גליון 2233 מתאריך 18 ביוני 1980

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי * המערכת והמינהדה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מבררים :
״עולמפרם״ י העורך הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יוסי
ינאי עורך־תכנית: יוסי שנון י עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אכרהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״ט. מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן
אביגדור הפצה ״גד״ כע״מ גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״נג

אחת התכונות האופייניות של כלי-
התיקשורת ה׳שראליים היא שכל ויכוח
וזופך בהם לעימות אישי. יתכן כי זוהי
השפעת הטלוויזיה על עולם התיקשורת.
האיש, שפניו ממלאות את המירקע, דוחק
הצידה את העניין המופשט, שאי־אפשר
לצלם אותו. כל דבר הופך עניין אישי.
כאשר בוויכוח רעיוני גדוש משתרבבת
התנגשות אישית קטנה, הופכת זו העיקר,
וכל השאר נראה כטפל.
כך קרה בשבוע שעבר כאשר עוררתי
בכנסת עניין עקרוני ביותר: המאבק על
חופש־ד,עיתונות, מול פני המזימות המתעטפות
באיצטלה של ״הגנת הפרטיות״.
מזר. כמר. שבועות מנתח העולם הזה את
המזימה הזאת לפרטיה, והעיתונות כולה
נוקטת עמדה דומה• .
את ההתקפה על העיתונות עורך שמואל
תמיר, שר־המישטטים. משום כך משתרבבת
לעימות זה נימה אישית. שהרי אין אדם
שנעזר כמוהו בעיתונות ביכלל, ובהעולם
הזה בפרט, בשלבים העיקריים של הקאר־יירה
שלו.
אך אילו היה מישהו אחר מנצח על
מזימה זו, לא היה הדבר משנה במאומה
את הוויכוח. כאשר הביא שר־המישפטים
דוב יוסף את חוק־לשון־הרע המקורי, ש היה
גם הוא חוק־תועבה אנטי־עיתונאי,
תקפנו אותו ואת מזימתו באותה חריפות
— אף שלא היה לנו שום עניין אישי
עימו. להיפך, תמיד הערכתי אותו על
יושרו האישי ועל פעלו בירושלים בימי
אחרי שנשאתי בכנסת נאום
המצור.
חריף — אך בהחלט במיסגרת הנימוס הפרלמנטרי
המקובל — על החוקים החדשים,
מיהר שר־המישפטים תמיר אל ה דוכן,
בניגוד לנוהג, ופתח בהתקפה אישית
שלוחת־רסן. במהלך הנאום הערתי לו
כמה הערות, שגרמו להתפרצות מצידו,
שמעטות היו כמוה בדיברי ימי הכנסת.
ארבע סיעות — המערך, ש״י של״י ור״צ
מצאו לנכון להגיש לכנסת הצעת־החלטה
רשמית, שגינתה את תמיר על התפרצות

כך, בראי התיקשורת, הפך ויכוח על
אחד הנושאים החשובים ביותר במדינה
לעימות אישי אבנרי־תמיר. הצד האישי
הפיקנטי האפיל על הצד העיקרי: עצם
קיומם וחדותם של כלי־התיקשורת במיש-
טר הדמוקרטי הישראלי.

דם וכקיון כפיים מכל העניינים שעלו במהלך עימות
זה, משכה פרשת קסטנר את תשומת-
הלב הרבה ביותר. באיחור של 23 שנים,
קם קסטנר שוב מקיברו.
הקשר היה די פשוט. במהלך הוויכוחים
על חוק־המיפלגות וחוק־המת־הפרבויות,
כאשר מתחתי ביקורת קשה על מגמת
החקיקה של שר־המישפטים, השיב תמיר
במטר של ״שמות״ בנוסח ״אתה נציג
אש״ף בבית הזה״ .קשה לאמר שזאת
היתד, תשובה עניינית לטענות שהעליתי
דז יזי ^ דז

ותדר.

:דז ר׳י׳

נגד חוקים המחסלים, לדעתי, את חופש-
העיתונות וחופש־ההתאגדות. אך באווירה
השוררת כעת במדינה, היתר. בה נימה
ברורה של הסתה לרצח. יש לראות את
המילים על רקע מעשי־האלימות, ההתנקשויות
והפריצה למועדון פוליטי, ש אירעה
באותו בוקר. שר־המישפטים לא
גינה פריצה זו אף במילה אחת.
בהקשר זה הזכרתי את פרשת קסטנר,
על דרך המשל, כלהלן :
״הרשו לי לספר פרק־זיכתנות :
״בשנים הרבות שבהן היה קיים שיתוף־
פעולה הדוק בין עורך־הדין הצעיר שמואל
תמיר לבין מערכת העולם הזה, מעולם
לא ראיתי את מר תמיר כל-כך חיוור
וכל־כך מבוהל כמו ביום שבו נרצח
רודולף ישראל קסטנר.
״אחרי הדברים החמורים שאמר תמיר
על קסטנר במשך שנים, הוא חשש שמא

נת־ישראל ומעל לדוכן הזה הוא
מאשים את ראשי תנועת־השלום, ואותי
אישית, לא בכך שאנחנו דוגלים במדיניות
שהוא מתנגד לה, לא בכך שאנחנו עושים
דברים חשובים שהוא מתנגד להם, אלא
בכך שהננו נציגי אש״ף — ,נציגי׳ אש״ף !
— סוכני האוייב, משרתי המרצחים. והנה
קמה מחתרת עברית חדשה, מחתרת מזו־יינת,
המאיימת ברצח.
״אם יגשימו אנשיה מחר את איומיהם,
כפי שכבר ביצעו פשעים מחפירים אחרים׳,
גם אז ירחץ השר תמיר בנקיון כפיו,
כפי שעשה אחרי רצח קסטנר.״
דברים אלה הוציאו את השר תמיר
מכליו. הוא טען שמעולם לא היתד. שיחד.
כזאת בינו וביני אחרי רצת קסטנר, ש־ביכלל
כבר לא היה קיים באותה עת
שיתוף־פעולה בינו ובין העולם הזה, ולכן
כלל לא יכלה להיות שיחה כזאת.
קל מאד לבדוק זאת. רצח קסטנר אירע
במארס ( 1957 העולם הזה .)1014 באותה
שעה היה מישפט עמוס בן־גוריון בשיאו,
ומעולם לא היה שיתוף־הפעולה בין העולם
הזה ותמיר הדוק יותר מאשר דווקא באותה
עת. העולם הזה ניהל את המערכה הציבורית
נגד צמרת המישטרה דאז, ותמיר
את המערכה המישפטית. הקוראים המעווד
יינים ימצאו בגליון העולם הזה ()1032
את פסק־הדין שהיווה את גולת־ד,כותרת
של פרשה זו. קיימת תמונה המראה את
תמיר עומד לידי בעת מתן פסק־הדין.
ומי שקורא את תגובת העולם הזה על
פסק־הדין לא יתקשה לגלות כי זהו הניתוח
של תמיר עצמו. הוא המשיך לשמש כ־פרקליטנו
במישפטים פוליטיים במשך שנ תיים
נוספות לאחר־מכן.

נר. את יואל בראנד לאיסטנבול, כדי
להציע את ההצעה הנוראה המפורסמת :
״סחורה תמורת דם״ — יהודים תמורת
משאיות. אייכמן התחייב להפסיק את ההשמדה
מייד, אם יקבל תשובה חיובית
עקרונית. המסקנה ההגיונית היתה שהיה
על יואל בראנד לחזור, להודיע שיש
הסכמה עקרונית, ולסחוב את המשא־וה־מתן.
הצבא הסובייטי כבר התקרב אז
להונגריה, כך שגם הפסקה זמנית של
ההשמדה היתד, מצילה את חייהם של
רבבות רבות של יהודים.
בראנד לא חזר. הוא נשלח מתורכיה
לארץ, ובדרך מסרו אותו מנהיגי היישוב
לידי הבריטים, אשר כלאוהו. ההשמדה
נמשכה. זהו הסיפור.
לפי דעתי, יש כאן בעייה הגיונית פשוטה
בעיקרה. אם שליחות בראנד היתה
רצינית — הרי קסטנר נהג כשורה והת כוון
להציל יהודים, ואילו מנהיגי היישוב,
שמנעו את שיבתו להונגריה, היו פושעים,
ואם שליחותו של בראנד לא היתה רצינית׳
אלא היתה תימרון נאצי לצורכי
הסוואה — הרי מנהיגי־ד,יישוב נהגו כ שורה,
וקסטנר היה פושע, סוכן של
אייכמן.
תמיר לא הבין בעייה זו. הוא רצה
לאחוז בחבל בשני הקצוות: גם להרשיע

שני ק צוו ת החבל כנאום־ ההתפרצות שלו טען תמיר
שהעולם הזה אשם במד, שקרה ל-
קסטנר, מפני שפירסם מאמרים נגדו. אכן
טענה מוזרה — מאחר שרוב המאמרים
האלה הוכתבו (ולמעשה נכתבו) על־ידי
תמיר עצמו. אם לא חתם עליהם, הרי

שער ״העולם הזה״ ()1014
הכתבה מנעה אווירת לינץ
את מנהיגי־ו־,יישוב (שהיו כולם אנשי
מפא״י, ושנואים עליו) וגם להרשיע את
קסטנד (כדי לזכות במישפט) .סתירה זו
היתד, בעוכריו, ומעולם לא קיבלתי אותה.
דעתי האישית, על סמך הנתונים ההיסטוריים,
היאל שהשליחות היתה רצינית,
והיתד, בבחינת גישוש של הימלר לפתיחת
משא־ומתן עם בריטניה וארצות־הברית,
נגד ברית־ד,מועצות.
התוצאה היתה שבערכאה הראשונה פסק
השופט בנימין הלוי, בפסק-דין תימהוני
ביותר, שקסטנר ״מכר את נישמתו לשטן״.
ואילו בית־המשיפט העליון, ברוב דיעות,
ביטל את רוב־רובו של פסק־דין זה וזיכה
את קסטנר בכל הנוגע לשליחות בראנד.

שיחה
ב אפלולי ת
ישראל קסטנר ובתו
הכתבה יכלה למנוע רצח
ינסה מישהו לגולל את האחריות למעשה
הזה עליו.
״במשך חודשים ושנים הטיח תמיר,
בחסות החסינות המישפטית, האשמות
חמורות בפני קסטנר — לא שהוא עשה
דברים מוטעים, לא שעשה מעשים אסו רים,
אלא שהיה, סוכן הנאצים, /משרת
הנאצים׳ .עד שבאו בחורים, הקימו מחתרת
ורצחו את האיש, בטרם, זוכה׳ בבית-
המישפט העליון.
״עכשיו בא השר תמיר ומנצל את חסינות
מישרתו הרמה — לא סתם חבר-
כנסת, לא סתם שר, אלא שר־המישפטים,
האיש האחראי על המישפט והחוק במדי

רק ביגלל כללי האתיקה המישפטית,
שאינה מאפשרת לפרקליט לפרסם עצמו
בגלוי.
האמת היא שבכל תקופת מישפט קסטנר
היה קיים הבדל גדול בין גישת תמיר ובין
גישתי. אני רואה את עצמי, במידת־מה,
כמומחה להיסטוריה של גרמניה הנאצית,
שעליה כתבתי ספר (צלב הקרס) .גישתו
של תמיר, שהתבטאה בניהול המישפט,
נראתה לי תמיד כפשטנית וכבעלת סתירה
פנימית.
בקיצור נמרץ: במהלך ההשמדה של
יהודי הונגריה שלח אדולף אייכמן, ב תיאום
עם ראש ועד־ההצלה היהודי, קסט-

הכרתי את קסטגר באופן שיטחי
עוד לפני התחלת הפרשה. הוא היה
פקיד במישרד־המיסחר־וו־,תעשייה, והיה לי
מגע עימו בקשר לאספקת נייר לשבועון
בתקופת הצנע.
תמכנו בתמיר במהלך המישפט, כי
ראינו במישפט זה מכשיר לגילוי האמת
על אחת הפרשות החשובות ביותר של
תקופת השואה. מאחר שהייתי בטוח (אז
כהיום) כי הנהגת היישוב וההסתדרות
הציונית לא נהגו כשורה באותה תקופה,
וכי לא התאימו לגודל השעה הטראגית,
סברתי כי יש להירתם למערכה זו.
(המשך בעמוד )50

ה ש בו ע ברו אהה 2 8 1
מה אירע במאה ה־ / 20 כשבוע שבין ה־ 18 ביוני דה 24-כו? כמדור זה
סוקר ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו כ־ 80 השנים הקודמות,
כשבוע שבו מופיע הגיליון.

1908
— 20.6נפטר המלחין הרוסי
ניקולאי רימסקי-קורסקוב.

1911
— 22.6בכנסיית ווסט־מינסטר
בלונדון הוכתר ג׳ורג׳
החמישי ( )1936—1865 למלך
בריטניה ואירלנד. נציגי כל
בתי־המלוכה והשושלות הש תתפו
בטכס ההכתרה.

1912
— 111.6ממשלת ארצות־הברית
מנהיגה יום־עבודה של
שמונה שעות לפקידיה.

1940
— 1 8.6 ,ראש ממשלת בריטניה,
וינסטון צ׳רצ׳יל, מזהיר
בפרלמנט בפני ״הקרב על
בריטניה״ העלול לפרוץ בכל
רגע .״נמלא את תפקידנו ונת־נהג
כאילו הממלכה הבריטית
תתקיים אלף שנים והאנשים
יאמרו: זו היתר, שעתם היפה
ביותר !״
באותו היום נושא המצביא
הצרפתי הגולה, שארל דה־גול,
את נאומו הראשון ברדיו
לונדון. האיש בן ה־ ,50 שהקים
באותה עת את צרפת־ד,חופשית,
קרא לעם הצרפתי להמ שיך
במאבקו — במולדת הכ בושה
ומחוצה לה.

המוכתבים על־ידי הנאצים ה מנצחים.
ממשלתו השבויה של
המצביא הצרפתי אנרי פילים
פטן חותמת על הסכם שביתת־נשק.
חוף האוקיינוס האטלנטי
והתעלה בידי הגרמנים. הצבא
הצרפתי מתפרק מנשקו והולך
בשבי. כ־ס/ס 60 משטחה של צרפת
נתונים בייד הגרמנים.

1941
— 22.6גרמניה תוקפת את
ברית־המועצות, חרף הסכם
ריהנטרופ-מולוטוב, לאורך ה חזית
כולה — מן הים הבאלטי
עד הים השחור. צ׳רצ׳יל מכ ריז
שבריטניה תגיש כל עזרה
לברית־ד,מועצות המותקפת. ב-
מטכ״ל הגרמני סברו כי ד,כ-

חלומו של היטלר, בדבר ה רייך
בן אלף השנים, נקבר
תחת עיי ההריסות. גרמניה
בותרה לשתי מדינות.

1942
— 18.6ראשית הגירוש
של יהודי פראג.
— 22.6גיוס כללי של גי־ליי
45—17 בארץ. עד סוף ה שנה
מגיע מיספר המגוייסים
המשרתים בצבא הבריטי ל־20
אלף איש.

1944
— 21.6שיטת הפצצה חדשה:
מטוסים אמריקאיים, ש־המריאו
מבריטניה והפציצו
בגרמניה, נוחתים זו הפעם ה ראשונה
בשטחה של ברית־המועצות.

1945

18.6מיליון אמריקאים
מקבלים את פניו של הגנרל
דוויים אייזנהואר בשובו ל וושינגטון.
למחרת מזכה אותו
ניו־יורק בקבלת הפנים הגדו לה
ביותר שנערכה בה אי־פעם:
ארבעה מיליון אמרי קאים
מריעים למנצח של מיל-
המודה,עולם השניה, ששב ה ביתה.

21.6הכוחות היפאנים
שבאי אוקינווה, בדרום־מערב
האוקיינוס השקט, נכנעים לא מריקאים
בתום קרב עקוב מדם
שנמשך 82 יום. מיסטר ההרוגים
היפאנים הגיע ל־ 90 אלף.
אבירות האמריקאים 12 :אלף
הרוגים ו־ 34 אלף פצועים.

1946
— 18.6אנשי הלח״י תוק פים
את בתי־המלאכה של הרכבת
בחיפה 11 .אנשי לח״י
נהרגו ו־ — 22 ביניהם ארבע
בחורות — נלכדו בידי הברי טים,
מקצתם פצועים קשה.

1917
— 21.6אנשי ניל״י (נצח
ישראל לא ישקר) ,המחתרת
שריגלה בארץ למען הצבא
הבריטי, מעבירים את מישלוח
הזהב הראשון לישוב.
— 24.6מלחי הצי הרוסי
בסבסטופול מתמרדים•

ה שד, הנ /סו ק 1ת0 >1וניח
בעיקבות הכתבה ״מרחץ
הדמים״ (״העולם הזה״
.)2227
בכתבה נאמר, כי שר־החקלאות
אריאל שרון יצא לחברון במסוק.
מן הכתבה השתמע, כאילו האיחור
בפינוי הנפגעים מחברון, אם אמנם
היה כזה, נבע מעיכוב המסוק,

1948
— 28.6אוניית האצ״ל אל־מלנה,
שעל סיפונה 900 עולים
ונשק ותחמושת לרוב, הגיעה
לחופי הארץ. אחרי דין־ודב־רים
ארוך הורה ראש־ד,ממשלה
ושר־הביטחון, דויד בן־גוריון,
לתקוף את ד,אוניה ליד חוף
תל־אביב. יחידה של הפלמ״ח
תקפה את אלטלנה ופוצצה אותה
— 14 אנשי אצ״ל הרוגים.

1922
— 24.6וולטר רתנאו, יהודי
בעל זכויות רבות בשיקום
גרמניה, שהגיע לכהונת שר ד,חוץ,
נרצח בהיותו בן 55
על־ידי חברי אירגון ימני־קיצוני.

1955

1928

18.6טיסה טרנס־אטלנ־טית
ראשונה המבוצעת בידי
אשד — ,אמליה ארהרט, בת

1956

— 20.6בהתפוצצות בשוק
הירקות בחיפה, שתוכננה ובוצעה
על-ידי אנשי האצ״ל,
נהרגו ונפצעו עשרות ערבים.

יש לחנך את הנחג הישראלי
ולהפחית את מיספר
תאונות־הדרכים. כיצד 1
לחוקק חוק לשעת־חירום, שלפיו
כל עבירה המסכנת את בריאות ה ציבור
תגרור פסילת רשיון אוטו מטית
לחודש ימים, וזאת בנוסף
לעונשים הרגילים. לדוגמה: אדם
נהג במהירות מופרזת, או שחצה
צומת באור אדום, או שנסע עם
אביזרי בטיחות פגומים — שוטר
ירשום לו דדח ויחד עם זאת יש לול
את רשיונו לחודש תמים.
אם מישהו ייתפס בחמש עבירות
כאלה, וזאת אחרי שרשיונו נשלל
כבר ארבע פעמים, כל פעם לחודש
שלם, הרי שרשיונו ישלל בפעם
החמישית — לשנה שלמה!
לנהג תהיה זכות לערער בבית־המישפט,
אך אם יוכח בבית־המיש־פט
שהוא אכן אשם, יגדל עונשו
פי שלושה. כלומר: שלושה חודשים
תחת חודש, או שלוש שנים
תחת שנה. כל זאת כדי למנוע
הצפת ביתיר,מישפט.
לדעתי יוריד חוק לשעת־חירום
את מיספר עבירות התנועה ובכך
יקטין את מיספר התאונות.
א. פלד, כרמיאל

— 18.6ועדת־החקירה מט עם
האו״ם יוצאת לסיור בארץ.
ב־ 29 בנובמבר אישרה עצרת
האדם את תוכנית החלוקה של
הוועדה, שהמליצה על הקמת
מדינה יהודית, מדינה ערבית
ואיזור בינלאומי שבמרכזו
ירושלים.

25.6.1948

1959

ת קוו ת ד עו ע ת-נדר ום

1947

״אלטלנח״ ברהבות

6יא — 1הסופר ״הרוסי מקסים
גורקי (פשקוב) מת בהיותו
בן .68
6יע — 1המתאגרף הגרמני
מקס שמלינג גובר על האמרי קאי
ג׳ו לואיס, בנוק-אאוט בסיבוב
ד ,12-,והופך אלוף העולם
באיגרוף במישקל כבד.

מכחכים

אתל ויוליום רוזנברג
19.6.1953
ועוד באותו היום: הממשלה
הפולנית הגולה מגיעה ללונדון
וקובעת בה את מושבה.
— 22.6שליחי צרפת הנכ נעת
נקראים על-ידי היטלר ל אותו
קרון רכבת ביער קוכד
פיאן, שבו חתמו הגרמנים ה מובסים
ב־ 1918 על תנאיה של
צרפת, כדי לחתום על התנאים

נעת רוסיה תארך 10—8שבועות,
ואמנם הצבא הגרמני
התקדם במהירות. עוד לפני
התחלת החורף עמדו כוחותיו
בשערי מוסקבה, קייב ואודסה,
אלא שד,קערה התהפכה על
פיה, הרוסים התעשתו, הסיגו
את הגרמנים לאחור והביסו
אותם סופית בתוככי ברלין.

— 111.6זוג יהודינדאמרי-
קאים, אתל ויוליום רוזנברג,
הוצאו להורג על כיסא־חשמלי
בכלא סינג־סינג, באשמת מסירת
סודות האטום לברית־המו־עצות.
הפרשה וההוצאה־להו-
רג עוררו רעש בעולם, ושני
ילדיהם של בני הזוג, שבגרו,
מנהלים בשנים האחרונות מסע
לטיהור שמם. אתל ויוליום רו זנברג
היו האמריקאים הרא שונים
שהוצאו להורג באשמת
ריגול, שפסק-דינם נחרץ ב-
בית־מישפט אזרחי בארצות-
הברית.

1958
6י 1צ — המזכיר הכללי של
האדם, דאג המרשילד, נפגש
עם ראש־הממשלה ושר־הביט־חון
לדיון בשאלת הד־הצופים.
השיחה נסבה על ביצוע הסכם
שביתת־הנשק.

עוזר־שר לנדאו
נסיעת לילה
על מנת שיוכל להטיס את השר
לחברון. זוהי האשמה חמורה ומן
הדין היה, שכתבכם יבדוק את
העובדות.
והעובדות הן אלה: השר שרון
ביטל את השתתפותו במסיבת־גן
שנערכה על-ידי שר־הביטחון לכבוד
המישלחת המצרית, ויצא ל חברון
במכונית. השר לא ביקש
לטוס לחברון ושום מטוס לא הוע מד
לרשותו באותו הלילה.

אלי לנדאו,

עוזר שר־החקלאות, תל־אביב

עודף מ־ שקל ועור חיו 1ר
מזל תאומים בהורוסקופ
סל ״העולם הזה 2229
כילידת מזל תאומים מצאתי
עניין בהורוסקופ של מזל זה. ה קטע
שמשך את תשומת־ליבי׳
במיוחד היה :״בהופעתם הם דקים,
זריזים...״
הלוואי והיה זה אמת. לצערי
יש לי, לא עליכם, בעייה של עודף
מישקל ...אגב, נאמר בהורוסקופ:
״עורם בדרך כלל חיוור״ .אולם.
(המשך בעמוד <6

ההבדל בינגו, מר גלבוע, הוא
שלד יש מכשיר טלויזיה ...ולי יש סוני!
יש אנשים המתפארים
בטלויזיה הצבעונית שלהם.
הטלויזיה הצבעונית היחידה
בעלת הפטנט של ״קנה אחד״
אשר זכתה ב־״ץ וחרח פרס
היוקרה של התקשורת
בארה״ב.

/1 1\ 1 1 0 3ץ 5 £ 0 £ 1

העו ל ם הזר! 2233

יש רק ח0ז!1חה 7אחד. וזה של
ץ^ז .$0השנה יש לנו גם דגמים

חדשים, לכן, כעת יש לך עוד
יותר סיבות טובות לקנות
ח 0־וז 1ח1׳וד /י1א .3 0

אולי הסיבה הטובה מכולן,
היא שאם אתה קונה ץ א ,50
יהיה לך במה להתפאר.

זנשבץ

הו 1ו!! 0הז ה

מכחכים

2233

(המשך מעמוד )4
הרי גם אפריקאים נולדים במזל
תאומים. האם אלה בהירים יותרו
לפי תורת המזלות כנראה שאין
קשר בין תכונותיו של אדם ותכונות
הוריו הביולוגיים. האם במקרה
שלי הכוכב מרקיורי ממלא את
תפקיד האב והאם גם יחד? ל מחברי
הורוסקופים ולמאמינים ה־פיתרונים.
ציפי
טייטלבדם /פתח־תיקווה

מאוזן :
)1סדרת סיפורים מצויירים
לילדים (מקורם הולנדי 5
הלואר, בערבות! )10 גג הפה!
)11 סוד! )13 טבעת ברזל !
)14 חודש הנחמה ! )15 אילן!
)16 מלך הבשן! )18 כלי על־פני
המים! )20 משענת לנכה!
)21 דיבור אירוני ומקניט! )22
כיסוי הבית ! )24 דברים מודפסים
ומבורכים ! )25 שימושי
בליל-עלטה ! )26 שימש כמ ליץ
בין צדדים ! )28 מטרה ;
)30 סוף, סיום ! )31 כינוי לכומר
קתולי! )32 סופרת אמרי קאית
מחברת ״אהל-הדוד־תם״
(ש״מ 34 מחייה השפה ה עברית
(ר״ת)! )35 הוגה רע יון!
)38 הרבה — צורה ספרותית!
)39 נסתיימו חייו:
)41 חוד (סלע 42 עדץ ! )43
זז ממקומו! )45 אושיות! )47
שן־חותכת! )48 הגיד היורד
מחוט־השדרה אל השוק! )50
חוליה תחתונה בחוט־השדרה!
)51 מספר השנים שעברו מאז
מלחמת ששת־הימים! )52 זורם
בוורידים ובעורקים ! )54
הגן שבו נטעו עץ־החיים ועץ-
הדעת! )57 מטבע מימי התל מוד!
)61 סופרת אמריקאית
שחיה והעריצה את סין (ש״מ);
)62 עיר קדושה למוסלמים !
)64 מנהג, דין ! )65 הרסו,
החריבו! )66 מטבע במזרח ה רחוק
! )67 שם־פרטי שהוא
כינוי לארה״ב! )69 נחל־אב-
זב ! )70 חרם, הקדש ! )72
בית תעשיית שיכר! )74 בגלגל
המזלות 75 חומר נפץ
אדיר בר״ת! )77 ידען! )78
מתווך לשלום באזורנו מטעם
האו״ם (ש״פ) )81 :באור, פת רון
! )83 סופו של יתוש ! )85
מחזאי ומבקר אירי שנון
(ש״מ)! )86 ירידה עונתית של
המים בים ! )88 כיס גדול
עשוי אריג גס! )89 שכנתנו
בצפון! )91 תוית! )93 שנת-
גזרות על יהודים בגולה! )95
פלדה־מחושלת ! )96 קיצור
שם האל ! )98 שפל־רוח ! )100
תנועה קצובה באויר! )102ב שירה
ללא-מלים! )103 תעו־דת־גירושין!
)104 מזנון בקמ פוס!
)105 תעודת־ביטוח.

מאונך :
)1מגדל־צופים! )2צעיר,
עוף־טורף ! )6מתכופף ! )7
מרמה ! )8חוג ! )9כנף ! )12
חלק הרגל שבין הברך ובין
הכף ! )15 מפקד חיל־האויר
(ש״מ)> )16 טענה כנגד! )17
מועצה אזורית בנפת־רמלה !
)19 משורר הודי מחבר ה״מרו־

הפתעה געיו ^ה
על מדורו החדש של של

שבשל 4משמעד
על הקרן לגביית חובות,
שהקימו היהלומנים בעזרתם
של קציני מישטרה
לשעבר (״העולם הזה״
.)2231
חשוב לזכור, כי שכירת בריו נים
מקצועיים, בפרט בחו״ל, ה־מתמחים
בגביה שיטתית ומאורג נת,
היא לצערנו דבר שניתן לבצע
בקלות ובזול יחסית. עמיתיהם של
היהלומנים בבריאל ובניו־יורק
קיבלו הצעות מעשיות כאלה, ודי
טבעי שחיו גם בודדים בקרב ה נושים
המרומים שהרעיון ותוצאותיו
קוסמים להם.
המתונים והנבונים מקרב הקבוצה
הקטנה שהתאגדה, בחרו בנו
מתוך אמונה שעם מעט תבונה ויכולת
ליצור קשר אישי עם בני
מישפחת הנמלט, ניתן להועיל ל כולם
יותר מכפי שניתן באמצעות
נקמה רגשית חסרת־תכלית
בעולם העסקים.
מטרתם העיקרית של היהלומ נים
(המהווים, להפתעתי, צוות
אמיץ ונמרץ, שנעים לעבוד במ חיצתו)
היא להיערך לעתיד, כדי
למנוע הישנותם של מעשי הונאה
כאלה ודומיהם. לכן בחרו בנו.
...מבחינה ציבורית־כלכלית מה ווה
התארגנותם של היהלומנים
צעד מהפכני וחשוב, ואולי ביטוי

שלמה פרנקל
חשבון ערבר ושב
מה פרנקל — ״חשבון עובר
ושב״.
בניגוד לסידרה של שלמה פרנ קל
— המחליטניס, הרי שמדורו
החדש הוא בבחינת הפתעה נעי מה
לקוראים.
ישי דישקובסקי, תזת-גי

חוווזז שני וו 71 ודי 0

בעים 20 חור המחט (כתיב
חסר 21 מנעלי-קיץ ! )23
גוף! )24 מערכת (כלים)! )26
סופר עברי מחבר הוקויאם
לנעמן (ש״מ)! )27 החלק ה רחב
שעליו ניצב הכלי ! )29
כררב כרכורי אהבה ! )30 מסכת
בתלמוד בסדר ״נשים״!
)33 יוצא־דופן ! )34 תשלום
עבור זנות ! )36 כיסוי ! )37
קיבוץ בעמק־זבולון( ,נודע בחיפושי
הנשק שנערכו בו) !
)40 נגמר! )41 רוח־רעה! )44
פרפרי־לילה ! )46 מלכודת !

י ף־ ב ריז ה

לגבש עמדה חריפה ונחושה כלפי
מי שמעל.
סמי נחמיאם, ירושלים
• הקורא נחמיאס, לשעבר
קצין המודיעין של מישטרת ישראל,
הקים חברה של יועצים מיוחדים,
שאליה פנו עתה היהלומנים,
כדי לשכור את שירותיה.

מו סי קפה
הרברט סמואל 80 טל 656992

בלוז, בודק.
ג׳ , 1רוק
פתוח כל יום כולל יום א משעה 21.00

)47 כלי־נשק עתיק־יומין! )49
מידה קדומה לנוזלים )50 משא,
נטל ! )53 שיח־בר, או אדם
גלמוד; )54 משכון; )55 צנום;
)56 מושך בשמן; )58 מעט
רטב; )59 נפתל, עקלקל! )60
עונת קטיף־זיתים; )62 דגן-
שמים ; )63 שקט ! )66 אפיפיור
שבימיו קישט מיכלאנג׳לו את
הקפלה ! )68 שמה היוני של
אתיני, אלת התבונה והמדעים;
)71 תיקון הפרצות בבנין ; )73
הרג )76 :מפתן ; )77 מאבני-
החושן )79 :צמח לתעשיית ה פשתן!
)80 סופר גרמני (ש״מ);
)82 בין חמש לשבע; )84אציל,
עשיר! )85 אחד ממיני
הקוצים במקרא! )87 נסתיים
עבר זמנו ! )90 גחלת ! )92
רקבון! )94 פסח, צולע! )96
יאיר ; )97 פקדה ; )99 ראש־יבשה
; )101 לעצמי; )102 מלת
תנאי! (103 מגושם.

קבלת מודעות
לבל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מ ערבת
שלפון 2*711• ,227117

לא צ ריו לדעת מתמטיקה
כדי להבין ש:
נימוס +התחשבות +סובלנו ת
איכות חיים
נשמח לשמוע מסד

אזרחים למען איכות חיים ח~ ד 1097 .גבעתיים

ר״רסזס אידיאל

בעיקבות הכתבה ״האיש
בעל אלף הפנים (״העולם
הזח״ .)2225
בכתבה הנ״ל הוצגתי כנוכל ב אמצעות
סיפורי מעשיות שהם
שקר וכזב ופרשיות שמעולם לא
נטלתי חלק בהם. אין בכתבה זו
אמת וללא ספק לא נכתבה בתום־
לב. היא נכתבה ברשעות רבה,
כיד דמיונו המעוות של כותבד״
ומטרתה להבאיש את שמי ולס-

סמי נחמיאם
רשע וטוב לו
לזעמם נוכח הביטחון והשלווה ש זוכה
בהם העבריין, בבחינת ״רשע
וטוב לו״.
במיקרהו של מיכאל מיסטריאל,
שהוא בן למישפחת יהלומנים חשובה
ומובילה בענף, אנו עדים לכך
שעתה מנערים כולם את חוצנם
ממנו תוך התעלמות מחלקם ב אחריות
למעשיו. מיכאל מיסטרי־אל,
בעל נתינות כפולה, נמצא עם
מישפחתו בארצות־הברית, כאשר
נגדו תלויה בקשת הסגרה. מישט־רת
ישראל חייבת להיאבק על דרישתה
להסגירו, למרות ששם הוא
זוכה להגנה מישפמית יעילה של
עורכי־דין, ששכרם הגדול ממומן
בכסף הגנוב.
מניעי היהלומנים אינם נקמ־ניים
! אדרבה, יתכן שבקשת מחי לה
מעמיתיו שהונו, והחזרת כל
הסחורה או תמורתה, יאפשרו
למצוא פתרון של כבוד למי ש יציג
עצמו כנכשל. היהלומנים
יודעים לעזור למי שכשל, אך
המציאות העגומה מאלצת אותם

אמנון אבן־טוב
סיפורי מעשיות
נוע בי בכל דרך אפשרית. מטרה
שאכן הושגה. טובת הציבור ודאי
שלא עמדה לנגד עיניכם, שכן אין
אני ושום בר־דעת יכולים להניח
שהיה ברצונכם להתריע על עסק
שבוטל שישה ימים לפני הופעת
הכתבה, ושהובא לידיעת הנוגעים
בדבר, והציבור כולו( .בין השאר
ראה כתבה במעריב, יום ר,
.)18.4.80
(המשך בעמוד )8

אגן גבירול 110 תל״אב-ב
(פינת אנטוקולטיזי)
ה עו ל ם הז ה 2233

ל מי

עי מ בין

בקפה
פרסום וימר יעקבסון

מכוזבים

מתוך ידיעות אחרונות 5/6/80

חגיגה
א מיתית
על שפתהים
למעשה היתד, רשימה זו צריכה להכיל משפט אחד בלבד, והוא: לכו
אל מסעדת ״הטיילת״ שעל שפת הים. זה הכל. אין מה להוסיף, אך כיוון
שהקורא הסקרן ירצה בוודאי קצת פרטים נוספים, אני מוכן לתת אותם.
רק שיהיה ברור: אלה פרטים מיותרים. אתם צריכים פשוט ללכת למסעדה
הזאת, לאכול בה, ולא תצטערו על כך.
נקלענו אליה במקרה. ביום שבת, בחזרה מן הים, חיפשנו מקום לשבת
בו ולשתות משהו קר. לפני רחוב בוגרשוב היה מין מקום כזה. לא ניראה
מפואר מדי, לא יקר מדי, לא מבטיח מדי. התיישבנו, הבטנו בתפריט
והחלטנו לא להסתפק במשהו קר אלא גם לאכול.
ובכן, כיוון שכאן האוכל הוא ה,עיקר, נחסוך מכם הפעם את מראה
הים, את המבט אל הטיילת, את השמש והשמיים וניגש ישר לעניין.

קודם כל מקבלים כאן מיץ טבעי. זו כבר התחלה טובה וסימן טוב
לבאות. שתי כוסות קרירות גדולות של משקה תפוזים אמיתי, טעים
ומרענן. אחר־כך מקבלים כאן סלאט ירקות חתוך דק־דק, מתובל ברוטב
עסיסי, מסוג הסלאטים שאפשר לאכול בדרך כלל רק בבית, במקום שיש
יד אוהבת המוכנה לטרוח ולחתוך את הירקות בסבלנות ובתשומת־לב.
לאחר הסלאטים הזמנו שניצל ברוטב פטריות וחסילונים בנוסה פרובאנס.
ובכן, אם מה שקדם לזה היה חגיגה אמיתית, הרי מה שהוגש לנו עכשיו
היה כבר נשף. השניצל לא היה דומה לשום שניצל שאכלנו בחיינו. הוא
היה עטוף במעטה בעל טעם מיוחד, רווי ברוטב פטריות ורך כחמאה
מבפנים. מאכל כל־כך טוב לא אכלנו כבר שנים. לחסילונים בנוסח פרובאנס
היה טעם אמיתי של פרובאנס: עם הרבה שום, הרבה פטרוזיליה והרבה
עסיס.
סיכמנו את העניין בגלידה, ושילמנו 880 לירות. כשהבענו את פליאתנו
על טיב האוכל בפני המלצרית, היא לא התפלאה כלל :״תיירים באים
הנה במקרה, סתם כך, ולא מבינים איך זה שהאוכל כל־כך טוב.״ זהו.
אז גם אנחנו לא מבינים, ומזמינים את כולכם ליהנות מאי־הבנה משמחת
זאת. לוקלום מסעדת ״הטיילת״ ,רח׳ הרכרט־סמואל ,80ת״א, טל 656992 .

(המשך מעמוד )6
לאור הכתוב לעיל וכפיצוי על
לשון הרע שהוצאתם עלי, אבקש כם
לפרסם בעיתונכם, בהקדם ה אפשרי,
התנצלות מלאה שאינה
משתמעת לשתי פנים, וזאת על
אותו שטח נייר שעליו פורסמה
הכתבה המשמיצה (הווה אומר —
שני עמודים) ,ולפצותני בסכום
של חמישה מיליון לירות ישרא ליות.

אמנון
אכן־טוב,

פתח־תיקווה

ב ט חון בדבל
וגאווה ד או ^י ת
זוכרים את הבטחות ה ליכוד
לפני הבחירות לכנסת?
דוגמה אחת מני
רבות מוצגת כאן.
תיזכורת לאותם שהאמינו, הצ־

צל ובלפור חקק, על ה ראיון
של אורי אבניי עם
אנוור אל-סאדאת (״העולם
הזה״ .)2230
התאומים חקק מנותבים על־ידי
דעותיהם הפוליטיות ומאבדים את
שיקול הדעת וההגינות. חקק מקוננים
על העדפת הנשיא סאדאת
את ח״ב אורי אבגרי. אך האם הוא
לבדו ביקר במצריים? האם לא
קדמו לו ניצים ומתנגדים רבים
אחרים?
אל לנו לשכוח, כי הנשיא סא־דאת
היה ״הנחשון הראשון ש קפץ
למים״ ; מנהם בגין רק החרה
אחריו והצטרף ליוזמתו (לדעתי,
שלא מדעת ובלית ברירה)...
ח״כ אבנרי יצא למצריים בשליחות
של רצון טוב, למען השלום,
ואין לצפות ממנו שבביקור כזה
יפנה אצבע מאיימת, יבקר ויקטול
את היוזמה המצרית. ההיפר הוא
הנכון, גם אם הדבר הוא לצנינים
בעיניהם של האחים חקק.
השלום הוא בלתי־נמנע, השאלה

מודעת כחירות שד הליכוד
אכלו או ת ה !

ביעו, העלו את מנחם בגין לשיל־טון
— ואכלו אותה !
מאיר כן־שדמה, ירושלים
9מודעת בחירות של הליכוד,
שפורסמה כחודשיים לפני הבחירות
— ראה גלופה.

ת מ רו רי־ תוו ע ה
הי ס טו ר ״ ם
יש להורות לראש־המנד
שלה את הדרך אל מישנן
הנשיא.

דנלופ. המחבט שזבה בתוארי אליפות
רבים יותר מבורג,קונורס וקינג ביחד! !!
ל־ דוס? ץ1קא#3ו ק!0ו!ט 0מסורת ארוכה של זכיות בתחרויות הטניס
החשובות ביותר. המומחיות ואיכות החמרים המושקעים בייצורו
מעניקים לי איזון מושלם ויכולת ביצוע מעולה ביותר. קח אותו לנצחון.

ב חי ר

הכלו בי ם

להשיג בחנויות המובחרות. המ&יזנים: עטר ובניו בע׳־מ, רח־ מרץ 7ו. סל. נ 183ו 6ת״א.

יתכן שמר מנחם בגין אינו יודע
באיזו דרך להגיע אל הנשיא. לכן
אני מציע להציב בכבישיה הרא שיים
של ירושלים שילוט מתאים,
שיורה לראש־הממשלה את הדרך
— היישר לנשיא, ומהר ככל ה אפשר.
אדי
אמון, תל־אביב

הזת שון הרא שון
בעיקבות מיכתבם של הר-

העיקרית היא אם נקדמו, נקבלו 1
באהבה, או נתמקח, נעצרו, וחלי לה
— נאבדו.
־ן יהכ, חל־אביב

•ומן איש מזגו•! !
על מדורו החדש של אורי
אבנרי — ״יומן אישי״.
אהבתי לקרוא את המדור הח דש.
אם אפשר, הרחיבו את המדור
ל״ 4 ,3 ,2עמודים. מדור כזה, של
תגובות קצרות על עניינים גדולים,
היה כבר מזמן חסר בהעולם
הזה, והנה סוף־סוף הוא בא.
י. פלדי, רחובות

ת בו ס ת ! שלשטר או ס
על פרנץ יוזף שטראוס,
מנחם בגין ובל השאר.
הבוחרים בפרובינציה הגרמנית
המאוכלסת ביותר, ריין־ווסטפאליה
( 12 מיליון נפש) ,ביטאו את אי־אמונם
לגבי המדיניות השוביניס טית
והריאקציונית של המועמד
(המשך בעמוד סו)
ה עולח הזה דר?׳

#£ט 1בחד׳ל
מעמגצ פו ל.
בצאתך לחו״ל קח אותה באריזה
בת 10-החפיסות.

מכהנים

יחזקאל אלעג נמיג:

!ו ח קי ת9 ...

הן ־/ה!״ .והן אחססות הן £15

רחל ויוי*ן 1.זוה או ר ט מן *נו ע ה כהן-ר * 1ג לי תגיל( רוי ט מן* 1י 1אללונ 1
צלו 0נוו׳ תאמ מסקר אבנדקגרעדנה: לוז־נוילה ג1ל*אג1ע׳צצאגזמוז• ליזה הראל״״ וגקב קסנק•

בכורה ארצית

תל־אביב

חיפה

״פאר״

״פאר״

״רון״

״ אר מון״

בחברה טובה לאירופה
ם ג 1נ 1ם?סביוגטווס

*,ר ש .4קמ * 0נגטודס ^ ^

בחברת בעירים בגילך

3־וטס 9 1ווו קרח 0 3
חברהמס £1 .ב טיו ל• הקיזסעג

או פי אחר טיולינו נמשכים 30 ,28 ,24ו 42-יום
בנוסף לביקורים באתרים הקלסיים,הטיולים כוללים:
סיורים רגליים, שייט, דיסקוטקים, ים, טירות ועיירות
שמחוץ למפת התיירות המוכרת

אוירת צעירים וצעירים ברוחם
אוי ר ה עו!נ ה
מלווה מנוסה, אוטובוס צמוד, לינה בחניוני קמפינג
והווי אותו לא תמצא בכל טיול אחר.
מ חי רדדאתח רו ת המסלולים הארוכים והמענינים ביותר,
במחירים הנמוכים ביותר.

אל תדברי בשמי, גברת צפע.

חיים ומוות ביד הלשון

ט ל בו זי א

בעת ובעונה אחת :

ירו שלים

המיטפחת שעל ראשך לא אס תטית.
שפתיך
הדקות כמהות לאורגז מה
לאומית.
דיכוי האשד, שבך מסמל את
מות הגבר.

יוסף מונדי

קורא מירושלים שלח ל-
למערכת פלאקט חרדי,

רמת־גן

מיבתבו של הקורא המח זאי
יושף ממדי, על
המתנהלות הפולטות מ פיהן
דגרי אלוהים חיים
— ברדיו ובטלוויזיה.

ע ל טו מ א תו שלכלי
תי עו בהמתקרא

•תמריסובית :>1עידית וומזודי

(המשך מעמוד )8
לתפקיד הקאנצלר מטעם חמיפלגה
הנוצרית־דמוקרטית — פראנץ יו״
זף שטראוס — על־ידי כך שזיכו
את ד,למוט שמידם, מועמד ד,ם וצ־יאל־דמוקרטים,
בניצחון מוחץ :
48.3אחוז מהקולות, לעומת 43.2
של הנוצרים־דמוקרטים. חסוציאל־דמוקרטים
יהיו מעתה המיפלגה החזקה
ביותר בריין־ווסטפאליה.
פראנץ יחף שטראוס סירב לח זור
בו ממועמדותו לבחירות ל פרלמנט
בבון, שייערכו בחודש
אוקטובר הקרוב, אף שמיפלגתו
היתד, מקדמת בברכה צעד כזד׳••.
בדיוק כפי שהליכוד היה מקדם
זאת בברכה מצד בגין. שטראוס,
ידידם של הפאשיסטים בצ׳ילח ו־הגזענים
באמריקה־הדרומיח, ו ידידו
החדש של בגין, לא יצא
נשכר מביקורו בישראל, כנ״ל גם
בגין.
הקאנצלר הגרמני הלמוט שמידט
אינו מעלה בדעתו לבקר בישראל
עכשיו, אחרי ״הצלחת״ ביקורו של
שטראוס.
אם ייבחר שטדאוס כקאנצלר ה גרמני,
תהפוך גרמניה שוב הכת
המנודה של העולם ...בדיוק כשם
שקרה לישראל, אחרי ניצחונו של
בגין. שטראוס ובגין יודעים שני הם
את אמנות רכישת הידידים
רבי־ההשפעה.
יוסף שריק, מינכן

ב אוזני הגברת ונ ב ע

אם את רוצה לשלוט על עם אחר,
שבעליך וחסידיו ישלמו את החש בון.

טעם רבז תינז ש רי ה ת 1ר ה הנ ה־ צ ה בי ד־ צ ש לי םאירמסלםו דו

ובו ההוס
הוחרדנו לשמוע כי עלה הפורץ בכרם בית
ישראל ופשתה המספחת של טומאת הטלביזיא
ורבים חללים היא מפילה יום יום, ודין גרמא
להצרות והפורעניות בכל העולם כולו.
ואיו לט אלא להזריע בשער בה רבים ב׳ החרה 11ר א שנע שה על
כל• מתועב וה ע־> רבותיט הגאונים העריקים מרט הבר־* זיע־אשמד

ב תו ק בו ועוזו. וכל דברי ה בג חלי אש. ואין בבח שו
אדס להזיז אותו בל שהו עד בי א ת יזון.

והאיסור נורא רהסתכר ורשות בנלי תיעוב
זה הושיט שואה השית ער נר האין.
וכבר הורה לנו מרן החתם סופר זיע״א; אל תאמר נשתנו העתים וכר
כי יש לנו אב זקן ית״ש לא נשתנה ולא שונה ו תו ה״קנצ חי ת
כל המשנה ידו על התחתונה, וכל העובר על דברינו אלה
גדול עונו מנשוא בזה ובבא.
ו ה שו מ עי םלדב רינו י ש בנו במהוש אנן מפחד ויזכו ל ר או ת בג חמהבב־ א

יום אירופה
׳ומאירופה
׳ומאירופה
יום סקנדיגביה +
פריז ולונדון

$1576
$1876
$1496

מחירי הטיסות מבוססים על התעריפים ליום .31 .5 .80

צחק • עקב ווייס
,״ם משר. ארי פר״נד
״-־ישראל עקב פי שר

שאל על הטיולים המיוחדים לארה״ב ועל תכניות הנופש ליוון.

דרוש סוברת דומסיוגסודס 80 מסוכן הנסיעות ש לו

י*חכסרוחוסר־ח

שהודבק ברחובותיה של
מאח״שערים, ועיקרו חרם
על הטלוויזיה.

