גליון 2235

הסוד העפלא שמתחת לשמלה
55ט_ו 8הפרח הנסתר של טריומף. חזיה
יפהפיה. קלילה וקייצית. העושה את גיזרתך
טבעית. רעננה. צעירה ומושכת.
להשיג בצבעי לבן. גוף או שחור.
עם תחתון תואם (סט).

דגם 5שט 81 עם תחח1ן 8$ט_ו 8ת1אם.

דגם
.ק $פט 81

בה צרות אם לא תתסתלקו!״ בשלב זד,
היינו כבר בטוחים כי יש משהו, שמיש־רד־החוץ
מאוד מעוניין להסתיר מהציבור.
פגישה מיסתודית

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל / 3/4 .צ6צצ3צ־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכגרי י ראש המערכת: יוסי
ינאי. עורך־תכנית: יוסי שנון * עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני * המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן
אביגדור * הפצה ״גד׳׳ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

הקאדילאק שוב ונהגו, עובד מישרד־החוץ,
יצא ממנה. האיש פנה אחורה אל מכוניות
העיתונאים, וכשהוא מפגין גסות־רוח,
קרא במילים חריפות לעיתונאים להם־
תלק. הנהג גם איים כי ״יהיו לכם הר

מ כוני ת המשיכה לנסוע, ואנחנו
אחריה. כיוון הנסיעה היה אל היציאה
הצפונית מירושלים, משם ממשיך הכביש
לעבר רמאללה. באותו יום פורסם כי
כרים ח אלף, ראש עיריית רמאללה, עומד
לצאת לארצות־הברית, כדי לקבל טיפול
רפואי. ידיעה זאת, יחד עם כיוון־הגסי-
עה, הולידו את הניחוש כי פונדה עומדת
להיפגש עם ח׳אלף. סברה זו נראתה
סבירה דווקא מפני שאנשי מישרד־החוץ
ניסו לגרש את העיתונאים. שום פגישה
עם ח׳אלף לא תוכננה על-ידי מישרד־החוץ,
ואם ביקשה פורדה לקיים אותה
על דעת עצמה, ברור שהדבר לא נעם
למישרד.
לפתע שינתה הקאדילאק את כיוון-
הנסיעה. היא עצרה ליד בניין המטה
הארצי של המישטרה. שם ביקש הנהג
מהשוטרים שבפתח הבניין לגרש את העיתונאים.
שוטר ניגש אלינו, אך כאשר
הסברנו לו כי אנחנו ממלאים את תפקידנו
העיתונאי, חזר והסביר לנהג כי
אנו פועלים בהתאם לחוק, וכי אינו יכול
לפעול נגדנו.

כן פנה הקצין אל השוטרים ואמר :״טוב,
אז נצטרך לארגן איזה עיכוב קטן לעיתונאים.״
הקצין ניגש לאנשי מישמר-
הגבול, שנכחו אף הם במקום, והתייעץ
עימם. על פי הוראות הקצין הועמד ג׳יפ
של מישמר-הגבול כמחסום במרכז הכביש
היוצא מבית־לחם, וחייליו נעמדו
מסביבו.

כדור
עם סיום הביקור בכנסייה יצא ה-
קאז־ילאק שוב לדרכו. אנשי מישמר־הגבול
איפשרו לו לעקוף את הג׳יפ, אולם
כאשר רציתי גע אני, במכונית הסובארו
שלי, לעקוף, הורו לי לעצור. הודעתי להם
כי אין להם סמכות לעצור אותי ללא
סיבה סבירה, וכי הם פועלים בניגוד
לחוק. המשכתי לנסוע אחרי הקאדילאק,
ואחרי נסעו עיתונאים נוספים במכוניותיהם.
לפתע
נשמע קול צופר והג׳יס החל רודף
אחרינו. תוך כדי נסיעה עקף הג׳ים
עם המכונית שלי ואנשי מישמר־הגבול,
שהיו בתוכו, הורו לי בנישקם לעצור, תוך
שהם צועקים לעברי. המשכתי עוד כקילומטר
אחד בנסיעה, עד שהגענו למחסום
שהוצב על הכביש;
הקאדילאק עצר לפני המחסום ואני

הצנענו כשבוע שעבר את התקרית
המחפירה במבואות בית־לחם, שבמהלכה
פתחו אנשי מישמר־הגבול באש
חיה על כתב וצלם של העולם הזה,
שמילאו את תפקידם בסיקור ביקורה של
ג׳יין פונדה בארץ (ראה יומן אישי).
לא רצינו לשבש את הביקור ולהעכיר
את רוח האורחים, ג׳יין עצמה ובעלה, תום
היידן. אילו פירסמנו את התקרית כראוי,
היא היתה הופכת סנסציה בינלאומית.
״חיילי־ד,כיבוש הישראליים יורים בעיתונאים
בגלל ג׳יין פונדה.״
התאפקנו. אחרי ככלות הכל, לא הם
אשמים במה שקרה.
מה אירע י

מספר יוסי היימן :
ביקורה של ג׳יין פונדה בארץ בישר
לעיתונאים עוד כמה ימי־התרוצצות אחרי
כוכבת הוליבודית, מבלי שיתרחש דבר
שלא נצפה מראש. אולם בשלב מסויים
חלד, תפנית. לעיתונאים שנכחו במקום היה
נדמה כי נפל לידם סקופ אמיתי.
כאשר יצאה פונדה, ביום הראשון בשבוע
שעבר, מארוחת־צהריים עם ראש־עיריית
ירושלים, טדי קולק, התבקשו העיתונאים
לחדול ממלוותה לשעה קלה.
המלווה של פונדה מטעם מישרד־החוץ,
קולם אביטל, הסבירה כי פונדה עומדת
לקיים פגישה פרטית, שאין עניין לפרסמה
באמצעי־התיקשורת. בעיני העיתונאים,
וביניהם צלם העולם הזה ציון
ציפריס ואני, היה זה סימן שסוף־סוף
עומד להתרחש משהו מעניין.
מכונית הקאדילאק השחורה של פונדה
יצאה לדרך, ואחריה כמה מכוניות של
עיתונאים. אחרי כמה עשרות מטרים עצר

מישמר־הגכול מאיים כנשק טעון על הכתב, פגיעת הכדור כגלגד (מסומן כחץ)
ללחוץ בקלות על ההדק, לפגוע בקלות, גס להרוג בקלות
כשהתברר לנהג כי החוק עומד לצי־דנו,
פתח בנסיעה מטורפת ברחובות ירושלים,
כשהוא מבצע עבירות־תנועה רבות,
בנסיון להתחמק מאיתנו. כשלא עלה
הדבר בידו, הזרה הקאדילאק למסלול
המתוכנן של הביקור ופנתה לעבר בית-
לחם. המכונית עצרה ברחבה שלפני כנסיית
הלידה.
בעת שהאורחים התעכבו שם, ניסה
הנהג שוב את מזלו אצל השוטרים. באוזני
השוטרים שבמקום טען הנהג, כי
פונדר, חשה בכאבים ברגלה השבורה, וכי
היא מבקשת לסור לרופא. לטענת הנהג
ביקשה פונדה כי העיתונאים לא ילוו
אותה לרופא. קולס אביטל, שטענה קודם
לכן כי המדובר ב״ביקור פרטי״ ,הצטרפה
לסיפורו של הנהג וקבעה עתה כי
פונדה אכן התכוונה לבקר אצל הרופא.
אולם לאוזני העיתונאים הוגנב מפי ידיד
של פונדה, כי יש אמת בשמועה כאילו
שוקלת פונדה פגישה עם אישיות מהגדה.

מכונית
הכתב מאחרי מכונית מישרד־החוץ בבית־לחס
פגישה עם רופא, או עם אישיות מהגדה?
העולם הזה 2235

אחריו. אנשי מישמר־הגבול קפצו מהג׳יפ
ועמדו סול המכונית שלי, כשהם מכוונים
אלי את נישקם. כשראה נהג הקאדילאק
כי דרכי חסומה, המשיך בדרכו.
נסעתי לאחור, עקפתי את אנשי מיש־מר״הגבול,
והמשכתי אחרי הקאדילאק.
אחרי כמה עשרות מטרים שמעתי ירייה.
המשכתי לנסוע כמה עשרות מטרים נוספים,
עד שהרגשתי שהאוויר יצא מהגלגל
הקידמי הימני, ועצרתי.
הג׳יפ של מישמר־הגבול פתח בנסיעה
מטורפת אחרי מכוניתו של צלם־העיתר
נות אלי הרשקוביץ, שהצליח למרות הכל
להמשיך ולעקוב אחרי הקאדילאק. נוסעי
הג׳יפ חלפו על פני המכונית שלי, שחנתה
בצד הדרך, מבלי לעצור ולוודא אם
(המשך בעמוד )46

קצין־מישטרה, שהוזעק למקום על-ידי
פקודיו, הסתודד עם הנהג. מייד אחרי

מתון• ידיעות אחרונות 5/6/80

מכח בי ם

חגיגה
א מיתית
על שפת הים

איגבלצ־זק וב* ,בן לוך

למעשה היתד. רשימה זו צריכה להכיל משפט אחד בלבד, והוא: לכו אל מסעדת
״הטיילת״ שעל שפת הים. זה הכל. אין מה להוסיף, אך כיוון שהקורא הסקרן ירצה בוודאי
קצת סרטים נוספים, אני מוכן לתת אותם. רק שיהיה ברור: אלה פרטים מיותרים. אתם
צריכים פשוט ללכת למסעדה הזאת, לאכול בה, ולא תצטערו על כך.
נקלענו אליה במקדה. ביום שבת, בחזרה מן הים, חיפשנו מקום לשבת בו ולשתות משהו
קר. לפני רחוב בוגרשוב היה מין מקום כזה. לא נראה מפואר מדי, לא יקר מדי, לא
מבטיח מדי. התיישבנו, הבטנו בתפריט והחלטנו לא להסתפק במשהו קר אלא גם לאכול.
ובכן, כיוון שכאן האוכל הוא העיקר, נחסוך מכם הפעם את מראה הים, את המבט
אל הטיילת, את השמש והשמיים וניגש ישר לעניין.

קודם כל מקבלים כאן מיץ טבעי. זו כבר התחלה טובה וסימן טוב לבאות. שתי
כוסות קרירות גדולות של משקה תפוזים אמיתי, טעים ומרענן. אחר־כך מקבלים כאן
סלאט ירקות חתוך דק־דק, מתובל ברוטב עסיסי, מסוג הסלאטים שאפשר לאכול בדרך
כלל רק בבית, במקום שיש יד אוהבת המוכנה לטרוח ולחתוך את הירקות בסבלנות
ובתשומת־לב.
לאחר הסלאטים הזמנו שניצל ברוטב פטריות וחסילונים בנוסח פרובאנס. ובכן, אם
מה שקדם לזה היה חגיגה אמיתית, הרי מה שהוגש לנו עכשיו היה כבר נשף. השניצל
לא היה דומה לשום שניצל שאכלנו בחיינו. הוא היה עטוף במעטה בעל טעם מיוחד, רווי
ברוטב סטריות ורך כחמאה מבפנים. מאכל כל־כך טוב לא אכלנו כבר שנים. לחסילונים
בנוסח פרובאנס היה טעם אמיתי של פרובאנס: עם הרבה שום, הרבה פטרוזיליה והרבה
עסיס.
סיכמנו את העניין בגלידה, ושילמנו 880 לירות. כשהבענו את פליאתנו על טיב
האוכל בפני המלצרית, היא לא התפלאה כלל :״תיירים באים הנה במקרה, סתם כך,
ולא מבינים איך זה שהאוכל כל־כך טוב.״ זהו. אז גם אנחנו לא מבינים, ומזמינים את
(לוקלוס)

כולכם ליהנות מאי־הבנה משמחת זאת.
הרברטס מו א ל 80
ת -א .־ ט7־656992 .

עוד מודעות״בחירות של
המו הליכוד,
בעיקבו ת
דעה שפורסמה ג מי כ תנו
מאיר בן-
של ה קור א
שלמה מירושלים (״העולם
הזה 2233

יפה עשה הקורא בן־שלמה, ששלח
מודעה ישנה של הליכוד,
שהבטיחה, ערב הבחירות לכנסת
התשיעית, להחזיר לעם את ביטחונו
הכלכלי ואת גאוותו הלאומית. הבטחות
לחוד ומציאות לחוד.
אולם כדי שהמוני הבוחרים לא
יטעו בשנית, בשעת הקלפי הבאה

לו קו ת

קו דסגל ונדיר
להחליף השלטון

? 710

ו לז ס עז־ ה

יא ת 10ס! ף1וומ 1עסש זהנוזיר 110781010

מודעת הליכוד
יש להחליף —

פינקולדה אמיתית מחנזת מוונזוז

־ 1 0 1 1 5 6־101181X 11־

וק להוסיף ח ם ולשתות.

סו פינקולדות משגעות בהמה.
מכו! ובינן
חפשו
את הבקבוק הירוק!

חשוב שיהיה בבית
המפיץ-- :
נומי צבי -אחיס סגל נט־מ. תל-אנינ,וחי גדוה .8טלי 03- 657706-7

עלינו לטובה, הריני׳ שולח לכם
עוד שתי מודעות של הליכוד מאותה
התקופה — ״לנקות את הליב־לוך״
ו״לצמצם את האינפלציה״.
אכן, הגיע הזמן שהמערך יפרסם
את מודעות הליכוד — בשמו שלו.
מ אי ר ענ ב ר, עפולה
• מודעות בחירות של הליכוד,
שפורסמו כחודש לפני הבחירות —
ראה גלופות.

ע ל ״מוחה ש ל 1ס־ההי׳
גולן,
ה קו ר א מתאבל מטעמים של שבנות טובה.

הצטערתי צער רב על ההחלטה
להקרין בטלוויזיה את הסרט נוותר,
של נסיכה. כידוע, עוררה הקרנת
הסרט את חמתם של הסעודים, בעיקר
בני מישפחת המלוכה. בעיניהם
נחשב הסרט מעליב ומתגרה.
אנו שכנים של הסעודים, אם
נרצה ואם נמאן. שכנים צריכים
להשתדל, לפחות, לא לפגוע האחד
ברגשותיו של השני. שהרי נאמר
כבר: טוב שכן קרוב מאח רחוק.
לו היינו פוסלים את הסרט להק רנה
על מסכינו היה הדבר מודלף
לעיתונות ונחשב כמחווה של שכן
טוב ; בבחינת שלח לחמך על פני
המים. חבל שהעומדים ליד ההגה
אינם מבינים את המנטאליות של
שכנינו בעניינים כגון זה. זוהי
שגיאה נוספת בשרשרת השגיאות
שלנו, והמציאות מראה להיכן
הגענו.
רפאל גולן, חולון
גישתו הדמוקראטית של מנכ״ל
רשות־השידור, טומי לסיד, אכן
נוגעת ללב. מהיכן שאב את האומץ
להקרין על מסך הטלוויזיה
הישראלית סרט כה ביקורתי וכה
נוקב, החושף את השחיתות, הצביעות
והשקר של צמרת השילטון
ב ...סעודיה.
כל הכבוד לאומץ־ליבו של לפיד!

הידד לרוח הדמוקראטית השוררת
בשידורי ישראל.
אלה דגני, ירושלים

1ב*ח הגו״ם״
ע ל ,.תו־על
סבס, פי סוט מפוני ם.

חטיפת הילד מסביון משקפת את
מצבה של החברה הישראלית. מעציב
להיווכח לאיזה שפל הגענו.
ואין צורך לפרט ...הדבר המוזר
הוא, שעם ישראל, הנושא את דגל
המוסר מאז מתן תורה, אינו מסר
גל להיות אור לגויים או אור
לעצמו. תחת זאת אנו מחקים
בדבקות מתמיהה את ״תרבות״
הגויים — שאותם אץ אנו חדלים
להשמיץ.
אם תחנות הרדיו שלנו תמשכנה
לשדר יומם ולילה סכס, סים וטס־פונים,
ללא שמץ של בושה ותבונה,
אזי שום תועלת לא תצמח לנו
מהשמעת קומץ פסוקי־אלוהים בכל

לצסהנס

ה אי נפל אי ה

קו דסבל ונדיר
להחליף השלטון
׳18111118 רסוו!עסוו 1811111187

מודעת הליכוד
— את השילטון
בוקר. זהו השקר הגדול שבחיינו!
ואם לא נחזור, בדחיפות, אל האמת
ואל אלוהים, אם על־ידי הדת
או בעזרת מדיטציה — לא נוכל
להאשים שום עם בחורבננו,׳ אלא
רק את עצמנו.
יש לנו הרבה שרים, עסקני-
ציבור ורבנים־ראשיים, אבל אין
לנו אפילו מנהיג אחד. עד שיקום
אותו מנהיג, עלינו להיות המנ היגים
של עצמנו.
חנן גולדגרט, חולו!

א־ן ומשז־ז״ם
אחהת ״ רו ת
חו קי-
אוכ פי ם
גנ תני ה
עזר, היוצרים אווירח טל
עוצר ו תיסבול.

מזה כסה שבועות שבנתניה
שומרים על החוק הלכה למעשה
וסוגרים את בתי־העסק — בכלל
זה בתי־קפה ומיסעדות — בשעת
חצות .24.00 וכך, מדי לילה עוברות
ניידות מישטרה לאורך הרחוב
והשוטרים מצווים לסגור את בתי-
העסק. הם אף מקימים את היושבים
בבתי־הקפה — אזרחים כתיירים.
משעה זאת ואילך הופכת
נתניה לעיר-רפאים, שרוב כלי-
הרכב הנוסעים ברחובותיה הם
מכוניות מישטרה, היוצרות הרגשה
של עוצר ותיסכול.
האם כך מתכוון ת העיריה לעודד
את התיירות ולמשוך מטיילים לנתניה,
הידועה כעיר של תיירות.
ונופש 1
נ עי ם דני א ל, נתניה
( המשך בעמוד )6׳
העולם הזה :2235

אירופה-דלת ניקוטין בעישון עשירה בטעם.

דנ שבץ

הווול

מכ חכי ם

(המשך מעמוד )4

דן וכדי־זיו

מאוזן :
)1צמח שפרחיו קטנים, כחולים
וריחניים — פורח עכשיו !
)5חוסר שלטון — ״איש כישר
בעיניו יעשה״! )10 די; )11
הגזע האפריקני מבני נח; )13
פקודה; )14 אמן תבשילים;
)15 תחת, למטה ; )16 חרסה :
)18 אמן הקסמים ; )20׳שמח :
)21 שבר, רסיס ! )22 נקי
מחטא ; )24 רוח־קדים ; )25
מילת־המעטה ; )26 ברק ; )28
רקה ; )30 תכשיט ; )31 חלש ;
)32 מקום לימוד דרדקים בגולה
; )34 אריג־דק הנטווה
מפקעות זחלים ; )35 אור, זהר!
)38 בנה של הבתולה מנצרת ;
)39 זז ממקומו; )41 חצי־יובל;
)42 רעב; )43 קסם, כישוף;
)45 על־אף, למרות; )47 שנתו
נמשכת כל החורף; )48 לך
מכאן 50 פנים־אל־פנים ;
)51 אמונה 52 חזק; )54
מילת־שאלה המתייחסת לזמן;
מוצא־אחד לאנשים, לחיות
או צמחים ; )61 בגד־אבלים
בימי־קדם; )62 קבוצת עמים
ערבים, שמלכתם היתד, אורחת
בממלכתנו בימי־קדם ; )64
חיק ; )65 הנרקיס הוא מלכו !
)66 מפל גרגרי־תבואה בעת
זריה )67 :החוצה 69 תינוק
בן־יומו; )70 מעדן, לעתים.
מצופה ; )72 צמח בראשית
צמיחתו; )74 כאב, ציר; )75
נעלמו )77 :שממה, ריקנות ;
)78 מעגן; )81 עפר שנגרף
ע״י זרמי־מים ; )83 דרגש ; )85
צמח רענן וצעיר; )86 ריקודבזוגות ממוצא גרמני-אוסטרי;
)88 מדד ; )89 זדם אדיר ; )91
יהיר ; )93 תן מכה 95 שחק
בחידות; )96 עם, או בלי תיק
בממשלה ; )98 עבר ; )100 נהר
בדרוס-אפריקה ; )102 חזר !
)103 הגיע ! )104 הצדף המכסה
גופן של רכיכות; )105 טומנת
ראשה בחול.

בעיקבות דבריה של ה רטנר אסתר קור

(״העולם הזה 2233

״הפחדנית״ צודקת בהחלט. הכל
סובב סביב הזין. לכנסיות ולמיג־דליהן,
לכיפות של ההיכלות, ל
קורא
שי ״ק
צבא האלים

מאונך :
)1משהו, חלק קטן מדבר !
)2סוף כל ״טוב״; )3קורת־רוח,
הנאה ; )4מערב ; )6
היפוכה של יונה בפוליטיקה;
)7משקה משכר ; )8קיים ! )9
ניגוד, סתירה ; )12 כהן לדת
ניכר; )15 המלה המופיעה בראש
עמוד זה ! )16 עזב, נטש
(בעיקר — חיים); )17 עניין,
עסק ; )19 נערו של אלישע
הנביא (כתיב חסר) )20 :רן;
)21 מחשבות, הרהורים; )23
פתח, חור (בהשאלה 24 הסר
נעליך ; )26 נמל חדש בשומרון
)27 :ר״ת ע״י שמו של
נפטר ; )29 פירוש התנ״ך בהרחבה
ותוספות; )30 עונג, תם־
נוק; )33 ממושמע )34 :אחד
האלילים הראשיים של הכנענים
בימי־קדם (כתיב מלא) )36 :

כלי־תחבורה על הרים ; )37
היושב על כסאו של אליהו בחגיגת
הברית ; )40 מתכופף ;
)41 צוק ; )44 רסיסי־בוקר :
)46 כלי משחק השחמט; )47
צמד; )49 למען; )50 טמ פרמנט
)53 :שם נוסף לאליהו־הנביא,
הוא יתרץ קושיות ובעיות;
)54 קצת, שמץ; )55
מספר גוזמא במסורת היהודית
(בגימטריה); )56 החודש הבא
— חודש הנחמה ; )58 התגאה ;
)59 משכון; )60 מכר! )62
משפחת־אמנים, מייסדי ביה״ס
״בצלאל״ )63 :ממהר ! )66
שם התקיימה האולימפיאדה ב־
)68 ; 1956 להקה מוסיקלית,

ריז

בעיקר קמרית ; )71 מושל־מחוז
בארצות־האיסלם, בימי־קדם ;
)73 לעג; )76 פלא; )77 חוסר
טעם, ריקנות; )79 קושר חרב
למתניו ; )80 מגושם ; )82 כלאחד
מ־ 120 נבחרי־העם )84 :
חרש־פחים ; )85 גזיר-עץ שאחז
בו אש ולא נשרף; )87 מלת-
שלילה ; )90 אציל, נכבד ;
)92 בקיע; )94 חלל חצוב בסלע
; )96 שלילת חירותו של
אדם ; )97 זווית, תלתל היוצא
משיער הראש ; )99 ראשון בסולם
מדור; )101 מנהל בי״ס
לאמנות הבמה בארה״ב (ש״ס);
)102 אחוריים )103 :יוצא־חלצים.

לוי ,

ג׳ , 1רו ק
פתוח בל יום כולל יום אי משעה 21.00

ישעיהו־ תומא שי״ק,
תל־אביב
3ה ל^ח׳ !
ה־70
לרגל יו ם־ הולד תו
של המיזרחן אהרון כ הן,

קבלת מודעות
לבל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מ ערכת
טלפון 772118 , 227117

אהרון בהן (מימין) וחיים מרגלית קלווריסקי *
״הספדים״ גורמים הניאה

הרברס סמואל 80 טל 656992
פולק ,

עמודי הזיכרון, כמו לכלי־הנשק —
יש צורה של האבר הזכרי. זה עדיין
איננו מוכיח כי הזכר הוא לוחם
מטבעו. אבל קרה משהו לזין, ו־לבעליו.
הנקבים של הנקבות נסגרו
בפניו בשל הבילעדנות שפותחה,
באורח בלתי-טבעי. בטבע, ב־דרך־כלל,
אין בחירה ואין ביל-
עדנות. אף אם יש, היא לעונה
ולא לכל החיים. אצל האדם, משום
מה, פותחה ה״נאמנות״ והביל־עדנות.
כל בילעדנות, בכל תחום,
היא חריגה מן הטבע, חריגה מן
הצודק והשיוויוני.
אם כן, מה הפיתרון — אם כלי־הזין
מזכירים את הזין, ואם הביל־עדנות
היא הגורמת לשימוש בכלי־הזין
בגלל אי־השימויש החופשי
בזין, או הפיתרון הוא שימוש חופשי
בזין. אם כך, הכל שפיר, הרי
אנו חיים בעידן המתירנות! ולא
היא ! שכן איננו חיים בעידן של
מתירנות. כי עצם המושג הזה,
מתירנות, הוא איסור. אם יש מתירנות,
ז״א יש איסור. מלבד זאת,
אי אפשר להיות ״מתירן/ית״ בחברה
שמסתכלת על כך בעדינות
ו/או בזרות. צריך חברה כוללת
חופשית. זאת אומרת צריך ליצור
חברה חופשית. חופשית מכל ה צביעות
האופפת את הציוויליזציה
שבה אנו חיים, כולל ה״מתירנות״.

הרואים את התגשמותו של החופש
לגבי בחור־ישיבה, בהינתקו של
זה מן הישיבה ובהיכנסו בהתנדבות
לשורות הצבא! חופש!
אסתר רטנר קוראת לנשים לעשות
משהו. מה?
(א) לחנך את הבנים ואת הבנות
לסרב לשתף פעולה עם הרע,
עם המילחמח ;
(ב) לחנך לאהבה לכל;
(ג) לקרוא לפל בנות הארץ
לסרב לשכב עם חיילים ; אך להמשיך
ולאהוב אותם ולהפגין אהבה
זאת בעדינות מירבית ; לא לגרות,
לא לעכז — רק לאהוב ולא לשכב.
ולהסביר מהי הסיבה. למנוע את
ההרגשה שהחייל איננו רצוי אישית
! להדגיש את המדים ואת
כלי־הזין המפריעים לפעולת הזיו•

לא לנתק את הקשר ביו ה פעולה
הפוליטית לפעולה האישית:
למנוע שניות בהתייחסות
האנושית ; למנוע את המושג הכפול
הצבוע של רצח אזרחי ורצח צבאי,
כאילו יש הבדל ביניהם.
(ה) להתארגן — על בסיס אנושי
ולא לאומי, עממי, דתי, עדתי :
רק על בסיס אנושי — לקרוא לנשים
הערביות לצאת אף הן מכל־איהן
הביתיים ולסרב לשתף פעולה
עם כל גורם מחרחר מילחמד, ומבצע
אותה. לחלק מן הנשים ה־
״יהודיות״ ולחלק מן הנשים ה־
״ערביות״ זה קל. לרובן זה קשה
מאוד. צריך להגיע אל ההמונים
הללו. בינתיים צריך לצעוק הרבה,
אך בעדינות ולא בהיסטריה ; באהבה
ולא בפחד,
(ו) צריך לקרוא לאנשים (הזכרים)
להיות קצת ״נשיים״ :לח דול
מן התחרות, מהצגת ה״גבו־רה״
,בכל תחום ! צריך ליצור
תנאים שימנעו מהם את הצורך
בתחרות, בהוכחת עצמם.
(ז) יש לפתח אורח חיים פשוט,
של אספקה עצמית, של הסתפקות
במועט. למנוע את הרכושנות החומרנית.
צעקות
באוויר — לא יעזרו:
הפגנות ספוראדיות — לא יעזרו.
יש צורך בהתלהבות גדולה ובעשייה
מתוכננת ומורכבת, במימוש
הרבה בתחום האישי והציבורי.
קדימה נשים — האנשים ה־
״נשיים״ מצטרפים !
ס פיושס אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנ טו קול ס קי)

המחשבה של אסתר רטנר טובה,
ובעצם הרעיון איננו חדש כלל.
טוב שמדי פעם צצ/ה אדם המגלה
את האמת הזאת שוב ושוב. אבל
יש גם פמיניסטיות הרואות את
השיודון בהדבקת זין לעצמן, כלומר
בסיפוחן ל״יחידה קרבית״ בצבא
האלים! כמו שיש חילונים

חבר קיבוץ שער־העמקים
(״העולם הזה 2232

רציתי להודות לכם על הדברים
(המשך בעמוד )8
* בביירות, לבנון, בספטמבר
,1942 במסע מטעם הליגה להתקרבות
ושיתוף בסוריה ובלבנון.
העולם הזה 2235

כשהצליל המקורי הוא ללא תחרות
יש דבר נוסף המשלים את האמינות:

סניו-מבצע פרסים!
מוצרי ״סניף׳ האמינים הם תמיד קניה נכונה
ונותנים תמורה מלאה לכספך. עכשיו ״סניף׳
עושה אותם לקניה כדאית עוד יותר:
במבצע פרסים ללא תקדים תוכל לזכות
במוצר יקר ערך של״סניו״ ולהשתתף בלא
פחות מאשר צ הגרלות ענק. המבצע ייערך
מ— 6.6.80 עד 30.7.80 בלבד.

פרס מיוחד לקוד
מערכת סטריאו שלמה
טלוויזיה צבעונית״סניו״!
בנוסף ל 2-ההגרלות הראשונות תיערך
הגרלה מיוחדת ובה תוכל לזכות בטלוויזיה
צבעונית של״סניו״ .תשתתף בה אם תקנה
מערכת סטריאופונית הכוללת פטיפון,
רסיבר, טייפידק ״סניו״ וזוג רמקולים
מעוליס-״פירלס״ מתוצרת דנמרק(,או
מערכת סטריאו משולבת ורמקולים
״פירלס״).

כיצדתשתונף במבצע
הפרסים של׳סניו?
בקנותך מכשיר ״סניו״(מערכת סטריאו,
פטיפון, רדיו ־ טייפ, מגבר,טייפ־דק, רדיו,
מערכת משולבת וכר) בסכום העולה על
1,500.שקל-תהיה זכאי להשתתף במבצע.כל שעליך לעשות הוא לשלוח את הספח של
תעודת האחריות עם העתק מחשבתית
המס לכתובת :״סניו״ ,ת.ד ,2579 .ירושלים.

בוא עוד היום והענק לעצמך את ה״סניר׳
שתמיד רצית. עכשיו כדאי לך עוד יותר
לקנות אותו: תזכה במוצר נוסף של ״סניו״
במתנה ותשתתף ב 3-הגרלות!
על ספח תעודת האחריות והעתק

כל קונה זוכה ס ח יו
ללא הגרלה!

חשבונית המס להגיע אל ת.ד2579 .

ירושלים עד לתאריך 30.7.80
המבצע כולל מכשירי שמע של ״סניו*
בלבד.
ההגרלות ייערכו בנוכחות נציגי חברת
ס.ט.ס. אלקטרוניקה בע״מ, משרד
הפרסום ורואה חשבון. מועדי ההגרלות
ותוצאותיהן יפורסמו בעחונות.
ההשתתפות במבצע אסורה על עובדי
חברת .0ט.ס. אלקטרוניקה בע״מ,
עובדי פרסום ״ארמון״ ובני משפחותיהם.

עם קבלת הספח של תעודת האחריות
והעתק חשבונית המס, תקבל לביתך אחד
ממוצרי ״סניו״ המעולים ללא הגרלה!
בנוסף תוכל לזכות גם ב...

כל כספך בחזרה!

היבואנים: ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית
בע״מ,ת.ד 2579 .ירושלים טל)02( 245285 .
תל-אביב,רח׳ החשמונאים , 91 טל.
.)03( 269858-210068
חיפה,שד׳ההסתדרות,מפרץ חיפה
טל.)04 ( 740495—72568( .
ירושלים, רח׳ לונץ 10 טל.)02(224829 .

בהגרלה הראשונה יזכה אחד מכל 100
קונים בכל כספו בחזרה! כל קניה של
מכשיר״סניף׳ מגבירה את סיכוייך לז כו ת-
ויש פרסים נוספים:

)02( 227957

טיסה זוגית ללונדון
הלוך ושוב!
בהגרלה השניה יזכה אז! ד מכל 500 קונים
בכרטיס טיסה ווגי הלוך ושוב ללונדוו-
וזה עדיין לא הכל...

אל,א״0

נ*ייי,£־גל>
דיפל 57׳
*י* גזגי/י׳׳

* גיד־,

0ל71

!י׳ ׳ כני

ד,נ 3קי

ילד*ע>*י0

אם אינך מעונין בטיול מאורגן ב חו ל
שירות מהפכני חדש זה
^ __עשוי לעניין אותך__ .

מכח כי ס
(המשך מעמוד )6
שכתבתם על אהרון כהן, בהגיעו
ל־ .70 אני יודע שאהרונצ׳יק, יחד
עם כל ידידיו ומוקיריו, נהנה מן
ה״הספדים״ ,בלשונו, וכי הם בהחלט
מוסיפים לו נחת.

כני בית־הלחנזי,

אוניברסיטת חיפה, חיפה

•באירופה-סיורים, כרטיסי תיאטרון,
ביקורים במועדוני לילה, השכרת רכב,

בתי-מלון.
כל זאת בשוברים שאתה רוכש בטרם צאתך לחו ל.
•התכנית מקיפה 28 ערים באירופה, מקופנהגן עד
ליסבון ומאתונה עד דבלין.

פתחחבל בו בו ח
אימוץ 100 מי שפחות של
עולים חדשים על־ידי תו שבי
היישוב הכפרי עומר.

עם טיולי ״עשה זאת בעצמך,
שלנתור ^

*וטס! ס*-טכן חזס0

תיסע לחדל חופשי חופשי.
טל-ארויו

זכריה לירז,

מ י1

אויר

המועצה המקומית עומר

אמור למהם דיו־ר

מזגני

חלון

יחידת מיזוג אויר מרכזית
שאינה מחייבת שבירת קירות —
מהודרת, יעילה, חסכונית !
בכל בעיה של מיזוג אויר —
לתמזגן הפתרון הנכון לכל מקום ...ולכל תקציב !

ח שב רוח

הישוב עומר נמצא כמה קילומטרים
על־יד באר־שבע, בדרך
לערד. עומר הוא ישוב שידע מאבקים
רבים עד שפרח והיה לישוב
כפרי לתפארת, עם איכות חיים טובה.
ראש
המועצה המקומית עומר
יצא בקריאה נרגשת אל כל התושבים
שהגיעו לנחלתם, לעשות
למען אימוץ 100 מישפחות עולים
חדשים ולעשות למען קליטתם ה חברתית
והאנושית בישראל.
ההיענות היתד, מיידית וכבר בשבת
האחרונה ( )14.6.80 יצאה
שיירה גדולה של 25 מכוניות פרטיות
מלב הכפר אל מרכז הקליטה
בבאר־שבע, כדי להכיר ולהזמין
לבתיהם 25 מישפחות עולים
חדשים.
בשעות הערב המאוחרות נערכה
מסיבה משותפת בבית־התרבות של
עומר, בהשתתפות כל המישפחות
המאמצות והמאומצות. שירה בציבור
וברכת ראש המועצה המקומית
סיימו ערב מרגש, שעשה טוב
על הלב.
אולי בכך בפתח פתח חם בלבבות
אזרחי ישראל, ללכת בעיקבות תושבי
עומר ולקרב ללב את העולים
החדשים, שכה זקוקים להרגשה
חמימה ואנושית.

על קשרי הידידות שבין
מנח ם בגין ופראנץ יוזף
שטראוס.

העיתונות הגרמנית הביעה את
הפתעתה על קבלת־הפנים הלבבית
שבה זכה בישראל פראנץ יחף
שטראוס — המועמד לתפקיד ה קאנצלר
מטעם המיפלגה הנוצרית־דמוקרטית
בגרמניה( .למעשה,
סיכוייו של שטראום. להיבחר לכהונה
זו בבחירות הקרובות, מול
הקאנצלר הנוכחי הלמוט שמידט,
טובים כמו סיכויי-שלי לטוס לירח).
ועל
שום מה ההפתעה? לבגין
ולשטראוס דברים משותפים רבים.
שניהם ארכי־ריאקציונרים ולוחמים

הוא הכריז :״הבל הוא לומר
שמישטרו של פינושה הוא דיקטטורה
של עינויים ורצח.״
בגין מחמש את החונטות שטראוס רואה בלוחמי״החופש
השחורים של דרום־אפריקה ״טרוריסטים״
.בגין רואה בגזענים וב־משמידי־העם
של דרום־אפריקה
את ידידיו הטובים ביותר. בגין
ושטראום, הארכי־ריאקציונרים של
העולם, לוחצים ידיים ומתאחדים.
יוסף שריק, מינכן

זהירות. בדבו*שך !
על ״ מי ס דו זיהוי לכלבים״
(״העולם הזה 2232ה מספר
על אשה ש הו תקפ ה
על־ידי כלב זאב ותבעה
פיצויים מבעל הכלב.

ברצוני• להסב את תשומת־לב
כל הגורמים, ובעיקר מישטרת־ישראל
ובתי־המישפט, לכך שהגשת
תביעות לפיצויים מבעלי
כלבים הפכה למקור חדש של סחטנות,
וסחטנות קלה למדי.
לדוגמה: במיקרה שהובא ב־עיתונכם,
מודגש כי הכלב תקף
את האשד, בלילה. כיצד יכולה אם
כן אותה אשד, להעיד בוודאות, כי
דווקא כלב זה וזה, ולא אחר הוא
שהתקיפה י התשובה ברורה לכל
בעל הגיון: היא לא יכולה!
מה עושים אם כן? בגבוה הזעם
והמרירות על הפציעה והכאב,
מאשימים את הכלב הראשון הנופל
ליד ...והדבר קל למדי, שכן
הכלב אינו יכול לדבר ולהתגונן,
והמישטרה נוטה להאמין יותר לאדם
המותקף מאשר לבעל הכלב.
עובדה היא כי למרות שכלבים
רבים משוטטים ברחוב ללא בע לים,
מופנות תמיד התלונות כלפי
כלבים שיש להם בעלים (כאילו מתקיפים אלה
כלבים רק אנשים וזה מסיבה פשוטה :
מאלה אפשר לסחוט כסף.
יש להביא בחשבון, כמובן, כי
אדם שהותקף על-ידי כלב כלשהו,
מתמלא שינאה עזה לכל הכלבים,
וכלל לא איכפת לו להטיל
האשמה בכלב חף מפשע, ומה
גם שכך הוא עשוי לקבל סכום
כסף הגון מבעליו.
על המישטרה להביא בחשבון
את הנקודות דלעיל, ולא למהר
לתת אמון בתלונות אנשים שנושבו
(ובפרט אם נושכו בשעות
הלילה) ,ובזאת תיחסם דרכם של
סחטנים.
שימעון נמרי, תל־אביב

טעות ד*וו>רם צודוקוז
את הכותרת המצ״ב מצאתי במעריב,
מה־ 30 במאי.
הכוונה, כמובן, לתרבות הדיבור.

תלמידי קרית־שמונה קראו
לח״כים לשפר תרבדת חבידור

שאר ערי הארץ ואמר :״מדינת ישראל
מאת מנחם רהט
חגר, חוג לקרית שמונד, עי שיוותה לישר

נלהבים במילחמה הקרה האנטי־סובייטית
— כפי שמבנים אנשים
מסוגם של בגין ושטראום באירופה.
שטראום יצא בשלום מפרשות
פוליטיות ופיננסיות רבות
יותר מכל פוליטיקאי אחר במערב.
ל״זכות״ בגין עומדים קיפאון פוליטי
,״ניצחונו״ בדיר־יאסין, שתי
פלישות ללבנון, ותריסרי התנח לויות
בלתי־חוקיות ותוצאותיהן
הטראגיות.
שטראוס הוא נוצרי. בגין תומך
בנוצרים. ובמיוחד באלה מן הסוג
הפאשיסטי, כמו הקולונל חדאד.
כאשר חזר שטראוס מביקורו
אצל הרודן העקוב־מדם של צ׳ילה,

ישראל בן־אשר, תל־אביב
את יו״ר מיפלגת העבודה מצאתי
בידיעות אחרונות, מה־ 12 ביוני,
דווקא יו״ר מפלת העבודה צריך
היה להדוף גל עכור זה, שכן עם היד
תו צד בסלחסח־הירושה הנוכחית, מר
טלת עליו אחריות כוללת, על העבר
של מפלגתו. עבר, שאפילו בהקשר
האלקטורלי, הוא ערובה לעתיד.

במאמרו של הפרוס׳ שבח וייס
״מי מפחד מרבץ?״.
ד.ב.ח ,.ירושלים
העולם הזה 2255

טל־ארויו

ההשנאה למחירי בקבוקים קטנים 250מ־ל נכונה ליום 1.6.80

_ד״ע1/ע הזה
על אלוהי היהודים
מעת לעת אני נ תקל בגוי חביב השואל אותי בתמי־מות
ו /או ברצינות ת הו מי ת, א ם אני מאמין באלו הי ם,
או לחילופיו שאלות א חרו ת ו /או נוספו ת: האם אני
יהודי, האם אני חושב שישו נצלב על־ידי היהודים
וכיו״ב.
מובן שאינני מתכחש למוצאי ואני מסביר בסבלנו ת
שאינני דתי. לשאלה א ם ישו נצלב וכו׳ אני מסביר, בי
מה שקרה לפני כמעט אלפיים שנה על־ידי אנשים
בודדים — ואינני מ תיי ח ס כלל לשאלה מי עשה זאת —
אי־אפשר שיהא רלוונטי ב־. 1980
הוויכוח מתמשך, שכן הגוי החביב הוא לעיתים
גם קצת נודניק ובעל א מונ ה ע מוק ה, החושב שבאמצ עות
ויכוח יצליח ״להסדיר״ .שמורות אצלי תשובות
שינות במישורים שונים...
תשובה אחת היא במישור הריגשי :״סבי ו סב תי
מצד אמי היו אנשים טובים וישרי־דרד, ולמרו ת א מונ תם
העמוק ה ביהדות נרצחו בימי השואה. מדוע ! 1״
ואז ניתן להוסיף גם א ת ששת מיליוני הנרצחים הי הו דים
ועשרות המיליונים שחייהם הוקרבו ללא צורן.
״אילו היה אלו הי ם, האם לא היה מונע עוול ופשע
אני תו ההב קו ל רם.
כאלה

תשובה א חר ת מנ ס ה לעורר בשואל הנכבד א ת
ה ת מי ה ה. שהרי, בעולם הזה יש כל כן הרבה ב תו ת,
דתות ואמונות, ואפילו בתוך כל דת יש א מונו ת שונות
ושליחי־אלוהים שונים (ראה מדור מכ תבי ם ,״העולם
הזה״ .{1116 יש איי ת אל ל ה בעל קשר ישיר לאלל ה,
אפיפיור הקשור ישירות באם, בבן וברוח־הקודש,
ורבנינו החמודים והעוקצניים, ה מובני ם להרוג זה א ת
זה על מיזבח הכ ס א הקדוש או הדרגה הצבאית ה גבוהה,
כשכל א חד מהם מוכן להישבע שאלוהים הוא
אשכנזי או ספרדי. בל א חד משוכנע ו מנ ס ה לשכנע, ולו

חשונס

במחיר עוולה או איוול ת, בי אלו היו הו א-הוא הנבון,
ואין בילתו. מהי איפוא האמתלא מי ת ה 1היכן כו חו
הנשגב של האל ז זמנן של עשרת המכות ה מ אלפו תאת
פרעה כבר חלף ...ואם השואל ממשיך להק שות, אני
מפנה או תו ל...אירלנד, מ קו ם שבו מתגוששים והורגים
זה א ת זה שני פלגים של או ת ה דת, בשינאה ת הו מי ת,
והכל בשמו של או תו משיח.
האם היהודים צלבו א ת ישו? לשאלה זו, בוואריאציות
שונות, יש תשובות בוואריאציות שונות, שעיקרן
הוא בערן כזה: אילו היה ישו בב חינ ת בן־אל או אל,
לא היה מגיע למצב העלוב שבו היה נתון, ובוודאי
שכוחו היה מאפשר לו לה שתחרר מן הצלב ולהעניש
א ת צולביו בו ב מ קו ם.
בשם הדת והא מונ ה נפלו רבים (וגם טובים) ,ב מילה־מות
ג׳יהאד, ב מיל ח מו ת הצלבנים לשיחרור ארץ־הקודש
או על קידוש כוח עליון ואל קדוש, האם היה מאפשר
מי תו ת משונות אל ה בשמו ולמען שמו ז !

ספק חמור מתעורר בעולמנו זה, עולם ה הו ר ס עצמו
במו ידיו. כדור־הארץ היה גן־עדן, וכל מדען יובל לאשר
זאת. האדם, שנברא בצלם אלו הי ם, הורס גו־עדן זה
ואלו הי ם הבל־יכול שותק.
ומה על אי־הצדק השורר בין תושבי בדור-הארץ?
עושר אגדי שמור לקבוצו ת ועמים מ סויי מי ם בעוד
שעמים א ח רי ם גוועים ברעב.
שאלתי פעם רב (ס מכו ת ישירה מהקב ״ ה כיצד
ניתן לדעת במדינו ת הצפון הר חוק, שבהן אין השמש
שוקעת כלל בחודשי הקיץ, כשם שאין היא זורחת
בחודשי החורף, מתי נכנס ת השבת ומתי היא יוצאת
(שכן הכלל היהודי קובע, שיצגאת השבת נקבעת לפי
שלושה כוכבים ברקיע) ! הרב, שהתבלבל, הודה כי אבן
זו בעייה קשה. אפילו דיני־קדושה י סודיי ם, מס תבר,

לא הצליח הקב״ הלהת קין, אז מ ה לנו בי נלין על
ה קוז קי ם שלו.

ע לי

כהן, קו פנ הגן

ד״זק
ועל אלוהי הערכי

ב מסור ת ה מו סל מי ת המודרנית, מן ה או קיי אנוס
האטלנטי ועד המיפרץ הפרסי, מוכרת התופעה של
עילית פוליטית, כלכלית וחברתי ת צרה, ה מנו תקת
משורשיה התרבותיים, שמרבית בניה חונכו וקיבלו א ת
השכלתם באירופה, ארצות־הברית או ברית-המועצות,
עילית המכונה בהומור בפי הפונד מנ טליס טי ם הערביים :
״אחל אל חג׳י שא׳עבי״ (אנשי השדרה המרכזית).
זה שנות דור רבות שעילית זו חיה ומת קיי מ ת רק
לכאורה בעולם של תרבותה היא. היא מצטיינת בשינ-
אה אוב ססיבי ת, מזוכי ס טי ת כמעט, בי ח ס למורשתה
השורשית, היא מחקה ללא הירהור דגמים המוכתבי ם
על ידי המערב ודוגלת במודרניזם רדוד, שנועד לשמש
רפליקה לקולוניאליז ם שמוגר. המודרניות שלהם היא
מחוצפת ומתנ שאת בי ח ס לתרבות ה מ קו מי ת, מ תר פס ת
ומלאת חינחוני ם של עבדות כלפי ה״גריב״ — הזרים.
כמעט מדי יום שישי אנו רואים בבואה נאמנ ה של
אנשים אלה על מסבי ה טלוויזיה, בסר ט מצרי פסבדו-
מערבי זה או אחר.
הם הם על־פי רוב המדריכים של האירופיים בתרבות
ה איסל א ם. אנשי השדרה המרכזי ת מייצגים בעצמם
ובהווייתם אוסף מביך של השפעות קולוני אליו ת חיצונ־

יות ופנימיות והם מצפים ל קיד מ ה בארצם בזכות תהליך
מואץ של הרס הערכים ה מ סור תיי ם ה מס די רי םאת חיי
ה מוסל מי.
הרס הערכים ה מו ס ל מיי ם חופף א ת רוח תורו תי ה ם
של באמל אתא טו ר ק, חוסיין ט אכ ה, רזה פחלאווי
(השאה המודרח) ו מודרניס טים אחרי ם. הנשיא אנוואר
אל־ס אד את — בלי קשר ישיר לסיבסוך הערבי־ישראלי
— מחפש א ת שביל-הזהב בין אנשי השדרה המרכזית
לבין עקרונות ה אי סלאם. רק העתיד ישיב, לחיוב או
לשלילה, א ם צודק הוא בגישתו זו.
ה מהפכה ה אי סלא מי ת מוכי ח ה, בי מאבק היסטורי
חשוב מגיע להכרעתו בי מי ם אל ה ממש בתרבות ובפסיכולוגיה
ה מו סל מיי ם. כוונתי למאבק הנ ס תר, שלא פסק
אף לרגע מאז ת חיי ת הל או מיו ת הערבית, בין המגמות
החילוניות( ,ה״ג׳אהיליאי״ ה קד ם־ איסל מי והברברי מחד
והמ ארכסיז ם מאידך) לבין ״אל פארד ארקן״ — ה חו בות
ה מו סל מיו ת, המאוגדו תבמסכתה ״ ח אר א ם וח ח אל־אל״
— ה אי סורי ם והציוויים בקוראן.
ההתעוררות החדשה — ״נהדה״ — של ערבי הקוראן
מבעיתה א ת האירופים ואת הישראלי המצוי.
ת חיי ת ה של תרבות שנדרסה במגפי ה קולוני אליז ם או,
כפי שטוענים ה אחרי ם, ת חיי ת ם של ימי־הביניים, היא
במידה מרובה תוצאת הפעילות הנצלנית של העילית
ו ה חונ טו ת בעולם ה מוסל מי, שהיו ״רבות״ בלפי תהליך
המודרניזציה נו ס ח אירופה ו״נוק שות״ בי ח ס לתרבות
ול מסור ת הל או מי ת שלהם.
ה מ הפכה המת חול ל ת בארצות ערב רבות שמה
לעצמה למ טרה לשרש א ת שתי התופעות גם יחד: א ת
תופעת אנשי השדרה המרכזית, בעלי מנ טליות ה״גריב״,
ואת השפעות החילוניות, בלבושה הג׳אהיליאי והמארב״
סי ס טי גם יחד. הצירוף של חילוניות גלויה ויזו מו סוו ה
עם מגמות אירופוצנטריות הוא אשר, לדעת הוגי ה מהפכה
ה אי סלא מי ת, יצר אתהס טרי או טיפ ה מב חיל
של ה״ריחא״ — שפירושו בערבית גאווה מ הול ה בצבי עות
במנ טליו ת של איש העילית הערנית. מ הפכ ה זו
מכוונת על בן למיגור ההשפעה המערבית בתרבו ת ה מו
ס ל מי ת; היא חדורה בשאיפה ל הינ ת קו ת מס טרי-
אוטיפ של ״ראיס״ ערבי, ה מ הוו ה חי קוי בזוי של
הקולוניזטור האירופי, בשאיפה להתנער משאריות
הקולוניאליז ם במנ טליו ת הערבית ול חזק א ת הפונדמנט ליזם
ה מו סל מי כפי שהוא מאוגד בקוראן. במילים א ח רו
ת: ה מ הפכה ה אי סלא מי ת שואפת ל מ חו קאחת
ולתמיד א ת הדימוי השלילי והמ שוחד של התרבות
ה מו סל מי ת בעיני העולם.
תהיינה אשר תהיינ ה ה שקפותיו הפוליטיות והרע
יוניות
של הערבי המשכיל, הרי מ הפכ ה זו גורמת לשי דוד
מערכות רגשי ורעיוני בלב בל ערבי ו מ חז ק ת או תו
ברגשות גאווה מוצדקים. הישראלי, המצוי בגטו של
שוביניזם עיוור ומגלומניה ציונית, איננו מודע ל ת הלי כים
הכבירים המת חו ל לי םמתחת לאפו בז הו תו של
הערבי באשר הוא ערבי, מבלי לדבר על הבנה ב ת הלי כי ם
הפוליטיים.
כאשר עמוס קינן קובל מרות על היעדר א תי ק ה
בדבריו של ראש עיריית נצרת, ח״ב תופיק זאייד, הרי
בלי משים הוא נותן בי טוי ל מאוויו ה כ מו סי ם של הישראלי
המצוי, שערביי ישראל ימשיכו לנהוג לפי
ה ס טרי או טיפ של ה״גריב״ ,מעין בישוף מוז ארוו א ה
מקו מי. קינן זועק חמס כאשר מתגלה לעיניו נמר
במרכאו ת כפולות. זעקתו נובעת מ חו סר -הבנ ה וני תוק
בתיק שורת ה מ אפייני םאת מרבית הי שראלים. בפי
שכתבתי ב״רחל א מנו ורחב הזונה״ (״פורום העולם
הזה 2197 ,ערביי ישראל חייבים נ א מנו ת למדינה
אך אין ה ם חייבים לאהוב או תנו. ברצוני להר חי ק
לבת: גם באשר ת קו ם המדינה הפלס טיני תהם לא
יאהבו או תנו. ה ם ישאו ויתנו עמנו, י אב קו ויקבלו א ת
המגיע להם וירדו לקבר עם ה צלק ת שהטבענו בבשרם.
הם מרגישים א ת עצמם בחלק בלתי־נפרד מהת הלי כי ם
המת חוללי ם בעולם הערבי בולו, וגאות בג אוו תם הלאו מית
של כל ערביי העולם נו סכ ת תחו שת־ביטחון וגאווה
מוצדקים גם בלב ערביי ישראל.
אפילו דור שלם של שלום פוליטי לא ישנה עובדה
זו. הציונות בלבושה ה הי ס טורי עד עתה איננ ה מתייש בת
יפה עם עקרונות א חוו ת -ה ע מי ם, שאף ה ם עקרונות
מיובאים מאירופה ה מו שח ת ת. י הי ה צורך בדור שלם
של מ מלכ תיו ת שפויה בכדי להשביח, א ם בכלל, עובדה
זו. ואם בל כנותו אין קינן יכול לבקש מערבי ישראלי
(אשר פרצנו לביתו ביו ם־ ה אד מ ה וחב טנו ב א מו הקשי שה)
כי יאזן וימ תן א ת מרירותו ה מו צדק ת והמפעפעת.
בשם מה עליו לעשות כן ! 1בשם א חוו ת -ע מי ם ערטילאי
ת או בשם ציונות מופשטת ויפה, המת קיי מ ת בקושי
אפילו על גבי הנייר ז ! לא.
תו פי ק-ז איי ד הוא רק חוליה אחתק טנ הבמ הפכ ה
אדירה המת חול ל ת נגד עינינו בעולם הערבי, ומגוחך
הוא לבקשו לעשות מסג׳ לישראלי היפה, ולצק ת שמן
על פצעי המדיניו ת הי שראלית. תופיק זאייד א מר א ת
דברו: הוא חייב א מוני ם ל חו קי המדינה ותו לא. רוחו
איננה ככולה לגבולות מדינתנו. זאת היא ה מ הפכ ה
ה מו ס ל מי תהמת חול ל ת אצלנו.

יצחק

סובול, תל־ אג־ב

ה מזי חהד חו ק
כל בך ק רו ב
במחיר שרק קופל יכול להציע:

— 138,960.

(ללא פל תוספות עונתיות)

יפן הונג־קונג מ אני ל ה סינגפור
בנג קו ק נפ אל הודו
30 ימים מרתקים, טיולים משגעים וחוויות מסעירות
תוך היכרות עם קסמי המזרח־הרחוק.
מו ע די יציאה .2.12 ,11.11,7.10 ,9.9,26.8 ,12.8 ,29.7,8.7.80. :
ה מ חי רי ם כו ל לי ם: ארוחת־בוקר אמריקנית מלאה לכל אורך הטיול,
בתי־מלון מעולים, טיסה מעל הקוטב,
מלווה ישראלי צמוד.

קופל !סיעות
משרד ראשי: תל־אביב,
רח׳ פרישמן 14 טל:246121 .
נוה־אביבים: טל:423943 .
ירושלים: טל.232225 .
המחיר לפי שער — 48ל״י 1

חיפה: וכרמל) ,טל. ו •8801
נוה־שאנן: טל.224730 .
קרית־ביאליק:טל.740451 .
נתניה: טל.27410 .

הרצליה: טל.052— 78057 .
רמת־גן: טל.731105 .
באר־שבע: טל.78860 .
אילת: טל 4105 .

יפיפיות *חמות־

ייס •גי,

י״שיג^.

מיז ^

׳ געייה
,הראל
כזזגתיים|ן צסקי*חר
יבית גוז
,בגזם ח*ג? \ ויכו החל וביססרה \ *י£י?ש׳ ייז׳ וט־כית

.ימ*5ד 3,״\

׳ייד״יי^ג״ייי״ים ז1

במדי..״
אום ף _ ידזלה
יישר

ים-ם
כר יו

״גיס זזח הפכם
1ם ייי־

פ-יין יי^יה׳ יוחד

*״ אתיכו*רל

ו כמסי י
^בימודים׳־,

ווו * ט

רשת חגויות בוא מהמזרח הרחוק־מועות ועבודות יד
סגרעו את בל ההטיות וריכזעו את הסחורה ביריד החיסול
של ״ש קועי״ בדיזיננוף סו.טר

מכירה נ1נוודב1נ

עד הפריט האחרון

הוגחות

על בל המלא
להר זה! אחרי כל מה שנאמר ונכתב על ״שי־קונג״
הגענו לשלב האחרון:
חי סו ל סופי של העסק על כל המל אי שבו

מי ירויה מזה? את ואתה!
בואו וקנו במחירי חיסול:
מבחר ענק של בגדים מהמזרח הרחוק, חולצות, שמלות, חלוקים,
גמנמות, כותנות לילה, קימונום ברקמת יד מקורית.
כ״כ מבחר ענק של עבודות יד:
מוצרי קש ונצרים, קרמיקה, גילופי עץ, צדפים ועוד...
במחירים ללא תקדים!
זכרו! הכל חייב להתחסל עד הפריט האחרון.
וזה עוד לא הכל! הפתעות ומתנות במקום!

-ד ־ ת גו ף

פתוח בל יום מ ־ 10.00 בבוקר עד 20.00
ובמוצאי שבתמ 7 -עד 11

סנ טרת ״ א

קומת הגשד, מעל המשביד לצדכן
קומה ב׳

״בגילי ,33 אין להכחיש שסאנג׳יי גאנדי מת צעיר,״
אמר השבוע עיתונאי הודי ,״אבל לא הייתי מרחיק לכת
וטוען שהוא מת בטרם עת.״
מישפט נוקשה במקצת זה, משקף נאמנה את יחסם
של רוב האינטלקטואלים ההודים לסאנג׳יי, שנהרג בשבוע
שעבר בתאונת מטוס. אחד מאוייביו המרובים של סאנג׳יי,
שמצא מקלט בלונדון, אף אמר השבוע בבי־בי־סי.
שגאנדי הצעיר בחר לעצמו דרך יקרה מדי למות. במחיר
שעת טיסה במטוס פרטי, אמר, אפשר היה להאכיל את
הילדים ברובע עוני שלם בדלהי.
רבים ראו בסאנג׳יי גאנדי את ראש ממשלתה הבא
של הודו. אנטי־אינטלקטואל, אנטי־קומוניסט, בז בכל
ליבו לדמוקרטיה, נראה היה שבנה הצעיר של אינדירה
גאנדי ישלוט בששית מאוכלוסיית העולם ביד ברזל.

לכלכלה חופשית עבור המעטים ונגד האינטרסים של
רוב בני העם ההודי.
לסאנג׳יי גאנדי היו גם עסקים פרטיים ענפים, שמומנו
בעיקר על־ידי שוחד שנהג לקבל עבור שירותים פוליטיים.
נוהג זה נפוץ למדי בהודו וסאנג׳יי התבלט פשוט מכיוון
שהיקף עסקיו וכוחו הפוליטי הפכו את שיחודו לכדאי
מאוד. הוא היה חסר סבלנות, נוח לכעוס, אבל מלא
מרץ וחיוניות. אמו תלתה בו תיקוות רבות וכמו בן־
גוריון בשעתו העדיפה את חבורת הרפ״יסטים הצעירים
שלו, על ותיקי מיפלגת הקונגרס. מותו הפיתאומי דחה,
אולי, את קיצה האפשרי של הדמוקרטיה בהודו. ברור
שהמגמות הימניות במשטר ההודי עדיין קיימות, והבעיות
הכלכליות והאיזוריות לא מבטיחות יציבות ושקט.
בינתיים מנסה עוד אינדירה גאנדי ליהנות משני העול־

עויס ! ון
אירגון אל־פתח יאלץ לקבל. אם הטייטס, או מר בגין,
רוצים לקשור את הפלסטינים לעמדה אחרת — זה עניינם.
ממשלת ארצות־הברית, כמו כל חברות האו״ם, כולל
ישראל (עד להתבטאויותיו המוזרות של מר בגין, לאחרונה)
.מכירות באי־החוקיות של סיפוח שטחים בכוח.
זה מתייחס לגדה המערבית, לעזה, למזרה־ירושלים,
בדיוק כמו לסיני ולרמת־הגולן. יותר מכך, ברור שלתושבי
הגדה הפלסטינים יש יותר זכויות מאשר למתנחלים
הפאנטיים, שהקימו נגדם את כל העולם. יהודים אמריקאיים

גי״ן פונ ד ה
עו ברת לד״ ש
ג׳יין פונדה היתד, פעם בחורה באמת רדיקלית.
כשריצ׳ארד !ניכסון והנרי קיסינג׳ר ביצעו רצח־עם
שיטתי בדרום־מזרח אסיד, השתתפה ג׳יין בכל פעולות
המחאה, ואף טסה להנוי, בירת צפון ויאט־נאם, להביע
הזדהות עם מאבקו של העם הקטן לשחרור לאומי.
בינתיים נרגעה ג׳יין. נישאה לפוליטיקאי בינוני, ליברל
טוב ומתון. באורח אמריקאי טיפוסי אומץ המאבק
נגד המעורבות בוויאט־נאם על־ידי המימסד. משתתפיו
הפכו למקובלים. שירי המחאה הנפלאים עובדו ורוטשו,
כדי לשלבם בסירטוני פירסומת לקוקה־קולה. ג׳יין
אפילו לא צריכה להסתיר את עברה ה״בוגדני״ .היא
פשוט מאמצת לעצמה הווה פושר. השבוע, בביקורה
בישראל, השמיצה את ידידתה הרדיקלית באמת, ונאסה

סאנג׳יי גאנדי המנוח ואינדירה
גולדה ההודית אוהבת את ופ״י
סאנג׳יי היה ידוע לשימצה בשיטות פלוגות הסער שהנהיג
בקונגרס ההודי. יריביו הושתקו בזעקות רמות, לפעמים
אפילו באלימות. בתקופת ממשלתה הקודמת של אינדירה,
לפני תבוסתה ב־ ,1977 ביצע סאנג׳יי שורה שלמה של
פשעים פליליים ופוליטיים. נצחון מיפלגת הקונגרס בשנה
שעברה, גרם להשעיית כל ההליכים נגדו, והוא נבחר
מחדש לפרלמנט, באיזור אמטי החקלאי והנידח. סאנג׳יי
לא היה נואם מוצלח, לא כתב מאמרים וסירב להעניק
ראיונות לכלי התיקשורת. הוא ראה בכל יריביו קושרים
ושונאים בנפש, ומעולם לא סלח לעיתונות על שהתקיפה
אותו, עם החזרת חופש־העיתונות לאחר תבוסתו ותבוסת
אמו. הוא נשאר נאמן לאינדירה בתקופתה הקשה ביותר,
והיא גמלה לו בשיתוף פעולה הדוק ביותר אחרי נצחונה
האדיר. סאנג׳יי השתלט בהדרגה על כל מנגנון מיפלגת
הקונגרס. באורח רישמי היה אמנם רק אחד מארבעת
מזכירי המיפלגה, אך למעשה ריכז בידיו את מירב הכוח
הפוליטי. ובעיקר את המינויים לתפקידים ממשלתיים.
רפ״יזם הודי. סאנג׳יי הקיף עצמו בחבורה עליזה
של אנשי־עסקים צעירים ועשירים, שלמדו איתו בבית־ספר
פרטי, כמיטב המסורת הקולוניאלית הבריטית.
החבורה הזו יצרה מעין מוקד רפ״יסטי חזק בתוך מיפלגת
הקונגרס. הם בזו לעסקנים הזקנים והפוריטנים, ובעיקר
למסורת הסגפנית והסוציאל־דמוקרטית שמהטמה גאנדי
וגווראלהאל נהרו הורישו למיפלגה .״האידיאל שלנו הוא
ליצור בהודו מעין דרום יקוריאה, אמר ידידו הקרוב של
סאנג׳יי המנוח, חבר הפרלמנט קאמל נאת. אין פיתרון
פוליטי לבעיות כלכליות. על המיפעלים להוכיח יעילות
מבחינה כלכלית, ולא לפתור בעיות של רעב או אבטלה.
למילטון פרידמן, מרגארט תאצ׳ר ויועצה, סיר קית ג׳וזף,
יש פתרונות נכונים גם לבעיות כלכליות בעולם׳השלישי.״
הודו אמנם מתלבטת בבעיות קשות ביותר. העניים
נעשים עניים יותר, הרעב משתולל ברחובות הערים
הגדולות, השינאה בין הכיתות השונות הולכת׳ וגוברת
והבצורת פגעה קשות במלאי האורז הזעום. הרפ״יסטים
הצעירים של הודו נוטים להאשים את המינהל ואת
התיכנון הכלכלי המופרז. רבים בהודו חששו, במידה
לא מעטה של צדק, שסאנג׳יי ואנשיו התכוננו ליצור
ברית בעלת אופי פאשיסטי בין קבוצת מנהיגים של
עשירים ומתעשרים, לבין ההמונים העניים והנבערים
של הודו. האוייבים הם המוסדות הדמוקרטיים, החוקים
ועובדי המדינה. היעד היה מרחיק לכת יותר: מעבר

מות. היא שומרת על יחסים תקינים עם ברית־המועצות,
בעיקר מחמת איבתה לפקיסתאן, אך לוחמת בקומוניסטים
בארצה. היא מגנה את ארצות־הברית, אך זכתה השבוע
לאישור הנשיא ג׳ימי קארטר לעיסקה שתבטיח להודו
38 טון של דלק גרעיני, ללא כל פיקוח בינלאומי. קשה
לחזות את הצפוי להודו בשנתיים הבאות, אך לטווח
קצר הצילה אותה התאונה שהמיתה את סאנג׳יי גאנדי
מדיקטטורד, ימנית, אכזרית וחסרת רחמים.

פלסטין: פרופסור
אדווארד סעי ד
בעד מתינות
פרופ׳ אדוארד סעיד, פלסטיני ומרצה בכיר לספרות
אנגלית באוניברסיטת קולומביה בניו־יורק, שיגר השבוע
מיכתב מעניין ומאלף לנידיורק טייטס. סעיד מגן על
היוזמה האירופית, מבקר בגלוי את החלטות קונגרס
הפת״ח בדמשק (שרוככו בינתיים על־ידי דובר הפת״ח)
וקורא לפיתרון הבעיה הפלסטינית לצד ישראל.
סעיד, המציג את עצמו במיכתב כחבר המועצה הלאומית
הפלסטינית, מכריז שהוא כפוף להחלטות אש״פ
המדברות על הקמת מדינה עצמאית בשטחים, שתחזיר
ישראל. אומר פרום׳ סעיד :״הפלסטינים רוצים במדינה
משלהם. זוהי גם עמדתי. זוהי גם עמדת אש״פ, שגם
רבים, בעלי שם, שחתמו על מודעה המוקיעה את מדיניות
ההתנחלות של בגין, הצטרפו באורח מעודד לקונסנזוס
הבינלאומי בעניין זה.
לכן ברור שהיוזמה האירופית היא צעד חשוב קדימה,
אפילו אם הניו־יורק טיימס, או דוכר אנונימי של
אש ״פ כדמשק יכחישו זאת בחוסר־סבלנות.״ קריאה
ברורה זו לשלום, מאינטלקטואל ומנהיג פלסטיני לאומי
ופטריוטי מהשורה הראשונה, לא צוטטה, כמובן, בעיתונות
הישראלית. דווקא הג׳רוזלם פוסט כלל אותה, אולי מבלי
משים, במוסף של הניו־יורק טייטס שהוא מפיץ בכל
שבוע. הוא מוגש במדור זה כשירות לקורא.

ג׳יין פונדה
בין ל״ע לד״ש

רדגרייב, סירבה לגנות את הכיבוש ואת ההשתוללות
בשטחים, ואפילו שלחה חיוכי הסכמה נפלאים למשמע
הסבריו הצדקניים של ח״כ שימעון פרס.
אוהדת הוויאט־קונג לשעבר התחלחלה ממש כש עיתונאי
הזכיר את השם המפורש, אש״פ, ר״ל.
פרשנים לענייני פונדה גרסו השבוע שג׳יין אף עמדה
להצטרף לתנועה הדמוקרטית של ידין, אך נרתעה
ברגע האחרון בשל פרישתם של ח״כ שלמה אליהו
ושפיק אסאד. ג׳יין, עצמה סירבה להכחיש או לאשר.
היא היתד, עסוקה, כנראה, בקריאת ספרה של גולדה
מאיר.

חיים ברעם

ה תקופ ה מתרכזת סביב הבית והמי שפחה,
אך קשה לומר שבביתכם אתם מוצאים
שקט ושלווה. מ ת חי ם
ה מודח קי ם בדרן־כלל
ואינם מוצאים החו צה,
יפרצו כרעם ב ויאלצו
בהיר, יום אתכ
ם לה ת מודד עם
המציאות שממנה ני סי
ת ם להתעלם. היו
גלויים והבהירו לבן
מה על שיחתכם,
הכעס והמרירות .״ה שולחן
י תנ ק ה ״ ובעתיד
ת הי ה תקופה בהירה וטובה יותר.

11 טלה

שוורים המעורבים באיזו שהיא צורה
בענייני תקשורת חייבים להיזהר במייוחד
בשבוע זה, שבו תהיה
חזקה לאי־הבנות וביל־בולים
בתקשורת. שיחות
טלפון עשויות
להטעות, ומיכחבים שתוכנם
לא ברור עשויים
לאיים על יחסים ממושכים.
נסו להתאפק
ולא להסיק מסקנות
:1 21 אפריל ־
£0ג בלואי
מהירות מדברים שאינכם
בטוחים שהגיעו
אליכם ככתבם וכלשונם. אתם חשים געגועים
לחיי חברה, ואנשים אכן יתעוררו
וייזכרו בכס. חברים ותיקים עשויים להתקשר,
ולהכיר לכס חברים חדשים.

שוו

¥ענייני כספי ם עומדים כרגע בראש דאגת־
¥¥כם. ה תקופ ההמת אי מ ה לפתח עניינים
הקשורים ברכוש וב¥

כסף.
מצבכם הכלכלי

עומד להשתפר, ואלה

המחפ שים עבודה ואי נם
יודעים כיצד להע+

עצמם, את סיק

עשויים
למצוא עיסוק

א ת רצונם
שישביע

ואת כיס ם. בי ח סי ם ש ¥

בינו
לבינה, רצוי ש-

תבהירו לבני זוגכם

¥מהי ה ה תנהגות המוזרה שאתם כופים
¥¥עליהם לשאת, ואת מצב־הרוח המ שתנה.
¥בעוד זמן קצר תבוא תקופ ה יציבה.

