גליון 2238 מתאריך 23 ביולי 1980

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל•
אביב, רחוב גורדון ,3טד 232262/3/4 03 תא־דואד . 130 מען מברקים :
״עולמפרם״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יוסי
ינאי עורך־תבנית: יוסי שינון עורכת כיתוב: ענת ייטראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מהלקת המודעות: רפי זכרוני. זזמו״ל :״העולם הזה״
כע״מ מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן
אביגדור הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

השבוע קיבלנו מחמאות אחדות על
מהירות התגובה של העולם הזה.
ביום השלישי בבוקר פורסם כי זרועות־הביסהו!
הצליחו לסכל ניסיון של התנקשות
בחייו של השר אריק שרון. עי-
תוני־הבוקר של אותו יום לא הספיקו
להביא ידיעה זו. הצהרונים — שבאחד
מהם ממוקם מנהל יחסי־הציבור של השר,
אורי דן — הביאו ידיעות קצרות.
והנה, באותו ערב כבר הופיעו ברחו בות
תל־אביב גיליונות העולם. הזה
( ,)2237 שהכילו את הסיפור המלא, עד
כמה שניתן לפירסום. ובעיקר: על שער
הגיליון התנוססה תמונתו של השר שרון
והכותרת ״אריק על הכוונת״.
זה נראה כמו שיא עולמי של מהירות
לגבי שבועון. מאחרי שיא זה מתחבא
סיפור קטן.

ניסוח התקנות, בית־המישפט הוא חסר-
אונים מול הצנזורה. מדי לאפשר לבית־המישפט
לבטל הוראה של הצנזורה, יש
להוכיח כי הצנזורה פעלה ב״שרירות״,
והדבר כלל אינו ניתן להוכחה.
(כפי שהתברר בעתירה לבג״ץ שהגש נו
לפני כעשרים שנה, בעניין ידיעה צרפתית
על הפעילות האטומית בישראל, גם
ד,מיקרים הפשוטים ביותר אינם פשוטים
כלל. למשל, אם הצנזור מחק בעיתון

המה מתמדת עם הצנזורה. זה היה בעידן
דויד בן־גוריון, כאשר הצנזורה — כמו
כל הזרועות האחרות של השילטון —
עמדו לרשות האינטרס האישי והמיפלגתי
של ראש־הממשלה ושר־הביטחון,
ותיקי העולם הזה זוכרים אגדות מימי
המילחמה ההיא. את העסק־ביש של פרשת־לבון
פירסמנו כולו באיצטלה של סיפור
בדיוני, ואת גיבורי פרשת־לבון פירסמנו
בתשבץ. אלה הם רק ר,מיקרים היותר*
ידועים. למעשה השתמשנו מאות פעמים
בתחבולות שונות ומשונות כדי לפרסם
דברים אשר הצנזורה אסרה את פיר-
סומם מטעמים פוליטיים, שהיו בעינינו-
בלתי־כשרים.
מאז חל שינוי גדול, ובייחוד אחרי
מילחמת יום־הכיפורים. הצנזורה היא הרבה
יותר ליברלית, ועוסקת כימעט בעניי-
ני־ביטחון בלבד. אמנם, יש לא פעם מיק-
רי־גבול, שלגביהם יש לנו ויכוח עם
הצנזורה — כשהצנזור טוען שזהו עניין
ביטחוני מובהק, ואנו טוענים את ההי־פך
— אך בדרך כלל, למרות ויכוחים,
ולפעמים גם תקלות כלשהן, אנחנו מסתדרים.
אין אנו רואים את עצמנו נתונים
במילחמה עם הצנזורה, ואין לנו
השאיפה להפר את הוראותיה.
יסוד הכעייה לא היתד״ על כן, איך להפר
את הוראות הצנזורה, אלא כיצד לפעול
במיסגרתן. וכאן נכנס יסוד הזמן.
הזמן הוא, בדרך כלל, המרכיב הנשכח
של בעיות רבות. להבנת חשיבותו של
הזמן דרוש בדרך כלל ידע מיקצועי ניכר.

• 31 תש׳׳ .5יא.1*4ד1$.

הרמטכ״ל
לא ידע
אוג הידיעה על החוליה בחוותו של
שרון קיבלנו ביום השבת. חוץ מאנשי
זרועות הביטחון ו״מקורבי״ השר שרון,
היינו כימעט היחידים שידעו על כך.
כאשר יצאנו לברר פרטים, נסתבר לנו
כי לא הרמטכ״ל, רפאל איתן, ולא סגן־
שר־הביטחון, מרדכי ציפורי, ידעו על כך
דבר.
היה ברור לנו, כמובן, שזהו הסיפור
של השבוע. כלומר: הסיפור שיש להקדיש
לו את השער הקידמי ואת הכתבה
המרכזית. אך מייד נתקלנו במחסום .
הצנזורה.
משיקולים הקשורים במהלך החקירה, לא
היתד, הצנזורה מוכנה באותו שלב לפרסם
אף מילה אחת על פרשה זו. הוטל
עליה איפול חמור ומוחלט.
לפנינו עמדו כמר, בעיות מיקצועיות
וטכניות. בין השאר :
#מה לעשות אם הצנזורה תתמיד
עד להופעת הגיליון בסירובה לאשר את
פירסום הידיעה?
• מה לעשות אם הצנזורה תאשר
את הפירסום שעה קלה לפני הופעת
הגיליון שלנו, כאשר כבר לא תהיה לנו
השהות הדרושה כדי לשנות את הגיליון?
בשני המיקרים: איך לספק את כל
המידע המגיע לך, ושאתה מצפה לקבלו
משבועון זה תמורת הלירות הטובות
שלך — מבלי להפר את כללי הצנזורה?
צנזורה ליברלית
אולי כדאי בהזדמנות זו להגיד כמה
מילים על יחסינו עם הצנזורה הצבאית.
הצנזורה פועלת על פי תקנות־ההגנה
הבריטיות, המעניקות לה סמכויות עצומות.
על פי החוק. אין למעשה שום עירעור
על החלטת הצנזורה.
בשעתו ניסינו להעמיד את הדברים
במיבחן מישפטי, אך נסתבר לנו כי בגלל
ה עו ל ם הז ה 2238

שער ״העולם הזה״ ()2237
על הכוונת של מי?
א׳ ידיעה מסויימת בשעה ,10.00 אך
אישר את אותה הידיעה עצמה בעיתון
ב׳ בשעה ,19.30 אין בכך הוכחה לשרי רות.
איך להוכיח כי הצנזור לא קיבל
במשך 30 דקות אלה ידיעות ששינו את
שיקול־דעתו? או שלא הגיע בעצמו, על
סמך שיקולים לגיטימיים, לידי החלטה
הדשה?).
היו ימים כאשר היינו מצויים במיל-

וינסטון צ׳רצ׳יל כתב באהד מספריו
כי במילחמת־העולם הראשונה הייתה ל-
ראש־ממשלת בריטניה, לויד דורג׳ ,הב רקה.
עלה על דעתו כי מיספר עצום של
חיילים בריטיים וצרפתיים נוחזית המערבית
מבלים את זמנם בחודשי־החורף
באפס מעשה, כי בקור ובגשם אי-אפשר
להילחם באירופה. לעומת זאת, דווקא
חודשים אלה מתאימים ביותר ללחימה

במרחב שלנו. אם כן, מדוע לא להעביר
כמה מאות אלפי חיילים מצרפת למצריים
בבוא הסתיו, לכבוש את ארץ־ישראל
וסוריה ולהחזיר את הגייסות בע1ן ד מועד
לפתיחת מערכת־הקיץ באירופה?
העיר צ׳רצ׳יל, בהומור יבש: ללויד
ג׳ורג׳ פשוט לא היה כל מושג על הזמן
הדרוש כדי להזיז גייסות. העברת החיילים
מצרפת למצריים ובחזרה היתד, או רכת
זמן רב יותר מאשר ההפסקה ב קרבות
באירופה.
הוא הדין לגבי עיתון. לכל פעולה דרוש
זמן.
למשל: שערי העולם הזה מודפסים
עתה בתהליך הקרוי אופסט. העמודים
הפנימיים של השער מודפסים בצבעים
מלאים, דבר האורך זמן. השערים עצמם
(שחור
מודפסים בשני צבעים בלבד
ואדום) ,כדי לקצר את התהליך ולחסוך
זמן. העדכניות של השער חשובה לנו
יותר מאשר ציבעוניותו — שהרי אין
העולם הזה שבועון־בידור בעיקרו, אלא
שבועון־חדשות.
משום־כך איננו יכולים לשנות את ה שער
ביום השלישי אחרי־הצהריים. הוא
צריך להיקבע מראש.
במיקרה זה נוצרה בעייה חמורה. אם
תתיר הצנזורה את פירסום הידיעה ביום
השלישי, איך זה יופיע על השער הקיד־מי
של העולם הזה עניין פחות חשוב?
ולהיפך: אם ל א תתיר הצנזורה את
פירסום הידיעה עד היום השלישי בערב,
איך יופיע על השער אריק שרון בצירוף
כותרת המודיעה על הניסיון להתנקש
בחייו?
בהתייעצויות קדחתניות התגבש פיתרון,
שדמה לביצה המפורסמת של קולומבוס.
החלטנו לשים את אריק• שרון על שער
הגיליון, מעל לכותרת ״אריק על הכוונת.״
מסוכן? הימור? לאו דווקא.
הכנו שתי כתבות שונות על אריק
שרון.
האחת היתר, הכתבה על ניסיון־ההתנק-
שות, עם כל הפרטים שהיו ידועים לנו,
פרשנות והסברים, על רקע המילחמה
המתמשכת בין טרור וטרור־נגדי.
את הכתבה הזאת שמנו במגירה, לשלי פה
מיידית ברגע שהצנזורה תשנה את
ההוראה.
הכתבה השנייה היתד, על מאבק שונה
לגמרי — מילחמתם של כמה שרים
באריק שרון, ונסיונם הנואש לחסל את
השפעתו בממשלה. הביטוי ״על הכוונת״
היה, במיקרה זה, ציורי — אריק על
הכוונת של השרים פלוני ואלמוני.
השער הוכן, ומכבש־הדפוס החל פועל.
לגבי הכתבה עצמה החלה הספירה לאחור.
כל שעה שחלפד, הקטינה את הסיכוי לשים
את הכתבה על ההתנקשות במקום הכתבה
הפוליטית, שכבר היתד, מוכנה בדפוס.
איני יודע מדוע היתד, לי ההרגשה כי
אכן יחול השינוי דווקא ביום השלישי
לפני־הצהריים. לא היתד, לי כל ידיעה
על כך. אך האינטואיציה הוכיחה את
עצמה, במיקרה זה: הצנזורה אכן שינתה
את החלטתה, וביום השלישי בבוקר ניתן
אור ירוק לפירסום, במיגבלות מסויימות.
ההמשך היה בדיוק כמתוכנן. הכתבה
הפוליטית הוצאה מן הגיליון. הכתבה על
ההתנקשות נכנסה במקומה. התצלומים, ש הוכנו
מראש למיקרה זה, הוכנסו במקום
תצלומים אחרים.
השער נשאר בלי שינוי.
(אפשר לשאול: מה היה קורה לולא
אישרה הצנזורה את הידיעה ביום ה שלישי?
אותו שער — ״אריק על הכוונת״
— היה מופיע בקשר לכתבה פוליטית
על המאבקים בממשלה ובליכוד. יתכן
שהיית אוסר לעצמך :״מה הם רוצים
ממני? מה פיתאום עוד שער על אריק?
מה החשיבות של עוד כתבה על מריבות
בממשלה? מה יש, כבר אין להם על מד,
לכתוב?״ ואז, כעבור כמה שבועות, אח רי
התרת הידיעה לפירסום, הייתי מספר
לך את הסיפור הזה).
זהו סיפור קטן, בסך־הכל. אך הוא
מראה מדוע מרתקת העבודה העיתונאית,
גם למי שהתנסה במשברים גדולים וקטנים
מסוג זה במשך שלושים שנה, שבוע
אחרי שבוע. יש שבועות רגועים יותר
ושבועות רגועים פחות. אך מעולם, בכל
שלושים השנים האלה, לא היה שבוע
אחד בלי משבר.

א ת שוב
מל א ה?

מכח כי ס
אנט־־זי׳צמן

נפיחות? עצירות?
תה מקונים לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל -עלים וטבליות.
מיוצר מצמחים.

$וחט<861
חזרה לעיכול טבעי

הקורא רייך מנקר את
״העולס חזה״ על יחסו
לעזר וייצמן.
לצערי לא ברור לי מה טעם
מצא שבועונכם לבנות את תדמיתו
של עזר וייצמן כמושיע בפוטנציה
וכמנהיג מחנה השלום.
וייצמן, בשיתוף עם מישרד דחף
הוא מהאחראים העיקריים לעליית
הליכוד לשילסון. הוא היקנה ל ליכוד
דימוי צעיר וסימפאטי ובכך
הונה את הציבור הרחב. באשר
לאיש עצמו, דומה שתכונתו הבול טת,
פרט לחן האישי שלו, היא

ציבור לעוול אשר נגרם לרמזי
ח׳ורי מעכו העתיקה, ויחד עם זאת
לשמה הטוב של ישראל כמודינת-
חוק. כוונתי לצו הריתוק שהוצא
על־ידי אלוף פיקוד הצפון, מר
אביגדור בדגל, לפיו נאסר על
רמזי ורודי לעזוב את ביתו החל
משקיעת השמש ועד זריחתה וכן
את תחומי העיר עכו במשך שישה
חודשים רצופים. בתקופה זו
עליו להתייצב מדי בוקר במיש־טרה.
הצו
מסתמר על חוק מנדטורי
נוקשה ובלתי־אנושי משנת , 1945
שאבד עליו הכלח. הוא פוגע ב ראש
ובראשונה בחירות האדם, ב דמוקרטיה
וביסודות המוסריים של
להשיג בבתי המרקחת בלבד אישור משרד הבריאות
11144-*2?- 002

״קיסרית חלום שכולו מציאות...
מקלט מרתק ומרענן מטרדות היום

״קיסרית״ קאונטרי קדאב
לכייף צמרת במחירים שוברי אינפלציה
6י מי ם ו־ 5לילו ת (מיום א, עד יום ו׳)
מזמין

ארוחת בוקר

יחיד בבונגלוזוגי
משפחה בת 4נפשות

חצי פנסיון

פנסיון מלא

3985ל״י

4835ל״י

5475ל״י

12,753ל״י

15,472ל״י

17,510ל״י

סוף שבוע ארוך — 3י מי ם ו־ 2לילו ת (מיום ו׳ עד יום א׳)
ארוחת בוקר

יחיד בבונגלו זוגי
משפחה בת 4נפשות

חצי פנסיון

פנסיון מלא

2276ל״י

2576ל״י

7283ל״י

8243ל״י

המחירים כוללים מע״בז
כפר הנופש ״קיסרית״ שוכן בלג קיסריה, צופה אל הים
וכולל: בריכות שחייה * מגרשי טניס * מגרשי כדורגל, כדורסל וכדורעף *
משטחי דשא וצל !* ס אונו ת !* חדר מ שחקים * חדר טלוויזיה ומטבח
קולינארי מעולה.
ב,,קיסרית״ מיגוון פעילות רחב: ן* די ס קו ט ק * סר טים * רחצה לילית *
בר-בי-קיו על שפת הבריכה ובליל שבת אמני צמרת.
פרטים :״קיסרית״ ,טל ,)063(61619 .״מזנק״ ,טל.)03(450111 .

אלי אכיכי*
״אדם נחמד ונעים הליכות׳׳
רדידות וחוסר יציבות ועקביות.
המטרה היציבה היחידה שלו היא
להיות ראש־ממשלה, ולכך כשרות
כל הדרכים.
עיינתי לאחרונה בעיתונים יש נים
ואני מוצא אותו נץ שבג־צים.
כנראה שבממשלת בגין
הרגיש שיש נצים ממנו ולצורך
הבלטה עצמית ומתוך חישובים
שונים, החליט לנקוט בעמדה הפו כה,
כנראה מתוך פזילה לליברלים.
מי ערב לנו שאם היה מגיע ל־שילטון
לא היה משנה את עורו
כדי לשאת חן בעיני הגווארדיה
הוותיקה בהרות ז
החן וחוסר היציבות הופכים את
וייצמן למסוכן, מבחינת יכולתו
למשוך אחריו המונים. תקוותי ש־ווייצמן,
בשיתוף מישרד דחף לא
יחזור על מיבצע ההונאה של
1977 ולא יתרום להעלאתה לשיל־טון
של מפלצת פוליטית הדשה.
נקווה שדעודהקהל למדה מה ניסיון
והציבור לא יפול בפח של
דמויות סינתטיות, פרי יצירתם של
להטוטני יחסי־ציבור.
אלי רייך, רנות-גן

הגשר ה!אמיח*
נגד

יבוטל צו הריתוק
רמזי ח׳ורי מעכו.
אני רוצה להפנות תשומת־לב ה *
בתמונה מבויימת.

מדינת ישראל, ומטיל חרפה על
כל אזרח ואזרח. חוק חסר־רחמים
אשר הוקיעו אותו ערב קום המ דינה
ראשי הציבור בארץ וכל שר
אפי החופש, הצדק והמישפט בעולם.
עלי
לציין כי רמזי ח׳ורי ידוע
בפעילותו הציבורית במשך יותר
מעשרים שנה, בתפקידו כחבר במועצת
עיריית עכו, העיר היהר
דית־ערבית אשר כולנו מעוניינים
שתהיה דוגמה לחיים משותפים
ולידידות בין יהודים, מוסלמים ר
נוצרים.
״חטאו״ הגדול של רמזי ח׳ורי
הוא, כנראה, בעצם היותו שייך
למיפלגה המתנגדת למדיניות הממשלה,
חטא שהוא לגיטימי בהחלט
בבל מדינה מתקדמת. רמזי
ח׳ורי מעולם לא פעל נגד ישראל
או היהודים, אלא שאף בכל ליבו
שיחיו בשלום זה לצד זה וטען
תמיד כי יפה שעה אחת קודם, כל
עוד ישראל חזקה.
אבל היה ורמזי ח׳ורי פעל נגד
חוקי המדינה, דומני שקיימת דרך
מישפטית נאורה וצודקת להעמידו
לדין ולתת לו זכות הגנה, אחרת
נראה הדבר כאילו בחולשתה מת חבאת
הממשלה מאחרי תקנות
מנדטוריות מפוקפקות ואינה עושה
צדק עם אזרחיה. עניין זה אינו
עושה רושם טוב ופוגע באשיות
הסדר, בנורמליזציה ובשני העמים
השואפים לחיות סוף־סוף יחדיו
בשלום.
(המשך בעמוד )5
ה ענ ל ס

הז ה

2258

ל מי עימבין בקפה...
ברסו 1י מר ׳;זקבסון
ה עו ל ם הז ה 2238

מכח כי ם

2238

(המשך מעמוד )4
הבה נשמור על פרופורציה נכונה,
לפיה יזכו הטובים לטוב והר עים
לרע, ואנשים הפועלים לפי
אמונה לטובת שני העמים יחיו
בכבוד בארצם. הבה ניצור מיסג־רת־חיים
לפיה נחיה כולנו מתוך
חירות וחופש, ואיש לא יהיה צפוי
למאסר־בית וריתוק בלי הצדקה.
הבה נבטל מייד את צו הריתוק
נגד רמזי ח׳ורי, כדי שיבנה את
ביתו המשקיף על הים בעכו העתיקה.
החופש המיוחל של רמזי ח׳ו-
רי יבשר את החופש־ של כל אזרחי
ישראל ויסמל את רצון הממשלה
להביא שלום וצדק לחבל ארץ זה,
הניצב על עברי פי פחת. יבוא ה אלוף
בן־גל לעכו העתיקה ויקבל
קפה תורכי אצל רמזי ח׳ורי ויווכח
איזה אדם נחמד ונעים־הליכות
הוא, וזה יהיה הגשר האמיתי ל שלום.
אלי
אביבי, אכזיב

מאוזן :

)1חייל מזויין ברובה מסוג
״מוסקט״ בדורות שעברו; )5
קרוסלה; )10 בכי־תמרורים;
)11 דבר שלמעלה מן הטבע ;
)13 שאינו פקח; )14 לראש
מנצחים ברומי ויוון העתיקות ;
)15 סימן בכתב לטון מוסיקלי;
)16 מאכל עשוי מתערובת יר קות
או פירות ; )18 מקווה מים
ענקי )20 :מילת זירוז; )21
רובע כושים שעורר מהומות
בדרום־אפריקה )22 :ידית ;
)24 מדרו־כף־רגל; )25 סופו
על, עלוב׳ )26 :צעיר לאחר
נשואיו; )28 הזיל, הטיף; )30
עוזרו של רובינזון קרוזו ; )31
תרופה; )32 הבלוט המייצר
תאי־מין זכריים; )34 אהד מ־שרי־החינוך
לשעבר (ש״מ) ;
)35 בחר; )38 כינוי־גנאי ל אלילים;
)39 גוף — הפוך;
)41 מוציא את הבר מן התבן;
)42 מאוס )43 :עוף דורס ;
)45 דרך, צורה ! )47 אות, קו :
)48 עובר־אורח ; )50 רכוש,
קנין ; )51 מרכז, אמצע ; )52
פתחו של הר־געש ; )54הקרניים
הסמויות המוקרנות
מחמרים רדיו־אקטיביים )57 :
חוברת של תאריכים ; )61 קי דומת
הולנדית ; )62 חלון, אש נב
)64 :אות־חיבור; )66 עיר
ראשית — ביחס לערי מקטנות
שבסביבותיה; )67 רקב;
)69 משפחה, בית־אב ; )70
אטום נושא מטען חשמלי חיובי;
)72 גמל חסר-דבשת בהרי
האנדים ; )74 הרכב אישי של
מנהלה ; )75 מבני-אדם — נושא
האות על מצחו ; )77 שקע
במים; )78 השתטח, התכופף;
)81 הנח! )83 קיים )85 :פיו
מלא רינה )86 :לעיני, מול ;
)88 אבן־יקרה ; )89 אופרטה
של יוהן שטראוס הבן; )91
מאכל־צנע שהתייקר ב־ס;1107
)93 לאן ן )95 חסר־אומץ ; )96
השיב נפשו לבוראו )98 :איבר
בגוף אשה ; )100 הקול ה־נמוך
והעבה של הגבר; )102
צונן; )103 הקצה העגלגל ש־בביצה
; )104 דיוקן ; 105 חוסר
הגיון, תורה בלוגיקה.

מאונך :
)1הנוזל המזין את נימי ה עלים;
)2קריאת־צער; )3מין
סירה ; )4מגש )6 :בעליו ה ראשון
של מערת־המכפלה ;
)7מצב ללא הכרעה במשחקים
סביב השלחן )8 :תעלומה :
)9ירק גינה עשיר במינרלים;
)12 נם ; )15 תותח־לא־רתע :
)16 ראש־מלה שהוראתה —
למטה, תת, כפוף ל״)17 ;.
כתובת־קעקע )19 :פטיש; )20
אינו עומד במקום אחד; )21
הקול הנשי הגבוה בזמרה;
)23 מחפש; )24 עצם בפינו;
)26 מנחה, דורון; )27 סיעה;

הא*ש וו 8חזר
על שובו של ישראל גלילי
לצמרת מיפלגת העבודה.
זה עתה שמעתי ברדיו את ה ידיעה,
שישראל גלילי, אמן ני-
סוחי־התרמית, נבחר על־ידי מיפי
לגת העבודה לנסח — או השד יודע
מה — את מצעה של המיפלגה
העומדת, כנראה, לשוב בקרוב ל-
שילטון. אין לי ספק שבחירה זו
תבריח המונים ממיפלגת העבודה,
שהרי השם ישראל גלילי קשור
בקשר בל־ינתק למיסמך מסויים
מן התקופה שקדמה למילחמת יום־
הכיפורים.
יצחק בירן, תל־ אביב
אפשר לחשוב שבעיותיה של
ישראל הן בעיות של ניסוח, דש־

)29 איסור לצאת מן הבית לזמן
מסויים )30 :משחק בקו ביה
— בימים אלה נערכת בו
תחרות בין־לאומית; )33 שמ נת
מחלב שנחמץ ; )34 אלת
התבונה היוונית; )36 פקפוק,
חוסר־החלטה ; )37 בת־יעקב;
)40 יהיר ; )41 שופט )44 :בבו אה
אפלה ; )46 שמא ; )47 מרמה,
עושק )49 :בית לאסירים;
)50 כסות לרגל; )53 שם מק דים
לחודש־אב; )54 בן לעם
גרמני עתיק שמוצאו מסקנדי נביה
; )55 מאכל שהיו בו כל
הטעמים — במדבר; )56 קי דומת
צרפתית ; )58 מסמר ;
)59 סככה מעצי־חורש ; )60
פתח־דבר ; )62 אינו מכניס
דבר־מאכל לפיו; )63 נישא;

#בריזה

)66 אחת מארצות הממלכה־המאוחדת
; )68 כותב כתיבה־תמה
; )71 משועבד לאדוניו
)73 מטבע ומשקל בימי-קדם
)76 כך )77 :בוקר (ארמית)
)79 פרח־נוי — פורח בנקיקי
סלעים ; )80 חסר־כל ; )82 בוא
במורד המדרגות! )84 חומר
מעץ האלון לעשיית פקקים :
)85 אחד ממפרשי התנ״ך
(ר״ת 87 ילדה ביחס להוריה
; )90 נעימת הקול )92 :
איצטבא; )94 צמח בראשית
צמיחתו )96 :אל־המלחמה ה רומי;
)97 יוקר המחיה ביחס
למשפחה ממוצעת ; )99 צמד ;
101 פונה מדרכו ; )102 מידה
קטנה, שיעור מינימלי ; )103
כבש.

קבלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מחירי ה מ ערכת
טלפון 772118 ,227117

מוסיקפה

הרברט סמואל 80 טל 656992

בדו ! 13 .ר ק
ג׳ , 1ר וק
פתוח כל יום כולל יום א׳ משעה 21.00

ח״ב יצחק יצחקי
מילים פוגעות

עסקן ישראל גלילי
השד יודע מה
אמן הניסוחים הישיש מקיבוץ
נען, ישראל גלילי, יוכל לפתור
אותן. אשרי המאמין.
יהוראי ספרן, חיפה
התלבטויות, הסתיימו זה עתה
— לא אצביע, למיפלגת העבודה.
האלטנטיבה למנחם בגין איננה
מגולמת בדמותו של ישראל גלי־גלי.
את האלטנטיבה הזו יש לה קים,
כימעט יש מאין.
י. ד ,.רעננה

על 3עיר 1חו
ע*ל ח־ כ צחק•

אידיאל פירסש
אבן גנידול 110 תל־אב־ב
(פינת אגטוקולטטי)

על ״הצבעת הנמושות״
בדיון על ההצעה לפיזור
הכנסת (״העולם הזה״
.)2235
במאמר

השתמש הכתב הנכבד במילים פוגעות.
זאת ועוד: הוא כתב ״עוב דות״
שאינן נכונות.
במלון העברי פירושה של ה מילה
מגוחך — מעורר צחוק, נל עג.
כך מכנה אותי הכתב הנכבד
ככפילו המגוחך של זיידל.
ואתייחס לנלעג. האם נראה לך,
חבר־הכנסת אבנרי, שאני כחבר-
כנסת. אשר השתדל לעזור כמיטב
יכולתו לכל אחד מאלפי האזרחים
שפנו אליו בבעיות מגוונות, ראוי
לתואר ״נלעג״ י הטיפול נעשה ב אמצעות
פניה לשרים, ראשי ערים,
מבקר־המדינה, נציגי פניות ציבור
וכר. הנני חבר קבוע בוועדת החינוך
והתרבות של הכנסת, בוועדת
הכנסת, בוועדה לפניות הציבור, ובוועדת
הספורט.
כמו כן הנני חבר בוועדות משו תפות
ובוועדות־מישנה: בחינות
הבגרות, דו״ח מינקוביץ, מעונות
למפגרים (בית תינה) ,מיכליות
דלק בעין־כרם, ועדת האונס, וע-

שהתפרסם

בעיתונכם

דת קוורום, ועדת עבריינות נוער,
ועדת־מישנה לכלכלה ורווחה ב נושא
פינוי ובינוי דרום תל־אביב.
בעיקבות יוזמתי בכנסת נבחרתי
לכהן כיריד הוועדות הבאות: וע דה
משותפת לנוער ולסמים, ועדה
פרלמנטרית מיוחדת לבדיקת מיבנה
החינוך והרפורמה ועדה משות פת
של החינוך המיוחד.
העליתי 16 הצעות לסדר־היום
בנושאים הבאים: נשירת תלמידים
ממערכת החינוך, אישפוזם של
קטינים מכורים לסמים בבתים ל-
חולי־נפש, המצב במוסד לילדים
מפגרים (,בית תינה׳) איתור מפגסגירת
רים
מסוכנים בשכונות,
בית־הספר אוהל בשכונת התיק-
ווה לקראת שנת תשל״ט, בדיקה
והערכה של תרומת גן־הילדים ו־בית־הספר
היסודי למערכת החי נוך
— כתנאי מחייב להמשך ביצוע
הרפורמה, ריכוז קטינים ב מקדש
קרישנה בתל־אביב, התנועה
בכביש רמות בשבת, זיהום
הכנרת, שנת הילד הבין־לאומית,
בינוי ופינוי דרום תל־אביב, בעיית
הנכים מלידה, אי־סדרים במעון ל מפגרים
מגן בבאר־שבע, החינוך
המיוחד, החינוך בתפוצות, הספורט
בישראל, טיפול בילדים עזובים.
כל ועדות הכנסת קיימו דיונים
רבים בנושאים שהעליתי ובעקבות
חלק מדיונים אלה הועלו הצעות
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם

הז ה

2238

הסיגריה הרגילה עול•
עו שה לי חמסין בפה.

ב קי ץאב עו ברל מונ טנ ת
מונטנה ת שנ האתדעתן על סיגריות מנטול.
ה עו ל ם הז ה 2238

מזכים
(המשך מעמוד )6
ומסקנות על שולחנה של הכנסת.
מיספר הצעות־חוק שהגשתי או
השתתפתי בהנשתן ונתקבלו כחוקים

)1( .חוק לימוד חובה (תיקון מם׳
)13 מימון חינוך תיכון באמצעות
הביטוח הלאומי.
( )2חוק המוסד העליון ללשון
עברית (תיקון מס׳ .)3
)3(.חוק העונשין (תיקון מם׳ .)6
( )4חוק העונשין (תיקון מס׳

( )5חוק שירות לאומי (תיקון).
( )6חוש יישוב סיכסוכי-עבודה
(תיקון מס׳ .)4
( )7חוק לתיקון פקודות הסמים
המסוכנים.
( )8חוק הצלילה הספורטיבית.
( )9חוק האחריות למוצרים פגומים.

)10 חוק יסוד הכנסת (תיקון
מס׳ .)6
( )11 חוק להארכת תוקף של
תקנות לשעת־חירום (אבטחת מוס דות
חינוך).
בנוסף לפעילותי בכנסת הרביתי
להופיע בפני מישלחות נוער
וחיילי צה״ל בנושאי אזרחות טו בה
ודרך תיפקודה של הכנסת.
ערכתי סיורים בגני״הילדים ומום־

אמן.
משכילי ואשכנזי
תגובת ״העולם
החמיצה העיקר!

חזה״

סיקרתם את מעשה החטיפה ו הבאתם
גם משהו מתגובת הציבור.
לצערנו -לא התמודדתם, כעיתון
הלוחם לשיפור דמותה של החברה,
גם בתופעות חולניות שנתגלו
בחברתנו לאהד מעשה החטיפה.
לא די לטפל ב״מחדלי״ המשטרה,
תנו דעתכם לשתי תגובות שלאחר
החטיפה.
תגובת הציבור הירשאלי למע שה
החטיפה מעוררת כמה סימני
שאלה. נכון שהרגשת השכול
היתד, משותפת לכולנו וכי מצאנו
עצמנו מלאי הערכה למישפחת יר דן
האצילה והאמיצה. אבל היו
בינינו גם גילויים של קריאות נקם
ולינץ׳ ,שהופנו לעבר החוטף, ו למרבה
התמיהה גם כלפי מיש־פחתו
האומללה וכלפי מישפחת
חברתו. האיש האחד חטא — אך
אל נטיל את הקצף על כל העדה
(אם להשתמש בלשון המקראית).
רק החוטא צריך להיות מוקע ו נענש.
האוכל בוסר תקהינה שניו.

ק^00 /ו 8תכשיר מהפכני לטיפול בשרשי השיער בביתך,
בשיטת ״עשי זאת בעצמך׳
מזין, מחזק ומבריא את השיער.
אידיאלי לימי הקיץ בהם חשוף השיער לשמש.
אימדיה ־ דוסר
ואימדיה ־ סלקטעיון צבעי השיער הטובים בעולם
פריז

מבית
>גד לגמר המלאי

מועדון לתרבות חדשה

רח׳ הס ,5תל־אביב
סי*׳ 3י׳72י׳י

יום שלישי 29.7.80

ראיון החודש עם

ח״כ תופיק זייאד
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

— גזור ושמור —

דנחד /כעל־עסק /
קכדן כנץ
דתשומת־לכד
מאות ישראלים קוראים את
״מידע״ מדי חודש בארה״ב.
רבים מהם וקוקים לאינפורמציה
על אפשרויות עבודה
ודיור בארץ.
אם ברצונך למסור מידע
ו/או לפרסם מודעה — פנה
אלינו. אנו מתחייבים לפרסם
כל ׳ מודעה
בלוח־מידע
שנקבל. מחיר מודעה חד פע־מית
(עד 25 מילה) דולר
אחד בלבד.
833מ) .0 .8י1
. ? 3. 19083ו1זי\813\׳£1׳10

חווי ת חיים בחופשת הקיץ ובחגים
שייט על הריין
מסלול השייט :

שוויץ * צרפת
גרמניה * הולנד
(או בכיוון הפוך)

״מידע״ ,העתון שלנו בארה״ב

6וזו 6 1.חן ו< 1 1י

רש יון נהיגה 2000 שקל
בי״ס לנהיגה
״גבע״
טל2 5 3 2 3 0 .

8אוניו ת פאר
עם מסורת של 150 שנה
נוף מרהיב — שרות אדיב,
ארוחות מלכים. בריכת שחיה,
אולם תצפית מרווח.
המחיר מ־ 15,900ל״י
חוברת צבעונית ומפורטת
באנגלית או בגרמנית
להשיג אצל הסוכן הכללי :
סוכנויות אפרים בע״מ,
תל־אביב, רה׳ ז׳אן ז׳ווס ,4
טל)03( 240934 .
טל)03( 235270 .

תאומים חקי,
נקם ולינץ׳
דות החינוך השונים, וכן בבתי־כלא,
מוסדות תרבות, עיריות ומרכזים
קהילתייץ ם.
חנינה לאסירים במערכות צה״ל,
שלא עברו עבירות פליליות, לק ראת
שנת ה־ 30 למדינה — יוזמתי
זו נתקבלה על־ידי שר־הביטחון
ומאות חיילים שוחררו לבתיהם.
יזמתי תוכנית לפינוי ובינוי שכו נות
בדרום תל־אביב ושיחרור קר קע
בצפון העיר עבור הזוגות הצ עירים.
האם כל העשייה הזאת ב־מיסגרת
הפרלמנטרית נראית כ־מגוחכת

עוד השתמש הכתב במילה נמו שות,
שכידוע גזורה מן המילה
נמוש, שפירושה תשוש, חלש,
מסגר. לאחר כל העשייה הזאת
נראה שזו הכותרת לה אני ראוי ן
ועתה לעצם הרמה הפרלמנטרית
— האם זוהי רמה פרלמנטרית
ירודה, נמוכה 7האם הרמה הפרלמנטרית
נמדדת בכמות השאילתות
שמגישים?
באשר למאבקי להיות מוכר כ סיעה
בכנסת — זהו מאבק פרל מנטרי
והוא נעשה במיסגרת וע-
דת־הכנסת. אם אובר כסיעה. הרי
שאפסיד את כל ההטבות הכספיות
להן אני זוכה היום. כיום מקבל
אנוכי ס/״ 60 מיחידת המימון המגי עה
לבל חבר־כנסת, ואם אוכר כ־סיעת־יהיד
לא אזכה בעשרות אל פי
לירות לחודש.

ח״ב יצחק יצחקי,
הכנסת, ירושלים

תופעה שנייה שיש להזכיר -היא
תדהמתם של משכילים למיניהם מן
העובדה שהחוטף היה אמן, צבר,
משכיל ו ...אשכנזי (סופר ידוע,
חנוך ברטוב, במעריב מה־ 4ב יולי.
הדגיש נקודה זאת בתגובתו
אך דבריו היו לפה לרבים) .תגו בה
כזאת מאפשרת לראות את ה נבילות
לדעות קדומות ולסטיגמות.
כבר היו דברים מעולם ותפסו פוש עים
צברים ופושעים אשכנזיים
ופושעים אמנים, אד עדייו יש
צפייה שהפושע יהיה בוגר־שכו־נות,
בן עדות המחרה. אם העוב דות
שונות פתאום, כי אז מרגישים
רבים כי פגעו בארץ־ישראל היסה,
פגעו בדמות ״הבחור הטוב ממיש־פחה
טובה.״
נסיים בדבריו של חבר מילדות,
שעלה עימנו מעיראק, עבר את
המעברות ואת שכונות העוני יחד
עימנו, אבל לא זכה לרכוש השכ לה
אקדמית. אמר לנו אותו חבר:
אני לא צבר, לא משכיל במיוחד,לא אשכנזי וגם לא איזה מפקד
מי־יודע״מה בצה״ל ...לפי הדברים
שכתבו, היה מתאים יותר שאני
אהיה החוטף או בכלל פושע ...אז
איש לא היה מופתע ...אולי, בעצם,
אותי חטפו ושמו אותי בחברה
שבה אני על תקן של פושע טבעי.״
כדאי מאוד לחשוב על וידוי
כואב זה במלוא הרצינות. דיון
כזה חשוב מאוד לדמותה של ה חברה
שתיווצר כאן.
הרצד ובלפור חקק, ירושלים
ה עו ל ם

הז ה

2238

בכל הארץ, בכל שעות היממה,
עם כרטיס כספומט באפשרותך :
למשוך מזומנים
להפקיד שיקים
לתת הוראות שונות לבנק
לברר יתרה#
לברר 3פעולות אחרונות^
#כאשר הכספומט מקוון
פנה עוד היום לסניפך ובקש כרטיס כספומט.

כ מ פו מ ט

שרות משותף של בוק לאומי• בוק דיסקועט
בו.ק איגוד •בעק ברקליס־דיסק ^ טבו -ק ערג ע
ברס 1ם 1ימר יעקבסון

שחס ־השלם חזה
והירוח, גרדומים
עוד בטרם יבשו דמעות המבכים את מותו המחריד
של אורון ז״ל ועוד בטרם נכרה קברו, החלו להגיח
מכל עבר התליינים למיניהם. אילו מדובר היה בקרובי
מישפחתו של אורון ירדן, אשר בעידנא דריתחא היו
מתבטאים בזכות עונש־מוות למבצעי פשעים מן הסוג
שבוצע באורון ז״ל, או בסתם אנשים אשר מתוך
זעם כנה וטבעי על המעשה הנפשע היו מציעים הנהגת
עונש־מוות, ניתן היה לעבור על כן לסדר היום.
אולם כאשר ראש לישכת עורכי־הדין בישראל מחד
גיסא, ויו״ר הסיעה הגדולה בכנסת מאידך גיסא,
חברו יחד להיות מנהיגיו ומראשי המדברים של מחנה
התליינים, כאשר האחרון אינו בוש אף מלהטיף לגרדום
רטרואקטיבי, מן הראוי שלא להשאיר דברים אלה
ללא תגובה. הוויכוח בעד ונגד עונש מוות בגין פשעים
פליליים הנו עתיק יומין וגילו כגיל המישפט הפלילי ן
דא עקא שהחל מראשית המאה ה־ 20 קיימת נטיה

הפלילי. היום נימוקים אלה נחשבים מיושנים ואפילו
פרימיטיביים. הגישה המקובלת כיום בכל שיטת מישפט
נאורה, יוצאת מנקודת הנחה כי הזכות לחיים היא
אחת מזכויות היסוד, למעשה הזכות היסודית בח״א
הידיעה של כל אדם, ומכוח היותה כזאת היא פשוט
אינה ניתנת כלל לאיבוד.
אם יש חריג לתפיסה זו במדינת־חוק, הרי שזהו
החריג המאפשר להוציא להורג אנשים מסוגם של

מדינת־ישראל, באמצעות הכנסת, ביטלה בשנת 1954
את עונש המוות על פשעים פליליים מכל סוג שהוא,
לרבות החמורים שבהם — כגון רצח, הן של בגיר והן
של קטין. זו היתה אחת משעותיה הנעלות של הכנסת,
וכל אזרח נאור בישראל לבטח מתגאה באותה החלטה
של בית־המחוקקים.
אמנם כן, קיים גם כיום עונש־מוות בישראל, אולם
הוא מכוון כנגד פשעים של חשמדת״עם וכן כנגד
מעשה בגידה בשעת קרב. עבירות אלה הינן קטגוריה
נפרדת לחלוטין ואין בינן לבין מעשה הפשע הפלילי
המצוי (ויהיה חמור ככל שיהיה) ולא כלום. משום
כך אין להסיק מחריגים אלה מאומה על אמצעי
הענישה על פשעים פליליים.
ראש לישכת עורכי־הדין בישראל, מר אמנון גולדנברג,
אשר מעצם תפקידו כראש ציבור עורכי־הדין אמור,
יותר מכל אדם אחר, להוות דוגמה של שיקול דעת
ומחשבה באשר להתבטאויות פומביות בנושאים מיש-
פ טיי ם, ה שליך מ ע ליו חובה זו ונזעק לאמצעי״התיק-
שורת, כאשר בפיו ״הבשורה״ כי יש לחוקק עכשיו
ומיד עונש־מוות על פשע מסוג זה שבוצע באורון ז״ל.
בפיו גם נימוק ״משכנע״ :מבצע הפשע באורון
ז״ל איבד בחייתיות שלו את זכותו לחיות.
בנימוק זה של ״איבוד הזכות לחיות״ מנסה מר
גולדנברג הנכבד להחזיר אותנו מאתיים שנה אחורה,
אל המאה ה־ ,18 שבה שלטו גישות מעין אלה במישפט

ח״כ שריר מציע בהבל פיו להשמיט את הבסיס
המוסרי של שיטת המישפט בארץ, על-ידי קבלת ״חוק״
שיאפשר המתתו של אדם ספציפי, אשר בעת שביצע
את המעשה לא היה צפוי בגין אותו מעשה לעונש
מוות. קבלתו של ״חוק״ מעין זה הנה פשיטת־רגל
מוחלטת, מוסרית ומישפטית. שום שיטת מישפט לא
תוכל להיות זכאית לשם מישפט באם תאמץ לה חוק
מזוויע שכזה.

ההתבטאות האומללה
שד אמתן גולדנברג
!הגה דוגמה להיגדרות
אחרי אווירת הלינץ׳

בהצעתו של ואש
׳ל׳שנת עווני־הדין
יש גשום חידוד כבודם
שד הרוגי השואה
ברורה בכל ארצות התרבות להינתק מן העונש הברברי
והמביש הזה. המציאות כיום היא, שברוב רובן של
ארצות התרבות, שבהן קיים הלכה למעשה שילטון
החוק, בוטל עונש המוות כאמצעי־ענישה של החברה
המאורגנת בתגובה לפשע פלילי, ויהיה הפשע חמור
ומתועב ככל שיהיה. מן הראוי לציין, כי בכמה מן
המדינות האירופיות חטיפה בכלל וחטיפת קטינים
בפרט הינה תופעה לא כל כן נדירה, ואף כי גם באותן
ארצות הסתיימה לא אחת פרשת חטיפה במותו של
הנחטף, לא גרם הדבר בשום מיקרה לחידוש עונש
המוות באותן מדינות.

שנית על מעשהו. הגרדום יבטיח את הציבור מפני
סכנת בריחתו של מבצע הפשע מן הכלא.
אין לי צל של ספק כי אלה הם בדיוק הנימוקים
בהם ינמק חומייני את ״פסקי-הדין״ הניתנים על״ידי
״בתי-הדין״ שלי. אגב, רמת טיעון זו תואמת את
הפילוסופיה שמאחרי כריתת ידו של גנב וסירוס אשכיו
של אנס. המציע לנו חח״כ הנכבד לאמץ גם עונשים
אלה ! 2

היטלר, אייפמן, גבלס ודומיהם. אם אומר לנו מר
גולדנברג הנכבד כי את מבצע הפשע באורון ז״ל יש
לשפוט תוך גיזרה שווה למעשיהם של היטלר, אייכמן
וגבלס( ,אם ממליץ הוא על עונש זהה ברור, איפוא,
כי רואה הוא את חומרת המעשה באותו קנה־מדה),
הרי יש בכך משום חילול כבודם והמעטת קורבנם של
הרוגי השואה.

