גליון 2234

תע״=25.)5.1980 ,

״העולם הזה״ ,שבועון החד שות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הר א שי: אורי אבנרי. ראש המערבת: יוסי
ינאי. עורף־ תבני ת: יוסי שנון עורכת כי תו ב: ענ ת ישראלי .
צלמי מערבת: ציון צפריר וגילה רזיין. ראש המינהלה: אברהם
פיטון. מחלק ת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב כן

בע״מ
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופו ת: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

פרשת חטיפתו של הילד אורון יר דן
הטילה על; כולנו צל כבד, והקדרות
גברה מיום ליום.
אצל אנשי־התיקשורת נוסף על המוע קה
הכללית גורם מיוחד לדיכאון. החל

מעשי-איוולת• ושלומיאליות. היתה זאת
תמונה מחרידה, לנוכח הסכנה שהיתר,
נשקפת לילד.
השאלה הגדולה היתד : ,האם לכתוב
על כך? מ תי לכתוב על כך? עד
כמה לכתוב על כך?
לא היו תשובות קלות על שאלות אלה.
מצד אחד: האינטרס הציבורי המכריע
לדעת מה מתרחש, זכות הציבור לקבל
דיווח מפורט ומהימן על פעילות הגוף
האחראי מטעמו על שמירת החוק, חובת
הדיווח של העיתונות.
מאידך: החשש שמא פירסום בלתי-
שקול יפריע לפעולת המישטרה, יסכן את
הילד, יגביר את מצוקת המישפחה.
לקראת הופעתו של הגליון האחרון של
העולם הזה ( )2233 גבר השיקול הראשון
על השני. מאז החטיפה עבר יותר משבוע.

היסוסיה ולבטיה, היה ניסוח הכותרת כ שער
האחורי. מובן שהשער הקידמי הוק דש
לילד עצמו. הכותרת הסתפקה ברמז
ניטרלי :״השאלות סביב החטיפה.״ בשלב
די מוקדם החלטנו לשים בשער האחורי
את תמונתו של השוטר האחראי למיבצע
— מפקד־המחוז משה טיומקין. אד התלבטנו
בניסוח הכותרת.
ביום הראשון בשבוע החלטנו שאסור
לפסוח על שתי הסעיפים, ושיש להגיד
דברים מפורשים. החלטנו שהכותרת
תהיה :״הכישלון הגדול״ .אולם למחרת
היום גברו שוב ההיסוסים. שמא זה מוק דם
מדי? שמא זה יכול להשפיע לרעה
על מהלך הפעולה בשלב זה? על כן עשינו
דבר נדיר: גנזנו את השער, שכבר היה
בשלב מתקדם של הכנה, והחלפנו את
כותרתו בכותרת ניטרלית יותר :״המיש־טרה
בפרשת החטיפה — מדוע זה קרה?״
בגליון עצמו הופיעה הכתבה המרכזית
תחת הכותרת ״המחדל״.
זהו שיעור קטן למי שסבור, כי העיתו נות
פועלת בפזיזות, ושאינה מתלבטת
לעולם• אנחנו נאלצים לקבל החלטות,
בהתאם לאחריותנו הציבורית. אד ההחל טות
אינן מתקבלות בקלות, ובוודאי לא
בקלות־דעת.

י תו שי ס
ב אי ל ת
פעמיה רכות קורה שכתבה בהעולם
הזה, הנכתבת על מקום־ישוב קטן, מסעירה
במשך ימים רבים את הישוב ויוצרת תגו בות,
הן בין התושבים לבין עצמם, הן
בין התושבים והמערכת. אד כשכתבה גו רמת
לשינוי משמעותי בחיי־עיר, וכשה־שינוי
הזה הוא לטובה, זה מעלה את המוראל
במערכת.
אני מתכוון לסידרת־ד,כתבות על התיי רות
בישראל, המתפרסמת עתה בהמש כים
בהעולם הזה, ששיני פרקיה הראשו נים
הוקדשו לעיר־התיירות הדרומית, אי לת.
כדי להכין את הכתבה הראשונה ירד
ראש־המערכת, יוסי ינאי, לאילת, שהה
בה במשך ימים אחדים, שוחח עם גור־מי-תיירות
מקומיים וחזר כשבידו דיווח

זור בתי־המלון. כקוריוז סיפר מלצר כי
לעירייה אין כסף לרכוש מיתקן להדברת
היתושים שבעיר, וכי הוא חרם מכיסו
סכום של 25 אלף לירות, כדי שהעיריה
תוכל לרכוש מיתקן כזה.
התגובה הראשונה לכתבה היתד, של
ראש־העיר עצמו, גדי כץ. הוא שיגר אליו
חזרה את הצ׳ק, בליוויית מיכתב־נזיפה
חמור, שבו האשים את מלצר בהשמצות.
הטענה הרשמית של כץ היתד, שהוא אינו
מקבל תרומות מבתי־מלון, מאחר ש הוא
צריך לפקח עליהם. הצ׳ק שמלצר
שלח נגד היתושים היה מחשבון של מלון
השייך לו.
מלצר לא נשאר חייב. הוא מיהר לש לוח
לכץ מיכתב, שבו חזר על ההאשמות
שפורסמו בהטולנו הזה וביקש מכץ :״במקום
להאשים משמיצים, כדאי היה שתט פל
בעיר, כדי שלא יהיה מה להשמיץ.״
כשהגיעה למערכת חליפודהמיכתבים
בין השניים, לא נותר לנו אלא להצטער.
לא על הריב שבין שני האישים המקו מיים
— זהו ריב שהחל עוד הרבה קודם
לפירסום הכתבה, ושהפך כבר חלק מה פולקלור
של אילת — אלא על העובדה
שתושבי העיר הפסידו מיתקן, אשר יעזור
להם להתגבר על מכת היתושים.
אולם ימים אחדים אחר־כך נמחל העוון
הפרטי שלנו. התברר כי לא רק מלצר,
כץ ויתר תושבי אילת קראו את הכתבה
בעיון רב, אלא גם שר־התעשייה־והתיי-
רות, גידעון פח. הוא זימן אליו לישיבה
דחופה את ראש־העיר, את הגורמים ה מופקדים
במישרדו על התיירות באילת,
את מנכ״ל מישרד־הפנים חיים קוברסקי,
את הנהלת מקורות ואת נציב־המים, דב
בן־מאיר. הוא ביקש נתונים על עלות
פיתרון בעיית־הביוב של אילת, וקיבל
אותם מיד: סכום ראשון של 15 מיליון
לירות כדי להגיש עזרה ראשונה לביוב,
וסכום בן 160 מיליון לירות כדי לפתור
אחת ולתמיד את הבעיה, על-ידי הרחקתו
של הביוב אל מחוץ לעיר.
פת, כנציג מישרד־התיירות, וקוברסקי,
כנציג מישרד־הפנים, התחייבו למצוא אח
המימון לכך. משתתפי הישיבה לא יכלו
שלא לשפשף את עיניהם בתדהמה. במשך
שנים רבות דורש כץ, ועימו שאר תושבי

השער שנגנז
הכישלון הגדול!

תיירן מלצר

ראש־ עירייה כץ
מעז יצא מתוק

השער שהופיע
מדוע זה קרה?
ביום שבו מסר אבי הילד את כסף־הכופר
לחוטפים, היה ברור, כי משהו יסודי
מאד אינו כשורה בטיפולה של המישטרה
בפרשה.
ככל שעברו הימים, כד התעמקה הרגשה
זו. פרט נוסף על פרט, ובהדרגה
הצטיירה תמונה שלמה של שיקולים מוט עים,
חוסר־היכולת להתמודד עם האתגר,

7 --י ——סח - :ידי 8מבכל מסיבת־רעים ישבו אזרחים וניתחו
את פעולת המישטרה, שפרטיה נודעו ברבים,
ומתחו עליה ביקורת קטלנית. אי-
אפשר היה עוד לדחות את הביקורת ה ציבורית
המוסמכת.
השאלה היתד : ,כמה? מה מותר כבר
לגלות, ומה מוטב עדיין לגנוז? באיזו
חריפות להתבטא? הרי עדיין לא היתה
כל ידיעה על גורלו של הילד, ועדיין
נמשכה פעולת המישטרה.
התחבטנו בכך מדי יום, ואף מדי שעה.
היה עלינו לקבל החלטות. ידענו ש העולם
הזה יצטרך שוב ללכת בראש —
וכי שאר כלי־התקשורת יבואו אחרינו.
אחד הגילויים של התחבטות זו, על

זעקה על

הריסת אילת

מלא, שעיקרו
כעיר תיירות.
במיסגרת הכתבה רואיין חבר מועצת-
העירייה, שמואל (״מוקי״) מלצר, שהוא
בעל חברה גדולה לנסיעות ולתיירות ב אילת.
למלצר היו טענות רבות כלפי ראש
העירייה, גדי כץ, ומדיניות־התיירות שלו,
והוא לא חשש לחשפו בשמו.
מלצר, שהוא יריב פוליטי של ראש-
העיר, ושהתחרה עם כץ על תפקידו, שו חח
ארוכות עם יוסי ינאי על שתי הבע יות
המרכזיות של התיירות באילת: ה ביוב
המצחין בכל איזור בתי-המלון של
העיר, ורעש המטוסים הממריאים זיהנווד
תים מנמל־התעופה הנמצא בשכנות לאי-

העיר, לפתור את הבעיה, והתשובה היתד,
עד כה שלילית: המחיר היה יקר מדי.
עתה יזם המממן עצמו את הישיבה, ו דרש
לשלם את הכסף.
אילת הפסידה אולי סכום של 25 אלף
לירות בגלל יריבות בין אישים והדברים
שפורסמו בהעולס הזה, אך הרוויחה, ב-
עיקבות אותה כתבה׳ 160 מיליונים —
ופיתרון אחת הבעיות המאיימות להרוס
את התיירות בעיר.

צדועחק
עם טילאק

טילאק
שו מר ת על ב רי או ת השיניים ומגינה על א מ איל ה שן
עילאק מסירה ב ת מי ניקוטין, תהוקפה, מסירה אבן שן ו מונ עתעששת

׳טילאק
לנ שי מה רעננה

טיל ^ ק

משחת השיניים לכל המשפחה

להשיג בכל בתי מרקחת, פרפומריות ורשתות שיווק
דיסקו בע״מ

מרמם

מכחכים

לחייל

עוו ״ םמחוך 2 7
הוריהם וחבריהם של סרבני
השרות בשטחים יוצאים
להגנתם.
היום עצורים שני צעירים בשל
סירובם לשרת בשטחים הכבושים.
גיא פילבסקי וגדי אלגזי. בננו
גדי אלגזי הוא צבר בן 18 וחצי.
לכיתה א׳ הוא הלך שלושה חודשים
אחרי פרוץ מלחמת יוני 67׳.
הוא גדל בישראל, שבה עבור
רבים מבני דורו ״השטחים״ היו
והינם סיוט הכרוך במחיר דמים
כבד ובמועקה מצפונית. טבעי ש בקיץ
79׳ היה בין אותם צעירים
שיזמו את הפנייה לשר הביטחון
בבקשה שלא לשרת בשטחים ה כבושים.
טבעי
שבקיץ 79׳ הוא כתב ל עיתון
הארץ, בוויכוח עם העיתונאי
אברהם שוויצר (מיכתב שלא פור סם)
,דברים כמו :״לא, אין לגיטי מציה
לכיבוש, לשליטה על עם
אחר אין כל צידוק ; יותר מכך :

בעה חודשי טירונות בקו הירוק,
הוא נשלח כביכול לבית־שאן אך
מצא את עצמו במחנה בגדה המע רבית.
במעשה הונאה זה ביקשו
להשפילו ולשבור אותו. התוצאה :
הוא החליט לא לשתף פעולה עם
אותם שהונו אותו. כשהועמד ל־מישפט
משמעתי, בפני קצין שיפוט
בכיר, הוא תבע להישפט בפני
בית־דין. הוא נדון בשלב זד. ל־14
ימי מעצר עד המישפס. מונה קצין
בודק האמור להגיש את מימצאיו
לפרקליטות הצבאית.
הזכות לאי־ציות לפקודה מטע מי
מצפון מקובלת בארצות רבות!
יש המחייבים אותה ויש אף הרו אים
בה אלמנט בריא בהגנה על
זכויות האדם והדמוקרטיה.
אנו תובעים: ישוחררו גיא
פילבסקי וגדי אלגזי.׳ תכובד
הזכות לא לשרת בשטחים הכבו שים
מטעמי מצפון!

מרים ויוסף אדגזי,

תל־אביב
החייל גדי אלגזי, מסרבני השרות
בשטחים הכבושים, שסיים ארבעה
חודשי טירונות והועבר במירמה
מיחידתו בקו הירוק למחנה צה״ל
בגדה המערבית, נמצא במעצר
לפני מישפט — כך מסר קצין
העיר בתל־אביב להוריו ב־ 11ב יוני.
יום קודם לכן שיגרו הוריו
של גדי אלגזי מיברק לראש הממ שלה
ושר הביטחון, מנחם בגין,
שבו מחו על דרך העברת בנם
למחנה בגדה המערבית, ותבעו
ממנו :״כבדו את צו מצפונו שלא
לשרת בשטחים הכבושים ואל ת-
אנסו את מצפונו!״

סרבן אלגזי
זכויות האדם —
נוכחות צה״ל בשטחים היא פשע
/כנגד העמים ועתידם המשותף,
כיוון שהיא מביאה עליהם מילחמת
וחורבן, פשע המביא בעקבותיו
פשעי־מילחמה. לכן בעינינו ה פקודה
ללכת לשרת בשטחים היא
פקודה ש׳דגל שחור מתנוסס עליה׳,
כביטויים של השופטים במישפט
כפר־קאסם. בביטוי זה השתמשו
בתארם פקודה, שיש לסרב לציית
לה, ונתנו בה סימנים: היא נו שאת
׳אופי פלילי ברור /׳דוקרת
את העין ומקוממת את הלב( /ראה
פסקים של בתי־המשפט המחוזיים
בישראל, כרך י״ז, תשי״ט —1958
).1959״
טבעי שביוני 1980 הוא שיגר
לשר הביטחון, מר מנחם בגין,
מיכתב, שבו כתב, בין השאר :
״מאורעות החודשים האחרונים ב שטחים
הכבושים רק חיזקו את
החלטתי לעמוד בסרובי. כאשר
חיילי צבא הכיבוש סובבים ברחובות
הגדה ומטילים אימה ופחד,
כאשר מנסים לחנוק את מחאות
תושבי השטחים הכבושים בהגליות,
בפיצוץ בתים, בהטלת עוצר ממושך
והרעבת התושבים ובענישה קולק טיבית,
כאשר נשללות מהם זכויות
האדם — זכותם לשבות, להתבטא,
למחות — לא יוכל עוד אדם ה מבקש
להיות שלם עם מצפונו לתת
יד לכיבוש הפוגע בעם הנכבש
ובעם הכובש. זכות הצעקה הופכת
להיות חובת המחאה. אני עומד
בפני הברירה: לנהוג לפי מצפוני
או להתכחש לו ; בפני רשויות
הצבא עומדת ברירה דומה: לתת
לי לשרת על־פי מצפוני או לנסות
לאנוס אותו. אני עדיין רוצה ל האמין,
שכמו במיקרים אחרים
בעבר יתחשבו שילטונות מישרד•
הביטחון וצה״ל במניעי המצסוניים
ויפטרו אותי מן החובה לשרת
בשטחים הכבושים.״
ביום ג׳ ה־ 10 ביוני, לאחר אר
סרכן
פילבסקי
— ודמוקרטיה
מאז ראשית החודש עצור חייל
נוסף, גיא פילבסקי, בשל סירובו
לשרת בשטחים הכבושים. גדי אל מי
וגיא פילבסקי היו מיוזמי פניית
קבוצת ה* 27 לשר הביטחון בקיץ
אשתקד. הם שיגרו עתה מיכ־תב
לשר־הביטחון שבו ציינו, כי
מאורעות החודשים האחרונים ב שטחים
הכבושים רק חיזקו את
החלטתם לעמוד בסרובם, כי כאשר
חיילי צבא הכיבוש סובבים ברחו בות
הגדה ומטילים אימה ופחד
לא יוכל עוד אדם המבקש להיות
שלם עם מצפונו לתת יד לכיבוש
הפוגע בעם הנכבש ובעם הכובש.
זכות הצעקה הופכת להיות חובת
המחאה.
אנו תובעים את שיחרורם של
גיא פילבסקי וגדי אלגזי ואת מתן
האפשרות לא לשרת בשטחים ה כבושים

דורית שיקיירסקי,

בשם קבוצת ה־ ,27 תל־אביב

ע ל כו ע ד, ו 3ש
״...אז שילכו לעזאזל בל
אותם מכוערי־נפש, ושימשיכו
את חייחם לבלות
בתוך הרפש.״
הם קוראים לנו יפי־נפש, בשל
(המשך בעמוד )6
העו ל ם

הז ה 2234

תקפה תנמט תחזק של עלית!

לס עלית
ת״ד ,19 רמת־גן
עבור מבצע ״ארומה 101״
הריני מצרף בזה

תויות
של ארומה 200( 101 גר׳)
ושיק ע״ס — 300.ל״י.

בנק --

כתובת_:

אבקש לקבל מערכת קפה
בת 12 חלקים.
( 6ספלים ו־ 6תחתיות).

טוב לי עם הקפה הנמס החזק
* ההצעה כתוקף להזמנות שיגיעו לעלית עד .31.7.80

פ ר סו ם וי מריעקב סוו

מכחכים

ש ג ) הגוו!1ם וזז1ז

(המשך מעמוד )4
אי יכולתם לשמוע את דברינו. אין
הם יכולים לעמוד מול המראה
ולשמוע את כל האמת על דרכם
הנוראה. הם קוראים לנו יפי־נפש
ובכך פוטרים עצמם מלדון ב מעשיהם.
מעשיהם כה נוראים, עד
שאין הם יכולים לשמוע ביקורת,
ואז הכי קל לאמר שהביקורת
יפת־נפש ולהימנע מבוררות כואבת.
והם שוכחים שגם לדרווין קראו
יפה־נפש, כשהוא יצא נגד דיכויים
של העבדים השחורים, וגם ירמיהו
היה יפה־נפש ומיטרד לציבור עת
נשא קולו ברמה נגד כל הכיעור.
וכשגלילאו ניסה להסביר את ה אמת
המדעית, לא בדקו אם צוד קים
טיעוניו או מוטעים, אלא אמרו
שהוא בן־בליעל ועוכר המאמינים
ובכך פתרו לעצמם את בעיית
בדיקת הנתונים.
אז שילכו לעזאזל כל אותם
מכוערי־נפש, ושימשיכו את חייהם
לבלות בתוך הרפש.
יוסי קאופמן, גבעתיים

מאוזן :
) 1ראשון לישובי ״חומר
ומגדל״ בארץ ; )5כושר ה עבודה,
מרץ 10 מרושע ;
) 11 אלהים יצילנו (ארמית,
ר״ת 13 לא דק; ) 14ה הבל
העולה מנוזלים רותחים ;
) 15 צעיר, חלש 16 יחידת
משקל 18 חלק, מנה ; )20
יחד ; )21 תחיה — תקופה
בספרות ובאמנות; )22 שלל,
רכוש שנשדד ; )24 אחד מ חילות
צה״ל ; )25 מלת הס כמה
; )26 התמרים המצטב רים
בקרקעית ; )28 מרדות,
התנגדות ; )30 חן, הדר ;
) 31 כל־אחד מהקוים היוצרים
את המשולש ; )32 דבר מלו טש
ומבריק ; )34 אליה פלט
הלויתן את יונה ; )35 פרח
שזרעיו משמשים למזון ; )38
בצה, מים מעטים ועכורים ;
)39 מצבור אבנים ; )41ב סולם
התוים ; )42 איש ארמי
במקרא ; )43 אות באלפא־ביתא
העברי ; )45 מחבוא ;
)47 לא עוד 48 למד
וחזר ולמד ; )50 זוג ; )51
בשבילך ; )52 הב 54
רבית ; )57 שבח, קלם ; )61
עוד, נוסף־על ; )62 נבל,
יבש ; )64 כבר (צורה ספרו תית);
)65 להביא לידי מי מוש
; )66 ישן את שנתו ;
)67 קיצור שמו של אלהים ;
)69 תלוי, משועבד למשנהו ;
)70 עוף־ים ; )72 משך־הזמן
שעבד אדם בעבודה מסוימת ;
)74 ריקושט ; )75 ערוד ;
)77 מקום גבוה, מבוצר; )78
מנוחה, שקט ; )81 מחסן ה מזון
בגוף עופות ; )83 נותרה
רק מחצית ה״חבית 85
שפת הפרה ; )86 שיירי גחלים
לוחשות ; )88 גורל ; )89
מאוהב בעצמו ; )91 אבן־חן ;
)93 גוף־שלישי רבים ; )95
הגיח החוצה ; )96 צד אחד
של הפנים ; )98 שם ליח ;
) 100 אחת מסכו״ם 102
זעיר 103 עומד לנפול ;
) 104 כמות החום המעלה חומו
של סמ״מ מים במעלה אחת ;
) 105 מוקש־ים מארך.

מאונך ;
) 1כתר ; )2קת, ידית ;
)3משך את מקור הרובה ל אחור
; )4מכללה בארה״ב ;
)6בתנועה מתמדת ; )7כתם ;
)8מספר ״כוכביא״ בהגדה של
פסח ; )9אחד מארבעת המי נים
12 אל־המלתמה הרומי ;
) 15 סופר גרמני, מחבר ״ב מערב
אין כ לחדש״ (ש״מ);
) 16 מקצוע מאהבה של ליידי
צ׳טרלי 17 עצר, חשך ;
) 19 עוגה ממולאה דבש ; )20
פרפרי לילה מזיקים ; )21
לשון־הרע ; )23 שם ״מזרע
קדושים 24 משתחווה;׳
)26 סופר אמריקאי שנפטר לא
מכבר ; )27 מרחף באויד ;

אחי !אמינים
על כתבתו של יגאל לביב
בבתי־האבות״
״מירמה
(״העולם הזה״ .)2232

העבדיח -התשר
ועוד על שיבושי לשון, שיבושי
כתיב ובו׳ ,בעיקבות
מיבתבו של הקורא חיים
הזה״
(״העולם
נקר
.)2231
מה שכתב חיים נקר על ה שגיאה
המכוערת ״למרות ש
אבראבו !
לא אדע מאי טעמא נגזרה גזירה
על הביטוי היפה והנחוץ ״אף־על־פי
ש אבל מה שכתב נקר שם,
כי עורך העולם הזה טעה בכתבו
״נוכחתי לדעת״ — אלה הם דק־דוקי־עניות,
ולא אדע מבית מדרשו
של מי יצאו. נכון ,״נוכחתי״ פירושו
שוכנעתי, אבל מה רע להוסיף
״לדעת״ ?
והנה, בספר כלילע ודימנע (או
בלשונכם, כלילה ודימנה) ,בתרגומו
של אברהם אלמליח (עמוד נ״ד,
שורה ראשונה) כתוב :״ובהיודע
לי הדבר הזה נוכחתי לדעת״ וכר.
והרי חיים נחמן ביאליק העביר
ידו על התרגום הזה! ואם כן,
מותר גם למהדרין שבמהדרין לומר
״נוכחתי לדעת״...

ירחמיאד מנדל פוקס,
ירושלים

שמוח יהודים
או שומות ציוניים?

ח״כ דויד גדם
)29 גחלת־אש ; )30 שחקן
ומשורר ישראלי שהלך לעו למו
; )33 הנותר לאחר ש הוציאו
את המשובח ; )34
צייד, מניח מלכודת לצוד
בעלי־חיים ; )36 קרח, מים
שקפאו ; )37 כזה ; )40 אדמה
בנגב ; )41 תואר־כבוד ב בריטניה
; )44 קידומת לשמות
הולנדיים ; )46 בעל־חיים טו רף
ממשפחת הכלבים ; )47
גהל־החיים ; )49 עובר־אורח ;
)50 מגו ; )53 עמיד בפני
אש ; )54 רכב נושא גייסות
משוריין ; )55 במקום אחר ;
)56 נישא ; )58 זה ; )59
בחירת צוות שחקנים להצגה ;
)60 הענק שנשא את כדור־הארץ
על כתפיו ; )62 עומד
על רגליו ; )63 מזכיר באו״ם
בעבד (ש״מ); )66 חומר ה
#בריז

על מישסגר

מוסיקפה

הרברט סמואל 80 טל 656992

בלוו 13 ,ל ק ,

פתוח כל יום כולל יום א׳ משעה 21.00

משמש לקזמירה מפני עש ;
)68 מלך יהודה שנלחם בחש מונאים
; )71 מלא כחש ו מרמה
; )73 קבע יחס גומלין
בין דבר למשנהו ; )76 עזוז,
איל ; )77 צופה אל פני אילת ;
)79 הנהר הזורם לארכה של
ארצנו ; )80 סוף, תכלה ; )82
זהב ; )84 אבי אברהם ונחור ;
)85 מטוס קרב ; )87 אחד
מסוגי הטעם ; )90 שמה ה עברי
(מקוצר) של קרתגה ;
)92 שר־צבאה של דבורה ה נביאה
; )94 מתן סחורה ל קונה
תמורת תשלום ; )96
כנוי לולד הבכור היוצא מרחם
אמו ; )97 כתובת־קעקע ; )99
דמות מטושטשת ובלתי ברו רה
101 פה שלי 102
דרך ; )103 מידה, שיעור של
אורך או גודל.

אין ולא היה קשר
בכתבה פורסם כאילו אני נמנה
על חברי אגודה המכונה אחים

בעיקבות ביקורתו של הקורא
משה זינגר על קל״ע
(קרן הלשון העברית) ועל
שגייס מפעיליה — הרצל
ובלפור חקק (״פורום
העולם הזה״ .)2231
...ובאשר לשמותינו הלועזיים :
את שמותינו הציוניים קיבלנו מ הורים
ציונים, בימים של להט
ציוני — סמוך להקמת המדינה,
בעיראק ! סבנו ביקש שנישא את
השמות העבריים־יהודיים אלדד
ומידד. מאבק זה בין ״ציונות״
(הרצל ובלפור) לבין ״יהדות״
(אלדד ומידך) נסתיים בניצחון
הציונות. כדי להשלים ביניהן ו כמתווה
כלפי סבנו, הוספנו לנו

קבעת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
טלפון 772118 ,227117

סעידה, הרצל־אלדד, בדפור־מידד ועזרא חקק
מחווה כלפי הסבא

פיתמס אידיאי

נאמנים.
ברצוני להבהיר שלא הייתי מעולם
חבר באגודה או בקבוצה זו,
ולא היה לי ואין לי כל קשר
אליה.

אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)

ירושלים

ח׳׳כ דויד גלס,

את השמות העבריים (הרצל־אלדד
ובלפור־מידד).

חרצל ובלפור חקק,

תמונה.

מישפחת
ירושלים חקק — ראה
(המשך בעמוד )8

ה עו ל ם

הז ה 2234

1 £ג? 31 )163^0111*? 1
לחופשה בחו״ל 1
בצאתך לחדל קח אותה באריזה
בת 10-החפיסות.

מכהנים
(המשך מעמוד )6

ס״ם עד חשבון הזכיסר
הדיווח על הבחירות להסתדרות
המורים במדור
״במדינה״ (״העולם הזה״
.)2232
בגליונכם ציינתם :״סוף ל״ע ד
ר״ץ״ .בגוף הידיעה ציינתם, בין
היתר, כי שולמית אלוני קראה
לתומכיה להצביע בעד ל״ע.
ובכן, צר לי לגרום לכם אכזבה,
אך ח״כ שולמית אלוני לא קראה
לתומכיה להצביע ל״ע וגם אין
בכוונתה לעשות כן בבחירות כל שהן.

הלכה במשותף עם ל״ע

בן־ ציון שירה
הקצבות —

על — 1.7*56 אפילו יותר משקיבלה
בבחירות האחרונות.

כן־ציון שירה,

דובר ר-ץ, תל־ אביב
סליחה, טעות במיפלגה.

הקריאה להצביע בעד ל׳׳ע לא
היתה מטעם ר*צ, אלא מטעם ש-י
(ראה גלופה) .למרות זאת קיבלה
הרשימה פחות מאחוז אחד של
הקולות, סיעת ר״צ לא השתתפה
כלל בבחירות להסתדרות המורים.

סרב״ הדממה
על השימוש בתקנות ההגנה
לשעת חירום, מימי
המנדט הבריטי, נגד ער בים
אזרחי ישראל.
אחד העיתונים הראשונים ב עברית
שאותו התחלתי לקרוא לפני
כמה שנים הוא השבועון העולם
הזה, וזה מהסיבה, ששבועון זה,
בהבדל מעיתונים אחרים, פירסם
לא פעם את האמת על המתרחש
בעולם הערבי, ובמיוחד בקרב העם
הפלסטיני. זה נעשה בהעולם הזה
באומץ, למרות כל ההשמצות ש הוטחו
נגדו.
מסיבה זו ממש נדהמתי שדווקא
העולם הזה לא פירסם שום ידיעה
או מאמר על המעשה החמור ש נקטו
השילטונות נגד׳ארבעה ער בים
תושבי ישראל. כוונתי ל שימוש
בתקנות ההגנה המנדטו־דיות
משנת , 1945 שבאמצעותן
הטילו צווי־ריתוק ומעצר־בית על
סליבד, חמים, רמזי כורי, מוחמר
מיערי ותושב הכפר שלי — סלח
ברנסי. מעשה זה מוכיח יותר מכל

סיעת ש״י בהסתדרות קוראת לחבריה ואוהדיה להצביע
בעד רשימת

בכל בתי המרקחת
בשמשיה.
״קונטראלוקס״ מעניק לך שיזוף
מבוקר תוך הגנה מפני כויות.
״קונטראלוקס״ מהווה פילטר
המסנן את קרני השמש המזיקות

תעשיות פרמצבטיות בע״נז,

המשמר. היעילה להג1,ה מלאה בפן י עקיצות
יתושים ושאו מעופפים עוותיים
בלתי וו א ת ובלתי מווגשת

לבחירות להסתדרות המורים

עם משחת קומפלו כיף להיות בשפת הים!

קומפלר

מודעות כ חירו ת של ש״י

ווחה חוקים מושלם

— ומישחת מכובדות

טבט תטשיות פרנזצבטיות בט״נז

רשיון
נ הי ג ה
2000 שקל

בי״ם לנהיגה
״גבע״

253230

איתן עמיחי

הדברת מזיקים -
סופחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ. חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושי•

רמת-גן, רח׳ מודיעין 8ו׳ ת ד• 2272

טל6 .־ 7 9 0 1 1 4 5רעי מסייג עסק 1* ^ 481/75״׳ ״

^ירוקלים 5 -ו . 66 ^ 0אילת 2 -ו 0 5 9 -3 0

לבחירות להסתדרות בשנת , 1977
אלא שהסתבר כי צעד זה היה
מישנה וכי מושגי ל״ע על שות פות
הינם כי כל ההקצבות והמש-
רות המכובדות הולכים לנציגיה.
מזה שנה שהנושא נתון בבוררות
גפני ועדת הבחירות המרכזית,
ור״ץ, כתנועה, סבורה כי תנועה
כל״ע, שפעיליה חיים על חשבון
הציבור — אין לה כלל זכות קיום,
ומכאן משמע מאליו שאין היא
מתכוונת לקרוא לחבריה לתמוך
בגוף שכזה.
גם הנבואה על סוף ר״ץ איננה
נכונה. מן הראוי שתדעו, שמזה
זמן מה, בסקר השוטף של המכון
למחקר חברתי שימושי, יציבה ר״ץ

כי השילטונות שוללים חרויות
דמוקרטיות ומאיימים להחזיר את
המימשל הצבאי. והעולם הזה שותק.
חשבתי
וחשבתי — מוז מסתתר
מאחרי זה? קשה לי למצוא ת שובה.
וכי ההתקפה הפרועה שבה
פתחו אנשי הליכוד נגד ח״כ תופיק
זיאד איננה מחייבת תגובה של
העולם הזה? בעיקר כשמסתבר
שדבריו של ח״כ תופיק זיאד סולפו
והיועץ המישפטי לא מצא שום
עילה להסרת חסינותו.
אתם, לוחמי הדמוקרטיה והחופש,
היכן אתם?!

לטיף חאג׳ יחיא,

טייבה
ה עו ל ם הז ה 2234

אריאל׳

הלוואה ללא ריבית
וב 6-תשלומים חודשיים.

שלא לדבר
על הטיולים עצמם.
ויש לנו הוכחות:
המוניטין שלנו לא מאפשר לנו להציע
מאמר בבטאון
לך פחות מהטיול הטוב ביותר. כל
המועצה לצרכנות.
אחד מראה לך את פסל החרות ומפלי
הניאגרה, אבל רק אנחנו כוללים
״מה כדאי״
במחיר גם:
. 1״הללויה הוליבוד״ ה״שאו״
ומה אומרת
בה׳ הידיעה בלאם וגאם.
המועצה לצרכנות? .2ארוחה במסעדה סינית מפוארת
במחקר מקיף שעשתה המועצה
בצ׳ינה טאון של סן פרנסיסקו.
לצרכנות לגבי טיולים מאורגנים
.3תכנית ״רביו״ ב״רדיו סיטי״
לחו״ל קובעת המועצה לצרכנות
בניו יורק.
באפן חד־משמעי שטיולי ״בוא ניסע״ .4סיור לילי ושיט באגם בשיקגו.
הינם חסכוניים ביותר בשוק.
.5חויה מופלאה ב״המיש קאנטרי״
(מה כדאי -בסאון המועצה לצרכנות
בפנסילבניה.
מם׳ ,33 מאי .)80

אמריקה אמריקה

השנה תוכל גם אתה להרשות לעצמך
טיול לחו״ל .״בוא ניסע״ מאפשרת לך
לקבל הלוואה מיוחדת: אתה משלם
דמי הרשמה ומחיר כרטיסי הטיסה
ומקבל הלוואה דולרית על סכום
הטיול כולל: מלונות, מסעדות וכיו׳׳ב.
ההלואה הינה ללא ריבית והחזר
ההלואה יבוצע רק לאחר שתחזור
מהטיול הנפלא בששה תשלומים
שוים.

אם לא עכשיו אימתי י
הכנס לסוכן הנסיעות שלך ובחר לך

הנפלאים שלנו
(המבחר גדול) .ברגע שתרשם לטיול
ותשלם דמי הרשמה, נשלח אליך
הפניה לקבלת הלואה בגובה מחיר
שרותי התיירות שפורסמו בחוברת
שלנו. את ההלואה תקבל בסניף
הבנק אליו חופנה על פי שער הדולר
לאותו יום.

בשעה טובה,
אתה כבר
עם רגל אחת
בחו״ל, עכשיו,
רוץ מהר לארוז.
אגב, אם אתה
נוסע עם אשתך או
בני משפחתך -כל אחד
מכם זכאי להלואה בנפרד.
כשתחזור מהטיול עמוס חויות,
זכרונות ומזכרות תתחיל
להחזיר את ההלואה, בששה תשלומים
שוים(אחת לחדש) ולפי שער הדולר
ביום ההחזר.
על מנת לחסוך לך הפרשי שערים
(קניה ומכירה) תשלם סכום חד־פעמי
בין 500ל־ 600ל״י לאדם בהתאם
לסכום ההלוואה.
בדוק היטב היטב את הפרטים הקטנים,
את תנאי ההלואות בחברות אחרות,
והשווה. אנחנו בדקנו את הנושא -
ההצעה שלנו כדאית ומשתלמת,

טיולי אירופה לצעירים.

״בוא ניסע״ ידועה בזכות ההקפדה
על חלוקה לקבוצות לפי גילים,
איזון מיני נכון וסטנדרט גבוה בצד
מסלולים מרתקים ומענינים. שאל
את מי שכבר נסע.

טיולי שביעיות שמיניות
לאירופה.
חויה חברתית מרתקת ומדליקה בצד
מסלולי עיר ונוף נפלאים. המחיר
כולל גם כרטיסי כניסה לאתרים
שונים, גם שיט וביקורים במקומות
מיוחדים.

.6טיסה לאזור הפארקים של ארה״ב.
.7ביקור בדיסגי וורלד ובסיפרם
גרדן שבאורלנדו.
ולזה קוראים בעברית: תמורה מלאה
לכספך!.
המודעה הזו קטנה מלהכיל את כל
הדברים הטובים שמחכים לכם בטיולי
״בוא ניסע״ .לכן פנו אל סוכני
הנסיעות ובקשו את חוברות הנסיעות
של ״בוא ניסע״ .את טיולי ״בוא
ניסע״ ניתן לרכוש אצל כל סוכני
הנסיעות.

וחושף את כר נושה השבוי שהש

תת־אדון ז רן פקר־רונן
מיתקפה נגדית
ך•( ירחון הצרפתי ישראל פלסטיין
י 1מביא בגיליון חודש מאי שלו את
מה שהוא מכנה הסיפור המלא על פרשת
רן פקר. חלק ניכר מהדברים היו ידועים
למערכת העולם חזה, אך פירסומם נמנע
על־ידי הצנזורה הצבאית (העולם הזה
. ) 2222

כותב ״ישראל פדסטיץ״ .
ב־ 1בנובמבר כתב תת־אלוף רן פקר,
אחד מגיבורי המילחמה של חיל־האוויר
הישראלי, את המיכתב הבא לעמיתו, מפקד
בסיס חיל־האוויר עציון :
״אבן ידידי, נהניתי באופן בלתי־רגיל
מהסיור בבסיס־האוויר עציון. כשדיברנו
בינינו, אתה הזכרת סיפורים שובים ה מושמעים
בהתייחסות לעניין האישי שלי.
חבל שאתה, קצין בחיל־האוויר, אינך יודע
את הגירסה האמיתית. כחבר, באופן אי שי
ולא רישמי, אני כותב לך כדי לספר
לך את הסיפור האמיתי על מה שקרה,
כפי שנחקר ונבדק על-ידי השילטונות
החוקיים. בהמשך לחקירה זו, הורה הפרקליט
הצבאי הראשי לסגור את התיק.
מייד אחרי סיום מילחמת־ששודהימים
יצאתי לטיול בגדה המערבית עם הטייסת
שעליה פיקדתי באותו הזמן. השיירה הי-
תה: ג׳יפ מוביל שבו נהגתי אני, ושתיים
או שלוש משאיות שנסעו אחרי ובהם
חיילי.הטייסת. בג׳יפ נסע לצידי צנחן-
סייר, טוראי בצבא, ושניים או שלושה
מצוות הטייסת. אלה הוחלפו על-ידי אחרים
מפעם לפעם. בסוף היום השני של הטיול
הגענו לעיר יריחו ואני הוריתי לשני
סגני מפקדי הטייסת להמשיך עם האנ שים
כפי שתוכנן, עד שיגיעו לעידפש־חה
ושם לעצור לנוח, ואילו אני נכ נסתי
למיפקדת המימשל הצבאי ביריחו
לנסות לקבל אישור לבקר בגישרי דמיה
ואלנבי, שהיו אז עדיין סגורים.
כשעצרתי את הג׳ים לפני המיפקדה,
ראיתי מכונית צבאית הנהוגה בידי חברי,

קצין־הצנחנים צימל, שהוא עתה תת־אלוף
אריה צידון. שמחנו להיפגש בפעם
הראשונה אחרי המילחמה, והוא אמר לי
שיש לו במכונית כמה חיילים ירדניים,
כולם שבויי מילחמה, שנחקרו בפעם
הראשונה במיפקדת המימשל הצבאי. אחד
מהם אמר לצימל, שהוא והיחידה שלו תפסו
במשך המילחמה טייס שצנח ממטוס
הפוגה שלו מעל למעלה־האדומים. הם
היכו אותו ואז שפכו עליו שמן והציתו
אותו חי.
ידעתי מייד שזה היה סרו שבתאי בן־
אהרון, ואמרתי שסיפור החייל מעניין
אותי. אחרי שחשב על כך, אמר צימל
שמאחר שהוא קיבל הוראות לקחת את
השבויים למיכלאה במישטרת יריחו, הוא
הציע שאקח את החייל המסויים הזה איתי,
אשמע את סיפורו בעזרת הצנחן־סייר
שדיבר ערבית. אתר-כך אוכל לקחת את
החייל חזרה למיכלאה במישטרת יריחו.
זה נשמע הגיוני למדי ואני לקחתי את
אחד החיילים הירדנים לג׳ים. מאחר שזה
היה כבר מאוחר וחשוך, ובג׳יפ היו כבר
ארבעה־חמישה אנשים, החלטתי לנסוע
לעיו־פשחה, לתת את פקודותי לסגני,
להשאיר שם כמה מנוסעי הג׳ים, מאחר
שהעניין לא היה מעניינם. נתתי הוראות
להתארגן לארוחודערב ואמרתי להם ש אני
צריך לחזור ליריחו לזמן מה.
נסעתי חזרה צפונה, לכיוון יריחו והש ארתי
בג׳יפ רק שלושה: שבוי־המילחמה
הירדני, הצנהן־סייר ואני. בעוד אנו נוס עים,
אמר הסייר :״שמעתי את השיחה
שלך עם רב־סרן צימל. אני יודע שהעניין
חשוב. אם המידע הזה בעל ערך, אני
מציע שנמצא מקום שקט, נעצור שם את
המכוניות ונדבר, משום שבמישמרת יריחו
הדברים הם בבילבול כזד. שיהיה קשה
לחקור את העניין בשקט ובסדר.״
הסכמתי איתו, אך מאחר שחששתי
שנכנס לשדה־מוקשים, המשכתי לנהוג

מפקד חיל־האוויר לשעבר פלד
התמוטטות נפשית
צפונה, אך מאוחר יותר נכנסתי לדרך
צדדית המובילה מהכביש ליריחו. נהגנו
לכיוון נהר הירדן.
עצרתי את הג׳יפ. כולנו יצאנו וצעדנו
בערך עשרה מטרים לכיוון גבעה, לא
רחוק מהכביש. אז פתאום החל החייל
הירדני לרוץ ריצת אמוק ובזיג־זאגים
לכיוון מיזרח, והתרחק מאיתנו יחסית
במהירות. אני לקחתי את האקדח שלי
והחלתי לירות על החייל הבורח. הוא
התרחק יותר מעשרה מטרים, והסיכויים
שלי לפגוע בו היו אפסיים. רצתי לג׳יפ
ולקחתי את תת־המיקלע של הסייר שהיה
מונח על כסא נהג הג׳יפ וחזרתי למקום,
כדי שהסייר לא יהיה בקו האש ביני
לבין הבורח. פתחתי באש ויריתי שני
צרורות קצרים הממותן. המרחק היה
גדול למדי והאור גרוע, משום שהחושך
החל לרדת. הסיכויים לפגוע בו היו נמו
כים•
היו באיזור גבעות נמוכות רבוה
החייל הבורח הסתלק מאיתנו. חיפש!
אותו זמן מה, אך לא אירגנו מירדן
משום שהשעה היתה מאוחרת, ותת
הכרתית גם חששנו מהפתעות וממוק
שים.

פושע
מי ל ח מו
^ שחזרתי דיווחתי על כך למפק
הבסיס, למפקד חיל־האוויר מוטי הו
ולמפקדו של סדן שבתאי בן־אהרון ו
מנוח.
אחרי זמן מה שמעתי שכמה מאנע
הבסיס אומרים שהיו דברים שלא בסד
בעניין. דיברתי על כך עם אלוף מישנ
רפי הר-לב והוא הציע שאתייצב ואספ

ב דו

הוחשו בהריגתו
את הסיפור האמיתי בפגישה הקרובה של
מפקדי טייסות לוחמים, כדי שגירסות לא-
נכונות לא יופצו. מפקד הבסיס סירג
להרשות לי לעשות כן, באומרו :״העניין
כבר נדון על־ידי מפקדי חיל־האוויר, נח קר
והתיק נסגר. עתה זה לא עניינו של
איש.״
שש שנים מאוחר יותר, בעונת , 1973
חודשיים לפני שעמדתי להיות ממונה על
תל־נוף, נשלח לשר־הביטחון, משה דיין,
מיכתב אנונימי, וזה שלח אותו לרמטכ״ל
דויד אלעזר ז״ל. הוא נתן את המיכתב
למפקד חיל־האוויר מוטי הוד, ששוב קרא
לי וביקש הסברים. כתבתי תזכיר, הזהה
למיסמך הזה וביקשתי ממפקד־החיל להרשות
לי לא לקבל את הפיקוד על הבסיס
עד שהעניין לא ייחקר עד תומו. חודש
מאוחר יותר, בשיחה עם מפקד חיל-
האוויר, אמר לי מוטי, בשמו של הרמטכ״ל
בעצמו, שעניין הערבי נחקר שוב, הובא
לידיעת הרמטכ״ל והתיק נסגר על פי
הוראתו.
בשנים 1978—79 נסעתי ללמוד באר-
צות־הברית. התכתבתי עם כמה מחברי
מהחיל. אחד מהם כתב לי :״יש כאן
כמה הממתינים לך בפינה חשוכה עם
סיפור הערבי, ויפוצצו את הסיפור מייד
כשתחזור. שוב כתבתי מיכתב ארוך לשר-
הביטחון, לרמטכ״ל ולמפקד חיל-האוויר,
חזרתי על הסיפור בפרטים וביקשתי מהם
שלא להכין לי כל תפקיד עד שהנושא
ייחקר ואני אתנקה.

עד כאן מיכתבו שד פקר לאבן,
ממשיך ישראל פלסטיין וכותב :״נראה
שרן סקר סוטה מהאמת ושהמרירות שלו
גרמה לו לא רק לכתוב לממונים עליו
על מיקרה הערבי, אלא גם להציג האש מות
חריפות כלפי כמה מהם (ממפקדיו)
כולל בני פלד, שהיה מפקד חיל־האוויר.
ב־ 14 בפברואר 1979 כתב רן פקר מ בוסטון,
ארצות־הברית, מיכתב שבו לא
ציין כלל את המיקרה שלו. המיכתב היד.
מוקדש לאותם שהפסידו כה הרבה במהלך
מילחמת יום־הכיפורים.

כתב פקר :
יצאתי מהמילחמה בהרגשה רעה. הר גשתי
שחיל-האוויר לא העלה את עצמו
לרמת הציפיות שהיו ממנו. הרגשתי שהם
לא תמיד קראו נכון את תמונת הקרב
ולכן הצליחו לפזר את כוחותינו ללא
יעילות מיבצעית. היתה זו חובתנו לנקות
את השורות, לחשוף שגיאות או לאבד

רמטכ״ל לשעבר דויד (״דדו״) אלעזר
לסגור את התיק
את הערך החשוב והיקר ביותר שלנו:
מוראל הלוחמים ואמונתם במפקדיהם.
את זאת אמרתי למפקד חיל־האוויר
(אז האלוף בני פלד) פעמים רבות בצורה
כנה ופתוחה, ופעמים רבות גם בכתב,
שחור על גבי לבן. ביקשתי רק דבר
אחד: תן לנו לחקור את המילחמה הזו
ברצינות ובכנות כדי שבאמת נדע מה
זה מה, ונלמד את השעור הנכון למען
העתיד. בקשתי נדחתה וכל מיני תירוצים
עלובים ניתנו לי עד שהבנתי ש
מפקד
חיל־האוויר פשוט לא רוצה להתייצב
מול לוחמיו.
הבנתי שהכל אבוד והחלטתי לחקור
את מילחמת יום־הכיפורים בעצמי, בבסיס
שלי ובאמצעים שלנו בלבד. מיבצע זה
ארך שלוש שנים, ובסיומו הפקנו עשר
חוברות שדנו במיגוון של נושאים. המיב-
צע שלנו הוחרם על־ידי הפיקוד הבכיר,
אך התקבל בהתלהבות על-ידי היחידות
המיבצעיות של חיל־האוויר.
בקיץ של שנת 1977 הזמין אותי בני

פלד לשיחה שנערכה בגן ביתו בנווה-
רום. זה היה ביום שישי׳ והיתר. זו אחת
השיחות הקשות שהיו לי בחיי. שוב
שמתי הכל על השולחן. אמרתי לבני,
בין דברים רבים אחרים, שמי שרוצה
להנהיג אנשים, צריך לאהוב ולכבד אותם.
עוד אמרתי לו, וגם זה לא בפעם הרא שונה,
שהדרג הלוחם, סרנים ורבי-סר-
נים, הם אנשים המוכנים למות למען
המולדת, אך דורשים שהמפקד השולח
אותם לקרב יבין וידע מה הוא עושה.
בני נשבר וצעק: לך יש ביקורת עליז
במילחמה הייתי לבד. רפי (הר־לב, סגנו
של פלד במילחמה ואחר־כך מנהל אל־על)
נכנס להלם־קרב בתחילת המילחמה ולא
יצא ממנו עד סוף המילחמה.

עד כאן מיכ תכו שד פקר.

שר־ ביטחון לשעבר דיין

מפקד חיל־ אוויר עברי

לחקור מחדש

חוסר יכולת

ממשיך הירחון ישראל פלסטיין; ״בכל
אופן, מיכתבו של פקר לא כולל רק דיווח
על שיחתו עם האלוף בני פלד. הוא גם
מאשים את פלד בהתנהגות, שאם היא
נכונה, תהפוך את מפקדו לשעבר של
חיל־האוויר לפושע־מילחמה על פי המיש-
פטים האנטי־נאציים שנערכו בנירנברג.
״פקד מאשים את פלד כי הרבה לפני
שהוא מונה כמפקד חיל־האוויר, בעצם
מייד אחרי מילחמת ששת־הימים, כשפלד
שירת כמפקד בסיס מיבצעי בחזית הדרום,
הוא טס בהליקופטר מעל מיכלאות בחצי
האי סיני שבהן הוחזקו שבויי־מילתמה
מצריים. הוא טס נמוך מעל המיכלאות,
לקח מכונת ירייה וירה על רבים מהאנ שים
חסרי־האונים שהיו כלואים שם. לפי
רן פקר, ולפי קצינים רבים אחרים ב־חיל-האוויר
המכירים את הסיפור, עדים
רבים יכולים להעיד ולחזק את האשמה.
״כדי להשלים את המלאכה, תוקף פקד
את מפקדו הנוכחי של חיל־האוויר, האלוף
דויד עברי, שעליו כותב פקר לפי היש־ואל
פלסטיין :״חסר־יכולת, אף פעם לא
הנהיג אנשים בקרב, ויש לו חוש־מנ־היגות
מוטל בספק וחלש. לתכונות אלד,
יש השפעה הרסנית על דימוי חיל-ך,אוויר
בתוך צה״ל ולחלקו של חיל-האוויר
במיסגרת התקציב הכללי של צד,״ל. אם
המצב הכלכלי של ישראל לא היד, כל
כך רע ואל־על לא היתד, סגורה בפני
טייסים נוספים, מאות טייסים ולוחמי חיל-
האוויר היו פורשים מהשרות. למרות זאת,
רבים יחסית עוזבים גם היום, חלקם מטובי
הטייסים שאי־פעם היו לנו.״

מענק של עד 50,000ל״י בקנית חחסכוניות של ״סיטרואך
למרות העליות החריפות בשערי הפרנק הצרפתי אנו ממשיכים למכור את דגמי 79 במשך חודש יוני(עד לגמר המלאי) במחיר הישן.
הרוכש מכונית בתקופת
המבצע זוכה במענק של
35,000-50,000ל״י
וחוסך הפרש ניכר
בהשוואה למחיר
הרגמים הזהים של שנת
( .80 ראה טבלה).

דגם המכונית
מחיר מחיר
מחיר מכירה מענק בתקופת מכירה מכירה
שנת ייצור שנת ייצור שנת ייצור 1979 המבצע 1979״ בתקופת המבצע
1980

הפרש בין-
דגמי 79-80

דיאז 0¥41 \1£6 6

3 8 8 ,0 0 0

3 6 3 ,0 0 0

328,000

35,000

60,000

8 4ו/ג

4 6 5 ,0 0 0

4 3 0 ,0 0 0

390,000

40,000

75,000

5 7 8 ,0 0 0

5 3 3 ,0 0 0

488,000

45,000

90,000

6 4 0 ,0 0 0

5 9 0 ,0 0 0

540,000

50,000

100,000

ויזה

ג׳י.אם.ספציאל
_ £0141ק 6 .8 5
ג׳י.אס.פלאם
6 .8 ?41.1.48
התסכוניותשלסיטרואן מצויירות במנוע חדיש וחסכוני
המעניק להן ביצועים מפתיעים
וצריכת דלק נמוכה. לכולן אביזרי
בטיחות ויציבות משוכללים,
אמינות לאורך שנים ואחזקה
חסכונית. הוצאות רישוי ובטוח
מהזולים בישראל ומעל
לכל, השרות האמין של
סוכני סיטרואן בישראל.

* המחיר כולל מע״מ,נכון ליום 1.5.80 לפי שער 10.25ל״י 1
במידה ושער הפרנק יעלה או ירד יעודכן המחיר בהתאם.

דודלובינסקיבע״מ,

ה ל־ אני ב: ו חי שונצינו 16 סל$33214*6 .
יוו ש לי ם: רווי ה ס ,3סל 228888,222666 .
שוננויות, הל־אביב: ב.ג. מו ס כי ם ומפיצי ם בעייני.
רח׳ חרוץ , 12ט ל03*331339.

דו ד דובינסז־ *,בע
ספיץ סינזרוא! כי שראר

ריפה: רכב הצפיו נע״מ שדי בו נוריון 8
(שוי הכרמל) סל 04*538228 .
באר-שנע: אשנב הנגב. דיו חברון ,3סל.057*33210 .
גמניה: לוינקופף הרמו. רח׳ שוהם .4
סל 53081,37821 .־.053

יושב־ראש מועצת המנהלים לשעבר של אל־על, מרדכי בן־ אוי, ניסה
לתווך בעיסקת מבירת שני בואינג 707 של אד ע ל ולהרוויח מיליונים

ש פ רו די ה
ךןברת ״אל־על״ רותחת שוב. בעוד
1 1שיושב־ראש מועצת המנהלים של
החברה, אברהם (״בוטה״) שביט, מש תחל
בין מיספרים המורים על גידול בגירעון
החברה, מבטיח הבטחות לשיפור
שרק מעטים מאמינים בהן, אחרי ששת
חודשי־החסד שניתנו לו, ממשיד הביז-
בוז להשתולל בחברה.
העילה להתפרצות החדשה היא מי שהי-
תה מזכירת החברה, לובה וולק, שקיבלה
אחר־כך תואר של סמנכ״ל אל־על. במשך
שנים היתה וולק שנואת־נפשם של ה עובדים
ובת־חסותו של מי שהיה מנכ״ל
אל־על, ואחר־כך יושב־ראש מועצת-
המנהלים שלה, מרדכי בן־ארי. לפני שבן-
ארי סולק מתפקידו, נודע בחברה שהוא
הבטיח ללובה וולק את ניהולו של סניף
אל־ על בלונדון.
הכעס על הבטחה זו היד. רב. בכירים
בחברה, יחד עם אנשי צוותי-אוויר, עוב-
די־תחזוקה ואנשי־קרקע, מחו על ההח לטה.
הם טענו כי כישוריה של וולק
מסתכמים ביחסיה על בן־ארי, ושאין לה
כל ידע תעופתי. בעיקר חסרה היא ידע
חיוני למי שמתעתד לעמוד בראש אחד
הסניפים החשובים של אל־על.
כשעף בן־ארי מאל־על, נדמה היה לכל
שפרשת לובה וולק הסתיימה. האיש ש חפץ
ביקרה איננו עוד בחברה. לכן היתה
תדהמת העובדים רבה, כשנודע בשבוע
שעבר שלובה אמנם אינה נוסעת ללונדון,
אך היא מונתה כמנהלת המיסחרית של
אל־על בארצות־הברית.
ועד־העובדים מיהר לשלוח מיכתב גלוי
להנהלה, שבו מחה על המינוי. לדברי

רו דפת

ש/נ הו ־ ה

יושב־ ראש מועצת המנהלים שכיט >עם א שתו)
שיגעון הנסיעות לחו״ל

אנשי הוועד, אי-אפשר לשלוח לארצות־הברית
אדם שאין לו כישורים בנושאי
תעופה ומיסחר, רק משום שהיה בן חסו תו
של המנכ״ל הקודם. כל זה בשעה ש פועלים
לצימצום מיספר המועסקים, וקור אים
להידוק החגורה ולחיסכון.
כשנודע כמה תעלה לובה וולק באד-
צות־הברית, עוד גברה התסיסה. משכורתה
החודשית תגיע לכדי רבע מיליון
לירות. ליתר דיוק 264 :אלף לירות. נוסף
על כך כבר שכרה לעצמה דירה על
חשבון החברה בסכום של 2400 דולר
לחודש, שהם 115 אלף לירות ישראליות.
העובדים טוענים כי בעיקבות סגירתם
של שבעה סניפי אל־על ברחבי ארצות-
הברית, אפשר היה, במיסגרת מדיניות ה־צימצומים,
לבטל כליל את המישרה, וגם
אם לא, היה צורך לשלוח לניו־יורק, מקום-
מושבו של המנהל המיסחרי, אדם שיש
לו ידע בנושאים שעליהם הוא מופקד.
חמת־זעמם של העובדים גברה כשנודע
להם שאל־על אף סידרה לבעלה של לו בה׳
אריה וולק, מהנדס במיקצועו, עבו דה
בארצות־הברית, שאליה הוא נוסע
יחד עם אשתו. לדברי העובדים, שכר-
הדירה שהוציא הנציג המיסחרי הקודם
של אל־ על בניו־יור ק, משה (״מוסיק״) יפה,
שקיבל את המינוי הקודם של לובה כ-
מנכ״ל סניף לונדון, היה חצי משכר-
הדירה שמוציאה וולק.
עובדי אל־על מאיימים בסנקציות, אם
אכן תיסע וולק לניו־יורק. הם קיבלו תמי כה
ממקור בלתי-צפוי: נציג מבקר־המדינה
היושב קבע באל־על, משה בן־יהודה, שמע
(המשך בעמוד )56

ענייני הכית והמישפחה מעסיקים אתכם
השבוע. טלאים המעוניינים לקנות דירה,
כדאי להם להמתין
כמה שבועות לפני שדברים
יחתמו

גמורים. ידידים שהי־כרתם
לא מזמן, יציעו
לכם להצטרף אלי הם
לנסיעה מעניינת
אל מעבר לים. כדאי
להתייעץ עם אנשים
שמכירים אותם זמן
רב, ולא להיענות ל-
הצעה׳בהתלהבות ובמהירות. מיכתב שיגיע
מחבר, שעל קיומו כמעט שכחתם,
יפתח תקופה מייוחדת, אפילו מסעירה.

הקשיים שנתקלתם בהם לאחרונה, בעיקר
בשמח הרומנטי, נראים יותר גרועים מאשר
במציאות. אמנם חלו
עיכובים ונוספו אי־הב־נות,
שקילקלו מעט את
היחסים, אך ברגע זה
קשה לכם לדון בצורה
אובייקטיבית טל מצבכם.
תוך זמן קצר תחזרו
לשלווה ולאופטי־מיות
האופייניים לכס.
#202319
המזון טעים מאוד לאח —811111 ¥1 36
רונה והתוצאות מתחילות
להיראות — השקיעו מאמץ ושימרו
עלהמישקל. זה יתרזם לשיפור מצב־הרוח.
יוחזר לכם חוב שעל קיומו שכחתם.

* המתח הרב שבו הייתם שרויים לאחרונה
שלא
*• ירדמעט, ופעילויות בתחומים
הכרתם עד כה קור*•

צות
לכם. קצת ריענון

בחיים יוסיף לכם

שלווה ומרגוע. בתחום

הרומנטי עליכם עדיין

להמתין לתקופה יותר

מבטיחה. מתח רב ו¥

בלתי־צפויים
קשיים

מפריעים
ליחסים תקי¥

נים
עם בן הזוג. ידי ¥
דים
חדשים עלולים

¥לאכזב, או להתגלות שונים מכפי ש¥¥הציגו
עצמם בתחילה. לכן לא כדאי
¥לכם להתחייב, או להבטיח הבטחות.

תאומים

מלאי
המרץ עומד להתחדש, ובעיקבותיו
תוכניות חדשות הקשורות בעיקר בענייני
עבודה. סרטנים שלא
מרוצים במקום עבודתם,
ומרגישים ש״זה
לא זה,״ יופתעו לקבל
הצעות שונות, ביניהן
הצעות־טבודה בארצות
אחרות. לקראת סוף־
השבוע ישתפר המצב
הכספי, וסכום כסף שלא
ציפיתם לו עשוי
לפתע להגיע. לא מן
הנמנע שיהיה זה כסף הקשור בירושה
כלשהי. יש להשגיח במיוחד שלא
חשובות. ותעודות מיסמכים
לאבד

מתקרבת תקופה שבה תחושו מועקה
ומצב־רוח רציני. תהיו שקועים בחשבון-
נפש ובהסקת מסקנות
לגבי השנה שחלפה.
הגב גורם בעיות, וכדאי
לחשוב על שיטות ריפוי
לא שיגרתיות. טיולים
ועיסוקים ספורטיביים
יחלצו אותכם
מאווירת־נכאים זו. אי-
הבנה עם בן־הזוג תח לוף
בעזרת חוש ההומור
המפורסם שבו מן בורכתם. וזאת רק אם תתעלמו
הרכילות שתגיע לאוזניכם — משובשת.

רעיונות מקוריים שיצוצו בראשכם עלולים
להישמט מידכם מבלי שתרגישו בכך.
היזהרו במיוחד מאלה
המציגים עצמם כידידים
קרובים, בעוד ש למעשה
הם מתכננים
כיצד להפיק ריווח מן
האמון שאתם רוחשים
להם. אתם נוטים לריב,
לבקר ולהתרגז חיש

מהר. העצבנות שתפ1
1ב או גז ע ט -
2 2ב 7ז פי 1מבד
קוד אותכם עלולה לגרור
נהיגה מסוכנת.
נסו לשלוט במעשים נמהרים על מנת
שלא חסכנו את הסובבים אותכס. אדם
מעשי, בעל גישה ישירה, יציע את עזרתו.
הוא עשוי לשנות את חייכם.

נתונו!

אתם עומדים גפני קידום מיקצועי וכספי.
נסו לא להחשף לביקורת, ולשמור
בסודיות כל דבר הנוגע
לחיי־האהבה. ה התקדמות
בקאריירה
קשורה קשר ישיר לרושם
הטוב שתשאירו
על הממונים עליכם.
כדאי לדאוג לכך שהם
לא ישנו דעתם, לאחר
שהשקעתם מאמץ כה
( 2בספטרורר -
22באוקטובר
רב כדי להתיידד עימם.
מיסמכים חשובים הקשורים
לעבודה עלולים ללכת לאיבוד,
לכן כדאי לסדר ולתייק כל מיסמך.

0״11110

סכום כסף שיגיע לידיכם במפתיע יעלה
רעיון האהוב עליכם במיוחד — נסיעה בתקופה לחוץ־לארץ.
זו אתם הרבה יותר
מושכים, והדינמיות ש־באישיותכס
בולטת במיוחד.
לבני המין השני
קשה לעמוד בפני הקסם
שאתם מקרינים.
ידידויות חדשות עומדות
להצמיח קשר רו־
,מנטי, שיחשוף בפניכם
עולם חדש, בלתי־מוכר
ומלא עניין. גם בעבודה אתם נמצאים
בשלב שיקדם אותכם אם תתאמצו.

]1101

החיים לא קלים בתקופה זו. התוכניות
שמציעים לכם — מלהיבות. אתם שואפים
לממשן במהירות, אך
נתקלים במיכשולים.
אל תחליטו דבר באימפולסיביות.
שימו-
לב במייוחד לבריאות.
כדאי להיבדק אצל רופא
ולא להתעלם מ לא־טובות.
הרגשות

תדחו טיפול בעניי נים
כספיים, כדי שלא
תסתבכו. לעוסקים בספורט:
עליכם להישמר במייוחד מפציעות,
שעלולות לעכב התקדמות חשובה.

ד/,חיז
יויי?

ההתאמה
שר בני מזר

סרטן

סרטן לא תשפיע על מצב רוחו של שותפו,
והוא ימשיך בהתנהגותו העליזה,

ריתו המזלות

י ג רו םלסרטנולהתגלגלמצחוקולש מו ח

כפי שהוא מסוגל.

סרטן ע סרטן

טלה ווס סרטן
קשה לומר שהם מתאימים, בן מזל
סרטן אוהב קביעות וביטחון, והוא קשור
מאוד לבית ולמישפחה. את צעדיו הוא
רגיל לתכנן בקפדנות, התנהגות ספונטנית
המגיעה עד חוסר-אחריות לפעמים,
מכעיסה אותו ומערערת את בטחונו ה עצמי.
ואילו בן מזל טלה מתנהג כפי
שבא לו. גם אם לא יחזיק חשבון סגור
בבנק יישן היטב בלילה, בביטחון גמור
שהמחר יביא עימו כל סכום כסף שלו
יזדקק. את מגוריו הוא מוכן להעתיק
ממקום למקום ללא הכנה מוקדמת. כל
זה נוגד את טבעו של בן מזל סרטן.

שור עס סרטן
סרטן ושור מרגישים נוח מאוד איש
בחברת רעהו, ואת יחסיהם אפשר להגדיר
כנוחים ונעימים. אהבתם המשותפת
לאוכל, או יותר נכון למלאכת
הבישול, עשויה לרתק אותם למיטבח.
וכפי שעקרב מסוגל להעביר את יומו
במתח נעים בחפשו אחר הרפתקה
בלשית מרתקת, כך שניים אלה יצפו במתח
לראות מהי התוצאה של מתכון
מסובך שהמציאו יחדיו. רק מי שיווכח

בתוצאות ההרמוניות של התבשיל המעולה,
יוכל להבין את טיב הקשר
שיווצר ביניהם. יש להודות שהסרטן
רגיש ונפגע יותר מהר מהשור, אך במשך
השנים הוא יוכל ללמד את השור ממה
הוא נפגע, ואילו השור ,״על בטן מלאה״
יסכים להתחשב ברגשותיו של בן זוגו.

תאומי ע סרטן
זהו צירוף לא רע, בייחוד כאשר לתאומים
השפעות של סרטן וההיפך. קיימת
הבנה ביניהם. בן התאומים ש־מטיבעו
מסתגל לכל אדם ולכל מצב,
מוכן לקבל את רגישותו של הסרטן
ולהתחשב בו. הוא ינסה לא לפגוע בו
בחייהם המשותפים. הסרטן יהנה מהקלילות
והשימחה של תאומו, התנהגותו
הילדותית תמצא חן בעיניו, ותחזק את
בטחונו העצמי. אהבת הנסיעות משותפת
לשניהם, הנטיה למצבי־רוח של בן מזל

השותפות ביניהם אפשרית, אך לא
כל כך רצויה. הדמיון ביניהם יעזור להבנה,
אך גם השעמום עלול לכרסם
בחייהם. שניהם דאגנים, רגישים, מסורים
למולדת ולבית, אוהבים ילדים ו ביתם
נמצא בראש דאגתם. סרטנים ה מושפעים
מהירח המשתנה מחפשים גיוון
בחייהם, ויעדיפו להתקשר לטיפוס זר
להם לחלוטין אך מעניין, מאשר לראי
של עצמם, שאיתו ישתעממו במהרה.
כאשר יכנסו לאחד ממצבי-הרוח המפורסמים
שלהם, איש מבין שניהם לא ידע
איך לצאת מהמצב. אך מישהו זר, לא
יתייחס ברצינות מרובה לדכאונות הזמניים.
ובכך יקל על המצב.