מרדכי אפרתי, יתשלים

״י־ י שראל מ שה דושינסק
,״ס בנימין דאבינאויטץ
אם ברצונך לגרש בגי־אדם מ״
ביתם ומאדמתם, לא תוכלי לאלצני
לשתף־פעולה — אנוכי, בן לעם
שנרדף, נושל וגורש במשך אלפי
שנים

יוסף מונדי,

תל־ אביב

העו ל ם הזה 2233

תכנית ההרזיה שלך מתחילה ברגע וה.
ה שמו תמתפרסמיםבהסכמתהחברים

שבדה 30,000 :חברי מרזי מח־ית
הוכיח! שאפשר.

יכולנו להמשיך את הרטימוז
על כמה עמודים נוספים, אך
לבטח כבר הבנת את גדולתה
של שיטת מרזי מורית. זו
השיטה היחידה המביאה
הוכחות להצלחתה. יותר
מכך, האנשים המתפרסמים
מרצונם, הם חלק גד 30,000
חברי מרזי־מורית אשר רזו
וגם למדו לשמור על משקלם
החדש.
גם עבורך -יתאים הצוות
הרפואי תוכנית הרזיה.
אישית, לבצוע בביתך,
בשעות הנוחות לך ובהתאם
לסדר יומך.
סודיות מובקחת,

הב טחה של רופא 0 :ו ־ 3ק ״ג ב־ 10 ימים.
תכני ת הרזיה אי שית מו ת אמ ת לך על־ידי
צוות רפואי מקצועי.
צוות יועצו ת מנו ס ה עו מ ד לרשותך טל פוני ת
בכל שעות היום.
ב חינ ם־ובה סכ מתך בלבד -תכני תהתע מלו ת
אישית, מיו חד ת להרזיה -מו תאמת לך
על־ידי הצוות הרפואי.
תכני ת מיו חד ת ל שמירת המ שקל שיושג.
שיטה ט ב עי ת -הרזיה טבעי ת, ללא א מ צעי
עזר מלאכו תיי ם.
תליון מצופה זהב טהור, עם סמל מרזי מורית.
המחיר הנ מו ך ביותר להרזיה י 980 .-ל״י.

אל ת שלח לנ 1כסף. עליך רק להתקשר.
חומר הסבר מפורט ושאלון הרשמה יישלחו אליך בחינם וללא כל התחייבות.
עליך רק למלא את התלוש,או להתקשר טלפונית כבר ברגע זה לצוות מרזי
מורית. גם בלילות ובשבתות,באפשרותך להתקשר ולמסור את שמך וכתובתך
למזכירה האלקטרונית. חומר ההסבר יישלח אליך מיד.

חייג )02( 636742,)02( 634528

לכביז־

״מרזי מוי !
ת.ד 1329 .דח׳
ן ןן1ג

אבקשבס לשלוח אל*

ההסבר

ן, וזאת ללא ק>||ף תחייבית מגידי

בתוגת

ביזיניסקי דית הפחיתה 5נ קייג
ברקוביץ יצחק הפחית 20ק יג
יחיאל אליעז הפחית 14ק יג — פסלהמאריס 4נחיפה
דובנרנחמה הפחיתה 26ק״ג— מעברהמיתלה 4ירישלים
בכר שרה הפחיתה 11ק יג — צהלהינלאניג
אלקבץ אברהם הפחית ננ ק״ג — מושבחגיי
רייז רחל הפחיתה 32ק יג — ירוש לי ם 7נתניה
כהן אתי הפחיתה 16ק״ ג— פילשטיין 15בתים
שושני אמיר הפחית 26ק״ג— לייןאפש טי י ן 17ר חו בות
דורברין ליאת הפחיתה 18ק״ג — הבלניתזברמיאל
כרמלי אריה הפחית 21ק״(— איסישקין 18יאשין לוויין
דוד מלכה הפחיתה 16ק׳ ג— רחהנליל 18/4קייתביאליס
בלומר גילה הפחיתה 37ק״ג — 3 5 /4נביתת בי ר
סמסנוב יקיר הפחית 25ק״ג — בנימינה
בר גיל גילה הפחיתה 13ק״ג — ה ר * י נ 6 /1 6רעמה
גירסון יהודית הפחיתה 23ק ״ג— העב ׳ 2 9 / 5באישבע
שניידר אוה הפחיתה 22ק״ג — רובינשטי ין 3 9יפי
בן־דוד אבי הפחית 25ק״ג — ששתהימים 5אילת
גרונרדוד הפחית 18ק״ג — הרב לי ין 6ימת יו
אהרן מלכה הפחיתה 10 קי ג— הרעל 56ימלה
שלומקוביץ ניצה הפחיתה 7קייג— נ ד 3באישבע
שרוני מרים הפחיתה 12 קייג — סיטין 9קרית ־ שפיינבקחיפה׳
בן־ארי שושנה הפחיתה 14ק״ג — א ״ נשטיין 15פתח ־ תקיה
בן־שנן אלי הפחית 9קייג — מעלית 8חיליו
לובר שמואל הפחית 30ק״ג— רדק 5ב ני ביק
איתן מימי הפחיתה 12ק ״ ג — היבל 73נהייה
שמש יהודית הפחיתה 11ק״ג — ביאליק 151/31באי שבע

פלנק מנחם הפחית 24 קי׳ ג — כענלסון 1קריתאתא
ביץ גניה הפחיתה 6ק״ג—בול5תלאביב
אלפי אבנר הפחית 24ק יג—טשרניחיבסקי7ו יאשון לעיון ר
שביט שולמית הפחיתה 7ק״ג—בר-כיבבא 1/17 ייישלים
בללי שמואל הפחית 9ק״ג—האלמוגים נו אשדוד
אלעופר מיכל הפחיתה 17ק״ ג—הדקל 37/8דימינה
קדימי חיים הפחית 27ק״ג—הבילי״ס 37 רמת־נו
קירשנבוים שרה הפחיתה 15ק״ג—דנניהו רעננה ״
איצקוביץ מירי הפחיתה 6ק״ ג — ימזנקיית -אתא
תלם ברכה הפחיתה 9ק׳ ג — מושב רי ש פיו
גוטנר אורלי הפחיתה 13 קייג — אלעזרבן ־ יאיי 25/16ע רד
בן:ארי אורי הפחית 10ק״ג — מישבהייגב
טטרומר משה הפחית 12ק״ ג — ש ד חן 17ת ל -א בי ב
ברגר דרורה הפחיתה 12ק׳ ג — ארבעאר עי ת 15תלא בי ב
שמול שרה הפחיתה 19ק״ג — יחבתהקנאיםנ 389/1בארשבע
לוי סימה הפחיתה 12 קייג — אלעזרבןיאיי 6 5 /1 0ערד
רייז יעקב הפחית 19ק״ ג — י רו ש לי ם ,7נ ת ני ה
ישי סול הפחיתה 11ק״ג — ניסנביים 3ננת ני ה
נוי יהודית הפחיתה 11ק״ג — לבינטין 6ננתניה
קרפאולגה הפחיתה 12ק ג — הגליל 4נ 6 /קייתביאליק
קדם יצחק הפחית 13ק ׳ג — ליבמן 3ר א שון ל עיין
נוי מרדכי הפחית 11ק׳ ג — לבינטין 6ננתניה
שטיין ניצה הפחיתה 9ק דרךהים 131אחיפה
לוי דן הפחית 20ק ג — יייעמן 78כפר ״ סבא
הירש אלי הפחית 15ק ג — ההסתדרות 177חולין
גיא נילי הפחיתה 12ק יג — ר מ אי ר 17י רו ש לי ם
גל ניצה הפחיתה 13ק ג— לידע כו 110ק. ביאליק
זלצר מלכה הפחיתה 7ק ג — טמטב 4חוליו
בן־ארצי רחל הפחיתה 10ק״ג — מרדכיאנילביץ 27ע בי
טל אורי הפחית 21 קי ג — קעסואיעננה
סבג ציפורה הפחיתה 9קיג — היבקוק 8 7קיית ־ מיעקיו
שכטר יהודית הפחיתה 12ק ג — מישבהדי -ע ם
סופרין יפה הפחיתה 6ק״ ג — מיכאלננימת -ג ן
כהן דינה הפחיתה 12ק׳ ג — ש ב טי ישראל 77ב ני ־ ברק
הדס גורן הפחיתה נוק ״ ג — ק בי ץנבעתחייםמאוחד
עמר מרי הפחיתה 8ק ג — ז ב רין יעקב 8ירושלים
בתשווילי אהרן הפחית 18ק׳ ג — יהודההמב בי 587/5ואש די ד
ליברמן רבקה הפחיתה 17ק ־ג — סנהדרין 1 6ת א
נידם ריקי הפחיתה !1ק ״ ג — יוגיזיו 7 5 /7 7אשדת
אשר שולמית הפחיתה 14ק־ג — מרחבים 1330/16דימונה
שי נילי הפחיתה 16ק״ג— מנדלסוןוופתח ־ תקווה
שומר משה הפחית 10ק ג — היגי מי ל ר 3 5קרית -אתא
פריד מוטי הפחית 12ק יג— אנטינונס 14י רו ש לי ם
מרגולין רינה הפחיתה 10ק ג — ת ל -ע ד שי ם
פסקוביץ סוניה הפחיתה 10ק״ג — ההגנה 15פתח ־ תקייה
הופמן אידה הפחיתה 12ק ג — סהייו 8יפי
פרל אירית הפחיתה 14 קי׳ ג — יאבאדר 7חולין
רוגע חיה הפחיתה 7קי ג — אחיאילתנק. מיעקיו
רפופורט אבינועם הפחית 13ק ג — הנשיאים 53פתח ־ תקיה
פריד צביה הפחיתה 10ק ג — אנטינינס 14י רו ש לי ם
גרוס הרצל הפחית 15ק ג — הגפן 8 / 3יאשין ־ לעייו
קלי נחום הפחית 20ק ג — אלכסנדרינאי 71חיפה
מיצמכר שושנה הפחיתה 10ק׳יג — דבייההב רון 7ר א שון ־ ל עיון
בר״און איתן הפחית 7ק׳ ג— א ״ נשט ״ ן 9 5חיפה
ביינהורן רבקה הפחיתה 10ק ג — מישב מי רון 7
ברק יוסי הפחית 12ק ״ג — דבירההנביאה 2ימתהש רון
צבר אריאלה הפחיתה 7ק המעיין 13גבע תיי ם
— א דני מדפלד 5 0חי פ ה

— הדסה 46באדשבע

באפשרותן להזמין את החימר גס בטלפיו. מספרי הטלפיז של ״מרזי•סודית״ הם )02( 634528 :אי 636742 :מ.)0
בשגתית ובלילות באפשרותך להתקשר לטלפונים הר׳ל ולמסור את שמך ובתיבתך למזכירה האלקטרוני ת.

מרזי מורית-מרזים
)4א דזז\\

7/70 *0

בי אחרי סי ציור הבל יבול לקרות לך.
אתה פשוט שמח, וכשאתה שמח אתה לא
ווש לאף אוו?.1

סי סניור זה הסנגריה, סנגריה במו
שהספרדים אוהבים— חמת מזג.
סי סניור מיוצר מענבים מובחרים ומיצי
הדר. שתה אותו חם או קר ותמיד תחוש
בטעם הנפלא. ובשיש לן במסיבה סי סניור,
אין לך מה לדאוג, יש לך מסיבה על בטוח.

א0 €ז5

שחס, השלם ד״זק הפחדנית הגזע האנושי מכיר בכך, שהוא מסוגל לעולל
פשעים נוראים. ציוני־זוועות לרוב מפארים את האנושות:
רדיפות, עינויים, רציחות, התעללויות, שמאה,
נקמה, השמדה ומילחמות ללא סוף. דוגמות? השמדת
עם עמלק לפי חרב ; שריפת האלמנות בהודו ; עינוייהם
ושריפתם של הכופרים על־ידי הכנסיית הקאתולית;
מסעי־הצלב בימי־הביניים ; מעללי ג׳ינגס חאן ; המצאת
העבדות כשיטה והשימוש בה ; היטלר וזוועותיו ; ה שידור
הסטאליניסטי וזוועותיו ; הזוועות של כל המיש־טרים
הטוטאליטריים...
אכן, מה שהגזע האנושי מסוגל לעשות !

חברתית אומללה שנלכדו בה. הלוואי וכמה מן הגברים,
המכלים את כשרונותיהם בהמצאה ובעשיה של זוועות,
היו מתלכדים לקבוצות״עבודה הכוללות רופאים, פסיכולוגים,
אנתרופולוגים, סוציולוגים, כימאים ועוד —
ומנסים למצוא תרופה למחלה הנוראה ביותר.

אדם. כן, גם הקרבת קורבנות, ובהם קורבנות-אדם,
היא המצאה גברית טהורה.
ואני אשה ואם לשני בנים, מתבוננת באימה, זוועה
ובחילה, שנים על שנים, במעשיהם של מטורפים אלה,
העושים כל אשר דמיונם מסוגל להעלות כדי למצוא
עוד סיבות להקרבת קורבנות״אדם, ולשם כך הם
מוכנים להסתכן ולעבור על לאווים מפורשים של האל
הנוקם שהמציאו — לעבוד עצים ואבנים ובניינים
ואדמה ורוחות־רפאים ; להפר כל אחד מצווי האל
שלהם, על עשרות דברותיו הפזורות בכל מיני ספרים ;
לתת פיתחון־פה לכל המטורפים האחרים על פני
כדור הארץ הזה ; לנקוט בכל תכסיס, תעלול והמצאה
שאותם הם מגנים כמעשי־נבלה כשהם נעשים על־ידי
אחרים ; ולהגדיל לממדי מפלצת את כל טכסי הזכרון
לקורבנות האדם...
ואני מפחדת להתנגד. אני מפחדת לזרוק עצמי על
הכביש לפני הכלים שלהם — כי הם ידרסו ; אני
מפחדת לדבר — כי הם יתנקמו ; אני מפחדת לזעוק —
כי הם יסתמו את הפה. כי אינני ג׳ין פונדה, ואין לי
האומץ שלה להיכנס למחנות הצבא ולדרוש מן החיילים
שלא יילחמו, ולהיאסר בבתי-הכלא שלהם. אני מבינה
כל מי ששותק מתוך פחד.
ויום אחד נעלם הפחד הזה מפני הפחד הגדול
יותר: הידיעה שזה הרגע האחרון שבו אני עוד מסוגלת
לעשות משהו להצלת בני מהקרבתם על מיזבח
המולך. כאשר קלגסי אריק שרון וגוש אמונים והרבי
מליובביטש ישתלטו בכוח הנשק שצברו — לא אוכל
לעשות דבר חוץ מלהירקב בכלא, ולראות את בני עם
העוזי בידיהם מרססים בני־אדם ומרוססים בעצמם.

מה שחשוב לי כאשה הוא, שאני נאלצת לחיות
בעולם המנוהל ברוח המעשים בהם אין לי יד ולב,
ושכל הווייתי כאשה עויינת אותם.

אשה ואם, אם את חשה בחילה מכל הנעשה סביבך,
ולכאורה גם בשמך ; אם את שונאת את האלימות ;
אם את מתנגדת בכל הווייתך להקרבת חיים כשיטה ;
אם את מתחלחלת לראות את בנך נוהג כקלגס ; אם
לא גידלת אותו כדי שייהרג; אם את רוצה שיחיה;
אם את מסרבת להשלים עם האפשרות שתעמדי מול
הבור ותראי את גופתו מתכסה ברגבי אדמה ; בואי,
עשי משהו, עכשיו !

אך רגע: האמנם הגזע האנושי? האם במושג הגזע
האנושי כלולות גם נשים?
נשים עינו בני-אדם במרתפי האינקוויזיציה? נשים
טיאטאו חלקי־עולם שלמים כהוריקנים במסעי־הצלב
ובמסעי ג׳ינגס חאן? נשים המציאו ושימרו את העבדות?
נשים היו קלגסי הגיסטאפו והחמר־רוז? ,נשים
החריבו את העולם פעם אחר פעם במילחמות? נשים
המציאו את החרב, הרובה, המטוס, הטנק, הפצצה
האטומית? נשים רדפו והשמידו עמים?
תנקבו בשם זוועה ואלימות — והן תהיינה גבריות.
האם זה נראה לגמרי מקרי שאת כל כלי־הזין
המציאו רק בעלי זין, ושכמעט לכולם יש צורת זין?
כידון וסכין־קפיצית, רובה או בזוקה, תותח או להביור,
מטוס או פצצה — כמעט כולם פועלים על פי עקרון
הפעולה של האבר הגברי.
ועל מה רדפו, עינו, השמידו, נלחמו, רצחו? על
הרבה דברים — אשר כולם ללא יוצא מן הכלל מתנק זים
באותו פוקוס: כוח, סמכות, בכורה — אם זה
באמצעות מילחמות-דת, או מילחמות על אדמות, או
מילחמות דיכוי ושיחרור עמים, ועוד.
אין זה המקום לבירור השאלה האם צמא זה
לכוח ולסמכות, ובאמצעותם לאלימות, התעללות, חרג,
עינויים ומילחמות טבוע בגברים או שזוהי מלכודת

ו 6 ! 1
תרבות הגברים הפכה את האנשים לעבדי־סמלים,
למענם הם עושים את כל הזוועות האלה. עובדי״אלילים
וזובחי־זבחים למולך זה או אחר. והזבח — קורבנות-

אסתר רט 1ר, חל־אב־ב

^ שחס *חשסס חזת*

״כי אבר קטן יש באדם...״
״העולם הזה״ פירסם מיכתב-הדרכה לאברכים, ובו
תיאור מדוייק של מישגל הלילה הראשון (גליון מס׳
.)2228 כעבור כמה שבועות פורסם מיכתבו של סגן
יו״ר הכנסת, הרב י. מ .אברמוביץ, המודיע כי למיפ־לגתו,
אגודת ישראל, אין קשר למיכתב״ההדרכה
(״העולם הזה״ .)2231 ובכן, מה יעשו צעירי ישראל
ללא רועה? ואיך ינהגו באשה ללא מדריך? לשולחו״
ערוך פיתרונים.

וכה מורה לנו שולחן־ערוך מקוצר, לרבי שלמה
גאנצפריד ז״ל, בהוצאת מוסד הרב קוק :
ראוי לאדם להרגיל את עצמו בקדושה יתרה ובמחשבה
טהורה ובדעת נכונה בשעת תשמיש. לא יקל

מדרכי הרפואה שלא
לבשל כשהוא שנע
ולא כשהוא רעב
ראשו עט אשתו ולא ינבל פיו בדברי הבא אפילו
בינו לבינה ...לא יספר עמה בשעת תשמיש ולא קודם
לכן, אלא מה שהוא צריך בעניין תשמיש.
...הוא למטה והיא למעלה — זהו דרך עזות.
שימשו שניהם כאחד — זהו דרך עקש. אמרו עליו

על רבי אליעזר, שכל כך היה משמש באימה וביראה,
עד שהיה דומה כאילו כפאו שד.
בשעת הזיווג יש לו להרהר בדברי תורה ובשאר

וכל השסוו בבעילה,
זקנה קופצת עליו
וכוחו תשש ועיניו כהות
דבר שבקדושה ...אסור לשמש לאור הנר אף על פי
שמאפיל בטליתו. אבל אם עושה מחיצה גבוהה, עשרה
טפחים לפני הנר — מותר. וכן אסור לשמש ביום,
אלא בבית אפל. ובלילה, אם הלבנה מאירה עליהם
באופן ישיר — אסור. אבל אם אינה מאירה עליהם,
אף על פי שמאירה לתוך הבית, מאפיל בטליתו ומותר.
וכן אם יש נר בחדר אחר ומאיר לחדר זה, צריך
האפלת טלית.

לא יהא רגיל ביותר עם אשתו אלא בעונה, שהוא
חייב לפרוע לה עונתה, שכתוב: ועונתה לא יגרע.
האנשים הבריאים והמעונגים, שפרנסתם במקומם ברווח
ואינם פורעים מס, עונתם בכל לילה. הפועלים שעושים
מלאכה בעירם — עונתם שתי פעמים בכל שבוע.
ואם עושים מלאכה בעיר אחרת — עונתם פעם אחת
בשבוע.
וכן הסוחרים שיוצאים לכפרים עם חמורים להביא

תבואה למכור, וכן כיוצא בהם, עונתם פעם אחת
בשבוע. והמביאים חבילות על הגמלים ממקום רחוק,
עונתם פעם אחת בשלושים יום. ועונת תלמידי חכמים
מליל שבת לליל שבת.
מדרכי הרפואה שלא לבעול לא כשהוא שבע ולא
כשהוא רעב, אלא כשיתעכל המזון שבמעיו. ולא יבעול
מעומד ולא מיושב, ולא ביום שנכנס למרחץ ולא
ביום הקזה, ולא ביום יציאה לדרך או ביאה מן
הדרך•••

שיכבת זרע היא כוח הגוף ומאור העיניים, וכשתצא
ביותר הגוף כלה וחייו אובדים. וכל השטוף בבעילה,
זיקנה קופצת עליו וכוחו תש ועיניו כהות וריח רע
נודף מפיו ושיער ראשו וגבות עיניו וריסי עיניו נושרים,
ושיער זקנו ושחיו ושיער רגליו רבה, ושיניו נושרות,
והרבה כאבים חוץ מאלה באים עליו. אמרו חכמי

אמרו תכמי הרופאים:
אחר מאלו מת משאר חלאים
והאלו מדוב תשמיש
הרופאים: אחד מאלף מת משאר חלאים והאלף מרוב
תשמיש. לפיכך צריך האדם להיזהר.
כי אבר קטן יש באדם — מרעיבו שבע, משביעו
רעב.

י. אזולאי עולים

יחסים שהתחילו על מי מנוחות, יקבלו
זעזוע לקראת סוף־השבוע. מתיחות ו־חוסר־שקט
יערערו את
השלווה הביתית. מכיוון
שהאווירה בבית
לא תהיה אידיאלית
יחבה לבם פיצוי בחוץ,
אנשים העובדים
איתכם ינסו להתיידד
ואף להושיט עזרה ועידוד.
אל תסרבו להם.
21במרס * .
20באפ רי ל
את הכעס תוציאו על
מי שעורר אותו. הבילויים
עם אנשים שאינם שייכים ל-
שיגרת חייכם ישביחו מכם את הצרות.

סוס1

1111

שוב תוזכר אותה נסיעה שנדחית כבר
כשלושה שבועות. הפעם לא תהיה ברירה
ועליכם יהיה לבצע יאותה.
תפגשו אנשים ש יוכלו
לקדם אתכם. בעבודה.
לכן סעו ואל
תתמהמהו למרות חוסר
הנוחיות שיתלווה לנסיעה
כזו, זו הרי איננה )
נסיעה לחוץ־לארץ. הוד־ י
כוננו לכסה התרגזויות,
אך לא כדאי לקחת
יותר מדי ללב, כיוון
שהשבוע יהיה שבוע של מזל, ומה שציפיתם
לו זמן רב, סוף סוף יתגשם.

עבודה קשה ומעייפת תאפיין את השבוע
הקרב, נסו לארגן סדר
יום שקט ולא לקחת
על עצמכם יותר ממה
שאתם מסוגלים להספיק,
על מנת שלפחות
בלילה תוכלו לישון. זו
לא תקופה טובה להצעות
נישואין או ליצירת
קשרים מחיי21
במאי־•-
20 בי ו ני
בים, המשיכו בקשרים
בדרן קלילה ובלתי-
מחייבת. מיבצע שתתכננו במיסגרת עבודתכם
ינחל הצלחה, ותקבלו שבחים.

!!אומים

תקופה טובח ונעימה, ידידויות חדשות יפתיעו
אתכם ויביאו עימן
זמן נפלא. תראו יותר
מושכים, אנשים יתייחסו
אליכם בצורה נעימה,
קשה יהיה לסרב אנשים לבקשותיכס.
חדשים ומעניינים יש פיעו
עליכם, כדאי להתייחס
אליהם בחשד
21 ביוני
20 ביולי>
ולבדוק אם הס באמת
ראויים לאמונכם, דב^
רים
מוזרים מאוד עלולים להתרחש בקשר
לנסיעתכס המתקרבת, שימו לב.

שיחת טלפון מיסתורית, או מיכתב שכוונתו
לא ברורה יכניסו אתכם למתח
ודאגה. חבו יומיים
שלושה. הדברים יתבררו
ותווכחו שהשד
אינו נורא בל בך.
סכום כסף עשוי להגיע
במפתיע ולהכניס אתכם
שוב לתקופה של
בזבוזים, בעיקר מפני
21 ביו לי - יהיה שמצב־רוחבם
ו .! 2או גו ס ט
מעט ירוד, וכהרגלכם
תנסו לפצות את עצמכם
על-ידי קניות מוגזמות. כדאי לשמוע
בעצת בן-הזוג ולשמור חלק מהסכום.

מגיעה תופה שבה תוכלו להוריד קצת
ידיממתחהעבודהולבלות
יותר בחברת
דים, או במקומות שיש
בהם ציבור רב. הפוליטיקה
תעסיק את מחשבותיכם
וריגשותיכס.
לאלה המעורבים בה
כדאי לתכנן כעת את
דרכם לעתיד. זמן לא
מתאים ביותר לאהבות,
יחסים עלולים להתער?2ב
אוגוסט -
72בספסמבר
ער כתוצאה משמועות
לא נכונות שיגיעו ל־אוזניכם.
הנוטים לאלרגיה מסויימת, היזהרו
מתרופות היכולות לגרוס לסיבוכים.

]1!11111

מזל החווש:

סרטן

השמש מלאת אור, חום, אנרגיה וכוח,
ומסמלת באסטרולוגיה את הגבר. ואילו
הירח שמקבל את אורו מן השמש, הוא
הכנוע מבין שני המאורות, ומסמל את
האשה. הירח מסמל דמיון, רגישות, הפנמה,
רצון להגן ולטפל בזולת. בני מזל
סרטן פגיעים מאוד, למרות שהם מנסים
להסתיר זאת באמצעות קליפה קשה

מאזנ״ס

!1שו0

4)111
יויי?

שייך למזלות המים ונשלט על־ידי
הירח. אמנם הירח חסר נוזלים לחלוטין,
ולמעשה היה צפוי שישלוט במזל
״יבש״ יותר, אך תכונות ההשתנות שלו,
השפעתו על הגאות והשפל של הים ;
מחזוריותו, שמתקשרת עם מחזוריותה
של האשה, מזכירות את הרב־גוניות ו-
המאפייניות את האשה. תבונות אלה
מתקשרות לתכונות של המים עצמם.

יעקבא חי מ אי ר
אור וחום

תחושת בדידות תציק לבם, תרצו לקדם
עניינים ריגשיים ולהגיע
סוף סוף להחלטה,
אך יחולו עיכובים ועדיין
לא תוכלו להרגיש
שלווים. לקראת
סוף השבוע ישתפר המצב,
המרץ ישוב לפקוד
אתכם ותחפשו
עיסוקים חדשים ו}
1בספטמבר
? 2ב או ק טו ב ר
מלהיבים. לרוצים להתחיל
בדיאטת הרזיה,
כעת הזמן לעבור זאת בקלות יחסית.

קשר רומנטי חדש שיתרחש במפתיע, יביא
עימו תקופה מיוחדת
במינה. תוצע לכס
הצעה מושכת ומפתה
בקשר לנסיעה לחוץ־
לארץ, הדבר יבוא במפתיע
ולא תדעו אס
להשיב בחיוב להצעה.
אך ההצעה תוצע שוב
ושוב לכן כדאי להע־נות
לבקשה ולתכנן
נסיעה. עקרביס העומדים
לפני בחינות קשות, הסירו דאגה מלבכם,
החודש תעברו בהצלחה כל בחינה.

צרות לא מעטות מצפות לכם בעיקר בחיי
המישפחה, שם יש קשיים רבים,
ואולי אפילו מדברים
על ניתוקים. בדאי רק
לזכור שהתקופה תעבור
ולהימנע משינויים
חשובים. אתם זקוקים
לשינה רבה על מנת
לחרגע מהעצבנות שבה
אתם נתונים בזמן בריאותכם האחרון,
? 2בנו במבר -
.20בדצמבר
אינה במצב תקין ובדאי
ללכת לבדיקה
שיגרתית. המאמץ הרב שאתם משקיעים
בעבודה מעייף. נסו לנוח ולא לקחת
על עצמכם תפקידים נוספים לזמן מה.

ומשוריינת, כמו הסרטן עצמו, זה המצוי
על שפת־הים. הם בעלי מצבי־רוח משתנים,
אפשר לראותם כשחיוך מאיר את
פניהם ובעבור שניה הוא הופך צחוק
בריא חסר־מעצורים, שופע, מתגלגל וסוחף
את בל מי שנמצא בקרבת מקום
השמחה.
באותה מידה אפשר למצאם במצב-
רוח מסוגר, מדוכא, ומלא יאוש. כשהם
נתונים במצב זה, הם מסוגלים לענות
לכל אחד בצורה בוטה ופוגעת, תשובות
חסרות אדיבות שלא מתכוונות להעליב
אך פוגעות. ובל זה בגלל מצב־רוח שהשתנה
לפתע. מצבי-הרוח תלויים בסביבה,
אם הסביבה מאירה ונעימה,
הסרטן מתמלא אור וחום, ומקרין שמחה
גם לאחרים. אך סביבה משעממת ומדכאת
מערערת את בטחונו העצמי,
והוא הופך עוקצני על מנת להגן על
עצמו מפני ההשפעה החיצונית החזקה.
הסרטן מסמל את הבית והמישפחה,
הוא בעל רגשות עמוקים מאוד, הנעים
סביב המולדת והבית. הוא הפטריוט
ביותר מבן בל המזלות, ופטריוטיות זו
מתבטאת בתחומים רבים. אם הוא עוסק

ברפואה, היסטוריה, או אמנות, הוא
ימצא דרך לבטא את הדברים היקרים
לליבו. שי עמון הוא בן מזל סרטן המבטא
בסיפוריו את קשריו העמוקים
לעמו, למישפחתו ולביתו, ומשלב יחדיו
רומנטיקה וריאליזם האופייניים מאוד
למזל זה. יצירותיו של המלחין פאול
בן-חיים קשורות על פי רוב לנושאים
יהודיים. יצירותיו מדברות על ״מולדתי
ארץ כנען״ וקשורות לפולקלור של כל
עדות ישראל, מהמזרח ומהמערב, דרך
כל מורשת העבר של העם. אליקים
העצני, אף הוא בן מזל סרטן, שקשריו
החזקים למולדת ידועים.
בן מזל סרטן, מגלה צורך עמוק בביטחון,
רגישותו הרבה לא מאפשרת לו
לחוש יציבות וחוסר־דאגה כפי שחש
ה״שור״ למשל. כשהואמדוכא הוא
מסתגר בתוך עצמו והולך לישון (חזרה
לרחם האם) ; או יושב במטבח, שהוא
מקום טבעי עבורו, שם הוא מרגיש נוח
יותר מאשר בשאר חדרי הבית. כתוצאה
מאהבה זו הוא נחשב לאמן הבישול,
הוא מקדיש מחשבה רבה לריהוט ולטי-
דור המטבח, וישתדל שיהיה לו מטבח
גדול, ובו ספה נוחה, עציצים, ואולי גם
חתול. פינה אחת תתמלא בצעצועים
עבור הילדים שאליהם הוא קשור מאוד.
בני מזל זה אימהיים, גם הגברים וגם
הנשים. הם חשים בצורך להגן, לטפל,
להאכיל ולדאוג לזולת, וכפי שהם מגנים
על האחרים, כך נחוץ להם עצמם להיות
מוגנים. שיריו של דן אלמגור מזכירים
לעתים תכופות את תקופת הילדות ואת
כל מה שהיה פעם. נדמה ששום פרט
ממה שהיה פעם, לא נשבח מזכרונו
ה״סרטני״ ולמי שמקשיב למילים, נדמה
שהכל קרה רק אתמול. גם ספריו של
אוריאל אופק, בן סרטן, נכתבו לילדים.
הרצון להיטיב עם הזולת גורם להם

עבודתכם מתנהלת בנעימות, ורומנים מסתוריים
מתרחשים דווקא במקום העבודה.
אתם מאוד מקובלים בזמן
האחרון. פניכם
מאירות. התקופה מש־ביעת־רצון,
ידידים במזל
עקרב ישחקו תפקיד
חשוב ביותר בזמן
הקרוב, יתכן שהשפעתם
החזקה תשאיר את
חותמה לזמן ארוך. זה
21בדצמבר ־
פו בינו א ר
הזמן להחליט להמשיך
בשותפות ואף לוותר
מעט לשותף, לשים יותר לב לדבריו
ולא להתעקש יתר על המידה על דעתכם.

התחום המיקצועי יהיה בראש העניינים
שיעסיקו אתכם השבוע,
תחושו מרץ רב
ורצון ליזום משהו
חדש. צפויה התקדמות
בשטח העבודה, מיק רה
מוזר שיקרה יגרום
לבם להגיב בצורה בל-
תי-שיגרתית, וזו עשויה
לפרסם אתכם ב־
20 בי נו א ר ^
בפב רו א ר

סביבתבם. בני מזל
בתולה זקוקים לעזרתכם.
אבן האמטיסט עשויה להביא לכם
מזל, בדאי לשבצה בתכשיט כלשהו.

תקופה טובה להשקעות כספיות, אס החלטתם
לשתף עוד אדם
בהשקעה . ,תהיה זו
טעות. יש סיכוי רב
למריבות עם שותפים,
גם בבית כדאי להתאפק
ולא להגיב לכל
הערה שישמיע בן־הזוג.
מחוץ לבית מחכים
בפב רו א ר ־ 1לכס בילויים מושכים
20יחרס
ומבדרים. העוסקים בספורט
עשויים להצליח
השבוע, לאלה שמחפשים רומנים חדשים,
קלילים, השבוע יתמלאו רצונותיכם.

ן ניס

שיחפשו מיקצועות הקשורים לטיפול
באחרים. לכן ניתן למצאם במיקצועות
כמו רפואה, עבודה־סוציאלית, מלונאות,
מיסעדות, בארים, הוראה, גננות, ובל
מה שנותן ביטוי לשפע הריגשי שלהם
ולדאגתם לאחרים. קשה לומר שאופיים
הוא ״אופי של משרת״ ,הם אמנם נהנים
לעזור ולהקל, אך אינם רואים בעצם
השרות משימת חיים. בבל זאת, באשר
הם מצליחים לעזור ולשפר את מצבו של
הנזקק להם, הם חשים אושר וסיפוק
רב. בצניעותם כמעט שאינם מבקשים
תודה, וכאשר מודים להם ברעש ובקו־לניות,
הם מתביישים ומתכנסים בתוך
עצמם.
הסר טני םמע שיי ם מ או ד בכל מ ה
ק שור בכ ס ף ורכוש. ה ם דו אגי ם מ או ד
לע תיד, ב עי קר בגלל זברונם ה טו ב שמז כיר
להםאת כל מהש קר ה בעבר —
אםלהם עצ מם כילדי םואםלאח רי ם
שסיפרו להם על עברם הקשה, או על
ת קו פו ת רעב שעברו. ה הז ד הו ת עם ה מ
ס פ רי ם הו אכה גדול ה שלפעמי םנדמה
להם שה ם עצמם עברו זאת. לכן ה ם
אוגרי םחפ צי ם י שנים ש א לי הםהתקש רו,
ו הזיכ רון ה ק שור א לי הםיקרלהם או לי
יו תרמהחפ צי ם עצ מ ם. ה ם שומרים חפצי
ערך, כסףבחש בונו ת סגו רי ם בבנ ק, ו כ
מו בן מ ל אי של מזון לשעת צרה.
ד מיונ ם מ פו תחמ או ד ול פ ע מי םהם
נו אי ם ב ״ ת מ הוניי ם ״ .ה ם רו מנ טי ם ו רי
אלי ם בעת ובעונה אחת, ומתלה בי ם
מ ר עיונו תי הםהמ קו ריי ם. ד מיונ ם ד מיון
ויזו אלי, ה אוג ר ה מון חוויו ת ור שמים׳.
זכרונם מ צויין והם אינ ם שוכ חי ם דבר,
חוויו תיל דו ת מ או ד מו ק ד מו ת, נחר תו ת
א צל ם בזיכרון, וגם ב הגי ע ם לגיל ,80
ידברו ע לי הםכ אי לו זהקרה רק א ת מו ל.
י תכן שזו אחתה סי בו ת שיש ביני ה ם
צ ל מי ם, הי ס טו ריוני ם, א ר כי או לוגי ם, ו אנ
שי ם ה עו ס קי ם ב מי ק צו עו תהק שו רי ם
לעבר, או ל הנ צחת העבר. א ם מי ש הו
יטרחלש אול אתהצל מי םבט לוויזי ההי
ש ר אלי ת, ל איז ה מז להם שייכי ם, יתברר
שרבים מהם בני מז לסר טן, או נ תוני ם
ל ה שפעה חזקה של ס ר טן, במפההא
ס ט רו לוגי ת. מי ק צו עו תהק שו רי ם ב-
מי בנ ה ה מי שפח תי — כ מו מחקר שבטים,
מחקר מינ הגי ם, אנ ת רופולוגי ה. או מי ק״
צועו תהק שו רי ם בי ם ובנוזלי ם, מי ק צו עו ת

( -המשך בעמוד )58

7111 1111111

המראה החופשי
להיות קלה, גמישה ומשוחררת -זהו חלוט של כל אשה.
חלום זה מתג שם ב״ליברטי״ של טריומף.
״ליברטי״ החזיה הנותנת לגזרתך א ת המראה החופשי,
הטבעי...
ו״ליברטי״ היא רק אחת משלל הדגמים של טריומף
אינטרנשונל.
חזית טריומף -הסוד הנפלא שמתחת לשמלה.

ב טו ח ה, סו ס עוי ה נסויוק ת

אירופה 90־לעקרת
הבית המודרנית

מערכות מטבח אירופה 90 מתוכננות
לחסוך לך זמן ומאמץ. מערכות אלו הינן
תוצאה של ידע ונסיון אירופי, תכנון
פונקציונלי קפדני ודגש מיוחד על עצוב.
כל פרט ופרט מתוכננים כך שלא תצטרכ
להתרוצץ להתכופף או להתרומם על
קצות האצבעות.

מה זה מטבח רך

7קכ < 5

לא עוד קווים ישרים ופינות חדות.
מערכות מטבח אירופה 90 משלבות עץ
טבעי ופורמייקה בצבעים מרהיבים
המעניקות הרגשה חמימה.
ב״רים״ עצבו מטבח חדשני-
המילה האחרונה באירופה-מטבח עם
פינות מעוגלות ועץ אלון טבעי ...כך יצרו
ב״רים״ את האפקט הכללי שנקרא
* _0 0ו 7ח 5 0המראה הרך.

מה זה מטבח גמיש

כשיש לך אפשרות לבחור במטבח שבו
כל פינה ופינה מנוצלת, כשניתן להתאימו
בקלות למידות המטבח שלך,
כשהמדפים ניתנים להזזה
בגמישות של לכאן כשאת יכולה לבחור

לפורמייקה לבחור בין צבעים ודוגמאות
שונות של פורמייקה וכשיש לך 1000
אפשרויות של
בחירה בין
היחידות השונות
זהו מטבח גמיש.

5שנות אחריות

איזו חברה בארץ מעניקה לך
5שנים אחריות?

הצעת היכרות
מיוחדת

250/0הנ ח ה
מטבח דגם קומפקט מסדרת
אירופה 90 עם הציפוי
המיוחד ״׳אלקור-טופ״במבצע
מיוחד/0-״ 25 הנחה לתקופה
מוגבלת ב״ ריס״
ל ה שי גברשת חנויו ת רי ס: י רו ש לי ם: ר חכו רשל/רחישלוחציון המלכה 8ו ח ־ א: ר חי בן יהודה / 108ד רן פ״ת 56ו /ר ח׳ הרצל / 32 רחי הרצל 102 חי פ ה: רח־הרצל / 67 שד•ההסתדרות 20 נציק פוסטן ררך חטיבת גולני 23באר -
שבע: רזד הרצל / 58 אזור התע שיה ג ו -י ם ביתן 6אי ל ת: מרכז מסחרי א ש דו ד: רח־רוגווין / 25 מרכו מסחרי ביסו/מרכז מסחרי ריסי אשק לון: ככר הע צ מ או ת 2חדרה: רחיהרררט סמואל 52כפרסבא: רח-ויצמן 66נ תני ה:
רחישער העמק ו/רחשמואל הנציב 27נ ה רי ה: שר-געתון 2פתחת קו ה: ק רי ת אריה,צומת דהה ליד סופררו/רח־רר כוכרא 23ע פו ל ה: רח׳הנ שיא מול פיצריה רי חיני צפת: רחירושלים ו 3וקרית אתא:רח זבולון / 5הבקתה,

מה החליטה מועצת פת״ ח? מדוע גברו בה הקיצוניים? לאו זה מוביל?
מבאן הרושם שהרו שד פת״ח
הוא קו זיג-זאג.

ב מייו חדלמ ען

דברים אלה נכ ת בי ם
קורא א,חד: מנ ח ם בגין.
בוויכוח ש ה תנ ה ל בשבוע שעבר ב כנס
ת, שבו הזכר תי ב ק צרה אתהח או
ת ם, ה ע מי ד
ל טו תפת ״ ח וגיני תי
בגין פנים כ אי לו ל א שמע מ ה שא מרתי,
וקרא לי תגר מעל הדוכן: שאפר־ס
ם מעל ע מודי ״ ה עו ל ם הז ה ״ א ת
דעתי על החל טו תאלה.
ה ת כוונ תי לעשות זאתב מי ל א, א ח רי
ח קי ר ת הדברי ם ועם קבלת מיד ע נו ס ף
מ חוגי םפלס טיניי ם ב חו ״ ל.
ובכן, מר בגין :

בדמשק, באחד ביוני, זז המרכז בצורה
בולטת לעבר קו קיצוני יותר. הכו חות
הקיצוניים באש״ף נחלו ניצחון, ה כוחות
המתונים נחלו כישלון.

העמדות שנפסדו מזוהות, במידה
רכה, עם יאסר עראפאת עצמו.
משמע: עראפאת ;אלץ
לוותר על במה מן העמדות, שהוא
חושם אותן כנכונות ובמועילות
למאמץ אש ״ף, כדי לשמור עד
מקומו בראיטו־ת האירגון.

>> סור לטשטש את העובדות. במו-
י עצת פת״ח בדמשק, שהסתיימה ב אחד
ביוני 1980 בפירסום מיסמך ארוך,
חלה הקצנה.
מה טיבה של הקצנה זו?
מה גרם לה?
מדוע דווקא עכשיו?

התנוווה חמונירה
ן* ודם כל, יש להבין את מהות הפו־
<| רום שהתכנס.
״המועצה המהפכנית״ של פת״ח היא ה מוסד
הפרלמנטרי של התנועה. היא בח רה
במושב זה בוועד־פועל בן 15 איש,
שהוא המוסד המבצע.
פת״ח (פירוש השם: כיבוש, וגם רא־שי־התיבות
במהופך של ״התנועה לשיח־רור
פלסטין״) הוא גוף פוליטי, שיש לו
זרוע צבאית (״אל־עסיפה״) .כשמדברים
עליו בישראל, על ״אירגון מחבלים״ ,כאי לו
היה זה גוף מיבצעי בילבד, אין זו
הגדרה של מהות הגוף.
תנועת פת״ח נולדה בכוויית בסוף
שנות ה־ .׳50 הקימה אותה קבוצה של גו לים
פלסטיניים, שנשארה מאוחדת ופעילה
עד עצם היום הזה. גם בוועד־הפועל

החדש שולטת חבורה זו של ותיקים.

ייחודה של תנועה זו הוא קודם
כד בשאיפתה הנחרצת לשח רר
את העניין הפלסטיני מן האפוטרופסות
של המדינות הערביות,
ששיחקו בו כבכדור, כשכל
אחת מהן מנצלת אותו לעניינה
שדה.

״שיחרור״ העניין הפלסטיני מידי הער בים
האחרים ממלא בחיי פת״ח תפקיד
שאינו נופל מן השאיפה ל״שיחרור״ הארץ
מידי הציונים.
גם בהחלטות האחרונות חוזרת נימה
זו שוב ושוב. למשל ( :פרק , 1סעיף ו׳)
״הדגשת הצורך בעצמאות ההחלטות
הפלסטיניות והפעילות, למען פיתוח כוש רם
של פלגי המהפכה הפלסטינית לבצע
את ההחלטות הפלסטיניות העצמאית .
ביגלל הנסיבות המייוחדות של הקיום
הפלסטיני בפזורה, והמציאות הפוליטית
בעולם הערבי, נאלץ פת״ח לתמרן בין
המישטרים הערביים, כשהוא מתקשר פעם
עם זה ופעם עם זה. אך השאיפה היא
להשיג אי־תלות מירבית מכולם.
כאשר השתלט פת״ח על אש״ף, אחרי
מילחמת ששת־הימים, הפך הגוף המוביל
באירגון זה, שאינו אלא אירגון־גג. ב־אש״ף
זה מאוגדים אירגונים המשרתים
בגלוי מישטרים ערביים אחרים, המממ נים
אותם (כמו ״אל־צעיקה״ של הסורים).
יש בו גם אירגונים הדוגלים אמנם בעצ מאות
פלסטינית, אך המוכנים לשרת מיש־טרים
ערביים אחרים תמורת סיוע (כמו
החזית העממית לשיחרור פלסטין) ,כשהם
מחליפים מדי פעם את הפטרון. חוץ מזה
כולל אש״ף גם אישים בלתי־תלויים, אגו דות
מיקצועיות, מוסדות־ציבור שונים, ו כד.
למרות
כל אלה, פת״ח הוא הגוף המוביל
באש״ף. מנהיג פת״ח, יאסר עראפאת,
מכהן גם כיושב־ראש אש״ף.
(לולא ידעתי כי מר בגין נתקף בהל-

אבו־־ג׳האד וכתו כמישרדו ככיירות
מס׳ 2נשאר מם׳ 2
חלה נוכח כל השוואה בין ״המדינה ב דרך״
של הפלסטינים ל״מדינה בדרך״
שלנו בטרם קום המדינה, הייתי אומר כי
אש״ף דומה — להבדיל באלף־אלפי הב דלות
— לסוכנות היהודית דאז, כשפת״ח
הוא מעין מפא״י המחזיק באירגון-ההגנה,
ושאר האירגונים דומים למיפלגות ולאיר־גוני־המחתרת
האחרים, אך מכיוון שמאמר
זה מייועד גם למר בגין, איני אומר
זאת, ונא לראות קטע זה כבטל ומבוטל).

עניין הפלסטיני ודוחה את כל שאר הבע יות
עד להשגת המטרה. משום כך יש
בפת״ח אנשי שמאל וימין, פרו־אמריק-
אים ופרו־סובייטים, ניצים ויונים (יחסית).

עזוה לקיצונ״ם

מאכל! כין הדיעות והפלגים האלה
הוא הקובע את העמדה הרישמית של

״א״ אורי אסרי
משום־כך יש חשיבות רבה להחלטות
המוסד הפרלמנטרי בפת״ח. מבחינה מעשית,
החלטות אלה חשובות יותר מאשר
ההחלטות של הגוף הפרלמנטרי של
אש״ף כולו ,״המועצה הלאומית הפלס טינית״.

(אין
לזלזל בהחלטות. הן מבטאות
את המצב הנוכחי יטל התנועה,
את גישותיה ויהסי־הכו

חות כה).

פת״ח אינו גוף אידיאולוגי. עמדתו
המוצהרת היא שהוא נאבק למען ה־

פת״ח. בדרך כלל מסתיים מאבק זה בפש רה.
בכך כישרונו המייוחד של יאסר ערא-
פאת, שהוא אמן התימרונים בין הגישות
השונות, הוא עומד במוקד הלחצים, בו דק
את עוצמתם ומציע לבסוף פשרה ה מתקבלת
על דעת הפלגים השונים בתנו עתו.

כן מגלות ההחלטות של
מועצת פת׳׳ח את המצב העדכני
של מאזן־הכוחות כתוך התנועה.
עראפאת נשאר תמיד
באמצע. אך אמצע זז אנה ואנה.