התבטאותו האומללה של מר גולדנברג הנה דוגמה
ברורה להיגררותו אחר גליה העכורים של אווירת
הלינץ׳ וליציקת שמן על גלגליה של עגלת הלינץ׳ ,עגלה
אשר קשה מאד לעוצרה בעת שהיא מקבלת תאוצה.
לישכת עורכי־הדין תטיב לעשות, באם תכנס את
מוסדותיה בדחיפות, על מנת להביע את הסתייגותה הן
מן התוכן ועוד יותר מן העתוי האומלל של התבטאויותיו
של העומד בראשה. זאת על מנת למנוע את
הרושם שמר גולדנברג ביטא בדבריו את דעתו של
ציבור עורכי־הדין.
אולם הגדיל לעשות ממנו ח״כ אברהם שריר הנכבד(
.מרבית אזרחי ישראל זוכרים ודאי את דמעות
השליש המגוחכות אשר שפך מול מצלמות הטלוויזיה,
בעת שהתאונן במהלך ועידת המפלגה הליברלית כי
״גונבים״ ממנו קולות ).חשד יודע כיצד אדם ברמתו
הצליח להגיע לתפקיד של יו״ר סיעה בכנסת. שריר
מציע לנו תרומה מקורית משלו למערכת המישפט
בארץ — גרדום רטרואקטיבי.
וראה זה פלא, גם ״נימוקים״ יש לו לכן: הגרדום
יבטיח כי מבצע הפשע באורון ז״ל לא יוכל לחזור

מה שמציע לנו ח״כ שריר במילים פשוטות הוא,
כי הכנסת תצביע על תלייתו של אדם ספציפי ומוגדר.
שיטה נפסדת זו היתה מקובלת בפרלמנט האנגלי
במאה ה״ ,17 ומאז זרמו מים רבים בתמזה. אולם ח״כ
שריר, לעומת זאת, נשאר תקוע מבחינת תפיסתו
המישפטית והמוסרית במאה ה״.17
כל הנימוקים הקלאסיים כנגד עונש-מוות, כגון
חוסר אפשרות לתקן טעות בפסק־הדין ואי הקטנת
ממדי הפשיעה בגין הנהגתו, כלל אינם מעניינים את
הח״כ הנכבד. הלה נתון כל כולו במירוץ אחר פופולריות
של רגע בקרב מחנה הלינץ׳ הרעשני. הוא אף הגדיל
לעשות והגיש הצעת־חוק על מנת לתת תוקף של
ממש לגרדום הרטרואקטיבי שלו.
ואדם כמותו נושא בתואר ״מחוקק״ !
1יי 1
מן הראוי חיה שהיו״ר הנכבד של לישכת עורכי-
הדין והח״ב הנכבד יקחו דוגמה מהתנהגותם מעוררת
הכבוד של הורי אורון ז״ל. חללו יצאו במופגן כנגד
אווירת הלינץ׳ שהשתררה בחוגים מסויימים לאחר
מות בנם יקירם, והזהירו מפני התוצאות החמורות
שאווירת לינץ׳ יכולה לגרום.
יש בכך מן הפרדוכס, שקורבנותיו של הפשע מגיבים
בשיקול־דעת ובאחריות ואילו אלה האמורים להיות
שקולים בדעתם, מגיבים בפזיזות ובקלות-דעת, תוך
פזילה לפופולריות של רקע בקרב אנשים אחוזי״
היסטריה.
מתגנב גם החשד כי קריאתו של ח״כ שריר להקמת
גרדום רטרואקטיבי, יותר מאשר מלמדת היא על
רצונו להילחם בפשיעה מצביעה על הברוטליות וחוסר
המעצורים של בעל הרעיון.
מכל מקום ברור לחלוטין, שאסור שהמקרה ה מחריד
ישמש עי להלחוב בי הגר דו מיםלמיניהםלהצמיח
לנו אותם. לא לשם כך קיימת מערכת המישפט
בישראל. הדעת גם נותנת, כי כל עוד יהיו בקרבנו
רבים כמו עמוס ופנינה ירדן לא תצלח מזימתם של
תלייננו.

ורם

שבטל, עו ד ך־ דין. חל־ אב־ב

שו ש ־ ח שנ ס חז ה
ההבדל הקטר

היה היו שני חברים. אחד היה קצין, השני חייל
פשוט.
יצאו השניים למשימה מהלך שעה אחת מן הבסיס.
סיימו משימתם בהקדם ולפניהם שעה ומחצית השעה
עד בוא הג׳יפ להחזירם אל מקומם. מה יעשו בינתיים י
אמר הקצין: בוא, ספר לי על ילדותך ואני אספר
על ילדותי. ענה החייל: לא היתה לי ילדות. בן שלוש
* אמר הייתי בווארשה כשפרצה מילחמת העולם־השנייה.
* הדברים פורסמו והופצו במישכן הכנסת, מטעם
דויד ניב, שהוא עורך ״דברי הכנסת״ וקנאי השפה העברית.

הקצין: שמא נדבר ברומן האחרון שקראת 2ענה
החייל: מיום שנרשמתי לקורס להנדסאים אין לי
פנאי לרומנים. אמר הקצין: בדיחות, נספר בדיחות.
ענה החייל: ישנות שבהן שכחתי, חדשות אינן שוות
כלום. אמר הקצין: אם כך, בוא ונדליק סיגריה.
ענה החייל: מצטער, איני מעשן.
פרש הקצין זרועותיו, נאנח אנחה קלה והפטיר :
אצטרך לשעשע עצמי בעצמי, אתו כאן אין מה
לעשות.
היה היו שני חברים. אחד היה קצין, השני חייל
פשוט.
היה הקצין ממונה על הלהקה הצבאית, מנעים

שעות הפנאי של חייליו באומר ובצליל. והיה החייל
עוזר לטבח, מטעים ארוחות חבריו בפלפלים ובבצלים.
נזקק הקצין לחלילן, נזכר בחברו מן הכיתה שהיה
מחלל יפה מסביב למדורות, העבירהו אל יחידתו וישם
את המישרה על שכמו.
אמר החייל: מיום שסיימתי עממי לא בא חליל
לבין שפתי. שאל הקצין: שמא תנגן בכינור י אמר
החייל: מסופקני. לא זכור לי שניסיתי אי-פעם. שאל
הקצין: ותוף ומצלתיים ן — חוששני לאוזניים. אולי
דיקלום, גיטארה, אקורדיאון — 2לא ראשון, לא שני
ולא אחרון.
פרש הקצין זרועותיו, נאנח אנחה קלה והפטיר:
אצטרך להחזירו אל כיוריו ואל סיריו. ב ו כאן אין
מה לעשות.

דויד

ניב, רועוליים

יש דלתות שפורצים
נמנעים מלגעת בהו.
בי במקצוע שלהם
צריך לפ של מהר.
הנסיון מלמד שכל פורץ מחפש לו קרבן
קל יחסית. מהירות הביצוע מהווה שיקול
חשוב ביותר בבחירת היעד של הפורץ,
פורץ נבון לא יהיה מוכן להקדיש יותר
מחצי דקה כדי להתגבר על מנעול או על
דלת — לבן, אך טבעי הדבר, שפורץ
הרואה בדרכו דלת בטחון או מנעול בטחון,
ימשיך הלאה ויחפש לו קרבן אחר.
הסטטיסטיקה מצביעה על ססו פריצות
בממוצע מדי יום. חשוב על כך.
הפלדלת כוזילת:

משקוף פלדה בעובי 1.5מ״מ המותקן על
המשקוף הקיים.
צלעות חיזוק לאורך כל הדלת,
עינית טלסקופית.
שרשרת בטחון.
צילינדר מתוחכם גמא עם פינים טלסקופייט,
מופעל ע״י מפתח המיוצר ע״י קוד מחשב.
מוטות פלדה בקוטר 9.5מ״מ לחיזוק המשקוף
לקיר.
מנעול בטחון רב־בריח עם צילינדר מתוחכם
הנועל בנעילה גיאומטרית 6בריחי פלדה אל
תוך משקוף הפלדה.
מנעול הבטחון של רב בריח, היחיד בהשגחת
מכון התקנים.
חומר בירוד טרמי־אקוסטי הממלא את נפח
הדלת.
ציפוי וינוריט בגווני־עץ לפי בחירה.
2לוחות פלדה בעובי 1.25מ״מ כל אחד.
ביפת סלדה מחוסמת בקוטר 13מ״מ.
מעצור אל הרצפה.
מברשת שיער לאטימה בתחתית הפלדלח.

חתך פלדלת

אטם נזמי
לאט• מ ה

] בידוד טרחי
אקוסטי

1מעטפת
1־פלדה

פרופיל
__ ;פלדה
לחיזוק

המשפחה עולו-
לפני ה3ל.
דיקדם מדופה למנה.

פלדלתז?;

-בי־יח

ופיה מסתיר את עוצמתה
אל תמתין עד שיהיה מאוחר טדי פנה היום אל:
תל-אניב חיפה טבריה
השרון

טל־ארויו

— רח׳ סוקולוב , 45 חול ו!.
טל 51.03-844145 :קוים).
— ו ח ׳ האיצטד יי ו , 4 0ק. חיים .
טל 4 (. 04-725111 :קוי .)0
— השוקה עירוני ה חד ש, טל. 067-92969,20024 :
— ר ת, הכד ר, אז ורהתע שי ה. נוזניה • 053 34688 .

י ״ גגבעתיים — דחי כצנלסון , 123ט ל 03-733284 :
פתחתקוה — רח׳ ההגנה . 17 טל. 03-919383 :
— ר ח ׳ עו זי א ל , 28בית וגן. ט ל. 02-422767,423769 :
ירושלים
— ר ח ׳ צ ה״ ל 5בנין סו ל ל־בוצ ה) טל 051-24515 :
א שקלון
— רח׳ הפלמ ״ ח , 22 טל. 057-76840 :
ב אר שנ ע
•— ר ח ׳ צופית , 4טל. 059-2750 :
אילת

או למפיץ המורשה הקרוב לבי תן.

אם אתה חולם
על מזגן שקט להפליא
שאפשר להניח אותו
אפילו על מרף הטפרים...
טל־ארויו׳

הכר את
המזגן המפוצל
החדש(דגם/3״\).
פריצת דרך במזגנים.

ל א מקור תפ קיד בחבר ת העתיד

*כבראין צורך לשבור
קירות. אפשר להניחו
או לתלותו
בכל מקום בחדר.
*שקכגשקט.
כי המדחס שלו
נמצא במקום אחר.

^ טובל!היות בבית.

ה עו ל ם

הז ה

2238

וה היה 09111:1
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיוק, היה גיליון של טרם־בתירות, שהביא את ה״בחירון״ —
שאלון אפשרויות, המבאר בעזרת שיטת ניקוד מתוחכמת, ביצר
ניתן לקורא לבחור בין׳ המיפלגות, כשיטה במעט־מדעית. תחת
הכותרת ״מים שקטים חודרים עמוק״ הוצג מיפעלו של המומחה
למים, שימחה בלאם ,״האיש שהביא את הירקון לנגב״ ,מנהל
״מקורות״ והאיש שתיבנן את צינור המים כינרת־נגב, שנועד
להפון• צייה לאדן ירוקה.
הכתבה ״הלכתי לצוד נפשות למען מיפלגה שאיננה קיימת״,
פרי עטו של הכתב־הראשי עמנואל פרת (ראה: תמונה) ,כחנה

־ 0 /ע 0 2 5ע1
את הדמוקרטיה הישראלית הצעירה, שכה שניתן היה לרכוש•
קולות של מצביעים בבחירות. תהת הכותרת ״אני, אלוף העו לם•••״
סיפר רפאל הלפרין על עלילותיו בשדה ההתאבקות
הממוסחרת.
בשער הגיליון: תשבץ פניהם של מנהיגי המיפלגות המש תתפות
במערכת הבחירות.

בחירות * 1955פצצהאצלישראלווקח
* דויד בן־גוריון והבתולו ת העיראקיו ת
העם הרעש הגדיל
ואחר הרוח — וטע),
ולא ברחש ה׳
(מלכים א׳)
ארבע שנים ידברו בוועדות ובוועדות,
ישמיצו איש את רעהו בכנסת השלישית,
יחוקקו חוקים, יצהירו הצהרות, יכרתו
בריתות ואולי גם ינהלו קרבות — הכל
בשמו, למענו, לטובתו. בגלוי ובסתר
ינהלו ביניהם את המאבק על הכוח׳ על
התקציב, על אמצעי השילטון — אולם
כולם ישלמו מס־לשון רק לו, המיתוס של
המאה ה־ ,20 הגיבור האלמוני של האגדה
הדימוקרטית המודרנית: הבוחר.
השבוע הוא ילך לקלפי — בישובי הספי

כך מנר סח״ק נאגיי

אשר בטווח התותחים המצריים, ובשכונת
בתי-הקפה התל־אביביים ; על הר הכרמל,
מול הים המערבי, ובמישור המחניק של
חוף אילת ; בסימטאות החשוכות של שכונות
העוני הירושלמיות ובסימטאות העקל קלות
של השטח הגדול היפואי; חיילים
עייפים אחר סיור־לילה שיגרתי, ובני
משקים המשכימים קום כדי לחלוב את
הפרות: פועלים מיוזעים אחרי יום־עבודה
ליד המחרטה, ועקרות־בית הנמלטות מפני
צריחות פעוטיהן: ובעיקר: עולים חדשים
בתלבושות כל ארצות ׳תבל, שאינם יודעים
את ההבדל בין מנדט לבין מנדרינה, בין
גולומב לבין גולדה — בולם שווים בעיני
החוק, זכאים במידה שווה לשלשל פתק
מסומן אחד לתוך הקלפי, אם יודעים הם
לקרוא את המילים הכתובות עליו ואם
לאו.
הספד ללא דמעות. איש אינו יודע
ולא ידע לעולם בבירור על סמך מה יבחר
הבוחר השבוע, מה השפיע עליו, ומדוע.

תעודת

מיליוני ל״י בוזבזו על־ידי המפלגות
בגלוי. מיליונים נוספים הוצאו, באמתלות
שונות, מקופת המדינה, כדי לממן מיבצעי־תעמולה
סמויים. עשרות טונות ישל כרו זים,
חוברות ומודעות, ירדו כשלג על
האדמה ד,בקועה מחום הקיץ. אולם רעיון
גדול לא נשמע. ד,סנסציות המעטות של
המערכה (קסטנר, חושי, ארלוזורוב) באו
במקרה, מחוץ למעגל המאבק. המפלגות
עצמן העדיפו לסמוך על כובד משקלו שיל
מכבש־התעמולה חסר־הנשמה. החומר ניצח
את הרוח.
מצעי כל המפלגות היו מותאמים לגישה
זו. משה בן־עמרם ניסח ב־ 139 מילים
קצרות את עשרת הדיברות ששימשו
תורת־חיים לדורי־דורות. המפלגות היש ראליות
שפכו כל אחת רבבות מילים לתוך
מצעים אינסופיים, שאיש לא קראם.
הרעש הגדול דגיע לקיצו. על קבר
מילחמת־ד,בחירות של 1955 אפשר לרשום׳

זיהוי <+*59*4 :את קולו בעד 5די

״העולם הזה״ אצי!
תאריך 25.7.1955 :
ללא דמעות, רק הספד אחד: מעולם לא
צעקו אנשים כד, רבים, בקול כד, רם,
לתוך רמקולים כה אדירים, כדי לומר
כה מעט.
טרור מספר 9

בליל־שבת התפוצצה הפצצה מיספר 9
בעונה הנוכחית. כמו מיספר ,7היתד,
הפצצה מכוונת נגד אישיות מסויימת:
ישראל רוקח, מהנדס־החשמל בן ה־,58
האיש החזק של מפלגת הציונים־ד,כלליים
(כיום המפלגה הליברלית) .בשעה שתיים
בלילה התפוצץ המיטען בחדר־ד,מדרגות,
והעיף את דלת הדירה מצירה.
למראית עין היו שתי ההתנקשויות בישראל
רוקח חסרות הגיון פוליטי. אולם
היה בהן הגיון אישי: רוקח, שזכה בשעתו
לתואר ,,בולדוזר״ ,הוא חולד-,לב.
לא מן הנמנע כי המפוצצים הביאו עובדה
זו בחשבון, קיוו להכריח את רוקח לנטוש
את המערכה הפוליטית ברגע המכריע.
הרופאים שבדקו את הקורבן שילקה
בהלם החליטו :״על ישראל רוקח לנוח !״

אנשים
• בנתחו את פעולותיו של שר־האוצר
לוי אשכול בשנים האחרונות, אמר אחד
מראשי מפ״ם, יעקוב חזן ז ״תפסנו ׳אותו
בכלכלתו.״
• בתגובה להאשמות הציונים ה כלליים•
לפיהן משתמשת מפא״י במנגנון
הבילוש של המדינה לצרכי בילוש מפלגתי,
הגיב הישר זלמן ארן :״אם לאסיפות
שלהם איש אונו רוצה להאזין, מי יאזין
לשיחותיהם הטלפוניות.״

ארבע תמונות אלה צולמו תוך הדקות הספורות טבהן מכר
סחייק נאג׳י את קולו למיפלגה שאימה קיימת, אותה ייצג
הכתב הראשי של ״העולם הזה״ עמנואל פרת. המיפלגה ששמה
הבדוי היה ״רשימת איחוד ישראל ובלתי-מיפלגתיים״ סיכמה

באמצעות פרת, ששילם לנאג׳י 5ל״י במזומן, כי תשלם עוד
5ל״י לאחר ההצבעה. נאג׳י שילשל את הכסף לכיסו, מסר
את פרטיו. הוא לא הבחין בצלם שעמד במרחק לא רב,
והנציח את המחזה המביש, שהונצח בארבע תמונות אלה.

• מנהיגה של אחדות־ד,עבודה, יגאל
אלון, שהפך במערכת הבחירות לאחד
הנואמים המושכים קהל רב, נתן השבוע
אישור רישמי ראשון לביטוי עממי, שלא
נכנם עד כה למילון .״ישראל הקטנה...״
אמר אלון באחד מנאומיו ״דפקה את
מצריים הגדולה...״
• סגן־אלוף שימעון אבידן עמד
בכביש וחיכה לטרמפ, בדרכו לכינוס
חטיבת גבעתי, שהוא היה מפקדה. כאשר
אסף אותו לבסוף נהג־טנדר, נשאל אבי-
דן לאן מגמת פניו. השיב :״לכעוס גבעתי.״
מיד פנה הנהג לחברו ושאל :
״ראית פעם פרצוף כזה בגבעתי?״ השיב
חברו :״לא. אול -הוא מכר פלאפל בשקם?״
התנחם על כך אבידן, שאמר:
״אני מקווה ׳שהם ראו אותי אחר־כך על
הבמה !״
• דויד בן־גוריון, יוצרו של פרם־
הילודה, אינו נלהב כלל לייסד פרסעישו-
אים דומה. לאחר שבאחת מן המעברות
דרש חסיד־שוטה שבך גוריון יסייע להג שמת
מיזוג־גלויות הלכה למעשה, על־ידי
הקצבת פרס של 300ל״י לכל עיראקי
המתחתן עם אשכנזיה או להיפך. השיב
שר־הביטחון, כי פרס כזה עלול לגרום
לכך שעיראקיות רבות תישארנה בתולות
זקנות.

לטלאים כדאי להכין מלאי של מצב־רוח
טוב, מכיוון שלפניהם תקופה עליזה
ושמחה. כמיהות
ושגיונות שהופיעו רק
בחלום, יהפכו למציאות.
צפויים רומנים
רבים. פגישה מחודשת
עתידה להפוך משצ(עו-
תית. הורים במזל
טלה יעשו טוב אם
11(11
יתאפקו, ולא יוציאו
21במרס -
20באפריל
על ילדיהם מתח ורוגז,
המצטברים במקומות
אחרים. את הנטייה לריב עם ילדים
בתקופה זו יש לרסן. צאו לחיק הטבע.

תקופת החופשות החלה. השוורים מעדיפים
לשבת בבית, מתוך צורך עז לדאוג לכל
י מה שקשור למישפחה,
לילדים ולדירה. המרץ,
שהיה ירוד לאחרונה,
ישוב לפקוד אתכם,
ויהיה לכם קשק למצוא
נתיב להוציאו.
אחד התחומים שבו יש 111111 לכם שם טוב לאחרונה
— תחום העבודה.
ו 2ב: א פ רי ל -
20במא*
הוציאו את כל מרצכם
על רעיונות חדשים הנוגעים
לעבודה. ההצלחה תאיר לכס פנים,
ועתידכם יבוסס דווקא בתקופה זו. מצב־הרוח
ההומוריסטי שלכם יעזור לכס השבוע.

הבילבול שבו אתם נתונים בעת האח רונה
לא יעזוב אתכם. ענייני כספים הסתדרו עדיין לא
כפי שציפיתם, אי-
הבנות בתיקשורת גרמו
לכך. אל דאגה,
תוך שבוע בערך, יסודרו
גם עניינים אלה.
שכנים וקרובים יבואו
אליכם בדרישות, ויבקשו
את עזרתכם,
21במאי ־
; 0ב י ונ י
מדובר בעיקר בענייני
בריאות. ההתחייבויות
הרבו^נ שלכם, לא תאפשרנה לכם לעזור.
קחו זאת בקלות, ונסו להטיל אחריות
גם על אחרים מבני המישפחה. אורחים
עומדים להגיע ולהוסיף עומס עליכם.

תאוחיס

כספים יעם יקנ_ אתכם בתקופה זו. גס
כספים השייכים למישפחתכם. עליכס לד־אנג
שלא ינסו לערב
את־ קרוביכם.בעיסקות,
שבהן התוצאות אינן
ברורות מראש. יש
להשגיח בשבע־עיניים,
התקופה נוחה להטעייה.
זיכרונות־ילדות אופפים
אתכם בתקופה זו. הזיכרונות
לא תמיד מה21
בייוי . -
2ביו לי
נים, אך גורמים לכם
געגועים למה שהיה.

הביטו מעט אל עבר העתיד. עניינים
הקשורים בארצות־נכר, עשויים לשנות את
עתידכם בזמן הקרוב, הקדישו לכך מחשבה.

לאחר התקופה הקשה שעברתם, אתם
יכולים לנשום לרווחה ולהעז לחייך בפה
מלא. הודו על האמת,
הרגשתכם כבר השתפרה
היום, וכמעט כל
מה שהלב חפץ בו —
יתגשם. יוקרתכם ו-
מעמדכם בעלייה, נסי עה
לחוץ־לארץ עומדת
להשכיח מכם את כל
הבעיות שמהן סבל21
ביו לי -
1 21 אונו ס ט
תם. הכסף שוב יזרום
לכיסכם, והטתח הבל־תי־מוסבר
שליווה אתכם יעלם. יחסים
מעורערים יתוקנו, מכרים חדשים יהפכו
ידידים קרובים. כדאי להנציח את החוכמות
והבדיחות שתשמיעו בשבוע זה.

מועקה בלתי־מוסברת גורמת לכס להסתגר
בתוך עצמכם, ולהתייחס בחשדנות,
ואפילו באיבה, לסבי־בתכם
הקרובה. התכונה

המאפיינת אתכם יותר
מכל — הביקורת, תהפוך
לעיקר עיסוקכם בשבוע
זה. אך יש לכם
לב רחמן, עשו חסד עם
(( 111ה
ידידיכם ועם אלה
העובדים עימכס, ונסו
להעיר רק על מחצית
הדברים הנראים לכם
כמוטעים. גס מחצית זו תמלא את יומכם,
כך שלפחות בלילה תוכלו דישון במנוחה.

טח 11

מזל החודש

ל 14

מאזנ״ס

ען ןו1

1ן שת

י0111,

אריה מזל אריה הוא הזוהר מכל המזלות,
הוא משתייך למזלות האש. אך למעשה
האש ״קטנה עליו״ ,ולא מסמלת בצורה
מספקת את הקרינה והזוהר. השמש —
מקור האנרגייה, היא השולטת במזל זה.
השפעתה כל־כך חזקה, עד שכל אחד
מבני מזל זה מקרין לסביבה כאילו
הוא עצמו היה שמש בזעיר־אנפין. אריה
מסמל את המלוכה, ואכן הוא השליט,
כולו אומר גאווה, כבוד-עצמי ונדיבות.
הופעתם של בני המזל מאופיינת בראש
וראשונה על-ידי רעמת שיער, המזכירה
את זו של מלך־החיות. מבטם כביכול
עצל, אך מלא כוח. הם לובשים מעטה
חיצוני של שלווה ושליטה-עצמית. דיבורם
איטי, ברור ומעורר כבוד. הבעת
העיניים עדינה, ולפתע הופכת למלאת
אש וועצמה. קיימת נטייה לעיניים עגולות
וקרובות. אך לפעמים דווקא הצורה
ההפוכה מאפיינת את אותה תכונה,
כמו אצל ז׳קלין קנדי — בת מזל
אריה, המציגה עיניים מרוחקות זו מזו.
האריות נדיבי-לב ומאירי-פנים, בעלי
אישיות חזקה. בעומק לבם הם נעימים,
הגונים וטובים, אך לעיתים הם
מסתירים תכונות אלה, על״מנת לאכוף
על סביבתם את רצונם, וזאת בדרך־כלל
על-ידי עידוד רב. הם מסוגלים להביא
כל אחד לניצול מלא של כישרונותיו, אך
הם עצמם מנצלים לעיתים רחוקות את
כישרונותיהם. האריה במזל אש — לכן
הוא מאוד יצירתי, חייב לבטא את
עצמו, ועל פי רוב ניחן בכישרונות אמנו-
תיים רבים ומגוונים. אך, כאמור, הוא
מנצל מעט מאוד כישרונות אלה.
האריה מזל מוחצן, סביבו תמיד אור
רב. הוא אוהב להיראות, ונמשך למקו-

אתם בתקופת התלבטויות, אנשים המקורבים
אליכם יציעו מיספר הצעות
בקשר לעבודה. אינכם
מסוגלים להחליט. נסו
להתייעץ עם אדם
מבוגר ומרוחק ששיפו-
טו אובייקטיבי, הוא
יבהיר לכם את המצב,
התמונה תתבהר, ואז
תוכלו להחליט. הכנות
לנסיעה לחוץ ־ לארץ
( . 1 1על׳נ 1גובו-
>2נ וקיוו! ו
מכניסות אתכם למתח
ולהתרגשות, לכן יש
להיזהר ממעשים נמהרים ובמייוחד מנהיגה
פזיזה. המצב שבו אתם נתונים
מטשטש את הזהירות הטבעית שבה ני-
חנתם. הבצורת באהבה לא תימשך, יח סים
קצרים ומהנים יוסיפו עניין לתקופה.

הפתעות בשטח האהבה במקום עבודתכם.
צפוייה פגישה גורלית, שתוסיף ליוקרת־

כם. מכיוון שאתם רגי־ליס
לשים לב לכל
פרט בסביבתכם, תבחינו
בהזדמנות — לכש •ג
תגיע.
תהיו מופתעים
גס בשטח הקאריירה.
העובדים איתכס, עוק בים
אחר עבודתכם
כבר זמן רב, ו ס מן
71באוקטובר -
2 2בנובל! דר
הקרוב תוכלו לשמוע
את דעתם עליכם, ואולי
אף את גילויי שביעות־הרצון שלהם.

בשבוע זה ידובר רבות, על נסיעה לחוץ-
לארץ. חלק מכם יתכנן המשך לימודים ואילו בארץ זרה,
אחרים יתכננו טיולים.
בני זוג שהיכרתם
זה עתה מציעים לכם
להצטרף אליהם למסע.
אך הם עלולים
לאכזב ולגרום בעיות
וצרות בשלב מאוחר
יותר. יש לבדוק הי>
2ננוב כו ב ר -
20בדצמבר
טב ולוודא שהם אכן
ישרים. החודש האח-
רון היה קשה, אך בחודש זה תפוצו.

בעת האחרונה ליוותה את חייכם תחושה
נעימה, אך למרבה הצער חל שינוי, וכמו
במישחק הרולטה מרוויחים
ומפסידים לסירוגין.
ברגע זה אתם
לא כל כך נהנים —
,בעיות עם המעביד או
בעבודה עצמה גורמות
לכם דאגה. בריאותם
של קרובים מבוגרים
דורשת מכם להקדיש
21בדצמבר
19בינואר
מזמנכם היקר ולטפל
בהם. גם בשטח הרומנטי
חלה תקופת רגיעה מאולצת. נסו להתייחס
לכל הדברים הללו בקלילות, ולא
ברצינות האופיינית לכם. סוף־סוף גם
תקופה זו תחלוף במהרה, הגלגל יסתובב
והתחושה הנעימה תשוב אליכם.

בריאותכם משתפרת, לחץ־העבודה יוסר
מעליכם, ותוכלו לנוח ולהתחזק. ימצא

פיתרון לבעיות מיש-

פטיות, ולמאבקים עם

שותפים. הצדק יחשף
ואתם תצאו מורווחים.

תתהצעות-נישואין

קבלנה
ברצון על-ידי

בני זוג המצפים כבר

זמן רב לשינוי כלשהו

ביחסים. דליים החו20ב
ינואר ־-

ששים מתשובה שלי

פברואר

לית, ירגעו, כאשר יגלו

אהבתם. אל להם לחשוש, התקופה טובה .

הדגש יושם על עבודה קשה. חלומות על

חופשה ומנוחה יחזרו שוב ושוב, אך העומס
שיוטל עליכם לא

יאפשר לכס להגיע למצב
רגיעה. למרות *
החשיבות שיש כרגע

לעבודתכם, נסו למצוא
פנאי למנוחה, מכיוון

שגופכס נחלש מעט
ואתם נוטים לחלות. יש

19בפבדואד -
להשגיח על הבריאות
20במיס
ולנהוג לפי עצת רופא .

הדגים הנשואים, כדאי
שישימו״לב לבני זוגם — אלה משרתים

אותם בנאמנות ומנסים לקדם אותם בכל .

ן]י!1

הול המעולה, גורם להם שיהיו מנהלים£ .
השמש השלטת בהם משפיעה עליהם הרי
בה אנרגיה, עד שאינם מסוגלים לשבת 5
לרגע מבלי להיות עסוקים. לכן עבודתם
גורמת להם הנאה ושיחרור. בני המזל £
לא יעבדו בעבודה שאינה אהובה עלי -
הם, אך אם מצאו עבודה כלבבם, הם £
יעבדו במרץ של שלושה. הם לא יחושו 5

טים, אמנם בשקט. הם יוכלו לשתוק
וכאילו לבטל את עצמם, אך כל חב-
יייזם ינסו להשביע את רצונם, ומדי
פעם ישלחו מבט לעבר האריה, לראות
האם הוא מרוצה, אי אולי אפשר
לשרת אותו במשהו. הצורך לשלוט הוא
כה חזק, עד שגם מיקצועותיהם קשורים
על-פי-רוב בשילטון. כושר האירגון והני-

מות בידור ושעשועים. מסמיק לעיתים
קרובות, אך לאו דווקא בתוך בושה,
אלא מהנאה עצמית או ממחמאה שקיבל.
הנטייה האמנותית הבולטת ביותר
— הכישרון הדרמטי. אין לך בן
מזל אריה שבתוכו לא מסתתר שחקן.
גם כאשר פוגשים באריות ביישנים, המצ-
ניעים תכונה זו, מופתעים לגלות שמדי
פעם ״הם נותנים קטע״ ללא כוונה, גם
אם הם עצמם נבוכים כאשר הם מתגלים.
הכישרון הדרמטי של ראש-הממ-
שלה מנחם בגין (בן מזל אריה) הקנה
לו הצלחה גדולה ומעריצים רבים. הוא
מהווה דוגמה של מזל אריה המרוצה
מעצמו ושולט באחרים בזכות כישרו-
נותיו האמנותיים.
מזל אריה — מזל שליט, בני המזל
חשים צורך לשלוט, ולהוות מרכז בכל
מקום שבו הם נמצאים. גם האריות שלא
ניחנו בכושר דיבור מבריק (אם כי נדיר
למצוא כאלה) ימצאו את עצמם שול
שימעון
פרס

לא מאפיין טבעי למזל אריה

מנחם בגין
שולט בזכות כשרונותיו האמנותי׳

צורך לנוח, כיוון שהעבודה תשמש להם
מרגוע ומנוחה. בעבודה הם מקרינים
מאישיותם על האחרים, ולכן עוסקים
בהוראה, בפסיכיאטריה, בייעוץ, במיג-
הל, בהדרכת-תיירים, במישחק, או בכל
שטח אמנותי אחר. הם אוהבים לייעץ,
להדריך, להסביר וללמד. האימרה ״יותר
(המשך בעמוד )68

קח אתך צלילים מושלמים לכל מקש.
קח אתך אחד מהלידים של׳מלו׳.
אינך חייב להישאר בבית בכדי לשמוע את
הלהיטים שאתה אוהב באיכות מעולה. תוכל להנות
מהם ולשמוע כל צליל-בכל מקום.
הניידים של״סניו״.
כל אחד מהם יעניק לך חוויה מוסיקלית מיוחדת
במינה-בלי כל יחס לגודלו.
מה עושה את מקלטי הרדיו הניידים של״סניו״
למיוחדים כל כך? הרי טרנזיסטור הוא בסך הכל
טרנזיסטור...
הענין הוא שב״סניו״ הסך הכל הוא הרבה מאד.
כשאתה קונה מקלט רדיו נייד של״סניו״,אתה רוכש
מוצר מתקדם מיצרן אלקטרוניקה המייצר אלפי
פריטים מתוחכמים המקדימים את זמנם. מאחורי
כל טרנזיסטור של״סניד עומדות 30 שנות נסיון של
מפעלי ענק המייצרים מוצרי עילית הנמכרים ביותר

מ־34ו ארצות. ב״סניו״ מקדישים תשומת לב גדולה
גם לטרנזיסטור הקטן ביותר. כך למשל תוכל לקלוט
בעזרת אנטנה
גלים בינוניים וארוכים ושידורי
טלסקופית משוכללת; חלק מהניידיסשל״סניו״תוכל
לחבר לזרם החשמל או למצבר מכוניתך; הם גם
מאפשרים לך שליטה בגווני הצליל של ה״בס״
וה״טרבל״ .יש ביניהם כאלה עם כפתור $5£אסע _0ו
ושליטה אוטומטית בתדרים. בכולם רמקולים
משובחים המפיקים עבורך צליל עשיר ומלא.
כשאתה הולך לקנות מקלט רדיו נייד, זכור כי
הניידים של ״סניד יציבים מאד כשמדובר באיכות
ואמינות צליל.

7500

שעון־רדיו מעורר

היבואנים: ס.ט.ס. אלקט חניזן
(וכירות: חל •אביב: ח ד החשמונאים ,91ט ל •<03(269858-210068 .חי
י ׳י4 רויר^י^דד^ וסרר־ררד. רדי־• י\ר־רי־ ־׳י׳״־׳

\ 6160 /קח
ר דיו-ניי ד
סוללות או ח שמל

ירושלים טל)02(245283 .
טל •) 04(740495-725681 .ירושלים: רח׳ לונץ ,10 טל 02( 224829 .

שמן חמניות, שמן חריע ושמן תירס —
שמני האיכות של יצהר, מופיעים מעתה
בבקבוק פלסטי עמיד והיגייני, לשימוש
חד־פעמי.
אץ עוד צורך בפיקדון, ובהחזרת בקבוקים
ריקים.
לנוחותך מצוייר הבקבוק הפלסטי החדש

בצווארץ אל־טיפ המיוחד המונע נזלת
שמן על הבקבוק והכתמת הידיים.
והעיקר — בבקבוק הפלסטי ללא החזר,
אותה כמות שמן ובאותו המחיר!

זה נהדר-זה יצהר

שמני הבריאות המעולים של יצהר
מעתה בבקבוק אל־סיפ פלסטי חד־פעמיי

ת מיד וחש בונו תיו
את השר שמואל תמיר מטרידה מאוד־מאוד הבעייה, אין
זה שלתנועה הדמוקרטית יש ארבעה חברי-כנסת ושלושה
שרים. מקורבי השר מספרים שבכל רגע פנוי הוא מתיישב
עם מחברת־חשבון ועם מחשב קטן, מתייעץ בטלפון עם טובי
המתימטיקאים, וממלא מחברת אחרי מחברת — בחשבונות
מסובכים.
ובכן, השר הגיע באמת למסקנה שזה לא יכול להיות,
וצריך לחפש פיתרון. ברגע זה יש לשר שתי אלטרנטיבות,
שאותן יציג במוסדות המוסמכים של תנועתו.
הפיתרון הראשון הוא להרחיב את הבסיס הפרלמנטרי
של הסיעה הדמוקרטית. לפי חשבונותיו של השר תמיר יוצא,
שיש היום בכנסת איזה עשרים ח״כים פליטים, שאיש עוד
לא הצליח לגלות אין בדיוק הגיעו לכנסת, מי בכלל הצביע
בשבילם, ומה תפקידם המדוייק בבית־המחוקקים שלנו. זה
כל מיני כאלה שלפתע פיתאום גילו שהמיפלגה, שהכניסה
אותם לכנסת, זה לא בדיוק מה שחשבו שהיא, ושכל אחד
מהם מקים לעצמו תנועה המונית עם אלפי חברים רשומים.
השר תמיר טוען שבקלות אפשר ללכד את כל אלה לסיעה
אחת גדולה — שתחתור להשגת רוב כבר בכנסת הנוכחית;
ותעביר חוק המבטיח כהונת חברי־הכנסת עד יום מותם.
הפיתרון השני הוא זה: מכיוון שלפי חשבונו של השר
יוצא שהמפתח לשר הוא חבר־כנסת ועוד קצת, צריך להגיע
למצב כזה בכל הקואליציה, ואם יש לקואליציה היום שישים
ומשהו חברי-כנסת, אין שום סיבה למה שלא יהיו בממשלה
חמישים שרים בערך.

אד נשנה חברים,
אר נשנח
אני מבקש סליחה שאני ממשיך להתעסק
עם העניין של הבדואים, שההנסת
הנכבדה שלנו החליטה ברוב עצום לסלק
אותם מתל־מלחתה. בסך הכל, למה זה
בכלל חשוב שלוקחים איזה שש״שבע
אלף בדואים, נותנים להם מיליארד לי רות
— איזה מאה אלף ומשהו לירות
לנפש — ומעבירים אותם סוף־סוף אחרי
אלפיים שנה ליישובי״קבע ן מה זה כל-
כך חשוב, שבשביל להתיישב ביישובי-
הקבע, לפי התנאים הקבועים בחוק, עוד
ייצאו הבדואים חייבים כסף למדינה 2
נו׳ זה באמת לא חשוב. מה שחשוב
זה שלא משה מדמיוני תמונה אחת

שולמית אדוני בשיגזדה בדואית
שראיתי בעיתון לפני הבחירות האחרונות.
בתמונה הזאת ישבה חברת״הכנסת
שולמית אלוני עם שייח׳ים בדואים באוהל
בדואי, ושתתה איתם קפה בדואי.
אחוות־עמים כזאת, ללקק את השפתיים.
וזה לא סתם ככה, במיקרה. אני לא
מאמין על חברת־הכנסת שולמית אלוני
שישבה שם רק בשביל הקולות שרצתה
לקבל מהבדואים. אואו נואו, כמו שאומרים
האמריקאים. היא הרי ישבה
שט עם השייח׳ים בתור חלק מהפרוגרמה
הכוללת שלה, כי הרי שולמית אלוני לזכויות עומדת בראש התנועה
האזרח, והבדואים הם הרי אזרחים
שזכויותיהם נתונות בסכנה.
וזה עוד לא הכל, כי אפילו מאז הבחירות
היו התקדמויות רבות בשטח,
ועכשיו התנועה לזכויותהאזרח
כבר לא לבדה. היא כבר התאחדה
פעמיים לפחות עם חוג ה׳ באייר ,
שיש שם מלא אינטלקטואלים וסופרים
וכאלה ששמו להם למטרה לשמור על
עקרונות מגילת־העצמאות שבה נאמר
שבארץ ישרור שוויון ויכבדו את הזכויות
של כולם ללא הבדל דת, גזע וכו׳.
מכל זה אפשר היה להבין ששולמית
אלוני, יחד עם כוחותיה, התנועה לזכויות

-ף שנתלש ממחברת החשבון של השר תמיד

שלושה סיפורים וחשבון קטן הצ׳ופצ״ק
של הורביץ

סיפור ראשון: יום אחד התעוררו
אדוני העיתון ״ידיעות אחרונות״ והיה
להם חושך בעיניים, כי ראו שכימעט כל
מי שכותב להם מאמרים בעיתון הוא
שמאלני. מייד התחילו לחפש בנרות
כותבי מאמרים מהימין ומצאו שניים־
שלישה. אבל, מה רוצה המזל? ברבות
הימים נעשו השנייס״שלושה האלה פחות
ופחות ימניים. לכלל שמאלנות צרופה
אולי לא הגיעו, אבל לא רחוק.
שוב היו בעלי ״ידיעות אחרונות״ בצרות,
טיכסו עצה, והפעם החליטו ללכת
על בטוח. מה שקרה עם כותבי המאמרים
הקודמים שלקחו מהימין היה
שהאנשים האלה לפחות חשבו קצת לפעמים.
הפעם החליטו לקחת אחד שלא
חושב בכלל, ולכן אין שום סיכוי שישתנה•
חיפשו, חיפשו, ובסוף מצאי ממש
מתחת לאף את אורי פורת.
זה היה סיפור ראשון.
סיפור שני: במאה שעברה כתבו
סופרים רבים את סיפריהם בהמשכים
שהתפרסמו בעיתונות. העיתונות אז
שילמה לפי שורות. מה שיותר שורות
— יותר כסף.
אחד הסופרים שכתבו בעיתונים היה
אלכסנדר דיומא, שפירסם בעיתון צרפתי
אחד את סיפורו הידוע ״שלושת המוס-
קטירים״ .אלכסנדר זה שיכלל מאד את
אמנות״הכתיבה בעיתונים, שהעיקרון
שלה הוא: מה שיותר שורות.
בשלב מסויים בסיפורו הכניס הסופר
ל״שלושת המוסקטירים״ משרת אחד,
שתכונתו הנעלה היא שתקנותו. שתקנות
זאת לא היתה שתקנות מוחלטת: המשרת
דיבר בקיצור רב מאוד, אמר
מילה שתיים לכל היותר בכל מישפט
ומכיוון שנהוג שכל מישפט בדיאלוג מדפיסים
בשורה לחוד, הרוויח דיומא ללא
מאמץ פרנקים רבים על המשרת ה־האזרח
וחוג ה׳ באייר, תתייצב בראש
המאבק להגנת זכויות הבדואים, ונגד
החוק הגזעני והגזלני שנוגד גם את זכו-
יות־האזרח וגם את מגילת-העצמאות, כל
אחד ביחד ושניהם לחוד.
ואכן, אל תחשבו ששולמית אלוני,
הלוחמת לזכויות האזרח, שמחה על החוק
הזה• היא היתה ממורמרת לגמרי
ביגללו, והיו לה בשבילו מילים קשות
מאוד.
אבל, אבל, אבל. אל נשכח שבסך־הכל
היה מדובר פח בבדואים. ואל נשכח
שבסך־הכל מדובר פה בביטחון. ואל נשכח
שבסך־הכל המערן וש״י החליטו
לתמוך בחוק הגזעני. ואל נשכח שאחד
היתרונות של האינטלקטואלים הוא שהם
יכולים להסביר כל דבר לעצמם. ואל
נשכח שסופרים מכירים את הערך היחסי
של המילה. ואל נשכח שפוליטיקאים
מסוג מסויים סופרים רק קולות.
וככה יצא שחברת״הכנסת שולמית
אלוני, ששתתה קפה מר עם השייח׳ים
הבדואים, והעומדת חיום גם בראש
התנועה לזכויות״האזרח וגם בראש חוג
ה׳ באייר לא יכלה, פשוט לא יכלה,
להצביע נגד החוק הגזעני והגזלני הזה.

שתקן, עד שתפסו בעלי-העיתון את הטריק,
והיה צריך לחסל את המשרת
השתקן.
סיפור שלישי: עכשיו נקשר בין
שני הסיפורים.
אורי פורת מ״ידיעות אחרונות״ חיפש
שנים רבות את סוד ההצלחה, עד שמצא
את הרשימות שכתב פעם מישהו אחר
מהעיתון שלו, אהרן בכר, מבית״המיש־פט.
את הרשימות הללו, שזכו בהצלחה
רבה, כתב בכר בסגנון דימון ראניון, שעיקרו
:״יום אחד פוסע האזרח פישקה
מעדנות בחוצות העיר העתיקה שלנו״
וגו׳ .וכך התחיל אורי פורת לחקות
את בכר שחיקה את ראניון וזכה בהצלחה
גדולה.
אולי היה הכל בא על מקומו בשלום,
אבל אורי פורת נכנס ל״תיסמונת שלוש
מאות המילים״ שתוסבר מייד: מאז
ימי דיומא השתנתה צורת התשלום בעיתונים.
כבר לא משלמים לפי שורות.
או שמשלמים לפי מילים, או שמשלמים
קומפלט על עמוד. כל אחד שצריך
למלא עמוד מכיר את המצב שחסרות
לו שלוש מאות מילים בשביל למלא את
העמוד, והוא צריך להוציא אותן מאיזה
מקום. יש לזה הרבה שיטות, אבל אורי
פורת גילה אחת, שעליה מגיע לו פרס
אלכסנדר דיומא.
ח ש בון קטן: אורי פורת מחקה
את אהרן בכר בעמוד שנקרא ״רישון זה
גזע״ ,שם הוא מביא מעלילות ״העיר
העתיקה״ שלו. לפני יותר מחודש היתה
מישיזאה. הוא יודע בדיוק כיעד מנערים שטח קרקע.
חור אמנון נחמיאס ה שר אל ישיבת הפרלמנט ידיויח
כדלקמן :
״בפרדס, אם נוטעים עצים ברי־חר אי־בעה־על-ארבעה
קונקין. הרי יש לנו 62 עצים בדינאב אפילי •אב ניטע אותם
שניים־על־שגיים קוגק ן. היי יהיי ייני 124 עצים בדינאם. וגם
אם ניטע עץ ער כל מסר. יהיי לני 248 עצים בדונאם. אז
בשביל המפגינים של שלום־עכשיי. נג ד שחצי מטר לכל אחד
זד. מספיק — אז י ש לנו 490 מפגינים לדונאם. אתם יודעים
מה ז נניח שהם העטופפו מאוד למען השלום. והם עמדו כל
אחד על רבע מסר. הרי גם יאז אין לנו יותר מ* 2ל 9מסגיגים

לדמאם.