אריה עם סרטן
אופיים שונה בתכלית, למרות שהשפעות
אריה (מזל שכן) יוכלו להוסיף
לסרטן הבנה לבן זוגו. שניהם ירגישו
מבודדים מעט איש מרעהו, בדידות רוחנית.
למרות שיש לשניהם תכונות
משותפות כמו אהבת ילדים. הם חובבי
ילדים מושבעים, ונישואיהם יביאו ב-
עיקבותם ילדים רבים ככל שהמצב הכלכלי
יאפשר. אך בזבזנותו של האריה,
והרצון להרשים את הסביבה, עלול

הבעיות שצצו
פתרנה כאשר

ו.2בדצמבר ־
10 בינואר
ליס לגרום
בשבוע זה
שת הקיץ,

ביניכם לבין שותפכם תי־ £
תפגינו מעט ותרבות ותלכו
לקראתו. דרך זו עדיפה
על פני התעקשות.
הוויתור ימיס את לב
השותף, ותוכלו להשיג
כמעט כל דבר, ובעיקר
שיתוף־פעולה מלא בלתוכניותיכם. התאם הימנעו
מלחתום על
מיסמכיס חשובים בת!
קופה *זו, מכיוון שביל•
בול וחוסר־הבנה עלו־צרות
צרורות בעתיד.
אל תתכננו את חופ־המתינו
לפחות שבוע.

עייפות תפקוד אותכם בתחילת השבוע.
תרצו להתבודד ולהימצא מעט בחברת
עצמכם. מדיטציה וחלומות
בהקיף יעניקו
לכם כוח מחודש, ולק ראת
סוף־השבוע תרגישו
שוב עירנות וקלילות.
תכננו שהות של
כמה ימים ליד הים,
כיוון שדליים המחפשים
בנות־זוג חדשות
20 בינואר •-
יוכלו למצוא אותן ב-
1$בפברואר
קירבת המים. הן תי ראנה
כמו נימפות העולות מן הים, וזו
התחלה מבטיחה לכל הרפתקה רומנטית.

תוכלו שוב לחייך לאחר זמן שלא נראה
חיוך על פניכם. מצב־רוח של קלילות
__ ושימחה יוציא אתכם
מבתיכם — להתבדר.
מי לקונצרטים, מי לתערוכות,
ומי לקולנוע,
תיאטרון וספורט. תוכלו
גם להתפנות לתחביבים
שאותם דחיתם
מפעם לפעם. אלה החפצים
לעסוק בשטח
אמנותי — זח הזמן
להתחיל ! גם אהבות
קלילות, קצרות ובלתי־מחייבות ילוו אות־כס
בתקופה זו. אך עדיין יש להיזהר
חמעשיס נמהרים, סכנות, פגיעות ותאונות
לזעזע את הסרטן כל פעם מחדש, ו הסתגלותו
לנישואיו תהיה איטית. ה סרטן
טוב הלב לא ירצה לסרב לבן
זוגו כאשר הוא יבקש רק עוד פעם כסף
לקנות מותרות, שבעיני הסרטן מיותרות
לחלוטין, בכל פעם שיראה את כספו
״נזרק״ בקלות תתווסף שערה לבנה נוספת
לראשו.

ב סו ד ה עם סרטן
התאמה טובה בין שני מזלות כל כך
אחראיים, צנועים, ומסתפקים במועט.
אהבת הניקיון, הסדר והמישמעת שתש־ליט
בתולה כזו בביתה, תמצא הד חיובי
בליבו של הסרטן, אך כאשר היא תבקר
את ילדיה יותר מן המידה הרצויה, ירכך
הסרטן את האווירה, וההרמוניה תשרור
בביתם. קרוב לוודאי ששניהם ימצאו
עצמם במיקצועות דומים, טיפול בנזקקים
להם, אם עבודה״סוציאלית, רפואה,
מיסעדה או באר. את כספם יחשכו
פרוטה לפרוטה, ולא יהססו להפריש
ממנו גט למעשי צדקה. כמו כן ימצאו
עניין משותף בספרים, תערוכות ציור, קונצרטים
והרצאות.

נלאזו*ם עס סרטן
ההבדלים באופיים ובאישיותם לא מבטיחים
קשר מעניין ומרתק. הוותרנות
של בן מאזנים, הרצון להסתגל ולהתפשר
עם כל אדם, לא יעוררו מריבות בחייהם
אך מרחק מסויים מכל אדם, שמאפיין
את המאזנים לא יגרום לאווירה
חמימה ביניהם. הסרטן שיחפש חום
וקירבה, יתאכזב ויצפה לשווא לקירבה.
החיוך המקסים של בן זוגו יטעה אותו
בכל פעם מחדש, האמונה של הסרטן,
שכולם מחפשים אותה מידה של קירבה
תתערער, ובטחונו העצמי יהיה נתון בסכנה.
האווריריות של בן מאזנים לא
תבטיח לו לסרטן המיימי, קרקע מוצקה
מתחת לרגליו, לכן כדאי לו לחשוב
פעמיים אם יהיה מספיק חזק לקשר
מסוג זה.
(המשך בעמוד )62

זיו

הפטיפון חשוב פחות משאר חלקי המערכת,נכון?
זה מאד מאכזב לבוא הביתה עם תקליט חדש;
להוציאאותו מן העטיפה, להניחו על הפטיפון-
ו לג שי ר הידוע שבזכותו קנית את התקליט
נשמע מוזר, או שהסיחפוניה האהובה עליך מקבלת
פירוש חדש. וכל זה בגלל סטיה קלה במהירות
הפטיפון. עיניך לא מסוגלות להבחין בה, אבל אוזניך
מגלות אותה בשמיעה ראשונה.
אפילו המגבר המשוכלל ביותר והרמקולים
החדישים ביותר, אינם יכולים לחפות על מהירות
לא יציבה של הפטיפון. לכן חשוב כל כך שתבחר
בפטיפון של״סניו״ .כי״סניו״ עושה הכל כדי שאתה

לא תשמע צלי#ם צורמים. כשאתה קונה פטיפון
״מניו״ אתה מקבל מו^ר טכנולוגי ממדרגה ראשונה.
ל״סניד מגוון פטיפונים לכל כיס ולכל מטרה. תמצא
ביניהם כאלה עם מנוע ם רוו אוטומטי, הנעה ישירה
ובקרת קווארץ; אחריסעם הנעת רצועה, מהירות
מבוקרת ע״י סטרובוסקופ ופעולה חצי־אוטומטית.
בכולם תמצא ורוע מאוזנת היטב עם תדר תהודה
נמוך. חשוב היטב לפני שאתה רונ 1£פטיפון. זכור
כי הוא חשוב לא פחות מהמגבר ומהרמקולים שלך.
אם אתה מעונין בפטיפון אמין, זכור §ו ב״סניד
חושבים על התקליטים שלך.

אמינות זה > 1 ¥ 0ו 5

5 040ט_1ק

אוטומטי,
הנעה ישירה,
מנוע סרוו+קוורץ

ו?681.ו*מטז *\/ומנ 1דס&מיס 11.יי

היבואנים: ס.ט.ם. אלקטרוניקה בינלאומית בע״ם ת.ד ,2579 .ירושלים טל)02(245283 .
מכיו ות: וזל -אביב: רח־ החשמונאים ,91 טל •) 03(269858—210068 .חיפה: שד, ההסתדרות, מפרץ ח. טל • )04(740495—725581 .ירושלים: חז׳ לונץ ,10 טל.)02(224829 .
מעבדות שירות: תל— אביב• )031442258—455925 :ירושלים• )02(242534 :חיפה)04(725676 :

החזיר ותקציב טחון
מי שלחמו במרץ נגד נפילת הממשלה בגלל תקציב־הביטחון
היו המיפלגות הדתיות. הסיבה לכך ברורה. עד עתה היתה
נהוגה מסורת נעימה שממשלות בישראל נופלות מסיבות דתיות.
המפד״ל והאגודה כבר הכינו למטרה זו את חוק־בשר״חזיר,
ומישרדי הפירסום שלהם כבר התכוננו למערכת־בחירות נפלאה
על הרקע הזה,
כאן נכנס תקציב־הביטחון, והתחיל לגנוב את ההצגה.
עכשיו יושבים טובי המומחים במיפלגות הדתיות, ומחפשים
את הקשר בין תקציב״הביטחון וחוק-איסור-בשר-חזיר. אבל
העבודה קשה והמיפלגות הדתיות בצרה. אם לא תהיה ברירה,

ינסו מישפטני המיפלגות הדתיות להעביר תיקון בחוק-יסוד :
הממשלה, המאפשר להפיל את הממשלה פעמיים, פעם על
הביטחון ופעם על החזיר.

סי־ו קני

מסעות

חדשה :

החבר יורווס
לפני שבועיים־שלושה היה הדגר. כשגיליתי
לכם שמזכ״ל ההסתדרות הכללית
של העובדים בארץ־ישראל, ח״כ ירוחם
משל, בא לביקור בישראל.
לא עברו ימים רבים, ומקור בכיר בצמרת
העיתון הזה הדליף לי שהחבר
משל הביע רוגז. על מה הרוגז, לא הבנתי.
מה, זה לא נכון שמשל עכשיו בביקור
בארץ ן זה לא נכון שהוא מרבה לבקר
בארץ ! אסור לציבור לדעת על ביקוריו !
ובכן, לתועלת הציבור אספר לו על
ביקוריו של החבר משל בארץ־ישראל
בשנה האחרונה.
• ב 28-ביוני 1979 ,הגיע החבר משל
לביקור בארץ, אחרי שהות של 15 יום
בפינלנד, בשבדיה, בנורבגיה ובדנמרק, הידועות
יותר בסקנדינביה.
• ב־ 28 ביולי — בדיוק חודש לאחר
מכן(!) הגיע החבר משל לארץ אחרי
שהות של שישה ימים, הפעם במצריים.
• ב־ 19 בספטמבר, אחרי שהקיץ הנעים
דאשתקד חלף עבר לו, הגיע החבר
משל לביקור בארץ אחרי סיור בן תשעה
באוסטריה ובספרד.
• ב 20-בנובמבר הגיע החבר ירוחם
משל לביקור בארץ אחרי שהות בת 10
ימים בארצות־הברית של אמריקה ובספרד
— כן, שוב אותה ספרד.
• ב־ 17 בירח ינואר, שנה זו, הגיע
החבר משל לביקור בישראל אחרי שהות

שר המנסה להתפ טר
מה עוד מחזיק את שרי״הממשלה שלנו בכיסאותיהם! ככל
שעובר הזמן, וכמה שבוחנים את זה יותר, זה נראה כמו חידה
קשה מאוד. משהו בשביל טובי המוחות•
תענוג הרי אין להם מזה. בישיבות הממשלה, למשל, אסור
חקירה מאומצת ביותר החבר משל מגיע לביקור בישראל
חטופה בת שלושה ימים בלוויית ידידו
המנוח ג׳ורג׳ מיני, בארצות-הברית.
• ב 24-במאי הגיע ירוחם משל שוב
לביקור בארץ — זה הביקור שעל אודותיו
דיווחתי לכם כבר — אחרי ששהה
10 ימים ביפאן ובבנגקוק.
נו, אז אני שואל אתכם, אפשר להגיד
שמשל לא מרבה לבקר בארץ ז ותשימו
לב, בבקשה, שבחמישה מייין׳ שישה הביקורים
המוזכרים כאן, הקפיד החבר
משל להגיע לארץ כמה וכמה ימים אחרי
פירסום עליית המדד, מה שמחזק מאוד
את הסברה שקשה לו לראות את העמ לים
בארץ במצוקתם.

מי שמסתובב עכשיו ברחובות ורואה מאות אנשים עובדים
מבוקר עד ערב, מתמוטטים מעייפות, עצבנים ומתוחים, שיידע
לו שזה בגלל החקירה.
החקירה, רבותי, בעיצומה. אני לא מתכוון לחקירת החטיפה
של הילד. זה מיקרה פשוט, יחסית. לא, אני מתכוון לחקירה
המאומצת והגדולה ביותר בתולדות המדינה, כפי שהגדיר אותה
ראש־הממשלה שלנו בעצמו. חקירת ההתנקשות בראשי הערים
מהגדה המערבית• חקירה כזאת עוד לא היתה.
איזה חמש מאות חוקרים עובדים על זה ששום מידע —
אבל ממש כלום — לא ידלוף החוצה. שאף אחד לא יידע
מי חוקר, כמה חוקרים, את מי חוקרים, איפה חוקרים, או
מה מצאו כבר. וזה הולך, צריך להגיד. ממש כלום לא דולף.
עוד 100 אנשים בערך חוקרים איך זה שנודע לציבור
שהטלפונים בבתיהם של ראשי־הערים מראמאללה ובשכם נותקו
זמן קצר לפני ההתנקשות, ו־ 50 איש עוזרים להם ועושים
רשימה מלאה של כל האנשים שמאמינים לזה.
לפחות 200 חוקרים מעולים יושבים ממש עכשיו במיטב
חסיפריות בעולם כולו ובודקים במקורות השונים אם יתכן
ולוא גם מהבחינה התיאורטית והפילוסופית, שיהודים יהיו
אחראים למעשה.
עוד 100 חוקרים בערך עוקבים בקפדנות אחרי תוצאות

* 0 -0 1 6 1 1 1 1

לעשן ואסור לירוק אבל מותר לקלל, וברוך השם עפות שם
קללות, ,שלא נדע. מישהו רוצה לומר שאנשים תרבותיים כמו
שרי-הממשלה שלנו נהנים מזה ! לא מאמין.
תוצאות טובות הם הרי לא רואים. עובדים קשה, השרים
שלנו, אבל איכשהו הכל מתחרבן להם. ידיו עובד על רווחה
ויוצא לו מצוקה. דויד לוי עובד על שיכון ויוצא לו אוהלים.
הורביץ עובד על התקציב ויוצא לו קישקוש. שמיר עובד על
האג יוצא לו ונציה. בגין עובד על כולם וכולם עובדים עליו.
אז למה ! אין להם לאן ללכת ! דווקא יש. ידיו לארכיאולוגיה,
מודעי ל״רבלון״ ,הורביץ לחלב, אריק לבשר, בורג
למישרד־הפנים, בגין למגירה, וככה כולם.
לא, רבותי. אני כבר לא מאמין שיכולות להיות לזה סיבות
פוליטיות, פסיכולוגיות, פילוסופיות או סוציולוגיות• הסיפור
הזה נגמר. שום דבר מאלה לא יכול להיות די חזק בשביל
להחזיק את האנשים האלה בכיסאות שלהם.
רק מדע אחד יכול להסביר את התופעה: מדע הכימיה.
אני לא מתכוון לכימיה מופשטת, כמו זו שהיתה בין בגין
לקארטר. אני מתכוון לכימיה אמיתית, זו של המבחנות, סירחון
של ביצים ישנות, פרס נובל.
כן, הגיע הזמן לגלות את האמת. נוצרה כימיה אמיתית
בין השרים וכסאותיהם. במהלך הישיבה הממושכת בטמפרטורה
המתאימה הופרש מחלקם האחורי של השרים שלנו חומר נוזלי
צמיג שצבעו כעין העינבר, חומר שהכימאים היו קוראים לו
0־ .^10 במקביל הופרש מהכיסאות עצמם חומר שקוף, מוצק
למחצה בשם .1^ * 4שני החומרים הללו התערבבו יפה ויצרו
דבק מעולה וחזק :
זוהי הסיבה היחידה שאני יכול למצוא לתופעה. זה לא
שהשרים לא רוצים להיפרד מכיסאותיהם. הם פשוט לא יכולים.
ואם אתם רואים בימים אלו איש מניח את ידיו על הריצפה,
מניף באוויר את חלקו האחורי, שאליו צמוד כסא, ומתחיל
לנפנף במרץ, תדעו לכם שזה שר בממשלה שלנו, כפי שהוא
נראה בניסיון התפטרות נואש.
החקירות המתנהלות עתה באיטליה ובאנגליה, שם מחפשים
את רוצחיהם של אלדו מורו והלורד מאונטבאטן, כי אחרי
שימצאו אותם לא יהיה נעים אם לא ימצאו גם את המתנקשים
בגדה, וצריך לקבל הודעה מראש, מתי זה יקרה.
10 חוקרים צמודים אל כרים חלף, ראש עיריית ראמאללה,
ומחכים שיסירו את הגבס מרגלו, כדי לבדוק אם באמת נפל
מנעה איזה חלק, כי הרי יכול להיות שכל ההתנקשות זו
המצאה תעמולתית של אש״ף. למטרה זו גם נשלחו 10 סוכנים
חשאיים לירדן, והם שומרים על הגבס של בסאם שכעה משכם
מחופשים בתור טפטים.
ולאור הלקחים מחקירת הילד החטוף הוחלט גם בדרגים
הגבוהים ביותר לפרסם שלושה מיספרי טלפון, שאליהם יוכל
הציבור הרחב לטלפן ולמסור מידע.

אריה במידבר סה ארה
רבים תוהים מה סיבת המעצרים שעורכת עתה המישטרה
בבל רחבי הארץ בפרשת חטיפתו של הילד אורון ירדן. ובבן,
זה פשוט ניסוי לתוכנית־החירום שתפעיל המישטרה אם לא
יימצא הילד.
וזו התוכנית:
יועבר קו דימיוני במפה בין מטולה לשארם־אל־שייך, דרך
רמלה, וכל האנשים ממיזרח לקו ייעצרו לחקירה. תוך כדי
מעצרם תערוך המישטרה סריקה נרחבת בשטח הפנוי. אם לא
יימצא הילד, יועבר קו דימיוני נוסף בין רמלה לאשדוד, דרך
גזדרה, וכל האנשים מדרום לקו ייעצרו לחקירה, ובשטח תיערך
סריקה. אם גם כאן לא יימצא הילד, יועבר עוד קו בין גדרה
בדרום למייג׳ור חדאד בצפון, ובל אלה שממערב לקו ייעצרו
בנ״ל, ותהיה סריקה כנ״ל.
הסיבה היחידה שהתוכנית — הנקראת, במובן, בשם הצופן
״אריה במיבדר סהארה״ — לא הופעלה, היא, שחוששים בי
בטעות יימצאו בך המתנקשים בשבעה ובחלף, והרי אין זה
מתפקידה של המישטרה לערוך חקירה זו.

טל־ארויו

שנה עברה,וכך ב תבו על
קרן מרגלית:
ב־ 12 החוד שים שחלפו מאז הווסדה, וזיתה מרגלית
הקרן הריווחית בי 1תרבארץ עם תשואה של /0״ . 231.4

וויוו חברה ישראלית
1*114 לניהול קרנות נאמנות ב1/״נ7
הנאמן:

קרן הנאמנות
הרווחית מכולן-
,מרגלית׳ של,בל״ל׳
מאת אילו זולבדג
י,דן הנאמנות ״מרגליו!״ יכל .״כנגן לאומי״,
הימינה׳ את הדוור,יות הגבוהה כיותר מכין כל?רנות
הנאמנות מתהילת השנה 123.5אהוז — לעומת
עלית של. ב־ 45 אהוז כמדד המהירים לצרכן. .

בנק לאומי
אין מודעה זו מהווה הצעה לרכישת יחידות בקרן. קרו״מרגלית״ מוצעת אך ורק על פי תשקיף שפורסם ב־•9.6.80

ה עו ל ם הז ה 2234

חברות־הביטוח עושקות
את המבוטחים
כמה חברות לגיטוח״חיים נוהמת לשלם סכומי פידיון של ביטוח־חיים רק
90 יום מהמועד שבו הגיעה לידיה דרישת הפידיון, ולחשב את המדד הקובע לגבי
סכום הפידיון לפי המדד של דצמבר או יוני, ולא לפי המדד של חודש הפדיון.
המשמעות המעשית, בתנאי האינפלציה הקיימים, היא כי המבוטח מפסיד
לפחות הפרשי מדד של 4.5חודשים, ויכול להפסיד עד 11 חודשי מדד. הפסדו יהיה
לפחות מחצית מסכום הפידיון.
חברת ״סדן״ לביטוח־חיים פנתה בשם המבוטח יו אל שגב לחברת הביטוח
״ציון״ ,וביקשה לפדות פוליסה לביטוח חיים של שגב. הבקשה הוגשה לציון ב״2
בפברואר השנה .״ציון״ שילמה את הפידיון כעבור 90 יום, ב״ 2במאי. כאשר נעשה
חישוב התשלום, התברר כי הפוליסה לא נפדתה לפי המדד של מאי, אלא של
דצמבר. המבוטח הפסיד, איפוא, מדד של 4.5חודשים, או כשליש מסכום הפידיון.
״סדן״ פנתה במיכתב ל״ציון״ ,והפנתה את תשומת״לבה לכך שמרבית חברות-
הביטוח נוהגות לשלם לפי המדד האחרון, ולא לעכב את התשלום. אמנם, פוליסות־הביטוח
הישנות, שהוצאו על־ידי חברות״הביטוח קובעות כי התשלום יהיה 90 יום
אחרי הדרישה, וכן יהיה לפי המדד של דצמבר או יוני, מה שיותר קרוב לחודש
הפידיון, אולם סעיף זה נוסח בשעה שהאינפלציה היתה של אחוז עד שניים לחודש
לכל היותר. בתנאי האינפלציה של היום, שמירה על סעיפים אלה הם עושק המבוטח.
״סדן״ הודיעה כי אם לא יתוקן העוול, תפנה למועצה הציבורית לביטוח.
בדיקה שעשיתי הראתה כי כל הפוליסות החדשות, המוצאות כיום, אינן
כוללות סעיפים דראקונים כאלה. כימעט כל חברות״הביטוח נוהגות לשלם למבוטחים
של פוליסות ישנות לפי התנאים החדשים, ואינן מנצלות את הסעיפים כדי לעשוק
את המבוטח. נראה כי חברת ״ציין״ ,שהיא בין הגדולות בארץ לביטוח חיים,
מעדיפה להיצמד לתנאי הפוליסות.

״שוות׳ נ! ד גס ווז עבודות
איחסון הנפט רחבות חסות
נסיון ויקוו ממתחוותיה
עבודות מאגרי״הנפט בנגב, בהיקף של
יותר מ־ 5מיליארד לירות, נמסרו על-
ידי חברת ״שירותי נפט״ הממשלתית
לחברה צרפתית חסרת ניסיון בתחום
זה, במחיר כפול מהצעת חברת ״דאנ-
לופ״ האמריקאית, שלה מוניטין בינלאומי.
בעיקבות ההעדפה המוזרה, הופסקה
עבודתו של הפרופסור דן זסלב־ס
קי מהטכניון, שהתנגד להחלטה. והמהנדס
המתכנן של הפרוייקט, יו סי
רודוי, שהתפטר מעבודתו ב״שירותי
נפט״.
חברת ״שירותי נפט״ מונתה על־ידי
הממשלה להקים את מאגרי־הנפט בנגב,
הצריכים לחזק את יכולת״העמידה של
ישראל ולהגדיל את רזרוות״הנפט אחרי
החזרת שדה עלמה. התוכנית היא לאחסן
במאגרים תת״קרקעיים 1.5מיליון
טון תזקיקים, בתקציב משוער של 3
מיליארד לירות, שנקבע לפני שלוש שנים.
מחצית התקציב יועדה לעבודות איטום,
כאשר 1.2מיליארד לירות הוקצבו ל-
עבודות-בטון לצורכי האטימה.
״שרותי נפט״ החליטה למסור את
עבודות״האיטום לחברה צרפתית, שיש
לה ניסיון בציפוי מנהרות-רכבת, וכן
עשו מאגר גז נסיוני בגודל מטר על

אטר בצרפת. נציגי החברה מסרו ל-
החברה, כי הקימו מאגרי־נפט דומים
לנדרשים בישראל. על סמך מידע זה,
ובלחצו של סמנכ״ל ״שירותי נפט״ להנדסה,
נמסרה לחם העבודה ללא מיכרז
ובדיקה.
זמן מה אחרי שנחתם החוזה עם
החברה הצפרתית, היא פשטה את הרגל
והעבודה הועברה לחברה צרפתית אחרת,
הקשורה עימה.

שג ויזות אראות־הבו־ת
התעדנה למניוות
מייצאים החברה הישראלית ״ארטיסטיק דיזייף׳ פנתה בהצעות ברחבי העולם למכור
נרות בעלי תכונות מייוחדות בכל צורה ודמות. ההצעה לוותה בתצלום כמה מדגמי
הנרות המוצעים למכירה, תוך הדגשה כי הם בוערים זמן רב. החברה מתרכזת
בייצור מוצרים אכזוטיים, כולל נרות ארוטיים.

אפליה ב״נוא מסווים
הנספח המיסחרי של שגרירות אר-
צות״הברית בישראל פנה למישרד־התע-
שיה וביקש הסברים לכוונתם של שיל־טונות-המכס
לשנות את תקנות־המכס
על ייבוא מקררים, כך שמקררי חברת
״אמנה״ יופלו במכוון ובמיוחד לרעה.
תקנות המכס כיום מחייבות תשלום
מסים לפי הנפח הפנימי של המקרר.
עד נפח של 450 ליטר קיים מכס בשיעור
מסויים, ומעל נפח זה קיים מכס
גבות יותר. נפח מקרר ״אמנה״ ,הקרוי
16 קוב, הוא 448.5ליטר. המכס חייב
את היבואנים ״סלון מרכזי״ ,לשלם מכס
לפי התעריף הגבוה, וטענו כי הנפח הפנימי
גדול מ 450-ליטר. הסלון פנה
למכון־התקנים והציג מימצאי בדיקה

מנכ״ל אפרת
מישחק במיליונים
החוזה היתנה הקמת דגמים בצרפת.
ארבעה נסיונות בדגמים כבר נכשלו, ולמרות
זאת ממשיכה ״שירותי נפט״
לעבוד עם החברה.
באפריל 1979 הוגשה לחברה על־ידי
יוסף רודוי, מהנדס פרוייקט־האיטום,
הצעה לבחון תוכנית של חברת ״דאנלופ״
האמריקאית לאיטום המאגרים בגומי.
ההצעה זכתה בהמלצות של מומחי ״שירותי
נפט״ לאיטום, חברת ״די-סי-איי״,
ושל הפרופסור דן זסלבסקי, שהוא בעל
מוניטין בינלאומיים בתחומו.
מחיר ״שיטת דאנלופ״ חיה מחצית
ממחיר ההצעה הצרפתית. הצעות ׳,דאנ-
לופ״ אף לא נבחנו, ו״שירותי נפט״
מתעקשים להמשיך בשיטה הצרפתית.
מנכ״ל ״שירותי נפט״ ,האלוף (מיל).
יונה אפרת, אף לא ענה לפניות
של רודוי וזסלבסקי.

תונע!(..סיסי נאב״ תשלום

יבואן נדם
כמה שווה קוב/׳

נדות ארוטיים לייצוא
מוצרים מארץ־הקודש

בדבר הנפח, שהוא קטן יותר. כאשר
המכס לא ויתר, פנה לבית-המישפט, שחייב
את המכס לגבות מסים לפי מיט•
צאי מכון־התקנים.
״אמנה״ מוכר כיום את המקרר הזה
במחיר של 75 אלף לירות. מחיר מקררים
מקבילים מתוצרת הארץ הוא 83
אלף לירות. עתה רוצה המכס לשנות
את התקנות לרעת ״אמנה״ ,ולגרום לייקור
המקרר שלח למחיר של 100 אלף

הצייר שאול נמרי תובע מבעלי ״סי-
טי פאב״ בתל-אביב 1700 דולר, יתרת-
חוב על ציורים שעשה במקום. התביעה
מוגשת אחרי שכמה פניות חוזרות
לבעל המקום, אברהם ארביב,
נענו בסירוב.
נמרי עשה חמישה ציורים על אריחי-
חרסינה עבור הפאב, קיבל את מחצית
התמורה בסך 1700 דולר עם תחילת
העבודה, ואת היתרה היה עליו לקבל
עם סיומה. עד עתה טרם קיבל את
המגיע לו.
לירות, כדי להגן על המקררים המקומיים,
שחם יקרים יותר.
מנכ״ל ״סלון מרכזי״ טובי ה נדב,
פנה באמצעות עורך־דין למנהל-המכס
ותבע עיכוב שינוי התקנים, עד מיצוי
ההליכים המישפטיים שינקוט נגד המכס,
כדי למנוע את השינוי.

הרהיטים השווים כל מחיר
עולים עכ שיו פהות:
עד ס
הגחה על קוזה במזומן

״ 5+2070
העחה

תשלומים

במבצע מיוחד לתקופה קצרה תוכלו לקנות את רהיטי ״מבט״ המעולים
המופיעים במודעה זו במחירים נמוכים ובתנאים נוחים:עד ^ 350 פחות ובתשלומים.
נצלו את ההזדמנות עוד היום. כמות הרהיטים מוגבלת.

חדר שיעה ״ רקפת׳:
• עיצוב מודרני ומקורי
• ציפוי חדיש דמוי שעם
• מיטה נו חה ומרווחת עם
פינות מעוגלות • שולחן
איפור קומפקטי עם מגירות
ומראה גדולה • 2שידות
מרווחות • אצטבאות לספרים
• ארון קיר• עם סידור פנימי
מגוון.

מטבח ״תדהר׳:
• דלתות בעיצוב כפרי
דקורטיבי • .מסגרת מעץ אלון
עם צפוי לכה עמיד בפני
רטיבות ודטרגנטים • ניצול
מקסי מלי של השטח ע״י
יחידות מודולריות • מעמד
למיקסר • עגלות כל־בו
• ארונות פינתיים מסתובבים
ועוד • משטחי עבודה
לבחירתך.

פיעת עבודה ״משרדית׳:
• רהיט חזק ורב תכלי תי
• מ שנה את יעודו לפי
הצורך • פתח את
הדלתות ויש לך פינ ת
עבודה או משרד פרטי
בלי ל הוסיף חדר
• סגור אותן -ואיש לא
יידע • ניתן ל מי קו ם
בכל חדר • ציפוי עמיד
מפורמייקה.

איכות אב שר להרגיש.
רהיט•
פרטים נוספים בסניפי ״מבט״; תל־אביב -״מרכז תצוגה״ ,בית כלל, דרויאנוב ;5״מבט״ ,בן־יהודה ; 120׳מבטי׳ ככר ה מ דינ ה, ה׳ ב אייר ;64״רהי טי מוני טין 122׳ :נחלת־נני מין
;122״דימור״ ארלוזורוב ;53 פתח־תקוה ,׳׳רהיטי לב־און״ גונן 10 רמת סיב. ר עננ ה -״רהיטי רעננה״,׳ אחוזה ;109נ תני ה -״מבט״ שמואל הנציב ; 13 חדרה -״מבט״ ,הגבורים :88
חיפה -״בית הזורע -שמרת״ ,אלנבי ;112״מבט״ הרצל ;13קריתאתא -״בית הרהיט״ מורדי הגי ט או ת .2נהריה -״רהיטי נ תן״ שד׳ הג ע תון .20 נצרת עלי ת ־ מיטלמן, מרכז_
״רהיטי גזית״ פינ תההס תד רו ת.
מ 0ח רי . 5רחובות ״רהיטי סולו״ ,הרצל . 187 קרית מלאכי ״י שראליאן״ הרצל .31 קרית־גת -״רהיטי לכיש״ שדרות לכיש ד. אשקלון
באר־שבע -״מבט״ רח׳ ק ק״ל . 106 דימונה רהיטי אביב״ מרכז מסחרי. ירושלים -״רהיטי רוי אל״ ,דרך בי ת לחם , 120 תלפיו ת. קרית מוצקין תדהר ר היטי ם״ ,ה שופטים . 5

רק עיתונאים מעטים הצליחו לחדור למסיבה הגדולד,
שערכו ראשי אופ״ק, בעיצומה של ועידתם, שנערכה
בשבוע שעבר, באלג׳יר.
המסיבה היתר. אמנם נטולת־אלכוהול, אבל תריסר
הכבשים הצלויים שהוגשו במגשי־כסף ענקיים היוו,
כנראה, פיצוי הולם. ותיקי האדאו־אס, המחתרת הצרפתית
הלבנה והפאשיסטית בשנות ה־50׳ ,בוודאי התפוצצו

וווי ו!טן
מכעס אין־אונים. המסיבה נערכה בארמונו של המושל
הצרפתי לשעבר ואירחה ערבים, ניגרים ואינדונסים 200 .
אנשי החדשות, מרביתם לבנים, אמריקאים ואירופים, נש ארו
בחוץ והסתפקו בנסיונות נואשים, מגוחכים במיקצת,
להציץ פנימה.
ועידת־אופ״ק העלתה כוכבים חדשים על במת הזירה
הבינלאומית. בעיקר בלט שר־הנפט העיראקי, טייא
עבד־אל-כרים, ערבי ארוך־שיער ונמרץ, שהיה דמות-
המתח בכל המגעים ליצירת מדיניות ייצוא וייצור אחידה
של אופ״ק. עיראק, שהיתה תמיד נץ מובהק בכל הנוגע
למחירי־הנפט, נקטה הפעם עמדת־ביניים מתונה. הפרג־מטיזם
הטאקטי החדש, שהנהיג הנשיא סאדאם חוסיין,
תיקנה למדינה זו מעמד חדש בזירה הבינלאומית.
עיראק היא כיום ספק־הנפט השני בגודלו באופ״ק,
מיד אחרי ערב-הסעודית. שר־הנפט העיראקי הצליח
לגשר במידה רבה על פער־המחירים שבין ארצות־הנפט
השונות, כדי לגבש מדיניות מחירים אחידה לכל 13 חב רות
אופ״ק בעתיד הנראה־לעין.
פטאלין וטדדצקי. אין זו משימה קלה. ערב־הסעו־דית
עושה ככל יכולתה כדי לשמור על מחירים נמוכים.
השקעותיה הענקיות בכלכלה המערבית הופכות אותה
לשותף, למעשה, במשק התעשייתי של המדינות המפו תחות.
הסעודים
גם תלויים בארצות־הברית מבחינה צבאית.
העלאת רמודההשכלה בערב־הסעודית מתחילה כבר לה ניב
תסיסה שמאלית בקרב הנוער הסעודי. השליטים חוש שים
הן ממרידות פנימיות, הן מהתפתחויות ראדיקליות
במרחב ובדרום־מערב־אסיה.
גם מבחינה זו מהווה כיום עיראק מדינת־מפתח. מבלי
לשנות את מטרותיה האיסטרטגיות המהפכניות והפאן־
ערביות המוצהרות, פונה עתה עיראק לבניית ״סוציא ליזם
בארץ אחת״ בנוסח סטאלין.
אוריינטציה זו כלפי פנים, בניגוד לסיגנונה הראדי-
קלי, כימעט הטרוצקיסטי, בעבר, מקנה לעיראק מעמד
של ״גורם מייצב״ במרחב. מכאן הסטייה החדשה במדי-
ניות־החוץ העיראקית, במחוות שלה כלפי ארצות־הברית.
לכך נוסף, כמובן, העימות העיראקי־איראני, המחזק ב עקיפין
את הסעודים.
שקרים וקללות. ועידת אופ״ק באלג׳יר לוותה ב סממנים
רבים של דרמה אמיתית. בעיקר בלטו היחסים
הגרועים, שהגיעו גם לכלל מריבות קולניות, בין העי ראקים
לבין שר־הנפט האיראני, עלי־אכבר מוינפאר.
הרטוריקה החומייניסטית של מוניפאר חובב־הפירסומת,
ומיזגו הסוער של עבד־אל־כרים, גרמו לא פעם להפסקת
הדיונים.
בשלב קריטי פרץ שר־הנפט העיראקי לחדר־העיתונות,
קרע ממכשיר הטלקס של רויטר את נוסח נאומו של
יריבו האיראני, כדי להוכיח לנציגים הנדהמים שמוני-
פאר אינו אלא שקרן מושבע. מוניפאר הגיב בנאום ש הוגדר
על-ידי כתב גרמני כ״בלתי-ניתן להדפסה בעיתון״,
והאשים את עיראק בגזילת לקוחות מאיראן בעת המש בר
שאחרי הדחת השאה.
האיראנים מעוניינים בהקטנה דראסטית של תפוקת־הנפט
באופ״ק, כדי שהירידה בתפוקה, שחלה בארצם,
תאוזן על־ידי שאר מפיקות־הנפט.
ואמנם, הורדת התפוקה היתד, הסעיף החשוב ביותר
על סדר־יומה של הוועידה. ברגע זה קיים שפע, עודף
עצום בייצור־נפט, המאיים אפילו על המחירים הקיימים.
בישיבת־התשה שנמשכה כל הלילה, הסכימו לבסוף
12מ־ 13 חברות אופ״ק לשקול ירידה בהפקת הנפט. רק
סעודיה סירבה, אך לבסוף, בלחץ עיראקי, הודיעה אחרי
הוועידה, שתוריד את תפוקתה במיליון חביות ליום.
טווח־ד,מחירים שנקבע מאפשר למדינות המייצרות
נפט בינוני באיכותו להעלות את המחירים עד ל־ 32 דולר
הזלילה לחבית. עבור לוב, אלג׳יריה וניגריה, המייצרות נפט
מאיכות מעולה במיוחד, נקבעה תיקרה של 37 דולר לחבית.
למרבה האירוניה תחקה אותם גם בריטניה, המר בה
לגלות סולידריות פומבית עם מדינות אירופה הרע בות
לנפט. היא אינה מעלה, חלילה, את מחיר הנפט
המופק בים הצפוני, אלא רק ״מצמידה״ אותו למחירי
אופ״ק.
משכר עולמי. הוועידה הבאה, שתערך בסוף השנה
בבגדאד, תציין את יובל העשרים ליסוד אופ״ק. עבור
העיראקים תהווה הוועידה הזדמנות לחזק את מעמדם
כמעצמה מרחבית ראשונה במעלה. הסעודים, שהסכימו
להעלות את מחיר־הנפט שלהם בארבעה דולרים לחבית,
הועמדו השנה בצל על-ידי עיראק. שר־הנפט הסעודי,
זכי ימאני, לא הראה כל תרעומת. הוא חזר והדגיש ב אוזני
כתבים שעליית כוחה של עיראק היא כיום גם
אינטרס סעודי מובהק. צעדו הראשון, עם שובו לריאד,
היה חתימת עיסקת־נפט אדירה עם יפאן, על חשבון
חברות־הנפט האמריקאיות. תמורת טכנולוגיה יפאנית,
תספק ערב־ד,סעודית ליפאן רבע מיליון חביות נפט נוס פות
ליום, ובכך תפגע ישירות בחברות אקסקסון, טק־סאנו,
טוקאל ומוביל, שמרכזן בארצות־הברית.
אם אמנם תחול ירידה מתוכננת בכמות־הפט שתופק
במדינות אופ״ק, יחול משבר אנרגיה מלאכותי בעולם.
כתב סאנדיי טיימס, פיטר רוג׳רס, מעיר, ובצדק, שהגיון
השוק עלול לדחוף את מפיקות־הינפט להעלאת־מחירים
אדירה, בלתי־מתוכננת. קשה להאמין, אמר רוג׳רס, ש אפילו
העיראקים, שהפכו מניצים למתונים, לא יסתערו
על סכומי-הכסף האדירים שיוצעו בגלל הביקוש הנואש
לנפט בארצות התעשייתיות. התיאום והתיכנון שקודמו
באלג׳יר עלולים ליפול קורבן למשבר החדש, העלול
לפקוד את המשק הבינלאומי בעתיד הלא־רחוק.

בריטניה : ליברפול הלא־1וומדה
קבוצת־הכדורגל ליברפול, שבה משחק הכוכב
הישראלי אבי כהן, עלתה השבוע לכותרות ב בריטניה,
בשל התנהגותה מעוררת־הסלידה כלפי
דיירים השוכנים על אדמתה- .
ליברפול החליטה לבנות יציע מיוחד, ובו תאי-
זכוכית מהודרים לעשירי־העיר. כדי לבנות את
התאים מנסה ליברפול לנשל 28 מישפחות, החיות
בקירבת־מקום, בבתים השייכים למועדון. מנהלי
ליברפול עושים כמיטב יכולתם כדי למרר את
חיי הדיירים, מעלים את שכר־הדירה באורח שרי רותי׳
ואפילו מאיימים עליהם לפנות באמצעות
ביריונים.
מועצת־העיר, הנמצאת בשליטת הסוציאליס טים׳
מפעילה עתה לחץ ציבורי על ליברפול.
המועדון מתעקש, ומעורר מרירות רבה. כתב ניו־סטייטסמאן,
בוב רוהרר, שנולד ליד איצטדיון
אנפילד המפורסם, ושהיה כל ימיו אוהד הקבוצה,
אף איחל לליברפול ירידה לליגה השנייה בעונה
הבאה.
אין ספק שתקרית זו, שאינה פרי המיקרה,
תפגע קשות בשמו הטוב של המועדון המפואר.

אר צן ת־ה ברית:
ספרות אסורה

שר־נפט עבד־אל־כרים
כוכב חדש עלה באופק

לנועם חומסקי ולאדוארד הרמן היו קשיים רבים ב הוצאת
סיפרם המונומנטלי, הכלכלה המדינית של זכויות
האדם (הסולם הזה .)2230 עתה נעשה מאמץ של מפיצי-
הספרים למנוע את שיווק הספר בחנויות.
בכל חנויות־ד,ספרים הממוסדות מוחרם הספר לחלו טין.
רק בחנויות ספרים שמאלניות, בעיקר באיזור גרי־ניץ׳־ויליג׳
בניו־יורק, ניתן לרכוש את שני כרכי הספר,
במחיר זול מאוד. המוטו של הספר יעורר חיוך מריר
אצל ישראלי ב־ . 1980 המחברים מצטטים את מאמרו של
ג׳ורג׳ אורוול משנת , 1945״רשימות על הלאומנות״ .אומר
אורוול :״הלאומן אינו תומך רק בכל מעשי־ד,זוועה
שמבצע הצד שלו. יש לו גם יכולת מיוחדת־במינה שלא
לשמוע אפילו על מעשים אלה.״
הפרוזה הנפלאה של חומסקי מתוגברת בטבלות, ב נתונים
ובמיספרים שהוכנו על־ידי חברו אדוארד הרמן,
מומחה לענייני־כספים ופרופסור לכלכלה באוניברסיטה
של פנסילוואניה. הרמן הכין תרשים מאלף על מידת
הסיוע הכספי והצבאי העצום שהגישה ומגישה ארצות־הברית
למדינות הנוקטות בשיטה של עינויים כלפי עצי רים
פוליטיים, כחלק משיטת המינהל שלהם. מילבד אי ראן,
דרום־וייטנאם, ספרד, פורטוגל ויוון, שבהן חלו שינויים
מסיבות שונות, מסייעת מנהיגת העולם החופשי
לארצות הבאות, שבהן נהוג לענות עצירים פוליטיים
ולדכא את חירויות האדם בכלל :
ארגנטינה,
בוליביה,
בראזיל,
צ׳ילה,
קולומביה,
הרפובליקה הדומיניקאית,
גווטאמלה,
האיטי,
ניקאראגואה,
פרו.
פאראגוואי,
ונצואלה,
אורוגוואי,
תוניסיה,
מרוקו,
ערב־ד,סעודית,
דרום־קוריאה,
הפיליפיגיס,
אינדונסיה,
תורכיה.
שמונים אחוז ממעשי הזוועה והעינויים בעולם מבו צעים
היום בארצות אמריקה הלטינית, הנשלטות כלכ לית
על־ידי ההון של ארצות־הברית 200 .אלף קצינים
מדיקטטורות דרום״אמריקאיות, הוכשרו בארצות־הברית
מאז ,1949 מתוכם 25 אלף אנשי המישטרות הפוליטיות,
המבצעות את העינויים הלכה למעשה.

חנו׳ מידו: המקום הסח ביותו
מדוע בחר הסופר הנרי מילר להצטלם, בעודו בחייו, כמובן,
דווקא כשהוא יושב על אסלת בית־שימוש? התשובה: היה זה,
לפי עדותו, המקום החביב עליו ביותר בביתו שבקליפורניה. הוא
נהג להתגאות בפני אורחיו על התפאורה שעיצב לחדר־הנוחיות :
אוסף של ציורים נאיביים על נושאים מיניים. אך יש גם קורטוב
של עצב בצילום זה: הוא מבטא את בדידותו של מילר, שנפטר
החודש בגיל .88 על ציור של איש לבדו, שאותו נתן מילר
לידידו הסופר ג׳ורג, בלמונט, מתרגמו הקבוע לצרפתית, כתב:
״הבו לי מעט תיקווה, מעט שמיים, והרבה אהבה.״ (ראה ״נמר של
נייר״ ,עמודים .)83—84

דוחלך סוייב: דוקטורננוד ברידדלפיה
סוף־סוף זכו הרגליים המפורסמות ביותר על בימת־המחול
לעטרה על הראש: הרקדן רודולף נורייב קיבל, לראשונה בחייו,
תואר דוקטור-כבוד באוניברסיטה של פילדלפיה, והריהו צוהל
בגלימה ובמיצנפת אקדמית.

׳212

סטבאנ ממונקו:
נסיכה בפעם הראשים היא מכונה בצחוק ״הבנימין
של נסיכות מונאקו״ .זוהי
סטפאני בת ה־( 15 צוחקת,
בתמונה העליונה) ,הנראית
יותר כבנה הצעיר של מיש-
פחת המלוכה ממונאקו מאשר
כנסיכה של ממש. בדרך כלל
היא לובשת מכנסי ג׳ינם
ומסורקת בתיספורת נערית
קצרה. לכן עצרו נתיני הממ לכה
הקטנה את נשימתם,
כשסטפאני הופיעה כנסיכה של
ממש בנשף עשרים השנה ל־נישואי
הנסיך והנסיכה לבית
לובקוביץ, צאצאים למישפחת סטפאני נסיכי האבסבורג.
(הנראית עם אמה, גריים, בערב
החגיגי, בתמנוה הימנית)
לבשה שימלה שעוצבה בידי
ואלנטינו, בצבע תכלת ה שמיים,
צעיף ורוד, חגורה
כחולה־כהה וסנדלי־זהב מעודנים.
היא הצליחה לגנוב את
ההצגה בלי כל קושי ומשכה
את תשומת־ליבו של אדווארד
דודלובקוביץ, בנם יפה־התואר
של חתני השימחה. היתה זו
כניסתה הרישמית של סטפאני
לחברה הגבוהה. היא שימשה
אטרקציה חדשה לעיתונאים,
שכה הרגיזו את אחותה, קא-
רולין, כשהניעו את גלגלי ה שמועה
החדשה בדבר זעזועים
בחיי הנישואין שלה.
העו ל ם

הז ה 2234

קארולין

וז׳אקלין

קנדי

ב ח תונ ת ה

האחיינית

קורטני.

קארולין

שימשה

כאחת משלוש-עשרה

השושבינות

הכלה

שניית
> 8נ ד

משונת בת
סנאטור אדווארד קנ די
עשה אתנחתד. משמחת
במירוץ הבחירות
לנשיאות, כדי ללוות
לחופה את בת אחיו,
קורטני קנדי (הנראית
בתמונה הקטנה עם
אביה, רוברט־בובי, כשהיא
בת )7בת ה.24-
זו השנייה שמבין ילדי
אתל ובובי, שנרצח גם
הוא כאחיו ג׳ץ, והש לישית
שנישאה מתוך
אחד-עשר הילדים.
החתן הוא ג׳ף רוה
בן ,28 המשמש כעוזר
ראש מחלקת־החדשות־והספורט
ברשת־הטל־וויזיה
איי־בי־סי. ה כלה,
קורטני, סיימה
תקופה של עבודה בסדנת טלוויזיה לנוער ויצאה לחופשה על מנת שתוכל להשתלב
במסע־הבחירות של דודה.
אם הכלה, אתל, הגדירה את טכס הכלולות, שנעדר בכנסיית השילוש הקדוש
בוושינגטון :״מסורתי עם כמה תיקונים מקוריים״ .ואמנם בני הזוג השמיעו
באוזני הכומר שהשיא אותם את הנוסח המקובל :״אבינו שבשמיים, אנו כורעים
עתה ברך לפניו באושר רב, אבל בקורטוב של עצבנות.״ בכנסייה שבה
נישאו השניים נהג להתפלל ג׳ון פיצג׳ראלד קנדי, הנשיא שנרצח. היתה זו
בתו של הנשיא המנוח שהובילה את שורת 13 השושבינות של הכלה. המוסיקה
שליוותה את הטקס כללה את שירו של בוב דילן צעירים לעד.

אתל קנדי, א ם הכלה, מ שוחחת עם גיסה,
העו ל ם הזה 2234

טדי

קנדי.

הזוג

הצעיר,

קורטני

(לשעבר,

קנדי)

וג׳ף

רוה

בטכט

ני שואיהם

א1111 יס בשוס

האמנו׳ בוגארט: המקור והחיקוי
קשה להתנתק ממיתוס כמו האמפרי בוגארט (למעלה) .אבל מה
שהצליחו לעשות מאפרים הוליוודיים לרובוט סאצ׳י (מימין) ,גובל ממש
באמנות. סאצ׳י מגלם את דמותו של בוגי בסרט חדש הקרוי האיש
בעל פני בוגארט, לימינו מישל פיליפס, המגלמת את דמות רעייתו.

קאווו :•01
הנמיניססית
שד נדני
די להתבונן בתמונה שמימין
כדי להבין, שלעלמה הצעירה
יש כמה מעלות קודמות לכי-
שרון־מישחק, שבעבורן בחר
בה הבמאי פדריקו פליני כ שעשה
את אמרקורד. אבל אז
ה־יא היתה עדיין קטנה ואיש
לא זכר אותה. הפעם, בעיר
הנשים, נתן לה פליני פיצוי —
תפקיד של פמיניסטית. וכדי
להתפרסם באמת שינתה הגברת
את שמה מדוסיין טנזילי לקא־רול
בסי, קצת יותר צרפתי מן
המקור. ומה קרה לה? איש
לא יודע שהיא נשארה על
ריצפת אולפן העריכה, בין
עשרות הקילומטרים שהגאון
חתך מתוך סלילי הצילום.

לראשונה מזה כמה שנים שהוא לובש חולצת־משי על מכנסיים
שחורים, תחת שימלה ארוכה ורחבה, כפי שהוא נוהג בדרך כלל.
כך בביקורו בפאריס, במיסגרת מסע לקידום המכירות של אלבום
אריך־נגן חדש בשם דמים רוסום — איש העולם הגדול. הזמר
בעל המידות הגדולות והקול הגבוה גר בבוורלי־הילם יחד עם מיש-
פחתו הקטנה: בת־זוגו דומיניק, בנה אלכסנדר, ובנם המשותף בן
החמש, סיריל. רוסוס אוהב את המקום ובעיקר את השכנים —
רוד שטייגר וניל דיאמונד — אך כאשר ייצא לגימלאות יבחר
בארץ האהובה עליו מכל — אירלנד. מדוע? תשובתו: בגלל
הקור ! אבל בזהירות, מייעצים לו ידידיו, שכן באי הירוק פורצות
מעת לעת התחממויות קטלניות.
ה עו ל ם

הז ה 2234

בנק זה עסק רק למבוגרים ז מי אמר?
חצב— מועדון אקסקלוסיבי לחוסכים צעירים:
״חוסך צעיר בל׳׳ל״.
רוצה להצטרף? אין פשוט מזה.
כל צעיר או צעירה החוסכים בתכנית ״כח נעורים״
מצטרפים למועדון חצב.
ומה נותנת לן החברות במועדון חצבז
כרטיס חבר.
אתה מקבל כרטיס פלסטי בסגנון כרטיס אשראי יוקרתי.
תלוש שי המקנה זכות לקנית תקליט או ספר.
אפשרות לקבלת הלוואה בתנאים מועדפים.
מה עוד מחפה לך!
המועדון יציע לחבריו מדי פעם מבצעים, מתנות,
ארועים ועוד הרבה הפתעות.
כל כך הרבה בכרטיס אחד!
כן. רוצה לדעת עוד ז אז כמו שאמרנו.
בוא לחסוך ב ״כח נעורים״ בקבוצת בנק לאומי.
* גילאי 1 8 ׳ 12

ט ל־ א רויו

חוסך צעיר בל׳׳ל

הצטרפו גם אתם.
בנ ק לאוני

אולמות תצוגה:

רהיט•

ברג

תל-אביב,רזדמטלון וו, בן יהודה 108
חיפה,שד׳ ההסתדרות( 500מ׳מהצ׳ק פוסט)
באר-שבע, דוד ההסתדרות 90
רעננה, אזור התעשיה.
ניריורק,
שד׳ לקסינגטון ,200 טל 267 0806 .

נהריה
״ברק״ ,הרצל 79 עכו יהוד
ראשון לציון
הרצליה ב׳
תל־אניב
״ישי״ ,רהוט מנדרני, צבי ישי 10״רהיטי ישראל״,דכר פרחי
״עמי ותמי״,
״פורמה בע״מ״,
״זרזנסקי״ ,הרצל 37 עפולה הכושלים, אזור התעשיה רוטשילד ,43 ירושלים 14 קרית־גת
ירושלים
״סלון העמק״ ,ככר העצמאות
״כל בו לילד״ ,מרכז חדש 14
ירושלים 14
״אפריוך, שלומציון המלכה 9רמת־גן
נצרת עילית דימונה הוד השרון
״גלעד״ ,קריניצי 59
91-72
יפו
״בורנשטיין״,
״ביבי מרקט״ ,מרכז מסחרי חדש
״האחים״ ,דרך השרון 94״נעורים״ ,בנין אגד
״פז״ ,שד׳ ירושלים 46 חיפה צפת ערד בני ברק
נתניה
״קמחי״ ,הנביאים 15
״צמרת״ ,ירושלים 131
״סגנון״ ,מרכז מסחרי
״רהיטי רודה״ ,פינסקר 20״ויזל״ ,ר׳ עקיבא 16 24 יפו
ומעונו״,
״אדם טבריה אילת רחובות פתח־תקוה
הרצליה
״רהיטי פאר״ ,קובי נפתלי ככר רסקו
״הוכמף, מדין 2
״התינוק״ ,הברון הירש 28״אלון״ ,אחד העם 22
״רהיטי נתן״ ,סוקולוב 67

מי כתב אגדות על השולחן שלי?
במקצועו היה מרצה למתמטיקה, אך
את עולמו קנה כסופר אגדות.
באחד מימי יולי 1862 יצא לשוט
בסירה עם אליס,בתו בת ה 10-של דיקן
הקולג׳ שלו. כדרכו סיפר לה סיפור
דמיוני שכה מצא חן בעיניה, עד
שהפצירה בו שיעלהו על הכתב.
כך נולד אחד מספרי המופת של
האגדות,המתאר עולם מופלא שבו נעלם
התהום שבין האבסורד וההגיון ובין
האדם ובעלי החיים. אחדים ממרכיבי
עולם זה,מופיעים בחדר״דורות״
שלפניכם,תוצרת רהיטי ברג.
התוכלו בעזרתם לזהות את שם הסופר?

אם גיליתם את התשובה, מלאו את
התלוש, שלחוהו אלינו ותשתתפו בהגרלה
דו שבועית בה יוגרל משחק אגדות
מקורי( 100 זוכים).
כן ישתתפו בהגרלה, כל הקונים רהיט
מרהיטי ברג.
לכבוד רהיטי ברג
ת.ד 5104 .ת״א.
עבור ״משחק אגדות״.
כתב אגדות על השולחן שלי.

כתובתי ...טל

ומי יזכה בחדר ילדים חינם?
בכל חודש תיערכנה 3הגרלות בין קוני
רהיטי ברג על החזרת סכום הקניה:
• שתי הגרלות בחודש בין קוני רהיט/ים
בודד/ים מסכום של 5,000ל״י—
29.999ל״י.
• הגרלה חודשית בין קוני חדר ילדים
שלם או רהיט/ים מסכום של
30,000ל״י ומעלה.
(המחירים וסכום הקניה שיוחזר לא
כוללים מ.ע.מ.).פרטים ותלושי השתתפות
במבצע, בחנויות.

רהיטי ברג— אחת מאגדות הילדות

א1111י ם
8למישמע דבריו של
מנחם בגין שביקש לקבוע
דרגה חדשה לרמטכ״ל — מצ־באי
צבא ישראל — הציע ה־רמטכ״ל
לשעבר, מרדכי
(״מוטה״) גור, לחשוב על האפשרות
להעניק לראש־המם־
שלה תואר של סגן־אלוהים.
8בתגובה על אמירתו של
בגין כי רכאל (״רפול״) אי תן
נתגלה כדמוסטנס, העיר
•ח״כ א=אאכן :״דמוסטנס
אולי, אבל מדוע איננו מוציא
את חלוקי־החצץ מפיו?״ הנו אם
היווני הדגול למר את תו־רת־הדיבור
כשהוא נואם מול
הים, כשפיו מלא אבני־חצץ.
81 על אותה אמירה הגיבה
ח״כ חייקה גרוסמן:
״היום הוא מכנה את רפול
דמוסטנס, ומהר יקרא לשר־הבריאות
אליעזר שוסטק
— איינשטיין.״
81 השבוע נערכה מסיבת
פרידה למנכ״ל אקו״םמנחם
אכידום, שעזב את תפקידו.
במקומו בא רן קידרי לכבוד
המסיבה, נתבקש הפיזמונאי
דירי מנוסי לכתוב חמשיר,
אך כאשר ראו חברי אקר׳ס
את יצירתו, ביקשו ממנו שלא
לקרוא אותה במסיבה. והרי
״המנכ״ל מנחם
החמשיר :
אבידום / ,שפרש מאיתנו כ יום
/ ,רק מזכיר, בלי רחם/ ,
עוד אחד מנחם / ,המסרב לע זוב
ת׳מקום.״
! 8עם הקרנת הסרט על
משה יפנה הגיב איש־חרות אפריים הסופר
הוותיק,
אבן :״תמיד אמרתי שיש במדינה
שני אנשים גדולים.
בגין וסנה.״
8אחרי שבגין אמר כי

שר־הביטחון לשעבר, עזר
וייצמן, לא עשה הרבה בש ביל
תנועת־החרות, אלא בא
אל המוכן ישר מן הצבא, הגיב
וייצמן :״אני נאבקתי כדי ש־הליכודי
יזכה בבחירות, בעוד
ששר-החקלאות אריק שרון,
נאבק כדי שהליכוד יפסיד.״
! 11 למיסעדת אולימפיה ב-
תל-אביב הגיע פלג תמיר,

אם הרמטכ״ ל יהיה ..מצביא צבא ישראל״.
ראוי מגחם בגין לתואר ..סגך אלוהים ׳
סגן נשיא התאדזדות התעשיינים.
אחרי ששמע ששר־החק-
לאות אריק שרון הודיע כי
בוועדה שלו הוחלט על קיצוץ
של 15 מיליארד לירות מתק-
ציב־הביטחון, אמר תמיר :״אני
הולך עכשיו אל גיסי לברר
מה קורה.״ גיסו הוא מנכ״ל
משרד־הביטחון, יוסף ׳מע יין•
נשותיהם הן אחיות.

(מימין) מזכיר תנועת ״כך״ וסגנו של ״הרב״

העצור מאיר כהנא, הגיע אל הפגנת ״שלום

עכשיו״ ,שנערכה במשך שבוע ימים מול מישרד ראש״הממשלה
בירושלים. מנהלת בית־ספר ״דנרמק״ הזמינה את יוסי לעימות עם
אנשי ״שלום עכשיו״ .הוא חיפש את עמרי פדן, ראש התנועה, אך
! 8בגין התרעם כאשר ראה
את נציגי התנחלות האוהלים,
שבאו אליו להתדיין בדבר פינויים.
הם הופיע בלתי־מגו־לחים
ובחולצות פרומות־כם־
תורים .״הנה, כך יש להקפיד
על הופעה,״ אמר להם בגין
ונתן להם, כדוגמה, את אחד
מהם, שהיה לבוש בחליפה וע ניבה.
הסתבר כי זה היה נציגו
האישי של ח״כ שמואל

פלאטו־שרון.

ד 1ף 141ך | 8צלם תת־מימי, שצילם בין היתר את
1 11111 | 1\ 141 הסרטים ״מלתעות״ ו״עומק״ ,הגיע
ארצה כדי לצלם סרט תעודי על חיי־הים ממיפרץ אילת עד ראס־מוחמד.
בתום הצילומים, לפני שחזר לארצות־הברית, בילה
כמה ימי חופשה ביבשה התל-אביבית .״ניסיון מאלף
אחרי בילוי של שלושה שבועות על סירה,״ אמר סטאן ווטרמן.

׳ 8יואב בן השנתיים, בנו
של ח״כ שמואל פלאטו־שרון,
חגג את יום־הולדתו השבוע,
בביתו שבסביון. אך אביו הח מיץ
את החגיגה והגיע אליה
באיחור. שרון היה עסוק באותה
עת בפגישה עם המיליונר
השווייצי גיסים גאון, שותפו
בתעלול־הפירסומת של אוהל
מורה.
! 8חבר מיפלגת-העבודה,
שאיננו תומך בשני המועמדים
לראשות המיפלגה, חברי־הכנ־סת
שמעון פרס ויצחק
רבץ. מספר מהו ההבדל ביניהם
:״פרס קם בבוקר ושואל
את עצמו, איך אני רוכש
היום שני ידידים, אך אינו
מצליח. רבין לעומת זאת, קם
בבוקר, ואומר לעצמו, איך
אני רוכש היום שני אויבים,
ומצליח.״
81 בוועידת פועלי־הבניין
שהתקיימה בקיבוץ שפיים נב חר
מרדכי אמסטר בפעם
נוספת כמזכיר הסתדרות־פוע־לי־הבניין.
כאשר בירך, את ה יושבים
באולם, ציין את שמו
של חבר־הכנסת שימעון פרם.
צעקו לו מן האולם :״מדוע
אינך מברך גם את יצחק
רביו?״ ענה אמסטר :״בואו

נשאיר את הוועידה הזו בלי
ליכלוך.״
! 8פרס סיפר בארוחת־ערב
כי לפני שנים רבות, באחד
מביקוריו בשדה־בוקר אצל
דויד כן־גוריון, אמר לו זה:
״המשוגע הזה( ,משה) דיין,
עומד בחוץ ויורה ברובה. אם
לא תפסיק אותו מיד, אפטר
את שניכם.״ כאשר יצא פרם

! 8גם שר־הביטחון לשע בר,
עזר וייצמן, נעזר בידידיה
בימים אלה הוא יושב
בבית דחף, שם נתן לו ידידו,
אליעזר ז׳ורכין, מנכ״ל ה משרד,
הדר כדי לעבוד בו.

<י 8חבר־הכנסת עדי אמו ראי
פגש במיזנון הכנסת ב־ח״כ
אברהם מלמד ושאל

לא מצאו. במקומו מצא את איש״הטלוויזיה נפתלי רז, מראשי
״שלום עכשיו״ .נפתלי אמר לו :״בושה בשבילנו להופיע איתך
בעימות אמר לו דיין :״עם אש״ף אתם מוכנים, אבל איתי לא ז״
ענה רז :״איתך לא, כי אתם מסוכנים למדינה יותר מאש״ף.״ רז
לא רצה ללחוץ את ידו, אך דיין לקח את ידו של רז (משמאל).
לראות במה העניין, ראה את
משה דיין עומד ויורה ביונים.
לשאלתו של פרס מדוע הוא
עושה זאת, השיב דיין :״הש בוע
מלאו לי 40 שנה, ואני
מכין יונים לאורחים שיבואו
למסיבה שלי. עד עכשיו צדתי
רק 20 יונים, נשארו לי עוד
,20 ואז אפסיק לירות.״
! 8במיזנון־הכנסת ניגש
שימעון פרס לשולחן •סבו יש בו
שר־הדתות אהרון אבי־חצידא
ואחד מראשי סיעת
למיפנה, הרב משה סלומון•
שאל אותם פרס :״מה קורה
עם הקדמת הבחירות לכנסת?״
ענה לו אבו־חצירא :״קורה
סקר מינה צמח.״ אמר לו
פרם :״הרי לא נקבל מה ש כתוב
בסקר!״ אמר לו סלומון:
״אם אתה מוכן להכניס ממקום
48 ואילך לרשימה שלך כמה
מפד״לניקים, העניין יסודר.״
סגן ראש־הממשלה

שימחה אדליד אמר על
הממשלה :״כאשר בן־אדם תרופה חולה, הוא לוקח
ומבריא. אחר-כך אם הוא
שוב חולה, הוא לוקח שוב
תרופה ומבריא. רק אדם ש מקבל
שבץ מת ודי. כך זה
גם עם הממשלה, יש לה כל
הזמן מחלות, והיא מטפלת
בהן.״
! 8שימחה ארליך שמח
בעזרת ידידיו. בעבר סידר ל אברהם
(״קושי״) קושניר,
מי שהיה כתב כלכלי בטלוויז יה,
את מישרת הנספה המיס־חרי
של ישראל בלונדון. עכ שיו
סידר לו קושי שהות ומנו חה
של שנה בלונדון, בתום
קדנציה זו, וארליך מתכוון לנצל
אותה לכתיבת זיכרונותיו.

אותו :״מה שלומך?״ ענה לו
מלמד :״ככה.״ שאל אמוראי:
״מה זה ככה?״ ענה לו מלמד:
״ככה זה ראשי־התיבות של
כלו כל הקיצין.״
! 8ההיסטוריון הירושלמי
ד״ר דויד תמר שואל בכל
פעם, כאשר הוא פוגש באיש־בן־ אכיעזר הסוכנות,
משיח
:״נו, מתי כבר יבוא
אבא שלך?״
! 8דויד תמר ביקר
ידידים כדי לצפות ביחד
מותה של נסיכה. כאשר
מתי יבוא לבקר שוב,
״כשיהרגו עוד נסיכה.״
בבית בסרט נשאל אמר:

! 8כתב קול ישראל, מי כאל
(״מייק״) הולד, העסוק
בסיקור פרשת חטיפת הילד או רון
ירדן, מסתובב לאחרונה,
כאשר על בוהן ידו השמאלית
לקה אדומה עם נקודות שחו רות•
העיתונאים, המסקרים גם
הם את האירוע, מתלוצצים כי
אין הוא איש מן העולם הזה,
והנקודות השחורות הן ערוצי-
תיקשורת למאדים. גירסה אח רת
באותו עניין היא, שהוא
אחד ממאה סוכנים מיוחדים
בעולם. כאשר נשאל. מייק מה
פשר הלקה והנקודות, השיב:
״לעולם לא תדעו מה זה.״
81 מייק נהג לבוא למיפי
קדת המיבצע בצומת־מסובים,
כשהוא לובש מכנסיים קצרים,
אנשי היחידה המרכזית ביקשו
ממנו :״תפסיק ללכת במכ נסיים
קצרים, משום שאין לך
שערות על הרגלים, ואנשים
יחשבו שאתה הוא הילד הח טוף.״

וווי בחזה

אשתו היפה של הזמר
דיוויד ברוזה, הגיעה
ועדון עם בתה התינוקת בת החודשיים, מורן,

״הגיע הזמן שהקטנה תראה אין אבא שלה מתפרנס,״
אמרה רותי. היא ישבה בל הערב והראתה
לידידיה את בתה, שהצליחה להרדם למרות הרעש.

צידצ

(מימין) שר שירים חדשים, שבתב ן ללהקת ״חמסין״ ,לידו אוהד אונגר.

למטה מימין: הזמר שלום חנון והמשורר יהונתן גפן נהנים. משתייה.

אפרים

— הוא הזמר־מלחין יצחק קלפטר, שבדרך־כלל נשאר אדיש ב!

