גליון 2241

מה יותר גדול מטרופית?
1 * 89

יז סי סי ה׳

טרופית גדולה.
מה יותר גדול
מטרופית?
...הטוסיק של זיוה, כדור הארץ,
הצרות של אבא ...אבל!
אף אחד לא טעים ומרווה כמו
טרופית. רק טרופית ג דו ל ה-
טעימה ומרווה כמו טרופית אבל
גדולה יותר.

האריזה החדשנית העליזה של
טרופית גדולה נוחה לשימוש, קלה
לנשיאה מהחנות ומכילה כמות
של חמש טרופיות קטנות.
טרופית גדולה בחמשת הטעמים
האהובים: תפוזים, אשכוליות,
תפוחים, ענבים ולימון.
אשכוליות

ענבים

תפוחים

לימון

תפוזים

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל•
אביב, רחוב גורדון ,3טל .03-232262/3/4 .תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אבגרי. ראש המערכת: יוסי
ינאי. עורך־תכנית: יוסי שנון. עורכת ביתום: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחום כן
אביגדור י הפצה ״גד׳׳ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

השבוע י קראתי סיפור של מדע
בדיוני. כשסיימתי את קריאתו, חשתי בחלחלה
קרה.
וזה מוזר. כי את הסיפור כתבתי בעצמי
— לפני 25 שנים.
לא קל לאדם לקרוא דברים שהוא כתב
לפני שנים כה רבות. הזמן עשה את שלו.
הסיגנון ודרך־המחשבה השתנו. הוא קורא
את הדברים כאילו נכתבו בידי אדם אחר.
זה נכון על אחת כמה וכמה כאשר
מדובר על סיפור עתידני. כל סיפור המנסה
לנחש את אשר עומד להתרחש בעוד דור
או כמה דורות נראה, בדיעבד, כמטופש
למדי. שהרי כל מי שכותב על העתיד,
אינו יכול להשתמש אלא במושגים של
ההווה. די לקרוא את סיפרו העתידני
של מייסד הציונות, תיאודור הרצל, אלט־נוילנד
(״הארץ הישנה־חדשה״) ,כדי לעמוד
על ההבדל העצום שיש בהכרח בין
העתיד החזוי ובין המציאות הפרוזאית
שנוצרה. כיום נראה סיפורו של הרצל
כתיאור נאיבי, כימעט ילדותי.
לכן, כאשר טילפן אלי דן עומר לפני
כמה ימים וביקש ממני לקרוא מחדש
סיפור שכתבתי בעצמי לפני 25 שנים
בדיוק. ,היססתי. רק אחרי שהפציר בי
מאוד, החלטתי לעשות כן. דן עומר הוא
בעל זיכרון פינומנלי, והוא בקיא מאין
כמוהו בתולדות העולם הזה מאז היווסד
המערכת הנוכחית לפני 30 שנה. הוא
המנצח על המדור המרתק (לפחות בעיני)
זה היה העולם הזה שהיה לפני 25 שנים.

״מאזן האימה״ הגרעיני כשבת כבוקר נטלתי, על כן, את
גיליון העולם. הזה 931 שהופיע לפני 25
שנים. הוא נושא את התאריך 18 באוגוסט
. 1955
קשה לזכור כיום את התקופה ההיא,
תקופת התמימות של המדינה. מילחמת־העצמאות
הסתיימה רק ארבע שנים לפני
כן. איש לא חלם על מיבצע־סיני, שהתרחש
כשנה וחודשיים לאחר מכן. ישראל
שכנה בגבולותיה, ואיש לא העלה על
דעתו שאפשר או שצריך להרחיבם.
גיליון השבועון היה רגיל. על השער
הופיעה תמונה מסרט חדש של ואלט
דיסניי. בעמודים הפנימיים תואר ביקור
של תיאטרון אוהל בעולם התחתון של
יפו, כהכנה להצגה. הכתב המשוטט של
העולם הזה, עמוס קינן, סיפר על גבינות
פאריס. במדור אנשים הופיע התצלום הראשון
של מנחם בגין בלי שפם. שבוע
לפני כן נפתח המושב הראשון של הכנסת
השלישית, שנבחרה זה עתה.
אך הגיליון הכיל פצצה. תרתי משמע :
הפצצה הגרעינית
היה זה סיפור עתידני (המילה לא היתה
עדיין קיימת אז) ,שאותו כתבתי במיסגרת
סידרת סיפורים בשם ״זה קרה ב־1975״.
בסידרה זו בחנתי כמה סכנות פוטנציאליות
הצפויות לישראל בעוד דור — הפיכה
פאשיסטית בישראל, השתלטות הקוהנוולח

הזה

2241

מוניסטים
על המדינה (באמצעות עליה
המונית של קומוניסטים יהודיים מברית-
המועצות) וגם אפשרות של מילחמה גרעינית.
הסיפור
האחרון הוא שמשך את תשומת-
לבו של דן עומר. לא רק ביגלל המיקריות
25 שנים — אלא גם
של התאריך
ביגלל התוכן. כי דווקא בימים אלה התחדשה
המחשבה על הסכנות הגרעיניות
הצפויות לישראל, עם חדירת הנשק הגרעיני
לעיראק, ואולי גם ללוב. כתבתי
על כך במדור הנדון (״מאזן האימה״,

לא ננקוט יוזמת־שלום מכוונת, נסתבב
בעיקביות של טרגדיה יוונית במילחמת־נצח,
שתוביל בסופה להשמדה הדדית.
שנתיים לפני כן העליתי לראשונה את
הרעיון של הקמת מיניסטריון מיוחד להשגת
השלום (את הרעיון גיבשתי כעבור
שנה תחת הכותרת ״מטכ״ל לבן״) ,ובאותה
שנה הצעתי לתמוך בהקמתה של תנועה
לאומית פלסטינית עצמאית, כדי שזו תקים
מדינה פלסטינית לצד ישראל, תוך ברית
עימה. זה היה שמונה שנים לפני שנולד
אש״ף( .את התוכנית המפורטת הראשונה
להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה
וברצועה פירסמתי מעל עמודי העולם הזה
בשבועות ).1957
כאשר קוראים סיפור עתידני שנכתב
לפני דור, הפיתוי הראשון הוא, כמובן,
להשוות את ה״נבואות״ שבו עם המציאות
שנוצרה. מבחינה זו יש בסיפור תרגיל
מעניין: מפת הכיבושים של ישראל בארבעה
מילחמות הבאות.
מובן שאין מפות אלה זהות עם מפת
הכיבושים שהיו בפועל. אך מעניין לציין
כמה פרטים מפתיעים :
!• הסיפור משנת 1955 ניבא כי עד
1975 תנהל ישראל שלוש מילחמות נוספות
(מילבד מילחמת־העצמאות) — וכך
בדיוק קרה. המילחמות לא פרצו ב־,1958
ב־ 1964 וב ,1968 כפי שניבא הסיפור, אלא
ב־ ,1956ב־ 1967 וב־.1973
י• מפת הכיבושים בסיפור מקבילה
במידה די רבה ליעדים העיקריים של
כיבושי ישראל מאז. היא הקדימה את
כיבוש הגדה המערבית בתשע שנים, איח רה
את כיבוש שארם־אל־שייח׳ בשנה
אחת, והזתה את כיבוש עבר־הירדן הצפוני,
שעדיין לא התקיים. היא ניבאה את כיבוש
רמת־הגולן, שלוש שנים לפני שהתרחש
בפועל. ומעניין ביותר: הסיפור משנת
1955 ניבא כי תהיה הפיכה נוצרית-

שנים רבות התפוצצה פרשת השוחד של
תל־גיבורים, שבמרכזה עמד שר־בריאות
דתי.
ייגאל ידין מופיע בסיפור כשר־החינוך.
האם ניתן היה לחשוב ב־ ,1955 גם בעזרת
הדימיון הפרוע ביותר, על הופעת הייצור
המוזר ששמו ד״ש?
ועוד פרט קטנטן. האמנתי ב־ 1955 כי
המיליטריזם הישראלי יגדל וכי יהיה צורך
למצוא בבוא העת דרגה צבאית חדשה,
שתהיה מקבילה למארשאל. המצאתי את
הדרגה ״שר־אלוף״ .והנה בא מנחם בגין
וטוען כי יש צורך בדרגה חדשה ל-
רמטכ״ל. הוא הציע את התואר ״מצביא״.
את דמותו של צלאח־אל־דיו המצאתי
ללא דוגמה מוחשית. אך הנה הופיעה בזירה
המרחבית אדם הדומה לו להפליא:
מועמר קד׳אפי הלובי, המבקש להשתלט
על מצריים.
התופעה של התאגדות הקצינים הבכירים׳
כדי לכפות החלטה על ממשלת־ישראל,
התרחשה כעבור תריסר שנים,
בימי־החרדה ערב מילחמת ששודהימים.

״לא חשוב
^ היכן הגבול״
למעשה חזה הסיפור משנת 1955מ-
׳ראש את הוויכוח המסעיר את ישראל מאז
,1967 וההולך ומחריף דווקא בימינו :
האם ניתן לבסס את ביטחון־ישראל על
כיבוש שטחים? האם יש ערך ל״עומק
איסטראטגי״ בעידן גרעיני?
את אמונתי הבסיסית ניסיתי במישפט
אחד בתזכיר של אהוד דיין, המופיע
בסיפור :״לא חשוב היכן הגבול, אלא
מה יש מאחוריו.״
ב־ 1955 התכוונתי להזהיר: אם יתאחדו

״עדם חזשוומש ב₪ק שודשב־ד־1ו..״

הסיבו ב

הוזנ /״י עוי

הסיפור המקורי כגיליון ״העולם הזה 031 באוגוסט 1055
חלחלה קרה
העולם הזה ,)2236 וכמה מנהיגים החלו
מדברים גלויות על מצב זה.
״מאזן האימה״ הגרעיני במרחב שלנו
שוב אינו חזון או סיוט לעתיד הו־חוק.
הוא עומד בשער.
את האיורים לסיפור זה, כמו לסיפורים
האחרים בסידרה, צייר חייל צעיר, שהיה
אז בן .20 שמו היה שמואל בק. כחייל,
אסור היה לו לעסוק בעבודות צדדיות,
ועל כן חתם בשם ״ברתור״ .מי שמתעניין
בדרכו האמנותית של בק, בוודאי ימצא
עניין בציורים אלה. הם כבר מגלים אמן
בעל־העתיד. מבחינה זו היו גם הם
״עתידניים״.
כאשר קראתי את הסיפור, השתכנעתי
כי דן עומר צדק. כדאי היה לפרסמו
במלואו מחדש. על כן הוא מתפרסם בעמודים
הבאים.

״מטפ״ל לבן״
והסיבוב החמישי
מוכן שהיתה לי כוונה בכתיבת הסיפורים
האלה. לא היה זה סתם מישחק
אינטלקטואלי וספרותי. רציתי להזהיר
מפני סכנות שהגיתי בהן.
אותו סיפור — ״הסיבוב החמישי״ —
נועד להבהיר לציבור באופן דרמאתי שאם

מארונית בלבנון, וכי כתוצאה מכך תקום
מובלעת נוצרית בדרום־לבנון, שתהיה
מדינת־חסות ישראלית.
!• גם בפרטים הקטנים ביותר יש,
לפעמים, דמיון מוזר למציאות. בסיפור
מדובר על הפיכת רמאללה ל״רמת־אל״.
במציאות קמה בית־אל ליד רמאללה. הפיכת
ג׳נין ל״עיר־גנים״ תיתכן בכל רגע,
תודות לאריק שרון.
כאשר חחקיימות ״נבואות״ כאלה פירוש
הדבר ן חזו מראש מגמות אמיתיות,
הקיימות במציאות. נדמה שיש כאן אישור
לכו•

אהוד דיין
ומועמד קד׳אפי
באיטר בותכיס סיפור עתידני, קשה
להתאפק מלהכניס בו גם מישחקים קטנים.
כך עשיתי כאשר שיחקתי בשמות. אהוד
דיין, המוזכר בסיפור, הוא, כמובן, בנו הבכור
של משה דיין, שהיה אז ילד. הש תמשתי
בו כדי להכניס, בדרך אגב, כמה
הערות אישיות על דויד בן־גוריון ודיין,
וגם כדי להמחיש את מימד־הזמן בצורה
בולטת יותר.
אפשר רק לנחש כיום מי היה שר־הבריאות
המושחת שבסיפור. אך כעבור

ארצות־ערב, ואם יקום כוה ערבי מוחץ
מעבר לגבול — לא יועילו גם גבולות
מורחבים. ואילו הגבול הקיים (אז) הוא
גבול טוב, אם מן העבר השני ישכון
עולם ערבי החי בשלום עם ישראל.
מחשבה זו הולידה, אחרי מילחמת ששת־הימים,
את התיזה האומרת ״השלום חשוב
מן השטחים״ ,ואת ההצעה ״שלום תמורת
שטחים, כ ל השלום תמורת כ ל השטחים.״
בנקודה
אחת טעיתי: הפרזתי בהארכת
המהירות של תהליך ההתאחדות של העולם
הערבי. בימים ההם, כאשר גמאל
עבד־אל־נאצר שלט במצריים, וכאשר כוכבו
דרך במהירות בעולם הערבי, לא
הערכתי נכונה את הכוחות הנגדיים, ה מעכבים
— ואף עוצרים — תהליך זה.
אך הבה ניתן לך לשפוט בעצמך. בעמודים
הבאים מתפרסם הסיפור המקורי
כמו שהיה, בלי תיקוני תוכן וסיגנון, יחד
עם הציורים המקוריים, ואף ב״עימוד״ המקורי.
אם זה מעורר אצלך תגובה, מדוע
לא תרשום אותה ותשלח אותה אלינו?

למישהו מיוחד, משחו מיוחד...

רק בטלויזיות הציבעוניו ת של ׳וי1ו501
תמצא את 1ו 01מ 17ו\ 11ח ,7השיטה
הבלעדית ה מקרינ ה את ה ת מונ ה
בעזרת תותח חד־קנה ו טכניק ת מסך
משוכללת, המאפ שרת קבלת תמונה
חדה ובעלת ב היקות גבו ה ה בצבעים
טבעיים.
לבחירתר מספר דגמים חדישים
בגדלים שונים ובעיצוב מרהיב:

״ 5-27ק 1ו-27ו\/ו0 \/
• 3שיטות צנע:
וצוו/\1_/£0$/ק אוטומטי
1$0ווו אוטומטי להקרנת סרטי וידיאו
מארה״ב בשילוב מערכת וידיאו ביתית
17ו 501 דגם 81.- 77א־ח״ז־פ
• יחידה נקרה משוכללת.
• נורד מתח אוטומטי למניעת קצר.
• כניסות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה טל 8ואט
המאפשר חיבור רמקול חיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק רניתכליתית, בעלת
אפשרות לקליטת 2ו תחנות, צבע,
בהירות, עוצמה, השתקת קול, כיוון
אוטומטי, הדלקה וניבוי.

״1<\/-20321\/20 - 1£
• 3שיטות צנע; 750 ווו/1/י* 1/8£0/\ 1ק
אוטומטי.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

• רמקול ץ 3מ 0״7

• יחידת בקרה מרחוק רביתכליתית.

״ 20־1<\/-20201\/1£
• 3שיטות צנע:
1וו\* 1/5£0/ק -אוטומטי 30 ,ז א -יוני.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אפשרות התאמה אוטומטית של בהירות
המסך בהתאם לתנאי התאורה בחור בו
נמצא המכשיר.
• יחידת בקרה מרחוק.

״ 1<\/-14-1400£
• מכשיר נייד.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אנטנה £אט)=/אע

7111111x011
^!801
זגז• 0 0 1 0 1

בוא לר או ת ול שמוע הדגמה באולמי התצוגה של סוני:
תל־אביב: מגדל שלום, רח׳ אחד העם .9
ק רי ת אליעזר, ככר מאירהוף .35
חיפה:
ירושלים: קרי ת משה, רה׳ ימין אבות .6

אין כמו סוני.

סיטר זה נכתב דנ1י 25 שנה בדיוק,
באוגוסט .1955 באיזו מיוה הוא מתאמת?

החנו־ע

מאח

י א סרי

״הפללתי לדכע חזר! 7,אמר אהוד דיין ,״הת8ללתי שתצליחי...
עתה תיפול ההכרעה — לכאן או לכאן! אין לנו בדירה״-
היא היתה יפה, יפה מאד. לחייה היו סמוקות בחדוות־

הניצחון. עיניה התכולות הבריקו. לרגע קט עלה בלבו
של אהוד הרצון לחבקה. אולם הוא התאפק. ארם לא היה
מחבק סתם ככה את דוקטור ליאורה אורנת, סגנית־מנהל
המעבדה הגרעינית של ממשלת ישראל.
״אתה רוצה שאסביר לד את הענין?״ שאלה .״ובכן...״
״אין צורך !״ חייד אהוד .״לא אבין מאומה. תמיר הייתי
חלש בפיסיקה.״ הוא השקיף סביבו. האולם הגדול, שהיה רק חלק קטן מן
המעבדה התת־קרקעית האדירה שהיתר. חצובה בסלע הר־הגריזים, היה מלא
מיתקנים בלתי־מובנים לו .״העיקר הוא הסוף. יש לך פצצה אטומית. היא די
קטנה כדי להתאים לראשי לראשי הטילים שלנו. נכון?״
״נכון,״ נהנתה אוריק. אהוד לא יכול לרמות אותה. למרות קולו האדיש־כמעט
ידעה שהוא מתרגש מאוד. היא הרגישה זאת מיד, שעה שגילתה לו כי
ההמצאה הושלמה סוף־סוף.
״כמובן,״ התנצלה .״זוהי פצצה פרימיטיבית. מאוד. צעצוע לעומת פצצות־הקובאלט
שהאמריקאים התחילו לייצר לפני שהאדם אסר את ייצור הנשק
הגרעיני. זה לא ישמיד את העולם. זה ישמיד בקושי את עיר־גנים.״ עיר־גנים,
לשעבר, ג׳נין, היתד, בעלת אוכלוסיה של 130 אלף תושבים.
״את מוכנה לניסיון?״
אוריק פרצה בצחוק מצלצל .״ניסיון? השתגעת? אם תפוצץ את המכשיר
בנגב יקלוט זאת הסייסמוגראף ברומא. תוך שלוש -שעות יהיו כאן מפקחי
המישטרה הבינלאומית. שכחת מה קרה ליפאן?״ יפאן פוצצה פצצה
ניסיונית לפני שמונה שנים. האדם הטיל עליה חרם, והא נאלצה להרוס את
כל מיתקניה.
״איני מתכוון לניסיון סתם, אוריק. אני מתכוון לפעולה.״

במשך כמה שניות שררה דומיה עמוקה באולם. האור
המלאכותי עוד הדגיש את החיוורון הפיתאומי שעלה על
פני הצעידה. היד, זה כאילו תפסה אוריק בפעם הראשונה
מה טיב ההמצאה שהמציאה. היא הסתכלה בפני אהוד, ידיד
נעוריה, כמעט בשנאה.
״•אתה ...אתה ...רימית אותי הפליטה לבסוף בקושי.
״אתה אמרת שזה יהיה נשק רזרבי ...משהו שישתמשו בו
רק במיקרה האחרון ביותר, כשהמים יגיעו עד נפש ...הייתי צריכה לדעת שזה
שקר! אתם הגברים,״ היא אמרה את המלה בבוז עמוק ,״אתם לא מסוגלים
להתאפק. אתם מוכרחים לכבוש, להשמיד, להוכיח שאתם גיבורים!״ עתה פרצו
(המשך בעמוד )6

״ערס להשתמש בנשק הסודי שבידינו״...

(המשך מעמוד )5
המילים מתוכה בשטף ספוג מרירות .״וגם
אתה. אתה צריך מילחמה !״
״אוריק!״.ניסה אהוד לשסע את דבריה.
לשווא.
״ברור! מי יזכור אותך אם תשב כל
ימיך במישרד? אתה צריך להילחם. ל נצח.
אלוף אהוד דיין, האיש שכבש את...
את מה? בגדאד? קאהיר? מה עוד אתם
רוצים?״
היא עצרה בעדה, הוסיפה בשקט :״אבל
אני לא אתן. זוהי ההמצאה שלי. רק אני
יודעת את הנוסחה. אני אשמיד אותה. לא
עמלתי כדי לרצוח מאות אלפי אנשים
חפים־מפשע. אני יודעת מה זה. קודם
אבי, אחר כך בן־דודי, ובסוף אחי. מספיק,
אתה שומע? מספיק !״
מפקד־הפלוגה ישראל אורנשטיין נהרג
בסיבוב הראשון, בקרב על לטרון. סגן־אלוף
דן אורנת נהרג על־ידי רימון־יד בסיבוב
השני, בקרב ברחובות יריחו. רב־חובל
שי אורנת, גיבור ישראל, הוטבע בסיבוב
הרביעי, בפקדו על משחתת בפתח מפרץ
אילת.

אהוד לא השיב. הוא
תחב את ידו לכיס
מעילו, שלף מתוכו
גיליון־נייר מקופל.
הוא הגישו בדומיה
לאוריק. עיניה קראו
את השורות, מבלי
לתפוס את מובנן. המילים רקדו ל עיניה.
מטכ״ל/מודיעין
— סודי ביותר.

—ויי —ווו !

ראשי־המטות של צבאות ערב הוזמנו
לכינוס דחוף על־ידי צלאח־אל־דין. הפגישה
תתקיים ביום הראשון הבא ,3.2.75 ,בארמון
זעפראן בקאהיר. היא עלולה להסתיים
בהחלטה להקים פיקוד אחיד בראשות
המצרים. הפגישה נשמרת בסוד כמוס.
״אז מה?״ שאלה אוריק .״אני עוסקת
במדע. אני לא מבינה בפוליטיקה. מה יש
בזה?״
אהוד רמז לה לשבת, התיישב מולה.
הוא דיבר בסבלנות, כמורה בכיתה א׳.
״את שמעת על האיובים?״
אוריק ניענעה בראשה .״זו איזו מפלגה
ערבית, לא?״
האלוף הצעיר לא יכול להבליג על חיוכו.
״איזו מיפלגה ערבית. כן. אבל לא סתם
מיפלגה. היא נקראת על שם מישפחת ה־איובים.״
אוריק
משכה בכתפיה, לאות אי־הבנה.
״שם אביו של צלאח־אל־דין ההיסטורי
היה איוב* .הוא היה כורדי מסוריה שהשתלט
על מצריים. בעזרת הצבא המצרי
הוא כבש את כל ארצות־ערב. אחר-כך
ריכז את כל הכוח הערבי נגד הצלבנים.
הוא ניצח אותם בקרב ליד קרני־חטין,
מול הכינרת. הוא גירש את הצלבנים מ-
ארץ־ישראל.״
״אני מתחילה להבין!״ מילמלה המדענית
הצעירה.
״ובכן, מיפלגת האיובים הנוכחית נוסדה
בדמשק אחרי הסיבוב השני. הם רוצים
לאחד את כל העולם הערבי ולזרוק אותנו
לים. הם הכריזו על מנהיגי מדינות־ערב
* מתחרז עם ״חבוב״.

1זד־ו

כעל בוגדים הרוצים לחסל את הדת. לפני
שלוש־ארבע שנים השתלט עליהם קצין
של הצבא הסורי, הקורא לעצמו צלאח־אל־דין.
הוא אירגן הפיכה במצריים והוכרז
שם כנשיא. עכשיו הוא מנהל משם את
המחתרת האיובית בכל ארצות־ערב.״
״אז מה?״ חזרה אוריק על שאלתה.
אהוד קם ממקומו, התכופף אליה, הוסיף
כימעט בלחש :״ברגע שהערבים יתאחדו,
נהיה אבודים.״ קולו הצלול, חסר־הדגש,
השתנה לפתע .״את לא מבינה? את חושבת
שסתם עקבתי בעניין כזה אחרי העבודה
שלך? ידעתי שזה מירוץ. את
שומעת? מירוץ! אמרתי שנשתמש בר,
רק אם יגיעו מים עד נפש. ובכן, הם
הגיעו. עלינו להנחית את המכה לפני שהם
יספיקו לגמור את העניין. לנתץ אותם
בקליעים אטומיים, להכניע אותם לפני
שיספיקו לרכז את כוחם. אוריק, התפללתי
לרגע הזה. התפללתי שתצליחי, התפללתי
שתויליחי בעוד מועד.״
אוריק הסמיקה .״ואני חשבתי שזה...
שזה בגללי...״
קולו של אהוד חזר לקדמותו .״אוריק,
אני מחבב אותך. מאוד. אבל את לא
חשובה. אני לא חשוב. המדינה חשובה.
השנה תיפול ההכרעה — לכאן או לכאן.
אם נפסיד, נהיה כמו הצלבנים — נימחק
מן המפה. נישאר פרק יפה בספר ההיס טוריה,
וחסל.״
״אבל כל הנצחונות, ארבעה סיבובים,
הצבא הבלתי־מנוצח...״
״פראזות, אוריק, פראזות. הם,״ הוא
אמר את המילה בבוז, בלוויית תנועת־יד
רחבה שהקיפה את כולם, את הממשלה,
העסקנים, שרי־האלופים המזדקנים ,״הם
מאמינים בזה. אולם כל זה היה רק הקדמה•
עכשיו באה השעה. אוריק, את
צריכה להאמין לי. את מאמינה לי?״
אוריק הסתכלה בו. היא ידעה שנוצחה.
היא הרימה את שתי ידיה, כנכנעת. אפילו
אהוד ריחם עליה. הוא נטל את ידה בין
ידיו :״לכי לנוח, אוריק. סעי לביירות.
אסדר לד מקום בחוות־הנופש של צה״ל
על הלבנון. עכשיו יהיה שם מקום,״
הוסיף כאילו לעצמו ,״הרבה מקום...״
אלוף אהוד דיין,
ראש־אגף־מיבצעים,
צבא־הגנה־לישראל,
השקיף מבעד לחלונו
על מסגד עומר.
הוא כתב את
תזכירו. מבלי לדעת
זאת, היה מאושר מאוד. לבו התרונן לנוכח
המראה. כי אהוד היה חייל מיקצועי.
הוא לא אהב את המילחמה לשמה —
הדור הישראלי שכבר חזה בארבע מילחמות
לא היה מסוגל לכך. אולם הוא אהב את זה להכרעה צבאית, וממילא לא לניצחון
אמיתי במיין הצבאי.
ההגיון הקר, הצלול של המיקצוע. הוא
במילחר״( 1964 .,״הסיבוב השלישי״)
השתמש באיזמל ההגיון כמנתח, חתך
הרחיבה המדינה את גבולותיה המזרחיים
בתנועות קטנות וזריזות לתוך גוף הבכבשה
את צפון עבר־הירדן ואת הר־ענייה
חשף את האברים החשובים, ללא
הדרוזים. והדבר הקל על מערך ההגנה
התרגשות, ללא משוא פנים, כאילו לא היה
ואיים מקרוב על דמשק. אך גם סיבוב
נוכח כלל, כאילו לא היה אלא מוח אלקט־זה
לא שינה את מערך הכוחות.
רוני. הוא ידע שבניין מסקנותיו מוצק,
מילחמת ( 1968״הסיבוב הרביעי״) פרבנוי
כראוי מן היסוד עד לגג, שאי־אפ-
שר יהיה להרסו או להזיזו. הוא לא ניהל צה בעיקבות ההפיכה המארונית הלבנו נית,
שמנהיגיה ביקשו את עזרת צה״ל.
תעמולה לשום כיוון. הוא פשוט רשם,
בצורה זו צורף לישראל המחוז־המארוני-
בשפה שתהיה מובנת לאזרחים מטומטמים־
למחצה, קו הגיוני.
העצמאי עד מצפון לביירות. מעשי האיבה
לא השיגו שום תוצאה נוספת, פרט
״במילחמה קיימת רק מטרה אחת :
לכיבוש חוף מיפרץ־אילת ופתיחת הדרך
הניצחון. אין שום תחליף לניצחון.
הימית אל האוקיינוס־ההודי.
הניצחון מושג כאשר עולה בידי צד
כל המערכות האלה נוהלו בידי חואחד
להרוס את כושר־ההתגוננות של הצד
בבים פוליטיים וצבאיים. לכן לא נותח
היריב• לא הושגה מטרה זו, לא הושג
המצב האיסטראטגי כראוי ואחרי כל
הניצחון, לא הוכרעה המילחמה.
סיבוב נוצרה האשליה הכוזבת והמסומילחמת
( 1948״הסיבוב הראשון״) נסכנת
כאילו הושג ניצחון של ממש
תיימה בתיקו בשדה־הקרב. אמנם לא הצ ליחו
הערבים לזרקנו לים, אולם גם
הכוחות הישראליים לא הצליחו מצידם
אהוד עצר בו. האו
להנחית מכה כלשהי על מרכזי הכוה
,זכר את שרי-
הערביים. מיגור ההתקפה הערבית לא
האלופים המזדקנים
היה, איפוא, בחזקת ניצחון. מדינת־יש־שבאו
להרצות ב־ראל
נשארה מוקפת אויבים, שכושרם ה בית־הספר
הגבוה
צבאי נפגע רק זמנית.
לקצינים ברמת־אל
במילחמת ( 1958״הסיבוב השני״) הצ(רמאללה)
והשתם־
ליחה ישראל ליישר את גבולותיה על-
כו מרוב הת^זבות בתיאור המערכות על
ידי חיסול רצועת־עזה והזזת החזית המזנגבה.
גשר אלנבי ואי־הטירה (טיראן).
רחית עד לירדן. אולם מרכזי הכוח הערחובבים
חשוכי־תקווה, ספוגים רומנטיקה
ביים׳ מצריים ועיראק, נשארו מחוץ ל פסולה. כבר אז התאפקו התלמידים בקותחום
הפגיעה. לפיכך לא גרם סיבוב שי ״מלחייך בגלוי, אולם אהוד ביקש עתה

צלאח־אל־דין חטף, את. המיקרופון ופנה לעבר הפיטריה המתאבבת
בשמים ,״אחי, בני ערב!״ הוא צעק .״הציוני החליט במקומנו;״

לשכנע, לא להרגיז. הוא מחק את שני
המישפטים האחרונים, פתח בסעיף מחדש:
״מבלי לזלזל בהישגים החשובים שהוש גו
על־ידי ההנהגה הפוליטית והצבאית
בארבע מערכות אלה, יש לשקול בדעה
צלולה את היתרונות והחסרונות שהושגו.
מבחינה זו יש לקבוע בראש ובראשונה
כי בניגוד למושגים צבאיים מיושנים,
כיבוש שטחים והרחבת גבולות אין
פירושם בכל מקרה יתרון. לא חשוב
היכן הגבול, אלא מה יש מאחוריו —
גודלם וכושרם של הכוחות האויבים אשר
ממול.״
אהוד עבר שנית על המישפט האחרון.
נדמה היה לו שאמר בו את כל אשר
היה צריך להיאמר. אולם ליתר זהירות
הוסיף :
״מבחינה זו, ספק אם הסיבובים האח רונים
הביאו טובה לישראל. אמנם התרחבו
גבולות המדינה ונוצר מרחב־הגנה
בעל עומק, אולם הצלחות צה״ל בשדה-
הקרב המריצו במידה מכרעת את תהליך
ההתקדמות של העולם הערבי, וגרמו לשרשרת
תגובות מדיניות אשר הפכו את
איחודו של העולם הערבי כולו נגדנו
בעתיד הקרוב לוודאי.״
אהוד נח שעה קלה. ירושלים העתיקה
היתה שטופת שמש חורפית. פה ושם
דינדנו פעמוני הכנסיות הנוצריות. מראה
של שלום ורוגע.
״אין בכוחה של מדינת ישראל לעמוד
בעת ובעונה אחת במילחמה בשתי חזי
תות.
אי-הצלחתנו בעבר לשמור את 1ני ־
מרכזי־הכוה הערביים, אזור ארם־נהריים
ואזור בקעת־היאור, גורמת עתה למצב
צבאי המחייב אותנו לנפץ במילחמת־בזק
את אחד משני המרכזים לפני שהמרכז
השני יצליח לגייס ולהפעיל את מלוא
כוחו.
לצורך זה עיבד אגף המבצעים את
התוכנית למיבצע ״יאור״ שמטרתו לשבור
את הצבא המצרי ולכבוש את אזור־התע־שייה
קאהיר־אלכסנדריה תוך שלושה שבועות,
מתוך הנחה שעיראק לאי תתערב
תוך תקופה קצרה זו.
מיבצע זה יוכל להסתיים בתקופה הקצרה
הקבועה רק אם תינתן למטה-
הכללי הסמכות להשתמש בנשק הסודי
העומד לרשותו.״
התזכיר כולו לא מילא אף עמוד אחד.
אהוד חזר ועבר עליו בריפרוף. הכל
נאמר. עתה לא נותר לא לשכנע את
הזקנים. חובבים חסרי תקנה. אהוד נאנח
והרים את השפופרת .״אלוף דיין. נא
לקשרני עם הרמטכ״ל.״

או״ם. השואל היה שר־האוצר, שמעון
הורן.
אהוד, שישב ליד הרמטכ״ל, מסר את
הפרטים .״שמו האמיתי יוסוף עזמי. הוא
סורי מחלב, כנראה יש דם כורדי במיש־פחתו.
קצין מוכשר. תועמלן מצויין.
משוכנע שיש לו תפקיד היסטורי לחזור
על פעולותיו של צלאח אל־דין בימי
מסעי־הצלב. אצלו זה שיגעון לדבר אחד.״
שר-החינוך, יגאל ידין, סיפק כרגיל אח
הפרטים ההיסטוריים :״מקרה מעניין, גם
צלאח אל־דין המקורי היה כורדי, וגם
שמו היה יוסוף.״
״אתה מכיר אותו י״ שאל דאש־המט־שלה
את האלוף.
״כן, נפגשתי עימו בשעה שלמדתי ב־בית־הספר
לשרותי מטה באמריקה. אז
היד. סרן בצבא הסורי
התמונה רדפה את אהוד. גבר שחרחר,
מצח נמוך ורחב. עיניים כגחלים
לוהטות. פנים ...איך להגדיר את הפנים ו
היד. בהם משהו פרוע, כאילו עצרו בקו׳-:יד ^ ,שהיה ׳פ־גם שי גל יצרים מתפרצים.
איפה היתד. הפגישה? הם נזדמנו במיק־ארמון
הנציב הבריטי ומיפקדת מפקחי

רד. יחד בביתה של סטודנטית הודית,
שד,יתד, בקורס של חיל-ו־,רפואה. הם התווכחו
והתווכחו. ולבסוף, ההתפרצות
״יש לנו זמן ! הרבה, הרבה זמן ! יש לנר
סבלנות ! לחמנו מאה שנה עד שגרשנו את
הצלבנים מירושלים, ועוד מאה שנה עד
שזרקנו אותם סופית לים. כמה זמן תח זיקו
אתם ן עוד עשר שנים? עשרים
שנד 1 ,יכולתם להיות ידידנו, אבל
בחרתם להיות אויבינו. ברגע שנתאחד
יקיץ הקץ, אתה שומע — ברגע שנתאחר,
מחר מחרתיים, או בעוד מאד,

״אתה פוחד מפניו 1״ ליגלג שד־הבריאות,
נציג דתי שהיה שנוא על חבריו בשל
עסקיו המפוקפקים.
אהוד, שקוע בזכרונותיו, לא הגיב על
הנימה העולבנית .״כן,״ אמר בקול נמוך,
כמעט בלחש .״אני פוחד מפניו. הוא חיית
טרף, נמר. אם לא נהרוג אותו, יהרוג
הוא אותנו.״
שר-הבריאות השמיע צחוק של ביטחון-
עצמי .״וכיצד תצוד את הנמר שלך 1
מהו הנשק המיסתורי הזה?״
האלוף הסתכל ברמטכ״ל. הלה ניענע
בראשו. הגיעה השעה לגלות .״אנו קוראים
לו קמע.״
״קמע 1״
״כן, ראשי תיבות. קליע־מונחה־עשר.
תוצרת המפעל יבית־לחם. שיפור ניכר
(המשך בעמוד )72

נזכחכיס
צוות הטלוויזיה, לצלם דווקא בתל־

לו מההצטרף

ר 3 ,ע;1ו*ה לד״יש?
מפני שניחן בראיית הנולד...

רב שעיה, אם לא תדעו, הריהו
רב ישעיה גולדשטיין — המכונה
בפיכם שייקה אופיר. ובכן למה
נצטרף רב שעיה, מלו ההומור והבדיחה,
לד״ש?
או! אז אני אומר לכם. מפני
שכבר אז, בשעת לידתה, ראה רב
שעיה את הנולד והבחין כי ד״ש
היא בדיחה יוצאת־מגדר־הרגיל...

לפינה קולרה אמיתית
לא צריך להוסיף כלום...
רק למזוג ולשתות.

ירחמיאל מנדל פוקס,
ירושלים
לאות עז הצר

פיט? ק1לדה
המשקה שעושה חיים מעניניססם.

ולא מדוסעור
בשוליה של התמודדות
ידידותית בין דויד שיפמן
וגידעון פת (״העולם הזה״
.)2237

פירסמתם שביקשתי משלמה
(״צ׳יצ׳״) להט, שיבוא לישיבת מרכז
המפלגה הליברלית, שבמהלכה

יבואנים ומסיעים בלעדיים בישראל: י.ד. עסקים בעמ.ת״א טל 832236 .

שאלות עול* ז?די*ט.
ח1וך טדי נו1ווו״ת תה
על קמפ״דייוויד ועל חוק
ירושלים.

אם בהסכמי קמפ-דייוויד נקבע,
כי גורלה הסופי של ירושלים ייקבע
במשא־ומתן בין הצדדים, על מה
ולמה לחוקק ״חוק ירושלים״ חד־צדדי?

לא נקבע כדבר הזה, על מה
רעשה ירושלים ורעשו גויי־עולם?
אם ממשלת־ישראל, ובראשה
מנחם בגין, חתמה על מיסמך זה,
כיצד אינה עומדת בהתחייבויותיה?

לא נחתם סעיף מעין זה,
מדוע אינה נשמעת טענה זו, כדי
להזים טענות אומות העולם?
יש להעמיד את הדברים על
דיוקם, לא לערפלם ולא להסתירם.
דן יחס, תל־אביב

ל פי תו ת
הפוטנציאל האנועו
בעיקבות מאמרו של אורי
אבנרי ״שיוויון פלוס״
(״העולם הזה״ .)2237

שפוג המתכת המושלם
• אינו מחליד
ואינו מתפורר
• רך ונעים למגע
ואינו פוגע בכלים
• חזק ועמיד

דויד שיפמן
״ביני לבין ידידי...״
נערכו התמודדות והצבעה ביני לבין
ידידי השר גידעון פת על תפקיד
יו״ר המרכז.
אני מבקש להכחיש מכל וכל,
כי פניתי לצ׳יצ׳ שיבוא לישיבה זו.
פשוט לא פניתי ! על כגון זה נאמר
כבר: לא מעוקצך ולא מדובשך !
דויד שיפמן, תל־אביב

נטי פעם אחת
וגם את תאהגי את

להשיג ברשתות השיווק
ובחנויות ברחבי הארץ

!היכן צילמה

הי צי הצמפל בע״מ טל 03-908279 .פ״ת

הטלוויזיה?•

למד צילום
כל המת מו ד דו ת ה סו פיו תבתח רו ת

מלכת יזמי ׳80
תטוסנה לטיול משגע ביוון
במטוסי חברת

קורסים למתחילים ומתקדמים
בשחור לבן וצבע

קמרה אובסקורה
שלמה המלך ,58ת״א
טל 234162 .
רשיון נהיגה
2400 שקל
בי״ם לנהיגה
״גבע״
טל 25 3 230 .

בעיקבות כתבתו של יוסי
היימן על ״הבדואי ה־מיסתורי״
(״העולם הזה״
.)2239

שמחתי שהעניין הועלה לכותרות,
שכן הטלוויזיה הראתה צילומים
שלא נעשו כלל בתל־מלחתה,
אלא בתל־קסייפה, המרוחקת כחמישה
קילומטרים מתל־מלחתה.
אני אחות קופת־חולים שעובדת במרפאת
הבדואים באיזור שבו נעשו
הצילומים. אישית, לא ראיתי ש מצלמים,
אבל באותו היום היתד,
הלווייה של אדם חשוב משבט אבו־רביע
(בית־הקברות נמצא ליד ה מרפאה
שלנו) ונהג שעובד איתגו,
שהשתתף בהלווייה, חזר וסיפר שצוות
טלוויזיה בא לצלם. הדבר
הפליא אותי, ובערב, כאשר צפיתי
בחדשות, גיליתי את פשר הצילומים.
ראיתי צילומים מן האיזור
שבו אני עובדת. מן הראוי לציין,
שהדרך לתל־מלחתה קצת קשה
לנהיגה ויתכן שזהו אחד משיקולי

אכן, חשוב מאוד להעדיף שכבות
מקופחות, אך לא פחות חשוב מכך
הוא-קידומם של בני השכבות המתקדמות.
מדענים ופסיכולוגים טוענים,
כי האדם הממוצע משתמש
רק ב־ 5—7אחוזים. מהפוטנציאל
שלו, ולא חשוב כלל אם הוא בן
לשיכבה מקופחת או מתקדמת, אש־נזי
או ספרדי.
כאשר משתמשים בחלק כה זעום
מן היכולת, נוצרים אי־שיוויון ועיוותים.
ברור, שכדי לסגור את
הפערים יש להעלות את שתי ה שכבות
כך, שבניהן ישתמשו במלוא
הפוטנציאל שלהם. מאות מחקרים
מדעיים שנערכו באוניברסיטות ו־במכוני־מחקר
ברחבי העולם הוכיחו,
שטכניקת המדיטציה הטרד
סנדנטלית היא השיטה היעילה ביותר
לפיתוח הפוטנציאל האנושי של
המתרגל אותה, עד לפיתוח מלוא
הפוטנציאל — הפסיכולוגי, הפיסיולוגי,
הסוציולוגי והאקולוגי שלו...
העולם הזה יכול, אולי, לתרום
בנושא כה חשוב כמי פיתוח מלוא
הפוטנציאל של האדם, כפי שתרם
ועדיין תורם בקידום נושאים
אחרים. אשמח להציג בפניכם חומר
מדעי ענף בנושא המדיטציה ה־טרנסנדנטלית.

דניאל גליקר,
יו״ר המכון• הישראלי
.למדע האינטליגנציה היצירתית

אתם נועד, ואתם?
״אילו היה לנו מנהיג פ־חומייני...״

בתשעה
באב היו הבנקים סגורים.
הפקידות הלכו לים עם ביקיני
— להתאבל. וטועה מי שחושב ש־
.זיוף כזה — כמו אלף זיופים קטנים
אחרים בחיינו — יחלוף ללא תגובתה
של ההשגחה העליונה: ה־פינקס
פתוח והיד רושמת. כל ה חובות
ישולמו ועם ישראל נמצא
בחובה גדולה. להתאבל לזכר ה חורבן,
מבלי לחזור אל דרך הישר
בעיני ה — ,זוהי צביעות. זהו ה שקר
הגדול׳ של עם המשלה עצמו,
שטכסים אוטומטיים כמו ברית־מילה,
בר־מיצווה וצום יום־הכיפו־דים
הם תחליפים לחיים מוסריים,
את אלוהים אי-אפשר לרמות.
(המשך בעמוד )10
העולם

הזה

2241

מונטנה תשנה את דעתך
על סיגריות מנטול
העולם

הזה

2241

ה עו ל

הי ה

(המשך מעמוד )8
אי־אפשר לזרוק לו עצם. במזוזות
היפות שלנו (דברים, ף) מאיים
אלוהים בהשמדה אם נהיה זונות
(ככתוב באיכה) .הוא כבר מימש
את איומו פעמיים בעבר, על־ידי
החרבת בית־המיקדש ופיזור העם.
אבל כנראה שזה לא מפחיד את
בני ישראל של היום, כמו שלא
הפחידם בעבר: הם היו ונשארו
קשי־עורף וזונות. השומר הנודע
מפתח־תיקווה — אברהם שפירא —
אמר־שאל פעם: אתם נוער אתם,
אתם חרא אתם! לכן אני כל כך
מקנא באיראנים: להם יש מנהיג
גדול, ישר ואמיתי. חומייני מעניש
את הסוטים מדרך הישר ביד חזקה,
כמו שעשה משה רבנו. אילו היה
לנו מנהיג כחומייני, היתה מדינת-
ברדק זו מקבלת פרצוף חדש בן
לילה. בנות ישראל הכשרות לא
היו מסתובבות לנו בתחתונים, כש מחצית
עכוזיהן משתרבבים לראווה.
ולפחות יום אחד בשבוע, בשבת,
היה שקט.
תחת לארגן סימפוסיון בינלאומי
דחוף לתיקון המוסר — מקשקשים
לנו יומם ולילה ברדיו על הישגים
בספורט. כאילו שהמשיח כבר
הגיע. ובאשר לרבנים, כל מאמציהם
מסתכמים ברדיפת כיתות
דתיות זרות, הנטולות כוח הגנה,
ובהשמצת המדיטציה כעבודת־אלילים.
חנן
גודדבלט, חולון

מאוזן :

)1מחזה המועלה על אחת
מבימותינו ! )5מרפסת כניסה
לבית; )10 חציו הראשון של
משחק ילדים קופצני ; )11 מקיף
אי מכל עבריו; )13 מערכת;
)14 אמן בכשפים ! )15 תשלום
חובה; )16 נתן ביטוי, שימש
ראי נאמן; )18 רוצה לומר
(ר״ת); )20 קני־שבלים; )21
תואר־אצילות־גבוה באירופה ;
)22 בסיס; )24 החוט התת-
קרקעי המעביר את שיחת הטלפון;
)25 סוף ל־עוד; )26
מיתר של כלי־נגינה ; )28 מידת
אורך קטנה בימי התנ״ד והתלמוד;
)30 השוואת שני
דברים דומים, אחד לגבי השני
; )31 שווא, אפס ; )32 גרגרים
שנחרבו באש ; )34 שוליים
עגולים של כובע, ספל או
כלי עגול; )35 אבר או פרק
בגוף שזז ממקומו; )38 שמו
הפרטי של סופר אמריקאי, חתן
פרס נובל; )39 שקט!! )41
מילת־שאלה ; )42 נחש־ארסי ;
)34 אחד הטעמים ; )45 ריקוד
אמנותי ; )47 מחפש ; )48 כתר ;
)50 עייפה ; )51 מלחין ישראלי
(ש״מ) )52 :מילת זירוז; )54
כופר בעיקר; )57 מעילה באמון
; )61 מילה של כוללנות ;
)62 חביטת שבלי תבואה)64 :
מילת שלילה מפנים ומאחור:
)65 אולקוס; )66 מילת המ עטה
; )67 כיס גדול ; )69במחזמר
הוא נקרא ״כוכב עליון״;
)70 נמל עתיק־יומין ב־ארץ־ישראל
; )72 אש מהר־געש
)74 :עור ממולא בקש של
בעל־חיים — פוחלץ ; )75 מטרת
המשתתפים באולימפיאדה )77 :
שממון מוחלט, חוסר סדרים ;
)78 במקרא — ״הנהר הגדול״ ;
)81 חן, עדנה ; )83 טרי ורענן :
)85 מרחם )86 :תאונה, מקרה־רע
; )88 קול גברי עמוק )89 :
ציור על־גבי קירות ; )91 אות
עברית )93 :תכשיט קדמון :
)95 שילב, החליף את הסדר;
)96 קריאה — במשחק המלכים:
)98 כינוי לחייל המשטרה ה צבאית;
)100 אביהם של ה שלושה
— אבות הגזעים ; )102
נח, נרגע ; )103 עדה ; )104
נעים הליכות ; )105 חפירה עמוקה.

מאוגר

)1מענפי האולימפיאדה )2 :
מסמר מעוקם )3 :לגיון ; )4
מערב; )6כסא של כבוד; )7
גזע של כלב־שיסוי; )8גבעה
בירושלים ; )9אחד מסריסי
אחשוורוש ; )12 כך נהגו לכנות
עובד עבודות יזומות ; )15 מקום
החולש על הסביבה מבחינה
אסטרטגית; )16 נס וניצל;
)17 דמות מ״עלילות מיקי מהו״
לשלונסקי ! )19 חבל בארץ,
החוגג 25 שנה לייסודו)20 :
מידה קטנה )21 :מתעמלת רוסיה
שלא יכלה להשתתף ב אולימפיאדה
; )23 ישן את

מכחכים

דיוקנות יו1ור 1אל-ים
הקורא ל.א. נעים שלח
למדור המיכתבים מפרי
עשו.

בעל הכרס הצוהל הוא לא אחר
מאשר הישראלי הנופש. כולנו
מכירים אותו, כשהוא כובש בסערה
אתרי־נופש וחופי־רחצה בכל חל
שנתו
; )24 עוצמה )26 :חור
קטן בסלע ; )27 כזה הוא הכרמל
)29 :צמח ופרח ששימד
שים רבים בו ; )30 מלכה בבלית
שהתייהדה (ע״ש רחוב בירושלים)
; )33 ממיני הדגים למאכל;
)34 מי שמתה עליו
אשתו; )36 אחד היישובים ה חדשים
בארץ ; )37 משפחת מלך
וכהן גדול ביהודה ; )40 זקן ;
)41 מעד, נהרס ; )44 סוד :
)46 שהה במשך הלילה ; )47
חוג, מדור; )49 הגה מילות
רוגז ותרעומת; )50 הארץ ה ערבית
שהיא מוקד סערה ב־ארה״ב
; )53 בת שאול המלך —
(למה צחקה 54 אגודת-
ספורט ישראלית ; )55 סוג
מפתח ; )56 שמו של אלוהים
בכתיב התנ״כי ; )58 בוטח ומלא

גאווה ; )59 ענף דק וארוך ;
)60 החודש שמזלו — בתולה ;
)62 תבלול בעין; )63 אריג
יקר ; )66 שמו הפרטי של מאהב
גדול; )68 ריקוד דרום־אמרי-
קאי; )71 גבול, זווית — שם
של מסכת במשנה ; )73 מקודמים
; )76 בעל־חיים לילי ממש פחת
הכלבים ; )77 כינוי לתנין;
)79 המשותף לניוטון, חוה אמנו
ווילהלם טל; )80 פה פעור;
)82 שמן, רחב; )84 שמיעתו
לקויה ; )85 גן־תפוחים ; )87
גוף העניין; )90 חסר־שכל;
)92 משא, נטל )94 :צבוע, מלא
כחש; )96 איבר — בהשאלה
משמש כעזר לזולת ; )97 שדה־בור;
)99 שיירת אוניות; )101
שן קדמית חותכת; )102 כבש
צעיר; )103 שדה מרעה.

של המילוומר הקרה
הקורא קופל יוצא להגנתם
של רונלד רגן והגרי
קיסינג׳ר.

זה מרגיז שנטפלתם לרונלד רגן
והנרי קיסינג׳ר בצורה נודניקית
שכזאת. אתם טוענים שהנ״ל חולמים
על שיבה לימים ה״טובים״ של
המילחמה הקרה? אין לכם פשוט
אומץ להודות, שישנן סיבות אחרות
לגמרי לעמדתכם.
לרוב אזרחי ארצות־הברית נמאס
לשמוע השכם והערב, כמה ש ארצם
היא אימפריאליסטית, מפי
ארצות שמקבלות מידיד, חיטה, אורז
וציוד חקלאי — ומיליוני דולרים!
נכון שארצות־הברית מוכרת
גם נשק, אבל לא רק נשק.
היא לפחות אינה שולחת מחרשות־שלג
לאפריקה המשוונית, ובית-
חרושת לאופניים — ללא חלקי
חילוף — לארצות הסהרה, המשוועות
למכונות־קדיחה של בארות-
מים.
ארצות־הברית אינה מעוניינת
באימפריה. זה נוגד את הדוקטרינה
שלה. לעומת זאת ירשו הסובייטים
מן הצארים הרוסיים את חלום האימפריה,
שתכלול את המיפרץ ה פרסי
ואת האוקיינוס ההודי.
קיסינג׳ר ורגן רוצים ביציבות.
ויציבות אפשר להשיג רק מעמדה
של כוח. רגן הצהיר במפורש לפני
כשבועיים, שהוא רוצה בארצות־הברית
חזקה, אך לעולם לא ירשה
שישתמשו בכוחה בצורה לא אחראית.
אפילו איוון איוונוביץ׳ יחשוב
פעמיים, אם בכלל כדאי להתחיל
עם ארצות־הברית חזקה. ני־ .
צים כרגן וקיסינג׳ר הם הערובה
לכך, שיונים מסוגם של ברונו
קרייסקי ואולף פלמה לא יסיימו
את הקאריירה המפוארת שלהם ב־מחנות־עבודה.
המנהיגים
הסוציאל־דימוקרטים
הם אנשים מאוד סימפאטיים. רק
חבל שבהקשר לברית־המועצות יש
להם זיכרון קצרצר, וכאשר מדד

קי הארץ• ואילו הרך הזקן, המובל
בעגלה, אינו אלא דור ההמשך, ש פניו
דומים להפליא לפני אביו
מולידו.
ל.א. נעים, רנזת־גן
• אכן, לא נעים.,.

ולא * 1דע ס א
אל!קירבו
על ארכיאולוג, מנהיג ושר
בישראל.

לפני שנים רבות, במדינה שכולנו
מכירים היטב, חי ארכיאולוג דגול.
בידיו היה המונופולין על כל ה חפירות
התנ״כיות, הוא כתב ספרים
ומאמרים, הירצה ברחבי העולם,
יעץ למפיקי־סרטים, הופיע בתוכ ניות
רדיו וטלוויזיה ...בקיצור: הוא
היה הארכיאולוג מיספר אחד.
יום אחד, בחפירה עתיקה, הגיע
אל בור עמוק, שפיתחו דמה לאתם-
לא־יודעים־מה .״כאן אסור לחפור !״
הזהיר את אנשי מישלחת החפירות
שלו .״לא נאה לארכיאולוג״מיספר-
אחד לחפור במקומות כאלה.״
אבל גיבורנו כיבה את מקטרתו,
נכנס אל הבור ...ולא יצא עוד.
ולא נודע כי בא אל קירבו.
יוסף שריי ,,תל־ אביב

״תימלם הטזל־ס׳,

א. קופל, אנטוורפן

להגות הטלוזיויה
כתג הטלוויזיה בדרום,
כותב אל עורך ״מעריב״,
שמואל שניצר :

בימים אלה מתנהל מסע השמצות
חסר־תקדים בעיתונך, על־ידי סוס־רכם,
אורי דן. סר דן הגדיש את
הסאה ברשימתו ״הקרב על תל מל-
חתה״ ,שפירסם ב־ .31.7.80 למרות
שהובהר לו, על־ידי גורמים מוסמכים
ברשות־השידור, כי הראיון
שערכתי עם הבדואי, חסן איבר-
הים אל־צנעה, אכן צולם בתל מל-
חתה, ממשיך מר דן, מסיבות ה שמורות
עימו בלבד, לחזור ולקבוע
באורח חד־משמעי כי הראיון נע-
(המשך בעמוד )12
.העול ם הזה

2241

אם אתה חולם
על מזגן שקט להפליא
שאפשר להניח אותו
אפילו על מדף הטפרים...

הבראת המזגן המפוצל
החדש(דגם3״\),

פריצת דרך במזגנים.

ל א מקור תפ קי ד ב חבר ת העתיד.

*כבראין צורך לשבור
קירות. אפשר להניחו
או לתלותו
בכל מקום בחדר.
*שקט. שקט.
כי המדחס שלו
נמצא במקום אחר.

מפיצים אחפא
וסוחרים מורשים
העולם

הזה

2241

תי שווג ל

מ מ כון

1עו 1ן 0 1תטי ^ ה

לסב רו ת
ו פי *ו!ו 1

ורסים נופוות נשיס-דוזסמטין ווו־פן יקוו מניקור
הוצאת שערבח שנז ל (אפילציהו
1170 וה נון ופי
תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול,
צביעה,פסים,טיפול פנים, איפור.
הוצאת שיער ב ט עו ו ה
* ר!נ 1ח כלות *
חחיויס עממיים שרות מעולה•
תל-צוביב יודפת 4ליד דיזנדוף 229388 226066 190
דמת-דן הרצל 86 לזול בגין צווצוזים ״סלון צווה״

צוות
המעבדה לעיצוב ההופעה בהנהלת

אב>בה אורגד

יאפר אתה מו ע מדו ת
ה סו פיו תבתח רו ת

מלכ ת

המים 8 0׳

שלםנפלאב הי ש גי ד ך.

החברה מיספר 1לטיולים מאורגנים וחופשות
נופש, תערוך לכל המועמדות הסופיות בתחרות

מלכת המי 80׳

סיורים נפלאים לדלפי, לקייפ-סוניון, אתונה
על כל אוצרותיה ושייט לאיים הסירוניים.
את הבנות ילוו מדריכי אופירטורס
המנוסים, המכירים את כל אפשרויות הבילוי
ביוון.
חברת אופיר טורס תארח את המועמדות
במלון ״טיטניה״ המפואר באתונה, הממוקם
במרחק קצר מכל אתרי התיירות.

מכהנים
(המשך מעמוד )10
רך בלאגיה. אין קל מלברר פרט
זה: הראיון הנדון צולם בנוכחות
עשרות בדואים בתל־מלחתה ועל-
ידי שלושה אנשי צוות הטלוויזיה,
שנלוו אלי בצילום הכתבה. כל
אלה מוכנים להעיד על כך בפני
כל פורום שיידרש ואף בשבועה׳
בפני בית־מישפט.
מר דן מוסיף ומצטט קטע מ רשימה
שפירסמתי בעיתון מקומי
בבאר־שבע (כלבי .)18.7.80 ,הוא
טוען שבדברים שכתבתי הבעתי
התנצלות על ״טעותי״ ,כביכול.
האמת היא שמר דן הוציא דברים
מהקשרם, בכך שהשמיט במתכוון
את הקטע העיקרי. כך כתבתי:
״נכון. גם בטלוויזיה עובדים אנ שים
בשר ודם. גם הם עלולים לטעות
ולהטעות. אבל בטרם מאשימים
את הטלוויזיה — וזה קל —
בדקו בציציותיכם. זה כדאי וזה
הוגן.״ את כל הקטע המודגש דלעיל
״שכח״ סופר מעריב הנכבד
לצטט. זהו, לכן, סילוף חמור ביותר,
המשנה את תוכן הקטע כולו,
ואין בו, בשום פנים, משום התנצלות
או הודאה בטעות, כביכול.
מעריב נגרר בפירסומים אלה
של מר דן לסילוף עובדות חמור,
הגובל בהוצאת דיבה נגדי, וסוס־רכם
אף ממשיך בכך למרות ש הועמד
על האמת. אני מקווה ומצפה
שמעריב יגלה אומץ לב
ציבורי, ויתקן בהבלטה ומייד
פירסומים מסולפים אלה, הגורמים
לי עגמת־נפש רבה ומטילים
דופי במהימנותי המיקצועית.
עופר טלר, כתב
הטלוויזיה בדרום

שעה טובה, שעה הער.
הופיע !

ספרו החדש של ג בי רוזנבאום
מגרות שבוע של התאבדות

על הפגנת חאמנים, שנועדה
לסכל את הסרטת
תוכנית הטלוויזיה ״שעה
טובה (״העולם הזה״

.)2239
עתה, כששחקני ישראל ואמניה
נקלעו למאבק איגוד-מיקצועי טיפוסי׳
ויש להם עניין עם שוברי-
שביתה, כמו מאיר שלו, יהיו הם
1טסוגלים להבין יותר טוב את
מאבקי השכירים למיניהם, הזוכים

הרתעה ואיזלה סמהחב
שמחתי להיווכח, קצת באיחור,
שח״כ אורי אבנרי, אשר ענייני
המרחב השמי והשלום בו עומ דים
תמיד לנגד עיניו, מעלה סוף-
סוף על סדר־היום את בעיית־החימוש
הגרעיני במרחב וזיקתה
לסיכויי השלום. אך מסקנות אב־נרי
איכזבו אותי — אם גם לא
הפתיעו במיוחד.
אבנרי קובע, כי לנוכח הסכנות
הטמונות בהשתלטות מאזן-
אימה גרעיני על יחסי-הכוחות האסטרטגיים
במרחב, עלינו לשקול
שוב את מדיניות ישראל כלפי
השלום ואת המחיר שיש להק ריב
עבורו, בטרם יהיה מאוחר
מדי. ביסודה של קביעה זו מובלעת,
ככל הנראה, ההנחה שלמחרת
חתימת הסכמי־השלום שוב
לא יהיה לישראל עוד צורך בתפיסת
ביטחון לאומית — קונבנציונאלית
או גרעינית — מאחר
שבעיות הביטחון תיפתרנה סופית
על-ידי השלום עצמו.
ובכן, זה, בלשון המעטה, אינו
משכנעני. הרי כל בר־דעת בענייני
מדיניות, ביטחון, ושלום יסכים
שעם כל הברכה העצומה הצפו־נה
לישראל בהשגת שלום עם
העולם הערבי — מבחינה כלכלית,
חברתית, מוסרית ואנושית
— השאלות הקשורות בתפיסת
הביטחון שלנו לא תעלמנה, אלא
להיפך — הן תחרפנה מאוד עם
השגת ההסכם, כיוון שהוא יהיה
חייב לכלול ויתור על אחיזתנו
הצבאית בשטחים אסטרטגיים מכריעים.
אני
משוכנע בכך שהתעקשות
ישראלית כיום על שליטה מלאה
דגדה־זזמערבית כולה וברצועת־עזד.
חייבת להוליד ויתור כפוי על
שטחים אלה בשלמותם, וללא כל
תמורה מדינית. יש לי חשד מבוסס
שזוהי גם הערכת אנשי אף-
שעל, כמו פרום, יובל נאמן, השר
יגאל הורביץ מרפ״י החדשה, אחיו
עמום הדר ואחרים, אך הם מתנחמים
בכך שאז נאלץ סוף־סוף להגשים
את אסטרטגית ההרתעה ה גרעינית,
כתחליף לשטחים שיאבדו
לנו. כמו כן יש לי יסוד להאמין,
שבקרב הפוליטיקאים החותרים
לפינוי מלא של השטחים ולהקמת
מדינה פלסטינית — בהם

להשיג בחנויות הספרים המובחרות
הפצה ראשית: בית־עלים

רה׳ דיזנגוח 81 תל־אביב,
טל 299736 .־03

קילים ובנין נ״־״

,7־42 5151 ׳,

׳ללקוחוונללא הוצאת הכלים
גלריה חוראל

נוסד כ־ • 1950 חיפה, רח׳ הפועל ,3טל 640222 .־04
ה ת קנ ה, השאלה

מ כי ר ה,

ר מ קו לי םות או רהל אי רו עי ם

בי צו עעבודותלמערכותהגברת
קו ל ק בו עי ם וז מניי ם

מי ת קני מנגינו תרקע

ש רו תלב תי ־ ספרו מו ע דונ י ם

* לרשותכם— ציודים ומיכשורים
החדישים ביותר בעולם!!

רדו׳ ז׳ כו טינ ס קי 3

מודיעה
בחודש אוגוסט הגלריה בחופשה

תן טרמפ לחייל

הזמר יהורם גאון (משמאל) כהפגנת האמנים
מחבלים, הורסים ופוגעים
תמיד בקיתונות של שופכין כ־
״מחבלים במשק״ ,כ״הורסים את
כלכלת המדינה״ וכ״פוגעים בביטחון״.

שי שחורי, תל־אביב
בכתבה שלכם פורסמה תמונה
עם כותרת ״יהורם לא שיכנע״,
שבה אין רואים בכלל את הזמר
יהורם גאון. היכן הוא 1
אסנת רימון, תל־אביב
• הזמר גאון, בנסיון שכשל,
לשכנע את מירון בנבנישתי ואת
סשה ספדי, לא להשתתף בתוכנית
שעה טובה — ראה תצלום.

יוסי שריד, לובה אליאב (וכיום
למעשה גם משה דייו — אביר
החימוש האטומי הגלוי זה מכבר)
— גבוה יותר שיעורם של אלה
המוכנים להשלים עם כינון מאזן-
אימה גרעיני אזורי, מאשר בין
אלה העומדים על הבטחת גבולות
בני־הגנה כדי להבטיח ולייצב
את השלום, לכשיושג, בתחומי ה אסטרטגיה
הקונבנציונאלית.
רן הלוי, קיבוץ בברי
י• ראה סיפורו של-אורי אבנרי.
הסיבוב החמישי, שנכתב לפני 25
שנה — בעמודים .7 ,6 ,5
העול ם

הזה

2241

...תאר לעצמן איד היא

בעוד שנה!

רק לפני חודשים אחדים איש לא שמע על ״שיאוו״.
אבל שלושה חודשים אחרי שהוקמה
קופת תגמולים
בינואר ,1980 אי אפשר היה להתעלם
ממנה. מפני שבתקופה זו הצליחה
להביא לחבריה תשואת שיא.
עוד רעיון מבריק של בנק לאומי.
יותר מזה .״שיאוו״ היתה ההשקעה
הטובה ביותר בקופות גמל ב תקופ ה זו! עם ׳׳נדוניה״ כזו,
אין ספק שקופת הגמל ״שיאון״ מושכת אנשים המעוניינים
להשקיע א ת כספם בבטחון לטווח ארוך,
ומצפים לרווחים גבוהים. אםאתה מעוניין בקופת גמל
הגיוני שתפנה לקופה הריווחית ביותר ״שיאון״.

שיאון^

העולם

הזה

2241

ילדותו עוברת עליו לעיתים־קרוגות
כשתחבושות, יוד, וצלקות מכסים את
פניו וראשו, שהם הפגיעים ביותר בגופו.
מן הראוי ללמד ילד טלה לחשוב שנייה
לפני התעלול הבא, על-מנת שלא ייפגע.
וכמו־כן אם לא יזיק אולי יועיל, ללמד
אותו להתחשב מעט בתנאים חיצוניים,
ולא רק ברצונותיו העכשוויים.

מאת

מרי

בנימי ני

אוי

ש 1ר

ילד שור קל לזהות, על־פי־רוב הוא
יפה״מראה, מתנהל לאיטו, ובעל הבעה
שקטה ושלווה. עקשנותו מתגלה כאשר
מתנגדים לרצונו, אז הופך הילד השקט
להיות תוקפני ועקשן. בחברת״ילדים, כששאר
הילדים מנסים למשוך תשומת״לב
לעצמם, השור ממשיך לעסוק בענייניו,
ומעדיף לא להתערב. אם יתבקש לפעול,
יעדיף לגשת ישר לעניין, פיטפוטים ודי בורים
לא אהובים עליו.
השור הקטן נמשך למוסיקה, לכן רצוי
למלא את בקשתו, אם הוא מבקש ללמוד
לנגן על כלי כלשהו. עוגות, דיברי־מתיקה
וגלידות משפרים את מצב־רוחו. שור
עקשן ניתן להכניע בעזרת מילה טובה
וסוכריה מתוקה.

מזל אריה מציין את הבית החמישי

¥בגלגל המזלות, ומתייחס לאהבות, תח*
¥ביבים,
הימורים, יצירה וילדים- .מכיוון
¥שבית זה מסמל בין השאר ילדים, אנסה

לתאר בקצרה את אישיותו של כל ילד

בהשפעת המזל השולט בו.

טלה

ילד במזל טלה מזכיר מעט את הטלה
עצמו שובב, פזיז ומורגש בכל מקום
כל הזמן. ילד כזה דורש השגחה כמעט
עשרים וארבע שעות ביממה. הוא דורש
תשומת־לב מתמדת מהוריו, מוריו, וחבריו.
בין החבר׳ה הוא נחשב לחברותי.
קשה לתאר טיול, מחנה־קיץ או כל
הרפתקה אחרת, שבה לא יתבלט ואף
ינהיג את הקבוצה. הוא שייך לילדים
ש״ידם בכל״ ,אם צריך להעז הוא מתנדב
הראשון.

ת אוו לי ס

ילד תאומים זקוק לחופש. קשה לו
להיות סגור במקום אחד, הוא זקוק כל
הזמן לגירויים אינטלקטואלים, והרבה
מרחב פתוח — האוויר חייב לנוע. כיוון
שהפעילות הדואלית טבעית לו, יש לחנכו
לסיים מה שהתחיל. יש להקפיד
שיהיה יסודי ודייקן. כדאי ללמדו להאזין
לזולת, למרות שבמילה השנייה הוא
כבר יודע להשלים בעצמו את המישפט.
בבית הספר לא קל לו להתרכז, אך
הסקרנות מגרה אותו לקלוט ידיעות
רבות בשטחים שונים. בכישרון חיקוי
מדהים הוא יחקה את המורה מאחורי
גבו, וכשזה יסובב פניו לא יוכל לזהות
מי הוא זה שחיקה אותו. פעמים הוא
ממציא סיפורי־בדיות, ומאמין שהדברים
אכן קרו.

ילד

ס ר טן

ילד סרטן רגיש, טוב-לב ותלוי מאוד
בסביבתו הקרובה. אם אינו זוכה ל־תשומת-לב
מספקת מהוריו הוא פשוט
נהרס. קל להסתדר עימו, על״פי-רוב הוא
שקוע בחלומות ודמיונות. לפעמים יש לו
ידיד דימיוני, שאיתו הוא מפתח קשרים
חזקים כדוגמת ״ידידי טינטן״.
ילד כזה מפתח בקלות פחדים רבים.
הוא פוחד מחושך, מאש, מברקים ורעמים,
ומחיות שונות ומשונות. הוא
זקוק לחיבוקים, לטיפות ונשיקות וכמעט
לעולם אינו שבע מפינוקים. בדרך-
כלל הוא קשור לאחד מההורים במיוחד,
זמסור לו בכל ליבו ונפשו. בין שאר
הדברים שאליהם הוא קשור אפשר למנות
את צעצועיו. כל חפץ השייך לילדותו
יקר לו, ולכן הוא שומר בקנאות
על זיכרונות אלה הקשורים לילדותו.

