גליון 2242 מתאריך 20 באוגוסט 1980

סר סו ר עיצוב אור׳

ג׳ורדאש ג׳יכס
הצלחה דוהרת
בארצו ת הברית
היבואנים והמפיצים
אחים נקש

סופר ג׳ינס

ת ״א, יהודה המכבי 57
טלפון 456351
רחובות, רח׳ הרצל 181
רמת־גן,ר ח׳ ד״ר כהן 2
פינת ביאליק 66

כמו כן ניתן להשיג: בחנויות מצקין ירושלים,תל-אביב, חיפה. בתל-אביב,גיינס סנטר דיזנגוף ; 66״בוב 2״ דיזנגוף ; 185 מיי גיינס בן־יהודה 4ו ; ווסט גיינס בן־יהודה ; 1״סלון״ שאול המלך ; 4בוטיק 09ו אבן־גבירול
; 109 יפו מזן שדי ירושלים , 48 בת-י 0״זה מה שיש״ רוטשילד , 27 רחובות סופר כינס הרצל , 181

רמת-גן גבעתיים, סופר גיינסד״ר כהן ; 2טופ גיינסויצמן ,23א שדוד רוקי פתוז-תקוה ,״שאול״ חיים עתר סו,אופנת

הגיינס חיים עוזר ,28 רמת-חשרון, אפרל סוקול ; 52 _.״לי״ סוקולוב ,64 הרצליה ,״לי״ סוקולוב ; 47 חולון, אופנת דבש סוקולוב 77ו ; 66-פפיון אילת ,56 נתניה ״כיף״ סמילנסקין , 14 חדרה גיינס קראטה רוטשילד
באר-שבע, גיינס סנטר החלוץ ,81 קרית-מלאכי רוקי, חיפה,
, 17 ירושלים, ספורט רחביה קק״ל ; 29 ספורט אולימפיה כיכרהדוידקה; מחסן הגיינס ש ץ ; 8בוטיק הצהוב בניין רסקו; סקופ שמאי ; 8חסיד יפו ,65
ביתהגיינסהרצל ; 20 אור הגיינ ס הרצל ; 7הגיינס שדי הנשיא 24ו, קרית-ביאליק, גיינס ״לי״ ,צפת בוטיק ,72 נהריה מרכז הספורט שדי הגעתון 8ו, עכו ״רובי״.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. ראש המערבת: יופי
ינאי עורך־תכנית: יוסי שנון עורכת ביתום: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אכרהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
מודפס כ״חדפום החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב כן־

בע״מ
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

בל אחד יכול להיות חכם אחרי ה מעשה.
החוכמה היא להיות חכם לפני
המעשה.
גאוותו של העולם הזה היא על יכולתו
לנתח נכונה תהליכים ומאורעות, וללמוד
מהם לגבי העתיד. אין זו נבואה, אלא
הפעלה של ההגיון.
מעניין, על כן, מה אמר העולם הזה,
לפני שלוש וחצי שנים, כאשר אך קמה
תנועת ד״ש. לא מתוך שימחה לאיד
ו״אמחנו. לכם״ ,אלא כדי לבחון באופן
אובייקטיבי את טיב הניתוחים.
בשעתו, כאשר פורסמו הדברים, הם
עוררו זעם רב בקרב אוהדי התנועה ה חדשה.
מכיוון שאני עמדתי אז בראש
רשימה שהשתתפה בבחירות (בטרם הקמת
של״י) ,חשדו רבים שאני כותב את הדברים
מתוך אינטרסים אישיים, כחלק ממאבק
מדיני והתחרות על הקולות.
עתה, במרחק הזמן, יתכן כי הדברים
נראים אחרת.
מבחינה זו כדאי לעיין מחדש בסידרת
המאמרים שהופיעה במארס ( 1977 העולם
הזה 2061 והלאה) תחת •הכותרת ״אלוהים
לשילטון בחרתנו״.

אמנון רובינשטיין, איש הימין בכל
רמ״ח אבריו, שהקים בשעתו את תנועת־שינוי
במגמה מוצהרת להקים אלטרנטיבה
ימנית, אומנם אמר השבוע שהוא רוצה
להרכיב את הממשלה בעצמו. אבל הוא
הוסיף ואמר באותה נשימה עצמה כי
המטרה העיקרית של ד״ש היא להוריד
את המערך מן השילטון. נובע מכך כי
בין שתי האלטרנטיבות המעשיות, הוא
יבחר באלטרנטיבה של קואליציה עם ה ימין.
וזוהי
הסכנה האמיתית, הנובעת מתנועת
ד״ש: שהיא תקח בטענות־שווא קולות
מן המערך ומן המרכז ותיצור בפעם ה ראשונה
בתולדות המדינה אפשרות ריאלית
של שילטון ימני.
אפילו תשיג ד״ש רק עשרה מנדאטים,

מפני תרבות הסופר־מארקטים, שחדרה
מארצות־הברית ליבשת אירופה. הם סברו
כי הסוציאליסטים מבקשים להטיל עליהם
מיסים כבדים מדי. הם רטנו. הם התמרמרו.
בדעתו של פיאר פוז׳אד עלה רעיון :
אולי ניתן לנצל התמרמרות זו כדי לרכב
עליה לפרלמנט? אחרי ככלות הכל, יש
הרבה חנוונים בצרפת.
חשב ועשה, פוז׳אד הקים רשימה, דיבר
על עול המיסים, פנה אל פחדיהם הכמוסים
של החנוונים, הבטיח להחזיר את צרפת
אל דרך הישר.
התוצאה היתד, מדהימה. הבורגנות ה צרפתית
הזעירה, שיכבה גדולה וחזקה,
נהרה בהמוניה אל הקלפי והצביעה בעד
פוז׳אד. למחרת הבחירות נסתבר לפתע
כי פוז׳אד הכניס לפרלמנט סיעת־ענק,
הפך אחד הגורמים המרכזיים בזירה ה מדינית.
ההמשך
היה עגום. לסיעה זו לא היה
מד, לומר. חוץ מעניין המיסים של החנוו נים׳
לא איחד אותה דבר. היא הפכה
קאריקטורה מגוחכת של מיפלגה פוליטית,
התפלגה והתרסקה. חלקים ממנה נדחפו
אל היינון הקיצוני. קשה לדעת מה היה
עלול לעלות בסופה, ולאילו ביזיונות היתה
גורמת, לולא הופיע על הבמה הגנרל שארל
דד,־גול והכניס לכיסו את כל הרסיסים
והפירורים שהיו פזורים בה.

...התנועה הדמוקראטית לשינוי
מבטאת מצב־רוח כזה בצורה מושלמת.
היא דורשת שינוי, בתנאי ששום דבר
לא ישתנה.
אין היא מציעה פיתרונות חדשים ונוע זים׳
השונים מן הפיתרונות של המישטר
הישן. בכל השטחים, היא מציעה בדיוק
אותו הדבר המתגלם במישטר הישן. המצע
שלה לענייני חוץ וביטחון, מילחמה ושלום,
ערבים ושטחים, אינו אלא העתק קלוש
של מצע המערך, שהוא כל־כולו מלאכת-
טלאים של גוף עייף ושבור, אשר חבריו
אינם יכולים להסכים ביניהם על שום דבר
שהוא. הוא הדין לגבי המצע על ענייני

הנה כמה קטעים:
...תנועה זו לא קמה כדי לנהל מאבק
אופוזיציוני לשינוי פני המדינה ולשבירת
המיפלגות המימסדיות, העומדות עתה ב ראש
השילטון והאופוזיציה. אין לה זמן
ואן לה חשק לכך. כל הרכב הנהגתה נוגד
את האפשרות הזאת.
מבחינה זו אין ההרכב מיקרי: נמצאים
בה כל הממונים על שירותי־הביטחון מאז
קום המדינה ועד כה, שנותרו בחיים:
ראשי המישטרה, ראשי החברות הציבו ריות
הגדולות, אלופים וקצינים אחרים.
אין. להעלות על הדעת את ייגאל ידין,
מאיר עמית, מאיר זורע, דן טולקובסקי,
צבי זמיר וחבריהם כחברי סיעה אופוזיצ יונית,
המנהלת מאבק פרלמנטרי בכנסת.
הם לא יידעו מד, לעשות שם, ועצם ה תפקיד
ישעמם אותם עד מוות.
עשרות אישי־הצמרת של המימסד הישן,
שנהרו אל התנועה החדשה, באים אליה
כדי להיות מיניסטרים, ומבחינת האמביצ יות
יש בהם כדי לאייש שתי ממשלות.

...הדבר חיים להיאמר בבירור, בצורה
חדה ונוקבת, כי הוא בנפש המדינה:
אין שום דבר ב״מצעה״ של ד״ש, ב־סיגנונה,
בהרכבה ובזהות מנהיגיה, המונע
ממנה להצטרף מחר לקואליציה עם הליכוד
והמיפלגות הדתיות.
הדבר סביר לא פחות מאשר האפשרות
של הצטרפות לקואליציה עם המערך. כפי
שיסתבר בהמשך סידרה זו, הוא סביר עוד
יו ת ר.
״זרו״ זורע, הפטרון של גוש־אמונים,
חסיד ארץ־ישראל השלימה והגורם ל״יום
האדמה״ העקוב־מדם, אמר זאת השבוע
בפודמלא. הוא פסל לחלוטין את הרעיון
של הליכה עם המערך.

העולם הזה 2242

דש״אים ידין ותמיר
חכם לפני מע׳שה
יכול להיות בכך די כדי ליצור רוב יציב
לקואליציה שתכלול את הליכוד ואת כל
המיפלגות הדתיות. מיפלגות אלה זכו,
בבחירות האחרונות, ב־ 54 מנדאטים. אם
תקח ד״ש לפחות שיבער, מנדאטים מה מערך,
ל״ע ור״צ — ייווצר רוב לקואליציה
כזאת.

דת ומדינה. הוא הדין לגבי עניינים סוצי אליים
— אלא שכאן דורשת ד״ש יד
חזקה, בוררות־חובה, הפעלת המישטרה
ובתי־המישפט ובתי־הסוהר ונגד ״מפירי
מישמעת״ -י -רעיונות המנסרים גם בחלל
המישטר הקיים, מבלי שיהיה לו הכוח
ליישמם.

...אין שמץ של ספק שקואליציה כזאת
תוכל לקום, אם חלוקת המנדאטים בכנסת
התשיעית תאפשר זאת. כלומר: אם לא
יהיה בידי סיעות־השלום הכוח למנוע זאת.

אין ד״ש מציעה דרך חדשה כדי להפיח
בעובדים חשק לעבוד. אין היא מציעה
אידיאל חדש, שייטע בהם את הנכונות
להקריב קורבנות במיסגרת אמנה חברתית
חדשה וצודקת. אין היא מציעה לשתף
אותם בבעלות, בהכרעות. היא מציעה רק
דרך נוקשה יותר לשבירת שביתות.
ד״ש מבטאת את התחושה הסתומה הכל לית
שהמימסד אינו מתפקד, שחסרה מנ היגות.
היא מבטאת את הכמיהה למנהיגות
חזקה. למעשה, אין היא מחפשת מנהיגות
חדשה — אלא מתגעגעת אל המנהיגות
שד,יתד, פעם, מנהיגותו של בן־גוריון.

הדוגמה להקמת

ד״ש היתד, מים-

לגתו של פיאר פוז׳אד.
איש לא הכיר שם זה לפני שהאיש
הדהים את העולם, בשנות ד,־50׳.
כמה חנוונים צרפתיים, בייחוד בערי-
השדה, סברו אז שהם מקופחים. הם חששו

ידין עצמו מגלם כמיהה זו יותר מכל אדם
אחר.
האנשים הטובים, התמימים, בעלי הרצו/
הטוב, שהצטרפו לד״ש (ולפני־כן לתנועת
שינוי) בלי חשבונות, שאינם מחפשים
קאריירה, באו אליה ביגלל הכמיהה הזאת.
הם אומרים: זה לא יכול להימשך ככה.
הם רוצים שיחזרו הימים הטובים, כשהיתה
קיימת מנהיגות סמכותית.
הם יודעים שנוצר חלל ריק — פוליטי,
רעיוני, ערכי — והם רוצים במשהו שימלא
את החלל.
אולם זוהי כמיהה שלילית בעיקרה. אין
היא׳ בונה כוח פוליטי חדש באמת, בעל
ערכים חדשים ורעיונות חדשים, פיתרונות
חדשים וגישה חדשה. להיפך: התהליך
היכול להצמיח הנהגה כזאת, התהליך של
בניית תנועה פוליטית חדשה המבקשת
להפוך סידרי־חיים קיימים, זר לד״ש ומטיל
מורא על חבריה.

...אולם התרופפות מיפלגת־העבודה
יצרה לא רק חלל ריק מבחינה פוליטית
ורעיונית. היא יצרה גם חלל אישי.
כאשר מימסד קיים מתפרק, עשויות
להתפנות עשרות, מאות, אלפי עמדות-
מפתח פוליטיות וכלכליות. וכשם שפגר
מושך אליו מכל עפר צבועים ותנים ונש רים
ובזים השוחרים לטרף, כך מושכת
התפרקותו של מימסד את רודפי־הקאריירה
שנותרו מחוץ למעגל וחלוקת־השלל של

המישטר הקיים.

...כל זה יכול היה להיות קוריוז! אפשר
לחשוב שאין בכך כל רע. בסך־הכל מתנ פחת
בועת־סבון, וכעבור זמן — יום אחרי
הבחירות, או שנה לאחר־מכן — היא
תתפוצץ, כמו הבועה של פודאד.

