גליון 2239 מתאריך 30 ביולי 1980

(כולל

היינו )נויני ס
ללכת לאולימפיאדה !י׳

על מערכות
קיים הבדל בין מערכת סטריאו קומפקטית
המשלבת כמה פריטים ביחד, לבין יחידות סטריאו
נפרדות. אי אפשר לדרוש ממנה תכונות של פריטים
נפרדים(פטיפון, מגבר, טיונר וכף) .זו הסיבה להבדל
במחירים. מי שמספר לך משהו אחר, אינו אומר לך
את האמת.
בדרך כלל ״מקופח״ אחד החלקים במערכת
הקומפקטית, לטובת חלק אחר. רק במקרים נדירים
ניתן ליצור מערכת סטריאו קומפקטית עם שילוב
מוצלח בין כל ה חל קיס-כמו במערכות הקומפקטיות
של ״סניו״ .בין אם תבחר במערכת ״סניו״ קומפקטית
עם הספק של 50,12 או 90 ואט, יעמדו לרשותך
שיכלולים הנמצאים בדרך כלל ביחידות סטריאו
נפרדות:
הרסיבר מצטיין בקליטה,מטולה של גלים קצרים,
בחללרמהדגמים אפשר לקבוע
בינוניים ושידורי
מראש עד 7ערוצי שידור.

הפטיפון הוא אוטומטי, עם
יהלום מגנטי.
הטייפ־רקורדר כולל מערכת ״דולבי״ להשתקת
רעשים עם עצירה אוטומטית בסוף הקסטה ( ס )=6
0 02 או רגילה).
אלה רק חלק מהיתרונות שתמצא במערכות
הסטריאו הקומפקטיות של ״סויד. ככה זה כשאתה
קונה מיצרן ידוע ואחראי, המעמיד לרשותך את כל
הידע המקצועי שלו.
לכן, אם אתה רוצה צליל אמין ללא פשרות
במערכת סטריאו קומפקטית ש
מהחלקיס-״סניו״ הוא שם

אמינות זה ס^רוץ!

4528ד א 6
דד\^/ו\ 40

היבואנים: ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע״ח ת.ד ,2579 .ירושלים טל)02(245283 .
מכירות: ת ל -א בי ב: רח׳ החשמונאים ,91 טל• )03(269858-210068 .חיפה: שד׳ ההסתדרות, מפרץ ח. טל >)04(740495-725681 .ירושלים: חז׳ לונץ סו, טל.)02(224829 .
מעבדות שירות: ת ל -א בי ב• )03(442258-455925 :ירושלים• )02(242534 :חיפה)04(725676 :

מסולם ושבר את קרסולו. שנינו יצאנו
מבית־החולים באותו היום שבו שוחרר
גם ראש־ממשלתנו מבית־החולים.

״אי ש
ה אינ פוזי ה ״

״העולם הזה״ ,שסיעזן החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל*
אביב, רחוב גורדון ,3טל .03-232262/3/4 .תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ העורך הראשי ו אורי אכנרי. ראש המערכת: יוסי
ינאי עורך־תבנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזיין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב בן־
אכיגדור. הפצה ״גד״ כע״ם. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.
כאבה לי. מה שכאב לי היה שלג׳יין פונדה
עשו פרוטקציה, ואותי אישפזו.

פארה פופט־־שייג׳ורס מיתה בארץ.
קרה לה משהו ברגל. נתנו לה קביים.
היא הסתובבה בעזרתם, הצטלמה ונהנתה.
ג׳יין פונדה באה, נפלה, קיבלה קביים
וראו אותה מסתובבת כשהיא קורנת מאושר.

זה מה שקרה לכתבת העולם הזה
יאירה יסמין.

הנה סיפורה:

לפני שבועיים נערך קרנבל של בירה.
הלכתי לסקר את האירוע. הגעתי לגני-
התערוכה, ולפני שהספקתי אף להריה
את הבירה, מעך לי איזה פולקסדואגן את
הקרסול.
לקחו אותי לחדר־מיון באיכילוב. לפני

ה ת מז ל מזלי והעבירו אותי מחדר
הזקנות לחדר שבו היתר. אשה בשם בת-
שבע. הספקתי לראות אותה רק יומיים.
ביום השלישי היא נעלמה מתחת לגבס,
שכיסה אותה מהצוואר ועד לקורקבן. לא
עזרו תחנוניו של הבעל ״להשאיר לה
פתחים בחזה״ .בת־שבע היא אחות נתנ*
ייתית. ביום הראשון שעבר נסעה במונית
לתל־אביב. ברמזור התנגש טנדר עם המונית.
הרופאים
השתוממו :״חשבנו שבחורות
מחביאות כסף בחזייה;״ אמר אחד מהם,
״לא ידענו שהן שמות כסף גם בכפלים
של הג׳ינס.״ הסתבר כי בשעת התאונה
הועפה בת־שבע אל מיכסה המכונית, ובדרכה
גרפה את הקופה של נהג־המונית.
אמרו לי שעומדים לנתח אותי. חששתי
במקצת. עזרה לי בת־שבע, שסיפרה לי
על טרומבוזות ועל שיטפי־דם, על סרטן
ועל כל מיני מרעין־בישין אחרים.
ביום השני בשמונה בערב באו לקחת
אותי. הסניטר עוד הספיק לומר לי כי
ירוק מתאים לי. אח אחר, ששמע כי אני
עיתונאית, מיהר לספר לי כי הוא גם
דוגמן, ואולי כדאי שאכתוב עליו.
עשו לי הרדמה חלקית. קיפלו אותי

תובב במחלקה. היו שם כל מיני טיפוסים
— אחד שבא לארץ לפקוד את קבר אביו,
ובדרכו חזרה מבית־הקברות התנגשה בו
מכונית של קבלני־מצבות. הם הבטיחו לו
שיעשו לו מצבה חינם. הוא שבר את אגן-
הירכיים. כשבא לבית־החולים שאל אותו
הרופא :״היית כל־כך קרוב לבית־הקברות,
אז למה באת אלינו?״
היה זקן בן ,64 פועל־בניין שדפק מסמר,
ומישהו שכח להחזיק לו ברגל. הוא נפל
מגובה של שלוש קומות, אבל במחלקה
ריננו כי בעצם ניסה להיכנס לדירתו
בשלוש לפנות בוקר דרך גג חדר־הכביסה
וכך נפל.
כששאלתי אותו בהלצה אם ראה חתיכה
ברחוב וקפץ אליה, ענה לי בכל הרצינות :
״מיידעלע, גם היום, בגילי, אני אוהב
אותן שלימות ולא בחתיכות.״
בין ארוחה לארוחה היינו מדברים על
זריקות ועל אינפוזיות. למי שמו יותר
ברגים ואיך עושים התעמלות ברגל. נושא
השיחה העיקרי, פרט לשברים של כל אחד,
היה האוכל. בבוקר, למשל, נותנים שלושה
זיתים (נראה שסופרים אותם) או אשל או
ביצה, שלוש חתיכות סלט ודייסה.
ביום השישי האחרון הגישו לנו חתיכת
געפילטע פיש בגודל של ג׳ולה, קצת מרק
צח, סלק ועוד נוזל אדום חשוד, שנאמר
עליו כי הוא מרק־פירות.
בשמונה בערב היה מגיע השומר מלמטה
כדי לגרש את המבקרים. היו שסיפרו כי
האשד. עוברת ניתוח, הילד חולה, הגיעו
מרחוק ועוד תירוצים. היו שהסתתרו בין
הווילונות עד יעבור זעם.

״ א חו ת!
ג עוו אלט! ״
נשאר תי לבד. הכדור עדיין לא חשב
להשפיע עלי. בחוץ צירצרו הצרצרים.
זקנה מולי התבוננה בי. זקנה לידי צעקה:
״אמא!״ ונרדמה.
לפתע שמעתי זעקה חלושה באידיש.
אחר־כך בעברית :״א־חות! א־חות!״ בקצב
מונוטוני של חירחור אחד בדקה
שמעתי :״א־חות! געוואלט! א־חות.״
״אחות! נתנו לי כדור משלשל! הכדור
פועל !״
ישישה אחרת — בחדר שלי היו כשמונה
ישישות — נחלצה לעזרה. היא זחלה
מהמיטה והביאה לה סיר.

יאירה יסמין וחבריה במחלקה האורטופדית
— אז נתקע לך אחד !״

יאירה יסמין עם הוריה
״חסר לך בורג —
שעזב האמבולנס שלי את גני-התערוכה,
הספקתי לראות מרחוק כ־ 30 שוטרים, ש הסתערו
על הנהג שדרס אותי. איתרע
מזלו של הנהג האומלל, ובמקום היו
ניידות־מישטרה רבות לאבטחה.
אחרי צילום הרנטגן הסתובבתי כשעה,
על כיסא גלגלים, במחלקת־המיון. פית־אום
ניגש אלי רופא, דווקא אחד נחמד,
שדמה קצת לחוטף צבי גור. הרופא צהל
צהלת־ניצחון כשבישר לי :״בובה׳לה, יש
לך שבר ברגל !״ לא הבנתי מדוע זה היה
כל־כך מצחיק. חשבתי שישלחו אותי עם
קביים הביתה, כמו את ג׳יין פונדה. אבל
הרופא שדמה לחוטף אמר לי, עדיין
בצחוק :״את עולה אלינו קצת, למחלקה
האורטופדית.״
עשו לי גבס עד הירך. הרגל לא כל־כך
העולם הזה 2239

למחרת סיפרה הזקנה הסובלת כי עמדה
בדיוק לנסוע לחוצלארץ לבקר את בתה.
יצאה למכולת, נתקלה בשני זאטוטים ש שיחקו
ונפלה. גם היא שברה את הקר סול.
נודע
לי גם כי בכל בית־החולים איכילוב
הגדול אין פעמונים. כאשר מזדקקים ל אחות
יש לקרוא בקול. מישהו אמר שזה
דווקא טוב — כששוכבים הרבה אפשר
לקבל דלקת־ריאות, ואם צועקים הריאות
פועלות. אולי בגלל זה לא שמו פעמונים.
במחלקה האורטופדית היו רק שתי
עגלות עם קרש, שאפשר להניח עליו את
הרגל. קרש אחד היה פרטי, ועל השני
!נאבקתי עם צעיר נחמד בשם אריה בכר.
כאשר לשנינו היו לבסוף עגלות, היינו
עורכים תחרויות במחלקה. אריה נפל

כמו כדור ותקעו לי מחט. אחר־כך הכניסו
לי כל מיני זריקות בתוך האינפוזיה. שמו
לי סדין מול הפנים ונרדמתי.
אחרי כשעה התעוררתי וראיתי שהם
סילקו את הסדין. התרוממתי וראיתי את
הרופאים מנסרים לי קצת את הרגל .״אל
תעבדו קשה מדי,״ הפטרתי לעומתם. מייד
תקעו בי זריקה נוספת :״חסר לך בורג,
אז נתקע לך אחד!״ הודיע לי הרופא.
נרדמתי.
התעוררתי שוב בחדר. לא אשכח את
אותו הלילה. בת־שבע ואני התחרינו בי נינו
בקריאות ״אחות! אחות!״
ביום השלישי הביאו אורח. הניחו אותו
במיסדרון מולנו. קראו לו אברהם, אבל
אני קראתי לו ״איש האינפוזיה״ .הוא
היה מחובר לאינפוזיה, אך כאשר ביקשנו
ממנו להביא לנו סיר, היה האיש טוב-
הלב קם ממיטתו, מחזיק את שקית האינפוזיה
בידו ומביא לנו סיר. הוא גם היה
מדווח על ביקורי־רופאים, מודיע מתי
מביאים אוכל, מה יש לאכול ומי בא לבק רנו.
המבקרים
הם עם מוזר. יש שלא נעים
להם לבוא לבית-החולים, אז הם באים
ושואלים :״נו, שמענו שזזו לך כמה חול יות,
אז מה נשמע?״ מביאים פרחים או
שוקולד ושואלים :״מדדים, הא? צולעים
קצת, נו לא נורא, הכל עובר.״

את אבי לא היה מגרש השומר לעולם.
לאבי יש קביים מתאונת־דרכים מלפני
כמה חודשים. בכל פעם שהיה מבקר אותי,
היה השומר חושב שהוא שוכב במחלקה.
כשחזרתי השבוע הביתה הסתבר לי,
לשימחתי, כי רזיתי בחמישה קילו.

שפיי;
שפיר
את ההפתעה הכי גדולה קיבלתי
מידיד גרפיקאי, ששם בגליון האחרון של
העולם הזה מודעה של איחולים להחלמתי
המהירה. מאז, תודה לאל, אין הטלפון
מפסיק לצלצל בביתנו, ואנוכי ואבי צרי כים
לרוץ עם הקביים אל הטלפון.
זה איום. אז אני רוצה לבקש מכל המצלצלים,
בהזדמנות חגיגית זאת שיפסיקו.
אני בריאה, גם אבי בריא, אנחנו
מרגישים טוב, תודה, איך אצלכם? אצ לנו
ממש יופי, שפיר, שפיר, הרגליים
בסדר, גם הקביים מרגישים נפלא. אוכלים
טוב, ישנים טוב, לא חסר לנו שום דבר,
לא צריכים אף אחד שיבוא לטפל בנו.
בקרוב אצלכם.
עד כאן סיפורה של יאירה. הוא ש אמרנו
תמיד: כשכתב יוצא לסקר אירוע,
לעולם אינו יודע איך זה ייגמר.

ב ד רן
מגי ת -ה קג רו ת
בדי להימנע

מביקורים התחלתי להס

מכוזבים
ה דוג מהב כו ר די ת
השמאל הישראלי חייב
להקים חזית מאוחדת
נגד הפיבוש ולמען השלום.

העוקב אחרי מאבקם של
18 מיליוני הכורדים (בתורכיה ,8
בעיראק — 4ובאיראן — 6מיל יון)
יודע היטב, כי הסיבה המכרעת
לכישלון מאבקם ההירואי עד
כה נעוצה בסיכסוכים הפנימיים
בינם לבין עצמם, שנוצלו בידי ה־מישטרים
המרכזיים. בתקופת מיל־חמת
יום־הכיפורים היו אלה האמ ריקאים
(קיסינג׳ר) אשר (בניגוד
לדעתה של ישראל) יעצו למנהיג
הקשיש מולה מוסטפה בראזאני,
להימנע מפתיחת מילחמה כוללת
נגד צבא עיראק, שיחידותיו הוע ברו
לגבול הסורי. הזדמנות פז

המנקר, חיים נקר, מתריע נגד
ראשי תיבות, כגון אג״ד. וכי לא
ידע האי אברך שאג״ד פירושו
00!<111011 0) 0011816111 1( 0010צ/\ 8גזמ&ע? דהיינו, איגוד דוקטורנטים
(שעשו דוקטורט אצל פרום׳)
גוטשטיין מבר־אילן 1
והשתא דאתינא לאוניברסיטת
בר־אילן נימא בה מילתא: ב״ר
איל״ן = בריונים, רמאים, אלימים,
יהודים לא נחמדים.

ירחמיאל מגדל פוקס,
ירושלים

היכן ה ס די ק?•
שואל הקורא כהנא, למקרא
המודעה שהתפרסמה
ב,,ידיעות אחרונות״ ב26-
ביוני.

האחיד החקלאי

״גרעין וימו1ינר
קולט משפחות צעירות

ילדים

לעליה מידיה על הקרקע
^ 8100/תכשיר מהפכני לטיפול בשרשי השיער בביתך,
בשיטת ״עשי זאת בעצמך״
מזין, מחזק ומבריא את השיער.
אידיאלי לימי הקיץ בהם חשוף השיער לשמש.
אימדיה -דוסר
ואימדיה -סלקפציון צבעי השיער הטובים בעולם
מבית 1

£מ1:0

פריז

עד לגמו המלאי

בדבר פרטים נא לפנות
לטלפון ווןז 02*71 לחזי
כל יום מן השעות 22.00-14.00
יחידה במינה הוחמצה, והכורדים
נפלו קורבן לאמונתו העיוורת של
בראזאני כאמריקאים.
רק לפני שנה קמה החזית־המאו־חדת
של הכורדים האיראנים וה עיראקים
— הכוללת גם את טיפ לגתו של מסעוד בראזאני (בנו של
המנהיג הישיש שהלך לעולמו).
לילה לילה חוצים לוחמים כורדים
את הגבול מתורכיה לאיראן ומ עיראק
לאיראן. בפעם הראשונה
משתפים כל הכורדים פעולה ב אופן
הדוק למען מטרותיהם ה לאומיות,
למרות הבדלי־השקפה
פוליטיים־רעיוניים ולמרות הגבו לות
המדיניים החוצצים ביניהם.
לנוכח הסכנות האורבות למדי נת
ישראל עקב האופורטוניזם של
המיפלגות הגדולות, חובה עליונה
היא של השמאל הישראלי להתאחד
— למרות ההבדלים הרעיוניים ה חוצים
אותו, לכלל חזית מאוחדת
במאבק נגד הכיבוש ולמען שלום
צודק ! רק חזית כזאת סיכוייה טו בים
לצבור קולות של בוחרים
רבים במיזרים הערבי והיהודי גם
יחד!
יצחק סוס־ל, תל־אביב

האברךה מו ק ד

חן טרמפלח יי ל

הקרב על השפה העברית
נמשך• הפעם: הקורא
פוקס נגד הקורא נקר,
שמיבתבו האחרון התפרהזה״
ב״העולם

.)2237

קצץ תתקצץ ועם נקר תת-
נקר!
קצץ קיצצתם את מכתבי(העולם
הזה )2234 וגם את שמי (מילא,
בדיעבד מסכים אני) .אשר על כן
שלוח לכם מכתב כל כך מקוצץ
שלא תוכלו לקצצו עוד: האברך

שדמה כהנא,

ירושלים

סודו ת ״אל־על׳י
איך לעבוד שעתיים בשבוע
ולהרוויח (בדרך
ישרה) 75 אלף ל״י
לחודש.
מאז שנת 1977 מקיימת חברת
אל על שתי טיסות לשבוע בקו
תל־אביב—קופנהאגן. בהתאם ל־הסכם־עבודה
בין הנהלת אל על
לבין ועד עובדי־חשמלאות וועד
עובדי־תחזוקה־מכונאות, זכאי הוועד
לשגר עובד לחו״ל, לכל תהגה
שבה יש לאל על שתי טיסות ל שבוע.
על סמך הסכם זה שוגרו
בתחילת 1978 שני עובדים, האחד
חשמלאי והשני מכונאי, לקופנהא־גן.
הם לא באו בגפם, כי אם הביאו
איתם את מישפחותיהם, שהרי לא
יתכן לתבוע מעובד היוצא לחו״ל
שיפרד מאשתו ומצאצאיו.
כל עוד הרוויחה אל על כספים,
היה זה מעניינה של הנהלת ה חברה
לבזבז את רווחיה כרצונה.
שונים הדברים בשנת ,1980 כאשר
לחברה צפוי הפסד מינימלי של
23 מיליון דולר (גירסת ההנהלה)
עד 60 מיליון דולר (גירסת מיש־רד־התחבורה).
הבה
נבחן מה עושים שני שלי חי
ועד עובדי החברה בקופנהאגן.
מדי שבוע מתקיימות, כאמור, שתי
טיסות לקופנהאגן; משך חניית ה מטוס
60—50 דקות, המטוס פורק
את נוסעיו ומטענו ושב מיד ל ישראל,
כדי לאפשר לצוות המטיס
אותו לסיים את ה״טיבוב״ תל־תוך
אביב—קופנהאגן—תל-אביב
פרק
הזמן החוקי, שבו רשאי הטייס
להטיס את המטוס. במילים אחרות :
משך עבודתו של החשמלאי (לא
(המשך בעמוד )6
העולם הז ה 2239

מונטנה תשנה את דעתך
על סיגריות מנטול

העולם הזה 2239

מכוזבים
מאוזן:
)1מושב הממשלה המרכזית
המארחת את האולימפיאדה !
)5חרק! )10 קוץ! )11 חיק!
)13 מדף ! )14 דין ! )15 טבעת
של מתכת להברגה ! )16 אסון !
)18 כלי למאור! )20 אריג
גם ! )21 מסיבת סיום אצל
עמי־ערב! )22 מכללה אמריקאית!
)24 עולם! )25 בהמת־משא!
)26 עמוד, סלע! )28
נפח בשיעור כף־היד ! )30
״עוצו ותופר 31 נסיגה
לאחור! )32 הכיס שעל
האפוד של הכהן הגדול ! )34
בננה ! )35 שונה, לומד (ארמית)!
)38 כתם! )39 תן! )41
,כן׳ בשפות לטיניות ! )42 אש !
)43 קריאת-צער ! )45 כלי-
נשק קדום! )47 דרך, מהלך!
)48 רוצה מאד )50 כרך עדי
על צואר! )51 שמח, רקד!
)52 נחלש! )54 רעל! )57
המשרד שבראשו עומד השר ג.
פת ! )61 כנוי לכינה ! )62
כאב! )64 כסוי לבית! )65
נתעוררו רחמים עליו ! )66
כבר אין תקף לו! )67 יחידה
הקובעת תכונות התורשה !
)69 שתה כדי צמאו ! )70 שפ חת
אברהם ושרה ! )72 נאה !
)74 חוד הסכין! )75 ממנה
שאבו אבותינו מימיהם! )77
שבח ! )78 קרח מצד המצח !
)81 כלל תכונותיו של אדם!
)83 קיים! )85 זז מן הדרך!
)86 מוט ברזל מחודד בק צהו!
)88 ריחם! )89 מפלצת
בעלת 9ראשים שבהיכרת
אחד, צמחו שניים תחתיו! )91
יחידה של עצמת חשמל! )93
פעולותיו של המוהל ! )95 כלי
רפואי לנקוי המעיים ! )96
עבר ! )98 מורה ! )100 תו
מוסיקלי! )102 חרון! )103 רק!
)104 גן־שעשועים במרכז קופנהגן!
)105 שיח שהוא משל
לדבר בן־חלוף.
כלא ונד :
)1תימה! )2שר! )3הש תתף
בקרב! )4עיר עתיקה
במצרים! )6הבקר המרביע!
)7אחת הארצות שהחרימו את
האולימפיאדה הנוכחית! )8בן
לחופה ! )9שקל (ארמית) !
)12 מידת אורך עתיקה! )15
ענף באולימפיאדה, שבו ניתנה
הפעם, מדלית הזהב הרא שונה
! )16 התעלולן ב״חלום
ליל קיץ״ לשייקספיר! )17 אי לוץ,
האצה ! )19 אחד הענ פים
של מלכת־הספורט! )20
שייך ל״ )21 !.אחוד יסודות
לחטיבה אחת ! )23 מילת־זי־רוז
! )24 חיל־נשים (ר״ת) !
)26 רדיאטור! )27 ידית! )29
ארץ באמריקה הלטינית! )30
אחת או אחד (אשורית)! )33
מלאך! )34 לבירינט! )36ה־

7י2־ז

29 ~28

הריני ממהרת להעביר לכם את

?58 3

71 70

821 81,

£3008

101 109

אלקטרוד החיובי בסוללה חש מלית!
)37 גיבורת ספורי ה מתח
של אגאתה כריסטי! )40
תבואה! )41 מדבר! )44 הר בה
מים ! )46 ממלא־מקום
(ר״ת 47 בית חם ! )49״עץ
עבת״! )50 פלדה, ברזל שחו־של!
)53 מזכירו הצבאי של
ראש־הממשלה ! )54 פחד ! )55
השני בסולם התווים! )56ה חודש
העברי בו אנו עומדים
עתה ! )58 מכשף ! )59 ריב !
)60 כנוי פיוטי לשמן־זית־זך !
)62 יום־טוב! )63 רבע הקב!
)66 גילוי ברבים! )68 מפלי
המים שעל גבול ארה״ב ו 102 105

קנדה
! )71 צואת בהמה ! )73
ישב במקום־סתר מוכן להתנפל!
)76 קח המשא!! )77
,גזיר־עץ־דק ! )79 שנינות,
הלצה! )80 שיח, גדל באר צות
ערב משמש כבושם! )82
כלי־קבול־לאשפה ! )84 חלופי-
דברים, הגות! )85 ציר שאגד
נים סובבים עליו! )87 פעוט!
)90 נשיא־מכללה ! )92 יחיד !
)94 פלצור! )96 סופר ומחזאי
צ׳כי (ש״מ); )97 גר בקרב תנו
! )99 מילת בקשה ! )101
רש! )102 חיה טורפת ממש פחת
הכלבים! )103 מילת ברירה.

11181

הקורא אלי א 3י 3י
תמונה רצינית
מרק. פירושו שכר של 900 אלף
לירות לשנה, או 75 אלף ל״י לחו דש,
וזאת, כאמור, תמורת שתי
שעות עבודה בשבוע !
אלמלא היה זה על חשבון משלם
המסים הישראלי, החייב לממן את
הפסדי אל על, ניתן היה להתבדח
על כך. זה מסביר מדוע טוב כל כך
לנבחרי אל על אשר שוגרו לחו״ל.
וכי מה זה חשוב, שבשדה־התעו־פה
של קופנהאגן מצויים מאות
עובדי־שדה של חברת סא״ס, אשר
יכולים, כמובן, לתת את השירות
הטכני־חשמלאי לאל על, מבלי
להעביר מישראל מישפחה, כולל
ילדים.
י. נח, קופנהאגן

3מ א רגנ טינ ה
תאא תור!ה
איך נאבקים באינפלציה
בארצות רחוקות, מעבר
לים ז
ובכן, בארגנטינה, שבה האינ פלציה
עולה על מאה אחוז, הוחלט
להילחם בה עד תום. אחד
מכלי־הנשק במילחמתם זו: ביטול
לאלתר של מס-ד,כנם ה לשכירים
ולעובדי־כפיים והגדלת המיסים על

הקוראה קר מוחה על
״פגיעה בתדמית״ ,כלשונה,
ומגינה על אלי אביבי
(״העולם הזה״ .)2238

99 98

הפר צי ףהא מי תי

(המשך מעמוד )4
עבודה, אלא מצב כוננות למיקרה
של תקלה) הוא שעה אחת לכל
נחיתה, או שתי שעות לשבוע.
ומה המחיר 1אל על אינה מוכנה
לגלות את ספריה, אבל אם נס תמך
על הערכת מישרד־הם עד של
דנמרק מחודש יולי ,1980 הרי
שכרו הממוצע של פועל בדנמרק
בשנת 1980 הוא 100 אלף כתר
לשנה. מישרד־הסעד ודאי אינו
מעוניין להעלות את הערכתו, כיוון
שעליו לשלם דמי־אבטלה בגובה
של ס/ס 10 מהשכר הממוצע. נניח,
לצורך זה, כי שכרו של עובד אל
על שווה לשכרו הממוצע של פועל,
והרי אחרת לא יוכל להתקיים ב ת־

מצרכי מותרות, ניירות־ערך ורוו-
חי-הון.
מי יתן, ויגאל הורביץ ו״הקבינט
הכלכלי״ שלו יאמצו שיטח לוהמה
זו, וגם אנו, השכירים, נזכה לעדנה
ארגנטינית.
דן יה ,3תל־אביב

מחאתי, על שפגעתם בתדמיתו של~
אלי אביבי, כשפירסמתם תמונה
לא־רצינית שלו והפכתם באמצעו תה
את כל דבריו לחסרי־ערך.
ג׳ננז קר, תל־אביב
>• לעורך המדור לא היתר! כל
כוונה כזו, ולראייה: תמונה רצינית
של אלי אביבי.

אני מא שי
( אתמ 3״ <0
הקורא שפריר, שהוא
משורר וגיאולוג, מאשים
את מועדוני ״צוותא״.
אני, משה שפריר, משורר כבן
45 שנה, שפירסם שלושה ספרי
שירה (גרופית ! 1963 ,גשם מאוחר,
! 1967 לשאול ולענות ) 1975 ,חבר
באגודת הסופרים ובמרכז פא״ן ה ישראלי
— מאשים את הנהגת
מפ״ם בפסילתי כמשורר, ואני מפ גין
היום מול מישרדיה במחאה על
הוצאתי השרירותית והבלתי־מוס־ברת
מסידרת הופעות, שקיימתי ב מועדוני
צוותא ברחבי הארץ, ב-
מיסגרת (שיזמתי וארגנתי) של
ערב שירים שמנסים לגעת — מינד
(המשך בעמוד )8
העול ם הז ה :239

.לרגל 100 שנה לקודאק

מבצע ״שווה לצלם בקודאק׳י
יותיממליון ל״יפדסים ך

הפיט הגדול: טיטה הלוך ושוב לארה״ב
וביקורבמפעלי קודאק.
אסוף ושלה את האריזות הצהובות של סרטי קודאק

לעשות?

1^18^0*07

1׳יזוט־הנגו׳י 111(11(1^ ( 11 דלתה קולור מפיצי קודאק בישראל

אריזות 500 צידניות לים. 5אריזות 100-רדיו טרנזיסטורים.
6אריזות 150 -סירות גומי
הכנס את האריזות הצהובות של
מרהיבות ( 2מקומות).
פילם קודאק כלשהו למעטפה,
7אריזות 10-שעוני קיר חשמליים.
צרף את פרטיך האישיים ושם
8אריזות 5 -מערכות רדיו־טייפ .
החנות בה קנית את הפילם.
(כולל טיונר, אמפליפייר וטייפ
״העולם
השלם את הסיסמא:
סטריאו). ושלח מצלם ב
10 אריזות-טלויזיה צבעונית.ז1.7.
לדלתה-קולור ת.ד 389 .הרצליה.
20 אינטש כולל שלט־רחוק.
אם תשלח 2אריזות תקבל, ללא
והפרס הגדול -טיסה הלוך ושוב
הגרלה, שי חינם בחנות צילום
לארה״ב וביקור במפעלי קודאק -
הסמוכה למקום מגוריך אשר
יוגרל בין כל שולחי האריזות.
תנקוב בשמה.
אם תשלח יותר משתי אריזות
הוסף לכל אלה את האיכות
תשתתף באחת ההגרלות הבאות:
הצבעונית של קודאק, הידועה
3אריזות -ביקור בספינת השלום בעולם כולו, והרי לך כל הסיבות
שבעולם מדוע ״שווה לצלם
של אייבי נתן 1000,פוסטרים,
1000 כובעי קודאק 500 ,כדורי ים. בקודאק״.
ההגרלות תיערכנה ביום ,2/9/80 בהגרלות תשתתפנה כל המעטפות שתגענה עד ל־.2/9/80
ההשתתפות בהגרלה אסורה על עובדי דלתה קולור, פרסום אריאלי ובני משפחותיהם.

העולם מצלם בקודאק.
העולם הזה 2239

0כ ה וכיי0 :

(המשך מעמוד )6
גש משוררים־קוראים, שבו הופיעו
עוד שלושה משוררים אחרים, ואשר
זכו להצלחה בצוותא תל-
אביב, צוותא ראשון־לציון ועוד.
כיליד הארץ וחניך תנועת הנוער
העובד בשכונת בורוכוב, וכחבר
לשעבר בקיבוץ שדה בוקר, אשר
כותב ומפרסם משיריו בכתבי־עת
ובמוספים לספרות של כל העיתו נות
היומית, החל בקול העס (בערי כתו
של המנוח אלכסנדר פך) ב שעתו,
דרך על המשמר ולמרחב
(משא, שהוא היום המוסף של
דבר) ,הארץ, ידיעות אחרונות
מעריב והצופה — אינני יכול
להבין מה פסול מצאה בי ההנהלה
הארצית של מועדוני צוותא, ומדוע
החליטה להוציאני ממיסגרת הופעות
אלו.
כל נסיונותי לברר מדוע נעשה
לי עוול זה עלו עד כה בתוהו.
פניתי אל החבר דוביק גן, האחראי
על ה״צוותאות״ במרכז מפ״ם, ו הוא
התחמק מתשובה. גם פניותי
למזכיר המיפלגה, ויקטור שם־טוב,
לא הועילו להבנתי.
אם לדעת אנשי מפ״ם אני ״ימני״
מדי, הריני מודיע בזאת, כי כל
המיפגשים שהיו ב״צוותאות״ עסקו
או ורק בענייני שירה וספרות,
ולא היתד. להם כל נגיעה לנוש אים
פוליטיים. יתירה מזאת: כ איש
קיבוץ לשעבר, וכאדם חדור
ברגישות לבעיות חברה ורווחה,
וכן כמובטל, ש״קוצץ״ ממישרתו
בממשלה, בעיקבות החלטת ה קבינט
הכלכלי — הריני קיצוני
יותר מאנשים רבים במפ״ם בכל
הנוגע לאי־הצדק הסוציאלי ולחלוקת
העוגה התקציבית במדינה.
אולי אינני מסכים בכל עם דעת
מפ״ם בבעיית הגדה המערבית —
אך מה לזה ולערבי שירה? דבר
זה לא אוכל להבין, והוא נבצר
גם מבינתו של כל שוחר דעת ו שירה

האם חזרה מפ״ם לשיטת ז׳דא-
נוב? האם צוותא תתיר רק הופעות
של משוררים ״מטעם״ ז
כלום יתכן כדבר הזה במדינת
ישראל של היום?
על כן אני דורש היום תשובה
חד־משמעית, הן כאדם והן כ משורר

משה שפריר, אשדוד
• עירי החשיכה /הרבה
בכית בחוצות; /עתה את שוב
שקנוה / ,עיניה הרחוצות — /
אני בהן טובע.
מתוך מחזור שירי ירושלים של
הקורא שפריר.1967 ,

להנסוולח שוון
ה מי ליונ רשל
ה לו טו
130הטרסה 1וו שון

6מי ליון ל״

רשות אגט ־מ^דכתיח
הקורא מאירוביץ, המגדיר
עצמו חבר תנועת החרות,
שחיה לוחם בשורות ה
אצ״ל, ממנן על הממשלה.
הרדיו והטלוויזיה הם כידוע כלים
ממלכתיים, וככאלה הם חייבים
להיות לפה לכל המיפלגות ולדווח
על המתרחש באובייקטיביות וביו שר.
מאז שהליכוד עלה לשילטון,
ובמיוחד בתקופה האחרונה, הפכו
כלי־התיקשורח הממלכתיים הללו
לכלים המבליטים את הצד האפל
של ממשלת הליכוד ומתעלמים כמ עט
כליל מן החיוב הרב שיש ב ממשלה
זו. כן, כן!
ל-תוצאה: הרשות הממלכתית
הפכה לרשות אנטי־ממשלתית,
קרי: אנטי־ממלכתית.
כדמה מאירוביץ, ירושלים

לפינה קולדה אמיתית
לא צריך להוסיף כלום
רק למזוג ולשתות.

פינה ק 1לדה
המשקה שעושה חיים מעניניסם ם...

*1* 8פש#אזק
411 ייס״יזי

בגין בריא -
מ חנלהיי
שואל הקורא אילון ומשיב
בשפת הגימטריה.
ושוב, ראש-הממשלה אושפז
בגלל התקפת־לב, כלשון רופאיו,

ואחרי שהייה של שבועיים תחת
השגחה קפדנית הוא נשלח לביתו
— למנוחה נוספת ולהבראה. נשלח
נא למר בגין איחולי החלמה מהי רה
ופוריה.
אך אם אכן בריאותו של בגין
תקינה, מי הוא, אם כן, החולה
המעכיר את האווירה במדינת יש ראל?
ובכן ״מנחם בגין״ בגימט־ריה
— ,203ו״מדינה חולה מאד״
היא .203
שמואל אילץ, תל-אביב
הגם הדעות חדו?(ת*
תגובה על הופעת ראש
עיריית ירושלים בטלוויזיה.
ושוב
בעניין ירושלים בירת יש ראל.
הנה מופיע ראש העיר טדי
קולק, בטלוויזיה בפני עם ועדה
ואומר שיש לו אי־אלו הצעות
שיכולות לתרום גם להפגת המתח
בין היהודים והערבים החיים בירושלים
וגם שהתמונה הכוללת
תתקבל בעיניים לא עויינות בזירה
הבינלאומית.
על כן, חבל מאוד שאיש כטדי
קולק החי וחש את דופק החיים
בבירת ישראל, איננו שותף בק בלת
החלטות גורליות לגבי עיר
דויד.

כשן כן כשן
גבעתיים

תופעה שדיידית
שולשה ר שח 3ח״ם
הקורא מתריע על תופעת
גניבת אופני ספורט מילדים,
המתפשטת והולכת
בימים האלה בארץ.
בזמן האחרון שמעתי על כמה
מקרים של גניבת אופני ספורט
מילדים.
הגנב מבקש, או לוקח מהילד
את אופניו ואומר לו שהוא נוסע
לקנות משהו, פה במקום קרוב.
הילד בתמימומו הרבה מאמין ומשאיל
את אופניו לכמה דקות,
אך אותו בחור לא מחזיר את ה אופניים.
כך השיטה פועלת כבר
זמן רב ונדמה לי שהמשטרה לא
עושה בעניין זה לאיתור האופ ניים
ולהביא את האשם לדין. נוהג
נפסל זה, צריך לעקור ומייד. ידוע
שהיום אופני ספורט עולים ל מעלה
מעשרת אלפים ל״י, ומ כירת
אופניים גנובים, יכולה להכ ניס
רווח לא מבוטל למבצע הג ניבה.
יעקב
כרזל, הרצליה

סד,ס עם כל דבר בשם גינקולוג רופא סקס. לא מאמינים ! הרי
מתוך ״מעריב״,
קטע
מה 11-ביולי .1980

גינקולוג חשוד
בעבירות מס
שוחרר בערבות

רופא גינקולוג, ד״ר ברו נו
סקס, כן 63 מרמת־גן,
נעצר בסוף השבוע שעכר
כהשוד בעבירומ מם. אמכור
ר. ז ,.תל־אביב
העו ל ם הז ה 2239

אם אתה חולם
על מזגן שקט להפליא
שאפשי להניח אותו
אפילו על מדף הטפלים...
טל־ארויו

הפר את
המזגן המפוצל
החרש(תם ^),
פריצת ריך !מזגנים.
*כבראין צורך לשבור
קירות. אפשר להניחו
או לתלותו
בכל מקו ם בחדר.
*שקט. שקט.
כי המדחס שלו
נמצא במקו ם אחר.

מ פי צי םאהסא
1ס 1ח רי ם מו ר אי ם

העולם הזה 2239

^ ^>מהור
^ טוב להיות בבית.

בתחילה חשבתי שזו שוב קליקה• למי שלא יידע
מה זו קליקה, הרי זו מילה שכימעט ואינה מופיעה
במילון, אם בי במילון של פינס בתוב :״קליקה —
כנופיה, חבר״מרעים, חבורת זוממים, חברה סגורה״.
אין ספק שהקליקה היא, למעשה, מושג הנעוץ היטב
איישם בתהום ילדותנו. ברגע שהעובר יוצא מבטן אימו,
מסתיימת למעשה תקופת היותו יחיד ומסוגר ומתחילה
תקופה חדשה: הוא יצרח, ובילבד שלא יימצא רגע
לבדו; הוא ילך לפעוטון, בחברת יתר הפעוטים, ובגן

״קליקה -כנופיה,
חבר מרעים, חבורת
זוממים, חברה סגורה
יהיה בקבוצת ״אייל״ ; בכיתה הוא בחברת רעיו,
בשכונה — מרעיו, וברחוב — הכנופיה.

כנופיות שכונתיות אלה זכורות לי עוד משחר ילדותי.
זו חבורה שתחום ההשפעה שלה מגודר גיאוגרפית
בצורה יותר ברורה מתחום מדיני כלשהו. ההגבלות
הפועלות עליה, ויחסיה עם ״שכנותיה״ הם קשים
ומרים יותר מאשר בתחום הפוליטי המוכר לנו. מילח־מות,
חתרנות, בגידה, ריגול — הכל קיים במיסגרת
זו. ולשינאה ולאיבה, ההופכים אישיים ברבות הימים,
תהיה בו ודאי השפעה על הנער הבוגר.
כך זה בעולם הילדים, ואין שונה הדבר בעולם
המבוגרים. יש בעולם כל מיני קליקות: פוליטיות,
דתיות, ספרותיות, מוסיקליות, אמנותיות ואחרות. ומן
ההגדרה במילון — ״חבר מרעים״ ,״חבורת זוממים״ —
כבר מתפרש מהו בעצם סוד קיומה של הקליקה ומה
תפקידה.
אבוי למי שלא משתייך לקליקה, ואוי לאויביה או
למתנגדיה.

זה עתה חזרתי מטיול אחרון בארץ האחרונה
(והראשונה) שלנו, ולאו דווקא עם החברה להגנת
הטבע ולא בסיור עיתונאים. סתם כך בלי חברות בע״מ,
בלי הגדרות מקצועיות וללא רשות רשותית אחרת —
כי הטבע בארץ־ישראל ודאי שאינו שייך לחברה או
לרשות ; אלה פשוט תפסו טרמפ עליו כדי להגן עליו...
לא שמעתי, שחורש כלשהו, הצומח טבעי, מקבל
משכורת עבור שמירת האדמה, עליה הוא מגן מפני
הסחף. וקניוני המידבר, המעבירים את מימי השטפו־נות
— מעולם לא נקראו ״רשות הקניונים״ או ״החב״
רה להגנת הקניון״ ,כשכל צומת בה מאורגנת בוועד
עובדים וממוכנת במחשב־מחלק-משכורות. החורש
והקניון פשוט נמצאים שם, ללא בל תמורה•
והנה, בטיולי זה האחרון, במקום האחרון, גיליתי
להפתעתי שיש קליקה, שאין גרועה ו/או מסוכנת
ממנה. זוהי קליקתהזיקיות. בדרך כלל היא
מורכבת מכמה זיקיות מתוסכלות, שהן פסבדו־יוצרים,
נוטים לשיברות כרונית, מושבים עטם ברעל תוצרת״בית,
קשה להם לפרגן למישהו, אבל בעיקר יוצא קצפם
בהיתקלם ביוצרים אמיתיים.

אז גם יוצא לאור חוסר הבנתם האלמנטרי בנושאים
שונים. ברם בורותה זו אינה מניעה אותם לטפל
ולהתייחס לכל נושא ב״בקיאות מקצועית רבה״ .חם
״מבינים״ גדולים בסלילת כבישים ובשמירת הטבע,
בפוליטיקה ובארכיטקטורה, בספרות ובשירה, בציור
ובמחזאות — בקיצור, אשכולית לבל דבר.

אבל התכונה המסובנת ביותר אצלם והמאפיינת
ומייחדת אותם מכל קליקה אחרת — היא כושרם
להחליף צבעים לפי מצב השטח ולזמר בקולם הילדותי
והמסורס למחצה, והמצייץ בחציו השני, זמירות המותאמות
למזמין ו/או לנסיבות. מאלה, רבותי, ישמרנו
האל.

אין זה אסון במיוחד, אם לאדם ישנן דעות נוגדות
או משתלבות ; אין זה בחזקת פגע־רע, אם אדם מאמין
בחבריו למקצוע או נהנה מקשריו איתם ; אין זה
בחזקת מיטרד, אם אדם נוטה לצד פוליטי מסויים.
אבל כיצד נוכל להתייחס לאדם< אשר מחליף צבעיו
בבל עט!
הייתי משוכנע שזו אינה מילחמתי הפרטית —
האמנתי שזו המילחמה שלנו.
היום מושכרת עטו למצביא שרון והוא אף עוזר לו
לאחוז ברסן השילטון, ולמחרת חוזר בו הזיקית ומושח
חיציו ברעל נגדו. היום הוא בוחל בעיר ומצייץ ציוצי
ציפור הטבע (בחסות החברה להגנת הטבע +אש״ל,
כמובן) ומחר תהמה נפשו פאריסה, ורק שבלולי לה-

קליקת הויתיות מורכבת מכמה
דקיות מתוסכלות, פסבדו־יוצרים,
נוטים לשיכרות כרונית,
המושכים עטם נו ע ל
רושל יערבו לחיבו. רק אתמול זעק חמס נגד המימסד
והביורוקרטיה, והופ — הנהו נגד עצמו.

מושג מיושן השייך לתפישת-עולם רומנטית שעבר זמנה.
היום זה אחרת. יש טובים ורעים, מוצלחים ונכשלים,
מעורים ונשכחים, מקובלים ומנודים. ובמובן, ישנם אלה
הנותנים את התווית, במו בוחנו של הקיסר הרומי :
ירימוה — לחסד, יורידוה — לשבט.
רק הם המכתירים ורק הם הנותנים הכשר. רק
הם יחליטו מי ימחה בנגד המימסד, ורק הם יקבעו
למי הזכות למרוד. רק להם ניתנה הדעת ורק בזכותם
קיימת השפיות. הם הלוחמים ללא חת בעד החופש,

כיצד מכל להת״חס
לארם, אשר מזזליו
צבעיו ככל עם?
בעד הזכות להתבטא ובעד הצדק העולמי. הם המציאו
את זה ולהם הזיכיון הבילעדי. ואוי למי שינהל מילחמה
פרטית משלו נגד חמימסד ואבוי למי שלא ידבר מתוך
גרונם. ובכלל — בל קליקה של זיקיות ראייה לאלה
המשתייכים אליה• סוף זיקית.

לפני זמן״מה הרגשתי שאני נחנק. פשוט נחנק, באן,
בארץ הראשונה והאחרונה שלי, ממינהל מושחת, מאי״
בות״חיים קלוקלת ומחברה אדישה. חשבתי שיש לי
הזכות לומר זאת בשם כולם. גייסתי למטרה זו את
בל הכוחות והמוחות ואף דאגתי להביא לכאן את
הכוהן הגדול של האנטי-מימסד הפרופסור נורתקוט
פרקינסון.
ישראל

באמת שבתחילה חשבתי שזו שוב קליקה• ואז
התברר לי שבעצם כבר אין יותר קליקות. קליקה זה

גודוביץ * .ו ^ ל־־ א בי ב

• האדריכל גודוביץ מתאר את רשימתו זו
כרסיסי מחשבות לסיכום התערוכה ״רד-טייפ,
מחווה לפרקינסון״ ,שהתקיימה בגלריה ״מבט״
בסוף יוני.