פעים מעין אלה, אך הפעם נסחף בשימחת המוסיקה, צפה בב

ומחה כפיו עם הקצב המסחרר. צ׳רצ׳יל בא לראות את חבריו שאיתם ניגן בעבר, מנגר

הזמרת שהחליפה את גלי עטרי בלהקת
״חלב ודבש״ עם חברי הלהקה. מימינה
ראובן גבירץ ומשמאלה יהודה תמיר ושמואל בילו. למטה הזמרת
ג׳וזי כץ רוקדת .״המוסיקה הזו תמיד מצליחה להלהיב אותי,״ אמרה.

לאה לופטין

השחקנית הצעירה, הלומדת
באוניברסיטה ביחד
עם אביה השחקן שמואל עצמון, שתתה מן הסנגריה
והסכימה לעשות פוזה סכסית למען הצלמת.

ענת עצמון

״עוד לא היה דבר כזד, בתל־אביב,״
אמר הזמר גידי גוב.
״סוף סוף יש לצעירים היכן
לבלות,״ אמרה השחקנית ענת עצ־מון.
בתוך
הקהל העצום שהגיע אל
מועדון אנזצגג הדרך, שנראה ענק
בגודלו ובתוכו במה עצומה עם
רמקולים משוכללים, הסתובבו
זמרים רבים ושחקנים שבאו לחזות
במקום החדש.
״זה חיקוי למועדון בדוגמת ה־בוטום
ליין בנידיורק והרוקסי ב־לונס־אנג׳לס,״
אמר הזמר שלום
חנוך, שחזר מסיור אמריקאי.
עם סנגריה ביד, מעשה ידי
משה איש־כסית, המומחה בהכנת
משקה משכר זה, הסתובבו מאות
האורחים במצב־רוח עליז וציפו
ל!הופען ז. התחיל הזמר דיוויד
ברוזה, ששר את הבלדות שלו בחן
רב. אחריו עלתה לבמה הלהקה
החדשה חמסין, שבה משתתפים
הזמר אפרים שמיר, נגן הבאס
אוהד אונגר והמתופף אלון הילל.
כאשר פצחו בשיר ובנגינה היה
הרעש מחריש אוזניים. הצעירים
שבקהל פרצו במחיאות־כפיים,
בעוד המבוגרים יותר מיהרו להסתלק
מן המקום. הרעש היה כה
אדיר, ששכניהם במגרשי יריד״
המזרח, פנו לעיריה והתלוננו, וזו
סגרה את המקום ליומיים. בעלי
המועדון התחייבו להנמיך את הרמ קולים,
ובכך יזכו בקהל הצעירים,
שקרוב לוודאי יבוא בהמוניו.

המקום נראה לה אידיאלי לבילוי של צעירים, חובבי
רוק אמיתי, שבאים להאזין, לרקוד ולהשתתף
בהילולה .״כל החברים שלי כאן, לכן לא
העזתי להחמיץ את הפתיחה הזאת,״ אמרה.

השחקנית-סטודנטית באה כדי לברך
1 1 1 1 1 *1 1ך ! ך| | 11
את ידידה, מפיק הסרטים מיכה
>1 1111 1 1 1 1 1ן
שרפשטיין (משמאל) ,שהוא שותף במועדון החדש ״אמצע הדרך״.

בעל חיי ם מוגן. ה אל דלי קהמ טפי מוגן מפני שריפות. גופו, העשוי מ ט פי ם
• בגדלים שוני ם, מונ ע ד לי קו תבס בי ב תו ו מבו דד או תו מפני מגע עם אש.

אין חיה כ 1את
ואתה לב טח אינך ״חיה כז א ת״ .ג ם בני ביתך ורכושך אינ ם מוגנים, באופן טבעי, מפני
שריפות. נכון -אתהמ בו ט ח. ודאי בי טחת גם אתמ שפחתך וביתך. אבל בי טו ח מ חזי ררק
א ת הכס ף. שום בי טו ח שבעולם אינו מפצה או ת ך על הצער ו הפ חד כאשר פור צ ת שריפה
בדירתך. לכן ,״ הסנ ה״ אינה מסתפקתבמ כיר ת ״כל בי טו ח לבי ת ולמ שפחה״ ,אלא
מציעה לך לרכו שמטף כיבוי ביתי, ליתר ביטחון. כסף אינו מפצה על צער.

רכוש מטף כיבוי לביתך ולדיכבך.

קבוצת

נדו

חברה ישראלית לביטוח בע״מ

צור ־ חברה לביטוח בע״מ
שמשון -חברה לביטוח בע״מ
רותם ״ חברה לביטוח בע״מ
בידרמן ־ חברה לביטוח בע״מ

א 1שינו

התחביב של אברהם חלפי היה
לצפות לתפקיד מעניין ולהילחם בניבול־פה

אגמון את השחקנים ריכקה
נוימן ודורון הבורי, וגם
את גילה אלמגור ועודד
תאומי, ששיחקו כזוגות נא

בתוכנית האולם כולו
בוזה, שהוקלטה לגלי צה״ל ו התקיימה
בבית לסין, בהנחייתו
של יעקוב אגמון, סיפר ה מנחה
על השחקן והמשורר של
התיאטרון הקאמרי שנפטר,
אברהם חלפי. ב 1971-הציעו
לו לשחק בהצגה ההודי רוצה
לברונכס. חלפי סירב לשחק
בה, ושלח מיכתב למנהל ה תיאטרון
דאז, ישעיהו (״שיי-
קה״) ויינכרג, בזו הלשון:
״התכוונת להיטיב עמי, אך
עמדת להרע לי. הצעת לי לש חק
במחזה גדוש ניבול-סה.
ידוע לך יחסי אל נושא זה.
לא פעם היית עד למילחמות־היהודים
שלי על ניבול־פה על
הבמה. האלימות כלפי היהודי
האומלל מצידם של שני חידלי-

הבים כמה פעמים בתקופת ה־קאריירה
שלהם. אגמון הגיש
לשני הזוגות טכסטים ממחזות
ישנים, שבהם שיחקו כזוגות,
והם קראו ושיחזרו את אותן
הסצנות. גילה ועודד נתנו קטע
מן המחזה מריוס, שבו שיחקו
לפני 17 שנה. ריבקה ודורון
שיחזרו סצנה מן המחזה הרצח
של פיירו, שבו שיחקו לפני
ארבע שנים.
81 יעקב אגמון ציטט באותה
תוכנית את ויליאם שימך
ספיר, שאמר כי כל העולם
במה. אמר אגמון :״כשאני מס תכל
על העולם אני חושב ש־

רך בתל־אביב. בערב אחד ניתן
היה לראות שם את יורם
טהר־לב, שחתם על סיפרו
הנשיקה הראשונה; דויד
א בי ק, שחתם על ספר שיריו
אנרגיה משורבטת; יגאל מו־סנזון,
שחתם על ספרי הסמבה:
יעל דיין, שחתמה על
סיפרה שלושה שבועות בסתיו;
יגאל גלאי, שחתם על ספריו
התרבעות ומיס ביד ; יותם
דאובגי, שחתם על סיפרו ה אחרון
התפכחות ; והמשוררים
אשר רייך ורוני סומק. גם
א.ב. יהושע הסתובב בשטח,
אך לא חתם על ספריו.

פירסומאי דויד ארמון מס תודדים.
כאשר הגיע למקום
מנכ״ל רשות־השידור לשעבר,
יצחק ליכני, העיר :״האם
אתם מדברים על הקמת הקו
אליציה
הבאה של המיפלגה
הליברלית גם ח״כ יצחק
רביו הגיע למקום ושאל את
שריר, האם הוא מכין לעצמו
את הקואליציה הבאה.

81 בתום שבוע הספר הת כנסו
כל הסופרים והמשוררים
במועדון צוותא בתל־אביב, ב דליה המשוררת הנחיית
רכיקוביץ.
הם סיימו את ה ערב
בשתייה.

ישראל

! 8הארכיטקט
גוד״ביץ קיבל, ערב פתיחת
תערוכתו על הביורוקרטיה,
מיברק ממבקר־המדינה אר־נסט
נבנצאל, הנמצא בימים
אלה בדרום־אפריקה לרגל ע בודתו.
תוכן המיברק :״אני
מברך אותך על הרעיון להביא
את הפרופסור נורתקוט
פרקינסון לארץ. זהו איש
אשר עצם שמו מטיל אימה
על בני־ארצי, יותר מאשר כל
דו״ח ארוך ואף יותר מאשר
יום הדין.״

81 כאשר הגיעה ח״כ או רה
נמיר לקול ישראל, כדי
להתראיין במגאזין בכל ציבעי
הקשת, באה הצי שעה לפני
תחילת הראיון. באולפן ישב
הווטרינר הד״ר יקותיאל
(״קותי״) שרעבי, ששוחח על
כלבות מיוחמות, כאשר מא זינים
רבים מטלפנים אליו ושואלים
אותו שאלות. אורה
האזינה לדבריו׳ואמרה בשאט-
נפש :״התוכנית הזו היא תת-
רמה !״
111 במסיבת בתל־אביב נר או
ח״כ אברהם שריר וה-

האמרגן והמפיק, הוא מעריץ מושבע של
\ 0ן ך*1111 1
להקת הרוק האנגלית פינק פלויד. נאשר

שמע שלהקה זו עומדת להופיע בלונדון בתוכנית החדשה בשם
״קיר״ ,שבה הם בונים על הבמה קיר מלבנים אמיתיות במשך
כל ההופעה, ולבסוף מפוצצים אותו, נסע ללונדון וקנה 400 כרטיסים.
עכשיו הוא מוכר אותם לישראלים חובבי-הלהקה, וכבר
אירגן מטוס מייוחד אשר יטיס את כולם ללונדון לחזות
במופע. כל כרטיס להופעת להקת הרוק עולה 7000ל״י.

אה בי

(מימין) המשורר, הוא בעל תושיה. מלבד
ספר״שירים שפירשם לאחרונה, השתתף
בתחרות הארצית של העיוורים על אליפות השח״מת, שהתקיימה
בבית חינוך לעיוורים בירושלים. חמשת המדורגים הראשונים
ייצגו את ישראל בתחרות השח־מת הבינלאומית לעיוורים,
אשר תיערך בחודש אוגושט באמשטרדם אשר בהולנד.

האישים אינה פחותה מהאלימות
של הכופים את סיגנונם
המתועב על התיאטרון. אינני
מבין מדוע צריך מועדון צוותא,
שעיקר מגמתו היא הפצת הרבות,
להיות המקום שמשם תצא
תרבותם של מחזאים, שאי-
אפשר לעמוד בדל״ת אמותיהם.
בצער, אברהם חלפי.״ מיכתב
זה נלקה מתוך אוסף המיב־תבים
של השחקן.
! 8עוד נמצא שם שאלון
עם שאלות אישיות, שעליו ענה
חלפי. בסעיף ״מין״ כתב :
״מסתבר זכר.״ לשאלה מיהו
האדם הקרוב לו ביותר, כתב:
״לא מובן.״ לגבי השכלה בי מתית
כתב :״אין.״ לגבי תח ביב,
כתב :״לצפות לתפקיד
מעניין.״
! 8ההצגה חייבת להימשך,
זאת הוכיח התיאטרון הקאמרי.
יום אחרי הלווייתו של חלפי,
ערכו בבית התיאטרון מסיבה
לכבוד יובל ה־ 60 של השחקן
יופי ידין. אך במשך המסיבה
העלו רבים זיכרונות על חלפי.
! 8באותה תוכנית הפתיע
ה מוד ם הזה 2234

כולו באמת במה. אבל איזה
ליהוק !״
! 8בהפגנת אנשי שלום
עכשיו מול מישרד ראש־הממ־שלה
בירושלים, עצרה לפתע
נערת־הזוהר פניגה רוזג־בלום
במכוניתה. היא ביקשה
לדעת מה כל הרעש הזה, ומה
זה שלום עכשיו. אנשי התנו עה
טרחו להסביר לה את מט רתם,
בעוד מאחוריה התחילו
מכוניות לצפור. אחרי שראתה
שנוצר פקק־תנועה, נאלצה
להתרחק מן המקום. סגנו של
״הרב״ מאיר בהנא, איש
תנועת כך יוסי דיין, התענ יין
אצל האנשים בסביבה מי
זו פנינה רוזנבלום.
! 8בשבוע הספר העברי
עמד הסופר דן כן־ אמדן
מאחרי הדוכן ומכר את סיפרו
נשים כותבות לדן בן־אמוץ.
כאשר אחד הקונים ביקש ממנו
לחתום על הספר, דרש ממנו
דן 50 לירות בתמורה. הקונה
שילם.
81 סופרים רבים עזרו למ רת
ספריהם בשבוע זה שנע
היא
רופאה-מרדימה בבית״החולים ״איכילוב״ ,ביחידה לטיפול
נמרץ. לעת ערב היא נהנית לצאת ולרקוד.
היא הגיעה למסיבה בתל״אביב, יצאה בריקוד עליז עם השחקן שלמה וישיניסקי.
בתמונה, משמאל רוקד עורך־הדין יזרח אלמוג, בעלה של העיתונאית בלה אלמוג.

ד ו נחמה עויינבדג

מקסימום איחסה במינימום מחיר
ב1א נחסח־
0נ אנף ייומתו נטמלמטוגע לאירופה עם
לראות ותר, לבלות •ותר ולהוות יותר במחיר הומור ביותר
טיולי ק מפינגטורס

לעומת

24 יום אירופה $ 1376
30 יום אירופה $ 1576
42 יום אירופה $ 1876

טיולים אחרים

החסכון

23 יום כ־ 950ו $
23 יום כ־ 950ו $
23 יום כ־ 950ו $

כ־ $ 600 או כ־ 30,000ל ״י
כ־ $ 370 ועוד 7ימי טיול נמלא
ב־ $ 75 ועוד 9ו ימי טיול נפלא
מחירי הטיסה מנוססים על התעריפים ליום 31.5.80

28 יום סקנדינביה +פריז ולונדון$ 1496 :
ללא כל מקום להשוואה עם טיולים אחרים!

ץ טיולינו
מתמלאים סהר׳

הזדרז להועום
פן תאחרי^
שאל את סובן הנסיעות שלך
על הטיולים והחוברת של
קמפינגטורס 80
ובן על הטיולים המיוחדים לארה״ב.

קמסינגטורס^
§׳ 111ס 91ח 1קתו 0 3

חברה מס 11.

בטיול• הקמסינג

7שנו ת ג סיון -אל פי מ טיי לי ם מרוצים.

טיול מיוחד למשפחות ל 24-יום לאירופה,
מ 5.8-עד ( 28.8הנחות לילדים עד גיל .) 12
מחירי טיולי קמפלנגטורס כוללים:
כרטיס טיסה, אוטובוס צמוד לאורך כל המסלול* ,שתי
ארוחות מלאות ליום( דמי כניסה לכל האתרים ה מ תוכנני ם
(לפי החוברת) ,מלווה מנוסה המומחה לקמפינג, ערבי

בירור ופולקלור.
בטיולי ק מפינג טורס -
אופי אחר בנוסך לביקורים באתרים הקלסיים, הטיולים
כוללים:
סיורים רגליים, שייט, דיסקוטקים, טירות ועיירות
שמחוץ למפת התיירות המוכרת.
אוירה שונה אוירת צעירים וצעירים ברוחם, מלווה מנוסה,
לינה ב חניוני קמפינג והווי אותו לא תמצא בכל
טיול אחר.
מחיר ללא תחרות המסלולים הארוכים והמ עניינים ביותר,
במחירים הנמוכים ביותר.
הטיולים מחולקים לגילאים.26-40 ;20-26 ;17-18 :

תשלומים נוחי נחלוים
העו ל ם

הז ה 2254

הנסיכה הסעודית לא הוצאה
אגשים 111ח״כ נמיר נלחמת בשצף
קצף כדי למנוע את הושבתו
של ח״כ מאיר עמית לידה,
בשורה השלישית של ספסלי
המערך בכנסת .״אני רוצה לדאות
אותו מרחוק,״ היא או מרת•
עמית ישב עד כה מבו דה
בקצה השורה השלישית.

1העיתונאי נחום כרנע
מספר כי השם שלזינג׳ר ביל־בל
קצת את סגן שר־הביטחון
מרדכי ציפורי. לביקור ב ארץ
הגיע ארתור שרזי:־
ג ׳ ר, מי שהיה מזכירו של
נשיא ארצות־הברית נ׳ון קנ די,
שהוא כיום היסטוריון.
שלזינג׳ר בא כאורחו של
סגן־נשיא האוניברסיטה העברית
בירושלים, שימחה די״
ניץ, מי שהיה שגריר ישראל
בארצות־הברית. מזכירתו של
ציפורי טילפנה אל דיניץ וביקשה.
ממנו שיסדיר פגישה
בין סגן־השר לבין האורח. די-
ניץ רצה לוודא שהיא יודעת
באיזה שלזינג׳ר מדובר, והב היר
לה שקיים גם ג ׳יימס
שדזיננ׳ר מי שהיה שר ה אנרגיה
של הנשיא ג׳ימי
קארטר ושר־ההגנה של הנ שיא
לשעבר נ ׳ רדל פורד.
המזכירה אמרה לדיניץ שאם
כך, עליה לברר אם הבוס שלה
מעוניין באמת -בפגישה. זו,
ותטלפן אליו שנית. היא לא
טילפנה.
! 8אחרי שראש עיריית
ירושלים, טדי קולק, הכריז
בטלוויזיה האמריקאית שראש־הממשלה
מנחם כנין אחראי
״פילוסופית״ להתנקשות בחיי
ראשי־הערים בגדה, התפנה
לעסוק בתחביבו האמיתי —
הבאת אמנים לירושלים. הפעם
השיג את הסכמתו של דני
קיי, שיבוא לנצח על התיז־מורת
הפילהרמונית בטכם־הפ־תיחה
של הבמה החדשה בב־ריכת־הסולטן
בעוד שלושה
חודשים. אחרי הביקורת ש
להורג.
היא ברחה לירושלים

נמתחה על מופע צה״ל בבריכה
ביום ירושלים, ובעיקר על
מיליוני הלירות שעלה המופע
למשלם־המסים הירושלמי, הח ליט
טדי להחזיר לבריכה את
המופעים הרציניים. המופע ה ראשון
במקום זד, היה קונצרט
בניצוחו של זוכין מהטה
עם האמנים איזלן שטרן ואחרים,
שהתקיים ביום העצ מאות
ה־ 30 למדינה.

העולם הז ה 2234

! 8לרגל הכנס העולמי של
יש חגיגה!

כרמ לי ט ה סנג רי ה
אין מהל הו סי ף,
הכל כבר בפני ם.
כרמ לי ט ה סנגרי ה
מ ת חר ה בהצלחה
מז ה 10 שנים
ב סנג ריו ת
הספר דיו ת
ברחבי העולם,
עשוייה מ מי ט ב
הענבים של כר מ ל

! 8המשורר דויד אכידן,
שצפה בסרט מותה של נסיכה
ציין כי ראה את הסרט בחלקו,
והוא משעמם ביותר. עוד יותר
שיעמם אותו הדיון שנערך בתום
הסרט. בו במקום הציע
אבידן תסריט חדש לסרט: ה נסיכה
נמלטת מסעודיה, מגיעה
ארצה, לומדת באוניברסיטה
העברית. בירושלים ומממנת ל ראיון
טלוויזיוני, כדי לספר על
סעודיה.

לקראת

שבתו הספר

הוציא הסופר. עמוס אילץ
את סיפרו החדש, מציאת מצריים,
שבו הוא כותב על אישים
מצריים. על י עורך השבועון
אוקטובר, אניס מנצור,
כתב :״מנצור מקבל אותי ב־מישרדו
בטיילת הראשית על
חוף־הנילוס. הוא עומד בקצה
חדר גדול, כשגבו לדלת, ומעיין
בספר. מאחרי שולחן-
עבודתו מדף ספרים• רוב ה ספרים
— על יהודים. יהודים
הם הנושא החביב עליו, לצד
שדים ורוחות, עצמים בלתי-
מזוהים, אנשים בחלל החיצון,
רופאי־אליל ודתות מוזרות. על
כל אלה כתב מאמרים ופירסס
ספרים בעבר. מנצור ייובש
חליפת־ססארי הדורה, ראשו
שופע תלתלי שיער חום, פניו
עגולים ונאים. הוא נראה כ נער
מפונק, הלהוט אחר גילויי־חיבה.
הוא מזמין אותי לשבת
בסלסול מה, ומתחיל לדבר על
עבודתו. הוא אוהב לדבר על
עצמו, שכן הוא אדם שמרבים

אשתו של השחקן חיים טופול, אינה
מוטרדת מן העובדה שבעלה נמצא
בחוץ־לארץ. היא יצאה למסיבה, שתתה ורקדה. גליה, הנראית
צעירה, מדהימה את הכל, כשאומרת שבתה נבר השתחררה מהצבא.

גליה טוסל

לטעות ביחס אליו, כדבריו. היה
רוצה שיראו בו אמן. כתב 63
מפרים, הוא אומר בגאווה. הוא
כותב יוס־יום, מחמש עד עשר
בבוקר.״

פני מישפחת ריכלין בארץ,
הזכירו מוקירי זיכרו של ה פרופסור
יוס,ל יואל ריס־לין
כי אמר לפני מותו :״תל מידי
הטובים נהיו פרופסורים
בירושלים, והבינוניים הפכו
פרופסורים באמריקה.״

כומליטו

כרמ לי ט ה סנג רי ה
זה מ ה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

כדמ לינו ה
סנגריה
1 ( 1 1 1 1ן ל ( 1ן הירושלמית, בתו של בן־דודו של ראש עיריית־ירושלים,
טדי קולק, אינה מרבה לבקר באי#

1 11
רועים תל־אביביים. אך כאשר הגיעה השבוע למיסעדה בתל־אביב
קיבל אותה בשימחה ידידה, דובי קלייד, השותף במישרד־הפקות.
ורד עוסקת בהפקת סרטים ועומדת להוציא לאור עיתון מקומי.

הזמרת אינה מוטרדת בשמירה על
הדיאטה שלה. כאשר היתה במסיבה,
נהנתה מן העוגה שהוגשה לה ואמרה :״כבר מזמן ויתרתי על
הרעיון שאהיה רזה. עכשיו אני פשוט נהנית לאכול דברים טוביח״.

שושנה ומארי

הלהיט החדש של מזרחי
1זכרמל
נז׳קג׳ראשון לציץ חכרו! •י>קב

ל נסיכה
״יש לכם מיזרחנים מעולים. הם קראו את כל הספרים
שהופיעו אי־פעם בעולם הערבי. הם עוקבים אחרי
כל העיתונים. הם יודעים הכל. אבל אין הם מבינים
דבר, כי מעולם לא היו אף יום אחד בארץ ערבית!״
כך אמר לי בוטרוס בוטרוס־ע׳אלי בפגישתנו הראשונה,
לפני שכל מיזרחני ישראל עלו לרגל למצריים.
(אגב, זהו באמת שמו. בוטרוס הוא הצורה הערבית
של השם פטרום, פיטר, פטר, פיאר. שם המישפחה
היא בוטרוס־ע׳אלי, והבוטרום השני הוא שם פרטי.
חוץ מזה הוא איש מקסים מאוד).
אמרתי לו שזה מזכיר לי את האימרה המייוחסת
לבן־גוריון, כי קריאת התנ״ך בלועזית משולה לנשיקה
מבעד למיטפחת. זה כמו נשיקה, אבל זה לא נשיקה.
נזכרתי בדבריו של בוטרוס כשהקשבתי לגברת שאמרה
את דבריה המלומדים אחרי הקרנת הסרט מותה של נסיכה.
היא הבהירה לנו היטב שהיא קראה את כל־ הספרים
על סעודיה, וגם את כל העיתונים. אבל היא שיכנעה
אותי שאין לה מושג על המתרחש שם. ואילו במאי
הסרט, שלא קרא אף ספר אחד, ואולי לא עיתון אחד,
הנחיל לנו הרגשה שאנו רואים את סעודיה האמיתית.
כי הוא היה שם.
נשיקה אחת באמת שווה יותר מאלף מאמרים על
נשיקות.
הסרט? אני סבור שזה היה סרט טוב. לא יצירה
בת־אלמוות, אבל סרט שהעביר רשמים חיים. איני יודע
אם היה זה סרט דמיוני באיצטלה של סרט תעודי, או
להיפך. וגם אין זה חשוב בעיני. די לי שהסרט הציג
לפני את החידה של מות הנסיכה וכמה פיתרונות אפשריים,
ואמר לי משהו על הארץ שבה התרחשו הדברים — ארץ
שהיא תעלומה בתוך חידה עטופת מיסתורין( .יסלח לי
וינסטון צ׳רצ׳יל, שאמר זאת על ברית־המועצות).
שוחחתי לא פעם בקאהיר עם מומחים לענייני סעודיה
והתרשמתי שגם הם אינם יודעים הרבה יותר עליה.
ריחמתי על טומי לפיד כימעט כמו שריחמתי על
הנסיכה האומללה. הסרט כלל כמה דקות של אמת פלס טינית
צרופה — קריאה מן הלב של צעירה פלסטינית,
שהשמיעה את זעקת עמה. תעמולה אש״פית ממש. אבל
לפיד לא יכול היה לגינה קטע זה. אילו עשה זאת, היה
מצדיק בדיעבד את נסיונה של ממשלת סעודיה לגנוז
את הסרט כולו. אם הצנזורה מותרת לפלוני, היא מותרת
גם לאלמוני. קשה להופיע כלוחם אמיץ למען חופש-
הביטוי, ולצנזר בוזמנית את הסרט. מילכוד .22
אגב, אילו היה החוק להגנה על הפרטיות, המוצע
על־ידי שמואל תמיר, כבר בתוקף, יכלו הסעודים לפנות
לביודהמישפט הישראלי ולתבוע את החרמת הסרט. הוא
פוגע בפרטיות של הנסיכה. לפי חוק־תמיר, קרוב־מיש־פחה
יכול לתבוע את עלבונו של אדם מת, שפרטיותו
חוללה. למשל: סבה של הנסיכה, שהוציא אותה להורג.
אחרי ככלות הכל, גם נסיכה סעודית זכאית לפרטיות,
ואין לעיתונות הטלוויזיונית הזולה להתחקות אחרי מעשיה,
לפשפש בהתעלסויותיה ולהציץ לחדר־המיטות שלה.

מה הריץ את סנה?
מה לעשות? גם הסרט על משה סנה מצא חן בעיני.
אני חושב שד,יתד, זאת עבודה טובה, שקולה, נקיה. ולא
איכפת לי מה אומרים הסנובים.
אך דווקא מפני שזה היה כן ומאוזן להציג את
הביוגרפיה של האיש, על הצלחותיו הגדולות ועל כישלונו
המונומנטלי, היד, חסר בו משהו, שלא קל למכשיר
הטלוויזיוני לספק: הנשמה של האיש.
מי שלא הכיר את סנה, נשאר בסופו של דבר בלי
מענה לשאלה היסודית: מי היה סנה? מה הריץ אותו?
מה גרם לתפניות החדות בחייו?

משה סנה (כשיחה עם אכנרי)1955 ,
אינטלקט טהור

בעיני, הזכיר סנה תמיד את אחד מאותם שעוני־הזהב,
שגלגליהם מסתובבים מתחת לכיפה של זכוכית. היה לו
מוח מבריק. היה זה תענוג לראות כיצד מתקתק מוח
זה בשעת פעולה. למשל, בשעת ראיון עיתונאי. הייתי
שואל אותו שאלה, הוא היה משיב תשובה מושלמת,
כשכל נקודה וכל פסיק במקומם. אחר כך היה אומר:
״עכשיו אתה בוודאי רוצה לשאול כך־וכך,״ והיה מנסח
את השאלה והתשובה גם יחד, וכן הלאה.
סנה היד, אינטלקט טהור. וזה היה אסונו.
יתכן כי די באינטלקט הטהור לפילוסוף או למתמטי-
קאי. אך אין הוא מספיק לפוליטיקאי. הפוליטיקה עוסקת
בבני־אדם ובעמים, יצורים שחם בלתי־מושלמים מאד,
המונחים אך מעט על־ידי ההגיון הצרוף. מי שאינו מתחשב
בכוחו של הבלתי־רציונלי ביחסים בין בני־אדם ובין
עמים, סופו להיכשל בחיים המדיניים.
סנה לא היה האדם היחידי עלי אדמות שהאמין, בסוף
שנות ה־ / 40 כי ברית־המועצות עומדת לגבור על המערב
במאבק העולמי. עשר שנים לפני כן האמינו אנשים רבים
(וביניהם אברהם שטרן, הוא יאיר) כי גרמניה הנאצית,
היעילה והמוחצת, תנצח את הדמוקרטיות המגוונות ד
הרקובות. רק אחרי מילחמת העולם, כאשר התפרסמו
העובדות על ההתרחשויות בתוככי הרייך השלישי, הסתבר
כי מאחורי החזית המבריקה של מדים, שירי־לכת, ומים־

מחי, דבר שגרם לסערה בארץ. סנה ניגש אלי ושאל
מהי, לפי הערכתי, עמדת הקהל לגבי עיסקה זו. אמרתי
לו כי, לצערי, רוב הציבור תומך בעיסקה, מפני שמכירת
נשק ישראלי לגרמנים דווקא מחניפה לאגו הלאומי.
סנה נתן בי מבט צונן ואמר :״תן לי את הרדיו
במשך חודש ימים ותראה מה יגיד הציבור!״ אני מודה
שלרגע אחזה בי הרגשה של אימה.
לאחר מכן חזר סנה בתשובה, ולקראת הבחירות של
1969 רצו אורי זוהר ועמום קינן לשדך ביניינו בכל
מחיר.
השניים הפגישו אותנו בבית־קפה על שפת־הים של
תל־אביב. סנה פתח את השיחה באמרו שהוא מוכן
להיות מס׳ 2ברשימה שאני אהיה בה מס׳ ( 1מפני
שרשימת העולם הזה — כוח חדש צברה בבחירות
הקודמות יותר קולות מאשר מיפלגתו) .ההצעה היתה
מפתה, ואפילו מחניפה. אך הרגש שלי התקומם נגד
השידוך. לא יכולתי לשכוח, כי סנה הצדיק בשעתו את
מישפט־אורן ואת עלילת הרופאים של סטאלין. והיה
לי קשה להופיע ברשימה אחת עם קומוניסטים.
אחרי הפגישה לקחתיו בטרמפ לביתו ברחוב גורדון.
ברחוב הירקון שוחחנו על הא ועל דא, והשיחה• התגלגלה
לרמת־הגולן. אמרתי, כדבר מובן מאליו, שבמיסגרת של
שלום עם סוריה צריכים להחזיר את הרמה, תוך הקפדה
על סידורי־ביטחון מסויימים. סנה כפר בכך .״אבל יש
גבול!״ קראתי, מופתע .״אין שום גבול,״ אמר סנה .״היה
קו שביתת־נשק, ועכשיו צריכים לקבוע גבול חדש.׳׳
זה היה, כמובן, הטיעון המרכזי של גולדה מאיר. באותו
רגע ידעתי שלא אוכל להופיע עימו ברשימה אחת.
כיהנו זה לצד זה בכנסת השביעית, עד למותו. הוא
היה עדיין פרלמנטר מצויין ונואם מעניין. אך בנסיונו
לכפר על עברו עלה בלהט הציוני שלו על כל האחרים.
לא פעם היה זה מביך. ערב מותו היה ברור כי הוא נמצא
בדרו־המלו אל מפ״ם, ואולי אל מיפלגת־העבודה( .כמה
מתלמידיו הגיעו עתה ליעד זה ).י
מה היה עושה אדם בעל רמה אינטלקטואלית כזאת
בכנסת הנוכחית, בין פסח גרופר ואסף יגורי?

חשיסתו של טיטטום

גנים המוניים, חגג הבאלאגאן. כשהתעוררו הדמוקרטיות,
הן היו יעילות יותר.
נסיון זה היה צריך לשמש אזהרה לסנה. אך ההגיון
הצרוף שיסנע אותו שהסובייטים ינצחו, והוא החליט
לעבור למחנה העתיד לנצח.
באותה תקופה עלה גם על דעתי שיש סיכוי רב
לניצחון סובייטי בעולם. אך לא סברתי כי זה מחייב
מסקנה כלשהי, מילבד הקפדה על מדיניות ניטרלית ככל
האפשר — ובכך דגלתי במילא( .פעם נזדמן לי לשבת
בנשף־צדקה בניו־יורק ליד שגריר של מדינה קומוניס טית.
כאשר הכל קמו לרקוד, נשארנו יושבים ושתינו
ויסקי. השגריר, שלא הכיר אותי, הצביע על הרוקדים
והעיר בבוז תהומי :״רומא שוקעת !״ השבתי לו :״בוודאי,
אבל שקיעת רומא ארכה אלף שנים.״)
מדוע פנה סנה מיזרחה? הסרט גיסה לתת תשובה:
הוא התאכזב מבן־גוריון, שנטש את המאבק, וחיפש
אבא אחר. הוא מצא את סטאלין. זוהי תשובה שיטחית
במיקצת.
ציניקאים אמרו אז כי סנה ערך חשבון מפוכח:
השילטון במפא״י תפוס. אי־אפשר להדיח את בן־גוריון,
והוא מוקף בקבוצה מוצקה של ותיקי מיפלגתו. הציונים-
הכלליים הם ־דייסה עלובה. נותר רק השמאל. מפ״ם
(המאוחדת של אז) היא גורם עולה. משם אפשר להגיע
אל ראשוודהממשלה.
כל ההסברים האלה מחטיאים את האיש. הוא היה
מסובך יותר, גדול יותר. אני מחפש תשובה אינטלקטו אלית.
הוא התאכזב מן הציונות מפני שזו אינה, אחרי
ככלות הכל, אלא בליל של רגשות וסנטימנטים, בלי
תוכן אינטלקטואלי רציני. היא לא יכלח לספק מוח
כמו זה של סנה. ואילו המארכסיזם־לניניזם הוא מיבנה
אינטלקטואלי גראנדיוזי. דווקא מפני שמנה גילה אותו
במאוחר, כשכבר היה במלוא כושרו, הוא הסתער על
מירעה שיכלי זה כמו פר מורעב.
אולי יש הקבלה מסויימת בין המארכסיזם ובין. סנה :
שניהם היו מרשימים מאד מבחינה אינטלקטואלית, ושניהם
נכשלו לחלוטין, מפני שהתעלמו כליל מן הטבע האנושי,
על רגשותיו, יצריו ודחפיו הבלתי-מודעים.
כאשר איש כזה מקבל לידיו מכשירים של שילטון,
הוא הופך קומיסאר. נדמה לו שהוא יכול לכפות על בני-
אדם להתנהג בהתאם להגיונו הצרוף.
חשתי בכך פעם, כשפגשתי את סנה בקבלת-פנים של
השגרירות הסובייטית ברמת־גן. זה היה אחרי שבן-
גוריון מכר לצבא הגרמני החדש תת־מיקלעים מדגם

היה זה סנה שסיפר לי פעם את הסיפור על לנין, שאחד
מחסידיו הביא לו לשווייץ את רשימת האנשים שנבחרו
זה עתה לדומה, הפארלמנט של רוסיה הצארית. השליח
עבר על השמות, והסביר
למנהיג את זהותו המיפלג־תית
והרעיונית של כל אחד
מן הנבחרים.
בהגיעו לאחד השמות
אמר :״איוואנוב — זה
סתם טיפש.״
שיסע אותו לנין :״טיפש
לטובת מי?׳׳
אם אצטרך אי-פעם לב חור
לי נושא לעבודת-
דוקטוראט, ייתכן כי אבחר
בנושא זה :״הטימטום ב שרות
המישטר״.
התיזה היא בערך כך:
בכל מישטר יש מידה רבה
מאד של טימטום, אבל בכל
מישטר פועל הטימטום תמיד
בכיוון אחד, והוא הכיוון של המישטר עצמו. אין הוא
יכול לפעול בכיוון ההפוך.
ומדוע? כאשר אדם עושה מעשה־איוולת לפי רוחו של
המישטר, אין איש שם לב לכך. הדבר ׳נראה כטיבעי, ועל
כן אינו מעורר את מיתקני״האזעקה הסמויים הבנויים
בכל מישטר. אך אם יעשה מעשה־איוולת דומה בכיוון
ההפוך, יידלקו מייד כל האורות האדומים.
הרעיון על בי לראשונה לפני הרבה שנים, כאשר
שידר קול ישראל ידיעה מן האו״ם, שלפיה קרא נשיא
תוניסיה, חביב בורגיבה, להשמדת ישראל. לאחר־מעשה
נערכה בדיקה ונסתבר כי בורגיבה אמר את ההיפך.
איך עברה הידיעה הכוזבת מיד ליד, עד ששודרה?
פשוט מאוד. מנהיג ערבי קורא להשמדת ישראל? הרי
זה טיבעי. אין זה מעורר שום ספק. אין צורך בבדיקה
נוספת. אך אילו טעה הכתב בכיוון ההפוך והיה מודיע
כי אחמד שוקיירי קרא לכריתת שלום עם ישראל, היתד.
הידיעה נעצרת כבר בידי עורך-המישנה הראשון. שוקיירי
קורא לשלום? איך זה יכול להיות? זה טעון בדיקה !
השבוע נאלץ קול ישראל לשדר הכחשה. הוא הודיע,
בטעות, כי ראש־הממשלה הישווה את הצהרתן של תשע
מדינות״אירופה לסיפרו של היטלר, מיין קאמפף (״מאבקי״).
ראש־הממשלה הכחיש זאת מייד. הוא אמנם הזכיר את
מיין קאמפף, אך ההשוואה לא ׳נגעה לצהרת ה־ ,9אלא
להחלטות אירגון פת״ח.
איך עברה הידיעה האווילית את תהליך העריכה?
היא לא עוררה שום תמיהות. מנחם בגין משווה כל
דבר בלתי־רצוי לשואה, כל מיסמך שאינו נראה לו
למיין קאמפף, כל גוף שהוא מתנגד לו לנאצים, לס״ס,
לאושוויץ. אז איך אפשר לדעת?
מה היה קורה אילו העביר אותו כתב, בטעות, ידיעה
שלפיה אמר מנחם בגין שהצהרת וד 9היא הצהרת־בלפור
לערבים?

1 2ה \0 0 /

7א081£

אק^משסאססו־וס

תאי השמש הזעירים שבשעון,הופכים את
אנרגיית השמש לחשמל, וממלאים את
הסוללה שבשעונד-לתמיד!

יד^ויווז? 0 7
ו־וק\/ח עו וזו־ו וז

שעון החוורה הדוד>ע\ .המופעל באנרגית השמעץ
שעוו עצר רב־תכליתי(סלוופר כפול ן,
כולו פלדת אל־חלד; זכוכית קריסטל;
מ צג ש עו תד קו ת שניו תתא רי ד חוד שיו ם־;
תאורת לילה -אחריות לשנתיים
להשיג בחנויות המובחרות בארץ
יבוא,שיווק והפצה: בני משה קרסו בע״מ.
רח׳ ריבל ,26 תל־אביב.טל 332379
סוכנים בלעדיים של: ו\ו\/ק^ 100 .־7 701ו\ 01£1ס

אוריינט־ בדיו ק בז מן הנכון.
9ק\ /ח 0 0עו 0חוץ 0חג_/ו 5 0

ה טו ל ם הזה 2234

השווה בעצמך:
המשקה המחיר ל250-־מ-ל
קוקה קולה 4.70ו ל״י
קינלי
14.70ל״י
שוופס
4.00 ול״י
קריסטל 10.50ד י
מאלט
4.37 ליי
ההשואה למחירי בקבוקים קטנים 250מ־ל נכונה ליום1.6.80

מאלט
ל״יבלבד

8.40

בבקבוק גדול 480 נדל

במדינה
העם
לשבוראת הרא

כד ממשדה מתמוטטת
;•ושח זאת: היא
מנסה לשכור את
הראי שד אמטיזיי־התיקשורת
זה קורה לכל ממשלה שוקעת.
יתכן שזהו הסימפטום הבולט ביותר
לאובדן הביטחון־העצמי של ה־מישטר.
שוברים
את הראי.

התמוטטות

לוי

אשכול.

זה קרה ב־ .1965 ממשלתו של לוי
אשכול איבדה תוך שנתיים את
האשראי העצום שנתן לה הציבור,
שמאס בשילטון־היחיד של בך
גוריון.
בסוף שנות שילטונו של ב ך
גוריון, התגבשה בחדרי־חדרים
מזימה תחיקתית. היא לבשה את
השם הפופולרי ״חוק לשון־הרע״,
ונועדה לסתום אחת ולתמיד את
הפה לעיתונות, ובראשה ״השבו עון
המסדים״ ,שהתקפותיה הרגיזו
את בן־גוריון ואנשי־חצרו במידה
גוברת והולכת.
בן־גוריון לא הספיק לחוקק את
החוק. הוא עבר בירושה ללוי אש כול.
במשך זמן־מה היה מונח ב מקרר,
עד שגם אשכול הסתכל
בראי וראה כי משתקפת בו בבואה
לא־נחמדה.
ב־ ,1965 ערב המשבר הכלכלי
הגדול שנקרא ״מיתון״ ,נחקק ה חוק,
גרם לזעזוע ציבורי. אחרי
הבחירות תיקנה הכנסת את החוק,

הפגנת ״שלום עכשיו״ מול מישרד ראש־הממשלה כירושלים
מה כוחה של ארץ־ישראל היפה?
שר־המישפטים, חיים צדוק. היה
מוכן להביא לחקיקתו. אך הוא הבין
את עוצמת המהלומה שהוא עומד
להנחית על חופש־העיתונות, נרתע
ברגע האחרון. בתכסיס מחוכם של
קריאה לקבלת חוות־דעת ותגובות,
נדחה העניין.
התמוטטות בגין. עכשיו זה
קורה שוב. שר־המישפטים שמואל
תמיר, רודן־במהדורת־כיס, הוציא
מן המגירה את ההצעה שנגנזה
בימי צדוק, הביא.אותה לכנסת.
מעולם לא היתה ממשלה בישראל

השר הורכיץ ודו״כ שובל
חלומות עם עוקץ
הוציאה מתוכו את חומרותיו הקיצוניות
ביותר.
התמוטטות רבץ. זה קרה
שוב ב־ . 1976 ממשלתו של יצחק
רבין היתד, בצרות. שערוריות־השחיתות
הגדולות ושאר הגילויים
העיתונאיים יצרו בחוגי הממשלה
אווירה של כישלון ואין־אונים.
אז התגבשה ההצעה לחוקק חוק
חדש לסתימת פה העיתונות, אחת
ולתמיד. הפעם לבשה המזימה ה תחיקתית
איצטלה של ״חוק הגנת
הפרטיות״. .
העולם הזה 2234

אפופה אווירה של כישלון מוחלט
כמו ממשלתו של מנחם בגין.
מעולם לא היתה מיפלגה בישראל
אפופה אווירה של אבדון כמו מינד
לגתו של שמואל תמיר — התנועה
הדמוקרטית — הזוכה בסיקרי דעת-
קהל ובבחירות באגודות מיקצו־עיות
בפחות מאחוז של הקולות.
העיתונות, הרדיו והטלוויזיה
אינם מרחמים על בגין ותמיר.
כאשר השניים מסתכלים בראי,
בבואתם אינה מוצאת חן בעיניהם.
הם החליטו לשבור את הראי.

מ ק ־ קארת, רוכבשוב

אמטי ״שלום עכשיו״
הפגינו למען הפלת
ממשלת כגין
וזה האשים אותם כיצירת
״אווירה של פוטש״
״אולי תבוא ג׳יין פונדה אלינו?״
שאל מרצה צעיר את הקיבוצניק
שעמד לידו.
התיקווה שלוחמת־השלום בתקו פת
מילחמת ויאט־נאם תבוא להפ גנת
שלום עכשיו בתל־אביב הת בדתה.
ג׳יין באה לארץ כאורחת
מישרד־החוץ של מנחם בגין, הת נהגה
ככל תיירת מכובדת אחרת
המוסעת בלימוזינה ממשלתית מ מקום
למקום, סירבה לדבר על
פוליטיקה, ביקשה שישאלו אותה
רק שאלות הנוגעות לסרטיה.
הרבבות שהצטופפו ברחבת־המוסיאון
הגדולה בתל־אביב הבינו
כי יוכלו לסמוך רק על עצמם. מפ גיני
שלום עכשיו, שבאו כדי לק רוא
להפלת הממשלה, ידעו כי
הישועה צריכה לבוא מתוך ישראל.
גם להם לא היתד, התשובה ל שאלה
הגדולה: איך עושים זאת?
הם ייצגו בהשקפותיהם, כהתבט אותם,
בהתנהגותם ואף במראם ה חיצוני
את ״ארץ־ישראל היפה״.
מה כוחה של זו?
מוסיקה דאדזניים. מנחם בגין
העמיד פנים כאילו כל זה אינו
איכפת לו.
הוא הלך מטכס לטכס. ביום
השבועי שלו במישרד־הביטחון
התבשם בהרגשה שהוא עתה ה איש
האחראי במישרין לצה״ל, ו־סוף־סוף
ירש את דויד בן־גוריון
לאורך כל הדרך. את זמנו שם
בילה בעיסוק החביב עליו — העי סוק
בסמלים. הוא הציע לשנות
את שמות הדרגות בצה״ל, להעניק
לרמטכ״ל את התואר ״מצביא צבא
ישראל״.
לאחר מכן הלך למטה המישטרה,
התבשם גם שם בהרגשה של כוח.
במקום פרחים או בונבוניירה, הגי שה
לו המישטרה שי אחר: הודעה
כי ההתנקשויות בחיי ראשי־ד,עי ריות
בגדה וברצועה בוצעה באמ צעות
חומר־נפץ ״המשמש את ה מחבלים״
.היתד, זאת מוסיקה ב אוזניו
של בגין — אף כי עבר
חודש מאז ההתנקשויות הזדוניות,
והחקירה ״הגדולה ביותר בתול דות
המדינה״ נשארה ״במבוי
סתום״.
אך ככל שביקש לשכוח את ה מציאות,
או להתעלם ממנה, לא
יכול היה בגין לאטום את אוזניו.
בישיבת הממשלה, שבה לא הצליח

לקצץ את תקציביו־,ממשלה כפי
שנדרש (ראה להלן) ,הזהיר את
עמיתיו מפני ״אווירה של פוטש״
מצד מי שרוצים ״להקים מדינה
פלסטינית בליבה של ארץ־יש־ראל.״
השיטה
החדשה. היה זה ה צליל
הראשון של מנגינה חדשה —
מנגינה הזכורה היטב בארצות-
הברית. זוהי מנגינתו של הסנאטור
ג׳ו מק־קארתי.
׳הטענה כי האופוזיציה היא ״סו כנת
האוייב״ ופועלת למען אובדנה
של המדינה היא המיפלט האחרון
של כל מישטר לאומני שוקע.
בכנס לזכר ישראל ישעיהו, יו״ר
הכנסת לשעבר, התקומם אבא אבן
נגד השיטה של הדבקת התווית של
״משתפי־פעולה עם האוייב״ ל־חברי־כנסת
״בעלי דיעה עצמאית
ומקורית.״
באותה שעה עצמה הדביק בגין
תווית זו למיפלגת־ד,עבודה ול תנועת
שלום עכשיו.
ברור שזו לא היתה פליטת־פה.
זוהי השיטה החדשה, שבה מתכונן
בגין להילחם על השילטון.

הממ שלה
לקפוץ -אמד לא>

הורביין רואה את
חכתזבת ע? הקיר.
אב? הוא מהסס
שני שיקולים הינחו השבוע את
מישחקיו המוזרים של ייגאל הור־ביץ.
האחד נובע מהכרתו שנכשל
בתפקידו. השני קשור במשה דיין.
אי־ד,צלחתו של הורביץ לקצץ
באופן משמעותי את תקציב־הבי־טחון
(ראה הנדון) היא רק חלק
מכישלון גדול הרבה יותר. הורביץ
לא הצליח להביא תוכנית רצינית
חדשה להבראת המשק. הוא נאחז
באמצעי האחד והיחיד שהיד, בתחום
השגתו והבנתו: קיצוץ תקציב ה ממשלה.
וגם בתחום זה לא הצליח
להשיג אלא הישגים קלושים.
הציבור אינו מבין בכלכלה, אך
הוא יודע לקרוא מיספרים. המיספר
החודשי של מדד־יוקר־ד,מחייה הפך
מדחום בילעדי להצלחת השר.
אחרי שהאינפלציה חזרה לקצב
הדוהר של שיא ימי שימחה אר ליך,
יודע הורביץ לקרוא את ה כתובת
על הקיר.
אם לא יסתלק במהרה. על סמך
תירוץ פופולרי, צפוי לו אותו ה גורל
שהפיל — בעזרת הורביץ
עצמו — את ארליך.
רשימת דיין. ההגיון מכתיב
על כן להורביץ לקפוץ מן האוניה.
השאלה היא: לאן?
לנגד עיניו של הורביץ עומד

חלום מתוק׳ המקפל בתוכו את כל
מאווייו: להקים רשימה חדשה ב בחירות,
בהנהגת משה דיין.
לכאורה, זוהי תוכנית אידיאלית.
הורביץ מסור לדיין בלב ובנפש.
דיין אינו רק בן־דודו, אלא גם
דמות אבהית בעיני הורביץ, שאין
לו היומרה להיות בעצמו מס׳ .1
הורביץ זקוק למנהיג, ודיין הוא
האיש.
דיין פנוי. אין לו מיפלגה. אם
הוא רוצה להמשיך ולכהן בכנסת
הבאה, יהיה עליו לבחור במיפלגה
כלשהי. הורביץ מוכן להקים לו
מיפלגה כזאת.
החלום יכול להתרחב. אם יצטרף
דיין, מדוע לא וייצמן? רשימה
של דיין־הורביץ יכולה לקבל שלושה
עד חמישה מנדאטים. אם יצטרף
אליה גם וייצמן, יעלו סיכוייה
ויגיעו עד 10 מנדאטים.
מיפלגה כזאת יכולה לדחוק את
רגלי המפד״ל, לספק למערך את
השותף הרצוי לקואליציה הבאה.
מכיוון שהורביץ הוא איש תנועת־העבודה,
ודיעותיו הכלכליות זהות
עם התיאוריות של כלכלני מיפלגת־העבודה,
נראית התמונה שלמה
וסבירה.
גם שיטת־הביצוע סבירה: הוד*
ביץ יפיל את הממשלה, יקים את
הרשימה. הבחירות תיערכנה ב קרוב,
ואחריהן תקום קואליציה
של המערך־הורביץ, והכל יבוא על
מקומו בשלום.
לא מעוניין. אלא שכמו תוכ ניות
אידיאליות רבות, יש גם בזו
עוקץ קטן•
העוקץ: משה דיין אינו מעוניין.
אמנם, התנהגותו של דיין נר אית
מוזרה בעיני רבים. הוא מק פיד
לבוא לכנסת, אף שאין לו
מה לעשות שם. הוא נוטל מדי
פעם את רשות־הדיבור, גם כשאין
לו מה לומר. נדמה כאילו אין
הוא משלים עם הפרישה מחיי,ה פוליטיקה.
אלא
שדיין אינו אוהב מיפלגות
קטנות. כל חייו היה במיפלגה גדולה.
הפעם היחידה שבה הפר כלל
זה השאירה בנפשו טראומה עמוקה.
ב־ 1965 נאלץ דיין, כימעט בעל
כורחו, להצטרף לרפ״י, שהוקמה
על־ידי דויד בן־גוריון. הזקן ממש
הכריח אותו. למרות הכוכבים ש עמדו
בראש הרשימה, היא זכתה
ב־ 10 מנדאטים בילבד. במשך שנה
וחצי, עד שנגאל על־ידי מילחמת
ששת־הימים, ישב דיין באופוזיציה,
מתוסכל והסר־ישע, וקילל את היום
שבו נטש את מפא״י.
אין לו כל חשק לחזור על תר גיל
זה, לעמוד בראש מיפלגה
קטנה של ארבעה־חמישה ח״כים.
••שאיפותיו ותיקוותיו של ייגאל
הורביץ אינן מעניינות אותו. תשו בתו
היא, לפי שעה: לא מעוניין.
אדליד מ ס׳ .2מצב זה, יותר
מאשר הפסיכו־דראמה בישיבות ה ממשלה,
קובעים את צעדיו של
הורביץ.
הוא מחפטר־לא־מתפטר־מתפטר.
אין זה מישחק. הוא מתלבט באמת.
חברו, זלמן שובל, העומד גם
הוא לפני סיום הקאריירה הפוליטית
שלו אם לא ימצא במהרה
טרמפ על עגלה אחרת, דוחף את
הורביץ להתפטר אחרי שימצא
אמתלה פופולרית לכך. גם הוא
שואף למיפלגה חדשה, שתבטיח
לו לפחות את מקומו בכנסת.
אולם הורביץ, בלי דיין, אינו
נכס אלקטורלי. בייחוד לא אם
יתרשם הציבור כי נכשל סופית,
וכי הוא ארליך מם׳ .2
מנחם בגין, שיש לו חוש־ריח
מצויין בעניינים כאלה, הבין כי
הורביץ אינו יכול לפי שעה להת פטר.
על כן מצא את התשובה ה־מתבקשת־מאליה
לבעיית הקיצוצים.
הוא הטיל את העניין על
ועדה.

מדור בריאות פרסומי

מומחי הרזיה מזהירים: כדורי הרזיה מסוכנים;
מכונות או בגדי הרזיה אינם מרזים ויוצרים
אשליות מכאיבות.
הסוד להצלחה בהרזיה בריאה: שלוב של תכנית
הרזיה המותאמת לד אישית ע״י רופא עם ייעוץ
ועידוד מקצועי שוטר.
השילוב הבטוח להצלחה — שיטת ״מרזי
מורית״ ,המבטיחה ומקיימת הרזיה בריאה,
במחיר מינימלי 9800ל״י).
אלפי חברי ״מרזי מורית״ שהפחיתו 10—3ק״ג
ב־ 10 ימים ולמדו לשמור על משקלם החדש
גאים לספר על השגיהם בגלוי.

הצבור הי שראלי כמעט ואיבד ב שנים האחרונות את אמונתו בפתרונות הרזיה.
מכוני הרזיה שונים נסגרו, זריקות וכדורי הרזיה נתגלו כמסוכנים ובגדי הרזיה
הוכיחו שאינם מרזים כלל וכלל
דווקא על רקע זה בולטת הצלחתה ואמינותה של שיטת ״מרזי־ מורית״ הטבעית,
שכבשה ובצדק את אמונתם והערצתם של הישראלים והוכיחה לכולם כי עדיין יש
הרזיה טבעי ת בטוחה ונכונה בישראל.

ד״ר ה.ב. בסבר פנים רציני ונעים.
״ידענו שהצוות הרפואי שלנו מנוסה
ומקצועי. כידוע לך כל המעונין מקבל
לביתו ללא כל התחייבות, עלון ו שאלון
הרשמה מפורט. על פי ה שאלון מ ת אים
לו הצוות הרפואי תכני ת אי שית
המתאימה לנ תוניו ולאורח חייו. ה התאמה
המיוחדת שלנו מבטיחה הפח תת
משקל מכסימלית ובריאה, בזמן
קצר.
שיטת ״מרזי מורי ת״ הינד. הרא שונה
בארץ ובעולם המותאמת אי שית לכל
פונה ומכאן הצלחתה העצומה. בכל
שאר ה שיטות ש הנני מכיר קיימים
תפריטים אחידים וכלליים הזהים לכו לם,
ולכן הפחתת המשקל הינד. מיני מ לית
ולפעמים אפסית. יותר מכך, ה תפריטים
הכלליים לעיתים מסוכנים
מאחר ואינם מותאמים למיגבלו ת ה בריאותיות
של המבצעים. רק רופא ה מתאים
הרזיה אי שית יכול להבטיח

עלי להודות שטעיתי;
עקבתי אחרי חב׳ ״מרזי מורית״ מיום
הקמתה לפני כשנתיים. לומר את ה אמת?
— בתחילה פקפקתי בפרסומים
ובהבטחות החברה. אך ל שמחתי עלי
להודות — שטעיתי י
ב שבועות האחרונים שוחחתי עם 150
מחברי ״מרזי מורית״ (פשוט לא היה
לי זמן וכוח לשוחח עם כל 30,000
החברים) .נדהמתי ! כולם חזרו והדגי שו
פה אחד :״אנו מודים לצוות ״מרזי
מורית״ .אנו גאים לספר שרזינו וגם
למדנו לשמור על המשקל החדש, וזאת
במחיר כספי מינימלי. אנו מאושרים,
בריאים ורוצים שכולם יידעו שניסינו
את כל ה שיטות ורק שיטה אחת עזרה
לנו. שיטת מרזי מורית״.

אחת כמה וכמה ב שטח ההרזיה — .ש רבים
התאכזבו מ מנו בעבר. אולם,
כאשר סוף סוף נמצא פתרון בטו ח
ואמין בהרזיה, בפיקוח רפואי, ההתלה בות
עצומה ! חברי ״מרזי מו רי ת״ הפכו
לשגרירי רצון־ טוב והם מ שכנעי םאת
מ שפחותיהם, חבריהם ו שכניהם ל הצטרף,
אחרי שגם הם הצליחו. ככל
שגוברת ה אמינו ת, ככל שגוברות ה הצלחות
— כך מצטרפים יותר ויותר
חברים ל״מרזי מורית״ .״מרזי מורי ת״
זו לא רק ההרזיה עצ מ ה — אלא גם
ההדרכה הני תנ ת ל שמירה על המ שקל
החדש. סיבה נוספ ת להצטרפות הוא
המחיר ה מיני מלי 980.--ל״י בל בד
! תמורתו מקבל החבר לבי תו: תכ נית
הרזיה אי שית חתומה ע״י רופא,
תכנית ה תע מלו ת אי שית ( המוענקת
בחינם לחברי מורית הרוצים בה) ,תכ נית
ל שמירת המ שקל שיושג, כרטיס
כסף (ל שמירת ה שייכו ת לצוות החב רה)
ו תליון מצופ ה זה טהור. וזה לא
הכל: לר שות החבר עומד בכל יום
צוות יועצו ת בטלפון רב קווי, כל זאת
בנוחות מלא ה בבי תו ובסודיו ת מוחל טת.

מדליון
זהב טהור -למצטיינים
״ב הזדמנו תזאת״ — הוסיף מר מנור
— ״רצי תי להביא לידיע תך חלק מ שמות
הזוכים ב מדליון הזהב טהור 14
קראט (בשווי 5,000.--ל״י) והזו כים
ב מדליוני הכסף הטהור (בשווי
— 2,000.ל״י) ,המוגדלים מדי חוד ש
בין החברים המגיעים למשקלם הרצוי.

זוכי מדליון זהב טהור
.1ביז׳ינסקי רותי -
חיפה, אד. פלג ,50 הפחיתה 30ק״ג

.2ברקוביץ יצחק -
באר־שבע, הדסה 46

התאמה אישית -
סוד המלחמה בקילוגרמים
עלינו ה שבוע לירושלים לשוחח עם מר
מ. מנור, מנכ״ל ״מרזי־ מורית״ ועם
ד״ר ה.ב( .שמו שמור במערכת מ טעמי
אתיקה מקצועית) ,במשרדיהם המרוו חים

— ״מר מנור, שיטת, מרזי מורית׳
הפכה היום לשם־דבר בישראל, איך
עשיתם זאת י ״
— ״זה לא היה קל!״ ענ ה מר מנור,
״המטרה הח שובה שלנו היתד. להוכיח
שיש אמינות והגינות בהרזיה. כש־הוכחנו
לצבור החברים שאנו לא רק
מבטיחים אלא גם מקיימים, כ שהוכחנו
שבמחיר מיני מלי אנו נותנים תמורה
מלאה — רק אז רכשנו את אמונם. ו־

.3יחיאל אליעזר -

חיפה, סטלה מאריס ,24 הפחית 14ק״ג
.4דוכנר נהמה _ ירושלים
הפחיתה 26ק״ג
מעבר המיתלה 4
.5בבר שרה -
הפחיתה 11ק״ג
צהלה, תל־אביב

.6אלקבץ אברהם -

כהן אתי

הפחית 22ק״ג

מושב חגור

.7רייז רחל -
נתניה, ירושלים 7

.8כהן א תי -

הפחיתה 32ק״ג

בת־ים, פרלשטיין 15 הפחיתה 16ק״ג
השלוב הבטוח להצלחה בחרזיה — נמצא ב שי ט ת ״מרזי טו רי ת״
כאשר האמינו בנו ועקבו היטב אחר
ההנחיות ירדו במ שקלם!״
— ״ד״ר, האם לא חששתם להבטיח
3— 10ק״ג ב־ 10 ימים?״ ,שאלת־ את
ריפא החברה להיפך!״ ,ענה לי

הפחתה בריאה של 3— 10ק״ג ב־10
ימים ולקיים אותה״ .א כן!

תמורה מכסימלית
במחיר מינימלי
״ 30,000 גברים ונשים בישראל הצטר פו
ב שנה האחרונה ל,מרזי מורית׳,
וזהו מספר שיא, כיצד?״ —
— ״ה ביני״ ,חייך מר מנור ,״ ב מדינ ת
ישראל, כ שאינך טוב, סוגרים אותך
כבר אחרי חודשיים. האנ שים ביקור תיים
ויודעים מה טוב ומה לא. על

פרלשטיין , 15 כת־יב
הפחיתה 16ה״ג

הפחית 20ק״ג

אלקכץ אברהם

רותי כיז׳נסקי

מושב חגור
חפחית 22ק״ג

א. פלג ,50 חיפה
חפחיתה 30ק״ג

זוכי מדליון כסף טהור
.1שושני אמיד -רחובות
הפחית 26ק״ג
לוין אפשטיין 17

דוכרין ליאת -

הפחיתה 18ק״ג

כרמיאל, הכלנית 4
.3כרמלי אריה —
ראשל״צ, אוסישקין 18 הפחית 21ק״ג

.4דוד מלבה

ק. ביאליק הגליל 18/4הפחיתה 16ק״ג

.5כלומר גילה -
תבור 35/4נצרת

סמסונוב יקיר _

בנימינה

.7כר גיל גילה -

הפחיתה 40ק״ג
הפחית 25ק״ג

רעננה, הרצוג 6/16 הפחיתה 13ק״ג

.8גירסון יהודית -

באר־שבע הצבי 29/6הפחיתה 23ק״ג

לפני שנפרד תי מ מנכ״ ל ורופא ״מרזי טו רי ת״ הב ט ח תי שאע שה הכל כדי להמליץ
בכל פה על שי ט ת ״מרזי טורית׳״.
כל מה שעליכם לע שות הוא לכתוב לת.ד 1320 .ירושלים, או לחייג כבר עכ שיו
לטל 634528 :־ 636742 ,02־ 02 ולהזמין ללא כל ה תחייבו ת עלון הסבר ו שאלון
הרשמה. גם בלילו ת וב שב תו ת תוכלו להתק שר לטל 634528 :־ 636742 ,02־ ,02
למסור שמכם וכתובותיכם למזכירה האלקטרונית, ומיד יי שלח אליכם עלון
ושאלון.

הרזיה נעימה !

מחאתו על תופעה זו. בכל 15 בחודש,
כא־שר מתפרסם מדד־יוקר־המחייה, קופ צים
שרים וכלכלנים מעורם, דורשים קי צוץ
בתקציב־הביטחון. לא התפיסה הביט חונית
מנחה את הוויכוח, אלא אימת
הקפיצה האחרונה של המדד.
צץ כד ־סי מפטו מים של אי
| -ו ר אי ת־ עין, זהו קרב בחזיתות הפו/י
כות.
בראש המתנגדים לקיצוץ תקציב הביטחון
התייצב עזר וייצמן, מלך היונים. הוא הפך
עניין זה עילה להתפטרותו.
בראש התובעים קיצוץ קיצוני בתקציב־הביטחון
התייצב ייגאל הורביץ, מלך הני-
ציים. הורביץ התנגד להסכמי קמפ־דייוויד,
והוא בעד התנחלות על כל גיבעה בארץ.
לימינו של הורביץ — ואף לפניו —
התייצב קיסר הניצים הטורפים, אריק שרון.
אריק ד,נחלו, אריק הכובש, אריק האנטי-
טרוריסט, מחזיק ביד אחת בתת־מיקלע
טעון ומנופף בשנייה במיספרי־הקיצוץ.

משוגע, משוגע, משוגע דזעודם.

1י 1
לא ש ה עניין אינו כה משוגע כפי
י שהוא נראה.

בתקציב־הביטהון? הוא רוצה להתנקם ב-
צה״ל, שלא היה מוכן לקבלו כרמטכ״ל.
הוא מנסה להפוך את הוויכוח. קרדום לח פור
בו, כדי לחתור תחת הרמטכ״ל, ה מהווה
מחסום בדרכו אל מישרד־הביטחון.
הוא רוצה להפוך את המשך כהונתו של
מנחם בגין כשר־הביטחון לבלתי־אפשריח.
הכל כדי להגיע אל היעד המייוחל —
כסא שר־הביטחון. אם יישב עליו, יוכל
לתכנן את המהלך הבא, אל ראשות־הממשלה
— בעזרת טנקים או בילעדיהם.

נכון? יתכן. אך אץ זה נוגע
לעצם הוויכוח.

ומדוע התנגד עזר וייצמן בחריפות כה
רבה לכל קיצוץ של תקציב־הביטחון,
כאשר הרמטכ״ל נאלץ עתה להסכים לקי צוץ
של כמה מיליארדים טובים ן אהה,
זה היה מישחק פוליטי. וייצמן רצה

גמורה להעמיד פנים כאילו לא קרה שום
דבר.
אם תגיע ישראל מחר להידברות ולהש למה
עם העם הפלסטיני — קרי :
אש״ף — ישנה הדבר את המציאות
שוב. ייווצרו צורכי־ביטחון חדשים, ש מהותם
תהיה תלויה בסידורי־הביטחון
אשר ייכללו בהסכם־השלום הישראלי־פלס־טיני.
באותה עת גם ייווצר מצב מדיני
ונפשי חדש, שתהיה לו השפעה רבה על
ההערכה הביטחונית.
כתרגיל מחשבתי, או כחזון מותר
לצפות קדימה. אם אכן יקום בדורנו
שלום ישראלי־ערבי כולל, ואם שלום זה
יתבסס וישתרש, תיווצר בהדרגה מצי אות
ביטחונית שונה בתכלית, כאשר יש ראל
תפעל בקרב קהילת־עמים מרחבית.
כל זה בא להצביע על כך שהמצב

כמציאות הישראלית, אין הק•
כלה כין יוניות וכין קיצוץ הצבא,
או כין ניציות והגדלת הצכא.

נדמה כי מנחם בגין שש הרבה יותר
לדיון על שמות הדרגות בצה״ל מאשר
לדיון על יסודות הביטחון הלאומי.

אם כן, מוטב שיהיה יו״ר ועדת•
השמות — תחת ליטמ׳ט כראש•
הממשלה וכשר־הכיטחון.
בוודאי אין להשוותו למרשל יוזף פיל-
סודסקי, כנהוג ׳לאחרונה מתוך ליגלוג.
פילסודסקי היה הוגה־דיעות צבאי רציני.

ך* אשי מערכת־ הביטחון וצה״ל
1הם האחרונים הרשאים להתלונן על
מצב זה. מה עשו הם כדי לשנותו?
כאשר הסתמן באופק הסכם השלום היש־הוגי־דיעות
ראלי־מיצרי,
תבעו כמה
צבאיים רציניים — ובראשם האלוף (מיל).
מתי פלד — לבחון מחדש אח סדר־הכו־חות
של צה״ל לאור המציאות החדשה,
שתיווצר בשטח ובמישור המדיני.

הנטייה של צה״ל היתה שיג•
רתי ת — להעכיר א ת הכוחות
כמות שהם מסיני לנגב. זה נוה
מבחינה מח שבתית, אך מגלה מנה
גדושה של עצלנות מח שבתית.