ילד אריה
האריה הקטן מרכז את כל מישפחתו
סביבו, ומקבל את עובדת היותו מרכז״
המישפחה כדבר המובן מאליו. הוא בהחלט
מצפה שישרתוהו בנאמנות, וימלאו
את כל בקשותיו גדולות כקטנות. כתמורה
לשירותים אלה הוא מחלק רכוש,
יחס, וכל דבר שיבקשו ממנו בנדיבות-
לב, ובפזרנות אופיינית.
בכיתה הוא המגן על החלשים, אך
דורש שיכירו בו כמלד״הכיתה. הוא אוהב
להסביר, ומוכן להחליף את המורה בשעת
הצורך. ילד כזה ניחן בחוש־הומור
ואינטליגנציה טיבעית, אך בשום אופן

לא יסכים לדגור ולהתמיד בלימודים.
הוא נמשך לפעילות אמנותית, ועל ההורים
לפתח את כשרונותיו, ולא לאפשר
לו להתפזר ולבזבזם לריק.

•ליד ב תו ל ה
ילד כזה ביישן ועדין מטיבעו. את
הביקורת שהוא ישמיע כשיהיה מבוגר,
הוא עדיין לא מרשה לעצמו להשמיע.
אך הוא שס״לב לכל דבר שאינו מתנהל
כשורה. אדם שאינו מתלבש או
מתנהג כמקובל, מבדח את דעתו, ומגרה
אותו לחקות אותו, ולצחוק על
חשבונו כשיסתלק מנגד עיניו.
ילד כזה מאוד רגיש, רגישות זו מתבטאת
בעיקר בביטנו, מאכלים שאינם
אהובים עליו גורמים לו מיד לבחילות
ולכאבי-בטן. אך לא רק מאכלים, גם
בחינות בבית־הספר, או גערות ממורים
חסרי״רגישות לרגישותו הרבה, ילוו באותם
סימפטומים. הלימודים חשובים לו,
הוא נמשך למיקצועות ריאליים ולשפות.
הוא לא אוהב במיוחד להתבלט, מתחשב
באחרים, ומוכן לעזור לכל.

•לד מאווים
ילד יפה ומקסים. בדרך״כלל נולד עם
גומות־חן, המרמזות על החן שמעניקה
לו ונוס. כבר בגיל רך מתגלה בו כישרון
אנליטי ומשיכה לאמנות. הוא מתלהב
מהר ומתייאש מהר. חשוב לחנכו להתמיד,
ולעמוד בהתחייבויות ובהבטחות.
ההחלטה קשה עליו כמו על אחיו ה בוגרים.
לילד כזה נחוצה סביבה הרמונית,
ובעיקר שעות-שינה רבות.
הוא לא מקבל דברים שנאמרים סתם
כך, הוא ינסה להתווכח על כל דבר,
למעשה התוצאה לא מעניינת אותו, עצם
הוויכוח משמש לו מישחק ומשעשע או״
להתייחס בהומור גם לצעד זה.

דו־ (1ל;ד 3
ילד חזק, החלטי, חסר־פשרות, נאמן
לעצמו ולאחרים. מי שהביא עקרב קטן

¥בשבוע זה תוכלו לפתח תחביבים שונים
מצב־הרוח העכור ישתפר בשבוע ־זה, וקשרים
עם ארצות־זרות יכניסו מתח ו¥¥שמזמן
לא עסקתם בהם. תחושה של
זאת בעיקר אם תשימו־לב להצעותיהם
עניי! לתקופה זו, מיכתב או שיחת־טלפון
תקופה מלאת־חיים, יוזמה ומרץ. אתם
חדווה ושימחת־חיים

של ידידים הרוצים ביכולים
להבהיר את ה¥
נמשכים
לכל מה שצבעוני ומעודן. ל-
מציפה אתכם, וגורמת
טובתכם. ויתור על עקמצב
המעורפל שחל ב¥
אמנים
בני מאזניים
לציפיות בעיקר בשטח
רונות, שנראים ברגע
שטח הרומנטי. המהי¥
כדאי
לנצל היטב תקו¥

כבילתי ניתנים להרומנטי.
שימו״לב לא
רות שבה אתם מאבדים
¥ את ולהפיק
זו, פה הזדמנויות להחמיץ שינוי, יתברר כצעד
את ביטחונכם־העצמי,

מירב התועלת. אנשי-

חשובות שעתידות לש.נכון.
אל לכם להתנגד
עלול להשפיע קשות

עסקים יוכלו להוסיף
נות את הגורל, אם לא
לגורל. שינויים שנכעל
מצב־הרוח, לכן זי־

רווחים מיוזמות חדלצמיתות,
לפחות לחו¥
סים
עליכם מובילים לכרו
שבתקופה זו אתם
ס ו !11

לחוץ- נסיעה שות• המתח הקרובים.
דשים

2 ז דרך שבה תמצאו שומאירים
לסביבה, ומק21
בטני -
21 בדצמבר

20 באפריל
לארץ עומדת על הש
2ביולי
סו בינואר
וההתלהבות עלולים
תף, שיהה מרכז חיי¥
רינים
כלפי חוץ ביט־

ידי על ומעוכבת
פרק,
להיהפך ברגע למריבה
כם בשלב מאוחר יותר.
חון שאותו אינכם

22ב אוק טוב ר חברתיות התחייבויות
אלה שיבוקשו להצטרף לנסיעה רחוקה,
¥סוערת, או להתנהגות פזיזה נמהרת ו־ חשים. אנשים מתוסכלים הזקוקים לעזרה
חשובות. למרבה המזל כדאי להם לשקול את ההצעה ברצינות.
¥¥חסרת-מחשבה. נסו לאמץ לכם את ה -ועידוד נפשי יפנו אליכם ויבקשו סיוע.
התחייבויות אלה תהפכנה מענגות, מה¥השקט
שבו ניחנו השוורים, וכך תהנו.

נות׳ ומועילות מאוד לטווח״הרחוק.

תקופה טובה. האנרגיה שופעת ולא קל

במקום עבודתכם אתם עשויים להיזכר

לכם לשלוט בעודף המרץ המתגבר. לפ¥¥געגועים
למשהו טוב שיקרה, יוצרים בבאהבות
ישנות, שמשום מה ניתקו לפתע, אותו תוציאו אל חות
קצב־יאת מעט להאט עליכם עקרבים,
¥קרבכם
אכזבות חוזרות ונישנות בעיקר
והסיבה לכך לא ברובנהיגה
מהירה או בהעבודה.
נטיה לקיצוניות לא תקדם אתכם
¥בתחום הרומנטי. יומרה
עד עצם היום הזה. ש פזיזות,
החלטות אף ועלולה

ברגע
¥¥יים
מתוך השבוע ה־נסו
לחדש את הקשר, מאוחר בשלב
להזיק ל עלולות
תוצאותיהן
¥הקרוב
יענו על הציולהתחשב
יותר ברצו השפיע
על כל מהלך
יותר, כאשר תיאלצו
¥¥פיות, אך לא כדאי
נותיו של שותפכם.
במיבחן־עצבים לעמוד לאורך ולהיזכר החיים,
¥לשקוע באשליות ורוייתכן
שדרך מחשבתו
זמן. עצבנות ומתח, שקובע
וחשוב. כדאי ל¥¥דות,
עדיין לא הגיעה
וגישתו לשותפויות שויווצרו
אצל מיספר
שנות דפוסי־התנהגות
נה משלכם, כדאי לב¥התקופה
שלה אתם מצהמקובלים
עליכם, ואריות,
כדאי לפרוק
21 ביולי -
¥פים. המצב הכספי מש־חון
זאת פעם נוספת.
21ב אוגוס ט
20 בינואר - הבידור מקומות
בכל ה אלה את מעצבנים
¥¥ביע־רצון,
ואלה הרוהמזרח״הרחוק
מושך
18 בפברואר
עומדים אתכם בקשרים.
והשעשועים, שם לא
22ב או ק טוב ר •
¥צים שיפור נוסף, טוב 6 3 3 1 1 3 8 9
אתכם, ואמירה שתי-
22 בנובמבר
השפעות טובות בתחום
ייגרם לכם כל נזק, אם לא תפריזו ב-
¥¥יעשו אם לא ידברו עם
זרק סתם כך יכולה להוביל למסע הר-
הרגשות יגרמו לתקופה
ביזבוז כספים. גם אלה שלא יודעים
¥הממונים עליהם. רהפתעות שעלולות לבוא
פתני, שבסיומו תחושו כאילו נולדתם
היכן להשתעשע יוזמנו לכל מיני אירועים. טובה בחיי־האהבה, הרגשות יבוטאו בנו¥בעיקבות
שיחה מסוג זה לא רצויות.
מחדש. פיטפוט מיותר עלול לגרום נזק.
עם, ויפתחו. תקופה מוזרה אך מרגשת.

תקופה מכבידה וחסרת־מנוחה גורמת לכס

קצרות. ונסיעות לטיולים מתאים השבוע נר דימיוניים, שנראו וכמיהות חלומות להס מנסים אתם
ורוגז. דאגות לעצבנות,
בשבוע
זה מצפה לכם עבודה מפרכת

בביתם,
זמנם את שיבלו תאומים בני
תיר זאת כמיטב יכולאים
עתה בטווח־הגשמה. שינויים דרס ואחראית. עדיין אין סיכוי לנוח ולצאת
¥ למת להכנס עלולים טיים
כדאי להשהות עוד זמן מה, ואת
תכם, אך לא מצליחים
לחופשה, אתם מנסים

חים מיותרים ולמרי־

התקופה הנוכחית לנלהערים
על איש. נחלהתבדר,
אך מתאכז¥ 1 בות,
שמהם שבעו די
צל לנסיעות, או לתיכ-
מה תוכלו. למצוא בכך
בים. אנשים שמציעים
¥ מהפ שינוי
והותר. לימודים תחום
נון
¥ ב ישתפר
שמצב־הרוח
לכם
עזרה בתמימות,
¥ השיגרתיים בחיים כני מזל בני רווקים
חדש. אם בעיקר
זה, שבוע ונראים כאילו אין מעבר

תלוי אך ורק בהעזה
זה עומדים בפני סכנה
תבטחו בידידים, שהיו

להצעות אלה כל דרי¥
שתגלו.
הרעיון רודף
של איבוד החופש, ומרוחקים
תקופה מסו־שות,
מתכנים לקבל

אוחי !1
אתכם כבר זמן מה,
כניסה לעולם שבו
יימת, אך ברגע זה
תשלום גבוה, אם כי

אך פחד מפני העתיד
סו גפגרו<יד •
6 0 9 0 2 1 3כדאי לקרבם ואף ליהיה
עליהם לחלק
לאו דקא כספי. אל תת¥
מונע
מכם לבצע צעד
את חייהם עם שותף.
שוחח עימם שיחה ישי}
2בנובמבר ־
פתו להאמין שכל מח¥
בדצמבר
20 ה ידידים
נועז.

וגלויה. הבתולות שיעזו לבזבז את
דחיות, הנחות והק ווה
נעשית רק לטובת¥¥מסורים
אליכם וזוכרים אתכם גם כאשר כספם בשבוע זה אל להם לדאוג, כבמטה־לות,
לא יועילו. החת -כם. אלה המתכוננים לנסיעה לחוץ־לארץ
¥הם עצמם נשכחו מזכרונכם, יסייעו לכם. קסם יוחזר להם כספם בצורה בלתי־צפויה.
נגדות והפחד רק יקשו עליכם יותר. כדאי שיגשו לרופא, ויבדקו ביסודיות.

(המשך בעמוד )64

מאזניים

עקת

1תונח

ן גיס

ילוץ אילמרלרטרץ

המפיצים הבלסד״ם בישראל.מחל!7ת השירות וחריתה פרסומית. א את י אליהו ב1/״מ.רחיאלנבי 140 תל אנינ.טל 611527/8/9

זהו מראה
הפלדה המעובדת
של גוף פרקר 5ו

׳*ק שנס חוח
שימותו שובתי ־־הרעב!
אני שובר לעצמי אה הראש ומנסה להבין מה
ההגיון בהאכלתם־יבכוח של אסירים שובתי־רעב, ואני
לא מצליח להעלות אפילו שמץ של טיעון בזכותו
של מעשה־טימטום מרושע ואכזרי זה.
מכל בחינה שאדם שפוי יכול היה להעלותה על
הדעת, חייבים חיו שילטונות בתי־הסוהר להרשות ל־שובתי־הרעב
שיצומו עד צאת נשמתם. הרי בסך־הכל
הם ביקשו לשים קץ לחייהם — למה להפריע להם !

ההתאבדות — מבחינה פילוסופית — היא ההוכחה
המוחשית הניצחית, הדראמתית (ואולי גם היחידה)
לשליטתו של האדם בחייו ובגורלו. הוא נולד בעל־כורחו,
חי בעל־כורחו ורק כאשר הוא שם קץ לחייו
מרצונו החופשי הוא מוכיח לעצמו, ולעולם כולו,
בדרן אבסורדית וסופית, את הרותו המלאה.
מבחינה מוסרית אין לראות בהתאבדות מעשה־פשע,
כל עוד קורבן המעשה הוא מבצעו בילבד. לכל
היותר אפשר לתבוע מן המתאבד שלא יפול עלינו
כמעמסה (פשוטו כמשמעו) ,כאשר הוא קופץ מגגו של
בניין גבוה.
מבחינה פוליטית, זכות״ההתאבדות היא אחת
מזכויות״היסוד שכל מדינה חופשית ונאורה מעניקה
לאזרחיה. רק מישטר טוטאליטארי (פאשיסטי או
קולקטיביסטי) ,שבו חיי־אדם נחשבים כרכוש החברה
— כלומר, כרכוש שליטיה — .מתייחס לכל נסיין־
התאבדות כאל מעשה־פשע בר־עונשין.

;8 ! 81
אם זכות־ההתאבדות מוענקת אצלנו לכל אזרח
הגון, מועיל ושומר־חוק, בוודאי ובוודאי שיש להעניק
זכות אלמנטרית זו לכל אסיר ופושע שהוצאות כלכלתם,
שיכונם, שיקומם ושמירתם מוטלים עלינו, האזרחים
המיסכנים החפיס״מפשע.
הם רוצים לשבות־רעב! שישבתו! סאחתיין. לבריאות
שיהיה להם. אדרבא ואדרבא. כל הכבוד להם.
יש לראות בכל שביתת־רעב כזו תרומה נפלאה וממשית
ביותר לשיקומה החברתי והכלכלי של המדינה.
פושעים אלה ראויים לשבח, לעידוד ואפילו לקבורה
ממלכתית (שהיא, בסיכומו של דבר, הרבה יותר
זולה מאשר החזקתם בכלא במשן עשר או עשרים
שנה נוספות).
אני יכול להבין את ההגיון ואת ההומאניטריות
שבביטול גזר״דין מוות. אני יכול גם להבין את החוק
המחייב את שילטונות בתי־הסוהר לשמור על חייהם
של האסירים ולהגן עליהם, אני משער, מפני מעשי-
אלימות מצד עמיתיהם בכלא. אבל בשום פנים ואופן
אינני מצליח להבין למה אין מרשים להם להתאבד,־
אם זהו רצונם המוצהר.

שר״מישפטים שפוי, המשתמש בשכלו, תחת להיות
מופעל על־ידי רגשותיו, חייב היה לעשות כל מה
שביכולתו כדי להעביר בכנסת חוק אשר יחייב את
שילטונות בתי־הסוהר לעודד בכל האמצעים את הת
אבדותם
של פושעים בין כותלי-הכלא. האפשרויות
להשגתה — או לפחות לקידומה — של מטרה זו
הן רבות ומגוונות מאוד.
(א) הקרנת סרטים פסימיים ומדכאים על החיים
במדינת״ישראל, מחוץ לכותלי־הכלא. סרטים כאלה,
שניתן להפיקם בקלות בעזרת מצלמות סמויות (מה
שקרוי ״סינימה״דה־וואריטה״) יבהירו לחם שאין טעם
לברוח מבית־הסוהר.
(ב) סידרת הרצאות פילוסופיות על חוסר הטעם
והתוחלת בקיומו של אדם עלי-אדמות, וקריאה יומית
בספר איוב, ויסורי ורטר הצעיר.
(ג) שיחות״הסברה של רופאים בשיבחה של שביתת״
הרעב כצורה אפקטיבית ביותר של דיאטה (במיסגרת
זו ניתן אולי גם לנצל את נסיונו האישי הרב של
אייבי נתן, אשר יספר לאסירים המאזינים לתחנה שלו
כמה זה נפלא לצום כימעט־עד־מוות .״למה לכם
לאכול! שתו מים!״).
(ד) העמדת אמצעי״התאבדות לרשותו של כל
אסיר המבקש לשים קץ לחייו, והמצהיר על כך בנוכחות
שני נציגים של ״הצלב האדום״.

(ה) התקנת חבל״תלייה בכל תא (ירצו — יתלו
את עצמם. לא ירצו — לא צריך) ,והנפקת שפע גלולות-
שינה לכל פושע הסובל מנדודי־שינה ומסיוטים עקב
ההרצאות ששמע והסרטים שראה בכלא.
(ו) הענקת זכויות״יתר לאסירים המבטיחים לש־בות־רעב
עד הסוף, או במשך 50 יום לפחות, והבטחת
מענק חד־פעמי לבני״מישפחותיהם של הנפטרים.
בעזרת צעדים פשוטים והגיוניים מעין אלה היינו
מצליחים, אני משוכנע, לפתור חלק ניכר מבעיות הצפיפות
בבתי״הכלא, ובהזדמנות זו לתרום תרומה ממשית
ביותר לשיפור מצבה החברתי והכלכלי של המדינה.
אך, כאמור, כדי לנקוט בצעדים חיוביים אלה יש
צורך בשר־מישפטים שפוי, ממשלה ליברלית נאורה
ולפחות 61 חברי־כנסת שאינם מטומטמים, ומאחר
והמצב הוא לא בדיוק זה — כל ההצעות הקונסטרוק•
טיביות שלי יישארו, כנראה, בגדר אוטופיה.

ב ד ״ אמוץ ,־ 13

שוש •ח שנס חות
יום תר ש ה למישפחת השטן
ב״העולם הזח 2231 מתרעם הקורא משה זינגר
על מאבקה של קל״ע (קרן הלשון העברית) בלעז.
במקביל לכך פירסם דבריו בביטאון הירושלמי ״כל
העיר״ ושם אף החריף האשמותיו כלפינו וכלפי קל״ע
וכתב, כי ״טוהר הלשון הוא בן זוגו של טוהר הגזע.
כך היה בגרמניה, למשל״ .את פעילותנו ופעילות קל״ע
הגדיר כמעשים ה״עלולים להביא אותנו למצב של
הסתגרות תרבותית, צמצום וטמטום״ ,והעלה חששו
מ״פגיעה בחופש הפרט״.
להרגשתנו, חרג זינגר מן הטעם הטוב וירד לשפל
סגנוני של אלימות מילולית שלוחת רסן.
מוזר שאדם הלוחם למען ״חופש הפרט״ ולמען
עושר תרבותי אינו מהסס לפגוע בשמם הטוב של
אזרחים שדעתם שונה מדעתו. הוא אף עושה מלאכתו
קלה ביחסו להם דעות שבדה מליבו. מול המתירנות
הלשונית (שלו) הוא מציב הסתגרות לשונית (של
יריביו) ,ואין נאור יותר מלהילחם בכת-קנאים חשוכה
ששרדה מימי-הביניים. מי שחשיבותו פתוחה ורחבה,
יודע שבין מתירנות להסתגרות יש קשת של גוונים,
ורק חשיבה חיצויית (דיכוטומית) רואה ״שחור״ ו-
״לבן״ בלבד.

1 1 1
אנו, אכן, נאבקים בחדירת הלעז לעברית, אך
יש לעז ויש לעז ...אין ספק שכל לשון, במהלך התפתחותה,
סופגת השפעות מלשונות אחרות, וכך חיה
בימי המקרא, המישנה, התלמוד וכך הלאה. לעומת
זה, יש קבלת לעז ושימוש בלעז מתוך חיקוי והתבטלות.
כשחגדרנו את השימוש בלעז כ״התקשטות״ ,עורר
הדבר את חמתו של זינגר, אך בדיוק לכך התכוונו.
היטיב להגדיר זו הנשיא יצחק נבון, בפגישתו עם פעילי
קל״ע בכ״ט בטבת תשל״ט :״כסבורים אנשים שהלשון

הלועזית נאה יותר, מקנה מעמד נכבד יותר. ולכן יש
קאנטרי קלאב וסוייאטי שופ ...זו התבטלות עצמית,
פזילה לחוץ ומנכ״ל מישרד־החינוך, אליעזר שמו-
אלי, אמר באותה פגישה :״אני חושש שמחוסר
מודעות נזקקים גם אנשים משכילים לקומיטמנט
ולאינוולוומנט וכיוצא בזה, לא משום ששפתם ענייה,
אלא לשם הצטעצעות, לשם עשיית רושם.״ שימוש
בלעז אינו פסול לחלוטין, והכותב זינגר ימצא שגם אנו
משתמשים לא פעם במילה לועזית, כשאין לה תחליף
מוסכם בעברית.
לא נבוא בדברינו כאן לייצג את קל״ע, אך לגבינו
המאבק למען העברית הוא חלק מתפיסתנו הלאומית
הכוללת. הציונות כתנועת התחייה של העם היהודי,
שבח לארץ־ישראל ולעברית מתוך רצון להיות המשך
לעבר. תחיית העברית היא היבט אחד בלבד בתחייה
הלאומית. לפי הרגשתנו, התרופף בשנים האחרונות
כוח הקיום הלאומי, וכחלק מתהליך זה מאבדת
המדינה אט אט את צביונה היהודי.
יהיה זה ״יום תרועה למישפחת השטן״ אם יאבד
העם היהודי את זהותו דווקא לאחר שהצליח לממש
זכותו לשוב למולדתו. דווקא עתה נחלשת העברית
וניכרת נטייה לחיקוי בתחומי התרבות השונים. ברור
לנו כי בעידן של תיקשורת המונית אי־אפשר ללא
הפרייה והשפעה תרבותית. אך אנו מחוייבים לחשבון־
נפש: עלינו לחשוש שמא נאבד ייחודנו כליל, שמא
ייטמע צליל קולנו המיוחד בהמולת התיקשורת ההמונית.

רצוננו
להזכיר לזינגר כי הלשונאי יצחק אבינרי
(שזינגר הקדיש לו סידרת מאמרים בלשון במלים :
״לדודי־מורי יצחק אבינרי״) כתב לא אחת על סכנת

הלעז. כך כתב בספרו ״יד הלשון״ ,כי ״האנגליזציה
משתלטת בשפתנו שילטון איום ומחריד, הנוטל את
נשמת העברית ומשעבדה שיעבוד גמור״ .האם גם הוא
יוחשד על-ידי זינגר ב״טוהר הגזע״ וב״הסתגרות תרבותית״

הקורא את דברי זינגר עשוי לחשוב שהוא מתיר
הכל. הוא מביא ציטוטים ״שובבים״ מסיפורים שונים,
ומתמוגג מן השיבושים המופיעים בהם. הוא רק שוכח
לציין שאלו קטעים משיחות, ושזכותו של סופר לעשות
הבחנה בין משלב הלשון הספרותית ובין משלב לשון
הדיבור, כדי להקנות לגיבוריו אמינות וחיוניות. מה
לזה ולכתיבה משובשת של סופרים ועיתונאים, שמפיהם
ומעטם ניזון הציבור!
התברר לנו שבעבר ניסה זינגר להתקבל לתפקיד
יועץ לשוני ועורך״חדשות ברשות-השידור ולא עלה
בידו (״ידיעות אחרונות״ .)16.6.78 ,קשה אם כן
להאמין שאין לו שום כללים לשוניים ושאכן הכל
מותר. קריאת מאמריו הלשוניים מוכיחה, כי אמנם
גם לזינגר יש סייגים מה מותר ומה אסור. כך למשל,
אסר זינגר מילחמה מגוחכת בשימוש הלשון ״חוסיין
המלך״ (״ידיעות אחרונות״ )13.1.78 ,וקבע כי יש
לומר, בעיקבות המקרא ,״המלך חוסיין״ .לכל בר־בי־רב
ברור כי היפוך הסדר (״חוסיין המלך״) מעוגן
במישנה ובתלמוד והוא שימוש כשר, אך שיבוש זה
טורד את מנוחת זינגר יותר מפלישת הלעז לעברית.
אנו, מכל מקום, לא נשלול מזינגר לומר או להכריז
״המלך חוסיין״...
אלימותו המילולית של זינגר צריכה להטריד כל
אזרח החרד לתרבות הוויכוח בארץ. אנו מקווים
שהציבור יידע לשמור על שיקול דעתו ולהבחין בין
סימון ענייני ובין דמגוגיה זולה, העושה שימוש בזיכרון
המר של ימי הנאציזם.

הרצלובלפורחקק, רושל׳ס

גיס גיווג״נה ננלא

אחת התכונות האנושיות המפתיעות אותי בכל פעם
מחדש היא אי־היכולת של אדם לראות את מעשיו בהקשר
למעשיהם של אחרים. כל מה שקורה לי הוא מיוחד במינו,
ואינו דומה לשום דבר שקורה למישהו אחר. גם אם זה
בדיוק אותו הדבר.
לפני כמה חודשים, כאשר הסידרר. הטלוויזיונית
הנהדרת אדונים ומשרתים הייתה בעיצומה, הזדעזעה
הארץ כולה למראה אחד מפרקיה.
באותו פרק הסתבכה ג׳ורג׳ינה, קרובת־המישפחה ה־יפהפיה
— זו שהיתר לאהר־מכן אחות בחזית — עם
קבוצה של סופראגטיות. הסופראגטיות (מן המילה הד
לאטינית ״סופראגיום״ ,הצ בעה)
היו חלוצות התנועה
לשיוויון־האשה. הן תבעו
את זכות־הבחירה לנשים.
כאשר נקטו בשיטה של
הפגנות והפרת־הסדר, די כא
אותן המימסד הבריטי
(הגברי) באכזריות נוראה.
בסרט־הטלוויזיה נראו ה נשים,
רובן בנות המעמד
הגבוה, כשהן מפגינות ונעצרות
על-ידי המישטרה.
הן מובלות לכלא. שם הן
מכריזות על שביתת־רעב.
כדי לדכא את השביתה
מאכילות אותן הסוהרות
באכזריות, תוך מכות והכ נסת
״זונדה״ .לקיבה. אחת
ג׳ורג׳יכה
הקורבנות מתה כתוצאה
מהטיפול.
היה קשה מאוד להסתכל באותו פרק — מה גם
שהוא היה כולו אמת. הדברים אכן התרחשו כך
במציאות. כדי לשבור את רוחה של אחת ממנהיגות
התנועה הוצף תאה במים קרים, כך שלא יכלה לשכב
או לשבת מבלי לטבוע.
האם היה צופה אחד בישראל שלא הזדהה עם הנשים,
שנפלו קורבן להתעללות האכזרית? האם מישהו מאיתנו
לא היה מוכן לעשות שפטים בסוהרות ובממונים עליהן,
שהיו אחראים להתעללות זו י
אילו נערך באותו שבוע בישראל סקר־דעת־הקהל על
השאלה ״האם אתה מסכים או מתנגד לשיטות כאלה
של האכלת אסירים השובתים־רעב?״ היתה התשובה,
מן הסתם:
נגד.870/0 :
.בעד.30/0 :
בעד, בתנאים מסויימים /0 :ס.2
אין דיעה /0 :ס.8
קרה אצלנו אותו הדבר בדיוק. אסירי כלא והנה נפחא שבתו־רעב. האכילו אותם בכוח. עד לעריכת חקירה
מוסמכת ובלתי־תלוייה (ועד כה אין כזאת) אני מוכן
להתעלם מן השמועות כאילו מישהו הכניס את ה-
״זונדה״ בכוונה לקנה־הנשימה של האסירים, ולא לוושט.
אני מוכן להניח כי ההאכלה בוצעה בשיטה האכזרית
הרגילה, תוך התעללות רגילה, וכי אך עובדה מצערת
היא ששניים מן המואכלים־בכוח נפחו את נשמתם כתוצאה
מן הטיפול.
הדבר המוזר הוא שכל אותם מאות אלפי אזרחים
טובים, שהתקוממו נגד המעשים באותו סרט טלוויזיוני,
לא התקוממו נגד אותם המעשים שבוצעו אצלנו במציאות.
לא היתה תנועת־מחאה. לא היתה אף עצומה אחת של
אנשי־רוח מימסדיים, כדי למחות על המעשה. כלום. יפי-
הנפש הרגילים הסתייגו כרגיל, וזהו.
מוסר־ההשכל: כדאי לך יותר להיות בת־אצילים
בריטית יפהפיה מאשר אסיר ביטחוני ערבי.

ה הפגנ ה הגנוב ה
כמה פעמים, במהלך המאבק על חוק־ירושלים ,׳שמעתי
את הפסוק ״אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני״ ן פעמים
רבות. ובכל פעם נחרדתי.
מדוע?
אני אוהב את ירושלים. באמת. כל אבן, כל רחוב,
כל צליל, כל ריח. אבל את הפסוק ההוא אני מתעב.
חוששני שאין לי מנוס מגילוי האמת המרה. הפסוק
הזה מזכיר לי את אחד הרגעים הכאובים ביותר בחיי.
זה היה בשנת .1939 הייתי אז ״חייל״ באירגון הצבאי
הלאומי, פלוגה ז׳ ,מחלקה .26״חייל״ בן ,15 שהפיץ
כרוזים במקומות הומים־מאדם (השיטה וזיתה אז לזרוק
את החבילה באוויר ולתת לה להתפזר מעל לראשי
הקהל) ,שהתאמן באקדחים (מבלי לירות) ושחקים תאי-
מחתרת בתנועות־נוער ״רשמיות״.
ב־ 19 במאי פירסמו הבריטים את הספר-הלבן, ובאותו
לילה יזם האירגון הפגנה ברחוב אלנבי. פשעה היעודה
הריע אחד האנשים בחצוצרה ליד קולנוע נזוגרבי.
בן־רגע הופיעו מחצרות הבתים כמה מאות בחורים
ובחורות, וההפגנה החלה צועדת במעלה רחוב אלנבי,
כשהאנשים מצטרפים אלינו. מאי־ישם הופיעו הדגלים.
שרנו ״בדם ואש יהודה נפלה — בדם ואש יהודה
תקום״ ושירים דומים׳ וציפינו להופעת האוייב, כשבלבנו
התלהבות רוננת מהולה בפחד• (זכרתי רגעים אלה

השבוע, כאשר נאמתי נגד הצעת־החוק של שמואל
תמיר, האוסרת הזדהות עם ״אירגונים טרוריסטיים״
באמצעות דגל, סיסמה, שיר וסמל. לטימטום כזה לא
הגיעו אף האנגלים. אחרת היו מתעופפים מכאן שנדד
שנתיים לפני שנאלצו להסתלק).
הגענו לביודהננסת הגדול. מישהו מן המפקדים עלה
על מדרגות הכניסה, עמד על המעקה ונאם קצרות.
״אם אשכחך ירושלים ,׳תשכח ימיני !״ צעק ,״תידבק
לשוני לחיכי...״
המשכנו משם למישרדי המחוז, ששכנו בבית האחרון
של רחוב אלנבי. כמה מן המבוגרים פרצו פנימה,
זרקו דרך החלונות אל הרחוב את סיפרי־האחחה הגדו לים
ותיקי־השילטון. שרפנו אותם. מישהו טיפס על
הגג והוריד את הדגל הבריטי. שרפנו גם אותו.
לפתע הופיעו השוטרים הבריטיים. הם ירו באוויר.
ברחנו. אני זוכר איך חמקנו בין עמודי המעקה של
מסילת־הברזל ברחוב יהודה הלוי, כשאנחנו צוחקים
בהתפרצות היסטרית של הקלה ושימחה. הצלחנו. ובעיקר :
ירו עלינו, ולא פחדנו. אנחנו גיבורים.
כעבור יום־יומיים אירגון ״היישוב המאורגך הפגנת־ענק
משלו. השתתפתי בה כחבר ״הנוער הציוני״ ,תנועת-
הנוער של הציונים־הכלליים. נשלחתי אליה מטעם האיר־גון,
כדי לנהל בה תעמולה סמוייה, להקים תא מחתרתי
ולגייס אנשים לאירגון.
הייתי בצרה. פקודת האירגון לחבריו הייתה שלא
להשתתף בהפגנה. כסוכן־במחתרת, חשבתי שעלי להש־יתתף
כדי להוכיח את נאמנותי ליישוב״יהמאורגן. צעדתי
בניגוד לפקודה.
הגענו לשטח ריק ליד המקום שבו עומד כיום מלון
הילטון, הקשבנו לנאומים ״ציוניים״ של מנהיגי־היישוב

אוד׳ אבנר׳

(היה שם זלמן רובשוב, אם איני טועה) .ואז באה
ההוראה המרגיזה: לקפל את הדגלים ולהתפזר בשקט.
להתפזר בשקט? באותו רגע עלה בלבי רעיון מטורף.
יש המוני אדם. יש דגלים. דגל אחד היה בידי. מדוע
לא לגנוב את ההפגנה?
יחד עם חבר, שהחזיק אף הוא בדגל, התחלנו לצעוד
ברחוב הירקון, לעבר רחוב אלנבי. פתחנו בשירת
התיקווה. חברינו מהתנועה הלכו אחרינו, וחיש מהר
היתד. לנו הפגנה יפה. בעלותנו ברחוב אלנבי כבר היתה
זאת הפגנה של אלפים, ואני בראשה, זאת היתה הרגשה
עילאית.
לפתע צץ לידי אחד החברים שלי מהאירגון ותבע
ממני לפרוש מייד מן ההפגנה, פקודה זו פקודה.
סירבתי.
בהתקרבי לבי׳ת־הכנסת הגדול התחלתי לתמוה. מה
לעשות? עם נעבור את מסילת-הברזל ונעלה שוב על
מישרדי־המחוז, עלולה המישטרה הבריטית להסתער עלינו
ולפתוח באש. זה היה קצת יותר מדי להפגנה פרטית.
החלטתי לסיים את ההפגנה הגנובה בבית-הכנסת
הגדול. עליתי על המדרגות, עמדתי על המעקה, ולא
ידעתי מה להגיד. מעולם לא נאמתי לפני המון. וההמון,
שראה לפניו נער בן ,15 שנראה כבן ,13 בוודאי לא
ידע מה מתרחש.
באותו רגע נזכרתי בנאום ששמעתי בהפגנת אצ״ל,
וצעקתי בכל כוחי :״אם אשכחך ירושלים, תישכח ימיני !״
ואז קרה משהו נורא.
שכחתי את ההמשך.
במשך חצי שניה, שנייה, שתי שיניות, חמש שניות,
עמדתי כמשותק. המוח שלי שבית. בשום פנים לא זכרתי
את המילים הבאות.
מישהו לידי, מן הסתם אחד מחברי, הבחין בתקלה.
הוא צעק לעברי :״תידבק לשוני!״
סיימתי את הפסוק בלהט. ירדתי מן המעקה. ההפגנה
התפזרה. הכל הסתיים בשלום. אך מעולם לא שכחתי
אית אותן שניות נוראות.
מאז איני סובל אנשים המדקלמים פסוק זה. על

אחת כמה וכמה כשהם פוליטיקאים עלובים, שהפכו
את ירושלים קרדום לחפור בה.

בנ 1של
תל־אביב היא העיר היחידה בעולם השוכנת על
שפת הים, אך המפנה את גבה אל הים.
כדי לעמוד על-כך די לטייל לאורך רציף הרברט
סמואל ורחוב הירקון. הרציף מכוער, מוזנח ומלוכלך,
תחת להיות היפה ברחובות העיר, כמו הטיילות בניצה
ובקאן, למשל. רחוב הירקון מוזנח, הבתים מטים ליפול.
בתי־המלון הגדולים נראים כמו בנייני־פאר בתוך שכונת־עוני
— מראה שאפשר לראות כדוגמתו רק בקאהיר.
העשירים אינם רוצים לחיות על שפת־הים. הם
פיתחו את רחוב בלוך ,״שיכון הצמרת״ ו״שיכון הקצינים״,
ומשם עברו לרמת־אביב.
מה פשר התופעה המוזרה הזאת?
אלישע גת מצא הסבר מעניין לכך. לדבריו לא
תוכננה תל-אביב מלכתחילה כעיר ימית. היא נולדה
בנווה־צדק, שכונה יפואית רחוקה מן הים. משם פשטה
לעבר שכונות פלורנטין,
התיקווה ושפירא, כאילו
רצתה לברוח מן הים. רק
מאונס, בהעדר קרקעות
פנויות, נאלצה לזחול לע בר
הים, לאורך רחוב הר צל,
נחלת־בנימין ואלנבי.
משם פשטה לאורך הים,
צפונה. אך בהזדמנות ה ראשונה
שוב התרחקה מן
הים, שאליו נשפכו כל
ביבי השופכין.
דיהודים, אמר אלישע,
באו מפולין ומרוסיה, ושם
לא היה ים. הם רצו לה קים
העתק של עיר פולנית
או רוסית. הים לא עניין
אותם.
אלישע גת, שהוא אדריכל ומתכנן־ערים, מלא תיאוריות
כאלה. אני זוכר אותו מילדות, כאשר אביו היה מורה־ההתעמלות
שלי בבית־הספר לבנים על-שם אחד־העם.
אז צעדנו לפי פקודת האדון קלר במעגל, ושרנו ״ארץ
מולדת, את ארץ נחמדת כעבור שנים חטפתי את
שוק חיי, כמו שאומרים, כאשר נתגלה לי שזהו שיר
שוודי גנוב ).אלישע גת הוא בנו של האדון קלר, והוא
למד באותו בית־ספר, כיתה אחת או שתיים מתחתי.
אלישע גם מסכים עימי לגבי כיכר צינה דיזנגוף.
אני זוכר את הכיכר כשהיתה שממה של חול. אחר־כך
בנו מה שבנו. זה דיה תל-אביבי, ארצישראלי. תחת
לשמור על הכיכר ולבנות מתחתיה כבישים למכוניות
ופאסאג׳ תת־קרקעי לחנויות, עשו את ההיפך: השאירו
את הכבישים כמו שהם, ובנו מעין גג־להולכי-רגל. לדעתי
זה מכוער, בלתי-יעיל ומשחית את הכיכר כולה. שמחתי
להיווכח כי דעת אלישע כדעתי. כי יש לו חוש לדברים
כאלה.
לאחרונה שכב אלישע בבית־החולים. בשעתו דיה
קורבן לתאונה קשה. זיכרונו אבד. בהדרגה, אט-אט, תוך
מאבק מתמיד, חזר זיכרונו הפינומנלי, שהוא אנציקלופדיה
לתולדות ארץ־ישראל. והנה, לפתע, לקה בדלקת קרום-
המוח.
אני מקווה שיחלים במהרה. יש לי עוד כמה תיאוריות
שהייתי רוצה להתווכח עימו עליהן. על כיכר-אתרים,
למשל.

אי־ אפשרלס מוך
עלער בי ם
״הערבים,״ כך שמעתי מאות פעמים בחיי ,״הם צבו׳
עים. הם מחייכים לד בפרצוף, אך ברגע שיוכלו יתקעז
לך סכין בגב. כאלה הם.״
בינתיים זרמו המים בנילוס, ואנחנו הגענו אל
גדותיו. הקמנו שגרירות ׳ושלחנו לשם את אליהו בן־
אלישר.
עכשיו אני שומע בלי הרף תלונות על כך שהער בים
— כלומר, המצרים — אינם מחייכים אליו, וגם
לא אל כמה וכמה ישראלים אחרים המגיעים למצריים,
שאינם מוצאים חן בעיניהם( .אלי דווקא חייכו).
משהו כאן אינו כשורה. לפי כל מה שלמדתי בשעתו,
הערבים היו צריכים לחייך אל בן־אלישר חיוך צבוע;
והנה, אין הם מחייכים אליו, אלא רומזים לו שאינו
מוצא חן בעיניהם, מפני ׳שהוא מייצג ממשלה ומדיניות
שהם מתנגדים להן בחריפות.
הוא אשר אמרו תמיד: אי-אפשר לסמוך על הערבים.

אין הם מחייכים אליך. ואפילו סכינים בגב אינם תוקעים.

סו ר סו הפיר א ט
ך• יה היה איש בשם רחמים כלנתאר.
( 1 1אם שמו אכן היה רחמים).
איש אינו זוכר בדיוק מה עשה. האם
מכר את עצמו, או שלא היתד. זאת אלא
השמצה חסרת־שחר? האם היה מנוול או
צדיק הדור?

זכור רק שהוא השיג הישג נדיר
מ או ד. שטו הפך, מילה חדשה כשפה
העברית.

המעשה אשר יוחס לו, ואשר העניק לו
כבוד סמאנטי זה, היה מעשה של בגידה.
הוא היה שייך לסיעה פלונית בעיריית
ירושלים, ועבר לסיעה אלמונית תמורת
טובת־הנאה אישית. כך, לפחות, טענו
יריביו.
העובדות האמיתיות אינן חשובות עוד.
חשובה העובדה שאותו כלנתאר נחשב
כמייצג תופעה ציבורית מדאיגה במישור
העירוני.
הכל התאחדו — לפחות למראית עין —
כדי להילחם ־ב״כלנתאריזם״ .גולדה מאיר
יזמה הסכם בינמיפלגתי, שכל צדדיו התחייבו
שלא לקנות עוד נציגים של סיעות
יריבות.
אולי זה עזר, ואולי גם לא. הכנסת
קיבלה חוק לבחירתם האישית של ראשי-
העיריות, ובכך הורד באופן דראסטי ערך
המניות של כלנתארים פוטנציאליים. בגידתם
היתה, פשוט, שווה פחות.

לא מטעמים אידיאולוגיים. הרי לא יתכן
כי אדם יגלה, יום אחרי הבחירות, כי
האידיאולוגיה שבמיסגרתה הציג את מועמדותו
היתד, כוזבת.
לא מטעמים מדיניים. המערך לא הספיק
לעשות דבר, מאז שנסגרו הקלפיות,
שהיה בו כדי לעורר את זעמו של דיין.

לא. דיין קפץ ממיפלגתו, ולקח
את כסאו ערמו, פשוט מפני שזו
הפסידה בבחירות.

הוא השכיר את שירותו לממשלה היריבה,
פשוט מפני שזו ניצחה בבחירות.
הוא רצה להיות שר־חוץ. לשם כך
פרש ממיפלגתו.
הוא נשאר חבר בודד בכנסת, בלי סיעה.

אותו שם משנה את דמות הכנסת
ללא-תקנה.

הרי •טני כלנתארים התחלתיים
אלה — דיין, הכלנתאר שלאחר־הב־חירות,
ופלאטו, הכלנתאר הנבחר — באו
האחרים, בזרם גובר והולך.
תרומה גדולה מאוד לתופעה זו תרמה
התנועה שהיתר, אמורה לחדש את ימי
הכנסת, להציב בה מיגדלור של טוהר
ומוסר —.התנועה הדמוקרטית לשינוי,

אוי לתנועה. אוי לדמוקרטיה.
אוי לשינוי.

אמגם, לא חפרו כלנתארים אש־כגזיים
בעיריות השוגות, אך מי
שם לב לכך ץ

כך או אחרת — הכלנתאריזם היה עניין
עירוני. הוא לא נגע לכנסת, אלא
כנושא לדיון צדקני.

עד לכנסת התשיעית.

^ יילו היה מישהו מתפתה לכתוב מא

ניפסט פרלמנטרי, יכול היה לפתוח
אותו במילים :״רוח רעה מהלכת אימים
בכנסת התשיעית. היא אחזה בימין ובשמאל,
באשכנזים ובספרדים, בגדולים
ובקטנים...״

זה התחיל ברגע הראשון ממש.

הראשון היה משה דיין. אל יישכח הדבר.

משה
דיין. גיבור לאומי. אשכנזי
למהדרין. בן המימסד וחניכו.

אך נדמה המולת הבחירות, והנה נודע
לציבור הנדהם כי חבר־הכנסת משה דיין,
שנבחר זה עתה ברשימת־המערך (מועמד
מס׳ ,)7החליט לפרוש ממיפלגתו ולקבל
מינוי בכיר בממשלה החדשה, שתוקם על-
ידי יריבה העיקרי — מנחם בגין.
דיין יכול היה להתפטר בו במקום מן
הכנסת. הדבר לא היה מפריע לו לקבל
את המינוי. אין שר־חוץ חייב להיות חבר־כנסת.

הוא לא עשה זאת. הוא
דבק ככסא, שכו זכה כנציג ה
מערך.
מדוע עשה זאת?

עצם השאלות מעוררות גיחוך.
גם אצלם. הכד יודעים את התשובה.

ועתה,
כפרק אחרון — לפי שעה —
פרשת תמיר־נוף. תחילה הודיע האיש כי
פרש והצטרף לאליהו. הוא לא טרח להסביר
למען איזה אידיאל נשגב עשה זאת.
אולי לא רצה להצחיק את המדינה.

זהו הנוף של הכנסת. ואולי נכון
לאמר: זוהי הכנסת שד נוף.

אחר־כך בא מורו ורבו, ועשה מה ש עשה.
ועדיין לא הסתיים האפוס של ד״ש.

ד ץ לק אחר של נוף הכנסת הוא חברי
• האנשים המתקרא, משום־מה, המפלגה
הליברלית.

הדיכרדים יודעים כי לפחות
מחציתם לא יחזרו לכנסת הכאה.
לכן מנסה כל אהד מהם להציל
את נפשו, כדרך זו או אחרת.

אחד הטובים שבהם, יוסף תמיר, כבר
עבר לש״י. האחרים זוממים באופן קדחתני
מזימות ממזימות שונות.
מילבדם נמצאים בליכוד כל מיני נשמות
תועות, מהן סימפטיות ומהן לא כלבך,
שאיש אינו יודע בדיוק איך הגיעו
לאן שהגיעו — וגם הם עצמם לא. יצחק
יצחקי הטוב והתמים הגיע — מבלי לדעת
איך — עם אריק שרון, עבר עימו לחרות,
פרש משם, וכעת מעמדו לוטה ערפל.
הילל זיידל, שקפץ ברגע האחרון מל״ע
לליכוד, אינו יודע היכן לקפוץ עכשיו.
אסף יגורי מחפש לו מקום חדש שבו —
יוכל ליפול בשבי נוח.

הביקוש צומצם, וייתכן שגס ההיצע.
אולם
גם בשיא הכלנתאריזם העירוני,
הוא לא הגיע למישור הפרלמנטרי. שם
שלטו מיפלגות יציבות. חברי־כנסת לא
היו מוכנים (כימעט) למכור את עצמם,
ומיפלגות מכובדות גם לא היו מוכנות
לקנות. הבושה הציבורית היתד, מתנקמת
בבעליו של מעשה מחפיר כזה. המימסד
הפוליטי תפקד כראוי בכנסת.
לוויכוח על הכלנתאריזם התגנב גם
יסוד עדתי. בני ״עדות המערב״ טענו כי
אצלם זה לא יתכן. הם התרגלו בארצות־מוצאם
למיפלגות פוליטיות ואידיאולוגיות.
הם יודעים איך מתפקדת דמוקרטיה תקינה.
ואילו בני ״עדות המיזרח״ באו מארצות
שבהן שררו מושגים אחרים, ש בהן
התנהלו החיים הפוליטיים בין חמולות
ושבטים. הנאמנות של איש־הציבור,
כך נאמר, נתונה למישפחתו ולמקורביו,
לא לאידיאולוגיה ולמיסגרת מדינית.
מי שטען כך הזכיר שגם כלנתאר המקורי
היה איש העדה הבוכארית.

אסעד. לאן? מדוע? לשם מה? מהי הש־קפת־עולמה
של סיעתם? מה הם יעדיה
המדיניים והחברתיים?

הספירה היומית: מי נמצא איפה!*
כך נוצרה דוגמה. כנאה ל
פלמ״חניק ותיק, קרא דיין, כעצם
מעשהו :״אחדי:״

**ן ופת מזהיר אחר בכנסת זו מתחי-
( )₪לתה הוא, כמובן, שמואל פלאטד
שרון. עצם נוכחותו במוסד זה היא־סימפ־טום
למשהו.
פלאטו הציג את מועמדותו בבחירות,
בגלוי ובלי הסוואה, כדי להימלט ממאסר
בצרפת, שם נשפט בינתיים בעבירות פליליות
חמורות. לפי כל הגדרה מקובלת,
הוא איש העולם התחתון.
אך פלאטו לא התגנב לכנסת. הוא לא
חמק אל תוכה מבלי שאיש הבחין בכך.
להיפך. הוא עמד באור הזרקורים. הוא
הציג את עצמו כמו שהוא והוא נבחר
על־ידי בוחרי ישראל.
ולא סתם !נבחר. הוא השיג פי שניים
יותר קולות מכפי שהיו דרושים לו. הוא
השיג יותר קולות מאשר תנועת של״י,
שאיש אינו מפקפק בייחודה האידיאולוגי
והמדיני. הוא השיג יותר קולות מאשר
הרשימה שבראשה עמד אריאל שרון, הנחשב
כגיבור־מילחמה אותנטי.

אפשר להסביר את ההצבעה
כעד פדאטו־שרון כצורה זו או
אחרת. אך אי-אפשר להכחיש כי
בשלחם איש זה לכנסת, גרמו בו•
חרי-ישראל למהפך מוסרי — מהפך
שהיה, אולי, חמור יותר מאשר
המהפך המדיני, שהעלה את הליכוד
לשילטון.

פלאטו ממעט מאוד לבוא לכנסת. פעילותו
בה קרובה לאפס. הכנסת מעניינת
אותו בעיקר כמוסד המעניק חסינות, כבוד
ותואר, וכמקום שאליו אפשר להזמין שותפים
לעסקים מעסקים שונים, כדי לעשות
עליהם רושם.

אך הוא נמצא שם. ועצם הימצ

קמה בחיפזון, באווירה של קוני
יוונקטורה. היא משכה אליה תערובת ססגונית
של עסקנים — ,41x0^ .\7)1 828
כפי שאומרים באנגלית.
באו אליה אידיאליסטים, ששאפו בכנות
לשינוי, מבלי לדעת איזה. באו אופורטוניסטים,
שראו בה קפנדריה לעשיית
קאריירה פוליטית בתנאים נוהים, ובאו גם
שודדי־ים פשוטים, פיראטים פוליטיים ש טיפסו
על ד,אוניה כדי להשתלט עליה.

כאשר התפוצצה כועת־הבורית
שד ד ״ש המקורית, נקרא דרור ליצרים
שד טרמפיסטים אלה. הם
התפצלו, התפצלו והתפצלו.

איפיין אותם אסף יגורי. הוא עלה לגדולה
בזכות עילה מוזרה למדי: היותו
השבוי הבכיר ביותר שנפל בידי המצרים
במילחמת יום־הכיפורים. נדמה שאין לתופעה
זו אח ורע בעולם. אין זו בושה
ליפול בשבי, אך אין זה גם כבוד מיוחד.
בוודאי אין זה דגל לקאריירה פוליטית.
כאשר התפרקה ד״ש, הלך יגורי לדרכו.
תחילה הקים סיעת־יחיד, אחר־כך הצטרף
איכשהו לליכוד.

מדוע? יגורי לא טרח לעטוף
את מניעיו כטלית אידיאולוגית.
מניעיו הם גלויים.

אחרי יגורי באו האחרים. מאיר עמית
ודויד גולומב, שהלכו לד״ש כדי להפיל
את שילטון המערך, חזרו אל המערך, כדי
להפיל את שילטון הליכוד. מרדכי אל-
גרבלי השתחרר כליל, נודד בכנסת כנשמה
אבודה, ולבסוף היה מוכן לחבק כל
כלנתאר, עלוב ככל שיהיה, ובילבד ש יוכל
להעמיד פנים כאילו הוא ״סיעה״,
שיש לה תוקן רעיוני כלשהו.
לאחר מכן פרשו שלמה אליהו ושפיק
* חברי־חכנסת אהוד אולמרט ודני רו־זוליו
בעת מניין קולות בהצבעה. מאחוריהם:
השרים שרון ובורג.

ך ״ א, לא שכחתי את התרומה האח*
רונה לכנסת, סעדיה מרציאנו.
כיום, בדיעבד, ברור כי סעדיה וקומץ
בני־מישפחתו ושכניו הצטרפו מלכתחילה
לשל״י כדי לזכות בכסא ובמימון, תוך
ניצול הרצון הטוב (והתמים במיקצת) של
הסוציאליסטים שבין מייסדי של״י. אחרי
שנכנס לכנסת, ניצל את ההזדמנות הראשונה
ממש, כדי לבצע תרגיל כלנתארי
קלאסי, בלי טישטוש או הסוואה.

הוא לא עשה זאת אלא אחרי
שיו״ר הקואליציה, חיים קורפו,
הכטיח דו לדאוג לכך שיקכד את
מחצית כספי־המימון של שד״י _
כלומר, לקחת ׳מתנועה פוליטית,
כעלת מצע וייעוד, את הכסף הדרוש
לפעולתה, ולהעכירו לשימושו
שד אדם אהד, שדכר אינו עומד
אחריו.
הציניות של התרגיל הזה — מצד איש־חרות
— עוברת כל גבול. אך במה גרוע
מעשהו של מרציאנו ממעשהו של משה
דיין? מה ההבדל ביניהם, מילבד הרמה?

^ כנסת הזאת שוב אינה, כיום, אלא
י י זירה מטורפת של פיראטים פוליטיים
נואשים, המתרוצצים בין שרידי התנועות
הלגיטימיות, כשהם מוכנים לעוט על כל
מציאה, להיאחז בכל עגלה עוברת, לנצל
כל הזדמנות לקידום אישי.
כך נראית תרבות של מיקרובים תחת
המיקרוסקופ. התרוצצות מתמדת, בלי
הגיון, בלי סדר, בלי מטרה.

ככד שמתקרבות הכחירות,
תהיה התרוצצות זו קדחתנית יותר,
חולנית יותר. עשרות חתולים
אחוזי־פאניקה כשק סגור.

מחזה מבעית זה יסתיים כאשר תתפזר
הכנסת הזאת, שהביאה על עם־ישראל
אסונות כה רבים. אך אם לא ייעשה
נסיון לשנות את הדברים במהותם, תהיה
הכנסת הקאה גרועה עוד יותר. אם לא
יוחזר הג׳ין של הכלנתאריזם לבקבוק, הוא
יביא לפירוק המערכת המדינית בארץ.

ואודי המצב הפוך ץ שמא כד
התופעה הזאת אינה אלא סימפטום
שד טירוף המערכות?

למה לך לרוץ בכל פעם לסניף הבוק?
אתה מוזמן למסיבת בר מצוה ואין לך זמן
לקנות מתנה?
תן המחאת שי.
אתה מוזמן לחתונה ואין לך מה לקנות?
תן המחאת שי.
אתה מוזמן לטקס ברית מילה ושכחת
לקנות מתנה?
תן המחאת שי.

אריאלי

קבל בסניפך חינם 1שמ 1ר בביתך
אוגד! מהודר של המחאות שי
ועל כל שמחה שרק תבוא).

בוא לגדול אתנו.

ארצו ח־־ הבריויו
צמד המועמדים הרפובליקאים לנשיאות ארצות־הברית.
רונאלד רגן וג׳ורג׳ בוש, רוכש לעצמו מכובדות ולגיטימציה
בציבור האמריקאי. אמצעי״התיקשורת ניפהו
עד לזרא את פרשת ביליגייט המטופשת. הנשיא ג׳ימי
קארטר, פוליטיקאי ישר־יחסית ובינוני להחריד, עשה
מאמצים כנים, ובמידה מסויימת די מוצלחים, לצאת
מהבוץ. עם זאת הוא איבד זמן יקר, ויוקרתו ברגע זה
איננה בדיוק נכס אלקטוראלי אידיאלי.
השפויים והליברלים בארצות־הברית עדיין מקווים
שוועידת המפלגה הדמוקרטית תקנה לנשיא את התנופה
הדרושה ברגע המכריע. אך המחנה הליברלי איננו מלוכד
די הצורך. טד קנדי וצוות עוזריו המשופשף, עדיין
מייחלים למפלת הנשיא, וג׳ון אנדרסון מרכז סביבו
אלפי אידיאליסטים אמיתיים, המוצאים בו מוקד מתאים
להצבעת־מחאה סתמית, שהרלוונטיות שלה לאתגר של
רגן משולה, אולי, להצבעה נוספת עבור הפרופסור יגאל
ידין — ב״.1981
על הסום. אין ספק שבוש הוסיף המון לרגן. הוא
נטש .,אמנם, את כל עמדותיו הקודמות, והצגות ההתרפסות
שלו בפני רגן לא הועילו הרבה לשמו הטוב, אך
השילוב בין השניים פועל באורח אובייקטיבי לטובת

בר און

עליונות גרעינית, ומגמת הקיצוץ בגיוס כספים מהשכבות
עתירות־ההכנסה בחברה האמריקאית, מרמזים על הכוונה
להוריד את התקציב המיועד לכוחות הקונבנציונאליים,
הלא־גרעיניים, בארצות־הברית ובאירופה. זוהי חזרה
ישירה לאסטרטגיה הישנה של שר־החוץ המנוח, ג׳ון
פוסטר דאלס, בשנות ה־50׳ .מדובר בהרתעה גרעינית
ישירה על מרכזי אוכלוסיה, ללא גמישות טקטית וללא
תיחכום מדיני. גישה זו, מזהיר החלד בדאון, עלולה
להוביל למילחמה גרעינית מלאה. גם בראון מתכנן
מירוץ־חימוש, תומך בהצבת טילי פרשינג באירופה ורואה
את ארצות־הברית כאחראית ל״יציבות״ כל המישטרים
הנאלחים והמפגרים ביותר בעולם־השלישי, ובעיקר באחור
המיפרץ הפרסי. אבל הוא רואה במצע הרפובליקאי
טירוף מוחלט.
בראון, כשחההגנה לוחץ לתקציב ביטחון גדול ודוחף
את ארצות נאט״ו ויפאן להתחייבויות מאסיביות בתחום
ההוצאות הביטחוניות. עם זאת, מזהיר בדאון בפני
מגמתו של רגן לחסל את הסכמי סאל״ט. בראון מבטל
את המיתום החדש שיוצרים השמרנים והניצים, כאילו
נעשו גם הסובייטים תלויים בנפט מהמיפרץ הפרסי.
לעומת שמונה אחוזים מתצרוכת הדלק שמייבאת ארצות-
הברית מהמיפרץ ו־ 50 עד 75 אחוז של היבוא המערב-
אירופי, אין כרגע יבוא נפט סובייטי מאיזור זה. כשמדובר
על אינטרס סובייטי באנרגיה מאחור זה, מבהיר שר־ההגנה
של ארצות־הברית, מעריכים שברית־המועצות
תייבא, אולי, חמישה אחוזים מתצרוכתה באמצע שנות
ה־90׳ !
על כל הקופה. בדאון אף דוחה את הדמגוגיה של
רגן הקושרת את אישרור סאל״ט 2עם הפלישה הסוב ייטית
לאפגניסתאן. בראון מגנה, כמובן, את הפלישה
ומקדיש חלק ניכר מדבריו לצעדים שהוא נוקט וינקוט
נגד ברית־המועצות. אך הוא מבחין היטב בין עמדה
כזו לבין הניציות הפרימיטיבית של רגן ואנשיו. אין
כל קשר, מבחינה ביטחונית, בין סאל״ט 2לאפגניסתאן,
אומר בראון. ההסכם להורדת מירוץ־החימוש אינו מחווה
לסובייטים אלא אינטרס אמריקאי. דחיית האישרור לא
נבעה מצרכיה הביטחוניים של ארצות־הבחת, אלא
מהאקלים הפוליטי שנוצר בסינאט האמריקאי בעיקבות
פרשת אפגניסתאן. בנקודה זו מטיח הרולד בראון דברים
בוטים וברורים בפני יריביו, הראויים לציטוט מלא
ומדוייק :
״דווקא מכיוון שהסובייטים הם אוייבינו יש לייחס
חשיבות להסכמי סאל״ט. אין לנו צורך בהסכם כזה עם
בריטניה, למשל. יש לזכור שהסכם סאל״ט 1נחתם
ב־ ,1972 כשהרוסים היו בהלוך־רוח של עימות עקב
פרשת ויאט־נאם. יש להסביר לעם את מורכבות הנושא
של פירוק נשק!״

רגן

מורכבות אינה בדיוק השטח החזק של רונאלד רגן.
נאומיו הפשטניים מקסימים את השמרנים, ואווירת
הכישלון של קארטר מסייעת לו. במצב כזה איש אינו
מתחשב בעובדות. שר־החוץ אדווארד מאסקי בישר
אמנם, השבוע, על הישגים עצומים למימשל במדיניות-
החוץ. לא רק הידוק הקשר עם סין ויפאן, אלא גם
מחוייבות־יתר של ארצות נאט״ו לתמוך, בין השאר,
במישטרים הנפשעים של תורכיה ופקיסתאן. בדרום
מזרח-אסיה הצליחה ארצות־הברית לגבש מדיניות משו־

ו סי ס הסן
תפת לחמש מדינות — תאיילנד, מלאסיה, סינגפור, אינ דונסיה,
פיליפינים — תוך תיאום פוליטי, אסטרטגי
וכלכלי עם אוסטרליה, ניו־זילנד, קנדה ויפאן. הסיוע
הטכנולוגי העצום לסין נועד לרתק לפחות רבע מהכוח
הצבאי של ברית־המועצות לגבולה עם סין. מצוקה זו
מהווה לחץ מתמיד על הסובייטים, חרף עליית־יוקרתם,
כתוצאה מההצלחה המסחררת של המישחקים האולימפיים.
השבוע ויתרה מרית־המועצות על דרישותיה,
להפסקת ה״מודרניזציה״ הגרעינית במערב־אירופה,
כתנאי להמשך שיחות סאל״ט.
הישגים אמריקאיים אלה הועמדו בצילה של פרשת
בילי קארסר, ועתיד העולם תלוי, במידה רבה, ביכולתו
של הנשיא להתאושש בחודשיים הקרובים. הבחירות
לנשיאות הפכו הימור אדיר על כל הקופה. יתכן שלא
רק אנדרו יאנג, אלא גם הרולד בראון ואדווארד מאסקי
אינם אלא אשלייה.

הסוס הגרעיני של רונאלד רגן
הרפובליקאים. הרקע הממלכתי והמימסדי של בוש מוסיף
אמינות לרתוריקה השמרנית והתקיפה של רגן.
כמו בישראל 1־ ,1977 שואלים אמריקאים רבים את
עצמם ״מדוע לא לנסות?״ המהפך בארצות־הברית, כמו
אירועים רבים בהיסטוריה, הפך מסיוט לתסריט די־מציאותי,
מבלי שאבד דבר ממרכיביו הסיוטיים.
רגן ובוש מטיפים בגלוי למדיניות־חוץ שתביא, תוך
חמש שנים, לעליונות אסטרטגית של ארצות־הברית
בזירה הבינלאומית. המדיניות הנוכחית, השואפת לאיזון
אסטרטגי תוך מאמץ מבוקר, אך די־עקבי, להשיג הס דרים
עם הסובייטים להאטת מירוץ החימוש, זוכה
לביקורת רפובליקאית חריפה. רונאלד רגן רוצה להיות
שוב על הסוס.
חוק וסדר. בראיון מקיף שהעניק השבוע שר־ההגנה
האמריקאי, הרולד בדאון, לעיתון יראס אנד וורלד
ויפורט, משתקף היטב מחירה הכלכלי והפוליטי של
התוכנית הרפובליקאית. בראון, שאינו בדיוק יונה צחורה,
מעריך שביצוע תוכניות רגן לעליונות אסטדטגית־גרעי־נית,
תעלה לארצות־הברית 20 מיליארד דולר נוספים.
סכום עתק זה, סבור בראון, ידחוף את הרוסים למאמץ
כספי נוסף משלהם, ויביא את המתיחות הבינלאומית
לנקודת רתיחה.
גם המימשל הנוכחי מתכנן העלאה ניכרת בהוצאות
הביטחון, כארבעה אחוזים לשנה. רגן מתכנן להכפיל
סכום זה. בעת ובעונה אחת מציעים הרפובליקאים קיצוצים
גדולים מאוד במיסוי. מצע הבחירות שלהם מדבר
על הפחתת מס־הכנסה בשיעורים אדירים של 25 עד 30
אחוז, כדי להעניק ״פרס ליוזמה ולחריצות״ .המסקנה
בדורה לחלוטין: הרפובליקאים יקצצו בשירותים ללא
רחמים, ויטפלו במחאה החברתית בכוח המישטרה והצבא.
הדגש על חוק-וסדר במיתוס הרפובליקאי איננו מקרי.
הרפובליקאים יזדקקו להרבה חוק-וסדר במדינה שבה
חיים מיליוני מובטלים ובעיות הגזע עדיין רחוקות
מפתרון.
החלד בדאון מביע את החשש, שהדגש, של רגן על

בריטניה :
מדגד ט
האנטי פמיניסטית
הפמיניסטיות גורסות, ובצדק, שמינוי נשים לתפקידים
בכירים בפוליטיקה אינו מסייע לפתרון בעיית
האשה. גולדה מאיר ואינדירה גאנדי מהוות הוכחה
חיה, בלתי ניתנת לעירעור, לתיזה זו.
העבר של ראש־ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ׳ר,
אף הוא איננו מעודד במיוחד. תאצ׳ר היא מטיפה
נלהבת לליברליזם בנוסח המאה ה־ ,19 והקיצוצים
שלה בתקציב הרווחה הפכו בריטים רבים למקרי-
סעד בלתי־מטופלים ולמובטלים. האבטלה המתוכננת
של תאצ׳ר הגיעה כבר לכימעט שני מיליון מחוסרי-
עבודה.
עתה הורתה תאצ׳ר שלא לאשרר את אמנת
האו״ם, שנוסחה בכנס קופנהאגן, נגד אפליית נשים.
היא טוענת שבריטניה נוהגת להתייחס לחתימות
שלה ברצינות, ומכיוון שאין בדעתה לקיים את האמנה
היא לא תחתום...
האמנה קוראת לממשלות העולם ליזום חקיקה
שיוויונית לאשה, לשים קץ לאפליית בחוקי האזרחות
וההגירה, בענייני אישות ובתקנות מיסוי ורווחה.
הממשלות נדרשות לפעול למען שיוויון האשה
בתחום האקדמי, החינוכי והפוליטי.
תאצ׳ר לא מעלה בדעתה כלל לפעול לפי הנחיות
כאלה. סירובה לאשרר את האמנה נובע בעיקר מנוק־שותה
בעניין חוקי ההגירה הבריטיים, המפלים נשים
באורח ברור. מרגרט הפוריטנית והסופר־שמרנית גם

ראש־ממשדה תאצ׳ר
נוקשות אנטי־נשית
מסרבת לשקול את ההצעות המדברות על שיוויון
לנשים בשכר, על הקצאת אמצעים למעונות־יום
לילדי נשים עובדות, ועל חוקי הפלה מתקדמים.

חיים ברעם

מוחמד ריד׳ה פהלווי, הנסיך־החייל בן ה 8-רוכב על סו ס בבית-הספר הצבאי

היוט בו בכה השאה: הגירוש עסידי חומייני

מוחמד ריד׳ה בן ה 4-עם אחיותיו על ברכי אביו

- 1939 נישואיו עם פאוזייה אחותו של פארוק מלן מצריים (הנראה משמאל לכלה)

הנסיו ציאולס:
יו1והולדה שגת
לסבתא ברוגז
הגוץ עם אותתו

— 1958 השאה מגרש את סוראייה

הגשת נאלמה הדנחנזת של1השאה
האיש שחיזק את ידיו של השאה בשנת ,1953 כשהוא ניצב נגד
ראש־ממשלתו מוסאדק, שגירש אותו לגלות בפעם הראשונה, היה
האיית־אללה חומייני, אותו קנאי שהדיחו סופית מכיסאו, ואף דן
אותו למוות, כראש מועצת ההפיכה באיראן.
התמונות המתפרסמות כאן מבטאות את המהפכים הקיצוניים
בחייו של מוחמד ריד׳ה פהלווי, בנו של ריד׳זז חאן, תורכי במוצאו,
שהכתיר עצמו קיסר איראן ב־.1926

יום־הולדתה השמונים של המל-
כה־האם, אליזבט, נחוג כמה ימים
בלבד לאחר שנחוג יום־ההולדת של
בתה, מלכת בריטניה, אליזבט. בעוד
שנכדה, צ׳ארלם, הסביר לה
פנים, שכן השניים קרובים מאז
נולד, ישב צ׳ארלס (הנראה בתנזו־נה
כשהוא מוביל את סבתו) ליד
אחותו אן (מאחורי הסבתא) מבלי
שהחליף עימה אפילו מילה אחת.
השניים הסתכסכו בשנה האחונה
על רקע בעיות אישיות. היא אינה
מאשרת את ידידותיו והוא אינו
מאשר את נישואיה, שעלו במילא
על שירטון. אן, הדומה במיזגה
לדודתה מארגרט, סובלת מדחיקתה
לקרן־זווית על־ידי צ׳ארלם, שה-
פופולאריות שלו עומדת תמיד בסימן
עליה.