הסכנה היא שהתנועה הזאת תגרום,
בלי־משים, לתהפוכות הרת־סכנות, שסופה
מי ישורנו. למשל: אם ד״ש תקים קואליציה
עם הליכוד והדתיים, על־פי מיצוות אילי-
הכספים המממנים אותה וששליחיהם חשו בים
מאד בצמרת התנועה, אף שרובם מצ ניעים
את עצמם ולא הציגו את מועמדותם
בבחירות הפנימיות.
נאמר כבר בסידרה זו: סכנה זו היא
ריאלית, והיא עלולה להמיט אסון על
המדינה, מפני שכיוון זה מוביל להתפוצ צות
כפולה — התפוצצות מילחמתית בין
ישראל והעולם הערבי, והתפוצצות חברתית
בתוך ישראל עמה.
זוהי סכנה. אך הנזק הכרוך בתנועה
חורג גם מסכנה זו.
כי הצורך בשינוי הוא אמיתי. הכמיהה
לשינוי היא נכס גדול. בכוחה להוליד את
תנועת־ההתחדשות הגדולה, המטהרת, ה דרושה
כדי להפיח רוח חדשה במדינה.
תנועת ד״ש יוצרת קצר. היא מספקת
אפיק כוזב למאוויי-השינוי — אפיק שלא
יוביל לשינוי, אלא אד לביסוס המימסד
הקיים, העייף, הכושל, חסר־הפיתרונות,
במהדורה חדשה.
בכך היא תעכב את השינוי האמיתי
בכמה שנים — שנים העלולות להיות
גורליות.
היא מנטרלת את האנרגיה שיכלה להביא
לשינוי מוקדם, תביא לחוסר-תזוזה.
כאשר יחלוף גל זה, ייתכן שהתפתחויות
קטאסטרופליות במישור הפנימי ו/או ה חיצוני
יהפכו את השינוי בלתי-אפשרי.
והאכזבה שתשאיר תנועה זו אחריה, כאשר
תתפרק, עלולה לרפות את הידיים ולסכל
תנועת-שינוי אמיתית לזמן רב מאד.
מכל הסכנות הטמונות בד״ש, ייתכן שזו
החמורה ביותר.

עד כאן הדברים שנכתבו לפני שלוש
שנים וחצי. בחלקם הם נראים כאילו נכתבו
רק השבוע.
איני יכול לבקש שכל מי שכעס עלינו
אז, כאשר הדברים הופיעו לראשונה, יבקש
את סליחתנו עתה, ולוא גם בסתר ליבה
אבל נדמה לי שאני יכול לבקש ממנו אמון
רב יותר בעתיד.

1ה היה 13 051113ה שהיה
כגיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
כדיוק, פורסמה כתבת־תחקיר בנושא צרכני, תהת הכותרת
״האם הקכלן שלך רמאי?״ כמהלך הכנתה של הכתכה נכדקו
ההיבטים השונים של מיקצוע הקבלנות, הפרצות כחוק, ושאר1
מרכיכים, שגררו אזרחים השואפים לשיכון להניח כספם על
קרן הצבי. מדור־הבידור של השבועון הביא, תחת הפותרת
״סופיה נגד ג׳ינה: קרב בין הכשרים״ ,את כתכת־השער, שתי ארה
את המאכק העיקש שכין שתי כוכבות הקולנוע האיטלקי.
סופרו של השבועון באירופה, עמום קינן, פירפם כמדות ״הסכין
המשוטט״ את ״שעת האפריטיף״ — אחד מניסיונותיו במזונאות,

25 1/0/

שהפכוהו מאוחר יותר ל״האיש שבא לסעוד״ .כמדור המדע
הפופולארי פורסמה כתבה תחת הכותרת ״כיצד להירדם״.
ככתבה הדגמות שונות של אופני הירדמות. כשער האחורי הוכאו
על־ידי
כמה חנוטירים מינור ״תחרות החמשיר״ שאורגנה
השבועון.
כשער הגיליון: שחקנית הקולנוע האיטלקית, סופיה לורן.

דימוקואטיה נוסח 371א״ ונשיאה * האיש שקוע את
שטרות הנסר * הבדיחה הגרמנית שלא הצחיקה

מפלטת
בי שקט הוא רפ ש
כי שקט הוא רפש
הפקר דם ונפש
למען ההוד הנסתר
כל אחד ממנהיגי חרות למד בנעוריו
את המילים האלה של הימנון בית״ר, פרי
עטו של זאב ז׳בוטינסקי. כשחגגו את
מסע-ניצחונם לתוך הכנסת השלישית, היה
ברור להם כי השקט נשאר אוייבם העי קרי:
אם ירצו להתמיד בעלייתם גם
בבחירות הבאות, יהיה עליהם להוכיח ל המונים
שהם לוחמים מילחמה עקשנית
ומתמדת.
לכל מילחמה דרושים שניים. חרות
זקוקה במילחמתה לעזרת מפא״י. אם
חששו אנשי חרות, שמפא״י לא תשתף
פעולה, נרגעו השבוע. היה מנוי וגמור
עם מפא״י לעזור לחרות על-ידי שרשרת
של התגרויות טיפשיות.
תת־מיקלעים עד הכביש. נשיאהמדינה הוא האיש המסמל את ריבונות
המדינה, מעל לעסקי המיפלגות. לכבד את
הנשיא פירושו לכבד את המדינה. מצידו
חייב הנשיא — וחייבים יועציו ועוזריו —
להקפיד שלא יתגנב לניהול ענייני הנשי אות
אף שמץ של חשד בדבר משוא-
פנים.
השבוע היה על הנשיא למלא תפקיד
פורמאלי גרידא: להזמין את ראשי• כל
סיעות הכנסת, להתייעץ עימן בקשר להר
כבת
ממשלה. אין זה אלא טכס — לא
הנשיא מרכיב את הממשלה אלא דויד
בן־גוריון, ועוד לא נולד האיש שיתן לבו״
גוריון עצות בעניינים מעין אלה. לא
היתה כל סיבה מדוע לא ינהגו יועצי
הנשיא בדרך הסבירה: להזמין את ראשי
הסיעות לפי התור; בהתאם לגודל הסי עות.
אולם
היועצים התחכמו, התקינו לוח־זמנים
שלא היתד, לו כל מטרה אלא
להשאיר את מנהיגי חרות, אנשי הסיעה
השנייה בגודלה בכנסת, בסוף. היד, זה
עלבון ברור, מתקבל על דעת ההמונים,
וראשי תנועת החרות קפצו עליו כפי
שהיו חיילי האצ״ל קופצים בעבר על
מיטען של תת־מיקלעים, שנשכח על-ידי
הבריטים בכביש. הם לא הופיעו לפגישה.
ליגלג עסקן מחרות :״אנו מוכנים למיל-
חמה. כל מה שאנו דורשים ממפא״י הוא
לספק לנו את הנשק ! ״

דרכי אדם
סלע המחלוקת
אזרחים רבים נטלו לידם את שטרות
הכסף החדשים, מיהרו לעקם את חוטמם.
כולם נדהמו מצורתם. אדם אחד לא הס תפק
בכך. הוא לא הסתכל בקנקן, אלא
במה שכתוב בו.
מעולם לא היה הרופא ההרצליאני ד״ר
יוסף אבן־אודם (רובינשטיין) הודף בצע.
אולם היה זד, אדם בעל התעניינות גדו לה
במטבע של מדינת־ישראל. חמש שנים

מחייו הקדיש
במטבע הקיים.

אבן־אודם ( )84 למילחמה

דינר, זוז כיכר. טוען אבן־אודם :
השם הנכון למטבע הישראלית הוא סלע,
לא לירה. שיא הגיחוך לדבריו הוא החלפת
השם מיל דווקא בשם התנ״כי ״פרוטה״.
דין לירה כדין מיל, דין סלע כדין פרוטה.
אולם לא על הסלע לבדו עומדת מיל־חמתו
של אבן־אודם. הוא קבע שמות לכל
מיני המטבעות: אלף פרוטה — סלע,
חמש מאות פרוטה — שקל, מאתיים
וחמישים פרוטה — בקע. מאה פרוטה —
דינר, חמישים פרוטה — זוז, עשרים
וחמש פרוטה — גירה, עשר פרוטה —
אגורה, חמש פרוטה — מעה. ו כן: אר בעה
סלעים — פרם, עשרה סלעים — מאה מנה. חמישים סלעים — ככר,
סלעים — ככריים.
בינתיים מתבטא היחס היחידי שבין
ד״ר אבן־אודם למטבע, בסכום העצום
(מאות סלעים) שעלו לו המיברקים, המינד
תבים והחוזרים ששיגר לוועד הלשון,
לסיעות בכנסת, לנשיא המדינה ולאחרים.
תיקוותו נכזבה משהוצאו השטרות החד שים
(העולם הזה .)930ד״ר אבן־אודם
נטל אחד השטרות בן חצי לירה, קרע
אותו לגזרים ושיגר אותו עם מיכתב מנו מק
אל נשיא־המדינה. כעבור ימים אח מנומסת
דים
קיבל אבן־אודם תשובה
בלוויית אותו שטר, כשקרעיו מודבקים זד,
לזה בנייר דבק שקוף.
עדים מעניינים מאוד. אבן־אודם
לא נכנע. נטל שטר של עשר לירות,
קרעו שוב לגזרים ושלח הפעם כמה
מיכתבים: לנשיא־המדינה, לראש־הממשלה
ולנגיד בנק ישראל. לכל מיכתב צירף
קרע של השטר.
גם הפעם נשאר אבן־אדום בודד ב מרומי
שן־הסלע. ואמר :״אני מצטער שלא
שלחתי עוד קרע לאיש נוסף — היועץ
המישפטי, חיים כוהן. לו לא היתה כל
ברירה אלא להעמידני לדין* ,וזד, בדיוק
מד, שאני רוצה, כי אני קורא לעדים
מעניינים מאוד!״
גרמניה תחיית הונקתי
אלמנת המילחמה לינה אגרט לא האמי נה
למישמע אוזניה .״השמעת, גברת אגרט,
כי בעלך חזר?״ שאלה שכנתה. הבעל,
אוטו אגרט, נפל בחזית הרומית בשנת
.1943
השכנה עמדה על שלה. בהעדרה של
לינה, ביקרה בדירתה גיסתה, והודיעה ש קורים!״
הבעל
הופיע .״דברים כאלה
סיכמה השכנה באדישות.
כשהיא מטורפודלמחצה רצה הגברת
אגרט אל גיסתה. הבעל לא היה שם,
אך הודיעה הגיסה: מששמע הבעל כי
לינה מבלה עם גברים אחרים, הסתלק
ונעלם. אולי הצטרף ללגיון־הזרים הצר פתי.
שלוש
שנים. לינה אגרט נפלה למש כב.
קרוביה פתחו בחיפושים קדחתניים,
חקרו בצלב־האדום, בממשלה, באירגון
השבויים. איש לא שמע על אוטו אגרט.
לבסוף פנו למישטרה הפלילית.

פזלה בדג וויון שונאת צלמים
לעבר הצלמים שנ.י0ו לצלמה :

אשת ראש־הממשלה
דויד בן־גוריון, פו ״מוז
אתם שדברים עלי סתם פילמים 7״

* קריעת שטר היא •עבירה על החוק,
כי חיסול המטבע עלול לגרום שינוי במח זור׳
מבלי שהשילטונות ירגישו בכך.

״העולם הזה״ 932
תאריך :

25.8.1955

החוקרים התגייסו לפיענוח התעלומה.
אחרי מאמץ־עליון שברו את הגיסה: היא
הודתה שהכל היה מעשר-,קונדס. חוץ מזה
רצתה ללמד את לינה לקח, כי התנהגותה
לא מצאה חן בעיניה.
אולם עתה היתד, זאת התנהגותה שלד,
שלא מצאה חן: היא הוזמנה למישפט,
בעוון גרימת נזק לבריאות האלמנה. העו נש
המכסימלי: שלוש שנות מאסר.
קולנוע התנקשות בנשיא !
סאדנלי היא עיר קלאפורנית קטנה, אליה
בא פושע בשם ג׳ון באדון (פראנק סי׳
נאטרה) בלוויית שני עוזרים. מטרתם
לרצוח את נשיא ארצות־הברית, העומד
להגיע לשם ברכבתו, כדי לדוג דגים ב אגם
שבסביבה.
בארון פורש לאחד הבתים בעיר, לוקח
בשבי את תושביו, והכל — שובים
ושבויים — ממתינים להתנקשות הגדו לה.
זהו מצב היוצר מתח מסויים. אולם
אף לרגע אין הסרט מתעלה ליותר ממה
שהוא: סרט מתח קטן. תסריט טוב יותר
יכול היה להופכו לניתוח פסיכולוגי מעניין.
אולם המחבר, ריצ׳ארד סייל, שיבץ בדי אלוגים
את כל ההברקות המוכרות מאז
פני הצלקת ועד אלדוראדו, על ילדות
ללא חינוך ועוד גורמים שחזקה עליהם
שיהפכו את האדם לפושע. בהתחשב ב נסיבות
המקילות הללו, הרי שמישחקו של
פראנק סינאטרה בהתנקשות בסאדנלי נר אה
עצבני, אך טוב למדי.

אנשים
• יעל, בתו בת ד 16-,של הרמטכ״ל
משה דיין, מטיילת עתה באירופה, לאחר
סיום בית־הספר התיכון, בלוויית סבתה,
המייצגת את ישראל בוועידה בינלאומית
של בתי־הארחה הנערכת באוסלו. מתוך
כתבה שפירסמד, השבוע בדבר, מתברר
כי את הרושם העז ביותר עשה עליה
המאנקן־פיס — אותו פסל של הילד
העושה את צרכיו והקבוע בכיכר רחוב
בבריסל, בירת בלגיה, אותו תיארה ב־56
מילים

מעוללות מערכת הבחירות

סיפר

השבוע מנהיג חרות, ח״כ מנחם כגין :
יום אחד היה צריך לנאום במעברה שבה
קיים רק בית־קפה אחד, הנמצא תחת
השפעת מפא״י. נהגו של בגין לא הניח
לו לשתות את התה שהוגש לו שם, מחשש
של הרעלה, ולגם בעצמו מהתה וחיכה
עשר דקות. לא היו תוצאות כלשהן.