תאומים

התקופה, תקופת ימי־ההולדת שלכם, ושימחה
פנימית אופפת אתכם, מלווה בתיקווה
לשנה טובה יותר מהקודמת.
למרות הרצון
לשמוח ולחגוג, אתם
חשים מעט אי־שביעות־רצון
ואינכם יודעים
מדוע. ההסבר לכך
פשוט — ברגע זה מצב
הכוכבים מצביע על
״ מה בכל
מתיחות
ז? ביוני
20 ביולי
שקשור, לעניינים רומו־טיס.
ומה יותר נוגע

ללבכם מעניינים אלה? על מנת שלא
תאבדו בינתיים את ביטחונכם העצמי, דעו
שקורן מכם אור, וסבר פניכם נעים ומזמין.
האנשים סביבכם אינם חשים במתיחות
המציקה לכם ומתענגים על חברתכם.

סו!!1

השבוע השמש לא תאיר עבורכם כתמיד.
היא מלווה ב״מעט צל״ המשפיע על
מצב־הרוח, אינכם מבי נים
מדוע, אך הרהוואפילו נוגים רים
חלו
מו ת לא נעימים
פוקדים א תכ םבת קו פה
זו. האינטואיציה ביותר שלכם חז ק ה
בימים אלה, ותוכלו
זג ביולי -
ב ה חל טלס מוך עליה
ו 2באוגוסט
ולהתנהג בהתאםל-
הרגשתכם. אור חי ם מ-
חוץ־לארץ המתעתדים לבקר בביתכם,
מדאיגים א תכ ם. אתם חוששים שלא
תוכלו לארח או ת ם ול תתלהם כבוד־מלכים
כפי שהורגלו, לדעתכם, עד כה.

עניינים חברתיים מעסיקים אתכם, ואפי
שר לומר שחי החברה נעימים ותוססים.
אלה.שחשו בדידות בשנה
האחרונה ימצאו
את עצמם מוקפים ב.חברים,
וכמעט יאלצו
לצאת לבילויים במקומות
שבהם מופיע ציבור
רב. התקופה מסוכנת
לאלה האוהבים
להסתכן, ויש להיזהר
83^2212303
במייוחד מנהיגה מהי633905661
מטיולים.

1111111

עבודה
ובריאות הם שני נושאים שיעסי קו
א תכ ם השבוע, יתכן שיבקשו מכ ם
לקבל על עצמכם תפ קיד
או אחריו ת נו ספת,
זה יכניס א תכ ם
ל תקופ ה של הי סו סי ם
וחוסר-יכול תלה חלי ט.
על מנת להימנע מ ה תלבטויות,
דעו שהזמן
מ ת אי םלהתקד מו ת בעבודה,
ולקבל ת תפקי-
( 2בספאמרר ־- באוחלווור דים נוס פי ם או חד __

שים, ברי או תכ ם מ תחזק
ת, אך עדיין נחוצה לכם מנו ח ה. שו תפים
רומנ טים ל מנו ח ה כזו, עשויים
להופיע מאי־שם, ולהנעים לכם א ת הזמן.

לגדיים תקופה נעימה וטובה, אלה הנאלצים
להימצא בחברת עצמם בדרך־כלל,
בגלל מחסור בחברה
ומחזרים, יימצאו במרכז.
אנשים רבים יתבהם
לפתע עניינו ויבקשו להתרועע עימם.
.הסובלים מעודף
מישקל לא יחושו רצון
מייוחד להגזים באכילה.
התקופה הקלילה
21 בדצמבר ־
סו בינואר
תבוא לעזרתם, והקי־לוגרמיס
המיותרים ינשרו
מהם בקלות עם קצת שמירה. לגדיים
הרגילים לענות בתוקפנות לבני
זוגם, כדאי.לנסות להתאפק על מנת לא
לקלקל יחסים שעתידים להיות חשובים.

בתקופה זו אתם חסרי מנוחה, ואינכם מבינים
מה קורה אתכם. קשה לכם למצוא
מרגוע. בכל מקום ש שוהים,
הינכם בו מלווה
אתכם אי־שקט
פנימי, שהוא שילוב
של התלהבות ורצון
לצאת מהשיגרה. ברצונכם
להתחיל דבר
חדש. כדאי לפתח קש רים
עם אנשים השוהים 22 באוקטובר -
22 בגוביזבר
או גרים בחוץ־לארץ,
היציאה מהשיגרה קשורה
קשר ישיר עם לימודים, חופשה, או
ביקור בארץ אחרת. עיסקו בספורט.

העבודה השיגרתית הופכת ל היו ת מעניינת
בשבוע זה, במייוחד עקב ה מ סי בו ת
והחגיגות שאליהן תוזמנו.
מצב־הרוח ישתפר
על אף העבודה הרבה
העומדת בפניכם. ה משביע
מצב
הכספי
רצון, ו ס כו ם כסף נו סף
יגיע במפיתע. עוד
לפני שתספיקו להח ליט
מ ה לעשות בו,
תתבק שו ל הלוו תו ל א
חד מידידיכם, ואתם
בנדיבותכם והשת תפו תכ ם בצרות של

לבק שתם
ת סרבו לא אחרי ם,

יחע

בשבוע זה לא קל לזהות א ת. אלה
ה אופ טי מיו ת
המ שתייכים למזל קשת. השמח ומצב־הרוח
או תםב-
המאפיין
לא נראה
דרך־כלל
על פניהם. ה ם שרויים
ב תקופ ה של עוגמת־נפש
וכעס על כל דבר
כמעט. הכובד והמועק
ה שהם ח שים מ ק שים
עליהם להא מין
} 2בנובמברד
20 בדצמבר
שעוד י הי ה טוב, ו מק שים
על אנ שים א ח רים
ל חיו ת ב מחיצתם. עוד מעט ת קו פ ה
זו תעבור, וכל מ שאלו תי הםית מל או
אף יותר מאשר הציפיות והת קוו ת.

|1וווו

מקומות הבידור והבילוי יאוכלסו השבוע
בעיקר על־ידי דגים. גס בבריכות השחייה
ובים הם יהוו רוב מוחלט.
הפעם יתקנאו
בכס שוכני המזלות ה $
אחרים, בגלל התקופה
הנפלאה שתהיה לכס .

אהבות חדשות, השראה
יצירתית לאמנים, נחת

מהילדים. לאלה הרוצים
לשנות את קשריהם
סי בפברואר

20 ילחרלז
ולהעמיד אותם על ונצחי ,
בסיס קבוע
כדאי להמתין. הזמן מתאים יותר לרו־

מניס קצרים ולוהטים. צאו לטיולים .

מז ל ה חוו ש:
סרטן

דן ארו/גוו,
וודו שלימות
ובער כושר
איוגון מעולה
אדם נמרץ, פעלתני, חכ ם ומבריק.
אופטימי, עליז ואיש שיחה מר תק, מהיר
תנועה, דיבורו קול ח, חופשי בדעותיו,
בעל זיכרון מצויין ודמיון רב. סו מך
על עצמו, בעל כישרון אמנו תי הגובל
לפעמים בגאונות. פופולרי מאוד, בעל
טעם מקורי ורצון להתבלט בצורה מקו רית.
אידי אליס ט ורודף א חר השלמות,
בעל ראיה רחבה ביותר וכושר אירגון
מעולה. כאשר הוא לו ק ח על עצמו
לארגן דבר מה, הוא משתלט על המשי מה
תוך זמן קצר, וכל המעורבים יוד עים
בדיוק מה עליהם לעשות ומתי.
הוראותיו ברורות מפני שהמטרה ברורה
לנגד עיניו. הוא אינו איש פשרות
ואל המ טר ה הוא צועד בדרך הקצרה,
וללא ביזבוז זמן. הוא מעודד א ת הסו בבים
בביטויים גלויים של הערכה.
כשהוא אינו מרוצה, כדאי לשים לב
לדבריו, מכיוון שפיו וליבו שווים.
חשוב לו להיו ת עצמאי וחופשי. הוא
אוהב שנשענים עליו, יש לו צורך להגן

על החל שים, ללחו ם למענם, ולהוציא
א ת צידקתם לאור. מצד א חד הוא מ ת נשא,
אוהב ל היו ת הפטרון, ועלול ליצור
חייץ בינו לבין הסביבה, אך מצד שני
הוא מאוד פגיע ורגיש לגבי עצמו, ונפגע
במייוחד כאשר אין מעריכים א ת
חוכמ תו או א ת דבריו. של כלפי חוץ הוא עוטה מעטה
שלווה, אך בתוכו קיי מי ם כוח וועצ־מה
ושליטה עצמית חז ק ה. בכל מ קו ם
הוא הופך ל היו ת המרכז ב מהירו ת מדהימה.
הוא או הב לייעץ, להדריך ולהו רות.
לא תמיד אנשים מוכנים לקבל א ת

110־01 ולעיתונות דרמתי. המשיכה לסיפרו ת
בול ט ת במייוחד. הוא אד ם מאוד יצי-
רתי ויצירותיו בול טו ת במקוריו תן, ב-

שפע של חוש־הומור ובזיקתם

דן אלמגור
חכם, מבריק ואופטימי
עצותיו, שבדרך־כלל צודקות ובונות.
כבן מזל סר טן הוא דואג לאסוף,
לאגור ולשמור ידע רב ופרטים העשויים
להיות חשובים בעתיד.
מעורבות חז קהבא מנו ת מושכת או תו
להתעניין כמעט בכל שטח אמנו תי. בול טים
אצלו במייוחד כישרונות הכתיבה
והחריזה, וכן כישרון מו סי קלי וכישרון

לעבר,

למולדת ולעם.
הוא מצטיין ב אופ טי מיו ת ו תי קוו ה
בלתי־נלאית. למרות זאתה חיי ם אינם
עונים על ציפיותיו ומאכזבים או תו ל עתים
קרובות. בגלל רגישותו הקיצוני ת
הוא ז קו ק להרבה א הב ה, חיבה ועידוד.
הוא ז קו ק לביטחון ריגשי, ויש לו צורך
להיטיב עם הבריות.
המצב בעולם, בארץ ובסביב ה הקרוב ה
מדריך א ת חושיו. הוא נמצא בעירנות
גדולה, וכאשר אנשים בעלי תפקיד חשוב
מתנהגים בניגוד להיגיון, הוא מ ת מר מר
ו מנס ה להמריד ולמרוד, בדרכים מ קוריות
משלו, אך עושה זאת בדרך־כלל
ברוח טובה ובחוש״הומור. בטבעו הוא
למדן, חוקר ומעמיק מח שבה. הוא מ סו גל
לעסוק בדברים מופשטים, או הב ספ רים
ואו הב ל ח קור כל דבר לשם תענוגו
הפרטי. אילו לא ניתנו לו כשרונות כ ה
מרובים, יכול היה להצליח בתור בלש,
או חוקר.
מוצאו ממ שפחה אינ טלק טו אלי ת ש העניקה
לו חינוך טוב, מו ס ר גבוה ועידוד
רב. בתור ילד הי ה די מפונק ו הי ה
רגיל לקבל פחו ת או יותר מ ה שרצה.
חשוב היה לו ל היו ת מקובל. למעשה
הוא עדיין ילדותי במקצת, למרו ת שכל
חייו הוא מתא מן ב״ל היו ת מבוגר״ ,אך
יש לו התנגדות לבגרות הנכפית עליו
בגלל גילו הכרונולוגי. הוא חי א ת ילדו תו
ואת ילדות ה אחרי ם. כל דבר הק שור ב ילדים
מעורר או תו ומציף או תו בזכרו
נות
נוס טלגיים וגעגועים לילדות.
הוא או הב להק שיב לבעיות הזולת,
אוס ף ומפנים א ת הצרות של כולם, וחש
מועקה שאותה הוא מבטא ביצירה
הו מו רי ס טי ת עוקצנית ק לי ל ה.
לפעמים הוא אפוף דמיונות ופחדים
מוזרים, הגורמים לו להרגיש בדידות. הוא
נפגע מכל עלבון או פגיעה, אך לכל פגיעה
שפגעו בו יש לו תשובה שתמיד
מופיעה ב מ קו ם ובזמן הנכון.
הוא מתעניין בפולי טי ק ה של הארץ,
שאליה הוא מ תיי חסכאלמ שפחתו ה מורחבת.
הוא פוחד שישכח או יאבד
משהו חשוב מ הדברי ם ה קו רי ם או שקרו
בעבר לאנ שים המעניינים או תו, ולכן
מנ ס ה לשמור בזכרונו דברים רבים. או הב
לדפדף ב אלבו מי ם ישנים או להעלו ת ב כתב
מק רי ם שקרו, ורושם א ת פרטי ה פרטים
הק שורים לעניין. ביסודו הוא
אד ם רגיש ורגשני, מחפש ח מי מו ת ודבק
בעקרונות שעל פי ה ם חונך.
מגלה עניין בנסיעו ת, גם בארץ וגם
מחוצה לה. הצורך בשינויים מכריח או תו
להימצא תמיד בתנועה. נסיעותיו מ תרח שות
על פי רוב באופן מפתיע, בדיוק
כאשר אינו מצפה להן. הן ק שורות בדרך
כלל למ שימות מיו חדו ת ומעניינות. שום
נסיעה לא נעשית בצורה שיגרתית או
מתוכננת.
הסבר למעוניינים ב אס טרולוגיה :
ה אופק העולה בארי ה, מר א ה כשרונות
מגוונים, צורך ל ה תלב ט ולשלוט, להורות
ולהסביר.
ונוס בבי ת הראשון במזל ב תול ה, שלי טת
בי ת , 3מבטאת כשרונות א מנו תיי ם
שהבולט בהם הכ תיב ה.
9נמצא ב מ אזני ם, ו מרס
שליט בי ת
מרקורי ב ת או מי ם מ חז קי םזאת.
ירח — שליט.
השמש בבית , 5מבטאת יצירתיות,
ו א הב ה לילדים וכל הקשור בהם.
הירח בק שת, מביא נסיעו ת בתבל, ב דמיון
ובמציאות, ו מר א ה צורך בשינויים,
פעילות פיסי ת, נסיעות ו הרפ ת קו ת.
אורנוס בצמידות למרכז ה שמים יוצר
עם חיי ם
אישיות מ קורי ת ו מבריק ה
מגוונים וב ה ם שינויים רבים.
שמש בצמידות לפלוטו הי ת ה יכולה
להפכו לבלש מצטיין.

הודעה חשובה להורים לבד 18-12
בנ ק ל או מי שמחלה ציג ב פני ך
תכניתחדשהובלעדית ״כחנ עו רים ״.
״כוח געוריס״מ שלבת בתוכה את כל היתרונות אותם
היית רוצה למצוא בתכנית חסכון אידיאלית: גמישות
יוצאת דופן בתנאי ה חסכון,רווחיות גבוהה ומיגוון
הטבות אשר יסייעו לך להכין עתיד טוב יותר לילדך.

הצמדה מלאה למדד על הקרן והריבית. אפשרות למשוך את כספו, בגיל שאתה תקבע,עם הצמדה מלאה ב תוספת ריבית כשכל הרווחים
פטורים ממס כבר כעבור 4שנים.
אתה או ילדך תו כ לו לי הנו ת

אתה קו בעאתת קו פתהחס כון
בין 4ועד 7ש ני ם.
תוכל להחליט היום או בתום השנה הרביעית
אתה בו חראת שי טתהחס כון הנו ח ה
והר צוי הלך.
תוכל לחסוך בהפקדות בודדות (אחת או
יותר) ,בתשלומים חדשיים רצופים או בשתי
השיטות גם יחד. בכל שיטה בנפרד תוכל
לצבור קרן חסכון עד 250,000ל׳־י, ואם
תחסוך בשתי השיטות תוכל לצבור סכום קרן עד
500,000ל״י.
מ תי יו כלילדך
לי הנו תמכס פי ה ת כני ת?
הפקדון יפתח אמנם ע״ש ילדך אולם אתה
תוכל לקבוע מתי יעבור הפקדון
לרשותו, עם הגיעו לגיל 18 או בגיל גבוה יותר.
ומהי רווי חילדך?
ריבית צמודה מצטברת בשעור של /0״ / 2ו 3לשנה *

מהיתרוןהבלעדישל ״ כחנעורים ,:
בתום תקופת החסכון שבחרת יוכל המוטב
למשוך את מלוא כספי החשבון ב תוספת הרווחים
בסכום אחד או בתשלומים חדשיים, רבעוניים
או חצי שנתיים, על פי בחירתו, וזאת במשך
תקופה של עד 5שנים. יתרת החסכון שטרם
נמשכה תמשיך להיות צמודה במלואה למדד
ותישא גם ריבית צמודה ומצטברת בשעור
של /0״ / 2ו 3ל שנ ה *
החס כו ן ב ״ כחנ עו רי ם ״ מקנהלילדך
א ת הז כו ת ל הי מנו ת
עםחברימועדוןחצב ( חוסך צעיר ב.ל.ל),.
ילדך הופך לחבר במועדון חצב
מיד עם פתיחת החסכון, וכך יוכל
ליהנות מהיתרונות הבלעדיים שיעניק המועדון
לחבריו.
ברטים חבר אישי אשר י קנ ה לילדך השתתפותבאירועים שונים שיזום המועדון לחבריו.
הלוואה עד לסכום של 250,000ל״י בתנאים מועדפים.
פרטים נוספים על ״כח נעורים״ תוכל לקבל
בכל אחד מסניפי בנ ק לאומי, בנק אגוד בנ ק עליה־לאומי
ובנק ערבי־ישראלי.

* שעור ריבית זה ל מצטרפים,לתקופה מוגבל ת בלבד.

בנק לאומי הבנק שלי.

בנק לאומי

אבר•

ניסור הגנות הצעירה
העיניים הן המפתיעות ביותר. הן כחולות, מאירות.
גם מי שראה את פניה בסרטים רבים, עד שהפכו מוכרות
כמו פני ידידה ותיקה, אינו מוכן לעיניים אלה.
מי שחשש שמא ג׳יין האדם תהיה שונה מאוד מג׳יין
השחקנית, כפי שמסתבר לעיתים כה קרובות כאשר מכירים
שחקניות־קולנוע פנים־אל־פנים, יכול היה להירגע.
זוהי אותה ג׳יין פונדה — אשה צעירה הבוטחת בעצמה,
בעלת דיעות נחרצות, מקסימה כשהיא רוצה להיות מקסימה,
בלתי־סבלנית במיקצת.
היא קודם כל שחקנית, בכל רמ״ח אבריה. כשנכנסה
לאולם־הנשפים של מלון הילטון בירושלים, מוארת באלומת
הזרקור, ידעה אינסטינקטיבית מה לעשות. היא דידתה
על קביה. קביים חדשים, שהשתמשה בהם באותו יום
בפעם הראשונה בחייה.
היא סיפרה לי לאחר מכן שלא ידעה איו להשתמש
בהט כדי לעלות במדרגות
הבמה — האם לשים קודם
את קבייה על המדרגה ה גבוהה
יותר, ולהעביר אליהם
את גופה, או לשים קודם
את הרגל שלא נפגעה,
ולמשוך את הקביים אחריה.
אך לא היתד, לה כל
בעייה לגבי השימוש בקביים
כבאביזר בימתי. היא
הרימה קב אחד למעלה,
לאות ניצחון, והקהל הריע.
״אנו נתגבר.״
כמה קטעים מסרטיה הזכירו
לקהל, לפני כן, ש היא
שחקנית גדולה. אמנם,
בסרט ג׳וליה׳מאפילה עליה
ואנסה רדגרייב, המעצבת
בקטע קטן דמות בלתי־נשכחת. אך ג׳יין בולטת בכל
הקטעים כבת דורנו, אדם שאיכפת לו, המוכן להאבק על
כל דבר חשוב — השלום, איכות־החיים -הסביבה, זכויות־האדם,
שיוויון האשה.
כשהיא עולה על הבמה, היא תוקפנית וביקורתית.
כשהמראיינים (יעקוב אחימאיר ודניאל פאר) שואלים
אותה למה התכוונה כאשר אמרה, בשעתו, כו־וכד, היא
עונה קצרות :״איני זוכרת שאמרתי את זה, ואם אמרתי,
איני זוכרת למה התכוונתי.״
השניים נדהמים, מתאפקים, ממשיכים לשאול. אט־אט
הופכת ג׳יין האדם לג׳יין השחקנית. התוקפנות נעלמת.
העיניים מאירות כמיגדלורים המופעלים ביד אמן, הקסם
הפונדאי נשפך בזרם אדיר, התשובות קולחות. היא אומרת
את כל הדברים הנכונים, הצפויים. ישראל נהדרת.
אומה אמיצה ומלהיבה. הקיבוצים נפלאים. הקהל מתמוגג.
יש ביקורת — אבל רק על דברים אמריקאיים .״רו־נאלד
רגן היה שחקן רע, ואם ייבחר, יהיה נשיא רע.״
צחוק. מחיאות־כפיים. הנה ג׳יין הלוחמת.
השאלות צפויות, והתשובות מוכנות. האם אינה מנצלת
את מעמדה המימסדי — כשחקנית קולנוע — לשם תעמולה
פוליטית? בהחלט. אם זכתה בפירסום ובמעמד,
מדוע שלא תשתמש בהם לשם מטרות טובות? וכר.
לאחר מכן, בסוויטה שלה בקומה ה־ 20 של מלון
הילטון, היא יושבת בפינה של ספה, משוחחת כדי להתפרק
מן המתח, ככל אמן או נואם אחרי הופעה פומבית. איש
אינו מעז לעשן — הכל יודעים שהיא חסידת האקולוגיה
ואולי העשן יפריע לה.
שני הילדים משתוללים על מיטות־השדה המתקפלות,
שהוקמו בחדר-האורחים של הסוויטה. תום היידן עומד
בפינה ודן בתוכנית־הביקור של יום־המחרת. ברור שהוא
הבום במישפחה, האיש הנותן את הטון. אין הוא בעלה
של ג׳יין פונדה. ג׳יין היא אשתו של תום היידן, האקטיביסט
הפוליטי, הוגה־הדיעות של השמאל.
אחרי-חצות מתגלים בפני ג׳יין סימנים של עייפות.
אחרוני האורחים מסתלקים. אחרי יום שלם של סיורים
מפרכים, על קביים, כשהרגל מכאיבה, היא עדיין שולטת
בעצמה, משיבה על שאלות, מתנהגת בטבעיות.
שוב בולט הדמיון המדהים בינה ובין אביה. הלסת
התחתונה הבולטת, הסנטר המוצק, הבעת־הפנים הפגיעה
איכשהו. מה מקורה של מישפחת פונדה? היא באה
מגנואה, מספרת ג׳יין. באחת ההפיכות התכופות בעיר,
בימי הרנסאנס, נמצא אבי־המישפחה בצד הלא־נכון. הוא
נאלץ לברוח, נמלט לאמסטרדאם שבהולנד. עם ראשית
העלייה ההולנדית לעולם החדש, עברו גם בני מישפחת
פונדה לאמריקה. הם התיישבו לא הרחק מן העיירה ניו־אמסטרדאם,
שהפכה לאחר־מכן לניו־יודק. העיירה סונדה
עדיין קיימת, ושם נפגשו לא מכבר כל צאצאי המיש־פחה
— 85 פונדאים בסך־הכל, כפי שמציינת ג׳יין בשמץ
של גאווה.

הלימוזינה השחורה
לפני כ־ 15 שנים הוזמנתי בפאריס להרצות באסיפה
של אירגון אשר רשם על דיגלו את המילחמה באנטישמיות
ובגזענות• בשעת ההרצאה לכדה את מבטי צעירה
נאה, בלונדית, רצינית, שהקשיבה בדריכות. אחרי ההרצאה
ניגשה אלי, הציגה את עצמה כנציגה של ביטאון

התנועה השמאלית החוץ־פרלמגטרית בגרמניה, ושאלה אם
אני מוכן להתראיין על־ידה. הסכמתי.
למחרת היום הופיעה בבית־המלון שלי, מצויירת
ברשם־קול. שוחחנו שעה־שעתיים. זה לא היה ראיון עיתונאי
במובן המקובל, אלא חילופי־דיעות חופשיים על

מיגוון רחב של בעיות ימינו.
ביו השאר התלוננה הצעירה על־כך ששגריר ישראל

הלימוזינה ׳השחורה וליווי מישמר־הגבוד
בבון, אשר בן־נתן, מזדהה בפומבי עם אילי הימין
בגרמניה ותוקף בחמת־זעם את השמאל. מכאן ברור,
אמרה הצעירה, שישראל שייכת לחזית האימפריאליסטית
העולמית, ושכל שוחר־קידמה חייב להילחם בה.
השבתי כי ישראל אמנם שייכת לגוש המערבי, אך
שזוהי תוצאה של מצב־המילחמה הקיים בינה והעולם
הערבי. במילחמה כזאת, כל צד מחפש לו בעלי־ברית.
מי שרוצה לשחרר את ישראל ואת הערבים גם יחד מן
התלות במעצמות־העל צריך לשאוף לסיום המילחמה.
ואשר לאשר בן־נתן, הרי הוא ידוע אצלנו בכינוי ״ארתור
היפה״ ולא ״ארתור החכם״ .ידוע כי בן־נתן הוא .--
חוששני כי בלהט השיחה הפלטתי כינוי לא־כל-כך
פרלמנטרי, זה שבו משתמש לאחרונה האדון סמי פלא-
טו־שרון.
שכחתי את השיחה. כעבור חודש הגיעו אליקריאות
נזעמות. המראיינת הצעירה מסרה לעלון האופוזיציה
החוץ־פרלמנטרית בברלין קטע קטנטן מן הראיון — ובו
הדברים שאמרתי על בן־נתן. הקטע הוצא מכל הקשר
סביר, והתקבל הרושם שאני סתם מגדף את השגריר.
העניין הועלה בכנסת, שר־החוץ אבא אבן אמר כמה
דברים חריפים על חבר־כנסת ישראלי המעליב בנכר
את שגריר מדינתו.
רגזתי על אותה צעירה, ואמרתי לעצמי בליבי שקנאי
השמאל הקיצוני מוכנים להשתמש בכל אמצעי, פסול ככל
שיהיה, כדי להשיג את מטרותיהם המהפכניות.
שמה של אותה צעירה היה ביאטה קלארספלד. כעבור

נזכרתי בכך השבוע, כאשר ניסיתי לתהות על סוד
ביקורם של ג׳יין פונדה ותום היידן.
בנמל־התעופה נתקבל הזוג על־ידי לימוזינה שחורה
גדולה של מישרד־החוץ. במשך כל מהלו הביקור היו
השניים אורחיה של ממשלת־בגין, שקבעה במידה רבה
לאן יסעו, עם מי ייפגשו, וגם עם מי לא ייפגשו. בכל
הופעותיה תבעה ג׳יין מראש שלא ידובר על פוליטיקה,
ובמייוחד לא על הסיכסוך הישראלי־ערבי. היא סירבה
לעשות את המחווה הקטן ביותר לטובת מחנה־השלום
הישראלי, ואף לשגר לו ברכה כלשהי. פה ושם נפגשו היא
ובעלה בחטף עם אנשי־השלום (אני ביקרתי אצלם לפי
הזמנת תום היידן) ,אך בכנסת התרועעו עם חברי־כנסת
של הליכוד, כמו זלמן שובל, המסביר המשופשף של
ממשלת־בגין. בכל שעות היום היו מוקפים בפקידי־התע-
מולה של מישרד־החוץ, שבוודאי לא הסבירו להם את
הפסול שבמדיניות ההתנחלות או את הטענות של העם
הפלסטיני.
גולודהכותרת הסימלית היתה אותה תקרית במבואות
בית־לחם, מעבר לקו הירוק, שבה פתחו אנשי מישמר־הגבול
באש על עיתונאים שליוו אותה. הכתבים נצמדו
ללימוזינה השחורה שלה, מתוך תיקוות־שווא שג׳יין תיפגש
בכל זאת עם אישיות פלסטינית כלשהי, ושניתן יהיה
לצלם פגישה זו. לא היה חסר הרבה כדי שכתבים של
שבועון השייך למחנה־השלום ייהרגו על־ידי שוטרי-
הכיבוש, שפרשו את חסותם על ג׳יין פונדה. איזו סנסציה
עולמית זאת יכלה להיות!
מה ההסבר לתופעה מוזרה זו? איך נפלה ג׳יין הגדולה,
הלוחמת הנועזת למען השלום, גיבורת תנועת־ההת-
נגדות למילחמת־ויאט־נאם, האורחת של האנוי, בידי ממשלת
בגין, המייצגת את כל הפסול והנתעב בעיניה?
פונדה לא היתה זקוקה להכנסת-האורחים של מישרד־החוץ.
היא די עשירה כדי לממן בעצמה את ביקורה. היא
גם לא נפלה בשבי מתוך תמימות. תום היידן עצמו פנה,
ערב הביקור, לקונסול הישראלי בלום־אנג׳לס וביקש את
חסות מישרד־החוץ.
פיתרון התעלומה טמון בתוכניותיו הפוליטיות של
תום היידן. הוא מבקש להיבחר לקונגרס, כדי להיאבק
על נושאים כמו ״דמוקרטיה כלכלית״ ושימור הסביבה.
לשם כך הוא זקוק לקולות היהודים. ביקורו בארץ נועד
מראש לשרת מטרה זו בלבד. לידידה של ג׳יין, מפיק-
הסרטים ארנון מילצץ, היה נדמה ששיכנע אותה לבוא
לארץ כדי לעזור לתיאטרון חיפה. אך בעיני היידן
ופונדה היתה זאת רק עילה. זה היה מסע־בחירות
שיגרתי.
כאשר שאלתי את תום היידן, איש רציני וסימפאטי,
מדוע אינו עושה משהו למען מחנה־השלום הישראלי,
העומד כאן באותו מאבק קשה כמו מתנגדי, מילחמת־ויאט־נאם
בארצות־הברית, השיב כי לדעתו לא יביא לנו
הדבר תועלת רבה, אם תוך כדי כך ינודה הזוג על-ידי
יהדות ארצות־הברית.
איכשהו ריחפה על הביקור דמותה של ואנסה רדגרייב,
שתמיכתה הקיצונית בענייו הפלסטיני הפכה אותה נושא
לשינאה לוהטת מצד יהדות ארצות־הברית. ג׳יין פונדה
היתה קרובה מדי אליה, מבחינה אישית. נדמה כאילו
הביקור לירושלים נועד לנתק אחת ולתמיד את תדמיתה
מזו של הגיבורה השנייה של הסרט ג׳וליה.

מימי בת הנילוס

זמן נודעה כ״ציידת הנאצים״ ,וזכתה בפירסום עולמי בשל
הרפתקותיה.
היא גם הגיעה לישראל. וראה זה פלא — בישראל
חיזרה אך ורק אחרי אנשי הימין. היא הפכה בת־תפנו־קים
של שמואל תמיר, שהיה באותה תהופה, אחרי מיל-
חמת ששת־הימים, נציג הימין הקיצוני ביותר, ושייצג
אז דיעות הדומות לאותן המופצות כיום על־ידי תנועת-
התחייה.
הצעירה שלחמה באשר בן־נתן, מפני שהיה בעיניה
פאשיסט, התיידדה עם ראשי מחנה־הסיפוח, אשר בהשוואה
אליהם ״ארתור היפה״ הוא יונה מופלגת. מנחם בגין
אוהב אותה, משה שמיר מעריץ אותה, שמואל תמיר
מנצל אותה.
מאז הירהרתי לא פעם בתופעה זו. הסתבר לי כי
גם אנשי השמאל הקיצוני לשעבר אינם מחוסנים מפני
כוח־המשיכה של בעלי־שררה וראשי־ממשלה, היכולים
להעניק כבוד, פירסום ומשאבים אחרים.

אנוור אל־סאדאת לא הזכיר את שמה. כאשר השיב
לשאלותיו של אהוד יערי, בשבוע שעבר, הזכיר אשה
אלמונית, שסירבה להשכיר דירה לשגריר ישראל בקאהיר.
נשיא־מצריים השתדל להסביר את עמדתה כביטוי טבעי
לדיעות קדומות ששרדו מן העבר.
בל אדם המצוי בחברה הגבוהה בקאהיר ידע היטב
למי הוא מתכוון: מימי תוליימאת.
הכרתי את מימי תודות למישפחת אל־סאדאת עצמה.
בעת אחד מביקורי הראשונים
בקאהיר, כאשר שוחחתי
עם ג׳יהאן אל־סא-
דאת, התעניינה לדעת איך
אני מבלה בעיר, ואם אני
בא במגע עם חתך מייצג
את החברה המצרית. כשאמרתי
לה כי אני ״להוט
מאוד להכיר אנשים רבים
ככל האפשר, פנתה אל מז כירה
המדיני הצעיר, אח-
מד פאוזי, ואמרה לו בערבית
:״תגיד למימי לארגן
מסיבה בשבילו.״
כך הכרתי את מימי ה מקסימה
— אשת־חברד,
פעלתנית, הדוברת ערבית,
צרפתית ואנגלית על בוריין,
ומי יודע מה עוד. מימי היא בתה של רוז אל-יוסף האגדתית,
השחקנית שייסדה שבועון הנושא את שמה, ואחותו של
הסופר־העיתונאי המבריק, איהסאן עבד־אל-קדוס. היא
נציגה מובהקת של שיכבת־העילית המצרית — תרבותית,
נמוכת־קומה, מטופחת, שופעת־חיים, משכילה אנינת־טעם,
(המשך בעמוד )48

בתח רו ת

זונ ת

ה נ 7ם 11

תזכמוז בפרס:

טיול חלומי ביוון
״אופיר סו ר ס ״ ,החברה מספר 1לטיולים מאורגנים וחופשות נופש,
ן ערוך לכל המועמדות הסופיות 4סיורים נפלאים לדלפי, לקייפ־סוניון, אתונה
!ל כל אוצרותיה ושייט לאיים הסירוניים. את הבנות י לוו מדריכי ״אופיר טו ר ט״
גמנוסים, המכירים את כל אפשרויות הבילוי ביוון. חברת ״אופיר טו ר ס ״ תארח את
מועמדות במלון ״ טי טני ה״ המפואר באתונה, הממוקם במרחק קצר מכל אתרי תיירות.

והטיסה במטוסי:

ן וירוח הבנות:

עולם1פלאבהישגידך.

?אליקים גוסטב בריאן הגדול
פולי טיק ה זה לא ע סק לצימחונים.
עובדה שבכנסת, למשל, יש כל מיני חיו ת,
אבל כבשים, עזים ו סנ אי ם לא תמצאו
ביניהן. הדבר הכי קרוב לצימחונות שיש
בכנ ס ת הוא ח״כ אליי קי ם גוסטב בדיאן
הליברלי, שמסתובב תמיד כאילו מ מ הר
עם ניירות ביד, צד חר קי ם ק טני ם ודג
סרדינים.
כשרואים איך מ תרוקני ם לפתע מי ס-
דרונות הכנס ת, איך חו מקת שרה שטרן-
ק טן בזריזות לשרותי-הנשים, השר בורג
מ ת חב א בחדר״החשמל ויו״ר הקו אליציה
ח״כ חיי ם קורפו מסתתרמתחת למזכי רת
סיעתו, סי מן שאלייקי ם גוסטב הגדול
בדרך, מחפש או ת ם.

8י3

הב שורה
סבר פלוצקר הוא עורן המדור ״ הכלכ־לה
ו ה אדם״ .המדור הזה הוא המדור ה-
כלכלי של העיתון ״על המישמר״ .העיתון
הזה הוא עיתון של מפ״ם• המיפלגה
הזא ת היא שותף זוטר במערך••
בראש המערך עומד עכשיו שימעון
פרס. הלך סבר פלוצקר מהקצה האחד,
ועשה חשבון ק טן עם שימעון פרס מהקצה
השני. כבר הרבה שנים לא קר א תי
דבר כל־כך מצחיק, ול מ ה שאצחק לבד ז
סבר פלוצקר מתעסק עם מ א מר ש כתב
שימעון ב״ידיעות אחרונות״ לפני
שבוע ומשהו, בשם ״ ה קווי ם ל תוכנית
כלכלית״חברתית״ .וכך מ ת חי ל סבר פלוצ-
קר א ת הח שבון:
״ הי מי ם קודרים, ה אזר חי ם נסגרו בב
תי ה ם, הגיפו ה ת רי סי םומכרס מי ם צי פורניים.
בפינו ת הרטובות מתפשט עובש.
יאוש, יאוש כבד. אבל לא, הנ ה הי א
באה. ורודה, ב הירה, נוצצת, עולה השמש
במיזרח ההררי. קרני־ הז הב חודרו ת מבעד
לעננה צפופה ופני הילדים לובשים חיוך.
יש ! הגיעה 1הי א כאן ג״
ומי זאת שהגיעה? זאת ״הבשורה הכלכלית
על־פי ח״כ שימעון פרס״ ,בשורה,
אשר על־פי עדותו של בעליה נכתב ה
אחרי־התייעצויות עם חברינו בהסתד רו ת
וגם עם חברינו באקד מי ה .״ בשורה שסבר
פלוצקר או מ ר עליה :״מיפלגת העבודה,
א ם זו הי א תוכניתך הכלכלית־חברתית,
מו טב, מו טב ב ה חל ט, מו טב ל כולנו,
שלא י היו לך תוכניות בכלל• מיל-
בד שניים־שלושה מי שפטים, מילבד סי ס מה
אחת או שתיים, יכולה ה תוכנית ה כלכלית
הז א ת לפאר מצע של כל מיפל-
גה באשר היא. מן הימין ומן המרכז.״
סבר פלוצקר מנ תחאת בשורתו של
שימעון פרס לענפיה: מדיניות ה הכנסו
ת׳ השיוויון ב מי סוי, מאזן־הת שלומים,
פי קו ח על מ חירי ם וסוב סידיו ת, ההסת דרות
ו ה הנ הג ה הכלכלית, העדפת משק-
העובדים, מדיניות תעשייתית ועוד יעוד,
ומוכיח ששימעון פרס הוא סתם קשקשן-
צמרת. הסיפור נגמר כך :
דבשורר הגיכגידוגית. נחטא >.אכי 11 אם נשאיר את
י הקורא בהרגשה שאין שום בשורה. יש ויש .׳
לשלושה נושאים מקדיש יו״ר מסלגת העבודה
את סעיפי המצע הכלכלי״חברת־ הארוכים ודמסורטים
ביותר. ד,נה הם לצזנינו :
א. האוניברסיטאות צריכות להתאים. תוכניות
לימודים לאפשרויות העבודה של הסטודנטים, ולה־סך.
ב. העיריות צריכות להתחיל להנפיק דרכיגים
(לא, לא דרכונים עירוניים — דרכונים לאומיים).
ג .״יצומצם מספר הטפסים המינהליים ובכל
מערכת השירותים יוכנס מיכון אלקטרוני״.
אכן, מיכון ״אלקטרוני״ של ממש! לא מיכון

י ידני, כפי שקיים עכשיו בימי ממשלת הליכוד הכ שלת.
אלא מיכון ״אלקטרוני״ י
זו תמצית החזון ההברתי־כלכלי של יו״ר מפ^גת
העבודה הישראלית.

ומכיוון שסבר פלוצקר הוא בקצה ה אחד׳
שימעון פרס בקצה השני׳ ובאמצע
מפ״ם שעוד לא ה חלי ט ה בין רביו ופרס,
ברור שאסור ל הס תבך, ומרצוני או שלא
מרצונו נוספ ה למאמר הערת הבהרה :
רשימת זו מבטאת אך ורק את דעותיו
של כותב תרשימה.
כאילו שזה לא ברור.

אליי קי ם גוסטב הגדול מייצג בכנ ס ת
שלנו א ת ציבור ה מ הנ ד סי ם, וכשרואים
אותו צצות הרבה מח שבות עצובות על
מה צריך הבנאד ם ל היו ת בשביל לקבל
תעודת-מהנדס.
לא מזמן סיפר יו״ר־הקואליציה שבקושי
הצליח לשכנע את• גוס טב הגדול ל הימנע
מהגשת תלונה נגד א חד השגרירים
שלנו בחו״ל• וזה סיפור המעשה: גוס טב
הגדול היה שם, ב או ת ה ארץ, וקם יום
אחד בבוקר מודאג ממ שהו. טילפן גוסטב
אל השגריר, וביקש לדעת מה נשמע
בארץ. השגריר א מר לגוסטב משהו במו
״השמש זור ח ת והעצים פורחים״ (בנראה
היה אביב) .גוסטב הגדול נעלב, ועם שובו
לארץ ה חלי ט להגיש תלונה לשר״החוץ.
מה זאת או מר ת? חבר-בנס ת א ליי קי ם
גוסטב בדיאן נמצא בארץ זרה, הוא
רוצה ל היו ת מעוד־בן, מתעניין, חו ק ר ושואל
מה קור ה, אולי צריך או תו דחוף
או משהו וזה מ ה שעונה לו השגריר?
השמש זורחת והעצים פור חי ם?
לנ שיאות-הבנסת יש חול שה אל גוס טב
הגדול. תפקיד ה של נ שיאות״הבנסת הוא

לאשר דחיפותן של הצעות״לסדר״היום.
לפני במה חודשים, בשבוע הרה-גורל שבי
עמדה הממ שלה ליפול (בבר אז) ,ה זהב
ירד, העגבניות עלו, וגם משבר ב-
אפגניסתאן או באיראן הל הי טאת הרוחות׳
ב או תו שבוע ה ח לי ט ה נשיאות-
הבנס ת לאשר רק א ת דחיפות הצעתו של
גוסטב הגדול, שנושאה היה ״ אספקת
ביצים מעופשות לקונדי טוריות״.

בכה הוא נראה
גם בשבוע שעבר הי תהנ שיאות-הכנסת
נח מדה אל ח״ב בדיאן, ואישרה א ת דחי־פות
הצעתו־לסדר״היום שנושאה _ ״להרחיק
א ת הטלוויזיה השערורייתית מהכנסת״.
ובך
מ ת חי ל א ליי קי ם גוסטב הגדול א ת
הנ מקת ההצעה בבתב, שהגיש לנשיאות :
״לאחר שלוש שנות שרותי בכנס ת, ש בהן
נמנעתי מל תקו ף בלי״תקשורת מכל
סוג ובבל צורה שהיא, הגעתי אמש ל

ס קנ ה שאין לה שלים יותר עם קיו ם הטלוויזיה
בבנסת.״
ומה, חושבים אתם, קר ה באותו_אמ ש
גורלי? הי ה ב כנ ס ת דיון על פרשת ה תנ ח לות
ה או הלי ם, ותחת להביא מדבריהם
של עשרה חברי״בנסת שהתבטאו בנושא,
הביאה ה טלוויזיה רק מדבריהם של
שניים. אך לא רק זה הפריע לגוסטב. ה טלוויזיה,
כך מתברר, הופכת א ת חייו
לגיהינום במובן הטכני ממש. בבישרון-
תיאור מופלא מ ת אר גוס טב הגדול א ת
ה מ תר ח ש :״בעת הדיון בכנ ס ת הדליקו
וכבו האורו ת לסירוגין ופירקו והרכיבו
מחדש מי תקן ה טלוויזיה, בל זאת במגמה
ל תפו ס רק המגוחך, הנלעג והמשעשע״
,ממש חוות־דעת מו סמכת של מ הנדס.
ובדיאן מ סכ ם :
״הגעתי למס קנ ה סופי ת שהה שתוללות
של ה טלוויזיה הינה שיטתית ו מכוונת
לבער א ת הכנ ס ת ולא להציגה בצורה
מאוזנת על החיוב ועל השלילה. מאחר
והה שתוללות עברה בל גבול, א ם הכנ ס ת
לא תגיב השבוע בחריפו ת ולא ת א סור
כליל כני ס ת הטלוויזיה ל אול ם הדיונים,
ב מקובל ברוב הפרלמנ טים בעולם, הרי
שאז הכנ ס ת ראוייה ל תד מי ת שהטלווי זיה
מ קנ ה לה.״
ברור שגוסטב הגדול הכניס א ת חברי-
הכנס ת לדילמה. אםי חלי טו ל א סור על
כני ס ת הטלוויזיה, ת הי הלהם אולי תד מית
של באל ה החוששים ל תד מי ת ם. א ם
יחליטו לא ל אסור, יהיו ראויי ם לתדמי תם
הנוכחית, בפי שאומר גו ס טב הגדול.
מה עדיף? נ חכ ה ונראה מהת הי ה
החלטתם של נבחרינו, אשר ה חלי טו כבר
ברוב גדול ל קיי ם בנושא דיון ב מלי א ת-
הכנסת.
הוי, גוסטב, גוסטב, אני לא יודע מ ה
עם בל החבר׳ה, אבל אני הולך ל ה תגעגע
אליך קשה בכנ ס ת העשירית.

משהו ממשי מאוד לאספצ׳לק

מתברר שראש״הממשלה שלנו בכבודו ובעצמו, מר מנ ח ם
בגין, ערך סידרה של שיחות עם חברי־ הכנס ת, הל א-ב טו חי ם׳
ושיבנע או ת ם להצביע בעד הממ שלה.
איך הוא עושה א ת זה, בגין? איך הוא מצליח לשכנע א ת
האנ שים הללו, הגאים, החדורים בעקרונות, ששאיפתם האחת
ו הי חיד ה ב חיי ם היא לייצג כראוי א ת בו ח רי ה ם?
הנה לפניכם שיחה לדוגמה עם א חד ה מי ק רי ם הק שים.
בגין: אסףא לו פי! אתהב חור וטוב שכמוך! השבוי
הבכיר ביותר שהיפלנו בשבי המצרי ! שבוי בביר שלי !
יגורי: תודה רבה לכבודו. על כבודו לדעת שלא סיפרתי
שום דבר לאוייב ! זו הי תההת קו פ ה היפה בחיי, ואפילו
כתבתי עליה ספר. אני״.
בגין: בל הלילה לפנינו, ונוכל לספר עוד ביציאת-מצריים.
אבל בינ תיי ם ניגש לעניין. מה יש בדעתך לעשות ביו ם ה שני!
יגורי: חשבתי ל קו ם בשמונה בבוקר, להתגלח ׳,לאכול
ארוח ת-בוקר, ל קרו א עיתון־בוקר, לתתנ שיקה לאשה...
בגין: בל הלילה לפנינו, כל הלילה, אבל אני רציתי
לדעת איך יש בדעתך להצביע, אלופי, אסף שלי.
יגורי: כמובן שבהצבעה אצטרך ל הביא בחשבון א ת
בוחרי...
בגין: זה נשמע כמעט כמו איום, חה״חח, אספיניו,
אספינק׳ ה, אספינצ׳וק. אתה בוודאי זוכר איך ת מכ תי בך
כשהצעת לכנ סאת כל הליכוד לשיחות, ולא להפ סי ק עד
שייצא עשן לבן?
יגורי: כן, זה היה אחד הי מי ם היפים בחיי, אבל בכל

בגין: אספצ׳יק ! צבר יפה שכמוך! אני מ תפלא עליך!
אחרי שהבטחנו לך אתהמ קו ם הארבעים ברשימת הליכוד, כך
להתנהג !

ישתבח שמו
המון זמן לא הבנתי למה רצה הקב ״ ה שבני״ישראל יפרו
וירבו. מה היה חשוב לו כל-בך כמתי היו מחם? עוד אחד,
פחו ת אחד, מה זה בבר משנה ! עד שבא חרב הראשי לישראל,
הרב שלמה גורן, ובזבנג א חד בראיון־טלוויזיה בשבוע שעבר
הסביר א ת העניין.
רבותי, ת אמינו או לא, הקב ״ ה, לפני איז ה ארבעת אלפי ם
ומשחו שנים, ציווה על בני-ישראל לפרות ולרבות בדי לשמור
על המאזן הדמוגרפי נגד הפל ס טיני ם ! זח בדיוק מ ח שהסביר
הרב גורן. ועכשיו צא ולמד איזו ראיית־חנולד חי ת ח לקב״ ה
בזמנו: שלא זו בילבד שידע שנכבוש א ת הגדה המערבית

הרים וגבעות
יגורי: עם בל הכבוד, ראש״הממשלה, ה מ קו ם הארבעים
זה לא ממשי בל-כך.
בגין: אני מבין ! משהו ממשי אתה מבקש ! אין בעיות,
אלופי ורעי, אין בעיות. אני אב טי ח לך משהו ממשי מאוד.
משהו שאפשר לראו ת ולמשש. רק שתצביע כמו שצריך, אספצ׳י !
אתה יודע מ ה שתקבל? הוי, פוציניו״מוציניו, מ ה שאתה תקבל
אצלי ! הרים וגבעות תקבל ! הרים וגבעות ! כמה שאתה רוצח
הרים וגבעות!

ורצועת-עזה ב מי לחמת ששת-הימים, אלא גם ידע שיהיו בהם
יותר ממיליון פלס טיני םהמ תרבי ם ב מהירות. ולא זו בלבד,
אלא שגם ידע שהירידה תגבר והעליה לא תעלה. ואם גם זה
לא מ ספי ק, גם ידע שתעלה ממשלת-הליבוד, ותרצה לספחאת
ה שטחים ה אלו למדינת-ישראל. ואף זאת ידע ה קג ״ ה, שהגלולה
תעשה שמות בתאי״הזרע, והמצב הכלכלי יעשה שבני״ישראל
יחשבו פעמיים לפני עשותם ילד.
רק לחשוב על זח, איזה תענוג זה שבשעת מעשה אתה
יכול ל הר הר לא רק בתנועות חעקלתון של הירכיים׳ במעיכה
הנעימה של העכוז, ברעש שעושה מכונ ת־ הכביס ה של השכנים,
בשדיים של ג׳יין מנספילד ברגעים ה מ תי ם — אל א גם בשיפור
המאזן הדמוגרפי !
ישתבח שמו, והבל בזכות הרב גורן !

& רייז לי

.מ ח יי

אמר׳ ח י, ב
חגוו־ת סובה מבית סוב

נית קו״זלו
מנשיו׳ תנועה ג /ימ

י ת׳׳א -מכשירי תנועה בע״מ, דרך פתח־תקוה ,74 טל • 336115 .חי פ ה -דרך
העצמאות 104 טל • 04-524475 .ירושלים ״ שייקביץ, תלפיות, מול משרד הרישוי, טל.
• 02-715867 נתניה • לוינקופף, הרצל ,44 טל • 053-25307 .בני ברק -דבש, סחר
מכוניות נע״מ, זיבוטינסקי ,162 טל * 704646 .עפולה -שחף, רח׳ שרת ,10 טל.
065-23875י נצרת ״ אל־ארז, מול מגרש הכדורגל, טל .065-54633 .י באר שגע •
נגב, אזור בעלי מלאכה ,3טל 057-75824 .י רמתיים אלעזר לב, השיקמים 41
101\1/\1־ו* 7£01 \1א1
טל.052-34218 .

ד 1ז\ <

3־ ^ 8י

11*111111ב 11ולם

סילביה מ מדיה ז
המלכה הספורטיבית בעורם התמונה מימין מוכיחה מדוע טוענים
האירופים כי מלכת שוודיה,
סילביה, מסמלת סיגנון מלוכני
חדש: ספורטיבי, דינמי, עליז
ואלגנטי. כך נראים היא ובעלה,
קארל גוסטאב, בביקור ביפאן,
כשהם עוטים קימונו?חברת רקדנים
מקומיים. סילביה (בתמונה
העליונה כילדה בהיידלברג, ובתמונה
התחתונה בכתר מלכות) היא

בת לתעשיין גרמני ולאם ברזילאית׳
הכירה את המלך באולימפיאדת
מינכן .1972 ,״מייד הבנתי
כי העלמה זומרבלאט נועדה
לכתר,״ מספר קארל גוסטאב.

תלורז סנואודן :״בני־אדם מקסימים אות!,״
הוא הגרוש המפורסם ביותר בבריטניה, ואינו רוצה לדבר על העבר. בעלה לשעבר של הנסיכה
מרגרט, הלורד סנואודן מעדיף להתמסר לתחביבו הגדול — צילום סרטים, בביתו החדש, עם אשתו
החדשה לוסי, כשהוא עושה הכל במו ידיו. החל במיזרקה בסיגנון רומי, שבנה בחצר, וכלה בחדר־עבודה
עם מסרטות וכלי חיתוך שהוא משכלל בעצמו. בגיל 50 הוא אופטימי וסבלן יותר מאי-פעם. אינו
מעשן ומוכן להעניק שעורי־צילום חינם, לכל מי שרוצה לדעת יותר על אמנות ופחות על מיסחר .״בני
אדם מקסימים אותי,״ הוא אומר ,״אבל הצעירים ביניהם מביאים אותי במבוכה. פעם התביישתי בחברת
בני העשרים, היום אני מתפעל מבני השמונה־עשרה. מאין להם הביטחון־העצמי ז אני מרגיש קטן לידם.״
העולם הזך! 2235

דאסטין הופמן :״בבקשה לא לחתור !
כך נראה דאסטין הופמן באחת ממסיבות־העיתונאים היותר מביכות
שלו, כשבעיקבות קרנזר נגד קומר, המתאר את יחסיו של גבר-
מתגרש לילדו, נשאל, האם אינו מגלם את דמות עצמו. שכן, לאח רונה
נפרד דאסטין מאשתו, והופיע לחלוקת פרסי האוסקר כשלצידו
סטודנטית יפהפיה. דאסטין ענה על כל השאלות, וברגע מסויים
כשהחל מגמגם, פנה לצלמים :״הכל בסדר, לא לחתוך בבקשה!״

א11נ1יםבשוס

האתי לי הווסב :,נל השיגעונות האנשו״ם
אולי היא עומדת על הראש, אבל בכל זאת שומרת על שכל
בריא: קאתי לי קרוסבי סירבה להופיע כאחת ממלאכיו של צ׳ארלי,
והודיעה :״אינני מעוניינת לשחק דמות רצינית !״ קשה לדעת
אם התכוונה -לכך ברצינות, אבל ידיה מלאות עבודה בין כה וכה :
היא כוכבת סידרת טלוויזיה פופולרית ביותר בשם זה יוצא מן
הכלל, אקרובטית בקרקס, פאראפסיכולוגית, דוגמנית, ושחקנית טניס.

אדי באדקל׳ :האשה השישית והחטאים המותרים
אין זה מוזר בעיניו של אדי ברקליי להגיש ארוחת־בוקר לרעייתו העתידה, ישר למיטתה, מאחר
שלפני שהפך לאיל־שעשועים, היה בעצמו מלצר. היום, בגיל ,59 הוא מתכונן לנישואין בשישית, כשהפעם
זו היא דניאל פואנסו, בת 34 שהספיקה להתאלמן ולשכל את אחיה. האח והבעל התאבדו.
״אני מתכוון לשבור את השיא, שהיה עד עתה 13 שנים,״ מצהיר ברקליי באופטימיות ראוייה לשבח
בהתחשב בעובדה שעבר לאחרונה שורה של הקרנות נגד סרטן־הגרון ונאסר עליו לשתות ולעשן. כדי
להנציח את אהבתו לתחביביו, החל בייצור סוג חדש של סיגרים וויסקי בשם ברקליי בתווית השחורה.

דונה סאומו :

סונדיה מתליבה
צבעים

ואלד פרין :״אני בתולה זענה!•׳
בקשה מקורית בפי ואלרי פרין, מי שהופיעה בהקוסס מלובלין
וכאשתו לשעבר של רוברט רדפורד בפרש החשמלי כפצצת־מין.
״אל תאמינו לתדמית המצטיירת מהופעתי, למעשה הנני בתולה זקנה.
אני שותה יין בלבד ואוכלת מעט בשר. אינני מתכוונת להינשא,
ומשום כך אני שומרת על שלווה נפשית.״

דונה סאמר ! מלכת הדיסקו
איננה מוסיקאית בלבד. היא
מלכת החוזרות בתשובה .״קולי
ניתן לי במתנה מאלוהים,״
כך מסבירה הגברת את הפלירט
החדש שלה עם הדת. לאחר
גירושיה הסוערים מחברת קזבלנקה,
היא שומרת נאמנות לאהובה
ברום סודאנו, ולבתה
בת השש מימי. על הסכם היא
אומרת :״הסכס אינו טמון בבגדים
אלא במה שנמצא בראשך.
אני מחליפה בגדים
כמו שסוכריה מחליפה צבעים.
הטעם נשאר מתוק.״
המולחהזה *.ילל

ג״ומו וילה: המוחה!!כבויה
גיירמו וילה, אחד הטובים שבשחקני הטניס בעולם, לא יכול
היה להשתתף במישחקי ווימבלדון בגלל ניתוח התוספתן שעבר
לאחרונה. למרות זאת לא היה מריר: הוא התנחם בעובדה שידידתו
טיפלה בו בנאמנות והוא התפנה לקריאת התנ״ד לצפייה בסרטי
היצ׳קוק האהובים עליו, והעיקר: לפרסום אוסף שיריו בספר.

פול ומזה מקיקארט ונדמה פרטיה ובלעדיה
כדי לקדם את מכירות תקליטו החדש הכין פול מק־קארתני סרט, שבו הוא מעצב עשר דמויות שונות.
הסרט משתמש בתחבולות שונות ומשעשעות של מצלמה, כשהיועצת הראשית היא אשתו של פול, לינדה.
הצלמת, שרק לה מרשה פול לצלם אותו עבור העטיפות של תקליטיו, ולה, רק לה, התיר להיות נוכחת
בעת היצירה.

אלו סאו: בעיקבות סס׳ל והמיל
איל־סרטים הוליוודי חדש בסיגנון ססיל דה־מיל הוא אלן קאד,
שהפיק את הסרט המוסיקלי העיק איני יכול לעצור את המוסיקה,
במחשבה שהיום הקולנוע זקוק לפנטסיה בסיגנון הדור הישן. הוא
מתכחץ להרחיב את תחום פעולתו מן הקולנוע לברודווי, ולאמץ לבמה
את השלאגר הקולנועי כלוב העליזים במתכונת של קומדיה מיסיקלית.
ה מו ל ת הזר.

ג יון סואוולטה: לנגב את הדמעות ולהמעוין־ ללנה
כולם חשבו שיפרוש, אחרי שסירטו רגע אחרי רגע היה אסון בקופה, ומות אמו (איתו בתמונה)
שהיתה הממריץ העיקרי בקאריירה שלו. ובכל זאת, לאחר שתי שנות דממה של פירסום וחוסר עבודה,
החליט לחזור לעצמו בסרט הקאובוי העירוני. אחרי הכל, בגרות איננה עניין של גיל, אלא של מצב
נפשי. צריך לנגב את הדמעות ולהמשיך ללכת.״

213

הרהיטים השווים כל מחיר
עולים עכשיו פהות:

במזומן! ^
92ק591ה 0 3 ונדסי הנחה על
ויי

הנחה

תשלונ^ס

במבצע מיוחד לתקופה קצרה תוכלו לקנות את רהיטי ״מבט״ המעולים
המופיעים במודעה זו במחירים נמוכים ובתנאים נוחים:עד 3556 פחות ובתשלומים.
נצלו את ההזדמנות עוד היום. כמות הרהיטים מוגבלת.

חדר שיגה ״רקפת׳:
• עיצוב מודרני ומקורי
• ציפוי חדיש דמוי שעם
• מיטה נוחה ומרווחת עם
פינות מעוגלות • שולחן
איפור קומפקטי עם מגירות
ומראה גדולה • 2שידות
מרווחות • אצטבאות לספרים
• ארון.קיר עם סידור פנימי
מגוון.

מטבח ״תדחרי:
• דלתות בעיצוב כפרי
דקורטיבי • .מסגרת מעץ אלון
עם צפוי לכה עמיד בפני
רטיבות ודטרגנטים • ניצול
מקסימלי של השטח ע״י
יחידות מודולריות • מעמד
למיקסר • עגלות כל־בו
• ארונות פינתיים מסתובבים
ועוד • משטחי עבודה
לבחירתך.

פיעת עבודה ״מ שרדית:,
• רהיט חזק ורב תכליתי
• משנה את יעודו לפי
הצורך • פתח את
הדלתות ויש לך פינת
עבודה או משרד פרטי
בלי להוסיף חדר
• סגור אותן -ואיש לא
יידע • ניתן למיקום
בכל חדר • ציפוי עמיד
מפורמייקה.

איכות אבשר להרגיש.
פרטים נוספים בסניפי ״מבט״ :תל־אביב -״מרכז תצוגה״ ,בית כלל, דרויאנוב ;5״מבט״ ,בך יהודה 20-ו; ״מבט״ ככר המדינה, ה׳ באייר ;64״רהיטי מוניטיך 22ו ׳ :נחלת־בנימין
;122״דימור״ ארלוזורוב ;53 פתח־ת,קוה! ,׳רהיטי לב־און״ גונן 10 רמת סיב. רעננה -״רהיטי-רעננה״ ,אחוזה ;109 נתניה -״מבט״ שמואל הנציב 13 חדרה ״ -מבט״ ,הגיורי ם ;88
חי פ ה -״בית הזורע -שמרת״׳ ,אלנבי ;112״מבט״ הרצל ;13ק רי תאתא -״בית הרהיט״ מורדי הגיטאות .2נהריה -״רהיטי נתן״ שד׳ הגעתון .20 נצרת עלית -מיטלמן, מרכז
רחובות ״ -רהיטי סולו״ ,הרצל . 187 קרית מלאכי -״ישראליאן״ הרצל . 31 קריח־גת ״ -רהיטי לכיש״ שדרות לכיש .7אשקלון ״ -רהיטי גזית״ פינת ההסתדרות. מסחרי באר־שבע -״מבט״ רח׳ קק״ל . 106 דימונה -י ״רהיטי אביר״ מרכז מסחרי. ירושלים -״רהיטי רויאל״ ,דרך בית לחם , 120 תלפיות, קרית מוצקין תדהר רהיטים״ ,השופטים . 5

א1111י ם
1כמה סופרים ואמנים, וביניהם
עמוס קינן, היו מסובים
ליד שולחן של בית־קפה
בתל־אביב, כאשר עבר לידם
סגן ראש־הממשלה, שימחה
ארליך. לבקשתו של קינן,
הצטרף ארליך לשולחן. מובן
שהכל חקרוהו על המשבר הממשלתי
המתמשך, ובייחוד
על הסיכוי שהמפד״ל תפיל את
הממשלה. הסביר ארליך :״ל-
מפד״ל יש מאה סיבות להפיל
את הממשלה, אבל אין לה אף
נימוק אחד.׳׳
! דידי מנוסי טוען ש יש
קשר בין מצב זה ובין
הבדיחה הבאה: בעל נשאל
על מצב תיי-הנישואין שלו.
תשובתו :״אשתי ואני מאושרים
ביחד. אבל האושר זה

לא הכל.׳׳
! 8עצתו של מנוסי לישראלי
המצוי :״אם אינך יכול
לגמור את החודש, אל תתחיל
אותו נ״
בדיחת־השבוע אינה
מתאימה כל-כך לחברה מהוגנת.
מסופר בה על שני אנ־שייהליכוד,
העומדים בכיכר
ציון בירושלים והעוסקים בפרהסיה
בסיפוק־מיני-עצמי, לפי
השיטה המייוחסת בתורה

נות. הם מחליטים כי יש להוציא
להורג את שלושת המנהיגים
המייצגים את האימפריאליזם
הקפיטליסטי: ואדרי
ז׳יטקאר־ד׳אסטן הצרפתי,
הלמוט שמידט הגרמני ו-
ג׳ימי קארטר האמריקאי.
תחילה, מובא ז׳יסקאר אל שפת
הלאגונה, אל מול כיתת־ירי.
ברגע שהכיתה מתכוננת לירות,
צועק ז׳יסקאר :״רעידת-
אדמה!״ הטרוריסטים נבהלים,
ז׳יסקאר קופץ ללאגונה וניצל.
אחר־כך מובא שמידט. ברגע
המכריע הוא צועק
״מבול!״ הכיתה נבהלת ד
שמידט ניצל. כאשר מועמד
קארטר אל מול כיתת־הירי וזו
מתכוננת לירות, הוא צועק

! 8בסיור שערך ראש־הממשלה,
מנחב כנין, בתעשייה
האווירית, הוא התבונן
בין היתר במטוס הערבה.
כמה ממלוויו התלוצצו :״עכשיו,
כשמחליפים שמות במדינה,
אולי כדאי לקרוא למטוס
זה עליזה. אך מכיוון שהיא
אשה צנועה, אפשר לקרוא לו
מנחמיה.״
! 8כאשר הציע ראש־הממשלה
לקרוא לחבלני ה־מישטרה
מפ״ן — מפרקי נפץ

,.לספז־״ל •ש מאה סיב1ת להפיל את
הממשלה. אבל אץ לה אף נימוק אחד!׳־
ו 8כצליה הסתובב באירופה
ללא עניבה. לפני שנפגש
עם הקאנצלר הלמוט שמידט,
פנה אליו ראש-הטכס של הבונדסטאג
ואמר לו :״האם
ח״כ כץ־עוז זקוק לעניבה ז״
השיב לו כצל׳ה, חבר־קיבוץ
נחל־עוז :״אינני נוהג לענוב
עניבה, אך אעשה זאת בתנאי
שכאשר יבוא מלך־סעודיה

הארד

לפראנץ

יוזך

שטראום, הוא יתבקש להוריד
את הכופייה שלו.״ ראש-
הטכס הסכים לתנאי זה.
! 8ביום שבו נערכו הדיונים
הכלכליים על הקיצוצים
בתקציב, נפגש שר־האוצר

ייגאל הורכיץ עם ח״כ דני
רוזוליו. שאל השר :״מה
שלומך?״ ענד. חבר-הכנסת,
איש המערך :״זה תלוי בשלומך.״
אותו יום חששו שמא
יפרוש הורביץ מן הממשלה.
8ח״כ משה שחל הגיע
לתל־אביב והחנה את מכוניתו
באיזור שבו החניה מותרת,
אלא שהזמן של כרטיס־החנייה
שלו עבר. הוא קיבל
דו״ח על סך 15 שקלים. שחל
הלך לקופת־הדואר הקרובה
ורצה לשלם. אמרו לו שם כי
עדיין לא מקבלים שקלים. ולכן
לא יוכל לשלם, אלא החל
באחד ביולי. שחל המאוכזב
כתב מיכתב אל ראש עיריית

תל־אביב, שדמה (״צ׳יצ״׳)
להט, והתלונן בפניו שאזרח
הרוצה לשלם את הקנס, אינו
יכול .״אודה לך אם תודיע לי
כיצד ולמי לשלם,״ סיים.
! 8בעת דיון במיפלגת
העבודה על הטלת מם על רווח
אינפלציוני ממכירת דירה, ב־עיקבות
הצעת הממשלה לתת
פטור ממס־שבח לדירות. הציעו
חברי המיפלגה הצעות אל טרנטיביות
שונות. ח״כ מנ חם
הכהן ויושב־ראש הסיעה,
ח״כ משה שחל, עמדו על
כך שהצעת הממשלה תובא להצבעה
בסיעת המערך .״לפחות
שההצעה תיפול אצלנו,״
אמרו.

יוחנן בדר

מי שהיה חבר בכל הכנסו ת מילבד הנוכחי ת, ו ה מו מחה הפיננסי של תנועת־החרות,
פגש בי חז ק אל פלומין, מי שהיה סגנו של שר־האוצר לשעבר, שימחה
ארליך. הוא תפס או תו באצבעו, כהרגלו, ושאל ״מי זה האידיו ט שנתן פטור על קי צב ת־הזיקנ ח
של הביטוח הלאומי פלומין הגיב במשיכת״כתפיים (בתמונה) ו הב טי ח לו לעיין בכך. ל א חר מכן
הסתבר לו בי א מנ ם פטור זה נ תקבל מבלי שאיש שם לב אליו .״עוד א חד מפלאי הבירוקר טיה,״ אמר.

נוותקוט פרקינסון

בוד תערוכתו של ה אר כי טקט ישראל גודוביץ, המתריעה נגד
הבירוקרטיה. הוא פגש שם א ת נערת־הזוהר, פנינה רוינבלום.
כאשר זו שאלה או תו :״איך אתה רואה או תנו בשנות האלפיים !״
השיב לה :״אני א הי ה מת, ואת עדיין תהיי יפהפיה.״ א חר כך
הוסיף :״ ה חו ק של אשתי, אן, הוא שגבר מחונן מתח תן עם אשה
יפה, בעוד שבתי טוענת כי אשח יפה נישאת לגבר מחונן.״

לאונן. ניגשים אליהם אנשים
ואומרים :״הרי תבושו! איך
אתם עושים דבר כזה בפומבי?״
משיבים השניים :״שיכד
חו־נא על כי אנחנו אנשי הליכוד.
אילו היינו אנשי המערך,
היינו עושים זאת זה לזה!״
! 8לא רק בישראל פורחות
הבדיחות הפוליטיות. לפי
עיתון אמריקאי, סיפרו בשבוע
שעבר את הבדיחה הבאה בוונציה,
העיר שבה התכנסו
ראשי מדינות המערב: במיב-
צע נועז, משתלטים טרוריסטים
שמאלניים על כל הוועידה
וחוטפים את ראשי־המדיהעולס
תזה 2235

העיר ח״כ חיים כר־לב:״אם ראש-הממשלה מתעסק
בהמצאת ראשי־תיבות, אולי
כדאי להמציא משהו על ממשלתו.
למשל: אצ״ל — אתם
צריכים ללכת.״
> 8חבר-הכנסת אכרה פ
(״כצל׳ה״) כץ־ עוז נסע ב-
מישלחת פרלמנטרית לגרמניה.
הוא פגש שם בח״כ חיים בר-
לב ואמר לו :״שלום למד
כ״ל.״ השיב לו בר־לב :״מה
נשמע בעולם?״ ענה לו כצל׳ה:
״בעולם מדברים על מיפלגת־נו.״
אמר לו בר־לב :״במיפ־לגתנו
מדברים על העולם.״

אח נבון

(במרכז, משמאל) בנם של נשיא
צבאי אי״שם בארץ, כדי ל חזו ת
בדי שלא ישתעמם, הביא עימו א ת חברו הירושלמי,
הקולנוע וצפו בסר ט. עם תו ם הסר ט, מיהרו החוצה

המדינה יצחק נבון ורעייתו אופירה, בא ל מ חנ ה
בחקרנ ת־ הבכורה של הסרט ״פסטיבל הילדים״.
בן גילו, ניצן צידקיהו, וה שניים ישבו באולם־
בדי לבחון אתהמ טו סי ם שהיו ב או תו מחנ ה.

219

האם יפד 1ש ייגאל ידץ סן הממשלה
אם יתחילו לקרוא לו בלוטו?