התחלה מוצל ח ת לכל טיו ל
1״־1ו* כרטיס האשראי של קבוצות

בנקלאזנו• >1בנק דיסח1ננו

קחו לכם שב 1ע
על כ 1כב
אחר
ק 1ס -גןהעדן
שלאיי יחן
לעצום את העינים ולחלום על חופשה שלא
מן העולם הזה. לראות את החולות הלבנים
ואת ים הבדולח הנושק להם ...לעבור בין
מקדשים עתיקים והרי געש מלאי מסתורין.
לטייל בין טברנות ירוקות, לסעוד ארוחות
נפלאות ...לצאת לציד עופות בגופים
פראיים ...
פקחו את העיניים. אתם באי קום.
טיסת אקספרס שבוע ״נטו״ של הנאה.
חברת דיזגהויז ארגנה עבורכם טיסות
ישירות לגן העדן של קום. ללא בזבוז זמן
בגמל התעופה של אתונה, שיט במעבורת
וכוי. כך תוכלו להנות משבוע ימים נטו
של בילוי מרתק, בבתי מלון מעולים עם
בריכות שחיה, מגרשי טניס ובידור ערב
ערב(בהתאם לסוג המלון שתבחרו).
חופי רחצה מקסימים. חוף נודיסטים ...
הרשמו מיד.

דיזנהויז בע״מ
רח׳בדיהודה ,21 טל׳־ 40ו.652
רח׳ בן־יהודה ,33 טלי .652676 -
מגיף רמת־גן, בנין בורסת
היהלומים, טלי .266222 -
1,7 תעונ׳ה בישראל נטי
ה ל׳ יחדש 3111106511)1.טח 13 תו 1361

ובכל משרדי הנסיעות.

טיסה ישירה נבל שבוע:
בכל יום גי, בשעה 10.30 בבוקר.

ק 1ס • גןהעדן

קידם ובנין נע ־
נוסד כ־ • 1950 חיפה, רח׳ הפועל ,3טל 640222 .־04

מכי ר ה, ה ת קנ ה, השאלה
ר מ קו לי םות או רהל אי רו עי ם
ביצוע ע בודו תלמע רכו ת הגברת
קול ק בו עי ם וז מניי ם
מי ת קני מנגינו ת רקע
שרות לבתי־ספר ו מו ע דוני ם

ל ר שו תכם — ציודיםו מי כ שו רי ם
ה ח די שי ם ביו תרב עו ל ם ! !

תן טרמפ לחייל

ש ל איי

י | 11־ * 05

הכלים שלד אוהבים א ת

*אונו

ספוג המתכת המושלם
• אינו מחליד
ואינו מתפורר
• רן ונעים למגע
ואינו פוגע בבלים
• חזק ועמיד
נטי פעם אחת
וגם את תאהבי את
להשיג ברשתות השיווק
ובחנויות ברחבי הארץ
היצרן:צמפל בע״מ טל 908279 .־ 03פ״ת
הטולס הזה 2239

הורוסקופו לאהובה — שבוע שכולו טוב
בימים אלה אתם מבלים ונהנים, מי
בחופשיות ומי ברומנים חדשים ומלהיבים.
משום מה בל
ניצוץ קטן מלהיב אתכם
וגורם לכם להתלקח
ולריב עם בגי
ווגכם, או עם שותפים ההתנהגות לעבודה.
הפזיזה מוגברת, ויש
להיזהר מנהיגה חס-
ובעיקר
רת־אחריות,
יש לחשוש מכל דבר
הקשור בדליקות וכוויות.
באשר להתחלות חדשות, הזמן
מתאים לחדש ולרענן את הדברים שחפני
שיגרתיים. חמעוניינים לפתוח דף חדש,
הדרן פתוחה לפניכם ומובילה להצלחה.

ידידים חדשים וישנים יופיעו בביתכם,
ואף ישארו בו כאורחים. אתם מתגעגעים
לאהבה חדשה או מחודשת,
אך את כיסופי־כס
אל לכם לגדות
לאנשים שאינכם בטוחים
בהם. מישאלותיכם
תתמלאנה בקרוב, ו־כמיהות
נסתרות יזכו
להתגשם. בעבודה המרץ
יתגבר, תחושו
יוזמה וכוח לשנות
דברים, המפריעים לכם
כבר זמן רב. יש להשגיח על הברי־מטל
ליכולתכם.
אות, ולא לעבוד

התאומים עדיין שרויים במתח, כל-כך
נחוצה לכם מנוחה, אינכם מצליחים
להתנער מן חלחצים
ותמועקות. מה שמפריע
יותר מכל הוא
שקשה לכם להגדיר או
למצוא את הסיבה
לעצבנות, ולהרגשה שהכל
מתעכב ולא זורם
בקצב לו התרגלתם.
ידיעה מסויימת
ו 2ב מ אי ־ .
20 ביוני
המשמעותית אך ורק
לכם, תגיע אליכם
דרך אמצעי״התיקשורת, ותגרום לשינוי
זמני במצב-חרוח. בשטח הרומנטי —
מן הראוי שתשימו לב למה שקורה
בסביבתכם הקרובה. עידוד רב תוכלו
לשאוב מאלו המתגעגעים לקירבתכם.

דפוסי־מחשבה חדשים יעזרו לכס לקדם
עניינים הקשורים לקאריירה, או אפילו
תחביבימ^שבהס ך צונכם

דיכאון ושברון־לב. ב־וזקופה
זו אתה חוש־כיס
ומזמינים אליכם
בלא ידיעתכם אוהדים
1^ 0 6 9 9 1
ומחזרים. בביתכם נוצר
מתח, ומרירות על עניינים בילתי־חשובים.
נסו להתעלם, להבליג ולהתאפק,
ולבלות הרבה מחוץ לבית בתקופה זו.

בימים אלה נעים להיות במזל אריה.
התקופה שמחה ועליזה, יוקרתכם בעלייה
ובכל מקום מבקשים

תקופה חשובה לקידום הקאריירה. בהערה
הומוריסטית תוכלו להשיג כבוד, ועמדה

שאותם לא הצלחתם
להשיג בהרבה שיחות
רציניות. במסיבה רועשת
תפגשו אנשים המסוגלים
להשפיע על

עתידכם. אתם תראו
להם באור שונה, ורעיון
על שיתוף פעולה
ביניכם לבינם יוכל ל315ג

התבצע, אס תצליחו * !1־
לוותר על פרטים שוליים
שלכם נראים כחשובים. בדרך־כלל
לא קל להפריד בין העיקר לתפל, לכן
היזהרו לא להחמיץ הזדמנות חשובה.

הבילוי אשר אהבתם,
אן ההגזמה בעניינים

עקת

עניינים כספיים משתפרים,
כספים מת•
קבלים לפתע. חיי-
המין מודגשים בתקופה זו. זה הזמן
לאסוף את היבול שבו השקעתם התלהבות
ויוזמה כה רבים. עיסקו בספורט.
330 ^ 9 3

מאחר שתקופה זו לא מן הקלות, נסו
להיזכר גם בידידים הזקוקים לעידוד
וליציאה מהשיגרה. ה־

קשתים שעוד לא נסעו לחוץ־לארץ,
עומדים לקבל אורחים משם. הביקור
יגרור בעקבותיו הז דמנה
לביקור גומלין.
בני־זוג במזל תאומים
עומדים לנצל את תמי-
מותכם ואמונכם בהם.
שימו לב, חבל לקלקל
את התקופה על-ידי
רוגז וצער. עבודה שלחצה
עליכם וגרמה
} 2בנובמבר -ל
70בדצמ בו
לעיכוב תוכניות, תסתיים
בימים אלה, ותשחרר
אתכם מההרגשה הכובלת. בני
מזל שור יוכלו להושיט עזרה בכל מה
שקשור לעבודה, אך הטלאים יתאימו
לבילוי משותף, וליחסים קרובים יותר,

1שו 11

6 8 9 3 x 9עיכובים, והגבלות שונות
מפריעות לקידום
יחסים שהחלו לא מזמן. לא כדאי ללחוץ
ולהתעקש על קידום העניינים. לאחר זמן
יתברר לכם שהעיכובים שמרו אתכם
מלעשות צעדים, אשר מהם קשה לחזור.

*0111

פרס:
גאיה רבה,
ובשווה,
איש חם, חשוב
לו להתחבב על

ברושם ראשון הוא נראה תוקפני,
נמרץ, קר ומסוייג. אך בהיכרות קרובה,
מתברר, שהוא חביב, חם ואפילו רך.
בעל רצון חזק, החלטיות, גאווה רבה,
וחוסר נכונות לפשרות. על-פי-רוב החיים
מזמנים לו קשיים רבים, אך גם הזדמנויות
לצאת מהם ולהתקדם. ניחן ברגשות
עמוקים, הקשורים לאהבת המולדת,
ודחף אישי חזק לבצע דבר גדול
הקשור באהבה זו. אדם טוב ביסודו,
אלא שלפעמים מאבד את הפרופורציה.
קשה לו לשמור על הגבול בין מותר
ואסור, באופן בסיסי יש לו הרגשה
שהוא נמצא בתחרות חופשית, ובתחרות
— הכל מותר. למרות שהוא מתאפק,

מאזנ״ם

ן!אוח],ן_

מאבד פרופורציות

שאיפות ותקוות עומדות להתגשם בזכות
ידידים קרובים, שבהם זילזלתם לאחרונה.
קשרים ישנים יחודשו
בימים אלה, וקשרים
רומנטים זנוחים ילב-
לבו ויפרחו. אל תסרבו
להזמנות למסיבות
חברתיים. ואירועים במקומות אלה תוכלו
לקדם את החשוב מכל.
ההזדמנויות תק רינה
לפתע, לכן ותרו
על הנוחיות חביתית
בתקופה זו. חפשו בעיקר את בני מזל
דלי, הם ינחו וידריכו אתכם, ואף
יגרמו לכם לשנות השקפות לטובתכם.

שטח הכתיבה והפיוט. הוא בעל דימ־יון
מפותח, כושר־יצירה ורגשות מעו-

מצב־רוח קודר מעט, ודאגות בענייני כספים
מדירים שינה מעיניכם. תוכלו למחול
על כבודכם ולבקש עזרה
מידידים. תוך זמן

קצר יזדמן לכס להשיב
להם כגמולם, ולהביע
את תודתכס. הם מצי־דם
ישמחו לסייע לכם.
אורחים עומדים להגיע
לפתע, וגם ביקור זה
יגרום לדלדול חשבונ21ב
דצמבר -
סו בעואו
כם בבנק. הביקור יעבור
בהצלחה. מיכתב
שיתקבל יעודד אתכם, ויגרום לכם לשינוי
אתם שרויים כעת.
זמני במצב בו

היכרות •חדשה סביב נסיבות מוזרות אתם ובלתי רגילות מטרידות אתכם.
מעוניינים ליצור קשר,
אן פחד וחוסר העזה
מונעים מכם להציע
יחסים קרובים יותר.
אין ממה לחשוש, גם
שותפכם לאותו עניין
מצפה בקוצר־רוח לידיעה
מכם, למרות
הקור שהפגין. אל תש20ב
ינואר -

כחו שהמוזרות היא
18בפב רו א ר
הבסיס ליחסים אלה,
כל צעד בילתי״שיגרתי ומוזר יתקבל ב-
שימחה ובהבנה, ויהפוך היכרות זו
לידידות סוערת ומייוחדת. המועמדים
העיקריים הם דווקא בני מזל שור או
עקרב, שעל־פי־רוב הקשר עימם קשה,
מוצלח.
אך הפעם עומד להיות

הצעות עבודה מפתות יושמעו באזניכס
בימים אלה. יש לשקול אותן בכובד־ראש
ולהתייחס אליהן ברצינות.
עבודות יצוגיות
מתאימות לכס במייוחד.
הלחץ והנידנוד שהפעלתם
לאחרונה על עבר בני־מישפחתכם
כבר את גבול הטעם הטוב,
עליכם להניח
10בפביואר -
להם מעט, ולתת להם
. 20במרסן
קצת עצמאות וחופש.
בני מישפחה שאינם
מתגוררים בקירבתכס יבקשו את עזרתכם,
יתכן שתיאלצו להקדיש מזמנכם היקר
על־מנת לטפל בהם. אהבותיכם קשורות
לאנשים הבאים מארצות זרות.

ונש

דנים. בהתבטאויותיו האמנותיות הוא
מקורי, חביב ועדין. לעיתים אף בעל
השראה אמנותית. תכונות אמנותיות
אלה משאירות לו פינה חבויה משלו,
שאותה הוא מטפח בנאמנות, כך שגם
אם יכשל בתחרות, פינה זו תחזיק אותו
כבעל־זהות, וממנה כוח ויכולת להתחיל
מחדש. הוא מפצה את עצמו בעבודה
ובהתמדה ללא לאות. החשש שיכולתו
קטנה משל מתחריו, והרצון לטשטש 5
זאת ולהתגבר עליהם, נותנת לו את
הכח להתמיד. התמדה זו הפכה תכונת
אופי. כאמור ביסודו הוא אדם חם
ונוח, לבבי וטוב לב, שקול ואחראי£ ,

(המשך בעמוד * )69

חסרה לו רגישות בסיסית על-מנת לדעת
היכן ומתי הוא עבר את הגבול. מבחינה
זו אפשר לומר שהוא ילדותי. בילדותו
הוא נאלץ להיאבק על מקומו במיש־פחה,
מילחמת״קיום זו הפכה לקו
שבו הוא ממשיך עד היום, באופן תת־מודע.
כל מיתחרה פוליטי, המתחרה
על הזהות והקיום האישי שלו, יוצר
טישטוש גבולות, כיוון שהוא נגרר לאבדן
עשתונות. הוא מנסה לסגנן את התחרות,
לתת לה הגדרות שזח ״בסדר״
ודמוקרטי, אן למעשה הפחד מכישלון
גורם לו שיילחם ״עם השיניים והצפור-
ניים״ .לכן אינו יכול להגיע להנהגה
ולשיתוף פעולה.
קיים בו טוב-לב וכישרונות אינטלקטואלים
מעל הממוצע, אן הוא חסר ברק.
ניחן בכישרונות אמנותיים, בעיקר ב-

שימעון פרם
אפשר לומר שהוא ילדות

?אנוהו ^4ך־) והגידה

מאתיגאל > בי ב

תעלומת מדליות

הקשרם המיסחוו של חרובא,
ה מי שטוהועיו ״ ת תו־אביב

בשוק אספני המטבעות ידועות מטבעות
נדירות הקרויות ״אינא ירושלים״,
העשויות מנחושת קלל, להבדיל מ״אינא
ירושלים״ הרגילות, העשויות ארד. עד

כה ידוע על שמונה מטבעות נדירות
כאלה, שערכן עשרות אלפי לירות האחוז•
לאחרונה התגלתה מטבע ״אינא
ירושלים״ מכסף. המטבע נרכשה מייד

,נציגות הבית ברחוב ארלוזורוב 53 בתל״אביב, מנהלת מזה שנים מאבק מר
לסגירת המירפאה של ד״ר גלעד כהן, הממוקמת בדירת מגורים׳ בניגוד ליעוד
הבניין. גלעד כהן הוא תושב ראשון־לציון, ומישטרת ראשון־לציון הזמינה לחקירה
את ראשי מתנגדיו — ללא סיבה. תלונה של המוזמנים למישרד־הפנים, על שימוש
לרעה בסמכות המישטרה, לא נענתה עד היום.
המירפאה פועלת בדירת־ממרים שכורה. עיריית תל־אביב פעלה לסגירת שני
עסקים אחרים בבניין, בנימוק כי הוא נועד למגורים בילבד. העירייה אינה מונעת
את הפעלת המירפאה של כהן, בנימוק כי חלק מהדירה משמש לו למגורים.
לבית־המישפט הוגשו הוכחות כי, הרופא גר בראשון־לציון, בדירה שבה מצוי

מי לקח מהכספת 7

דיסמך המישטרתי המוזר
לטובת מי?
טלפון על שמו. גם שם קרה משהו מוזר, ומישטת ראשון־לציון הזמינה
לחקירה את המתנגדים לו בבניין. הרופא שיכנע את עיריית תל־אביב שהוא מחזיק
בדירה קומקום חשמלי ומיטת מנוחה, וברן הפכה הדירה לדירת־מגורים חלקית,
ולכן אין לפנותו.
עיריית תל״אביב, הפועלת במרץ רב לפינוי עסקים מדירות־מגורים *״,קיבלה
משום־מה את הטענה, שתאפשר עתה לכל בעל מישרד להכניס טיטת־מנוחה וקומקום
למישרד, וכן* למנוע את פינויו.

גורודיש מצא זהב
איך להרוויח
אינפלציה של שנה ואחיו מנהר
ב״ 31 בינואר נחתם הסכם בין יהודה
זגמן למשה שמרלינג, בעלי מיפעל
״ פ ל דו ת ״ ,לפיו מונה רואה־החשבון ישראל
שטראוס להערכת נכסי החברה,
לצורך מכירת חלקו של שמרלינג ל־זגמן.
ב״ 27 במארס הגיש שטראוס הערכה
של נכסי החברה ( 103 מיליון לירות)
ויומיים קודם לכן נתן לזגמן חשבון
שכר־טירחה בסך 541 אלף לירות, ועוד
65 אלף לירות מע״מ. ב־ 26 במארס שלח
זגמן לשטראוס מיכתב אישור עם המחאה
על־סך 606 אלף לירות, לתאריך ה״ 2באפריל.
שטראוס החזיר קבלה ללא
תאריך• זגמן קבע בתצהיר מישפטי, כי
שטראוס ביקש המחאה לתאריך דחוי
בשבוע, מטעמי תיכנון מס־עצמי. מדוע
ביקש שטראוס דחייה של שבוע בתא ריך
ההמחאה? הרי החוק אוסר מתן
קבלה ללא תאריך, וכן קובע כי הכנסה
נחשבת כהכנסה בתאריך התהוותה.
״התהוות״ לפי החוק משמעותה הפעולה
הושלמה והוגש חשבון. מכאן שעל
שטראוס היה להגיש קבלה לתאריך קבלת
ההמחאה והגשת החשבון, היינו:
במארס ולא בתחילת אפריל.
על-ידי דחיית ההמחאה והקבלה בשבוע
היא נכנסה לשנת־המס הבאה, ו-
שטראוס דוחה בשנה תשלום מס על
הכנסה זו.
כיצד יכול היה לעשות פעולות אלה !
שטראום ניצל ת׳׳קון, שהתקבל בחוקי
מס־הכנסה ושאינו ידוע. לפי תיקון זה,
ההכנסות לגבי מיקצועות חופשיים
תחושבנה על בסיס מזומנים. היינו :
תאריך פירעון ההמחאה קובעי

ישראלים בעיסקת
קאזינו ענקית בלאסיוגאס חקירת שילטונות מדינת נוודה, אר-
צות־הברית, מעכבת את פתיחת המלון
והקזינו המפואר ״שאננדוה״ ,שבו הושק עו
עשרות מיליוני דולרים. בין המשקי עים
קבוצת ישראלים בראשות איש״העס־קים
מלוס-אנג׳לס, דויד לנגר.
החקירה החלה אחרי שהתברר, כי
המשקיע העיקרי בקזינו, ג׳ון ט אקר,
הורשע בשנת 1975 בבית־מישפט פדראלי

להיכן נעלמו
10 אלפים
זוגות צעירי ם?

את ״סבר אפ״
שמואל (״גורודיש״) גונן מצא זהב
באיזור מיכרות״היהלומים שלו, ברפובליקה
המרכז״אפריקאית. גורודיש מצא
כבר יהלומים בכמויות מיסחריות, ועתה
הוא מחפש מימון להפקת הזהב. שותפיו
להפקות הן חברות אמריקאיות•
אחיו, ברון גויודיש, התמנה לאחרונה
כמנכ״ל חברת ״סבן-אפ״ ,השייכת
בעיקר למיסעדן ציון לוי. הוא
החליף את מאיר (״מיור״) דגן, שעבר
לעיסקות בינלאומיות בניו־יורק.

ובכל זאח,
ל נם ק יבוא
למרות הודעת שר־הפנים, הד״ר יוסף
בורג, כי החליט לסגת מאישור הביקור
בישראל של מאיר לנסקי, מתכונן
זה לבוא כמתוכנן בתחילת ספטמבר.
בידי עורך־דינו של לנסקי בישראל,
יורם שפטל, מיכתב רשמי של שר-
הפנים, ובו אישור הנצאת אשרת תייר
ללנסקי. שפטל מצא כי השר אינו יכול
לחזור בו ממיכתבו, ולכן ייאלץ להוציא
את האשרה לאיש שתואר כאחד
מראשי המאפיה בארצות-הברית.

ועל-ידי אספן ותיק של מטבעות ״אינא״,
ששילם בעבורה כ״ 100 אלף לירות.
מהיכן המטבעות האלה ! בדיקה העלתה,
כי כאשר הוטבעו מטבעות ״אינא״
הרגילות מארד, לפני עשר שנים, ניצל
אחד הפועלים במטבעה רגע ללא השגחה,
והטביע באורח פרטי ״אינא ירושלים״
מנחושת קלל. כיום קשה לאתר מי
היה הפועל שעשה זאת.
אשר למטבע הלבנה, התברר, כי בשנת
1970 הוטבעו עשר מטבעות לבנות
כהטבעת נסיון למטבע הרגילה מארד.
מטבעות לבנים אלה הוכנסו לכספת, ל-
מישמרת. נראה כי אחת או יותר מהן
הגיעו עתה לשוק האספנים. עד כה טרם
פנה מנכ״ל החברה הממשלתית למדליות,
אליעזר שילוצי, למישטרת ישראל,
כדי שתחקור !:פרשה.

משקיע לנגר
קאזינו למכירה
במדינת ושינגטון, בעבירות של הונאות
בניירות-ערך.
המלון הוא בן 150 חדרים, בגובה
תשע קומות, ליד הקזינו של אס״ג׳י-אם.
קבוצת הישראלים של לנגר מחזיקה כ-
״/״ 10 ממניות המלון• לטאקר 26ממניות
החברה ועתה מחפשים משקיעים
שירכשו את חלקו ויאפשרו את פתיחת
הקזינו.

בשנת 1979 נישאו בישראל 26 אלף
זוגות, מהם 4000 ממוצא לא־יהודי. בשנה
זו לקחו הלוואות לזוגות צעירים
במישרד־השיכון רק 8994 זוגות. מה קרה
ליתר הנישאים ז חלק מהם חברי קיבו צים.
חלק הם ערבים המקבלים עזרה
בשיכון באמצעות האגף לבנייה כפרית•
יש גם כמה בעלי כסף שאינם נכנסים
לקטגוריה של זוגות צעירים נזקקים.
לגבי כעשרת אלפים זוגות צעירים
קיים נעלם. כמה חברות-בנייה טוענות
שאלה הם חסרי כל אמצעי-מימון, והם
גרים בדירות שכורות או אצל ההורים.
אולם נראה כי חלק ניכר מהם פשוט
שכרו דירה מחוץ לישראל.

לנגר גם מעורב ברכישת קזינו נוסף,
אלאדין״ ,אותו רכש עכשיו הזמר הידוע
ויין ניוטון. המחיר שישולם :
105 מיליון דולר, מזה שולמו שני מיליון
כמיקדמח. קבוצת ניוטון מחפשת
עתה משקיע עם 15 מיליון דולר, מהם
שמונה מיליון כהלוואה, ומבטיחה שליש
מהבעלות תמורת ההשקעה.

לפי מה
את בוחרת טמפון:
לפי הבושם? לפי המוליך י
או לפי בושר הספיגה
והנוחות י
אין כל ויכוח ש־או־בה הנו הטמפון בעל
כושר הספיגה הטוב בעולם, אוטם לחלוטין
ומונע ריחות.
עובדה שרוב נשות אירופה מעדיפות את
או־בה על פני כל טמפון אחר. נכון שלאו־בה
אין מוליך והוא אינו מכיל דיאודורנט ־
אך אלו הן דוקא מעלותיו הנוספות ־ כי מי
בכלל צריכה מוליך ־
שהוא גוך זר,בשעה
שידך הנה המוליך
הרגיש והטבעי
ביותר!

ומי זקוקה לדיאודורנט מלאכותי, בשעה שאו בה הטבעי סופג, מתרחב, אוטם לחלוטין,
מונע ריחות ופועל בדיאודורנט טבעי.
טמפון או־בה ב־ב גדלים:
מיני ־ לבתולה ולנערה
המתבגרת. נורמל ־ למרבית
הנשים, אקסטרה ־ לנשים
עם דימום רב.
נסי את או־בה -
1אין טוב ממנו.

לב׳ ענת עצמון

או־בה מה׳ ההסברה
ת.ד ,2115 .חיפה
אבקש לשלוח אלי את
חוברת ההדרכה +השי:
3טמפונים בנרתיק

^ כתורת

משתמשת בטמפונים 1
לא משתמשת בטמפונים

אשראי הנוסע לחו׳
שידות מיוחד: יורוקרד ל־ 4חודשים ב $10 -בלבך.

דרכון יש!
יורוקרד/מסשרצ׳רג׳ -יש!
אתה כמעט מובן ליציאה לחו״לי
כשהייתן בחו״ל תוכל להציג את היורוקרד/מסטרצ׳רג׳ שלך
בבתי מלון, בחברות להשכרת הרכב, בחנויות ובתי כל בו,
בחברות התעופה ובמרכזי בידור.
3מיליון בתי עסק מכבדים את יורוקרד ־ מסטרצ׳רג׳

לבחירתך: כרטיס לשנה או ל־ 4חודשים בלבד.

יורוקרד.

אשראי וטוב לי

בארץ ובעול

באמצעות סניפי • :בנק הפועלים בע״מ • בנק המזרחי המאוחד בע׳׳מ • הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע״מ • בנק קונטיננטל לישראל בע״מ • בנק מסד בע״מ
• בנק הבניה לישראל בע״מ • בנק יהב לעובדי המדינה בע״מ • בנק אמריקאי ישראלי בע״מ • בנק אוצר החייל בע״מ • בנק למלאכה בע״מ • בנק פועלי אגודת ישראל בע״מ
• בנק צפון אמריקה בע״מ • בנק למימון ולסחר בע״מ • בנק עין חי בע״מ

שרות ל מוב טל

תסבוכת
מי שמחפש את מותו גם מוצא אותו.
עוגיה.
הנה, קחו למשל את האסיר הביטחוני
ההוא מפלא נפחא. מישהו יכול
להגיד שהוא לא חיפש את מותו ן
חיפש, חיפש, עד שמצא.
ביגלל זה שאל בתב״הטלוויזיה את
הגונדר מבתי־הסוהר איך ״מצא האסיר
את מותו״ .הגונדר הסביר אמנם איך
מצא האסיר את מותו, אך חוששני
שעשה זאת בחיפזון מיותר, ולכן ארשה
לעצמי לחזור על ההסבר בפרוטרוט.
ובכן זה ככה. בגוף האדם, מבונה
נפלאה שכמותה, יוצאים שני צינורות
מהפה. אחד שמו ושט, והוא מוביל לקיבה
ומשמש להולכת המזון. השני שמו
קנה, והוא משמש להעברת האוויר לריאות
ובחזרה.
באשר ערבי שובת רעב, ולא רוצים
שימות דווקא מזה, מכניסים לו צינור
ארוך לוושט, ודרך הצינור הזה מזרימים
את המזון. זו השיטה המקובלת
גם לפיטום אווזים.
בל מי שמפטם אווזים יודע שהשיטה
הזאת מסובנת, וצריך מאוד להיזהר.
אצל האסיר ההוא קרה הדבר הבא :
בנראה ניסו להאכיל אותו ממש ארו־חת־מלכים,
ודחסו לצינור יותר מדי מזון.
חלק נכבד מהמזון עלה בחזרה, מילא
את חלל הפה, ומתוקף כוח-המשיבה
גלש בחזרה לפתח הסמוך לוושט —
לקנה. המזון נזל לו בקנה, עד שהגיע
לריאות. הריאות הן מין ריקמה ספוגית,
והן ספגו את המזון, ריאות זלל־ניות
שכמותן.
אך אין טוב בלי רע: כיוון שזללו
הריאות מזון, לא יבלו לספוג אוויר,
והאסיר נחנק ומת.
בינתיים זה קרה בבר לעוד אחד,
ואם נתאזר בסבלנות, עוד נגלה שיש
באן פיתרון לצפיפות בבתי״הסוהר.
הגונדר הנכבד קורא לזה ״תיסבובת״.

כן, ל א,
ל בן

כשהיינו ילדים היה לנו מישחק אע-
טליגנטי, שחייב גם זריזות-לשון וריכוז־המחשבה.
שחקן אחד חיה התוקף, ועליו
חיה לפנות לשחקן השני בשאלות
ולפתח איתו שיחה שוטפת, שתכליתה
לסחוט מהשחקן המתגונן אחת מארבע
המילים האלה — כן, לא, שחור, לבן.
ברגע שנפלטה לשחקן המתגונן אחת ה מילים
הללו, הפסיד במישחק ומתחל-
פים בצדדים.
היום מתנהל בין הממשלה ובין הטלוויזיה
פיתוח מעניין של המישחק
הזה. הממשלה עושה בל הזמן עסקים
שחורים ולבל העולם אומרת לא, לא,
לא — אך לטלוויזיה מותר לשדר רק
בלבן, ולהגיד כן, כן, כן.

הובא לתשומת־ליבי שאחד מכל עשרים קוראים בערך הוא
אולי לא משוגע ולא מצורע, לא מסופלס ולא ג׳ינג׳י, אבל
אחד מכל עשרים קוראים יקרים הוא בהחלט מובטל. זה
אולי לא נורא, אבל גם נעים זה לא.
מה שמפתיע הוא שיש כל־בך הרבה מובטלים, וכל־כך
מעט התייחסות בתיקשורת לנושא. העיתונות שלנו, שלכל
עשרה־עשרים אלף אנשים שיש להם משהו במשותף יש לה
מוסף, דווקא למובטלים אין לה מוספים. מה, המובטלים
יותר גרועים מילדים עד גיל שש ! מסטודנטים ! מקשישים י
משחקני ברידג׳ ן למה ש״מעריב״ למשל לא יוציא ביום שלישי,
נניח, איזה ״מובטלתון״ ! ואחריו ״ידיעות אחרונות״ יוציא
״מובטלקול״ ! והטלוויזיה תצטרף ב״מובטלטק״ ז
וגם הפירמות המיסחריות לא מתייחסות ביצינות לאפשרויות
הפיננסיות האדירות שיש לנו כאן. חברת ״אמקור״,
למשל, יבולה לשווק מקרר קומפקטי חדש, בנפח ,0.0005
מיוחד למובטלים .״קופל־טורס״ יכולה לארגן למובטלים טיול
קבוצתי במחירים מפתיעים במקומות־עבודה. וחלוץ הבנקים
הידוע ,״הבנק הבינלאומי הראשון״ ,יכול לפתוח למענם תוב־נית־חיסבון
מהפכנית.
אחד מכל עשרים זה לא הולך ברגל, ואני חושב ברצינות
על הנושא הזה. אבקש מכל התשע־עשרה האחרים לעזוב את
השטח ולפנות למשהו אחר, אולי לעבודותיהם. אני רוצה
להישאר בארבע עיניים עם המובטלים. העניין עדין.
קודם כל, מובטלים יקרים, אסביר לכם את מצבכם ה-
מדוייק. ובכן, זה לא מצב קבוע. פעם עוד תמצאו עבודה. זה
יבול לקחת חודש־חודשיים, זה יבול לקחת אפילו שנה״ ,ומי
יודע — אולי יחלפו שלוש־ארבע שנים עד שתעברו את השלב
הקשה הזה, הכל לפי המזל. השלב שאתם נמצאים בו, מכובדי
המובטלים, הוא חיוני ביותר להבראתנו הכלכלית, אז נא
לא להתמרמר יותר מדי. ומי שיכול, שיתרום בבקשה יום-
אבטלה אחד בחודש למען קרן ההתנדבות של הרמטב״ל
וראש״הממשלה.
שנית, מובטלים חמודים שלי, אסביר לכם את הסיבה
למצבכם. אל תחשבו שזה קרה לבם בגלל שלשר־האוצר, מר
הורביץ, יש משהו נגדכם. הורביץ מצידו היה אפילו מחלק
לבם ארטיקים. אבל. מה, אין לו ברירה. פשוט אין. ולבם
אין עבודה, פשוט אין לכם. המצב הכלכלי דורש.
שלישית, חברים מובטלים, יש למצב שלכם ביסוס מדעי
עמוק. האם שמעתם על מילטו! פרידמן, למשל ז ועל קיינס ן
זה לא עוזר לכם שלא שמעתם. הורביץ ויועציו שמעו. דעו
לכם, מובטלים שלי, שהתורות המדעיות החשובות ביותר טו־

האיש שהיה עמד במרכזם של ויכוחים סוערים ומרים
בחוגים המתקדמים של זמנו.
כדרך שנעשים הדברים בחוגים המתקדמים, היתה לכל
אחד מהצדדים היריבים תיזה עקרונית ומנומקת. אותם
שצידדו באיש שהיה אמרו שמי שנולד בעוני וגדל בדלות,
ראה אור במרוקו ועשו לו חושך במוסררה, איש כזה יבול
להיות רק קדוש מעונה. האחרים אמרו שגם מי שנולד במרוקו
וגדל במוסררה יבול לצאת מהפרשה נוכל לא קטן.
בעלי התיזה הראשונה הואשמו בתמימות, בעלי התיזה השניה
הואשמו בגזענות. וכמובן, איך אפשר אחרת בחוגים המתקדמים,
היו גם בעלי התיזה השלישית, שאמרו שאמנם יתכן
שהאיש בעצם נובל, אבל אולי אם ינהגו בו בבקדוש מעונה,
ייצא ממנו בסוף קדוש מעונה.
שיטתו היתה כזאת: הוא רצה לקחת את הקופה, ובדי
להשיגה היה עליו להיכנס לתוך הבית. בדי להיכנס לבית
היה האיש שהיה מובן לנקוט כל שיטה תחת השמש, הירח
והכוכבים אשר ממעל. הוא היה מוכן לשלוח בל ביריון, להבות
בל אשה ולבעוט בבל נכה, להלשין על כל חבר וללקק כל
אבר. הוא בירכר ופיזז סביב הבית וקרא ליושביו: אתם לא
מאמינים לי ז אתם חוששים שאברח עם הקופה בבקשה,
תתקינו מנעולים, סורגים, מערכות״אזעקה, רק תנו להיכנס
בבר !
עשו יושבי הבית כדבריו ונתנו לו להיכנס. מהרגע שהיה
בפנים, לא התמהמה האיש שהיה, לקח את הקופה והסתלק.
מנעולים, סורגים ומערכות״אזעקה יעילים, כידוע, נגד מי
שמבקש לפרוץ פנימה, ויעילים הרבה פחות בלפי מי שרק
רוצה לצאת עם הקופה.
כשהיה בחוץ, צעק האיש שהיה: בטח שברחתי עם ה קופה.
הם התייחסו אלי במו אל גנב, שמו סורגים, מנעולים

הצעה לעמוד־השער שד מוסף יום ג׳
בתל״ג, טוענים האשה,
ירידה,

ענות שאם יש גרעין במאזן, אינפלציה דוהרת וקיפאון
חשוב מאוד שאתם תהיו מובטלים. אם לא תעבדו,
הכלכלנים, אם לא יהיה לבם בסף, אם תריבו עם
אם לא תוכלו להסתכל לילדים בעיניים ותחשבו על
במשך הזמן זה יציל את הכלכלה.
ובינתיים, מובטלים חמודים, נסי להיות קונסטרוקטיביים.
חישבו על הצדדים הטובים של מצבכם. אתם יבולים לנוח,
אתם יכולים לצאת לדוג מהבוקר עד הערב, אתם יכולים
להקדיש הרבה זמן למחשבות עמוקות, וטי יודע, אולי ברבות
הימים ייצאו ממכם במה מטובי הפילוסופים והסופרים שלנו.
הישארו עימנו גם בשבוע הבא, מובטלים יקרים, וניתן
לכם צרור עצות איך להעביר את הזמן, איך לחפש עבודה
ואיך להשלים עם המצב.
ומערכות-אזעקה, אז שלא אגנוב ! ורק שכח שהוא עצמו ביקש
שיתייחסו אליו כאל גנב. הוי, שיבחה קדושה.
המציאות, כדרכה, השכיבה את התיזות על ברכיה החדות
והצליפה באכזריות בעכוזן הצח והאדום. התברר שהאיש לא
קדוש, ובטח לא מעונה, ואפילו נובל בל-כך גדול איננו. גם
בשביל להיות נוכל צריך להיות משהו, והאיש שהיה הוא
רק האיש שהיה.
האיש שעליו אנו שואלים הוא ח״כ סעדיה מרציאנו,
וזה מזכיר משהו. האדם מעפר בא ואל עפר ישוב. מכיוון שכך,
אומרים, בבר כשנולד מישהו יש לו ריח של פגר. וכיצד מסלק
האדם את הריח הנורא הזה ז הוא עובד ומזיע, וריח הזיעה
גובר על ריח הפגר.
אך מילבד ריח הפגר דבקים באדם במהלך חייו עוד במה
וכמה ריחות, ולח״ב סעדיה מרציאנו בדאי להציע לקחת קצת
מהאפטר-שייב החריף שמשתמש בו (ולא בבדי) ח״ב שמואל
פלאטו־שרון, בדי שלא נריח את הריח הנודף ממנו.
אבל אולי גם זה מוגזם, בעצם. בי אולי בל מה שנשאר
מהאיש שהיה הוא הוויכוח הפילוסופי הישן והטוב על גודלו
של האפס. האם האפס הקטן הוא אפס יותר קטן מהאפס
הגדול, או שהוא אפס יותר גדול מתאפס הגדול.
הוויכוח לא קל. בעלי התיזה הראשונה אומרים שאין
הבדל עקרוני בין אפס קטן ובין אחד קטן או שניים קטן,
או כל דבר קטן אחר, ולכן גם האפס הקטן קטן יותר מהאפס
הגדול. לעומתם טוענים בעלי התיזה השנייה כי ככל שהאפס
הקטן קטן יותר, הרי מבחינת תכונתו המהותית — אפסיותו׳
— הוא יותר גדול, ולבן כבל שהאפס קטן יותר, בך
בעצם הוא גדול יותר. רק על האפס המוחלט אין ויכוחים :
כולם מסכימים שהוא הגדול ביותר והקטן ביותר גם יחד.

מימין: אפס גדור, באמצע אפס
קטן, משמאל אפס מוחלט

אברהם גינדי
בצפת תל־אביב
בצפון ת״א, ליד הרחובות נורדאו, דיזנגוף וסוקולוב, מציע לכם אברהם גינדי
דירות יוקרה מפוארות בבנין בן 4קומות(וו דיירים)
בבנין,דירות בנות 3ו־ 4חדרים/ 2 ,י + 4חדר +גג.

בדירות אברהם גינדי בתל־אביב תכנון וגימור מושלמים, שיכלולים ברמה בינלאומית:

אינטרקום עם טלוויזיה בכל
דירה, לזיהוי מושלם של אורחיך.
ריצוף בהה מיוחד בסלון,
שטיחים מקיר אל קיר בחדרי
השינה.
שני מפלסים בכל דירה.
קרמיקה ברצפת האמבטיה
ובשירותים, חרסינה פרחונית
ובלים סניטריים צבעוניים.
חימום נפרד לבל דירה,
מתקני משחקים ותאורה
דקורטיבית בחצר.

נושרד מכירות זמני לת״א: רח׳ סוטין 3ו ת״א(כניסה מבלוך) .פתוח במוצ״ש החל מ־9.00ד. משך השבוע: שעות עבורה.

אברהם גיוד

רמת־השרון
רח׳ סוקולוב ,84 טל. ו 3ו475־03

ראשון־לציון
רח׳ הרצל 62

פתוו־תקות
רח׳ חיים עוזר ,28 טל 905593 .־03

אברהם גיודי בתה דירות שאנשים אוהבים

גרמניה:

ל,מ 3

גרמניה מגלה קוצר־רוח הולך וגובר כלפי ״הסחיטה
הרגשית״ המופעלת כלפיה באורח שיטתי על־ידי ממשלת־ישראל.
הנוכחות
הגרמנית הגדולה ביום הולדתו דד 85 של
המנהיג הציוני הוותיק, אך השובב, נחום גולדמן, נועדה
בין השאר גם להפגין את היחס המסתייג כלפי המימסד
הישראלי הרשמי בכלל, וכלפי ראש־הממשלה, מנחם
בגין, בפרט.
ראש ממשלת גרמניה, הלמוט שמידט, אינו מסתיר
לאחרונה את דיעותיו לגבי המתרחש במרחב. רק לחצה

קאנצלר שמידם

דייוויד זזווק 1א

משנתבקשו הגרמנים להגדיר את האינטרס הלאומי
הגרמני במרחב, נמנעו כולם מלהזכיר את ישראל. האינטרס
הגרמני הוא כפול. גרמניה תלוייה בדלק הערבי וזקוקה
לשווקים ערביים, כדי לשווק את מוצריה.
מטעמים מובנים יש צורך להדגיש בישראל את המובן־
מאליו בכל ארץ אחרת. ממשלה אחראית כלפי עמה
חייבת לפעול במידה רבה מאוד לאור אילוצי האינטרס
הלאומי. במיקרה של גרמניה והמרחב מתלווים לאינטרס
גם שיקולים הומניטריים ואידיאולוגיים — משלימים, לא
סותרים.
ציר חדש. הידידות המסורתית בין מערב־גרמניה
וארצות־הברית מבוססת, כמובן, על שיקולים איסטרטגיים
של שתי המדינות. הלמוט שמידט מנסה לתמרן בין תלותו
הצבאית, הפסיכולוגית בעיקר, כאמריקאים, לבין נסיונותיו
לגבש מדיניות עצמאית בשיתוף־פעולה הדוק עם נשיא
צרפת, ואלרי ז׳יסקאר ד׳סטאן. הגרמנים מאמינים שאירופה
חזקה ועצמאית יחסית, והציר המתהדק והולך של ארצות־הברית,
סין ויפאן, יוצרים עוצמה מערבית כה אדירה,
שהדטאנט עם הסובייטים יכול רק לחזק ולייצב אותה.
האמריקאים, לעומת זאת, לוחצים על גרמניה לנקוט מדיניות
יותר אגרסיבית ואנטי־סובייטית, ובכך לסכן את
הישגה העיקרי של המיפלגה הסוציאל־דמוקרטית השלטת
במדיניות־החוץ, האוסט־פוליטיק — מדיניות ההתקרבות
לגוש המיזרחי, שאותה יזם וילי בראנדט.
מאז נפילת השאה האיראני מבקשים האמריקאים
להשתמש בבסיסי נאט״ו באירופה, ובעיקר בגרמניה,
לפעולות במרחב. הסכמי נאט״ו אינם כוללים כלל את
האיזור. האמריקאים מנסים לעקוף את ההסכם הכולל, כדי
להגיע להבנה דו־צדית עם גרמניה. המטרה האיסטרטגית :
ארצות־הברית מעוניינת להשתמש בכוחות המוצבים להגנת
אירופה מפני ברית־המועצות לצורך פעולות במרחב
ובדרום־מערב־אסיה. אין להוציא מגדר אפשרות פעולה
צבאית אמריקאית באיראן, או אפילו בהודו ובפקיסתאן
בעתיד, במיקרים של אי־יציבות מקומית.
הצעירים מסתערים. מלבד הלחץ על גרמניה
מנסים האמריקאים ליצור מערכת־בריתות שתכלול את
תורכיה, יוון, ספרד, פורטוגל, קניה, סומליה, מצריים
ועומאן.
הגרמנים שיתפו פעולה עם המאמץ הצבאי האמריקאי
באביב. היום ידוע שהמטוסים האמריקאיים, שתקפו את
איראן באפריל במיבצע טאבאס הכושל, תודלקו בגרמניה.
לפי בקשת ארצות־הברית שלחה גרמניה במאי ארבע
אניות־מילחמה לאוקיינוס ההודי. היה זה מיבצעו הצבאי
הממשי הראשון של חיל־הים הגרמני מאז תבוסת הנאצים
בשנת . 1945
הגרמנים חוששים שמא מיבצע אמריקאי, אשר ייחשב
כאנטי־איסלמי או כאנטי־ערבי בעיני מפיקות־הנפט הגדולות,
בעיקר סעודיה ועיראק, יגרור בעיקבותיו חרם־נפט
על אירופה. חרם כזה יפגע לא רק בכלכלה הגרמנית, אלא
גם ביכולת העמידה של נאט״ו כלפי הגוש המיזרחי.
במיפלגתו של הלמוט שמידט גובר הלחץ של האגף
השמאלי להתרחק מהמדיניות האמריקאית, להגביר את
מאמצי השלום וההתקרבות הכלל־אירופיים — שיכללו
את הגוש המיזרחי.
צעירי-המיפלגה רוחשים אהדה רבה לעולם השלישי
ולפלסטינים. השפעתם במיפלגה הולכת וגוברת. הם יוכלו

0ולסק טן

למלא תפקיד ראשי בכל מאבק ציבורי בגרמניה נגד
וייט־נאמיזציה של המרחב או דרום־מערב אסיה. שמידט
יודע שהפעם יזכה מאבק כזה בתמיכה רבה בגרמניה,
מטעמים של אינטרס ואידיאל כאחד.