קטע נז״רישון זה גזע״ -
״ידיעות אחרונות״ 11.7.80
בתל-אביב, בכיכר המוסיאון, הפגנה של
״שלום עכשיו״ ,שהעיתונים מסרו שהיו
בה 40 אלף איש. אחרי ההפגנה התפרסם
בעיתון אחד סיפור על אחד
הפרדסנים של ״רישון״ ,אמנון נחמיאס,
שלא האמין לסיפור על ריבוי המפגינים,
נסע לביבר המוסיאון, מדד אותה לאורכה
ולרוחבה, והגיע למסקנה שבסך הכל
יבולים להיכנס לביפר הזאת, שגודלה
שניים וחצי דונם, איזה שלושת אלפים
מפגינים. לפי חשבון של מפגין לכל מ״ר
בערך. ורק אם יעמדו אחד על השני
יהיו ארבעת אלפים, אבל ארבעים אלף
לא יכול להיות.
יש שם, כמובן, גם פירוט מלא איך
נעשה החשבון הזה, ובתור בדיחה זה
היה די גרוע• בלי פואנטה.
אבל מה, לפני שבועיים נכנס אורי
פורת ל״תיסמונת שלוש מאות המילים״
— ופירסם פעם נוספת את אותו סיפור
עצמו, על אמנון נחמיאס מ״רישון״ ,שלא

עד אמצע החודש, עם המצב הכלכלי
שלי, אני עוד קונה דברים שיוצא לי
לקבל עליהם עודף בשטרות נייר. דברים
יקרים כמו לחם, חלב, גבינה, נקניק.
אבל אחרי אמצע החודש נגמרת תקופת־הזוהר
הזאת, יאני מתרכז בקניית גפרורים,
כרטיסי-אוטובוס, עיתונים מאתמול,
כל מיני פריטי־צריכה שהעודף
עליהם משולם במטבעות.
שמתי לב שכשאני מקבל עודף במטבעות,
לא חשוב אם ממוכר־הגפרורים או
מהנהג באוטובוס, זה עושה רושם שיש
להם מזה הנאה גדולה ומשונה• אפשר
לראות את זה לפי חיוך קטן וערמומי,
שמלווה את מתן העודף. אתם יודעים,
הם משלמים את המטבעות לתוך כף ידי
הפרושח, בוחנים את הבעת פני, ומחיי כים
את החיוך המסויים הזה•
חשבתי על זה הרבה. מה הסיבה
לתענוג הזה ! עד שעשיתי ניטיון, וקניתי
פעם כרטיט־אוטובוס לא עם שטר של
שקל, אלא עם מטבעות. כשראיתי את
פרצופו של הכרטיסן הבנתי הכל.
לאנשים יש פשוט הרגשה שמרמים אותם
בצורה קשה, כשנותנים להם את
הצ׳ופצ׳יקים המיקרוסקופיים האלה ש־הורביץ
קורא להם ״עשר אגורות
חדשות״ או ״חצי שקל״ .האנשים היו
רגילים שלידה זה מטיל מתכת כבד ו-
מאסיבי, שלפחות נותן את ההרגשה
שיש להם בסף ביד. אבל הצ׳ופצ׳יקים
החומים הקטנים לוקחים מהם אפילו
את ההרגשה, וזה דבר שהורביץ דווקא
היה צריך להבין, כי אינפלציה הרי זה
גם עניין פסיכולוגי.
וכבה יוצא שבכל עיסקת-חליפין כשמישהו
נותן או מקבל עודף, יש לאחד
הצדדים הרגשת עלבון נוראה, שמרמים
אותו, ואילו לצד השני יש תענוג מזה
שהוא מרמה: הוא מקבל משהו ממשי,
חתיכת נייר — ומחזיר עודף בצ׳ופ-
צ׳יקים.
התעצל, ונסע ובדק וחקר ומצא וחישב
והגיע לתוצאות כאלה ואחרות. על זה,
נמו שאמרתי, מגיע לאורי פורת פרס
דיומא למילוי מקום בעיתון.
אורי פורת, שיודע כנראה לחשב את
הסכום שהוא מקבל בשביל העמוד שלו,
לא יודע הרבה יותר מזה בחשבון. אילו
ידע קצת, היה מברר שבדונם יש •אלף
מטרים רבועים, ועל כל מטר רבוע יבולים
לעמוד בלי צפיפות שישה, שבעה ואולי
יותר אנשים, פי אנשים זה לא עצים
בפרדס, ואין להם ענפים. אמנם נכון
שגם לפי החשבון הזה עוד לא מגיעים
לארבעים אלף מפגינים על שניים וחצי
דונם, אבל עכשיו צריך לבדוק במה
דונם נאמת יש שם, בי עושה רושם שחשבון
זה לא הצד החזק של ״דישון״
ואנשיה. מי שמפרסם בדיחה גרועה
פעמיים צריך להביא בחשבון שאיזה
מטומטם יתייחס אליה ברצינות.

00/\{112

־דאפזמס

511

י0111 1

ו-וק&חססואוסח^ס מ\501 /
שעוו הלזוורע החדיש. המופעל באנרגית השמש
שעון עצר רב־תכליתי(סטופר כפול),
כולו פלדת אל־חלד; זכוכית קריסטל;
מצג שעות,דקות,שניות,תאריך־,חודש, יום;
תאורת לילה -אחריות לשנתיים
להשיג בחנויות המובחרות בארץ
יבוא,שיווק והפצה: בני משה קרסו בע״מ.
רח׳ ריבל ,26 תל־אביב.סל 2379מ
סוכנים בלעדיים של: ו\ו\/ק^ 0 0 .וץ 0ז־\ש7 \/ו\081£1

אודיינט ־ כדיוק בזמן הנכון.
8ק\/ח 0 0ו\ו 0חז _/\8 0ו 50

בריוז־המועצות: הכנעני היו רוס
קיסינג׳ה ליצרזוחצו
של וגן
אי־אפשר להאשים את ראשי המיפלגה הרפוב־ליקאית
במחדלים אירגוניים. ועידתם: בדטרויט
הצטיינה בכל המאפיינים הקרנבליים הרגילים.
הסיגנון היה שמרני, אמריקאי קלאסי: מיקצבים
ישל שנות ה־סד׳ תיסרוקות משנות ה־60׳ המוק-
דמות, והצהרות מדיניות בנוסח שנות ה־50׳.
לכמה מהכוכבים, שכבר החלידו במחסו־הגרו־טאות,
היתה לפתע עדנה. אפילו פט בון חשף
את שיניו הלבנות, התותבות, בחיוך־ניצחון סלחני
ומלא אהדה לבבית לבריות. אחרי הכל, מדובר
כאמריקאים טובים, נלבבים ושורשייס, ולא ב מיליוני
הודו־סינים מיקרוסקופיים, שבהשמדתם
תמך בון בהתלהבות כה רבה.
מורג׳ בוש, ראש הסי־איי־אי לשעבר, שהורה
על רציחתם של אלפי אנשים, הופיע עם בני-
מישפחתו במין סרנדה נלעגת, קצת מביכה, שהז כירה
את קיטעי-השיא בסרטו של רוברט אלטמן,
נאשוויל.
את תפקיד ליצן־ההצר מילא, שוב, היהוד־הניצחי.
שר־החוץ ׳לשעבר, הגרי קיסיינמר, הופיע
לפני הקהל הפרוטסטנטי הלבן בנאום שנון, מלא
בעקיצות ״יקיות״ כלפי הנשיא ג׳ימי קארטר. הקהל
האזין במין סלחנות משועשעת. המיבטא הגרמני
הכבד הפריע, ההומור יותר מדי מתוחכם. חבל
שבוב הופ כבר מת.
מאחורי מסך ההומור והבדיחות הסתתרה היד
החזקה, הגעגועים לחידוש המילחמה הקרה.
קיסינג׳ר דיבר בביטול על קארטר ההססן. אחרי
הכל, מי יכול להתחרות בהגרי היקר ובחצי מיליון
טון חומר־הנפץ שבהם ריסס את העם הקאמב׳ודי 1
אפשר, סוף־סוף, לצטט את הארץ, שכתבו
החדש באמריקה, גידעון סאמט, הוא ממש משב-
רוח מרענן :״עם פופולריות כמו שלו — שדומה
כי עדיין לא הגיעה לשיאה, ובעמדת-כוח אדירה
כל־כך, יהיה ברגן זה משהו מעורר־צמרמורת.״
הנשיא־לשעבר, ג׳ראלד פורד, גילה אמנם קרי רות
מופגנת כלפי רגן. אבל הוא תמך בו כדי
לחלץ את ארצות־הברית מנשיאותו של ג׳ימי
קארטר. אין ספק שפורד יתחרט, אולם
ביולי 1980 אי אפשר לכתוב בביטחון מלא שרגן
לא יהיה הנשיא הבא של ארצות־הברית.

שר־־לשעבר קיסינג׳ד
במקום בוב הופ

ולארי ניקולאיביץ ימיליאנוב גורש מהמיפלגה הקומוניסטית
הסובייטית במרס , 1980 ופוטר ממיישרתו כמרצה
למדעי־המדינה במכון מורים טווז במוסקבה.
עם פיטוריו הגביר המרצה המודח את קצב צריכת־הוודקה,
ישלו. רעייתו התקשתה להסתגל למציאות החדשה.
המריבות תכפו, ולבסוף רצח אותה ימיליאנוב.
גופתה החרוכה התגלתה בערימת־אשפה בדרום־מערב
מוסקבה. ימיליאנוב נאסר והועמד לדין. תושבי ברית־המועצות
ייאלצו לקרוא את העולם הזה או את העיתונות
הבריטית כדי ללמוד על פרטי המיקרה. אצלם לא פורסמה
על כך אפילו מילה אחת.
חבל על בל דיימעה שיתפוזבז על ימיליאנוב. המיזרחן
דובר הערבית, שהיה עוזרו של ניקיטה כרושצ׳וב לענייני
המרחב, לא נרדף בעוון ליברליות יתרה. ימיליאנוב גורש
מהמיפלגה ומהאוניברסיטה על פירסיום ספר אנטישמי
וגזעני, יעל הפצת הספר באורח בלתי־חוקי.
את הספר הדפיס ימיליאנוב בפאריס׳ בעזרת הוצאה
ערבית בשם פלסטיין פרי פרם. הספר הודפס ברוסית,
הוברח בחזרה לתחומי בריודהמועצות בשקי הדואר
הדיפלומטי של שגרירות לוב, אולי בסיוע קבוצות מסו-
יימות בתוך הקג״ב.
הסופר, שבעבר נהנה מסיוע נרחב בחוגים מימסדיים,
שלח את ״יצירתו״ לכל ראשי המיפלגה הקומוניסטית
הסובייטית.
כמה מחברי הפוליטבירו הקימו שערוריה. עותקי
הספר הוחרמו, וימיליאנוב נענש.
שילמו! י הודי עול מי. הספר הוא גזעני ללא כחל
ושרק. אמנם הגזע העליון הוא הפעם הסלאבי, ולא
הגרמני, אך הקשר היהודי חי וקיים. ימיליאנוב מזדהה
לחלוטין עם ההשקפה הנאצית, שהנצרות היתד, נשק סודי
בידי מיהודים להחליש את חיוניות הגזע הסלאבי.
הסופר מתאר את התנצרותו של הנסיך ולדימיר,
בשנת 988 לספירה, כהצלחה של קשר ציוני(!) בינלאומי.
את העמים שאיכלסו את ארץ־כנען לפני יהושע בדיון
מתאר ימיליאנוב כ״רוסים״ .הערבים, שסייעו בהדפסת

ניקיטה כרושצ׳וב
העוזר היה אנטישמי

07111י !| 11
כתב־ד,פלסתר הזה, התעלמו מקביעתו של ימיליאנוב
שאפגניסתאן היתד, ארץ סלאבית בעבר ההיסטורי הרחוק,
כהצדקה לפלישה הסובייטית לשכנתה המוסלמית.
יצירותיו האנטישמיות של ימיליאנוב אינם בבחינת
חידוש בברית־ד,מועצות. בתחילת השנה הוא שלח תזכיר
לכל המנהיגים הסובייטים, כדי להזהירם. מפני הציונים
והגיס החמישי שלהם, הבונים החופשיים. אם ברית-
המועצות ילא תנקוט בפעולה מונעת, התריע הסופר,
ישתלטו הציונים על כל העולם עד שנת .2000 המזימה
הציונית מסכנת את כל הלא־יהודים בעולם, ללא קשר
לזיקתם המדינית או הדתית.
ימיליאנוב סובר שיוזמה אנטי-יהודית כזו תרכוש לבבות
רבים גם בארצות הקפיטאליסטיות, העומדות לפני אותו
אדיב משותף.
תגובת שליטי ברית־ד,מועצות לתזכיר אינה ידועה.
בין השנים 1976—1967 נהנה ימיליאנוב מפופולריות
רבה בחוגים מסיויימים בברית־המועצות. כמרצה לערבית
במכון מורים טורז הוא הפיץ ׳תעמולה אנטישמית פרועה
במסווה של אנטי־ציונות. לבסוף הגדיש את הסאה
והאשים את נשיא ארצות-ד,בריית כ״ביובה יהודית״ .מאמרו
זה, שנכתב ב־ ,1976 הוברח על־ידי ליברלים לארצות-
הברית. סנאטור יעקב יעבץ מחה נמרצות בפני השגריר
הסובייטי, אנטולי דובריגין, אחד הדיפלומטים המזהירים
בעולם. דוברינין הבין את הנזק הנורא לדטאנט הנגרם
על־ידי הזוהמה האנטישמית שמפיץ ימיליאנוב. הוא דאג
לפיטוריו המיידיים ממישריתו באי־ניברסיטה.
כס ף ערכי• ראובן אינסטיין, העיתונאי הבריטי
המדווח על. הפרשה, מדווח שידידיו של ימיליאנוב לא
זנחו אותו. בשלב זה ילא גורש מהמיפלגה, ומיכאיל
זימיאנין, מזכיר האגף לאידיאולוגיה בוועד המרכזי, דאג
לשיבוצו מחדש במכון מורים ט ורז, כמרצה למדע־המדינה.
אך השערוריה שעורר השנה הובילה לגירושו
ולהתדרדרותו הסופית.
העובדה שאיש כזה מצא לעצמו ביצה אנטישמית
לשרוץ בה בברית־המועצות של שנות ה* 60 וה־70
מעוררת, כמובן, שאלות וביקורת קשה.
גם הסיוע הערבי בפירסום כתב־פלסתר שכזה הוא
חמור. על מגמה זו הגיב השבוע סטודנט ערבי בלונדון,
חליד קישטיאני, במיכתב למערכת ניו־סטייטסמאן :״אני
חש בכל לבי את הזוועה שהביע כריסטיופר היצ׳ינס

נגד החייאת האנטישמיות בחוגים אקדמאיים ושמאליים
בבריטניה. כמו כל ערבי מתקדם אני מזהיר את בני עמי
מפני מגמה כזו, שלרוע המזל התפשטה גם למיזרח
התיכון. כמה מהפירסומים האנטישמיים הזדוניים ביותר
תורגמו והודפסו לאחרונה בשפה הערבית.״

זיבז ב א בוו ה:
המהפכה הזעירה
כל העיתונות המערבית, וגם הישראלית. התייחסה
במשך שנים לרוברט מוגבה באיבה גלוייה. הוא היה
הקיצוני, ה,רדיקל, המסוכן.
גם לוחם־החירות השני, ג׳ושע אנקומו, לא היה בדיוק
חביב־הקהל. אבל, בכל זאת ..,ראו בו כוח אשר ימתן
את מוגבה.
יתכן שכאלה הם פני הדברים יעד היום הזה. אלא
שעתה מתברר לפתע. שדווקא אנקומו הוא הפרו־סובייטי
מבין השניים. במשך תקופת־המחתרת נהנה אנקומו מסיוע
סובייטי נרחב. מוגבה הוחרם על-ידי הסובייטים, כנראה
מתוך חישובים מוטעים, המאפיינים את מדיניוית־החוץ
שלהם בעולם השלישי.
עם הקמת ממשלת הרוב השחור בזימבאבווה, וימיגורם
של איאן סמי׳ת והבישוף אבל מוזארווה, הצליחו מוגבה
ואנקומו לשתף פעולה. אנקומו נבחר כשר־הפנים בממשלה
החדשה, והוטל עליו תפקיד נכבד בשיקום המדינה.
ריוברט מוגבה מנסה לגשר על פני חילוקי־הדיעות,
ונוקט קו פייסני כלפי אנקומו. משקיפים טוענים שד,סיב־סוך
ביניהם, בעניין פתיחת שגרירות סובייטית בזימ־באבודה,
נופח מעבר לכל פרופורציה. מוגבה פועל
בהדרגה, ויגיע לבסוף לפיתוח יחסים דיפלומטיים עם
כל המדינות החשובות בעולם. הוא שיוקל כל צעד, כדי
שלא לאפשר למימסד הביטחוני הלבן לבצע מהפכת־נגד,
שתסחוף את זימבאבווה למילחמת־דמים חדשה.
אנקומו נסע בינתיים ללוב, כדי לגייס כספים לשיקום
כוחות־ד,׳גרילה שלו, שחזרו מגלות זאמב״ה. ברור שהוא
גם ייפגש עם דיפלומטים מיזרח־אירופיים. ויחדש את
קשריו הטובים עם הגוש הסובייטי.
אין להניח ׳שאנקומו, המנוסר ,׳והנבון, ינסה להדיח
את מוגבה. הוא מבין היטב את יחסי־הכוחות בפרלמנט,
המשקפים את המצב בחברה הזימבאבווית. לריוברט מוגבר,
57 מושבים בפרלמנט, לעומת 20 למיפלגתו של אנקיומו.
כל נסיון למרד מזיויין יהרוס את זימבאבווה, ויסבך
את מוסקבה בסיכסוך ממושך עם ארצות אפריקה.
ישנם, כמובן, חמומי-מוח רבים בשני המחנות, וחבלי־הלידה
של חברה חדשה הם קשים ומלאי-יסורים. יש
להניח שמנהיגותו של מוגבה תבטיח גם בעתיד שזינד
באבווד, תישאר נייטראליסטית. הזהירות במדיניות החוץ
תלווה במהפכות מיבניות מוחלטות לקראת יצירת חברה
סוציאליסטית בזימבאבווה•
נראה כי אנקומו, שביליה את מחצית חייו במחנות־ריכוז
של הגזענים הלבנים למען אותם רעיוניות, לא
יסכל את המהפכה העצומה הזאת על-ידי מילהמת אזרחים.

זיז*׳ ׳4

*גי1א 1ימ

הפלטרס

נווטי נלעדי
הקת סקסטה

^:ארה״בן־בל היטי
הזהב; ה7צח

!בושת שהוכנה במיוחד
ע״י אפנת ניבה

מני פ א

ייק י!!

ח הדולפינים
רקדני העיר״

ת צוגוו

גוטקס, ניבה,

• נתניה -במלון בלו־ביי

• אשקלן ן מ לון המלך שאול

במוצ״ש 2.8.80 בשעה 9:00 בערב י תקיים נשף בחירת
נ סי כ ת המרכז 1980ב ח סו ת ראש העיריה מר קליגלר

|ב מו צ״ ש 26.7.80 בשעה 9:30 בערב, מסביב לבריכה המפוארת
יתקיים נשף בחירת נ סי כ ת הי ם התיכון 1980

כר טיסים: בנתניה: משרד ״מופע״ רחוב שמואל הנציב ,14 טל.
30335־ 053 ובקבלה של מלון ״בלו־ביי״ ,טל 37131 053 בחדרה :
במישרד ״פירסומי ארנון״ רחוב הרברט סמואל ,46 טל• 23228־.063
בנפר־סבא: מישרד ״ניסן״ וייצמן ,80 טל 23424 052 בערב המופע
בקופת מלון ״בלו־ביי״ נתניה•

כר טיסים: באשקלון: בטישרד. לתיווך ״תיווך לי״ בבניין סולל בונה
,118 טל 25816 051 בבוטיק ״איי לייק מייק״ רחוב הרצל .3בבוטיק
״שי־לי״ .במלון ״מי שולמית״ ובקבלה של מלון ״המלך שאול״ .באשדוד:
משרד יונה. בערב המופע בקופת מלון ״המלך שאול״ באשקלון.

אילת ־ במלון הפאר לרום

טבריה -

ביום שישי 8.8.80 בשעה 9:30 בערב, י תקיים נשף בחירת
נ סי כתים־ סוף 1980ב ח סו ת ראש העיריה מר גדי כץ

ביום רביעי 6.8.80 בשעה 9:00 בערב, יתקיים נשף בחירת

נ סיכ ת הכנרת 1980

אצל ונתי (ליד הקולנוע) ,אצל בית־הלחמי, קיוסק
כרטיסים •
איניצור, אצל ״אן־דן־דינו״ מרכז מור ובקבלה של כל בתי־המלון באילת.
בערב המופע בקופת מלון ״לרום״ אילת, טל 7411 059 הזמנה לקבוצות | 1
בטלפון 76516־•059

כר טיסי ם: בטבריה: במישרד ״בידור הצפון״
(לשעבר אלחדיף) ,טל 22597 .־ 067 ובקבלה של
מלון ״פלאיה״־טבריה, טל 92233 067 בצפת: אצל
גרינבוים — חנות למכשירי־כתיבה

הנחות: לוועדי עובדים ומיפעלים. לחיילים בקציני הערים.
הדרכת המועמדות :
אולפן לאה פלטשר
עיציג הכתרים :
רחל גרא, יפו העתיקה

עיצוב תסרוקות: סלון ג־ימי חיפה
איפור: המעבדה לעיצוב ההופעה
בהנהלת אביבה אורגד
צילום המועמדות: אסף שילה
עיצוב גרפי: סטודיו <//י׳

בשיתוף:

^ י י ז פין־ר, ק 1לדר

0רוכא1

*1 1 * 1 1 1 1 3 . 11*12111

בחס מ ר: באתבה מאלביס פרחו׳
השידוך האחרון המרתק את אדצות־הברית נראה בתמונה זו :
ברוס ג׳נר, האתלט שהפך לכוכב קולנוע (איננו יכולים למצור את
המוסיקה) ולינדה תומפסון, מי שהיתה בת־זוגו של אלביס פרסלי
ונאלצה לעזוב את חוותו שבממפיס בשנת 1976 לאחר שהואשמה
בחבלה בנישואיו של מלך הרוק לאשתו פריסילה.

מאן קנדי: הרצון היה חזן, או סחה לא עמד לה
כל ידידיהם צהלו כשהחליטה ג׳ואן קנדי, אשתו של טדי, לחזור אל בעלה ולהתחיל עידן של פיוס
לקראת המירוץ לנשיאות. אך מסתבר שנדרשה לשלם מחיר כבד עבור המאמץ. אחרי חודשים ארוכים
של הופעה זוהרת בשניים (בתמונה למעלה) נאלצה ג׳ואן התשושה לאשפז עצמה בביודמרגוע רפואי,
באתר־נופש כפרי נודע במכסיקו.
ג׳ואן, בת ה־ ,43 שלא מזמן עברה טיפול של גמילה מאלכוהול, הראתה סימני בריאות כלפי חוץ,
כשהצטרפה אל בעלה בסיוריו מחוף אל חוף. היא סיפקה את הצבע המישפחתי הדרוש למועמד קנדי.

ג״ווד קארסו:
״אנו 1תגבו ר
למי שעוקב אחר פניו המגוונים
של מירוץ הבחירות לנשיאות אר־צות־הברית,
יכול צילום זה
אופייני :
אב־טיפום לשמש הנשיא ג׳ימי קארטר) בוועידת
מיפלגתו במאיאמי, מנסה י לכבוש
את הלבבות השחורים שבסביבה.
יחד עם רעייתו, המניפה ידה
כמנצחת על מקהלה, פצחו ה שניים
בשירה אדירה של שיר
המחאה הידוע ״אנו נתגבר״,
שנתפרסם בשעתו הן על־ידי פיט
סיגר והן על-ידי ג׳ון באיז.
ר מנ ל ם הז ה 2238

ויציאות קווי! :בררו חזרה הביתה
זוהי, בלי ספק, תמונה היסטורית: ריצ׳ארד קווין חוזר הביתה
לארצות-הברית, דרך ציריך, לאחר 40 שבועות שבהן הוחזק על־ידי
האיראנים כבך ערובה. בציריך ציפו לו הוריו, תשושים לחלוטין,
שלא ראוהו מזה שנה .״ריצ׳ארד אינו מה שהכרנו,״ הודו ההורים
שלא גילו את פשר המחלה המיסתורית שהביאה לשיחרורו של
בנם .״הוא זקוק לטיפול — אבל הרופאים אופטימיים.״

)1111112 11*11111

נאוווס השני: המשקה המותר לאפיפיור
האפיפיור אינו שותה. האמנם י בביקורו בברזיל נראה יוחנן
פאולוס השני כשהוא לוגם משקד״ כשלראשו כובע-בוקרים בסיגנון
דרום־אמריקה. המשקה ששתה גם הוא אופייני למקום: מאט ; זהו
תד-,עשבים שנוהגים לשתות אותו בברזיל מתוך כלי מגולף, עם
יש ת של כסף.

ר״מונד באר: ראש ממשלת צרפת מחפש רפס במו ידיו
הנה לאן הגיעה אירופה עקב משבר האנרגיה. ראש ממשלת צרפת, ריימונד בר, עלה על רפסודת-
קידוח צרפתית המשייטת ליד אי הקידוח הנורווגי פריג. האי שימש פעם כאי־תענוגות, אך המציאות
המדעית לא התחשבה במיתולוגיה הסקנדנווית והאי הפך למרכז של בארות — אחת התיקוות של אירופה
לפיתרון בעיית האנרגיה. כך נראה ריימונד באר בבגדי־קידוח ובמצב־רוח מרומם, על סיפון המקדחה הצפה.

חח בראנו ;
הקנצלר לא שולח
את אשת הקנצלר

לשוובד

ומיס ח ס! :שיר בררו למונטה־קולו
הזמר דמים רוסים מטייל עם רעייתו ליד מעגן היאכטות של
מונטה־קרלו. הוא בא לשם כדי להשתתף בתוכנית טלוויזיונית
ראוותנית שהפיק פטריק ווין, בנו של הכוכב ג׳ון ווין. ההפקה עלתה
כשמונה מדליון דולר, שנשקלו בעיקר על־יז־י הזמרים שארל אזנא-
בור, ג׳ו דאסין, דאלידה, ג׳והני האלידיי, פטולה קלארק ואחרים,
השוכנים קבע לחופי הריביירה הצרפתית.

גרמניה־ד,מערבית קאנצלר הלמוט שמידט אינו שוכח את
רעייתו לשעבר של קודמו בתפקיד.
בכל הזדמנות ממלכתית
הוא טורח להזמין את רות
בראנדט, גרושתו של הקאנצלר
לשעבר, וילי בראנדט (הנראית
בתמונה, כשביניהם ידידתה
הקרובה, אשתו של הנשיא
לשעבר וולטר של) .בראנדט
ורעייתו התגרשו קולנית בצל
אהבתו של וילי למזכירתו,
בריגיט זיבאכר. נכבדי אירופה
רואים ברות אישיות בפני
עצמה.

ה עו ל ם

הז ה

2238

רונוסה כדק :
ו בו ומאושרת
״בשבילי המוסיקה היא טיול
לתוף האגו שלי. אני חייבת
להיות מרוצה בתוך־תוכי. אם
אני מצליחה לחולל עוד להיט,״
כף טוענת רוברטה פלק, מי
שהפכה סנסציה של שנות ה ׳70
במוסיקה האמריקאית עם
הורג אותי ברכות נ 1ס שירו
ובפעם הראשונה שראיתי את
פניך. מאז מכרה למעלה מעש רה
מיליון תקליטים וזכתה
בארבעה פרסי גראמי (המקבי לים
לאוסקר בעולם התקלי טים).

שנות ה־80׳ מציבות סי-
מני־שאלה שונים, אם כי
ההתחלה של רוברטה בתקליטה
החדש רוברטה פלק מגישה
דוני האתווי מבטיחה הרבה.
ההצלחה המיסחרית אינה מפ חידה
אותה .״האמן יכול
להעפיל עם הצלחה מיסחרית
למרומים. כך עשו פיקאסו,
מארתה גרהם ומיק ג׳אגר.״
פלק נדהמה כשגילתה עד
כמה היא ידועה בארצות ש מעבר
למסך־הברזל, שם סיירה
בשנה שעברה .״הם כולם מכי רים
את השירים שלי,״ צהלה
בהיותה בפולין, שם אין משיגים
את תקליטיה בחנויות.

אדי מיסשל: הבלה אמרה בן בסדטוונז
בטכס חתונה אביבי נישא הזמר אדי מיטשל (במרכז התמונה עס הרמייה הטרייה) כשכל המי־ומי
המאכלסים את סדטרופז, עיירת חקייט היפהפיה שבדרום צרפת, באים לחגוג. השושבינים הראשיים היו
אדי ברקליי (מימין) ,המוסיקאי ומי שנתן את הדחיפה הראשונה למיטשל בחברת התקליטים שלו, וג׳והני
האלרדיי (משמאל) ,שהכניס את הרוק לפיזמון הצרפתי והכשיר את הקרקע לסיגנון האמריקאי המובהק
של מיטשל. לאחרונה בחר הבמאי ברנטראנד טאברנייה להשתמש במוסיקה של מיטשל לסירטו החדש
שבוע של חופשה.

יוחאן קרדו :
אובד ה1ן

סילווסטו סטארונה: קוב כדורגל בקולנוע
סטאלונה מוכיח שהוא מסוגל לטפל בכדור, כשהוא מעצב
שוער בנבחרת קולנועית המתמודדת עם הנאצים. זה קורה בסרט
בשם לברוח אל הניצחון, המצולם בימים אלה בבודאפסט. בין שותפיו
לנבחרת: מייקל קיין, בובי מור, פלה הברזילי, ואוסקר ארדילס.
ה עו ל ם הז ה 2238

ישנם כוכבים הנאלצים ללמוד
לשחק כדורגל, וישנם כאלה העושים
את הדרך במהופך — שח קני
כדורגל הלומדים להיות כוכבים.
יוהאן קרוייף, הכדורגלן
ההולנדי הנערץ, גר היום בוושינג טון
ומוסיף הילה של זוהר לנב חרת
הדיפלומטס. קרוייף בן ה־,33
מרוויח היום ככוכב לכל דבר.
שכרו: מיליון וחצי דולר, ותפקידו
להפוך את הקבוצה לקבוצה־אלופה.
הוא גר בפרבר שקט
בוושינגטון עם רעייתו דני ושלו שת
ילדיהם. הנאתו העיקרית —
השקט.

היבואן שלך נעלם!

אם אתה עומד לרכוש
מכשיר טלויזיה צבעונית
יקר ערך
ועליך לשלם עבורו
במיטב כספך,
עליך להיות בטוח
שאמנם תקבלו.
כמובן עליך לוודא
שתקבל אחריות,
שרות וחלפים מקוריים
במשך שנים רבות.
מנסים למכור לך
עשרות סוגי טלויזיות,
אך האם גם מחר
יהיה לך עם מי לדבר?
חובתך לעצמך
לקנות מכשיר טוב
ממקור מהימן ובטוח.
כדאי לך לשאול
על האיכות
של 111 שאוב לורנץ
ועל היבואן הבלעדי
כנורי בע״נג(נו סד .)1950
111 שאוב-לורנץ

היבואן הבלעדי 3

רחוב פרץ .4תל־אביב, טלפון.624193 621984 :

הטלויזיה הטובה בעולם.
214

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות

ה עו ל ם

הז ה

2238

31 בדרכו חזרה מקאהיד
לארץ. התעכב שר־המישפטים
שמואל תמיר. הוא נכנס למטוס
שאמור היה להובילו
ארצה, אך לפתע הוחלט ש הוא
חוזר לקאהיר. שם הזעיקו
בשבילו אמבולנס אחרי שדווח
כי תמיר חש ברע. אך כאשר
הגיע לנמל־התעופה בקאהיר
לא מיהר תמיר לאמבולנס
אלא לבית־הש״מוש. מסתבר
כי לקה בהרעלת־קיבה. רק
אחר-כך חזר ועלה למטוס, ש הביא
אותו ארצה באיחור של
כמה שעות. כאן נמסר, שהיה
קילקול טכני במטוס.
31 ראש־הממשלה מנ ח ם
כנין, המחלים בימים אלה בביתו,
אינו מוותר על גינוניו

בניגח־ לו.ירסה הרשמית. לא המטוס של השר
תמיר התקלקל אלא הקיבה -ולבן חזר לקאהיר

נטושה עתה בין מיפלגות ומנ היגים
.?011-111:100 :
31 השבוע פנו חברי־כנסת
שונים ליוסף בורג, שהתראיין
לאחרונה לתוכנית הטלוויזיה
האמריקאית בוקר טוב אמריקה,
ושאלוהו אם המראיינת
שלו, דיינה סוייר, היא באמת
פצצה בלונדית כפי שנר אתה
על המסך. השיב בורג :
״אני שר האוטונומיה׳ ולא שר
האנטומיה.״

31 ביום ה־ 14 ביולי, כאשר
עמד אבא אבן לנסוע מהכנסת
למסיבת יום־הבאסטיליה בשגרירות
הצרפתית, הסתבר לו
כי כמה מן השרים וחברי-
הכנסת החליטו להחרים את

רי־חוץ של המיפלגה, דויד
מלביור, ואמר :״עוד אומ רים
שאני מבולבל. הביט על
שם־טוב, ששכח כי קבענו ב ירושלים
!״ בעודם משוחחים,
נקרא אבן לטלפון ונמסר לו
משגרירות אוסטרליה כי מצ פים
שיבוא לארוחת־צהריים
בתל-אביב עם כיל היידן,
ראש מיפלגת־העבודה האוס טרלית.
אמר אבן :״בכלל
שכחתי מפגישה זו!״
31 המנכ״ל המודח של
מישרד־הדתות, ישראל ליפל,
נתקל במיזנון הכנסת בח״כ
אברהם מלמד, חבר מיפי
לגתו. אך ליפל היה עסוק
בשיחה אחרת, ולא שם לב
למלמד. אמר מלמד, בתרעו־

צחק שמיו

שר״החוץ, אינר-לוסע רק לחוץ לארץ בתוקף תפקידו.
השבוע ערן סיור במטולה והסביבה, בחברת קציני־צבא.
בירידה מן הדרן הסלעית נראה שמיר במצב־רוח מרומם. אנשי פמלייתו הסבירו את
רוממות רוחו בכך, שזהו הביקור היחידי של שמיר, מאז מונה שר־חוץ, שהתקבל בלבביות.
הידועים. כאשר פגש בביתו
את נשיא ועידת־הנשיאים של
יהדות אמריקה, הווארד
סקוואדרץ, כינה אותו ״מיסטר
פרזידנט״ .בעוד שהאמרי קאי
פנה אל בגין בתואר ״מיס טר
פריים מיניסטר.״

3בישיבה האחרונה של
הממשלה, באשר דובר על כך
שהמצרים מנסים לדחות את
שיחות האוטונומיה עד לאחר
הבחירות בארצות־הברית, העיר
שר-הפנים, הד״ר יוסף בורג:
״אני לא רוצה לוח גרגוריאני,
ולא לוח קארטריאני.״ הלוח
הגרגוריאני נקרא על שם ה אפיפיור
שהנהיג אותו. כאשד
נשאל ביחס לתאריך־היעד ל שיחות,
השיב :״יעד — כן,
תאריך — לא!״
3 .בורג גם מצא הגדרה
חדשה למילחמת הסקרים, דד
ר עו ל ם הז ה 2238

המסיבה ביגלל חילוקי־הדיעות
על אספקת הכור הגרעיני ה צרפתי
לעיראק. אבן הציע
להם בליגלוג סיסמה :״לה
פראנם — יוק!״
31 אחרי שראה אבן תמונות
בעיתונים, שבהם משחק
יצחק דכין טניס נגד ח״כ
שולמית אלוני, אמר :״אני
מציע לרבץ לשחק נגד יוסף
בורג, ולא להתנצח עם שימי
עון פרם. עם בורג התוצאה
תהיה זהה והמישחק יהיה יותר
קצר ופחות מכאיב.״
31 הח״כים אבא אבן ו־ויקטור
שם־ טוב נועדו לא כול
ארוחת־בוקר במלון פלאזח.
בעוד ששם־טוב הירושלמי
הגיע לארוחה לפלאזה החל־אביבי,
חיכה לו אבן התל-
אביבי במלון הירושלמי. אבן
ישב בחברת האחראי על ה דסק
הגרמני במחלקה לקיש־

מת היתולית:
כ״ל, דיברת
כשאתה אזרח
חושב שאתה
לזה?״

מצע של מיפלגת־העבודה,
העיר העיתונאי-מישפטן אמנון
אברמוביץ :״יועצים
ותיקים אינם מתים לעולם.״

בדיון שהתקיים בסיעת
המערך, בעיקבות הצעתה של
ח״כ שושנה־ארכדי־אל־מוזלינו,
אשר טענה כי
יש להוציא את המישטרה
ממישרד־הפנים מפני ששר-
הפנים מזניח את ענייני המש טרה
ביגלל עיסוקו בשיחות
האוטונומיה, העיר ח״כ שלמה
הלל, מי שהיה בעבר שר־המישטרה
:״אל תאש־מי את
בורג בהזנחת המישטרה ביג־לל
האוטונומיה, גם לפני ש התחילו
שיחות האוטונומיה

שאומר :״איך אסביר לאשתי
כי אני הוא זה שאשם בכך
שנולדו לי רק בנות?״
! 3מפיק התיאטרון מנחם
נוביל! מת מהתקף־לב בגיל
.46 בהלווייתו של נוביק, ש הפיק
בזמנו שלאגרים כמו
אמי הגנרלית, להקת פיקוד
דיזנגוף ואל תגידו שאני שחור,
השתתפו רק מתי מעט. כוכ בים
אותם רומם, כמו נכי

עמרני ויהודה ברקן, לא
טרחו לבוא. דן אלמנור הס
פיד
את נוביק ואמר :״כל
זמן שחיית, חייכו איתך כולם.
אך כאשר הפסקת לצחוק, נעל מו
לפתע כל הכוכבים.״
31 השחקנית נירה עדי
תיכננה נופש באי היווני מי
יהודה
בלום

שגריר ישראל באו״ס קפץ ארצה לביקור קצר, שבו הביא
את אשתו מוריה ושלושת בניו לחופשת־הקיץ. בסיור
שערך בחברת שר״החוץ יצחק שמיר בגבול הצפוני נח וצפה בנוף. יהודה בלום אמר :
״אחרי הלחץ הנורא הקיים בניו״יורק, זה ממש תענוג לראות מטעים של בננות.״
״כשהיית מג־איתי.
עכשיו,
חופשי, אתה
כבר לא זקוק

31 באחת הישיבות של סי-
עת־המערך התהלך ח״כ יופי
שריד בין השולחנות. העיר
לו על כך ראש הסיעה, ח״כ
משה שחד :״אל תתהלך
כמו מישהו שאינו חבר שלך,״
כשהוא רומז למינהגו של
ישראל גדילי, הרגיל להלך
בזמן הישיבות מקצה החדר
אל קצהו, כשידיו שלובות
מאחור. אמר שריד :״אני לא
חבר של גלילי?״ העיר על
כך ח״כ שימעון פרס :״אפ שר
להכין על כך מיסמך-
גלילי נוסף.״
31 על בחירתו של ישראל
גלילי לראשות ועדת ה

עשה דבר למען המישט־רה

לפני התוכנית מוקד
בטלוויזיה, שבה הופיע ח״כ
שימעון פרס, יעץ לו יוסי
שריד :״על אחת השאלות
תענה, לא יודע /כדי שלא יתקבל
הרושם כי יש לך כל
התשובות.״ כאשר נשאל פרס
אם יש סיכויים להקדמת הבחירות,
ענה :״אני לא יודע.״

31 בעיית העקרות אינה
מטרידה את המצרים. בשבוע
שעבר נולדה במצריים שישיית
בנות לזוג פלאחים ממחוז אס־יוט,
מוחמד לפאטמה הו־דאב*
.בני הזוג רואיינו ב טלוויזיה
ובעיתונים וסיפרו ש לא
התרגשו מן הלידה, אלא
מן העובדה שאין להם כסף
לפרנס את השישה. אחרי הלידה
הופיעה ביומון אל־אח־באר
קריקטורה המראה גבר

קונוס. כמה ימים לפני נסיעתה
הודיעה לה הטלוויזיה על
הפקת תוכנית חדשה־ישנה ל ילדים
בשם יאות אות אות. נירה
ביטלה את נסיעת הנופש שלה,
אולם כעבור שני ימי צילומים
פרצה שביתת נגנים בטלוויזיה
וההפקה נדחתה.
31 בתיאטרון באר־שבע
מתחוללים מאבקים קשים בין
השחקנים להנהלה, שבראשה
עומד גארי בילו. השחקנים
הוגו ירדן, מקיבוץ ברור-
חייל, ושמואל שידה, מקיבוץ
צאלים, פרשו מן התיאטרון.
גם השחקן יופי קאגץ,
מקיבוץ רוחמה, מאיים בפרישה.
באסיפת שחקנים השתתף
שר-החינוך לשעבר, אהרון
ידלין חבר קיבוץ חצרים. כששמע
את שילה אומד שהוא
ייאבק מחוץ לתיאטרון, אמר :
״אני מקווה שמאבק זה לא
יצליח.״

האיש ששכב
ווני ל״לה
חאלד

חר יותר הסתבר לנו שבגלל ש עברו
מטיסה לטיסה, לא ערכו
עליהם את בדיקות־הביטחון המקו בלות.
אבל האמת היא שהם לא
נראו לנו חשודים. יצאנו לטיסה
כרגיל.
כעבור 20 דקות אחרי ההמראה,
כשהנוסעים היו עדיין קשו רים
בחגורות הביטחון, זה קרה.
אני הייתי עם הדיילים בתא ה צוות.
הכנו משקאות וכיבוד לנוס עים.
לפתע שמענו צעקות היסטריות.
לא הבנו מה בדיוק מתרחש.
אני רצתי לתא לתא הנוסעים ו ראיתי
את הגבר שעלה אחרון כש הוא
עומד במרכז התא עם שני
אקדחים בידיים. הוא צעק עלי ב אנגלית,
להרים את הידיים. הרמ תי
מיד והתחלתי לחזור לאט אחו
רנית.
הוא הלך אחרי, אך שמר
כל הזמן על מרחק של שני מטר
ממני.
מאחור, בקצה תא־הנוסעים, ראי תי
את האשה. היא החזיקה שני
רימונים והיתה היסטרית מאוד.
היא צעקה כל הזמן ״לא לזוז!
לשתוק! אחרת אני מפוצצת את
כל המטוס!״ הנוסעים ישבו כולם
במקומותיהם.
בינתיים הורה לי הגבר להתיישב
בתא־הנוסעים. הוא צעק אלי ״אני
רציני!״ וכדי להוכיח לי, ירה
יריד, ליד הרגליים שלי. הכדור
פגע במשהו מברזל ומשם נכנס
לרגלו של הדייל שלמה וידר, ש נכנס
לתא אחרי. אבל בגלל ה מתח
וידר אפילו לא הרגיש ש נפצע.

היינו
בהלם. במטוס היו שני
אנשי־ביטחון. אחד היה בתא-
הטייס. הוא נכנם לשם, בניגוד ל הוראות,
כדי לראות את ההמראה.
השני ישב במקומו.
החוטף הורה לי להכנס לחדר ה צוות
ולהתקשר באינטרקום לתא
הטייס. הוא רצה שאודיע לקפטן ש יפתח
את דלת התא. הרמתי את ה שפופרת
ואמרתי בעברית שחוט פים
את המטוס הקפטן, אורי בר־לב,
לא נשמע לי כמאמין לדברי.
הוא שאל :״אתה צוחקו״ בגלל
האטימות של הדלת לא שמעו דבר
בתא־הטייס. ניצלתי את העובדה
שהחוטף לא מבין עברית והסברתי
לקפטן בקצרה מה קרה.
תוך כדי כך הורה החוטף לווידר
לגשת אל דלת תא־הטיים. ז׳נט

בעל המדליה

אברמל׳ה אייזנברג, במדי כלכל ראשי
ב״אל־על״ ,מחזיק בידו את מדליית-
הכשף שקיבל כאות הוקרה, מידי ראש־הממשלה לשעבר, גולדה מאיר.
^ רגע אחד נצמדו זה לזה. היא
* שכבה בגבה על ריצפת ה־גטוס.
הוא שכב עליה ומחץ בגופו
את גופה. הוא התנשף בכבדות
נל פניה. המטוס עשה את דרכו
:אותה שעה מעל למימי האוקינוס
זאטלנטי.
זה לא היה מישגל אווירי מן
זסוג המתואר ברומנים על חיי
זוג־הסילון. האשה השרועה על
:בה לא היתד, אלא חוטפת־המטוסים
1יילד, האלה והגבר שרכן עליה
־,יה אברהם (״אברמל׳ה״) אייזנברג,
:לכל המטוס שליילה ביקשה ל-
זטפו.
השבוע היתה לאברמל׳ה סיבה
זובה להיזכר באותם רגעים. שמה
!זל ליילה חאלד שוב עלה לכות־יות
היא עמדה בראש מישלחת
ש״ף לכנס הנשים בקופנהגן. ליי־ה,
כיום מורה בבית־ספר תיכון
ביירות. הסעירה את הוועידה.
בדמל׳ה אייזנברג. כיום אחד מ יני
בעלי גלריה ביפו, חי שוב את
:מאורעות באותו מטוס בואינג
,70 של אל על, שהמריא בצהרי
־ 6בספטמבר ,1970 בטיסה מיספר
,21 מאמסטרדאם לניו־יורק.

מספראכרמל׳ה אייזגכרג :
המטוס הגיע בטיסה מישראל. הוא
נחת נחיתת־ביניים באמסטרדאם,
שם התחלף הצוות. אני הייתי בין
אנשי הצוות החדש, שעמד להמשיך
את הטיסה לניו־יורק. במטוס היו
154 נוסעים, רובם תיירים אמריק אים
שחזרו מביקור בישראל. המ תנו
לעוד שני נוסעים, שהיו אמו רים
להצטרף אלינו מטיסה אחרת.
אני זוכר היטב את שני הנטוס־עים
האלה. האשד, עלתה למטוס
עם גביע לבן ביד. אני זוכר שה צוות
התבדח על־כך. היא היתד,
לבושה בפשטות והיה לה מראה
מיזרחי. הגבר שליווה אותה היה
בז למראה מערבי טיפוסי. הם נכנסו
ישר למחלקה הראשונה. הדיילת
זאנט דמירג׳יאן ואני ניגשנו אליהם
והסברנו להם, שהכרטיסים שלהם
מיועדים למחלקת־נוסעים. ביקשנו
מהם לעבור לשם. הגבר דיבר איתנו
אנגלית במיבטא אמריקאי. האשה
כימעט שלא דיברה. הם קמו והת יישבו
במקומות שלהם, בשורה
שבע במחלקת־ד,נוסעים.
שני הנוסעים עלו למטוס עם
תיקי־יד בלבד, בלי מיזוודות. מאד

נ ו עשיתי לה י־

מסביר אב-
רמל׳ה, המדגים
על בובה כיצד נאבק עם החוטפת ליילה
חאלד. כאשר היכה אברמל׳ה בראשה של ליילה,

נשארה הפיאה הנוכרית השחורה שלה בידיו. אב־רמל׳ה
ביקש לשמור את הפיאה למזכרת, אן
הסקוטלנד־יארד החרים אותה לצרכי חקירה. המטוס
נחת בלונדון, מכיוון שאחד הדיילים נפצע.