כומליטה יש חגיגה!
כר מלי ט ה סנגריה -
אין מ ה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה -
מתחרהבה צל ח ה
מז ה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה מ מי ט ב
הענבים של כרמל.
כר מליטה סנגריה -
זה מ ה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

ברמ ליגנ ה
סנגריה

הלהיט החדש

?£פומל מזרחי

1התרגשות אחזה בסגן
יושב־ראש הכנסת, ח״כ יהו דה
אברמוביץ, כאשר דנו
!התבטאויותיו של ראש עיריית
ירושלים, טדי קולק, ב־סאן־פרנציסקו,
על ״האחריות
הפילוסופית״ של מנחם בגין
לפיגועים בראשי העיריות. הוא
היכה בפטישו על כוס מים ש עמדה
לפניו.
1לפני כמה חודשים הודיע
שר-הפנים, הד״ר יובן!
בורג, כי הממשלה תיפול ב אביב.
אומר על כך ח״כ אב רהם
מלמד :״מתי שלא תיפול
הממשלה, זה יהיה אביב.״
81 למיקרא ההערה של ייגאל סגן־ראש-הממשלה,
ידי] ,שכולם יכולים לקרוא לו
״פופאי״ כמה שהם רוצים, אך
הוא לא יפרוש מן הממשלה,
העיר ח״כ אבא אכן ג ״אז
נקרא לו בלוטו, אולי הוא יעזוב
כבר.״
81 בעת ישיבת השרים לענייני
כלכלה, כתב אחד הנוכחים
פתק לחברו :״הממש לה
היא כמו להקת כוורת.״
״הפתק הגיע לידיו של שר־החינוד
זכזלץ המר, שתיקן
והחזיר לשולח :״להקת קברת.״
^ 8למה דומה הממשלה
בימים אלה. לדעת האזרח
תומאס כדגרץ* אדם נכנס
לרופא־עיניים, מתיישב ונאנח.
שואל אותו הרופא :״נו?״
אומר לו האיש :״אתה רואה,
שתי רגלי תותבות ואם זה לא
מספיק, אז יש לי גידול בער־מונית
ודלקת בשלפוחית־הש־תן.
יש לי אבנים בשתי הכליות,
דלקת בטחול, כרתו לי
את המרה והכבד לא מתפקד.
יש לי סיד בלבלב, כיב בקיבה.
שקית במקום המעי הגם

והמעי הדק מקוצר. גם הריאות
לא מתפקדות כראוי, ויש
לי אוטם בשריר־הלב. אין לי
ספיקה טובה למוח, ואני כבר
לא שומע. אתה רואה עד כמה
נפוח לי הגרון. אפילו השיניים
שלי תותבות, ואני לא
יכול לצחצח אותן, כי שתי ידי
בגבס.״ מפסיק אותו הרופא
ושואל :״מה אוכל לעשות
בשבילך ז״ אומר לו החולה:
״ספר לי כמה שאני רואה
טוב !״
81 עם שובו של ח״כ
שימעון פרס מקפיצת־הבזק
שלו לקנדה, בשליחות המגבית
והבונדם, עטו עליו ציוותי־טל-
וויזיה ועיתונאים בנמל־התעו־פה
בן־גוריון, וחקרו אותו על
כל העניינים העומדים על הפרק.
עם תום הראיונות פנה
פרס אל העיתונאים ושאל :
״תגידו. חברה, מדוע לא שאל תם
אותי לאן נסעתי, מדוע
שבתי, מה חיפשתי ומה השגתי?״

8במיבצע רדיופוני של
רשת ג׳ של קול ישראל, הציג
השדר אבי אתגר שאלות
למאזינים, ומי שענה עליהן
נכונה השתתף בהגרלה על
כרטים־טיסה לארצות־הברית
קונקורד. החדיש במטוס
בטיסה זכתה ורד שחר בת
דד 14 מטבריה. כשנשאלה מה
תעשה בכרטיס, השיבה :״הורי
לא ירשו לי לנסוע לבדי,
לכן נתתי להם את הכרטיס
והרשיתי להם לנסוע.״
81 גל של נישואין פשט
במערכת היומון הארץ. בשלושת
השבועות האחרונים נישאו
הכת! אבי ולנטין ודורית,
מנהל העיתון עמוס
שוקן ואירית, והעיתונאית

איריס מור.

81 הפסנתרנית פניגה
זלצ טן חזרה לביתה בשעה
אחת לפנות בוקר. כאשר שאל
אותר, בעלה, יגאל וייסמן,
הרתוק לביתו בשל שבר ברגלו,
היכן הימה, השיבה :
״אפריים לקח אותי למסיבה
אצל שימעון.״ כאשר חקר אותה
הבעל, הסתבר כי הנשיא
לשעבר א פ רי ם ק צי ר ואשתו
גינ ה הזמינו את הפסנתרנית
למסיבה אצל שימעון פרס.
8מפיק מבט מפורט בטלוויזיה,
יואש אדרואי,
מאשים את החומוס בכישלונו
על מיגרש־הטניס. השבוע,
כאשר שיחק עם האחראי על
שידורי־החוץ במבט מפורט,
יצחקג לי קסכ רג, ניצח בגמר
המחצית, אך הפסיד בתום
המישחק .״זה הכל בגלל החומוס
שאכלתי חצי שעה לפני
המישחק,״ אמר אלרואי.
! 8השחקנית הצעירה לי
זי כ הן, בת ה־ ,12 משחקת
בתפקיד ראשי בהצגת הילדים
אמא קטנה. בהצגה, שבה יש
סצנה של יום־הולדת, מעלים
על הבמה עוגה מפלאסטיק. השבוע
חל יום הולדתה ה־,12
ועמיתיה להצגה החליטו להפתיעה.
הם נתנו לה על הבמה
עוגה אמיתית עם קצפת.
! 8במצב של דיכאון שרויה
לאחרונה נינה די י נדר,
אשתו של סופר־השואד, ק .צט־ינק,
מזה חודש. נינה קראה
בגליון העולם הזה ( )2229 את
הכתבה על תארק יעקוב
שוסאלי, הצעיר מבית-לחם
שנחשד בזריקת אבן במכוניתו
של המושל הצבאי. תארק נעצר,
הוכה במזיד באיברי־המין
ואיבד את כוח־הגברא שלו.
מישפחתו היתה אחת משתי
המישפחות אשר עוררו סערה

של מחאה בעולם, כאשר הוגלו
למחנות־פליטים נטושים ליד
יריחו. התגובה הבינלאומית
הכריחה את השילטונות להח זיר
את המישפחה לביתה. מאז
התמסרה נינה כולה למיקרה
זה היא מבקרת בבית ד,מיש־סחה
כימעט מדי יום ומביאה
לשם אנשים החרדים כמוה ליחסים
בין יהודים וערבים.
81 במלון לרום באילת נפש
האסטרולוג הרצל ליפשיץ.
הוא פגש שם בשחקנית תיקי
דיין. ליפשיץ שוחח על הכוכבים
והמזלות, וציין כי בעולם
האסטרולוגיה קיימים 10כ ד
כבי־לכת, בעוד שבהגדה של
פסח יש 11 כוכבים .״אני מחפש
את הכוכב ה־ ,11 אבל עכשיו,
כשאני רואה אותך, אני חושב
שהכוכב הזה הוא את,״ אמר
ליפשיץ לתיקי באדיבות ג׳ג־טלמנית.

8כיצד מכנה יצחק
רכין את חברי־הכנסת שלמה

אליהו

ושאפיק

אסאד, שפרשו מן הקואליציה?
״האחים אליהו״.
! 8בפגישה שערך ח״כ
יצחק רבץ עם חברי מערכת
על המישמר, אמר :״מי שחד
שב שבשנה הראשונה תהיה
פופולארית,
ממשלת־המערך
טועה. אם ממשלת־המערך תהיה
פופולארית בשנה הראשונה —
הרי שבשנה השניה היא תהיה
במצב גרוע יותר מממשלת-
הליכוד היום.״
! 8ועוד :״המפתח הוא
בידי המפד״ל. אין טעם להתייחם
למיפלגות הקטנות — הן
אבק-אדם.״
! 8כאשר נשאל רביו מדוע
מינה את אריק שרון כיועצו,
כאשר היה ראש-הממש-
לה, השיב :״מעניין שלא שד

מיקב• ראשו! לזניה הכית י^קג

שגריר מצריים בישראל, היה אורח־ף

הכבוד ב ת חרו תהמ אכלי ם המצריים.
1 /1י 1 1י י ׳

הוא מעם מכל המאכלי ם, שאותם בישלו נשים ישראליות שגולדו

במצריים. בתח רו ת פגש ב טבח של מלון ״הילטון״ בקא הי ר, עלי
ה אר אס, שהובא ב מיוחד ממצריים. ב ת מונ ה מ שמאל מר אה מורתדא
א ת צלחותיו ה מל או ת מ אכלי ם למארגנת ה ת חרו ת, לבנה זמיר.
מוקד העולם הזה 2255

אנשינו

נטו נן

היא

מו חי ה ״ ד ן

בן ה־ ,7בנם של ה שחקנית ג׳יין פונרה
ובעלה תו ם היידן, לא רצה ל היכנס ל־כנסיית־הב
שורה בנצרת עם הוריו. העיתונאי יהוד ה ס תיו, שנלווה
אל ה שחקנית, התבק ש לשמור על הילד בזמן שהם בילו בכנ סיי ה.
ה ד קו ת האל ה התארכו לשעה, ויהוד ה ני ס ה לבדר אתהק טן. טרוי
א מר שנצרת מזכירה לו אתמכ סי קו, ו הוא מ תפלא על כ ן
שהאנשים אינ ם חובשים סומבררו. כאשר יהודה טייל עימו ליד
חנות־צעצועים, התעקש הילד לרכוש לעצמו אקדח״צעצוע. ס תיו
קנ ה לו א ת הצעצוע, והילד שיחק בו. לבסוף חזרה א מו, הילד
אמר תודה ל ס תיו, נישק או תו לפרידה והסתלק עם הוריו.

מתי שמואלביץ

מנכ״ל מישרד ראש־הממ-
שלה, נוכח בערב התח רו ת
על מאכלים מצריים. הוא מילא א ת צלחתו נעוף, אורז ועלי״גפן.

העולם הזה 2236

אמר ה

מי שהיה עלם ״העולם הזה״ ,פתח חנו ת למימכר המבורגרים בחיפה. נעת ביקור ה
של ג׳יין פונדה ב חיפ ה, היא נכנסה ל חנו תו, בחברת עודד קו טלר, ואכלה המבורגר.
״בשבילי לאכול המבורגר בישראל זה כמו לישראלי לאכול פלאפל באמריקה.״׳

אלים כיצד יוכל נאמן התמנה
כיועץ שר־הביטחון דאז.״
הוא התכוון, כמובן, לשימעון
פרם, שהיה אז שר־הביטחון.
העיר על כך עורך על המיש־מר,
מארק גפן :״את זה
שאלנו בפגישה הקודמת.״ הוא
התכוון לפגישת חברי המערכת
עם שימעון פרס.
; 8בעת ביקורו של ח״כ
יצחק רבין אצל הקאנצלר האוסטרי
ברונו קרייפקי,
הוא נזהר שלא לשבת במקום
שישבה גולדה מאיר בספטמבר
73״ ,ואילו קרייסקי דאג

זיוה להט

שלא להשקותו בכוס מים ביל-
בד. בשעתו טענה גולדה, ש-
קרייסקי ״לא הגיש לי אפילו
כום־מים !״
) 8במטוס שהביא את נשיאת
הדסה ברגים טננכאום
לארץ, היא פגשה בשחקנית
ג׳יין פוט־,ה. מתוך נימוס
הזמינה ברניס את ג׳יין לבקר
בבית־החולים הדסה בירושלים,
אד לא שיערה כי ג׳יין
תבוא כל־כך מהר. והיא אכן
הגיעה. כאשר התגלה הסדק
ברגלה, וכאשר ניכנסה למחלקה
האורטופדית בבית־החולים,

אשת ראש עיריית תל־ אניב, צ חק ה כאשר הגיש
לה מישהו צלחת ע מוס ה מעדנים מצריים .״אני לא
יכולה לאכול, אפילו כשזה נראה לי טעים. אני נ די אטח ,״ א מר ה.

נשאלה אם היא מבוטחת לצורכי
טיפול רפואי. כמד. פקידים
דרשו ממנה להציג את תעד
דת־הגיטוח שלה לשם הסדר
התחייבויותיה הכספיות להדסה.
אחרי שהציגה את המים-
מכים המתאימים, הוחלט ב־בית־החולים
שלכיסא-הגלגלים
והקביים יהיה אחראי מישרד־החוץ,
שאירח אותה. הם הח זירו
את האביזרים לבית-
החולים, כשעזבה השחקנית את
הארץ.
! 9איך נודע לראשונה
כי ג׳יין פונדה נפצעה ברגלה?
אזרח טילפן אל הטלפון האדום
בגלי צה״ל וסיפר שביקר במחלקה
האורטופדית של בית-
החולים הדסה, ושם ראה אותה.
הוא גם אמר ששמים לה
גבם. צכי רימון, עורך התוכנית,
טילפן אל בית־החו־לים,
ולהפתעתו התחמקו כל
הרופאים מלענות לו אם נכונה
הידיעה. אחת האחיות אף אמרה
לו :״בשביל מה אתם
צריכים בכלל לפרסם דברים
כאלה?״ לבסוף הגיע אל דוברת
בית-החולים, מרגלית
טולדנו, שאישרה, שאמנם
יש לפונדה סדק ברגלה. כאשר
שאל אותה בדבר הגבס, אמרה
לו :״מה, אתם יודעים גם
על זה?״ ״מדוע זה סוד צבאי
כזה שהשחקנית נפצעה?״ שאל
רימון. טולדנו אמרה לו כי
השחקנית ביקשה להימנע מ-
פירסום העניין. רימון טילפן
גם אל מנכ״ל תיאסרון חיפה,
עודד קוטלר, שלא ידע על
כך. גם המפיק, ארנון מילצץ
ידידה של ג׳יין, לא ידע דבר.
כל העיתונאים והצלמים חיכו
לה ליד הכותל המערבי, ורק
אחרי שידור הידיעה בטלפון
האדום מיהרו אל בית־החולים.
! 8כאשר פגשו בני־הזוג
היידן־פונדה במנהל אגף יוד
סי־הציבור של בית־החולים,
עזריה רפפורט, אמרה לו
פונדה כי קולו מוכר לה, והיא
בטוחה ששוחחה עימו בעבר.
אחרי בירור קצר הסתבר לה
כי עזריה שידר לפני כשנתיים
את התרומתרון ברדיו, ופנה
אז ל 31-אישים ברחבי העולם
בבקשת תרומות. בין או תם
שפנה אליהם נימנו גם בני
הזוג היידן. כבר אז הבטיחו לו
שהם מתכוננים לבקר ביש ראל.

לרגל 100 שנה לקודאק
מבצע ״שווה לצלם בקודאקמ
יותרממליון ל״י פרסים!•
הפי ס הגדול: טיסה הלון ושוב לארה״ב
וביקור במפעלי קודאק.
אסוף ושלח את האריזות ה צינו ת של סרטי קודאין

הכנס את האריזות הצהובות של
פילם קודאק כלשהו למעטפה,
צרף את פרטיך האישיים ושם
החנות בה קנית את הפילם.
השלם את הסיסמא :״העולם
מצלם ב ושלח
לדלתה-קולור ת.ד 389 .הרצליה.
אם תשלח 2אריזות תקבל, ללא
הגרלה, שי חינם בחנות צילום
הסמוכה למקום מגוריך אשר
תנקוב בשמה.
אם תשלח יותר משתי אריזות
תשתתף באחת ההגרלות הבאות:
3אריזות -ביקור בספינת השלום
של אייבי נתן 1000,פוסטרים,
1000 כובעי קודאק 500,כדורי ים.

דלתה קולור מפיצי קורא?! בישראל

6אריזות 150 -סירות גומי
מרהיבות ( 2מקומות).
7אריזות 10-שעוני קיר חשמליים.
8אריזות 5 -מערכות רדיו־טייפ.
(כולל טיונר, אמפליפייר וטייפ
סטריאו).
10 אריזות-טלויזיה צבעונית.ז. ז1.
20 אינטש כולל שלט־רחוק.
והפרס הגדול -טיסה הלוך ושוב ־
לארה״ב וביקור במפעלי קודאק -
יוגרל בין כל שולחי האריזות.
הוסף לכל אלה את האיכות
הצבעונית של קודאק, הידועה
בעולם כולו, והרי לך כל הסיבות
שבעולם מדוע ״שווה לצלם
בקודאק״.

ההגרלות תיערכנה ביום ,2/9/80 בהגרלות תשתתפנה כל המעטפות שתגענה עד ל־.2/9/80
ההשתתפות בהגרלה אסורה על עובדי דלתה קולור, פרסום אריאלי ובני משפחותיהם.

העולם מצלם בקודאק.

העולם הזה 2235

..אפשר לקחת משה! הביתה?״ שאל
השופט. כשראה את סוליות החשיש
01 המשורר יונה (״יבי״)
בן־יחודה כתב שיר אותו
הקדיש לשחקנית ג׳יין פונדה.
בהופעה שלה במלון הילטון
בירושלים קרא הצייר דן קדר
את שירו באנגלית, לפני הכוכבת.
עם תום הפגישה ניגש
אליה יבי, הציג את עצמו וסיפר
לה כי הוא כתב את השיר.
ג׳יין אמרה ״אם כך, מגיעה
לך נשיקה,״ והדביקה לו נשיקה
על לחיו.
01 בהופעה נשאלה פונדה
אם אינה ״חושבת בשמאל וחיה
בימין,״ לפי ביטוי אמריקאי
ידוע. השיבה היא :״צריך
לנצל את חברות־ההסרטה עד
הסנט האחרון.״
01 באותו יום פגשה כבמאית
חגית רככו. לפני
שעזבה את חיפה חיבקה את
חגית ואמרה לה :״את עושה

בים למכוניות של אנשי הלהקה
וגנבו מתוכן רשת־קול,
מגבר ומיקרופונים.

01 מפיקת המופע, טמירה
ירדני, עסוקה מדי הופעה ב
הרגעת
הקהל המשתולל לשמע
מוסיקת־הרוק. הקהל זורק חפצים
על הלהקה, מרטיב אותה
בצינורות של מים. טמירה, העוברת
באולם והמנסה להרגיע
את הרוחות, צמה ביום החמישי
במיסגרת הדיאטה שגזרה
על עצמה.

! 0הסופר ייגאל מוסנ־זון
סיפר כי לפני שנים רבות
באו שלישו של דויד כן־
גוריון, נחמיה ארגוכ המנוח
ושימעון פרס אל המשורר
נתן אלתרמן ואמרו
לו כי הזקן מציע להעניק לו
דירה יפה. השיב להם אלתר-
מן :״אני מבין שאוכל לכתוב
נגד בן־גוריון גם בדירה זו,

למזל הגדי הוא חוסר־מזל.
דליה סיפרה לו שאמנם יש
בחומר צועני, שהמישטרה תופסת
אותו.
! 0בעת ויכוח קולני בין
התובעת שולמית אמיד והסניגור
אהרון כן־שחר,
ניסה השופט חיים דכורין
לפשר בין השניים. אז הפתיע
הסניגור וסיפר :״למדתי את
הכל מהגברת אמיר, כאשר
יצקתי מים על ידיה, בעת שהייתי
מתמחה שלה.״

לון המיטבח, וכץ זרק עליו
מה שבא לידו באותו הרגע —
מגש שעליו עוגת־קרם. אחר-
כך, כאשר ירד לחצר, מצא
אמנם את השטיחים שהפורץ
השאיר במנוסתו, אך לא את
המגש. רק למחרת היום נמצא
המגש, ללא העוגה.

די, השוכן ליד גן־האס. הוא
מתכונן לפתוח שם בשבועות
הקרובים מועדון־חברים.
0הבדרן דודו מתן, שהופיע
בכנס מדריכי־צניחה ב־רמת־גן,
הציע לצופים, שהיו
מוטרדים מאוד מעקיצות הי

:בעת מישפט על נסיון
לייצוא חשיש לקופנהגן, הוצגו
לפני השופט דבורין כ־40
סוליות־חשיש. הן היו ארוזות
יפה, בצבע ירקרק רענן, ונראו
כטבלות־סבון גדולות. השופט
הביט בהן בחיוך ושאל:
״אפשר לקחת משהו הביתה?״

^ 0בראיון עם איתן דג״
ציג סיפרה עורכת סיקרי-
דעת-הקהל, מינה צמח :
״היום לא צריך לעשות סקרים
כדי לדעת שמיפלגת־העבודה
תזכה בבחירות הבאות.״

0כאשר !נשאלה איך
הגיעה לרעיון לערוך סקרים
על מעשני־חשיש, סיפרה :
״יום אחד נקלעתי בנפאל למסיבת
מעשני-חשיש. שם זה
ממוסד. כאשר עברה הסיגריה
מיד ליד, הגיעה גם לידי, ואז
עשיתי את עצמי מעשנת, כדי
לא להיות יוצאת־דופן. האמת
היא כי נגעלתי מן הליכלוך
שלה. כעבור כמה זמן נקלעתי
גם בירושלים למסיבה דומה,
ושם שוב גיליתי כי יש אנשים
המעמידים פנים במעש נים,
כדי לא להיות יוצאי־דופן.
דברים אלה עוררו את
הרעיון לערוך סקרי־החשיש.״
! 0בביתו של עורך־הדין
יעקוב כץ, בעלה של העיתונאית
אווילי אזולאי, היתד,
פריצה. כאשר הוא נכנס
לביתו, הבחין בפורץ וצעק ל עברו
:״עצור, או שאני יורה!״
הפורץ ברח מבעד לח־

אריאלה שמיו

בארצות- המתגוררת הפסל ת
הברית, הגיעה ארצה כדי לערוך
תערוכה מיצירותיה, וגם כדי לאסו ף יצירות מ א מני ם ישראליים,
למכירה פומבית ש ת תקיי ם בניו״יורק. יארגן אתה מכיר ה מפיץ-
ה סר טי םאל כס מ סי ס, ו ה כנ סו תי ה ת היינ ה תרו מה ל מ חנ ה השלום.

! 0הסופר יורם קניוק
החליט למכור את ביתו בשכונת
מורשה שברמת־השרון ולעבור
להתגורר בתל־אביב. לשואלים
מדוע עשה כך, הוא
משיב :״אני רוצה ליהנות מן
היתרונות של תל־אביב ולא
מן החסרונות של רמת־השרון.״

! 0המיסעדן רפי שאולי
רכש בחיפה את הבית ההולנ־

בתו בת ה״ 26 של ה קו ס ם הפרואי
ך 1 |1 (11ן
א ליו, הנמצא בארץ עם הצגת-
1 114

הקס מי ם שלו, רוחשת כבוד רב לאביה. כאשר הגיע צלם ל מ קו ם
וביקש לצלמם ביחד, הודיעה רינה כי היא מ חליפ ה בגדים ואינ ה
יכולה לבוא. אך אביה קרא ״אל מ אחורי הקל עי ם :״אני רוצה
לר או ת או תך פה תוך שנייה ו הי א א מנ ם התייצבה מיד.

עבודה חשובה מאוד.״ היא
התייחסה לעבודתה של חגית
בפרוייקט שכונת־המצוקה בחיפה,
נווה־יוסף.

מישפחתו

איש

מישמר-הגבול הפצוע, פולי״
מן חירבאווי, מקבלת עש
רות
מיכתבים ותרומות, כדי
לעודדה. מלון רמאדה בירושלים
אף הציע לה חדרים למנוחה,
מכיוון שביני־המישפחה מבקרים
את בנם בבית־החולים מדי
יום.

׳ 0הזמר־מלחין גרי אק־
•טטיין הופיע עם להקתו בלוד.
בעת ההופעה פרצו גנ־העולם
הזה 2235

אבל אם ארצה לכתוב בעדו,
איך אוכל לעשות זאת, אחרי
שהוא נתן לי דירה במתנה?״
אלתרמן נשאר בדירתו הצנועה.

0לקראת תוכנית חדשה
השחקנית דליה עובדת פרידלנדר על טכסט של המחזאי
הספרדי פדריקו גרא-
כ!יה לורקה, שבו תופיע ביחד
עם רקדנית הפלאמנקו
סילכיה דוראן. כאשר נתקלה
דליה בטכסט בסיפור על
בן מזל הגדי, טילפנה אל ה אסטרולוג
הרצל ליפשיץ ושאלה
אותו על מזל זה. הרצל
הסביר לה כי מה שאופייני

ציפורה ובינוביץ

אמה של ה שחקנית נירה
רבינוביץ, בא ה להופעה
של בתה, ששרה שירים באידיש .״ אמא הי ת ה בעבר מנגנת במנדולינה
וזמרת,״ או מר ת נירה, א חרי ההופעה בילו ב מ סיב ה.

תושים במקום :״ככל שתנד
חאו יותר כפיים, כך נגמור יותר
מהר את עניין היתושים.״

! 0לבר-המצווה של שרון
זיכרוני, בנם של עורך־הדיו
אמנון זכרוני ואשתו מירי,
קנו המפיק יעקוב אגמון ואשתו
השחקנית גילה אלמ־גור
את האנציקלופדיה יודאי

בתום החגיגה הסתבר לש רון
כי יש לו חמישה העתקים
של ספר זה. בספר שקנה אגמון
היה פתק עם הקדשה לילד.
הלכה אמו מירי לחנות-
ספרים, החזירה את הספר ולקחה
לבנה ספר אחר. כעבור
חודש טילפן אליה אגמון ואמר
לה :״אני שמח שהחלפת את
הספר.״ כאשר שאלה אותו
מירי איך הוא יודע על כך,
השיב לה :״אחד מעובדי קנה
לי את אותו ספר במתנה, ושם
מצאתי את ההקדשה שכתבתי
לשרון.״

׳ 0לפני כמה שבועות קנה
הפירסומאי דויד אדמץ תמונה
של הצייר דויד עזוז, ובה
ילד בעל פיאות, העומד
מאחרי לוח־מודעות. את התמונה
קנה במכירה פומבית
למען בית־החולים חל־השומר,
בעידודו של המנחה מני פאר,
שיעץ לו לתלותה במישרדו החדש.
הוא שילם עבורה 41
אלף לירות, אחרי שהתמקח
עם אייבי נתן. כעבור כמה
ימים בא אליו אייבי והציע לו
סכום יותר גבוה עבור התמונה.
אך באותו שבוע טילפן
אליו ישראלי היושב בפאריס
ואמר, כי הוא רוצה את התמונה
ויקנה אותה ב־סז אלפים
פרנקים, שהם כ־ 100 אלף לירות
ישראליות. עכשיו מחכה
אדמון. לאותו ישראלי.
219

שלח 5אריזות ממוצרי ״עץ הזית״* ותשתתף בהגרלת
מבצע ״פרס קל״ שבו יוגרלו 20 פרסים חדשיים
ממוצרי ״עץ הזית״ בשווי של ב 2,500-ל״י כל אחד.
את האריזות יש לשלוח לעץ הזית ת.ד 93 .ו פ״ת
(לציין על המעטפה מבצע ״פרס קל״)

בכל בית מוצרי איכות של

*רשימת המוצרים המ שתתפים במבצע:
ס בונ י ם: או לי בי ה, לי מו ר, בלקטבק, להו לי, ק פ רי.
מ ש חו ת שיניי ם: זברה, קי ם מי, תו תי דנ ט.

קרםי דיי ם: להו לי, או לי בי ה.
מ ש חו ת ג לו ח: א ו לי בי ה, טבק.

העולם הזה 2235

הצלת המדינה אינה תחרות •ופי
דרושה תוכנית בדודה של פיתרונות

¥ה היה אי־שם, אי־מתי. שימעון פרם
1ויצחק רביו התכנסו בחשאי עם אנשי-
התעמולה של המיפלגה.
״הכל בסדר,״ אמר פרם ,״העסק בכיס.
אנחנו חוזרים לשילטון.״
״בוודאי,״ אמר רבץ ,״זה מסודר.״
אחד מאנשי־ההסברה הצעירים העיף בהם
מבט מודאג .״תסלחו לי, אבל זה לא
בסדר. שום דבר אינו בכים. הליכוד יכול
ליפול מבלי שאנחנו נחזור לשילטון. יכולה
לקום מיפלגת־מרכז חדשה, מיו סופר־ד״ש,
שתיקח את הקולות.״
״מה לעשות?״ שאל פרם.
״מה אתם מציעים?״ שאל רבץ.

״תככן! חתרן! רמאי! לא אתן לך לגרום
לחורבן בית שלישי!״

העוויה

מאותו המיטבח שהבין את התבשיל
המבאיש של ד״ש.

ואילו חוג אורים מקלם את החתן שלו
בסיגנון דומה. כמה הוא טוב! כמה הוא
נחמד! כמה הוא סימפאטי!

¥ה ל!א הי ה כך, כמובן. השניים משח !
קים את המישחק שלהם ברצינות איומה.
משמאל ומימין נוהרים אזרחים טובים
אל מיפלגת־העבודה, כדי להצילה מידי
פלוני או אלמוני. צצים חוגים, מתפרסמות
עצומות, מוקמים מטות-פעולה.
כל ההתארגנות הזאת מסתובבת סביב
אישיותם של שני עסקנים.

אץ כה — אן! למראית-עץ ! —
התייחסות כלשהי לריעות כלשהן.

השקפות ץ פיתרונות מסויימים
לבעיות הגורליות של המדינה?
חס וחלילה! אלוהים ישמור!

¥¥זה כמה שבועות מתהלכת בארץ
— י בדיחה — מאותן בדיחות המבטאות
בכמה מילים את הרגשתו של הציבור כולו.
ישראלי מבקש להגר מהארץ. חברו שואל

״דרוש טכפיס-תעמולה, מה שנקרא
אצל האמריקאים גימיק,״
אמר המסכיר הצעיר .״צריכים
להמציא משהו, שירתק אה הציבור
ושיעמיד את מיפלגת־הטכודה
כמרכז העניינים.״
״מה?״ שאל פרם.
״איך?״ שאל רבץ.
״יש לי רעיון מבריק,״ אמר הצעיר המבריק
בענווה.
״הבה נביים מילחמת גוג־ומגוג בין
שניכם. אתם תתקיפו האחד את השני ב-
שצף־קצף. תגידו אחד על השני שהוא
ממיט חורבן על המיפלגה ועל מדינת-
ישראל.״
״אבל אין בינינו שום חילוקי־דיעות !״
קרא פרס•
״אנחנו מסכימים על הכל — נגד מדינה
פלסטינית, נגד שיבה לגבולות ,1967 בעד
פשרה טריטוריאלית, בעד התנחלות ברוב
המקומות, בעד המדיניות הכלכלית והחברתית
הישנה של המערך,״ פירט רבץ.

״אנשים המפהקים ביום כשהם
שומעים את שם המיפלגה, יצטרפו
אליה,״ ניכא עילוי־ההסברה.
״המונים יבואו לעזור לרבץ הטהור
להציל את המדינה מידי פרס
הנוכל. המונים אחרים יבואו לעזור
לפרס הפרגמטי להציל את המדינה
מידי רכין הכושל.״
״אבל באיזה עמדות ננקוט?״ שאל פרם.
״על איזה דיעות ניאבק?״ חקר רבץ.

״לא חשוב,״ אמר הצעיר הממולח
.״אם רבין יהיה נץ, פרס
יהיה יונה, ולהיפך. אם רבץ יהיה
ריאקציונר, פרם יהיה מתקדם, ו־להיפך.
העיקר שיהיה שמח.״
״בסדר,״ חייך פרם ופנה אל רבץ:
״מנוול שכמותך! אתה מביא אסון על
המדינה !״
״אין בעיות,״ צחק רבץ ופנה אל פרס:

נקח, כדוגמה. את הנושא שהוא אולי
העניין האקטואלי הגורלי ביותר: עניין
ההתנחלויות. הנה קם משה דיין. שר־הבי-
טחץ של המערך (לשעבר) ושר־החוץ של
הליכוד (לשעבר) ואמר, כי בסך הכל מפרידות
בין המערך והליכוד שלוש התנח לויות.
על כל השאר יש הסכמה.
גם שר־החוץ הנוכחי ציין בשבוע שעבד
בכנסת כי המערך מסכים להתנחלויות ב-
רמת־הגולן. בביקעת־הירדן, בגוש־עציון
וברצועת־עזה. נותר רק ויכוח על כמה
התנחלויות במרכז הגדה. כלומר, סיכם
יצחק שמיר בסיפוק, אין זה ויכוח על
עצם הצורך בהקמת התנחלויות, אלא על
העיתוי והמיקום בלבד.
וזה מזכיר, כמובן, את הבדיחה על
הגברת הצעירה והמהוגנת, שהסכימה להעניק
את חסדיה לגבר תמורת מיליון לירות,
אך נעלבה כאשר הלה הוריד את
הצעת-המחיר למאה לירות.
״מה אני בעיניד?״ קראה בזעם.

״בכר קכענו מה את,״ השיב
הלה ,״נשארה רק שאלת המחיר.״

¥דמה בי המטרה המרכזית של המע-
* רך (מה שנקרא ״ציר המאמץ העיקרי״)
היא להישאר בתוך ״הקונסנזוס הלאומי״.

איזה
קונסנזוס? מה הם גכו-
לותיו? את מי הוא כולל — ואת
מי לא?

ברור שהוא כולל את הליכוד. בכל הז דמנות
מדגישים שימעון פרס ויצחק
רבץ, פה אחד, כי המערך שותף לשלושת
ה״לאווים״ של הליכוד: לא נסיגה לגבולות
67׳ ,לא מדינה פלסטינית, לא הידברות
עם אש״ף. בשאלות חברה וכלכלה
אין הדברים נאמרים כל־כך בפירוש,
אך מי שמקשיב לכל הנאומים לא
ימצא אלא הבדלים זעירים בין דיברי הליכוד
ודיברי המערך.

״לא חשוב,״ אמר גאון-ההסכרה
הצעיר .״בימינו אין איש מתעניין
כדיעות. הטלוויזיה לא מצלמת
ריעות. היא מצלמת כני־אדם. רק
רכילות אישית הולכת כשוק.״
״כששני כלבים נושכים זה את זה, זה
לא חדשות !״ התלוצץ חברו ,״אבל כששני
ראשי־חמערך נושכים זה את זה, זה חדשות.״
״איך
עושים את זה?״ שיל פרס.
״איך זה יתבטא באופן מעשי?״ שאל
רבץ.
״אתה, יצחק, תקים גוף שיקרא להצלת
המיפלגה מידי פרס. אתה, שימעון, תקרא
לאזרחים להציל את המדינה מידי רבין.
העסק יתחמם. יתחילו להשמיץ, לקלל,
לגדף. המיפלגה תעמוד במרכז כל מהדו-
רת־חדשות•

מעשיה כהווה כי שוב אינה מה
שהיתה כעבר? מה ניתן להפיק
מהצכעותיה ככנסת ומנאומי מנהיגיה?

יש סימפטום חמור יותר,
הרה-משמעות: הקונסנזוס ה זה
כולל גם את תנועת-התחייה
וגוש-אמונים.
אין צורך להזכיר כי יגאל אלון (מחנה
*רבץ) היה בשעתו השר הראשון שרץ
לברך את מתנחלי חברון — אבות גוש־אמונים
— למחרת התנחלותם הבלתי-חו*
קית. או ששימעון פרם (א.ל.ף) הקים את
התנחלות קדום במחנה צבאי.

י צחק פרס או שימעון רבין ן
איש אינו טורח אף לשלם מס־שפתיים
להשקפות, למדיניות, לפיתרונות של בעיות.
מדובר על אופיו של פלוני. על הבעת־פניו
של אלמוני. על הפרגמטיזם של מועמד
א׳• על העקרוניות של מועמד ב׳.

זה דומה לתחרות-יופי יותר מאשר
להתמודדות פוליטית .״ראי,
ראי, שעל הקיר — מי היפה ככל
כעיר?״
לשווא תחפש במודעות־הענק של אז־רחים-למען-פרס
רמז להשקפותיו של בעל־השימחה.
הוא כדף־נייר ריק .״ממשלת־המערך
הבאה תצטרך לחלץ את המשק הישראלי
מהריסותיו (איך?) ,את החברה
הישראלית מדיכאונה (איך?) את תהליך
השלום מקיפאונו המסוכן (איך?) תוך הבטחת
ביטחון המדינה (אמן ואמן!).

דייסה אופיינית של יחסי־ציבור,

אין צויד כהזכרת העבר. די
כהצכעה על ההווה.

למניעיו .״יש לי שתי סיבות,״ מסביר
היורד .״הסיבה הראשונה היא ממשלת-
הליכוד. אי-אפשר לסבול אותה. היא הורסת
את הארץ ויורדת לחיי. לכן אני
מסתלק.״
״אבל,״ משיב החבר ,״ימיה של ממשלת־הליכוד
ספורים ! הזדיין במעט סבלנות, ואז
תחזור ממשלת־המערך לשילטון !״

״זוהי הסיכה השניה,״ אומר
היורד.
* י יפלגת־׳העבודה אינה רק

חזון-

העתיד. היא שלטה במדינה בעבר.
היא קיימת ופועלת בהווה.

מותר לשאול, צריכים לשאול :
האם השתנתה? האס מלמדים

,11*613

לפני חודש הציעה גאולה כהן הצעת־חוק
פרובוקטיבית בעניין ירושלים. אף
שהזהרתי באותו מעמד שהצעה זו תביא
לניתוק השיחות עם מצריים, הצביע המערך
(יחד עם ש״י ושולמית אלוני) בעד
הצעת־החוק הזאת. שימעון פרם ויצחק רבין
נכחו שניהם והצביעו שניהם.
כעבור כמה ימים דנה הכנסת בכמה
הצעות לסדר־היום בעניין ההחלטות של
מועצת־הביטחון בפרשת ההתנקשות ב־ראשי־העיריות
בגדה. מנחם בגין הציע
להעביר לוועדה את הצעתה של גאולה
כהן, ולהסיר מסדר־היום את ההצעה שלי.
המערך הצביע בעד העברת הצעתה של
גאולה כהן לוועדה• הוא נמנע מן ה הצבעה
על ההצעה שלי. רק אבא אבן
הצביע בעדה.
לאחר מכן, כעבור כמה ימים, דנה
(המשך בטמוד )44

מאות שיאדים ראליבות ז!שש־נש
נמונסיה קודו

מ ילחמת
מיל חמה אכזרית מ תנ הל ת בישראל —
מיל חמתג׳ינס בג׳ינס. בעלי חברת ״קנדי״
,המייב אים ומייצרים בישראל א ת
מוצרי ״ג׳ין משין״ האנגלית, הידועים
בשם ,?.1X5.קיבלו מ החברה האנגלית
גם א ת זכויות ההפצה בגרמניה. המתח רה
הגדול שלהם, חברת האופנה ״סיגל״,
המוכרת ג׳ינסים בשם המיסחרי 8
(סיגל פיישן מנופקט שורס — יצרני אופנת
סיגל) ,מנס ת לרכוש א ת הזכויות של
מוצרי ״סטין״ ה א מרי ק איי ם ולהשיב מיל־ח
מ ה השערה.
הכל החל כאשר החלי ט ייכי ע מ מי,
בעל אופנת ״סיגל״ ו א חי ה של הזמרת
ח דוו ה עמרני, ל היו ת סוכנ ה של
? . 0 . 8 .בישראל. ייכי יצר ומכר בהצלחה
ג׳ינסים בשם ה מיס חרי של ״סיגל״ .הוא
שם־לב למוצרי?. 1X5.כשהיו רק ב תחי לת
דרכם בלונדון. הוא ט ס ללונדון ופנה
לשני חבריו, א מנון ודני מ ס, שהיו
בעבר בעסקי האופנה ועתה ה ם פעילים
בעס קי םאח רי ם בלונדון. לדבריו מ סר ל אמנון
מ ס סכו ם כסף וביקשו לרכוש
1000 דוגמות וכן אתה סוכנו ת של?.17.8.
בישראל. כעבור כמ ה ימים התקשר אמ נון
ואמר, כי ראשי החברה ע סו קי ם עתה
בספירת״מלאי יברגע שיתפנו יטפל בנושא.
ייכי היה רגוע, עד שכעבור שבועיים
התברר לו שבישראל הוחל כבר בשיווק
מוצרי 1X8.הוא בדק ומצא, שהחברה
האנגלית מסר האת הזכויות לשני ישר-
אלים, דני מסו אלבר טאלמ לי ח.
שהקימו חברה בשם ״קנדי״ לצורך זה.
אלברט אלמליח היה בעבר עובד ושותף

למה..ארעד
ל הנ סיו?
טיסה מתל־אביב לאתונה וחזרה עולה
236 דולר בכר טיס קבוצתי. משן ה טיס ה
הלוך ושוב 3.5 :שעות. עלות ה טיס ה
לנוסע 93 :דולר לשעה•
טיס ה מלונדון לפאריס וחזרה עולה
170 דולר. משך ה טי ס ה הלוך ושוב :
1.4שעה. עלות ה טיס ה לנו ס ע 121 :דולר
לשעה.
טיסה מתל-אביב לניו-יורק וחזרה עולה
917 דולר במחירי אפקס של ״אל
על״ .משך ה טיס ה הלוך ושוב 22 :שעות.
עלות ה טיס ה לנוסע 41.68 :דולר לשעה.
מ ס קנ ה :״אל על״ מקבל ת על טיסו ת
לניו־יורק את מחצית הסכו ם שמקבלות
״אל על״ וחברות א חרו ת ב טי סו ת לאירופה
או בתוך אירופה• זוהי הסיבה,
מסכי ם גם זאבקיס, מנכ״ל ״אולימ-
פיק״ בישראל, שחברתו מפסידה הרבה
על ה טיסו ת לניו־יורק ומרוויחה ב טי סו ת
פנים־אירופיות .״אולימפיק״ קיצצה א ת
ה טי סו ת לניו־יורק עד למינמום, וכפיצוי
על הפסדי ם אלה היא מקבל ת טיסו ת
בתוך יוון. ב״אולימפיק״ ובחברות א חרו ת
ה טיסו ת מעבר ל אוקיינוס האטלנטי הן
חלק ק טן מכלל טי סו ת החברה. ב״אל
על״ תופסו ת טי סו ת אלה שני־שליש
מכלל ה טיסו ת. המס קנ ה: ככל ש״אל
על״ ת טיס יותר נוסעים לניו־יורק וחזרה,
כן תפסיד יותר. כן קובעים המיספרים.
הדרך היחידה להק טין אתה הפסדי ם או
לצמצמם: להק טין עד למינימום א ת
מיספר ה טיסו ת לניו־יורק, ל טוס רק ל אירופה
או בקווי ם שבהט ניתן לקחת
יותר מ־ 90 דולר לשעת טיס ה. ברור כי
לשם כך יש להק טין את ממדי ״אל על״
בשני־שליש — הן ב מ טו סי ם והן בעובדים
— א חר ת לא ניתן יהי ה למנוע אתה הפסדים.
שנים
רבות היה המונופול על מ חיר
ה טיס ה לניו-יורק בידי ״אל על״ והחברות
הזרות, והן גבו מחירים גבוהים,
שהיו ריווחיים למרות המנגנון המנופח
של ״אל על״ .עתה לא ניתן למנוע טיסו ת
מוזלות ואין ל״אל על״ ברירה, אלא

של ייכי עמרני, עד שעקר ללונדון.
כאשר נודע לייכי כיצד סודר, ט ס
ללונדון וקנ ה כמ ה מ או ת דגמים של
,?.1X5.והחל לייצר כדוגמתם בשם ה-
מיסחרי • .5 17 מיל חמה עזה ניטשה
בין שתי הפירמות, וכדי לעמוד בה נאלצו
אלברט (״פפה״) אלמלי ח ודני מ ס להכניס
מממן לעסק, השולט בו למעשה,
ול ה קי ם מתפרה בכרמיאל. ב מקביל ה חלו
למכור רהיטי ב מבוק שיוצרו בעזה ברשת
חנויות בשם ״ קסה דל־ורה״ .הרשת ה סתבכה
וייכי עמרני הסכי ם לרכשה ב סכו ם
של כ־ 350 אלף לירות, בתנאי שהשניים
לא יפעילו עסק מ ת חר ה. כמה שבועות
אחרי הרכישה נודע לייכי כי אל מלי ח
ו מס שכרו חנו ת ברחוב ירמיהו בתל״אביב
והתק שרו עם יצרני רהיטי ב מבוק בעזה.
ייכי פנה לכמה מידידיו, שנודעו בכושרם
הפיסי, עובדה שהבהילה א ת השניים.
הם נסוגו מהקמת העסק המת חר ה, בניגוד
להסכם• ב חנו ת שברחוב ירמיהו
פ תחו סניף של ״ג׳ין משין״.
נתיב צרותיו של ייכי לא ה ס תיי ם.
״ קסה דל-ורה״ ,בכיכר המדינה, נוהלה
על״ידי אחד, מי כ ה עמר, נגר לשעבר.
העסק הרוויח מעט, עד שיום אחד התגלה
לייכי כי מיכה עמר פתח חשבון נוסף
על שם העסק, הפקיד בו תוך כמה חוד שים
המח או ת של ל קו חו ת במיליון וחצי
לירות. כיוון שעמר היה ל א חר ניתוח״לב
פתוח, לא ניתן היה לשכנעו באמצעות
המשכנעים ו הו סכ ם על בורר. עתה הת פנה
ייכי להשיב מיל חמה השערה ל-
רוכשי סוכנו ת .?.17.5.הוא פנה לחברו,
פול גאז, שהיה בעל מחצית חברת
הג׳ינסים הידועה ״ססון״ .אלא שנתגלתה
צרה: הס תבר כי פול גאז נפרד משותפו
מו רי ס ס סון. הראשון המשיך לייצר
בשם ״ססון״ ,השני בשם ״מוריס ססון״.
בין השניים תלויים תביעות פיצויים ב״20
מיליון דולר. ב מקביל פנה הספר ויד אל
ס סון לבית־המישפט, כדי שיאסור על
פול גאז א ת השימוש בשם ססון• מוריס
ססון רשאי היה לייצר בשם זה, כי זה
שמו הטבעי. בצר לו פנה עתה גאז ל-
להשתמש בשמו ת מור ת חצי מיליון דולר.
עוד אלה רבים, ודרוט״אפריקאי בשם
רונלד ס סין החל לייצר ולמכור בשמו
מוצרים דומים. ייכי מ תלב ט עתה בשאלה
עם איזה ס סון י ח תו ם על חוזה.

ל הפסיק, כמעט לחלוטין, אתה טי סו ת
לארצות״הברית או ל הפסיד יותר ככל
שתטוס יותר.
״אולימפיק״ אינה נחשבת חברה יעי לה
ביותר, אבל לעומת ״אל על״ היא
חברה לדוגמה. לחברה 40 מטוסי־סילון,
ובכללם שיבעה מ טוסי ״איירבאס״ חד שים.
החבר ה הבינלאומית מ ע סי ק ה פחו ת
מ־ 8000 עובדים, כלומר 200 :עובד ל מ
טוס .״אל על״ מ עסיק ה כיום כ־5000
עובדים ובבעלותה יהיו בעוד זמן קצר 10
מ טוסי-סילון (שניים נמכרים עתה) .דהיי נו,
עדיין יוותרו ב״אל על״ 500 עובדים
על כל מ טו ס !
״אל על״ לא התעקשה לעבור ל מ טוסי
״איירבאס״ ,הצורכים פחות דלק מאשר
מ טוסי 707 של החברה בשיעור של .40$
אילו היו ״אל על״ או צמרת מישרד־התחבורה
נענים לעצות מנהלי חברות״
התעופה הזרות בישראל, או מר זאב קי ס,
היה אפשר להעמידה על הרגליים. אול ם
עד כה לא נענו כלל הפניות של ראשי
פורום־החברות״הזרות לקיי ם פגישות.
כיום מ חזי ק ה ״אל על״ לפ חו ת 2500
עובדים מיותרים• היא טסה תשע פעמים
בשבוע לניו״יורק, עם מ טו סי ם המכילים
460 מקו מו ת, מפסידה ריאלית 50 דולר
לכל נוסע, או, לפחות 20 ,אלף דולר
ל טיס ה, או 180 אלף דולר לשבוע ל מ טוס.
א ם רוצה ״אל על״ להרוויח, עליה
ל טוס לניו״יורק לא יותר מפעם בשבוע,
לקבל סובסידיה מממ שלת ישראל, א ם
זו רוצה יותר טיסו ת, למכור א ת מרבית
מ טוסי ה־ ,747 לעבור לאיירב אס ו ל טי סו ת
לאירופה ולאיזור. א ם תעשה זאת, תה פוך
״אל על״ לחברת־תעופה בגודל של
״אייר לינגוס״ או ״אייר קני ה״ ,אך לא
תייצר הפסדי ם בסי טונו ת.

מאות ישראלים ייצאו בימים הקרובים למונ ט ה קרלו, שם ייערכו מי שחקי
האליפות העולמית היוקרתי ת בשש־בש. אליפות זו נחשבת מקבילה למי שחקי וימבלדון
בטניס. בין הי שראלים שיטלו חלק ב מי שחקי ם יהיו עזרא ט י סו נ ה, המדורג בין
הטובים בעולם, ו 3רכהח סי דו ף מלונדון, שזכתה לפני חודש ב מ קו ם הראשון
במי שחקים בז׳נבה. מ או ת ישראלים יחזו ב מי שח קי ם ויהמרו על המנצחים. ה אליפו ת
תחל ב״ 7ביולי.
הפרס הראשון, הניתן על־ידי חברת ״פיליפ מוריס״ ,הוא 50 אלף לירות

רוג׳ר לאו כהולצת פסים (משמאל) עד ג׳ו דיוק כאליפות אמריקה
פרופסור למתמטיקה
אנגליות, אול ם מ תווס פי ם לו עוד סכו מי ם, המכפילים א ת ערכו. מצפים לה שתתפות
חמישה ה שחקנים הטובי ם בעולם: האיראני קו מארמוטאקפס, ה א מריק אי
פול מ אגריל (לשעבר פרופסור למתמ טי קהב אוניבר סי ט ת פרינסטון) ,ה א מרי ק אי
טוני גובל, הבריטי ג׳ו רוו ק, מרצה ל מינ הל־עס קי ם בהרווארד, וכן רוג׳ר ל או,
בוגר אוניבר סי ט ת קורנוואל.

הודעות כוזבות

מזהיר

ענד מינהל
הכנסות המדינה

מהרס

הודעות מינ הל־ הכנסו ת־ ה מדינ ה, על הגברת
מאמציו לגביית מ ס מלווייתני־פשע,
עוררה רק גיחוך אצל יודעי״דבר. כיו ם
אין עו ס קי ם בכל מיבצעי הפ שיטות של
מסה הכנ ס ה יותר מ־ 40 איש, החס רי ם
ציוד אלמנטרי. דרישות של ראשי מח־ל
ק ת -ה ח קי רו ת של מ ס־ ה ה כנ ס ה לציוד אלמנטרי
ולהעברת 15 איש ממשרדי ממ שלה
אחרי םלמ חלק ת ״ ה חקירו ת, כדי לאפשר
טיפול בלוויי תני -מס, לא נענו עד היום.
ראשי מ ס -ה ה כנ ס ה לשעבר סבורי ם,
כי האוצר מקפיד׳ ב מק ביל להצהרו ת כוזבות
לעיתונות, למנוע בכל מחיר מאנשי
מ ס־ ה הכנ ס ה לבצע א ת תפקיד ם ולגבות
מ סי ם מ שכבות המצביעים של המפלגה
הליברלית ולע״ם.

..הרווחי סנה חוס
״חסונו״ ננס
למימון וסחו״
״בנק המזרחי״ רכש אתחלקה של
קבוצת ״לוקרנו״ ב״בנק למימון וסחר ״ —
כ 30-א חוזי ם — ויחזיק עתה ב־*80
ממניות הבנק. קבוצת ״לוקרנו״ יצאה מן
הבנק, על מנת שתוכל להתרכז בחלקה
ב״בנק יונייטד א מריק ה״ ,שאותו רכשה
עם סםזקס משיקגו .״לוקרנו״ שייכת

כאברהם פילץ, יו ס ף ריגר ואלי עזר
פי שמן. בכוונת ״בנק המזרחי״

להפוך א ת ״הבנק למימון וסחר״ לגוף
שיעסוק ב עסקי מרצ׳אנט בנק לכל דבר.

דעה קודר ת על עתיד ע ס קי הבי טו ח

בישראל השמיע הד״ריע קו בהר און,
מנכ״ל חברת ״ ס קו די ט ס ״ .לדבריו, גם
ועדת־גבאי, שנועדה לפתור א ת בעיית
שחיקת ההון של ה חברו תבת קו פ ת אינפלציה,
לא הציעה פתרון סביר.
לדעת ד״ר הראוו מאזני חברות־הבי-
טוח שפורסמו מצביעים על שחיק ה חמו רה
של ההון העצמי. ה חברו ת הק טינו
את הונן ריאלי ת בעשרות א חוזי ם. דבר
זה מסכן א ת עצם קיו מן של החברו ת,
כאשר ב מק ביל גובר סירוב ם של מבט חי-
מישנה טובי ם ב חו״ל לעשות בי טו חי ם
בישראל, בגלל ה הפ ס די ם הגוברים בביטוח.
ד״ר הראון הביא כדוגמה ל תלו ת
של ישראל במבטחי-מי שנה בחו״ל, א ת
פרוייק ט ב תי־ הזיקוק 98 * .מ הבי טו ח נמ צאים
בידי חברו ת בחו״ל. אין ישראל
יכולה ל הרי ם בי טו חי ם בסדר גודל כזה.
לדעת הראון, המיבנה הנוכחי של המיסוי
מעודד הוצאת ההון מ ה חברו ת,
בצורת דיווידנד. הפעלת העסק מתבצעת
באמצעות הלוו או תוה הו צאה לריבית
מוכרת על-ידי מ ס־ ה כנ ס ה. הדבר גורר
ה ק טנ ה של ההון העצמי ב מ הירו ת —
עד ל א פס. על ועדת״גבאי והממ שלה לשנות
אתה חו קי ם כך׳ שחברות לא תש למנה
מ ס על רוו חי ם עד גובה האינפלציה׳
א ם הרווח יגדיל א ת הון החבר ה
ו ה קרנו ת ולא יוצא החוצה. המס יו טל
רק על רווח שמעל לשיעור האינפלציה.
ה תהליך הנוכחי, של מעבר לפעולה עם
הון זר, מייקר אתה הוצ או ת של ה חב רות,
ה מיי קרו ת מצדן א ת תעריפי־הביטוח
לצרכן. אםתת קב ל הצעתו של הד״ר
הראון תפסיד המדינה הכנסו תממ סי ם
בסדר גודל של שמונה מיליארד לירות,
אול ם משק הבי טו ח, החיוני למדינה,
יבריא.

במדינה העם
הי שר אד׳ ה מ כו ע ר
חטיפת הי7ד, רצח
הזקנות; הפילוסופיה ש?
מ3חם כנין והקומדיה
השבועית בממשזה
הישראלי המכוער חוגג.
החברה הישראלית הוכיחה בעבר,
כי היא יודעת להתגבר על
מצבים קשים — מצבי־לחץ -מיל־חמתיים,
כלכליים ומדיניים. במצי
בי־לחץ כאלה התגלה, לא פעם,
הישראלי היסה — אדם הדואג
לזולת, המוכן להקריב.
אך החברה הישראלית אינה יודעת
כיצד להתמודד עם תופעות
של כיעור. השבוע עמדה חסרת-
אונים מול גילויים כאלה.
קנאות דוחה שכת ז־ פשעים
מכוערים במיוחד הטילו את
צילם על המדינה כולה.
פרשת החטיפה של הילד אורון
ירדן הגיעה לשיאה. במשך ימים
ארוכים פעלה חרושת־השמועות

ה שר שרון
אחד בבית־שימוש, אחד ישן
ללא-ליאות. שמועה רדפה שמועה.
קשה לתאר פשע מכוער יותר
— פרשה שבה נחטף ילד חסר־מגן,
ושבה סחטו הפושעים מיליוני
לירות, מבלי להחזיר את הילד
החטוף( .ראה עמודים 39־.)38
אך כאילו אין גבול למעללי הפשע
הבזוי, נרצחו בירושלים זו
אחרי זו שתי זקנות עריריות ו־חסרות־אונים,
שנחנקו אחרי ש־ידיהן
נכפתו מאחורי גבן. המיק־רה
השני אירע בליל־שבת בבית-
אבות דתי׳• והציבור החרדי מנע
בכוח•־ את חקירת הפשע במשך 24
שעות, עד צאת השבת.
קשה להעלות על הדעת הזמנה
גלויה יותר לבצע פשעים כאלה
בליל־שבת בשכונות דתיות. לסי
ההלכה, סיקוח־נסש דוחה שבת,
אך נראה כי הקנאות החשוכה אינה
דוחה שבת.
״אחריות פילוסופית״ .גם
בזירה המדינית חגג הכיעור.
לפני שבועיים טען ראש עיריית
ירושלים, טדי קולק, בראיון ב־ארצוודהברית,
כי ראש״הממשלה
נושא ב״אחריות פילוסופית״ להת נקשויות
בראשי־העיריות בגדה.
הדברים עוררו את זעם הליכוד.
בכנסת נעיד דיון על שתי הצעות
על נושא זה, ובהצבעה נחלה הממשלה
כישלון חלקי*.
* הצעה אחת הורדה מסדר־היום,
בהצבעה של 39 מול .39
השנייה הועברה לוועדה בהצבעה
של 40 נגד .39
העולם הזה 2235

למחרת ויכוח זה הופיע ראש־הממשלה
בעפולה, ונאם באוזני
חסידיו. בשורתו: יש לגרש מן האוניברסיטות
כל מי שמזדהה עם
אש״ף או המניף דגל פלסטיני.
״״הזדהות״ היא עניין רוחני,
לא מעשי. הצטרפות ממשית ל״
אירגוני־חבלה היא עבירה פלילית,
הסביאה את בעליה לכלא.
אך איד נמדדת ״הזדהות״? מי
יחליט? מה תהיה אמת־המידה?
הנפת דגל לאומי היא אקט
בעייתי עוד יותר. הדגל הפלסטיני
הוא בן 60 שנה לפחות, ואינו
שייך לשום אירגון. האם מותר
או אסור לערבי לתלות דגל זה על
קיר חדרו, כשם שיהודים בכל העולם
תולים בבתיהם את הדגל הציוני,
שהוא גם דגל ישראל?
סיסמות אלה לא הומצאו על*
ידי מנחם בגין. הן הומצאו על-ידי
חבורות אלימות מן הימין הקיצוני,
המשלימות זה מכבר באוניברסיטות
אווירה של לינץ׳.
בהשמיעו סיסמות אלה, קיבל
מנחם בגין על עצמו ״אחריות פילוסופית״
לחבורות אלה ולמעשי־הן,
בעבר ובעתיד. שוב הוכח, כי
ממשלה זו מופעלת על־ידי מיעוט
קנאי קטן, בשוליים המטורפים של
הקנאות הלאומנית.
עכברים סומים. גם בכנסת
חגג הכיעור.
ממשלה מתפרקת אינה אף פעם
מחזה מרהיב. אך הממשלה הגוססת
של הליכוד הציגה הצגה
מכוערת במיוחד.
גיבוריה העגומים של הצגה זו
הן נפשות תועות — חברי־כנסת
שהגיעו אל הפרלמנט בדרך מיק רה,
כתוצאה של אינטריגות קטנות
במיפלגות השונות, או באמ צעות
התעלול שנקרא ד״ש.
עתה, כאשר קץ הכנסת התשיעית
ממשמש ובא, עומדות כל הנפשות
האלה לפני האפס. הן התרוצצו
כמו עכברים סוסים, המבקשים
לנטוש את האוניה הטובעת. הדבר
נטל מן הכנסת כל זיק של
הדר. בסוף ימי הליכוד הפכה בבואה
נאמנה של ישראל המכוערת.
כאשר אחת השמות האלה —
חבר״הכנסת גוסטאב אליקים בד-
יאן — הסיק את המסקנה ההגיונית
ותבע לגרש את מצלמות-
הטלוויזיה מן הכנסת, הוא הגיע
לשיא חדש של תיאטרון האבסורד.
הטלוויזיה צילמה אותו. הארץ
כולה התפקעה מצחוק.
משבר כית־השימוש. אד
הממשלה עצמה סיפקה, כמו בכל
השבועות האחרונים, את הבדיחה
השבועית. היתד. זאת קומדיה, ש גבלה
בפארסה.
בעיצומה של ישיבת־הממשלה,
שדנה בקיצוצי התקציב, יצא שר-
האוצר, ייגאל הורביץ, מן החדר.
כשהתמהמה, פשטה בחדר אי-
מנוחה. שמא התפטר? שמא ברחו
שמא נטש גם הוא את הספינה?
בבהלה גוברת שלח ראש־המכד
שלה את מנכ״ל האוצר כדי לחפש
את השר שלו. הוא מצא אותו ב־מיסדרון.
הסתבר, כי הורביץ הלך
לבית־השימוש, ובדרך חזרה התעכב
ליד שר־החקלאות, שניצל
את הזמן של ישיבת־הממשלה כדי
לישון לפני דלת חדר־הישיבות.
על ספה העומדת שם דרך־קבע.
כך חלף עוד משבר ממשלתי,
שאפשר לכנותו משבר־בית״השי־מוש.
דיעות עור
ד אן?
בעודו מגשש בערפל;
מתקדס עזר וייצמן
באופן עיקבי לקראת
מצע חדש
לאן הולך עזר וייצמן?
השאלה נשאלת, בדרך כלל, לג־
(המשך בעמוד )36

דרושים חגות
שיש להם טעם טוב.
רואים את הדר השינה היפהפה בצילום!
זוהי מערכת ״מלודי״ בסמון כפרי-סקנדמבי עשויה מעץ אורן
משובח וכוללת מיטה זוגית,ארון 2 ,שידות, טואלט ומראה.
ניתן לרכוש כל יחידה בנפרד.
עם פתיחת אולם התצוגה במפעלנו• תוכלו לרכוש את חטעינת
מיד ראשונה ולחסוך פער תיווך.
׳׳מלודי״ — חדר שינה שכדאי להגיע אליו. מהר.

י בואי לראות >ס
ספריות,
ארונית קיר
יעיד רהיטים יפים.

חבלצקי מפעלי ריהוט

רח׳ 280 מס׳ ,13 יפו, טל 03-658312 .
(שדי ירושלים פינת רח׳ המרד)

בתחרויות על תואר

מלכת המ י 1980
תצגנה המת מו ד דו תאת

בעל ונערכו
0 0 0־ 161

עם הפנים
אל הטבע
לרשותך:

• מי פצים ק מילו טרק ט
• קרם לחות בבונג אזולן
• ת ח ליב מזין לגוף
(תעגוג לאחר רחוגח או שיזוף)

• קרם מזיובבונג-אזולן
•שמפו בבונג.
מיי צרע״י ״ תנוי ״ פרמצנ טי ק ה
ו קו ס מ טי קהטב עי ת.
מחי שיוו ק: טלי )03 ( 253002

ו ת דג מנ הלקהלה צו פי ם
א ת סנ ד לי ה אי כו ת של

11 חן טרמפ
לחייל

כל ת מ תינו לדרמה באולם מליאת
י • הכנסת, אך הדרמה האמיתית התרחשה
דווקא בקומה התחתונה של הבית,
בלישכתו של ראש־הממשלה. כבר בשעות
המוקדמות של היום השני השבוע היה
ברור שהפור נפל. הישיבה, שעמדה להיות
ניהם הצליחו ברגע האחרון למצוא תירוץ
שירגיע את מצפונם הפוליטי ושיסביר לציבור
מדוע הם כבר לא־כל־כך אמיצים
כפי שהיו בשבועות האחרונים.
כשחברי־הכנסת הלל זיידל, יצחק יצח-
קי, שפיק אסעד וחיים דרוקמן הודיעו
בגאווה לראשי הליכוד שיצביעו איתם, היה
ברור שהפור נפל. הישיבה שעמדה להיות
מתוחה וגורלית, הפכה לעוד ישיבה של
הכנסת, שבה היו התוצאות ברורות מראש.
אך עוד לפני שהעלה יושב־ראש הכנסת,
יצחק ברמן, את הצעת־החוק של סיעת
ש״י לפיזור הכנסת, החלה הדרמה האמיתית.
ראש הממשלה מנחם בגין ישב במושבו
הקבוע, לידו סגנו הראשון, יגאל
ידין. שר־העבודה־והרווחה הד״ר ישראל
כץ ניצב על הדוכן, ענה על שאילתות
משעממות של ח״כ אסתר הרליץ ויצחק
יצחקי.

האולם. ידין עזר לבגין לקום מכיסאו
וצעד איתו אל מחוץ לאולם המליאה, כשהוא
צמוד אליו מאחור, כדי שבגין לא
יפול מול פני חברי־הכנסת והאורחים ביציע
הקהל, שהיה מלא מפה לפה.
היה זה אולי סימלי, שהאיש האחרון
שאותו פגש בגין בפתח אולם המליאה
היה ח״כ הלל זיידל. המילים האחרונות
של בגין באולם מליאת־הכנסת באותו היום
נאמרו לזיידל. בקושי רב, כשאפילו זיידל
אינו מבחין במצבו של ראש־הממשלה,
אמר בגין :״תודה רבה לך!״ זיידל היה
מדושן מעונג. היה זה תשלום הוגן, לדעתו,
עבור הצבעתו הצפויה, בניגוד להצהרותיו
הקודמות — יחד עם הממשלה.
בגין הורד במהירות ללישכתו, שבקומה
השניה של הבניין. הרופא החדש של הכנ

הד״ר ליאון ברגמן, הוזעק אליו יחד
עם סדרני־הכנסת, שהביאו למקום ציוד
רפואי ובקבוקי־חמצן שהוכנו מבעוד מועד.
ברגמן בדק את בגין והבחין בעובדה
שראש־הממשלה לקה בהתקף־לב. הוא לא
רצה לגלות לבגין את אבחנתו ודרש להזעיק
למקום את הד״ר מרווין גוטסמן רופאו
האישי, מי שבדק אותו כמה שעות
קודם לכן.
כל אותו הזמן שמר בגין על מצב רוחו.
לאותם שאינם מכירים אותו נדמה היה
שזהו מצב־רוח טוב. אולם אנשי הלישכה
הבחינו במתח הרב שבו הוא נמצא ובכאבים
שמהם הוא סובל.
בגין ידע שעיתונאים ימתינו לו בצאתו
ממישכן הכנסת. לכן רצה להימנע מלהת־פנות
לבית־החולים• גם גוטסמן לא גילה

לבגין את הדיאגנוזה שלו, למרות שבדק
אותו והגיע למסקנה שאליה הגיע רופא
הכנסת .״אני רוצה לערוך לך בדיקות
ולהעביר אותך לבית־החולים.״ בגין התעקש
:״אני צריך להיות בהצבעה ה זאת.״
פורן העלה רעיון כיצד לשכנע את
בגין להסכים ולהתפנות לבית־החולים. הוא
הזעיק אל מיטתו של בגין את יושב־ראש
הקואליציה, ח״כ חיים קורפו, שאמר לבגין
כי יש רוב גדול־יחסית לממשלה גם בלי
הצבעתו. רק אז שוכנע בגין והסכים
לעבור להדסה.
האלונקה המוצבת באמבולנס המיוחד,
הנמצא במיגרש החניה של הכנסת בכל
עת שבה בגין שוהה בבניין, הובאה לליש־כה.
בגין עלה עליה, אך סרב לשכב.
העיתונאים שהמתינו לו יכלו לראות אותו

״עוד התקף —
מה לעשות!׳,
^ 1מושבי המומחים ישבו מזכירת
ראש־הממשלה יונה קלימוביצקי ומזכירו
הצבאי תת־אלוף אפריים (״פרוייקה״)
פורן. הם היו מתוחים, כמעט שלא הסירו
עיניהם מבגין. היא והוא ידעו מה שבאותה
שעה ידעו רק מעטים בבניין. בשעה 11
באותו הבוקר חש בגין ברע והתלונן על
כאבים בחזה. רופאו הפרטי, הד״ר מרווין
גוטסמן, הוזעק אליו ותבע ממנו שילך
הביתה לנוח. בגין סרב.
בעוד כץ עונה על השאילתות, החל

ח״ב לין
תומך במקום מיפלגה

יגאל ידין לדבר עם בגין. לפתע הבחין
ידין שאיש־שיחו מנותק לגמרי ואינו עונה
על שאלותיו .״מה יש לך?״ שאל את
בגין .״אני לא מרגיש טוב,״ השיב ראש־הממשלה.
כשהבחין ידין בזיעה שעל מצחו
של בגין, ובכך שהאיש המקפיד כל כך
על הקשר של עניבתו מתיר אותו, הבין
שמנחם בגין לקה שוב בהתקף־לב. יגאל
ידין איבד את עשתונותיו, עזב את
בגין ומיהר אל מחוץ לאולם המליאה. שם
נתקל בשר־המישפטים, שמואל תמיר, שי
עישן סיגריה והיה מתוח לקראת ההצבעה
על החוק הדראקוני שעמד להגיש כמה
דקות אחר־כך — החוק לסתימת פה העיתונות.
ידין פנה בבהלה לתמיר ואמר לו:
״בגין קיבל עוד התקף, מה לעשות?״
תמיר :״לך ותוציא אותו בשקט מהאולם.״
ידיו חזר לאולם המליאה. עשרות הצלמים
והעיתונאים שניצבו ביציע העיתונות,
ממתינים להצבעה, לא הבחינו כלל
בדרמה המתרחשת לנגד עיניהם. רק צלם
טייס, דויד רובינגר, ראה את שהתרחש
וצילם את כל מהלך פינויו של בגין מן

ח״כ דיין

ח״ב פלאטו־שרון

ח״כ אדגרבלי

מתעד כי הצהיר

מתנגד כי לא שותף

מתנגד כי החליט

ח״כ זיידל
תומך במקום חובות

ח״כ דרוקמן

ח״כ יצחקי

ח״כ אסעד

תומך במקום חוק

תומך במקום סיעה

תומך במקום חבר

ח״ס וייצמן
לא הופיע

ח״כ אליהו

נסע לחו״ל

ח״ס יגורי
נעלב

משב על אלונקה ומוכנס כך אל האמבולנס•
בדרך הוא פגש את מזכיר הממשלה,
אריה נאור, שהחלים לא מכבר מהתקף-
לב. בגין התחכם עם נאור ואמר לו :״אתה
יוצא ואני נכנס.״ למרות שאיש לא גילה
לבגין שהוא לקה בהתקף־לב, הבין זאת
בעצמו.
השמועה פשטה בבניין הכנסת באיטיות.
מרבית חברי־הכנסת שמעו על התקף־הלב
של ראש־הממשלה רק אחרי שהסתיימה
ההצבעה. יש טוענים, שאם היו יודעים
כמה מחברי־הכנסת, שהתנגדו לממשלה או
שנמנעו מהצבעה, על ההתקף של ראש־הממשלה,
היו משנים את הצבעתם והממשלה
היתה זוכה בסופו של דבר ברוב גדול
עוד יותר.
ההפתעה־לא־הפתעה הראשונה בהצבעה
היתד. היעדרותו של איש־הביטוח, ח״כ
שלמה אליהו. הוא פרש מהדמוקרטים יחד
עם הח״כ הדרוזי שכמעט ואין רואים אותו
במליאת הכנסת, שפיק אסעד, רק לפני
עשרה ימים. אליהו ניהל ועדיין מנהל מגעים
ציניים עם הליכוד ועם המערך ביחס
לעתידו הפוליטי. אסעד נגרר אחריו, כמעט
מבלי להבין את מהלכי איש־העסקים הממולח.
אליהו גם לא מנסה לטעון שיש לו
אידיאולוגיה פוליטית.
הוא אינו מכחיש שכל עניינו הוא בקידום
פוליטי, וכשהוא מתבקש לדייק
הוא מגלה :״תפקיד של סגן־שר.״ אליהו
בודק עתה גם בליכוד וגם במערך מי
יהיה מוכן להבטיח לו מקום ריאלי בכנ סת
הבאה ומי יהיה מוכן להבטיח לו
תפקיד של סגן־שר. בתמורה מביא אליהו
שני קולות. אם יסכים עם המערך, יהיו
אלה שני קולות שיפילו בקרוב את הממשלה.
אם יסכים עם הליכוד, יהיו אלה
שני קולות שיעזרו לבגין לשמור על הממשלה
עד למועד החוקי של הבחירות
לכנסת הבאה.