הק שר הצרפתי
המודיעין הצרפתי פיתח, לאחרונה, שיטת יחסי־ציבור
מורכבת ומתוחכמת, הבנוייה, במידה ניכרת על עבודת
דוברות והדלפות מכוונות לעיתונות.
בשנתיים האחרונות הפכו הדיווחים הצרפתיים אמינים
יותר, וספקולאטיביים פחות. העיתונות האירופית מצטטת
לעיתים קרובות, באורח גלוי ,״מקורות־מודיעין מצרפת״.
מטרת הצרפתים היא, לעיתים־קרובוח, לפוצץ יוזמות מדי ניות
שאינן נראות לממשלת צרפת, לקדם אינטרסים צר פתיים
עצמאיים, ולפגוע באמינות ובמהימנות של מיבצעים
ויוזמות הרפתקניות, בעיקר במרחב. אין זה מונע מצרפת,

חיל־היס הגרמני פן על שוב
ההולך וגובר של ארצות־הברית מונע ממנו מלנקוט
יוזמות בנוסח צרפת.
שמידט, הרואה את עצמו כידיד אמיתי של מדינת-
ישראל, חוזר ומצביע על העובדה שיותר ממחצית
האוכלוסיה של מערב־גרמניה נולדה אחרי מילחמת־העולם
השנייה. תסביך־האשמה כלפי היהודים עדיין קיים, אך
הוא נשחק והולך, ואין לסמוך עליו לטווח ארוך כתחליף
לאינטרס ולאהדה אמיתיים.
שארית האהדה לישראל מותקפת היום בתנועת־מלקתיים
קלסית. הימין מדגיש את האינטרסים הגרמניים בעולם
הערבי, השמאל את הדיכוי בשטחים הכבושים, המרכז,
הדומיננטי בתרבות הפוליטית הגרמנית, מדגיש את שני
הגורמים כאחד.
אבינרי הגרמני יחסיה ההדוקים של בון עם ארצות־הברית
אינם מונעים מהגרמנים פיתוח דוקטרינה מרחבית
עצמאית. אך שמידט עדיין אינו מעז ליישם את השקפותיו
החד־משמעיות במלואן.
העיתונאית קלודיה רייט, שביקרה לאחרונה במישרד־החוץ
הגרמני, שמעה תלונות רבות על מדעיות־החוץ
של האמריקאים במרחב. הגרמנים אמרו ברורות שאין
לראות כיום בהסכמי קמפ-דייוויד מיסגרת לשלום מקיף
ובר־קיימא. הם רואים, לפחות בשיחות פרטיות, את אש״ף
כמייצג העיקרי של העם הפלסטיני. כמו פרום׳ שלמה
אבינרי, הם היו רוצים במ׳ערכת־מגעים שתכלול גם
את ברית־המועצות.
הגרמנים מכירים בגלוי בזכות הפלסטינים להגדרה
עצמית, בנסיגה מלאה של ישראל מהשטחים הכבושים,
ובכללם מיזרח־ירושלים, ובהסדר מתאים לבעיית־הפלי-
טים.
קלודיה רייט התעניינה בעמדת הגרמנים כלפי מיפלגת־העבודה.
תשובת הגרמנים הוכיחה שהם עשו היטב את
שיעורי־הבית שלהם. מדיניות המערך תהיה שונה מזו
של הליכוד בסיגנון, אך לא במהות, סבורים ראשי מישרד־החוץ
בבון. ממשלות המערך היו אשמות במשבר 1973
ובכישלון השיחות עד ליוזמת סאדאת בסוף .1977

שיח־לוחמים
תורכי
לא רק לישראל יש בעיות־הסברה. הפירסום
הרחב שניתן למעשי העינויים והזוועה בתורכיה
הבהיל את מישרד־החוץ התורכי.
השבוע מפרסמת שגרירות תורכיה בלונדון
הבהרה בעיתונים, המאשרת למעשה את כל המידע
האנטי־תורכי. אין השגרירות יכולה להכחיש אף
סיפור אחד על העינויים המזוועים, שעוברים אסי רים
פוליטיים בבתי־הסוהר התורכיים. היא מסתפקת,
לכן, בהכרזה שממשלודתורכיה חוקרת
בהאשמות (כלפי עצמה!) ואינה יכולה ,״כמובן״,
להגיב בשלב זה.
אשר להתנהגות הצבא התורכי, המאפשר
לאלמנטים פאשיסטים ולכנופיות בנוסח טנ״ט
להשתולל באזורים נרחבים בתורכיה, גם כאן
נערכה ״חקירה רצינית״ .השגרירות אינה מפריכה
אף טענה אחת כלפי הצבא, ומסתפקת בשירי־הלל
כלליים למסורת הצבאית התורכית.
״ידידים ואוייבים.״ לשון ההודעה התורכית,
״הביעו תמיד הערכה גדולה ליושר, למישמעת ו לערכים
המוסריים הנעלים של הצבא התורכי.״
ערכים אלה כוללים, כנראה, שוקים חשמליים,
מעשי־אונס, כריתת אברים והתזת חומצה על
אסירים.
העולם פשוט אינו מבין את תורכיה. כדאי,
אולי, לשילטונות הצבא לעודד את חייליהם לכתוב
איזה שיח לוחמים תורכי, שיתאר כיצד הם סבלו
כשנאלצו לענות אחרים.

שליט־לוב קו״אפי
נזישלחת ישראלית הכינה תוכניות?
כמובן, לנקוט יוזמות הרפתקניות משלה, כפי שמוכיחה
פרשת האוראניום לעיראק.
השבוע מצוטט המודיעין הצרפתי בשבועון הבריטי
סאנדיי טיינזט. הצרפתים טוענים שמצריים מרכזת צבא
אדיר, המורכב בעיקר מפלוגות־מחץ מעולות, לשם ביצוע
התקפה קרובה על לוב.
המטרה המצרית היא, כמובן, מיגור מישטרו של
סגן־אלוף מועמר קד׳אפי וסילוק הסובייטים מלוב. סאנדיי
טייטס מוסר מפי הצרפתים, בהסתייגות מסויימת, שהמטכ״ל
הישראלי שיגר לקאהיר ״קבוצת עבודה״ ,שהכינה מיסמך
ובו תוכנית צבאית מפורטת להתקפת־בזק על לוב.
מאחרי מהלכים אלה עומד, כנראה, יועצו של הנשיא
ג׳ימי קארטר לביטחון לאומי, זביגנייב (״זביג״) בז׳ז׳ינסקי.
בז׳ז׳ינסקי, סובייטולוג אנטי־סובייטי הרוצה בשבירה
סופית של הדטאנט, טוען שלוב עומדת מאחרי שורה
ארוכה של מעשי־חתרנות, המשתרעים ממלטד, עד לפילי פינים.
קד׳אפי עצמו מעוניין, כמובן, בהפצת הידיעה
על המעורבות הישראלית. אחרי עריקת עיראק לתחום-
ההשפעה המערבי, נשארה לוב המדינה הרדיקלית היחידה
בעולם הערבי. המסע האנטי־מצרי והנפט נשארו הקלפים
היחידים של קד׳אפי במאבקו לצאת מבדידותו המדינית.

חיים ברעם

13410 16,650
\818 /

הבליטה הנלוצלחת של
דניש באורן מסיבי כולל
שידות, שולחנות לילה
ארון קיר במידות שונות
ונוראה.
המחיר ל מי ט ה

שולחן דגם 17 באורן מסיבי 1,20x0.80
עם משטח עליון רחיץ.
ניתן להגדלה עד

1.80מ׳.

בדניש עכשיו -מבחר רהיטים מעץ אורן באיכות שרק
דניש יכולה.
חדרי שינה, פינות אוכל, מערכות ישיבה, חדרי ילדים
ופריטי ריהוט אחרים -כולם עשויים עץ אורן מאסיבי
ובעיצוב בלעדי.
רהיטי אורן מקטימים -עכשיו בדניש.
^ 8תנחת על תשלום במזומן ואפשרות לתשלומים
הנחת נוספת בקניה בשיטת ״שלם וקח״.
המחירים כוללים מע״מ.

1* 1דוזש

רמת־גן: דרך ז׳בוטיבסקי 04ו.
יררשלים: רח׳ הסורג מול בנק
ישראל.
חיפה: אחוזה, רח׳ חורב . 53
באר־שבע: רה׳ החלוץ .124

45,270
מערבת פעדלדיה מעץ אורן,
תלת־מושבי ודו־מושבי
עם או בלי בורסא.
המחיר ל־.3 + 2

15.500
דגם 101
מיטה קלאסית כפולה באורן
מסיבי כולל 2שידות.

׳111111ם בעולם

1אידי אמין.. :עוד אחזור לתהילור -אשרי1המאמין!
לפי מראהו מדושן העונג של אידי אמין דאדא, בן ה־ ,52 קשה לומר שר,דיקטטור לשעבר של אוגנדה
סובל בגלות, או שמצפונו מייסרו על הרצח המיוחם לו של 300 אלף בני ארצו. הוא מבלר בבריכת־השחייה
של מלון־פאר בסעודיה, כמו מיליונר בגימלאות. המתאגרף לשעבר במישקל־כבד מצא מיקלט
בלוב, אך לא הגיע להבנה עם שליטה, מועמד קד׳אפי. עתה בא לשפץ את אמונתו באיסלאם בארצו של
הנביא. מלוות אותו אחת מנשותיו, כמה מפילגשיו, ועוד כמה ילדים חוקיים ולא־חוקיים. והעיקר: שלושים
שומרי־ראש, מוכנים ומזומנים לרגע שבו יחליט הכוכב העליון לחזור לארצו ביד רמה.

הנסיבה אשרו.. :חששתי שאמות במיסת!,
אחותו התאומה של השאה, אשרף פאהלווי, עומדת לפרסם את
זכרונותיה בארצות־הברית. המו״לים משוכנעים שאלה יכילו חומר־נפץ
רב־עוצמה. מי שהיתה אישיות פוליטית מרכזית באיראן ויו״ר
הוועדה לזכויות האשד, של האו״ם מגלה :״איני יכולה לשאת את
הרעיון שאני עלולה למות במיטתי. כולנו סבלנו מהוסר הכישרון
של ג׳ימי קארטר. השאה היה הגבר היחיד בחיי.״

תוסר מוונ צי ס :
..ועורם לא
אחזור לרוסיה!••
העריק הצעיר ביותר בהיס טוריה,
וולטר פולובצ׳ק בן ד,־12
(הנראה בתמונה עס ׳אחותו בת
ה־ ,16 נאטאלי) נעץ שיניים בבננה
והודיע :״לא אחזור לרוס יה.
אמריקה היא ארץ חופשית.
מעולם לא אכלתי בננות ברוסיה.
אני אוהב בננות ויכול לאכול
בננות כל אימת שמתחשק לי.
חוץ מזה יש לי גם אופניים
משלי, ואין דבר נפלא מזה ! אני
יודע, אלה הם דברים פשוטים,
אבל יש להם חשיבות רבה.״
כידוע, עורר וולטר שערוריה־רבתי,
כשהוריו החליטו לחזור ל רוסיה,
כיוון שאביו נרדף על-
ידי הרעיון ש״ד,אוויר מזוהם והאמ ריקאים
מרעילים את המזון בחו מרים
כימיים.״ הרוסים הודיעו ל מיכאל
ולאנה פולובצ׳ק שלא יוכ לו
לחזור למולדתם בלי ילדיהם.
ואז הדהים וולטר הקטן אפילו את
בית־המישפט בשיקאגו, שיצטרך
להחליט מה דינו ׳של קטין המבקש
מיקלט פוליטי .״אני מעדיף שלא
לראות את הורי לעולם ובילבד
שלא אחזור לרוסיה!״ הצהיר העריק
הקטן.
העולם הזה 2239

א1911י1ו ב11 ווו 11

גזוייס סלוניק: מי מניו אוו רובוט וזנות?
אשה נאה זו היא לא רק אחייניתו של המפיק דייוויד או. סלד
ניק (חלף עס הרוח) ,אלא גם סוכנת השחלן נים המפורסמת ביותר
בהוליווד. זה עתה סיימה את כתיבת סיפרה הראשון, שושנים
כחולות, שאין לו קשר ישיר עם עיסוקיה. כישרונה הסיפרותי מבטיח
שהספר בה״א הידיעה יתאר את הסוד שמאחרי תגליותיה. כמו,
למשל, העובדה שהאמינה בשחקן אלמוני שאיש לא היה מוכן
להמר עליו .״הצעתי אותו לקולומביה, אך הם אמרו שהוא לעולם
לא יצליח להיות גיבור של סרט,״ אמרה ג׳וייס, בהתכוונה לרו־ברט
רדפורד.

תיו מסלו! :לב ״שואלי, מדיניות אמריקאית וחום תל־אביב׳
היה זד, רגע של אושר כשקיבל סטנלי ג׳ופה, המפיק של קרוזר נגד ק תור את פרס האוסקר.
סגן הנשיא העולמי של הברת הסרטים קולומביה, הישראלי דויד מטלון (בתמונה מימין) היה שותף
לשימהה. קרמר נגד קרמר היה הצלחה מסחררת בישראל, אבל במציאות הקולנועית בת זמננו —
חריג. בה בשעה שהסרט שבר קופות, נאלצו בעלי בתי־קולנוע רבים בתל־אביב לחשוב על סגירת עסקיהם
אם לא יופחתו המיסים. וכך מצא עצמו מטלון חוזר לישראל, לפני כמה ימים, כדי לתמוך בהחלטת
החברות האמריקאיות: אם צ׳יצ׳ לא יקל את נטל המיסים תהפוך תל־אביב לעיר רפאים והסרטים
האמריקאים יוצגו ברמת־גן, בפתח־תיקווה ובכל עיר אחרת בישראל שהמיסים שלה לא יבלעו חיים
את פרנסיה.

רנו ת ו מי מתאותו:
״נתנו !לא נודו!
עם בנית שד נסך

בניהם ד
לינדה ופול מקארתני, מן ה עשירים
שבין כוכבי בריטניה,
בזים לכסף. או שמא הם או הבים
אותו יתר על המידה!? הם
הודיעו שאין בכוונתם לכתוב
צוואה, ולהוריש את רכושם לאר בעת
ילדיהם (איתס בתמונה).
לזוג ארבעה ילדים: היתר (,)17
מארי 10 טליה ( )8וג׳יימס בן
שנתיים .״אין אנו מוכנים להש קיע
בקרנות־חיסכון או בחשבונות
בנק של ילדינו. אם אתה
חוסך למען ילדיך, יבלו הם את
שארית ימיך בצפייה למותך, לק ראת
הרגע שבו יקבלו את הנתח.
ילדינו לא נולדו עם כפית של
כסף בפה ואנו רוצים להנחיל להם
אותם הערכים שקיבלנו בבית הו רינו
העניים !״

העו ל ם הז ה 2239

העגה והיות

ויציאת ביטון:
עשרים שנה מלאו להופעת בר-
טון, בפעם הראשונה בחייו במחזמר,
על בימת ברודווי. אז,
בשנת 61׳ ,העלה את קאנזלוט,
כשהוא מגלם את חמלו ארתור
במשך שמונה חודשים רצופים,
וזכה בפרס ״השחקן הטוב ביותר
של השנה״ .השבוע ניסה לפתוח
את פיו, עם חידוש ההצגה
(בתמונה משמאל) והתעלף. כשנש אל
השחקן שגילם בחייו יותר
מלכים מכל שחקן אחר, מדוע בחר
לחזור לקאמלוט, ענה :״זה היה
רצונה של אשתי, סוזאן, ומעולם
לא הצלחתי להבין נשים.״
אבל מקורביו של ברטון בן
ה־ 54 טוענים, שכדי לכלכל את
אורח־חייו המלכותי נאלץ השחקן
לאזן את תקציביו בקולנוע ולעבוד
בקצב מטורף. עד היום הופיע,
במשך 40 שנה כמעט, ב־ 46 סרטים
וב־ 31 הופעות בימתיות. בשנת
62׳ נפרד מאשתו הראשונה,
סיביל, כשהכיר את ליז טיילור
בקליאופטרה. לאחר שתי תקופות
נישואין ניסר להיגמל ממנה ומן
האלכוהול — שהיה אחד הנוש אים
המשותפים לשניהם. עתה,
כשהגיל והאלכוהול אותתו לברטון
אותות־אזהרה כה ברורים, יתכן
שיזדרז להגשים חלום ישן וסו לידי
ויחזור לאהבתו הגדולה —
התיאטרון הטהור.

האשה ה אחרונה :
המולח הזה 2239

המלך מ ת מו ט ט: ריצ׳ארד ברטון בתפקיד המלך ארתור במרכז לינקולן בניו-יורק, שבו

סוזן האנט, בצל ליז

ה ת מו ט ט על

הסף

המיטה הציבורית: מעמד מתוך סיר טם המשותף של ברטון־טיילור ״ה שחקנים״
213

היבואן שלן נעלם!

אם אתה עומד לרכוש
מכשיר טלויזיה צבעונית
יקר ערך
ועליך לשלם עבורו
במיטב כספך,
עליך להיות בטוח
שאמנם תקבלו.
כמובן עליך לוודא
שתקבל אחריות,
שרות וחלפים מקוריים
במשך שנים רבות.
מנסים למכור לך
עשרות סוגי טלויזיות,
אך האם גם מחר
יהיה לר עם מי לדבר?
חובתך לעצמך
לקנות מכשיר טוב
ממקור מהימן ובטוח.
כדאי לך לשאול
על האיכות
של 111 שאוב לורנץ
ועל היבואן הבלעדי
כנורי בע״מ(נוסד .)1950
111 שאוב-לורנץ

היבואן הבלעדי> 1| ( 5ף״י!
רחוב פרץ ,4תל־אביב, טלפון.624193 621984 :

הטלוידה הטובה בעולם.

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות
העו ל ם הז ה 2239

בגין גילה שה שיחות מי שראל לגיהינום
זולות יותר. מפני שהן שיחות מקומיות
81 בסיעת־המערך מספרים
את הבדיחה הבאר : .כאשר
ביקר ראש־הממשלה, מנחם
בגין, בפעם האחרונה אצל
ד,נשיא האמריקאי, אמר לו
ג׳ימי קארטד :״בוא אראה
לד מכשיר־טלפון שאפשר ל דבר
בו ישר עם הגיהינום. כל
שיחה עולה ארבעים דולר.״
בגין אכן עשה זאת. כאשר
חזר ארצה, פנה אל שר־התיקשורת,
יצחק מודעי, ו שאל
אותו מדוע אין מכשיר
כזה בישראל. מודעי השיב לו
שיש, וכל מה שצריך לעשות
זה לשלם חמש לירות ולדבר
עם הגיהינום. שאל בגין :
״מדוע אצלנו זה רק חמש
לירות, ובאמריקה זה ארבעים
דולר?״ ענה לו מודעי :״כאן
זו שיחה מקומית.״
! 8ועוד ממיטבח המערך:
ההימנון החדש של ממשלת
בגין הוא ״לקום מחר בבוקר,
עם שריר חדש בלב.״
81 נציגת־החולים בבית-
החולים הדסה בירושלים, סט־
7ה פדלישוק, מצאה במיש-
רדה שתי הודעות־טלפון מאת
רעיית ראש־הממשלה, עליזה
כגין. כשטילפנה לבית בגין,
ענה לה ראש־הממשלה בכבודו
ובעצמו. סטלה התנצלה על
ההפרעה, אך הסבירה כי היא
מחזירה שיחה לעליזה. אמר
לה בגין :״אני יודע בדיוק
למה אשתי טילפנה אליך. היא
רצתה להזמין אותך ליום-
ההולדת שלי, במוצאי השבת.״
! 8על הופעתו של מנכ״ל
מישרד ראש־הממשלה, מתי
שמדאלביץ, בתוכנית הטל וויזיה
מוקד, אמר ח״כ אבא
אבן ז ״קודם היו לנו רק

אירוע, ונאמר לי שאם אתה
׳תבוא תיערך ארוחה צנועה,
אך אם לא תבוא, תיערך
ארוחת־שחיתות. במיקרה זה,
נאמר לי שאצטרך לשטוף את
כל הכלים. סירבתי לשטוף את
הכלים, ולכן הוכנסתי לכלא,
ל־ 35 ימי מחבוש.״ באותו היום
ביקר רפול בכלא אחרו ושם
שמע כי ערבי נתפס וברשותו
כלי־נשק. הוא נידון למאסר
של חודש וחצי. רפול התרעם
על חוסר הפרופורציה, והורה
לשחרר מייד את החיילת מן
הכלא.

הוועדה טען :״רק טיפשים
יקנו איגרות־חוב בתנאים נחותים
כאלה.״ הגיב על כך ח״כ
אברהם מדמו־ :״אולי זו
סידרה מייוחדת לחברי־הממש־לה
בילבד?״
! 8ח״כ יחזקאל פלומין
נראה השבוע בחולון, כשהוא
יוצא מהצגת הקוסם אלדו
ריצ׳ארדי. כאשר נשאל איך
הוא מתפנה ללכת להצגות
באמצע היום, ענה פלומין:
״הייתי בהשתלמות מיקצועית.
כדי להתמודד היום עם בעיות
הכלכלה, צריך להיות קוסם.״

! 8אפרת למטן מבמחנה
סיפרה, כי הרמטכ״ל ענד דרגות
טר״ש לחניכים שסיימו
קורס בעברית ובהשכלת־יסוד,
שארד עשרה שבועות. אמר
רפול באותה הזדמנות :״כבר
מזמן לא ענדתי לעצמי דרגות
טר״ש. לכן, אם הסיכות ייתקעו
בבשרכם, תצעקו כדי שאני
אדע.״

81 בתוכנית בירה ומצב־רוח,
אמר פלומין למראיין,
יעקב אגמון :״עכשיו כחבר
בוועדת־הכספים של הכנסת, יש
לי יותר השפעה מכפי שהיתר,
לי כסגנו של שר־האוצר ל שעבר,
שימחה אדליד.״

81 לא רק אמרגנים מצליחים
לגלות כוכבים חדשים. גם
שגריר מצריים בישראל, סעד
מורתדא, גילה כוכב. הוא
הוזמן למסיבה בביתה של הזמרת
התימניה, אהובה עו זרי.
אחרי ששמע אותה שרה,
החליט לסדר לה מסע־הופעות
במצריים, וביקש ממנה לפרסם
תקליט בשפה הערבית, כדי
שתוכל למכור אותו שם. אהובה,
שאינה דוברת ערבית,
נעזרה באיש רשות־השידור,
נעים רג׳ואן, המלמד אותה
להגות בערבית את המילים של
שיריה העבריים, שתורגמו ל ערבית.
עכשיו עובדת הזמרת
על התקליט, ובעוד כחודשיים
תצא למסע־הופעות במצריים.

השני !״ ענה הורביץ :״רק
בתנאי שתתני לעלות על הערוץ
הראשון.״
81 בדיון בהנהלת סיעת
המערך על נסיעות לחוץ־לארץ,
דובר על יציאת מישלחת של
חקלאים לסיבוב בשווקי אי רופה.
כאשר הודיע ראש-
הסיעה, ח״כ משה שחל, כי

ללת את הנהגת שעון־הקיץ.
ח״כ אכרה ם (״כצלר,״) כץ־
עוז הגיב על־כך בהצעת־חוק
היתולית משלו — חנק שינוי
בזמנים. מיום תהילת חוק זה,
כל המוגדר כזמן־עבר יהפוך
לזמן־עתיד. כל זמן עתיד, יהיה
זמך הווה, וכל המתרחש בזמן-
הווה, יהפוך לזמן־עבר. שר־

! 8ח״כ חיים בר־ לב
חיתן את בנו, עומר, עם חב רתו
ידידה, בחוג המישפחה
בנווה־מגן. כאשר הגיעו אליו
ח״כים רבים והתלוננו מדוע לא
הזמין אותם, אמר להם :״חב רים
יקרים, הייתי צריך להח ליט
בין חתונה של אלפיים
מוזמנים ועוד אלפיים ממורי
מרים, לבין חתונה של ארבעים
מוזמנים וארבעת אלפים ממור מרים.
העדפתי את האפשרות
השניה.״
׳ 8שר־האוצד ייגאל הור־ביץ
נוהג להביא גלידה מבית-
החרושת שלו לישיבות־ממש־לה,
הנמשכות יתר על המידה.
81 מספרים גם שהמיזנו־נאית
במישרד־האוצר לא באה
במשך כמה ימים לעבודה.
כאשר התעניין השר מה קרה

אניס מ 1צוו

עורך השבועון המצרי ״אוקטובר״,
השיא את בתו ד״ר עלא רגב לד״ר
עימאד מחמוד עבד־אל־מגיד. שני הצעירים הם רופאים. עלא היא
בת אשתו של מנצור מנישואיו קודמים. מנצור שאין לו
ילדים, נשא אשה שיש לה שלושה ילדים. בתמונה, מעל לזוג
הצעיר: אשתו של מנצור. עובדי ״אוקטובר״ הכתירו את
הכתבה על הנישואין של הזוג בכותרת ״מסיבת השבוע״.

יש למנות

שני נציגים

המערך, הגיבה ח״כ אורה
נמיר :״אני נולדתי במושב.״

ארז נבון

בנו בן ה־ 6של נשיא״המדינה, יצחק נבון, בא עם הוריו להצגת־הילדים ״פופאי״.
כאשר זיהה אותו פופאי, זרד מן הבמה והחליט לפוון את בדיחותיו אל
הילד, להנאתה של מישפחת הנשיא. בתמונה: אופירה נבון, כשבנה על ברכיה, והנשיא צוחק מפופאי.

פופאי, שהוא ייגאל ידין,
מיקי-מאוס, שהוא אריה נ אור.
עתה מסתבר שיש לנו

גם דונלד דאק.״
! 8כתב במחנה, עמיר
שינקמן, סיפר כי בכנס ה שופטים
הצבאיים, שנערך ב־רמודגן,
סיפר הרמטכ״ל רפאל
(״רפול״) איתן, על ביקורו
בכלא לחיילות. אחת האסירות
סיפרה לרמטכ״ל :״בבסיס שבו
אני משרתת עמד להתקיים
העזלם הזה 2239

! 8בקבלת־הפנים שערך השגריר
המצרי הסתובב שר-
הביטחון לשעבר, עזר דייצ־סן,
ואמר לחבריו :״טוב לי!
אני גר בקיסריה, ונפטרתי מן
הממשלה המחורבנת הזאת!״
81 בוועדת־הכספים של ה כנסת
דנו בהנפקת סידרה חדשה
של איגרות־חוב שהרווח
עליהן לציבור נמוך מאיגרות-
החוב הקיימות. אחד מחברי

לה, אמרו לו שרגלה נשברה.
הורביץ טילפן אליה והתעניין
איך קרה הדבר. היא אמרה
לו :״הסוכן של תנובה ונתן
לי דחיפה, וכך נשברה רגלי.״
אמר לה השר :״זה מראה לך
שלא תמיד צריך לקנות רק
מתנובה.״
81 עורכת דבר חנה זמר
ושר־האוצר ייגאל הורביץ נפ גשו
השבוע במעלית־הכנסת.
אמרה זמר :״תרד כבר מהערוץ

אמר ח״כ חיים בר-לב :״אני
בוגר מיקווה־ישראל.״ אמר ח״ב
עוזי כר־עס :״לי יש גינה
לפני הבית.״
81 בדיון הוחלט שח״כ
יחזקאל זכאי ייצג את תנו-
עת־המושבים, וח״כ אימרי
רון את תנועת־הקיבוצים. אמ רה
על-כך ח״ב זזייקה גרוס־מן
.״אי-אפשר להודיע לח״כ
שבוע לפני המועד כי הוא
נוסע לחוץ־לארץ.״ אמר לה
בר-עם :״לי כבר הודיעו פעם
אחת יום אחרי הנסיעה.״
! 8ח״ב קלמן כהנא
העלה בכנסת הצעת־חוק פרטית
הקרויה חוק־הזמן, והשד

הפנים ושר־הדתות רשאים ל תקן
תקנות לקביעת מועד
תחילת שינוי הזמנים ולעצירה
זמנית של סיבוב כדור־הארץ.
בדיברי ההסבר ונאמר כי כתו צאה
מן הצורך לקצר בתפילת-
שחרית, לאור הצעת חוק־הזמן,
יש לאפשר לציבור להתפלל
ערבית בשעת מינחה ושחרית
בזמן ערבית, דבר שיאפשר
לדתיים לראות הצגת־בוקר ב ימי
שישי. האפשרות לעצירת
כדור־הארץ מותנית בהסכמת
שני שרים, לפחות.
81 בפגישת ראשי תנועת-
הליכוד עם חברי ועדת־העור-
כים, טען ח״כ חיים קופמן :
״אנחנו זקוקים לערוץ השני
כדי לשטוף את מוחותיהם של
האזרחים הנבערים מדעת.״

215

מזוג ט־מליטה
בכוסות
טם קוביות קרח,
הוסף פלחי לימון
ומעט קינמון
לפי הטעם.
א תה תהנה
ואורחיו יודו לך. כרמליטה סנגריה
עם קרח,
היש טוב ממנה בקיץ?

או שי ם
91 העורך היוצא של מעריב,
שלום רוזנפלד, נזדמן
למישכן הכנסת שעה קלה אחרי
שסיים ח״כ גוסטאב בדיאן
את נאוכדהאישום שלו נגד
הטלוויזיה. במיסדרונות שררה
אווירה מבודחת, והכל התלוצצו
על בדיאן. אמר רוזנפלד :״מה
אתה יכול לצפות מאדם ששמו
גוסטאב?״ אחד הנוכחים העיר
כי גם עמיתו של רוזנפלד,
עורך הארץ. שמו גוסטאב. השיב
רוזנפלד בתמימות :״זה
אתה אמרת. אני לא חשבתי
על זה.״
91 כאשר הציע אורי אבנרי
בכנסת להעלות את גיל־הפרי־שה
של שופטי בית־המישפט
העליון מ־ 70ל־ ,75 הזכיר ח״כ
אבא אכן כי בבית־המישפט
העליון של ארצות־הברית כיהן
השופט הדגול אולינ״ר וונדל
חול מס עד גיל .90 כאשר
כבר היה בן 90 היה מהלך
ברחובות וושינגטון, רואה נע רה
יפה ואומר לבן־לווייתו:
״אה, להיות שוב בן !80״
! 9העיתונאית סמדר פרי
רואיינה בתוכנית הרדיו כל
צבעי הקשת וסיפרה על־ הבי דוד
שבו נמצא השגריר היש ראלי
במצריים, הד״ר אליהו
בן־אלישר. אל האולפן טיל-
פנה ניצה, אשת השגריר, ה נמצאת
בביקור־מולדת, ואמרה
שהיא אינה מסכימה עם דב ריה
של סמדר .״בשבוע שעבר
היינו מוזמנים בכל ערב ל-
ארוחת־ערב אצל בני העם ה מצרי,״
אמרה. שיחה זו נערכה
אחרי שעורך השבועון אוק־טובר,
אניס מנצור, כתב ש-
השגריר הישראלי ואשתו חיים
בבידוד ומילבד שתי מישם־
פחות מצריות אין איש מזמי נם.
מנצור גם ציין כי אשת
השגריר הביאה עימד, לקהיר
מלאי גדול של שמלוודערב,
ואין לה הרבה הזדמנויות להש תמש
בהן.
91״חברה חברה, לא
לשרוק!״ צעק יושב־ראש המחלקה
לאיגוד המיקצועי ב הסתדרות,
ישראל קיסר, ב
האם
תקבלה שר שוסטק גלולות
כ די לי שון בי שיבו ת ה כנ ס ת?

״חברה׳! חברה׳ ,תירגעו! הוא
לא אמר מילה גסה! קימעה
זאת מילד, בסדר.״ לפעיל
אמר :״תסלח להם, הם חשבו
שזאת מילה בערבית.״
91 על־כך ששר־ הבריאות,
אליעזר שוסמל ,,מנמנם בישיבות
הכנסת, הגיב הכתב
הפרלמנטרי של המודיע, במיז-
נון הכנסת :״מה הפלא? הוא
מקבל גלולוודשינה חינם.״
9 :מנכ״ל רשות־ד,שידור,
יוסף (״טומי״) לפיד, מספר
את הבדיחה הבאה: במוסקבה
הוזמנו ראשי המיפלגה להסרת
הלוט מעל לפסל שנקרא ״לנין
באודסה״ כאשר באו כל המנ היגים
למקום והלוט הוסר,
התגלתה להם פסל של קרו״
פסקייה, אשתו של לנין,
כשהיא מתעלסת עם חייל.
׳נדהם ליאוניד כ,רז׳נייד ו שאל
:״ואיפה לנין?״ ענד,
הפסל :״זהו. לנין באודסה.״

תחילה בית שני,״ אמר ,״אך
במרוצת הזמן אולי יהפוך
לביתם הראשון.״ הגיב על כך
העיתונאי אמנון אברמו ביץ
:״הם יוכלו לשיר, כאן
בארץ חמדת אבות נבלה את
כל החופשות׳.״

9מאז שיצחק ליבני
פרש מתפקידו, הוא פנוי ל משימות
שדחה בזמן שהיה
מפקד גלי צה״ל ומנכ״ל רשות־השידור.
המשימה הראשונה

שייקח ולידיה אופיר, יוסי
ואביבה בנאי, יצחק (״זי-
קו״) גרציאני, יפה !שייקח
ירקוני עם בתם אורית וב

9ח״כ גירעון האוזנר
מספר על איש שנהג לשתות
בכל פעם שתי כוסיות וודקה
— אחת לזכר חבר שנפטר
ואחת לכבוד עצמו. יום אחד
הזמין רק כוסית ״לזכר החבר״.
שאל הפונדקאי :״אינן* מזמין
כוסית גם לעצמך?״ השיב ה איש
:״לא ! אני הפסקתי ל שתות

! 9לעתונאי פנחס זהבי
נגנבה מכונית הוולזו החדשה
שלו, ונמסר לו כי היא בוודאי
קבורה בחולות סיני. זהבי
שיכנע את חברודהביטוח שלו
כי אין סיכוי למצוא את המכו נית,
וקיבל בימים אלה צ׳ק
על סכום של מיליון ו־200
אלף לירות.

קורבן נוסף של גניבת

מכונית היתד, הפסלת אילנה
גור, שהגיעה ארצה לחופשת-
קיץ. אילנה גילתה באחד הבק רים
שמכונית המרצדס־ספווט
שלה נגנבה. ידידים יעצו לה
לפנות לחברת הסורקים, המת מחה
באיתור מכוניות גנובות.
אילנה מספרת שכאשר טילפנה

מראשוני ההסתדרות ותנועת״וזעבו־דה,
נוהג מאז ומעולם להסתובב
במכנסיים קצרים. כאשר בא לוועידת־ההסתדרות לא ויתר על
מינהגו זה, ולבש גם הפעם את מכנסיו הקצרים המסורתיים.

יצחק בן־אהוון

ששניהם נפטרו לפני כשנה
וחצי, הגיעו כמה שחקנים. ה חגיגה
התקיימה בקיבוץ שפיים,
שם מתחנך הצעיר. מאחר שלא
נותרה לו מישפחה קרובה,
מילבד אחותו ואמו הקשישה
של בומבה, באו למקום האמנים

מי שהיה מזב״ל ההסתדרות לפני ירוחם משל, לא
התרגש במייוחד בוועידת־ההסתדרות האחרונה. בעוד מז־כיר
מועצת פועלי תל־ז^ביב, דג בן־מאיר, נואם בשצף־קצף, מנמנם לו גו״אהרון בנחת.
לידו מקשיב ח״ב ז׳אק אמיר, בעוד )שגם ח״כ שימעון פרס, יו״ר מיפלגת העבודה, נרדם.
וועידת ההסתדרות .״אני מב קש
שלא לזרוק קליפות ולא
להרביץ על הבמה !״ כאשר
עלה על הבמה מאי־ר פעיל,
אמר :״עכשיו אני לא רוצה
לדבר כנציג של״י, אלא כאדם
שיש לו השכלה צבאית קימ־עה.״
באותו רגע התחילו צרחות
באולם, קללות וניבולי-
פה. קיסר קם על רגליו ואמר:

שלומי, בנם של השחקן יוסף
(״בומבה״) צור ואשתו ימינה,

אליהם ואמרה :״מדברת אילנה
גור,״ הפסיקו אותה ואמרו
לה :״זה בקשר למכונית
שלך? כבר מצאנו אותה.״
! 9ראש־עיריית חיפה,
אריה גוראל, חזר מסיור
באירופה וסיפר על תוכניתם
של יהודי מרסיי, לרכוש דירות
בחיפה .״בבית החיפאי הם יראו

היא ילדים: השבוע נולד לו
בנו השני. בנוכחותו ילדה
אשתו אתי שהיא עורכת-
דין. משימה שניה היא קריאת
ספרים. הוא מתעורר בכל יום
בשש בביקר ומתחיל לקרוא,
ומסיים את המלאכה הזו ב־11
בלילה.

לחגיגת בר־המיצווה של

עלה יגאל שוחט, ואורנה
ושאול כיכר. כולם הביאו
מתנות לילד. איש־הקולנוע
מיכה סגן, שהיה חברם הטוב
של ההורים, הגיע למסיבה
במיוחד מארצות״הברית.
91 אל -שמות כמו הנרי
קיסינג׳ר וסול כלו, הכות בים
לעיתים בירחון־האמריקאי
אטלנטיק, הצטרף שמה של
הישראלית דורית גרי־כן־
חורין, שסיימה את לימודי-
העיתונאות באוניברסיטת קו־למזבח
בניו־יורק. דורית, בעלת
תואר שני, כתבה מאמר בשם
״יהודים מול יהודים — בעיות
עדתיות בישראל״ .המאמר פור סם
בגליון האחרון. דורית היא
בתה של השחקנית פנינה
גרי ונשואה ליואב כן־
חורין, המסיים את לימודי-
הדוקטורט שלו במדעי־המדינה
באוניברסיטת הארווארד. לפני
שהתחילה בלימודי־עיתונאות,
היתד, דורית דוגמנית מצליחה
בישראל.
9הפרקליט עוזי שראטר
מהלך בביטחון מלא בבית-
המישפט. כאשר מספרים לו על
עורכי־דין ושופטים, החוששים
לחייהם ביגלל נקמת עבריינים,
הוא מחייך בפה מלא .״אינני
חושש כלל,״ הוא אומר ,״יש
לי נשק סודי. אני תמיד נמצא
עם פצצה צמודה.״ הוא הצביע
על המתמחה יפת־המראה שלו.
העו ל ם הז ה 2239

מרו הגיאות
הוגו עכשיו
מלו הגלידה
ויויויו החריש כ׳ מעתה הוא
יגיש להם מאכל בשם גליצח

הוא שם החנות של מנפרד. מלך הפיצות, שחפן

להפוך גם למלך הגלידות, מחזיק פיצה ביד
1111 11 111
הימנית ומנה ענקית של גלידות בידו השמאלית .״אני אוהב אח
שתיהן,״ הסביר ,״קשה לי להחליט מה טוב יותר. לדעתי צרין
גלידה.׳ ובמנת ואחר״כך 1לקנח תחילה פיצה
לאכול

האדריכלית ־ג;:י;

תיכמה עבור לץ את חנות הגלידות
שלו. החנות נראית צבעונית
ועליזה, כדי למשוך קונים
צעירים, אך מי שמתבונן באדרי־בלית
הצעירה, בעלת הרגליים
הארוכות, מבין מה משך את כץ
לתת דווקא לה את העבודה.

כל הילדים אוהבים פיצה. כל
הילדים אוהבים גם גלידה. ומני
פרד כץ אוהב ילדים. מה שיוצא
מזה הוא גלידה ופיצה גם יחד —
גליצה לשם הקיצור. וזה מה שמו כר
כץ לכל דורש.
ברחוב דיזנגוף בתל־אביב, לצד
מיסעדת רימיני שלו, פתח מלך
הפיצות מנפרד כץ חנות למימכר
גלידות בשם הדוד סס.
כץ, שהקים רשת חנויות למימי
כר פיצות ברחבי גרמניה, ראה
כי טוב ופתח חנויות־פיצה רבות
גם בישראל. עתה החליט שגם
לגלידה יש טעם לגמרי לא רע.
לכן פתח השבוע את חנות הגלידה
שלו, ב־ 40 טעמים שונים ובכל
צבעי הקשת, ליד חנות הפיצות

גלידה לבן

שלו. ולפתיחה הגיעו אמנים רבים,
כשהם מביאים את ילדיהם לזלילה
עליזה.
״אני לא יודע מה לאכול קודם.
פיצה או גלידה,״ הסביר בן
קראום, בנם של הזמרת ג׳וזי כץ
והמלחין־זמר שמוליק קראום.
״ואני בכלל לא רוצה גלידה,״
התלוננה שלומית הקטנה באוזני
אמה, יעל צפיר, אשתו של הבדרן
טוביה צפיר.

1 11ליל ] 1 1 *1 1 11 היא הגר אגמון, בתם של השח־
1 1 1י יי י קנית גילה אלמגור ובעלה המפיק 11111 יעקוב אגמון. לידה נילוס מנוסי, בנו של הפיזמונאי דירי מנוסי
ואשתו הגרפיקאית צילה. השתיים הלכו ביחד לאותו גן־ילדים
ומתכוננים ללכת ביחד, בשנה הבאה, גם לכיתה אל״ף .״באנו
לאכול גלידה, אבל אבא שלנו אוכל פיצה,״ התנצלו השניים.

אומרת אמא ג׳ודי כץ בפני בנה בן .״הוא כבר ילד גדול,
ואובל לבדו, אפילו כאשר המנה בל כך גדולה. הוא יגמור אותה
עד הסוף• אחר-כך בבר לא יאכל ארוחת-צהריים, אך זה לא נורא. גם אני אוהבת גלידה.״

אך עם רצון ובלי רצון, הזע-
טוטים חיסלו תחילה מנות רבות
של גלידה, ואחר כך ניפנו לנגוס
גם מן הפיצות.
מנפרד, המתגורר בהמבורג ו קופץ
לישראל כמעט כל שבוע,
הסתובב מאושר .״כל מה שאני
אוהב, נמצא כרגע בדיוק לידי,״

אמר .״בתי צריכה ללדת בכל רגע
בגרמניה, ואני די מתוח לשמו׳
אם הפכתי כבר לסבא,״ הסביו
כץ. בעוד יומיים יטוס לגרמניה
אך כעבור חמישה ימים יחזור אר
צה, לראות איך הולכים עסק
הגלידה שלו.

זהו אישיעסקים ממולח, היוח
היטב איך למכור את מוצריו. חנו
יות הפיצה שלו צצות כפטריוו
אחרי הגשם בכל רחבי הארץ
העובדה שהוא מתגורר בגרמנין
לא מפריעה לו לנהל עסקים פור
חים בישראל.
״קראתי לחנות הדוד סס, כ
אני מאמין ששמות אנגליים מוש
כים יותר קונים,״ סיפר לאור
חיו• ואכן צדק. הילדים ליקקו
האמנים ריכלו והעסקים פרחו.

גביע לשלומית

מגישה אמה, יעל צפיר, בעוד הקטנה ממאנו
לאכול. אבא טוביה צפיר אמר ״אם את לד
רוצה את הגלידה, אני אוכל אותה.״ לידם בנם יואב, שבבר טעם מן הגלידה החדשה,
2117

׳׳שחק אותה׳ בעיר הנוער
דיסקוטק 80׳
אליפות הדיסקו לנוער
ערבי ראיונות
פסטיבל פיזנזונוער
הצגות ילדים ונוער
אליפויות ספורט
כדורגל, כדורסל.
טניס שלחו
מרוץ אופניים וגלגליות
פיאנוער־בית-תה
אליפות הנוער בשש-בש
קורס קוסמים
אילוף כלבים
טיסוני מנוע
קורס סנטולוגיה
פינת היופי
פינת הלבבות האוהבים סרטים תחרות כשרונות צעירים
תערוכת חלל
שעשועי מחשבים
תצוגת אופנה
שוק ובאור מציאות
ת־ א בשנות אלפיים
טבס הענקת״ תו חביב הנוער
והפתעות ...

עירית תל אביב־יפו
מינהל הנוער והתרבות
ב שיתוף

וצביקה פיק
מתי כספי
גרי אקשטיין
גלי עטרי

חלב ודבש
שימי תמרי תיקידיק דודודותן
שליחי הנשמה הפלטרס ושלום חנוך
לפרטים נוספים ומועדי ההופעות
עקבו אחר המודעות בעיתונות.

כרטיס כניסה

גני התעחכה ״ ח־ א ,2.8-23.8.80י מי חו ל 23.00־ 17.00 מו צ ״ ש 19.00-24.00

האמניס רצ 1לקבוע של א לבוא ב מגע עם פנינה
רוזנבלום והחליטו שאינם יבולים ל ע מוד מגזרה

| הערב לזיכרו של שח

תיאטרון הבימה, שרגא
פרידמן, שנפטר מהתקף־לב
לפני 10 שנים, הפך מסיבה
עליזה לזיכרו. היין הוגש על
הבמה, ולקהל שמילא את בית־לסין,
הערב הוקלט למען גלי
צה״ל, הצחוק ומחיאות־הכפיים
הידהדו באולם ללא הרף. דן
אלימגור סיפר שכאשר מת
פרידמן, לא פירסם התיאטרון
מודעות־אבל. כאשר נשאל איש-
ההנהלה אז לסיבת הדבר, ענה :
״מה, על כל אחד שמת נוציא
מודעה?״
₪קולומבו הישראלי אינו
מצליח כמו המפקח קולומבו
האמריקאי. בהצגת רחמים קו־לומבו,
שבה מככב השחקן גבי
עמרני, הובהל מעבד המחזה,
אלי שגיא, לבית־החולים לשם
ניתוח. לגבי נשברה הרגל.
השחקן הצעיר מאיר דה־לנגה,
המשחק סמל־מישטרה,
שעליו לעצור בתוקף תפקידו
את השחקנית שלומית נתיב
ולכבול את ידיה באזיקים,
נתקל בבעיה. הוא לא הצליח
לפתוח את האזיקים בתום ה חזרה.
שני השחקנים נאלצו
לנסוע למסגר. כאשר נכנסו
למכונית, בעודם קשורים זה
לזה באזיקים, התעקמה רגלו
של דה-לנגה ותחת לנסוע ל מסגר
נסעו השניים לבית־שם
חבשו את רגלו בגבס ורק
אז נסעו למסגר. מפיק־ההצגה,
אבי אלדד, שנסע להביא
אוכל, למקום החזרות של ה שחקנים
ברישפון, התחלק ב־ווספה
שלו, נקע את בירכו
וכעת היא חבושה.
; 0איגוד מאמני ישראל —
אמ״י — כבר השיג הישג חשוב
ראשון. אחרי 19 שנים, שבהן
לא דיברו גילה אלמגור
ובעלה הראשון, אילי גור*
ליצקי, זה עם זה אף מילה
אחת — הם יושבים יחד ב ישיבות.
גילה אף מכינה לאילי
קפה.
י בין השאר עלתה ב ישיבה
ההצעה ׳להחרים את
פנינה רוזנבלום, על הופעתה
בתוכנית שעה טובה למרות
שביתת האמנים. הציע אחד
המשתתפים: להחליט כי אף
חבר אחד באיגוד לא יבוא עוד
במגע עם פנינה. אולם כל
הנוכחים, וביכללם הנשים, התנגדו
לכך בטענה שזוהי גזירה

לבנה זמיר
כשי

לשגריר

העולם הזה 2239

שאין הציבור יכול לעמוד בה!
בעיקבות רעיונו של
אנגלי בשם אדגאר בורו
למהול חלב עם פלואוריד, כדי
למנוע את מחלת העששת ב שיני
ילדים בגיל הרך, התחיל
ד״ר חיים גל־אץ, רופא־שיניים
ישראלי, במהילת הפלו אוריד
עם מיץ־תפוזים. תוצאות
ניסיונו גילו שהדבר עוזר
למניעת המחלה. כאשר נשאל
הרופא אם יכול פאטנט זה
לעזור גם לילדים מעל לגיל

,12 ענה :״זה כמו להגיד
תהילים.־ אם זה לא יועיל, זה
בטח לא יזיק.״
( הזי כרמל, שכתב ספר
בשם השגרירות, בשיתוף עם
אשתו רני, הוטרד בשבוע ש עבר
על־ידי צילצולי־טלפון.
היה זה אחרי ששבועון יש ראלי
פירסם כתבה על סיפרו
תחת הכותרת ״המנהיג היש ראלי
התגלה כסוטה־מיך. עש רות
אנשים טילפנו לכרמל
כדי לברר במי המדובר.