•• העיתונאי דן (מה נשמע?) כן״
אמוץ, שניהל משא-ומתן עם קול־יש־ואל
על כתיבת תוכנית שבועית, אך לא
הסכים למחיר הירוד, הציע לבסוף לשי-
רות-ר,שידור הצעה יעילה וזולה .״קחו,״
אמר ,״ילד קטן שירוץ אחרי וירשום כל
מה שאני אומר, וזה יעלה לכם יותר
בזול.״
!• כתובת על קיר חדר־האוכל באחד
מבסיסי צד,״ל, אי-שם :״זיעה חוסכת
דם. שכל חוסר זיעה. הרצאה חוסכת שכל.
שינה חוסכת הרצאה. תישן בהרצאות ! ״

למישהו מיוחד, משהו מיוחד...

כרסום סלניר |,רכאלט־רא*

רק בטלויזיות הציבעוניות של ׳וי 501\1
תמצא את 1x001x1ורו 1חיד, השיטה
הבלעדית המקרינה את התמונה
בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה
חדה ובעלת בהיקות גבוהה בצבעים
טבעיים.
לבחירתך מספר דגמים חדישים
בגדלים שונים ובעיצוב מרהיב:

״ 5 - 27ק 0 \/1\/1- 2711
• 3שיטות צנע:
\/1ו*_/8£0וג/ק אוטומטי
111780 אוטומטי להקרנת סרטי וידי או
מארה״ב בשילוב מערכת וידי או ביתית
7ע 501 דגם 81.-77א3חז 3ז63
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• כניסות ויציאות וידי או ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה של 8ואט
המאפשר חיבור רמקול חיצוני.
• יחידת נקרה מרחוק רב־תכליתית, בעלת
אפשרות לקליטת 2ו תחנות, צנע,
בהירות, עוצמה, השתקת קול, ניוון
אוטומטי, הדלקה וכיבוי.

• 3שיטות צבע 780 :ו1ז/ו/וו*1./8£0ג/ק
אוטומטי.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר,
• רמקול ץ/3וצ /0י\ 7
• יחידת בקרה מרחוק רב־תבליתית.

״ 1<\/-20201\/20 - 1£
• 3שיטות צבע:
וצוג/8£0/3£/ק -אוטומטי - 111780 ,ידני,
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

״1<\/-1842 18
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אפשרות התאמה אוטומטית של בהירות
המסך בהתאם לתנאי התאורה בחדר בו
נמצא המכשיר.
• יחידת בקרה מרחוק.

״ 1<\/-14- 1400£
• מכשיר נייד.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אנטנה £הט£/הע

•00101

^ 8 0 11

בוא לראות ולשמוע הדגמה באולמי התצוגה טל סוני:
הל־אביב: מגדל שלום, רה׳ אחד העם .9
קרית אליעזר, ככר מאירהוף ,35
חיפה:
ירושלים: קרית משה, רה׳ ימין אבות .6

אין כמו שוני.

מאת
מרי ם
בנימיגי

גוד החודש :

בחולה

כם. גגלל רגישותם הרגה אינם נוטים
להתנהגות רגשנית. שליטה״עצמית, והי מנעות
מאשליות ודמיונות־שוא, משאירה
רושם שחם קרי־מזג. קשה לתאר שאדם
חסר״רגשות יתרגז ויכעס בפי שהם מסו גלים
להתרגז, כשעושים עוול למישהו.
פעמים קשה להם להבדיל ביו עיקר ל תפל,
מכיוון שהם נתפסים לפרטים, וכל
פרט נראה להם חשוב באותה מידה.

נטייתם הטיבעית של בני בתולה, לש רת
את הציבור. הם מצויים בשטחי-
עבודה רבים, בגלל כישרונותיהם המגוו נים,
וגם בגלל ותרנותם. הם לא אנשי
קאריירה, ולא עושים לעצמם שם ב

צנועים, ביישנים, שקטים, מופנ מים,
ואינם אוהבים להתבלט. הם אוה בים
שתהיה להם פינה משלהם, ולא
נותנים לאיש להתקרב אליהם קירבה
יתירה, מחשש שיפגעו. כשכנים, הם ה מתחשבים
ביותר, מקפידים שבשעות-
המנוחה הרגילות, לא ישמע כל רחש
מביתם. שומרים על ניקיון וסדר בביתם,
ומתרגזים באשר שבנים אחרים לא משגי חים
על סביבה מטופחת ונקייה סביב
בית־המגורים.

חיים יבין

מזל בתולה — מזל אדמה, נשלט על-
ידי כוכב מרקורי. לעומת מרקורי —
שליט מזל תאומים, מתבטא מרקורי
בבתולה בצורה שונה. אחריות, מעשיות,
שיטתיות, סדר. והיגיון מופיעים בצורה
מודגשת, בגלל הצירוף של מרקורי ה־אורירי
עם מזל אדמה•

הוראה

עזרה זוהר
מאפיין את המזל

״איזהו חכם הרואה את הנולד״ זו
האימרה המתאימה לילידי המזל. הם
צופים לטווח־ארוך, מתכננים ומחשבים
את צעדיהם על-מנת להגיע לשלמות ול דיוק
מכסימלי, בבל שטח שבו הם עוס קים.
הם מבחינים בפרטי פרטים, ולצע רם,
אינם יכולים להתעלם ממשהו שאינו
״בסדר״ .הביקורתיות היא חלק מ אישיותם,
ואם מתעלמים מהרצינות בה
נאמרת הביקורת, אפשר אפילו להנות,
ל חיין ולסלוח להם. כוונתם טהורה,
וכנה, גם מעצמם הם דורשים שלמות.
כאשר הם שוגים, אינם יבולים לסלוח
לעצמם, מנתחים את המקרה לעומקו,
ודואגים שלעולם לא יחזרו עליו שנית.

ציבור. כשהם בבל-זאת מתפרסמים הסי בה
היא כישרונם הבולט, התמדתם
וחריצותם. הם מובנים לעבוד במעט בכל

י״/דוזז

לרובם גישה מעשית ושכלתנית לחיים.
רגשותיהם מוצנעים וחבויים עמוק בתי״

עבודה רבה מצפה לכם בחודש הקרוב,
ידיד מארץ זרה יבהיר את המצב, ויגרום
בדרן עקיפה לקידומ-
כם בעבודה. כשרונו תיכם
וחריצותבם ית יהיה קשה בלטו, מהצלחות להתעלם
קטנות
שמצטרפות ל-
סך־הכל משביע־רצון.
יש להיזהר ממריבות
מכיוון
עם בני־הזוג,
שחסר רק ניצוץ קטן גדול ריב להבעיר ומיותר. רצוי לחשוב על לימוד שפה
חדשה, שעתידה לסייע לבם בעתיד.

לשוורים כדאי להכין מלאי של מרץ,
מכיוון שהם עומדים בזמן הקרוב לשנות
שיגרת־את מעט החיים.
הרבה יותר בי לויים
ושימחה, ובעי קר
— החשוב מכל,
רומנים חדשים. אהבות
יסתיימו, וחדשות ית חילו,
מושכות, מלהי בות,
מסעירות ומדי דות
שינה מהעיניים.
כדאי לנצל את התקו פה
ולהוריד מהמיש־קל,
ההנאות מהאהבה שכיחו מכם את
ההנאה מהדברים הטובים והמתוקים. לעוסקים
במוסיקה, תקופה מצויינת במייוחד.

תאומים יתרכזו בשבוע זה בענייני הבית,
הדירה והרכוש. הדאגות בעניינים כספיים
עומדות להיפסק, בסף לידיכם עשוי להגיע
בדרן מיקרית ומפתי עה.
הורים מבוגרים
זקוקים לתשומת-לב,
אתם תתייחסו אליהם
ביתר רגשנות בתקופה
זו. אלה שלא חשו עצ מם
בטוב, וחולשה גו ו
2במאי ־
20 ביוני
פנית גרמה להם לשי בושים
בעבודה, יתגב רו,
יתחזקו, וישובו לפעילות עירנית. אור חים
עשויים להגיע, ביקורים פתאומיים
ובלתי-מתוכננים יפתיעו ויוסיפו עבודה.

]1אוח!1

ותיקשורת

עבודה, חשוב להם לעבוד בצורה יעילה
ונאמנה• חריצותם גורמת להם להספק
כפול משל עובדים אחרים, ויסודיותם
לביצוע המושלם ביותר. הם אוהבים לעבוד
ולשרת, ולכן עוסקים בטיפול באח רים.
יש להם נטייה טיבעית לרפואה,
רופאים ואחיות רבים שייכים למזל זה.
הם נמשכים לבל דבר הקשור לבריאות,
ומי שיטריח עצמו לברר בבית״חולים
כלשהו את מזלותיהם של העובדים בו,
יובל למצוא שלפחות מחצית מעובדיו
משתייכים למזל בו אנו עוסקים.
פרופסור עזרה זוהר (יליד בתולה)
מאפיין את המזל, שיטחי התעניינותו
רבים, ומצפונו לא נותן לו להתעלם
מדברים שאיש לא טיפל בהם קודם לבן.
כזכור הוא זה שביטל את מישמעת־המים
בצה״ל, והיה הראשון בארץ שדאג
לכן שהציבור יהיה מודע בצורה נכונה
להתנהגות תברואתית נכונה.

(המשך בעמוד £ )72

תקופה טובה מבחינה חברתית, יווצרו קש־רי־חיבה
מעניינים וקשרים קיימים יעמי קו.
קיימת אפשרות ליחסים
רומנטיים בלתי־צפויים,
אלמנט ההפ תעה
ישפיע בעיקר על
חיי־האהבה. ענייני •ה כסף
משתפרים, והחיים
יותר מהנים. יש חשש
מתיאבון מוגבר, כדאי
לשמור על המישקל.
מיכתביס, שיגיעו מ־חוץ־לארץ,
עשויים ל השפיע
על החלטות הקשורות בעתיד. גם
מוטלת החובה של כתיבת־מיכ־עליכם
לידידים
המצפים להם בקוצר־רוח,
תבים

שוב הגיעה תקופה שבה יצר הביזבוז
יריץ אתכם לחנויות, לבתי-קפה, ולמקו-
מות-בידור ושעשועים.

כספו בעבודה קשה
ימים אלה. מתנה יק רה
שתתקבל במפתיע
אתכם,ותהווה תפצה לחגיגהנוספת, סיבה שבעקבותיה יוצאו שוב
כספים. אריות האוהבים לבטא את עצ מם
בכתב, שישבו ויכתבו, חוש-ההו-
מור שבו ניחנו יהיה להם לעזר רב.

חוזרת למזל בתולה, ומגבירה את השמש החיוניות והאופטימיות. סיכסוכים ומתחים
בתוך המישפחה ירגעו,
והשלום ישוב לשכון
ביניכם. מבחינה אישית

תגיעו להחלטות חשו בות,
בעיקר במה שנו גע
להגשמת הפוטנציאל
הגלום בכם. נטייה להי סחף
בהתלהבות ולהתעלס
מהמציאות עלולה
22 באוגוסט -
22 בספטמבר
לגרוס לאכזבה בשטח־האהבה.
כדאי להיות
חדשים, ולבחון פעם
זהירים בקשרים
קשרים ישנים. נוחו בשבוע זה,
נוספת

זבתחילת השבוע תרגישו עדיין עייפות
ולאות, ותרצו להתבודד ולנוח. מצב־הרוח
תקופה של עבודה מאומצת במייוחד,
המכביד יעלם לפתע,
תחושו זרם של אנרגיה פיזית ונפשית.
מיכתב, שיחה־טלפונית
~ מוטב לתכנן פרוייק-
או אורחים מחוץ־לארץ,
טים שדורשים מרץ

עשויים לעודד אתכם
וכוח רב. אתם עלולים
להשתחרר מן המחשבות £
הנוגות, ולתכנן תוכי ז!
מרחיקות־לכת.
| | 1ן ניות
פזיזות; שעלולות להש-
יודזוו ^ ד ״״ 1דאגו לכך שכל מיסמך רב פיע במשן זמן
# 6 8 9 1 0 1 3 1יהיה חתום כחוק. לא התאהבויות בעתיד.
6 1 ׳ 1* 11111 כדי להפר כל חוזה
פתע יתקלו במיבשולים
^ 803212 * 3
שאיש לא יוכל לבוא בגלל בלתי-צפויים
£1630 21
אליכם בטנעות. ידידים שאיכזבו אתכם,
התחייבויות קודמות.
יתקנו את הרושם, ויבואו לעזרתכם, ברגע
כדאי לבחון ולבדוק את המשן הקשרים
שתבהירו להם מה אתם מצפים מהם.
הישנים, ולהחליט אם אכן הם מתאימים.

בתקופה זו עליכם לחזור שוב לשיגרה,

מוטלות עליכם חובות שהייתם שמחים
ידידים יסייעו לכם לצאת ממצב לא נוח,
אילו יכלתם להתעלם
שאליו נקלעתם בזמן האחרון. את הנקמה
מהם. בבית מצב״הרוח
שהכנתם ל־הקטנה,
מכביד,
טוב לבם לצאת
עמיתכס בעבודה, דחו
ידי ולבלות
בחברת
לפעם אחרת, שימו״לב
דים. נסו להימנע מ לרומן
החדש שמתפתח
חיכוכים ומוויכוחים,
ומצפה ליוזמה מציד־טוב
לסלוח לאנשים
כם, הוא עתיד להכניס
שעליהם בעטתם, שלי-
אור והנאה לחיים. בטה-עצמית
תעזור לכם
ימים אלה תהיו מבו20
בינואר -
$ו בפברואר
יותר מכל בתקופה זו.
קשים בחברה, תוזמנו
קשרים שפיתחתם ב ואירועים־
למסיבות,
מייוחדים. חברתיים זמן
האחרון עם ידידים בחוץ־לארץ,
כדאי לפרסם רעיונות מקוריים הקשורים
יביאו לשינוי פתאומי, ואולי גם דראסטי.
למקום־עבודתכם, ולדאוג שהם יתבצעו.