משה שחל:
״המקזזתי!״

ף* הצבעה השכוע דווקא לא היתד,
י י נוחה לאליהו. הוא עדיין לא סיכם
עם מיפלגה כלשהי. כאיש־עסקים הוא
מצא מיקלט, יקר אמנם, אך בטוח. הוא
נסע לרגל עסקיו לחוץ־לארץ. שפיק אסעד
אינו מהנוסעים לחוץ־לארץ. הוא
הצביע עם הממשלה, למרות שהדי פריש תו
מהקואליציה עדיין מהדהדים. החישוב
של אליהו לגבי הצבעת אסעד היה פשוט:
לא כדי לשרוף גשרים עם הליכוד, בעוד
שההסכם עם המערך עדיין לא נחתם.

הבדיחה המתפרקת: האטום של ר׳ ש ממ שי ו להתפצל

רק כשקרא מזכיר הכנסת, נתנאל לורך,
את שמו של ראש־הממשלה מנחם בגין
ולא קיבל מענה, הבינו הכל כי משהו
קרה. קשה היה להניח שבגין סתם לא
בא להצבעה על גורל ממשלתו, בעיקר
כשהכל ראוהו כחצי שעה קודם לכן באולם
המליאה. נעדר נוסף היה שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג. בורג סירב לוותר על
הנסיעה לארצות־הברית וכשנודע לו ש־ח״כ
העבודה מאיר עמית עומד לצאת
ללונדון, הודיעו דובריו שהוא מתקזז עם
עמית. רק כמה שעות לפני נסיעתו של
בורג התברר, שעמית החליט לדחות את
הנסיעה. בורג פנה בבקשה חברית אל
יושב־ראש סיעת המערך, ח״כ משה שחל,
וביקש להתקזז איתו. שחל גילה רוחב-לב,

הצבעה נוספת שלה ציפו במתח מסרים
היתד, זו של הרב חיים דרוקמן, איש גוש־אמונים
במפד״ל. במשך שבועות וחודשים
מאיים דרוקמן לפעול להפלת הממשלה,
אם בגין לא יחיל את החוק הישראלי
על השטחים. ההצעה של ש״י היוותה הזדמנות
פז לדרוקמן לממש את איומיו.
חרף הבטחות חוזרות ונשנות של בגין ל־דרוקמן,
לפעול להחלת החוק הישראלי
בשטחים, ברור לדרוקמן שבגין לא יעשה
כן, לפחות לא בעתיד הקרוב. אולם דרוק־מן
החליט לתמוך בממשלה. אחר-כך הסביר
:״קיבלתי עוד הבטחה מבגין.״
עזר וייצמן נהג כפי שציפו שמשה דיין
ינהג. הוא פשוט לא בא להצבעה. יומיים
קודם לכן, בעת מסיבת-עיתונאים בפאריס׳
אמר וייצמן שהוא אמנם יהיה בישראל
בעת ההצבעה, אך ״קבעתי לעצמי
באותו היום לצאת לדיג.״ וייצמן אמנם
לא יצא לדיג, אך נמצא בביתו, בנווה-
מגן, בעת ההצבעה. אין כמעט אדם הרוצה
בנפילת הממשלה הזו יותר מווייצמן,
אך הוא לא החליט עדיין באיזו דרך ומתי
ינסה לכבוש את השילטון. הוא שומר
לעצמו את האופציה, להציב עצמו בקונ סטלציה
מסויימת כמתחרה על תפקיד
דאש־הממשלה ברשימת הליכוד, כנציג
חטיבת חרות. הצבעה נגד הממשלה היתד,
מחסלת באורח סופי אופציה כזו.
הפתעה גדולה נוספת היתד, הימנעותו
של ח״כ אסף יגורי, איש יעד, שהצטרף
לא מכבר לליכוד.
יגורי ידוע כח״כ ממושמע במיוחד וכמי
שניתן לקנות אותו בזול. יגורי ביצע
מעברים מיפלגתיים ופוליטיים מעוררי-
גיחוך, שקשה למצוא להם מכנה משותף
מילבד אחד: לעשות תמיד את מה שנראה
בעיני יגורי כטוב ביותר למען יגורי, גם
כשהמעשה עצמו מציק ליגורי.
בחודשים האחרונים, אחרי שעבר לליכוד,
חש יגורי בזילזול מוחלט לא רק
מצד חבריו־לשעבר במרכיבי ד״ש, אלא
גם מצד חברי מיפלגתו החדשה — הליכוד.

ידין מתכונן כב;ין הכורע על השולחן
תמיר קבע: להוציא מהאולם
שאינו במקומו בהצעות מסוג אלה, והס כים.
כשהגיע לורך לשמו של שחל, כמעט
בסוף רשימת חברי־הכנסת, ענה זה :
״התקזזתי!״ וסירב להצביע. ההפתעה הגדולה
ביותר היתד, הצבעתו של משה
דיין. דיין תמך בהצעת ש״י, למרות שבעיתונים
דווח בשבוע שעבר על שיחות
טלפוניות שקיים עימו ראש־הממשלה. רק
לפני שבוע הצהיר דיין, שלדעתו הכנסת
צריכה להתפזר ויש לערוך בחירות מוקדמות.
הדיינולוגים ידעו שדיין לא יתכחש
לדברי דיין, כפי שעשו חבדי־כנסת אח רים,
ושלא יצביע בעד הממשלה בניגוד
להצהרתו הטרייה. אך רבים חשבו שדיין
פשוט לא יופיע באותו היום במישכן
כדי שלא להחריף את הקרע עם בגין.

יגררי מונח כבר בכיס של ראשי הליכוד
ואין צורך להתחשב בדעתו או להאזין לו.
יגורי נעלב מכך שאף לא אחד מבין ה עיתונאים
העלה על דעתו שהוא יכול
להימנות על המתנגדים. יגורי שקל את
תוצאות ההצבעה, ראה שאינו מסכן את
הממשלה והחליט להימנע וליצור כותרות.
אפילו חבריו לליכוד משכו כתפיהם בבוז
כשיגורי הכריז על ה״נמנע״ שלו.
בחודשים האחרונים מאיים ח״כ הלל
זיידל, הראש והחבר היחידי במיפלגה ה קרויה
״אחדות״ ,לפרוש מהקואליציה
ולעבור לאופוזיציה. איש כמעט לא שם
לב להצהרות האלה של זיידל, שאליהן
נלוות בדרך כלל הצהרות דומות של
ח״כ יצחק יצחקי, ידידו של זיידל, העומד
כמוהו על אותה רמה פרלמנטרית. אולם
ערב ההצבעה הפך פתאום קולו של זיידל
למשמעותי. בגין שוחח עימו יותר מפעם
ונתן לו היתר לצאת לעיתונאים ולהצהיר
הצהרות מנופחות בפרצוף מלא חשיבות.
הליכוד היה בטוח בהצבעתו של זיידל.
השמועות שרווחו בכנסת אמרו שלזיידל
הובטח כסף. זיידל הסתבך ערב הבחירות
האחרונות בחובות כספיים, בגין מודעות
ופירסומות, והוגשה נגדו תביעה על סך
חצי מיליון לירות. מאז הגשת התביעה
טוען זיידל שהליכוד חייב לשלם ואף
דרש במפגיע משימחה ארליך שהכסף
ישולם. עתה נראה שהליכוד הבטיח לזיי־דל
לשחררו מעול החובות ומנטל המישפט
שהוגש נגדו. זיידל אמר אחרי ההצבעה
לכתב העולם הזה :״נתנו לי כסף, לכן
הצבעתי בשבילם!״
גם כפילו המגוחך של זיידל, יצחקי,
הצביע, כמובן, עם הליכוד. למרות שקודם
לכן היה מי ששמע אותו מבטיח, שיצביע
נגד הממשלה. יצחקי נלחם עתה, לאחר
שפרש מהליכוד, שהכנסת תכיר בו כ־בסיעת
יחיד, על כל ההטבות הכספיות
המפליגות הכרוכות בהכרה כזו. עד כד,
היה מאבקו של יצחקי לשווא. עתה, לאחר
(המשך בעמוד )47

ננחוה גיס קולסטון 1980
במעמד כ־סססג ספרים מכל רחבי הארץ, נערך במלון ״הילטון״ בתל־אביב, ערב גאלה ל תספורו ת
ותס רו קו ת ובחירת מיס ״קול ס טון 1980 קולס טון: צבע שיער המעולה של ״וולה״) בה שתתפות
מר מ ארק יאנג, אמן ה תספורו ת הבינלאומי מלונדון.

מנכ״ל ״וולה״ דיבאל בדאון, נערת ישראל ענת זמיר, דיס ״קולסטץ״ ואריה ביטון
מר מארק יאנג הגיע לישראל לקיי ם קורסי ה שתלמות לספרי נשים.
בתואר מיס ״קול ס טון״ וכה מעצב התס רו ק ת אריה ביטון, מסלון ״דליה״ ,נוה אביבים. הערב אורגן
על־ידי חברי מועדון ״הספר המעולה״ ב ח סו ת חברת ״וולה״.

^ו־נ קו ררז 0ב)׳־ו 3
חברת השיווק של ארגמן תעשיות בע״ס

בד כותנה וצמר, מעודפי יצוא
במבחר דוגמאות וצבעים
לוילונות, לריפוד, להלבשה ומפות שולחן
תל־אוביב: סמטיפיורי .32 טלפון 294971 :
בת־ים: הבמים .1אזזור התע שי ת טל ,587144
בני-ברק: זבוטמסקי .9טלפון 784111 :
יבנה: מפ עלי ץ זתסן. טלפון:וו 7 7 8־ 5 4
אושקלון: מפעל יוסץ ור,ץ)זור תע שיה חדש. טל 51-25175

\ המתמודדות על תואר

לנח המים 80
זכנה במצלמת הפוקט

נ 1 1 3ז / 11ן

ח 1טרמפ ל 1ז ״ ל

במדינה
(המשך מעמוד )33
בי כוונותיו של שר־הביטחון־
לשעבר בבחירות הבאות. האם
יקים מיפלגה חדשה? מה תהיה
דמותהז
אך שאלה מעניינת יותר היא
זו הנוגעת להתפתחות דיעותיו
של וייצמן. לאן פניו מועדות בחיפוש
אחרי מצע חדש 1
״רשאים להגדיר״ .התשובות
באות טיפין־טיפין, בניסוחים
חמקניים, המעידים על כך שווייצי
מן עצמו מגשש עדיין בערפל ומחפש
את דרכו. אך הכיוון ברור.
בראיון שהעניק לישעיהו (״שייקח״)
בן־פורת נשאל וייצמן לגבי
שתי מילות״הקסם, שבהן טמונה
פריצת־הדרך במיגזר הפלסטיני :
״הגדרה עצמית״ .האם הוא תומך
בהגדרה זו?
בתשובתו חמק וייצמן מן המילים
המפורשות, ואחרי שאלות
חוזרות הגיע להגדרה זמנית :
״נשתדל להגיע איתם (הערבים
בשטחים המוחזקים) להבנה יותר
גדולה, כאשר הם רשאים להגדיר
מה הם רוצים, ונקבל את זה בתנאי
שזה לא יסכן את קיומה של
מדינת־ישראל.״
מכיוון שאיש בישראל אינו מציע
להעניק לפלסטינים אח זכות ההגדרה
העצמית תוך סיכון קיומה
של ישראל, הרי זד, תנאי סביר.
חוץ משימוש במילים המפורשות
״הגדרה עצמית״ יש כאן כל הדרוש
להתחלה חדשה.
דף חדש. השבוע צעד עזר
עוד צעד אחד קדימה. במסיבת־עיתונאים
בפאריס, שם נפגש גם
עם עמיתו־לשעבר, עבד-אל-ע׳ני
אל־גאמסי, הודיע, כי הוא מוכן
״לשבת עם כל פלסטיני המוכן
לשבת עימו, אף אם זה איש

כך חזר עזר וייצף מן לעמדה
שנקט בה לפני שהסתבר עם הליכוד,
כאשר הודיע, בראשית
שנות ה־סד, כי הוא מוכן לנהל
משא־ומתן גם עם יאסר עראפאת.
מכיוון שאיש אינו מציע שממי
שלת־ישראל תיכנס להידברות עם
מי שאינו מוכן להידבר עימה —
דבר שהוא בגדר אבסורד — הרי
תשובתו של וייצמן מספיקה כדי
לסתוח דף חדש.

המימשל הצבאי היש דווקא
לגרש את שני
המתונים ביותר בגדה
היתד, זאת טעות חמו
פחות.

ראלי דאג המנהיגים המערבית.

בהופיעם בווינה, הקסימו שני
המנהיגים את העיתונאים — כסי
שהודיעו דווקא העיתונאים היש ראליים.
הם לא נטשו לרגע את
העמדה העקרונית, שבה דגלו גס
לפני גירושם: שהשלום יתבסס על
דו־קיום של שתי מדינות עצמאיות,
ישראל ופלסטין, שתהיינה זו
בצד זו.
הם לא הסתפקו באמירה. אחרי
גמר המסיבה הרשמית, ניגשו דווקא
אל העיתונאים הישראלים, שוחחו
עימם בלבביות ושתו עימם
קפה. סארטאווי נהג כמוהם.
הישראלים, שרובם אינם יונים,
הופתעו לטובה. הלא־יהודים נדהמו,
מיהרו לדווח לעיתוניהם. גם
דוברו של הקאנצלר, שנכח במ קום,
הודיע שעליו למהר ולספר
על כך לקרייסקי.
י ד־ כ רז ד. למעשה לא היתה
זאת הסצנה הראשונה מסוג זה.
היא נערכה, קודם לכן, בכל ה־מיפגשים
של השניים בארצות־הברית.
אלא
שבאמריקה מקיימת השגרירות
הישראלית פיקוח של ברזל
על שליחי העיתונות הישרא לית,
ושום דיווח מסוג זה אינו
מגיע אל העיתונות הישראלית החופשית
מכתביה בארצות־הברית.
בווינה אין לשגרירות יד־ברזל, ויכולים
העיתונאים
הישראליים
לדווח משם את האמת.
כאשר ידון בית״המישפט העליון
בירושלים, בשבוע הבא, בעתירת
ראשי־העיריות לחזור לבתיהם,
בטענה, כי הגירוש היה בלתי־

ה שטחים
אוז־־סיאד 3 .חדל
דאיבי״העיריות המגררשים,
חקם ינזו את הישראלים,
והדהימו אוז האחרים
בכישתם המתוגה והסבירה
מעולם לא תרמה ממשלת־ישראל
תרומה יותר גדולה למאמץ־ההס״
ברה של העם הפלסטיני כמו בש עה
שגירשה את ראשי־העיריות
של חברון וחלחול.
השבוע הופיעו שגי המנהיגים
במסיבת־עיתונאים בווינה, אחרי
שנפגשו עם ברונו קרייסקי. היה
זה זמן קצר אחרי שקרייסקי הכריז
בפומבי כי אינו מוכן להזמין עוד
את נציגי אש״ף לישיבות האינטרנציונל
הסוציאליסטי, כל עוד
קיימות בתוקפן ההחלטות של ה מועצה
המהפכנית של פת״ח, ש נתקבלו
באח דביוני בדמשק, וש־ביטאו
הקצנה ניכרת בעמדות תנועתו
של יאסר עראפאת (העולם
הזה .)2233
בהופיעם בחסותו של קרייסקי,
קיבלו שני ראשי־העיריות למע שה
את הקו הזה. יחד עימם הופיע
עיצאם סארטאווי, השליח ה בכיר
של יאסר עראפאת באירופה,
הידוע באחד מראשי מחנה־השלום
באש״ף, וכאיש המקיים
את המגעים עם ראשי מחנה־הש־לום
הישראלי.
קפה עם ישראלים. אילו
גירשה ממשלת־ישראל שני תמו־מי־מוח
קנאיים, היה המעשה מזיק

ח ״כ וייצמן וגאמסי
גס עם עראפאת
חוקי, ייקבע אם סאהד קוואסמה
ומוחמד מילחם יסיימו סוף־סוף את
האודיסיאה שלהם.

תזכורו*
״זוהי החקירה הכדולה
ביותר בתולדות המדיגה,״
אמר מנחם בכין
השבוע מלאו חמישה שבועות להתנקשות
בחיי ראשי העיריות של
שכם ורמאללה, אשר רגליהם נק טעו
! לנסיודההתנקשות בחיי ראש
עיריית אל־בירה, שבה נפצע קשה
חבלן מישטרתי דרוזי: ולהטמנת
מיטען־נפץ בשוק של חברון, ש פצע
רבים.
לפי דוברים ממשלתיים, נמצאת
החקירה ״במבוי סתום״.
העולם הזה 2235

חולירע בריבוע
נ ו הגי עהל כנ ס ת הצע ת־ חוק
לסתימת ב העיתונות, המתעטפת
באיצטלה של ״חזק הגנת הפרטיות־ף
( חוץ לאודם־ המליאה של הכנסת תלוי לוח גדול, ועליו 120 לוחיות הנושאות
1את שמות חברי־הכנסת. כאשר נמצא חבר־הכנסת בבניין (ולאו דווקא במליאה),
הלוחית שלו מוארת. כך ניתן לסקור במבט אחד כמה מחברי־הכנסת מצויים במישכן,
ומי הם.
ביום השני, השלישי והרביעי של השבוע האחרון היתה תכונה מוזרה ליד לוח
זה. כמה פעמים בכל שעה ניגשה אליו גורית חפץ ,״ראש הלישכה״ של השר שמואל
תמיר, בליוויית פמליה של עוזרים ומשרתים ממישרד־המישפטים, וספרה את הלוחיות
המוארות.

המטרה: לוודא אם יש ככניין רום להצעת ״חור הגנת הפרטיות״
שד שמואל תמיר.
גם ותיקי הכנסת אינם זוכרים תכונה מוזרה כזאת סביב הצעת־החוק .״זה הפך
אצלו עניין כפייתי,״ אמר אחד מאנשי־המפד״ל, בנימה משועשעת. גם שאר חברי-
הכנסת הבחינו בכך.

החלטתו של שמואל תמיר להעכיר ככנסת את הצעת ״חוה הגנת
הפרטיות״ שוב אינה כמיסגרת טיפול נורמלי כהצעת־חור נורמלית.
כשכיד תמיר, זה הפך עניין שד חיים ומוות.
הוא הביא את הצעת־החוק לדיון בכנסת ביום השני שעבר. אחרי ויכוח ממושך,
שבו שפכו עליו כימעט כל הנואמים קיתונות של ביקורת חריפה, ולפעמים ארסית,
הגיע תורו להשיב ולהעמיד את ההצעה להצבעה .״ראש הלישכה״ גילתה בלוח כי
אין רוב — והשר הודיע כי ישיב בפעם אחרת. עליו ״לחשוב״ על התשובה. היתה לו
סיבה טובה לכך — כי באותו יום כבר נחל תבוסה אישית בלתי־רגילה, כאשר חברי
הקואליציה נטשו אותו בהצבעה על הצעת־חוק אחרת, וההצעה ״הוחזרה לממשלה״
ברוב קולות.
למחרת היום הופיע הסעיף שוב בסדר־היום. אבל הדיונים על נושא אחר התמשכו,
חברי־הכנסת בבניין התמעטו, אנשי האופוזיציה היו בכוננות — ושוב לא היה רוב
מתאים. ההצבעה נדחתה.
ביום הרביעי הגיעה הקומדיה לשיאה. שוב הופיע הסעיף בסדר־היום, בין ההצעות
לסדר־היום שנקבעו לאותו יום. בזיכרוני נדלקה נורה קטנה. שלפתי את תקנות־הכנסת,
ומצאתי בו סעיף נשכח: שאסור להביא עניין ממשלתי לדיון ביום הרביעי, אלא
אחרי שהסתיים הטיפול בכל הצעות־החוק וההצעות־לסדר־היום של חברי־הכנסת, אשר

שמואל תמיר ככנסת
וזפאשיסטים הם בעד הפרטיות
המוחץ שהוא קיווה לו, היה עליו למנוע את יצירתה של חזית כזאת, ולהעמיד פנים
כאילו מכוון החוק נגד העולם הזה בילבד( .זהו אותו הטכסים שבו נקטו לפני 15 שנים
בעלי חוק־לשון־הרע, שקראנו לו, לפי ראשי־התיבות שלו, בשם חוליר״ע. תמיר, שהתנגד
אז לחוליר״ע, מפעיל את אותה השיטה כדי לחוקק עכשיו את חוליר״ע ).2

יותר מכל חשש תמיר שמא יפרסמו עורכי העיתונים היומיים
הודעת־־גינוי מאוחדת וחד״משמעית נגדו. הוא היה מוכן לשלם מחיר
ככד כדי למנוע זאת.
לשם כך נערכה שורה של ישיבות בהולות, שבהו השתתפו נציגי העורכים,
תמיר והיועץ המישפטי לממשלה, שבלט בגישתו המאוזנת, לעומת הקיצונות של תמיר,
שנראתה גם לעורכים כ״גישה כפייתית״.

(שגור את הו־אי!

להן מוקדש יום זה. באותו יום נקבעו לדיון כימעט 20 הצעות של חברי־כנסת —
המצריכות שמונד, שעות טובות.
שיגרתי הודעה על כך ליו״ר, וזה הסכים שהצדק עימי. העניין של תמיר הוצא
מאמצע סדר־היום והועמד בסופו. תמיר בא, התווכח, שלף את חוברת התקנון —
אך הסעיף היה חד־משמעי.
השעות התארכו, ומיספר חברי־הכנסת של הקואליציה התמעט. לאיש מאנשי
הליכוד לא היה חשק לקלקל לעצמו את סדר־היום האישי שלו ביגלל שיגעון פרטי
של שמואל תמיר, שאינו פופולרי גם בין חבריו. נורית המיסכנה ניגשה שוב ושוב
אל הלוח. לבסוף נוכחה לדעת כי אין רוב בטוח, ושמואל תמיר נטש את הבניין בזעם.
פרט אופייני לגבי יחס הכנסת לתמיר: גם אחרי שתמיר כבר יצא, והאור כבה
בלוחית שלו על לוח־הבקרה, לא האמינו חברי־הכנסת שאין זה טריק .״הוא מסוגל
לצאת כדי שנחשוב שהלך, ואחרי שנצא יחזור ויערוך את ההצבעה,״ אמר איש
מרכזי של המערך. גם אחרי שהסתבר כי תמיר הודיע רשמית למזכיר־הכנסת כי
דחה את ההצבעה ליום השני הבא, לא נרגעו הח״כים .״הוא מסוגל לכל,״ אמר אחד
מהם .״לכל שר אחר הייתי מאמין, אך לא לתמיר,״ הוסיף שני.
ואכן, כמה ח״כים חיכו עד הסוף המר״ כדי לוודא לגמרי שתמיר לא הטמין להם
מלכודת.

הזרזירים שד חוק״העורב
^ כל שהתקרבה ההצפעה, כן התבהרה תופעה מוזרה מאוד.
״ עניין ההגנה על הפרטיות הוא, בכל העולם, עניין של השמאל והמחנה לליברלי,
המגינים על זכויות־האדם. הכוונה היא,׳ כמובן, להגנה מפני השילטון, הבנקים והחברות
הגדולות המאיימים כיום על פרטיות האדם באמצעות המחשבים הענקיים.

והנה, הצעת־החוק של תמיר פילגה את הכנסת כצורה חדה
וכרורה: הימין הקיצוני התייצכ לימינו, וכראשם הפאשיסטיס
המוכה קים.

משה שמיר נשא נאום תקיף, שבו לא זה בילבד שהגן בלהט על הצעת־החוק,
אלא אף האשים את תמיר על כי ״נכנע״ לעיתונות. עמוס הדר הודיע לראשי המערך
שיצביע בעד הצעת־החוק.
מה הקשר בין חוק־הגנת־הפרטיווז ובין הגישה הסמכותית, הדיקטטורית, של
חסידי גוש־אמונים?

תיתכן על כך רק תשוכה הגיונית אחת: סתימת פי העיתונות.

״תגיד לי מי חבריך, ואגיד לך מי אתה \״ אומר הפיתגם העממי .״הלך הזרזיר
אצל העורב,״ נאמר במקורות .״תגיד לי מי מצביע בעד הצעת־חוק, ואגיד לך מה
הכוונה האמיתית שלה,״ אפשר להוסיף.

התפלגות הכנסת הוכיחה, כצורה שאין כרורה ממנה, כי זהו
אכן הוק כימעט־פאשיפטי, המתעטף באיצטלה של חוק ליברלי —
כפי •טנטען כסידרה זו.

הודעה סחוטה
64 פני הכאת הצעת־ החוק לדיון בקריאה הראשונה עשה תמיר מאמץ כביר
/כדי לשבור את החזית האחידה של העיתונות נגדה. כדי להשיג לעצמו את הרוב

הישיבה האחרונה נערכה ביום הראשון בשבוע שעבר, ערב הדיון בכנסת. המטרה
של תמיר: להשיג בכל מחיר מיסמך כלשהו, שניתן יהיה להציגו בכנסת כהסמכה של
העיתונות להצעתו.
לשם כך היה מוכן לזרוק לעיתונות פירורים קטנים, ולאחר מכן גם פירורים
גדולים יותר. הוא ויתר על כמה מניסוחי הצעת־החוק (ובכך אישר, למעשה, את אשר
נאמר עליהם בסידרה זו ).תמורת זאת השיג מן העורכים חתימה על ״הודעה משותפת״,
שבה נאמר, בעברית משובשת למדי, שנכתבה כנראה בחיפזון רב המישלחת
(של העורכים) הודיעה לשר שהיא רואה בחיוב את השינויים שעליהם סוכם, ומעריכה
זאת. יחד עם כך הודיעה המישלחת לשר כי נותרו עוד מיספר נושאים בהצעת־החוק
המחייבים לדעתה שינויים נוספים, ובשעה שהחוק יובא בפני ועדת־החוקה־חוק־ומישפט
של הכנסת, יביאו נציגי העיתונות את השגותיהם אלה...״
היתה זאת מלאכת־מחשבת של שיטת־תמיר. העורכים, שהסכימו לנוסח זה, לא
היו מודעים לכך כי תמיר ישתמש בה כראייה לכך שהעורכים הסכימו להעברתה של
הצעת־החוק לוועדה — דבר שכלל לא עלה על דעתם. בסך־הכל ביקשו לציין כי תמיר
הסכים לכמה הקלות. אך שהצעודהחוק עצמה אינה קבילה.

למחרת היום השתמש תמיר כמיפמך הזה. הוא העמיד פנים
כי העורכים הסכימו להצעת־החוק, וכי נותרו דק במה בעיות, שניתן
להתגבר עליהן כוועדה של הכנסת.

פרט אחד בנאומו העיד על אופיו של האיש יותר מכל דבר אחר. העיתונות
מתנגדת להצעת־החוק בתקיפות רבה. אך כמה מן העורכים סברו כי ההגינות מחייבת
אותם לתת מקום בעיתוניהם גם לדיעה ההפוכה, ועל כן פירסמו כמה מאמרים של
מישפטנים שתמכו בהצעת־החוק. בנאומו בכנסת טען תמיר כי עובדה זו מוכיחה כי
העורכים עצמם הרגישו, בסתם ליבם, כי הצעת־החוק טובה וצודקת!

״האיש פשוט אינו מכין מה זאת הגינות,״ רתח עורך אהד, כששמע
עד כך.

החוכרת הכסולוק
ך• אשר הציג תמיר את הצעת־החוק, הודיע בנאומו על התיקונים שהוא מסכים
להם — כסי שסוכם עם מישלחת־העורכים.
הדבר עורר זעם כללי במליאה. נוצר מצב אבסורדי: לפני הכנסה היתה מונחת
רק ״החוברת הכחולה״ — הצעת־החוק הממשלתית, המודפסת לפי הנוהג על נייר כחול.
היא כללה את הנוסח המקורי של הצעת־החוק של תמיר. אך הנה בא תמיר והודיע
בעל־פה כי שינה סעיפים רבים בנוסח זה.
״על מה צריכה הכנסת להצביע?״ צעקו חברי־הכנסת מכל עברי האולם.

מספסלי המערך, ש״י, של״י ור״צ נשמעה הדרישה בי השר יכטל
את ״החוכרת הכחולה״ ,יגיש את הצעת־החוק המתוקנת בחוברת
כחודה חדשה, ויביא אותה לדיון ולהצבעה.

כאשר השמיע ח״כ אמנון רובינשטיין דרישה זו, בטענה שאינו יכול לדון על
דברים שאמר תמיר בעל־פה מבלי להגישם בכתב, לעג לו תמיר בגלוי וטען כי
פרופסור למישפטים כמוהו, מי שהיה דיקן הפקולטה למישפטים בתל־אביב, יכול גם
לדון על דברים שהוא שומע בעל־פה.
תמיר סירב בהחלט לקחת את החוברת הכחולה בחזרה ולהגיש אחרת, כי הדבר
(המשך בעמוד )46

עים ולא בסרטים הטובים. בסרטים הגרועים,
הוואי חמש אפס ודומיהם, מסתערת
המישטרה על החוטפים ומחפשת אותם
בקול־תרועה רמה, כשהיא מפגינה שרירים
ועורכת מסיבות־עיתונאים. בסרטים
הטובים נוהגת המישטרה באיפוק ובשכל,
כשרק חיי הילד עומדים לנגד עיניה.
כיצד היתד נוהגת כל מישטרד, אחרת
בשלבים הראשונים של הפרשה ז ראשית,
לא היתד, המישטרה חושפת עצמה לעיני
החוטפים, כאשר אפשר להניח שהם צופים
על בית מישפחת החטוף. מיד אחרי קבלת
ההודעה על החטיפה היה נשלח רק אדם
אחד, מקצועי, לבית החטוף, והוא היה
מנהל את המשא־ומתן עם החוטפים, כש הוא
מסביר להם בשיחות הטלפון :״אני
ידיד•מישפחה. האב והאם נרגשים מדי
מכדי לדבר איתכס.״ כך היה בעשה נסיון
להציל את חיי הילד, עם או בלי תשלום
דמי־הכופר. תחת לנהוג כך, הוקף הבית
במאות שוטרים ובאוטובוסים. שוטרים
ואנשי מישמר־הגבול נראו בסביון ואחר־כך
בשכונות הסמוכות לחבית שבה הונח
הכסף.
אל הבושה הגדולה, של הימלטותו של
צבי גור מידי השוטרים שארבו לו ליד
חבית הכסף, מצטרפת• עתה, לאחר פיע־נוחה
הכמעט מלא של הפרשה, בושה

נ מ שו 24 ימים פרפרה מישפחת ירדן בין תיקווה ובי! יאוש -

ף י שבוע שעבר הגיש ח״כ אורי
4אכנרי שאילתה בת ( 101 שאלות
לשר-הפנים, הממונה על ה־מישטרה,
הד״ר יוסף בורג. השאלות
שהוצגו בשאילתה פורסמו ב
גליון ״העולם הזה״ 34 צצ.
אחרי מעצרו של צבי גור כ־חשוד
בחטיפה, ואחרי שהודה בחטיפה
והוביל את חוקריו לשוהה
מבוסה פח, שבה היתה טמונה
גופתו של אורון ירדן, הגיש אכנרי
שאילתות נוספות לשר-הפנים :
(א) אודה לכבוד השר אס
ישיבני מדוע לא פירסמה המיש
טרה, מיד אחרי החטיפה, את
העובדה שאורון ירדן ז״ל סכל מ־מהלת־נשימה
ונטל תרופת ״קודאין״
.האם העובדה שהחשוד בחטיפה,
צבי גור, לא ידע על
כך, לא סיבנה את חיי הילד!
(ב) מתי העבירה המייטטרה
את מספרי השטרות המסומנים לידיעת
הבנקים? האם נכון שהחשוד
בחטיפה, צבי גור, הפקיד
כמה פעמים כסף משטרות
אלה בבנקים מבלי שנתפס.ץ
(ג) האם נחקרה חברתו •טל
צבי גור, המתגוררת בבית ליד
החבית שבה הוטמן הכסף, בשבועיים
הראשונים לחקירה?
>ד) האם זה נכון שעל פי ניתוח
מדעי של קולו של צבי גור,
בפי שהוקלט בשיחות הטלפוניות
שלו, ידעה המישטרה שככל הנראה
אורון ירדן אינו ככר בין
החיים, עוד בשלבים הראשונים של
החקירה?
^ ם עתה, אחרי שפרשת החטיפה של
י* אורון ירדן הגיעה לסיומה הטראגי, קשה
להשתחרר מהרושם, שהטיפול של המיש־טרה
היה שלומיאלי, חובבני ונעדר כיש־רון.
אחרי שגופתו של אורון הוטמנה
בבית־הקברות של סביון, וצבי גור הודה
בחטיפה, ברור שרק שגיאותיו של החוטף
או מופרעותו הנפשית הם שדחפו אותו
לעשות צעדים שהביאו להסגרתו. מעשי
החוטף הם שהובילו את המישטרה לפית־רון
התעלומה, ולא היכולת של המישטרה.
כשבא צבי גור לבנק. הפועלים ברחובות
והפקיד 11 אלף לירות בחשבון החדש
שפתח שבועיים קודם לכן, היה כמי שמסר
את כרטיס הביקור האישי שלו לניצב
משה טיומקין, אחרי שכתב עליו :״אני

חטפתי את הילד, שמי צבי גור, בואו
לאסור אותי.״
השגיאה הראשונה של המישטרה מעלה
בוודאי חיוך של בוז על פניו של כל חוקר
זוטר במישטרה של מדינה׳ המנוסה ׳בחטי
פות:
ההסתערות על הפרשה כמו על יעד
מבוצר. מפקדי מישטרת תל-אביב, כמו
רבים אחרים, צופים בוודאי בסירטי קולנוע
ומושפעים מהם. אלא שמפקדי המיש-
טרה צופים בוודאי בסרטי החטיפה הגרו־

נוספת. עתה התגלה שגור לא היה צריך
לרוץ רחוק מדי. במרחק של כ־ 40 מטרים
מהחבית מצוי בית הורי חברתו. אחת
הנקודות הציניות ביותר בפרשה היא שחברתו
סופרת ספרי־ילדים וכי יהודה אייר
את אחד מספריה שהתפרסמו.
השוטרים שדלקו באותו הלילה אחר
הדמות שהסתלקה מתחת לאפם עם הכסף,
לא היו יכולים להבין כיצד בלעה האדמה
את החשוד. כלבי־גישוש שהובאו בשלב
הרבה יותר מאוחר — גם זה מחדל של
המישטרה — נעצרו ליד בית הוריה של
חברתו. בשלב הרבה יותר מאוחר נערך
בבית חיפוש, כפי שנערך בכל יתר הבתים
שבנווה־נאמן. מאומה לא התגלה. היום
כבר ברור, כי לו היתד, נערכת חקירה
רצינית של הוריה של חברתו, זוג קשישים
ממוצא פרסי, הידועים במושב כזוג
צנוע ופרימיטיבי למדי, הם היו מספרים
על הבת ועל החבר שלה, שהגיע באמצע
הלילה. לו היתה נחקרת, יתכן שהיתה
מוסרת לחוקרים חוטים המובילים אל הח בר
שלה. כיום נראה כאילו היא אינה
מעורבת בפרשה, לפחות לא בתחילתה.
באותו שלב יתכן מאוד שלא היתה חוששת
לספר לחוקרים פרטים שהיו מובילים
אותם לכיוונו של צבי.

הבית המפורסם
בנווה נאמן

המקום שבו נמצאה הגופה
מתי נרצח הילד?

^ דד פרשה עלומה היא פרשת התרו-
? פות שאותן היה אורון ירדן מקבל.
אורון סבל מברונכיט קשה וקיבל טיפול
בתרופת קודאין ממש ערב חטיפתו. ד,מיש-
טרה ידעה כך מפי ההורים, אולם על פי.
הוראותיה לא סיפרו על כך ההורים לאמ־צעי־התיקשורת.
כך -שגם צבי גור, במי דה
ואורון עצמו לא סיפר לו על כך,
לא יכול היד, לדעת דבר על מצבו האמיתי
של הילד שבידיו.
המישטרה הזדרזה לפרסם שהילד מת
עוד לפני ששולם הכסף. היא עשתה כן
לפני סיום הניתוח־שלאחר־המוות והבדיקות
הפאתולוגיות. אך עדיין לא פירסמד,
כיצד נפטר אורון ירדן. ידוע רק ששילוב
של קודאין עם סמי־הרדמה מסויימים יכול
להיות הרה־אסון.
בלהיטותם הרבה לנסות וליטול לעצמם
את התהילה המגיעה לטיפשותו ולחוסר־זהירותו
של צבי גור, סיפרו מפקדי
מישטרת תל-אביב, לאחר שגופתו של
אורון נמצאה, סיפור פנטסטי.
לדבריהם, כבר ב־ 11 בחודש, יום אחרי

שהכסף שולם, הם ידעו את זהות החוטף.
בתא הטלפון שממנו נערכו שיחות הטלפון
של צבי גור עם בני מישפחת ירח,
נמצאה פחית טינר ועליה טביעת־אצבע.
מאחר שלגור היתד, הרשעה קודמת — הוא
ישב בכלא — הצליח מחשב המישטרה
לזהות את בעל טביעת האצבע. מה*11
בחודש ועד ליום השישי האחרון, עת
נעצר צבי גור, עברו 17 ימים ארוכים
כשאול, לא רק למישפחת ירדן אלא גם
לציבור גדול של אזרחים שכאב את כאב
המישפחה. המישטרה ניגשה אמנם לביתו
של גור, ברחוב ביאליק 13 בנתניה, אך
אשתו מסרה שהוא לא בבית וכי הוא
משרת במילואים. היחידה הצבאית דיווחה
ששרות המילואים של גור נדחה והמיש-
טרה פנתה לבית שבו התגורר גור עם ידי דתו
הסופרת, ברחוב הרב קוק 38 .בהרצליה.
למישטרה היה גם ידוע מקום מגוריהם
של הורי חברתו, הבית המפורסם
בנווה־נאמן. אך כל אותן נורות
אדומות לא הובילו את המישטרה לערוך
את המצוד הגדול ביותר בארץ אחרי
צבי גור, וזאת חרף הסיפור שהפיצו
טיומקין וחבריו על המידע המוקדם שלהם.
הם הסתפקו בכך שלא מצאו אותו באחד
מהבתים שלו, כאשר ביקרו שם. אגב,
בניגוד לפירסומי המישטרה, גם הכתובת
שאותה מסר גור לבנק לא היתה כתובת

כשגודל נגה תלוי בין נושעים חסוי־מצטן ושוטרים חסוי־יכולת

מזוייפת. היתה זו כתובת של קרובי מיש-
פחתו, מישפחת גורביץ, המתגוררים ברחובות.
קשה
היה שלא לתמוה למישמע השיר־סום
אותו נתנה המישטרה לעובדה, שהיא
סימנה את שטרות הכופר ומרחה אותו
בזרחן. לו היה החוטף מקצועי, כפי שנראה
בתחילה, הוא בוודאי היה שורף את
הכסף מבלי להשתמש בו, ועיקבותיו לא
היו מתגלות לעולם.
אולם גם אחרי שעשתה שגיאה זו, לא
ניצלה המישטרה את החיוב שבמעשיה.
ההודעות לבנקים, עם רשימת מיספרי השטרות
המסומנים, הגיעו רק כעבור כמה
ימים. אל הרשימות הצטרפה הוראה לבדוק
כל הפקדה מעל ל־ 50 אלף לירות.
גור עצמו הפקיד בבנק הפועלים ברחובות
ובבנק בנתניה סכומי־כסף מדמי־הכופר
מבלי שנתפס, עוד לפני ההפקדה שהביאה
ללכידתו ברחובות. בידי הבנקים לא
היו הרשימות -ועל פי הוראת המישטרה
נבדקו רק הפקדות שמעל ל* 50 אלף
לירות. רק המזל העיוור הוא שהביא לכך,
שגור ערך את אחת ההפקדות שלו בבנק
הפועלים ברחובות, אחרי שהגיעו הרשימות,
וכי מנהלת אותו סניף בנק, יעל
גורבן, גיסתו ובת כתתו של הרמטכ״ל
לשעבר מוטה גור, היא בעלת חוש בלשי
ויסודית יותר מחוקרי המישטרה.

שלבת בדיקת קול עם בדיקה של מכונת-
אמת, ידעו החוקרים, אם כי לא בוודאות,
עוד אחרי שיחת הטלפון הראשונה שאורון
כבר איננו בין החיים.
בחקירתו של גור השתתפו טובי החוק
רים
של מישטרת ישראל. הם איפשרו לו
תחילה למסור את גירסתו באופן חופשי,
תוך שהוא נותן הסברים שיקריים שונים
לשאלות שהוצגו לו. רק אחרי כן החלו
החוקרים לגלות בזה אחר זה את קלפיהם,

__ זיהויו של
הקול המוקלט
ן• 0כשנעצר סוף־סוף צבי גור, ויחד
עמו נעצרה חברתו הסופרת, וסגן
(מיל׳) ביחידת המילואים של גור, שעד
היום אין הוכחות לכך שהוא היה מעורב
בחטיפה, לא הצליחה המישטרה לשבור
אותו במשך שלושה ימים תמימים. במיק־רה
של גור לא יכולה היתה המישטרה
להרשות לעצמה להפעיל כוח ולהכות אותו,
כפי שהיא נוהגת לעשות במיקרים
רבים אחרים. הפרשה היתה במרכז ההתעניינות
ובראש הכותרות וכל צעד של
המישטרה עשוי היה להיבדק בזכוכית מגדלת.
אולם חוקרים מנוסים היו יכולים
לשבור את גור, שהתגלה כאדם חלש אופי
ובלתי מאוזן, עוד הרבה קודם לכן. רק
כשהוכח לגור שקולו זהה לקולו המוקלט
של החוטף, וכי הקביעה נעשתה על־ידי
מעבדה מדעית, הוא נשבר, הודה בכל
ולקח את חוקריו למקום קבורתו הארעי
של אורון. אגב, על פי מיסצאים של מעבדה
פרטית, המשוכללת ביותר בארץ, ד,מ
תוך
שהם מקשים על החשוד וגורמים לו
שיסתור את עצמו שוב ושוב. המטרה
היתה אחת: להביא את החשוד לגלות
היכן נמצא אורון. אולם למרות שהחוק רים
השתמשו במירב השיטות והנסיון
שצברו במשך עשרות שנים, מאן גור לחזור
בו ולהודות.
מצב זה נמשך עד לשעות הערב המוק דמות
של היום השני השבוע. בשעות
אחר־הצהריים תוכנן להעמיד את גור ל־מיסדר־זיהוי.
אולם אפשרות זו נדחתה והחוקרים
העדיפו לגלות לו קודם קלף נוסף,
במטרה שהפעם יישבר. עד אז הסתירו
החוקרים מגור את תוצאות בדיקת הקול
במעבדה. התפנית חלה כאשר הושמעו
באוזניו הקלטות קולו וההקלסות שנעשו
בזמנו בטלפון, בזו אחר זו. גור הקשיב
להקלטות ולפתע פרץ בבכי. המילים ה ראשונות
שאמר אחר כך היו :״תביאו את
האמא, אני רוצה להסביר לה מה קרה
עם הילד שלה.״
באותו רגע נפלה אבן מלב החוקרים.
מאמץ של עשרות שעות חקירה רצופות,
מאז נעצר גור, נשא לבסוף פרי. מכאן
ואילך היתה כבר המלאכה קלה. גור הודה
בביצוע החטיפה וגילה לחוקריו היכן נמצאת
גופתו של אורון.
מרגע זה. פעל הכל במהירות. בשעה 8
בערב הגיעו החוקרים לשדה הנמצא בין
בית־ההבראה הצבאי על־שם גולדמינץ
בדרום נתניה, ושיכוני שכונת נאות שקד,
שממולו. סמוך לכביש שולי, החוצה את
השדה, נתגלתה גופתו של אורון. היא
היתה מוסתרת בתוך שוחה, כשעליה מכסה
פח חלוד. כשהחוקרים התקרבו למקום
הם הרגישו בצחנת הגוף המת, שהיה
בשלבי ריקבון מתקדם.

בחירת הילד
— מיקרית

עמום ירדן אחרי הגיע הבשורה המרה
להמתין עד שיבוא המפקד

} 1פי הגירסה שפירסמה המישטרה,
* מראים מימצאי החקירה, כי הילד
מת ביום השלישי, ה־ 6ביוני, בשעות
אהר־הצהריים. בליל אותו היום, סמוך
לשעה ,11.30 בוצעה עיסקת הכופר עם
החוטף. בהתאם לכך היה, איפוא, אורון
מת עוד לפני שהחוטף קיבל את הכסף.
אולם נראה שגירסה זו אינה מבוססת על
תוצאות בדיקה׳ פתולוגית, אלא על העדות
שמסר גור בהודאתו במישטרה.
לקרובי המישפחה ולשוטרים השוהים
בבית מישפחת ירדן בסביון, נודע דבר
(המשך בעמוד )42

מיפגש כל הדיינים:
שד אס׳ מתאספות ש

הדיינים

הם רחל ומשה דיין, שהגיעו מביתם שבצהלה
לנתניה, כדי לחווה בהקרנת־הבכווה של הסום
מלך ליום אחד, אותו ביים בנו של דיין, אסי, בבכורה

פגשו ידידים ותיקים כמרדכי סורקים (משמאל) ,מי שהיה חבר-
הכנסת, הוא הגיע להקרנה מביתו שבכפר־סבא. רחל לבשה
שימלה הדורה, בעוד שדיין הגיע בחולצה לבנה פתוחה.
ך> כר־הכנסת משה דייו ואשתו
/ /י * הגיעו!״ הכריז השחקן גבי עפד
רני, במדי שוער בית־מלון, ליד בריכת-
השחייה, כשמיקרופון בידו.
״הגיעה רות דיין, אמא של אסי,״ הכריז
שוב.
״ועתה, מחיאות כפיים חזקות, אשתי,
ורדה, הגיעה,״ בישר גבי לקהל הרב ש־דתאסף
במלון בלו־ביי בנתניה, כדי לחזות
בהקרנת־בכורה של סרטו של אסי
דייו•
נשימה ולחיצת־יד

נשיקה לאמא

מעניק אסי לרות דיין, שהגיעה ׳ארצה לחופשת־קיץ
ממקום מגוריה בוושינגטון שבארצות־הברית. רות,
שנשאה עמה מצלמה, הנציחה את נכדיה בפוזות שונות במהלך הערב, כמו כל סבתא.

>> סי, כחולצה לבנה, שמתחתיה חול׳
צת־טי, ובמכנסי ג׳ינס דהויים, קיבל
את אורחיו בחיוך, שלא הסתיר את המתח.
את אמו חיבק בחום ואת ידו של
אביו לחץ ברשמיות כימעט מופגנת. אחיו,
אודי, הגיע בגפו, בלי האשד, והילדים.
ואילו אחותו, יעל, באה עם ילדיה. אמא
רות באה בלוויית הוריה הקשישים, צבי
ורחל שוורץ, וטרחה לצלם את נכדיה,
שהסתובבו על כר הדשא.
יותר מאלף איש נקבצו ובאו להקרנה
של הסרט מלך ליום אחד. עם הגיעם
קיבלו פונץ׳ ומתאבנים. מצב־הרוח שלהם
הרקיע לשחקים.
אסי היה עסוק בלחיצות־ידיים וברדיפה
מתמדת אחרי בנו הצעיר, אבנר .״רק

דחיפה למים

עשתה הדוגמנית רונית כספי, עם תום הקרנת הסרט. רונית
לא התנדבה לקפוץ לבריכה, אך אבי דיין, איש יחסי־הציבור
של מלך ליום אחד, דחף אותה. גס את קרוליין לנגפורד החליטו להטביל במים (מימין).

לכבוד הקרנת־בכורה
זי שדוחות המישפחה

השוווצי

הם רחל וצבי שוורץ, הוריה של רות
דיין, שהגיעו עם בתם לצפות בסרט
של נכדם, אסי. שוורץ שהוא טורך־דין, יצא לגימלאות כבר

לפני שנים רבות. אשתו רחל מרבה לצאת עם בנותיה, רות
וראומה וייצנזן, לאירועים שונים. משמאל במרכז: תראה של
אלף המוזמנים שהגיעו׳ לבכורה מסביב לבריכת־השחייה.

אל תתקרב יותר מדי לבריכה,״ הזהיר
אבא אסי את הדיין הקטן.
כשהסתיימה הקרנת הסרט זינקו אל
הבריכה כמה וכמה אורחים קטנים —
בתם של אסי ואהרונה, עמליה, בתם של
הזמר אושיק לוי וגרושתו אירית, דנה,
וילדיהם של הגשש גברי בנאי ואשתו
דפנה, יסמין ואורי.
שחייה ודיסקוטק
יץ קרנת ־הככורה

יחד

של מלך ליום יאחד

י * נערכה תחת כיפת השמיים, על הדשא
שליד בריכת־השחייה. כיסאות־נוח עמדו
לרשות הצופים. אותם שהשתעממו, סבו
מסביב לבריכה. ואילו שחקני הסרט הפגינו
את כושרם ברכיבה על סוסים.
את השחקנית קרוליין לנגפורד זרקו
לבריכה, ללא כל אזהרה מוקדמת, כש היא
עטופה באוברול השחור שלה. גם
הדוגמנית רונית (״קפיץ״) כספי נזרקה
לבריכה בלבוש מלא. הילדים שבחבורה
קפצו למים מרצונם החופשי, עם בגדיים
שהביאו עמם מן הבית. ואילו איש
יחסי־הציבור של הסרט, אבי דיין (כל
דימיון בשמות המישפחה הוא מיקרי ב החלט)
,נזרק לבריכה בעל־כורחו.
אחרי השחייה הלילית התקבצו האורחים
בדיסקוטק של בלו ביי. הם סיימו
את החגיגה בשעות הקטנות של הלילה.

האחים

אסי ואודי דיין, כשבתווך עומדת אשתו של אסי, אהוונה. אודי,
המתגורר בנהלל ועובד במשק שלו, נטל חופשה קצרה ובא לנתניה.
״אני מקווה שהסרט שלך מספיק טוב ולא מרחתי סתם,״ התלוצץ אודי עם אסי.

מ׳ יחקור את המישטרה?
(המשך מעמוד )39
האסון זמן קצר אחרי גילוי הגופה. אולם
הם התבקשו לעכב את הידיעה המרה
ולהמשיך לשחק בפני ההורים כאילו לא
קרה דבר, עד שיסתיים הזיהוי הסופי. ה־מישטרה
העדיפה שהקצונה הבכירה תימצא
בבית כאשר תימסר ההודעה להורים.
רק כאשר הגיע לבית מפקד מחוז תל-
אביב, ניצב משה טיומקין, יותר משעה
אחרי גילוי הגופה, הודיעו להורים, כי
אורון איננו.
הידיעה התקבלה על-ידי ההורים באיפוק
רב. בני המישפחה, ששלטו בעצבי־

אורון את מותו. גור מכחיש, כי הרג את
אורון מתוך כוונה תחילה, וטוען כי המוות
נגרם כתוצאה מתאונה. המישטרה לא
גילתה מהי גירסתו המדוייקת, אך הודיעה,
כי היא בודקת את העניין.
ממה שניתן היה לגלות על הודאתו של
גור, עולה כי הוא טוען שביצע את החטיפה
לבדו, ללא עזרתו של איש. לפי
גירסתו הוא התכוון לחטוף ילד כל שהוא,
ורק במיקרה נפל בגורלו של אורון להיות
הקורבן. גור הסביר, כי בא לסביון מכיוון
שידע, כי שם מתגוררים אנשים עשירים
היכולים לעמוד בתשלום הכופר.

על חמישסוה לערוך בויקה של נל
מחדליה בבושה זו, ולחסיק מסקנות
נגד האחראים ל של שות הטעויות
שנעשוולחוסרהאונים שלה
הם לכל אורך הדרך, לא איבדו אותם.גם
כעת. האם, פנינה, ואחותו של אורון,
ליאורה, התחבקו ומיררו בבכי חרישי.
האח, רועי, היה באותה שעה ביחידתו
בצבא. הוא קיבל את הידיעה שם ויצא
מייד במסוק הביתה. לבית הגיע גם עשרות
מכרים וחברים מייד אחרי פירסום הידיעה
ברדיו-.מסביב לבית התקהלו עשרות סקרנים,
שהצטרפו אל נציגי אמצעי־התיק־שורת
הרבים שצבאו על הבית.
המישטרה הודיעה כי גור מסר בחקירתו
גירסה לגבי הנסיבות והאופן שבו מצא

המניע לפשע הוא כנראה קושי כספי
שאליו ניקלע גור, אחרי שרכש לאחרונה
מכונית פולקסווגן במחיר של 115 אלף
לירות. הוא ביקש, כנראה, לכסות על
ההוצאה ולשפר באותה הזדמנות את מצבו
הכספי. גור גילה עוד בחקירתו, כי ביומיים
הראשונים לחטיפה הוא הסתובב עם
אורון במכוניתו, עד שאורון מת.
אחרי שהפרשה החלה להתפענח נראים
לפתע כל הפרטים הרבה יותר פשוטים.
החוטף עצמו נראה הרבה פחות מתוחכם
ממה ששיערו תחילה. נראה כי החטיפה

מפקד־מחוז טיומקין
לחקור ולהסיק מסקנות

בית הוריה שד החכרה בנווה־נאמן
רק 40 מטרים

כולה היתה חובבנית, ורק יד המיקרה,
שילוב של טעויות וחוסר היכולת של
המישטרה מנעו את פיענוחה עוד קודם
לכן. כך מסתבר עתה, כי נתיב הבריחה
של גור, בלילה שבו הסתלק עם הכופר,
היה בסך הכל 40 מטרים. השביל שדרכו
ברח הוביל ישירות אל בית הורי חברתו
הסטודנטית. אולם אף שוטר לא שיער
אז כי החוטף מתחבא ממש מתחת לאפו.
איש מהקצינים אינו מחכיש כי המיש־טרה
גיששה כל העת באפלה מוחלטת.
העובדה הבולטת ביותר היא, שהמישטרה
הצליחה לאחוז בקצה החוט של התעלומה,
רק כתוצאה מטיפשותו של גור.
קציני המישטרה מודים כי אילולא הפקיד
גור את הכסף המסומן בבנק, לא נראה
כי היו מצליחים לעלות על עיקבותיו.

מנהלת כנק־הפועלים כרחובות ;ורכן(באמצע) והפקידי־המגדה איצקוכיץ
השטר הראשון היה מסומן

״התיק
סגור*״

שר לשני העצורים האחרים, סגן
המילואים והחברה, אין כל שינוי
במסכת הראיות נגדם. הם מכחישים כל
קשר לחטיפה עצמה. לפחות לגבי הקצין,
ברור ני גור אינו קושר אותו בעדותו
לשלב כל שהוא בחטיפה. העדויות המפלילות
היחידות לגבי הקצין נשארו סימני
הזרחן המישטרתי. שנמצאו אצלו. פרקליטו
של הקצין, עורר־הדין משה אלוני,
עירער על מעצרו, והערעור ידון כניראה
ביום השישי השבוע.
אחד הדברים המדאיגים ביותר את ה־מישטרה
כיום, היא האפשרות שגור ימצא
בלתי־שפוי בדעתו ולא יועמד לבסוף
לדין. מייד אחרי גילוי גופתו של אורון
הביעו אנשי מישטרה חשש מפני אפשרות
זו. מעולם לא היתה המישטרה מעוני
יינת להביא חשוד לדין כמו במיקרה של
גור. אחרי המאמצים חסרי התקדים ועש רות
מיליוני הלירות שהשקיעה המישטרה
בפרשה, והפגיעה הקשה בתדמיתה כתוצאה
מהמחדלים, תהווה אי־העמדתו של
גור לדין בבחינת מכה מורלית קשה.

האפשרות שגור אינו יציב בנפשו הועלתה
עוד במהלך החקירה. היא התבססה
גם על אופן התנהגותו, אולם בעיקר קיבלה
את חיזוקה מעצם טבעו של הפשע.
קצינים רבים הביעו את דעתם כי רק אדם
בלתי־שפוי מסוגל לבצע בקור־רוח מע שים
כאלה.
עיקר החקירה מופנה עתה לגילוי אם
היו לגור שותפים למעשה. בקשר לכך
פורסם כי המישטרה מחפשת אחר אדם
נוסף, שהיה בעבר בלש מישטרתי. נוסף
לכך עומדות לפני החוקרים עוד שאלות
סתומות רבות על מהלך החטיפה.
יחד עם זאת ברור כבר עתה, כי יש
בידי המישטרה מירב החומר כדי להביא
להרשעתו של גור בחטיפה וברצח. אמר
על כד קצין החקירות הראשי של מחוז
תל־אביב, ניצב־מישנר, ארמנד לוי, מי
שהיה אחראי ישירות על חקירתו של
גור :״בשבילי התיק היה סגור מרגע
שהצטברו הראיות נגד גור. הייתי יכול
להביא אותו למישפט עוד לפני שהודה
וגילה היכן טמונה הגופה של אורון. אבל
היה לנו חשוב מכל למצוא את הילד.
עכשיו יש עוד עבודה לעשות, אבל בקשר
לגור העניין סגור.״
אך לא רק לארמנד לוי ולמשה טיומקין
יש עוד הרבה עבודה בפרשה. על המיש־טרה
לערוך בדיקה ראשונית של כל מח דליה
בפרשה זו, ולהסיק מסקנות מיידיות
נגד האחראים לשרשרת הטעויות ולחוסר
האונים שלה.
אולם אם יסתפקו בחקירה הפנימית של
המישטרה, תהיה זו שגיאה שעלולה לעלות
בחייהם של ילדים חטופים אחרים בעתיד.
על שר־המישפטים, או הממשלה
כולה, למנות ועדת־חקירה בלתי־תלויה
של אנשי מקצוע שאין להם כל קשר
עם המישטרה. מסקנות ועדת־חקירה זו
צריכות להיות מוגשות בהקדם האפשרי
ולהתבצע במלואן, גם אם פירושן יהיה
דילול הקצונה הבכירה של המישטרה ושל
מחוז תל-אביב ופיטוריהם של קצינים
וחוקרים.

התעשייה־האווירית, אלא אגף במישרד־הביטחון.
התעשייה־הצבאית מנהלת משק כספי סגור ואינה
מעבירה את רווחיה לחשב־הכללי.

כתחילת השנה היו כידי התעשייה־הצכאית
יתרות כסכום של יותר מ־ 4מיליארד לירות.

מודע נלבין
לעצמו גיוב

י*וגו קיף
ין בטל
מסע הרצאות
בעיקבות התקף־הלב הנוסף שלו יבטל כנראה
ראש־הממשלה, מנחם בגין, ססע־הרצאות שעמד
להיערך החודש ובחודש הבא.

כוונת כגין היתה לצאת למסע סיורים
והרצאות ככל רחכי הארץ; מיד לאחר
הבחירות בארצות־־הברית התכוון לערוף
מסע הרצאות שם. מקורביו של כגין החלו
ככר השבוע לפעול לביטול ההופעות שלו.

־ בן־נתן
המפד״ל סוערת כעיקבות הידיעות על
הסכם כין יושב־ראש מיפלגת־העכודה, ח״כ
שימעון פרם, לבין האיש החזק בסיעת
״למיסנה״ כמפד״ל, רפאל כן־נתן.
פרס ובן־נתן נפגשו לשיחה ארוכה, במהלכה הוסכם
שכאשר יעלה המערך לשילטון הוא יתמוך בד״ר
יוסף בורג ובסיעת לנזיפנה, מול האופוזיציה לבורג
בתוך המפד״ל — סיעות הצעירים וליכוד־ותמורה.

תמורת זאת הבטיח כן־נתן לפרס, להתגבר
גם על התנגדות בורג עצמו ולדאוג לכד
•טכ* 1<1כחודש יחליטו מוסרות המפד״ל
לפרוש מהקואליציה.

דוד קמחי מנכייל החוץ
דויד קמחי עומד להתמנות כקרוב כמנב״ל
מישרד־החוץ כמקומו של יוסף (״יוסי״)
צ׳חנוכר הפורש.
קמחי עסק בעבד בנושאי שרות־חוץ במישרד
ממשלתי אחר.

המעיר רו 1נה את ברמן
גורמים בכירים במיפלגת העבודה פנו לאחרונה אל
יושב־ראש הכנסת, יצחק ברמן, והודיעו לו שהמערך
יתמוך במועמדותו ליושב־ראש הבית, גם אחרי
הבחירות, כשהמערך יהיה בשילטון.

כרמן לא הגיב וסרב לגלות אם יציג את
מועמדותו גם ככנסת הבאה.

חקירה בביטוח
מישרד^הביטתון
אגף ההונאות של המישטרה, בראשותו של תת־ניצב
בנימין זיגל, פותח בחקירה על הדרך שבה נחתמו
כמה מחוזי הביטוח של מישרד־הביטחון.

החשד התעורר אחרי שהתגלה, שבמה
חוזי־כיטוה של המישרד נחתמו ללא מיברז,
ותמיד באמצעותן של אותן חכרות־כיטוח.
על פי ההערכה, אפשר היה להשיג חוזים
כאלה כמהירים נמוכים כהרבה.

מת לעשות בכסף?
מישרד־האוצר עומד ליזום דיון על השאלה מה
לעשות בכספים שהצטברו בתעשייה־הצבאית.
התעשידדהצבאית אינה חברה ממשלתית, כמו

שר־האוצר, ייגאל הורביץ, טוען ששר־האנרגיה,
יצחק מודעי, מכין לעצמו מקום־עבודה שיעלה כסף
רב לציבור, במקרה שהממשלה תתפטר או שהוא
יתפטר.

לקראת חנוכת תחנת־הכוח החדשה כהדרה,
דורש מודעי להקים חכרת חדשה, שתעסוק
כמיסחר וכהוכלת פחם. לדעת הורכיץ
אין צורך להקים חכרה חדשה, שתעלה כסף
רב, ואפשר להשתמש כמינהל־הדלק הקיים.
הורביץ טוען כי מודעי רוצה להבטיח את מקומו
בראש החברה אם וכאשר לא יהיה עוד חבר ממשלה.

הושלננה תוכנית
לסגירת אד־עד
במישרד־האוצר הושלם לאחרונה תיק־עבודה מיוחד,
ובו תוכניות מפורטות לסגירה מהירה של חברת
אל־על, אם וכאשר תחליט על כך הממשלה.

כין יתר התוכניות שכתיק: הקמת חכרת•
תעופה מקבילה, הנחיות לגכי תחזוק
המטוסים על־ידי חיל־האוויר, הנחיות לגבי
אחריות המדינה על נכסי החכרה כארץ
וכחוץ־לארץ, והכנת שדות תעופה
אלטרנטיכיים, כמידה שנמל־התעופה
כן־גוריון ישותק כעיקבות הזדהות עובדיו
עם מפוטרי ״אל־על״.
הטיסות חוזרות ריקות
טיסות הצ׳ארטר מישראל לארצות־הברית, היוצאות
מלאות, חוזרות כשהן תפוסות רק למחצה.

אחד התנאים לקבלת אשרת־כניסה
לארצות־הכרית הוא הצגת כרטיס טיסה
חלוד ושוב. גם אותם שאינם מתכוונים
לחזור לישראל רוכשים כרטיס הלוך־ושוב,
גם אם אינם מתכוונים להשתמש בו כשני
הכיוונים.

אחרי שהתברר כי זוהי תופעת־קבע, החלו חברות
הצ׳ארטר למכור מקומות בטיסה חזרה חרף העובדה
שכבר הוזמנו.

ה צי ר רונ ה
להישאר סגן

שלה. התעורר חשד שאישיות ככירה ביותר
הורתה לפקידי המינהל להניח למישפחה,
למרות צו כית־המישפט.
זמיר הכטיח לחקור כפרשה, ולגלות מדוע
לא נהרס הכית עד כה ומי הורה להתעלם
מצו כית־המישפט.

יאשרו שלב ב׳
ב מקלך
צפוי אישור הקמתו של שלב ב׳ בנזיפעל מקלף של
נויפעלי־יס־המלח. מיפטל מקלף אמור לעלות 160
מיליון דולר, מהם הוצאו כבר 85 מיליון על שלב א׳.

ועדת־השרים לענייני כלכלה עומדת לתת
אישור מוקדם להקמת השלב השני של
המיפעל, שיעלה 75 מיליון דולר.

תלונה על עוזרי 3ת
מנכ״ל מישרד־האוצר, הדי־׳ר יעקוב נאמן, מתלונן כי
עוזרי שר־התעשיה, גידעון פת, הם האחראים למסע
ההשמצות נגדו בעיתונות ובציבור.

שר־האוצר, ייגאל הורביץ, הכטיח למנכ״ל
מישרדו לטפל ככעיה ו״לתת לפת על
הראש.״

.,או־קיע״ רוכשת
א״רבוס
חברת ארקיע עומדת לרכוש מטוס איירבוס צרפתי,
הנמצא בשירות קווי־תעופה בינלאומיים גדולים.

ראשי ״ארקיע׳ ,עומדים לחתום השכוע
על החוזה עם החברה הצרפתית, לפיו
תיטלם ״ארקיע״ עכור המטוס 35 מיליון
דולר.

הרמטב״ל ישמור
על >לי צה״ל
הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל (״רפול״) איתן, החליט
להקדיש זמן רב מדי יום ביומו לאישור מוקדם של
תוכניות, נושאים ומרואיינים, לפני שהם משודרים
בתחנה הצבאית גלי־צה״ל.

לדעת הרמטכ״ל מתרחשות הרכה תקלות
בשידורי ״גלי־צה״ל״ ומפקד התחנה, צכי
(״צכיקה״) שפירא, אינו מצליח להתגבר
עליהן.

מנקי בתי־שימוש
ב״אל-על״
חברת אל־ על עומדת להטים, בכל טיסה שלה מלוד
לניו־יורק, עובדת מיוחדת שתופקד על הנקיון השוטף
של בתי־השימוש במטוס. כעצמם הדיילים והדיילות מסרבים לנקות: ע*

סגן־ראש־עיריית־ירושלים וחכר מועצת
העיריה, אליהו דוכק, שמונה לאחרונה
לתפקיד ציר בשגרירות־ישראל כקאהיר,
התכוון לצאת לחופשה מכלי להתפטר
מחברותו כמועצת־העיריה.

את כתי־השימוש, כך שלחברה אין מנוס
מלהעלות למטוסים עובדים מיוחדים
למטרה זו.

כשנודע הדבל לראש־עיריית־ירושלים, טדי קולק,
פרץ ריב בין השניים. קולק דרש מדובק להתפטר,
ולאפשר לבא אחריו ברשימת קולק לעיריה, עורו־הדין
יחיאל (״חיליק״) גוטמן, להיכנס למועצת־העין־יה.

דובק סירב.
נראה כי בסופו של דבר יסכים דובק להפקיד בידי
קולק מיכתב־התפטרות חתום, ללא תאריך.

קשיים לעיתון
גוש־אמו!

זמיר חקור
פרשת גר״כר
היועץ־המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר,
יחקור את פרשת בית גרייבר בגדרה.
נגד מישפחת גרייבר הוצא צו של בית־המישפט,
לפיו עליה להרוס את הווילה שבנתה ללא רשיון.
פעמים אחדות קיבלו בני המישפחה דחיה, ופעם
אחת אף עמדו להרוס את הבית.

כחודשים האחרונים הניחו פקידי מינהל
מקרקעי־ישראל למישפחת גרייכר ולווילה

העיתון בשפה העברית, ישראל שלנו, היוצא לאור
בניו־יורק, נתון בקשיים כספיים. את המימון היסודי
להוצאתו לאור נתנו צעירי הרבי מלובביץ׳,
העוסקים ברכישת נפשות לתורתם.

העיתון, המיועד למאות־אלפי המהגרים
הישראליים כארצות־הכרית, מטיף בגלוי
לארץ־ישראל השלמה ולתמיכה כגוש
אמונים, לצידה של תעמולה פרו
ממשלתית והסברה לאומנית.

את ישראל שלנו עורך אריה מקל, למרות ששמה
של אשתו, רות, מופיע כעורכת הראשית. אריה מקל,
שהיה כתב שידורי ישראל והוא עכשיו בחופשה
לצורכי לימודים, נמצא בארצות־הברית באשרת־סטודנט.
עריכת העיתון, לפרנסתו, היא הפרד, של
חוקי ההגירה האמריקאיים.

יי הנדון

שדה או צ ר אי שו רבנ״ו ערבויות וסובסידיות 3סך 400 מיליון
וודאו

דתוננית־ננ״ח

המזיקה

למש?

המדינה

דו־ות-חוונת?11
ך ) ולא או ש רו הדברים רשמית, היה
/נדמה כי זוהי המצאה. מי יאמין שבמדינה,
המתיימרת להיות מעודד,דמוקר-
טיה־המערבית־במיזרח-התיכון, והנושאת
את טוהר המידות על נס, יקרה כדבר
הזה? אילו קראנו כי במדינה דרום־אמ־ריקאית
מפגרת, או במדינה אפריקאית
מושחתת, אישר שר־האוצר לחברה הש ייכת
לבניו הטבות המזיקות למדינה וה־מעשירות
אותם, לא היה איש מתפלא.
אולם כאשר הדברים קורים במדינת־יש-
ראל, ואיו הדבר מעורר אפילו זעזוע או
תגובה שלילית ומתקבל כדבר טבעי, הרי
שניתן לומר רק דבר אחד על ממשלה
זו :״הם איבדו גם את הבושה!״
העובדות הן פשוטות: שר־האוצר ו־שר־השיכודוהבינוי
החליטו לאשר את
התוכנית של החברה לפיתוח כלכלי ל בניית
דירות להשכרה בישראל. בעלי
החברה הם יוני ויואב הורביץ, מניו של
השר הורביץ, יחד עם איתן ישראלי.
השלושה שותפים גם בשתי חוות חקלאיות,
האחת בפורטדריקו והשניה ב-
קוסטה־ריקה.
על פי התוכנית תממנה חברות אמריקאיות
הקמתן של 2000 דירות לשנה,
במשך חמש שנים. הסכום שיגויים: כ־
400 מיליון דולר. קרוב ל־״/״סד מההש קעות
תבואנה מהלוואות של חברות־בי-
טוח אמריקאיות. ממשלת ישראל תערוב
להלוואות של חברות-הביטוח.
הדירות תהיינה בנות חדר עד שלושה,
והן תושכרנה בלי סובסידיות בשכר־די־רה
מיסחרי. החברה לפיתוח כלכלי תקבל
״ 107 מהסכומים שיגוייסו, או 40 מיליון
דולר. לא במזומן אלא בשטחים מיסח־ריים.
הקרקעות לדירות תימכרנה על־ידי
מינהל מקרקעי ישראל או תוחכרגה עלית,
ודמי־החכירה ישולמו במשך 20 שנה.

חיזוק הכלכלה
— באמריקה

לחברות ישראליות, היו בונות אף הן
את הדירות, במימון עצמי, בלא צורך
להוציא כל שנה לחברות המלוות בחו״ל
ריבית יקרה של 50 מיליון דולר לשנה,
לפחות. אילו היתד, הבנייה נעשית על-
ידי חברות לאומיות, היו גם הנכסים נשארים
בבעלות חברות לאומיות.
לפי תוכנית הורביץ, הנכסים יהיו בבעלות
חברות זרות. המדינה תיתן ערבות,
כך שכל הסיכון יהיה עליה, ולמשקיעים
— וביניהם מישפחת שר־האו-
צר — אין כל סיכון!