ויהודה גרקן הם שני השח0
011 ׳״׳1 1
111^ 1
קנים המככבים בסרט ״שני נוב־

לים עליזים״ .הסרט הוסרט כבר לפני שלוש שנים, ואז נקרא ״בואו

ישראלית ילידת מצריים, שהיא גם מנהלת האגודה למילחמה בסמים ,״אל־סם״
,ציירה פורטרט של ג׳יהאן אל־סאדאת. היא הגישה את התמונה
מצריים בישראל, סעד מורתדא, אשר תלה; את והתמוסוז בלישכתו.

8השחקן יוסי פנאי מצא
דרך נעימה לטייל עם בנו
הקטן, דניאל, בימי הקיץ
הלוהטים. כאשר הוא מטייל
איתו בכיכר־מלכי־ישראל ונע שה
לו חם מדי, הוא נכנס
לבנק הסמוך, יושב ונהנה ממז־גן־האוויר.
אחר־כך הוא יוצא
שוב לטיול קצר, עוצר אצל
רופא־השיניים שלו ונופש קצת,
ושוב ממשיך בטיול, עד המזגן
הבא.
בשבועות האחרונים הו-

דברי הכתב המדיני של ה תחנה,
יופי עכאדי, מליש-
כת ראש הממשלה. בעודו
ממתין, הבחין רימון בתנו־עות־ידיים
של שני כתבים
צבאיים, ירון וילנפקי ו חיים
רביה, שאותתו לו ש ייצא
מיד מן האולפן. הוא
יצא ומצא שוב ידיעה של
איי־ פי, שהודיעה, כי השאה
מת בבית־החולים במצריים.
את הידיעה פירסם איי־פי כמה
פערים. בינתיים השמיע ישראלי
תקליט חדש, ואז סיפר

ופוצץ מיליון״ .בארץ הוא לא הצליח מבחינה מיסחרית, אן
בגרמניה הוא משחק כבר שנה שלמה. הפעם החליט הבמאי יהודה
ברקן לשנות את השם ולהקרינו שנית. בתמונה: סצנה מהסרט.
דיע צוות הרופאים של
ה ש אה האיראני על החמרה
במצבו, ומיד אחר־כך הודיע
על שיפור. זה הזכיר לעורכי־החדשות
במערכות העיתונים
ותהנות־הרדיו את סיפור גסי סתי
של יוסיפ כדוז־טיטו,
שארך כמה חודשים, עד אשר
נפטר. לכן הפסיקו העורכים
להיכנס ללחץ, בכל פעם ש הגיעה
הודעה על החמרה ב מצבו
של השאה. ביום הרא שון,
בשעה עשר בבוקר, הו דיעה
סוכנות הידיעות איי־פי
על התדרדרות במצב בריאותו
של השאה. כולם ציפו ל ידיעה
על התאוששותו. אך
הטלפון האדום בגלי צה״ל
החליט הפעם לתרגם את ה ידיעה
;על מצב השאה ביתר
פירוטי. צכי רימון נעזר ב כתב
לענייני רפואה של ה תחנה,
עמום נכו! ,ויחדיו,
בעירה מילון רפואי, גילו ש יש
לו שטף־דם בלבלב. רק
גלי צה״ל שידרו ידיעה זו.
בשעד 12 בצהריים היה רימון
באולפן וחיכה שהשדר אלי
ייטראלי יסיים בהשמעת ה תקליט
שניגן, כדי לשדר את

לו רימון כי חובה עליהם ל־הידיע
על מות השאה. אלי
הפסיק את השמעת התקליט
באמצע, והטלפון האדום היה
הראשון ששידר את הידיעה
על מות השאה. כעבור עשר
דקות חזרו שוב על אותה
ידיעה. לאולפן התחילו להגיע
קריאות־טלפון ממאזינים, ש הגיבו
על כך. בין המטלפנים
היו אנשי חדר־החדשות של
קול ישראל, ששאלו אם מקור
הידיעה בדוק. בינתיים ניסו
אנש־ התחנה לאתר את אדרי
דיברני, מי שהיה שגריר
יישראל באיראן, שהכיר את
השאה אישית. בשעה 1בצה רים
היו באולפן התל־אביבי
של גלי צה״ל, עורכת דבר,
חנה זמר, ובאולפן הירושל מי,
פרופסור בנימין אקצין,
שעמדו לדבר על ערוץ שני
בטלוויזיה. אך מאחר שהחד שות
על השאה הופיעו, נאל צו
השניים להגיב על מות
השאה. את אורי לוברני הצ ליחו
לאתר כעבור כשעה, וגם
היא לא שמע עדיין על מות
השאה. אך הוא נתן ראיון
ארוך בקשר לעניין זה.

אולימב יאדה בלונדית

לפני זמן־מר שידרה הטלוויזיה סרט יחיד־במינו:
שצולם על־ידי צוות אירופי ברשות השילטונות.
הכל היה נחמד. הטייסים היו נחמדים, וגם אנשי
התחזוקה, הילדים והנשים.
אבל מי ששם לב לדברים קטנים שכאלה, יבול היה
להבחין בפרט מעניין. הטייס היה בלונדי, וכך גם
אשתו וילדיו. איש־התחזוקה היה שחום־עור — אולי
אוזבק, אולי קירגיז, אולי גרתי. הטייס הבלונדי היה,
כמובן, קצין. איש־ד,תחזוקה השחום היה, כמובן, סמל.
זה הזכיר מאוד את המצב בישראל, והית׳ה בכך
נחמה־פורתא.
נזכרתי באותו סירטון השבוע, כאשר חזיתי בשידורים
מן האולימפיאדה. ראייתי הרבה ספורטאים וספורטאיות
בלבוש אדום. וכבל שהרביתי לראות, כן שמתי לב
לתופעה תמוהה למדי. כימעט כל השיאנים הסובייטיים
היו בלונדיים ובעלי שמות אירופיים.
ה״אשכנזים״ ישל ברית־המועצות — רוסים, אוקראינים,
ליטאים וכר — מהווים עתה קצת יותר ממחצית ד,אוכ־לוסיה
של המדינה הסובייטית. עד סוף המאה יהוו
בני עדות־המיזרח רוב מכריע. ואגב, בהקשר זה מותר
לדבר על ״עדות המיזרח״ מבלי לחטוא לאמת הגיאו־גראפית.
כאשר ישראלי מדבר על מארוקאים כעל בני
״עדות המיזרח״ הוא שיוגד .,מארוקו שוכנת בקצה
המערבי של המרחב השמי, וקאזאבלנקה נמצאת ממערב
ללונדון. אך האוכלוסיה הלא־לבנה של ברית־המועצות
שוכנת כולה ממיזרח לחבלים ה״לבנים״).
כל השיאנים הסובייטיים הם מוצרים של תעשייה
ספורטאית מאורגנת, שהמדינה משקיעה בה ממיטב
משאביה. בכל ספורטאי כזה מושקעים, מן הסתם׳ מיל יונים.
מדוע מייצרת תעשייה זו אחוז כד, גבוה של
מוצרים בלונדיים י האם בני עדות־המיזרח בברית־המועצות
מוכשרים פחות למאמץ ספורטאי? או שמא
יש כאן הפלייה בולטת, טיפוח מודע של עם־אדונים?

להעביר אותי לטיפול בבית־ד,חולים הדמה בירושלים.
לזה סירבתי. בעיני, המימשל הצבאי אחראי למה שקרה.
לא רציתי שיביא אותי לבית־החולים ויתעטף באיצטלה
הומאנית. אך ביקשנו מפרופסור של הדסה שיבוא אלי.
הוא יצא לדרך, אך המימשל הצבאי מנע ממנו להגיע
לשכם. גם אשתי וגם אני היינו לא פעם בטיפול אצל
רופאים יהודיים בחיפה.״
בינתיים קיבל הזמניות רישמיות ממנדשלות צרפת,
ברית־המועצות, בריטניה וצ׳כוסלובקיה, שהציעו לו
טיפול בחינם. הוא בחר בבריטניה, וייצא לשם בעוד
כמה ימים.

יש לי דוד בנ הלל
כאשר הייתי בן , 10 גרתי במשך כחצי ישנה אצל
משפחת לוויט בנהלל. למדתי בבית־הספר של המושב
וגם עבדתי קצת.
נהלל היתד, אז מורכבת מ־ 75 בתים לבנים קטנים
וזהים, מסודרים בעיגול מדוייק. בחורף טבעו כל הדרכים
בבוץ. הייתי נועל מגפי־יגומי, ואחרי הליכה של כמה
׳דקות הייתי מדדה על סוליות עבות של בוץ.
הנהללים חשבו על עצמם כעל ״איכרים״ .הם עבדו.
14 ,12 שעות ביממה. גם בשבתות. האוכל היה מורכב
בעיקר מלחם עגול וטעים, חמאה, גבינה וזיתים. בליל־

*ודי *בנדי

אדם חזק
איך הייתי מתנהל אילו הצליחו מתנקשים לקטוע
את שתי רגלי? איך היתה מתנהגת רחל, אשתי?
שאלות אלה הבזיקו במוחי, כאשר ביקרתי השבוע
אצל בסאם אל־שכעה, בפעם הראשונה מאז ההתנקשות.
אי־אפשר היה שלא להתפעל מהתנהגותם של בסאם
ואשתו, עינאייה.
עלתה עליו אשתו. היא דיברה באופן חופשי, חייכה
לא־פעם חיוך בלתי־מאילץ .״אנחנו סובלים,״ אמרה,
״אבל בסופו של דבר זה
לטובה. מנחם בגין הוא
בעל־הברית הטוב בייותר
שלנו. הוא מכריח אותנו
לד,אבק על זכויותינו. הוא
לא הותיר לנו ברירה.״
באווירה זז, העזתי גם
אני להתלוצץ מעט .״אני
מצטער,״ אמרתי לשכעה,
״שנאבקתי נגד הגירוש
שלך. אילו גירשו אותך,
לא היית מאבד את רג ליך.״
אל־שכעה צחק ואמר
:״לא, אני לא מצ טער,
ואתה לא צריך ל הצטער.״
כדרכם
של אנשים ש עברו
תאונה קשה, היה
לו צורך נפשי לדבר על מה שקרה, לתאר את הדברים
שוב ושוב בפרטי־פרטים. באותו לילה, כך סיפר, שהו
אצלו אורחים עד סמוך ׳לחצות. כאשר הלכו, ישם לב
למשוריין שעמד בקירבת הבית, כשהמנוע שלו פועל.
ביתו של אל־שכעה אינו שוכן ברחוב הראשי.
יורדים אליו בסימטה קטנה, חוצים מיגרש יריק נרחב
ומגיעים אל הבית הנאה, המוקף חומה. מה עשה משוריין
בלילה במקום מבודד זה?
בבוקר יצא מן הבית, פתח את המכונית, נכנם אליה,
התניע אותה. שום דבר לא קרה. הוא לחץ על המצמד
והכנים את מוט־ההילוכים למהלך אחורי. אז אירעה
ההתפוצצות.
׳למזלו הסתכל באותו רגע אחורה, בהתכויננו לנסוע
״רוורם״ .תודות לכך ניצלו פניו.
אחרי ההתפוצצות נוכח לדעת כי המנוע שליו עדיין
פועל, ועלה בו הרעיון להסיע את עצמו לבית־החולים.
אז הביט למטה וראה כי רגליו קטועות. הוא לא הרגיש
בכך עד אותו הרגע.
חמש דקות לפני כן טילפן אל־שכעה מביתו. אך ברגע
שאירעה ההתפוצצות, השתתק הטלפון. בשכונה כולה
היו הטלפונים מנותקים. אי־אפשר היה להזעיק עזרה
במכשיר. גם לאחר מכן, כאשר כבר הוכנס לבית־החולים,
ביקש לטלפן הביתה — אך הטלפון לא פעל.
כל הפרטים האלה לא נבדקו. אל־שכעה, אשתו וביני-
ביתו לא עברו עד היום אף חקירה מישטריתית שיגרתית.
פשוט לא גבו מהם עדות. ואם זד, אינו מוזר, איני יודע
מה מוזר.
שוחחנו. פיסת־נייר נפלה על הארץ. אל־שכעה התחיל
אינסטינקטיבית להתכופף כדי להרימה, אך נזכר כי
אינו מסוגל לכך.
האם סירב להניח לרופאים יהודיים לטפל בו? ״לא,
לא !״ מיהר להשיב .״אנשי המימשל הצבאי אמנם הציעו

.—,וו 11.1 1 ! !11 וווו 1וווו

שבת אכלו כנף או שוק של עוף. אז גם לגמו כוסית
יין מתוק, מתוצרת עצמית, ואכלו קצת חלבה.
איני ייודע: איך חייו בני ספרטה פשעתם. אך החיים
בנהלל אכן יהיו ספרטאיים.
מאז השתנתה נהלל לא־מעט. הבתים הלבנים הקטנים
נעלמו מתחת — או בתוך — בתים רב־קומתיים, דמויי־וילות,
שבהם גרים שניים־שלושה דורות. יש כבישי־אספלט
ומיבני־ציבור מרשימים. כשאני מזדמן למושב,
לא קל לי למצוא את הבתים שהיכרתי.
אך אנשי נהלל עדיין עובדים קשה. אומרים לי כי
אין הם מעסיקים פועלים ערביים. הם משווקים את
תוצרתם במרוכז, באמצעות תנובת.
החיים השתנו, נעשו קלים יותר. אולם הם לא שינו
את מהותם.
אך נהלל, ושאר המושבים הוותיקים, נשארו איים
מבודדים — גם בתנועת המושבים. המושבים החדשים,
שנוסדו בחיפזון אחרי יקום המדינה! ,ושאליה,ם הובאו
העולים החדשים בלי כל הכנה רעיונית, התאימו את
עצמם לרוח הזמן. רבים מן המושבניקים האלה אינם
אלא בעלי־אחוזות, המחכירים את אדמתם (בניגוד לחוק)
לאריסים ערביים, או המעסיקים פועלים ערביים העושים
את כל העבודה השחורה. את תוצרתם הם מבקשים
•למכור באופן פרטי, ילא פעם באופן שחור. יש העלמות־מס
בשפע. אך אין הם מוכנים לוותר על המעמד המיוחד
המוענק למושבים על־ידי מס־ההכנסה.
כל זה די עצוב. שמיעתי כי יש מחלוקת קשה בתנועת
המושבים, כשד,וותיקים מתייצבים מול ד,״חדשים״ ,ומאיי מים
בפילוג. יתכן כי פועלים כאן גם גורמים אישיים
וכיתתיים. בוודאי יצוצו גם ויכוחים בין עישירים־ועניים.
וגם בין אשכנזים־ובני־עדות־המיזרח. בסופו של דבר לא
יהיה מנוס מפילוג — אם המושבים הוותיקים רוצים
לשמור על ציביונם וערכיהם, בעוד שהמושבים החדשים
ירצו להפעיל את כל כללי הקפיטליזם.
יתכן שמבחינה זיו מהווה תנועת־המושבים מעין דגם
של המתרחש במדינה כולה.

יצא ה מ רצי אנו
מן ה שק
״יצא המרציאנו מן השק !״ התלוצץ שלמה הילל.

לא רק המרציאנו. יצאה מן השק בעייה המטרידה
אותי מזה 30 שנים לפחות: הבעייה של ״הישלום ועדות־המיזרח״.
מאז
שאני זוכר, היו המוני העולים מארצות־האיסלאס
ובניהם מגוייסים למען הימין הקיצוני. בקרב אנשי־השורה
באירגודהצבאי-הלאומי היה אחוז בני־המיזרח
גדול בהרבה מאשר האחוז בהגנה ,׳והם אף תפסו את
דרגות־הפיקוד הנמוכות, עד מפקד־מחלקה ועד ביכלל.
(הפיקוד הגבוה יותר היה כימיע׳ט כולו אשכנזי־פולני-
רוסי־צברי ).בית״ר היתד, כימעט יעל טהרת בני־המיזרח.
העלייה ההמונית בשנים הראשונות של המדינה חיזקה
מגמה זו עוד יותיר. רוב בוחריהם של מנחם בגין ועמיתיו
הפולניים באו להם משורות מעולים מארצות־המיזרח.
יש הסברים שונים לתופעה זו בישראל (ולתופעות
דומות בארצות־הברית ובארצות אחרות ).המדענים יאמרו
כי ד,שיכבה המקופחת ביותר בקרב העם השליט זקוקה
לשיכבה נמוכה עוד יותר,
שהיא יכולה לבוז לה ו להתעלל
בה. היא ׳שונאת
את המיעוט הלאומי. כדי
לשמור על כבודה העצמי,
היא זקוקה להזדהות־יתר
עם המעמד השליט, והדבר
אפשרי רק על רקע לאו־מני־גזעני.
הסבר
אחר אומר כי
המסר היסודי של הימין
הקיצוני הוא פרימיטיבי,
קנאי ומיסטי. הוא סונה
אל האינסטינקטים העמוקים
ביותר, אל המכנה
המשותף הנמוך ביותר.
המסר של מחנדדהשלום,
לעומת זאת, הוא מתוחכם
ורציונלי. מכאן התוצאות שיל כל הסקרים, בלי יוצא־מן־
הכלל: הימין הקיצוני חזק יותר בשכבות בעליות רמה
נמוכה של השכלה והכנסה, מחנה־הישלום יונק כימעט
את כל תמיכתו משכבות בעלות רמה גבוהה של השכלה
והכנסה. די להשתתף בהפגנה של ״שלום עכשיו״ ולהתבונן
בפני המפגינים, כדי לקבל אישור אמפירי מוחץ לסקרים
אלה.
התיאוריה הפשוטה ביותר היא גם הכוזבת ביותר.
אומרים כי בני ארצוית־ערב שונאים את הערבים, מפני
שאלה התעללו בהם. אך איש לא התעלל ביהודי־מצריים
(עד מיבצע־סיני) ,וגם מצבם של יהודי מארוקו היה
שפיר מאוד, בהשוואה ליחס אל היהודים באירופה.
ואילו היהודים הגרמניים, שניצלו מאימת השואה, ברובם
המכריע אינם שונאים את גרמניה.
כל מי שרוצה בשינוי פני המדינה יודע כי הדבר
אינו אפשרי אם לא ימצא המסר הליברלי (ליברלי, לא
״ליברלי״) מסילות אל ליבם של בני עדות־המיזרח. אין
תקומה למחנה־השלום אם הציבור המהווה עתה רוב
במדינה שבוי בשינטה עיוורת לעולם הערבי, ואם הוא
דוחה אוטומטית כל מגמה לכינון מישטר ליברלי, דמוקרטי,
חילוני ושוחר־שילום.
זה ברור. אך מי יודע איך עושים זאת?
איני מאמין שיש פיתרון קל, אוטומטי, תרופת־פאטנט.
יש צורך בעבודה רבת ישנים, סבלנית, יסודית ,״טיפול
שורש״ .יש לאפשר לבני עדות־המיזרח לשקם את
כבודם העצמי, לגלות מחדש את השורשים ׳שלהם
בעולם התרבותי המוסלמי־יהודי ובעולם הלשוני הערבי.
הם צריכים להשתלב באופן אורגני בהתחדשות לאומית.
אין קפנדריא.
אך השעה דוחקת, המדינה זקוקה לשלום, ולאנשים
אין סבלנות. מכאן השאיפה — הבלתי־ימודעת לפעמים —
למצוא ״טריק״ כלשהו שיפתור את הבעייה לפי ישיטת
הביצה של קולומבוס.
סעדיה מרציאנו צץ על רקע זה. הוא היה ׳שייך
לקבוצה הקטנה של הפנתרים השחורים, אנשי-שוליים
׳שעשתה הרבה רעש בראשית שנות ה־סד. המיפלגות
עטו עליהם כדי לקשט בהם אית חלון־הראזוה שלהן.
לובה אליאב הוא ההיפך מאדם ציני. הוא רואה
בבעיית אי־השיוויון החברתי־עדתי בעייה מוסרית עמוקה.
כאשר הקמנו את של״י, הביא עיסו רעיון מהפכני :
שכל אדם ישני ברשימת של״י יהיה בן עדוית־המיזרח.
לי זה נראה כפיתרון מכני מדי — ולדעתי אין לבעייה
פיתרונות מכניים.
את סעדיה הביא דווקא מאיר פעיל. חוששני שגם
אנשי ״מוקד״ חיפשו פיתרון מכני כלשהו, אשר יספק
את צורכי השקפתם הסוציאליסטית. שיתופו של סעדיה
מרציאנו בהקמת של״י היה, לגביהם, תנאי־בל-יעבור.
בלילה הארוך שביו קם המחנה, היה רגע דראמת־כאשר
מרציאנו קפץ ממקומו והחל יורד במדרגות,
כמחאה על אי־הצבתו במקום השני או השלישי ברשימה.
אנשי ״מוקד״ מיהרו אחריו, פייסוהו ושיכנעוהו לחזור.
הפרשה העצובה של מרציאנו, ופרשות דומות במים-
לגות אחרות, מוכיחות כי אין כל טעם בשליפת עסקן
עדתי־מיקצועי מן הרקע שלו, והכלליתו ברשימה אחרת.
כבר הוכח שטרמפיסטים אלה אינם מביאים עימם אלא
את קולות בני־מישפחותיהם. אין הם מרגישים כל רגש
של נאמנות לתנועה שאימצה אותם או לרעיונותיה.
כשהם מנותקים מקרקע־צמיחתם, אין הם אלא פיראטים
המבקשים לחטוף ככל יכולתם.
הבעייה הגדולה נשארת בעינה.

הטלוויזיה המיסחרית היא מכ שיר של
מדור רוחני. היא תחולל בארץ תמורה עסוקה

מאדאם קיאהיאוצ׳י
ך* ישהו עומד להרוויח הרבה-הרבה
*) כסף, אם תקום הטלוויזיה המיסחרית.
איני יודע מי יהיה מישהו זה. אני
מנחש שלא יימצא הרחק מן החוגים הנמצאים
עתה בשילטון.

אני אף מעדה כדעתי — אוי
לחשדנות זו! — שמישהו זה לא
יימצא הרחק מאחד השרים המשתתפים
כהכרעה זו.
מישהו ירוויח.
מישהו יפסיד.

עם ישראל.

פני זמן, בשנים הראשונות של ה •
1הטלוויזיה הישראלית, בא אלי מומחה
בריטי לתיקשורת. הוא ערך סקר על
בעיות הטלוויזיה הישראלית, במיסגרת
מחקר עולמי על השפעת הטלוויזיה על
החברה.
הוא נתן לי שיעור מעניין על כל
האסונות הטמונים בתיבה הקטנה לגבי
התפתחות האדם, כגון סילוף ערכיו ועיוות
עולמו הנפשי. לבסוף אמרתי לו :״אני
מקנא בך. הלוואי והיו לנו הבעיות האלה.
אבל לנו יש בעיות הרבה יותר פשוטות
ומיידיות. למשל: כיצד למנוע מן
הממשלה להשתמש בטלוויזיה כדי לשטוף
את מוח הציבור ולכפות עליו את תפיסותיה.״
הפרופסור
שלח בי מבט רחמני, כפי
שהיה פיסיקאי גרעיני מביט בכושי שיצא
זה עתה מן הג׳ונגל.

אין מנוס מפני ההתקפה הזאת.
יש אנשים המפתחים נוגדנים מסויימים,
המסוגלים לקום מן הכסא ולרוקן את
המקרר ברגע שמתחיל שידור־הפירסומת.
אך מרבית הצופים נשאריש רתוקים ל כורסה
(או למיטה) ,מוכנים לקלוט את
הכל. תשדירי־השרות יוכיחו.

ככל שהצופה יהיה פרימיטיבי
יותר, כן יהיה חשוף יותר להתקפה

זוהי עובדה סוציולוגית חשובה. בבואנו
לנתח את המסר של המודעה הטל-
וויזיונית, עלינו לראות גם את היעד
של המסר הזה.

היעד העיקרי הוא, בהכרח, ה־שיככה
הנמוכה כיותר של ה,אוכ

בגסות, בגדיהן אינם מתקמטים, לעולם
אינן מתעייפות ומתעצבנות ).היא יוצאת
תמיד ממכונית־הדר, מוצדס או תלם־
רזים, שמחירה שניים־שלושה מיליוני לירות
(לפני עליית המדד) .לעולם אינה
עובדת. נשים כאלה אינן צריכות לעבוד.
כמו הינשופים, אין הן קיימות כלל ב־שעות־היום.
האשה
של קאואצ׳י יוצאת בערב, ב חברת
גבר אלגנטי שנגזר מז׳ורנל. היא
מבלה במועדון־לילה חלומי. הגבר —
ברור שהוא מולטי־מיליונר (בדולרים),
המרוויח את המיליונים שלו מבלי להתעייף
עד הערב — שבוי בקסמי המאדאם
קאראצ׳י. הוא שולף מכיסו טבעת יהלומים
(טיפאני 7קארטייה .)7נשיקה נמסה.

אך עכשיו מאיימת על המדינה
סכנה חמורה לאין שיעור יותר —
הסכנה של הטלוויזיה המיסחרית.

מי שאומר כך, אינו מכין את
ההכדל התהומי כין אמצעי ה•
תיקשורת השונים, מכהינת כוח־המחץ.

הטלוויזיה
היא מכשיר טוטאלי. היא
פונר, אל שני החושים העיקריים —
הראייה והשמיעה — בעת ובעונה אחת.
לא העיתון ולא הרדיו יכולים להגיע להש פעה
טוטאלית כזאת.
צופד־הטלוויזיה אינו דומה למבקר־הקולנוע.
איש הנכנס לאולם החשוך יודע
שהוא מתמסר לעולם של אשליות. איש
המסתכל במירקע בביתו, בטרקלין או ב־חדר־השינה,
חשוף בל-א־הגנה. המכניזם
ההגנתי שלו אינו מופעל.

המודעה הטלוויזיונית מסתערת
על האוכלוסיה הזו, כמו היידקים
על אורגניזם חי.
הצופה יושב בכורסתו הנוחה, בחברת
ידידים, בידו כוס בירה או מיץ, כולו
רגוע. אין הוא מרגיש כלל כי באותו
רגע נזרק עליו פלצור רוחני, הלוכד את
הכרתו ואת תת־הכרתו.

^ •ט לכך השלכה חברתית, שגם בה
טמונה סכנה נוראה.
מי שיראה את הגברת של קאואצ׳י
על המירקע, בצבעים טבעיים (כביכול),
יתמלא תשוקה של אותם חיים נהדרים,
קלים, שופעי־מותרות.
אבל הוא לא יתקרב אל החיים האלה
אף במילימטר אחד.

התוצאות ץ אי־שקט. תיסכול.
מתחים נוכרים. קירוכ ההתפוצצות
ההכרתית. ובעיקר — הגברת
הירידה.

היא סרטן

י י רוחני.
יש אומרים: העיתונות מפרסמת מודעות
מיסחריות. הרדיו מפרסם מודעות
מיסחריות. הקולנוע מביא מודעות מיס-
הריות. פירסום מודעות מיסחריות בטלוויזיה
לא יהיה אלא צעד נוסף באותה
דרו

עוד נותר משהו מן הערכים
שעמדו לנגד עינינו כאשר הקמנו
את המדינה הזאת — הם יטכעו
כמכול נוצץ זה, שיסחוף את פגריהם
אל האפס הסופי.

זוהי אחת האשליות של הפירסום הטלוויזיוני.
הוא יקר לאין־שיעור מכל פיר-
סומת אחרת. אך כמו כל פירסומת, האזרח
משלם עבורה, בתפקידו כצרכן. שום פי־לנטרופ
לא יוציא מכיסו את הון־העתק
הדרוש כדי להביא את העולם הקסום של
קאראצ׳י אל כל בית בישראל. כל מי
שיקנה בקבוקון עבור אשתו או חברתו
— וכי תהיה לו ברירה אחרי השי דור
ן — ישלם גם עבור הנוזל, גם עבור
הבקבוקון, גם עבור העטיפה וגם עבור
החירסומת שהכריחה אותו לקנותו.
יש בארץ פערים מסוגים שונים. יש
פער מסוכן בין עשירים ועניים. יש פער
בין המצוי והצפיות. עם הנהגת הפיר־סומת
הטלוויזיונית, ייווצר פער בלתי־נס־בל
בין המציאות, שבה חי האזרח, ובין
המציאות המדומה, שאותה יראה מדי
יום בטרקלין שלו.

יצאנו מן הג׳ונגל. הטלוויזיה הישראלית
אינה עוד מכשיר עיוור בידי הממ שלה.
היא מסוגלת, לעיתים, להיות אובייקטיבית
— ועל כן יצא עליה הקצף
של השילטון.

לא עוד מילחמה בין גוש־אמונים ושלום־
עכשיו. לא עוד מאבק בין דתיים וחילוניים.
אלא מילחמה בין עולם דימיוני,
שהוא כל־כולו אשליות, ובין כל השאר.

להיפך, כסוף השידור הוא יהיה
עני קצת יותר, שהרי הוא משלם
כעד הפירסומת הזאת.

עכשיו איני מקנא עוד כאותו
מומחה. אני מתחיל להכין את
חרדותיו.

ן -מודעה הטלוויזיונית

דון־לילה למולטי־מיליונרים .״קא־ראצ׳י״.

הצופה
יידע שיש באיזשהו מקום מציאות
שכזאת. אם אינה קיימת בארץ, מש מע
שהיא קיימת בחוץ־לארץ. אולי בגרמניה,
אולי באמריקה. אולי בדרום־אם־
ריקה. אולי בקנדה.

עולם האשליות: יהלומים, מועדוני־לילה, מכוניות־פאר
לוסיה, שהנוגדנים שלה הם ההל־שים
כיותר.

רק הדימיון הפרוע יכול לתאר לעצמו מה
קורה אחר־כך. זה כבר לא יופיע על
המירקע.

^ על המודעה הטלוויזיונית — כמו
יי• בעל המודעה בעיתון, ברדיו ובקלו־נוע
— אינו רוצה אלא למכור את המוצר
שלו. המסר שלו הוא פשוט :״קנה את
קיאראצ׳י, הבושם הנהדר.״
זהו המסר הגלוי. אך יש במודעה מסר
שני, חשוב הרבה יותר, מסוכן הרבה
יותר.

האם זה יכול להיות אחרת ץ
לא, אין זה יכול להיות אחרת.
החוקיות הפנימית של עולפ-הפיד-
סומת ועולם־התיקשורת, המתחב־ריס
כסירטון המיסחרי, מחייכת
זאת.

כרי למכור את ״קאראצ׳י״ שלו,
צריך המפרסם ליצור עולם של
אסוסיאציות, מסכת של אשליות.

על המירקע לא יופיע פירוט כימי
משעמם של מרכיבי הבושם. בצורה של
מישוואה בעלת ספרות ואותיות לאטיניות.
על המירקע תופיע אשה בעלת הופעה
מהממת. יפהפיה זוהרת. כלילודהשלמות,
(נשים כאלה אינן מזיעות, אינן מדברות

לעיניהם של המוני הצופים בדימונה
ובמוסררה, בכפר־מנחם ובכפר־יהושע, ב חיפה
התחתית ובהר־הכרמל, יופיע ערב־ערב
עולם כוזב זה, על ערכיו הכוזבים
ואמות־מידותיו הכוזבות.

רכים היושבים כעת על המיז
וודות הרוחניות, יארזו את מיז•
וודותיהם כפועל, לחפש את העולם
של ״קאראצ׳י״ מעבר לים.
הם לא ימצאו אותו, כמובן, מפני שאינו
קיים אלא בדמיונם של במאי־סירטונים.
אבל כאשר יגלו זאת, יהיה זה מאוחר
מדי. הם כבר יהיו יושבים בטורונטו או
בלוס־אנג׳לם, ילדיהם כבר יהיו לומדים
בבית־הספר המקומי.

סוף־ פסוק.

ך* שלכה אחרת היא, כמובן, כל י
1כלית. אותה ניתן למדוד בפשטות
רבה יותר.

נדמה שלא תיתכן הוכחה חותכת
יותר לצביעות המונומנטלית
של ייגאל הורכיץ, ושל כל אשר
הוא מייצג, מאשר עמדתו בפרשה

הצופה הממוצע יידע: אלה הם
החיים. כאלה הם צריכים להיות.
את זה אתה צריך להשיג. זוהי
פיסגת כל השאיפות והמאוויים.
״מרצדס״ .אשה שהיא כוכת־חלון•
ראווה מהלכת. גכר מז׳ורנל. מוע־

מי לא ראה את ייגאל הגואל על המיר־קע,
כשהוא זועק מול שובתים :״אין
כסף, אין לי !״ מי לא שמע מפיו —
(המשך בעמוד )48

בכל בית
מנצרי

רמרגוס תאציו
ומשמאל) *ש
,831 אין
סור >חל בונאון
החשרומים,
נעירות!זמוזשוה
א 111 אמה -או
חאינבוצ׳ה
והאבטלה
הן האדולות
בעור המערבי

מדוע ה״א 1111111ד ת?
ף* סקירה עד משרדו בכנסת
•הבטיח שר־האוצר שיעשה לנו
מיתון חמור. הוא כבר הבטיח
זאת כמה פעמים בעבר הלא־רחוק,
אך למזלנו, בגלל התנגדות מערכת
המשק, הצליח להגשים זאת רק
במידה מוגבלת.

אכד לא ארם כשר־האוצר
מתייאש. הפעם זה ברצינות.

מדיניות הצימצום והידוק־הח־גורה
שלו רק הצליחה עד כה
להעלות את המדד ב־&׳סז באפריל
וב־0׳ל 9.5במאי. עדיין לא הצליח
לגרום לאבטלה רצינית. המסקנה
מ״כישלון״ זה היא, אליבא דשר-
האוצר, שהצימצומים היו קטנים
מדי, ושלא שיתקו את המשק
במידה מספקת.

ההיגיון הישר היה אומר
שאם צימצום קטן, הגורם
לאבטלה קטנה, מעדה את
המחירים כ*ס/״—10 לחו

אין הייצור יכול להוריד את
המחירים בתנאים אלה. דבר זה
יגביר את האפקט של צעדי מדי-
ניות־המיתון, ועלול לדרדר את
המשק למשבר עמוק.
מה פירוש הסיסמה ״או שהמים־
עלים יעבדו לייצוא או שייסגרו״?
בתי־חולים, בתי-ספר, אוניברסי־טות
אינן יכולות לעבוד לייצוא —
אלא אם כן מייצאים את תלמידיהם.
האם דינם להיסגר? האם
זה יציל את הייצוא?
גם אבטלה של > 8—9 0/מכוח-
העבודה וציוד רב אינם תנאים
להגברת הייצוא בייצור. הארצות
המתועשות מגדילות את הייצוא
שלהן כדי לשלם בעד עליות
מחירי־הנפט תוך כדי הגדלת ה־תל״ג
שלהן, ולא תוך כדי צימצום
התל״ג, ומסיבה זו הן יכולות
להתמיד בגידול הייצוא. גידול
בייצוא המבוסם על הצימצום ב
תעסוקה,
השקעות וייצוא? במיס-
גרת מהלך־המחשבה של האוצר
אין תשובה לשאלה הזאת. לגביו
זהו עניין שבאמונה. הוא מפחד
שחידוש הפיתוח יגביר את האינ פלציה.
האם נובע מזה שנצטרך
לחיות, מעתה ועד עולם, עם אב
טלה
של 10 אנשי־האוצר גם
טוענים שאין לנו האמצעים לחידוש
הפיתוח. האם אין הם מבי נים
שאם לא נחדש את הפיתוח,
לעולם לא יהיו לנו האמצעים?
לשאלות האלה אין תשובה ב סקירה
של שר־האוצר.

אסתראלכ סנ ד ר

אך זה אינו ההגיון של האוצר.
הפעם מבטיחים לנו צעדי מיתון
חמורים. האשראי יצומצם ויתייקר.
ש .4הצהשכר
הריאלי יירד ב־/0
ריכה הפרטית תרד (האומנם?).
הצריכה הציבורית תרד. האבטלה
תתקרב >ר 100 אלף איש ואשה.
( ירויטה של תוכנית זו הוא
< הרם וחורבן כלכלי וחברתי.
£עלים לאומיים גדולים, כגון
רכת החינוך, החקלאות, הברי ז,
האוניברסיטות יתנוונו. מיפים
פרטיים ייסגרו.

הייצור יידהץ כין היריד
ככוח־הקנייה והעלייה
סחיר המימון.

כיל זה כדאי לעשות א:
טלה של /0י< ,8לסגור מי:
עלים ולהרוס ענפי־מש
מפוארים? האם אין המחי
גכוה כמיקצת? האם אנס
האוצר משוכנעים ״שעי:
קה״ זו היא ״כלכלית?־״

תוצר הלאומי, על הצימצום בשוק
המקומי — כפי שמתכננים זאת
אצלנו — ייכשל בהכרח, אפילו
יש לו הצלחות התחלתיות. הייצור,
בסופו של דבר, יתאים את עצמו
ויעבוד למען השוק המקומי היקר
של מוצרי־הפאר שנגדו, ונגד
ריווחי־האינפלציה שמקיימים אותו,
לא יועילו כל צעדי המיתון של
האוצר. גם אין הם מתוכננים
להועיל. התוצר שלגו יימכר שם,
ולא בחו״ל.

מדיניותי-ה ייצוא צריבה
לכוון את התוספת כתוצר
הלאומי להגדלת הייצוא
— ולא להרוס תעשיות מקומיות.
רק כדרר זו תתקיים
ההגדלה בייצוא לאורך זמן.
איך נעבור מצימצום התוצר ל גידול
מחודש ללא אינפלציה, ש יהיה
בו כדי להחזיק לאורך ימים

וכל ההרס המתוכנן הז
— על שום מה: לפי מיסמ
האוצר והסקירה ככנסת -
כדי להוריד 000 מיליון ד
לר מן הגרעון כמאזן־הת*:
לומים: לא פחות ולא י
תר: אין אני מזלזלת כ1>0-
מיליון דולר. אך האם כי;

אס צ־מצום קטן
קרס ואנסוה קטנה
הוי צ׳מצוס נדוד
יניא ואנסוה גדווו

מאת

דש, הדי צימצום גדוד, הגורם
לאבטלה גדולה, יעדה
את המהירים כ־ס0</צ—/0״15
לחודש*.

אפשר גם לנתח מה פירוש
החברתי של תוכנית־הרם ושל או
טלה בגובה כזה עבורנו, אך א
בכך צורך. כל אחד יודע זאן
כל אחד יודע גם שזה יביא
ירידה מוגברת, ומה המשמעות ע
ירידה זו לישראל.

^16 יין י•ן ל 2ו*וי 1111״ ן
ללמוד מן הכישלון הבריטי

^ גכי שיעור האינפלציה <
* מבטיחים דבר. אולי הוא ייר
אולי הוא יעלה. אני מוכנה לה<
מין שבסתר ליבם הם מקווים שהו
יירד. וזאת מתוך אמונה. מתו
אמונה בתיאוריה של מילטון פריז
מן, האומרת, שהדבר היחידי ;
הממשלה צריכה לדאוג לו ה
ויסות כמות הכסף במחזור, כלמ
לצמצם אן תו בזמני אינפלצי
לכל השאר ידאג השוק החופי
(חמשו בעמוד 8

את מועמדותו לתפקיד יושב־הראש הכנסת הבאה.
גם אם יעלה המערך לשילטון, יש לברמן סיכויים
להיבחר מחדש. גורמים במערך הודיעו לו על
תמיכת המיפלגה בו.

אודם ברמן החליט כי כשום מקרה הוא
לא יציג את מועמדותו. כרמן שואף לחזור
לפעילות מיפלגתית ולעסוק כנושאים
מדיניים והכרתיים, התעסקויות שנמנעות
ממנו כתפקיד יושב־הראש.

יתחד ש משובר

תי!ונן! ך

חיק־החוץ
שר־האנרגיה, יצחק מודעי, מתכוון לחדש את דרישתו
לקבלת תיק־החוץ. מודעי הודיע על־כך לראש־הממשלה,
מנחם בגין, באמצעות אנשי לישכתו
של בגין.

מחאה
של סנטורים

שרי הדמוקרטים, אשר להם נודע עד
דרייטתו המחודשת של מודעי, הודיעו לכגין
על התחזקות התנגדותם למינויו של מודעי
לתפקיד, כעיקר כעקכות דרישותיו
האחרונות שד מודעי להחרמת עצרת
האו״ם ולהחרמת מישלחת השוק־האירופי•
המשותף העומדת להגיע לישראל.

עשרה סנטורים אמריקאיים, בראשותו שד
הגרי ג׳קסון, כולם ידידי ישראל, שיגרו
מיכתם מחאה סודי לראש־הממשלה, מנחם
בגין, כעניין חוק־ירושלים והתוכנית
להעברת לישכתו שד בגין לעיר-המיזרחית.
בעקבות פנייה אישית שד בגין אד ג׳קסון,
הסכימו הסנטורים שלא לתת פירסום
למחאתם.

בבין יחפ ש עול״ס

מפ״ם האיגה

ראש הממשלה, מנחם בגין, עומד להציג את סיורו
הקרוב בארצות־הברית כמסע פגישות עם עולים
פוטנציאלים לישראל.
אולטימטום בניגוד לידיעות שהופיעו השבוע בעיתונים,
עמד המשאדמתן כין ארבעה חכדי-כנסת
מהקואליציה לבין מיפדגת־העבודה בפני
חתימה.
יושב־ראש מיפלגת־העבודה, ח״כ שימעון פדס, הבטיח
לח״כ שלמה אליהו מד״ש ויצחק יצחקי, מקום ריאלי
ברשימת המערך לכנסת הבאה, לח״כ אסף יגורי
מהליכוד מישרת שגריר ולח״ב שפיק אסעד פיתרון׳
לקשיים כלכליים שלו, אם אלה יעזרו להפיל
את הממשלה.

כשנודעו פרטי העיסקה לראשי מפ״ם,
הם איימו לפרוש מהמעדן־־ על רקע זה,
ועד פרס היה לסגת, תוך הכחשת
עצם קיום המשא־והמתן.

חלב* יפרסם
כתב הטלוויזיה לענייני השטחים המוחזקים,
רפיק הלכי, סיים כתיכת ספר ״סיפור הגדה
המערבית״ ,אשר יודפס כארבע שפות
ויופץ ככמה ארצות כעולם.
חלבי יסקור בסיפדו, שיהיה בעל גוון אוטוביוגרפי,
את תולדות הסיכסוך הישראלי־ערבי מיום הולדתו
של חלבי, בעיצומה של מילחמת העצמאות, ועד עתה.

ידידיו שד הלכי חוששים שעם פירסום
סיפרו הוא יסולק מעבודתו ברשותי־השידור.

פרס סי ד ר אח קוד?6
ראש־עיריית־ירושדים, טדי קודק, טוען כי
יושב־דאש מיפדגת־העבודה, ח ״כ
שימעון פרס, מנסה לסדר אותו.
לדברי קולק, הבטיח לו פרס להיות שר לענייני
ירושלים בממשלה שיקים פרס אחרי הבחירות.
לאחרונה נודע לקולק שפרס התבטא כאילו הוא לא
הבטיח זאת לקולק וכי אין צורך בחבר ממשלה,
שר לענייני ירושלים.

בעקבות זאת הדליפו מקורבי קולק
לעיתונים את כוונת ראש־העיר לרוץ
ברשימה נפרדת בבחירות בקרובות לכנסת,
רשימה למען ירושלים.

ה מי של חתהמ צרי ת ־ בספק נראה כי המישדחת •טל מיפדגת־השילטון 1 המצרית לא תכוא לארץ.
תחילה היתה המישלחת צריכה לבוא לביקור־תגמול,
אחרי ביקור מישלחת מפ״ם במצריים. לאחר־מכן
החליט הנשיא אל־סאדאת כי המישלחת תהיה
״לכל המיפלגות״ בישראל, כנראה אחרי התערבות
השגרירות הישראלית. עתה, על רקע ההרעה
ביחסי ישראל־מצריים, שוררת בקאהיר ההרגשה כי
המישלחת לא תצא כלל.

גם מישדחת אחרת לא תכוא: המישדחת
שד עיתונאי מצריים לישראל.

ה אגוד ה אי ימח
על בגי!
עד פי הוראת מועצת־גדולי־־התורה, נפגשו
ראשי אגודת־ישראד עם ראש־הממשלה,
מנחם בגין, בביתו, ואיימו לפרוש
מהקואליציה כבר השבוע אם הכנסת
לא תעכיר את חוק האנטומיה והפתלוגיה.
בגין הסביר לראשי האגודה, כי הדבר אינו אפשרי.
אחרי התייעצות עם מועצת־גדולי־התורה הסכימו
ראשי האגודה להסתפק בהחלטת ממשלה בעניין זה
והממשלה אמנם החליטה על קבלת החוק בישיבתה
בתחילת השבוע.

3דנ>ן
ל א היה יו״ר
יושב־ראש הכנסת, יצחק ברמן, החליט שלא להציג

בלישכת ראש הממשלה חוששים שמא
הסיור יהיה כישלון מהבחינה המדינית.
לכן החליט ראש הממשלה להציג את
מטרות המסע כעידוד העלייה.

הסיבה: שום עיתונאי מצרי לא נרשם לסיור,
כנראה ביגלל החלטתה של אגודת־העיתונאים
המצרית להחרים יחסים עם ישראל כל עוד לא הושג
שלום עם הפלסטינים.
בינתיים בא רק עיתונאי מצרי יחיד, עבד־אל־סתאר
אל־טאווילה, עיתונאי שמאלי ותיק התומר במדיניות
אל־סאדאת. הוא עומד לכתוב 20 מאמרים על
רשמיו בישראל, כולל שהייה בקיבוץ גבולות.

היכן נדה
ה 71 פכ״7־ 7
חרושת שמועות ממשיכה להעסיק את המטה־הארצי
של המישטרה בעקבות כישלון הצלתו של הנער
אורון ירדן.