ס^ ס טיל ס

מסתבר כי צמחו מלמטה כוחות, המש נים
את מאזן־הכוחות בתנועה, ואת מצב-
רוחה.
בשנים האחרונות זזו אש״ף ופת״ח בזהירות,
לרוב בשפת רמזים, לעבר חיוב
רעיון החלוקה. אילו נעשה הדבר בצורה
חד-משמעית, היתד. זאת מהפכה כבירה
בעמדתם ההיסטורית של שני אירגונים
אלה, ושל העם הפלסטיני כולו. שהרי
פירושה של החלטה כזאת: ויתור על
עמדת־יסוד עקרונית, שבה דגלו ארבעה
דורות של פלסטינים, מאז ראשית העליה
הציונית.
לא היתד, החלטה חד־משמעית כזאת.
אך היו מאות של סימנים קטנים בכיוון
זה — הצהרות בחו״ל (שהוכחשו בחלקן
למחרת היום, בדרך שיגרתית) ,הודעות
משותפות עם אישים, ראיונות לעיתונאים
בכירים, ועידות בינלאומיות שבהן הופיעו
מישלחות פלסטיניות לצד מישלחות מיש ראל,
המגעים עם המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני, החלטות ה מועצה
הלאומית הפלסטינית, ועוד ועוד.
שינויים אלה לא היו די מרשימים כדי
לעשות רושם על דעת־הקהל בישראל, אך
הם היו חשובים כאיתותים, וכל המדינ אים
והמומחים בעולם בחנו אותם בזהי רות.

הדיעה
המקובלת בישראל, כאילו זהו
״מישחק״ שנועד כולו לחדל, כדי לסבר
את אוזני הגויים, אין בה כל ממש. חלק
גדול מן האיתותים האלה פורסמו דווקא
בעיתונים ערביים ובמוסדות פלסטיניים
עצמם. לפחות אחד מראשי הדוברים למען
קו זה, סעיד חמאמי, נרצח על-ידי
סוכנים עיראקיים ביגלל עמדתו זו. אח רים
מסכנים מזה שנים את חייהם, יומ יום,
ביגלל אותה העמדה.
באופן רישמי הגיע אש״ף. במושבי ה מועצה
הלאומית הפלסטינית, לעמדה האו מרת
כי תוקם מדינה פלסטינית לאומית
(ולא ״חילונית דמוקרטית״) על כל חלק
מאדמת הארץ אשר ״ישוחרר״ מן הכי בוש
הישראלי. עראפאת עצמו תיקן ינו סח
זה, בכמה הזדמנויות פומביות, באומ רו
שהמדינה תקום בכל חלק של הארץ
אשר ״יפונה״ על־ידי הישראלים — דבר
המרמז על אפשרות של הסכם.

כד אדה היו צעדים חשובים
מאוד קדימה. אך הם היו עדיין
דחוקים מהצהרה רישמית שאש״ה
(או פת״ח) מוכן להסתפק במדינה
פלסטינית לאומית לצד ישראל,
ותוך שלום עימה, על כסיס
שד הכרה הדדית.

״הטרוריסטים״ (״ניו-יורק טיימס״)
הקיצוניים עוזרים זה לזה

מיטב האישים בעולם (וגם כמה כוחות
בישראל) עמלו כדי לדחוף את אש״ף קדי מה
בדרך זו, בתהליך הדרגתי, כדי להביאו
לידי נכונות מוצהרת ופומבית לקב לת
פיתרון של שלום, מן הסוג שדובר
עליו בשיחות סודיות או בלתי־רישמיות.
משום כך הוצע לישראל לנהל מדיניות
סבירה, שתצהיר (או לפחות תרמוז) ש היא
מוכנה לנהל משא־ומתן עם אש״ף
אחרי שזה יביע נכונות להכרה הדדית
(למשל: נוסחת יריב־שם־טוב) .נדרש מ ממשלת
ישראל לעשות מעשים אשר יעודדו
את המתונים במחנה אש״ף ויגבירו
(המשך בטמוד )65

^ בר •שנים רבות לא עמדה מישטרת־
״ -ישראל בפני מיבצע כד, גדול, כפי
שעמד בפניד, עם חטיפתו של אורון ירח•
ללא כל קשר לתוצאת החטיפה כאשר
תהיה, ברור היום, גם לחסידים המושב׳
עים ביותר של מישטרת־ישראל, שהפר־

האחראיס

מפקד מחוז תל־אביב של המישנירוז, ניצב
משה טיומקין, שהתגלה במלוא כישלונו
במיבצע גילוי החוטפים, יחד עם המפקד הישיר של המיבצע,

ניצב־מישנה אלי בן־הרוש, במיפקדה המאולתרת אך המשוכללת
שהוקמה במישטרת־מסובים, אין ספק שמשה טיומקין ובן־הרוש
יצטרכו לתת את הדין על המחדל, כאשר הפרשה תגיע לסיומה.

שה בסביון היתד, יום־הכיפורים הפרטי
של המישטרה.
נראה כי המפכ״ל, רב־ניצב הרצל שפיר,
חש במה שעומד לקרות. שלא כקודמיו,
או כפקודיו הבכירים והזוטרים, אין הוא
מאוהב בעיתונות ואינו תאב פירסום. אך
הפעם בריחתו של שפיר מהעיתונאים והצלמים
ביטאה יותר מאשר צניעות. שפיר
חש בשערוריד, אשר תפרוץ כאשר
יתגלו מלוא הפרטים על מחדלי ר,מיש־טרה,
והחליט שלא לקשור את עצמו עם
הפרשה בכלל. הוא לא התייצב אף פעם
אחת בבית אורן בסביון, שם נפגשו כמ עט
כל קצין משטרה המכבד עצמו וכל
עיתונאי זוטר. למיפקדד, המייוחדת שהוק־מה
במישטרת־מסובים, נהג להגיע, כדי
לקבל דיווחים, כשהוא לובש בגדים אז רחיים
ונועל קבקבים.
כאשר התברר למישטרה כי אורון ירדן
אכן נחטף ביום הראשון לפני שבוע,
החלד, שרשרת של טעויות ושגיאות חל־מאיות,
המזכירות סרט פארודיה על מיש־טרה
באחת מארצות דרום־אמריקה.
תחילה החליטה המישטרה לשמור על
מעטה של סודיות, החלטה חפוזה שאין
לה כל בסים במציאות של חטיפת ילדים
למטרות כופר, על פי נסיונות של מיש־טרות
אחרות. הבקיאים בחטיפות ילדים
יודעים כי פעמים רבות נעשית החטיפה
על־ידי החוטפים, בין השאר גם כדי לספק
את יצר הפירסום שלהם. חוטפים נהנים
לקרוא על עצמם בעיתון, גם אם שמם
אינו מוזכר.
פירסום מיידי גם מביא במהירות רבה
עדויות של אנשים, שהבחינו בחטיפה או
בדבר־מד, הקשור בה, או שראו את ׳החטוף
או את ד,הנטפים, והם יכולים לעזור ל-
מישטרה בהרכבת קלסתרון. מהיום הרא שון
בשבוע שעבר ועד היום הששי באו תו
שבוע, במשך חמישה ימים תמימים,
לא פירסמד, המישטרה את הקלסתרון, ו כך
הפסידה ימים רבים שבהם היד, סיכוי
למצוא את אורון ירדן.
אחת ההדלפות המגמתיות של המישט-

הסוללות במכשיר המישטרת
נגמרו באמצ וו 1ת 1דרדו

כל ב י ־ 1וקיפה לא הובאו
* ו נל נ י ־הג יש וש התבלבל ו
השוטר, המתינו רחוט 1שיבוא
ברכב, או הוא תמתין בין השיחים
המ׳שטרה תאנלה את העיתונאים
* במידע כוזב והבשילה את החקירה

נופכ״ל המישטרה רב־ניצב הרצל שפיר, שמר על
פרופיל נמוך בכל פרשת החטיפה, לא ביקר אף
פעם בבית בסביון והגיע לחפ״ק כאשר הוא לבוש אזרחית ובחכונית אזרחית, שבה
נהג בעצמו. המפכ״ל שפיר נזהר ביותר מלקשור את שמו למחדל המישטרתי הגדול.

הילד אורון יוזן בגיל חמש, בעת טיול שערו עם הוריו ואחיו בחוץ חלואודץ
כימו לכך, באחריות כבדה שעלולה הייתה
ליפול עליהם אילו היה קורה אסון והיה
מסתבר שאי־הפירסום במועד תרם לאסון.
לגבי עיתונים אחרים, ביניהם העולם הזה,
שהמישטרה ידעה שהם יפעילו שיקול
עצמאי ונבון לגבי עצם הפירסום ופרטיו,
מיהרה המישטרה לבית־המישפט וכמובן
קיבלה צו האוסר על הפירסום.

אך כמו במקרים רבים, נוכחה גם ה-
מישטרה שהצעד שלה היה מוטעה. טעות
זו עלתה להורי הילד בשני ימי־דאגה נו ספים׳
וביום הרביעי בשבוע שעבר, הות רה
הידיעה לפירסום, והשם ירדן הפך
המפורסם ביותר בארץ.
הטעות השנייה הידועה עד כה, היתד,
(המשך בעמוד )66

1ן | ך ו 1|¥למרות שטכנאי מישרד־התיקשורת הצליחו לאתר תוך
י 1 - 1 1יין שניות ספורות את הטלפון שממנו ערך החוטף שיחה עם
פנינה רדן, לא הצליחו השוטרים ללכוד אותו במקום וגם לא הצליחו לעקוב אחריו.
רה, וכאלה היו הרבה מאז החלה הדרמה
בסביון, רמזה שמיד עם היוודע דבר החטיפה,
ביקשה מישטרת־ישראל תקנים
/ונהלים ממשטרות בארצות שבהן חטיפת
ילדים לצורכי כופר היא דבר שכיח. על
פי ההדלפה — אותה מיהרו לפרסם העיתונאים
שעסקו בפרשה — הגיע מיד ם-
ארצות־הברית חומר מפורט כיצד יש לנהוג
במיקרי חטיפה. קשה להניח שידיעה
זו היתה נכונה, מאחר שבחומר זה, אילו
הובא, היו הנחיות הפוכות מאלה שלפיהן

נהגה מישטרת־ישראל בפרשה זו. אפש רות
חמורה הרבה יותר היא שהחומר
אכן הגיע מארצות־הברית, אך מפקדי ה-
מיבצע, ניצב משה טיומקין וניצב־משנה
אלי בן־הרוש, פשוט התעלמו ממנו.
באחריות למחדל הראשון נושאים גם
העיתונאים. מרביתם התבקשו על-ידי ה-
מישטרה ״להוכיח אחריות ציבורית״ ,ו לא
לפרסם את עצם החטיפה. מלבד הו כחת
חוסר־האחריות הציבורית שלהם כלפי
קוראיהם, הסתכנו העיתונאים, שהס
חנית
הנושה

ליצנים הציעו להפוך את החבית שבה הוטמן הכסף
לסימלה של מישטרת־ישראל. בתמונה נראית החבית
הראשונה יאשר בה היה הפתק שהורה לעחוס ירדן היכן לטחון את שקית הכסף.
למרות שהשוטרים ראו את החוטף שנטל את וזכסף, הם לא הצליחו ללכוד אותו.

בוטה שביט

כצלאד מיזרחי

יוסי שריד

דן קדר

״לא פייר !״

״המישטוה טובה !״

״אולי למישטרה !״

״אי־אפשר לסמוך על המישטרה ! ״

תי ש אל 0511113171311ג 1ה

9אברהם >״בומה״)

שביט (נשיא

התאחדדת״ה^שרידם~וי־ו; ,ד ־מועצת ~המנה־ליס
של אל־ על) :
״עמוס ירדן הוא ידידי, ואצלי ביחידה
מתרוצצים עכשיו החבר׳ה על הג׳בלאות.
אז פשוט תוציאו אותי מהעניין. זה פשוט
לא פייר.״
8גיצב משה מיומקץ (מפקד מיש־טרת
מחוז תל-אביב, החוקר את פרשת

זהבה גקדימון
״להיעזר בחוקרים פרטיים !

סביון) :
״אני לא מוכן להיות שותף בעסק הזה.
אני חושב שזה בלתי הגיוני להיות שותף
במישאל, כשאני עצמי, כמפקד מחוז תל־אביב,
אחראי על כל החיפושים ועובד
שעות על גבי שעות. השיקולים שלי אינם
יכולים להיות שיקוליו של האזרח מן
• השורה, לכן קשה לי לענות. כאיש שנמצא

בתוך העניין, קשה לי להכניס שיקולים
אישיים. חכו עד שכל העניין יגמר, ואז
אהיה מוכן לענות.״
> בצזא? מיזרהי (מלונאי) :
״הייתי פונה למישטרה. בהחלט כן .׳־ותר
מכך אינני מוכן לומר. לא הייתי מנסה
להציל את הילד בשום צורה אחרת, כי
אני חושב שהמישטרה היום היא די טובה
כדי לטפל בעניינים כאלה. לדעתי, כל
אחד עם שכל בראש היה מצלצל מיד
למישטרה.״

+ח״ג יוסי שריד:
״בסוג זה של דברים אינך יכול להעמיד
את עצמךבמ קו מ ם של ההורים. יש לי
שלושה ילדים. כבר קיבלתי הרבה איומים
בטלפון, אולם לא קיים אדם שיכול לסחוט
אותי. אילו זה היה קורה לי, היה השיקול
העיקרי שלי איך לחלץ את הילד מהעניין.
יתכן והייתי פונה למישטרה. לגבי המיקרה

הספציפי הזה, אני שומר את הדעות שלי
עד לסיום הפרשה.״
+דן קירר (צייר):
״הייתי מתעלף. קודם יכל הייתי מוכה.
אני חושב שעל המישטרה אי אפשר לסמוך,
כפי שהוכח. אולי הייתי פונה למישרד־חקירות
פרטי ולכל ידידי הטובים, לפני
שהייתי פונה למישטרה, כי אני חושב
שלו הייתי פונה למישטרה הייתי מאבד
קודם כל את הדבר הכי יקר לי. הכסף
לא חשוב.״
> צי*?ה קירר (אשתו של דן קידר) ;
״יש לי שתי בנות. זה תלוי בנסיבות.
אם הייתי חושבת שזה יכביד על החזרת
הילד, לא הייתי פונה למישטרה. לפי דעתי
המישטרה נתנה במקרה הזה פירסום רב
לפני הזמן. המישטרה לא נתנה לחוטפים
ברירה. היא פעלה לפגי שהילד הוחזר.
לכן היה כדאי, לדעתי, לסכן את שני

קארין דונסקי

רות רזניק

ג׳וזי בץ

צ׳רלי כיטון

״הייתי עושה הכל !״

,לא להתמודד לבד !״

״באמריקה פונים למישטרה ! ״

״הייתי־ מנסה להסתדר לבד !״

ציונה קדר

ריבקה מיכאלי

״זה תלוי בנסיבות ! ״

חנן עזרן

״לא מסוגלת לענות !״

״קשה לקחת אחריות !״

לפאניקה, כפי שעושים רבים אחרים, ולא
סוגרת את הילדים בבית, כי אני לא
מאמינה שיקרה דבר נוסף. לכן גם קשה
לי לחוות את דעתי על דבר שלא התנסיתי

שהילד יחזור בשלום. ולדעתי שלום הילד
ופנייה למישטרה זה היינו הד.״

0ריכקה מיכאלי (שחקנית):
״אני פשוט לא מסוגלת לענות ...הייתי
פונה למישטרה, אני חושבת ...אבל אולי..
אחרי נסיון מצטבר של המישטרה ואחרי
מה שקרה לזוג הזה, לא הייתי פונה
למישטרה. אני לא יודעת מה הייתי עושה.״

• חנן עזרן
״לו כנך היה נחטף, האם
היית פונה מייד למישטרה,
או מנסה לנקוט כאמצעים
אחרים להצלת• הילד?״ כעיקכות
הפרשה, עיר ״העולם
הזה״ מישאלשכו נתבק שו
אזרחים להשיב על השאלה.
המישאל הקיף עשרות
אישי־ציכור. הרוב המכריע
סרב לענות, מחשש שעצם
ההשתתפות כמישאל
תהווה גירוי לחוטפים פוטנציאלים.
כמה מאותם שהשתתפו
כמישאל צילצלו אחר־כך
למערכת, וביקשו למחוק
את שמם מרשימת הנש*
אלים. אחרים ציינו כי חרף
המחדל הנוכחי שד המיש־טרה
הם היו פונים אליה
כמיקרה של חטיפה. היו גם
כאלה שציינו, כי אינם סומכים
על המישטרה, לכן היו
מנסים למצוא את החטוף
כעזרת חוקרים פרטיים או
ככוחות עצמם.
מיליון הלירות ולא להתפרץ כפי שעשו
השוטרים. אם היו מציגים לי תנאי כזה,
שהחזרת הילד כרוכה באי פנייה למיש־טרה,
לא הייתי פונה. כרגע אבי לא נתפסת

(כתב הטלוויזיה המסקר

את פרשת סביון) :
״התאומים שלי פה לפני, ואתם שואלים
אותי שאלה כזאת? אני חושב שקודם
כל הייתי מנסה למצות את כל מה שאפשר
למצות, לפני שהייתי פונה למישטרה. גם
מבלי לקרוא ספרים ועיתונים ומבלי לצפות
בסרטים, אני מבין שכאשר מדובר בעולם
התחתון יש כמה חוקים, שחוטפים למיניהם
נוהגים לכבד אותם, גם כשמדובר בפשע.
זו אחריות גדולה שאי אפשר לשפוט
אותה ממיקרה למיקרה. האם לקחת על
עצמך את האחריות או לפנות למישטרה —
קודם כל הייתי מנסה ללכת לפי החוקים
הבלתי־כתובים של החוטפים, שבדרך כלל
מוכיחים את עצמם ! החוטפים מקבלים
את הכופר ומשחררים את החטוף. ההודעה
למישטרה בשלב מוקדם עשוייה לגרום
לתוצאות חמורות. מצד שני, כדי לקחת
על עצמך את האחריות עליך להיות חזק
בצורה יוצאת מן הכלל, וזה משתנה מאדם
לאדם.״

0נעמי, סאמט

(מורה בתיכון, אשת

עורך הארץ לשעבר, גידעון סאמט) ;
״בטוח שהייתי פונה מיד למישטרה. אבי
אשת־חוק. זה מזעזע רק לחשוב על כך.
עד היום הייתי בטוחה שסוג הפשע הזה
לא יגיע אלינו, לארץ. אישית, אני חושבת
שבמצב של היום, כשאין לי שני מיליון
לירות, הייתי מוכנה לעשות את הכל כדי

+חיים הפר

(משורר) :

״ללא ספק הייתי פונה מיד למישטרה.
לדעתי יש למישטרה הכלים הדרושים לפתור
את העניין, וזה הכי חשוב. הייתי
פונה למישטרה ועובד ביחד איתה כדי
להכין את השיחרור. יש לי ילדה בת ,13
ואני חושב שלהיכנע לסחיטה זה דבר
שלא נגמר לעולם. אני חושב שזאת חובה
לפנות למישטרה. אם אחר-כך עשתה
המישטרה באלאגאן, או שהחוטפים היו
יותר חכמים מהמישטרה ולקחו את הכסף,
או שניבהלו מהרעש שהמישטרה עשתה
בעיתונות — זה סיפור אחר, אבל כל
אחד עושה לפעמים טעויות. כן. הייתי
פונה מיד למישטרה.״

+מידה 3יף

(עיתונאית):

מידה נוף

״בוודאי שהייתי פונה למישטרה, אם כי
קרו כמה מיקרים שבהם עקיבא נוף חטף
את הילדה שלי, ביודעי שיש לו -חסינות
כחבר־כנסת. הוא חטף אותה והיה אומר
לקציני המישטרה שחקרו אותו, שהם יכו לים
לעצור אותו, אבל הוא את הילדה לא
יחזיר. לכן איני סומכת כל כך על המיש־טרה,
שלא ידעה לטפל במיקרים שלי.
אם מדברים על חטיפה מהסוג שאירע
בשבוע שעבר, אני חושבת שאולי בכל
זאת הייתי מתקשרת למישטרה״.״

> זהבה ג?דימון

״אינני סומכת טל המישטרה !״

(תובעת בפרקלי-

טות תל־אביב, אשתו של. העיתונאי שלמה
נקדימון, לשעבר דובר ראש־הממשלה):
״מאמא־מיה. בהחלט הייתי פונה למיש־טרה.
את יכולה, אמנם, לנסות ולהיות
גיבורה עד שלב מסויים, אבל כשרואים
שאין תוצאות צריך לפנות למישטרה. היה
לא מזמן מיקרה, שבו קיבלתי איומים
בטלפון והמישטרה לא הצליחה לפתור את
הבעיה, כך שנאלצתי להיעזר בחוקרים
(המ שך

ב ע מו ד

מוטי שורר

אופירה נכון

מוריס דוי

מנחם הכהן

״אני מפחד לענות !״

״עניין כאוב מדי !״

״קשה לשפוט !״

״הכופר אינו פותר את הבעייה ! ״

במדינה
העס
.,שואיה ! שואה!״
כפיו של בגין
הופכת השראה מליצת
שדופה; עלבון לזכר
ששת המיליונים
באגדה המפורסמת, מבהיל ה רועה
הצעיר מדי פעם את בני״
הכפר באזעקות־שווא של ״זאב!
זאב עד כי איש אינו שם
עוד לב אליו. כאשר בא לבסוף
זאב אמיתי וטורף את העדר, אין
איש מקשיב לצעקות הרועה.
מנחם בגין המציא אגדה הפוכה.
הזאב הטורף כבר בא לכפר וטרף
את כל הכבשים. אחרי־כן ממשיך
הרועה לצעוק שוב ושוב ״זאב!
זאב עד שהוא הפך ל־מיטרד.
מנחם
בגין אוהב לצעוק ״שואה !
שואה !״ בכל הזדמנות. כאשר הח לטה
של מדינה אירופית זו או
אחרת אינה נראית לו, הוא מזכיר
לה את השואה ומזהיר מפני שואה
חדשה, שהיא תהיה אחראית לה.
לפני 30 שנה, זה היה יעיל. אולם
בינתיים קם דור חדש באירופה.
כל אדם אירופי שהוא כיום בן 40
ויותר אינו זוכר את תקופת ה שואה,
והדבר נראה לו כאילו קרה
בעבר רחוק. איו הוא חש כל
אחריות כלפי אותו מעשה נורא,
שאירע בימי הוריו.
כאשר בא בגין ומזכיר את ה שואה
בכל יום שני וחמישי בהקשר
לכל עניין מדיני שוטף, הוא שוחק
גם את הזיכרונות והרגשות־האשמה
המעטים שעוד נותרו. כך הופכת
השואה מליצה שדופה.
אם אי־פעם יהיה צורך להזכיר
את השואה ברצינות, לא יהיה עוד
מי שיקשיב.
הנוהג הזה אינו רק מישחק
חסר־אחריות בפרשה הנוראה ב יותר
בתולדות היהודים. הוא גם
מעליב את זכר המיליונים, שניספו
בשואה אמיתית, שלא היו להם
מדינה וצבא, שהיו חסרי מגן, מופ קרים
לחסדי מכונת־המוות האיומה
ביותר שהמציא המוח האנושי.
איש אינו מל,שיג. השבוע
חזר בגין על מינהג פסול זה,
כאשר קיבלו מנהיגי אירופה את
החלטתם על הסיכסוך הישראלי־פלסטיני
(ראה להלן) .גם יהודי
אירופה נאלצו לרקוד לפי החליל
הבגיני -לצעוק חמם על ״השואה
החדשה״ ,הצפוייה בעיקבות ההח לטה
המדינית למדינת־ישראל —
המעצמה הצבאית האדירה ביותר
במרחב.
איש לא הקשיב. אירופה משכה
בכתפיה. בעזרת בגין, יצאה השואה
מן האופנה.

הממ שלה
אלו הי ם יגו1ו8ג(1י
סמיב מק־נארמ וקודק
יגלו 7גשום לרווחה.
המנהיג הדגול שנעלם
נמצא חי ושלם
במבטים משתאים, משועשעים
ונבעתים, עוקב הציבור כולו אחרי
המחזה השבועי הקרוי ״ישיבת
הממשלה״ .שום סידרה טלוויזיונית
אינה דומה לו. גם מזיגה של בועות
והחפופות, תמונה נזישפחתית ו־קווינסי,
לא היתה מגיעה לרמה
כזאת.
לפני שבוע היה זה מחזה־מתח:
האם אריק שרון מסוגל לחולל
הפיכה צבאית במדינה, אם יקבל
לידיו את מערכת־הביטחון? ״הוא
יצור על מישרד ראש הממשלה
בטאנקים,״ קבע ראש־הממשלה,
והסביר לאחר מכן שזה היד. בצחוק
.״הוא מסוגל לחולל הפיכה,
ולשים אותי במחנה־מעצר,״ הודיע

כנין כעיני האירופים (״פולקסקראנט״ ,הולנד)
״בדרך להתנחלות האחרונה״
סגן ראש הממשלה, שימחה ארליך,
והסביר לאחר מכן שזה לא היה
בצחוק.
״/״ 90 כישורים. השבוע מציע
המחזאי עליל האחדת, שבמרכזה
עמד השחקן ייגאל הורביץ, ב תפקיד
שר־האוצר. הוא קם ונעלם,
מפני שלא קיבלו בו במקום את
ההחלטה הרצוייה לו. במשך שש
שעות חיפשה אחריו כל המדינה,
כמו אחרי הילד שנחטף בסביון.
לבסוף הופיע הנעלם הגדול וגילה
שהיה בביתו בכפר־ורבורג, שם סעד
לאות מחאה בחברת אשתו. סטיב
מק־גארט וקוז׳ק יכלו לנשום ל רווחה.
לצד
קומדיה זו נערך מחזה שני :
חברי הממשלה ניסו לעצור בעד
ראש־ממשלתם, המשתולל מילולית.
אחרי קבלת ההחלטה של מנהיגי
אירופה (ראה להלן) ביקש מנחם
בגין לפרסם תגובה, שאותה ניסח
בעצמו. אילו נתקבלה, היתד, נכ נסת
לכל ספר על תולדות הדיפלו מטיה
הבינלאומית, כקוריוז שאין
שני לו.
בגין רצה:
י• להשמיץ במיוחד את צרפת
וגרמניה תוך הזכרת שמותיהן —
ובכך לעורר את זעמם של שני
העמים החשובים ביותר באירופה
המערבית.
י• לקבוע כי מדינות אירופה
״מתחנפות״ אל ארצות־ערב, וכי
הן צריכות ״לכבוש את פניהן
בקרקע״ ,מפני שהן ״נכנעות לסחטנות
ערבית״.
י• להכריז כי ״צה״ל יחסל את
אש״ף תוך 24 שעות״ ,אם אירגון
זה יתקוף את ישראל. אילו פורסם
נוסח זה, היה העולם מסיק כי
אין הבדל גדול בין ישראל ובין
האירגונים הקיצוניים באש״ף, ה מכריזים
על יכולתם ״לחסל את
האוייב הציוני״.
אם יעבור יצחק שמיר למישרד
הביטחון, ויצחק מודעי לא ימונה
כשר־החוץ, ייטול בגין עצמו את
ניהול ענייני־החוץ היומיומיים ל ידיו.
יתכן מאוד שהוא משוכנע
כי גם הוא בעל ״ס/״ 90 של ה כישורים״
הדרושים לכך.
״אלוהים ישמור!״ נאנח שר דתי
אחרי הישיבה.

מדיניות
הסוחו -ס ומ**1איה

ההחלטה האירופית היא
שקולה ומאוזבת — ודווקא
משוס כד הוציאה
את בגין מכליו
מה מריץ את האירופים?
בקרב תשע המדינות, המאוגדות

ב-,קהילה הכלכלית האירופית״ ,פו עלת
מזיגה מסוכנת של שני יסו דות
כימיים: אינטרסים לאומיים
מוצקים והזדעזעות מוסרית.
כאשר מתחברים שני יסודות
אלה, נוצר חומר־נפץ.

להפיל, להבעיר, לנתק.

האינטרס הלאומי גלוי לעין. אי רופה
תלוייה כימעט כולה בנפט
הערבי. די בסגירת הברזים, כדי
שאירופה תשקע בתהום של אבטלה
ומצוקה. הגלגלים ייעצרו, החרושת
תשותק, החימום הביתי ייפסק.
השואה תגיע לעוצמה של מצב־מילחמה.
הבטחת
האספקה של הנפט היא,
על כן, חובתו העליונה של כל
מנהיג אירוסי.
האירופים משוכנעים כי המרחב
מתקרב לקראת התפוצצות, שבו
יוכלו הפלסטינים לגרום לזעזועים
בכל המדינות, להפיל מישטרים,
לחולל מהפכות, להבעיר את בארות
הנפט, לנתק את הצינורות, למקש
את המיצרים. אין זו הערכה מופרכת.
פחדים
אלה רודפים את האירו פים.
משום כך יש להם עניין ישיר
בהשכנת שלום, שיפרק את פצצת־הזמן
הפלסטינית.
כל עוד סברו האירופים כי האמריקאים
מסוגלים לעשות כן,
הזדיינו בסבלנות. אך כיום שורר
באירופה מצב־רוח של בוז גמור
כלפי המימסד המדיני האמריקאי.
לא זה בלבד שממשלת ארצות־הברית
משותקת בתקופודהבחירות,
כאשר כל מועמד פוזל לעבר הקולות
היהודיים, אלא שנראה שגם
לאחר מכן לא תוכל אמריקה ל תפקד.
שני המועמדים לנשיאות —
ג׳ימי קארטר ורונאלד רגן — הם
אנשים אפסיים, שאיש באירופה
אינו בוטח בכישוריהם.
כך התגבשה בהדרגה ההחלטה
שעל אירופה לנקוט יוזמה עצמאית,
לטובת האינטרסים החיוניים של
עצמה.
הקטר והקיטור. יתכן כי
האינטרסים לבדם לא היו מספיקים
כדי להפעיל את הקהילה כיבדת-
התנועה, לולא נוספה לכך הזדע־קות
מוסרית. האינטרסים הם הקטר,
דעת־הקהל היא הקיטור.
דעת־הקהל באירופה רואה עתה
בישראל מדינה כובשת, כמו כל
מדינה קולוניאלית אחרת. האירו פים
עצמם נאלצו לנטוש את מוש בותיהם
ברחבי העולם, והם בטו חים
כי נסיונה של ישראל להחזיק
בשטחים הכבושים ולהתנחל בהם
הוא גם אווילי וגם בלתי־מוסרי.
צרפתי שעבר את הניסיון האל-
ג׳ירי, הולנדי שסולק מאינדונסיה,
בלגי שגורש מן הקונגו, פורטוגלי
שנאלץ לוותר על אנגולה — כל
אלה אינם יכולים לאהוד את יש
ראל,
הנאחזת בגדה וברצועה, וה מפעילה
שם את אותן השיטות
שנתגלו בכל המילחמות הקולונ יאליות
האלה כנדונות לכישלון

מראש.
אותם האירופים, שאהדו את ה ציונות
אחרי השואה, אוהדים עתה
את הפלסטינים, ביגלל אותן ה סיבות.
שום הסברה ישראלית —
גם אם לא תנוהל על־ידי יצחק
שמיר, הידוע באירופה כ״ראש
כנופיית־שטרן לשעבר״ — לא
תוכל להתמודד עם תופעה זו.
הפלסטיני הסובל מושך יותר אהדה
מאשר הישראלי הכובש.
בלוח הערכים של אירופה, ה מושג
״הגדרה עצמית״ תופס מקום
גבוה מאוד. מאז ראשית המאה
ה־20׳ ,זהו מושג מקודש באירופה.
לא יעלה על הדעת באירופה לש לול
אותו מעם כלשהו.
11 סעיפים. כל המהלכים ה אלה
מבשילים עתה. האינטרס מת מזג
עם ההכרה המוסרית. מדינאים
ציניים מדברים עכשיו באותה ה שפה
כמו סטודנטים חמומי־מוח.
כאשר התכנסו השבוע ראשי תשע
המדינות, היה ברור כי תתקבל
החלטה הנוגדת את מדיניות יש ראל•
השאלה היתה רק מה יהיה
ניסוחה, ועד כמה תרחיק לכת.
ברגע האחרון פעלו כמה השפעות
שבאו למתן את הניסוח. ממשלת
קארטר שלחה לאירופה מעין קריאת
אס־או־אם: אל תקלקלו את
סיכויי־הבחירות של ג׳ימי!
מדינות בעלות מסורת פרו־יש־ראלית
קיצונית נאבקו עם מדינן ת
קרות־מזג.
כך נתקבלה בסוף החלטה מאוזנת
היטב, המשתדלת לשמור על ה אינטרסים
של שני הצדדים בסיב־סוך
— לפי התפיסה האירופית.
עיקרי ההחלטה :
! 0איזכור הסכם־השלום היש-
ראלי־מצרי, כפי שדרשו האמרי קאים.

0שאיפה ל״פיתרון כולל של
הסוכסוך״.
; 0קביעה שהאינטרסים של אי רופה
מחייבים אותה ״למלא תפקיד
מיוחד״ .זוהי מעין הכרזת־עצמאות
כלפי ארצות־הברית.
י• איזכור ההחלטות 242ו־,338
שעליהן מסתמכת ישראל והשנואות
על הפלסטינים, והצהרות קודמות
של הקהיליה האירופית.
׳ 0קביעת שני עקרונות־היסוד
לפיתרון :״הזכות לקיום ולביטחון
של כל מדינות המרחב, לרבות
ישראל, וצדק לכל העמים, לר בות
ההכרה בזכויות הלגיטימיות
של העםהפלסטיני .״ אלה
הם למעשה שני העקרונות להח לטה
חדשה, אשר האירופים נמנעו,
לפי שעה, מלהגישה למועצת ה ביטחון>
,תן וסם ת להחלטה .242

• מתן ערובות ,״לרבות ערובות
בשטח״ ,גם של אירופה, ל־
״גבולות בטוחים ומוכרים״.
• ״פיתרון לבעייה הפלסטינית,
שאינה בעיית פליטים בילבד.״ זוהי
ביקורת על ההחלטה ,242 ורמז
לצורך לשנותה. ההחלטה 242 אינה
מזכירה כלל את קיום הפלסטינים,
ומדברת באופן כללי על הצורך
למצוא פיתרון צודק לבעיית הפלי טים.

מיסגרת לפיתרון פלסטיני:
״העם הפלסטיני, החש את עצמו
בתור שכזה, צריך להימצא במצב
— באמצעות תהליך מתאים ש יוגדר
במיסגרת הסדר־שלום כולל
— שבו יוכל לממש במלואה את
זכותו להגדרה עצמית.״ הניסוח
הוא זהיר ומסוייג, אך המסר הוא
ברור: הגדרה עצמית.
׳ 0הקביעה כי עקרונות אלה
״חלים על כל הצדדים המעורבים
ומשום כך גם על הפלסטינים ו-
אש״ף, אשר אותם יש לשתף ב־משא־ומתן.״
לא נאמר כי אש״ף
הוא ״הנציג החוקי הבילעדי של
העם הפלסטיני״ ,כפי שדורש ה־אירגון.
אך זהו פתח להכרה ב־אש״ף,
ובוודאי לקיום מגעים עימו.
! 0הקביעה והאירופים ״לא
יקבלו כל יוזמה חד־צדדית, ש תכליתה
לשנות את מעמדה של
ירושלים.״ זהו ניסוח מינימלי, ה נמנע
מכל רמז לפיתרון הרצוי,
והמהווה על כן ויתור חשוב לישראל
ולאמריקאים. אך ברור כי
אין אירופה מקבלת את הגישה
הישראלית, כאילו הסיפוח של
מזרח־ירושלים הוא סוף־פסוק.
! 0דרישה שישראל תשים קץ
ל״כיבוש הטריטוריאלי שהיא מק יימת
מאז 1967״ ,תוך הסתמכות
על התקדים של נסיגת ישראל
מחלק של סיני. למעשה זוהי דרי שה
לנסיגה לגבולות ,1967 מבלי
לומר זאת בפירוש.
0התנגדות קיצונית להתנחלו יות
:״מיכשול רציני לתהליך ח שלום״
,ולשינויים ״במערך האוב-
לוסיה והרכוש״.

שי סו ^

בכוח״ .זהו בעיקר רמז לאש״ף,
אף שאינו מוזכר כאן בשמו.
משלחת לאש״ף. העוקץ ה אמיתי׳
המפחיד את ממשלת־יש־ראל,
טמון בסעיף ,11 האחרון.
״התשע החליטו לקיים את המג עים
הדרושים עם כל הצדדים
הנוגעים בדבר. מטרת המגעים ה ללי
תהיה לברר את עמדת ד,צ-
דדים השונים לגבי העקרונות ה מפורטים
בהצהרה זו. על פי תוצ־אות
ההתייעצויות הללו, יקבעו את
הצורה שתוכל יוזמתם ללבוש.״
פירוש הדבר הוא כי תשע ה מדינות
תשלחנה מישלחות לבירור
העמדות של ישראל ושל אש״ף
לגבי עקרונות אלה. אם ירצה אש״ף
לנצל הזדמנות זו, ואם יאסר ער־פאת
יהיה מסוגל לכך על רקע
בעיותיו הפנימיות (ראה עמוד )17
יוכל למסור במיסגרת זו הצהרה
של נכונות לקבלת עקרונות אלה —
ובכך תיפתח לרווחה הדלת להכרה
באש״ף.
הדבר נועד בלי ספק לעודד את
המתונים באש״ף ולהציג לפניהם
פיתיון: הכרה בישראל בצורה
עקיפה, תמורת הכרה באש״ף.
אם ייענה לכך אש״ף, תידחק
ממשלת ישראל לפינה. אם ייווצר
מצב כזה — תגיש אירופה ל־מועצת־הביטחון
הצעודהחלטה חדשה,
מן הסתם אחרי הבחירות
בארצות־הברית. יתכן שאז שוב
לא תפעיל ארצות־הברית את ה וטו
שלה — וכך ייכנס תהליך
השלום כולו לשלב חדש, הסותר
לחלוטין את עמדות הליכוד וה מערך
כאחד.
התגובות של מנחם בגין וחבריו
על ההחלטה היו נזעמות וקיצוניות,
בניגוד גמור לנוסח המאופק של
ההחלטות. אך בגין הבין את ה מתרחש
היטב: ההחלטה היא ה צעד
הראשון בדרך לקראת מצב,
שיהפוך את מדיניות הממשלה ל־בלתי־אפשרית.

עו ל ם הזה 2233

למקורביו, כי מייד אחרי סיום פרשת חטיפת הילד
אורון ירדן. הוא יערוך את השינויים בצמרת
המישטרה.

מאחר שידוע שאחד המועמדים להחלפה
הוא מפקד מחוז תל־אכיב, ניצב משה
טיומקין, מניחים במישטרה שהחלטת
המפכ״ל באה כדי להרחיק את טיומקין
מהמרחב במהירות, כמי שאחראי על
הטיפול ה־טלומיאלי בפרשת החטיפה.

םבר 1י טי מ ת ארגני ם
1נ 1צ 1 1ןיך *

הו ר בי ץ
ירוץ לבד
ח״ב רפ״י, זלמן שובל, הודיע לכמה מפעילי
רפ״י, לי אצל שר־האוצר יגאל הורביץ
כבר נפלה ההחלטה לרוץ בראש רשימה
עצמאית, שלא במיסגרת הליכוד, בבחירות
לכנסת הבאה, גם אם ימשיך לכהן
״עד הסוף״ בממשלה.
ברפ״י מעריכים שאם לא יפרוש הורביץ מהממשלה,
לא יתנגד ראש־הממשלה מנחם בגין לפילוג, אם
יובטח לו שאחרי הבחירות תצטרף רפ״י לקואליציה
עם גח״ל.

המדד ־־
ב ע מיי ם ב חו ד ש
הלישכח־המרכזית־לסטטיסטיקה עומדת
לפרסם את מדד־המחירים־לצרכן פעמיים
כחודש במקום פעם אחת בחודים, כפי
שנעשה עד כה. המדד יפורסם ב־ 1וב־15
בכל חודש.
כלכלני הלישכה טוענים כי מדד אינפלציוני כזה
יש צורך לפרסם אחת לשבועיים כדי שהוא ישרת
את הציבור כהלכה.

גורמים באוצר מתנגדים להחלטה זו של
הלייטכה המרכזית לסטטיסטיקה. אהד
מבכירי האוצר אמר בתגובה על כך:
״עכשיו יהיו שני ימים שחורים בחודים.״

להקמת חברה
כמה מקברניטי ״אל־על״ ,ביניהם מבכירי
הקברניטים כפוסמן ואיסטרמן, מתארגנים
בימים אלה להקמת הברתי־תעופה קטנה,
שברשותה יהיו שלושה מטוסים מסוג
״די. סי0 .״ או ״בואינג 707״.
הקברניטים מקווים כי יקבלו זכויות־טייס לאירופה.

על פי הוראתו של מנהל סניף ישראל של אל־טל,
מורים נחתומי, שכרה החברה את שרותיהם של
בלשים פרטיים, כדי לגלות הונאות במישרדי-נסיעות
המוכרים את כרטיסי החברה.

הכוונה היא לתפוס מישרדי־נסיעות
המנפיקים כרטיסי סטודנט או כרטיסי
צעירים לנוסעים שעברו את הגיל, או
שאינם נושאים כרטיסי סטודנט.

המשך הופעותיו של כתב דבר, חגי אשד, העיתונאי
המקורב לשמעון פרס, בתוכנית שלושה לפני אחת
בגלי צה״ל עומדת בספק.

בשבוע •טעבר טען איטד בשידור חי כי
עיתונאי ״הארץ״ אמנון ברזילי מפרסם
ידיעות לא נכונות כדי לשרת את ח״כ
יצחק רבץ. עיתונאים רבים, המכירים את
ברזילי ואת אשד, מחו עד כך, והטענות
הגיעו לרמטכ״ל.

המבכ ״ ל מאמין
ב א מונו תתכ לו ת
התייחסות המישטרה לבעלי אמונות טפלות, קוסמים,
מכשפים ואסטרולוגים למיניהם, שבאו לעזור
בחקירת חטיפת הילד אורון ירדן היתה על־פי
הוראת מפכ״ל המישטדה. רב־ניצב הרצל שפיר.

המפכ״ל גילה שאינו פוסל על הסף כוחות
על־טבעיים, וכי במיקרה הזה יש להעזר
בכל יד המושטת.

למרות ההוראה לבטל את יום חיל־האוויר שעמד
להיערך בחודש הבא, ולבטל את המטם הגדול,
נראה כי חיל־האוויר בכל זאת יחגוג את יום־
החיל שלו.

במרבית בסיסי חיל־האוויר ככר מתכננים
מסיבות פאר, שבהן יופיעו אמני־צמרת
ויוגש כיבוד רב.

מי שפחתא לון

ת מיר לאה שי ב

ה ש לי מ ה עם ב! — ל ב

ל א תגר

כשהתכנסה המועצה הציבורית להנצחת זיכרו של
ח״כ יגאל אלון, נבחר, להפתעת הכל, מזכ״ל
מיפלגת העבודה, ח״כ חיים בר־לב, כחבר הוועד.
בין מישפחתו של יגאל אלון לבין בר־לב היה
קרע חריף, מייד אחרי מותו של אלון. רות אלון
האשימה את בר־לב בבגידה בידידות בינו לבין
בעלה ובהצטרפות למחנה פרס. כשנודע לרות אלון
שבר־לב עומד לנאום בכנס של מיפלגת־העבודה,
שנערך ביום השיבעה למותו, איימה להחרים את
הטכס, ובר־לב לא נאם.

עם הצטרפותו שד בר־דב לוועד, רואים
בכך איחוי הקרע בין בר־לב למישפחת אלון.

אנ דרל מו סי ה
ב סי עתהמ עדן־
חילופי הגברי בקרב הקצונה הבכירה של המישטרה,
שעמדו להיערך רק בעוד כחצי שנה, יוקדמו.
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב הרצל שפיר, אמר

נשיא־המדינה, יצחק נבון, מכחיש בכד מוקף
את הידיעות שפורסמו, כאילו הוא קנה
וילה באילת. למרות שהקבלן האילתי, משה
דגן, טוען בתוקף שהנשיא הוא שקנה את
הווילה ומטעמים שונים רשם אותה על שם
גיסתו, ורדינה ארז, הודיעה לישכתו של
הנשיא נכון •טאין לו כל קשר עם הווילה.

ב ל שי ם

מעכבמ אז!

אחרי חילופי־הדברים החריפים בין תמיר ואבנרי
בכנסת, שבהם העלו שניהם פרטים משיחות שהיו
ביניהם בעבר, הציע אבנרי לתמיר ששניהם ייבדקו
במכונת־אמת ויישאלו שאלות אשר ינוסחו על־ידי
אישיות נייטרלית, כמו יו״ר הכנסת, לבירור האמת.

ל א קו״תי

ל א 11171ב ר זי לי

ב חי ל ־ ה אווי ר

טר־המישפטים שמואל תמיר לא השיב
לאתגר של אורי אבנרי, שקרא לו להיבדק
בגלאי־שקר.

ו בון:

א ל ־ ע ל שו כרת

בו קטפ חו ת

מאחרי עיכוב פירסום המאזן ניצב בנק המיזרחי
המאוחד, שרכש את בנק טפחות. הנזיזוחי מתכנן
להוציא לשוק מניות הטבה ומתן זכות למניות חדשות,
אחרי שבמשך ארבע שנים לא הוציא הבנק מניות
חדשות. פירסום מאזן טפחות יעלה את שערי
המניות ויקשה על מיזוחי בהוצאת המניות
החדשות שלו.

לאחרונה היו כמה מיקרים שבהם נמנעו
חברי המערך מלהצביע בעד הצעות החלטה
•טל סיעתם, ושהציעו רישמית להסיר הצעות
לסדר היום יטד חבריהם.

סי כ סו ך בין חגי אשד

מ סי בו ת

בנק ״טפחות״ מעכב את פירסום המאזן
•טלו, למרות טהמאזן יראה רווחים של
מאות אחוזים.

שחברי הסיעה תובעים בפומבי לגרש איש את
רעהו ממיפלגת־העבודה, אלא שהם גם פועלים
זה נגד זה במישור הפרלמנטרי.

בתיפקודה של סיעת המערך בכנסת, שהיה לקוי מאז
ראשית הקדנציה, חלה הרעה נוספת. לא זה בלבד

ש ע רו רי ה
ב בי ת׳׳ ר י רו ש לי ם
המנהל החדש של קבוצת כית״ר ירושלים,
עורך־הדין יוסי ז׳רז׳בסקי, עומד לתבוע
לדין את כתב־הספורט רעודור בנזימן
בעיקבות מאמר משמיץ לדברי ז׳רז׳בסקי
שפירסם בנזימן כאחד העיתונים
המקומיים בירושלים.
ז׳רז׳בסקי טוען שכתב לאשה ומדור הספורט של
ידיעות אחרונות, משה בראון, מארגן כתבות השמצה
נגדו, מאחר שבראון התמודד עם ז׳רז׳בסקי על
תפקיד מנהל הקבוצה, ונכשל.

ה ח מר הבה דו רי
כניס הלאמ רי ק ה
שגרירות ארצות-הברית בישראל החליטה
עד שורה של החמרות בהענקת היתרי־כניסה
לארצות־הכרית לאזרחים ישראליים.
עד כה נהגה השגרירות לאשר היתר־כניסה לתקופה
מוגבלת לכל מי שהוכיח שיש לו רכוש ובית
בישראל. עתה הוחלט שלא להסתפק רק בכך.
אחד מפקידי השגרירות אמר השבוע :״עוד מעט
נגיע למצב שרק אדם שיש לו אשה ושלושה ילדים,
ואלה נשארים בארץ, יקבל ויזה לאמריקה.״

סי ב ך בגם
הסתבכות נוספת של יהלומן ידוע תגרור אחריה
הפסדים ניכרים לסניף של אחד הבנקים שבבורסת
היהלומים.

היהלומן הסתבך בעסקות זהב, וכיום הוא
חב יותר מ־ 100 מיליון לירות לסניף
הכנק. כן ערב• הבנק לעסקות בהיקף דומה
שערך היהלומן.
למרות שלבנק ידוע כי היהלומן העביר את
מישפחתו לארצות־הברית, לא הוציא הבנק נגדו
צדעיכוב־יציאה מהארץ, מתוך חשש שהדבר יביא
למפולת גמורה בעסקיו של היהלומן.