במידה מסויימת קיימת הקבלה הפוכה.

מי שמכין כי לא יתכן שלום
כלי החזרת השטחים הככושים,
ומי שמוכן לשלם מחיר זה תמורת
השלום, מוכרח לבסס אתה תפיסה
האיסטראטגית שלו על
נתון זה. הוא יגיע כהכרח למסקנה
כי כמדינה ה מוק טנ ת יש
להחזיק צכא יעיל מאוד, נייד
מאוד, המסוגל לפרוץ מתחומיה
למילחמת־כזק, נוסח <>זע.1

הנגב קטן מסיני. הגבול החדש־ישן יהיה
הרבה יותר צר. הוא גם יהיה הרבה יותר
קרוב לבית. לפניו ישתרע שטח מפורז
נרחב, שאוייב פוטנציאלי לא יוכל לתפוס
אותו בלי הכנות מוקדמות. מעבר
לשטח המפורז קיים מישטר ידידותי, ש חתם
עימנו הסכם־שלום.

גישה זו מזוהה, בדרך כלל, עם האלוף
ישראל טל. כשהיה טל אזרח, מחוץ לשו רות
צה״ל, נודע כיונה קיצונית. לא פעם
הסביר כי דווקא הקמתה של מדינה פלס טינית
נפרדת בגדה משרתת את האינטרסים
הביטחוניים האמיתיים של ישראל. והנה,
טליק הוא — ולא במיקרה — ״גנרל בליץ-
קריג הישראלי״ ,חסיד התפיסה של
מילחמת־הבזק.

ואילו מי שמתנגד בשצה-קצף
להחזרת השטחים הככושים ככל
המיגזרים (וגם כסיני) ,יכול להת
כסס על תפיסה איסטרטגית
אחרת. כסמכו על ״העומק האיס•
טראטגי״ ועל ״מירווח האתראה״,
הוא יכול להקטין א ת הצכא.

רצינות המייטטר ואי־יכולתה של
הממשלה לתפקד, זהו אחד החמורים
כיותר.

נתונים אלה אינם מוחלטים, ואין
הם צריכים לפתו ת אותנו לוותר על
שיקולים של זהירות, לכל מיקרה
שלא יבוא. אך איוולת גמורה היא
להתעלם משיקולים אלה, היוצרים
מצב ביטחוני חדש לחלוטין.

הרמטכ״ל ושר־הביטחון: לא מרשל פילסודטקי
להתפטר במילא מן הממשלה. הוא חיפש
תירוץ שימצא חן גם בעיני מי שאינם
יונים. תקציב־הביטחון היווה אמתלה טובה.

הביטחוני משתנה בלי הרף, יחד עם ה מצב
המדיני.

שלישית, הכיטחון קיטור כמצב
הכלכלי.

נכון? אולי. אך גם זה אינו
תפיסה זו משתלבת יפה גם עם רעיון
אם תקציב־הביטחון עוזר לקעקע את
נוגע לעצם הוויכוח.
״ההגנה המרחבית״ .לא במיקרה התפאר
היסודות הכלכליים של המדינה, הוא
בלי קשר לשרון ולווייצמן, לבגין
רב-אלוף רפאל (״רפול״) איתן בכך ש משיג
מטרה הפוכה מזו שהוא נועד לה.
ולרפול — האם צריכים לקצץ את תק־הוא
החזיר את עטרת ההגנה המרחבית
על רקע זה יש משמעות למובאה ש ציב־הביטחון?
האם ניתן לקצץ?
לקדמותה. בתצהיר שלו בתיק אילון־מורה
הביא ייגאל הורביץ — כנראה מבלי לדעת
קבל על כך שהרמטכ״לים הקודמים זנחו
מניין באה — באומרו כי ״ישראל היא

באירגון־ההגנה
זו, שנולדה תפיסה מדינה שיש לה צבא, ולא להיפך.״ בעל
האימרה המקורית היה הרוזן מיראבו,
כשלגרוש היה חור, וששרדה בשנים ך י*| כה נסכים, תחילה, על הנחות-
הראשונות של המדינה.
מאבות המהפכה הצרפתית, שטען כי
י 1היסוד.
פרוסיה היא צבא שיש לו מדינה. ואכן,
ראשית, צה״ד צריך להיות מסובגבור
צה״ל המודרני, המשוכלל והמי
הצבא הפרוסי הרם, בסופו של דבר,
צוייד, החלו הקצינים הרציניים להתייחס גל להגן על המדינה, ככל מ־צכ
את המדינה הפרוסית.
שניתן לחזותו מראש כמידה כל אל
ההגנה המרחבית בגיחוך. מילחמת
יום־הכיפורים, שבה נפלו ישובי רמת־ שהי שד סכירות.
צבא המשתלט על המשאבים הלאומיים
הגולן באותה המהירות כמו מעוזי קו בר-
והמפקיע אותם לעצמו, תוך התעלמות
מבחינה זו אין הבדל בין גישתם של
לב, כאילו הצדיקה בדיעבד גיחוך זה.
מצרכיה הכלכליים והחברתיים החיוניים
רודפי־השלום ובין זו של מחרחרי־המיל־חסידי
ההגנה המרחבית טוענים, לעומת
חמה. אין סיכוי לשלום אס יעלה בירי״ של המדינה, יכול לערער את הביטחון ה זאת,
כי היישובים פונו מפני שלא הוכ לאומי
לא פחות מאשר איום של אוייב.
היסודות הקיצוניים בעולם הערבי ובאש״ך
נאמר כי ״המילחמה היא עניין
נו לקרב, כשם שחסידי קו בר-לב (ובעילשכנע
את בעלי־הדיעה כי ניתן לסלק
רציני מדי מכדי להשאירו כידי
קר חיים בר־לב עצמו) טוענים כי מעוזי
את ישראל מן השטח במחיר סביר. עליהקו
נפלו מפני שלא היו מוכנים כראוי.
הגנרלים.״ זה כוודאי נכון גם
נו לתת בידי היסודות המתונים בעולם
הוויכוח יונים־ניצים הוא, על כן,
לגבי תקציכ-הכיטחץ.
הערבי ובאש״ף את המושכל־הראשון הכעל
מ שמעות צכ אי ת מסויימת.
אומר: לא ניתן להשמיד את ישראל,

מכ אן :״אוגדות כמקום התנחלואלא
במחיר של השמדה הדדית טוטאלית.
צרה המרכזית היא שהוויכוח הנויות״
.מכאן :״התנחלויות כמקום
שנית, מאמץ־הכיטחון צריך
! 1כחי הוא כולו בלתי־רציני — אף שיש
אוגדות״.
להתכסס על הערכה מציאותית
לו תוצאות רציניות ביותר.
מפוכחת שד המציאות היום, וזו

הוויכוח על תקציב־הביטחון הוא, ביסוולס
אין להגזים בהצטלבות הוויכוח הצפוייה מחר.
דו של דבר, ויכוח על התפיסה הביטחו אין
להסתכן בסיכונים בלתי־סבירים,
נית היסודית.
י*יונים־ניצים וקיצוץ־לא־קיצוץ.
כאשד מדובר בעצם קיומנו. אך אי-אפ-
אם כן, איך אפ׳טר לנהל דיון
אין להגזים כאן בהערכת הגורמים האישר
גם לקיים כוח־ביטחון שיש בו תשו על הכסף, מכלי לנהל דיון על
שיים, שהשתרבבו בוויכוח.
בה לכל אתגר, דמיוני ככל שיהיה.
הכיטחון עצמו?
כאווירה הנוכ חי ת של ישראל,
שכה כל עניין הופך כמוקדם או
יש משהו פגום ופסול במישטר, שאיהסכם
השלום הישראלי-מצרי משנה את
כמאוחד לרכילות, וכל דיון מופנו
מסוגל לנהל דיון ענייני כלשהו ב־המציאות.
בגבול הדרומי לא הגיעו עדיין
בעיות־היסוד של הביטחון הלאומי, על
שט דוב־ט עד מירקע הטלוויזיה
ימות־המשיח, וגם שם יש לקחת בחש השלכותיו
המדיניות והכלכליות, והבא
צורה שד יריכות אייטית, קיכל גם
בון את כל האפשרויות, גם הבלתי־נעי-
מות. אך השלום קיים. הוא מכה שו מדי פעם לקצץ פה ולקצץ שם, לפי מצב-
ויכוח זה מימד אישי.
הרוח של הרגע. עזר וייצמן צדק ב-
רשים ויוצר מציאות. תהיה זאת איוולת
מדוע מציע אריק שדון קיצוץ דראסטי

יייייויי

מתי פלד תבע לקיים דיון יסודי על
ההיערכות הביטחונית החדשה, תוך בדי קת
סדר־הכוחות הדרוש. הוא טען כי
ניתן יהיה להעביר חלקים ניכרים של
הצבא הסדיר לתקן • של מילואים, תוך
חיסכון עצום בתקציב־הביטחון.
בוודאי שאין לקבל טענה זו בלי בחינה
מדוקדקת, כשם שאין לקבל כך את
הדיעה ההפוכה. הצרה היא שביכלל לא
התנהל דיון רציני על כך. השיגרה ניצ חה
את המחשבה.

יתכן כי רב־אלוף איתן, שכישו
ריו הצבאיים אינם מוטלים בספק,
אינו האיש המתאים לייזום ולניהול
דיון כזה. לשם כך דרוש אדם
בעד כישורים מסוג אחר.
אילו נעשתה עבודה זו, בצורה מסודרת
ותכליתית, היה צה״ל מגיש לממ שלה
תוכנית כוללת של המאמץ המדיני
הדרוש, וניתן היה לעצב תקציב־ביטחון
מתאים. מאחר שתוכנית כזו אינה קיימן;,
באות ההתקפה הספוראדיות על תקציב-
הביטחון, לפי שיטת הפגע־וברח, בלי
תפיסה כוללת.

אכן• ,טיטה מסוכנת מאוד.

ל* כשיו באים להסיח את הדעת מן
^ השיטה הזאת, על־ידי תעלול של יח־סי־ציבור.
הרמטכ״ל
קרא לאנשי מערכת־הביטחון
לנדב למדינה שכר של יום־עבודה בכל
חודש. יפה. אך הנה פושט בארץ גל
של התנדבות מפוברקת, מין מיבצע־הת־עוררות
לפי המתכונת הנהוגה במישטרים
טוטאליטריים שונים.
נראה כי רבים בציבור מבקשים לב רוח
בדרך פשוטה זו מן המציאות המסו בכת.
יתכן כי התמוטטות הסמכות של
הממשלה ושריה יוצרת כמיהה לדמות
אבהית חדשה, ורפול מספק דרישה זו.

מיכצע זה הוא פסול, מפני שהוא
מסווה את הפגמים של המישטר
ונותן זריקת עידוד לממשלה שהפכה
בעצמה סיכון ביטחוני. כל
גרוש לממשלה הוא גרוש להמשך
קיומה.

בשבוע שעבד היה ״העודם הזה״ העיתון הראשון שהעז דבטא אח
השארות שניקה ברב הציבור־ השבוע הוא מגיש את השארות הנוווות:

)1האם וך מישטרה היתה בכלל ערובה
לקראת מיקרה־חטיפה מסוג זהז
) 2האם היו תובניות פעולה מובנות
מראש למיקרה בזה, כפי שנהוג להכין
בצה״ל ואם בן — מה הן היו ז
)3מתי הגיעה המישטרה למסקנה
כי המדובר בחטיפה, ולא במתיחה !
)4מה היו הצעדים הראשונים שננקטו,
כאשר הגיעו למסקנה זו ן
)5מתי הורכב מכשיר לאיתור מקום
השיחה הטלפונית!
)6איזה סוג של מכשיר זה, אלו
מכשירים אחרים נמצאים בשימוש בעולם,
מהי יעילותם ומה היתה מידת
היעילות של השימוש במכשיר שהורכב !
)7כיצד נערכה המישטרה כדי להגיע
במהירות המירבית למקום השיחה, אם
יתגלה !
)8האם הובנה תוכנית לניהול משא-
ומתן עם החוטפים, ואם כן מהי !
)9מתי הורכב החפ״ק !
)10 מה היתה המיסגרת האירגונית
והכפיפות הפיקודית בחפ״ק !
)11 מה היו תפקידיו המוגדרים של
החפ״ק !
)12 מה היתה מידת היעילות של
תיפקוד החפ״ק עד לפירסום החטיפה
באמצעי־התיקשורת !
)13 באיזה דרג נפלו ההחלטות !
)14 מה היתה מידת היעילות של
התיקשורת, ושל העברת-הפקודות וההוראות
מהדרג המחליט לדרג המבצעי!
)15 מה היתה תובנית-הפעולה של
המישטרה עד לביצוע העיסקה עם החוטף,
וכיצד היא יושמה בפועל !
)16 מי החליט להטמין מלכודת
לחוטף בעת מסירת הכופר, בניגוד להבטחת
מישפחת ירדן לחוטף !
)17 מה היה סדר־הבוחות שעסק
במיבצע עד לביצוע העיסקה, ממי הורכב
ומה היתה חלוקת התפקידים !
)18 האם דאגה המישטרה לקבל את
הידע הדרוש ממישטרות בחו״ל לפעולה
במיקרה בזה, ואם כן — מתי, ואלו
הנחיות אומצו !
)19 מתי הובנה תוכנית־הפעולה לקראת
ביצוע העיסקה, מה היו פרטיה
ואלו פריטי ציוד ואמצעים הוכנו לק ראת
מיבצע העיסקה !
)20 מה היה סדר-הכוחות שהוקצה
למיבצע״העיסקה, ומה היה הרכבם !
)21 כמה זמן עמד לרשות המישטרה,
מהרגע שבו הציג החוטף את תנאיו, בדי
להכין את הכוחות בשטח !
)22 מי פיקד על הכוחות בשטח !
)23 כיצד פוזרו הכוחות בשטח !
)24 אלו פרטים בתוכנית מיבצע-
העיסקה סוכמו מראש, ואלו הושארו
להחלטה של הרגע האחרון, בהתאם
להתפתחויות !

אורון לפני החטיפה
סיכון מחושב —

אילו נכשל מיכצע אנטכה, היתה טפל ת הממשלה. כאשר
י קיבל ראש-הממשלה דאז, יצחק רבץ, א ת ההחלטה על עריכת
המיכצע, הוא ידע זאת היטב. הסיכץ שנלקח בחשבון היה אדיר,
:־ הן מבחינ ת חיי־האדם שהיו ברוכים בו והףמב חינ ת הה שלכות
שלו. אולם איש לא טען אחרי המיבצע כי היתה זו החלטה

פזיזה.
המיבצע הוכיח א ת עצמו לא דל מפני שהצליח. ניתוחים
:שנערכו אחרי המיכצע העלו כי הוא היה מתוכנן למופת. נלקחו
כח שכץ כמה וכמה ה תפ ת חויו ת אפשריות כשטח.
המיכצע להחזרת אורון ירדן היה דומה, מב חינ ת הפיכ ץ
שנלקח, למיבצע אנטבה, אם כי כזעיר אנפץ. היו מונחים על כף
המאזניים חייו של ילד כן ,8וגם יוקרתה שי המישטרה בולה.
השאלה היא אם אכן הכינה המישטרה תוכני ת מפורטת, מחו שבת
לפרטי־פרטיה, תור ב חינ ת כל האפשרויות, או שהיה כאן מיש־חק־־פוקר.
אופן
פעולת המישטרה כשטח ותוצאותיה מציירים תמונה
עגומה. מאוד. א ת, המסקנות הסופיות ׳יהיה אפשר להסיק רק
אחרי גמר הפעולה, אך בבר עתה אפשר להציג א ת דשאלות.
•התשובות למאה ה ש אלו ת, המופיעות כאז, מרכיכות א ת
׳ פיתרץ החידה.

)25 בידי מי היו מופקדות ההחלטות
של הרגע האחרון !
)26 מה היתה מידת השליטה של
הפיקוד הבכיר על הנעשה בשטח !
)27 כמה בלשים הוצבו מסביב לחבית,
והיכן !
)28 מה היתה מידת יכולתם לנוע
בשטח, מבלי שיורגש בהם !
)29 האם הובא ציוד אינפרה-אדום
לראייה־בלילה ומישקפת־בובבים !
)30 האם שותפו במיבצע שוטרים המכירים
את השטח כראוי!
)31 האם נשקל השימוש בבלבי־תקי-
פה, ואם בן, מה היו השיקולים !
)32 האם הוכנו מראש כלבי-גישוש,
והיכן הוחזקו !
)33 האם נשקל השימוש בשיטות
ובאמצעים אחרים, ואם כן מהם, ומה
היו השיקולים !
)34 מה היו ההוראות שקיבלו ה בלשים
בשטח ( :א) לתפוס את החוטף
מייד כשיגיע ! (ב) לעקוב אחריו מבלי
שירגיש בכן ! (ג) לצלם את החוטף !
(ד) אפשרות אחרת !
)35 כיצד סומן הכסף, והאם נרשמו
מיספרי השטרות!
)36 מה היה השיקול להניח בשקית
כסף, ולא חתיכות נייר !
)37 אלו מכשירי״עיקוב הוטמנו ב-
שקית־הבסף, אלו מכשירים אחרים נמצאים
בשימוש בעולם, מהי יעילותם, מי
היה אחראי להפעלת מכשירי־העיקוב,

שהוטמנו, מדוע נבחרו דווקא מכשירים
אלה, והאם פעלו בשורה !
)38 מה היו הוראות־הפעולה שניתנו
לשני אנשי המישטרה שהסתתרו במכוניתו
של האב, ומה חיה הציוד שברשותם

.כיצד ועם מי היה האב בקשר

בעת ביצוע העיסקה !
)40 כיצד ומי היה אחראי על עיד-
בון הבלשים בשטח !
<41 במה זמן עבר מאז שהאב מצא
את הפיתקה בחבית הראשונה, ועד שהגיע
לחבית השנייה, ובמה היה תלוי
גורם הזמן!
)42 באיזה מידה הצליחו הבלשים
להערך מחדש מסביב לחבית השנייה,
ומה היו הגורמים בשטח שהשפיעו על-

)43 מדוע לא הסתתר אחד מאנשי-
המישטרה, שהיו בתוך מכונית האב, ליד
החבית שבה הוטמן הכסף !
)44 האם נשקלה הטמנת מכשירים
כלשהם ליד חבית זו, ואם בן — מה
היו השיקולים !
)45 במה זמן אחרי שהאב עזב הופיע
החוטף.
)46 מנין בדיוק צץ החוטף !
)47 מה קרה כאשר החוטף ברח עם
הכסף ( :א) האם הבלשים זינקו מייד
כדי לתפוס אותו או לעקוב אחריו!
(ב) האם התקשרו לקבל הוראות נוספות!
(ג) האם ביצעו פעולה אחרת !

)48 אלו אפשרויות של הגעת החו טף
לחבית ניצפו על-ידי המישטרה !
)49 מה היו התוכניות וההוראות
לגבי כל אחת מהאפשרויות שניצפו !
)50 האם נצפתה האפשרות שהחוטף
מסתתר ליד החבית, ואם כן — מה
היו ההוראות לגבי אפשרות זו!
)51 מה היתה דרך־מנוסתו חמדוייקת
של החוטף !
)52 האם בדרך מנוסתו של החוטף
היו מוצבים בלשים י אם כן — כיצד
פעלו ; ואם לא, מדוע לא הוצבו !
)53 מהו ההסבר להצלחתו של החוטף
להיעלם!
)54 מי אחראי לכישלון !
)55 האם היתה למישטרה תוכנית־פעולה
לקראת אפשרות שהחוטף יצליח
להיעלם, ואם כן — מה היו
פרטיה !
)56 כיצד נערכה המישטרה לפעולה
מהרגע שבו איבדה את עיקבות החוטף,
אלו תוכניות שונות ואלו נשארו על בנן !
)57 האם נסגר האיזור בקירבת ה חביות
באופן מוחלט, ואם כן — מתי !
)58 כעבור כמה זמן הוחל בחיפושים
ובסריקות !
)59 איזה כוח השתתף בחיפושים
הראשוניים, ומה הציוד והאמצעים שבהם
השתמש !
)60 מה היו כל האמצעים שבהם
נקטה המישטרה מייד אחרי שהחוטף
נעלם !
)61 מה היה סדר-הכוחות שהשוזתף
בסריקות הנרחבות, מה היתה פריסתו
בשטח ומה היו שיקולי הפריסה !
)62 מה היו השיקולים שהביאו לאי־פירסום
החטיפה במשך בשלושה ימים,
והאם הועלו השיקולים הנגדיים — -
שבבן נמנע מהציבור לעזור !
)63 מה היו ההערכות הפסיכולוגיות
לגבי החוטפים, וכיצד פעלה המיש־טרה
בהתאם לכך !
)64 האם נערך החפ״ק מחדש, אחרי
פירסום הידיעה וההצפה במידע מהציבור,
ואם כן — כיצד !
)65 כיצד סונן ונבדק החומר הרב
שזרם מהציבור לחפ״ק !
)66 מה היתה מידת יעילות התיפ-
קוד של החפ״ק אחרי הפירסום !
)67 האם כל כוח״האדם, שעמך
לרשות המישטרה במיבצע, נוצל בהלכה !
)68 אלו תוכניות גובשו להמשך
פעולה !
)69 באיזה תדירות תידרכה הקצונה
הבכירה את פיקודיה בחומר עדכני
ובהוראות חדשות !
)70 מי היו עדי-הראייה, שעל-פיהם
שוחזרה החטיפה והורכבו הקלסטרו-
נים, ואיזה פעולות ביצעה המישטרה
כדי למצוא עדים נוספים !

אורון ככן 5
או נזישחק פוקר?

הורי הילד אורון יודו: יהיה סיום הנושה נאשר יהיה, השאלות מחייבות מענה
)71 מתי הורכבו הקלסטרונים י
מדוע עוכב פירסום הקלסטרונים

באמצעי התיקשורת, והאם מנע הדבר
זרימת מידע חיוני למישטרה ן
)73 מדוע עוכב פירסום הקלטות ה קול
של החוטפים, שיכול היה להביא
מידע חיוני י
)74 ממי קיגלו דוברי־המישטרה את
המידע שמסרו לעיתונות!
)75 האם נמסר לעיתונאים מידע לא-
נכון, ואם כן — מה היתה הסיבה לכך י
)76 האם נחקר הרקע של מישפחת
ירדן, כדי לגלות אם יש לה אויבים
ומתנקמים פוטנציאליים, ואם כן — מה
היו התוצאות ו
)77 אלו הנחות לגבי זהות החוטפים׳
מקום מיסתורם ואופן פעולתם גיב-

ספציפיות, ואם כן — מהן ההצעות ואלו
אומצו ז
)90 אלו צעדים ננקטו כדי להקשות
על תנועת החוטפים ולמנוע את יציאתם
מהארץ ן
)91 האם החלה המישטרה בשלב
מסויים לבדוק מחדש את פעולותיה
השונות, כדי למצוא טעויות ולהפיק לקחים
להמשך הפעולות ; אם כן — מה
נבדק ומהם הלקחים שהוסקו י
)92 מה היתה היעילות ורמת ביצוע
המשימות של כל אחד מהגופים הבאים :
המישטרה, מישמר-הגבול, הצבא, המיש־מר-האזרחי
וגופים נוספים שהשתתפו ז
)93 מה היתה רמת־הביצוע הכללית
במשימות במיבצע ז
)94 מהן ההחלטות שהתקבלו בדרג

מפקד־המחוז טיומקין ודא ש־המיפצע כן־ז
האס היה מחדל?
חשודים שנעצרו עד כה בפרשה —
ובאיזו מידה בוצעו מעצרים רק רדי
ליצור רושם של פעילות והצלחה 1
)83 האם העצורים בפרשה הוכו ו/או
נחקרו בדרכים לא־חוקיות, ואם כן, מי
נתן את ההוראה !
)84 מה היתה הגירסה שגובשה
בעיקבות חקירת החשודים !
)85 באלו צעדים להמשך חקירה
נקטה המישטרה בהתאם לגירסה זו ו
)86 האם היו כיווני״חקירה נוספים
על אותם שנסובו סביב החשודים שנעצ
מפכ״ד
שפיר
מי החליט?
שה המישטרה בייחוד למישמע הקולות
המוקלטים, וכיצד פעלה על פיהן ז
)78 באלו גורמים נוספים נעזרה ה-
מישטרה במהלך המיבצע, ומה היתה
תרומתם י
)79 איזה ידיעות מודיעיניות הצטברו
בידי המישטרה, וכיצד פעלה על-פיהן 1
)80 מי תיאם בין הגופים השונים
שעסקו בחקירה ובחיפושים ומה היתה
מידת התיאום ן
)81 מדוע נטפלה המישטרה לפושעים
פליליים ולזונות, כאשר היתה צריכה
לדעת, על פי ניתוח הקולות המוקלטים,
שיש לה עסק עם אנשים מסוג אחר ן
)82 על סמך מה נפל החשד על ה

בפרשה, ואם כן — מהם י
)87 האם נשקלו הבטחת חנינה רשמית
לחוטפים ו/או יציאתם מהארץ, אם
יחזירו את הילד בשלום, ואם כן — מה
היו השיקולים ן
)88 האם היתה לכישלון — הצלחת
החוטף להיעלם עם הכסף — השפעה על
החלטותיה ותיפקודה הנכון של המיש־טרה,
ואם כן במה י
)89 האם עמדה המישטרה בקשר
מתמיד עם האינטרפול ומישטרות אח רות
בעולם, כדי לקבל הצעות־פעולה

שאלות ניתוחית:
נוסף על השאלות המופנות אל המישטרה, ישנן שאלות שנשארו פתוחות,
והקשורות בחטיפה עצמה. שאלות אלה מרכיבות את התעלומה, שאותה לא הצליחה
המישטרה לפענח עד כה, ואלה הן :
)1כמה חוטפים לקחו חלק במעשה, מי תיכנו את הפעולה ומי ביצע אותה !
)2מדוע בתרו דווקא במישפחת ירדן ז
)3כיצד בוצעה החטיפה ז
)4היכן הוסתר אורון !
)5מדוע המתינו החוטפים במשך יומיים עד שהציבו את תנאיהם י
)6מדוע ביקשו סכום של שני מיליון לירות בלבד ז
)7מה היתה מידת ידיעתם והבנתם של החוטפים באופן פעולת המישטרה,
וכיצד פעלו הם בהתאם לכך ן
)8מדוע לא החזירו את אורון אחרי שקיבלו את הכסף, והאם יש לכך
קשר עם המארב שהוטמן להם ן
)9מדוע ניתקו את הקשר עם מישפחת ירדן, למרות שלא החזירו את הילד י
)10 היכן נמצאים החוטפים ז
)11 מה עשו בכסף?
)12 מהי מערכת השיקולים שהנחתה אותם בביצוע הפשע!
)13 מה קרה לאורון 1

הכית הכישלון
מי׳ אחראי?

העליון במהלך המיבצע, ומה היתה מידת
היישום שלהן בשטח ן
במהלך
)95 מה היו הטעויות
המיבצע י
)96 מי הם האחראים הספציפיים
לטעויות השונות !
)97 האם היו מחדלים, ואם כן מהם!
)98 מיהם האחראים למחדלים, אם
היו, ובאלה צעדים יש לנקוט נגדם !
)99 מהם הלקחים שהופקו !
)100 מהי הערכת המישטרה לגבי
סבירות התרבותם של מיקרי-חטיפה
מעתה והלאה, ואיך נערכת המישטרה
לקראת אפשרות זו !

יופי היימן

רוולירע בריבוע
המשו הניתוח של חוק־התועבה המתעטו
באיצטלה של..חונן הגנת הנרטיות״
בשר־המישפטים — בה בשער, שציבור־העיתונאים התנזר במשך שבועות ארוכים
טפירסום הודעות, כדי לאפשר הידברות?

החתול !השמנת
^ ולב לימי* הצעת־החוק מתייצבת גם גילדה שלישית, שגם לה יש אינטרסים
אישיים מובהקים.

זוהי הגילדה של העסקנים, אגודה מיקצועית אשר מרכזה
ככנס ת.

הוא

כל בר־דעת מבין כי הצעת־החוק לא באה להגן על ״האיש הקטן״ ,שמתגלגל
בתדירות כה רבה בפיו של שמואל תמיר. תמיר לא עסק מעולם באנשים קטנים. מאז
רכש לו את שמו במישפטי־הדיבה הסנסציוניים, בתקופה שלפני חוק־לשון־הרנו (חולירע,
בקיצור) ,לא היה לאנשים הקטנים די כסף כדי לשכור להם את אחד מעורכי־הדין
היקרים ביותר במדינת־ישראל.
״האנשים הקטנים״ אינם חוששים מפני פירסום תמונות, העלולות ״להביך״ אותם,
כלשון הצעת־החוק. אין הם חוששים שמא עיתון נוראי-יתחקה אחריהם. שאיפתם
היא, לעיתים קרובות, הפוכה — לזכות בפירסום שיוציא אותם לשעה קלה מאלמוניותם.

אכל הצעת־החוק באה להגן על עסקנים, על אנשי הצמרת, על
אישים מיפלגתיים וכלכליים. העיתונות מרכה ל הת חקו ת אחרי אלה,
לפרסם אותם, לגלות פרטים עליהם כ תי כ תו כ ת וכמיסמכים שלא נועדו
לפירסום — מעשים שיהיו אסורים על פי החוק המוצע.

הגילדה של העסקנים משלמת מס־שפתיים לחופש״העיתונות, מפני שהיא זקוקה
לחסדי העיתונאים. אולם היא שונאת את העיתונות מעומק ליבה. בכל ויכוח בכנסת,
ועל אחת כמה וכמה בוועדותיה, הנוגע לכלי־התיקשורת, ניתן להבחין בנימה זו של
שינאה, שהיא עמוקה ושורשית, גם כשהיא לרוב בלתי־מודעת.

לכל שילטון ולכל צמרת, יש עניין רב כפרמיות. ליתר דיוק: יש
להם עניין רב כפירסומת מודרכת.

מבחינה זו אין הבדל רב בין שליטי הקרמלין, הסומכים על פואבדה ואיחוסטיה
ובין הנשיא שארל דה־גול המנוח, שסילק מן הטלוויזיה כל אדם שלא היה נוח לו,
ובין המאמצים הבלתי־נלאים של ממשלת־בגין ״לטהר״ את הטלוויזיה באמצעות קומי-
סארים כמו ראובן ירון, טומי לפיד ואהרון פאפו. זהו טבע אנוש.
דווקא במישור זה של אינטרסים, נראית דרכה של הצעת־החוק פסולה במייוחד. היא
נולדה בוועדה של מישפטנים, שמונתה על־ידי מישפטן — עורך־הדין חיים צדוק, שר־המישפטים
לשעבר, אחד מגדולי הפרקליטים במדינה, שמצא לנכון להגן השבוע על
ההצעה. בוועדה זו לא ישב אף עיתונאי אחד, ואף לא נציג כלשהו של אינטרס ציבורי
אחר. היא היתה על טהרת המישפטנים.

משם הועברה הצעת־החוק לכנסת, ה מורכב ת כימעט כולה מעסקנים
מיקצועיים. אלה יידר־טו להגן על חופ ש־העיתונות — כ ב חינ ת הטל ת
התפקיד של שמירת ה שמנת על החתול.

שר־המישפטים תמיר במסיבה

בתווך עומד הפטרון האמיתי של החוק, שמואל תמיר, שרגליו בשני המחנות.
תמיר הוא גם עורך־דין בעל פרקטיקה משגשגת (שאותה נטש רק זמנית) וגם

ענה זדונית, שפורסמה באחד העיתונים, אומרת כי שמואל תמיר יודע שימיו
*י* כאישיות פוליטית ספורים, מאחר שאין עוד עגלה מיפלגתית שעליה הוא יכול
לתפוס טרמפ. ביודעו כי בקרוב יחזור לפראקטיקה המישפטית שלו, הוא מכין חוק
אשר יהווה מיכרה־זהב לו ולעמיתיו. חוק הגנת הפרטיות יכניס במרוצת השנים מיל יארדים
של לירות לכיסיהם של עורכי־דין מסויימים, אשר יתמחו בהטרדת עיתונים.

עסקן בה״א הידיעה — אולי העסקן מם׳ 1במדינה שאינו מעוניין שיפשפשו יותר
מדי בעבר ובהווה שלו. זהו מניע חזק מאוד, גם אם מתעלמים משינאתו הפאתולוגית
לשבועון מסויים ולעורכו.
נדמה שדי בניתוח קצר זה של מפת האינטרסים, כדי לשכנע את אויבי העיתונות
שלא כדאי להם לדבוק בטיעון זדוני זה. בארץ הזאת, עורכי־הדין מרוויחים
לאין שיעור יותר מאשר העיתונאים, המסתפקים בדרך כלל במשכורות צנועות למדי.
והעיתונאים אינם משלשלים את ידיהם אל תוך קופת הציבור, כפי שעושים העס קנים,
החיים — בצדק — על חשבון משלם־המיסים.

״העיתונות היא גילדה*,״ הם אומרים .״היא דואגת רק לכיס של חבריה. אם
החוק המוצע יצמצם את האפשרות שלהם לפרסם פרטים פיקנטיים על אנשי ציבור, זה
יפגע בתפוצת העיתוניי׳ .כל המילחמה שלהם נגד החוק זה מאבק על כסף.״
מי שמוכן לנהל א וויכוח במישור זה, חייב לראות את התמונה השלמה. אין
כאן מאבק של גילדה אחת. זהו מאבק בין שלוש גילדות, שלכל אחת מהן יש
אינטרסים ברורים.

כדאי כחחלט להניח לשיטה זו של ויכוח, ולראות כשלוש
ה״גילדות״ משרתים של צרכים שונים של החכרה, אגפים שונים של
המישטר הדמוקרטי. כל אחת מהן מכ טאת תפקיד חכר תי לגיטימי,
וחילוקי־הדיעות שלהן צריכות להיבחן על רקע זה.

אינטרס מול אינטרס, כסף סול כסף

טענה זדונית ץ כוודאי. אך לא יותר זדונית מאשר טענתם של
משרתי שר־המישפטים, הטוענים כי התנגדו ת העיתונאים דהצעת־החוק
־טלו נוכע ת מטעמים אינטרסנטיים.

מול הגילדה של העיתונאים עומדת הגילדה של המישפטנים והגיל
דה של העסקנים.
לגילדה של המישפטנים יש כאן אינטרס ברור לגמרי, השווה הון־עתק. אם תתקבל
הצעת־החוק של עורך־הדין תמיר, ניתן יהיה להציף את בתי-המישפט בישראל במאות
ובאלפים של תביעות חדשות. כל איש־ציבור, ראש־מיפלגה או מנהל־מיפעל, אשר
עיתון כלשהו יפרסם עליו גילויים שאינם נעימים לו, יפנה לעורך־דין. הלה יאיים על
העיתון, ידרוש ממנו פיצויים, יגיש נגדו מישפט. באמצעות סחיטה, יהיה ניתן לא
פעם להשיג מהעיתון ״פשרה מחוץ לכותלי בית־המישפט״ ,בצורת תשלום שמן, ולוא
רק כדי שהעיתון לא יסתבך במישפט ארוך ומייגע שבו יצטרך לשלם שכר לפרקליטו.
אחרת יגיע המישפט לפסק־דין, לעירעור, לפסק־דין נוסף, ולדיון נוסף לפני הרכב של
חמישה שופטים בבית־המישפט העליון (כפי שקרה במישפט חברת החשמל נגד הארץ).
יש עורכי־דין שיהיו מוכנים לעבוד בלי שכר קבוע מראש, כדי לקבל חלק שמן מתש לום
הפיצויים שיצליחו לסחוט מן העיתון.

עורכי־דין מסויימים כוודאי יתמהו כסוג זה של מישפטים, ויוכלו
לכנות להם וילות בקיסריה או בסביון משכר־הטירחה שייגבו.
האם ייפלא כי ציבור עורכי־דין התייצב כימעט פה אחד מאחרי הצעת־החוק ז
הייפלא כי המוסדות הרשמיים שלו פירסמו הודעות רשמיות וחריגות מאוד לתמיכה
״ גילדה — אגוך ה מיקצועית של בעלי־מלאכה בימי־הבינייס. מקור השם במילה
הגרמנית גלד (כסף, תשלום).

עליהום ער העיתונות
כאורה יש כאן סימטריה משולשת. העסקנים ממלאים את התפקיד הפוליטי.
! המישפטנים משרתים את האינטרס של קיום החוק. העיתונאים ממלאים את חובתם
הציבורית על-ידי פירסום המידע.
אך למעשה, בהקשר לחופש־העיתונות, אין סימטריה.

קודם בל, מפני שההתקפה היא בולה ככיוון אחד :״עליהום:״
על העיתונות.
אין העיתונאים באים להפריע לעסקנים למלא את תפקידם, תחת עינו הפקוחה
של הציבור. אין העיתונאים מפריעים למישפטנים לנהל מישפטים ולפסוק בהם. אך
העסקנים והמישפטנים חברו כאן יחד כדי למנוע בעד העיתונות מלמלא את החלק
החשוב ביותר של תפקידם הציבורי — גילוי האמת וחשיפת פרשות. כפי שניסיתי
להסביר בפרק קודם, תפקיד זה חשוב יותר מאשר תפקידי העסקנים והמישפטנים,
כי בלעדי העיתונות החופשית יתנוונו השילטון והמיישפט גם יחד.

שנית, אין העיתונות מייוצגת כלל כ תהליך של חקיקה הנוגעת
לעצם קיומה.
ועדת־המישפטנים, שהולידה את הצעת־החוק, היתה מישפטנית טהורה. העיתונאים
הופיעו לפניה, דבריהם נשמעו בנימוס, ואז נאמר להם ללכת. הם לא השתתפו בגיבוש
הגישה, בסיכום המסקנות, בעיצוב הצעת־החוק.

לא: היתה שום הידברות.

בכנסת אין לעיתונאים דריסת־רגל. בין 120 חברי־הכנסת, יש רק עיתונאי מיקצועי
אחד. גם ועדת הכנסת תשמע את העיתוניים בנימוס, ואחר־כך תחליט מה שתחליט
על הצעת־חוק לפי ההשקפות והאינטרסים של העסקנים.
זוהי האמת המעציבה: במדינת־ישראל אין לעיתונות ולעיתונאים מעמד כלשהו
אין חוק המגן על תפקידם, או המגדיר ביכלל מהו.

יותר מכל חייל כמוצב חשוף, מופקרת העיתונות ליטגיונו •צד כר
עטקן חולף, לדעתו הקדומה של כל שופט, ולהבא — עם ת תקכל הצעת־החוק
— גם לרחשי־הזדון של כל אדם הרואה א ת עצמו נפגע ממה
שנכתב בעיתון כלשהו, והזומם לנקום בו א ת ניקמתו.

עסקן־המפד״ל רפאד במועדון י ״דידו״ בפאריס
החובה לדווח, הזכות לדעת
שבו הופיע כפרקליט התובעת. הוא לא הסתפק בפסיקת בית־המישפט העליון בזכות
העיתון, תבע דיון נוסף לפני הרכב של חמישה שופטים, וזכה בו בהכרעה נגד העיתונות.

במרכזה של הכרעה זו עמדה שאלה׳ ,העומדת גם במרכז הוויכוח
הנוכ חי: האם יש לעיתון חובה ציבורית לדווה לציבור ץ
במלים אחרות: האם ממלאה העיתונות תפקיד ציבורי?

הרוב של בית־המי שפט (בניגוד לשופט העליון מאיר שמגר) קבע :
אין חובה כזאת.
זהו מוקד כל הוויכוח.
גם בוועדת־המישפטנים היתה דעת־מיעוט בזכות העיתונאים. אחד המישפטנים,
הד״ר גבריאל קלינג, הסתייג מדו״ח הוועדה בכל הנוגע לאמצעי־התיקשורת. הוא, הסתמך
על מומחה אמריקאי שקבע כי ״העיתונות מוגנת (באמריקה) לגבי פירסום שיש בו
פגיעה בפרטיות, כל עוד מדובר בחדשות.״ ומה הן ״חדשות״? ״כל אירוע וכל פריט
של מידע החורגים מן השיגרה, ושיש בהם אותה איכות בלתי־מוגדרת של מידע המעורר
תשומת־לב ציבורית
לעומת זאת קבע בית־המישפט הישראלי (באותו מישפט שבו הופיע גולדנברג) כי
״היחסים הרגילים בין עיתון וקוראיו אינם מטילים עליו חובה לפרסם דברים בעלי
עניין ציבורי.״

קלינג קבע כפירוש שיש להעדיף א ת ״ ה תפ ת חו ת הערכים הדמוק רטיים
בחברה הישראלית״ על פני ההגנה עד הפרטיות, והוא הציע
סעיף מרכזי, הקובע כי ״פגיעה בפרטיות שנעשתה על־ידי עיתון, או
על־ידי רשות־השידור, או על־ידי עובד של אמצעי־התיקשודת, תוך כדי
עבודתו ועקב עבודתו, היא עוולה אזרחית רק אם נע שתה כזדון .״
גולדנברג לא יכול היה לסבול הסתייגות זו. הוא חיבר חוות־דעת משלו, שבאה
לבטל מכל וכל את דעתו׳ של קלינג. הוא התעלם כליל מן המקובל בדמוקרטיה העיקרית
בעולם, ארצות־הברית, שנתנה הגנה כימעט מוחלטת לעיתונות בכל הנוגע למילוי
תפקידה, במובן הרחב ביותר של המושג. תחת זאת הסתמך על בריטניה והבר־העמים
שלה, שבהם שרדה גישה עויינת לעיתונות עוד מתקופת השילטון המוחלט( .אך
בריטניה ל א קיבלה חוק להגנת הפרטיות, למרות כל הנסיונות לחוקקו).
לפי ההלכה הבריטית ,״אמצעי־התיקשורת לא יוכלו להזדקק להגנה זו (של חובת
הפירסום) מעבר לתחום הפתוח לכל אזרח מן השורה ...אין להפלות בין מעמדו של
עיתונאי לכל אזרח אחר.״

כדאי להרהר שנית בקביעה זו, כדי לעמוד על מלוא מ־טמעותה
האנטי־דמוקרטית.
צילום רפאל על חפיסת־הגפרורים (״העולם הזה״ צאי!)
מה זה ״עניין ציבורי׳ ?
ממליצי־היושר (וגם ממליצי אי־היושר) של הצעת־החוק טוענים השכם והערב כי
נוצר כאן ״איזון״ או אף ״איזון הוגן״ ,בין שני הצרכים — ההגנה על זכות האזרח
לפרטיות וההגנה על חופש העיתונות. זהו כזב גמור. הפרטיות של האזרח לא זכתה
בהגנה מפני האוייב העיקרי שלה — השילטון על אלף זרועותיו. ואילו זכותו של
האזרח לקבל מידע מקיף ומהימן נדרסת ברגל גאווה, כפי שהוכחנו בפרקים הקודמים
של סידרה זו, שבהם ניתחנו את הצעת־החוק סעיף אחרי סעיף.

חובה וו דו!
^ רוח החיה בוועדת־המישפטנים, שמסרה נשק קטלני זה בידי שמואל תמיר, היה
י י עורך־הדין אמנון גולדנברג, שהוא כיום נשיא לישכת עורכי־הדין. אולי יש משום
אירוניה בכך שגולדנברג, שעמד להתמנות כשר־המישפטים מטעם הליברלים בממשלת־הליכוד,
עוזר בפרשה זו בידי שמואל תמיר, שתפס ברגע האחרון את מקומו המיועד
ליד שולחן־הממשלה.
גולדנברג הוא מישפטן מעולה, אך גם אדם שמרני ביותר. את גישתו האנטי־עיתונאית
הקיצונית הבליט במישפט שכבר הזכרנוהו, חברת החשמל נגד העיתון הארץ,

שוטר הממלא את תפקידו אינו דומה לכל אזרח אחר. מותר לו לאסור אדם,
ובמיקרים מסויימים גם לירות בו ולהרגו — בגלל תפקידו המייוחד.
חבר־כנסת זכאי להשמיץ כל אדם, וגם לחדור לפרטיות של כל אדם, כשהוא
״ממלא את תפקידו״ .הוא נהנה לגבי מעשים אלה מחסינות מוחלטת, שאינה
ניתנת כלל להסרה( .אם יתקבל חוק זה, חולירע ,2ייווצר שוב המצב שנוצר כאשר
נתקבלה חולירע 1בגירסתה המקורית. עיתונאי המבקש למלא את תפקידו יצטרך
להיבחר לכנסת).
עורך־דין יכול להשמיץ כל אדם — יהיה צד או עד — בבית־המישפט, ונהנה
שם מחסינות מוחלטת. זהו תפקידו, ורק במיקרים חריגים ימנע בעדו השופט מלעשות
כן. הוא פועל במיסגרת תפקידו. ואילו השופט זכאי, כמובן, להגיד כל דבר העולה
על ליבו במהלך המישפט ובפסק־הדין, כי זהו תפקידו.
אך לעיתונאי אסור לפעול כפי שדורש תפקידו, לצלם אנשי־ציבור ברשות הרבים,
לפרסם תצלומים ״המביכים״ פוליטיקאים, לעיין בחומר ״שלא נועד לפירסום״ כדי
לחשוף מעשי פשע ועוולה, ליקויים ופגמים. כי לעיתונאי אין תפקיד ציבורי. אין לו
חובת־דיווח. הוא סתם סקרן, הבא לספק את תיאבונו של ציבור סקרני.

באחד מפסקי־הדין המובאים על־ידי גולדנברג כ אס מכתא, קבע שופט
ניו־זילנדי שזכותו היחידה של העיתונאי, המגלה חומר מרשיע על איש
ציבור או על פקיד־המדינה, היא ללכת אל האיש הממונה על אותו
אדם ולהביא לו א ת החומר :
(המשך בעמוד )50

הטלפון צילצל. גייין קפצה מהמיטה,
הסיודווס זוהר על קביים

העובדה שהיא מסתייעת בקביים לא נזנמה נזג׳יין
פונדה להגיע לערב הראיונות, שנעדך לכבודה
במלון הילטון, זוהרת כהרגלה. מאחוריה נראה מנהל תיאטרון חיפה, עודד קוטלר.

יין פו;דה עומדת להיפגש
עם בארים ח׳אלף \״ שמועה זו
נפוצה ביום הראשון השבוע בקרב עיתונאים
המסקרים את ביקורה של הכו כבת
בישראל. למרות שמישרד־החוץ, ה מארח
הרשמי של פונדה ובני מישפה־תה,
הכין תוכנית מפורטת של סיורים
וביקורים, שבה לא היה כל זכר לביקור
אצל ראש־עיריית רמאללה הפצוע, היו
לשמועה רגליים משלה.
תרמה לכך לא במעט המלווה של פונדה
בארץ מטעם מישרד־החוץ, קולט אביטל.
כאשר יצאה פונדה מארוחת צהריים עם
ראש־עירייון ירושלים, טדי קולק, שהתקיימה
במיסעדה של מלון נשיונל בירו שלים
המיזרחית, פנתה אביטל לעיתונאים
וביקשה מהם להפסיק לשעה קלה לסקר

ה יורי

כמהלך סיקור ביקורה של ג׳יין
הגבול באש על צוות ״העולם הז ה׳7 /
בגלגל הימגי הקדמי של ה מכוני ת ז
וצלם, ופוצץ אותו. איש לא נפגע.
את הביקור. אביטל הסבירה, כי פונדה עו מדת
לקיים פגישה פרטית, שאין בה עניין
לאמצעי־התיקשורת.
פונדה ידועה בדעותיה המתקדמות עוד מהת קופה
שבה יצאה למאבק נגד מילחמת ויאט-
נאם. בעבר לא הסתירה גם את דעותיה על
הסיכסוך המיזרח־תיכוני, התואמות את עמדת
מחנה השלום. כך נולדה השמועה שפונדה עו־

במווגות השיש ו שנוה את וגרה

וק לגעת

בעת הסיור בירושלים סבלה פונדה מכאבים ברגלה השבורה.
בשל בך נמנעה מלרדת מן המיניבוס שבו סיירה .׳אולם ליד
הכותל המערבי לא יכלה להתאפק וירדה. פונדה לא הטמינה פתק והסתפקה בנגיעה בלבד.

הנוצץ של שחק-ית הקולנוע האמריקאית,
היא פרשת שבירת הרגל. פונדה מתארחת
בדירת הפנטהאוז המפוארת של מפיק ה סרטים
הישראלי וידידה האישי ארנון
מילצ׳ן. מילצ׳ן הוא זה שהזמין את פוג-
דה לארץ, אך מישרד־החוץ גנב ממנו
את ההצגה. הדירה של מילצ׳ן, בבית
קומות בהרצליה, מורכבת משתי קומות.
עובדה שהיתר. בעוכריה של פונדה.

במוצאי השבת, בשעה אחת אחר חצות
צילצל הטלפון בבית מארחיה של פונדה.
המטלפן לא הזדהה ואפילו לא השמיע
מילה אחת. הדבר חזר ונישנה שוב ושוב.
ג׳יין נאלצה כל פעם לעשות את דרכה
מחדר־השינה, הממוקם בקומה העליונה,
למכשיר הטלפון המותקן למטה. בפעם
החמישית, החליקה על מדרגות השיש
ושברה את רגלה.

הישראלי

בעיתונאי

:דח בכית־להם, פ ת חו אגשי מישמר
יווה א ת מכונית חפוככת. פרור פגע
כעת שד הצוות, שכה ישבו כתב
אישיות מהגדה.
נציגת מישרד־אינה
נוחה לו,
כדי שהדבר לא

!דת להיפגש ביוזמתה עם
:עיתונאים סברו כי אביטל,
וחוץ, שפגישה כזו בוודאי
:יקשה מהעיתונאים להסתלק,
וכה בפירסום.
הקיאדילאק השחורה, שהעמיד מישרד־החוץ
רשות פונדה ובני־מישפחתה, עשתה את דר ה
לכיוון היציאה הצפונית מירושלים,

רמאללה, כאשר העיתונאים בואכה עוקבים אחריה במתח. ביום הראשון נודע
גם כי ח׳אלף עומד לצאת לארצות־הב-
רית, כדי לקבל טיפול רפואי ברגלו. ידי עה
זו בצירוף כיוון הנסיעה של הקאדי־לאק,
הולידו את הניחוש.
בשלב מסויים שינו נוסעי המכונית ה שחורה
את דעתם, ופנו בחזרה לכיוון
בית־לחם — בהתאם לתוכנית הביקורים
המקורית. מאוחר יותר טענה אביטל, כי
״פונדה לא התכוונה, בעצם, להיפגש עם
אישיות כלשהי. הגבס שברגלה לחץ לה,
והיא רצתה לנסוע לרופא, אך לבסוף
שינתה את התוכנית.״ אלא שידיד קרוב
של פונדה גילה, כי היא אכן שוקלת
להיפגש עם אישיות פלסטינית.
תעלומד, אחרת, האופפת את ביקורה

7 11 1 1 71 כשחקנית אמיתית הפכה פונדה גם את הקביים לאביזר
בימתי, להנאתם של הצלמים שעטו עליה כל העת. כשעלתה
1 1 1/ 1 1 /1וי!
במדרגות, התלבטה פונדה, שאינה מנוסה במייוחד בהליכה על קביים, מה להניח קודם.

הגולדזיה הצבעונית של ראנק
בתנאים המיוחדים של אלקגורה.
אלקטרה מאפשרת לד לרבוש טלויזיה צבעונית ״ראנק״ בהנחות ניכרות.

לבחירתך שגי מסלולים:
רכישה בתשלומים נוחים או
רכישה בתנאי יבוא אישי.

המכירה בסניפי אלקטרה
ואצל המפיצים הנבחרים.

1 1 9 1 1 1 )1

הצבעים הטב עיי ם של ראנק ב תנ אי ם ה מיו ח די ם של אלק טו ה.
חיפה

זין נגוף סנטר. טל 298987/8׳:־03

הרצל 8/20ג
טלפונים 840000 ,840009 :־04

טלפונים3 :־2־ 339782 338981־. 03

באר שבע

ה רכנ ת 38

ירושלים

_ מרכז כלל, יפו 97
טלפונים 228481,227852 :־02

החלוץ 98
טלפון 72211 :־057

חו!13ז 8ה! ^ 30(6ז
במדינה ביטחון
כלאבמקוםצ !3 :א

״את כז ־ כ ך נחמדה
שאני צריך?צ 7מ
או ת ה ״ אמר הב 7ש
״אני לא אלך לשבת בין זונות
וגנבות!״ צעקה בהיסטריה צעירה
שחרחורת. השוטרת החביבה של
בית־המישפט, מזל, ניסתה להו בילה
לחדר־המעצר, אך גילה דני אל
תקפה אותה, נאחזה בכל כוחה
ברהיטים ובקירות וסרבה ללכת.
בעשרים שנות חייה לא חלמה
גילה בחלומותיה המבעיתים ביו תר
שיום אחד תישלח לכלא, ל גווניה סמילנסקי

טלפונים 33308,33133 :־053 אילת מרכז מסחרי ע״ש רכסר
טלפון 2933 :־.059

מקבוצת כדל תעשיות

ואצל המפיצים הנבחרים.

צוות
המעבדה לעיצוב
ההופעה

הגיע

ונמצא במכירה!
חשופה גליון חודש יוני 80׳

מותה של נסיכה
סצינות אהבה מתוך הסנסציוני הסרט
״קאליגולה״
הקשר הסודי של
אילי הנפט

ז תפעה בלעדית
ס טי מ מי

שופט דכורין
בהנהלת

אביבה אורגד

יאפר את המועמדות
הסופיות בתחרות

הסירי קדעד מ בו עי

ומיותר עם ויטו.
1* 1ח ה המהירה
את השיער בדרך הקלה .

פירצה קוראת לגנב

במהירות י׳ ־:
וללא באביס #

מלכתהמי 8 0׳
רח׳ דיזנגוך 81 תל־אכיב,
טל 299736 .־03

כשאחרים סוגרים
אנחנו מתרחבים

ביהייס לדוגמנות וטיפוח החן
בהנהלת מוקה קויגו
פוחח קורסים
בחייא-חיפה-ירושלים
לדונמניט/יותרניל
לדוגמניות מלאות
דוגמנות ילדים
ע יי מיטב המורים והמדריכים
למס״ס׳ הקורס-תעודת במו

בחירת ביה״ ס יקבע א ת עתידך
חרצה אורחת: נזירי זמיר

ווז סיוקיו 7גבעתיים טל 03-318141-310582.

באריזה חד ש ה

חן טרמב
לחייל

ז די ס קו ב ע ״ נ ו

51ו425

׳ללקוחותללא הוצאת הכלים

חצי שנת מאסר. שישה חודשים
ביו עברייניות ופושעות.
גילה רצתה בסן־־הכל לנצל את
הפירצה שהחוק המציא לה, למלא
את רצון אביה, ולא ללכת לצבא.
אחרי כניס ת ה שבת. כאשר
היתה גילה תלמידת כיתה י״א ב תיכון,
הוזמנה להתייצב בלישכת
הגיוס. היא התייצבה. אחר כך
הוזמנה לבדיקות רפואיות. גילה
הלכה, עברה את הבדיקות ונמצאה
כשירה לשרות בצה״ל. ואז נשלח
לביתה צו״גיוס לשרות חובה ב־28
באוגוסט . 1978
רק אחרי כל אלה שלחה גילה
מיכתב ללישכת הגיוס ובו הצהירה
כי הינה דתיה. בינתיים התקבל
התיקון לחוק שרות ביטחון, הפוטר
בנות דתיות משרות צבאי ב הצהרה
בלבד. מיכתב על כך נש לה
לגילה, והיא שלחה תצהיר ובו
כתבה שאינה יכולה לשרת בצה״ל
מאחר שטעמים דתיים מונעים זאת
בעדה.
היא גם כתבה כי היא שומרת
כשרות, ואינה נוסעת בשבת, ו מסרה
שמות שני עדים המוכנים
להעיד על כך. לאור מיכתב זה
השיגה פטור משרות סדיר ושרות
מילואים.
לא התגלה במישפט מדוע הח ליטו
שלטונות הביטחון לבדוק את
תצהירה של גילה. ולכן נשארו
לוטות בערפל שאלות נכבדות
רבות, כמו: מתי מפעיל משרד־הביטחון
את שיקול דעתו ובודק
אם המצהירות הינן שומרות שבת ;
האם כל בת המצהירה על כך צפויה
לביקורת ובדיקה; כמה זמן נמ ה
עול ם הז ה 2234

שבים המעקבים והבדיקות, וכמה
אנשים מועסקים בבדיקות אלה.
במישפט התגלה רק, כי החוקר
הפרטי, אבנר דניאל, חיכה כנראה
אחרי כניסת השבת ליד ביתה של
גילה בשיכון־דן ברמת־גן. הוא ראה
אותה יוצאת מהבית בערך בשמונה
בערב, ונכנסת למכונית שבה נהג
צעיר, במושב האחורי ישב זוג נו סף.
לובשת
מכנסיים. החוקר נסע
אחריהם כיברת דרך, וניסה להת חיל
עם הצעירות. הוא ביקש מהן
גפרור לסיגריה שהצית, וכך יכול
גם להעיד כי גילה הדליקה לעצמה
סיגריה ועישנה אותה זמן רב אחרי
כניסת השבת. אחרי שקיבל גפרו רים
מהבחורה השניה שישבה במכונית,
חייו החוקר אל יושבי
המכונית ואמר כי הבחורה כל כך
נחמדה שהוא מוכרח לצלם אותה.
הוציא מכיסו מצלמה וצילם את
גילה.
התמונה שהוצגה בבית־המישפט
מטושטשת, ונראה שצולמה בתנאי
נסיעה, אבל אפשר לזהות בה ב בירור
את ך,צעירה השחרחורת ש ישבה
על ספסל הנאשמים בבית-
המישפט. בתמונה נראתה גילה
מחייכת בכל לב, בבית־המישפט
היתד, גילה אומללה מאוד.
כאשר עלתה על דוכן העדים
סיפרה גילה כי זו הפעם היחידה
בחייה שבה עישנה בשבת או נסעה
ביום המנוחה. אך בחקירה הנגדית
התברר שגילה אינה בקיאה כלל
בחוקי הדת היהודית. היא לא נשקה
למזוזה כאשר נכנסה לאולם ה־מישפט,
ואפילו לא בדקה אם יש
כזו. היא משתמשת בשבת בשואב-
אבק חשמלי, היא לובשת מכנסיים
מדי פעם, ואינה יודעת כי הדבר
אסור. היא גם הודתה כי שיקרה
במישטרה כאשר הכחישה שהתמונה
היא תמונתה, אולם אז ־-לא חשבה
על כך שהתורה אוסרת לשקר.
אביה של גילה, יליד עיראק, יצ רן
חולצות אמיד, ניסה לשכנע את
בית-המישפט כי גילה רק מילאה
את רצונו. הוא חושב כי מקומה
של האשד, בבית ולא התיר לבתו
לשרת בצבא. למרות טענתו כי ה־

התצלום שהביא למאסר: גילה דניאל כפי שצולמה?;ליידי הבלש כליל־שכת
״לא אלו לשבת בין זונות וגנבות !״
כאנשים המוכנים להעיד על היותה
דתיה, כמעט ולא הכירוה, ומעולם
לא התבקשו על־ידה להיות עדיה.
הם נחקרו על כך במישטרה והכ חישו
כל ידע בעניין.
השופט חיים דבורין ידוע כשופט
רחום. אולם הוא ראה כאן מיק רה
חמור המצריך תגובה שיפוטית

מישפחה דתית, הסתבר שהוא עצמו
אינו הולך לבית־הכנסת אלא ב חגים
בלבד. חברים וחברות של
גילה, אשר העידו כי הכירוה כ נערה
דתית, לא יכלו בעצם להו סיף
מאומה לבית-המישפט.
רושם שלילי. התברר כי ה עדים
אותם צירפה גילה לתצהירה,

מתאימה. הנערה ועדיה עשו על
השופט רושם שלילי. הם שיקרו
במזיד בביודהמישפט, והנערה
שיקרה גם במישטרה וניצלה את
שמותיהם של שני עדים תמימים
בלי ידעתם כלל.
השופט הרשיע את גילה בשתי
העבירות שיוחסו לה בכתב־האישום

— מתן תצהיר כוזב, והשגת פטור
משרות ביטחון בעזרת תצהיר זה.
השופט מצא הזדמנות להתריע
על אווירת ד,״מגיע לי !״ שהשתררה
במדינה, על כך שכל אחד מנסה
להטיל את החובות על שכם חברו,
ומשתמט מלמלאם בעצמו. הוא ציין
(המשך בעמוד 1)48

האםאתה מו ד ע!...

חשבת פע על ערכו של תכנון פנים הולם?
הא א תה מודע להיכן יכול ח 065 )9
נכון להוביל א ת העסק שלך, א ת המשרד.
א ת הדירה שלך?

עיצוב פני
השקעה יפה ...חשוב על כ ך

׳־ משהודו,אדריכלותפנים
רה׳ אברבנאל ,3תל אביב.טל .82 92 89 .מעון. 33 6411:

התמנתה
תברח האלקטרוניקה
!,סיפק רשמי״ של ציוד אלקטרוני
למ שחקי הבינלאומ״םבכ דו רגל

במדינה
(המשך מעמוד )47
כי אינו ממצה את הדין עם גילה
כיוון שהיא רק ניצלה את הפירצה
שהמחוקק פתח לה.
השופט גינה בלשון שאינה מש תמעת
לשתי פנים את החוק, שיצר
פיתוי להשתמטות ועודד בנות למתן
הצהרוודשקר, כפי שעשתה גילה.
על גילה הטיל השופט עונש
מאסר של 18 חודש, מתוכם שישה
חודשים בפועל. בשלב זה התמוטטה
הנאשמת.
בית־המישפט גם סירב׳ לבקשת
הסניגור, לדחות את ביצוע גזר-
הדין, כדי שיוכל לערער עליו.
גילה נלקחה על־ידי השוטרת ל-
חדר־המעצר. פקידים ומתמחים
סיפרו אחר כך כי גם השופט סבל
מאוד מגזר־הדין שחרץ. אבל הוא
הסביר בפסק־הדין כי הוא ממלא
את חובתו כדי להרתיע בנות אחרות
מללכת בדרך זו.
אם אמנם היה העונש אפקטיבי,
צריכים שילטונות הביטחון לקיים
מעקב מתמיד אחר גערות ד,מצ־

חברת האלקטרוניקה היפנית 0התמנתה לאחרונה, בשיתוף עם פדרצ״ת הכדורגל
העולמית, כ״ספקית רשמית״ של ציוד אודיו ווידאו למשחקי כדורגל ברחבי העולם
ב־ 3השנים הקרובות. בין המשחקים הכלולים בהסדר זה: משחקי הגביע העולמי
(משחק הגמר ביוני 1982 בספרד) ,אליפות אירופה (משחק הגמר ביוני 1980 באיטליה)
ומשחקים אחרים.
חברת 0ז\ן המשווקת מתוצרתה גם בארץ באמצעות שרות אמפא אלקטרוניקה, היא
חברת ענק יפנית, המייצרת מוצרי אלקטרוניקה מתוחכמים החל ברדיו־טייפים ומצלמות
וכלה בטלויזיות צבעוניות וציוד אודיו ווידאו.

לוגית צעצוע הרבבה
מחזמר מיוחד-היחידים בעולם
עם אחריות לשנתיים!

באר־שבע, עם אדם המכונה על־ידי
המישטרך, כ״חשוד העיקרי״׳
פנה חלאוי למישטרה לפני כשבוע,
וציין שהאיש מבאר־שבע דומה ל־קלסתרון
שפורסם על־ידי המיש״
טרה, וכך החל העניין.
אחרון החשודים בחבורה זו הוא
רחמים שלום, גרוש 38 בעל ה דירה
שבה התגוררו כל השאר
בהוד־השרון. במיקצועו הוא מרכיב
כבלים בחברת גרא גל ושות׳ ,והוא
אף לא סיים את בית״הספר העממי.
רמת־המישכל שלו היא על סף
הפיגור השיכלי, ולדברי אחיו מעו לם
לא השתמש בטלפון, מפני ש הדבר
נשגב מבינתו.
עורך־הדין יורם שפי ערער על
החלטתו׳ של שופט־השלום הראשי
בתל־אביב, חיים שפירא, לעצור
את כל הארבעה למשך 15 יום. הוא
גם ביקש מרחמים להרים את׳חול צתו
ולהראות לבית־המישפט את
ביטנו החבולה. הבטן היתה מכוסה
כולה בשטף־דם בצבע כחול, שלא
נסתר מעיני השופט.

עורך־הדין יורם (״שפי״) שפטל, צילם
בבית־חמעצר את ביטנו החבולה של
לקוחו׳ ,רחמים שלום, החשוד בפרשת החטיפה. בתמונה נראים ׳שיטפי־הדס,
שאותם הראה החשוד גם לשופט. רחמים טוען שהוכה בידי •המישטרה.

תמחה חשאית

צעצועי לוגית בשלל צבעים מרהיבים מתוצרת ישראל נמכרים בהצלחה
ברחבי העולם.
צעצועי לוגית בטוחים לחלוטין למשחק ילדים עשויים מפלסטיק
מוקצף דמוי עץ, בלתי שבירים, ללא סיבים ומחומר בלתי רעיל.
צעצועי לוגית במיכל שימושי מהודר.
צעצועי לוגית נמצאים תחת השגחת מכון התקנים.

ל ה שיג ברשתות המ שביר, בכל בו שלום ובכל חנויו ת הצע צועים ברחבי הארץ.

בוישפט
המוח 1לאחור החטיפה

ג ב ־ ע ם שווק והפצה: רוו׳ שמואל הנגיד 26
ירושלים טל 02-233303.

המתמודדות על תואר

מדנה המים 80׳
תזכנה במצלמת הפרקט

ו 1 1 3 1ע / 1ן

חירות
צה״ל
הדבר,
וחסר

כי אינן יכולות לשרת ב־מטעמי
דת. אם לא ייעשה
יהיה פסק-הדין מחווה ריק
תועלת.