בתחומי ישראל יש די שטחים לחוות
חקלאיות, וכל העוסק בגידול ירקות ב-
עמק־הירדן יודע כי עושים שם רווחים
נאים כמו בדרום־אמריקה. ההבדל הוא
שייצור ירקות בישראל מחזק את התשתית
הכלכלית של המדינה. שר־האוצר
בחר ברווחים בדולרים מחוץ לישראל,
ובחיזוק כלכלת יבשת אמריקה.
מייד אחרי שנולדה תוכנית הבנייה
להשכרה, הסכים ייגאל הורביץ לכהן כ-
שר־האוצר, ולאחרונה אין הוא מתפטר
מתפקידו, למרות שהממשלה סירבה כמה
פעמים לקבל את הצעותיו. רבים לא הבינו
כל העת מדוע אין שר־האוצר מתפטר
וכיצד הוא בולע כה הרבה צפרדעים.
אין להניח כי תוכנית הבנייה להש כרה
של מישפחתו סייעה להיצמדותו לכיסא
שר־האוצר, שאישר תוכנית זו.

גם האישור שניתן לתוכנית על־ידי
שר־השיכון־והכינוי אינו מפליא.
כאופן טבעי חיה עליו לחת*
מוציאה

שב־ ..היא
נית, שכן
לתוכנית,
--נגד
מחשפעת מישרת
מישרדו חלק ניכר מח בנייח.
אולם יש לזכור כי רק לפני

כתוצאה מכך הופרדה הצעתה
שד גאולה כהן מן האחרות, ונערכה
עליה הצבעה נפרדת, כהצכעה
זו לא הצביע אף אחד מחברי ה מערך
נגד הצעתה, הרוב כסיעה
הצביעו כעדה, ואחרים נמנעו.

בכל ההצבעות האלה לא נתגלו שום
חילוקי־דיעות בין פרס ורבין. שניהם רוצים
להיות בקונסנזוס אחד עם התחייה.
איש מהם אינו רוצה לריב עם האגף ה ימני
של מיפלגת העבודה (חברי־הכנסת
מתנה גלויה
יזם יוני הורביץ
האב אישר —

שלישיית וושי1גט1ן
כאשר היה איתן ישראלי, ה שותף
של בני הורגיץ ב עי סקת
חדירות להשכרה, נספ חחקל אי
בוושינגטון, חיה איתן רף נציג
מישרד־האואר בוושינגטון. ב או ת ה
עת הי ת ח תמי בן־דויד היועצת
המי שפטית של הנציגות הכלכלית
בוושינגטון.
כיוס מייצג אי תן ישראלי יחד
עם בני הורביץ א ת בעלי תוכנית
הדירות, ומנחל א ת המשא״והמתן
עם נציג מישרד״האוצר, איתן רף.
היועצת המי שפטית, ה מנ סחתאת
החוזה מטעם הישרד־האוצר, היא
תמי בן־דויד.

6פני בדיקה כלכלית של כדאיות ה/עיסקה
למדינת־ישראל, ראוי לשים
לב לכמה פרטים קטנים. העיסקה •יוזמה
על־ידי ייגאל הורביץ בתקופה הקצרה
שהפרידה בין תפקידו כשר־התעשיה ותפקידו
השר-האוצר. זאת טוענים אנשי האוצר,
כדי למנוע טענות על עירבוב-
אינטרסים. בתקופה זו גם עסק בהרחבת
עסקי החוות של מישפחתו בדרום־אמריקה.

ראוי לשים לכ כי כעוד השר
מצהיר על תמיכתו כהתנחלויות
והתיישבות יהודית כגדה המער
בית, הוא הסנה את מירצו והונו.
יחד עם ההון והמרץ של כניו ושל
איתן ישראלי, להתנחלויות כפור־טו־ריקו
וקוסטה-ריקה.

(המשך מעמוד )31
הכנסת בהצעות לסדר־היום בעניין ההחלטות
של ועידת־הפיסגה האירופית בוונציה.
שוב הצביע המערך בעד העברת
ההצעה של תנועת התחייה לוועדה. הפעם
קם אחד מאנשי המערך והציע להעביר
לוועדה גם את ההצעה של של״י — אך
רק חלק מאנשי המערך הצביעו בעדה.
כמחצית הסיעה נמנעה.
לשיא הגיעו הדברים בשבוע שעבר,
כאשר נדונו הצעות בענייו אספקתו של
נשק אמריקאי למצריים, לסעודיה ולירדן.
אחת ההצעות היתה של גאולה כהן. בנאום
ההנמקה שלה היא תקפה בחריפות את
השלום הישראלי־מצרי ותבעה לבטלו.
הצעתי להס־ר את הצעתה מסדר־היום.

שד ייגאל הורכיץ
— הבן ירוויח

כמה חודשים הסכים הורכיץ לחרוג
מהנוהל, ולאשר את הסכמי
שר־השיכון עם חכרת־הכנייה של
יעקב מרידוד. דויד לוי ויגאל הור־כיץ
מכינים זה את זה.
״מד, פסול בתוכנית עצמה?
ראשית, המדינה תיתן ערבות לכספים
שיושקעו בארץ. תחת להשתמש בנד
קורות-מימון הקיימים במדינה, יגרום שרד,אוצר
להזרמת 400 מיליון דולר לישראל,
סכום שיהיה כמו חביודדלק על מדו-
רת־האינפלציה הרותחת.
בעוד שהורביץ גרם לפיטורי עזר וייצ-
מן ולמשבר ממשלתי כדי לקצץ בתקציב
ולהקטין את הזרמת הכספים למשק, הוא
מאשר למען בניו תוכנית שתחבל בצו רה
חמורה בתוכנית של שר־האוצר ל־מילחמה
באינפלציה.
חמור לא פחות מהזרמת 400 מיליון דולר
לאינפלציה הרותחת, הוא מתן ערבות
המדינה. אילו נתנה המדינה ערבות כזו

עשה חמור הוא מתן הקרקע בתש•
לום למשך עשרים שנה. תנאים כאלה
כמוהם כמתן קרקע בחינם. מזה שנים
מציע הקבלן אהרון רובינשטיין שאם יקצה
מינהל המקרקעין קרקע חינם לחב־רות־ר,בנייר,
הציבוריות, הן תבנינה דירות
לחיסול כל המחסור, ותמכורנה אותן במחיר
מוסכם, שייקבע על-ידי הממשלה.
רובינשטיין תבע רק הקצאת קרקע, והציע
לממן את הבנייה באמצעיתן ד,עצ־ י
מיים של החברות.

עתה יתן שר-האוצר את הקרקע
חינם, לא יהיה כד פיקוח
עד מחיר הדירות, שתהיינה כבעלות
חכרות זרות, ולא ככעלות
הדיירים כהן.
סביר כי הקרקע, שתוקצה למישפחת
שר־האוצר, תהיה במרכז הארץ. הקצאת
הקרקע היא מתנה ברורה וגלויה, ומהווה
העדפה, בניגוד לחוק מינהל המקרקעין,
של היזמים. על המינהל להציע קרקע
במיכרז, ולכל המרבה במחיר. כאן נותן
המינהל קרקע חינם, למעשה, כדי להעשיר
חברות זרות ואת היזמים.
הודעת יזמי התוכנית, כי הדיירים ישלמו
שכר־דירה ריאלי, היא מצחיקה. מחיר
דירה צנועה כיום הוא שני מיליון לירות.
דמי שכירות כלכלית מורכבים מ׳67,
תשואה על ההון׳ 670 להוצאות מינהל,
תחזוקה וגביה, ועוד 470 לפחת שנתי.
סך הכל 320 אלף לירות לשנה. איזו מיש-
פחה תשלם שכר־דירה כזד, בישראל?
אין ספק כי. חלק ניכר מן הדירות
יאוכלסו על-ידי משתכני מישרד־השיכון,
אשר יסבסד את המשתכן, לא את החברה
הבונה. מבחינת משלם־המסים אין
הבדל אם המדינה מסבסדת שכר־דירה או
משכנתא. ההבדל הוא כי במיקרד, השני
נשארת הדירה בבעלות המשתכן. יתרה
מזו: זול יותר לסבסד משכנתאות ולתת
את הדירות לבעלות הגר בדירה, שכן
אז חוסכים 67 הוצאות ניהול, תחזוקה
וגבייה.
כיום קיימים חוקים, שלפיהם הבונה
דירות להשכרה פטור ממסד,כנסה
במשך חמש שנים. מכאן: מממני
תוכנית־הורביץ ייהנו אף הם מפטור זה
ממס־הכנסה, ואף זו סובסידיה של המדינה.

כל כדיקה תעדה כי כנייה להשכרה
עולה למדינה יותר מבנייה
למכירה, אלא שהסובסידיה
להשכרה ניתנת בצורה מוסווית,
על־ידי קרקע חינם או פטור ממסים.

דברים
אלה ידועים היטב גם לשר-
האוצר עצמו. אם למרות זאת החליט
להמליץ על תוכנית המחבלת במילחמתו
באינפלציה, המזיקה למשק, והכדאית לו
פחות מאשר עידוד בנייה סתם, אפשר
רק לתמוה מה היו השיקולים.

ייגאל הורכיץ אינו יכול לכהן
כשר־אוצר אחרי שאישר תוכנית
מסוג זו. ממשלה ששר־האוצר שלה
מסוגל לעשות מעשה כזה אינה
יכולה להמשיך לכהן.
יגאל לכיב 1

מועמד רכין
פגישה חשאית
הדר, שפייזר, ארבלי-אלמוזלינו ועוד ועוד),
המקורב מאוד לגוש־אמונים.
מה יקרה אם המערך יחזור מחר לשיל־טון,
ויצטרך להתמודד עם גוש־אמונים?

מי שמתנהג כך כשהוא כאופ
וזיציה, איך יתנהג כשיהיה
כשידטון ץ

ין ספק נ את הליכוד יש לסלק,
ויפה שעה אחת קודם. הוא מסכן יומיום
את עתידנו, את ביטחוננו, את ד,מיש־טר
הדמוקרטי שלנו.
אין ספק: אם יפול הליכוד, תיפול
האחריות על המערך.
אלה הן, לפי שעה, עובדות־החיים. אין
טעם לחלוק עליהן.
אך אין פירוש הדבר שהמערך ראוי
לשילטון.

אם יינתן לי אי־פעם לבחור כין
סרטן וכין אולקוס, כוודאי אכחר
באולקום. לסרטן אין עדיין מרפא.

כל אדם נבון, אשר יועמד לפני הברירה
בין הליכוד והמערך, יעדיף את המערך.

איש לא יאמר שמיטאת־נפשו
היא ללקות כאולקום!

איש אינו מתגעגע אל המערך כפי שהיה,
כאשר נזרק מן השילטון על־ידי הציבור.
לכן: מי שרוצה לדאוג למיפלגת־העבו־דה,
אל־נא יבזבז את מירצו על תחרו־יות־יופי.
יקום־נא וידרוש משני המועמדים
להזדהות ולהציג תוכנית ברורה של
הפיתרונות המוצעים על-ידם. לא דייסה
של יחסי-ציבור, אלא רשימה מפורטת
ומפורשת של עמדות פוליטיות מוחשיות:
איך להשיג שלום, איך לשקם את המשק.

אחרת כל המישחק אינו אלא
בחירה כין יצחק פרס ושימעון
רכין.

העולם הזוז 2235

גיור בשיחה ע

העו&ס דיה

איפה העצים שלי?

ובעל תבונה, ועל שלא הפכתי את בעייתם
לסטייה נלעגת. הכירו לי חסד על
שאינני מעצב סטריאוטיפ של ״עליז״,
שאינני מתרומם היוצא לצייד. היתה זו
הפתעה נעימה לגלות שלא יצרתי איזו
בובה מגוחכת של סוטה־מין כי אם דמות
אנושית בלי תחבולות זולות של מאניי-
ריזמים חיצוניים. המיכתבים גרמו לי לעבוד
שעות נוספות, אבל הוסיפו אבני
בניין זעירות לעיצוב דמות, שככל ש
היום,
היה בר־המיצווה שלו, לפני תשע-
עשרה שנים בבית־כנסת בניו־יורק .״באתי
לראות מה שלום חמשת העצים שלי,״
אמר. הכוונה היתרי לחמשת העצים שנטעה
הקהילה לכבוד בילי בר־המיצווה.
אביו, ג׳ק קריסטל, בחר גם הוא לאהוב
את ישראל מרחוק, אחרי שהיגר לאמריקה
מרוסיה ומצא את פרנסתו בתחילה
כשחקן בתיאטרון אידי, ואחר־כך
כמפיק תקליטי ג׳ז. הקשר הישראלי ה־

,.באמה אני 13111 רו או ת עצמי מזנו
כאן בקוד׳ שר עם נוחרות נעב וי וז?

מוגש!

אלוהים.

מוגשלהיות נו ג ש ! ״

נמה

זזו

אומו ביד׳

דיינה שור
הגיל לא חשוב
ף בכן, לידיעת כל המעוניינים: לא.
י הוא לא כזה. ולא רק שהוא לא כזה,
אלא שיש לו אפילו שתי בנות. ולא רק
ששתי בנותיו, ג׳ני בת השבע וחצי, ו-
לינדסי בת השלוש, נולדו לו מאשתו החוקית
ג׳נים, אלא שהן נולדו מתוך בחי-
רה-חופשית והוא מוכן להישבע על כך.
והרי יהודי כשר לא ישא את שם אלוהיו
לשווא.
ג׳נים, אשתו החוקית ואם שתי בנותיו,
והוא עצמו נחתו בלוד, ערב שידור בועות,
ממש כמו לפי הזמנה, כשהם אדו-
מי-עיניים אך עליזי מבט, מחוסרי שינה
ונרגשים, אחרי שבילו שלושים שעות
במטוס, שיצא מלוס־אנג׳לם, שם השאירו
את שתי הילדות בידי אמו של בילי (א-
אידישע מאמע) ,דרך ניו־יורק. ג׳ודי
קמפבל, הידוע בישראל פחות בשמו המקורי,
בילי קריסטל, ואשתו שאינה
ידועה בישראל, כלל, ג׳ניס, היו שיכורים
מהערצת השוטרים וה^מוכסים בלוד.
לארץ הגיעו צרובי חום ושזופים היטב
מירח־הדבש המשוחזר, שבילו זה עתה
באיים־הקאריביים, לציון יום השנה לני שואיהם.
מי שמכיר את הטופוגרפיה של
הפורנוגרפיה יודע, כבר עכשיו, כי הו-
מוסכסואלים אינם נוסעים עם נשותיהם
לאיים הקאריביים כי אם עולים לרגל
למיקונוס.

הופיעה והתגבשה לאורך ימים, כך גם
צמחה וגדלה בתוכי עד שהרגשתי בעצמי
שאני יודע לאן אני הולך עם ג׳ודי, ונותן
לו דברים מעצמי אף שאני בטוח שאינו
אני בעצמי.״
רק דקות ספורות בישראל, ורגליו
אינן בטוחות עדיין על האדמה. קשה
לבטא במילים מה מרגיש אדם שהקשר
הממשי היחידי שהיה לו עם ישראל עד

אחר שהיה בתרמילו של בילי קריסטל
היה שם של חבר, ניל חסיד, שהחליט
לפסוח על מילחמת ויאט־נאם ולתקוע את
שורשיו בקריית־ענבים. בילי בעצמו עקף
את הגיוס בצורה אחרת: הוא הפך מורה
לאחר שסיים את לימודי התיאטרון והטלוויזיה
באוניברסיטת ניו־יורק. היום
הוא פורע חוב למצפון התועה של הדור
האבוד באמריקה: הוא מעצב את דמותו
נשיקה לדיינה שור

,7הנה ~ההומו
מבועות״
ל ככל זאת, הנימוס מחייב לשאול :
י ״האם אתה באמת כזה ז״ כי אחרת,
עלול הכוכב לאבד את בטחונו בכוח ה־שיכנוע
המקצועי שלו! ״מופתעז״ ״בוודאי
שלא !״ בנגינה בועתית מובהקת, הוא
עונה, שאינו יכול לשכוח את הדיון הראשון
שערך עם מחברת הסידרה, סוזאן
האריס (שאך זה עתה התארחה בישראל
והשאירה עבורו דלת פתוחה בלוד) ,לשם
קבלת תפקיד ההומו הכשר ביותר שעלה
אי-פעם על המירקע האמריקאי .״כל מה
שהפחיד אותי בדמותו של ג׳ודי קמפבל
ההומוסכסואל, עבד למעני בכיוון ההפוך.
חשבתי שיתייחסו אלי כאל נכה או מופרע.
שאהיה המנודה של הסידרה. שנשים
יברחו מפני בסופרמארקט. ומה קרה?
הפכתי לסמל מיני. נשים ראו בי אתגר,
משאת־נפש, מטרה נכספת לביטוי רגשותיהן
הנעלים ביותר. הציפו אותי במיב־תבי
ניחומים רכים. הציעו לי סעד. חברי
לגורל כתבו לי מיכתבי-תודה והוקרה
כנים, ומחמאות על שהנני אינטליגנטי

של מומחה יהודי לאלקטרוניקה, שהיה
מעורב בפרשת הפצצה על הירושימה,
בסרט טלוויזיה בן שלוש שעות, שונה
לחלוטין מן הדמות החביבה שהוא תורם
לסידרת בועות.
דקות ראשונות באולם־הנכנסים בלוד
והחמימות פשטה בכל אבריו: שוטרי
המכס קרצו האחד לשני ״הנה ההומו
ממעות״ .והוא הבין שמכירים אותו לפחות
כמו בבית .״כשסיפרו לי עד כמה
אני פופולארי כאן, התקשיתי להאמין.
לגלות באוקלהומה שאתה מוכר כמו ב־ניו-יורק,
מילא. אבל בישראל — מקום
המרוחק עשרות אלפי מילין מן הבית
וקרוב כל כך אל הלב ! איני יכול לחכות
עד שאראה את עצמי בטלוויזיה.
מוזר, לא כן? הלא כבר ראיתי את עצמי
באוסטרליה וביפאן, כששחקן אחר דיבר
במקומי ביפאנית ושחקן אחר דיבר במקומי
בספרדית. האם באמת אני עומד
לראות עצמי מדבר כאן בקולי שלי עם
כותרות בעברית? זה מרגש! אלוהים,
כמה זה מרגש להיות נרגש !״
לא פחות מרגש, להתוודע אל דמות
המבקרת אותך מדי שבוע בחדר־האורחים
שלך — או בהתחשב בשעת השידור של
הסידרה, מוטב יותר בחדר־השינה שלך
— ולגלות שגם במציאות יש לה החן
והחום שהיא מקרינה מתוך הקופסה, שאיננו,
מוצר סינתטי כבועת־סבון ריחני.
ולהיווכח שהאיש שמאחרי הדמות הוא
גם אמן, ובעל הכישרון והיכולת להוסיף
על הידוע.

כילי וג׳ניס קריסטל
הנזין לא חשוב

ף* ידי קריסטל הוא קומיקאי מגוון
יי ולכן בחרה בו דיינה שור כאחד ממוקדי
המופעים שתסריט בישראל עבור
250 תחנות טלוויזיה ברחבי העולם. מופעים
אלה יוסרטו במיסגרת סיור ה״קא-
דאוון״ שהנהיגה, כך מכונה הסיור בן
שבעת הימים שיערכו דיינה שור ומאה
וחמישים ידידי האוניברסיטה העברית בירושלים.
על נוסעי הקאראוון נימנים כמה
יהודים חמים מפורסמים יותר כמו יאן
פירס, הזמר ואבי ־הבמאי לארי פירס, או
הקומיקאי המחונן ג׳יין מאריי, שהגדיר
את החתיכה המרתקת ביותר בסיור כולו :
״אני שבוי בידי גברת בת תשעים ושלוש
דק משום שסיפרה לי בדרך לישראל ש־אמא
שלה מעריצה אותי.״
אשר לצעירה העומדת בראש החבורה,
דיינה שור, זו היתד, עד לפני זמן לא
רב נערתו של הלוהט בכוכבי הוליווד,
ברט ריינולדס, שעבר משבר נפשי קשה
לאחר פרידתם, ואם היא מצליחה להחזיק
עדיין את אמריקה, מחוף אל חוף,
חמישים דקות בחמישה ימים בשבוע, הרי
אין פלא שהצליחה לעכב את ראש-העיר
ירושלים. טדי קולק אץ לתפוס מטוס, אך
לא לפני שהעניק לגברת ראיון בלעדי
באולם־הנוסעים של נמל־התעופה וגם
נשיקה מצלצלת .״עכשיו אני מוחה את
הליפסטיק מלחיו של ראש-העיר והמצלמה
מתקרבת אל פניו,״ הודיעה הגברת
לצלמים.
מי שיראה את התוכנית של דיינה ובילי
מסיירים יהד בארץ הקודש בוודאי יבנה
לו סיפור אהבה חדש .״מופתעים״? לא
תהיו. ואולי כן, מי יודע. הארץ הזו עושה
דברים מוזרים לאורחיה.

עדנה פיינרו 1
41 5י1

ל ש בו ר אח הר אי!

קורא יקר
(המשך מעמוד )3
מישהו נפגע מהירייה. היה חשוב להם
יותר לתפוס את הרשקוביץ.
הכדור חדר למתכת הגלגל ומשם חדר
לפנימי ופוצץ אותו.
החלפתי את הגלגל ונסעתי לירושלים.
מאוחר יותר נודע לי כי הרשקוביץ נעצר,
נכבל באזיקים והוחזק במשך שעה
במטה המימשל הצבאי. עיתונאים אחרים
עוכבו על הכביש. כתוצאה מהתושייה ש הוכיחו
אנשי מישמר־הגבול, לא הצליח
אף עיתונאי יחד לגלות לאן נסעה פוג-
דה. הסקופ כימעט עלה לציון, הצלם,
שהיה עימי במכונית, ולי, בחיינו.
עד כאן סיפורו של יוסי היימן.
נפגשתי באותו ערב עם תום היידן
וג׳יין פונדה, והתברר כי אכן חלה אי־הבנה
בינם ובין העיתונאים. ג׳יין רצתה
באמת לבקר אצל רופא. אילו הסבירו
זאת מלוויה הישראליים לעיתונאים
שלנו מראש, היו מקבלים זאת בהבנה.
זהו עניין פרטי. תימרוני־ההת־חמקות
של המלווים הם ששיכנעו את
העיתונאים כי עומדת להתקיים פגישה
פוליטית חשובה, שיש בה עניין ציבורי

אבל לא זה העיקר. העיקר הוא התנהגות
השוטרים ואנשי פישמר־הגבול, ש־זיעזעה
גם את תום היידן ואשתו.
הם קיבלו בצורה זו שיעור מאלף על
המתרחש ב״דמוקרטיה היחידה במיזרח
התיכון״.
עצם נכונותה של המישטרה להפריע
לעיתונאים, הממלאים את תפקידם לגיטימי
— היא שערוריח. אך זוהי שע-

(המשך מעמוד )37
היה גורם לעיכוב של שבוע־שבועיים, ואילו תמיר נמצא במירוץ
עם עצמו. היה מנוי וגמור עימו להעביר את הצעת־החוק מייד.
הוא גם איים לדאוג לכך שהחוק החדש ייכנס לתוהפו עוד לפני
הפגרה — כלומר, תוך חודש ימים.

״מה מריץ אותו?״ תמהו כשלב זה במה וכמח
חכרי־כגסת, שהטיפול כהצעת-חוק זו התמיה אותם
יותר ויותר.

*הג״ע תור העיתונות״
הרי נאומו של תמיר הייתי הנואם הראשון בוויכוח. ה־י
דבר נבע מסיבה טכנית — נרשמתי ראשון, כשאך הונחה
החוברת הכחולה על שולחן הכנסת. אך הכל ראו בכך תופעה
טיבעית: כעורך־עיתון מיקצועי, הפכתי מעין ״ראש האופוזיציה״
להצעת־חוק מייוחדת זו.

להלן הדברים שאמרתי ככנסת:

אדוני היושב־ראש, אחרי שממשלה זו פגעה בצה״ל ובכושר־ההגנה
שלו; אחרי שממשלה זו חתרה תחת סמכות בית־המיש-
פט ופתחה את הדלת לרווחה לפני הפשע הפוליטי והפלילי;
אחרי שממשלה זו הרסה את משק־המדינה וניפחה לממדי-ענק
את ריווחי ההון השחור; אחרי שממשלה זו הפכה את עצם
מוסד הממשלה לצחוק וקלס בעיני הבריות, הגיע עכשיו תורה
של התיקשורת החופשית.
עליה, על העיתונות, הרדיו והטלוויזיה, מונפת עכשיו המאכלת
של ממשלת ההרס.

רכותי 50* ,של הגילויים כפרשיות-השחיתות הגדולות
כארץ באו מתוך מיכתבים ששלח א׳ ל־ב׳,
מתוף תיכתובת כין פקיד לפקיד:
היו״ד יצחק ברמן: חבר־הכנסת אבנרי, אתה צריך

במו מישפחת רדן
^ דבריו היום אמר השר תמיר דברים שהיו בגדר הטעייה.
— הוא ביקש לעורר את הרושם כאילו הסכימו עורכי-העיתו-
נים־היומיים לחוק, ולא נותר אלא ויכוח על כמה פרטים.

ך קודת־התורפה של הצעת־חוק זו, ולא במיקרה — כי
* זוהי כוונת יוזמיה — היא שאין בה שום הגנה על העיתונות.
המילה עיתונות מוזכרת בה רק בסעיפים הדנים בענישה.

ועכשיו, לגופם של דברים.

רוריה~פתמשכת, ואין״ בה
הצער — כל חדש.
אך נכונותה של המישטרה לפתוח
באש על עיתונאים — זהו חידוש.
אין זה מיקרה שהדברים התרחשו בשטחים
הכבושים, ואין זה מיקרה שזה
התרחש דווקא בבית־לחם. באותו מקום
נהרגה ״בטעות״ נערה תמימה, כאשר נורו
יריות ממיקלע טעון ודרוך, שהיה מותקן
על ג׳יפ שסייר בעיר. נראה כי שיל-
טוגות־הכיבוש מעודדים את חייליהם
ושוטריהם ללחוץ על ההדק בקלות, לפגוע
בקלות, וגם להרוג בקלות. ומי שמת-
רגל לנהוג כך לגבי ערבים בשטחים הכבושים,
ממשיך לעשות זאת כלפי יהודים
— ומחר גם בישראל עצמה.
אדם היורה בצמיגים של מכונית נוסעת,
אינו יכול להיות בטוח שלא יפגע
בבני-אדם, או שבני-אדם לא ייהרגו מתאונה
כתוצאה מניקוב הגלגלים. רק במזל
רב יצאו יוסי היימן וציון ציפריס
בשלום מן התקרית.
איכשהו משתלבים כל הדברים האלה —
יריות על עיתונאים, הצעת חוק־הגנת־הפרטיות
.,החוקים השונים שנועדו לאסור
פירסומים שונים, והניסיון לגרש את ה־טלוויזיה
מהכנסת.

^ ין לי זמן לנתח את החוק, מילה במילה. אני יכול להוכיח
י * כל מילה שאני אומר עכשיו. כבר הפכתי פרופסור לחוק
זה. יש חוות־דעת של מישפטנים מכובדים, שניתחו את החוק.
אין בחוק מילה אחת של הגנה אמיתית על הפרטיות. וכאשר
השר תמיר מסתמך על חוק־הגנת־ר,פרטיות הגרמני, שנועד כולו
להגן על האזרח מפני השילטון, הרי זה מעשה שבא לנצל את
הנאיביות של אנשים שיש להם רק ידיעה שטחית על נושא זה.
עמום הדר־הורביץ: מי זקוק להגנה?
אורי אבנרי: אני אגיד לך מי זקוק להגנה. אשר ידלין
היה זקוק להגנה. ועוד עשרות כמוהו — בהווה, לא בעבר —
זקוקים להגנה זו; שפירושה שעל עיתונאי אסור לקרוא מיכתב
או להעתיקו שלא ברשות הנמען או השולח.

עיתונות דרא הגנה

;,גם אתה, ברוטוס!״

העיתונות הסכימה מרצונה החופשי לפשרה זו
כפי שמישפחת ירדן הסכימה מרצונה החופשי לשלם
שני מיליון לירות למי ששילמה. זוהי סחיטה וזוהי
סחיטה.

למרבה

מג וקוק להגנה?

:6א אתעכב היום על מניעיו האישיים של שר־המישפטים.
/איני פסיכולוג, ורק אלוהים בוחן כליות ולב.
כאשר דקר ברוטוס את יוליוס קיסר, נאמר שזו היתר ,״הדקירה
האכזרית ביותר״ ,כי ברוטוס היה בנו המאומץ של קיסר.
אין עסקן במדינת־ישראל שניצל את העיתונות החופשית בכל
שלבי הקאריירה המפותלת שלו, כמו השר תמיר, שפונק על-
ידיה מאין כמוהו. עכשיו הוא מבקש להביא עליה חוק מחפיר זה,
שפירושו — חיסול חופש־העיתונות וחופש־המידע.
אך מהרגע הזה שוב אין בעיה בין העיתונות לבין השר. יש
בעיה בין העיתונות לבין הכנסת. כאן, בכנסת, יש לחשוף את
הדברים במערומיהם.

ואכן, זה טבעי. ממשלה שוקעת, ממשלה המתפרקת
במו צרור של עצים רקובים, ממשלה המסתכלת
כראי ורואה בו כבואה מבוערת ומבהילה,
מניפה את האגרוף בדי לשבור את הראי.

לא דובים ולא יער.

לצד מי החוק 7

דא רק המישטרה, לא רק שירותי-הביטחון, דא
רק אמ׳ץ, כי אם כל זרועות השילטון, כל• טי שפועל
מטעם שר, שוחרר על-ידי היטר תמיר.

להפסיק.
אורי אכגרי: אני מוכרח לומר, שהייתי מבקש את היושב־ראש
להיות ליברלי בדיון על חוק ״ליברלי״ זה. אני מדבר כאן
אמנם כחבר־כנסת, אבל גם כאיש־התיקשורת, ולצערי איש-
התיקשורת המיקצועי היחידי בבית הזה. ואני רוצה להביא לפני
הבית --
היו״ר יצחק כרמן: אתה חייב לסיים.
אורי אכנרי: אדוני היושב־ראש, תרשה לי הערת־ביניים.
יש משהו מעוות בסדר הדיונים בכנסת על חוקים מסוג זה,
כאשר בא השר ונואם שעה, ונכנס לפרטי־הפרטים של סעיפי
החוק, ולחבר־הכנסת אין כל אפשרות להתייחם לדברים אלה ;
ולא זה בילבד שאין לו הזמן הדרוש כדי לנתח את הסעיפים,
אלא שאף אין לו זמן להתייחם אליהם.
היו ״ ר יצחק כ ר מן: אני חייב להפסיקו.
אורי אכנרי: יש גם שיקול־דעת ליושב־ראש.
חיו״ד יצחק ברמן: כבר עברת עליו.
אורי:אכנרי: תרשה לי עוד שתי דקות ואגיע ישר לעיקר,
תוך ויתור על דברים חשובים אחרים.

דיברתי היום עם רוב העורכים, והתנגדותם המוחלטת, האחידה
י והחריפה לחוק זה נשארה בעינה.
מה עשה השר? הוא הצמיד אקדח לראשה של העיתונות
ואמר לה באופן אולטימטיבי: אני מביא השבוע׳ את הצעת־החוק
לדיון בכנסת. או שתסכימו לרכך את התנגדותכם לחוק
הזה, תמורת כמה ויתורים לסעיף זה או אחר, או שאעביר בכנסת
את הצעת־החוק המקורית, ד,מחסלת את חופש־!־,עיתונות.
כתוצאה מאולטימטום זה, כאשר אקדח צמוד לרקה, הסכימו עור-
כי־העיתונים אתמול לפרסם הודעה, שהשר יכול היה להשתמש
בה, כאילו רוככה ההתנגדות — ולא היא.

נהג מישרד־חחוץ

אך על כך אין אף מילה אחת בהצעת־חוק זו. להיפך, היא
מגינה הגנה מוחלטת על כל זרועות השילטון. כל פעולות השיל־טון
משוחררות מהצעת־חוק זו.

הגנה ־ מפני מ?
ך* הגנה על הפרטיות היא רעיון הומאני, רעיון ליברלי. רעי
י יון זה נולד בחוגים הליברליים.

אכל — הגנה מפני מיץ

כאן מתחיל השקר הגדול, המרחף על כל היוזמה הזאת, ה־מתעטפת
באיצטלה של הגנה על הפרטיות.
כל רעיון ההגנה על הפרטיות נולד בשנים האחרונות כדי
להגן על האזרח מפני השילטון. ואילו מה שמונח לפנינו הוא
בדיוק ההיפך — חוק שנועד להגן על השילטון מפני האזרח,
מפני האזרח המקבל באופן חופשי את המידע מכלי-התיקשורת.
חוק זה נועד לסתום את הפה של כלי־התיקשורת, לסתום את
פי העיתונות החופשית, ובמילא לסתום את האפשרות של האז רח
לקבל מידע מהימן על השולטים בו, על בעלי השררה —
כאותם המביאים הצעת חוק זו.
אין בו, בחוק זה, מילה אחת של הגנה על האזרח מפני זרועות
השילטון. השילטון מרכז בידיו מידע בכמויות גדלות והול כות.
נצברים אצלו מצבורי־מידע עצומים, ועל־ידי לחיצה על
כפתור של מחשב יכול פקיד לקבל תוך שניות פרטי־פרטים על
חייו הפרטיים של אדם, על יחסי-האישות שלו, על הכנסותיו
והוצאותיו, על חנאי־המחייה שלו, על השקפותיו הפוליטיות. כל
זה מרוכז כיום במצבורי-המידע של השילטון. האפשרות שפקיד
יכול ללחוץ על כפתור ולקבל את כל המידע העצום הזה על
האזרח — זוהי הסכנה המעסיקה את החוגים הליברליים בעולם.
משום כך נולד הצורך החיוני להגן על הפרטיות.

אין אף מילה אחת כחוק זה — ואין אף מילה שנה אחת כ־טום חוק אחר של מדינת־ישראל,
אחרי כינונה — המגדיר את זכויות העיתונות. המפרט
את זכויות העיתונאי כמילוי לגיטימי של
תפקידו.
בילעדי העיתונות לא תיתכן פעילות תקינה של הממשלה,
ולא פעילות תקינה של הכנסת, ואף לא פעילות תקינה של בתי-
המישפט. בלי העין הפקוחה של העיתונות נגזר על כל המוסדות
האלה ניוון. אך בחוק אין אף הגדרה אחת של זכויותיה.
כל מה שדורשת העיתונות — וזוהי הדרישה האמיתית של
העיתונות — היא שיוגדר מה מותר לה לעשות במילוי תפקידה.
ששוטר במילוי תפקידו יש לו זכויות מסויימות. לחבר־כנסת
במילוי תפקידו יש זכויות מסויימות — והרי חבר־כנסת משוחרר
מכל סעיפי חוק-לשון־הרע ומכל סעיפי הצעת־החוק הזאת למען
מילוי תפקידו. גם לעיתונאי צריכות להיות זכויות במילוי תפקידו.
היום איו לעיתונאי שום הגנה כשהוא בא להגן על האזרח,
אף לא הגנה אחת. וכל מה שנאמר פה, כאילו יש הגנה בסעיף
זה או אחר — לא דובים ולא יער. אילו היה לי זמן, הייתי
מנתח את הדברים ומוכיח שאלד, הן הבטחות ריקות.

׳מכיוון־שהצעת״יהחוק׳אינה אומרת שמעשיו שד
עיתונאי כמילוי תפקידו חם לגיטימיים, חרי חיא
פסולה מעיקרה.
עד כ אן הדברים שאמרתי בוויכוח. אחרי נאמו עוד 15 חב-

רי-הכנסת — מיספר בלתי־רגיל בדיון על הצעת־חוק. רובם
המכריע תקפו את הצעת־החוק בחריפות. להגנת תמיר יצאו רק
חברי מיפלגתו הקיקיונית (בנימין ד,לוי ועקיבא נוף) ,שני אנשי
התחייה (משה שמיר וגאולה כהן, שנאמו שניהם כדי לתת גיבוי
מירבי לתמיר) ,איש אגודת ישראל, שונא־ד,עיתונות המושבע
(יעקוב גרום) והסמן הימני של חרות( ,דב שילנסקי).

אלה קובעים עכשיו את דמות הדמוקרטיה הישראלית.
בסופו
של דבר הצליח תמיר להעביר את ההצעה בקריאה
ראשונה. הוא דאג שהצבעה תיערך כמה דקות לפני ההצבעה
על פיזור הכנסת, כך שכימעט כל חברי־הכנסת היו נוכחים
ואיש מאנשי הקואליציה לא העז להצביע נגדו, מחשש פן
יצביעו ארבעת שרידי התנועה הדמוקרטית נגד הממשלה, או
יימנעו מהצבעה( .רק ח״כ אהוד אולמרט, נושא כליו של
תמיר בעבר ושונאו בהווה, נמנע מהצבעה ).אך גם הצבעה זו
היתד, מפלה לתמיר: כל האופוזיציה הצביעה נגדו, למרות
מאמציו הנואשים והממושכים להבטיח לפחות את המנעות המערך
מהצבעה. תוצאה זו תשפיע בלי־ספק על המשך המאבק בכנסת.

אורי אכנרי !
העולם הזה 2235

הצבעת הגמישות
(המשך מעמוד )35
שתמך בממשלה, יוכר כסיעת יחיד ויזכה
בעשרות אלפי לירות לחודש. התירוץ של
יצחקי היה מגוחך ומרגיז. הוא לא סיפר
על ההבטחות שקיבל הליכוד. הוא סיפר
על 150 ביריונים אלימים שהפגינו ליד
ביתו, כדי להשפיע עליו להצביע נגד
הממשלה .״הביריונים האלימים״ של יצחקי
היו חברי המישמרת הצעירה של מיפלגת
העבודה, שהפגינו בשקט רב מול בתיהם
של כל המתנדנדים, כדי לנסות ולהשפיע
עליהם לעזור בהפלת הממשלה.

קול ח?ש
וסומק בפנים

ז• ם ח ״כ אמנון לין, המאיים מזה
כמה שבועות בפרישה מהליכוד, הצ ביע
הפעם עם הממשלה. לין משתעשע
ברעיון להקים מיפלגה חיפאית עצמאית,
שתזכה בתמיכת המערך ותגיע להסכם
מוקדם עמו. אולם המערך סרב לחתום
על שטרות ללין והמו״מ עדיין נמשך. כדי
שלא להפסיד את שני העולמות, החליט
לין בינתיים להצביע עם הממשלה.
לרעמי הצחוק הגדולים ביותר גרם ח״כ
אברהם מלמד, איש המפד״ל. מלמד קורא
בגלוי להפלת הממשלה והקואליציה, שעל
שורותיה הוא נימנה. כשקרא מזכיר הכנסת
בשמו של מלמד, לא ענה הח״כ בעל הכיפה.
רק בפעם השלישית ענה מלמד:
״להסיר!״ והצטרף בכך לממשלה, כניעה
למישמעת הקואליציונית. אולם קולו של
מלמד היה חלש ופניו אדומים מבושה.
הפתעה נוספת היוותה הצבעתו של ח״כ
< שמואל פלאטו־שרון — נגד הממשלה. עד
הצהריים היה שרון משוכנע שיצביע
בעד הממשלה. הוא ניהל מגעים עם
.ידידו, שר הבינוי דויד לוי, על תמורה
הולמת. פלאטו דרש שהממשלה תכריז
על תוכנית חדשה לפתרון בעיית הדיור
של הזוגות הצעירים ושתשלב אותו ב.תוכנית
זו. השילוב והפירסומת הם שהיו
חשובים לפלאטו. לוי התרוצץ בין פלאטו
לבין ראשי הליכוד וביקש רק הצהרה,
״דקלרציה״ ,כדבריו, שתמורתה תזכה הממשלה
בקולו של פלאטו־שרון. אולם
ברגע האחרון הבינו ראשי הליכוד שהרוב
מובטח גם בלעדיו וסרבו להתבזות.
מילבד משה דיין, היחידי מבין הפורשים
ממפלגות־האם שנחשבו כמתנדנדים,
שגילה אומץ והצביע בהתאם למצפונו,
היה ח״כ מרדכי אלגרבלי, פורש ד״ש
ואיש תנועת עודד, שהצביע נגד.
הממשלה חזרה למצבה הטבעי: מתנדנדת
ועומדת על כרעי תרנגולת. יש
האומרים שזו הפעם האחרונה שבה היא
ניצלה. מה שקרה בד״ש בשלוש השנים
האחרונות — תופעת פילוג ופירוד שאין
לה אח ורע בפוליטיקה הישראלית —
מסמל יותר מכל את מצבה של ממשלת
בגין, שלוש שנים אחרי שהוקמה.
ד״ש נכנסה בכוח רב לממשלה ומנהיגה
דאז, הפרופסור יגאל ידין, קיבל מיד
מינוי של סגן-ראש־ממשלה. ידין לא היה
צריך לעמול קשה. הוא לא קיבל תיק,
אלא תואר. השתלטותו של שמואל תמיר
על ד״ש ועל ידין הולידה את הקרע הגדול.
ד״ש התפלגה לשלושה פלגים: הדמוקרטים,
בראשותו של ידין, ש״י, בראשותו
של ח״כ אמנון רובינשטיין וסיעת
היחיד יעד של אסף יגורי.
אז החל תהליך הסירוק, עד שלעיתים
נדמה היה שכל חבר־כנסת של ד״ש ל שעבר
מתפלג בעצמו• אלגרבי פרש מידין
והקים סיעת יחיד, עודד. לא מכבר פרשו
מתנועתו של ידין גם אליהו ואסעד והותירו
את ראש התנועה השלישית בגודלה
בכנסת, בחברת ידין, שלושה חברי-כנסת
מפוקפקים ביותר: תמיר, נוף והלוי.
יגורי פרש מסיעת היחיד שלו והצטרף
לליכוד. ש״י יכולה היתד. לשמוח כשאל
שבעת חברי־הכנסת שלה הצטרף עוד אחד,
ח״כ יוסף תמיד, שפרש מהליברלים. אולם
שימחתה של ש״י לא היתד. יכולה להאריך
ימים. לפני כמה שבועות פרשו ממנה
שניים מבכיריה: מאיר עמית ודויד
(״דודיק״) גולומב, וחזרו לתנועת האם של
ד״ש, מיפלגת העבודה.
תמונתה הפוליטית של ד״ש ז״ל מכוערת
ומגוחכת. תחת מיפלגה אחת קמו
שש סיעות: ש״י עם ששה חברי-כנסת,
הדמוקרטים של ידידאת־תמיר עם ארבעה,
פלג ד״ש לשעבר שבתוך מיפלגת העבודה,
התנועה החדשה של אליהו ואסעד, המכונה
על-ידי ליצני הכנסת בשם ״האחים אליהו״,
יגורי שבליכוד, ואלגרבלי כסיעת יחיד.

יוסי ינאי!,
העולם הזה 2235

האיש שה 11 רו1ן שאשתו מועידה אותו,
חשד שגם שתי
נשותיו הקודמות
בגדו בו
ורנן הגיש את
תלונתו רמישטורה
ך* ידיעה שפורסמה בטלוויזיה ובי
• רדיו נשמעה כלקוחה מתוך סיפורי
דקמרון. סופר בה על אדם שהתלונן ב־מישטרה
כי אשתו מרעילה אותו בשיטתיות.
האיש טען, לדברי העיתונאים,
כי אשתו עושה זאת כדי שתוכל לתנות
אהבים עם שכנו, מבלי שיפריע לה.
תחילתה של הפרשה ביום החמישי בשבוע
שעבר. בשעה ארבע לפנות בוקר,
באותו היום, התייצב פאהמי פרח, תושב
שכונת ג׳בל פרח בנצרת, בתחנת המיש־טרה
שבעיר. פאהמי הביא עמו צינצנת
זכוכית ובתוכה שיירים מארוחת־הערב ש־

אכל .״התעוררתי באמצע הלילה עם לשון
יבשר,.״ סיפר לשוטרים .״אני חושד שאשתי
הכניסה רעל לתוך האוכל.״
השוטרים גבו מפיו עדות ושלחו את
שאריות המזון שהביא לבדיקה במעבדה.
פאהמי נלקח לבית־חולים בנצרת, שם
נערכו לו בדיקות דם ושתן, כדי למצוא
סימני רעל. אולם בדיקה זו לא העלתה
דבר. תוצאות הבדיקה המעבדתית עדיין
לא הגיעו.
מתוך העדויות שגבו השוטרים הסתבר
כי פאהמי, בן ה־ ,36 היד. נשוי בעבר
פעמיים. גם בנשותיו הקודמות חשד כי
הן בוגדות בו. האשד. הראשונה נפטרה
ואילו מהשניה התגרש. האשד. שנגדה
התלונן, נהילה, היא אשתו השלישית.
נהילה בת ה־ 24 היא בת למישפחת
פלאחים באחד הכפרים בסביבת נצרת.
לפני שנישאה עבדה כאחות. לטענת פאה־מי
התעורר השדו כתוצאה מכמה אירועים
.״הייתי שומע בלילה שזורקים אבנים
על התרים בחדר השינה שלנו,״ סיפר
פאהמי .״תיכף הבנתי שזה השכן. הוא
זורק אבנים וככה הוא קורא לאשתי.

״ראיתי שיש
לה משהו״
ך* ייתי מתעורר עם צמר-גפן על
/ /י • הפנים. אני חושד שהיה בצמר־גפן
סכדשינד ..ככה אשתי יכולה לצאת אל
השכן ולהיות בטוחה שלא אתעורר. התחלתי
לחשוד בבר לפני הרבה זמן. רציתי
לתפוס אותה יחד עם השכן. הייתי אומר
לה שלא אחזור הביתה, והייתי מתגנב
בשקט בלילה. הייתי מדביק שערות על
הדלת בלילה, כדי לראות אם היא יוצאת.

פאהמי פרח
להרוג לאט לאט

אבל עד היום לא הצלחתי לתפוס אותם.
לבסוף התחלתי להרגיש עייף כל הזמן
וחשדתי שהיא מנסה להרעיל אותי. החלטתי
להביא את הכל למישטרה, שהיא
תבדוק.״
לגבי נשותיו הקודמות טען פאהמי
כי הן נהגו להתרועע עם גברים מהסביבה.
אין לו הסבר מדוע דווקא נשותיו
שלו הן בה בוגדניות, אך הוא
משוכנע בנכונות חשדותיו. לפאהמי יש
גם חשדות בנוגע למישפחתה של נהילה.
הוא חושש כי קרוביה מתכוונים להתנכל
לו אחרי שגילה את קלונה של בת-
מישפחתם ברבים.
באשר למישטרה הוא משוכנע שהיא
תבדוק ברצינות את חשדותיו. עם זאת
אינו סומך לגמרי על המישטרה. הוא
נוהג לבוא לתחנה כדי לוודא שהשוטרים
אכן עובדים בעירנות. בינתיים הוא מחכה
בקוצר־רוח לתוצאות הבדיקה.
פאהמי מתפרנס מהרכבת אנטנות. הוא
נשא את נהילה לאשה לפני כשנה .״בעצם
חשדתי בה כבר מההתחלה,״ סיפר פאהמי.
״אני לא מאמין לנשים. צריך לשמור
עליהן בשבע עיניים. יש לי כבר נסיון
בעניינים האלה.
״במשך הזמן נהיה המצב יותר גרוע.
אפילו לפי המבט בעיניים שלה ראיתי
שיש לה משהו. ראיתי גם איך השכן
מסתכל עליה. היא היתד, מחכה בלילות
עד שארדם, ואז היתה הולכת אליו. אבל
אני לא טיפש. הייתי עוקב אחריה כל
הזמן. לא נתתי לה הזדמנות.
״כשהיא ראתה שאני חושד, היא הוד
חילה ממש לשנוא אותי. כל היחס שלה
אלי השתנה. דיברתי איתה אבל זה לא
עזר. היא כל הזמן אומרת שאני ממציא
דברים. עם השכן אני לא רוצה לדבר.

אתו אני אדבר אחרי שאני אתפוס אותם
יחד.
״בינתיים יש לי שיטות משלי לעקוב
אחריה. אני לא יכול לגלות. גם הד
מישפחה שלה. קשורה בעניין. הם רוצים
להתנקם בי. אבל אני לא אתן להם
שום צ׳אנס. אני יותר חכם.

״יש לי
סבלנות״
ך א אנו ח עד שאוכיח את ציד*
/ /קתי. עכשיו אני מחכה לבדיקת ה־מישטרה.
אני בטוח שהיה רעל באוכל ש היא
נתנה לי. זה גם בשביל להרדים אותי
וגם בשביל שאני אמות לאט-לאט. היא נותנת
לי את זה כבר הרבה זמן. כל פעם
היא מכניסה לי קצת לתוך האוכל. היא
חושבת שאגי לא יודע, אבל עכשיו ה־מישטרה
תמצא את הרעל.
״אני יודע שהבדיקה לוקחת זמן. אבל
יש לי סבלנות. אפילו אם בסוף לא
ימצאו כלום אני לא אוותר. אני אתן
את האוכל לבדיקה פרטית. אני מוכן
לשלם אפילו מיליון, רק שיגלו את זה.
עד שאני לא אתפוס אותה אין לי
מנוחה.״
אחרי ששמעו את כל סיפוריו, לא התקשו
אנשי המישטרה להניח כי המדובר
באדם שיציבותו הנפשית מוטלת בספק.
אולנן למרות זאת הוחלט לבצע את ה בדיקות,
ולו רק כדי להסיר כל חשד.
המישטרה לא מצאה לנכון להפנות את
פאהמי לבדיקה פסיכיאטרית, אך היד, מי
שסבר כי תלונתו ראוייד, לפירסום ב־אמצעי־התיקשורת.
כך נמסר הסיפור ל רדיו
ולטלוויזיה.

יי יומן אתנו

עוו תו

(המשך מעמוד )17
רגשנית, לאונמית. היא הכירה את דיעותי
הפוליטיות, והתיידדנו במהרה.

שר תו עדו גיוק,

בדירתה הגדושה בחפצי־אמנות יקרים,
ברחוב הקורניש המשקיף על הנילוס, פגשתי
כשגרירים, בעורכי-דין, במנהלי־חברות,
בפקידי־ממשלה בכירים, בעלי השקפות
שונות.

א וקי ן, שנא שם

בבעירת קטינה

מאז אני רגיל לבקר אצל מימי בכל
פעם שאני מגיע לקאהיר. כשהייתי אצלה
לאחרונה, סיפרה לי כי הוצע לה להשכיר
דירה לשגרירות הישראלית. את הדירה
קיבלה מבעלה, בשעה שהתגרש ממנה,
והיא מתקיימת על שכר־הדירה. כמו דירתה
הפרטית, משקיפה דירה זו על הנילוס.
״איני
מוכנה להשכיר דירה לשגרירות
הישראלית אחרי כל מה שמנחם בגין
עושה לפלסטינים ולנשיא סאדאת,״ אמרה
לי .״אני זקוקה לכסף, אך איני מוכנה
למכור את עצמי תמורת כסף!״ לבסוף
השכירה את הדירה למצרים, במחיר הרבה
יותר זול.
שאלתי אם אינה מוכנה להפגיש את
אליהו וניצה בן־אלישר עם אנשי-חברה
מצריים, ולוא רק כדי שהבן־אלישרים
ישמעו באופן בלתי-אמצעי את דעתם של
המצרים על מדיניות בגין. מימי דחתה
את הרעיון בתוקף. הצהרותיו של בן־
אלישר, ערב בואו למצריים, ברוח המדיניות
של בגץ, עוררו את זעמה. לדעתה,
זוהי תקיעת סכין בגב סאדאת.
״יש פקידים המקבלים משכורת כדי
להיות נחמדים לאנשי בגץ,״ אמרה מימי.
״הם צריכים למלא את תפקידם, גם אם
אינו נעים. אך אני איני מקבלת משכורת
בשביל זה. אז מדוע אני צריכה להיות
נחמדה למי שאיני סובלת אותו ז״
שריד של דיעות העבר? לאו דווקא.
לי נראה שזוהי דווקא תגובה עדכנית
מאוד.

שיגעזן־גדלות

כאשר מנחם בגין מדבר על ״ס״ם
ערבי״ ,על ״אושוויץ״ חדשה אם תקום
״מדינה עראפאתית״ בגדה, על ״מינכן
שניה״ שאירעה בוונציה, שעה שהתכנסו
שם ראשי המדינות ש״אדמתן כוסתה בדם
יהודי״ — עיניו בורקות, קולו מתכתי,
וכולו שופע מין הנאה אורגיאסטית מוזרה.

ג׳וקי ארקין (מאחוריו, בפנים מחוקות, הקטינה)
״היא שלחה ידיים ולא יכולתי לסרב״.,.

^ ני זוכר את כניסתה לסטודיו שלי
/ /י בפעם הראשונה. היא לא נכנסה
כמו ילדה קטנה וביישנית. היא פרצה
בסעדה לחדר. לבושה במכנסיים הקצרים
ביותר בעולם. זה היד, ממש כואב להסתכל
על המכנסיים הללו. כל הישבן היה גלוי.
השוקיים היו חשופות. והשדיים המפותחות
קפצו תחת חולצת הטריקו. כל גבר היה
מסתכל עליה, היא היתה פצצה.
אחר־כך הרגשתי שהיא מהזרת אחרי.
היא היתד, נשארת אחרי השעור בסטודיו,
כאשר אני הייתי מנקה היא היתה מסתובבת,
מעשנת סיגריה ומבלבלת לי את
המוח. רק אחרי שיחות אחדות הבנתי את
הרקע שלה, ויכולתי יותר לקלוט אותה.
היא סיפרה על הכבל שלה בבית• היא
הייתה עם אמה הגרושה ואחיה הבוגר.
למרות הגירושין המשיך האב להתגורר
בבית. אחיה היה גונב מהאם, והאם היתה
מכה אותו. האם היתד, גם מכה את ׳ניצה
(ישם ׳בדוי בשל היותה קטינה) ,והשתיים
היו ישנות ייחדיו באותה מיטה.
היא היתד, מחזרת אחרי, ופעם אחת
גם חיזרה בידיים. זו היתד, נקודת־השבירה
שלי. לא יכולתי להישאר אדיש.
אילו הייתי הומו הייתי יכול לומר לה:
,מיידלע, לכי הביתה !״ אבל אני גבר,
ואחרי שהיא עבדה עלי בעיניים כל
השעור, ואחר כך שלחה ידיים, לא יכולתי
לסרב, ואז קיימנו יחסי־מין.
כאשר שכבתי איתה הבנתי שהיא מנוסה
מאוד. גבר יכול לדעת על נסיונה של אשרי
במיטה. היא הפתיעה אותי בנסיונה. ואני

וסחו חעוביוה

הכנסת כולה נדבקת ברוח זו. כאשד
מסתבר שוב כי ״העולם כולו נגדנו״,
הופכת הכנסת מקהלה־מדברת — או מקהלה
מייללת — כשכל נואם חוזר על קינת
קודמו, והוויכוח כולו הוא אורגיה של
רחמים־על-עצמנו.
האנגלים אומרים כי ״הרחמים־העצסיים
הם הספורט הביתי הנפוץ ביותר״ .אך
נדמה כי התופעה חורגת אצלנו מתחום זה.
לפעמים עולה על דעתי שיש כאן מין
מגאלומניה הפוכה, שיגעון־גדלות העומד
על ראשו.
אם כל העולם שונא אותי, משמע שאני
משהו מיוחד מאוד. אילו הייתי אדם רגיל,
לא היו הכל שונאים אותי. ובכן, יש בי
משהו מאוד-מאוד מיוחד במינו, המעורר
קינאה ושינאה. אין כמוני.
זאת יכולה להיות הרגשה נהדרת. אך
מה קורה אם מישהו מגלה לנו אהדה?
ימח שבו של בן־בליעל זה! הוא הולך
לקלקל לנו את הנאתו הגדולה ביותר!
צריכים לתת לו מנה אחת על הראש, כדי
שגם הוא ישנא אותנו. אז תהיה ההנאה
שוב שלמה.
כשאני עולה על הדוכן בוויכוח כזה
ואומר שלא כולם שונאים אותנו, ושמדי-
ניות אחרת יכולה לרכוש לנו את אהדתם
של רבים, אני ממש מרגיש את מבטי-
השינאה הנשלחים אלי מכל עבר. איך
אני מעז לומר דברים כאלה, אנטי־שמי
שכמותי?

הקטינה כין חברותיה כהופעת הלהקה
״רק ארבע־חנוש פעמים...״

לא ילד. באותה תקופה ניהלתי רומן אחר,
אבל הוא נשבר בדיוק באותה תקופה.
לולא היה מתמוטט, יתכן שלא הייתי כאן

גכלל.

היא לא חיזרה רק אחרי. כל גבר שנכנס
לסטודיו עבר אותו ניסיון. היא היתד. נטפלת
לחברים שלי שבאו מניו־יורק לבקרני,
והייתה מתלבשת עליהם. היא שאלה
אותם מאין הם ועשתה להם עיניים ועיבדה
עליהם כמו שעבדה עלי.
הייתי פוגש איותה בבריכת גורדו! ,לשם
הייתי בא כל בוקר. היא היתה מגיעה לשם
על אופניה, לבושה בביקיני טנגה, הקטן
ביותר, שבבואו במגע עם המים הפך שקוף
לגמרי. כל הבחורים בחוף הכירו אותה.
היא היתד. חברה של כל הגברים. היא גם
היתד. בידידות עם שדרן ישל קול ׳השלום,
והיתד. לוקחת חסקה ותרמיל וחותרת לאוניה.
היא נשארה שם ימים אחדים בכל
פעם, ואמה הייתה מטלפנת לאייבי נתן
ומאייימת גם עליו.
מובן שלא ידעתי שהיא קטינה. היא
רקדה בלהקה שלי עם הבוגרות, בנות
ה* 18 וה־ .17 היא סיפרה לי שהיא, לומדת
בבית־יהספר תיכון חדש, אבל אף פעם
לא הלכה לבית־ספר. כל הבקרים הסתובבה
על אופניה ושהתה בבריכה.

״היועצת
הפורצת
ך״ שנה לפני שנעצרתי עיל־ידי המיש־
״ ״ טרה התפרסמה כתבה על הלהקה
בהעולם הזה 1994 תמונה של ניצה התפרסמה,
ומתחתיה היה כתוב ״הסוערת,
ניצה, בת ,17 חדשה בלהקה, נקלטה יפה.״
אמה טילפנד, לי אחר־כך כדי להודות לי
שנכנסה תמונה של בתה לעיתון, ואיש לא
העיר לי שהגיל המצויין בכתבה אינו נכון.
ניצה עצמה קנתה כמה גלייונות והראתה
אותם בגאווה לכל חבריה בשפת־הים.
היא לא אמרה מילה על הגיל. בעת
שהתפרסמה הכתבה בעיתון טרם קיימתי
איחה יחסים בכלל.
בתחילה, כאשר התקבלה ללהקה, היא
קלטה את הריקודים. היא היתד, טובה,
אבל לא הטובה ביותר. אבל בשעת ההופ

בחזרה באולם ׳בדיזנגוף, ופתאום בא
בעל האולם ובידו עיתון־ערב, ואמר לי
שכתוב שם שנעצרתי באשמה שאנסתי
ילדה קטנה, צילמתי אותה תמוינות־עירום
ועוד דברים נוראים.
זה היה בכלל לפני שנעצרתי. יצאתי
מהאולם והלכתי הביתה. בפתח החצר קפצו
מתוך השיחים ארבעה בריונים, שאקדחים

עות על במה היתה מתנהגת בפראות. היא
היתה נדחפת בכוח לשורה הראשונה של
הרקדניות וניסתה להיות במרכז. פעם אפילו
נתנה סטירת־לחי לבחורה אחרת על
הבמה, בשעת הופעה בבית לסין. אחרי
ששמעתי על מצבה בבית, התנהגתי אליה
יותר בעדינות.
יום אחיד טילפנה אלי לסטודיו היועצת
הפסיכולוגית שלה מבית־הספר. קבענו
פגישה והיא סיפרה לי שניצר. בכיתה ח׳
בבית־הספר העממי. התחלתי להזיע׳ כימעט
נפלתי מהכסא. היא סיפרה לי על הקשיים
של ניצר. בבית־יהספר .׳שהיא אינה לומדת
בכלל, מגיעה לבית־הספר בתלבושת הפרובוקטיבית
שבה הייתה מסתובבת בעיר.
פעם גירשה את אמה. כאשר זו באה ל־בית־הספר,
וליועצת היתה קוראת :״היועצת
הפורצת״ ,ואפילו סטרה לה פעם.
כל ימה שהפסיכוילוגיית רצתה ממני היה
שאעזור לה להשפיע על ניצה לגמור
לפחות בית־ספר עממי. היא לא דיברה
איתי כלל על יחסי-המין שלי עם ניצה,
רק על בית־הספר. הבטחתי לעזור כמיטב
יכולתי, לנסות לשלוח אותה לקיבוץ או
למוסד דרך הקשרים שלי. אבל זה לא
הלך. היא לא היתד, רצינית.
מובן שכאשר שמעתי על גילה האמייתי,
החלטתי מיד לסיים איתה את היחסים אשר
ממילא לא היו סי ייודע מה. בסך הכל,
במשך תישעית החודשים שבהם קיימנו
יחסים, היינו ביחד אולי ארבע או חמש
פעמים בילבד.

ביצבצו מחולצותיהם, ואמרו לי שאני
עצור.
היתה זו הפעם השנייה שקיבלתי שוק
כזה ׳בחיי. הפעם הראשונה היתה, כאשר
ייצגתי את ישראל במיופע־יריקוד ברוסיה,
ב־.1965
הייתי אז בחדרי במלון אחרי הופעה,
עם בחורה צעידה. אני הושב שהיתה
יהודיה, אשר הקריאה לי שירים. סיתאום
פרצו לחדר בלשים. הס אמרו לי שזו
עבירה לקיים יחסים עם בחורה בחדר־מלון.
וכי הבחורה היא קטינה.
הסברתי להם שרק קראנו שירים, ולא
קיימנו יחסים. אבל הם אמרו שהם צילמו
את הכל, והם יכולים להוכיח שגם קיימנו
יחסים.
בבית־יהמעצר פגישתי את ניצה, ופיתיאום
ראייתי שהיא השתנתה. שעירה הארוך ה־
׳בלונדי והיפהפה קוצץ במיספרי חייטים
לתספורת מכוערת. היא נראתה כמו ילדונת.
אני ייודע שאחיה הוא אשר גזז את
שערה, כיוון ׳שבעקביות הסיפור שלנו היא
הפכה הבושה של המשפחה, הזונה של
המישפחה. ובמישפחות פרסיות פרימיטי ביות
כאלה — -זה העונש המקובל.
׳והנה היום אני כאן, והיא בהולנד. תחת
להתגייס לצה״ל היא סיפרה ושהיא פסיכית,
מעשנת חשיש ואוהבת בינות, אז
שיחררו אותה. היא תמיד אמרה שהיא
רוצה לנסוע למקום שיש אפשרות לעשן
באופן חופשי. לכן בחרה בהולנד.

״עוד תייץ
בשבילי ! ״
ך* ינתיים התחילו צרות בסטודיו.
״ אמה התנגדה לכך שהיא תמשיך לרקוד
בלהקה׳ ויום אחד, כאשר הייתה, ב־

גדיון ״העולם הזה״ ששימש ראייה בטישפט
״כאשר שכבתי איתה הבנתי שהיא מנוסה מאד...״

הקטינה >מימין) כתקופת הפרשה
״אתה עוד לא מכיר אותי ! אני אראה לך ד

סטודיו, בא אחיה, הכניס לה בומבה בפרצוף,
ממש הדביק אותה לקיר, אבל היא
אפילו לא הגיבה. הוא רצה להמשיך ולהכות
אותי ואת בנות הלהקה, אבל הרגעתי
אותו והוצאתי אותו מהסטודיו.
י מאז הייתי במילכוד נוראי בין ניצה
ואמה. האם איימה עלי שתעשה לי את
המוות אם אתן לבתה לרקוד בלהקה, וניצה
היתה מופיעה בכל מיני מקומות שבהם
לימדתי או הופעתי והיתד, דורשת להופיע
עם הלהקה. היא איימה יעלי שאם לא אתן
לה לרקוד, היא תגלה על יחסינו.
פחדתי ממנה, וכמה פעמים נתתי לה
לרקוד, למרות שהיא לא ידעה את הריקו דים
ולא היתד, מוכנה להם.
פעם, באיצטדיון בקיסריה, בהופעה גדולה,
היא באה ודרשה לרקוד. פחדתי -ועשיתי
חזרה מיוחדת בת שעה שלמה כדי
להכניס אותה להופעה. היא הייתה איומה,
עשתה טעויות בל הזמן, וכמעט שלא
קיבלנו מחיאות־כפיים באותו יום. היא
נדחקה כרגיל למרכז וקיילקלה את ההופעה.
אני התביישתי. כיוון שבאותה הופעה היתה
גם אמי, והיא חזתה בביזיון.

פעם נוספת, כאשר שמעה שזאב רווח
עומד להסריט סרט ולשתף את הלהקה,
באה אלי לבית הנוטר, שם לימדתי באותה
תקופה. היא הגיעה עם שני זמרים כושיים
מג׳מייקה, שאיתם התגוררה אז, ואמרה
שהיא רוצה להופיע בסרט. אני סירבתי.
החלטתי שיש גבול לכל דבר, והעניין ממש
הופך לסחיטה.
באותו יום היא: חיכתה לי ליד חדר
ההלבשה לגברים, עירומה לגמרי, ללא
תחתונים אפילו, ואמרה לי :״הגוף שלי
כבר לא טיוב בשבילך יותר?״ וכאשר
שלחתי אותה לדרכה -אמרה לי :״אתה עוד
לא מכיר אותי! אתה לא יודע מי זאת
ניצה. אני אראה לך! אתה עוד ׳תרוץ
בשבילי הרבה מאיד!״ והנד, אני כאן.

״קראני
שירים״
}י ום אחד בשנת ,1976 כאשר עוד
הכנתי הופעות ללהקות צבאיות, ישב־

עד כאן עדותו של ג׳וקי ארקין, ה נאשם
בבעילתה של ה ק טינ ה ניצה אשר
הי ת ה אז, ב־ ,1975גבת . 13
א ת עדותו זו מסר במישפטו הנערך
בבית־המי שפט ה מ חוזי בתל-אביב לפני
השופט דויד ולך. בשבוע הבא עומד להי נתן
פ סק־ הדין במישפט זה.

־־פא שחבר תו ה חיי ל ת

בוגדת בו ע חברו הטוב ביותר, ואיך נערך

מה שיש לנוער היום בראש זה ממש קטסטרופה. בנו־שא
זה יש לי בשבילכם סיפור, שאני מאוד ממליצה לקחת
נשימה ארוכה לפני שקוראים אותו. הפעם אני מבטיחה
חומר מפוצץ ממש. מוכנים ז אז קדימה :
אחת החתיכות המשגעות ביותר בחיפה כיום היא,
חיילת בלונדית בת .20 לחיילת זו יש במשך השנתיים
האחרונות חבר צמוד בשם איציק סגל, סטודנט חיפאי
בן ,24 המתפרנס מעבודה כשוטר־ממלא־מקום (שמ״ם).

טה בביתו של איציק. טיוטה זו נקרעה לגזרים ונזרקה
לפח. אך אמו של איציק חיברה את הגזרים, וכאשר נתגלו
לה הפרטים עשתה לבנה שערוריה עד לב השמיים.
הפרשה כולה עשתה לה מהר מאוד כנפיים, והפכה
הנושא המדובר ביותר בבתי־הקפה של מרכז־הכרמל,
מקום־המיפגש של החתיכות והחתיכים המקומיים. החבר׳ה
מספרים כי איציק מתכוון לשלם את הסכום, שמועד פר־עונו
נקבע בהסכם ל־ 30 ביוני ,1980 עד האגורה האח

החיילת ושימשון. לוי
עס ידידת־החבר

רונה. אולם הגיבור האמיתי של הפרשה הוא הזוכה
בהתערבות, שימשץ, המכונה לאחרונה ״איש־ששת-אלפי-
השקלים״ ,על מישקל תוארו של סטיב אוסטין, איש
ששת־המיליונים.
ואם כל זה עוד לא מספיק לכם, אז יש גם המשך.
אחרי הכל החליטו איציק ושימשון שלא כדאי לקלקל את
החברות רבת השנים שביניהם בגלל הפרשה. כדי להת־

ההסכם החתוס
בלי ממנת־אמת
לאיציק יש חבר מילדות בשם שימשוך ילדי, שחקן
כדורגל לשעבר במכבי חיפה• שימשון זה, שלמרות כל
המאמצים לא הצלחתי לגלות ממה הוא מתפרנס, ידוע
כנער־השעשועים מס׳ 1בחיפה.
עד כאן הכל בסדר. אלא שלפני כחודש נודע לאיציק
שחברו, שימשון, מצמיח לו קרניים עם החיילת. איציק,
הרותח מזעם, מיהר לבדוק את הנושא עם חברתו. זו
הכחישה כל קשר עם שימשון, וסיפורה נשמע לאיציק
אמץ עד כדי כך שהאמין לה. אולם, כשפגש איציק בשים־
שון, היה לאחרון מין חיוך כזה של ניצחון בעיניים, שכלל
לא מצא חן בעיני איציק. כשהבין איציק ששימשון אינו
מתכוון כלל להכחיש את מה שיוחס לו ולחיילת, הח ליט
לפעול.
איציק עומד לעבור בשנה הבאה לפקולטה למיש-
פטים, וזה כנראה משפיע עליו. כמו בסידרה הטלוויזיונית
המירוץ אחר הגלימה, הוציא איציק דף־נייר והציע לשים-
שץ לערוך חוזה ביניהם בו במקום. שימשון הביע את
הסכמתו, ואיציק ישב לכתוב את ההסכם.
ההסכם מגולל שורה של פרטים אינטימיים, המיוחסים
לחיילת ולשימשץ, שאותם לא טרח שימשון להכחיש.
לפי ההסכם התחייב שימשון להיבדק בגלאי־שקר (פוליגרף)
.הוסכם שאם יימצא שימשון דובר אמת, ביחס
לפרטים האינטימיים, ישלם לו איציק 60 אלף לירות. ואם
יימצא דובר שקר, ישלם הוא לאיציק את אותו הסכום.
לחוזה גם הוסף סעיף הקובע כי ״במידה שהחיילת
תודה שאכן נכץ הדבר, לא יצטרך שימשון להיבדק במכו־נת־אמת,
ואיציק ישלם את הסך הנקוב — 60 אלף
לירות.״ שני הצדדים חתמו על ההסכם בנוכחות שני עדים,
שחתמו גם הם.
כאשר נודע לחיילת עד לאן הגיעו הדברים, יצא לה
האוויר מהמיפרשים, והיא הודתה באוזני איציק כי אכן
היו דברים מעולם. בינתיים הגיעה הפרשה לידיעת אמו
של איציק. החוזה בץ שני החברים נרשם קודם על טיו-

איציל, סגל
אמונה במחיר 60 אלף

שימשוך רוי
בילוי משולש באילת

פייס ירדו השניים לבלות כמה שבועות באילת, ואת מי
לקחו עימם אם לא את החיילת ו ציפור קטנה לחשה
לי שהשלושה התגוררו ביחד על החוף ועשו חיים
משוגעים. ועכשיו תגידו — יש סוף יותר טוב מזה ז

11(07/7ע(נו 11111

ונפיל ה
אני לא אוהבת את הסיפורים האלה
על כישלונות בחוצלארץ. אני יודעת שתמיד
באים אלי ומספרים לי כמה כל יורד
מצליח בחוצלארץ, וכמה נהדר וטוב שם.
זה, כמובן, לא כל כך נכון, אם כי זה
היה נכון במיקרה של הזמרת עדנה לב.
עכשיו, אני צריכה לספר לכם על כמה

עוד סיפור
עצוב?
אני לא יודעת מה קרה לי היום שכל הסיפורים הלא־נחסדים
נופלים דווקא השבוע. אני מתכוונת לשמועות שהגיעו אלי
מאמריקה הרחוקה על זה שלא כל־כך מסתדר לזוג, שאני באופן
אישי אוהבת אותו נורא — שדר-הטלוויזיה לשעבר אורי פירסט
ואשתו, מי שהיתה אחת מהחוגגות הראשיות של ירושלים, דפנה
פידסט, הידועה גם בזכות אחותה, דליה, מזור.
לפני שנתיים עזבו אותנו אלה לטובת שליחות של הסוכנות
בניו־יורק. כשהיו בארץ שמועות על כך שאו־טו־טו הם מתגרשים,
שמחו החברים שלהם על הנסיעה. הם ידעו שהשליחות של
אורי תרחיק את בני־הזוג מכל מיני מכשלות שהיו להם בארץ.
אבל נראה כי תוך שנתיים יכולות להיווצר מכשלות חדשות.
הציפורים ארוכות־הטווח שלי מניו־יורק מסרו לי ששוב קמו
מכשלות חדשות בחיי בני־הזוג, הפעם מכשלות תוצרת הדוד סם.
על סי הסיפורים, דפנה ואורי כבר לא כל־כך מסתדרים ביחד,
ושדפנה כימעט אינה בבית. אבל כאשר שואלים את אורי ודפנה
מה בדיוק קורה ביניהם, התשובה היא אחידה :״הכל בסדר, אנחנו
אפילו הולכים לקולנוע ביחד.״
אני מאוד מקווה שהכל באמת בסדר שם, ואם לא בסדר, אז
שיסתדר. מה שבטוח הוא שדפנה מגיעה בשבוע הבא לארץ,

דפנה פירסט (משמאל) עם אחותה דליה
נישואין וקולנוע

בגפה, בלי אורי, אבל אני יודעת שיש לה גם כרטיס חזרה
לניו־יורק.