חוגו של מילר
״הבאתי לך ספר,״ אמר אחד החברים (מי זה היה?
שימעון? שייקה? מוישה יש לי ג׳וב בשבילך!״
זה היה בקורס־המ״כים של חטיבת גיבעתי בכפר־מנחם,
באמצע מילחמת־העצמאות. הימים היו ימי ההפוגה ה שניה,
וכמה עשרות מאיתנו, טוראים מכל גדודי החטיבה,
נשלחו לקורס הזה.
(עד היום אני תמה איך נבחרו המם־כפים לעתיד.
אני חושד שכל מג׳׳ד שאל את המם־פאים שלו :״מי הם
עושי־הצרות בפלוגות שלכם י שלחו אותם לקורס וניפטר
מהם לזמן־מה !״ היו שם כל החבר׳ה הוותיקים שעשו
מדי פעם צרות, שאירגנו שביתות, שהסתלקו בלי רשות
העירה, כשהיה נדמה להם שאין נותנים להם חופשה
המגיעה להם, וכר).
הקורס היה כמו כל הקורסים — מפרך עד קצה גבול
היכולת. התאמנו ביום, התאמנו בלילה, באמצע שמענו
הרצאות על טאקטיקה וראינו סירטי־הדרכה. בתוספת
סירטי מיקי־מאוז לקינוח.
היינו עייפים, עייפים מאד. אני זוכר שבשעת אחת
ההרצאות נשענתי על עמוד־האוהל ונרדמתי בעיניים
פקוחות. התעוררתי כשמפקד־הקורס צעק עלי :״אורי,
אל תישען על העמוד! הוא לא יפול!״
(פעמים ללא־ספור תיארתי לי את המשך הסצנה, כפי
שהיתה צריכה להיות אילו ביימתי סרט• ״אל תישען על
העמוד!״ צועק המפקד לעבר׳החייל ,״הוא לא יפול!״
החייל מזדקף, וכל האוהל מתמוטט).
לחזור לסיפור: הבחור נתן לי את סיפרו של הנדי
מילר, יחוגו שד סרטן, באנגלית. זאת היתר ההוצאה ה ירוקה,
שהודפסה בפאריס, מפני שהספר היה אסור בברי טניה
ובארצות־הברית.
״שמעתי שיש פה המון דפיקות,״ אמר .״אני קורא
אנגלית ככה־ככה. אמרו לי שבין הדפיקות יש המון
בולשיט. אז קח את הספר, קרא אותו, סמן את הקטעים
שכדאי לקרוא, ונעביר את הספר בין החבר׳ה שיודעים
אנגלית.״
כך קראתי את סיפרו של מילר במגמה מסויימת מאוד.
במקום שהתחיל קטע אירוטי סימנתי איקס קטן בשוליים״,
ובמקום שנסתיים הקטע הנדון סימנתי שני איקסים. בעמוד
הראשון רשמתי רשימה :״מעמוד ,21 שורה ,6עד עמוד
,26 שורה .22 מעמוד 54 שורה 12 עד ובר.
קריאה זו איפשרה לי לנתח את הספר — ולאחר מכן
את ספריו האחרים של מילר — בלי אשליות. את הפילו סופיה,
שבה מילא מילר את החללים שבין תיאורי־המישגלים,
ראיתי כפי שהיא — ״בולשיט״ ,בלשון
אותו בחור. נשארתי איתן בדעתי שזוהי אכן ההגדרה
הנכונה. הפילוסופיה של מילר היתה, לדעתי. חשובה
כקליפת־השום.
אך הקטעים האירוטיים היו נהדרים — משעשעים
בלי גבול, חכמים, גלויי־לב, שיאים של חזירות גברית
שובינית. כיום הם נראים,
כימעט, כמו פארודיה.
בקטעים אלה תיאר מי לר
את פאריס של שנות
ה־30׳ ,בלי רומנטיקה, ואולי
במעין רומנטיקה הפוכה,
צינית־כביכול. מבין כל
ספריו אהבתי ביותר דווקא
סיפור קטן בשם ימיס
שקטים בקלישי.
כשמת מילר, בשבוע ש עבר,
כבר היה אדם מכובד
מאוד. קרה לו מה שקורה
לכל המורדים, הקוד מים
לזמנם, הזוכים בקללות
בלי־ספור מצד כל
הקלגסים והכתבלבים של
המימסד, בערוב ימיהם —
אם הם מגיעים לכך —
הם זוכים בקללה האחרונה: המימסד מתלבש עליהם,
מרומם אותם, מעניק להם פרסים, מסריט עליהם סרטים.
אני סבור שהנרי מילר היה פילוסוף קטן, אך סופר
גדול. והסיפרות הטובה ביותר שלו היתה כלולה דווקא
באותם קטעים שסימנתי באוהל בכפר־מנחם — קטעים
שנחשבו פעם כ״פורנוגרפיה״ ,והנחשבים כיום כ״מתירנות״.
קראתי כי גם בסוף ימיו התעקש שכל הקטעים האלה
היו אמת, ושאת כל העלילות המתוארות בהם ביצע במו
ידיו (אם להתבטא כך) .תמיד הייתי בטוח בכך. אחת
הנערות שליוו אותו באותם הימים בפאריס, שהיא כיום
כבת ,80 אישרה שהכל היה בדיוק כך.
אם כן, מגיע לו לנוח.

אל 1הים סם עליון
קארל מארכס כבר אמר כי הדת היא ״אופיום להמו נים״
.והוא כלל לא הכיר את אורי זוהר.
השבוע שמעתי על מעלליו של ר׳ אורי מפי מיקצוען :
ח״כ שלמה לורנץ, יו״ר ועדת־הכספים של הכנסת, האיש
המחזיק את ידו על הקופה הרושמת של הקדוש־ברוך־הוא.
לורנץ וחברי הוועדה שלו ערכו סיור בישיבה ירושל מית,
ושם מצאו את ר׳ אורי ושאר החחריט-בתשובה,
ותיקי תל-אביב־של-מטה שהפכו עמודי־התווך של ירוש־לים־של־מעלה.

בשטף
נאומו פנה לורנץ אלי — אולי מפני שהייתי
אחד משלושה־ארבעה הח״כים שנכחו באולם ה״מליאה״
— ושאל מתי יבוא יומי, וגם אני אראה את האור הקדוש
ואחזור בתשובה.
״תודה, אין צורך,״ השבתי לו ממושבי ,״מעולם לא
הזדקקתי לסמים, ועל כן
לא אוכל לעבור לסם של
אלוהים.״
אחד הנוכחים שאל מה
רע בתשובתם של נאשי-
הבוהימה. עניתי שלדעתי
אין בכך כל רע. להיפך,
הסם ששמו דת הוא בוודאי
בריא יותר לגוף ולנפש
מאשר הרואין, למשל. אך
לא פעם עובר אדם מ השיש
לקוקאין, מקוקאין
להרואין, מהרואין לאלו הים.
ואילו אני לא יצאתי
מגידרי מרוב הנאה גם
במיקרים המעטים שבהם
עישנתי חשיש.
ההתמכרות לסמים היא
בריחה מן המציאות, ביטוי
לאי־היכולת להסתדר עימד, ולהתמודד איתה. מבחינה זו,
הדת היא כניעה. אלוהים הוא סם עליון.
הבעייה האמיתית אינה איך לחזור בתשובה. הבעייה
היא איך לחזור אל השאלה.

בגין במיטבו
הכל אומרים וכותבים כי לאחרונה אנו רואים שוב את
,בגין במיטבו״.
הממממ.
כשבאתי לכנסת לראשונה, בסוף ,1965 היו הכל רגילים

אוד׳ א מרי

להתייחס אל נאומיו של ח״כ מנחם בגין כאל מונולוגים
דרמתיים גדולים. היו יושבים בשקט מוחלט, כימעט מבלי
לנשום, משתאים ומתפעלים למישמע המישפטים המהוק צעים,
הקול העולה והיורד, ברקי הלעג ורעמי הזעם. בלי
מאמץ ובלי הכנה — לפחות למראית־עין.
איש לא העלה על דעתו שאפשר לקרוא לו קריאת־ביניים.
כאשר סר לורנס אוליבייה עומד על הבמה ופותח
במלים ״להיות או לא להיות, הנה השאלה האם
יעלה על דעתו של בן־תרבות לקרוא :״ומה התשובה?״
§ת! 1361 סת . 1):׳$

בהקשיבי בפעם הראשונה במליאת הכנסת לנאום גדול
שלו, איתרתי חוליה חלשה בשרשרת־הטיעון. קראתי
קריאת־ביניים אדיבה, והצבעתי על הפגם.
בגין עצר. הוא הפנה אלי את מבטו הממושקף. הכנסת
כולה עצרה את נשימתה. האם תיפול התיקרה? האם
תתבקע האדמה כדי לבלעני כמו את קורח ועדתו ו האם
ישלח יופיטר הגדול רעם מן השמיים כדי לחסל את בעל־התועבה?
אחרי
חלקיק של דקה, השיב בגין באדיבות לקריאתי,
והמשיך בנאומו. הכל התחילו לנשום שוב.
סוג זה של נאומים נעתק מפיו של בגין כשעלה
על כס ראש־הממשלה. המעמד החדש ואחריות השילטון
הגבילו את כושר־הביטוי שלו. הוא דיבר מעט ורע.
לעיתים קרובות נאלץ לקרוא מן הכתב, נוהג השנוא עליו.
אחר־כך, כשירדה קרנה של ממשלתו, הלכו נאומיו
׳והשתבשו עוד יותר. למישמע דבריו, היה קשה לזכור
את הנאומים הגדולים של ימים־עברו.
ועכשיו — כך אומרים הכל — הוא חזר להיות ״בגין
במיטבו״.

האמנם? האם כך דיבר בגין במיטבו? האם היה אך
נדמה לנו אז שהוא נואם גדול, דרמתי, מרשים? האם
גם אז היו נאומיו מורכבים מטריקים דמגוגיים קטנים,
מהתחכמויות ומהתבדחויות זולות? נדמה לי שלא.
לא מכבר השיב בגין לנאום של משה דיין. דיין הגיב
על־כך בקריאת־ביניים צודקת, בציינו כי בגין עונה על
דברים שכלל לא אמר. על כך השיב בגין, בצורה די
צולעת, שהוא משיב בעצם על דברים שאמר דיין במקום
אחר.
השבוע קרה לי דבר דומה, ונדמה לי כי מיקרה
זה מטיל אור על שיטותיו המילוליות של ״בגין במיטבו״.
כמה ח״כים, ואני ביניהם, העלו הצעות־לסדר־היום
בעניין החלטתה של מועצת־הביטחון, שגינתה את ישראל
על ההתנקשויות בראשי־הערים בגדה. הוויכוח היה שקט,
מעל לרמה הרגילה של הכנסת בנושאים מעין אלה, אולי
מפני שד,מליאה היתה ריקה למדי.
בנאומי הצטמצמתי בהצגת שלוש טענות:
ראשית, שקיימת כיום סתירה מוחלטת בין הקונסנזוס
הבינלאומי ובין הקונסנזוס הלאומי בכל הנוגע לבעייה
הפלסטינית. החלטת מועצת־הביטחון מבטאת, כמובן, את
הקונסנזוס העולמי, שמקורו בתפיסה רעיונית־מוסרית וב אינטרסים
מדיניים־כלכליים גם יחד.
שנית, שהעולם כולו מאוחד עתה בדיעה שקיים עם
פלסטיני ושמגיעה לעם זה, כמו לכל עם אחר, זכות
ההגדרה העצמית. משום כך מוטב שישראל תגבש מדיניות
אשר תספק תשובה סבירה משלה לבעייה זו. אחרת יגבש
העולם פיתרון, אשר יתעלם כליל מצרכיה החיוניים של
ישראל.
שלישית, שחלה הקצנה בעמדות המוצהרות של תנועת
פת״ח, וכי יש קשר־גומלין בין הקצנה זו ובין ההקצנה
שחלה בעמדותיה של ממ-
שלת־ישראל. הקיצוניות של
צד אחד מחזקת את הקי צוניות
של הצד השני,
וחוזר חלילה.
אפשר להתווכח עם כל
אחת מן הטענות האלה.
איך התמודד עימן בגין ב־נאום־ר,תשובה
שלו, שהיה
כמעט כולו מוקדש לי?
על הטענה הראשונה לא
השיב. הוא טען כי לא
דיברתי כלל על החלטת
מועצת־׳הביטחון, וכי על כן
יש להסיר או /הצעתי מ־סדר־היום
.״דורשות״ זו
היתד, דרושה לו כדי להס ביר
מדוע יש להעביר ל וועדה
את הצעתה של
גאולה כהן, שתבעה את ביטול הסכמי קמפ-דייוויד,
על הטענה השניה השיב בהעמידו פנים שהצעתי
להעביר את הגדה המערבית ליאסר עראפאת (בגין מבטא
את השם כאילו היה זה שמו של איכר פולני) ,והוא
התפלמס עם הצעה זו שלא השמעתי. בנאומי לא הזכרתי
מהו הפיתרון הנראה לי כסביר.
בהשיבו על הטענה השלישית הגיע לשיא. זה היה
בגין במיטבו. הוא פשוט התעלם מכל אשר אמרתי על
החלטות פת״ח, והוכיח אותי על כי לא אמרתי דבר על
עניין כה חמור.
קמתי וקראתי קריאת־ביניים אדיבה :״אדוני ראש־הממשלה,
אתה פשוט איבדת את כושר־השמיעד.,״
כאילו היינו צמד־בידור מתורגל היטב, הרים בגין את
ידו אל אוזנו, פנה אל היו״ר ואמר :״מה? אני לא
שמעתי!״
חזרתי על דברי :״אילו הקשיב כבודו לנאומי, תחת
לשוחח עם סגן ראש־ד,ממשלה, היה שומע שדיברתי
ארוכות על החלטות פת״ח וגיניתי אותן.״
בגין המשיך — ואז נסתבר כי דווקא שמע היטב את
הדברים שאמרתי על נושא זה. כי הוא נאחז בטענתי כי
״הקצנה בצד האחד מולידה הקצנה בצד השני״ ,וייסר
אותי בזעם ריטורי על כך שאני משווה את עמדות
ממשלתו להקצנה של פת״ח.
כל זה היה מתובל בסידרה של התבדחויות על עברי
באצ״ל ובצה״ל, על העולם הזה ועל העולם ביכלל.
חוששני שאף אחת מהן לא הגיעה לרמה של בועות.
במיטבו?

מתחרז עם סגן
באותו נאום שלי דיברתי על ידידיו החדשים של מר
בגין, פראנץ־יוזף שטראוס ורונלד רגן (מתחרז עם ״סגן״

״שמו ריגן!״ קרא בגין ממקומו.
״אני מצטער שעלי לתקן אותך, אבל שמו רגן,״ אמרתי.
״לא, שמו ריגן!״ התעקש בגין.
״לא יכולה להיות מחלוקת על זכותו של אדם להגדרה
עצמית,״ אמרתי .״ולמר רגן נדמה ששמו רגן.״
ויכוח־בתוך־ויכוח זה נמשך כמה דקות, וחוששני שמר
בגין לא שוכנע. אני מקווה שהקשיב לראיון ביומן השבוע
עם ארתור שלזינג׳ר, שדיבר ארוכות על מיסטר רגן
(מתחרז עם ״פתשגן״).

^ 0 0יגן

! 3 1 * 1י! 1יי1 !1 1

*11^ 6 78 7* 5־511^ 01

7ז^נ 7ז מ 0
^וק^ח 0 6ו\ו 0חו-ו 501_/\8 0

שעון הלזוורק הדוד>ש, המופעל ב אנרגית השמש
עועון עצר רב-תכליתי(סטופר כפולן.
כולו פלדת אל-חלד: זכוכית קריסטל;
מצג ע\עות,דקות.ע\ניותתאריד,חודע\.יום;
תאורת לילה ־ אחריות לעונתיים
להשיג בחנויות המובחרות בארץ
יבוא,שיווק והפצה: בגי משה קרסו בע׳־מ.
רח׳ ריבל ,26 תל־ אביבטל•332379
סוכנים בלעדיים של: ו\ו\/ק\ 00.3/ו7 701-ו\1£1ח 0

אוריינט־ בדיוק בזמן הנכון.
^ק 4ח 0 0ו\ו 0ח ^ 0זז ג5 0 1 /

אריאל׳

הלוואה ללא ריבית
וב 6-תשלומים חודשיים.

שלא לדבר
על הטיולים עצמם.
המוניטין שלנו לא מאפשר לנו להציע
ויש לנו הוכחות:
מאמר בבטאון לך פחות מהטיול הטוב ביותר. כל
המועצה לצרכנות.
אחד מראה לך את פסל החרות ומפלי
הניאגרה, אבל רק אנחנו כוללים
״מה כדאי״
במחיר גם:
.1״הללויה הוליבוד״ ה״שאו״
ומה אומרת
בה׳ הידיעה בלאם וגאם.
המועצה לצרכנות? .2ארוחה במסעדה סינית מפוארת
במחקר מקיף שעשתה המועצה
בצ׳ינה טאון של סן פרנסיסקו.
לצרכנות לגבי טיולים מאורגנים
.3תכנית ״רביו״ ב״רדיו סיטי״
לחו״ל קובעת המועצה לצרכנות
בניו יורק.
באפן חד־משמעי שטיולי ״בוא ניסע״
. 4סיור לילי ושיט באגם בשיקגו.
הינם חסכוניים ביותר בשוק.
.5חויה מופלאה ב״המיש קאנטרי״
(מה כדאי -בטאון המועצה לצרכנות
בפנסילבניה.
מם׳ ,33 מאי .)80

אמריקה אמריקה

השנה תוכל גם אתה להרשות לעצמך
טיול לחו״ל .״בוא ניסע״ מאפשרת לך
לקבל הלוואה מיוחדת: אתה משלם
דמי הרשמה ומחיר כרטיסי הטיסה
ומקבל הלוואה דולרית על סכום
הטיול כולל: מלונות, מסעדות וכיו״ב.
ההלואה הינה ללא ריבית והחזר
ההלואה יבוצע רק לאחר שתחזור
מהטיול הנפלא בששה תשלומים
שוים.

אם לא עכשיואימתי?
הכנס לסוכן הנסיעות שלך ובחר לך

אחד מהטיולים הנפלאים שלנו
(המבחר גדול) .ברגע שתרשם לטיול
ותשלם דמי הרשמה, נשלח אליך
הפניה לקבלת הלואה בגובה מחיר
שרותי התיירות שפורסמו בחוברת
שלנו. את ההלואה תקבל בסניף
הבנק אליו תופנה על פי שער הדולר
לאותו יום.
בשעה טובה,
אתה כבר
עם רגל אחת
בחו״ל, עכשיו,
רוץ מהר לארוז.
אגב, אם אתה
נוסע עם אשתך או
בני משפחתך -כל אחד
מכם זכאי להלואה בנפרד.
כשתחזור מהטיול עמוס חויות,
זכרונות ומזכרות תתחיל
להחזיר את ההלואה, בששה תשלומים
שוים (אחת לחדש) ולפי שער הדולר
ביום ההחזר.
על מנת לחסוך לך הפרשי שערים
(קניה ומכירה) תשלם סכום חד־פעמי
בין 500ל־ 600ל״י לאדם בהתאם
לסכום ההלוואה.
בדוק היטב היטב את הפרטים הקטנים,
את תנאי ההלואות בחברות אחרות,
והשווה. אנחנו בדקנו את הנושא -
ההצעה שלנו כדאית ומשתלמת,

טיולי אירופה לצעירים.

״בוא ניסע״ ידועה בזכות ההקפדה
על חלוקה לקבוצות לפי גילים,
איזון מיני נכון וסטנדרט גבוה בצד
מסלולים מרתקים ומענינים. שאל
את מי שכבר נסע.

טיולי שביעיות שמיניות
לאירופה.
חויה חברתית מרתקת ומדליקה בצד
מסלולי עיר ונוף נפלאים. המחיר
כולל גם כרטיסי כניסה לאתרים
שונים, גם שיט וביקורים במקומות
מיוחדים.

שאל את מ־ שכבד נסע.

.6טיסה לאזור הפארקים של ארה״ב.
.7ביקור בדיסני וורלד ובסיפרס
גרדן שבאורלנדו.
ולזה קוראים בעברית: תמורה מלאה
לכספך!.
המודעה הזו קטנה מלהכיל את כל
הדברים הטובים שמחכים לכם בטיולי
״בוא ניסע״ .לכן פגו אל סוכני
הנסיעות ובקשו את חוברות הנסיעות
של ״בוא ניסע״ .את טיולי ״בוא
ניסע״ ניתן לרכוש אצל כל סוכני
הנסיעות.

סיפור קצר
בדיוק השנה מלאו שבעים למותו של
גוי אחד בשם ויליאם סידני פורטר.
פורטר נולד די הרבה לפני זה, בשנת
,1862 בארצות־הברית. הוא עבד בתור
פקיד בבנק, עד שהסתבך בשנת 18*5
באיזו מעילה מעורפלת וברח להונדורס.
היתושים שם בטח עשו לו את המוות,
והוא העדיף לחזור למולדתו ולעמוד
לדין. במישפט קיבל פורטר שלוש שנים
בפנים. כמו שקורה להרבה אסירים, התחיל
גם פורטר לכתוב בבית־הסוהר. ה סיפורים
יצאו לו קצרים, עם פואנטה.
כמו שקורה אצל הגויים, לא הספיק
לפורטר זה שם אחד, והוא לקח לו
עוד שם.

או. הנרי.
סופרים שכותבים סיפורים קצרים וטובים,
עם פואנטה, גוחים לתרגום, וגם
את או. הני׳י תירגמו לשפות רבות
(מקרה דומה יש לנו היום עם אפרים
קישין, למשל) .גם לעברית תירגמו את
או. הנרי.

מתחיל החלק

את עיני על מנת לוודא, והנה אני רואה
דמות ענקית כשהיא מפשפשת ונוברת
לאיר הירח בין חפצי בארון הבגדים״.
גם אצל או. הנרי מגלה הנשדד את
הפורץ, וכך מתואר הדבר:
״הפורץ פסע שלוש פסיעות לעבר ה שידה•
האיש במיטה השמיע אנחה צו-
רמת. הוא פקח את עיניו. ידו הימנית
החליקה מתחת לכר, אך נותרה שם.
,שכב בשקט,׳ אמר הפורץ כמשיח לתומו,
...עתה הרם את שתי ידיך׳.״
אצל קישון אומר הפורץ ברגע הגילוי

״— שתיק או שאשחיט אותך מנוול !
איפה התכשיטים ״2

מה שקור ה
עכ שיו
שימו לב למה שקורה עכשיו. הפורץ
של קי שו! מגלה ליד הגרביים, שבהן
הרציני פעם בכמה זמן אני מוכן לתת את
היד שלי בשביל להיות איזה פסיכולוג
או פסיכיאטר, או משהו כזה שמתעסק
עם מדעי-הנפש, ככה שאוכל להבין מה
קורה בתוך נפשו של המפ״מניק כשהוא
שומע את מנהיגיו מקשקשים את קיש-
קושם הלאומני במעגלי הקונסנזוס הלאומי.

החרותניק לא מעניין להבין בנקודה
הזאת. זה, כל החיים שלו מתחנך
לדעת שהמציאות והעובדות זה בסך הכל
איזה ערפל קל, שמרחף מעל לאמת ח
מוחלטת, שהיא מרק לוהט של רגשות
לאומניים, שבתוכו צפות המילים הגדולות
של בגין. אז כשהחרותניק שומע את
בגין מדבר על ירושלים המאוחדת ורואה
בטלוויזיה איך פותחים שם חנויות עם
רובה מסוג מ , 16-זה מסתדר לו יפה עם
מה שהוא מבין מהחיים.
גם אצל המפא״יניק או הליברל ה מצוי
אין הרבה מה להבין. אלה כל
החיים גדלו עם זה שצריך ללכת עם
הזרם, וכל המטרה שלהם בחיים זה
להיות מה שיותר באמצע הזרם, איפה
שהכי חם והכי צפוף. אז כשהזרם הולך
לכיוון הקישקוש הלאומני, אתה רואה
את המפא״יניקים והליברלים חוזרים בתשובה
ושוכחים בהמוניהם את ימינם.
אבל המפ״מניק, עם כל הכבוד לקודמים,
אצלו זה מתחיל להיות מעניין.
מה, הרי המפ״מניק התחנך על כל ה-
רציונליזמים היפים האלה :״עם המשעבד
עם אחר אינו יכול להיות חופשי
בעצמו״ ,״ההוויה קובעת את התודעה״,
ולא נשכח את ״אחוות העמים״ ואת
״הסוציאליזם״.
נו, אתם רואים איך זה מתחיל להיות
מעניין 2המפ״מניק שומע, נניח, שמנהי גיו
רוצים להעביר את העם הפלסטיני
מהכיבוש הנאור שלנו לכיבוש הנאור של
המלך חוסיין. איך זה מסתדר לו עם
״אחוות העמים״ 2הוא לא נעשה קצת
סכיזו מזה 2או כששומע המפ״מניק על
זה שמנהיגיו בעד ״ירושלים המאוחדת״,
שבה יש כמה עשרות אלפים טובים של
ערבים שבום־טח מסופחים לישראל בתנאים
של ילידים בקולוניות, לפני שמישהו
מספיק להגיד .״אינטרנציונליזם״,
מה זה עושה לו 2או כשמפ״ם והקיבוץ
הארצי מקימים התנחלויות בצורת קיבוצים
ברמת־חגולן, וטוענים שהם לא יהוו
מיכשול לשלום, מה אז חושב המפ״מניק
על האימרה המפורסמת ש״ההווייה קובעת
את התודעה״ 2כמה זמן יעבור, חושב
המפ״מניק, עד שהקיבוץ הארצי שלו
יקים קיבוץ ״שלא יהווה מיכשול לשלום״
ליד יריחו 2
איך שאני רואה את הדברים, כל ה־

ל היות נורא
קחו את שני הספרים ושימו אותם
אחד ליד השני. תפתחו את הספר של
קישין ,״לא נורא״ ,בעמוד ,59 ואת
הספר של או. הנרי ,״לילות ניו-יורק״,
בעמוד , 118 ותראו מה שאני ראיתי.
שם הסיפור של או. הנרי, שמתחיל
בעמוד ההוא, זה ״מקרב לבבות״.
שם חחומורסקה של קישון שמתחילה
בעמוד ההוא זה ״אולקוסאים״ .אבל
מי שחושב שהשם זה ההבדל היחיד בין
שני הסיפורים האלו טועה טעות מרה.
הסיפור של או. הנרי מתחיל כך:
״הפורץ חדר בחופזה דרך החלון,
ואחר השתהה קמעה. פורצים המכבדים
את מלאכתם משתהים קמעה בטרם ישלחו
ידם בביזה״.

יאצל קישון:
״באחד האמשים האלה קרח שהתעוררתי
במיטתי לקול רישרוש. פקחתי

עניין הזה משאיר למפ״מניק בדיוק שתי
אפשרויות: או להשתגע בשקט, ולהטיל
על הקיבוץ הארצי להקים מחלקות סגורות
עם אורח״חיים שיתופי וקולקטיביות
רעיונית, ורצוי בלי עבודה שכירה —
או לעזוב את כל השטויות שלימדו אותו
ולהתחיל ללכת עם הזרם. וגם את
זה כדאי להתחיל לעשות מהר, כי היום
יש די חרבה מפ״מניקים־לשעבר שהגיעו
לתיזה של המרק והערפל, ומיספרם בכנסת,
למשל, אינו נופל בהרבה ממיספר
מנהיגי מפ״ם.

מתי קיבלת אותו 2
לפני שש שנים, בגליל העליון.

ואצל או. הנרי:
כמה זמן אתה סובל מוח 2
ארבע שנים, ונדמה לי שזה עדיין לא
הסוף.
אצל קישיו מתעניין השודד במקום,
ואצל או. הניי — בזמן.
אתם כבר מבינים, בטח, שגם השודד
של קישון וגם הפורץ של או. הנרי
סובלים בדיוק מאותה מחלה שממנה
סובלים הנשדדים, והם מתחילים לשוחח,
כמובן על תרופות.

או. הנרי:
יש משתמשים בטבליות צ׳זלום, העיר
האזרח.
שטויות ! אמר הפורץ. בלעתי אותן
במשך חמישה חודשים ללא שום תוצאות.
הוקל לי מעט בשנה בה השתמשתי
בתמצית פינקלהם, רטיות גלעד
ואבקת הלחם של פוט.
ואצל קישון:
— אם יש לי אולקוס, אתה שואל 2
רק זה עשרים ואחת שנה, חבוב ! עם
פירפוראציה ! איזו תרופה זו 2אינני
מכיר אותה...
סקופטיגראטינוסקומיניטין.
מה היא עושה 2
היא לא רעה. אתה אחרי ארוחת-
ערב 2
מובן.
אז תוכל לנסות אותה. קבל גלולה
אחת.

עד עכשיו זה נשמע סתם קישקוש
בשביל למלא מקום בעיתון, אבל עכשיו
מתחיל החלק הרציני. לפני עשר שנים
בערך יצא בהוצאת ״לדורי״ בתל-אביב,
והודפס בדפוס ״מבורך״ ביפו, קובץ ובו
עשרים ושבעה סיפורים קצרים של א ו.
הנרי. לקובץ קוראים בעברית ״לילות
ניו-יורק״ ,ותירגמו אותו לעברית מירון
אוריאל ואיריס בורוכוב.
המו״לות העברית לא התחילה ולא
נגמרה עם הוצאת ״לדורי״ .יש, למשל,
גם הוצאת ״טברסקי״ ,שבשנת . 1957 זו־ציאה
קובץ ״הומורסקות״ של אפרים
קישין בשם ״לא נורא״ .עד עכשיו באמת
שום דבר לא נורא.

עכ שיו מתחיל

פורים של או. הנרי וקישון ממשיכים
להיות בולטים. השודד של קישיו שואל

הסטיריקון הלאומי שדנו
צבר הנשדד 25 לירות, מין קופסה, ושואל
את הנשדד מה זה הקופסה הזאת:
זה לא מעניין אותך. זו התרופה שלי.
נגד מה 2
נגד אולקוס.
אולקוס 2שאל השודד והתקדם
כמה צעדים לעברי — מתי קיבלת אותו2

הבדל
ח שוב
וזה הבדל חשוב בין הסיפורים, כי
השודד של או. הנרי מבקש מהנשדד
שלו להרים ידיים, כמו שמקובל במק רים
כאלו. הנשדד מרים יד אחת, וטוען
שאינו יכול להרים את השנייה. השודד
שואל :
מה העניין 2
שיגרון בכתף.
בלוויית דלקת.
היתה דלקת, אך היא נעלמה.

ההבד לי ם
ממ שיכים
אתם עוקבים 2שיגרון זה מין ראו-
מטיזם, ובכלל לא בענף של האולקושים,
שמתרכזים בקיבה. ההבדלים בין הסי״

וככה זה נמשך. הנשדדים והפורצים
של אי. הנרי וקישין משוחחים על
סוג הכאבים, רופאים ותרופות, ונעשים
חברים טובים. אצל או. הנרי הם יוצאים,
בסוף, לשתות משהו באיזו מימזגה
ניו-יורקית, ואילו אצל קי שון הם משוחחים
עד הבוקר, ו״אז קמה אשתי ובישלה
לנו ארוחת דיאטה והמשכנו עד
הצהריים. מחר אנחנו מוזמנים אליו.״

ה עובדו ת
טו פ חו ת
על פנ>
ה מ צי או ת
זהו. אני לא יודע מה לחשוב על
כל העסק חזה. הרי לא יתכן שאפרים
קישון קרא פעם את הסיפור של או.
הנרי, והחליט ״לעבד״ אותו לעברית
בלי להודיע שמה שמופיע אצלו בתור
חומורסקה זה רק ״עיבוד״ .זח פשוט
לא יתכן. מה, הסטיריקון הלאומי שלנו,
שיעשה דברים כאלו 2כמו שהייתם אומרים
שביאליק ״עיבד״ שיר של ביירון
כאילו שהוא בעצמו המציא אותו. לא
יכול להיות.
אז זה משאיר רק אפשרות אחת:
שפורטר, שכבר היה לו ניסיון בגניבות,
לקח מכונת זמן, נסע שישים שנה קדימה
בהיסטוריה, קרא את ״לא נורא״,
מצא חן בעיניו הסיפור של קישון, והוא
חזר איתו להתחלת המאה ו״עיבד״
אותו, מה שנקרא. ועכשיו, לך תדע כמה
עוד סיפורים של קישון ושל אחרים גנב
או. הנרי בשיטה הזאת, עם מכונת
הזמן.
זה לא נראה לכם, ההסבר הזה 2מה
לעשות, לפעמים העובדות טופחות על
פני המציאות.

כשהצליל המקורי הוא ללא תחרות
יש דבר נוסף המשלים את האמינות

מבצע פרס

מוצרי ״סניו״האמינים הם תמיד קניה נכונה
ונותנים תמורה מלאה לכספך. עכשיו ״סניו״
עושה אותם לקניה כדאית עוד יותר:
במבצע פרסים ללא תקדים תוכל לזכות
במוצר יקר ערך של״סניו״ ולהשתתף בלא
פחות מאשר ל הגרלות ענק. המבצע ייערך
מ 6.6.80-עד 30.6.80 בלבד.

פרס מיו ח ד לקוני
מערכת סטריאו שלמה ,טלוויזיה
צבעונית׳סניר!
בנוסף ל 2-ההגרלות הראשונות תיערך
הגרלה מיוחדת ובה תוכל לזכות בטלוויזיה
צבעונית של״סניו״ .תשתתף בה אם תקנה
מערכת סטריאופונית הכוללת פטיפון,
רסיבר, טייפ־דק ״סניו״ וזוג רמקולים
מעוליס-״פירלס״ מתוצרת דנמרק(,או
מערכת סטריאו משולבת ורמקולים

כי צד תשת תף ב מב צע
הפרסים של״סניו׳?

בקנותך מכשיר״סניו״נמערכת סטריאו,
פטיפון, רדיו ־ טייפ, מגבר, טייפידק, רדיו, 1 מערכת משולבת וכו ),בסכום העולה על
1,500.שקל-תהיה זכאי להשתתף במבצע.כל שעליך לעשות הוא לשלוח את הספח של
תעודת האחריות עם העתק מחשבתית.
המס לכתובת :״סניו״,ת.ד ,2579 .ירושלים.

בוא עוד היום והענק לעצמך את ה״סניו״
שתמיד רצית. עכשיו כדאי לך עוד יותר
לקנות אותו: תזכה במוצר נוסף של ״סניו״
במתנה ותשתתף ב 3-הגרלות!
על ספח תעודת האחריות והעתק
חשבונית המס להגיע אל ת.ד2579 .
ירושלים עד לתאריך 30.7.80
המבצע כולל מכשירי שמע של ״סניד
בלבד.
ההגרלות ייערכו בנוכחות נציגי חברת
ס.ט.ס. אלקטרוניקה בע״מ, משרד
הפרסום ורואה חשבון. מועדי ההגרלות
ותוצאותיהן יפורסמו בעתונות.
ההשתתפות במבצע אסורה על עובדי
חברת ס.ט.ס. אלקטרוניקה בע״מ,
עובדי פרסום״אדמון״ ובני משפחותיהם.

כל קונה זוכה ב״סניו
לל א הגרלה!
עם קבלת הספח של תעודת האחריות
והעתק חשבונית המס, תקבל לביתך אחד
ממוצרי ״סמר־ המעולים ללא הגרלה!
בנוסף תוכל לזכות גס ב...

כל כספךב חזר ה!

היבואנים.0 :ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית
בע״מ,ת.ד 2579 .ירושלים טל)02(245283 .
תל-אביב, רח׳ החשמונאים ,91 טל.
.)03( 269858-210068
חיפה,שד׳ ההסתדרות, מפרץ חיפה
טל.)04( 740495-725681 .
ין ושלים, רח׳ לונץ 10 טל.)02( 224829 .
)02( 227937

בהגרלה הראשונה יזכה אחד מכל 100
קונים בכל כספו בחזרה! כל קניה של
מכשיר ״סניו״ מגבירה את סיכוייך לזכות-
ויש פרסים נוספים:

טיסה זוגית ללונדון
הלוך ושוב!
בהגרלה השניה יזכה אז! ד מכל 500 קונים
בכרטיס טיסה זוגי הלוך ושוב ללונדון-
וזה עדיין לא הכל...

ל; רכל ד > י׳

מ,כ7׳> 2עי #ל ^ י 1ד?

ד׳יסלי

י ע>יד׳ ס:2

0 . :לח י;5י יז׳ ,ד׳

^רייז•!׳0 .ער,או
טגייי׳ •

^רזי7

ד,א׳,ל^יי ד

ארצות־הכרית: קארטר מבסיק לחייך
רונאלד רגן הוא בדיחה העומדת להפוך חלום־בלהות,
אומרים עתה ליברלים רבים בארצות־הברית. עד לפני
כמה שבועות התייחסו אנשי ג׳ימי קארטר בזחיחות־דעת
לרגן. הם התפללו לבחירתו כמועמד הרפובליקאים לנשיאות
וראו בכך, במידה רבה של צדק והגיון, נכס לסיכוייו
של הנשיא בבחירות הבאות. גם היום בטוחים עוזרי
קארטר בניצחונם, אבל החיוך המבטל כבר חלף מזמן.
מטהו של רגן מחולל פלאים, עושה מאמץ אדיר ולפעמים

נווד חנון
אפילו מוצלח, לתקן את תדמיתו הסופר־שמרנית של
מועמדם. מטרתו המיידית היא לנסות לגייס את הסנאטור
המכובד והמקובל, הווארד בייקר, לרוץ עם רגן כמועמד
לסגן נשיא.
משימה לאומית. הנשיא לשעבר, ג׳ראלד פורד״
׳שלא הסתיר בעבר את יחסו העוין לדגן, התגייס עתה
לדגל המפלגה. במסיבת עיתונאים המונית בוושינגטון
הוא הודיע חגיגית על תמיכתו החד־משמעת ברגן• .״הפלת
קארטר הפכה למשימה לאומית, לא רק רפובליקנית,״
הכריז פורד.
מצב־הרוח הכללי בארצות־הברית הוא שפוף למדי.
התובע הכללי לשעבר, ראמזי קלארק, ומישלחת אמרי קאית
מכובדת לקחו חלק בווצידה באיראן שחשפה
את פשעי ארצות־הברית והשאה. השבוע אף הוקרנה תוכ נית
תיעודית מצויינת בטלוויזיה הלא-מסחרית, ברשת
היוקרה מס׳ ,13 שהפגינה הבנה ורגישות למאבק העם
האיראני. נגד השאה.
׳תגובה ליברלית זו הביאה, כמובן, גם לריאקציה ימנית
בציבור. בבית־ספר תיכון במדינת ניו-יורק זכתה תלמידה
איראנית, טינה בהאדורי, בפרס כתלמידה מצטיינת. ה
מורים
השמרניים נערכו למנוע את הופעתה בטכס
המסורתי להענקת פרס לתלמידים מחוננים. הם הצליחו
וזכו לתמיכה לא־מבוטלת בדעת הקהל ובעיתונות.
כמו יצחק רבץ. בחוגי המימשל מדברים בגלוי על
חזרה לעידן המילחמה הקרה. אנשי־עסקים, מנהלי־חברות
על־לאומיות ואפילו אינטלקטואלים ימניים, שחדלו להתבייש
בעמדתם שהיתה לא־אופנתית בעבר, החלו להרים
ראש. בוושינגטון נשמעים דיבורים בסימון המזכיר
את אנגליה הוויקטוריאנית בסוף _ המאה שעברה. נטל
האדם הלבן, ת)10־111כ 8 1׳311 רת 1^ 1:0׳\\ סו שינה צורה
והפך לסיסמה של הצלת המערב. אנשים רציניים מדברים
בגלוי על פעולות צבאיות גלויות נגד מדינות אופ״ק.
הפנטגון זכה לתקציבים צבאיים רציניים ורבים מדברים,
כסו יצחק רבין, על שיקום הסי־איי־אי וחזרה לפעולות
חתרניות בארצ׳ות־חוץ, בהתאם לאינטרס •של ארצות-
הברית.
קארטר מנסה ללכת לקראת הימין ובכך הוא מפצל
עוד יותר את המחנה הליברלי. סנאטור טד קנדי עדיין
לא ויתד על המועמדות. הצלחותיו המרשימות במדינות
גדולות כמו ניו־יזרק וקליפורניה נראות בעיני עוזריו
כדרכ׳ון למינוי הדמוקראטי, עליו צריך קארטר לוותר.

יהודים: חיבוק הדו ב
של רוו אד ד רונן
למדור זה הגיע מיסמך־עבודה פנימי, שבו מתווה
מטהו של רונאלד רגן את קו ההסברה המיועד ליהודי
ארצות־הברית. המיסמך כתוב, כמובן, בעגה מדעית
כביכול, והוא משופע בכל עיוותי השפה של החוגים
ליחסים־בינלאומיים במכללות האמריקאיות. עם זאת הוא
חושף היטב את תמונת העולם של רגן ושותפיו.
ניתוח המצב במזרח־התיכון מוביל את אנשי רגן
למסקנה, שישראל היא השוטר האידאלי העשוי להבטיח
את האינטרסים האמריקאיים, ואף להתערב צבאית, במקרה
הצורך, בארצות הנפט הערביות. מסקנת אנשי רגן
לצריכה יהודית־אמריקאי׳ת: יש להעניק לישראל עליונות

שלוש ערים ליום. יתכן שקנדי היה מוותר על
המאבק, המסייע באורח אובייקטיבי רק לרגן, אבל הוא
שבוי בידי מטהו, שהצליח למכור בהצלחה את האיש,
שעצם קיומו מוטל לפעמים בספק. גם המועמד העצמאי,
ג׳ון אנדרסון, מסייע לרגן. הוא עובד בפרך, מרצה בשלוש
עדים ליום, ונוגס אך ורק בקולות הנשיא.
השבוע קיבל קארטר מהלומה כפולה נוספת, הפעם
בחזית הפנימית. האבטלה בארצות־הברית הגיעה לשיא
הדש, שמונה אחוזים. מדובר במיספר עצום של 6,154,000
מחזסרי־עבודה ! אפילו בלימת האינפלציה -שהגיעה לפחות
מחצי אחוז במאי, לא שיפרה את האווירה. אך לשיא
ההשפלה הגיע הנשיא בקונגרס, יסבו יש רוב עצום
למפלגתו. קארטר הגיש הצעת־חוק לבית־הנבחרים, במטרה
להטיל מם של עשרה אחוז על יבוא דלק• בית־הנבחרים
דחה את הצעתו. קארטר הטיל וטו על ההחלטה. בהצבעה
חוזרת נדחה הווטו של הנשיא ברוב של 335 נגד 34
בבית־הנבחרים 68 ,נגד 10 בסינאט! היתה זו הפעם
הראשונה מאז ,1952 שבה הושפל הנשיא בצודה כזו
על־ידי הקונגרס הנשלט על-ידי מפלגתו הדמוקראטית.
הורמונים מחדשי־נזן ורים. אוהדי קארטר מצבי עים
על הצלחותיו במדיניות החוץ, בעיקר על המעבר
הדרמטי של עיראק למחנה האמריקאי. גם בלימת האיב־פלציד,
והשינויים בהרגלי החיים של אזרחי ארצות־הברי׳ת
נזקפים לזכותו של קארטר. השבוע חלה ירידה של שני
מיליארד דולר בשיעור התשלומים של האמריקאים לסחורות
צריכה. הירידה הגדולה ביותר מזה 37 שנים. אבל
רגן ממשיך להתחזק, ממשיך לזכות בתמיכה של ליברלים־
לשעבר, שפנו ימינה. תהליך ההתקרנפו׳ת עלול להפוך
את הזקן השמרני והגזעני הזה, הנראה כמו מודעת־פירסומת
להורמונים מהדשי-נעורים, לאיום רציני על
שלום־העולם. מומחה בחידות אמריקאי הזכיר השבוע
בטלוויזיה את המהפך בישראל ב־ ,1977 כדגם אפשרי

ווש, נג טון: רשיון
להש תו ללעד הבחירות העיתון האמריקאי כריסטיאן סייאנס מוניטור בלט
מאז ומתמיד ביושרו האינטלקטואלי ובמהימנות המידע
שלו. עמדתו בסיכסוך המזרח־׳תיכוני היא עיקבית,
מזה שנים, ודומה יותר לדיעה המקובלת באירופה
מאשר לקו הנקוט על־ידי העיתונים הגדולים בארצות־הברית.
השבוע פירסם העיתון קריקטורה שהיטיבה
לתאר את המצב במזרח־התיכון. ברוד שיש לקיצוניים,
לגוש־אמונים ולממשלת-ישראל, מעין רשיון להשתולל
עד אחרי הבחירות ׳לנשיאות בארצות־הברית. אחר
כך יוגש החשבון. אך שורה ארוכה של אסונות
עלולים להתרחש עד אז.

ח״כ אבא אבן בא להכחיש ונמצא מאשר. במיכתבו,
שבא להתריע על ״הטעיית״ הקוראים (העולם הזה
,)2231 מודה ח״ב אבן שמפלגת העבודה אמנם לא
הוזמנה לאירוע של ״מישפט״ שצ׳ראנסקי. אבן עצמו
הוזמן רק כתחליף ל׳ח״כ גירעון האוזנר, שהוא,
כידוע, ליברל עצמאי, וכל זאת במיבצע שבו היו

לשינוי דרמטי גם בארצות־הברית. קשה להמר כיום
על רגן, אבל יש ׳להתייחם אל התופעה שהוא מייצג ברצי נות
— ואפילו בחומרה.

הנדה המערבית — פצצת־ זמן
החשבון יוגש לממשלת ישראל
מעורבים רבים ממנהיגי האינטרנציונל הסוציאליסטי.
העובדה ששניהם לא הופיעו מהווה מחדל הסברתי
מאין כמוהו׳ אבל זה כבר עניין אחר.

מועמד רונאדד רגן
סכנה לשלום העולם
צבאית על כל הכוחות הערביים ביחד (•להוציא את מצ ריים)
.יש למנוע מהערבים לתקוף את ישראל על־ידי
שילוב של אמצעים מדיניים וצבאיים.
חלום רטוב. ההמלצות של מטה רגן למדיניות
אמריקאית במזדח־התיכון נשמעות כמו חלום לילה פרוע
״סל מנחם בגץ או אריאל שרון.
וזד, חזונו המרחבי של רגן:
• ארצות-הברית ׳חייבת לעשות צעדים הדרגתיים
לפתרון הסיכסוך, ולא לחתור להסדר כולל במזרח-
התיכון.
• לחזור לשימוש משולב של כוח צבאי ודיפלומטיה
במפרץ. בסיסים צבאיים אסטרטגיים של ארצות־הברית
יסייעו לבניית קואליציה אנטי־סובייטית של המדינות
המוסלמיות השמרניות.
9השימוש בעוצמה צבאית ימנע מארצות־הברית את
הצורך ללחוץ על ישראל לוותר בעניין הפלסטיני, בדי
ליצור את הקואליציה האמורה באיזור.
9יש לתמוך באורח עיקבי בישראל ובכל מדינה
ערבית שתצטרף לתהליך הסכמי קמם־דייוויד.
• יש להימנע ממחלוקות פומביות עם ישראל בשאלת
ההתנחלויות היהודיות בשטחים ובפרשת דרום־לבנון(!).
ויכוחים כאלה מבודדים את ישראל, מחלישים את כוח
ההרתעה ׳שלה (שיש לנצלו לטובת ארצות־הברית!) ומג בירים
את סיכויי המילחמה באיזור.
9רגן יפעל כמתווך אמיתי ולא כשותף פעיל במו״מ
במזרח־התיכון.
רגן לא יגיש הצעות אמריקאיות עצמאיות ולא ינסה
לכפות פיתדון בסוגיות סבוכות כמו זכויות הפלסטינים,
מיזרח־ירושלים, התנחלויות או השתלטות על שטחים
ומקורות מים.
האמנם עומד להתממש ״חלומו הרטוב״ סל כל איש
ימין ישראלי? האם יתמוך המימסד היהודי ׳בארצות-
הברית, המכור כולו לסיפוחיסטים, ברגן? כיצד יגיב הרוב
הדומם של יהודי ארצות־הברית, הבוחל בתעלולי בגין—
גוש־אמונים ו ולבסוף, האם רגן דובר אמת, או שדווקא
האוריינטציה שלו על הנפט ׳תגרום שינקוט במדיניות
לחץ על ישראל?
כל אלה בבועות, בשבועות הבאים.