האס החשודים,
שהשכלתם הממוצעת היא
בקושי עממית, הם מוזכגגי
החטיפה ה מ תו חכ מ ת?
לאחר שכל המדינה, שמעד, את
קולו המוקלט של החוטף, ואת קולו
המוקלט של האדם שדיבר עם אייבי
נתן וטען כי הוא החוטף, דחה ה שופט
אריה סגלסון את הערר על
מעצרם של ארבעת החשודים כ־
״מוח המתכנן של החטיפה״.
החלק הנשי של ״המוח״ הן שתי
הפרוצות מהוד־השרון. האחת היא
דליה אלבז 27 לא־נשואה ואם
לילד 4אשר סיימה את בית־הספר
העממי, ועוסקת במיקצועה
בפרדסי הוד־השרון. השנייה היא
פרידה בראונשטיין 23 אשר לד בריה,
סיימה את בית״הספר העממי,
ובאה מבאר־שבע כדי לעבוד בפר דסי
הוד־השרון.
דא משתמש בטלפון. הג ברים
הם חלאוי סעיד 32 יליד
הארץ ממוצא עיראקי, בעל השכלה
עממית. בעבר עבד כנהג־מונית
וכיום הוא הסרסור של שתי הפרוצות.
בגלל סיכסוך שהיה לו ב־

ההדטה מפתיעה. השופט
סגלסון שמע בסבלנות את טיעונו
של שפי, ואת טיעונו של המפקח
שמואל שניצר ממישטרת ישראל,
אשר חזר על עתירת המישטרה
משבוע שעבר, והודה כי אין בידו
ראיות חדשות.
החלטתו של השופט היתה מפתיעה.
למרות שלא נתגלה שום
דבר חדש ולמרות שאפילו הוא
לא יכול להאמין כי ארבעת עלו־בי־החיים
שלפניו תיכננו את ה חטיפה,
החליט השופט לבטל את
הערר, ולהשאיר את משך המעצר
על כנו.
עכר פלילי השופט דחה בתוקף
את טענתו של הסניגור, כי המיש־טרה
מחזיקה את כל הארבעה רק
כדי שלא יתגלה כשלמה בציבור.
הוא קבע כי אינו מאמין שעד כדי
כך הידרדרה מישטרת־ישראל.
העולם הזה גילה כי החשוד ה עיקרי
בפרשה, אשר נעצר בבאר־שבע,
גם הוא בעל השכלה עממית
ושוחרר מצה״ל אחרי שמונה חודשי
שירות בגלל סיבות משפחתיות.
יש לו עבר פלילי בענייני רכוש,
והוא מובטל מעבודה זה זמן רב.
לאחרונה הסתכסך עם חלאוי ב עניין
שתי הפרוצות. זאת גם ה סיבה
לכך שחלאוי פנה למישטרה
וסיבך אותו בפרשת החטיפה.
כל החשודים מכחישים כל קשר
לחטיפה. איש מהם לא מסר ל־מישטרה
כל מידע מפליל, ולא נמ צא
אצלם כל דבר המקשרם לאורון
ירדן. אולם הם עדיין ממשיכים
לשבת, והילד טרם נמצא.
ה עו ל ם

הז ה 2234

ב־ 10 ביולי, אחרי שובו של הד״ר יוסף בורג
לארץ, יתבנסו מוסדות המפד״ל בדי לדון
כהמיטך השת תפו ת מיפלגה זו בממשלה.
בינתיים בבר הצליחו הכוחות בתוך
המפד״ל, הדורשים לפרוש מייד, לארגן
להם רוב. מלבד בורג׳ו ה שר זבולון המר,
התומכים כבר עתה בפרישה, נראה שגם
שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא, שבלם א ת
כוונות הפרייטה עד כה, בבר שוכנע
ויצטרף אל שני היטרים האחרים.

ת ט קי ף

מי לי ארד
תמורת אחו!

קיצוץ נוסף
בבי ט חון
גם אם יפתר המשבר טביב קיצוץ תקציב הביטחון,
הוא יתעורר מחדש בעוד כשישה שבועות.

שר־האוצר, יגאל הורכיץ, אמר למקורביו
בי הוא ידרוש קיצוץ נוסף ב תקציב
הביטחון אחרי שהפר ש־ תירגע ,״בעוד
חודש וחצי לערק.״

מודעי שר״האוצר
בשיחה שהתקיימה ב תהיל ת השבוע בין
ראש־המגזשלה, מנחם בגין, לבין שר־האנרגיה,
יצחק מודעי, הבטיח בגין לתת
למודעי א ת תיק האוצר, אם יגאל הורביץ
יממש א ת איומיו ויתפטר.
השניים החליטו לשמור על הבטחה זו בסוד.

ברי ח חד ש ה
9 0מ שלה
בקרב שרי הממשלה פשטה שמועה על
כרית הדשה בין שלושה שרים: שר־האוצר
יגאל הורביץ, שר־יהחקלאות אריק שרון ושר־המישפטים
שמואל תמיר. מקורבי תמיר
הפיצו השבוע את השמועה כי השלושה
שוקלים הקמת רשימה. משותפת לכנסת.
בעת ישיבת הממשלה השבוע שיגר הורביץ פתקים
למרבית השרים בהם כתב :״לא איכפת לי מאין
יבואו 8המיליארדים. אם לא אקבל אותם אתפטר.״
היחידים שענו על הפתקים שלו ואחר־כד הסתודדו
עמו משך כמעט כל ישיבת הממשלה היו שרון ותמיר.

האם רימה
מי שרד הביטחון

גורמים המקורבים לשר־האוצר, יגאל
הורביץ, טוענים כי מישרד־הביטחון עיוות
עובדות ומיספרים בעת הדיונים על תקציב
הביטחון. לדברי הודביץ, הגיש תת־אלוף
צבי •טור, היועץ הכספי לרמטכ״ל, לממשלה
נתונים ״מבולבלים בכוונה ולא נכונים״.
לדעת הורביץ, הקיצוץ של 7מיליארד הלירות לא
פגע בצה״ל בגלל החישובים הכוזבים, ואין בו
כל חיסכון.

נגיד בנק־ישראל, ארנון גפני, טען בישיבת
הממשלה האחרונה, כי כל מיליארד לירות שיקוצץ
מהתקציב, יביא לירידת האינפלציה באחוז אחד.
אם יקוצצו 25 מיליארדים, תרד האינפליצה, לדעת
גפני, ב־ 25 אחוזים.

כלכלני האוצר טוענים לעומת זאת כי בל
מיליארד לירות קיצוץ ישפיע רק על
0.0אחוז באינפלציה, כך שאם יקוצץ
הסכום, תחול נסיגה של רק 15 אחוזים.

להורביץ נודע כי נאמן רב עם הכתב
הכלכלי של הרדיו גדעון זלינגר. בנוכחו ת
אנשים הוא צעק על נאמן :״אני לא מרשה
לך לריב עם עיתונאים״.

המפד״לבעד
הבל ח ה מכ של ה
אם הממשלה לא תיפול עד ה־ 10 בחודש הבא, קיים
סיכוי רב שהמפד״ל תחליט לפרוש ממנה ולהפיל

אותה בתאריך זה.

מגרמניה
שר־החוץ, יצחק שמיר, מכין מיתקפת הסברה ויחסי׳
ציבור על המימשל בגרמניה.

שמיר החליט כי שורש ה התדרדרו ת של
ישראל בקרב מדינות אירופה נעוץ
ב ה תקרבו ת הגדולה בין גרמניה־המערכית
לבין סעודיה, מה שהפך א ת גרמניה
למתנגדת החריפה ביו ת ר של ייטראל
באירופה.

תוקם רשימה
ספרדי ת
שני אילי הון החברים בפדרציה הספרדית מתכננים
לעמוד בראש רשימה חדשה של ספרדים ציוניים
שתרוץ בבחירות לכנסת הבאה.

היטניים הם ליאון תמן, ח תנו של ניסים
גאון, המתגורר דרך קבע באנגליה, ומרדכי
חתואל, מנהיג יהודי המתגורר בספרד.

מישלחת מצרית ־
לא למס בי לבד
בקאהיר סבורים כי ממשלת ישראל,
באמצעות שגרירותה, מנעה א ת •טיגורה של
מישלחת מטעם מיפלגת־השילטון המצרית,
המיפלגה הדמוקרטית הלאומית, כאורח ת
של מפ״ם.
בעת ביקורה של מישלחת מפ״ם במצריים הובטח
כי בעיקבותיו יבוא ביקור־גומלין. השבוע, בראיון
שנתן לאהוד יערי, הודיע אנוור אל־סאדאת כי
מישלחת מיפלגתו תבוא לישראל כדי להיפגש ״עם
כל המיפלגות״ .בכך נסוג מקשירת יחסים מייוחדים
עם מיפלגות־אופוזיציה בישראל.

ה לי ב ר לי ם ולסריול־ם
את תמיד
חברי־הכנסת של המיפלגה הליברלית בליכוד
החליטו שלא להופיע אף לישיבה אחת של הכנסת,
שבה תיערך הצבעה על הצעות חוק שאותן יגיש
שר־המישפטים שמואל תמיר.
הליברלים נוקמים כך בתמיר על מילחמתו נגד השר
יצחק מודעי בעת המאבק על תיק החוץ.

כבד השבוע נעדרו הליברלים בולם
מההצבעה על חוק הממונות שבה ספג תמיר
מפלה ככנס ת.

בגין נזר ב ש מו אד בי ץ
ראש־הממשלה, מנחם בגין, נזף במנכ״ל מישרדו,
מתתיהו (״מתי״) שמואלביץ .״מיסמך הפרוטקציה״
של שמואלביץ, הסוקר את הישגי הממשלה, עורר
לעג רב בציבור הרחב ובחוגי הליכוד.

•טמואלביץ נפגע מנזיפתו של בגין וכשיצא
מלשכת־ראש־הממשלה אמר לאניטי
הלישכה בזעם רב :״הוא ידע על המיסטך
קודם ואישר אותו. עכשיו הוא נבהל
מכמה עיתונים.״

רב בגדל עיחווא*
שר־האוצר, יגאל הורביץ, נזף בצעקות במנכ״ל
מישרדו, הד״ר יעקוב נאמן, בגלל עיתונאי.

שמיר מוד אג

ל חמת ה ע בוד ה 91 עבר הלהס תדרו ת
אניטיו של ח״ב שימיעה פרס מארגניס מסע
החתמה על מינשר נגד מתחרהו של פרס,
ח״כ יצחק רבץ, במוסדות ה הס תדרות
ובוועדי עובדים.
כשנודע הדבר לרבין הוא הגיב :״ככל שיש יותר
השמצות עלי מצידו של פרס, כן עולה הפופולריות
שלי במשאלי דעת קהל.״

נודע בי מטה פרס מכין מיסמך שיפורסם
בקרוב ובו פרטים חדשים עד מסע
ההרצאות בתשלום של רבץ כארצות
הברית.

ל פיד *חד
מדי ס אד אתר
מנכ״ל רשות״השידור, טומי לפיד, הוא
שאסר א ת שידור התרגום העברי לראיון
שערך כתב הטלוויזיה בערבית, אלי
לניאדו, עם הנשיא אנוור אל־סאדאת,
ובכך נמנע מן הציבור להבין קטעים
חשובים שאמר לו הנשיא.
מאחר שאל־סאדאת אמר ללניאדו הרבה יותר מאשר
לעמיתו אהוד יערי, כתב הטלוויזיה העברית, אשר
ראיונו שודר אף הוא באותו ערב (ליל־שבת) ,סברה
הטלוויזיה הערבית שיש לשדר את הראיון של לניאדו
בצירוף תירגום עברי. התירגום כבר היה מוכן
להקרנה, אולם לפיד אסר את שידורו, בטענה
שזה ״יותר מדי סאדאת.״

דרו שו ת ד ״ לו ח
י שראליות
חבר ת התעופה האמריקאית ״אברגרין״
מחפ שת צעירות ישראליות ה מובנות לעבוד
בדיילות ב שרות החברה.
חברת טיסות השכר האמריקאית נשר, בבעלותם של
ישראלים, יחד עם חברת מעוף בישראל, משתמשות
בשרות1אברגרין לחמש טיסות שכר שבועיות לישראל
וממנה. לדעת מנהלי אברגרין, העובדה שהדיילות
תהיינה ישראליות תהווה מקור משיכה לנוסעים
ישראלים לניו־יורק.

כבר היום נמצאת ככל טיסה לפחות דיילת
אחת ה מדבר ת עברית, והיא ה מו סר תאת
ההודעות לנוסעים משך הטיסה.
הידיעה על כך עוררה תיקווה רבה לקבלת עבודה
אצל דיילות אלזעל שפוטרו לאחרונה.

6מדיון ד ה״ מן
המפיק יעקוב אגמון עומד להפיק ערב משיריו של
נחום (״נחצ׳ה״) היימן.

הערב יופק בהשקעה שד כ־ס מיליון לירות.

י שר אלי קוני
191ע דו ן
קבוצה שד משקיעים ישראלים עומדת
לרכוש א ת מועדון הלידה המפורסם ביותר
בעולם ,״מועדון 54״ בניו־יורק.
בעלי מועדון 54 נאלצו לסגור אותו לפני חודשים
מיספר, אחרי שנשלחו לכלא בעקבות מישפט מס־הכנסה
גדול שהסעיר את אמריקה. קבוצה של
משקיעים מישראל, בראשותם ישראלי השוהה כבר
שנים אחדות בניו־יורק, מנהלת עתה משא־ומתן
לרכישת המועדון ופתיחתו מחדש.

קוף ע ל העץ
(המשך מעמוד )43
זוהי שלילד, מוחלטת של תפ קיד
העיתונות. קל להעלות על
הדעת מה היה קורה לאנשים כמו
אשר ידלץ אילו הוק זה היה
בשעתו בתוקפו!
בפרקים הקודמים של סידרה זו
כבר הופרכה הטענה החוזרת בפי
סניגורי החוק, כאילו מעניקה הצ־עת־החוק
הגנה אמיתית לעיתונות,
כל עוד מטפלת ב״ענייו צי בורי״
.במציאות, אין להגנה זו
כל ערך, ואין כל קביעה ברורה
לגבי מהותו של ״עניין ציבורי״.
נדמה כי בעניין זה לא תיתכן
פשרה בין השקפת המימסד ה-
מישפטני בישראל, שחסרה לו הת חושה
היסודית של מהות הדמוק רטיה
נוסח־אמריקה, ובין העיתונות
הישראלית, שקיבלה בדור
האחרון באופן מכריע את ההש קפה
האמריקאית — לא מעט תודות
להעולם הזה.

סרטי קנדיד-נוקי פטה מצינים:

הסצלמה הנסתרת של; יהודה ב ר קן

קוף עד העץ
ההצלחות בפסטיבל הסר טים
הבינלאומי ג ק אן 1980

מפיצי סרטים מהארצות: אנגליה, גרמניה, צרפת, ברזיל, יפו, אקודור, טורקיה,
ספרד, הולנד, מכסיקו, פורטוגל, יוון והונג־קונג, אהבו את הסרט ורכשו את
זכויות ההפצה בארצותיהם.

א תי תכן בם שסרב בין
י הכימסד העסקני, הרוצה להגן
על עצמו מפני ביקורת, ובין העיתונות,
שקיבלה את הגישה האמ ריקאית,
שכל אדם העולה על ה במה
הציבורית מוותר על זכותו
לפרטיות.
אימרה ערבית אומרת שככל
שהקוף המטפס על עץ ומתקרב
יותר לצמרת, כן הוא חושף יותר
את עכוזו האדום.
זהו הגיון דמוקרטי פשוט. אדם
העולה על במה ציבורית תובע
לעצמו זכויות־יתר למכביר, שולח
את ידו אל הקערה הציבורית, קובע
את גורלו של הציבור, עד
כדי החלטה על מילחמה ושלום,
חיים ומוות.
הוא הדין, בצורה אחרת, לגבי
מי שעולה על במה ציבורית ב שטחים
אחרים, כסו שחקן קולנוע
ותיאטרון.

מי שחושף א ת עצמו לצי־כור
כהק שר הרצוי לו, מוכרח
להסתכן ככד שהוא חושף
א ת עצמו לציכור גם
כהקשר ״שאינו רצוי לו.

^*סהלדא] !0סיקר;,א1.־(1״נ
נזקקנסע^טלגזרופו,
סטתתכיס;יהודה ברקן * אריה כזוסקונר.

קהלי! לנגפורד * אורי גרו * דבורה נקון י יוסי שו שן

כבורה עולמית
שבוע

תל־אביב *
״אורלי״

חיפה

רמת־גן

אשדוד

״רון״

״אורדע״

״אסתר״
1 1ראשון־לציון
״תפארת״

אשקלון

רחובות

קריות

״מאור״

״סביון״

:כינו כרטיסים מראש

מי שטוען כי חתונתו היא
בעלת עניין ׳ציבורי, מודה בכך
שגם גירושין הם בעלי עניין צי בורי.
מי שרוצה להצטלם בפר הסיה
כאשר הוא נואם בוועידה
מיפלגתית, צריך להיות מוכן ש־יצלמוהו
גם כשהוא אוכל באותה
ועידה, או כשהוא שוכב בה על
הדשא.
מי שמוסר לציבור חומר שנועד
לרוממו ולהנחיל לו קולות בבחירות,
מוכרח להיות מוכן לכך
שעיתונאי בעל-שליחות יחפש
גם חומר העלול להטיל צל כבד
על מעשיו, ואשר יגרום לו ל אובדן
קולות.

מי שמטיף מוסר לאח*
ריס ומכק ש דחוקק חוקים
ל שמירת המוסר, מוכרח
להיות מוכן שייצדק גם המוסד
האישי שלו.
באוגוסט 1956 פירסם העולס
הזה סקופ גדול: תצלום של מנ היג
המפד״ל יצחק רפאל, כשהוא
שוחה (שמפניה?) במועדודהלילה
הפאדיסאי לידו. התצלום צולם על-
ידי צלם המועדון, וניתן למנהיג
על גבי חפיסת־גפרורים, כמקובל
במועדוני סטריפטיז ומועדונים דו מים.
עם פירסום זה החלה נפילתו
של רפאל עד שהודח סופית, כע בור
שנים, על-ידי תלמידיו, וברא שם
דויד גלאם, יו״ר הוועדה, ש תטפל
בהצעת חוק־הגנת־הפרטיות.

תצלום זה היה כהחל ט
חדירה לתחום הפרט, והוא
גם היה מכיף.
(המשך בעמוד )72
ה עו ל ם

הז ה 2234

כשצחי הנגב׳ ,בנה של גאולה נהו(באמצע) ,צועד בוא ש, הסתער הימין הקיצוני
מאוניבוסיטוז ׳1־ושלי! 1על אוניברסיטת 1זיפה, כן וי לתעל או 11 כות־הדיבוו

רת דברים מתונים יחסית .״אני קורא
לסטודנטים בכל האוניברסיטות בארץ,״
אמר ,״להתאחד למאבק אחד, שהוא חשוב
יותר מכל ענייני שכר־הלימוד והבעיות
האחרות. זהו המאבק על כך שכל הסטודנטים
יקיימו את חוקי-המדינה.
״עלינו לדאוג לכך שלא יינשאו סיסמות

כגון, מוות לציונות וליהודים /באוניבר סיטות׳
ושלא יחובלו אנדרטות־זיכרון. זהו
מאבק שכל סטודנט וסטודנט חייב להתגייס
למענו!״
דבריו של הנגבי, אשר ירש מאמו את
אמנות־הנאום, התקבלו על־ידי הנאספים
בהתלהבות רבה. למרות שהנואמים לפניו

1 1 1 11^ 1אחד המפגינים נואם בפני חברי תנועת יש ושאר
1 ^ 1191
י • 1י אנשי הימין הקיצוני. אחרי ההפגנה אמר מנהיג הקסטל
צחי הנגבי, כי הדיבורים הם רק ההתחלה. הנגבי איים להשתמש בעתיד במקלות וברובים.
י * כ שיו אנ חנו עדיין מדברים, אבל
זו רק ההתחלה. אם זה לא יספיק,
אנחנו נשתמש גם במקלות. ואם יהיה
צורך — לא נימנע גס מלקחת נשק ל ידיים
! זה תלוי במצב. לא תמיד המגאפון
הוא שימושי. עכשיו הוא עוד עוזר, אבל
יש מצב שבו מדברים הרובים!״
דברים אלה אמר ביום החמישי שעבר
מנהיג תנועת קסטל באוניברסיטה העיב־רית,
צחי הנגבי, במהלך הפגנה שקיימו

סטודנטים של תנועתו ושל שאר תנועות
הימין הקיצוני בקמפוס של אוניברסיטת
חיפה, ובראשן תנועת יש (ישראל שלנו).
במהלך הפגנה זו הושמעו סיסמות אלימות
רבות, אך דבריו של הנגבי עלו על כולן.
־ צחי הנגבי ידוע יותר כבנה של חברת-
הכנסת מתנועת התחיה, גאולה כהן. הבן
הולך בעיקבות אמו, המתנגדת להסכמי־השלום.
כאשר נאם לפני פקודיו, באמצעות
מכשיר־מגאפון נייד, הסתפק הנגבי באמי
קראו
המפגינים, תוך שהם מניפים כרזזח
הקוראות לסילוקם של תומכי אש״ף. כרזוח
אלה היו ממונות נגד הסטודנטים והמרצים, שביקשו לערוך באוניברסיטה סימפוזיון
עלי הנושא: התמורות בחברה הישראלית מאז מילחמת ששת־הימים.

,א שיו הביתה!

*1x1 * 1 1 *1מגר? 1* 1
(המשך מעמוד )51
ואחריו אמרו דברים חריפים הרבה יותר,
צבר הנגבי את מחיאות־הכפיים הסוערות
ביותר. אולם את הצד השני של המטבע
גילה כעבור כמה דקות.
עיתונאי שעמד בקירבתו של הנגבי,
בשעה שהיה שקוע בשיחה פרטית אחרי
סיום ההפגנה, שמע אותו אומר כי בעתיד
לא יהססו הוא וחבריו לקחת נשק בידיים.
נושא השיחה היה הפעילות הפוליטית
המוגברת של הסטודנטים הערביים באו ניברסיטות
.״אנחנו לא ניתן להם להמשיך,״
אמר הנגבי .״נשתמש נגדם בכל דרך
שתהיה נחוצה, גם בנשק!״
תנגבי נושא את שם מישפחתו של אביו,
בניגוד לאמו, הנושאת את שם מישפחתה
מלפני הנישואין, מאז שנפרדה מבעלה.
הוא אמר כי בעתיד ישתמש בנשק, באופן
שלא נשמע כתואם את חוקי־המדינה, כמה
דקות בילבד אחרי שקרא לאוהדיו למאבק
על ״קיום חוקי־המדינה״ .באותה שעה
ניצנץ בעיניו של הנגבי אותו הברק,
המבזיק מעיני אמו בעת נאומיה הנרגשים.

אם אני פייצל. היה להם, כנראה, תיאור
חיצוני שלי, אבל הם רצו להיות בטו חים.
אני לא ידעתי בכלל במה מדובר.
אישרתי שזה אני, ועוד לפני שהספקתי
לשאול אותם מה הם רוצים, הם התנפלו
עלי והיכו אותי בפנים ובראש.״
סטודנט אחר, יוסוף שחאדי, סיפר כי
גם אותו חיפשו, אך הוא הוזהר מראש
והצליח להימלט. הסטודנטים הערביים גם

קמפוס ואגודת הסטודנטים הערביים, שהם
אינם גופים המוכרים רישמית באוניברסיטה,
ביקשה האגודה לבטלו.
למרות שבית־המישפט הוציא צו ביטול
זמני, עד לקיום דיון במעמד שני הצדדים,
לא באו אנשי הימין על סיפוקם. ביום
החמישי אחרי־הצהריים הופיעו בקמפוס
האוניברסיטה כ־ 200 אנשי תנועת יש,
והצליחו להשיג צו זמני האוסר את קיומו

אחד מהנואמים בהפגנה קרא ״בוז !״
לעבר אחד ממרצי האוניברסיטה, הפרו פסור
מיכאל סולטמן, שהיד, אמור להו פיע
בסימפוסיון. בהתייחסו להפגנה קודמת
של אנשי תנועת יש, שבה התקיפו המפגינים
סטודנטים ערביים, הישווה סולטמן
את חברי התנועה ל״היטלר יוגנט״ —
כנופיות הנוער ההיטלרי, שהשתוללו בגרמניה
ערב מילחמת־העולם השנייה.

לפי המסורת
הפאשיסטית
^ כגנ ה זו היתה חוליה נוספת בשר י
* שרת של אירועים אלימים מסביב
לסימפוסיון על ״התמורות בחברה הישראלית
מאז מילחמת ששת־הימים״ .סימפוסיון
זה היה אמור להתקיים באוניברסיטת חיפה
עוד ב־ 5ביוני, לציון מלאת 13 שנים למיל־חמת
ששת־הימים. עמדו להרצות בו פרופסורים
מהאוניברסיטה ואורחים מהחוץ.
מארגני הסימפוסיון ויוזמיו היו סטודנטים
מתנועת קמפוס יחד עם ועד הסטודנטים
הערביים באוניברסיטת חיפה.
במועד שנקבע הופיעו חברי תנועת יש
באולם שבו היה צריך להיערך הסימפוסיון,
ופוצצו את האירוע, תוך שהם יוזמים
תיגרה עם הסטודנטים מתנועות־השלום.
כתוצאה מכך נדחה האירוע ליום השלישי
בשבוע שעבר.
גם הפעם הגיעו אנשי תנועת יש בחיפה,
בראשות מנהיגם אבי עזר, תוך שהם זוכים
לתיגבורת מחבריהם הסטודנטים מירוש לים.
אולם חברי קמפוס והסטודנטים הער ביים
הקדימו תרופה למכה. הם דאגו
מראש להביא תגבורת של צעירים ערביים
מכפרי הגליל, כדי שיגנו על באי
הכינוס מפני חבורות הימין. למקום הגיע
גם כון ז גדול של שוטרים, בראשות מפקד
המרחב, תת־ניצב אברהם תורג׳מן.
כאשר ראה תורג׳מן את שני המחנות
הנערכים, הודיע כי ״המישטרה לא תוכל

קיבל ג׳אבילי פייצל, סטודנט שנה
ג׳ לכלכלה מנצרת. פייצל סיפר
כי אנשי הימין הכינו רשימה־שחורה של סטודנטים ערביים
אשר יש להכות אותם. ג׳אבילי פייצל הופיע ברשימה זו.

חבורה באו

מאשימים את אנשי־הביטחון של האוניברסיטה
ואת השוטרים בכך שהם מחפים
על אנשי הימין המשתוללים, ומעלימים עין
כאשר הם מכים סטודנטים ערביים. לטע נתם,
לא זו בלבד שאינם מגינים עליהם,
אלא שכאשר הם מנסים להגן על עצמם
מפני התוקפים, עוצרים אותם אנשי הביטחון,
כאילו היו הם יוזמי ההתפרעות.

״ ערא שלמה טל (משמאל) הנימנה
על כנופייתו של צחי הנגבי, אל
עבר הפרופסור לביולוגיה מיכאל קוסטה (מימין) ,שניסה להתווכח

.אתה זבל!

להבטיח את הגנתו של הכינוס.״ בעיק-
בות הודעה זו נדחה שוב הסימפוסיון.
סטודנטים ערביים העידו כי אנשי הימין
לא הסתפקו בכך .״היתה להם רשימד׳
שחורה של סטודנטים ערביים, שכנרא.,
זוהו על-ידם כמארגני הכינוס,״ סיפר ג׳א-
בילי פייצל, סטודנט שנה ג׳ לכלכלה
מנצרת, שעל אפו מתנוססת חבורה טרייה.
״הם הסתובבו בשטח האוניברסיטה, וחיפ שו
את האנשים שמופיעים ברשימה.
״כמה מהם ניגשו אלי ושאלו אותי

5 2 1־־

יושב־ ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת
חיפה, עודד (״פוקה״) אייל,
המזוהה עם אנשי הימין . ,התגייס לעזרת חברי תנועת י״ש.
הוא יזם את הפנייה לבית־המישפט, שהוציא צו־ביטול לסימפוסיון.

איש הימין

של הסימפוסיון. הצו ניתן במעמד נציגי
אגודת־חסטודנטים בלבד. בנימוקי הבקשה
למתן הצו טענה האגודה, כי היא הגוף
היציג היחידי של הסטודנטים, המוכר על־ידי
הנהלת האוניברסיטה, ולכן הסימפום־
יון יוכל להתקיים רק באירגונה ובאישורה.
מכיוון שהכנס אורגן על-ידי תנועת
וביניהם צחי הנגבי, שהגיע בראש קבוצת

עם המפגינים. טל התנהג במהלך,ההפגנה בהתאם למיטב המסורת
הפאשיסטית. הוא איים על צלם כי ישבור את מצלמתו,
והעיד על עצמו כי בירושלים כל הערבים מפחדים ממנו.
הסימפוסיון המועד החדש לקיום
נועד ליום החמישי בשבוע שעבר. הפעם
ננקטו אמצעי־ביטחון מייוחדים, כדי להב טיח
את קיומו. אולם אנשי יש חיפשו
ומצאו, בכל זאת, דרך להביא לביטול
הכנס גם הפעם. לשם כך הם ניצלו את
אגודת-הסטודנטים באוניברסיטת חיפה,
הנשלטת על-ידי אנשי הימין, כשבראשם
יושב־ראש האגודה, עודד (״פוקה״) אייל.
בבוקר היום החמישי מיהרו פרקליטי
האגודה לבית־המישפט המחוזי בחיפה.,

סטודנטים מירושלים. באותו אחדי־צה-
דיים איים הנגבי, כי ישתמש בנשק נגד
הסטודנטים הערביים.
במהלך ההפגנה שקיימו, הושמעו הסיס מות
השיגרתיות, המופנות גם נגד אנשי
מחנה־השלום הישראלי :״אש״ף הביתה !״,
״יסזלקו תומכי אש״ף!״ ו״סוכנים של
ערפאת!״ משתתפי הפגנה הודיעו כי ידאגו
״לפוצץ״ גם בעתיד את עריכת הסימפוס־יון,
שנועד לטענתם להיות במה להשמצת
ישראל, בידי אויבי המדינה.

מרצה אחר, הפרופסור לביולוגיה מיכאל
קוסטד״• ניסה להתווכח עם המפגי נים,
אך עד מהרה מצא את עצמו מו קף
בים של חמומי־מוח, שקראו לעברו
״אתה סתם זבל !״ ו״אש״ף החוצה !״.
קוסטה, חבר קיבוץ מישמר־העמק, ענה:
״אני מתנגד לכל מילה שלכם, אבל אני
אגן על זכותכם להתבטא. גם לי מותר
לומר שהתנהגותכם מזכירה לי את מה
שהתחולל בגרמניה של ! 1933״ לשמע
דבריו, נראה היה כי חמומי־המוח עומדים
לאבד את השליטה על עצמם, אך ברגע
האחרון חולץ הפרופסור מהמעגל המשולהב.
אחד
המפגינים, שלמה טל, הנימנה על
כנופייתו של צחי הנגבי, התנהג בכל
מהלך ההפגנה בהתאם למיטב המסורת
הפאשיסטית. הוא איים על צלם כי?ש בור
את מצלמתו, והעיד על עצמו כי
״בירושלים כל הערבים יודעים מי אני
ומפחדים ממני״ .טל לא הסתיר בניגוד
לחבריו, את אחד המניעים האמיתיים
שלשמם באו לחיפה .״באנו כדי להרביץ
לערבים,״ אמר ,״אין כאן מה להסתיר.
זאת מילחמה בינם לבינינו. באנו לחנך
אותם. הם זבל ! אנחנו יודעים שהם נמצאים
בתוך בניין האוניברסיטה, וכשייצ־או
נגמור איתם את החשבון!״
כמה עשרות סטודנטים ערביים אכן נש ארו
בבניין. הם חששו לצאת לרחבה
שבחוץ, שם המתינו להם הכנופיות ה ימניות.
.קבוצה של נציגיהם, בראשותו של
יושב־ראש ההתאחדות הארצית של ה סטודנטים
הערביים׳ אסאם מחול, פנתה
לרקטור האוניברסיטה, עוזר שילד, וביק שה
כי ינקוט צעדים להגנתם. הסטודנ טים
הערביים מיאנו לסמוך על כוח גדול
של שוטרים, שהובא למקום מבעוד מועד.
לטענתם, מנסיונם הם יודעים כי המיש־טרה
אינה יוצאת מגידרה לשם הגנתם,
ולכן אינם יכולים לסמוך עליה.
אחרי התייעצות שהתקיימה בחדרו של
הרקטור, הוזמן, לפי בקשת הסטודנטים
הערביים, אוטובוס מייוחד, שאסף אותם
ביציאה האחורית של האוניברסיטה. פי נויים
בוצע בחשאיות, מבלי לעורר תשו־מת־לב.
בכניסה הראשית המשיכו אנשי
תנועת יש לצעוק ״אש״ף החוצה!״.

יוסי היימן !

שלח 5אריזות ממוצרי ״עץ הזי ת ות שתתף ב הג רל ת
מבצע ״פרס קל״ שבו יוגרלו 20 פר סי ם חד שיים
ממוצרי ״עץ הזית״ ב שווי של כ 2,500 -ל״י כל אחד.
את ה אריזו ת יש ל שלוח לעץ הזית ת.ד 193 .פ״ת
(לציין על המעטפה מבצע ״פרס קל״)

בכל בית מוצרי איכות של

ר שי מ ת המוצרים המשתתפים במבצע:
סבונים: אוליביה, לימור, בלק טבק, לה ולי, קפדי.
משחות שיניים: זברה, קים מי, תותי דנט.

העו ל ם הזה 2234

קרם ידיים: לה ולי, אוליביה.
משחות גלוח: אוליביה, טבק.

פרס ראשון:

טלוויזיה צבעונית סניו

ועוד פרסים:

מערכת טטריאו סניו ¥ 0א\@5 /
אות1ו 09 וזו -מעבד המזון הצרפתי
כורסת טלוויזיה — רהיט מאיר
4טוסטרים אנור ! א ניו־ליין
2מאווררים ביתיים — נל־און
5מסחטות רפיד — ליפסק*
5זוגות סנדלים — למרוד

מ ה יותר טעי ם ומרענן מגלידה קר ה של ויס מן ביו ם
ח ם של קיץ!
קני ויס מן בחבילות, שכל המ שפח ה תי הנה. קני וי ס מן
ב חבילו ת ו תו כלי לז כו תגםבפר סי ם נפל אים.
מ ה צריך לעשות כדי לה שת תף בהגרלה! פשוט מאד:
הורידי אתל שונית־ הפ תיחה (ראי ציור)

מכל חביל ת גלידה ויסמן שאת קונ ה.

אי ספי 10ל שוניות כאלה, צרפי אלי הן
א ת שמך וכתובתך, שלחי. או תן לוי ט מן

א ת כולן יחד. שלחי כל . 10 לשוניות
ב מע טפ ה נפרדת. ככל שתרבי ל שלוח מ ע טפו ת
כן יגדלו סיכוייך לזכות.

ההגרל ה תיערך ביום ,31.8.80ב מפעל ויטמן, בנו כ חו ת
מנ הל החברה, פ ר סו מ אי ה ח בר ה ורואה־ח שבון מו סמך.
כל המעט פו ת שיגיעו לוי ט מן עד תאריך זה י שתתפו בהגרלה.
^ ה כ תו ב ת למ שלוח המעטפות:
ויטמן, שק דואר נעול, בי ת המיון,
רח׳ החרש ,8תל־אביב( .עבור

תו צ או ת ה הג רל היתפרס מו ב ע תוני ם
^ ובאופן אישי יי שלחו לזוכי ם בלבד.

מיבצע חבילות).

...אז ה ת חילי ל א סו ף
ושיהיה לך במזל טוב.

אהבה

הי פ ה פי ה

!תרת
פעם הוא היה נשוי בנתניה. אחר־כך
הוא התגרש. לא נורא, זה קורה. אז
הוא החליט להיות גרוש עליז, עזב את
נתניה, עבר לבית משגע בעין־כרם ש בירושלים,
והתחיל לחרוש את העיר
במגמה למצוא חתיכות.
אני מתכוונת למשה עמירב, שחוץ
מזה שיש לו בית משגע בעין־כרם, הוא
גם קצת דובר״רשות־ד,שידור ואחד ממובילי
חיי־הלילה של הבירה.
החתיכה הראשונה ששמעתי עליה הי־

זפכה חופשייה
מי שאוהב יופי אמיתי שייצמד לכורסד. וימשיך לקרוא. כאן

ההזדמנות של חייו. אני מתכוונת לעיתונאית קולט ברישר,
אשר שמד, מעיד עליה שהיא צרפתיה לשעבר ועובדת בארץ
עבור עיתונים צרפתיים. קולט דנן היא בעלת יופי מהמם, גיזרה
משגעת, ומי שזכה לשוחח איתה טוען בחום רב שהיא גם חכמה;
פשוט בחורה מושלמת.
במשך שנים רבות היתה המושלמת הזו בלתי־ניתנת להשגה.
אף אחד לא יודע איך, אבל בחור אחד בשם רפי, שלא דמה
לה כלל וכלל, הצליח להשתלט עליה ולקחת אותה לעצמו.
זו היתה אהבה של ממש. העובדה שמדי פעם בפעם הוא היה
עושה לה בזיונות, כלל לא הפריעה לקולט היפה והפוסונוודת.
גם העובדה שיש לו איזו אשה חוקית בבית לא הפריעה לה.
היא קיבלה את החיים כמו שרק צרפתיה יכולה לקבל אותם,
ככה כמו שהם, והסתפקה בעובדה שהיא פשוט אוהבת את רפי.
ועכשיו אני מגיעה לפואנטה של הסיפור. העניין עס רפי
נגמר. זה כבר קרה לפני כמה חודשים, כך שהדמעות יבשו וישיב•
רי־הלב התאחו. עתה קולט היא שוב יפה וזוהרת, אבל בהבדל
קטן אחד: היא נותנת למחזרים להתקרב אליה בלי לנשוך
אותם — אם הם עושים זאת באלגנטיות, כמובן.

אהבה

יהודית נגר ושימעון עדן
לא כל־כך קבוע
מי שהיתר, מלכת־המים לפני שנתיים,
הדוגמנית היפהפיה יהודית נגר, אינה
שוקטת על שמריה. מילבד עיסוקיה הנמ

צי ת
רצים בדוגמנות, ואחרי סיור קצרצר בלונדון׳
חזרה ארצה ונפרדה מהחבר ה קבוע׳
שהיה לד, בשנתיים האחרונות, גיו רא
גודדרייך. אך לא בחורה כיהודית
תשב ותזיל דמעות על לב שנשבר.
היא פגשה בתל־אביב את נער־ד,שעשועים
הנצחי, שימעץ עדן, שהיה כאן ב חופשה
בת כמה ימים, ומשהו נדלק בין
השניים. שימעון לא טרח להביא הפעם
את חברתו ד,גרמניה, ולכן היה לו זמן ל התמסר
לשחורה ולנאווה, ליהודית.
השניים נראו מאוהבים ומבלים בכל
מקומות־הבילוי בארץ, ויום לפני נסיעתו
בחזרה לברלין, מקום מגוריו, הם חגגו
במיסעדה צרפתית.
אני לא מאמינה שיהודית נשארה עם
לב שבור. היא בחורה מפוכחת וחסרת-
אשליות, ומבינה שעם נער־שעשועיט ה קשר
לא כל־כך קבוע.
היא שוב חופשיה ונהנית ביותר מכך.
אני מצפה לרומן הבא, ומקווה שהיא
תמצא לה אחד כזה שלא יסע לשום מקום,
ושישמור עליה היטב.

אהבת
ה מ שו ר ר
מי שאוהב שירה, אוהב את נתן זך,
ומי שאוהב את נתן זך, בוודאי ישמח
שהמשורר הזה עומד להציף אותנו בשי רים
רומנטיים נוגעי לב ומלאי רוך. לא

יורם

ובכן, אותו יורם, שפעם היה שובב לא-קטן ושניהל רומנים קצרים וממושכים עם
יפהפיות רבות, הזר לשוק במרץ מחודש. כאשר לא היה עסוק בציור, בילה בכל
המקומות המקובלים, אחרי שבמשך שבע שנים לא נראה הרבה ברחוב דיזנגוף או
בקפה נסית.
לפני כשבועיים הפתיע את כל החתיכות שרצו בייקרו. הוא בישר לכולן :״די,
אני חוזר הביתה, אל נאווה !״
ואמנם כך עשה. הוא שב לקריית־אונו, ממשיך לצייר ברחוב אלנבי, ונהנה מאוד
ממצב העניינים.
אני יודעת שהוא ואשתו נמצאים בתקופת־ניסיון, ואני מחזיקה להם אצבעות. אני
מאוד מקווה שהניסיון יצליח, ואז נחכה לחתונה שנייה עם אותה האשה. מה יכול
להיות יותר יפה מזה, בימים טרופים אלה של חמסינים וגירושין בכל פינה?

וגם לה, כמו למשה, היה ילד מנישואין
קודמים. נראה היד, שהעניין רציני. כאשר
הם החליטו שלא לנסוע ביחד לחוץ־לארץ
ואת הכסף הנחסך להשקיע בסיוד הבית,
הימרתי על חתונה. אבל לא. יום אחד
קמה מירי והלכה. אני לא יודעת למה,
אבל מישהו סיפר לי שזה בגלל מישהו
אחר — לא דובר ולא בית בעין־כרם,
אבל בטח דברים אחרים כן.

ירח־דבש

הביתה

לפני כמה חודשים סיפרתי לכם איך חזר לשוק־ר,אהבות אחד הגברים הנאים
ביותר שאני מכירה, הצייר יורם לוקוב. הוא עזב אז את אשתו נאווה עם שני
ילדיהם ואת הבית בקריית־אונו, שכר לעצמו דירה ברחוב אלנבי בתל-אביב ופתח דף
חדש בחייו. הוא אף טרח להתגרש ברבנות, כשהוא משאיר לנאווה את הבית, המכונית
וכל מה שהיה להם. העיקר החופש.׳ אחרי שבע שנות נשואין, הוא הרגיש עייף.

תה חתיכה של ממש. קראו לה מירי,

עכשיו, כשעמירב התאהב בשנית, הוא
החליט שאין חכם כבעל־ד,ניסיון. הוא
פשוט מסתיר את הרומן שלו, רק אני,
עם החושים הבלשיים שלי, הצלחתי לגלות
שהיא חתיכה, שהיא משבדיה ושהיא עי תונאית.

י־י-יי

חוזר

משה
עמירב
לשמוע מהחברים

נתן זך
יחי הצעירות
שאני מבינה בשירה ולא שאני יודעת על
מה כותב המשורר, אבל אני יודעת מה
היא אהבה.
המשורר שלנו מאוהב, הפעם על אמת
שבאמת. לא מפריע לו שהוא עבר כבר
את גיל החמישים ושהאהובר, שלו היא רק
בת .28 לא מפריע לו שום דבר בעולם.
הוא מאוהב במשוררת ש. תרצה.
אהבה בין משוררים יוצרת הרבה הר בה
שירים יפים ורכים. אני משוכנעת
שבשבוע־הספר־העברי הבא תוכלו לרכוש
ספרים גם של זך וגם של תרצה בהנחה
ניכרת ובסיגנון חדש.
עשירים דיווח קצר מירח־הדבש של השנה, זה
של אשר ידלין ושל עורכת־הדין טליה

ליכגי.

מכל פינה באירופה מגיעים אלי סי פורים
על חיים מטורפים שהם עושים.
הם מתגוררים במלונות המפוארים ביותר,
אוכלים במיסעדות המפוארות ביותר, ונוס עים
במכוניות שכורות מפוארות. לפעמים,
אמנם משאיר אשר את טליה במלון, כשיש
לו פגישות־עסקים, אבל בדרך־כלל הם
יכולים לשמש פירסומת ל״מדוע כדאי
להתחתן״ .כשהם יחזרו, אני מבטיחה לכם
את הסיפור המלא.

שערוריה רוד פ ת שערוריה

את שוב
מלאה?

(המשך מעמוד )13
אף הוא על שערוריית וולק ודרש
הסברים מהנהלת החברה על ה מינוי.
המבקר ביקש מבומה שביט
לענות לו על שאלה אחת; מדוע
לא תמנע אל־ על ׳מלשגר לנין-
יורק את הגברת לובה וולק י
שערורייה אחרת בעלת אופי
דומה, שהתפתחה בנסיבות הסו כות,
היא פרשת אחד העובדים
הבכירים של אל־ על, מורים נח תומי,
שהיה איש מס׳ 2בנציגות
אל־ על בניו־יורק. לפני ארבעה
חודשים הוחזר לישראל ומונה
מנהל סניף ישראל של החברה.
נחתומי ממשיך לקבל את משכורת
ניו־יורק שלו, הגבוהה בהרבה מן
המשכורות הנהוגות בישראל, וזאת
חרף העובדה שהוא מתגורר ועובד
בארץ. משכורתו מסתכמת בכ־216
אלף לירות לחודש. בני מישפחתו
;שארו בניו־יורק, ומכיוון שהוא
מתגעגע אליהם, הוא נוסע אחת
לשבועיים שלושה לבקר אותם שם.

נפיחות? עצירות?
תה ביקוניס לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל * עלים וטבליות.

כמה מבכירים העובדים מכי נים
עתה ספר־לבן על כל
ביזבוזי אל־על מאז כניסתו של
בומה שביט לתפקידו. פרשת ביז־בוזים
גדולה היא פרשת הברת־הייעוץ
האמריקאית מקמי.

צפיי ת־שווא
ביט
שכד את שרותי
י מקמי כדי לחקור דרבים
לחיסכון ולייעול באל־על. הוא לא
התייעץ עם ועדי־העובדים לפני
ששכר את מקנזי ושילם לחברה
האמריקאית דמי-ייעוץ בגובה של
2מיליון דולר, שהם 96 מיליון
לירות. נציגי מקמי שהגיעו לארץ
גילו, שאין הם זוכים בשיתוף-
פעולה מצד העובדים. הם יושבים

מ ש כו ר ת
והט בו ת

בנו ת נ עו רי ם
ב פג רתה קי ץ

קורס מרוכז
לשיפור הגוף
י צי ב ה, ג מי שו ת
וחיזוקהש רי רי ם
טיפוח החן יקנה לך
שיפור עצמי מכף רגל
עד ראש,
גינוני חברה
ויחסי אנוש יפים
וכל זה יתן לך
בטחון עצמי
הרשמה מיידי ת
המקומות מוגבלים
לטלפן לראיון טל 267682 .

אול פן
לאה פלט שר
אבן גבירול .50

מערכת היחסים בהנהלת
י אל־על מעכיר הריב בין שני
בכירים: המנכ״ל החדש, יצחק
שנדור, וסגנו של בומה שביט,
יוסי -אלשייך. שנדור מונה לתפ קידו
מפני שלבומה שביט יחסים
ידידותיים במיוחד עם מישפחתו.
רעייתו של שנדור היא עובדת
בכירה בחברת כנס, שבה שותף
שביט. אלשייך היה סגנו של שביט
בהתאחדות התעשיינים. לדברי שנ דור
לאלשיין־ ״אין שום הבנה
בתעופה. הוא נותן לשביט עצות
מהסוג שנותן הד״ר נאמן לייגאל
הורביץ. הוא הורס את החברה.״
אלשייך, לעומת זאת, חושש מהתגברות
השפעתו של שנדור בחברה
ומדחיקתו מן העמדה שאליה הגיע
בעזרת שביט; מס׳ 2באל־על.
אך לא רק העובדים כיום ב־אל־על
אחראים למצב שבו שערו־ריה
רודפת שערוריה. חלק מן
האחריות לכך נופל על שכמם של
עובדי החברה לשעבר. אחת הפר שות
הגדולות, שהתפתחה בארץ,
׳.נבלמוה ברגע האחרון בעיקבות
התערבותו של שר־האוצר יגאל
הורביץ.
על פי החלטתו של שביט, ממ שיך
יושב־ראש מועצת־המנהלים
לשעבר של אל־ על, מרדכי בן־ארי,
לקבל מהחברה משכורת והטבות
רבות. בנוסף למשכורתו הוא מקבל
גם מכונית צמודה ונהג, מישרדיס
ומזכירה — הכל על חשבון אל־על.
בן־ארי מנסה לעשות עסקים
בנושאי תעופה, ולשם כך גם הקים,
בשותפות עם בנק המיזרחי המאוחד
,־ חברה העוסקת בקניה וב מכירה
של מטוסים בחוץ־לארץ.
כשהתפטר מנכ״ל אל־על לשעבר,
רפי הר־לב, הוא עבר חיש מהר
לעבוד עם בן־ארי.

תוותר על הטוב
ביותר

דמי*
עמלה

אולסי פרי ממל>>ו
החולצות של״מיסטר אבי״
הטובות והאופנתיות
ביותר שהכרתי
להשיג בחנויות המובחרות
אשקלון נ
דימונה :

״פרוספר״.
״ג׳ינס ליי

אשדוד נ
דימונה״.

״מיסטר ג׳יי״,
כאד־ שבע :

מרכז א׳.
״פרוספר״.

די לנסות ולהציל את מאזנה,
מנסה אל־על למכור עתה במר.
ממטוסיה. בן־ארי והר־לב, הממ שיכים
להסתובב במישרדי אל־על.
בקיאים בכל מה שקורה בחברת
התעופה הלאומית. יום אחד הם
הופיעו במישרדי החברה ובידם
הצעה: לתווך במכירת שיי מטוסי
בואינג 707 של אל־על לחברה
דרום־אמריקאית. לדבריהם יש
קונה, המוכן לשלם עבור שני
הבואינגים 13 מיליון דולר, שהם
426 מיליון לירות. כל מה שביקשו
שני עובדי־החברה לשעבר הוא
מצד העובדים. הם יושבים במיש־
.עמלה בגובה של שלושה אחוזים :
390 אלף דולר, שהם כ־ 19 מיליון
לירות. העיסקה עמדה להיחתם,
אלא שפרטיה נודעו לשר האוצר,
שסרב לשלשל לכיסם של בן־ארי
והר־לב את דמי העמלה. העיסקה
פוצצה.

מנכ״ל לשעבר הר־דב
שותפות עם ״מיזרחי״
במישרדים שהוקצו להם בבניין
המיניהלה בלוד, אלא שהוועד אסר
על העובדים לדבר איתם.
בינתיים הגישה חברת מקמי
דו״ח ביניים. עיון קצר בדו׳׳ח
מראה, כי החברה האמריקאית כללה
בו הצעות ייעול וחיסכון סטנדר טיות,
שכמותן היא מגישה לכל
חברת־תעופה בינלאומית, מבלי
שהתייחסה לבעיות המיוחדות של
אל־ על. וכאלה, כידוע, יש הרבה.
העובדים החוקרים את ביזבוזי
אל־על עורכים חישובים לגבי הוצ אותיו
האישיות של יושב־ראש
מועצת־המנהלים, שהרי שביט גאה
בכך שהוא מקבל משכורת סימלית
של לירה לשנה. לדברי העובדים
נתקף שביט, מאז הגיעו לאל־על,
בבולמוס של נסיעות לחוץ־לארץ.
עד כה, במשך ששת החודשים
שבהם הוא מכהן בחברה, הוא
טס חמש פעמים לחוץ־לארץ. היה
מי שחישב ומצא, שבומה שהה
באוויר ובחוץ־לארץ כשליש ממשך
שירותו בחברת התעופה.
הכל באל־על ציפו לדו״ח הבי ניים
של מבקר המדינה, שהיה
אמור להתייחס גם לתקופת כהונתו
של שביט. אולם לעובדים נכונה
הפתעה. שביט הצליח להשפיע על
מבקר־המדינה, הד״ר ארנסט נבג־צאל,
שידחה את סירסום הדו״ח
בהצי שנה.

יוסי ינאי 1

ה עו ל ם

הז ה 2234

במדינה
מי ש פט
ר.נא 01תלא 11(3ק ה
האם העלילה הצעירה כי
הכבר אנס אותה, או
׳ האמינה שאמנם ק• קרה
הלך סיפרה לבית־המישפט בעי ניים
דומעות.כי נאנסה במשך שלוש
שעות תמימות וכי חששה להתנגד
כיוון שידעה שהגבר הוא אלים.
ולכן, למרות שניסתה לדחוף את
האנס בידיה וברגליה, הצליח זה
לבצע בה את זממו. זאת גם הסיבה,
ששכניה הרבים והסמוכים, ב־מעון־העולים
בנתניה, לא שמעו
צעקות או קולות אחרים מחדרה.
הלן לא הצליחה להסביר מדוע
לא היו על גופה סימני אלימות.
בחדר, ואפילו על המיטה שעליה
בוצע האונס הממושך, לא התגלו
סימני מאבק. אפילו הגבר, משה
סיילם, שאותו האשימה הלן ב אונם,
לא היה פצוע. אפילו שריטה
לא נתגלתה על גופו.
כאשר סיפרה הלן את סיפורה
מעל דוכן־עדים, אפשר היה לראות
את מבטי השופטים נעים מהמת-
לוננת כבדת־הבשר, גבוהו־דהקומה
והחסונה, אל הנאשם. סיילס, יליד
הודו, הוא צנום ונמוך־קומה, שצו רתו
אינה תואמת לתמונת האנס
האלים שציירה הלן.

ככ תונ ת־ליל ה

מתלוננת הלן

מזוכה סיילס

״האס אני זוכרת כיצד השתזפנו עירומים על הגג? ועוד איך זוכרת !״

ותחתונים.

הסיפור שנגלה לעיניהם של השופ טים
בנימין כהן, יעקב קדמי ומנחם
אילן, היה רחוק מהאונס הקלאסי.
הגבר והעלמה הכירו איש את רעהו
זמן רב. למעשה היו השניים חברים
ונאהבים תקופה של שנה וחצי.
הם הכירו בראשון־לציון, שם הת גוררו•
הלן, עולה־חדשה מארצות-
הברית, גרה שם עם הוריה, ונק שרה
בעבותות למשה בן גילה.
למרות שמשה היה נשוי, הפך בן־
בית במישפחתה של הלן, כיוון *
שחי
* השם האמיתי נאסר לפירסוס.

בנפרד מאשתו והיה בהליכי גירושין.
גם כאשר עברה הלן למעון-
עולים בנתניה המשיכו ביחסיהם,
ומשה היה נוסע לשם לעתים קרו בות
ומבלה עמה לילות בחדרה.
חמישה חודשים לפני האונס ה נטען
נפרדו השניים. הלן טענה כי
היא אשר ניתקה את היחסים, אחרי
שמשה היכר. אותה ונהג בה באלי מות
מרובה עקב קטטה מקרית.
משה, מצידו, סיפר בבית־המישפט
כי הוא שנפרד מהלן כיוון שהחליט
לחזור אל אשתו.
הלן ניסתה לקשור קשרים אח
רים,
יצרה לעצמה חוג ידידים ו ידידות
במעון שלה, ובליל האונס
יצאה לבלות עם חברים עד שעה
מאוחרת. היא חזרה לחדרה אחרי
חצות, ובערך בשעה שתיים שמעה
נקישה בדלת. למרות שהיתר, לבו שה
כבר בכתונת־לילה ותחתונים
בלבד, פתחה את הדלת מפני ש חשבה
לתומה כי ידידיה מהמעון
הם המבקרים. בפתח ראתה את
סיילס. היא הכניסה אותו לחדר ו ישבה
לשוחח עמו. אולם כאשר
!ניסתה לשכנעו לעזוב, סירב לעשות
זאת. כאשר התייגעה הלן מדיבו
רים,
נשכבה על מיטתה כדי לישון.
מתוך נימנום הרגישה את גופו של
משה הלוחץ אותה בכוח, וחשה
כי ידיו מפשיטות ממנה את כותנ תה
ותחתוניה.
זכרון הקטטה האלימה שהתרחשה
בעבר, מנע מהלן לצעוק ולהתנגד
בכוח. לדבריה, חששה מפני משה.
והוא ניצל את חולשתה ופחדה,
ומשך שלוש שעות תמימות התעלס
איתה, ועשה בה כרצונו.
בשעות הבוקר, אחרי ליל־סערה,
שתו השניים קפה. משה נפרד
ממנה והיא הלכה לחדרה של חברה

וסיפרה בבכי את קורות הלילה.
כאשר הגיעה למישטרה נתקלה שם
באוזניים קשובות. החוקרת המיש־טרתית
רשמה את דבריה, ושלחה
הודעה למישטרת ראשון־לציון לע צור
את סיילם.
עירומים עד הגג. משה נעצר
לתשעה ימים, עד שהמישטרה הת חילה
בחקירתו. ואז התבררו עוב דות
!נוספות שגרמו לשיחרורו ה מיידי
בערובה.
הצעיר לא הכחיש שבילה את
הלילה במיטתה של הלן, אך לדבריו
(המשך בעמוד )67

אחת
־ עוול במטבח
הורסת לאשתך
את כל היום...
היא זקוקה ל־המאוורר
האידיאלי למטבח ולשרותים

י העולם הזה 2234

שי ח ר
צל״ש
״מח>ךדאגהד 3גץ״
• לכתב •הטלוויזיה בערבית, אלי לני
אדו, על הראיון שלו עם הנשיא אנוור
אל־סאדאת, שעלה בהרבה על הראיון ה־מקביל
שערך כתב התוכנית העברית,

אהוד יערי.

למרות שהראיון של לניאדו שודר לפני
הראיון של יערי, דיבר אל־סאדאת תחילה
עם יערי, אחר־כך עם לניאדו. השניים
הוזעקו מן הארץ במייוחד, אחרי שעורך
אוקטובר, אניס מנצור, אירגן להם את
הראיונות (וגם נכח בהם).
בעוד ששאלותיו של יערי היו סטנדרטיות
ורשמייות, והוא !פנה אל הנשיא בלשון
״הוד מעלתך״ ,זרמה שיחת הנשיא עם
לניאדו בשטף. והוא גילה לו הרבה יותר
מאשר ליערי.
בין השאר אמר הנשיא ללניאדו :
• בתשובה על השאלה לגבי ״הקונסנזוס״
הישראלי נגד מדינה פלסטינית :״אה,
אם זהו הקונסנזוס, אז אגיד לך. הקמת
מדינה פלסטינית היא בלתי־נמנעת. או
שתהיו מוחרמים על-ידי כל העולם, או
שתיכנסו למשא־ומתן על ערובות לביט חונכם,
מול פני מדינה פלסטינית. עליכם
לבחור.״
• יעל רעיון הפשרה הטריטוריאלית
(לפי הצעת המערך) :לא ישראל, לא מצ ריים
ולא ארצות־הברית יכולות להחזיר
לחוסיין את הגדה. רק הפלסטינים עצמם
יכולים לעשות זאת. אין מה לחלום על
הגשמת תוכנית הקמתה של ״ממלכה ער בית
מאוחדת״ (פדרציה־כביכזל בין שתי
גדות הירדן) לפי חלומו של חוסיין.
• על החשש שמא רוצים הערבים ל בולל
את ישראל בתוכם: אין לנו מגמות
של התפשטות. איש אינו רוצה שהישראלים
יחיו במדינה שונה מזו שהם רוצים
לחיות בה. מצריים אף אינה רוצה להטיל
את מרותה על לוב דלת־האוכלוסין.
• על תוכניתו של אל־סאדאת לבוא
לירושלים ולנאום !שוב לפני הכנסת:
״גיליתי זאת כאשר (אורי) אבנרי שאל
אותי על כך. עניתי לו שאני חושב על
כך כבר מזה שבועיים״ .כאשר הוסיף
לניאדו ושאל אם שינה את דעתו על
נושא זד, ביגליל רצונו של בגין לנאום
בפרלמנט המצרי, השיב הנשיא :״לא
שיניתי. בשעתו הזמנתי את בגין רשמית.
אך במסיבות הנוכחיות איני מוכן לכך,
מתוך דאגה לבגין. איני מעוניין שמר בגין
יבוא לקאהיר, מפני שאם יישא לפני מויע־צת־העם
שלנו את אותם הנאומים שהוא
נושא בכנסת, על ההתנחלויות, הוא יאבד
את יוקרתו בעיני העם המצרי. מתוך דא גה
למר בגין, איני מעוניין בכך.״

מאחרי המסך
אל־פו ח א׳ רופ הבבד 1רגל
אוהדי ספורט הכדורגל התבדחו בשבועיים
האחרונים וטענו, כי מוטב יהיה אם
יישלמו את אגרת־הטלוויזיה על שני חצאית
לטלוויזיה הירדנית, שהביאה ברצף,
באמצעות הלוויין, שידורים ישירים של
מישחקי־הכדורגל לאליפות אירופה״ ,שרית קה
מיליוני עיניים במערב.
בימים אלה, כאשר נוסדה בארצות־הברית
רשת־חדשות־כבל, המספקת חדשות

הצנזור שמואל תגיר
בפינת, סקירת העיתונות׳ של מאיר שליו, בתוכנית שעה טובה שהוקרנה
בשבוע שעבר, ציטט ׳שליו קטע מתוך העולם הזה שבו תיאר העורך, אורי אכנרי,
כיצד ינהג שר־המישפטים בהווה, שמואל תמיר, לשפץ בביודהדפוס את הכתבות
שעסקו במישפטים הראוותניים שבהם ׳שימש כסניגור. התוכנית צולמה ביום החמישי
בערב.
בין קהל־הצופים בתוכנית נכח נהגו של השר תמיר, שבישר לו מיד על
איזכור רשימה זיו של אבנרי וציטוט קטעים מתוכה.
שר־המישפטים לא טמן ידו !בצלחת. הוא התקשר ביום השישי בבוקר עם
מנכ״ל הרשות יוסף לפיד, וביקש ממנו למחוק את הקטע הזה מתוך התוכנית.

ידי תמיר עצמו. תמיר נהג לקרוא את
הכתבות לפגי הפירסום, לשכתב אותן,
להוסיף עליהן כהנה וכהנה שבחים על
עצמו, ולא פעם אף ניגש בלילות לבית־הדפוס
שלגו והכתיב לפועלי״הדפוס במי שרין
כמה מחמאות על עצמו.
בתום תהליך זה היה שמואל, תמיר

תאומ, פ די ד ה

פנייתו של שר־יהמישפטים עוררה חמת־זעם אצל לפיד ומנהל הטלוויזיה יצחק
שמעוני, שהתכוונו לשדר קטע זה על אפו ועל חמתו של השר. אלא שהשר
יתבע מהם להזמין להקרנה פנימיית ומיוחדת את היועץ-המישפטי של רשות־ז•,שידורי,
נתן כהן, שהבהיר למנכ״יל הרשות ולמנהל הטלוויזיה, שיש בכוונת שר־הימישפטים
להגיש תביעה בהתאם לחוק־לשוך הרע נגד הטלוויזיה, במיקרה. שזו תשדר את
הקטע, אשר ראה אור בהעולס הזה.
המנכ״ל ומנהל הטלוויזיה הורו על מפיק שעה טובה, אהרון גולדפיננר,
ועל מגישה, מני פאר, למחוק קטע זה מתוך השידור — ואכן הקטע לא שודר.

העילה למסיבה ספונטאנית, ישבה השתת

יושב־ראש רשות-השידור ראובן ירון,
המנכ״ל יוסף לפיד, המישנה־למנכ״ל ו עוד
כמה דמויות־מיפתח בהנהלת הרשות,
היתד, המזכירה של לישכת דובר־הרשות,
תמי פרידה, אישר ילדה תאומים. אנשי
הנהלודהרשות, שפדידה נחשבת מעובדותיו
המסורות ביותר -אספו ביניהם כסף
ורכשו לה מתנה משותפת.

ה פ מיני ס טי ת ו״ב־נלעט ח&דו״
במשך 24 שעות ביממה, וכמה ממדינות
אירופה מתחילות להתאים מכשירים שבהם
ניתן יהיה להתחבר לכל מכשיר־טלוויזיה
עם קליטה של שידורים מרוחקים, הרי ש ערך
היסוד של הטלוויזיה, כמכשיר המחבר
את חלקי העולם, כמו אינו קיים ב ישראל.
מחאה
אילמת יעל מחדל דיווחי זה
הביאה שדרני רדיו שונים להפנות את
אוהדי הכדורגל׳ לראשונה בגלוי, אל
מישדרי הטלוויזיה הירדנית.
האדם היחידי שהיה ער למשמעויות ה שוניות
של מחדל דיווחי זה היה אלכם
גילעדי, שביטא את דייעותיו על כך ב־מיכתב
שהפנה אל ראיש-מחלקת־החדשוית,
מנהל הטלוויזיה ומנכ״ל הרשות. טענתם
של אלה הייתה כי המעמסה הכספית של
מיליון וחצי לירות אינה בכוחה של רשות
השידור.
על כל פנים, אירוע ספורטיבי ראשון־
במעלה, כאליפות אירופה בכדורגל, ראוי
לדיווח יישיר לאוהדי הכדורגל בישראל.

ראש הוועד המנהל של רשוית־השידור מיב־תב
אל ראשיה,ממשלה.

זו לשונו :

אדוני ראש־הממשלה,
נוטל אני רישות לכתוב אליך ביעיקביות
תקלה אשר אירעה בשידורי קול ישיהאל
בעניין הודעת הממשלה, המתייחסת להחל טות
התישעה בוונציה.
בתוכנית היום הזה, המשודרת אחרי

במוצאי חג־השבועות, במהדורת החדישות
של כימעט חצות, שודרה ידיעה על
חייליופי־מהליוימות שהתנהלו בין משתתפות
יכנס הפמיניסטיות שנערך במלון ימק״א בירושלים.
מסתבר,
כי אינפורמציה זו לא הייתה
נכונה. הפמיניסטיות פנו אל נציב הקבי לות
על מישדרים ברשות־השידור, ארי

״פורוס החד שו ת״ גגד אדד
כאשר נכנס המפכ״ל הרצל שפיר

לתפקידו, הביא עימו ממערכת דבר את
הכתב אריה ארד, והפקיד בידיו את
מישרת דובר־הימישטרה.
כבר בראשית כהונתו הסתכסך ארד עם
כתבי המישטרה של הרדיו והטלוויזיה,
שמואל טל ודן סמטה. בשבוע שעבר,
כאשר בחן ״פורום החדשות״ של הטלוויזיה
את סיקור חטיפתו של אורון ירדן,
הוא החליט להצטרף לבקשת כתבי ה־מישטרה
בעיתונים היומית לפטר את ארד
מימישרתו מיד עם חיסול פרישת החטיפה.
הסיבה: הניסיונות העיקביים שלי ארד
למנוע ביעד העיתונאים מלמלא את עבודתם
הדיווחיית.
בימים אלה מתאמים כתבי־יהמישטרה
עמדה אחידה לגבי החרמתה של עבודת
המישטרה בדיווחיהם, עד שהמפכ״ל ייפטר
מדוברו.

נליכתב ל>־אש־המונו 3ש3יה

בביקור שערכה בשבוע האחרון המפיקה
והמחברת שיל הסידריה האמריקאית בוסווז,
סוזאן האריס, היא הקדישה זמן לחשי־בת־עבודה
שיערכה בחדר־עפודתו של מנהל
הטלוויזיה, יצחק (״צחי״) שמעוני. מס תבר
כי כתוצאה מפגישת־עבודה זו נוצ רו
קשרים בסיסיים בין סוזאן האריס לבין
הטלוויזיה הישראלית בדבר יצירת כמה
פרוייקטים משותפים.

תביעה לפי חוק לשון הרע

ידיעה ׳שפורסמה בשבוע שעבר במדור
זה, תחת הכותרת ״סקר מוסיקלי״ ,כוונה
לפרופ׳ ראובן ירון, המתנגד למתכונת
החצי־מוסיקלית של בחצי היום, ולא, כפי
שפורסם בטעות, כי ההתנגדות נובעית מ־מנכ״ל
הרשות, יוסף לפיד, הנמנה על
אוהדי שיטה דיווחית זו .

שדרן גילעדי

3ועוח 3חדר ובמנהל

הקטע מ״העולם יחזה״ (:51צ)2

רון ודא?*פ !,־

נזישחקים בטלוויזיה הירדנית

ביקשו בישיבת הממשלה שלא להשתמש
גם בהשוואה הזאת.״
הנוסח הזה אינו יכול להניח דעת. מחברו
לא הבין את חומרת התקלה המקורית ,׳ולא
מצא דרך נאותה בדי להביא לתודעת שומ עיו
את העובדה שאירעה טעות בשידור
של הרדיו.
בעניין זה, אשר מבחינת עבודתה •של
רשות השידור הוא קשה יותר ימן הטעות
המקורית, השמעתי העריותי החד־ימשמעיות
בישיבת הוועד־המנהל, גם באוזני המנהל
הכללי ומנהל הרדיו. ולפניך, אדוני ראש
הממשלה, אני מתנצל בשם דשות־השידור
גם על פגם זה אשר בוודאי צריך היה ל מנוע
אותו.
ברגשי כבוד, ראובן ירון.