לאחר תקופה של עבודה קשה ואחריות

השבוע בדאי להשקיע מאמץ בנעימים
כבדה אתם חשים צורך לנוח, ולהתנער
מיקצועיים, יש סיכוי להתקדם בעבודה,
שבו הייתם
מהלחץ

אן יש לטפל כממו נתונים.
הטוב ביותר בעדינות נים עליכם
לחדש קשרים שהזנח־ובזהירות.
חשוב לש תם.
שותף לבילויים
מור על השם הטוב.
תוכלו למצוא, אם תז כל
ביקורת שתיאמר
כרו באלה שמתקשרים
תזיק.
על ידכם רק
אליכם מדי פעם, ומו נסו
לא להעיר מטוב ולבלות כנים לצאת
בפברואר-

ועד רע, אפילו אם
שתרצו. והיכן מתי
20 במרס
פיכם. את ישאלו
חשוב להתייחס לשו ענייני
הכסף לא במצב
תפים, ולתת להם להיטוב,
שיפוטבם נחלש
מצא במרכז מחשבותיכם. בענייני כספים
בבל מה שקשור לשטח זה. בדאי לדחות
תוכלו להעזר בקרובי־מישפחה, שברגע זה
החלטות חשובות, לא לעסוק בכספים.
מוכנים לפתוח את הארנק ולהושיט עזרה.

11 1 1 8

פרסום וימו־ יעקבסון
העולם הזה 2242

מכחבים

צחצדוק
עם טיל א ק

איש השוה
איש״השנה
יחיה

ת ש״סן מי יהיו אנשי־השנה
בשטחים השונים ז
אני מקווה שאני הקורא הראשון
המציע מועמד לתואר איש־השנה
תש״ם.
אריק ש רון!
יוסף אפשטיין, חיפה
...השליט האמיתי של המדינה:
נחמה ברג, רנזת־גן
...בימי קארטר, בגלל החרבון
של הצלת בני־הערובה.
שמואל גולדמן, ירושלים
טילאה שומרת על בריאות השיניים ומגינה על אמאיל השן

...אם יש לכם דם: האפיפיור,
שליחה המעופף של הכנסייה.
חנן פז, תל־אביב
טילאק מסירה כתמי ניקוטין, תה וקפה, מסירה אבן שן ומונעת עששת

...לטוב
בגין.
טילאק לנשימה רעננה

לרע,

האיש

אסתר שפירא,

הוא

ירושלים

...לצערי ולצער כולנו, התואר
מגיע לאחד היורדים. תמצאו מי שהו
מתאים.
גור אכרהמי, תל־אביב

,.עכשיו׳ נגד
נגיר שיל נייר
במיכתב שהובא למערכת גבריאל הקורא
על״ידי מערכת תוקפת
מוקד,
״עכשיו״ את דן עומר, עו ״נמר

המדור רך נייר״.
נראה, כי ״נמר של נייד״ החליט
שוב להגיב באופן בלתי־אובייק-

יצירות־סיפורת חשובות של יצחק
אורפז ויורם קניוק, א.ב. יהושע
ועמוס עוז, וצעירי־ד,צעירים, נש מעת
תלונתו של עומר נגד הפרוזה
שבעכשיו מגוחכת. או שמא קשריו
האמיצים עם העיתון פרוזה בתקו פה
(הזמנית) שמוקד, רייך וקניוק
יצאו בה לחופשה מעריכת הביט און
הנ״ל, נסכה בו עוז לתקוף את
הפרוזה שבעכשיו, הנראה לו
בטעות כביטאון מתחרה? תמיהנו.
חוץ מזה, נציין כי עכשיו וז ד
מיבחר הנוכחי מחוברותיו הצטיינו
ומצטיינים לא רק בפרוזה ובשירה,
אלא גם בתחומי הביקורת, המחזה
ותירגום. מאמרים של דן מירון,
נתן זך ועדי צמח בתחום הביקורת,
ומחזות כזה מסתובב של מונדי,
המתפרסמים בחוברות שעומר תו קף.
הם מנכסי צאן־ברזל של ספ רות
דור־המדינה שלנו. לא במקרה
אמר סופר ידוע על המיבחר הנ״ל :
״זו האנתולוגיה החזקה והייצוגית
ביותר של הספרות העברית ב עשורים
האחרונים.״
והערה אחרונה: עומר שם עצמו
לצחוק כשהוא משגר את ימי-
גדולתו של עכשיו לשנות־החמי-
שים. בשנות־החמישים המאוחרות
חולל עכשיו את המהפכה הבסיסית
של דור-המדינה בספרותנו. ב- עכשיו העלה
שנות־החמישים
״מישמרת״־משוררים חדשה: וולך-
שבתאי-הורוביץ־גלדמן-ויזלטיר־בן.
ואילו במחצית השניה של שנות
השבעים העלה עכשיו ״מישמרת״
חדשה של ״צעירי-צעירים״ בספ רותנו,
כגון: מאיה בז׳ראנו, יותם
ראובני, א .דורית, סיגלית דוי-
דוביץ׳ ,ישראל ברמה, פרץ בנאי,
רוני סומק, אלי בכר, ועוד (נוסף
להעלאת חידושים חשובים בשירת
אבידן, וולד ושבתאי, או שירה
ולרית־ארוטית
חברתית־פוליטית
בנוסח אשר רייך ואחרים) .אם
עומר איוננר מבין כל זאת, הוא

טי ל ^ ק
משחת השיניים לכל המשפחה
להשיג בכל בתי מרקחת, פרפומריו ת ור ש תו ת שיווק

דיסקו בע״מ

מנעד

מודיע:־1

פתוח במוצ״ש מ־ 17.00 עד 21.00 וכימי חול מ־ 8.00 עד 18.00

מערכת בחלקים הכוללת מגבר
+זוג רמקולים ^.2x40
מערכתמקצועית הכוללת רסיבר 2x30 פטיפון מקצועי
השבוע רק 16,100ל״י
+זוג רמקולים ^2x40
זוג רמקולים 40\¥רק 2,590ל״י +זוג רמקולים ע\70
רק 6,490ל״י * זוג רמקולים ^ 50 רק * 4,290 זוג רמקולים
/י\ 90 רק 8,900ל״י.
^ + 2x30 פטיפון מקצועי

השבוע רק 12,300ל׳׳י

השווה מחירים ותיווכח שאנו היצרנים הזולים כיותר

תעודת אחריות לשנתיים על כל מוצרינו

כתובתנו :

רחוב

שוקן

וסלהמב

וופגקך

וסלהמ -וווסלה וו וסלהמבבבב וסל

חן טרמפ לדויין

משורר דויד אבירן, מחזאי יוסף מונדי ומבקר גבריאל מוקד
צעירי הצעירים
טיבי ומסולף על חוברות עכשיו
(העולם הזה .)2239 ,דן עומר טוען,
כי במיבחר ספרות דור־המדינה
שערכנו (עכשיו מם׳ 42־ 41ו־
44־ )43 יש ״פנינים של שירה״!
אך מנסה לבטל את תרומת עכשיו
בתחום הפרוזה. והנה, קודם־כל
בשעתו הוא תקף אותן ״פנינים
של שירה״ במוסף ספרותי של
עיתון חירות ז״ל. כך שטוב לדעת,
כי לפחות חזר בתשובה לגבי חלק
מהשירה שפירסמנו. אבל גם בעניין
הסיפורת דבריו הם דברי-הבל ב מחילה.
אילו נתפרסמו בהוצאת
עכשיו רק ספריהם הראשחנים של
אהרון אפלפלד ויותם ראובני,
דיינו. עתה שעכשיו פירסם גם

נותר מצודד (ו׳ בשורוק) בשולי
הספרות העברית של עכשיו.
נועה גודכיץ, מערכת עכשיו,
ירושלים

הנדון: צה״ל
משהו שראוי לחקור אותו.
אני חייל המשרת במחנה מטכ״ל
בקריה וברצוני לספר לכם על
תופעה מסויימת. בתאריך ,27.7.80
בשעות הערב, נערכה על כר-
הדשא הגדול של הבסיס מסיבת
חתונה לבתו של רל״ש הרמטכ״ל.
(המשך בעמוד ) 10
העול ם

הזה

2242

* 1£דדב חדל תענוג כפול
בצאתכם קחו אותה
באריזה המהודרת של־סו חפיסות* .
*להשיג בחנויות פטורות מכס

וסוס ועזר יעקבסון

31£111ץ

״״״*ם חוה

2 2 4 2

(החשך מעמוד )8
במסיבה השתתפו עשרות, ואולי
מאות מוזמנים, לאור מנורות צב עוניות,
לצלילי תיזמורת וליד
שולחנות אוכל.
גם אם נניח כולנו, שהאוכל
והתיזמורת שולמו מכיסו הפרטי
של בעל השימחה, ולא מכספי
צה״ל (הרי השחיתות אינה כל כך
גדולה, למרות שגם בהנחה זו
ניתן לפקפק וראוי לחקור אותה),
עדיין נשאלות כמה שאלות חמו רות:

ממתי נכללת בזכויותיו של
קצין בכיר גם זכות השימוש בכר־דשא
ציבורי צה״לי, תחת לשכור
אולם שעולה ממון רב בשוק ה אזרחי?

מי מימן את החשמל הרב
שנצרך על-ידי המנורות הצבעו ניות?

כמה חיילים הועסקו בסי דור
כר־הדשא לאחר השימחה —
ניקיון, פירוק כל החגיגה?
(ד) כמה חיילים הועסקו בסידור
כר־הדשא ביום שלפני השימחה —
בגידור, סידור שולחנות, הנחת
כבלי החשמל וכר?
(ד ).מי בדיוק אישר לכל האז רחים
המוזמנים להיכנס למחנה
מטכ״ל? כרגיל נדרשים גם חיילים
להציג אישורי־כניסה כדי להיכנס
למחנה זה.
נראה לי שפרשיה כגון זו ראויה
לשאילתה וחקירה בכנסת, או ל־פירסום
בעתונות.
לאחר הכרזתו של הרמטכ״ל ש הוא
״יתנקם״ באותם שלא יתרמו
״יום עבודה״ ,קצת קשה לדרוש
ממני לחתום בשמי, למרות שה מידע
הכתוב כאן הוא אמת ל אמיתה.
חייל,
מחנה מטכ״ל

מאוזן :
) 1כינויו הספרותי של ז.
דבוטינסקי — ושמה של ספי נה
! )5שכונה ע״י רחובות,
חוגגת יובל! ) 10 מילת תנאי!
) 11 בא בחידות 13 אמונה!
) 14 זעיר, קטקטן 15 אחד מ ארבעה
יסודות העולם — לפי
הקדמונים 16 מהר 18 מזג־האוויר
כאן — בחודשי הקיץ!
)20ד ר! )21 אריתמטיקה, וגם
עיר תנ״כית עתיקה ! )22 קרי״
את־צער ! )24 חמם את הגוף
בפנימיותו ! )25 רקב ! )26 חי־חד־תאי!
)28 הגיעו! )30 לבן
(כתיב־חסר)! )31 מיץ המופ רש
מן הכבד! )32 חפירה ב קרקע,
גומה ! )34 נשיבת־רוח!
)35 נוזל בחלל־הפה ! )38 היא
הגישה חלב׳ במקום מים ושינ תה
ההיסטוריה ! )39 מכינויי
האלוהות! )41 בסולם התווים!
)42 יבש, חרב ! )43 זז ! )45
מאפה — לעשייתו — לוקחים
חור ואופים עגול סביבו! )47
כנף־עוף, זרוע ! )48 כבה לאי טו!
)50 כינוי לירחי כנוס של
תלמידי חכמים! )51 עני! )52
שישה סדרי משנה (ר״ת) !
)54 אנרגיה, פעילות ! )5 7סיפ רה
במערכת המיספרים שלנו!
)61 בית לצפור! )62 אחיו של
הבעל, או אחיה של האשה !
)64 מן השיניים החדות בקד מת
הפה ! )65 ויתר, סלח ! )66
זהב מובחר! )67 מישטר! )69
נטיה נפשית חזקה ! )70 המקום
הרחב בקורה ! )72 צאצא, זרע!
)74 באריגה — החלק הרחב
לעומת המוארך! )75 זרח,
האיר! )77 אביו שי אהוד ה מקראי!
)78 נחפז; )81 כתם!
)83 תואר וקידומת לשם —
בהולנד ; )85 נצח ; )86 המקום
בו ייסד הרצל את מדינת ה יהודים
! )88 מחפש 89 מל חין
צ׳כי ! )91 משפחת מלחי נים
גרמנים ידועה ! )93 קי טור
; )95 השעה ׳היעודה לפעו לה
; )96 מלכסיקון הצאן ; )98
אינו עובד! ) 100 צמח רענן;
) 102 דורון! ) 103 נורה מקשת;
) 104 משקה קר מפירות ואלכו הול
105 עיר באוקראינה —
עירו של ר׳ לוי יצחק.

מאונך :
) 1ההוריקן שהשתולל לאח רונה
בחופי אמריקה ; )2בש בילו
; )3דברי־השבעה של
קוסמים ; )4עמוד נוזלים ! )6
לך למטה ; )7אחד ממצבי הנ פש
! )8אלא ! )9קצה־הציר;
) 12 ביטוי; ) 15 יונק מכרסם
בעל אוזניים ארוכות ושפתו
שסועה; ) 16 רצון עז! ) 17
שוחט ובודק (ר״ת 19 מי
שעבר מן היהדות לדת זרה !
)20 הופיע לפתע ממחבואו ;
)21 מלך בבבל, ידוע בחוקים
שחקק ; )23 עיר עתיקה במצ רים
; )24 קח המשא ! )26
קריאה ידועה המיוחסת לקצי

חכי ם

כלב זובח איגו גושר
איחולי חיים־ארוכים למנחם
בגין ולחברי ממ שלתו.