פיצויים וחתונה
לא כל־כך הבנתי מה פיתאום הגברת
נזכרה. אני מתכוונת לתביעה שהגישה ה זמרת
רדתי נכון נגד שני נהגים, שהיו
מעורבים בתאונה שבה נפצעה רותי לפני
שבע שנים. במשך שבע שנים תמימות
ישבו שני הנהגים, אריה סוקול
ומי של מרלנגץ, בשקט, יחד עם חב-

בעיות נפשיות חמורות ביותר, כתוצאה
מהתאונה.
רותי יושבת במיאמי. שלחתי אליה כל
מיני שליחים, כדי לברר מה בדיוק גרם
לה להיזכר אחרי כל־כך הרבה שנים, אבל
השליחים שלי חזרו בידיים ריקות.
כאילו על פי נס, הגיע אלי סיפור אחר —

הישראלי
של וייצמן

עדנה לב
הצרות באות ביחד
לא הולך לה לבחורה הזאת, ותאמינו לי
שרע לי על הלב בעניין הזה.
עדנה התפרסמה בארץ גם כחתיכה, גם
כזמרת וגם בשלב מסויים בנלל פרשיות־אהבה
שהיו לה עם כל מיני נערי־זוהר.
־ אחר־כך, כמו רבים אחרים, יצאה לניו־יורק
הגדולה, כדי לנסות את מזלה שם.
והמזל האיר לה פנים. היא אמנם לא כבשה
תוך שניות אחדות את הבמות שם, אך
אחרי שהכירה את דיוויד, בדנו*; התחיל
ללכת לה גם עם המיקרופון.
ולמי שלא יודע, דיוויד ברנר הוא הסגן
של אלוהים בטלוויזיה האמריקאית. ג׳ו ני
קרם ץ הוא האלוהים, אבל לקרסון נמאס
לעבוד כל לילה, והוא התחיל להופיע
שלוש פעמים בשבוע בלבד. את יתר
שלוש הפעמים ממלא ברנר.
כשברנר ועדנה התאהבו, הם לא רק
בילו כמו שכל זוג אוהב לבלות, ולא רק
רקמו תוכניות של חתונה וילדים, כמו שכל
זוג עושה, אלא גם רקמו תוכניות לגבי
הקאריירה של עדנה. ברנר לחץ על הכפתורים
הנכונים, ועדנה התחילה להופיע.
בטלוויזיה, על במות, במועדוני־לילה
יבאתרי־נופש. נדמה היה כי זו תהיה
התגלית הישראלית החדשה של נידיורק.
אבל מה קורה והרומן פיתאום נגמר?
האמת היא שאפילו אני לא יכולתי לברר
ביוזמתו של מי הסתיים הסיפור. היו
שטענו שלדיוויד פשוט נמאס. היו שאמרו
שעדנה, אחרי שעשתה את חשבון־הנפש
שלה, החליטה לעזוב אותו. אך כך או
אחרת, בזה הסתיימה הקאריירה הגדולה
של עדנה בארצות־הברית. לא עוד תוכ־ניות־טלוויזיה,
לא עוד הופעות כמו קודם,
לא עוד הצלחה גדולה. ככה זה באמריקה
האכזרית.
אני מצפה שהיא תחזור לארץ. יש לי
הרגשה, שאחרי שהיא תתגבר על הפרשה,
היא תבוא.

שר-הביטחון עזר וייצמן היה לפני
שבועיים בניו־יורק, במסע עסקי לטובת
הספר שלו. כמו בתקופה שווייצמן היה
שר־הביטחון, גם בנסיעה זו, ליווה אותו
עורך־הדין היהודי, ליאון צ׳רני, שחיזר
כבר אחר מחצית דוגמניות ישראל.
היחסים בין וייצמן לצ׳רני הם ידידו תיים
במייוחד. וייצמן אוהב שיקבלו אותו
בניו־יורק בסטייל צ׳רני, וצ׳רני אוהב להדליף
לעיתונים שהוא סידר לווייצמן את כל
הפגישות החשובות שלו בוושינגטון.
אך בין השניים היתה תמיד בעייה. וייצ-
מן היה נוהג לומר לצ׳רני הרווק :״בפעם
הבאה שאני כאן, אני רוצה לראות אותך
נשוי, ונשוי עם ישראלית!״ בחלומות
הוורודים ביותר שלו לא תיאר וייצמן
לעצמו, שהחבר הכי טוב שלו באמריקה
יתחתן עם בת של אלוף ישראלי.
אז יש לי סיפור גם לכם וגם לווייצמן :
הרומן החדש של ליאון צ׳רני — ויש האומ רים
שהפעם זה רומן שיוביל לחתונה של
ממש — הוא עם דיילת אל־על איריס
פלד. ולמי שלא יודע, איריס היא בתו
של מפקד־הגים, האלוף משה (״מוסא״)
פלד, בת נהלל וחתיכה הראויה להתכבד

ניות ישראלי, שהיה, עד שנסע ליבשת

הרחוקה, דור חמישי בארץ ששמו יוסי
זמורה.
רותי נבון
נדוניה גדולה

רות-הביטוח שלהם. רותי לא ביקשה פיצוי
כספי עבור התאונה שלה.
אבל בחודש שעבר היא הגישה תביעה
על סכום של יותר ממיליון לירות, וטענה
כי מלבד הפגיעה הפיסית בה, יש לה גם

ולא סיפור־תאונד — .על רותי. מתברר
כי בשבוע שעבר היא הפכה במזל־טוב
מהגברת נבון לגברת זמורה. כן, כל מעריציה
של רותי נבון בארץ יכולים לברך
אותה• היא מצאה לה במיאמי סוחר־מכו-

איך הם נפגשו? גם את זה אני יכולה
לספר לכם. בין קניית מכונית ומכירתה
עוסק יוסי בתיפוף בתיזמורות ישראליות
במועדוני-לילה ישראליים ביבשת הגדולה.
רותי הופיעה פעם בליוויית התיזמורת של
יוסי, הוא תופף על התוף ותופף לה על
הלב והם התחתנו.
מעניין אותי לדעת אם המיישפט בא
משום שרותי רצתה להביא נדוניה גדולה
לחתונה.

פני בי־בי־סי, המשיך אל כנס המנכ״לים
של אייבי-יו (אירגוך־השידור האירופי) בפרנקפורט.
זהו כנס דו־שנתי שדן בענייני
חדשות, תוכניות־חילופים, שירותי־לוויין
ושימושיו. כנס זה נחשב לחשוב
בכנסי־הטלוויזיה בעולם.
נסיעה זו של לסיד, הראשונה במהלך
תפקידו כמנכ״ל הרשות מזה שנה וחצי,
נועדה גם לפגישות של היכרות עם ה״
מנכ״לים של רשויות־השידור באירופה.
אתרי הכנס בפרנקפורט יתעכב לסיד
כמה ימים בפאריס, ויבחן את המתרחש
באולפני הטלוויזיה והרדיו שם.

שי ח ר
מאחרי הוססך
מ׳ ה ד די ר הראיון
וום סאדאת?
ביום השישי ( )20.6שודרו שני ראיונות
שונים עם נשיא מצריים אנדר אל*
סאדאת, בטלוויזיה הישראלית: האחד
בערבית, שערך אלי לניאדז, והשני באנגלית,
שערך אהוד יערי (העולם הזה
.)2254
כמה שעות טרם שידור הראיונות, הודלפו
עיקרי דבריו של נשיא מצריים בידיעות
אחרונות. פירסום זה עורר את
זעמה של הנהלת הטלוויזיה, שראתה בכך
עבירה מיקצועית על האתיקה העיתונאית.
שני
כתבי הטלוויזיה, שטסו במיוחד ל־קאהיר
למען הראיון, הכחישו בכל לשון
של הכחשה כי הם היו שמסרו לצהרון
את שנאמר בראיון. סנכ״ל הרשות יוסף

לס־ אר* בכנסת
בעת היעדרו של לפיד מהארץ משמש
כממלא-מקומו מנהל הרדיו, גידעון לכ־

ארי.
כעל־תוכנית ניסן >עם הבמאית מיכל כת־אדם)
הפעם, בלי שיקולים פוליטיים
קודמות, לא הורדה תוכנית זו מהמסך
בשל שיקולים פוליטיים. אלא בגלל שיקולים
איכותיים.

ה דו ברנגדחסר
הוו ע ד־ ה מנ ה ר
אחד מתפקידיו של דובר רשות־השידור,
משה עמירכ, הוא להעניק גיבוי עיתונאי
למתרחש ברשות־השידור ולעמדותי־הם
של חברי הוועד־המנהל.
בימים אלה חרג עמירב ממינהגו. חבר
הוועד״המנהל, הד״ר יוסף נדכה, פירסם
בדבר רשימה, שבה האשים את מחלקת־החדשות
של הטלוויזיה, בביום ידיעות,
תוך שהוא מסמתך על המיקרה שבו עתר
אזרח, תושב העיר־העתיקה בירושלים,
לבית־המישפט־לצדק בעניין רכישת דירה
ברובע היהודי שם.
בתגובתו למאמרו של הד״ר נדבה בדבר
מביא דובר הרשות ציטוט מדוייק
מדברי שופטי בית״המישפט העליון, שקבעו
במפורש את נקיון כפיה של הטלוויזיה
במיקרה זה.

אסתר סו פרמצמרת

חוקר דוגל
סי הדליף?

את מישרת ״מנהל התוכניות בעברית״

לפיד, לא הסתפק בהכחשות הללו, ומינה
את יועצו, נקדימץ רוגל, כחוקר בפרשה

..פורום הזזד שווז, ועיקרון
חו ס ת הדיווח
כחברים בתא־כתבי־המישטרה, הצטרפו
כתבי־המישטרה של הרדיו והטלוויזיה,
שמואל טל ודן סממה, לכוונת חבריהם
לתא, להחרים את הדיווחים על הנעשה
במישטרת ישראל, עד לפיטוריו של הדובר
הנוכחי, אריה ארד.
בדיון שנערך על נושא זה ב״פורום
החדשות״ השבועי של רשות־השידור, שהוא
פורום הביקורת המיקצועי החשוב
ביותר של הרדיו והטלוויזיה, השמיע ה־מנכ״ל
יוסף לפיד דיעה חד־משמעית,
שעל כתבי הרדיו והטלוויזיה להמשיך
ולסקר את המתרחש במישטרה. לדברי
לפיד, עמדה זו נקבעה כבר בעבר, כאשר
כתבי״הספורט של העיתונות החרימו את
מישחקי־הליגה בגין אי־קבלת כרטיסי-
כניסה למישחקים, והטלוויזיה סיקרה
מישחקים אלה.
בניגוד לפירסומים שראו אור בעיתונות
היומית, שניסו להציג באור שלילי את
שאלותיו הנוקבות והמאוד־ענייניות של
דן סממה למפכ״ל המישטרה, הרצל
שפיר, בנוכחות ראש־הממשלה, הרי שלדעת
מנכ״ל־הרשות, כפי שהובעה ב־
״פורום החדשות״ ,היו שאלות אלה קונ קרטיות,
והן ייצגו את עניינו של הציבור
הרחב.

מילאו בעבר הקרוב יצחק שימעדני,
כיום מנהל הטלוויזיה, ומרדכי קירשג*
כוים, כיום יורדים על השבוע. מאז פוטר

קירשנבוים ממישרה זו, היא היתה בלתי־מאויישת.
החל
ב־ 20 ביולי תתחיל לכהן בתפקיד
זה אסתר סופר, המשמשת כיום כמנהלת
תוכניות־הילדים־והנוער, אחת המפיקות
הבכירות והמיומנות ביותר.
מנכ״ל הרשות, יוסף לפיד, ומנהל הטלוויזיה
הציעו לאסתר סופר את המיש*
רה למשך שלוש שנים. אלא שאסתר
סופר סירבה׳ והסכימה בתנאי אחד: שנה
אחת.

מינויה של סופר זכה בהסכמה מצד כל
מנהלי״המחלקות בטלוויזיה, וגם בדרגים
הטכניים לא נשמעה כל תרעומת נגדו.
כאשר הסכימה לקבל מישרה זו, אמרה
סופר בהתרגשות :״תמיד אמרתי ודיברתי.
עכשיו אני צריכה להגשים את כל
•מה שאמרתי לאחרים.״ סופר הבהירה כי
שתי הנקודות העיקריות במדיניותה תהיינה
התיכנון הנכון לטווח רחוק של ה־מישדרים
ועריכת בדיקה של צורכי השידור
ויכולת הקליטה של אזרחי ישראל.
כאשר נתבקשה להגדיר את מטרותיה
בקצרה, אמרה :״כוונתי להוליך את ה תוכניות
בעברית אל סוף עידן החאלטו־רה...״
אסתר
סופר היא גם בעלת קשרים בינ לאומיים
מצויינים, ובימים אלה היא שבה
ממינכן, שם השתתפה כנציגת הטלוויזיה
בתחרות ״פרי ז׳אנס״ (פרס הנוער).

מ׳ יהיה ה אי ש
ב צו מתהחד שו ת סרדין
עם יציאתו של איתן אלמוג, מזכיר
מערכת־החדשות בקול ישראל, לשליחות
בארצות־הברית, התפנתה מישרתו ויש
רבים הקופצים עליה.
מישרה זו, שהיא צומת החדשות ברדיו,
הביאה חמישה כתבים להתחרות עליה.
הראשון בין החמישה הוא עמנואל
הלפרין, שאמו היא אחותו של ראש־הממשלה
מנחם כגין, שאינו עושה כל
שימוש בקשריו המישפחתיים. ארבעת האחרים:
יואל ניר, רזי בריאי, חנן

נווה ויצחק אלון.
ל פי ד ס חו ״ ד

מנכ״ל רשוודהשיד?ר, יוסף לפיד, יצא
ל־ 12 ימי שהות בחוצלארץ, בתוקף תפקידו.
אחרי שהייה בת כמה ימים בלונ דון,
שבמהלכה בחן את המתרחש באול־

עידן החאלמווה ננחר
גוסטאב כדיאן (ליכוד) ,שפעלו למען
דיון במליאה בנושא רשות־השידור.
העילה לדיון זה: ניסיון להוציא את
מצלמות הטלוויזיה מאולם המליאה בשל
תקרית ההתכתשות המילולית בין ח״כ

שמואל פלאטו־שרון וצ׳ארלי בי טון,
כאשר הראשון כינה את עמיתו ״איד
יוט״
.השידור, שהכעיס את ח״כ בדיאן
היה הקטע בכימעט חצות, שבו נאמר על
קללותיו של פלאטו־שרון ״אלה מנהיגיו
ישראל !״

ד פי ק וו ל ס׳
הטלוויזיה הגרמנית פונה בימים אלה
אל ראשי הטלוויזיה הישראלית בבקשה
שיאפשרו לה לערוך כתבה מפורטת על
פעולתו של הכתב לענייני השטחים הכבושים,
רפיק חלפי. נוסף על חלבי יש
בכוונת הגרמנים לראיין גם את הממונה
עליו, חיים יכין, מנחל מחלקת־קחדשות.

•ומן אולי מפי ב ס׳ מן ־ שאלה
בישיבת רשות הסגל

הטלוויזיה

תבע ראש שירותי־ההפקה, דודי הירש*
פלד, לצמצם את מתכונת שידורי היומן

האולימפי המתכונן לשידור שעתיים מדי
יום. הירשפלד טוען, כי ההחרמה הפולי טית
של האולימפיאדה חייבת להתבטא
גם בצימצום המישדרים מהאולימפיאדה.
בישיבת רשות הסגל, טרם הושג סיכום
סופי בנושא המישדרים מהאולימפיאדה,
ורבים הלחצים לביטולו של היומן.

..הציונות״ מו אוכבת

אחרי הכישלון של תוכנית־האומר כני

חופשית, שבהנחיית הכתב אלי ניסן,
זאת

מנהלת סופר

בטלודזיר, הגרנלביח

סגי ר ת *.כניסה תומשיח״
הוחלט כי הגיע זמנה של תוכנית
לרדת מלוח־המישדרים של התחנה.
הנהלת הטלוויזיה טרם החליטה מה יהיו
צורתה וסיגנונה של התוכנית שתחליף
את כניסה חופשית ז״ל. בניגוד לתוכניות

בעת היעדרו ישנה רוטאציה במילוי
תפקיד המנכ״ל בין מנהל הטלוויזיה, ה־סמנכ״ל
לענייני כספים, שלמהעכא די,
ומנהל הרדיו.
בתוקף תפקידו כמחליף המנכ״ל נאלץ
גידעון לב־ארי להגיע אל הכנסת ולהתמודד
עם קבוצת חברי־כנסת, בראשות

דובר ארד (משמאל)
לדווח, למתח הבל

סידרת הטלוויזיה התיעודית והיוקרתית
הציונות, בעריכתו של יגאל לוסין, אשר
נועדה להקרנה החל בסוף שנה זו, במשך
19 שבועות רצופים, עלולה להתעכב. סיבת
העיכובים היא עומס עבודה בחדרי-
הקול. המונע את השלמת הסידרה במועד.
העולם הזה 2235

טכועה כמעמקי ים סוף

יום רביעי

• מגזין דנוער (.)7.00
קטעים מפסטיבל הזמר והמחול
לנוער שמתקיים בכפר תמרה,
בגליל. לרגל •בוע הילד הבינלאומי.
המפיקה: עפאף
עווד.

השפעות

החלק השני בסידרה המבוס סת
על סיפרה של ג׳ין אום־

השפעות: דיגגאס
יום רביעי, שעה 8.03
טין. בפרק זה נפגשת אן אל-
יוט לראשונה פנים־אל־פנים
עם הקפטן וונטוורת, שאת אירוסיה
עימו ביטלה לפני שמונה
שנים. אולם מאז לא פגשה
גבר שאליו נמשכה באותה
מידה. משנודע על ביקורו הצפוי
של הקפטן, מדברים הכל
אך ורק בו. שתי בנות-
אחותה של אן, הנרייטה ולו־איזה,
ממתינות בהתרגשות לפגישתן
איתו. פגישתם הראשונה
של אן והקפטן מאוד
פורמאלית, אן סבורה שהוא
לא השתנה כלל. בסעודת
הערב הנערכת בבית מאסגרוב
משתלטות הנרייטה ולואיזה
על וונטוורת, בעוד אן יושבת
מן הצד.
• כל 10.05 סרט קול נוע
מתוצרת בלגיה, דובר צרפתית,
העוסק בסופר בלגי מצליח,
שמגיע למשבר גיל־המע-
בר. הסופר מתקשה למצוא
שפה משותפת עם בני הדור־הצעיר,
ומתקשה להשלים עם
נעוריו שחלפו, תוך שהוא חווה
חוויה של סיפור הרפתקות ואהבה
מיסתורית, עם צועניה
שאותה פגש בלב יער. במאי
הסרט הוא אנדרה דלבי, ובתפקידים
הראשיים מככבים
דאן לזק בידו, דניאל דזלורס

0.50 הקרנה חוזרת בצבע
של סרט־תעודה מרתק, שהופק
בשיתוף פעולה של חברה
ישראלית (קסטל) עם בי־בי־סי.
מפיקי הסרט יזמו מישלחת חיפושים
תת־מימיים, שניסתה
לחשוף את צפונותיה של אוניה
טבועה שהתגלתה בעומק
של 30 מטר במרכז ים־סוף.
מיבצע צילומי מרתק שנוהל
כמיבצע צבאי. העלילה מתמקדת
בדמויותיהם של ארבעה
צוללנים. ביניהם האורז ר1זנ־שטיין,
מנהל מועדון־צלילה ו-
ארכיאולוג, שלמה כוהן, גרפיקאי
וצייר, יוחנן שפיר,
מומחה לעבודות תת־מימיות,
ויוסי כבשאני. חבורה רבגונית
זו נעזרת בשני מסייעים כתאו*
רנים תת־מימיים. האחד סם
י לואיס, שגריר ארצות־הברית
בישראל, שהוא חובב צלילה
מושבע, המוכן, כדבריו, לבצע
כל ״עבודה מלוכלכת״ ,והשני
עוזר הנספח האווירי. האמריקאי.
הסיבה לצאת המישלחת
היא השמועה שהאוניה הובילה
מיטען זהב של לורנס איש
ערב אל הבדואים של עקבה.
בשלהי מילחמת־העולם הראשונה.
הבמאי אלי כוהן הצליח
ליצור סרט תיעודי מעולה. הסרט
נמכר כבר להקרנה בשוודיה,
גרמניה, יפאן, וכמובן —
אנגליה.

יום שישי

• כיאליק — צפרירים
8.00 ביום קיץ חם מגיעים
זמרים אל בית־ביאליק ב־תל-אביב,
ביניהם אופירה גלו־סקא,
ששי קשת, צמד הפרברים
ושלמה ארצי וממשיכים במסורת
ביאליק של בתי־הספר. הבמאי:
אפרים סטן.

• ליל החתונה (.)6.02
אחרי שבשבוע שעבר היה
ליל הגברים, מגיע השבוע תורו
של ליל החתונה, במיסגרת
הסרט הערבי של היום השי שי.
זו קומדיה עסיסית על מורה
המאוהב בנערה. אבי הנערה
מסכים לשידוך, אך אמה
מסרבת. האם נופלת לתוך ביב-
שופכין ומתה. בני הזוג מגשימים
את מאווייהם ומתחתנים,
ואז שבה האם, כרוח-רפאים,
בליל הכלולות, ומציקה לבני-
הזוג. השניים עוקרים לאלכ
טלוויזיח־־בוקר
בקיץ
גם השנה ת תרו ם ה טלוויזיה הלימודית אתחלקה גחופ ש•
הגדול, והיא תקרין מדי בוקר, מטעה 9.00 עד טעה 11.30 לפני
חצהריים, תוכניות ו טר טי ם בטיתוף עם ה טלוויזיה הכללית.
בין סירטי הקולנוע בול טי םהסר טי ם סינב אד ה מל ח, אוליבר
טוויס ט, אי לייק מייק, תו ם סוי אר, ו אחרי ם. גם ה סידר ה ליד
עריסת הקולנוע, או ת ה מנ ח ה יהורם גאון, תטוב למירקע ו ת ספר
לתלמידים ט ב חופ טהאת סיפור התפת חו ת הקולנוע. סר טי ם נוס פי ם
יחיו סירטי טבע ונוף.
סידרה מיו חד תבת 11 תוכניות, ה עו סקתב מו סי ק ה ובכלי־נגינה,
תטודר מדי יום א׳ בטעה .4.00 הסידרה סולו (תפקיד או תו מטחק

01ש1י

סולו: רוטשילד וריבלין
כל יום ראשון בשעה 4.00
המצחיקן ספי ריבלין) עו סקת במעתיק תווים, טעלילותיו מל או ת
הרפ תקו ת וחו ט־ הו מור רב. מיקצועו טל סולו מפגיט או תו עם
מו סי ק אי ם טונים, הנז ק קי ם ל טירותיו: נגני״תיזמורת, מלחיני ם
ל ה קו ת קצב וזמר, מנצחים ותיזמורות.
בסידרה זו מטתת פי ם טובי הנגנים בארץ — ביני הם הנגנים
הראשיים טל ה תיזמורת הפילהרמוני ת וה תיז מור תהקאמ רי ת
— ומלחיני ם כמו יו סי מר־חיים, שלמה ידוב ושמטוב לוי. סידרה
זו מ הוו התק די ם ב הור אתה מו סי ק ה בארץ, והיא מ בו ססת על
תפיס ה חוויי תי ת. היא נחשבת להישג ראשוני במעלה טל ה טלוויזיה
הלימודית. אתהתס רי ט כתב עודד בארי, היעוץ ה מו סי ק א לי
הוא של ד״ר חנוך רון.

מחול של עמק־הירדן, והבגי־בנד
של מל(וין) קלר. המגיש :
הזמר יהורם גאון.

• תמונה מישפחתית

10.00 הפרק לא בכל מחיר
ממשיך בסיפור המבוך של בני
מישפחת ריצ׳ארד. ריצ׳ארד
משוחח עם מרג׳ורי בדבר האפשרות
שיהיה עליהם למכור
את ביתם. מרג׳ורי אינה חפצה
בכך. ריצ׳ארד וסוזאן פוגשים
בבראיינט, המציע לו מישרה.
העניינים במקום העבודה ממנו
פורש ריצ׳ארד מסתבכים.

• המקצוענים (.)10.50

• מועדון החתול שמיל
5.80 מארח את הפנטומי־מאי
עזרא דגן בשידור בצבע.

• ילדים כעולם (.)0.00

• סיפורי חליל (.)6.32

סיפור השבוע, הקרוי פירסמזת,
מספר על שיטת הפירסום החדשה
אותה מחליטים אנשי
החנות לנסות כדי לפרסם את
מרכולתם ברבים.

• מסתרי האוניה ח־

דויל בתו הנאה של היידון,
ג׳יל, בבקשה שיפתח מחדש
את תיק החקירה. אביה כבר
ריצה שבע שנים מתוך 30
שנות המאסר שנגזרו עליו, והוא
עדיין טוען לחפותו.

מישפחה הפוכה: אפטיר והייס
שבת, שעה 10.05
סנדריה, כשרוח־הרפאים של
האם בעיקבותיהם. כמינהג הסרטים
האלה — הסוף הוא
סוב. כוכבי הסרט הם סוהיל
רמזי, עאדל אמאס, ממירה
ג׳אנם ונג׳וב פואד.

• משירי מרדכי זעירא

9.20 בין המשתתפים הזמרת
הירושלמית רוחמה, תיז־מורת
המנדולינות של כפר הנוער
מאיר שפיה, להקת ה
הפרק
עם שוך הסערה נפתח
באירוע שהתרחש בשנת ,1971
כשדויל היה עדיין שוטר -ומודיע
מישטרתי בשם פיץ׳ נורה
למוות על-ידי פורץ. שותפו
של דויל, שהגיע אל מקום הפשע,
נורה אף הוא. דויל היה
האחראי למעצרו של פושע
ידוע בשם היידון, שמכוניתו
נראתה מחוץ לדירתו של פיץ׳,
כמה שנים אחר כך, פונה אל

לב־־לוכ

הבמאי גדי קסטל, שסירטו ה מעולה
על יהודי ונציה הוקרן
באחרונה בטלוויזיה, מתאר
בסירטו לב־לוב את ההווי, השירה
והמינהגים של יהודי
לוב.

מישפחה

הפוכה

10.05 סרט המתאר את
הטראומה של זוג קשישים, ש מחלה
מאיימת להרוס את חיי
הנישואין הארוכים והמאוש רים
שלהם. טד לונג, אותו
מגלם השחקן הוותיק פרד אס־טייר,
הוא צבעי בדימום. איש תו,
אמה, היא הגברת הראשונה
של התיאטרון האמריקאי,
הלן הייס. טד לוקה בהתקף־
לב ונזקק לטיפול צמוד. טד
ואשתו עוברים להתגורר בבית
בנם מייק, ובעיקבות חילוקי-
דעות הוא לוקה בהתקף־לב
נוסף. הפיתרון לבריאותו של
טד מצוי בביודהחלמה.

דיהדות

רקוויאם

הונגריה 8.08 במקום
תוכניות המלל הדתיות של ימי
שני, יוקרן הערב סרט תיעודי,
שנעשה בידי צוות אוסטרי,
על חיי היהודים בהונגריה. הסרט
מתעד את השימחה והעצב
בחיי הקהילה. צעירי הקהילה
מתווכחים על היהדות
ועל ישראל.

יום שלי שי

• כצוותא עם דורי
בן־זאכ 10.00 אורחיו

של הבדרן דורי בן־ואב הם
יגאל בשן, דני ליטני, טליה
שפירא, זאב ברלינסקי, אביו
של דורי בן־זאב. התוכנית
מובאת בשידור־חוזר. בדיחותיו
של דורי בדזאב שומרות
על חריפותן.

שבת

יום חמישי

פרקים נוספים בסידרה, המביאה
סיפורים שונים על ילדים
בתבל, תוך תיאור מינהגיהם,
עיסוקיהם ותחביביהם. השבוע
מובא סיפורו של ילד, המטפל
בחיות ביערות־העד של קולומביה,
וסיפורה של זמרת
צעירה ממדינת אלבמה באר־שירי השרה צות־הברית,
קאונטרי.

כועדת7.

הערב
הופך דאץ׳ לטבח, תחת
בנסון שהתפטר. ברט האמיתי
פוגש את מרי. קורין תובעת
מצ׳סטר אביה שיחדל לבגוד
בג׳סיקה אמה. הרומן בין בי-
לי לבין מורתו מתפתח, ושני
הברטים נפגשים.

ואנדריאנה בוגדאן.

את אלה פיצג׳רלד. גילאספי,
שהוא שנון, ימצא לשון משותפת
עם מיס פיגי, קארפיט
הצפרדע ושאר החבובות.
• מסעו שד צ׳ארלס
ד א רווין 10.00 הפרק השישי
במסע האוניה בייגל.
החוקר דארווין מגיע אל איי
הארכיפלאגוס. ב־ 2באוקטובר
,1836 אחרי חמש שנות שייט,
שבה הבייגל אל נמל-האם שלה
באנגליה. דארווין שב אל חיק
מישפחתו, כשהוא שונה ובוגר.
כעבור שנתיים הוא נושא
לאשה את אמה ווג׳ווד ומתבסס
כמדען, שלעולם אינו עוזב
עוד את אנגליה.

אני

קלאודיוס

11.05 האפיזודה עניין
מישפחתי מתארת כיצד ממתינה
ליוויה בסבלנות תשע
שנים, עד הרגע שבו יכולה
רומא לוותר על שירותיו של
אגריפם, ואז היא מרעילה אותו.
בינתיים מתגרש טיבריוס
מאשתו ונושא את יוליה. טי-
בריוס נכשל גם בנישואיו אלה
והוא נתון במרה שחורה ומשתוקק
לשוב אל שדה־הקרב.
טיבריוס נפגש עם אשתו הקו דמת,
ומעלה את חמתו של
אוגוסטום. אמו מגנה עליו, והוא
שותה לשוכרה. טיבריוס
מכה את יוליד״ המספרת על
כך לאביה הקיסר, וזה מצווה
עליו לעזוב את רומא. עתה
תולה אוגוסטוס קיסר תיקוות
בשני נכדיו, גאיוס ולוציום.

׳ 01ר*זשון

החכוכות (.)8.08

הערב מערחות החבובות את
איש הג׳אז דייזי גילאספי, יליד
,1917 שניגן במשך עשרות
שנים עם גדולי הג׳אז כצ׳אר־לי
פארקר ובני גודמן, וליווה

בצוותא עם דוריבן־יזאכ
יזם שלישי, שעה 10.00

קולנוע סרטים מקאן אכספרסדכ אן
המאפיין הבולט ביותר של כל מפיצי׳
הסרטים הישראליים, שהיו השנה בפסטיבל
הסרטים בקאן, היה הפחד. חיל
וחרדה אחזו בכולם, בכל פעם שנזכרו באולמות
הריקים בבית, ובמסי־העיריה הכבדים.
הידיים לא רק רעדו, לפני שחתמו
על חוזים לסרטים חדשים, אלא בדרך־
כלל פשוט נסוגו.
יוצא־הדופן הפעם, הסרט היחידי שנראה
לכולם כהימור בטוח וכדאי, עיסקה
בטוחה שאסור להחמיצה, היה סירטו החדש
של הבמאי הישראלי משה מזרחי,
שלחתי מיכתב לאהובי שאותו עשה, כמו
את כל החיים לפניו, בצרפת. עד כדי כך
היו המפיצים הישראליים בטוחים בתוצאות,
שאחד מהם רכש את הסרט מן ה סוכן
הגרמני של החברה המפיקה, בליל-
שבת, ומפיץ אחר קנה את הזכויות למחרתבבוקר, מן הסוכן האמריקאי .׳כך מצאו

סימון סיניורה, ז׳אן רושפור ודלפין סייריג כ״שלחתי מיכתב לאהובי״
שלישיה של מוסיקה קאמרית
כליות מלאכותיות לבית־חולים איכילוב,
ולהתחיל בהקרנות הרגילות של הסרט,
לקראת מחציתו השנייה של החודש בקולנוע
פאר, שהציג גם את סרט המריבה
הקודם, המסיבה של דון.
מה כל כך מפתה בסירטו של מיזרחיו
ראשית, הצוות. מיזרחי כבר הצליח קודם
לכן, כאשר ביים את סימון סיניורה בכל
החיים לפניו, ושיתוף הפעולה המחודש
ביניהם עורר, כמובן, ציפיות רבות. שנית,
הסיפור: אהבה מוזרה, משולש המורכב
מבתולה זקנה (סיניורה) ואחיה המשותק
בשתי רגליו, הגרים לבדם בבית גדול,
על שפת־הים, ובתולה מתבגרת, המביאה
להם מדי בוקר את הלחם מן המאפיה ה־מישפחתית,
שהיא ידידתם הטובה ביותר.
שלושת אלה קשורים ביניהם במערכת־יחסים
משונה, ואין פלא שהדבר קסם הן
למיזרחי והן לג׳ראר בראו, התסריטאי ה־כמעט
קבוע של פולנסקי.
כשם כדיי• הסיפור איננו כה פשוט.

האחות המבוגרת הקריבה את חייה כדי
לטפל באח הנכה, ועל אף המסירות והאהבה
אליו, חורה לה הדבר היטב. האח
הרתוק לכיסא־גלגלים, עליז, מתחכם, ולכאורה
משלים עם מצבו, אולם הוא משליך
את חיצי־הרעל שלו אל הסובבים אותו,
שבהם אינו יכול שלא לקנא. הידידה,
אשד, שהיא עדיין נאה, אך שייכת לדור
הישן, ואשר ״קוראת הכל, שומעת הכל
ואינה מבינה מאומה,״ פוחדת מן החיים
ואם היא יודעת משהו על מין, הרי זה
רק באופן תיאורטי .״לחלק המעשי היא
עוד לא הגיעה,״ אומר המשותק.
י יום בהיר אחר, לאחר שהאח הרגיז אותה
קצת יותר מדי, מחליטה האחות, לואיזה,
לשלוח מיכתב, בשם בדוי, למדור השידוכים
בעיתון המקומי, ולבקש מעוניינים
אשר יתכתבו איתה. מכתב תשובה מגיע
עד מהרה, וכשהיא פותחת אותו, מסתבר
לה שהכותב אינו אלא אחיה.
צורך דאהבה. תחת להפסיק את ה
עניין
ברגע זה, היא נגררת למשחק, ממשיכה
לנהל התכתבות סמויה עם האח
שאינו חושד במאומה, ולהט הרגשות הבא
לידי ביטוי במכתבים גובר והולך ממיב*
תב למיכתב.
מכאן והלאה יכול כל צופה לפרש לעצמו
את המתרחש על המסך. האם אין זה
אלא מישחק אכזרי, או שמא מדובר כאן
בביטוי של הצורך באהבה שחשים שני
הכותבים גם יחד, ואולי זה אפילו רמז
לאהבה אסורה בין אח ואחות? מיזרחי,
בעזרת תסריטו של בראו, אינו פוסל אף
.אחת מן האפשרויות.
ניצוצות שד -זעם. עיקר העבודה
נעשתה עם השחקנים. עם סימון סיניורה,
שלדברי מיזרחי ,״לובשת כל בוקר את
הדמות יחד עם האיפור״ ,עם דלפין סיי־ריג
(הידידה) ״המתכננת כל תנועה וכל
הדגשת קול מראש, בקפדנות כזאת שנדמה
כאילו עשתה חזרות לפני המראה,״
ועם ז׳אן רושפור, האח, שהוא ״שילוב

גמאי משה מזרחי
הנוף הנפשי הוא העיקר
את עצמם כששניהם אוחזים בטלית אחת.
כאשר מיקרה דומה קרה לפני שנים
אחדות, עם הנוסיבה של דון, יצאו שני
המפיצים המתחרים סרטי נוח ואינקייט־רינג
למילחמה ארוכה, שהגיעה כבר אל
ערכאות מישפטיות, והסתיימה רק בקושי
רב, בהסכם חלוקה של הזכויות. הפעם,
מאחר שמדובר במפיצים שוחרי״
שלום יותר — אפריים גלעד ודוד שפירא
— הסכימו השניים מלכתחילה, שאין טעם
להתדיין עם בעלי הסרט, ולהטיף להם
מוסר על שמכרו אותו פעמיים, ושמוטב
לשתף פעולה ולהפיץ את הסרט יחד, בישראל,
לטובת כל הנוגעים בדבר.
במהירות מסחררת. ואכן, הדבר
קרה, ואפילו במהירות מסחררת. הסרט
נשלח לפני שבוע לישראל, אבל השולחים,
בהתאם לקפדנות הארגונית, שהוכיחו
כבר קודם לכן בשלבי המכירה,
שכחו לשלוח את המיסמכים הדרושים
לשחרור. מאמץ שיכנוע מרוכז וערבויות
מתאימות שיכנעו את אנשי־המכס להתיר
את הוצאת הסרט במהירות. רשימת ה דיאלוגים
שבעזרתה נעשית מלאכת התרגום,
נשכחה אף היא בחוץ והובהלה
בדואר־אוויר, וכל זה, כדי שאפשר יהיה
להתחיל בהקרנות מוקדמות של הסרט
בשבוע הזה, לערוך הצגת בכורה חגיגית,
שהכנסותיה מוקדשות לרכישת שתי

העולס הזה 2235

בין שתי הגישות הללו, שחקן־תיאטרון
המקפיד על פרטים, ובעל כושר אילתור
בכל מצב״ .התוצאה היא מעין שלישיה
של מוסיקה קאמרית, שבה משלימים השחקנים
האחד את השני להפליא. סימון
סיניורה אינה מפתיעה באנושיות הניבטת
מפניה, והמוכרת היטב, אבל יש לה
ניצוצות של זעם ורישעות שהם בהחלט
מפתיעים. ז׳אן רושפור, הידוע כאלגנטי,
מלוטש ומנומס להפליא, מוסיף לעצמו
קורט של נבזות חולנית ומפונקת. ואילו
דלפין סייריג מצליחה באורח פלא לגלם
דמות מגוחכת שאינה מעוררת • צחוק,
בתולה בסוף הקייץ של חייה, המשוכנעת,
כי צביטה בישבן משולה כמעט לאונס,
ומתקשה להשלים בתוך עצמה עם הפחד
מן הצביטה והתשוקה אליה.
אל השלישיה המעולה הזאת, נוספים
כמה מן טכנאים מעולים ביותר של
קולנוע הצרפתי, את הצלם ג׳יסלן קלוקה
(שצילם חלק מטס ואת מלחמה ואהבה של
וודי אלן) את העורכת פרנסואז בונו (שערכה
כמה מסרטיו של אלן רנה) ,ואת
התפאורן ברנאר אוון, שאחראי לעיצוב
מקום ההתרחשות המרכזי בסרט( ,ואשר
נוכחותו כה מורגשת וכמעט כאילו היה הדמות
הרביעית בו) ,ביתם של האח והאחות.
אם מחברים את כל הכשרונות העצומים
הניצבים לפני המצלמה עם הכשרונות
והמיומנות שמאחרי המצלמה, אפשר למצוא
לא רק הבדל נוסף בין הסרטים ה ישראליים
של משה מיזרחי לסרטים שהוא
עושה בצרפת, אלא גם את הסיבה להתנפלות
מפיצי הסרטים בארץ, על סירטו.
תוכנית טלוויזיה
פ ס טי ב ל הז מ ר לי ל די ם (מק סי
ם, תל־אביב, ישראל) — אי-
אפשר ל ט עו ת: אתהסרס הז ה
עשו ב מיו חד לחופש הגדול, במח שבה ת חי ל ה שכל אמא,
שילדיה יעצבנו או ת ה יתר על ה מיד ה, ת שמח לשלוח או ת ם
לקולנוע כדי לראו תסרט כזה, ולהיפטר מחם למשך
שעתיים.
אכן, כל מ ה שאילן אלדד עשה כאן, הו א בעצם תוכני ת
טלוויזיה ל מ סך הגדול. הוא צילם כמה מופעים של פסטיבל*
הזמר לילדים, שהוא ידוע כ ה צל ח ה מי ט חרי ת גדולה, הן
בהופעות והן ב ת קלי טי ם, שילב כמת צילומים מן ה חזרו ת
שלפני הפס טיבל ומן ה מיב חני ם, שבהם נבחרו הילדים
אשר הופיעו, הוסי ף עוד כמה צילומים מ א חרי הקל עי ם,
והרי לכם סר ט.
עד כאן הכל טוב ויפה• העבודה נ קי ה והכל עשוי בדיוק
כפי שהורגל הקהל לר או ת על המסךהק טן. אפילו בס דר
שמוצגים השירים לא נעשה שום שינוי, קו ד ם שרים המבוגרים,
א חר כ ן הילדי ם ובסוף זוכי הפרסי ם. הכל ב מ קו ם.
מובן שסרט כזה יכול חי ת לפ תו חאת הנושא, ול עסו ק
בהרבה דברים שמעל ומעבר לאירוע ה מו סי קלי עצמו.
דוגמאות אינן ח ס רו ת: התח רו ת שהיתה בין פ ס טיבל זה
לפסטיבל דומה שנערך בו זמנית, הבעיות של הורי ם וילדים
המ שתתפים במופע (יש רמז לכך אבל לא יאוחר) ,קני-
המידה לב חיר ת השירים, הק שיים הלוגיס טיי ם של אירגון
המופע, ועוד ועוד.

לי לךנ תי ב: פ רי מ דונ ה ק טנ העלבמהג דו ל ה
הסר ט נזהר שלא לנגוע באף א חד מן ה מוק שי ם חללו,
ורק פעם אחת נפל ט ת הערה צינית מפי האמרגן אב שלום
רובין השומע אתי הי ה טוב בארץ ישראל ומעיר שזה בדיוק
סוג הנו שאים שהוא רוצה בפסטיבל. רגע כז ה, או כמה
מבטי-פרימדונה של אחת הז מרו תהק טנו ת, שוברים קצת
א ת השיגרה הצפויה של מופע מצולם•

כוכבים

דיימון ואנטן
בא ׳לנתניה

ס ט אוויסק׳ 1*919*1נקבה
השערוריות הכלכליות של שנות העשרים
והשלושים בצרפת נחשפות לאור
הזרקורים של הקולנוע הצרפתי. אחרי

מלך ליו םאחד (אלנבי, תל־אביב,
ישראל) — ז ח צריך ל היו ת
סר ט ל קי ץ: קליל, בלתי־מחייב,
קו מדי ה שמצחיקה ונשכחת עד מהרה•
במק רי ם כ אל ה, חמיבחן היחידי ל ה צל ח ת המיבצע הוא
מיבחן הקהל. זהי חלי טאםמתח שק לו ל צ חוק, וכ מ ה
מתח שק לו לצחוק, וזה י הי ה כנראה, קג ח־ ה מיד ה לשיפוט.
עם זא ת, ק שה שלא לציין, כי הסיפור על שוער״המלון,
המת חז ה לאי ש־עסקים מצליח כדי לעשות רושם על ב תו —
או ת ה לא ראה 15 שנה — מזכיר ב מ הופך סיפור של דיימון
ראניון בשם גברת ליום אחד. ואם כבר נוגעים בסוגי ה זו,
צריך לציין עוד שאחד הב מ אי ם הגדולים של הקולנוע ה א
מריק אי, פראנק ק אפר ה, עיבד א ת הסיפור פעמיים, ל קול נוע,
פעם ב ת חי ל ת שנות השלושים ופעם ב ת חי ל ת שנות
הששים. הן הסיפור ה מקורי של ראניון (שאיש לא טרח
להזכיר בכו תרו תהסרט הישראלי) והן שתי הגירסו ת של
ק אפר ה היו משעשעות ו מ פו ק חו ת יו תר מן הסרט של א סי
דיין.
מלבד ה סי טו א צי ההב סי סי ת, חסרהתס רי ט ה מצ או ת
ודמויות ראויו ת לשמן. הסיפור עצמו מ ת חי ל רק א חרי
ששליש מן הסרט בערן חולף בעזרת חאל טו רו ת מ הירו ת
של מרים פו ק ס ורבקה מיכאלי. ה הו מור שבסרט צריך
להתמ צו ת בעיקרו בדילאוגים, אל א שאלה נשמעים כאילו
אולתרו תוך כדי הצילומים על-ידי ה ש חקני ם עצמם, בלי
הרבה מח שבה מראש• הסצנה המצ חי ק ה ביותר בסר ט
קשורה בסם משלשל, ובפלפל המרו ח על נייר טו אל ט, וזה
רמז לעידון הצפוי כאן. גבי ע מ רני( האבהמת חז ה) וקארוליין

רומי שניידר כמארתה המתאבדת
אני עדיין ילדה
הסרט שהקדיש אלן רנה לפרשת סטא־וויסקי.
שהזכירה לרבים פרשות מירמה
ושוחד מודרניות יותר, הסתיימו בימים
אלה צילומי סרט חדש, המוקדש לדמותה
של מארתה האנאו, קבלנית וספסרית בורסה,
שהעמידה את כל עולם־העסקים על
הראש, לפני שהתאבדה בעיקבות השערו,
ריות
שבהן היתד, מעורבת.
במאי הסרט, פראנסיס ג׳ירו, בחר לתפקיד
הראשי, בשחקנית שכמעט נולדה
לגלם דמות זו — רומי שניידר. כמו הגברת
האנאו, רומי היא דוברת גרמנית במקור,
והיום, בגיל ,41 היא קרובה מאוד
לגילה של הגיבורה שהיא מגלמת. ג׳ירו,
שעבד כבר עם רומי בסירטו הראשון,
השלישיה השטנית (סיפור על בעל הרוצח
את אשתו ואחר כך מבתר את גופתה
לחתיכות קטנות וקובר אותן בגן) ,משלב
העולם הזה 2235

בסרט גם מרכיב פוליטי: מארתר, מאוהבת
בסוציאליסט צעיר (דניאל מסגיש) ,ובשל
אהבה זו היא זונחת את עסקיה.
הסרט מהווה, כמובן, הזדמנות נוספת
לשיחזור האופנה והעולם של אותה התקופה,
אבל לגבי הכוכבת, זו בעיקר הזדמנות
להתמודד עם דמות השונה ממנה
לגמרי :״עם כל הזוהר שסביבי, אני חשה
שבתוכי אני עדיין ילדה. אבל כשאני
מתבוננת סביבי, ורואה כמה אומללים ה אנשים
המרגישים את עצמם מבוגרים,
אני מעדיפה בכל זאת להישאר ילדה. אני
לא הייתי מסוגלת אף פעם לחיות כמו
מארתה האנאו.״

י שר אל
ר11 דו מ תו ך הפסד
כולם זוכרים בוודאי את מילחמת חב־רות־הסרטים
על הסרטת נזבצע אנטבה,
ומחול השדים והלחצים, שאחז בתעשיה
הישראלית באותו זמן. כולם ודאי גם
זוכרים, שאף אחת מן החברות האמריקאיות
הגדולות שרצו לעשות את הסרט ב

פן נעמתי: ב לי הרבהמחשבהמראש
לאנגפורד (הבת מ א מרי ק ה) טבעיים וחביבים, אבל חנן
גולדבלאט (טרדן תיירות חסר תו חל ת) מתאמץ מ אוד כדי
ל היר או ת לסירוגין בו ט ה, נבוך, שחצן ורגשן, ובקולנוע,
כידוע, מו תר להתאמץ, אבל א סו רלהר או ת זא ת. נוס ף
לכן, הפיר טומ תחס מויי ה ב סר ט אינ ה ס מויי ה כלל וכלל.
היא אפילו בו ט ה עד כדי כ ן שנדמה כאילו מ טר תו העיקרי ת
היא להציג בית-מלון, מיסעדח, קבוצת כדורגל או א ת
רחובות העיר נתניה, ולא כל כןלהתעסק בסיפור•
אשר לשם, הוא א מנ ם שימש בעבר סרט של פיליפ
דה-ברוקה, אבל זה הק שר היחידי שיש בין שני הסר טי ם.

ישראל, לא זכתה בכבוד, ומי שעשה אותו
בסופו של דבר, היה מנחם גולן.
במהלך המירוץ אחרי הזיכיון, הובטחו
כל מיני הבטחות לתעשיה הישראלית,
ולפחות אחת מהן מתממשת עכשיו, זמן
רב לאחר שניתנה. ההבטחה היתד. של
חברת וורנר. היא הפקידה אז סכום של
מאה אלף דולר, אשר נועד לעידוד ה־תסריטאות
המקומית. על הכסף הופקדה
ועדה, המופעלת על־ידי מרכז הסרט הישראלי,
ועדה ציבורית זו החליטה לחלק
את הכסף במיסגרת של תחרות. אחרי
שנים של דיונים וניסוחים, הוחלט שהתחרות
תהיה בת שני שלבים. ראשית יתבקשו
המועמדים להגיש תקצירים של
התסריטים, וצוות מיוחד יחליט איזה מן
התקצירים ראוי לעידוד. הזוכים המאושרים
יקבלו פרסי עידוד, כדי שיוכלו להרחיב
ולהעמיק את התסריט שלהם, ולכש־הם
יסיימו את עבודתם, יחזרו אל הצוות
שיבחר בחירה סופית של שלושה זוכים.
מה האינטרס של וורנר בכל העניין ו
ראשית, זה היה חלק ממיבצע השיכנוע
שלא הצליח. שנית, יש להם אופציה לרכוש
את אחד מן התסריטים הזוכים ולהש
תמש
בו להפקת סרט באולפניהם.
נקודה אחרונה זו היא כנראה שפיתתה,
לא פחות מן הפרס הכספי, יותר ממאה
כותבים, כמה מהם ידועים, מפורסמים
ומבוססים, לשלוח תקצירים לתחרות.
הלקטורים, אנשי הצוות — סלילה בן זכאי.
ניסים קלדרון ואחד מעורכי מחר זה, דן
פיינרו — קראו, התווכחו, והגיעו לרשי מה
של שמונה תסריטים, שיש להעניק
להם את פרסי העידוד הראשוניים (כנראה
בסכום של כ־ 60 אלף לירות) ,כדי שימשיכו
לפתח את התקציר לתסריט מלא.
הזוכים המאושרים הם: לאדיסלב גרוסמן
(על חתן לליזה) ,דן וולמן(הביוגרפיה של
בן) ,אברהם הפנר (אהבתה האחרונה של
לורה אדלר) ,יצחק בן־נר (האיש נזשם),
יצחק ״צפל״ ישורון (ארץ אהבתי) ,ברון־
גיטליס (אלטלנה לסי ספר של שלמה
נקדימון) ,ערן פריים (פרופיל )24 וסרג׳
אנקרי (אפשר לעקור עצי זית).
מי שלא הספיק או לא זכה הפעם אינו
צריך להתייאש. זה רק הסיבוב הראשון
של תחרות התסריטים. הכסף יספיק בוודאי
לעוד כמה וכמה סיבובים, ולכן מה שצריך
הוא, לשים־לב למודעות בעיתון.

וון המתכון״
לחופשה מהנר.
״פלתורס״ ,חברת התיירות הוו תי ק ה בארץ החוגגת
בשנה זו, יובל ה־ 60 שנות פעילות בשטח התיירות.
בשנה זו הכינה ״פלתורס״ מבחר מיוחד של תכניו ת
נופש וטיול לחו״ל שבהן ב אי ם לידי ביטוי נסיונ ה
והידע המקצועי יחד וק שריה של החבר ה בעולם
התיירות.
אחד ממוקדי תכניות הנופש ו ה טיול של ״פל תורס״
לעונת הנסיעות 1980 הוא יוון ואגן הי ם האגאי.
חצי האי יוון ואיי הי ם האגאי נודעים בעולם כולו
כאיזור תיירות זול ומעניין. כיו ם — יוון היא
ה מ קו ם לבילוי חופשה מהנה, בהוצאה מינימלית.
קילו מ טרי ם ארוכים של י ם כחול וחול דק ולבן,
כפרים ציוריים ה״גולשים״ מעל מורדות ה הרי ם
אל המיפרצים, העם היווני חם־המזג והעליז וה פולקלור
הצבעוני שלו, הפכו א ת יוון למרכז תיירותי
מפותח.
אתרי ה תיירו ת העיקריים ביוון מרוכזים בחבל
א תי ק ה ובחצי האי פלפונז, וכן באיים שהידועים
בהם: רודוס, קורפו, כרתי ם ו מי קונוס.
חופשה ביוון מ ת חי ל ה בד״כ בבירת יוון — א תונ ה.
העיר היושבת במרכזו של חבל א תי ק ה היא בירת

ברק׳פטר. רכזפויס סציגיס:

יוון מאז ימי ה״פוליס״ ועדות לכך הםהאק רופו לי ס
הנישא, ו ה מוזי און הארכיאולוגי שמרובים בו אוצרות
ה א מנו תמת קו פ ה זו.
שילוב הביקור ב א תרי ם הארכיאולוגים ב מנ ה גדושה
של פולקלור יווני, א רו ח ה יוונית טי פו סי ת (סל טי ם,
״סופל אקי״ ,אוזו) וריקודי סי רטא קי המוגשים בטברנות
של רובע השעשועים ״פלאקה״ ,מ שלימים
פגישה ראשונה זו ו התוודעו ת אל הארץ, העם
ומנהגים יוונים.
ה חו ם הכבד ו המעיק השורר בעיר בחוד שים יולי־אוגוס
ט ״מבריח״ אתה מב ק רי םלא חר כיומיי ם
שלושה אל אתרי הנופש ו ה קיי ט המשופעים ב חופי ם
והמיפרצים, וכמובן גם אל איי הי ם האגאי.
כל אלו הדריכו א ת ״פלתורס״ בהכנ ת תוכניות
הנופש ו ה טיול עבור התייר הישראלי. תוכניו ת אלו
מגוונות ביותר כך שכל אחד יוכל למצוא בהן א ת
העדפותיו: בילוי חופ שת נופש לחוף־הים, חופ שה
עממית או בתנאי מו תרו ת, טיול לאתרי תיירות,
נוף וארכיאולוגיה, וגם סיור משולב בהפלגה המוצע
ע״י פל תורס במחיר מפ תהב מיוחד.

סרט ישרא לי חדש
הסרט שיוציא אתכם מהצרות!!!

קוראי ו אורז בארה׳ ב
הרוצים להשתתף כפעולה
להצלת מדינת ישראל
מחורבן הליכוד —

6גי *וורוי

יתקשרו אל:
א 10י 0 £ 1א £011

י 1 81ע1\ 1113

ס 19 ול
10021א 360 £. 65111 81.,
161: ) 212( 570-9190׳

הזד מוות !!

ל מכיר ה מ תייר
גיטרה חשמלית
כמעט חדשה

יוניווקם לספול 1974
אמפ לי פיי ר ניי ד
+אפקטיםמ שו כ ל לי ם
ט ל פון 241410־ 03

ח;ן 1!1£ג! 6קרונין

אספלט הררי

חברה ארצית
לזיפות וסיוד גגות
אחריותעד 10 שני ם.
ט ל338268 03

מסג,

כללי ורפואי
לנשים וגברים
על־־ידי

בעיות

מסג׳יסטית מוסמכת
סאונה, בריכה

בחיי המי!

״מועדון הב רי או ת״

סאת

מלון ״מוריה״ ,ת״א

״,״י מרדכי זידמן

ט ל 241252 .־ 03

חו*אמ ר*#יס

תיאום מראש

בכורה עולמית * בעת ובעונה אחת :
ירו שלים באר •שבע פתח ־ ת קו ח
תל־אביב חי פ ה
״שלום״
״אודן״
״אויה״ ״אייגע״
״אלגני״
ב ת־י ם
בקרוב הרצליה חולון
נ תני ה
״שביון״
״שבוי,,
אורדע ר״ג ״דוד,,
״אשתר״
2 2 0
העולם הזה 2235

בתו שד אלוף־מ־שנה בצה״ד היא

ף * י א רק ב ת 19 וכבר מלכה. לא
י 1המלכה של השכונה, לא מלכת־יופי
של עיר קטנה בישראל. טלי ברק י היא
מלכת חיי־הלילה של העיר הסוערת ביותר
בעולם, ניו־יורק.
איש, מהחוגגים הקבועים של ניו־יורק
אינו מתאר לעצמו מסיבה ראויה לשמה
ללא נוכחותה של טלי. אף מועדון לילה
המכבד את עצמו אינו יכול להרשות
לעצמו שטלי תבקר אצלו מדי שבועות
אחדים, שמא ירדו מניותיו בקרב
באי מועדוני־הלילה של העיר-.
לטלי יש עיניים שחורות, שיער זהוב,
גוף חטוב ופנים הדורשים לטיפה. אין לה
כרטיס־ביקור. אילו היה לה כרטיס־בי־קור,
הוא היה קטן מלהכיל את כל התו־ארים
והעיסוקים שלה.
טלי היא המארחת מיספר אחד של מד
עדוני־הלילה של ניו־יורק. היא גם החב-

בדרך־כלל נאות ביותר, מגיעות אף הן
למועדונים אלה. על פרק ידן צמיד גס,
עשוי מברזלים משוננים, כשל הביריו־נים
רוכבי-אופנועים. במועדונים אלה אין
תוכנית. הבאים הם התוכנית.

רה הפרטית של אלרי לווינסון, בעליו של
מועדון־הלילה המפורסם פלאטום ויטריט.
היא מתגוררת ׳עם לארי, המבוגר ממנה
ב־ 25 שנה, בדירת פאר הצמודה למועדון.
טלי היא דוגמנית צילום מבוקשת,
רקדנית ג׳אז מעולה, אד יותר מכל, היא
מלכת האס־אנד־אם של נידיורק. בין
יתר הטרופים של העיר הגדולה, קמו
לאחרונה שורד. של מועדוני אס־אנד־אם,
ראשי התיבות של סאדיסטים ומזוכיסטים.
הכל חוץ ממין
גברים האוהבים להיות מושפלים על־ידי
נשים, מוכים על־ידן, מקבלים ומבצעים
את הפקודות המשוגעות ביותר, החליטו
לצאת מהמחבוא שלהם, להקים להם מועדונים
שבהם ייפגשר זה עם זה, ובעיקר
ייפגשו עם המיסטרסיות שלהם, האדונות
שלהם.
הגברים מגיעים למועדון ושמים על
צווארם קולר, כדי שאיש לא יטעה בזיהוי
העיוות הנפשי שלהם. כמה צעירות,

* ¥לי נחשבת למיסטרס מיספר אחד
של נידיורק. יש לה, בספר־הטלפד
נים הקטן שלה, רשימה של כ* 600 גברים,
שלהם היא מחלקת הוראות. ומהם
היא גובה סכומי-עתק עבור ההוראות אותן
היא מחלקת. טלי אימצה לה כבית,
שלוש פעמים בשבוע, את המועדון המפורסם
ביותר של האס־אנד־אם, מועדון
קא רטייה .19 כשהיא נכנסת למועדון,

,מלכת המאזוכו־סט־ס

(המשך מעמוד )57
מקיפים אותה מייד העבדים שלה, או כפי
שטלי מכנה אותם בעברית ״השפוטים״.
זה מציע לה לשתות, האחר ממתין עד
שהיא תשלוף סיגריה מארנקה, כדי שיהיה
הראשון להציתה. טלי מתיישבת על כורסה
נוחה, ובתנועה שתלטנית מצביע על
עקב נעלה. מייד מסתערים כמה מהעבדים
שלה ומתחילים לנשק את עקב הנעל.
כשטלי במצב־רוח טוב, ורוצה לעשות
חסד עם השפוטים שלה, היא מסירה את
נעלה, כדי שהם יוכלו לנשק גם את כף-
הרגל. כשנמאס לה מהנשיקות, היא בועטת
בחוזקה בפרצופו של המנשק. במקום
זעקת־כאב אפשר לשמוע אנקת הנאה
מהמזוכיסט המוכה.
אולם זו רק הפתיחה. טלי צועקת עליהם,
מבזה אותם, מעליבה אותם, וככל
שהיא קשה יותר וגסה יותר, כן מתרחב
חיוך העונג קעל פניהם. לעיתים נכנסת
טלי לחדר־המכות המייוחד שבמועדון.
שם ממתינים לה ולמיסטרסיות ה אחרות
הגברים שאינם מסתפקים בהש פלות
מילוליות או בבעיטות מיקריות. שם
ממתינים גברים הלבושים בתחתונים בל בד.
כאשר טלי בוחרת באחד מהם, או
לעיתים אף בשלושה בבת-אחת, ממהרים
אלה להסיר את תחתוניהם ולשכב על
בטנם. טלי מואילה בטובה לקחת שוט
מאחד מהם — לכל אחד מהמזוכיסטים יש
שוט צמוד, למיקרה שהמיסטרם תהיה
מוכנה להכות בו — ומתחילה לחבוט.
תוך דקות ספורות הופך ישבנו של
העבד של טלי אדום בישבנו של בבון.
טלי ממשיכה להכות. המוכה אינו מפסיק
לגנוח ולבקש :״עוד, יותר חזק,״
וטלי זועקת :״אתה נהנה? אתה נהנה י
אתה רוצה עוד?״ מי שמתעייף ראשון
הוא דווקא היד של טלי, ולא הישבן של
המוכה.
לא תמיד היא טורחת ללכת עד לחדר-

מיסטוס

טלי שולטת לדעתה
על העולם כולו
כשלרגליה 500 שפוטים המשועבדים לה.

המכות. לעיתים היא מורה לעבדים שלה
להתפשט באולם המרכזי. בין זוגות, לאו
דווקא של גבר ואשה, לבין האורחים
השותים ליד הבר, משכיבה טלי את
העבדים שלה על ריצפת הריקודים, מצליפה
בהם בשוט, בועטת בהם בנעלה,
מכבה על גופם סיגריה בוערת, מרוקנת
לתוך פרצופם כוסות משקה ומחרפת
ומגדפת אותם. לעיתים היא קושרת לקולר
שעל צווארו של אחד מהם רצועה
ומוליכה אותו סביב המועדון ככלב.
אולם הפגישות של טלי עם השפוטים
שלה במועדונים הן רק הכנה לעבודה
האמיתית שלה כמיסטרם. שלוש פעמים בשבוע
היא מקדישה כמה שעות להיפגש
אישית עם העבדים. היא נפגשת איתם
בדירותיהם, או בדירות של ידידים, ל־מיפגשים
בני 40 דקות .״אנחנו עושים
הכל בפגישות אלה,״ מסבירה טלי ,״חוץ
ממין. אין בינינו כל מין. אנחנו משחקים
לפי הפנטזיות שלהם. הם מבקשים שאני
אהיה המלכה והם העבדים, בבקשה. הם
מבקשים להיות סוס ושאני הרוכב, בבקשה
— כל מה שהם רוצים, אך בלי מין.״
עבור כל פגישה כזו גובה טלי את
הסכום הענק של 250 דולר, שהם יותר
מ־ 12 אלף לירות ישראליות. מי היא טלי
ברק, הישראלית המפורסמת ביותר היום
בניו־יורק? הבוהמה התל־אביבית זוכרת
אותה מלפני ארבע שנים, כשטלי היתד.
רק בת ,15 וכבר היתה אחת מיושבות

כסית ומועדוני-הלילה של תל־אביב. היא
היתה חברה של צדוק קראוס, אחיו של
שסואליק קראום המפורסם ובעל מוע-
דוני-לילה.
טלי נולדה בחיפה, אך יחד עם מיש-
פחתה נדדה בכל רחבי הארץ, עד ש-
המישפחה התיישבה בכפר־סבא. אביה של
טלי היה
.עתה אביה כבר, קצין בכיר (מיל,).
והוא מכהן כמנהלה, של חברת שמירה
גדולה בתל-אביב. בגיל 15 קמה טלי
בוקר אחד, אמרה שלום לבית־הספר ולהוריה,
ושכרה דירה בתל-אביב. היא אמנם
נשארה הבת האהובה של אבא, והקפידה
לבוא אחת לשבוע לבית־ההורים
בכפר־סבא, היא גם המשיכה ללמוד, אבל
בבית־ספר אכסטרני. מגיל 15 היא כבר
היתר, צעירה המחליטה בעצמה על צע דיה,
קובעת לעצמה את סיגנון־החיים
ומחליטה בדיוק איזה עתיד
שלה,
יהיה לה.
בימים אפשר היה לראות את טלי
עובדת קשה באחד מבתי־הספר לג׳אז.
אחרי־הצהריים אפשר היה לראותה בבתי-
קפה או בהצגות יומיות, ובערבים בהופעות
בכל רחבי הארץ .״רציתי להיות
רקדנית ג׳אז בכל מחיר. ידעתי אז שזה
לא העתיד שלי. ידעתי שהעתיד שלי הוא
במה, אבל לא ידעתי מאיזה סוג. אז
החלטתי לנסות את הכל. כשהיו צריכים

רקדנית ללהקה גרוזינית, הפכתי גרוזינית.
כשהיו צריכים רקדנית לתיאטרון רומני,
הייתי רומניה.״
גט בירח־הדבש
ף * גיל 16 כבר החלה ההצלחה להאיר
— לה פנים. היא התקבלה לתפקיד של
ליצן בהצגת־ילדים, וגמישות הריקוד שלה
יחד עם כשרון המישחק והמימיקה של
הפנים הצבועות בלבן והשפתיים האדומות׳,הפכו
אותה להצלחה גדולה. אחר-
כך השתתפה בסרט פירסומת וזכתה בביק-
קורות טובות. שיא הקאריירה הישראלית
של הילדה בת ה ,16-היה כשנבחרה על-
ידי אליל בנות גילה, צביקה פיק, להיות
אחת מבנות הלהקה שקישטה את תוכניתו.
אחרי
ההופעות אפשר היה למצוא
אותה על שפת־הים, מול בתי־המלון הגדולים
של תל־אביב. אחרי חצות היתה
טלי לובשת שימלת־מקסי, לוקחת טייפ
נייד ושני כריכים של גבינו־,־צהובה ועורכת
את ההצגה הפרטית האמיתית שלה
על שפודהים. במשך שעות ארוכות היתד,
רוקדת יחפה, לעיתים על החוף, לעיתים
בין הגלים. היום היא מודה שהיא המתינה
לתייר העשיר והיפה שיפתח את
חלון חדר־המלון שלו, יתבונן בה ויבוא

שדושה מים בשבוע היא מרבה שר עבדים המשותים אותה, המונים
ער דה והעושים נר מה שהיא חר שת. ביתר הזמן היא ה מונ ה
המהוגנת שד ח״ הדירה בניריוינן, אורחת נבוד בנל מסיבה
לקחת אותה איתו, רחוק רחוק. אבל אז
כל מה שהיא הסכימה לומר היה :״הארץ
הזו קטנה עלי. העולם גדול, אבל לא
מספיק גדול בשבילי. אני אכבוש את
העולם, אהיה מפורסמת ועשירה.״
מי שיהיה שומע אימרות מסוג זה היה
מגחך לעצמו ,״עוד צעירה פתיה שהחיים
היו מתוקים אליה ופינקו אותה
מדי״ .ידידיה האמיתיים של טלי, אלה
שהכירו אותה היטב האמינו לה, אם כי
בוודאי שלא שיערו עד להיכן תגיע כדי
לכבוש את העולם.
צה״ל קטע את תוכניות הכיבושים של
טלי וגייס אותה. אך בעוד אביה השקיע
שנים רבות מחייו במדים, החליטה טלי,
כעבור שבועות אחדים שהצבא זה לא בשבילה
.״הייתי מוכרחה לצאת מהצבא בכל
דרך,״ היא מספרת היום.
טלי לא הצהירה שהיא דתיה, אם משום
שאינה אוהבת לשקר ואם משום שלא ייתכן
המפורסם תהיה
שבתו של
דתיה. היא פשוט קמה ונישאה. היה לה
באותה תקופה חבר, משה נייזר, בן לאחת
המישפחות העשירות בתל-אביב, העוסקת
בשיווק דגים. טלי נישאה לו, וכעבור שלושה
ימים החליטה שהנישואין הם לא בש בילה,
בעיקר.כשבידה היתד, כבר תעודת
פטור מהצבא. החתן הצעיר לא הבין בדיוק
מה קורה איתו, כשעוד בירח־הדבש שנערך

במלון הילטון בתל-אביב הודיעה לו הכלה
שהיא.רוצה גט.
אחרי כמה חודשי מאבק מישפטי על
חלוקת הרכוש המשותף, קיבלה טלי את
הגט המייוחל ונסעה לאירופה. חודשים
רבים. היא ביקרה בכל אתר־תיירות שהיה
על המפה. היה לה כסף רב, היו לה מחזרים,
וטלי הרגישה נהדרת באירופה. את
לונדון היא קבעה כבסיס שממנו יצאה
לטיולים הרבים שלה.