חיים ברעם

א ם עוד לא היי תבארה״ב והיי ת רוצה
ל מ צו תאתהמק סי מו םמהארץ הגדול ה
ו הנ הדרת הזאת ...אם ב ח לו מו תיו ראית
אתה טיול לאמ רי קהכמסע תענוגו ת
שבולו יופי, פאר ונוחות...
סע עם קופל, מ ש רד הנ סי עו ת
הגדול בי שראל.
סע עם קופל ותוכל לשלם
א ת כל מחיר ה טיול ב־ 6תשלומים.
1/6מהמ חי ר תשלם לפני הי צי א ה
ו־ 5ת שלומים חדשיים שווים
(שיתחילו חודש מיו ם היציאה),
ללא ריבית וללא הצמדה.
* 10 הנ ח ה תמורת תשלום במזומן.

קו פ ד ( .סי עו ת
מ ש רד ראשי: תל־אביב,
נוה־אביבים: טל .423943 .ירושלים:
חיפה( :כרמל) ,טל ; 88011 .נוה־שאנן: טל.224730 .
נתניה: טל .27410 .קרית־ביאליק: טל.740451 .
רמת־גן: טל .731105 .ה רצלי ה: טל.052 - 78057 .
באר־שבע: טל .78860 .אילת: טל 4105 .
רח׳ פרישמן .1 4טל.246121 .
טל.232225 .

סע עם קו פ ל -
ו תהי ה לך נסיעה סובה בארה״ב
והרבה חוויו תלקחת הבי תה.
מחיר הטיול :־ 151,340.ל״י .
לפי שערה דו ל ר ביום 15.5.80

העול ם הז ה 2233

*1111 וי םבשוס

נשיא צרפת, ואלרי ז׳יסקאר דאסטין, מעניק שיפוץ אחרון לתסרוקת של רעייתו

יוחנן 0111x3השני:
תניקוו מנופה

האפיפיור נפגש עם ילדי עמו בשדות־מארס
העול ם הז ה 2233

הם לא בכו כמו בפולין, ולא
נכנסו להיסטריה כמו בארצות־הברית.
הם לא נשאו נשים לכבודו,
כמו באפריקה, ולא הציפו
את הרחובות, כמו בדאבלין. ובכל
זאת הפך הסיור הקדוש בצרפת
לניצחון מוחץ של האפיפיור. במדינה
שבה שלטת הסיסמה ״הומניזם
בלי אלוהים״ היה זה הישג
לא מבוטל.
זה התחיל בלה־בורג׳ה, נמל־התעופה
הישן של פאריס, עם קהל
שהתלבט אם לצעוק משימחה או
לכבד את האורח בשקט. הנשיא
הפגין התרגשות חסרת־תקדים ו ניסה,
ברגע האחרון, ליישר תלתל
שחמק מתסרוקתה של אשתו אן,
במחווה שהצטיינה ברוך יוצא-
דופן. אחר כך זה נמשך בארוחת־בוקר
שערך האפיפיור ל־ 31 אינ טלקטואלים
צרפתיים, כשהוא כובש
את אהדתם בסערה, בזכות
כושרו האינטלקטואלי להתמודד
עם בעיות פוליטיות־חברתיות. ב-
שדות־מארם, הגן הענקי שליד האקדמיה
הצבאית, נפגש עם 3,000
פולנים שמצאו מיקלט בצרפת בימי
מילחמת־העולם השנייה. הם באו
לשם עם ילדיהם, שלבשו בגדים
מסורתיים וזכו לברכה אישית מן
הפאפא הידוע באהבתו הגדולה ל ילדים
(בעבר היה מורה) .התמו נה
המרשימה ביותר מן הביקור
כולו (למטה, משמאל) מנציחה את
המכובדים, שהוזמנו לפגוש את
האפיפיור בארמון האליזה ויצאו
מבעד לחלונות כדי לרוץ בעיקבו-
תיו, ביניהם הגברת ד״ד בודריאר,
מתחנת־השידור הצרפתית, הנראית
כשחצאיתה מופשלת בעת הזינוק.

האב־הקדוש מרקד על 50,000 גלויות־ברבה

האורחים יוצאים מחלונות האליזה לגעת באב-הקדוש

! !!111111עוניו ! .
פיטר סרוס:
(׳אתו

נריסטופו ]׳בסון: סבא הר־דיש רו סנו
נשיא ארצות־הברית לשעבר, דיצ׳ארד ניכסון, מרכיב את נכדו,
כריסטופר בן השנה, על כתפיו. היה זה בעת טיול של השניים,
בבוקר היום הראשון, בסנטרל־פארק שבניו־יורק .״אין דבר האהוב
עלי יותר מזה,״ אמר ניכסון, שהקדיש את ספרו המילחמה האמיתית,
לנכדו ,״כדי להאיר את עיניהם של בני הדור הצעיר,״

פיטר סלרס הגיע לפסטיבל
הסרטים בקאן כשהוא חיוור
וכחוש — סימני התקף־הלב
שנחת עליו כמה ימים לפני
כן. היו שאמרו, כי קיבל את
ההתקף כשראה את הסרט
להיות שס והתברר לו כי ה סרט
מסתיים בשורה של צילו מים
המראים אותו חוזר ואומר
שורה מסויימת בתסריט, טועה
ופורץ בצחוק .״בשום פנים ו אופן
איני מוכן להסכים לסוף
הזה,״ רגז השחקן והסוף הוח לף.
אבל זה רק חלק א׳ של
הסיפור. סירטו של סלרס תוכנן
ל־ 13 במאי, אבל השחקן,
תפלות, באמונות המאמין
אמד: לא יקום ולא יהיה !
והנהלת הפסטיבל נאלצה ל החליף
את תאריך ההקרנה.
כך קרה שסרט ההפתעה של
הפסטיבל הוצג ב־ 13 בחודש.
ואמנם ההפתעה התרחשה במציאות:
שביתת־חשמל הפסיקה
את הקרנת הסרט ב אמצע.
סרט ההפתעה היה ה סרט
הרוסי סטוקר.

קירק דוגלאס :״ההנאה היחידה שהייתה ל׳ בפסטיבל היתה לשחת בלהוריד ולנצח את הבנים שלי!״
השחקן האמריקאי קירק דוגלאם הגיע לפסטיבל הסרטים בקאן כשהוא מחליף
את איגגמר ברגמן כנשיא חבר־השופטים( .הבמאי ביטל את בואו ברגע האחרון,
בטענה. ש״יותר חשוב לו להסריט סרט״ ).דוגלאס היה שמח וטוב־לב, בעיקר משום
שנפגש במקום עם הצעיר שבארבעת בניו, אריק, הלומר מישחק בלונדון. הגם שקירק
כבר סבא לארבעה נכדים, הצליח לנצח את אריק ב״להוריד״ ,לעיניה המשתאות של
אמו, אן. אבל כאן הסתיימה השימחה. קירק דוגלאס עזב את הפסטיבל בכעס כשהוא

•שולח מיכתבי־מחאה לכל הנוגעים בדבר. מסתבר שחבר־השופטים הגיע לכלל החלטה
על חלוקת הפרסים הרבה לפני הזמן שנועד לכך ובצורה תמוהה לחלוטין. קודם דובר
על כך שיעניקו שלושה פרסים שווים לשלושה (קוראסוואה, פוסה ורנה) .אחר כך
שונה הדבר והוחלט להעניק לרנה פרם מיוחד. איש לא טרח לומר לו שעליו להיות
נוכח בחלוקת הפרסים בצהריים, המשודרת ישירות בטלוויזיה. דוגלאס לא בא
ונשיא הפסטיבל, רובר לברה, הודיע כי ״דוגלאס חולה״ — שקר שהרתיח את השחקן.
הוו רדת

הז ה

;זג ר ס

הנוגסת מתהומות החצנה נמשכת

שנות היסד: קאתוין דנב
העו ל ס הזה 2233

פורנוגראפיה היא עניין של
גיאוגרפיה. השבועון הצרפתי
פארי מאץ ערך מישאל בין
קוראיו, מי היו הכוכבות הראשיות
של התקופה, היפות והאופייניות.
מכל
כוכבות שנות ה*40׳
אהבו את מארלן דיטריך ו־גרייס
קלי, אך במקום ראשון
צועדת מישל מורגן, בעלת ה עיניים
הירוקות המרתקות, ש כבשה
את צרפת עם ז׳אן גא־בין
ולפני שנתיים חזרה להופיע
בתיאטרון. בשנות ה־50י
עוררה מרלין מונרו את אמריקה
כולה בצילום העירום
שלה, בלוח־שנה, על רקע מיל־חמת
קוריאה. הכוכבות שבזמנה
היו גרייס קלי, אינגריד ברג מן,
ז׳אן מורו וג׳ינד, לולוברי-
ג׳ידה. אך מרילין, שהתאבדה
בשנת 62׳ ,השאירה את חותמה
על העשור כולו.
בשנות ה־60׳ עלתה לצמרת
כוכבת מסוג שונה. רומי
שניידר התפרסמה בסיסי ועד
היום היא המעניינת ביותר מ בין
בנות תקופתה: ברידיט
ברדו, סופיה לורן וג׳יין פונ־דה.
בשנות ה־70׳ טיפסו מעלה
מעלה רקל וולש, מיריי דארק
ופארה פוסט, אך הצרפתים
אוהבים מכל את המלאך האלגנטי
— קאתרין דנב. דנב,
המדגמנת עבור שאנל, היתד,
לסמל המתירנות המינית כש־סירבה
להינשא לרודה וא דים,
אבי בנה. בשנות ה־׳80
בולטת איזבל אדג׳אני, בעלת
היופי הרומנטי. נאסטאסיה
קינסקי מאיימת להיות כוכבת
רצינית, אך לפי שעה נתונה
הבכורה בדעת־הקהל בידי בו
דרק, בעלת הפרופיל המושלם
והגוף החטוב, שהופיעה בסו
ומסריטה עתה את היא,

ביגס

״ירייג״על ^־י״.

נפלאים קני ויטמן
בפרסים תיהנה. המשפחה שכלגם
ותוכלי לזכות
צריך לעשות כדי להשתתס י את
ל שונית־י־די
חי־י

׳פ״ייט

יי<ור

נפלאים.
ה<זספי ייתר
אל תשלח
לשוניות -
מ־10
י. כולן _יחד!..נר
לשוניות
כל 10 שלחי ככל שתררי י׳
נפרדת. י־במעטפהסיכוייד

יגדלו
יר לזכר.
לשליח

כיעטפ

גל און

*.ודו.ף< 10ח

והיט• מ איו לנורוד

1¥ 0ל/^1

בגין ביק ש להחזיר את הילד
אך עזר זייצמן לא חזר

!! 1 1 1 1 1 1

8במסיבה שנערכה הש בוע
אמר אחד האורחים :
״שמעתם שבגין ביקש בטל וויזיה
להחזיר את הילד?״
הגיב על כך מזכירו הצבאי
של ראש־הממשלה, תת־אלוף
אפריים (״סרוייקה״) פורן:
״כן, אבל עזר זייצמן אמר
שהוא לא רוצה לחזור!״
8ח״כ אבא אכן, ש ראה
על לוח־המודעות של הכנסת
שעל סדר־היום תועלה
הצעת־חוק בדבר בריאות־הג־פש,
העיר :״מה זה, שוב
הצעת אי-אמון בממשלה?״
8 :באסיפת התאחדות התעשיינים
קם אברהם (״בו-
מד,״) שכיט ואמר :״אם מי שהו
חושב שאני לא מתאים
לכהן כנשיא התעשיינים בו
בזמן שאני מכהן כראש מו עצת
המנהלים של אל־על, ש יצביע
!״ איש לא הצביע. הגיב
על כך מנכ״ל מיפעלי ים־
המלח, אריה שחר, שהצבעה
זו מזכירה לו את ליאוניד
כרז׳נייס, הקם בברית־המוע;
צות ושואל ״מי נגדי״ ,ואיש
אינו מצביע.
1בהצגת יורדים על ה
שבוע׳
אמר מרדכי (״מוטי״)
קירשנבאום כי הממשלה
התחילה באיסור העישון בי שיבותיה
.״היום מתברר שאולי
עניין. זה הוא טריק של
מישרד־הבריאות לגמול קבוצה
מיקרית של אנשים מעי שון.״

עוד אמר קירשנבאום
שכאשר ראש־הממשלה מנחם
בגין אומר שהממשלה מכהנת
לפי חוק, הוא בטח מתכוון
לחוק־ההפלות, שלפיו אסור
להפיל אותה מטעמים סוציא ליים*

1״אילו בגין היה רואה
את הטנקים של שר־החקלאות,
אריק שרון, מול מישרדו,
לא היה נבהל. הוא היה חושב
שזה מיצעה״ סיים קירשנבאום
את^אימרות־מזשפר שלו.

פיקוד הצפון, השיב בר־לב:
״זה מזכיר לי בדיחה. אדם נשאל
, :האם נכון שרבינוביץ
הילווה לד 100 אלף לירות,
ואתה מסרב להחזיר לו את
החוב?׳ ענה הנשאל, :ראשית
לא מדובר ברבינוביץ אלא ב-
לייבוביץ. שנית לא היו אלה
100 אלף לירות, אלא אלף לירות.
שלישית לא אני ליוויתי
ממנו, אלא הוא לווה ממני,
וכבר השיב לי את החוב.׳ כך
בעניין אריק שרון: ראשית,
לא היה זה ספיר שלחץ על
אריק, אלא אריק ביקש מספיר
לשכנע אותי שאשאיר אותו

להפתעתו של ברעם שלח הלי כוד
את בדיאן לנאום באותו
הדיון.
; 8ראש המערך, ח״כ
שימעון פרם, אמר השבוע
בדיון בלישכת מיפלגת־ד,עבו דה
כי אחד החטאים של הטל וויזיה,
בעידן התיקשורת ה המונית,
הוא רצח הכאריזמה.
״היום די בכך שמנהיג כלשהו
תוקע אצבע לאפו, בעת שי דור,
והוא פוסק להיות כאריז-
מטי.״
> 8לכבוד שבוע־הספר הע ניק
המשורר דויד אכידן את

מה לעשות,״ נזכר גת ,״אבל
ראיתי שמודעי קורא כסות-
ידיים בשטף, בלי שום היסום,
בביטחון עצמי מוחלט, כאילו
זה היה המיקצוע היחידי שבו
עסק כל חייו. אז ראיתי ש הוא
יהיה פוליטיקאי גדול.״
8חברת־הכנסת שולמית
אלוני גילתה במקורות (האמריקאיים)
פסוק שמצא חן
בעיניה :״אני רוצה להיות
מה שהייתי כאשר רציתי להיות
מה שאני עכשיו.״
! 8רעיית נשיא־ד,מדינה,
אופירה נכון, פגשה באר-

81 כאשר פנו אנשים ל־ח״כ
חיים בר־ לב ושאלו
אותו אם נכונה טענתו של
שר־ר,חקלאות אריק שרון,
כאילו לחץ עליו שר־האוצר
לשעבר, פינחס ספיר, שלא
לפרוש מצה״ל ותחת זאת ני סה
לשכנע את בר־לב, שהיה
אז רמטכ״ל, למנותו לאלוף

אופירה ובון

רעיית נשיא המדינה, חזרה ארצה מסיור בן שבועיים בארצות־הברית.
בנמל־התעופח בן״גוריון קיבל אותה בעלה, יצחק נבון. הוא הסיר את
משקפיה (למעלה) כדי לראות אין היא נראית, אחרי הטיסה הארוכה. אופירה הרגיעה את הבעל
ואמרה לו, כי הטיסה עברה עליה ללא בעיות, והיא מרגישה בטוב. ילדיה, ארז, ונירה, מיהרו לעלות
בכבש המטוס, כדי לקבל את אמם ראשונים, בעוד הנשיא ממתין לה לרגלי המדרגות (מימין).

בצד,״ל. שנית, אריק בעצמו
בא אלי והודיע שהוא נשאר
בצבא בכל מיקרה. ושלישית,
אני מיניתי אותו לאלוף פי-
קוד-הדרום.״

81 העיתונאי חזי כרמל
השתתף השבוע בהקלטת תוב־נית־הטלוויזיה
שיחה בשניים,
שעדיין לא שודרה ובה ריאיין
את העיתונאית תמר גולן.
היא אמרה לו לפני ההקלטה
שהיא לא תתנדב לספר על
פגישות של מנהיגים ישרא ליים
עם חסן מלך מרוקו, אך
אם ישאלו אותה בתוכנית, היא
תענה על כך. שאל אותה חזי:
״אילו הייתי שואל אותך מיהו
המנהיג הישראלי שהותיר את
הרושם הטוב ביותר במרוקו,
מה היית עונה?״ אמרה לו
תמר :״יצחק רבין״.
! 8בדיון שנערך בכנסת
בעניין הירידה מן הארץ, אמר
ח״כ עוזי ברעב שד,עליה לארץ
אינה סלקטיבית, ולעומת
זאת יורדים מכאן הטובים. ח״כ
מיכאל דקל העיר בקריאת-
ביניים, כי גם העליה היתד,
סלקטיבית בזמנו. ענה לו ח״כ
יוסי שריד :״אתה הגעת
לארץ כעולה? אז איך אתה
יכול להגיד שהיתה עליה סלק טיבית?״

8ח״כ הליכוד גוסטאב
כדיאן העיר לברעם שעניין
הירידה הוא ישן־נושן. על־כך
השיב לו ברעם :״אם סיעתך
תחליט לתת לך את רשות־הדיבור,
מה שלא נראה לי
הגיוני, תעיר את הערותיך.״
העולם הזה 2233

ספר-ו־,שירים שלו לשימעון
פרם וכתב לו :״לארכיטקט
השיקום הלאומי.״ פרם השיב
לו כגמולו, ונתן לו את ספרו
לך עם האנשים, וכתב :״ל ארכיטקט
המישקל השירי.״
׳ 8כאשר פנו ח״כים מ-
מיפלגת־ר,עבודה אל שימעון
פרם ותבעו ממנו לקיים שי-
חות־גישוש להפלת הממשלה
גם עם המיפלגה הליברלית, ו לא
רק עם המפד״ל, אמר:
״אבל אין לי מכשיר ווקי־טוקי,
בכוונו להופעתו של שר־האנרגיה
יצחק מו ד עי, ב וועידת
הליברלים, כשמכשיר-
קשר_ צמוד אליו.
! 8על כישוריו של שר־התיקשורת
יצחק מודעי, אומרים
כי 90 מהם הם מהצוואר
ולמטה. מה שחסר זד 10*541 של
הראש.
8 ,אדם אחד שלא הופתע
כלל כאשר נחל יצחק מודעי
את ניצחונו המסחרר במיפלגה
הליברלית היה האדריכל אלי שע
גת. הוא ניבא זאת מ ראש,
עוד לפני שלושים שנה,
כשהשניים היו תלמידים בטכ ניון
החיפאי. לקראת יום-
הסטודנט גילו אז המארגנים
כי חסרה אטרקציה מרכזית
בנשף המתוכנן. למודעי היה
רעיון: להקים דוכן לקריאת
כף־היד .״אבל איננו יודעים
איך לקרוא כף־יד!״ קרא גת.
״אין דבר,״ אמר מודעי ,״נלמד.״
השניים נסעו לתל-אביב
׳וקיבלו, במשך שעה־שעתיים,
הדרכה מאשר, שקראה כפות-
ידיים .״בנשף לא הייתי בטוח

צות־הברית בראש אירגון יוני־

צף העולמי, ג יימס גראנט.
בתום שיחת־העבודה שלהם
אמר לה גראנט: לולא היית
כל כך יפה, הייתי אומר שאת
אדם יפה. אך אני חושש ש יחשבו
כי אני מתכוון ליופי
חיצוני בילבד.״ ענתה לו או פירה
:״זו הטרגדיה של חיי.
אנשים צריכים לעבור קודם
את מיכשול היופי כדי שיאזינו

! 8בתוכנית הטלוויזיה של
רשת אן־בי־סי רואיינה אופי רה
נבון על־ידי המראיינת
מריאן הארדלי. היא נש אלה
מדוע, לדעתה, יש כל בך
הרבה אנטי־שמיות בעולם
והשיבה :״אנחנו כבר מכירים
בעייה זו אלפיים שנה.״ בתום
הראיון החמיאה לה הארדלי
ואמרה שהיא מרואיינת טובה,
״והלוואי וכולם היו מתראיינים
בגילוי-לב כמוך.״
8עורך השבועון המצרי
אוקטובר, אניס מנצור, טיל-
פן לעיתונאית סמדר פרי
בתל-אביב, ואמר לה שתודיע
לדוברת מפ״ם, עדנה שריד,
כי הנשיא המצרי אנוור אל־סאדאת
מסכים לשגר מיש-
לחת של מצרים כדי להיפגש
עם נציגי מפ״ם בארץ. סמדר
אמרה לו שאין לה מיספר־הטלפון
של שריד. מנצור הת פלא
איך זה שסמדר, העובדת
בעתון על־המישמר, אינה יו דעת
את מיספר־הטלפון של
הדוברת, ומייד אחר כך מסר
לה בעצמו את מיספר הטלפון
של עדנה.

השווה בעצמך:
המשקה המחיר ל250 -מ־ל
קולה
14.70ד י
14.70ל־י קינלי שוו־פס 14.00ל־י .
קריסטל 1050ד י
מאלט 4.37ל־־י
ההשואה למחיריבקבוקים קטנים 250 נרל נכונה ליום 1.6.80

מאלט

8.40ל״יבלבד
בבקבוק גדול 480מ־ל

דווקא כ1 דווקא כן הלילה!
״אין כמו המפיקה מרים עציוני.
היא תמיד דואגת לערוך לכבודנו
את המסיבות הכי טובות,״ אמרה
השחקנית חנה לסלו, בתום הופעת
הבכורה של הצגתה החדשה, לוזה
׳לא הלילה. מרים אכן טרחה ד
אירגנה לכל שחקני ההצגה מסיבה

הלידה1
אנשי למה לא הלילה. אחרי שפרסו
את העוגה הענקית פתחו החוגגים
בריקודים עליזים, שנמשכו עד ה שעות
הקטנות של הלילה .״בימים

ועידת פיסגה

אל ב ר שטיין,
חוו ה
הז מרת
ערכו
הבמ אי ש מו אל בוני םוהשח קן שמ עון
בר. חוו ה, שרק לפני שבועיים זכתה גם הי אבמ סי ב ה עליז ה
א ח רי ה צג ת-ה בכורה שלה, מ ס בי ר ה לי די די ה כי טו ב להיפג שבשמ חו ת.

ידיים למעלה

זו הי ת ה סי ס מ תו של השח קן המוכ שר מנ ח ם עיני, ש ה שתולל על במת
ה רי קו די ם עם ב ת זוגו ל ריקוד, השח קני ת הצעירה ק א רו ליין לנגפורד1 .
ל שניהם סי בו ת טו בו תלש מו ח. הו א עו מד לפני הצג ת״יחיד ״ מ טו רפת ״ כדבריו, ו הי א כיכ בה בשני סיסים£ .

יוצאים קבוע

הםהצמד גיל ת אנ קו רי, המשחקת
אלדר.
ב ה צג ה, וחברההמ פי ק אבי
ה שניי ם יו צ אי ם קבו ע כבר שנ תיי םוהאהבה מלבלב ת ביני ה ם.
״ א בי אלדר לאצ רין לד אוג כ ש הו א רו א ה או תי ב ס צנו ת רומנטיו
תבה צג ה. הו א יודע כי לבי שייך רק לו,״ מ ב טי ח ה גילת.

עליזה במלון הילטון בתל־אביב,
אחרי הפרמיירה. בעיקבות ההצגה,
שגרמה לקהל להתפרץ בצחוק רם,
באו אורחי המסיבה במצב־רוח
עליז.
בעיקר חגגה השחקנית הצעירה
חנה לסלו, המבצעת את תפקיד
העוזרת בקומדיית־הטעויות בכיש־רון

במסיבה השתתפו, מלבד שחקני
הקומדיה, גם שחקנים מתיאטרונים
אחרים, שבאו לשמוח יחד עם

יגעים אלה תענוג לראות הצגה
קלילה ומצחיקה,״ ציינו רבים מן
האורחים.
משתתפי ההצגה לבשו כולם
חולצות טי שעליהן מודפס שם
ההצגה, והביעו את תיקוותם ש ההצגה
-תרוץ חודשים רבים.
המסר שמעבירה הצגה זו הוא
כי לא תמיד משתלם לבגוד בבעל,
ועם קצת מאמץ, מגלים כי הבעל
הוא בעצם בן־הזוג המוצלח ביותר.

ט לוויזי ה
תו כני ת

1 1 -1 1 1 1 1ש מפי קאח רון גולדפינגר.
הו א פגש ב מ סי ב ה בנ ערת-הזוה ר פנינה רוזנבלום.

כוכב נולד

ללא ספק בהצגת ב ד
מו ת ה של חנ ה לס־ •
לו. הי א זו כהב חי בו ק לבבי מ ע מי ת ה, או רי לוי.

_ 317

ב< 0 2 2ו ק

\/\ 22/וק £10-ע7/\1ו המפעל הגדול ביותר
באיטליה לייצור אופניים.
\/\22/ויז/£1_0 -ץ_ו\7/ו מי צא ת מדי שנ ה450.000
זוגות אופניים לשוק האנגלי והגרמני.
/£1.0י_7£1ו חברת בת של מפעלי
\4,22/וק הידועים בעולם בייצור
שלדות לאופניים.

\^ 22/וק/£1_0 -ץ 17/\ 1עכשיו גם בישראל.

האופניים

אופני 10ו\7/ו זכו במקום ראשון במבחני בטיחות
באטליה ומאושרים ע״י מכון התקנים הישראלי.
אופני 7/\ 1_\/£1.0ו במבחר דגמים לילדים
נוער ומבוגרים, מצטיינים באיכותם בנויים
מפלדת אל-חלד ומעוצבים לבטיחות מירבית.
< אופניים מיוחדים לילדים

עד גיל . 12

יבואנים בלעדיים: ארביב אפשטיין ת״א
רח׳ הכובשים 3פינת אלנבי טל 657435 .
המכירה בסיטונות וליחידים.

הרופאים קוברים את
א 1שים
שגיאותיהם באדמה,
אך שגיאות העיתונאים מתפרסמות בציבור

י אחרי הבחירות בהס-
תדרות-המורים, שנערכו לפני
כמדי ימים, אמר בקפטריד. של
האוניברסיטה בירושלים החים־
טוריון ד״ר דויד תמר:
״טוב שלום — משלום לוין.״
81 ועוד אמר תמר :״די רה
זה לא פרופסור. דירה עו לה
בערכה.״
! 8הרמטכ״ל לשעבר, חיים
לסקוב, המכהן כנציג קבי-
לוודהחיילים, קובל בעצמו ל עתים
על חיילים. בשבוע ש עבר,
כאשר נכנם למחנה ה־מטכ״ל,
הבחין בש״ג, שהיה
עסוק בקריאת עיתון. הוא
הגיש נגדו תלונה.
81 בסימפוסיון שקיימה ה שבוע
המועצה לארץ־ישראל
יפה בבבית אגרון בירושלים,
על תיכנון ופנייה, בעיר, סקר
העיתונאי יוכל אליצור 13
שנות הישגים ומישגים. לפני
תחילת הרצאתו אמר :״הכי שורים
שלי כמרצה נופלים ב החלט
מהסטנדרט המקובל
היום של ס/ס ,90 אבל האינפור מציה
שבידי היא בוודאי מהי מנה.״

הגרפיקאי יצחק יו רש,
איש בצלאל, אמר כי

! 8בתום הסימפוסיון פגש
גורי ברכזת הסניף הירושלמי
של המועצה, סמלה הדם,
אשתו של הציר הישראלי ב־קאהיר,
יוסף הדס. הוא אמר
לה :״לא האמנתי שהקהל הירושלמי
יבוא לאירוע לא־פו-
ליטי. הייתי בטוח שאמצא כאן
רק כמה רועי־רוח!״

ברגע שהארכיטקטים יפסיקו
לבנות לעצמם מונומנטים, ו-
פרנסי-העיר יפסיקו לבנות בג־ייני־יוקרה
כאנדרטות לפעילו תם,
אפשר יהיה לשמר את
יופיה המייוחד של ירושלים.
81 המשורר חיים גורי,
שהשתתף גם הוא באותו סינד
פוסיון, אמר :״אצלנו בארץ
הורסים בקלות מיבנים היסטוריים,
כדי לבנות במקומם
גראנד־הוטלים. אבל אני בטוח
שיום אחד, כשיתפנו כאן מ־מילחמות,
יבנו מחדש את גימנסיה
הרצליה. בינתיים ניראים
בתי תל־אביב כתפאורות קר טון.״

פואד

אל־איפכנדרוני

(איש
אלכסנדריה) ואמר :״אני
קורא בעיתונים שאתה מבודד,
ושאיש לא מזמין אותך אל
ביתו. אני מזמין אותך ואת
עובדי השגרירות לארוחת־צה-
דיים בביתי, שתהיה על טהרת
האוכל המצרי. אני אגיש לך
מלוחייה ואום־עלי (מנה אח רונה
מתוקה).״ פואד הוא איש
עשיר, פנסיונר, שיש לו בית-
חרושת לעץ. בנו, סאמיר,
הוא אחד הזמרים הפופולריים

כרמלמזו!
יש חגיגה׳

כרמ לי ט ה סנגריה -
זה מ ה שהיה חסר
א צלכ ם בחגיגה.

ברמ לי ט ה סנגריה הלהיט החדש של אשתו של במאי הסרט האמריקאי,
17 1 ^ 111 13^ 1
״הגדולה האדומה״ ,ג׳ין קורמן, המתן

גאה מאוד בימים אלה בשיזופה. לכל מקום שאליו היא מגיעה
שואלים אותה, היכן השתזפה כל־כן יפה. והיא משיבה :״בשני
הקייצים האחרונים ביליתי את חופשת־הקיץ בישראל. קיץ ראשון
כאשר בעלי ביים את הסרט. וקיץ שני נסענו סתם לנוח.״

שגרירות ישראל במצריים וביקש
לדבר עם השגריר היש ראלי,
אליהו בן־אלישר.
הוא הציג את עצמו בשמו

ןיש׳׳ ־

כרמ לי ט ה סנג רי ה-
אין מ ה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמ לי ט ה סנגריה •1
מתחרה בהצלחה
מז ה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה מ מי ט ב
הענבים של כרמל.

! 8לסמינר של הקיבוץ
המאוחד, שנערך במרכז נ1בנ־קין
ברמת־אפעל, הוזמן בין ה יתר
ח״כ יחזקאל פלומין,
כאשר נשאל אם היה עורך
כיום תעמולה למען הליכוד,
אמר :״איך אתם מעלים ב דעתכם
שהייתי עושה זאת
כאן? טבנקין הרי יתהפך ב קברו
לשמע דברי !״
81 בוועדת־הכספים של ה כנסת
נערך דיון על מס־העי-
זבון וצימצומו. הוצע שאם אדם
נפטר ב־ 1באפריל ואילך, יחו לו
הקלות במס־העיזבון שלו.
פלומין העיר על־כך שכדאי
לפנות אל הגוססים ולתאם אי־תם
את תאריך מותם. כתוצאה
מהערתו הסארקאסטית, הוחלט
להקל על מס־העיזבון רטרואק טיבית.

אזרח מצרי טילפן אל

רקדן גן ה־ , 71 יופיע עם ״להקת
11י *1 1 1 7 1 1 1 1 1¥1
בת״דור״ בקיץ הקרוג. שמנוף, שחיה
| 1#1 11
שותפו של האמרגן האמריקאי סול יורוק, רקד עם להקות הבלט
הרוסי והבלט האמריקאי. ידידו המנצח־מלחין ליאונרד ברנשטיין
עודד אותו לחזור ולרקוד, אחרי הפסקה בת כמה שנים. סמנוף
רקד עם מיטב רקדניות העולם. הוא ערק מברית־המועצות מעדיף עדיין אך לפני שנים רבות,
לארצות־הברית
לשוחח בשפה הרוסית בכל מקום שאליו הוא מגיע להופעות.

במצריים, והמצרים אמרו עליו
בשנת 1956 שהוא סוכן כפול.
סאמיר נפגש עם ישראלים, ש הציעו
לו לערוך סיבוב־הופ־עות
בארץ, והוא נתן את הס כמתו
להופיע כאן.

שלכם מתחת לאדמה, בעוד ש-
השגיאות של העיתונאים חשו פות
לציבור.״ והציע שמנהלי
בתי־החולים יעבירו קורסים
מיוחדים להכשרת כתבים רפואיים.

בסימפוסיון שנערך ב פקולטה
לרפואה של האוניבר סיטה,
בבית־החולים הדסה ב ירושלים,
דנו בשאלת היחסים
בין הרופא ואמצעי־התיקשורת.
בסימפוסיון השתתפו מנכ״ל
מישרד־הבריאות, מרוך מו רן,
מנכ״ל רשות-השידור, יו סף
(״טומי״) לפיד, והשדרית
עדנה פאר. עדנה מתחה ביקורת
על הרופאים, המבקרים
את העיתונאים הכותבים על
ענייני רפואה. שאל אותה מו-
דן :״איך הגעת בכלל לקש רים
עם רופא?״ ענתה לו עד נה
:״בעלי, המנתח ד״ר או רי
פרוינד, היה הרופא ה יחידי
שלא הסכים להתראיין.
אז לא היתד, לי ברירה ונא לצתי
להתחתן איתו.״

! 8בעת שנערכה מכירה
פומבית של חפצי-אמנות לטו בת
בית־החולים על־שם שיבא
בתל־השומר, אמר הפרופסור
כולסדאם (״מלק״) גדלרמן,
כי כל ציוד חדיש שדרוש ל־בית־החולים
התייקר מאוד בגלל
האינפלציה. המנחה מני
פאר הציע לו להצמיד את
לחץ־הדם של החולים לאינפל ציה
.״אם חולה שיש לו לחץ-
דם של ,140 הנחשב כגבוה,
יוצמד לאינדכם, הרי שנה אח רי
כן יהיה לו לחץ דם של
,280 ואז 140 לא ייחשב ללחץ
דם. גבוה במיוחד.״

81 לפיד הגן על העיתונ אים
הכותבים והמשדרים על
הרפואה, וטען כי ברוב המיק-
רים, אם המידע מוטעה, אשם
בכך מוסר המידע, ולא זה ש הגיש
אותו לציבור .״זה מז כיר
לי את התקופה שהיו הור גים
את זה המבשר בשורות
רעות, ולא את המבצע אותן.״
81 עוד אמר לפיד :״אתם,
הרופאים, קוברים את השגיאות

•ובכרמל מזרחי
״׳מיקגירא שון לזגיין וזכרי( • א קג

81 שחקנים נוהגים לברך
את עמיתיהם לפני הצגה ב־מישפט
״תשבור רגל״ ,שמקו רו
בגרמנית, שצריך להביא
מזל להצגה חדשה. אד בהצ גת
הילדים פופאי בקירקס לק חו
שני שחקנים את העניין
ברצינות. השחקן פיני הלר
שבר את קרסולו, ובהצגה ה השחקנית שברה שלישית
ורוניקה
נוטלים את רגלה.
מחליף את ורוניקה, בתפקיד
ליצן, השחקן ג׳יזלמו סמי־פ
א ק, שהוא עולה חדש מארגנטינה.
שם היה -ליצן מיק־צועי
בתיאטרון.
מוקד העולם הז ה 2233

חולירע בריבוע 4

המשך הניתוח שו חוק־התועבה המתעסו
באיצטדה שו..חוק הגנת חבוטיוח״
דרכו הפוליטית המפותלת ניצל עיתונים ועיתונאים לטובת עצמו, יותר מכל עסקן

אחיאו־ר תמיר אינו פועל כחלל הריק. צריך להיות כרור כי ממשלת*
כגין היא האחראית למזימה זו, וכי רוחו של מנחם כגון עצמו
מרחפת עליה.
תמיר, היושב על ענף פוליטי כמעט כרות, המייצג פחות מאחוז אחד של הציבור,
לא היה יכול ולא היה מעז להעלות תועבה זו על סדר־היום, לולא היה בטוח שהוא
נהנה מגיבוי מלא של שונאו, מנחם בגין. כדרכו, מצא בגין מישהו אשר יעשה למענו
את העבודה השחורה — תרתי משמע — בעוד הוא עצמו נשאר נקי מכל רבב.
יש לאמר זאת בפה מלא: חולירע 1נחקקה בימי הממשלה הכושלת, העלובה
והאומללה של לוי אשכול. חולירע 2מובאת לכנסת בימי י הממשלה הכושלת, העלובה
והאומללה של מנחם בגין,

הנסיון לשכור את הראי העיתונאי נולד תמיד כאשר ממשלה מאכדת
את עשתונותיה, וחוששת מפני בל כיקורת.
זהו חוק טוטאליטרי, המתעטף באיצטלה ליברלית. הוא מעיד על המגמה המרכזית

של ממשלה זו, המתגלה יותר ויותר, ככל שהממשלה קרובה יותר להתמוטטות. כמו
רקדנית בלה, שצעיפיה נושרים בזה אחר זה, כך מגלה עתה ממשלה זו את דמותה
האמיתית, בנפול המחלצות הקרועות.

זוהי ממשלה שונאת־עיתונות, מפני שהעיתונות מגלה את פרצופה.
זהו שר־מישפטים שונא־־עיתונות, מפני שהוא איכד את הכישרון לנצל
את העיתונות למטרותיו הפרטיות.
זוהי ממשלה מסוכנת.

..לווו או ד. דפרסס!,,
שר־המישפטים תמיר
קארייריסט דורס את העיתונים שהעלו אותו
}לך ;י דימויים של העיתונות שוכנים בנפש הציבורית זד. בצד זה. שני דימויים
״ הסותרים זה את זה לחלוטין, והמולידים מסקנות הפוכות.

הדימוי האחד הוא של העיתונאי הלוחם, החושה פשעים ועוולות,
המתמודד עם גדולי השילטון, המחרף את נפשו ממש כמאכל! נגד
האיתנים.

זהו הדימוי של פרשת־ווטוגייט, של שני העיתונאים הצעירים אשר יצאו לסקר את
מעצרם של כמה קובאים שפרצו למישרד מיפלגתי, ושניר,לו מאבק מר ועקשני עד
שהפילו את נשיא ארצות־הברית.
זהו דימוי קוסם, והוא דוחף מדי שנה עשרות צעירים בעלי מוטיבציה אידיאליסטית
אל• שורות העיתונות.

^ אין זה מיקרה שממשלה זו מזדרזת לחוקק את חוק־הגנת־הפרטיות, הפוגע פגיעה
מכרעת בחופש־העיתונות וביכולתה למלא את תפקידה, לפני שהיא באה לחוקק
חוק־עיתונות, המגדיר את תפקידיה וזכויותיה של העיתונות במישטר דמוקרטי.
המצב הקיים בישראל הוא כי מעמד העיתונות אינו מוגדר אף בחוק אחד• במדינת־ישראל,
חופש־העיתונות תלוי על בלימה. מלבד חוק קולוניאלי דראקוני, ששרד מימי
הדיקטטורה של הנציב העליון, אין חוק המסדיר את מעמד העיתונות. כל מה שיש
כלול בכמה פסקי־דין של בית־המישפט — וכפי שניווכח בהמשך הדברים, חלד. גם
כאן תפנית הרת־אסון.
האם מכירת עיתון דומה למכירת נקניקיות עם חרדל? האם העיתונאי הוא סקח
חולני, המוכר רכילויות לציבור של סקרנים חולניים ן האם יש לעיתונאי תפקיד ציבורי
כלשהו? למי זה טוב ו למה זה טוב י

השאלות הכרוכות כזכותו של ״האדם הקטן״ לפרטיות הן שאלות
נככדות מאוד. אולם השאלות הכרוכות כזבותה וכחוכתה של העיתונות
כהכרה הדמוקרטית חשוכות דאין שיעור יותר. אנסה להסכיר זאת.

הדימוי השני הוא של העיתונאי התוקפני, החטטן, חסר־הרחמנות,
הדורס את האדם הקטן, החודר לחדרי־המיטות שלו, המוכן לאמלל
אנשים חפים־־מפשע כסיטונות כדי למכור עיתונים ולעשות קאריירה.

יש שתי גישות יסודיות ועקרוניות לגבי תפקיד העיתונות בחברה. האחת היא
טוטאליטרית, ורגילים לזהות אותה עם מיזרח־אירופה. השנייה היא דמוקרטית. ורגילים
לזהות אותה עם הארצות האנגלו־סכסיות.
האחת אומרת: העיתונות היא מכשיר של השילטון. או, בלשון עדינה יותר :
תפקיד העיתון הוא ״לחנך״ ,״להקנות ערכים״ ,״לפעול לטובת הכלל״ .מובך שהשילטון
הוא הקובע אילו ערכים יש להקנות ומ הטוב לכלל.

חוק ת מ 8ר ־ ב גן

הדוגמה הקלאסית לעיתונות זו היא העיתונות הסובייטית. פראבדה ואיזווסטיה
מתנהלים מאז היווסדם לפי הכללים הקבועים בהצעת חוק־הגנת־הפרטיות. שר־המישפטים
הסובייטי בוודאי לא ימצא דופי במלאכת־החקיקה של השר שמואל תמיר.
הגישה השנייה אומרת: העיתונות היא מכשיר של החברה הדמוקרטית. היא קיימת
כדי לאפשר לאזרח לחשוב בעצמו, להחליט בעצמו, לבחור בנציגיו ולפקח עליהם. לשם
כך עליה לספק לאזרח את מירב המידע בכל השטחים, ללא הגבלה ומעצור מצד השילטון.

זהו הדימוי של הכבוד האבוד של קתרינה בלום, ספר־התעמולה הארסי של היינריך
בל, שנועד כולו (ובגלוי) להריסת עיתון מסויים אחד, מייוחד־במינו: בילד, עיתון-
הענק הימני־קיצוני של ידיד־ישראל המושבע, אכסל שפרינגר.

ל39¥ר הדימויים — האידיאליזציה הקיצונית והרמוניזציה הקיצונית — עולים
חליפות• האמת היא, כמובן, פחות חד־צדדית — לא כל העיתונאים הם אבירים
ללא־הת וללא־דופי, ולא כל העיתונאים הם נבלים.

אכל כאשר שילטון מתנשא או מושחת, מנוון או בושל חושש מפני
הפירפום העיתונאי, הוא מנצל •כדרך כלל את הדימוי היטני כדי לחסל
את העיתונות המתאימה לדימוי הראשון. הוא מצייר לנגד עיניו של
ציכור נפחד את הקאריקטורה של עיתונות מיפלצתית, זדונית ומרושעת,
בדי לחסל את יכולתה של העיתונות לחשוף, לגלות ולהתריע.
כך עשתה ממשלת־אשכול, באמצעות שר־המישפטים דוב יוסף, כאשר ניסתה לחוקק
את הנוסח המקורי של חוק־לשון־הרע, שקראנו לו, על פי ראשי־תיבותיו, חוליר״ע.
כך עושה ממשלת־בגין, באמצעות שר־המישפטים שמואל תמיר, כאשר היא מנסה
עתה לחוקק את חוק־הגנת־הפרטיות, שאינו אלא חוליר״ע 2
חלקו של תמיר במזימה זו משך תשומת־לב יתרה, בגלל הציניות התהומית, חסרת
המעצורים והגבולות, הטמונה בו. איש אינו יכול לשכוח כי כל הקאריירד. המוזרה של
תמיר התבססה על מישפטי־דיבה גדולים, שבהם הגן על חופש־הביטוי, וכי בכל קיטעי

ההנחייה המיכצעית היא: לא לפרסם שום דכר אלא אם כן הוכח
שזה ״מועיל״.

ההנחייה המיכצעית היא: לפרסם כל דכר, אדא אם בן הוכח שזה
מזיק כמידה כלתי־נסכלת.

הדוגמה הקלאסית לעיתונות זו היא העיתונות האמריקאית. סיסמותיה
הן ״כל הידיעות שניתן לפרסמן״ (סיסמת ניו־יורק טייטס) ו״לעזאזל, לפרסם!״

( £1א 1( 0 £ 0 1א\ג .? 118050

בארצות־הבדית היה בית־המישפם העליון זורק את הצעת־החוק של השר תמיר
לפח־הזבל, לפחות בכל הנוגע לעיתונות. שם החליט בית־המישפט כי התיפקוד החופשי
של העיתונות הוא עניין כה חשוב, כה חיוני, עד שאין להגביל אותה אף במיקרים
הקיצוניים ביותר, כגון פירסום פורנוגרפיה נתעבת, הסתה וחדירה לתחום־הפרט של
אנשים ידועים, שאין להם שום תפקיד ציבורי. גם על כך עוד נדבר.
בין שתי הגישות האלה אין שום פשרה, כשם שאין פשרה בין איזווסטיה ובין
וושינגטון פוסט, בין קולחוז ובין קיבוץ ישראלי. יש להחליט.

השר תמיר החליט. נראה שגם מנחם כגין החליט. הם מעדיפים את
״איזווסטיה״ .אין זו הפעם הראשונה שכה מתגלה כי דווקא האויכים

הקנאים כיותר שד המישטר הקומוניסטי, כביכול, מעריצים את שיט**
תיו ומחקים אותן.

הז רו עהר בי עי ת
ומאס ג׳פרסון, מנסח מגילת־העצמאות האמריקאית, אמר פעם :״אם יהיה
1י עלי לבחור ביו ממשלה וביו עיתונות חופשית, אבחר בעיתונות חופשית.״

כוונתה היתה לאמר כצורה נוקכת זו: כדי עיתונות חופשית, לא
תיתכן ממשלה טוכה. כהעדר העין הפקוחה שד העיתוי ת, כל ממשלה
מוכרחה להיות רעה.

כדבריו של הוגה־דיעות אחר, הלורד אקטון הבריטי :״השילטון משחית, והשילטון
המוחלט משחית באופן מוחלט.״ המחסום היחידי העומד בין השילטון ובין השחיתות
המוחלטת הוא העיתונות.
הוגה־דיעות שלישי, הצרפתי שארל דה־מונסטקיה, חילק לפני יותר ממאתיים שנה
את השילטון בין שלוש זרועות: הזרוע המחוקקת (הפרלמנט) ,המבצעת (הממשלה)
והשופטת (בית־זזמישפט).

כמציאות של ימינו, קיימת זרוע רביעית, הזרוע הממדעת (אמצעי
התיקשורת) .כלי פעולתה התקינה •טל זרוע זו, כד שלושהז רו
ע תת האחרותאינןיכולותלתפקד כמכשירים דמוקרטיים.
קל להסביר זאת.
הפרלמנט נבחר על־ידי האזרחים כולם. איך יוכלו האזרחים לבחור, אם אינם מקבלים
זרם בלתי״פוסק של מידע על הנבחרים בהווה ובעתיד, על רמתם המוסרית, כישוריהם,
דיעותיהם, מעשיהם ו איך יבחרו מבלי לקבל מידע רב, עצום על המתרחש בכל שיטחי
החיים, על ההישגים והליקויים, הבעיות והסכנות? אין כמעט עניין שאינו נכלל
בהגדרה זו.
קל וחומר הממשלה. בחברה המודרנית, יש לממשלה כוח עצום. אצבעותיה הארוכות
חודרות לכל פינה בחיי האזרח, משפיעות גם על חייו הפרטיים ביותר. המישטרה ומם־
ההכנסה, שרותי־הביטחון ופקחי־התנועה, מועצת הלול והמפקח על הבנקים, הרבנות
והסיירת הירוקה, יחד עם אלפי גופים ובעלי־שררה, חולשים כיום על כל פרם בחיי האדם.