צה״ל בשעת קרב; )27 כן !
)29 אתמול בשעת־ערב ! )30
ישם של אחת התנועות בניקוד
העברי ; )32 גן־חיות ; )34 מר־דע
לזירוז הבקר ! )36 גחלת־אש!
)37 מדבר גדול באפרי קה
10 תן מכה 41 עדין,
לא קשה )44 :אציל, עשיר
(כתיב חסר 46 ענן ! )47
ערימה של דברים! )49 תול עת
טפילה ; )50 רהיט, בכנ סת
ובממשלה — הוא סמל ;
)53 חכם מאד, מפוקח ; )54
רובה אוטומטי ; )55 עליז ; )56
לא עוד; )58 כלי-קיבול! )59
אלים קטנים וחמדנים במי תולוגיה
היוונית ; )60 שרוי ב דוחק,
זקוק לעזרה ; )62 חג
לצאן! )63 אמר, סיפר! )66

עיר נמל ביוון ! )68 היחס ש בין
מידה רשומה במפה —
למציאות ! )71 עם־הארץ ; )73
כינוי לאשה ביחס לאחרת —
בפוליגמיה ! )76 נכרי ; )77
גבר, איש )79 :עשרת־אלפים!
)80 מעצמה גדולה ! )82 מי דה
של נוזלים בימי קדם —
בישראל )84 :נקודה כהה ב עור
; )85 מייסד דת־הקראים ;
)87 משורר ישראלי (ש״מ) !
)90 נשק מודרני ויעיל! )92
כינוס, אסיפה; )94 מוסד למש לוח
מכתבים ; )9 6לאלתר ! )97
פרח־בר גבוה ולבן שיפרח ב נסתרה
סתיו
! )99 חכמה
(ר״ת 101 בתוכי ) 102 נו שא
משרה בממשלה 103 נשק
עתיק־יומין.

כותב שורות אלה נמנה על מח נה
היונים. אני מאמין בצורך ב טריטוריאלית
מכסימלית פשרה ואני חושש שלא יהיה מנוס מהק מת
מדינה פלסטינית לצידה של
ישראל, יהיה שמה אשר יהיה.
משום כך אצביע עבור מנחם
בגין. פרדוכס? אולי. להלן כמה
נימוקים.
במשך עשר שנות שילטון ה מערך,
אחרי מילחמת ששת הימים,
נמשך הכיבוש למרות הלחצים,
שליחות גונאר יארינג, תוכנית
רוג׳רס ומילחמת יום־הכיפורים.
תרמו לכך דווקא הדימוי המתון
ומדיניות הנכונות־לפשרה־טריטורי-
אלית של המערך, פשרה שהצד
שכנגד לא יכול היה לקבלה.
הקונסטלציה שנוצרה עם עליית
הליכוד היא שתרמה למיפנה. עצם
דימויו של בגין כנץ וטרוריסט
לשעבר, היעדר אופוזיציה מימין
ויכולתו של הליכוד ״לאגף את ה מערך
משמאל״ ,כל אלה תרמו
להסכם קמפ־דייוויד.
לאור זאת אינני מציע להתרגש
ממדיניות התנחלות־הדמה ופעולות
פרובוקטיביות בירושלים. מדיניות
זו רק תחליש את כושר עמידתו
של בגין בשאלת הגדה. אין לי
ספק שבסופו של דבר יחזיר את
הגדה ואת מיזרח־ירושלים בעזרת
פיקציה מתאימה, למשל — ביקור
המלך חוסיין בכנסת, ואולי פרס
נובל שני.
האימרה ״כלב נובח אינו נושך״
נכונה מאד במקרה של מר בגין.
סביר להניח שהנביחה באה בעצם
להעיד על היעדר שיניים. אני מא ולממשלתו
לראש־הממשלה חל חיים
ארוכים. לטובת עניין ה שלום.
אלי
פייעבאום, ונזת־גן

גאודה ה*ל־,רה.
]?נחם וזסזיד ירחם ישראל.

השם

כלכלת

מיהי האשה היקרה ביותר בעו לם?
— גאולה כהן. היא עוד
תעלה לנו ביוקר. דן הלפרין, הציר
הכלכלי של ישראל בוושינגטון,
מבקש שם שלושה מיליארד דולר
— קצת יותר מ־ 150 מיליארד לי רות
ישראליות — כסיוע לישראל
לשנת־הכספים .1982
האמריקאים אינם נלהבים להיכ נס
למשא־ומתן .״חוק ירושלים״
של הגברת גאולה כהן חיבל ב הישג
האחרון של נשיאותו של
ג׳ימי קארטר: הסכם המיסגרת ל שלום
בין ישראל ומצריים, שהושג
בקאמפ־דייוויד.
לפני זמן־מה הודיע ראש־הממ־שלה
היקר שלנו, מנחם בגין, ב וושינגטון
— באחד מהתקפי־הסני-
ליות שלו — כי ישראל ״אינה
מבקשת אף פרוטה מהאמריקאים.״
לפתע, נדמה שהאמריקאים נז כרו
בכך. גאולה היקרה, מנחם
הסנילי — ירחם השם על הכלכלה
שלנו.
יוסף שריק, תל־אביב

עוד חזון דגגזאד
מתי תתקיימנה הבחירות
לכנסת העשירית י
כתבי ידיעות אחרונות, אריה
צימוקי ואריה אבנרי, גילו סוף-
סוף את המועד שבו תיערכנה ה בחירות
לכנסת העשירית. עלינו
להמתין בסבלנות 17,200 שנים,
ואז נוכל להכריע, בעזרת פתק

**ת אריה צימוקי
ואייה אבנרי,
כ תני.ידי עו ת אמרמות״
קיים סיכוי סכיר לכף
שהבחירות! לכנסת הכאה
כאסריל — יוני
יתקיימו
,19181 חית ההכרזות ה חוזרו
ת וני שנו ת כיומיי ם
האחרונים בד כר נחי-
שות־דעתו של ראש•
הממשלה, מנחם כניו, ל קיימו
במועדן, ה 17-ב•
נוכמכר .1981־ הערכה זו
הושמעה אתמול על-ידי
כמה מראשי סיעות ה קואליציה,
וכיניהם גם

שרים בממשלה.
״ידיעות אחרונות 5.8.80
17,200 שנים
הבוחר, הליכוד חכו שנותר במצב.

מי ינהל את המדינה —
או המערך.
בסבלנות. נצלו את הזמן
עד לבחירות, כדי להרהר

משה הלוי, תל-אביב
• הקטע מידיעות אחרונות,
המבשר על הבחירות באפריל־יוני
— 1981 ראה גלופה.

המודוס הגגודאג
עיר השוכנת על גבולן של
שלוש מדינות ערביות.
הכתבה שפורסמה בעיתון הארץ
( )6.8.80 והמתייחסת לנתוני ״סקר
(המשך בעמוד ) 12
העול ם

הזה

2242

55,בקנית החסכוניות של סיטרואן
לאחר עדכון הפר שי עלית ש ערי הפרנק הצרפתי בין 1.5.80ל־( 1.8.80מ־ 10.25ל״י ל־ 12.70 לכל פרנק) גדל גם המענק.
המחירים החדשים הם:
הרוכש מכונית דגם 79
בתקופת המבצע זוכה במענק
של 55,000— 40,000ל״י
וחוסך הפרש ניכר בהשוואה
למחיר הדגמים הזהים של שנת
( 80 ראה טבלה).
המבצע במשך חודש אוגוסט
(עד גמר המלאי).

דגם המכונית

395,600

425,600
דיאן ויזה
מחיר מכירה
שנת ייצור
* 1980
מחיר מכירה
שנת ייצור
* 1979

מחיר מכירה
שנת ייצור
* 1979
בתקופת המבצע

מענק בתקופת
המבצע

40.000

355,600

ה רז לאי

הפרש בין־
דגמי 80־79

70,000

החסכוניותשל סיטרואן
מצויירות במנוע חדיש וחסכוני
המעניק להן ביצועים מפתיעים
וצריכת דלק נמוכה. לכולן אביזרי
בטיחות ויציבות משוכללים,
אמינות לאורך שנים ואחזקה
חסכונית. הוצאות רי שוי ובטוח

אז ל

ג׳י.אס.ספציאל
_ 501£1ק 0 .5 . 5

635,940

585,940

535,940

50,000

100,000

ג׳י.אס.פלאס

703,370

648,370

593.370

55,000

110.000

מהזולים בי שר אל ומעל
לכל, השרות האמין של
סוכני סיטרואן בישראל.

נכון ליום 1.8.80 לפי שער 12.70ל ״ י 1לא כוללמע״מ.
במידה ושער הפרנק יעלה או ירד יעודכן המחיר בהתאם.
53 דוד לובינסקי בע״מ,

תל־אביב: רח׳ שונצינו 16 טל6 .־333214
ירושלים: רח׳ הס ׳, 3טל 228888 ,222666 .
יזוכצויומ. תל־אביג: ב.ג. מוסכים ומפיצים בע״ימי
רח׳ חרוץ ,12 טל 331339 .־03

דו ד ץ ונינ סד 1,ב ע״נז
מ פי ץ ס־ טרז אן כ ־ שראר

חיכה: רכב הצפון נע״מ שדי בן גוריון 8
(שדי הכרמל) טל 5382:8 .־04
באר־שבע אשנב והנגב, דרך חברון ,3טל 33210 .־.057
נתניה לוינקופף הרמן. רח׳ שוהם ׳.4
טל 53081 37821 .־.053

* 0 £ 1\1מ 0 1 7
העולם הזה 2242

מבון ל עד שו ת מנ ע

איזו הרגשה נפלאה היא זו לראו ת טוב...ל היראו תיפה ...ול הנו ת מכר.
ביקור במכון ל עד שו ת מגע -נ.ס. מיב אלי
י עני ק לך הרגשה זו.
המכון מ ע מיד לר שו תך:
מיכ שור חדיש בדי קו ת כו שר ראיה יי עו ץמק צו עי
נ סיון ווו תק מ קצו עי מוסמך 25 באופטיק ה וב אופ טו מ טרי ה
סיסמתנו: העדשה הנכונה -ל עין הנכונה

מכון לעדשות מג ע.1-ם.מיכאל•

בן יהודה ( 32 בי ת אל־על) תל־אביב, קומה , 5חדר 529
לקביעת ר איון מרא ש טלפונים__ 292496 - 289363 :

הבבון הישדאל ^! 89190
נעוי קוסהטיקח ובד
11!! 1־
ם ספרות 1וווי - 0ד ן 01מ( 1יקה -פן י ק 1ו פני קוו
(קורסי
הו צאתשערבחשסליאפילציהי
סלון ו מ טו ׳ 31׳

תסרוקות,תספורות,ר,חלקות,סלסול,
צביעה,פסים,טיפולפנים,איפור,
הוצאת שיער בשעווה
* הנוח כלות*
•מחירים עממיים•שרותמעולה•
תל-אביב יודפת4לידדיזנגוף 229388 226066190
רמת-בן הרצל 86 מולבניואואזים ״סלון אוחי

שוב ניתן לרכוש
את הספרים שאהבת...

המת מו ד דו ת

ה סו פיו תבת חרו ת

מכחכיס
(המשך מעמוד ) 10
ממשלתי״ אודות אוכלוסי העיר
הדרומית, מעניינת מהיבט אחד
לפחות: אותו פורום של מנכ״לים
לעניין ההיערכות בנגב, מודאג מ העובדה,
ששליש מאוכלוסי אילת
הם ערבים.
הרושם הנוצר הוא, כי הערבי
בישראל הוא איש מסוכן אשר יש
לעקוב אחריו תמיד. הוא מסוכן
שבעתיים כשמדובר בעיר ״השוכ נת
על גבול שלוש מדינות ערביות.
סופר הארץ ידע גם לספר, ש גורמי
התיירות באילת מתריעים
על התלות ״המוחלטת״ של ענף
המלונאות שם בעובדים הערביים.
לדעתי, דאגה זו של כל הגורמים
הנ״ל גובלת בהסתה ובגזענות !
שכן אם תושב ערבי הוא אזרח
שווה־זכויות בישראל, למה להצר
־ את צעדיו?
בפאר צדיק, טורעאן

פראנדה ורווח פצידוה
בין הקיסר אוגוסטוס לבין אשתו
ליוויה שררו חילוקי־דעות מהותיים
בענייני ניהול המדינה — הקיס רות
הרומית (ראה אני קלאודיוס).
אוגוסטום סבר, כי אין סכנה של
מילחמת־אזרחים מאיימת על ה קיסרות
וכי האזרחים הרומיים
ישארו מאוחדים, בטוב וברע,
מאחורי הקיסר. ליוויה גרסה, כי
בהיסטוריה הרומית היו גם היו
מילחמות־אזרחים ויש להישמר מפ ניהן.
בדיעבד הסתבר שהצדק היה
עם אוגוסטום, אף כי הוא עצמו
נפל קורבן בידי אשתו השאפתנית.
מה מקור הפראנויה של ליוויה?
מסתבר כי לא היתה זו פראנויה,
כי אם מישחק־פראנויה מחושב,
שנועד להבטיח את כס הקיסר
לבנה, טיבריום. זוהי אלגוריה היס טורית
מוצלחת מאוד, אם מחפשים
את הנמשל במציאות הפוליטית
שלנו. כל זועקי הגוועאלד — עמ לק
עומד להשמידנו! — בין אם
הם אנשי הליכוד, המערך או ה-
מפד״ל, הם בעלי אינטרסים ברו רים:
לקדם את ענייני הכיסאות
שלהם בממשלה. ויתרה מזאת: כל
המתריעים בשער בפני מילחמת־אזרחים
(בין אשכנזים וספרדים;
בין חילוניים ודתיים נימנים על
אותה הקטיגוריה. הם מחפשים דרך
להגיע אל אבוס הזהב. אכן, פרא-
נויה ורווח בצידה.
יצחק סופול, תל־אביב

מניו• ספרות

מלכ ת המים 80
ת טו סנ ה ל טיו ל מ שג עביוון
ב מ טו סי חברת

223^ 553
הקורא פוקס
,2234

על מיבתניו של מנדל ירחמיאל
הזה״
(״העולם
.) 2239
המיכתבים שאתם מפרסמים מ פרי
עטו הם ממש פנינים ספרו תיות.
הסיגנון הוא של תלמידי- בנוסח למדניס-בדחנים,
חכמים
יל״ג, ביאליק וסוקולוב.
זהו מצב־רוח רענן בים הפולי טיקה
העכור. הרבו במיכתבים
כאלה. הם מעלים את הרמה ה-
רוחנית־תרבותית של עיתונותנו.