סכיב מחלתו שד המפכ״ל, רב־ניצב הרצל
שפיר, כעת שנעשתה ההחלטה על מיכצע
הכופר, נפוצו סיפורים כאילו שפיר כלל
לא היה חולה, אלא כחופשה פרטית כאחד
מכתי־המלון כארץ.
שמועות אחרות טוענות בעקשנות כאילו

לא דיווח מפקד מחוז תל־אכיב של
המישטרה, ניצב משה טיומקין, למפכ״ל
על החטיפה כ־ 24 השעות הראשונות

של החטיפה.

סמי ר ה? ד ד
3מל*א 0ה כנ ס ת
רק מעטים מחברי־הכנסת שמעו השבוע מטר של
קללות מפי שר־המישפטים, שמואל תמיר, לעבר ח״ כ
המפד״ל, יהודה בן־מאיר, בתוך מליאת הכנם ת ^

אף עיתונאי לא היה כטווה שמיעה. .נמיר
צעק :״שישק לי כתחת״ ובאנגלית :
111):1) : 11^ 1( 115111658״ .

ץ1110 0 ) 1

1115

110116

הדבר קרה כשנדון ״חוק העיתונות״ .הדתיים דרשו
והשיגו את העברת הסמכויות לפי חוק זד, משר־המישפטים
לשר־הפנים. כשקם תמיר לסכם בסוף־

הדיון, התנגד לכך בן־מאיר.

סגן־־ראש-הממשלה, הפרופסור ייגאל ידין,
רץ אד תמיר וביקש ממנו להימנע מלדבר,
כדי לשמור על שלום הקואליציה. על כף
היטיב תמיר בהתפרצותו, ודיבר.
״ויו

בראש הצח״מ
מפכ״ל המישטרה, רנדניצב הרצל שפיר, העמיד
עצמו למעשה בראש צוות החקירות המייוחד (צח״מ)
שהוקם לחקור את פרשת הרצח הכפול, של עמוס
אוריון ועזר כהן.
שפיר דורש לקבל דיווחים יומיומיים על מחלד
החקירה והבהיר לראשי הצח״מ שהוא ״דורש
תוצאות מהירות.״

לדעת שפיר פיענוח מהיר של פרשת הרצח
הכפול יהווה הצלה לדימוי הציבורי של
המישטרה שנפגע אחרי פרשת חטיפת
אורון ירדן.

פ רש ת תוכי ם
״טחון ־׳שדיה׳
אחד מקציני ענף כיטחון־שדה מחזיק כחיל המודיעין, פרן
שלושה תוכים כמישרדו. חיילות התלוננו
על כך שבנוסף לתפקידיהן הצבאיים, הן
חייבות לנקות את כלובי התוכים
ולהאכיל אותם. כמו־כן טוענות החיילות,
שהן חשופות למחלות המועברות עד־־ידי
התוכים. לאלה לדברי החיילות, מתנכל סרן׳
מהן שמסרבות לטפל בתוכים הפרטיים שלו.
בעקבות תלונות קיבל הסרן פקודה לסלק את התוכים,
אך סירב לעשות כן. הפרשה הגיעה למפקד חיל־המודיעין
שיצטרך לפסוק בפרשת התוכים.

תו ק ם חוות
אליג טורים
בחמת־גדר עומדים להקים חוות אדיגטורים.
נציג שד קיבוצי הסביבה סייר בארצות
הברית, ביקר בחוות כאלה שם ורכש
למעלה מ־0צ אליגטורים העומדים להגיע
לישראל בחודש הבא. האליגטורים יהוו
מוקד משיכה לתיירים.
בחמת־גדר כבר מגדלים עתה סרטני-מאכל לייצוא.

התנועה ה ינלו?1־ 0ס
ה11־ הסה
בעיקבות שאלות־ שהציג כתב הסולם הזה לחיים סמט,
יועץ שר־המישפטים שמואל תמיר, בעניין זהותו
של מפיק חוברת־הפירסומת־האישית לתמיר
(ראה במדינה) ,נערכו בתחילת השבוע תיקונים
בחוברת.

לפתע הופיע הדפס על שער החוברת,
בו ציין שהחוברת יצאה־לאור על־ידי
התנועה הדמוקרטית.

במדינה
העם
ש ^ ה ומת
כמו במישחררהמזכים
הקרוי ע 7שמו,
מאפשר מותו ש 7השאה
את התחלת המישחק מחדש
מעטים הזילו דימעה, כאשר נפטר
השבוע מוחמר ריד׳ה פהלווי,
השאהין־שאה (מלך המלכים) ה מודח
של איראן.
בין הדודנים המגואלים־בדם של
המאה ה־ 20 לא היה השאה הדמות
הנתעבת ביותר. הוא לא הגיע ב־זוועותיו
לממדים של אדולף היטלר
או יוסף ויסארינוביץ, דז׳וגאשווי-
לי־סטאלין. הוא לא השתווה באכ זריותו
לאידי אמין ולקיסר בוקאסה
ה־ .1בהפעלה שיטתית של עינויים
לא עלה על מישטרים רבים בדרום-
אמריקה, הפעילים גם בשעה זו.
אולם כרודן מן השורה, רשם
בדברי ימי עמו דף עגום. הצעיר
שהגיע לשילטון כאשר בעלות־הברית
פלשו לארצו במילחמת־העולם
השנייה והדיח את אביו,
היה בעל כוונות טובות. דרכו הו כיחה
שוב את נכונות הכלל כי
״השילטון ׳משחית, והשילטון ה מוחלט
משחית באופן מוחלט.״
אחרי שגורש מארצו על־ידי התקוממות
לאומית מוצדקת, הראשונה
במהפכות המוסלמיות אחרי מיל־חמת־העולם
השניה, הוחזר לכיסאו
— כס־הטוום — על־ידי התערבות
ישירה של סוכנות־הביון של אר־צות־הברית.
מאז
החמיר שילטונו משנה ל״
לפי פירסומים זרים הקים בעזרת
ארצות־הברית וישראל מישטרה
חשאית ששמה יצא לדראון ושהפכה
שם־דבר בעולם כולו — סאוואק.
העינויים והרציחות מטעם השילטון
הפכו שיגרה. אחותדהתאומה הפכה
סמל השחיתות, כשעומדת בראש
מערכת ההברחות של הסמים המסו כנים.
מישפחה־השאה הבריחה
מיליארדים מרכוש המדינה לחו״ל.
בחסותה אכלה השחיתות כל חלקה
טובה, בעוד שהמוני העם האיראני
הוסיפו לסבול מעוני ממאיר בלב
העושר שהביא הנפט למדינה.
נכיא מהפכת הנפט. יתכן כי
השפעתו הגדולה ביותר של השאה
על תולדות המאה ה־ 20 היתד, בשני
כיוונים, אחד רצוני ואחד בלתי-
רצוני לגמרי.
השאה היה נביא אחת המהפכות
הגדולות ביותר של המאה — מה פכת
הנפט. היא התחוללה בסוף
, 1973 בעיקבות מילחמת יום־הכי־פורים,
שסיפקה למדינוודהנפט ה
ערביות
את האמתלה להעלות ב אופן
דראסטי את מחיר הדלק ה שחור.

המטיף הגדול לצעד זה היה
השאה, שלא היה ערבי, ושהיה
דווקא ידיד־ישראל. במשך שנים
ניהל תעמולה נמרצת נגד הביזבוז
המשווע של הנוזל היקר, שאין לו
תחליף. הוא הסביר כי מוכרחים
לחסוך בבנזין, שיש להפסיק ב הנעת
מכוניות בדלק זה שאינו
מתרבה, שיש להשתמש בנפט רק
לצרכים חשובים, כמו התעשייה
הפטרו־כימית.
מבחינה זו עזר השאה לגרום
לאחת התהפוכות הגדולות של ה היסטוריה
— העברת העושר ה עולמי
מארצות־ד,תעשיה המערביות
לארצות־הנפט.
הר־הגעש הסמוי. התוצאה
החשובה השניה של שילטון־השאה
באה בעל־כורחו.
מתחת לפני הקרקע של שילטונו
השנוא והאכזרי נוצר הר־הגעש
של המהפכה האיסלאמית — גם
היא אחת המהפכות הגדולות של
המאה.
העובדה כי יורשו של השאה
האיית־אללד, רוח־אללד, חומייני,
עולה עליו באכזריותו, וכי ה טרור
של הקנאות הדתית החשוכה
בא במקום הטרור הקיסרי, אינה
מצדיקה את השאה בדיעבד. לד,יפך
— יתכן כי האנושות לא היתד,
שומעת לעולם את שמו של חו״
מייני, לולא הכשירו האכזריות וה שחיתות
של השאה את הקרקע
לעלייתו.
המפסיד: ישראל. כאשר
מת השבוע, חשו רבים כי הסתלק
מיטרד.
מישחק־ד,מלכים הקרוי ״שאה־מת״
(ומכאן השיבוש ״שחמט״)
מסתיים עם מותו של השאה. הכלים
חוזרים למקומות־המוצא, ומישחק
חדש מתחיל.
יתכן כי מותו של השאה ריד׳ה
פד,לווי יגרום לתוצאה דומה. הוא
מסלק את האמתלה להחזקת בני״
הערובה האמריקאיים. אם ישוח ררו,
יוכלו היחסים הבינלאומיים
להתאזן מחדש. איראן של חומייני
תוכל להסתדר עם ארצות־הברית,
מול פני העוצמה הסובייטית המאיימת
על שתיהן.
כאשר יקרה הדבר, יישאר רק
מפסיד אחד: ישראל. בהעניקה
תמיכה בלתי־מסוייגת למישטר ה שאה,
על כל גילוייו השליליים וה אכזריים,
תמורת זרם סדיר של
נפט, שללה ממשלת ישראל מעצמה
כל אפשרות להשיג התפייסות עם
יורשיו — גם לולא היו אלה קנאים
דתיים קיצוניים.

השאה (עם כנו ריד׳ה ואשתו פארה)
השילטון משחית — והשילטון המוחלט משחית באופן מוחלט

עיתונות
מו תר 1א ס 1ר
השר בורג הטיל וטו
על ההומוסקסואלים אך
הסכים למישכב בהמה
וזבעידת אשה
שלא בירד הטבע
כותרת השבוע בעיתונות העב רית
היא ללא ספק של דליה
שחורי, כתבת היומון על־המישנזר
עבור ידיעה פרי־עטה שהופיעה בעמוד
הראשון של העתון ביום ה שני
השבוע.

מדיניות
די בו ק מו ל ד בו ק
דיבוק אחד גנגס
לממשלת ישראל,
דיבוק שני נכנס
לממשלות הערביות ולאש״ף
״ממשלת ישראל מתנהגת כאילו

הצעת ״פשרה״ של בורג:

יימשך האיסור על משכב זכר
אולם תותר בעילת אשד.
״שלא כדרך הטבע״
מאת דליה שחורי, הכתבת המדינית של ״על המשמר״
על־פי הצעת שר המפד״ל, הד״ר יוסף בורג, יימשך האיסור על משכב זכר
גם כחוק העונשין המתוקן, שאושר אתמול על־־ידי הממשלה. עם זאת לא הטיל
ד״ר בורג ווטו על מהיקת איסור משכב בהמה וכעילת אשה שלא כדרך הטבע —
״הפשרה״ של שר־דזפנים
״על החישמר״ 28.7.80
העולם הזה 2239

היתר, סוכנת-של מדינות־ערב. ה ממשלות
הערביות מתנהגות כאילו
היו סוכנות של ישראל.״ כך, ספק
ברצינות, ספק בבדיחות־הדעת,
סיכם את המצב אחד הדיפלומטים
הזרים, שהשתתף השבוע בקבלת-
הפנים של השגריר המצרי במלון
הילטון בתל־אביב.
היה זה סיכום מדוייק למדי.
ילד מופרע ו,בזדן פ. שני כי נוסים
גדולים נערכו ברחבי העולם,
שני כינוסים אשר מיקדו אליהם
את תשומת־לב אמצעי התיקשורת
ואת התעניינות העולם, וישראל
עמדה במרכז שניהם.
בניו־יורק התכנסה עצרת־האו״ס
כדי לגבש את הקונסנזוס העולמי
נגד מדיניותה של ממשלת-ישראל.
בקופנהאגן נערכה מעין הצגה
נשית מקבילה, במיסגרת הכינוס
למען עשור־האשה מטעם האו״ם.
כינוס שבו לקחו חלק נשים רבות,
אשר ייצגו את מדינותיהן.
שני הכינוסים לא יכלו להפעיל
סנקציות ממשיות נגד ישראל, אך
שניהם היו חשובים ביגלל הש פעתם
הרבה על דעת־הקהל ה עולמית,
שתכתיב מחר את מהלכי
הממשלות.
והנח, כאילו נכנס בה דיבוק, פעלה
ממשלת ישראל באופן קדחתני
כדי להקים בגדה את העולם כולו.
כמו ילד מופרע ונזוף, החלה
מתנהגת בצורה שהצדיקה את הנזיפה
שיבעתיים.

הישראלית שהצעת־החוק היא אסון
מדיני.
באותה שעה העניק שרות בתי־הסוהר
טיפול אכזרי לאסירים ה פוליטיים
הערביים, ששבתו רעב.
שניים מאסירי כלא־נפחא נפחו
את נישמתם כתוצאה מהזנה בכוח
(ראה כתבה) — דבר שסיפק כוח־דחף
ריגשי יעיל ביותר למסע
העולמי לגינוי ישראל ולבידודה
מהעולם.
כאילו לא די בכך, באה ההח לטה
המוזרה* להעביר את מיש-
רד ראש־הממשלה ממערב־ירושלים
למיזרח העיר — מעשה פארא-
דוכסלי שהוכיח את ר,היפו מכפי
שביקש להוכיח. אילו האמינה ה ממשלה
באמת כי העיר היא מאו חדת
לצמיתות תחת ריבונות יש ראל׳
לא היתד, בל משמעות ב-
הפגנת־סרק זו. הפגנה אשר עלולה
להחמיר את המתח בעיר.
אימות מול אימות. בעזרת
מעשים אוויליים אלה של ממשלת
בגין והאופוזיציה שלה, יכלו ה ערבים
להשיג בקלות קונסנזוס
עולמי, שהיה מהווה צעד נוסף
לבידוד המוחלט של ישראל ב עולם.
פארוק קדומי, שר־החוץ של
אש״ף, יכול היה לנחול ניצחון
גדול.
אך הערבים נהגו, כפי שנהגו
פעמים רבות ביבר, על פי הכלל
״תפסת מרובה — לא תפסת״ .הם
לא הסתפקו בניצחון הגדול שהיה
בהישג־ידם. הם רצו יותר, וכך
נשמט ההישג מידיהם.

חוק יסוד: ירושלים, הצעה
פרובוקטיבית שהומצאה על-ידי
הקונסנזוס העולמי מסכים עתה
האופוזיציה הימנית־קיצונית כדי
כי ישראל צריכה להיסוג מכל
להביך את ממשלת־בגין, הפך השטחים שכבשה במילחמת ששת־לקום
לצידה
דיגלם המשותף של הליכוד וה הימים, ושצריכה
מערך גם יחד. גאולה כהן הופיעה
מדינה פלסטינית, תוך משא-ומתן
על במת־הכנסת כדוברת הרוב
עם אש״ף כנציג החוקי הבילעדי
המכריע של הכנסת. בהצבעה ה של העם הפלסטיני. לא היה קושי
זו בהחלטהבינלאוראשונה
לא זד, בילבד שהחוקבגיבוש הכרה
התקבל, אלא שהדבר נעשה ברוב
מית מוחצת, תוך בידוד טוטאלי
עצום, כשרק 12ח״כים * מרהיבים של ממשלת-ישראל.
עוז להצביע נגדו. אפילו נציג יש ראל
באו״ם, יהודה בלום, איש הימין
(המשך בעמוד )36
הקיצוני, רמז השבוע בטלוויזיה
* של״י, חלק ממפ״ם, חלק מ־ש״י,
יוסי שריד ורק״ח.

* שעליה דיווח העולם הזד,
לראשונה בשבוע שעבר במדור
תשקיף.

315

להאבידווד נ !!!
ף*האטמה מוהנדס גאנדי,

אייכי נתן
בלי בעיות

— והמנהיג ההודי, נהג להפגין
את מורת־רוחו מהשילטון הבריטי
בארצו על־ידי שביתות־רעב ארו כות.
הוא היה ידוע בסגפנותו,
ובמשך חודשים ארוכים הסתפק
בשתיית חלב־עיזים, ללא כל תוספת.
האנגלים פינו לבסוף את
הודו.
המנהיג הרביזיוניסטי זאב וולפ־גאנג
פון־וייזל, מי שהיה תותחן
בצבא הקיסר פרנץ יוזף במיל-
חמת־העולם הראשונה, ואחר כך
עזר להקים את חיל־התותחנים
בצה״ל, נקט גם הוא בשביתת-
הרעב.
כאשר הוכנס, יחד עם מנהיגים
אחרים ולוחמי-מחתרות על־ידי ה בריטים
בתקופת המנדאט לבית־המעצר
בלטרון, החליט לשבות
שביתת־רעב• הוא פתח בצום ממושך.
הבריטים נכנעו ושיחררוהו
מבית־המעצר אחרי כשלושה שבו עות
של צום. אך הקצין הוותיק
לא הפסיק את שביתת־הרעב שלו,
הוא המשיך בה עוד שבוע נוסף
לאות הזדהות עם חבריו העצורים,
והגיע ל* 28 ימי־צום. על נסיונו
זה כתב ספר מרתק בשם 28 ימי
מעצר וצום.
בשנת 1954
כאשר גויים
צעיר בלונדי בשם אמנון זיכרוני
לצה״ל, קרא בעניין רב את ספרו
של פון־וייזל. זיכרוני היה אז
פאציפיסט, והתנגד לשרות בצבא
מסיבות מצפוניות. צה״ל לא הס כים
לשחררו, והוא נעצר והוכנס
לבית־סוהר צבאי. אז נקט זיכרוני
בשיטות פון־וייזל. הוא הכריז על
שביתת־רעב עד שישוחרר.
שילטונות הכלא איימו עליו כי

צה? האם היתה ההזנה הכפוייה
חוקית? האם נעשתה בצורה מת אימה
ובלתי־מרושלת ן אלה הן
שלוש השאלות העיקריות, הנובעות
ממותם של השניים.
לשילטונות בתי־הסוהר יש חובה
חוקית לשמור על חייהם של אסירים
הנתונים לחסותם. כדי למלא
חובה זו בתוכן, נותן החוק ל־שילטונות
סמכות לכפות טיפול
רפואי על אסירים, אפילו בכוח
ונגד רצונם. אולם סמכות זו נתונה
לשילטונות רק כאשר הטיפול ה רפואי
הוא חיוני לחייו או ל בריאותו
של האסיר.

האסיר סירב
ושוחרר
י פני שנה הועמד שירות בתי ׳
הסוהר לפגי שאלה מסובבת
כזו. אסיר בשם יעקב כהן, שהיה
שפוט למאסר של 18 שנים בגלל
עבירות חמורות של שוד וניסיון
לרצח שוטרים, נפל בחצר בית-
הסוהר והתעלף. בדיקה רפואית
הוכיחה כי האיש סובל מאי־ספיקת
כליות מוחלטת, וכי עליו לקבל
טיפול של דיאליזה. טיפול כזה
מצריך התחברות למכונה מיוחדת
במשך שש שעות בכל פעם, שלוש
פעמים בשבוע.
בתחילה היה האסיר מובל ב מכונית
מישטרתית שמורה היטב
לבית־החולים אסף הרופא, ושם
היה מקבל את הטיפול שנזקק לו.
אולם הנטל על השילטונות היה
גדול מבחינה כלכלית וגם מבחינת
כוח-אדם, ולכן הוחלט, לבסוף,

מבחינה חוקית, אם לא נשקפה
סכנה לחייהם או לבריאותם, לא
היתה כלל סמכות להשתמש בדרך
זו. ואם הנזק הצפוי להם היה
עלול להיגרם מהתייבשות הגוף
מחוסר נוזלים, מדוע נבחרה ה זונדה,
לשם החדרת המזון לגופם?
קיימות שתי שיטות לספק לגוף
האדם מזון ונוזלים. האינפוזיה,
שבה מכניסים לגוף החולה נוזלים
המכילים בדרך־כלל מים מזוקקים,
מלה ולפעמים סוכר. כך יכול
האדם להחזיק מעמד זמן ארוך.
אמנם, כאשר מתנגד מקבל־האינ־פתיה
לטיפול, הוא יכול בקלות
להזיז את ידו ולהוציא מתוכה את
המזרק והצינורית המחוברת לו.
אולם בתי־החולים בעולם כבר למדו
מזמן להתגבר על כך על־ידי קשי רת
ידיו של החולה. אין זו שיטה
אידיאלית, אך היא מסוכנת פחות
מהאחרות. היא מספקת לחולה את
החומרים החיוניים לו, ואינה מכ איבה.
הזונדה המסוכנת

שיטה השנייה, המיועדת
י • להאכלה במזון מרוכז, שיטת
הזונדה. בדרך זו מהדירים מזון
מרוכז בעזרת צינור ארוך, ישירות
לקיבה. הזונדה מוכנסת דרך הפה
או דרך האף, ונהוגה במיקרים
של מחלות־מעיים או ניתוחי־חיבה.
בשיטה זו מחדירים לקיבתו של
החולה מזון מרוכז, בדרך־כלל
חלב, ביצים ונוזלים. אולם גם
במיקרים שהחולה אינו מתנגד
לזונדה, קשה להחדירה דרך הפה.

שני אסירים ! הוגועל ־ ידיהאכלתם
בכוח -ה א [1זוהי 1שיטהחוקיו?1
האם נ ועד וז להצילח ״ ם ־ 111להענ יש?
יאכילוהו בכוח, אולם הם לא
מימשו את איומם. זיכרוני זוכר
כי אסיר ערבי, שנקט בשיטה זו
בבית־סוהר אחר בארץ, הואכל
זמן קצר לפני־כן בכוח, ומת כ תוצאה
מהאכלה זו. בגלל סיבה זו
או מסיבות אחרות שוחרר זיכרוני
מבית־הסוהר אחרי 24 ימי שביתת־רעב,
בלי שניסו להאכילו בכוח.
למרות הצום הממושך, ולמרות
הפסד של 20 קילוגרמים ממיש-
קלו, היה זיכרוני בריא עם תום
הצום.
מאז שינה זיכרוני את דיעותיו.
וכיום הוא קצין בצה״ל — אולי
בגלל תבונתם של שילטונות צה״ל,
שנתנו לצעיר להשלים את שביתת
הרעב שלו ולהישאר בחיים.
רק לפני חודשים אחדים הודיע
אייבי נתן לאומה כי הוא יצום
למען השלום. ואכן, דמותו המר שימה
בבגדים שחורים הלכה ו הצטמקה,
אך הוא עדיין חי וקיים.

מאסר,
לא מוות
*י כץ 47 אסירים ביטחוניים
— ו שפתחו בשביתת־רעב בכלא
נפחא, נפחו את נישמתם שניים,
אחרי שרופאים התערבו והכריחו
אותם לאכול בכוח.
אין זה משנה ־מה היו מניעיהם
של האסירים לשביתה, ואין זה
רלבנטי גם כי ידיהם מגואלות
בדם, כפי שאמר שר־הפנים. ה שניים
נידונו לעונש״מאסר במדי-
נת־ישראל, ולא לעונש־מוות.
האם היתד. האכלתם בכוח נחו־

לקנות מכונת־דיאליזה מיוחדת ל־בית־הסוהר.
בכסף
רב נקנתה מכונה משוכ ללת.
היא הוצבה בחדר מיוחד
בבית־החולים של בית־הכלא רמלה,
וצוות מיוחד הוכשר להפעילה.
האסיר הובא למכונה החדשה ו הוסבר
לו כי הטיפולים בעתיד
יינתנו לו בבית־הכלא.
פעם אחת הסכים החולה לקבל
טיפול בכלא — אבל אחר־כך סירב
באופן מוחלט לכל טיפול נוסף.
״מוטב לי למות מאשר לקבל את
הטיפול בכלא,״ אמר כהן. שיל-
טונות־הכלא ידעו כי האיש אינו
מאיים בעלמא, ושללא טיהור דמו
בעזרת המכונה יהיו ימיו ספורים.
לסי החוק יכלו שילטונות ביתי
הסוהר להכריח את כהן, ולכפות
עליו טיפול במכונה שלהם. אולם
הם חששו להפעיל סמכות זו.
הפיתרון נמצא לבסוף במוסד
החנינה. כהן שוחרר מבית־הכלא
מסיבות רפואיות, ונשלח לביתו.
שם הפכה בעיית הדיאליזה שלו
לבעיה פרטית.
מדוע דווקא לגבי האסירים ה ביטחוניים
החליטו השילטונות ל מצות
את הדין?
רופאים מעידים כי אדם בריא
המקבל נוזלים במידה מספקת,
יכול להתקיים זמן רב ללא פגיעה
בבריאותו, וודאי בלי סכנה לחייו.
על רקע מידע זה נשאלת ביתר
שאת השאלה: האם היתה האכלתם
הכפוייה של האסירים הבטחוניים
הכרחית — או שהיתר״ למעשה,
עונש ונסיון לשבור שביתה פולי טית.

הצינורית
גורמת הרגשת בחילה
חזקה, ורוב החולים נתקפים בהק-
אות. הצינורית מכאיבה בדרכה
לקיבה, ועלולה להקדים קנה ל וושט.
בבתי־חולים
שבהם משתמ שים
בזונדה כבטיפול. יומיומי
מונעים תאונות על־ידי נקיטת
אמצעי־זהירות מירביים. אין נותנים
לתלמידות לעשות את הטיפול.
מוודאים בכל רגע כי המזון זורם
אמנם לקיבה, בעזרת בדיקות שונות.
ומונעים בעד החולה מלבלוע
את קיאו. שכן הסכנה העיקרית
בזונדה היא בכך שהחולה יבלע
את קיאו או רוקו ויזהם את ריאו תיו.
דלקת־ריאות זיהומית היא
סיבוך נפוץ ואפשרי מהאכלה ב זונדה.

חולה, שהואכל בזונדה, מת חיל
להשתעל שיעול יבש, חומו
עולה או הדופק שלו מהיר ב מיוחד,
נוהגים לצלם מיד את
ריאותיו, ולתת טיפול נגד דלקת־ריאות.
ועדת־החקירה,
שהוקמה לבדיקת
מותם של שני האסירים, והשופט
החוקר העומד לברר את סיבת
מותם, יצטרכו לקבוע אם היה
הטיפול הכפוי נחוץ. אם הדרך
שנבחרה להאכלה היתה הדרך
המתאימה לאסירים אלה, ואם ננ קטו
כל הצעדים הרפואיים הדרו־שיש
כדי למנוע סיבוכים. כמו
דלקת-ריאות.
אם אמנם חששו ממותם של
האסירים הללו מרעב — היו צרי כים
להיזהר מהאכלתם עד מוות.

במדינה י
(המשך מעמוד )35
אולם אותו קונסנזוס עולמי דוגל
גם בהמשך קיומה של ישראל
ובשלום בינה ובין המדינה הפלסטינית.
ואילו הממשלות הערביות,
בסיחרור של הרגשת־כוח, ניסי
להתעלם מקונסנזוס זה. לא מפני
שהתנגדו לכך, אלא מפני שניסו,
כמו ממשלת בגין, לפייס את ה קנאים
הקיצוניים.
הצעת־ההחלטה שהוגשה על־ידי
הערבים, באמצעות ״העולם ה שלישי״
,התעלמה מישראל. היא
לא תבעה את חיסול ישראל, אך
היא השמיטה כל איזכור לישראל
ולהחלטת מועצת־הביטחון ,242
המבטיחה את זכות כל המדינות
במרחב לעצמאות, לריבונות ול שלמות
טריטוריאלית בגבולות בטו חים
ומוכרים.
מנוסח ההחלטה ברור כי הכוונה
היא לנסיגה מן השטחים שנכבשו
ב־ .1967 אך מכיוון שהוטל על
האו״ם להשיג נסיגה זו באמצעות
מנגנון מייוחד, עד נובמבר .1980
ברור כי אין הכוונה לנסיגה ב־מיסגרת
הסכם־שלום בין ישראל
והפלסטינים.
הצדה מאירופה. לכו לא היו
מדינות־אירופה מוכנות. נציגם,
שר־החוץ של לוכסמבורג, גאסטון
תורן, הודיע שלא יתמכו בהחלטה.
ובהעדר הסכמה אירופית נשאר
הרוב באו״ם כפי שהיה קודם לכן.
ההצגה הגדולה לא השיגה שינוי
ממשי.
אך היה בה אות־אזהרה: שלו שת
ה״לאווים״ של מנחם בגין,
שימעון פרם ויצחק רבץ (לא
נסיגה לגבולות , 1967 לא מדינה
פלסטינית, לא משא־ומתן עם
אש״ף) יוצרים מצב שבו מתקבלת
גישה שלילית הפוכה: מדינה
פלסטינית בלי שלום עם ישראל
ובלי הכרה בה.
השבוע הצילו האירופים את
ישראל מבידוד גמור. אך אין
ערובה לכך שהם ימשיכו לנקוט
עמדה זו לאורך-ימים, מול פני
הסרבנות הישראלית. ואין כל
ערובה לכך שארצות-הברית תת מיד
אף היא בעמדתה, אחרי ה בחירות.
מול
פני הסיכוי המוחשי שייבחר
כנשיא הבא, שינה רונלד רגן את
עמדתו הפרו־ישראלית המוחלטת
ואימץ לעצמו את עמדת ג׳ימי
קארטר. קארטר, שבחירתו מחדש
מוטלת בספק הולך וגובר, נוקט
עתה עמדה פייסנית, אך אם ייבחר
מחדש, ינקוט בלי ספק עמדה
נוקשה הרבה יותר.
מול פני התפתחות ודאית זו
עומדים גם הליכוד וגם המערך
בידיים ריקות.

יחסים מרחביים
המיזסדוח ר.ראע1ון
הפירו־ת הייטראדייס הגיעי
שדף־סוף דאלטפגדריה —
וגרמו דשערוריה
היום הגדול הגיע. אונית צים
הגיעה לנמל אלכסנדריה, לפרוק
את המיטען הגדול הראשון של פי מת
מישראל, בשתי מכולות.
האוניה איחרה, וגרמה לשיבוש
בנמל. אבל הדבר לא עורר מורת־רוח
מיותרת. הסוחרי המצרי, ש נקט
יוזמה זו, צהל. אחרי קליטת
מיטען־מיבחן זה, כך הודיע, יוכל
להזמין אלפי טונות .״אקנה את כל
יבול הבננות של ישראל!״ הכריז.
אולם כאשר נפתחו המכולות,
נפלו פניו. הוא הזמין את הפירות
לפי הדוגמות שהוצגו לפניו —
פימת גדולים, מרהיבי-עין, טריים
ועסיסיים. ואילו המכולות הכילו
פירות קטנים ועלובים. רבים מהם
היו מעובים ורקובים, מכיוון ש חברת
אגרסקו השתמשה לאריזתם
בקרטונים בעלי איכות נמוכה.
הסוחר המצרי ויתר על הזמנו תיו
הנוספות.

אילנה אלון י

העולם הזה 2239

בחודות
אונודוד
ף* שוטרים, שהוזעקו על־ידי בדואי
י • צעיר ביום השישי האחרון, לחולות
אשדוד, לא יכלו להסתיר את הזדעזעו תם.
אחד ׳מהם הקיא.
הם ניצבו מול שתי גופות, שסועות ו־מושחתות,
גושי־בשר שעפר דבוק אלי הם.
בחקירה
הראשונה הועלתה הסברה ש אחת
הגופות היא של עמוס אוריון. ה־

מיסמכים שנמצאו ליד הגופות היו של
אוריון. לגבי הגופה השניה היה רק רמז.
על כף־היד שלה היה צמיד־זהב, שעליו
היו חקוקות האותיות .11.0.
השוטרים לא הצליחו בשלב זה לדלות
פרטים נוספים. הגופות היו מנוקבות כ כברה,
בניקבי כדורים. במקום בו לא
קדחו הקליעים חורים, היו סימנים בול טים
של דקירות־סכין. אברים היו מוג־

עמום אוריון נשבע ד גל ות רוצחים
שבי ג לד ם בילה 10 שנים בכלא. עזו
כהן זוכו 1מו צחא חו ונשבע לעזור
לחברו וגו ט ת שניהם וותגלו בחולות
חים ליד הגופות, וברור היה שהרוצחים
התעללו בהן.
החקירה הראשונה קבעה, שהרצח ה כפול
לא היה למטרות שוד. ליד אחת
הגופות נמצא ארנק, ובו אלפי לירות.
בתוך כיס הבגד של הגופה השניה נמצ או
יותר מ־ 500 דולר, צמיד זהב ושעון*
יד יקר. דבר לא נלקח.
בחקירה מאומצת, שנמשכה יומיים,
נקבע בוודאות שהגופה הראשונה היא

אכן של עמום אוריון. הפתעה גדולה יו תר
היתר. לגבי הגופה השניה. החקירה
והבדיקה הפאתולוגית קבעו ללא צל של
ספק שהיא של עזר כהן.
גילויין של שתי הגופות העמיד את
המישטרד. לפני חקירה, שעתידה להיות
אחת המסובכות ביותר בתולדותיה. עמוס
אוריון הוא הצעיר ששוחרר לפני ארבעה
חודשים מהכלא, אחרי שבילה שם עשר
שנים בעיקבות הרשעתו ברצח דב ליבנה,

הכלא. הוא נפצע, אך הצליח להינצל.
אחרי מישפט ארוך ומייגע זוכה עזר כהן
מאשמת הרצח. התביעה לא הצליחה להוכיח
את אשמתו.
עמוס ועזר התיידדו בכלא. חבריהם למעצר
כינו אותם ״שני העיינים.״ עמוס
הצליח לשכנע את עזר בחפותו, ועזר
נשבע לעזור לעמוס לגלות את הרוצחים
האמיתיים של דב ליבנה, ולפרוע מהם
,את חובו.
לעולם התחתון ולמישטרה ברור ש עמוס
ועזר הצליחו לעלות על עיקבותי־הם
של רוצחי דב ליבנה, ואולי גם על
עיקבותיהם של רוצחי דודו ענתבי. לאיש
אין ספק בכך שרק זו יכולה היתר, להיות
הסיבה לרצח הכפול בחולות אשדוד, ש הכל
משוכנעים שיביא ל״מילחמה עול מית״
בין כנופיות הפשע בארץ.
כדי לפתור את הרצח של השבוע ש עבר
יהיה על הצוות המייוחד, שהקים
כפכ״ל המישטרה, לפתור ארבעה מיקרי־רצח:
של ׳ עמוס אוריון ועזר כהן, וגם
של דב ליבנה ודודו ענתבי. הוא זקוק
להרבה מאוד מזל כדי לחשוף את רוצחי הם
של הארבעה.
שתי הפרשות, זו של עמוס אוריון וזו
של דודו אנטבי הן מהפרשות המוזרות
ביותר בעולם הפשע הצעיר של ישראל.
סיפור מאסרו של עמוס אוריון לקוח כאילו
מספר פשע דמיוני.

חנינ ה
ר ק לזא שמיס

עמוס אוריון עם המיסמר והחבלה שולה פרח
(המשך מעמוד )37
קצין־המיבצעים של חברת הובלת־הכסף
ברינקס. קיבל חנינה, ונשבע עם צאתו
מהכלא לגלות את הרוצחים האמיתיים
של ליבנה.
עזר כהן היה דמות מפורסמת עוד יו

הוא היה מלווייתני־הפשע בארץ, והמלך
המוכתר של העולם־התחתון ה ירושלמי.
עזר כהן הואשם ברצח דודו
ענתבי, מנהיגה של כנופיית־פושעים ירי בה
בבירה. במהלך ישיבתו במעצר ניסו
ידידיו של ענתבי לרצוח את עזר בתוך

״ 15/111 *1/11| 1ו 1 11־[ 1־ 1״ המיסמך שהיווה תפנית בחייו של עמוס אוריון.
״ • 111111 11# #111י • אחת העובדות החדשות ששיכנעה את מי שהיה
אז היועץ־המישפטי־לממשלה, אהרון ברק, להורות ולחקור מחדש בפרשת רצח ברינקס ואת
השופט העליון חייס כהן להמליץ על חנינה לעמוס אוריון, היו יומני חברת ברינקס.

1וו

ך חודש או ק טו כר ,1971 במרתף ה ״
חשוך למחצה של מיגדל שלום, רץ
בחור גבה-קובה, בידו אקדח שלוף. צבי
דורון, איש־תחזוקה של הבניין, הבחין בו
,כאשר היה שתי מדרגות לפניו, ושאל
אותו :״לאן אתה רץ ז״ אך הצעיר לא
ענה אלא המשיך במרוצתו, ונעלם אחרי
העיקול במדרגות.
מבוהל צילצל דורון לקצין־הביטחון של
ם יגדל שלום, ומסר לו כי שיכור מזויין
נראה במדרגות של מרתף א׳ .הידיעה
נרשמה ביומן בשעה 18.30 בדיוק, ומבואות
הבניין נחסמו.
עשר דקות מאוחר יותר, בשעה ,18.40
נתקבלה קריאה מבוהלת במוקד המישטרה,
וקול חלוש אמר :״שוב פעם, זה ברינקס,
שודדים אותי בכל־בו שלום.״ הקול נחלש
עד שנעלם והשוטר שמע את טריקת
השפופרת.
גיידת הגיעה למקום שלוש דקות אחרי
שהתקבלה הקריאה במוקד. השוטרים נעזרו
באנשי ברינקס כדי למצוא בסבך המרתפים
את המיתקן של החברה. שם, מחוץ לדלת
הכניסה למיתקן, שכב מתבוסס בדמו דב
לבנה, המיבצען של חברת ברינקס. הוא
נורה באקדח בראשו, מטווח קצר ביותר,
ומה אחרי דקות ספורות.
דורון, שראה את הצעיר עם האקדח,
נחקר על-ידי המישטרה במרתף ברינקס.
הוא חזר על תיאורו :״ראיתי בחור צעיר,
בערך 1.80 מטר גובה, רזה ושחרחר.
שיער מלא עד הצוואר, מסורק לאחור.
לא חלק אלא קצת מתולתל. לבוש חולצת
י׳ינם.״ התיאור הוליד זיהוי ספונטני מפי
״יוכחו במהום ,״זה עמוס !״

אוריון בנריוקס

הם קראו. והתכוונו לעובד החדש בברינקס,
עמוס אוריון.
עמום אוריון נתפס על סמך זיהוי זה,
נעצר, נחקר והורשע בבית־המישפט ה מחוזי
בתל-אביב באשמת רצח בכוונה
תחילה, ובאשמת רצח למטרת שוד. הוא
נידון למאסר עולם (העולם הזה .)1783
מיום מעצרו ועד ליום שיחרורו, ערב
יום העצמאות האחרון, חזר עמום בעקשנות
על גירסתו כי איננו אשם, וכי לא הוא
רצח את המיבצען. הוא היה כל כך נחוש
בדעתו, עד שסירב לבקש חנינה .״חנינה
זה לאשמים, אני חף מפשע.״ משך תשע
השנים שבהן ישב בכלא לא שקט גם יום
אחד. הוא הגיש עירעור לבית־המישפט־העליון,
וכאשר גם זה נדחה המשיך
לאסוף חומר למישפט חוזר. ולשם כך
היה מגיש בקשות לבית־המישפט הגבוה
לצדק כמעט כל חודש.
הישועה באה לעמום ממקור בלתי צפוי,
שאין לו תקדים בהיסטוריה המישפטית
בישראל. השופט העליון חיים כהן, שהיה
אב בית־הדין שדחה את עירעורו של
אוריון בבית-המישפט־העליון, הוא אשר
התערב לטובתו. אחרי שראה חומר חדש
שהתגלה בחקירות סניגורו של אוריון,
דויד ליבאי, השתכנע השופט כי עובדות
מסויימות שנקבעו בפסק־הדין הופרכו.
כאשר הסתבר לשופט, כי התגלו ספקות
באשר לאשמתו של אוריון, פעל מיוזמתו.
הוא פנה לשר־המישפטים ואחרי שיחה
ארוכה שיכנע אותו כי יש מקום להמתיק
את עונשו של אוריון ולשחררו.
הגנתו של עמוס התבססה על 10 דקות.
הרגעים שבין השעה ,18.30 שבה נראה
בורח, לדברי דורון, כשבידו אקדח שלוף,
ועד ,18.40 כאשר התקשר המנוח למיש-
טרה והודיע על שוד. במשך זמן זה היתה
עוד שיחה טלפונית אחת. בשעה 18.35
התקשר עובד ברינקס, אליהו מרדכי, אל
המנוח והודיע לו כי מישלוח מסויים
מהשק׳׳ם יתעכב. בשיחה זו היה המיבצען
בריא ושלם, וקולו היה רגיל. הוא לא
הודיע על שוד ולא על פגיעה כלשהי.
אם אמנם נראה עמום בורח בשעה 18.30
הרי ברור כי לא הוא שפגע בקורבן.
שנים ארוכות טען אוריון כי חברת
ברינקם מנהלת רישומים מדוייקים, וכי
ביומנו של המיבצען המנוח חייב היה
להיות רישומה של אותה שיחה — חמש
דקות אחרי בריחתו של הרוצח. חברת
ברינקס הכחישה בתחילה כל מידע כזה,
ולא נענתה לבקשתו של הסניגור להציג
בפניו את הרישומים. רק בעירעור, כאשר
ביקש הסניגור בקשה מייוחדת, להזמין
את נציג ברינקס אשר יביא עמו את
הרישומים, התגלה כי אמנם היה יומן
כזה. איש ברינקס העמיד לרשות בית-
המישפט את יומנו -של המיבצען מיום
הרצח. היומן הסתיים בשעה 18.00 בדיוק.
כל שיחה לא נרשמה אחרי שעה זו.
אוריון טען שוב כי היומן שהוגש לא
היה המקור. בחדר הרצח היו כתמי דם
רבים, לכן סירב להאמין כי היומן הצח
שהוגש לבית־המישפט הוא זה שהיה
למראשותיו של המנוח בשעת הרצח.
הוא גם טען כי היו רישומים נוספים,
אצל העד מרדכי, שחייב היה לציין
בהם את קריאת הטלפון שלו למיבצען,

אחרי שיחרורו מהכלא, לפני ארבעה חודשים,
החל עמוס לחקור, יחד עם עזר כהן, את
הפרשה שלו. הוא ניסה למצוא ולדובב עדים שהעידו נגדו וביקר במקום
הרצח, של דב ליבנה, מרתפי־החנייה של חברת ברינקם בכל־בו שלום בתל־אביב.

ואת שעתה המדוייקת, השעונים בברינקס
מאופסים ומעודכנים לעתים קרובות, ולכן
לא היתד. יכולה להיות אפילו טעות של
דקות ספורות. חברת ברינקס סירבה ל שתף
פעולה, ולא היתד. כל דרך להכריח
אותה. יתכן שהיא חששה לחשוף את
דרכי פעולתה, לבל ישתמשו בהם שודדים
בעתיד, או אולי היו לה סיבות אחרות.
על כל פנים בעת העירעור לא התגלו
כל ראיות נוספות, ובית־המישפט העליון
לא שוכנע כי חלה טעות שיפוטית.
גורם !נוסף להרשעה היו בגדיו ונעליו
של אוריון, שנעלמו. חליפת הג׳ינס, שבה
היה מגיע כל יום לעבודה, והנעליים
שאותן נעל ביום הרצח נעלמו כליל.
הנאשם סיפר כי ארז אותם בתיק פלסטיק,
לקחן עמו למקום שבו בילה את הלילה
שאחר הרצח, כדי למסרן לכביסה. אך
כאשר חיכה לאוטובוס שכח את השקית
על ספסל התחנה. החבילה לא אותרה,
וידידו שהיה עמו בתחנה, דויד גיא, אצלו
לן באותו לילה, וחברתו של עמום באותו
זמן, שרה דנוה לא זכרו כלל את התיק.
לכן קבע בית־המישפט כי הסיפור ״מצוץ
מן האצבע״.
הנקודה האחרונה לרעתו של אוריון
היתד. יום המחרת. במקום לבוא לעבודה
בשעה ,6.30 כפי שהתבקש במייוחד, הוא
איחר. הוא אפילו לא הגיע לשעת העבודה
הרגילה, שהיא ,7.30 אלא בא בשעה
.8.20 כאשר התיישב במישרד שבו אירע
הרצח לא שאל כל שאלות, למרות שהקיר
מולו היה מוכתם בדם רב. הוא רק ביקש
קפה והיה עצבני ורועד באופן בולט.
היה ברור גם כי המיבצען הכיר את
רוצחו. מיתקן ברינקס מאובטח בשלוש

שלא עזרה לעמוס, היתה
1 11111י המאהבת שלו לשעבר, שרה
דנוך, בת למישפחת דנוך המפורסמת.
שרה היתה לדעת עזר כהן, אחד הקשרים
בין הפרשה שלו לזו של עמום אוריון.
דלתות הנפתחות באופן אלקטרוני, על־ידי
המיבצען. והוא לא היה פותח אותן
בפני זר. לא נמצאו כל סימני פריצה,
אך לא היה גם כל שוד, ולא נלקח דבר
מהכספת הגדולה שהיתר. מלאה כסף רב
באותו הזמן. נטען אמנם בביודהמישפט
כי יתכן שהפורץ הופתע ולכן גם ברח
במהירות מהמקום כאשר אקדחו בידו,
אך הדבר לא הוכח.
באותה עת היה עמום חדש בחברת
ברינקס. הוא עבד שם שלושה שבועות
בלבד, ומצבו הכספי היה קשה. אחרי
שיחרורו מצה״ל, התכוון לעלות על אוניה
ולעבוד כימאי. אך אז הכיר את שרה
דנוך, תימניה יפהפיה, בת למישפחה
ידועה בתל־אביב. היא היתר. גרושה ולה
בת קטנה, ועמוס העדיף להישאר בתל־אביב,
קרוב לאהובתו, ושכח את הים. בעת
הרצח היה כבר מתגורר לעתים בביתה
של שרה, וביום הרצח בא לביתה, ויחד
עמה נסע לחברים אצלם לנו.