לגזר אברהם אייזנברג
?הפרכה וכהוקרה

חל״ר

ב סי מו ל הנ סיון לתסיסהמסוסאלפל
מ סי מ ה 9ו 2כיוסבספססבר 1 9 7 0

ניצלה את ההזדמנות שהחוטף היה
עסוק עם וידר ואיתי והצליחה ל התחמק
לתא־ד,נוסעים. אז ראיתי
את החוטפת ניגשת אלי עם הרי מונים.
פתאום התנפל וידר על ה חוטף.
הם נאבקו על־יד הדלת של
תא־הנוסעים. החוטפת הסתובבה
לרגע לאחור, לראות מה קורה.
באלתו הרגע נתתי לה מכה בראש.
נשארתי עם הפאר, הנוכרית השחו רה
שלה ביד שלי. התנפלתי עליה
ותפסתי לה את כפות הידיים, כך
שלא תוכל לשחרר את הרימונים.

; *11114ר־ ר.״״ו*.׳דיר.

מי ס טי
סופר

! 4תיביאוירחשראד׳

ומדדיה

מסביב למזליית״הכסף שקיבל אברמל׳ה כתוב :
״הביא בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ.״ במרה
מופיע עוף המזכיר נשר. הפסוק והציור מתאימים למיקצועו.

216

0 1 4 1 1 1 *11 11 1על קופסת העץ של המדליה מופיעה הערכה
והוקרה לאברמל׳ה על חלקו בסיכול חנסיון

לחטיפת מטוס ״אל-על״ .על החתום: מרדכי בן־ארי, מנכ״ל ״אל-על״.

זץ כל קרה במהירות. כמה דב י
ריס התרחשו בעת ובעונה
אחת. המטוס החל פתאום לצלול
למטה. הקפטן, שהבין מה קורה,
נתן הוראה לאבד גובה, המטרה
היא, שהחוטפים יאבדו את שיווי
המישקל וניתן יהיה להשתלט עלי-

הם. איבוד הגובה חשוב גם ב מיקוד!
של התפוצצות בתוך המטוס.
באותו זמן הגיע איש־הביטחון, החמוש והתנפל על החוטף
לי הספיק החוטף מאחור.
רות
ארבע פעמים עד שהשתלטו
עליו. ארבעת הכדורים פגעו ב־ווידר
בבטן. אני עוד נאבקתי עם
החוטפת. היא היתה מאומנת היטב,
וחזקה. אני לא חושב שהייתי מצ ליח
להשתלט עליה לבד. לעזרתי
בא נוסע אמריקאי בשם מיסטר
סופר. הוא היה באמת גבוה ושרי-

1111

ליהודי

כולם צעקו לי מכל הכיוונים ״תה רוג
אותה! תהרוג אותה!״ היה
לידי בקבוק של ויסקי. יכולתי לנ פץ
לה את הראש, אבל לא הייתי
מסוגל. אפילו לא הרבצתי לה יותר.
ניגשנו מיד לווידר. הוא שכב על
הארץ. פתחנו לו את הבגדים ו ראינו
את הפציעות. שאלנו אם יש
רופא. הרופא היחידי שהיה במטוס
היה רופא־שיניים. הוא נתן לווידר
זריקת מורפיום, מתוך הציוד של
העזרה־הראשונה. את החוטף הע ברנו
לחדר השירותים. הוא גסס
ומת עוד לפני שנחתנו.
בינתיים אירגנה הדיילת מיכל

! הןך| •*1אברמל׳ה אייזנברג בתמונה מתוך הסרט ״חולות
לוהטים״ ,יחד עם מי שהפך ברבות הימים
1 111
אדוק, אורי זוהר ; השניים הם בני אותו הגיל.

די כמו סופרמן. גם הוא התפלא
נוכח כוחה הרב של החוטפת. הוא
נתן לה מכות־רצח. היא לא הוציאה
אפילו צעקה אחת עד ש התעלפה.
החוטף, לעומת זאת, שכב
גוסס על הריצפה ויילל.
הוצאתי את הרימונים מהידיים
של החוטפת ונתתי אותם למיסטר
סופר. הוא הדביק את הניצרות
בפלסטרים, כדי שלא יתפוצצו. אני
נשכבתי על החוטפת, שהיתה כמעט
חסרת הכרה, ולא נתתי לה לזוז.
קרעתי את העניבה שלי וקשרתי
לה את הידיים. את הרגליים קשרנו
לה עם חוט־חשמל של המחבט ה חשמלי.
אני שכבתי עליה במשך כל
הזמן, עד שהיתה קשורה לגמרי.

נערת

אדר שירה בציבור. כל הנוסעים
שרו הבאנו שלום עליכם והבה
נגילה, וככה עלה המוראל. למעשה
הכל קרה והסתיים תוך שלוש דקות.
הצלילה של הקפטן הקלה עלינו
בהשתלטות על החוטפים.
הקפטן רצה לטוס ישר לארץ,
אבל הרופא אמר שווידר לא יחזיק
מעמד. לכן נחתנו בלונדון. רק
כעבור יום נודע לי שהחוטפת ש שכבתי
עליה היתה ליילד, חאלד
המפורסמת, שחטפה לפני כן את
החוטף היה טרו מטוס
ריסט
אמריקאי שחי בדרום־אמרי־קה.
אחרי שהבריטים שיחררו את
ליילה היא כתבה ספר וסיפרה ש־
(המשך בעמוד )48

| ,ן 1 !1| 1חוטפת המטוסים ה מפורסמת
ליילה חאלד
יו 111111
מחזיקה בידיה תת־מיקלע. ברקע נראות תמונותיה

ד | ןדי ן אברמל׳ה שוכב על דליה
1י * 1י לביא, בסצנה מתוך הסרט
חולות לוהטים. שנים אחר״כן שכב אברמ׳ל׳ה

הגזורות משערי שבועונים ומדפי עיתונים ערביים.
אחרי שתווי־פניה נודעו ברבים, ביצעה חאלד ניתוח
פלאסטי בפניה, כדי להמשיך ולפעול מבלי שתזוהה.

בתנוחה דומה על ליילה חאלד. בתמונה למטה :
אברמל׳ה עם ארבעת הכלבים שהוא מגדל בביתו,
הנושאים שמות מתון המחזה ״יוליוס קיסר״,

מזוג כרמליטה
בכוסות
עם קוביות קרח,
הוסף פלחי לימון
ומעט קינמון
לפי הטעם.
אתה תהנה
ואורחיו יודו לך. כרמליטה סוגריה
עם קרח,
היש טוב
ממנה
בק ש?

ח״קוז גרוסמן מציעה למוות כמנכ״ל מיושדד־החקלאות
את ״סקארלט או־האדה מחזות־שיקמים.־־
1בערב־ראיונות שאל ה מראיין
דן בן־אמוץ את
שימעון סרס אם היתד, לו
אהובה בחייו .״כן,״ השיב
פרס ,״אשתי, סזניה ״.כאשר
שאל דן אם היתד, לו מילב־דה,
ענה פרס :״תפסיק כבר
למשוך אותי לכיוון הספרים
שלך.״
במהלך אותו ראיון הס תבר
שפרם ובן־אמוץ למדו
שניהם בבן־שמן, ובגיל 16
שינו את שמותיהם לשמות
מיקראיים. שימעון פרסקי החליט
להיקרא בן־אמוץ, אך ה מורה
קינטר אותו בחרוזים :
״שימעון בן־אמוץ, בחוטם יש
לו קוץ, אץ ונפל לבוץ, ולא
נמצא מי שיחלוץ.״ אז ויתר
שימעון המבוייש על השם, ש אומץ
לאחרימכן על-ידי משד,
תהילימזייגר, שהפך דן בך
אמוץ.
!׳בתוכנית יורדים על השבוע,
שנערכה בשבוע שעבר
בכפר־תבור, מעוזו של יגאל
אלון, אמר מישהו מן הקהל
לירון לונדון :״אנחנו שמע נו
שעברת למחנדדסרס. שתדע
לך שאם תגיד פה מילה טו בה
עליו, תורד מיד מן ה במה

1בקבלת;ם נים שנערכת
בבית השגריר הצרפתי ביש ראל,
מארק בונפו, לכבוד
יום־העצמאות הצרפתי, ניסה
השגריר לרכך את עניין מכי־

כנסת היה דיון על חוקי מס־ההכנסה
ליהלומנים. למקום
הגיעו אנשים העוסקים באבני־חן.
שאל אותם ח״כ פסח
גרופר :״מהיכן מביאים את
האבנים האלה?״ השיבו לו:
״מברצלונה ומציילון.״ אמר
גרופר :״ואיפה מוצאים אבנים
כאלה בארץ?״ השיב לו
ח״כ יחזקאל פלומץ :״רק
בכליות.״
1שר־האוצר ייגאל חור־כיץ
בא לישיבת ועדת־ד,כס פים
של הכנסת בלוויית עוז ריו,
כדי לדון בקיצוצים ה אחרונים.
בישיבה שנועדה
להימשך כשלוש שעות, דיברו
השר ועוזריו כשעתיים. העיר
ח״כ שלמה לורנץ :״מעתה
נקציב לכל דובר רק ארבע
דקות.״ חברי הוועדה דנו על
הקצבת הזמן לדיון, שהתארך
יתר על המידה. העיר על כך
ח״כ עדי אמוראי :״אני
מציע שנמשיך בישיבה זו בתשעה
באב, היום המתאים
לקינות.״
1באותה ישיבה בוועדת־הכספים,
קם לפתע הממונה על
אגף התקציבים, ישראל אר־קין,
ואמר :״אני מוכרח לה גיד
משהו חשוב מאוד. לשם
כך אחבוש כיפה.״ הוא הניח
על ראשו כיפה לבנה ואמר :
״בגלל בכיית העם והמרגלים
מימי התנ״ך, אנחנו סובלים
עד היום הזה. הם לא האמינו
שאפשר לחיות בארץ הזאת.

צל. בארץ היתה אורגיה סביב
כל משקיע זר, אמיתי ולא
אמיתי.״
0בשעה מאוחרת בערב
הגיע תורו של שר־האוצר,
ייגאל הורביץ, להשיב למת ווכחים
בדיון בכנסת על תיקון
מדרגות־המס• במהלך ה וויכוח
רשם לעצמו הערות
רבות. אך כשעלה על הדוכן,
נוכח לדעת כי שכח את מש־קפי־הקריאה
שלו. הוא נאלץ
להסתפק בנאום קצר ומאולתר.
0כאשר שמעה ח״כ
חייקה גרוסמן שמנכ״ל

הכביש.״ העיר הנציג מפאריס :
״זה נראה לי סביר, אבל אצ לנו
אין חמורים.״ יעץ הקור־סיקאי
:״אם אין לכם חמור,
קחו מהנדס.״
׳ 0באי מזנון הכנסת התפלאו
לראות את ח״כ שמו אל
פדאטו־שרון מארח ל־צהריים
את הזמר שימי
תבודי. מסתבר שהשניים
מנהלים משא־ומתן על הוצאת
תקליטו החדש של תבורי, ה קרוי
יום ולילה. אם יצליח ה־ם
ו״מ, תופיע על התקליט כו־תרת־מישנה
פירסומית, .׳הע

*׳0111 נערת תסריט ומלבישה בסרטים, הגיעה
ל״בסית״ עם בלבה פוף .״הכלב חושב שהוא

#111
מלך ״כסית״ ,לכן כל כלב גדול או קטן שמגיע לכאן, הוא
מתקיף אותו בנביחות ונשיכות. כדי שיהיה שקט, אני
צריכה להחזיק אותו כל הזמן על הידיים,״ אמרה תמי
מור. הכלב השתתף עד כה בחמישה־עשר סרטים ישראליים.

סרטים של תושבי הים התיכון, שנערך בצרפת. שם פגש בבמאי
סרטים טוניסאי בשם רובר בן־עמר, שהגיע לפסטיבל עם סירטו
״עזיזה״ .בין השניים התפתחה ידידות, ואחרי שבן־עמר צפה בסירטו
של כהן, המתאר חבר כנסת המגיע לעמדת כוח באמצעים לא
כשרים, אמר לו :״אני מבין רק עכשיו שישראל היא דמוקרטיה
מערבית ומבחינה זו משיגה אותנו בחמישים שנה.״
רת האורניום הצרפתי לעי ראק.
הקרואים התבדחו באומ רם,
כי נשיא צרפת, ואלרי
ז׳יסקאד דסטאן, מוכר את
האורניום טיפין טיפין, בכמויות
של 15 קילוגרמים בכל
פעם, לא משום שהוא פוחד
מן הישראלים, שיגנבו את ה חומר׳
אלא בגלל התעריפים
המוזלים לכמויות קטנות.
1בוועדת־הכספים של ה

היו
שם רק שני תימהוניים,
יהושע בן-נון וכלב בן־יפונה.״
שיסע אותו ח״כ מנחם ה כהן
:״כן, וגם הם הלכו ל-
קריית־ארבע.״
0באותו דיון פרץ ויכוח
בין שר־האוצר לבין איש בנק
הפועלים, יעקב דווינסון.
כאשר טען הבנקאי כי צריך
לייצר יותר, אמר הורביץ :
״יש כאן המון ציוד לא מנו
מישרד-ד,חקלאות,
אברהם
כן־ מאיר, רוצה להתפטר,
שאלה :״אולי כדאי להציע
לאריק שרון למנות כמנכ״ל
את רעייתו החקלאית — סקאר־לט
או׳הרה מחוות שיקמיס 7״
! 0אחרי שהפיזמונאי די רי
מנוסי כתב טור, שבו
הגן על שימעון פרס מפני
חסידיו של יצחק רבין, הוצף
לתדהמתו במבול של מיכתבי־השמצה.
הפתיע אותו ביותר
מיכתב חריף מאוד מידי אל מנתו
של יגאל אלון, רות.
! 0הדבר ׳ לא הפריע למנוס,
להפיץ כדרכו, בדיחות.
את הבדיחה האחרונה שמע,
לדבריו, מפי מהנדסים, שהש תתפו
בצרפת בוועידה בינלאומית
של מומחים לעבודות־ציבוריות.
הנושא היה קביעת
התוואי של כבישים. אמר ה נציג
מקורסיקה :״מה הבע-
ייה? אצלנו יש שיטה פשו טה.
אם רוצים לסלול כביש
בין כפר א׳ לכפר ב׳ ,לוקחים
חמור מכפר א׳ לכפר ב׳ ומני חים
לו לחזור לבדו. הוא תמיד
בוחר בתוואי הנכון. אנחנו
מסמנים אותו, וסוללים שם את

תיד טוב יותר עם פלאטו-
שרון בכנסת.״
הרמטכ״ל רפאל

(״רפול״) איתן הגיע לקריה
התל־אביבית, לכנס של שופ טים
צבאיים. כשנכנס עלה על
כבל וגרם קצר באולם. הנו כחים
במקום פרצו בצחוק ואז
הפטיר רפול :״מה יש? אם
זה קורה בהופעת איפי טונזבי,
זה יכול לקרות גם כאן.״ מסתבר
כי יומיים לפני הכנס חזה
רפול בהופעת להקת־הייצוג ה־שבמהלכה
דרוס-אפריקאית,
אירע
קצר גחשכה השתררה
על הבמה•

! 0העיתונאית סמדר פרי
חזרה מביקור בקאהיר. בפגישה
עם שר־החוץ המצרי כא״
מד חסן עדי, התעניין המ ״האם
הפופולאריות
ארח:
שלי בישראל ירדה בעיקבות
התפטרותו של שר״הביטחון
עזר וייצמן?״

01 אשתו של עלי התעניי נה
מה תביא סמדר לראומה
וייצמן כשי ממצריים, והציעה
לה קרקדי — שהם עלי־צמח
שמהם מכינים משקה. רעיית
ה עו ל ם

הז ה

:238

א 1ש*ם
ביקראו־השר

קילו

שר־החוץ סיפרה שכאשר
רה בישראל שתתה אצל
מה משקה קרקדי. סמדר
תכנעה ונטלה עימה חצי
של עלים.
81 סמדר פרי ביקרה גם
בביתו של יועץ הנשיא, סעיד
מרקי. בנו של מרעי, גמאל,
נשוי לנדהה, בתו של אד־וואר
אל־סאדאת. מרעי
גאה מאוד בסוסים שאותם הוא
מגדל. הוא לקח את סמדר ל חווה
שלו. כאשר יצא הסוס
הראשון מן האורווה, התפעלה
ממנו האורחת. העיר מרעי:
״מה איתך? זה חמור. ביש ראל
כבר לא מבדילים בין סוס
לחמור!״
| 8באלכסנדריה פגשה פרי
בשלושה ישראלים מבת־ים,
שסיפרו לה כי מייד עם בואם
הלכו להניח זר פרחים על
קברו של הזמר הנודע פ א־ריר
אל־ אפור ש.

ב״ 11 ביולי חל יום-

הולדתה של ורה שטרן,
אשת הכנר איזיק שטרן.
הכנר ובתו שורה הכינו לה

אשתו של ראש הסוכנות
אריה דולצ׳ין, כשהיא זו חלת
בין המושבים. הסתבר כי
במהלך מחיאות הכפיים הסו ערות
נפל שעונה ארצה. אנט
לא ויתרה עד שהצליחה למ צוא
את השעון היקר.
1יריב בן־ אליעזר נכדו
של דויד כן־גוריץ, חגג
את יום הולדתו ו; 40-בכפר־הנופש
קיסרית, השייך לידידו
אלי קושגיר, מי שהיה ב עבר
ראש מחלקת הספורט
באוניברסיטת תל-אביב. אחר
שהשניים שיחקו טניס, חזר
יריב עם כאבי־גב עזים ובילה
שבוע ימים במיטה. באותו
כפר־נופש מבקר גם שאול
וייצמן, בנו של עזר וייצמן,
שעבר להתגורר בקיסריה.
שאולי מופיע שם עם מיטב
נערות־הזוהר של תל-אביב. בשבוע
שעבר נראו שם גם ה ספורטאים
אולמי פרי, מו־

טלה שפיגלר ועודד מכ נס.

כתב־טלוויזיה

צרפתי

רצה
לראיין את עמוס אר־

מ תי ש מוא ל ביץ

מנב״ל מישרד ראש״הממשלה, בא למסיגה אשר ערך האר־שם
באפקה. שלו בסטודיו גודוביץ ישראל ביטקט התיישב
המנכ״ל על הדשא, בחברת אנשי ״המאפיה ההונגרית״ :הסופר אפרים קישון (בטרכז)
״אל תשב
והקריקטוריסט קריאל (״דוש״) גרדוש, על אף הערות של אורחים, בנוסח :
עם פאשיסטים״ ,בילה שמואלביץ את מרבית הערב בחברת שני הכוכבים של ״מעריב״.

ארוחת־הפתעה במיסעדת החצר
של כני אמדורסקי ב יפו.
למקום הוזמנו חברים וקרובים.
אחרי הארוחה התכונן
הכנר להופיע בקונצרט ב פארק
הלאומי, אך בגלל פק־קי־תנועה
רבים איחר לקונצרט
בחצי שעה. החבורה יצ אה
מיפו בשבע מכוניות, אך
רק ארבע מהן הצליחו להגיע
לפארק והיתר נתקעו בדרך.
בין התקועים היה גירעון פז,
מנהל קרן התרבות אמריקה־

רה, כשהיא שרה שירים של
שאול טשרניחובסקי וחיים
נחמן כיאליק בשלמותם.
כאשד נשאלה היכן למ דד,
את השירים האלה, סיפרה
הקטנה שמדי לילה, שהולכים
לישון, שרה כל המישפחה את
שירי המשוררים הנודעים.

ישראל.

81 במסיבת יום־ההולדת ה־
60 של הכנר, סופר על תחי לת
הרומן שלו ושל ורה. הסתבר
כי היא עלתה לישראל
מאמריקה בשנת ,1950 ונקראה
אז ורה לינדנבליט. בירושלים
שכרה חדר אצל נח ליכטנ־
•טטיין, שהוא כימאי ובן־
דודה. יום אחד הלכה לקונ צרט
באולם אדיסון, שם נ־גן
הכנר הלא־ידוע באותם ימים,
איזיק שטרן. אחרי הקונצרט
היא הוצגה בפני הכנר, ואחרי
שבוע החליטו השניים
להתחתן. כאשר סיפרה לורד,
לבעל הדירה, כי היא נישאת
לכנר, אמר :״אווזה פתייה,
יש לו בחורה בכל עיר, אחרי
שבוע הוא יעזוב אותך.״ הזוג
שטרן נשוי מזה כשלושים
שנה.
1בין המטלפנים כדי לברך
את הכנר היה גם המנצח
יוג׳ין אורמנדי בן ה ,81-מ-
פילדלפיה, שהאריך בשיחה.
העיר לו המנצח זוכין מא מה
:״אתה לא מדבר עם פי־לדלפיה,
אתה מדבר עם ישראל.״
מטלפנים־מברכים אחרים:
המנצח אלכסנדר (״סאשה״)
שניידר מאמריקה והצ׳לן יו״
ו.׳ין איסטומין, שנשא לאשר,
את אלמנתו של הצ׳לן פאב

לך קאזאלס.

1כעבור שבוע כאשר
הכינו את מסיבת ההפתעה לכנר
בירושלים, ניסה ראש ה עירייה
טדי 5וילק, להעסיק
את חתן המסיבה עד שתתחיל
החגיגה. הכנר לא הבין מדוע
טדי מריץ אותו ממקום למ קום
עד שתפס במה המדובר
ואמר :״אני רואה שאתה
מכין לי מה שאני הכנתי ל אשתי
לפני שבוע — ארוחת
הפתעה.״
| אחרי הקונצרט של
שטרן בהיכל התרבות בתל־אביב
נראתה אנט דדלצ׳ין,
ועולם הז ה 2238

דיילת ״אל־על״ ואשתו של הצייר גידי לוי,
לקחה את בנה, אדם, לתערוכת ציורים.
כדי שלא ישתעמם, לקחה ספר־ילדים וקראה לו מתוכו.
הקטן, שכבר רגיל להיעדרויותיה של אמו, נהנה להאזין לה.
בל, נציג העיתונות הישרא לית
בפסטיבל סרטי הים־ד,תי כון
שהתקיים בצרפת, יחד
עם הבמאי התוניסי רוכר
כן־עמר. התוניסי. סירב והסביר
כי ״אם אצטלם עם
ארבל לא אוכל לחזור לארצי״.

! הסוציולוגית ד״ר רפ*
אלה וילסקי טוענת, שלפי
מימצאים אמריקאיים שלושה
סוגי נשים מצליחות בפוליטי קה:
האידישע מאמע, כדוג מת
נולדה מאיר; בתולת-
הברזל, כדוגמת ראש־ממשלת
בריטניה, מרגרט תאצ׳ר;
וחיית־השעשועים, כדוגמת ה שחקנית
אליזבט טיילור.
וילסקי דיברה במיסגרת מיש־פט
פומבי על האשה הישרא
לית
בפוליטיקה, שנערך ביוז מתה
של יו״ר האגף לחינוך
תנועתי ודור ההמשך בנעמ״ת,

שרה אדספקטור.

! באותו מישפט נשא דברים
גם הפרופסור דויד לי־כ
אי, דיקן הפקולטה למישפ־טים
באוניברסיטת תל-אביב.
הוא דיבר על שלושת תפקי די
האשד — ,בבית, בעבודה
ובחברה .״התפקיד הכי חשוב
של האשה הוא בבית, שם
היא צריכה לחנך את. בעלה
כדי שיעניק לה שיוויון.״
1האורחים שפקדו את
מלון הילטון בתל-אביב בש בוע
שעבר ראו את נעמה
בת השש, בתם של הנשיא
יצחק נכון ורעייתו אופי

8העיתונאית נילי שחק־בופמן
הוזמנה לקיבוץ נען,
להרצות בקייטנה של אמהות
ברוכות־ילדים• למקום הוזמן
גם מזכיר מועצת פועלי לוד.
נשות נעמ״ת, מארגנות האירוע,
הציעו לנילי :״תני ל מזכיר
לדבר ראשון.״ כשד,ת־פלאה
האורחת הסבירו לה :
״הוא גבר ולכן הוא יותר עסוק
ממך. את יכולה לחכות.״
! 8החוג לעיתונאים צעירים
בחולון הזמין את ראש
העיר פינהס אילון. כאשר
נשאל על מעשי הקונדס ש עשה
בילדותו, השיב :״יש ,
לי כל כך הרבה מה לומר,
אך לא אספר. אני מפחד לקלקל
את העיתונאים הצעירים.״
! 8בעיתון איגוד־הנכים
א.נ.י ,.שעורכו הוא אברי גו נן,
יש כתבה של נכה בת־קיבוץ
בשם פימה שמעוני.
בתשובה לשאלה שנשאלה בדבר
גידול צאצאים, כתבה :
״החוסריס הנכפים עלי אינם
מתמלאים, אבל נפתחות לפני
אפשרויות אחרות, המקילות
על כאב ד,חוטרים. בשבילי,
לשמוע את הרפסודיה לאלט
ומקהלת־גברים של ברד,אמס —
זה להזדיין עם אלוהים.״
8 :בוועדת־הכספים של ה מסת
נערך דיון על עידכון
הזקיפה עבור רכב צמוד ל־מנכ״ליס
ושרים. הטענה היא,
שכאשר לשר או למנכ״ל יש
מכונית, הוא מפיק ממנה גם
הנאה אישית, ולכן מחייבים
אותו במם. התבדח על כך ח״כ
יחזקאל פלומין :״ועדת ה כספים
גילתה הפעם פעילות
מינית אינטנסיבית, מדברים כל
הזמן על זקיפות.״ על כך העיר
מישהו :״זוהי בוודאי הפעילות
המינית היחידה שחברי הוועדה
מסוגלים לה.״
׳ 8באותו הדיון השתתף
גם מנכ״ל קופת־חולים, חיים
דומן. הוא סיפר כי פעם אמר
לשר־האוצר דאז, שימחה
ארליך :״עד עכשיו הערכתי
אותך, מעכשיו אני מתחיל

להעריץ אותך.״ העיר ח״כ
חיים קאופמן :״ארליך נזקק
כנראה לפרוטקציה, כדי לאש פז
מישהו באותו הזמן.״
| 8הכתב של ג׳רוזלס פוסט
לענייני מישטרה, יורם כר,
פירסם בשבוע שעבר ידיעה,
לפיה הכין מפכ״ל המישטרה,
הרצל שפיר, רשימה של
קצינים בכירים המועמדים ל פיטורין.
אחר כך הסתבר כי
רשימה כזו לא היתד, ולא נבראה.
צמרת המישטרד, רותחת
מזעם ויחסי הכתב עם מפקדי
המישטרה הורעו .־
81 הזמר המצרי הפופולרי,
פאמיר עלי אסכנדרי, בן
אחת משתי המישפחות ד,יחי־ ׳
דות המקיימות קשרים עם
שגריר ישראל במצריים, אל יהו
כן־אלישר, ביקש ש יסדרו
לו סיבוב הופעות באמריקה,
בלוויית זמרת ישרא לית
.״בישראל אני פוחד להו פיע,״
אמר ,״בגלל החרם של
הארצות הערביות, אך באמרי קה
אני מוכן להופיע עם יש ראלים.״

:באותה עת הוצג סרט
בשם דחעות ללא חטא, שאת
תסריטו כתב עורך אל־אחבאר,
מ 1סא פאכרי. הסרט מספר
על בחורה שנישאה לרופא,
חרף התנגדות הוריה. אחרי
שגילה כי אינה מצליחה להיכנס
להריון, עזב אותה הגבר
והתחתן עם בת־דודתו, וזו
ילדה לו בן.

ו 8השופט המחוזי אברהם
חלימה, היושב במישפטים
פליליים בעת הפגרה, עסק במשך
שעות בבקשות־מעצר
עד תום ההליכים. בתום היום
הביע את תמיההתו ואמר :
״נראה לי שיש יותר מדי בק שות
למעצרים. היתד, היום
הביתה שלמה של תיקים פשוטים
וכשאני צריך, כשופט,
לחתום על ־צווי־מעצר כאלה,
זה לא נראה לי.״

! 8עורך־הדין צבי ליד־סקי
לקח את בנו עופר בן
השש לבית־המישפט. הוא הפקיד
בידי הבן חבילת הזמנות
לתערוכה של הצייר אנדרי
קילצ׳יגסקי, כדי שיחלק או תן
בין באי בית־המישפט.
אלא שעופר לא הבחין מי הוא
מי, וחילק הזמנות לעבריינים
מועדים. כשגילה זאת אביו,
הפסיקו מייד.

נגישה בביח השימוש

נפגשתי עם ג׳זן אנדרסון, המועמד העצמאי לנשיאות
ארצות־הברית. כן, כן, גם אני.
זה לא היה בסעודה חגיגית, וגם לא בקבלת־פנים
רישמית. למען האמת, זה היה בבית־ד,שימוש.
כדי לרחוץ את ידי,
יצאתילרגע ממליאת־הכנסת
וראיתי שיש מצור דו־לאומי של אנשי־ביטחון על הדלת.
תמהתי במה העניין. נכנסתי וראיתי לפני, בגודל טבעי,
את הפנים המוכרות של
הפוליטיקאי המרשים. הוא
עמד לפני הברזים והתייעץ
עם אחד מעוזריו.
לא שמעתי הרבה, כי לא
יפה להאזין לשיחות הזו לת.
אבל שמעתי שאלה
של המועמד :״האם זה

יהיה זת 0׳\£
כלומר — האם האירוע
טוב לאמצעי־התיקשורת?
למחרת ראיתי בטלווי זיה
את המועמד העצמאי
חובש כיפה, וניגש בחר־דת־קודש
אל הכותל ה מערבי.
שם היפנה את ה אנדרסון
פרופיל
הפוטוגני שלו, אל
המצלמות, ועמד שקוע ב־תפשוה
עמוקה( .אחרי ככלות הכל, היה זה אנדרסון ש הציע
בשעתו לשנות את החוקה האמריקאית ולכלול בה
ארצות־הברית כעל מדינה נוצרית.
סעיף המכריז על
אבל מי זוכר י)
אני מודה שחשתי תחושה עזה של עלבון. סלידה
קלה תוקפת אותי בימים אלה גם כשאני שומע הצהרות
חסודות של רונאלד רגן על ישראל הנהדרת, ו1סל
ג׳ימי קארטר על ביטחון ישראל. אנדרם ון מבחיל קצת
יותר, מפני שדיבר גם בזכות ההתנחלויות של גוש־אמונים
ובזכות הסיפוח של ירושלים המיזרחית — שני
דברים שקארטר ורגן נזהרים מהם.
אני נעלב. מה אנחנו, נייטיבס באיי־פיג׳י לפני דור,
שכל פוליטיקאי יכול לנהות אצלנו ולהשתמש בנו
כבאביזרים לפלאקאט־בחירות י האם תפקידם של שרי
ישראל הוא לשמש ניצבים בסרטי־תעמולה אמריקאיים?
האם מנחם בגין הוא סטאטיסט חייכני פתשדיר־שרות של
פראנץ־יוזף שטראוס? האם הכל — הקיבוצים, הכותל
המערבי, מצדה* ,ברעו החמודים והעוקצנים, צה״ל —
הם תפאורה לקרניבלים של בחירות בארצות זרות?
הבה נגיד לכל הפוליטיקאים האלה — אנדרסון, רגן,
קארטר, שטראוס, ג׳יין פונדה: אנא, הניחו לנו. המדינה
הזאת סגורה עד אחרי הבחירות ־׳שלכם. נשמח לראות
אתכם אחרי הבחירות, אם תצליחו ואם תיכשלו. ואם
אז תרצו להגיד לנו דברים יפים, ולהבטיח לנו הרים
וגבעות, ולספר לנו כמה אתם מעריצים אותנו — תבוא
עליכם הברכה.
אז. אבל במטותא מכולכם — לא עכשיו.

ליילה !השולמית
מה שלא עושה השכל עושה הזמן. כך אומר פיתגם
עתיק.
לגבי פוליטיקאים, ניתן לשנות פסוק זה. מה שלא
עושה השכל, עושה הפירסומת.
ליילה חאלד היא אמנית הפירסומת. אחרי קאריירה
קצרה כחוטפת־מטוסים, שבה לא הצליחה במייוחד, הפכה
לזמן־מה אטרקציה עולמית של כלי־התיקשורת. גם
טרוריסטית, גם יפה, גם יודעת לדבר ולשחק. מושלמת.
לאחר מכן נעלמו עיקבותיה במשך כמד, שנים. פעם
שאלתי מישהו, המקורב לאש״ף, מה קרה לה. הוא
השיב, כי חבריה של ליילד, כועסים עליה. היא נחשבת
בעיניהם כרודפת־פירסוטת, המבליטה את עצמה בשעה
שאחרים מחרפים את נפשם.
בשבועיים האחרונים חזרה ליילד, אל מקומה הראוי —
באור הזרקורים. אש״ף שיגר אותה לוועידודהנשים
בקופנהאגן.
מסופקני אם היד, זה דווקא צעד נבון מצד אש״ף.
ליילה אינה מייצגת יאת הקו המרכזי של האירגון. היא
חברה באירגונו של ג׳ורג׳
חבש, החזית העממית, השוללת
את כל מהלכיו ה מתונים
של יאסר עראפאת
בשנים האחרונות. מוטב
היה לאש״ף לשילוח לקופג־האגן
אישיות פחות ססגו נית
ומושכת תשומת־לב,
אך יותר אחראית וייצוגית.
במאבק הפלסטינים על ה מכובדות
הבינלאומית ו ההכרה
המדיינית יכולה
ליילד, להועיל כמו קברן
בחתונה. אך זה העניין
שלהם.
ליילד, היתר, במיטבה.
היא גנבה את ההצגה. אפר אדוני השתגעו
צעי־התיקשורת
אחריה, הנציחו כל אחד מתעלוליה *-וכל תעלול הזיק
לפלסטינים יותר מקודמו.
׳החוטפת העליזה יכלה ליהנות מהצלחתה. היא היתד,

30 1

בטוחה שאין לה מתחרה בכנס. אך היא טעתה. שולמית
אלוני הייתה שם. וכאשר יש לגנוב הצגות, שולמית יכולה
לשחק בנבחרת הבינלאומית.
היה זה אך טיבעי ששולמית אלוני תתמקם במקום
הראוי, בכותרת הראשית. היא הציעה פומבית לליילה
החוטפת לשוחח עימד ,״כאשד, אל אשר זה דווח, זה
צולם, זה שודר.
אני-משער שליילה נהנתה .״רק באמצעות הרובים!״
השיבה בתרועה.
עד כאן הכל בסדר. אני הרי בעד הידברות עם כל
אדיב המוכן להידבר. לא הייתי בוחר בליילה דווקא, מפני
שהיא שייכת לאגף הקיצוני ביותר הרוצה בחיסול מדינת
ישראל. אך תעלול־פירסומת אינו מזיק.
אלא מה —
לפני חצי שנה פירסמה שולמית אלוני מיכתב־גינוי
חריף נגדי ונגד חברי. אנחנו, כך הסבירה השולמית,
דיברנו בוועידת ניו־אוטלוק בוושינגטון על הצורך
להידבר עם אישים מתונים בא-ש״ף. לדבריה לא עמדנו

אוד• אבנר•

ומן
על כך שאיש״ף יבטל תחילה את האמנה הפלסטינית
האומללה( .אמרתי כי עצם נכונותם של ראשי אש״ף
לנהל משא־ומתן גלוי עם ישראלים תהווה הכרד,־למעשה,
וכי ההכרה הסופית יכולה גם לבוא במהלך המשא-׳והמתן
או בסופו ).שולמית אלוני לא זה בילבד ששללה גיישה
זו מכל וכל, אלא אף ראתה חובה לעצמה לגנות אותה
בהודעה פומבית.
נראה כי מאז שינתה שולמית אלוני את דעתה. מותר
לדבר עם אנשי אש״ף. ולא רק עם אנשים מתונים, כמו
סעיד חמאמי זעיצאם סארטאווי, שהצהירו פומבית על
רצונם בשלום המבוסס על הכרה הדדית (חמאמי נהרג
בשל כך בידי ידידיה של ליילד, חאלד) .מותר להידבר
גם עם גדולת הסרבניות שבחזית־הסירוב.
תמיד נעים לראות פוליטיקאים — בני שני המינים
— שיש להם האומץ לשנות את דעתם מן הקצה אל
הקצה, ותוך זמן כה קצר.
כל הכבוד, שולמית.

טוקיו בטוחה לגמרי

נורמות נוקשות — כימעט כמו הדבורים והנמלים —
כדי לחיות בצוותא, מבלי שהחיים ייהפכו בלתי־נסבלים.
אך הנה, במילחמת־העולם, כאשר יצאו היפאנים מן
האיים הקטנים שלהם, והשאירו אחריהם את אבא-אמא,
המ״שפחה והחברה — הסתבר לפתע כי הם יכולים
להיות אכזריים מאין כמוהם, וסיפורי־ד,זוועה על מעשיהם
מילאו את העולם.
גם אתרי פרשת אורון, לא הייתי בוחר בדוגמה היפאנית.

עוד תשמע
בליל השבת האחרונה לא סגרתי א׳ת מקלט-הטלוויזיה
בגמר השידורים. חודש הרמדאן הוא בעיצומו, והטלווי זיה
המצרית משדרת עד מאוחר בלילה. האקלים החם
משפר את הקליטה בארץ.
לא התאכזבתי. ראיתי סרט מצרי שלם. הוא סיפר על
מאמצי ה״מוחאבאראת״ (ישרות הביון) המצרי לתפוס
שלושה מצרים שריגלו לטובת ישראל.
בתום הסרט נאמר, כי זהו סיפור אמייתי. המרגלים
:נתפסו בראשית . 1973 במעורפל נזכרתי בפרשה. מהנדס
מצרי הוצא להורג, ונדמה לי שגם הבחורה — יפהפיה
זוהרת בסרט — סבלה מגודל דומה.
אנשי־הביון בסרט היו נחמדים מאד, מסורים ורצי ניים.
הם גם היו ג׳נטלמנים מושלמים. הם לבשו חלי-
.פות של שלושה חלקים. היו להם מכשירים יעילים
לאיתור ולציתות. אך בעיקר התפעלתי משריות־ד,טלפונים.
בסרט, כל הטלפונים של קאהיר פעלו ביעילות מופלאה.
הלוואי ׳והיתר, לנו בארץ רשת־טלפונים שכזאת.
נראה כי הסרט תוכנן לפני יוזמת הנשיא סאדאת.
הקרנתו מראה כי עדיין אין במחסן סירטי־שלום.
בשביל הצופה המצרי, זהו בוודאי סרט נוסטאילגי.
הופיעו בו אנשי־ביון מצריים ותוניסיים, ששיתפו ביניהם
פעולה למופת, וגם נערך בו נשף של הליגה הערבית
בפאריס, שבו היו המצרים אורחים רצויים. איפה הימים
ההם?
יומייט-שלושה לפני כן הייתה לי הפתעה הרבה יותר
גדולה. השידורים הישראליים הסתיימו, ובלי כל מעבר
הופיע על המירקע שידור הטלוויזיה המצרית. עברו כמה
שניות עד שהייתי בטוח בכך. כי על המירקע -שריה זמרת
את שירה של נעמי שמר :
עוד תראה, עוד תראה,
כמה טוב יהיה...
אבל זה לא היה השיר
של שמר. הזמרת המצרית, לבנה בחליפת־מיכנסיים
זוהרת, שרה שיר־אהבה
ערבי, לפי המנגינה של
נעמי שמר.
הידר, היא ילי: האם ה שלום
כבר התקדם עד כדי
כך, שהמצרים מפקיעים ל עצמם
שירים ישראליים
אותנטיים? ואם כן, האם
זכאית שמר לתמלוגים על
פי הסכמי השלום והנורמ־שמר
ליזציה,
שהיא מתנגדת
להם?
או שמא .--לא, לא, איני מעלה על דעת־שנעמי
ישמר תזדקק למנגינה ערבית. לא נעמי שמר !
לא יאשר, לאומית כמוה! זה פשוט לא יתכן!

וידמו ל בלי סיר בול

ובעניין הנורמליזציה.
השגריר היפאני היה מרוצה, וגם אמר זאת באנגלית
האקדמיה ללשון העברית פנתה אל כמה אנשים, וגם
שצילצלה כיפאנית. אולם־ההרצאות בקיומת־המחתף של
אלי, בבקשה לתווית את הדעת על התירגיום העיברי
הכנסת היה מלא עד אפס מקום. מסתבר כי כל חברי־הרצוי
למילה זו.
הכנסת היו מעוניינים לראות את הסרט היפאני טוקיו,
ביקורו ההיסטורי של אנוור אל־סאדאית הניב פירות
העיר הבטוחה בעולם, אשר הוד מעלתו, השגריר נאגאו
רבים, כימעט כולם חיוביים. אך היה גם פרי •שלילי אחד :
יושידה, העמידו לרשות הכנסת.
השימוש בממזר לשוני ״נירמול״.
השגריר לא יכול היה, כמובן, לדעת כי הקהל המרותק,
קשה לי להסביר מדוע, אך מילה זו צורמת את אוזני.
שמילא את האולם עד אפס מקום, היה מורכב ברובו זד, יעניין של חוש, ועל כך קשה להתווכח. אני שונא
מסדרני הכנסת, מאנשי המישמר ׳ועובדיות־הנקיון, שכמה מילה זו. העובדה שמנחם בגין אימץ יאותה לעצמו לא
מהם ילא ידעו מילה אנגלית. הם הובאו לפי הוראת
הרגיעה אותי. היא ירק שי׳כנעה אותי — בצדק או שלא
יושב־ראש הכנסת, יצחק ברמן מרחיק־הראות, כדי למנוע
בצדק — כי אין למר בגין אוזן לצליל העברי.
בושות.
איני קנאי לטוהר השפה. איני מתנגד לקליטת מילים
הסרט המעניין — סרט-תעמולה מובהק בעל איכות
לועזיות, אם הן נעימות לאוזן העברית. למשל: לטלפן.
גבוהה — בא להוכיח כי טוקיו אינה רק העיר הגדולה
גט מכשיר הטלפון נראה לי, ואיני נזקק לשח־רחוק. אך
בעולם, אלא גם הבטוחה ביותר. אין בה כימעט פשע
אינני יכול לסבול את הטלוויזיה, וזה מכבר אני מחפש
אלים. יום אחרי גילוי גופתו של הילד אורון ירדן היה
לה בייאוש תחליף עברי. .
בכך מזון למחשבה.
המילה ״נורמליזציה״ גזורה מן המילה הלאטיניית ״נור החברה
היפאנית היא הומוגניות לגמרי, כולה בת גזע
מה״׳ שפירושה המקורי הוא ריבוע של נגר. מכאן
אחד, דוברת שפה אחת. כל היפאנים ׳שותפים למסורת
״נורמלי״ — תואם את הנורמה ,׳ו״נורמליזציה״ — פעולה
נוקשה אחת.
שנועדה, להתאים דברים לנורמה.״צריכים לשנות את תוק-השבות ולהביא ׳לארץ שלושה
המצרים משתמשים במילה ״תטביע״ ,שפירושה הפיכה
מיליון יפאנים,״ התלוצץ אחד הח׳׳כים בצאתו מן האולם. לטיביעי. בעברית אין שימוש זה אפשרי. הן איננו רוצים
״אם יהיו כאן יפאנים במקום יהודים, תיעלם בעיית
להטביע את ספינת־ה־שלום !
הפשע והאלימות,״ חזר אחריו שני.
האקדמיה הציעה לעיון כמה מילים אפשריות: למשל
השאלה היא אם באמת היינו רוצים לחיות בחברה
״תיקניון״ ,הפיכת הדברים לתקינים. כל ההצעות לא
כזאת. האם אין אנו מעדיפים את חברתנו הפלורליסטית,
נראו לי.
האינדיווידואליסטית, התחרותית — אף במחיר הפשע
אני ממשיך לדבוק בהצעתו של קובה שרת, אשר ירש
והאלימות המתלווים אליה?
תחביב זה מאביו. הוא: מציע ״השגרה״ ,הפיכה לשיגרתי.
ליפאנים לא הייתה ברירה. הם חיים מזה אלפי שנים
ומכאן: ליהשגיר, השגרנו, נשגיר.
על כמה איים, בצפיפות רבה, והיה עליהם ליצור לעצמם
למשל: ארוכה הדרך להשגרה.

1!8מ1ג !41־ ־מי *1־! ס*
האם הפכה הציתות תוועה דדסיטרית?

תנוירבוהו 1ח ל
ללן כנה שלי הביאה לי דרישת־שלום.
י היא נכנסה למספרה בנידיורק. כאשר
נודע לספר כי היא מישראל, שאל אם היא
מכירה אותי. כשנענה בחיוב, ביקש ממנה
למסור לי ד״ש חמה.
היא לא זכרה את השם. אך ידעתי היטב
מי זה. כאשר נפצעתי, בימים האחרונים
של מילחמת־העצמאות, נשארתי מוטל ל אור
היום בשטח חשוף, שנשלט על־ידי
מקלעים מצריים. ארבעה טירונים מעולי-
מארוקו הוציאו אותי משם. זאת היקה
משימת־התאבדות.

איש מן הארבע לא נשאר בארץ.

הקיצוניים ביותר של ארץ־ישראל־השלמה
שלעולם לא יוותרו אף על שעל אחד של
אדמה משוחררת, הם יורדים החיים בעושר
ובאושר במייאמי־ביץ׳.

העובדה הפשוטה, הנוראה
והמחרידה היא שכעת חי כימעט
בל ישראלי־יהודי שלישי כחוץ־
לארץ — דכי תופעה זו הולכת
וגדלה ככדור-שלג.

הדימוי של כדור־השלג אינו לתיפארת
המליצה. כדור־שלג גדל במהירות מפני
ששלג חדש נדבק אל הכדור המתגלגל.

יורדים חדשים נדבקים אד יור

המלכים של אירופה. מכיוון שאלה היו
קשורות כולן זו בזו בקשרים של נישואין,
היו סיכויי ההורשה של המחלה בהן חזקים
במיוחד.
המופיליה היא מחלה של הדם. בדם
קורבנותיה חסר הגורם המביא לקרישה.
די היה בפצע קל בעת הגילוח, כדי שדמו
של החולה ינזל במשך שעות וימים. עד
ששוכללו טכניקות של בידוד הגורם ה מקדיש
ושימורו, היתד, זאת מחלה קטלנית.
מעטים מאוד מקורבנותיה הגיעו לגיל-
העמידה.

אין עוד ספק: החכרה השי-

^ ל אחד מאיתנו יכול לערוך לעצמו
~ רשימה פרטית של מכרים, שכ נים,
חברים־לעבודה, חברים־לכיתה, חב-
רים־לנשק וידידים אשר היגרו בשלושים
השנים האחרונות מן הארץ.
כל אחד יכול להכין גם רשימה שניה,
של מכרים וידידים היושבים כיום על ה־מיזוודות,
פחות או יותר.
ויש גם רשימה שלישית — אולי הגרועה
ביותר. רשימה של הרבים־הרבים המהר הרים
עתה בקול רם על ירידה.