הגלו חוס״ן:
וסיעתו הואשונה
של הנס־ו
המלך חוסיין גאה, והמלכה
נור צוהלת, כשבזדועותיה הנסיך
הטרי, המזה, בנמל-
התעופה היתרו, בלונדון. היה
זה מטעו הראשון של הנסיך
המזה, שהוא בן ארבעה חודשים,
מחוץ לגבולות ממלכת
ירדן. המלך חוסיין רצה שאנגליה
תהיה. הארץ הזרה הראשונה
שבה תדרוכנה רגליו
של הרך הנולד, אפילו שאינו
מסוגל עדיין להלך בכוחות
עצמו.

דא? ש־ואק ;
גסע לקחגב״

_ 1953 האיית-אללה חומייני תומן בשאה (עומד
מימין) נגד ראש ממשלתו העויין מוסאדק

אי־אפשר לומר שיחסי־הציבור
של האפיפיור יוחנן פאולום השני
לא הטביעו חותמם אפילו על הצרפתים.
ב־ 18 ביוני, שהוא יום-
השנה הארבעים להכרזתו של
שארל דה־גול על צרפת החופשית,
עלו דאק שיראק, מנהיג המיפלגה
הרפובליקאית וקוב דה־מירוויל,
ראש ממשלת צרפת לשעבר, ל־קולומביי,
כדרכם מדי שנה. אבל
השנה נטל שיראק בזרועותיו ילדה,
מבין ההמונים שליוו אותם לאורך
הדרך, וצעד יחד אתה לפי מיטב
המסורת של הפאפא.

א11 נוינו בשוס

מיו״ וארק: בחווה לחיים, בחוויה לפעילות, בחזרה
כדי להוכיח לשני מיליון מעריצה, שאין צורך לדאוג לבריאותה, וכי היא נרפאה לחלוטין, לאחר
שעברה ניתוח־לב פתוח, בחרה מיריי דארק באמצעי־התיקשורת הטוב ביותר לשם כך: היא שרה
בתוכנית טלוויזיה יחד עם הזמר סרז׳ למה. צופי הטלוויזיה ראו אותה ושמעו אותה בשיר שהולחן
במיוחד למענה על־ידי למה ואיב ז׳ילבר, והיו רבים שסברו כי זוהי הופעתה המקסימה יותר.

נטרק דין!מידיי ומודה1:הזיווג עלה יפה
היה לה קשה במקצת למצוא בן־זוג גבוה ממנו: גובהו מטר
תשעים וארבע. ולא קל היה לה למצוא יחוס מרתק משלו: אביו הוא
ג׳ון ויין. הזיווג המיקצועי בין מידיי מאתייה, הזמיר הצעיר, הנחשבת
יורשתה של ארית פיאף, ובין פטריק ויין, נעשה לצורך סידרת
מישדרי־יוקרה טלוויזיונים, שהוקלטה במונטה־קרלו.

מייעל תח!
וויציאוו גיר:
וושוזקנים בעלי

חקוחות

חי שיידו: הלו חל׳ !

רוי שיידר נראה מותש קצת בין צילומי סירטו החדש במשך כל
הלילה. הסיבה נעוצה, כנראה, בשינויים הבלתי צפויים בליהוק
בת־זוגו, שחלו כמה ימים אחרי תחילת ההסרטה. ליזר( .ה״אנקים)
אייכהורן עזבה בסערה. את מקומה תפסה ברברה סטרייסנד. רוי אמר
לה ״הלו רולי״ ורבים חושבים שהתקלה היתד. כדאית.

241

ריצ׳ארד גיר (מזמין, בתמונה)
בא לבקר את מייקל יורק, יורשו
בתפקיד על בימת התיאטרון ב-
ברודוויי. יורק, הנראה בבגדי ה מערכה
הראשונה של המחזה בנט,
כשהוא נועל נעלי־בית וחלוק משי
לגופו, תפס את מקומו של גיר
במחזה שזכה להצלחה עצומה ב־ניו־יורק,
אף שהוא מעלה נושא
מזעזע בצורה חסרת-מעצורים —
יתסי־אהבה ונאמנות בין הומו-
סכסואלים במחנה־ריכוז גרמני. גיר
זכה למחמאות ולביקורות הלל ב זכות
תפקיד זה, ויורק הולך בעקבותיו׳
כשגם הוא נאלץ לשמור
על קרחת מכסימלית, לפי דרישות
התפקיד. שני השחקנים נעזרים בקרחת
כדי לעמעם את תדמיתם ה זוהרת׳
שדבקה בהם בגלל תפקי דים
קולנועיים (יורק נראה לאח רונה
בפדורה וגיר ביאנקיס).
העול ם הזה

2241

״אני יצרן מ שקאות קלי ם...
אני כבר לא סוחב מים
מהסופרמרקט.
במקום לסחוב 25 בקבוקים
משפחתיים מהסופרמרקט, אני
עושה משקאות קלים ותוססים
בעצמי,בבית.
בשלוש לחיצות.
רכשנו את מכשיר ה״סודה
סטריס״לפני שנה.מאז-לא
ראיתי בקבוק משפחתי, ה״סודה.
סטרים״ עומד על השולחן
ותופס מקום של בקבוק
משפחתי וחצי בלבד! אני
מכניס בקבוק של ״סודה סטרים״
׳עם מים קרים לשפופרת
האלומיניום, לוחץ שלוש
פעמים על הכפתור במכשיר,
ושולף בקבוק מלא סודה,
בריכוז האהוב עלי־-
באיזה טעם שבא לי
ממבחר הטעמים הרב
שמציעה ״סודה סטרים״
ויש לי משקה קל אמיתי.
כמו המשקאות הקלים
המובילים בעולם.
והרבה יותר זול:
לפי התחשיב שערכתי, כוס
משקה קל תוסס מבקבוק משפחתי,
עולה ב 30 ?5-40 ?5-יותר מכוס
משקה קל שאני מייצר
ב״סודה סטרימ״כך ש:
ההשקעה מוחזרת בתוך
זמן קצר.

ואחר כך-אני רק קונה
תמציות, ומחליף את הבלון.
וחשוב מכל-אין סכנת
התפוצצות, לא של הבלון ולא
של הבקבוק(תודה לאל)..,
מבלון אחד ניתן להפיק
100-120 כוסות.
אתה מייצר-אתה שותה.
סודה סמרים.

וזה המפעל שלי.״
בלון גז ניתן להחליף בכל סניפי
השופרסל, השק״ס ובתחנות ״סודה סטרים״.
לקבלת כתובת התחנה הקרובה
לביתך, פנה אל:

״סודה סטרים״,
רחוב גבעת שאול ,24 ירושלים.
טל 02-537724,02-520375 :
מרכז שתת והדגמת בכל בו שלום.

אטת|?ן רנזו|1שי3רי(|1ענז1ז

מזוג כרמליטה
בכוסות
עם קוביות קרח,
הוסף פלחי לימון
ומעט קינמון
לפי הטעם.
אתה תהנה
ואורחיו יודו לך. כרמליטה סנגריה
עם קרח,
היש טוב ממנה בקיץ?

להיכן נעלמה בלילה גולדה מא* ? 1
ולהיכן נעלם יצחק רבץ?
0 :חודש אוגוסט נחשב
לעונת המלפפונים, כלומר עונה
מתה בחיים הפוליטיים,
האמנותיים והחברתיים. מיד
עם תחילת פגרת־הכנסת, נסעו
שרים וח״כים לחוץ־לארץ,
חלקם במיסגרת שליחויות שונות
וחלקם למטרות נופש. מי
שעוד לא נסע, מתכוון לנסוע
בימים הקרובים. בין הח״כים
הנוסעים לבלות את הקיץ מחוץ
לגבולות הארץ נמצאים:

עדי אמודאי, מיפה ח ריש,
אורה נמיר, יוסי
שריד, גד יעל,ובי, שרה
דורון, שולמית אלוני,
שושנה ארכלי־אלמוזלי־נו,
דני רוזוליו, דויד
גלאם, פפה גרופר, יגאל
כהן, אימדי רון, יחזקאל
זכאי, יצחק רבץ, אבא
אכן, משה ארנם, תמר
אשל, עוזי כר־עם, זאב
כץ, משה שחל, יחזקאל
פלומין ושימחה אדליק.

בין השרים שנסעו או יסעו
בקרוב, נמצאים: שר־האנר־גיה
יצחק מודעי, שר-ה-
מיסחר גדעון פת ושר־התח-
בורה חיים לנדאו.
! 8ח״כ יצחק רביו טען
השבוע כי הוא רוצה שמים-
לגת־העבודה תזכה בבחירות
ברוב מוחלט. בהתייחסו למס-
ד״ל אמר רבץ :״אנחנו לא
צריכים קואליציה. בכל קואליציה
יש גועליציה.״
81 כשהתבקש ממלא־מקום

חגי ני נסקו

מי שהיה מנהל הרדיו ולא עשק בקריינות מזה יותר מעשר שנים
(בתמונה, משמאל) חזר בימים אלה אל המיקרופון. פינשקר הוא אחד
ממגישיה של התוכנית כל צבעי הרשת. העורן הראשי של המאמין הוא דויד מרגלית (בתמונה, ליד
פינסקר) ,שהיה פעם בוועד העובדים, בימים שפינסקר היה מנהל הרדיו. כיום עובד חגי תחת ניהולו
של מרגלית. באחת התוכניות, כשעמד מרגלית בפני החלטה קשה, טפח פינשקר על שיכמו
ואמר :״רצית להיות מנהל, אז זהו זה.״ פינסקר הוא המגיש היחידי שעדיין מדקדק בהיגוי
נכון של האותיות הגרוניות. בתמונה עימם: עומדת מימין, מפיקת התוכנית רעיה גניאל.

קום תשובה :״איד יסתדר
הנשיא עם הקיסר שלו.״
8אשת החברה הירושלמית,
גוגה רג׳ואן, ערכה
ערב־גריל בחצר הווילה שלה
בירושלים לכבוד שגריר מצרים
בישראל, סעד מורת־דחי
לכבודו של השגריר הח לה
רג׳ואן את הערב בשעות
מאוחרות ביותר. היא ידעה
שבחודש הרמדאן יכולים המוסלמים
לאכול רק בלילה.
אד רבה היתה אכזבתה של
רג׳ואן כשמורתדה כלל לא
הופיע. למחרת הוא הסביר לה
שיומיים קודם לכן קילקל את
קיבתו, ומאז הוא נזהר.

חיים בנאי

הבדרן, הידוע בחוש־ההומור שלו, אי ננו
צוחק בימים האחרונים. בשבוע
שעבר, בעת שעצר עם מכוניתו ברמזור־אדום, נכנסה במכונית
נפצע בצווארו .״אני לא יוצא הרבה מן הבית, כי אין לי
דבר מצחיק לטפר ״,טען השבוע חיים בנאי, לראשונה בחייו.
שלו מכונית מישטרה, שלא עצרה בזמן. המכונית ניזוקה, חיים

מזכ״ל

קיסר,

רבץ

פרס,
יכריזו עבודה,

ישראל

ההסתדרות,
להגיב על הריב בין
לבין ח״כ שימעיז
אמר :״עד שהם לא
ביניהם על סיכסוך-
אני לא מתערב.״

8קיסר נשאל מי לדע-
ראוי למלא את תפקיד מזכ״ל
ההסתדרות עם ייצרו עבור ה־מזכ״ל
הנוכחי, ירוחם משל,
תפקיד של נשיא־כבוד .״הבעיה
תהיה,״ אמר קיסר בם-

81 במסיבה שנערכה בירושלים
סיפר ח״כ אברהם
(״אברשה״) שריר על ישיבת־סיעתיהליכוד
בכנסת סבה הכריז
ראש־הממשלה, מנחם
בגין, כי הוא מתכוון ״לרדת
אל העם ולערוך 60 אסיפות
בכל רחבי הארץ.״ הגיב על-
כך אחד השומעים :״מוטב
שבגין יעשה את החריש העמוק
שלו יחד עם שר־הברי-
אות, אליעזר שוסטק.״
השיב לו שריר :״שוסטק לא
רופא.״
׳׳ 8הפרופסור אליעזר
(״גמרי״) רחמילכיץ, בנו
של הפרופסור משה דחמי־לביץ
המפורסם גילה השבוע
את אחד מסודות המדינה הכמוסים
ביותר. ערב מילחמת-
יום־הכיפורים החלה מי ש-
היתה אז ראש־הממשלה, גול דה
מאיר, לסבול ממחלת הסרטן.
היא לא רצתה שהדבר
ייוודע לציבור, וכך מדי לילה
היו מעבירים אותה בחשאי
לבית־החולים הדסה, עושים
לה הקרנות ומחזירים אותה
לביתה.
! 8זקן הסגל הדיפלומטי
בישראל הוא שגריר הרפוב־ליקה־הדומיניקנית,
חוזה זי ־

לאנובה. מקום השגרירות
של הרפובליקה־הדומיניקנית
וביתו של השגריר, הם בירו שלים.
בשבוע שעבר הודיע
וילאנובה בהומור המפורסם
שלו כי :״כל שגריר שיעזוב
את ירושלים וירד לתל־אביב,
יורד מיד לדרגת קונסול.״
81 ראש־עיריית ירושלים
ט די קולק, לא ידע שהרעיון
שלו לרוץ לבחירות בראשות
רשימה עצמאית ידלוף לעיתונים.
לכן, ככל הנראה, נראה
קולק, יום לפני שהדבר פורסם׳
כשהוא מתדפק על בתי
חברי מיפלגת־העבודה ופוקד
אותם.
׳ 8מזכירתו הנאמנה של
ראש־הממשלה מנחם בגין, יו נה
קלימוכיצקי, נשאלה השבוע
מה המתנה היפה ביותר
אותה קיבלה ליום הולדתה
ה־ 32 שנערך בשבוע שעבר.
מתברר, שדן פתיר ערך ל יונה
מסיבת־הפתעה קצרה ב-
לישכה, מסיבה שבה השתתפו
מילבד עובדי הלישכה גם
ראש־הממשלה וסגנו שימחה
ארליך. המתנה היפה ביותר
היתר, של ארליך. הוא הצטרף
לשירת ״היום יום הולדת״ ש הכל
שרו ליונה .״זו היתה ה פעם
הראשונה ששמעתי את
ארליך לשיר,״ סיפרה יונה
״לא ידעתי שהוא מסוגל בכ לל
לשיר.״
׳ 8הממונה על התקציבים
במישרד־האוצר, ישראל אד־קין,
דרש בכנס גיזברי הרשויות
המקומיות שכל רשות
תדווח לו בדיוק על מה היא
הוציאה את הכסף שלה. ה־גיזברים
סרבו, ואז שאל אר-
קין :״איך אני אדע על מה
אתם מוציאים את הכסף 1״
השיב לו גיזבר עיריית־ירוש־לים,
עוזי וכסלר :״תפזר
עליו אבקה זרחנית לפני ש אתה
נותן לנו אותו.״

א 1שי ם
81 ארקין היה במצב עוד
יותר לא נעים כשביקר לפני
שבועיים בכנסת. הוא הבחין
במיזנון הכנסת בידידה ותיקה
שלו, אשת הרדיו, חדוה אל מוג,
וקם אליה במהירות כדי
ללהוץ את ידה. דווקא אז נקרעו
מכנסיו במקום הפחות
נעים.
׳ 8בשיחה עם עיתונאי
אמר השבוע ח״כ אהוד איל״
מרט :״ממשלה שקיומה תלוי
בחברי־כנסת כאם!? יגודי,

אמנון לין, יצחק יצחקי

ושותפיהם, עדיף לה שתיפול.״
העיתונאי אמר לאולמרט :״אם

מאיד לסיור בחוץ־לארץ. ה דיונים
בישיבה נסובו על אוכל.
אחד מחברי־ההנהלה יו סף
סלע, הרצה בפני הנוכחים
על אופן הכנת לזניה
טעימה. מאיר עצמו רשם בריקנות
את המירשם. אחר כך
הכתיב מאיר לחברי־ההנהלה
מירשם להכנת פשטידה מלחם
שחור ישן ומבצל, ונעל את
הישיבה
! 8מזכירת נעמ״ת בירושלים,
רות ל ג, הבחינה שמנקה
של משרדי נעמ׳׳ת לא
באה כמה ימים לעבודה, וכי
המקום מלוכלך. היא נטלה

ציפי שביט

הבדרנית, הנמצאת עתה בעיצומן של חזרות לקראת המופע פנטסיה בארץ
הפלאות, עובדת מדי יום שמונה שעות לפחות. באחת החזרות השתובבה
וחיבקה את שותפה למופע הזמר יגאל בשן, שישב באותה עת ליד הפסנתר וניגן להנאתו.

אמרה לה :״אני כבר מחפשת
אותך כשעה בתוך המון
החוגגים. בעלך שלח אותי
להודיע כי הוא נמצר בארו-
חת־ערב בביתנו, ולא יוכל לבוא
לקחתך הביתה.״ ׳
81 עורך השבועון היהודי
בצרפת, הרב ז׳אקו גריני
וואלד, פירסם מיכתב גלוי
לראש־הממשלה, מנחם בגין,
שבו הוא טוען כי מאז שנת
1976 ועד היום לא טרחה הממשלה
להזעיק את דעת־הקהל
היהודי בצרפת, אפילו
לא בעניין הנושא האטומי של
סיוע הצרפתים לעיראק .״רק
פעם אחת הזעיקה הממשלה
את יהדות צרפת. זה היה בעת
ביקורם של שני אנשי שלום
עכשיו בפאריס. אז הם העמידו
את כולם על הראש,״
כותב גרינוואלד.
81 אחרי שהנשיא המצרי,

אנוור אל־סאדאת, שלח
הזמנה לנשיא יצחק נכון
ורעייתו, לבקר במצרים, של

השמע אופירה נכון
הזמנה לזינאת אלכאלי לבקר
בישראל. זינאת היתד,
נערת־היופי של מצרים בשנת
,1956 כאשר אופירה נבחרה
אז לצברית־השנה מטעם העולם
הזה. השתיים נפגשו אז
בפאריס, ומאז לא התראו.
81 שר־הפנים הד״ר יו סף
בורג הגיב על מגיפת
הסקרים המשתוללת בארץ ואמר
:״לסקר אין רגלים.״
עוד אמר :״ומסקר תירחק.״
! 8בלובי של מלון הילטון
בירושלים חיכה קצין־בטחון
עם ילד בן עשר לח״כ יצחק
יצחקי. התברר, שהילד נתפס
על שוטטות במלון ורק
חוק יצחקי, האוסר להעביר
קטינים למעצר במישטרה,

אורי ליפשיץ

הצייר (במרכז) היה עליז מאוד
בקפה ״כשית״ השבוע. השחקן הצעיר,
דורון (״שולץ״< אייל, סיפר לו שסירטו הקצר ״יוסף יוסף״
נמצא בשלבי סיום. אורי, ידידו של השחקן, החליט להשקיע בסרט
300 אלף לירות .״ההשקעה שלי הן התמונות שלי. מכרתי שתי
תמונות ואת הכסף נתתי לדורון,״ אמר. ישב לידם איש העסקים
שמעון (״צ׳פאי״) קדם, שבעצמו השקיע בסרט 400 אלף לירות.
״אני מקווה שזו השקעה ולא מתנה,״ אמר איש העסקים צ׳פאי.

אני אפרסם את זה יהיו לך
צרות מבגין. תצטרך לטלפן
אליו ולהבהיר לו את מה שאמרת.״
השיב לו אולמרט :
״במצבה הנוכחי של הקואליציה
בגין הוא שיצלצל אלי ויבקש
הבהרות.״
81 ביום האחרון של מו־שב־הכנסת
הצטופפו ליד מק-
לט־הטלוויזיה היחיד בביתו
של שר-החוץ, יצחק שמיר,
כמד! חברי־כנסת, ביניהם ח״כ
צ׳ארלי ביטון. כשקריין ה טלוויזיה
דניאל פאר אמר :
״מצריים טרם הגיבה על
חוק־ירושלים,״ התנפל על ה־מסך־הקטן
ביטון בקללות וצרח
על פאר :״זו הרי כל
המטרה שלך.״
81 הנהלת בית־החולים
שערי צדק בירושלים התכנסה
לישיבה אחרונה לפני צאתו
של מנכ״ל בית־החולים, משח

דלי וסחבה והחלה לקרצף את
הרצפות. המעשה העמיד במצב
לא נעים את יתר עובדות
המישרד, שמיהרו להצטרף
אל לב.
81 בערב חתונת בתו של
ח״כ שמואל תמיר, רקד
ח״כ יצחק רבין על שתי חתונות.
הוא בא לחתונה עם
רעייתו לאה. באמצע המסיבה
אמר יצחק ללאה כי הוא
צריך לקפוץ לכמה דקות לביתו
של שגריר ארצות־הב־רית
בישראל, סמואל (״סם״)
לואיס, כדי לפגוש את הפוליטיקאי
האמריקאי, ינ׳׳ון קו״
נולי, שהגיע ארצה ליממה
אחת. רבין הבטיח לאשתו שיבוא
לאסוף אותה כעבור כמה
רגעים. משעברה למעלה מש עה
ולאה לא ראתה את בעלה
חוזר לחתונה, החלה לחשוש.
אז ראתה את אשת השגריר
האמריקאי, סאלי לואיס, ש-

מנע את הסגרתו לידי שומרי־החוק.
ליצחקי הסתבר כי הילד
ברח מבית אמו בתל־אביב. במקום
עבר במקרה ח״כ שמואל
תמיר שלא התעצל, טילפן
לביתו של הילד, והבטיח לש לוח
אותו הביתה במונית.
81 בראיון עם איתן דג־ציג
ענה שדר־הטלוויזיה יע קב
אהימאיר, על השאלה
באם כתבי רשות־השידור מאולפים,
על־פי דרישות הנה־לת־הרשות
:״אף פעם לא
הייתי חיית־פרא.״
! 8כאשר נשאל באותו
ערב, סגן ראש־הממשלה ה פרופסור
ייגאל ודין: ,יצד
הוא רואה את עתידו הפוליטי,
השיב :״אני במיקצועי
ארכיאולוג ולא פוטורולוג (רואה
העתיד)״.
81 במשרד־החדן בירושלים
נערכה קבלת־פנים למג־כ״ל
החדש, דויד (״דייב״)
קימחי, ומסיבת־פרידה למג־כ״ל
היוצא, יוסף צ׳חנוכר.
באותה הזדמנות הסתבר כי
קימחי ושר-ההוץ, יצחק ש מיר,
עבדו בעבר בצוותא,
כאשר קימחי היה הבום של
שמיר במוסד.
81 בשבוע האחרון של מושב
הכנסת, במהלך הדיון על
חוק להנצחת זיכרם של נשיאים
וראשי־ממשלה, תקף מז־כ״ל
ההסתדרות, ח״כ ירוחם
משל את החוק. העיר לו על-
כד ח״כזל מן שובל :״מעניין
איך היית מדבר אם החוק
היה דן גם בהנצחת
מזכ״לים של ההסתדרות.״
מספרים כי הרבי מ-

סאטמר, יואליש טייטל־בוים,
הסביר מדוע לא עלה

ארצה מארצות־הברית :״באמריקה
נותנים לי כסף ומבקשים
עצות. בישראל נותנים
עצות ומבקשים כסף.״

א יחמו אדגוב

נגן הקלרינט, הבחין שבנו בן
ה־ , 3נמרוד, נוטל את הקלרינט
ומתאמן בו. לכן נתן האב לבנו צינור, ואמר :״כאשר תהיה גדול
תוכל לנגן כמו אבא. אבל בינתיים עליך ללמוד לנשוף נכון בצינור״.

׳ 8 1כתב־הטלוויזיה בלונדון
צ בי (״צבה״) גורן, אינו
עסוק רק בהגשת כתבות מצולמות
לרשות־השידור בישראל.
לפני שבוע החליט לקחת
חלק בתחרות של יומון לונדוני.
העיתון פירסם בעמוד
הספורט קאריקטורה, שתיארה
אדם מודאג, האוחז ראקטה
של מישחק־הקריקט, ושני אנ שים
עומדים מן הצד ומשוח חים.
הקוראים התבקשו לתת
כותרת לשיחת השניים. גורן
זכה בפרס ראשון על הכותרת
שהציע :״מתי הוא עבר
מרחוב דאונינג 10 למיגרש
המישחקים?״

217

מ שד •תחרה
נגד מסגד,
ס טו ט א ^ ש ח״ן
1־ 112 קילוגר ם
של דאק אמיר

ס את שירותו הצבאי עשה אמיר בנח״ל. הוא ביקש לעבור
! קורס״קצינים, אולם הגרעין התנגד לגן. אחרי השירות יי הצטרף לקיבוץ גמוסר. בקיבוץ גינוטר הכיר את אשתו, אורה.

ממדי גופו של ז׳אק אמיר יוצרים

לו תדמית מטעה של ביריון. אולם
1 1 111
למעשה אמיר הוא אדם לבבי, וניחן בפיקחות מהו

מה לי לקפוץ בראש?
חבר־הכנסת יצחק רבץ,
אפילו לא הציב עדיין את מועמדותו
לראשות הממשלה. גם אני
בכלל לא ממהר. לא בוער — יש
לי עוד זמן להיות מזכיר־ההסתד־רות.״

בנטיון חיים עשיר. בצעירותו היה רקדן
מעולה והפליא בשירה בקול הטנור שלו.
היום הוא שומר על כושר גופני בעירת השחייה.

עוצמה רבה. יש הסבורים כי אם
יציב את מועדותו, יהיה המזכ״ל
הבא.
הרושם הראשוני שיוצר דאק
אמיר רחב המימדים, בן ה־ ,47 הוא
מטעה 112 .הקילוגרמים שהוא נושא
עליו, עורפו הקצר, ידיו ה תלויות
במעוגל לצידי כרסו, ואופן
הליכתו יוצרים תדמית של ביר־יון.
אולם התוודעות קצרה אל ה איש
משנה את ההתרשמות. אמיר
הוא אדם לבבי, בעל לב רחב ו
דברים
אלה אמר השבוע ח״כ
דאק אמיר. בשבועות האחרונים
נפוצו ידיעות, כי אמיר עומד להתמודד
על תפקיד מזכ״ל ההיסתד־רות,
נגד ירוחם משל. בתגובה
לכד שלח אמיר מיברק למשל -שבו
הודיע :״אני מסתייג מכל ה־

׳ 7 1 1 1 1בצעירותו היה ז׳אק
• י * אמיר חתיך, בעל גוף
חטוב ומוצק. בתצלום מ־.1954

אמיר נוהג להדפיס כרטיס כניסה ויציאה בעירייה,

ככל אחד מהעובדים. הוא מקפיד לשמור על יחסים
י *1 1
טובים עם תושבי דימונה. הוא נבחר לראש־העיר לאחר שנבחר לכנסת.

ז׳אק אמיר סיים את בית־הטפר התיכון המיק-
צועי ״אורט״ בקאזאבלאנקה. עד היום הוא
בוגר בית ספר ״אורט״ היחידי שהגיע לכנסת. בארץ החל לעבוד כמסגר.

פירסומים בעיתונים כאילו אנו
עומדים משני עברי המיתרס.״ אולם
אמיר לא התחייב, כי בעתיד
לא יתמודד נגד משל.
בקרב הפועלים נהנה אמיר מתמיכה
רבה. תפקידיו הקודמים כ־יושב־ראש
מועצת־עובדי־מיפעלי־ים־המלח,
יושנדראש ועד־עובדי-
התעשיה־הארצי, וחבר הוועד־ד,פועל
של ההסתדרות, העניקו לו

המהולה

בניסיון

חיים
פיקחות עשיר.
נוסף על היותו חבר־כנסת מש מש
אמיר גם ראש-עיריית דימו נה•
מבחינה זו הוא יצר תקדים.
כל ראשי־הערים שהיו עד כה גם
חברי־כנסת, נבחרו לבית־המחו־קקים
לאחר שכבר שימשו בתפקידם
המוניציפאלי. ז׳אק אמיר
נבחר קודם לחבר־כנסת ורק אח־

רי״כך לראש־עיר.
הווילה בת שתי הקומות של
אמיר ניצבת על גיבעה בפאתי
דימונה .״אני לא חושב שזאת
סתירה,״ אומר אמיר .״פועל לא
צריד להיות מיסכן. במיוחד אם
הוא מרוויח את הכסף מעבודת
כפיו. רבים מהשכנים שלי כאן,
בשכונת הווילות, הם פועלים. את
הבית שלי בניתי כמעט לבד. עשי תי
כמעט הכל בעצמי. תיכננתי בהתחלה
135מ״ר, אבל בסוף יצא
לי .180״
בגיל 19 הגיע אמיר לארץ מ מרוקו׳
ושמו אז יעקב ז׳אק אמזלג.
כאן עיברת את שם מישפחתו, אך
דווקא השם הפרטי העברי נעלם.
כולם קוראים לו ז׳אק אמיר.

עם עלייתו נשלח לקיבוץ עין-
גב, ומשם לשורות הנח״ל. אחרי
השירות־הצבאי הצטרף לקיבוץ-
גינוסר, שם ניקלט מייד במסגריה
המקומית. בגינוסר גם הכיר את
אשתו, אורה, שהיא בת למישפחה

אבל עד היום אני מתמיד לצאת
כל יום לשחיית־בוקר בבריכה. זה
נותן לי מרץ לכל היום.״
כשעזב את גינוסר עבר לדימונה,
והתקבל לעבודה במיפעלי
ים־המלח. שם הפך למנהיג פוע־

ספורטאי

ותתמחה

בעיקר

אמיר מדגים לבנו, אייל, כיצד יש להרים מיש״
קולות. בצעירותו היה ז׳אק אמיר ספורטאי
אימן בני־נוער בקרב־פנים.
הוא
בג׳ודו.

לעצמי עוזרת,״ היא מספרת .״אבל
כשהוא קיבל את המשכורת הרא שונה
מהכנסת נהיה לנו חושך ב עיניים.
זה היה בדיוק חצי ממה
שהרוויח קודם.״ לפי החוק מקבל
אמיר משכורת רק מהכנסת, ואילו
עבודתו כראש־עיר היא בהתנד בות.
בדימונה
נולדו לבני הזוג שני
ילדים. ודד, בת ה־ ,20 היא כיום
חיילת בחיל־הים. אייל עומד לח גוג
בקרוב את טכס בר־המיצווה,
שיתקיים בגינוסר, שם׳ התקיימה
גם החתונה של הבת הבכירה, מי כל
.״אנחנו שומרים על קשר
הדוק עם גינוסר,״ מספר ז׳אק.
״בכל הזדמנות אנחנו נוסעים לבקר
שם. זה הבית השני שלנו.״

ז׳אק אמיר יחד עם מזב״ל ההסתדרות

״1ן|״71 ¥1 ¥1י ! ״11
11 #111 #111י 1ירוחם משל. התמונה צולמה בשנת
1972 במיפעלי יט״המלח. כיום מתנבאים כי אמיר ירש את ירוחם משל.

האשה מהקי בוץ

ו׳אק אמיר יחד עם אשתו, אורה,
שאותה נשא בקיבוץ גינוסר.
לאמיר בן אייל, ושתי בנות, מיכל הנשואה וורד המשרתת בחיל־הים.
רוסית ממקימי הקיבוץ.
בימים ההם היה אמיר חתיך,
בעל גוף חטוב ומוצק .״הייתי הרקדן
הכי טוב בקיבוץ,״ הוא מס פר-,
.אז רקדו רק ריקודי-עם. דיס קו
לא הכירו עדיין. השתתפתי גם
בלהקת המחול של הקיבוץ וגם במקהלה.
היה לי קול טנור יפה.
יחד עם המקהלה השתתפתי בזים־
ריה החמישית, שהתקיימה בחיפה.
״הייתי אז ספורטאי. התמחיתי
בג׳ודו. הייתי גם שחיין מעולה.
כבר בקזאבלאנקה קפצתי ממקפצה
של 10 מטר. זה ידוע שספורטאים
גוטים להשמין אחרי שהם מפסי קים
להתאמן. אני הפסקתי מזמן,

לים ומשם לכנסת, לראשות־העי־רייה
ואולי גם לתפקיד המזכ״ל.
תפקידיו הציבוריים של אמיר
גוזלים את מרבית זמנו. את שעות־הפנאי
הבודדות שנותרות לו, הוא
מקדיש בעיקר לקריאת ביוגראפ יות
של מנהיגי־הישוב .״קראתי את
בן־גוריון, שזר, בן־צבי ואחרים.
עכשיו אני קורא את יצחק רבין.
פעם נהגתי לקרוא גם סיפרות
,קלה, אבל היום אין לי יותר זמן
׳ לזה.״
אורה, אשתו, היא ספרנית, ה מנהלת
את הסיפריה־העירונית ב דימונה
.״כאשר ז׳אק עבד במיפ־עלי
ים־המלח, יכולתי להרשות

1! 1 1111ך ! ז׳אק אמיר והבן אייל עובדים
1 11י 1י 1בגינת ביתם. פרט לעבודה בגינה,
מקדיש אמיר את מרבית זמנו לקריאת סיפרי

ביוגרפיה של מנהיגי היישוב. ברקע התמונה נראית
הווילה הדו-קומתית של ז׳אק אמיר, אשר משתרעת•
על שטח של 180 מטרים מרובעים.

ויו 219 1

הם שלמה פז וסטלה. השניים
השתובבו על הנדנדה. הם יוצאים
בקרוב ללוס־אנג׳לס, שם יכהן שלמה במנהל סניף האולפנים המאוחדים.

היא זהבה שילון, אשתו של
הבמאי יגאל שילון, שהוא אחיו
\לכתב הטלוויזיה בניו־יורק, דן שילון. זהבה

נחנו בנות מזל אריה ויש
ן ׳ /י לכולנו תכונות אופייניות
מזל זל. כמה מאיתנו מפתות,
מה תוקפות וכמה סתם נהנות מן
חיים, לכן החלטנו לחגוג את יום-
הולדת שלנו בצוותא,״ אמרה ד יירת
מרים ברנהרדט, כאשר הז ינה
את ידידיה למסיבה.
כל אחת מחוגגות יום־ההולדת,
נדה כתר מנייר כחול, והזמינה
נירוע את ידידיה. את המקום
נבעתיים. המשמש מעון־ילדים,

זולה| 1

סיגל רייך וידידה החייל דני מידן. הם מתנו־
1ן! 1 1 1ו |
ררים בגבעתיים ובאו למסיבה כדי לחפש
1 1 1411 11-4 .
את אנשי הבוהמה. כאשר לא מצאו אותם, התיישבו על הנדנדה.

דקת־הגיזרה התפטרה מחברת ״אל־על״ אחרי שילדה
בשלישית. זהבה, שישבה ברבבת־הילדים, אמרה :
״אני כבר רגילה לצעצועים בגן בזכות שני ילדי.״

נידבה אחת הלביאות, אתי רייך.
״הזמנו אמנים ואנשים חשובים.
הזמרות נירה רבינוביץ ומיכל טל,
שהן בנות אותו מזל, אמרו ש תבואנה,״
סיפרה האופנאית שרה
מילר. אך הם לא הגיעו.
העובדה שהחגיגה נערכה בגן-
ילדים, גרמה לאורחים להסתובב
בחצר, ולהשתובב על מתקני הגן,
נדנדות, מיגלשה ורכבות קטנות.
בחדר הגדול רקדו האורחים לקול
צלילי המוסיקה הרעשנית.

כטוב ליבם של החוגגים בריקודים,
שתיה ורכילות, הטריד הרעש
את השכנים, ואחרי עשרים וחמש
שיחות טלפוניות שקיבלה מישט־רת־גבעתיים,
הגיעו אחרי חצות
שני שוטרים וביקשו מהאריות להפסיק
את הנהמות.
״זו בעצם מסיבה לכל אלה מ־איתנו
שלא נסעו לחוץ־לארץ בחודש
אוגוסט. היובש החברתי
דירבן אותנו לשמח את כולם,״
הסבירה אתי הגננת.

1ן | גד הראל החליט להפגין את כושרו הגופני על
י י 11# 11111 המגלשה בחצר־המישחקים .״אם לא נותנים
לי תפקידים בסרטים,״ אמר ,״אני משתדל לשחק בגן.״

א11*1111
1כאשר דנו נציגי אי-
גוד־האמנים הישראליים, אנז״י,
בעניינו של מגי פאר, שלא
ינחה את תוכנית הטלוויזיה,
שעה טובה, העיר להם עורך-
הדין שלהם, רם כספי :
״אתם שולחים את מני פאר
לקו הראשון, ואתם יושבים
במיזוג־אוויר ורואים אותו נופל
במוניטור!״
1ח״כ גאולה כהן, ש יזמה
את חוק יסוד: ירושלים,
החליטה להיכנע לחרם שגזרה
על עצמה, שלא להעניק רא-
יונות לעיתונים ולתחנות־טל-
וויזיה בגרמניה. השבוע נתנה
ראיון מפורט לטלוויזיה הגרמנית.

עולם הקולנוע הוא עו

קטן. השחקנית גילה
אלמגור נזכרה כי לפני
תשע שנים היתה אורחת של
המכון השוודי לקולנוע, שבראשו
עמד אז הארי שיין,
בעלה של השחקנית אינג־ריד
טולין, המשתתפת ברוב
בסרטיו של הבמאי ה שוודי
המהולל, אינגמאר
כרגמן. שם היא הכירה את
השחקנית ביבי אנדרסון.
עכשיו, כאשר ביבי באה לביקור
בישראל, ערכה לה גילה
קבלת־פנים בביתה. בעלה של
ביבי, פאר אולמארק, עומד
כיום בראש המכון־לקוליוע
בשוודיה.
1לכבודה של הכוכבת
השוודית ערכו הקרנה של ה סרט
אוייב העם, בהשתתפות
סטיב מקווין, שלא זכה משום
מה לעלות על האקרנים
בארצות־הברית. לפני תחילת
ההקרנה עלתה ביבי על הבמה
ואמרה :״הבנתי שאני
מוזמנת לערב של שאלות־ו־תשובות,
אך עם כל־כד הרבה
אנשים באולם זה בילתי־אם־
שרי. בהנחה שישאלו אותי
איך אני מתרשמת מישראל,
אני רוצה לומר לכם שאתם
יכולים לחוקק כל מיני חוקים
בקשר לירושלים, אך מרשים

אלו נ שים אוהב עו ד ד בן־ענוי?
ומה ח שו ב יוחד. נחירות או יחסי־מין?

אותי מאוד איך שהצלחתם
לשמר את העיר עבור מאמיני
כל הדתות. מרגש אותי לראות
משהו שקורה בתקופת חיי.״

י מנכ״ל האולפנים הם־
אוחדים בהרצליה,
(״איציק״) קול, השתתף בשבוע
שעבר בתוכנית הרדיו
מחפשים את המטמון, ששודרה
ביום שלישי שעבר בשעה
חמש וחצי. כמה שעות אחר־כך
בא לישיבת־עבודה באחד
הבנקים. בפתח הישיבה העיר
אחד הנוכחים :״אני רוצה
לברך את קול על השתתפותו
המוצלחת בתוכנית הרדיו.״
הגיב קול :״מה, מישהו באמת
מקשיב לקול־ישראל?״

יצחק

! 9דוברת מישרד־הברי-
אות, דבורה גנני, מרגישה
בתפקיד גם כשהיא בבית״ה־שימוש.
אחרת אי-אפשר להבין
את הזדעזעותה כשגילתה
שגם בחדרי־השרותים של הנשים
בכנסת כתובות־קיר. אולם
גנני התנחמה בכך שבשי-
רותי־הכנסת אין ניבולי־פה
אלא רק הכתובת :״כל מד,
שאנחנו צריכים זו אהבה.״

! 9רצון טוב גילתה האנד
נית תמרה לנצר, המבדרת
ילדים במסיבות־גן וימי־הו־לדת.
כאשר שמעה שמוסד לילדים
עזובים של עיריית־תל־אביב
עורך מסיבת־סיום, התנדבה
לבוא עם האקורדיון שלה
ולבדר את הילדים. תמרה,
שהיא אחותו של הקוסם
עמוס קדברא, הביאה למוסד
גם את הקוסם יוריני.

1קריין־הטלוויזיה, עו דד
(״דדי״) בן־עמי, היה
במצב־רוח מהורהר בשבת האחרונה.
כשביקר עם בתו ה צעירה
בבריכת־השחיה של
מלון המלך־דויד בירושלים,
אסף סביבו בן־עמי קהל, והרצה
בפניו על הגיגיו הפילוסופים
:״האשד, הכי אהובה
עלי זו אשד, בהריון, כמו כתבת
ידיעות אחרונות, רי בי
חכורי ״,טען בן־עמי .״מה
שאני הכי אוהב זו אשה המ פרנסת
את בעלה בעוד הוא
עושה חיים.״ אשתו של בן-
עמי, אורנה, היא דוברת
בית־חולים ירושלמי.

! בתוכנית הרדיו כל צב

הרשת ריאיין המנחה, יוסי
גדבר, את הפסיכיאטר, ד״ר
ריצא׳רד קורנהאדזר. לאולפן
טילפנה אשה וסיפרה
שהיא איננה מקיימת יחסי־מין
עם בעלה בגלל נחירתו בלילות.
אמר לה הפסיכיאטר :
״אתם יכולים לקיים יחסים
לאו־דווקא בשעות המקובלות.
אחרי־כן הוא יכול ללכת לחדרו,
ולנחור בשקט.״
91 ביום השישי האחרון
טילפן גרבר בשידור־חי באותה
תוכנית, אל המשוררת
.מרים ילן־עטקליס, כדי
לברכה לרגל יום־הולדתה ה שמונים.
הוא צילצל אליה בשמונה
בבוקר, ושאל אותה מה

דורית ׳ מרמס

השחקנית הישראלית המתגוררת
בלוס־אנג׳לס, הצטלמה לכרזה ,
צבעונית, הנמכרת שם. מפיקי תוכנית הטלוויזיה האמריקאית,
״המלאכים של צ׳רלי״ ,שראו את הכרזה, זימנו אותה למיבחנים,
כשחיפשו מלאכית חדשה במקום אחת שיוצאת מן הטידרה. דורית
הגיעה לחמשת המועמדות האחרונות, אך לא קיבלה את
התפקיד, אחרי שמפיקיה החליטו לתת אותו הפעם לנערה כושית.

היא עושה. ענתה לו המשוררת
:״משש וחצי בבוקר אני
מסדרת פרחים. כל־כך הרבה
אנשים זכרו את יום־הולדתי,
וטרחו, ושלחו לי פרחים.״ כאשר
נשאלה מהו השיר האהוב
עליה, ביקשה לשמוע את
הבובה זהבה שהלחין ש מו ״

ליק קראום.

אביבה פז

הזמרת, מי שהיתה אשתו של הרקדן־כוריאוגרף משה אפרתי, נפגשה במסיבה
בפאריס עם המוסיקאי״זמר דני שושן. במסיבה ישבו השניים והעלו זכרונות מן
הימים שבהם עבדו בצוותא בארץ, מה שהוליד בראשם את הרעיון להופיע שוב יחדיו בישראל.
בימים אלה באה הזמרת אביבה פז לביקור, כדי לארגן את מסע הופעותיהם בארץ.
העולם

הזה

2241

! 9לכתב הארץ מיכאל
גרטי, שחזר מחוץ־לארץ לפני
שבועיים, ציפו שתי הפתעות
מוזרות. הראשונה היתד,
העלמותן של שתי מיזוודותיו,
שאלות מהן ד,וטסה ללונדון
בטעות, במקום לישראל, והגיעה
אחריו באיחור של שבוע,
בעוד הוא לא מצליח לאתר
את המזוודה השניה. ההפתעה
השניה ציפתה לו במכוניתו,
שחנתה כל זמן שהותו בחוץ-
לארץ, לפני ביתו ברעננה.
כאשר נכנס למכן נית כדי להתניע
אותה, הוא גילה בה
עכבר שדה. אחרי השוק הראשון
של גילוי העכבר, ניסה
גרטי ללא הצלחה, ללכוד את
העכבר. כעבור שבוע נתן גר-
טי לעכבר שם: פולי. הוא
קנה מלכודת־עכברים קטנה,
שם במכונית, ואחרי שבוע
הצליח סוף־סוף ללכוד אותו.
״אחרי שממש התידדנו, הח לטתי
שהגיע הזמן להיפרד,
ושלחתי את פולי לחופשי ליד
כביש־החוף,״ סיפר גרטי.

9 !.בשיחה עם ח״כ שו למית
אלוני סיפרה אלוני
למנכ״ל רשות־השידור לשעבר,
יצחק ליכני, על האמביציות
הסיפרותיו שלה. היא גילתה
לו כי כבר כתבה כמה סיפורים
קצרים. באחד מהם, סיפרה,
נוסע אדם במונית ומתברר לו
שהאיש היושב לידו הוא בעצם
גוויה.
! מכוניתו של שגריר
מצדים בישראל סעד מורתדא,
עברה תאונה קשה, עת היתד,
נהוגה בידי נהג השגרירות.
המכונית הוכנסה למוסך ותהיה
שם כחודש ימים, בעוד השגריר
יצטרך למצוא לעצמו דרכים
אחרות כדי לנוע בארץ.
אחרי תלונות רבות 9 לתחנת הרדיו, על נהגי מוניות
המסרבים להסיע אנשים למרחקים
קצרים או בתי־מלון בעיר,
שלחה התחנה את הכתבת
הנאה כרמלה מנשה, כדי שתעצור
מוניות ותברר באם התלונות
אמנם מוצדקות. כרמלה
חזרה והודיעה כי לא נתקלה
בשום בעיות עם הנהגים.
״להיפך, היו כמה תחנות ש הנהגים
רבו ביניהם מי מהם
יסיע אותי,״ סיפרה.
! 9בעת הקלטת תוכנית
הטלוויזיה האחרונה של שעה
טובה, ביום חמישי האחרון,
רצו מפיקי התוכנית שאחת מן
הצופות באולם, תעלה על הבמה
בעת שהזמר דן אלירן
שר את שירו נוסטאלגיה זה
לא מה שהיה, ותצטרף אליו
בשירה. השחקנית ׳מרים פוקס
עלתה לבמה ושרה עם אלירן.
עם תום השיר אמר לה המנחה
מני פאר :״גם את כבר לא
מה שהיית, יש לך ארבעים
קילוגרמים יותר.״ כאשר ראו
המפיקים את הקטע הזה החליטו
שאינו עשוי בטעם טוב
וגנזו אותו.
! 9כתב בכיר של השבועון
הצרפתי ל׳אקספרס, ז יאק
דירחטי, פירסם לפני חודשיים
ספר על המאפייה הישראלית.
השבוע בא לישראל. מנמל-
התעופה בן־גוריון הוא לקח
מונית לתל-אביב. הנהג פתח
עמו בשיחה וכאשר דירושי
הציג את עצמו, זיהה אותו
הנהג ואמר לו :״אתה אמנם
כתבת על המאפייה בארץ, אבל
אם אתה מוכן, אני אקח אותך
לסיבוב ברחובות תל-אביב ואראה
לך מה זאת מאפייה
אמיתית אצלנו.״

כפי שדווח עלכך בפחונים וברדיוזאור ירוק)

ציפוי-אקרילי פולימר למכוניתך
תוך פחות מ שע ה ב־79.
70 $200 קט שסח^ס 5ח־ו.ט0£/

ולו ־ שילד מעניק למכוניתו הגנה מלאה ומראה חדש,
שיחזיק 3שנים לפחות-באחריות.
שים קץ לקורוזיה ולחלודה,לשחיקה ולהתבלות
ולהסדקות שלצבע המכונית.
שאל את מי שכבר ניסה.

גלו -שילד מגן צבע -מכונית״ך וגם מחדש אותו.
הוא מחזיר לה את מראה המכונית החדשה
בתוך פחות משעה וכמעט ללא מאמץ.
נשמע יותר מדי טוב? לא ! כי גלו-שילד,
הציפוי הפלסטי המהפכני, מבטיח הגנה וגם
חידוש צבע המכוני ת למשך 3שנים
תוכל לחדש ולהחיות צבע ישן. עליך רק
למרוח ...ולנגב, ותהליך כימי מהיר מסיר את
שבבת הצבע העליונה״ ,המתה׳׳.
גלו -שילד מסיר גם ווקס ישן, זפת, כתמים, שרף
עצים, לכלוך,הפרשת צפורים, פיח, גריז, כתמי
דלק, חלודה, או כל לכלוך אחר. גלו -שילד
מותיר מעטה פלסטי שקוף המתחבר למשטח
הצבע, ממלא את הנקבוביות ו מ עני ק ברק גבוה,
ועמיד. רק מרח ...ונגב.

גלו -שילד לא דומה לכל דבר אחר
שכבר ניסית

* זהו חומר א ק רי לי -א ל תשווה אותו עם
חיקויים.
* אין צורך לשפשף או ללטש.
* מנקה ומבריק.
* פועל היטב על כל צבע.
* מהיר, קל ופשוט בעבודה. רק למרוח
ולנגב.
ציפוי אקרילי זה, הנמ שח על מכוניתך תוך
פחות משעה -מחזיק 3שנים. וכל מה שעליך
לעשות כדי לשמור על הברק הנהדר, הוא
לשטוף בקלות מפעם לפעם. כל לכלוך פשוט
נשטף מבלי להותיר סימן. גלו -שילד עמיד בפני
דטרגנטים, אינו מכיל ממרטים למיניהם, שקוף
לחלוטין, אינו מצהיב ואינו מתקלף.
ולזכותו -יתרון נוסף. גלו -שילד פועל באותה
צורה על בל משטח צבוע או מצופה. פגושי
כרום, אביזרים, אופנועים, סירות פיברגלס,
פורמייקה, נחושת, פלקסיגלס, פלדת אל-חלד,
אלומיניום, ומה לא?

אל תשווה גלו -שילד עם ווקס או פוליש. ג לו-
שילד הוא נוזל שקוף אשר לאחר שהוא מסיר
ווקס ישן וכתמים מן הצבע, הוא מותיר ציפוי,
הזהה למעשה, ללקה האקרילית שבה נצבע
רכבך לראשונה; והוא פועל גם אם מכוניתך
נצבעה בצבע אמייל פשוט. חומר אקרילי נצמד
לכל דבר, אך לעומת זאת, שום דבר אינו נצמד
אליו לאחר שיבש והתקשה. לא שרף עצים, לא
שומן ולכלוך ולא הפרשות ציפורים, דלק ובו׳.
אפילו לא צבע .־
--נוסה בהצלחה על מטוסים וספינות --לאחר ני סוי ממושך; בתנאים קשים, התקבל
גלו -שילד לשימוש במטוסים ו ספינו ת אצל
גדולי היצרנים, בארה׳׳ב. גלו -שילד הוכח
כיעיל במיוחד בסביבת מי מלח, ומומלץ
לשימוש בכל סוגי הספינות.

מי דעלצר כן —

הזהר מחיקויים זולים.
רק גלו-שילד מיוצר על בסיס אקרילי. אותו
חומר אקרילי המצוי בצבע האו רגינלי של
מכוניתך.
אינך זקוק ל״ מו מחי ם״ כדי למרוח ג לו -שי ל ד
על מכוניתך.
עשה זאת בעצמך -בקלות -בפחות משעה.
רק גלו -שילד מכיל חומר אקרילי המגן על
מבוניתך ו מ עני ק לה ברק גבוה ל 3-שנים.
שים קץ לשפשוף ולהברקה המייגעת ...קח
גלו -שילד ו ה ענ ק למכוניתך, בפחות מ שעה
מראה חדש ל 3-שנים.

הזמן גלו -שילד עוד היום.
מכירה ישירה -חוסכת לך כסף
גלו -שילד נמכר בכל העולם אך ורק באמצעות
הדואר. פער התיווך מצטמצם, ואתה הלקוח
חוסך ע ד .400/0תמורת המתנה של 3שבועות
לכל היותר, תחסוך מאות לירות.
גלו-שילד חנות המפעל בישראל
ת.ד 1440 .רמת השרון

06״ 1808118081׳8081180811808118081 מסגן *081)30״מסגן 081״081״081״)8091י05״

3שנים אחריות מטעם היצרן בארה״ב
אם לאחר השימוש אינך מרוצה החזר לנו את
יתרת החומר, ונזכה אותך בהתאם לכמות
£1* 88*10.״ 1979
שנותרה.

ן נא לשלוח לי גלו-שילד
ן ידוע לי כי אם לא אהיה מרוצה, אוכל להחזיר
ן את יתרת החומר שבה לא השתמשתי ולקבל
ן החזר כספי י חסי לכמות.
ן בקבוק אחד במחיר 79-שקל
ן 2בקבוקים במחיר חסכון ־ 149 שקל בלבד
ן מצורפת המחאה ע׳׳ס שקל
ן ( כו ל ל מע׳־מ ומשלוח)

1כתובת __

המחיר בתוקף שבועיים מתאריך פרסום ה מוד ע ה

העול ם

הזה

2241

בגין וצחז היו ת
נם!ו!ח ודנן הודח
והנקי(! אדמות
ה ביו
וישבתו החד שה
במיזרח ירושלים
*|?¥ני בולדוז רי ם שעטו קדימה. כפות
/ה ענ ק שלהם הופנו אל עבר כמה
עשרות עצי־פרי, שהיו נטועים במיגרש
קטן. כהרף עין הורמו מקלות והושלכו
אבנים. קבוצה קטנה של מבוגרים וילדים
התייצבה מול הבולדוזרים. הם חסמו בגופם
את התקדמותן של מיפלצוודהפלדה,
ומנעו מהן לעקור את העצים.
זה קרה ביום הרביעי בשבוע שעבר.
שדה״המערכה היה מיגרש ששיטחו דונם
אחד, סמוך לבניין שנועד להיות הלישכה
החדשה של ראש־הממשלה, בשכונת שייח׳
ג׳ראח בירושלים־המיזרחית. בעליו של
המיגרש, סאלח־עלי מחמוד אבדטהה,
קיבל יום קודם לכן התראה על הכוונה
לעקור את עציו.
״באו אלי נציגים של הממשלה, ולקחו
אותי איתם,״ סיפר אבו־טהה בן ה־.68
״הם הכניסו אותי לתוך מישרד, שנמצא
מאחרי הבניין החדש, ושם התחילו לאיים
עלי.
״הם אמרו לי, שלמחרת, בשעה 12
בצהריים בדיוק, יבואו בולדוזרים, שיעק־ירו
את העצים, ויישרו את האדמה בשטח
שלי. הם הציעו לי לוותר על האדמה
ולא להסתבך בצרות. אמרתי להם שזאת
אדמה ששייכת למישפחתי הרבה מאוד
דורות, ואני בשום אופן לא מוכן לוותר
עליה. הם אמרו שאם ארצה ואם אסרב,
הם יקחו ממני את האדמה.
״אחרי שיצאתי משם, לקחתי את המיש-
פחה שלי לשטח, ואנחנו יושבים שם כל
הזמן ושומרים. כשבאו הבולדוזרים לא
נתנו להם לעלות על השטח. אחר-כך
הם התחילו לגדר את המיגרש מסביב,

של לישכת ראש־הממשלה
בירושלים המיזרחית. בתמונה
נראים סאלח־עלי־אברטהה ובני מישפחתו, ניצבים על המיגרש

שלהם, וגס כמה מהעצים של המישפחה, שאותם מתכוונת הממשלה
לעקור. בשבוע שעבר ניסו בולדוזריס לפרוץ למיגרש, ששיטחו
דונם. בני המישפחה עצרו אותם בגופם. הם שומרים על רכושם.

היתעו הו
ונ סשדדת?
אבל גם את זה הצלחנו להפסיק. קראתי
לעורך־דין שלי, אליאס חורי. כשהוא הגיע
הם הסתלקו. אני יודע שהם מתכוונים
לחזור. האנשים שלהם באים לבדוק אם
אנחנו נמצאים עדיין בשטח. בגלל זה
אנחנו לא משאירים את המיגרש אפילו
רגע אחד לבד. אנחנו מקיימים כל הזמן
מישמרות — מהבוקר עד הערב.״

״טעמים
ציבוריים״

מוכן סלאח־עלי אבו־טהה

ללכת, ובלבד שלא יוותר על 1 אדמתו. הוא הסביר כי האדמה שלו מדורי דורות והיא• עבות
כמו בן. לכן לא יוכל למסור אותה, או למכור אותה.

!בטוב ו נו ע !

״ מבטיחה מייסאר אבו־טהה, כי
בני־מישפחתה ישארו בביתם.
הממשלה רוצה לפנות את המישפחה, שביתה גובל בבניין החדש
שנועד להיות לישכת ראש־הממשלה. הס קיבלו אזהרות ואיומים.

ך* אקשה לנחש מדוע מעוניינת
• המדינה להשתלט על המיגרש. בניין
ראש־הממשלד, החדש נמצא בלב איזור
המיושב ברובו ערבים. המיגרש של אבו־טהה
גובל ממש בחצר הבניין. הישארותו
בידיים ערביות מהווה, מבחינה זו, סיכון
ביטחוני. גורמי-הביטחון האחראים על
אבטחתו של ראש-הממשלה מעוניינים
ליצור חייץ רחב בין הסביבה ובין הבניין.
לשם כך נחוץ להם המיגרש.
הצורך באבטחת המקום התעורר זמן
רב לפני שהוחלט להעביר את לישכת
ראש־הממשלה לשם. ההחלטה על מיגרש
עצי הפרי נפלה עוד בשנת ,1968 כאשר
הועלתה לראשונה התוכנית להקים לידו
בניין ציבורי. שר־האוצר דאז הוציא, בהתאם
לסמכותו, צו-הפקעה על מיגרשו של
אבו-טהה. הצו נומק ב״טעמים ציבוריים״.
אולם צו כזה טעון אישור ביודמישפט
מחוזי, כדי שניתן יהיה למסור את החזקה
על השטח למדינה. מאז שהוצא הצו
ועד היום לא פנתה המדינה לביודהמיש-
סט. לכן אין ילה סמכות חוקית לתפוס
את המיגרש או אפילו לחדור לתחומו.
אחרי. שהבניין הוקם וראש־הממשלד.
החליט להעביר אליו את לישכתו, גבר
הצורך הביטחוני לתפוס את השטח של
אבדטהה ולהעבירו לרשות המדינה. אולם

היר ש ת וגם שי דרת?
(המשך מעמוד .)33
הממשלה נמנעת עד כד, מפנייה לבית־
׳המישפט, כדי לתבוע את השטח, בהתאם
לצו שהוצא ב־68׳ .היה ברור כי פנייה
כזו תקבל אופי פוליטי מובהק, על רקע
הודעתו ההפגנתית של ראש־הממשלה, כי
הוא מעביר את לישכתו לעיר המיזרחית.
קיים ספק רב אם המדינה היתד, זוכה
במישפט כזה. אבו־טהה היה יכול להעלות
באמצעות פרקליטו, עורך־הדין אליאס
חורי, טענות שונות נגד ההפקעה. חורי
הצליח בזמנו, יחד עם עורך-הדין אמנון
זיכרוני, להוציא את הצו לפירוק התנחלות
אילון־מורה. הסיכון שהפרשה תחזור
על עצמה גם במיקרה זה, ותשים ללעג
את צעדו של ראש־הממשלה, הרתיע את
הממשלה מלפנות לבית־המישפט.
תחת זאת העדיפה הממשלה להשתמש
בבולדוזרים — כדי ליצור עובדות בשטח.
הנסיון הראשון נערך כבר לפני שלוש
שנים. אז, כשהוקם הבניין, נכנסו הטרקטורים
למיגרש ועקרו 40 עצי־פרי. הם
ניצלו את העובדה שאבו־טהה שהה באותו
זמן בירדן, ולא היה יכול להתנגד למעשה.
כשחזר, פנה אבו־טהה לעורך־הדין

אבו־טהה .״אנחנו מוכנים להילחם נגדם
עד המוות.
״האדמה בשבילי היא כמו בן. אנחנו
חיים ממנה. נוסף לפירות אנחנו מגדלים
כאן גם ירקות. זה מפרנס אותנו בכבוד.
אבל לא רק בגלל הפרנסה אנחנו לא
נוותר על האדמה שלנו. יותר מהכל זה
בגלל המסורת. הסבא של סבי עיבד את
האדמה הזאת. איך אני יכול למסור אותה
היום? אם מנחם בגין רוצה להיות שכן
שלי — תפאדל! אבל את האדמה הוא
לא יצליח לקחת, כל עוד אני חי!״
מצידו השני של הבניין המיועד לראש־הממשלה,
ניצב ביתם של קרובי מישפחה
של אבו־טהה. גם אצלם התעוררה בעייה
דומה .״הבית הזה שייך לנו מאז 48׳,״
סיפרה האם, מייסאד אבדטהה .״קנינו
אותו בכסף מלא אחרי שהיהודים גירשו
אותנו מליפתה * .היום רוצים לגרש אותנו
שוב.
״אנחנו כאן 14 נפשות, שמתגוררות
בשלושה חדרים. היו לנו חיים שקטים עד
שהתחילו לבנות את הבניין, ממש על
הגבול של החצר שלנו. תיכף בהתחלה באו
בולדוזרים והרסו.לנו את הקיר של המח סן
שלנו. הם הבטיחו לבנות אותו מחדש,
אחרי חודשיים, אבל עד היום לא קיימו
את ההבטחה.
״כתוצאה מהזעזועים של הבולדוזרים,
נסדק גם קיר אחר ובאר המים שלנו
נהרסה מבפנים. כל המים חילחלו באדמה.
העירייה נתנה לנו רשות להתחבר לרשת
הביוב של הבניין החדש, אבל הנציגים
של הממשלה סירבו.
״לפני שלוש שנים באו אלינו והציעו
לנו כסף, כדי שנעזוב את הבית. סירבנו.
אמרנו שלבית שלנו אין מחיר. הם

מי פוצה הפלדה

חונה בדומיה. העובדים העמידו את הבולדוזרים
במיגרש, מצידו השני של הכביש, מול הבניין
החדש של ראש־הממשלה, בירושלים המיזרחית. שם הם ממתינים לשעת כושר, כדי
לחזור ולנסות ולעקור את עציו של אבו־טהה. לפי החוק אץ להם רשות להיכנס לשטח.

11( ^ 11 בקיר הבית נזראה מייסאר אבו־
1 ,1׳ 1טהח. הסדק נוצר כתוצאה
הבולדוזרים, שיישרו את מעבודת השטח מסביב ללישכתו של ראש־הממשלה.
יצחק טוויק, וזה פתח במשא־ומתן עם
נציגי הממשלה. בסיכום שנערך אז ר.ת־חייב
אבו־טהה לאפשר מעבר משאיות
וטרקטורים דרך השטח שלו, אל הבניין
ההולך וניבנה. המדינה התחייבה מצידה
לפצותו על הנזק שנגרם מעקירת העצים,
ולבנות חומת בטון מסביב למיגרש שלו,
אחדי שתושלם הקמת הבניין, והוא קיבל
מיסמך רשמי המבטיח את בניית החומה.
לא רק שהממשלה לא עמדה בהבטחתה
להקים את החומה, אלא שכיום היא
מנסה לעקור את עצי־הפרי ולהשתלט סופית
על המיגרש .״אין להם סמכות לעשות
זאת,״ טוען עורך־הדין חורי .״הם יכו*
לים להיכנס לשטח רק עם צו העברת
החזקה של בית־מישפט מחוזי. בלעדי צו
זה, זאת עבירה על החוק. הסברתי זאת
לנציגי הממשלה, כשהוזעקתי לשטח לעצור
את הבולדוזרים.
״אני עצמי לא מתכוון לפנות לבית-
המישפט. אם המדינה רוצה, היא יכולה
לבקש את הצו. במיקרה כזה אשמיע
לפני בית־המישפט את הטענות לטובת
הלקוח שלי. כרגע אני דואג להבטיח שלא
יעקרו את העצים בניגוד לחוק.״

נוו ת ר׳ ״
י* שבוע שעבר הצליח חורי לעצור
יי -את הבולדוזרים, לא במעט בזכות בני
מישפחת אבו־טהה, שהתייצבו בגופם מול
המכונות. אולם הבולדוזרים לא הסתלקו.
נהגיהם החנו אותם במיגרש, מצידו השני
של הכביש. שם הם ממתינים לשעת־כושר
.״לא ניתן להם הזדמנות,״ אומר

גוו הביסחווו

שמיועדת להגן על בניין ראש־הממשלה החדש עדיין
לא הושלכה. בתמונה מצביע סאלח־עלי אבו־טהה על
יתדות הברזל נ^כבר הועמדו. בני־מישפחתו.של אבו־טהה מנעו הצבת יתדות על המיגרש.
איימו, שאנ^לא נסכים יקחו מאיתנו
הבית בכו*| פנינו לען ןיך־דיו ואחרי שהו!
טיפל בעניין הם הפסיקו להטריד או
במשך זמן מה.
״לפני שנה באו שוב ,-הבטיחו ל!( 1ת
* •יכפר ערבי נטוש!; ,כניסה לירושלים,
שהי&י מיושבי פעם על־ידי עולים מתימן
ונקרא מי־נפתוח.

לנו אדמה אחרת בסביבה אם נעזוב כאן.
הם איימו שיבנו בכל השטח מסביבנו,
עד שלא יהיה לנו מאיפה להיכנס ולצאת.
הם אמרו, שנאלץ לעוף כמו ציפורים.
״לפני חודש הם הקימו גדר מסביב
לבניין. הם׳הציבו אותה ממש על המחסן
שעומד בחצר שלנו. ביקשנו סתם שישימו
אותה באמצע השטח שבין שני הבתים.
אבל הם רק צעקו עלינו לשתוק, ועשו

מה שהם רוצים. ניסינו להתנגד ואז הבי או
מישטרה. המישטרה עצרה את כולנו,
ובזמן שהיינו בתחנה, השלימו כאן
את התקנת הגדר.
״כל הזמן שולחים אלינו שליחים ומאיי מים
עלינו שיהיו לנו צרות אם לא נסכים
לעזוב. הם לא מבינים שאין לנו מקום
אחר ללכת אליו. זה ביתנו, ובו נישאר
בטוב וברע. אם מנחם בגין רוצה לעבור
לכאן, למה הוא צריך לסלק אותנו?״
פרשת הנסיון להפקיע אדמות סביב
הלישכה החדשה של ראש־הממשלה,
בשכונת שייח ג׳ראח, מצטרפת לשורה של
מעשי־נבלה ומחדלים הקשורים בהעברת
הלישכה למיזרח־ירושלים. ראש־הממשלה
מנחם בגין ידע, עד כמה רגישים בעולם
להעברת הלישכה. הוא איים פעמים אחדות׳
אולם כשנלחץ על־ידי האמריקאים,
הודיע על ההעברה הקרובה של הלישכה,
כאותו נער הבועט במיטיביו כשאלה מנ סים
לעזור לו.
לפתע נודע, שעניין ההעברה מתוכנן
לשבועות הקרובים. הבניין, שניבנה על-
ידי מישרד השיכון, הושלם. אדריכלי ה בניין
הזמינו בחוץ־לארץ אביזרי ריהוט
ונוחיות, להם ראוי ראש־הממשלה. התיק*
רה האקוסטית המיוצרת בארץ, והמיוצאת
לחוץ־לארץ, לא היתד. די טובה בשביל
בגין. הוא דרש שייבאו תיקרה אקוסטית
מארצות־הברית דווקא.
הריהוט אמנם הוזמן בארץ, אך שטיחי
כרמל, המפארים את הגדולים שבבניינים
ובמוסיאונים שבעולם, לא היו לטעמם של
השניים שהיו אחראים על ריהוט הליש-
כה: רעיית ראש־הממשלה, עליזה בגין,
ומנכ״ל מישרדו, מתי שמואלביץ. מאי טליה
הוזמנו שטיחים מקיר לקיר. ההוצאה
הכספית של התיקרות האקוסטיות
ועל השטיחים הסתכמה בכארבעה מיל יון
לירות כחול-לבן.
בבניין הוצב שוטר. למרות שאיש עדיין
לא משתמש אפילו באחת מקומות הבניין
הגדול, אסור להיכנס לאתר הבנייה. הקד
יישב, כמתוכנן, ראש-
מה שבה
הממשלה, אם אמנם יעבור לשם, חסומה
לחלוטין בפני מבקרים.
מדינות שונות איימו להוריד את שג*
רירויותיהם מירושלים לשפלה, אם אכן
יעביר בגין את לישכתו לשייח ג׳ראח. שר-
החוץ, יצחק שמיד, ידידו של ראש-המנד
שלה, לא הסכים לתמוך בפה מלא בהע ברת
הלישכה. הקרובים לשמיר גם שמעו
אותו מביע הסתייגות מההעברה. שג רירים,
ביניהם שגריר ארצות־הברית ביש ראל,
הודיעו כי כף רגלם לא תידרוך
בלישכת ראש־הממשלה אם זו תעבור
לעיר־המיזרחית. שכניו העתידים של בגין,
סלאח אבו־טהה ומייסאד אבדטהה, זועקים
על ששליחיו של ראש־הממשלה שודדים
אותם לאור היום, ומנסים לנשל
אותם מעל אדמתם ומביתם — אך בגין
בשלו. הוא יעבור לעיר המיזרחית ויוכיח
ל״כל העולם״ שכוחו במותניו.