בעיקבות תקרית ׳שיל שיבושי שידור ואי־דיוק
בציטוטים ובהבנתם, שיגר יושב״

מנהל שימעוני ;עם מנכ׳׳ל לפיד)
בועות במהדורה ישראלית?
חדשות השעה -19.00 ישודר הימישפט ״ראש
הממשלה הישווה גם את ההצהרה האירופית
לסיפרו של אדיולף היטלר מיין קאמפף.
אכן, היתה זאת טעיות ׳חמורה בעניין רציני,
ועל כך, אדוני ראש־הממשלה, הנני
מביע לפניו צערה של רשות־השידור. יחיד
עם זאת, הרשה־נא לי לתת ׳ביטוי גם ל אמונתי
כי היה זה ׳מיקרה שיל שגגת־אנוש
בתונדלב. על כגון דא לא היה לי
אלא להעיר ולעבור לסדר־היום.
חמור יותר ההיבט הנוסף של העניין.
דהיינו: מה שקרה לאחר מכן. לאחר
שראש לישכתך העמיד את אנשי הרדיו
על טעותם, שודרו במהדורת השעה 21.00
הדברים כדלקמן :״׳מליישכת ראש הממש לה
מבהירים, כי ההשוואה •שיעשה מניחם
בגין עם סיפרו של היטלר, מיין קאמפף,
נגעה להודעת הפת״ח בוועידתו בדמשק,
ולא להצהרת ראשי מדינות השוק בוונ ציה.
כתבנו המדיני אומר, כי כמה שרים

אבנר,

וביקשו ממנו שיברר את העוב
דות.
בדיקתו
של ארי אבנר גילתה כי לא
היה שום יסוד לומר דבר כזה בשידור,
מאחר ולא היו דברים מעולם.
רשות־השידור הביעה התנצלותה על
פגיעה זו בשמן של הפמיניסטיות.

כ פי לו שלגד 3ן־אר
מזה שבועות אחדים מסתובב אדם בעל
חזות־פנים סימפטית במקומות־מיפגש חבר־ ן
תיים שונים בירושלים, ומציג עצמו כנד
כן־ארי. גד בן־ארי, שהוא קריין-
חדשות פופולארי ברדיו וקריין־רצף ב טלוויזיה,
גילה תופעה זו, בשל כמה אי־נעימויות
שאירעו לו, כתוצאה מהתחייבו יות
של כפילו.
חברים של בן־ארי הציעו לו לאפשר
לכפילו להופיע כקריין־רצף במסך־הקטן.
ה עו ל ם

הז ה 2234

יום רביעי
25. 6
6חידושים והמצאות
5.45 סרט שכותרתו תחנת
המעתק של עידן הסילון מת אר
את תחנת־המעתק במאשן
שבגרמניה, שהיא צומת מסי לות
הברזל הגדולה והעמוסה
ביותר באירופה. תחנת מאשן
מצטיינת במהירות ובאמינות,
ביעילות ובריווחיות.
הסי-
• השפעות
דרה התורנית, יורשת אדוניס
ומשך תים, מעבירה את הצופה
לאנגליה של ראשית המאה ה־
,10 אנגליה של ימי מילחמות
נאפוליאון. השפעות הוא סיפור
בעל גוון אוטוביוגרפי, שחיב רה
המספרת הבריטית המהול לה
ג ׳ין אדסטץ. הפרק ה ראשון
בסידרה בת חמישה ה פרקים,
מתאר את אן אליוט,
שלא נישאה לאהוב ליבה מפני
ששמעה לעצת ידידה. תהליך
החרטה שלה מתחיל עם סיום
מילחמות נאפוליאון, כאשר
בחיר־לבה בעבר, קפטין ונט-
וורת, שב וחוזר לחייה. השח קנית
אן פיירבנק מגלמת את
אן אליוט.

• כין האזרח והרשות
7.00 בתוכנית הערב מוצ גות
שתי בעיות. הראשונה עו סקת
בכביש סואן ומסוכן, המתפתל
בין בתי־הספר שבכפר
דבוריה, למרגלות התבור. ה בעיה
הבטיחותית מוצאת פית-
רונות המוצעים מטעם המועצה
המקומית ומע״ץ. הבעיה ה שנייה
עוסקת בשכונה חדשה,
המיועדת למפוני העיר העתיקה
של עכו. לשכונה אין שירות
אוטובוסים עירוני, והתערבות
התוכנית תורמת לפיתרון ה בעיה.

זכר ונקכה׳ ברוא או

•טעה טובה עם מני
פאר ואורחיו 0.20 תום-
נתי הבידור הפופולארית ביותר
של הטלוויזיה הישראלית
תארח הערב את אסי דיין. חני
פאר ישאל אותו על עבודתו,
מישפחתו ובעיקר על יחסו אל
אביו. אורח נוסף: הקריקטוריסט
רענן לוריא. ואם לא יחולו
שינויים של הרגע האחרון
יופיע בתוכנית גם המנצח ומנהל
התיזמורת הפילהרמונית
זובין מהטה. המפיק: אהרון
גולדפינגר.

• תמונה מישפחתית

מתגליות המחקר מוסבר, כי
הומוסכסואלים היו עוברים שסבלו
ממחסור בהורמון הזכרות.
אחד מפרקי הסרט מתאר
כפר באיים הקיריביים, שבו
הפכו 40 ילדות לנערים פעילים
ולגברים.
0מום ״ף 11.15 אחרי
הכישלון המחפיר של תוכנית
הבכורה של מוס״ף — מועדון
ספרותי בהפקת זיווה שפרן ואפרים
סטן ובהגשת דליה
הרץ, הרי שתוכנית זו ראויה
לעוד מעט אשראי, וזאת בגלל
הצורך של הטלוויזיה לעסוק
בספרים.

יום חמישי
26. 6

27. 6

• סיפורי חליל (.)5.32

•טיחה כ שניים: גולן
יום ראשון, שעה 10.50
הארט הזמנה לנישואיה. של
יחת מידידותיו־לשעבר של
ג׳ונתן בעלה, במונטה־קארלו.
מיסגרת זו משמשת בסיס ל סיפור
העלילה של הזוג הזוהר.

• כותרות מכט (.)8.00

קדויכסי: קלוגמן

יום שיען׳

הפרק סוס בחנות מספר על
ילדה שובבה הנכנסת לחנות,
עם אמה, ומצליחה להפוך את
החנות על פיה ולהתיש את
כוחם של הזבנים. סיבת ההת רחשויות
הוא סוס שנמצא בתוך
החנות.

שיחה

כשניים

מהדורת־חדשות מיוחדת המיו חדת
בכך שהיא מאפשרת ל חירשים,
להאזין׳ למהדורת חד שות
בטלוויזיה. המגישים :
ישראל סגל ויאיר שטרן.

יום שישי, שעה 11.10

קרוסלה: ארזי

• קרוסלה 5.30ה פעם
נקלעים לחבורת הגינה
של קרוסלה שני אורחים מוז רים,
איש זקן ונער ששמו תם.
הזקן מספר לחבורה על חייו
במקומות שונים. לעומתו, ה נער
תם אינו מדבר, מפני ש יש
לו שפה ללא מילים. למש תתפים
הקבועים של התוכנית
— ירדנה ארזי, שלמה וישיג־סקי,
אברהמל׳ה טור וחנן גולר־בלט
— מצטרפים שיסעון יש ראלי
ושוקי. וגנר בתפקידי ה זקן
והנער.

• מסעד •טל צ׳אדלס

דארווין 10.00 הפרק ה חמישי
של מסע הבייגל מוליך
את צ׳ארלס דארווין אל פיס-
גות הרי האנדים.

יום חמישי, שעה 5.30

ייט מי־ילס, פרי קינג וויוויאן
בליין.

לקט שירים, שבמרכזו הזמר
גידי גוב. הפיזמונים יוגשו ב צבעים.
במאי: דן מירון.

יום שלי שי

• כפכלי הטיפה המרה

יום רביעי, שעה 10.05

29. 6
• עוד להיט (.)8.03

הערב ׳:
( .)10.50 אורחי
העיתונאי חזי כרמל שישוחח
עם סופרת מעריב בפאריס תמר
גולן. בשיחה תספר גולן, ל שעבר
חברת קיבוץ להב בנגב,
על חייה מלאי־ההרפתקאות ב אפריקה,
במהלך השנים שבהן
שהתה ביבשת השחורה, ועל

תם 10.20 סרט־תעודה נוסף,
הפעם על חידושים ושינד
לולים במחקרים העוסקים בגנטיקה.
מהסידרה ״אופקים״
של הבי־בי־סי, הבוחן את תפקידו
של הכרומוזום הזכרי.
מסתבר מן הסרט כי הפרוטאין
המיוחד (האנטיגן )14¥הוא
האחראי ליצירת האברים הזכ ריים.
במאי הסרט, שצילמו חלקים
ניכרים ממנו במצלמות
מיקרוסקופ ענקיות, מתארים
את רצף המאבקים ברמה ההורמונאלית,
בתהליך גיבושו
והיווצרותו של הוולד. באחת

10.0,סרט טלוויזיה ה מספר
על עקרת־בית עירונית
מקליוולאנד, המנסה להתמודד
עם שיכרותה ועם מחלת הנפש
שבה לקתה. מדי פעם נז קקת
האשה לטיפול פסיכיאטרי,
כדי להחזיר לעצמה את שיווי
מישקלה הנפשי. בתפקיד ה ראשי
ננואלי ווד ולצידה ג׳ול־

כבכלי הטיפה המרה: ווד

יום ראשון

10.20 האפיזודה מהר נבל
האפשר מתארת את ריצ׳ארד,
הנוהג אל עבר דירתו של רו־ברט
וניצל בנס מתאונת״דר־כים.
רוברט אינו בבית, אך
חברתו דונה נמצאת שם. רי-
צ׳ארד ודונה מוצאים זה את
זה עד מהרה והיא מוסרת לו
לקריאה עבודה שכתב רוברט.
בינתיים נוהג רוברט במונית
שלו ומסיע עיתונאית צעירה
בשם שאנטל, המכינה כתבה
על מוניות־המיני. המונית מעורבת
בתאונה. רוברט מביא את
שאנטל הפצועה לביתה בעוד
דונה מתחילה לקנא. בתגובה
משליך אותה רוברט מדירתו.
מרג׳רי מבקרת אצל הנרי ב ביתו
והם משוחחים על קשיי
החיים ועל הילדים. ריצ׳ארד
אינו מסוגל לספר לאשתו ש פוטר
ממקום עבודתו.

בסרט הערבי השבועי ליל הגברים,
מתוצרת מצריים, משחקים
פאריד. שוקי ונאפד שריף.
הסרט מתאר אח ואחות שעובדים
בבנק ומתגוררים בשכנות
לאח ואחות בני מעמד שונה.
עובד הבנק מתאהב בשכנה, אך
זו מסרבת להחזיר לו אהבה.
במהלך העלילה מתרחשת מעלה
בכספי הבנק. הגנב נתפס
בעוד שאחותו מתנה אהבים עם
מאהב המסרב לשאתה לאשה.
סיפור רומנטי זה, בדומה לסיפורים
אחרים מאותו הסוג, מסתיים
בטרגדיה — רצח שוטר
ושיבה אל תא הכלא.

• שכת המלכה (.)8.05
בתוכנית מתארח פינחס פרח,
מחנך תושב טבריה, בן למיש־פחה
יוצאת טהרן, המספר על
רקעו. זמרת שירי־השבת היא
דורית ראובני•

שכט הריכלינים: מיבאלי
שבת, שעה 8.00
היכרויותיה עם כמה ממנהיגי
יבשת זו.

יום ש1י
30. 6
• קונצרט מהפסטיבל
הייטראלי .)5.30( 1078
מתוך מרתון תיזמורות הנוער,
בהשתתפות תיזמורת הנוער ה לאומית
של ישראל עם המנצח
שלום רונלי־ריקליס והסולן

10.50 שידור חוזר, הפעם
בצבע, של הפרק הראשון מ תוך
12 פרקים של אחת מה סדרות
המעולות שצולמו אי-
פעם עבור טלוויזיה. הסידרה
מבוססת על סיפרו של רוברט
גרייבס, מציגה בהומור ובגי-
לוי־לב, דרך עיניו של קלאו־דיוס,
קיסר רומא בשנים
41—54 לספירה, גירסה אישית
ומלגלגת על התקופה הסוערת
שבה היתה נתונה הקיסרות
בעלת ההשפעה הגדולה ביותר
בזמן העתיק.
בתחילת הפרק הראשון אנו
פוגשים בקלאודיוס היושב בדד
בחדרו וכותב את זכרונותיו.
הקיסר יודע כי הוא מוקף מרגלים
ובוגדים וכי קיצו קרב.
הוא משתוקק להנציח כל מילה

שבת
28. 6
• דיוקן 0.25 השבוע :
אליאם דניאל, מורה ומחנך
ערבי יליד נצרת 75 שסיפור
חייו הוא סיפורה של מערכת
החינוך הערבי בארץ מאז ימי
התורכים ועד היום

דיל הנכרים (.)0.02

אני

קלאודיום

טכט

ה ריכל ינים

8.00 תוכנית הדת בצאת
השבת מוקדשת הערב לכינוסם
של בני מישפהת ריבלין, ש נערך
באחרונה בבנייני האומה
בירושלים. התוכנית מאזכרת
כמה ריבלינים, כמו ר׳ יואל
יוסף, שייסד את שכונת נחלת-
שבעה בירושלים. הסרט מתאר
את גורל המישפחה, שצאצא־ה
התפזרו בעולם כולו — רבנים,
חזנים, אנשי־מדע, מדינאים,
עסקנים, עסקני־ספורט ואמנים.
בין הבולטים שבנציגי מישס־חת
ריבלין ד״ר אשר ריבלין,
איש חינוך מאוניברסיטת תל-
אביב, והאמנית רבקה מיכאל׳־.
הבמאית: ורדינה ארז.

מספר

מנצח

10.00 הוא שמה של קו מדיית
הטלוויזיה הרומנטית ה מתארת
את המתרחש כאשר
אלמן ואלמנה נפגשים, ועליהם
להתגבר על התנגדות ילדיהם.
בסרט מככבים דוריס דיי, ברברה
הרשי, בריאן קית.

אני קדאודיום: ג׳אקוכי וקרוקסטון
יום שלישי, שעה 10.50
יפיס ברונפמן. בתוכנית: בט־הובן,
קונצ׳רטו מס׳ 3בדו־מינור
לפסנתר ולתיזמורת.

• נכוכדנצר בקיסריה

0.30 סרט־תיעודי מוסיקא לי
מעודכן, שיוקרן בצבע ויתאר
את ביצוע האופרה נא־בוקו
מאת ג׳יוזפה וארדי, ב־מיסגרת
הפסטיבל הישראלי
אשתקד. במאי הסרט, רם לוי,
החליט לשבור את מיתוס הצגת
האופרה במתכונת הקלאסית ו המשעממת.

הארט ואשתו (.)10.40

הסרט הנקרא הרי את מקודשת
לי מתאר כיצד מקבלת ג׳ניפר

בכתב, מפני שלפני שנים רבות
ניבאו לו הכוהנות של האלים,
ש־ 1900 שנה ויותר לאחר מותו
ייקראו זכרונותיו על-ידי
הדורות הבאים. סיפורו של
קלאודיוס חוזר שנים -בות
אחורה, לזמן שבו הוא עצמו
טרם נולד, בתיאור משתה מפו אר
שנערך לציון יום השנה
השביעי לקרב אקטיום. במקום
נוכחים, בין השאר, אוגוסטוס
הקיסר, ליביה אשתו, אגריפה
ידידו הטוב ומארקלוס, אחיינו,
חתנו ובנו המאומץ. משתה מפו אר
זה משמש נקודת הזנקה
לדרמה הטלוויזיונית המרהיבה.

קולנוע
י שראל
091׳ ! שבת
מצפון זה עניין יקר. כמה הוא יקר׳
זה תלוי בנסיבות. קחו למשל את העיר
תל־אביב. הכל יודעים שלפי ההסכם. ה קואליציוני
של המיפלגות השולטות בה
בצוותא, אסורה הקרנת סרטים מסחרית
בחוצות העיר, בליל שבת, שהרי זה חילול
איום ונורא של היום השביעי שצריך
להיות מוקדש כולו למנוחה ולתפילה.
אולם כל מי שחי בתל־אביב, יודע כי
בלילות שבת מציגים סרטים בחוצות ה עיר.
לפני שנבחר, התחייב ראש־העיר
שיציגו סרטים בכל בתי־הקולנוע בעיר,
בכל ליל־שבת, אבל הוא, כנראה, התבלבל
ושכח את הבטחתו מאז. לכן, מי שמציג
הוא זה שמתעקש להציג, אבל, להווי ידוע
שלחוצפתו יש קנס.
לפי סידור קבוע עם העיריה, מחזירה
גיזברות העיר לבעלי בתי־הקולנוע 29
אחוז מן המסים שהם משלמים בכל ימות
השבוע. משמעות הדבר, היום, שכ־ 10ל״י
מכל כרטיס חוזרות לקולנוע. אבל זד,
רק כאשר בעלי בתי־הקולנוע אינם חוט אים
ועבריינים. כלומר, כשהם אינם מצי גים
סרטים בליל־שבת. אבל אם הם מת עקשים,
הם מיד באים על עונשם כדי
ללמד אותם לקח על שאינם מתנהגים לפי
חוקי התורה, מסרבת העיריה להחזיר את
המסים להצגות יום ו. אולי זה מרגיע את
הזעם הקדוש של שותפים מסיימוים בקו אליציה.
זה לא מוסרי י אז מה 1העיריה
צריכה כסף וזה מעל לכל מוסר. חוץ מזה,
כבר מזמן ברור שבישראל יש חוק מוסרי
אחד הקודם לכל: לעולם תיקח.

מארק האמיד עם יודה, המיפלץ בתפקיד המלומד
המצחיק של פואנץ אח מעצב החבובות
כיום היא להרכיב סידרה בת תשעה פר קים.
שלושה, שמבחינה עלילתית יקדימו
את מלחמת הכוכבים המקורית, ויספרו
על רפובליקה דמוקרטית בחלל, המנוהלת
על־ידי האבירים המיסטיים המופלאים, ה־ג׳דיי
(שאלק גינס היה נציגם בסרט ה קודם)
,התמוטטותה ועלייתו של מישטר
טוטאליטרי של אימפריה אפלה.
שלושת ־הפרקים הבאים, ששניים מהם
כבר מוצגים, כאמור, מספרים על מיל-
חמת שרידי הדמוקרטיה הנאורה באימ פריה,
ואילו שלושת האחרונים ישיבו את
הרפובליקה על קנה. רק שתי דמויות יו פיעו
בכל תשעת הפרקים. אלה הם שני
הרובוטים העליזים, סי־פי־או ואר־טו־די-
טו, שהם בעצם, לדברי לוקאס, המספרים
של כל האגדה הזאת.

סרטים
ה א ׳ מפר ׳ הרוכבתש*ה
כשסרט מכניס בסביבות רבע מיליארד
דולר לקופות, אין צורך להיות נביא כדי
לדעת שמיד יכינו לו המשך. ואכן, ל מלחמת
הכוכבים יש המשך, הממלכה מכה
שנית, שיוצג כבר בשבוע הבא על בדי
הארץ. נוסף לכך מכינים לו עוד שבעה
המשכים נוספים.
בכותרת שבה נפתח הסרט החדש נאמר
שזהו הפרק החמישי של פרשת מלחמת
הכוכבים. מאחר שזה המשך ישיר של ה סרט
הקודם אפשר להסיק מכך שהוא היה
הרביעי. מסביר בורג׳ לוקאס, שהתוכנית

איש־רוכוט ורובוט־אנושי כ״הממדבה מכה שנית״
רפובליקה דמוקרטית נגד אימפריה אפלה

מי שראה את מלחמת הכוכבים יידע
ודאי למה לצפות בממלכה מכה שנית,
והקהל האמריקאי שיצא מכליו אחרי ה ראשון,
יוצא מכליו שוב. מלבד כל החזרות
על מה שכבר נראה, מצטיין הסרט לפחות
בשלוש המצאות מרנינות. הראשונה — ה שילוב
הראשון של חבובה בעולם החלל,
מחוץ לחזירונים שמעופפים בו על המסך
הקטן. לוקאס הזמין את פראנק אוז, האיש
האחראי לדמותה של מיס פיגי, לעצב ול הפעיל
עבורו את יודה, מדריד הג׳דיי
המלומד והמצחיק, שנראה כמו שימפנזה
קטנה, לס אוזני חמור מאוזנות, עיניים
של פיטר לורה והבעה של בודהה, אם שי לוב
כזה בכלל אפשרי.
החידוש ה שני — חיות רכיבה בשם טוב־

טונים, עם ראשים של איל, עמידה של
קנגורו ופרווה של למה. חיות אלה משמ שות
ככלי־רכב עיקרי בכוכב־הלכת הות,
שם מסתתרים המורדים נגד האימפריה.
המצאה שלישית — טנקים דמויי גמלים,
ההולכים על ארבע ויורים מן הנחיריים,
משוריינים נגד כל פגיעה מכלי ירי, והדרך
היחידה להתגבר עליהם היא לשים להם
רגל. ועוד חידוש — מאפיונר של החלל,
המספסר בסחורות ובאנשים, אותו מגלם
השחקן הכושי בילי די ויליאמס.
אם כל זה מזכיר לכם סדרות של סיפורים
מצויירים, הן בדימיון והן בתיחכום,
אין זה מקרה. מלחמות הכוכבים של
לוקאם, בעבר, בהווה ובעתיד, מיועדות
למעריצים המושבעים של סדרות אלה.

סרטים
האמתמאחור 1״ הנ סהה״

גיבור רוכב על טונטון — חיה ככדי״רכב בבוכב־דכת
ראש של איל ופרווה של למה

הישראלים חזו בדריכות בסרט מותה
של נסיכה, שהוצג בטלוויזיה הישראלית
(ראה יומן אישי) ולא יכלו להבין מדוע,
בעצם, יצא קיצפם של הסעודים על ״סרט
דימיוני כל־כך״.
״בסך הכל פיקנטריה,״ כינתה אותו
בזילזול המדענית התוקפנית ממכון שילוח.
האמת היא שלא יכלה להיות בסרט
ה עו ל ם

הז ה 2234

מסעודיה,
אחת
אף תמונה מקורית
והבמאי אנתנוי תומאם הסריט את כולו
במצריים, כשהוא נעזר באנשי־קולנוע מצ ריים
ובאתרי־צילום מצריים, כתחליפים
לסעודיה ולביירות גם יחד.
תחת מועדוני־הלילה של ביירות נראו
בסרט בית־המלון מרידיין, מועדון־הלילה
והבאר שלו, י שעל שפת הנילוס בלב
קאר׳יר.
המרצה המסביר את הסכיזופרניה של
הערבי בעולם המודרני, המזכיר את הס ברי
של הרב־הפסיכולוג על התאבדות האחיות
במאה־שערים בירושלים — אינו
אלא זיאה מוחיי־אל־דין, שחקן שנולד
בפאקיסתאן והשוהה עתה במצריים. שח־

ואיו! ׳ורוחו שז
יוודניה נ״נוו
1111ד1ח! 8א1ץ
צלקות אוריגינאליות
בהחלט

יודה מדריד הג׳דיי
חבובה בעולם החלל
ן זה היה אהד החוטפים הערביים בסרט
שאנטי, שהוסרטי באילת.
כאחד הע־תוגאים הלבננויים, המייעצים
תומאס בתחקירו, מופיע סמיר צברי,
חד משדרני־הטלוויזיה הידועים בקאהיר.
רוב סצינות־הפנים צולמו בביתה של
מאית־התיאטרון המצרית ליילה אבו-
ייף, אחת הנשים האינטלקטואליות הבול-
ות במצריים. המשמשת כמרצה לתיאט־ון
באוניברסיטה של קאהיר, והמרגיזה
עתים קרובות את הצנזורה המצרית, כ-
היא בוחרת לעצמה נושאים ״מסוכנים״,
מו מעמד האשד, בחברה הערבית, בהצ-
ית שהיא מפיקה בתיאטרון הניסיוני שלה
ו בסרטים. היא עשתה סרט תעודי על
ייהן של אסירות, והצגה על בעיות של
׳רושין וזכויות אזרחיות.
המעניין מכל: כמפיק־בפועל של הסרט
ימש במאי• ,שהוא אולי הבמאי המעניין
יותר במצריים: יוסוף שאהין. הוא גוצי
יליד אלכסנדריה, שעשה סרט בשם
לכסנדריה מדוע (העולם הזה כתב עליו
־רחבה כשהוצג, לפני שנה, בפסטיבל
לין) .היום מתלבט שאהין קשות בבע־ת
כספיות, כשאשתו מאושפזת מזה שנה
:ית־חולים, אחרי תאונה קשה, והוא אי-
מסוגל למכור את סירטו, שזכה בביירות
אוהדות על איכותו, ואין לו כל
שאבים, מצד אחר, לממן סרט נוסף.
הסיבה לכך שסירטו אינו מיסחרי קשורה
:דידותו של היוצר האינדיווידואליסטי
נצריים• אין סירטו מיסחרי דיו כדי
יבר אל ההמונים. זהו סרט בעל נוש ם
חברתיים ועמדות פוליטיות. שאהין
אה בסירטו כיצד, בסוף מילחמת־העו־
! השנייה, חיו באלכסנדריה ערבים ויהו-
ם תחת קורת־גג אחת בידידות רבה
דו־קיום לא־מאומץ וטבעי לגמרי .״בעוד
!לסטינים מקבלים עובדה זו, החרימו
תי כל הארצות הערביות האחרות,״
פר שאהין לעורכי מדור הקולנוע של
נולס הזה, כשהיו בקאהיר, שעה שהוא
ימו החרים את הפסטיבל.
לא כישראל. אמר שאהין: אני מו-
העולם הזה 2234

היא היתד, בת 17 כשהחזיקה על כתפיה
סיפור על שלישיית צעירים חסרת-פרוטה
משיקאגו, שבאה לטכסס כדי להתעשר
בימים ברקיע (העולם הזה בחר בה כ־שחקנית־המישנה
של שנת 1978 על
תפקיד זה) .כשבאה לקאן, לפני חודש,
חגגה את יום הולדתה ה־ 19 בסירטה ה שלישי
ישר משמיים, שבו היתד, נציגת
דור השואף להתאבדות, נערה הויוצחת את
אביה ומתאבדת עם אמה. בשבוע הבא
נראה אותה בישראל, על הבד, בסירטה
השני: כל החבר׳ה הטובים ששמו במקור,
כשם אחת מכנופיות הרחוב המאכלסות
אותו הנוודים. כאן מופיעה לינדה מאנץ
כנערתו של מנהיג כנופיית ״הקרחים״,
יצור אימתני, בעל גולגולת ענקית וחשופה,
ששמו מבטא את דמותו ,״טרור״.
לינדה, הנראית מיניאטורית לידו, מגלמת
״תום בוי״ אופייני, נערה המשתדלת
יותר מן הנערים, גברית להיות
כדי לכבוש לעצמה עמדה של כוח בין
הקשוחים של כנופיות הרחוב החיות על
אגרופיהם.
שלוש פעמים לעדה מאנץ והנה לינדה
במציאות: נמוכודקומה, אך לא אצבעוגי
כמו שהיא מצטיירת על הבד. תכולת עיניים
נוקשה פחות מאשר על הבד. ואם כי
תווי פניה והתנהגותה מראים סימנים של
התרככות הנערה מתבגרת, הרי כמה צל קות,
שאינן פרי מכחולו של מאפר, מעידות
על העבר. זוהי נערה שכל מורה טיפולית
היתד, מוצאת אצלה כר נרחב לעבודה.
אבל הקולנוע יכול גם הוא להיות טיפולי :
״הפסקתי לקלל. הפסקתי לטפס על צינורות
ולעלות בסולמות־כיבוי שבחצרות
הבתים. הפסקתי לזנק מעל גדרות ולדלג
על גגות. גם אם ברגע של קלות־דעת
רציתי לקפוץ מעל המעקה חשבתי: אל-
אלוהים הרי מישהו עלול לקבל כאן הת־קף־לב״.
היא
מתחילה לעכל את העובדה שמכי־

כן לדבר איתכס כעם חברים — אך בשום
אופן לא כישראלים. הוא טען שהוא שולל
מכל וכל את יוזמת־השלום של אנוור אל־סאדאת,
כי זו זרקה לכלבים את עניין
הפלסטינים.
״האם אתה מוכן להציג את סירטך
בישראל, אם יימצא לו קונה י״ נשאל
שאהין.
״בשום פנים ואופן לא ! עד שישראל לא
תשנה את עמדתה, לא אוכל להרשות ש־יצירותי
יעלו על מסכיה !״
שאהין בוודאי לא ׳תיאר לעצמו שדווקא
סרט-טלוויזיה שהפיק יוצג כימעט בכל
בית בישראל.

סינמטקי ם
אהבה של פרע
עוזי פרס הוא במאי ישראלי יוצא דופן.
הוא חי בפאריס, ועדשה שם את סרטיו,
הוא מספיק להשלים אותם בקצב מסחרר
(בקנה־מידה ישראלי) כשהוא, כפי הנראה,

׳אן דידיתדזוד כ״בד החכר׳ה הטובים
ימים ברקיע —

יינדה מאנץ בקאן
— ישר משמיים
רים בה יותר ויותר כבשחקנית מיקצועית,
אחרי שבימים ברקיע היתד, עדיין תופעה
חד־פעמית. טרנס מאליק בחר בה מבין
ילדים בעייתיים רבים בבית־ספר מיוחד.
״אז עוד לא ידעתי מה אני עושה. הייתי
צריכה לבחון כל צעד. להבין מה בדיוק

ממשיך בקו פרטי ומיוחד משלו׳ החורג
מן המסגרת של הקולנוע המסחרי המקובל.
אהבה כוזבת, הסרט שיוצג בסינמטקים
החל בסוף החודש הזה, הוא סירטו השני
של פרס (בינתיים הוא כבר השלים שלישי).
עוד יותר מבסרטו הקודם, דומה לא חמה,
זהו סרט שבו הבעיות מוצגות במישור
אקדמי יותר מאשר במישור האנושי, ויש
רושם כאילו המטרה היא בראש וראשונה
לברר אפשרות עקרונית להתפתחות סוג
מסויים של יחסים. במקרה זה מדובר ב צעיר
שמאס בהסתבכויות רגשיות, ומח ליט
שבמקום להיות עבד לדחפים שלו,
הוא יהיה האדון להם. הוא בוחר את בת-
זוגו בקפידה, הוא מסביר לה מן הרגע
הראשון מהו סוג היחסים שהוא רוצה לנהל
עימד״ ובמשך כל זמן ההתקשרות הוא
עורך לעצמו מבחנים איך סופיים שבהם
הוא מנסה לשכנע את עצמו כי אכן הכל
הולך למהדרין, והוא חי רומן־אהבה הגיוני.
אלא
שהדבר, כמובן, בלתי־אפשרי. ה נערה
מתאהבת בו מן הרגע הראשון, והוא
עצמו אינו יכול אלא להיסחף, למדות הע-
העמדת־הפנים שלו, אל תוך סחרחורת ה
עושה
המצלמה ולמה היא נמצאת במקום
שבו היא נמצאת. אם מישהו היה מכוון אלי
מצלמה, סתם כך, הייתי עשוייה להתנפל
עליו ולנעוץ בו את שיני. היום י רוצה
את תמונתי, בבקשה, צלמי אותי, למה

על הצלקות המעטרות את פניה אומרת
לעדה :״הן מן הבית. מן הרחוב. מכל
מקום. היה לי בית שבור. את אבא איני
זוכרת. הוא עזב את הבית כשהייתי בת
שנתיים. גדלתי עם אמא ועם סבתא שרבו
ביניהן מיום שאני זוכרת את עצמי בחברתן.
סבתא כמעט הועפה מן החלון ש בקומה
החמישית, ומזל שאני עמדתי ב אמצע
וחטפתי את האגרוף שאמא שלי
כיוונה אליה. כשאמא היתד, חולה, ברחתי
מן הבית. כל החבר׳ה, הבנים מביח־הספר
נסעו לקוני־איילנד בלילה, ואני החלטתי
לנסוע איתם ולא לחזור הביתה. הייתי
בת שש. אמא קפאה מפחד והזעיקה את
המישטרה וכך מצאו אותי והחזירו אותי
הביתה.״
את ההמשך כתבה לינדה על מידרכות
הברונקס עם חבר׳ה טובים כמו ה״נוו־דים״
,״הקרחים״ ,״הלוחמים״ וסתם טיפו סים
חסרי־בית שחיו בשולי הפשע, ברחו
מבית־הספר וחלמו להיות אלילי רוק נוק שים.

לא טרנס מאליק במאי ימים ברקיע
או פילים קאופמן במאי כל החבר׳ה הס,ובים,
ייתכן שהיום היתה לעדה מלקקת׳ את
פצעיה באיזה מוסד לעבריינים צעירים.
תחת זאת היא מעניקה ראיונות על מיר־פסת
בדרום־צרפת הזוהרת :״אף פעם לא
היו לי ציפורניים ארוכות. הנה, אני מגדלת
אותן עכשיו.״

רגשות, שמהן הוא מנסה, לקראת סוף
הסרט, להשתחרר בצורה מלאכותית.
בעיות קיומיות או יומיומיות אינן מענ יינות
כלל את פרס. הסרט מדלג על
השלבים שבהם נוצר הקשר בין השניים,
מקבל כהנחה מובנת מאליה את כוח ה־
׳משיכה של הגבר (שמספק כתובות של
נערות לידיד מוכשר פחות) ,אינו חושש
להראות רומן שבו האנשים החיים מאוויר
ואהבה בלבד, ושחקניו נראים מעורבים
במה שקודה להם רק לפעמים (כמו בסצנת
הנשיקה מתחת לגשר) ,לכן יתקשה ה סרט
ליצור מגע עם חלק נכבד מן הצופים,
בעיקר אותם שרואים בקולנוע המשך של
המציאות. עם זאת תרגיליו האינטלקטוא ליים
של הבמאי, כמו השוואת אסתטיקה
עירונית עם אסתטיקה רגשית, השימוש
בגשרים כסמלים לקשר רומנטי הפיכת ה אהבה
לקאטאליזטור שמקל על הבנת
עניינים רוחניים, או השימוש בהומור קול נועי
במצלמה ובהערות אגב שחייבות לא
מעט לז׳אן־לוק גודאר, כל אלה מצביעים
על ניסיון לעשות קולנוע מסוג שונה,
ניסיון שאולי לא מוצה כאן עד הסוף,
אבל הוא ראוי בהחלט לצפיה.

הורוסקגב

(המשך מעמוד )14

עקרב עם סרטן

מנ ה טן של

מאוד מאוד מתאימים. שניהם משתייכים
למזלות המים, ובידוע מזלות המים
מבטאים רגשות. העקרב בעל רמה ריג-
שית גבוהה, וחיי מין גדושי תשוקות
עמוקות, הקנאה והרכושנות בלפי בן
זוגו יובנו היטב על־ידי הסרטן, שהוא
עצמו לא ״נקי״ מאותן מתכונות. הרצון
לפנק, להגן ולשמור על בן זוגו, ימצא הד
רב בליבו של העקרב, שלא ימצא שום
דבר מוזר בזה שהחיים מתרכזים בעיקר
סביבו. רגשותיו המתפרצים של הסרטן
ירוסנו על־ידי העקרב שלמרות עוצמת
רגשותיו, הביקורת השיכלית מנחה לעתים
קרובות את התנהגותו.

וודי אלו
מנהטן (שחף תל־אביב, ארצות־הברית)
— מי שזוכר את הרומן
שלי עם אנני, יראה בוודאי בסרט
זה המשן ישיר. באילו גיבור הסרט הקודם החליט ליטול
פסק זמן ממלאכתו כיצרן בדיחות מצליח, ולכתוב ספר.
ותוך כדי כך, הוא צריך להתמודד עם מועקת גיל הארבעים,
ביחסיו עם נערה בת , 17 עם תסכולי האינטלקטואל
היהודי, במיפגש עם תרבותניקית אופנתית הקרובה יותר
לגילו. ועם חרדתו של בעל, שאשתו עומדת לפרסם ברבים
את בל הרגליו האינטימיים.
וודי אלן מספר, כמובן, שוב על עצמו, כפי שעשה
בכל סרטיו הקודמים, אלא שבכל סרט הוא משביל את
דרכי הסיפור שלו, ובבל סרט הופכים סיפורים אלה להיות
משמעותיים יותר ביחסם לאורח־החיים של שיכבה מאוד
מסויימת של האובלוסיה האמריקאית, אותה שיכבה המנסה
את רוב רודני התרבות ומבתיבי האופנות שהעולם כולו
נגרר, במוקדם או במאוחר, אחריהם.
אם בעבר נטה אלן לוותר, מדי פעם, על מה שהוא
רוצה לומר, מפני שנדמה היה לו שחשוב יותר להכניס
בדיחה אחרי בדיחה בקצב רצחני, נראה שהיום הוא הצליח
לשלב את שתי השאיפות שלו זו בזו; הוא שוזר בדיחות
מבלי שהדבר ימנע ממנו לנגוע בבל הנקודות היקרות
לו. לבטיו של סופר, המנסה למצוא את המלים הראשונות

קשת עם סרטן
וודי אלן ומאריל המינגווי: שחור ולב!
לרומן החדש שלו, מבדרים, מצביעים שוב על הרצינות
והפחד מפני הרצינות, האופיינים לוודי אלן, ועם זאת
רומזים על אהבה עצומה לעיר ניו״יורק, אהבה שבאה
לידי ביטוי לאורך כל הסרט, המצולם בשחור לבן (כבר
במבוא נאמר בי הגיבור רואה את העיר הזאת רק בשחור
לבן) ,ומלווה במוסיקה של ג׳ורג׳ גרשווין.

א > ז ה

גדי עם סרטן

שוד אלגגטי
על אדונים ונוכלים (בן־יהו־דה,
תל־אביב, אנגליה) — סרט
מתח זה מתיימר להציג את שוד
הרכבת הראשון באנגליה, באשר שודד נוצץ גנב את הזהב
שהיה מיועד, לפני כמאה ושלושים שנה, לתשלום משכורות
חיילי הוד מלכותה, אשר נלחמו באותו הזמן בקרים.
בכך נאמר בעצם בבר כל מה שאפשר לומר על סרט זה.
זהו סרט היסטורי, בלומר, יש בו תלבושות, תיפאורות ושיח זור
המאה הקודמת בלונדון, כאשר אמצעי הפקה קפדניים
עושים מאמץ ניכר ליצור רושם אמין. חוץ מזה, מדובר,
כמובן, במיבצע פלילי מסובך, מתוכנן למשעי על־ידי מוח
גאוני וקשור בהעמדות פנים, התחזויות, פעולות הבנויות
בדייקנות של שנייה, וגם אשה יפה שצריכה להפעיל
קסמיה ברגע הנבון. אם מוסיפים לכל זה את העובדה
שהגנבים הם שון קונרי, דונאלד סאתרלנד ולסלי־אן
דאון (מאדונים ומשרתים) ,הרי ברור לצד מי הקהל.
מייקל קריצ׳טון, מחבר רבי־המכר הידוע (זרע אנדרומדה)
,שהיה בינתיים לבמאי (קומה) ,יודע לדחוס מספיק
אירועים, כדי שהצופה יהיה עסוק ומרותק בכל אחד
משלבי הסרט. הוא אפילו דואג לפזר פה ושם חיצי לעג
לכיוון האצולה הבריטית וחולשותיה. אלא שהפעם הוא
דואג לסדר את העניינים קצת יותר מדי, והמקריות

בגלגל המזלות הם ניצבים האחד מול
השני ויוצרים שיתוף וניגוד, בך שאת
הקשר ביניהם קשה להגדיר. הצירוף של
גדי וסרטן מצוי ביותר, מצד אחד גישתם
לחיים דומה, והשקפתם זהה לגבי נושאים
רבים. אך במידת השיתוף כך גם
ההבדל, הניגודים באופיים כל כך חזקים,
שבאשר פורץ ויכוח אף אחד לא מוותר,
שניהם נצמדים לדעותיהם ומובנים להילחם
על קוצו של יוד. הסרטן הרבה
יותר רגשן, ומובן להעניק, ואילו הגדי
מבטא רגשותיו בהסתייגות. נאמנות
גדולה מצויה אצל שניהם, האחריות
ואהבת הילדים גם היא קושרת ביניהם.

שון
קונרי: חצים של לעג לאצולה
מצייתת לו להפליא, ומצילה את גיבוריו יותר מכפי שעושה
זאת תושייתם האישית. זאת ועוד. סרטים מן הסוג
הזה מתחילים להיות קצת יותר מדי שיגרתיים על
המסכים הגדולים והקטנים, מכדי לעורר התרגשות של
ממש. לכל היותר, ריפרוף קל של הנאה.
הבדידות בסוף ה שבוע
מעגלים שיו שישבת (פאר,
תל־אביב, ישראל) — ארבע גברות
צעירות יוצאות בצהרי יום
השישי למצוא להן חברה, ומסיימות את יום השבת כשהן
מודות בבישלונן. זהו, במישפט אחד, נושא סירטה הראשון
של עדית שחורי, נושא המזכיר במיקצת את עידן סירטי
המסיבות והנוער האבוד שהיה אופנתי בצרפת, לפני עשרים
שנה ויותר.
בכך אין כל פסול. איש אינו אומר שאסור לישראל
לסבול ממחלות החברה של צרפת בשנות השישים. השאלה
היא מה יש לסרט לחדש או לתרום בעניין, והתשובה
לבך, למרבה הצער, היא: לא הרבה.
קודם בל, רביעיית הבנות שבמרכזו, מצטיינת בשטחיות
מדכאה למדי. ארבעתן מעמידות פנים, אחת שהיא
חברמנית חסרת דאגות, השנייה, שהיא שלמה עם גירושיה,
השלישית, שחופש מיני זה משוש״החיים, והרביעית
שהיא בשלה להיות במו שלוש האחרות. אלא שמאחרי
העמדת הפנים, מסתתרות דמויות פושרות, שמלבד
צייד בן־הזוג, אינן מעוניינות במאומה, ואינן חושבות על
שום דבר אחר. מובן שיש גברות באלה בעולם, אבל
צפיה בהן, במשך שעה ומחצה, אינה חווייה מרתקת
במייוחד.
נוסף לכך, הדיאלוגים שהושטו בפיהן נשמעים כפויים.
המלל נשמע כאילו בכתיבתו נטלו בכוונה את צורת הדי-

סרטן דבק בבל מה שקשור לעבר,
הוא מגלה סקרנות למגילות היוחסין של
משפחתו, הוא קשור למולדת, מחפש
שורשים, ואילו הקשת מייעד את עיסוקיו
לעתיד, ורוצה להרחיב את אפקיו.
שניהם ניחנו בחוכמה טבעית וברגישות
מוגברת. הקשת שתמיד מאמין בחזון
כלשהו, יסחוף אחריו את הסרטן, ובאידיאלים
משותפים ימצאו הבנה, ויגיעו
להרמוניה, ויחסים המושתתים בעיקר
על עניינים העומדים ברומו של
עולם. מכיוון ששניהם אוהבי נסיעות,
וביחוד נסיעות הקשורות למים, הרי
שחלק גדול מחייהם יבלו בשייט, דייג,
שחיה, או רחצה בים.

דד עם סרטן
שני מזלות אלה שונים מאד האחד
מהשני, ובבל זאת הקשרים ביניהם חיוביים.
הסרטן קשור למולדת לבית ולמשפחה,
ואילו הדלי דואג לחברה ולאנושות.
למעשה קיים קונפליקט בין הדאגה
לחברה ובין הדאגה לבית ולמשפחה.
אך הגישה ההומאניטרית של
שני מזלות אלה יוצרת שיתוף והבנה
ביניהם. הם מוכנים להקריב רבות למען
אנשים סובלם חסרי בית, ולהשתתף בפעילויות
פילנטרופיות, ולעודד את ה מקופחים.
התנגשויות יכולות להיות בא שר
הסרטן נהיה רכושני בלפי הדלי,
מפתח קנאה בלפי הידידים הרבים המקיפים
אותו תמיד, ומנסה להצר צעדיו,
הדלי יכעס וייצא לחופשי, ואפילו
לא ירגיש צורך להסביר את מניעיו.
סרטן היובל לשלוט בקנאתו ופחדיו יוכל
להיות מאושר בחברת הדלי.

דגי ם עם סרטן

רחל שיין: מאולץ ומוגזם
בור הנורמלית של החוג הזה, הוציאו ממנה כל התבטאות
שיגרתית, והשאירו רק את המלים המפולפלות, הנאמרות
בהדגשה.
בסך הבל, הרקע בסרט הזה — המסיבות, הטיפוסים,
האווירה — עושה רושם אמין יותר מן הדמויות שבמרכז
ומכל מה שקורה להן. וזאת, במובן, אינה סגולה מוצלחת
לגבי הצופה הממוצע, שמתעניין בראש וראשונה
בסיפור ורק אחר בך ברקע.

דגים וסרטן שייכים למזלות המים,
ולכן ההתאמה ביניהם מובטחת. שניהם
רגישים, אינטואיטיבים, ומזילים דמעות
ביו״רגע. דגים נשלטים על-ידי הרגשות
ולעתים נתפסים לרגשנות מופרזת, או
לנדיבות מופרזת שלא במקומה. בקשר
מסוג זה על הסרטן להיות המעשי מבין
שניהם, ולא להפליג בדמיונות. העזרה
לאחרים והבילוי במקומות של מים
משותפת לשניהם, וגם כאשר יריבו ביניהם
קצת מים יוכלו לבבות מיד כל
מריבה לוהטת. החמקמקות של הדגים
עלולה לעצבן את הסרטן שרגיל לומר
בל מה שבליבו וגילוי ליבו אחד מעק רונותיו
החשובים. הסלחנות של הסרטן
תובל שוב להכניס אמונה בליבו, ולהעלות
את החמקמקות לדרגה של עודף דמיון
או תמהוניות.
ה עו ל ם

הזה 2234

פרסו אל־רון• סטודיו ניר

י־* 18

ממ> 1 4׳§

יצירת מופת -סובארו 1980

תצוגה ומכירה אצל כל סוכני סוב ארו ה מו ר שי ם ובנציגות ה בל ע די ת בי שראל:

יפנאושו בעי־מ
תל־אביב, רח׳ יצחק שדה 2$
טל ז׳< 88נ נ

דו ב ר

דיזנגוף ( 185 סניף ראשי). נימרוד נימרוד.
רמוז השרון
מאוטנר.
אילת נימרוד. ירושלים
אטרנה.
רחובות נימרוד. באר שבע
ליליפוט.
חיפה אוניון. נתניה טופז כפר סבא טיף וטף. בת ים
נעלי מיקי.
ראשון לציון אמו. פתח תקוה אוניון פתח תקוה אוניון. רעננה
אביב.
אשקלון זליג. חדרה
מגרי.
עפולה ויזל. הוד השרון
דויטש.
אשדוד אוניון. נהריה
נעלי עדין.
גבעתיים דובון. קרית שמונה
וילמית. הרצליה אוניון. רימון נעלי אילנה.
נעלי לילי. טבריה לוד אוניון.
רמת גן נעלי נוער. בני ברק
בינגו.
עמי ותמי נוה אביבים
כרמיאל

מפל אי ה ב ורוקרטיה הי שרא לי ת ה מו ד רני ת:
ף* ינהל התיירות נלחם בגדולי-הקול-
• י נוע הצרפתי, שרצו להפיק בישראל
סידרה על התנ״ך. מדוע י כדי שמיש-
פחת הבדרן דודו טופז תקבל בילעדיות
על תוכנית דומה.
בנובמבר 1977 נפגש מנכ״ל מישרד־התעשייה
דאז, הד״ר משה מנדלבאום, עם
הבמאי הצרפתי קלוד ללוש ונשיא חברת
אריאן הצרפתית, אלכסנדר מנושקין. ה שניים
מסרו כי הטלוויזיה הצרפתית הח ליטה
להכין סידרה בת 26 סרטים, המבו ססת
על התנ״ך, מספר בראשית ועד מרד
המכבים.
הכוונה היתה להשקיע יותר משישה
מיליון דולר בפרוייקט אשד יכלול הקמת
עיר־תנ״ך ליד מצדה, ואשר תעסיק כ־במאי־הסידרה
אנשים בעלי־שם כמו קלוד
ללוש, קוסטה־גבראס, אלן רנה, ג׳וזף לו־סי,
פרנקו רוסין ועוד. חומר-הרקע לסיד-
רה הוכן על־ידי הפרופסור חיים גבריהו,
מנהל החברה. לחקר המיקוא. מישרדי־החוץ
של צרפת וישראל סיפקו המלצות לרוב,
ומנכ״ל מישרד־התעשייה הבטיח את מלוא
העזרה לפרוייקט.
כשהם מצויידים במיכתב־המלצה של ד״ר
מנדלבאום, החלו הצרפתים בעבודות ד.כ־

נר. וסקר, שבהן הושקעו יותר משני מיל יון
לירות. במאי 1979 הוחלט להתחיל
בהפקה, ונציג חברת אויאן הצרפתית
בישראל, העיתונאי חזי כרמל, פנה לראש
מינהל־התיירות, יורם בליזובסקי, והגיש לו
בקשה בכתב לאישור תוכנית־ההשקעות.
בליזובסקי הודיע כי ידונו בה בישיבה
הקרובה, וביקש מכרמל כי ימסרנה מייד
ביד לנירה עילם, מזכירת הוועדה, כדי
שהבקשה לא תשתהה בדואר. כרמל
עשה כך.
מאז אותו יום, ובמשך 25 ימים נוספים,
טענה נירה עילם, כי אין אפשרות לדון
בבקשה, מאחר שהיא נמצאת בארגז-
מיסמכים סגור, ואין כוח־אדם לפתחו. ב־29
במאי הודיעה נירה עילם לכרמל, כי
לא ניתן לדון בבקשתו, מכיוון שבימים
אלה אישר המישרד בקשה של גורם אחר
להקמת ערי־תנ״ך. בעיקבות זאת נשלח
בו ביום מיכתב לשר הת״מת, גירעון פת,
ובו בקשה לפגישה להבהרת הנושא. ה־מיכתב
לא זכה בכל תשובה.
ב־ 11 ביוני 1979 שלח מישרד־התעשייה
מיכתב לעורך־הדין דן מירקין, המייצג את
אריאן, והודיע כי הוגשו למישרד שלוש
בקשות להקמת עיר תנ״ך, ומאחר שהמיש־רד
יכול לסייע רק לפרוייקט אחד, הוח לט
להוציא מיכרז שבו נתבקשו שלושת
היזמים להגיש עד 31 ביולי רשימה ארוכה
של מיסמכים להוכחת רצינות של
הצעתם.

תפאורה לסידרה: מיגדל בכל
ההצעה הוגשה

בשיחות בעל־פה טען אלטמן, כי הוא מת נגד
לבילעדיות בנושא עיר־תנ״ך, וכי
המיכרז שהוצא היה טעות.

מי שוו ה
יו ת ר?

נציג כרמל (מימין) לוחץ ידי גוכלה ללוש ובעלה קדוד
ההבטחה הופרה

ה בנ ה
ך*׳ מיסמכים של חברת אריאן הוגשו
י 1כולם במועד. בינתיים, ב־ 20 במאי,
שונו התנאים של עידוד־ההשקעות לרעה.
ב 18-בספטמבר הודיע מישרד־התעשייה
לחזי כרמל, במיכתב רישמי, כי תוכנית
הצרפתים תואמת את מדיניות המישרד
ואת צרכיו, והם מתבקשים להמציא חומר
נוסף לצורכי דיון מפורט בחברה לפיתוח
סיפעלי תיירות. הצרפתים המציאו, בין
היתר, מיכתבי-ערבות של שני בנקים,
מהגדולים בעולם. סוויס בנק קורפוריישן
השווייצי וקרדיט ליו נס הצרפתי. המיב־תבים
אישרו את יכולת החברה הצרפתית
לממן את הפרוייקט בהשקעה של שישה
מיליון דולר. בשיחה טלפונית הודיעו אנ שי
מישרד־התיירות לחזי כרמל, כי שני
היזמים האחרים לא המציאו את החומר
הנדרש, ויצאו מן המירוץ. בהכנות הצרפתים החלו במרץ רב

להבאת הציוד לישראל, כאשר הגיע ב־20
בדצמבר מיכתב נוסף של ראש מינהל
התיירות, אמנון אלטמן. במיכתב הודיע כי
״מייד אחרי המצאת החומר הראשוני על-
ידך התקבל מיזם אחר חומר ביחס לעיר-
תנ״ך באיזור בן־שמן־לטרון. בקשתו הרא שונית
של אותו יזם הוגשה לנו ועברה
דיון -ראשוני עוד בחודש מאי, אך בשל
אי־הבנה לא הוגש על-ידו בזמנו החו מר
המשלים שביקשנו. מאחר ששתי ה תוכניות
נמצאות בשלבי־הכנה ראשונים,
ובהתחשב במיקומן השונה, ראינו מקום
לאפשר ליזם האחר לקדם את תוכניתו
והודענו לו על כך.״
היזם האחר הוא השחקן מיקי גולדנברג,
אחיו של הבדרן דודו טופז. תוכניתו
הקרוייה ״חלומיקי״ ,דיברה על השקעת
1.5מיליון לירות ישראליות. לפי מיכ־תבו
של אלטמן הוא לא המציא במועד
את המיסמכים שנדרש, ואף על פי כן
זכה במעמד שווה לתוכנית הרצינית, הנס־חבת
במיסדרונות מישרד־התעשייה־והתיי-
!5ות מזה שנה.
עורד״הדין דן מירקין פנה מייד במיב-
תב חריף לאלטמן ומחה על הפרת כללי
הנוהל והמיכרזים. המיכתב לא נענה כלל.

תפאורה לסידרה: אוהל־המועד כשילה
ההשקעה בוטלה

ך 4משקיעים התחילו לפנות לשר !
1התעשייה, ומראשית ינואר לא נענו
מיספר ניכר של פניות טלפוניות. ב־17
בפברואר נשלח מיברק, המודיע על התמוטטות
ההשקעה. לא היתה תגובה. ב־7
במארס נשלח מיכתב מפורט לשר, ובו
בקשה לראיון כדי למנוע את המפולת.
לא היתד. כל תשובה. במשך חודש מארס
נעשו עשרות פניות טלפוניות לשר
ולמנכ״ל מישרדו, יורם זיו, אולם אף
פנייה אחת לא נענתה.
ב־ 22 באפריל הודיעו המשקיעים ל מישור
על ביטול השקעתם. רק אז מצא
השר זמן לפגישה. שם הציג השר עמדה
הפוכה מזו של אלטמן. הוא הודיע כי
יאשר סיוע רק לתוכנית אחת, בילעדית,
ולא יאשר כל סיוע לתוכנית במרכז
הארץ, אלא באיזור פיתוח. השר הודיע
כל זאת במיכתב רישמי. ב־ 5במאי, ובו
תבע כי תמורת הבילעדיות שתינתן, על
המשקיעים להוכיח את רצינות תוכניתם
ולהציג תוכניות מפורטות. הוא התחייב
לתת תשובה למשקיעים עד סוף אותו
חודש.
מאז ועד היום טרם הגיעה תשובת
השר.
ב־ 6ביוני פנו שליחיו של חזי כרמל
לאמנון אלטמן, שאמר כי למרות הת חייבות
השר, החליט המישור שלא לקבל
כל החלטה.
המשקיעים הצרפתים החליטו לבטל את
השקעתם ולהעתיק את ההפקה למרוקו.
לולא היו הדברים האלה מעוגנים ב-
מיסמכים מפורשים, היה קשה להאמין
להם. מדוע יחבל מישרד־התיירות בתוכ נית
להפקה, הצריכה לפאר את שם
ישראל? במה זכה פרוייקט ״חלומיקי״ של
מיקי גולדנברג לייחוס כזה, שמינהל ה תיירות
יילחם למענו, יפר את כללי המיס־רזים
ויעשה את הכל כדי לחבל בהצעות
אחרות? האם באמת דודו טופז שווה
לישראל יותר מקלוד ללוש וקוסטודגברס?
המשקיעים הצרפתיים אינם מעוניינים
בהמשך המילחמה הזאת• הם סירבו לפנות
למבקר־המדינה. אין הם אזרחי־יש־דאל,
והם יכולים להפיק את אותו הדבר
גם במרוקו.

יגאל לביב ן

>ובחות רב תמית
331 ריבית מצטברת וצמודה
הצמדה מל אהלא חד
5שנות המכון
פטור ממםלא חר
3שנות המכון
ת קו פ ת הסבון גמי שה
7-4שנים.

במדינה
(המשך מעמוד )57
עשה זאת בהזמנתה המפורשת. לא
זו בלבד, אלא שימים אחדים לפני
מועד האונס המיוחס לו, ביקרה
הלן בבית הוריו בראשון־לציון.
היא הגיעה בשעות הצהריים, ו שוחחה
עם אמו ואחותו, שעימהן
התיידדה במשך תקופת חברותם.
היא האריכה את ביקורה עד שעות
הערב וחיכתה למשה עד שחזר
מעבודתו.
הלן לא סיפרה למישטרה על
ביקור זה, כיוון שלדבריה לא חש בה
שהוא קשור לעניין. אולם משה
הבין את הביקור ואת שיחתה עמו
כנסיון להחזירו אליה, בייחוד כאשר
היא ביקשה ממנו שלא יבוא לבק רה
בשעות הלילה, אלא בשעות
מקובלות.
סניגורו של סיילם, חיים מישגב,

ח קירו ת
גסע 11טרים

סדים ד מ עו ת
השוטרים ראו במו
עיניהם את מה שזא קרה:
רק בספרים של ארל סטנלי
גרדנר ואגתה כריסטי מגלה עורך-
הדין הנמרץ את האשם האמיתי,
שהוא, כמובן, אינו לקוחו. הנאשם
הוא חף מפשע, ועורך־הדין המוכ שר,
המגלה את האמת, מזכה אותו.
דן שייימן, עורך־דין תל־אביבי
צעיר, חשב כי התיק שקיבל בבית-
המישפט המחוזי בנצרת הוא תיק
אבוד. שימעון אלביליה, בעל גלריה
ובית־קפה ברובע האמנים בצפת,
נאשם בהחזקת סוליית חשיש
שלמה.
הראיות נגד אלביליה היו מו חצות•
חוליית מישטרה ואנשי־מכס
באו בוקר אחד לפגי שנה לגלריה
שלו בצפת לערוך בה חיפוש. הם
היו מצויירים בכלבים וערכו חיפוש
מדוקדק בבית ובגלריה. דבר לא
נמצא בשני המקומות. הכלבים ו חלק
מהכוח הלכו לחפש בבניין
אחר השייך למישפחה, והיתר ירדו
למיגרש החניה וחיפשו במכונית
הנזרצדס של אלביליה. דבר לא נמ צא
גם שם. בתא המטען היה גליל
של חוטי טלפון עטוף בנייר. ה שוטרים
חיפשו ולא מצאו דבר,
ועמדו להמשיך בדרכם. ואז, לדב ריהם,
לקח אלביליה את חבילת
החוטים ובדחיפה זרק מתוכה מסנן-
אוויר של מכונית. השוטרים ש חטפו
את המסנן המתגלגל מצאו
בתוכו סוליית חשיש.

צעיר זה עובד בבית־הקפה של
אלביליה, והיה במקום בעת החי פוש.
כעת ניצבה בפני הסניגור
בעיה מסובכת — כיצד לזכות את
לקוחו מבלי להפליל את הצעיר
השני.
שיינמן הלך. לבקר את פרקליט
מחוז נצרת, הד״ר ישראל למברג,
והציג בפניו את הדילמה. הוא בי קש
שד״ר למברג יתן חסינות ל אשם
האמיתי, כדי שיוכל להעיד
בפני בית־המישפט מבלי להפליל
את עצמו.
שיינמן הזכיר ללמברג, כי בעת
מישפט הרצח בכלא שאטה נתן
הוא עצמו חסינות לעד־המדינה
טלאל חיג׳אזי, שהיה בין הרוצחים
של יפת נגר .״אם אפשר לתת
חסינות לרוצח, כדי להרשיע אח רים,
אפשר גם לתת חסינות לצעיר
שהחזיק חשיש, כדי לזכות חף
משפע,״ אמר הסניגור.
המדינה לא נענתה לבקשה, ו הצעיר
סירב לחשוף עצמו על דוכן
העדים.
עם הגב דסבר;ית. אבל בידי
הסניגור היו כבר הכלים המספי קים
כדי לעורר ספק בליבו של
בית־המישפט. הוא סיפר לשופט על
העיסקה שהציע לפרקליט המחוז,
והנאשם, שעלה על דוכן העדים,
כפר בכל קשר לחשיש. הוא הודה
כי המסנן הוא של מכוניתו, אך
נשבע שלא הוא אשר טמן בו את
החשיש, וכי לא הוא שזרק את
המסנן מתוך החבילה.
בעת החקירה הנגדית הצליח ה סניגור
לשנות את גירסתו של צלם
המישטרה. בהגינותו העיד הצלם,
כי בעת גילוי המסנן עמד כשגבו
אל המכונית, והיתה זו רק מסקנה
הגיונית מצידו כאשר אמר כי אל-
ביליה הוא אשר זרק את המסנן.

רק אם אתה שייך לאלו שמבינים
במערכות סטריאו או לאלו שמוכנים
לשמוע מוסיקה צלולה ונקיה יאמרו לך
השמות הבאים הכל:
׳£0,1£* 0־ד,*1.א*ז1¥ץ ט.ו

שמות אלו מייצגים ציוד סטריאופוני
מעולה, הטוב מסוגו בעולם.
לנו, בטלמוסיקה, המבחר העשיר ביותר
של מערכות סטריאו בנוסף לציוד
מקצועי אחר כולל רשמיקול סליליים
ומיקסרים מקצועיים.
אם עדיין לא רכשת אצלנו מערכת
סטריאו משובחת תוכל לעשות זאת
עכשיו בתנאי תשלום נוחים ביותר.
* אפשרות רצישה בתנאי יבוא אישי.
* מחלקה מיוחדת לעולים חדשים.
* שרות ואחריות מלאים ע״י מעבדות
טלמוסיקה.

סניגור שיינמן
כמו שקורה בספרים
הגיש לבית־המישפט מיכתב-אהבה
שכתבה הלן למשה בתקופת אה בתם.
המיכתבים הכתובים אנגלית
קלה גילו את תלותה של הלן ב משה.
״האם
אני זוכרת את פגישתנו
הראשונה? ועוד איך זוכרת! האם
אני זוכרת את נסיעתנו המשותפת
לחיפה? ועוד איך זוכרת. האם אני
זוכרת כיצד השתזפנו עירומים על
הגג? ועוד איך זוכרת!״ כתבה
הלן למשה באחד ממיכתבי־האהבה.
אבל כאשר זנת אותה והפסיק
לבקרה כתבה לו מיכתב חריף, שבו
כינתה אותו ״חרא שכמוך״ ,על
שהשאיר אותה מחכה לו ברחוב
ולא בא לפגישה.
מישגב הציג בפני השופטים את
גירסתו של הנאשם, שהלן הנזנחת
והכואבת העלילה עליו עלילת
שווא, כדי לנקום בו.
בית־המישפט שקל היטב את ה עובדות
שלפניו. סיפורה המוגזם
של הלן על שלוש שעות האונס
היה בעוכריה. איש מהשופטים לא
האמין כי משה היה מסוגל למיבצע
כזה. השופטים גם הדגישו כי הלן
לא צעקה ולא טרחה להתלבש
כאשר ראתה כי משה הוא המבקרה
בשעת לילה מאוחרת זו. גם היעדרם
של סימני אלימות על הגוף
ובחדר גרמו לבית-המישפט שית ייחס
בספקנות לגירסתה של הלן.
משה זוכה מחמת הספק.
העולם הזה 2234

החוטים ומסנן־האוויר במכונית ה״מרצדס״
טעות אופטית

מסנן מתחת למכונית״ צלם
במישטרה, חוקר מכס ומפקד הכוח
העידו, כי ראו במו עיניהם את הנאשם
זורק את המסנן מתוך ה חבילה.
כל מישפטן יודע כי לא
יתכן להתגבר על עדותם של שלו שה
שוטרים מכובדים. לאלביליה
לא היה כל צ׳אנס.
שיינמן לא התייאש. הוא נסע
לצפת, שיחזר את עבודת המיש־טרה,
ביקש מאלביליה שיחנה את
מכוניתו במקום שבו חנתה בבוקר
החיפוש. אחר כך הלך לשוחח עם
שכנים ובני־מישפחה.
ואז קרה לעורך-הדין מה שקורה
בסיפורים. צעיר, קרוב מישפחה
של הנאשם, בעל עבר פלילי עשיר,
הודה בפניו כי החשיש שלו וכי
הוא אשר החביאו במסנן. כאשר
ראה את המישטרה מגיעה, זרק
את.המסנן מתחת למכונית חונה.

יתר שני השוטרים לא זזו מעדו תם
הקודמת. אולם עדות נוספת,
של צעירה שסיפרה כי מכוניתה
עמדה במקום והיא יצאה משם בעת
החיפוש, העלתה את האפשרות כי
המסנן הוסתר תחת מכונית זו עד
לרגע הגילוי.
צירוף מיקרים. שיינמן לא
האשים את השוטרים בעדות־שקר,
הוא רק הסביר באופן פסיכולוגי
מדוע ראו השניים את מה שלא
קרה. היתד. זו מסקנה הגיונית, מת בקשת
מאליה, שהמסנן שנמצא
פתאום נזרק מתוך החבילה. ולמרות
שהיה זה רק צירוף מיקרים, שוכ נעו
השוטרים בטעות האופטית.
בית־המישפט קיבל את טיעונו
המבריק של הסניגור, ואת הטעות
האוטוסוגסטיה שהשוטרים נפלו
לה קורבן. אלביליה זוכה מהחזקת
סמים.

ליודעים לשהוע ווה ההבדל
1 * 3 •777

טל>*040־,ה

ד; ס /עי־ נ׳ 7כ,י-ז

*הדז
(*גוע_/77י =,י. ע .מ?| עד׳,יע*ד*.ן צ;ק*/־ל־׳ה

רח׳ כורזין 1גבעתיים (בנין הסופרשוק החדש),
פינת דרך האלוף שדה, מול רמת־חן.
אוטובוסים 71,52,55,68,43 ,51 :וקו 400 מירושלים.
אולמות התצוגה פתוחים בימים א׳-ה׳ בשעות
; 08.00-19.00 יום ר 14.00-08.00

טל 765071.־03

במדינה
דרכי ח״ ם
בן הזונה

נולד ללא כוכב,
וגדל ללא תדרים

נופש בגדול מלונות צפת
הרחק מהעיר הסואנת, באויר
הצלול, בנופים מקסימים, באוירה
מיוחדת, תבלה את חופשתך
בסגנון שונה

הציורים ובקריית 0,1׳^
צפת 1ן! י י
בסמטאות געז4 4 סיורים מודרכים

בגלריות המומלצות 150/0 -הנחה
בריכת שחיה בלב ההרים -ס/״ 50 הנחה \ \
מועדון לילה ובאר אינטימי לבילוי בערבים

הזמן מקום מראש

טל)067( 30264-5 .

מ לי]
ובכל משרדי הנסי עות

פרטים והזמנת מקומות במשרדי:

גלזלן־ן
08* 2

אוו ח
ו 1ופ ש

ת׳׳א( :פתוח רצוף )19.00 - 09.00
רח׳אלנבי 111 טל .612610,612567.ככר
דיזינגוף(רח׳ ריעם )4טל. 229554,248306 .
חיפה: שד׳ הנשיא 128׳ טל• . 8227,7
רח׳ נורדאו 5טל.645403-4 .
ירושלים: רח׳ שמאי 8טל.224273 , 224624 .
נתניה: רח׳ הרצל 4טל. 22947 .
באר-שבע: רח׳ הרצל 31 טל.73308 .
בני ברק: רח׳ עקיבא 91 טל.708751.