הטכע האנושי הוא כמו שהוא, וכמעט כל כעל־שררה יהפוך לעריץ
גדול או קטן, ייכנע לפיתויי השוחד והחנופה, אם לא יחשוש בכד רגע
שעין הציכור פקוחה לרווחה. עין הציבור היא התיקשורת.
הציבור צריך לדעת מי שולטים בו, מה הם עושים, איך הם משתמשים בעוצמה

שר־המישפטים לשעבר צדוק (עם עורכת ״דבר״ ,חנה זמר)
חכם שומט מידיו תפוח־אדמה לוהט

לשון־הרע — אותו חוק ששר־המישפטים שמואל תמיר בא עתה להסתמך
עליו ולהוסיף עליו מאה מונים.
״השילטון משחית ראה לעיל.

כ מו מרבלב שו ק

פקידו של העיתונאי בחברה הדמוקרטית הוא, על כן, עצום ורב. האם הוא
מודע לכך? האם הוא חש, בכל רגע של עבודתו, באחריות העצומה המוטלת עליו?

כוודאי שלא. גם העיתונאים הם רק כני־אדם, ולפעמים גם זה לא.

כאשר הכשיר הטבע את בעלי־החיים למילוי תפקידיהם, הוא נטע בהם דחפים
ואינסטינקטים. כדי שבעלי־החיים יוכלו לפרות ולרבות ולקיים את הגזע, נטע בהם
הטבע את הדחף המיני. כדי שיוכלו להגן על איזור־מחייה המספיק לקיומם ולהמשך
גיזעם, הוא נטע בהם תוקפנות מבוקרת.

כדי להבטיח שהעיתונאי ימלא את תפקידו החיוני כהכרה הדמוקרטית,
נטע בו הטבע את התשוקה לפקופ.

העיתונאי רודף אחרי הידיעה, מחפש אותה, חופר באדמה כדי לגלותה, משתמש
בכל האמצעים האפשריים, ולפעמים גם הבלתי־אפשריים.
מדוע? יתכן כי נדמה לו שבכך הוא מקדם את הקאריירה האישית שלו, מגדיל את
משכורתו, מאדיר את העיתון שעליו גאוותו. יתכן שהוא פועל, לעיתים, מתון שחצנות,
נקמנות ושאר מגיעים פסולים — ממש כמו שרים, חברי־כנסת, פקידים, ולפעמים
גם שופטים.

ראש־ הממשלה כגין >עם ח ״כ אברמוביץ)
צדיק מלאכתו השחורה נעשית על־ידי אחר
המסורה בידיהם, מהי רמתם המוסרית והרוחנית, מהם השקפותיהם ומעשיהם, איך
מתנהלים המחלקות והמרורים, מי מתלונן על מה, אילו בעיות התעוררו ואיך נפתרו
או לא נפתרו. הדבר מחייב זרם בלתי־פוסק של מידע החודר לכל פינה בחיי הציבור,
וגם לחייהם של יחידים רבים.
הוא הדין לגבי בית־המישפט. האגדה אומרת כי השופטים הם אנשים על־אנושיים,
המחוסנים מפני כל פיתוי, שאינם מושפעים מדיעות פרטיות, שכל פסק־דין שלהם
משקף את הצדק הצרוף.

למרבה הצער, אין זה כף. בפי שאמר אחד מקודמיו -היותד־חבמים
שד שר־המישפטים הנוכחי :״השופטים הם בני־־אדם, ולפעמים
גם זה לא.״
שופט יכול לטעות. ולראייה: מיספר ניכר מאד של פסקי־דין מתבטלים מדי שנה
על־ידי עמיתיהם בערכאה גבוהה יותר. לשופטים יש דיעות, העלולות להשפיע עליהם.
לפני ימים מעטים הכריז שופט־שלום ירושלמי, בפסק־דין רשמי, ש״הפקרת ימית דינה
כהפקרת ירושלים״ .פסק־הדין נגע לאנשי גוש־אמונים, שהפגינו נגד ראש־הממשלה,
אשר הפקיר את ימית.

שופטים יבולים לחטוא. המיקרים הם נדירים, למרבה המזל. אד 1 הפיתוי קיים תמיד.
התיאוריה המישפטית מודעת לכל הסכנות האלה. והיא גם יודעת מהי התרופה
העיקרית: פומביות המישפם, פתיחת בית־המישפט לעיתונות, הפוקחת עין על כל שלב
של כל מישפט.
יש על כך חוות־דעת של שופטים רבים. די להזכיר את דבריו של המישפטן הבריטי
בנטהם, שאמר :״באפלת החשאיות פועלים במלוא תנופתם אינטרסים חשוכים והעוולה
בכל צורותיה ...רק במידה שקיימת פומביות, פועלים הבלמים המונעים אי־צדק מישפטי.
באין פומביות אין צדק. הפומביות היא נישמת הצדק. היא מעמידה את השופט עצמו
למישפט, בשיבתו בדין. הפומביות היא ביטחון הביטחונות!״

לא גיליתי מובאה זו בעצמי. מצאתיה בדבריו של חכר־הבנסת
שמואל תמיר, שנאמרו לפני 15 שנים, כשהיה אחד הדוברים נגד חוק

אולם כל הדחפים האלה משרתים, כסופו של דבר, אינטרס חברתי
חיוני — הצורך בזרימת המידע, שהוא בדם בעורקי הגוף הדמוקרטי.

עשיתי כמיטב יכולתי כדי לשתול את הדחף העמוק הזה — הדחף לגילוי המידע
ולפירסומו — בכמה ״דורות״ של עיתונאים שעברו תחת ידי. הם פזורים עתה בכל.
כלי־התיקשורת, ואני מקווה שאינם בוגדים בשליחות זו.
כאותה סיסמה :״לעזאזל, לפרסם !״
האם פירוש הדבר שהכל מותר, שאין מיגבלות, שהעיתונות עומדת מעל לכל
הסייגים?
בוודאי שלא. אסור לעיתונות להעליל עלילות, להשמיץ אדם בלא עוול בכפו,
לשקר, להתעלל. היא מצווה גם על כיבוד הוגן של צינעת־הפרט, כשאין סיבה חברתית
סבירה לפגיעה בה. בהמשך הדברים אשתדל להוכיח שיש גם כיום הגנה טובה ומספקת.

השאלה היא: היכן מוצבים גבולות אדה? ומי ישמור עליהם?

אפשר לקבוע גבול בין תל־אביב לחיפה. הוא יכול לעבור ליד הרצליה, ליד חדרה
או ליד עתלית, אם להזכיר שלושה מקומות. כל אלה יהיו גבולות, אך ההבדל ביניהם
עצום.
גם הגבול בין חופש־העיתונות ובין פירסום דיבה, או בין חופש־העיתונות וחדירה
לצינעת־הפרט, יכול לעבור במקומות שונים. במישטר הדמוקרטי הנאור — והדוגמה
בה״א הידיעה לכך היא ארצות־הברית — הגבול הוא לטובת חופש־זזעיתונות, במבואות
חיפה ממש. חוליר״ע 1וחוליר״ע 2מציבות את הגבול ליד רמת־אביב.
הדבר הוא כה חמור, מפני שעד היום הזה לא מצא המחוקק לנכון לחוקק חוק
הקובע ביכלל את זכות־היסוד של העיתונות. יתר על כן, בית־המישפט העליון, במישפט
ההיסטורי של חברת החשמל נגד העיתון הארץ, קבע קביעה נוראה, הקרובה לאין
שיעור יותר לאיזווסטיה מאשר לוושינגטון פוסט: שאיןחובר, של עיתון לדווח.

אין חובה ציבורית כזאת. במילא גם אין לעיתונות הזכויות הדרושות
למילוי הוכה זו.

זה נקבע על־ידי הרוב, בדיון חוזר שנערך לפני הרכב של חמישה שופטים עליונים,
בהנהגת הנשיא הנוכחי, משה לנדוי. הרוב הזה דחה את החלטת הרוב בהחלטה קודמת,
בדיון שנערך בהרכב של שלושה שופטים, באותו מישפט עצמו.
בפסק־הדין המקורי של מאיר שמגר, שבוטל על־ידי הרוב של לנדוי, נקבע :
״אמת־המידה, שעל פיה יש להציג את השמירה על חופש־הביטוי כשיקול עליון, מן
הראוי שתבוא לידי ביטוי מלא ...מתן האפשרות להזדמנות להשמעת ביקורת על פעלו
של השילטון הוא עיקר שאין בילעדיו קיום למימשל דמוקרטי תקין...״
(הנושך בעמוד )64

הן גאו מנו חלקי האוץ: קינוצניקיוח, ח״רות, שמיניסס

שופטים א׳
אמבר,

צפי

הלפרין

ביניהם בלטו בין היתר דויד חיימוביץ, מנהל מחלקת קידום
מכירות של אופיר טורם, עדינה ורסנו ותמי בארי מסלון
מסנדלי נימרוד, גיורא אוריין, מעצב גרפי, הדוגמנית חניתה

ף• כקשה תצמידי את הרגליים,״
* //ביקשה המורה הוותיקד, לטיפוח״
החן, לאה פלטשר, שהיתה בצוות השופטים
שבחן את המועמדות הראשונות, לקראת
תחרות מלכת־המים הקרובה. כל נערה
שניצבה לפניה התבקשה לעמוד זקופת־קומה,
להצמיד את רגליה ולצעוד כמה
צעדים.
״אני מבחינה מיד בצורת ההליכה של
הנערה אם היא יכולה להיות מועמדת
מתאימה,״ אמרה פלטשר.

צנטנר, חיקי סימן־טוב, מנעלי מרבו, ג׳ימי הספר החיפאי, עדית פאנק הציירת,
מלכת המים לשנת , 1979 רב אס־נס, מנהל מלון רמאדה, משה מילנר, ראש לישכת
הממשלתית, נציג מצלמות הדד, משה טלמור מעמי תור וישראל ברוך מהנהלת

אל מלון רמאדה בתל־אביב הגיעו כ־סג
אנשים כדי לשמש שופטים במיון הראשון
שנערך לקראת התחרות.
מאה הנערות היו נרגשות ועצבניות. הן
כולן הגיעו למקום מצויירות בבגדי־ים
ביקיני והתכוננו לעבור בסך לפני השופטים,
כדי לדעת אם תצלחנה להגיע למוע־מדות
בתחרות• .
השופטים לעומתי זאת הגיעו במצב־רוח
עליז, נכונים למשימה. טובה ישעיה, מנהלת
הפירסום של עץ הזית, מיכאל בראון,

השווה הראשונה

אחרי מיון ראשון נבחרו
חמש־עשרה המועמדות בתמונה.
אך לפניהן עדיין דרך ארוכה. אחרי מיון נוסף, תקבענה 12

התלוצץ יהודה ברקן, במאי הסרט. אך הפעם לא
^ 71711^ 71 1 היה זה מקום מתאים למתיחות. כל מועמדת שזיהתה

| אותו ושאלה אם הוא יהודה ברקן הידוע, השיב לה :״מה חשבת 7שזאת מתיחה?״

מנכ״ל מפעל נולה בארץ ואברהם גינדי
הקבלן ניימנו עם חבר־השופטים, הנותנים
את חסותם לתחרות. זו. אך גם הבוהמה
יוצגה שם בכבוד. השחקנים אריק לביא
ושושיק שני, הבמאי יהודה ברקן, ואנשי
הטלוויזיה טוביה סער ואלכס גלעדי באו
גם הם נכונים לבדוק את הנערות מקרוב
ולהחליט מי תהיה בת המזל,ותזכה להימנות
על 12 המועמדות לתחרות מלכת-
המים.
יצחק פרושינובסקי, יוסף עמרם ודויד
בבלי, יבואני המשקה המשגע מן האיים
הקאריביים, פינה קולרה, הביאו עימם
בקבוקים רבים וחילקו אותם לשופטים.
״כמה שאני שותה יותר, הבחורות נראות
לי יפות יותר,״ התלוצץ אריק לביא.
״אני כבר מאומנת בנושא,״ אמרה אשתו
שושיק שני .״כל שנה אני נימנית על
חבר־השופטים וכיום אני מביטה בהן
במומחיות רבה.״

המועמדות ו
גופן בפני
אך השימחה

אייבי נתן, בעל תחנת השידור קול הש
ליץ לשתות רק מים, לגם מהפינה קולרה
״אני שותה את זה כמו מים,״ הסביר.
טוביה סער ״החריט״ מייד בקבוק אז
״זה בשביל אשתי.״ ומנכ״ל אולימפיק בי
קיס התלוצץ שהוא היה רוצה לבדוק
באופן אישי.

ך לא רק התלוצצויות נערכו שם. הי
לקחו ברצינות מירבית את עבודתם,
נערה לגילה ולמקום מגוריה, ביקשו ממנה
ורשמו לפניהם את מסקנותיהם. הנערות,
הממוצע שלהן היה , 17 היו מתוחות. מזמן י א
אנשים ידועים כל־כך בבת־אחת, ובעיקר
מתבוננים בהן בלבד. להצמיד מהן
מבקשת

״למה

המועמדותנת ו
מדכת־המיס
התעניין שדר הספורט אלכם
לאה פלטשר .״יש כלל חשוב
יהיה רווח בין ירכיה של
הסבירה לו פלטשר. אלכם

הרגליים?״
גלעדי אצל
והוא שלא
המועמדת,״
שוכנע.
הנערות, שביניהן היו חיילות, קיבוצ ניקיות,
ותלמידות בית־הספר התיכון הגיעו
עם החברים, ההורים או ידידות טובות.
״אנחנו מתרגשות מדי ורוצות מישהו
לידינו״ הסבירו.

צרור
מ תנו ת

ן*[ מיון הראשון הוא גורלי למדי להרבה
י •׳נערות. מתוך המאה שנבחנו נבחרו רק
שבע־עשרה מועמדות. השאר ידעו מיד
כי לגביהן תחרות זו נסתיימה. לפני ה
מבט
ראן?

שואלים טוביה סער ממבט לחדשות
בטלוויזיה ואלכס גלעדי ממבט
ספורט. השניים בחנו בקפידה כל מועמדת, שאלו לגילה ולמקום

אברהם גינדי הקבלן יעניק למלכה הנחה
של 100 אלף לירות לקניית דירה
בחברתו. חברת ניבה תעניק לכל המת מודדות
שמלות ולמלכה ייתפר דגם מיוחד.
גוטקס תיתן להן בגדי-ים ובגדי־חוף
ועץ הזית מוצרים, כמו סבון, דיאודורד
טים, משחות שיניים ושמפו לשיער ל משך
כל השנה. נעלי מרנו וסנדלי נמרוד
ינעילו את הבנות וחברת וולה תספק להן
תכשירים לטיפול בשיער למשך שנה
שלימה.
מצלמות הדר יעניקו ׳לכל״ המתמודות
הסופיות את מצלמת הפוקט (כיס) ויוטר.
אולמי אמבר יעניקו למלכה תעודת הנ
מגוריה
ורשמו את דעתם עליה. כאשר טוביה נישק את ידה של
אחת המועמדות, אמרה לו זו :״אילו היית מנשק את ידי אמי,
היא• היתה מתמוגגת.״ משמאל: מירי זכרוני ממארגנזת התחרות.

חה של ס/ס 50 לחתונה באולמות החדישים
שלהם בחולון.
חברת אנוה, המלבישה את הגברים ה ישראליים
במיטב הדגמים האירופיים,
תציג בפני הקהל בכל הנשפים את מי טב
הדגמים של אופנת . 1980 תצוגות אופנה
ייערכו על־ידי ניבה, גוטקס, נמרוד
ומרנו.
הפרסים לקהל שיבוא לחזות בתחרות
יהיו בצורת המשקה המטריף פינה קולדה.
למועמדות מצפים לפחות חמישה נש פים׳
בהם תיבחרנה נסיכת הים התיכון,
נסיכת ים־סוף, נסיכת הכינרת ונסיכת ה
צפון.
הנשף הסופי יתקיים בתל־אביב, ובו
תיבחר מלכת המים . 1980
כל זאת אחרי שלאה פלטשר תלמד את
הבנות הליכה יציבה, התכשיטאית רחל
גרא תכין את הכתרים והקוסמטיקאית
מהמעבדה לעיצוב ההופעה, אביבה אורגד
תאפר אותן. יצלם את המועמדות צילומים
מוקדמים אסף שילה מישראל מאן.
המיון הראשון לא הרגיע את עצביהן
של המועמדות. אך ללא-ספק דורש עבודה
מאומצת יותר מן השופטים. אך אם לשפוט
על־פי המיון הראשון, שהתנהל ללא בעיות,
קרוב לוודאי שהמיון הבא ייעשה באותה
מידה של רצינות.

ון עדיין מתוחות, אחרי שעתיים של הצגת
.״?ושה לחייך במתח כזה,״ הן אמרו.
וברו את השלב הראשון חיפתה על הכל.
נבחרות עומדת עדיין דרך ארוכה. הן
< .תשתתפנה במיון נוסף ואחר־כך מצפים
להן נשפים רבים בכל רחבי הארץ. ה :נשפים
האזוריים הופכים חווייה לבנות
העורכות טיול באוטובוסים הממוזגים של ב חברת עמי תור, המתמחית בטיולים מאור;
גנים
בכל רחבי הארץ. רק בחודש אד
4גוסט תשתתפנה בתחרות הקובעת והסד
פית בהיכל התרבות בתל״אביב, שתח ״
ליט
מי תהיה מלכת המים של שנת . 1980
״להיות מלכת־מים זה חלום נשגב שלי,״

י הסבירה אחת המועמדות .״כל מלכות־המים
בעבר הגיעו לדוגמנות וזה קוסם לי,״

ל היא הוסיפה.
כל 12 המועמדות הסופיות תטוסנה

במטוסי חברת אולימפי?!; לטיול מש 1

ביוון. את הבנות תארח ביוון חברת
אופיר מורס, שהיא מחברות התיירות ה 1
גדולות
בארץ. מתוכנן לבנות סיור מודרך
באתרי התיירות היפים של יוון ובאיים.

אולי הוא יעזור למועמדת זו להי
^ 3ל 1ן: י 11ן
כלל בין 12 המועמדות הסופיות

אס לא יעזור לה, אולי יעזרו לה השופטים

שידור
מאחר• המסך
החדוםהא>1ריד,אי עול
עמיירם גיר

הכתב הצבאי של הטלוויזיה{? ,מידם
;יד, שהוא גם בעל דרגה (מיל ),נסע
לארצות־הברית, כאורח המטות המשולבים
של הכוחות המזויינים של ארצות־הברית.
במהלך סיור זה בארצות־הברית יבקר ניר
במיכלול של מיתקנים צבאיים סודיים.
סיורו של ניר, הוא חלק ממיתקפת־פופו־לאריות
שעורך הצבא האמריקאי מאז ה כישלון
באיראן, שבמסגרתה מובאים עש־

פתב גיר >ע 0אחותו ליאורה)
מתנות למפקדים
רוח כתבים צבאיים מארצות אוהדות, כדי
לעמוד מקרוב על עוצמת הכוח של צבא
ארצות־הברית.
טרם יציאתו של עמירם ניר לארצות־הברית,
הוא פנה אל דובר־הרשות, משה
עמידב, וביקש הקצבה של אלפיים
( )2000 לירות לרכישת מתנות למפקדי חיל-
הים וחיל־האוויר האיסטרטגי האמריקאיים,
שאותב עומד ניר לפגוש במהלך סיורו.
עמירב העביר את בקשתו של ניר להקצבת
הכסף, אל מנכ״ל הרשות, יוסף לפיד,
שסירב להקצות סכומים אלה.
מפקדי חיל-הים וחיל-האוויר האיסטר־טגי
בארצות־הברית ייאלצו להסתפק ב מדליות
ייצוגיות של רשות־השידור, ש אותן
ימסור להם ניר.

סקר נלנסיתד
מנכ״ל הרשות, יוסף לפיד, שולל ל חלוטין
את הצורך במתכונת הנוכחית של
יומן־החדשות בחצי היום. לדעתו, איש
אינו זקוק לסלט של חדשות ופיזמונים.
לדעת לפיד, יש להסתפק במגזין־חדשות
מקוצר, ידיעה אחרי ידיעה. מזה כמה
חודשים מפעיל לפיד לחצים על מנהל־הרדיו,
גירעון לס־ ארי, לבטל מתכונת
זו של בחצי היום.
דעתו של גידעון לב־ארי, ושאר אנשי
מחלקת־החדשות ברדיו, שונה לחלוטין.
לכן הציע לב-ארי למנכ״ל לערוד סקר-
האזנה, שיבחן את טעם המאזינים ואת
העדפתם. לפיד לא ידע כי בימי המנכ״ל
הקודם, יצחק ליפני, נערך סקר־מאזי-
נים על אותו נושא, ורוב המאזינים צידדו
בקיומו ובהמשכו של מגזץ־החדשות בחצי
היום במתכונתו החצי מוסיקלית.

מ( 1חהת מוז
מלוח חודשי־השנד. של נעמי שמר
ייפקד השנה חודש תמוז. תוכנית היום-
השישי שלה, שהיתה צריכה לשאת את
הכותרת ימי תמת, ולהיות מוקרנת ביום
השישי הקרוב 20.6לא תוקרן. הסיבה:

קו לישראל
מ ת מו דדע
ג לי צ ה ״ ל
בימים אלה ראה אור פירסום משוכפל
בן 76 עמודים בצבעי־נייר שונים׳ הנושא
את הכותרת ״תיכנון מישדרי הרדיו״.
חוברת זו מביאה את מיפרטי תוכניות-
הרדיו לשנת . 1980/81
המאפיין את התיכנון החדש הוא הניסיון
של קול ישראל להתמודד עם עקרונות
השידור החי והישיר, כפי שעוצבו בשנים
האחרונות בגלי צה״ל — תוכניות כתוב־ניות־הבוקר
של אלכם אנסקי ואלי ישראלי
ותוכניות בין שתיים לארבע.
תוכנית טיפוסית למגמה החדשה שהביא
גירעון לכ־אדי ברדיו, היא התוכנית
כל צבעי הרשת, שעורכה הראשי הוא
דויד מרגלית מגזין יומי זה ערוך ומופק
בידי צוות־שדרים מחטיבות שונות ברדיו,
וייחודו הוא בקשת הגדולה של הנושאים
— החל באיכות־חיים, דרך עצות שימו שיות,
מעקב אחר מחדלים, ספרים חדשים,
סרטים, אירועי תרבות ואמנות, ועד אק טואליה
ובידור.
המגמה לשדר מישדרים המבוססים על
תחקירים, נוסח כלבוטק בטלוויזיה, הגיעה
אל הרדיו, דרד התוכנית החדשה חקירה
מיוחדת, תוכנית שמטרתה לחשוף מחדלים
בתחומים השונים, כדי לשפר את איכות-
החיים במדינה. בין עורכיה של תוכנית
חדשה זו יהיו עיתונאים מחוץ לקול ישראל.
לחובבי
התסכיתים תובא גירסה רדיופונית
של פונדק הרוחות מאת נתן אלתר-
מן, שימשון מאת זאב ז׳בוטינסקי, ובין מיס
למיס מאת י״ח ברנר. מהספרות העולמית
יובא עיבוד דרסתי של דניאל דירונדה
מאת ג׳ורג׳ אליוט, רמה מאת פדריקו
גראסיה לורקה, האשה מן היס מאת הנריך
איבסן ושיחות מאת וצ׳סלב האבל, מחזאי
צ׳כי המרצה בימים אלה עונש בבית־כלא
בפראג. חידוש במגמת תסכיתי־הרדיו יהיה
הסידרה שנת אלפיים, העוסקת במדע־ביד-
יוני, סידרה שתביא שלושה תסכיתים מתוך
כתביהם של סופרי מדע־בידיוני נודעים
כלאדיסלאב לאם, איזק אסימוב וריי בראי-
דברי.
תוכנית ששבה בעונה האחרונה ללוח
מישדרי־הרדיו היא בימות ובדים, שמנחה

מגחה הנדלזלץ
קינאת תחנות תרבה מישדר
ועורך יוכל מפקין, שהוא דור שני
בתיאטרון העברי. הוא מעניק לתוכנית גוון
אישי ומעניין לעיתים. גם תוכנית זו תמשיך
להיות משודרת בעונה הקרובה.
קינן גגד הנדלזלץ. מאבק גלוי ב תוכניות
גלי־צה״ל, בין שתיים לארבע,
שמנחים מיכאל הנדלזלץ, תום שגב
ואורי סלע, מכריז ״תיכנון השידורים״
החדש של קול ישראל, כאשר המגישים

עמיקם רוטמן, חיים קינן, מיכה
פרידמן, יוסי בנאי ויעל בן־ יהודה

יגישו תוכנית תחת הכותרת ככה סתם,
שתשודר בימים ב׳ ,ד׳ בין שתיים לארבע.
בדומה לתוכנית הבכורה של גלי־צה״ל,
הרי שגם תוכנית זו תתבסס על הגשה
אישית, סיפורים וקטעי-עיתונות, בדומה
לתוכניודהבכורה.
מתוך ״תיכנון מישדרי הרדיו״ מתברר,
שכמה מהתוכניות הפופולאריות מהשנים
האחרונות ימשיכו ללוות את מאזיני הרדיו
ההמכונים
בעגת
— מישדרים
רדיו כ״מישדרי־העשרה״ על ענייני
ואנשים, מספרים כמו טל
היום,
העוסקת בעניינים כלכליים, מסיבת
עיתונאים וקו ישיר, העוסקות בראיון אישי

התוכנית לא צולמה ביום הצילום שנועד
לה, בשל שביתת נגנים.

בי-חדשות שונים על הצגת מועמדים שונים
למישרתו המתפנית של אלמוג.

1מין סו מךעד דוו!

ה או לי מ פי אדה סול ריל־ ,,ר אנ ד

״יש לא אמון מלא ביורם רונן.
כתב פרלמנטרי טוב,״ אמר השבוע חיים
יכין, בתגובה על הדברים שהופיעו במדור
הוא

זה לפני שבועיים (העולם הזה .)2231
יבין סיפר כי בא לכנסת ביום החם
של המשבר הממשלתי, כדי להסדיר עניי נים
לוגיסטיים ולהבטיח כי יהיו בידי
הצוות כל האמצעים הדרושים, אך כי
לא התערב במלאכת ההפקה. אשר לכתבה
המצויינת על אירועי אותו שבוע בין
סיעות הכנסת וחברי־הממשלה — היא
היתד. כולה של רונן .״לא התערבתי בה
יותר מאשר בכל כתבה אחרת,״ קבע יבין.
על כך רונן :״יבין לא ראה את הכתבה
כלל לפני השידור.״

מזה כמה שנים צופים אוהדי־הכדורגל
בכל מוצאי־שבת בשם רי קי ר אנ ד, עו־זרת־ההפקה
היפהפיה של מבט ספורט.
ריקי ראנד היא מנכסי-צאן־ברזל של
הטלוויזיה, ויש אומרים שחלק מן ההצלחה
של מבט ספורט נעוץ בכושרה של דיקי
לטפל בצד המינהלי של מגזין דיווחי מעולה

אל זמרי.

״מה היו פני העולם כיום, אילו היה
טרוצקי מנצח במאבק על השילטון ב רוסיה
...מה היה קורה אילו הארמדה ה ספרדית
לא היתה ניגפת ואנגליה היתה
נכבשת בידי הקתולים ועוד נושאים
יהיו בתוכנית הדו־שבועית החדשה מה
היה אילו? ,שעורך איש־הרדיו הוותיק

אמנון אחי-נעמי.

למיקרא תיכנון מישדרי הרדיו אין ספק
כי הצבתו של גירעון לב־ארי בראשות
קול ישראל מתחילה להשיג את המטרה
הראשונה שלה: רדיו מעניין יותר.
אלא שריקי ראנד אינה נשואה למבט
ספורט, והיא פגשה בבחיר חלומותיה. היא
החליטה להינשא לו ולעבור להתגורר ב־תל-אביב.
כתוצאה מהפצרות כמה ממנהליה
במבט ספורט, הסכימה ריקי לדחות
את נישואיה עד אחרי האולימיסאדה.
ביטול השתתפותם של ספורטאי ישראל
באולימפיאדה שינה את תוכניותיה של
ריקי, ושמה לא יתנוסס עוד על המירקע,
לעיניהם של אוהדי הספורט והכדורגל.

..הוחוזדזס, בחשובלה״
בימים אלה מצולם בסתר, על־ידי אחת
מבמאיות הטלוויזיה, י סרט המוקדש כולו
לתופעת ״החוזרות בתשובה״.
סרט זה, העומד לחשוף מעולמן של
נערות, בחורות ונשים שעברו את אותה
החווייה שעברו זכרים כאורי זוהר,
מרדכי(״פופיק״) ארנון ואיקא ישר אלי,
הוא בבחינת תקדים צילומי, מאחר
ונשים חרדיות טרם צולמו בטלוויזיה.

בין אד!?1ג דיורעו{,
במשך קרוב לשנתיים עמד כתב הרדיו
איתן אלמוג במרכז הבקרה של מחלקת-
החדשות ברדיו, בתוקף תפקידו כמזכיר
מערכת החדשות. היה זה איתן אלמוג
שהצליח לסייע למנהל מחלקת־החדשות,
יאיר אדוני, להרגיע את מילחמת־ה־קבוצות
שבמחלקת־החדשות.
בימים אלה הודיע אלמוג למנהלי-הרדיו
שהוא מבקש שנת חופשה, כדי לשמש
כשליח ישראלי בפילדלפיה. החוק מחייב
מעבידים, שהם מוסדות־ציבור, לאפשר
הופשה־ללא־תשלום לעובדים היוצאים בשליחות
ציבורית לחוצלארץ.
עזיבתו של אלמוג את תפקידו הרגיש
ברדיו עשוייה לחדש את מילחמת קבוצות-
הכתבים. בינתיים נערכים מגעים בץ כת-

עם מנהיגי המדינה והחברה בבעיות השעה.
גם התוכנית יש שאלות תמשיך לנדוד
ברחבי המדינה.
שלוש תוכניות חדשות תובאנה במיסגרת
חטיבת האומר: מרחבא — שהיא סידרת
שיעורים בערבית של אמצעי־התיקשורת,
ובה שיחות קצרות על העולם הערבי.
תוכנית נוספת היא שנות חיינו הראשונות,
שבה יציגו רופאים ופסיכולוגים את שלבי
התפתחותו הראשונים של הילד. תוכנית
שלישית היא המישחקיס האולימפיים ביוון
העתיקה ובעת החדשה שערך הד״ר אורי
עיו
1ת ח״ סנ ה *

כתכ רונן
נגיעה של עוררים

לחצים כבדים מופעלים מזה כמה ימים
על הנהלת הטלוויזיה, בעניין הקרנת סירטו
הדוקומנטרי של הבמאי יהודה קווה על
דרכו הפוליטית של משה סנה•
עיקר הלחצים מקורם בבנו של המנהיג
המנוח, ד״ר אפריים סנה. סנה הבן, ביחד
עם יאיר צבו, טוענים כי הסרט מעוות
את דמותו של משה סנה. הקרנת־בדיקה
מייוחדת, שנעשתה בנוכחות מנכ״ל רשות-
השידור, יוסף לפיד, מנהל הטלוויזיה,
יצחק שימעוני וחבר-המליאה צכי
זינדר — הביאה את השלושה להעניק
גיבוי מלא לסירטו של הבמאי. לדעת ה שלושה,
הסרט מייצג נאמנה את דרכו.
העו ל ם הזה 2233

יום רביעי
18 . 6
• חידושים והמצאות
6.45 סרט העוסק באנרגיה
של מחר: דרכים חדשות ל-
היסכון באנרגיה באמצעות
מיחזור חומרי-גלם ויצירת
מערכות תחבורה חדשניות.

• מגזין לנוער (.)7.00

שלוש שאלות על אתרים ב מכון
וייצמן ועל בית־ספר תיכון
עיוני ראשון המכין את
תלמידיו לבחינת־בגרות בכל-
כלת־בית.

• ישראל נגד שוודיה

8.03 שידור־ישיר של מיש-
חק הכדורגל בין נבחרות יש ראל
ושוודיה, שייערך בשטוק-
הולם, במיסגרת המישחקים ה מוקדמים
על הגביע העולמי.
השדר: אלכם גילעדי.
• הומר 10.05 סרט
טלוויזיה בצבע, ובו סיפור הת בגרותו
של נער בעיר־שדה
אמריקאית בראשית שנות ה סל.
עלילת הסרט מתרחשת על
רקע האווירה המיוחדת של
אותה תקופה, אהבות ראשונות,
סיכסוכים עם ההורים וב רקע
מילחמת ויאט־נאם והמחאה
נגדה. בתפקידים הרא שיים:
דון מקארדיאנו, ,אלכם
ניקול וטיסה פארו.

ום ח מי שי
19. 6
• ישראל גוריון ב־
״מועדון החתול שמיל״
5.30 שידור חוזר של זד
מיפגש המעולה שבו מזמין ה חתול
שמיל למועדון שלו את
השחקן־זמר ישראל גוריון, ש מנגן
בתופים, חצוצרה, מציל-
תיים, פעמונים וגיטארה.

• ״דרך אחרת״ —
סרט תיעודי על דרכו
הפוליטית של ד״ר משה
סנה 0.30 בסרט זה מע ניקה
הטלוויזיה הישראלית
כבוד מתועד ומצולם למשה
סנה, שנפטר ב* ,1972 בן ,63
שבע תלאות ואכזבות, לאחר
תפניות פוליטיות שהן בגדר
חידה עד עצם היום הזה. משה
סנה זכור לרבים כאישיות מק סימה,
ססגונית, נואם מעולה,
אחרי מחברי-הכנסת הבולטים
ביותר. סרט הטלוויזיה מנסה
לפענח את חידת התהפוכות
של משה סנה, את חייו ועו למו
של האיש שהיה מנהיג
יהודי פולין, איש מפלגת ה ציונים
הכלליים ואחר כך יד־ימינו
של דויד בן־גוריון וראש
המפקדה הארצית של ההגנה.
הסרט חותר לחשוף את הסי בות
שהביאו אותו, בשיא תהילתו,
לפנות עורף למימסד ה-

ציוני ולהפוך אחד ממנהיגי
המפלגה הקומוניסטית.

• החפרפרת (.)10.30

הפרק השישי והאחרון בסיד-
רה הבריטית המעולה, שהופקה
על־פי סיפרו של ג׳והן לה־קארה.
השאלה העומדת על
הפרק היא כיצד להוציא את
החפרפרת מתוך מאורתה. טאר
נישלח לפאריס, שם מוטל עליו
לשלוח הודעה אל ה״כיכר״
בבקשה לפגישה דחופה. מנדל
מקיים תצפית על ה״כיכר״ ומודיע
לסמיילי (אלק גינם)
וגילאם על דרך ההגעה של
החשודים. בסופו של דבר עוזב
אחד מהם, ומנדל ממהר
לדווח על כך לסמיילי.
ממקום תצפיתו רואה סמיי לי
את י פוליאקוב מגיע אל
מקום המיפגש וזמן קצר אחר
כך מצטרפת אליו החפרפרת.
סמיילי חוקר אותו לסיבות
בגידתו. מסתבר, כי סיפור האהבה
של אן סמיילי נוצל גם
הוא לשם ׳נסיון לשבור את
בעלה. סמיילי מתמנה לראש
הרשת.

וקראת שיחר: סידוה בריטית חדשה
החל מהיום הרביעי ( )25.6תוקרן סידרה בריטית חדשת,
השפעות, על פי הרומן הקלאסי של המחברת ג׳יין אוסטין, בשעה
( 8.03 תחת הסידרה אדמים ומשרתים) .חסידרה מבוססת על ספר
שפורסם בשנת ,1818 שנח לאחר מותה של המחברת. זה סיפורה
של אן אליוט, אשר שמונח שנים לפני כן שוכנעה על״ידי ידידת־מישפחה,
לסרב להצעת הנישואין של קפטן וונטוורת. אולם היא
לא שכחה אותו. השנה היא .1815 המילחמה בנאפוליאון נסתיי־

יום שני
השפעות: מרשל וורנץ

20 . 6

יום רביעי, שעה 8.03

#אמיל 3.00 סידרה
נוספת על־פי אחד מספריה של
סופרת הילדים המעולה אסט־ריד
לינדגרן. השבוע הפרק
יום השוק (הסרט דובר עב רית).

וקציני הצי שבים לאנגליה עשירים בזכות השלל שנלקח
מהספינות הצרפתיות. אחד חשבים הוא קפיטן וונטוורת.
אביה של אן אליוט משכיר את אחוזת המישפחח שבמחוז
סומרסט לאדמיראל קרופט, שהוא במיקרת גם גיסו של קפטן
וונטוורת. העלילה קרבה לשיאה כאשר אן עומדת לפגוש שוב
בקפטן. המסורת גורסת שסיפור אהבתה של אן אליוט — דחיית
הצעת הנישואין בניגוד לנטיות ליבה — מבוסס על סיפור חייה
של ג׳יין אוסטין, שלא נישאה מעולם.

סרט שהופק בשיתוף־פעולה
מצרי-סורי, ובכיכובם של שמם
בדודי וחסן יוסוף. הסרט הער בי
של השבוע הוא סרט־מתח
בו שזורים רצח, בילוש, מיס-
תורין ופחדים. נערה נוסעת
באוטובוס ומאבדת במהלך
הנסיעה את זכרונה. שני אחים
נקלעים בדרכה ומנסים לעזור
לה. ידידתו הפרוצה של אחד
משני האחים מסייעת בפיענוח,
ומסתבר שהנערה איבדה את
זיכרונה בעיקבות רצח, שמני עיו
היו נקמה על אונס.

• שכת ׳המלכה (.)8.05

אחרי

שהורדה

מהמסך־הקטן

גבר שבו פגשה. רוברט מנ סה
ללכת בעיקבות תדמית
אביו. לדעתו, לא מספיק שיל מד
ספרות. הוא מחליט לר כוש
מונית, ומנסה לגייס את
הכסף לכך. מנהל סניף הבנק
משיב את פניו ריקם וכך גם
אחיו, ג׳ון. הוא פונה שוב אל
אביו, אך ריצ׳ארד דוחה אותו
על הסף. לדעתו, הרי שעל
רוברט לייחד את כל זמנו ל מילוי
חובותיו, ועליו לנצל את

יוס שישי, שעה 9.55
סידרת הדת באה שבת בהנ חיית
הרב שמואל אבידור ה כוהן,
והובאה תוכנית פולקלור
שאינה תורמת לאהבת־השבת,
הרי כל שנותר מהמתכונת ה קודמת
של התוכנית הוא הש תתפותם
של זמר או זמרת.
השבוע זוהי אירית דותן־פאר.

ההזדמנות שלא ניתנה לרי-
צ׳ארד בזמנו. ריצ׳ארד מעניק
לסוזן מתנה בלתי־מסוברת ו היא
מסרבת לקבלה. ג׳ון מכ נם
את המשפחה בדירתו, ורי-
צ׳ארד ניגש לראיון לקבלת
עבודה ש״כבר נמצאת אצלו
בכיס״.

פרק שלישי בסידרה דברים
בהווייתם. ליז וג׳ון מנסים לפ תור
את מיכלול הבעיות שב חיי
נישואיהם. ג׳ון מתקשה
להתגבר על קינאתו, וליז מס פרת
לו פרטים נוספים על דד

תחת הכותרת הקשר הבולגרי
מתפקדים כמינהגם אנשי השי רות
החשאי הבריטי, תחת פיקודו
החד והנוקשה של מי
שמוכר לצופים כרב־המשרתים
בסידרה אדוניס ומשרתים ז״ל.

#תמונה מייטפחתית

ד״ר מיטה סנה

25. 6

שבת

ריצ׳־רץ 6.00

תוכנית אחרונה בסידרה הנו כחית
שריתקה מאות אלפי יל דים.
שלא כרגיל, צולמה ה תוכנית
בצבעים, בגן־החיות
התנ״ני בירושלים ובסאפרי ב-
רמת־גן. הריצ׳רצ׳ים מפזמים
משחקים ומציגים, ונוהגים כ-
מינהגם בכל תוכנית, אך הפעם
מחוץ לאולפן, ליד בעלי־חיים
למיניהם. הבמאי של התוכנית
הוא הצעיר דני סיטון והמפי קה
צלילה רוז.

21. 6
#דיוקן 0.35ד״ר
ג׳ריים ח׳ורי, וטרינר ערבי מהכפר
ראמה שבגליל, חניד בית-
הספר החקלאי כדורי של או תם
ימים שבהם מסורת היתר,
מסורת, שהמשיך את לימודיו
בחוג לחקלאות של האוניברסיטה
העברית, ולאחר מכן
׳נסע להמשיך את לימודיו ב שוודיה.
ד״ר ג׳ריים ח׳ורי
מכהן כיום כממונה על איזור
הצפון. הוא מספר בסרט על
עצמו ועל בעיותיו.

#השדירה השביעית

תמונה מישפחתית: גיפורד ופוסטר

י 1ס חמישי, שעה 9.30

בועות

האם מגלה מרי את ברט האמיתי?
ומה היא עושה עם
ברט המזוייף? האם מצליחה
המורה לפתות את בילי? האם
דונהיו שב להתגורר עם צ׳ס־טר
וג׳סיקהז האם דאץ׳ יוצא
מבית־הכלא וחוזר לזרועותיה
של יונים ז על כל אלה תינ תנה
התשובות הערב.

ום שי שי

#חוף האהבה (.)6.02

נית־דוגמנית שחומת־עות יפה,
גמישה וארוכת רגליים, שכב שה
בסערה את לאס־ווגאם והפכה
את העיר למקום מוש בה
הקבוע. לולה פאלנה מנ הלת
סדר-יום הפוך, עובדת בלילות
וישנה בימים. לולה הי תד.
הראשונה במישפחתה (יש
לה ארבע אחים ואחיות) ש פנתה
לקאריירה של בדרנית.
היא החלד, בלימודי הריקוד
שלה בגיל שלוש וחצי, וב גיל
14 כבר החלה להופיע ב־מועדוני-לילה
והדהימה את
הקהל בריקודה המסעיר וב-
שירתה.

• המיקצוענים (.)22.45

20.05 הפרק השלישי וה אחרון
בסידרה, שזה שידור
חוזר שלה. בפרק זה משגשגת
לה הקאריירה של ג׳י בלקמן,
הצעיר היהודי רב האמביציות.
הוא חולש על אולם תצוגה
מרכזי בשדרה השביעית (מר כז
ההלבשה היהודי בניו-
יורק) ,אלא שבמקביל לכך
מתחולל משבר עמוק בחייו.
מות ידידו הוותיק ג׳ו ויטלי,
חושף בעיני ג׳יי את אנשי ה עולם
התחתון, והוא חשוד ש הם
גורמי המוות. חשדותיו
מתאמתים כאשר דמות חדשה
תופסת את מקומו של ויטלי,
ועומדת בראש השביתה שב ענף
ההלבשה. בעוד אווה
מיירס נמלטת מפרנק טופו.
איש עולם הפשע עימו ניהלה
רומן קצר שגרם לה סבל,
מתכנן ג׳יי, בעזרת אחיו, אל,
להסגיר את טופו המנסה לה רוס
את עסקיו של ג׳יי ומאיים
לפגוע בחייו האישיים.

יום ר א שון
22 . 6
#החבובות מארחות
את לולה פאדנה (.)8.30
לולה פאלנה היא זמרת־רקד־

ריצ׳־דץ׳ :רוז
יום שני, שעה 6.00

מסך

גדול

מסך

קטן 8.30 תוכנית מוק דשת
לבמאי רומאן פולנסקי,
שביקר זה עתה בארץ. את
הבמאי המוכשר יראיין מגיש
התוכנית ניסים דיין. אחרי הראיון
יובאו קטעים נבחרים
מתוך סרטיו הנודעים של פו־לנסקי,
וביניהם: צ׳יינה טאון,
תינוקה של רוזמארי, סכין במים
וטס.

יום שלי שי
24. 6
#למישפחה (.)7.00
בפינת הבריאות ישוחח ד״ר
נאפז נובאני על מחלות דרכי
העיכול. ד״ר נובאני יביא שו רה
של עצות למניעת איבוד
נוזלים במהלך הקיץ. התוכנית
תביא מיפרט הדגמות מקופות״
הגמל הנהוגות במדינה, כאמ צעי
לחיסכון. מדור האופנה
יביא את אופנות הקיץ הזה.

בטיסת ציוטו ישירה
7ימים ולילותשל טפש ובידוד
באי היווני הקסום

אתר תיירו ת בינ ל או מי
ב מי מי הבדול ח של הים האגאי.

לבחירתך אירו ח ב מלון
ה תיירו תי החדש 0$א 5¥1במחיר

כאן תבלה אחרת, בין תושבים י די דו תיי ם
שהאירוח אצלם הוא מסורת. מקומו ת בי דו ר
ו אפ שרויות ל סיו רי ם, צי ד, די ג, ספורט
ו שיי ט ל איי ם הסמוכים.
המקומות מוגבלים ל־ 65 נו ס עי ם ב שבוע.
טיסה בכל יו ם ג׳ החל ב־ 15.7.80
בלבד, לינ ה וארוחת בוקר כולל טיסה.

$450

פרטים והר שמה במ שרדי

במלון הפאר מ4 .8£ ):

חצי פנ סיון כולל טיסה.

בעורות הנו ס ע מאז 1926

בולל מע״מ^

ל אד ם בחדר זוגי
ילד אחד עד גיל 12
בחדר הו רי ם

לוועדי עובדים מ חי ר מיו ח ד
פרטים והזמנות:

5111־ 0 5 9

עד 15.7.80

בר שותך כתב יד

סוכן
או הצער, לכתיבת ספ ר
בנושאים: מאכזיים מינחדים,
תחביבים ן םעיל1י 1ת-בנאי,
מדריכים למידע 1!/ימ1שי
הנן. מתבקש לסגות בכתב
להוצאת תמר ת״ד 45160ת״א
לבדי ק ת האסשרות להחייאו לאור
רשיון נהיגה
2000 שקל
בי״ם לנהיגה
״גבע״
טל2 5 3 2 3 0 .

;ד׳ 42 5151
ללקווזותללא הוצאת הבלים
ה עו ל ם הז ה 2233

תביעה ראשונה
מס עלר וו חיבורסה
פרקליטות מחוז תל־אביב הגישה תביעה נגד עובד שהרוויח מעלזקי״בורסה
ודורשת לחייבו בתשלום מס״הכנסה מלא על רווחים אלה. עד כה נהגו שילטונות
מס״ההבנסה שלא לחייב במס־רווחים מעיסקי־בורסה, אם בעל־הרווחים לא חיה
אדם שעיסוקו מיטחר בניירות־ערך. לתביעה יש חשיבות תקדימית ראשונה־במעלה,
ואם היא תצליח היא יכולה להביא להטלת מס על כל עיסקי״הבורסה.
מדובר בשכיר שצבר רווח״הון של 400 אלף לירות בערך ב־ 43 פעולות בבורסה.
פקיד השומה טען כי מכיוון שעשה יותר מ־ 40 פעולות בשנה, הרי שהוא נחשב
כסוחר בניירות״ערך, ועליו לשלם מס מלא על רווחים אלה. העובד סירב, והוגשה נגדו
תביעה בבית־חמישפט. העובד שכר את מישרד״הפרקליטים של יעקוב נאמן, כיום
מנכ״ל האוצר, כדי לייצגו.
נושא המיסוי על רווחים בבורסה אינו ברור עד היום. החוק מחייב במפורש
גביית מס מלא ממי שהכנסתו טמיסחר בניירות־ערך היא הכנסתו העיקרית.
האבחנה של עיסוק עיקרי היא אם ההכנסה ממיסחר בניירות־ערך גדולה מהכנסתו
המוצהרת האחרת. עד כה נהגו פקידי־השומה להתעלם מלשון החוק, ולא הטילו
מס על אלפי פרטיים שריווחיהם בבורסה עלו במאות אחוזים על הכנסתם ממיקצועם
המוצהר. בשעתו פוטר נציב מס־ההכנסה, אליעזר שיקוני, מפני שאנשיו הכינו
הצעה לקיום החוק לגבי ריווחי־בורסה. שר״האוצר דאז, שימחה ארליך, נימק
את הפיטורין בצורך להגן על הבורסה מפני התמוטטות.
אי״הבהירות של החוק הביאה בכמה מיקרים ליוזמות פרטיזניות של פקידי־שומה.
כך, למשל, חייב פקיד־שומה בתל־אביב את מנהל אחת מחברות־הביטוח
הגדולות לשלם מס מלא על רווחיו בבורסה, והגדירו כסוחר בניירות־ערך מפני
שהרוויח יותר בבורסה מאשר בניהול חברת־הביטוח. המנהל מסכים לשלם את המס,
אולם אחרי משא״ומתן הביא להסרת הגדרתו כסוחר ניירות־ערך, כדי שיוכל לסחור
בניירות״ערך בחו״ל בלי לשלם מס״הכנסה.
התביעה שכבר הוגשה התחילה לעורר חששות בין אנשי מס־הכנסה, שמא יגרמו
לתוצאות לא-משוערות, ותם הציעו לנתבע פשרה, אולם הוא סירב. מאחר שהוגשה
כבר התביעה, אין דרך להפסקת המישפט, ובמהלכו יביא הנתבע ראיות כי הוראת
החוק אינה מקויימת, למעשה, ולכן יש לזכותו.