אין מיספרים מדוייקים. אין, מפני שאין
הגדרה אמיתית של המושג ״יורד״ .הירידה
היא מצב נפשי, לא רק גיאוגרפי. אם אדם
עזב את ישראל לפני חודש בילבד, אך
מתכוון לבנות את חייו בפלורידה — הריהו
יורד, גם אם השאיר אחריו דירה שהשכיר
בירושלים. שליח של הסוכנות או ה ממשלה,
המנצל את תקופודשליחותו כדי
לבנות לעצמו פרנסה בטורונטו, הוא יורד.
אנשים מעטים מגדירים את עצמם רשמית
כיורדים. רבים מן הישראלים טוענים כי
שהותם בנכר היא זמנית, וכי באחד הימים
יחזרו ארצה. כימעט כולם קשורים לארץ
באופן ריגשי — ואכן, כמה מן החסידים

רק היהודים ברחו — או גור
•טו — פעמים רכות מארץ לארץ.
הרדיפות היקנו להם ניידות נדירה.
דתם, הרגליהם, פזורתם, איפ
טרו להם להינתק כיתר קלותולהתמקם כאותה קלות בארץ
אחרת.

הציונות באה לשים קץ לקיום
נייד זה. היא באה ליצור אומה
בריאה, בעלת שורשים כקרקע.

לא תחנת־רכבת, שבאים אליה ויוצאים
ממנה בלי־הרף, אלא מדינה. בית לאומי.

כית־לאומי, לא תחנת־מעכר
לאומית, לא כית־מלון לאומי.

ך* אם נכשלה הציונות ץ

מי היגר. מי עומד להגר. האם כדאי
להגר. איך מהגרים. לאן כדאי להגר. אל
מי שם כדאי להגר.
יש גם בדיחות על הגירה. למשל: תחת
להשקיע הון־עתק ברכישת נשק, כדאי ל־סעודים
להציע 100 אלף דולר לכל ישראלי
שיוכיח כי ישב במשך שנה רצופה אחת
בחו״ל. זה יהיה זול יותר.

הוסיפו לבך את הישראלים כגרמניה,
בקנדה, בהולנד וכתריסר
מדינות אחרות — והמיספר האימתני
של מיליון שוב אינו
דימיוני.

אדם נורמלי דומה לעץ. הוא שתול
במקומו. יש לו שורשים בלתי־נראים אך
אמיתיים. הוא רוצה לחיות במקום שבו
נולד וגדל, באקלים שהוא מורגל לו, ב חברה
הדוברת את שפתו, שמושגיה הם
מושגיו. אין הוא מהגר אלא כשהוא נתון
בלחץ נדיר. כך ברחו ההוגנוטים מצרפת
והפוריטאנים מאנגליה.

יהודי שברח מאשכנז מצא יהודים טובים
בפולין, שעזרו לו להיקלט שם. יהודי שברח
כעבור כמה דורות מפולין מצא קהילה
יהודית משגשגת בברוקלין, שקלטה אותו.
ליהודים היתה מולדת ניידת — נרות־שבת
אשר יכלו לדלוק בכל מקום, ברית-
מילה וסדר וצום יום־ד,כיפורים אשר ניתן
היה לערכם בכל אתר. כל מקום שבו הודלק
נר-חנוכה ונערך הסדר היה מולדת ליהודי.

פעם היה נושא זה בבחינת
טאבו. נם מי שחשב על כד בסתר
ליבו, לא העז לדבר על כד כקול
רם. ואם דיברו — דיברו על
״ביקור״ ,על ״שליחות״ ,על ״לימודים
שנמשכים״ .כיום זהד ביט-
עט חלק בלתי־נפרד של כל שיחה
מהוגנת כליל־שכת בסאלון.

ן* תרופה הפשוטה ביותר נגד חרדת י
י הירידה היא ההתעלמות ממנה. עוצ מים
את העיניים, טומנים את הראש בחול
של סיסמות, והופ — אין ירידה.
כאשר הזכרתי השבוע במליאת־הכנסת
כי קרוב למיליון ישראלים שוהים עתה
בחו״ל, פרצה מהומה. איך אפשר להגיד
דבר כזה י איזו עלילה נפשעת של עוכר-
ישראל! מאיזו אצבע מצצתי מיספר כזה,
כאשר המומחים הרשמיים מדברים על
350 אלף בילבדי
מצצתי את המיספר מן האצבע המצביעה
על 600 אלף ישראלים בשתי ערים בילבד
— ניו־יורק ולוס-אנג׳לם. לפחות 100 אלף
יהודים צפון־אפריקאיים, שעברו בישראל,
חיים עתה בצרפת ומחוללים שם מהפכות
בקהילה היהודית.

תושביהן כורהים מהן בהמוניהם,
עד כדי התרוקנותן משליש האוב-
לוסיה.

י 1התשובה עלולה להיות קודרת. ד,עליה
נפסקה מזמן, ושוב אינה אלא בסדר־גודל
הרגיל של זרימה לארץ־הגירה, כמו קנדה
ואוסטרליה. הנשירה היא תעודת־עניות
נוראה. ואילו הירידה הגיעה לממדים של
שואה.

אם בן, האם יש לקבוע שהציו נות
אכן נכשלה ץ

נדמה לי שהתשובה מורכבת יותר, ואולי
אף חמורה יותר.

לא זו כלבד שהציונות שוב אינה
מסוגלת כיום להקדיש את הדם
הלאומי — מבחינה מסויימת
היא אך עוזרת כעצמה לנזילת הדם
מעורקי המדינה.

היהודיהנולד (ציור של גוסטאג דורה)1852 ,

דים קודמים. אחרי •טכמה ישראלים
מקימים מו-טכה ייטראדית
כהונולודו או כסינסינאטי, הם
מושבים אחריהם קרובים, ידידים,
שותפים ומכרים.
עבירה גוררת עבירה, ירידה גוררת
ירידה.

^ מ-טורר תומם סטירם (״תי-אס״)
י 1אליוט כתב פעם כי ״כך יבוא סוף-
העולם — לא בזבנג, אלא בקול יבבה.״
חוזי־השחורות בישראל נחלקים בדיעו־תיהם.
נביאי הסוף־של־זבנג היו תמיד אופנתיים
יותר. בימים האחרונים אף התחזק
קולם. לעיראק תהיה פצצה גרעינית, ואולי
גם ללוב, תודות לאדיבותה של פאקיסתאן.
באחד הימים — זבנג תיפגשנה כל ה פצצות
האלה בשמיים, גרעין לגרעין יריע,
ונפשנו תמות עם פלישתים.

אסכולה אחרת מנבאת סוך־של
יבכה. לא יקרה שום דבר דרמא
תי. המדינה פשוט תתרוקן כהדרגה.

בני־אדם הלוקים במחלה תורשתית
הקרוייה המופיליה. היא מכונה גם ״מחלת
המלכים״׳ ,מפני שעשתה שמות בשושלות-

ראלית היהודית סובלת ממחלה נוראה
זו. הדם נוזל מעורקיה, כזרם
גובר והולך. אם יימשך תהליך זה,
היא תמות מאובדן הדם.

^ המופיליה היא מחלה מלידה. האם
י 1גם ההמופיליה הלאומית, שאנו סובלים
ממנה, היא מחלד,־מלידה? האם כבר היתה
טמונה בדמנו עם הקמת המדינה 1

יתכן מאוד -טהת-טוכה על בך
היא חיובית. אני סכור בי המחלה
•טלנו היא המופיליה רוחנית.

אנשים יורדים מהארץ מפני שלא נוח
להם כאן. מפני שאין להם דירה לגור
ולגדל בה מישפחה. מפני שרמת־המחייה
אינה מספקת אותם. מפני שאינם רואים
סיכוי סביר לשיפור מצבם. מפני שאיכות-
החיים בארץ דוחה אותם. מפני שאינם מוכנים
לסבול מישטר לאומני וקלריקלי.
מפני שאינם רואים סיכוי לשיפור המערכת
המדינית־חברתית. מפני שאינם רוצים לש לוח
בנים לצבא.
סיבות אלה ואחרות מוזכרות תדיר. אך
אין בהן תשובה אמיתית.

כארצות רכות כעולם יש תנאים
גרועים יותר לאין שיעור, אך אין

^ פ רוצים אנחנו לרפא את המחלה,
׳ י אנחנו צריכים קודם כל לאבחן אותה.

אמרתי לא פעם כי, הציונות
היתה, לדעתי התנועה המהפכנית
הקיצונית כיותר ׳׳טל המאה ה־.20
המהפכה הבולשביקית הגדולה שינתה
סידרי חברה ושילטון. מהפכות לאומיות
מהודו עד זימבאבווה גירשו שליטים זרים
מבלי לשנות את המציאות המקומית. אך
הציונות שינתה את הכל. היא העבירה
המוני-אדם מארץ לארץ, מאקלים לאק לים
; היא ההייתה שפה מתה ! היא שינתה
מיסודן אורחות־חיים; היא הפכה את ה פירמידה
החברתית.
מה קראה למהפכה הזאת י

קרה לה משהו נורא. היא בגדה
כעצמה.
זה קרה בימי־הראשית של המדינה.

אז היו צריכים להיקבע היחסים
כין המדינה החדשה וכין הפזורה
היהודית.
בנימין זאב הרצל עצמו דגל בניתוק גמור.
בחזונו ראה שחלק מהיהודים יהגרו אל
המדינה היהודית, ואילו היהודים יתבוללו
בארצות־מגוריהם, ויהיו סוף־סוף משוחר רים
מן-החשד של נאמנות כפולה. מאחר
(המשך בעמוד )48

1נ א 1נ א 1ד י

אבוד׳

ר? חז שז 1

מחצית הישואויסהדו נש י ס נו־מיס ח רוו־ו חדו ר
דאוצות־הנוית נן׳ להשיג אשות־נניסה לאוצות^הבוית
אינם משתמשים בחצי השני ־ והמושבים נשארו ויקים

שדרן שילון
ליורדיס^יש מח־קנייוז

זיו פ ח חחצ•
?״111111

ך* תכי ניו־יורק פוסט וניוזוויק פשטו
*— על מקומות־הריכוז של הישראלים ב־ניו־יורק
ובלוס־אנג׳לס. ללא שיתוף־פעולה
מוקדם׳ ביניהן, החליטו המערכות של שני
העתונים האלה לערוך כתבות־ענק על
התופעה של הישראלי בארצות־הברית (ראה
הנידו
מכוני־מחקר וסיקרי־דעודקהל הופעלועל־ידי שני העתונים הגדולים. מסקנה
אחת, שהיתר• משותפת לשני הגופים ה חוקרים,
צריכה לזעזע דווקא את הישרא לים
שנותרו בארץ :

בארצות־־הברית יש היום יותר
מ־ <>00 אלף ישראלים — פמיפפד
היהודים כישראל כיום הכרזת
המדינה כמאי .1948

עורכת ינאי־ קינן
אסשר גס שם

מחלקת־האשרות של השגרירות האמרי קאית
בתל-אביב הפכה בחודשים האח רונים
חשדנית יותר ויותר. הדיווחים, ש הגיעו
משילטונות״ההגידה באמריקה, סיפרו
על מיספר גדל והולך של ישראלים ה מנצלים
את אשרות״התייר שלהם כדי ל הישאר
בארץ האפשרויות־הבלתי״מוגבלות.
הם שגרמו לכך שהשגרירות תקפיד עוד
יותר על נוהליה בהוצאת אשרות לארצות־הברית,
מאשר קודם לכן.
כיום אין כימעט אשרות לתקופה ה עולה
על שלושה או שישה חודשים. האש רות
לחמש או עשר שנים הן נדירות ביותר,
וניתנות רק לאנשים המוכרים אישית ל-
עובדי־השגרירות, ורק כשאלה מוכנים לע רוב
לכך שהם לא יישארו בארצות־הברית.
מי שרצה לנסוע לארצות־הברית לשם
־טיול התבקש להוכיח כי הוא משאור רכוש
רב בארץ. בדרך כלל ביקשו ממנו דיווחים
בנקאים על תוכניות־חיסכון שלו, ואישורים
מתאימים על בית או מיגרש שיש לו בארץ.
כיום אין גם בכך די לעובדי השגרירות.
רווקים כימעט אינם מקבלים אשרה, ואדם
הרוצה לנסוע לארצות־הברית מבלי להי תקל
בקשיים מרובים צריך להוכיח, כפי
שאומר אהד מהעובדים הבכירים של השגרירות
בתל־אביב ,״שהוא משאיר כערבון
בישראל אשה ושלושה ילדים.״

זה, והמבין שמדינת־ישראל נמצאת בתה ליך
מואץ של התרוקנות מתושביה, הוא
דווקא יושב־ראש הכנסת, יצחק ברמן. הוא
פיתח תיאוריה מעניינת כיצד להילחם ב נגע׳,ד,מאיים
על קיומה של המדינה. לדעת
ברמן אסור בשום פנים ואופן להמשיך
ולערוך בפעולות־הנפל של תמיכה כספית

להפסיק ולהוציא כספים על נסיונות-
השימוע של הנושרים בווינה וברומא. ל דעתו,
אסור להוציא אפילו משכורת אחת
של שליח־סוכנות על נסיונות לשימוע
יהודים מיוצאי ברית־המועצות לבוא ל ארץ,
תחת להמשיך לאמריקה .״זה בין כה
וכה לא עוזר, ואת אותו הכסף יש להשקיע

אף פרוטה
לעלייה!

עודך צפריר
המודעות זורמות

ודם למרות כל הקשיים והעיכובים,
י * מצליח הישראלי־המסתדר להערים על
שילטונות ההגירה האמריקאיים, לקבל אש רת
תייר ולהישאר בארצות־הברית.
חברת־נסיעות נשר, בבעלותו של היש ראלי
דויד ויינגרטן בארצות־הברית, יחד
עם חברת נזננוף הישראלית, חוכרים מחב־רת־התעופה
אוורגרין כארבעה מטוסים ל שבוע,
ועורכים טיסוודשכר בקו ניו־יורק־תל-אביב-נידיורק.
כ־ 75 אחוז מהנוסעים
הם אמריקאים, הבאים לטיול בארץ, ו־25
אחוז הם ישראלים, הנוסעים בכיוון ההפוך.

מנכ״ל החכרה גילה תופעה
מעניינת. דדכרי עוזריו שד ויינגר־טן,
מחצית הישראלים הרוכשים
כרטיסים הלוך־וחזור — תנאי הכרחי
לקבלת אשרת־כניסה.לארצות•
הכרית — אינם חוזרים, ומפסידים
את מחצית דמי־הכרטים.

קוראת־קלפים תמיר
לקרוא גורלות בנכר

חברת נשר כבר למדה מהנסיון, היא
יודעת שמקומות אלה יישארו פנויים, ולכן
היא מוכרת כרטיסים אלה בשנית, מתוך
ביטחון שמחצית האנשים לא יגיעו.
מנהיגים ואישים פוליטיים בישראל
עדיין לא שמעו על המיספר המפחיד של
600 אלף יורדים. ומי ששמעו עליו
עדיין לא עיכלו אותו. בינתיים, האיש ה יחידי
בצמרת המימסד שהוא ער לנושא

הירחון ״מידע״
אין אשרה לרווקים
ביורדים החוזרים לארץ, מהסוג ששר־הבינוי־והקליטה
דויד לוי החליט עליהן.
ברמן טוען שיש להפסיק להוציא כספים
על נסיונות השיכנוע להחזרת היורדים,
ולהשקיע את הכסף בבעיות השיכון בישר אל,
שהן, לדעתו, אחד הגורמים המביאים
לירידה.
אך ברמן מרחיק־לכת. לדבריו יש גם

באותם גורמים המביאים לירידת ישראלים.״
ברמן מוכן לפגוע גם באחת הפרות ה קדושות
של המדינה מזה יותר מ־ 100 שנה.
לדעתו אין להשקיע אפילו אגורה שחוקה
אחת בפעולת העליה. מי שרוצה שיעלה,
ויהיה כמו אהד הישראלים, ללא כל הטבות.
את כל הכסף הזה יש להשקיע בבעיות
המטרידות את המדינה, ובראשן בעיית ה־

נניקסם השווא: חיים קלים, כביכול, אפשרויות ברת־־מ וגברות ועתיד טוב יותר
שיכון, כדי להביא לכך שישראלים לא
יירדו מהארץ, ושהעולים־בכוח ייהנו לחיות

״נפולת
של נמו שות״!
>> ם צודק כ ר מן בגישה שלו לנשירה
י ולעליה ואם הוא שוגה — הוא מבין
לפחות את עוצמתה של הירידה מישראל
ואת פירושה האמיתי: קיצה של מדינת־ישראל.
האחרים, שתפקידם לעסוק בכך,
אישי הממשלה או סוכנות, ממשיכים ל התייחס
לבעיית הירידה כפי שהתייחסו
אליה לפני חמש או עשר שנים, כאשר היו
היורדים ״נפולת של נמושות,״ על פי
הגדרת מי שהיה אז ראש־הממשלה, יצחק
רבין, ולא מיטב הנוער, כפי שזה היום.
רון צפריר, בנו של הצייר היפואי שלמה
צפריר, הוא כיום סטודנט ישראלי בפנסיל בניה.
הצעיר שוהה עתה בביקור־מולדת,
והוא מודה שאינו •מתכוון לחזור לארץ
אחרי שיסיים את לימודיו .״לפחות אני לא
מוכן להתחייב על זה.״ יחד עם רון לומ דים
באותה האוניברסיטה עוד 200 סטודנ טים
ישראליים. החדשות מהארץ מעסיקות
את הישראלים הלומדים בפנסילבניה ועומדות
במרכזן של רבות מהשיחות שלהם.
אולי זו הסיבה לכך שרון החליט להוציא
עיתון קטן, שייקרא על־ידי 200 הסטודנ טים
הלומדים איתו. הוא קרא עיתונים
ישראליים, השתמש בחומר שהוא קיבל
מהארץ, ושיכפל 2000 עותקים, מתוך תיקווה
שגם יהודים, היודעים עיברית, יקראו
את העיתון שלו. שם העיתון: נזידע
(וכתיב האנגלי :
ההצלחה היתה מעל לכל המשוער. הכל
התנפלו על העיתון של רון. ההפקה הבאה
שלו היתה עשרת אלפים עותקים וגם הם
נחטפו. לרון היתה הפתעה גדולה עוד
יותר כאשר חברות וסוחרים ישראליים,
שיש להם עסקים בניו־יורק, פנו אליו וביקשו
ממנו לפרסם מודעות שלהם. העיתון
המשוכפל הקטן של רון הוא כיום עסק
של ממש, המפרנס את בעליו בכבוד רב.
מה שגילה רון צפריר לגמרי במיקרה,
גילו אנשי־מיקצוע, עיתונאים ואנשי-עס-
קים, היושבים בארצות־הברית שלא במיק־רה.
הם הפכו את העיתון, הרדיו והטלוויזיה
בעברית לעסק נושא רווחים עצומים.
בניו-יורק יש שעה בעברית בתחנת,טלוויזיה
בשיטת כבל. לתחנה העברית יש
הצלחה רבה בקרב 360 אלף היורדים
הישראלים הנמצאים עתה בניו־יורק, ואצל
יהודים ניו־יורקים השולטים בשפה ה עברית.
התחנה
משדרת בעיקר חדשות מהארץ
ופירסומות. היא מנצלת את כתבות מבט,
השבוע יומן אירועים ומוקד, הנשלחות
אליה על־פי הסכם בין בעלי התחנה

ורשות־השידור. בתמורה משלמים בעלי
התחנה לרשות־השידור הישראלית אלפים
רבים של דולרים. בעלי התחנה הם שני
ישראלים־לשעבר, חיים זיטמן וגידעון
פיאט. זיטמן הוא בעל חנות למכשירי
חשמל בנידיורק, האהודה על התייריב
הישראלים הן משום מחיריה הזולים והן
משום שמתח המכשירים שלה מותאם ל תנאי
ישראל — 220 וולט. פיאט היה
מפיק ומהנדס באי־בי־סי לפני שהחל
לעסוק בשעת השידוד הישראלית בטלוויז יה.
אביו של פיאט הוא אחת הדמויות
הידועות בארץ - ,איש חקלאות וחינוך,
שהיה ממקימי בית־הספר כדורי.
עד לפני שבועיים מכרה התחנה רק
עשר דקות מתוך 14 דקות הפירסומת
שהחוק מתיר. אולם נראה שאחרי פיר־מום
סקר ההאזנה האחרון של איגוד־המפרסמים
בטלוויזיה של ניו־יורק, יצליחו
אנשי התחנה למכור את מלוא 14
דקות השידור שלהם.
התחנה משדרת מ־ 10 עד 11 לפני-
הצהריים. על־פי סקר ההאזנה החדש יש
לתחנה שיעור האזנה הגבוה ביותר בניו־יורק,
בין 10ל־ 10.30 לפני־הצהריים. ב שעה
10.30 היא יורדת למקום החמישי.
מי שמכיר את שפע התחנות והתוכניות
של הטלוויזיות בניו־יורק, יודע שגם
המקום החמישי הוא מקום מכובד הנושא
רווחים טובים.
ההסבר להצלחה זו ניתן על-ידי דן
שילון, שהוא הקריין של התחנה. שילון
ביקש ואף קיבל מרשות־השידור היש ראלית
היתר לעשות חלטורה זו. לדברי
שילון :״כל אחד מרבבות הישראלים
הנמצאים בניו־יורק מתבונן בתוכנית וכן
גם יהודים אמריקאים רבים שיודעים עב רית.
בשעות 10.30—10 של ימי ראשון
משדרות כל יתר התחנות, בעיקר תוכניות
דת, שלא מעניינות את היהודים.״

בעזרת זמרת
ודוגמנית
וד לפני שפורסם הסקר האחרון הח-
? ליט גם אבי אלון, יורד מלוס אנג׳לס,
לפתוח שעת שידור משלו בניו־יורק. התח נה
נפתחה לפני כשבועיים, אולם היא סו בלת
מחבלי־לידה קשים. השעה העברית
של אלון, שאותה מגישים הזמרת עדנה לב
והדוגמנית חוה לוי, משודרת גם בשיטת
הכבל וגם ב.-י] ,11.11.אולם בתנאים
קשים. התוצאה היא, שרק בפרברים של
ניו־יורק מצליחים לקלוט את השידורים.
במנהטן, למשל, הם אינם נקלטים. אלא
שיופיה של חוה לוי, והשערוריות הרכי-
לותיות סביב הזמרת עדנה לב, שהיתה
עד לעת האחרונה חברתו של אחד מאנ שי
הטלוויזיה המפורסמים של ארצות-
הברית, דויד ברנר, ינצחו כנראה את

קשיי הקליטה. אבי אלון ימצא מימון
נוסף ואז תצליח תחנת־השידור שלו להיקלט
בכל ניו־יורק.
זיטמן ופיאט אינם חוששים מתחרות
מצידם של אלון ושל שרגא צור, יורד
מישראל, המשמש כרכז השידורים. הם
יודעים כי בניו־יורק יש עתה מקום לשתי
תחנות־טלוויזיה בעברית.
לאלון יש גם שעת שידור בעברית
בטלוויזיה בלוס־אנג׳לם, הכוללת תוכניות
וחדשות. התחנה נקראת ישראל שלנו,
ועובדים בה עיתונאים ישראלים. בכל
מקום בארצות־הברית שבו נראית ונש מעת
המילה העברית, היא נבלעת ברעבתנות
על־ידי היורדים מישראל.
אבי אלון עתיד להיות אחד מאילי-העי-
תונות הישראלית בארצות־הברית, אם לא
יסתבך בפלילים, כפי שכבר אירע לו
בעבר הלא־רחוק. בנוסף לשתי תחנות ה טלוויזיה
יש לו גם תחנת רדיו בעברית,
המשדרת ליורדים שבלום־אגג׳לם. התוכניות
מוגשות על־ידי ראובן לוי ושוש
עטרי, האחות של הזמרת יונה עטרי ושל
המנצחת -באיווויזיון, גלי עטרי.
ניו־יורק הקדימה את לום־אנג׳לס בתחנת
רדיו בעברית. מדי ערב משדרות בה
נילי ינאי־קינן ועיינה אילון, מי שהיתה
שדרנית ועורכת תוכניות בולי צה״ל, עד
שהסתבכה עם החוק בפרשת סמים. רמת
התוכניות ירודה למדי, אך הישראלי ה מגיע
לביקור בניו־יורק משתעשע למשמע
הפירסומות. לתחנה של נילי קינן־ינאי
יש מערכת מיסחרית יעילה, המצליחה
להגיע אל הרבה עסקים ישראליים בניו-
יורק ולקבל מהם הזמנות לג׳ינגלים בעב רית.
בתחנה זו משדרים פירסומוח למוסכים
וחברות של רכב משומש, למס־פרות
ושירותי־ביטוח, מיסעדות ומועדוני-
לילה, ואפילו למועדוני־שידוכים כמו זה
של הלנה (העולם הזה .)2237 כולם שייכים
לישראלים. כולם משדרים בעברית.
אבי אלון אינו רק מלו אמצעי-
התיקשורת האלקטרוניים של היורדים
בארצות־הברית, אלא גם אחראי במידה
רבה להתפתחות העיתונות העברית באמריקה•
בלוס־אנג׳לס
יש לו שבועון הנמכר
ב־ 50 אלף עותקים, ועתה הוא שוקל להו ציא
ירחון מהודר בעברית. לדעת אלון
יוכל הירחון להימכר ביותר מ־ 50׳אלף
״עותקים, ומה שחשוב מכל: הוא יזכה
*בכמות גדולה של מודעות. בניו־יורק ״תהרה
או ישלים הירחון החדש שאותו
מתעתד אלון להוציא לאור בשבועון יש ראל
שלנו, היוצא לאור בניו־יורק מזה
שנה. אפילו אותם שלא נהגו לקרוא
עיתונים בישראל מגדירים את ישראל
שלנו כזבל. זה עיתון אינפנטילי, הנק רא
על־ידי 350 אלף היורדים של ני ד
יורק. יש בו הרפה מאוד מודעות. עורך
אותו מי שהיה הכתב המדיני של הרדיו,

אריה מקל.
את מקל ואת אשתו, רות, שהיתר, עיתונאית
במעריב, אי אפשר להגדיר עדיין
כיורדים, אך לאיש אין ספק בכך שהם
לא ינטשו את מיברה־הזהב שבידיהם בעבור
משכורות •של רשות־השידור ומעריב.
מקל נמצא עתה בחופשה־ללא־תש־לום
מהרדיו. הוא נטל אותה כדי לשמש
שליח הסוכנות היהודית בניו״יורק. כאשר
סיים את שליחותו, החליט להישאר בעיר
וללמוד. הוא לא מופיע בשמו כעורך
העיתון, משום ׳שלא קיבל אישור לכך
מהנהלת רשות־השידור בירושלים, שכן
הוא נחשב עדיין כעובד מן המניין. על
השבועון חותמת תחתיו אשתו.
בני הזוג מקל גילו למפרסמים האמריקאים׳
היורדים ושאינם יורדים, כי למילה
הכתובה עברית יש כוח־קנייה רב. שוק
הצרכנות הושראלי בניו־יורק הוא לא רק
אחד השווקים המוגדרים הגדולים ביותר,
אלא גם קורא יצופה נאמן של אמצעי-
התיקשורת הפרטיים שלו. מודעה בישראל
שלנו, כמו פירסומת ברדיו או בטלוויזיה׳
מבטיחה למפרסם — בין אם הוא
ישראלי־לשעבר או אמריקאי הפוזל לעבר
השוק הישראלי — את מלוא התמורה
לכספו.

ייצוא א ס טרולוגי
__ לניו־יורק
כיו־ יי ר ק. יש תחנות טלוויזיה ורדיו
ועיתון ישראלים. יש בה מישרד שי דוכים
המנוהל על־ידי ישראלית ואפילו
אסטרולוגית ישראלית, מרים תמיר, העושה
הון רב בעזרת לקוחות ישראלים.
תמיר התפרסמה בזכות כמה מנבואותיה
שהתנשמו. אשר, כבדת־גוף ונעימת־סבר
זו היא גרושתו של מפקד מישטרת מחוז
חיפה, תת־ניצב אברהם תורגמן.
לפני ההפיכה באיראן נהגה תמיר לחלק
את זמנה בין תל־אביב וטהרן. היא התחבבה
על מישפחת השאה. אחותו של
השאה לא היתד, עושה צעד מבלי להתייעץ
תחילה באסטרולוגית הישראלית.
אחותו של השאה נמצאת עתה בניו־יורק
והיא שהביאה את תמיר לעיר הגדו לה.
תמיר באה, ראתה ונפגעה.
העומס המוטל על תמיר הוא רב וההצ לחה
ישלה בניו-יורק אינה מגיעה לקצה
ההצלחה שקצרה בישראל. המוני יורדים
ישראלים עולים אליה לרגל. העבודה היא
כה ירבה, עד 1שתמיר נאלצה לשכור מז כירה.
היא מצאה ישראלית צעירה שהח ליטה
ללמוד בניו־יורק מבלי שיהיה בידה
כסף למימון הלימודים. בעזרת המשכורת
הגדולה שמשלמת תמיר, תוכל הישראלית
הצעירה לממן הן את לימודיה והן את
שכר הדירה שלה.

יוסי ינאי 1

1. 3 3

מהיום הגידו-

זהו זהי.
עכשיו כשתרצו רהיטים לחדר הילדים הכנסו ל״כל־גיל״
והגידו ״מגידו״.
המוכר יציג בפניכם מערכת רהיטים מודולרית שהיא ממש
יצירת מופת של נגריית גבעת במר, באיכות המעולה בעיצוב
המרהיב בגימורים המושלמים ומה בעצם לא.
אז בקיצור, הגידו ״מגידו״ ותחטכו לכם הרבה זמן של ריצות בין
חנויות בדיקות מוצרים וכד.

מרכז תצוגה ומכירה: תל אביב, דיזנגוף 201
חיפה: בית הזורע, שמרת, אלנבי ,117 קלוזיני,הרצל 32
ירושלים: ויסמן, תלפיות,דרך בית לחם 118

ה עו ל ם

הז ה

2238

במדינה
העם
ח מ ^ ה עיגזד־ם
האם נכריה ישדאד
אחרי תעזו?-בחירות
שר ג׳ימי קארמר?
לפני שבועות מעטים בילבד
היה עם־ישראל כולו נחוש בהח לטה
להחרים את האולימפיאדה
במוסקווה.
זה הירי כימעט מובן מאליו.
״מוכרחים להראות לקומוניסטים,
ימח שמם, שיש לנו כבוד עצ מי
\״ אמר האזרח הישראלי, ב גאווה
לאומית לאומית .״שיידעו
שהיהודים הם עם זקוף־קומה ! ש־אי־אפשר
לירוק לנו בפרצוף .׳״
השבוע ישב אותו אזרח מול
מירקע הטלוויזיה, והתרגז .״מדוע
לא הלכנו למוסקבה, לכל הרו חות
ז״ אמר .״איזה מין שטות זה
היה להחרים את המישחקים 1למה
לא הניפו את הדגל הישראלי באירוע
עולמי זהי״
מבחוץ ומכפניב. מצבי־הרוח
משתנים בישראל כמו הרוח עצמה,
כשרוח־שרב מיזרחית מתח לפת
ברוח־ים מרעננת. גם לגבי
האולימפיאדה, חל השבוע שינוי
קיצוני באווירה הציבורית.
יתכן שהדבר לא היה קורה,
אילו ידע הציבור מדוע, בעצם,
החליטה ישראל על ההחרמה. ה דבר
לא נקבע מעולם בצורה מוסמכת.
ברור כי הדבר לא בא ב יוזמה
ישראלית. ההחלטה לא נב עה
מיחסה של ממשלת ברית־המועצות
למבקרי־עליה יהודיים,
וגם לא הימה מחאה על הפגיעה
בזכויות־האדם בארץ הסובייטים.
למעשה נגררה ישראל אחרי
מיבצע אמריקאי, המתגלה עתה
כתעלול־בחירות כושל של הנשיא
ג׳ימי קארטר. תעלול זה נומק
בפלישה הסובייטית לאפגניסתאן
— אמתלה מפוקפקת, לאורך ה זיכרונות
של ההתערבות האמרי קאית
בוויאט־נאם, שהיתר, בעלת
אופי דומה ותוצאות דומות. ליש ראל
אין כל עניין בפרשה זו.
מנחם בגין רצה לעשות טובה
לג׳ימי קארטר — ודגל ישראל
נעלם מן האולימפיאדה. אולם יש
הבדל בין שני האישים. לג׳ימי
קארטר או ליורשו לא תהיה כל
בעייה לגבי הנפת הדגל האמרי קאי
באירועי־ספורט בעתיד. יש ראל
עלולה להיתקל בבעייה חמורה,
כאשר יריביה בזירה הבינ לאומית
יגבירו את מאמציהם לגר שה
מזירת־הספורט הבינלאומית.
בינתיים ביקר באולימפיאדה
יאסר עראפאת.
לפני שמונה שנים היו ספורטאי
ישראל בין משתתפי האולימ פיאדה,
והפדאיון הפלסטינים באו
מבחוץ כדי לחטפם. השבוע היו
הישראלים בחוץ — והפלסטינים
היו בתוך המחנה.

הגרעין
״ .1ג 3יוה
*רעידת
״מסי; ההסברה״ ?א
~ יוקי — 7ואיש איגו
מובן?התמודד עם
־ המציאות החדשה
״...אסור כבר לחשות
בנושא שהוא היום ודאי בחדשות
ולצד סופרי אסימונים ומזמרים
י־ל סימונה
נעלה על נס את מקים כור
דימונה.
וזאת על אף שייללו כתן
ובוועדת הכנסת כינוהו, שארלא־טאך...״
שורות
אלה בזכות שימעון פרס
פורסמו השבוע במודעה מטעם
(המשך בעמוד )36
ה עו ל ם הז ה 2238

111 שה מועצות־רונאים ו חנ ה
נוידנ קחערמ צנ־ בוי או תו שו
ואש״ה 3ו 7שדה ושו־הביסחון

אסור 17

מנ חם בגין מ חלים בביתו ומצבו משתפר — כך
אמר רופאו האישי, הפרופסור מלווין גוטסמן.
אולם בין ה מו מ חי ם בארץ גוברת אי-הנוחות.
בחוגי המיקצוע פושטת ההברה כי מנ ח ם בגין מש חק
בחייו, ואולי אינו מודע לגודל הסכנ ה שהוא
מקבל על עצמו. בשיחות פרטיות גם מעלים מומחי-
הלב — שאיש מהם אינו מוכן להזדהות, מפאת
כללי ה א תיק ה המיקצועית — כמה שאלות חמורות,
הנוגעות לעצם הנוהל של טיפול בחולה כה רם־מעלה.

• תרופות או אופי?
״אילו הייתי אני הרופא שלו,״ אמר השבוע אחד
מגדולי ה מו מ חי ם בארץ למחלות-לב ,״הייתי מייעץ
לו לפרוש מייד מתפקידו. המשך כהונתו, על כל ה לחצים
הכרובים בה, מסבנ תאת חייו.״
רופא זה לא בדק, כמובן, א ת בגין. חוות-דעתו
היתה מ בו ססת רק על התרשמות מרחוק וידע מיק־צועי
עשיר.
כשנשאל אותו מו מח ה מה דעתו על הודעותיו ה פומביות
המרגיעות של הפרופסור גוטסמן, חייך :
״כך הוא אומר לציבור. אך יתכן מאד שבשיחות
בארבע עיניים הוא אומר לחול ה שלו דברים אחרים
לגמרי. חובתו היא רק כלפי החולה, לא כלפי ה ציבור.״

מצב-רוחו של בגין בשבועות האחרונים, כפי
שהשתקף בכלי-התיק שורת, אמר אותו מו מח ה :״הוא
שרוי באויפוריה. זה ברור. אך לא כל-כך ברור מה
גרם לבך — אולי זוהי תופעה של תרופות שהוא
— מ קבל, ואולי זהו פשוט האופי שלו.״

• ה ב די ק ה שלא נערפה
בבית-החולים, שבו אושפז בגין, נפוצו ידיעות
כי הרופאים המליצו לערוך לבגין צינטור,״ אך שהלה
סירב ל ה סכי ם לכך.
מומחה שנשאל על כך, מבלי לדעת את הפרטים,
הגיב :״ב-ט? אחוז מה מיקרי ם מסוג זה, עושים
צינטור. יתכן מאוד שנמנעים מכך במיקרה זה רק
מפני שהוא ראש-הממשלה, וה שיקולים שלו הם שי קולים
פוליטיים.״
לעומת זאת חיווה מו מחה חשוב את דעתו כי
במיקרה זה לא היה מנוס להמליץ על צינטור לחו לה
בן .67

• זכות ה ציבור
אחד מגדולי ה מו מ חים בארץ העלה בהקשר זה
שאלה, שהיא המכריעה מבחינה ציבורית.
״למעשה נתון בגין בידי רופא אחד שהוא רוחש
לו אמון, בשעתו היה הטיפול בידי הד״ר לניאדו,
ועכשיו הוא בידי גוטסמן. אלה הם רופאים נכבדים.
אולם נשאלת השאלה: האם יש להשאיר את הטי פול
בראש-ממשלה בידי רופא אחד! ״
אותו רופא הציע בי בכל מיקרה של מחלה של
ראש-ממשלה יכונס קונ סיליו ם של שישה, שמונה או
אף עשרה מו מחים ,״כפי שמקובל בעולם.״
אמר ה מו מח ה :״יש בארץ כמה מגדולי הקאר-
דיולוגים בעולם, אנשים בעלי שם בינלאומי. אך איש
* ״צינטור״ — החדרת צינור דקיק לווריד או לעורק של
החולה, בזרוע או ברגל, כדי לשאוב דוגמת דם מהלב או להזריק
חומר־ניגוד שקרני־רנטגן אינן עוברות דרכו, לצורך צילום,

לא התייעץ עימם, כאשר לקה בגין בהתקף־הלב
הואשון 1 ,י,ם לא *.פעם הזאת. יה אבסורד :״
ד״נתו של אותו מומח ה היתה נתונה, קוד ם כל,
לשלומו של מנ חם בגין עצמו. אך כרוכות בשוגיה זו
גם כמה שאלות ציבוריות, הנוגעות לכל המדינה .־
מחלה היא עניין אינטימי — אולי העניין הפרטי
ביותר בחיים. אך האט זה נכון גט לגבי מחלתו של
ראש-ממשלה או מנהיג מדיני בדרג דומה !
ראש-הממשלה קובע את גורלם של מיליוני בני-
אדם, לפעמים לחיים ולמוות. יש לו השפעה מכרעת
על עניינים במו פעולות מילהמ תיות, הכרעות מדי ניות
וכלכליות. בשיקול-דעתו ובכושר-פעולתו תלויים
בני-אדם רבים, וגם גורל של מדינה.
ה אם יש לציבור הזכות לדאוג לכך שראש-הממ-
שלה יעמוד תחת פיקוח רפואי שלא יהיה רק נאות
באופן אישי, אלא שיהיה הפיקוח הטוב ביותר שה חברה
יכולה לספק! האם רשאי הציבור לדעת א ת
האמת — כלהאמת — על מצבו הבריאותי של
ראש-הממשלה! האם עולה זכות זו על זכותו של
ראש-הממשלה, כבן־אדם, לפרטיות ׳.

• מ צ בי ־ לחץ פתאומיים
כל השאלות האלה החריפו עוד יותר כאשר קיבל
מנחם בגין על עצמו את תפקיד שר-הביטחון, נוסף
על תפקידו כראש-הממשלה. ה חל טו תיו, מעשיו ומח דליו
קובעים עכשיו במישרין א ת גורלם של חיילים
ואזרחים.
איך מתפקד ראש-הממשלה ו שר-הביטחון! האם
הוא מוגבל בכושרו! ה אם משפיעות תרופות על מצ-
בי-רוחו, גורמות לאויפוריה ולדיכ אונו ת! האם הוא
מסוגל לעמוד בכל עת במצבי-לחץ פיתאומיים !
כל אלה הן שאלות חשובות ביותר. ההיס טורי ה
האנושית גדושה אסונו ת, שגיאות ומחדלים אשר
מקורם — על פי ה מ חקר — במצבם הבריאותי של
מנהיגים.
השינויים שחלו בהתנהגותו של מנ ח ם בגין בש נים
האחרונות ברורים לכל. ברורים גם ההבדלים
העצומים במצבי-רוחו, כשבציבור מופיע בגין פעם
במצב אויפורי, שופע עליצות בלתי-מובנת, ופעם ב מצב
של אדישות.
נראה בי הדרישה לכינון קונסיליו ם קבוע של
מיטב ה מו מחי ם בארץ, שיפקח על מצב-בריאותו של
מנחם בגין, מוצדקת והגיונית — לטובתו ולטובת
המדינה כולה.
אך נראה גם כי מנ ח ם בגין לא י סכי ם לכך. נוח
לו שענייני בריאותו יישארו כ מוסים בינו ובין רופא
אחד, שהוא בחר בו, וכי הוא עצמו יוכל לכוון את
ההודעות על מצבו הנ מסרות לציבור הרחב בפי רופאו.

• 1הקרהל 1בוטי 1סקי
לפעמים מתקבל הרושם כי מנ ח ם בגין מעדיף
להתאבד בתפקידו — מאשר לנטוש את הכהונה שבה
הוא רואה את פיסגת יצירתו הלאומית.
העיתונאי אמנון דנקנר הזכיר ב״הארץ״ כי בשעתו
נהג זאב ז׳בוטינסקי בפי שנוהג עכשיו בגין. הוא
התעלם מעצת רופאיו, אשר יעצו לו להוריד א ת
המתח בגלל מחלת-הלב שלו. ז׳בוטינסקי התעקש
להמשיך בתפקידו, מת מהתקף-לב בניו-יורק ביוני
טז״ל , 1כשהיה בן ט — 6שלוש שנים פחות מגילו של
בגין ביום.
מיקרה מוזר: גם שם רופאו של ז׳בוטינסקי היה
גוטסמן.
315

במדינה
העם הפלסטיני יחתום על חוזה־שלום
עם ישראל.
כל השיקולים האלה נראו זרים
ואף אוטופיים ביולי .1980 הענן
הגרעיני אמנם הופיע באופק ה ישראלי
— אך הציבור עצם את
עיניו בהחלטה נחושה שלא לראות
את הפיטריה המתקרבת. וכאשר
הציבור אינו רוצה לראות עובדה
בלתי־נעימה — פוליטיקאים ממו לחים
בוודאי לא יכריחו אותו
לעשות כן.
מיפלגות 71א-ש שקיב?־ ש אנס
״עוד 7א היה
רבד גזה בכגסת,׳׳
אמר יוסי שריד

ח ״כ מרציאגו
״טוב שלא אנחנו בגדנו,
!משן מעמוד )35
׳״ף ,״אזרחים למען פרס״ .הן
׳ק משיר ארוך שכתב איש יחסי-
ייבור אלקנה גלי, נושא־כליו הזיק
של פרס עוד בינואר ,1969
ד חיים חפר. חפר היד. נושאיו
של יגאל אלון, ועכשיו הוא
!לא את אותו התפקיד למען יצ-
; רביו•
השיר כולו היה שיר־הלל ל מעון
פרם על פעלו למען חימוש
ראל בשנות ה־50׳ .כתב גלי אז :
״היה זה באות! שנים גורליות,
:ות החמישים, נאשר מה שהיה
ו היה בטל בשישים באותם
י פידאיו! ומיטרד /יצא לו
ארים בחור אחד ואס כי לא
ף כמונו בפלמ״ח /פרץ פריצה
־עולם לא תישכח /והביא לנו
ק מלוא חופניים...״
חרם במיטבה. השבוע קיבל
ר זה אקטואליות חדשה — לא
רקע מילחמת־האיתנים הנטושה
; שימעון פרס ויצחק רבין, אלא
רקע הוויכוח הלאומי והבינ-
ומי סביב אספקת הכור הגרעיני
רפתי לעיראק.
ישראל הרעישה עולמות, פנתה
דעת־הקהל העולמית ואל אר-
ז־הברית. חיים חפר עצמו כתב
־ פאתטי, שבו תבע להטיל חרם
גבינה צרפתית ויין צרפתי.
הסימנים העידו על ראשיתו
מסע־היסטריה לאומי, מן הסוג
ודגן במדינה מדי פעם בתקופת
לטונו של דויד בן־גוריון.
;יה ספק אם יש תועלת רבה
סע כזה. כי התשובה לטענות
־אל כבר טמונה בשירו של אל ;
גלי. אין איש־מיקצוע בעולם
ינו יודע כי כור־המחקר הגר י
הראשון במרחב קם דווקא
מונה, בעזרתה האדיבה של
!ת. קשה גס להתעלם מן הודה
כי ישראל, בניגוד לעיראק
ידיים, סירבה לחתום על ההסכם
נלאומי לאי־הפצת נשק גרעיני.
וירושלים המתינו השבוע למאו־שיכול
היה לקרות בכל רגע:
סום ספר לבן צרפתי על סיועה
ממשלת־פארים למחקר הגרי
הישראלי. זוהי מכה נגדית
יה, העלולה לטרוף את הקל-
של מסע־התעמולה הישראלי
צרפת.
!אזן ״אימה. בעוד שהמסע
צרפת קיבל תנופה שיגרתית,
יי שהיו לו תוצאות כלשהן ב־

״טוב שלא אנחנו בגדנו בסעדיה
מרציאנו, אלא שסעדיה מרציאנו
בגד בנו!״ אמר חיים ברעם, ב ישיבתה
של הנהלת של״י.
ברעם, אחיו של הח״כ ובנו של
שר־העבודה לשעבר, נאבק יותר
מכל אדם אחר בשל״י למען ביצוע
הרוטציה, אשר העבירה את מושבו
של מאיר פעיל לסעדיה מרציאנו.
השבוע הוא עמד מול תוצאת
הרוטציה: ימים מעטים בילבד
אחרי שמרציאנו קיבל את הכסא
בכנסת, על פי החלטה של מוסדות
של״י, הוא פרש משל״י. הוא לא
וח״ב אלגרבדי
ניסה להצדיק זאת באירוע כלשהו
אלא שהוא בגד בנו
שקרה מאז שבוצעה הרוטציה. היה
ברור לגמרי כי התכוון לעשות
זאת עוד לפני שבוצעה הרוטציה.
עולם, לא עסק איש בישראל בכהסוואה
יחידה שימשה תוכנית
רצינות בהשלכות הנובעות מן המצב
החדש המסתמן במרחב — להקים סיעה עדתית עם ח״כ מר המצב
שייווצר עם חדירת הנשק דכי אלגרבלי, שהסתלק מהסיעה
הגרעיני לזירת הסיכסוך הישראלי־׳׳ הדמוקרטית.
״עוד לא היה דבר כזה בכנסת !״
ערבי.
אמר יוסי שריד, איש המערך. הוא
סגן שר־הביטתון, מרדכי ציפורי, לא היה היחיד שחשב כך.
דיבר במעורפל על הצורך לנקוט
״האם לא ידעתם £״ הסיכום
צעדים חדשים, אם ייכשלו
הצעדים של ברעם היה מקובל על רוב
הדיפלומטיים. הוא לא פירט, והש
האישים המרכזיים בשל״י.
איר לדמיון הציבור את טיב ההסביר
ברעם :״אילו הפרנו את
צעדים שיש לנקוט בהם. קשה היה הסכם־הרוטציה ״ ,היו הכל מאשי להעלות
על הדעת כיצד יוכלו מים אותנו בהפלייה עדתית, בצעדים
מסוג זה לשנות את המצב
מעילה באמון ובהתנהגות מלוכבמהותו.
לכת.
טוב שזה לא קרה. עכשיו
יצחק רבין, המופיע עתה בטל מופנות
האשמות אלה, בצדק, כלפי
וויזיה תדיר בתפקיד הקרוי בפי י סעדיה מרציאנו. יש בזה הבדל
האמריקאים ״מדינאי קשיש״ ,הביא עצום, וזה יותר חשוב מכסא בכנ בשורה
אחרת: שישראל תצטרך סת.״
להתרגל לחיות במצב של ״מאזן
היתד, בכך תשובה לשאלה ש האימה״
.היתר. זאת נחמה קלושה
רבים מאנשי של״י נאלצו להשיב
מאוד, כאשר הנשק הגרעיני הערבי
עליה השבוע :״מה זה, אתם כל-
עשוי להיות מוחזק בידי אנשים
כך תמימים? האם לא ידעתם שזה
מסוגו של מועמר קד׳אפי הלובי יקרה?״
או עמיתו העיראקי.
כאשר עלתה בשל״י השאלה של
לדעת מומחים, האפשרות של ביצוע הסכם־הרוטציה, ריחף על
השלמת הפצצה העיאקית רחוקה הוויכוח חשד שמעטים ביטאו אותו
יותר בזמן מאשר האפשרות שלוב בגלוי.
תקבל פצצה גרעינית מן המוכן
מתנגדי הרוטציה טענו כי מר־מפאקיסתאן,
תמורת השקעת־הכסף ציאנו יפרוש משל״י מייד כאשר
הלובי במיפעל הגרעיני שם.
יקבל את הכסא, וכי ישתדל לשים
גם עיראק ולוב. איש מן את ידו על כספי מימון־המיפלגות,
המתווכחים לא הסיק את המסקנות המשתלמים לשל״י לפי החוק. הם
המתבקשות מן הידיעות על ה הסתמכו על העובדה כי מרציאנו,
חימוש הגרעיני הערבי:
שהיה בכל שנות קיום של״י חבר
• 1מסע ״ההסברה״ הבינלאומי ההנהלה, לא טרח כימעט אף פעם
אחת להופיע לישיבותיה, אלא כא נגד
צרפת לא יועיל במאומה, מכיוון
שאין לישראל שום אמצעי־לחץ שר עמדה לדיון בעיית הרוטציה.
על ממשלת־פאריס. גם האמריקאים הוא גם לא השתתף ברוב אירועי
נכשלו בהפעלת לחץ על יורשיו של״י.
״ א;י נאמן ג״ תומכי הרוטציה
של שארל דה־גול, בעניינים הנוגעים
לאינטרסים אמריקאיים לא הכחישו בשעתו כי אכן קיים

חיוניים.
חשש כזה. טענתם העיקרית היתד: ,
״צריכים לתת לו שאנס. אם יעמוד
בזירה הישראלית-ערבית,
מצב של,^.מאזן־אימה״ הוא בלחי -במיבחן ויהיה נאמן לשל״י, תהיד,
נסבל (העולם הזה .)2236
בכך הוכחה בי של״י צדקה בשילוב
• המצב החדש, שהיה צפוי
מראש, כופה על מאמצי־השלום
* ההסכם, ששימש בסים להקדחיפות
קיצונית, כשהיעד צריך מת מחנה של״י במארס ,1977 ערב
להיות שלום כולל המקיף את כ ל
הבחירות האחרונות, קבע כי ״שלומדינות־ערב,
וביכללן עיראק ושת
המועמדים הראשונים (לובח
לוב. הדבר אפשרי רק אם השלום
אליאב, מאיר פעיל, אורי אבנרי)
יכלול את המנהיגות המוכרת של
לא יכהנו קדנציה מלאה. לפי הסכם
העם הפלסטיני. גם עיראק וגם לוב
זה העביר אליאב את מקומו ל־לא
תוכלנה מבחינה פוליטית להמ אבנרי
בפברואר ,1979 והיה על
שיך לבדן במילחמה נגד ישראל,
פעיל להעביר את מקומו למרציאנו
אם הנציג המוסמך והמוכר של
בתאריך שלא ננקב בהסכם.