מועדון לתרבות חדשה

רח׳ הס .5תל־אביב
טל 297263

2 3 1ת״א( :פתוח רצוף )19.00-09.00 בלילה -

811

מזכירה אלקטרונית גורדוו ,28 טל,222042 .
237494 אבן גבירול 140 טל,450359 .
450683 חולון: סוקולוב 86 טל 892305 .
ירושלים: המלר ג׳ורג׳ 23 טל 228258 .
רמת־גן: ביאליק 56 טל 777945,731773 .
ראשל״צ: רוטשילד 37 טל 997965 .רמלה:

עזרות שד, הרצל 72 טל.054/25294 .

״אימדיה דוסר״

צבעי השיער הטובים והנפוצים
בעולם.

יום שלישי־ ה־1.7.80

יוקרן סרט גרמני
ע״פ ספרו של

היינדיר בל
בתום ההקרנה דיון בהשתתפות מבקר הקולנוע

יצחק לאור
המועדון פתוח משעה
9.00 בערב.

15 גובים אופנתיים
מערכת צביעה(קיט) מושלמת המכילה;
שפורפרת צבע, קרם מחמצן(במיכל שאינו
מחייב שמוש במברשת) חזג כפפות.
להש?ג; בפרפומריות המובחרות
בבתי המרקחת וברשתות השווק.

מבית _ו ז 0׳_ו
החברה הגדולה והמפורסמת בעולם לוזמרוקי שיער

רפי כהן* הוא בן־זונה. לא
אופיו, ואף לא התנהגותו הם אשר
זיכו אותו בכינוי זה. מיקצועה של
אמו, בעת לידתו, הוא אשר גרם
לו להיות כזה.
היום הוא בן ,22 וסיפור־חייו
סופר על ידו בבית המישפט. בעת
הטיעון לעונש, פנה לשופט חיים
דבורין :״אדוני, כל אדם נולד
עם כוכב. אני נולדתי בלי כוכב.״
אמו לא יכלה ולא רצתה לגדלו.
לכן התגלגל מינקותו במוסדות
שונים. את אמו כימעט ולא פגש,
ועל אביו לא ידע מאומה.
בילדותו התחיל לגנוב ולעבור
עבירות רבות ושונות. אמו, ש נישאה
בינתיים ושילדה ילדים
חוקיים, התעלמה ממנו ולא רצתה
לראותו, לבל יזכיר לה את עברה
ויזיק לחיי־נישואיה. רק לפני כשנה,
באחת הפגישות הנדירות בין
השניים, גילתה לו האם את זהות
אביו. כשהוא מלא התרגשות וציפיות
הלך לפגוש את האב, אך
גם כאן חיכתה לו אכזבה. הגבר
סירב בכל תוקף להכיר בו כבנו.
יצאת נקי. מאז עזב את ה מוסד
האחרון התגלגל ברחובות.
היה ישן על ספסלים בגן־העצמאות
והחל לצרוך סמים. התדרדרותו
הסופית היתד! כאשר התחיל לסחור
בסמים כדי להתקיים. אז נתפס על־ידי
שוטר מוסווה, שקנה ממנו
סמים.
הוא לא התכחש למעשיו. כאשר
שאלו השופט אם הוא מודה באשמה,
השיב בחיוב. וסניגורו,
דרור מקרין, נתן לו לספר את
סיפור חייו, שהוא הנסיבה המקילה
ביותר למעשיו.
השופט התרשם מכנותו ומאוס־ללותו
של הנאשם, הטיל עליך
עונש מאסר של 18 חודש, ונעתר
לבקשת סניגורו לשלוח את הצעיר
לגמילה מסמים תוך כדי ריצוי
עונשו.
מאחר שהנאשם יושב במעצר
זמן ממושך, ביקש מקרין כי ה גמילה
תתחיל מיד עם תום ה־מישפט.
וכך יסיים הנאשם אח
שני שלישי מאסרו מיד עם תום
הגמילה ויוכל לצאת לחיים כאשר
הוא נקי מסמים.
הפיתרון היה יפה להפליא ל־מישפט
הנוכחי, אבל הגמילה מ סמים
לא תגמול אותו מהכינוי
״בן זונה״.

כרע 1ע ׳ 1םסודם יי

האמנם גפדצדת ההברחות
בין אנשי חיל-האוויר?
אנשי שילטונות המכס גילו ב ביתו
של חיים פרימן פריטים
רבים החייבים במכס, אך בידי
פרימן לא היו קבלות על תשלום
מכס זה.
פרימן שירת בחיל־האוויר יותר
מעשר שנים. הוא היה מפקח־הע־מסה
בכיר בנמל־התעופה לוד. ב מהלך
תפקידו יצא ליותר מ־300
טיסות במטוסי חיל־האוויר למקו מות
שונים בעולם. חלק מהטיסות,
שהוגדרו בטיסות סודיות, בחתו
בארץ בשדות־תעופה של חיל־האוויר,
שם לא היו אנשי מכם,
שבדקו את הנכנסים.
רשימת הפריטים בכתב־האישום
שהוגש נגד פקח־הטיסה, היתה
מרשימה ביותר. מכשירי חשמל,
משקאות חריפים, סיגרים וסיגריות,
תמרוקים וחפצי מותרות שונים.
תנור וטלוויזיה. סרימן הגן
על עצמו. הוא הצליח להביא
* שם בדוי.

היתרים ופטורים ממכס על חלק
מהפריטים, אולם בתום המישפט
נותרו ברשימה תנור־אפיה, מכשיר
טלוויזיה צבעונית, מערכת סטירי״
אוסונית תוצרת סניו, שעון דיגי טאלי
ושני ארגזים של בקבוקי
ויסקי. סרימן הורשע באי-תשלום
מכם עבור כל הפריטים הללו.
שופטת־השלום התל-אביבית, מרים
פורת, הטילה עליו קנס בסך 25
אלף לירות.
מה שהרגיז במיוחד את השופטת,
ועורר את זעמם של הצופים ב־מישפט,
היד, דרך־ההגנה שבה נקט
פרימן. הוא גרס כי מעשיו לא היו
חריגים. לדבריו, כל אחד מאנשי
חיל־האוויר הנוסע בטיסות לחו״ל
מבריח ארצה ככל יכולתו, וכי
הדבר מקובל ונפוץ, ואיש אינו
מגנה זאת.
הוא הרחיק לכת ואמר כי כאשר
מביאים ארצה מוצרים בעלי נפח,
כמו תנור או מכשיר־טלוויזיה -הרי
שד,קברניט יודע על כך, ולכן
משתף פעולה. הוא טען כי במיקרה
אחד, ערב מסיבה בבסיס, הורה
לו מפקדו להביא לארץ ארגזי־ויסקי
מג׳יבוטי עבור המסיבה.
כתבה על כך השופטת בפסק־דינה;
״אני דוחה לחלוטין את
טענת הנאשם כי כולם עסקו בהב רחות,
והוא ראה בכך הצדק
למעשיו. אם אמנם היו כאלה, אין
לראות בכך נסיבות מקילות. לכל
היותר יש להצטער על הגישה
הפסולה של אנשים המתירים ל עצמם
מה שהחוק אוסר.״
פרימן לקח לו סניגור ועירער
בבית״המישפט המחוזי. כאשר יי שמע
עירעורו, יפרט אולי את
שמותיהם של מפקדיו וחבריו, ש עזרו
לו ושעשו כמוהו.

עד ח ס

״אסור רו לצאת ב?י7ה,״
קבע השופט,
והוא גוזפב בפריצה
בצהרי יום
השופט יוסף האג׳ יחיא חכך
בדעתו. מצד אחד סיפרה התביעה
כי הבחור שלפניו, גדי שלום, הוא
פורץ מסוכן, ושיחרורו ממעצר
עלול להחזיר לרמת־גן את גל
הגניבות והפריצות. מאידך סיפר
הסניגור, אברהם ריכטמן, כי ה עבירה
שבה נאשם גדי היא פריצה
אחת בלבד, וגניבת טלוויזיה. גם
הראיות בתיק לא היו מעל־לכל-
ספק. לבסוף הגיע השופט לידי
החלטה: הוא ישחרר את גדי ב ערובה,
בתנאי שלא ייצא מפתח
ביתו משעה 8.00 בערב ועד 7.00
בבוקר שלמחרת. אם לא יסתובב
בחוצות בשעות מועדות לפריצות,
חשב השופט, לא יזיק לחברה.
בדירה פרוצה. הצוות המ יוחד
של המישטרה, בראשותו של
חיים בולקינד, שעסק בסוגיית גל
הפריצות הגואה ברמת־גן, נדהם.
אנשיו חשבו כי מעצרו של גדי
הוא מחוייב המציאות, אחרי כל
העבודה הרבה שהשקיעו. אבל
השופט פסק אחרת.
שלושה ימים אחרי שיחרורו נת פס
גדי ״על חם״ בדירה בחולון.
בעלי־הבית לא היו במקום, לגדי
ולחברו יוסף גווילי לא היה הסבר
להימצאותם בדירה הפרוצה. הם
תמהו על העבודה המעולה של
המישטרה, ולא ידעו כי אסור
להתעסק עם חיים בולקיבד. .
התברר שגדי שמר אמנם על
הבטחתו לבית־המישפט — הוא
לא יצא מפתח ביתו בשעות האסו-
רות. הפריצה הנוכחית אירעה ב דיוק
בצהרי־יום.
בבקשת המעצר החדשה טענה
המישטרה, כי בתקופה שבה היה
גדי עצור, בפעם הקודמת, פחתו
הפריצות באיזור רמת־גן בשיעור
של ! 807
העו ל ם

הז ה 2234

ה מוע מדו ת הסופיות
מטעם:

ב ח סו ת

אפנת רגעים היפות

0 0 0ז 6ו

{)•זחויוח^*1וחז

^!,וטטינסקי, טל

גו 0*0הגו־סי׳

>וזי >ז
עלאבזד״״•^
מ* לממ

1 1 3 1זץ!/ץ

טל לסיי -

סייחדונג

סועסדוה הסופיות •חלכת הסיס 80׳• הו
^ חלום של דגנית זה להיות מדריכת־טיולים בארץ.
י י היא אוהבת את נופי הארץ ולשוטט בה, וכשתגדל
תעסוק בכד כמיקצוע. היום לומדת דגנית בת ה־ 15 וחצי
בבית־הספר אורט ברמודגן, במגמה לשרטוט.
יש לה שיער בלונדי ארוך וחלק, עיניים חומות וחיוך
שובב. גובהה 169 סנטימטרים. כאשר היא לובשת בגד ים,
לא נותנים לה להשתזף בשקט בחוף. היא מיד מסבה
את תשומת־הלב של כל הסובבים.
דגנית נולדה ברמת־גן להורים ממוצא עיראקי. לאביה
יש חנות לירקות ובשר. דגנית היא הבת הבכורה במיש־פחה,
ויש לה עוד שתי אחיות ואח. בחודש האחרון יש
לה גם חבר קבוע, ושמו מני מזור. מני השתחרר בימים
אלה מהצבא ועובד כתסריטאי באולפני הרצליה.

דגנ>ת נ חו ם

דמית נחום, בת ח־ 15 וחצי, תלמידת תיכון מרמת־גן,
המשחקת כדורסל ואוהבת להאזין למוסיקת פופ,
בשמלה בהדפס פרחוני, עשוייה בן״לון של אופנת ניבה.

התחביב העיקרי של דגנית הוא מישחק הכדורסל,
והיא מתאמנת בספורט זה ברמת־גן. לפי גובהה היא
יכולה להיות כדורסלנית מיקצועית.
דגנית גם אוהבת להאזין למוסיקת פופ, ועיסוק נוסף
האהוב עליה הוא קריאה. הספר האחרון שקראה, ואשר
הרשים אותה הוא אם תשאל את אליס, המתאר בחורה
המכורה לסמים, אשר מתה לבסוף.
חיי הזוהר קורצים לה, ואל תחרות מלכת־המים היא
מתייחסת כאל חוויה נעימה. הנשפים ברחבי הארץ, קב לת
מתנות ונסיעה ליוון אכן קוסמים לה.
ההערצה שרוחשים גברים רבים ליופיה איננה מסובבת
לה את הראש. חבר אחד מספיק לה.
״על !נישואין וילדים עוד מוקדם לחשוב,״ אומרת דג נית,
אך זה בהחלט בתכנית. לעת עתה היא כמו כל בת־נעורים
בגילה, לומדת, מבלה וחולמת חלומות קטנים על
חיי זוהר והצלחה.

עדי שריטר, שמיניסטית, בת ,18 המחכה לגיוסה לצבא,
גרה בנס״ציונה, בשמלת שמש עשוייה סירסקר (אריג
קרפ/כותנה) ,מדגמי הקו החדש של אופנת ניבה.

כדור סלני ת חו בבתאהבה לב
^ יא שמיניסטית בת ,18 בת לאב העובד בפקול-
י י טה לחקלאות, ואם שהיא מורה לחינוך מיוחד. לעדי
שיער ארוך מסולסל בצבע חום, עיניים חומות גדולות
וגובהה 168 סנטימטרים. היא נולדה ברחובות ומתגוררת
בנס־ציונה. אמה עלתה ארצה מרומניה ואביה מפולין.
אחרי סיום השמינית היא מתכוונת ללכת לצבא.
חברים ניסו לשדל אותה כבר מזמן להשתתף בתח־רויות־יופי
והפעם נעתרה .״אני משתתפת בתחרות רק
לשם החוויה. עדיין לא ברור לי מה אעשה בעתיד. בעבר
השתתפתי כמה פעמים בתצוגוודאופנה כי הרווחתי שם
טוב,״ היא אומרת. הצעות בדוגמנות ומישחק עדיין לא
זורמות אליה, אך אם תבואנה, תשקול אותן בכובד־ראש.
״מה שחשוב לי הוא שלא ירדפו אחרי ולא ינדנדו
לי,״ היא אומרת .״ההצלחה שלי אצל בחורים די מפריעה
לי. מטלפנים אלי גם כאלה שאינני מכירה, ואני באופן
עקרוני לא יוצאת לפגישה עיוורת.״
התחביב העיקרי שלה הוא טיפול בבעלי־חיים. יש
לה שני כלבים, אמה מגדלת אוגרים !יש לה ידיד המגדל
סוסים, שאותם היא מאוד אוהבת.
תחביב אחר שלה הוא ספורט. היא נהנית משחייה
ובבית יש לה אופני־כושר, שעליהם היא מתאמנת מדי
בוקר. מלבד בעלי־חיים וספורט היא נהנית להאזין ל מוסיקת.רוק
כבד.
כל מה שכרוך בתחרות או בדוגמנות אינו מרגש או תה.
הדוגמנות לא נראית לה כמיקצוע לכל החיים, אך אם
יזדמן לה להרוויח קצת כסף במיקצוע זה — היא תעשה
זאת. אחרי הצבא היתד, רוצה לטייל מעט בחוץ־לארץ.
עדי אינה אוהבת את העיר הגדולה תל-אביב, ומעדי פה
על פניה את נס־ציונה השקטה. גם נישואין לא בראש

!ועמדות הסוסיוס• מלכת הסיס •׳80 הת
ך* יא אמנם בת ,16 אך כבר יש לה דיעות ברורות
על עצמה .״על היופי שלי אינני שמה שום דגש.
לדעתי, הצד החזק שלי הוא השכל,״ אומרת היפהפיה.
שלי היא בתם של הקומיקאי הוותיק זאב ברלינסקי
ואשתו היפה זהבה. כאשר היא נולדה, סערה הבוהמה
התל־אביבית מהתרגשות. הוריה נישאו בגיל מאוחר יח סית׳
ולידת הבת ריגשה גם את כל ידידיהם.
שלי נולדה בתל־אביב וגדלה כבת יחידה.
שלי מיתמרת לגובה של 175 סנטימטרים. יש לה עי ניים
כחולות וגדולות ושיער אדמוני מסולסל וארוך. היא
לומדת בכיתה השישית בגימנסיה הרצליה בתל־אביב וב ימים
אלה עברה את בחינת־הבגרות הראשונה שלה.

שלה כרגע. יש לה עוד זמן להתיישב ולגדל ילדים.
עדי, בעלת האף הסולד, היא נערה מאוד עצמאית.
ההורים בבית לא מפריעים לה בעיסוקיה, והיא נהנית
מחייה כתלמידת תיכון בנס־ציונה.
היא יוצאת הרבה עם ידידים, ואין לה חבר קבוע.
בשלב זה היא איננה רוצה להתקשר לאיש.
הפירסום וכל הזוהר הכרוך בזה לא גורם לה כאבי־ראש
מיותרים. אם תזכה בתואר כלשהו, כמובן תשמח,
אך אם לא — גם אז לא תתאבל.
בימים אלה עדי עסוקה ביותר. כאשר נשאלה לסדר
יומה, סיפרה כי בכל בוקר היא הולכת לבית־הספר.
אחרי-הצהרים היא עסוקה בטיפול בכלביה. אם יש לה

שלי ב ר לינ ס קי

עדי שריטר
הזדמנות, היא קופצת לידיד שלה, המגדל סוסים. שם
היא משתדלת לבלות כמה שעות. היא רוכבת על הסוסים
ועוזרת לטפל בהם, מברישה אותם ונהנית להימצא
בחברתם. עם ערב היא שבה הביתה. מנסה להתעלם מכל
צילצולי הטלפון של בחורים המנסים לקבוע עימה פגישה.
יותר מאוחר היא יוצאת אל ידידות שלה, או אל מסיבה
של החבר׳ה, אם יש כזאת. אחר־כך טורחת לסיים את
שיעוריה לקראת היום הבא בבית־הספר.
עדי, בעלת המראה החושני, יודעת בדיוק מה הם
נתוניה הפיסיים, אך איננה חושבת שזה מצדיק חיי
הוללות. רצונה הוא להמשיך בעיסוקיה הקבועים.
עוזרים לה גם בכך אחיה הצעיר והוריה, שאינם
מתערבים במעשיה והיא חופשיה לנפשה. על מה שיקרה
באם תזכה בתואר של מלכת־המים, לא מוכנה עדי
להתנבא .״אני מעדיפה לחצות כל גשר כאשר אני מגיעה
אליו, ולא לתכנן תוכניות לטווח ארוך. הוא הדין עם
בחירת מיקצוע לעתיד,״ היא מוסיפה.

שלי ברלמסקי, בת ה־ 16 הלומדת בפיתה השישית
בגימנסיה הרצליה בתל״אביב בשמלת קיץ ללא שרוולים
עם הדפס פרחים חופשי על רקע לבן של אופנת ניבה.

חלומה הגדול לעתיד זה להיות עיתונאית. בבית־סיפ־רה
היא עורכת את העיתון, הנקרא חיוכים, באנגלית.
לשלי תחביבים רבים. התחביב הראשון והעיקרי, מלבד
הכתיבה, הוא הקריאה. הספר האחרון שקראה הוא
אחי גיבורי התהילה מאת האוארד פאסט. היא גם קראה
ונהנתה מספריה של איאן ראנד כמעין המתגבר ומרד
הנפילים. תחביב נוסף הוא נגינה על גיטרה קלאסית.
היא גם ניגנה בפסנתר במשך שבע שנים. ונוסף לכל
אלה היא עוסקת גם בספורט: כדורסל וטניס שולחן.
מלבד זאת עברה קורס חובשות והיא עובדת בהתנדבות
במגן דויד אדום, אחת לשבועיים. ואם לא די
באלה, עוסקת שלי גם בלימוד שפות, וכבר כיום היא
דוברת אנגלית וצרפתית ולומדת גרמנית.
לשלי גם עיסוקים חברתיים — היא משתייכת לתנו־עת־נוער
בשם המתנחל הצעיר, שהיא תנועה לא־פולי-
טית של הנח״ל, ובחופש הגדול תתנדב למישמר־האזרחי.
״לא חסר לי שום דבר בחיים, מלבד זמן, להספיק
לעשות את כל מה שאני אוהבת,״ היא אומרת.

1ל י חיי ם אלו פתהתח בי בי ם

שרת /אי שממא די ם

שחזו למיטבו
פעם אחת ביקרתי אצל צייר ישראלי מפורסם מאוד. האמן
החביב היה ישיש, אי־שם בין שמונים ותשעים• בקושי שמע,
בקושי דיבר, בקושי עמד, בקושי הלך. אבל ראו זה פלא :
האיש ישב יום־יום, שעות, מול כך הציור הנושן שלו, והמשיך
לצייר כמימים ימימה ! היד כמו ציירה מאליה, ממש במיטבה,
כמינהגה עשרות בשנים !
למי יד, למי פה, אך האמינו לי — אין הבדל גדול.
כלומר, יש הבדל גדול מאוד, מפני שהאמן בעל היד ישב
לו בדירתו הפרטית וצייר ציורים שלא חייבו איש להעריכם
או לרכשם, או בכלל להתייחס אליהם• אבל הפוליטיקאי בעל
הפה, שחזר אל עצמו ואל מיטבו, כידוע, מצייר ציורים שאינם
אלא כתובות־קעקע בבשרנו, ולאו דווקא במקומות צנועים, אלא
הישר במצח ! תארו לעצמכם, שיד ימינו שר־החוץ יצחק שמיר,
מי שבשעתו היה חבר אירגון־מחתרת קיצוני מזה של ראש•
הממשלה, נעשה לפתע סמל השפיות, מול בעל הפה שחזר
למיטבו, וכפה עליו למתן את לשונו כלפי הגויים, ימ״ו. מזל
ששמיר היה שם, עם הנסיון המדיני העשיר שלו. תארו לכם,
שמודעי היה שר־החוץ !
מחר־מחרתיים, כשהחוזר למיטבו, אשר שואב עתה תעצומות
עוז מהווייתו הבן־גוריונית כראש־הממשלה ושר־הבטחון, אבי
האלופים והמצביאים, יבקש ללכת בעיקבות נערצו זה משכבר
הימים, ולחדש את ה״סזון״ — איני רוצה לומר חס וחלילה
שקוטעי׳ רגלי ראשי־הערים הערביים היו יהודים ; הדבר לא
הוכח כלל, אבל כידוע, גם האשמים טרם נמצאו, משום מה
(וזה כתם לא רק על מדינת ישראל, אלא גם על המודיעין
המהולל שלה) ,ויש אפשרות מסויימת, שאם הם יימצאו הם
גם יהיו יהודים, ואז לא תהיה ברירה אלא להשליכם לכלא,
ומה זה יהיה אם לא ״סזון״ נגד מחתרת יהודית — אני מקוה
שהשפויים בממשלה לא יניחו לו לגלוש לתהום שאחריתה מי
ישורנה !.
ככה ש״במיטבו״ זה אולי נחמד מאוד לחולי נוסטאלגיה,
אבל אם זה טוב ליהודים או רע ליהודים זו שאלה אחרת
לגמרי.
אז ראו הוזהרתם. כשאחרי ה״סזון״ הוא יגזור כרת על
ה״את״ יהיה כבר מאוחר מדי !

£איל! ה״תי!־!טשילד
אילו הייתי רוטשילד הייתי מזמין מיליון גלויות, מצד אחד
כותב את המען של יגאל ידין ומדביק בול, מצד אחד כותב :
״יגאל, עזוב את ההיסטוריה וחזור לארכיאולוגיה משאיר
מקום לחתימה, ועובר מבית לבית ומחלק אותן. מי יודע, אולי
הישראלי העצלן היה מוכן להזיז עט ולחתום — וזה כל מה
שצריך, כי אילו הייתי רוטשילד הייתי מחכה קצת עד שהעצלן
הזה יגמור לחתום, וזורק את הגלויה לתיבה בעצמי.
מיליון גלויות! מה אתם אומרים ז יעזור! אני חושב
שכן, ועד שאתם תשיבו — האמינו או לא — אני הולך ושולח
גלויה אחת. בשמי• אחת פחות לרוטשילד, שיהיה לו לבריאות.

^ מודיעי; עיתתאי
את חטאי שוב אני מזכיר היום. הייתי איש־מודיעין. בדרך
כלל אין אנשי־מודיעין נוהגים להכריז על עצמם כמודיעינאים,
אפלו לא בתוספת ״לשעבר״ ,אבל מה לעשות, והעיתון הסובייטי
החשוב ביותר ,״פראוודה״ (״אמת כתב ביוני 1961 עלי,
עבדכם הנאמן, שאני ״מרגל אמריקאי״ ,ומשום כך איני ראוי
לשהות יותר מ־ 48 שעות נוספות במדינה הסוציאליסטית, וחייב
לעקור חזרה לארצי המערבית, הדמוקרטית השוקעת.
ובכן, האמינו לי כאיש מודיעין 90* :של המודיעין (לא של
המודעי) מופקים מחומר גלוי — עיתונים, כתבי־עת, ספרים
ותקשורת אלקטרונית !
מדוע׳אני מגלה לכם סוד גלוי זה! האם כדי לשכנע אתכם
לקרוא עיתון ! והרי אם אתם קוראים פסוק זה בשבועון זה,
חזקה עליכם שלפחות יומון אחד נסקר על־ידיכם ! לא ולא.
הסיבה אחרת לגמרי. הסיבה, לעניות דעתי המודיעינית הגלויה,
טמונה ברשימה גלויה מאת ידידי ועמיתי אהרן דולב, שראתה
אור ב״מעריב״ ב־ 16 במאי — 1980 לא כל כך מזמן. אצטט
לפניכם מלים מיספר מתוך אותה רשימה :
עקיבא יעיר, סרן (מיל׳) ,מרכז ענף המטע בקיבוץ ראש־צורים,
אחראי לביטחון בקיבוצו וסגן־אחראי לביטחון בגוש-
עציון בכללו, אמר לאהרן דולב :
• ״מי שיניח לנו לחיות בשלום, יחיה בשלום
איתנו, ומי שינסה למרר לנו את החיים יהיה לו רע
ומר, לא מידי המימשל הצבאי אלא מידי שכניהם
היהודים --״
• ״נכנסנו — סיפר ע׳ יעיר לא׳ דולב — לבית
המוכתר (של נחלין) בצורה מכובדת --אמר תי :
,אנו באים אליכם כשכנים, לדבר בשלום, בפעם האחרונה.
בפעם הבאה נטפל באנשי נחלין בעצמנו• נרעיל
את הכבשים הדורסים את מטעינו ונעקור עץ תחת עץ.
--י ש רגליים לסברה, שיחסי־שכנות קורקטיים ישררו מעתה ואילך עם הכפר נחלין״.
• ״עקיבא יעיר יוזם פגישות דומות עם נכבדי

כפרים נוספים --בעניין זה (— אמר )*-צריך
להיות נוקשים וללכת עד הסוף. השכנות בינינו היא
עובדה ומציאות, ועלינו להיות תקיפים בתביעותינו
ליחסי־שכנות הדדיים, ולא לרחם, אפילו להשתמש
בשיטות שלהם — לעקור כשעוקרים, ליידות כשמיידים,
לירות כשיורים, אבל קודם להכיר אותם, להזהיר אותם,
ולהציע להם יחסי שכנות על בסיס של הדדיות. המימשל
אינו מסוגל ליישם את תורת השכנות למען תושבי
האיזור --״
ומה אומר המימשל י שם, באותה רשימה, מספר ע׳ יעיר כי
מושל יו״ש תא״ל בנימין בן אליעזר אמר לו ולחבריו :״אדרבה,
תתארגנו, תסתדרו עם השכנים, תעשו סיורים׳ תשימו מארבים,
ואת אלה שתתפסו ולא תסתדרו איתם כשכנים תביאו אלינו,
אנחנו נטפל בהם״ (ההדגשה שלי).
ופה מתחיל המודיעין הגלוי שלי לעבוד: אם המושל תא״ל
בן אליעזר אמר למתיישבי גוש עציון :״תביאו אותם אלינו,
אנחנו נטפל בהם׳ /יכול להיות שהמתיישבים, כמו שאומרים,
״יקחו את החוק לידיים״! הייתכן, שמתיישבים יהודים ימרו
פי מושל יהודי י
ואם כך, ברור כשמש, שחומר־הנפץ שנמצא לפני ימים מיספר
בחצר המוכתר של בית־צוריף, והיריות שנורו באותה הזדמנות
ליד ביתו ממכונית צבאית, לא היו מעשה ידי ״משלנו״ .כל
החוטים המודיעיניים מוליכים לחוליה מיסתורית, המבצעת
פיגועים פרובוקטיביים ומחוצפים בגב ההר משכם ועד חברון,
ואם המימשל אינו מסוגל ליישם לא רק את תורת השכנות,
אלא גם את תורת המודיעין, לא אתפלא אם הבחורים של
עקיבא יעיר ישימו מארבים, ואת אלה שייתפסו יביאו למימשל,
לטיפול.
אישית, אני בטוח שהנתפסים הללו יהיו בלונדים, תכולי־עין,
ואל תבינו אותי שלא כהלכה: הצלחות מיבצעיות מרשימות
ללא שמץ גילוי, כפי שהיינו עדים להן בהרי יהודה ושומרון
ועריה, מרמזות רק בכיוון אחד, כלומר שניים: ס.י־איי־אי או

^ עניי עירך
בימים טרופים אלה קם איש אופוזיציה מובהק, אבא אבן
שמו, הפשיל שרוולים, ישב אל המכתבה, וכתב מאמר מזהיר —
כל כולו תעודת־כבוד ליכולת רוחנית עילאית בניתוח עניין
ובניסוחו — ושמו ״מערב־אירופה, ישראל והמזה׳׳ת״ .המאמר
פורסם ב״טיימס״ הלונדוני; וכל סקרן יוכל לקראו בלבושו
העברי ב״דבר 17.6.80
אבא אבן עושה חשבון צדק עם המערב־אירופים ומוכיח
אותם על משוגותיהם, הן כלפי הערבים והן כלפי ישראל.
טיעוניו — ולא אפנק אתכם פה בהם ; הזיזו קצת, במחילה,
את התחת (כמו שאמר הרב בהרצאתו לנשות ״הדסה״ על
״המין והבעיה היהודית״) ולכו לכם אצל ״טיימס״ או ״דבר״
— קושט דברי אמת יורדים חדרי בטן. אלא מה ! דבר אחד
אם אבא אבן ביקש להוכיח, כי לעת פטריוטית שכזאת אין
בכל קצווי ממשלת ישראל — לרבות מישרד־החוץ — איש אחד
המסוגל לבנות כמוהו ״קייס״ מדיני ולנסחו כדבעי ; אם זאת
ביקש, אכן שוכנענו כליל ובעליל. אבל דבר אחר לגמרי, אם
הוא ביקש לשכנע את האירופים.
ולא מפני שנימוקיו וטיעוניו אינם נשמעים לאוזן האירופית,
אף לא מפני שהאירופים הם פשוט ״זונות נפט״ או סתם
צבועים ומתחסדים, רכרוכאים החוסים בצל המטריה הגרעינית
והטילית האמריקאית, המעזים להתערב בנעשה במזרח־התיכון
כאילו הם מעצמה בזכות עצמם.
חוששני, שהטיעונים המוחצים כל כך פשוט נפלו על אוזניים
שכה הירבו לשמוע עד מה ישראל צודקת בכל עניו ובכל שלב,
עד שאין כוחם עימם עוד• הצדק שלנו העניק לנו אי״פעם
אשראי עצום, אבל הוא נתכלה והלך, ומלאכה קלה עושים
אלה התולים את כילויו במשבר הנפט (משבר האנרגיה קיים
ועומד, כמובן, ומשפיע על מדיניות ; זה נתון שיש להביאו
בחשבון מתוך הבנה, ששום אמירת־בוז :״אה, זה הכל בגלל
הנפט לא תמחק אותו מן המאזן — אבל שטות גמורה היא
לתלות בו הבל) .שום איל״צדק ישראלי לא יבקע את חומת
״ההגדרה העצמית״ המקודשת בעיני מאות מיליוני אדם במאה
העשרים לא פחות משמקודשת הבטחת ״לך אתננה״ בת׳אלפי
השנה ל״מיליוני״ ״גוש אמונים״.
אם האנרגיה הישראלית תצונר לאפיק הפלת הממשלה
והקמת ממשלה חדשה, אשר תכיר באי־חליקותו של עקרון
ההגדרה העצמית, אולי — אם לא יהיה מאוחר מדי — אשראי
הצדק שלנו יגדל אפילו בבורסת מערב־אירופה הבוגדנית׳ ואם,
נניח, אבא אבן יהיה שר־החוץ בממשלה חדשה זו, יתכן מאוד
שהוא ידגול אז בעיקרון זה עד סופו, כלומר, לא יקבע לפלסטינים
מיהו נציגם, אף לא יוכיח לירדנים כיצד עליהם
לנהוג.
אילו הייתי שר האנרגיה הרוחנית, הייתי מצווה על אבא
אבן למקד את טיעוניו קודם כל בישראלים, שלפי אחד הסקרים
האחרונים יותר מ־ 36 אחוז שלהם גורסים שיטת ״טירור נגד
טירור״ (תנו״לעשות־גיהינום־בארץ-הזאת ובמידה שייוותר לו
עודף — להתמקד בשיכנוע הפלסטינים והירדנים, אבל להקדיש
מרץ וכישרון להטפת מוסר למערב-אירופים הצבועים, אשר ברוב
נמיכות קומתם עלולים להסיק, שאבא אבן תומך פתאום בבגין
ושות׳ !

קו ףעל הע ץ

(החשך מעמוד )41

עד פי החדק המוצע הוא יהיה
אסור בתכלית, מבחינה בלילית
ואזרחית כאחת. פירסומו היה מכניס
את׳עורכי ״העולם הזה״ לבית־הסוהר,
נוסף על תשלום הון־עתק
כפיצויים.
אולם ד,פירסום תואם בהחלט את ׳המקו בל
בעיתונות כולה בארצות הדמוקרטיות
המערביות. פירסוימו לא היה רק סקופ,
הוא היה חובה עיתונאית. חשוב לציבור
לדעת כי המנהיג, הנואם לפניו על טוהר
המישפחה היהודית ועל השלטת ערכי ה יהדות
בכוח חוקי־כפייה, אינו מתנזר מ־מועדוני־לילה
פאריסאיים ונהנה בהחלט
מהופעות של סטרים־טיז.
פירסום פרשה כזאת בארצות־הברית הוא
מובן מאליו, ומוגן על-ידי החוק והחוקה.

המיליונר
שד הנשיא
ד כסה קיצונית הגישה האמריקאית
? להגנה על חופש־העיתונות מסתבר
מפסק־דין, שנתקבל לפני זמן לא-רב. עיתון
אמריקאי חשוב פירסם פרטים על
מיליונר בשם רבוזו, שהיה ידידו ושכנו
שד הנשיא ריצ׳ארד ניכסון.
רמזו טען שהשמיצו אותו, ותבע פי צויים.
העיתון טען, שרבוזו הוא איש
ציבורי, ועל כן מותר לפרסם עליו את

הכל.
אולם רבוזו לא נישא בשום תפקיד צי בורי
רשמי שהוא. הקשר היחידי שלו ל״
ענייני־ציבור היה ידידותו הפרטית־בההלט
לנשיא.

אולם בית-המישפט האמריקאי
החליט שדי בקשר פרטי זה, כדי
להפכו לאיש־ציבור. ומאחר שהוא
איש־ציבור, אין לו זכות לפרטיות,
ומותר לפרסם עליו את הכד.

בניגוד לרושם השיטחי, זוהי כמובן קבי עה
נכונה ומציאותית, שהרי הייתה ל־רבוזו
השפעה עצומה על הנשיא ועל מע שיו,
שקבעו את גורל המדינה.
על פי החוק המוצע. לא תיתכן הכרעה
כזאת. רבוזו יכול היד, להושיב את העור כים
בבית־הסוהר, לתבוע מיליונים כפיצויים.
הוא גם יכול היה לבקש מן השופט
להחרים את העיתון, וזה היה שולח שוטרים
כדי לאסוף את הגליונות בקיוסקים.
עד כה זה קרה במדינת ישראל רק
פעם אחת: באשר שבועון בשם יעד פיר־סם
חומר שנאסר על־ידי הצנזורה. אותו
שבועון הוקם על־ידי שמואל ׳תמיר, באחד
מנסיונות־הסרק שלו לקעקע את העולם
הזה.

;ראה כי חווייה זו השאירה עד
תמיר רושם בל־יימחה, ועכשיו
הוא רוצה להפעיל שיטות אלה
כלפי העיתונות כולה.

מסמר־בארון־המת

׳6סיכום הדברים: זהו חוק-תועבה•
/הוא הורם את הופש־העיתונות, ובמילא
את יסודות המישטר הדמוקרטי.
זהו צעד גדול לעבר הדיקטאטורה הזוח לת,
ובכך הוא נוסף על תופעות כמו הקמתם
של מחתרות מזיוייינות בישראל, התפור רות
הממשלה והתגברות הקנאות החשו כה.
הפרטיות
זקוקה להגנה. בהחלט כן. אבל
האזרח רוצה גם לדעת מה מתרחש במדי נה
שלו, ובעיקר בצמרת ישלה. הפרטיות
זקוקה להגנה מפני השרירות הגוברת של
השילטון, מפני עריצות המחשבים, מפני
ריכוז חומר עצום על חייו הפרטיים ביותר
של האזרח בידי מנגנונים גלויים וחשאיים.

החוק המוצע אינו מטפל ב־בעייה
מרכזית זו.

מי שסבור כי הפרטיות ישל האזרח זקוקה
להגנה רפה יותר מפני העיתונות —
וזהו בהחלט נושא לגיטימי לוויכוח הוגן
— צריך לפנות אל הכתובת הנכונה, ה יחידה
היכולה להתקיים במישטר הדמו קרטי:
האתיקה של העיתונות עצמה.
אם יש מה לתקן — שם יש לתקן.
אם יש להדק ברגים — שם המקום.

כל נסיון אחר הוא עוד מסמר
כארון־המתים שד הדמוקרטיה
הישראלית.
ה עו ל ם

הז ה 2234

מנהטן-
הסיס! השני לגבריח!

יי ג גז.

עי צו ב:זנ ד ה אוז -איזנ ש טי׳ו זנילו ם: ב 1ל ם

המהפכה של פ!
חשכת לן־ אנרגיה
//ויייי

רק פעם אחת בשנים רבות יש לחברת
נפט הזדמנות לצאת בחידוש מהפכני.
״פז״ היא החברה ושמן המנוע הסינטטי
אולטרה =ז§ -הוא המהפכה. לראשונה
בישראל, שמן מנוע אולטרה?ם של ״פז״
מעביר אותך לעידן חדש. עידן השמנים
הסינטטיים. שמן סינטטי הוא שמן המחר,
אתה יכול להשתמש בו כבר היום. שמן
מנוע אולטרה 1ום־חוסך אנרגיה. שמן
מנוע אולטרה=- 51 מקטין התלות בנפט!
אם אתה נוהג בממוצע 15,000ק״מ
בשנה בצריכה ממוצעת של 12ק״מ לליטר,
שמן מנוע אולטרה=ז 5יחסוך לך כ־ססו
ליטר דלק בשנה. ובזמן שאתה עושה את
חשבון החסכון בלירות, כדאי גם שתדע

את העובדות הבאות על שמן אולטרה ק5
למנוע ושמן אולטרה מום לתיבת
ההילוכים והסרן האחורי.
• יש להחליף אותם רק פעם בשנה או כל
25,000ק״מ.
• שומרים על המנוע, הסרן והגיר, משפרים
את ביצועיהם נמגדילים את הנאתך
בנהיגה.
• שמנים יציבים ביותר, עמידים בכל מזג
אויר ותנאי נסיעה.
• מתאימים גם למנוע בנזין וגם למנוע דיזל.
חסכון בדלק, החלפת שמנים בתדירות
נמוכה וחיי מנוע ארוכים; עשית את
החשבון?!

שמן מנוע אולטרה 51:של ״פז״ -ש
המננע של העידן החדש. סע גם אתה ע
הזמן.

מאו שהמציא!
את הססני ת
לא יצר 1עבנרה שמנין
כה מהפכניים

הנפקדות והעריקות הפכו מכת צה״ל
שאינו מצליח להתגבר על התופעה

בלא מ ליד עתלית
כינזעט כל עריק נדון למאסר
6היות עריק מצה״ל היה, רק לפני
/עשור שנים, אחת הבושות הגדולות
במדינה. כיום אין עריק או נפקד מהצבא
מתבייש בכך, ובמקומות רבים בארץ, לא
דווקא איזורי מצוקה, נחשב העריק כ-
״חברמן, שהצליח להימלט מהשירות ודפק
את הצבא״.
במינוח הצבאי קיימים שני סוגי חיילי
סדיר או מילואים, הנעדרים מהשירות למרות
פקודת־גיוס או צו־מילואים. צה״ל
מגדיר כנפקד — הדרגה הפחות חמורה
של עריקות — חייל שנעדר מיחידתו ללא
רשות עד 14 יום. הגדרה זו נהוגה בצה״ל
רק מחודש יולי . 1979 עד אז, יכול היה
חייל להעדר מיחידתו עד 21 יום ולהי שאר
בגדר נפקד ולא עריק. על פי רי שומי
צה״ל היו בשנת 5,345 1978 מיקרי
עריקות, כ־ 20 אלף מיקרי נפקדות, וכמה
אלפי מיקרים של ניתוק קשר בין חיי לים
למיפקדותיהם, שבהם נכללו בעיקר
ישראלים שירדו מהארץ ולא טרחו לדווח
על כך לשילטונות הצבא. השוואה בין
מיספרים אלה לבין מיקרי העריקות וה-
נפקדות ארבע שנים קודם לכן, בשנת
, 1974 מראה שמיספר העריקים והנפקדים
כמעט הוכפל תוך ארבע שנים אלה.
הליך הכרזת חייל — סדיר או מילו אים
— כעריק הוא ארוך ומורכב. אם
נעדר החייל ללא רשות עד שבעה ימים,
חייבת היחידה שלו לערוך בדיקה ברי שומיה,
לבדוק אם הוא בכלל היה צריך
להיות ביחידה, ולשלוח לביתו את חבריו

שוטרת־צבאית ליד בוכה כמדי שוטרת־צכאית
השילטונות נכשלו בתפיסת עריקים

ליחידה, כדי לבדוק אם הוא נמצא שם.
אם התייצב או נעצר תוך שבעה ימים
אלה, יש להעמידו לדין במיסגרת היחי-
דתית. בדרך־כלל העונש המוטל על נפקד
הוא מאסר, לעיתים רחוקות יותר
מאסר על־תנאי.
ביום השמיני חייבת היחידה להודיע
על העדרותו של החייל לשלישות הרא שית.
אם לא התייצב עד ליום ה־14
להעדרות, חייבת היחידה לדווח על כך
בשנית לשלישות הראשית. השלישות הראשית
בודקת אם היחידה עשתה את כל
המוטל עליה באיתור החייל בכוחות עצ מה,
אם שלחה חיילים לביתו ואם !ניסתה
לאתרו בעזרת המחשב, ורק אחרי שהת ברר
כי נעשה הכל כדי לאתרו במיסגרת
יחידתית, מאשרת השלישות הראשית את
דו״ח היחידה, והמישטרה־הצבאית מוציאה
נגדו פקודת־מעצר. קיימים בצה״ל מיק רים
מעטים בלבד שבהם לא נדונו ערי קים
לתקופות מאסר ארוכות יחסית. צר,״ל
רגיש ביותר לעניין זה, ומטיל יעל ערי קים
עונשים כבדים.
מצבת העריקים של צה״ל, בחודש אפ ריל
בשנה שעברה, מציגה נתונים בלתי-
מעודדים לגבי החיילים שאינם מוכנים
לשרת 882 .עריקים משירות־סדיר4,254 ,
עריקים משירות־מילואים או כאלה שלא
התייצבו לשירות המילואים, סך הכל 5,136
עריקים. הערכת צה״ל שכ* 3,500 מהם הם
מנותקי קשר שלגביהם המישטרה-הצב-
אית הרימה ידיים ואינה מנסה כלל למ צוא
אותם. בידי הצבא רשימה של ערי קים
משנות החמישים והששים והסיכוי
לגלות אותם אפסי.
לפני שנתיים סיים הענף לפסיכולוגיה-
צבאית מחקר בנושא העריקות בצה״ל.
מסקנותיו של המחקר מדהימות. מתברר•
כי מרבית מיקרי העריקות נערכו במח צית
הראשונה של שנת השירות הרא שונה.
רוב העריקים נוטשים את הצבא
בגלל אי-הסתגלות למיסגרת הצבאית.
חלק גדול מהעריקים עורקים יותר מ פעם
אחת, וממוצע העריקות לחייל הוא
. 1.6תופעת העריקות, כפי שהגדיר אותה
ענף הפסיכולוגיה ,״שכיחה בעיקר בין
חיילים ברמת איכות נמוכה, בעלי השכלה
הנמוכה משמונה שנות לימוד, וכאלה ש לא
רכשו מיקצוע ולא למדו עד לגיוסם
לצה״ל.״
לאחר הגשת הדו״ח, מינה ראש אכ״א,
(המשך בעמוד )76

העריקים
(המשך מעמוד )75
האלוף משה נתיב, בחודש יוני 78׳.,
ועדה לעניין העריקים בצבא. הווע דה
קבעה דרכי לחימה בתופעה ה פוקדת
את הצבא, והקדישה חלק
ממימצאיה לדרכי הטיפול בעריק
במיסגרת בתי־הכלא הצבאיים,
ואחר-כך במיסגרת שיבוצו מחדש
ביחידה. הוקמה ועדת־קבע הדנה
בגורלו. של כל עריק, לאחר ש חבריה
משוחחים עימו בבית-
הכלא הצבאי. מרבית העריקים
מעוניינים להשתחרר מצה״ל מיד
עם שחרורם מהכלא. הם נעזרים
בקב״ן (קצין־בריאות־הנפש) שאי-
תו הם מבקשים להיפגש בכלא,
ועם הפסיכיאטר הצבאי השולח
אותם גם למיבחנים פסיכו-טכניים.
אותם שאינם מצליחים להשתחרר
באמצעות הפסיכיאטר, פונים לעז רת
הוועדה. זו מוסמכת להמליץ
על שירות קרוב לבית, אחרי השחרור
מהכלא, על קיצור תקופת
השירות של החייל־העריק ואפילו
על שחרורו המיידי מצה״ל.
אך למרות שנראה שהכללים
והתקנים לטיפול בבעיות העריקים
משוכללים למדי, מה שקורה בש טח
בצה״ל, רחוק מלהניח את הדעת.
צוות של מבקר-המדינה, ש
חיילת
וחייל ממישטרה־צכאית בפתח כית־הדין
עונשי מאסר כבדים
חייל סדיר או מילואים אין מוב אים
ימי הנפקדות או העריקות
שלו, וכן לא מובאים בחשבון השירות,
הימים שבהם בילה בכלא.

מפקד מישטרה צבאית ארבל
הלוכדים נפשו

לובו ת

היל*ון

ווו סו ח ד111111111
א* 3הברסיס
נ הורלוו חגעו יייייי

ביקר במדור עריקים ונפקדים ב שלישות
הראשית, גילה מימצאים
חמורים. עשרות תיקים נמצאו
ללא רישום. העבודה התנהלה ל לא
סדר וללא רישומי מעקב אח רי
הטיפול. דו״חות מחשב היו
מונחים ללא טיפול. בעיקבות ה ביקורת
של המבקר החליף ראש
אכ״א את מי שהיה אחד הקצינים
הבכירים במדור. ראש ענף־איר-
גון־ורישום, ראש מדור־העריקים
וכל צוות המדור הוחלפו.
בשנת 1978 התגלו 77 מיקרים
של חיילים שהוכרזו כעריקים, אך
לאמיתו של דבר לא היו עריקים.
לגבי 54 ממיקרים אלה הוציאה
השלישות הראשית אישור על
עריקותם. בדיקה שנערכה לגבי
60 מתוך 77 מיקרים אלה העלתה
את המימצאים הבאים 15 :חיי לים
שירתו ביחידותיהם למרות
שהוכרזו משום מה כעריקים 13 .
היו עצורים בבתי־כלא צבאיים או
אזרחיים ונבצר מהם להתייצב 12 .
היו בחזקת נפקדים ולא עריקים,
וחזרו או הוחזרו ליחידותיהם לפ ני
תום תקופת הנפקדות. לעשרה
היו אישור מחלה 6 ,שירתו ביחי דות
אחרות של צה״ל, אחרי ש נשלחו
אליהם על-ידי הצבא, שניים
לא קיבלו כלל צווים ו־ 2שוחררו
משירות צבאי. למרות שהתגלתה
הטעות, לא טרח צה״ל במשך שנה
לבטל הכרזתם של אלה כעריקים.
אף קרה גם ההיפך מזה. בשנת
1978 נעצרו או התייצבו מרצונם
— לא בגלל עריקה — 225 חיי לים
עריקים. המישטרה-ד,צבאית
והשלישות לא ידעו כלל שחיי לים
אלה עריקים. היחידות של הם
לא דיווחו עליהם, למרות ש ביניהם
היו כאלה שערקו בין חודש
לשנתיים.
בחישוב תקופת השירות של

של העבודה היתד, בגדר חופשה 1
גם היא. אחרי שנלכד העריק, אם ־
הוא נלכד, מתחילה אחת השערו ריות
הגדולות של צה״ל. הוא מו עבר
לכלא, ושם ממתין למישפטו,
המתנה ארוכה שאינה מחוייבת
המציאות ואין לה כל הצדקה. ב עוד
החייל מועבר לכלא, מועב רים
מיסמכיו לפרקליט הצבאי,
כדי שיחליט כיצד יישפט החייל:
בפני בית־דין-צבאי מחוזי, אצל
קצין-שיפוט-בכיר או בדין מיש-
מעתי.
מבקר-ד,מדינה ערך מידגם מק רי
לגבי התקופה שבה כלוא ה חשוד
בעריקה עד למישפטו. ב־22
במאי שנה שעברה, שלפו אנשי
המבקר 17 תיקים מיקריים מתוך
172 חשודים בעריקה שהיו באותו
יום בכלא, ממתינים למישפטם.
לגבי 11 מהצעירים לא נקבע תא -ן
ריך למישפט. חמישה מהם היו

ראש אב״א נתיב
הפסיכולוגים המליצו
תקופות אלה מתווספות לו עם
תום שירותו הצבאי, ומכונות בעגה
הצבאית ״קבע דפוק״.
היחידות שמהן עורקים חיילים
רבים הן בסים־קליטה־ומיון ובסי־סי־הדרכה
לגבי חיילי סדיר ויחי-
דות־מעבר לגבי אנשי־מילואים.
מיספר העריקים הגבוה ביותר הוא
מבסינדקליטזדומיון, שאליו מגי עים
החיילים ביום הראשון לגיו סם׳
שוהים בו בין יום לשבועיים,
ואחר כך נשלחים לבסיס טירו נות•
הצעתו של מפקד בקו״מ
להתגבר על הנגע, היתר, לקצר את
תקופת ההמתנה להצבה ביחידות.
הנוחלים ללכידת עריקים הם
פשוטים. מדי יום ביומו מעבירה
השלישות הצבאית למיפקדת קצין-
מישטרה־צבאית־ראשי אישורי מע צר
לגבי העריקים של אותו היום.
במישטרזדהצבאית יש חוליות
מייוחדות לתפיסת עריקים. חוליות
אלה נוהגות לעבוד במשך 24 שעות
רצופות, ולצאת לחופשה בת 24
שעות. במיקרים רבים התברר כי
החופשה אמנם נוצלה, אך היממה

מבקר נכנצד
המבקרים חשפו
עצורים כשבועיים, שניים בחודש,
ארבעה כחודש וחצי. מועד מיש-
פטם של ארבעה עצירים נוספים
נקבע לכחודש וחצי לאחר יום
מעצרם. תיקיהם של שני עצירים
נוספים הועברו לפרקליטות ועדיין
לא הוחזרו.

יוסי ינאי 1

ה עו ל ם

הז ה 2239

ינק והאיים. בל ההנאות של איוזפה

במחירים הנסוכים ביותר.

בואו לחופשה באיי יוון. בואו באולימפיק.
אתרים היסטוריים מענינים, ומארוח ברמה
רק אולימפיק יכולה להציע לכם לוח טיסות כה בינלאומית במחירים נמוכים ביותר.
נוח ונרחב ליוון וטיסות זולות אל האיים בכל
תאהבו את חיי הלילה התוססים עם מועדוני
שעות היום.
הקזינו ואת הטעמים המגוונים של מטבח יווני
באמצעות סוכני הנסיעות שלכם, אולימפיק
עשיר.
מעניקה לכם סיוע מירבי בסידורי לינה, ארוח ההווי הכפרי המרגיע עם צלילי הבוזוקי בטברנות,
ושכירת רכב ויעוץ אמין לבילוי נפלא בהתאם
יעשה לכם נופש אמיתי.
לטעמכם ואפשרויותיכם.
הזמינו לכם מקומות באולימפיק להתחלת
אתם תיהנו מחופי הים היפהפיים בצידם של
חופשה נפלאה...

צריך רק לקפוץ ליחן־וכדאי באולימפיק.

העולס הזה 2234

ברק 3נס דו העו החי וות בי שו א ר:
הרגעים הראשונים בארץ הם איומים

חנח

תחנה ראשונה — האוטובוס מהמטוס לבניין. אף! פעם לא
מגיעים יותר משני אוטובוסים למטוס הנוחת, גם אם זה מטוס
ג׳אמכו. לעיתים, ממתינים שאר הנוסעים כחוץ עד שיחזור.

יטה שלא להבחין בהתרגשות הנוס־
^ן עים היושבים במטוס העומד לנחות
בלוד. התיירים שזו להם הפעם הראשונה
בישראל מתרגשים במיוחד. הם עומדים
לבקר בארץ הקודש, הארץ שעליה שמעו
וקראו כל כך הרבה. התיירים הבאים ל ארץ
בביקור חוזר מתרגשים לקראת ה חוויות
המצפות להם. גם הישראלים החוז רים
מטיול בחוץ־לארץ מתרגשים לקראת
הפגישה עם קרוביהם ולקראת החזרה ל חיי
היום־יום.
מנגינת הבאנו שלום טליכוז, המושמעת

נמל־התעופה על-שם דויד בן־גוריון סטי-
רות־לחי בזו אחר זו, המכאיבות לתייר
ומבזות את הישראלי החוזר.
מהמטוס יורדים הנוסעים לאוטובוסים
הממתינים להם ליד הכבש כדי לקחתם
לבניין הנוסעים הנכנסים בנמל־התעופה.
האוטובוסים המייוחדים הם מהסוג המש רת
את הנוסעים בנמלי־תעופה רבים בעו לם,
אך בישראל הם השיגו שיא. אוטו בוס
אחד או שניים מוזנקים לקראת כל
טיסה, גם אם זו טיסת ג׳אמבו שבה יותר
מ־ 400 נוסעים. אל האוטובוס נדחקים־נד־

תחנה שנייה — כתוך האוטובוס. התיירים נדחסים לאוטו
כוסים כסרדינים. כעיקר נוראה הנסיעה.כת שתי הדקות
לטרמינל כימי הקיץ, כשהחום והסירחון ממש חונקים.

תחנה רביעית — אחרי שככר לקחו את המיזוודות שלהם,
מעמיסים אותם התיירים על העגלות, העומדות לריטות הקהל.
כמקרים רכים תם מגלים, בי הגלגלים עקומים וקשה להזיזן.

תחנה שלישית — ליד המיזוודות. התיירים ממתינים ליד הפס־הנוסע
עד שיגיעו המיזוודות יטלהם, אחרי שעברו תחנת־כיניים
נוראה נוספת — ביקורת הגבולות של המישטרה.

בדרך־כלל במטוסי אל־על בעת הנחיתה,
מגבירה את ההתרגשות. מחיאות־כפיים
נשמעות אחרי שהמטוס נוחת. הפרידה
מהדיילת הניצבת על כבש-המטוס היא
הצעד האחרון הנעשה בהתרגשות של
שימחה.
מיד אחר-כך ניחתות על המגיעים ל־

חסים עשרות נוסעים עמוסי תיקי־יד ו־שקיות־ניילון
מהחנויות פטורות־המם בארץ
המוצא. כאשר מבין נהג־האוטובוס
שאנשים יכולים להידחק לכל היותר כסר דינים,
הוא סוגר את הדלתות, מביא את
הנוסעים לבניין וחוזר לקחת את שאר
הנוסעים. בימי גשם ניצבים הנוסעים

חשופים לקור, ובימי קיץ לוהטים חשו הכניס חידוש מבורך לנמל־התעופה. צעי פים
לשמש. למטוס איו הם רשאים לח רות היו ממתינות לבאים עם כוסיות מיץ-
זור• בדרכם לבניין הם מבחינים בכמה הדרים טבעי. דייתה זו מחווה נעימה של
אוטובוסים העומדים ריקים ליד המסוף ארץ תפוזי-יפו לתיירים המגיעים אליה,
וקרן־אור כמעט יחידה בסיוט ששמו נמל-
שלהם, ולצידם הנהגים המשחקים שש־בש.
התעופה בן־גוריון. חלוקת מיץ־התפוזים
״גם אתהלא
החזיקה מעמד בדיוק לתקופה שבה זכתה
בכותרות בעיתונים.
ניסיון אחר, שימיו לא ארכו יותר מימי
היי ת מ חיי ך ״
מיץ־התפהים היה יוזמתו האישית של
^ טירת־הלחי השנייה מצפה בכני -שר־התעשיה והתיירות גדעון פת. כששמע
״ י סה לבניין הנוסעים הנכנסים. אדרי פת כי משמידים בארץ פרחים, הוא הציע
לרכוש אותם ולהגיש לכל תייר הנכנס
כל הבניין הכין עשרה דוכנים לביקורת-
גבולות. גם כשהמקום מלא מאות ואלפי לארץ פרח עם חיוך. הפרחים של פת
נוסעים, מאיישת המישטרה רק שלושה אזלו תוך ימים אחדים.
באולם המכס מצוי דוכן התיירות של
או ארבעה דוכני־ביקורת, ותורי התיירים,
העצבנים כבר בדקות הראשונות לבואם
מישרד־התיירות. בדרך־כלל יושבות מעבר
לדלפק שתיים או שלוש ״דיילות״
לישראל, משתרכים עד דלתות הכניסה.
תיירות העסוקות מרבית הזמן בשיחות
טלפון או בשיחות רעים עם עובדים אח רים
של נמל־התעופה או מדריכי תיירים
הממתינים לקבוצות התיירים שלהם. עיקר
העבודה של דיילות התיירות הוא להכ ריז
ברמקול — שכבר שנים אינו מכוון
וקשה לשמוע בבירור את הנאמר דרכו —
שמות של נוסעים שעבורם יש הודעות,
או שמות של עובדי נמל־התעופה המת בקשים
לגשת למישרדיהם. כשפונה אלי הן
תייר הן עונות בדרך־כלל בפנים חמו צות׳
ורק כשהן מתבקשות, הן מפנות או תו
למלון, לא בלי לגבות דמי־קדימה על
חשבון השהות במלון. אין שם בנמצא
חומר הסברה, ומה שיותר חמור, אין נכונות
לקבל בסבר־פנים יפות את התייר.
דובר מישרד־התעשיה והתיירות יאיר
קאופר סרב להתייחס לשאלות שהעולם
הזה רצה להציג בפניו. עוזרתו האישית,
ריבקה שרייבוים, הנושאת בתואר ״נאמנת
השירות לאזרח״ ,הודיעה כי אסור
לעובדות מישרד־התיירות בלווד ולמנהלת
שלהם לשוחח עם עיתונאים ו״למנהלת
אין מה להגיד בכלל״.
לזכותו של הד״ר רמון הראל, מנכ״ל
רשות שדות־התעופה, וישראל הוד, עובד
ותיק של נמל־התעופה בן־גוריון, שבשנתיים
האחרונות מכהן כמנהל הנמל, יש
מנכ״ל הראל
לציין שהם משתדלים בכל הכוה התקציבי
יותר מדי רשויות
העומד לרשותם להנעים עד כמה שיותר
את הדקות הראשונות של התייר המגיע
כאשר מגיע התייר אל השוטר, הצריך
לישראל. אך נמל־התעופה בן־גוריון מחו להחתים
את דרכונו, הוא עורך את ד,מיפ-
לק לרשויות שכל אחת מהם עצמאית ואף
גש הראשון עם כללי ההתנהגות של האחת
אינה כפופה לרשות מרכזית אחת,
ישראלים. הפגישה אילמת לחלוטין. השו לרשות
שדות־התעופה.
טר או השוטרת אינם מברכים לשלום,
המישטרה עושה ככל העולה על רוחה
ואינם טורחים להרים את עיניהם מעל
בנמל״התעופה, ולעיתים נדמה שהיא ה לדוכן
שלהם ולהתבונן במגיע. לבושם
שלטת עליו. מישרד־התעשיה המופקד על
של השוטרים מוזנח, לעיתים קרובות,
לישכת התיירות הוא ממלכה־זוטא בפני
לפעמים אפילו מלוכלך, והם נראים לא
עצמה, החוששת משיתוף-פעולה עם גור פעם
כאילו קמו מהשינה. הסבירה אחת ה מים
אחרים כדי לא לחשוף את המחדלים.
שוטרות לכתב העולם הזה, שהעיר על פניה
המכס כפוף למישרד־האוצר ואינו קשור
״החמוצות״ :״אם אתה היית עובד 16
לאף אחת מהמסגרות האחרות הקיימות
שעות, גם אתה לא היית מחייך.״ מפקדה
בנמל.
של אותה שוטרת שעבר במיקרה במקום
הכחיש את מיספר שעות העבודה שה-
מילח מו ת
שוטרת ציינה.
דובר מישטרת־ישראל, ניצב־מישנה
הנ ה גי ם
אריה ארד, באמצעות עוזרתו, פקד רבקה
ויינטרוב, סרבו לאפשר לצוות העולם הזה
ע חרי יותר משעת המתנה, בביקורת
לבדוק את מצב המישטרה בנמל־התעופה
י * הדרכונים וליד הפס־הנוסע, יוצא ה בן־גוריון.
דובר מטה המחוז־הדרומי, ני-
תייר דרך אחד משני המסלולים של המכס
צב־מישנה יוסף תמיר, קבע לעצמו בחודעל
הכביש הראשי של נמל-התעופה. ה שים
האחרונים נוהג: הוא משתף פעולה
מכס הוא אחת היחידות היעילות בנמל-
עם עיתונאים רק באותם נושאים ה התעופה.
על התייר לבחור באחד משני
עשויים לרומם את שמו האישי או את
מסלולים: הירוק, כשאין לו על מה להצ המישטרה.
תמיר ידע שנמל-התעופה בן-
היר, או האדום, כשהוא רוצה להצהיר
גוריון אינו אחד מנושאים אלה, והתחמק
ולשלם מכס. עובדי המכס הם בעלי תבי־מלהשיב
על שאלות העולם הזה בנושא.
עת־עין מעולה. אינם מטרידים לשווא
שוטרים וקציני מישטרת נמל־התעופה
כאלה העוברים במסלול הירוק, וכמעט
קיבלו פקודה שלא לשוחח עם כתבים ולא
בכל פעם שהם בוחרים מידגם־מכס, אדם
לאפשר להם לצלם את עבודתם.
העובר בירוק, ומפשפשים במיזוודותיו
מתברר כי הם צדקו. המוכסים אינם עוס מיץ•
אין
יו ת ד
קים בקטנות, בבקבוק ויסקי נוסף על פני
המותר או בקרטון סיגריות. גם במסלול
ת פוזי םופר חי ם
האדום, שבו מנדב התייר את מיזוודותיו
לבדיקה, היא נעשית במהירות, ביעילות
חדי שהתייר עובר את סיוט בי ובנימוס
רב, כשהמוכס מקפיד וסוגר ב י
* קורת־הגבולות של המישטרה הוא
עצמו את המיזוודה שנפתחה.
מגיע אל בניין המכס. עד לפני כשנתיים
המכה האחרונה לתייר היא ברגע ה אפשר
היה להבחין במירוץ מטורף של
יציאה מבניין הנוסעים הנכנסים. למרות
נוסעים אחר עגלות המיזוודות. לפני שנ כתבות
בעיתונים והבטחות של רשות
תיים נרכשו עוד כמה מאות עגלות, אשר
שדות-התעופה, עדיין משתוללים נהגי־רובן
בעלות גלגלים מקולקלים מה שמק המוניות
של לוד. בל היוצא מפתח הבניין
שה על השימוש בהם.
נתקף על-ידי נהגי מוניות, שמרביתם
בעלי הופעה מוזנחת, ה״משכנעים״ אותו
התייר ממתין למיזוודות שלו, המונחות
להשתמש בשירות שלהם. פעמים רבות
על פס־נוסע עגול. סביב המיתקן עומדים
אפשר להבחין בתמונה מבזה של שני
התיירים וממתינים למיזוודות. בדדך־כלל
נהני־מוניות הרבים ביניהם תוך קללות
כבר ניצבת שם חומת אנשים הממתינים
עסיסיות, ולעיתים תוך הרמת ידיים, כש גם
הם למיזוודותיהם והתייר צריך להדחק
כל אחד מהם אינו נותן לתייר שלו לזוז
כדי למצוא את מיזוודותיו.
מהמקום עד שיקבע מי חזק יותר.
כשנכנס שר־התחבורה חיים לנדאו ל תפקידו
הוא זכה בכותרות בעיתונים כש
תחנה
חמישית — מקכלי־הפנים הם אחת התופעות המבזות
כיותר כנמל־התעופה. הם מוצבים מאחרי זכוכית גדולה ומזכירים
קופים כגן־חיות. הבאים אינם יוצאים אל מקבלי פניהם.

וז ר ס

5ווו 14310ם
0וז 113ס<1

תחנה שישית — שני המסלולים של המכס, האדום, לאותם
המבקשים להצהיר, והירוק לאלה שמצהירים כעצם המעבר
כו, כי לא הכיאו עימם דכר. המכס פועל כיעילות הכי רכה.

תחנה שביעית — נהגי המוניות הם אחת השערוריות הגדולות ן
של נמל־התעופה. לפגי שהתייר מספיק לצאת מהבניין, מתנפ־ 1
לים עליו נהגים וכמעט מאלצים אותו לנסוע איתם.

לגברים ! לא לגברים ! לא לגברים ! לא לגברים

להיות אמא של דנ ה

התחילה

״בכי״

הקריירה

בחודשי הינקות הראשונים שלה גרה
בתי אצלי בידיים, קשורה בדבק ללב. אני
מאמינה במגעים גופניים, בהמון חום,
בהמון אהבה, וכמה שיותר. אלוהים עדי
שאני יודעת להגזים, ובכל זאת, עם תינוקות
רכים אי אפשר להגזים. כל נמה
שמחבקים אותם, לעולם זה לא יעלה על
תחושת גן־העדן שכבר חוו עד רגע
לידתם.
אם ״לקלקל״ אותם פירושו למכור אותם
להנאות החום, ולהכיר להם את טעם הסי פוק
הנרקוטי, הרי שבמובן זה הם מראש
נולדים ״מקולקלים״.