במדינה
הע ם
ב ל־ מ של שערוריות
האירועים רדפו השבוע
זה את זח במהירות
מסחררת, הותירו חלק
מהציבור מבולבל
וחלק אחר אדיש
קשה היד, לתאר מזג־אוויר הולם
יותר לשבוע שחלף. לא היה
זה שרב כבד, אלא חום מכביד,
גבוה מהרגיל, שגרם לתשישות
וללאות. יתכן שהחום הוא זה
שגרם לאינפלציה של אירועים
ושערוריות, כמותה לא ידעה מדי־נת־ישראל
בשבוע אחד כבר שנים
רבות.
בתחילה פרצה פרשת הממונה
(ראה עמודים .)38—39 גל השמועות
שהציף את הארץ התפוצץ
סוף־סוף דווקא מעבר לים.
בעוד אזרחי המדינה חוככים
בדעתם אם ראש־ממשלתם עשה
מעשה נפשע או שהעלילו עליו
עלילודזדון, כבר היה מעורב אותו
ראש־ממשלה בפרשה סועדת לא
פהות, ומעוררת הירהורים באותה
מידה.
שר החקלאות, האלוף(מיל׳) אריק
שרון, מי שהוגדר על־ידי בגין עצמו
כמצביא דגול, הטיח כלפי ראש
הממשלה האשמה ביטחונית חמורה
ביותר (עמוד .)37 אריק
טען שבגין מקבל החלטות ביטחוניות
בדרך לא־אחראית, כלאחר
יד. הטיב להגדיר את אופיין של
ההאשמות קצין־בכיר (מיל׳) אחר.
המכהן בממשלתו של בגין, ה־רמטכ״ל
לשעבר, סגן ראש־הממ-
שלה ייגאל ידין, באומרו :״אחרי
דבריו החמורים של שרון, תתעורר
אצל כל אם בישראל, השולחת את
בניה לצבא, השאלה אם היא יכולה
לסמוך על שיקוליו של ראש״
הממשלה ושר־הביטחון.״ חילופי
הדברים החריפים בין שרון לבגין,
שהגיעו לדרגה של נאצות, בהשתתפות
כל חברי הממשלה, הש כיחו
את דאגותיה של האם ביש ראל.״
המפולת.
אולם שר־האוצר
ייגאל הורביץ לא נתן לאם הישראלית
מנוח, ועורר בה דאגות
חדשות. עוד בטרם נקבעו העמדות,
האם לקבל את הצעותיו של
נגיד בנק־ישראל, ארנון גפני,
להקפיא את השכר, המיסים והמחירים,
מיהר הורביץ להעלות
את מחיריהם של מוצרים ומצרכים
שאין בית בישראל שאינו צורך
אותם מדי יום־ביומו. מחירי השמן,
המרגרינה, הקמח, הפיתות, הבשר
והעוף הועלו בעשרות אחוזים.
סיגריה אחת מסוג טיים
עולה החל מהשבוע 16.5אגורות.
זה היה מחירה של סיגריה אמריקאית
לפני שלושה חודשים ביל-

רק נושא אחד הצליח להתמודד
בהצלחה עם פרשות הממונה,
אריק, והעלאת המחירים: מפולת
המניות בבורסה.

צ ה״ל
העדים נמצאים בחו ד
חקירת פרשת הקמצ״ר
עברה לידי המישטרה
/;/האזרחית, וזך הודיעה
0 .שהיא תארך זמן רב
סיוט־לילה של כל פוליטיקאי
מתאר מצב שבו מטיל הפוליטיקאי
פצצה ציבורית אותה תיכנן והכין
זמן רב, ודווקא באותו היום מהתל
בו הגודל ומוליד פיגוע חבלני
גדול או ידיעה מרעישה. הפצצה
של הפוליטיקאי, שכבר נזרקה לח לל
אמצעי״התיקשורת, ניבלעת בסיקור
הפיגוע.
העולם

הזה

2241

קצין מישטרה צבאית ראשי
(קמצ״ר) הנמצא בחופשה, תת-
אלוף ברוך ארבל, לא יכול היה
אפילו לחלום על שבוע טוב יותר
מהשבוע שחלף (ראה לעיל) .האירועים
שרדפו זה את זה השכיחו
במידה רבה את השערוריה
הגדולה ביותר בתולדות צה״ל ואת
ההאשמות נגד השוטר־מיספר־אחד
של הצבא.
רק שבוע קודם לכן נדמה היה
שאת המדינה תעסיק פרשת ה־קמצ״ר
במשך ימים רבים. בשבוע
החולף נדחקו לקרן זווית הידיעות
על פרשה זו.
אולם גם ממה שפורסם התגלתה
תמונה שקשה להחליט אם היא חיובית
או שלילית. הרמטכ״ל רב־אלוף
רפאל (,,רפול״) איתן הורה
לפרקליט הצבאי הראשי, להעביר

שר־אוצר הורביץ ונגיד־בנק גפני
לחטוף העלאות לפני ההסכם
זו תוכיח מישטרת־ישראל עד במה
היא תדלודאונים, והאשמים, אם
ישנם כאלה, יזכו מן ההפקר.
סכנה אחרת היא, שגם אם ה־מישטרה
תסיים את החקירה —
רוב החומר כבד הושג על־ידי
חוקרי השב״ב — היא תעשה זאת
רק כעבור תקופה ארוכה ביותר.
לחוקרי המישטרה לא איכפת כלל
שמערכות אנושיות בצה״ל, בעיקר
בחיל המישטרה־הצבאית, אינן
מתפקדות כראוי ולא תתפקדנה,
עד אשר יחרוץ בית־מישפט את
דינם של האשמים, או עד שיחליט
מי שמוסמך לכך, שהם זכאים גם
ללא מישפט.

אורחי ם
מאת מו ה שאנן
אחד מגדודי התסריטאים
בעודם, דויד מרבד,דקה בהתקד-דב
ומת בדידה חיפאית

קמצ״ר בחופשה, ארבד
גם העדים נמצאים בחופשה

הקביים הפכו כבר להיות סימן
ההיכר של אורחים — בעיקר של
אורחות חשובות — הבאים לביקור
בישראל. המלאכית הבלונדית,
פארה פוסט מייג׳רס, מתחה גיד
ברגלה ונאלצה לדדות על קביים
בעת סיורה בישראל. השחקנית
ג׳ין פונדה שברה רגל, וחרשה את
הארץ על קביים.
נדמה כי התסריטאי הבריטי דויד
מרסר היה מסתפק בשבירת רגל
או במתיחת גיד, אפילו אם הדבר
היה מחייב אותו להיצמד לזוג
קביים.
מרסר, הנשוי לחיפאית, הוא
אחד התסריטאים המבוקשים ביוובארצות־הברית.

באנגליה
רבים מסרטי סידרת-המופת חברי־

טית הכורסא, שהוצגו בארץ, נכתבו
על־ידו.
בגלל אישתו הישראלית ניסה
מרסר להשתלב גם בעבודה בטלוויזיה
הישראלית. הוא הציע לקברניטי
רשות״השידור את אחד
מתסריטיו הטובים ביותר, ונידחה
בבושת־פנים. מנכ״ל הרשות, יוסי
(״טומי״) לפיד, גם טען שהשם
מרסר אינו אומר לו דבר.
מדסר נעלב, אך לא ניתק את
קשריו עם ישראל. בשבוע שעבר
הוא הגיע לארץ עם השחקנית ז׳אן
מורו, והשתקע איתה בדירת הורי
אשתו בנווה־שאנן. הם עסקו ביחד
בעיבוד סיפורו של ארתור שניצלר,
ביאטריס, לסרט טלוויזיה.
כעבור שלושה ימים נסעה מורו,
מרסר המשיך את חופשתו בארץ.
הוא התכוון להשלים את התסריט,
לטוס ללונדון ולהתחיל להסריט
את ביאטריס עם מורו.
ביום השישי שעבר לקה מרסר
בן ה־ 52 בהתקף־לב ומת ..אף אחד
מעיתוני ישראל לא טרח לציין
עובדה זאת ולהספידו.
הווי אפשר גס 3ד רן ביאר
פדאטו־שרון הכטיד
מסיבה עב אמגיג
ואישיב ועב מעדני מדכיג
והביא את מישפחת אשת!
עיתונאי־החברה היו במתח ב
ימים האחרונים של השבוע שעבר.
עוזריו, ויועצי יחסי הציבוו
של ח״כ שמואל פלאטו־שרון הטרידו
אותם חדשות לבקרים, וניסו
לסחוט מהם הבטחה לבוא למסי
בת״השנה, שערך פלאטו ביום הראשון
השבוע.
(המשך בעמוד 42

את המשך חקירת הקמצ״ר לידי
היועץ־המישפטי לממשלה ומישט־רת
ישראל.
עדי־מפתח. הנימוק הרשמי
לכך היה ברור. במהלך חקירת
השב״ב וביטחון־השדה של צה״ל
התברר שאזרחים רבים מעורבים
בפרשה — ביניהם קצינים בכירים
לשעבר, ואנשים ששמם הוזכר בהקשר
לפשע המאורגן בישראל.
לשילטונות הצבא אין כל סמכויות
חקירה בנוגע אליהם, ולכן
הועבר המשך החקירה למישטרה
האזרחית.
בינתיים פורסמו פרטים נוספים
על החקירה. התברר כי כמה מ־עדי־המפתח,
עימם רוצים החוקרים
•לשוחח, שוהים בחוץ־לארץ
ואין לדעת מתי ישובו. כן התברר,
כי בחומר החקירה העצום מצויות
גם הקלטות מרשיעות רבות וצילומים
שנערכו בהסתר.
הסכנה בהעברת החקירה לידי
המישטרה היא בכך, שגם בפרשה
* פירסום ראשון של התמונה
האחרונה של דיויד מרסר שצולמה
בחיפה ימים ספורים לפני מותו.

תסריטאי מרסר (עם השחקנית ז׳אן מורו)*
מוות בנווה־שאנן

קראת בו ד אי ב ע תו נות על היהלומיםה מז וי פיםשה תגלו לאחרונהבחנויות
התכשיטיםובמלט שו ת.
הזי ו פי םהינםמושל מי ם כל־כך, עד שאפילו צו רפים מנוסים בי ותר נפלו קרבן
לתרמית ונאלצו לפנות למשטרה. מי יודע כמה נשים בישראל ע ונ דות ברוב
תמימותןיהלומים מזוי פי ם שעלו ל הן עשרות ומאות ואלפי ל״י!

כיצד להבדיל בין יהלום אמיתי ויהלום מזויף?
יהלומים קטנים מ־ 10 נקודות אינם ניתנים
לבדיקה באמצעות המכשיר האלקטרוני
אלא רק באמצעות מעבדה משוכללת
העומדת אף היא לרשות לקוחות שקם ,
המשביר לצרכן, כל־בו שלים והבורסה
לתכשיטים.
כשמדובר ביהלום אינך יכולה להרשות
לעצמך לעשות טעות. אם,ברצונך להיות בטוחה
לחלוטין שהיהלום שאת רוכשת הוא
יהלום אמיתי הקפידי לרכוש אותו
במקום בו ניתן לבדוק אותו לנגד עיניך
באמצעות מכשיר אלקטרוני או מעבדה
משוכללת.

היהלומים המזויפים הינם מתוצרת
ברית־המועצות והם זהים לחלוטין מבחינה
אופטית ליהלומים אמיתיים. לכן איו
הצורף יכול להבחין בהם באמצעים שבידיו.
רק מכשיר האלקטרוני המשוכלל המופיע
בצילום יכול לגלות בבדיקה מיידית
אם היהלום הינו אמיתי או מזוייף, וגם
בדיקה זו מוגבלת ליהלומים שגודלם מעל
10 נקודות.
מכשירים אלה מצויים היום אך ורק
במחלקות התכשיטים ברשתות הגדולות
והאמינות: שקם המשביר־לצרכן, כל־בו
שלום והבורסה לתכשיטים.

בדיקה חינם לכל תכשיט שברשותך
ה ב די ק ה תינ תן כ שרות ל צי בו ר, במחל קו תהתכ שי טי ם ב:

רחוב ריינם 6ודא

זזשו1רא*1שות•
הבורסה לתכשיטים

המ שכיר
ל צר כן

ארק איים

בגין תקף

אריק דרש הזגממזו

בגין 0יהנ דתתנצר

אריק 1* 1110

בגין לא סרת

לי לנדאו הוא תערובת של חברמן
י • ושחצן בלתי־נסבל. את גסויותיו ועל בונותיו
הכל התרגלו כבר לספוג. אולם
לנדאו, כעוזרו האישי של שר־החקלאות,
אריק שרון, מתנהג בשיה תמימה שעברה
קורס לנימוסים־והליכות אצל חנה בבלי,
בכל פעם שהוא מראה את פרצופו בלישכת

ראש־הממשלה.
לכן הופתעו הכל במוצאי־השבת האח רונה,
כשגם בלישכת ראש־הממשלה התגלה
לנדאו השחצן והגס. לפני ישיבת־הממשלה
הוא נפגש עם ראש לישכתו של
ראש־ד,ממשלה, וידידו הקרוב של בגין,
יחיאל קדישאי, והודיע לו :״או שראש־הממשלה
יתנצל בפני אריק, בתחילת ישיבת
הממשלה, על מה שאמר עליו אתמול,
או שבשעה 11 בבוקר יקיים אריק מסיבת־עיתונאים.״
קדישאי
נדהם :״אתה בטוח שזה מה
שאתם רוצים שאני אמסור לראש־המנד
שלד הוא שאל את לנדאו.
לקדישאי היה ברור שלנדאו לא היה
מעז לומר דברים כאלה, בסיגנון שחצני
כזה, ללא הוראה מפורשת של הבוס שלו.
״כן,״ היתד, התשובה החד־משמעית.
היחסים בין אריק לבין בגין היו מצדי־נים
במשך השנים. בגין מעריץ אנשי־צבא,
או כפי שהוא מכנה אותם ״מצביאים״
.אריק שרון היה המצביא הפרטי
של בגין. הוא סלח לו, הרבה יותר מהר
ממה שמקורביו שיערו, על בגידתו־כבי״־
כול של אריק, כשעזב את הליכוד. לא
היתד, זו בגידה של אריק בבגין. אריק
השתייך למיפלגה הליברלית, לא לחרות.
כשאריק הצליח, בקושי רב, להכניס שני
מנדטים לכנסת, היה ברור שגורלו נחרץ.
״שלומציוך הגדולה, שהבטיחה לפני הבחירות
להוות לשון־מאזניים, סיימה את
ההתמודדות שלה על נפש הבוחרים, שסועה
וקרועה, עם אריק שרון ועם יצחק
יצחקי לבדם. ברור היה לכל מי שניתח
את תוצאות הבחירות, שאפילו לא כל
חייליו של אריק הצביעו עבורו.
בגין הציע למצביא הפרטי שלו השתתפות
בקואליציה בתפקיד של שר. אריק
רצה את כס שר־הביטחון, אך בגין לא
יכול היה לתת לו אותו, אם כי רצה בכך.
עזר וייצמן היה כוכב הניצחון של הליכוד,
ולמרות שבגין חש באותם ימים של אחרי-
בחירות כמי שאלוהים בחרו לשילטון, הבין
שאין לפגוע בווייצמן.

התיישבות. וייצמן גילה לפתע שיש שר־ביטחון
בלתי־רשמי לשטחים המוחזקים.
המאבק בין השניים הגיע לאוקטבות גבוהות,
אולם בגין הצדיק בכל פעם את
שרון, ונתן לו גיבוי מלא.
במשך שלוש שנות כהונתה של ממש לת
בגין אזר ראש־הממשלה את כל כוחותיו
כדי להגן על אריק ולסוכך עליו. התפרצויותיו
של אריק בישיבות הממשלה
היו לשם דבר. כל אותה עת המשיך אריק
ללטוש עיניו לתפקיד היחיד שבו הוא
רוצה באמת: תפקיד שר־ד,ביטחון.
בכל פעם שעזר וייצמן איים בהתפטרות,
היה בגין מדליף, שימנה את אריק תחתיו.
וייצמן, שענייני ביטחון המדינה יקרים לו,
היה בולע את גאוותו ונשאר בתפקיד.
אחת הסיבות לכך היה חששו, שאריק יהיה
יורשו. באחת הפעמים שבהם איים וייצמן
להתפטר, הודיע בגין מפורשות שהוא עומד
למנות את שרון כיורשו. וייצמן נשאר
בתפקיד.
כשהתפטר וייצמן סופית, היה ברור לשרון
שהוא שר־הביטחון הבא. בגין לא
הזדרז. המיפלגה הליברלית׳רצתה את תפקיד
שר־החוץ ליצחק מודעי, ולכן היה
צריך לתת לשר־החוץ יצחק שמיר את
תיק שר־הביטחון. ותיקי חרות, שעדיין
מסוייגים מאריק, ביקשו שתיק הביטחון
יופקד בידיו של יושב־ראש ועדת החוץ
והביטחון של הכנסת, משה (״מישר,״)
ארנס. ותיקים אחרים הציעו את מועמדותו
של איש אצ״ל הוותיק, יעקוב מרידוד.
התנועה הדמוקרטית, שהיתה בת חמישה
חברי־כנסת אך לפני שלושה שבועות,
הטילה אף היא ווטו על שרון, וגם גור מים
שפויים במפד״ל התנגדו לו.
שרון ירה את כל הבליסטראות. כשראה
שההדלפות — לפיהן הוא יתפטר אם ראש־הממשלה
לא יתן לו את התפקיד _ לא
עשו רושם על בגין, נועד לפגישה אישית
עימו שבה איים על ראש־הממשלה מפורשות.
בגין
החליט שלא להחליט. הוא החליט
לקחת לידיו את תיק־הביטחון ולמנוע זעזועים
בממשלתו. בגין גם נהנה מהרעיון
שהוא, כמו דויד בן*גוריון, יכהן גם כ־ראש־ממשלה
וגם כשר־ביטחון.

מועמדות
או התפטרות
שני שרי־גיטחון
^ יתה עוד סיבה לכך, שבגין לא
י 1יכול היה לתת לאריק את תיק־הביט־חון.
במהלך מבריק הכנים אז בגין את
משה דיין, איש המערך, לתוך ממשלתו.
אנשי חרות, הקרובים לבגין, מצאו עצמם
לפתע ללא נציגות ראויה לשמה בממשלה.
וייצמן היה עולה־חדש בחרות, או נכון
יוקר: יורד שחזר. דיין היה, לדעת רבים
בחרות, סוס טרויאני של המערך המובס.
מילבד בגין עצמו היה דויד לוי הנציג
היחיד של הרות בממשלה. חיים לנדאו
הצטרף לממשלה יותר מאוחר. בגין לא
היה יכול להפקיד תיק כה חשוב בידי
שר שאינו איש חרות.
אריק קיבל את תפקיד שר־החקלאות,
אך מה שחשוב מכך: הוא קיבל גם את
תפקיד יושב־ראש ועדת־השרים לענייני

מערכה ג׳ :כגין ואריק השלימו ומחייכים לכל עכר
— ששר־ביטחון האחרון

^ ך הלחצים המיפלגתיים והקואליצ־י
יוניים גברו. פרישתו של שמואל
תמיר מהממשלה, העלתה שוב את המתח
אל הקדהאדום. אריק, כמו רבים אחרים,
ידע שבהזדמנות של מינוי שר־מישפטים
הדש, עשוי בגין לערוך את יתר השינויים
בממשלתו, ולמנות גם שר־ביטחון.
שוב רץ אריק ללישכתו של בגין, במיש־כן־הכנסת,
לשיחה אישית. לפני השיחה
הוא ערך ריכוך אסטרטגי, והדליף לעיתו נים
על איום מחודש שלו .״אני המועמד
היחיד לתפקיד שר־ד,ביטחון. אם יבחר
מישהו אחר — אתפטר מהממשלה.״
בגין לא הבטיח. לאריק את התיק, אך
גם לא ציין באוזניו למי הוא עומד לתתו.
אריק נותר אחרי הפגישה עם חשש בלב,
שהוא לא יגשים את חלומו, להיות שר־הביטחון.
הוא היה זועם ונעלב.
לידידיו אמר :״בגין מוביל אותי באף.
הוא יודע שאין לו שר-ביטחון טוב יותר
(המשך בעמוד )42

ריך להחליט לאיזו משתי הגירסות להאמין.
• נ האם להאמין לגירסת הוואשינגטון סטאר ולכתבו
בישראל, דויד (״דודו״) הלוי, לפיה הפריע ראש־הממ־שלה,
מנחם בגין, לחקירת השב״ב, שהתמקדה בקרב
חברי גוש־אמונים ושניים מחברי ההתנחלות בבית-אל,
או להאמין להכחשות המוחלטות והנמרצות של בגין
וחבר־עוזריו? י

שעדיין לא הגיע למישרד ראש־הממשלה, על־ידי חבר׳
הכנסת שמואל טולידאנו. להפיץ עלילת כזב כזאת, היא
שפלות שמעטות דוגמתה.״
זו לשונה של הודעה רישמית של לישכת־ראש־המכד
שלה, הודעה שלא היתד, דומה בגסות־הרוח שבה, לאף
הודעה אחרת בעבר.
להודעה זו הצטרפה מקהלה, המורכבת מקולות ב׳
מוכרים של בגין. ראש הקואליציה של בגין, ח״כ חיים
קורפו, דרש לפטר את ח״ב שמואל טולידאנו מתפקידו
כראש ועדת ביקורת־המדינה של הכנסת. שר־החוץ, יצחק
שמיר, טען בהיסטריה :״כואב הלב על שיהודים ויש ראלים
נרתמים למסע השמצות תפלות אלה, הפוגע לא
בממשלה זו או אחרת, אלא במדינה ובעם.״ שליחו של
בגין במפד״ל, ח״כ יהודה בן־מאיר, הציע לשלול את
האזרחות הישראלית של דודו הלוי, עיתונאי, יליד
הארץ, קצין בצה״ל.
הגדיל מכולם לעשות ח״ב אלמוני, שבשלוש שנים
האחרונות לא פצה כמעט את פיו ולא נראה כמעט
במישכן־הכנסת. איש חרות, שכל התעסקותו היא בטיפול
בקרן־הבזויה, קרן תל־חי, ח״כ איתן ליבני, הישווה את
הלוי ללורד האו־האו, הבריטי-נאצי ששידר מרדיו ברלין
בעת מילחמת־העולם־השנייה ושהוצא להורג מייד לאחריה,

אכל לפני שמחליטים לאיזו גירסה להאמין.
יש לזכור שתי עוכדות־ים וד, שעליהן אין ויכוח
ושאותן לא יכול לסתור אפילו יועצו המיה-
צועי-מאוד של כנין לתיקשורת־המונים, דן

פתיר.
עובדה ראשונה: למרות שעברו כבר למעלה מחודשיים
מאז ביצוע המעשה הנפשע — הניסיון לרצוח
שלושה ראשי־ערים בגדה, לא נילכדו מבצעי המעשה.
קשה למצוא הסברים וצידוקים לכו. ההסבר שנתן
ראש השב״ב הפורש, במיתקפת הפירסום העצמי ומערכח
יחסי־הציבור שלו, אחרי שהפרשה התפוצצה, לא מניו
את הדעת. שירות־הביטחון־הכללי של ישראל ביצע חקי
רות, ולא רק חקירות, מעבר לימים, במקומות מרוחקים׳
ובתנאים הרבה פחות נוחים מאשר תנאי החקית
המסויימת הזו. הצלחותיו שילהבו את הדמיון, והו*
רכש בדין את המעמד של שירות־הביטחון הטוב בעולם

ההסכר המנומנם לק־ ,שהחקירה השד
משום שאין מדוכר כחשיפת אירגון עדיין א;
קבוצה עויינת קבועה, אלא בלכידת הבורר
של אנשים שהתארגנה אד־הוק למיכצע מסוייב
— אינו עולה כקנה אחד עם יתר ההצלחות
•טל השב ״כ.
עובדה שנייה: ראש־הממשלה ועובדי לישכתו יצאו
ממש מכליהם כשהכחישו את הפרשה.
מזה זמן רב כבר לא מעוררות התבטאויות רשמיות
של ראש־הממשלה, או התבטאויות רשמיות בשמו, כל
תמיהה. הסיגנון בהתבטאויות של החודשים האחרונים
לא מעיד על האדם, במיקרה זה מנחם בגין, הידוע
כאיש מנומס ותרבותי. משהו קרה לבגין בתקופה האח רונה.
הוא ואנשיו אינם מכירים במילים שהיו פעם

קשה שלא לחוש: התגובה האלימה והמטורפת,
מעוררת חשד שדודו הלוי פגע בעצב
רגיש כיותר ופוצץ מורטת מוגלה שהיתה, לפני
חשיפתה, חבושה ומוסתרת היטב.
עיתונאי הלוי
״לא בפעם הראשונה״
״תנ״ך פרטי״ שלהם משך שנים רבות: ההדר הז׳בו־טינסקאי,

ודו הלוי לא היה הראשון שניסה להוציא את
( הפרשה לאור. בקרב העיתונאים הישראלים נפוצה
הידיעה ימים אחדים לפני שהופיעה בסטאר.

הודעה הרשמית אמרה :״מאז הופצו על-ידי
י 1אנשי זדון שקרים, לא היה שקר שפל יותר מזה
שמסר לוואשינגטון סטאר כתבו בארץ, ופורסם במיברק,

שמואל טולידאנו לא היה חבר־הכנסת הראשון שניסה
לטפל במישור הפרלמנטרי בידיעות ובשמועות החמורות.
ח״כ מסיעה אחרת הגיש שאילתה מפורטת בעניין זה
לראש־הממשלה, אך שוכנע לקחת אותה בחזרה. בעיתונים

הופיעה ידיעד. סתמית, על כך שאותו ח״ב שאל בדבר
החקירה בפרשת אל־שכעה והאלף.
קשה להניח שטולידאנו לא ידע על ניסיון־הנפל של
הח״כ. כששמע שאחת הדרכים הדמוקרטיות המקובלות
בכנסת כדי לבקר את השילטון — השאילתה — לא
הועילה לח״כ, הוא החליט לנקוט בדרך אחרת, לשלוח
מיברק לראש־הממשלה.
כאן נכנסה לתמונה מכונה משומנת היטב של מכחישים
ומטייחים. דן פתיר ניסח הודעות על גבי הודעות,
שבהן הוכיח־כביכול שהשמועה אינה נכונה וכי
הוואשיגגטון סטאר שיקר. עוד קודם לכן התחנן פתיר
בפני עורכי־העיתון האמריקאי, בשיחות טלפון טראנס-
אטלנטיות, שיגנזו את הידיעה. יועץ אחר של בגין,
תת־אלוף אפריים פורן, הכחיש בתקיפות רבה בפני
עיתונאים ישראליים את הפרשה, ואף נשבע בכל היקר
לו שאין בה שמץ של אמת.

אולם הוכחות לכאורה לא הספיקו. היה
צריך גם להסיח את הדעת.

לפתע נזכרו כי גם רוצחיו של יהושע סלומה בחברון
עדיין לא נתפסו. לפתע נזכרו שגם רוצחי המתפללים
ששבו ממערת־המכפלה לביתם בקריית־ארבע לא נתפסו.
ואם לא די בשתי דוגמות אלה, הביאו אנשי לישכת
ראש־הממשלה דוגמאות תוצרת־חוץ: שרותי-הביטחון האיטלקיים
עדיין לא גילו את רוצחיו של אלדו מורו
והסקוטלנד יארד הבריטי עדיין לא חשף את זהות רוצחיו
של הלורד מאונטבטן.

אין בל קשר כין הדוגמות לסין הפרשה
שכה דנו השבוע הכל, אך ההיסטריה הציבורית
המכוונת גרמה שאיש לא שם לב לכך.
עיקר החשדות כפרשת ההתנקשות כראשי
הערים כוונו על-פי השכל הישר נגד יהודים,
יהודים כאלה שלא יעזבו את הארץ. רוצחיו
של כחור-הישיכה פלומה, ומבצעי הטבח
כחברון הם בכל הנראה ערכים, שהיו יכולים
כקלות רכה להיטמע כס כיבה הערכית כגדה
המערבית או לחצות את הירדן אל חות מיב-
טחים כגדה-המיזרחית. את רוצחי אלדו מורו
והלורד מאונטכטן לא היה צריך לחקור ה•
שכ״כ הישראלי.

קיבלו פה־אחד את הסבריו של ראש השב״ב. מה היו
פרטי ההסבר, זאת לא פורסם.

ף* חוכמה רכה נתלו מקורבי בגין בעניין תאריכי
יייי ההתפטרות של ראש השב״ב. דודו הלוי טען שראש
השב״ב התפטר בגלל נסיונותיו של בגין לחבל בחקירה.
שלא על פי הנהוג, גילתה לישכת־ראש-הממשלה שראש
השב״ב ביקש להתפטר חודשים רבים לפני מעשה ההתנקשות.
ההתפטרות אמנם תיכנס לתוקפה רק בסוף
השנה, אך היא הוגשה חודשים רבים קודם לכן.
קשה להתווכח עם מידע זה ויש לקבלו כאמת,
בעיקר משום שראש השב״ב עצמו מחזק אותו בראיו־נותיו.
אולם גם בכך אין הוא סותר ולו אחת משתי
הגירסות (לפי אחת מהן ביקש ראש השב״ב להקדים את
שיחרורו מהתפקיד, בגלל התערבותו של בגין בפרשת
חקירת־ההתנקשויות, ולפי השנייה הוא ביקש לצאת
ל״חופשת־שיחרור מוקדמת״ ,מייד אחרי התערבותו של
בגין בפרשה).

איש כמעט לא •טם לב לכך שעצם התפטרותו
•טל ראש ה׳טכ״כ או אי־התפטרותו
אינם נוגעים כלל לעניין. לכל היותר הם נוגעים
למצפונו המיקצועי והאישי שד ראש
השב״כ. העניין החשוב והיחיד הוא, האם
כאמת הורה בגין שלא לנקוט צעדים מסויי-
מים המתחייבים מהחקירה וגונן כך עד אנשי
שלומו.
לפתע החל לגאות גל של שמועות לגבי הנסיבות
האמיתיות־כביכול להתפטרותו של ראש השב״ב. המפיצים
חשבו שהנימוק הרישמי — העובדה שראש השב״ב

יועץ־ צבאי פורן
שבועה באלוהיס
הכללי. גם אם היה הלוי העיתונאי המוכשר ביותר בעולם,
קשה היה לו להוכיח את טענותיו.
המכונה המשוכללת והמשומנת, העומדת לצידו של
ראש־הממשלה, טוענת להד״ם.
צריך לחזור לפרופורציות הנכונות. אם נכון אפילו
חלק קטן מטענותיו של הלוי, הרי שראש־הממשלה עשה
אולי את המעשה החמור ביותר אותו עשה אי־פעם ראש-
ממשלה במדינת־ישראל. אם כל מה שדודו ד,לוי טוען
מופרך מיסודו, טעה העיתונאי וטוב שדבריו הוכחשו.

ן*׳ אם לא היה די בגסות־הרוח, בהכחשות ובניסיון
1להסיח את הדעת, באה המיתקפה הישירה. לראשונה
בחייו הופיע ראש השב״ב בגלוי בפני עיתונאים, והעניק
ראיונות בסיטונות. ראש השב״כ מוכר היטב לעיתונאים.
הגבר השקט, בעל המבט הנוקב, הלבוש המרושל
והמצח הגבוה, ידוע לכל כאיש ערמומי, אך ישר. ראש
השב״ב, שקיבל חינוך דתי, לא נתפס מעולם בשקר,
אבל הוא ידוע גם כמי שיודע להציג את האמת בצורה
המתאימה והנוחה לו.
דודו הלוי מעולם לא טען כי ראש־הממשלה התערב
במהלך החקירה. טענתו היתה אולי חמורה הרבה יותר.
לדבריו, סירב מנחם בגין להתיר לראש השב״ב להפעיל
אמצעים, שאיש המיקצוע חשב שכדאי או נחוץ
להפעילם.

ראש השכ״ם, למרות הפטפטת היחסית
שלו כאמצעי־התיקשורת שד סות־השכוע, נמנע
מלהכחיש כמפורש כי חשד סכיר התמקד
כחברי גוש־אמונים וכשני חברי כית־אל. הוא
ביקש להמעיט ממשמעות הטענה הזו על־ידי
כריכתה כמיסגרת כללית שד סיפורים ושמועות.
כדי
לסתור את האשמה האיומה של דודו
הלוי, צריך היה ראש השכ״ם, אם רצה, למצוא
דרך הכחשה משכנעת הרבה יותר.
מראייני ראש השב״ב ידעו גם מה שלא ידע ציבור
המאזינים והקוראים. ראש השב״ב הזמין אצלם שאלה,
לגבי השכלתו המישפטית. בתשובה לשאלה המוזמנת,
רמז ראש השב״ב על חילוקי־דיעות כלליים בינו לבין
הדרג המדיני, לאו דווקא בהקשר לפרשה זו.
ההכחשה של ראש השב״ב לא שיכנעה, וראשי
מערכת ההכחשות והטישטוש חשו בזאת.
היה באמתחתם קלף נוסף. הם שיגרו את ראש השב״ב
לוועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת. הפעם לא היו הדלפות
מישיבה זו, מלבד הידיעה הרישמית-למחצה על
תוצאותיה. כל חברי־הוועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה,

גם אז אין לאף אדם זכות להאשימו כבגידה
ולהשוותו למשתף־פעודה עם הנאצים.

יועץ פתיר
הכחשה מוחלטת
משרת כבר 31 שנה בשב״ב, מהם חמש שנים בראשו —
אינה מספקת. הם היו צריכים סיבות ״ציבעוניות״ יותר.

סיפרה, כי בין ראש השב״כ לראש־הממשלה
התגלעו חילוקי־דיעות בנושא אחר לגמרי :
מעורבותו הרצויה של שירות-הביטחון־הכללי בחקירת
ההדלפות מהממשלה. על רקע זה, טענה השמועה, החליט
ראש השב״ב להתפטר.
^ ודו ו י טוען כי קרא מיסמכים, בדק פרוטו!
קולים של ישיבה בה השתתפו ראש־הממשלה וראש
השב״ב, וקיבל מידע ממקורות שלו בתוך שירות־הביטחון-

פצוע האלף
מדוע לא חקר השב״ב את ראשי־העריס ואת שכניהם?

^ ך או אחרת, הציבור רשאי לדעת מי השקרן..
~ הציבור חייב לדעת אם אכן הפריע ראש־הממשלה,
אפילי שלא במתכוון, לחקירת אחת הפרשות הפוליטיות
החמורות שידעה המדינה עד כה — פרשת ההתנקשויות
בראשי הערים.
כדי שהציבור ידע זאת, יש לקבל את דרישתו של
הלוי. אין להטיל את החקירה לא על ועדה ממשלתית,
לא על ועדה פרלמנטרית ואף לא על אחת הזרועות
הביטחוניות המקובלות. ועדת־חקירד, ממלכתית, שתהא
רשאית לזמן אליה כל עד, להשביע אותו ולאכוף עליו
את גילוי כל האמת — רק ועדה כזו יכולה להסיר את
החשד הנורא. ומה שחשוב יותר: לסלק את הפיקפוק
המנקר.
עד שלא תוקם ועדת־חקירה כזו, עד שלא יוסברו
תעלומות שונות והשגות שונות לגבי החקירה, עד שלא
תינתנה תשובות לשאלות שונות — ביניהן השאלה,
מדוע לא נחקרו עד כה שני ראשי העדים ושכניהם —
עד שלא יתברר למעלה מכל ספק שלא היה שום שיקול
זר במהלך החקירה, ושכל הכלים והמוחות הוטלו
לתוך החקירה — עד אז מוטל רבב על ראש־הממ-
שלה. יש להסיר רבב זה, ויפה שעה אחת קודם.

יוסי ינאי י

פצוע אל-שכעה
והאם הופסקה החקירה?
י י * ״יי

?<ה< ע ן 5ן ןז

י ^ זי ויי

מבצע ב ח סו ת

ן נ 1סהק נ 1ע

אר יק ממ שיך ׳ליה ש תו ליד
(המשך מעמוד )37
ממני, ובכל־זאת אינו נותן לי את
התפקיד.״
עוזריו של שדון המשיכו להפעיל
מערך־שדה יעיל. כל ממור-
מרי המיפלגה־הליברלית, מתנגדי
יצחק מודעי במיפלגה זו, נקראו
לדגל. חברי־כנסת כמו אברהם
(״אברשה״) שריר ומנחם מבידור,
שהקשר ביניהם לבין ביטחון־המ־דינה
מסתכם בקריאת שבועון
צה״ל במחנה, הקימו לובי למען
בחירתו של אריק שרון לתפקיד
שר־הביטחון. היה ברור שהפיצוץ
הוא עניין של שעות.
אריק ידע כי הוא קרוב לתיק
הביטחון. הוא גם ידע, שיש התנגדות
למינויו, אך החליט להיאבק
כדי להתגבר עליה. הוא החל
לקיים שיחות עם חברי־כנסת, ביניהם
כאלה שבעבר כלל לא היה
טורח לענות על השלום שלהם
במיזנון הכנסת. עתה היה מוכן
לוותר אפילו על עקרונות ביטחוניים.
הוא
פנה אל ח״כ אברהם שריר,
הציע לו את תפקיד סגן שר־הבי־טחון,
אם זה יארגן למענו תמיכה
נרחבת. אריק, הטוען שהוא מומחה
מאין כמוהו בביטחון, יודע
בוודאי ששריר כסגן שר־הביטחון

לו כמה נימוקים כבדי־מישקל,
בעיקר על־ידי סגן אחד של
ראש־הממשלה, שימחה ארליך.
ארליך הצליח לגבש סביבו רוב
של כמה שרים נוספים שהשתתפו
בישיבה, וכן של גודמים חוץ־
ממשלתיים. בגין נכנע לרוב. ואז
החלה הסערה הגדולה.
חוות החיות
ריק, הרואה בארליך את
י* יריבו הגדול בממשלה, התמרמר
על כך שבגללו נדחה הרעיון.

כעסו
של אריק התלקח והוא טען
נגד ראש־הממשלה :״אתה מקבל
הכרעות ביטחוניות בצורה בלתי-
אחראית וכלאחר יד.״
והוא המשיך :״בעניינים חיוניים
יש לקיים דיון רציני, ואין
להתחשב רק ביחסי־כוחות של רוב
ומיעוט. יש שרים שדעתם נחשבת
יותר מזו של אחרים.״ שרון ממש
צעק והעמיד עצמו מול ארליך,

מועמד לתפקיד סגן־שר, שריר עם ארליך
הלובי הוקם —
הוא בדיחה, שרק ציבור כמו ה ישראלים,
שהסכינו כבר לייגאל
ידין כסגן ראש־הממשלה, יכול
היה לקבל.
אגב, עוזריו של אריק מיהרו
השבוע להכחיש עיסקה זו, שלא
יצאה אל הפועל. שריר הודה בה.
אולם במיסגרת מילחמותיו החל
אריק להילחם אפילו בבגין. צעד
זה לא העיד דווקא על כישרון
אסטרטגי מעולה של האלוף (מיל׳)
״מלך ישראל״ .אריק ידע שבגין
מעוניין להפקיד בידיו את תיק-
הביטחון, וגם שמע על התייעצויות
שראש־הממשלה קיים בנושא זה.
תחת לשבת בשקט, ולתת לבגין
לעשות עבורו את המלאכה, הוא
התנפל על ראש־הממשלה.
ביום השישי שעבר התקיימה
התייעצות של כמה שרים בכירים
בנושא

לא קרא את ספריו של אורוול,
לכן לא שם לב לטעות. אך הוא
הבין שבגין מאשים אותו בהאשמה
המורה, והוא הגיב בקצף רב :״ש לא
תעז לדבר אלי ככה.״
למחרת בערב בא האולטימטום
של אלי לנדאו ליחיאל קדישאי.
כשהאולטימטום הגיע לידיעתו של
בגין הוא רתח מזעם .״שאני אתנצל?
מה פתאום שאני אתנצל?
שיעשה את מסיבת־העיתונאים
שלו ושיעזוב את הממשלה,״ אמר
בגין.
בגין ידע שהוא הולך על קרקע
בטוחה, וכי שרון לעולם לא ינטוש
את הממשלה. בישיבת הממשלה
נזפו הכל בשרון, גם השרים
התומכים בו בדרך כלל, כייגאל
הורביץ, וגם השרים שתמכו בו
בדיון שנערך ביום השישי. בגין
הודיע לשרון, כי הוא רשאי לקיים
את מסיבת־העיתונאים שלו :״אני
לא אתנצל !״

כולו בעד

וכן גם סגן שר־הביטחון, מרדכי
(״מוטקה״) ציפורי. להפתעת הכל
גם סגן ראש־הממשלה, ייגאל ידין,
תומך בהצעה. יש הגורסים שהיה
זה עוד נסיון התחנפות לבגין ויש
התולים זאת בתחושותיו של ידין,
ששעון־החול שלו בממשלה ובחיים
הפוליטיים מתרוקן במהירות.
אולם נגד רעיון

הוע

(המשך מעמוד )35
הפיתויים היו רבים. פלאטו ואנשיו
הבטיחו את הופעתם של
חברי־כנסת ושרים, של הפלאטרס,
דון מקלין והבלט־הצרפתי, ובעיקר,
ארוחה שתהיה מבוססת על
קביאר רוסי אמיתי.
חברי־הכנסת לא באו. במקומם
הופיע כל השבט של אנט, אשתו
של פלאטו, מכל פזורותיו: רמלה,

שקרכה השעה 11 לפני
* 1הצהריים, מועד מסיבת־העי־תונאים,
ושרון לא הראה שום כוונה
לעזוב את חדר הישיבות, הבין
בגין שהוא יכול ללחוץ עוד ועוד.
״אתה חייב להתנצל בפני,״ הוא
אמר לשרון, וכל יתר השרים תמכו
בו. אלא ששרון לא רצה להתנצל.
הוא הזכיר לבגין התבטאויות
קודמות שלו נגדו, אליהן התייחסו
השניים בזמנו כאל בדיחה.
עתה נוח היה לשרון לנצל אותן
כאילו נאמרו ברצינות גמורה.
על פי יוזמה קודמת של בגין,
הציע סגנו ונושא־כליו, ייגאל ידין,
את אחת הצעוזז״ההחלטה המוזרות
והחמורות ביותר בתולדות
ממשלות ישראל :״הממשלה דוחה
בתוקף את התקפותיו של שד-
החקלאות על ראש־הממשלה ודורשת
ממנו להתנצל.״ הצעת־הח־לטה
כה חמורה מעולם לא עלתה
על שולחנה של הממשלה. אריק
עשה הערכת כוחות, הבין שכל
אחד מהשרים המשתתפים בישיבה
יתמוך בהצעת ידין. לכן הח
זמרים
תכורי ופיק עם פלטו־שרץ
קרובי־מישפחה במקום אישים
לוד וראש־העץ. הפלאטרס לא
באו, וגם דון מקלין נשאר עם
החברה שלו בביתה.
במקום כל אלה באו אמנים
מסוג ב׳ כצביקה פיק, יואל שר,
עירית בולקא ושימי תמרי. הקב־יאר
לא הראה שום נכונות להופיע
על השולחנות.
אחרי חצות הלילה חל מהפך
במסיבה. להקודהבלט־הצרפתי הופיעה
במלוא הרכבה. אז הזכיר
פלאטו למלצרים שיש גם קביאר.
המארח הקפיד שרק הרקדנים יאכ לו
ממנו. לישראלים נאמר :״אפשר
גם בלי קביאר.״

מי ש ט רה
הזקן שג דדב !,דדה
האס צמח הזקן 7פתע?
או היה איש אחר?

יועץ עצות־אחיתופל לנדאו עם שרון
משה ניסים ואליעזר שוסטק, ש התנגדו
לדעתו.
בגין נפגע והחוויר מכעס. אחד
השרים שנכח בפגישה תיאר אחר־כך
את המצב כך :״הייתי בטוח
שבגין מקבל את התקף־הלב הסופי
שלו.״ שלא כדרכו, כל אימת
שהוא נאלץ להשיב לשרון׳ הגיב
הפעם במהירות, אולי במהירות
רבה מדי :״תודה לאל שישראל
היא עדיין דמוקרטיה, ואנחנו לא
חיים בשנת 1984 נוסח ג׳ורג׳ אור־וול.״
יתכן שבגין מעולם לא קרא
׳את אורוול, או שטעה בגלל התרגשותו
הרבה. בגין התכוון לספר
אחר של אורוול, חוות החיות, שם
היו כל החיות שוות, אך היו כמה
שהיו שוות יותר. שרון בוודאי

היה מגולח למישעי, בעוד ששם־
חי שהגיע לתחנת־המישטרה היה
בעל זקן. במשך עשר הדקות שעברו
בינתיים לא יכול היה האיש
לגדל באופן טבעי זקן נאה כל

פורקים או גונבים. כאשר
שאלו את שמחי לפשר הדבר אמר
בתמימות :״אתם לא ראיתם טוב,
הרי ליד המיבנה לא היה אור.״
תבוסה אווילית

— אבל לא הצליח

בגין היה כל

במדינה

ליט להתנצל, לפני שההצעה הוע לתה
להצבעה.
בקרב אנשי־צבא יש חילוקי-
דעות לגבי הצלחתו או אי־הצלחתו
של אריק שרון בכמה מהקרבות
שבהם השתתף ועליהם פקד. אך
על הקרב האחרון שניהל — הפעם
ללא טנקים וללא חיילים — אין
חילוקי-דעות. אריק הובס בו, בצורה
אווילית ומבישה. תוך כמה
שעות הוא איבד את סיכוייו להגשים
את חלום תיק־הביטחון שלו,
ולזכות אי־פעם בהתמודדות׳ על
ירושת בגין בתוך תנועת חרות.
יש הטוענים כי בסוף השבוע אי בד
אריק לא רק סיכויים אלה,
אלא גם את מקומו בממשלה.

השעה היתה כימעט שלוש אחר
חצות. שוטרי ניידת־המישטרה, שהגיעו
לבניין ההולך ונבנה ליד
כיכר־סטרומה בחולון, ידעו מה
הם מחפשים. בהודעה טלפונית שנמסרה
במוקד נאמר, כי מישהו
גונב שקי־מלט מאתר הבנייה.
ליד המיבנה עמדה מכונית ולצידה
שני בחורים. כשהתקרבה הניי דת
ראו השוטרים כי שני הבחו רים
שהיו ליד המכונית לא העמיסו
שקי מלט, אלא פרקו אותם. במכונית
היו כשמונה שקים, והבחורים
היו עסוקים בהורדתם וערימ־תם
ליד המיבנה.
בפי שני הבחורים היה סיפור
משכנע. לדבריהם עצר אותם אדם
המוכר להם כקרובו של קבלן ה בניין.
הוא סיפר להם, כי גילה
שנגנבו שקי־מלט, וביקש מהם לע זור
לו להחזיר את השקים למקומם.
כחברים ואזרחים טובים עשו
זאת.
השוטרים ביקשו מהם להזדהות,
והשניים מסרו, בי שמם יהודה
בראי ושמחי הדוש. שמחי הציג
עצמו כבעל המכונית. השוטרים
לקחו עימם בניידת את בראי, וביקשו
משמחי שיבוא אחריהם ב מכוניתו
למישטרה.
שמחי אמנם הגיע לתחנת״המיש־טרה
זמן קצר אחרי הניידת, והסכים
לעמוד לרשות השוטרים לכל
חקירה שתידרש. הדבר היחיד ש הדהים
את השוטרים היה, כי האיש,
שנהג במכונית ליד המיבנה

המישטרה עצרה את השניים, וביקשה
בבית־המישפט להאריך את
מעצרם לעשרה ימים נוספים.
הסניגור, סמי יונה, פנה לשופט
חיים אילת ואמר לו :״אדוני,
החקירה הסתיימה, כל העדויות
נמסרו, השניים נראו פורקי שקים
ולא גונבים אותם. התייצבו בתח־נת״המישטרה,
ואין טעם במעצרם.״
נציג המישטרה טען, כי למיש*
טרה אין עדיין ידיעה על זהותו
של האדם שהציג עצמו ליד אתר־הבנייה
כשמחי, והיה מגולח למיש־עי.
והמישטרה עדיין מחפשת אותו.
השופט שוכנע מדיברי הסניגור,
כי למישטרה אין צורך במעצר
השניים. לכל היותר אפשר להאשימם
בניסיון לגנוב. ושמחי, ש לדברי
השוטרים כלל לא היה במקום
המעשה, אלא הופיע בתח־נתקהמישטרה
במקום האדם ה מקורי,
הרי שאפשר להאשימו רק
בהכשלת שוטר. שתי עבירות אלה
אינן מצדיקות מעצר נוסף. השופט
שוכנע ושיחרר את השניים בערבות
צד שלישי בסך 7500 לירות
לאיש.

מי שפט
מאסר עול

5ע1נים !

האס חייב השופט להזמין
את כ 7עדי הסניגדריה?
יצחק קיש נידון למאסר־עולם
על חלקו ברצח יפת נגר בכלא־שאטה.
אולם הדבר לא הפריע
לקיש להמשיך ולהסתבך בצרות.
קיש היה אחד הבורחים מכלא-
רמלה בבריחה הגדולה. הוא הסתתר
חודשיים מפני המישטדה, ו־אחר־כך
נתפס בדירה בתל־אביב
עם ידידו סלומון אבו, גם הוא
אחד הבורחים מהכלא.
כאשר פרצה המישטרה לדירד,
מצאה על ד,ריצפה תיק סגור ש-
בתוכו שני אקדחים, ולידו תת־מקלע
עוזי.
המישטרה החזירה את הבורחים
לכלא, והכינה חומר לפתיחת תיקים
נוספים על הבריחה ועל החז־קת
הנשק. התיק העיקרי, על הבריחה
מהכלא טרם נפתח. הנאשמים
כפרו באשמה, והדיון נדחה. אך
(המשך בעמוד )48
העולם הזה 2241

אל־על נותנת את השדות הטוב ביותר לנוסע בקו
לונדון—ניו־יורק, לא היו מדוייקים.

העיתון האנגלי שלח שובעה מעובדיו
לנמל-התעופה ״היתרו״ בלונדון בדי
שירכשו כרטיסי־המתנה
סטאנד־ביי,
בחברות שונות. מכיוון ש״אל־על״ צמאה
לנוסעים, ומטוסיה אינם מלאים, הצליחו
בל השבעה לטוס כ״אל־על״ ,משום
שמטוסי חברות אחרות היו מלאים יותר.

המידע הגיע לכתבי העיתונים המסקרים את
הטלוויזיה, וכולם העבירו על־כך ידיעה לעיתוניהם.
עורכי כל העיתונים פסלו את הידיעה.

•דין מבין
קתדדר

פרשת החווה
תעל המהדש
פרשת החווה של אריק שרון תועלה מחדש על־ידי
גורמים המקורבים לראש־הממשלה.
הדיון באם מותר לשרון להיות בעל חווה פרטית,
בעוד הוא שר־החקלאות, הושתק בעיקבות
בקשותיו של בגין.

כעקבות הסיכסון־ כין בגין לשרון, החליטו
כמה ממקורבי כגין לגרום לבך שהדיון
הציבורי והדיון כוועדת־ביקורת־המדינה
של הכנסת ייפתח מחדש.

סעד ה

סגן ראש־הממשלה, הפרופסור ייגאל ידין, מכין
לעצמו מקום עבודה לרגע שבו יאלץ לפרוש
מהממשלה ומהחיים הפוליטיים.

ידין עומד בקשרי התכתבות עם כמה
פקולטות לארכיאולוגיה כארצות־הכרית
ובאירופה כרכר האפשרויות לקבל בהם
קתדרה. נראה בי בסופו של דבר תקבל
הפקולטה לארכיאולוגיה באוניברסיטת
אוקספורד את בקשתו של ידין להרצות בה.

פרשת מינויו של רחביה בן־ש״ך כמנהל סניף־
ישראל של אל־על מעוררת סערה בחברה.

רכים טוענים שבן־ש״ך אינו מתאים
לתפקיד, וכי מונה כגלל ידידותו עם מנכ״ל
״אל־עד״ יצחק שנדר. הטוענים נגד כן־ש״ך
אומרים שבתפקידו הקודם, ,מנהל רשת
מלונות ״לרום״ ,שכה שותפה ״אל־על״,
הפסידה הדיטת 5צ 1מיליון לירות, ומלון
״לרום״ בתל־אביב, עומד עתה למכירה.
המנהל המתפטר של סניף־ישראל של אל־ על, מורים
נחתומי, עוזב את הארץ, וינהל רשת של מישרדי־נסיעות
בלונדון.

פ״נ ש טיין יגן
על ארבל

לנ ד או
שו קלפ רי ש ה
אלי לנדאו, עוזרו של שר-החקלאות, אריק
שרון, שוקד פרישה מתפקידו כעיקבות
ארועי הימים האחרונים.
לנדאו, שהתואר הרישמי שלו הוא עוזר־השר לענייני־התיישבות,
היה, יחד עם העיתונאי אורי דן,
יוזם הקו הנוקשה של אריק נגד ראש־הממשלה.

מי שהיה מנכ׳׳ל עיריית־ירושלים, עורך
הדין רוני פינשטיין, יהיה פרקליטו של
קצין המישטרה-הצכאית החשוד, תת־אלוה
כרוך ארבל. פינשטיין הוא ידיד אישי
שד ארבל.
עדיין לא ברור אם פינשטיין יטול על עצמו את כל
,מלאכת ההגנה, או שהוא יצטרף אל עורך־הדין
הראשון שהוזעק על־ידי ארבל, עורך־הדיו רם כספי.

3 1 0וו ח־״דינוו ח

קרע בין
לילו ינסו ן
אל אנשים המקורבים לח ״כ שימעון פרם
הגיעו ידיעות על ביקורת אותה מיטמיע
מנכ״ל ״בנק־הפועלים״ ,יעקוב לוינסון,
על פרס. לוינסון הוא מועמדו של פרס
לתפקיד שר־האוצר.
גם יצחק רבין וגם שימעון פרס יודעים שהצטרפות
לוינסון למחנה שלהם תגדיל במידה רבה את
כוחם. הקרע בין פרס ללוינסון עודד את מחנה רבין.

מה וסחב
בדייל מייל
הפירסומים בעיתונות הישראלית על הסקר שערך
העיתון האנגלי רב־התפוצה, הדיילי טייל, לפיו

דוברת מישרד־הבריאות, דבורה גנני,
נפגשה לאחרונה עם מפב״ל המישטרה,
רב־ניצב הרצל שפיר, ודנה עימו על
האפיטרות לגייסה למישטרה כדרגת סגן־
ניצב, והצבתה לתפקיד דוכרת-המישטרה.
סיכום השיחה בין שפיר לגנני היה ששני הצדדים
רואים את הרעיון בצורה היובית.
שפיר החליט להיפטר מדוברו, העיתונאי־לשעבר,
אריה ארד, ולחפש דובר אחר. גנני היא בעלת
הסיכויים הרבים ביותר, אך ידוע ששפיר שוחח עם
עוד שני מועמדים.

ש פי ר
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב הרצל שפיר, מפקח אישית
על החקירה בפרשת קציו־המישטרה־הצבאית־הראשי,
תת־אלוף ברוך• ארבל. מאז נכנם לתפקידו, לוקח
מדי פעם שפיר אחריות־אישית על תיקי חקירה
שונים, אך כשאלה עולים על שירטון, הוא
מתנער מהם.
לפני שלקח תחת פיקוחו האישי את תיק ארבל,
התערב שפיר בפרשת הרצח הכפול של עזר כהן
ועמוס אוריון, רצח שלא פוענח עדייו על־ידי
המישטרה.

הדו מקים

הלוי נמצא לשם כך כארצות־הברית, ולא
משום שבחר להסתלק מהארץ כעיקבות
הסקופ שלו, כפי שמנסים לרמוז מקורבי
ראש־הממשלה מנחם בגין. סוכנות־הידיעות
של הלוי תספק ידיעות ומאמרים
לגדולים ולחשוכים שכעיתוני אמריקה
ואירופה.

ה מי ש טר ה?

ם פקח אי שי ת

לנדאו הציע ביום השני השבוע לשרון את
התפטרותו, ונעלב מכך ששרץ לא דחה
את הרעיון על הסף.

כתב הטייס והוואשינגטון סטאר בישראל, דויד
(״דודו״) הלוי, שהתפרסם השבוע בעיקבות הסקופ
שלו בוואשינגטון סטאר, על הפרעה בחקירת
התנקשות בראשי־הערים בגדה, עומד להקים סוכנות־ידיעות.

גנני
דו ברת

כל החומר כפרשת ארבל נמצא כלישכתו
של הספכ״ל, וכשאחד החוקרים צריך
מיסמך או תצלום, הוא חייב לבקשו
אישית משפיר.

הוימווה בי ק ש
ו ה צוזו רהמ סל ה
ראש־־שרות־הביטחון־הכללי (השב״ב) פנה בבקשה
אל כל עורכי העיתונים שלא לפרסם את שמו,
למרות ששמו המלא פורסם בוואשינגטון סטאר,
ובטלוויזיה־הישראלית.

אותם עורכי עיתונים, שלא הסכימו להעתר
לבקשתו, גילו כי הצנזורה אוסרת על
פירסום השם, למרות שקוראי העיתונים
ככל רחבי העולם קראו אותו בעיתוניהם.

חוקרים 1*1ב ים
בנ דפסדהמ עדר
גורמים המקורבים לח״כ יצחק רכין החלו
לחקור שמועות על זיופים כמיפקד החברים,
שערכה מיפלגה זו לפני כמה חודיטים.
אל המטה של יצחק רבין הגיעו שמועות על־כך
שבמקומות שונים בארץ ״התפקדו״ חברים בלי
ידיעתם, ומבלי שקיימו קשר כלשהו עם מיפלגת־העבודה.

העיתונים

כדא

גנ בו ס קוני

למס פנו ת ־ישראל

במיסגרת תוכנית הטלוויזיה, מבט שני, ערכה
הכתבת ורד ברמן תחקיר על הכנס הבינלאומי של
המו״לים של העיתונים, שנערך לפני כמה חודשים
בירושלים.
במיסגרת חקירתה גילתה ברמן שסכום כסף גדול,
כ״ 3מיליוני לירות, נותר מתקציב אירגון הכנס,
ונעלם. היא עמדה לפרסם זאת במיסגרת הכתבה,
אך בעיקבות פניות של בעלי כמה עיתונים
.בישראל, למנכ״ל רשות השידור, יוסף (״טומי״)
לפיד, נגנזה הכתבה כולה.

שר-האוצר יגאל הורביץ מתכוון למנות את אחד
מנאמניו, משה בלאס, כיושב־ראש מועצת־המנהלים
של מספנות־ישראל.

הורכיץ מתכוון לעשות צעד זה לפני שהשר
האחר שבסמכותו למנות יושב־ראש
למיספנות ישראל, שר־התחבורה חיים
לנדאו, ימנה האיש שלו,
מפקד חיל־הים לשעבר, האלוך (מיל).
שלמה הראל, לתפקיד.

הורעו דמתמודדות
ער התואר הנכסו

1רו 1 ׳ 11 1י 11 { 1 \ 1מריע משה נוי, מלהקת הדול-
:* 4 11411 1 1י י ׳ י | פינים, לשלושת הזוכות בנשף
| בטבריה. במרכז: נסיכת הכינרת שלי ברלינסקי. מימינה: סגנית

ראשונה זיוה ברקן. משמאלה: סגנית שנייה סילבי בן־שושן.
הבחורות לבושות בבגדי־ים של גוטקס. הן הוכתרו כאשר
השמיים -הוארו בזיקוקין די־נור, לקול תרועות הצופים.

מ ה מר ת
ים ־סוף

טנגו

רוקדים מאחרי הקלעים
דוגמן של אנוה עם זיוה

^ ני רוצה להיות מלכת־המים,״
> //שרה הבדרנית ציפי שביט, לפני
קהל של אלפיים איש, שבאו לחזות בנשף
המפואר של מלכת־המים באילת.
הנשך נערך על חוף ים־סוף של מלון
לרום, ליד הדקלים, כאשר אורות צבעוניים
מקשטים את החוף.
בכל הנשפים מופיע בדרך־כלל החקיין
11 3101
יצרה את שנזלות הבוקר
11ך | ה
והערב שהבחורות הדגימו.
י* 4 בצילום: שלי ברלינסק ודגנית נחוס.

של נסיכת הכינרת,

י י יי*י י* זיוה ברקן, מוכתרת
על־ידי מנהלת הפירסום של עץ הזית.

מאתרי הקלעים

מתאמן דוגמן אנוה בצעדי ריקוד, עס המועמדת
אורלי חן. המועמדות עולות עם הדוגמנים אל
הבמה, בכל פעס שהן מציגות את הדגמים של ניבה, גוטקס, אמבר, מרנו, וסנדלי נמרוד.

מוטי גילעדי, אך בגלל התחייבויות קודמות
שלו, לא יכול היה להופיע באילת.
מארגני הנשף, מירי ורפי זכרוני, פגשו
באילת את ציפי שביט, ותוך כמה שעות
אילתרו עימד. את הופעתה.
המועמדות הצעירות, שחלקן ביקרו ב אילת
בפעם הראשונה, התרגשו מאוד. הן

עוד לא נרגעו מן הנשף הקודם שנערך
שלושה ימים לפני כן, בחוף השקנו
של הכינרת בטבריה. עובריה באו גם
כן אלפיים איש לחזות בצעירות ובתוכנית
האמנותית העשירה. כשהן נוסעות
באוטובוס הממוזג של עמי־תור, בחנו
הבנות בסקרנות את הדרך לטבריה ואחר-
כך את הדרך לאילת. בכל עיר שאליה הן
מגיעות, הן מהוות מוקד משיכה עז,
הקהל נוהר לחזות בהן.
בטבריה זכתה בתואר נסיכת-הכינרת
שלי ברלינסקי, כשסגניותיה הן זיוה ברקן
וסילבי בן־שושן. בנשף באילת זכתה

וגע לפני

נועלת

דגנית

העלייה הראשונה
על הבסה
נחום את נעלי סרנו.

1על פני שלושת הזוכות בנשף
1ו! *1
1 111 * 111 שנערך באילת. נסיכת ים־סוף

במרכז, אתי סלע, כשמימינה סגנית ראשונה שלי ברלינסקי

ומשמאלה סגנית שנייה ׳אורלי חן. השלוש נבחרו על חוף יס־סוף
של מלון לרום באילת. הכתרים שהן עונדות עוצבו על־ידי
התכשיטאית רחל גרא• את תיסרוקתן עיצב הספר ג׳ימי מחיפה.

׳י״״ תמי בארי מבעלות סלון
אמבר מכתירה את שלי
ברלינסקי ׳כסגנית שניה לנסיכת ים־סוף
בנשף הבחירה שנערך במלון לרום באילת.

פנינה ווזנבדוס

כפי שרואה אותה הבדרנית ציפי שביט, כאשר
מני פאר מציץ אל תוך מחשופה הנדיב. ציפי

הגדילה בצורה מלאכותית את חזה, והופיעה בפני הקהל בקטע פארודי על נערת־הזוהר
פנינה רוזנבלום. בתמונה למטה: זיוה ברקן בדגם מייוחד של שימלת־כלה מפלון אמבר.
כנסיכת ים־סוף אתי סלע, כשסגניותיד דין,
שלי ברלינסקי ואורלי חן.
מני פאר, כהרגלו, ראיין את הבנות.
באילת אף ראיין את ציפי שביט. כששאל
אותה מה היא רוצה להיות כשתהיה גרו־לה,
ענתה לו :״דוגמנית־עירום, כי אין
לי בגדים.״
הנשף באילת היה האחרון בסידרת ה־נשפים
ברחבי־הארץ. במוצאי־שבת הקרוב
יערך הנשף המסכם בהיכל־התרבות בתל״
אביב, שבו תיבחר מלכת־המים לשנת .1980
ההתרגשות בין הבנות בשיאה. כמעט
כולן זכו בתוארי נסיכות בנשפים שנערכו
בערים השונות בארץ. כמעט כולן כבר
טעמו את טעם הזכייה. אחרי בחירת מל-
כת־המים, הן תטוסנה ליוון במטוסי או־לימפיק,
שם תארח אותן חברת אופיר
טורס.
״זוהי חוויה שלעולם לא אשכח אותר״״
אמרה דגנית נחום הצעידה.
״התיידדנו מאוד במשך הזמן הקצר
שאנחנו מכירות, ואנחנו מפרגנות האחת
לשנייה. זוהי תחרות הוגנת,״ אמרה דורית
ברזילי.
״זה הקיץ היפה ביותר שהיה לי,״ סיפרה
זיוה ברקן.

ואש תעיר

של ׳אילת, גדי
כץ, מכתיר את
אתי סלע כנסיכת ים־סוף בתום ערב
מהנה שנמשך עד אחרי שתיים בלילה.

בעוד היא מח״נת מהאקון דנו בית
בישואר, נמצאת דרת מזוו בעיצומה
שר ט־שת־גיוושין קשה ומבישה

6 *10116
*1110161
6 **1 1 *1 1 6
ד לי ה מזו ר
י פני ארבע שנים עצרה המדינה כולה
* את נשימתה. כשנודעה הטרגדיה האישית
של שדרית הטלוויזיה, דליה מזור,
ושל בעלה אריה לוין. לא היה אדם שלא
חש במשהו, שמה שעובר על דליה, משפיע
גם עליו.
לפני ארבעה חודשים חגגו הכל. כשנולד
לדליה בנה איתי היתה השימחה כללית.
דתיים תלו זאת בנס־משמיים. אלה שאינם
דתיים שמחו בשימחתה. אחרי הטרגדיה
של מות שלי, בתה של דליה, ממחלה
נדירה ומסומנת, שמחו הכל שלדליה נולד
בן בריא.
תינוק בריא
^ נה של דליה שוכב על הדשא בחצר
״ י בית־הוריה שברמת־גן. הוא בריא, וכמו
כל ילד אחר בגילו שוחק ומשחק. אך
דליה, למרות זוהרה וחיוביה על המסך-
הקטן, נמצאת היום במשבר השני הגדול
של חייה. דליה נמצאת במערכת־גירושין
מכוערת מבעלה, אביה של בתה הראשונה
שלי, ושל בנה איתי.
אין כמעט אדם במדינה שאינו מכיר
את דליה מזור. מאז הוקמה הטלוויזיה,
לפני כ־ 10 שנים, דליה היא בודבית בכל
חדר־מיטות או חדר־אורחים בכל בית-
בישראל.
דליה, בתו של מי שהיה מנהלו הראשון
של קואופרטיב דן, וכיום מנכ״ל חברת
תיעוש ההסתדרותית, אריה מזור, פילסה
לעצמה את הדרך לתהילה בכוחות עצמה.
דליה בת ה־ 30 מעולם לא זייתה, ולא
ביקשה להיות, טיפוס של יפהפיה זוהרת.
היא היתד, תמיד הדמות של ״כך תמיד
היתד. רוצה נערה רגילה להיות :״שיער
בלונדי קצר, מסופר בסיגנון נעים, מודרני
ושקט, אף סולד, עיניים תכולות ומעוררות
אמון, ומעל לכל, חייד קורן וכובש
בסנות שלו.

את הקאריירה הרדיופונית שלה החלה
דליה בגלי צה״ל, אך קודם לכן עברה
טירונות וקורס מם־כ״פיות. היא נענתה
למודעה שפורסמה בעיתונים שביקשה קריינים
״סתם ככה, כדי לנסות,״ והופתעה
כשהתקבלה.
כשקראה מודעה בעיתונים שהטלוויזיה
מחפשת קרייניות, ניסתה את מזלה שוב,
גם הפעם ללא תיקוות רבות :״ידעתי
שהמצלמה לא אוהבת אותי, אבל רק אחר-
כף נודע לי שיש הבדל בין מצלמת-
טלוויזיה למצלמת־סטילס.״ היא ניסתה,
עמדה בתחרות עם שורה ארוכה של צעירות
יפהפיות, הביסה נערות־זוהר ידועות,
והתקבלה.
מאז הפכה דליה לאשה המוכרת ביותר
בישראל. ערבים שלמים צופים בה מאות
ואלפי אנשים המקבלים אותה, באותן
שעות׳ אל תוך המישפחה.

דליה עם שלי ז״ל

^ ושכלתני
ת, אריה, מהנדס אלקטרוניקה, הכי-
י * רה דליה במסיבה. אז סיפרה דליה:
״זו לא היתד. אהבה־ממבט־ראשון, אותה
אהבה סוערת שנדלקת במבט-עין, כפי ש חלמתי
עליה. אבל אני בחורה העובדת
על רגשות, קצת תלושה באוויר. אריה
היה קר ושכלתני, הרגשתי שזה מה שאני
צריכה בחיים. אחרי שלושה שבועות מהיום
שהכרתי אותו ידעתי שזה הגבר שאני
אתחתן איתו, ושבועיים אחר־כד הציע לי
אריה נישואים.
הארץ כולה ליוותה את דליה לחופה.
אמנם, היו רבים שנעלבו כאשר הדיירת
שלהם, מהמקלט־הקטן, נישאת, בלעדיהם,
אך גם רבים מידידי הזוג לא הוזמנו. היתד.
זו חתונה צנועה/ ,אליה באו רק קרובי-
מישפחה וידידים ותיקים. מאוחר יותר
נערכה מסיבה, במידה רבה למורת־רוחה
של דליה, במלון פאן אנזויקן בבת־ים.