למים ברחבי העולם: כיפת־הסלע
ומיסגד אל־אקצה.
השבוע נודעו לציבור פרטים
נוספים על אותו קשר: הנאשמים
טענו כי הם ידידיהם של הרוגי
ליל־הדמים בחברון. הדבר הוזכר
בפירוש כדי להצדיק את מעשיהם.
פירוש הדבר הוא כי שני הנא שמים
מקורבים לאנשי ישיבת־ההסדר
בחברון ו/או לאלי הזאב,
שהיה פעיל מרכזי של תנועת נד
של ״הרב״ מאיר כהנא, הכלוא
במעצר מיני,לי על סמך תצהיר
בשבועה של שרות־הביטחון־הכללי
שלפיו עמד לבצע פשעים חמורים
ביותר.
צירוף כל הנתונים האלה יחד
מוביל אל המסקנה כי שני הנאש מים
שייכים למחתרת לאומנית-
קיצונית, שתיכננה פיגועים באתרים
מוסלמיים קדושים — דבר שהיה
עלול להמיט אסון מידי על מדינת־ישראל.
״אירגדן
טרור״ .משום־כך
יש השלכה מדינית חמורה להס כמת
התביעה לוותר על סעיף־
האישום העיקרי, ולהסתפק בהודאת
הנאשמים בסעיף אחד (גניבת חו־מר־הנפץ).
יכול
להיות לכך רק הסבר אחד :
התביעה ביקשה למנוע מישפט,
שבו היו מתבררים ומתפרסמים
פרטי המזימה. ההסכם בא למנוע
את הבירור המישפטי. למעשה הטיל
איפול על הפרשה כולה, על המח תרת
שהסתתרה מאחריה ועל מזי־מותיה.
הדבר
היה חמור שיבעתיים ב שבוע
שבו הביא שר־המישפטים,
שמואל תמיר, הצעה לתיקון החוק
למניעת טרור, כדי להחיל אותו
על סטודנטים ערביים המשמיעים
״סיסמות של אש״ף״ .לפי החוק
המקורי, שנחקק עוד ב־ , 1948 שני
הנאשמים בפרשת ישיבודהכותל
חשודים בהשתייכות לאירגון טרו ריסטי,
דבר המהווה עבירה חמורה
בפני עצמה. אך הם לא הואשמו
בעבירה זו.
שני הנאשמים לא הספיקו לפוצץ
את חומר־הנפץ שגנבו. עתה דאגה
התביעה לכך שגם חומר־הנפץ ה פוליטי,
שהיה טמון במישפט זה,
לא יתפוצץ.

הפנתרים בפעילותה. אם לא יעמוד
במיבחן ויבגוד, יהיה ברור לכל
כי אנחנו קיימנו את ההסכם. התדמית
הציבורית של של״י לא תיפגע.״
הוויכוח
בין שתי דיעות אלה
היה חריף. תחילה החליטה מועצת
של״י, שאליה הועברה ההכרעה
בהסכמת סעדיה מרציאנו, שלא
לבצע את הרוטציה. כצפוי, נערכה
.למחרת התקפדדרבתי של כל אמצעי
ה,תיקשורת על של״י. התנועה
הואשמה בד,פלייה עדתית ובמעילה
באמון. במייוחד הצטיינו בכך
דוברי הימין, שראו בעניין הזדנד
נות־פז להתנפל על ״מחנה־השלום
שאינו מקיים הסכמים״ ועל ״יפי-
הנפש הדופקים את השחורים״.
הבעייה הוסיפה להטריד את
של״י, ובסופו של דבר גברה ידם
של מחייבי הרוטציה. מאיר פעיל
עצמו הציע לקיים את ההסכם.
כתוצאה מכך הועבר המנדאט ל-
מרציאנו.
לפני כן, בישיבה דרמאטית,
התייצב מרציאנו לפני מועצת
של״י, נשבע כי הוא איש־של״י
נאמן ומזדהה לחלוטין עם כל מצ עד,
המדיני והחברתי של התנועה.
הוא קרא בהתרגשות כי כל החש דות
בו הם עלילה זדונית. בשיא
נאומו הכריז :״אני מוכן לחתום
על שטרות כדי להדם את כל
החשדות !״
״אמרנו לכם:״ באותה ישיבה
נתקבל רעיון, שהועלה על-
ידי אורי אבנרי למחרת הבחירות :
שאחרי ביצוע הרוטציה הראשונה,
שעליה הוסכם בהסכם־הייסוד, תבו צע
רוטציה שניה, כדי להכניס
לכנסת שני חברים נוספים: ואליד
צאדק׳ סגן מנהל בית־ספר תיכון
ערבי בכפר טייבה, ורן כהן, סגן-
אלוף (מיל׳) של צנחנים מקיבוץ
גן־שמואל.
מרציאנו הסכים לרעיון זה, ו באותו
מושב של המועצה הוחלט
כי במארס 1981 יתפטרו אבנרי
ומרציאנו בעת ובעונה אחת, ו יכנסו
לכנסת שני הבאים אחריהם.
על רקע הסכם זה היתד, משמעות
מרה במייוחד להודעתו של
מרציאנו השבוע, כי הוא פורש
משל״י, וכי הוא תובע לעצמו את
כספי המימון המיפלגתי.
מתנגדי־ד,רוטציה בשל״י יכלו
לאמר לחבריהם :״אמרנו לכם.״
אך גם הם הסכימו עם דבריו של
ברעם, כי בגידתו של מרציאנו
עדיפה על בגידת של״י.

טלוויזיה
השקעהד טו1וו קצר
הליכוד יודע שהוא יפו?
אחרי הבחירות ומנסה
?הכין לעצמו בעוד
מועד תחנ ת טלוויזיה פרטית
מחתרת המיטען שלא פוצץ
ההסכם כין התביעה ובין
הנאשמים בהטמנת חומר״
הנפץ ע? גג ישיבת״
הכותל מהווה
קנונייה?הסתרת האמת

משך שנים ארוכות נלחמו חב-
רי־כנסת נגד ההחלטה לתת מונו-
פול לרשות־ד,שידור בכל הנוגע
לטלוויזיה. ועדות קמו והגישו
מסקנות שקבעו כי יש להרשות
פתיחת ערוץ שני מסחרי בישראל
ועדה בראשותו של מנכ״ל מיש-
רד־הפנים, חיים קוברסקי, גם ה-
גישה דו״ח מפורט ביותר כיצד יש
להקים את הערוץ השני ואיזה אופי
יש לתת לו. כוונת קוברסקי היתה
להקטין את הנזק שיגרם לבעלי
העתונים בישראל עם פתיחת טל וויזיה
מסחרית. קוברסקי המליץ
לקבל את דוגמת אנגליה ולשתף
את בעלי העתונים בבעלות על
התחנה וברווחיה.
הדו״ח של קוברסקי, כמו הצעות
של יושב־ראש הכנסת, יצחק בר מן,
להקים ערוץ שני, הוקפאו משך
חודשים ארוכים ואיש לא התייחס
אליהם. עד שקם בשבוע שעבר
שר־התקשורת, יצחק מודעי, והו דיע
על כוונה להקים טלוויזיה מס חרית
תוך שלושה עד ארבעה חוד שים.
חיפזון
מסוכן. החיפזון של
מודעי נראה במבט ראשון מוזר.
הקמת תחנת טלוויזיה נוספת דור שת
הכנה בת מיספר שנים, אחרת
(המשך בעמוד )45

אין זו תופעת נדירוז בבית־המישפט:
התביעה עושה הסכם
עם הסניגוריה, כדי שהנאשם יודה
על חלק מסעיפי־ד,אישום. תמורת
זאת מוותרת התביעה על שאר
סעיפי־ה,אישום. המטרד : ,להקל על
התביעה, לקצר את המישפט ,׳למ נוע
מאבק מישפטי מסובך על
סעיפי־אישום שקשה להוכיחם.
השבוע הופעלה שיטה זו במיש־פט
בעל אופי מדיני מובהק. ה דבר
היווה שערוריה.
מקורבי הזאב. כתב־ד,אישום
האשים שני חיילים בשתי האש מות:
בגניבת חומר־נפץ ממחנה־צר,״ל
ובקשירת קשר לפיגוע ב־מיסגדים
ערביים.
כתב־אישום זה מאשר, למעשה,
׳שמועות שנפוצו לפני כן בעולם
ובארץ: שחומר־הנפץ הוטמן על
גג של הישיבה, מול הכותל ה מערבי,
כדי לאפשר את הפעלתו
נגד אחד משלושת האתרים הקדו שים
ביותר למאות מיליוני מוס *

עו ל ם

הז ה

2238

כשבועיים
מיקוח שוב
#ת וושומת־הלב
במהרה הממארת
שר ממשלת בגין
ר־המישפטים, שמואל תמיר, רצה
מאוד ליצור את הרושם כאילו הוא
הצליח. תמיר סקר השבוע בפני הממשלה
את דיוני הוועדה המישפטית לאוטונומיה
שנערכה בקאהיר כמה ימים קו דם
לכן. הדיווחים שלו היו כלליים וכמעט
בכל מישפט שני הוא אמר :״אבל השג נו
התקדמות.״
על שר חרות ומתנגדי ההסכם עם מצ ריים,
שר־התחבורה חיים לנדאו, נמאס
הדיווח שלא־אמר־דבר של תמיר. הוא
הפסיק את שר־המישפטים ושאל :״אבל
מה היתה ההתקדמות 1״ לתמיר היתה תשובה
מוכנה :״בגלל חשש להדלפות מהישיבה,
אני לא יכול לגלות.״
קשה לאמר שאין שר שלא מדליף. מדי
פעם אפשר למצוא, בתקופה מסויימת
או בעניין מסויים, שר שאינו מו*זר מידע
מתוך ישיבות, סודיות או שאינן סו־

דיות. אולם בדרך כלל, לכל שר יש את
העיתונאים־הידידים שלו, להם הוא מד-
ליף באופן פחות או יותר קבוע. לעו מת
זאת קשה למצוא שר שלא נאם אף
פעם נאום נגד המדליפים.

עיתונאי בקדימדן ^ ודו״ב פדומין
יחסים אישיים

שדר יכין וראש ממשלה בכין

הדלפות בדרג־עליון

למרות היחסים המייוחדים
ליפים לגין עיתונאים, יחסים
למדליפים שהעיתונאי מעולם
את המדליף שלו, יודעים כמעט

בין מדהמבטיחים

יגלה
הכל בעו

הפוליטיקה ובעולם העיתונות מי הם
המדליפים ומה טכניקות ההדלפה.
חלק מההדלפות, בין אם אלה מתוך
ישיבת־הממשלה ובין מתוך ישיבות
ועדות־הכנסת או ישיבות הקבינט־הכל-
כלי, נעשה בגלוי. שרים יושבים עם עי תונאים
במיזנון־הכנסת או מסתודדים אי-
תם על אחת הספות בכניסה למיזנון.
כשקוראים למחרת בבוקר בעיתון ידיעה
* בעת שנקדימון
הממשלה.

היה

דובר ראש

מסויימת, שבה יש את טביעות האצבע של
אותו שר או חבר־כנסת, אי אפשר
שלא לחבר אחד ועוד אחד ולהבין ש השיחה
לא היתד, על אופנה. אולם מר בית
המדליפים חוששים בעיקר כשהדבר
נוגע להדלפות מהסוג הרציני.
הקשר בינם לבין העיתונאי הוא דרך
הטלפון. בדרך כלל, מי שמתקשר הוא
העיתונאי למדליף, וזה נעשה בשעות קבועות,
כשהעיתונאי יודע שהמדליף יכול
לשוחח איתו בחופשיות באותו הזמן.
דרך אחרת להדלפות היא באירועים
חברתיים אליהם מוזמנים גם אישי מדינה
וגם עיתונאים. במסיבות־קוקטייל אפשר
לראות שר המשלב את זרועו בזרועו של
עיתונאי, פורש איתו לצד, ומשוחח עימו
שעה ארוכה. התמונות המתפרסמות בעמוד
זה אינן מנסות לרמוז שהאישים המופיעים
בהם הם המדליפים לעיתונאים המופיעים
בהם, אולם הכתב המדיני של הטל וויזיה,
אלימלך רם, המופיע בתמונה עם
עזר וייצמן, הוא מראשי המודלפים בארץ.
מלבד העובדה שרם הוא עיתונאי ותיק
ומוכשר, הוא מרבה לקבל הדלפות בגלל
המדיה שבה הוא עובד, הטלוויזיה. רם
עושה את מרבית העבודה שלו בבית, או
במערכת תוך ישיבה ליד הטלפון. הוא
אמנם נוכח שלוש פעמים בשבוע במיז-
נון־הכנסת, אך זאת בעיקר כדי ״להרגיש
את האווירה.״
עיתונאי אחר הידוע כמי ששואב אליו
הדלפות רבות הוא הכתב המדיני של
הרדיו שמעון שיפר. לשיפר יש מקורות
מידע נרחבים ביותר, גם בקרב שרי־הממ־שלה
וגם בדרגים נמוכים יותר.
עיתונאי מעריב, יוסף (״יוסל״) חריף,
מפרסם מדי יום שני ויום שישי סטנוג־רמות
ממש מישיבות־הממשלה ומישיבות
סגורות במישרדי ראש־הממשלה, האוצר
והביטחון, כאילו הוא נכח בהן והקליט
אותם. כתבי ידיעות אחרונות, אריה צי מוק
,,בינה ברזל ומי שהיה דוברו של
ראש הממשלה, שלמה (״נקדי״) נקדימון,
אינם מפגרים אחריו ומוסרים לקוראיהם
דיווח עדכני על כל מילר, וכל הבעת
פנים של משתתפי כל ישיבת ממשלה.

מ• מ ד רי ד? למי? באיזו שיטה? מ דו ע!
}*ץ ר־־החקדאות והשר לענייני
/התיישבות בשטחים נחשב אצל
׳בים משרי הממשלה ומהפקידים
בכירים שלה כ״מלך המדליפים״
זל ממשלת בגין. קשה לראות
ת אריק שרון מסתודד עם עי-
ונאי במקומות ציבוריים. לעתים
פשר להבחין בו יושב במיזנוך
כנסת עם עיתונאי זה או אחר,

יי ארליך יש קשר עם שלושה
י׳סוגי־עיתונאים. כמה מהכתבים
הכלכליים הם כמעט ידידים אישיים
שלו, עוד מהתקופה שדה
כיהן כשר־האוצר. גם היום, אחרי
שעזב את מישרד״האוצר, אפשר
להבחין בעיתונים בידיעות הנוגעות
לעניינים פוליטיים או מפלגתיים
של ארליך ; מקור הידיעות :
הכתבים הכלכליים של העיתונים.
סוג שני של עיתונאים, הק שורים
בצורה זו או אחרת לארליך,
הם הכתבים הוותיקים לענייני מיפי
לגות, אז אותם שהיו כתבים ל ענייני
מפלגות, כשארליך עמד
בראש המיפלגה הליברלית, כאשר
היתד, באופוזיציה. כמה מהם נש ארו
נאמנים לארליך עד היום, ו עימם
הוא משוחח בצורה חופשית.
הסוג השלישי של עיתונאים הק שורים
בארליך הם ידידי הדובר
האישי שלו, עמיקם שפירא. שפי-

אריק שרון
ולם אין בכך דבר היוצא מגדר
מקובל בחיים הפרלמנטריים.
סגן־ראש־הממשלה, שימחה אריך,
האשים בשבוע שעבר את
ריק שרון, שהוא המדליף הגדול
יותר של הממשלה. ארליך אמ ס
לא הזכיר את שמו של שרון
אוזני העיתונאים, אך מקורביו
!מחו לגלות למי התכוון ארליך
שאמר, שילך אל בגין ויגלה לו
י הוא המדליף הראשי מהממש־ז.
מקורבי שרו*ן טוענים, שרק
ינה אישית בין ארליך לאריק
ביאה אותו לקבוע שאריק הוא
מדליף הראשי.
לזכותו של שרון יש לציין, ש־ס
אם אכן הוא המדליף הראשי
ישיבות הממשלה ומישיבות וע ת
השרים לענייני ביטחון, הרי
•א עושה זאת בצורה מתוחכמת

מלו!מוליפים
על־פי* 1הגדות
סגוואש הממשלה
זתר. שרון כמעט שאינו מדבר
ס עיתונאים. כאשר מטלפנים עי־נאים
לביתו הוא זהיר ביותר,
שוחח כאילו יש האזנה על הקו.
אולם אם שרון מדליף הוא עושה
ת בשני צינורות עיקריים: יוע־ועוזרו
המייוחד, העיתונאי ל עבר
אלי לנדאו, הצמוד אליו
נשך מרבית שעות היממה, ופרו
בעיתון מעריב, העיתונאי
די דן.
פעמים אחדות הואשם אריק על י
שרים ופקידי־ציבור בהדלפות
גלי לנדאו. אנשים שמסתובבים
זישרד ראש״הממשלה, בימי ראן,
עת נערכות שם ישיבות
?שלה, הבחינו לא פעם בנוהג
;בוע של שרון, לצאת כמה פע ם
באמצע ישיבת הממשלה, להס־דד
עם יועצו לנדאו שהמתין
בחדר המזכירות, ולחזור ל זיבה.
כששרון היה חוזר לישיבת
!משלה היה לנדאו ממהר ל־
1פון ומקיים כמה שיחות ארו-
ת. מזכיר הממשלה אריה נאור
>ס, לדבריו, כמה פעמים את
דאו משוחח עם עיתונאים, בקר
עם כתב מסויים של היו.
אמנם אין הוכחה חותכת
ך, אבל קרה לא פעם שה יו
פירסם דברים מתוך ישיבת
!משלה — דברים מגמתיים של
יון — עוד לפני שישיבת הממי
יה הסתיימה.

^ לק ניכר מהעיתונאים אינו
י • אוהב את מודעי. למרביתם אין
קשר ישיר או עקיף איתו. למודעי
אין דובר קבוע. מאז מונה לשר,
הוא החליף כחמש פעמים את
הדובר שלו, ועתה אין לו דובר.
מודעי קשור לעיתונאים בשתי
שיטות עיקריות. יש לו חוג
עיתונאים משלו, אותם הנאמנים
לו, בעיקר עיתונאים המזוהים
פחות או יותר עם המיפלגה ה ליברלית
ועם חוגר של מודעי ב־מיפלגד,
זו. הדרך השניה שבה שומר
מודעי על קשר עם עיתונאים
היא באמצעות כמה אנשי יחסי־צי־בור
המקיפים אותו, ברשותו של
הפירסומאי דויד אדמון.
אל העיתונאים שלו מתייחס מודעי
בלבביות רבה, מזמין אותם
לשיחות בביתו ולעיתים אף נפגש
עימם במיסעדות. או בבתי־קפה.
אל יתר העיתונאים הוא מתייחס
כאל. אוייבים בלב ובנפש, בחש דנות
ולעתים אף בקוצר רוח וב רונזה.
מודעי
אינו מסוג השרים שאליהם
יכול כל עיתונאי לטלפן הבי תה
ולבקש מידע או תגובה. מודעי
אמנם י משיב בנימוס, אך אם ה עיתונאי
לא נימנה על מקורביו,
תסתיים השיחה במהירות, מבלי
שהעיתונאי יקבל תשובה לשאלתו,
הצינה והרוגז בקולו של מודעי
מפחידים אותו.
במשך תקופה ארוכה האשים

שימחה א ר לי ך
רא מקיים קשר עם עיתונאים מקו מיים
בתל-אביב, המתפרנסים ממנו
בתוקף תפקיד אחר שלו, דובר
ראש עיריית תל־אביב שלמה
(״צ׳יצ,״) להט. לפעמים אפשר להבחין
בידיעות, שחותם ארליך עליהן,
הבאות, משום מה, מן הכת בים
המוניציפאליים בתל־אביב.
ארליך נוטה לשוחח גלויות עם
העיתונאים שלו, אך מקפיד לציין
מה בדיוק ״אוף דה רקורד״ (לא
לפירסום) ,ומה מותר לפרסם. לדברי
ארליך מעולם לא מעל עי תונאי
באמונו.
ארליך הוא חסיד האסכולה של
עיתונאים. פרטיים. הוא מקפיד
על שיטה מדוייקת — למי למסור
מידע, למי מגיע, את מי צריך
להעניש, ומי קיבל סקופ גדול,
ולכן אפשר להזניחו זמן מה. הוא
גם דואג לעיתונאים שלו בצורות
אחרות. אחד העיתונאים הקרו בים
לארליך הוא מי שהיה ראש

רונתבים־רוחבוים
קיבלו ׳מישרות
בחוץ־לארץ
הדסק הכלכלי בטלוויזיה, אברהם
(״כושי״) קושניר. קושניר רצה
לנסוע בשליחות ללונדון, וארליך
סידר לו זאת. עיתונאי אחר, ש כתב
פרופיל אוהד ביותר על
ארליך, דווקא בתקופה שבה הוש מץ
ביותר, הוא איש מעריב, יאיר
קוטלר. הוא עמד לצאת בשליחות
האוצר לארצות״הברית, אך אחרי
שפרצה שערוריה בקרב חוגי עיתונות
וכלכלה, החליט שלא לנסוע.
הטענה של אריק שרון, כאילו
ארליך הדליף לא מכבר ידיעה
חמורה במייוחד לעיתונאים, נתקלה
בתגובות של ללגלוג מצד
עיתונאים המקבלים בדרך כלל
הדלפות. להם ברור כמעט בוודאות
שלא ארליך הוא המדליף.

חד השרים האהובים ביותר
י על עיתונאים הוא שר־האוצר,
יגאל הורביץ. הסיבה לכך טמונה
באופיו הלבבי, הכן, והחייכני.
כשנכנס הורביץ למישרד הוא
אסר על כל פקידי האוצר, לשוחח
עם עיתונאים ללא רשותו או ללא
אישור דובר-האוצר, דויד בר־חיים.
אולם בר־חיים, היודע שהורביץ
רוצה להיפטר ממנו, אינו מרשה

הורביץ אסו על
פסידו להפגש
עם עיתונאים
לאף פקיד בכיר להתראיין, כדי
שלהורביץ לא תהיה הזדמנות לכ עוס
עליו. אך הורביץ אינו כפוף
למיגבלות שלו עצמו. הוא נפגש
באופן חופשי עם עיתונאים, משוחח
עימם שעות ארוכות בטלפון, מכנה
אותם בשמותיהם הפרטיים, ומעודד
אותם לקרוא לו בשמו הפרטי.
קשה להניח שיחסים כאלה אינם
מביאים ברכה מיקצועית לעיתו נאים.
הורביץ יכול היה להיות
נחמד ולבבי, אך אם הפגישות
עימו לא היו לתועלתם המקצועית,
הם לא היו נפגשים איתו בתדירות
כל־כך גבוהה.
אך, העיתונאים יודעים שבעניי נים
סודיים, פיו של הורביץ חתום.
הוא לא יהסס לשקר לעיתונאי
ולאמר לו בתשובה לשאלה :״אני
לא יודע, לא שמעתי על זה אף
פעם,״ למרות שאחר־כך מתברר
שהוא היה מעורב באותו עניין.
למרות כל זאת הורביץ נשאר אהוד
על העיתונאים.
כשביקר ח״כ בנימין הלוי בחרי פות
רבה את העיתונאים, וכינה
את עובדי הטלוויזיה בשם פוש

חק מודעי
ארליך את מודעי שהוא מדליף
מישיבות הממשלה.
בינתיים השתנד, מאזן־הכוחות
בתוך המיפלגה הליברלית וארליך
אינו מטיח יותר האשמות במודעי.
ככל שגובר כוחו של מודעי, כן
נקבצים סביבו יותר עיתונאים ה מנסים
לשבור את מחסום החש דנות
שלו.
תרגיל בהדלפות מקצועיות עשו
אנשי מודעי בתוך המיפלגה ה ליברלית
לפני הבחירות שנערכו
במיפלגה זו. אנשי מודעי, בין אם
ביוזמתו הישירה ובין אם ללא
ידיעתו, הדליפו ידיעות מסמנות
היטב ומגמתיות נגד יריבי מודעי
בתוך המיפלגה. היתה זו מלאכת־מחשבת
של הדלפות, בעוד מודעי
עצמו מיעט לתת ראיונות. התו צאות
הוכיחו ששיטת מודעי פע לה
היטב.
גם יריביו-המושבעים ביותר של
מודעי אינם טוענים שהוא אח־

הולכות מתוחכמות
עזרו רנצחון
הכניס־מיכדגת׳
ראי להדלפה החמורה האחרונה,
אם כי הכל מודים, שאילו הדבר
היה משרת אותו, לא היה חושש
להדליף.

^ מיספר הרב ביותר של דוב !
1רים מצוי סביב השר פת. היום
יש בלישכתו לפחות ארבעה דוב רים,
כל אחד מהם נושא אמנם
תואר אחר, אך תפקידם זהה.
פת מואשם על־ידי יגאל הור־ביץ,
כאחד מד,מדליפים הגדו לים
ביותר בממשלה. מקורבי הור־ביץ
האשימו לאחרונה את פת ב־הדלפה
חמורה במייוחד. לדבריהם
נעשתה הדלפה זו כדי לפגוע ב־מנכ״ל
מישרד־האוצר, הד״ר יעקוב
נאמן, ובאמצעותו לפגוע בהור־ביץ•

אינו מרבה להתראיין, כש־השרים
יוצאים מישיבות הממשלה.
לדיברי מקורבי הורביץ הוא אינו
צריך כלל להתראיין. שר־האוצר
טוען כי בכל יום ראשון עורך פת
שיחות ארוכות עם כתבים, בעיקר
כתבים כלכליים, מעביר להם חומר
רב, במייוחד אם החומר הוא
נגד הורביץ. הורביץ טוען, שפת

חמשה להולמו:
העיתונאי לא
תוספים את השר
מדליף לא רק חומר המגיע אליו
מישיבות ממשלה, או מישיבות ב נושאי
כלכלה בהן הוא משתתף,
אלא גם חומר הנוגע לבנק יש ראל.
להורביץ
יש גם הוכחה לכך ש פת
מדליף לעיתונאים. לדברי שר־האוצר
אין בממשלה שר שלו
מגיעות השמצות על כשלונות ב תחומי
המישרד שלו יותר מאשר
לפת. ולמרות זאת, כך טוען הוד־ביץ,
העיתונים כמעט ולא נוגעים
בפת לרעה.
לעוזריו של פת יש תיקים מלאים
בקטעי עיתונות ובתקציבים
משידורי רדיו וטלוויזיה. הם מסוגלים
להצביע על מסלול כל ידיעה,
ממקורות יגאל הורביץ עד לעמודי
העיתון. עוזריו של פת מודים
רק בסוג אחד של הדלפות,
וטוענים שהם עושים זאת ביוז מתם
האישית, ללא ידיעת פת :
ההדלפות נגד נאמן. הם טוענים

גאל הורביץ
עים, דרשו ממנו העיתונאים להת נצל.
הלוי, שנבהל מדברי עצמו,
אכן התנצל בפגישה מייוחדת ש ערכה
עימו אגודת־העיתונאים ב ירושלים.
יומיים אחרי ההתבטאות
האומללה של הלוי אמר הורביץ
דברים לא פחות חריפים כנגד
העיתונאים, אך איש מהם לא חשב
למחות או לדרוש מהורביץ להת נצל,
וכולם נשארו ידידים שלו.
עיתונאים כלכליים טוענים ש-
הורביץ מנצל אותם לעיתים קרו בות
למלחמות הפרטיות שלו ב־שר־התעשייה,
גדעון פת, ובנגיד
בנק ישראל, ארנון גפני. אולם
העיתונאים שככל הנראה מקבלים
הדלפות מהורביץ או מהמקורבים
לו, משרתים אותו נאמנה. הדימוי
השלילי של הורביץ בציבור לא
בא לו בגלל כתבות של עיתונאים
כלכליים, אלא בגלל מעשיו.
יש הטוענים, שכאשר הורביץ
רוצה להדליף דבר־מה רציני, ואין
הוא רוצה לעמוד מאחרי ההדלפה,
עושה זאת עבורו ח״כ סיעתו זלמן
שובל.

גדעון פת
שהם עושים זאת כדי להגן על ה שר
שלהם בפני נאמן. לגבי ה הדלפות
נגד הורביץ אין עוזרי
השד כנים כל-כך.
מאז נבחר כשר בממשלה, נמ נע
פת מלהיראות עם עיתונאים
בפומבי. הוא מתחמק מרבים מהם
באלגנטיות רבה, אם כי אותם
עיתונאים מודים שכשהם משוחחים
איתו בטלפון, הוא נעים ולבבי.
אם אכן מדליף פת, הוא ניצב
אל מול מדליפי מודעי, שרון והוד־ביץ,
ואם אכן אלה מדליפים נגדו,
נראה ששיטותיהם משוכללות הר בה
יותר.

מי מ ד לי ף* למי* באי!! שיטה* מדוע*

ומחי ההדלפות טוענים
* 1ששר־החינוך, זבולון המר,
הוא השר המדליף ביותר מבין
שלושת שרי המפד״ל. להמר קש רים
טובים עם עיתונאים מכל ה עיתונים,
ביניהם גם עיתונאים הידועים
כלוחמים נגד הכפייה־ה־דתית.
הוא נפגש עימם בחופשיות
רבה במקומות ציבוריים, מארח
אותם בלישכתו, אם כי הוא איננו
מזמין אותם לביתו שבבני-ברק.
המר ידוע כמי שאינו מדליף די ווחים
מלאים מישיבות הממשלה.
הוא יכול לדון עם עיתונאי בנושא
מסויים, שנדון באותו בוקר בישי בת
הממשלה, אבל לעולם לא יצטט
מתוך הישיבה. עבור סוג זה של
הדלפות יש להמר את ידידו ח״ב
יהודה בן־מאיר. יש הטוענים ש-
המר מעביר לבן־מאיר דיווחים
מדוייקים מהישיבות בהן אין בן־
מאיר משתתף, וזה מעביר אותם
אחר־כר לעיתונאים.
סביב בן־מאיר יש אגדות רבות
לגבי כושר ההדלפה שלו. עיתו נאים
מוכנים להישבע שבן־מאיר

המו אלגנט־ובן־מאיר
יווה
סטנוגומוח

מסוגל להדליף תוכן מדוייק של
ישיבה בה הוא השתתף, כולל פסי קים,
נקודות וכן תאורי צבע.
הוא יכול לתאר כיצד הגיב כל
אחד מהמשתתפים בישיבה על כל
מילה שנאמרה בה.
לוותיקים בכנסת זכורה תקרית
בין בן־מאיר למי שהיה שר־האו־צר,
פנחס ספיר ז״ל. היה מי ש הדליף
למעריב החלטה, סודית של
ועדת־הכספים של הכנסת, שהתכנסה
לישיבה עם ספיר. רבים ש מ־עו
את ספיר גועש רועש ומכריז
שהוא יודע שבן־מאיר הוא המדליף
ומאיים לעשות בו שפטים.
ביום ההדלפה ישב בן־מאיר ב־מיזנון־הכנסת
ואכל ארוחת־צהר־יים.
לפתע נכנם ספיר לאולם.
במיזנון הושלך הם. הכל ידעו ש ספיר
מחפש את בן־מאיר לעריכת
חשבון נוקב.
כשהגיע ספיר קרוב לשולחן של
בן־מאיר, שניות אחדות לפני ש
שמואל
ר־המישפטים,

תמיר, הוא אמן ההדלפות. בכך
מודים גם חסידיו וגם יריבו. ה הדלפה
היא אחת התורות המר כזיות
בדרכו הפוליטית של תמיר.
הוא ידע תמיד להשתמש בה. עוד
כשהיה עורך־דין ולא פוליטיקאי,
כבר ידע לנצל אותה, ובעיקר
להאשים או להעליל על מתנגדיו
הפוליטיים שהם הדליפו חומר

ההדלפה הרמאית
הביאה את
חמיו לממשלה
מסויים, לעיתים, חומר שהוא עצ מו
הדליף.
אך לתמיד יש בעיה. העיתונאים
המכירים אותו אינם מאמינים עוד
להדלפות שלו. כל מילה שתמיר
אומר נבדקת ביסודיות, כיוון שהעיתונאים
נכשלו כבר על־ידי הדלפות
בלתי אחראיות של שר־המישפטים.
אולם מדי פעם נופלים
ברשתו עתונאים צעירים או חד שים
בתחום הפוליטי, שאינם בקי אים
במעלליו.
תמיר אינו בוחל בשום שיטת
הדלפה. הוא מדליף לא רק ל עיתונאים,
אלא גם לשרים אחרים
ולחברי־כנסת. לפני שנכנסה ד״ש
לממשלה, לחם תמיר נגד קבוצת
שינוי בראשות אמנון רובינשטיין,
על נושא ההצטרפות לממשלה.
שינוי התנגדה. תמיר, שרצה יותר
מכל להיות שר, תמך בכל מאוד׳
בהצטרפות לממשלה, למדות שהצטרפות
זו נגדה את כל אחד מ שבעת
עקרונות ד״ש. היה ברור
שמי שיכריע יהיה ייגאל ידין.
ידין היה בחוץ־לארץ. כשהוא
שב, המתין לו תמיר בנמליה,תעופה.
תמיר נשא את תיקו של ידין עד

ספיר פתח את פיו כדי לצעוק על
בן־מאיר, הרים האחרון את עיניו
מהצלחת, עשה עצמו כאילו הוא
מבחין לראשונה בספיר ואמר לו
בקול רם :״הו ספיר. טוב שאני
רואה אותך. למה הדלפת למעריב?״
ספיר נדהם, הפך אדום,
הסתובב על המקום ועזב את ה־מיזנון.
הצוות
המר בן־מאיר מושלם
לגמרי בבל הנוגע להדלפות, אם
הם אכן מדליפים. המר הוא האלגנטי
יותר, ואילו בן־מאיר מד־ליף
בצורה מדוייקת, כשפיו פולט
סטנוגרמות מלאות ומדוייקות.

למכונית, הצליח לבודד בינו לבין
רובינשטיין, שגם היה בנמל־ה ת עופה,
והדליף לידין, בסודי סודות,
חוות־דעת כוזבת של רופאים לפיה
ספורים ימיו של ראש־הממשלה,
מה שהביא להחלטת ידין להצטרף
לממשלה.
אין כמעט שר בממשלה שלא
זכה לספוג השמצות מתמיר בצורת
הדלפות לעיתונאים. בעיקר
סבל ממנו ראש־הממשלה עצמו,
מנחם בגין, בעת שתמיר הניף
נגדו את נס המרד במפלגת חרות.
הסיפורים על בגין, אותם הפיץ
תמיר, נגעו גם לנושאים אישיים
הקשורים בבגין.
אך בכל פעם שהיו ראיות לכ אורה,
שתמיר הוא המדליף, הוא
היה יוצא בהאשמות על מישהו
אחר, ומצליח להסיח את הדעת
מהמדליף האמיתי, ממנו עצמו.
היום, תמיר הוא האיש שיהיה
חייב לגרום, באמצעות היועץ-
המישפטי־לממשלה, להעמדתו לדין
של מדליף מקרב השרים, אם וכאשר
זה יתגלה.

יעקב נאמן

אפר, מו רן

אל* לנדאו

ש מו א ר תמיר

י בו ל!! המר

רץ איש היחיד שראש-הממ-
י י שלה, מנחם בגין, הורה לסלק
ממישרד־ראש־הממשלה הוא אלי
לנדאו, עוזרו הנאמן של שר-
החקלאות, אריק שרון. אל בגין
הגיעו דיווחים מדוייקים על סיגנון
ההדלפה של שרון מישיבות הממשלה׳
באמצעות לנדאו. מזכיר־הממשלה,
אריה נאור, ומזכירו הצבאי
של ראש־הממשלה. תת־אלוף
אפריים (״פרוייקה״) פורן, דיווחו
לבגין על חשדות מבוססים בעניין

התקרית ארעה לפני כשנה, כש מערכת
היחסים בין בגין לשרון
היתד, כמעט אידילית. בגין לא
יכול היה להרשות לעצמו לנזוף
ישירות בשרון, אך גם לא יכול
היה להתעלם מהעובדות שהוצגו
בפניו. הוא הורה לשרון להרחיק
את לנדאו מאיזור מישרד־ראש־הממשלה
בעת ישיבות הממשלה.
שרון !נעלב, שיגר לבגין מיכתב
חריף שבו דחה את הרמזים לכך
שהוא מדליף באמצעות לנדאו.
בגין לא השיב על המיכתב, אך
גם לא העיר לשרון, כשלנדאו חזר
והופיע במישרד, כעבור שבועות
ספורים בילבד, והמשיך לערוך
שיחות טלפון מיסתוריות אחרי ש שרון
יצא לדווח לו מתוך ישיבות־הממשלה
(ראה פרק שרון).
אם אכן שרון הוא המדליף ה ראשי
של הממשלה, כפי שסגן
ראש־הממשלה שימחה ארליך טוען,
הרי שארליך עשה עוול ללג-

ך ץכל מכנים אותו בשם החיבה
י י שלו, פרוייקה. מזכירו־הצבאי
של ראש״הממשלה, תת־אלוף אפ ריים
סורו, הוא אחד האנשים
הלבביים והאמינים ביותר בשילטון
הנוכחי. גם יריביו המושבעים ביותר
של ראש־הממשלה, מנחם
בגין, סומכים על כל מילה של
פרוייקה.
לפרוייקה גישה חיובית לעיתונאים.
הוא כיהן לפני שנים אח דות
כדובר צה״ל, וקבע סגנון של
דיווח אמין בלשכת־הדובר. אחר-
כך היה מזכירו־הצבאי של ראש־הממשלה
לשעבר, יצחק רבין. עם
המהפך נדמה היה שפרוייקה יצטרך
למצוא לו תפקיד אחר, בצה״ל
או מחוצה לו, אולם אחרי תקופת-
נסיון בת שבועות ספורים, הח ליט
בגין להשאיר את פרוייקה.
כיום הוא נחשב לאחד מאנשי סודו
של ראש־הממשלה, למרות ש
דאו.
אם שרון מדליף, הוא עושה
זאת באמצעות אלי לנדאו.
לנדאו הוא עיתונאי לשעבר. הוא
החל את הקריירה שלו בשבועון
במחנה ואחר־כך עבר למעריב. העובדה
שהוא נשא לאישה את
ליאורה, בתו של בעל המניות ה ראשי
של מעריב, עובד בן־עמ״י,
לא עזרה ללנדאו, כשהסתבר ב־מישפט
פלילי בעקבות פריצה ש נעשתה
לחנות הגרעין בתל־אביב.
לנדאו, עליו: הגן אז עורך־הדין
שמואל תמיר, יצא זכאי במישפט,
אך פסק־הדין, בו זיכה אותו ה שופט,
היה יותר ממרשיע.
לנדאו מכיר את מרבית העיתונאים
בארץ, ולמרות שלדעת כמה
אנשי מיקצוע היה עיתונאי בינוני
למדי, כישוריו מספיקים לו כדי
לחבר סיפור שירתק את דמיונם
של העיתונאים וישרת את השר
שלו.
עזרה חשובה לשרון וללנדאו
באה מצידו של עיתונאי החצר של

בגין תורה
לסלק את
לנדאו ׳מהמישור
שרון, אורי דן. דן הוא כמעט חבר
בלישכת־השר. בכל הנוגע לפיר־סומים
בעיתונים, אין שרון עושה
צעד אחד מבלי להיוועץ בו.

ך ץו?ן יתונאיפ הם האוייבים מיס׳
יאחד של מנכ״ל מישרד־האוצר
הד״ר יעקוב נאמן. הוא אינו אוהב
עיתונאים, ומצליח להביע זאת בדרכים
שונות. הם אינם אוהבים
אותו, ואינם מסתפקים רק בהבעת
יחס זה מעל גבי העיתון, אלא גם
בנסיונות להשפיע על הורביץ להיפטר
מהמנכ״ל שלו.

איש אינו חושד בו בנטיות ל כיוון
מיפלגת חרות.
פרוייקה מסוגל למסור לעיתונאים
הערכה מעודכנת ומהימנה.
אך מעולם אין זו בגדר הדלפה
מישיבה או מדיון. כשהוא נשאל
שאלות עליהן אין הוא רוצה לה שיב,
הוא מפנה את השואל אל
דובר־המישרד, דן פתיר, או משיב
בגילוי לב :״אני לא יכול או לא
רוצה לענות על כך.״
למרות היחסים הגלויים של
פרוייקה עם עיתונאים, עליהם נמ נים
גם אותם התוקפים את בגין,
הוא לא הואשם מעולם בהדלפות,
עד אשר אריק שרון הצטרך להגן
על עצמו ועל אלי לנדאו. כדי לה סיר
מעצמם חשד הדלפות, טענו
שרון ולנדאו בפני כל מי שהיה
מוכן לשמוע, שפרוייקה הוא ה מדליף
העיקרי, כשעוזר לצידו מז־כיר־הממשלה,
אריה נאור.
פורן לא הגיב אז על ההאשמות

המילה של
ט־דקה שוו ת
יוהד ימה של שוון
שהוטחו נגדו, וראש־הממשלה גם
לא שאל אותו לאמיתותן. הכל
ידעו שאם יש לבחור בין מילה של
פרוייקד, לבין מילה של הצמד
שרון—לנדאו, ידו של פרוייקה על
העליונה. באופן רשמי כפוף פורן
לרמטכ״ל, אולם באופן מעשי, הבוס
הישיר והבלעדי שלו, הוא
ראש־הממשלה. לכן לא הצליחו
שרון ולנדאו לפגוע בו, כשהת־לוננו
נגדו אצל הרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן.
למרות שהיו רמיזות לפיהן וזיתה
לפרוייקה יד באחת ההדלפות ה חמורות
של העת האחרונה, הן
נדחו כבלתי אפשריות על־ידי ה עיתונאים
המכירים את פרוייקה.