משה מנחם כן־עמי,

האוניברסיטה העברית, ירושלים

שני ספריו האחרונים של

ארנון הדר
,, 4בעקבות משאלה אחרת״
4״עד כפות הרגליים,
ובחזרה״
*ויצאו לאור בשנה האחרונה
אזלו ב״שבוע הספר העברי״ בין זודפסו מחדש והופצו
זנויות הספרים המובחרות.
לאותם שאוהבים ל״דלג״
על פער התיווך —
יוצע לשלוח המחאת דואר
בת — 200.ל״י עבור בל
זפר)

שירות אל ״יריב״,
:מסקר , 13 תל־אביב.

תמונות־צבעי
ופתוח סרטים ע״י המעבדות הגדולות
והמשוכללות ביותר בארץ ! על נייר
קודק או נייר יפני, כבחירתך !
כל זאת תקבל אצל :

״פו טו־ברנר״ ! 1״
תקוני מצלמות עם חצי־ישנה אחריות!
צלומי־פספורט, בן־רגע!
בימי שלישי, סגור כל היום !

בו טנ ב רנ ד
חי פ ה,ו חו בהח לו ק 1ב

הו, טברי ה !
בעיקבות הכתבה ״טבריה
נגד חיל־האוויר״ (״העולם
הזה 2239
יש היכן לבלות בטבריה, כך
נאמר לכתבכם. כדי להעמיד דב רים
על דיוקם, הדגשתי ואמרתי:
״תייר יכול לשהות שבוע ימים
ללא שיעמום — שייט בכנרת ו ביקור
בעין־גב, סיור באל-חמה
והסביבה, רמת־הגולן והגדר הטו בה׳
טיול סביב הכנרת, חוות הסו סים,
עמק־הירדן, ולצליינים כפר-
נחום ונצרת. בערבים — ערבי-
פולקלור, ואפשר לבלות גם בדיס קוטקים.״
זוהי תמצית דברי.

מהכתבה הובן, שחטיפת התיקים
הינד, תופעה יום־יומית — ואין
הדבר כך. האמת היא שמאות
רבות של תיירים וסטודנטים לנים
על שפת הים ובגנים הציבוריים,
בביטחון ובשלווה. ישנן גניבות פה
ושם, כמו בכל מקום, אך לא ב ממדים
גדולים.
א. ע ; תכי, מזכיר העיר, טבריה

שימוש *3030 ציבור

בעיקבות מיכתבו של ה קורא
אהוד רונן (״העולם
הזה 2240 על סוד ה קיום
של ״שערים״ ,גי-
טאון פועלי אגודת־ישראל.
רגע, רגע: קראתי את מיכתבו
של רונן, בו הוא מתפלא על כך
שמיפלגד, קיקיונית (ועוד אופו זיציונית!)
כמו פועלי־אגודת־ישר-
אל מצליחה להוציא־לאור ביטאון
יומי משלה, ואילו מיפלגת השיל-
טון אינה מצליחה להוציא אפילו
עיתון־קיר. אני הולך רחוק יותר
ושואל: איך זה קורה שהמיפלגה
האופוזיציונית הגדולה ביותר ב ישראל,
המערך, מצליחה להוציא-
לאור עיתון ענק כמו דבר, עם
מוסף שבועי וצוות עובדים גדול.
אגב: אל תשכחו שבשערים, עד
כמה שידוע לי, כל הידיעות הן
מעתי״ם וסופרים או עיתונאים
המקבלים משכורת יש שלושה־אר-
בער ולא יותר. אלא שאין זה
מוריד ממישקל שאלתו של הקורא
הנכבד, איך בכל זאת מצליחה
מיפלגד, כה קטנה כמו פא״י, שאינה
שותפה בקואליציה, להוציא עיתון
יומי.
כדי להוציא עיתון כמו דבר
צריכים משאבי־כסף ענקיים. מניין
בא הכסף הזה? הבנתי זאת כש־המערך
היה בשילטון ...אבל עכ שיו?
האם ההסתדרות מעורבת
במימון היד׳! ואיד מצליחה מפ״ם
להוציא עיתון יומי על הימישמר?
רבותי, משהו רקוב פה, ואני מבקש
מהעולם הזח לחקור את העניין
הגובל לדעתי בהרבה שחיתות,
קרי: שימוש בכספי ציבור.

ושיס זו כ רו ת
והשפה העופוריח
התאומים דורשים התנצ לות
של דן עומר.
תודה על פירסום תגובתנו לדן
עומר. צר מאוד שהתגובה פור סמה
בהשמטות רבות. באחת הפ סקות
רשמנו כך :״יותר משאנו
תמהים על דן עומר, תמהים אנו
על העולם הזה. עיתון זה נלחם
לא אחת למען שיפור קלסתר פניה
של החברה הישראלית. האין המע רכת
סבורה שיש בדבריו של עומר
משום הסתה והוצאת דיבה?״
רשמנו פסקה זו לא בכדי. קי ווינו
שתראו בכך רמז: דבריו
של עומר היו לא־הוגנים, כיוון
שאת דעתנו בענייו הלעז והלשון
העברית הבהרנו כבר בכל העיר.
אך עכשיו, משנתפרסמו הדברים
(גם אם במקוטע) בהעולם הזה,
האין אתם סבורים שעומר חייב
להתנצל על הדברים שהטיח בנו?
כך, למשל, הוא כותב :״אין
ספק שאחרי שיצליחו אנשי קל״ע
הרצל ובלפור חקק לטהר את
הלשון, הרי שהם יטהרו את מחננו
מן הנשים הנוכריות ומן הגר היו הגרמנים,

בתוכנו, כמינהג
שטענו כי היהודים מזהמים את
הלשון ואת התרבות שלהם״ .האין
אתם סבורים שדברים אלו מב עיתים?
אנו
פונים אליו כמי שרגיש תבע לעניין זה וכמי שבעבר
מערכת עתון על תואר לא הוגן
שטבעה בו. אנו מצפים להתנצ־אנו
מבק עומר. של לותו
שים
שיחזור בו מהאשמותיו.
הרצל ובלפור חקק, ירושלים

העול ם

הזה

2242

יואל אביטל

עיצוב•:ז6ז31״ \/ץ נ 001

בוא לדברים היפים שבחיים בוא לדירן.

שחס ־ !7שנסחזח

מאחרי סורג ובריח
״אני שוחה לעומק, בלי גלגל הצלה ובלי סירה, ואין
אי באופק, אבל אני אמשיך לשחות כל עוד כוחי עמי,
משום שהיבשה שהשארתי מאחורי אחוזת להבות,
ואליה לא אחזור.״
כך תיאר בפני עטיה סוארקה את מצבו, בתחילת
השבוע הרביעי לשביתת״הרעב של אסירי כלא נפחא.
עטיה הוא אחד מבין 79 האסירים שנשלחו לכלא
נפחא מ 16-בתי־כלא, שבהם מוחזקים אסירים פולי טיים.
הם נחשבים לשמנה וסלתה של אוכלוסיית ה אסירים
הפוליטיים.
כאשר נפתח הכלא, ב״ 2במאי ,1980 הבינו האסי רים,
כדבריהם, שנפלו מן הפח אל הפחת. רובם מוותיקי
הכלא, שפוטים לתקופות ממושכות, ועליהם לרצות
עוד שנים רבות בתאיהם• ״במקום להטיל גזר דיו-מוות,
שולחים אותנו להינמק פה. זהו גזר דין־מוות בתשלו מים
חודשיים,״ הצהירו. במיכתב ארוך לשר-חפנים
ולוועדת״הפנים של הכנסת, פירטו את דרישותיהם :
יותר איוורור, פחות צפיפות בתא, שולחו, כיסא ומיטה,
פיקוח רפואי ראוי לשמו, מזון מתקבל על הדעת
וכיו״ב. הם אינם דורשים יותר מאשר השוואת תנאיהם
לתנאי אסירים פליליים רגילים, הגרועים במילא ;
דרישה צנועה ביותר, לכל הדיעות.
שילטונות הכלא לא הגיבו, וב־ 14 ביולי פתחו ה אסירים
בשביתת״רבע. העובדה כי שלושה אסירים,
הנחשבים למנהיגים, הועברו לכלא־שאטה שלושה ימים
לפני פרוץ השביתה, לא מנעה אותה.

כעבור שבוע פתח שירות־בתי־הסוהר במיתקפה.
26 מבין אסירי נפחא הועברו בערב 21.7.80 לבית-
המעצר ברמלה. מייד עם הגיעם למקום, ובעודם כבו לים
בידיהם וברגליהם, הוכו נמרצות על-ידי סגל
בית־המעצר. כל אחד הושם בתא. בבידוד. במשך כל
אותו הלילה הוצאו האסירים אחד אחד מתאיהם.
הוצע להם לאכול אורז וחלב. כולם כאחד סירבו
לאכול. יש לציין כי הם הסכימו, בלא התנגדות, עוד
בהיותם בכלא נפחא׳ לשתות בכוסות את ״מנת
השביתה״ של כל אסיר. כולם כאחד הוכו, כשהחובש
הוא המוביל והמנחה, קציני בית־המעצר עושים את
דבריו, ומנהל בית-המעצר, רוני ניצן, צופה בהם ממקום
מושבו, ליד הדלת. התערבותו היחידה של מנהל בית־המעצר
היתה ההוראה ״אל תרביצו להם בפרצוף״ .כל
האסירים נצטוו להתפשט ולהישאר בתחתוניהם בילבד.
״המכות הקטלניות נמשכו זמן רב. נפלתי על
הריצפה, ואמרו לי, קום׳ ולא יכולתי• כשהייתי על
הריצפה היו דורכים עלי ברגליים, בצוואר ועל הפנים.
אחד מרח את סוליות נעלי הגומי על פני (ברקתו
הימנית פצע נפוח ואדום) .פניתי אליהם ואמרתי :
,עברתי ניתוח בבטן (מראה צלקת) ויש לי בעיות בלב.׳
שאל אותי החובש , :איפה הלב שלך ונתן לי אגרוף
בחזה (מראה סימן בצלע שמאל) .פניתי אליהם ושאלתי:

,אין לכם ילדים ! איך יחיו הילדים שלכם בעתיד עם
הערבים י׳ וזה כנראה הרגיז אותם .,כי היכו עוד ועוד
(מראה סימני אלות ומכות בצורת כתמים ופסים
אדומים על גבו זהו קטע מעדותו של יעקוב
דואנה*.
לאחר מכן הוזן דואנה ב״מנת האסיר השובת״,
בצינורית ובכוח. פה המקום לציין שוב, שאסירי נפחא
הסכימו מרצונם לשתות בכוסות את ״מנת האסיר
השובת״ עוד בהיותם בכלא נפחא. תיאור ההזנה בכוח,
בצינורית דווקא, מתוארת בפי האסיר איסחאק
מארג׳ה :
״החובש ושני קצינים הושיבו אותי בכוח על כיסא...
קיללו והחזיקו אותי. אמרתי להם שאני מעדיף למות
ולא לאכול, ובאמת, באותו רגע השתוקקתי למות.
החובש אמר לי , :תמות, יא מניוק, תמות שם הצינור
בנחירי האף, וכשירד החומר התחלתי לזעוק. חיסורים
היו לא-נורמליים, כמו רימון שמתפוצץ בפנים. התעלפ תי
על הריצפה. החומר שהכניסו לי לא היה חלב. הוא
היה כמו מים עם מלח, ולא יודע מה עוד ...פעם שנייה
שוב עשו כמו בראשונה — צעקתי, נפלתי על הריצפה,
התעלפתי, היקאתי דם...״

איסחאק מראג׳ה אושפז למחרת היום באסף״
הרופא, ואובחן כסובל מדלקת־ריאות חמורה עם סי בוכים.
שני אסירים, עלי אל-ג׳עפרי וראסם חלאווה,
מתו כתוצאה מאותו טיפול. הזנה-בכוח, פחות אלימה,
בוצעה באותו הלילה גם בכלא נפחא עצמו.
מישפחות האסירים דרשו את הגוויות. מישפחתו
של רסאם חלאווה בעזה, קיבלה את גוויית האסיר
בתנאי שלא תדבר עם עיתונאים, לא תציג את הגוויה
ולא תיתן את תמונותיו. מישפחתו של האסיר עלי
אל-ג׳עפרי לא זכתה לקבל את גוויית הבן• הודיעו
לה סתמית מהמימשל הצבאי, כי הוא ״נקבר בבית־קברות
למחבלים״ ,הנמצא באיזור יריחו.

מותם של השניים חולל סערה בכל בתי״הכלא,
ולשביתה הצטרפו אסירים נוספים מכלא אשקלון,
הנשים הכלואות בנווה-תרצה, אסירים פוליטיים מכלא
רמלה, ואסירי שכם ובאר״שבע. כמה מבין אמהות
האסירים מקיימות בעת כתיבת שורות אלה שביתת־רעב
במישרדי הצלב-האדום בירושלים.
בשם מישפחת ההרוג אל-ג׳עפרי ובשם האסירים
תבעתי להשעות את מנהל בית-המעצר, קציניו וחובש
בית־המעצר, ולהעמידם לדין כאחראים למותם של שני
* לדברי פרקליטת השובתים, עורכת־דין לאה צמל,
נערכו השיחות עם האסירים בנוכחות סוהרים, בתוך
בתי־הכלא. גם הצלקות וסימני הפגיעות הוצגו על־ידי
האסירים בנוכחות סוהרים.