ארבעה חודשי גבורה
או המסיבה היתד. כורח המציאות, בגלל
ידידיהם הרבים של ההורים. בני־הזוג
ניצלו את ההזדמנות והזמינו למלון את
ידידיהם שלהם, חבריו של אריה, ועמי-
תיה־לעבודה של דליה.
עד שפגשה באריה, ומאז הפכה למפור-
סמת, היו לדליה בעיות רבות עם המין
האחר. סיפרה אז דליה :״הגברים הפכו
אז לבעייה. יש גברים שאוהבים לצאת עם
בחורה מפורסמת, רק כדי שיוכלו להגיד
אחר כך, יצאתי עם זאת וזאת.׳ היתד. לי
תקופה שחשבתי שאני צריכה להיזהר, וזה
הפך לתסביך.
״אבל מהר מאוד למדתי להבחין ביני הם.
לפעמים היו גם חברים שאמרו לי :
,היזהרי מזה וזה, הוא אוהב לצאת עם
בחורות רק בשביל הראווה.׳ אבל בדרך
כלל אני שומרת על חוג־הידידים שלי עוד
מהתקופה שלפני הטלוויזיה.״
כאשר נולדה שלי, הרקיע אושרם של

השניים שחקים. הבת היתד. עבורם עולם
ומלואו. הם עשו הכל על-מנת לפנקה,
לבלות במחיצתה כל רגע פנוי, כשרק
חובותיהם של אריה בעבודתו ושל דליה
בטלוויזיה, מרחיקות אותם מעליה, לתקו־פו
תקצרות, ולעולם לא ביחד.

רק נס
יציל
ף* היותה בת שנה וחודשיים, הרגישה
* שלי ברע, איבדה את הכרתה, והוב-
הלה על-ידי דליה לבית־החולים. אבחנת הרופאים
שבדקו את שלי היתד. מהירה:
שלי סובלת מדלקת־ריאות חריפה ונטולת
כושר-נשימה עצמי.
אל שלי הובהל מכשיר־הנשמה. כעבור
ימים אחדים, כאשר מצבה החמיר עוד
יותר, נקראה אמה של שלי אל הרופאים

ושמעה את הבשורה המרד :.״רק נס יציל
את בתך.״
דליה שמרה על קורת־רוח, והתנהגה
בגבורה רבה. בעלה, אריה, החזיק מעמד
אף הוא. רק אמה של דליה ואביה, אריה
מזור, התמוטטו.
משך שבועות ארוכים שכבה שלי כש-
מכשיר־ההנשמה צמוד אליה. נדמה היה
כי הנס אמנם מתרחש, מול עיניה של
דליה. שלי החלה מראה סימנים שהיא
נחלצת מסכנת־המוות שריחפה עליה בגלל
דלקת הריאות, מחלה המסוכנת יותר ככל
שחלוקה בה צעיר יותר.
אולם, עוד קודם שהירשו לעצמם בני-
הזוג לשמוח על שחיי בתם עתידים להינצל׳
ניחתה עליהם בשורת־איוב חדשה.
קשה לתפוס כיצד עמדה דליה, אז בת ,25
כאשר נקראה שוב אל הרופאים .״התגלה
סיבוך, ויש סכנה שנצטרך לקטוע את
רגלה של שלי מתחת לברך,״ הודיעו לה.
בעיקבות דלקת־הריאות והסיבוכים ב-
מחזור־הדם, נתהווה קריש־דם באחד מעורקי
רגלה של שלי. הבדיקות, שנעשו
תוך המאבק להצלת חייה מסכנת דלקת-
הריאות, אילצו את הרופאים לשאוב דם
מעורקי הרגליים, דבר שעזר אף הוא
ליצירת קריש־הדם. ניתוח שנערך ברגל,
לא עלה יפה.
ואם לא היה די בכך, התגלה אצל שלי
סיבוך נוסף. נסתבר כי היא לוקה במחלה
נדירה, שהיא זו שגרמה לדלקת־הריאות,
מחלת דיריילי־דיי *.
הריילי־דיי היא מחלה אשר התגלתה
עד היום רק אצל יהודים, וביניהם רק אצל
בני עדות אשכנז, ממיזרח־אירופה. המחלה
פוגעת במערכת־העצבים האוטונומית, גורמת
שיבושים בלחץ־הדם ובמערכת־ההזעה
וקשיים בבליעה. אם אין מצליחים לרפאה,
קיימת סכנה לסיבוכים בגיל מבוגר יותר.

גם דליה הרגישה בכך, ככל הנראה, אבל
כיוון שהכירה את אריה, חשבה שאלה
הן תגובותיו שלי הטיפוס השכלתני. הרופאים
הזהירו את אריה ודליה מפני ילדים
נוספים. תשלובת הגנים שניהם עלולה
להביא לריילי דיי גם אצל הילדים הנוספים.
דליה ערכה מחקר פרטי משלה בקרב
נשים שבניהם לקו במחלה נבזית זו,
וגילתה כי במקרים רבים, לאם שילדה
לקה במחלה זו, יש גם ילדים בריאים.
היא רצתה להאבק בגורל, רצתה עוד
ילדים.

אימוץ;
לא הדיון
^ שך תקופה ארוכה לא הצליחה דליה
להיכנס להריון. כל פסיכולוג יכול
היה להסביר לה שהיא סובלת ממעצורים
פסיכולוגיים בגלל מותה, ונסיבות מותה,
של שלי. אז היא פנתה לאריה וביקשה
ממנו להסכים להפרייה־מלאכותית. חברה
טובה של דליה סיפרה השבוע :״אריה
לא הסכים. הוא אמר לדליה, :אם תעשי
הפרייה־מלאכותית הילד יהיה רק שלך.
אני רוצה שנאמץ ילד, ואז הוא יהיה של
שנינו באותה מידה.״
הנימוק של אריה זיעזע את דליה.
לפתע היא הבינה שלמרות האסון — מותה
של שלי, ולמרות שלה היה נדמה שארבעת
חודשי המאבק על חייה של שלי הפכו
אותם לגו אחד עם נשמה אחת, חושב
בעלה בצורה עניינית, מחושבת וכמעט
סטרילית על הילדים בהם הם רוצים.
צחוק־הגורל הוא שדווקא אז הצליחה
להיות לבד

דכן$ה חודשים אחרי ששלי נכנסה
י • לבית־החולים היא נפטרה. דליה, ש ניצבה
ליד מיטת־בתה שעות ארוכות מדי
יום, במשך כל ארבעת החודשים, נשברה.
היא ושלי נלחמו יחד. שלי הפסידה במע רכה
נגד הגורל, והותירה את אמה לבד.
באותם רגעים חשה דליה כי היא לבד.

דדיה כמיטבה
לפרנס את הבית

דליה בעבודה,
ליצור בכל מחיר
הוריה היו לצידה. מחלתה, ואחר-כך מותה
של שלי, וצערה של בתם הפחיתו משנות
חייהם. גם אריה התנהג כשורה, אבל ידידות
של דליה טענו אחר-כך :״היה בו
משהו זר ומוזר. הוא בכה והצטער, אבל
היה בו משהו קר.״
* מחלת ריילי-דיי קרוייה על־שס שני
רופאים, ריילי ודיי, שאיבחנו ״את המחלה
לראשונה.

דליה להיכנס להריון. היה זה שלושה
ימים לפני שבני-הזוג עמדו לצאת לטיול
בארצות-הברית, בין היתר כדי לבקר את
אחותה של דליה, דפנה, הנשואה לשדר
טלוויזיה לשעבר, אורי פירסט, הנמצא
עתה בשליחות בניו־יורק.
דליה רצתה לוותר על הנסיעה. אחרי
מה שעברה עם שלי, ההריון היה בשבילה
חוויה גדולה מדי ומסוכנת מדי, אך אריה
סרב. הוא עמד בכל תוקף על-כך שהם
יסעו ולא יפסידו את דמי-הכרטיס.
בנידיורק הרגישה דליה, שהיתה זקוקה
לכל טיפה של חמימות ותמיכה, שאריה
אינו מסוגל להעניק לה זאת. היא ביקשה
לערוך הפלה, אך רופא אמריקאי שבדק
.אותה טען, שהפלה במצבה מסוכנת מדי.
אחרי שבועות אחדים של טיול, שהיו
עבור דליה סיוט, חזרו בני־הזוג לארץ.
ההריון של דליה הביא עימו פחדים.
התמיכה שאותה נתנו לה הוריה לא היתד,
מספקת. בכל פעם שפנתה לטיפת חמימות
מאריה, נתקלה בגוש קר ומחושב. באותה
תקופה הכירה דליה בחור הצעיר ממנה
ב־ 5שנים, מדריך־טניס בשם דויד גפן.
השניים הכירו עוד קודם לכן, אולם ב
תקופה
זו בחייה, היא לפתע גילתה את היחסים בין דליה לדויד, וניסה לתלות
דויד.
בהם את הסיבה לגרושין. הוא עשה זאת
דויד הוא טיפוס אימפולסיבי, רגשני כדי שיוכל לשלם לדליה עד כמד, שפחות
מאוד המחבב.את דליה. היא בילתה איתו כסף. הרכוש העיקרי של דליה ואריה
שעות רבות בטיולים, על שפת־הבריכה הוא דירתם המשותפת ברמת־השרון. הדירה
ועל מיגרש־הטניס. הוא הצליח להשלים נרכשה על־ידי שניהם, בעזרת ההורים
את כל מה שאריה לא יכול, או לא רצה של דליה. אריה טען שרוב הדירה שייכת
לו, והוא מוכן לתת לדליה רק 20 אחוזים
להעניק לה: חיוך ותשומת־לב.
קשה להניח שדליה חשבה כי בינה לבין ממנה. הדירה רשומה על־שם שניהם, וכדי
דויד מתנהל רומן. לדידה היתד, זו ידידות להצליח בניסיון לגזול את חלקה של
יפה עם בחור צעיר. דויד, ככל הנראה, דליה, יצטרך אריה לנסות ולהפעיל עליה
ראה את המצב בצורה אחרת. רבים סחיטה. סחיטה פירושה לדעתו נסיון
מידידיו שמעו כיצד הוא מספר על אהבתו להאשים אותה על שקיימה יחסים עם דויד
גפן.
הגדולה לדליה.
לאמיתו של דבר מוכן אריה, עבוד
הכסף, לוותר גם על בנו. הוא מוכן לשלם
לדליה ולבנו דמי־מזונות מגוחכים בגובה
של 3000 לירות לחודש. לפני כשנתיים
הקים אריה, יחד עם עוד שני שותפים,
ך* סיפור הגיע גם אל אריה. דליה חברה ליבוא רכיבים אלקטרוניים. למרות
י י מעולם לא הסתירה ממנו את הידיד שבמשך כל שנוח חייהם המשותפים עבדה
הצעיר שלה, ואריה אף פעם לא התנגד דליה, ומשכורתה הוקדשה לצרכי־הבית,
למסכת הידידות השובבה בין השניים. טוען אריה שלדליה אין כל חלק בחברה
כשנולד בנה, איתי, וכשהרופאים קבעו זו. בעצת עורד־דינו הוציא אריה את כל
הכספים שהיו לו בחשבון-חיסכון משותף
שהוא ילד בריא, היה כבר ברור לדליה,
ללא קשר לדויד, שהיחסים בינה לבין עם דליה.
אריה הגיעו לסיומם.
כאשר מתבוננים בימים אלד, בדליה הכשהיא
שוחחה עם אריה, וביקשה ממנו מופיעה על המסך־הקטן, ורואים אשד, נאה,
להתגרש, לא עלה על דעתה שאריה יהפוך מטופחת, חייכנית ונחמדה, קשה להניח
מ לפני שהמצלמה מתחילה לפעול, ומיד
את הפרידה לפרשה מזוהמת. אריה ניצל
מיד את הידידות שלה עם דויד, והחליט אחרי שהיא מפסיקה, קיימת דליה אחרת:
להשתמש בידידות זו, עליה ידע מפי דליה-־ דליה העוברת עתה את המשבר הקשה
משך כל אותה תקופה, כדי לנסות ולסחוט השני של חייה, דליה היודעת שהיא עומדת
בפני מאבק של בעל שינסה לסחוט אותה,
מאשתו כספים.
תוך ניצול העובדה שהיא אשד, מפורסמת
תבי־להגיש מיהר אריה של עורך־דינו
ופגיעה
מהבחינה הציבורית.
עת־גרושין לרבנות. דליה לא עשתה כן.
היוזמה לגרושין היתד, שלה, אך היא
אולם גם פרשת־הגרושין לא תוכל לשיערה,
וטעות זו עומדת לעלות לה ביוקר דליה. היא אשד, חזקה הממשיכה להילחם,
רב, שהיא ואריה יוכלו להסדיר את ה וממשיכה לעבוד כאילו לא ארע דבר. אמרה
פרידה ביניהם כמו אנשים מבוגרים, ללא
עליה אחת מידידותיה :״אם היא הצליחה
עורכי־דין. וללא מישפטים.
להתגבר על מותה של שלי, היא תתגבר
על כל מיכשול שהגורל יציב מולה.״
בתביעה שלו לרבנות רמז אריה על
ניסיון סחיטה

במדינה
פ רי ד ה

נפל
שפחת המנהיג

במהירות
לא היתה גאה ממני לבשר לכם
לפני כמה חודשים על עוד ישראלית
שהצליחה. אני מתכוונת לדיילת
אל־על הוותיקה, קטי קנדדן,
שכבשה בסערה את ליבו של השחקן
כרי ניומן, שגילם את תפקיד
פטרוצ׳ילי, שאף פעם לא גמר
לבנות את הבית שלו.
הייתי גאה כי זה לא היה סתם
רומן, אלא עסק רציני. פטרוצ׳לי

אני זוכרת את החתונה שלהם.
מי לא היה שם, ומי לא חגג ושמח?
לחתונה היו את כל המרכיבים
של חתונה מוצלחת, ולשי־דוך
עצמו, עוד יותר מרכיבים של
שידוך מוצלח. גינוסר כולה הוצפה
באור יקרות כשיפתח אלון, בנו
של יגאל אלון ז״ל, נשא לאשה
את אחת הנשים הכי יפות שאני
מכירה, שושנה(״שנקד,״) בראו־

נשטיין.

יפתח הוא, ולא רק ביגלל זכות־האבות,
אחד הבנים היקרים לבית
גינוסר. חוץ מזה שכולם אהבו שם
את אבא שלו, כולם אהבו את אמו,
רות, שהיתה משך שנים רבות
מנהלת בית־ההארחה של הקיבוץ.
גם את יפתח עצמו אי־אפשר היה
שלא לאהוב. לא שהוא היה כל־כך
קיבוצניק. הוא היה יותר אמן מ־רפתן,
יותר צייר מפלח, והיו לו.
כל מיני ג׳וקים כאלה כמו לנסוע
ללונדון וללמוד.
שנקר. היתד. הילדה היפה של
צהלה. אבא
שכונת־הגנרלים,
שלה אמנם לא היה קצין־בכיר,
אלא עובד מישרד־הביטחון, אך
היתד, לו עוד סגולה, מילבד בת
יפה, שחיבבה את המישפחה על
התושבים: הוא היה הגבאי של
בית־הכנסת המקומי.
השניים היו יפים בחתונה שלהם.
שנקה, חלוצת השיער הצבוע ב־פסי־כסף
זהרה ממש בשימלה ה לבנה
שלה.

יפתח ושנקה אלון ביוה חתונתה
חבל על זוג יפה
אבל עתה, כך לוחשות לי הציפורים
הקטנות שלי, יש קרע,
וקרע כזה עמוק שעומד, ככל הנראה
להתפוצץ, ולהביא לגירושים בין
השניים. היו לי כמה סימנים לכך.
שנקה היתד. בלונדון תקופה ארוכה
בלי יפתח. היא אמנם לא נראתה
שם עם בחורים אחרים, אבל
בכל־זאת, השאירה את הבעל בבית.
ואם
זה לא סימן, אז יש לי סימן
אחר בשבילכם. לפני שבועות אחדים
פתח יפתח את תערוכת־הציו־רים
הראשונה בחייו, בגלריה 13
וחצי ביפו. כולם היו שם. כל החברים
של האבא, ביניהם יצחק

רבין, המון חברי-קיבוץ, והמון
ידידים צעירים של יפתח. רק אחת
בלטה בחסרונה: הרעיה שנקה.
כששאלתי את יפתח בפתיחה,
איפה האשה היפה שלו, הוא השיב
לי :״זה סיפור שלא קשור לתע רוכה.
יש בעיות, אבל זה לא קשור
לתערוכה.״
המצב לעכשיו הוא שיפתח. ו־שנקה
אמנם נפרדים, אבל נשארו
ידידים טובים. הם מופיעים ביחד
בבריכת־השחיה בצהלה, כמעט כל
שבת עם הבן שלהם, אבל עד כאן.
הם שניהם גדולים ומבוגרים,
אז אין לי עצות בשבילהם. רק
ככה חבל לי. הם היו יפים בחתונה.

מלכ ת היופי והזמר
הוא עוד לא הספיק להגיע לארץ,
וכבר התגלה הקשר הישראלי שלו.
הזמר מיספר אחד היום בעולם
חוליו איגליסס עומד להיות
כאן בחודש הבא, ולשגע את בנות-
העשרה הרומנטיות בהופעה אחת.
הוא היה כאן לפני שנתיים בביקור
פרטי, אבל אף אחד לא הכיר
אותו. אפילו ירון לונדון, שמישהו
הציע לו לקחת את חוליו
לעלי הכותרת שלו סירב .״חוליו
מי?״ הוא שאל.

דינה מור

מניו־יורק —

אבל בינתיים עברו הרבה מים
גם בירקון וגם במיאמי־ביץ, שם
מתגורר חוליו, ברובע האסור לכניסה
ליהודים וכלבים, וכדי להיות
בטוחים מופקדים עליו שומ רים
מכל צד. חוליו הפך להכי
מפורסם, מכר 70 מיליון תקליטים,
והסכים לתת לארץ שלנו עוד
שאנס.
לחוליו יש ידידה ישראלית.
עדנה שנקמן, יורדת היושבת
בניו־יורק כבר 16 שנה, ועוסקת
שם בענייני בידור. עדנה היתה זו
ששלחה לאחיה, נחי לאור, את
הכסף לפתוח את בית־הקפה אפרופו
ליד היכל־התרבות. לפני
שנתיים ערכה עדנה לכבוד יהד
דים־ספרדים מסיבה. המסיבה נער כה
כמובן במועדון שהיה אז הכי
חשוב בניו־יורק, מועדון ,54 ושני
אורחי־הכבוד היו חוליו, בשביל
הספרדיות של האורחים, ומים־עולם
רינה מור, בשביל הצד היהודי
שלהם.
מסתבר שזה די טוב הולך ביחד.
חוליו ורינה נפגשו מאז, והרומנ-
טיקנים שבין הידידים שלהם טוענים
שגם התפתח לו רומנצ׳יק
קטן. את חוליו לא הצלחתי לשאול
כיוון שהוא עדיין לא הגיע. את
רינה לא הצלחתי לשאול כיוון ש היא
לא אוהבת לענות על רומנים
שלה, חוץ מהרומן הנוכחי עם

חוליו איגרסיס
•— לאי ביוון
נוני מוזס, אחד מיורשי אימפריית
ידיעות אחרונות, אבל אלה
שכן הצלחתי לשאול, ואני מתכוונת
לחברים טובים של חוליו ורינה,
נשבעו לי שהשניים נפגשים
במיסתרים, בכל מיני מקומות נידחים
בעולם. הגיחה האחרונה המשותפת
שלהם היתד, לאי־יווני,
ומי שלא זיהה שם את חוליו, יכול
היה לראות סתם זוג מאוהב ויפה
על שפת־הים.
עדנה שנקמן טוענת, שהיא עדיין
תקועה עם 1500 כרטיסים להופעה
של חוליו. אם כף, הרי שהרווח
הכספי לא היה הסיבה לבואו הק
קטי
קנדה
במידרכה השנייה

היה מחזר עקשן ונאמן. הוא היד,
צריך להתגבר על אהבת־מולדת
של קטי, בדמותו של הצייר
שימעון אכישר, ולהתגבר על-
כך שקטי בילתה זמן רב עם שימ־עון
בפאריס, ואת יתר הזמן איתו
בארץ.
אבל מי כמוהו שיתייאש? בכל
פעם שמטוס אל־ על כשבתוכו קטי
היה נוחת בנמל־התעופה קנדי ב־ניו־יורק,
היו יתר הדיילות נוסעות
למלון לקסינגטון באוטובוס
אל־על, וקטי נוסעת בלימוזין שחורה
ויפה עם נהג עם כובע וכפפות.
בפני פיתויים כאלה אי־אפשר
לעמוד. קטי החליטה לבחור בניו־מן.
היא לקחה חופשה של חצי
שנה מאל־על, דווקא בתקופה ש אנשים
פחדו לקחת חופש מהמוביל־הלאומי,
והודיעה שהיא נוסעת ללמוד
בניו־יורק. הדיווחים שלי היו
קצת שונים. הם טענו שהיא רצתה
לראות איד זה להיות עם פטרוצ׳לי
הרבה זמן ביחד.
אז מסתבר שזה לא בדיוק הולך.
השבוע ראו המרגלים הפרטיים
שלי את קטי בארץ. היא אמנם
כבר לא כל״כך גאה כפי שהיא
היתה פעם, וכשהיא רואה ידיד
ישראלי היא עוברת לצד השני של
הרחוב, כדי שלא ישאלו אותה מה
עם ניומן, אבל הסטטיסטיקה של
היורדים הפסידה אחד: קטי באה
כדי להישאר בארץ.

רוב לארץ. הזיכרונות שלו מהפעם
הקודמת גם הם לא היו מרניני-
לב במיוחד. אני חושבת שהניחוש
שלי לא יהיה פרוע מדי אם אומר
שחוליו בא בשביל רינה.

(המשך מעמוד )43
נגד קיש נפתח בינתיים תיק מיוחד
ונפרד על החזקת האקדחים
והעוזי.
כאשר נתפס קיש, היו עימו בדירה
נוסף לסלומון אבו, שני אנ שים,
שכנראה באו לשכנעו לחזור
מרצונו לכלא. כאשר פרצה ה־מישטרה
נעצרו כל הארבעה, וקיש
הודה מייד שהנשק שנמצא בדירה
הוא שלו.
אמדן כחבר. כאשר הופיע
לפני כחודש בפני השופט־המחוזי,
חיים שטיינברג, בתל־אביב, הפתיע
קיש בטענה מקורית. בעזרת
סניגורו הממונה, אהוד דגן, סיפר
קיש סיפור מעניין. לדבריו פגש
בעת בריחתו, בפסג׳ קולנוע תמר
בתל־אביב, את מכרו משכבר ה ימים,
אורי וולף. ואורי הציע לו
דירת מחבוא.
קיש ואבו עברו לדירה שהכין
להם וולף, ואז בא לשם המיטיב,
ומסר לידיו של קיש תיק סגור
לשמירה. בין ידיות התיק היה
מעיל חורף מקופל. קיש העיד בביתר.מישפט,
כי הוא לא נגע ב חפצים
הללו. הם נשארו במקום
בו הניח אותם וולף. כאשר פרצו
השוטרים לדירה, במהומה שנוצרה,
נפל כנראה המעיל מתו־ך ידי-
יות התיק, והעוזי שהיה כרוך ב תוכו
נשמט לרצפה. היתה זו הפ עם
הראשונה שראה את הנשק. כך
סיפר קיש בקור־רוח בבית־המיש־פט.
כדי
להוכיח את גירסתו, ביקש
סניגורו מהשופט להזמין כעדי-
הגנה שלושה אנשים היושבים ב־כלא־רמלה.
את סלומון אבו, ש היה
נוכח בעת שהתיק הובא לדי רה,
את הרצל אביטן, מי שהיה
שותפו של אורי וולף לשוד בנק־לאומי
ברמת־אביב, ואת השותף
השלישי לאותו שוד, אברהם קשא־ני.
לדברי
קיש, נודע לו בבית־הסו־הר,
כי כאשר וולף בא לדירה עם
הנשק חברו קשאני היה עימו במ כונית,
הוא אמנם לא עלה עם
וולף לדירה, אך ראה את התיק
שזה נשא עימו.
בדיון שנערך בלישכה, דחה ה שופט
את בקשת הסניגור להזמין
את שלושת העדים.
אחרי עדותו של קיש מעל דו־כן־העדים,
חזר הסניגור על בקש תו
להזמין את סלומון ואת קשא־ני,
הוא ויתר על הרצל אביטן.
התובעת, רות דוד, התנגדה
להזמנתו של קשאני, כיוון שלדבריה
לא היה לו על מה להעיד,
והשאירה את הזמנתו של אבו לשיקולו
של בית״המישפט.
אחרי הרהורים החליט השופט
להזמין את אבו, שהופיע -בבית־המישפט
ואישר את כל דבריו
של קיש.
בית־המישפט לא התיר את הזמנתו
של קשאי, כיוון שלדעתו
עדותו אינה רלוונטית למישפט,
שהרי הוא היה במכונית ולא ראה
את הפגישה בין וולף לקיש.
נאשם חרין ק־שכל. המישפט
הסתיים, השופט גזר על קיש חמש
שנות־מאסר על החזקת הנשק, וקבע
כי חמש השנים הללו אינן
חופפות למאסר־העולם, אותו מרצה
קיש עכשיו, אלא מצטברות
עליו.
בפסק־דינו אמר השופט, כי אינו
מאמין כלל לגירפתו של קיש, אשר
נתפרה והוכנה לצורך המישפט
בלבד .״הנאשם הוא חריף־שכל״
החמיא לו השופט ,״והסניגור
עשה ככל יכולתו לשכנע״ אך
בית־המישפט לא שוכנע. סלומון
אבו, כונה על-ידי השופט ״תוכי״
אשר חזר על דיברי קיש מילה
במילה. בית־המישפט גם לא האמין,
שהסיבה שקיש העלה את
גירסתו המדהימה רק בבית־המיש-
פט׳ היא שרק אז נודע לו כי וולף
הפך עד־מדינה במישפט בנק-
לאומי, ואז הבין, כי בעצם היה
(המשך בעמוד )53
העולם הזה 2241

דיו קבלה כדי להעליל על ה א ורחש בון

בעלי עניין מתמנים לראשי ועדות מיסיס
אחד השינויים שהנהיג שר־המישפטים לשעבר, ש מו אלת מי ר, עלול
בחוק. בהתאם לחוק, פעלו בישראל ועדות־ערר למסים שונים, כמו ענייני חוק
התעשיה ומסיט אחרים. הוועדות הללו היו בעלות תוקף שיפוטי מחייב,
גורלות. כל השנים קבע החוק, שיושב״ראש ועדה שיפוטית כזו חייב להיות
בית״מישפט מחוזי. כך הובטחה אי־תלות מוחלטת של ראשי הוועדה.
זמן קצר לפני שעזב את תפקידו, תיקן תמיר את החיל י ן שהוא מאפשר
עתה לקבוע יושבי־ראש שהם שופטים בדימוס. שני שופטים ראשונים שהתמנו
הם שלמה לובנגרג ומקסצ׳ רנוגי ל ס קי. לובנברג משמש גם כבורר־בשכר,
וצ׳רנובילסקי פתח מישרד עורך־דיו פרטי. לשניים יש לקוחות הקשורים בהם, ועתה
שוב לא ניתן יהיה לומר בביטחון, כי ראשות הוועדה חופשית מהשפעה כלשהי.
תופעה דומה קיימת גם בוועדות הערר לענייני מס״רכוש. בוועדות מכהנים
עורכי״דין, שאף הם בעלי אינטרסים שונים. לפגוע עידוד וחרצו שופט

יהודה זגמן, בעל חברת פלדות ״פלדום״ ,זייף קבלה של רואה־החשבון
י שראל שטר אי ס, כלי להעליל עליו, שהוא מוציא קבלות וחשבוניות ללא תאריך
על מנת להתחמק מתשלום מס״הכנסה ומס-ערך־מוסף במועד.
שטראוס, שהיה נשיא לישכת רואי־החשבון, היה בורר יחיד בסיכסוך בין
זגמן לשותפו בחברה. פסיקתו לא מצא חן בעיני זגמן, המנסה לערער עליה בבתי-
מישפט. לאחר הפסיקה, שניתנה בסוף מארס, ביקש שטראוס מזגמן המחאה על
שכר טרחתו לתחילת אפריל, כדי שיוכל לדחות בשנה את המס על התשלום. הדבר
נעשה. לאחר מכן שלח זגמן מיפתבים לגורמים שונים במשק, וצירף אליהם העתק
הקבלה שהמציא לו שטראוס. על הקבלה חסר היה תאריך. בכך רצה לחזק את
האשמותיו, כי שטראוס נתן לו קבלה ללא תאריך, כדי להתחמק מתשלום מס.
בירור הפרשה, שגעשה עם מנהל מחלקת״חקירות של מס־הכנסה, יוסף לוין,
חשף את הזיוף. שטראוס המציא את המקור של הקבלה והסתבר שזגמן חתך את
חלקה התחתון, הכולל את התאריך ואת החתימה.

שטית׳ ו או ב ר פותחים רשת סניפים
״שטיחי ראובן״ ,עסק מימכר השטיחים
מהגדולים בישראל, פותח בימים
אלה סניפים בנתניה ובראשון־לציון. ב-
תיכנון סניפים נוספים בערים הגדולות
תוך כמה חודשים. בעל העסק, ראובן
ש קלי ם, אמר כי הסניפים נועדו להגביר
את מחזור המכירות של החברה, המתבססת
על מתח״רווחים נמוך ומחזור גדול.
הרשת תחל לפעול לקראת עונת החגים.
רשת ראובן הכניסה מחשב חדיש
לוויסות מחסן המלאי המרכזי שלה, דבר
המאפשר שליטה ובקרה על החנויות הרוכשות
את מוצריה. הרשת מוכרת בשיטת
תשלומים ללא ריבית, כאשר גובה

זושת..שדתן!״
מחרימה את •שואל
למרות ש״שרתון״ פתח מלון בישראל
לפני זמן רב, הפירסומים הרשמיים של
הרשת הבינלאומית אינם מזכירים עובדה
זו. במודעה של רשת המלונות של
״שרתון״ ברחבי העולם — ישראל יוק !

התשלום מותנה במיקדמה ובמיספר חודשי
האשראי. הרשת נוהגת לקבל רק
המחאות, ולא שטרות. כעשרה אחוזים
מן ההמחאות נבדקות לפני מסירת הסחורה.
בדרך זו מונעת הרשת מכירות
לנוכלים או המחאות לא״משולמות. בחירת
הבדיקות נעשית לפי טביעת העין
של האחראי על החנות.
ראובן שקלים אמר, כי הרשת תגביר
את מהירות המחזור בחברה. זהו גורם
חשוב, שהרי בעסקי השטיחים אין
הקלות מס בגלל האינפלציה והחזקת
מלאי בידי הסוחר גורמת הפסד. הקונה
הבודד, לעומת זאת, מרוויח בשטיחים
יותר מאשר במרבית ההשקעות האחרות.
הרשת קנתה לא מכבר כמות של שטיחים
שיובאה ארצה בשנת 1976 על״ידי
רחמיםשק לי ם. אלה לא נקלטו היטב
בשוק ונשארו שלוש שנים במחסני המכס
באשדוד. המסים על שטיחים אלה היום
— 2.2מיליון לירות. המכס מכרם במכירה
פומבית ב־ 1.7מיליון והמוכר מכרם
באמצעות מתווך ל״שטיחי ראובן״ .כל
השטיחים עברו אישור של מכון התקנים
ונמצאו ללא פגם.

הקבלה שזיין! זכמן כחותבו את החלק התחתון
מספריים חדות

£ 0 * 11אסז 0 3ו. אזויי 0 7 9 -2 8 0 0ח 1ס ,* 0ז
1131* *411371ח 6 $4ן)111ן) 6308ז )6ו) 0ו״סס סחוז-חס (01*1ו .4 7 0 0

>מז$1<<18ז<15.60 וז 9118ו)* 1א יסץ ח> *0* 8ן את3*3ח* 8ח 3))0׳יז6$8ז זססל חמ8ו(1א0 2 0 /4 3 .4 8 .7 4 . .
X637106,״ 8ו 7ס 400 306?31ו )037 מסיח)06 70
...0 2 / 4 1 6 0 .0 5ץ מימסא שם 0*05
2 9 6 3 *2 3
א6*1חח8ז 4 * 168. .101מוא **
7*60מ 3״ * 81* 87168,73163 9״ 3 *6סו
זס.איסזע0 6 0 3 7 0 8 / 2 2 7 0 8 2 8 8 664008*71.83*308 8 81319671(601.3 80601*1
ססץ ס
... 2 2 2 *6 3 5 7 .ו7א*ז) 78)6* 10 10031 5ת73ט ססץ ס 0ל *96ז*006*1 03611*16807 .
... 0 8 / 2 3 ,0 3 ,8 0מו 01ו0€*1ז חס)3!1זס$0ו*3ז) 7 3000) 10061 יו0ו 1א?*6077666
...3 0 2 0 8 2 8ו 10ז״ 0,2יז 18 דשטו׳*ו * 082 • 060131 )80*1*- 5י ס? <01* 861 יס 87* 00*018
^1ו) 3מח 76830.1ומ) 00030ץ?3.(31(16׳ן 63ע163ז0 6 1 1 / 2 9 5 3 0 6 (7
ס)*ת7 073ו״3וחז 0ס
מסזאומ 3וחז>*< ז מ ״י x6)10*0616 !011, *6 030ו #וו ח £*604* (0 0
׳ 3 2 6 -3 5 3 5־ £ 0 57 *7£5 8 0 0זזאן 1זאן 000(1 *00 06 06*66! 50618)00 0 1 8030
ז״ס 34^ 3ח )1־ 0 )18 311*0)0ח !8)163)} )011)16 875)006003)6.4•)800-392-3500

* 0811007004106 ססץ ת) 16״ 64 מך מ)ת 0ש0311!,ומחז
* ״ 0608056 חז(8^6 911* 018 חו <6 034״ 1.״י 8**4 0 * 0 4 (*£4 3 1 6 8 4*1 0
א מ ^ 657£אי X87/ 0 3 3 0 *8 0 0 -2 6 8 .4604(0 6לסוזז 0ז] )181/0 1)000101 1(6(168(118(800
ל)ן<105ז 8 )7ו)וף) ז))סא! 0ס 3״ ס0)1ס)חסחו1ז 7ס ס

ת63ת ) 18) 0065 018) 1״ (£008060601 ?700 07
0 3 ( 6 3 -6 7 4 1 ן 8 63) 166י 9מ8ו)י—406 יז 0 6ו: וא 0 0א 0ז 6מ 6א * 3
0 5066131ה8 8ח 8))0עז 666ז זססץ *1*9 0603686 2 2 2 2
ע 6ח1או$

1111

^ג )8081^ 1

״*־ 1*1 10מ1״0*0<*90 זו״*מ 10־0־ 11*50־ ״

5108800,0

6א ז 0א 7010ו 0מ; £1א
מ:11*7 0 1001£
5 - 9 6 2 5 6 - 5 6 2 1
־ . 00* 0 80, 01.800
00110,8*00300.

0 ,0 *0000 5 2 5 -9 0 6 0ץ 0 >10000״ 0*1£0.״

005... 3 1 -6 9 8 0מ ־ 7000*0010.0

*500101 5*0,0100 ,05015*1100* 01000

131-6310
סס*.8110י״01ס! 1185 0

0,00000* 8,801,610
x 5015.״1ו!9ס8 0 , 60
2 1 9 - 4
0000x000000000800.
01-19-1700
£0701,0*00

983000
0*, £00* 00־£091
)0 0 6 36-6411

/ו*<ז6׳מ) 10661 5זזא״ו •07 £01
071*641 וא#11£׳ו*587א
יסס!׳* 178991 זססץ 05

8 0*10*7101:יז><־י

י 11

את מ׳ מייצגים זנבו ויעקוב׳?
מישאל מטעם ביטאון גית־ברל ,״מיג־וון״
,איפשר לתהות על קנקנם של חמישה
מראשי הכלכלנים של מפלגת העבודה.
בעוד עדי אמור אי, אהרון
הר אל וישראל קיסר מביעים דעות
ברורות בשאלות הפער החברתי והצגך ך
בהכבדת העול על בעלי הכספים, מגמגמים
משה זנבר וגד י ע קו בי במלל
חסר־תוכן. וכאשר הם אומרים דבר־מה
ברור,׳ הרי שהוא לקוח מבית מדרשם
של אנשי הליכוד. לא ברור מה עושים
השניים במיפלגת העבודה עם עמדות
כאלה בשאלות משק וכלכלה.
עמדה אמיצה הפגין מזכיר מועצת פו־

עלי תל״אביב, דב בן־ מ אי ר, כבנס
מזכירים מקצועיים, כשקרא להתנגד לתוכנית
ראש־הממשלה מנחם בגין

ה שקע כספר
בי י נו תסרדו
מזג-אוויר רע בצרפת פגע באיכות
יינות בורדו. הבציר יהיה השנה קטן
מהרגיל, והדבר יגרום התייקרות ניכרת
במחירי יינות בורדו. מי שרוצה להבטיח
לעצמו יינות, או להשקיע בהם ולהרוויח
היטב, ירכוש כמה ארגזים, כפי יכולתו,
של יינות אלה, בעיקר ״שאטו לאפאייט
רוטשילד״ או ״שאטו דה פטרוס״.
כדאי גם לרכוש במה בקבוקים מתוצרת
קוניאק. בגלל שינויים במיסוי על
המלאי בצרפת, צפויה התייקרות ניכרת
של קוניאקים אלה. מעריכים שקוניאק
בן עשר שנים יעלה מעתה 20 דולר,
לעומת 10 נעבר.

דב כן־ מאיר
הצעות אמיצות
לתרום שכר של יום־עבודה• הוא אמר כי
חוק הקילת המלאי איפשר לבעלי-הון
לא לשלם מסים בהיקף של 70 מיליארד
לירות, תוכנית מימון היצוא טוריטח
לכיסי התעשיינים 25 מיליארד לירות,
וביטול מסי-עזכון ומס-שבח-מקרקעין
מעכיר עוד עשרות מיליארדים לכיסי
בעלי״ההון. העברות אלה מתקציב הממשלה
לכיסים הפרטיים גורמות נחשול
אינפלציוני הממוטט את כלכלת ישראל.
תרומת יוס״עכודה היא לעג לרש.

הממתינות

צעירות ממתינות לתור שלהן לבדיקות
הרפואיות ולבדיקות הפסיכוטב־ניות
בלישכת־הגיוס בתל־השומר בשבוע שעבר. מפקדות הלישכה

משתדלות לקצר את ההליך ולהקטין את זמן־ההמתנה, אך בדרך
כלל ״מצליחים״ הצעירים המגיעים ללשכה לבלות ־בה יום שלם.
המפקדת, סגן־אלוף יהודית הר־גד טוענת :״ממתינים רק שעתיים.״

הבטון החשוף, החדרים הקטנים — אינם
בדיוק קבלת פנים לבבית.
עוד מישנה בבניין, מישגה המשפיע על
המגוייסים־בכות, בעיקר בתקופת־הקיץ,
אינו מישנה של שר. הוא תיכנן את ה בניין
עם מערכת מיזוג־אוויר מרכזית,
ולכן יכול היה להרשות לעצמו את החלונות
הקטנים והצרים. צה״ל החליט לוותר
על מיזוג האוויר מטעמים תקציביים, אך
לא יכול היה לשנות כבר את החלונות.
היום יש מיזוג-אוויר בחדרה של מפקדת
המיתקן ובעוד ארבעה חדרים. ביתר החדרים
החום כבד מנשוא בימי קיץ לוהטים.
אחר כך באה המכה השנייה. בפתח
הצר של הבניין עומד חייל, ש .ג.
כדרכם של שין־גימלים לא עבר חייל זה
קורם ליחסי-ציבור ולהתנהגות־אנוש. על
תקן של ״עבד כי ימלוך״ מתעמר אותו
ש. ג .במגוייסים החדשים שלגביהם כל
מי שלובש־מדים, הוא המפקד. הוא גוער
בהם, צועק עליהם, לעיתים מעליב אותם.
מוביל אותם ממקום למקום. דורש מהם
להמתין שעות ארוכות ברחבה הגדולה
ואף אינו מנומס להורים, שלגביהם המגע
הראשון שבין הבן הצעיר לבין צד,״ל הוא
יום חג.
לזכותה של מפקדת־הבסים, סגך אלוף
יהודית הר־גד, יש לומר שהיא מודעת ל בעיה
ומנסה להתגבר עליה. הר־גד דרשה
פעמים אחדות מראש־מינהל-הגיוס, אלוף-
מישנה יצחק (״איציק״) ברנד, לתת לה

ג וו נ ה חו אטתה
ק* התרגשות של בני ה־ 17 המקבלים
י 1את הודעת הפוקד, הקובעת להם תור
בלשכת־הגיום, שנה לפני שהם לובשים
מדים, עדיין גדולה. הם מגיעים במאותיהם,
כמעט מדי יום ביומו, ללשכות הגיוס הפזורות
בחמש ערים בארץ.

1ן (| 1ך ך
! ^ 1111
בת ה־17־־
עם הצבא
הורים גאים

תמונה אופיינית. קצין
צעיר מלווה את חברתו
למיפגש הראשון שלה
שלו. לעיתים באים גס
עם בניהם או בנותיהם.

נערות צעירות, המסתכלות בחשש וכמעט
יראה על כל טר״ש או רב״ט. צעירים קולניים׳
אשר קופסת המאלבורו מזדקרת
מכיסם והם מעשנים בשרשרת, ומשתעלים.

מאח יוסי ינאי
״העולם הזה״ פותח השבוע בסידרה שתסקור את יחידות
צה״ל וחילותיו. במיפגרת סידרה זו יסקור השבועון פל חילות
צה״ל, הפיקודים, והיחידות המייוחדות.
צה״ל של שנות ה־ 80 הוא צבא עם בעיות אחרות, מגוונות
יותר וקשות יותר מאלה של צה״ל כשלושת העשורים הקודמים.
הוא הפך להיות צבא מודרני ומשוכלל, תוך בדי מאבק מתמיד
עם מצכי־הרוח ההכרתיים כמדינה העלולים לפגוע בייחוד שאפיין
את צה״ל,
כעזרת מפקדים וחיילים יצביע ״העולם הזה״ ־על החידושים
כצה״ל, על הבעיות ועל המחדלים, וינסה להאיר את אופיו של
צה״ל הנכנס לשנות ה־.80
הכתבה הראשונה כסידרה סוקרת את המיפגש הראשון כין
צעירים דני 17 עם שילטונות הצבא: לשכות הגיוס.
הורים שעדיין לא החליטו אם להיות גאים
או דואגים. לעיתים גם באה חברה עם החבר
שלה. היא בת 6נ, גאה שהחבר שלה
הולך כבר לצבא, ועומד להיות גדול.
לעיתים קרובות יותר מגיע חבר עם החברה
העומדת בפני גיוס. החבר כבר בצבא׳
הוא כבר יודע הכל ומנסה להרגיע.
לשכת הגיוס הגדולה ביותר היא זו ש-
בתל־השומר. הצעירים המגיעים אליה נתקלים
מיד בעויינות של הבניין. מיבנה
עצום, עשוי ביטון חשוף, בעל חלונות
צרים, המזכיר לאחדים מיבצר ולאחרים
בית־סוהר. כשתכנן האדריכל אריה שר את
הבניין הוא התכוון לבניין פונקציונאלי.
שר חשב לצפות את הקירות בציפוי מיוחד
כדי שלא ילכלכו אותם, דאג לבנות מחיצות
מיוחדות בחדרי־ההלבשה, כדי שאי-
אפשר יהיה להציץ, בנה תאים 1קטנים ל-
מאבחנות, כדי שתוכלנה לשבת בשקט ולראיין
את הצעירים המפוחדים.
אבל שר לא חשב על הרושם הראשוני
שתעשה מיפלצת־הבטון על הצעירים. הבניין
משרת, על־פי עדות מפקדי לשכת-
הגיוס׳ את המטרות שלו, ומסוגל להכיל
בעת ובעונה אחת למעלה מאלף צעירים
הבאים להתגייס. אבל שר, ומפקדי צה״ל
שחתמו על התוכנית שלו, לא חשבו על
כך שמיבנה זה הוא ההיכרות הראשונה
בין הצעירים לבין צה״ל. הקווים החדים,

המפקדת

תקן של חייל אחר או קצין, מקצועי יותר,
נבון יותר מש. ג .שיערוך את ההיכרות
הראשונה עם חייבי־הגיוס. ברנר נאלץ
לדחות את בקשתה, שוב, מטעמים תקציביים.
צעיר
המגיע לגיל 17 נקרא על-ידי הפוקד,
אלוף־מישנה בתר, או מי שהוסמך
בנוסף לו על ידי שר-הביטחון להיות פוקד,
להתייצב בלישכת־הגיוס. פעמיים, עד ל גיוס
עצמו, אם אין לו בעיות מיוחדות,
הוא נפגש עם צה״ל. בפעם הראשונה הוא
עובר בדיקות פסיכוטכניות ובדיקות־רפו־איות
כלליות. הפעם השנייח מוקדשת לשיחה
עם מאבחנת פסיכוטכנית, חיילת
בשרות־חובה, שעברה הכשרה מיוחדת
לכך, ועובר מיבדקים־רפואיים נוספים.
הביקור הראשון גוזל את מרבית היום.

.מפקדת לישכת הגיוס בתל־השומר, סגן־יאלוף יהודית הר־גד
(מימין) .משמאל נראה מפקד מינהל־הגיוס של צה״ל, אלוף־מישנה
יצחק ברנר. יהודית נחשבת לאשה קשוחה שרק היכרות ארוכה טימה מגלח את טוב ליבה.

העבודה בלישכת הגיוס תל־השומר, מאורגנת
יחסית־טוב. למרות זאת אפשר להבחין
בצעירים היושבים שעה ארוכה על
ספסלים, וממתינים לתורם.
הבעיה היא התיק. לכל צעיר יש תיק-
אישי שלו, והתיק חייב ללוות אותו בכל
אשר הוא פונה בלישכת־הגיוס. כל עוד
עוסקים בתיק שלו ביחידה אחת, אי-אפשר
להמשיך ולטפל במתייצב. סיפרה אחת
מעובדות לישכת-הגיוס :״לפעמים זה
מגיע למצב של התעללות בצעיר. הוא
רוצה לגמור מהר את העניין. למרות שרובם
עורכים את ההצגה שכל העניין הוא
לגביהם בלתי משמעותי ולא חשוב, ניכר
בהם שהם מתוחים מאוד. היו נסיונות רבים
מצד עובדי־הלישכה לפשט את ההליכים,
ולהתגבר על מיכשלת התיק, אבל עד כה
לא מצאו שיטה אחרת.״ מפקדת הלישכה,
הר־גד טענה :״גם בתקופות הלחץ לא
נמצאים כאן יותר משעתיים־שלוש.״
את עיקר העבודה עורכות החיילות
המאבחנות. צה״ל מקפיד לברור צעירות
בעלות השכלה ואינטליגנציה גבוהה,
כדי לשלוח אותן לקורס־מאבחנות.
״פעם היו בוחרים, בנוסף להשכלה
ולאינטליגנציה, גם בחורות יפות,״ מספרת
אחת המאבחנות, הדסה גולדברג מרמת־גן
.״הקורס הזה זו הפעם הראשונה שלא
בחרו חתיכות. אולי החליטו שאין לזה כל
השפעה על הבחורים הצעירים. אני אישית
חושבת שיש לזה השפעה. אני רואה איך
הם הרבה יותר שקטים ומשתפים פעולה
כשיושבת מולם מאבחנת חתיכה, מאשר
מישהי שהיא לא כל כך יפה.״ הדסה גולדברג
(ראה מסגרת) ,נחשבת לאחת המאבחנות
היפות ביותר בתל־השומר.
האחריות המוטלת על המאבחנות היא

ההס ־ ד 3ין
ת עי ר ד 3 3ד
ך* וני המר (״איו לי כל קירבה
לשר־החינוך, זבולון המר) היא

בת לאחת המישפחות הוותיקות של
נהלל. רוני, סגן, בת , 24 נמובת קומה
נוטה להשמנה, היא הדמות
האהובה ביותר על חיילי וחיילות
מרפז״הגיוס בתל־השומר.
רוני מודה פי התנאים והשרות
בצה״ל הרחיקו אותה מנהלל .״אני
נוסעת הביתה אחת לשבועיים, אבל
אני יודעת שלא אחזור לנהלל.״
רוני היתה בשרות הסדיר שלה
מאבחנת, ואחר-כך חתמה ״רק חצי
שנה״ בשרות קבע. כשמפקדי מרכז־הגיוס
הבינו שאחת הבעיות שלהם
היא קורס המאבחנות, נקראה רוני
והתבקשה לפקד על הקורס. היא
עשתה עבודה מצויינת.

לגבי המעבר מהכפר אל העיר, אין
לרוני דעות קבועות :״יש יתרונות
לחינוך שמקבלים בנהלל לעומת
החינוך שמקבלים בעיר.״

< 1x1

נ ב 1׳ -ו נ 1ו י /

גדולה במיוחד. במידה רבה הן קובעות
את גורלו של הצעיר לא רק לשלוש
שנות שרותו בצה״ל אלא גם לכל תקופת
שרותו במילואים, עד גיל .54
טעות של מאבחנת יכולה להביא לכך
שמי שמוכשר להיות קצין, לא יוכל, על
פי הנתונים שנקבעו על־ידה, ללכת לקורס
קצינים, ובמקרים רבים להפך. נוגה יקד
תיאלי, המאבחנת המצטיינת של לישכת*
הגיוס מודעת. לגודל האחריות המוטלת
עליה .״אני משתדלת להשקיע עצמי בכל
אחד מהצעירים הבאים אלי לשיחה. כשאני
מגיעה הביתה, אחרי עשרה ראיונות ביום,
אני סחוטה לגמרי. החשש הזה שאני אעשה
טעות, מביא לכך שאני מוכרחה להיות
מרוכזת ובעלת אבחנה.״
האמת היא שלמרות שהמאבחנות יושבות
עם הצעירים בשיחה בארבע עיניים,
יש עליהן ביקורת מסויימת. תוצאות
האיבחון שלהם מושוות עם תוצאות מיב־דקים
אחרים, ביניהם המיבדק הפסיכוטכני.
כמו כן משווים את תוצאות כל
המיבדקים שלהן, ואם יש חריגים רבים
מדי, בודקים את המאבחנת ומסיקים את
המסקנות מעבודתה.

ף דסה גודדברג היא *עירו!
י 1יפהפיה. שיער שחור, קוקו
משתלשל, מדים מגוהצים ונקיים. את
נאום הסיכום של הדסה בסיום קורס
המאבחנות (ראה כתבה) ,צילם
מפקד מינהל הגיוס :״התרגשתי
שקראתי אותו״.

ף* מאבחנת

המצטיינת של

י 1בסיס־הגיוט בתל־השומר חיא
נוגה יקותיאלי. נגה, געלת פנים
עדינות ושקט-נפשי רב, היא גם שר-
החוץ של הבטיט. בגלל הצטיינותה
שולחים את נוגה להתראיין בכל
פעם שעיתונאי ישראלי או זר מנטה
לתהות על קנקנן של המאבחנות.
נגה מתגוררת בתל-אביב. אביה
מהנדס מים העובד בתה״ל. היא אוהבת
את העבודה שלה :״מציק לי
קצת העניין של האחריות. לא תמיד
אני ישנה טוב בלילה, אבל אני לא

מאבחנת הדסה

מפקדת רוני

לאחדים נראה מיבנה זה כמיבצר, לאחרים
כבית־סוהר, לנורות הפונקציונאליות שלו.

כן חשובה

הסיפורים של ההורים

לעזוב את נהלל

ו עז.

ל ל מו ד

*ניונות

המיפגש בין הצעירים לבין המאבחנות
הוא מיפגש המרתק גם את המאבחנות
הוותיקות ביותר. לעיתים נשמעות הצעקות
מבחוץ :״נמאס לי לחכות כאן. אני אפוצץ
את הפרצוף להיילת הזאת אם היא לא
תקבל אותי מיד.״ המאבחנת לא מקבלת
אותו מיד. מודה אחת המאבחנות :״היה
לנו נוח לקבל קודם את המתפרעים ול־הפטר
מהם. אבל יש לנו חוק, שעוזר
לנו גם אצלם וגם אצל הצעירים האחרים:
אנחנו לא מקבלות בלי תור.״
נדירים הם המקרים שמישהו מממש
את איומו, ותוקף מאבחנת. במקום יש די
חיילים וגם שוטר מוצב במקום קבע.
לשוטר צבאי אין סמכויות לגבי צעירים
שעדיין לא התגייסו, השוטר האזרחי יכול

הדסה היא בת להורים פליטי-שו-
אה :״אמא עברה את אושוויץ,״
ונראה שסיפורי ההורים קבעו במי דה
רבה את התייחסותה לנושאים
שונים, ובוודאי את התייחסותה ל-
שרות״הצבאי.
״כל פעם שאני יושבת מול חייל,
אני לא יכולה שלא להיזכר בשואה.
הקשר הוא ישיר ביותר. השואה
הביאה אותנו, את ההורים שלי, לרצות
במדינה ולהקים אותה. אנחנו
חייבים לשמור עליה. כשאני רואה
מולי צעיר עם פרצוף אטום, אני יודעת
שאם הוא לא יפתח, ספק רב
אם תמשיך להיות לנו מדינה״.

לעצור כאשר לא מצליחים להרגיע צעיר
משתולל.
אולם בדרך כלל, גם אחרי שיש התפרצויות
מחוץ לחדרון הקטן, כשנכנס הצעיר
הזועם ,״הוא נעשה ילד טוב ירושלים,״
מספרת ליאורה, אחת המאבחנות הבכירות.
״אנחנו מבינות כי אצל בחור כמוהו, המתח
מוצא פורקן, בצורה לה הוא רגיל, הצעקות
והאיום באלימות, אבל זה אותו
מתח שיש לבחור השקט מצפון תל־אביב,
שרק יושב וכוסס ציפורניים.״
השיחה הגורלית עם המאבחנות
מתנהלת על מי־מנוחות. המאבחנת
מתעניינת תחילה בשאיפותיו של הבחור
לגבי מקום השרות שלו בצה״ל. בשאלות,
אלה נשבר המתח הראשון שבין שני ה-

91^11ו^!ו! 1־^11י 0 1 1גולת הכותרת של עבודת לישכת הגיוס הן המאבחנות. אחרי
1111114111111 קורס אינטנסיבי בן ארבעה חודשים, עוסקות המאבחנות
בקביעת גורלם של המתגייסים והמתגייסות למשך שנות שרותם ושרותם המילואים שלהם.

מאבחנת נגה
להסתער על המיטה
יודעת אם זה מתוך החשש או מתוך
העייפות.
״אין לי חבר. כשאני מגיעה הביתה
אין לי זמן לחברים. אני מסתערת
על המיטה. העבודה ממש מתישה
וסוחטת.
נוגה אוהבת את המרואיינים.
״כל אחד מהם הוא עולם בפני
עצמו. אני יודעת שאצלי הם נפתחים.

זרים .״אחר כך אני חודרת יותר לעומק,״
מספרת נוגה יקותיאלי .״אני משוחחת איתו
על בית־הספר או על מקום־העבודה. שומעת
ממנו על ההשכלה שלו, ומגיעה גם
לבעיות של בית, הורים, חברה וחברים.
אני יודעת שקשה לענות בצורה כנה על
שאלה כמו , :אם יש לך חברים וכמה /אבל
במרבית המקרים, אפילו לשאלה כזו אני
מצליחה לקבל תשובה כנה.״
הראיונות נמשכים בדרך כלל כ־ 20 דקות.
״הראיונות עם הצעירים הרגילים, אינם
הבעיה שלנו. בדרך כלל הראיונות האלה
נועדו רק כדי לגלות ולאתר את הצעירים
הבעייתיים. כשאנחנו מצליחים לאתר
כאלה, נמשכת השיחה הרבה יותר זמן,
לעיתים אפילו שעה וחצי,״ מספר נוגה.
נוגה וחברותיה מנסות שלא ליצור
קשרים אישיים עם הצעירים אותם הם
מאבחנות :״ראשית הם צעירים מדי, שנית,
אני יכולה להזיק לצעיר כזה. הוא יושב
מול חיילת שמשוחחת איתן וטוב לו
לשוחח איתה. הוא מספר לה הרבה יותר
ממה שהוא מתכוון לספר. אם אני אצור
קשר עם בחור כזה, גם אם יראה לי שהוא
האביר על סוס לבן לו המתנתי, אני אזיק
לו. התלות שלו בי יכולה להיות גדולה ולי
אין את הכלים המקצועיים לעזור לו.״
אך למרות המעמסה הקשה, העובדה
שהמאבחנות יוצאות מיום עבודה כשהן
סחוטות והרגשת האחריות שלהן, נראה כי
הן מרוצות מהשירות־הצבאי שלהן. אחרי
קורס בן ארבעה חודשים, אחד הקורסים
האינטנסיביים ביותר שעוברות חיילות בצבא,
נערכה מסיבת סיום. הדסה נשאה
נאום ברכה בשם בנות הקורס. בין היתר
אמרה הדסה :״כאן, בקורס, למדנו לרא שונה
לחיות בצוותא עם 40 בנות שכל
אחת מהן נושאת עימד, מטען של השכלה,
חוגים ועיסוקים שונים ומגוונים. אט אט
ובהדרגה למדנו גם להגות מהמפגש ה-
מייוחד הזה.
״וידענו גם מיפגשים מסוג שונה׳
עם אנשים שבאו מרקע אחר.
אנשים אשר גוררים אחריהם סיפור-
(המשך בעמוד )52

המשה הר א שונ ה

את שוב
מלאה?

נפיחות? עצירות?
תה ביקוניס לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל -עלים וטבליות.
מיוצר מצמתים.

5וחט<861
חזרה לעיכול טבעי

(המשך מעמוד )51
חיים עצוב או בעייתי. זה היה
מעניין, אם כי לעיתים מהמם. קשה
היה להיווכח שיש כל־כך הרבה
בני־נוער במדינה הזו, שהדירו
רגליהם מבית־הספר בגיל צעיר
כל־כך, ועוד יותר מכבידה הידיעה
שאין ביכולתי לעשות למענם דבר
במסגרת התפקיד.
״התנסינו במה שקרוי המיפגש
עם ארץ־ישראל־השנייה ולרגע קט
הצצנו אל עברו השני של המית־רם.
עמדנו פנים־אל־פנים מול
שמות כמו עוני ועזובה חברתית וראינו
כיצד קורמים השמות עור
וגידים והופכים למציאות עגומה
בקירבנו.״

גילוי מחלת הכליות ודם הדסה וחברותיה הבינו
ר מהר מאוד שהמציאות העגומה

היא מיצתה את עצמה במיסגרת
הגיוס של צה״ל. מפקדיה אינם
רוצים לשחררה מהתפקיד ולהעבירה
למישור אחר של עיסוק, ו־צה״ל
עומד להפסיד את רוני.
הבדיקות הרפואיות הן שלב
חשוב ביותר בגיוס. מילבד הבדיקות
הרגילות, הנערכות במיפגש
הראשון בין הצעיר לבין מרכז-
הגיוס, נערכות בדיקות חוזרות,
כחצי שנה לפני הגיוס. מטרתן של
הבדיקות החוזרות היא לגלות אם
נערכו שינויים, בעקבות מחלה או
תאונה, מיום הבדיקה הראשונה,
וכן לגלות את אלה שאינם מדייקים
במידע-הרפואי אותו הם מוסרים
לשילטונות־הצבא. יש כאלה ש אינם
מוסרים מידע־רפואי נכון כדי
להסתיר מיגבלות רפואיות שיפ ריעו
להם לללכת ליחידה־מובחרת.
יש אחרים הרוצים להשתמט.
לעיתים קרובות מתגלות בבדי קות
הרפואיות מחלות עליהם לא
ידעו הנבדקים עצמם. לפני כמה

דם של בת־17
מגלות את המחלות —

סלנייו
להשיג בבתי המרקחת בלבד אישור משרד הבריאות
11146-929-002

לב של פן־17
— בשתי בדיקות

ר אי ת ם או תו
ב ט לויזי ה?

קיים בכל משרד אמריקאי !
עכשיו בארץ-שתיה קרה ללא הגבלה לעובדים ולאורחים !!
חסכון של אלפי לירות בחודש •
אין צורך לסחוב בקבוקים, לבזבז כסף וזמן.
דקורטיבי מרשים יוקרתי. מפאר כל משרד
אין הוצאות התקנה ! אפשר להטמיד בכל מקום
אין צייר לחבר לצנרת המים
006

הז מן- ותקבל כבר
ה שבו ע

ב מ חי ר הי כ רו ת וגם ב ש כי רו ת חו ד שי ת י

חב־ ישראלית לאוטומציה
רוז החשמוגאים דוו ת״א
טל)03( 25 22 73 .26 52 59 .

בה נתקלו בקורם, הפכה להיות
מנת חלקן למשך השרות־הצבאי
כולו. המאובחנות^ מתמורות מדי
יום ביומו עם צעירים חסרי מוטיבציה
לשרות, עם צעירות המנסות
להשתחרר ועם כאלה הממתינים
לדחיפה החברתית הראשונה כדי
להשתמט. נוגה, הדסה, ליאורה והמאבחנות
האאחרות הן חיל-
החלוץ של מיבצע־החינוך הגדול
של צה״ל. בידיהם לא רק לקבוע
את גורלם של הצעירים הבאים
אליהם לשיחות שבין 20 דקות לשעה
וחצי, אלא לקבוע במידה רבה
את דמותה של החברה העוברת
דרך כור ההיתוך ששמו צה״ל.
עד לפני חודשים אחדים היתה
יחידת־המאבחנות של מינהל־הגיום
ייחדה רעועה למדי. אחת ממצטיי-
נות המאבחנות, סגן רוני המר,
נקראה להציל את היחידה. רוני,
בת נהלל, קצינה-בקבע, הקדישה
ימים כלילות לבנות צוות מאבחנות
מהימן. היא עברה להתגורר בתל-
אגיב וויתרה על חיים פרטיים כמעט
לחלוטין. רוני הצליחה בתפקידה.
עתה נמצאת רוני בבעיה.

חודשים גילו בדיקות־הדם אצל
צעירה העומדת בפני גיוס חשש
למחלת כליות. בדיקות חוזרות
גילו לצעירה ולהוריה כי בתם
לקתה במחלת כליות חריפה.
אלוף־מישנה ברנר נחשב לאחד
הקצינים הטובים בצבא מבחינת
הידע המיקצועי שלו, בשטח בו
הוא עוסק. הוא בקי בפרטי הפרטים
של מה שקורה בחמשת לשכות-
הגיוס. לגבי סגן־אלוף יהודית הר־גד
קיימת בעיה. התגר היא אחת
מוותיקות הקצינות בצה״ל. אשד
בת למעלה מ־ ,40 רווקה, שהיתר.
במילחמודיום־הכיפורים קצינת הדואר
של צד,״ל. ראש ׳אכ״א דאז,
האלוף (מיל׳) הרצל שפיר, ציין
לשבח את פעולת הדואר של,הצבא
בתקופת המילחמה, והר־גד נשלחה
לקדם את ענייני מרכז הגיוס.
צורתה החיצונית נוקשה .״צריך
להכיר אותה משך 20 דקות,״ סיפרה
אחת המאבחנות .״ב* 20 הדקות ה ראשונות
היא מפחידה, נוקשה ו מעוררת
סלידה. אבל אחר־כד מכירים
אותה באמת, ומגלים שהיא לא
רק מפקדת טובה, אלא אשה טובה.״
העולס הזה 2241

במדינה
(המשך מעמוד )48
זד, וולף שסידר אותו׳ והסגירו
לידי המישטרה.
אפילו הטענה שקיש הודה ב־מישטרה,
בהחזקת הנשק כדי לנקות
מאשמה את שני האנשים ה אחרים,
שנמצאו איתו בדירה, לא
שיכנעה אח השופט.
המישפט הסתיים — אבל לא
נגמר. קיש נהוש בדעתו לשכנע
* את בית־המישפט בחפותו במיקרה
זה. הוא הגיש ערעור לבית־המיש־פט
העליון. עיקרו של העירע־ר
מבוסס על-כך שבית־המישפט
פגע בקיש כאשר לא נעתר לבקשת
הסניגור להזמין את קשאני,
שיכול היה להוסיף מהימנות לדברי
הנאשם, והיה עשוי להביא ל תוצאה
שונה של המישפט. אי־הזמנתו
של קשא נ י׳ קיפחה את
כוחו של קיש להתגונן.
מועד המישפט טרם נקבע, כיוון
שמועד ריצוי עונש חמש השנים
טרם החל, בינתיים מרצה קיש
את מאסר־העולם.

ונשארו בים עד שעת־הצהריים.
רק אז התלונן ביטון כי הוא חש
בראשו, והלך לתחנת מגן־דוד. מעדויות
שעלו בעת המעצר מסתבר,
שביטון אמר לרופא שטיפל
בו שם שהוא חש בראשו מחמת
מכה שקיבל מסלע, כשד,תרחץ
בים. הוא קיבל טיפול קל, ונשלח
לביתו.

מוות בדרך לבית־החולים.

כאשר ניסה בערב להגיע לבית-
החולים ברחובות היה כבר מאוחר.
הוא התעלף בדרך, ובבית־החר
לים מצאו סדק בגולגולתו, שכנראה
גדם לשיטפי־דם. ביטון נפטר
בבית־החולים ביילינסון.
מישטרת־ישראל עצרה את שני
המצילים הצעירים. כאשר הובאו
בפני שופט־השלום באשקלון להארכת
מעצרם, טען חיים, כי הוא
הגן על חברו .״בכלל מה אתם
רוצים מחיים ז״ שאל ,״הרי הוא
התגונן בלי נשק נגד שלושה תוק־

במה מרכזית :
בחסות צייק צק
של פרומין
במת הככר :

— 17.30 בדרנית-מנחה: שלומית דביר •:קוסם —
רוני שכנאי 19.30 כשרונות צעירים
המועדון הפתוח — 17.45 :משחקי תיאטרון
— 19.30 מול פני הנוער: בני ערובה, מראיין: יצחק רועה
— 21.30 סיינטולוגיה
במת ספורט — 18.00 :אתלטיקה כבדה, ג׳ודו, היאבקות
— 20.00 איגרוף וסרטי ספורט
טכנולוגיה — 20.00 :כורים גרעיניים, אנרגיה — י. גור, נחל שורק
— 21.00 סרטים עלילתיים באורך מלא
סרט —19.30:
על הדשא — 18.00 :הצגת כלבים מאולפים

יום ה׳ — 14.8

במה מרכזית :

71־ 0האכזר
האס המצילים הרגו? או
התו,ו;3ו בפגי ביריוגות?
יש אנשים היורדים להתרחץ
בים כדי להתקרר מהשרב הכבד
.של הקיץ. יש לשער, כי גם יעקב
ביטון, בן ה־ ,19 ושני חבריו ירדו
לחוף־הים באשדוד לאותה מטרה.
כששחו עמוק במים הקרירים
שמעו את שריקתו של המציל. ה שלושה
לא שמו־לב למציל, והמשיכו
להתרחק. אולם המציל היה
נחוש בהחלטתו לבצע את תפקידו,
ולהוציא את המתרחצים מהמקום
האסור לרצחה. הוא איים עליהם
שאם לא יישמעו בקולו יגיש נגדם
דו״ח.
חברו של המציל, חיים, בן ה־,17

עבד גם הוא באותו יום כמציל בחוף.
כאשר שמע לפתע את חברו
אברהם (שמותיהם האמיתיים של
המצילים אסורים לפירסום כיוון
שהם קטינים) צועק לעזרה. כאשר
הסתובב והביט לעבר מקור הצע קה
ראה לדבריו ערימה של גופות
ששכבו על חברו, והיכוהו מכות
נמרצות. חיים לא חשב הרבה,
משוט שבור, מהוא
תפס
מוט אלומיניום שהיה תקוע בחול,
ורץ לעזרת חברו. בכמה מכות בגופם
של התוקפים הצליח לפזר
אותם, ולהפסיק את הקטטה. לדבריו
של חיים הוא הכה אמנם את
ביטון כמה מכות במשוט, אבל
לדבריו לא פגע כלל בראשו, אלא
בגופו בלבד.
השעה היתד, עדיין מוקדמת, בערו
עשר בבוקר, שלושת המתרח צים
עברו למקום המותר לרחצה,

במת הככר :
המועדון הפתוח :

— 19.30
— 17.30
— 19.30

טכנולוגיה :

— 20.00

על הדשא :
במת הספורט :

— 18.00
— 18.00

תיאטרון הזמן — ״לטיול יצאנו״ — מחזמר
עפ״י שירי נעמי שמר
שחק אותה — עם יואל ריפל ומשה טימור
אברא קדברא
מול פני הנוער: פרשיות בצה״ל. מראיין —
יצחק רועה — 21.30 • 1שעשועי תיאטרון
המדע לעזרת המשטרה: חקירה ומעקב,
מהפכה במיקרו מחשבים — סרט מעבדה
והרצאה ע״י חברת מל״ל
אימון, אילוף כלבים
מופעי ג׳ודו והיאבקות • 20.00 סרטי ספורט

יום שבת 16.8

טכנולוגיה :
סרט :
ביתן : 31
במת הספורט :

פיט, אני הבאתי את המשוט כדי
להצילו !״
שופט־השלום שמע את טענות
סניגורו של חיים, עורו־דין דן
שיינמן, שהדגיש, כי בגופת המנוח
לא נעשה כלל ניתוח שלאחר
המוות, בגלל התנגדות המישפחה.
לכן אין כל ביטחון, כי המכות
שהכה המציל גרמו למוות. כמובן
טענו שני המצילים, כי בעצם רק
התגוננו נגד תוקפים שהיו רבים
מהם במיספרם.
שופט־השלום. החליט לשחרר
את השניים בערבות, ונתן למיש־טרה
48 שעות כדי לערער על החלטתו
בפני בית־המישפט־המחוזי.
המישטרה לא ערערה, אך הגישה
במשך הזמן הזה כתב־אישום נגד
השניים. האשימה אותם בהריגתו
של ביטון. ופנתה לבית־המישפט־המחוזי
בבאר־שבע, וביקשה את
מעצרם של השניים עד תום הה ליכים.