נאמן שימש, לפני שהובא ל אוצר,
כעורך־דין ויועץ־מס פרטי,
בין היתר גם למפעלי מישפחתו
של הורביץ. אך נאמן התפרסם
בעיקר בזכות קשריו עם סרסור
הנשק היהודי־מכסיקאי, מרכוס כץ.
כאשר עמד היומון הארץ לפרסם
את כל מעללי כץ, שעלו למדינה
לירות, של רבים מיליונים איים נאמן, בשמו של כץ, בתביעת־דיבה
בסדר גודל של 20 מיליון
לירות. הארץ נסוג ופרסם את ה פרשה
ללא הזכרת שמותיהם של
כץ ושל נאמן.
כץ, שהיה אחד המממנים הג״
דוליק של צעירי המפד״ל וגדש־אמונים,
הכיר את נאמן שהיה אף
הוא מקורב לצעירי המפד״ל.
עיסקותיו לימדו מ ד
להתייחס רעיתונאיס

למרות יחסו זה לעיתונאים, יש
לנאמן שניים־שלושה עיתונאים ה ידועים
כמקורבים אליו, איתם הוא
מוכן לשוחח. את יתר העיתונאים
מחרים נאמן עד־כדי־כך שהכתב
הכלכלי של הרדיו גרם פעם ל ריב
של ממש בין נאמן לשר שלו,
יגאל הורביץ. הורביץ נתן אז הוראה
ברורה לנאמן :״אל תקלקל
לי את היחסים עם הרדיו, תתנהג
אליהם בסדר.״
נאמן לא רק מתעב את העיתונאים,
אלא גם אינו סובל את
המדליפים, בעיקר אותם שפוגעים
בו או בשר שלו. נאמן הוא מסוג
האנשים המסוגלים להפיל בפח
שרים. למרות שהוא פקיד ולא
נבחר. שרים המקבלים ממנו מיס־מכים
חוששים להדליף אותם שמא
נאמן כתב לכל אחד מהם מיסמך
שונה יבמיקצת, ויוכל לזהות את
המדליף על סי נוסח החומר ה־מודלף.
מכל
השרים והפקידים הבכירים,
נאמן הוא הנקי, מכל חשד בפרשת
ההדלפה האחרונה. אין אדם אחד,
אפילו היריב הגדול ביותר של
נאמן, שיחשוד בו בהדלפה זו.

האגמים הגיעו מכל הארץ כדי לשבש*

מפיק מוז במאי

יוסי משולם, מימין, מפיק -הסידרה החדשה,
ובמאי־הקולנוע והטלוויזיה אלי כהן, היו משני
צידי המיתרס. משולם רצה להתחיל בצילומים, ואלי הסביר לו שלא יוכל לצלם,

1 1 1 1 1 1 1 ^1הוא במאי הקולנוע דני וקסמן ,׳אשר לא
י 1111ע! י נתן לטכנאי־הטלוויזיה לפתוח את הדלת שמאחוריה
היתה התפאורה .״אנחנו בשביתה ולא נרשה לכם להתחיל בעבודה,״ אמר לטכנאי,

ך* כמאי דני וקסמן חסם את הדלת,
י י מאחוריה היתה התפאורה. מחזה זה
נתגלה לעיני האמנים הרבים שהגיעו
ביום השני השבוע, בשש וחצי בבוקר,
לעכו העתיקה, היישר מתל־אביב.
האמנים באו עם שלטים, הקוראים לכל
הבמאים והשחקנים לשבות, ולא להש תתף
בסידרת הטלוויזיה החדשה, מישל
•עזרא ספרא ובניו, שעמדו להתחיל את
צילומיה באותו בוקר.
אנשי הטלוויזיה עדיין לא היו בשטח.
מיתקני התאורה אמנם עמדו על כנם,
התפאורה היתה במחסן, ושוברי השביתה
מתל־אביב הקדימו את מפריה מעכו.
תיזמורת בת ארבעה נגנים כיוונה את
כליה. השלטים הונפו, והכל ציפו לבו אם
של אנשי צוות הסידרה והשחקנים.

הגיעי0

מנו השביתה

הוא הבמאי ניסיס דיין, שאמור היה לביים את הסידרה
החדשה. כאשר נתקל בעמיתו לאינוד־הבמאיס, הנושא
שלט עם שמו עליו, חייך במבוכה ואמר :״מה אני יכול לעשות? אני חתום על חוזה.״
חוזה והזדהות

התפאורנים. עי^
אשוניס
• ניהם חשכו למראה האמנים באתר
הצילומים .״מה אתם עושים פה 1״ שאלו
את האמנים.
אחר-כך הגיע הבמאי ניסים דיין, שנב הל
כאשר שמע את נגינת התזמורת. מייד
כשהבחינו בניסים, פרצו השחקנים בשירה
אדירה והמהומה היתה רבה. גם נציגי
איגוד־הבמאים היו שם, והזכירו לניסים
שהם נמצאים כבר עשרה ימים בשביתה
נגד הטלוויזיה .״אני חתום על חוזה
עבודה, אני חייב לצלם,״ התנצל דיין.
אחרונים הגיעו המפיק יוסי משולם

שוטו גוז שחקנים !8

לשטח בעצמו כדי לחרא שאין בעיות וכדי לראות
אופיר ואברהם מור ניסו להסביר לשוטר אח
מעניין אותי. אבל אני שמח לראות כל־ו

?ת צילומיו! של סידרת טלוויזיה חדשה

וצוות השחקנים שרצו להתחיל בצילומים.
״אני לא יודע מה לעשות. באנו לכאן.
לצלם ואתם מפריעים לנו. אני לא רוצה
אלימות, אבל הסרט הזד. חייב להיות
מצולם בשבועיים הקרובים,״ סיכם מפיק
הסידרה וחבר ועד־ד,עובדים של הטל וויזיה,
יוסי משולם.

צ׳ק א חרי
8חוד שים

מישטרת עכו, אלי בן־יעקב, שידע על השביתה
שלח ארבעה שוטרים למקום. הוא הגיע
!ת האמנים המפורסמים. אילי גורליצקי, שייקה
מניעי השביתה ובן־יעקב אמר להם :״לא
הרסה אמניס בעכו מוקדם בבוקר.״

ף י משך חודשים ארוכים הכינו אנשי
י הטלוויזיה את הפקת הסידרה. ביום
הראשון לצילומים, הכריז אירגון האמנים
אמ״י • על שביתת עבודה.
מנהיגי האירגון הורו לשחקנים לא להופיע
באף אחת מתוכניות הטלוויזיה, כולל
שעה סובה, זהו זה ורגע ודודלי. למעשה
הצטרפו השחקנים לשביתה בפועל של
איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה ואיגוד
הנגנים. העילה לשביתה היא השכר הזעום
שמשלמת רשות־השידור והאיחור ב תשלום
שכר זה.
״קיים זילזול בנו ובעבודה שלנו. ה*
צ׳קים מגיעים באיחור של חמישה עד
שמונה חודשים אחרי סיום העבודה.
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד, מסרב
לנהל איתנו משא־ומתן,״ הסביר השחקן
שלמה ניצן.
המיבצע הצליח. אנשי הטלוויזיה טיל־פנו
לירושלים, וקיבלו הנחיות להמתין.
לפחות יום הצילום הראשון לא התקיים.
* אירגון האמנים החדש.

*ך י׳ 1׳1 |1ין ארזי הזמרת, חבשה כובע טמי
י בל ונשאה שלט .״זו ההפגנה
הראשונה שלי ולכן אני לא מחייכת,״ אמרה.

ל י! 1ן י׳ חנוך, גרושתו של הזמר 1
• י • שלום חנוך, היא במאית 1
טלוויזיה __ועסקנית בוועד השובת. ז

סיפורה שד ישראלית שעברה ניתוח שד:
״לחצת את דו של 8דאו ־ ה מ 1ו ת, והמשכתנדו ־ נ
״הנחו העיקו היה ממוות ביסוריס נוראים או הנ אג היה שנ ל...
אם יש -לי או אין לי ז״ זו היתר. השאלה
1 הראשונה ששאלתי את בעלי, שעמד לצידי, מיד
כאשר התעוררתי מן ההרדמה, אחרי שנכנסתי לניתוח
ביופסיה .״כרתו לך,״ ענה לי בעלי. פרצתי בבכי נוראי,
כשאני עדיין מנסה להתאושש מן ההרדמה.
״זה לא פייר. זה פשוט לא הוגן,״ מילמלתי במשך
חצי שעה. תוך כדי כך הובלתי לחדרי, במחלקה הכי רורגית
בבית־החולים.
הייתי בת ,41 נשואה ואם לשני ילדים קטנים, בני
שבע וחצי וארבע וחצי. היתד, לי עבודה מהנה, בעל
מסור, מישפחה שאהבתי מאוד. לא היו לי חובות. שנ תיים
קודם לכן חזרתי משהות ממושכת בחוץ־לארץ,
זבסך־הכל הייתי מרוצה מחיי.

חייתי בגדעון של שוטים.
או נעם לא האתנחי
שוה יכול לקוות לי.

פשוטה, לא מתמוטטת, להפתעתי, מדקירות של מחט,
ממחשבה ברורה שיש לי סרטן. התבוננתי במראה,
וגם אז לא נבהלתי. אין מה לעשות, נראתי בסדר
גמור, לדעתי.
כעבור יומיים כבר קראתי ספרים במיטתי, אכלתי,
ודיברתי רק על נושא אחד — על סרטן, על שדיים,
על כריתות.

לפני שנה עכרתי ניתוח שד כריתת השד.
מאז ביקשו ממני לספר עד כך, לכתוב מה עכר עדי-
סירבתי להיחשף. זה נראה די כעניין פרטי שדי, ולא רציתי
ושתף כו את הכדל.
אך אחרי שחזיתי השבוע, כתוכנית הטלוויזיה עד סרטן•

השד, שכה הוצגו ארכע נשים קנדיות שעברו כריתה, שמעתי
שאלפי ניטים כישראל נכנסו לפאניקה נוראה. שנתן נדדה, וסכין
המנתה ריחפה מעד לגופן.
החלטתי לספר את הסיפור האישי ׳טלי. אם דכרי יצליחו
להרגיע כמה ניטים, השגתי את מטרתי.

לשמור על הילדים. ביקשתי ממנה שתבוא אחרי ש אעזוב
את הבית. סצינות של בכי הפחידו אותי.
נסעתי עם בעלי לבית־החולים• מוזר, אשה בריאה
כמוני נכנסת למיטה. כלום לא כאב לי. לא הרגשתי
רע, וחיי זרמו בנחת.

חבו שה, עם
מ ח טי ם בגוף
אשר עזג בעלי את בית־החולים, לעת ערב,
• * הרגשתי בדידות נוראה. שכבתי בחדר לבד. ניסיתי
לקרוא ספר והתחלתי לחשוב על סרטן.

הייתי צעירה מרי מנרי לשת.
הילדים שיי היו קמים מדי
מנרי להיות יתומים.
לעבור בדיקה. תוך שיחה עם הרופאים, הוחתמתי על
טופס שאומר, שאם הגידול ממאיר — יכרתו את ה שד•
שעה לפני שנכנסתי לבית־החולים, הלכתי לחגיגה
בגן של בני הקטן. לא סיפרתי לאיש דבר. רק בעלי
וקומץ חברות ידעו על כך.
חששתי לטלפן להורי. לא רציתי בסצינות של בכי
או רחמים. לבסוף טילפנתי לאחותי, ערב לפני כני-
סתי לבית״החולים. סיפרתי לה. טיכסנו עצה איך לספר
לאמא. בכל־זאת רציתי שאמי תשמור על הילדים, אם
אשאר בבית־החולים יותר מיום אחד. אחותי טילפנה
מיד לאמי, המתגוררת מחוץ לתל־אביב, והיא הסכימה

פתאום רציתי לקרוא רק על הנושא הזה. פתאום
רבות באו
עניינו אותי כלהסטטיסטיקות. חברות
לבקרני, חלקן בעיניים דומעות. העצב בעיניהן קצת
עלי, אולי
הפחיד אותי. אם כולם כל־כך מרחמים
יש להם סיבה טובה לכך.
כעבור שבוע ימים חזרתי לביתי. עדיין חלשה, אך
ללא תחבושות או מחטים.
התבוננתי בצלקת. היא לא נוראה. כל המראה חדש
בשבילי, אך לא כל־כך נורא כמו שחשבתי, ובוודאי
לא כפי שהשתקף מעיני חברותי בביקוריהן. בעלי וה ילדים
ביקשו לראות את הצלקת. הראתי להם. הילדים
גילו סקרנות רבה, אך שום פחד לא ניבט מעיניהם.
בני הקטן.
״אמא, זה יגדללך שוב?״ שאל אותי
דמעות זלגו מעיני. כל מד, שרציתי זה רק לחבק את
הבעל ואת הילדים. לא רציתי הרבה דיבורים, הרצאות,
ביטחונות. שום דבר, רק חיבוקים.
מה בעצם מפחיד כל־כך בכל זה ז לגבי זה הפחד

את הסרטן ראיתי בעינ-דוח
נתאים הרסניים, האוכלים
בל חרקה טובה בגופי.

חסטאם־סטיקות עד המחלה,
הקוטרת נשים בנו חעודם,
לא דיברו אלי אף פעם.

יום שבת אחד, בבוקר, כאשר התקלחתי, גיליתי
גוש זעיר בשד הימני. יצאתי מן המיקלחת, מיששתי
שוב, ואכן הוא היה שם —׳ סירב להיעלם.
אני שייכת לאותן נשים שחיו בגן־עדן של שוטים.
כלום לא הפחיד אותי, מעולם לא היו לי חששות מפני
מחלות, מעולם לא עברתי ניתוח, הייתי בריאה כל
חיי.

בכל פעם ששמעתי על אשה שעברה כריתת־שד,
ריחמתי עליה. קראתי פה ושם בעיתונים על מימצאים
חדשים, התייחסתי באדישות רבה לסטטיסטיקות שסיפרו
על המחלה הקוטלת נשים בכל העולם. לא הייתי
בת לאם שעברה ניתוח כזה, ולכן התהלכתי בביטחון.
גם כאשר גיליתי את הגוש הקטנטן בשדי, קיוויתי
והאמנתי שזה לא רציני. באותו ערב בו גיליתי את
הגוש, באתי לעבודה וסיפרתי לאחת מחברותי שמצאתי
גוש. היא מיששה ואישרה את מימצאי. סיפרתי
לבעלי על הגוש. זה זיעזע אותו. בכיתי קצת, אך עדיין
לא קלטתי את משמעות העניין. המילה סרטן תמיד
היתה זרה לי.
יומיים ־אחרי הגילוי נסעתי לבית־החולים ונבדקתי
על־ידי שני רופאים. הם התייחסו לעניין בספקנות.
״את חייבת לעבור ביופסיה, אך כל הסיכויים הם שזה
גידול קטנטן, שפיר, כלומר לא ממאיר.״
קבעתי תור באותו שבוע, ליום חמישי בבוקר, כדי

אני עדיין צעירה מדי בשביל זה. למחרת בבוקר הכינו
אותי לקראת הניתוח. האחיות בבית־החולים גילו יחס
חם מאוד. ראיתי בעיניהן את הפחד, הרחמים. כמה
מהן אף העירו לי :״אני מתארת לי איך את מרגישה
עכשיו. זה בטח מפחיד אותך מאוד.״ נכון, זה הפחיד
אותי מאוד, אך היתד, בי תיקווה.
הביופסיה, שעמד להימשך כעשרים דקות, התמש כה
לניתוח בן שלוש שעות. בעלי חיכה לבדו בחוץ
— בטח עצבני ומתוח. התעוררתי מן הניתוח — בלי
שד. עם מום בגופי. משהו חדש וזר לי לחלוטין.
אחרי ההתאוששות המוחלטת התבוננתי בעצמי,
עדיין חבושה, עם מחטים נעוצים בגופי. לא חשתי
כאבים. רק אי־נוחות מסויימת. אני, שפחדתי מזריקה

למות מסרטן, ביסורים נוראיים, בנוסח הספרים שקרא תי.
הסרטים שראיתי וסיפורי הזוועות ששמעתי.

״אף פעם לא
אלך עוד ח שופה״
בעיני רוחי ראיתי תאים הרסניים המתפשטים בגו פי,
והורסים בו כל חלקה טובה. זה לא ניראה לי די
מציאותי. תמיד הסתובבתי בהרגשה שלי זה לא יקרה,

ני צעירה מדי מכדי למות. יש לי שני ילדים
קטנים, הזקוקים לי באופן נואש. זה פשוט לא
הוגן להשאיר אותם יתומים. כל חיבוק נראה לי כפרי דה
נצחית מהם.
כאשר התחלתי לקבל שיחות־טלפון מההורים של
החברים של ילדי, הבנתי שהם מפיצים את הסיפור

שלי בשכונה. דיברתי איתם, ביקשתי מהם לא לססר.
זה סוד של המישפחה שלנו בילבד. אני שונאת מבטי-
רחמים של אנשים זרים. זה מפחיד אותי.
חזרתי עוד כמה פעמים לבית־החולים, לבדיקה שיג-
רתית. הצלקת הגלידה, אך היא שם. שוחחתי עם ה רופאים.
הם עודדו אותי. לא מצאו אצלי גרורות. אמרו
לי שאצטרך לעבור טיפול מונע. הס קוראים לזה טיפול
משולב — טיפול כימי והקרנות. המילה סרטן לא
יצאה מפי הרופאים. נראה לי שאפילו הם פוחדים
לבטא את המילה.
כאשר נבדקתי שוב אצל רופא׳ והוא סיפר לי ש־

התנאים או נעם רא הוציאו
את המילה,סוסו מפיהם,
למתת הבדיקות זהמימזגאים
הממאירים שגילו בגוני.
מצפה לי חודש של טיפולים אינטנסיביים, הקרנות עם
אינפוזיות, פרצתי שוב בבכי נורא. ריחמתי על עצמי
יותר מאשר כל אחד אחר יכול היה לרחם עלי.
התחלתי את הטיפולים. הם לא היו מכאיבים. אך
כל יום, ארבע פעמים בשבוע, במשך חודש תמים,
כאשר עליתי על השולחן הצר של ההקרנות, בכיתי.
לא יכולתי להפסיק לרחם על עצמי. כל הקרנה הסתיימה
כעבור שמונה דקות, עם בכי נוראי.
גם החודש הזה עבר. הכאבים לא היו קשים.
הלכתי לחנות לחזיות וקניתי לעצמי חזיה ופרוט־זה.
בשלב זה כבר הייתי מאוששת יותר. עד אז לבשתי
חולצות עם שרוולים ארוכים, וזה היה בקיץ חם ודביק.
חיטטתי בארוני, זרקתי את כל השמלות החשופות
שלי, וכאשר הציעה לי בעלת החנות חזיה ללא כתפיות,
גיחכתי .״אף פעם לא אלך עוד חשופה,״ אמרתי

״חכי ותראי,״ השיבה לי.
הטיפולים שלי נמשכים מאז, פעם בשבועיים, ואז
אני מקבלת זריקה של כימותרפיה. לזריקה יש תופ־עות־לוואי
לא נעימות, הזהירו אותי הרופאים. הבטיחו
לי בחילות. אך כאשר התחלתי לקבל את הזריקה, גיליתי
שגם כאן השד הוא לא כל כך נורא. אמנם ה הרגשה
הפיסית הכללית שלי לא מעולה. אני לא כמו
אריה ,־כמו שאני אוהבת להיות, אך בהחלט ניתן לס־

ההתמודדות האמיתית התחילה
אהד׳ ההתאוששות. עם הרחוב,
עם האנשים שבהם פגשתי,
עם תגובות הנשים אוי,
ובעיקד תגובות הגברים.
בול. חודש וחצי אחרי הניתוח חזרתי לעבודה. הייתי
עדיין חיוורת, רזה מאוד. אך כל חיי הייתי אשה רזה,
וגם שדי אף פעם לא היו גדולים.
כאן התחילה ההתמודדות האמיתית. עם הרחוב. עם
האנשים שבהם פגשתי ואיתם דיברתי. עם תגובות
הנשים. ובעיקר — עם תגובות הגברים.

״ אמא, יש לך
רק אחד! ״
ך י עבודה התייחסו אלי כמו תמיד. שום אנחות,
ייי שום רחמים. מילאתי את כל משימותי, כמו קודם.
מאחר שהעבודה שלי כוללת יציאות רבות בערב, להצ גות
בכורה, מסיבות, מיסעדות ואירועים חברתיים, יצא
לי לפגוש בכל מכרי.
הסתבר לי שהניתוח לא היה סוד. כל עי שהיכרתי,
ידע על כך. מכרות שלי, שמעולם לא הייתי קרובה
אליהן במיוחד, ניגשו אלי, התעניינו בשלומי, סיפרו
לי על טרגדיות קטנות וגדולות שעברו עליהן. עובדות
שמעולם לא ידעתי.
אני עדיין זוכרת לטובה את כל אותם הגברים החבי בים
שניגשו אלי ואמרו :״תאמיני לי, לי זה לא משנה
מה שעברת. את נראית עדיין אשה מושכת, ואם את
מוכנה לרומן קצרצר, זה בסדר.״
מאז עברה בדיוק שנה. אני עדיין נמצאת בטיפולים,
שימשכו שנה נוספת. באם לא תהיינה הפתעות לא

נעימות, קרוב לוודאי שאפסיק עם הטיפולים ואהיה במעקב
חצי־שנתי של בדיקות וצילומים שיגרתיים.
אני עדיין מדוכאת בכל פעם שאני נכנסת למחלקה
האונקולוגית בבית־החולים, כדי לקבל טיפול. אך מיד
כאשר אני יוצאת משם, אני אדם אחר.
כיום אני לובשת שמלות חשופות, מיכנסיים קצרים,
ומשתמשת בחזיית הסטרפלס שלי — תמיד. לא נותנת
למחשבות שחורות לחדור למוחי. מה יקרה בעוד שנה
או שנתיים, זה לא מעסיק אותי יתר על המידה. בעלי
טוען שאני בדיוק כפי שהייתי לפני הניתוח. ידידים
מתפעלים מכושר ההתאוששות שלי. אך אני לא רואה
את עצמי כגיבורה גדולה. הצלקת תישאר לי לכל החיים.
שד חדש לא יצמח לי. בכל בוקר ובכל ערב אני מת בוננת
בגופי. למדתי לקבל את עצמי כמות שאני.
מה השתנה? ההומור שלי נעשה קצת יותר שחור.
המילה סרטן נפלטת מפי לעתים קרובות, אחרי שלא
ביטאתי אותה שנים ארוכות.
היחסים עם הבעל הם בדיוק כמו שהיו בעבר, יפים.
אני לא גיליתי כל דחייה מצידו. הילדים קיבלו אותי
כמו שאני. לפני חודשיים חזר בני מן הגן עם ציור.
״ציירתי אותך,״ אמר לי. התבוננתי בדף. היתד, בו אשה
עם שד אחד. אם לפני שנה הייתי בוכה ממראה כזה,
הרי שהפעם חייכתי. אמרתי לו :״זה נכון. ככה אמא
נראית. אך משום שלא נעים לי להתבונן בציור של
אשד, עם שד אחד, אנא תוסיף עוד אחד.״ הוא הוסיף
את השד החסר ואמר לי :״אמא, רק את ואני יודעים
שיש לך רק אחד.״
חדלתי לעיין בסטטיסטיקות, ואני לא קוראת את ה ספרים
על מחלות ממאירות. חדלתי ללכת לסרטים שב הם
מסופר על טרגדיות נוראיות. אני קצת יותר טובה
אל עצמי בימים אלה. משתדלת לא להיכנס למצבים
המדכאים אותי.
אינני יודעת מה מחכה לי מחר, אך היום, כאשר
אני פוקחת את עיני בבוקר, והשמש זורחת, והילדים

בריאים, והבעל מרוצה, אני. אומרת לעצמי :״תודה
לאל שזה כך. עוד יום יפה עם הילדים שלי, עם הבעל.״
אני שומעת על >שים המסתובבות בהיסטריה, בפחד,
שבכל רגע זה עומד לקרות להן. אני משוכנעת שזאת
איננה מגיפה. אך אם זה קורה, אפשר לחיות עם זה,
אפשר לתפקד. אפשר להיות אשה לכל דבר. העצב

היות אב לובשת שמלות חשונות,
מתפקדת בדיוק נמו לפני ווגיתוח
וממשיכה לקבל טיפול!מונע,
שגס הוא אינו ממית אותי
למרה שהווה.
והפחד רק נתנו לי טעם אחר לחיי. היום אני אוהבת
את חיי יותר מכפי שאהבתי אותם בעבר.
נכון שיכולתי לוותר על כל הסיפור, אך לא הזמנתי
אותו. הוא בא בהפתעה גמורה, וכל מה שעשיתי, זה
ללמוד לחיות עם מציאות שונה, לא פחות טובה. אני
לא אותה אשד, שהייתי לפני שנה.
ימים רבים חולפים, ואם לא הייתי רואה עצמי ב מראה
בכל בוקר, הייתי שוכחת מכל העניין.

יעלה בהיקפו על כל המיבצעים עד כה.
לדברי שרון הוא קיבל מראש הממשלה מנחם בגין
אישור למיבצע זה.

ציפור
דו רששר
סגך שר־הכיטחון, תת־אלוף (מיל׳) מרדכי
(״מומקה״) ציפורי, שוחח השבוע עב ראש
הממשלה מנחם בגין, המכהן אף כשר
הביטחון, ודרש ממנו למנות כמהרה שר
ביטחון.

בן ־ א לי ש ר
בי קשלחוור
מנכ׳׳ל מי־טרד ראש־הממשלה, מתתיהו
(״מתי״) שמואלכיץ טען כאילו שגריר
ישראל כקאהיר, הד״ר אליהו (״אלי״) בן־
אלישר, מבקש לקצר את כהונתו כקאהיר
ולחזור עוד השנה לארץ. לדברי שמואלכיץ
נימק כן־אלישר את הבקשה מסיבות
אישיות.
מקורבי בן־אלישר מכחישים מכל וכל את
השמועה של שמואלביץ.

הל שבה
ת ע בו רבטהרה
ראש־הממשלה, מנחם בגין, החליט להעכיר
את לשכתו לירושלים־המיזרחית תוך
שבועות אחדים. בגין מתעלם מכך שצעד
זה יעורר רוגז רב בקהילה הבינלאומית
ומתעלם מאזהרת מיספר •טגרירים זרים
כישראל, בראשים שגריר ארצות־הכרית,
סמואל (״סם״) לואיס, שכף רגלם לא
תדרוך בלשכה.
מנכ״ל מישרד־ראש־הממשלה, מתתיהו (״מתי״)
שמואלביץ, ביקר בשבועיים האחרונים מיספר
פעמים בבית המייועד ללשכה, כדי לפקח על
העבודות האחרונות. הבית שוכן בין המטה־הארצי
של המישטרה בשכונת שייוד ג׳ראח לבין הר־הצופים.
בגין החליט לעבור לירושלים המיזרחית לפני
הבחירות בארצות־הברית מתוך תיקווה שתגובת
האמריקאים, ערב הבחירות, תהיה מתונה.

מ טוסים או גנ ד ״ ס
בי שראל
אחת לשבוע נוחת בנמל התעופה כן
גוריון מטוס של חכרת ״אייר-אוגנדה״,
חכרת התעופה הלאומית •טל אוגנדה.
המטוס מביא לארץ קבוצות של צליינים. שילטונות
נמל־התעופה מקפידים שהמטוס ינחת בשעות
הלילה וימדיא עם שחר.

המערך קנ ה
4ח״כיס
בחוגי סיעת המערך בכנסת נודע השבוע על ארבעה
חברי־כנסת מהקואליציה שסיכמו עם יושב־ראש
מיפלגה זו, ח״כ שימעון פרם, על פרישה ממפלגותיהם
והצטרפות למערך, או הקמת סיעות עצמאיות
הקשורות למערך.

נודע שרק לאחד. מחכרי־כנסת אלה הבטיח
פרם ככתב מקום ריאלי כרשימת המערך

לכנסת הכאה.

מבצע חד ש
שלא רי ק שרו!
שר־החקלאות, אריק שרון, מתכנן מיכצע
התנחלויות חדש, ומקורביו אומרים שהוא

לדעת ציפורי אין המערכת מתפקדת כהלכה בהעדר
שר־ביטחון וארעו כבר תקלות מינהליות אחדות
בגלל העובדה שאין שר בתפקיד מלא.

ציפורי הכין מפגין שהוא ער לנושא מינוי
שר־־כיטחון, אך אינו רואה זאת כדחוף
כמייוחד.

המפד׳י ל א״ם
בוו ש א הו מו ס ק סו א לי
ראשי המפד״ל עומדים להודיע השבוע לראש־הממשלה,
מנתם בגין, ולשר־המישפטים שמואל תמיר,
שהם יראו בתיקון חוק ההומוסקסואלים סיבה
לפרישה מהקואליציה.
תמיר הציע אתמול בממשלה לבטל את הסעיף בחוק
הקובע שיחסים הומוסקסואלים בין מבוגרים הם
עבירה פלילית.

אחד משרי המפר״ל ככר שוחח עם בגין
כעניין זה והסביר לו שלמרות שבמפד״ד
יש קולות התומכים כתיקון החוק, לא
תוכל המפד״ל כמיפלגה להישאר בממשלה
אם התיקון יעבור.
תיקון זה הוצע על־ידי סיעת ״העולם־הזה כח
חדש״ בכנסת ה־ 7והובס אז ברוב קטן של דתיים
ואנשי חירות.

כץ א ״ ם
ל ס רו ש
התקפלותו של שר־המישפטים, שמואל תמיר,
מההצעה לפיה תוותר התנועה הדמוקרטית על תיק
העבודה והרווחה נבעה מאיומו של כץ לפרוש
מהתנועה הדמוקרטית, אם תתקבל הצעתו של תמיר.

כץ גם איים שיציע הצעה נגדית שלפיה
תוותר התנועה על תיק המייטפטים.
תמיר החליט שלא להגיש את הצעתו ואף
־טיגר שליחים לכץ שמענו בפני שר
הרווחה כאילו על דעת תמיר מעולם לא
עלה להגיש הצעה זו.
אגב, כץ עצמו מעוניין לפרוש מהממשלה ולקבל
מישרת פרופסור שהוצעה לו באוניברסיטה־העברית־בירושלים,
אך למקורביו הוא אמר :״אני אפרוש
כשאני אחליט ולא־־כשתמיר יחליט.״

רב! בונ ה
אי די אולוגי ה
ח ״כ יצחק רכין הקים צוות מייוחד כתוך
מטה הבחירות שלו, שידאג לתת דימוי
אידיאולוגי לקבוצת רבץ ולהצביע על
שיטחיותו •טל יריבו, ח ״ב שימעון פרס.
בראש הצוות יעמדו הפרופסורים חיים ברקאי
ושבח וייס.

ח רו תהב טי ח ה
מימון למר צי אנו
יושב־ראש הקואליציה, ח״ב חירות חיים
קורפו, הבטיח לח״ב סעדיה מרציאנו
שיקבל את מחצית מימון המיפלגות •טל ־
סיעת של״י, אם יבגוד כסיעה זו ויפרוש.

הבטחה זו מילאה תפקיד חשוב בהחלטתו של
מרציאנו לפרוש משל״י, ימים מעטים בלבד אחרי
שהסיעה החליטה להעביר אליו את המושב בכנסת.
ההבטחה נוגדת את התקדימים בכנסת. כאשר פרש
שלום כהן מסיעת ״העולם הזה — כח חדש״ ,על רקע
דומה, לא קיבל את המימון. המימון אינו שייך
לח״כים, אלא נועד במפורש לפעולות המיפלגות.
על המימון מחליט יושב־ראש הכנסת. אולם יכול
להעניק מימון רק לסיעה מוכרת, ועל כך מחליטה
ועדת־הכנסת, שחיים קורפו מהווה בה גורם מרכזי.

קורפו התנגד להענקת מימון המיפלגות
לסיעת ״התחיה״ ,בעלת שני המנדטים.

רשת גי
בסט רי או
בכר שבועות אחדים משדרת רשת ג׳ של
״קול ישראל״ שירי פופ וקצב ביטידור
סטריאופוני כין השעות 2ל״ 4אחר
הצהריים.
בינתיים לא פורסם דבר על השידורים
הסטריאופוניים, והציבור אינו יודע על כך.
אם השידורים הנסיוניים אהר הצהריים יעלו יפה,
יורחבו שעות השידור הסטריאופוני של רשת ג׳.

ת בי ע ת די ב ה
1ג ד ..אד־ עד״
מלון נזאונטץ רויאל בלונדון עומד להגיש תביעת
דיבה אזרחית, בבית־מישפט בתל-אביב, נגד מנכ״ל
חברת אל־ על, יצחק שנדר.

לטענת המלון כתב טנדר למנכ״ל
מישרד־התחכורה כי בתי־המלון שעימם
קשורות הכרות טיסות־השכר הפועלות
מישראל, הם כתי זונות.
מאונטץ רויאל~הוא איחד״מבתי המלון*שעימו ׳ קשורה
אחת מחברות טיסות־השכר הישראליות. המלון הוא
בן שלושה כוכבים ולטענת בעליו, ידוע כאחד
המהוגנים בלונדון.

המפכ׳י ל
מ חפ ש דו ב ר
מפכ״ל המייטטרה, רב־ניצב הרצל שפיר,
ערך שיחות עם שלויטה עיתונאים
כרכר אפשרות מינוי אחד מהם לתפקיד
דובר המישטרה, כמקומו של אריה ארד
העוזב את תפקידו.
בעקבות פרשת חטיפת הילד אורון ירדן, חל שינוי
מהותי בגישת המפכ״ל לנושא הדוברות והעיתונות.
הוא רואה חשיבות רבה במציאת דובר שיהיה מהימן
על אמצעי התיקשורת.
ייי

י ח לי ףצבע
חיילי צה״ל במחנה, הוחלט במיפקדת קצין חינו!
ראשי על כמה צעדים להקטנת גירעון זה.

הצעד הראשון יהיה המרת השערים
הצבעוניים •טל השבועון כשערי שחור־לב
נראה שבעקבות צעד זה יוחלט גם על
צימצום מיספר העותקים המודפסים •טי

השבועון.

צברהה סי בתחצר
אצלה עיתונ אי ם
ועד אגודת־העיתונאים בירושלים נמצא בסכנה ,
פיזור, אחרי שכמה מחברי האגודה החליטו לפן
למעל הדחת הוועד הקיים ובחירת ועד חדש.

הכוונה היא להדיח את יושב״ראיט הווז׳
איש הרדיו יצחק אלון. כראש מתנגדי
אלץ נמצאים דווקא עיתונאים מהרדיו,

במדינה
(החשך מעמוד )36
קיימת הסכנה שגם הערוץ השני
יהיה גרוע. יתכן שמודעי צודק
בטענתו שמהבחינה הטכנית, אול פנים׳
משדרים ותחנת־לוויין, הכל
מוכן כבר עתה, אך הערוץ הראשון
הוכיח שאין לצד הטכני שום מש מעות
לגבי טיב השידורים.
מודעי הוא היוזם של הערוץ
השני החפוז, אך כל שרי הליכוד
עומדים מאחריו. הם יודעים שימי
הליכוד ספורים. הם יודעים שמר בית
כתבי החדשות ועורכי התוכ ניות
בערוץ הראשון הם מתנגדים
חריפים של ממשלת הליכוד, או
שהפכו לכאלה בעקבות כשלונות
הממשלה. לכן צריו הליכוד, באופן
בהול, תחנת טלוויזיה פרטית שלו.
כוונת מודעי היא להעניק את
זכיון הערוץ השני, זכיון השווה
מיליארדים רבים של לירות, לאחר
או כמה מהעשירים הישראלים או
הזרים אותם ריכז בגין סביבו. מסירת
רחנת טלוויזיה כזו בידי אנשי
החצר הביזנטית של בגין, תבטיח
לליכוד, גם כשראשיו ישבו על
ספסלי האופוזיציה, שליטה על כוח
פרסומי וכלכלי ממדרגה ראשונה.
מודעי אינו רוצה לחלק את ה נתח
בין בעלי העתונים, הראשונים
שיפגעו מהקמת טלוויזיה מס חרית.
כדי להרגיע את בעלי ה־עתונים
הוא עומד להציע הקמת
קרן מיוחדת, שכספיה יבואו מתוך
רווחי הטלוויזיה המסחרית, אשר
תפצה את העתונים על ההפסדים
שיהיו להם בפירסום. בראשות ה קרן
יעמדו אנשי הליכוד והם ש יחליטו,
לחסד או לשבט, על פי
נאמנות העיתונים לליכוד, מי יקבל
את הפיצוי ומי דינו להיסגר.
הליכוד מכין מתנת־פרידה ל ציבור
הישראלי אך ספק אם זו
אכן מתנה המקובלת על מקבליה.

נה. מנכ״ל אל־על, יצחק שנדר,
שיגר מיכתב למנכ״ל מישרד התחבורה
(ראה תשקיף) ובו האשים
בהאשמות שונות את חברות טי סות
השכר. בין היתר טען שנדר
כאילו אלה משגרות את נוסעיהם
התמימים למלונות בחוץ־לארץ,
שהם בעצם בתי־בושת. היתד. זו
השמצה פרועה, אך היא זכתה ל סיקור
מלא בטלוויזיה.
האמת היא כמובן פשוטה ביותר.
חברות טיסוודהשכר לא רק שמע ניקות
טיסות זולות יותר לנוסע
הישראלי, אלא נותנות לו שרות
טוב יותר.
לפתע חידשה אל־על את המיל-
חמה שלה בקאל. אחרי תקופה
ארוכה שבה נדמה היה שהשטח
רגוע, החלה אל־על להפעיל לחצים
על הממשלה שתאסור על קאל
להיות חברת־תעופה עצמאית. יגאל
הורביץ חייב היה להסכים לדרישת
אל־ על. הוא ידע שאם לא יסכים,
תתלה אל־ על את כל הפסדיה על
עניין קאל, ותאשים אותו בהתמוטטות
אל־ על.
כמו במקרה של טיסות־השכר,

ידטב־ראש שביט
לאכול את כולם ובבת־אחת
פט בישראל. הצעיר הקרח וה משופם
התפרסם בעקבות מעשי
מירמה ונובלות אותן ביצע באר-
צות־הברית ואותן הוא ניסה לבצע
בארץ.
אבן־טוב עלה לכותרות בתחילת
השבוע בפרשיה נוספת. היד. זה
אחרי שהתלונן במישטרת־הרצליה
כאילו מישהו ניסה להתנקש בחייו,
בעת שנסע בג׳יפ שלו ליד בית
האוורד בהרצליה. השוטרים שיצאו
לבדוק את הג׳ים אכן מצאו בו נקב
של קליע. אבן־טוב טען במישטרה
שהוא מסוכסך עם שלושה המתגוררים
ליד מקום היריד : .דויד
האווארד, בעל הוילה בהרצליה וטוני
גבריאל ואלכס פראנק, שניים
ששכרו ממנו את הוילה והפעילו
אותה כמועדון ובית־קפה.
ללא כל ראיה נוספת מילבד עדותו
של אבן־טוב, שהוקע כבר פע מים
אחדות כרמאי ושקרן, מיהרו
השוטרים לעצור את שלושת החשודים
הפרטיים של אבן־טוב,
להביאם בפני בית־מישפט, להוד
שידם בנסיון לרצח ולבקש לעצרם.
השופטת מרים בן־פורת סרבה ל דרישת
המישטרה, קיבלה את עמדת
עורך־דינם של העצורים, יורם
שפטל, ושיחררה אותם בערבות
נמוכה.

כדי להבין כיצד נוצרה הקוא ליציה
המוזרה בין הנוכל לבין דד
מישטרה יש לסקור את מילחמת
מישטרת הרצליה בבעלי וילה
תעופה מידחמח הסחר.
ב״אל־עד״
ראשי ״אל־עד״ פותחים
חזיתות הרשות כדי
7הם יח את הדעת מהבעיות
המרכזיות של החכרה

ה 31-במרץ יהיה תאריך גורלי
למוביל הלאומי אל־על. תאריך
זה יהיה גם גורלי לקריירה של
אברהם (״בוטה״) שביט כיושב־ראש
מועצת־המנהלים של אל־על.
שד מודעי
ב־ 31 במרץ יתפרסם המאזן של
להכין טלוויזיה לאופוזיציה
אל־על, ואז אי-אפשר יהיה לטייח
יותר את המצב האמיתי בפעולות
יחסי ציבור. המאזן יענה על ה גם במקרה של קאל מנסה אל־על
שאלה, האם מתחילה אל־על להב להרוויח שלא על-ידי תחרות הוגריא,
או שהגרעון שלה ממשיך לג נת, והמפסיד הוא הציבור. מיל-
דול למימדים מבהילים.
חמתה של אל־על בטיסות־השכר,
חוגים המקורבים לשר־האוצר, אם תצליח, תגרום הפסד לתיירים
יגאל הורביץ, טוענים שגרעון אל־ הישראלים ומילחמתה בקאל כבר
על יעלה על 200 מיליוני דולר.
הביאה הפסדים לחקלאים.
ממה שביט, שקיבל את אל־על
לעיתים נוצר הרושם שראשי
עם 80 מיליון דולר גדעון, טוען
שהגרעון לא יעלה על 50 מיליון. אל־על אינם טורחים לשבת ליד
כדי להכין את הקרקע לאפשרות השולחן ולנסות ולפתור את בעיושהגרעון
יהיה ענק, החלו ראשי תיה המרכזיות של החברה. במקום
זאת, ובהשראת יושב־ראש מועצת־אל־על
לפתוח חזיתות חדשות ב עולם
התעופה הישראלי, ולגרום המנהלים של החברה, בומה שביט,
למלחמות המביאות פירסום רב הידוע כאיש יחסי־ציבור מעולה,
מנסה אל־ על לטייח את הסיד במ שעליו
הם יוכלו להסתמך כדי להצקום
לתקן את הקיר.
דיק את הכשלון.
בתי־זונות ובלשים. המיל-
חמה הגדולה ביותר היא נגד חב רות
טיסות־השכר. אל־על שכרה עסקים או נסיו! ד ר צח
בלשים פרטיים כדי להוכיח שחב רות
טיסות־השכר עוברות על ה התעקשותה
ש 7מישטרת
חוק. בעזרת פעלולי יחסי-ציבור
הרצליה לבנדר את
הצליחה אל־ על לטעת את הרושם
כאילו בלשיה אמנם הוכיחו עבי־ .
אחד ממקומות הבידוי
רות על החוק. רק כששככה דד
סערה התברר כי הבלשים העלו הנעימיב בעיר; הסתבכה עד
חרס בידיהם.
?פרשת ניסיון רצח
אחרות,
דרכים

אל־אז
חיפשה
מתלונן אבן־טוב
פרקליט שפטל
אמנון אבן־טוב הוא דמות מוכ כדי
להשאיר את המילחמה עם
החשודים ברצח שוחררו
רת בתחנות־מישטרה ובבתי־מיש־טיסות
השכר על אש ציבורית קט
פרשות

האוורד,
שהחלה עוד קודם להתייצבותו
־ של אבן־טוב במישטרה
עם חור בג׳ים שלו.
חמורים או עלילות. דויד
האוורד הפעיל בוילה שלו בהר צליה
מועדון, שהתרכז סביב ברי-
כת־השחיה של הוילה ומסעדה. הוא
לא קיבל רשיון מעיריית הרצליה
ואף סירב להאכיל ולהשקות את
שוטרי־העיר חינם אין כסף. מיש-
טרת הרצליה החליטה לסגור את
המקום. שוטריה הסתערו על ה וילה
והודיעו לבעליה ולשניים
להם השכיר הווארד את המקום:
״אנחנו נסגור לכם את הוילה על
פלומבה. שום דבר לא יעזור לכם.״
שופט השלום התל-אביבי, אליו
פנו פרקליטי האוורד, לא חשב
כמו המישטרה וביטל את צו ה סגירה.
אמנון
אבן־טוב ניסה כמה פעמים
לשכור או לקנות את הוילה. הוא
הרגיש כי טמון במועדון ובמסעדה
במקום זה סיכוי לעשות כסף טוב.
לשם כך היה מוכן אבן־טוב גם
לגייס את שרותיה של גרושתו,
ציפורת אבן־טוב, שהיתר. בעבר
ממפעילות המועדון. אולם האווארד
לא רצה שום עסקים עם אבן־טוב,
בעיקר כשאבן טוב טען שהאווארד
חייב לו כספים מהתקופה בה הפ עילה
ציפורת את המקום.
כשנכשלה המישטרה בנסיונותיה
לסגור את וילת האווארד בעזרת
בית־המישפט וצווים, היא ניסתה
לעשות זאת בעזרת אבן־טוב וב עזרת
סיפור רצח דמיוני.
מישטרה מסיכה סמחחרת

״יש מביבת שחיתות:״
הודיע האלמוני — וצוות
״העולב הזח״ נעצר
״אם לא תסתלקו מכאן נשבור
לכם את המצלמות!״ צעק איש״
הביטחון. זה קרה בערב היום
השלישי האחרון, כאשר כתב ו צלמת
של העולם הזה באו למ לון
השרון בהרצליה.
באותו ערב התקיימה מסיבת״
ענק בגן־האירועים של המלון.
הגן היה גדוש לאורכו ולרוחבו
בשולחנות עמוסים. לצידם ישבו
מאות המוזמנים. המסיבה כללה
ארוחה מלאה, ברמתו הגבוהה של
מלון השרון. במהלך הארוחה נער כו;
תצוגת-אופנה. הדוגמניות עבר
ו בין השולחנות על גבי מסלול
שהוכן במיוחד לצורך כך.
התפאורה, סידור השולחנות ודד
אירוח כולו נערכו בפאר רב וביד
נדיבה. ניוזן היה להרגיש כי
(המשך בעמוד )48

ה עו ל ם הז ה 2238

נו ננל

הביטוח () 2

המשך חסידרה על נוהלי הביטוח, העושק׳ את האורח ואת הציבור

ניו, כמו אליצור— פולסון, הלוואות בנ קאיות
דולריות, שאותן יציעו לנזקקים
תמורת פוליסות ביטוח־חיים. שיטה פסו לה
זו להשגת ביטוח־חיים בכל מחיר, תוך
הכשלת אזרחים חלשים היתד, רק אחת
השיטות של־דינמו.
שיטות חדשות
^ די לגרות את סוכניו, עבר ויינמן על
׳— הוראות המפקח על הביטוח, שהגביל
את העמלות לסוכנים למכסימום ,6070
שישולמו במשך שלוש שנים — 3670,
בשנה הראשונה 1270 ,בשנייה ובשלישית.
ויינמן המציא דבר הקרוי ״מקדמות
משונתות״ .הסוכן קיבל, נוסף על 6070
המותרים לפי הוראות המפקח על הבי טוח
407> ,נוספים מהפרמיה השנתית ה צפויה,
עם הוצאת הפוליסה. לפיכך הציע
ויינמן לסוכנים, למעשה, עמלות של ,14070
תחת 6070 המוכרים על־ידי המפקח על
הביטוח. הייפלא כי הסוכנים אצו להח תים
עם פרמיות בכל מחיר, בלי לשים
לב לכך שמרבית החותמים לא יוכלו
לעמוד בתשלומים, ויבטלו את הפוליסות׳׳

השטר שחתמה ציפורה בן־ ש ושן
ההצעה הית המפתה —

אהד היטיב עברה ציפורה בן *—
שושן ברחובות פתח־תיקווה, שבה
גדלה, וראתה בחלון של מישרד שלט
שאמר ״הלוואות בתנאים נוחים״.
היא נכנסה למישרד ומצאה בו נציגה
של סוכנ״ביטוח מתל־אביב. אלייצור—
פרלסון. הנציגה הבטיחה לה נאמנה שאם
תיסע למיישרד הסוכנים בתל־אביב, ברחוב
מונטיפיורי ,׳תוכל לקבל הלוואה.