אולמרט ביק ש
להתיר שהיית

תביעות בין
גניש לששון חוגי

לוסקי בי ש ר אל

הקבלן אהרון שלום מיש הגיש
להוצאה־בפועל גתל-אביב תביעה על המחאות
בסך 3.5מיליון לירות שחזרו. הן
נמשכו על-ידי איש־העסקים ששון

חבר״הכנסת אהוד אולמרט, שיצא
בימים אלה למאבק נגד התרת כניסתו
של מאיר לנשקי לישראל, חתם לפני
כמה שנים על עצומה של סטודנטים ומרצים,
שקראה לשר״הפנים יוטף בורג
להתיר את שהייתו של מאיר לנסקי בישראל.
זאת מזכיר עורך־דינו של לנסקי

חוגי.

שמו של חוגי לא נודע על כה, למרות
היותו אחד מעתירי״הממון בישראל. הוא
עלה לפני 20 שנה מעיראק והביא ארצה
כשני מיליון לירות שטרלינג. הוא שולט
ב״קופת עולי-עיראק״ ,ולו השקעות רבות
בנכסים ובמימון. חוגי השקיע בעיסקי־בנייה
רבים עם אהרון גניש. כאשר גניש
נכנס להקמת פרוייקט ״בית מרס״ ,נכנס
עימו ששון חוגי כשותף. החברה שהוקמה
לצורך הבנייה, בשם ״שב״ג״,
היא על שמות ששון חוגי, בצלאל מיז-
רחי ואהרון מיש. עד כה חשבו הכל
כי ה״ש״ בשם החברה היא על שם
המנוח שולמן.
חוגי יצא מהשותפות ב״שב״ג״ ,ומיתר
שותפויותיו עם מיש, לפני כשנח. בחס״
דם־הפרידה קיבל חוגי ממיש כטה מיג-
רשים בהרצליה, ושילם הפרשים בהמחאות
שחזרו עתה.
חוגי אמר בתגובה על כך, כי קיים
סיכסוך בינו לבין גניש על נושאים שאינם
קשורים. ל״בית מרס״ .עורך־דינו, יוסף
שגב, מטפל בכל הנושאים הללו.
בימים אלה מסר ״בנק דיסקונט״ את
השלמת ״בית מרס״ לקבלן זכריה
דרוקר מחיפה. חברת ״שב״ג״ לא ניגשה
למיכרז על השלמת הבניין.

תייר לנסקי
חודש בישראל
בישראל, יורם שפטל, במיכתב לח״כ
אולמרט שנשלח בימים אלה
הוא מזכיר במיכתב כי בשעתו אירגן ומסר
לשר־הפנים עצומה, החתומה ע״י 1200
סטודנטים ומרצים למישפטים, הקוראת
להתיר ללנסקי להישאר בישראל. בין החותמים
על עצומה זו היה גם אהוד
אולמרט, שהיה אז המזכיר הפרלמנטרי

של סיעת המרכז החופשי של שמואל
תמיר. בימים ההם עמד ח״כ אורי
אבנרי בראש המאבק הפרלמנטרי לגירושו
של לנסקי.
עורך־הדיו שפטל מוסיף כי אולמרט
אירגן ללנסקי פגישה עם שמואל תמיר,
שהיה אז חבר־כנסת, ובפגישה זו הבטיח
תמיר לפעול נגד גירושו של לנסקי מישראל.
לנסקי
יבוא ארצה בתחילת ספטמבר.

..לוקחו״ קתה
בנק בשיקגו
חברת ״לוקרנו״ הישראלית משתתפת
עם סם זקס ברכישת בנק בשיקגו.
״לוקרנו״ שייכת לאברהם פילץ,
יוסף ריגר ואליעזר פישמן. היא
רכשה, יחד עם ״שופרסל״ ,מחצית מניות
״החברה לקירור ואספקה״ ,וגם נכסים

בנקאי זקס
חיפוש נפט
רבים. היא מחזיקה גם ברבע ממניות
״הבנק למימון וסחר״ ,שרובו בידי ״בנק
המיזרחי״.
הבנק בשיקגו נקרא ״יונייטד אמריקה
בנק״ ,והוא רשום בבורסה 20 ממניותיו
הם בידי הציבור .״לוקרנו״ וסם
זקס הציעו לרכוש את יתר המניות בסכום
של שלושה מיליון דולר. סם זקס יחזיק
במחצית מניות הבנק ו״לוקרנו״ ב״ס/ס.30
זקס היה בעבר בעל ״אקסצ׳יינג נשיו-
נאל בנק אוף שיקגו״ ,שנמכר אחרי
פרשת דויד גרייבר (בנקאי יהודי מארגנטינה,
שנעלם ושעסקיו פשטו־ את ה רגל).
קבוצת
״לוקרנו״ יחד עם זקס משתתפת
גם ברכישת זכויות של קידוחי-
נפט בטכסס.

ורד מנהל
משאזמתן עם
״החברה לישראל
על רכישת
הלקה ב״צים־
איל־הספנות צבי ירד (רוזנפלד) מנהל
משא־ומתן מתקדם עם ״החברה לישראל״
על רכישת חלקה כולו או מקצתו
בחברת ״צים״ .ל״חברה לישראל״ מחצית
מניות ״צים״ .ורד מעוניין להיכנס לני־הול
מעשי של ״צים״ ,וטוען כי בניהולו
תרוויח החברה 50 מיליון דולר לשנה.
ורד מכין עתה ניתוח מאזני של ״צים״,
שבו הוא יוכיח כי החברה הפסידה ב־שנה
האחרונה מיליארד לירות, והיא
מסווה הפסדים אלה בשיערוכים, תוך
מישחק בשערי־הלירה.
ורד פעיל באנטוורפן בעיסקי־ספנות
מזה 30 שנה. בבעלותו יש כיום 30 או-
ניות, מהן 12 חדישות. הוא מפעיל עוד
10 אוניות. האוניות החדישות נבנו במספנות
בבלגיה במחיר 50 מיליון דולר
כל אחת. הן תוכננו על״ידו, והן משמשות
להובלת מיטען צובר ומכולות גם יחד.
דיווחי עסקי־הספנות שלו בשנת 1979
היו 14 מיליון דולר (לאחר פחת, לפני

גו רו די שוק צי רי
נפר דו
שותפות חברת ״גמא״ של שמואל
(״גורודיש״) גונן ו א לי קצירי

עם חב

״ניר״ פורקה.
״ניר״ קיבלה את מניות קצירי וגונן
ב״גמא״ ,ומסרה לקצירי כתמורה את
חלקה במיפעל ״חמר תעשיות מתכת״
בגיבעתיים. אחרי ביצוע העיסקה טען
גורודיש כי קצירי השתמש ביפוי-כוח ש
צריכת
הדלק אינה
צריכת־הדלק בישראל מושפעת בעיקר
על־ידי ההכנסה הפנויה של בעל־הרכב,
ולא על־ידי מחיריו — קובע מחקר של
״בנק ישראל״ ,שהוכן על־ידי כ חו ם
ל ב, על הביקוש לבנזין בישראל.
המחקר מוכיח כי ״גמישות הביקוש
לדלק-מכוניות ביחס להכנסה גדולה בשיעור
ניכר מהגמישות ביחס למחירים״.
מכאן שאם רוצים להקטין את צריכת-
הדלק, יש להקטין את ההכנסה הפנויה,
ולא להעלות את מחירי־הדלק.
על כל גידול של אחנז אחד בהכנסה
הפנויה דרוש גידול של 4.3אחוזים ב-
מחירי־הדלק, כדי שצריכת הדלק לא
תגדל.
גם הביקוש למכוניות חדשות מושפע
יותר מההכנסה הפנויה מאשר ממחירי
המכוניות.

ספריות גובות
תשלום בלתי־חוקי
חוק-הסיפריות-הציבוריות אוסר עליהן
לגבות דמי־שימוש מקוראי הספרים. ה חוק
קובע כי המדינה תממן את פעולות
הסיפריות במענקים קבועים. מכיוון שהמדינה
אינה משלמת מענקים אלה
במידה מספקת, החליטו כמה רשויות,
כמו תל״אביב ורמת-גן, לגבות דמי־שימוש
בניגוד לחוק.

שותף גונן
יפוי־כח?
נתן לו למטרות אחרות, וכי לא חיתה
לו הרשות לוותר בשמו על המניות ב-

״גמא״ הוקמה בשעתו לעיסקי-ייצוא
של נשק וציוד ביטחוני אחר. עתה עוסקת
״גמא״ רק בייצוא ציוד כיבוי-אש.
בעת פירוק השותפות ב״גמא״ התחייב
קצירי לשלם ל״ניר״ 525 אלף לירות,
אתרי שהתברר כי קיבל מפרעות בחו״ל
מלקוחות, ולא העבירם לחברה. הוא
החזיר חלק מן הכסף ונשאר חייב עוד
5000 דולר, שעליהם הוגשה תביעה להו־צאה־לפועל
נגדו.
ניהול מיפעל ״המר״ לא היה מוצלח,
ובימים אלה עבר המיפעל לבעלות חברת
״קובים״ של מנחם ים־שחור וקובי

אבן־עזרא.

קולנוע סרטים אחיו ה ק טן שלבר טו דו צ,
מישפחת ברטולוצ׳י מפארמה, היא מיש־פחה
אמנותית מאוד. האב היה משורר
ידוע, הבן הגדול, ברנארדו, הוא במאי־כוכב,
בן דודו, ג׳יובאני, הוא מפיק מצליח,
שמלבד עסקי המישפחה, הפיק סרטים גם
לבמאים כמו לוקינו ויסקונטי ודינו ריזי.
עכשיו, גם האח הצעיר של ברנארדו,

ברונד גאנץ, כתפקיד ורנד, ומאריאנגדה מלאטו, כתפקיד מארתה, כ״מחסן אבידות״
האיש הקורע את המסכה

גאנץ, כ״ידיד אמריקאי״
לא מצאתי אף איטלקי
ג׳יוזפה, עולה על הבימה הבינלאומית.
הוא כבר עשה סרט עלילתי אחד בעבר,
בשם ברלינגר, אני אוהב אותך, אבל
בפסטיבל הסרטים האחרון בקאן, כבר עלה
ממש לכותרות. עם אחיו, כיועץ מאחרי

הקלעים (אמנם, יועץ שאינו מתערב אבל
בעל חשיבות לא מבוטלת) ,ובן־דודו כ מפיק,
השיג גיבוי של חברת סרטים
אמריקאית, פוקס. עם שני כוכבים אירופים
מדרגה ראשונה, האיטלקיה מאריאנ־ג׳לה
מלאטו (סחף חושים) וברונו גאנץ
השוויצי (הידיד האמריקאי) ,השלים סרט
בשם מחסן אבידות (באנגלית קוראים
לסרט אשה איטלקיה) ,שהוצג במיסגרת
הסרטים שנבחרו על־ידי איגוד הבמאים
הצרפתי.
מסקנות מרחיקות־ילכת. כרגיל,
כשמדובר במישפחת ברטולוצ׳י, גם כאשר
המוצר הסופי אינו לכל טעם, ואפילו כאשר
הוא עשוי להרגיז אחדים הוא תמיד מעניין.
ראשית, בגלל האתגרים הצורניים שהח
ליט
לכפות על עצמו, שנית, בשל אתר־הצילומים
שבו מתנהל הסרט כולו, ול בסוף,
בגלל הדרך שבה הוא מדריך את
שחקניו כדי להגיע למסקנות מרחיקות
לכת לגבי מצבה של האשה באיטליה.
עלילת הסרט כולו מתרחשת בתוך 24
שעות, ומלבד סצנות הפתיחה והסיום, היא
מרוכזת באתר אחד בלבד. הסרט הוא
ספק חלום, ספק סיוט, ספק מציאות, וברטו-
לוצ׳י עצמו מסרב לפרש כל שלב ושלב,
ולומר מד. בדיוק קורה באותו הרגע.
זכותו של הצופה להחליט בעצמו.
אשר לאתר, זוהי תחנת־הרכבת המרכזית
במילאנו .״זאת התחנה המרשימה ביותר
באיטליה,״ טוען הבמאי בן ה־ .33״אולי יש
בה התגלמות הטעם הקלוקל והקיטש, אבל

נ הג בעיקבות
גורלו

מאותה (מלאטו) מחכקת את כתה
אשה נורמלית בהחלט

סיפור אהבה עד גדגלים
(סינמה ,1תל־אביב, ארצות־הברית)
— הדמיון לאדם בעיק-
בות גורלו בולט לעין: החיים על הכביש בנדודים מתמי דים
; יחסים בין דורות שונים ; הקשר לכלי-הרכב (במיקרח
אחד — אופנועים. במיקרה שני — מכוניות) ,שהוא אמיץ
יותר מקשר לבני-אדם; שני הסרטים נוצרו בערך באותה
התקופה, לפני כעשר שנים, ושניהם מהווים מיסמכים
היסטוריים חשובים של המצב הנפשי באמריקה באותם
ימים.
להבדיל מאדם בעיקבות גורלו הרקע שמאחרי מסעות
הגיבורים, כאן, כמעט אינו קיים. הם מנותקים מן החברה
עד כדי כך שאינם מרגישים אפילו צורך בשמות. האחד
הוא ״הנהג״ ,השני הוא ״המכונאי״ ,השלישי הוא
״ג׳י.טי.או.״ (כי הוא נוהג מכונית כזאת) .הרביעית, הנלווית
אליהם כטרמפיסטית היא ״הנערה״ .הנהג והמכונאי
מתחרים בכבישים צדדיים, הרחק מעיני החוק, עם נהגים
ומכונאים אחרים, שבנו כמותם את ריכבם, וחיים כל
פעימת של המנוע וכל חריקה של הצמיג. בדרכם הם
אוספים את הנערה, ונכנסים לתחרות עם ״ג׳י.טי.או.״,
תחרות ההופכת בהדרגה לאחווה של אנשים בדרך, שקיומה
חשוב יותר מזהותו של המנצח.
הבמאי מונטי הלמן, שהתפרסם באירופה, באמצע שנות
השישים, בזכות שני מערבונים מוזרים ויוצאי דופן, קרוב
אמנם, בנושא, לאדם בעיקבות גורלו אבל גישתו שונה
לחלוטין. הדרמה אצלו מאופקת עד כדי כך שכמעט אינה
קיימת, עימות של אמת אינו נוצר מפני שהצעירים מסרבים
להיכנע לכל התערבות רגשית שהיא, והתגרויותיו של המבוגר
נשארות בלא מענה. הצילום, ובעיקר העריכה של
הסרט (הלמן במקורו עורך) ,מונעים כל השתתפות חיצונית,
ואפילו המירוצים, שהיו יכולים להיות הפגנות כוח

וררן או ט ם: ב לי ש מות
טכניות, חולפים ללא שום מתח מיוחד, פי הרי לא חשוב
כלל מי מנצח.
לעומת זאת, מיטיב הלמן לתאר, כאשר הוא חודר אל
מתחת לפני השטח של אדישות גיבוריו, דור של אנשים
ללא בית, נוודים נצחיים, המתמכרים למהירות כפי שאחרים
מתמכרים לסמים, וקשה לדעת אם הם מחפשים את זהותם
או שמא בורחים כדי שלא למצוא אותה. זאת, באשר
לצעירים, שעה שהמבוגר משתדל להמציא לעצמו היסטוריה,
ולשכנע את הזולת בנכונותה אולי מתון אותם
מניעי פחד וחרדה מפני האמת.
תשע שנים נמצא הסרט הזה על המדף. מי שאוהב
קולנוע כדאי שימהר לראותו, כי קיים החשש שמא הצגתו
על מטכי הקולנוע תימשך זמן קצר, ואחר כך הוא
עלול להיעלם שוב, ואסור לתת לו לעבור בלי תשומת״לב.

יחד עם זאת, קשה להעלות על הדעת
תפאורה מושלמת יותר לסרט.״ יש אולי
מי שייזכר בסרט איטלקי אחר, בן 25
שנה, של במאי איטלקי מפורסם בשם
ויטוריו דה־סיקה. לאותו סרט קראו תחנה
מרכזית, והוא התנהל כולו בתחנת־הרבבת
ברומא, שבה נפרדו זה מזה זוג האוהבים,
מונטגומרי קליפט וג׳ניפר ג׳ונס.
העובדה שבמשך כל צילומי הסרט,
שנערכו בתוך התחנה, הסתובבו אלפי
אנשים ברציפים, בין מצלמות, זרקורים
וכבלי־חשמל, לא הטרידה במיוחד את
ג׳יוזפה ברטולוצ׳י .״אולי היו כמה קשיים
בעבודה, אבל בסך הכל, זה דווקא מעניין
לעבוד בתוך ההמון. לא פעם צצים רעיו נות
חדשים מן הקשיים שבעבודה.״
המיפלצת הקטנה. התחלת הסרט
רצופה סידרה שלמה של רעיונות מברי קים
וציניים הבאים בזה אחר זה, בקצב
רצחני ממש. בסצנה הראשונה מתבוננת
המצלמה בסבתא, צעירה עדיין, ובנכדתה,
היושבות ליד שולחן בבית-קפה שעל
שפת בריכה. זמר מתחנף עובר בין השול חנות
ומחייך לנשים. הוא עושה עיניים
לסבתא, הילדה הופכת את כל השולחן,
מעליבה את השניים בארסיות ופורצת
בצעקות. בסצנה השנייה, אמה של ה ילדה,
מארתה, שהיא גיבורת הסרט, מת כוננת
לנסוע ממילאנו לרומא, כדי לחח־ה
עו ל ם הז ה 2233

זיר את המפלצת הקטנה הביתה. בעלה
העצבני מלווה אותה לשדה התעופה, אבל
רגע לפני שהיא עולה למטוס הוא נתקף
פחד־גבהים (האם זה רמז מוקדם לסיפרה
הפמיניסטי של אריקה ג׳ונג?) ,ומשכנע
את רעייתו שתעדיף את הרכבת, שהיא
בטוחה יותר, זאת למרות שהוא אינו
מתכונן להצטרף אליה למסע.
הסצנה הבאה בתחנת הרכבת של מילאנו.
תוך מעקב אחר הזוג הדוהר כדי להשיג
את הרכבת המהירה, זזה המצלמה ומגלה
אחרי כל פינה ובתוך כל מעבר של התחנה,
מראות משעשעים.
המאהבוהבעל. מארתה מתיישבת
בתא של המחלקה הראשונה. הבעל מתעקש
לרוץ ולקנות לה עיתונים כדי שלא
תשתעמם. הוא יוצא מן התא, ובו ברגע
מתפרץ פנימה, כשור לחבות חרסינה,
המאהב של מארתה, שעקב אחריה כל
הזמן. הוא החליט לנצל את נסיעתה לרומא

במאי ג׳יוזפה כרטולוצ׳י
בן 33
לקצת מזמוטים לא חוקיים, רץ אחריה
מנמל־התעופה לרכבת ועכשיו אין לו יותר
סבלנות לחכות. הוא רוצה להתחיל מיד
במלאכה, היא מסתייגת ממנו ומתרחקת.
היא נמלטת מן הרכבת, המאהב מחפש
אותה מצד אחד, הבעל רץ מן הצד השני,
הרכבת יוצאת מן התחנה, המאהב שנשאר
ברכבת משוכנע שהיא ירדה, הבעל שלא
הצליח להגיע בזמן לקרון שבו היא נשארה,
בטוח שהיא נסעה, ואילו היא נותרת
בגפה על הרציף.
מרגע זה והלאה, צוללת מארתה לתוך
עולם של הזיות, עולם ריאליסטי לכאורה,
שאיננו אלא בבואה של ההרהורים, התשוקות,
הגעגועים והתסכולים של אשה איטל־קיה
באמצע שנות השלושים לחייה, ובסוף
שנות השבעים של המאה. אם בכל מה
שקרה עד כה, טמן כל צילום הפתעה
חדשה, וכל תפנית של העדשה גילתה
דבר בלתי-צפוי, והדיאלוגים היו שנונים
ועוקצניים, הרי שבהדרגה, בהמשך, הסרט
לובש אווירה חלומית יותר, הדיאלוגים
והסיפור עצמו הופכים להיות יותר אבסט רקטיים,
אין עוד הסבר מדוייק לכל מעשה
ואין עוד היגיון צרוף בכל דמות.
האם והזונה. מארתה פוגשת את
ורנד, שהיה כנראה אהבתה הראשונה,
שודצי המעורר בה שוב את כל סערת
הרגשות שהיתה ממנה והלאה בחייה המ סודרים
והמאורגנים היטב. וג־נר מושך
אותה בהדרגה לתוך קלחת מטורפת, דרכו
היא פוגשת יצאנית קטנה ׳ומכורה לסמים,
ופועלת־ניקיון ענקית, שהם אולי השתק פויות
שונות של אישיותה — האם מול
הזונה. היא נסחבת לתוך הכבלים וה מוסכמות,
ונופלת לתוך עולם זר ושונה
משלה. עולם, שכדברי הבמאי :״הכל חיים
בו באותה הצורה ויש להם רק מטרה
אחת — להישאר בחיים עד ליום המחרת.״
גם מבחינה חיצונית היא הולכת ומתדרדרת׳
מן הלבוש המהודר שבו היא נראית
בתחילת הסרט, היא נמצאת בסופו, בבגדים
מקומטים, רטובים ומלוכלכים של
הגבר שאותו אהבה, ואשר נעלם לפתע,
העולם הזה 2233

ר איון מיו חדשל
יי רו עם
עדנ ה 3
רי קי שרדר

,.אתה חי וק
נעם אחת!״
אתחיל בהבהרה: הוא לא אותו ילד
רכרוכי וזב־אף הזכור למי שראהו בסיפורו
של אלוף. ולכל היודע שהדבר
היחיד המפחיד יותר ממיפלצות הם ילדי-
פלא, אוסיף ואומר: לא רק שאינו מתנהג
ככוכב עליון (למרות שהכנסותיו בקופה
מסמיכות אותו לכך) הוא אפילו נחמד,
ידידותי, לא מבריק במיוחד ולא חושב
את עצמו לגאון :״אני חושב שהיה לי
בסר הכל קצת יותר מזל מאשר לילדים
אחרים. חוץ מזה אני ילד. זאת עובדה,
אני בן עשר.״ והעיקר: אם ימצאו שהוא
מבוגר מכדי להיות ילד־פלא קולנועי,
יוכל תמיד להיות טכנאי. בין כל סוכני
הסרטים, המבוגרים, שבאו לקנות ״על
הנייר״ את סירטו הבא של ריקי, גירסה
חדשה של לורד פונטלרוי הקטן, עם
פארטנר גדול, בכל המובנים, אלק גינס,
לא היה איש שידע לתקן את מקלט־הטלוויזיה
שבחדר, מלבד ריקי. וכשמצ־למתי
נתקעה, כמו להרגיז, ברגע הלא
נכון, היה זה ריקי שהשיב אותה ל איתנה.
הפירסום
לא נחת עליו כרעם. אחותו,
המבוגרת ממנו בסך־הכל בשנתיים, החלה
את הקאריירה שלה כדוגמנית קטנה. עתה,
אחרי שהופיעה בתפקידון לצד אחיה ול צד
...אליוט גולד, היתד, גם היא בחדר,
יחד עם ההורים. אלה מלווים את שני
הילדים המיקצוענים לכל מקום ודואגים
לבל יחמיצו את הילדות. האם זה אפ שרי?
״כן,״ אומרת האם ,״ריקי עובד
ארבע שעות ביום, בין אם בהסרטה או
בפגישות עם העיתונות. בימים כתיקנם
הוא הולך לבית־הספר בקונטיקט, ומס רים
בימי החופשה.״
בכל זאת, קשה להניח שילד המחלק
אוטוגראפים בגיל שמונה, עובד עם ה במאי
השלישי, בגיל עשר, ומפקיד את
ממונו בבנק במו־ידיו, הוא ילד רגיל. אם
כי למראהו, כשהוא טורף באצבעותיו
ערמה של תות־שדה ואינו מתרגש מכל
המהומה, גוברת והולכת ההרגשה כי
מישחק, עבור ילדים, פירושו לשחק ממש.
כמו בצעצועים — האם לא קשה לך,
לפעמים, כשעליך לחזור על אותו מישפט
עצמו בפעם הרביעית, או החמישית, כפי
שבדרך־כלל קורה בשעת ההסרטה?
״לא. זה משעשע אותי. אינני מתאמץ
כלל.״

כוכב כן עשר — ריקי שרדר
שונא בננות־י -אוהב תות שדה
״האם לעולם אינך מתרגז?״
״לא. אני לא עצבני מטבעי. אני נינוח
בעבודה.״
״וכשהבמאי מתעצבן, וכבר מאוחר, ונמאס
לך לחזור על אותה השורה, וחם
לך, והאיפור הכבד הזה מתחיל לנזול
על הפנים...״
״ממ ...לפעמים אני קצת מדוכא. כמו,
למשל, בסצנה האחרונה של סיפורו של
אלוף.״
״מה קרה אז?״
״זה היה קשה מאוד. מצד אחד פחדתי
פן אעזוב את הקולנוע לעולם, אם לא
אצליח לעשות זאת. מצד שני — היה
לי באמת קשה לבכות כל־כך הרבה. אני
שונא לראות אנשים נפגעים.״
״האם בכית בדמעות של ממש?״

״איך הצלחת לעשות זאת? אפילו גדולים
ומנוסים ממך זקוקים לתחבולות
טכניות?״
״אני באמת בכיתי. חשבתי על משהו
עצוב וזה הוריד לי דמעות מן העיגים.״
״על מה חשבת?״
״זה סוד״.
הוא מוכן לספר על אהבתו לכדורגל,
לבייסבול, להוקי, לטניס, לפראנקו(זפירלי)
שעשה איתו את צעדיו הראשונים על
הבד. בשעה שילדים אחרים קוראים ספרים
הוא קורא תסריטים. אמא ואבא קוראים
איתו, אבל אינם קוראים לו, או במקומו.

לקראת סוף השליש השני, כשהוא קופץ
איטלקית שוטפת, נבחר במיוחד על־ידי
מתחת לרכבת נוסעת.
ברטולוצ׳י, שהתרשם מהופעתו בידיד אם־
ריקאי .״לא מצאתי אף שחקן איטלקי
בסוסו של דבר, באשר הבעל המודאג,
שיכול היה לתרום לסרט מה שתרם גאנץ״,
יחד עם אמה ובתה, מוצאים אותה נודדת,
טוען הבמאי.
יממה לאחר שצריכה היתד. לצאת ברכבת,
בתוך תחנת מילאנו הענקית, היא המומה,
אכן נראה ששני השחקנים הבינו היטב
אינה מזהה איש, מתהלכת כסהרורית.
מה נדרש מהם. מאריאנג׳לה מלאטו עוברת
היא חוזרת הביתה עם בתה, ועדיין אינה
מן האופנתיות הנוצצת של ההתחלה, אל
יודעת מי היא. תוקפנותה של הילדה
חשיפה אישית גוברת והולכת בהמשך
הולכת ונמוגה מול ההתנהגות המסתורית
הסרט, עד שהיא ממש ערומה, פיסית
של האם, ועד מהרה היא על גבול האימה.
ונפשית מול המצלמה, בסצנה של התער אז
נשמעת לפתע הצפירה מחרישת האוז טלות
בתוך המרחצאות הציבוריות של
ניים של פעמון־האזעקה נגד גנבים, מארתה
תחנת־הרכבת. גאנץ היה בעבר שחקן תיניגשת
אוטומטית להפסיק את פעמון-
אטרון, ואת הבמה נטש לפני שנים אחדות
האזעקה, וזה סיום הסרט. היא שבה ל כי
״ראיתי שבזמני החופשי אני הולך
מציאות, אבל ברור לכל כי לא תהיה
רק לקולנוע.״ הוא מצליח להעניק לדמות
עוד כאשר היתד..
של ורנד אותה הזרות הדרושה למי שמופיע
כביכול מעולם אחר, משולבת באישיות
אשה נורמלית .״מארתה היא אשד.
שבה הסתום, הרומנטי, האכזרי והמקסים
נורמלית בהחלט,״ טוענת מאריאנג׳לה
מלאטו .״אבל מה זה נורמלי בימינו? ׳ משתלבים יחד לדמות שאינה יכולה אלא
להיות מרתקת בעיני כל אשה.
האם אין זו העמדת־פנים שמסתירה משהו?
״ורנר הוא האיש הקורע את המסיכה
רגשות ותחושות. אשר לברטולוצ׳י
מעל פניה של מארתה ומאלץ אותה להת הצעיר,
הוא מגלה ביטחון וידע בשפה
בונן בעצמה,״ מסביר ברונו גאנץ, מגדולי
הקולנועית, שמעידים על השנים הרבות
השחקנים בשפה הגרמנית, את הדמות
שעבר במחיצת אחיו הגדול .״התחלתי
שהוא מגלם. גאנץ, שהוא שווייצי ודובר
כעוזר שלו,״ הוא אומר ,״ובמידה מסויימת

״אני מחליט לבדי איזה תסריט מתחשק
לי לעשות. בדרך־כלל אני אוהב סיפור
מישפחתי כמו האלוף או לורד פונטלרוי.״
כשאני שואלת איך הוא מכין עצמו
לתפקיד, הוא מזכיר לי שהוא. בם ך הכל
ילד :״אני חושב על כך שבוע לפני כן,
לא יותר מזה.״ די בכך שחלומותיו שאו בים
מעולם הבד :״החלום האחרון שחלמתי
הלילה הוא שבדרך לקאן, עם אבא ואמא
ועם חבר שלי פיטר, אונייתנו עולה על
שירטון, ואנחנו מתעוררים על אי! כזה
מין אי, כמו שרואים בסרט כוכב הקופים.
והקופים חוטפים אותנו כבני־ערובה. אני
עושה להם צרות עד שהם משחררים
אותי, אבל איני יכול למצוא את האונייה,
אז אני נאלץ להישאר שם, תקוע, ולאכול
בננות כל החיים.״
״ואתה שונא בננות?״
״אני אוהב רק בננות ירוקות.״
״ולראות את תמונותיו בעיתונים, אחה
אוהב?״
״לא איכפת לי שיהיו שם.״
״ועיתונאים, השואלים אותך שאלות,
אתה אוהב? האם לפעמים אומרים לך
הגדולים מה לומר בראיון זה או אחר?״
״לא. אני עושה מה שאני רוצה, ואומר
מה שאני רוצה.״
״ואם למשל יאמרו לך לא לאכול כל
כך הרבה סוכר כי זה משחית את שיניך?״
״לא אשמע. אני אוהב סוכר. בסך־הכל,
הרי אתה חי רק פעם אחת, לא?״
הוא מורי ורבי בקולנוע, אבל אני פחות
מאוהב ממנו במצלמה ופחות מכור לתנועו תיה.״
קשה לומר זאת אחרי ראיית הסרט.
החלק החזותי שבו הוא ממעלותיו הבול טות,
כאשר השימוש באמצעי תאורה
חדשים איפשרו לו להשיג גוונים חריפים
וקשים יותר מן הרגיל, ולהעניק לסרט
מראה מיוחד במינו.
כאשר מבקשים מברטולוצ׳י לסכם את
סרטו במשפט אחד, הוא אומר :״בראש
וראשונה, מה שחשוב, הם הרגשות וה תחושות
המובעים בסרט: מעשי קונדס
ילדותיים, אשה, יום, לילה, תחנת־רכבת,
המון אלמוני, ניחוח חדרי-נוחיות, אובדן
הזיכרון, חלום, חידה ...בקיצור, סרט״.

ת ד רי ך
חו בהליאות :
תל־אביב: תרגילים בהתבגרות,
?ן רמר נגד קרמר, ידיד אמריקאי,
ירושלים: קרמר את קרמר, מה
גשמע דוק.
חיפה: קדמר את קרמר, נישואיה
שד מריה בראץ.

א ת שוב
מלאה?
נפיחות? עצירות?
תה ביקונים לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל עלים וטבליות.
מיוצר מצמחים.

$וווט<£61
חזרה לעיכול טבעי
להשיג בבתי המרקחת בלבד אישור משרד הבריאות

002־11146*929

קו ראיקר

(המשך מעמוד )3
אך בכל אותה תקופה נשארו
יחסי עם קסטנר עצמו הוגנים,
אם לא ידידותיים. הוא שנא, כמובן,
את תמיר, והאמין כי הוא
שואף להיבנות על חורבנו. אד הוא
האמין ביושר הכוונות של העולט
הזה.
שיחה אחת נחרתה עמוק ב זיכרוני.
זה היה אחרי פסק־הדץ
הקטלני של הלוי. ביקרתי את
קסטנר בביתו — אותו בית ש־בפיתהו
נרצח זמן לא-רב לאחר
מכן. הבאתי עימי מכונת־כתיבה,
ואמרתי לו :״עכשיו אתה מוכרח
להחליט אם להציל את עצמך או
את מנהיגי״הישוב. כדי לטהר את
עצמך אתה צריך עכשיו להגיד
את כל האמת לציבור — גם אם
היא תביא עליך את איבת המנ היגים.
אינך יכול לשחק עוד
תפקיד של עסקן מפא״י (קסטנר
היה ברשימת מועמדיה לכנסת) —
אתה צריך לדאוג לעצמך.״
אחרי היסוס, הסכים. הכנסתי
גליון־נייר למכונה, והוא התחיל
להכתיב לי את גירסתו. יתכן ש־היתה
זאת הפעם היחידה שבה ישבנו גילה אתצפונות ליבו.
שעות, שאלתי שאלות, הוא השיב.
הערב ירד, בחדר השתררה אפ לולית,
ואני כתבתי את הדברים
במכונה תוך כדי דיבור. לא קמתי
להדליק אור, כי חששתי שמא
יישבר הקסם.
התקרבנו לסיום, כאשר צילצל
פעמון־הדלת. נכנסו כמה גברים —
ידידיו של קסטנר מהונגריה. הם
דיברו עימו הונגרית, ומובן שלא
הבינותי מילה. פניו נפלו. לבסוף
ניגש אלי, אסף את בל הניירות
שהיו מונחים לידי, תחב אותם
לכיסו ואמר :״אני מצטער, אבל
שיניתי את דעתי. ידידיי צודקים.
אם יתפרסמו דברים אלה, תמיר
ימשיך לרדוף אותי, ואילו מנהיגי
מפא״י יחשבו שאני בוגד בהם. אני
אמחץ בין שני הצדדים. אסור לי
לעשות זאת.״
ברגע שנודע לי על רצח קסטנר
נזכרתי בפגישה זו. אילו הניח לי
לפרסם את החומר — האם זה לא
היה מציל את חייו ז האם זה לא
היה מונע מן הקנאים לראות בו
בוגד ולרצוח אותו?

רצח
ול ק ח

המת מוד דו ת על תואר

מלכת המי 1980
תגענה לנשפים בבל רחבי הארץ
ב או טו בו סי םהמ רוו חי םוהמ מוזגי ם של

1151 01 /ב1/יי ס*
אוטובוסיםלתיירותוד 0 1י 1/ו ו 3מיוחדות ,

וחי ה ם 731 .34 0 ׳7 ׳01/־אכיכ

! £1337144332145 .715

נפגשתי בבול,ר אחרי הרצח
עם שמואל תמיר בבית-קפה בכיכר
דיזנגוף, ליד מישרדי־המערכת ש לנו.
הוא היה מבוהל. הוא היה
משוכנע שתקום עתה זעקה ציבו רית
גדולה נגדו, כמי שאחראי
מבחינה מוסרית לרצח. הוא חשש
שמא ישללו את רשיונו כעורך־
דין, שמא יאסרו אותו. הוא היה
משוכנע אז (ורמז על כך גם
בנאומו השבוע) כי השין־בית הוא
שרצח את קסטנר, כדי להשתיקו.
בפרשת הרצח יש פרטים שהם
עדיין לוטים ערפל. ראש המחתרת
הרצחנית היה קנאי לאומני, מותיקי
לח״י, שהאמין בלי ספק כי
קסטנר אכן ״מכר את נישמתו
לשטן״ ,ועל כן ראוי להירצח.
אך היה בין הרוצחים גם צעיר
שהיה פעם סוכן שרות־הביטחון.
לדברי השרות ״הקשר עימו נותק״
אחרי שנשלח על־ידי השרות כ-
סוכן־מודיע לאותה מחתרת. זה היה
די תמוה.
המאמר הראשון של העולם הזה
( )1014 אחרי הרצח, נועד להגן
על תמיר, פשוטו כמשמעו. מי
שקורא אותו היום יבחין בנקל את
מגמתו: להפריד בין המישפט ובין
הרצח, למנוע יצירתה של אווירת
לינץ׳ נגד תמיר. זה היה בסדר.
אך מותר היה לקוות שתמיר עצמו
ילמד משהו מפרשה זו. חבל שאין
זה כך.

במדינה דרכי ח״ם
ש1יאברהםכ הן
בא?עזור למישטרח,
וזוהה בנאשס בשוד
בלוד שני חברים טובים, שם
שניהם אברהם כהן. הראשון, ש ייקרא
להלן אבי, הוא דמות ידועה
בעולם הפשע בלוד. לפני זמן מה
נורה בבטנו, ומצא את עצמו בבית״
חולים. בתחילה העיד במישטרה
כי הוא מכיר את תוקפיו, שירו
בו על שסרב למסור להם כדורי
אדולן, להם הוא זכאי, בנרקומן
בגמילה. אך אחרי זמן קצר חזר
בו אבי מעדותו זו. השלושה הובאו
למישפט על נסיון לרצח, אך זוכו
מחוסר הוכחות.
בינתיים הסתבך אבי בחשד אונס
וישב במעצר כמה ימים. לפני
כשבוע, בשעה אחת בצהריים,
שוחרר סוף־סוף אבי ממעצרו.
שיחה עם החבר׳ה. הדבר
הראשון שרצה לעשות היה להת קלח
ולהחליף בגדים, ואחר כך
תיכנן לצאת לראות את חבריו,
במיוחד את חברו הטוב אברהם כה;
השני, שייקרא כהן.
אבל כבר בתחנת המישטרה נודע
לו כי את כהן לא יוכל לפגוש,
כיוון שהוא עצור ומחכה למיסדר
זיהוי.
אבי הוא חבר נאמן. הוא מיהר
לביתו, החליף בגדיו והכין ארוחה
עבור חברו העצור. הוא חזר ל תחנת
המישטרה וביקש מהשוטר
למסור את האוכל לחברו. משום
מה סירב השוטר וזרק את החבילה
לסל. עצוב ומאוכזב עזב אבי את
תחנת המישטרה ויצא למרכז העיר,
כדי לשוחח עם חבריו האחרים.
בעוד הוא משוחח עם החבר׳ה,
הגיעה למקום ניידת מישטרה. שוט רים
שירדו ממנה אמרו כי הם
מחפשים מתנדבים למיסדר זיהוי.
אבי רצה להתרחק אבל אחד מהם,
המכירו, שיכנע אותו. הוא אמר
לו כי הוא יודע היטב שבשעת
השוד, שביגללו מתקיים מיסדר־הזיהוי,
היה אבי עציר בתחנת
המישטרה. אליבי כזה אי-אפשר
לקעקע. לכן הבטיח לו השוטר כי
אם אפילו תזהה אותו הגברת הטו.ענת
כי תליונה נגנב ממנה על־ידי
צעיר בשעות הבוקר, הוא
אישית ידאג לשיחרורו של אבי.
אבי השתכנע, כאשר הבין כי
מדובר בחברו כהן, שהוא החשוד
במעשה־הגזל, והלו עם השוטרים.
בעוד הוא יושב ומחכה למיסדר,
הבחין אבי בשתי נשים היושבות
ומחכות גם הן. חושו הבלשי אמר
לו כי אחת מהן היא המתלוננת,
העומדת לזהות את חברו.
הוא ניגש אליהן, ובנימוסיו ה טובים
ביותר שאל אם הן המתלו ננות
על גניבת התליון, וביקש
לדעת מה ערך הנזק, שכן אולי
אפשר לפצותן ולסגור עניין. ה צעירה
שבין הנשים הסכימה לבטל
את התלונה אם יושב הכסף, אולג
אז הציצה בו הזקנה, ואמרה :״רגע,
זה בכלל אתה שלקח את התליון!״
אבי שידע על האליבי שלו, לא
היה מודאג. הוא רק לא ידע כי
היו שני מיקרים של גניבת תליו נים
בלוד באותו היום. הגברות
שבהן פגש בתחנה לא באו להתלונן
על התליון שנחטף בבוקר. התליון
שלהן נגנב בשעה ,15.00 כאשר
אבי כבר היה משוחרר.
כעבור שלוש שעות. כאשר
ניסו השוטרים לעצרו איבד הצעיר
את עשתונותיו. הוא סירב בכל
תוקף לחזור למעצר שלוש שעות
אחרי שהשתחרר, וניסה להימלט.
שוטרי התחנה תפסו אותו כמה
מאות מטרים מהתחנה, והחזירו
אותו. אך לדברי כתב האישום,
הוא הספיק גם לתקוף את אחד
השוטרים, במהלך העניינים.
בעת יושב אבי במעצר, ומחכה
למישפטו על חטיפת התליון של
הצהריים.
העו ל ם הז ה 2233

— ש ש מו
כתבה שניה בסירת!
ער בת־יהסנו
הצבאיים: ח״ליס
המגיעים וצבא כשאינם
יודעים קרוא וכתוב
והמורות מנסות להציל
אותם מגורל של
בתי־סוהר

הונג רי ת חוננ ח

ן ץ מקורבים זירמטכ״ל, רב־אלוף
י י (״רפול״) איתן, טוענים כי אילו יכול,
היה מכפיל ומשלש את הסעיף התקציבי
של צה״ל בנושאי החינוך. כיום מוציא
הצבא סכום של כ־ 90 מיליון לירות לש נה
על חינוך חייליו, בעיקר לחינוך יסודי
של חיילים אנאלפאבתים או הקרובים לדרגה

רפול אוהב את מיבצע החינוך, ומתמיד
בדרישתו להגדיל את התקציב. גם ראש
אכ״א, האלוף משה נתיב, רוצה ביותר

כסף וביותר כיתות לאותם חיילים. ראש
אכ״א הוא הממונה על המערכת של קצין-
חינוך־ראשי. וזה האחרון, תת־אלוף אבי
זוהר, רוצה, אף הוא, כמובן, בעוד כסף
ובעוד תלמידים.
זהו המכנה המשותף היחידי לשלושה
אלה, הקובעים במידה רבה את החינוך
הצבאי. אבי זוהר, מהנדס במיקצועו, מלא
התפעלות מהמיבצע שלו עצמו. הוא מדבר
על מיספרים ועל כמויות, ואילו אנשי ה חינוך
טוענים שהוא אינו שם די דגש

על הצד האנושי ועל הצד התוכני.
גם ראש אכ״א, בשיחות לפירסום ובשיחות
עם אישים שמחוץ למערכת, מעלה
על נס את הישגי השנתיים האחרונות בכל
מה שנוגע לחינוך בצה״ל. אולם הקרובים
לראש אכ״א יודעים, כי הוא אינו
מרוצה מקצין־החינוך־הראשי שלו. היח סים
בין ראש אכ״א האלוף משה נתיב
לבין פיקודו קצידהחינוך־הראשי זוהר אינם
תקינים. ראש אכ״א ממורמר על כך
שרפול הצניח לו את זוהר, החסר כל

ידע והשכלה בשטח החינוך. אבי זוהר
היה קצין־ההנדסה של פיקוד־הצפון בת קופתו
של רפול, ועוד קודם שרפול קיבל
את תפקיד הרמטכ״ל, הוא הבטיח לזוהר
שכאשר יתמנה לתפקיד זה ימנה אותו
לקצין־חינוך־ראשי.
יחסים בין קצין לפיקודו, בעיקר כאשר
שניהם בדרגה כה בכירה, עלולים להפריע
לפעולת המערכת. אנשי קצין־חינוך־
ראשי יודעים, כי גם במיקרה זה, העובדה
ש״נתיב ואבי זוהר אינם בראש
אחד,״ גורמת במיקרים רבים, בלתי־מש־מעותיים
לכאורה, לקצרים הפוגעים ב מערכת
כולה. קורה שאנשים שנתיב רוצה
להעביר למערכת אינם מתקבלים. רק
מפני שהוא זה שהמליץ עליהם, גם אם
כישוריהם מתאימים. במקרים אחרים, כש זוהר
רוצה לקדם קצינים העוסקים בחינוך,
מפני שהוא יודע שאחרת יאבד אותם,
מסרב נתיב להילחם עבור השגת תקנים
למענם, והקצינים עוזבים. לדברי מי ש היה
מפקד מחנה־מרכוס, סגן־אלוף זאב
פלג, כזה היה המקרה שלו. למרות השע־רוריה
שפרצה סביב שירותו של פלג
(העול־ם הזה ,)2230 הוא נחשב בכיר ביותר,
מבחינת השכלתו הרישמית והידע שלו,
בכל מערכת־ד,חינוך של צה״ל. אבי זוהר
הכיר בכך. לדברי פלג היתד, הישארותו
בשירות הצבאי מותנית בקבלת דרגת
אלוף־משנה. אבי זוהר רצה לכונן תקן
חדש: מפקד כל מערכת ההשכלה של
צד,״ל, אשר יפקד על כל בתי־הספר ה צבאיים.
כך, הוא חשב, יוכל לתת לפלג
את דרגת אלוף־המשנה. מי שהיה צריך
להחליט על התקן החדש התנגד לעשות
כן בתקופת צימצומים. אולם זוהר ופלג
טוענים, כי אילו היד, נתיב מחליט להיל חם
על כך, היה התקן מועלה על המצבה
ופלג היה מקבל אותו. סופה של הפרשה
היה בפרישתו של פלג מהשירות הצבאי.

14 אלף
חיילי ם •
ארבע מורות במחנה־מרכוס
1 1 1 1 * 11111 1 1 1 1 1 ^1
בעת אחת מהמסיבות הנע1
1 1 ^ 11111 111 1111
רכות לצוות בבית־הספר. בניגוד למחנה אולגה, ידוע מרכוס

בפתיחות הרבה שלו לחיי חברה ובחוסר הנוקשות הצבאית שלו.
בתמונה למעלה מימין: חייליס־תלמידיס במחנה אולגה בעת
מיסדר, ובתמונה משמאל: אחת ממורות מחנה מרכוס, אורנה וייס.

ף( קרים באלה אינם בגדר רכילות
צבאית. חשיבותם היא מעל ומעבר
לכך, כאשר בוחנים את בעיות ההשכלה
העצומות שבפניהן עומד הצבא, ובפניהן
עומדת המדינה כולה. המיספר המדהים

העב רי ת חוגג ת
((המשך נזענזוד )51
של 14 אלף חייבי גיוס מדי שנה,
שהשכלתם פחותה משמונה שנות
לימוד, אומר את הכל. כיום, כש לימוד
החובה כולל תשע שנים,
אין לצה״ל, שהוא צבא מתוחכם
ומודרני, כמעט מה לעשות עם
חיילים כאלה. מרביתם זוכים מן
ההפקר, כשמכניסים אותם לקט גוריה
של שמונה שנות לימוד.
חלק ניכר מהם לא למדו בצורה
מסודרת אפילו שנת־לימודים אחת,
והשאר למדו אולי שנתיים או
שלוש, אך תוצאות הלימודים
הללו אינם ניכרות בהשכלתם, ו הם
מתפקידים כחסרי־השכלה.
במשך שנים ארוכות לא גייס
צר,״ל כלל חיילים אלה. הם היו
לו למעמסה ולנטל. חלק גדול מהם
היה מוצא עצמו בבית־הסוהר ה צבאי,
בעיקר בעוון נפקדות וערי־קות,
ואחרי כמה ישיבות בכלא
היד, משתחרר מהצבא.