בית־המישפט״המחוזי האזין
לטענות הסניגור, וקיבל את גירס־תו
שאין צורך במעצרם של הצעירים.
המישטדה
לא ויתרה, היא ערערה
על החלטתו של השופט המחוזי
בבית־המישפט העליון, וביקשה
להחזיק את המצילים במעצר,
בגלל התוצאה החמורה —
מותו של ביטון.
הדיון הובא בפני השופט חיים
כהן, הידוע בדעותיו הליבראליות
בעניין המעצרים .״תוצאות המעשה
אינן מהותיות למעצר,״ קבע
השופט ,״אם אין סיבות מיוחדות,
כגון חשש להשפעה על עדים, אין
צורך במעצרם של הנאשמים,״
החליט השופט השבוע.
שני המצילים חזרו הביתה עד
סוף העונה, בערבות של 35 אלף
לירות לאיש.

— 21.00 אלי פו ת ה די ס קו, ז מר ת או רחת —
שרי, מנ ח ה: רותי הולצמן
— 19.30
— 17.15
— 21.00
— 19.30
— 19.00
— 20.00

מול פני הנוער: להיות כוכב
עמירם מדגים ומדבר על תיאטרון רחוב
תעלת המים — חזון ומציאות — שיח
בהנחיית הארכיטקט ישראל גודוביץ
— 21.00 סרטים עלילתיים באורך מלא
קורס קוסמים — מילו פרקש
סרטי ספורט

יום א׳ — 17.8

עריוזה של גופות

שני אקדחים ווזודמיקלע

— 22.00 אילני ת, א רי ק סיני,
ה א חי םוהא חיו ת
— 17.30

במה מרכזית :
בחסות מועדון חצב
המועדון הפתוח :

פרקליט שיינמן

השוד קיש (משמאל)

— ששי קשת, ה א חי םוהא חיו ת,
קרליבך, מנ ח ה: דודו דותן

במה מרכזית :
בחסות מועדון צחב
במת הככר :
המועדון הפתוח :

— 21.00 ערב רוק: גרי אק שטיין ולהקת
ס תיו, להקת דובדבן
17.30
19.30
17.30
19.30

במת הספורט 18.00 :
סרט —19.30:
על הדשא 18.00 :
מגרשי ספורט 19.00 :
ביתן 17.30 : 31

— פנטומימה ותיאטרון י• הצגה לילדים
— כשרונות צעירים !• להקת ברבור
— ״שמנונית במצב רוח: ריב פתוח עם ויכוח״
— מול פני הנוער: מוסר המלחמה — מראיין :
יצחק רועה — 21.30 • 1ג׳ז עם הקהל
— איגרוף — 20.00 • 1סרטי ספורט
— 21.00 סרטים עלילתיים באורך מלא
— כלבנות בסיסית — הרצאה
— רבע גמר — כדורסל/יד/עף
— חוג קוסמים — מילו פרקש

יום ב׳ — 18.8
במה מרכזית:בחסות מועדון חצב
במת הככר :
המועדון הפתוח :

במת ספורט :
טכנולוגיה :
סרט :
על הדשא :
מגרשי ספורט :

— 20.00״איש השנה הצעיר״
21.30
17.30
19.30
21.30
18.00
20.00
19.30
18.00
19.06

מתי כספי
״ילד טוב ירושלים״
מול פני הנוער: משטרה ונוער, מראיין: י .רועה
מהמרים על אהבה
איגרוף 20.00 סרטי ספורט
תחבורה בהוה ובעתיד — ג׳ו קריידן
— 21-00 סרטים עלילתיים באורך מלא
אימון אילוף כלבים
חצי גמר כדורסל/יד/עף

יום ג׳ — 19.8
במה מרכזית :
במת הככר :
מועדון הפתוח :
טכנולוגיה :
על הדשא :
ביתן : 31
במת ספורט :

— 20.30 הללוי ה ל חיו ך: עם דודו דו תן,
ציפי שביט, חנ הלסל או, דובי גל
— 17.30
— 19.30
— 18.00
— 19.30
— 21.30
— 20.00
— 18.00
— 19.00
— 17.30
— 19.30

להקת הנסיכים, פעמי דרום
להקת ברבור, להקת הנסיכים, פעמי דרום
צורה ויצירה — שוקי, רינה ואורית שרת
מול פני •הנוער: השתלת כליות
ג׳ז עם הקהל
מדע בדיוני — חלום ומציאות
רבע גמר אילוף כלבים
רבע גמר קט רגל, גמר כדורסל/יד
חוג קוסמים — מילו פרקש
ערב בחירת ״ספורטאי השנה הצעיר״

כרטיס ־ 8 0ל״י ב קו פו ת.

עי ר־ננ ע ר 8 0
עי ר.חעהכה ח־א עד 23.8.80

יש מתגר! חג
המשאירה טעם טוב בפה:
מזוודוזשי של עסיס!
הפעםאתהי כו ללהע ני ק מ תנ ת־ חג מיו חדתו שונ ה.
מ תנ העםטעם, ש עו ש ה חג שמח באמת: מזוו ד ת שי ע סי סיתמלאה כל טוב.
ל ב חי רתך מגוון מו צרי םנפל אי ם של ״ ע סי ס ״ ו ״ א ר די ״ :ריבו ת, מ ע דני ם, ס ל טי ם, מי צי ם
ט ב עיי םומ מו ת קי ם, ל פ תני ם, שי מו רי ם, דב ש, סי רו פ שו קו לדו עו ד. תו כללהר כי באתה צירו ף
המת אי םלטעמך וג ם ל הו סי ףמשק או תכר צונ ך.
פנ ה א לינו עו ד היו םוהבטחלעצמךכ מו תמספקת של מזוו דו ת שי מ ל או תטעם.
שתי אפשרויות לדוגמא:

ל״י +מ.ע.מ.

. 6צנצנת מעדן פובידל
קופס ת שוקודי
. 7קופס ת מילק שייק
סירופ שוקולד
. 8צנצנת סלט פיקלילי
צנצנת דבש
ב ק בו ק מיץ פטל ממו תק . 9ליפתן מילון
בקבוץ מיץ אננ ס ממו תק . 10 קופס ת טונ ה

ל״י +מ.ע.מ.

קו פסתג׳לי
2קופס או ת פו דינג
קופס ת שוקודי
קו פסת מילק שייק
ב ק בו ק קט שופ

. 6ב ק בו ק מיץ ממותק תפוזים
.7צנצנת מעדן תות שדה
. 8ב קבו ק מיץ ממותק פטל
. 9קו פסת ליפתן מילון
. 10 קו פס ת סל ט טונ ה

לפרטים נוספים פנה ל״עסיס״ ,טל 053-39191/2/3 ;03-612241 .

קולנוע ׳ סרטים החלום האמוריקא 1האחרון
בת מיליונרים ׳מפונקת נעזבת על־ידי
בעלה הטרי בליל הכלולות׳ בחור נידח
בלב המערב׳ שאינו עוד פרוע. כדי להיחלץ
משם, היא נאלצת להיספח לקירקם נודד
מסוג ג׳ ,המעלה הצגות של המערב, מן
הימים ׳שבהם היה באמת מערב־פרוע.
•זהו תמצית סרטו של קלינט איסטווד,
ברונקו בילי. הוא ביים את הסרט, שהופק
בכספו, והוא כמובן גם השחקן הראשי,
המגלם את ברונקו בילי, בעליו וכוכבו
הראשי של הקירקס הנודד. ואם תמצית
הסיפור שבחר איסטווד נראית שדופה,
הפירוט שלו עוד גרוע יותר. הסיפור מלא
וגדוש בחורים משונים, עד שקשה להתייחס
אליו ברצינות. המישטרה הפדרלית
אינה טורחת כלל למצוא את היורשת
העשירה ומוכנה להאמין, בלי שום הוכחה
משכנעת- ,שבעלה רצח אותה. עריק מיל-
חמה נחטף בכוח מידי שריף בעיירת־שדה,
ואין תגובה או יוזמה כלשהי של אנשי
החזיק ; ׳שלא לדבר על טלפונים שמצלצלים
״תפוס״ בדיוק ברגע הנכון, ועוד כיוצא
באלה. ואם לא די בכך, איסטווד, כבמאי,
עם כל הנסיון שרכש עד היום ועם כל
הכישרון שלו להשתמש במדיום, רחוק
עדיין מן ההברקות של מורו ורבו דון
סיגל, שביים אותו עד כה בחמישה סרטים.
ולראייה, סצינת שליפות בבנק> המזכירה
את קרב האקדחים הווירטואוזי, תוך כדי
אכילת כריך, בה׳ארי המזוהם.
המוהיקני האחרון. ולמרות הכל, עם
החורים, ההשאלות והבנאליות, זהו סרט
מומלץ. אולי לא למעריצים הקבועים של
איסטווד, שראו בסרטיו רק אקדחים שלופים
ואגרופים קמוצים, אלא דווקא למי
שידע לגלות באיש ובכל מה שעשה עד
היום׳ את הנסיון להנציח על המסך את
החלום האמריקאי, על אפה ועל חמתה
של החברה הסובבת אותו.
כמו בכל סרטיו, גם כאן נותר איסטווד
המיוהיקני האחרון, נושא הנס של המוסר
הישן והטוב, איש שאינו יכול לחיות בלי
מרחבים פתוחים, ושאת מושגי הטוב והרע
שלו ירש מן החלוצים של המאה הקודמת.
אלא שבסרט זה, יותר משבסרטיו הקודמים,
מודה איסטווד כי כל העניין הזה
הוא אנאכרוניסטי וילדותי. הסצינה הבולטת
ביותר מבחינה זו, הוא הניסיון ה־

קליגט איסטווד ב״כרינקו כילי״
סרט מומלץ
כושל לשדוד רכבת. מעולם לא נראתה
דמות שגילם איסטווד כה מגוחכת (בכוונה,
כמובן) ,רחוקה מאוד מגבורה, ועם זאת
קרובה מאוד לחלום ; הלום של אדם המנסה
בכוח לחיות בעולם שחלף. כדברי ברונקו
בילי בסרט :״אדם חי רק פעם אחת,
והוא צריך לנצל פעם זאת עד תום.״ ואם
טוב לו בעולם מצוץ מן האצבע, שהוא יפה
יותר מן המציאות׳ אז לעזאזל המציאות.
יתכן שזהו חלק ממהות החלום האמריקאי
המפורסם, ולא במיקרה. כאשר אוהל
הקירקם עולה באש וברונקו בילי פונה
לידיד ותיק.,מנהל מוסד לחולי־נפש, כדי
לקבל עזרה, מוגשת זו מייד. חולי־הנפש.
החופרים בכל ימות השנה דגלים של

להרוג כדי
לא ליהרג
הגדולה האדומה ה( 1-מוג־רבי,
תל־אביב, ארצות־הברית) —
הבמאי סמואל פילר מתאר את
מילחמת־העולם השנייה, כפי שנראתה מלמטה, מנקודת-
מבטו של חייל פשוט. סרט זה מבוסס על חוויותיו האי שיות,
והוא עוקב אחרי גרעין של כיתה — סמל וארבעה
טוראים — העוברים יחדיו את כל הקרבות שבהם השתתפה
הדיוויזיה הרגלית הראשונה של צבא ארצות״הברית;
החל מצפון־אפריקה, עבור באיטליה, וכלה בפלישה לנור-
מאנדיה ובגרמניה עצמה•
פולר הוא אמן השימושי בפרטים קטנים, כסמל לאירועים
גדולים. הסוס המשתולל בשדה הקטל, בתחילת
הסרט, הוא אולי אחת הדרכים המשכנעות ביותר כדי
להציג את טירוף המילחמה. צניעות כוונותיו של הבמאי,
שנצמד לחיילים פשוטים ולחוויות פשוטות, מוסיפה הרבה
מאוד אמינות לאירועים שהוא מעלה על המסך. והיעילות
שבה הוא משתמש בחלק החזותי, בתימצות ובדינמיות,
מוסיפה לסרט עוצמה דרמתית. למשל: בסצינת ההתפרצות
לתוך בית״חולים לחולי־רוח בבלגיה. ואם מורגשת אפיסו-
דיות במיבנה — חסר לעתים הקשר ההדוק המוביל
מזירת־קרב אחת לשנייה — כדאי אולי לזכור, שבידי
פולר היו יותר מארבע שעות מצולמות, אותן נאלץ לצמצם
לשעתיים.
הנכונות של כל המשתתפים בקרב, בלי יוצא מן הכלל,
לקבל את עצם היותם חיילים כעובדה מוגמרת, והסירוב
לשאול את עצמם או את זולתם מה מסתתר מאחרי
המילחמה — כל אלה מאפיינים קולנוע שעבר זמנו.

מארק האמיל: כוונות טובות, מטרות איומות
קולנוע שהעדיף להיצמד לאירועים מיידיים, כדי שלא
להסתבך בשאלות קשות.
עם זאת, פולר צועד צעד אחד קדימה. הצגת המילחמה
כג׳ונגל — שבו כדי לחיות עליך להרוג, וכוונות טובות
מסוגלות לשרת בו מטרות איומות, והאלימות השוררת בו
יכולה להעביר השפויים על דעתם — נעשית בצורה משכנעת
מאוד. צוות השחקנים, בראשות לי מארווין, העושה
מלאכתו במסירות רבה, הוא כמובן לעזר רב׳ ואילו הביצוע
הטכני, שהוא כמעט כולו ישראלי, מעורר התפעלות. הלוואי
וזה היה נראה כך לא רק בסרטים של סמואל פולר.

השפן גונ ה
לו בית
גיבעת ואטרשיפ (פאריס, תל-
אביב, ארצות־הברית) — כל
אלה שקראו את ספרו של די־צ׳ארד
אדאמס על חברת השפנים הבורחים משואה, מתיישבים
על גיבעה מבודדת ומקימים שם את ביתם, וכל אלה
שהבחינו כי הנמשל הוא החברה האנושית, יצטרכו להצניע
בסרט זה את דרישותיהם• וכמוהם, גם אלה שציפו
למקוריות בהנפשה, שהובטחה בשלבים שבהם היה ג׳ון
האבלי האיש שאמור היה לעשות את הסרט. המדובר
גם באותם הדורשים את השלמות הטכנית המפורטת של
אולפני וולט דיסני.
מה שנותר הוא אגדת־ילדים נחמדה, שממנה הוצאו
הרבה מן המרכיבים החברתיים, שהיו חשובים מאוד להבנת
חברת השפנים (האנושית) עליה מדבר אדאמס. ולעומת
זאת נותר שפע של מיסטיקה ואמונה עיוורת בכוח עליון,
ההופך את הסרט לחוויה כמעט דתית.
מיבנה העלילה, המפרט את תלאות השפנים הנמלטים
ברגע האחרון לפני הכליה, עוברים סכנות איו״ספור,
נדרשים לעמוד בפיתויים מכל הסוגים, ונאלצים בסופו
של דבר לשחרר בכוח בנות״זוג, כדי שיוכלו לפרות ולהתרבות
בארץ המובטת שלהם, נשמר בסרט. המעשה בשפניית
העבדים, שכל השפנים בה ניזונים בשפע ומשלימים עם
העובדה שמדי פעם בפעם מוצא אחד מהם את דרכו לסיר
הבשר, כמו הסיפור על השפנייה הדיקטטורית, מופיעים
בסרט אבל משמעותם אינה מודגשת־ די הצורך.

ארצות־הברית (האם גם בכך יש סמליות ן),
מתקינים לברונקו ב־לי אוהל חדש, עשוי
כולו מדגלים של כוכבים־ופסים-לעד.
היבט אישי. יש בסרט הזו? היבט
אישי מאוד, הרבה׳.יותר מכפי שהקולנוע
האמריקאי חושב למומלץ מבחינה מסחרית.
הרי הסיפור על ברונקו בילי, כוכב־מערב
לא־כל-כדמבריק, המוצא את קהלו
הרחק מריכוזי האוכל׳וסיה הגדולים, הנאמן
בקנאות ללהקתו ומעדיף את המעשה
על הדיבור — סיפור זה יכול להיות גם
סיפורו של איסטווד ע צמו
מזה שנים הוא משתמש בסרטיו באותם
שחקנים ואמנם כל אלה המופיעים ב־ברונקו
בילי הם ותיקי הלהקה שלו. מזה
שנים הוא מוכר חלומות־גבודד״ מתוך
הרגשה שהוא בכל זאת רחוק מעידן ״הגיבורים
האמיתיים״ של גארי קופד זג׳ון ויין
(משום כך הגדיר אותו הבמאי דון סיגל
כ״אנטי־גיבור״).
ואשר לסרטיו, הוא ׳חש בהם אותם הליקויים
והחיספוסים הקיי׳מים גם בהופעת
הקירקס הנודד. תהיה זאת טעות לחשוב
שכל ההקבלה הזאת בין השחקן לדמות
היא מקרית בלבד. הפרידה הסופית של
אנשי הקירקס מן הקהל הצעיר שלהם,

כלב נועץ שיניו בשפן — לארץ המובטחת
הציירים שעבדו על הסרט לא הצליחו להקנות לכל
אחד מן השפנים אופי מוגדר משלו• העיצוב המוצלח
מבחינה חזותית הוא של השחף הרועש והגועש, המשמש
בשלב מסויים כחיל״אוויר של חבורת השפנים.
עם זאת, יש להניח שהילדים ייהנו מן הסרט, ואולי
יקראו אחר כך את ספרו של ריצ׳ארד אדאמס וישלימו
את החסר.

הופכת לפרידה של שחקני הסרט מן הצופים
באולם, בסצינה האחרונה של הסרט.
וגם יאם זה מזכיר דברים שנעשו כבר, זה
בכל זאת עובד.

רית, אורלי) — אחד הסרטים היפים ביותר
של הזמן האחרון, על יחסי אמון בין סוס
פראי ויפהפה וילד. מוסיקה וצילומים מר היבים.

נורמה דיי (ארצות־הברית,
סינמה — )2סאלי פילד בתפקיד האוסקר
שלה, על אשה המנהיגה מרד של פועלי
טכסטיל ועומדת בכבוד בלחצים אישיים

תל־אבים: חזרת התיזמורת, הסייח
השחור, קומר נגד קרמר, שחק אותה סם,
להיות שס, נורמה ריי, מנהטן.
ירושלים: במבי, צייד הצבאים, הסייח
השחור, מנהטן.
חיפה ג הסייח השחור, קרמר נגד
קרטר, להיות שם, מנהטן.

רושליס

ת ד רי ך
חובה לר או ת!

תל-אביב

חזרת ה תיז מור ת (איטליה,
מוסיאון תל־אביב) — ישנם הטוענים
כי זהו סרט מחאה־חברתית ראשון
של פדריקו פליני. באמצעות חזרה שיל
תיזמודת, כולל תככים של האיג׳ודים־המיק-
צועיים ובעיות אישיות של נגנים שונים,
מתאר הבמאי את פגי החברה האנושית ומזהיר
מפני התמוטטותה הקרובה.
הסייח השחור (ארצות־הב־

מנחמן(ארצות־הברית, רון)
מנהטן כפי שרק וודי אלן מסוגל לתאר
אותה. עין רגישה, הומור חכם והברקות
חזותיות. צוות מעולה של דיאן קיטון
המפוכחת ומאריל המינגווי מלאת החן.

חיפה
לחיות שם (ארצות־הנרית,
שביט) — חבל שפיטר סלרס לא קיבל
את הפרס הגדול למישחק בפסטיבל קאן,
כי היה זה תפקידו האחרון, שהצדיק בהחלט
מתן הפרם. הופעתו בתפקיד צ׳אנסי
גארדנר, הגנן המטורף והאידיוט, עולה על
העיבוד הקולנועי לתסריט ממקור תמציתי
ומפוכח יותר של ידי קודינסקי.

שידור יכין,

צל׳״ג
פרשת רגסנדק
סרט הטלוויזיה פרשת איילנד, שהוקרן
ביום החמישי שעבר, היה בבחינת בדיחה־תפלה,
שמתחו אותה כגומי־לעיסה, מבלי
שתביא תועלת כלשהי, אפילו לא למטרה
הלאומית. לא ברור מדוע העסיקה בדיחה
תפלה זו את מוסדות רשות־השידור
בכל־כך הרבה ישיבות מרתוניות. פרשת
איילנד הוא סרט שאינו מתאים כלל
לשידור.

מנהל מחלקת־החדשות, חיים
דחה עד עתה את כל הטענות. הוא זקוק
לתמיכתו של קרפין במאבק ההישרדות
שלו, לקראת תום הקדנציה של מנהל
מחלקת־החדשות. אולם השבוע נשבר גם
יבין והחליט להוריד את קרפין מהמסך.
הוא עשה זאת אחרי שיחות עם יושב-
ראש הוועד־המנהל של רשות־השידור,
הפרופסור ראובן ירון, ועם מנכ״ל הרשות,
יוסף (״טומי״) לפיד. השניים
תמכו בהרחקתו של קרפין מהמסך, ויבין

מאחרי המסך
לשחוט, ימרות קדזשות,,
בחינה חוזרת של דיוני מועדון שדרי
הטלוויזיה שנערכו לפני כשבועיים, מלמדת
על צד נוסף, מלבד הוויכוחים שבין כמה
שדרים לבין מנכ״ל רשות־השידור יום!?
(״טומי״) לפיד.
באווירה גלויה של חשיפה ואמירת אמיתות,
הוטחו דברים קשים במרדכי (״מוטי״)
קירשנכאום ובירדן לונדון, על־שהם
פרשו מהמערכה על פרצופה של
רשות־השידור, ומסתפקים בעשיית כסף
במיסגרת התוכנית המיסחרית יורדים על
השבוע, בתוקף חופשה־ללא־תשלום שנטלו
מהטלוויזיה.
טענות נוספות המושמעות באחרונה בין
כותלי בניין הטלוויזיה מתייחסות לכך,
שבתקופת היותו מנהל מחלקת־התוכניות
בעברית בטלוויזיה, הזניח קירשנבאום את
פיתוחה של מחלקת התוכניות, תוך שהתמקד
בפיתוח תוכניות שהוא עסק בהפקתן,
כמו ניקוי ראש.

השפם שד?{ר!!!,
רבים בטלוויזיה מתנגדים לכך שמיכאל
קרפין ימשיך להגיש את כמעט חצות, או
כפי שהתוכנית מכונה בעת האחרונה,
בגלל רמתה הירודה ״כמעט חדשות״.
יריביו של קרפין טוענים, שאין לו אישיות
טלוויזיונית, שקריאתו שטוחה וכי
אינו מורגש כלל על המסך הקטן.

עיתונאי כן־פור ת ומאפרת
להתכונן לערוץ השני
חופשה מהרדיו ועוברת לגלי צה״ל. היד,
זה דווקא מנהל הרדיו, גירעון לב־ ארי,
שתמך בבקשתם המשותפת של פאר ושל
מפקד גלי צה״ל, צכי(״צביקה״) שפירא,
לשחררה לטובת התחנה הצבאית.
לב־ארי ומנכ״ל הרשות, יוסף (״טומי״)
לפיד, משוכנעים כי בסופו של דבר
ייפתחו הליכים פליליים נגד פאר, בפרשת
זיוף כרטיס הנוכחות שלה ברשות.
הם מעוניינים שהיא תהיה רחוקה מרשות-
השידור אם וכאשר יחלו הליכים משי-
פטיים.

קריין קרפ8ן
הדחה אלגנטית
סיפר לקרפין שההצעה היתד. שלהם, וכי
הוא רק קיבל אח תכתיבם.
ידידיו של קרפין יעצו לו לחזור ולגדל
את השפם שפאר את פרצופו עד שהחל
להגיש. לדבריהם, עם השפם היתד, זו
אישיות יותר טלוויזיונית. קרפין סרב
להצעה לגדל שפם חדש.

המייתדו! לכר שוז פאר
השבוע פורסם שעדנה פאר מקבלת
אחימאיר חשש

מי שהיד, בעבר כתב־כלכלי בטלוויזיה,
והפך מאוחר יותר לניספח־כלכלי בשגרירות
ישראל בלונדון, אכרהם (״כושי״)
קושניר, עשוי לצרף את שמו לרשימת-
המועמדים למישרת מנהל מחלקת־החד־שות,
שהמיכרז עליה עומד להתפרסם
בקרוב. מועמדים אחרים הם: יעקוב

אחימאיר, שימעון מסדר, מיכאל
קרפין, אדי ניסן וטוביה סער.

הנדלזלץ בשניים

הודעת התפטרותו של שר־המישפטים
לשעבר, ח״כ שמואל תמיר, היתד,
הסוד הכמוס ביותר של עורך מבט, יעקב
אחימאיר. מסתבר, כי בצהרי היום

חלק מתוכניות שיחה בשניים שנערכו
עד כה היו למעשה ניסיונות למציאת
מראיין קבוע לתוכנית. בין המועמדים
העיקריים להנחייודקבע היו העיתונאי
אדם כרוך ואיש גלי צה״ל, מיכאל

מנהל יכין
— בפני הממונה

עורף אחימאיר

במיסגרת מילחמות כלבוטק בבנקים,
לא הבחינו עורכי התוכנית בפירסומת
סמוייה שנעשתה לאחד מן הבנקים.
בתוכנית ששודרה בשבוע שעבר ()7.8
דיבר הכתב גירעון רייכר על אי-אמי-
נות של בנקים (הבנקים הגדולים) ,כאשר
מדובר בכיבוד המחאות, בלא רישום פרטי
מקבל הכסף על גב השיק.
לקראת סוף דבריו הציע רייכר לצופים,
לעשות את הסימן הבנקאי המכונה ״קרוס״
על המחאותיהם, ולצורך זה שלף המחאה
של בנק כללי לישראל, שם הוא מחזיק
את חשבונותיו, והציג כיצד עושים ״קרוס״.

ק 1ש1ירש 1אן י ד!נמרוז

מי בין

לשמור את הסוד —

פ־רסומת ב״כלבוטק״

חופשית בבחירת המרואיינים ובקביעת סדר
הופעתם.
את אילנה צור החליפה העורכת דנה
הררית, שהביאה באחת מתוכניותיה את
הסופר, מקיבוץ עין־שמר, רן אדליסט.
אדליסט שירטט בשיחתו קווים לזיכרה
של תוכנית האוטונומיה במדגסקר, תוכנית
שהיטלר תיכנן לפני הפיתרון הסופי. אלא
שתוכנית מדגסקר דומה להפליא לתוכנית
האוטונומיה שממשלת־ישראל מציעה
לפלסטינים, והדימיון בלט באוזני מאזינים
רבים, מבלי שאדליסט הזכיר זאת ולו
במילה אחת.
התוצאה: נזיפה שקיבל האחראי על
דנה הררית, אפרים אכא, בשל שידור
השיחה. נראה שבקרוב לא תהיינה עוד

החמישי ( )31.7היה אחימאיר האדם היחידי
במערכת החדשות של הטלוויזיה,
שידע כי שר־המישפטים עומד להתפטר.
אחימאיר לא הביא מידע זה אל דסק-
החדשות של הטלוויזיה, בו תוכננה מהדורת
מבט רגילה.
חצי שעה לפני שנפתחה המהדורה,
כאשר אחימאיר אופר בחדר־האיפור, הגיע
תמיר אל בניין הטלוויזיה, והצטרף אל
אחימאיר בחדר־האיפור, שם אופר אף
הוא. בו-זמנית מסר אחימאיר את הוראת
השינוי בסדר הקדימויות של החדשות,
והודיע שהידיעה המרכזית במהדורה
ד,יא.ההודעה על התפטרות של תמיר,
בצירוף ראיון עימו.
אחד האנשים המופתעים ביותר לשמע
הידיעה היה מנהל מחלקת־החדשות,
חיים יכין, שמצא עצמו רוגז למשמע
״תרגיל תמיר״ של אחימאיר.

הנדלזלץ.

שאלת־פתיחה אגרסיבית של ברוך בשיחה
בשניים עם הסופר פינחס שדה
הביאה לכך, שהסופר קם ממקומו סר
וזועף, ויצא מן האולפן. תקרית זו צינד
צמה את סיכוייו של ברוך, והעלתה את
סיכויין של הנדלזלץ להפוך מראיין הקבע
של התוכנית.
רדיו שיחר. מאד־חזפשירו
אחת ממצבות־השידור של עידן יצחק
ליבני ברשות־השידור הן שיחות־הרדיו
בעלות האופי האישי. הבולטת והנודעת
שבתוכניות אלה, היא התוכנית שיחה
חופשית, ,שנערכה תקופה ארוכה בידי
אילנה צור. זו פרשה מעריכתה בתו אנה,
כי מנהליה אינם נותנים לה יד

מנהל לשעכר קירשנכאום
כסף במקום מילחמה
שיחות־חופשיות בק1ל
והתוכנית עומדת לרדת.

ישראל,

מאחר

שלוש שאלות,,
דעדוץ־תשד
מדי־ערב, בשעה חמש ושלושים בקירוב,
מתרגל העיתונאי שייקה כן־
פו ר ת, במיסגרת יומן הערב של גלי צה״ל,
מיני-ראיונות, הנושאים את הכותרת :
שלוש שאלות של שייקה בן־פורת.
אחרי מיני-ראיונות אלה מסתתר קצה
קצהו של קרחון ערוץ־הטלוויזיה השני,
שיש בכוונת אולפני הרצליה לבססו על
מתכונת החדשות בטלוויזיה־ד,צרפתית.
משם מועתק נוסח זה של מיני־ראיון בן
שלוש שאלות.
האדם המיועד להציג את שלוש השאלות
מדי ערב בערוץ השני הוא, כמובן,
שייקה בדפורת.
העולם הזה 2241

יום רביעי
13 . 8
• נשים קטנות (.)5.30
הפרק השיני של הסיפור ה קלאסי.
במהלכו מתפתח עי מות
חריף בין ג׳ו לביו ליסה
ובת־הדודה שהגיעה מן הד רום׳
הדומה באורחותיה לג׳ו
עצמו.

• מסע בישימון שד
לובן 0.45 פרק נוסף ב״

רוזר, רותי נבון, הילד גיא
פינס וילדות רקדניות בדמות

שיבעת־הגמדים.

• ילדים כעולם (.)0.00

כדורסל על סקטים בפאריס,
וביקור ב״ממלכת הבוטנים״,
וחיפוש אחר ״היד הגדולה״
בדרום־דקוטה.

׳#מישפחה מרוקאית
( ,0.30 שידור כצבע).
סרט־תעודה, המתאר את סי פורה
של מישפחת אלחדד
אשר נולדה בעיר מקנס, במא-
רוקו. בני-המישפחה 11 ,אחים

סידרה חידושים והמצאות ה מתארת
את הצפון הרחוק, בו
נעשים קידוחים במטריה לגלות
גז טיבעי, ונפט מתחת לאיים
הארקטיים, סרט זה, הסוקר
חיפושים אלה, חושף לא מעט
מבעיות פיתרון משבר־האנר-
גיה בעתיד.

• ניקולאס ניקלבי
( ,8.03 שידור כצבע).
פרק שני בסידרה, המבוססת

על סיפרו הקלאסי של צ׳ארלס
דיקנם. בפרק זה מתוודע ני-

מישפחה מרוקנית
יום חמישי, שעה 9.30
ואחיות, אשר אחד מהם חי
בבאר־שבע, מביאים את סי פור
תולדות־המישפחה, התפת חותה
בגולה, ויחסה למדינת-
ישראל . .צוות ההסרטה ביקר
במארוקו, בגיטו היהודי בפא ריס,
ובבאר־שבע, תוך שהוא
מתאר את התמודותם של האחים
והאחיות עם זהותם.
במאי הסרט הוא מיכה שגריר.

דיקנס: ניקולאם ניקלכי
יום רביעי, שעה 8.03
קולאס לחיי הפנימיה, ונמלט
משם לאחר עימות אלים עם
מיסטר סקווירס. קיט אחותו
של ניקולאם מתחילה לעבוד
כמתמחה אצל תופרת.

• נקודת חן (.)8.55

במיסגרת סידרת־הטיולים בא רץ
עם אורי דביר, שייט על
גלגלים בבניאס.

• מדוע לא ביקשו את
אוונם 10.15 טידור כצבע)
חלק ראשון בסידרה,
המבוססת על סיפורה הנודע
של אגאטה כריסטי. בובי
ג׳ונס, בנו של הכומר, וליידי
פרנסים גרוונם מגלים שהם
מעורבים בפרשה הנראית כ רצח.
סיפור-מתח משעשע זה,
האופייני לסיפוריה של כריס-
טי, יוצר מצב שבו הכל נראים
חשודים עד לרגע המכריע.

לקראת

שי דו ר:

תצדעות

רבוטלד בונם
01011ד ד
ביום שני ( )25.8בשעה 9.30
בערב יובא סרט הטלוויזיה של
הבי.בי.סי הצדעה לברטולד ברכט
ולקורט וייל, סרט שזכה בחשוב
שבפרסי הטלוויזיה באירופה, בפרס
איטליה .1979 בסרט זה
מועלות שתי יצירות־מופת של
ברכט, עם מוסיקה מאת קורט
כרכט: העיר מאהגוני
וייל. הראשונה מהגוני הקטנה,
יום שני ( )25.8שעה 9.30
יצירה הנחשבת לאבך דרן בתולדות:
התיאטרון המוסיקאלי, הסרט
משחזר את הביצוע המקורי של היצירה שנערך ב־ .1927 העיר
מהגוני, היא עיר דמיונית, רבת אלימות, אליה מגיעים ארבעה
גברים המחפשים אחר יופי ועושר, ובאשר מופיע הבוח האלוהי,
הרי שהם מנסים למרוד בו. בסרט ישנה תמונה נהדרת של
העיר מהגוני עולה בלהבות.
היצירה השניה של הצמד ברכט־וייל, היא סוף־טוב (האפי-
האנד) ,שהיא קומדיית גנגסטרים עם שירים, אשר הקדימה
בשנים את דמון ראניון בברנשים וחתיכות.
סרט סורי, המתאר זוג צעיר,
הוא עיתונאי והיא עובדת בו טיק.
הם נקלעים למילחמת ד-,
פשע־המאורגן בעל כורחם. ב עיר
פורצת שריפה, והעיתונאי
מחליט להרתם לגילוי המצי תים.
במהלך עבודת־הבילוש
העיתונאית שלו, מתברר כי
ההצתה חינה חלק ממלחמת
הפשע־המאורגן. כאשר העיתו נאי
מצליח להתחקות סופכל-
סוף אחר עיקבות המצית, מת ברר
לו כי הוא רק מרכיב
אחד במערכת סבוכה של ה-
פשע-המאורגן.

• מרמס לשמש (,0.20
(שידור בצבע) .הבמאי האורח
מהולנד, ראלף עינבר,
מזמין את הצופים לבלות
שעה־קייצית על חוף ימה של
תל־אביב בחברת חלב ודבש,

אילנית, נורית גלרון, יגאל
בשן, ירדנה ארזי, עוד זמרים,
וכמה מתושבי תל-אביב, המש כימים
קום והולכים להתרחץ
ולהתעמל בחופה של תל-אביב.

• פגישה משפחתית
( ,10.05 שידור כצבע).

סרט טלוויזיה, המהווה המשך
ישיר לסרט טלוויזיה אחר, ש שודר
בטלוויזיה הישראלית
לפני שנה בערך. בדרמה הרא שונה
שבסידרה, תואר כנם
מישפחתי, שאירגן אבי־המש־פחה
בחג־המולד כדי להיפרד
מילדיו. עלילת החלק השני
מתרחשת ארבע שנים מאוחר
יותר, כאשר האם, האלמנה,
מזמינה. את ילדיה לחג־המולד,
על־מנת שיכירו את ידידה ה חדש•
בתפקיד הראשי השחק נית
מוריין סטייפלטון.

1 4 . 8
שידור חוזר של התוכנית מועדון
החתול שמיל. אל המוע דון
הגיעה דרך הגג, מרי פו-
פינס, גיבורת סיפור־הילדים
הנודע, והיא מביאה לשמיל
ספר אגדות. מתוך ספר זה עולות
דמויות מעולם הסיפורים
והאגדות. האורחים המיוחדים
חינם: שלגיה, גמדים, ענקים
ואפילו הנסיך־הקטן. את ה דמויות
יציגו השחקנים והזמ רים
שולה חן, ציפי מור, דוב

שבת
16 . 8
• לולו הקטנה (.)0.02 אולימפית היעדרות לאחר שבה למסך לולו הקטנה, השו בה
׳את דמיונם של הילדים.

טר, אשד צופי הטלוויזיה היר דנית
מכירים אותה כאשד, ה-
ביונית (המקבילה הנקבית
לאיש השווה מיליונים) ,יזכו
לראותה מתארחת אצל קאר־מיט,
מיס פיגי ושאר החבובות,
אלא שבמהלך המופע,
חפצה פיגי ליהפך לדמות ה ,מרכזית
בסרט מדע־בידיוני,
העוסק בתרנגולת ענקית, המאיימת
על קיום האנושות.
בתמונת מצב עולמית זו של
החבובות מצוי גם קרוקודיל
אל, ועוד כמה אלים בני תקופתנו).

אביון וגנב (,10.00
שידור כצבע) .פרק רביעי

ואחרון בסידרה, שמן הסתם,
כעבור זמן יימצא לה המשך
כלשהו, כפי שקרה לסידרות
שקדמו לה. באפיזודה זו, מוצג
סירסה של גרטכן בפסטיבל
הסרטים בקאן, ואנשי חבורת-
טירור כלשהי מכינים חבלה
באולם־ההקרנה — וכך —
מתאחדים בסיטואציה טראגית
שרידי משפחת־ג׳ורדאש.

שיחה

כשניים

10.55 בנושא מה כוחה
של העיתונות, ובאיזו מידה
היא משפיעה על האירועים?
מה בין עבודה עיתונאית ל-
כתיבת־ספרים 1על שאלות
אלה ועל המחלוקת סביב ל-
סיפרו האחרון של ענזוס איי־לון,
שעת האפס העוסק בפר שת
יואל בראנד, משאיות
תמורת יהודים, משוחח עמו

מיכאל הנדלזלץ.

בועות

אפיזודה מס׳ ,61 שבפתיחתה

• החלקה על הקרח

8.00 תוכנית־בידור, המא רחת
את מי שהיה גדול רקדני
הסטאפס, ג׳יין קלי, ואת
ג׳יין מק־קיי. התוכנית שזורה
בריקודים, שירים ובקיטעי
החלקה־על־הקרח.

הקאדילאק

הלבן

10.00 מצחיקן הקולנוע
לואי דה־פינס, מגלם בסרט זה
את דמותו של מנהיג חבורת-
עשירים, המנסים להבריח ב־קאדילק
לבן יהלומים, סמים
וזהב. השחקן בורביל, מגלם
את דמותו של נהג־המכונית,
שנבחר להעביר את המכונית
כשבתוכה המיטען היקר. אלא
שלרוע המזל, יודעת עוד חבו רה
של שודדים על האוצר,
כך שבמהלך הסרט מתפתחת
לה קומדיה שאחד המרכיבים
העיקריים שלה הוא סלאפס־טיק.
סרט זה הוקרן כבר ב עבר
בטלוויזיה הישראלית.

יום ראשון
17 . 8
* החבובות מארחות

1 8 . 8

• פיטר סדרם (.)8.30
התוכנית מסך גדול ממך קטן
תיוחד לסרטיו של פיטר סלרס,
שנפטר לפני זמן קצר.

• נערת הכפר (.)0.30

גירסה טלוויזיונית למחזהו ה נודע
של אחד מחשובי המח זאים
האמריקנים קליפורד או־דטס.
סיפורו של שחקן שרית־מכר
לטיפה־המרה. אשתו עושה
כל שביכולתה על־מנת
לשמור על תדמיתו וחלומותיו.
בתפקידים הראשיים: ג׳והן

רוברטס, שירלי נייט ושרלי
גריזארד.

• אילצתם אותי להרוג
10.10 בני־הזוג הארט
ואשתו, נתקלים בבעייה חדשה.
נערה, העובדת עבור ג׳ד
נתן, מתכננת תאונה, שנועדה
לרצוח את אשת מעבידה,
ג׳וניפר, כדי שהיא תזכה ביו נתן
הארט לעצמה.

יום שלישי

19 . 8

• מיצעד כוכבים
( ,10.00 שידור בצבע).

יום חמישי
• מועדון החתול שמיל
( ,5.30 שידור כצבע).

את לינדה קארטר (,8.30
שידור כצבע) .לינדה קאר־

ג׳יימס לאסט ותיזמורתו מאר חים
את רוג׳ר וויטקר ולהקת
ברנשים וחתיכות. המופע כולל
שירים וריקודים.

שעה 9.20
כוכבי הסידרה הם: פרנצ׳ס־קה
אניס, סיר ג׳ון גילגוד,
אריק פורטר ואחרים.

כטהובן

הפסנתרן רודולף סרקין, מנגן
את הסונטה מס׳ 26 בפסנתר
אופוס 81 מאת בטהובן.

יום שישי
15 . 8
• עיר הזאבים (צ.0י<).
קארנינה אנה

( ,10.00 שידור כצבע).
קלאודיוס אני

( )10.50 שידור כצבע).

פרק ראשון, מתוך עשרה פרקים,
של העיבוד הטלוויזיוני
לרומן הנודע מאת ל. נ .טולס־טוי.
הרומן מתאר את אורח-
החיים בקרב מישפחודהאצולה
הרוסית במאה זד .18 בתפקידים
הראשיים ניקולה פאג׳ט,
אריק פורטר, סטיוארט וויל־סנן,
רוברט סוואן ואחרים.

פרק שישי בסידרה, המספר על
טיבריום העולה על כס הקיסר.
גרמניקוס, אחי קלאודיוס, ש היה
האדם האחרון שעלול
להוות איום על שילטונו, מת
באנטיוכיה — לפי החשד מהרעלה.
המעורבים בפרשה הם
מושל סוריה, אשתו ומומחית
לרעלים. העם מאשים את טי-
בריוס בכך שקשר להמית את
גרמניקוס. העם דורש נקם, ו-
טיבריוס זונח את פיזו, מושל
סוריה, ובכך חורץ את גורלו.

איילון: שיחה כשניים

פרק נוסף בסידרה המקצוענים.

יום ראשון, שעה 10.55

גיבורים

מדי רירה ג עונו ת

סעודות ה שחיתות
בתל־א ב

אורגיה של אוכל

מסביב לשולחן, עורכים
חורי,
בני־מישפחות
ג׳מל וקטן. חגיגת יום־ההולדת של יעקוב חורי, בן השנה, נערכה

בחיק־הטבע, כמו כל שימחה אחרת. את התקציב לאוכל מחלקים
בין כל המשתתפים ואת המשקאות הביא האב השמח. מנורת
הנפט היא חלק מהציוד הקבוע, כדי לראות אס האוכל טוב.

תוצרת־בית מכין
דוד חולי. צריכים
111 111
לדעת את העבודה כדי להכין שישליק.

החותנים

גנט לחד שות

רואים בני מישפחת טוביס מבת־יס על הדשא. פורשים
את השמיכות, אחרי האוכל, וצופים בכל התוכניות.
זה יותר קריר מאשר בבית. ככה גם שומרים על איחוד מישפחה, ולילדים יש מה לעשות.
ך* ציצדת כשר עגולות או מוארכות
ממתינות על מגש גדול, לפני שהן
נזרקות לגחלים הלוחשות. גבר עב־בשר
לבוש גופיה ומכנסיים־קצרים, מגבת מש תלשלת
ממכנסיו, מנסה להפיח חיים ב גחלים׳
באמצעות מניפת-קרטון מאולתרת.
לצידו, על שמיכה, יושבות שתי נשים,
שמלותיהן מופשלות, האחת קולפת תפוחי-
אדמה, והשנייה חותכת ירקות עד דוק.
מעל לתפוחי־האדמה, הקציצות, והסלטים
הססגוניים, מקפצים זאטוטים כשהם עירו מים
בחלק גופם העליון. ברקע, מוסיקה־מזרחית,
הבוקעת ממכונית הסוסיתא ש משמשת
כמחם ן־מזון־נייד. ז׳אקי חדריה,
האיש שאצל הפחמים, מסביר את התמונה
כולה :״חם לנו בתוך הבתים, אז באים
לגן להתפרק. יושבים פה איזה שעתיים,
אוכלים ונהנים מהאוויר הטוב. בטלוויזיה
אין שום דבר, רק קונצרטים. הילדים ב חופש,
וצריך לעשות איתם משהו. חוץ מזה
גם אנחנו המבוגרים נהנים.״
חזיון זה הינו חלק מ״הפנינג״ המוני ש נעיד
מדי ערב בגן צ׳רלס קלור על כביש
הרברט סמואל, המחבר את תל־אביב עם
יפו. הדשא לשעבר, של הגן החשוך, זרוע
מאות אנשים ומכוניות. הצפיפות גדולה

ומם ך־עשן כבד מיתמר מעל לכל• .העובדה
שהמקום אינו מצוייד בתאורה, במים, או
בציוד־קמפינג אחר, אינה מפריעה למאות
תושבי בת־ים, חולון, יפו ושכונותיה הדרו מיות
של תל־אביב להגיע הנה בהמוניהם,
ולהביא עימם טונות של אוכל, מיתקני-
גריל, טרנזיסטורים והרבה ילדים. לפעמים
גם משאירים את מה שלא הספיקו לאכול.
לבאים אחריהם.

אין תקצי 1
לסרטים

זוג צעיר

מרמת־גן, זלמן ואווה דיאמנט, באים פעמיים בשבוע לתפוס
פינה עם הילדים, ולנשום קצת אוויר טוב. הילדים אוהבים
להרדס על הדשא וגם התיאבון יותר גדול. לא עושים גריל, אבל מביאים סנדוויצ׳ים.

ישפחת ענ ב ר, מישפחת מזרחי ו !
מישפחת מוגרבי, כולן מבת־ים, באו
יחד להעביר את הערב באכילה, שתייה
ורכילות. מרגלית ענבר מספרת :״אנחנו
באנו כמה חמולות, אין לנו תקציב לסרטים,
ובשבילנו זו חוויה להיות פה. שלוש־ארבע
משפחות לא עולה יותר מאלף לירות, בלי
שתייה וסלטים. לפעמים במקום בשר אנחנו
אוכלים שדיים של פרה. זה יוצא יותר זול
מבשר. זה הכל תוצרת בית. כולנו גרים
באותה שכן נה, ותמיד יש לנו על מה
לדבר.״

הסמיק

הכי טוב בעיר מכין
שימעון טאוזר מבת־ים.
סטי יק אוכלת המישפחה רק פעם בשבוע.

׳העיקר הנראות

אומרים משה בכר וריוה
חדריה ,׳אני די והוה אומר
משה: פה לא כל כך חס, ואפשר לאכול ללוודו. ריוה נהוית

! 1 ^ 1עם הרבה פלפל שחור, וסטקים
עוקיים מציע אמנון כהן. מביאים
את הבשר בגוש יאחד, ומכינים במקונב

שושי מזרחי, בת השמונה עשרה, ושאלתי
מזרחי, בן העשרים ושש, החליטו לצאת
לאוויר הפתוח יחד עם משפחותיהם .״זה
המקו? היחיד בעיר שיש אוויר טוב״ ,אומרת
שושי. נאג׳י קאליש ומישפחתו, גם
הם מבת־ים, באים הנה פעמיים בשבוע
בקביעות .״תענוג לעשות את זה. את הקבב
אני עושה בבית, שם יש הרבה תבלינים,
כל מיני בחרטים, פלפל שחור ולכולנו לא
יוצא יותר מחמש מאות לירות. כולנו גרים
בבתים משותפים ולא רוצים להפריע לשכנים
עם הגריל, אז באים הנה.״
עם משפחת קאליש באה גם אסנת ששון :
״הילדים לא רצים לכביש.״ קולות שירה
וריח טוב במיוחד, משכו רבים מהחוגגים
לשולחן ארוך שאליו הסבו שלושים איש,

לשפד את הבשר ,׳הבעיה היא שאין פה תואים. אין מים ואין
חשמל וצריכים לשבת על הארץ. מה לא עושים בשביל המישפחה
לאחר הארוחה הלילית משחקים על הדשא, כדי להוריד את הכרס

כולם בני־מישפחות חולי ג׳מל וקטן מחולון.
אלה באו לחגוג את יום הולדתו של יעקב
חולי בן השנה. האב הגאה, דויד חולי, מציע
לציבור הרחב לצאת לטבע וליהנות מהאוויר
הטוב של הים .״בסוף הערב נאסוף את
כל הליכלוך,״ מבטיח דויד חולי. כל הבשר
לארוחה הזאת עלה לנו אלף שמונה מאות
לירות. יותר שווה ממיסעדה. הבאנו עוגת
יומולדת שלא תראו בשום קונדיטוריה.״
שלושה דורות מסבתא ועד נינים,
הגיעו מישפחות ליבוביץ׳ ובכר מבתים
.״הבן שלנו קנה לנו ציוד של גריל
מהחסכונות שלו. זה עלה לו 550ל״י, ובגלל
הורביץ, שלא נותן ליו לאכול בשר, אנחנו
אוכלים פעם בשבוע, כאן, הרבה בשר,״
אומרת פלורה בכר. מישפחת הלילי מפתח-

תקווה בילתה במשך היום בים, ובערב
עלתה לגן לאכול קצת .״אין לנו כסף לבית־הבראה
וחם לנו בבית. הדלק עולה לנו
מאתיים לירות, הוצאות על האוכל חמש
מאות, שש מאות לירות, וזה מספיק לנו
לחמישה אנשים לבלות יום של כיף,״ אומר
ראש המשפחה.
פה ושם אפשר לראות אוהלים גדולים
שבתוכם מצטופפות כמה משפחות. מכד

1| ^ 1זה דבר טוב . ,אומרת שרה
מזרחי. כאן עושים הכל בטיב־עיות,
אף אחד לא רואה בגלל החושך.

הגיעו לגן. בני־מישפחות בכר
וליבוביץ. מהסבתא ועד הנינים
מבלים ואוכלים. אנחנו מישפחה אחת גדולה ואי־אפשר להשאיר

מישהו בבית. כאן הנשים עובדות והגברים נחים אחרי יום־
עבודה. הבן קנה ציוד גריל מחסכונותיו, וביקש שכולם יבואו
לבלות. אחרי האוכל מארגנים נבחרת כדור־רגל מישפחתית.

ניותיהן נמצאות תמיד בטווח־יד. אם רוצים
לצפות בטלוויזיה נכנסים למכונית.
קרוב יותר לים, אפשר לראות זוגות
נאהבים, ודייגים שבאים לתפוס קצת
שלווה. תיירים ממלון לרום הסמוך חוזים
בהשתאות במתרחש .״אני רבי מניד
יורק ועורך־דין,״ אומר אליהו קאסטן.
״מהמלון הרחנו את הריח הטוב, ובאנו
לראות מד, הולך פה.״

נילי רכיב *

נופ ש לי שד אל

כשהנסיעה ו הדלק עולים לך יותר
מהשהייה בבית מלון, אתה חושב
פעמיים. לכן, אגד תיור מציעה לך
עסקה יוצא ת מן הכלל; אםאתה
מזמין נופש ו מ לון( ל ת קו פ ה של 3
לילות לפחות -באילת 4לילות),
באמצעות משרדי אגד תיור אתה
נהנה מי תרונו ת בלעדיים ;
במשך כל ת קו פ ת הנופש אתה זוכה
לנסיעות חינם בכל קוי אגד. כמה
שתרצה. כמה שתצטרך. כולל ל מ קו ם
הנופש ובחזרה( .החסכון -רציני ביותר).
200/0הנחה בטיולי אגד־תיור הקבועים.
-153/0ס/ס ס 1הנחה במסעדות ובמזנונים
שבתחנות אגד.

בחר אתמ קו ם הנופש הבא שלך ;
אילת, מ טולה, א שקלון, חיפה, ירושלים,
נתניה, תל אביב ועוד -וסע לשם חינם,
השאר לאגד תיור אתהס דו רי ם.
השאר לאגד תיור אתהא חריו ת.
ויהיה לך בילוי אמיתי ו ח סכון כספי ניכר.
״נופש לישראל״ של אגד תיור.
רק אגד יכולה להציע לך לנפוש כהוגן,
ולנסוע על חשבונה. פרטים והרשמה אך
ורק ב־ 30 משרדי אגד־תיור ברחבי הארץ.
מרכזי הז מנו ת ראשיים :
ת״א, טל 242132 03י־ם, טל,02-531286 .
חיפה, טל.04-643131/2 .

העולם הזה 2241

מצא

מוות•

עתון ״מעריב״ עדיין לא קיבל את עצתי, ולא פתח מוסף
למובטלים. אבל מוסף לילדים עדיין יש שם, וידידי, אדם
קלר, שעובר על העיתונים כאילו שהוא מחפש שם נפט, הפנה
את תשומת-ליבי למשהו מעניין.
לציור התמים, המתאר קופים שותים קפה בג׳ונגל, כשק־בוצת
ציידים מתבוננת בהם, ניתן היה למצוא הרבה כותרות,
אם דווקא צריך. אבל עורך המדור במוסף לילדים של ״מעריב״
בחר דווקא בכותרת ״גם בג׳ונגל לא כולם שווים״.
הילדים הקטנים, קוראי ״מעריב״ ,צריכים להבין שלא
רק בחברה האנושית לא כולם שווים. גם בג׳ונגל. האם זה
צריך לנחם את הילדים הקטנים של ״מעריב״! האם זה
צריך להרגיז אותם ! האם כוונת עורך המדור היתה, שבמיס־גרת
המאבק לשיוויון, שעליו מחנך ״מעריב״ את קוראיו,
יש לשלב גם את אזורי הג׳ונגל! או אולי הכוונה היא שאם
אפילו בג׳ונגל של הקופים לא כולם שווים, אז מה יש
להתלונן על הג׳ונגל של האנשים !
מעניין אם עורך מדור ״חפש את ההבדלים״ ב״מעריב״
לילדים סבור שיש יותר, או פחות, מעשרה הבדלים בין
הג׳ונגל ובין החברה האנושית.

נז א ת
^ *ינזוז

״יי קנ ד

ת שו בו ת
לשא לו ת

עוגת קר

• מה יהיה עתיד שיחות האוטו נומיה
ן האם יקבל סאדאת את האיגרת
שכתבה לו ממשלת־ישראל ז האם יקבל
אותה לפני שיפורסם הנוסח המלא שלה
ב״מעריב״ ,או רק לאחר מכן ו האם
ישיב סאדאת על האיגרת הזאת ו מדוע
היו באיגרת ששיגר סאדאת 18 עמודים
במכונת-בתיבה, ובאיגרת התשובה
של ישראל היו רק 15 עמודים ן האם
לשלושה עמודים לא היתה לממשלת־ישראל
תשובה ז על שאלות אלו ואחרות
נשיב במהדורת החדשות היום.
• מה יהיה עתיד כספך! האם תניח
ללירה שלן להתדרדר במורד האינפלציה,
יחד עם גורל ילדיך! האם אינך
סבור שהגיע הזמן להשקעה נבונה! מה
קורה למניות! מה קרה לאיגרות-ח-
חוב! האם תתאושש הבורסה! תשובות
לשאלות אלה ואחרות תוכל למצוא
בסניף הבנק שלנו. הכנס כבר
היום.
• האם שמתם־לב שכל התיקשורת
של המדינה עוברת לסימון ״בועות״ !
שכל מהדורת חדשות נפתחת או מסתיימת
בסידרת שאלות מטופשת! שה בנקים,
חברות״הביטוח והסופרמרקטים
מבטיחים תשובות לשאלות אלה ואחרות
בפרק הבא ! מה הסיבה לכך ! האם
זה משום שמנחם־ברט קמפבל״קמפ־דיי-
וויד האמיתי נחטף על-ידי יצורים מה-

אתמ 1ל
בבורסה

׳אני, דווקא אין לי שום דבר נגד זה
שראש״הממשלה של מדינתנו, מר בגין,
עושה לעצמו מסיבות גדולות של יום־
הולדת, עם עוגות־קרם ממלון פלאזה,
״למנחם יום־הולדת״ ומתנות, כמו שהיינו
רגילים כשהיינו ילדים. אני אפילו
לא שואל על חשבון מי זה. לא איכפת
לי במיל. גם לא איכפת לי אם בגין
ישים בלישכה שלו שטיחים מאיטליה
ותיקרות מיוגוסלוויה. הוא ראש־ממש-
לה, מנחם בגין, ומותר לו. וגם, כל זמן
שיש לו ראש למסיבות חגיגיות ולשטי־חים
מאיטליה, יש לו פחות ראש לדברים
אחרים, וזה אולי טוב.
חלל, ומה שיש לנו תחתיו זה חיקוי
מפלסטיק ! או אולי משום שמר טייט־תמיר
שוב נכנס למעלית עם איזו חתיכה
חדשה ! ואולי בגלל שלצ׳אק המקשקש
של הממשלה, אריה נאור, ירדה
חתיכת עץ בגילוח ! אני מקווה שתשובות
לשאלות אלה ואחרות לא נמצא
כל כך מהר, כי כמה שהחיים במדינה
נעשים יותר דומים למה שקורה ב-
״בועות״ ,מדאיגה אותי יותר השאלה
מה ירד קודם מהמסך — הסידרה
המצליחה מארצות״הברית או ההפקה
המקומית הבינונית.

מעריג
29.7.80
אם למישהו לא ברור מה הכוונה פה,
אספר לו בדיחה שקראתי לא מזמן
בספר שנקרא ״ההיסטוריה החברתית
של הרייך השלישי״ מאת ריצ׳רד גרונ-
ברגר:
ילדיו של גבלס הוזמנו בזה אחר
זה לתה־של״מינחח בבתיהם של
גרינג, ריבנטרופ ורוברט ליי, ממנהיגי
הרייך השלישי. הילדים חזרו בכל
פעם נפעמים יותר, ודיווחו על עו־גות־קרם
נפלאות ושאר מטעמים.
ואז, יום אחד, לאחר ביקור בביתו
של היטלר, חזרו הילדים הח מודים
הביתה עגומים ומאוכזבים,
לאחר שכובדו בתחליף קפה וברקי-
קים יבשים .״אבל׳ה,״ שאלו הילדים
,״האם אין הפיהרר חבר המפלגה

זהו, כל זמן ששום ילד לא יחשוד
שבגין לא חבר באותה מפלגה עם אריאל
שרון ויגאל הורביץ, שימחה ארליך
ויעקב מרידור — ולו רק מבחינת עו-

ביקושיםקולטים הי

אלי הו ש״קואסאדש״א. החברה המתחרה פעלה במק״
ביל, גם לרכישת חלקים נכבדים בהנפקות של יגורי א ״ ס
ו!יידל ה״ל, ומר קורפו שלק להנהלת הבורסה מכתב, שבו
התלונן על התנהגות חריגה.
שבוע לאחר מכן הונפק
במפתיע סחיר נוסף
במט״ס: נוף ע״ק, שצורף
לקבוצת אליהו

על רקע ירידות חדשות בשערי המניות בדרך כלל, בלטה
יציבות נאה של הסחירים במטבע מקומי (ראה טבלה) .קבוצה
זו, המושפעת יותר מאחרות מתנודות המצב הפוליטי, נמצאה
בתחילת השבוע שעבר במצב של ״מוכרים בלבד״ ,לאחר
שנודע על הכוונה להקדים
את הבחירות. אך מייד
לאחר מכן עלו השערים,
וביקושים ערים קלטו את
ש״ל ואסאד ש״א.
ההיצעים.
התנהגות השוק כלפיו
בשבועות האחרונים היו
היתה זהירה, והתעוררו
שלוש הנפקות חדשות ב־רק
ביקושים חלקיים בסחירים
במטבע מקומי,
שוליים. אך לאחר הנפקה
ומעניין לעקוב אחר הת-
נוספת מטעם אותה חבנהגות
השוק לגביהם, כדי

43.7
5.800.0

ז״דל
רה, של נייר תמיר
לקבל אינדיקציה כללית

10.0
12.590.0

פלאטו
ש״מ, חלה התעוררות

על המגמות בקבוצה זו
05.0
458.0
יגורי א״ס
בשוק.

של ניירות״ערך. כך, למשל,
12.0
1.174.0
מ׳ אלגרבלי השמועות שנפוצו בחו+

נרכש חלק גדול מההנפקה
0.00
0.000.0
ס״ע מרציאנו גים בבורסה, על הכוונה
של מרציאנו ס״ע על-

81.0
9.199.0
אליהו ש״ל
להקדים את הבחירות,

ידי משקיע עוד לפני הו17.0
8.199.0
אסאד

הורידו, כאמור, במידה

פעת הנייר עצמו בשוק.
12.0
6.443.0
נוף ע״ק
רבה את הביקושים ל-
+ 12.4
75.0
רק לאחר שהנייר הוצע
9.890.0
ש״מ תמיר סחירים במט״ם, ותוך
למכירה נתגלתה זהותו
יום אחד חלו ירידות
של הרוכש: חיים קורפו,
שערים של 7—12 הירידות מוסברות על רקע העובדה,
המייצג קבוצת משקיעים מחברת המימון הלאומית. חוגים
שבמקרה של בחירות קרובות פונות בדרך כלל חברות-המימון
בבורסה מסבירים את הרכישה החפוזה בניסיון לאזן ניסיונות

המחזור

המניה

באלפי

לירית

גות־הקרם — אין מקום לדאגה מיותרת•
לא שאני רוצה לעשות השוואות
בין היטלר ובגין, אבל אתחיל להיות
מודאג רק כשיתחילו לנפנף לי עם צניעותו
המפורסמת של ראש-ממשלתנו,
ושוב יספרו לי על הדירה השכורה
הצנועה שלו, ועל זה שאין לו לגמור
את החודש, ושאר מעשיות.

!דיירות, פרופסור יקד
אני רוצה לפנות אליך היום, פרופסור
וסגן־ראשך הממשלה יגאל ידיו, מתוך
דאגה אמיתית. אינני יודע אם אתה
חושב בימיום אלה על עתידך, ואם אמנם
כבר ברור&לך שבפוליטיקה גמרת את
הדרך. אולי אתה חושב שבכל מקרה
תוכל תמיד לחזור לעולם האקדמיה, אל
החרסים והמגילות! ובכן, דווקא בתחום
הזה אני מודאג.
בוודאי גילית בזמנו, פרופסור יקר,
שיש קשר בין עולם האקדמיה ועולם הפוליטיקה.
כמו כולנו, הבנת שהפירסום
שרכשת לך כארכיאולוג דגול ורציני סייע
לך לחדור בתנופה רבה לעולם הפוליטי.
בראש סיעה גאה בת 15 חברים ושיבעה
עקרונות נכנסת לכנסת, והגעת למעמד
המכובד של סגן״ראש־ממשלה. היום,
פרופסור יקר, אתה אמנם עדיין סגן-
ראש-ממשלה, אבל משיבעת העקרונות
לא נשאר זכר, ואו־טו־טו אתה מגיע למעמד
של סיעת-יחיד. האם אתה חושב
שיש עוד מישהו המתייחס אליך ברצינות,
אדוני סגן״ראש״הממשלה!
החזרה לעולם האקדמי לא תהיה
קלה, אדוני הפרופסור. הקשר בין הפוליטיקה
למדע אינו חד״סיטרי. אני רוצה
להזכיר לך, כאן ועכשיו, שאתה עוסק
במקצוע אקדמי רגיש מאוד מבחינת
הצורך באמינות. האם אתה סבור, כבוד
הפרופסור, שכל־כך מהר יאמינו לך ש אמנם
מצאת חרס זה או אחר במערות
ים־המלח ולא בחנות-מזכרות לתיירים
בעכו! ואם תספר שמגילת הקלף היא
בת אלפיים שנה, האם עוד יקנו אותה
בלי שמאי מוסמך ובדיקות ביו-כימיות
מדוקדקות! ״אה, זה ההוא שאמר שאם
מבטיחים לא צריך לקיים ״,ילחש פרופסור
לחברו, בכנס ארכיאולוגים בקופנהגן
.״כן, זה שדיבר על מדינה דימוק-
רטית עם רוב יהודי וכמעט החזיר
אותם למצדה,״ ישיב לו חברו.
צריך להתחיל להיזהר, אדוני הפרופסור.

לגברים ! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברי! לא

גבי

11£839

עוגת גבינה ־ אין עוגה בזו! אין!
לפני שנים פירסמתי מירשם על עוגת־גבינה
גובה מטר׳ והרי תזכרהו הקצרה.
הסיפור דלהלן, ואופן הכנתו, מוקדש
באהבה ואחוות אמת לגזע המטורף אחר
טורטים גבוהים מגבינה — כאלה שכל ביס
מפוצץ בהם אלפי בועות אוויר, נימוחים
בטעם עוד.
לאף עוגה אין מיפלגה כה ענקית של
תקופי בולמוס נאמנים — כמו לטורט
הגבינה הנימוח. זיהוי בין המיפלגה קל
מאין כמוהו. זה האדם, ההולך לתומו ברחוב,
שבע עד הגרון, עובר ליד קונדיטוריה
אדיש לחלוטין, שכן ביטנו מתפקעת.
בדרך־כלל, אחרי בדיוק עשרים מטרים
מסורתיים של שיוויון־נפש, הוא חוזר
על עיקבותיו .״מאתיים גרם עוגת גבינה״
הוא מזמין בבהילות, מתאמץ שלא להגיר
תוך כדי כך את הריר. זה האדם המחפש
מתכונים אווררייים של עוגתו אהובתו
בהיסטרייה, ותמיד נופל מחדש על סוגי
מתכונים לעוגות כבדות כמו באך. זה האדם

אשראי נוח, וריבית שרק חצי קצוצה.
עכשיו, משסידרתי לכם מימון, רוצו למכולת
והשקיעו על גבינה. שניים תשע
אחוז, ואחד שמנת חמוצה. לא לקמצץ כמה
לירות עם גבינה כחושה, כי זה לא אותו
טעם. אם אתם כבר במכולת, קנו גם שקית
קטנה קמח תפוחי אדמה, שש ביצים, סוכר,
אבקת־אפייה, תבנית נירוסטה קפיצית מיס-
פר ,26 והיידה הביתה.
עכשיו מתחילים שלבי ההכנה. ישנם
רק כמה הוראות שאין לסור מהן כקוצו של
יוד, והעסק באמת מסודר.
( )1בתוך כל תנור ישנן תבניות־אפייה
שטוחות גדולות כשטח פנים התנור. מוציאים
את כולן חוץ מאחת, אותה מרכיבים
בשליש התחתון של התנור (אבל לא ממש
מונחת על הקרקעית) ,ממלאים אותה מים
בגובה שני ס״מ, בעזרת מחבת (הכי מהיר).
( )2מדליקים את התנור לפני הכנת ה עוגה
לחום בינוני נמוך. אצלי הסקאלה
זה מ־ 1עד .8עוגות רגילות אני שמה על

עוגת הג בינ ה
נדיר — פשוט — מצליח
המבין גווני גוונים של טעם מרוב התעסקות
בנושא — ולמרות זאת, עוגה חייבת
להיות מעופשת לחלוטין כדי לקפח לו את
התענוג. מה יש לדבר — עמית.
חצי חיים הייתי מוכנה לתת עבור מירשם
״כמו בקונדיטוריה״ .מאוד מאוד נאיבי
פירסמתי פעם מירשם שכזה, עם בסים
עוגיות פריכות מתפוררות במקום בצק
פריך, עם שבע ביצים, עם שימוני תבנית,
הדבקת נייר פרגמנט לדפנות, ושלוש שעות
אפייה עם רגש. אצלי דווקא הצליח, אבל
אצל הרבה קוראים לא כל כך. לא יודעת
למה עד היום
אני לא מכירה בפאשלות כאלה, לכן
שברתי את הראש ואחרי שבע מאות עוגות
גבינה ניסיוניות, הריני לבשר שהמצאתי
את זו המושלמת. כולי שחוחה כבר
מרוב טפיחות הערצה שהורדתי על כתפי
עצמי מרוב התפעלות. המצאה כזו יוצאת
לי פעם בחיים. זו עוגה שמשך אפייתה
קוצר לשעה אחת בדיוק. בלי שימוני תבנית
כלל, בלי ניירות כסף ופרגמנט מסר־בלים,
בלי בסיס עוגיות פריך שאותו בין
כה וכה תמיד הייתי מעיפה. גם גבוהה,
גם נשארת כזו, גם רטובה מחץ, גם רק
עם שש ביצים, גם כשרה לפסח, גם טעם
מעודן מטריף, וגם אי־אפשר לא להצליח
איתה. נשבעת שזה מירשם לאהבל׳ים. הפטנט
שהמצאתי מאפשר את הצלחתה בכל
תנאי. אין אפם רבותי ! אין אפם !
מה שכן, לפני התחלת האפייה רצוי
להתלבש יפה׳ ולהיכנס לאחת החמצנות
של המדינה. זה נו, שמותר להגיד עליהם
פעם גם מילה טובה. אם הופעתכם ממש
מכובדת, המנהל יאשר הלוואה נאותה עם

מיספר ,5ועוגה זו על מיספר 350 .3מעלות
פרנהייט — 180 מעלות צלסיוס.
( )3עוגת־הגבינה נאפית בתבנית נירוסטה
קפיצית מיספר ,26 אותה שמים
בתוך התבנית המרובעת של התנור, המורכבת
בשליש התחתון (חום עולה למעלה,
כך שהשליש התחתון של התנור יוצא
החלק הכי פחות לוהט ושורף יחסית) ה מלאה
כאמור שני סנטימטרים מים. תבנית־הנירוסטה
מונחת בתוך מעין שלולית. מכניסים
אותה כשהתנור כבר חם כמובן.
שיטת אפייה זו מבטיחה מעודנות לא
תתואר לעוגה. וזה לא מסובך. באמת שלא.
נא להקפיד על תבנית מיספד 26 בתבנית
גדולה יותר העוגה תצא פיתה, ובתבנית
קטנה יותר העוגה תגלוש. העסק מתוכנן
בדיוק.
עד כאן ברור 1עכשיו התכלם.
מתחילים עם פטנט האפייה האדיר, ש עושה
את כל הנס הזה אפשרי :
שופכים לתוך מחבת טפלון קטן כוס
אחת סוכר, חצי כוס מים, ושלוש כפות
מלאות, אך לא גדושות מדי, קמח תפוחי
אדמה. תפוחי אדמה, לא שום קמח אחר.
מערבבים, מבשלים כמה דקות על אש
קטנה -עד שכל הסוכר נמס, והעסק כולו
רותח ומבעבע עם בועות ושלפוחיות. אחרי
שזה מגיע לשלב הזה (לא לשכוח לבחוש
כל הזמן) ,מבשלים תוך עירבוב עוד דקה,
ומכבים את האש. הסיפור הזה מקצר את
זמן האפית לחצי, ו״קושר״ את העוגה בצורה
יוצאת מהכלל למרות רטיבותה.
מתקבל מעין רוטב דליל דליל. קמח
תפוחי־האדמה תורם לעידון מכסימאלי של
המירקם הסופי.