מאז הורשע ניהל עמום את מילחמתו
הפרטית מבית־הסוהר. הוא ניסה בכל דרך
להגיע למקורות המידע של חברת ברינקס,
ולמצוא את היומנים האבודים.
בעת השיחות בקמם־דייוויד, התפנה מי
שהיה אז היועץ המישפטי, אהרון ברק,
לשמוע את בקשתו של אוריון. הוא
השתכנע כי למרות פסק־הדין הסופי נגדו,
יש מקום להמשיך לחקור בעניינו, והורה
למישטרה לחקור את העד אליהו מרדכי,
שדיבר עם המנוח חמש דקות אחרי שעמום
נראה בורח מהמקום. המישטרה קיבלה
הוראות לתפוס את יומני חברת ברינקס,
בייחוד את זה של מרדכי, כדי לאמת את
הזמנים. אך אז הסתבר כי בשנת 1975
נשרפו חלק ממיסמכי ברינקם, כפי שעושים
מידי חמש שנים. אולם יומן אחד שנתפס
הוכיח כי עמום דיבל אמת, וכי שיחת
הטלפון עם מרדכי התקיימה בשעה שציין.
בכך הודגש הספק באשר לשעת הרצח,
ולקשר שבין אוריון ומותו של המיבצען.
זה היה החומר החדש ששיכנע את השופט
כהן לפנות לשר־המישפטים.
לו היה מנהל ברינקס נעתר לבקשת
ליבאי, ומוסר לרשותו את המיסמכים
המבוקשים מוקדם יותר, יתכן שהדברים
היו מתגלגלים אחרת, ועמום לא היה מבלה
את השנים האחרונות של חייו בכלא
במאמצים נואשים להוכיח את חפותו.

הקשר בין
שתי הגוויות
מ( רשת רצח אחרת, זו שבה היה
״ ״ מעורב עזר כהן, היתד. לא פחות
מסתורית ומסובכת מזו של עמום אוריון.
עזר בהן היה מנהיג כל־יכול של כנופיית-
פושעים ירושלמית שהטילה את חיתתה
על עסקים, מועדוני־לילה, מסעדות וחנויות
בעיר. שימעה של כנופיית עזר כהן הגיע
לכל רבדי העולם־התחתון בכל רחבי־הארץ.
לדודו
ענתבי היתד. כנופיה משלו. הוא
אמנם לא היה כה מפורסם כמו עזר כהן,
אך יתרונו של ענתבי היה בקשרים ההדו קים
שהיו לו עם אחת הכנופיות המפור סמות
של הפשע-המאורגן באחת משכונות
תל-אביב. דודו ענתבי נרצח ,׳גופתו הוש לכה
לבאר מבודדת בהרי-ירושלים, ליד
יד קנ*י ונתגלתה על־ידי אחיו. עזר כהן
נעצר. הוא נראה יחד עם ענתבי ביום
בו נעלם ענתבי וביום בו ככל הנראה
נרצח.
לכל שוטר זוטר בירושלים היה ברור
שעם הרצח של ענתבי ומעצרו של כהן
תתלקח בירושלים מילחמת־כנופיות אלימה
וממושכת. אולם המילחמה לא התלקחה.
כנופיית־האם של ענתבי מדרום תל-אביב
הורידה הוראה ברורה: לשמור על השקט.
עזר כהן ישב חודשים אחדים במעצר,
עד שיצא זכאי במישפט. אולם דלתות
הכלא נשארו סגורות עבורו. למרות שזוכה
מרצח הואשם עזר כהן בשורה של עבירות,
ביניהן עבירות סמים, וספג ארבע שנות
מאסר.
לגבי כל אדם אחר פסק־דין זה היה
פסק־דין מוות. היה ברור שידידיו של
ענתבי ושליחי כנופיית האם מתל־אביב
יחסלו את עזר בכלא. הוא אמנם הותקף,
פניו!נחתכו, ידו נשברה, אך הצליח למלט
עצמו מהחוזה שהוצא עליו.
עזר כהן לא קיבל חנינה. כשתם מועד
המאסר והוא שוחרר מהכלא, ידע עזר
שבכך לא הסתיימה התקופה המסוכנת
שלו. עזר כהן ידע שהוא יחיה תמיד
באחד משני מעגלים סגורים: מעגל החוזה
על חייו שעדיין היה בתוקף ומעגל הכלא.
לחבריו הוא אמר :״אם אני לא חוזר
לכלא, מוצאים את הגופה. שלי בחולות.״
עזר כהן לא חזר לכלא.
בבית־הסוהר נפגשו עמום אוריון ועזר
כהן. עמום היה עסוק באיסוף וכתיבת
חומר שלדעתו מפריך את אשמתו. ביום
השיחרור שלו הוא נשא איתו אל החופש
ארגז מלא מיסמכים ורישומים. במשך
הזמן החל גם הפושע הקשוח עזר כהן
להאמין לעמום. אולם יותר מכך: עזר
החל למצוא חוטים המקשרים בין הפרשה
שבגינה בילה חודשים רבים במעצר, הרצח
של דודו ענתבי, לבין פרשת הרצח של
עובד ברינקס.
כששוחרר עמום מהכלא הוא סיפר ל־העולם
הזה 2225״במשך השנים חקרתי
הכל מחדש. אספתי מיסמכים ועדויות. ניסו
לשים לי רגל, להכשיל אותי, אבל זה
לא הלך להם. היום יש לי חומר שמוכיח
שאני חף מפשע. אני יכול להוכיח שהכל
היה שונה. השוד היה בשעה אחרת, אני
הייתי במקום אחר, העדים לא היו כפי

שהוצגו. אני מתכוון להקדיש עכשיו כל
רגע מחיי לגלות את האמת.
״זו משימה גדולה. אני יודע. למדתי את
זה עוד בבית־הסוהר. שם ניסו לעשות
הכל בשביל להשתיק אותי. יום אחד באו
מהמדור־המרכזי והחזיקו אותי יום שלם
בתוך בית נטוש ביפו. נתנו לי רמזים
עבים כמו פיל, שיותר טוב שארד מכל
העניין. חשבתי שהם עומדים לחסל אותי.
אבל מה שיותר גרוע — ביומן של הכלא
רשום שהייתי באותו היום בתא שלי. אני
הייתי ביפו, אבל ביומן רשום שהייתי
ברמלה. זאת השיטה שלהם. ככה הם
עובדים. אחד מחפה על השני.

חפש
את האשת
זר כ הן, הוותיק בפשע, הבין מה
< פירושה של רדיפה כזו. הוא הבין
שאם יש כאלה שכל כך מעוניינים להשתיק
את עמום, סימן שהכוחות העומדים נגדו
הם גדולים וחזקים. בעולם המושגים של
עזר, כוחות גדולים וחזקים הם כנופיה
גדולה של הפשע־המאורגן. הכנופיה ה גדולה
אותה הכיר עזר כהן היא הכנופיה
מהפרבר של תל-אביב.
מילבד ברית־האסירים שכרתו ביניהם
השניים בכלא היה להם עתה אינטרס
משותף, יריב־אפשרי משותף. היתה לעזר
עוד סיבה לחשוב שעמוס צודק וכי יש
קשר בין הפרשות של שניהם. אחת העדות
במישפטו של עמוס היתד. שרה דנוך, מי
שהיתר. המאהבת של עמום באותה תקופה.
עדותה של שרה לא היתד. בדיוק העדות
שעמוס, אז עציר חשוד ברצח, קיווה לה.

שרה היא בת למישפחת דנוך המפורסמת
מתל־אביב ולא רק עזר ידע שאותה
מישפחה מכירה כנופיית הפשע־המאורגי
שרדפה אותו.
כשיצא עמוס מהכלא הוא עבר להתגורר
עם צעירה בשם שולה יפרח, אותה הכיר
בעת אחד מביקוריה בכלא. עזר כהן לא
חזר לירושלים. הבירה היתד. מסוכנת מדי
עבורו. הוא חילק את זמנו בין שלוש
ערים: נתניה, תל־אביב ואשדוד. אולם
מאז השיחרור מהכלא הפכו השניים לצמד.
הם התראו מדי יום ביומו כמעט, ואת
שניהם העסיק לטענתם רק דבר אחד:
למצוא את רוצחיהם של דב ליבנה ודודו
ענתבי.
חוקרי המישטרה לא הצליחו עדיין לעקוב
אחרי מהלכה של החקירה הפרטית של
השניים. רק לגבי אחד העדים ממישפטו
של עמוס, קיימת העדות של עמוס עצמו.
סיפר עמוס ימים אחדים אחרי ששוחרר
מהכלא :״הדבר הראשון שעשיתי אחרי
שיצאתי מהכלא היה ללכת לחפש את
העד צבי דורון. זה האיש שאמר שראה
אותי עם האקדח על המדרגות של כל־בו
שלום. לא מצאתי אותו. הוא נעלם. אנשים
ששאלתי אותם עליו התחילו לרעוד. ממש
ראיתי את הפחד שלהם בעיניים.״
גם כמה חוקרי מישטרה וותיקים נוטים
להניח שעמוס ועזר מצאו קשר בין שני
מקרי־הרצח בהם הואשמו ובמהלך חקירתם
עלו על יבלות של כנופיה אלימה
ומקצועית. השיטה בה נרצחו השניים,
האכזריות שגילו החוטפים כלפי שניהם
לפני שרצחו אותם וכלפי גופותיהם אחרי
שהם היו כבר בין המתים — כל אלה
מעידים שעמוס ועזר נרצחו בידי אנשי
כנופיה קשוחים.

נסיבת הים חוזינו!

אחד הוא עלה על הבמה, בפתיחת

הערב, בחברת עמיתיו הנוש־

והסביר לקהל את פשר הימצאותם של האמנים
ך י מיץ הסופי הסתיים. שתים־עש־י
1רה המועמדות נבחרו, ועתה מתחילה
סידרת הנשפים המפוארים במיסגרת תח רות
מלכת־המים. הנשף הראשון התקיים
במוצאי השבת שעברה, במלון המלך שאול
באשקלון, שבו נבחרה נסיכת הים־התיכון.
התוכנית האמנותית, שעליה פורסם במודעות,
נועדה להציג בפני קהל־הצו־פים
אמנים ישראליים, גולת הכותרת תוכ ננה
להיות הופעה של להקת הפלאטרס,
שהגיעה מארצות־הברית. אך ביום השישי
שעבר הסתבר למארגני הנשף, רפי ומירי
זכרוני, שהאמנים הישראליים מני פאר,
מוטי גילעדי ולהקת מקסטה מסרבים להופיע
בצוותא עם הפלאטרס .״הם שברו
את השביתה שלנו, כשהסכימו להופיע בתוכנית
הטלוויזיה שעה טובה, לכן אנח נו
מסרבים להופיע איתם,״ הסביר המנחה
מני פאר (ראה עמודים .)52—50
הנושא הועלה בישיבת אירגון האמנים
הישראליים — אמ״י. אילי גורליצקי הודיע
לאמנים ולמארגני הנשף :״מחר יו פיעו
או האמנים הישראליים או הפלאטרס.
אתם חייבים לוותר או עלינו או עליהם!״
לא היה זמן, וההחלטה חייבת היתה
ליפול. האמנים קבעו :״אם תוותרו על
הפלאטרס, נפצה אתכם בכמה אמנים יש ראליים
נוספים.״
״אין בעיות,״ אמר השחקן חיים טופול.

דגנית נחום,

הישראלים במקום .״גס אתם לא הייתם רוצים שיביאו. פועלים
מיוגוסלביה, למשל, כדי. שישברו שביתה,״ אמר והוסיף :״מי
שלא רוצה אותנו כאן, שיקום ד אף אחד לא קם.

11ד 1 111 לפני העלייה הראשונה על הבמה. הן תופסות
111#1111 #11 רגע של שלווה. מימין: קורין נגן, ריטה כהן,
סילביה בן־שושן, זיוה ברקן, דורית ברזילי ושלי ברלינסקי.
״נביא לכם אמנים משלנו. אני בעצמי
אסע לאשקלון ואסביר לקהל מדוע ה־פלאטרס
לא מופיעים.״

״אנחנו
לא רגילות״

מני מנצח
שלחך

ויצוו

על האמנים ומארגני הנשף, במהלכה של תוכנית אמנותית מאולתרת.
מימין: מירי זכרוני, אילי גורליצקי, חיים טופול,
למצלמה).
הגב
(עם אופיר ושייקח. צפיר טוביה

ך שכת, כשעה שבע בערב, התאספו
כמאה אמנים במיגרש החנייה של
היכל התרבות בתל־אביב, רובם באו ב מכוניות
הפרטיות שלהם. בשעה שעשו
דרכם לאשקלון, כבר שהו במקום המוע מדות
הצעירות, כולן אחוזות התרגשות
רבה .״זה הנשף הראשון שלנו. אנחנו לא
רגילות להופיע בפני קהל רב כל כך,״
אמרה המועמדת ירדנה צרור.
׳ עם תום ההכנות האחרונות — איפור
וסירוק •אחרון — עלו המועמדות, בזו
אחר זו, על הבמה, לעיני קהל של שלו שת
אלפים איש, רובם תושבי אשקלון.
בתחילה עלו המועמדות עם בגדי־ים
וחוף של גוטקס. הם נעלו סנדלי וימרוד
ונעלי מרנו. אחר־כך עלו עם שמלות
בוקר וערב של ניבה, ולבסוף עם שמלות־כלה
של סלון י אסבר. את הבנות ליוו
דוגמנים הלבושים בבגדי אווה. הכוללים
מערכות שלמות, החל בבגדי־ים וכלה ב־חליפות־ערב,
מאחרי הקלעים הוגש ה משקה
פינה קולדה, שהעלה את מצב
הרוח. לאשקלון נסעו הביות באוטובוס
ממוזג ומרווח של חברת נומי־תור, שזכ תה
השנה בתואר ״תיירו מצטיין״ .כל

שלוש הגואציות ״ -
כון וסגניווזיה. במרכז: הנסיכה שלי ברלינסק

נבחרה בצד הנגנז!
של אמני ישראל
שבאו לאירוע

המועמדות תטוסנה בחג הסוכות לאיי יוון,
במטוסי אולימפיק, שם תתארחנה על־ידי
חברת התיירות אופיר־טורס. הן תקבלנה
מחברת מצלמות הדר את מצלמות־הכיס
הידועות בטיבן ויויטאר. מלכת המים,
שתיבחר בנשף המסכם בהיכל התרבות,
תקבל מהקבלן אברהם גינדי סיוע לקניית
דירה שבנתה חברתו. את הבנות סירק

הסגנית

השנייה ירדנה צרור
מוכתרת ע״י שלמה אק־סלרוד,
מחברת תכשירי השיער, וולה.

נפי שמציג אותו החקיין מוטי

ן גילעדי, המושך את מיכנסיו י כלפי מעלה, כמינהגו של משה דיין.
ג׳ימי החיפאי, שהביא עימו ארבעה
ספרים — ילעזרח. את הבנות איפרה
אביבה אורגד, שגם היא הביאה עימד,
אסיסטנטית שלה.

״נשף נפלא
כזה״

ז בתוארים הניב־נסיכת
הים־התי־סגנית
ראשונה.

מימין: אתי סלע ומשמאל: סגנית שנייה ירדנה צרור, בת
החמש־עשרה וחצי, שהיא חובבת אופנועים גדולים. שלי היא תלמידה
מחוננת במגמה הריאלית ומני ערך לה מיבחן בטריגונומטריה.

ף* חבר השופטים השתתפו תת־אלוף נת־קד,
ניר, שהוא יושב־ראש הוועד למען
החייל ! אברהם אבדקסים, סגן מפקד מיש־טרת
אשקלון; תיקווה אהרוני, בעלת
המלון ; טובה ישעיה, מנהלת הפירסום
של עץ הזית ; תמי בארי, בעלת סלון
אמבר ; שלמה אקסלרוד, מהנהלת וולה ;
יוסי שוורץ, מנהל חברת עמי־תור; יצחק
פרושינובסקי, המייבא את המשקר, פינה
קולדה ; מורים לוי, מחברת התעופה
אולימפיק ודויד חיימוביץ, מהנהלת אופיר־טורם.
מני
פאר הינחה את הערב בהו־
(המשך בעמוד )42

1 . 41

המדינה כולה שסועה באפיה
בשידורי האולימפיאדה בטלוויזיה
והספורטאי שלא נסעו ממורמרים

ההפסדומסד

קלעי מיכה קאופמן
ף כד צהריים מגיעה אורלי יניב
לאולפן א׳ בבניין־הטלוויזיה בשכונת
רוממה בירושלים. משך שעה ארוכה מאפרים
את אורלי. פניה המהוטטים דורשים
שכבות רבות של איפור. אחר־כך טורחת
אורלי, שעה ארוכה, על לבישת המיק-
טורן הלבן, שעל כיסאו תפור סמל אולימפיאדת
מוסקווה. אורלי נמוכת הקומה
ומלאת הגוף חונטת עצמה בתוך ה-
מיקטורן.
אחר־צהריים, מתחילה ההצגה הגדולה
של אורלי. משך שלוש עד חמש שעות
ביום משמשת אורלי, האשה המצולמת
ביותר בצבע בארץ, כאלופת ישראל באו לימפיאדת
מוסקווה. אנשים מבטלים פגישות,
מוותרים על בילויים ומרתקים עצ מם
למקלט הקטן למשך שבועיים, כדי
לחזות באורלי.
הוועד־האולימפי־הישראלי נעתר לבקשת
ראש־הממשלה, מנחם בגין, שנעתר
לבקשת נשיא ארצות־הברית, ג׳ימי
קארטר, להחרים את אולימפיאדת מום-
קווה. אחרי כישלון נבחרת־הכחרסל ב-
מישחקים־המוקדמים, עדיין נותרה לחו-
בבי־ר,ספורט הישראלים, ולאלה שהופ כים
לחובבי-ספורט בתקופת האולימפיא דות,
תקווה קלושה לראות את דגל יש ראל
מתנוסס במוסקווה.
חמישה מבין הספורטאים הישראלים
שעמדו לצאת למוסקווה מביעים את דעתם
לגבי השאלה המעסיקה היום את הכל :
האם היתד. צריכה ישראל להשתתף בחרם
החלקי, או שספורטאי הכחול-לבן
היו צריכים לנסוע לבירה הרוסית.
האצנית מיספר אחד של ישראל, אסתר
רוט־שחמורוב, אלוף־ישראל בג׳ודו, יש ראל
מלניק, אלופת־ישראל בהתעמלות, סיגל
וינר, אלוף־ישראל בקליעה ברובה-
זעיר, מיכה קאופמן ואלוף־ישראל בהתעמלות,
יוחנן מויאל, מביעים את דעתם
על החרם, על שידורי הטלוויזיה ומספרים
על הפגיעה האישית של החרם בהם.

שיו ברוב המדליות. היחידים שסובלים
הם הספורטאים שלא נסעו. עבורם זה
היה קשה מאוד.
לדעתי זה היה חשוב מאוד שאנחנו
דווקא כן נהיה במוסקווה. זה היה חשוב
במייוחד עבור היהודים שם. אני גם חו שבת
שאנחנו צריכים להשתדל להיות
בכמה שיותר תחרויות. האולימפיאדה זה
השיא עבור כל הספורטאים בעולם. יחד
עם זאת אני יודעת שיש גם שדברים
שעומדים מעל לספורט. כספורטאית אני
לא צריכה לומר את זה, אבל אי-אפשר
להתעלם מהשיקולים האחרים.
בי אישית זה לא פגע במייוחד. נכון
שהתאמנתי במשך ארבע השנים האחרונות
למעמד הזה. בשבילי זה היה צריך
להיות פיסגת הקאריירה. רציתי לייצג
בכבוד את ישראל. אבל אני השתתפתי
כבר בשתי אולימפיאדות בעבר. הייתי
בתחרויות בכל העולם. אני יכולה לחיות
גם בלי מוסקווה. אבל אני יודעת שבס-
פורטאים אחרים זה פגע קשה מאוד.
תיארתי לעצמי מראש שהספורטאים
יהיו הסובלים העיקריים. אני חושבת
שראו את זה בטלוויזיה. הרוסים איר־גנו
את האולימפיאדה בדיוק כמו שרצו!,
הפתיחה היתר, מרשימה ועשתה להם תעמולה
בכל העולם. שידרו את זה גם
במדינות המחרימות. העובדה שהספורטאים
של 32 מדינות לא השתתפו, כמעט שלא
גרעה מהרושם.
ישנם שיקולים שונים לגבי השאלה, אם
היה צריך לשדר בארץ מהאולימפיאדה.
אני לא חושבת שזה צעד נבון להתנהג
כמו בת־יענה ולהטמין את הראש באדמה.
האולימפיאדה מתקיימת למרות הכל. אבל
קיימת גם ההזדהות עם הספורטאים שלא

נסעו. מהבחינה הזאת בהחלט לא היו
צריכים לשדר. אבל לא רק אצלנו. אני
חושבת שכל המדיניות המחרימות את ה-
מישחקים היו צריכות להחרים גם את
השידורים. באופן כזה ההחרמה כולה היתה
הרבה יותר ממשית.
בשנה ׳האחרונה התאמנתי רק בשביל
האולימפיאדה. השקעתי מאמצים אדירים.
זה היה כרוך בשעות ארוכות של אימונים
מדי יום. כל סדר־החיים שלי נע
סביב זה. הספורט הוא בעצם מרכז החיים
שלי. ברור שיש לי גם מישפחה וחיי
חברה, אבל כמעט מאז שאני זוכרת את
עצמי, אני ספורטאית.
אין לי אשליות. גם אם הייתי משתתפת,
הסיכויים שלי לזכות במדליה היו קלושים.
אבל הפסדתי חווייה גדולה. היום
אני פחות או יותר בשיא שלי. אני עדיין
לא יודעת. אם אמשיך להתאמן עד האו לימפיאדה
בלום־אנג׳לס בעוד ארבע שנים,
על זה אני צריכה עוד לחשוב.

יונה מלניק:
ך ן פורטאים זה לא רק גוש־בשר
יי ושרירים בלי שכל. למרות שלא שאלו
אותנו, גם לנו יש מה להגיד בכל העניין
הזה.
השאלה כיום אינה אם היינו צריכים
להשתתף באולימפיאדה. זה גם לא חשוב
אם משדרים את המישחקים בטלוויזיה.
מה שחשוב כיום זה הלקחים שנפיק
ממה שקדה. יש לנו עתה הזדמנות יוצאת־מן־הכלל
לשנות פעם אחת ולתמיד את
כל שיטת המישחקים האולימפים. לטהר
את האווירה בעולם־הספורם.
הבעייה הגדולה של הספורט כיום היא

מתעמלת וינר
הפסד השנים היפות

אסתר רוט־שחמורוב:
ך* ד העניין היה ביסודו בטעות. הנשיא
~ קארטר פלט משהו, ואחר־כך הוא
היד, צריך לעמוד בזה, כך הוא גרר אתריו
את כל 32 המדינות, שהחרימו את
האולימפיאדה. זה לא פתר כלום. הרוסים
אולי אפילו מרוצים. הם הרי זוכים עב־
*121 -

הפוליטיקה. כולם אומרים שלא צריך
לערב את השניים, אבל מה שקורה בפועל
זה בדיוק ההיפך. במשך שנים שולטים
בענפי הספורט דווקא השיקולים הפולי-
טים. הספורטאים הם שסובלים מכך. אנח נו,
הישראלים, מרגישים את זה יותר
מכולם. באופן שיטתי זורקים אותנו מ־תחרויות־ספורט
בינלאומיות. הרקע לכך
הוא תמיד פוליטי.
אני מציע להנהיג שינויים יסודיים בכל
הסדרים שהיו נהוגים עד היום. ההש־

שדרית יניב
אלופת הצבע

תתפות באולימפיאדה צריכה להיות פתוחה
בפני כל מדינה ריבונית, וזה כולל
גם את דרום־אפריקה, שעד היוב היתה
מוחרמת בכל הארועים הבינלאומיים.
אם יש לספורט השפעה גם בתחומים
אחרים, הרי שהיא רק חיובית. לכן, שיתופה
של מדינה הפוגעת בזכויות של
אזרחיה, יכול־ רק להביא לשינוי חיובי
אצלה. ההחרמה שלה אינה תורמת דבר.
היא רק גורמת לבידודה של אותה מדי נה
ולהתבצרותה בעמדותיה.
הכלל החשוב השני שאני מציע הוא
עריכת המישחקים האולימפים במקום ני-
אוטרלי קבוע. המקום האידיאלי לכך הוא
אולימפיה שביוון, שם נערכו המישחקים
האולימפים העתיקים.
לקיום המישחקים האולימפים במקום
כזה יש כמה יתרונות. הדבר החשוב
ביותר הוא שלא תהיה מדינה מארחת,
שתזמין או לא תזמין מדינות לסי ד,אינ-

אמן והקדיש את כל מירצו וזמנו לעניין,
אני מאוכזב. תמכתי בהחרמת המישחקים
ולכן לא ראיתי את ההשתתפות במוסקווה
בתור אתגר גדול. אם היינו נמצאים
שם לא היינו זוכים לחופש רב. זה ברור
לי. היינו נמצאים בלחץ המשטר הרוסי.
אני בטוח שגם השיפוט לא היה לטו בתנו,
כמו שקורה עכשיו לגבי מדינות
אחרות, אפילו מהגוש המזרחי.
אני בהחלט מרוצה מכך שהטלוויזיה
משדרת את המישחקים. זה בידור כמו
בועות, או כמו כל תוכנית אחרת. לא
צריך לעצום את העיניים ממה שקורה
בעולם.
החרם לא נכשל. הרוסים, למרות כל
המדליות שזכו בהם, מרגישים בחסרונם
של ספורטאי המערב. הם יודעים בבירור
מדוע הם זכו בכל המדליות והיו מעדי פים
להתחרות עם ספורטאים גדולים.
במיקצוע הקליעה הגיל הוא אינדיבי דואלי•
איני בן 34 ויכול להתחרות באולימפיאדה
הבאה. אני מאמין שהייתי מת־ברג
בין 15 הקלעים הראשונים וזה היה
יכול להיות הישג רציני.

אדאחדלא קנז 0
(המשך מעמוד )41
מור האופייני לו. אני עושה זאת כבד
כמה וכמה שנים, בנישפי בחירת מלכת-
המים. ליד כל היפהפיות, אני מרגיש כדג
במים. לא מפריעה לי אפילו העובדה
שאשתי, קרני, נמצאת באולם,״ גילה
מני. ואילו קרני אמרה :״לא איכפת לי
מה הוא עושה, שיחנה מן החתיכות,
בתנאי שלא יביא הביתה מזכרות.״

יוחנן מויאל:
ך ל האולימפיאדה הזאת היא פש-
״ • לה של ארצות־המערב. אם באו ספורטאים
מארצות כמו אנגליה וצרפת, אפשר
היה להחליט שכל הגוש המערב-
יבוא.
לגבי ספורטאים שהגיעו לרמת השתתפות
ולא נמצאים שם בגלל חרם פוליטי,
זו אכזבה קשה. באיזה מקום אני חש
התמרמרות.
אני מסתכל בשידורי הטלוויזיה כדי
לראות לאיזו רמה הגיעו המתעמלים. זה
מעניין אותי מהבחינה המיקצועית. אני
רואה מתעמלים שזוכים בניקוד גבוה על
מכשיר הקפיצות, זה מכשיר שאני מגיע
בו לאותה רמת ביצוע, אבל אני לא שם,
יפה מצד הטלוויזיה שמסקרת בהרחבה
את המישחקים. כולם רוצים לראות את
רמת הביצוע וההישגים של כל הספורטאים,
אבל ממעיטים בערכו של מי שלא
נסע. לא מזכירים אף פעם את הספורטאים
הישראלים שלא משתתפים בגלל ה-

גיבור הערבל ״ !

שהתנדב לעלות לבמה ולהסביר לקהל
האלפים, מדוע הפלאטרס לא יופיעו. הוא
עלה לבמת וחיבק את המנחה, מני פאר.

אצנית רוט־שחמורוב
חרס טלוויזיה־כללי
טרסים הפוליטיים שלה. אבל יש לכך גם
השיבות עצומה מבחינה ספורטיבית. ה מצב
האידיאלי לשבירת שיאים הוא כאשר
כל התחרויות מתקיימות בתנאים שווים.
כאשר התחרויות מתקיימות כל ארבע
שנים בארץ בעלת תנאי מזג־אוויר שונים,
אי אפשר לדעת אם השיא נשבר
בגלל הישג אישי של המתחרה או בגלל
השינויים בתנאים החיצוניים.
האולימפיאדה במקום קבוע תחסוך גש
כסף רב. לא יצטרכו להקים כל פעם
מחדש את כל המיתקנים. אך מה שייחסך,
ניתן יהיה להפנות לקידום הספורט.
החרם על מוסקווה לא נכשל. לדעתי
הוא הצליח בצורה בלתי־רגילה. במוסקווה
היתה אומנם פתיחה מרשימה ומיפגך
ראווה מפוצץ, אבל זאת רק עטיפה חיצונית
מפוארת. התוכן של האולימפיאדה
הזאת הוא זול מאוד. המאבק האמיתי
היה מאז ומתמיד בין הספורטאים האמ ריקאים
והרוסים. ברגע שהאמריקאים לא
באו, כל המתח נשבר. זה מתבטא יפה
בתוצאות.
בענף שלי, הג׳ודו, זה בולט בגלל אי־בואם
של היפנים. תחרות בינלאומית ב גדודו
בלי היפנים לא נחשבת לתחרות.
אבל יחד עם זאת צריך להודות שקצת
ניצבט הלב לראות בטלוויזיה את ה תחרויות.
אף ספורטאי לא יכול להכחיש
שהיה רוצה להיות שם.
בי זה פגע אולי פחות מכולם. אני
לא ספורטאי שמתאמן ארבע שנים רק
לאולימפיאדה. יש לי הרבה דברים מעבר
לזה. מזה עשר שנים אני שוקד על
פיתוח ענף הג׳ודו בארץ. אני יכול להת גאות
שרוב אלופי הג׳ודו בארץ הם
חניכים שלי. לי זה לא יותר חשוב מ־אולימפיאדה.
אני
היום בן .31 אני אלוף־ישראל 14
פעמים ברציפות. השתתפתי בתשע אלי פויות
אירופה, שתי אליפויות עולם ובאו לימפיאדת
מונטריאול. יחד עם זאת צריך
להודות שהיה לי נוח לסיים את הקאריירה
באולימפיאדה. אבל אני לא אקבל בגלל
זד. שיער לבן.

סיגל וינר:
כחינה פוליטית החרם מוצדק.
• 1חבל שזה פוגע כספורטאים. אני אישית
מצטערת מאוד שלא נסענו, אפילו
אם לא היינו המצטיינים בתחרויות, לפחות
היינו מייצגים את ישראל בהתעמלות.
אני חושבת שהדבר חשוב גם ליהדות
רוסיה.
אין בארץ שום תודעה להתעמלות. אף
אחד לא מכיר אותנו, ואף אחד לא בא
לתחרויות התעמלות שנערכות כאן. אני
השגתי תוצאה שמאפשרת לי השתתפות
באולימפיאדה, אבל מעולם לא הזכירו את
שמי בנושא זה.
המכשיר החזק שלי הוא הקורה, ואני
מאמינה שהייתי משיגה תוצאה טובה
יחסית.
לתחרויות באולימפיאדה הקדשתי את
כל זמני. אני בת 17 ועדיין יש מקומות
בארץ שלא ראיתי. הפסדתי שלושה
חודשי לימודים השנה בגלל אימונים אינ טנסיביים.
בשביל ההתעמלות אני מפ סידה
את שנותי היפות ביותר. ברור
שביטול הנסיעה הוריד לי את המוטי בציה.
אני חשבתי לנסוע לאולימפיאדה
ואחר־כך לפרוש בצורה מכובדת מהענף.
אני אמנם ממשיכה להתאמן לקראת
אליפות־העולם במכסיקו, ואני מאוד מקווה
שיישאר לי רצון להתאמן לקראת האו לימפיאדה
הבאה, כמו שהתאמנתי לק ראת
משחקי מוסקווה.
טוב מאוד שמשדרים את האולימפיאדה
בטלוויזיה. לפחות אפשר לראות ספור טאים
אחרים והישגים מעולים. זה צובט
בלב, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שיתחילו
להתעניין יותר בענף ולפתח אותו.

מיכה קאופמן:
ני כעד החרם. כל מדינות־המערב
היו צריכות להחרים את משחקי האו לימפיאדה.
ברור שבתור ספורטאי שהת־

שופטים א׳

הם אלה שקבעו
מי תזכה בתואר
נסיכת הים־התיכון, בראשון שבנשפי
מלכת המים .1980 מימין: דוד חיימוביץ
מהנהלת אופיר טורם, טובח ישעיה מהנהלת
הפירסום של עץ הזית, תת־אלוף
(מיל ).נתקה ניר, יו״ר הוועד למען החייל
ויוסי שוורץ מהנהלת חברת התחבורה
עמי טורם שבאוטובוסים החדישים והממוזגים
שלה מגיעות המתמודדות לתחרויות.

ג׳ודאיסט מלניק
רק ביוון
מתאימים

עניין הפוליטי, אבל הישגיהם
לאולימפיאדה.
לדעתי נכשל החרם בצורה בולטת ,־זה
בגלל שיקולים מוטעים של המדיניות ה מערבית.
זה ממש צובט בלב לראות כמה
מדליות השיגו הרוסים והמזרח־גרמנים.
אני בן ,22 ויכול להשתתף באו־לימיאדה
הבאה, אם אהיה באותו כושר.
אני ממשיך להתאמן לקראת אליפות העו לם
במכסיקו. אם הייתי משתתף במשחקי
מוסקווה, הייתי מגיע לתוצאות הטובות
ביותר שהגיע ספורטאי ישראלי אי פעם
באולימפיאדה.
הייתי מוכן להקריב למען האולימפיאדה
את השהייה בבית בזמן לידת בתי. היא
נולדה בימים אלה. עזבתי את דירתי השכורה
והפסקתי לעבוד כדי להתמסר
לאימונים. אנחנו גרים בבית הורי ומוטלת
עליהם מעמסה כבדה.

כמתוכנן, עלה חיים טופול לבמה, הס ביר
את מניעי השביתה של האמנים ואת
סירובם להופיע עם הפלאטרם. הוא הציג
את עמיתיו, שעלו לבמה עם שלטים. אמר
טופול לקהל :״אתם לא צריכים להיפגע
מן המאבק שלנו. לכן הבאנו לכם
תוכנית שהיא מעל ומעבר למצופה. אך,
בכל זאת, אם יש מישהו מביניכם, החש
עצמו מקופח בגלל העובדה שהפלאטרם
אינם מופיעים, שיקום! שלא ישב ויהנה
כל הערב ויבוא אחר כך בטענות. מי
שרוצה את הפלאטרם — שיקום !״
מאה אמנים פרצו אל הבמה בשירה
אדירה בנוסח הגשש החיוור :״אף אחד
לא קם.״ כך התחיל הנשף הראשון.׳
״אשקלון לא חזתה עד כה בנשף נפלא
כזה,״ אמרה מנהלת המלון, תיקווה אחרוני.
בסיום הנשף נבחרה שלי ברלינסקי
כנסיכת הים־התיכון, בתם של השחקן זאב
ברלינסקי ואשתו זהבה, שנוכחו באולם
וצילמו את המעמד ללא הרף. כסגנית
ראשונה נבחרה אתי סלע, וכסגנית שנייה
ירדנה צרור.

בתוכנית הבינלאומית: לראשונה בישראל -לילות פריז היפים!

להקת ה״קאן־קאך -הרוויו המוזיקאלי ממולן רוז׳ -פריז

מוטי גלעדי להקתסקסטה בתלבושת שהוכנה במיוחד ע״י אוסנת ניבה
מני פאר
משה נוי ולהקת הדולפינים
ג׳וקי ארקיו ולהקת בנות הג׳אז ריקימנור תצוגות אופנה— קייץ 80׳
גוסקס, גיבה, אנוה, אמבר, מרנו, סנדלי נמרוד טובהפורת זמרת הייצוג של ישראל

מצעד מועמדות -ראיונ 1ת
ערב בלתי נשבח -חויה נדירה !

תד־אביב

בעזרתן האדיבה של חברת הבנייה של
אב רה ב גינדי, הברת ״גוטקם״ ,בית
האופנה ״ניבה״ ,יבואני המשקה המטריף
״פתה קולרה״ ,בית האופנה ״אנוח״,
חברת ״וולה״ ,נעלי ״מתו״ ,סנדלי
״:מרוד״ ,חברת התעופה ״אולימפיק״,
חברת הנסיעות ״אופיר טורם״ ,חברה
התחבירה ״עמי תור׳ /מצלמות הדר,
יבואני מצלמת ״ויויטר״ ,סלון ״אמכר״.
הדרכת המועמדות: אולפן לאה פלנוצר.
עיצוב הכתרים: רחל גרא. עיצוב תיס־רוקות:
סלון ג׳ישי חיפה. איפור: המעב דה
לעיצוב ההופעה בהנהלת אביבה
אותר. צילום המועמדות: אסף ׳טילה.
עיצוב גרפי: סטודיו אוריין.

היכל התרבות
מוצאי־שבת 16.8.80 בשעה 8.00 בערב
(בגלל אורך התוכנית — נא לדייק !)
כרטיס־ם :״הדרן״ ,אבן׳ גבירול 90ת״א,
טל 248787 ,248844 .וביתר המשרדים
בעיר. כיסו: משרד גוטווין. ברמת־גן :
משרד רכניץ. כבת־ים: משרד היוזם.
בחוליו :״בידורון״ ו״כרטיסטורוך. בערב
המופע בקופת היכל התרבית. הנחות •
לוועדי עובדים, מיפעלים ומוסדות.
לחיילים — בקצין העיר.

תי א טרון מג ט
בשיתוף מירי זכרוני ורפי זכרוני

הזנח

מטעם

־ ב ח סו תעע * 5ז * מ

מיק צו עי
אתם זוכרים את החתיכה ההיא מ־הפוסטר
של נזנחם כגץ ואגוזר אל־סאדאת?
אם לא, אז אני אזכיר לכם.
אחרי הביקור ההיסטורי של סאדאת ב ארץ
הודפס אצלנו פוסטר, שנמכר בכל
העולם. בפוסטר נראים בפוטומונטאז׳
סאדאת ובגין, כשהם שולחים ידיים ל חתיכה
בלונדית.
אותה חתיכה בלונדית היתה דוגמנית־הצילום
הישראלית ציפורת כרמל. מאז
שהצטלמה לפוסטר היא הספיקה כבר ל התחתן
ולהתגרש. אבל לא על זה אני
עומדת לספר לכם. הפעם יש לי בשביל כם
עניין של חיים ׳ומוות ממש.
לפני כחודש כימעט אירע לציפורת
אסון. מכונית שהתדרדרה לאחור ללא
נהג עלתה עליה ודרסה אותה. ציפורת
ניצלה ממש בנס. היא הוצאה מתחת ל מכונית,
אחרי שאחד הגלגלים עבר על

ציפורת כרמל תאונה היד שלה ונעצר על אגן־הירכיים החטוב
שלה. ציפורת הובהלה לבית־חולים, ושם
אובחן שבר באחת החוליות בגב. רק
השבוע השתחררה ציפורת מבית־ד,חו לים,
אבל עד שתחלים לגמרי היא תצט רך
לבלות עוד כמה חודשים בבית.
מיהו בעל המכונית 1האיש הזה אינו
אלא עמוס מוקדי, אחד מבעלי אולפני
ההסרטה הרצליה, ובנה שק מרגוט
קלאוזגר המנוחה.
למוקדי ולאשתו, צ׳יפ, יש ביחד, מ־

אמיתית לגמד
׳אני עוד זוכרת את השערוריה הגדולה ואת אלפי המילים
שנכתבו במדורי־הרכילות על הרומן בין שחקן הבימה, מישה
אשרוב לבין השחקנית הצעירה כילהה מם. לא רק עולם-
התיאטרון געש אז, אלא כל המדינה כולה. כי מישר, אשרוב
היה ידוע אז כשחקן ותיק ובבעלה של השחקנית דדיה פריד־לנד,
ובילהה היתה ידועה אמנם כחתיכה, אך גם כשחקנית
מתחילה.
מאז השערוריה עברו חמש שנים טובות, וככל שערוריה, גם
זו שככה. מסתבר שהזוג שגילה את האהבה, ממשיך בגילוי, וגם
ממשיך לאהוב. השניים לא רק בנו להם קן־אוהבים, אלא גם
.תיאטרון פרטי.
בילהה ומישה הקימו אדו תיאטרון־הילדים־והנוער ביממ״א,
כשהם משחקים ומביימים במרץ.
ההצגה הנוכחית, שבה משתתפים שניהם, היא תישעה
סיפורים ועוד סיפור. מישר, הוא הכוכב הראשי, ובילהה היא
!•.כוכבת הראשית. אבל כל זד, חיה נכון עד לשבוע שעבר. בשבוע
שעבר כבר לא יכולה היתה בילהה להמשיך ולהופיע על הבמה.
הבטן הפריעה לה. בילהה נמצאת בחודש השישי להריון, והאם־
לעתיד מאושר, פשוט אינו מסכים שאשתו תקפץ ותרקד על
ד,במת.
לזוג יש תוכניות מפורטות, לא רק איד לגדל את הילד,
אלא גם איך להמשיך בתיאטרון שהם אוהבים לפחות כמו שהם
י.-,ד,בו את הצאצא ־שלהם. בילהה אמנם אינה יכולה לשחק, אבל
היא יכולה לביים. אז עד שהיא תלד, היא תביים בבינזמ״א את

נישואיהם הקודמים ומהנישואים המשותפים,
לא פחות מחמש בנות.
הקשר בין מוקדי וציפורת נוצר על
מישור מיקצועי ביותר. ציפורת כתבה
פעם ספר, אבל הוא לא פורסם מעולם.
לפני שנה החליטה ציפורת להפוך את
סיפרה לסרט. כך פגשה במוקדי, שהב טיח
להפיק עבורה את הסרט. העבודה
המשותפת מחייבת שהות רבה בצוותא.
איש אינו יודע בדיוק איך קרה ש המכונית
החלה להתדרדר, אבל כולם
מספרים שמוקדי נכנס לפניקה רצינית.
הבחור ממש דאג לדוגמנית־ד,צילום ו הסופרת.
הוא היה משוכנע שהיא עומ דת
למות. רק כשהבטיחו לו בבית־החוי
לים שיהיה בסדר, הוא נרגע. כדי ל הירגע
לגמרי החליט מוקדי לקפוץ לטיול
ביוון, יחד עם אשתו.

מסתובב לו בחור ישראלי בנידיורק, ומשגע אה העיר. לא
את כל העיר, אבל את מושבת־ד,יורדים הישראלית הגדולה בניו־

שוקי שפיגלר וליז
נדוניה

מישה אשרוב וכילהה מס בטן ספר הקבצנים של מנדלי מוכר־ספרים, ומייד אחרי הלידה היא
כבר מתוכננת לשחק את יוליה בהעלמה יוליה של אוגוסט
סטרינדברג.
אז בחיי־המישפחה וגם בעולם התיאטרון — שיצליחו.

להשתגע ממה שהאילתים האלה מרשים
לעצמם. אני באמת לא יודעת את מה או
את מי להאשים. או שזו השמש, או שזה
מזג ־האוויר, או אולי הים או השבר ה־סורי־אפריקאי.
מד, שבטוח שברוב ה הרפתקות
שנוהגים לספר על אילת גדול
חלקן של אלפי החתיכות הנוהגות לפקוד
את העיר הדרומית.
קחו, למשל, את הסיפור הזה שאני
מספרת לכם ברגשות קצת מעורבים.
אבי ג?5ן הוא קצין־ר,ביטחון של מלון
קיסר באילת. הוא גם נשוי לכירידז, ש נוסף
על היותה אשתו היא גם לבורנ טית
במרכז הרפואי ע״ש יוספטל.
למרות מצבו המישפחתי הברור, כ־

יורק. ולא רק משגע אותה במה שהוא מכנה ״החן שלי״,
לא -רק משגע אותה בכסף שיש לו, ולא רק בחתיכות שתמיד
תלויות לו משני עבריו, אלא בעיקר משום שהוא מזכיר ליורדים,
ובעיקר ליורדות, שהם ״פחדנים שברחו מהמערכה״.
שוקי שפיגלר כבר מסתובב כמה חודשים בכל מקום שבו
אפשר לראות ולהיראות בניו־יורק. אני לא בדיוק יודעת מה
הוא עושה, אך השליחים שלי במולדת השנייה מדווחים לי
שהוא עושה הרבה רוח. מכונית מפוארת, מסיבות ,״בראנשים״
עם שמפניה והמון״המון חתיכות.
,אני אמנם לא יודעת מה שוקי עושה בניו־יורק, אבל אני
יודעת מה הוא אומר שהוא עושה שם. שוקי מצהיר בכל מקום
שאליו הוא מגיע — ואלה הם מקומות יקרים וטובים — שהוא
מחפש ישראלית כדי להתחתן. מדוע דווקא בניו-יורק? לשוקי יש
הסבר פשוט :״להתחתן עם ישראלית בארץ זה כמו כולם.
להתחתן עם ישראלית בנידיורק זה להציל נפש מישראל. אני
אחזיר אותה לארץ.״-
לחברה בנידיורק הוא כבר מנגן על העצבים. אף אחד
אינו אוהב שמזכירים לו כל הזמן שהוא יורד, ועוד מאיימים
לגזול ממאגר החתיכות שלו שם, ולהחזיר אחת למולדת הדוויה.
לכן, במסיבה שנערכה בשבוע שעבר אצל היוח״המיליונר-היש-
ראלי־לשעבר, יגור שיינמן, בדירת״הפאר של יגור במרכז
מנהטן, נמאס לבעל־הבית מההצהרות של שוקי. הוא ניגש אליו
ואמר לו :״אם אתה מוצא כאן בחודה ישראלית ומשכנע אותה
להתחתן איתך ולחזור לישראל, אתה מקבל ממני 10 אלפים
דולר.״ שוקי מיהר לעשות בלב חשבון והבין שיש לו כאן
נדוניה של הצי מיליון לירות•
שוקי הסכים. לא רק הסכים, אלא הודיע לכל המשתתפים
במסיבה שאם הוא לא מוצא כלה כחול־לבן תוך חודש, הוא
תורם 10 אלפים דולר ליגור. יגור שלף בקבוק של שמפניה
צרפתית כדי לקדש את ההתערבות, שוקי שלף חתיכה בלונדית
בשם ליז, שהיא כמובן אינה ישראלית, כדי שתשמש בינתיים
עדה שלו, והמושבה הישראלית ממתינה לראות לאן יפלו 10
אלפים הדולרים.