״אני פה
כמו בגנון״
^ משך כל אותן השנים פעל
מחנה־מרכוס, בית־הספר הצב אי
בחיפה. אולם מחנה־מרכום הצליח
רק הצלחה מיזערית ביחס
למיספר הענקי של האנאלפבתים
וחסרי־ההשכלה שלבשו מדים. מח־נה־מרכום
עסק בעיקר בלימוד עב רית
לעולים חדשים, שהם בעלי
השכלה אך חסדי ידע בעברית, ובהשלמת
הלימודים של נגדים, בע לי
דרגות רבי־סמלים, שלפתע הרגישו
שחוסר ההשכלה האלמנטרית
שלהם וחוסר הידע בעברית
בסיסית, מפריע להם ביחסיהם עם
חייליהם.
כיום קולטים בתי־הספר הצב איים
4000 אלפים מתוך 14 אלף
הזקוקים ללימוד שהגיעו לגיל
גיוס. לגבי עשרת האלפים הנותרים
קיימים שני מסלולים טב עיים,
שאיש אינו יכול לומר איזה
מהם עדיף, אך הכל מסכימים, כי
שניהם מסתיימים באותו מקום.
מפקדת וחברה
וכשמונה רפול כרמטכ״ל, הוא
העביר את נילי לתפקיד שבו רצתה
— מפקדת מרכוס. רפול ראה את
התפקיד כחשוב במיוחד, ולדעתו
היתד, נילי המתאימה לו ביותר.
נילי היא ילידת תל־אביב שגדלה
בקריית־מוצקין, שם גם פגשה את
בעלה. לפני שנים אחדות התפרסמה
נילי, כשבעיתונים נכתב הסיפור
על קצינה שאיבדה מיסמכים צב איים
באוניברסיטת חיפה. אחר כך
התברר כי מתיקה של נילי, שהיה
מופקד במלתחה, אמנם נגנבו ניי רות,
אך היתד, זו עבודה שהכינה
לאוניברסיטה ולא מיסמכים צבאיים.
במחנה־מרכוס
רוחשים יראת־כבוד
כלפי נילי, למרות שקשה
לשמוע אותה גוערת, נוזפת, או
מפעילה את הסמכות שמקנות לה
הדרגות. לגבי רבות מהמורות
ורבים מהתלמידים נילי היא לא
רק המפקדת, שלהוראותיה יש
להישמע ללא ערעור, אלא גם
ידידה שבפניה אפשר לשטוח את
הצרות ולקבל עזרה או עידוד.
לנילי חשובה במייוחד העבודה
הנוכחית שלה. היא יודעת שמע-
רכת-החינוך המתחדשת של צה״ל,
הכוללת גם את בתי-הספר שעליהם
היא מופקדת, נמצאת בסימן של
עליה וגורפת הצלחות. אד יש
לה ביקורת רבה, גם על מפקדיה

נן־ א דו ף נילי אלדר היא
״ י דמות ידועה בצד,״ל. הקצינה
בעלת הגוף החטוב ודקת הגיזרה,
אשר כל קפל בחצאית או בחולצת
המדים שלה מודגש, בעלת השער
הקצר, ואשר את פניה מעטרים
מישקפיים, היא שם דבר בצבא.
נילי היא כיום בת ,33 נשואה
למרצה באוניברסיטה ומתגוררת
בקריית־מוצקין. במשך שמונה השנים
האחרונות נילי נושאת את
דרגת הסגן־אלוף, ומאז שנת 1972
ועד היום היא הסגן־אלוף האשד,
הכי צעירה בצבא.
כשעמדה נילי להשתחרר משירו תה
הסדיר בצה״ל היא החליטה
לחתום קבע ולהתחיל קאריירה
צבאית. היא היתד, מפקדת קורס־מ״כיות,
אחר־כך מפקדת קורס־קצינות,
עברה לפיקוד־צפון, כיהנה
שם בתפקידי מטה שונים. היתד,
אחראית על המורות־החיילות ביישובי
העולים וביישובים הנחשלים
בצפון הארץ, ואחר כך שימשה
כמפקדת יחידת־המורות הכלל-אר-
צית. בין תפקיד לתפקיד היא
הצליחה ללמוד באוניברסיטה, וסיימה
את לימודי הסוציולוגיה.
תפקידה האחרון של נילי, לפני
שהגיעה למחנה מרכוס, היה קצינת־חן
של פיקוד הצפון בעת שהאלוף
רפאל (״רפול״) איתן היה אלוף-
הפיקוד. בין השניים נוצרה כימיה,
חלק מעשרת אלפים מועמדי הגיוס
כלל אינם מתגייסים לצה״ל, ואחרים
מגוייסים ומוצאים את עצ מם
בתפקידי שומרים גדודיים, האינטליגנטים
שביניהם כעובדי

רס״ר. בסופו של דבר משוחררים
רבים מהם שיחדור מוקדם אחרי
תקופות ארוכות בכלא.
קצין־חינוך־ראשי אבי זוהר מודה
שהמצב כיום אינו מספק, אם

סגן־אלוף גילי אדלר
עלילת הנזיסנזכיס
וגם על פקודיה שאינם עושים,
לדעתה, די.
נילי מתייחסת לעבודתה ולעבודת
המורות במחנד,־מרכוס לא רק כאל
שירות לצבא, אלא יותר כאל
שירות למדינה. לדעתה כל תלמיד
כי הוא מלא התלהבות מעצמו ומי
מיפקדתו על הישגיהם עד כה. הוא
יודע שקיימת עוד שיכבה, גדולה
יותר משיכבת אותם שלא סיימו
שמונה כיתות, שגם בה יש לטפל,

שמצליחים להקנות לו עברית
והשכלה, הוא לא רק לוחם במקום
חייל שירותים, אלא — וזה חשוב
יותר לדעתה — אזרח טוב יותר,
שסיכוייו להיות אסיר, בבית־סוהר
צבאי או אזרחי, הולכים ופוחתים.
אך הקניית ההשכלה לשיכבה זו,
כשעדיין אין מתמודדים עם כל
השיכבה התחתונה, היא כיום ב חזקת
אוטופיה. השיכבה האחרת
כוללת את אותם שסיימו שמונה

אופניים במבצע הנחות*
בתערובת..אדם 1111(81״
נדהבה, גול מסעדת ברודווי

כל האופניים
באישור מכון
התקנים

אופני ספורט

0¥£1£ץ א 5 0

״ 10( 27 מהלכים)
מחיר רגיל כולל מ.ע.מ.
— 8.600.ל״י
מחיר מבצע

״( 26 לגברים ונשים)
מחיר רגיל כולל מ.ע.מ.
— 7.400.ל״י
מחיר מבצע

ל״י בלבד

$ , 5 5 0 .ל י בלבד
^ בשני תשלומים. א

־ 7 600

בשני תשלומים
• עד לגמר המלאי

אופני

למשלמים במזומן תנחה גוססת

להשיג ישירות במחסני קופמן
או בחנות סוכנויות קוו
ודא,מגרשי התערוכה סוף רדז׳דיזנגוף טל ג/2/ו4ו455
ת״א.החשמונאים 05ו.
להזמנות נזרוכזות-נא לפכות לסל׳ו4ו03-455
בקרוב תיפתחנה חנויות נוספות.
521

העול ם הזה 2253

שנות לימוד, או אפילו תשע, אבל
כל מי שפוגש בהם יודע, כי טוב
היה לצה״ל ולמדינה אילו היו
מצליחים להושיבם על ספסל הלי מודים.
הצעד
הגדול קדימה נעשה
לפני חודשים אחדים, כאשר ה־רמטכ״ל
ביקר בבית־ההבראה של
צה״ל בגבעת אולגה, והחליט לס גור
אותו ולהפכו בית־ספר צה״לי.
סגן־אלוף שלמה מור הוצב בבית-
הספר, ונדרש להקימו תוך שבו עיים.
מור טוען היום, כי אלמלא
היתה העבודה נעשית בקצב ה מטורף
של אז, לא היו תוכניות
הלימודים כה מוצלחות, לא היה
מצליח האירגון, ולא היה נמצא ה צוות,
שלדעתו הוא נפלא. בית-
הספר שוכן בבניינים מפוארים כ־שחדרי
הכיתות והמגורים הם כשל
בית־מלון סביר. הנוף הנשקף מ-
בית־הספר עוצר נשימה. הבניינים
מוצבים על גבעה המזדקרת מעל
מיפרץ החודר מהים אל היבשה.
תקציב בית־הספר הוא שני מיליוני
לירות בחודש, כשלומדים בו בכל

החבל כאשר מכונית רוצה להיכ נס
לתוכו, מאשר להתאמץ ולחבר
אלף לבית או 2ל־.4
הבושה אף היא גורם חשוב ב מערכת
ההרגשות של החייל ה מגיע.
הוא מתבייש להיות תלמיד.
אחרי שהיה ״עבדאי״ בשכונה, ה מטיל
חיתתו על ילדים ומבוגרים,
הוא צריך לפתע להודות בכך ש אין
הוא יורע דבר, לשבת כמו
ילד קטן וממושמע ליד שולחן ה לימודים,
לעבוד תחת פיקודה של
חיילת צעירה ולקרוא לה המפקדת,
ולהישמע לצילצול המורה לו מתי
עליו להיכנס לכיתה ומתי עליו
לצאת ממנה.

המורה היא
המפקדת
(*ך למה והסגל שלו משתד־לים
לרכוש בשעות ובימים
הראשונים את אמונם של החיילים•
לדבריו, הם מצליחים בכך,
והראיה — אחרי שבועיים של לי-

צחצחק
עם טילאק טילאק שומרת על בריאות השיניים ומגינה על אמאיל השן טילאק מסירה כתמי ניקוטין, תה וקפה, מסירה אבן שן ומונעת עששת טילאק לנשימה רעננה

כ 1י 7 0ק
משחת השיניים ל כל המשפחה
להשיג בכל בתי מרקחת, פרפומריות ור שתות שיווק

דיסקו בע״מ

מפקדים ומודות בעת מסיבה ב־
: | 11 * 1 1ל׳ 1ין|
1111 ¥ 1 1
זזדר־האוכל של מחנה־מרכום. ה11
#111
1 1 1 1 ^ 11
גיבוש החברתי של הצוות עוזר, לדעת מפקדת המחנה, סגן־אלוף נילי
אלדר, להפוך את המורות טובות יותר ואת הלימודים מוצלחים יותר.
בתמונה נראים החיילות והחיילים במישחק בעת מסיבה במחנה.
מחזור כ־ 400 חיילים, ובכל שנה
כ־.2000
מור מקפיד ביותר על המישפר
עת הצבאית. החיילים מגיעים ל־בית־הספר
שלו מייד אחרי הטי רונות,
שבועות אחדים אחרי ש נפרדו
מהבגדים האזרחיים. הם
אינם רוצים להיות בבית־הספר,
מתביישים, רואים בכך ביזבוז זמן,
ואינם מוכנים שתפקד עליהם צעי רה
נאה בת גילם או אפילו צעירה
מהם. הסביר אחד החיילים ביום
השני לבואו :״עד עכשיו לא ידעתי
לקרוא ולכתוב, וזה לא הפריע
לי. בשביל מה אני צריך את זה.
כל החברים שלי כבר בצבא ואני
פה כמו בגנון.״ רבים מהם כלל
אינם מאושרים מהעובדה שהם
התגייסו, ולא רק מכך שהם ממל אים
לפתע תפקיד של תלמידים.
קושי נוסף טמון בכך שהחיי לים
המגיעים לאולגה מעולם לא
התמודדו ברצינות עם לימוד עיוני.
קל להם יותר לעמוד בשער
של בסיס, להרים או להוריד את

מודים, החיילים קשורים לאולגה,
קשורים למורות־מפקדות שלהם,
ורוצים להמשיך ללמוד.
שלמה מקפיד על המישמעת. כל
חייל חייב להצדיע לבעלי דרגות
גבוהות ממנו. במקום נערכים מיס־דרים
ואימונים, ומקפידים על הו פעת
החיילים. בעת השיעורים
אין לעשן. כאשר נכנס אחד ה מפקדים
לחדר הכיתה נשמעת
קריאת הקשב והחיילים קמים ו עוברים
לדום. מלבד שעות הלי מודים
האינטנסיביות, והשעות ש בהם
חייבים התלמידים לשקוד על
שיעורי־הבית, הם חייבים להשתתף
בפעילות חברתית־חינוכית, כזו ה מנוהלת
על־ידי גורמים מהחוץ או
על ידיהם עצמם, וכן לפעול כחיי לים.
חלק מפעילות בטחון־שוטף
מתבצעות על־ידי החיילים־התל־מידים.
למרות
המיסגרת הנוקשה, שעות
העבודה הצפופות והפעילות הרבה,
או בגללן, יכול כל מבקר, וכאלה
(המשך בענזוד )54

מועדון 5

לתרבות חדשה
רח׳ הס .5תל־אביב
סל׳ 297263

הסוס -גידול, אילו ף ורכיבה
מאת נדי אבנון עםהקדמה של חיים ברלב - .י 3 9 9 .לי י •1

יום שלישי 24.6.80

מדוע, מסרבים
צעירים לשרת
כשטחים?
פגישה עם:
שמעון טייטלבוים

יוגה -מאת מואסי מהטסמדה בתרגו מה של פריה הר ן
199.לייו ב ב רו ף( ספחתמ מו תבה דג מתהמחבר.

חמוץ מ תו ק -מאכ לי סיניים
מהדורה שויה מו ר חב תמאת רותי כץ .

149 .-ל״י

משקל נוכה -די אטה ללא ייסורים
מאת גיזה רון וו ספ ח תזוותי של דייר פרחי .

69 -לי י

מילים זרו קו ת-כ תו בו ת קיר עסיסיות
שורשמו בידייוברים אלמווים.

5 9 .-לי•

(לאחר שיחרורו מן הכלא)
המועדון פתוח משעה
9.00 גערג.

ולהשיג במחירי שבוע הספר עד 30.6.80 בחנויות הספרימן
]המובחרות ע״י משלוח המחאה מתאימה לתמר -הוצאה לאורי
| ת״ד 60ו 45ת״א, טל׳ 19 ,706770ו ו .03-78 הספרים ישלחו[
]בדואר חוזר ע״ת ההוצאה באריזת אל־מעך מיוחדת.

״אימדיה דוסר״
צבעי השיערהטובים והנפוצים
בעולם.

15 גונים אופנתיים
מערכת צביעה(קיט) מושלמת המכילה;
שפורפרת צבע, קרם מחמצן(במיכל שאינו
מחייב שמוש במברשת) חוג כפפות.
להשיג; בפרפומריות המובחרות
בבתי המרקחת וברשתות השווק.

מבית

פריז

החברה הגדולה והמפורסמת בעולם לתמרוקי שיער.

תן טרמפ לחייל

העב רי ת חוגג ת
(המשך מעמוד )53
יש רבים בבית־הספר שבגבעת
אולגה, לראות את ההבדל המהותי
בין תלמידים בימים הראשונים ל לימודיהם,
לבין אותם השוהים ב מקום
כבר שבועיים, ולבין אותם
שלומדים כבר חודשיים.
למי שנכנס לכיתת מתחילים,
עובר לכיתת בינוניים ואחר כך
לכיתת מתקדמים, נדמה כי קרה
נם. הבעות הפנים של התלמידים
שונות. כמות הידע שהם סופגים
במשך שבועות אחדים מדהימה.
הביטחון־העצמי והכבוד־העצמי עו לים
באופן מפתיע. בעוד שתל מיד
באחד השיעורים הראשונים
שלו אינו מצליח לקרוא יותר מ שתי
מילים קלות, וגם זאת בצורה
מגומגמת, הרי שהקריאה בכיתה
המתקדמת היא שוטפת. בעוד ש תלמיד
שנכנס לבית־הספר יודע
שהרצל הוא שם של רחוב בחיפה,
הרי כעבור חודשיים הוא כבר יו דע
ציונות מהי, ומכיר מנהיגים,
אירועים היסטוריים, ואת תולדות
העם והמדינה.
היחסים בין התלמידים לבין ה מורות
נוקשים למדי, אם כי ה מורות
מרבות לספר על התכתבויות
עם תלמידים שסיימו את הלימודים,
ואף על מיכתבי־אהבה ה נשלחים
אליהן. המורה היא תמיד
מפקדת, אסור להתחכם איתה, ו אסור
מכל איסור לנסות לחזר
אחריה. בעוד התלמידים יוצאים
לחופשות אחת לשבועיים, מקבלות
המורות, מלבד חופשת־שבת גם
חופשה מיוחדת בכל יום רביעי ב שבוע.
הן עוזבות את אולגה ב שעת
צהריים ונוטעות לבתיהן עד
למחרת בבוקר ,״כדי שתוכלנה
לנוח, ללכת למיספרה ולחזור
נשים, לא רק מורות,״ כפי שמס ביר
זאת שלמה.

ך בתי־הספר שד מחנה
״ י מרכוס האווירה שונה. המחנה
ותיק יותר, ודפוסי הלימודים
והחברה שנקבעו בו הם תוצאה
של עבודה בשטח בת שנים רבות.
מחנה מרכוס שוכן באחד המקומות
היפים בארץ, על פיסגת ה כרמל,
כשהגוף הנישקף מחדרי
הכיתות הוא הנוף המפורסם של
המיפרץ. שטח האדמה שעליו שו כן
המחנה, הנקרא על שמו של
מיקי (דויד) מרכוס (סטרן) ,הוא
התקווה הגדולה של הצבא למי מון
עיר החינוך של צה״ל. אד מות
מרכוס, אם תמכרנה לבניית
וילות פרטיות ולקבלנים שוויין
מאות מיליוני לירות.
למחנה מרכוס כפופים עוד שני
מרכזי לימוד. בעוד שבמרכוס
לומדים בעיקר חיילים העומדים
בפני סיום השירות הצבאי שלהם,
תרומת צה״ל להכנתם לחיים אזרחיים,
הרי שבמחנה סטלה־מריס,
שאינו מרוחק ממנו, לומדים עולים
חדשים וחיילים דוגמת אותם
הלומדים באולגה. מחנה הלימודים
בסטלה שוכן בצריפים, ב מקום
שבו היתה מיפקדת חיל״הים
לפני שעברה לתל־אביב.
המיתקן השלישי המצוי פיקודה
של מפקדת מרכוס, סגן אלוף נילי
אלדר, הוא בית־הספר הממוקם ב־בית־המלח,
בהדר הכרמל, ליד
מישרדי קצין־העיר. בבית-המלח,
המשמש כמועדון חברתי בעיקר
לאנשי חיל״הים, לומדים רס״לים
של צה״ל, אשר הגיעו למסקנה ש־בדרגות
מצוחצחות ובשפם מאיים
אין די, ושצריך גם השכלה אל מנטרית.
צה״ל גילה, מאוחר מדי,
כי רבים מהנגדים שלו הם חסרי
השכלה מינימאלית, וברמה כזו
שאילו היו בגיל גיוס היום, ולא
לפני עשר, עשרים או אפילו שלו שים
שנה, ספק אם צה״ל היה מגייס
אותם, וגם אז רק בתנאי שהיו
נשלחים לגבעת אולגה. את אותם
נגדים החליט צה״ל ללמד, בין אם
לימודי בית־ססר יסודי׳ ובין אם
לימודי בגרות חלקית.

האווירה במוסדות אלה נינוחה
יותר מאשר בגבעת אולגה. יש
התולים זאת בעובדה שהמפקדת
שלהם היא אשה, סוציולוגית אשר
שיטות החינוך המקובלות עליה
הן השיטות המודרניות הרכות,
יש התולים זאת בעובדה שמרכוס
הוא בית־ספר ותיק שהספיק לס גל
לעצמו תבנית מסויימת, ויש
התולים זאת בעובדה שהחומר ה אנושי
המגיע למרכוס על כל שלוחותיו
הוא ברמת השכלה גבוהה

סיימו סמינר למורות ובמקרה הפחות
טוב סיימו שמונה שנות
לימוד, הן במידה רבה ידידות של
התלמידים שלהן, מקיימות איתם
מיפגשים חברתיים, ובעיקר מצלי חות
לכבוש את אמונם בכך, שהן
זוכרות את הבעיות של כל אחד
מהתלמידים .״אני יודע שאף פעם
לא ילך לי עם המורות,״ אמר
אחד מתלמידי מרכוס ,״אבל עכשיו
אני יודע איך אני רוצה שהחברה
שלי תהיה. למורה איכפת ממני,

בן־גור׳ו! צופה

תמונתו של ראש־הממשלה ושר־הביטחון
הראשון דויד בן־גוריון
באחת מחדרי ׳הכיתות במחנה הלימודים הצה״לי בסטלה־מאדיס בחיפה.
בן־גוריון היה אבי הדמיון של השכלה לכל החיילים הזקוקים לה,
אולם רק שנים רבות אחרי מותו מומש הרעיון בצבא באופן ממשי.

יותר מאשר המגיעים לאולגה.
במרכוס אין הצדעות. המורות
אינן מקפידות על הופעתו כמו
בגבעת־אולגה. קריאות ההקשב
כמעט אינן נשמעות, התלמידים
רשאים לעשן בעת השיעורים, גם
הקשר בין התלמידים לבין המורות
הוא חם יותר מאשר באולגה.
המורות מכירות את כל תלמידיהן.
הצעירות, אשר במקרה הטוב

לא רק מהלימודים שלי. איכפת
לה מה קורה אצלי בבית, איכפת
לה אם אין לי ראש ללימודים
יום אחד, איכפת לה איך אני
מרגיש סתם, בלי קשר לבסיס.״
במחנה מרכוס שמים דגש
במייוחד על ההווי של הצוות
ושל המורות. מדי פעם נערכות
ארוחות חגיגיות, שהתבשילים ה מוגשים
בהן לא היו מביישים מס-

3313 *1
דאודגה
>> ני בסך הכל אשה קטנה.״
/ /י כשאומרת זאת סמלת מלי
ראובן קשה לנחש אם היא מתכוונת
לקומתה הנמוכה או לגילה הצעיר.
מלי היא מורה ותיקה בבית־הספר
לחינוך של צד,״ל בגבעת־אולגה.
היא נמוכת קומה, בעלת גיזרה
דקה, מקפידה ביותר על נקיון
וגיהוץ מדיה, עיניים גדולות וחו מות
ושערה הארוך אסוף בקפידה.
״אני יכולתי להיות מהעבר השני
של המיתרס, תלמידה ולא מורה.
פשוט היה לי מזל שההורים שלי
הבינו את חשיבות החינוך ונתנו
לי אותו, אבל הרקע החברתי והס ביבתי
שממנו אני באה הוא אותו
רקע כמו של התלמידים שלי.״
מלי נולדה בבומביי, הודו, לאם
ממוצא עיראקי ולאב ממוצא הודי.
אביה של מלי, המאושפז כבר
חודשים אחדים בבית־חולים, הוא
עובד קרקע באר־על .״אמא שלי
לא עובדת בכלל. היא בבית איתי
ועם האחים שלי, והפכה להיות
החברה הכי טובה שלי.״ מלי מתגוררת
עם הוריה בלוד .״לפני כמה
שנים עברנו לבית חדש, אבל
לפני כן גרנו בדירה שהיתר. ב-
שכונת-עוני ממש.״

מלי אוהבת את עבודתה .״אני
מרגישה שאני נותנת משהו לתל מידים.
אני מרגישה שאני נותנת
משהו למדינה. אני מקבלת לידיים
אנשים שאף אחד לא היה נותן1
קודם יריקה עבורם, גם הם עצמם |
ואני הקטנה, עושה מהם בני־אדם.
״יש לי הרבה סיפוק בעבודה
ויש לי עוד יותר סיפוק אחרי
העבודה, אחרי שהתלמידים שלי!
הם כבר חיילים־לוחמים, מפוזרים ן
בכל הארץ. הם כותבים לי, הם
באים לבקר ואנחנו ידידים ממש.
״למרות שאני גרה בלוד, בשכונה
שהיא לא בדיוק שכונת־פאר, אף
פעם לא הכרתי את ישראל השנייה,
או השלישית או הרביעית או שאני
לא יודעת איך להגדיר אותה —
אותה שיכבה שממנה באים התל מידים
שלי. פגשתי אותם גם לפני
שהתגייסתי. פגשתי אותם על הברזלים
ברחובות, פגשתי אותם מגלגלים
בקבוקים בבתי-קולנוע ופגשתי
אותם באירועים אלימים. אז
פשוט התעלמתי מהם ובזתי להם,
עכשיו אני מבינה אותם, יודעח
שהם בדיוק כמו כולנו, רק שלא
היה להם מזל. אבל אם יתנו להם
את האפשרות ואת ההזדמנות הב

ה עו ל ם הז ה 2235

עדות ברמה גבוהה. החיילות-
מורות עורכות בתדירות די גבוהה
מסיבות תחת התווית הרישמית של
ערבי־תרבות. העובדה שמחנה-
מרכוס שוכן בליבו של מרכז
הכרמל הפכה את המקום פתוח
ובמידה רבה סוער.
קשה לבוא לצוות המפקדים
ולמורות מחנרדמרכוס בטענה על
הפתיחות וחוסר הנוקשות שלהם,
בעיקר מול הצבאיות המופגנת של
מחנה אולגה. מורות מחנה־מרכום,

רופא־שינייט בן ,24 שירד עם
הוריו לגלאסגו בסקוטלנד כשהיה
בן שנה וחזר לפני כמה חודשים
כעולה־חדש לארץ, מסביר זאת:
״הייתי באולפן בקיבוץ חניתה.
האולפן שם טוב -אבל דיברתי
מחוץ לשעות האולפן רק אנגלית,
עם שאר האולפניסטים. האווירה
לא היתר. של עברית. כאן עושים
הכל רק בעברית. גם לומדים, גם
אוכלים, גם משחקים וגם חיילים,
הכל בעברית׳.

40-3

יציאות מתל-אביב וירו שלים
כל יום א׳ ו־ה׳ באוטובסים מפוארים
מחיר כיוון אחד$ 3 0
טיולים מ אורגנים ב מלונו ת דרגה ר א שונ ה:

סוף שבוע ארוך (יו ם ה׳-א׳)
5ימים (א׳-ה׳)
8י מי ם ( א׳ -א׳)
8י מי ם (לו ק סור -ב טי ס ה)

$ 2 1 0 .$ 278 .$ 322 .$499.-

המחיר כולל:
* נ סי ע ה הלוך ו שוב * מלון דרגה רא שונה
1/2פנ סיון * הסעות ו סיו רי ם.
כשמגיעים החיילים־התלמידים לדרגה כזו
שבה הם יכולים לקרוא ״לוח שלם״,
מתקשה אפילו המורה־החיילת להסתיר את גאוותה. אנשי חינוך שביקרו
בבתי־הספר הצבאיים הגדירו את מת שקורה שם כנס חיובי. האינטנסיביות
שבה מועבר החומר היא לדעתם מעל לרמת ההוראה הרגילה.
המדריכים והמפקדים מראים היש גים.
תוך תקופה קצרה ביותר
לומדים עולים חדשים עברית.
העולים החדשים באים, מרביתם,
אחרי שנכשלו בלימוד השפה העב רית
באחד מאולפני הקיבוצים או
האולפנים בערים, ובמרכוס הם
לומדים במשך ימים מה שלא ד,צ־ליחו
ללמוד באולפנים במשך שבו עות
או חודשים. אחד התלמידים,

לדברי אותו רופא־שיניים צעיר,
הנושא על כתפיו תגים של רופא
צבאי, המורות הן מעולות .״אולי
זה טוב שהן לא מורות זקנות
ומקצועיות שחושבות רק באיזה
שעה נגמרת העבודה שלהם כדי
שיוכלו ללכת הביתה. כאן המורות
הן חברות שלנו. הן איחנו כמעט
כל היום, גם בהפסקות וגם אחרי
הלימודים. כאן רואים שלמורות
איכפת ממני ומד,עברית שלי וזה
אחרת מאשר באולפן רגיל.״

סמלת מידי ראובן
ציונות בערבון־מוגבל
זיו כמוני וכמו החבר שלי.״
מלי טוענת שעבודתה ציונית וכי
יא מרגישה הרגשת שליחות בבודה
הזו. אולם היא עומדת לעזוב
קרוב את בית־הספר ואת הצבא.
יא עומדת להינשא ולהשתחרר
!צה״ל .״אני יודעת שזה יפגע
תלמידים. אבל עם כל הכבוד
צבא ולציונות, לי יותר חשובים
חבר שלי והדירה שאנחנו צריכים
עבוד קשה כדי לרכוש, מאשר
חיילים באולגה.״

ל חזוי
ולעודד

^ ין ספק שמיפעל החינוך
של צה״ל הוא אחד המיס־עלים
היפים של הצבא שבעת
האחרונה היה בכותרות ולא תמיד
לחיוב. התלהבותו של •הרמטכ״ל,
המנצל את ריגעי הפנאי שלו כדי
לבוא לבתי־הספר ולשבת עם התל מידים
מאירה צדדים חיוביים באישיותו
של רפול. אך גם מיפעל
חשוב זה, ההופך חיילים, שפעם
צה״ל לא רצה בהם כלל למועילים
במדים, ולאזרחים טובים יותר
אחרי השיחרור, מתגמד לעומת
היקפה׳ של הבעיה.
אילו היו האחראים על התקציב
מבקרים במחנות הלימוד של צה״ל,
היו רואים את החיילים בוגרי
מחנות אלה מנצלים את החופשה
הקצרה שלהם מהיחידה לבוא ולבקר
בבית־הספר. במקום לנסוע
הביתה או לחברה, על מנת לעודד
את התלמידים שזה עתה הגיעו,
ולספר להם בגאווה כיצד הם
חייליבדלוחמים ולא ש.ג. בשירות.
אילו היו האחראים על התקציב
מבינים כי על-ידי הלימוד במוסדות
אלה לא רק צה״ל מרוויח חיילים
טובים יותר, אלא המדינה מקבלת
אזרחים מועילים הרבה יותר, יתכן
שהיו נמצאות כמה עשרות מיליוני
הלירות כדי להשלים את המעגל
ולדאוג לכך שכל חייל מתגייס,
שהבית והסביבה לא הצליחו להע ניק
לו לימוד או חינוך, יקבל זאת
בצבא.

יוסי ינאי !

העוקם הזו! 2233

(ההשתתפות מותנית בקבלת אשרת כניסה למצרים).

סופד צרסד ן
€1101)0 1ו 5ף / 5

מבית טיול• הגליל

טיסות צ׳רטר שבועיות הלוך וחזור
במחירים מוזלים.
לפריס היציאה: בימי א׳בשבוע

לאמ סנו רדס

$415-

היציאה: בימי גז בשבוע
; :פרטים: טיולי הגליל תל־אביב, רחוב הירקון 142 טלפון 221372,220819 :
^ ירושלים רח׳ בן־סירא -,3טלפון .242720 חיפה המגינים ,43 טלפון 522958
טבריה, הירדן , 10 טלפון 2.0550,20330 ואצל כל סוכני הנסיעות.

בניד׳ ורק נערו ערב נוצץ עם חתיכות
במלאת 25 שנה לאופנה הישראלית

בנגד יס

1דיים למעלה

הדוגמנית האמריקאית המפורסמת, ג׳ין סטנלי, מציגה
בגד־חוף של גוסקס והיא והדגם זוכים בהצלחה רבה.
משמאל זמר האופרה המפורסם, רוברט מריל, אוכל מאחרי הקלעים לפני שעלה מל
המסלול להצי׳ג מעיל של בגד עור. דמי הכניסה לערב לאדם היו אלף דולר.

?}ם היו מצדיעים לישראל אחרי ני —
צחון במילחמח או אחרי מיבצע כמו
מיבצע־אנטבח. לעיתים, בשנים טובות,
היו עורכים מצעדי הצדעה של אמנים ליש ראל
בימי־עצמאות.
פעם היו תורמים לבונדס ולמגבית היהודית
המאוחדת ביד פתוחה, בהתלהבות ו כמעט
בלי שנתבקשו. הייה זה מעין מס
של היהודים השמנים של ארצוודהברית

לישראלים הלוחמים בנגב ובסיני.
היום הכל אחרת. היום צריך להמציא
תאריך, להבטיח הרבה אמנים והרבה עיתונאים
כדי שאפשר יהיה לעשות כמה
דולרים בשביל הבונדס.
בשבוע שעבר היתד• הצדעה לישראל.
מישהו בבונדם קבע תאריך וטען שזהו.
יובל של 25 שנה לאופנה הישראלית. ואם
יש יובל כזה, אפשר גם לגייס אמנים ו־

דוגמניות ולתת ארוחת־ערב שתימשך שלוש
שעות, ולגבות מכל אחד מהאורחים אלף
דולר דמי כניסה וארוחה. אלף אורחים
הכניסו מיליון דולר.
וכיד האירגון האמריקאי היו שם כולם.
ליד מארגנת התצוגות המפורסמת, ורה
בקול, אפשר היה לראות שם את בתיה
בנדיקט שהיתר, שלנו, ולצידה מלחין העוקץ
מרווין המליש, המתבונן בהערצה

גלויה ברוזנת פלאצ׳י, שאולי עוד תהיה
שלנו.
היו גם דגמי לבוש ישראלים של מיטב
החברות, אך מארגני הבונדס ידעו שזה לא
יספיק בשביל לגייס מיליון דולר, ולכן
החליטו על ההצדעה. דוגמניות חטובות־גו
בנות עמים שונים, לבושות במיטב האופנה
הבינלאומית, הובאו כדי להצדיע לגוטקס
ואוברזוך ולהראות אופנה חדישה ומשגעת.

1 1 1 *11^ 1191111 1הלן ארדן, אחת הדוגמניות היפות של ארצות־הברית,
11 1 _ 11\ 1 1 #111 הופיעה כשמלווה אותה אל מאחרי הקלעים צוות ספרים
של וידאל ששון, אשר טרחו עד רגע עלייתה לבמה לתקן את תסרוקתה.

מלבה בדימוס

בס מאירסון עשתה היסטוריה בתחילת שנות החמישים,
כשהיתה היהודיה הראשונה, ועד היום היחידה, שנבחרה
למיס־אמריקה. היום בס רצה לסנאט מטעם מדינת ניו־יורק ומצדיעה בהתנדבות לישראל.

׳^3611׳

הסינית

הדוגמנית בת־התערובת רן הצרפתית־הסינית, קת־ 11 שהופיעה בסרט המלאך ג׳ק.
רין דניש, שה

קלייר בארי הזמרת הוותיקה
מהאחיות בארי,
היתה דוגמנית לערב, והציגה מעיל פרווה.

הרוזנת והעוררת

מצרים וישראל

מי שהיתה מלכת־יופי וירדה
מהארץ, בתיה בו־דיקט
מציגה בגד־ים שעוצב תחת השפעת הסכס־השלוס בין

אל וידידות הישראלים דיגמנה אף היא בכנס. ליד הרוזנת

(במישקפייס) השחקנית ג׳נט לנגרט, והשמאלית היא השדרית
האמריקאית הפופולארית שהינחתה את הערב, בטי קריגלר.
משמאל: הרוזנת בתצוגת האופנה מדגמנת שמלת־ערב.

1 .5 7

יי הו רו ס קו פ יי

:111 ראגש׳;1גורו
1קבשרו / 1אישממאדים

״לא טעמת מה זה גיהינום ״,קראה חברת־הבנסת בעלת
השם המתנגן ביותר, שושנה ארגלי־אלמוזלינו, לעבר איש
רק״ח, תופיק זיאד, אחרי שהלה קרא לעבר שר־המישפטים
שמואל תמיר :״אתם עושים גיהינום של כיבוש!״ והמלה
גיהינום, מלה ירושלמית עתירת מיטען ריגשי, שבסך הכל
היא צירוף של התיבות גיא הינום — אבל אילו משמעויות
היסטוריות, מוסריות, דתיות ופולחניות יש לה (ולא רק
בעברית שבה וניסרה מעל העיר שחוברה לה יחדיו לפני
שלוש־עשרה שנה, חוברה אך טרם נתאחתה.
תופיק זיאד ואני יונקים, כמובן, ממקורות רוחניים שונים
למדי, אבל אודה ואתוודה, השימוש שהוא עשה במלה
״גיהינום״ הזכיר לי מייד דברים שאמר משה דיין בראיון
עיתונאי בדבר ה״גיהינום״ שצריך לעשות לתושבי השטחים
למען ילמדו בינה ולא יתפרעו יתר על המידה. ה״גיהינום״
של דיין התנוסס לעין כל ב״ידיעות אחרונות 20.5.80 ואני
הקטן עטתי עליו באחת מרשימותי האחרונות במדור זה
במוצא שלל רב. גישתו של משה דיין החרידה אותי, ובבל
יכולתי עשיתי להוכיח, בי לא יתכן ש״אנו״ נעשה ״גיהינום״
״להם״ ונישאר ב״גן עדן״ ,אלא שהדבר יוליך ללא מנוס
ל״גיהינום״ הדדי — ואז, אנה אנו באים ! לא נדרשתי באותה
רשימת פולמוס לנזק הדימויי העצום שדברי ה״גיהינום״ של
דיין יגרמו בעליל, אך לא אתפלא, אם ה״גיהינום״ של תופיק
זיאד אינו אלא ממזר של אותו ״גיהינום״ קודם.
אני מניח בי גם שושנה ארבלי־אלמוזלינו, בת־נץ שמבעד
לצלילי שמה המשכרים בוקעות זעקות גיא־הינומיות קמאיות,
לא פסחה בהבנת שיעורי־הבית שלה על תוכנית ה״גיהינום״
של דיין כפי שהובאה — ויפה שהובאה — בעיתון שיש
להניח בי בשל ההסתה המשתמעת ממנה בלפי עם אחר לא
איים איש בעברית על פיצוצו בקן בוגדים. אבל מקוצר המשיג
לא מחוור לי למה התכוונה היא ב״לא טעמת מה זה
גיהינום״ שהשמיעה בכנסת — ההיתה זו אזהרה לערביי
השטחים ז לערביי ישראל! או שמא רק הערה חינוכית, בי
יש לטעום טעם ״גיהינום״ תחילה ורק אחר בך מותר לדבר
עליו.
אך נניח לבעלת השם המצטלצל, שצירפה את חתימתה
אל עצומת המתנבאים בשם המולך. חשוב הרבה יותר להצביע
על העובדה, שבדומה למעשים המולידים מעשים, גם מלים
מולידות מלים. ה״גיהינום״ של דיין הוליד את ה״גיהינום״
של זיאד, שהוליד את ה״גיהינום״ של ארבלי־אלמוזלינו, ובתוך
בך אתה בבר שומע את ההד הגובר והולך של תופי הסוגדים
למולך, שמטבע ברייתו תובע אך ורק קורבנות אדם ; תופים,
שנועדו להבליע את זעקתם של הקורבנות.
היזהרו מן התופים האלה כל עוד לא נחרשתם, מפני
שאחר בך הם יהדהדו באוזניכם בצלילים משכרים.

^ מה עזר תב ק שי?
מה עוד תבקשי מאתנו, מכורה ז הנה, מחטף ילד בן
שמונה נתנו לך, ועוד הוספנו, בהזדמנות זאת 27 ,שיני זהב
ישר מן הפה — ומה העצה היעוצה ז לא לגדל ילדים ן לא
להניח להם לצאת את פתח הבית ו לא לתקן שיניים ז לא
לפתוח את הפה ז
לא ולא. הגוף המסתורי הזה ששמו עם ישראל — כך
אני מאמין, טוב, אני רוצת ׳מאוד להאמין, שכוח החיות
ישראל — עדיין לא איבד את כושר ייצור הנוגדנים שלו.
אני מאמין, טוב, אני רוצה מאוד להאמין, שכוח החיות
של העם הזה מאפשר לו להיפגע ולהינזק מידי זרים, ולא
פחות מזה מידי עצמו, ולהחלים.
אין צורך לצייר תסריטי־שואה למקרה שאין מאחרי האמונה
התמה הזאת שום ממשות. אבל חשוב להכיר, שגם אמונה
תמימה טעונה טיפות ויציקה בדפוסים של עשייה. אמונה
תמימה יכולה לעלות באש כבשן, אבל היא גם יכולה להדליק
• ציבור שלם ולגרום לו להתעלות.
אם יש מה שמטריד אופטימיסט מושבע שכמוני הרי זו
השאלה, אם מרוב אמונות תמימות, אבל מנוגדות, הנוגדנים
הגואלים ידעו באיזה אבר בגוף החולה עליהם להתרכז —
ומי לא יסכים, שריכוז כזה חיוני שבחיוני ז
לפי עניות דעתי כדאי להתחיל בראש.

חריו. בירו שלים
חייל נורה ונפצע בירושלים. והפעם יש רושם שמוסכם
על הכל, שהמתנקשים לא חיו יהודים. כמובן, עד שהמבצעים
יילכדו, אין להוציא מישפט סופי ולפעמים, במו באירלנד, נדרש
לדבר זמן. עלינו גם לזכור, בי בשטח פועלים גם גורמים זרים,
שכל שאיפתם לסבן ולסבסך. בפרשת מיבצע קיטוע הרגליים
הושמעה סברה, שהסי־איי־אי — לא פחות ולא יותר —
הוא הפושע (באותה מידה אפשר להצביע על הק-ג-ב) .יש
לחקור איפוא בשום שכל, ללא התרגשות, ללא קפיצה למסקנות
חפוזות. לעשות את העבודה בשטח במו שצריך — וסוף
גנב לתליה.
אבל מה היה קורה, אילו חס וחלילה המתנקשים האל מונים
היו מצליחים להרוג, ולהרוג יותר מחייל אחד (נורו
8—7יריות) ז האם כוחות הביטחון היו מסתפקים בפעולה
עניינית בתחום המקצועי, או שמא חיו נוקטים גם פעולות

ענישה קולקטיבית ונקמה לאומית (שלא לדבר על התנהגות
ציבורית ספונטנית יותר וספונטנית פחות) ?
אחרי החינוך שקיבלנו בפרשת הרצח בחברון ובפרשות
קודמות, יקשה לענות על שאלה זאת באורח חד־משמעי.
למרבה הצער, אין לסמוך על השיקול התבוני של כוחות־הביטחון
שלנו וקרבניטיהם. אבל השכל הישר אומר, שאם
טירור הוא שיטת המילחמה של החלש, ענישה קולקטיבית
ונקמנות לאומית רק מחזקים אותו. אם יש מכשיר יעיל
נגד טירור — לבד ממניעת היווצרות המניעים המחוללים
אותו — הריהו מודיעין.
אבל אם המשאבים מוגבלים, והמודיעין טרוד בפרשות
חברון וקיטוע הרגליים, מי יחקור את הפרשה בירושלים, ומי
יסכל את הפיגוע הבא, הבלתי״נמנע, שהרי המניעים המחוללים
את הטירור נשארו בעינם ! זו שאלה בעלת חשיבות עליונה,
מפני שאם הפיגוע הבא לא יסובל, ויישפך דם, ואולי מישהו,
חס וחלילה, ייהרג, שוב נחזור לשיטת הענישה הקולקטיבית
והנקמנות הלאומית. וחוזר חלילה.
אז מה המסקנה ז
המסקנה היא שענישה קולקטיבית ונקמנות לאומית אינן
פתרון, כפי שבוודאי יתבהר מתוך ההתנהגות הישראלית בפעם
הבאה.

(המשך מעמוד )14
הקשורים בכספים ורכוש, בנקאים ואנשי
הבורסה, כל אלה מיקצועות סרטניים׳.
בן סרטן הוא בעל אינטואיציה מפותחת
ושומר־סוד מאין כמוהו, אנשים
רבים באים להתוודות לפניו. יש לו
כישרון לחדור לעומקם של האחרים,
אולם הוא עצמו אינו ניתן לחשיפה.
הוא מופנם מבדי להתגלות בפני אנשים.
סרטן הוא מזל מים, ובמו כל מזלות־המים
הנשלטים בצורה חזקה על-ידי
הרגש, הם עלולים לפתח תבונות של
קינאה ורכושנות״יתר. כאשר הם מתאהבים
הם שומרים על אהוביהם בשבע
עיניים, כעל רכושם הפרטי, לפעמים הם
מיצרים את צעדיו של בן זוגם. חסרי
הביטחון שביניהם מסוגלים אפילו לרדוף
אחריו לכל מקום, על מנת להיות
בטוחים שהוא נאמן להם בלבד. הם
נחשבים למאהבים טובים, הם רכים,
נאמנים, חמימים ורומנטיים, אוהבים
את האהבה לשמה, וללא חשבונות.
הופעתם: פניהם עגולות (פני תינוק),
עיניהם מעוגלות, פה מחייך, פרצוף
מקסים ופתוח. הלסת התחתונה בולטת

כי במחתרת
אני רוצה להגיד שני דברים על מחתרת :
(א) מחתרת יהודית קנאית במדינת ישראל של עשור
ה־ ,80 חוץ מכל יתר הדברים שמונים בה לשבח ולגנאי, משקפת
תחושה של הליכה במבוי סתום, של ביטחון מוחלט שהכל
אבוד — אלא אם כן אנחנו, אנשי המחתרת, העומדים אחרונים
על חומת ישראל, ניקח את העניינים בידיים ונעשה את
שכמובן צריך לעשות. במלים אחרות — הופעת מחתרת
במדינת ישראל של עשור ה־ 80 היא היאוש בהתגלמותו.
ורק לתחושה כזאת מתפללים כל הזרים.
(ב) פעם, בימי המנדט הבריטי, בימי אצ״ל ולח״י שפעלו
כמחתרות לכל דבר, יכלו ראשי היישוב המאורגן, האנטי־מחתרתי,
להצביע על אירגוני המחתרת ולומר שני דברים :
מה לעשות, אין בידינו כלים ריבוניים למנוע קיום מחתרת,
וחוץ מזה, קיומה של מחתרת מעיד על הלחץ הנורא המופעל
על יהודי ארץ־ישראל — סוף סוף, ההידרשות לטירור היא גם
פונקציה של דרגת תיסכול מסויימת מן המצב.
אבל בגין, שכידוע גירש את שילטון המנדט, הוא עכשיו
ראש־ממשלה, כלומר בידו צריך להיות המונופולין על השימוש
בכוח במדינה, ואם הוא נזקק, כבימי המנדט לטיעון
הישיר או המרומז בי ״קצת מחתרת״ זה בעצם דבר טוב,
מפני שאפשר לנפנף בה בבשוט כלפי פנים וכלפי חוץ (נוסח
״היזהרו, אנחנו עוד מסוגלים להשתגע״) ,אז מהי ההתקדמות

שהתקדמנו מאז ימי המנדט י

ירמיהו. בר־כובבא.
יהו ש פט
״ירמיהו, בר־כוכבא ולקחים אקטואליים״ — זה שם
מאמר מאת יהושפט הרכבי שהובא ב״מעריב״ בגליון ערב חג
השבועות. מי שקרא בא על שכרו, ומי שלא קרא — חייב
לקרוא, ולא חשוב אם יסכים או לא. מאז מאמרו של
הפרופסור יעקב טלמון ״מכתב גלוי אל ההיסטוריון מנחם
בגין מאת ההיסטוריון יעקב טלמון״ (״הארץ״ )31.5.80 לא
ראתה העיתונות העברית דברי הגות חשובים מאלה.
יהושפט הרכבי מבחין בין שתי מדיניויות קוטביות, שתיהן
שליליות ופסולות, והן ״מדיניות המורך״ ו״מדיניות הרהב״,
וכנגדן הוא מעמיד את ״מדיניות החזון המעשי״ ,הדוגשת
אי־הינתקות מן המציאות. בלי מורך, ובלי רהב, וחרף ההתעיה,
גם בלי הינתקות מן המציאות (ובלשונו ״המציאותיות״) מנתח
יהושפט הרכבי את שלוש התבוסות הכבדות שנחל העם
היהודי בימים משכבר, שהסתמלו בחורבן בית־ראשון, חורבן
בית״שני וחורבן ביתר, טוען בי כולן היו פרי הליכה אחרי
מדוחי דמיון ותעתועי רהב ומנותקות מן המציאות, ואחר-
כך עובר בהינף אחד אל ימינו אלה ומזהיר — בשם שלושה
חורבנים שכבר ידענו — לבל נאבד את ה״מציאותיות״ ,פן