פינ תהמ דליו ת

אנושי

ביצד מחזירים ריח
יסה רטובה שכוחה

מוגש באהבה רבה לכל עקרת־בית, שהרומן
התלת יומי — הקצת צפוף מדי
שלה — עם הכביסה, מאלץ את פרוייד׳לה
להתערב לה בשכל, ולשים לה שם שיכחה
מענגת של איזה לילה. פסק זמן מאושר,
בו אין מיון, אין תליה, אין ייבוש, אין
איסוף ואין גיהוץ. אלא שלמחרת, פרוייד׳לה
הולך, וחכביסה בכל זאת נשארת. מחכה
בסבלנות בפנוכו, אולי מישהו בכל זאת
יוציא אותה לחופשי.
עכשיו יש בעיה. הכבסים שצרחו כל ה לילה
הצילו באין מושיע, תפסו ריח, פחד
אלוהים. הבקטריות שבמים התחילו עובדות
שעות נוספות, ולמחרת, מה שעוד נו־שלב
שני:
לקערית קטנה שופכים שני מיכלי גבינה
( 500 גרם גבינה) ,מיכל אחד לבנה שמנת חמוצה רגילה, וארבעה חלמונים.
מערבבים היטב בעזרת כף. לא מוסיפים
לעוגה זו שום תמצית טעם.
שלב שלישי :
לקערת המיקסר שוברים שישה חלבונים
(ארבעה חלבונים של ארבעת החלמונים של
השלב השני, ועוד שגי חלבונים) .נשארים
שני חלמונים מיותרים, שיככבו באופרה
אחרת, בהזדמנות אחרת. כאן הם לא לעניין
יותר. זו עוגת שש ביצים, שמשתמ שים
בה רק בארבעה חלמונים מתוכם.
תגידו שזה לא בדור. מפעילים את המיקסר,
ותחילה מקציפים את החלבונים בלי שום
דבר. כאשר אחרי כמה רגעים עולה קציפה
נראית לעין, מתחילים לשפוך מתוך מחבת
הטפלון את הרוטב הדליל והחם, ישר
לתוך קצף הביצים המתערבל, כף אחרי
כף, כף אחרי כף, בעוד המיקסר ממשיך
להקציף. אחרי שגומרים לשפוך פנימה —
אבל חס וחלילה לא בבת אחת — אלא
כף אחרי כף את כעשרים כפות הרוטב,
ממשיכים לערבל דקות ארוכות. הקצף יוצא
לעיתים נוקשה מאוד, לעיתים מעט רך,
תלוי בטריות הביצים, אבל זה לא משנה
את התוצאה הסופית. העיקר לערבל הרבה,
ולהתחיל לשים את הרוטב הזה אחרי ש עלתה
קציפה הגונה, ולא מייד בהתחלה.
שלב שלישי וחצי :
לתוך הקצף המתערבל, המתוק, קצת לפני
הפסקת פעולת המיקסר, מוסיפים ואוי
ואבוי אס שוכחים ! כפית אחת אבקת־אפייה
הוספת אבקת־האפייה לקצף ה־כמעט
כמעט מוכן הוא בכלל נוהל אפייה
מחוכם. מבטיח פיזור הכי אחיד של האבקה.
שלב רביעי :
מפסיקים את פעולת המיקסר, ולתוך הקצף
שופכים בזהירות את תערובת הגבינה
משלב שני. מערבבים, מקפלים בעדינות
עד ששני הצבעים — הלבן והצהבהב —
מתערבבים לגוון אחיד.
שופכים לתבנית־אפייה מיספר עשרים
ושש, בלי שמן, בלי בסיס, בלי ניירות
פרגמנט — בלי כלום. מניחים תבנית זו
בזהירות — כדי שלא ישפריצו המים החמים
— בתוך התבנית המרובעת, אשר
בתור החם.
מסדרים את הטיימר לשעה אחת בדיוק.
אחרי שעה מכבים את התנור, פותחים
את דלתו כדי רבע, ומניחים כך לעוד
עשרים דקות שלמות. לא להכניס קיסם
או סכין. פשוט להאמין לי.
ביקורת :
אם האפייה נכונה, פני העוגה בהירים
בצבע זהבהב חרדל, עד שזוף. היא תופחת
ושוקעת מעט, אך נשארת גבוהה מהעיסה
ההתחלתית שהיתה.
סיום: משחררים את העוגה בעודה־חמה
משהו בעזרת סכין מהדפנות (עסק קל
מאין כמוהו בגלל רטיבותה) ועם בסים
הנירוסטה שלא משתררים אותה נזנזנו
מעבירים אותה לצלחת העוגות הגדולה
בעלת המכסה (מכוסה רבותי, מכוסה !
עוגת־גבינה תופסת ריחות מקרר פחדו).
לא מעיזים אפילו לטעום אותה בעודה
חמימה.
אחרי שהיא מצטננת, כל טעמי תבל לא
ישוו לה. יפתי בין הגבינות ! אוח !

תר לעשות, זה להשתגע בשקט מהריח
המצחין.
להעביר אותם מיד עוד נגלה הרתחה,
לא עוזר בכלל. סמוך על סמוך, שמכיר את
הסיפור הזה מטווח־קצר כל פעם. מה שכן
עוזר, זה לייבש אותם תחילה, כך במצבם
המצחין הלא שמיש, ואז — ינעל ראבק
לטירחה — שוב לכבס, והפעם לא לשכוח.
אז ככה. יש עצה, ויש תרופה. אללה הוא
גדול, שולח תכשירים, רק לא אומר ליצרנים
ליישם את זה נכון.
בפעם הקודמת כתבתי על בקבוק בדין
של קלין שאמנם נולד בתור מרכך־כביסה

כבסי םבמ כונ ה
פרגעסן?
בלבד, אבל הרבה יותר חכם להשתמש בו
כחומר כיבוס חסכוני ויעיל, לשמיכות אק רילן
בלבד.
הפעם, מצאתי לו עוד שימוש אגדי.
קמים בבוקר, לא נוגעים בכביסה שכוחת־האל
תקופת הריח. לא עושים שום דבר.
רק פותחים את תא אבקת־הכביסה שבמכו-
נה, ומגידים לתוכו כמות של כארבע כפות
מהחומר התכלכל־כסוף שבבקבוק. מפעילים
שוב את תהליך הכביסה הרגילה, בלי
שום צורך בהרתחה, ובסוף, הפלא ופלא,
יוצאת כביסה חדשה, ריחנית, בלי בדל
בקטריות, בלי בדל סירחון. האלכוהול ש־בתכשיר
שורף שם כנראה את כל המיקרו־בים,
וחוסך תהליך מרגיז ומייגע של תלייה,
ייבוש טואלי, איסוף, וכיבוס 4,מחדש.
הכביסה יוצאת נקיה, כיוון שבעצם עב רה
כבר תהליך באבקת ניקוי רגילה. ה פטנט
הזה מיועד לריחות בלבד, שעד כה
עם שום מקל אי־אפשר היה לגרש, מתוך
הבדים הלחים־סאובים.

יו או׳גריאן, שחקו טלוויזיה אמריקאי׳
מספר על חמשת השלבים החשובים
ביותר בקריירה של שחקן :
.1מיהו יו או׳בריאן י
. 2השיגו
.3השיגו
.4השיגו
. 5מיהו

לי את יו או׳בריאן.
לי טיפוס של יו או׳בריאן.
לי יו או׳בריאן צעיר.
יו או׳בריאן !

׳גברים!! לא לגברים! לא לגברים!! לא לגברים! לא לגברי ! לא ל
די אטה סונית 3צ1ון קטן נגד
סכות ונגד שומן
אחרי שרופאים מכובדים בארץ ערכו
ניסיונות וגילו במעקב, שכף אחת סובית
ליום עוזרת להוריד את רמת־הסוכר בדם

ספר השיאים
של גינס

מדו ו
דממו

מתחיל
סוסית פגז שומן־סכרת
אצל חולי סכרת, ואותו מינון פעוט אך
יומיומי עוזר להוריד במישקל ממש מש מעותי,
מי אני שלא אקפוץ על המציאה?
אני יודעת, שבגרמניה העסק כבר כמה
חודשים מככב על תקן סופר סופר שלאגר,
ולכזה הוא הופך במהירות גם בארץ.
כאשר אין להשיג שום קופסה כזו בבית־המירקחת,
במדור הטיבעוני — מיד אני
מצלצלת לבית־המלון הסמוך, ומבקשת
לדבר עם חברתי הפרנקפורטית. עוד אף
פעם לא קרה, שלא תרים את השפופרת,
ומתנשפת באסיפת כוחות תודיע לי :
״ליעבכען! איו ידעת?! הרי הרגע נכנסתי,
ואפילו לא הביאו לי עוד את המיז־וודות!״
משוגעת! איך ידעתי.
זה לא טעים מי יודע מה, אבל אפשר
להחביא את זה בתוך לבן, כתוספת במוצרי
מאפה לחם, מוצרי-אפיה, מטוגנים
לביבות, כתוספת לקציצות־בשר, געפיל-
טע־פיש, במקום פרורי־לחם לטיגון, אבל
הכי בטוח בתוך לבן.
העסק הזה מורכב מסיבי סויה עדינים
מבושלים, בלי שומנים, בלי סוכרים, מכיל
כארבעים אחוז סיבי־סויה, וכארבעים אחוז
חלבון. מזכיר בטעמו גלטין טחון עם קמח
מצות דק. מה עוד אפשר לספר על זה?
זה עולה כמאה לירות, זה מוצר צימחי
טיבעי, כשר למוצרי חלב ובשר, ובכנות,
זה לא הדבר הכי מחריד שבלעתי לכבוד
להרזות.

פ גגנ טי ם

את גודל הפטנט ידע להעריך רק זה
שכל-כך זקוק לו לפתע. אז נא לנצור זאת
בזיכרון. לעולם אין לדעת מתי מחליט
האלוהים להרביץ.
הסצינה מוכרת. באמצע נסיעה, אוי טרם,
בבית־מלון עלום אי־שם בחו״ל, אורזים
את הקניות בתוך המיזוודה. הסבא וה־סבתא
לא מעוררים שום בעיות. הדוד
והדודה נכנסים גם הם חלק למיזוודה.
השכנים אבל, עושים כבר בעיות. אז מקם-

חברתי אילנה סחבה אותי, לפני כמה
ימים, לחטט בקולבים של כיכר־המדינה.
זה עיסוק פנן מאין כמוהו, בייחוד לאמא
של תינוקת, שמבצעת זאת בספיד, מיק־צועיות
וענן אשמה כבדה.
הקיצר נכנסים יוצאים, יוצאים נכנסים,
מנערים מוכרים דביקים בדרך, וצמודים
למטרה.
הייתי עסוקה בהזזת הקולבים מצד לצד
באיזה בוטיק, כשפתאום שמעתי בעורף,
את בעל המקום מסביר ללקוחה זו
עשר אלף, וזו שלושים״ .השתגעתי על
המקום.
מה אמרת?! שאלתי. שלושים אלף יצא
לו בלי להתבלבל.
אני צריכה לראות את זה ! ביקשתי בבהילות.
רציתי
לראות את החיה המוזרה שעולה
שלושים אלף. ציפיתי כנראה לבגד הטינ־טוז
של אלביס פדסלי, לזה המקורי המשובץ
יהלומים — אבל הופיעה בעיניים חליפת
דודה מוזהבת, כולל תפרים, כולל רוכסן,
וכנראה גם לחצנית. הרסה אותי על ה מקום.

לי לצלם את זה ביקשתי מהאיש.
קוריוז פראי כזה עדיין לא היה. האיש קפץ
על המציאה, וגם אני. לקחתי את הסקס
של המדינה, תחבתי אותם בפנים שינפחו
את זה נכון, והנה רבותי — העסק לפניכם.
ליסטת
הקופצים אבל, עדיין ארוכה.
רוב המדינה יקפוץ מתוך עורו לאן הגענו.
בסתם בוטיק קטן, ולא תפירה אישית.
החלק הנותר, בדהרה קלה יקפוץ כדי
לקנות. עכשיו, משפורסם המחיר שבעל
המקום תקעו ברגע השראה, העבודה תהיה
קלה לכמה לייד׳ים. כולם יודעים כמה זה
עולה.
לים אותם חזק, מכופפים מכל הזוויות,
ואיכשהו הם בפנים. נישאר רק איזה ילד
ששכחתם, אותו מורחים על כל העסק
מלמעלה. הבעל בא ומתישב על הסיפור.
שם תוחעס במישקל של טונה כמישקולת,
ואת גבירתי טיפין טיפין סוגרת את הבקע
הפעור — עם הרוכסן.
תולשים מותחים את השוליים, ולאחדם
לפני מסלול הריצ׳רץ שמילימטר אחר
מילימטר הללויה מתקדם, ומותיר נתיב
סגור. באמצע הדרך, כאשר כבר כולם
בטוחים שהמיבצע מצליח, לא עומד בו
ליבו של הרוכסן, ומהעומס מתפגר. אזנו
— זו ידית הפלאים הקטנה שמשכה במלאכה,
פשוט ניתקת. זה אמנם מסמר
קטן, אבל איזו! איזו צרה ענקית! במיז־וודה
חצי ריקה, עוד איכשהו, עם סנדוויץ׳
אצבע־בוהן — אפשר היה למשוך, אבל
ככה, בחיים לא!
ערב נסיעה, לך להחליף רוכסן, לך למצוא
חוטים וברזלים שפוקעים בצ׳יק, לך
למצוא עוד מיזוודה שאין — סיפור של
בלהות.

״במקום כל זאת, ניגשים למחזיק המפתחות
הראשון, אפילו זה של האוטו הש כור,
אפילו זה המפולח מהשטן, ומוציאים
ממנו את טבעת המתכת שהכי מא-
סיבית למראה, ומשחילים בפנים הסגר
האלמן. אפילו מחזיק מפתחות דפוק מ
הסקס
של המדינה
המחיר של השנה

כד מצילים טי! ל מאורגן
בצ׳יק קטן אחד

פלאסטיק, שקונים בקיוסק או בחנות ה -שהרוכסן בהם שבק חיים ממחלה כזו.
אמרתי כבר שאת גודל הפטנט ידע לדד
מחברות־כלי-כתיבה-צעצועים, יצלח ל-
מלאכה. אם טבעת המתכת שברירית, תק -עריך רק בן אדם ניזקק. את כל צרפת
חלק של רווירה,
ריצו עוד אחת דומה, והשתמשו בהן יח-הצלתי פעם ככה — עם
וחלק של יון.
דין. העסק הזה טוב גם למיכנסי ג׳ינס

1¥ו ד ־ווו ה

ד 1י1

יעקב שר ת /איש ממאדים

ג ה פתאום?

ועשיתי על אחשתמי ״הליכוד״ /שהבינו מייד את רימזי
הפיקוד :
מר בגין על העם משולהבות הכריז לאמור :
״בחירות ז מדוע ז הרי הכל ורוד, אין שמץ כתם שחור ! ״
מייד כל אשפי מטבח ״ליכוד״ חרדו חך וד — וחיש
הפריחו בעיתון סנונית של מודעת בחירות...

> )0ביד, וזבחח־צ״קיס
קראתי באיזה עיתון או שמעתי באיזה רדיו, שבאיטליה
נתפס אחד בן עשרים ושתיים, החשוד בפיצוץ 80 איש בתחנת־הרכבת
בבולוניה. הבחורצ׳יק הזה — אם אכן הוא עשה זאת,
ואם לא הוא, אזי בוודאי בחורצ׳יק אחר׳ שלבסוף גם הוא
ייתפס — בוודאי יכה על חטא, יכריז בי עשה מעשה־נערות
ללא מחשבה, ובי עכשיו, בעמדו מול המעשה הנורא שעשה,
הוא פשוט אינו מסוגל להבין איך היה מסוגל להגיע לכלל
הרעיון והביצוע. ממש בשם שהכריז הבחורצ׳יק הזה, מה
שמו, אחרי שנתגלה במחקה חוטפו של אורון ירדן.
באמת, מה בבר אפשר לדרוש מבחורצ׳יק בן עשרים
ושתיים — שיבין לפני מעשה, בי יש מישחקי־נערות שהם
משחקים אסורים, שהם על חשבון מישהו 5
מי יודע במה בחורצ׳יקים חביבים שבאלה יש בעולס! יש
בארץ, בחורצ׳יקים שמתוך שיעמום או מתוך אמונה גדולה —
שאלה היא מה גרוע יותר — יהיו נכונים למיני מעשה־נערות
הברוכים בהימור חסר־פשר על חייהם הם, על חיי זולתם,
על־מנת שרק לאחר מעשה יכירו מתוך הארת פתאום, בי רע
הדבר אשר עשו, רע מאוד ן
במה יש כאלה איני יודע. אבל יודע אני גם יודע שמספרם
אינו קטן, ועוד אני יודע איזה גורמים יבקשו להיבנות מהם,
למשל בבחירות. ומפחיד מכל — כשמדובר במיגזר הלאומנות,
פורצים הבחורצ׳יקים הללו את בל מחסומי הגיל, ומטפסים
עד שמונים, אם לא למעלה מזה.

^ איפה זה התח״ל?
נתבקשתי להודיע מטעם מחלקת־מחקר־ופיתוח־רעיונות
על הקצאת שלוש מילגות לבעלי תואר שני, שיירשמו ראשונים
לכתיבת עבודות דוקטור בנושאים הבאים :
+הידרדרות מדיניות־החוץ הישראלית כפונקציה של
התרבות שחקני השש־בש והתמעטות שחקני השחמט בחברה
הישראלית.
+הידרדרות תפישת הביטחון הלאומי בישראל כפונקציה
של התרבות משענות־ראש במכוניות קצונת צה״ל.
+הידרדרות החברה הישראלית כפונקציה של התפשטות
נוהג מחיאות־הכפיים הקצובות.

קרקס אולימם ,
״חזק יותר, גבוה יותר, מהר יותר״ — ובבר אנו מהופנטים.
בן, יש מילים ומונחים מהפנטים, בפי שגילו זה מכבר
פוליטיקאים ופירסומאים וברוזי שוק למיניהם :״היום בזול ! ״
״מבירה כללית!״ ״חדש!״ ״מאוחד״ ,״ירושלים״ והרי לבם
מבחר יאה. אבל האם ״חזק יותר, גבוה יותר, מהר יותר״ גם
טוב יותר!
מישהו, אי שם בעולם, רץ בך ובך מטרים, בכך ובך שניות,
פחות משרץ קודמו. מה זה נותן לי, לך, לו חוץ מערך
בידורי חולף ז מילא, אילו אותו רץ הגיע למה שהגיע בזכות
עצמו, אבל במה משאבים משקיעות מדינות למען ההישג
הבידורי הזה — משאבים שאין ספק בחסרונם בתחומי עשיה
חברתית, תרבותית, אפילו ספורטיבית, במשמע האמיתי של
מושג זה — שחשיבותם רבה יותר לעין ערוך2
מילא, אילו אותו רץ הגיע למה שהגיע מתוך רצונו־הוא,
הרי זה עניינו. אבל מי אינו יודע, שארגונים אינטרסנטיים,
פוליטיים, מדינתיים, צדים היום ילדות וילדים קטנים, ותוך
שיחוד הוריהם בכסף וב״כבוד״ מאלפים אותם בחיות״קרקס
עד שבגלל חתיכת סוכר בדמות מדליה עשויה מתכת כלשהי
נדמה להם שהם אצים רצים, או קופצים, או מתהפכים, או
מביס, או דוחקים, או השד יודע מה מתוך רצונם חם !
אין לי בל עניין לעסוק פה בקשר שבין ספורט ופוליטיקה
(ספורט ספורט, אבל בל שיא נרשם לנגינת המנון) ,אף לא
בשאלה האם יפה עשתה ממשלת״ישראל שנמנעה מהשתתפות
באולימפיאדת מוסקבה (אני סבור שהיתה זו איוולת שלא
להשתתף, ואיוולת כפולה ומכופלת, שגורם ממלכתי כמו
הטלוויזיה הממלכתית שלנו גרם בעליל לבך, שישראל בולה
השתתפה באורח נרחב ועמוק ביותר באולימפיאדה מוחרמת
זאת) .מעסיקה אותי הפיכת הספורט לקרקס של להטוטנים
מקצועיים על״חשבון משלם המיסים העולמי, אגב הקמת
מאפיה ארצית ועולמית של פרנסים ומתפרנסים ושיאנים
ונסענים, המסתייעת ביצרים לאומניים מפוקפקים כדי לקיים
את עצמה.
בשל סיבות פוליטיות, שדבר אין להם עם ספורט, צידדתי
בהשתתפות ישראל באולימפיאדה. אבל כאחר מעשה אני מעז
לשאול: מה הפסדנו ספורטיבית מאי״השתתפות בה ! ומה

יבולע ספורטיבית לישראל, אם היא לא תשתתף באולימפיאדת
לוס״אנג׳לס — ואת בל הכספים שחזקה עליה בי תבזבז על
הקרקס העצום הזה תוציא באופן מבוקר ותכליתי, ולו בתחום
הספורט והחינוך לספורט לשמם, פה בארץ חמדת !
א־פרופו קרקס, הלכתי אצל אנציקלופדיה ״אביב״ —
סוף סוף מדובר ברמה של בני־נעורים — וקראתי כדברים
האלה בערך ״קרקס״ :
״זירה למופעים ולהצגות. במקורה הרומי, ,קירקוס׳ ,פירוש
המילה מסלול עגול. ברומא שימש הקרקס בעיקר למרוצי-
סוסים. בן נערכו בו מופעי התגוששות בין חיות ואנשים. מופעים
אלה היו מסובנים ונסתיימו לעיתים־קרובות במות אדם
או החיה, אך הקהל הרומאי התלהב מהן מאוד ...מטרת
הקרקס להפליא ואף להדהים את הצופים. לבן מבצע הלוליין
תרגילים מסובנים ביותר ...הקרקס בצורתו הידועה לנו התפתח
בטאה ה־ ,18 בעיקר ברוסיה, באיטליה ובספרד ...על אף חייהם
הקשים של אמני הקרקס מעטים הנוטשים אותו לאחר שנדבקו
ב,חידק׳ מופעי הראווה באוהל הגדול״.
אפילו עין בילתי-מזויינת תבחין, שהידק הקרקס וחידק
האולימפיאדה הם אותו חידק.

סעידה8
יומרותי הבוטנאיות מוגבלות מאוד• אודה ולא אבוש,
שאיני יודע — ואם ידעתי שכחתי זה מכבר — מה שם עשב
שוטה זה בשפתנו, ומהם סיווגיו המדעיים. מקובל עלי כינויו
״סעידה״ ,שפירושו בערבית ״בוקר טוב״ ,אם איני טועה. אכן,
כינוי או שם זה יפה לעשב השוטה הזה, המגלה כוח חיות
בילתי־רגיל (אגב, פה המקום להעיר, שהפועל ״גלה״ בשפתנו
הקדושה עמוס משמעים לעייפה — הערה בתוך הערה: שימו
לב לחוק הצמידות הנצחית של המלים העבריות, שאפשר
לנסחו גם כך :״עמוס״ חלקי ״לעייפה״ שווה ״קפה״ חלקי
״מהביל״ ,אם אתם מבינים למה אני מתכוון — בשפתנו הקדושה,
עשירת התגליות, אין איש חדל לגלות דעת ולגלות התנגדות
ולגלות בטחון ולגלות עוד אלף ואחד דברים, וזה דווקא
מחזק את הביטחון, שסוף־סוף יגלו את המשמע המקורי של
המלה, שלא לדבר על גילוי מפוצצי רגליים מזה, ומפוצצי
מרצדסים מזה — או שמא אין זה איכפת לאישו — ועד
שנפרעתי מן המגלים כל דבר, שהם הם אשר גם נהנים מכל
דבר — לפעמים הנאות משונות כגון ״פלוני נהנה לגלות כי
מכוניתו נגנבה״ — והם הם אשר גם זוכים בכל דבר —
לפעמים זכיות משונות כגון ״פלוני זכה בעונש של מאסר חמש
שנים״ — הבה אזכיר בהזדמנות חגיגית זאת את הנהנים
לגלות את זכותו של כל דבר להיות ״בלתי רגיל״ ללא פירוש
נוסף אם התופעה הבלתי־רגילה חיובית או שלילית :״זה
בלתי רגיל ואתה אמור לדעת הטוב הוא אם רע — עברית
חכמה שפה !
ובכן, כמו שאמרתי, יפה הכינוי ״סעידה לצמח השוטה
הזה, שכן אם תתלוש את עליו הירוקים כל־כך עם ערב,
כבר יציצו ניצניו מחדש למחרת הבוקר, ואין עצה ואין תבונה
נגד ה״סעידה״ החצוף והמתרבה הזה אלא בהחלפת כל אדמת
גנך או בעבודת ״בחר״ קשה ומיומנת, שמהלכה תגלה את כל
פקעותיו הנסתרות של ה״סעידה״ הזה — עשרות ומאות
פקעות שכאלה, הקשורות זו בזו ברשת מופלאה של שורשים
שחרים דקיקים — ותעלו באש.
אולי לא הסברתי את עצמי היטב. מי שיש לו ״סעידה״
בגנו בוודאי בן לרעי, אבל מה על מי שאין לו גן, או יש לו
גן שמעולם לא לקה בעשב השוטה הזה 1אחזור ואומר איפוא,
כי ״הסעידה״ הזה הוא צמח איום ונורא, גרוע עשרת מונים
מן היבלית, וממש יאוש להילחם בו ! אם לא תעשה נגדו
דבר, הוא יאכל כל חלקה טובה בגנך, ולעשות פירושו עבודת
פרך ממש — ומי נכון לעבוד עבודה של ממש בימינו אלה ו
אבל מדוע אני מספר פה על ״הסעידה״ האימתני הזה
בכללן ובכן, אני חש חובה אזרחית לדווח, כי ה״סעידה״ —
זה העשב השוטה — עולה כפורח באחרונה ברחבי המדינה.
ואל נא תתפסוני במילה. אל הנמשל אני אגיע רק בסוף.
כרגע יש לי עניין ב״סעידה״ ותו לא. הנה, החליט אשר-על-
הגנים או אשר־על־הכבישים בעיריית תל־אביב לשתול ולטעת
מיני שיחים ואף עצים לאורך איי התנועה, וכסף לא מעט
הוצא בוודאי על הבאת אדמה טובה ודשנה אי משם, והנחתה
בערוגות האיים הללו.,אך מרוב בקיאות לא בחן ולא בדק
איש אם אותה אדמה מוכת ״סעידה״ היא אם לא, ואך
הכשירו וזיבלו ויישרו את השטח, ושתלו ונטעו, והתקינו
השקיית־קבע בטפטפות — וכבר כוסו אותם איים בשטיחי
הירק העז של ה״סעידה״ העולה כפורחת ומשגשגת לגבהים
בל־ישוערו, עד שעכשיו אפילו יעמידו תלשנים שיתלשו מדי ערב
את עלי העשב השוטה הזה לכל אורך הכבישים — למחרת
הבוקר כבר יציצו וינבטו מחדש, ללא תקנה (כלומר יש תקנה :
לעקור הכל ולסלל! את כל מערכת ההשקיה ולהחליף את
כל האדמה — בהון עצום ורב).
האחראים לגינון בעיריית תל־אביב, במדינת ישראל —
כלום אינם יודעים ״סעידה״ מהו י ועוד איך יודעים. מדוע
איפוא לא נזהרו מראש בעשב שוטה זה ז איך קרה הדבר,
שכל הארץ ״סעידה״ ן
שאלה: כלום כתוב ״סעידה תתנו לארץ״ או ״גאולה תתנו
לארץ״ 1כל הכבוד ! שתי נקודות ! ״גאולה״ ,״גאולה״ כתוב !
וזהו הנמשל.

הורוסקופ ס

(המשך מעמוד )14
תו. הוא נזהר שלא להעליב ולא לפגוע
באיש. לא נעים לו לסרב לבקשות,
אך ימצא דרך להתחמק מלמלא אותן.
לעולם, צריך לדעת שמהרגע הראשון
הוא נמצא בקרב בלתי־פוסק. המאבקים
לא מתרחשים דווקא על־פני השטח.
כשפוקדים עליו לעשות בך או אחרת,
הוא מסרב מיד באופן אוטומטי, עוד
לפני שהאזין לבקשה. לבן בדאי לפנות
אליו בעדינות בדרך של התייעצות עימו,
או לפחות להשמיע בדרך״אגב את הבקשה.
בדרך־בלל עדיף לומר לו ״אל תעשה״
כשרוצים שיעשה, זו השיטה הבטוחה
ביותר.
בבר בילדותו הוא פסיכולוג קטן, ומבין
היטב את מניעיהם של בני האדם.

•לד קשת
זקוק להמון חברה. בילדותו, הוא לא
תמיד מצליח בבית־הספר, אם בי בבגרותו
אין כמוהו נמשך ללימודים. שי-
טוודחלימוד, והמיסגרת הנוקשה של
בית־הספר מנוגדים לאופיו. בשנות ילדותו
בבית״הספר הוא חש עצמו בנידון
למאסר-ממושך, שיש בו הקלות והפסקות
מדי פעם.
קשת קטן משתחרר מתלות בהוריו
בבר בגיל צעיר מאוד. על ההורים לתת
אמון בילד בזה, לא להגביל אותו, ולתת
לו עצמאות בפי שבוודאי ידרוש. קיים
בו יושר בסיסי, ואם מחנכים אותו עלפי
דרכו, הוא מוצא לו דרבים משלו
לאסוף ידע, ולהשלים את השבלתו בכוחות
עצמו. הקשת הקטן אוהב להימצא
בתנועה מתמדת, לבן טוב שיעסוק
בספורט, שחיה או ריקוד.

לד גד
ילד גדי מוכר ברצינותו, שקדנותו וצייתנותה
ילד כזה מרגע לידתו תופס
את הצד הרציני שבחיים, ומרגיש שאח ריות
בבדה בלפי העולם מוטלת על כתפיו.
גדיים רבים סובלים בילדותם, לפעמים
בגלל הורים קפדניים שלא מבינים
אותם, לפעמים התנאים הכלכליים
מדכאים אותם. באשר הם מתבגרים
הם מפצים עצמם על ילדותם הקשה.
הם בעלי חוש-קצב מפותח, לבן רצוי
שילמדו לנגן, להתעמל או לרקוד. עיסוקיהם
אלה יכולים להוסיף רעננות
ושימחה לילדותם הקשה. בחברת־היל-
דים הם חשים עצמם בודדים, אפילו אם
הם אלה שמנהיגים את הכיתה. קשה
להם להרגיש שייכות, למרות שהם עושים
מאמצים רבים להשתלב בחברה.

לד ד ד *
ילד דלי מוכר על-פי מבט עיניו המבוגר,
וחיוכו הקונדסי. אי״אפשר לצפות
מראש במה הוא עומד להפתיע את
הוריו. הוא שייך לסוג הילדים שאוהבים
לפרק את הרדיו או את השעון,
אך ללא בל כוונה לגרום נזק. הם מתעניינים
בבל דבר, ורוצים להבין כיצד
הוא בנוי. זה ילד שמוקף על-פי-רוב
בחברים וידידים מכל הסוגים והגילים.
קשה להשתלגו על ילד דלי, הוא לא
תופס את עניין חמישמעת, בביתה הוא
משוחח, מתלוצץ עם חבריו ומפריע למורה,
כדי להוסיף מעט עניין וחיים
לשיעור. אך כאשר המורה מרגיש יאוש
או עצב, הוא הראשון שחש בכך, ולפתע
יהפך למתחשב מכולם, ואף יעזור
להשליט סדר בכיתה.

לד דגי ם
ילד דגים חי בעולם משלו, ונוטה
להיות חולמני. על״פי-רוב הוא מעסיק
את עצמו, ושונא שיגרה. לוח־זמנים מנוגד
לעצם מהותו. כל יום סדר״הזמנים
שלו עלול להיות שונה, והוא ימשוך את
ההורה באף על-ידי תכסיסים מתוחכמים
מאוד כדי להימנע מכל אחריות.
לא רצוי שההורה יהיה קפדן מדי
עם בן דגים, החי בעולם אגדות פרטי
משלו. אך יש ללמדו מישמעת, והתמודדות
פרקטית עם המציאות. כדאי
לעודד את בני דגים לפיתוח הכישרונות
האמנותיים, שכן זח יתן פורקן לדימיון
הפורה, וייצור הפרדה בין חלום למציאות•
חשוב במיוחד לדאוג לבך שילד
בן דגים לא יאבד את ביטחונו״העצמי.

בכל 7שניות נמכרת טלוויזיה צבעונית של׳סניו:
מדוע זה נוגע לך?
ממחקר שנערך לאחרונה, עולה עובדה מדהימה:
עברו 7שניות נוספות. עוד מישהו קנה טלוויזיה
בשניות המעטות שעברו מאז שהתחלת לקרוא
״סניו״ .כאשר תבחר גם אתה ב״סניו״ תעניק לעצמך
מודעה זו, קנה מישהו במקום כלשהו בעולם,טלוויזיה חוויה או ר־ קולי ת המשלבת אמינות צבע וצליל
״סניו״ ,תאר לעצמך כמה אנשים מרוצים קונים
ללא תחרות.
טלוויזיה ״סניו״ בכל יום וכמה נמכרות מדי שנה.
מערכת 351ז!חס 6558! 0ח\1ז9וז!0 8ז3וזזס1ט^ /מבטיחה
איך זה יתכן?
לך כיוונון אוטומטי של הניגוד והבהירות ותמונה
חדה עם צבע מקורי. יחידת ״זיכרון״ מאפשרת לך
לבחור מבין 8ערוצים בנגיעה קלה. אתה יכול לשלוט
מילת המפתח היא אמינות. כל טלוויזיה של
ב 17-פעולות מבלי לקום ממקומך,עם ״ שלט־רחק״
״סניו״ עוברת סידרת בדיקות קפדניות לפני
משוכלל הפועל באמצעות גלי אינפרא־אדום.
שיווקה. ניסויים אלה שהם מן החמורים ביותר
זה רק חלק קטן מהיתרונות שטלוויזיה ״סניו״
בעולם, מבטיחים את המבנה הכל־־אלקטרוני של
מעמידה לרשותך.
טלוויזיה *מיו״ מפני קילקולים. הם מאפשרים לנו
עברו עוד 7שניות.
לתת לך 3שנות אחריות על כל החלקים, כולל
האם לא הגיע הזמן שגם לך תהיה טלוויזיה צבעונית
מנורת ך
מתוצרת ״סניו״?

3שנות אחריות.

אמיעת זה

ב־ 3דקות כבוקר
את מביכה משקד!
מיוחד לכל היום
ככד גדול(עם או כלי חלב).
כמקור יש תמיד מלאי
של גלידה שטראוס. ואז...בכל
הזדמנות את מוזגת קפה
בכוסות גבוהות, מוסיפה
גלידה שטראוס ומגישה
-קפלידה

עם צב גי ל

אמת ה מיד ה אינה יכול ה להיות קוסמטית או מוראלית ־ יופי
לא! או אמת
א 1ח י 1ב ־ אלא: אםדיווחנו
צבי גיל 51 יליד פולין, למד בבית־הספר החקלאי־תיכון במגדיאל, התגייס
להגנה ולחם במילחמת״העצמאות בחטיבת כרמלי. הוא התחיל לעבוד כמשכתב
ביומון ״זמנים״ בירושלים, שם הפן לחבר־מערכת. ב־ 1956 היה עורן־חדשות ב״קול־ישראל״
.ב־ 1961 הכין את מערכת ״קול ישראל״ למישפט״אייכמן, ואחרי זה שימש
כראש־מערכת״החדשות והרפורטז׳ה ב״קול־ישראל״ בתל״אביב.
בראשית 1965 שימש כשליח רשות״השידור בארצות״הברית, ובשנת 1968 כראש
מערכת״החדשות בטלוויזיה. ב־ 1970 היה דובר רשות״השידור, ובשנים 1971 עד 1974
היה מנהל מחלקת־החדשות בטלוויזיה. בשנת 1975 אירגן את כנס החדשות של
איגוד השידור האירופי שנערך בירושלים.

גיל הוא בעל תארים של ב״א במדעי״המדינה וביחסים בינלאומיים ()1957
ומ״א בסוציולוגיה, אמנות ותימסורת מאוניברסיטת ניו־יורק 1959 הוא הפיק
סרטי־תעודה שונים, ביניהם :״דיוקנו של נשיא על הנשיא ג׳ונסון 1969
״סטאטוסקופ לא עושה חדשות 1975״המיבצר האחרון״ על דרום־אפריקה
1976״גלים בינוניים עד רוגשים״ על ״קול ירושלים 1977 והסרט ״במידבר״,
על מצבה ומעמדה של ההסתדרות הציונית, שהוקרן לפני זמן קצר במסגרת ״מבט
שני״.
בראשית השנה ייסד גיל את ״מועדון השדרים״ .את הדברים הבאים סיפר
גיל בתשובה לשאלות דן עומר:

.חעלו1ויה ני ש הוז-
• מהי מהדורת חדשות בטלוויזיה ז

וויזיה הוא ״מאדיום חם״ ,והוא דש בחדשות, נוקט
עמדה ואינו נשאר אדיש.

אוסף של אירועים בולטים שהתרחשו באותו יום,
או שנודע עליהם, באותו יום, ושניתן לסקרם או להמחישם
חזותית במיסגרת האפשרויות הפיסיות והלוגיסטיות של
המדיום הטלוויזיוני.
מבחינת ערך החדשה אין שוני בין מדיום זה ובין
העיתון והרדיו, והעיקרון הוא: ישן מפני חדש תוציאו !

• ואנשי הטלוויזיה ׳מודעים לכך כמהלך
עבודתם?

ראה, לפעמים מתעלמים מכך שתהליך השידור הינו
מעין משולש, כלומר בעל שלושה קודקודים. צלע אחת
היא המאדיה, הצלע השניה היא המסר, והצלע השלישית
מצוייה במוח הקולט. אני חושב כי לדידנו, אנשי-

מהי מהדורת חדשות בטלוויזיה בעיניו

הצופה הישראלי אינו צופה
פאסיבי. הוא דש בחדשש
נוקט עמדה ואינו אדיש

1ם אס געביו את
ח״יביג־בן״ לכאן -לא 1היה
לונדון. אנחנו שונים

של מי שהיה מנהל מחלקת־־החדשות בטלוויזיה?

התיקשורת,
סוף מעשה חייב להיות במחשבה תחילה.
תהליך השידור אינו מסתיים בסופה של מהדורת מבט.
לכן צף ועלה הרעיון לייסד את ״מועדון השדרים״,
כפורום וכמיסגרת שבהן ניתן ללבן את הנושאים ולבחון
תפיסות וגישות — לאחר ההגשה הרציפה.

הייתי אומר שמעבר להגדרה הראשונית, כאשר המדובר
במערכת־חדשות ובעומד בראשה, הרי שזו מיסגרת
מורכבת יותר מאשר כל מיסגרת־חדשות אחרת, עיתונות,
או רדיו.
אתה ניגש בישיבת־המערכת לתכנן מהדורת־חדשות
בבוקר, והקריטריונים החדשותיים ברורים. אבל בין תיב־נון
בבוקר להתפתחויות במשך היום ולנעילה בערב,
הבעיות שמצטברות הן כה רבות ובלתי־צפויות ומורמות־עצבים,
עד שכל מנהל וראש־מערכת חייבים בראש
וראשונה להתמודד עם התמנון הזה. בצד הדאגה לסיקור
מהימן ואמין של האירועים, אתה נתון בלחצים ואילוצים
חיצוניים וגם פנימיים.

• האם קיים ״סיגנון ישראלי״ מיוחד של
דיווח טלוויזיוני?

המציאות היא מונח רחב מאוד.
אפילו בעמוד הראשון של העיתון היומי, שבו אתה
יכול לסדר חמישה ״מבטים״ ,קשה לומר שהעיתון משקף
את גל המציאות. תמיד אפשר לבוא אל העורך ולומר
לו: היתה מציאות מסויימת, ולא דווח עליה.
ואלטר ליפמן המנוח, הפובליציסט האמריקאי הנודע,
אמר מי ״עיתונות משולה לזרקור — זרקור מאיר על
מוקד מסויים, ונודד הלאה. אין לו זמן להתעכב״.
ואם עיתונות היא כזאת, הרי שהטלוויזיה, שתכונתה
היא להראות דברים, על אחת כמה וכמה!
לכן השאלה היא: על איזו מציאות מדוברי
התשובה החלקית היא, ראשית לכל: המציאות של
אותו יום, של אותו שבוע. אם המציאות היא צעירים
המשחזרים את ״חומה ומיגדל״ ,הרי שהטלוויזיה היא
שם. אם המציאות איננה מרנינה, הטלוויזיה לא תוכל
להסתירה.
אנחנו, כמובן, לא יכולים למדוד רחשים טרמיים
לפני ההתפרצות. אבל כאשר ישנה התפרצות, אנחנו משתדלים
להיות שם.

השוני הוא בטמפרמנט הישראלי. כשם שהישראלי
הוא אדם מאוד מעורב בהתרחשויות, כך גם כתב־הטלוויזיה
הישראלי. הוא אינו יוצר את החדשות, אבל
הוא מעורב בחומר שאותו הוא מגיש. מעורבות כזאת
קיימת בעיתות של שלווה יחסית ובזמני חירום, כמו
במילחמת יום-הכיפורים, כאשר אנשי מחלקת־החדשות
סיקרו את המתרחש בחזיתות ממש.
מה שמאפיין בדרך כלל את הכתב־הישראלי בטלוויזיה,
הן המסירות ׳והדביקות במילוי המשימה שהוטלה עליו.
אם תקח את האופי של הישראלי, ותוסיף עליו את מהות
החדשות — והרי ישראל היא אחת מיצרניות החדשות
הגדולות שבעולם — תקבל את מהדורת מבט המוגמרת,
שהיא אחת ממהדורות־החדשות החמות והדינאמיות שבעולם.
וכל זאת, שעה שהעבודה נעשית בלא כל יחם
למשאבים הדלים, ובתנאים קשים שבהם פועלים האנשים
בשטח ובמערכת. כאן אולי ההסבר לעובדה, שהחדשות
מהוות נושא לדיון ציבורי לוהט ולהתקפות — לעיתים
בלתי-מרוסנות — נגד הטלוויזיה.
הצופה הישראלי אינו פאסיבי, בשבילו מהדורת מבט
אינה ״מאדיום קר״ ,כמו מהדורת־חדשות עבור צופה
הטלוויזיה האירופי או האמריקני. בעיני הישראלי הטל
+האם
החדשות בטלוויזיה מתארות מציאות,
או מבערות אותה?

* האם קיים הבדל כינינו וכין הטלוויזיה
הכריטית, כאופן ראיית השידור?

אמת־המידה לא יכולה להיות קוסמטית או מוראלית
— יופי או חיוב — אלא: אם אמת דיווחנו, או לא.
אם האמת היא מרה, הרי שאינך יכול להמתיק אותה.
אם היא מתוקה — אסור לך למרר אותה.

גם אם נעביר לכאן את הביג־באן — לא נהיה לונדון.
אצל האנגלים יש המון כללי-מישחק, והמון גוונים ו דקויות.
ובמיסגרת כללי־המישחק יש מרחב־מחייד, עצום.
אצל האנגלים יש מערכת של בלמים פנימיים, לא
חיצוניים. אצלם הפרט הוא המלך. אצל איש־התיקשורת
האנגלי עומד השדר במרכז כמו היצירה, המיומנות
והאחריות האישית שלו. וכל השאר, מלמעלה ומלמטה,
בא כדי לאפשר לו לפעול על פי אמות-מידה אלה.
אצלנו זה אינו כך. בחלקו, מכיוון שהריקמה החברתית
והפוליטית שלנו שונה. קח את מיבנה מוסדות רשות-
השידור שלנו — אני מתכוון לצד האישי־תיפקודי.
לחברי הוועד־המנהל של הבי־בי־סי יש בוודאי השקפות
פוליטיות, אבל מעטים בציבור הבריטי יודעים מהן. הם
נבחרים על-פי קריטריונים ציבוריים וסמכותיים מובהקים.
בדרו־כלל כל חבר בוועד־המנהל של הבי־בי־סי הוא
מומחה בשטח מסויים, ומלבד היותו נאמן־הציבור יש
בכוחו לתרום לרשות מנסיונו, בשטח שבו התמחה. זהו
גם מקור סמכותם.

+ישנה השקפה הטוענת שכישראל הרדיו
והטלוויזיה הם ככחינת עיתון משוחרר מלחצים
כלכליים.

ברשות־השידור אין שיקולים של אינטרסים כלכליים,
כאשר המדובר בסיקור. לבן גם לא תתעורר לעולם
אצל הכתב השאלה של היזק, כאשר זד, נשקל לעומת
עוצמת-הפירסומת. איני אומר שזה קיים בעיתונות הכתובה,
אבל ברור שאצלנו זה לא קיים. אבל בסולם
ההירארכי העליון, באותו דרג הבא במגע עם הדרגים
הפוליטיים, עם הגורמים הכספיים באוצר או בוועדת־

ראיון מיו ח ד
(המשך מעמוד )67
הכספים של הכנסת, שם יחשים את
זה. שם ״מתחשבנים״ אתנו. דברים
אלה משתבצים בהחלט בשיקולים,
בתהליך אישור התקציבים
לרשות־השידור, גובה אגרת-
השידור, ועוד שיקולים שבוודאי
אינם נקיים מן החשבון הפוליטי.

• וכיצד יהיו פני הערוץ־
השני, כאשר יקום!
אחת האנומאליות שהן פועל-
יוצא מן הלחצים למיניהם, הוא זה :
כאשר אתה תוקף מישהו, הוא יעשה
כל שביכולתו כדי להתגונן,
ולא תמיד בצורה עניינית. אני
חושב ששדרי־הטלוויזיה, צריכים
מטבע הדברים, להיות מעוניינים
בהקמת הערוץ־השני. מדוע? מבחינה
מיקצועית יש לך אתגר,
אתה מתמודד עם מאדיר, דומה,
אתה מתמודד גם על תכנים
וגם על צורה. ומילבד זאת,
הגורם המתחרה משמש לך אמת-
מידה, בתנאי שאתם פועלים בתנאים
שווים. ודבר נוסף: הע-
רוץ־השני מהווה בשבילך עתודת-
קליטה. זאת מן ההיבט המיקצועי.

המת מודדו ת על תו אר

אינטליגנטיים, המרגישים שהסמכות
שלהם קשורה באחריות ה כבדה
הרובצת עליהם.

• האם יש כעצם הקמתו
שד ״מועדון השדרים״
כדי דיצור גשר שד הכנה
כין השדרים דקהד ׳הצופים?
אם להשתמש בפארפרזד, על
אימרה של וינסטון צ׳רצ׳יל, הרי
שהטלוויזיה היא מאדיום שבו מדברים
מעטים כל כך, הרבה כל כך,
אל ציבור גדול כל כך. אבל אין
לנו הזדמנות או אפשרות לדבר
אל עצמנו, ועל עצמנו. הציבור
שמול התיבה אינו מכיר את השדרים.
לכן חשבנו שהמועדון יוכל
בין השאר, לתת לציבור תחושה,
שהנה כאן עומדת קבוצה אחראית
ורגישה, שפרטים בתוכה אומנם
לא תמיד נקיים מכל רבב׳ אך
הם מסוגלים לבחון מעשיהם, בהיותם
חדורי רגש אחריות. אינני
בטוח אם מבחינה זאת היתד, הצלחה
למועדון. הציבור שמע מעט
מאוד על המועדון ועל הדיונים
שנערכו בו.

מלכת המי 80׳
תגענה לנשפים בכל רחבי הארץ
ב או טו בו סי םהמ רוו חי םוהמ מוזגי ם של

0 1 /י 1151 -ב 1/כז

אופזובוסית לתיירות ול 01י1/וו 3מיוחדות
יחי 01/017־ 731 .34 0 7־אכיכ

(! £1337144 332145 .713

גיד (־טני מימין) עם הניטיא כמועדון השדרנים
הבלמים קיימים מבפנים

כל המתמודדות על תואר

מלכת המיס 80׳
תזכנה ב מ צל מתה פו ק ט

ז 1131ז 13ע

מועדון 5
לתרבות חד ש ה

רוו׳ הם .5תל־אביב
טי׳ 297263

לאה פלטשר

בחודש אוגוסט
המועדון סגור לרגל חופשת הקיץ
המועדון ייפתח

הכינה אתה מוע מדות לתח רו ת

מלכת המי 80י
ב קו ר ס מזורז ל תי קון יציבה
והליכה ובי טחון במה.

כ־2.9.80
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעת 9.00 בערב.

אכן גבירול 50 תד-אביב, טל 267682 .

מן הבחינה הציבורית יש חשיבות
רבה לכך, שחלק מהחשיפה
שלד לביקורת וחלק מן הלחצים
יעברו לאחות הצעירה. מכל הסיבות
הללו, יש טעם בהקמת ה-
ערוץ־השני. אלא מה? אם מיס-
גרת ההתייחסות היא פוליטית מובהקת
— כלומר, הטלוויזיה החדשה
צריכה לצייר את המציאות בצבעי
שמן ובאקוורלים, ובתנאים כלכליים
לא שווים — מובן שאז הערוץ
השני יהיה דבר שונה לחלוטין.
יתר על כן, תתעורר השאלה אם
ערוץ מיסחרי ששואף לפופולארי-
זאציה מירבית יהווה אלטרנטיבה
תוכנית לערוץ הראשון.

• האם יש ללחצים, שבהם
נתונים כיום שדרי הטלוויזיה
וכתכיה, חלק בהקמתו
שד ״מועדון השדרים״ץ

כאשר
השדרים מותקפים מבחוץ,
הרי שהם חייבים, בין היתר,
גם לבדוק את עצמם. עליהם לעשות
זאת לא בצורה טלגרפית, אלא
בניחותא, ובעיקר בלא לחצים חיצוניים,
המציגים אותם בעמדת
התגוננות. לכן, המטרה של ״מועדון
השדרים״ היא משולשת: לנתח
את הבעיות שבפניהן אנו ניצבים,
לבחון את היישום, ולעשות זאת
לא כאשר אנחנו נדחקים לפינה,
ולא בלהט העשייה. יש לנו עניין
רב להוכיח לציבור הרחב, שלא
מדובר כאן בחבורת פוחזים, שוח רי
סנסציה, העושים דברים באופן
יהיר, אלא בקבוצה של אנשים

• כאחד המיכגשים שלכם
בחנתם א ת הקשר כין
הטלוויזיה והפוליטיקה.
אנחנו לא פועלים בחלל ריק.
בוודאי שעלינו להכיר את הכוחות
הפועלים בשטח, ומכיוון שאנחנו
לא עומדים יום־יום לבחירה, הרי
שהבלמים שלנו צריכים להיות בל מים
פנימיים.
בטלוויזיה הבלמים קיימים מבפנים,
והם עוברים בכל המערכת —
מן הכתב, דרך העורך, וכלה ב־ראש־ד,מערכת.
כל ידיעה המוכתבת
על־ידי המציאות נתקלת במנגנון
של ״כלב שמירה״ מבפנים.
כל לחץ אחר של פוליטיקאים, ומטעם
פוליטיקאים, הוא פסול, אם
הוא בא לשרת אינטרסים צרים.

• לפיכום, מהו המרכיב
החשוב כיותר לאנשי החדשות
שד הטלוויזיה!
מה שחשוב לנו זה האמינות
שבמסר. אנחנו מתיימרים לסקר
את הכל. גם אילו רצינו לסקר
את הכל, הרי שהדבר היה נבצר
מאתנו, גם בתנאים האופטימליים.
אבל יש חשיבות עליונה למהי מנות
הסיקור של אותו נושא ש אנחנו
מטפלים בו. אנחנו עושים
זאת על פי החוק, וגם מתור הכרה
שאנחנו הברה חופשית ופתוחה.
אם נסתיר מידע או חדשות —
גורם אחר יחשוף אותם, וכך נאבד
גם את ״שמנו״ וגם את ציבור-
הצופים.
העזל ם

הזה

2241

בתוכנית הבינלאומית: לראשונה בישראל— לילות פריז היפים!

להקת ה״קאן־קאן״ -הרוויו המוזיקאלי ממולן רוז׳ -פריז

מוטי גלעדי להקתסקסטה בתלבושת שהוכנה במיוחד ע״י אוסנת ניבה
מני פאר
משה נוי ולהקת הדולפינים
ג׳וקי ארקין ולהקת בנות הג׳אז ריקימנור תצוגות אופנה— קייץ 80׳
גוסקם, ניבה, אנוה, אמבר, מרגו, סנדלי נמרוד טובהפורת זמרת הייצוג של ישראל

מצעד מו ע מ דו ת -ראיונו ת
ערב ב ל תי נשכח -חויה נ די ר ה !

תל־אכיב
היכל התרבות
מוצאי־שבת 16.8.80 בשעה 8.00 בערב
(בגלל אורך התוכנית — נא לדייק !)
כרטיסים :״הדרן״ ,אבן גב-רול 90ת״א,
טל 248787 ,248844 .ו ביו } :המשרדים
בעיר. כיסו: משרד גוטווין. ברמת־גן :
משרד רכניץ. בבת־ים: משרד היוזם.
בחולון :״ביתרון״ ו״כרטיסטורוך. בערב
המופע בקופת היכל התרבות. הנחות :
לוועדי עובדים, מיפעלים ומוסדות.
לחיילים — בקצין העיר.

תיאטרון מגט
בשיתוף מירי זכרוני ורפי זכרוני

מורס המיס חס׳

בעזרתן האדיבה של חברת הבנייה של
אברהם גמדי, הברת ״גוטקס״ ,בית
האופנה ״ניכה״ ,יבואני המשקה המטריף
״פמה?ולדה״ ,בית האופנה ״אנוח״,
חברת ״וולה״ ,נעלי ״מרנו״ ,סנדלי
״נמרוד״ ,חברת התעופה ״אולימפי?״,
חברת הנסיעות ״אופיר טורם״ ,חברה
התחבורה ״עמי תור׳ /נעלמות הדר,
יבואני מצלמת ״ויויטר״ ,סלון ״אמכר״.
הדרכת המועמדות: אולפן לאה פלטשר.
עיצוב הכתרים: רחל גרא. עיצוב תיס־רוקות:
סלון ג׳ימי חיפה. איפור: המעב דה
לעיצוב ההופעה בהנהלת אביבה
אורגד. צילום המועמדות: אסף ׳טילה.
עיצוב גרפי: סטודיו אוריין.
מטעם הזוזזד־עזזזזז י חלזו תננווומ 1 0

סינור אימה נבוצ1 בשבועות 1האחרונים
על הנושים
העבר״ם.
מה האמת סביב
נ ת מי סתו וי ת? 11

הילדים ידעו את סיבת־המוות.״
ידיעות אלה התייחסו לבני כת הכושים-
העבריים, המתגוררים בדימונה, ערד ו־מיצפה־רמון.
אליהם התלוו גם עצומות
מטעם הוועד הציבורי למען סילוק כת
הכושים העבריים. אירגון זה, שהוקם לאחרונה
בערד, יצא בקריאה להכריז על
הכושים העבריים כעל אירגון עויין ,״עקב
מטרותיו המוצהרות לקחת את ארץ־ישראל
מהיהודים ולגרשם״ הוועד הזה אף תבע
לגרש את בני הכת מתחומי ארץ-ישראל
לארצות מוצאם.
הוועד קיבל סיוע למאבק נגד הכושים-
העבריים מכיוון בלתי צפוי. קרע שנוצר
לפני חודשיים בקרב הכת גרם לפרישתה
של קבוצה קטנה מתוכה. בראש קבוצה
זו עומד גדליה בן־ישראל, ששמו הקודם
היה פאנצ׳ם ברנארד. אשתו של גדליה,
חביבה, סירבה לפרוש יחד עימו, ובחרה
להישאר בינתיים עם בני הכת בדימונה.
גדליה, המתגורר בערד, פתח במאבק כדי
להשפיע על אשתו להצטרף אליו. לדברי
גדליה היא נמצאת תחת שטיפת־מוח מצד
מנהיג הכת, בן־עמי בן-ישראל.
תחילה פנה גדליה לעזרת המישטרה,

כיתה במיקלט

המורה לתנ״ך שמור בן־יהודה מעביר שיעור במיק־לס.
בשל אי־ההכרה בהם כתושבים בארץ, מסרבים
| בתי־הספר הממלכתיים לקבל ללימודים סדירים את ילדיהם של הכושים העבריים.

ועצו של גיונס?
1 המנהיג הרוחני של הכת, שליח בדיהודה,
מכחיש בתוקף את השמועות כאילו היה
מדריכו של ג׳יס ג׳ונס, מנהיג המתאבדים בגויאנה. שמו הקודם היה לואיס ברייט.

שיוה על הרצפה

אם כושיה־עבריה משכיבה ילדים לישון. בשל
הצפיפות שבח חיים בני הכת, הם ישנים על
הריצפה. הילדים מטופלים יחד, כמו בקיבוץ. בכל דירה מתגוררים מעל לעשרים נפש.

ך* ידיעות שנפוצו לאחרונה ציירו
י 1תמונת־אימה. הן הזהירו מפני ״כת
אנטי־שמית גיזענית, החותרת לרשת את
הארץ.״ התיאורים הציגו את בני הכת
כ״רובוטים ועבדים שטופי־מוח, שיעשו כל
מה שמנהיגם יצווה עליהם, אפילו להתאבד.״
לכך נוספו גם סיפורים על אדם
ש״נרצח בקרב־גרזנים, ושמותו הוצג אחר-
כך כחריגה מתוך הגנה-עצמית,״ ועל-כך
ש״בשנים האחרונות נפטרו עשרות תינוקות
שנולדו לנשות הכת, מבלי שהורי-

והיא אף ניסתה להתערב. אולם כשהתברר
שהאשה נשארה בדימונה מרצונה,
ושלא ניתן היה להוכיח כי מופעל עליה
לחץ מצד בני־הכת, משכה המישטרה את
ידיה מהפרשה.
אז הופנה גדליה אל כתבי העיתונות
בנגב, והללו נתנו פירסום נרחב לסיפורו.
גדליה, שהיה חבר הכת, סיפק לעיתונאים
את מרבית הידיעות שפורסמו לאחרונה
על הכושים העבריים.
אחרי שפרש, מוכן גדליה ״לחשוף את

פרצופו האמיתי של מנהיג הכת, ולגלות
לתושבי המדינה את מטרותיה האמיתיות
של הכת.״ במיסגרת גילוייו הוא הרחיב
במייוחד את הדיבור על המנהיג הרוחני
של הכת, שליח בן־יהודה, ששמו הקודם
היה לואים ברייט. לדברי גדליה היה ברייט
מדריכו וחברו הקרוב של ג׳ים ג׳ונם,
המנהיג המפורסם של כת אחרת שחבריה
שמו קץ לחייהם בהתאבדות־ההמונית,
בנובמבר 1978 בגויאנה שבאמריקה. גדליה
סיפר כי שליח בן־יהודה הגה רעיון, שלפיו
יפרשו הכושים העבריים להרי־הנגב, ו־
״יצומו עד מוות״ ,במגמה לאלץ את הגורמים
הממלכתיים לבטל את איסור הכניסה
לארץ, שהוטל על בני־עדתם.

״אחרי שקראתי בעיתונים על ההתאבדות
בגויאנה,״ סיפר גדליה בן־ישראל ,״התחלתי
להבין שאנחנו הולכים בעצם באותה
הדרך. גיליתי פתאום שדברים שקורים
אצלנו, קרו גם בגויאנה. קראתי שג׳ים
ג׳ונס נהג לזרוק את ספר התנ״ך על
הריצפה, ולומר לבני הכת שלו שהוא
בעצם האלוהים. שליח בן־יהודה נהג לעשות
אותו דבר.
״לשליח בן־יהודה היה בית־ספר בדימונה,
שנקרא בית־הספר של הנביאים.
שם הוא לימד אותנו את עקרונות הדח
והאמונה. אני זוכר שהוא היה מתפאר
שהוא מכיר אישית את ג׳ים ג׳ונס ושאפילו
שימש לו מורה. זה היה הרבה לפני ההוד

אותנו ואמר שאם יבואו לגרש אותנו,
עלינו לקחת מקלות ולהילחם. הוא אמר
שאם הגברים יפלו במערכה, יצטרכו גם
הנשים להילחם. אחר־כך הוא דיבר על
התאבדות הפגנתית בהרים, כך שכל העולם
ישמע עלינו.
״אחרי שנודע על ההתאבדות בגויאנה,
הפסיק שליח לדבר על הקשרים שהיו
לו עם ג׳ונם. גם לא דיברו יותר על
התאבדות. אבל מהעיתונים למדתי שהחיים
שלנו מנוהלים בעצם באותה שיטה שהיתר.
בגויאנה. כשמישהו אצלנו היה שואל יותר
מדי, ומראה סימנים של התמרדות, היו
מכים אותו, מגלחים את שיער־ראשו ומשליכים
אותו לרחוב עטוף בשק. זה גם
מה שעשו בגויאנה.
״מה ששבר אותי לבסוף היה המצב
הכלכלי הגרוע. עבדתי קשה, ומסרתי
תמיד את כל הכסף שלי למנהיגים של
הכת. הם היו לוקחים מכולם את הכסף,
ונותנים לנו רק סכונדקטן. גם האוכל לא
היה מספיק. תמיד היינו רעבים. אבל
הגרוע ביותר קרה כשאשתי הייתה בהריון.
היא הייתה צריכה לקבל אוכל דיאטתי
מייוחד. לי לא היה מספיק כסף לקנות
לה. ביקשתי שיעזרו לנו, אבל סירבו לתת
לי. אחרי שבמשך שנים נתתי את המש כורת
שלי לטובת הכלל, כשפעם אחת
הייתי צריך עזרה, הם אמרו לי לא.״

עליבות
* 7של שונא

ן | ן י בן־עמי בן־ישראל, ש
14 114 שמו הקודם היה ב,
הוא האיש שהביא את הכושים.

גהיגם של הכושים העבריים, בן-
* 1עמי בן־ישראל 40 הוא גם האיש
שהביאם ארצה. שמו הקודם היה בן קרטר.
בן־עמי, המדבר עברית צחה, מקפיד
לקרוא לכת שהוא עומד בראשה בשם
״עיברים ישראליים״ ,ומשמיט את המילה
״כושים״ .את בני־הכת הוא מכנה אחים.

פיפי כן־עמי כן־ישראד:
כארבע אותנו הצטרף אותנו

׳ ! 1 §111111ו ן ! ך י ׳71 הכושים העבריים מקיימים את כל המיצוות הכתובות בתנ״ך.
להם גם בית־כנסת באחד המיקלטים בשכונתם. בני־הכת
111 11
1אוכלים מזון צימחוני בלבד. בימי שבת הס נוהגים לצום. בחגים הם עורכים מסיבות.
אבדות בגויאנה, אבל ג׳ונס היה כבר אז
מנהיג מפורסם וכולנו שמענו עליו.
״בשנת 1975 גורשו כמה כושים־עבריים
מהארץ. אני זוכר ששליח בן־יהודה אסף

מסע ההשמצות נגדנו החל לפני
שנים. מאז לא מפסיקים לרדוף
ולהעליל עלינו עלילות. גדליה
למסע הזה נגדנו: הוא שונא
מעומק־ליבו.
אנחנו חיים בקומונה. כל הרכוש שלנו
משותף, ואת כל מה שיש לנו אנחנו
מחלקים שווה בשווה. יום אחד, גדליה
החליט לצאת נגד השיטה הזאת. כשהרוב
היו נגדו הוא החליט לפרוש. אשתו בחרה
להישאר, וזה מה שהרגיז אותו. הוא טען
.שאנחנו מחזיקים אותה בכוח, אבל עובדה
^היא שהמישטרה היתד. כאן ומצאה שזה
לא נכון.
כשגדליה ראה שהחוק לצידנו, הוא
החליט להעליל עלינו עלילות. הוא טען
שאנחנו כת של מתאבדים. זאת היא שטות.
אנחנו מאמינים שיעודו של עם־ישראל
הוא להתעלות ולשמש אור־לגויים. העיקרון
שמנחה אותנו הוא לחיות חיי-צדק ואמת.
המוות רחוק ומנוגד לנו, לכן זה לא הגיוני.
לא היו לנו מעולם כוונות להתאבד. לא
יתכן שמישהו מבין אחינו יעלה בכלל
רעיון כזה.
האיש שלו ייחס גדליה את יוזמת ההתאבדות,
שליח בן־יהודה, הוא אחד האנשים
היקרים והמכובדים ביותר שלנו. הוא
נקרא בפי האחים מורה־צדק. תפקידו הוא
בעיקר חינוכי. הוא מלמד את עקרונות
האמונה שלנו, שהם היטהרות הגוף והנפש
מן החומריות, מזיהום האוויר, מהאלימות
(המשך בעמוד )74

הכוהנים צועדים

כוהני הכושים העבריים חוזרים עטופי טלית
מתפילת שבת. הכוהנים אחראים על הטכסים
דתיים. הס חייבים להיות טהורים במייוחד. מימין{ ילדה לבושה בגדי שב

הסיבובהח מי שי — —ו

בריזה

מוסיקפה

הרברט סמואל 80 טל 656992

בלוו 13 ,ל ק

* .1רוק

טרמפ לחייל

פתוח בל יום כולל יום א משעה 21.00

הרז״ה ובריאות במלון המלך שאול אשקלון

מעכ שיו אין צורך לצאת לחו׳׳ל לחופשת
הרזייה ובריאות. מרכז להרזייה, במתכונת
בינלאומית, נפתח כמ חל ק ה מיוחדת
במלון המלך שאול, עם מומחית דיאטטי־קני
ת מארה״ב, עם ה שגחה רפואית
וטיפול אינדבידואלי, ב הנ הל ת אלי
ושמחה.
מרכז הרזייה • זה פועל בצד האירוח
הרגיל של המלון לכל המ שפחה. סרו
חדרים ממוזגים, טלפון ורדיו בכל חדר,
בריכת ש חייה אולמפית, סאונה, מו עדון
לילה.
גננ ת ומדריך י ע סי קו את ילדיכם בעוד
אתם נ הני ם מנופ ש אמיתי.

מחיר מבצע מיוחד 1550 :ל״י( כו ל ל מע״נו)
פנסיון מלא לאיש בחדר זוגי. הנחה לילדים.

הזמנות במלון־ .טל5-6-7-89 .־)051( 34124
1ב 0ני 9י

תי׳א( :פתוה רצוף ) 1900-0900
בלילה -מזכירה אלקט רוני ת,גו ר דון , 28 טל 222042 .
אבן ג בירול 140 טל( 450359 .פתוח רצוף 0900־) 1900
חולון: סו קולוב 86 טל 892305 .
ירו שלי ם: המלך ג׳ורג׳ 23 טל 28258 .־2
רמת־גן: בי אלי ק 56 טל 731773 .
ראשל׳יצ: רו ט שי ל ד 37 טל 997965 .׳
רמלה: ש ד הרצל 72 טל 054/25294 .