האסירים ולתקיפת האחרים. דבר לא נעשה בעניין.
רוני ניצן עודנו מנהל בית״המעצר, והחובש עדיין מודד
לחץ־דם לאסירי נפחא המצויים ברמלה.
שירות בתי-הסוהר פתח במיתקפה הסברתית. עיתו נאים
ישראליים ועיתונאי״חוץ הוזמנו לכלא נפחא לאחר
שהתחייבו לא לשוחח עם האסירים. חלקם פירסמו
כי ראו את האסירים בתאים, מכוסים בשמיכות והביעו
את פליאתם שהאסירים מתלוננים על חום המידבר.
לו היו שואלים היו האסירים עונים, כי אדם שלא
אוכל שלושה שבועות סובל מקור. את ההוכחה הניצחת
לכך שתנאי האסירים ״כשורה״ ,מצא חלק מאותם
עיתונאים בהצהרת קצין־הביטחון של בתי-הכלא, כי
אלה כולם רוצחי ילדים, המטילים אימה גם על
חבריהם בכלא.
שר״הפנים, הד״ר יוסף בורג, שהוא גם שר־המישטרה
הממונה על שירות בתי־הסוהר, מינה ועדה לחקירת
נסיבות מותם של שני האסירים• ככל הידוע לי, אחיו
של הרמטכ״ל עומד בראשה של הוועדה. מידת נכונותה
של הוועדה לחקור את נסיבות מותם של האסירים
מתוארת בשיחה שהיתה לחברי הוועדה עם האסיר
עטיה סוארקה, כפי שסופרה לי מפיו.
יו ״ ר הוועדה נ בוא ונדבר כחייל אל חייל. נכון
שיאסר עראפאת נתן את ההוראה לשבות!
האסיר: יאסר עראפאת וג׳ורג׳ חבש אינם חיים
בנפחא. אני חי בנפחא ואני שובת נגד התנאים השוררים

יי״ר הוועדה: נכון שאתה פוחד מהמנהיגים ולכן
אתה ממשיך לשבות!
האסיר: אין מנהיגים. בוא איתי ותראה את
שימחתם של חברי אם אכריז שאני מסיים את השביתה.
הם יברכו אותי כי הם יודעים שאני חולה אולקוס.
יו ״ ר הוועדה: נכון שאתם שובתים רק מסיבות
פוליטיות !
האסיר: תבחון אותנו. תמלאו את דרישותינו,
תנהיגו תנאים אנושיים מינימאליים, ותיווכחו לדעת
כי נפסיק את השביתה מייד.
יו״ ר הוועדה: אם אתה מתחיל לאכול מייד,
אני מוריד לך שנתיים מאסר.

ה א סיר:

אתחיל לאכול כאשר תמלאו את דרי
שותינו.

91׳9;

האסירים מרבים לצטט את דברי נשיא-המדינה,
יצחק נבון, שהכריז לאחר ביקורו בכלא, כי יש לשפר
את תנאי האסירים הללו ולהידבר איתם, כי הם יטלו
חלק בהנהגה העתידית של העם הפלסטיני.
סולידאריות של תושבי ישראל עם מאבקם הנואש
של האסירים השובתים תהווה לא רק חגורת-הצלד
לשוחים בים, אלא תתרום, ללא ספק, איכות חיובית
ליחסים בינינו, למען הילדים הישראלים והפלסטינים,
שיצטרכו לחיות בעתיד בצוותא.

לאהצמל, ירושלים

שחס סחסונסחזח

או״ם־שמו

לא הורגש באולמות הדיונים של ועידת הנשים. אך
התמיהה וההסתייגות מצעדיה של ישראל (קרי: ממשל תה
ונבחרי העם שלה) הם בעוכריה. רבים בעולם
היו מעדיפים היום שאותו או״ם־שמום לא היה מחליט
ב 29-בנובמבר 1947 מה שהחליט.

בזמנו התבטא ראש־ממשלתה הראשון של מדינת־ישראל
בזילזול על מוסד האו״ם, והוא עשה זאת בנוסח
״או״ם־שמום״ .אחרים אמרו שלא חשוב מה חושבים
הגויים, העיקר הוא מה שיעשו היהודים. בימים אלה
ממש נשקפת סכנה לקיומה של מדינת־ישראל כמדינת
היהודים, בגלל גישות אלה, המתעלמות לחלוטין מן
הכתובת על הקיר — האו״ס״שימום החליט ברוב קולות
בניו-יורק, שעל ישראל לפנות ללא תנאי את השטחים
עד לתאריך מסויים, ושיש לפלסטינים זכות למדינה
משלהם. בוועידת הנשים בקופנהגן דנו עד לרגע האחרון
בהצעה לקשור את שמה של הציונות עם המילה
גזענות. קשה אמנם לראות את הקשר שבין שתי מילים
אלה לבין מצבה של האשה בעולם, אך ככה זה —
ישראל הופכת שעיר לעזאזל של העולם ; לא רק 77
מדינות־הגוש הערבי־מזרחי־אפריקאי מרגישות חובה
לגמור את חשבונם עם המדינה, חשבון הנפט או
חשבון השינאה הבלתי־מרוסנת, כי אם גם אחרים.
לא אחת ניתן היה לשמוע בפרוזדורי הוועידה בקופנהגן
ש״הבעיה היא היהודים (ו/או ישראל) .שאילו לא כן,
היו הבעיות כבר נפתרות מזמן״.

91 9 9

9: 9 9

ובו־זמנית ממש דנה הכנסת בירושלים ב״חוק ירו שלים״
ומקבלת אותו ברוב גדול, המעיד כי המדובר
בטירוף הולך ופושה. ואריק ה,גדול׳ חונך התנחלות
אחרי התנחלות, מצפצף על כל העולם• ובראיונות
טלוויזיה נראים אנשי גוש״אמונים כשהם מתראיינים
ומשמיעים בדיוק את הנוסח השגור בפי קנאי האיר־מנים
הפלסטיניים ״הארץ חזו היא שלנו, וזכותנו
עליה היא ללא עוררין״.

הקנאות של הפלסטינים והפלסטיניות, החזרה כמו״
תוכי על המילה ״פלסטינים״ בכל דיון בוועידת הנשים,
היה בעוכריהם, שכן הדבר נמאס על רבים. אך הדבר

לנו, לישראלים וליהודים, אין ספק שזכותה של
ישראל להתקיים היא מעל לכל ויכוח. עתה אין כבר
כמעט אדם או ממשלה בעולם שיש להם ספק בדבר
זכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו• לא ניכנס
כאן לוויכוח הפסבדו-היסטורי מיהו בכלל העם הפלס טיני
או מדוע לא שמעו על קיומו עד העת האחרונה.
לא ניכנס גם לוויכוח מי הוא האשם האמיתי במצבם
של האנשים המשייכים עצמם לעם הפלסטיני. לא נדון
בעובדה שהקמתה של מדינת״ישראל הולידה בעצם
חילופי״אוכלוסין בין ישראל ומדינות ערב, ושבעוד יש ראל
קלטה את הפליטים היהודים מארצות-ערב, הוח זקו
הפליטים מן השטח עליו הוקמה מדינת־ישראל
כנשק פוליטי בידי אחיהם.
לא נטפל בשורות אלה בעוד עוולות ועיוותים היס טוריים.
היום ההתפתחות היא כזו, שהעולם כולו
מצדד בזכותם של הפלסטינים למדינה משלהם, ולא
כל העולם מצדד בזכות דומה של היהודים• כמה זמן
תוכל ישראל ״להישען על חרבה״ ולסמוך על תמיכת
ארצות-הברית ! אשור לשכוח: ישראל היא מדינה לא
מן הגדולות בעולם, גם לא מן העשירות בעולם (כמו
דרום־אפריקה המוחרמת, למשל) .מאידך, ישראל היא
מדינת היהודים היחידה בעולם, ויש לשמור עליה
מחורבן בית־שלישי. לכן יש להתייחס ביתר רצינות
לכתובת שעל הקיר, אפילו אם האו״ם הוא שמום!...

עלי כהן, קו!13 זג!

איך משתיקים
חמישה נודניקים צמאים?
יזינ5
0מי 5נ ;

>>0תר

^ 1כדי להשתיק
חמישה נודניקים
צמאים שחזרו כרגע ממגרש
המשחקים צריך משהו שיהיה
מרווה, טעים ובכמורג מספיקה
לכול מ-זו הי טרופית גדולה.

^י לי ־

טרופית גדולה.
האריזה החדשנית העליזה של
טרופית גדולה נוחה לשימוש, קלה
לנשיאה מהחנות ומכילה כמות
של חמש טרופיות קטנות.
טרופית גדולה בחמשת הטעמים
האהובים: תפוזים, אשכוליות,
תפוחים, ענבים ולימון.

פרס גדנל-ל כל שחזה טד־זפית גד־1לה.
מאריזות טרופית גדולה לפי הכתובת:
שלח 12 גזירי־פרי
תשלובת תבורי, ת.ד׳ 33150 תל־אביב עבור טרופית גדולה.
צרף את שמך וכתובתך ולביתך יגיע פוסטר צבעוני גדול ומצחיק.

ג׳יליאן הומל,
אחות מוסמכת,
נולדה בדרום אפריקה.
בעלת תואר אקדמי בסיעוד
מטעם האוניברסיטה
של פרטוריה.
עלתה לישראל בשנת .1978
עובדת במחלקת ניתוחי הלב
בבית החולים בתל־השומר.

האני תאמין״ של גייליאן הוחל
אחות:

במחלקה שלנו יש לגלות עירנות ואחריות בכל רגע.
חיי אדם נתונים בידינו פשוטו כמשמעו. כל טיפול
המבוצע במחלקה. מוערך ביסודיות ומבוצע ״עם כל הלב־ ממש
והוא תוצאה של מחקרים מעמיקים וממושכים.
אין כאן מקום להימורים. חיי אדם אינם משחק.
האופי המיוחד של עבודתי כאחות לימד אותי לקחים גם לגבי
תכנון חיי הפרטיים. איני משאירה דבר בידי המקרה.
השקעתי בצמורים כי ראיתי בהם תרופה בדוקה לשמירת ערך הכסף
והם הוכיחו את עצמם: עזרו לי להגיע לדירה קטנה משלי.
וגם היום כאשר יש לי יתרות כסף־אני שמה אותם בצמודים.
ניירות הערך של המדינה שלי. עליתי ארצה כי אני מאמינה בעתידי כאן
ואני רוצה להבטיח אותו.

השקל שלך שווה יותר בצמודים ־- 1007
ניירות הערך של המדינה שלך
עניין בטוח . 10070

שואל

״אוימשון יעהבצהודיס־עען בשה״

9 /!80ז>£5¥5ז £ 0

עם כל הסיפורים שהטלוויזיה מביאה לנו על הבחירות
בארצות־הברית, סוף־סוף התחלתי להבחין בין המועמדים
השונים. לכולם יש חיוך, אבל החיוך של קרטר חכי גדול.
לכולם יש חליפות, אבל החליפה של מונדייל הכי נוצצת. ברגן
אפשר להבחין לפי התיסרוקת, ואנדרסון הכי רזה.
אבל מה ששמתי לב הוא, שמה שלא יהיה, לכולם יש
אותה אשה. כל פעם שמצלמים את אחד המועמדים נואם,
לוחץ ידיים או מנופף לקהל, עומדת מעבר לכתפו הימנית
אותה אשה בדיוק.
האשה נמוכה מהמועמד בחצי ראש. היא לא שמנה ולא
רזה, לא יפה ולא מבוערת. פניה סגלגלים, ויש לה מין תסרוקת
גלית של שיער בהיר. היא מחייכת חיוך רחב, ובזווית העין
מתבוננת במועמד במבט מעריץ. האשה הזאת לובשת שיטלה
עם צבע אחד, מחשוף לא קטן מדי ולא גדול מדי, וחגורה
במותניים. היא מחזיקה בידה תיק עור קטן׳ ועל ידה השנייה
תלוייה פרווה חומה, יפה• כשהמועמד מנופף בידיים גם היא
מנופפת. כשהקהל מוחא״בפיים גם היא מוחאת״כפיים.
בשהמועמד מרצין, נמחק החיוך גם מפניה לרגע קט.
מכל זה אני מבין שני דברים: הראשון, שהמכונים לסיקרי
דעת־קהל בארצות״הברית עוד לא הגיעו להחלטה סופית, איך
צריך להיראות המועמד לנשיאות, ויש חילוקי״דיעות לא קלים
בעניין החליפה, התיסרוקת ורוחב החיוך. והדבר השני שאני
מבין: שהדיעה בקשר לאשת המועמד כבר גובשה סופית,
וידוע בדיוק איך היא צריכה להיראות.

ב פוני החונטה
יכול להיות שלא הייתי קונה מכונית
משומשת משימעון פרש, אבל מיצחק
רביו לא הייתי קונה אפילו מקל משומש
של ארטיק, והכל בגלל ארגנטינה. כידוע
לציבור הרחב, עומד ח״כ יצחק רבין
לנאום בקרוב לפני קציני החונטה ה צבאית
של ארגנטינה. בעיקבות הסערה
הציבורית שקמה, כשנודע על הכוונה
הזאת, פירסם יצחק רביו, כמינהגו ה אנליטי,
את הקריטריונים שלו, לפני מי
הוא מוכן לנאום׳ מתי ולמה. אמנם בין
הקריטריונים האלה היה חסר לי קצת
ענייו המזומנים, ולא הבנתי אם רבין
מוכן לנאום גם בחינם, אבל נניח לזה.
נניח גם לכל הקריטריונים האחרים
שמונה רביו, חוץ מאחד, חשוב מאוד,
והוא: יחס המדינה שבה מתרחש הנאום
ליהודיה• זה קריטריון חשוב, ובשנת
בחירות — הכי חשוב. נתייחס אליו.
ובכן, בקשר לקריטריון הזה יש לי
בשבילך סיפור מהחיים, חבר רבין. לפני
כמה שנים טובות — שבע־שמונה —
הכרתי בחיפה בחורה אחת ששמה היה
פאולה. פאולה היתה ארגנטינית על־פי
המיבטא ושטף הדיבור, ויהודיה על-פי
מוצאה. פאולה היתה בחורה ...אבל בוא
נעזוב את כל הצד הזה של פאולה.
כשהיתה פאולה בארגנטינה היה לה אח
קטן, בן חמש-עשרה, שלמד בבית-ספר
תיכון• פאולה לא יודעת מה בדיוק עשה
האח שלה נגד המישטר. אולי חילק כרו זים
! אולי קילל גנראל ז אולי זרק
אבנים ז מה כבר יכול לעשות אחד בן
חמש־עשרה נגד המישטר! לא חשוב מה
שעשה, יום אחד באה המישטרה (או
משהו דומה למישטרה) לבית של פאולת
באמצע הלילה, ומאז לא ראתה פאולה
את האח הקטן שלה.
האח הגדול של פאולה לא התעניין
אף פעם בחיים שלו בפוליטיקה, אבל
מאוד התעניין באח הקטן של פאולה.
הוא ניסה לבדוק מה קרה לו, והתחיל
לחזור הביתה עם סיפורים. מהסיפורים
התברר שיש כמה אפשרויות: או שזרקו
את האח הקטן של פאולה מגובה חמישה
קילומטרים מעל הים בלי מצנח, או
שעינו אותו עד מוות׳ או שסתם תקעו
לו כדור בראש. אפשרויות טובות יותר
לא היו.
אבל מה, התעניינותו של האח הגדול
של פאולה באח הקטן של פאולה לא
מצאה חן בעיני המישטרה (או משתו
דומה למישטרה) ,וגם האח הגדול של
פאולה נעלם לילה אחד.
פאולה עצמה התחילה להתעניין בגורל
האח הגדול שלה, והאח הקטן שלה,
ויום אחד באה המישטרה (או משהו
דומה למישטרה) ,ופאולה נעלמה. העוב דה
שפאולה התגלתה מחדש בישראל לא
קשורה עם זה שהיתה יהודיה, אלא עם
זה שהיתה אשה. פאולה לא סיפרה לי
בדיוק איך זה עזר לה שהיתה אשה,
אבל המבין יבין.