נשוי אני מתכוונת, מסתובב אבי ב־אתרי־ה,בילוי
של אילת, כשבזרועותיו
יפהפיה שוויצית תמירה ובלונדית ׳ .לא
מזיז לו בכלל שרוב תושבי אילת מכי רים
היטב אותו ואת אשתו. ככה טוב
לו, וזהו זה.
עוד מספרים שהשניים הכירו לפני
כשנה בפזקום הזה בדיוק, ושמאז הספי קה
הנימפה השווייצית לבקר בארץ אצל
אבי, כמובן, ארבע פעמים. עוד דרך נעי מה
לבזבז משכורת של קצין־ביטחון ב־בית־מלון.
החתיכות ברחו

תמיד מתחיל סיפור בציפור קטנה
שלוחשת. לפעמים הכל מתחיל בזכות
שלט.
במרכז כפרו של רפי נלסון שליד
אילת מתנוסס שלט גדול וכתוב עליו :
״חיה היא אשתו של ליאון רז ״.מאחר
שחיה היא אשד, לא כל־כך צעירה, ה עובדת
מאחורי הדלפק של הבר של
רפי, רציתי פשוט לדעת מה כל־כך
מיוחד בעובדה.
לשמוע סיפורים ומעשיות מרפי נלסון
זוהי חודיה, וכך עשיתי.
את השלט דנן הקים רפי כדי למנוע
אי־הבנות שגרמו ל; לקשיים בתיקשורת
עם בנות המין היפה והחשוף, המסתוב בות
בכפרו.

מסתבר * ,שרוב היפהפיות הבאות אל
הכפר מתחמקות ומסרבות להצעותיו של
רפי, מפחד עינה הפקוחה של ״אשתו״
כביכול, זו הניצבת מאחורי הבר. נראה
שהסבריו המילוליים אינם מספיקים, ו הרי
את תעודת־הזהות שלו אינו נושא
בכיס בגד־הים, כך שהחליט, בהסכמתה
של היה כמובן, להכריז בשלט, בראש
חוצות, שהקשר המישפחתי היחידי של
חיה הוא אל בעלה, ליאון רז.
אלא שאליה וקוץ בה. לפני כשבועיים
נסעה חיה עם בעלה לטיול בחו״ל, ו במקומה
ניצבת מאחורי הבר אחותה,
שול ה. מספרים בעיר שראו את רפי
יוצא מחנות חומרי־ד,בניין, ובידו קום־
סת־צבע חדשה.
השלט החדש בוודאי יכריז משהו ב־סיגנון
:״שולד, היא אחותה של חיה,
אשתו של ליאון רז.״

לא קולטת את הטייסים עוזבי חיד׳האווויו ועשרות
מהם ירדו מהארץ * מקורות בשגרירות האמריקאית
טוענים כי 140 ישראלים יורדים לארצות־הברית מדי יום ביומו

סיי ע2 7 0 1
730139מ ע//׳
יו״ר מילוא ופנינה רוזנבדום
להיבהל מהזעקה
הוא טייס ישראלי
•! צ עי ר, בנו של טייס אל־ על ותיק. מ
שירת עשר שנים בחיל־האוויר. כשהחליט
לפרוש, פנה כמו כל טייסי חיל־האוויר
לאל־ על. לפני כשנה נערך קורס ההסבה
האחרון של אל־ על, שהיה מייועד לטייסי-
קרב הרוצים להפוך לטייסים אזרחיים.
אף אחד מבוגרי אותו הקורס לא התקבל
לעבודה באל־על. מאז גם לא נערך קורם
נוסף.
הוא, כמו יתר טייסי חל־האוויר,
ידע שאל־ על סגורה. סגירת אל־על לטייסי
חיל־האוויר פרושה קץ הדרך. א רקיע היא
חברה קטנה, שאינה קולטת כמעט בכלל
טייסים, ורשימת הממתינים בתור לקבל
עבודה אצל החברות. הזעירות העוסקות
בטיסות־ריסוס, עוברת על גדותיה.
טייס המשתחרר מחיל־האוויר צריך
לבחור היום באחת משתי האפשרויות :
לערוך הסבה מקצועית ולוותר על חלום
הטיס, אחרי שזה התגשם, או לרדת מהארץ.
קשה למצוא טייסים המוכנים לוותר על
המטוס. הטיסה אינה רק מקצוע לגביהם,
אלא בראש ובראשונה אהבה, תחביב ויש
המגדירים זאת כמחלה. קיבוצניקים, מושב ניקים׳
בוגרי תיכון — החומר הטוב ביותר

המתגייס לצה״ל וההולך לקורס טייס, מוצא
עצמו אחרי כמה שנות שרות וטייס, כשהוא
מתדפק על שעריהן של חברות תעופה
זרות.
המשבר הפוקד את אל־על אין לו אמנם
אח ורע בעולם־התעופה, אך יתר החברות
הגדולות סובלות אף הן בשנים האחרונות
מקשיים כספיים. מצב זה הביא לכך,
ככל הידוע בעולם התעופה הישראלי,
שאין טייסים בוגרי חיל־האוויר בחברות
התעופה הגדולות והמוכרות כטי.וו.אי. או
בריטיש אירווייס.
אבל אפשר למצוא טייסים ישראלים
המשרתים בחברות־תעופה פרטיות קטנות.
החברות בהן יש עדיין מקומות פנויים
לטייסים, משום שהעבודה בהן קשה
במייוחד ומסוכנת, הן החברות המפעילות
מטוסים קלים, בטיסות מעל לג׳ונגלים
או מעל. לקוטב־הצפוני. טייסים כאלה
נקראים בלכסיקון המקצועי :״בוש־פיילוטס״
— ,טייסי־יער.

נמצאים שנה, שנתיים או חמש שנים
בחוץ־לארץ, אך קשה להניח שמי מהם
יחזור, אלא אם כן תובטח לו עבודה
כטייס, מה שנראה היום כחלום רחוק
אפילו יותר מהקוטב הצפוני.
חיל־האוויר מודע לנזקים שמצב זה ירדו טייסי־קרב עשיות גורם.
ממצבת כוח־החרום שלו. לגבי עיתות
שלום, מטילה עובדה זו מעמסת־מילואים
גדולה יותר על הטייסים שנשארו בארץ.
אולם מה שצריך להדאיג יותר את
מפקדת חיל־האוויר, היא המגמה. אחד
הנושאים המדוברים ביותר בבסיסי חיל-

אוסטרליה, גרמניה ובמידה קטנה יותר
בשאר ארצות אירופה.
לעיתים הגיעו לארץ סיפורי הצלחה
של יורדים, אך בדרך כלל היה ידוע
שהיורד הישראלי הוא נהג מונית בניו-
יורק, עובד תחנת־דלק בקליפורניה ובתחילת
דרכו כיורד, שוטף־כלים במיסעדה.
התופעה של יורדים שלא הצליחו לגרוף
את הזהב בשנה הראשונה לשהותם בנכר,
אך התביישו לחזור לארץ, להראות בעיני
קרוביהם ושכניהם כמי שנכשלו, היתד,
מוכרת היטב למוסדות שעסקו בהחזרת
יורדים.
התכתבות פרטית
;עובד
בוש־פיילוט,
הוא רל עבור חברה אמריקאית המקיימת טיסות
מעל אזור חקוטב־הצפוני. מביא דואר
ומצרכים לפועלים העובדים במקומות
אלה. הוא אינו מרוויח סכומי־עתק,
כפי שסביר היה להניח שירוויח בעבודה
קשה במקום מרוחק ועל מטוס קטן ומיושן.
מקום זה ברירה.
אין

העבודה היחיד אותו מצא שאיפשר לו י להמשיך לטוס.
על־פי הערכה זהירה מועסקים היום
כעשרות טייסים ישראלים, מרביתם צעירים
וכולם יוצאי חיל־האוויר, בחברות תעופה
זרות. קשה להגדיר אותם כיורדים. הם

יושכ-ראש ועדה ארנסט וכנו השלישי שנשאר כארץ
הדור השני יורד מהארץ
האוויר הוא חברות־התעופה הזרות. טיי סים
מתכתבים עם חברות־תעופה ומת עניינים
באפשרויות עבודה. בדרך־כלל
נעשית ההתכתבות שלא דרך הדואר-
הצבאי, אלא מתיבות־דואר פרטיות או
מכתובות של בני־מישפחה או ידידים.
לאיש אין ספק שהמספר ״עשרות״ נכון
להיום, וכי מיספר הטייסים ממשתחררי
חיל־האוויר העוזבים את הארץ גדל מיום
ליום.

מסיכות פרידה
__כיורדים

צעידיס ליד שגרירות ארצות־הכרית
להמתין לתור כל הלילה

ך כעוד הנגע שפשה בקרב הטייסים
י בולט ומכאיב במייוחד, תופעת ה ירידה
בכלל הפכה למגיפה של ממש.
הירידה אינה דומה היום לתופעת הירידה
לפני עשר או עשרים שנה.
אז מקובל היה לחשוב שיורדים מהארץ
אנשים שלא הצליחו, בעיקר מהבחינה
הכלכלית. אלה קיוו לשקם עצמם, בעיקר
בארץ האפשרויות הבלתי־מוגבלות, אר-
צות־הברית, אם כי יורדים ישראלים אף
פעם לא בחלו בארצות אחרות כקנדה,

היום המצב שונה. את הארץ לא עוז בים
בגלל בעיות כלכליות, או לפחות לא
רק בגלל בעיות אלה. הסיבה העיקרית
לירידה היא המצוקה הנפשית של היש ראלי•
יש התולים זאת באיום הכלכלי,
אם כי לא במצב הכלכלי. יש תולים
זאת בסיבות פוליטיות. אחרים יודעים
להסביר את העובדה שדווקא אנשים בעלי
השכלה, שורשים ציוניים, הכנסה כספית
מניחה את הדעת ומישרה טובה יורדים
בגלל סיבה כללית אחת: פשיטת הרגל
של הציונות.
החיים בארץ, או מה שהיה נקרא פעם
״לבנות את המולדת,״ אינם יותר אתגר.
ככל שהישראלי הוא בעל רמת השכלה
גבוהה יותר, ובעל אמצעי מחיה למעלה
מהבינוני, הוא מרגיש בארץ מחנק. אין
ספק שהתשובה לגל הירידה השוטף את
הארץ היום היא סיכום של כל הסיבות
ביחד.
תופעת לוואי לירידה של שנות ה־80
היא העובדה שהיורדים אינם מתביישים
יותר בעובדת היותם יורדים. הם לא רק
מצהירים על עצמם כיורדים, כשהם נמ צאים
בארץ אליה הגיעו, אלא מכריזים
על כוונתם לרדת עוד בארץ.

אייב כהן עלה לישראל מארצות־הברית
לפני כ־ 30 שנה. כהן ידוע היטב בהוגי
המוסיקאים בארץ. משך שנים רבות הוא
היה מנהל התזמורת הפילהרמונית. כהן
היה דמות מקובלת בקרב שרים, חברי-
כנסת ופקידים בכירים. בחודש שעבר
עזב כהן את הארץ. הוא קיבל עבודה
בחברה גדולה ליחסי־ציבור בניו־יורק.
חבריו של כהן ערכו לכבודו סידרה של
מסיבות פרידה. אורחי המסיבות, מהאישים
הבכירים של החברה הישראלית, ידעו
שקיימת סבירות גבוהה שאייב כהן יחזור
לישראל רק כתייר.

ה בני ם של
חבר -הכגסת
ל ושב־ ראש ועדת־החוץ־והביטחון של
הכנסת, הפרופסור משה (״מישה״)
ארנס, הוא אחד האישים הלאומניים ביותר
בפוליטיקה הישראלית. ארנם סיכן את
מעמדו בתוך תנועת החרות כשהתנגד
לראש־הממשלה, מנחם בגין, בעת שבגין
הביא לאישור הכנסת את הסכם קמם-
דייויד ואת חוזה השלום.
אפשר שלא להסכים עם הקו הפוליטי

החלו שהמריא למרח קי ם: ע בו דהלט ״ סי סבאל ־ ע ר
לא הכריזו על עצמם עדיין כיורדים.
עליזה טוענת שהם נסעו ״רק לכמה
שנים, כדי ללמוד,״ אך בעלה אינו מסתיר
את כוונתם שלא לחזור לארץ.
אייב כהן וגדעון ועליזה ארנס הם רק
שלושה. שגריר ארצות־הברית בישראל,
סמואל (״סם״) לואיס, יודע את המצב
לאשורו. לואים יודע כמה אשרות־הגירה
מעניקה השגרירות שלו לישראלים מדי
שנה ויודע מספד גדול הרבה יותר :
כמה אשרות־תייר מעניקה שגרירות אר־צות־הברית
לישראלים וכמה מהם נשארים,
בניגוד לחוק, בארצות־הברית.

להמ תי ן
כלה לי ל ה

שגריר לואיס
ציונות בכובע
של ארנס אך איש אינו מפקפק באהבת
המדינה שלו ושל אשתו. ארנס, יליד
קאונס שבליטא, הגיע לארצות־הברית ב גיל
צעיר. אחרי שלמד בשורה של אוני ברסיטאות
ומכונים־טכנולוגיים במסצ׳וסטם
וקליפורניה, זכה ארנם, מהנדס אומרו־נאוטיקה,
להצלחה רבה בשטח המקצועי.
הוא כיהן כפרופסור בכמה אוניברסיטאות
וניהל מפעלים לייצור מטוסים בארצות־הברית.
בשנת
1957 עלתה משפחת ארנם ל ישראל.
הם רכשו וילה בסביון וארנס
הפך להיות מנכ״ל של חברות שונות,
מרצה בטכניון וחבר מועצות־מנהלים של
חברות נוספות. מקומו הפוליטי הטבעי
של ארנס היה כמובן בתנועת החרות.
הוא היה חסיד קנאי של ארץ־ישראל־השלמה.
ארנס נבחר לכנסת ומונה כיושב־ראש
הוועדה החשובה ביותר שלה.
את מישפחת ארנס פקד אסון. לארנס
ולאשתו ארבעה ילדים, שני בנים ושתי
בנות. הבן הבכור, גדעון, החליט לעזוב
את הארץ ולהשתקע בארצות־הברית.
גדעון ארנס אינו מכחיש כלל את העובדה
שהוא יורד ואינו מסתיר את כוונתו שלא
לחזור לארץ. ישראלים שפגשו אותו
בארצות־הברית מספרים על הביקורת
הרבה שלו על המדינה, ביקורת המלווה
בהשמצות של ממש. גדעון הוא מתנגד
חריף לעצם קיומה של מדינת־ישראל
בצורתה הנוכחית.
בני הזוג ארנס, שירידת גדעון פגעה
בהם קשה, עדיין לא הספיקו להתאושש
מאסון זה ועליזה, בתו של ארנס, צעירה
נאה ומלאת־חיים, נישאה למשה רוזנפלד
ועזבה איתו את הארץ. עליזה ובעלה

לאח רונ ה החלה בעייה זו להציק ללד
* איס. אפשר להבחין בכך על־פי מיספר
השיחות וההרצאות שעורך לואיס בנושא
ירידת הישראלים. את לואיס מנחים לדבריו
שתי דאגות. האחת: הדאגה, בתוקף תפקידו
כשגריר, ארצות־הברית, למנוע מישראלים
להגר לארצות־הברית, בניגוד למיכסת
ההגירה של השלטונות. אולם לדברי לואיס
מדאיג אותו גם ״הצד הציוני.״ השגריר
האמריקאי טוען שכואב לו הלב לראות
כיצד מדינת־ישראל, אותה הוא אוהב
לדבריו, מתרוקנת מתושביה ״ודווקא מהטובים
שבהם.״
על פי הסטטיסטיקה של לואיס יורדים
מדי יום ביומו מישראל לארצות־הברית
140 איש. אם המיספר נכון, הרי שמדי
שעה עוזבים את הארץ לבלי שוב שישה
ישראלים. בסיכום שנתי מגיע המיספר
ל־ 50 אלף יורדים לשנה.
גורמים אחרים בשגרירות האמריקאית
טוענים שהשגריר ממעיט. לדבריהם יתברר
בסופו של דבר שהרבה מאותם שנחשבים
כתיירים ולא הוכנסו לתוך קטגוריות
היורדים, ישארו גם הם בארצות־הברית.
המיספר של 50 אלף היורדים לשנה נכון,
במידה והוא לא קטן מדי, לגבי ארצות-
הברית. אל 50 אלף הישראלים היורדים
לארצות־הברית יש להוסיף כמה אלפים
או עשרות אלפים של יורדים לארצות
אחרות.
כל מי שחושב שלואיס או פקידים
בשגרירות ארצות־הברית מגזימים, במים־
פרים, מוזמן לבוא לקונסוליה של ארצות-
הברית בתל־אביב ולהתבונן בתורים ה ארוכים
הניצבים מדי יום ביומו מול
אשנבי האשרות. הישראלים מבקשי ה אשרות
מתחילים להתרכז מול הקונסוליה
החל מחצות הליל, כדי לתפוס תור כש יפתחו
המישרדים בשעה תשע בבוקר.
אל אלה הממתינים בתוך שקי־שינה על
המידרכה מול הקונסוליה, יש להוסיף
את הישראלים המבקשים אשרות דרך
מישרדי־הנסיעות עם רכישת כרטיסי ה טיסה.

הממה

המעטה?
ן• שה להצביע על גורם ממלכתי או
* | ציבורי שתפקידו המוגדר הוא להילחם
בתופעת הירידה, לנסות ליצור תנאים
ליורדים־בכוח שישכנעו אותם שלא לרדת
מהארץ או להחזיר יורדים. מישרד הק
ליטה,
בראשותו של השר דוד לוי, הוא
הכתובת לבעיות היורדים. ההרכב של
הממשלה מצביע לדעת רבים על אחת
הבעיות הגורמות לירידה. דויד לוי הוא
לא רק שר־הקליטה, אלא גם שר־הבינוי
והשיכון. יש הטוענים כי בעיות השיכון
בארץ הן מגורמי הירידה. בין שני מישרדי
השר לוי אין כל קשר ושר־הבינוי אינו
מנסה לפתור את בעיות גורמי הירידה
הצריכות להעסיק את שר־הקליסה.
מאז קיבל לוי את תיק הבינוי, משותק
כימעט לחלוטין מישרד־הקליטה. המלצות
ועדת חורב, שהתקבלו אמנם אך לא
יושמו, הטילו על מישרד־הקליטה מעמסה
כבדה שקשר. להניח לאור פעילותו היום,
שהוא יוכל להתמודד איתה.
לפני שקיבל עליו את תיק הבינוי,
ניסה לוי לחולל מהפכה בנושא החזרת
היורדים לארץ. הוא טווה תוכנית הקלות
חדשה ואף ערך סיור נלעג בארצות-
הברית. אם היו ישראלים מקרב אלה
שהשתתפו בפגישות עם לוי בנידיורק
המושלגת, ששקלו חזרה לארץ, הם שינו
את דעתם אחרי הפגישה.
גורם ציבורי אחר שתפקידו לטפל
בבעיות הירידה היא ועדת־הקליטד, של
הכנסת. בראשות ועדה זו עמדה, עד
לפרישתה מתנועת החרות, גאולה כהן.
כהן סרבה להאמין בנתונים על היורדים
ובתחזית מגמות הירידה, ובהתאם לכך
היה טיפולה בנושא.

מישפחה אם הוא חזר משום בחירת אביו,
או שהיה חוזר בין כה וכה.
מילוא הצעיר החל לעסוק בנושא הירידה
וניסה ללמוד את היקף הבעיה. לפני כשנה
הוא יצא בהכרזה שממדי הירידה הם
עצומים והגיעו ל״ 20 אלף ישראלים בשנה.
מיספר זה נראה היום מגוחך, אך אז
הוא גרם להלם אצל ראשי הליכוד. הם
דרשו ממילוא ״להפסיק לדכא את מוראל
העם״ וטענו נגדו שהוא מגזים. רוני
התקפל. ועדת־הקליטה, בראשותה הוא
עומד, לא עסקה מאז ברצינות בנושאי
הירידה, למרות שמאז הצהרת ה־ 20 אלף
החריפה הבעיה פי כמה.
גורם אחר שניסה לעסוק בפתרון חלקי
של בעיית הירידה הוא ח״כ אסף יגורי.
יגורי היה משך תקופה מסויימת שליח-
עליה בארצות־הברית ומאז הוא חושב
עצמו כמומחה בנושאי עליה וירידה.

פעל ( ל על
ח שבון הייידה
ך״ פני שיגורי הצטרף לליכוד הוא חי *
פש פעלולים של יחסי־ציבור. אחד
מהם, פתיחת מערכה ציבורית נגד הירידה.
מהתקציב החודשי שלו פירסם מודעות
בעיתונים בהן קרא לישראלים שאינם
חושבים על ירידה לאמץ מישפחות של
ישראלים השוקלים ירידה — לעודד את
רוחם ולהשפיע עליהם להישאר בארץ.

ה״ב יגורי >עם אשתו דבורה)
נסיונות כושלים
את מקומה של כהן ירש ח״כ רוני
מילוא, קרוב-מישפחתו של ראש־הממשלה
מנחם בגין. מילוא מכיר על בשר מש פחתו
את בעיות הירידה. חלק מבני
מישפחת בגין חששו שמא בנו של ראש
הממשלה ישאר לנצח בארצות״הברית.
אחרי שבגין נבחר כראש־הממשלה חזר
הבן לארץ ועד היום חלוקות הדעות ב
יגודי
קיווה לעשות הון פוליטי ממבצע

המיבצע נכשל, כמובן, ויגורי הפסיק
לפרסם את המודעות שלו. אולם יתכן
והמיבצע של יגורי תרם לכך שגורמים
אחרים, רציניים יותר, לא עסקו באותה
תקופה בנושא זה.

יוסי ינאי 1

הנדון

הזמן כבר עכשיו
מקו ם לגליון

ראש השנה
המוגדל ו ה חגיגי של

שיופיע ב 0.9

קוראי הער! באוודב
הרוצים להשתתף בפעולה
להצלת מדינת ישראל
מחורבן הליכוד —
יתקשרו אל:
1811££1 ,־ א 41*1£111

א 0£110א ס£0

ם 19
360 £. 65111 81 10021
161: ) 212 ( 570-9190׳

מדנע ה*א מ תנ דנ ד ת

(המשך מעמוד )31
שוב באמצעות התיבה — שיש
״לחתוך בבשר החי״
והנה מופיע אותו ייגאל כמטיף
למכשיר־הצריכה ההרסני ביותר
שהמציא שטן הצרכנות!

הרי זה כאילו ראינו את
ג׳ודג׳ הקדוש יוצא רכוכ עד
סוסו כדי להרוג את הדרקון
האוכל את הכתודות — וחד
זר רכוב על הדרקון:
הטלוויזיה המיסהרית היא קודם
כל ומעל לכל מכשיר לדירבון ה צריכה.

אפשר
לומר: זהו מכשיר
טרוריסטי, המכריח אגשים
לקנות, באשר אקדח פסי כולוגי
צמוד לרקתם.
לקנות מה? הטלוויזיה לא תפרסם
גבינת־קוטג׳ ,וגם לא לחם
אחיד. היא תפרסם את המוצרים
היקרים, שמחירם המוגזם הופך
את הפירסומת היקרה לכדאית.
ידוע שבארצות־הברית מפרסמת
הטלוויזיה מוצרים כלל־ארציים,
בעוד שהעיתונות היומית ממשי כו,
לפרסם את המוצרים המקומיים.
אין כדאיות בייצור סירטון־טלוויז-
יה, אם הוא יוקרן רק בעיר אחת.
סירטון אמריקאי מוקרן בעשרות
תחנות־טלוויזיה.

כמציאות של ישראל,
יינתן יתרון עצ!ם לסחורות
ש־ ייבוא .
הטלוויזיה המיסחרית תהיה מוצפת
סירטונים שהוסרטו בפאריס
ובלונדון, ברומא ובניו־יורק, שנועדו
לפרסם מכוניות גרמניות, ויס קי
סקוטי, סיגריות אמריקאיות
ובושם צרפתי. על הצרכן היש ראלי
יופעל לחץ כביר לקנות מו צרים
זרים אלה, כל עוד איני
מהגר לארצות־המוצא שלהם.
המסר המיידי של הטלווייזה
יהיה: קנה! קנה! קנה! תוציא
את האגורה האחרונה שלך, כי
לא תוכל להסתכל בעיני חבריך
אם לא תקנה את המכונית האח רונה!
האשד, שלך תזרוק אותך
אם לא תביא לה את קאראצ׳י,
באריזודשי מהודרת ! אם לא תקנה
את ארון־היוקרה ומנונת־היד
קרה, ולא תשתמש בסבון־היוקרה,
חייך לא יהיו חיים. תהיה אפס.

״ קנהג״

לאדי פלטשר
ה כינ האתה מו ע מ דו תלתח רו ת

מלכ ת המי 80׳
ב קו ר ס מזו רז ל תי קון י ציב ה
ו ה לי כהו בי ט חון במה.
אכן גכידול 50 תר־אכיב, טל 267682 .

הופיע!

ספרו החדש של

גבי רוזנ ב או ם

מג רו ת
שבוע של התאב דו ת
להשיג בחנויות הספרים !המובחרות
הפצה ראשית: ביתחגלים

418

ך* סכנה האחרונה -ואולי
י 1החמורה ביותר — היא להמ שך
קיום המישטר הדמוקרטי, המתנדנד
בימים אלה תחת מהלומות
ן!משלת־הליכוד.
אין זה סוד שהליכוד זומם את
הקמת הערוץ המיסחרי לא רק
כדי להעשיר את -המולטי־מיליו־נרים,
שהם חבריו (וגם חברי מנ היגיו,
ואולי שותפיהם) ,אלא כדי
להנחית מכה ניצחת על הטלוויזיה
הישראלית, שאינה נכנעת לו די
הצורך.

(המשך מעמוד )33
לבדו. הוא ידאג לתעסוקה, לייצוא
ולאינפלציה על הצד הטוב ביותר.
רק שהממשלה לא תתערב. ש תקטין
את עצמה ככל האפשר,
תוך כדי הקטנת כמות הכסף ב מחזור,
שתצמצם את הפרוייקטים
שלה, את השרותים ואת הפיתוח
כדי לצמצם את ההזרמות, שתצמצם
את האשראי, ושתעלה את
שער הריבית.

לב ליבה של התיאוריה
הוא שהממשלה לא תנע כ-

ה״אוו ״לחץ ביו
היו׳דה בכוח־נזקניה
והעו״ה במונ׳ר המימון מחירים. המחיר הוא קודש
הקדשים, בו אסור לנגוע,
וכד הנוגע כד דרך פיקוח
כלשהו יגיע לגיהגום.
זה המירשם שהאוצר דבק בו
בעיניים עצומות. זו התוכנית ה כלכלית
״החדשה״ שלנו — צימצום
התקציב, צימצום הפיתוח, צימצום
האשראי ועליה בשער הריבית. האם
מישהו ראה או שמע בתוכנית זו
משהו על פיקוח על המחירים —
מילבד הפיקוח על השכר?
ואם עד עכשיו לא הצליח מירשם
זה, הרי יש אמונה בלב — של
האוצר ושל כלכלניו כמובן —
שבשלב מסויים מוכרחה תיאוריה
זו להתחיל להצליח.
אין האוצר שלנו בודד באמונה
הזאת. יש לו שותף מכובד —
עמיתו בבריטניה. שם המצב עוד
הרבה יותר פאראדוכסלי מאשר
אצלנו. בבריטניה הגיעה האינפלציה
לשיעור שנתי של — 22</,
הגבוה ביותר במערב — יחד עם
ש 10 מכוח-
אבטלה המתקרבת ל*ס/
העבודה — גם הוא הגבוה ביותר
במערב.

מסקנה ראיטונה היא, שאם
מי״טהו עוד מאמין ש

כפי שאמר האיש: להיטיב
עם העם.

בריטניה מייצאת נפט. עם
זאת התפוקה התעשייתית
הכריטית נמוכה כיום יותר
מכפי שהיתה כי ,1973 אך

מדיניות ה״צנא
צוינה להביא
להגרלת התואר הלאומי מחיריה עדו פי שלושה. ואם
מישהו סכור שמשבר הסט-
גפלציוני במערב — אינפלציה
המלווה כאכטלה, נגרמת
עד־ידי עליות מחירי
הנפט, בדאי שגם הוא יסתכל
כבריטניה.
מהי, אם כן, הבעייה עם ברי טניה?

הכעייה
היא •טממיטלת
תאצ׳ר החליטה ליישם את
התיאוריה הפרידמנית בלשונה,
וכאשר זה קורה —
אפילו שדות־הנפט העשירים
שד הים הצפוני אינם עוזרים.
היא
החליטה לצמצם את הממ שלה,
לצמצם את ההזרמות, להג ביל
את האשראי, לעלות את
הריבית. כמובן בלי פיקוח על
מחירים — ואת כל השאר, את
גורל התעסוקה, התפוקה והאינפ לציה
להעביר להחלטות .׳השוק
החופשי״.

ואם מישהו עוד מאמין
ש״גודד״ הממשלה הוא העומד
מאחרי האינפלציה שד
היום, כדאי שוב שיסתכל
כבריטניה, שכה האינפלציה
וגם האבטלה כ־טעורים הגבוהים
מתרחשות תוך כדי
צימצום הממשלה.
עם זאת מאמינה הממשלה ב אנגליה
בדיוק כמו אצלנו שכל
המיתון הזה הוא ״זמני״ (אם כי
אין שום סימנים לכך) ושהתיאוריה
תתחיל להתגשם באיזשהו שלב
ותוציא אותה מן המיצר. אך
הסיכויים שתחת זה המשק יתדרדר
לתוך משבר אמיתי הם הרבה
יותר גדולים — גם שם וגם
אצלנו.

וי עניין שאנחנו הולכים תמיד
•יי! אחרי בריטניה במדיניות הכל כלית
שלנו. כאשר זאת ״סוציא־

תוך בדי כך גם ינחית
מסה ניצחת עד העיתונות
ההופשית.

מזה כמה חודשים עמל השר
שמואל תמיר קשה כדי לחסל את
חופש־העיתונות בארץ באמצעות
חוקים. הוא יודע שיהיה זה הר בה
יותר קל להרוג את העיתונות
בדרך של חניקה כלכלית, מאשר
בדרך של נעיצת הסכין המישפטית
בגבה.
המצב הכלכלי מסכן גם כיום
את העיתונות הישראלית. הטל וויזיה
המיסחרית, שתפקיע מידיה
את מרבית המודעות הדרושות ל קיומה,
עלולה לגרום לקטל, פירורים
משולחן הטלוויזיה לא
יעזרו.
הנה כי כן, הנר, פני ישראל של
מחר, אם תתגשם המזימה: יש ראל
הסוגדת לעגל הזהב של אליל
הצרכנות, החיה בתחרות מטורפת
ישל קניות כפויות, אשר דמה האנושי
יוקז על-ידי ההגירה ודמה
הכלכלי על-ידי הייבוא. ושבה
ייעלמו שרידי הדמוקרטיה יחד עם
העיתונות החופשית.

ממחירי־הנפט זעולים בלי הרף,
כמונו וכמו י חבריה במערב.

האס הקטנת תגועון
ב־ 600 מיליון חלו
מצחקה אבטלה

פדפדן פרידמן
גרעו! קטן או הרם גדול

האבטלה מורידה את האינפלציה
— מוטב *טיסתכל
כאנגליה.
כל זה מתרחש שם בלי משבר
במאזן־ה תשלומים, ומה שעוד יותר
משמעותי — בלי משבר־אנרגיה.
לאנגליה יש כיום נפט משלה,
המספיק לכל צרכיה. אין היא
תלויה באופ״ק, ואין היא סובלת

ליסטית״ ,גם שלנו היא ״סוציא ליסטית״
.כאשר היא ״ליברלית״,
גם שלנו היא ״ליברלית״ .כאשר
בריטניה משמשת שפן־נסיון ל תיאוריה
המוניטריסטית, גם אנחנו
משמשים לה שפן־נסיון( .יש לציין
שפעם היא נוסתה גם על ארצות-
הברית, אך הם מהר מאד הפסיקו
אותה, והכניסו תחתיה את הפיקוח
על השכר והמחירים).
האם לא הגיע הזמן לנתק קשר
מוזר זה ז יש לחפש מדיניות כל כלית
מקורית, התואמת את האינ טרסים
ואת התנאים המיוחדים ש לנו
והמבוססת על תיאוריה שצמחה
מן הנסיון שלנו, ולא לנסות ול יישם
דוגמות זרות — מה גם
כשהן כושלות.
העולם הזה 2239

אודי דן האשים את הטלוויזיה בסילוף ובהטעיה
ואילו חיים יבין תובע נידסום הכחשה !התנצלות
כי הכתבה היתד, מסולפת, וש-
היטעתה את הציבור. אחרי של פיד
שמע את טענותיו של השר,
הוא הציע שגציב־המים יפנה ישי רות
אל מנהל מחלקת־החדשות,
חיים יבין, ויציג לפניו את טע נותיו
הענייניות.
מאיר בן־מאיר אכן התקשר טל פונית
עם יבין. איש הטלוויזיה
ביקש מנציג המים את טענותיו
בכתב, כדי שיוכל לבדוק אותן
לגופן, אחת לאחת, ולהודיע לו
את מסקנותיו. בן־מאיר הסכים,
אמר שישלח את הטענות בכתב
בהקדם.
כתבו של אורי דן פורסמה ב מעריב
אחרי השיחה הטלפונית
של בן־מאיר ויבין, ולפני שמיס-
מך הטענות של בן־מאיר נמסר
ליבין. כעבור זמן, כאשר קיבל
יבין לידיו את המיסמך של בן-
מאיר, הוא נדהם לגלות כי הטע נות
של דן במעריב מהוות חזרה
מדוייקת על הטענות שהעלה בן־
מאיר על הכתבה.
בשלב זה לא התייחס יבין ל עובדה
בולטת זו. הוא העדיף לב דוק
תחילה את הטענות לגופן.
לצורך זה זימן לשיחה את כתב
הטלוויזיה בנגב, עופר טלר, ש היה
אחראי על הכתבה על תל-
מלחתה. טלר טען כי הכתבה צול־

״בדקתי בעצמי ! ״

״עלילות״ הטלוויזיה

כתב טדר
״הכל אמת !״
ף* דיקתי העלתה, כי בשי•
/ /דור זה של, זעקת הבדואי
נגד הפינוי בתל־מלחתה /האיזור
המיועד לשמש לצרכים ביטחוניים
חיוניים של ישראל, הטעתה
הטלוויזיה את הציבור. זהו סי לוף
חמור בהרבה מזה שעשתה
הטלוויזיה כאשר הראתה צילומי
ערבי מיסכן, העובד בגורן בכפר
רוג׳ייב, באמתלה ששם ״נסללת,
כביכול, דרך להתנחלות אילון־
מורה.״
את הדברים האלה כתב בשבוע
שעבר אורי דן במעריב. תחת ה כותרת
,״עלילות׳ הטלוויזיה״ תקף
בחריפות כתבה שהוקרנה במבט,
בערב שבו התקיימה בכנסת ההצ בעה
על פינוי הבדואים מתל-
מלחתה שבנגב, כדי להקים במ קום
שדה־תעופה צבאי. בכתבה

כתכ דן וידיד

קיבלו אדמות באיזור לגיה, לשם
עברו מכבר. שם מתגורר גם חסן
איבראהים אל־צנעה, לא הרחק
מקיבוץ להב, באיזור מרוחק לח לוטין
מתל־מלחתה, .הבדואי הע שוק׳
מעל מסך הטלוויזיה קיבל
מאות דונמים של קרקע לעיבוד
ממינהד־מקרקעי־ישראל.
״אילו, לפחות, היה הדובר הזה
מצטלם לצורך הכתבה בתל־מלח־תה
— דיינו. אבל גם הראיון
איתו נערך באמור לגיה, שאינו
נכלל כלל ב,שטח המריבה׳ בתל-
מלחתה, כפי שהתיימר השידור
להרשים את הצופים.״
בהמשך מאשים דן בפירוש
וב את
הטלוויזיה בהטעיה
סילוף, וטוען כי דבר דומה נע שה
בכתבה על הכפר רוג׳ייב.
״למרות שהסבו את תשומת־לב

״הבדואי העשוק״
אינו מתגורר
בתל מלחתה
״הבדואי העשור,״ שרואייל בטלוויזיה כשבוע
שעבר ויצא בזעקה ר,ודעת לב נגד פינוי הבדואים
מתל־מלהתה, אינו מתגורר כלל באזור.
גם הכתבה, שהתיימרה להציג את מחאתם של הבדואים
על הפינוי הצפוי, לא צולמה כלל בתל־מלחתה,
מתברר מבדיקה שערך סופר ״מעדיב״ ,אורי דן.

כתב המריבה בעמוד הראשון של ״מעריב״
״הוא לא היה שם !״

כי נושא־הכתבה הוא בעיות הב דואים
בנגב, כלומר, בעיות הקרקע
והמים. העיתוי היה פינוי הב דואים
מתל-מלחתה, אבל הכתבה
הביאה תמונה כוללת של המצב.
לכן צילמנו גם את התנאים שבהם
חיים הבדואים, ולא הסת פקנו
רק בהשמעת טענותיהם נגד
הפינוי.״
דרישה להתנצלות
ר בין בדק את טענותיו של
טלר ומצא אותן כנכונות. במ שך
הזמן שחלף מאז פורסמה כת בתו
של אורי דן ומאז שהוגש
המיסמך של בן־מאיר, חזרו וראו
את הכתבה של עופר טלר, מיל־בד
ליבין, גם יושב־ראש הוועד
המנהל של רשות־השידור, הפרו פסור
ראובן ירון, המנכ״ל לפיד
ועורך מבט, יעקוב אחימאיר. לפיד
וירון ניסו אמנם למצוא פגמים
בכתבה, אך נאלצו להסכים עם

הבדואי המיסתוד
רואיין בדואי, שגולל את העוול
שנעשה, לדבריו, לבדואים. בהמ שך
הכתבה צולמו התנאים החמורים
שבהם חיים עדיין בדואים
רבים. בין השאר צולמה באר
של מים מעופשים, שבתוכה שטה
לה צפרדע,
אורי דן טען בכתבה שהחלה
בעמוד הראשון של מעריב ושנמש כה
בעמוד פנימי :״בבדיקה שע רכתי
נתגלה, שלא רק שהצילו-
מים באותו ראיון דראמתי לא
הראו את איזור ביר־מלחתה, אלא
ש,הבדואי העשוק׳ ,שנבחר לה יות
פה לתושבי ביר־מלחתה וש־הציג
את עצמו כאחד מהם, אינו
אלא חסן איבראהים אל־צנעה,
דמות ידועה משבט קודריאת אל-
צנעה, שמקום מושבו המקורי היה
באיזור תל־ערד.
״לפי בקשתם של בני־השבט הם

אנשי הטלוויזיה לפבריקציה הזאת
של ה,חדשות׳,״ כותב דן ,״חלף
שבוע ימים, ואנשיה לא מצאו
לנכון לחזור ולהסביר לציבור את
האמת, שלפחות חלק זה של הכתבה
לא צולם בתל־מלחתה, וכי
גם אותו בדואי אינו כלל משם.״

היכן צולמה
הכתבה!
היפגה את תשומת־לב אג־
1שי הטלוויזיה לעניין ף למחרת
שידור הכתבה התקשר אריק
שרון עצמו אל מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף ׳(״טומי״) לפיד, ומ חה
בפניו על השידור. שרון טען
שנציב־המים, מאיר בן־מאיר, המ טפל
במיסגרת תפקידיו במישרד-
החקלאות גם בבדואים, הודיעו לו

מה בתום־לב, והכחיש בתוקף כי
שורבבו בה הטעיות או סילופים.
״צילמנו את הכתבה רק באזורים
שעליהם נסב באותו יום הדיון
בכנסת,״ אמר טלר ליבין .״אי-
זורים אלה כללו את תל־מלחתה.
עצמה ואת אל־לגיה, שם הופקעו
אדמות לצורך הקמת שכונה לבד
פוני תל־מלחתה. היינו בשני המ קומות
והבאנו צילומים וראיונות
משניהם. לטענות כי צילמנו רק
באל־לגיה או במקום אחר כל שהו,
שאותו הצגנו אחר כך כתל-
מלחתה, אין כל שחר.
״הבדואי שרואיין בכתבה אמנם
אינו מתל-מלחתה, אבל הוא מנ היג
ידוע בקרב הבדואים שבנגב,
והוא נבחר על־ידם להש מיע
את טענותיהם. הראיון עימו
צולם בתל־מלחתה, כשברקע נראה
בבירור הנוף של המקום, הוא

התייחס אך ורק לבעיות של בני־המקום
המועמדים לפינוי. במהלך
שידור הראיון בטלוויזיה הופיעה
על המירקע כותרת מתחת לתמונה,
עם שמו המלא של הבדואי. כך
שהטענות, כאילו ניסינו להסוות
את זהותו ולהציגו כאחר, הן חס רות
כל בסיס.
״אחרי ראיון זה עברה הכתבה
לאל-לגיה, שם צולמה הבאר המ עופשת.
בשל הפקעת האדמות, ל צורך
הקמת העיירה למפונים מ־תל־מלחתה,
הוזכרה גם אל־לגיה
בדיון בכנסת. לכן היו הצילומים
שם אותנטיים לחלוטין. הבעיות
של אל־לגיה מוזכרות יחד עם
הבעיות של תל-מלחתה בעתירה
לבג״ץ, שהגישו הבדואים. כל ה צילומים
נתנו תמונה על מה שקו רה
בשטח.
״נוסף על כך נאמר בפירוש

יבין ואחימאיר ש״ההשמצות של
בן־מאיר ואורי דן אינן מוצד קות.״
בעיקבות
זאת תבע יבין שלפיד
יפנה למערכת מעריב׳ויבקש פיר־סום
התנצלות והכחשה , ,באותו
העמוד ובאותו הגודל שבהם פורס מה
הכתבה של דן. יבין הסביר
כי הוא רואה בחומרה את העוב דה
שעיתון כמו מעריב מצטרף
להתקפות שלוחות־הרם ן על עוב-
די־הטלוויזיה, שהפכו לאופנה.
לדברי המנהל מחלקת־החדשות,
צריכה הטלוויזיה לתת גיבוי לעוב דיה,
החשופים להתקפות גסות.
במהלך השיחה הועלתה גם האפ שרות
שהטלוויזיה תגיש תביעת-
דיבה נגד מעריב, אם יסרב הצהרון
לפרסם את ההתנצלות.
אנשי הטלוויזיה יודעים — כמו
(המשך בעמוד )53

עש ווה אמני באו להוצליה נווי למנוע את חס וטח
יו־ב להנחות או ת ה -או מאיו שדו ה סכ:׳נ

שעה ועח

את עבודתם של מפיקי־התוכנית.
נד 150 אמנים, במאים, נגנים,
זמרים ושחקנים הגיעו למקום־
המיפגש בהרצליה .,ראשונה באה
חווה אלברשטיין. כשביקשה לעבור
מבעד לשער החשמלי של האול פנים,
לא ניתן לה. אחריה באו
שאר האמנים. השעה היתה 6.00
בערב וההסרטה עמדה להתחיל
ב־.9.15
מנכ״ל האולפנים, יצחק קול,
יצא לרחבה וראה את האמנים
עומדים מחוץ לשער. הוא הורה
לשוערים לאפשר לכל אמן להי כנס
לשטח הפתוח של האולפנים.
״אני לצידם של האנשים האלה,

ואני לא יכול לתת להם להישאר
בחוץ,״ הסביר.

״אין פה
יחס חברי״
ר אהרון גולדפינגר, מפיק
^״שעה טובה, יצא מהאולפן לזד
לצפות בהתרחשויות .״אני לא רוצה
שאיש מהם יסתובב בשטח. אם ית נו
להם להיכנס, אני עלול לבטל
את ההסרטה !״ איים. אך האט־נים
נכנסו, חרף התנגדותו. לא
לאולפן, אלא לרחבה הענקית המ שמשת
מקום־חנייה למכוניות. באו

עת כבר נמצא המנחה מאיר
שלו באולפן, מוגן על־ידי דלתות־ברזל.
אירגון־אמני-
כאשר
הודיע
ישראל לאנשי הטלוויזיה כי
מני פאר לא יפר את השביתה
ולא ינחה את התוכנית -הוזעק
מאיר שלו כדי למלא את מקומו.
בתוך האולפן התנצל שלו :״אני
מבצע הוראה של רשות־השידור.
אמרו לי כי מני שובת, והורו
לי למלא את מקומו. זה בסדר.
דיברתי עם מני בטלפון, בצורה
מאוד חברית, והוא יודע שאני
רק ממלא פקודה.״ הוא נראה
רגוע, חייו והעדיף להסתגר ב־

שונו השביתה

מאיר שלו, בנו של המשורר יצחק
שלו. הוא סירב להיענות לבקשות
נציגי איגוד אמני ישראל, לא להנחות את התוכנית שעה טובה. הוא תפס
את מקום מני פאר והנחה את התוכנית .״אני ממלא פקודות,״ אמר.
* ה הולך להיות עסק רציני,
ומי יודע כמה זמן זח יימ שך,״
אמרה השחקנית גילה אל-
מגור לעמיתיה, כאשר טילפנה
אליהם בבוקר היום החמישי שעבר,
כדי להזמינם להפגנת ר,אמ-
נים באולפנים המאוחדים בהרצ ליה.
״שביתה
זה לא משהו שאפשר
לזלזל בו,״ אמר השחקן אילי גור־ליצקי
לעובדי רשות־השידור, כאשר
טילפן להודיעם, שמני פאר

לא יוכל להנחות את
שעה טובה בטלוויזיה.
״אבוא מיד, אין בעיות. אקח
מונית ואהיה שם בשש,״ הבטי חה
הזמרת חווה אלברשטיין לגילה.
אירגון
אמני־ישראל (אמ״י) הצ טרף
לאיגוד במאי הקולנוע והט לוויזיה
העצמאיים ולאיגוד הנגנים,
בשביתתם נגד רשות־השידור. אנ שי
אמ״י החליטו להסתער על
האולפנים, לחבל בהסרטה ולסכל

וינוח 11 השוטוים

התוכנית

מנהל השחקן איל,י גור־איגוד מפעילי ליצקי, שאל אמני
ישראל .״למה אתם מזיזים אנתנו
הצידה?״
אילי גורליצקי את השוטרים והסביר להם :״המאבק שלנו צודק.״

50ת

הזמרת השמיעו
,| 1ך| י, א ( ה 1ל ) ל אלברשטיין חווה

והשחקן דידי לוקוב (בתמונה מרים ידיים) :״בואו

התחנן!]!,לא הועילו

להתבדר איתנו כאן ! אל תיכנסו לאולם !״ הס
ניסו לשכנע את קהל הצופים שלא להיכנס
אל תוך האולפן, כדי לחזק את שביתתם.