(המשך מעמוד )7
לגבי תשעת הדגמים הקודמים.
טווח עד 100 מטר במקום הפגיעה.
הכוונה היא לחבל במפתיע במרכזי
השלטון, ולמנוע מראש היערכות
רצינית לקרב.״
שר־החוץ התנגד. מעשה תוקפני
כזה מן ההכרח שיקומם את העולם,
וכמעט מובטח מראש כי
המעצמות הגדולות יתארגנו להטלת
עונשים חמורים. כמה שרים
אחרים הושפעו מדבריו. אהוד הדגיש
כי הגיע הרגע המכריע.
״אם מותר לי להעיר הערה נו־ספת,״
אמר בקול שקט. באולם
השתרר שקם .״חברי, ראשי האגפים
ותהילות, קיימו שורה של
בירורים פנימיים לליבון בעיות
הביטחון של המדינה. בתום בירורים
אלה החלטנו פה אחד כי
עריכת מילחמה מונעת מיידית, ברוח
התוכנית שהוגשה על־ידי אגף
המיבצעיס ומתן סמכות עליונה למטה
הכללי להפעיל את סוגי ה נשק
הנמצאים ברשותו,״ אהוד
הפסיק לרגע, כדי שייקלט מלוא
משמעות המלים ,״היא הדרך ה יחידה
להצלת המדינה משואה.״
כאילו נזכר במשהו, הוסיף :
״נאבקנו עם מצפוננו הלאומי ד
המיקצועי, אולם לא היתה לפנינו
ברירה אלא להחליט שבמקרה שהממשלה
לא תקבל את חוות־דעתנו
השקולה והסופית, לא נוכל להוסיף
ולשאת בעיני העם באחריות ל <
ביטחוננו
הצבאי.״
באולם נפלה תדהמה, אפילו ה־רמטכ״ל
הזקן הופתע כליל.
״זוהי הפיכה צבאית ! התפרץ
שר־הבריאות.
האלוף חייך חיוך צונן של בוז.
״לא, אדוני השר. אנחנו חיילים,
לא פוליטיקאים. המוסר המקצועי
קובע כי קצין חייב להתפטר כאשר
גישתו הצבאית אינה זוכה לאמון
הממונים עליו.״
לא היה כל ספק: ההכרעה נפלה.

שדה־ההמראה

הקמע היה במשטח
הגדול ממזרח ל-
שדה־בוקר. אהוד
בילה את הערב ב־חווילתו
של דוד בן-גוריון הישיש
כדי לקיים הבטחה שנתן בשעתו
לאביו. כשיצא משם היה במצב-
רוח עכור מאד.
הפוליטיקאי בן ה* ,88 שעסק זה
15 שנה באפלטון ובזכרונות, התעקש
להדריך את ״בנו של משה״
בענייני ביטהון. האסון היה, לדעת
אהוד, שדווקא בענייני ביטחון
חסרו לו המושגים היסודיים ביותר.
ככל מומחה אמיתי, סבל אהוד
קשות כשהתייחסו למקצועו בבורות
המתייחדת של חובבים.
כמו רבים מקרב הצעירים, היה
אהוד משוכנע כי בן־גוריון ובני
דורו הכניסו את המדינה למבוי
סתום עוד לפני שהוקמה. כל הצרות
של עשרים השנים האחרונות
נבעו, לדעתם, מאי־כושרם של
מייסדי־המדינה לחשוב באופן צלול
והגיוני. קשה היה לאהוד לאמין,
כי רק 25 שנה עברו מאז עמד
בן־גוריון בשיאו. דבריו על ״אקטיביזם
ביטחוני״ ,״קוממיות יהודית״
,וכדומה צילצלו כאילו נולדו
בימי מתושלח.
רק פעם אחת כמעט התפרץ
אהוד. היה זה כאשר הזהירו ה זקן
לבל להפריז בהערכת הערבים
.״אני מכיר את הערבים,״
אמר ,״ראיתי עבודתם בסג׳רה ד
בפתח־תקוה, כשעבדתי בפרדסים.
לעולם לא ישיגו דבר.״ אהוד
משך בכתפיו. מה הטעם להתרגז?
היה ברור שהאיש הזה לא שינה
את דעתו מאז ,1905 לפני שיבעים
שנה. הוא לא הביו את הערבים
מעולם, ועתה, אחרי ההתקדמות
העצומה של הערבים בדור האחרון,
הבינם פחות מתמיד.
בעצם. לא היה אשם. אחרי הכל,
הוא וחבריו באו מפולין ומרוסיה
ונדרשו לפתע להתמודד עם בעיות
שלא חלמו עליהן בנעוריהם. מה

הם למדו על המרחב, על הערבים,
על מלחמות הצלבנים? אהוד התאמץ
לחייך בנימוס .״כן, מר בן־
גוריון, אמסור דרישת־שלום ל אבא.״
ריבונו
של עולם !

בהגיעו לשדה־המראה,
כבר היה
הכל מוכן. במקום
שררה אווירה מוזרה,
שדבקה חיש
מהר גם בו.
המפלצת עמדה במרכז, אימתנית
ויפה באורו החיוור של הירח.
מסביב הסתודדו כמה דמויות, קצינים
גבוהים, טכנאים ומדענים,
קבוצות קבוצות, כנפחדים. האנשים
שוחחו ביניהם כמעט בלחש. הכל
הזכיר את הספרים שקרא אהוד
בילדותו. חסמבה במחתרת. משום
מה חזר לעצמו כמה פעמים על
השם המטומטם — הסמבה, הסמבה,
הסמבה״.
הוא הסתכל בשעון. תשע שלו־שים־וחמש.
עוד 25 דקות.
״הם חיים ברגע זה, אמהות, תינוקות,
זקנים, זוגות אוהבים, הורים
גאים, צוחקים, מתלוצצים,״
אמר קול נשי באוזנו. הוא הסתובב
כנשוך נחש. ליאורה אורנת
עמדה לידו, כשמבט מוזר בעיניה.
״אהוד,״ היא לחשה, ,׳איך אתה
יכול? איך אתה יכול?״
״הוא יהרוג מאה אלף, אך יציל
שני מיליון,״ השיב הגבר הצעיר.
פניו החדים לבשו הבעה קשוחה,
כמסיבה.
״האם אפשר לשקול חיי אדם
כשקי־קמח?״
״אוריק, קחי את עצמך בידיים,
אנחנו בתפקיד.״
״אנחנו רוצחים,״ אמרה אוריק
בקול משונה.
נשים, חשב אהוד. לא
נשים,
מסוגלות אף לרגע להתעלות מעל
לעצמן, להסיר את הקליפה הרגשית,
להפוך למכשירים קרים,
מדוייקים, חסרי־רגש. ומוחו נבר
חישב: מה אם הפצצה הכזיב?
הרי לא נוסתה כלל! אולי חלה
איזושהי טעות קטנה? ברגע זה
כבר נעות החטיבות דרומה: שתי
אוגדות לאורך שפת־הים, ביבשה !
אוגדה שלישית באניות מנמלי
אילת ועקבה לפורט תופיק, אוגדה
רביעית בדרך הים לאלכסנדריה,
חלקה מוטסת בהליקופטרים. למעלה
מששים אלף צעירים חיים,
שפלשו אל תוך הגיהינום אם לא
תשבור הפצצה ב&חי־יד את רצון־
ההתנגדות של האויב.
שריקה חדה הפסיקה את השיחות
הלחושות. הדמויות האפלות
התמתחו בעל־כורחן. קול קר, חסר
גוון, התנשא מעל לשדה :
״חמש עשרה דקות !״
בלא יודעיו ספר אהוד את ה שניות.
שניה אחר שניה. לרגע
עלתה לנגד עיניו תמונת רחוב
קאהירי מאן לעת ערב. אולם הוא
דחק את הציור מן ההכרה. לא
לעניין, לא לעניין.
״ארבע עשרה !״
לא לחשוב על שום דבר. הפור
נפל. הגורל שוב אינו תלוי ברצון
אדם, הוא הפך עצמאי, מתנשא
מעל לראשי יוצריו, וקולו צלול
ומתכתי :
״שלוש־עשרה !״
לפתע נישא על פני השדה קול
חרישי, אלמוני :״מעי, מעי או-
חילה, קירות לבי, הומה לי לבי,
לא אחריש...״
״שתים עשרה!״
״...בי קול שופר שמעת נפשי,
תרועת מלחמה...״
״אחת עשרה !״
״״.שבר על שבר נקרא, כי
שודדה כל הארץ, פתאום שודדו
אוהלי, רגע — ירעותי...״
״עשר !״
״.״עד מתי אראה נם, אשמעה
קול שופר?״.״
״תשע !״
״.״כי אויל עמי, אותי לא ידעו.
בנים סכלים המה, ולא נבונים

העול ם

הזה

2241

״שמונה \״
...חכמים המה להרע, ולהיטיב
לא ידעו!.״״
״שבע !״
״...ראיתי את הארץ והנה תוהו
ובוהו, ואל השמים — ואיו אורם...״

״...ראיתי ההרים — והנה רועשים׳
וכל הגבעות התקלקלו...״
״חמש !״
״ראיתי והנה אין האדם, וכל
עוף השמיים נדדו...״
״ארבע !״
״...כי כה אמר ה׳ :שממה תהיה
כל הארץ
״שלוש !״
המתיחות הגיעה לשיא. רק במאמץ
עליון אפשר היה לסבלה.

רטט אחז בנוכחים.

קול הנפץ הטביע את המלה ה אחרונה.
לרגע נרעדה האדמה.
ואז חזרה הדממה.
המקום, בו עמדה אך זה עתה
המפלצת, נשאר ריק.

פגישתם השלישית
של הרמט-
כ״לים נתקיימה מ חוץ
לקאהיר אשר
לפני ארמון זעם-

ראן. האורחים ענודי העיטורים לא
הרגישו עצמם בנוח. הם ניחשו
את כוונתו של הדיקטטור המצרי.
אחרי שהשיחות הראשונות לא
גרמו כמעט לשום התקדמות, גילה
לעולם הערבי את קיום הכינוס.
עתה האזינו מיליונים למשא־ומתן
המשודר, ראו מיליונים את פני
הקצינים ברשת הטלוויזיה המרחבית.
צלאח־א-דין האמין, כנראה,
שלחץ המיליונים יזיז את אורחיו.
״אחים בני ערב,״ פתח הגבר
השחרחר, נמוך־המצח ולוהט המבט,
את הישיבה המשודרת.
״לפני תשע מאות שנה פלשו הפראנקים
אל מולדתנו, רצחו ושרפו
וחמסו וקרעו את ארצנו
לבתרים. מאה שנה ישבו בעיר
הקדושה. מי עזר להם, בני ערבי
מן נתן להם את הכוח להדביר את
כובשי העולם, את זרע מוחמד,
עומר וחאלד? אחי, מתוכנו קמו
בוגדים שלחמו איש ברעהו, אמירים
שכרתו ברית עם הפולש הזר
נגד אחיהם. אולם כאשד קם שליח
הגורל, אל־מאליק אל-נאצור אל־שולטאן
צלאח אל־דין, ואיחד את
עמנו בכוח החרב, הקיאה מולדתנו
את הרעל הפראנקי מתוכה.
אחים, בני ערב, האם מוטל
עלינו שוב לאחד את -ארצות בני
ערב בדם ואש י זה 17 שנה ביתרו
הציונים את עולמנו לשניים. מה
נותן להם את הכוח להדביר את
זרע צלאד־אל-דין 1אתם, בני ערב,

ממשלותיכם ונסיכיכם, האם לא
אחד הלם לבבותיכם בדמשק ובחר*
טום, במוסול ובבנגאזי? בשמכם,
אחים ערבים, אני פונה אל אורחי,
מפקדי צבאותיכם המהוללים, בשאלה
המנקרת במוחכם: האם מוכנים
אתם לאחד סוף סוף את
צבאותינו תחת מפקד אחד, תחת
דגל אחד, דגל הסהר?״
הרמטכ״לים ישבו מדוכאים. הם,
בני המעמד האצילי ששלט במרחב
מזה דורות, שנאו בלבם את ההרפתקן
הכורדי, שביקש לערער את
יסודות המשטר בו עלו לגדולה.
למעשה העמידם לפני הברירה :
להיכנע לו, או לעמוד מול התקוממות
המחתרת האיובית במולדתם.
הרמטכ״ל
העיראקי היה הראשון
שנאלץ להגיב. הוא היה גבר בגיל
העמידה, שנשא על פניו את צלקות
מימי הסיבוב השלישי.
פצעיו
״ר,מממ,״ אמר .״רחשי ליבם של
בני עמנו, בכל רחבי המרחב, הוא
יסוד מדיניותה המוצהרת של
ממשלתי. נשקול את הצעת הוד
מעלתו, הנשיא המכובד של מצריים,
בכובד־ראש ובאהדה עמוקה.״
הרמטכ״ל
הסורי שלח בו מבט
של הכרת־תודה .״גיבורי האיסלאם
מאז ימי הנביא קמים לעיני רוחנו.
נבקש דרכים ונחפש פתרונות
לבעיות המכאיבות של הדור.
בעזרת אללה הרחמן והרחום...״

קרי ה ־ ארי ה

!• מערכת ישיבה דגם 44
בבד קטיפה, מורכבת מספה
תלת־מושבית, דו־מושבית +
כורסא.
עכשיו כמחיר — 49,900.ל״י

#שולחן אוכל דגם ,68
אובלי בגודל + 135x90 שתי
הגדלות, בצבע פוליסנדר. עקב
פגמים קלים.
עכשיו כמחיר — 7,900.ל״י

•:ספה שבדית עם ארגז
לכלי מיטה.
עכשיו במחיר — 9,500.ל״י

•• מערכת ישיבה דגם 360
מסגרת בייץ חום עם כריות
בבד קורדרוי חום.
עכשיו כמחיר — 62,500.ל״י

! 0מיטות דגם 101 בעץ
אורן טבעי ובבייץ חום בגודל
.140X190
עכשיו כמחיר — 8,500.ל״י

ד נ111

ט 11ט

ש ע11

פתת-תקוה,קריתאריה רח׳ אפעל 8ו
חיפה, כביש עכו-חיפה
מול צומת קרית אתא, בגין 3
ירושלים, רה׳ ירמיהו , 19 רוממה
באר שבע, רה, החלוץ 124

איש לא שמע את המשך המשפט,
אם אמנם נמשך. רעם
אדיר, כדבר אללה ביום הדין,
החריש את האוזניים. האורות כבו.
האדמה רעדה, גל חום אדיר הצליף
על הפנים, הקיר הקדמי של
הארמון התמוטט. ומעבר לנהר,
במרכז העיר, מרחק של שלושה,
ארבעה קילומטרים, עלתה לאיטה
פיטריה אדומה שהאירה את הרחבה
באור מוזר.
״פצצה אטומית,״ נפלטו המלים
מפי העיראקי, שביקר לפני תריסר
שנים בתמרונים האטומיים האח רונים
של הצבא האמריקאי.
״אל יאהוד,״ נאנק הסורי, מוכה
הלם.

הראשון שהתאושש
היה האיובי.
הוא זינק אל בין
אורחיו, חטף את ופנה המיקרופון
לעבר הפיטריה הבוהקת. אור גדול
נדלק בעיניו, רגש פראי עיוות את
פניו .״בני ערב !״ בעק בקול
צרוד אל תוך המכשיר ,״הציוני
החליט במקומנו. בשם אללה הנוקם,
בשם הכבוד הערבי, על
החורבות העשנות של בירת ערב,
אני מכריז על הקמת המדינה הערבית
הגדולה והמאוחדת, מחופי

• מזנון דני מעץ אלון בגודל דגם
240x160ס״מ.
עכשיו כמחיר — 38,790.ל״י

• 1שולחן טלוויזיה דגם
אוסלו מעץ אלון ובבייץ פו־ליסנדר.
עכשיו
כחנהח של ס/ס20

י• שולחנות קפה מעץ אורן
בגודל .x 12070
עכשיו כמחיר — 4,970.ל״י

י• כסאות אוכל משבדיה
דגם 0£1 בצבעים
אדום, לבן, ירוק.
עכשיו במחיר — 1,990.כל אחד

טלפון

!• שולחנות
טיק.
עכשיו כמחיר — 2,995.ל״י

!• מיטה כפולה בצבע לבן
140X190ס״מ.
עכשיו כמחיר — 5,950.ל״י
• מערכת ישיבה בעיצוב מיוצרת איטלקי דגם
ע״י תעשיות דניש לפי ידע
איטלקי, מרופדת בבד קטיפה.
עכשיו כמחיר — 49,500.ל״י

אברה

מארוקו ועד הרי פרם, ממעיינות
הנילוס עד מעיינות הפרת. תעיש
אל־דאולה אל־ערביה אל־כוברה!״
הוא תחב את המכשיר לידי העיראקי
ההמום. הגנרל הקשיש
הזדקף .״בשם הצבא העיראקי־לשעבר:
תחי מדינת ערב המאוחדת

״בשם צבא הרפובליקה הסורית
לשעבר: יחי צבא האחדות הערבית

״בשם צבא מארוקו: יחי מפקדנו,
אל־זעים צלאח־אל־דיו אל-
איובי אל־תאני!״
״בשם צבא תימן ...בשם אללה
והצבא הסעודי ...בשם צבא לבנון
בשם צבא סודאן ...בשם הצבא
המלכותי הלובי ...בשם כוחות טוניסיה
...בשם חילות אלג׳יריה...״
הכורדי הרים את ידו. לעיני
המיליונים קפאו פניו. קולו, שעוד
לפני רגע חצב להבות, היה עתה
שקט ומתכתי :״אחי, אזרחי המדינה
הערבית הגדולה, עת מלחמה
היא. נקבץ את כוחנו לאגרוף אחד.
אני מכריז על משטר צבאי ברחבי
המדינה. הנהגת ארגון ה-
איובים בכל הארץ תיטול לידיה
את השלטון בתוקף מיידי, עד
להודעה חדשה. ראשי המטות של
הצבאות יחזרו מיד למפקדותיהם.
להתראות בירושלים המשוחררת !
החופשית, בעזרת ישו אדוננו...״

מעץ

ד ו111
כלל
>• יחידה לסטריאו בגודל
120ס״מ אורך בצבע לבן.
עכשיו כמחיר — 6,700.ל״י

• מזנון דגם 3^ 1בעץ
פוליסנדר, אלון וחום. עקב
פגמים קלים.
עכשיו כמחיר — 28,500.ל״י
• מערכת ישיבה דגם טו־רנטו,
מורכבת מספה תלת־מושבית
+דו־מושבית וכורסא,
הנפתחת למיטת שינה
כפולה.
עכשיו כמחיר — 68,100ל״י

גינדי

יעניקלמלכתהמים $ 0׳

הנחה של
א 1ירדי

1 0 0 , 0 0 0לי׳י
לקניית דירה באחד מהבניינים שהוא בונה בראשון־לציון,
פתח־תיקווה, רחובות, רמת־השרון ותל־אביב.

אברה גינ די בונ ה די רו ת שאיש אוהב
העולם

הזה

2241

להתאבד? לעול ל א!
(המשך מעמוד )71
ומכל הרע המצוי בעולם שבו אנו
חיים. איך יכול להיות שאדם כזה
יטיף להתאבדות?
השקר בולט גם מתוך העלילה,
כאילו ששליח בן־יהודה הדריך את
מנהיג המתאבדים בגויאנה. לא רק
שלבן־יהודה מעולם לא היה קשר
עם ג׳ונם, אלא שבמשך תשע שנים
הוא נמצא בארץ ברציפות. אפשר
לבדוק את זה גם לפי הרישומים
במשרד־הפנים. לא היתד, לו אפילו
האפשרות להיפגש עם ג׳ונס.
אנו העברים הישראליים מהווים
נצר לבני־ישראל, שברחו מפני
הרומאים לחבש, ומשם התפזרו באפריקה.
אבותינו הגיעו לאמריקה
כעבדים, ולא איפשרו להם לשמור
על מסורתם. אך הידיעה שאנחנו
עברים ישראליים עברה במישם־
חותינו מדור לדור, למרות ש־אולצנו
להירשם כנוצרים.
בגיל קטן כבר גילו לי הורי
שאני עברי. כשגדלתי, הקמתי ב־שיקאגו
את מרכז־העברים־הישר־אלים,
ובאמצעותו חידשו האחים
את הקשר ביניהם. יש לנו כיום
קשר עם כ־ 20 אלף עברים־ישרא־ליים
ברחבי ארצות־הברית. באר-
צות־הברית יש לנו גם קשרים עם
אירגוני־שחורים. הכומר ג׳סי ג׳ק-
סון, שביקר לא מזמן בארץ, הוא
אוהד שלנו.

להשתלט
על המדינה

התאמן ,/בביתו!

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת
טלפיו 772118 ,227117

כ־תסס איויאל
* *2ספידזל * 11 מל״א*1ג
(•יטו

גזור

צ׳יקו רוז
ח.ד 11117 .תל־אביב
מיקוד 61 110

ושמור
מידע העתון שדנו בארה ״ ב
בגליונו החדש של מידע (מם׳ )10
ו• מפצחי הגרעינים — עיראק, לוב, ישראל.
• 1הסכם השלום — חתימה ללא כיסוי?!
ן• צ׳ארלי ביטון — איש השכונות.
!• אקדמאים ישראליים — לאן?
• שרשיו של עם — בית התפוצות.
• 1סקירת ארועי החודש /קטעי עתונות.
• 1לילות אמריקה /על אנשים וארועים.
!• דף תרבות — ספרות /שירה /אמנות.
• שפה אחרת — מדור באנגלית.
ו עו ד מבחר כתבות ומדורים

עורך ומו״ל :

רוני צפריר

)215( 649—5038

לכבוד ״מידע״
11 ? 3 . 19083ז*\1:0־x 833 113\׳61ט 1)\ 131)13 0 .8

ברצוני לחתום על ״מידע״ .מצ״ב המחאה/מזומן ע״ס 10
דולאר מנוי שנתי.

גזור -ושלח

ך* אן אנחנו רוצים לחזור ל ״
-מקורות. אנחנו מאמינים ב־תנ״ך
ומקיימים את כל המיצוות
המוזכרות בו. בתלמוד אנחנו לא
מכירים. לפי הבנתנו התלמוד מכיל
פירושים על פירושים, המרחיקים
את בני־ישראל ממקורותיהם. תחת
זאת אנחנו מקפידים על צימחונות
וצמים בשבתות כדי להבריא מה זיהום,
ולחיות חיים־ארוכים.
בגלל הייחוד שלנו החלו להתנכל
לנו. אנחנו מאמינים בשיוויון
בין בני־האדם. כל אחד שמוכן
לקבל את עקרונות האמונה שלנו,
ושמוכן לחיות על פיהם יכול להצטרף
אלינו. ודווקא בגלל זה רואים
בנו סכנה ומעלילים עלינו עלילות.
אחת העלילות סיפרה על מיקרה
מוות של אחד מאחינו, שאירע
לפני שמונה שנים. למרות שה־מישטרה
חקרה אז את המיקרה וקבעה
מה שקבעה, גדליה טוען
היום שהאיש נרצח על־ידי אחד
האחים, לפי הוראה של שליח בן-
יהודה. אני מוכן שהמישטרה תחקור
מחדש את הכל, כדי להוכיח
שאנחנו נקיים.
האשימו אותנו גם בתמותה
גבוהה של תינוקות ובקבורתם במקומות
סודיים. הלידות שלנו
מבוצעות על-ידי מיילדות מקרב
האחיות. הן עושות את תפקידן
במסירות ואין שום תמותה. כאשר
יש איזשהו סיבוך, אנחנו שולחים
את האם לבית־חולים סורוקה ב-
באר־שבע. את מתנו אנחנו קוברים
במקום נפרד, שהוקצה לנו מטעם
העיריה. איזה סיבה יש לנו לקבור
במקום אחר?
העלילה הגרועה ביותר היא ש אנחנו
גזענים ורוצים להשתלט על
המדינה. איך אנחנו יכולים להיות
גזענים, אם אנחנו מוכנים לקבל
אלינו כל מי שרק רוצה? ומדוע
שנרצה להשתלט על המדינה?
איזו שטות זו? אנחנו רוצים לח יות
בשלום ובצדק עם כל בני־יש־ראל.
אם רצינו לגרום בעיות, היינו
יכולים לעשות זאת בארצות-
הברית. שם היינו אזרחים שווי-
זכויות. כאן לא מכירים בנו וחיי נו
קשים. ולמרות זאת עלינו ארצה•
הסיבה היחידה היא, שאנחנו
מאמינים באל עליון ורואים בארץ
הזאת ארץ קדושה. אין לנו דבר
נגד המדינה ואנחנו רוצים לחיות
בה חיי צדק ואמת.
עד אן דבריו של בן־עמי בן-
ישראל.
מאז שהגיעו ראשוני הכושים
העבריים לארץ, לפני יותר מ

שנה, עברו עליהם תלאות רבות.
תחילה לא האמין הפקיד בנמל-
התעופה בן־גוריון למישמע אוזניו,
כאשר קבוצה של שחורי־עור
פנתה אליו ואמרה :״אנחנו עב־רים־ישראליים.
באנו לעלות ולהתיישב
בארץ.״ אולם מה שנשמע
תחילה כבדיחה, הפך עובדה קיימת.
למרות שדרכי־הכניסה לארץ
נסגרו בפניהם, המשיכו בני הכת
לזרום לארץ בדרכים משלהם. ה קשיים
שהוערמו על דרכם והניסיונות
לגרשם. ניכשלו.
בלית־ברירה אישר לבסוף מיש־רד־הפנים
את השכרתן של כמה
דירות עמידר בשכונת הניצחון בדימונה,
לבני הכת. שם הקימו את
מרכזם. מאוחר יותר עברו גם
לערד ולמיצפה־רמון. אולם בשל
עלייתם של כושים עבריים נוספים
הלכה וגדלה הצפיפות בקיר־בם.
כיום הם חיים בקבוצות של
יותר מעשרים איש בדירה. הצפיפות
הנוראה, שהפכה את שיכוני־הם
למעין גטו, פגעה גם בשכניהם
הישראלים. אלה התריעו על ה סכנות
הצפויות ממצב בלתי־נסבל
זה. אולם במישרד־הפנים היו דווקא
מרוצים מכך. הצמרת הדתית
של המישרד סברה, כי תת־תנאים
יעודדו את הכושים לעזוב את ה ארץ.
הובטח גם כרטים־טיסה חינם
לכל אחד מאנשי הכת שיהיה
מוכן לצאת.
הכושים העבריים עלו לכותרות
דווקא אחרי שנראה היה, כאילו
נמצא פיתרון לבעייתם. לפני חודשיים
נודע, כי ועדה מייוחדת, ב ראשותו
של יושב־ראש ועדת־

שים־העבריים״ .אומר חבר־הוועד,
אלקנה אייזנברג .״אנחנו עדיין
זוכרים שהם •הצד,ירו בעבר, כי הם
היהודים האמיתיים וכי אנחנו איננו
יהודים. בשיחות עם חברי
הוועד הם התבטאו בפירוש, כי הם
באו לכאן כדי לסלק אותנו ולרשת
את הארץ. גם גדליה, שכיום
אנחנו מסייעים לו, סיפר לנו
שאלה הן הכוונות של הכת.
״לכן אנחנו סבורים שזהו גורם
עויין, שאין להשלים עם נוכחותו
בארץ. בני הכת מחנכים את ילדיהם
ברוח האמונה שלהם. הם
מלמדים אותם שהארץ הזאת שייכת
להם. כיום זו בעיה מצומצמת.
אבל בעוד 20 שנה, כשהילדים
האלה יגדלו וירצו להגשים את
המטרות שאליהן חונכו, זאת תהיה
בעיה רצינית.
״אנחנו גם איננו מתעלמים מן
הכפייתיות ומן הפחד ששורר בק רב
הכושים־העבריים. הם נשלטים
באופן אבסולוטי על־ידי מנהיגי
הכת. מי שמנסה להתמודד, מוענש
בצורה חמורה. במיסגרת המאבק
שלנו נוכל לעזור גם להם ולשחרר
אותם.
״לדעתנו זאת לא רק הבעיה של נו,
כשכניהם של הכושים־העבריים.
זאת בעייה של המדינה כולה. ה־מימסד
במדינה איננו יודע כיצד
לטפל בהם. הם מהווים מעין מדינה
בתוך מדינה. השילטונות עומדים
נבוכים מול התופעה הזאת.
ישנו גם הגורם של דעת־הקהל.
מפחדים לגעת בהם, כדי שלא
יגידו שאנחנו גזענים. אבל דווקא
מסקנות ועדת גלס יובילו לכך.

האחות אבישג
חיים שיוויוניים
חוקה, חוק־ומישפט של הכנסת,
ח״כ דויד גלס מהמפד״ל, המליצה
על הקמת ישוב נפרד עבור בני
הכת. הוועדה, שהוקמה לבדיקת
דרכי הטיפול בכושים־העבריים,
הצביעה על איזור רמת־חובב בנ גב
כעל מקום־ ישוב המייועד ל-
2500 חברי הכת השוהים בארץ. כי הוועדה אמנם החליטה,
מעתה והלאה יוקפד על־כך ש־כושים־עבריים
נוספים לא ייכנסו
לתחומי המדינה, אך ההחלטה
להשאיר בארץ את אלה שכבר
נמצאים בה עוררה התנגדות עזה.
גם גלס לא הסתיר את דעתו, כי
היה עדיף לגרש את בני הכת מה ארץ,
אך ״גירוש זה יעורר דעת־קהל
שלילית ביותר בעולם, ב־מימדים
שקשה להעריכם מראש.״
הוועדה הציבורית למען סילוק
כת הכושים העבריים הוא הגוף
שהתייצב בראש המאבק נגד מס קנות
ועדת גלם. יושב־ראש הוועד,
שכל חבריו הם תושבי ערד,
הוא דויד מימון, ראש־לישכת־העבודה
במחוז־הדרום. יחד עמו
נמצאים בוועד אלקנה אייזנברג,
מהנדס מכונות במיפעלי ים־המלח,
עמית קרני, מהנדס ובעל מישרד־הנדסה
פרטי, אסתר ניצן, מנהלת
מכון ווג׳ס בערד, ושרגא פסח, מורה
לתנ״ד ולהיסטוריה.
״אנחנו איננו מאמינים להצה רות
האחרונות של מנהיגי הכו

נושיב אותם ביישוב נפרד, יגידו
שאנחנו מקימים גטאות או
מחנות פליטים לכושים.
״ועדת גלס גם המליצה להעניק
להם במשך הזמן תעודות־זהות
ישראליות. זאת היא השטות הגדולה
ביותר. כאשר הם יהיו אזרחים
ישראלים, הם יוכלו לחזור ולהתיישב
היכן שהם רוצים. בשום אופן
לא נוכל למנוע מהם להישאר
ביישוב שהוקם להם. הם יהיו הרי
אזרחים שווי-זכויות. או שאולי וע דת
גלם חשבה שהם יהיו אזרחים
סוג ב /שלהם יהיה מותר לגור
רק במקום מסויים? לכן אנחנו
סבורים שיש לקעקע את המסקנות
של הוועדה הזאת.״
ישנם גם כאלה היוצאים להגנ תם
של הכושים העבריים. מישס־חת
מטמור מערד, פירסמה בעיתון
מקומי חוות־דעת אחרת על בני
הכת .״נכון שחלק מהשכנים הביעו
לפנינו את דאגתם על השכנות
עם הכושים־העברים,״ כתבה ה־מישפחה;
החיה בשכנות עם בני
הכת ,״אך הבהרנו להם שלנו לא
מפריעה נוכחותם, ולא מפריעים
מעשיהם ומינהגיהם. מעל לכל נר אה
לנו שכל, הדאגה׳ הזאת מהולה
בלא מעט גזענות, שלא מתאימה
לבני תרבותנו ומעל לכל —
ליהודים.״

יוסי היימן ו
(כתבה ראשונה בסידרה)
ה עול ס הזה

2241

,קונטקט״ בין צאצאי הנרצח לצאצאי הר 1צח
על זיקת המק ום של חלוץספרותי ^ הגברת המשטה

איכות. רשימה זו של ״פאטריוט״ אוקתולעי
תרבות
ראיני מסתיימת בפאתוס סכריני :״גם
את תחיי פעם במו ישראל, הו אוקראינה
שלי — נשמע קולה של לפיה אוקראינקה,
ואת תקומי שוב בשם ישראל קמה...״
יהודי־אוקראיני אתר, אלכסנדר פלד מן,
מציג עמדה אחרת, הטוענת ״אדם
כנראה שהאימרד, היהודית העממית לא הטוען כי בל האוקראינים אנטי־שמים,
מאהבת מרדכי — אלא משינאת המן שבל היהודים הם סוחרים נבזים ורמאים
חזקה עשרת מונים מאשר זכור את איטר — הוא גזעני ומחבר אחר בחוברת זו,
עשה לד ׳עמלקי והראיה, חוברת בשם אנונימי, קובע בסוף מאמרו כי ״פוגרום
קונטקט, בהוצאת הוועד הציבורי למטן היא מילה רוסית והיא מסמלת מוצר מ שיתוף
פעולה בין יהודים ואוקראינים, תוצרת רוסית.״
שראתה אור באחרונה בעברית.
רצונם של הרשי בוגדן חמלניצקי
שינאת ברית־המועצות העבירה על דע ושות׳ להיות שותפים ליהודים מעורר
תם כמה מקורבנות הקומוניזם הרוסי, בחילה. מעוררי בחילה גדולה יותר הם
שהגיעו ארצה. והללו נימנים על מייסדי המוסדות הישראליים, שמצאו לנכון לתאגודה
זו. הבולטים ברשימה זו הינם: מוך במחברי קונטקט, התומכים באלופי-
גולדה ילין, אדווארד קוזניצוב. העולם באנטי־שמיות, אותם שלימדו את
רייזה פדטניק, כורים פנסון, יורי הנאצים פרק בהילכות אנטי־שמיות, וגם
מילוסלכסקי ועוד כחצי תריסר ״אינ את הרוסים.
טלקטואלים״ סובייטיים לשעבר.
כאשר ניסה סופר עולה מרוסיה לשכחוברת
זו מלמדת, כי ״הגולה האוק נעני בצידקת עניינם של האוקראינים,
ראינית מונה בסביבות 2מיליון נפש ה אמרתי לו שאם בכוונתו להמשיך ולחיות
במדינת־ישראל, מוטב לו שידאג לפלסטי נים
מאשר ידאג לאוקראינים, שמעודם
לא היטיבו עם היהודים, וספק אם יטיבו
עימם אי־פעם.

חמלניצקי ושות׳
ברש ניקולאי גוגוד

מעלה אחת טובה ישנה בכך שאוני־ברסיטות
מזינות חוקרים בספרות: העובדה
שמפעם לפעם, בשל כללי־מישחק
אקדמיים, חושפים אותם חוקרים מחדש
סופרים מן העבר. בספר חזיון חולות ו־

רבי־טבחים משוללי חוש־הומור
מפוזרים בעולם יאך כדי לא להלאות
את הקורא הישראלי העכשווי ברישום
מידע והיסטוריה, העומקים בידידות־עולם
שבין האוקראינים ליהודים, עדיף לצטט
מדברי הסופר הלאומי של האוקראינים,
ני קו ל אי גדגול, שהמחיש בסיפורו טא־ראם
בולבה את אהבת האוקראינים ליהודים,
בזה הנוסח :״אם לא תשלט ל יהודי
מראש, או אי־אפשד לערוד תפילה.
אם יהודי, כן־בלכה, לא יקבע סימן
במו ידו הטמאה על עוגת הפסחא הקדושה,
הרי שאי־אפשר לקדש את הפסחא.
ושלא להזכיר את השמלות שנשות היהודים
תופחת לעצמן מבגדי במרים פח־כוסלבים...״

להתעלם מהפרק המכונה בספרי-
הלימוד שלנו ״חמלניצקי ושות׳״ ומהפרק
״סופות בנגב״ ומעוד חצי תריסר פרקי
היסטוריה שטופי־דם, המתארים את אח וות
הדמים המקשרת בין האוקראינים ליהודים,
הרי שרשימתו של י רגן סכר״
סטיולן זרעי, הסולידאריווד האוקראינית־יהודית
נקראת כמו היתד, סאטירה שנכתבה
בידי רבי־טבחים המשוללים חוש
הומור. ציטוטים מתוך כתבי תי אז דו ר
הרצל, שהאוקראינים מנצלים כדי לבאר
לעצמם את זהותם, אין בכוחם למחוק
את שיתוף־הפעולה שבין האוקראינים
והנאצים בימי מילחמת העולם־השניה.
אז נטבחו מרבית יהודי אוקראינה, ואחד
משיאי הטבח התרחש בבאבי-יאר. את
רשימת חסידי־אומות־העולם שלו ממלא
מחבר הרשימה, הרואה אור בעברית, בכי-
שרון, שבעזרתו הוא מצליח לטשטש כמעט
את כל העובדות ההיסטוריות ד,מכ־

אשר כרש
הפימפוז האקדמי מפיל חללים
ירכתי עולם חושף נפתלי טוקר, המכונה
באנגלית: סאלסטד . 11.זא] את עד
למד של הסופר אשר כרש יי.
הנחת־יסוד של טוקר היא, בלשונו :
״אפשרותי התארגנותם של הסיפורים על
* נפתלי טוקר — חזיון חולות וירכתי
עולם, על זיקת המקום והזמן בסיפורי
אשך ברש; הוצאת מסדה; 244 עמודים
(כריכה רכה).

פי מצע של נופים וזמנים.״ כאשר ברש
כותב על ילדותו שבגולה, הנופים ר,ינם
גלותיים, וכאשר הוא כותב על נופי חייו
בארץ־ישראל, הרי שהנופים הינם ארצישראליים.
דוגמה !מצויה בהתייחסותו
של טוקר לסיפור עד יסוד של ברש, שבו
הוא מתאר את חורבנה של ירושלים בידי
קלגסי רומי :״הר,יומיות החפפת
מוטעמת ביתר שאת כאשר מצטרפים ל רף
משכרי־אסון פנימיים. תחילה כפרץ
שנבע ביו שימעון כר־גיורא שדרש בקיאות
מופלגת והבנות כפתר מייגעות לקראת
המאבק עם הרומאים, לבין יוחנן
איש החלומות והתחבולות. זה היה ראשית
הפילוג ביניהם• ,שנעשה אחר כף
פולמוס גדול והיה אחת התקלות הכבדות
לעם הלוחם נואש לתידותו. 1״״
בדומה למחקרים רבים אחרים, הנערכים
בספרות העברית בשנים האחרונות,
מסתבר כי אופנות חולפות ונעלמות
הרי שמיקבץ חלק מכותרות סיפרו זד,
של טוקר מעורר דחייה וגיחוך. כוונתי בתרבות האמריקאית מצליחות להסתנן
לתרבות הישראלית. אופנה תורנית כזו
לכותרות בנוסח :״תקבולת ניגודים בין
!וני חלקי סיפור״; ״תבניות אנאלוגיות
במהפכיהן האירוניים״; ״נווסריות בתה־פוכותיה
כמגלמת משמעות כוללת״; ״נדידת
הגורם כגורם מתבנת״; ״הנדידה כמצע
מתחייב אך בלתי מתפרט״; ״שיבוצן
של יחידות בעלות תכולה סמלית״.
מכיוון שאין בכוונת מדור זה לייגע את
אוהבי הספרות העברית, הרי שמומלץ לאלה
להתעלם מכל ענייני ״הגורם כגורם
מתבנת״ ו״שיבוצן של יחידות בעלות
תכדלה סמלית״ ולהתחיל בעיון בחלק השלישי
במחקרו של הטוקר, הנושא את
הכותרת ״סיפורי ארץ־ישראל״ .שם הצליח
המחבר לשחרר עצמו מהפימפוז האקדמי
המפיל חללי־מילים עד אין־ספור,
בשני החלקים הראשונים, המשעממים עד
מוות. אילו היד, אשר ברש הסופר בחיים
ואילו היה קורא את שני החלקים הראשונים,
אין ספק שהיד, ממיר את עיסוקו
ביגיע כפיים, כדי שלא יעשה למחייתו
מהספרות.
כיום, ממרחק השנים, אין כמעט ספק
בכך, שהכוח היותר גדול ובעל העוצמה
שבסיפורי ברש, אינו בפרקי הגלות שבסיפוריו,
אלא בסיפורי ארץ־ישראל שלו.
אלד, רישומי תולדות הארץ, תוך שימוש
במפתחות לשמות ד,נפשות־ד,פועלות בתהליך
ההתיישבות היהודית בארץ. ברש,
שעלה ארצה בשנת ,1914 השתמש בסיפוריו
כחומר־גלם של תולדות ההתיישבות
הציונית, תוך שהביא כרונולוגיה של
התקופה.
ג׳ואן דידיון
החלק השלישי במחקרו של טוקר הוא
גיבוב מילים
ענייני ובעל ערך. אלא שתחת ליצור
מונוגרפיה מרתקת, שתיבנה את המקבילות
בין הסופר, הסיפורים והמציאות ה היא הגברת ג׳ואן דידיון, שגיבוב מי־היסטורית,
מיסמס אח העניין בין ניסו לותיה תחת הכותרת ספר של תפילה
חים שנועדו לספק את רצון הפרופסורים פשוטה • ראה אור בימים אלה.
באוניברסיטה שבה הוא פועל.
למרות שהגברת דידיון משטה בתרבות
ניתוח סיפורים כאיש וביתו ניסחו, ש האמריקאים מזה שנתיים, וזוכה לביקוהם
ממיטבו של ברש, מייצגים את החנד רות מעולות, הרי שלא ברור כלל מדוע
צתו של טוקר בחישוף ברש בפני הדור נכתב הספר הזה ומדוע תורגם. זהו
החדש שלא ידעו. איש וביתו ניסחו הוא ניסיון של גברת אמריקאית ליצור גברת
סיפורו של כורים קילדס, שעלה ארצה אמריקאית, כפי שמכם פריש השווייצי
לפני בניית הבית הראשון בתל-אביב ייצר בכמה מספריו. אלא שהאל לא חנן
(אחוזת־בית) ושעבר הרפתקות, עלילות את המחברת בכישרונותיו של פריש.״
ופגעים רבים בימי התורכים, בימי המיל־ הניכור שבדמותה של שרלוט אינו ניכור,
חמה ולאחריה. סיפור החובק תקופה של הגירושים אינם גירושים והסרטן הוא
רבע מאה, באיכות ספרותית מעולה. גם עקרב.
ניתוח בעיר נצורה הוא החמצה, שאינה
הגברת דידיון סובלת כנראה, בלילות
נופלת מזו של איש וביתו ניסחו. כאן המקדימים לבקרים שבהם היא משכימה
מתמודד ברש עם דמויות כשל יוסף לכתוב, ממוסחכליות על מצבה של ארמסיבות
דתיות השמורות עמו, להשוואת
נרותיה של אמו של ביאליק לנרותיו ול-
משקפיו שלו בגלות, הרי שהיה הופך את
סיפרו זה למיסמך תרבותי מרגש.
כנראה שגם לצורך כתיבת מחקר ספרותי,
או מונוגרפיה מחקרית על סופר
מת, נדרש המחבר לכישרון מה. נפתלי
טוקר נתגלה כנטול כישרון זה, והתוצאה
— המשך לשחיקת ערכו של אשר ברש
כסופר.

תרגום

חיים ברנד, ברל כצגדסון וא״ד
גדרדון — נושא ההופך בידיו של טוקר

למאומה.
אם הטוקר היה מקדיש לגלריה היסטורית
מופלאה זו אותו שטח דפוס שהקדיש,

י ג׳ואן דידיון — ספר של תפילה
פשוטה; עברית; אביבה גור; עורך אהוד
בן־עזר; הוצאת ספרית פועלים; 218
עמודים (כריכה רכה).

ומרשד נייר —(המשך מעמוד )75
צות־הברית בדרום־אמריקה. היאי מקדישה
לכך הירד,ודים שטוחים, באליבי של ספרות.
בדומה לסדרות־מתח אמריקאיות
החפצות להחניף לקהל יהודי, והמזכירות
את הש״ב הישראלי, הרי שהגברת דידיון
נעזרת בשירותיו של גנרל ישראלי וב־סיסמות
שמאליות של נוער יהודי בארצה,
כדי לרצות את כל גווני הקשת האמריקאית.

פנים
חד שות
דורית הגברת א. דורית היא משוררת צעירה
שאינה מחדשת.כמעט דבר, ופוסעת
בביטחה רבה במשעולי השירה שאותם
דרכה עבורה המשוררת יונה וולך. קובץ
שראה אור באחרונה, תחת הכותרת צל
ארוך רשום בגיר, חושף את מעלותיה
וחסרונותיה־ של הגב׳ דורית. חסרונה,
כאמור, הוא דבקותה הרבה במסורת אותה
שיכללה יונה וולך בשירה העברית.
הפתעה נעימה שהביאה דורית הם חמישה
סיפורים ניסיוניים, שהראשון בהם
כשם הקובץ, השני הכנות פאול לחתונה,
השלישי סידורים קפדניים, הרביעי ויהי
יאור, ויהי חושך והאחרון הרפתקת קיץ.
סיפוריה מציגים תרכיז רב־הבטחות ורב־כישרון
למחברת, שאם תצליח להתגבר
על מהלות־ילדות של כתיבה בסיגנון ה חדשני
הזה, הרי שיהיה בכוח עטה
להגיע לתוצאות ספרותיות ממשיות, העשויות
להעמיד בצל את הגב׳ כהנא־כרמון
בסיגנון הרומאן החדש.
הקפדתה של הגב׳ דורית בניסוחים, תיאורים
ומצבים, ממחיש את כוונותיה
הספרותיות בבהירות. יחד עם זאת, עריכה
קפדנית היתה רק מעלה את ערך
סיפוריה.

המנותקים, ולא רק ספרים, כמו הספרים
שהוא קורא בהם, אלא גם מיכתבים. מיב־תביס
לרכושנים, לנתיני ממשלות הטיו־סרות
על אי־שוויון של הכוח ...האמנם
מחליפים הם רעיונות עם אנשים חופשיים,
ללא־תוקפנות, מרצונם החופשי
גם תנאי החיים אינם מן המעולים
:״היה גם החדר הפרטי, ק ח מוסרי
נוסף בבשרו. בתור ילד, אם ישנת לבדר
בחדר בודד, פירושו של דבר היה שהט-
רדתה את האחרים במעון עד שלא יכלו
לשאת אותם...״
בעולמות רחוקים אלה יש ניצול של
כל פרט, ונערך מיחזור מתמיד של
הנוזל האפור בראש, כך שגיבור הסיפור
״נרשם לקבוצה שעסקה כתרגילי ביו־משוב
ובאימונים בגלי־מוח ושאר עי סוקים
מוזרים של עולם המחר. הגיבור
הוא מין פיסיקאי של העתיד, המנסה
להתמודד עם כל יסודות הפיסיקה של
היקום.
רעיון העובר כחוט מקשר ומוסרי בחלק
מספרי המד״ב הוא סיפור ההתאנשות,
ההתאהבות בין גבר ואשה, שממיטת אט

* דורית — צל ארוך רשום בגיר!
הוצאת עכשיו; 134 עמודים (כרכה רכה).
** אורסולה לה־גוין — המנושל: עברית:
תמר עמית ; הוצאת כתר ; 275
עמודים (כריכה רכה).

וסרט

אבידן ־ בידיתי * ה־1.0.

המשקשק * ה א תי קהשל זב״מ וי ע ל דיין
הבלשים

• 1* 1המשורר/במאי דויד אכידן החליט לשנות במעט את תוכניותיו, ותחת
תסריטו לרומאן מאת אשר כרש (ראח: עיון) הוא עומד להתחיל בקרוב בהכנות
להסרטת סרט מדע־בידיוני רב פעלולים, המבוסם על שירו שדר מן העתיד • •
בפינתה בתוכנית משתיים עד ארבע שבהנחיית מיכאל הנדלזלץ, הביאה בלשנית-
הסלנג־העברי נתיכה כן־יהודד! את אחד מחידושי הסלנג המעולים של השנים
האחרונות. היא ציטטה מפקד בצד,״ל, שאמר במיסדר לאחד מחייליו :״ה״ 1.0 -שלך
משקשק חופשי בקופסה מעשה
אונאה נעשה לפני כחודשיים, כאשר פיר־סמר,
הוצאת זמורה, ביתן מודן את סיפרה
של העיתונאית יעל־דיין־שיאון שלושה
שבועות של סתיו. מסתבר שההוצאה
חסכה מהקורא את העובדה, שהספר ראה
כבר אור בארצות־הברית. בסקירת הספרים
של הניו־יורק טיימס הוא אף הוזכר
(ב־ 24 בפברואר) ארבעה חודשים קודם
הופעתו בעברית (ראה: גלופה) .כנראה
שאי־הצלחתו של הספר בארצות־הברית
הביאה את המו׳׳לים של הגב׳ דיין־שיאון
בעברית להסתיר עובדה זו מפני הקורא הישראלי 1אחרי הצלחה חסרת־תקדים
של סידרת ספרי המדע־הבידיוני בהוצאת עם עובד, עוסקת הוצאה זו בהכנות לפירסום
סידרה מקבילה, שתעסוק בספרות בלשית. עורכה של סידרה זו יהיה איש־הרדיו
הירושלמי אמנון אחי־נעמי 1באיגרת ששלח לנמר של נייר כתב הבלשן
ד״ר עידו אכינרי את הדברים הבאים :״אם הכתבנית זיווה שמיר סבורה
שלביאליק היתה פילגש, אולי היא בתו של ביאליק. ההוכחה: השימוש במילים ״זיו״
ו״שמיר״ נפוץ אצל ביאליק, אלא אם כן היה שם הגב׳ מקודם זלדא שמיר על פאפיר.
(מריחה על הנייר) .אגב, המאמר התלמודי ״מוציא ש״ז (שיכבת זרע) לבטלה״ מתאים
גם להתפרש כ״מוציא שמיר זיווה לבטלה״ ,שהרי עיסוקה באונאניזם רוחני...״
בסכנה אלא שהגיבור, שווק, מצטרף
למאבק המרידה של האיגודיט־המקצו־עיים,
המפגינים נגד ״מסי־מילחמה, נגד
עליית מחירי־המזון...״
זהו ספר שבו נמהלה חוכמה גדולה
וידע רב של מחבגת מעולה עם התפתחות
הדרגתית של.מתח, כאשר העלילה
מתנהלת על שני מישורים שונים, וחבל
לקלקל את המתח, בתיאור כל המתרחש.
מהמעולים שבספרי המדע הבידיוני.

לה־גוין
אורסולה דה־!:וין, ילידת ,1936שהממה
אשתקד את קוראי המדע הבידיוני
(מד׳׳ב) בעברית, בסיפרה המעולה מעבר
לעלטה, עשתה זאת שוב בסיפרה המנושל,
שראה אור בימים אלה בעברית **.
לה־גוין, שחיברה עד כה 19 ספרי
מד״ב, מתגוררת במדינת אורגון, ארצות־הברית,
עם שלושת ילדיה. היא מלמדת
היסטוריה באוניברסיטת פורטלנד, וזכתה
בכל הפרסים של ספרות המד״ב. בסיפרה
העלטה היא מציגה עולם־מחר מחריד.
עולם של פיסיקה למען פוליטיקאים. עולם
של שתי מעצמות־על, אנארם ויורם.
עולם של מתיחות מתמדת ושל אחדות
ושוני. עולם של מימדים מדעיים מחד,
ונחיתות חברתית מעמדית מאידך.
סיפורה של לה־גוין מתנהל כמטולטלת
בין שתי מעצמות־העל הללו, בנוסח :
״האדמה שלנו היא הירד? שלהם ; הירח
שלנו הוא האדמה שלהם בעולם רב־מדעי
זה מתפתחת דמותו של הגיבור,
אשר בוחן ״מערכת של שווי־עיד מילוליים
לסימולים המיוחדים של הפיסיקה
של הזמניות וגיבור זה חי בעולם של
ניסוחים, כמו :״כאשר שני גופות השואפים
להתאחד מאפסים את הרגע בשאיפתם,
מבטלים את האני ומבטלים את
הזמן עולם שבו מוגדר הפיסיקאי א ל־ברט
איינשטיין במילים :״הוא בן
כמה מאות שנים׳ אך יש בו רעיונות
חדשניים בשבילנו...״
אלא שמתחת למעטה המדעי מסתתר
טוטאליטריזם, המזכיר את המגעים הקיימים
כיום בין המזרח למערב, בנוסח :
״וכד גילה שווק שלא רק דלק וכספית
מועברים הלוף ושוב כין שני העולמות

בחטף

סמל זה, שנשכח מעט, כפי שנשכחו
מרכיבים ומקדמים אחרים שהביאו העולים
היקים מגרמניה, זכה באחרונה לעדנה,
בעזרתו של יורם כן־מאיר, איש
בית־ספר-שדה של הר־גילה. עדנה זו,
במתכונת אלבומית תחת הכותרת כתר
קוצים, מביאה את מיבחר רישומיו של
ליאופולד קרקאור עם רשמיו של יורם
בן־מאיר *.
מיזוג מופלא זה של רשם בחסד־עליון

אורסולה לה־גוין
האדמה שלנו, ה״א הירח שלהם
אט את הפיסיקאי שבגיבור שווק לטאק-
מר. כדבריו :״כן. ההתקשרות. הסיכוי.״
או כלשון המחברת לה־גוין :״ובמשד
הזמן התמחו איש בנפש רעותו. רעבונם
המיני הנדטיך להתקיים בצורת תענוג
לוהט; תשוקה לקירבה רוחנית הורשה
מדי יום ביומו משום שבאה מדי יום
על סיפוקה״...
לא רק האהבה היא חריג בעולם המחר
של לה־גוין. בעולם זה מודבקות פיסות
נייר, האומרות :״אם אתה אנארכיסט
מדוע אתה עובד עם המימסד וכוגד בעו־למך
ובתקווה האודונית ...הצטרף לשו־רות
אחיד ן ...והגה מתגלה פרק המרידות
של עולם המחר, כמעט בנוסח של חו־מייני
ומאמיניו :״הגנרל האוורט, הנשיא,
נמלט בריא ושלם במטוסו המשוריין המ־פורסם,
אך במה גנרלים חשוכים פחות
נתפסו וסורסו -עונש שהמסורת הבג־בילית
ביכרה על־פגי הוצאה להורג...״
נסיבות הזמן מביאות לפרידת שני האוהבים.
היא עובדת במיסגרת עבודה
״למניעת הרעב והוא בעסקי הפיסיקה
שלו, עד שבשעת־אמת שלו הוא מגיע
לתחושה כי ״הוא לא יעסוק בפיסיקה
למען הפוליטיקאים ואז הוא מגלה
תגליות בנוסח :״אנשי כדור-הארץ. היו
אימפריאליסטים של הרוח, בוני־חומות
קנאים. אפילו איינשטיין, אבי התורה,
חש טחוייבות להזהיר כי הפיסיקה שלו
אינה חובקת תחום אחר לכד מן התחום
הפיסיקאלי, ואסור לראותה כמרמזת על
התחום הפילוסופי, או האתי...״
לא נפקד מקומו של הפרק הפטריוטי־חללי
מסיפרה של־לה־גוין :״תמצא כי
נפש איתנה כפלדה, כאשר איום מוטל
על המולדת ...אד זה נפלא לראות איד
האנשים מתלכדים כאשר הדגל נמצא

רישום קוצים של ליאופולד קרקאור
עדנה חדשה בעזרתו של יורם בן־מאיר

שורשים

קרקאור

עם חובב טבע משוגע, מצטרף לעבודת
דוקטוראט, או דמויית־דוקטוראט, על
קוצים, נופים פראיים, ארץ־ישראל נוקשה
ודוקרת, ויופי רב־מימדי ומיוחד במינו. זהו
ספק אלבום ספק אנתולוגיה, ספק ספר
מחקר, ספק ספר מופת ישראלי, המעיד
על כל היפה והפראי שבתרבותנו.

* כתר קוצים — רישומים — ליאו־אחד
מסמליה המופלאים של התרבות
הישראלית במשך שנות דור הוא סידרת י פולד קרקאור, רשמים — יורם בן־מאיר ;
הוצאת ספרית פועלים ; 92 עמודים (כריכה
ציורי הקוצים של האדריכל והצייר הירושלמי
המעולה ליאופולד קרר,אור.
| אלבומית).

זהו זה!
עכשיו כשתרצו רהיטים לחדר הילדים הכנפו ל״כל־גיל״
והגידו ״מגידו״.
המוכר יציג בפניכם מערכת רהיטים מודולרית שהיא ממש
יצירת מופת של נגריית גבעת ברנר, באיכות המעולה בעיצוב
המרהיב בגימורים המושלמים ומה בעצם לא.
אז בקיצור, הגידו ״מגידו״ ותחסכו לכם הרבה זמן של ריצות ביו
חנויות בדיקות מוצרים וכד.

מרכז תצוגה ומכירה: תל אביב, דיזנגוף 201
חיפה:

כל־גיל, הרצל 32

ירושלים: וי סמן,תלפיות,דרך בית לחם 118

1ה היה ך ןוו( 0הו ה שהיה
גיליון ״העולם היה״ שראה אדר השמע לפני 25 שנו! הדירה!
הכיא כסידרה ״זה ערה 3־ 1975״ אה הסיפור ״הסיכום החמישי״
מאת אורי אכנרי, המתאר את המילחמה האטומית כין ישראל
למצריים( .ראה עמודים 5—7ואיגרת העורף) .כתכו־המשוטט
של השבועון באירופה, עמום עינו הכיא כתכת־הווי מפארים,
תחת הפותרת ״על התולים ועל גבינה״ .העלאת המחזה ״אלדו־ראדו״
כזאת יגאל מוסינזרן על הרשי התיאטרון ״אוהל״ הביאו
את צלם ״העולם הזה״ לסייר עם שחקני ״אוהל״ ברחובות יפו
ובעולם־התחתון, בדי להכין את הכתבה המצולמת ״שרמן
ישלם!;/

כתבת־השער, לפני 25 שנה, מתייחסת למדור ״קולנוע״ ,שהשף
לראשונה לישראלים את תהליד ייצור סרטי־ההנפשה (אנימציה)
בידי וולט דיסניי ואולפניו. חקירה מיוחדת של כתבי־השבועון
בחנה את מינהגי־האהבה והנישואין בישראל השניה,
תחת הכותרת :״הכלה המכורה״.
בשער הגיליון: עולם הקסמים של וולט דיסניי.

נתיהת הכנסת השלישית * המעלות של ׳וסו שפוינצק
* ח״ם גווי והד־מעה * טבנקין והערה הש נייה

״העולם הזה״ 031
תאריך 18.8.1955 :
הכנסת אין צורך לצעוק
הכבאים, שהובאו מן הסמינר הארצי
לכיבוי-שריפות המתקיים עתה בירושלים,
שמרו על הסדר במסדרונות הכנסת *.
לא היה כל צורך בשירותם המקצועי:
שום שריפה לא התלקחה. להיפך, ירח־דבש
מתוק ולבבי שרר בבית עם פתיחת
הכנסת השלישית.
פלוגת השוטרים הצדיעה. גבר נמוך,
לבוש מדי־החאקי של מיסדר שדה־בוקר,
נכנס: דויד בן־גוריוו. המזנון התמלא.
ידידים ותיקים לחצו איש את ידי רעהו —
קומוניסט לאיש־הרוח, ציוני־כללי ל־מפ״מי.
האנשים שזה עתה גמרו להשמיץ
איש את רעהו, והמתכוננים להמשיך בכך
בעוד חודשיים, נהגו לפי שעה כידידים
בנפש.
דקה לפני שעת־האפס רבתה התרועה
בכניסה: חמישה־עשר ח״כי חרות, איש
איש עם אשתו או בתו, ערכו את תהלו־כת־הניצחון.
חיש מהר קבעו את הטון
במזנון ובמסדרונות. אמרה פולה בן־
גוריון, שופעת פעילות כרגיל :״מה יש?
מה אתם עושים כל כך הרבה רעש?״
ישר כידיים. הצד הלא-נעים של
היום היה ביקורם של חברי־הכנסת ה שניה,
אותם שלא נבחרו מחדש, ושהוזמנו
במיוחד כדי לחזות בלוויית עצמם. הם
הסתובבו כצללים. חבריהם המאושרים
יותר ניסו לחייך לעומתם, כאילו לא קרה
כלום. אפילו הרב מרדכי נורוק, שניהל
כזקן חברי־הבית את הישיבה עד. לבחירתו
של היושב־ראש יוסף שפרינצק, פרש
על הטרגדיה צעיף של רחמים, וניפרד
מ״החברים שנטשו את עבודת הכנסת...״
כאשר קם משה שרת להודיע על התפטרות
הממשלה, נזכרו אחדים לראשונה,
שאומנם הוא מכהן עדיין כראש-

לות קבוצות ישראליות חלק במישחקים
בינלאומיים.
ההיסטוריה של אי הופעת מצריים ל-
מישחקים נגד ישראל החלה במוסקבה
בשנת .1953 ישראל ומצריים ניכללו בין
שמונה הקבוצות שהגיעו למישחקי הגמר,
במיסגרת אליפות אירופה בכדורסל. ה־מישחקים
התנהלו בשיטה בה היה על
כל מדינה שהגיעה לגמר לשחק נגד שאר
יריבותיה.
ב כו ק ר השכם. הציפיה למיפגש ה־ישראלי־מצרי
היתה רבה, אולם בעוד
שניבחרת ישראל עלתה למיגרש, לא הופיעו
המצרים. ההימנון הישראלי נוגן
וישראל זכתה בשתי נקודות ללא מישחק.
הפעם השניה בה לא הופיעו המצרים
למישחק נגד ישראל היתד, באליפות ה סטודנטים
שנערכה בשנה שעברה בבד
דאפסט, בה שוב ניכללו ישראל ומצריים
במשחקי־הגמר, ובהגיע מועד המישחק לא
הופיעו המצרים.
בשבת שעברה חזר אותו מחזה בשלישית.
באליפות הסאודנטים בסן־סבסטיאן
שבספרד, פיזרו המצרים עלוני־תעמולה
אנטי־ישראליים, והגבירו את המתח סביב
המישחק. המישטרה הספרדית נקטה אמצעי
זהירות מוגברים, מועד המישחק נקבע
לשעת בוקר מוקדמת, במגמה להימנע
מנוכחות קהל רב.
20 דקה. .אולם לא היה צורך בכל

אלה. בשעה היעודה הופיעה הנבחרת
הישראלית, וחיכתה לנבחרת המצרית 20
דקה, כנהוג, ומשלא הופיעו פסק השופט
ניצחון לישראל בלא מישחק.
אמר ד״ר פאול שליימר, נשיא הפדרציה
הבינלאומית לספורט אקדמי: המצרים
הפרו בבירור את חוקי ספורט הסטודנטים,
ויינקטו נגדם צעדים משמעתיים.
לעומתו טען ד״ר עבד אל־מונעם, כי
ארצו שתייה במצב מילחמה עם ישראל,
לכן אסור להם לבוא עמה אף במגע
ספורטיבי.
הודות לשתי נקודות אלה, זכתה ישראל
במישחקי סן־סבסטיאן במקום השני, אחרי
בראזיל, שצברה אותו מיספר נקודות
כישראל, אולם בתחרות ביניהן ניצחו
שחקני בראזיל בתוצאה .36:48
מישפט במו בסרט בלשי
שני זוגות ניכנסו לחנותו של צורף
נצרתי — הבחורים בחליפה, הבחורות
רעולות־פנים — וביקשו לקנות מטבעות-
זהב .״אחרי החתונה,״ הסבירו ,״אנו עוזבים
את ישראל ומסתננים לירדן, והכסף
דרוש לנו להסתדר שם.״

הממשלה. עד אותו הרגע לא שם איש ל ב

אנשים

אליו: בן־גוריון היה השליט. אמרה אפילו
אשתו של ח״כ מחרות, ברחמנות:
״מתייחסים אליו לא בסדר״.״
פה ושם נעשה בחצי־לב ניסיון לעורר
מחלוקת. אולם כל הסידורים היו בטוחים
מראש: אחרי פתיחת הבית בנאום נשיא-
המדינה, ניבחרו סגני־היושב־ראש (שמונה)
וחברי הוועדה־המסדרת 23 הכל
נעשה בחיוך. בכל זאת הבחינו חדי־המבט
שמשהו השתנה בכנסת. עם עלייתם לגדולה
של אנשי חדות, קיבל הבית צביון
יותר פוליטי, פחות כלכלי מקודמו
כסיעה שניה בגודלה הושבו אנשי
חרות ליד מפא״י, במקומם של הציונים־
הכלליים. התלוצץ אריה בן־אליעזר ה שחרחר
:״עכשיו אנחנו כבר כל כך
קרובים עד שאין כבר צורך לצעוק. אפשר
להשתמש ישר בידיים...״
אמר מפני לפעם עדיין
ספורט יציאת מצרים
המברק הבהול שנשלח לקאהיר כלל
שאלה: האם לשחק נגד ישראל? התשובה
שמיהרה לבוא היתה קצרה ונמרצת:
לא! בדרך זו עלה בידי ישראל לנצח
את מצריים זו הפעם השלישית מאז נוט־
* באותה תקופה טרם הוקס מישמר
הכנסת, ועל הבניין שמרו שוטרים רגילים.

תחילה מאן באסם פרח הצורף. לבסוף
הסכים, קיבל 100ל״י כדמי-קדימה, קבע
פגישה לאותו ערב בדירתו, להשלמת
העיסקה.
אקדח גישלף לפתע. בשעה הקבו־עה
הופיע אחד הבחורים ואיתו הארוסה
הרעולה. באסם לא רצה לעסוק במסחר
בנוכחות אשה, אך למראה אלפי הלירות
שהבחור הוציא מכיסו, שינה את דעתו
והביא 200 לירות זהב אנגליות.
אז, בדיוק כמו בסרטי שוטרים־וגנבים,
שלף הבחור אקדח מול באסם המבוהל,
והודיע כי הינו בלש של מישטרת־ישר־אל,
וארוסתו היא שוטרת מחופשת, הזהב
הוחרם, באסם הנבוך נאסר, והואשם במכירת
מטבעות זהב, דבר האסור על פי
החוק.
בתחנת המישטרה הופיע אביו שלבאסם, מיכאיל פרח בן דד .80 טען הזקן
בעל רעמת־הכסף, שהוריש את עיסקו
לבנו :״המטבעות שייכות לי. בני גנב
אותן ממני.״
עוד מישפט ועוד מישפט. שופט
השלום הגלילי יעקב בר־זאב קיבל את
טענת. האב, קנס את הבן ב־ 500 לירות,
ופקד להחזיר את הזהב לזקן. אך הקאר־יירה
המישפטית של הסובריינטים היתד,
עדיין רחוקה מסיומה. התביעה הכללית
הגישה עירעור בפני בית־המישפט המחוזי,
וזכתה.
הסיבוב השלישי נוהל על־ידי גרשון
צ׳רניאק, פרקליטו החיפאי של פרח, בפני
בית־המישפט העליון. טען הוא: מיכאיל
פרח אסף את מטבעותיו עוד מימי התורכים,
מעולם לא סחר בהן. החזקת זהב,
לפי החוק, אינה עבירה. אם בנו גנב
את הזהב וסחר בו, אין זו אשמת האב.
הפעם היה פסק־הדין סופי. שני שוטרים
חמושים החזירו את הזהב — שהצטמצם
בינתיים ל־ 184 מטבעות־זהב, אל
ביתו של פרח. הרי על־פי החוק אסור
לאזרח לשאת עימו זהב, או לטלטלו.

חי־נ מנחם בגין לפני ואחו׳

שנה את שפמו לפי דרישת אשתו. ביום פתיחת הכנסת השלישית, עורר בגין את
תשומת־ליבו של שר־הביטחון לשעבר פינחס לבון, שהצהיר :״זה לא מתאים לך
בלי שפם!״ בגין השיב ללבון :״נעשה הסכם. שנינו נגדל. שפם!״ לבון ענה :״אני
לא. נולדתי בלי שפם.״ התמונה צולמה על־ידי העולם הזה, שהוזמן י על־ידי בגין לביתו.

• 1חבר־הכנסת ישר אל גז רי
בכנסת, כי ״ישנם אנשים הבורחים
הכבוד — אך מסתכלים מפעם
אחורנית כדי לראות אם הכבוד
רודף אחריהם,״
ו• המשורר חיי ם (״ג׳ורי״) גורי, בנו
של הח״כ :״לעולם אל תאכל אבטיח
בסכין ומזלג. אתה מאבד על-ידי כך ^90
מהתענוג. אכול אבטיח פשוט, כשם ש אוכלים
אנחנו כשאנו לבדנו או בעתודות
(מילואים) .הרטב את מחצית הפנים
ותן לעסיס האלוהי לזלוג מהסנטר על
המכנסיים. אל תנגב את פיך לעולם
במטפחת, נגבהו בשרוול, באותו שרוול
שבו לעיתים מוחים את הדימעה ! ״
!• בתגובה לגישושים הקואליציוניים
של דוי ד כן ־ גו רי ץ אמר מנהיג אחדות-
העבודה יצחקטפגקין :״על מפא״י
להחליט עתה אם ללכת לממשלה הבאה
עם חבריה מהכנסת השניה, או עם חברים
מהעליה השניה.״
!• לאחר שנודע כי מתקינים מעלית
בבניין הכנסת (הישנה) ,זכה יושב־הראש
החדש־ישן של הכנסת, שמישרדו נמצא
בקומה השלישית של הבניין, בתואר ליצני•
יוסף ש פ רינ צ ק כונה בפי כתבי-
הכנסת ״הוד מעליתו!״
* כיוס מבחירי האמנים בישראל, בעבר
מבחירי השייטים.

חזרה לתחילת העמוד