קר — בשעות אחרי־הצהריים — הכל שקט
סביבה. באינטרקום, שליד מיטתה, היא
מזמינה קפה וארוחת־בוקר, המובאים לחדר
על־ידי אחד מעובדי המועדון. אחר
כך היא יורדת לבריכת־השחיה הריקה
מאדם, ומתרחצת בה שעה ארוכה, אך לא
לפני שהיא עוברת עיסוי הגון.
טלי ברק, הנערה בת ה־ ,19 הגיעה ל-
פיסגת חייה :״טוב לי. יש לי הכל ב
חיים.
בעוד חודשיים מגיעים ההורים שלי
לביקור בניו־יורק. אני אשכור להם מערכת
חדרים בהילטון ואראה להם את ניו־יורק,
כפי שרק אני יכולה להראות. אני בטוחה
שהם יאהבו את לארי, הוא אדם ׳נהדר,
וגם יבינו שהעניין של האס־אנד-אם זה
לא עניין של זנות, אלא צורה מכובדת
להתפרנס.״
(המשך בעמוד )60
מקום אלגנטי
ף, אחד, הי מי ם היא קיבלה שיחת—
טלפון מידיד נעורים. הם לא נפגשו
כמה שנים ואותו ידיד התגלגל בינתיים
לניו־יורק. הוא הזמין את טלי לבוא אליו
לביקור. טלי החליטה כי לא רק הארץ
קטנה עליה, אלא גם אירופה, ועלתה על
המטוס הראשון לניו-יורק. מה שקרה לבעל,
קרה גם לידיד. אחרי בילוי משותף,
החליטה טלי שהוא לא מספיק טוב בש בילה,
והיא נפרדה ממנו, כשהיא מסבירה
לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים
שאין לו מה להתקשר אליה יותר.
ימים אחדים אחר כך היא הוזמנה על־ידי
קרוב מישפחה שלה, המתגורר בניו־יורק,
לצאת עימו למועדון־הלילה המפורסם
ביותר בעולם, הפלאטוס ריטריט. ה-
פלאטוס ידוע בשל האורגיות ההמוניות
הנערכות בו מדי לילה. גברים ונשים מסתובבים
במועדון כשהם ערומים לגמרי,
מקיימים יחסי־מין זה עם זו, זה עם זה וזו
עם זו בכל שניה שעולה על דעתם, כשלא
תמיד הם פונים לאחד מ־ 30 החדרים ה־מייועדים
לכך או לחדר האורגיות הגדול,
אלא עושים זאת בין הכיסאות, על ריצפת
הריקודים, ליד שולחנות האוכל.
למועדון יש כמה חוקי ברזל, שעליהם
אין לעבור. הכניסה מותרת רק לזוגות.
גברים בודים או נשים בודות אינם רשאים
להיכנס למועדון. הזוגות שנכנסים רשאים
להתפשט, רק אם שני בני הזוג מתפשטים.
אסור לגבר להתפשט אם בת הזוג
שלו אינה מתפשטת, ולאשר, אסור להתפשט
אם בן הזוג שלה נשאר לבוש. אולם
אחרי שמתפשטים, הכל מותר.
אולם אין לקבל את תיאור הפלאטוס
בצורה בלתי־נכונה. המקום אלגנטי ביותר,
אורחיו הם מהקהל הנבחר ביותר, בין
אם אמריקאים ובין אם תיירים, ביניהם
ישראלים רבים, הפוקדים את ניו־יורק. בין
בריכת־שחיה לבריכת זוסוקי שבה זרמי
עיסוי חמים, בין מיזנון עשיר בו הכל
חופשי, במחיר הכרטיס, ובוטיק המוכר את
החלוקים, המגבות והתחתונים עם סמל
המועדון, שרועים מזרונים נוחים, כיסאות
ושולחנות.
בין כל אלה מסתובבת טלי. כאן היא
טלי אחרת. היא לבושה בחלוק עדין, המחליף
את הבגדים השחורים והמקשים
של האס־אנד־אם. ואינה לוקחת חלק ב־חינגה
הכללית. על פניה ארשת כנועה*,
חתלתולית, והיא מחייכת לכל עבר, בעיקר
לעברו של לארי, החבר שלה ובעל
המועדון. לארי לווינסון, הגבר גדל המידות,
לבוש חליפה הגזורה היטב, על גבי
חולצה רועשת, ועל אצבעות ידיו טבעות
זהב. כאן טלי היא רק של לארי ויחד
עימו היא מקפידה לשלוח מבטים לכל
עבר, כדי לשמור שהכל במועדון יהיה
כשורה.

צודה מכובדת
להתפרנס

שלושה ינזיס בשבת!
מקבלת טלי שכר ענק
רק כדי שתיתן הוראות, תעליב ותפגע.

ילוי, הולכים לארי וטלי
לדירה שלהם, בקומה השנייה של המועדון.
לארי צייד את הדירה בכל טוב.
״היא לקוחה ממש מתוך שבועונים או
מתוך סרטים,״ מספרת טלי. הם עוד*
משחקים שער, קלה שח־מת, המישחק
האהוב על שניהם, ואחר כך הולכים
לישון.
כשטלי מתעוררת במה שהיא קוראת בו
להיות
חונ ש״ה

עוד שהיתה טלי בת 15 היא עזבה את בית אביה,
קצין הצבא הבכיר, כדי להיות חופשיה. היא
אהבה אז ללכת בלילה לים ולרקוד לבד. היום טלי היא גס חופשיה וגם מפורסמת,

מלכת המאזוכ׳סטים

הטלויזיה הצבעונית של ראנק
בתנאים המיוחדים של אלקטרה.
אלקטרהמאפשרתלךלר כו ש ט לו יזי הצב עוני ת ״ ואנק ״ בהנחות ני כרות.
לבחירתך שני מסלולים ;
ר כי שהבתשלומיםנוחים או
ר כי שהבתנאיי בו א אי שי.

ה מ כי רהב טני פי אלקטרה
ואצלהמ פי ציםהנבחרים.

*1191

הצבעים הטבעיים של ראנק בתנאים המיוחדים של אל ק טו ה.

ח! 1) 3ז 8ח^!306 1

תל־אגיב

חיפה

נתניה

דיזנגו ף סנ ט ר, ט ל ;׳ 298987/8־ 03
הרכבת 36
ט ל פוני ם3 :־2־ 339722 338961־ . 03

הרצל 18/20
ט ל פוני ם640000 ,640009 :־ 04

ס מי לנסקי 9
ט ל פוני ם33306 ,33133 :־ 053

ירושלים

ג או שבע
ה ח לו ץ 96
ט ל פון 72211 :־057

_ מ רכז כלל, י פו 97
9ט ל פוני ם; 228481 , 227852־ 02

(המשך מעמוד )59
לטלי ביקורת על הישראלים המבקרים
אותה .״הם באים מפתח־תיקווה
או מכפר־סבא, ולא מבינים
שניו־יורק זה דבר אחר. ב־ניו־יורק
עושה כל בן־אדם מה
שהוא רוצה, אם זה במסגרת ה חוק
והמוסר. אני לא חושבת ש־השפוטים
שלי הם אנשים רעים.
הם נהנים מהדברים האלה כמו
שבן־אדם אחר נהנה מלשכב עם
בחורה או נהנה מללכת לקולנוע.
אני לא מכריחה אותם לעשות שום
דבר, להיפך, הם היוזמים את הכל.
אני לא שוכבת איתם, כמעט לא
נוגעת בהם בכלל. כל העניין הוא
לא של מין, אז מה רוצים ממני.
״אני משוכנעת שמי שיבוא ויחיה
בניו־יורק יקבל את האווירה
הנכונה של העיר ויבין שמותר

אילת

מ ר כז מסח רי ע״ ש רכ ט ר
ט ל פון 2933 059

ואצלהמ פי ציםהנבחרים.

מקבוצת כלל תעשיות
אבנת | קרמון {שיפרין | נעמן

נעלי 10^1 0 1
0ח 0׳ו 1 6

שסהיס להודיע על פתיחת אולם
הספירה החרש של הספעג*,הרצל 140 תיא.
(פתוה )18 8
טדי כדק

קשה ורכה

המת מו ד דו ת

תו א ר

מלכת המים 80׳
תזכנה במצלמת הפוקט

ו /1 ¥ 1 1 3 1ג

רשיון נהיגה
2000 שקל
בי״ס לנהיגה
״גבע״

253230

לו לעשות כאן מה שאני רוצה,
ואסור לבקר אותי. אני מתפרנסת
מזה. זו עבודה כמו כל עכורה
אחרת. זה כמו שמאשימים את
לארי שהוא בעל בית־זונות. לארי
הוא איש־עסקים מכובד, שעלה
על הרעיון של הפלאטוס ריטריט
וביצע אותו בהצלחה. לפלאטוס
מגיעים אנשים חשובים. מדינאים,
מנהלי בנקים, כוכבי קולנוע, שג רירים.
מה שהם עושים במקום
זה עניינם שלהם, כל זמן שהם
לא משתוללים, לא משתכרים ולא
מטרידים בחורות. אבל אם הם רוצים
לשכב עם בחורה, והבחורה
רוצה לשכב איתם, והם רוצים
לערוך את החיזור כשהם עירומים,
ולשכב זה עם זו דווקא במועדון,
למה להפריע להם?
״אני יודעת שאני רק בת ,19
אבל אני הרבה יותר מבוגרת מ־מחיילת
ישראלית בת 19 הבאה
לקרייד, כל בוקר. להיפך. כשאותה
חיילת שוכבת עם המפקד
שלה ־־ק כדי שיהיה לה יותר טוב
בשירות הצבאי, ואני חושבת שהרבה
מאוד חיילות עושות את
זה, וכשהמפקד שוכב עם החיילת
ולמנצל בצורה ישירה או עקיפה
את העובדה שהוא המפקד
שלד״ זה הרבה פחות מוסרי והרבה
פחות חוקי מאשר מה שאני
עושה עם השפוטים שלי. אצלי
הם נהנים, הם אוהבים להיות איתי,
לדבר איתי ולהיות מוכנעים על־ידי.
גם אני נהנית להיות איתם.
אני בוחרת רק באנשים מעניינים
וכמובן רק בעשירים. אז מדוע ש יבקרו
אותי בארץ? אני לא מת ביישת
במה שאני עושה, אני
לא מתביישת במקום שבו אני
גרה, אני שלמה עם עצמי.״
העולם הזה 2255

המועמדות הסופיות
בחס 1ח ע עזזזי ת

אפגמהד ׳2עד׳

מצל מת

ו 1431ע״\/1

1131 0 1 /נ ע נז

או טי מ סי ת יז ג ״ 311וקסיע וי גייוד *

* הדרכת המועמדות: אולפן לאה פלמשר
-¥עיצוב תסרוקות: סלון ג׳ימי חיפה
־ -¥עיצוב הכתרים: רחל גרא, יפו העתיקה
* צילום המועמדות: אסף שילה

* איפור: המעבדה לעיצוב ההופעה
בהנהלת אביבה אורגד...

עיצוב גרפי• —

?מועמדות הסופיות *סלבת הסיס •8 0י
ן * יאכת 15 וחצי, מיתמרת לגובה של 175 סנטימט־י
1ריס, עיניה חומות וגדולות, ושיערה חום וחלק. ירדנה,
המדברת בקול שקט וביישני, איננה חולמת על עולום
של זוהר .״אלה לא חיים בשבילי, אני רוצה שקט,״ היא
אומרת.
היא נולדה בכפר־סבא ובגיל שנתיים עברה לרמת־גן.
הוריה, יוצאי טריפולי, הביאו לעולם שישה בנים ורק
אחריהם נולדה ירדנה.
בהיותה בת יחידה במישפחר, כה גדולה, גדלה ירדנה
כילדה מפונקת. אביה, שעובד במחלבות טרה לא השתולל
משימחה כאשר סיפרה לו שהיא ניגשת לתחרות
מלכת־המים, אך בעזרת אמה ואחיה השתכנע שזה לא
נורא.
ירדנה לומדת בבית־הספד אורט ברמת־גן במגמת
שרטוט .״אני רוצה להיות שרטטת,״ היא אומרת.

>רדנה צרור

ירדנה צרור בתה־ 15 וחצי, תלמידת תיכון ג מג מ ה
לשירטוט מרמת־גן, בשמלת שמש לבוקר של אופנ ת
ניבה. נו חה, קל ה ואוורירית, אידיאלי ת לימו ת הקיץ.

על נישואין וילדים היא אמנם חושבת, אך לא בעתיד
הקרוב .״הייתי רוצה רק ארבעה ילדים, כי ראיתי כמה
קשה היה לאמא שלי לגדל שבעה ילדים,״ היא אומרת.
המיקצועות החביבים עליה בבית־הספר הם ספרות,
היסטוריה ותנ״ך. אך מה שבאמת משגע אותה זה אופנועים
כבדים. היא מאוד נהנית לצאת עם בחור שיש
לו אופנוע כזה, לשבת מאחוריו ולהניח לרוח לפרוע את
שערותיה.
עיסוק חביב אחר שלה הוא הספורט. היא מרבה
לשחות, ובמייוחד היא טובה בגילגולי-כתף ובריצות למרחקים
ארוכים.
ביופיה של ירדנה מבחין כל מי שמביט בה, אך
כאשר מחמיאים לה על יופיה, היא נבוכה. הציעו לה
אפילו להשתתף בסרט יוצאים קבוע, אך היא סירבה,
כי הרגישה שקאריירה של שחקנית זה לא בשבילה.

בת אחרי 6סים

הצעקה ה א חרונ ה של ניבה לקיץ 80׳ ,מודגמת על־ידי
אורלי חן: אוברול סי רסקר (ק רפ/כו תנ ה) בצבע צהוב,
מעוטר בפס שחור עם מחשוף מתכווץ הניתן לשינוי.

מציירת
יי ו לא התחרות הראשונה שבה היא משתתפת. היא
ן גם הספיקה לטעום את טעם הזכיר, בתואר, כאשר
זכתה בתואר מיס אלגנס בשנה זו. לכן תחרות מלכת־המים
לא גורמת לה התרגשות מיותרת.
אורלי בת ה־ 17 וחצי מתנשאת לגובה של 175 סנטימטרים.
יש לה עיניים חומות גדולות, שיער חום מקורזל
והופעה נאה מאוד.
היא נולדה ברחובות, ומתגוררת כיום בקריית־עקרון,
לא הרחק מעיר הולדתה. הוריה יוצאי מרוקו. אביה
נהג־מונית ואמה עקרת־בית. לאורלי חמש אחיות ואח
אחד, והיא המבוגרת מכולם. בימים אלה סיימה את
הכיתה השביעית בבית־הספר התיכון קציר ברחובות.
אורלי למדה ציור במיסגרת בית־הספר ומאז היא
משתדלת לנצל כל רגע פנוי לציור. היא מרבה לצייר
נופים, אך במייוחד היא אוהבת לצייר דמויות של אנשים.
לפעמים היא מציירת את החברים שלה היושבים
למענה כדוגמנים. לגבי העתיד מתלבטת אורלי בין
לימודי העבודה־הסוציאלית, מה שמראה על תחומי ה-
ההתעניינות המגוונים שלה.
לאורלי יש חבר שהשתחרר מצה״ל, ומאז הם מרבים
לצאת יחד למקומות שבהם הנוף יפה, ולצייר בצוותא.
חיי הזוהר אינם קורצים לה באופן מייוחד. אורלי
לא תתנגד לעסוק בדוגמנות, אך רק אם יפנו אליה.
אין לה תוכניות לרוץ ולהשיג עבודה בשטח זה.
כאשר זכתה בתואר מיס אמנם, קיבלה ברטים־טיסה
ליוון, אך ויתרה עליו לטובת הלימודים בבית־הספר,
שעניינו אותה יותר. גם הצעות בדוגמנות כבר קיבלה,
אך מחוסר זמן לא נענתה להן.
בביתה של אורלי לא עושים עניין גדול מהשתת־פותה
בתחרות מלכת־המים. היא הגיעה לתחרות בהם-

ועמדות הסופיות• סלבת הסיס
לצת חברה, והוריה, המכבדים את רצונה, לא הביעו
כל התנגדות.
אורלי אוהבת את קריית־עקרון, מקחם מגוריה, ואת
השקט השורר במקום. תל-אביב נראית לה סואנת מדי,
ולכן היא מעדיפה את חבריה מן המושב. כרטים־הטיסה
וטובות־ההנאה הכרוכות בדרך־כלל בחיי הזוהר, אינם
מסחררים את ראשה .״לכל דבר יש עת,״ היא אומרת.
״כאשר אסיים את לימודי יהיה לי יותר זמן לנסוע
לחוץ־לארץ, לעסוק בדוגמנות ובכל מה שיבוא. אך
על הציור לא אוותר בשום פנים. זה נראה לי הדבר
החשוב ביותר בשבילי,״ מבטיחה אורלי.
השתתפות קודמת בתחרות יופי כל־שהיא מקנה בדרך־
כלל ביטחון רב למועמדת. ביטחון זה ניכר באורלי
ללא־ספק. יש לה הליכה יציבה, קומה זקופה וחיוך

ך * וריתגאה מאוד בעובדה שמצד אביה היא דור
• שמיני בארץ. גם אמה צברית.
דורית נולדה בתל־אביב לפני 17 וחצי שנים. אביה
עובד בחברת־החשמל ואמה עובדת בסוכנות־ביטוח. היא
סיימה את הכיתה השמינית בבית־הספר התיכון רון,
ובעוד כמה חודשים תתגייס לצבא. בימים אלה היא עסוקה
בבחינות הבגרות האחרונות שלה.
לדורית שיער בלונדי ארוך וחלק, עיני תכלת, וגובהה
165 סנטימטרים. מי שלחץ עליה במייוחד להשתתף בתחרות
מלכת־המים היתד. אמה .״אמא חושבת שאני יפה
ומתאימה להיות מלכת־מים, ולכן ביקשה ממני להצ טרף
לתחרות. מאחר שאני שומעת בקולה, ניגשתי
לתחרות,״ אומרת דורית בחיוך רחב, המבליט את שיניה
הצחורות.
בעתיד רוצה דורית להיות דיילת־יופי. ובינתיים אינה

אורלי חן

דורית ברזילי

מעודן. היא מדברת בקול נמוך ושקט ומשרה אווירה של
נחת בעת הראיון.
בעוד שמרבית המועמדות מגלות עניין רב בפעילות
ספורטיבית, אורלי אדישה למדי לשטח זה. על אף
גובהה, היא אינה משחקת בכדורסל, איננה שוחה ואיננה
מתרוצצות על מיגרשי ספורט. אפשר ביתר קלות למצוא
אותה בתוך נוף פראי כל־שהוא, יושבת ומציירת.
אורלי, על אף שזכתה כבר בתואר קודם, מתרחקת
מעולם הזוהר.
אורלי עוזרת למועמדות אחרות ביעוץ על הליכה
נכונה, בגד מתאים או איפור הולם. בעת הצילומים
לקראת התחרות היווה נינוחה ביותר ושקטה. את
ההתרגשות שגילו מועמדות אחרות, היא הפנימה בתוכה.
״אם לא אזכר, בתואר כל־שהוא זה לא יהיה נורא,״
היא מציינת.

יודעת כיצד תשלב זאת עם לימודי הפסיכולוגיה. בתחום
זה תעסוק, כנראה, רק אחרי סיום שירותה הצבאי.
אחרי שיצאה במשך שנה עם חבר, ונפרדה ממנו,
היא פנויה, ובינתיים היא נהנית מאוד מחיי החופש.
תחביבה העיקרי הוא כתיבת שירים, אך אותם היא
שומרת לעצמה בלבד .״אני כותבת על חוויותי, חלומותי
וריגשותי, ולכן אינני רוצה להראות אותם לאף אחד
לעת עתה,״ היא אומרת. היא גם אוהבת להאזין למוסיקת
פאנק ורוק. דורית אוהבת לבלות במסיבות ובמוע-
דוני־לילה. היא היתד. בתנועת־הנוער בית״ר ואפילו הגיעה
לדרגת מדריכה, אך עזבה זאת לאחרונה. בצבא
היא רוצה להיות חובשת.
יש לה גם חלומות לערוך טיול בחוץ־לארץ, אך כל
זה יבוא בשלב יותר מאוחר בחייה. בחופשה מבית־הספר
היא תעבוד בבוטיק של גיסה.

דמויות

דורית עם ב ק בו ק פינה קולד ה בידה, ב מר א ה החדש
של אופנ ת ניבה: שימלח רבת קפלי ם, חו שפת כתפיים,
עשוייה בנדורה ( סרע קרפ מרשרש) בצבע ורוד עז.

צברית דור שמיני

צילם: אסף שילה

כל תינוק יודע, שהד״ר ישראל ק ס טנ ר מכר א ת
נישמתו לשטן, כמו שאמר עליו בשעתו השופט בנימין
הלוי, בפסק־דינו המנו מק. אבל כמ ה תינו קו ת יודעים,
שכעבור הרבה־הרבה שנים, או תו בנימיו הלוי גופא חזר
בו מאו תה. הגדרה שטנית ן
בנימין הלוי יכול ל היו ת מרוצה: הוא ה ת חר ט על
הגדרתו וחזר בו ממנה בפומבי (אינכם מ א מיני ם? טלו
״ידיעות אחרונות 5.12.7? ,אלא שזמן קצר אחר
שחקק או ת ה הגדרה על לו חו ת המישפט הישראלי,
נרצח ק ס טנר — ומה הפלא זהאם יצור שמכר א ת ניש־מתו
לשטן הוא יצור״אנוש? האם הוא ראוי ל חיו ת
בכלל ז (״אילו חזר בו השופט הלוי לפני 21 שנה מביטויי
ה או מלל, אולי אבי עוד היה חי״ ,״מעריב״ .)6.11.77
אפשר לחשוב, שאנשים בעלי׳־עמדה הפיקו לקח
מ או ת ה פרשה מחרידה של הוצאה״להורג מילולית,
שניתרגמה חיש מהר להוצאה״להורג גשמית. וב אמת,
היש בידי מי לבדוק ולחשב כמ ה פעמים נמנעו אנשים,
שההגדרה ״מכר א ת נישמתו לשטן״ כבר עמדה על
דל־לשונם, מלהגו ת ה ממש ז לא א תפל א, א ם לאור חיינו
השעורים ניתן ל מנו ת מיקרי ם אל ה של הצלת־נפש
בעשרות וב מאו ת !
אבל א ם זה הל ק ח, יש מי שלא לקח. א ם זה
הכלל, יש גם יוצא־מן״חכלל. ו מיהו היוצא מן הכלל,
א ם לא הרב הראשי לישראל שלמה גורן, שאמר אך
תמול־שלשום על הרב הראשי של יהודי בריטניה וחבר״
העמים: דבריו (על זכות הערבים למדינה פלס טיני ת
ואי״הכרחיות היות ה של ירושלים בירת ישראל מב חינת
ההלכה וכו׳) ה ם ״ תקיע ת סכין בגבו של העם היהודי.
בקרי א ה שטנית זאת נפסל הד״ר יעקובוביץ מלכהן
ב ק היל ה היהודית.
מזלו של הרב יעקובוביץ, שהוא יושב בלונדון. אילו
ישב פה, ספקאם קנאינו היו מסתפ קי ם בצירופו
לרשימת המועמדים־לאיכסון־במחנה־הריכוז מייד, בצד
מיכל אתם של טדי קו ל ק עוכר־ישראל, וצמד הבוגדים
מסגירי־לב־הארץ פרס— רבין. שהרי מי שקרא ק רי א ה
שטנית אינו ב חז ק ת־ אד ם, כפי שהובהר לכולנו בפרשת
ישראל ק ס טנ ר.
עיתונאים זריזים בוודאי ישחזרו בדיוק מה א מר
הרב יעקובוביץ לסופר ״ אל־ אהר אם״ ,ואם דבריו סולפו
או לא. אך לדידי לא זה העיקר. העיקר הוא בכן,
כי מציון תצא תורה שטנית נגד כל בעל דיעח עצמאית
הנוגדת א ת דעתם של מי שמינו עצמם שלומי־אמוני
ה קונ סנזו ס האלוהי״לאומי.
אגב, חוששני שהדבר צריך להדאיג גם א ת הרב
שלמה גורן, שכן א ם תהליך שטני זה יימשך, חז ק ה
שיימצא בתוכנו קנאי ממנו, שברגע מ סויי ם יאשים או תו
במעש השטן — טפו ! טפו ! טפו 1

יד חזקה
על ההדק
הדבר היה ביום ד׳ 18 ,ביוני. ב או תו יום לא ר חו ק,
בירושלים, התייצבו מתאם־הפעולות־ב שטחים, האלוף
דני מט, יועצו, הפרופי משה מעוז, ועוזרו, ת א״ל שפיל,
וכן יועצים אחרים, לפני ועדת החוץ והביטחון של
הכנס ת ובישרו (כל הציטוטים מ״׳מעריב״ 19 ,ביוני) :
• !מאז 15 במאי מורגשת ירידה דראס טי ת בפעילות
האנטי־ישראלית ב שטחים *,
! #לגירוש שלושת ראשי^הערים הי ת ה השפעה
מרתיעה בלתי־רגילה ;
• הפגיעה בשכעה ובח׳לף היכ תהאת החוגים
הקיצוניים ב שטחים בתדהמה ;
• 1רבים ב שטחים שמחים בליבם על־כך שהמימשל
נוהג ביד חז ק ה ;
• המדיניות הליברלית של עזר וייצמן הי ת ה
מוטעית ;
•:בזכות מדיניות־היד־החזקה, שהונהגה מאז
פרישת עזר וייצמן, יש עתה רגיעה ב שטחים.
מאחר שמדובר במטורפים גמורים, לא באידיו טי ם
גמורים, מיהרו הנ״ל להוסיף, כי ״אל לנו לחשוב
שהשקט הנוכחי ב שטחים יימשך לעד כל עוד לא
נמצא פתרון פוליטי, עלינו להתכונן ל ת קו פו ת ק שות
ולנסיונות לחדש א ת פעולות־הטרור. צה״ל והממ שלה
חייבים להיות ע מי ם ״ וכר.
המתאם ויועציו, אלופי־היד־החזקה, א מרו דבר ו היפוכו
ונשארו ב חיי ם. כפי ששמתם לב, כדי למנוע
״הפתעה״ הם קבעו שהשקט הנוכחי ה״בלתי רגיל״
לא יימשך לעד.
מה עושה אלו הי מאר ת הכיבוש 1כעבור יום-
יומיים בסך הכל נפלט לו איז ה כדור ( המפלי ט נעצר,
כמובן, אבל לא עובדה זא ת עשתה א ת הכו תרו ת ולא
היא השכינה חיבה יתרה למימשל הצבאי בליבם של
הרבים ה שמחים על היד ה חז ק ה) — ושלום לך רגיעה !
אבל לא זה העיקר, אף לא העובדה, שהיד ה חז ק ה
— אולי מרוב חוזק, אולי מרוב עצבנות, א ם לא בשל

סיבה נעלמת אחרת — לחצה על ה דק ׳מסויים, ופ ת או ם
נתגלה ש מתח ת לפני השטח העניינים רו ת חי ם למדי
(אגב, הדיבורים האוויליי ם על הרוב ה שמח בליבו על
״היד ה חז ק ה ״ מזכירים א ת הודעות הנציב העליון א חרי
פיגועי אצ״ל ולח״י — בתיאבון העיקר הו א, שאם
״היד ה חז ק ה ״ איננ ה פתרון מו חל ט, כפי שהוכח לעינינו,
מהי המדיניות שתינקט מכאן ואילך ן
הליברליזם של עזר נכשל , .היד ה חז ק ה של בגין
נכשלה. מ ה עכשיו 1
ממטורפים גמורים אני !מצפה לת שובה :״יד יותר
חז ק ה מאידיו טים לא גמורים אני ׳מצפה לתשובה :
״לפתות לא היינו צריכים להגיד, לעזאזל, שיש עכשיו
רגיעה ב שטחים״.
על ראש הממ שלה /המעפיל ממהתלה אלי מהתלה :
אני מרגיש טוב ואני נראה טוב הכריז
מעל הדום, בנאו ם רב־השראה שנשא בכינוס ״מגן
דויד אדום״ —
ולא שמע בצפור יחדיו כל צופרי המדינה :
״אני מרגישה לא טוב ! אני נראי ת לא טוב !
איפה העזרה הראשונה?״

ידיין, צא!
משמאל שבת, מי!מין שבת, וידין נוסע לו ביו ם ששי
במרכבת !הממשלה ו אפילו נהנ ה.
ככה הוא או מר. ואני או מ ר לכם, שהוא מרגיש
איו ם ונורא, מפני שאולי הוא שוטה, אולי הו א מוקיון
של ה הי ס טו רי ה או של חצר־בגין, אבל מטורף איננו.
ואם !הוא מרגיש עכשיו איו ם ונורא, אנ חנו צריכים
להכביד עליו שבעתיים — כדי לעזור לו לפרוש, וז א ת
אפשר להשיג רק ע^ידי הב הר ה, שמיספר עצום של
אנשים תובעים ממנו לעשות זאת.
מאחר שאינני רוטשילד לא הדפס תי מיליון גלויות.
אבל גלויה אחת קניתי, כתבתי עליה !מה שכתבתי
ושלחתי או ת ה אליו. לכנס ת. לא איכפ ת לי א ם הוא
לא יקרא או ת ה ויטילה הישר לסל. אבל א ם הוא יצטרך
לעשות א ת התנועה הז א ת !מיליון פעם, וה שרתים
יתחילו לרוץ בכנ ס ת עמוסי סלי־א שפה גדושי גלויות
״ידיו־חזור־לארכיאולוגיה !״ לאורך ה מיסדרונו ת — זה
יהיה חזיון!
ועכשיו ידיו יקירי, הסכת ושמע קו שט־דברי־אמת
שהעתקתי פה אל שפת־עבר ימן השפה ה אנגלי ת, הע תק תי
וחשבתי שהם יפים לא רק לך, אבל לך בוודאי ובוודאי,
ולא סתם שוטה או מטורף א מר ם, אלא היס טוריון
בעל שם, ומה גם מבני־ברית, הלא הי א ברברה טוכמן
יידועה בשערים. חפרתי דברים אלהבמא מר ״ ח קיר הב ה ת דב קו ת ה של אי־תבונה בשיילטון״ ,אשר ׳הובא בירחון
ה א מריק אי ״ אסקווייר ״ (מאי : )1980

״כאשר מתחוור למי שמעורבים בו, כי מסליול המדיניות
מוליך לשואה, מדוע איין איש מתפטר מתוך
מחאה, או לפתות למען שלוות נפשו־הוא 1הם לעולם
לא עושים זאת• ב־ ,1917 הקאנצלר בתמאן הולווג
טען נואשות נגד ההצעה לחדש לוחמת צוללות בלתי־מוגבלת,
שכן זו תכניס את ארצות־הברית לזירת
המילחמה, ותחדש את משאבי בעלות־הברית, את
אמונן בנצחון ואת הסיבולת שלהן. כאשר ראשי הצבא
הגרמני גברו עליו, אמר הקאנצלר לידיד שמצאו
שקוע ביאוש׳ כי ההחלטה פירושה, קץ גרמניה׳.
כאשר אותו ידיד אמר לו בפשטות , :אתה צריך
להתפטר׳ ,אמר בתמאן שזאת אין הוא יכול לעשות,
שכן הדבר יזרע מחלוקת מבית זיאותת לעולם כי
הוא סבור שגרמניה תיכשל.
זה המפלט יתמיד. המחזיק במישרה אומר לעצמו,
כי הוא יכול לעשות וותר מבפנים, ואסור לו לחשוף
חילוקי־דעות בצמרת לעיני הציבור. אבל לאמיתו
של דבר, אם יש תיקווה כלשהי לשינוי בחברה דמוקרטית,
זה בדיוק הדבר שעליו לעשות.
בשורש הדברים, הדבר שגורם למחזיקי־מישרה לדבוק
במדיניות שהם עצמם סבורים שודא מוטעית, אינו
יותר ואינו פחות ממה שנראה בעיני כפיתוי המישרתי,
או, קדחת פוטומאק׳ ]הנהר שעליו יושבת וושינגטון[.
והוא הדין שעה שהמוקד יושב על התמזה, על הריין,
או, בלי ספק, על הנילוס. כאשר הרבט ליהמן יצא
למסע בחירות לכהונה שנייד, כסנאטור מטעם מדינת
ניו־יורק אחרי שכיהן ארבע כהונות כמושל מדינה זו,
שאלו אחיו מדוע, בשם־שמים, הוא משתוקק לכהונה.
,ארתור — השיב הסגאטור לאחיו — אחרי שאתה
נוסע פעם אחת אחרי שדרת אופנועים׳ שוב אינך
אותו אדם לעולם
אז לא לשכוח א ת הגלויות.

ד״ ר לגיהינום
איש וטעמו. יש מי שלעת זיקגה מ הר הר בגן־עדן

ובשיח צדיקים ובבשר לווייתן, יש מי שמ תפ ת ה לנ סו ת
א ת הגיהינום, כמו שאמר ג׳ורג׳ ברנרד שו :״ מב חינ ת
ה א קלי ם אני מעדיף גן״עדן, אבל מב חינ ת החברה״...
משה דיין הוא מן המעדיפים ה מו ב ה קי םאתה גיהינום,
ובאחרונה הוא מרבה לדבר בו, א ם גם ב קו ל
צרוד, וכבר עמדתי על כך יותר מפעם אחת במדור
זה. ל תד ה מ תי הע מוק ה, נראה שדברי נגד תורת הגי־הינום־לערבים
שלו לא שיכנעוהו ! אדרבה, בנ או ם ״על
מצבנו המדיני״ ,שנשא כאורח הכבוד בטכסח לו ק ת
תעודות תש״ם שערכה אוניבר סי ט ת חיפה, פי תח א ת
רעיון הגיהינום, ובשני כיוונים, א ם הבינותיו אלנכון —
גיהינום קונוונציונלי וגיהינום א טו מי.
אכן, הוא טוען ש״יאסר עראפאת התחיל ״ ן שהוא
א מר פעם ראשונה, שאש״ף י חולל בישראל גיהינום בכו ח
טרור, וכנגד זה — המשיך דיין — על הערבים לדעת
שלערביי ה שטחים הנמצאים בין הפטיש ו ה סדן י הי ה
גיהינום איו ם ונורא, ומו טב שיהרהרו א חי הםוהם
בדבר, ובעוד מועד• זה הגיהינום ה ק טן, הקונוונציונלי.
אבל יש גם גיהינום גדול, א טו מי, א ם הבינותי א ת דברי
דיין אלנכון. הוא א מר, שאם הערבים רוצים לה שמיד
אותנו, יש בידינו האפ שרות לה שמיד א ת דמשק ורבת-
עמון. להשמיד. ושוב, אנ א זיכרו: אםהםית חילו.
ועל זה יש בפי כמה דברים.
קוד ם כל, מה זה חשוב עכשיו מי ה ת חי ל לנבל
א ת הפה ב״גיהינום״? עכשיו ה שאלה היא מי ה ת חיל,
או מ ה הפתרון לבעיה, מ ה צריך לעשות זהאם עשיית
גיהינום יותר גדול היא הת שובה הבדוק ה לגיהינום
שיעשו לנו 2
חסו חליל ה ! מי שחושב שהבעיה תיפתר על־ידי
גיהינום הדדי, שבו היד הגיהינומי ת שלנו תגבר על
היד הגיהינומית שלהם, אינו יודע מ ה הוא ס ח. צאו
וחשבו אתם, כמ ה ערבים יצטרך כל יהודי לרצוח
?די שהגיהינום שלנו ינצח — אבל אל תשכחו ל הביא
בחשבון, שאם יהודי אחד יכול להרוג, נאמר, חמי שה
ערבים, או עשרה, או עשרים, פירושו של דבר, שהערבי
הבא, זה שמעבר ל מיספר שתקבעו, ירצח א ת היהודי
הזה. ועכשיו שאלו א ת עצמכם שאלה קונוונציונלית :
כמה ערבים יש מסביב? חוששני שתגיעו לכלל מ ס קנ ה,
שאנחנו לא נצא מן הגיהינום הזה בשלום. ואני כבר
לא מדבר על העובדה הגלויה לעין כל, שארצות־הברית
גמרה או מר, ב איוול ת ה, לץ שות כל שביכולתה למניעת
מיל חמה קונוונציונלית נו ספ ת בשרשרת עימותי ישראל—
ערב ; החלטה זו אינ ה ערטילאית — היא היא ה מ סביר ה
יותר מכל הסבר אחראת הרכשת הנשק ה א מרי ק אי
חרב למצריים ולירדן, ומחר — א ם רק י הי הלאסד או
ליורשו שכל לעשות לרו סי ם מה שעשה סאדאת —
גם לסורי ם, הרכשה שפירושה בראש ובראשונה, שהמיל-
חמת הבא ה ת הי ה בלתי״כדאי ת עד כדי פחד נוראי
מפ תי חתה.
משה ״דיין יודע זאת, ואף על פי כן הוא רק מנפנף
בערביי ה ש טחי ם כבבני-ערובה מועדים ל שחיטה גיהינו־מית.
הוא חושב באמת, שהוא מבהיל מישהו, אז אוי
ואבוי א ם מי שהו בתוכנו הולך שבי א חרי שיקולי
הגיהינום שלו ; או שמא הוא רק מדבר, כלומר מוסיף
שמן על גלגלי התע מולה הערבית המציגה א ת ישראל
כמדינה לו ח מני ת תאבת־רצח — ומח של א ת הערבים
ביתר שאת לנכונות הקרב ה ב שטחים ו מ חו צה להם?
כן, מי שמתכנן מי לחמה קונוונציונלית, שבה אנ חנו
נעשה גיהינו ם לערבים מבלי שהם יעשו גיהינו ם לנו,
פשוט הוזה בהקיץ. הגיהינו ם שייגרם לנו, מוגבל כאשר
יהיה, דיו לעשות א ת כל העסק לבלתי כדאי עד מאוד,
ולכן אין נחמה בגיהינום הסלק טיבי-קונוונ ציונלי של
משה דיין. משום כך, כנראה, הוא שלף מ מ קפ צ ת אורח
הכבוד של אוניבר סי ט ת חיפה א ת חרב הגיהינו ם הבלתי־קונוונציונלי
— הגיהינו ם של הה שמדה, כלומר, א ם אני
הק טן מבין אלנכון, הגיהינום ה א טו מי.
כפתור ופרח! נראה להם — ״נשמיד א ת רבת־עמון
ודמשק״ .ומה עם ק א הי ר? ובנגאזי 2ובגדאד?
א ט כבר תמות־נפשי-עם־ערבים, מדוע לא לעשות חגיגה
גיהינומית שכזאת, שהעולם כולו ירקוד על קברי כל
היהודי ם והערבים?
וכך, א ם ניסוג מ מ אוויי קברנו ת שכאלה, הרי שבמצב
הטוב ביותר ייווצר קיפ און גרעיני ישראלי—ערבי הדדי
(ואז אנו חוזרים למישור הגיהינו ם הקונוונצונלי שלעיל),
ובמצב הפ חו ת טוב, תצטרך ממ שלת ישראל להח לי ט
מדי שני וחמישי, א ם פיגוע חבלני מ סויי ם הוא הוא
זה שמוכיח כי פני הערבים לח שמדתנו, ולפן יש ל ה טיל
א ת הביצה על רבת-עמון, דמשק, או על מו ק ד ערבי
אחר. רק גיהינום שכזה חסר לעם ישראל. לא אור
לגויים, אלא חברה קדי שא למזרח התיכון !
הייתי רוצה ל סיי ם רשימה זו במשהו חיובי, ל מרו ת
הכל. ובכן, אילו תחת הירהורי השמדה גיהינומי ת
היתה ממ שלת ישראל מ קי מ ה כורים גרעיניים לייצור
אנרגיה ח שמלית, פוטרת א ת המדינה מ חנ ק ה תלו ת
בנפט־שאיו״לנו, מ חז קתאת המשק הלאומי ועל־ידי
כך מתגברת אתה חו סן הלאומי, חיו הערבים שואפי
השמדתנו מתר שמים מכו חנו יותר.
אבל זה מ ה שאומרים בטכניון. ל אוניברסי ט ת חיפה
יש גירסה א טו מי תאחרת.

רהיטי

ברג

אולמות תצוגה:
תל-אביב,רח׳ מסלט וו, בן יהודה 108
חיפה,שד׳ ההסתדרות ( 5 0 0מ, מהצ׳ק פוסט)
באר-שבע, רח׳ ההסתדרות 90
רעננה, אזור התעשיה.
ניריורק,
שד׳ לקסינגטון ,200 טל׳ 267 0806 .

תל־אביב
״זרזבסקי׳׳ ,הרצל 37
ירושלים
״אפריוך, שלומציון המלכה 9
״בורנשטיין״ ,יפו 91-72
חיפה
״קמחי״ ,הנביאים 15
״אדם ומעונו״ ,יפו 24
הרצליה
״רהיטי נתן״ ,סוקולוב 67

הרצליה ב׳
״פורמה בע״מ״,
הכושלים, אזור התעשיה
רמת־גן
״גלעד״ ,קריניצי 59
״פז״,שד׳ ירושלים 46
נתניה
״רהיטי רודה״ ,פינסקר 20
רחובות
״אלו־ך, אחד העם 22

ראשון לציון
יהוד
״עמי ותמי״,
״ישי״ ,רהוט מנדרני, צבי ישי ו
רוטשילד ,43 ירושלים 14 קרית־גת
הוד השרון
״כל בו לילד״ ,מרכז חדש 14
״האחים״ ,דרך השרון 94 דימונה
בני ברק
״נעורים״ ,בנין אגד
״ויזל״ ,ר׳ עקיבא 16 ערד פתח־תקוה
״סגנון״ ,מרכז מסחרי
״התינוק״ ,הברון הירש 28 אילת
״פינת הילד״ ,מוהליבר 4״הוכמך, מדין 2

נהריה
״ברק״ ,הרצל 79
עכו
״רהיטי ישראל״ ,ככר פרחי
עפולה
״סלון העמק״ ,ככר העצמאות
נצרת עילית
״ביבי מרקט״ ,מרכז מסחרי חדש
צפת
״צמרת״ ,ירושלים 131
טבריה
״רהיטי פאר״ ,קובי נפתלי ככר רסקו

מי ה חבי א ממתקים בארונות שלנו?
בילדותם ישנו השניים באותה
מיטה. האחד היה בלשן, השני סופר.
תוך כדי עבודתם בספריה הממלכתית,
החלו מלקטים א ת אגדות העם.
במשך שנים נדדו מעיר לעיר ומכפר
לכפר ורשמו בדייקנות מעשיות
וסיפורים מפי איכרים, ישישים,
סבתות ואמהות. שמם הפך שם נרדף
של אגדות ילדים.
רמזים מאגדותיהם הידועות,
מופיעים בחדר ״נעורים״ שלפניכם
והם יובילו אתכם לזיהוי שמם.

אם גיליתם את התשובה, מלאו
את התלוש, שלחוהו אלינו ות שתתפו
בהגרלה דו שבועית בה יוגרל משחק
אגדות מקורי ( 100 זוכים) .כן י שתתפו
בהגרלה כל הקונים רהיט מרהיטי ברג
לכבוד רהיטי ברג
ת.ד 5104 .ת״א.
עבור ״משחק אגדות״.
את הממתקים בארונות שלנו החביאו
שמי ...
כתובתי ...ט ל׳

ומי יזכה בחדר ילדים חינם?
בכל חודש תיערכנה 3הגרלות בין קוני
רהיטי ברג על החזרת סכום הקניה:
• שתי הגרלות בחודש בין קוני רהיט/ים
בודד/ים מסכום של 5,000ל״י—
29.999ל״י.
• הגרלה חודשית בין קוני חדר ילדים
שלם או רהיט/ים מסכום של
30,000ל״י ומעלה.
(המחירים וסכום הקניה שיוחזר לא
כוללים מ.ע.מ.).פרטים ותלושי השתתפות
במבצע,בחנויות.

רהירויר הר __ ק * דז רו רועו ־ ר ר רו היל ־ רררו

אתה ודאי מכיר את הסיפור הנפלא פינוקיו, על ילד-העץ שבנה הנגר
ג׳פטו, ואשר הפך לילד של ממש בעזרת הפיה הטובה. כעת הפך
פינוקיו גם לשלגון טעים ומיוחד במינו בעזרת שטראוס.
מה ה מיו חד ב״פמוקיו״ן

ראשית — צורתו. השלגון מעוצב בצורת דמותו של פינוקיו: עינים,
פה, כובע. האף עשוי עץ, והוא מקל העץ שאתה מחזיק בידך כשאתה
מלקק את השלגון.
שנית — הטעם. פינוקיו מורכב מטעמים קרירים וטעימים: פטל, וניל
ושוקו.
קיץ טעים עם פינוקיו של שטראוס.

0§1£76

רב־ל
—ש הפ
במינו,
בישול
ב ס בו
-יין ך י *־
מיוחד

מ כו ו ב שבוע הספר העברי, פותחת
ה מ הב ו ת

׳ הווי ה יליד! ז מצויי ם

צוהר ל־עול ם ה עו בי, העשוי
ל ח ׳11

ול ליבו

י /וחה — גיבור הפולקלור העממי ה־י*
ערבי — יצא אל השוק, לקנות כבש.
הוא ידע, כי ערך הכבש תלוי בכמות
השומן הצבורה באלייתו. לכן מישש ושקל
בידיו את אליות הכבשים בזו אחר זו, עד
שבנו הקטן, שנלווה אליו, שאל אותו :
״אבא, למה אתה עושה. זאת?״
״אני חייב לעשות כך,״ השיב ג׳וחה
לבנו ,״לפני שאחליט איזו כבש לקנות.״
ימים אחדים לאחר מכן, בעודם מסובים
לארוחת־הערב, פנה הילד אל אביו וגילה
את אוזנו :״אבא, שכננו היה כאן היום.

לקסום

הישראלי

1כפית סוכר
3כוסות מיס פושרים או 1.5כוסות
מיס ו־.5ו כוסות חדב

הסירוס :

4כוסות סוכר
3—2.5כוסות מים 1כף חיץ לימון
2כפות מי־ורדים
2כפות מי פריחת־הדריס
השוביניסט הגברי יכול להתענג על
נגיסות השופט כשהוא שקוע בכורסתו
ומדמה לעצמו שהוחזר מאות שנים אחורנית,
והוא זולל וסובא באחת מחצרות

ח ד רו ל 11111ס
ו סג ר ת 10610
אני חושב שהוא רוצה לקנות את אמא...״
מהיכן נלקח הסיפור הזה — מספר
הבדיחה והחידוד הערביים, או מאוסף
לוהט של סיפורים אירוטיים, בנוסח אלף-
לילה־ולילה י לא מזה ולא מזה, אלא
מספר־בישול מיוחד במינו — מטעמי׳ה־מיזרח,
שנחטף מעל הדוכנים בשבוע הספר
העברי כסופגניות חמות*.
א־פרו־פו סופגניות. במצריים הן ידועות
ביותר בשם זלאבייה — סופגניות
זהובות זעירות, קלילות ופריכות, השרויות
במי פריחת־הדרים ובמי־ורדים. הן עשויות
לפי מתכון מימי־הביניים, המופיע בספר
שנכתב בבגדאד בשנת ,1226 שנים אחדות
לפני פשיטת המונגולים על העיר. מחברו,
אהד בשם מוחמד איבן חסן איבן מוחמד
איבן אל־כארים אל־כאתב אל־בגדאדי, קרא
לסופגניות אלה בשם לוקמאת אל־קאדי,
שפירושו ״נגיסות השופט״.
בלבנון הן נקראות עויינאת. ליוונים
מטעם דומה הקרוי לוקומאדס (נגזר, כנראה,
מן השם הערבי) .הן פופולאריות מאוד
גם בספרד, לשם הובאו מן הסתם על־ידי
הכובשים הערביים.
הזלאבייה נמכרות לעתים קרובות ברחובות
— בימי חג• הן מוזלפות לתוך שמן
עמוק ומטוגנות בו. ואז נטבלות בסירופ
עשיר לפעמים הן נצבעות בצהוב או
אדום, לכבוד השימחה והאושר, ואחר כך
בוזקים עליהן סוכר ואולי גם קינמון.
הן מהוות כיבוד נהדר במסיבה, מוערמות
בפירמידה על צלחת גדולה ודבוקות יחד
על-ידי הסירופ הסמיך.
כדי ליהנות מנגיסותיהשופט יש להכין
בצק־שמרים וסירופ־סוכר.
הבצק עשוי מהחומרים האלה :
4.5כוסות קמח רגיל
15 גרס שסריס טריים
* מטעמי וזמיזרח, מאת קלוריה רודן ;
תירגמה: שרה ריפין ; ספרית בישול
בעריכת רות סירקיס ; הוצאת זמורה, ביתן,
מורן. קטעים מתוך הספר מופיעים בכתבה
בשלמותם.

11 קלוריה רודן (מתחרז עם רוזן) נולדה במצריים וגדלה באווירתה
י • הקוסמופוליטית, בחברה שבה התחככו זה בזה בני לאומים שונים
— יהודים וערבים, תורכיה ויוונים, איטלקים וצרפתים. אחרי מילחמת הסואץ, ב־,1956
נאלצה לעזוב את מצריים. היא השלימה את לימודיה בפאריס ובלונדון, שבה היא
מתגוררת דרך קבע, והירבתה לנסוע באירופה ובדרוס־אמריקה. בביקורה בארץ בחנה
מקרוב אח המטעמים הישראליים, ושילבה אותם באוצר מטעמי המיזרח, בצד
מטעמים מצריים, סוריים, לבנוניים, תורכיים ופרסיים. סיפרה זכה להצלחה רבה במערב.
הווזירים והסולטנים, כשמחוללות עירומות
מעכזות לפניו ונשות הרמונו צועדות בסך.
הוא יכול גם לצטט פיתגם ערבי האומר,
כי ״באכילתו מגלה האדם את אהבתו״.
ואילו האשה המשוחררת, שעל קודמותיה
הוטל בעבר עול ההכנה של הסופגניות,
תוכל להשיב לו בפיתגם סורי ידוע :״האשד,
המיתה עצמה מרוב עבודה. ,אבל

הסעודה נמשכה רק יום אחד.״
השוביניסט הגברי והאשה המשוחררת
יודעים — אם עיינו, כמובן,
במטעמי המיזרח — גם פיתגם פרסי עתיק־יומין,
האומר שאפילו התולעת בתוך האבן
אוכלת עשבים. ואם תולעת אוכלת, על
אחת כמה וכמה בני־אדם.
מחברת ספר המטעמים המהודר, קלודיה

רודן, בת למישפחה יהודיה, ילידת־מצריים,
שקדה למענם על חיבורו של אחד מספרי־הבישול
הנימכרים ביותר בארצות המערב
בשנים האחרונות. אוצר בלום של מאות
מתכונים, מתובלים בדברי-חידוד, בדיחות,
פיתגמים וסיפורי-עם, מוגש עתה
לקוראי עברית. החל במתאבנים (מזה),
סלטים (סלטאת) ומרקים (שורבה) ,עבור
דרך מאכלי ביצים, דגים ובשר, וכלה
בקינוחים, עוגות וממתקים ( .חלאויאח),
ריבות ושימורים (מוראביאת) ,מיקפאים
ומשקאות (שארבאת).
״בראשונה, כשעזבתי את מצריים,״ כותבת
קלודיה רודן ,״דימיתי שמזוננו הוא
מצרי אופייני. באירופה נסתבר לי, שהתורכים
תובעים לעצמם זכות על רוב
מאכלינו, וכי הסורים, הלבנונים והפרסים
תובעים את היתר ומשאירים אותנו רק עם
קומץ תבשילים, ,המאכלים הלאומיים׳
שלנו .״כימעט כל מזוננו היה משותף לארצות
מיזרח־תיכוניות אחרות, לכן הכתיבה
על ׳המאכלים שלנו׳ פירושה היה
לכתוב על מאכלים מיזרח־תיכונים בדרך
כלל. לא הצלחתי להפריד מסורת מיטבח
מצרית מזו התורכית, הפרסית או הסורית,
ונאלצתי לכלול ארצות שונות שלא
.נתכוונתי להן בתחילה, אלא שהיו דרושות
כדי ליצור תמונה שלמה ומקפת של
מה שהיה במקורו ׳המיטבח המישפחתי׳
שלי. הארצות שכפו עצמן עלי היו, במובן
הרחב, ארצות המיזרח־התיכון ...סוריה,
לבנון, מצריים, איראן, תורכיה, יוון, עיראק,
סעודיה, תימן, סודאן, אלג׳יריה,
תוניסיה, מרוקו וישראל. כולן מקושרות
לאין־הפרד באמצעות מאכליהן.״
בחן ספוג־תרבות מסיירת המחברת היהודיה
עם הקורא הישראלי לא רק במצריים
— אליה יכול התייר הישראלי להגיע
גם בלי עזרתה — אלא על פני האיזור
כולו .״מצאתי,״ כותבת רודן ,״כי איראן,
לבנון, סוריה, תורכיה ומרוקו נכונות
להשפיע מיגוון עשיר של מתכונים נפלאים,
ואילו ארצות אחרות, בעלות מיבחר
דל ומצומצם יותר, מציעות רק קומץ.״

מ שקה יוגורט
ו בו רקאס ספרדי
ף* מיקרים רכים קשה לאתר את מקו רו של המאכל או המשקה. למשל,
משקד, יוגורט. זהו משקה מרענן ונפלא,
כותבת רודן. הנקרא אבדוג. בפי הפרסים,
איראן בפי הלבנונים ולבן בפי כל האחרים.
טוב במיוחד במזג־אוויר כמו זה
השורר עתה בישראל. שותים אותו בכמויות
גדולות על פני המיזרח כולו ובמיוחד
בתורכיה ובפרס, שבהן מכינים אותו בבתים
ובבתי-קפה והרוכלים מוכרים אותו
ברחוב.

׳ הדרד ל ש לו ם עו ס ־ ח מיטבוו
(ממשו מעמוד )67
על בל הכמויות המפורטות בספר חל
הכלל הבא :״כל המתכונים נועדו לשישה
פוערים, אלא אם כן צויין אחרת, אבל
אפשר לקחת בחשבון מנות נדיבות למדי,
כיוון שגם אני סובלת מן הסחף המיזרחי
להכין בשביל אורחיי יותר מן הדרוש.״
משקה יוגורט מכינים כד:
3מסות יוגורט
3—2.5כוסות מים קריס
מלח
3—1כפות נענע מיובשות מפוררת, או

המרגרינה, מרוככת אך קרה. מגלגלים כמו
גלילה ומצננים כשעה׳ אחת. אחר כך מרדדים
שוב, דק ככל האפשר. בבצק זה
משתמשים להכנת בורקאס מרובעים או
סהרוניים (כמתואר במתכונים, עם כל אחת
מן המליות הנתונות) .עורכים על מגשי-
אסייר, לא משומנים. אופים בחום בינוני־גבוה
(״ 375ם /ס 190צ׳) במשך 10 הדקות
הראשונות. אחר כך מנמיכים את האש
לחום בינוני־נמוך (״ 325פ /ס 160צ׳)
ואופים 25 דקות נוספות, או עד שהבו־רקאס
מוכנים וזהובים.

על גחלים

דגים קלויים. הכלי שבתוכו מצויים פחמים בועווס, מונח על
מגש מצרי גדול. למטה מימין: סלט תפוזים וצנוניות,
סלט עגבניית וסלט תרד עם יוגורט. כל המתכונים האלה מופיעים
בפירוט בספר, עשויים מחומרים הניתנים להשגה בכל מקום בארץ.
מהיכן שאבה מחברת מטעמי המיז־רח
את שפע המתכונים, השווים לכל
נפש, ואת המידע ההיסטורי המלווה אותם.
שעשוי לזכות בציון אקדמי גבוה?

מעידה ל,לדדיה רודן על עצמה :

ממולא בירות

מיובשים הוא עוף פרסי, שמתכונו מתואר על־ידי
קלודיה רודן. מתחתיו אורז זעפרן עשוי עם כורכום,
שגס דרכי עשייתו מתוארים בספר. התבשיל מונח על שטיחי־קיר המתארים
ציפורים! ותמונות מחיי הכפוי, שנטוו על־ידי כפריים מאיזור קרסדה.

המקורות המוקדמים של אוסף המתכונים
שלי היו מישפחתי וקהילת יהודי
מצריים ; אנשים שנולדו במצריים או
התגוררו, הם ואבותיהם, במשך מאות שנים
בארצות השונות של המיזרח ובסופו של
דבר נתיישבו במצריים. תרבותם ומסורי־תיהם
הקבילו ונשתלבו במסורות לאומיות
רחבות יותר.
ההתמחות במיטבחיהן של הארצות השונות
הוקלה לגביי בזכות העובדה שאנו
פונקנו במיוחד באווירתה הקוסמופולי
לפי
הטעם (לא הכרחי)
טורפים היטב את היוגורט בקערה גדולה.
מוסיפים מים וממשיכים לטרוף במרץ
עד ששניהם התערבבו היטב. משתמשים
בבלנדר חשמלי, אם יש, חרף העובדה
שלא כך נהגו להכין משקה זה בימיך,ביניים.
מתבלים לפי הטעם במלח ובנענע
מיובשות. מגישים מקורר, עדיף עם
קוביית קרח.
גם אם לא יודעים מי ״המציא״ את
המשקה הזה ומהי ה״לאומיות״ שלו, יותר
ויותר ישראלים מגלים שכדאי לאמצו,
עם בורקאס ובלעדיהן.
״לא מזמן לימדוני דרך קלה ומחוכמת
להפליא, אם כי לא מקובלת, להכנת בצק
עלים לבורקאס,״ כותבת רודן בתארה
מתכון יהודי־ספרדי.
100 גרס 200 +גרס מרגרינה
4.5כוסות קמח רגיל, מנופה
? ׳/כפית מלח
/4ג כוס מי־קרח
1כפית מיץ לימון או חומץ
מערבבים 100 גרם מרגרינה קרה אך
מרוככת אל תוך הקמח. בוזקים פנימה
מלח. מערבבים את המים עם מיץ לימון או
חומץ, ומוסיפים בהדרגה אל הקמח. מערבבים
במהירות ורק עד שהבצק מחזיק
את עצמו. מניחים את הבצק למשך הלילה
במקום קר, מכוסה במטלית לחה.

הי שראלים
או ה בי ם
י מחרת מרדדים את הבצק דל ככל האפשר
ומורחים על פניו את 200 גרם

טית מאוד של מצריים, שהכילה קהילות
רבות מבני לאומים אחרים. למישפחתי
עצמה יש ענף סורי ותורכי, ורבים מקרוביי
התחתנו עם מישפחות מלבנון, מצפון־
אפריקה ומאיראן. בכך נתאפשר לנו ליה נות
מן הטוב שבכל העולמות.
האיר לי מזלי וזכיתי להסתייע בתורכים,
סורים, פרסים, לבנונים, סעודים,
ארמנים, ישראלים וצפון־אפריקאים שהכרתי
בלונדון, ועמם ביליתי שעות ארוכות,
עשירות ומעניינות: ספגתי מנסיונם
וטעמתי מן התבשילים שהכינו בשבילי
לפני שניסיתי אותם בעצמי.
עד כאן דברי המחברת.
רודן, שנאלצה לעזוב את מצריים ב־
,1956 אחרי מילחמת ד,סואץ, השלימה את
השכלתה בצרפת ובאנגליה, למדה אמנות
בלונדון והציגה בה כמה תערוכות בנושאי
המיזרח־ד,תיכון. ישראלים שפגשו בה בעת
שביקרה בארץ, מספרים שבצד גאוותה
על היותה בת העדה הספרדית ילידת אלכסנדריה,
לא הדירה עצמה אפילו מגפילטע
פיש ומעוד כמה מטעמים־אשכנזיים־אסו־רים.

טיב המתכונים שלה מעידה מומחית־בישול
ישראלית ידועה, רות סירקיס, שכתבה
בעצמה ספרי־בישול. בהקדמה ל-
מטעמי המיזרח כותבת סירקיס :״רבים
מאיתנו, ולא רק יוצאי עדות המיזרח —
מכירים ואוהבים מאכלים אלה. מאכלי
שכנינו הם בעצם גם מאכלינו אנו ותחושת
הקירבה הזו מחזקת את הרגשת הש תייכותנו
לאיזור.״

מה אוכל
י א סר ע ר אפ א ת!

קנה תורני על מגש רוני

מוגש לקינוח. האומנם הוא
תורכי? רודן :״הקפה
נפוץ לראשונה במיזרח־התיכון בתימן ובסעודיה. כפי הנראה הובא לשם מחבש, שבה
גדל פרא ״.בתמונה, בכוסות, סירופ של מי־ורדיס וחלב שקדים. לידם, משמאל, צמידי
הצלחת המרכזית נטיפי שקדים; אפריקוטינה ונארינג —
שקדים. על
קליפות הדרים מסוכרות. על גבי המגש השני ריבת קוקוס מעוררת תיאבון.

^ מלוח׳יה, למשל, שהוא אחד ד,מאי
* כלים הלאומיים של מצריים, משמש
בידי רודן כאמצעי להציץ אל תוככי החברה
המצרית. והיא מציצה, עם הקורא, בעין
אוהבת .״המלוח׳יה הוא מרק כפרי עתיק,״
היא כותבת ,״וסבורים שהכנתו מתוארת
בציורי הקבורה הפרעונים. המלוח׳יה של
ימי־ד,ביניים היה כנראה מעט יותר עשיר,
והכיל בשר טחון מטוגן וכדורי־עוף. היום
רק מישפחות מעטות מוסיפות את אלה
למרק.
״המרק הזה ניחן בכל תכונותיו של
הפלאח המצרי: נצחיות והרמוניה עם
הטבע, עם העונות ועם האדמה. למעשה,
לא נשתנה הפלאח מאז הופיע לראשונה.
(המשך בעמוד )79

גשהעוורת לא עוגל לעוור
לך, היה ל! קשה חאד
לעוור לעונחך בל עורת
הבעוה הלאוס
פי צויי ם על ת אונו ת עבודה עלולי ם
להסתכם בי מינו בעשרות ובמ או ת
אלפי לירות — ואת תצטרכי ל ה חזי ר ס כו מי ם
אלהל בי טו חהל או מי, א ם לא שיל מ ת
קוד ם לכן אתד מי ה בי טו ח הפעוטי ם,
אל תזני חי ענייו חיוני.
גשי ל סניף הקרוב של ה בי טו חהל או מי
והס די רי א ת בי טו ח העוזרת
או המטפלת שלך. ל קבל ת חוברת הסברה
פני בכתב למח׳ לי ח סי ציבור
ה מו סדל בי טו ח ל או מי,
שד׳ וי צ מן ,13י־ם.

המוסד לביטוח לאומי
לאורך כל הדרך

^ ליי ט ד יי
יזיי ח׳ די י _ גיטיר
§ י ״יי רווז ג 0 0״ * י ^ יימי
י י ג״גייי

יזי כלוז
ע לגי טי ס

שור ׳,רגיוו

לשכת הפרסום הממשלתית • ג. שגיא • צילום: איתמר
העולם הזה 2235

הדרולש דו ם ע מנ ד ת מי טבח

ך מועדון 5

כשאחרים סוגרים
אנחנו מתרחבים

לתרבות חד שה

(המשך בעמוד )68

בהיסטוריה ועד היום הזד( .או ל פחות
עד שעזבתי את מצריים,
ב .)1956-הוא לבוש באותם בגדים,
משתמש באותם כלים, וחוזר
יום אחר יום על אותן תנועות
שעשו הכפריים המתוארים בציורי
הקבורה הפרעוניים ובאגדות ה־קופטיות.
ההווה שלו מכיל את העבר.
הפלאח מעניק את כל כולו
לאדמה ; בתמורה, מעניקה לו האדמה
את מזונו. לכל איכר, גם

רח׳ ד ,5 0.תל־אביב

ש קדייג

יו ם ש לי שי 8.7.80
פגי שהעם :

ימין סויסה

יושב־ראש
״תנועת האוהלים״

יביהייס לדוגמנות וטיפוח החן
בהנהלת מוקה קריגו
פותח קורסים
בתייא• חיפה •ירושלים

נעים גלעדי

אים ללא הבדל של לאום, דת,
עדה או מעמד חברתי. כולם מוזמנים
לסעוד, בתנאי שישמרו על
כללי הנימוס שאותם קבע האימאם
חסן, בנו של עלי: לפני שפותחים
בסעודה משמיעים הכל את המילה
״ביסמיללה״ (בשם האלוהים) ,אחר
כך נוטלים ידיים, יושבים לשמאל
השולחן, אוכלים בשלוש אצבעות
ומלקקים אותן אחרי הסעודה. בעת
האכילה נוטלים מנות קטנות, לועסים
היטב ולא לוטשים עיניים

לדוגמנים/יות רגיל
לדוגמניות מלאות
דוגמנות ילדים
ע־ י מיטב המורים והמדריכים

״הפנתרים השחורים״
חבר הוועד הפועל
של ההסתדרות
דיון כנושא :

מצוקת הדיור
והנסיון של
״אוהל מורה״

לוזס״ח׳ הקווס-חטודת ברזו

בחירת ביה״ ם יקבע א ת עתידך
וח־ סיוהין דבבטוז״ם טל 0 5 8 2 .ו - 3ו 814ו 0 3 -3

המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

88י

קוסקוס מרוקאי

שהמתכון שלו מתואר בפירוט
בספר, נראה בתמונה בתוך טאג׳ין
(כלי־חרס) .הקוסקוס מלווה בתוספות המסורתיות. משמאל לימין: מרימה,
פולי חומצה ומרק צח. התוספות בתוך קערות בהט (אלבסטר) מצריות,
האופייניות לאיזור לוקסור. ברקע: קטע מתוך שטיח־קיר גדול שטוו תו׳
שבי הכפר קרסדה. טוויית שטיחים המתארים אח חיי היוס־יום שלהם מקובלת
אצל הכפריים במצריים. הציור מתאר פלאח נוהג בתאו, ומחרשה.

המת מו ד דו ת על תו א ר

מלכת המים 80׳
תגענה לנ שפים בכל רחבי הארץ
ב או טו בו סי םהמ רוו חי םוהמ מוז גי ם של

1/ס י -ו3ור

ב״1/נו״

או ט ובוסי 7 0ו 3״ו ח 5וד 01י1/וו 5כויוחדוו, 5
וחי ה ם 7 ׳01 /ס - 731 .34א כי כ

איתן עמיחי
הדברת מזיקים
מוטחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושך.