למרות שגילה אלמגור
ניסתה לשכנע את נוסעי
המכונית שלא יכנסו לאולפן, התמלא האולם בצופים והתוכנית
צולמה ללא תקלות .״אל תעזרו לשבור שביתה,״ אמרה גילה, אך לשווא.

אולפן, תחת לצאת לרחבה.
לעומת זאת אמר מני פאר, כי
שלו לא טרח כלל לטלפן אליו.
״אני טילפנתי אל שלו ואמרתי
לו, שמה שהוא עושה הורס את
היחסים האישיים שלנו. אין פד,
שוס יחס חברי. הוא לא היה צריך
לעשות מה שעשה !״
״הוא דומה לסטאטיסטית הוותיקה,
הממתינה שנים לרגע שבו
תשבור הכוכבת את רגלה ותינתן
לה הזדמנות חייה לעלות על הבמה
ולשחק את התפקיד הראשי,״
״איך הוא מעז לשבור שביתה ז
אמר אחד מן הבמאים השובתים.
יבוא ׳יום וזה יתנקם בו!״ רטן
אחד השחקנים בשטח.
בעוד האמנים מתארגנים ומ חלקים
ביניהם שלטי־מחאה, הסתובבו
אנשי הטלווייזה, כשהבעת
משועשעת על פניהם. כולם הכי רו
את כולם מעבודות משותפות
שביצעו בעבר.
ראש מחלקת־הבידור בטלוויזיה,
חנוך חסון, נראה שקט ונינוח.
הוא הסתובב בין השחקנים ואמר
לכל מי שהיה מוכן להקשיב לו:
״תשמעו, אתם צודקים, אבל לס־מנכ״ל
שלמה עבאדי אין כסף.
אין לו מהיכן להוסיף לכם !״ יצ־

התוכנית ..שעה טובה.״ מ:1י פאר
ו שבוו־ את ה שביתה 1ולהנחות

יהוום לא שיכנע ״י

מרואיינים בתוכנית, מירון בנבנישתי והאדריכל משה ספדי, שלא ישתתפו
בה. גם הוא לא הצליח .״תוכנית ממילא בוערת אצלי בבטן כבר
שלוש שנים,״ נימק בנבנישתי את השתתפותו בתוכנית ,״לא אוותר.״

״מה אפשר לעשות?״

התנצל השוטר בפני הזמרת נירה רבינוביץ .״קיבלתי
ייכנס לאולפן. לאמנים השובתים
לא נותר דבר לעשותו, מילבד
הנסיון לשכנע את קהל-הצופים, ש בא
לחזות בהסרטה, שלא להיכנס
לאולפן.

הוראה לסלק אותכם מהכביש.״ השובתים נשאו שלטים
שקראו לקהל להישאר ברחבה ולא להיכנס לאולפן.
לסרות בקשותיהם והשלטיס, לא נענה להם הקהל.

גילה אלמגור, יהורם גאון, יר דנה
ארזי ואחרים עצרו כל מכו נית,
וממש התחננו בפני נוסעיה
שיחזרו כלעומת שבאו .״אנחנו
נבדר אתכם פה. כאן נקבצו מיטב

האמנים. אנא, הישארו איתנו!״
ביקשה נירה רבינוביץ. אלא שה־אולפן
התמלא בצופים, שלא רצו
לוותר על ההזדמנות להופיע על
(המשך בעמוד )52

פנינה לא אמרה

לא להשתתף בתוכנית. נערת־הזוהר פנינה רוזנבלום באה בלוויית כמה סירק אווזה
הספר האישי שלה, קובי בר, אשר
דקות לפני תחילת ההסרטה .״אני תמיד באה בסטייל,״ אמרה פנינה.
חק קול לעומתו אמר לאמנים
שהם צודקים, אבל את ההפגנה
הזאת היו צריכים לעשות מול
ביתו של עבאדי, ולא נגד העוב דים
של הטלוויזיה.
מפיק התוכנית, גולדפינגר, הת הלך
שופע־ביטחון, כשחיוך נסוך
על פניו .״יש לי עבודה לבצע
היום,״ אמר ,״ואני עומד לבצעה.
אם מני פאר לא רוצה לעבוד,
יש לי את מאיר שלו. לו הייתי

מציע עתה לגילה אלמגור להנחות
את מסך גדול — מסך קטן, היא
היתד, שוברת את השביתה הזו
ורצה אלי!״
אחרי שניסה ולא הצליח לע צור
את האמנים בשער, הורה
גולדפינגר להפסיק מיד את ההס רטה
ברגע שמישהו מהאמנים יצ ליח
להסתנן לאולפן. האיום הצ ליח.
אנשי־הביטחון. שמרו בשבע
עיניים, שאיש מן המפגינים לא

בליווי המישטוה

עזב שובר השביתה מאיר שלו את האולפן בהרצליה עם תום ההסרטה.

שלו חשש לצאת לבדו, מפחד שהשובתים יפגעו בו,
אך איש מהם לא המתין לו ולא חשב לפגוע בו לרעה.
רוב האמנים השובתים עזב את הרחבה לפני הסיום.

שעה רעה
(המשך מעמוד )51
מירקע־הטלוויזיה כשעל פניהם
חיוך מאוזן לאוזן. האמנים הקימו
במה קטנה, שמעליה שרו ובידרו
את הקהל, אך לשווא. הבאים חיי כו
בהתנצלות ונכנסו לאולפן.
אלמגור מצאה את גילה אנשי להקת פלטרס. השוהים
בארץ, שהגיעו לאולפן כדי להת ארח
בתוכנית. היא הסבירה להם
שהאמנים המקומיים שובתים .״אתם
יודעים היטב מה זה איגוד של
אמנים, זה הכוח שלכם באמריקה.
לכן אנו מבקשים שלא תופיעו
הערב.״ אך הפלטרס לא רצו ל החמיץ
הופעה בטלוויזיה, ולא גי לו
סולידריות עם עמיתיהם היש ראלים.
כאשר
נודע שנערת־הזוהר פנינה
רוזנבלום עומדת להתראיין בתוכנית,
פנו גם אליה וביקשו ש לא
תשתתף בשעה טובה .״זה יקל קל
את האימאג, שלי,״ הסבירה
פנינה .״אני לא יכולה לעשות

זאת. אני לא אמנית.״ היא הופיעה
בתוכנית•
גם להקת־הרוק דובדבן לא
היטתה אוזן לדברי השובתים ו השתתפה
בתוכנית. התיסכול של
האמנים גאה, אך לא הפריע להם
לפתוח בנגינת תיזמורת. הם הש תמשו
במיקרופון של ניידת ה־מישטרה,
והזמרים חווה אלבר־שטיין,
יהורם גאון, אושיק לוי
ואחרים עלו בזה אחר זה על הבמה
והנעימו בקולם לשובתים.
מאיר שלו היה עדיין סגור ב אולפן.
הוא חשש לצאת ולדבר
עם נציגי האמנים, ומשום־כך אף
ויתר על ארוחה במיזנון המקומי.
מני פאר נותר בביתו. הוא קי בל
דיווח שוטף, באמצעות הט לפון,
על המתרחש במקום .״זה
הסוף של מאיר שלו,״ הכריז
השחקן מיכאל ורשביאק ,״אנחנו
לא נעבוד איתו עוד גם עם
הפלטרם סגרנו עניין ושום אמן
ישראלי לא יופיע איתם!״ הב־

..לאאשם5
יצחק קול,

0 1 1 1ל ן ניבט מעיניהם של שייקה אופיר וגילה
אלמגור, כאשר הבחינו שקהל הצופים זורם
1 11 -1 11111
אל תוך האולפן .״שביתה זה לא מישחק ילדים,״ הסביר
שייקר! אופיר לקהל, בנסותו לחזק את רוח חבריו השובתים.

לשחקנים

אמר נזנכ״ל המאוחדים השובתים מיכאל

האולפנים (מימין) ואלי גורליצקי .״פתחתי את שערי הרחבה,״
עב־הכרס ׳אמר ,״אך אני לא יכול לפתוח את האולפן. את ההפ־ורשביאק
גנה אתם צריכים לעשות מול ביתו של שלמה עבאדי.״

טיחה גילה אלמגור. ואמנם, יומיים
אחר כך עמדה להקת הפלטרס
להופיע בנשף מלכת־המים באש קלון,
אך האמנים מוטי גילעדי,
להקת סקסטה ומני פאר סירבו להופיע
עימם. הפלטרס הוצאו מן
התוכנית ותחתם הופיעו אמנים
אחרים (ראה כתבת).
בשעה 9.15 בערב החלה הסרטת
שעה טובה. האמנים נשארו.
מחוץ לאולפן, הקהל גדש את ה אולם,
והתוכנית הוסרטה ללא תק לות.
שלו,
שהיגחה את התוכנית ב־קור־רוח,
פחד לצאת מן האולפן
בתום ההסרטה ללא ליווי מיש-
טרתי. אך כאשר יצא, מלווה ב שני
שוטרים, לא נראו האמנים
בשטח. איש מהם לא תיכנן לפ גוע
בו. אמר שייקה אופיר :״זה
יקח הרבה זמן עד שילמדו בישראל
מה פירוש הדבר לשבור

הפגנת האמנים בהרצליה הס תיימה
בלא כלום, ואנשי הטלווי זיה
לא גילו עדיין נכונות לפ תוח
במשא־ומתן.

תחיה אדר
מפגין הזמר יהורם גאון, באומרו :
! 1 1 1 1 1 X 1 1 1ל י !111*11
״אעשה מה שתגידי, אפילו אשיר

1111 1 ^ 11
כאן את רוזה רוזה.״ הוא אמר ועשה — כשניסה לבדר את הקהל.

מעצרשווא

השחקן דן שמר הובל
לניידת המישטרה, אח־רי
שאחד מעובדי האולפנים טען שהוא הוציא את

האוויר מגלגלי מכוניתו של מאיר שלו .״לא היו
דברים מעולם,״ אמר שמר ושוחרר כעבור חמש דקות.
משמאל: השחקן דובי גל מקבל נשיקה ממעריצה.

ה ב דו אי הו מ׳סתנריי
(המשך מעמוד )49
כל עיתונאי ישראל — כי אורי
דן הוא מעין דובר בלתי־רשמי
ומנהל יחסי־הציבור של השר
שרון. אלה הם יחסי־גומלין, שה שכר
לצידם לשני הצדדים.
בחודש אפריל נסע כתב מעריב,
אורי דן, לארצות־הברית, שם הוענק
לו פרס כתבי־החוץ, שחולק
השנה ל־ 17 עיתונאים. דן זכה בו
בעיקבות שתי כתבות שלו, שהת פרסמו
בינואר 79׳ בניו־יורק
מייחס, תחת הכותרת ״סודות ה־משא־ומתן
לשלום עם מצריים״.
בכתבות אלה פירסם דן גילויים
על תהליך השלום, שנשמרו עד
אז בסוד. בעוד שהמישחק החברתי
הנפוץ ביותר בארץ כיום הם
הניחושים מי הדליף למי, הרי
שלגבי אורי דן אין כלל צורך
לנחש מהם מקורות־המידע שלו.
הקשרים ההדוקים בינו לבין שר־החקלאות,
אריאל (״אריק״) שרון,
ידועים לכל מזה שנים רבות.
הדברים הגיעו לכך, שאורי דן
הפך כימעט חבר בלישכת־השר.
לפיד, שד,וצנח לטלוויזיה הישר
ממערכת מעריב, טען בצדק כי
הוא ״מנוע מלהחליט בסוגיה זו.״
ההכרעה הועברה אל ירון. אולם
מאז העלה יבין את הדרישה לתבוע
ממעריב התנצלות, בתחילת
השבוע שעבר, לא נודע על כל
החלטה נוספת שקיבל ירון. כא שר
נשאל דובר רשות־השידור,
משה עמירב, מהי עמדתו של
ירון בעניין זה, הסתפק בתשובה
סתמית :״הנושא נמצא בטיפו לו.״
עובדים
שונים ברשות־השידור
הביעו התמרמרות על כך שלפיד
מתחמק מהכרעה בפרשה זו, ועל
שירון מעכב את החלטתו .״המ צב
שבו עובדי הרשות מותקפים
והמנכ״ל שלה מקפלים זנבות ואי־
״ואילו יושב־ראש רשות־השידור
השכם והערב,״ טענו העובדים,
נם נותנים גיבוי לעובדיהם, אינו
יכול להימשך. הפעם אנחנו מתכוונים
ללכת עד הסוף. אם לא
יינקט צעד משמעותי נגד גל-
ההשמצות, נפתח בשביתה.״
בטלוויזיה טוענים כי אורי דן
כלל לא בדק את הפרטים שפיר־סם
.״הוא שמע מה ששמע מאריק,״
התמרמרו עובדי טלוויזיה.
״הוא אפילו לא טרח לרדת לש טח.
זאת היתר, השמצה חסרת־שחר
ומרושעת.״
בתגובה על ההאשמות נגדו אמר
אורי דן כי הוא נשאר דבק בגיר-
סתו .״לא ידוע לי שבטלוויזיה
הועלתה דרישה להתנצלות על הכתבה
שלי או להגשת תביעת-
דיבה״״ אמר .״כתבתי את מה שכ תבתי
מתוך התרשמותי האישית
מהכתבה בטלוויזיה, ואחרי שש מעתי
גם דיעות של אנשים נוס פים.
בדקתי אישית את העובדות.
אין לזה שום קשר עם המיסמך
של נציב־המים.
״הבדיקה שלי העלתה כי האיש
שרואיין אינו מתל־מלחתה, וגם
הראיון שנעשה עימו לא צולם
במקום. למרות זאת הוא דיבר
כתושב תל־מלחתה ואמר בגוף רא שון,
לא נזוז מפה הכתבה כולה
הוצגה ככתבה על תל-מלחתה. לא
נאמר כי זאת כתבה על הבעיות
של הבדואים בנגב בכלל, כפי
שהטלוויזיה טוענת כיום. פשוט
הראו דברים שלא קשורים לנו שא,
מבלי לציין זאת.
״אני סבור כי הטלוויזיה אינה
יכולה לבדוק את עצמה. נושא
כזה צריך להיבדק על־ידי גוף
ניטרלי חיצוני. ועדת־האתיקה של
אגודת־העיתונאים, למשל, יכולה
להיות הגוף שיבדוק זאת. אם
יסתבר שטעיתי, אני מוכן להודות
על כך ולהתנצל. אבל במיק-
רה זה אני בטוח כי מי שיצטרך
להתנצל זה הטלוויזיה.״
ברשוודד־,שידור עדיין מצפים
להחלטתו של היושב-ראש ירון.
אם היא תתעכב, או שלא תניח
את דעת העובדים, עלולה לפרוץ
בקרוב שביתה חדשה.

יוסי היימן !

אל תחמיץ את הפסטיבל הבינלאומי לפולקלור
הרביע בישראל 4.8.-10.8.80
תז מור ת הצי ה־ 6בפס טיבל הבינ״ל
לפולן7ן!לור ה־ 4בי שראל
אוגו ס ט 9$0ו

א בר ה גינ די
י ע ני קלמלכתה מי ם 80׳
הנחה שד

1 00 ,00 0ל״י
לקניית דירה באחד מהבניינים שהוא בונה בראשון־לציון,
פתח־תיקווה, רחובות, רמת־השרון ותל-אביב.

אברה גינד בונה דירות שאנשי אוהבי

רוקי שוב הביתה
אבד כלב־לברדור
באיזור צהלה
בו 9חודשים, צבע צהוב
עוגה לשם דחקי
מי שראה או תו מתבקשלהתק שר לטל 470135 .־ 03 ליוסי

עצור! לא בדאי לנ סו ע לפיליפינים
הפיליפינים ב אי ם אליך, בפ ס טי בל
הבינ׳־ל לפולקלור ־ אוגו ס ט !9$0

קולנוע
סינמטק

הכסן * 061 לר
בתי־הקולנוע עודם במשבר. אבל המש בר
בנראה אינו המור דיו, כדי להניעם
להכניס שינויים בתפריט השגור! .ומשוס
כך, טוב שיש סינמטקים המסוגלים, מעת
לעת, כשאינם עסוקים בהצגות החוזרות
של ההצלחות מאמש, להציל את המצב.
לפני כמה חודשים דווח במדור זה בהרחבה
על סרט איטלקי, שאין מוצאים לו
מסך, בשם כספה של הזקנה, של הבאי
לואיג׳י קומנצ׳יני. והנה בחודש אוגוסט
יוצג הסרט בסינמטק של תל־אביב,
כמה פעמים, וזוהי בהחלט הזדמנות מומ לצת
לחובבי הקולנוע, ללכת ולצפות בו.
הסרט, שיוצג תחת השם הכסף הנזר,
מספר על זוג עניים מרודים, הממתינים
מדי שנה לזקנה עשירה כקורח ולנושא
כליה, שייבואו לבקר בחווילה הרומאית
המפוארת שלה. בכל פעם שהיא באה, היא
מזמינה את העניים לשחק עמה קלפים;
היא מלווה להם את הכסף הדרוש ׳לשם
כך, ומוציאה אותו מידיהם באמצעות זכייה

כט דייוויס כתפ קי דהקל פני ת הע שירה ב״בסף המר״
סיפור־מוסר ממדרגה ראשונה
בקלפים. אנשי שכונת הפחונים שבה מתגוררים
הבעל והאישה היחפנים. מקווים ש יבוא
יום והמזל יאיר להם פניו, ואז יזכו
׳כולם בעושר וברווחה.

אנ תוני פרקינס ב מדעו־חלל
המשך רעיוני של דול ורן

׳ואכן, המזל כימעט והאיר להם פעם
וההתרגשות היתה גדולה. אבל קומנצ׳יני
אינו מתפתה לחלומות פז. למזל אין שיום
השפעה על קביעת גורלם של העשירים
והעניים, ומישחקי-קלפים אינם מישיחקי-
מזל. תיאור סרקאסטי וצבעוני של אווירה
איטלקית, הנשען על סיפור אהבה
וקינאה קטן. קומנצ׳יני מעצב סיפור־מוסר
מעולה, והוא נעזר ברביעייה שחקנים מרשימה
— אלברטו סורדי וסילבאנה מאג־גאנו
(העניים) ,בט דייוויס וג׳וסף קוטן
(הזקנה ונושא כליה) — ובנוף הטבעי וה
אנושי
המיוחד במינו של רומא. כדאי לר אות
את הסרט. ומי יודע, אם יימצאו די
אנשים שיילכו לצפות בו בסינמטק, אולי
ישתכנע גם בעליו של בית־קולנוע כלשהן
להקרינו ברציפות.
סרטים החור ד.שחור
החור השחור הוא הסרט היקיר ביות־תר
שהפיקו עד כה אולפני וולט דיסני.
הוא עלה כ־ 20 מיליון דולר, ושלא כרוב
מוצרי האולפן הזה, ממליצה הצנזורה הפנימית
של התעשיה הקולנועית, שההורים
ילוו את ילדיהם אל תוך האולם האפל,

איכ ט מימיה כמד עני ת־ חהדל
סוף דו משמעי

ס פינ ת ההלל ״סיינוס״ ה עו מדתכ מרכז ה סר ט ״החור ה שחור״
עשרים מיליון מיל מחוץ לחלל החיצון

כדי שלא ילכו לאיבוד בתוך ההוויה.
ואין זה פלא• החור השחור הוא אחית
התופעות המדעיות המרתקות ביותר המ עסיקות
לאחרונה את עולם המדע ; ׳תופעה
מוזרה, מאיימת ובלתי-מוסברת די הצורך.
אפשר לומר, שזה מעין בור בתוך החלל,
שבו הגופים מכלים את עצמם כיוון שכוח־המשיכה
ישל החומר אל ׳תוך עצמו מגיע
למימדים ׳שלא נודעו כמותם, ואפילו קרני
האדר אינן מסוגלות להימלט מתוכו.
מוזר, משונה ומעורפל 1זאת אולי הסי בה
לכך, שההורים מוזמנים להתלוות אל
ילדיהם. יותר משהם יודעים על ההור הש חור
לפני שנכנסו לאולם האפל, לא יידעו
ביציאה. אך לפהות יוכלו להבטיח שה-
זאטוטים לא יודאגו יתר על המידה, וית ייחסו
לנעלם כראוי, כאל הרפתקה חדשה
ישל הקפטן נמו, הפעם בתוככי החלל
החיצון.
זהו סוג ישל מדע בדיוני בנוסח ז׳ול
וורן, מעין ״עשרים מיליון מייל מעל פני
המים״ .את מקום הצוללת נאוטילוס תו פסת
ספינת החלל סיינום -שאורכה כשני
׳קילומטרים. את מקיומו של נמו ׳תופס קבר-
העול ם הז ה 2239

ניט בשם ריינהרט, שהוא גאון יותר גדול
וגם מטורף יותר מיציר כפיו של מרן.
וכמו בסיפור המקורי, גם אל ספינה זו
,נקלע צוות שפוי מן האדמה, המנסה בכל
מחיר למצוא את הדרך חזרה הביתה.
מבחינה מדעית הסרט אינו פותח שערים
חדשים, אבל בכל מה שנוגע לטכניקה
הקולנועית, זהו מיבצע יחיד במינו. האיש
החשוב ביותר של הסרט הוא פיטר אלג*
שאו, הממונה על האפקטים המיוחדים. הוא
זכה בעבר בפרס על מרי פופינס ,׳ועובד
באולפני דיסני מזה שלושים שנה. מעניין,
שהסרט הראשון, שבו תרם משהו לאולפן
היה 20 אלף מיל מתחת למיס.
המצאות חדשות. מה שאלנשאו עשה
בסרט זה, קרוב מאוד למעשי־כשפים: שי מוש
בכל השיכלולים והשיפורים של הס רטים
שנעשו עד כה (כולל מילחמת הכוכבים,
שכטה מרעיונות התנעת המצלמה ישבו
הושאלו לכאן) ומיגוון רב שיל המצאות
חדשות. על המסך תיראה בסופו של דבר
׳תערובת פרועה של תיפאורות־ענק, משו לבת
בציורי־רקע — לעתים בגודל של קיר
ולעתים בגודל של עדשת מצלמה. העין

אהבה

בע\>נאה
של חתי

מי בתב

ל א הו ב תי

(פאר, תל־אביב, צרפת) — כדאי
לדעת מראש באיזה סוג של סרט
מדובר — ולא לצפות שיעניק דברים שאין בו — ואז
מובטחת לצופה חוויה נעימה ומעודנת.
סרטו של משה מזרחי, המבוסס על רומן בריטי,
מזכיר יותר מקל סרט טלוויזיה מן הסוג הטוב, שמספק
הבי־בי־סי לעתים מזומנות. סרט שעיקר מעלתו בצוות
שחקנים מעולה, המודרך כהלכה ומצליח להפיח חיים
ועניין בדמויות שהוא מגלים. המצלמה, הבמאי ועימם
גם הצופה, קרובים כל העת אל הדמויות, עד כדי כך
שהרקע מאבד מחשיבותו ואין לו כמעט השפעה על
המתרחש. זאת ניתן, כמובן, להשיג רק בתנאי שיש שחקנים
מעולים ובמאי המוצא עימם שפה משותפת. וזה מה
שקרה בסרט זה למשה מזרחי — עם סימון סיניורה,
ז׳אן רושפור ודלפין סייריג.
סימון סיניורה כמעט משוחררת מן החובה לשחק.
ברגע שהמצלמה נחה על פניה, היא מוצאת בהם עולם
ומלואו. אשה מזדקנת שלא זכתה לנצל את חייה, משום
שהקריבה אותם כדי לטפל באחיה הנכה. בעזרת אישיותה
משיג הבמאי גווני־מישנה: צער על הזדמנויות שהוחמצו,
אהבה מעורבת בקורטוב של שינאה ובלא מעט חוסר
סבלנות, גינונים של בתולה זקנה ולב של אשה צעירה.
ז׳אן רושפור, האח הנכה, מרותק לכיסאו. זהו ילד
מפונק המפצה עצמו על מיגבלותיו על־ידי העמדת פנים
לא־איכפתית כביכול, המסתירה קינאה בבריאים, תשוקה
לאהבה וזעם עצור. ואילו דלפין סייריג היא אשה שהגיעה
לפרקה ועודה ילדה בנישמתה, יודעת הכל בתיאוריה

סיניורה ורושפור: חוויה מעודנת
וכלום בפרקטיקה, מעין מוח של ציפור בגוף של אשה,
ונשמה של נערונת במסווה של אשת העולם הגדול•
מה שקורה למשולש הזה, הוא אחד מאותם מישחקים
היכולים לגלוש בקלות לאכזריות. אילו היה רומן פולנסקי
מביים את התסריט של ג׳ראר בראן (השניים הירבו לעבוד
יחדיו) ,אין ספק שהאכזריות היתה צפה ועולה במהרה
על פני השטח. אולם מזרחי מחבב כנראה את דמויותיו
ואינו מרשה לעצמו להתעלל בהן. הוא מותיר את צידן
האפל לדמיונו של הסופר בסרט הוא מתאר נסיון־פריחה
אחרון של אהבה בלב האח והאחות, שאינו אלא מישחק
תעתועים שאחריו באה ההשלמה עם המציאות.

מכסימידיאן של כקברניט ריינהרט
יותר משוכלל — יותר מטורף
המיכנית מתבוננת דרכם במתרחש סביבה.
אנשים עוטים שירייונים, כדי שייראו כרובוטים,
ולידם רובוטים קטנטנים הנראים
גדולים באמצעות מישחקי מרחק מן ה מצלמה.
הם כה גדולים, עד שהם נראים
מאיימים ׳ומפחידים.
כדי לצלם תנועה בהלל תיכננו אלנשאו
ובנו פיטר מצלמה, שנעה על מישטח על פי
פיקוד אלקטרוני, כעשרים מטר קדימה
ואחורה, כשלושה מטרים למעלה ולמטה,
וכשני מטרים ימינה ושמאלה. מצלמה
שניה ביצעה אותו סוג של פעולה כישצייל־מיה
מיניאטורה של החלל. אחר כך, כש
רובוטים
בתפקיד פיקודי של קברניט ריינהרט כ״חור השחור״
ההישג הנכבד ביותר של הסרט

הרכיבו את שתי התמונות יחד, התקבלה
אשליה שיל טיסת חלל. בסצינות אחרות לא
היו שני צילומים שהורכבו יחד, אלא חמישה,
וכדי להשיג תיאום מושלם בין התנועות
המצלמה בכל אחד מהם, הופעלו
מחשבים שדאגו למנוע סטיות מן התיבניון
המוקדם.
לפי מיטב המסורת של אולפני דיסני,
לא היתד, ספינתיהחלל הענקית׳ שאורכה
בסרט כ־ 400 מטר, אלא !מיניאטורה באורך
40 סנטימטרים, ואילו האש הנפלטת ׳מלוע
המנועים של החללית, צויירה על־ידי המ איירים
המפורסמים של האולפן.
אין זה פלא שבתנאים כאלה מחווירים
כל השחקנים החיים בסרט, בהשוואה לשני
רובוטים, הממלאים ביו תפקיד ראשי. אחד
וינסנט, עגלגל, מרחף באוויר, שופע פית-
גמים, אימרות-שפר ובדיחות, ובעל כישרו-
נות בניווט, קליעה-,למטרה והיאבקות חופשית.
השני מכסימיליאן, מעין שיריון צף
•של אביר טווטוני בצבע אדום, משליך !אור
ארגמן מאיים מבעד לחריר שבקסדה ומ חסל
את אוייביו באמצעות סכיני-כירסום
המשמשים לו כאצבעות. אפילו שועלי־מיוש־חק
ותיקים כמכסימיליאן של, ארנסט
בורגנין או ׳אנתוני פרקיינס חסרי-ישע ׳בת חרות
שכזאת.

״יומנואיד״ — שילוב דימיוני *טל אדם זרוכוט

ארנסט כורניין ;•ם הרובוט וינסנט

הצופים יזכה אותם —

— יותר מכוכבים של בשר ודם

העולם הזה 2239

שיחר
צל״ ש
כמו במזסקפר.
• לאלפס גילעו־י, מנהל מחלקת*
הספורט ועוד 40 אנשי־טלוויזיה הטורחים
במשך קרוב לשלושת השבועות של ה אולימפיאדה,
להביא את המישדרים, למ רות
התקלות הרבות, אל המרקע היש ראלי.
גילעדי, שהגדיר את פעולת אנשי״
מחלקתו כ״נסיון לקחת מכונית מודל ,1968
ולהכניס אותה אל תוך מסלול המירו־צים
של ,1980 תוך שמעמיסים עליה כמה
טונות מיותרים, ורוצים שהמכונית לא
תתקלקל,״ כיוון דבריו לציוד המיושן,
שבעזרתו מנסה הטלוויזיה הישראלית
לקיים מישדרים ישירים באיכותיות־שי-
דור של ראשית שנות ה־80׳.
הצל״ש מגיע לאנשי מערכת האינפור מציה
-יואש אלרואי, אמנון כר־

קאי, אמנון לנגזם ומשה גרטל -

שהצליחו לרכז חומר מערכתי וארכיוני,
ששימש גם במהלך האולימפיאדה את
העיתונות היומית. צל״ש נוסף מגיע לאנ שי
מערכת השידור של מחלקת־הספורט,
ניסים קיוויתי, יוסף טלקי (פרשן
השחייה) ,דני לכנשטיין (פרשן הת עמלות)
,ויעקב וישניה, ואנשי המחל קות
הטכניות של רשות־השידור, שעשו
את שהכל ניבאו לו כישלון: שידור מה־בריכות,
המסלולים והמיגרשים של או לימפיאדת
מוסקבה, בלא תקציב מיוחד,
תוך כדי הענקת התחושה שהשדרים משדרים
ממוסקבה, בעוד שהם שידרו מתוך
בניין הטלוויזיה בירושלים (ראה במדינה).

מאחרי המסך
קאו-קאטורה ושנ*ה

״כירוענו חצו ת,,
בראשית היה יצחק רועה, שמצא
נוסחה מקורית להגשת מהדורת־חדשות
לילית — מהדורה של חדשות בנוסח
אישי. הדיעות היו חלוקות על שיטתו
של רועה, אך הכל היו תמימי־דעים לגבי
איכות השדר והשידור. אחרי יצחק רועה
בא יואל אסתרץ, ששמר על המתכונת
שקבע רועה.
המתכונת שטבע יצחק רועה כללה את
הקריקטורה, ככתבת טלוויזיה. מהדורת
כינזעט חצות החזיקה קריקטוריסט ככתב.
המביע דעתו על החדשות ועל המתרחש.
את תפקיד הקריקטוריסט איישו
כמה צעירים בעלי עמדות שלא היו מביישות
קריקטוריסטים ותיקים. הבולט שביניהם
היה ערן וו ל קו כ ס קי.
בינתיים שב יצחק רועה להנחות תוכ ניות
ברדיו, יואל אסתרון עוסק בדברים
אחרים, ואת מקומם תפסה בינוניות די-
ווחית. כימעט חצות הפכה המראה-
המעוותת של מבט לחדשות. המנצח על
השקיעה הזאת היה כתב רשות־השידור
לשעבר בגרמניה, איש־הרדיו מיכאל
קרפין, הטורח להתאים מהדורת כימעט
חצות למיגבלותיו.
כאשר פנה קרפין אל מנהל מחלקת-
החדשות וביקש ממנו לאפשר לו להגיש
את נימעט חצות, סירב חיים יכין
מתוך טעמים מיקצועיים ברורים. קרפין
טיכס עצה ומצא פיתרון. הוא החל מראיין
במהלך כימעט חצות ראיונות ארוכים
ומייגעים אל תוך הלילה. באחד מראיו-
נותיו, הזמין את הרב הראשי, שלמה
גדרן, וחבש כיפה לראשו בטרם פנה אל
הרב. הראיונות המייגעים הורידו את
אחוז הצפייה בכימנוט חצות עד למינימום.
קרפיו לא חונן בחוש־הומור. לדעתו,
על הקריקטורות לשמש אילוסטרציות ל-
לליין־אפ (הרצף המילולי בשידור) .קריקטורות
שלא תאמו קונספציה שידודית זו
נפסלו, כמו סידרת הקריקטורות העוסקת
בסגן ראש־הממשלה יגאל ידין, ובדבקותו
בכיסא.
אלא שערן וולקובסקי לא היה מוכן
לשמש כאילוסטראטור לשיחות של קרפין
אל תוך הלילה, ולפני כשבועיים שלח אל
מיכאל קרפין מיכתב ובו ״הודעה על
הפסקת עבודה״ ,עם העתק לחיים יבין.
בין שאר הדברים כתב וולקובסקי ״המע רכת
החדשה של מהדורת כינזעט חצות
משדרת מנופחות, שביעות־רצון עצמית,
פטרונות ויומרנות דעתנית ללא כיסוי. ה מהדורה
ארכנית, מייגעת, בלתי־נסבלת
ולא־אינטליגנטית ...לא אוכל לצערי לסיים

באימרה היהודית הנודעת, היה נעים לעבוד

מיכתבו של וולקובסקי הוצפן בכיסו
של קרפין ובמגירתו של יבין. כמה מ עובדי
כימעט חצות אינם יודעים כי וול-
קובסקי התפטר, והם תוהים: מה קרה
לקריקטורות שלוי

רא ש המומשלה על הקו
בבוקר של יום רביעי, כאשר פתח
מנכ״ל רשות־השידור את ישיבות פורום
תחדשות, קם ממקומו חיים יכין, מי
שעזב ברוגז רב את ישיבת־הפורום הקו דמת,
ובירך את מנכ״ל הרשות על הו פעתו
המרשימה בטלוויזיה, במבט שבערב
הקודם. גם מנהל־הרדיו, גידעון לב־ארי
בירך את טומי לפיד על דברים
דומים, שבהם הגן על אנשי רשות־השי-
דור בפני המשטינים והמשמיצים.
משתתפי פורום החדשות אינם זוכרים
ישיבה כל־כך מוצלחת של פורום זה
בשנה האחרונה. ואז נכנסה לחדר־הישי־בות
מזכירתו של לפיד, ובישרה לו
״ראש־הממשלה על הקו, הוא רוצה לשו חח
איתך שקט, הושלך בחדר־הישי-
בות. לפיד קם ויצא ממנו.
איש אינו יודע מה אמר ראש־הממשלה
למנכ״ל־הרשות. יש ספקולאציות שונות.
יש האומרים שהוא ״בורך״ על הופעתו
בטלוויזיה, ויש האומרים דברים אחרים.
המנכ״ל ממלא את פיו מים ואינו אומר
מילה אפילו באוזניי מקורביו.

מועדון עודר׳ הט^ודזיה
רשות־השידור מעודה לא מצאה לנכון
לקיים מוסד רשמי, שבו ייבחנו וילובנו
הבעיות המיקצועיות של שדרי־הטלוויזיה
— מוסד שבו יטופח חופש־השידור בר־שות־השידור.
לפני חצי שנה קמו כמה
אנשי רדיו וטלוויזיה, בראשות צכי גיל,
מי שהיה בעבד מנהל מחלקת־החדשות
של הטלוויזיה, והקימו את מועדון שדרי
הטלוויזיה. זהו מוסד חופשי המוכיח, בניגוד
לטענות של פוליטיקאים, כי מאחרי
המסך יושבים להם אנשים אחראיים שאיכ פת
להם, היודעים שבידיהם הופקד מכ שיר
ציבורי תיקשורתי, והם עושים כל
שביכולתם כדי להגן על עצמאותו וחופש-
השידור שלו.
בראשית השבוע שעבר נערכה הפגי שה
האחרונה של המועדון בעונה זו.
כמינהג המועדון היא נערכה במיסגרת
מוסד ון ליד בירושלים. לפגישה זו הז מין
עצמו מנכ״ל הרשות, יוסף לפיד.
כמה מהדברים שנאמרו במהלך ערב
זה היו משמעותיים ביותר לדרכה של
הטלוויזיה.
טנדו: לונדון -לפיד. כאשר פתח

ידון (טנדו, עלי כותרת) לונדון

את דבריו, נכנס לאולם מנכ״ל־הרשות
יוסף לפיד. לונדון פנה אליו בדברים
שבחלקם היו דיברי־התקפה ובחלקם דב רים
שנאמרו מתוך הלב. בין השאר קבע
ירון כי הוא מבכה את השקפת־עולמו של
לפיד, אף כי אין לו שום טענות על
שלפיד פסל אותו כמנחה. אלא שמיד
אחרי־כן המשיך לונדון וקבע כי שיקולי
למיד היו טוטאליטריים, ושהם נבעו מתוך
השקפת־עולם עילגת.
טומינ׳קה טומינ׳קה. לפיד לא
חשש כלל מלחשוף את עצמו. הוא הבהיר
לשדרים כמה ממרכיבי השקפת־עולמו ה טלוויזיונית.
הוא רואה בטלוויזיה מדיום
המותאם למכנה משותף מירבי. לפיד סי פר
כי יש לו דודה המטלפנת אליו מדי
פעם, כשהיא בוכה בטלפון ואומרת :״טו־מינ׳קה
...טומינ׳קה ...אין שום דבר יפה
בארץ הזאת היה זה רמז לעמדתו. שה טלוויזיה
מדגישה את הקדרות שבחיים
בארץ.
כן־גוריון הכתיב. האווירה של חשי פה
הוסיף מנהל מחלקת־החדשות, חיים
יכין, שסיפר כי. ראה בצעירותו ברדיו
את דויד בן־גוריון מכתיב ידיעה לחנוך
גיבתון, בעניין ״פרשת לבון״.
יבין פנה לעבר לפיד :״אני שוקל אם
לפנות אליך ולבקש את ביטולו של השבוע
— יומן אירועים. יבין אמר כי מטיב-
עו הוא אדם מאוד אופטימי. אך הימים
האחרונים, שבמהלכם הותקפה רשות״השי־דור
בידי פוליטיקאים, מביאים לו בפעם
הראשונה, מאז החל לעבוד ברשות־השי-
דור, חרדה עמוקה. יבין ללפיד :״זוהי
דקה לפני השעה ,12 ועליך, יוסף לפיד,
להיות איתנו!״
העו ל ם הז ה 2239

מה על״פי סיפרה של איסטריד
לינדגרן.

יום רביעי

• דרדרי שלום (.)0.30

30 . 7

• ניקולאם ניקלכי
(סידרה חדשה 8.03
עם הנהגת שעון־הקיץ, הוחלט
לדחות את הקרנת הסידרה חיים
עלי אדמות לימי חמישי (החל
מ־ 21.8בשעה )9.30 ולשבץ
בימי רביעי את הסידרה ניקו־לאס
ניקלבי בגירסד, חדשה,
שהופקה בידי הבי־בי־סי עלפי
סיפרו הנודע של צ׳ארלס
דיקנם. בפרק הראשון פוגשים
בניקולאס, באחותו קייט וב־אמם.
אחרי מות אבי המישפחה
הם מחליטים לנסוע ללונדון,
אל הדוד, וזה מוצא לניקולאס
ניקלבי עבודה בפנימייה. בתפקידים
הראשיים: נייגל
הוורסט בתפקיד ניקולאס ני-
קלבי, והילרי מייסון בתפקיד
אחותו קייט. את תפקיד ראלף
ניקלבי מגלם השחקן דרק
גודפרי.

מחזה פרי עטו של הסופר והמחזאי
המצרי הנודע תאופיק
אל־חכים. אחד מסימני־הדרך
הבולטים ביותר בדרמה המצ רית
והערבית. הדרמה צולמה
והופקה על־ידי הטלוויזיה הישראלית,
והיא מציגה בצורה
מעולה את הגירסה של אל-
חכים לסיפור אהבת בני־הירי-
בים של שיקספיר. בת ראש
הקהילה מתאהבת בבן ראש
הקהילה היריבה. האהבה עזה
וכמוה עזה שינאת ההורים, המתערבים
ומסכסכים ככל יכולתם.
בין שחקנים: בסאם זו־עמט,
ג׳ורג׳ איברהים (סמי
וסוסו) ,מרלין בג׳לי וג׳קי איוב.

• תמונה מישפחתית
0.20 הפרק יוס שכולו טוב

פסוקו

יום

11.50 בערב זה :״אומרים
לי: אלו אומרים, ארץ לא תח סר
כל בה׳ (דברים ח׳) ואלו
אומרים, ארץ. אוכלת יושביה׳
(במדבר י״ג) .אמרתי להם :
משל לחמה, צדיקים מתרפאים
בה, רשעים נשרפים בה. והשמש
אחת היא. כך ארץ-
ישראל, לפי טיבו של אדם מוצא
בה״ (ש״י עגנון).

יום חמי שי
34 . 7

המרתון

במיסגרת התוכנית מישחק השבוע
יוקרן סרט תיעודי על
ריצת המרתון הקשה והמתישה
.ביותר באולימפיאדות, על ה מנצחים
בה ועל המפסידים.

• שאלה אחת תשו(.)0.30 הרבה בות

במיסגרת
מישדרי־תעודה יובא
פרוייקט ניסויי שנערך ביוזמת
הטלוויזיה הישראלית כתוכנית
רב־לאומית, שמפיקה הוא צבי
דוחנר. תוכנית זו נועדה לתת
ביטוי ופתרונות חדשניים ל בעיות
חברתיות וכלכליות. ה נושא
הראשון בסידרה זו הת מקד
בטיפול בילדים מוגבלים
במקומות שונים בעולם. כל
מדינה שלקחה חלק בפרוייקט
שיגרה כתבה בת עשר דקות.
את ישראל מייצג סירטון של
מוקי הדר, על הטיפול בילד
החרש. כתבה נבחרת מניו-
זילנד עוסקת בטיפול בילדים
מוגבלים שנולדו בלידה מוק דמת.
כתבה מטעם הטלוויזיה
הציבורית של בוסטון (ארצות-
הברית) מתארת טיפול בילדים
מונגולואידים, וניסיון לשילובם
במערכת החינוך הרגילה.

אהוב אותי עד

מוות 10.00 דרמה בריטית.
מתח ומיסתורין מלווים
את סיפורם של שני צעירים
״להשכיר״ .השניים נשכרים
על־ידי עורך־דין ולקוחתו ה עשירה,
כדי שישמשו כבני-
לוויה שלה. האשד. ופרקליטה
מביימים מוות על־מנת להתחמק
מתשלום מס־הכנסה.

יום שי שי

• א מיל 3.00 הפרק
מעשה בפרה, בסידרה שצול
יוקרן
לראשונה בטלוויזיה הישראלית,
הסרט מעורר־המחלוקת ״פרשת איילנד״

• החכוכות מארחות
את ליזה מיינלי (.)8.30
השחקנית־זמרת כוכבת קברט
מצטרפת אל רשימת הכוכבים
המתארחים אצל החבובות.

• אכיון וגנב (.)10.00

הפרק השני בסידרה המפור סמת
ורבת־הכוכבים, נפתח
כאשר הכל עושים הכל כדי
לגלות את רוצחיו של תום.
ווסלי נמצא בקליפורניה. עו־רך־הדין
של קייט מנסה לחזר
אחרי לקוחתו הצעירה.

כועות

פרשת ליילנד

ביום החמישי הבא ()7.8
ביחס עויין מצד המארחים ה שמרנים
תושבי וניו־זילנד.

יום שני

בסיסגרת מורשה יוקרן הסרט-
שבת הארץ, המוקדש לשנת
תש״ם שהיא שנת שמיטה. הסרט
מנסה לענות על השאלה:
מה יהיו פני הדברים אם ה כנסת
והממשלה יחליטו על
קיום מיצוות־שמיטה בימינו?
כיצד יחולק היבול בין הצר כנים?
ומה עם השימוש ב מחשבים
בשנת שמיטה? אחרי
הסרט ייערך דיון בהשתתפות

שאלה אחת: צורנר
נפתח בכך שחייו הכפולים של
ריצ׳ארד מתחילים להטרידו.
הוא מנסה להתקשר אל סחו
אך אינו מוצא אותה. מרג׳ורי
מתחילה לחוש שמשהו אינו
כשורה. ג׳יין מגיעה אל הדירה
שהיא מתכוונת לשכור, בשותפות
עם שתי בחורות, אך
אינה מוצאת אותן בבית. היא
פוגשת את השכן פיטר גייל,
המציג בפניה את הדירה ו לאחר
מכן מזמין אותה ללגום
כוסית בדירתו.

שבת

• שלום לניכור (.)0.30
אחד מראשוני הסרטים האמ
ואשתו

הארט

.) 10.45 בסידרת המותחנים
יוקרן הפרק שאלה של חפות.

• שנת שמיטה (.)8.03

יוס חמישי, שעה 9.30

שידור

ג׳ודי ודני שבים להתגורר ב חדר
בו התגוררו בילדותם.
צ׳אק ובובתו מתגרים באחים.
לדני יש כרטיס למישחק בייס בול.
מארי מבקשת שכולם יבואו
איתה לבילוי בקוני-איילנד,

המידקע חוזר לביקור חד־פעמי
הבלש השמן והממולח, הלא
הוא השחקן ויליאם קונראד.
שם הסרט: רוצח מכוכב אחר.

011113 איי ל 1ד

יום ראשון

קנון 10.05 אל

ריקאים על מילחמת ויאט־נאם,
עם פיטר שטראום (גיבור עני
ועשיר) .השחקנים מייקל דאג-
לס, ארתור קנדי ותרזה רייט
מופיעים בתפקידים הראשיים.
בן סורר של מישפחת בוקרים
אמריקאית בא לבקרה קודם
גיוסו לצבא.

לקראת

יום שלי שי

• 25 שנה לדיסניי־לאנד
5.30 מופע בידורי
לרגל 25 שנותיה של עיר הסיפורים
והחלומות, המהווה
מקום משיכה למיליוני תיירים.
בין כוכבי התוכנית הבדרן דני
קיי, מישל ג׳קסון, האחים אום־
מונד. בתוכנית יובאו סרטים
שונים של וולט דיסני.

• עיר אבודה כחולות
( .)0.30 בסידרה כרטיס בי
דרדרי
שלום :