הוא פרט מושלם אחר. להכיר במצוקתו,
כבעלת זכות-קיום חשובה משל עצמה,
למרות שלאמא-אבא לא מציק שום דבר
חוץ מבכיו — זה כבר צעד ראשון
וחשוב, אימון טוב לחינוך עתידי, שבו
לא ״ייבלע״ על-ידי ההורים. אי־היענות
לבכי זה היא פגיעה נוראית באימון הילד
לעולם, וקובעת אם גישתו לחיים תהיה
חיובית או שלילית מעיקרה. לא לזלזל
בקטנים האלה. מוחם הוא הדבר הכי
רגיש וקולט בעולם. הטבע עשהו כזה,
כדי שיוכל להשתלט על כמות מידע
קיומי אדיר, שלעולם לא יצטרך לו ב

להם יש זכות ״לגעיות״
עובדה שיש
אני נזכרת איך הייתי שומעת הערות
של אנשים — דווקא בסדר בשאר תחו מי
החיים — שעד היום מקפיצה אותי
האיוולת המקובלת, האכזרית, והעדיין
כל-כך-רווחת-בציבור שביצבצה מדבריהם.
הם היו אומרים לי, ואפילו לא מבינים
איזה חלקים מגעילים מעצמם הם חוש פים
כך :״מה את קופצת אליה עם כל
פיפס קטן? תני לה לבכות. תינוקות צריכים
לבכות. זה מפתח להם את הריאות
נאצים ! את הריאות של התי נוק
מפתח המזון בלבד והנשימות האינס טינקטיביות.
בכי לא נועד בכדי לפתח
את הריאות, וגם לא בכדי לתת ״פורקן״
לעוללים. בכי בחודשים הראשונים,
הרבה לפני שהוא הופך מנוף מניפו לציות,
הוא איתות נואש למצוקה, שבאופן
נואל התרגלו בציבור לראותה באור
״טבעי״ — ועל כן לא לייחס לה את
תשומת־הלב הנכונה. היצור הקטן יכול
לבכות לילות שלמים לעזרה כלשהי ש תגיע
ותצילו ממצוקתו האיומה מאוד ב עיניו
— ממנה אינו יכול בשום פנים
להשתחרר בכוחות עצמו — וזה נחשב
״טבעי״ ,או סתם מציק ,״אבל אין מה
לעשות.״ זה ברברי!
ככל שהילוד הוא עצם מעצמו ובשר
מבשרו של הורהו — הרי שבכל זאת

כמות ובהיקף שכזה, לכשיגדל. אל תמעלו
באימון התינוק שלכם. לא בתקופה
ראשונית כל כך, פלסטית כל כך, שכל
חוויה הכי קטנה נחרטת בתוך הדף החלק
שלו, בחריצי עומק שלעולם לא נמחקים.
בלקחים, במסקנות וברשמים שאתם גורמים
למוחו להתתכנת כעת, הוא ישתמש
כשיגדל — וקסטות של מוח לעולם אי
אפשר להחליף יותר. קוראים לזה אישיות.
תינוק זה בן־אדם קטן, במצב אישי
נורא. הוא מרגיש הכל, הוא יודע — כל
כך יודע — מה הוא רוצה, אבל אין לו
כמעט שום כלי לעזור לעצמו. אתם צרי כים
לראות את אנחת הסיפוק של תינוק,
שמצוקתו הוקלה. משאת־הנפש הת מלאה
לו! תינוק מצוי במצב טראגי, שבו
המוח שלו הרבה יותר ״יכול״ מהגוף
שלו. תארו לכם את עצמכם שוכבים כמו
צמח, בלי יכולת להחליף תנוחות. מציק
לכם, מגרד לכם, רעב לכם, חסר אהבה
או ביטחון לכם, כל מצוקה קטנה תלויה
בטוב־ליבו של הזולת לעזור לכם, ונוסף
על כך גם אינכם שולטים בשום שפה
לבטא זאת עם הפה. איך תזעיקו אז את
שרות ההצלה היחיד שלכם? מה תעשו
אז? לא תבכו? התיסכול נוראי, בייחוד
אם טעמתם כבר פעם אחת טעם השובע של
התנועה העצמית והנוחיות הטוטאלית, כפי

שהתינוק טעם בעודו ברחם. הוא מכיר
גם ״איך זה אחרת״ .מה תעשו אז אם
האחות המטפלת בכם תגחון עליכם, תעשה
לכם קוצ—קוצ—קוצ—קוצ— ותאמר לסובבים
באטימות :״אני לא יודעת מה יש
לזה, כל הזמן בוכה. אפשר לחשוב שיש
לו דאגות פרנסה.״ ואז יענו לה :״נו,
ככה זה, כולם בוכים, אבל זה מפתח את
הריאות.״ אני חוששת, שחוץ משינאת־עו־לם
כבושה לאחות הזו, הרבה אימון
למקום שבו תימצאו, כבר לא תפתחו אף
פעם.
עוד דבר, שמאוד אני אוהבת, זה בני-
אדם שמזהירים מפני פינוק-יתר של התינוק,
ו״קילקולו״ .כבר אסרתי, את טעם
גן־העדן החופשי שחווה במשך תישעה
חודשים, ההורה הכי ספרטני לא יוכל
לגזול. זה של הילד, לתמיד. אפשר רק
לקרב לו את טעם החווייה קרוב ככל
שאפשר — אך לא יותר.
זו שאלה יסודית. מה הולך פה? אינ טרס
של הורים מוכרת להיות מול אינטרס
של ילדם? למה נידמה לאנשים שתפקיד
של תינוק זה לדרוש אהבה, ותפקיד של
הורה זה להתחמק כמיטב יכולתו? האם
התינוק ביקש להיוולד, או שהיתר. זו
החלטה של אנשים בוגרים להביאו לעו לם,
עם כל מה שכרוך בכך? תינוק רוצה
תשומת־לב? רוצה להרגיש את הלב
של ההורה? מגיע לו! הוא כזה קטן
וחלוש בעולם של גוליברים, למה לא
לספק לו את החום והאהבה החיוניים לו
כל כך בפועל, ככל שדרוש לו? והוא
בלבד מוסמך לקבוע כמה. לא נכון שמרגילים
אותו ״רע״ .זו זכות אלמנטרית
שלו. להרגיל אותו טוב, זה כביכול להר גיל
אותו לחיות ״בלי זה״ ,או עם מעט
מ״זה״ .מזכיר לי את הסיפור על העגלון
שהרגיל את הסום שלו לא לאכול. אותו
הגיון יש ביסוד שני הדברים! קחו אותם
על הידיים, וכמה שיותר! לא לפחד שתי נוק
יגדל כך לאדם תובען. אדם תובען
זה אדם שמנגנון השובע שלו התקלקל
בגלל רעב פסיכולוגי נוראי. למה לגרום
לו רעב זה? בשם איזו תיאוריה?
ההענקה המאסיבית והלא מוגבלת הזו,
בין כה וכה אינה לאורך זמן. הטבע חכם
מכל אדם. הוא ברא מנגנון שובע, שמאותת
למוח להתפתח הלאה. ברגע שעובר פרק
הזמן הנתון של הגדילה, וההבשלה, ושום
כלום לא חסר לבן־אדם, הוא באופן טבעי
מתבגר לשלב גבוה יותר, אלא אם כן
הוא חווה חסך כלשהו, ואז, במיגזר הצר
שבו הוא מרגיש חסך, הוא ״נתקע״ .כך
בדיוק קורה שחלקים מאישיות של אדם
מתבגרים, וחלקים אחרים ״נתקעים״.
החיים שועטים קדימה, ואת אשר לא
קיבלה האישיות בזמן הצר הנתון, בין
כה וכה אין להחזיר אחר כך, למרות תחושת
הרעב שנשארת לכל החיים .״לעיי-
טר״ ,זה תמיד ״שפעייטר״ .״כל אבטיחי
העולם, לא ירווח כעת את צמאוני לאבטי-
חים שכל כך רציתי, ולא היו לי ביל דותי,״
אמר רומיין גארי, וזה ככה. ממש
ככה.
מצחוק-עצוב שבדרך כלל דווקא בגיל
היינקות, כשהילד זקוק לכל תשומת־הלב,
מתחמקים מעול זה כמיטב היכולת. ודווקא
כאשר הוא מתבגר, ואינו זקוק עוד לכל
זאת, מקפצים עליו ההורים, וחונקים אותו
נפש עם תשומת־לב דאגנית, בולמת
ומיותרת.
אל תפחדו מפינוק. ככל שתעניקו, לא
יגדל לכם ילד רכרוכי משוקולדה, אלא
אם כן יש לכם בעייה, ובמודע או לא,
אתם קושרים אותו לשרותים שלכם, ש מאוד
מאוד קרובים להענקת אהבה, ובכל
זאת זה משהו אחר.
החיים המעשיים הוכיחו, שדווקא אדם
שקיבל — וקיבל המון — גדל לאדם
שיודע, ויש לו מהיכן להעניק. דווקא
אדם שפונק בילדותו במצע תשומת-לב
אוהבת, גדל לאדם חיובי, בוטח בעצמו,
חופשי מלחצי אישיות פנימיים, ובעל כו שר
התמודדות יוצא מן הכלל עם החיים.
אם מבינים זאת נכון, מציצים קצת
אחרת על כל הנושא.

לכבוד הבן״פורת״יוסף״סחר ג׳וניור של
דני וזהבית חסידוף, הוזמן מוהל מומחה•
מובן שהאבא הנרגש מסתובב סביב
סביב, דואג לעבודה שתצא כמו שצריך,
עומד על כך שלבן שלו יחיה סיפתאח
טוב בחיים.
המוהל, אישיות כריזמאטית ושחקן
משופשף, הניף את כל האינסשרומנטים
כמו מפיסטו״הגדול, ובתנופות מדוייקות
קצץ״חתך״ארז.
״ועכשיו,״ פנה אל חקטנצ׳יק, לאות
סיום העבודה ,״שחק אותה״.

מי סעדה
מ אנ לי ס
מטורפים במחירי נוסטלגיה
הו הו, איזה פנינה נדירה שמצאנו בין
המיסעדות, בתפריט הלא־רגיל, ובמחירים
הסופר־בסדר. לילה אחד נפלטנו מאיזה
מקום, מותשים מבילוי מפרך ומשעמם,
רעבים עד לב השמיים. היה ברור לנו
שאת הבטן לא משכיבים לישון במצב
ריק, אבל גם להטעין אותה יותר מדי —
ידענו — לא בסדר. גם לקניבאלים יש יום
המחרת, ושתים־עשרה בלילה איננה שעת
הסטייקים. דג! הצהיר הבן־זוגי מנוער.

אני מת לדג!
נמצאנו באיזור הירקון, פינת יורדי־הסירה,
ועם כל הכבוד, הדג הפרטי שלנו
מצוי לרוב ביפו. חככנו מה לעשות. עצ לנות
זה נימוק די מאסיבי, ,סתכלנו׳סתכל־נו,
ולא בא לנו משום דגים שבסביבה.
פתאום ראינו משהו חדש. הקולומבוס
התעורר בנו, וצללנו לבפנים. ואללה, הש תלם
לקולומבום. דבוק לסינית של מנדים,
במקום שהיתה פעם מיסעדת ציון, פתחו
מיסעדת דגים שי—ג—עון. קוראים לזה
עכשיו הפינה.
הביאו שף מייוחד מצרפת, שילמו את
מישקלו בזהב, שלושה חודשים הקיזו ממנו
את התמצית, למדו לבשל את התפרים
כמו בחלומות, והקליינטורה מתעלפת.
איך שנכנסים, מקבלים אותך באיב־פתיות,
עם חום מיזרחי. למרות אכזבתנו
המרה, לא היה זה הקסם הבלתי־עמיד
שלנו, שגרם לקבלת־הפנים. כל מי שנכנס
שם, מתקבל מאוד יפה, ובהתחשב ב מציאות
היונדיומית בשטח, זו כבר נקו דה•
אחר־כך מתיישבים לשולחנות עץ
כהה, עם מפות צחורות, נרות דולקים,
•וכל האינסטנט־רומנטיקה.
בנקודה זו, הפחד מפני החשבון מתחיל
להתעורר עמומות. אנא מנוסה, אנא.
מביאים פרוסות לחם־חי דקיקות, עם צל חות
חמאת־שום, וזהו. הפחד קם לתחיה.
אני יודעת, פשוט יודעת, שכמה מאות
מיותרות קופצות כאן לבלי שוב. אבל
נכנסנו, נכנסנו.
איציק הזמין לנו בורי ברוטב חרדה,
ולוקום ברוטב פרבנסיאל. לאיש הזה חיך
הרבה יותר הרפתקן מאשר לי. אני שמ רנית•
לא כל כך חברה עם דגים ברוטב.
בשבילי, הרוטב מקלקל אותם. אלא שכל
זה היה אמור להיות נכת עד שקיבלתי
את החלום שהוזמן לי. מה יש? בשביל
מה יש דעות. אם לא בכדי להחליף אותן?
בא לי דג בורי אפוי, מימת ברדאוויל,
נטול ריח נפט ים־תיכוני, רך, רטוב וני-

סקס
מקיץ החשק הישן
אחד היועצים הקרובים של לינדון ג׳ונ־סון,
הנשיא האמריקאי המנוח, פער את
פיו החתום וגילה לאומה, שהבום שלו,
בחלק גדול משעותיו הפנויות מנשיאות,
היה מאוד מאוד עסוק בלהיות חרמן.
וזאת אנו למדים,
״כיוון שהנשיא היה
מקבל זריקות ויט מין
,8,12 שאחת הלוואי מתופעות
שלהן, היתד. הגדלת
התיאבון המיני.״
אם ביגלאי העש רים
המוקדמות זו
ממש מכה, כי ה מוח
מתייבש כל
יום מחדש למצוא
בריכה לכבות בה
את הסנה הבו ער
— הרי שבגי לאים
גבוהים יותר,
זו מתחילה להיות
תופעת לוואי מי—
בו—רכת, כדברי
שזר.
אבל למה לדסקס
הרבה על קצב ה חיים
המטורף והש פעתו
הקטלנית על
שושוליקו. אני ם־
שוט אספר לבעלי לינדן

התיאבון, אי חטל־דתיאבוו

שובב
שמוכרים
גם בארץ ויטמין
812 נקי, באמפולות של ,1000 !1108.
תחת השם .8 0 )10 110 10
היצרן לא יודע שזה חומר־נפץ, ובתור
ויטמין עייף ורגיל זה עולה שבע וחצי
לירות כל אמפולה. שלום למחיר.
הטיפול העקרוני באמפולות אלה הוא
נגד אנמיה, ולא להעיז להזריק זאת בלי
להתייעץ עם רופא. אבל כמו שנדמה לי
שאני מכירה את העניינים, ידהרו הרופא
על פציינטו גם יחד, להשיג את התרופה.

מוח, מכוסה ברוטב חרדל מעודן ומשגע,
מלווה במין תפוחי־אדמה, ששיטת בי שול
מייוחדת הפכה אותם למחית מבפנים
וצ׳יפס מבחוץ. פשוט מטורף ! על
הלוקוס אין לי סרנדות, כי אני לא אוהבת
לוקוס, אבל לבן־זוגי היו גם היו.
שני דגים ענקיים משגעים, פחית בירה
וקפה אחד, עלו שבע מאות לירות קומפלט,
כך שלמרות היחס, למרות המפה, למדות
הנרות ולמרות החמאה, יצאנו בזיל הזול,
וקיבלנו מעדנים.
מחיר המנות העיקריות הכי יקרות הוא
אחיד — שלוש מאות לירות. מנות רא שונות
הכי יקרות, ובהן סרטנים וקלמרי
מבושלים בשמנת מוקרמים בתנור —
מאתיים חמישים לירות בלבד.
שפיון מהימן, ששלחנו, מודיע שהפפר־סטייק
שם הוא משהו מהסרטים. עשוי
מנתח פילה עגל, ממש כמו שצריך, עם
פלפל כתוש גס, עם פלמבה, עם שמנת,
טים גן־עדן.
כשאני שמחה, אני משמיעה כל מיני
קולות ורעשים, וההתלהבות שלי היתד.
מאוד מדבקת, אחרת קשה להסביר איך
קיבלתי באופן וולונטרי את מירשם הפצץ
של רוטב החרדה.
אז ככה: חמישים גרם חמאה צהובה,
רצוי אירופית, שמנת כזאת, אבל יוצא
די טוב גם עם התנובה שלנו, להמיס
עם שן שום כתושה, מעט פלפל לבן,
מעט מלח, וחצי כף כוסברה טריה קצו צה.
לא להחליף לפטרוזיליה, כי זה נותן
מרירות. לערבב טוב, מבלי שהחמאה או
השום ישחימו, ולהוסיף כף אחת חרדל,
אפילו ישראלי. לערבב, ולהוסיף חצי שקית
שמנת מתוקה. לבשל רק עד בועות, ולש פוך
על הדג האפוי. אוח !
יש להם, לאלה, עוד המון פטנטים
בשרוול, אבל עכשיו כבר לא יתנו. מה
חשוב, שיתנו בצלחת, נבוא בשימחה.

מייקל שאנטי
בן עשרים, הגיע לחופשת-מולדת אצל
אביו השארמנטי ג׳ו. לומד תיקשורת
בארצות־הברית. לא צריו יותר להוסיף
מילה. צריך להסתכל בתמונה, וכל הסי פור
לפניכם.

עו בדו ת חיי
שוהפות — זה בכה.
תחילה יש לאחד ניסיון ולשני כסף.
אחר״כך לראשון יש הכסף
ולשני הניסיון.

חברתי רונה, שגרה בארובה הרחוקה,
הגיעה לביקור מולדת.
תפסתי אותה אצל נלסון, בכפר, מרביצה
הופעה חתיכית, שהנשימה נעתקת.
חוץ מכל מיני דברים יפים, שזאת אלופה
בלהתלבש בהם, צדו את עיני זוג נעליים
חתיכיות, שקופות, עם עקב גבוה, מעו צב
נהדר, שהנ״ל הרסה בתוך החול
האבני — בלי רחמנות. מחלת הנעליים
שלי היא בדרג מתקדם, לכן שאלתי מייד,
איפה־איפה־איפה קונים זוג כזה.
הייתי שולחת שליחים עד טימבקטו,
לבקש אחריהם, כיוון שרונה זאת מגיעה
בדרך כלל גם למקומות כמו טימבקטו.
הקיצר, את השליחים שלי הייתי צרי כה
לשלוח עד התחנה-המרכזית בלבד,
ושם, בקוזאק, בנווה־שאנן ,18 לשלם שבע
מאות לירות בלבד — אפילו שמבקשים,
בשביל סיפתח, ככה .,להבהיל את התרנגולות,
תשע מאות.
זו החנות היחידה שמוכרת נעליים
כאלה, שאימומם מגיע מאיטליה, במחי רים
כאלה. לרוץ מהר. כדאי.

מייל,ל
שאנטי
טרוולטה הצעיר

קו ר ס בישול חינכו
באמ קו ר
בשקט יחסי, ובלי שום פירסומת, וחבל,
מתנהל כל יום שלישי קורס בישול חינם
באמקור, בצפון תל־אביב, בסניף של פיג-
קס פינת וייצמן. הקורס מתחיל כל פעם
בשעה תשע וחצי, ונגמר באחת.
דינה הלוי, מורה לכלכלה ותזונאית
מוסמכת, מלמדת בנועם, סבלנות ואהבה
כל מיני מירשמים טובים.
יושבים על כיסאות במיטבח הניסיוני
המדווח של הסניף, רושמים עיצ׳עם על
הכיפק, ובסוף זוללים את התוצרת. אפ שר
להתפנן כך בוקר לא.רגיל.
לא מעבירים שם תפריטים מסודרים,
אלא כל מיני דברים טעימים, ככה, איך
שבא, חופשי חופשי. אם נופל איזה חג
באמצע, נשארים צמודים למטעמי החג. זד.
יופי. באמת יופי. אפילו מזגן יש שם,
כך שמבשלים מבלי להתבשל.
עכשיו יש שתי אפשרויות. או שיבוא
שם עם־רב, עם מיקנה וצאן לרוב, ואז
שלום אליהו על הכיף הפרטי שתיכ-
ננתי לי, או שמיקנה וצאן, עם עם־רב
יבואו, ואז אותו הדבר. אין דבר. אמר תי,
אמרתי. לא חוזרת בי.

אין טו ב מ*3גו

לב׳ ענת עצמון
או־בה מח׳ ההסברה
ת,ד15 .ר ג, חיפה
אבקש לשלוח אלי את
חוברת ההדרכה +השי:
3טמפונים בנרתיק

כתובת

משתמשת בטמפונים
לא משתמשת בטמפונים

המשורר מגן־יבנה. הגרפיקאי. הרמאי !היריקות

יורשם הינוקא של מגד ושות׳ ^ הנר• מילר במיטבו ^ מוקד על המוקד
דואר חתר
פלונטרון ידיעה שפורסמה במדור זד( .העולם הזה
,)2231 על עטיפה לספר שהציע בפזיזותו
הגרפיקאי אל עזר נל?ן ד למשורר איש
גן־יבנה, מנחם כן, הולידה מיכתב תגובה
מטעמו של משורר זה. להלן תגובתו
של מנחם בן :
האופן שבו מצליחות אינפורמציות אל מנטריות
להתעוות במינסרת־מוחו של דן
עומר וליהפד למשהו אחר לחלוטין הוא
כנראה עניין לנוירולוגים, ואף על פי כן
אינני פטור מלהגיב על אחת מתקלות־ההבנה
שנפלו במדורו האחרון.
ובפן׳ עומר היה עד־שמיעה לא־אינט־ליגנטי
כמסתבר לשיחה כינין וכין ׳יוסי
קריים, עורך ,,פרוזה״ ,שבה ניסיתי לשכ נע
את קדיים לקבל הצעת־עטיפה מסו־יימת,
ומקסימה בעיני, שעיצב אלעזר
גלעד לספר-שירי. בניגוד למה שדך עומר
מתאר, קריים לא סירב, והשאיר כידי את
ההחלטה, אף הודיע לי כי מטעמים טכ ניים
לא יוכל להספיק להדפיס עטיפה
מסוג זה י עד נרעד שבוע הספר.
עניין נוסף, וחמור יותר: סיפרתי ל
מנחם
בן־כראון
פנייתו של מנדלי מוכר־ספריס לסוסתו
קריים באותה הזדמנות, כי שילמתי לגל עד
סד של 3,000 לירות בהמחאה דחוייה
(שעדיין לא הגיע מועד פרעונה),עכור
הצעת־העטיפה, ואף הדגשתי (ועומר היה,
כאמור, עד־שמיעה להדגשה זו) ,כי אני
הוא שדחקתי כגלעד, שהתקשה להסכים
(והוא ככר עיצב לי, בחינם, עטיפה לספר
קודם שלי) לקהת מידי את הסד הנ״ל
(הפחות, אגב, בהרבה ממה שנקוב בתע ריף
הגרפיקאים התיקני עבור עיצובי־ספר)
.תיאורו של דן עומר את גלעד באותה
פיסקה אומללה, כמי שבמעט עושק
משוררים, היא איפוא סטייה אופיינית ל־
״נמר של נייר״ ,המנסה לשכנע את קור איו,
כי הג׳ונגל של חייו הנפשיים הוא
אכן מציאות הנסמכת בעובדות.
מנחם בן, גן יבנה

דן עומר מעיר :
למרות ״הג׳ונגל של חייו הנפשיים״ של
בעל המדור, הרי שאין מחבר פלונטר
סותר, ולוא אף בנימה אחת, את העובדות
שפורסמו בנמר ישל נייר בעניין הנ״ל. מה
עוד, שגם העורר והמו״ל של פרוזה, יוסי

קריים, מאשר במלואו את כל המידע
שהופיע בידיעה הנ״ל. דומה שחסד עשה
מדור זה עם מנחם בן, כאשר חסך מקוראיו
את הדיווח על התגובה הקולנית והלג לגנית
שבה קיבל המו״ל קריים את העטי פה
של גלעד. גערותיו הזכירו את פנייתו
של מנדלי מו״ס לסוסתו.
מה הטעם והסיבה לתגובה זו של בן —
לאלוהי הפלונטרים הפתרונות. מדור זה
עשה במשך שנים כל שביכולתו על־מנת
לעמוד לימינו של בן, ומצער לראות
שהוא אינו מבין כאשר ״יורקים״ עליו.
ויכוח זה מוטב שיסתיים עתה, שהרי
אין בכוונת המדור להיכנס לביצות של
מילחמות־אכזב של אהבה שינאה, בנוסח
המילחמות הקטנות שאותן מנהל בן עם
מוריו ורבניו נתן זד ודויד אבירן מזה
עשר שנים.

משולל מתח כלשהו ; שמות גרמניים,
שינאה־אהבה של. גרמנים, אטימות לתיאור
נופים ישראליים, דמויות שטוחות, והאפי-
אנד מתקתק.
מר פריפקה הוא ניסיון בוסרי מאוד לב נות
סיפור־פלונטרי, בו אח שוכב עם אחות
חורגת, ואם שוכבת עם גיס, כאשר המ געים
הגופניים נקראים כמו נעשו בעזרת
מבחנות במירפאד, של־ גניקולוג. שני משו לשים
אלה של כוהן־שגיא מנסים להיכנס
האחד לשני וליצור מגן־דויד, או רומן
גרמני מהדרגה השמינית, עם חותמת

זבלן מגורמן
דניאל כהן־שגיא הוא מאפיין טיפוסי
של דור חדש של סופרים ומשוררים,
המנסה למצוא לעצמו מקום בנוף הספרות
הישראלית. המאפיין הראשון של דור זה
הוא בניגוד התהומי לקבוצה אחרת, או תנטית
יותר, כנה ואמיתית יותר, בת
אותו הגיל, שאותה מייצג הסופר יותם
ראוכני. המאפיין. השני הוא הכישרון
הדליל, והמאפיין השלישי הוא האמביציה
לחבר ספרים שאינם מיועדים לקורא ה ישראלי,
אלא לדוכני תחנוודהרכבת של
ברלין, פרנקפורט ובאזל.
את כניסתו לספרות הישראלית עשה
כוהו־שגיא הנ״ל בקובץ שירים גרוע וגרא-
פומני — איש ציפה בפנים שאזלו. החונכת
של כוהן־שגיא בספרות הישראלית היתה
הגב׳ גולדה מאיר, שהקבילה את פני
אורחיו של זה בפתח אחת מהגלריות התל-
אביביות, במסיבה לרגל הוצאת ביכורי-
שירתו. אותה גב׳ מאיר, שמעודה לא נודעה
כפטרון יהאמנויות, לא חנכה את יצירותיהם
של יוג ~ וול!״ או יותם ראובני ואחרים.
השלב השני של כוהן שגיא במיסוד
מעמדו ובמיסוך האמיתות שלו בספרות
הישראלית, היה השתלטותו על התוכנית
רב־מכר בגלי צה״ל( ,תוכנית שמימצאיה
רואים אור גם בידיעות -אחרונות) .תוכ נית
זו, המתיימרת להיות זו שתקבע את
רשימת רבי־המכר במדינת ישראל, היא
״כוזבת, יומרנית, ומשוללת כל יסוד כמציאות
של מכירת הספרים באריך׳ ,כמאמר
המשורר דויד אכידן. תוכנית זו סייעה
לכוהן־שגיא למכור את קובץ ׳בתוליו ב פרוזה
להוצאת כתר, שרבים. מספריה מצ או
מקומות מכובדים ברשימת רבי־המכר
של גלי צה״ל.
.קובץ בתולי הפרוזה של כוהן־שגיא
נמסר לעריכה סיגנונית מייגעת לידיו של
משורר ישראלי נודע, המתגורר במושבה
גן־יבנה ( .ראה: דואר חוזר) ,והתוצאה
היא ספרון בשם מר פריפקה *.
מרבית עמודי נזר פריפקה עומדים בסי מן
הנסיון של כוהן־שגיא הנ״ל למכור
למו״לים גרמניים את חיינריד בל ב־גירסה
מעוותת, בתרגום לעברית, וממנו
בתרגום לגרמנית. עוד פרק בתהליך הגיר-
מון, שכמה סופרים צעירים ומשוללי-
כישרון של ממש עוסקים בהפצתו בעת
האחרונה. מר פריפקה הוא ניסיון להוכיח
שיש לאהרון מגד וחנון־ ברטוב,
המחברים בשנים האחרונות סיפרות של
תחנות־רכבת, כמאמר המבקר דן !מירון
— יורשים של ממש. עוד ספר חצי בלשי,
* דניאל כוהן־שגיא — מר פריפקה ;
הוצאת כתר ; 148 עמודים (.כריכה רכה).

דניאל בוהן־שגיא
שואן צעיר
כחול־לבן. הציר המרכזי של מר פריפקה
הוא מר פריפקה, דמות בלתי-אמינה, המושכת
בחוטי החיים של חצי תריסר דמויות,
מבלי שיהא בה מרכיב משכנע אחד;
לא בה ולא בחצי תריסר הדמויות, שאותן
מכניס ומוציא המחבר בחוסר אמינות
ובחוסר מהימנות, מבלי שיגלה סיבה או
טעם כלשהם, שיצדיקו הופעתו של ספר
זה בלשונם של הנביאים.
דניאל כוהן־שגיא הוא שואן צעיר, ה חושב
כי השואה היא קרדום ספרותי
לשימושו הפרטי. כבר בעמוד הראשון
של סיפרו מרצף המספר משפטיו בציוריות
שמאלצית, י בנוסח לקול גני חותיו
היבשות שלי האוטובוס דרך צי־רופי־לשון
דומים הוא עוסק בהשחתת
הלשון והדימוי, בנוסח של אנחנו, בני
דחר־השזאה, רואים את החיים כמתנה.
עבורנו זו מתנה מחודשת, מיוחדת במי נה.
היא מזכירה לנו תמיד את אלה שלא
זבו לכד״.״
למישפטים של׳ ,כוהן־שגיא הנ״ל מיב־נים
חסרי־משמעות, או אפילו סותרי־מש־מעות.
הוא כותב דברים כמו :״יחסיה
עם מר פריפקה החלו כהרפתקה .,אף הש נים
שחלפו בנו מיו מיבנה של תמימות,
שהכיל את בל הרצונות ופרנס את כל
האשליות.״״ באמת שזר, אהרון מגד סוג
גימ״ל, המצופה באיוולת סכרינית של סגירות
עלילתית כמו :״החלטתי למסור את
הילד לאימוץ, וחשבתי מיד על אברשה
וזוגתו השובי־הילדים, שניסו להוליד כל
השנים ולא הצליחו ...מיספר ימים לאחר
הלידה. יומיים לאהר־מכן מסרתי את הילד
לידיה של סוזי, אשתו של אפרשה. וה שנים
עשו טוב כאשר עברו דירה והתגוררו
כצפונה של הארץ.״״ ובדומה לאופנה ש פשטה
כחרולי וחרבוני קיץ בספרות היש ראלית
באחרונה, הרי שגם תינוק זה נהרג
במילחמת־יום־ד,כיפורים. מתחיל להיווצר
רושם, שמבול הספרים של השנים האח רונות
הרג יותר נפשות במילחמת־יום־
הכיפורים מאשר קטלה המילחמה עצמה.
במתכוון או שלא במתכוון, במודע או

שלא במודע, הרי שארץ־ישראל מתוארת
אצל?והן־שגיא הנ״ל כמו היתה מחוז
נוסף של גרמניה, החל בדמויות ופלה
בנופים. גם מיסגרות חיי־המישפחה תפורים
בנוסח שיקל את העבודה על,המתר גם
לגרמנית.
למר פריפקה שני חלקים. החלק הרא שון,
שהוא גרוע, הוא מעולה שבמעולים
ונקרא כספרות־מופת בהשוואה עם החלק .
השני, שניתן להעניק לו פרס בעבור הכתיבה
הגרועה מכל כתיבה קיימת. החלק
השני הוא משעמם ומתמשך כמו גומי-
לעיסה שאינו נקרע, אך נידבק אל ריסי
העיניים של הקורא. את הצמיגות הלשו נית
הזו שובר כוהן־שגיא מדי פעם בשו רות
הלקוחות משירת עמיחי, כמו ״על
שגינו ביחד ועל כל אחר לחוד״ (ע 86
צמיגות זו משופעת בהזיות מופרעות של
המחבר, המתנהג כסופר שהמו״לים הא מריקאים
רודפים אחריו וחפצים ביקרו,
כמו היה עמוס עוז או אחר.מדרגתו< .
בעברית המעוררת מחשבות של.-סמי־שילשול
הנמכרים בבית־מרקחת, מתעורר
בחלק השני ״הגבר״ שמסתתר בתוככי י
המחבר, ,ומצהיר ״ודאי. שאמשיך לקבל
צעירות ומבוגרות. יותר כחדרי, אשתדל
להיכנס כין רגליהן בצורה הטובה ליותר
שלה אני מסוגל מיניות המובאת בש־.
דיפות של, .נפיחות.מילולית. אין ספק,י:
שהמחבר אשר סיפור אמנון ותמר עמד.
לנגד עיניו במהלך כתיבת הקובץ הזה .
לא השכיל להבין שתוצאתו הספרותית
של מר פריפקה. חוגגת. בדלילותה• ליד
סיפור אמנון ותמר המקורי של התנ״ך.
כל הכבוד לבית־ההוצאה כתר על ניסיונו
להוציא לאור ספרות מקורית בכל
מחיר. אבל אם זו רמת הספרות המקורית, י
אז חבל הכסף. עדיף להשקיע בתרגום של
ספרות בת־זמננו מלשון אחרת, או בספר״
נוסף של מדע־בידיוני. המחשבה שסידרה
זו, שפירסמה קודם לכן ספר מעולה כמו
אחרי הגשם של יצחק בן־נר, הצליחה
לדרדר עצמה לזבלון מגורמן שכזה, מדכאת•
התיקווה היא, שבעתיד יימצאו ספרים
מקוריים מעולים יותר, בהתאם למוניטין
של שאר. הספרים בסידרה יזו של
כתר.

]סנך נ/ידר |
אין ספק כי מותו של הגרי,מילד הוא
בבחינת סוף תקופה ספרותית, שבה נאלצו
סופרים לעלות על מוקד• של מילחמה למען
חופש־הכתיבה הטהור. הנרי מילר הוא
גדול המארטירים במילחמה זו, מארטיר
אשר במשך עשרות בשנים נחשב שמו
לגנאי ולדראון בעולם כולו ובישראל.
רק שלושה ספרים פרייעטו של הנרי
מילר ראו אור בעברית, והאחרון שבשלו שה
ראה אור בשבוע שבו מת. סופר נהדר
ומרתק זה.
חצות וחצי. ראשון ספריו של הנרי
מילר שראה אור בעברית י י היה חצות
וחצי ך בתרגומו המצועצע, היומרניי ודד
מתחסד של אהרון אמיר, עם ציוריו
של כצלאד שץ, שהיה לא פחות ולא
יותר מאשר גיסו של הנרי מילרייי. אחד
* הנרי מילר — חצות וחצי ; עברית :
אהרון אמיר; הוצאת צוהר 239 , 1957
עמודים (כריכה קשה).
** בצלאל.ש״ץ המנוח היה. נשוי לציי־רת־פמלת
לואת ׳ש׳׳ץ, שהיא אחות אשתו
הראשונה של הנרי מילר, המתוארת באהבה
כה רבה ממרחק בחוגו של סרטן.

— !ימו־ שדנ״ר
(המשך מעמוד )83
סהסיסורים המרתקים שבקובץ הוא הסי־סור
דרך דייפ — נויהייון המתאר לילה
שבו נאסר על מילר להיכנס לאנגליה,
מכיוון שנשא בכליו את חוגו של סרטן
שלו. סיפור בעל עוצמה אנושית רבה הוא
הסיפור שיבה לברוקלין הנפתח בתיאור
חזרתו של הסופר מצרפת, ערב מיל־חמת־העולם
השנייה, למכורתו, ארצות־הברית.
בסיפור זה מנסח מילר את הקום־
מופוליטיות שלו :״אני רואה כעולם כולו
את כיתי. אני תושב כארץ, לא כאיזה
חלק טמנה המכונה אמריקה, צרפת, גרמניה,
אי רוסיה. אני הייכ נאמנות לטין
האנושי. לא לאיזה ארץ, גזע, או עם.
אני נותן דין־וחשכון לפני האלוהים —
ולא לפגי הפקיד הראשי...״
סיפורים אחרים. בקובץ מאפיינים יותר
את אותו סיגנון כתיבה שהביא לאיסור
ספריו של מילר בעולם האנגלדסכסי, כמו
הסיפור הב־הב, שבו רואה הסופר את
עצמו כיצור שחציו אדם וחציו כלב, הכבול
במרתף על־ידי שתי נשים אכזריות שהן
אחת — אשה ואם. הוא מנסה להשתחרר
מכלאו, מוברח חזרה על-ידי סמל המצי אות
האכזרית — שודד חמוש באקדח.
בסופו של דבר, בחלומות, מושיטות לו
שתי הנשים שהן אחת עצם שמנה, מעוטרת
בטבעת נישואין — והוא מודה להן
בשיכשוך זנב.
הסיפור שמתרגמו כינה אותו לתוך חיי
הלירה מאפיין את איכות תרגומו הירודה
של אמיר. וזאת מדוע? באנגית מופיע שמו
בכותרת דומה :״ 1116 1118111; 11£0...ספת!״

הנקודות
רק שלוש ולא נעלמו מתוך תרגומו. של אמיר, אלא

המוטו של הסיפור, האומר :״ץ0£סנ<
]!וחוח 1<1 0£ 1116 זג1$1״ ,צירוף מילים
בעל בפל־משמעות, אשר נעלם מאבחנתו
המתורגמנית של אמיר: קוני־איילנד הוא
מעין לונה־פארק, והוא גם הכינוי לאחד
מרובעי ניו-יורק, והצירוף ״קוני־איילנד
של המחשבה — -עם פירוש או בלעדיו —
הינו מסובך מדי לדידו של אמיר.
חרגו של סרטן. בשנת 1928 עבר
הנרי מילר להתגורר בפאריס, שבה חי
עד פרוץ מילחמת־העולם השניה. חייו
בפאריס היוו את גולת הכותרת של מיטב
יצירתו, או כמאמר שגריר צרפת בארצות-
הברית, שהעניק לו לפני כמה שנים את
עיטור אות לגיון הכבוד הצרפתי :״מפייה
מילר, הצרפתים אוהבים אותך משום שהם
אוהבים את הצד המוזר והבלתי־שינרתי
של פאריס, ואתה הצגת אותו לפני האח רים...״
צד מוזר ובלתי־שיגרתי זה של
פאריס, מצוי בסיפרו חוגו של סרטן, ש ראה
אור בתרגום עברי רהוט של ערכה

הזה? אך לא חשוכ. יתכן ולא היינו מגי עים
להיכרות כה אינטימית, כורים ואני,
אלמלא אותה כינמת...״
חוגו של סרטן הוא קולאז׳ המתאר
את מצבו של האדם במעשי האהבה וה־שגילה,
באמצעות נופים כמו ״שעת ערביים,
בחול, לכנוני שקוף, עצים מבהי קים,
מתמזגים עם רקעם מנסח מילר
את יחסו לשפנגלר, מחבר שקיעת המערב
:״אני נזכר כשנפגלר ובנבואותיו ה־מקפיאות
דם אנוש, ושואל את עצמי
אם אמנם סיגנון, סיגנון כמוכנו הרהב
של המושג, יענה את הכל...״
דומה כי ד,נרי מילר, הופך את אבר־מינו,
או ״דוקרנו״ כפי שהוא אוהב לכנותו,
לאיל־הברזל שבו הוא מנסה לקעקע
את חומות השמרנות האירופית והצביעות
המינית, ואת אלה המביאים מיליוני בני־אדם
לסבל של כאב, בבדידות, על מיטו תיהם,
בחשכת הלילה :״נהירה סמיכה
של ׳שככת זרע בביבים...״
חוגו של סרטן משול לרישום סיסמו־גרפי
רגיש של ניהיליזם כואב בין שתי
מילחמות־עולם, ניהיליזם שכולו מופנה
אל תוך חדר־המיטות, במטרה להשכיח
ולהשקיט את כאב העולם בתאוות־בשרים,
המעוררת מחשבות נוגות על כל הסובב.
ניהיליזם זה מתגלה בפאריס, כמאמר מי־

הנרי מילר
איש אינו מת כאן

קורנפדד ושולה עפרוני*.

חוגו של סרטן, שנאסר למכירה, הדפסה
והפצה בארצות־הברית, ראה אור בפאריס
בהוצאת אובליסק. ספר זה, בדומה לספריו
האחרים של מילר, הוא סיפורו של אדם
נואש בתכלית, שדחו אותו ואת ראיית
עולמו בארצות־הברית והוא גולה בפאריס.
הוא מתאהב בקלות החיים של עלובי-
הנפש, בקלושארים של פאריס, שעליהם
אמר פעם כי. הם לובשים מעילים גם בקיץ,
מפני שכנראה אינם לובשים דבר מתחתם.
הוא מתאהב בעולם זה של פרוצות ושור־צי־כינים
למיניהם, שולי התרבות המערבית׳
תוך שהוא חש את נפילתה ואת
שקיעתה של תרבות זו.
במשך כ־ 35 שנים הוברחו חוגו של סרטן
וספרים אחרים של מילר לבריטניה ול-
ארצות-הברית. כתב פילים טוינכי :
״גם אני הכרחתי את שני הספרים האלה
לבריטניה הספרים שימשו נושא ל־מישפטים
רבים. סופרים עולמיים כמו

ח״ס. אלירט, אלדוס האכסליי.
ג׳ורג׳ אורוול, לורנס דארל ועזרא
פאוכד נחלצו למען הפצת ספרי מילר

בארצות־הברית ובבריטניה, עד שמגיפת
המתירנות של סוף שנות ה־60׳ הפכה
את מילר לקלסיקאן נוסף של התרבות.
חוגו של סרטן הוא ספר מדהים, העושה
מהפכה־תרבותית במוחו של כל קורא.
הספר מביא תיאורי חיים אינטימיים ב נוסח
:״כלילה האחרון גילה כורים, שיש
לו כינים. נאלצתי לגלח את כתי השחי
שלד ואפילו אז לא ניפסק הגירוי. איד
אפשר לחטוף כינים כמקום מרהיכ כמקום
־ הורי מילר — חוגו של 0רטן! עברית:
עדנה קורנפלד ושולה עפרוני; הוצאת
סדן 273 ,עמודים (כריכה קשה).

לר :״אין זה המקרה העיוור, המוליד
אנשים כמונו לפאריס. פאריס היא פשוט
במול מלאכותית, כמזל מסתוככת, המאפשרת
לצופה לחזות כבל שלכי התסבוכת...
פאריס היא פשוט בעין מולדת החולצת
את העובר החי מן הרחם ומכניסה אותו
לתיד האינקובטור ...בל אהד חוזר כאן
כחלומו לברלין, ניו־יורק, שיקאגו, וינה,
מינסק ...כל דכר מועלה כאן לדרגה אלו הית.
העריסה משלחת מעליה את תמו־קותיה
ותינוקות חדשים תופסים את מקומם.
הנד יכול לקרוא באן על גכי הקירות
היכן התגוררו זולה וכלזק ודנה וסטרינד־כרג
וכל מי שהיה אי פעם כעל שם.
כל אחד חי והתגורר באן כיום מן הימים.
איש אינו מת כאן איני יודע מדוע,
אבל קריאה מחדש בספרי מילר מעוררת,
בעיקר בתיאורי פאריס שלו, הרגשה של
אבהות על תיאורי פאריס של עמוס קינן,
כמה שנים יותר מאוחר.
בין סדרות של מישגלים, מכל המינים
ובכל הצורות, פולט מילר אמיתות מרג שות
כמו :״אני חש בעולם שמתחתי,
עולם מתמוטט ונהרס, עולם משומש ומשופשף
חלקות כפדחתו של מצורע. אילו
נמצא אדם שיעיז לומר כגלוי כל מה
שהוא הושב על העולם הזה — לא היה
נותר לו שעל אדמה אחד לעמוד עליו.
כשמופיע אדם — נפנה העולם אליו, לוחץ
אותו ושוכר את גכו. תמיד נשארים יותר
מדי עמודים רקובים — •שנותרו ניצבים :
יותר מדי יצורי־אנוש נרקבים מבדי ש יוותר
מקום לאדם לפרוח. השלד אינו
אלא כזב, והיסודות זעזוע־אימים אהד...
אין ספק שמילר מאבחן בקטע כמו זד,
המצוטט עולם של צביעות.
חוגו של סרטן, בדומה לשאר כתביו של

הנרי מילר, הוא בבחינת אגי־מאשים של
מחבר בעל עין רגישה כלפי עולם ומלואו.
מכונת־העולם קבעה שספרים אלד. הם
פורנוגרפיה, והכסילים האמינו ומאמינים
למכונת־העולם עד עצם היום הזה.
ימים שקטים. היה צורך מוזר שתעבורנה
עוד כחמש־עשרה שנה עד שיתורגם
ספר נוסף מפרי עטו של הנרי מילר
לעברית. כמו בחוק מוזר של הטבע, ראה
אור התירגום העברי של הספר ימים שק טים
בקלישי * בשבוע שבו מת מחברו.
אין ספק שנוסח זה מעיד על מהפכת־עו־לם־ומלואו
שעברה התרבות הישראלית
מאז הביא אהרון אמיר את מילר בל שונו
הכנענית והמצועצעת ועד לנוסח
של יותם ראופני, המעיד כי העברית
כמו ניגמלה ממחלות הצביעות, ההתחסדות,
הריפוד והגימגום שלה. תרגומו של
יותם ראובני מצליח לראשונה להביא
בעברית הנרי מילר אמיתי.
ימים שקטיס בקלישי הוא בבחינת מיני
חוגו של סרטן. אצור בו כל שמצוי ביצירתו
המונומנטאלית של מילר :״בעודי
כותב, הערב ירד והאנשים החלו לצאת
לארוחת־ערב. היה זה יום אפור, דומה
לאהד מאלה השכיחים כל-כך בפאריס...״
מילר מוליך את עצמו ואת קוראיו אל
מבוך הזיותיו ודרכי מציאותו, תוך קביעות
שובביות כמו :״אישה צרפתיה איננה
משפילה את מבטה בדומה׳ לאי־טה אנגלית
או אמריקאית.״
גם בספר זה עשויה פשטות כתיבתו
של הגרי מילר לשמש דוגמה לסופרים
צעירים בני זמננו :״היתה זאת תקופה
שכה ריח זימה נישא באוויר. הנערות
האנגליות רקדו כקאסינו של פאריס. הם
אכלו כמיסעדה של מחיר־אחיד שהיתה
סמור לפלאס־כלאנש נוסחו של ראו-
בני פשוט ונקי, ומעניין כיצד היה מתרגם
אהרון אמיר לכנענית שלו את :״פעם,
מתוך ידידות, הכנסתי לה דפיקה יבשה,
מול התנור ה״גסויות״ של מילר הן כה
מעודנות.
להנרי מילר יש גם מה לומר על יהודים,
והוא מספר סיפור מצחיק על התנסותו
בעת ביקור במדינה הננסית לוכסמבורג,
לפני מילחמת־העולם השניה :״נכנסנו
לבית־קפה קטן, שבו ישבה אשה זקנה
שניגנה כסיטאר, והזמנו יין. כמקום ודתה
אווירה מלנכולית, ועד מהרה השתעממנו.
כא׳טר עמדנו לעזוב, ניגש אלינו כעל־המקום,
הושיט לנו את ברטיס־הכיקור
והכיע את תיקוותו כי נשוב ונבקר. קארל
העכיר אלי את הכרטיס וטפח על כתפי.
קראתי. נאמר שם, בגרמנית ,׳בית־קפה
חופשי מיהודים׳ .גם אם היה כתוב שם
׳בית־קפה חופשי מגכינת לימבורגר׳ ,ה דבר
היה נראה כעיני נלעג כה במידה.
צחקנו כפניו של האיש. שאלתי אותו,
כצרפתית, אם הוא יודע אנגלית. הוא
השיב כחיוב. אמרתי :׳אני רוצה לומר
לד — למרות שאינני יהודי — כי אני
מתייחס אליך כאל אידיוט. אין לך משהו
טוב יותר לחשוב עליו? אתה נשמע ישן...
אתה מתפלש בחרא שילד. האם אינך מכין
זאת?׳ הוא לטיט אלינו מכטים מבוהלים.
ואז פתח קארל, כצרפתית שלא היתה
מביישת כל אפאצ׳י :׳שסע, חתיכת גבי נה
דפוקה שכמוף׳ .האיש החל להרים
את קולו .׳שב כשקט,׳ אמר קארל כקול
מאיים ועשה תנועה כאילו התכוון להכות
את המשוגע הזקן .׳אגיד לד רק שתי
מלים. אתה כוס זקן. אתה מסריח לאחר
מכן הוא נתקף כאחת מהתקפות הצחוק
שלו. אני חושב, בי האיש קיבל את הרו שם
ששנינו משוגעים. יצאנו לאט ...כמר חק
מה כמעלה הרחוב נתקלנו כשוטר
ישן־למחצה. קארל פנה אליו מתוך יראת
כבוד, הסיר את כובעו, ואמר בגרמנית
מושלמת, כי ׳ככית־הקפה החופשי מיהו דים׳
פרצה קטטה אני מעדיף למצוא
קטע כזה במיקראות חינוכיות של משרד־החינוך־והתרבות
בנושא האנטי־שמיות,
תחת פליטות צואה מילולית שואנית בנו־שא
האשם והאנטי־שמיות של כוהן־
שגיא (ראה: מקור) החסרות אמינות
בסיסית.
מלוכסמבורג חוזרים מילר וחברו לפא ריס
.״הייתי כל־כד מגורה, עד שהייתי
מסוגל לאנוס נזירה כותב מילר ומתחיל
מחזור מרתק של אורגיות מטרפות.

בחטף

פרום׳ זקסבנק
• • מדריכון סאטירי לשבוע הספר
העברי הביא בדבר נחום כרגע, ש כתב
:״הוצאת עידנים עדיין מציעה למכירה
את ספר ההערצה לבגץ שפירסמו
שדמה נקדימון ואכיעזר גולן בשיא
תקופת־כהונתו ...אוהדי מאבק פרם־
רכין ימצאו אולי עניין בספר האוטוביו־גרפי
פנקס־שירות של (יצחק) רביו-
עותק אחד של הספר נרכש על-ידי לשכת
ראש־הממשלה, והוא הספר האהוב על
(מנחם) בגין, כאשר הוא נח מעט מכתבי
(זאב) ז׳כוטינסקי על ספרי
קאמפ־דייוויד מוסיף ברנע לקוראים עצה:
״לחכות להופעת החלק השני (קאמפ־אוטו־נומיה?)
ואז לקרוא את שני החלקים
יחד סופר חיפאי נודע, שראה
בחוברת פרוזה שבעריכת הסופר פינ חס
שדה קטע מתוך רומן בכתובים מאת
פרוס׳ אריה זק ,0ניזכר ברומן שיטחי
אותו פירסם לפני כשנתיים פרוס׳ שמעון
זנדכנק ...הסופר החיפאי העיר :״מדוע
הם אינם מאחדים את שמותיהם וחותמים
תחת שם־העט: פרופסור זקסבנק ...הרי
הם כל כך דומים בסיגנונם האקדמי המשע מם...״
בפגישת משוררים שנערכה
באחד מחדרי צוותא בירושלים, אמר
ד״ר אהרון שבתאי (״חרא, מוות״) על
עורך עכשיו גבריאל מוקז* כי ״כל
תרנגול שיגיש לו, למוקד, שיר — הוא
ידפיס גב׳ מיה בגירנו כינתה את
מוקד מגדלור. באותו ערב אמר מוקד
לנוכחים כי ״רוב המבקרים הם אווי לים...״
• ״אצ׳גומניה כך הכתיר
משורר תל־אביבי בולט את השיר אל
שפת הצללים אותו פירסמה במעריב
בשבוע שעבר עין (עליזה) טור־מל־בא
רעייתו הצעירה של המשורר הקשיש,
אורי צבי גרינברג העיתונאי
ברוך נאדל פירסם לפני כמה שנים
ספרון בהוצאת תרמיל תחת הכותרת
פרשת הלוחם יונתן שזכר, לתגובה עי תונאית
ממורמרת של עמוס קינן. הספר
נסב בעיקר סביב אישיותו של אדם שבגד
במחתרת. בימים אלה גילה דן מרגלית,
כי אחד מגיבורי ספר זה הוא ח״כ שמו אל
טולידאנו, שבתוקף עבודתו בשי-
רוודהידיעות של ההגנה העביר ידיעות
אל הלח״י. על כך הגיב טולידאנו, ואישר:
״לא יכולתי להשלים עם העוול שעשו
ללח״י. העברתי להם את הביוליטין של נו•

־ הסיפור השני בקובץ, מארה מאריניאן,
עוסק באותה תקופה בחיי מילר ; ״כשאני
מגיח לחלודה לאכול כי הוא ממשיך
באוטוביוגרפיה המרתקת הזאת, אליה הוא
מצרף חוויות בלתי־מקובלות כמו :״אליאן
היתה צעירה, רזה, מושכת, אך חותה גם
מכורכת כשפע של שומות מכוערות וב־פלומת־שיער
דקה מעל שפתה העליונה.
כעיני ידידי, פגמים אלה אך הוסיפו להן
שלה ...אחד נדטפע הפגמים של אליאן :
שומה ענקית שהיתה על קימור צווארה,
לדכריו, שילהכה אותו כמיוחד כאשר
נישק אותה...״
יש בד,נרי מילר רגישות לאומללים,
רגישות אותנטית שמעט סופרים ניחנו
בה, רגישות שבה הוא מתאר זונה בעלת
רגל מעץ הניצבת במקום קבוע, מד־לילד
היא היתה רק אישה, שבורה,
חמלה, מוכה, יצור המכה ככנפיו כחוסר־אונים
אל מול האפלה. היא לא פנתה
אל איש, ופחות מכל אלי: היא לא
דיכרה אל עצמה ולא אל האל. היא היתה
פצע אשר מצא קול, ובאפלה היה נדמה
בי הפצע נפתח והוא יצר ס מכו חלל,
שבו הוא יכול לדמם ללא כל דונדט מפני
ההשפלה עולמו של מילר כמו מטול טלת
הנעה בין ״הזהירות לתאווה״ ,ב לשונו.
ימים
שקטים בקלישי היא יצירת מופת
שבה מכונסים היפה שבהזיותיו והמכוער
שבעולם הסובב אותו. הספר הוא מהמעו לים
שתורגמו בשנים האחרונות לעברית.
לשון התרגום, מעשה ידי יותם ראובני,
נקיה וללא רבב.

* הורי מילר — ימים שקטים בקלישי ;
עברית: יותם ראובני ; הוצאת יתד 87 ,
עמודים (כריכה רכה).

״כ שיחנא לךפעם
לגונח ב חבר האחרת,
אתה יכנל ל ה עריך באמת
א ת לופ ט הנז ה.״
מדברי מסע לופטהנות

3 3ח 3ו111711
הומנות דרך סוכן הנסיעות שלך או טלפן אלימ: תל־אביב 651414־ ,03 חיפה 512862־04

העולם הזה 2234

וה היה ה עו בטדוה שחיה
כגיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
כדיו? ,פירסם העורר רשימה מסכמה על הצדדים הציכוריים
של פרשת קסטנר, שהגיעה לקיצה כאותו השכוע, תהה הכו תרת
״מישפט שרת״ .כמדור ״מישפט״ פורסם סיקורו של
כתם־השכועון עמנואל פרת על נאומי הסיכום כמישפט קסטנר.
כסידרה ״חושיסתאן״ ,שחשפה את השחיתות של אבות העיר
חיפה, תוארה חוכרת שירים אנונימית שחיללה את אכא
חושי וחבריו, ויצאה כגנות ״העולם הזה״ וכתבותיו. הכולט
כמשוררי החוכרת היה הפיזמונאי יעל,וכ אורלנד (״עץ

הרימון נתן ריחו״) .כמו כתסריט מצחיק, היה זה תורה יטל
חיפה להעניק השנה את התואר מלכת־היופי, והיה זה ראש
העיר, אבא חושי, שהכתיר את המלכות בלוויית נשיקה מצלצלת.
כשער הגיליון: אילנה כרמל, מלכת היופי של ישראל
תשט״ו.

מישפט קסטנר־גרינוולר: שך

הגוי והמנות

העם
הפצצההש לי שי ת
ישנם רגעים בחייו של עם, כשהמדינה
כולה מוכה תדהמה. כך קרה השבוע
כאשר שמעו מאות אלפי האזרחים במדינה,
כי נשיא ביודהמישפט המחוזי ב ירושלים
מצא, שמלכיאל גרינוולד צדק ברוב
האשמותיו הנוראות נגד ד״ר רו־דולף
ישראל קסטנר.
כבר ברגע הראשון של הזעזוע נתגלה
באופן חותך מה אדיר המרחק בין העס קן
המיפלגתי הממוצע לבין האזרח הפשוט.
רוב רובם של העסקנים, אנשי הקואליציה
והאופוזיציה כאחד, גימגמו בבהלה, הו כיחו
מחדש כי למעשר, אין כל הבדל
בין מרבית המיפלגות, וכי הן שותפות
למישטר הקיים. ואילו האזרחים הפשוטים
הוכיחו באופן ספונטאני את בריאותו
היסודית של העם: הם לא שמחו לאידו
של קסטנר, אולם הם שמחו שנמצא שופט
אמיץ־לב.
טפילים על הגוף. פסק־הדין התפוצץ
כפצצה במערכת הבחירות. אופייני לרי-
קבון של החיים המיפלגתיים בארץ, שכל
שלוש הפצצות שהסעירו במערכה הנוכחית
את דעת־הקהל לא יוזמו על-ידי מיפלגות,
אלא על־ידי אנשים בלתי־תלויים :
• 1גילוי שערוריית חיפה, פרי עבו דתם
של עיתונאים בלתי־תלויים.
ן• הוקעת עלילת רצח ארלחורוג
תוצאה מקרית של הרצאה מקרית של
איש־עסקים בלתי־תלוי.
#חשיפת פרשת קסמנר, בידי שופט
בלתי־תלוי, עקב יוזמתו של אזרח פרטי.
לא היה זה מיקרה. המיפלגות היש ראליות
אינן מדריכות את התודעה הפוליטית
של הציבור. הן טפילים על גבי
גופו הפוליטי.

קראום קינסקי, ידידו

עזדיאל קר לי בו וקשר הטיפשים
הנאצי. לפני שנתיים נתגלה בנו, תומאם,
בקפה נסית בתל־אביב. נתברר שתומאס
הארלאן קיבל תמיכה מבית רוטשילד, המלצה
מד״ר נחום גולדמן וסיוע ממישרד-
החוץ הישראלי. הוא הגיע בעזרת דרכון
תורכי בעל שם כוזב׳ (״תומאס איזיצ׳ה״)
כדי להסריט סרט בארץ.
כשנתגלה הדבר ברבים ,־גתעוררה שע־רוריה
ותומאס הארלאן נתבקש לצאת
מהארץ. לפני כן הוא נתפס כשהוא מצלם
את בית־המטבחיים התל־אביבי, ונתעורר
חשד שהוא מצלם סרט אנטי־שמי (העולם
הזה .)814 ,813
קטטה כבאר. הארלאן הצעיר נעלב
קשות. הוא הוסיף לכתוב ארצה למכרים
שונים, הוכיח להם שהוא הסתייג מאביו.
השבוע שלח קטע מתוך עיתון מצוייר
גרמני, המעיד על צידקתו.
העיתון הגרמני פירסם תצלום גדול,
המראה את הארלאן בשעת תיגרת־ידיים.
נתברר שבילה עם חברו, השחקן היהודי
קלאוס קינסקי, בבאר הברלינאי קווארטייר
בוהם. לפתע ניגש מישהו אל קינסקי,
וקרא לו ״חזיר יהודי״ .הארלאן קפץ
ממקומו, העמיד את עצמו לפני חברו
וספג מכות. מוסיף העיתון הגרמני :״זה
עתה צילם הארלאן סרט ישראלי, בעזרת
הרוטשילדים.״

אורחים
קי סרה עי תוני ם
גמאל עבד־אל-נאצר אמר לוויליאם רג־

דולף הרסט הבן * ,בעל שרשרת־העיתו-
נים הגדולה ביותר בארצות־הברית, כי
בן־גוריון הוא חמום־מוח ואילו שרת
אדם מתון. בשבוע שעבר, כשבא הרסט
( ,)47 בעל הפנים הצעירות, לארץ, ציפתה
לו ההפתעה של חייו. דויד בן־גוריון נתגלה
לו כאדם הביב, פשרני, המוכן לשלום
מיידי. ואילו משה שרת היה קיצוני ותוק פני,
ולא איפשר להרסט לפתוח את הפה
במשך חצי שעה.
לבסוף התרגז הרסט. כששאלו ראש־הממשלה
(שרת) לתפארת המליצה ״מה
היית אתה עושה ך ״ והמשיך מייד בדבריו,
שיסע אותו האזרח באירוניה :
באמת רוצה שאענה 1״
״אתה
הרסט הוא יורש קיסרות העיתונות
הצהובה. היה זה אביו שהמציא לפני דור
את סוג העיתונים הסנסציונים, הדפיסם על
נייר צהוב וזול, וגרם על־ידי כך ליצירת
המושג ״עיתונות צהובה אולם הרסט
עצמו לא רדף סנסציות, ונתגלה כפרשן
רציני ומעמיק ביותר. מסקנתו העיקרית
בענייני המרחב: ישראל זקוקה לשלום
עם הערבים. המועמד האמיתי לכריתת
שלום כזה הוא גמאל עבד־אל־נאצר, שליט
מצריים שקסם להרסט.
כשחדרה כתבת העולם הזה אל חדרו
בבית־המלון דן, בשעות המאוחרות של
הערב, לפני יציאתו מן הארץ, מצאה את
* אביה של החטופה המפורסמת פט־רישיה
הרסט.
** אביו של הרסט שימש אב־טיפוס
לגיבור הסרט האזרח קיין שעשה אורסון
וולט. איל־העיתונות אמר :״אני אעשה
לכם את המילחמה --ואתם תספקו
לי חדשות ממנה

היסטוריה
ק רי אהל רו מ ל
הוויכוח על פסק-דין במישפט קסטנר—
גרינוולד עוד סער בכל תנופתו, כשיצא
אלוף משה כרמל באסיפת־בחירות של
מיפלגת אחדות־העבודה^נהשמיע האשמה
נוראה נוספת: בשעה שהפלמ״ח התכונן
ב 1941-ללחום נגד. הפילדמרשל ארי
ווין רומל, במיקרה 7שהוא; יגיע בראש
שועלי־המידבר לארץ, דלציעו מנהיגי
היישוב לפתוח במשא־ומתן עם הגרמנים,
בניסיון לשכנעם שהיישוב יוכל לעזור
למאמציהם המילחמתיים, ולכן לא כדאי
להם להשמידו.
האלוף לא הזכיר שום שם. אולם בשי־חות
פרטיות לא הסתירו אלופי הפלמ״ח
למי הם מתכוונים: אחד משלושת ראשי.
המדינה.

בוו של הי ה 1די וים

ווו

וווו

התאריך 30.5.1955 :
הרסט עטוף חלוק, שופע מחמאות אדיבות,
ובין השאר על העיתון־האח של
העולם הזה, על פוונטפייג /אותו קרא
בעיון, ומוכן לשוחח על דעותיו ומע שיו.
העיר הוא :״הזהירו אותי שברוסיה
ישלחו לי מרגלות יפות. חיכיתי, אך
לצערי לא שלחו לי אף אחת. אבל נראה
שבישראל קיימת שיטה זו

גסבין *6 6 ( 8 * 1
ח ד שו תפא רי ס
בצרפת אסור לרחם. אחד שריחם
כאן קיבל 15 חודשי־מאסר. המדובר
באחד שהיה ראש המדוד למילחמה בסמים
משכרים במישטרת פאריס. יום
אחד תפסו אותו כשהוא מוביל אופיום
במכוניתו המישטרתית אל אחד,
מרקיז קשיש ומכובד. הוא טען להגנתו
שעשה מתוך רגש־רחמים הואיל והמר־קח
היה אומלל מאוד. המרקיז קיבל
קנס. מה יהיה 1
ביומן הקולנוע הראו מירוץ מכו ניות
באמריקה. מכונית אחת התרסקה
בקול נפץ, השנייה עלתה באש, השלי שית
קפצה מעל הראשונות והמשיכה
כאילו לא קרה דבר, וכל האחרות עלו
על מקפצות משופעות וקפצו באוויר
כאילו היו דגים מעופפים. לבסוף הכ ריז
הקריין :״קטע זה הוצג במים־
גרת חילופי תרבות צרפת־אמריקה״.
הקהל צחק.
יום לאחר מזה נהרגו 85 איש במי-
רוץ מכוניות ואף אחד לא צחק, כי
המירוץ נמשך ולא היה זמן לצחוק.
מנה כ״ץ מציג כאן תערוכה. גועל
נפש כזה לא ראו כאן מזמן, אבל
התמונות נמכרות כאילו היו נקניקיות
חמות. המיסגרות בעצמן מוכרות את
התמונות — כל כך יפות. מתאימות
לכל חדר מודרני. בצד עומד פסל אחד
מעשי ידיו של מנה כ״ץ, יוצא מהכלל.
הוא יכול להרשות לעצמו להיות פסל
בחסד עליון, מפני שאף אחד אינו קו נה
פסלים.
גם פרנקל מציג תערוכה. הוא שי נה
את שמו לפרנקל, וחושב שאולי
לא יכירו אותו. אבל מכירים.
אביגדור אריכא עומד לפתוח תערו כה
בקופנהגן, ולאחר זאת תערוכה
באחת הגלריות הגדולות של פאריס.

עמוס קינן

אנשים
• אמר עורך מעריב, ד״ר עזריאד
קרליכד, בהביעו דעתו של פסק־הדין

השופט בנימין הלו׳

פייט הארלאן, מפיק הסרטים הגרמני
הנודע, היה אנטי־שמי ומשרת המישטר

״העולם הזה״ !(24

לפני פסק־הדין במישפט קסטנר— גוינוולד,
בעת צאתו מלישכתו, לבוש בגלימתו,
אל עבר אולם בית־המישפט בירושלים, שבו קרא את פסק־הדין במישפט
קסטנר נגד מלכיאל גרינוולד. הוא קבע כי רודולף קסטנר ״מכר את נפשו לשטן״.

במישפט קסטנר :״הטיפשים כרכו את
מפא״י וקסטנר ביחד, ועכשיו גם הפיק חים
אינם יכולים להתיר את הקשר.״
• 1חשבון עם מבקרי־הספרות עשה
הסופר זלמן (פנדרי הגיבור) שניאור
בהרצאה באולם אוהל, שם אמר :״המבק רים
הם מלמדים האוחזים ברצועות הצ לפה
וחמציצים מחרכי מערכות העיתונים.״
!• בתגובה למישאל שערך מעריב על
השאלה כיצד משפיע השרב על מלאכת
היצירה של סופרים ואמנים, השיב ה משורר
נמן אלתרמן ., 5אני נגד כל
מישאל. למה 1זה כבר נושא למישאל שני.״

האפנה שמתחת לחגורה
מכנסים של אבי מודל

־;מכנסיים שהולכות השנה
מכותנה, דריל וג׳ינס.
הבדים הטובים ביותר
הגיזרה החדשנית ביותר
ובאיכות המעולה ביותר
התאימי להם 7חוח 1.5אפנתית ואת לבושה כל הקיץ.
ברשת חנויות השווק הישיר של אבי מודל תוכלי
למצוא את דגמי האפנה האחרונה של אבי מודל -
אופנת נשים,
אבילי -אפנת הילדים.
להשיג ברשת חנויות השווק של אבי מודל ובחנויות
האפנה.

תל־אניב: רח׳ נחלת בנימי! • 41 רח׳ גרוזננרג .5
חיפה: רח׳ טרדני • 20 רח׳ יפו פינת הבנקים.
רמת־גן: רח׳ רוקח • 12 רח׳ ביאליק 45 קומה ב׳ אצל גידי.
גבעתיים: רח׳ ויצמן • 13 פתח־תקוה: רח׳ ההגנה .14

חזרה לתחילת העמוד