__ הלוו א ה
ללא בי ט חונו ת
יפירה עובדת עם בעלה במיכמו-
* רת והיתה זקוקה לכסף. היא נסעה
לסוכנות־הביטוח אליצור—פרלסון, ואמרה
שברצונה לקבל הלוואה. המישרדים שקקו
מעשרות סונים כמוה, שנהרו למקום ל שמע
הידיעה כי כאן מלווים כספים ללא
ביטחונות. זה היה באמצע ,1978 ואימת
ייגאל הזרביץ טרם נפלה על המדינה.
ציפורה בן־שושן חתמה על טופס, שלפיו
היא מקבלת הלוואה בסך 30 אלף לירות,
שאותן תחזיר במשך שנה. הריבית מנו כה
מראש, כך שהיא קיבלה ליד רק
כ־ 16 אלף לירות. היא חתמה על שטרות
חודשיים בסכום כולל של 30 אלף לירות.
כבדרך אגב נאמר לה כי עליה גם
לעשות ביטוח־חיים, אחרת לא תוכל לקבל
את ההלוואה. היא חתמה על תוכנית בי-
טוח־חיים, והתחייבה לשלם כל חודש
פרמיה בת כמה מאות לירות. נוסף על
כך הוחתמה על שטר בודד בסך 30 אלף
לירות, שנועד, לפי החוזה שעליו חתמה,
להיות מוצג לפירעון אם לא תשלם את
החזר ההלוואה או את תשלומי ביטוח-
החייט.

כעבור שיגעה חודשים פיגרה

מדינת י שראל-בתי המשפט
לשכת ההוצאה לפועל ב:-
לנב

ר ־זיןי;ימי ז 1

חוט ז

המען 7כואוז

ל ז 1ר־

רו ע\ נ ח רי

יזד

-יייינ

6 1 ? 4.0

נו ס

לזלזפר זהות /איש •

ופר טי

לוס־

חי׳ נ

תיק 1.1זגלי־פ

0ד ק ,0

זיז־.

יחיזנזספר בי ת

ת. ד .בו־יו צ ל־י פ

אזהרה
לפיסעיף 7לדזודן ההוצאהלפועלתשכ ״ ז 9 6 7 -ו. הנדמוזהרבזהנ ׳ תוךסו ׳ נ ז ׳ םמקבלתאזהרה זו

אדי צ ן

עליך לשלם לזכותו ש ל

שכתובתו 1 :ר י 1 7 0

2 1 0 0 0 .0 0
ר. חו נ שד פתיחתת• י
ב הו ש ל ־ פ

כו שפחה

וז ד

רח־ ומספרר*.ת

>נ 1ז

ופרט׳

אכיר
שםי שי ב

9 3 0לי׳
אגרת הו צ 0פ

המיוצג ע־׳ יו רד

? 4 7 2 .0 0

לו שפחה

יפר

אתהס כו ם כדלקמן
מי קו ד

בסד הכל

4 0 2 . 0 0י* 3ל

שנרטרחת עו־־ ד
ב הוז נ ל ־ פ

כזווורף לזה:

( הפרסהמ סו מן ב 1 * -

14-1ט(1זתו.ח<ה1נ׳10ח^/ 8וי(ת.ח.

אזהרת ההוצאה לפועל שי ציפורה כן־שושן
— ההגשמה היתה מדהימה

בשני תשלומים. בעבור שבוע קיבלה
הודעה ממישרד ההוצאה־לפו•
על בתל־אביב, כי עליה לשלם
מייד את השטר בסך 30 אלף לירות,
בתוספת הוצאות גבייה —
בסך הכל 35,400 לירות, למרות
ששילמה בבר שיבעה תשלומים
חודשיים :
ציפורה פנתה אל העולם הזה, וכתוצאה
מהתערבותו, הוסכם לוותר על ריבית־העו־שק
ולהגיע עימד, להסדר סביר.
ציפורה בן־שושן קיבלה הלוואה
שעליה שילמה ריבית של יותר מ־ס/ס
80 מראש, בשנת .1978 היא חוייבה גם

לשלם עבור ביטוח־חיים, ולחתום על שטר
בסך 30 אלף לירות. כמה עשו מאות
ואלפי פונים לסוכני־ביטוח.

להח תי ם
בבל מ חיר
ף* דיקה העלתה כי מקור הרע היה ב חברה
שמנהלה, דני ויינמן, הודח
בינתיים מתפקידו. החברה רצתה לחתום
על פוליסות רבות ככל האפשר של בי-
טוח־חיים, מכיוון שדני ויינמן הבטיח להנהלת
חברתו כי יגיע למיספר מדהים של
פוליסות. לשם כך העמיד לרשות סוב-

לוויינמן ולפוכניו הדבר לא היה איכפת.
הם הגיעו בשנה להחתמות־שיא.
אגב, בשיחה עם אליצור—פרלסון הם
טענו כי בסופו של דבר הפסידו, שכן
לקחו הלוואות דולריות, וכאשר הלירה
החלה לרוץ למטה, הפסידו, למרות שלק חו
ריבית־נשך.
בעייתה של ציפורה בן־שושן נפתרה* .
אולם ויינמן עבר בינתיים לחברה אחרת.
מפעיל שם שיטות חדשות ומקוריות לבי-
טוחי־חיים. בין היתר הוא מציע למנהלי-
חברות לעשות ביטוח־חיים לעובדים בכירים
בתוכנית הקרויה ביטוח־מנהלים. תוכ נית
כזו היא לטובת העובד, בדרך כלל• ,

^ פני בשנתיים שלח סוכן ביטוח *
חיים של חברה בינונית מיכתב ל מפקח
על הביטוח, ובו התלונן כי החברה
;ובה חיובי־יתר באלפי לירות מלקוחותיה,
ומחזיקה אותם ברשותה שנה תמימה׳
מסתבר כי בגלל האינפלציה נאלצה
חברת־הביטוח לשנות את הפרמיות המשו למות
דרך־קבע על־ידי הלקוחות. למרות
שחישוב הפרמיות החדשות, אחת לכמה
חודשים, צריך להיות מעשה פשוט במחשב,
חלות טעויות רבות לרעת הלקוחות ולטו בת
חברת־הביטוח. הלקוח אינו יודע על
כך, שכן הוא חותם, עם הצטרפותו לתוכנית,
על הוראת־קבע לנכות את הסכומים
שחברת־הביטוח תדרוש מן הבנק.
חברת־ביטוח זו מחזיקה אצלה במשך
שנה תמימה סכומים גדולים של לקוחותיה.
אחת לשנה היא מזכר, את הלקוחות ביתרות
שגבתה. אין צורך לשאול כמה שוות
יתרות אלה כעבור שנת אינפלציה. מכיוון
שמרבית חברות־הביטוח אינן פטורות מ מעשה
זה, לא אציין את שם החברה
המסויימת שטססי־המחשב שלה מובאים
כאן. די לראות בטפסי-המחשב עצמם
שלמרבית המבוטחים בעמודת־מהשב זו
הוצאו הוראות תשלום לא-נכונות. בחלקן
לרעת חברת־הביטוח, ובחלקן הגדול לרעת
המבוטח.

בכל מיקרה מפסיד המבוטח,
1שלגביו טעו לרעתו, את הריבית.
המפקח על הביטוח לא השיב על מיכתב־התלונה
עד היום.

ליסות

טברטותו

ח 1דט
התח הבטוח
7/77ס
0 7/77
09/77
11/77
11/77
11/77
0 7 / 77
09/77

12/77

11/77
10/77
07/77
08/77
08/77
10/77
ויו ! ׳09/77
09/77
07/77

08/77

0 7/77
11/77

11/77

09/77

12/77

12/77
10/77
0 7/77
07/77

0 7/77
12/77
0 7/77
11/77 .
12/77
07/77
09/77
07/77
09/77
11/77
09/77
11/77

בתאריך

סוג

הבטוח

31/12/77
יתרה
מט ג ה קודמת

חייה
ח יי מ
חייג׳
חייג׳
חיי11
חייג
ח י ין:
חיינ! חייג חייג
ח יי:
ח י יין
חיי;
חיי: חייב חייך חייב חייב חייר חייג
ח יי כ
ח ייו חייב חייו חייג חיי; חייב חייו חייב חייג חייב חייב חייב חייב חייב חייב
חיי0
חיי חייב חייב
חיי

ה מבו ט ח
מפסיד ס/״ 7 0
^9מעיטה, המצב בתחום ביטוח־החיים
י דומה לג׳ונגל ביטוה־הרכב. אולם בעוד
שבתחומי הרכב קיימת אפשרות־פיתרון,
הרי בתחום ביטוח־החיים עושה כל אחד
כאוות־נפשו.
אילו היה המפקח על הביטוח מעביר
את ביטוודהחובה לרכב מחברת אבנר
למוסד לביטוח־לאומי, היה הביטוח יותר

01/03/78

700

החיובי
פרמיות

ינזה 0נ 1ם
טט ו לס

יתרה יטנה
הבאה

885.10
885.19
1,869.07
1.285.08
859.86
867.92
׳3 8 5 . 6 3 0
385.35
8 90.99
/ז 8 1 8 . 03

5 62-. 25
583.29
2.126.08
2.222.70
230.08
388.29
309.02
309.08
910.68
596.01
1.181.71
1.177.28

800.92
1.123.05

3,866.78
2,915.20
1.883.23
1.032.01
1.571.25
2.106.28
153.58

1,111.50
1.111.35
2,822.83
921.88
336.65

337.01
805.86
808.82

509.79
398.82
115 . <2־
822.56
855•58
ד ^ הזיז —

850.00
809.51
902.61
0יי׳>ג י.*6ג ^9 01!12,

8.862.37
-- 9 9 1 7 6 5
8.081.86

8.878.96
8.058.18
3.131.38
8 . 8 6 8 . 5 6״סי*
2.120.18

5.038.02

970.68־
717.671/
1.676.88
218.07
239.28

191.83

922.25
921.69
- 5 00.* 10
830.60

687.06
688.85

985.70
987.58

929.03
928.52
3.323.87

3.323.83

265.57

78.87
30 ^ 1 1ב

118.12

_> 316.02

סוג הבמול

ט עויו ת —
^טובז 5מי!

תאריך הפקר.

מספר 1

שכן כעבור שלוש או ארבע שנים הוא
מבטלה וגובה את הסכומים שהפריש המעביד
עבורו. ויינמן הציע תמריץ למע בידים:
הוא יתן לו, עם החתימו; על ה תוכנית,
מענק בגובה הפרמיה השנתית
הראשונה, שתובטח על־ידי ביטוח־ר,מנהלים
עצמו. כך משלם המעביד את הפרמיה
ומנכה אותה כתוצאה, אך מקבל בחזרה
לעסק את הכספים שהוציא.
לכאורה — תוכנית כדאית ביותר לבעל־העסק.
ואולי גם לוויינמן, המשלם יותר
כדי לקבל פוליסות־ביטוח. רק קוץ אחד
לאליה: מה יקרה אם העובד ייפגע בשנה
ראשונה זו, שבה הביטוח משועבד בגלל
המענק ז העובד לא יראה פרוטה מהבי טוח,
ובני־מישפחתו לא ייהנו ממנו׳ .שאל תי
איש־עסקים, שעשה ביטוח כזה. הוא
משך בכתפיו .״למה שיקרה משהו?״ שאל.

רשימת־הטעויות כטופס המחשב
בכל,מיקרה הפסיד הלקוח

תופעה דומה קיימת בהחוס ביטוח־החיים.
קרוב ל־ס/ס 20 מהפוליסות החדשות
מתבטלות תוך שנה. מרבית הסוכנים הם
חדשים ומסרי־נסיון, וכל רצונם הוא
להחתים את מירב האנשים על פוליסות
בכל האמצעים. הוראות המפקח על הבי־

אסור לנכות מן הפרמיות יותר מאשר אחוז
מסויים לסוכנים? (בארצות־הברית —
,)8.30/0תחת זאת דנים בוועדת־ד,כספים
של הכנסת על איסור פעולת הבנקים
בביטוח, שכן הם מוזילים את התעריפים.

כיום
האינפלציה היא בת שלוש ספרות.
עיכוב ל־ 60 יום בתשלום כמוהו כהק טנת
הסכום ב־ 20 אחוזים. תשלום במאי
לפי מדד ינואר כמוהו כהקטנת הסכום
בשיעור האינפלציה של ינואר־עד-מאי,
כלומר: עוד וס/ס 50 לפחות.

׳מבוטחים בפוליסות ישנות מפסידים לפחות ס/ס 70 מסכום הביטוח
באשו הם נ:ווים אותו

* באשוו טועה המחשב, מפסיד ה רקוח

* הצעות מפתות להלוואות ברי ביטחונות מתגרות כפיתיון מפוקפק
זול לכל מבוטח, בשליש בערך. כיום,
כמחצית הפרמיות המשולמות על-ידי מבד
טח־הדכב מיועדות לדיווחי חברות־ד,בי טוח,
הוצאות מישפטיות, שמאי־רכב ורופאים,
בקיצור: לא למטרות ביטוח.
חברות-הביטוח מתנגדות להצעה זו נמ רצות,
שכן, תפגע בריווחיהן הלא-מוצ-
דקים, ושר־האוצר הגן מאז ומתמיד על
חברות־הביטוח, ולא על המבוטחים.

טוח אינן מקויימות. סוכן־ביטוח אינו חייב
להיות בעל-ידע, והסוכנים מקבלים עמלות
עד ל־ס 1407 מהפרמיה השנתית הראשונה,
במירוץ, החברות אחריי פוליסות.
לאחרונה נכנסו הבנקים לתחום ביטוח־החיים
והחיסכון. הם הוכיחו שכאשר עו שים
ביטוח ללא סוכנים, ניתן להוזיל את
הפרמיות המשולמות בשליש לפחות. מדוע
לא יורה המפקח על הביטוח בצו, כי

בקיצור: היחידים העושים חיים מבי-
טוח־החיים הם הסוכנים. כמה חברות־בי-
טוח מקפחות לקוחות ותיקים, המבטלים
פוליסות בהיצמדן לתנאי הפוליסות. בשע תו,
כאשר האינפלציה היתד, בת שתי
ספרות, נקבע בפוליסות כי סכום־הביטוח
ישולם תוך 60 יום מדרישת התשלום,
וישולם לפי המדד של דצמבר או ינואר,
לפי הקרוב יותר.

מסתבר כי מבוטח כחברות אדה
מפסיד לפחות 70 מסבום הביטוח
כאשר הוא פודה אותה.
המפקח על הביטוח טרם התערב למ נוע
קיפוח מדהים ושרירותי זה של הלקו חות,
שאין ביכולתם לעשות דבר, שכן
מדובר בפוליסות ישנות.

י;אל לביב !

_ 47י _

האיש ש עוכב על ד״לד. ח אל* ד

;המשך מעמוד )27
!וני הכתי אותה בזמן ששכבתי
גליה, כשהייתה כבר כבולה. אבל
ה לא נכון.
וידר אושפז בבית־חולים בלונדון
החלים אחרי כמה חודשים.
באל־על מספרים עד היום את
;בדיחה שליילה חאלד מחפשת או״
זי, כי אף אחד לא שכב עליה
:ל כך טוב כמוני. בעצם, אם
ידר לא היה נפצע, ליילד. היתד.
;יום בארץ. אם היינו חוזרים אריה,
לא היו משחררים אותה. היא
דתה יושבת בבית־סוהר עד היום.
1עד כאן סיפורו של אייזנברג.
בארץ קיבלו אייזנברג וחברי-
;צוות האחרים מדליות־כסף מידי
׳אש־ד,ממשלה דאז, גולדה מאיר.
;דייל שלמה וידר שנפצע תוך כדי
!אבק עם החוטף, ואיש־ד,ביטחון
!זד,צליח לבסוף להשתלט עליו, קי־
:לו מדליות־זהב.
סיפור החטיפה איננו חלק ה־
!ענייו היחידי בחייו של אברמל׳ה
דיזנברג. ב־ 45 שנותיו הספיק לעזור
הרבה.
אייזנברג עלה ארצה עם הוריו

הנ דון

פגש אברמל׳ה בפאריס. בהשפעתו
של אברמל׳ה עלה ואן־אסל ארצה.
השניים מתגוררים יחד ביפו, בבית
ערבי ישן, סמוך לגלריה שלהם.
ואן־אסל מתמחה בציור ובארכיטקטורה.
בגלריה הוא אחראי
על הצד האמנותי. אברמל׳ה, לעומת
זאת, אחראי על הצד הניהולי.
בביתם המשותף מגדלים השניים
לא פחות מארבעה כלבים. הריהוט
בבית הוא ערבי ישן, בתוספת
מזכרות וציורים עתיקים שאספו
ברחבי העולם. השניים עסוקים עתה
בבניית גלריה נוספת סמוך לזו ה קיימת.
את מלאכת הבנייה הם עו שים
במו ידיהם.

(המשך מעמוד )31
שלא בחרו באופציה של הגירו,
למדינת־היהודים, יתקבלו באומות
שבהן ר,ם חיים, ושאליו־,ן ד,ם רוצים
להצטרף.
הרצל דגל בפשטות במולדת
חדשה (ולא היה חשוב לו אם תהיה
בארגנטינה, בארץ־ישראל או באוגנדה)
.אולם עוד בחייו נאלץ
הרצל האתיאיסט להתפשר עם ה מסורת
הדתית, שהעמידה את ה אמונה
מעל למולדת, את הקשר
הדתי מעל לקשר הטריטוריאלי.
חיים ׳וייצמן וזאב ז׳בוטינסקי
אמנם העמידו את ארץ־ישראל ב מרכז
מאווייהם, אך לא היו מעולם
תושבי־קבע של הארץ.

חלו מו ת
זוועה

׳ טגי הסגד רו נ״׳ ןקחי?ו ת
הי הו די ט ב עו 7ס יג״ עגי -
עי ם ציוו״ייב בבי, או *ר 1 ,ך
גרנגו 7גיטיע * י1ז 0 ^ 7.׳ טל ם
ש 7ז^טקניט ציוניים, א

פרש מאל־על,
צוצים בחברה
.״הגיע הזמן לבחור בין ה גלריה
לבין אל־על,״ הוא מסביר.
״הגלריה התפתחה מאוד ואנחנו

חלמו כלל י^ל ־^7ייה אי׳טית

המיפנה הסופי בא, לדעתי, ב תקופתו
של דויד בן־גוריון. הצעיר
מפלוגסק השתקע בארץ, והיה
מושרש בר, יותר מרוב עמיתיו.
הוא מאס בתנועה הציונית, שלא
הביאה את מנהיגיה וחבריה לארץ,
ואף תבע לא־פעם לפרקה.
עם הקמת המדינה דאג למנוע
מיהודי־העולם כל השפעה על
ניהול המדינה. הוא לא היר, רחוק
מן התפיסה (שאני דגלתי בר,
תמיד) האומרת שיש להבחין בין
האומה הישראלית, המכה שו רשים
בעולם, ובין העם היהודי,
המפוזר בעולם, ושגם האומר, היש ראלית
היא חלק ממנו.
זוהי תפיסה ציונית, ואולי אף
התפיסה הציונית הנכונה ביותר.
אך בן־גוריון עצמו נאלץ לבגוד
בה, כאשר היה זקוק לסיוע כספי
ומדיני מידי המנהיגים היהודיים
בארצות־הברית. הוא הסכים, ב קומה
שפופה שאפשר להייות גם
ציוני טוב באמריקה.

קכי?ן ה זו גורמת ן ןתה ל־מפולת.

111

;;וכדה החשובה ביותר
י 1במאזן הנוכחי של עלייה ו ירידה
היא זו :

הציונות עצמה הפכה תנועה
דו־סיטרית.

כעלי־גלריה אייזנכרג וואן־אסל ()11175
שותפים וחברים טובים
!ברלין בגיל שנתיים. המישפחה
;תיישבד, בכפר־סירקין. בגיל 18
־,תגייס אברמל׳ה ללהקת פיקוד־
;צפון.

חולו ת
לו ה טי ם
יי ם שיח דורו מהצבא התקבל
+לתיאטרון הלאומי הבימה, שם
זיחק במשך שנתיים בתפקידים
;טנים בהצגות בית התה של ירח
!וגוסט, יחד עם רפאל קלצ׳קין,
בהמרד מל הקיין, יחד עם אהרון
:סקין. אחר־כך נסע לגרמניה ר
,שתלם שם במישחק. שם גם שיחק
:כמה סרטי־קולנוע, לצד שחקנים
;פורסמים כמו קתרין ואלנטה,
!ריה של, מכסימיליאן של ומישל
;ודגן.
אחרי חמש שנים של שהות ב־רמניה
חזר אברמל׳ה ארצה. כאן
:שה יחד עם אורי זוהר ודליה
ביא את הסרט חולות לוהטים.
אחרי שראיתי את הסרט החלטתי
זמישחק זה לא בשבילי,״ סיפר
וברמל׳ה .״זה היה בשנת 60׳ .אז
:תקבלתי לעבודה כדייל באל־על.
״אל־על היתה אז הרבה יותר
ן טנה. היינו רק 60 דיילים. עבדנו
1ז על מטוסים מדגם קוני ובריטניה,
•ק מאוחר יותר עברנו לבואינג
70 ולג׳נזבו המשוכללים. אבל ל־וען
האמת, תנאי העבודה היו אז
ווקא יותר טובים. היינו מישפחה
;סנה ומאוחדת.״
לפני חמש שנים פתח אברמל׳ד,
1ת הגלריה 13 וחצי ביפו, יחד עם
וברו אריק ואן־אסל. את ואן־אסל

11 וי

מקדישים לה הרבה זמן. באל־ על
לא היה לי רע, אבל כאן אני עוסק
ביצירה. הגעתי באל־ על לתפקיד
של כלכל ראשי. כאן אני רק בתחילת
היצירה .״אני גם לא כל
כך צעיר. בגיל מסרים מרגישים
שאפשר להיות בודד בעולם הגדול,
אפילו שיש הרבה חברים. לכן הח לטתי
לפרוש מרצון מאל־ על ול התעסק
רק בגלריה.״
בין כל המזכרות הרבות מהעולם,
חסרה בביתם של אברמל׳ה ואריק
מזכרת אחת .״את הפיאה שהורדתי
מהראש של ליילד, רציתי לשמור,״
מספר אברמל׳ה ״אבל הסקוטלנד־יארד
לקחו אותה. בעזרת הפיאה
הזאת הצליחה ליילד, להסוות את
עצמה. היא היתה כבר מפורסמת
מאוד, לכן היא דאגה להתחפש.
״עכשיו, כשאני נזכר בכל מה
שקרה, אני מבין שכלל לא תפסתי
בהתחלה באיזו סכנה הייתי. בזמן
החטיפה הייתי מאוד רגוע. פעלתי
כל הזמן בקור־רוח. אפילו אחר
כך, כשהסקוטלנד-יארד חקרו או תי,
עוד הייתי שקט. רק כעבור
יומיים הבנתי באיזו סכנה הייתי.
״במשך שבועיים עוד היו לי
חלומות זוועה, הסכנה היתד, רצי נית.
הם הלכו להתאבד והיינו יכו לים
למות כולנו, יחד איתם. על
הכוונות שלהם נודע אחר־כך, מתוך
הכרוזים שמצאו על גופם.
״אני לא חושב שהייתי גיבור.
באותו זמן לא חשבתי הרבה. מצא תי
את עצמי עושה את הדברים ש הייתי
צריך לעשות. כשראיתי אותם
עם האקדחים והרימונים בידיים,
ידעתי שהם יכולים להרוג אותי.
רציתי לחיות.

אם יכול אדם להיות ציוני טוב
בברוקלין, חסיד של ארץ־ישראל־השלמה
בלוס־אנג׳לס, יהודי כשר
למהדרין בוויליאמסבורג, ידיד־אמת
של המדינה בפיטסבורג —
אין שום סיבה לכך שנהג־מונית
מרמת־גן לא יעביר את פעילותו
למאנהאטן.

להיפך: כמאנהאטן הוא
יוכל להיות ציוני יותר טוב,
להתגעגע אל הארץ כיתר
שאת, לתרום ולקנות כונדס.

צרפתי אינו יכול להגר ללאס־וגאס,
או אף לקוויבק, מבלי לש בור
את כל הכלים של חייו. אירי
העובר מדאבלין לבוסטון יודע
שהוא עוקר את עצמו, למרות
שבוסטון מלאה באמריקאים ממוצא
אירי.
הרגשה יסודית זו היא הבלם
העיקרי להגירה המונית, גם ב־עיתות
משבר כלכלי.
התפיסה הציונית שהשתלטה ב דור
האחרון, הרסה את הבלם הזה.
סיגנונה הוא סופר־לאומני, אך
למעשה היא אנטי־לאומית. בשם
האחדות של העם היהודי נהרס
קיר־הברזל הרוחיג שבין, האומה
החדשה, שהתגבשה כאן בארץ,
ובין הפזורה, הרואה במדינת־יש־ראל
צעצוע נחמד, אתר־תיירות,
מוקד־לתפילה, אובייקט של פט ריוטיזם
מילולי.

הגשר כין הפזרה ובין יש ראל
נפתח לתנועה בכיוון
ההפוך.

דעתי זהו שורש המחלה.
* הבעיות הכלכליות, ככל שהן
מטרידות, אינן אלא מישניות.
אחרי ארכעה דורות של
ציונות, ממשיך היהודי ה נודד
לנדוד. והציונות עצמה
הפכה מקד־נדדים כידו.

במדינה
(המשך מעמוד )45
לא נחסכו מאמץ וכסף, כדי להש ביע
את רצון האורחים.
כל המוזמנים לבשו בגדי־ערב.
הם נראו כאנשי־עסקים או כתעש״
יינים, שידם משגת לרכוש מקומות
בערב מפואר שכזה. שכן הש כרת
גן־המלון, יחד עם הארוחה,
המלצרים שהסתובבו בין השולח נות
ותצוגת־האופנה עלו בכסף
רב. אנשים רגילים אינם יכולים
להרשות לעצמם מותרות כאלה
בימי אינפלציה טרופים שכאלה.
אולם החוגגים העליזים לא היו
אילי־ממון. הם אפילו לא היו עצ מאיים.
הקהל הרב שחגג בפאר
מסביב לשולחנות, לא היה מור כב
אלא מקציניה של מישטרת־יש־ראל
ומשוטריה. גן־המלון היה
מלא בקצינים בכירים של מחוז
תל־אביב, וביניהם מפקד המחוז,
הניצב משה טיומקין.
המסיבה היתה צריכה להיות של
מישטרת הרצליה, אך כל הקצי נים
הבכירים של המחוז הוזמנו
גם הם ובאו. איש מהם לא הרגיש
סתירה בין המצב הקשה של
המישטרה והמשק ובין המסיבה ה בזבזנית.
אולם
נראה כי למרות שהקצי נים
באו כולם, והביאו גם את
בנות־זוגם, הם התביישו במעשיהם.
אחרת קשה להבין את הפחד
שד,ישרו עליהם מצלמות העולם
הזה.
להסתיר היטב. בבוקר של
אותו יום התקשר אלמוני למערכת
והודיע כי ״במלון השרון מת קיימת
הערב מסיבת־שחיתות של
המישטרה, למרות הקיצוצים.״ במערכת
לא היה ידוע דבר על
קיומה של המסיבה. מאוחר יותר
הסתבר כי המישטרה דאגה להס תיר
היטב את דבר קיום האי רוע
מפני העיתונאים.
הכתב יוסי היימן והצלמת אור נה
אביוב הגיעו למלון בעת ש התקיימה
תצוגת־האופנה. הצוות
נכנס ללובי המלון, ומשם עבר
דרך דלודזכוכית, שהיתר, פתוחה,
אל הגן שבו התקיימה המסיבה.
הכתב ניגש מייד אל דובר מיש-
טרת מחוז תל־אביב, סגך ניצב
שמעיה קידר. אחרי שנמסר לדובר,
שהוא אחראי על ענייני העי תונות
במישטרה, כי צוות העולם
הזה נמצא בשטח, הורה הכתב
לצלמת להתחיל לצלם. הצוות
נכנס למקום בגלוי, מבלי שאיש
יעצור בעדו או ישאל לרצונו.
לפתע ניגש אל הכתב והצלמת
אחד האורחים, שהציג את עצמו
כקצין־מישטרה. הוא ביקש מהם
לעזוב את המקום. הכתב הציג
את עצמו כעיתונאי של העולם
הזה, והודיע לאורח כי דובר־המישטרה
יודע על נוכחותו במ קום.
בינתיים התערב בשיחה אדם,
שהציג את עצמו כאיש־הביטחון
של המלון.
״זאת מסיבה פרטית,״ אמר .״די ברתי
פה עם הקצינים האחראים
לאירגון, והם ביקשו ממני להוציא
אתכם.״
הכתב ביקש לקרוא לדובר, כדי
שיוכל לברר עימו מדוע מבקשים
שייצא. הדובר הגיע משולחנו, אך
איש־הביטחון ביקש כי ״קודם
תצאו, ואחר־כך תדברו כמה ש אתם
רוצים.״ הצוות יצא ללובי
יחד עם איש־הביטחון והדובר.
סירוב מוחלט. לשאלות הכתב
ענה הדובר כי ״המישטו־ה
היא אמנם גוף ציבורי, אבל זאת
מסיבה פרטית, ולא רוצים אתכם
כאן.״ הדובר לא פירט את הסיבות
להתנגדות המישטרה לסיקור
האירוע.
איש־הביטחון הודיע לצוות כי
הוא יכול להישאר בלובי המלון
כאוות־נפשו ,״ואני אפילו מוכן
להזמין לכם מלצר,״ אך ביקש ש לא
להיכנס לתחום הגן, שם מת קיימת
המסיבה ואף אסר על ה צלמת
לצלם.
כתוצאה מכך הסתפק הצוות,

שנשאר בלובי, בצילום היוצאים
מהגן והנכנסים אליו. לפתע הו פיע
איש־הביטחון שוב, צעק ל עבר
הצלמת ״לא לצלם !״ תוך
שהוא תוקף אותה ומנסה להוציא
מיידיה את המלצמה בכוח.
כתב העולם הזה ניסה להסביר ל״
איש־הביטחון כי החוק מאפשר
לצלם כל דבר מילבד מיתקנים
ביטחוניים, אם המצלם אינו מסיג
גבול. מכיוון שהצוות נמצא בלובי,
באישור איש־ד,ביטחון, הרי
שהיה מותר לו גם לצלם שם.
לשמע הסברי הכתב אמר איש־

:יצב טיומקין
לא לצלם !

הביטחון :״אז תסתלקו מפה !״
הוא דחף את הכתב בכוח והפילו
לריצפה• אחרי־כן ניסה לגרור
את הכתב, בעודו שרוע על ה־ריצפה,
לעיני הנוכחים.
הצדמת התנגדה. בשלב זה
יצאו אגשי־מישטרה מהמסיבה ו היו
עדים למה שהתרחש. איש
מהם לא התערב למראה איש ר,ביטחון,
התוקף אח הכתב.
לפתע עזב איש־הביטחון את
הכתב וחזר ותפס את הצלמת.
הוא ניסה להוציא מיידיה את ה מצלמה
בכוח, תוך שהוא מציג
תעודה המקנה לו רשות לערוך
חיפושים בשטח המלון.
איש־ד,ביטחון דרש מהצלמת כי
תיתן לו את הסרט שבמצלמה.
הצלמת התנגדה, ואיש־הביטחון
הפעיל נגדה כוח.
במקום נכח מפקח־מישנה יוסף
קידר, קצין הבילוש של מישטרת
הרצליה, הכתב ביקש ממנו להתערב,
אך קידר טען כי לאיש־הבי-
טחון יש סמכות לקחת את הסרט.
אחרי שהסרטים היו בידיו, מסר
אותם איש־הביטחון לידי המיש־טרה.
זו עצרה את צוות העולם
הזה במשך כסה שעות. יוסי היי-
מן ואורנה אביוב נלקחו לתחנת־הרצליה,
שם הודיעו להם כי הם
חשודים בתקיפה ובהסגת־גבול.

ניידת .:מסיכת המישטרה.

כאשר שהה הצוות בתחנת־הרצ־ליה,
הגיעו לשם כמה שיחות־טל־פון
של אזרחים, שהתלוננו על
הרעש הרב מהמסיבה במלון הש רון.
המישטרה שלחה ניידת.
הצוות הוחזק בתחנת־המישטרה
עד לסיום המסיבה. רק אז שוח רר.
המישטרה, שכה היתד, מעת־יינת
להרחיק את העולם הזה מה מסיבה
שלה, הצליחה בכך. ה תמונות
שצולמו הוחרמו רישמית
על-ידי החוקר בתחנת־הרצליה,
לפי הוראה טלפונית של הקצינים,
שהמשיכו לבלות במסיבה. הני מוק
הרשמי :״הסרטים דרושים
כדי להוכיח שהכתב והצלמת אכן
היו בתוך שטח הגן,״ אף כי ה צוות
כלל לא הכחיש זאת.
השבוע הגיש כתב העולם הזה
כמה שאלות לדובר מחוז תל־אביב,
בקשר למטרת המסיבה, מחירה
ומימונה. מלישכת הדובר נמסר כי
המישטרה מסרבת להגיב.
ה עו ל ם

הז ה

2238

המרצות איגוד הצוננים האמויקא׳

הורביץ הורה ל סגו ר
חיקי * בגד ־ ע 1ר ״
תיקי״החקירה של המישטרה, מס־ההכנסה והמכס נגד בעלי מיפעל ״בגד עור״
נגנזו על פי הוראת שר האוצר, ייגאל הורביץ.
בחקירה משותפת של המישטרה, המכס ומס״ההכנסה נגד בעלי המיפעל הסתבר,
כי הם היו קונים חומרי־גלם בחו״ל, באמצעות חברות שונות השייכות לבעלים.
חברות אלה קיבלו דמי־תיווך מ״בגד עור״ ,שנרשמו כהוצאה במיפעל בישראל, והלכו
לכיס הפרטי של הבעלים. כן הקים בעל־המיפעל מיפעל מתחרה בארגנטינה, שמכר
את תוצרתו בזול יותר מאשר ״בגד עור״ ,וגרם לה הפסדים.
״בגד־עור״ מסר לשילטונות, לפני כחצי שנה, כי הוא סובל מהפסדים כבדים,
בין היתר בשל תחרות של המיפעל בארגנטינה .״בגד עור״ דרש סיוע מיוחד של
כ״ 40 מיליון לירות כדי שימשיך לפעול. כאשר נמסרו מימצאי החקירה לשר הורביץ,
הורה על אי״מתן הסיוע, אם לא ייצאו הבעלים מן המיפעל. השר הסתפק בהרחקתם
מניהול פעיל, ולא מסר את התיקים לפרקליטות.

צו־מניעה נגד
מישסות ׳הרצויה
מנגנון המיס

ראש עיריית הרצליה, יוסף נבו,
הוציא צו לסגירת העסק המתנהל בגיב-
עת־האהבה בהרצליה, ובו שיעורי״שחייה,
קפה ומיסעדה קלה עם מוסיקה.
הצו הוצא אחרי תלונות של שכנים.
יום לפני תאריך הצו כתב מפקד מישט־רת
הרצליה מיכתב לבעל העסק, האמריקאי
דיוויד הוארד, ובו קבע׳ כי
הוצא צו לסגור גם את הבית על יושביו
בתוכם, וכי עליהם לפנות את הבית.
הוארד פנה לעורך־הדין יורם שפטל,
שהשיג ביום שישי אחר הצהריים צו־מניעה
בבית השופט התורן נגד מישט־רת
הרצליה, על שחרגה מהוראת ראש
העירייה.

ביקוש ל״קלר־ן
טבריה מסל־ נחדל
לאחרונה קנו ישראלים ויהודים, המתגוררים
דרך־קבע באמריקה, דירה ב־
״טבריה קלאב הוטל״ .הסיבה פשוטה :
דירה במלון הישראלי עולה כשלושת אלפי
דולר. דירה במלון מקביל באותה
רשת עולה פי ארבעה לפחות. הרכישה
בישראל מקנה את אותן זכויות״שימוש
ברשת הבינלאומית כמו רכישה במלון
באמריקה. מכאן הנהירה לרכישת דירות
במלון הישראלי.
הרוכש דירה במלון זה קונה לעצמו
זכות להשתמש, ללא תשלום, במשך שבוע
בשנה, בדירה במלון בטבריה או בכל
אחד ממלונות הרשת ברחבי״העולם.

מציעים ביושם
דשואוים נאם וישז
מישרד-הפירסום של ג׳וזף ג׳ייקובס
מניו-יורק׳ המתמחה בפירסום לציבור
היהודי באמריקה, הקים לאחרונה מחלקה
לפירסום לישראלים באמריקה. ה-
מישרד קיבל את הפירסום של תחנות-
הטלוויזיה והרדיו הישראליות בניו״יורק
(ראה עמודים .)32—33
המישרד מרכז את מרבית העיתונים
היהודיים באמריקה. ביטאון ״הדסה״,
למשל, נפוץ ב״ 370 אלף טפסים. ביטאון
״בני ברית״ נפוץ ב־ 200 אלף, וביטאון
״אורט״ ב־ 150 אלף• השבועון הניו-יורקי
״ג׳ואיש פרס״ ופוץ ב״ 241 אלף טפסים,
במכירה בדוכנים. כל העיתונים היהודים
נפוצים ב־ 4.5מיליון טפסים.
חברת ג׳ייקובס מייצגת את ״ג׳נראל
פוד״ ,״פאן־אם״ ,״טי-וו-איי״ ועוד.

על התבוניות הטובותביותו
איגוד״הצרכנים האמריקאי פירסם לאחרונה
מחקר על המכוניות החדשות
בשנת . 1980 האיגוד ממליץ על כמה
מכוניות ככדאיות ביותר לרכישה, מבחינת
איכותן ומחירן.
המכוניות המומלצות הקטנות: אאודי
,4000 שברולט שאבט, הונדה אקורד,
מאזדה ג׳י־אל־סי, מאזדה ,626 טויוטה

האיגוד בדק גם את הקניה הכדאית
ביותר במכוניות משומשות. המכוניות המומלצות,
מהשנים 1978ו־ 1979 הן דודג׳
קולט האטשבאק, פורד פיירמונט,
אולדסמוביל דלתה 88 וסלון, פולקס-
ואגן ראביט, דודג׳ צ׳אלנג׳ר, פורד גרא-
נאדה, פיז׳ו 504 דיזל, פונטיאק לה
מאנס, וולוו , 240 שברולט אימפלה.
האיגוד מזהיר שלא לרכוש את המכוניות
הבאות: גראמלין ,1973—78
אאודי 100 אל-אס ,1977—73 אאודי
פוקס ,1977—73 בי״אם־וו 530 אי
,1976—75 ביואיק ריגאל וסקייהאוק
1978׳ ביואיק סקיילארק ,1975 שברולט
שאבאט ,1978—76 שברולט קורבט
,1978—77 שברולט נובה ,1975—73
דודג׳ אספן ,1978—76 דודג׳ דארט

ביויק סקיילרק
סליקה, טויוטה קורולה, טויוטה קורונה,
פולקסואגן דאשר, פולקסואגן רא־ביט,
פולקסואגן שירוקו.
המומלצות הבינוניות , :אאודי ,5000
ביואיק סנטורי׳ ביואיק ריגאל, ביואיק
סקיילארק, שברוכט סטיישן^/ ,ברולט

אאודי 5000
,1976—75 פיאט 124 סדאן ,1975—73
פיאט ,1976—73 128 פיאט —75 131
,1978 פורד גראנאדה ,1977 פורד מוס-
טאנג ,1978—74 אולדסמוביל אומגה
,1977 פיז׳ו ,1976 504 פלימוט ואליאנט
,1976—74 פלימוט וולאר ,1978—76

את ה דגל
במחצית הראשונה של השנה ירדה
גביית המיסים ב־ 10 אחוזים, וסימנים
שונים מצביעים על כך כי מגמה זו עלד
לה להימשך — כך אמר ד״ר צבי זוס־מן,
המישנה לנגיד ״בנק ישראל״ ,בכנס
ציבורי בתל־אביב.
בדיקה שנעשתה במס-ההכנסה העלתה
כי 40׳(),מהנישומים, שנדרשו להגיש השנה
הצהרות־הון, לא נענו לדרישה.
מבין 110 אלף נישומים שנדרשו להגיש
הצהרות, הגישו אותן רק 66 אלף• תוצאה
זו מראה על הכישלון הצפוי לחוק
המחייב הצהרה כללית של הצהרות-
הון. כיום אין שילטונות־המס יכולים
לנקוט בכל צעדים נגד הסרבנים. כך, למשל׳
מבין 44 אלף שסירבו להגיש הצהרות
השנה, הועברו לטיפול מחלקת־החקירות
רק .1900
מנגנון המיסים משותק מחוסר כוח-אדם
מחלקת החקירות מפעילה למעשה רק 40
איש בכל מיבצעיה, כך שמעשיה הם
יותר בבחינות פגע-וברוח מאשר תיכנון
וביצוע.
מומחי-מס סבורים, כי הבעייה לא
תיפתר בלי מעבר לשיטת-המס האמריקאית
של חובת־דיווח כללית ובדיקה יסודית
של עשירית הנישומים כל שנה.

מדוע נוסעים הרבה לאתונה?
מי שמנסה להשיג מקום בטיסות לאתונה
מגלה, כי קשה מאוד למצוא
מקומות פנויים. הביקוש הרב לטיסה
לאתונה, לעומת ערים אחרות באירופה,
לא בא בגלל התעוררות התרבות הקלאסית
בישראל. הסיבה פשוטה יותר: אימת
מס-ההכנסה על הנוסעים.
נסיעה של מישפחה במשך חודש באירופה,
ברמה בינונית, עולה יותר מחצי
מיליון לירות. נסיעה ליוון עולה רק 50
עד 100 אלף לירות. הפיתרון: קונים
כרטיסים לאתונה, ושם רוכשים את הכרטיסים
להמשך הטיסות, והכל בא על
מקומו בשלום. אם פקידי המס ישאלו
מהיכן הכסף לנסיעה, קל יותר להסביר
כיצד מומנה טיסה ליוון מאשר טיסה
סביב העולם•

פורד אל-טי-די
מאליבו, שברולט מונטה קרלו, דאטסון
,810 מרצדס 300 די, אולדסמוביל קאט-
לס סלון, קאטלס סופרים, אולדסמוביל
אומגה, פיז׳ו 504 דיזל, פונטיאק גראנד
פרייס, פונטיאק לה מאנס, פונטיאק
פניקס, וולוו די-אל.

שברולט שאבט
סאאב , 1977—73 99 סובארו ,1974
,1976 פולקסואגן חיפושית אוטומטית
,1973 פולקסואגן -,אביט ,1976—75 שי-
רוקו .1977—75

פולקסווגן שירוקו

המומלצות הגדולות: ביואיק לה־סאב-
רה, שברולט אימפלה וקפריס, פורד אל-
טי-די, מרקורי מרקיז׳ אולדסמוביל דלתה
,88 פונטיאק קטלינה ובוננוויל•

אולדסמוביל אומגה

משאיומתן למכירת חלק
ה קי בוצים ב״ספך ל. בזר*,
קונצרן ״כור״ מנהל משא״ומתן לרכי שת
מחצית הבעלות על מיפעל הפור־מאיקה
״ספן״ מידי קיבוצי עמק-הירדן.
המחצית השנייה שייכת לחברת ״אמפ״ל״
האמריקאיות.
״ספן״ מרוויח רווחים גדולים כתוצאה
מהביקוש הגובר לפורמאיקה ב־׳
חו״ל. הקיבוצים רוצים למכרו בגלל
בעיות העבודה השכירה ופרישתו של
הרוח החיה שלו, הרצל פיין.
אם תרכוש ״כור״ את מחצית ״ספן״,
היא תוכל לרכוש כעבור זמן גם את
המחצית השנייה מ״אמפ״ל״ .עתה מנועה
״אמפ״ל״ ,ממכירה, שכן התמזגה
לפגי זמן עם חברת ״אי-די-סי״ האמרי
קאית.
שתי החברות גייסו הון להשקעות
בישראל. לפי החוקים באמריקה,
אסור לחברות שמוזגו למכור נכסים
במשך שנתיים מאז המיזוג, כדי למנוע
מיזוגים לצורך ריקון החברה מנכסיה.
נראה גם כי ״כור״ תהיה מעוניינת
לרכוש את מיפעל ״תבור״ לפורמאיקה,
כדי שתהיה לה שליטה בענף זה בישראל.
המיפעל* השלישי המייצר פור-
מאיקה הוא ״עץ לבוד״.
״תבור״ סירב לאחרונה לקבל הלוואת
קונסולידציה בסך 30 מיליון דולר מהממשלה.
כאשר ביקש את הסכום היה
עליו להשתמש בו להחזרת חובות של
1.3מיליון דולר. עד שהגיע האישור
שווה הסכום רק 600 אלף דולר.