רמת־גן, רח׳ מודיעין 8ו. ת .ד 2272
טל 790114-5-6 .רש׳נזס־נג עסק 481/75
לרושלים , 669015-אילת 059-3012-

(! £133714 4 3 32145.713

בעיות
ולב טי
בחיי המין
מאמ
חד״רמרד כי זי ד מן
הוצאת רשפים

העני ביותר, יש כיברת קרקע לשימושו,
ובקיץ היא מוקדשת כולה
לגידול עלה המלוח׳יה הירוק-
כהה. את העלים אפשר לאכול
טריים, או לייבשם ולאחסנם לקראת
החורף.
נשי הפלאחים מכינות מרק זה
כימעט יום־יום. מרק בשר צח
הוא יקר מדי, ולכן הן מבשלות
את העלים במים פשוטים, שבהם
הורתחו אי־אילו ירקות. העלים
נותנים למרק מירקם קרישי. הנשים
מבשלות את המרק בסירים
גדולים ונושאות אותם על ראשיהן
אל השדות, להביא לגברים לארוחת
הצהריים. ברדת היום, כש תמה
העבודה והגברים שבים הביתה,
הם אוכלים אותו שוב ובאותה
מידה של הנאה.״
כדאי, אולי, למהר ולנסות,
למהר ולטעום. אם יגלה מישהו
מן הקנאים הלאומניים, שהמלוח׳יה
אינה רק מאכל מצרי והיא נפוצה
— וזו עובדה גם בקרב הפלסטינים,
הוא עלול להציע הצעת-
חוק, שתקבע כי ״אסור לאזרחי
ישראל לטעום דבר*מאכל המקובל
על תומכי אש״ף״.
ואמנם, יש כנראה קשר בין
התבשיל לפוליטיקה. רודן מגלה,
כי המלוח׳יה, לדוגמה, זכה במצריים
להפוך סמל פטריוטי ,״כמייצג
הטעם הלאומי העממי, בניגוד
לטעמו הסנובי והקוסמופוליטי של
המישטר הישן.״
כך או אחרת, מתכוני המיזרח
המוצעים על־ידי קלודיה רודן מעוררים
את תיאבונם של כל הקור־

באחרים, היושבים סמוכים לאותו
השולחן.
המלוח׳ה הוא אחד המאכלים
הלאומיים של מצריים, אולם המאכל
הלאומי בה״א הידיעה הוא
פול מדמם — שעועית חומה
מצרית.
הפול מדחס הוא פרה-עותומני
ופרה־איסלאמי. הקופטים טוענים
לזכותם עליו, וקרוב לוודאי שימיו
כימי הפרעונים. על פי האימרה
הערבית הפול השביע אפילו את
רצון הפרעונים.״
למרות היותו מאכל איכרים ביסודו,
גם העשירים ובני המעמד
הבינוני מתענגים על הפולים הקטנים
והכהים האלה. מאז ימי־קדם
נהגו להגיש פול בנאמנות,
באותו אופן: מתובל בשמן, לימון
ושום, בזוק בפטרוסלינון ומלווה
ביצי חמין, ומאז ימי־קדם אהבו
אותו אהבה רבה.
את הפול מדמם אוכלים בשדות
ובביקתות החימר של הכפרים, ב־מיסעדות־יוקרה
ובמירפסות עירוניות,
אדונים ומשרתים כאחד..
מוכרים אותו ברחובות, לפעמים
בתוך פיתה, מקושט בטחינה ומלווה
סלם עגבניות ובצל.
את המאכל הלאומי של המצרים
אפשר להכין בישראל, מחומרים
הנמכרים בכל השווקים: פול
מדמס, שיני שום. ביצי חמין, פט־רוסלינון
קצוץ, שמן זית, לימונים
חתוכים, מלח ופלפל שחור.
סוד ההכנה — באוצרה הבלום של
קלוריה רודן.
בתיאבון !
העולם הזה 2235

במדינה
נזישפט
ר3 .ן עול דנ<ר
עוד כן שד מישפחת דנוך
המכורכמת מופיע
פ:אשם — הפעם בהברחת
חשיש: דולה
אלי דנוך ( )28 ישב על ספסל־הנאשמים
ליד דוד שוהמי. אלי
הוא צעיר חיוור, צנום ובעל קומה
בינונית, מגולח למשעי ועדין
במראהו. שוהמי בעל זקן וכיפה
לראשו, אינו דומה כלל לחברו
היושב לידו.
מולם על דוכן־העדים עמד רוני
ביקובסקי, וסיפר כי הוא היה בלדר
ברשת שניסתה לייצא לדנמרק 40
סוליות חשיש, במשקל של 121
קילוגרם. הוא חזר בבית־המישפט
על עדותו במישטרה וטען כי גוייס
לרשת והופעל על־ידי אלי דנוך.
כאשר נתבקש על־ידי התובעת
שולמית אסיר בדרך שיגרה להצביע
על דנוך, הצביע ללא היסום
על שוהמי, דבר שגרם מהפכה
באולם בית־המישפט.
הרשת היתה מאורגנת בתיחכום
רב. הבלדרים אשר היו אמורים
לעלות על מטוס אל־ על לקופנהגן
במארס השנה, לא הכירו איש את
רעהו. המתוודה הירוקה, שהכילה
את הסם היקר, כבר הועלתה למטוס,
כאשר מחלק סמים עצר את
הבלדרים על הקרקע ומנע את יציאתם
לדנמרק. המתוודה חזרה
מחדל רק למחרת.
ביקובסקי היה אמור להתאכסן
במלון סבוי בקופנהגן, ולחכות שם
לשיחת־טלפון מאדם בשם סם אייל,
ולפי הוראותיו למכור את החשיש
בדנמרק, לחזור ארצה ולהביא ל־דנוך
את הסך של 221 אלף דולר.
ביקובסקי לא שינה מאומה מעדותו
במישטרה, רק תחת לזהות את
אלי דנוך האמיתי, זיהה את שוהמי.
התובעת ביקשה להכריז עליו כעד
עויין, אך פרקליטיו של דנוך, עור־כי־הדין
ישראל בן־שחר ושלמה
רוזנבוים, התנגדו. הם טענו כי
היה מחדל של המישטרה לעשות
מיסדר־זיהוי בזמן, ואי־אפשר להכריז
עליו כעל עד עויין כיוון שלא
היתה כל סתירה בין עדותו במיש־טרה
ועדותו בבית־המישפט.
היסטוריה שד זיכויים. מי
שלא שקט היה סניגורו של שוהמי,
עורך־הדין משה ישראל. בחקירה
נגדית נמרצת שערך לביקובסקי,
הוציא מפיו כי בעצם ישב במעצר
תקופה מסויימת עם שוהמי ודנוך.
ויכול היה לגלות את טעותו כבר
זמן רב קודם לכן.
אחרי שהזיהוי המוזר עורר מבוכה
בבית״המישפס, עלה על דוכן
העדים קצין־מישטרה, ממחלק־זי־הוי־פלילי.
והציג בפני השופט חיים
דבורין את המתוודה הירוקה על
תכולתה 40 .סוליות חשיש טריות
וחדשות. עטופות בניילון ירקרק,
ששיווה להן מראה של טבליות
סבון גדולות. הואי הראה על גבי
מעטפות החשיש, העשויות ניילון,
היכן נמצאו טביעות אצבעות.
שתיים מתוך טביעות אלה זוהו
בביטחון בטביעות אצבעותיו של
אלי דנוך. למרות עדות מוחצת זו,
השתרר חיוך מלא מסתורין על
פניהם של הסניגורים. ניכר היה
כי גם נוכח עדות זו לא אבדה
תקוותם.
מ״ שמכיר את אלי דנוך ומיש־פחתו
יודע כי למישפחה עניפה זו
יש היסטוריה של זיכויים מפתיעים.
סבו של אלי, יהושע דנוך, שנידון
למוות בבית־המישפט המחוזי, זוכה
מאשמת רצח בבית־מישפט העליון
בשנותיה הראשונות של המדינה.
אחיו הצעיר של אלי. אשר גם שמו
יהושע והוא בן 20 בלבד, זוכה בשנה
שעברה מאשמת אונס, אך
הורשע בהדחת עדה.
אביו של אלי, ישראל, שנכח בכל
ישיבות בית־המישפט, הורשע בזהעולם
הזה 2235

מנו באשמת איומים, ונידון לשנת
מאסר בפועל. כיום מנהל האב
גלריה לאמנות, ועוסק בפיסול. גם
אלי עצמו הוא דמות ססגונית בנוף
התל־אביבי. הוא היה מנהל מישרד
להלוואות ולייעוץ פיננסי עם שותפו
שוהמי. שם גם הכיר את העד
רוני ביקובסקי, אשר פנה אליהם
לקבל הלוואה. בערבים נוהג אלי
לרכב על סוס ברחובות תל־אביב.
נהגי מכוניות ברחוב הירקון רגילים
לדמותו התמירה הנישאת בגאון
על גב הסוס. כאשר הוא מבקר
חברים הוא מחנה את סוסו בחצרות
בתים ברחוב הירקון.
בינתיים נדחה המשך המישפט,
שהחזיר את מישפחת דנוך לחדשות-

צה״ל
הדתייה״ זר.ו>1ר
הסופרת הצעירה,
•בהצהירה כי היא דתית,
גתפסה כשהיא עובדת
כבית־קפה בזיז־ שבת
אורלי מיזרחי לא היתה סתם
גערה בת .16 לפני כמה שנים זועזעו
בנות הטיפשעשרה בארץ, שנודע
על מותו הטראגי של הזמר
מייק בראנט. בעוד נערות בוכות
ונכנסות להיסטריה על קברו של
הזמר, החליטה אורלי שהאבל שלה
לא יתבטא רק בעצב או בהאזנה
אינסופית כימעט לשירי מייק
בראנט.
אורלי היתה אז תלמידת הכיתה
השביעית בביודספר מקצועי. תוך
פרק זמן קצר כתבה ספר על מייק

בראנט, שעיקר תוכנו הוא הערצה
נשפכת ממש של בת-נעורים יש ראלית
לאליל הפופ.
המעריץ האלמוני. אורלי
החליטה לערוך מסע יחסי-ציבור
לספר שלה. היא התראיינה בעיתונים
שונים, סיפרה על עצמה, על
מייק בראנט כפי שלא הכירה אותו,
ועל הספר שלה. באחד הראיונות
שאותו העניקה אורלי לשבועון
הנשים לאשה, היא נשאלה על-ידי
הכתבת :״כיצד תוכלי להמשיך
ולהקדיש עצמך לזכרו של מייק
בראנט, אם את עוד מעט מתגייסת
לצבא 1״ אורלי השיבה אז :״לצבא
אינני מתכוות ללכת. יש לי בעיות
בריאות ואני מקווה שימצאו אותי
בלתי־כשרה לשרות צבאי. נראה
לי שהצבא יהיה ביזבוז זמן בשבילי,
כי אני פשוט לא מתאימה
למיסגרת הצבאית.״.
אך הצבא החליט אחרת. הצבא
החליט שאורלי בריאה ויכולה לשרת,
ושלח לה צו־גיום. אורלי

תחר ות לבחירת
כבר הוכיחה כי היא בעלת רצון
חזק, והחליטה להתגבר על הצבא
באמצעות נישקו שלו — בחוקים
המאפשרים לצעירה להתחמק משרות
צבאי, שעליהם סמכו ראשי
מישרד-הביטחון את ידיהם. היא
הצהירה שהיא דתית, וקיבלה פטור
מהשרות הצבאי.
אך למזלה הרע של אורלי, ישבה
בלישכת־הגיוס פקידה, ששמה של
אורלי הזכיר לה משהו. אותה
פקידה, קוראת מושבעת של לאשה,
פנתה למערכת העיתון, עילעלה
בארכיון, ומצאה את הראיון שבו
אורלי סיפרה על אי רצונה לשרת,
אך לא הזכירה שום דבר על היותה
דתית. ראשי לישכת־הגיום הזעיקו
את אנשי מודיעין־אזרחי, חברת
הבילוש הפרטית שבה משתמש
מישרד־הביטחון, כשהוא מחפש
צעירות שהשתמטו משרות צבאי.
לבלש הפרטי היה קל לגלות את
אורלי. היא עבדה כמלצרית בבית־קפה
במרכז ירושלים.
הבלש הפרטי ארב לאורלי באחד
מלילות השבת. הוא ראה אותה
עוזבת בשעת לילה מאוחרת את
בית־הקפה ונכנסת למונית.
כדי להיות בטוח שהצעירה ש ראה,
היא אכן אורלי מיזרחי, פינה
אליה הבלש ושאל אותה :״את
הבחורה שכתבה את הספר על
מייק בראנט, ושראיינו אותה •ב-
לאשה? ראיתי את התמונות שלך
את היית נהדרת.״ אורלי שהופתעה
מהמעריץ האלמוני הודתה כי היא
אכן זו, ואף ניהלה איתו שיחה
ארוכה.
העונש האמיתי. כשהובאה
אורלי לפני שופט בית־המישפט
המחוזי בירושלים, הד״ר יעקוב

בזק, היא הכחישה הכל. לדבריה,
היא שומרת מסורת ואינה מחללת
שבת. אז הועלה הבלש על דוכן־
העדים, סיפר את אשר ראה, ודיווח
על אותה שיחה עם אורלי,
אשר נערכה שעות רבות אחרי
כניסת השבת. כדי לתת תוקף
נוסף להאשמה, הציג התובע גם
את הראיון עם אורלי בלאשה,
שבו סיפרה על תוכניותיה להשתחרר
מהצבא.
הכחשותיה של אורלי את הפגישה
עם הבלש, ונסיונותיה לטעון
כי לאשה סילף את דבריה לא
הועילו לה. השופט בזק האמין
לתביעה, דן את אורלי לשלושה
חודשי מאסר בפועל, והטיל עליה
קנס בסך עשרת־אלפים לירות.
אך נראה כי העונש הגדול ביותר
לסופרת הצעירה ממתין רק
אחרי שתשתחרר מהמאסר, ואחרי
שתשלם את הקנס. לכשתשתחרר
מהכלא ימתין לה בביתה צו־קריאה
לשרות צבאי מלא.

כוכבת צ׳רלי״ של ״רבלון
חברת /׳ רבלון״ מ עני קהה שנה הז ד מנו ת לצערה ישרא לי ת
אחת לע שות א ת צעדיה הרא שוני ם ב עו לםהסרטים של
הוליווד. בתח רו תלב חי ר ת ״ כוכ בתצ׳רלי״ שתיערך במ שך
חוד שי ה קי ץ, תי ק ר אנ הלקחתחלקנ ערו תישרא ליו ת
י פו ת ו מוכ שרו ת ש חלו מן הו א ל היו ת ל כו כבת קו לנו ע.
מ תו ך ה מו ע מ דו ת ה מו מ ל צו ת, ש ש מו תי הן וכי שורי הן יגיעו
למטההתח רו ת, תג שנה 24 מו ע מ דו ת ל מיון ו ר איונו ת
אי שיי םומ תו כן תבח רנ ה 8ה מו ע מ דו ת ה סו פ יו ת שכל
אחתמ הן תדרש במב חני בד ומסך, ל הו כי חאתכ שרונה
וכי שוריה בפני חבר ה שו פ טי ם. ח בר ה שו פ טי ם כול ל נ ציגים
מ עו ל ם הבד, הבמהוה או פנ ה. הייעוץ לחברה שו פ טי ם
יינ תן ע״י מנ כ״ ל ה או ל פני םהמ או חדים מר יצחק קו ל.
ב סו ף חוד שספטמבר ייערך ב או ל פני ה ר צלי ה אירוע חגיגי
אשר בו תו כתר ״ כו כבתצ׳רלי״ מ תו ך 8ה מו ע מ דו ת
ה סו פיו ת.
כו כבתצ׳רלי תז כהבכר טי ס טי סהל הו ליוו דוא רו ח של
שבוע י מי םמטעם ״רבלון״ בעיר הסר טי ם. כ מו כן יו ענ קו
ל ה ולכל 8ה מו ע מ דו ת ה סו פיו תמערכת תכ שירי אי פו ר
ובי שו ם של ״צ׳רלי״ ו מינוי שנתי של ה שבועון ״ ל הי טון
עול ם ה קו לנו ע ״.
בין ה מנ ח שי ם נכונ האתז הו ת ה של כו כבתצ׳רלי תוגרל
מ כוני ת ״ פי א ט -רי ת מו ״ מו ד ל ( 1980 לל א מי סי ם) מ תנ ת
חב׳ פי א ט בי שראל, וכן 500פ ר סי ם של בו ש ם ״צ׳רלי״.

6חיל !!ל״

שלוש טיסות צ׳רטר
בשבוע לפרי!
״סופר צ׳רטר״ של חברת ״טיולי הגליל״ מרחיבה את סדרת טיסות
הצ׳רטר שלה לפריז, ובחודשים יולי ואוגוסט תוציא טיסות בימי א׳,
ג׳ ,ו״ד׳ בשבוע כיום יוצאת טיסה אחת בלבד לפריז, בימי א׳ ,במחיר
מיבצע של 385 לאמסטרדם יוצאת טיסת צ׳רטר כל יום ג׳
במחיר 445 במטוסים מדגם בואינג ,737 ארוחות מלאות וכן
שירותים אחרים.
החברה מוציאה גם קבוצות מאורגנות בחבילות טיסה מיוחדות כגון
תוכנית נופש בפריז לשבועיים במחיר של 635.הכולל טיסות,
ארוח במלון 3כוכבים במרכז פריז וכן ארוחת בוקר.
כמו כן קיימת אפשרות לנסיעות מיוחדות של סוף שבוע מפריז
לאמסטרדם במחיר $ 29 הלוך ושוב, וללונדון במחיר 45.הלוך
ושוב (סוף שבוע כולל יום ו׳ עד יום ב׳<.
אמנות חידושים
ב,.גורדון סטד־ט״
רחוב הגלריות של תל־אביב —
רחוב גורמן — עובר מהפך־זוטא
בימים אלה. גלריית גורדון הוותיקה
משנה את מיקומה ועם תום
התערוכה הנוכחית תעבור לרחוב
בן־יהודה הסמוך. את הגלריה הנוספת
של שעיה יריב, בעל גור־דון,
הנמצאת ברחוב נתן החכם,
שכרה נעמי גבעון, ותפעיל אותה
בקרוב כגלריית איכות לאמנות
חדשה.
בחלל היפה ששימש עד לאוד

דת־האדמה, המזכירה את ניחוחות
החציר והגללים — אל בין כותלי
גלריית הקיבוץ, כשהיא אמורה
למשוך אל בין קירות הגלריה
מבקרים נוספים.
כמו פרה. בניו־יורק היתד, הסיבה
להיסטריה ההמונית, ולבואם
אל מבקרים מכל קצווי העולם, ה תערוכה
הגדולה ביותר שהיתה אי־פעם
לאמן ענק כפיקאסו. אולם
בתל־אביב, הריחות החריפים של
גללי הפרה, וציוריהם של חברי
קיבוצים, שהיו אמורים לקשט את
קירות הגלריה במין ״תיעוד״ כביכול
של משהו שמתרחש במשק,
רק הבריחו את המבקרים עוד לנד

טלפון לאמסטרדם

במח>ר
שיחה מקומית

אם אתה נוסע לחדל וזקוק
למלון בלונדון,פריז,ניו-יורק,
ציריך, רומא,אמסטרדם או
בכל מקום אחר ברחבי תבל.
צלצל שיחה מקומית בישראל
ואנו נזמין עבורך מלון
ללא כל תוספת תשלום.

מרכז הזמנות לבתי
מלון בכל העולם.

הצדעה ל רג־ א מן
שלושה אולמות גדולים, במוסי־און
לאמנות מודרנית בחיפה, גדושים
בעבודותיו של אחד מגדולי

דיוקן־ עצמי של ארבס עוזבי
משינה אל החלל

חיפה 1תל-אביב 1ירושלים
1 286349 1641162

247870

* 6׳ 0 1ז 71 1 4 0 1 1 5 6 8

צוות
המעבדה לעיצוב
ההופעה
ב הנ הלת

אב>בה אורגד

יאפר את המועמדות
הסופיות בתחרות
מלכת

ה מי ם

ר ה׳ דיזגגון* 8 1ת ל ־ א כי ב,
ט ל299736 .־ 03

למקומות שעין־אדם לא שזפתם,
וצלילות למעמקי הים האדום, כל
אלה היוו רקע ובסיס ליצירותיה
החדשות של עפרה צימבליסטה.
בתערוכתה המוצגת בגלריה שרה
לוי בתל־אביב, היא מחדשת לצופים
במיבחר עבודות, שהמרכיב
העיקרי בהן הוא חול הנגב על
שנים־עשר גווניו, המודבק על גבי
נייר לבן, כשמפעם לפעם חותכת
את הקומפוזיציה קריעת הנייר לרוחבו,
ומהרווח שנבעה בין הקרעים
מציץ הנייר הלבן שמתחת.
אם ישנם ציירים בארץ המסתפקים
בקריעת גליון נייר, והצבתו
כיצירת־מופת בגלריות ובמוסיאו־נים,
מוכיחה האמנית הצעירה שגם
לקרוע צריך לדעת איך ומתי. ה ניירות
שלה עמוסים, אך לא מדי,
במיגוון צבעים נהדר של חולות הנגב,
שבעלה וילדיה עוזרים לה
להביא הביתה בשקים. את החול
היא מדביקה עם דבק על הנייר.
והודות לרבגוניות צבעי החול, נוצרות
יצירות, בעלות קומפוזיציה
מעניינת.
התוצאה היא איזכורים של נופי
מידבר, הרים ושמיים. אפילו צבע
ירוק מצאה צימבליסטה, במכתש
הגדול בנגב, כדי להוסיף ליופיו
של החול האדום־זהוב־חום.
לאחרונה היא השתתפה בתערוכה
בקלן, גרמניה, שנקראה 5
אמנים — 5ארצות. היא היתה
הישראלית היחידה והאשה היחידה
בקבוצה. מובן שהרגשתה היתה
טובה, ובמיוחד לאחר גל הביקורות
הנלהבות שבהן זכתה .״זוהי
ההוכחה הטובה ביותר שאפשר
לייצג את ישראל בכבוד, גם מבלי
לגור בניו־יורק או בפאריס,״ אומרת
הציירת הג׳ינג׳ית.

רונה כמספרת יוקרה מלול, יערוך
צעיר נלהב ואוהב אמנות, בשם
חנוך תבורי, תערוכות לאמנים
צעירים ובלתי־מוכרים, שהדרך
להציג בגלריות הממוסדות היתד,
חסומה בפניהם. האמן הראשון שנבחר
להציג בגלריה החדשה, שתיקרא
הגלריה, הוא אלכס עוזבי.
הצייר הצנום״ בעל סיפור־החיים
המרתק, מבטא בציוריו מלאי ה סמלים,
את דעתו על העולם ועל
האנושות. הצעיר שנולד בוורשה
גמילחמת־העולם השנייה! ,וניצל
הודות למישפחה נוצרית, למד גיאולוגיה
באוניברסיטת לבוב, אך
החליט שהציור שכה אהוב עליו
יהיה גם מיקצועו, ובו הוא יוכל
לבטא בהצלחה את עולמו הפנימי,
ואת דמיונו העשיר 60 .היצירות
שיציג החל מהשבוע, הן מסע מרתק
לעולמו של צייר לא רגיל זה.
ה 3רר1.הצותקח
בעוד שבניו־יורק עומדים אלפי
אנשים בתור, כדי להיכנס לתע רוכת
הענק של פכלו פיקאסו,
מתקיימות בארץ תערוכות רבות
מבלי לעורר הדים. אחד שחשב
להביא לשינוי בכמות הקהל המבקר
בתערוכות, הוא דוב אור ני,
חבר קיבוץ חצור. האמן, יליד
צרפת, הביא פרה — סמל לעבו־

ני שנכנסו לגלריה. המסר האמיתי
של האמן שאולי לא הספיק להגיע
אל הצופים, היה שכשם שהפרה
המסכנה, שלאחר התערוכה תועבר
לבית־המטבחיים, צפתה במכשיר
טלוויזיה שהוצב מולה, בפאסיביות,
כך בני־האדם הם פאסיביים, ואינם
עושים די, אינם יוצרים ואינם
יוזמים.
כדי לתת לפרה המסכנה עוד כמה
חודשי חיים, הועלתה הצעה לשלוח
אותה בתערוכה נודדת של אמנות
לעס, שתעבור ברחבי המדינה, ואז
יאריכו ימיה.
הפרה אינה הרעיון הראשון
יוצא־הדופן שמבטא אור־נר. בשנה
שעברה הוא הציב את עצמו בתוך
כלוב, באמצע רחוב דיזנגוף, ו-
למתקהלים סביבו שהביעו טענות
ודעות שונות בעד ונגד הכל, הסביר
שזהו רק אמצעי לעורר את
האנשים לתגובה. אור־נר הוא ללא
ספק אדם מעניין, שדמותו המעודנת
ושערו הכסוף, עומדים בניגוד
גמר לתערכת שבהן הציג
בהמות, ביניהן כבשים, שלאחד התערוכה
נשחטו ונאכלו בטכס שצולם
ותועד.

קדיעה דציויח
טיולי גמלים, סיורים בג׳יפים

אלכם עוזבי
סמלים מעולמו הפנימי
הציור הישראלי — יחזקאל
שטרייכמן. האמן הדגול, שבין תלמידיו
אפשר למצוא כמעט את
כל האמנים החשובים כיום בארץ,
זכה למישכן הולם לתצוגת ציוריו
הגדולים והמרשימים. התערוכה
נפתחה בנוכחות כל אוהבי התרבות
בחיפה, כשמכבדים את הצייר
בנוכחותם האמנים הוותיקים מהשורה
הראשונה, כמו לואיזדה וגם
כאלה שיצקו מים על ידיו, כתל מידיו,
כמו קופפרמן וארגוב. הפתיחה
היתד, חוויה מרגשת. תערוכה
כה גדולה של ציורי שטרייכמן לא
נראתה מזה שנים.
בניין מוסיאון חיפה, ששימש
בעבר כבית־ספר, עבר הסבה, וכעת
העו ל ם הזה 2235

גם המתמודדות על תואר

מל כ ת המי 80׳

הפרות הקדושות שד דוב אור־נד
אין תור כמו אצל פיקאסו

הוא מהווה מישכן מאוד אינטימי
וספוג אווירת אמנות. סיקומו ה־מצויין.
הקרוב למרכז העיר, מהווה
סיבה לריבוי המבקרים בו. האיר־גון
המוצלח של התערוכה, הוכיח
שיד מתאימה טיפלה בנושא. הצייר
עצמו, צנוע ורגיש, קיבל את
תשבחות ואהדת מעריציו בהתרגשות
מופנמת. אין הוא מסוג ה־אמנים
שיודעים לבנות לעצמם תדמית
מעניינת או זוהרת ברעשנות
ובהתבלטות. את כל פירסומו קנה
חרף צניעותו ובזכות יצירותיו ה נפלאות
שהן כעין שירה בצבע.
שטרייכמן ייזכר בכל אחד מספרי
תולדות האמנות־הישראלית כאחד
ממקימי הזרם אפקים חדשים, יחד
עם יוסף זריצקי, אביגדור סטמצקי,
אריה ארוך עוד. המכון לאמנות
אבני נקרא בימיו הראשונים
״שטריימצקי״ על שמו ועל שם
שותפו להוראה, אביגדור סטמצקי.
רוב האמנים הידועים כיום בארץ,
חייבים לו את תודתם על מה ש העניק
להם בהוראת הציור.

תיו: בעבודה זו קורע שטרייכמן
לראשוסה קרעים קטנים בנייר,
כשהתוצאה היא נופך נוסף ושילוב
מקסים עם כתמי־הצבע המרטיטים.
התערוכה חשובה לכל מי שמתעניין
באמנות בארץ, ושווה לפחות
את הנסיעה לחיפה.

התערוכה בחיפה מוצגת בכמה
אולמות: אולם שבו רוב הצבעים
בהירים ועליזים, אולם שבו הצבע
הכהה מכסה על הליריות שבשכבות
התחתונות, ואולם שבו עבודות
על נייר, שבהן בולטת אחת שלא
נראתה כמוה עד היום בתערוכו־

העולם הזה 2235

והב עי ה ה ^ מנו תי ת
בדי ענק, המכסים את קירות הגלריה
מהמסד עד הטפחות, אשר

פיט? ,
קחודו?1
שותות את המשקה
שמטריף את העולם
צפת לנופש והבראה
במח יר ים מ י וחד ים

נוף של יחזקאל שטרייכמן
ענק של שנות החמישים בנזוסיאו! חיפה

הציירת עופרה צימבליסטה כעבודה
חול הנגב ונייר קרוע לרוחב

החנלור

עליהם מצויירים חמור, חייל, תרנגול
והרבה שחור, מהווים את
תערוכתה החדשה של תמר גטר
בגלריה ונולי נו׳ בתל־אביב.
הציירת הצעירה, שזכתה להציג
כבר במוסיאון תל־אביב ובמוסיאון
ישראל, נותנת לקהל הצופים, בהיכנסם
לגלריה, תחושה חריפה
מאד של חוץ־לארץ, ובמיוחד של
ניו־יורק. זאת, בגלל גודלן המרשים
של יצירותיה, עזות צבעו-
ניותם הכהה, והרישום החופשי
הבטוח על הבד.
מדוע בחרה דווקא בשלושה
אלמנטים אלה כנושאים החוזרים
בכל אהד מציוריה? לכאורה בגלל
ישראליותם, אך למעשה אין חשיבות
לסיבת הבחירה, ועצם התוצאה
היא חשובה. תמר החלה את
־דרכה האמנותית בגיל צעיר מאד.
בגיל 17 כבר היתה תלמידתו של
רפי לביא, אחר כך למדה במיד־רשה,
ואחר כך עביה ללימודי
ספרות באוניברסיטה. עיסוקה בבעיות
של ביקורת ואסתטיקה היווה
את הרקע לנסיונותיה בשימוש בחיות
ובחייל כבאובייקטים, המשמ שים
בחיפוש אחר האסתטי.
פניה המקסימים של הציירת ה צעירה
אינם מעידים על הלוך רוחה.
את הרגשותיה היא מבטאת
בעזרת הצבע השחור, השולט תמיד
בעבודותיה, והוא, יותר מכל, מעיד
על התוכן והמהות של הציורים
שדים ראי הנפש.

מלון מוטל צפת
הר כנען 4 ,כוכבי ם, חצי פנסיון

2600ל״י לזוג כול ל מ. ע .מ.
בחוד ש יולי
בחוד ש או גו ס ט 3100ל״י לזוג כול ל מ. ע .מ.
ב שב תות ו ב חגי ם פנ סיון מלא
ל הז מנו ת :
ת. ד 41 .צפת, ט ל, 72579 .

. 067-30914

מלון מרכז>
בלב העיר 3 ,כוכבי ם, פנסיון מלא
2500ל״י לזוג
בחוד ש יולי
בחוד ש או גו ס ט 3000ל״י לזוג

צפת,

ל הז מנו ת :
ט ל פוני ם ;31015

ד42 3151 1׳;,

ללקוחותלכא הוצאת הנכים

1 067-30015

חן טרמפ לחייל גוד

שנולות־שמש חשופות מיפעל ניבה החל את דרכו בעולם
האופנה בייצור חולצות גברים. לאחר
שראו כי טוב, החליטו לנסות כוחם גם
בייצור קונפקציית נשים. כיוס, לא רק
השוק המקומי מכיר ויודע מהי אופנת
ניבה, אלא גם קניינים מחו״ל.
בדגמים של ניבה לאביב/קייץ 80׳ ניתן
למצוא את השילוב של המראה הקלאסי
עם מיבחר חידושים. סריגי הבן־לון והוואל
השקוף בעלי ההדפסים, אשר הפכו את
ניבה לסיפור הצלחה בינלאומי, ממשיכים
להיות דומיננטים ופופולאריים.
סגנון ההדפסים השנה הוא חופשי ועליז.
ניתן למצוא הרבה התזות צבע שובבות
על הבד, ללא הגדרה מדוייקת של פרטים.
הצבעים הבולטים בהדפסים הם הלבן,
האדום, הכחול, הסגול והשחור.
בקולקציה של ניבה ניתן למצוא מיבחר
של אפשרויות לבוש: שמלות־בוקר בגזרות
פשוטות ונוחות, שמלות־שמש חשופות
עם אימרות בצבע נוגד, אוברולים ומערכות
לערב ולקוקטייל המשלבות שמלה
חשופה עם בלוזון או ז׳קט מוואל.
לניבה יש השנה.הרבה דגמים העשויים
מאריגי כותנה ומסריגים סינטטים חלקים
דמויי קרפון. בשלל צבעים: חליפות עם
מיכנסי־ברמודה, אוברולים עם ז׳קטים
בצבע נוגד ושמלות עם כתף אחת חשופה.
המראה הכללי הוא ססגוני ועליז.

מחשוד ׳מכווץ
נותן לגוון את הלבוש

לפי

׳1101311

ברמודה ״׳3ן זס

סירסקר (כותנה קרפ) וחולצה חואנזת.

לשימלת קיץ עשויה מסריג קרפ מרשרש. משמאל,
שימלה עשויה מסריג קרפ רק עם אימרות וכתפיות.
הצורך על־ידי הוספת דקט וחגורות צבעוניות.

ושרוולים תפוחים. משמאל אוברול בן־לון בשחור ואדום, כשמעליו זקט, מודפס.

בצבע נוגד

הז׳קט שמעל שימלת הקיץ של ניבה, שימלה זו נקראת
שימלת שמש, עם מחשוף מכווץ וכתפיות דקיקות. מימין
שימלה עם צווארון קטן, ומכווצת במותן. שתי השמלות עשויות מאריג קרפ״כותנה.

חניתה ;)גנטנרי —

יגאל תומרקין מכופף את נוישטיין £ו הם הורגים ז.ם
משוררות מתות
אמנות

יהושוע

מצוי בירושלים זגג בשם
נוישטיין, שהוא אשף יחסי־הציבור באמנות
הישראלית. הזגג הנ״ל מצליח זד.
יותר מעשר שנים לתעתע באמנות הישראלית,
כרב-שרלטן אמיתי. אמנותו של
נוישטיין היא בשרלטניותו המיומנת.
אחד מקורבנות השרלטניות הזו היה
באחרונה עיתונאי־אמנות גירעון עופ רת,
שפירסם רשימה רבת־מלל בשבח
זגגותו של הנוישסיין הנ״ל. בין השאר

הומור צ בי שחור בספר לבן
דרכו ההיסטוריות כאמן צעיר כאמריקה,
חשב נוישטיין להחליף את שמד מיהושוע
נוישטיין ל ...דאקוטה ג׳קסון ...להשיג
סטודיו מקרו־ירושלים, לפי גוישטיין,
זהו חלק מחובתה של החברה לאמן...
(נוישטיין) הצטייד בשעתו כספרי מאס־טרס־אגד־ג׳ונסון
וחקר את פלאי המין
באובססיביות וביסודיות האופייניים לו.
אף נהג להתעמל מיני התעמלויות לפיתוח
הכושר המיני ...מיניות בעבורו היא תופעה
יהודית, כמו רוב היבטי קיומו...
כרתה אורדנג ...אימצה אותו כאם יהודיה
גדולה — שתלטנית אמוציונאלית, בולעת
ומלטפת וכד הלאה נזל לו העיתונאי
עופרת, והמיל את המילים על הארכי־שרלטן
של האמנות־ו־,ישראלית, נוישטיין
האמריקאי, המנסה לתרגם למונחים חצי־ישראליים
כל נוד תרבותי אמנותי של
אמני ארצות־הבריח.
רשימה זו, שעברה את הטעם הטוב
והיתה רצופה פגמים ואי־דיוקים — אהבת
העיתונאי גובלת באהבת בשרים אל נושא־כתיבתו
— לא הנידו עפעף לאיש באמנות
הישראלית. אמנים של אמת גיחכו לעצמם,
אמנים של חצי אמת גיחכו בסטודיו
שלהם, וקול דממה גדולה הפחיד את
אמנות־ישראל מפני רב־הגנגסטרים האמ ריקאי,
השולט כיום באמנות הישראלית
באמצעות שליחיו, עליהם נימנה עופרת
הנ״ל. אחד שלא הבליג, היה האמן יגאל
תומרקין, ששלח למדור זה את הדברים
הבאים :
תיוד לו למר עופרת( במאמרו על יהו שוע
נוישטיין, מוסף ״הארץ״ 16 ,במאי)
שהאיר ליי את צירו הסופר־אמנותי סופר־סכסואלי
של האמן אפרת־נוישטייו־גן.
עד שקראתי מאמר מאיר זה ודטכתי ש־נוישטיין
זה הגמד מכופף הבננות של
אריק אינשטיין שהתחיל לקרוע נייתת...

מתוך כותרת בעמודי הפתיחה של הספר
מסתבר, כי לפחות שניים מהם עלולים
להמשיך בפשעיהם, במיסגרת הסידרה מונוגרפיות
יוצרים עבריים בזמננו.
מונוגרפיה יומרנית זו מביאה אומנם
רצף קפדני של ציטוטים מתוך מיכתביה
וכתביה של המשוררת, אך מלקטי הרצף
משוללים אנושיות וחום שליוו את המשוררת
בחייה, והם עושים כל שביכולתם
על־מנת להקפיא חום אנושי זה ולהפוך
את המשוררת המנוחה לגלד קרח אנושי,
במידה שקיים דבר כזה. לפי ריבנר ושות׳
הרי שבמהלך 59 שנות חייה של המשוררת,
שהאהבה מפכה כמעט מכל שיריה,
היא לא אהבה גבר, לא שכבה עם גבר,
לא החליפה מיכתבי־אהבה כלשהם. רגשותיה
המובאים במונוגרפיה המעליבה הזו,
נוגעים לדברים לא חשובים, כאשר המימד
הפוסטרי מועדף בהם.
מר ריבנר מסיבות השמורות עמו, מביא
פעמיים את הסיפור על ״לאח גולדכרג
היתה אשת־עין מאיו כמוה. פחוצות ציריו
מצאח מטבעות־כסף קטנות (איש לפניח
לא מצא מטבעות־כסף בחוצות צי־ריר!)
...באמת, מי זקוק לסיפור כפול
של אותו סיפור, ומעניין על סמך מה קובע
מר ריבנר, ש״איש לפניה עוד לא מצא
מטבעות־כסף בחוצות ציריך..״ וזה זוכה
לאישורו של פרום׳ שקד, המקבל שכר
כדי־למנוע שגיאות שכאלה, או לבקר
טעויות מסוג זה.
לעומת מונוגרפיה זו, שלהתקנתה חברו
האדונים ריבנר־שקד-שביט־רבין, הרי ש שני
קבצים אחרים שעוסקים במשוררת

יגאל תדנלרקין

גדעון עופרת
אהבת בשרים אל נושא־כתיבתו
כתב עופרת ברשימתו בהארץ 16.5
״כירושלים, כמוזיאון ישראל, הוא מרגיש
נמלך ככיתו ...את מוזיאון ייבראל הוא
מגדיר כטריטוריה פרטית ...נויישטיין כפה
עצמו על תת־ההכרה •של המכל,ר כתערו-
כה ...את מי אגי זוכר כשאגי זוכר את
נוישטיין 1אני זוכר קורכן ומקריב ל,ור־כנווד
..הפנטכיה הגדולה של נוישטיין
חושפת את מושא תשוקתו — להיות רג׳י
דברה, גיבור המחתרת הקוכאנית שנכשל,
האינטלקטואל הצרפתי האמיץ, שהצטרף
לגיבורים שכג׳ונגל הקוכאי, נידון
למוות כידי המישטר ככולמויה, הבטיח
להיעלם מהמפה הפוליטית ונגאל בידי
מיישפחתו אל השתיקה והאלמוגמת
יודע נוישטיין •שהמסתורין תומן• כמיתוס.
כמו כוהן כ־שכט קודם, הוא לכוש כמעט
תמיד כלבן ומקיף את עצמו בסמלי עוצמה
...האנרגיה מופעלת כו כדבקות כמעט
דתית ...כישוכה ושכוי כעולם מיתולוגי,
חי נויישטיין על העל־זמניות, את ההיסטוריה
של האמנות ...עכשיו עלי לעכור
על המימד הקלאסי של יצירתי ...בראשית
* בדומה לכתבות אחרות של מופרת,
משמשת זו דוגמה אופיינית להיעדר דייקנות.
דברה לא נילחם בג׳ונגליס של קובה.
הוא אמנם נידון למוות בבוליוויה וזכה
לחנינה, אך לא ״נגאל בידי מישפחתו
אל השתיקה והאלמוניות הוא נחשב
כיוס לאחד הסופרים המעולים היוצרים
בספרות הצרפתית.
1ו י 1יי
111.1 11

לאה והרוצחים
ב־ 15 בינואר 1970 נפטרה בבית־החולים
הדסה בירושלים המשוררת הרגישה לאה
גולדברג, ונקברה בבית־הקברות כדת
משה וישראל. בחודש שעבר נרצחה המשוררת
המנוחה והומתר, בשנית בידי מנהל
עזבונה, טוביה ריבנר, בספר לאה
גולדברג — מונוגרפיה * ,שראה־אור בננו,
שבעריכת גרשון שקד ועוזי
שביט דמות נוספת בנשף־רוצחים זה
הוא עוזר רכין, שהביא את הספר הזה
לדפוס.
ריבנר ושותפיו לפשע (שקד, שביט
ורבין) הצליחו להוציא לאור יצור־כלאיים
אנטי־ספרותי, אנטי-שירי, אנטי־משוררי,
סטרילי ומשולל מימד כלשהו. הם הצליחו
לתאר את לאה גולדברג כאנטי־תיזה ללאה
גולדברג של השירים, לאה גולדברג
האשד, האוהבת והנעזבת, לאה גולדברג
שגופה מחפש הפרייה מידי גבר, לאה
גולדברג של האהבות הנכזבות שהכל ידעו
אודותיהן.
אם היה קיים בית־דין לתועבות ספרותיות,
הרי שריבנר ושותפיו היו מובאים
אליו ויוצאים אשמים, בעוון סירוס, עיוות,
וליקוק דמותה וחייה של המשוררת הנהדרת
הזאת. אלא שבית־דין שכזה אינו
בנמצא, והארבעה מסתובבים חופשיים.

המנוחה, יש בכוחם לתקן את אשר השחיתה
זו. הראשון הוא ספרו של חניד
גיא >קנר) ציפור ססגונית * ,שהוא מחקר
מקיף, המנסה לבחון את שירת המשוררת
מתוך פרספקטיבה. חנוך גיא ממיין את
הסימבול והתימה שביצירת המשוררת.
בניגוד לריבנר, הרי שגיא מתמקד בפרק
המסקרן אהבה ואכזבתה, הבוחן את המשוררת
ושירתה מבעד לאהבה המאושרת,
הגיהינום המאושר, מות האהבה וזרות
האוהבים. ספרו של גיא מוליך את הקורא

* טוביה ריבנר — לאה גולדברג —
מונוגרפיה ! הוצאות הקיבוץ המאוחד וספריית
פועלים 240 ,עמודים (כריכה קשה).
סידרה מונוגרפיות יוצרים עברייס בזמ־

• חנוך גיא (קנר) — ציפור ססגונית ;
מחקר בתימות ובסימבוליס בשירתה של
לאה גולדברג; הוצאת צ׳ריקובר; 160
עמודים (כריכה רכה).

דאה גולדברג
ריבנו יצליח למחוק זיכרון

מיכל*

מחדלי

בדרך אמונה, דרך רסיסי שירתה, עד לבדידות
והמוות של המשוררת, כפי שאלה
משתקפים בשירתה.
ספר נוסף המתעמק ביצירות לאה גולדברג
ומתרחק מאותה מגמה מעליבה של
רוצחי שירתה, הוא הקובץ לאה גולדברג
— מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה*•
שבעריכת א.ג. יפה הוא הצליח, בעזרת
מאמרי־ביקורת בעלי עמדות שונות, למיין
את רבדי היצירה השונים של המשוררת
המנוחה, וזאת בעזרת מאמריהם של

יעקב פיכמן, עזרא זוסמן, נתן זך,
א.ל. שטראום, ישעיהו רבינוכיץ
ואפרים כרוידא, שהם הבולטים בין

המובאים בקובץ.
כאשר שאלתי משורר נודע לדעתו של
מינהג בעל־הבית, שטוביה ריבנר נוהג
בעזבונה של לאה גולדברג, השיב לי,
שעוד כמה ישנים של מעשים שכאלה ב־עזבון,
הרי שטוביה ריבנר יצליח למחוק
לחלוטין את זיכרה של המשוררת.

י-״רגו

אתגר לניוטון
במחצית אוקטובר . 1979 שללו שילטונות
צ׳כוסלובקיה את אזרחותו של הסופר הנודע
פאוול קוהוט, שהגיע לאוסטריה שנה
קודם לכן כשברשותו דרכון צ׳כוסלובקי
עם אשרה בעלת תוקף לשנה. במהלך שהותו
באוסטריה הוא נמנע מלהצהיר הצהרות
פוליטיות ועסק בכתיבה ובביום מחזהו של
גוגדל רביזור. בעבר נימנה קוהוט עם
ראשי הסופרים הצ׳כים שתמכו באלכ סנדר
דוכצ׳ק, וב־ 1977 היה בין ראשוני
החותמים על אמנה .77 מישרד־הם־
נים הצ׳כי שלל את אזרחותו, והוא מונע
ממנו לשוב לארץ מכורתו.
בימים אלה ראה אור בעברית ספר
מתורגם ראשון פרי עטו של קוהוט ספר
לבן * ,שהוא מצחיק ומחריד כאחד. הספר
מספר על גאון בשם אדם ויראצ׳לן, ה מצליח
להוכיח כי חוק־ניוטון בדבר כוח
המשיכה אינו תקף. ויראצ׳ק מדגים זאת
בטיסות שהוא מפתח אל התיקרה בביתו
שבחבל בוהמיה.
ספר לבן הוא משל ציני ומרתק של
פאוול קוהוט על אביב 1968 בפראג. גיבורו
אדם ויראצ׳ק מזכיר את אלכסנדר דוב-
צ׳ק שניסה, כראש המפלגה הקומוניסטית
בצ׳כיה, לייסד סוציאליזם עם פרצוף אנושי.
תכונותיו
של אדם ויראצ׳ק הן תכונותיה
של האומה הצ׳כית, במידה שיש תכונות
משותפות לאומה ולעם — תכונות שד!צ׳-
כים טוענים להן מאז ימי יאן הוס, שהועלה
על המוקד. תכונות אלה מתבטאות ביכולתו
של ויראצ׳ק להשתחרר מהכבידה של
כדור־הארץ. אלא שחרף הימלטות זו מה־כבידה
ומחוקי־ניוטון הוא נלכד בידיהם
של ביורוקראטים מפחידים, אשר מוליכים
אותו דרך מבוכים של בתי־חולים לחולי־רוח,
עד שמוחו נשטף סופית והוא שב
לציית לחוקי הכבידה.
מבחינת המיבנה הספרותי, הרי שטכ־ניקת
הכתיבה מציגה את מקרהו של וירא•*
א. ב .יפה — לאה גולדברג —
מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה 1הוצאת
עם עובד וקרן תל־אביב לספרות ולאמנות;
250 עמודים( ,כריכה רכה).
• פאוזל קוהוט — ספר לבן! עברית
דוב קווסטלר, בעריכת אמציה פורת; הוצאת
הספריה לעס — עם עובד 188 ,
עמודים (כריכה רכה).

• 1מד ונול — 1 **1
(המשך ממעוד )75
צ׳ק בעזרת מיסמכים שנאספו במאה ה־,21
במלאכת סופר נקייה. אם מישהו זקוק
לעוד מיסמך שבכוחו לבטא את עוצמת
הדיכוי של הקומוניזם נוסח הקרמלין, הרי
שספר לבן מבטא זאת בבהירות מחרידה
ומדכאה.

לעצטע מאזניים
מזה כמה שנים מתפקד עסקן הספרות
הוותיק בנימין י. מיכלי, מתוך סיבות
שאינן ברורות כלל לציבור הסופרים בישראל,
כעורך בלעדי של מאזניים, ירחון
ספרות שנועד לפרסם יצירותיהם של סופרים
כותבי עברית בישראל.
אלא׳ שמיכלי הנ״ל, כנראה שהסניליות
פקדה אותו, כפי שהיא פקדה את האגודה
(אגודת הסופרים) שהוא נמנה על ראשי
עסקניה. הוא נחשב מושך החוטים העיקרי
שבה, למרות שכל קשר בינו לבין הספרות
העברית הוא מקרי בהחלט. מיון הכרכים
והחוברות של מאזניים נעשה לפי סדר
אלפאביתי — לכל שנה אות, ומיספור
החוברות השנתי נעשה במיספרים. אלא
שכרך נ׳ של מאזניים זכה לשתי חוברות
מם׳ — 4עוד סימן לסניליות של המיכלי

זה שמאזניים אינו משמש במה לסופרים
ישראלים לא־נודעים, כיצחק בן־נר,

עמום עוז, א.ב. יהושע, פינחס
שדה, יהודה עמיחי, נתן זף, יותם
ראובני ואחרים, נתון מן הסתם להבנת

העורך בספרות העברית. הרי כל ילד יודע
שחשובי הסופרים הישראליים כיום הינם:

מיכלי, יעקוב, בוהן, בן־מרדכי,

הגורני, וילף, עקרוני ושאר דמויותיו
של מיכלי הנ׳׳ל. לפחות כל אלה כותבים
בעברית.
מיכלי הנ״ל החליט כנראה לתרום להטמעת
האידיש בספרות העברית, וזו העילה
לכך, שמחבר הפרוזה הכי בולט במאזניים
בשנתיים האחרונות הוא מ. צאנין, עורך
יומון באידיש, שסיפורו התאומות, בתרגום
ש. שנהוד, הוא הסיפור המייצג את
המתרחש כיום בספרות העברית.
על מאזניים שכאלה יש לדווח ליחידה
הבודקת מירמה במאזניים ובמשקולות
מטעם משרד ה תעשיה, המסחר והתיירות.

בחטף

״חוק ושמט־ פעם אחת אינו חוק״
הספר המצחיק והמחריד ספר לבן מאת פאוול ק וחוט, שראה בימים אלד,
אור בתרגום לעברית, מתאר את פני הקומוניזם המזרח־אירופי. מובאים בזה כמה
קטעים מתוך ספר מעולה זה, שראה אור בהוצאת עם עובד.
...פרופסור לתורה מסויימת אני, ובעבודתי הייתי מתנגש תדיר באחד מחוקי
היסוד של הפיסיקה, זה החוק שניסחו ניוטון ניסוח קצר שאין לערער עליו,
וביחוד בשיעורי הקפיצה לגובה שאני מלמד בכל הכיתות נראה לי שיש השפלה
מכאיבה במיגבלה שכוח״המשיכה כופה על גוף האדם ...נתחוור לי ...שלא בכוח
הגוף אפשר להפר חוק של פיסיקה, אלא בכוח שאת, אמא, לא היית מעלה על
דעתך שנתברכתי בו, והוא כוח הרצון. ולכן התרכזתי בכל נפשי ומאודי בטיפוחו״.
הבינותי שכשם שאור״השמש מקרין את כל האנרגיה שלו רק בזמן שקרניו הפזורות
מתמקדות לחרוט של אור, כן יכול הרצון להיות כוח מיכאני רק בזמן שהמחשבות
הפזורות מתאחדות באלומה ...ולא היתה לי בחיי אלא מטרה אחת, אמא, מטרה
בגובה של שלושה וחצי מטרים, זה המרחק המדוייק מן הריצפה אל התיקרה,
תליתי את עיני בה כל הלילה, כן, אמא, מודה אני ומתוודה שבשבועות האחרונים
ישנתי מעט מאוד, ואל־נא תכעסי עלי, הכרח היה לי. ארכימדס נדקר כשהיה
גחון על עיגוליו וגליליאו עונה בעוון חישוביו ...דווקא עכשיו אני יודע שבאותה
שעה עלתה יכולתי להתרכז בטור גיאומטרי. זה היה כצניחח חופשית, אמא,
אבל צניחה כלפי מעלה, ובסופה בא הרגע שאת ראית אותו בעיניך שלא כצפוי,
כי רק הבוקר, בלי כל סימן ובלי כל התראה מוקדמת, התחילה התיקרה מתקרבת.
תחילה שלא במודגש ואחר״כך יותר ויותר מהר, עד שהתהפכה לה לאט־לאט
פתאום ואת מקומה בשדה״ראייתי תפסה הריצפה שלנו, הספה שלי, השולחן
והכיסאות, והכל בתנועה קולחת וטבעית, אמא, כמו בזמן שהשקפתי פעמים רבות
ממרומי הארון כדי להתרגל לכך, אבל נוחה לאין שעור. והתיקרה נשאה אותי
בביטחון גמור כריצפה לפניה ...באותו הרגע שנמחו כל שאר מחשבותי מגודל
ההפתעה, באותו הרגע נשארתי אני למעלה, ופירוש הדבר, תביני, אמא חביבה,
שהרגשות הניתוק מכוח״המשיכה אינה תלויה בהלוך־רוחי עכשיו, ומכאן שנעשתה
כושר, כדרך שגיבוב של מלים זרות מתגבש פתאום לדעת השפה הזאת, או שרביטי-
ציירים לובשים בבת־אחת צורת אמנות. ולמן הרגע תזה, כל אימת שאעיר בעצמי
את הצורך להינתק אוכל לפעול אותה פעולה בלי להיזקק לאימונים מסגפים...
האדם חופשי מן הבחינה הפיסית, כי חוק שהופר פעם אחת אינו חוק עוד״.

עיון

ר. ש .יצחקי
רבי שלמה יצחקי (,)1105-1040
המכונה בפי העם רש״י, נחשב גדול פרשני
התורה והתלמוד. הוא נולד בטרוא, צרפת,
למד במיינץ וורמייזא, חזר לטרוא ועמד
שם בראש ישיבה גדולה. פירושיו מופיעים
ברוב דפוסי המקרא והש״ס, וזכו לב־
200 פירושים.
פן נוסף של רש״י הוא בבקיאותו בלשון.
הוא נחשב מגדולי הפילולוגים והבלשנים
של השפה העברית, ואחד מהבקיאים בצרפתית
של זמנו. על שמו של רש״י קרוי
הכתב המכונה כתב רש׳י, המבוסם על
האות שבה נהגו להדפיס את פירושו כדי
להבליט את המקור.
בימים אלה ראה־אור נכס־תרבותי חסר-
תקדים. הכרך הראשון של היכל רש׳׳י,

מאת הבלשן המנוח יצחק אבינרי. היכל
רש״י הוא מסוג אותם נכסי־תרבות המשפיעים
השפעה בלתי ניתנת לעירעור על
התפתחותה של תרבות, אחד מאותם נכסים
ההופכים את העתיקה בלשונות ללשון
הממשיכה לחיות בהווה. היכל רש״י מכיל
בסדר אל״ף־בי״ת את חידושי רש״י וצי-
רופיו הלשוניים, פירושיו למילים ולביטויים,
השוואותיו הלשוניות, כלליו, דקדוקיו,
פתגמיו, מדרשיו, תאוריו, מונחיו
ודרכי סיגנונו. האוצר של היכל רש״י מלוקט
בידי יצחק אבינרי מתוך פירוש רש״י
למקרא ולתלמוד בבלי, וכן מתוך תשובותיו
וסליחותיו, על פי השוואה של 25
דפוסים, חדשים וגם ישנים, ונוסחאות
של כתב-יד.
בשל היריעה המצומצמת, הרי שמן ה ראוי
להביא קומץ קטן מתוך אוצר המילים
הנראות ״מודרניות״ ,אותן חידש רש״י
* יצחק אבינרי — היכל רש״י 1הוצאת
מוסד הרב קוק; תתתקע עמודים (כריכה
קשה).

לפני כ־ 800 שנה: הצלחה, הסכמה, שאיפה,
תמיכה, יהדות, בדחן, היפוך, תמוה,
פרשן ותחבושת. גם מושגים ״מודרניים״
כמו: ניצול, חשיבה, הבלגה, היצע, תכיפות,
אומללות ותיור. אלה מושגים אותם
שתל רש״י בקרקע העברית.
אומנם היכל רש״י ראה אור לראשונה
לפני כ 40 שנה בהוצאת המחבר אך
אין במהדורה זו, שום דמיון לקודמתה.
המהדורה הזאת משוכללת עשרת מונים,
מתוקנת וערוכה ורבת תוספות למאות,
כאשר ביניהם גם חלקים שהובאו מתוך
כרך ג׳ של היכל רש״י, הוא כרך הדקדוק,
ובהם פרקים שלמים על השימוש במילים:
אז, אם, הוא, את וכר.
בכרך הזה של היכל רש״י מצויים יותר
מ־ 1330 חידושי מילים. הכרך הזה והכרכים

בנימין מיכלי

האחרים של היכל רש״י הינם בבחינת נכס
תרבותי לדורנו ולדורות שיבואו. מעוררת
חלחלה היא המחשבה, שעל בני מישפחתו
של הבלשן יצחק אבינרי להשתתף במימון
ההוצאה לאור של נכס תרבותי זה, שעליו
אמר ח:.״ ביאליק :״זו היתול עכורה
גדולה לדורות, שלוליתה כותנת כבוד לכל
מי שהיה עושה אותה והיתה מרימול את
הפרסטיז׳ה שלנו...״
חברה שאינה מוצאת משאבים ומיסגרת
ממלכתית למימון הוצאה לאור של נכסי
העבר שלה, אינה ראוייה לקיום חומרי
בהווה. במקום להנזיל מיליוני לירות לתי-
אטרונים המעלים זבל על קרשיהם, זבל
שאיש אינו זוכר ולא יזכור בעוד חודש
או בעוד שנה, הרי מוטב יהיה שמשרד
החינוך מזיל את כספיו להוצאת נכסי
תרבות שכאלה.

עמיחי והגרמנים * המרנן שר אחוז נן־עזו * רות אלמזג והסחת * פשר התנגדות ידיו למזדע

ן • #לפני כמה שבועות טס המשורר
הירושלמי יהודה עמיחי לביקור קצר
בן ארבעה ימים ימערב־גרמניה. מטרת
הנסיעה היתה השתתפות בתוכנית דיון
טלוויזיונית על יחסי גרמנים ויהודים.
בנוסף לעמיחי ייצגו את ישראל באותה
תוכנית הצייר שמואל בק והשגריר-
הישראלי־לשעבר בגרמניה אשר (״אר-
תור״) בן־נתן, המיודד עם חוגי הימין-
הגרמני. מישפט מפתח אותו אמר עמיחי
באותו דיון צוטט במרבית עיתוני גרמניה,
כולל די צייט ודי וועלט. מישפט זה אומר :
״כשהייתי ילד, בשנת ,1936 אמרו לי
בגרמניה לך לפלשתינה, עכשיו אומרים
לי כל מיני גרמנים: לך מפלשתינה...״
באחת מתוכניות־המלל ברדיו, אמר
העיתונאי הפתח-תיקוואי אהוד (״אודי״)
בן־ עזר כי ״המרק הוא המאכל הדמו-
קראטי ביותר 1סיפור המהלך בין
חכמי המקרא של ירושלים, מספר אודות
חתן התנ״ד העולמי הראשון, עמום
חכם, שפירסם לאחרונה את. פירושו
המעניין לספר תהילים, ולספר איוב. אלא
שחכם מתלבט אם יכול הוא לתת את
פירושו לספר איוב במתנה לידידיו —
שמא יראו בכך אות מבשר רעות
אם הגברת רות אלמוג, המקדשת שמה
בניסיון להביא תורה ומידע מתורגמים

גינטר גראס
800 מיליון גרמנים ו־ 60 מיליון סינים

לקוראי מדור הספרות של הארץ, היתה בקיאה יותר בחומר המתורגם והקיים ב עברית,
הרי שהיתה חוסכת מקוראיה את הרשימה שפירסמה תחת הכותרת הרומנטיקה —
מחלת הנשמה בהארץ 5.6רשימה זו גילתה לקורא שואף ההשכלה, את תגליתה
האחרונה של הגב׳ אלמוג — ריקארדה היד, סופרת גרמניה ידועת־שם ומבקרת
ספרות, שהגברת אלמוג מעתיקה מעלותיה מתוך לא מונד, כאשר העילה היא תרגום
כמה מספריה של ריקארדה הוך ללשון הצרפתית. מה שחשף בורותה של הגב׳ אלמוג
הוא שמזה עשרים שנה מצויים כתביה של ריקארד הוך בעברית, והם ראו אור בהוצאת
מחברות לספרות ברשימת המומלצים אותה הגישה ראש ממשלת בריטניה מרגרט
תאצ׳ר למלכה אליזבט השניה, כמועמדים לזכייה בתוארי-אצולה, מצויים הסופר
אנגוס וילסון והסופרת מרגרט דראבל. שם נוסף המאפיין את שמרנותה של הגב׳
תאצ׳ר הוא שמה של ׳מדי וייטהאה, מי שייסדה ב־ 1965 אגודה ציבורית למלחמה
בפורנוגרפיה ומנהלת מאבק ציבורי בשטח זה של התרבות הסופר הגרמני גינטר
גראם אינו נח אף לרגע. אחרי שפירסם את סיפרו דג הפוט, שתורגם עד כה לכעשר
לשונות (ביניהן גם לעברית) ,הוא מפרסם בימים אלה שני כרכים — האחד חיבורים על
הספרות והשני לידת ראש. הראשון בספרים הוא כרך של חיבורים, שבו מביע גראם
השקפותיו על הספרות, תחת כותרות כקפקא ומוציאדלפועל ובתחרות־מירוץ עם
האוטופיות (על הסופר הגרמני אלפרד דאבלין, מחבר כיכר אלכסנדר) .לידת ראש
נוצר כתוצאה מדחף של במאי תוף הפח, פולקד שולנדורף. סיפור זה מתאר זוג
מורים היוצא למסע לארץ סין עם נקניק כבד. הם מנהלים בדרכם מריבה על י ילד, שכל
אחד מהם חפץ בלידתו כאשר השני אינו רוצה, וחוזר חלילה. גראם מתערב במהלך
הוויכוחים שבין נפשותיו הפועלות, כשהוא מדבר עם עצמו, או עם שולנדורף, תוך שהוא
אומר :״עדיין איני יודע, אם זה יהיה ספר או סרט. אולי שניהם גראס שואל שאלות
היפותטיות כמו :״מה היה קורה בעולם, אילו היו בחיים 800 מיליון גרמנים ד 60 מיליון
סינים דויד תמר הוא ירושלמי יוצא״דופן, המחפש אחר תגליות יוצאות־דופן.
באחרונה גילה תמר מדוע מתנגד ייגאל ידין לשר יצחק מודעי. תגליתו של תמר:
ידין, הידוע במחקריו ובמאמריו על בר־כוכבא; ולפי המסופר בתלמוד, במסכת גיטין,
הרי שבר־כוכבא ״בעט באלעזר המודעי והרגו״ ,וזאת מפני שחשד בו במלשינות

אברה גינדי
ברמת -השרה
אברהם גינדי מציע דירות יוקרה מפוארות בנות 4חדרים ודירה עליונה +גג,
בבנין בן 3קומות עם מעלית.
בבל בנין 6דירות בלבד, עם 3כווני אוויר מלאים.

תכנית דירה טיפוסית

כל אלה ב־ 2בניינים, הבנויים בצורה מדורגת ומיוחדת
בלב רמת השרון, עם מרחב גדול ביניהם.
• חי מו ם נפ רדלבל דיר ה.
• א דניו תעם צמחי־נוי ב בל
מר פסת.

• אינ ט ר קו םעם טלוויזי ה בכל
דירה, לזי הוי מו שלם של אורחיך.
• ריצוף כהה מיו חד בסלון,
שטיחים מ קיר אל קיר בחדרי
ה שינה.
• ק ר מי ק ה ברצפת האמב טי ה
וב שירותים, ח ר סינ הפר חוני ת
וכלי ם סני ט ריי ם צב עוניי ם.

מחיר מבצע מיו חד עד 15.7.80

החלמ־־3 ,3 0 0 ,0 0 0 .ל־י
(לא כולל מ.ע.מ).

תל-אביב(זמני):

רמת־השרון

גינ ד

רח׳ סוטין 3ו, תל־אביב(כניסה מבלוך).

רה׳ סוקולוב ,84 טל. ו 3ו475־.03

רח׳ הרצל .,62

פתח־תקוה
רה׳ חיים עוזר ,28 טל 905593 .־03

אברהם גינדי בונה דירות שאגשים אוהבי

1ה היה הווו ( 0הו ה שהיה

גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השכוע לפני 25 שנה
בדיוק, המשיך כפירפום הפידרה על השחיתות והטירור של
אבא חושי בעיריית חיפה. תחת הכותרת ״תעלומת שיהרור
חיפה״ בוחן השבועון את מאבקו של אבא חרמי בלוחמי תש״׳ח
בחיפה. במדור ״תצפית״ צופה ״העולם הזה״ את תוצאת הבהירות
הממשמשות ובאות :״יתכן כי התוצאה העיקרית •מל מיש־פט
קפמנר תהיה חיפולו של משה ימרת כיריב יעיל לדויד בן־
גוריון מדור הטישפט •צל השבועון מציג את גיבורי מישפט
קסטנר בסדר אלפאביתי. המדור ״במרחב״ מתאר עוד •מלב
בהתפתחותו של המרד האלג׳ירי.
מדור ניסיוני של הדמות חוצלארץ הובא בשגי העמודים
דמצולטים שנשאו את הכותרת ״יומן החדישות״ — מיבזקי

פרשת קסטנו והבחירות

תמונות בליווי מידע מתומצת •מל סיפורים פיקאנטיים מהעולם.
בדו״ח לבוחר פורסמו מצעים ועמדות •מל מיפלגות שונות לקראת
הבחירות. מדור הקולנוע הוקדש לכוכבת הצרפתיה פרג־סואז
ארנול. ה־מער האחורי •מל ״העולם הזה״ ,תחת הכותרת
״שפמו •מל דאלי״ ,הוקדש לסידרת תמונות •מגו־מאן המרכזי הוא
•מפמו •טל האמן הספרדי הסוריאליסטי סלבאדור דאלי.
כשער הגיליון: כוכבת־קולנוע צרפתיה פרנסואז ארנול.

* נישואיו הלא־ישואלייס של

״העולם הזה״
תאריך 7.7.1955 :

חיים בוהן

*י משה שו ת מגמגם את ...בן־גוויון

פ ר צו ף של --
האם (מסתכלת בתצלום בעיתון) :קסטנר
זה — הסתכל בו ! אפשר לראות את הרע
חרות על פניו ! הלא יש לו פרצוף של —
הבן (משסע את דבריה בחוצפה האופיינית
לצברים) :אמא ! הרי זו תמונתו
של השופט.
הלצה זו, שהיא דוגמה לבזיון־בית־הדין
מן הסוג החמור ביותר הופיעה השבוע
בשבועון האנגלי של מפא״י. היא היתה
טיפוסית לרוח שנשבה במסדרונות הממשלה
המתמוטטת: מבוכה, הסתה, התקפות
פראיות ובלתי־מחושבות לכל עבר.
דבר אחד היה ברור: אפילו עסקני
המיפלגות הציניים ביותר לא יכלו להתעלם
מדעת־הקהל שנתעוררה. פרשת קסטנר
הפכה לנקודת־התורפה העיקרית במערכת
הבחירות הנוכחית.

בשבועיים. נציג התביעה, עורך־דין יעקוב
סלומון, ביקש לקבוע תאריך מאוחר יותר.
הוא ביקש, הפציר, שידל, לשווא: השופטת
נישארה נחושה בהחלטתה :״המישפט הזה
לא יידחה,״ קבעה במיבטאה הרוסי החד.
״קבעתי כי יתקיים ביולי — והוא יתקיים
ביולי !״
המישטרה מצטרפת. הפרק השני
נגול בשעה שלוש אחרי־הצהריים של אותו
יום. אל מלון תלפיות במרכז הדר הכרמל
הגיעו כוחות מישטרה חגורים וחמושים
כהלכה. בראשם עמד לא פחות ולא יותר
מאשר ס־מ־מ בנדל, ראש הענף הפלילי
של מחוז חיפה, בכבודו ובעצמו. נלוו
אליו ע־מ־מ זאב קרמר, קצין לתפקידים
מיוחדים, מחוז חיפה.
מטרת הביקור: לעצור את ברוך נאדל
ולהחזיקו במעצר עד התחדש המישפט.

המילה הראשונה שהשמיעה בבירור ה־מישפט.

צ ת תייעץ
כשביקשה ממשלת ישראל להגיש עיר-
עור על מישפט קסטנר, לא מצאה את
האדם הקובע בארץ. במשך השבוע נודע
מדוע: חיים כוהן, היועץ המישפטי לממשלת
ישראל והאחראי לניסוח חוקיה, נסע
לחוץ־לארץ כדי לשאת בנישואין אזרחיים
אשד, שנבצר ממנו לשאתה בארץ, לפי
חוקי ישראל הדתיים, מפאת היותה גרושה.

שבוע לפני פגרת הקיץ עוד נראה
יהושוע (״שייע״) גלזר בטוח בכותרו,
כמלך השערים של הליגה הראשונה: לזכותו
עמדו 19 שערים. פיתאום עלה
והופיע מתחרה: ניסים אלמליח, שחקן
קבוצת בית״ר תל־אביב, שצבר אף הוא
19 שערים לזכותו.
לשני השחקנים נשאר עוד סיבוב ליגה
אחד להשיג את ההכרעה! הם נשבעו
למאמץ עליון.
ביום המכריע, במישחק נגד הפועל-
חדרה, הבקיע ניסים אלמליח ארבעה שערים.
אוהדיו היו בטוחים כי בזה הוא כבש
לעצמו את הכתר. אולם במרחק של 100
קילומטר משם, בעפולה, סברו ידידיו של
שייע גלזר אחרת. במישחק נגד הפועל-
בלפוריה הבקיע גיבורם לא פחות מאשר
שישה שערים.
בפעם החמישית — שייע נשאר מלך
השערים.

#בנאומו ב,קול ישראל׳ ,לאחר הרכבת
הממשלה החדשה וחיסול המשבר, קרא
ראש־הממשלה, צח-הדיבור, משה שרת,
את רשימת חברי הממשלה בשטף, ונתקל
רק כשהגיע לשמו של שר־הביטחון
ב ...ב ...כן־גוריץ, כאילו היתד, עצם
תקועה בגרונו. עניין מתאים לטיפולו של
פרויד ז

הנתבע., :העול היה״

• עורך העולם הזה אורי אבנרי וראש
המערכת שלום כוהן.

מלךה שערים

אנשים
חיפה בניין בית־מישפט־השלום החיפאי, התופס
חלק קטן מאגפו המיזרחי של בית
עיריית אבא חושי, אך פתח את שעריו
לקראת יום עבודה נוסף. בקומה השלישית,
באולם צנוע, כבר ישבה שופטת־השלום
הראשית מרים שטרקמן.
תוך דקות ספורות דחתה השופטת
שלושה מישפטים שיגרתיים. אחר כך נטלה
לידיה תיק מיספר : 1764/55 תביעתו של
סגן מהנדס עיריית חיפה, יוסף כוהן נגד
העולם הזה, על שפירסם את הכתבה:
״גנגסטריזם בעיריית חיפה״ (העולם הזה,
.)917
לא, לא, לא. הכל הלך בקצב מזורז.
מפאת השעה המוקדמת, לא הספיק שמואל
תמיר פרקליט ההגנה להגיע מתל־אביב.
שניים * מבין שלושת הנתבעים ביקשו
מהשופטת לדחות את הישיבה לחצי שעה,
כפי שנהוג במיקרים דומים. הסירוב היה
מהיר. חד ותוקפני.
״אין זה מתפקידו של בית־המישפט
להתחשב באי־הופעתו של פרקליט,״ פסקה
השופטת .״הנאשמים יטענו בלי פרקליט!״
הנתבע השלישי, ברוך נאדל, שהגיע באיחור
מה, לא נמצא באותה שעה באולם
המישפט. השופטת הוציאה נגדו מיד צו־הבאה
ללא שיחרור בערבות (ראה: תצלום)
— דבר המקובל כנגד פושעים מועדים,
אשר קיים חשש כי יתחמקו מפני החוק,
אך בלתי־מקובל במיקרים של נתבעים
בקובלנה פרטית.
השופטת החליטה לדחות את המישפט

ספורט

ץ*]* ך \ 1 1ך כתב העולם הזה ברון נאדל, שהופקד על
ך ך| ך
חשיפת השחיתויות בעיריית חיפה נעצר

במטרה לסייע לאבא חושי ואנשיו, למנוע פירסומי העולם הזה על חושיסתאן.
לשווא הוסבר למישטרד, כי פקודת השופטת
היתד, לעצור את נאדל ולהביאו לבית-
המישפט. בנדל התעקש: הוא יחזיק את
נאדל עד ה־ 25 ביולי ולא יביאו לפני כן
לבית־המישפט, אלא אם כן יקבל פקודה
מפורשת על כך מהשופטת.
הפקודה המפורשת ניתנה בכתב רק
למחרת היום: נאדל הובא לבית־המישפט,
והוגשה בקשה לשיחרורו בערבות. תוך
כדי דיון, הדגישה השופטת כי הצו שנתנה
היה לעצור את נאדל ולהביאו לבית-
המישפט. שאל סניגורו של נאדל :״מדוע
אם כן, סירבה המישטרה לעשות זאת
והיה דרוש צו שני לאלצה ולהביאו לבית-
המישפטז״ סיכם הסניגור :״אני מבקש
מבית־המישפט שיציין כי המישטרה פעלה
שלא כשורה במיקרה זה.״
השופטת, חיפאית ותיקה, סירבה :״ה־מישטרד,
היתה בסדר גמור.״ ענתה באותו
טון החלטי ותקיף שציין את דבריה מן

בהעמידו את אושרו המשפחתי מעל
לחוקי־הדיכוי הדתיים, עשה חיים כוהן•
מעשה אמיץ — כי הדבר עשוי להזיק
לקאריירה שלו, בממשלה שחלקה דתי.
אולם שאלה היא אם לא היה זה מעשה
אמיץ יותר מצד היועץ המישפטי לצאת
בגלוי נגד החוק השרירותי במקום לעקוף
את החוק, בדרך שאזרחים פשוטים יותר,
חסרי אמצעים, לא יוכלו ללכת בה.
פרט אחר: היועץ המישפטי צריך לדעת
את המצב החוקי יותר מכל אדם אחר.
בחירתו בדרך של נישואין אזרחיים בחוץ-
לארץ עלולה לעודד זוגות אחרים, שהיה
להם פיקפוק כלשהו לגבי התוקף החוקי
של נישואין שכאלה. היועץ המישפטי של
הממשלה הפך, בדרך זו, ליועץ המישפטי
של האזרחים.
• כיום שופט בבית־המישפט־הסליון.

י• אי-אפשר להאשים בעודף ג׳נטלמניות
את ח״כ מפא״י התוקפני דויד גד־רש־האי•
באחת הישיבות האחרונות ביותר
של הכנסת, מצא לנכון ללגלג על חברתו
לסיעה עדה מימון, הלוחמת הקיצונית
לזכויות האשה, שדרשה כמינהגה לצרף
לאחד הניסוחים לשון־נקבד, בצד לשון
הזכר. הגיב מיד בר־רב־האי :״בכל פעם
שמזכירים לשון זכר, רואה חברת־הכנסת
מימון לפניה את מיפלצת הזכר...״

י• ראש עיריית חיפה, אכא חושי
הודה השבוע באוזני ידיד כי שמע כבר
קודם לכן בדיחה שרצו לספר לו. הבדיחה :
אבא חושי הצטרף לחזית־הדתית (כיום
המפד״ל) ,מפני שהוא מעדיף את העולם
הבא על ״העולם הזה״.
• בשנותו מישפט שיקספירי מתוך
״כטוב בעיניכם״ אמר המשורר אברהם
יטלונסקי :״כל העולם במה וכל האנשים
שחקנים — חוץ מכמה שחקנים.״
• 1מי שהיה שר־הפנים הראשון של
ממשלת ישראל, ומנהיגה של יהדות פולין
טרם השואה, יצחק גרינבוים הגיב
במאמר על פרשת־קסטנר, שהוא אחד מ־מאוזכריה
:״במקום ללכת לבחירות עם
מצע לעתיד, הולכים אצלנו לבחירות עם
היסטוריה של העבר. ואם שיטה זאת
תימשך, עלול הדבר להגיע לכך שביום
הבחירות ייקראו המוני הבוחרים להחליט
אם יוספדם פדכיוס (יוסף בן־
מתיתיהי) היה בוגד, או גיבור לאומי.״

חזרה לתחילת העמוד