המועמד ואשת המועמד
לפי מה שאני זוכר מהתמונות בספרי ההיסטוריה, ללינקולן
ואשתו לא היה יכול להיות היום שום סיכוי לזכות בבחירות
לנשיאות בארצות־הברית.

איו היובש הטלוויזיה הישראלית
את המויוה
איך חירבנה
הכלכלה !

הטלוויזיה

כל יומיים בערך הביאה הטלוויזיה
שר או מומחה כלכלי, שאמר שלמרות
כל הבכי מצב הכלכלה הישראלית הוא
טוב• אם המצב הוא טוב, חשבו הפו עלים,
בשביל מה לעבוד קשה ! התחילו
הפועלים להתעצל. אם מצב הכלכלה
בעצם טוב, חשבו העצמאים, בשביל מה
לשלם מיסים ז ובבה התחרבנה הכלכלה.

איך חירגנה הטלוויזיה היש ראלית
את תהליך ה שלו ם!
הטלוויזיה דיווחה בעקשנות על בל
תנועה, על כל ציפצוף ופיפס בתהליך
הזה. לא נשארו שום סודות, וכל מיני
אנשים שלא רצו את תהליך השלום
התחילו להתערב ולהפריע• אם לא היתה
הטלוויזיה מדווחת, בקושי היינו יודעים
שהתחיל תהליך שלום, ובטוח שהיום
כבר היה שלום בלי שנדע על זה אפילו.

איך חירבנה הטלוויזיה היש ראלית
את המוראל הלאומי !
בניגוד למקובל בעולם, מקדישה ה טלוויזיה
הישראלית בערך שמונים אחוז
מזמן החדשות לסיקור עניינים מקומיים.
אילו היתה הטלוויזיה ׳ מקדישה רק
חמישה אחוזים בערך ממהדורת־החדשות
לסיקור המתרחש בארץ, היו לנו פה
אזרחים בעלי אופקים רחבים ומוראל
גבוה. ההשתקעות הזאת בעניינים לוקא ליים
קטנוניים, זה מה שיהרוג אותנו.

איך חירכנה הטלוויזיה את המדינה
ועכשיו נחזור לקריטריון של מר רבין.
גם פאולה, גם האח הקטן שלה וגם
האח הגדול שלה היו יהודים. האם
אפשר ללמוד מהמקרה המצער שלהם
משהו על יחס החונטה הצבאית בארגנ טינה
ליהודים ! לא, יאמר מייד חבר
רביו עם מוחו האנליטי. מישפחת פאולה
לא נרדפה בגלל יהדותה, אלא בגלל
שמאלנותה, ולכן הכל בסדר גמור. היהו דים
בארגנטינה לא נרדפים בתור שכאלו,
אלא רק בהופיעם כשמאלנים. כמו שמת ייחסים
לכל השמאלנים, בבה מתייחסים
גם ליהודים. אין אפלייה בארגנטינה.
בראבו, חבר רביו.
אבל אם זה המצב, מדוע לא היה
החבר רביו יבול להופיע גם לפני קציני
הס״ס הנאצי 1גם הנאצים, אפשר להגיד,
לא רדפו את היהודים בתור שכאלו, אלא
רק מפני שהיהודים השתייכו לגזעים
הנחותים המסכנים את הגזע הארי ה עליון.
גם הנאצים לא חיסלו רק יהודים.
מתוך עשרים מיליון בני גזעים נחותים
שחיסלו הנאצים במחנות״ריכוז, חיו רק
שישה מיליון יהודים. הנאצים חיסלו
גזעים נחותים, החונטה מחסלת שמא לנים.
מה אשם, חבר רביו, שגם פה וגם
שם יש אחוז גבוה של י הודי ם! בגלל
עובדה סטטיסטית מצערת כזאת צריך
לבטל נאום חשוב!

איך חירבנה הטלוויזיה היש ראלית
את השר שרון !
הטלוויזיה עוד לא חירבנה את השר
אריאל שרון. היא אפילו עוד לא גמרה
כעכל אותו.

ה ח קי ר ה
ב עי צו מ ה
אילו היו דוד הלוי וח״כ שמואל
טולידאנו קוראים את המדור הזה לפני
כמה שבועות, לא היו מסתבכים בכל
העסק־ביש הזה של ה״וושינגטון סטאר״.
אני פעם שיקרתי אותם ז איזה סיבה
היתה להם לפקפק במה שכתבתי פה,
שמתנהלת חקירה ענקית בהשתתפות
אלפי כוחות ביטחון !
ולא רק שמתנהלת חקירה, אלא ש אפילו
יש תוצאות, שאני מפרסם אותן
.כאן לראשונה בעולם :
א. החוקרים הגיעו למסקנה שבניגוד
לסברות אחרות שהתרוצצו בשטח, המתנקשים
אכן היו בני־אדם, לפחות שלושה.
ב. המתנקשים הגיעו למקום ההתנקשות
ערב לפני הפיצוצים, והסתלקו
כבר באותו הערב.
ג. לצורך ההתנקשות השתמשו המת נקשים
בחומר נפץ ובמרעומים.

ח־ייופ, סחורות לפני חודש בערך הגעתי למסקנה ש העסק
לא יכול להימשך בצורה כזאת,
עם האינפלציה. כל הפתרונות כבר נוסו,
ושום דבר לא עוזר. היא בשלה• בלי
לספר לאף אחד, התחלתי לנבור בספרי
ההיסטוריה, והגעתי למסקנה שאפשר
לדבר בביטחון רק על תקופה אחת ב היסטוריה
הכלכלית של כדור-הארץ שבה
לא שררה אינפלציה. בעיקבות המימצא
הזה שלחתי תזכיר מפורט לשר-האוצר,
ואני מביא כאן את קיצורו.
בדי להתגבר על האינפלציה בצורה
יסודית וגם סופית — כתבתי לשר״
האוצר — יש לגשת באומץ רב לביטול
כל המטבעות, השטרות, איגרות-החוב,
המניות ושאר אמצעי־תשלום הנהוגים
במשק. כאשר ״הילבים חוקיים״ מסוג
זה אינם קיימים, פשוט לא תיתכן אינ פלציה,
ששיעורה, כידוע, הוא בשיעור
מהירות הכסף במחזור.
על ישראל לחזור במכה אחת לשיטת
חילוף הסחורות הפשוט, הידועה גם ב מקורות
שלנו. בל מה שהממשלה צריכה
לעשות לצורך זה, הוא לפרסם ביום
ביטול הכסף לוח החלפות חד-פעמי,
ואחר־כך יפעלו יפה חוקי ההיצע והבי קוש.
להלן
כמה דוגמות מהלוח :
• תמורת דירה בצפון תל־אביב
ישלם הקונה מיליון גביעי לבן.
• תמורת כרטיס־קולנוע להצגה יו מית
— רדיו טרנזיסטור משומש.
• תמורת זוג נעליים חדשות —
חליפה טוויד יד שנייה.
• תמורת כרטיס נסיעה לחו״ל —
שש ארוחות במיסעדה סינית.
אני מניח שהיתרונות בהצעתי נראים
לעין. הכלכלה הישראלית תתפתח במהי רות
מסחררת, באשר העם יחליף סחו רות
ללא הרף. לצורך ביצוען של כשבעים
פעולות״יומיומיות רגילות, יהיה צורך
בכמה עשרות — ואולי מאות — טראנ-
סאקציות מיסחריות מעולות, וכל זה
בלי חצי אחוז אינפלציה.

ד. ההתנקשות בוצעה על-ידי מילכוד
מכוניותיהם של ראשי הערים.
ה. בין המתנקשים לא היו חברי
ממשלה בפועל.
ו. רק המתנקשים ושותפיהם השתתפו
בהתנקשות.
ז. המתנקשים היו או יהודים, או
ערבים׳ או סיציליאנים, או קורסיקאים.
ח. בנראה שאין קשר בין המתנקשים
בראשי הערים ובין המתנקשים באלדו
מורו ובלורד מאונטבטן.
ט. רצוי לגרום ליצירת קשר כזה.

אם אתה חולם
על מזגן שקט להפליא
שאפשד להניח אותו
אפילו על מדף הטפלים...
ט ל ־ א רויו

הכר את
המזגן המפוצל
החרש(דגם3״\).

פריצת דרך במזגנים.
*כבר אין צורך לשכור
קירות. אפשר לויזניחו
או לתלותו
בכל מקום בחדר.
*שקכגשקט.
כי המדחס שלו
נמצא במקום אחר.

אסקור

לו^1מ
העולה

הזה

ל4קל

הודו־סין: החמר ־ רו ד מאיים שו ב
ג׳ון פילג׳ר נבחר ב־ 1979 לעיתונאי־השנה בבריטניה.
פילג׳ר, כתב דיילי חירור, זכה לשם עולמי כשהשף
לראשונה את מימדי השואה הקמבודית. ביקורו בקמ בודיה,
בראש צוות של הטלוויזיה המסחרית, זכה לתהודה
רבה ברחבי העולם, לזרם של תרומות ויוזמות להצלת
רעבי־קמבודיה, שרידי הטבח וההרס של ה״נאצים של
אסיה״ ,החמר רה׳.
בחודש שעבר ביקר פילג׳ר שוב בהודו־סין. גילוייו
גובשו לכתבת־ענק שהתפרסמה בניו־סטייטסמאן. הם
מוכיחים, ללא צל של ספק, שרוב הסיוע המגיע לתאילנד
מתועל על״ידי סוכנים אמריקאיים, גלויים וסמויים, לידי
כוחות החמר רה /מרצחי פול פוט מפוטמים באורח
שיטתי, כחלק מאיסטרטגיה מכוונת של יועץ נשיא

לחצים גם על האירגונים הבינלאומיים הפועלים בסביבה,
כמו הצלב־האדום, יוניצ״ף ואירגוני־צדקה דתיים, כדי
לארגן, לחמש, לצייד ולשקם את החמר רה /ולשלחו
לכבוש מחדש את קמבודיה.
בראש קבוצת הסיוע עומד מייקל איילנד, צייד־צבאים
ותיק, שפקד אישית על המיבצע הסודי של הפצצת
קמבודיה, בניצוחו של הנרי קיסינג׳ר, תוך עקיפת
הקונגרס. איילנד וג׳ק ויליאמסון, אף הוא ותיק זוועות
הודו־סין, מתאמים את שיתוף הפעולה בין אנשי פול-
פוט וצבא תאילנד, ודואגים לכך ששמונים אחוז מהסיוע
המערבי לקמבודיה, יחולק בפיקוח אנשי החמר רה/

הוחלף פול פוט, לפחות למראית עין, ב״ראש־ממשלה״
חדש, חיו סאמפאן. למרבה האירוניה נבחר דווקא התי-
אורטיקן הראשי של זוועות קמבודיה, האיש שפקד
על רציחתם השיטתית של שני מיליון בני־אדם, על
השמדת פנום־פן ועל הריסה מתוכננת של הציוויליזציה
הקאמבודית. שמו של סאמפאן מעורר חלחלה בפנום־פן,
המשוקמת עתה בהדרגה על־ידי ויאט־נאם, אך התעמולה

אומר על כך בגילוי־לב המתאם לענייני פליטים
בקבוצת הסיוע, איש סי-אי-איי לשעבר בשגרירות ארצות־הברית
בדרום ויאט־נאם, ליונל רוזנבלאט:
״אני חש שתפקידנו עתה מהווה המשך חיוני של
מילחמת ויאט־נאם. אנחנו חייבים להיות מעורבים, ואני
צופה מעורבות אמריקאית הולכת וגוברת בהודו־סין
לאורך כל שנות השמונים.״
מייטנזר סיניים. מכונת התעמולה של בז׳יז׳ינסקי
עושה הכל כדי לשפר את תדמיתם של החמר רה /בעצתם

וווי חטן

טוב שי ש
בעצם היום שבו הגיע דיווחו המחריד של ג׳ון
פילג׳ר, על הסיוע האמריקאי המאסיבי לחמר־רוז/
למדור עולם קטן, הופיע סגן שר־החוץ האמריקאי
במסיבת־עיתונאים בהונולולו שעסקה בזכויות־האדם.
״המאבק למען זכויות־האדם״ ,הכריז הסגן, וארן
כריסטופר ,״הפך למסד מרכזי במדיניות־החוץ הא מריקאית.
נושא אנושי זה הונח על שולחן הדיפלו מטי׳
והפך סעיף מרכזי בכל מגעינו עם אומות
העולם. מכיוון שאנו בני-חורין, אין אנו יכולים
להיות אדישים לזכויות האדם בכל אתר ואתר.״
כדאי

לספר

זאת

לפול

פוט, או

ל״מחליפו״,

מתאם סיוע ליונם רוזנכלאט

ארצות־הברית לביטחון לאומי, זביגנייב בז׳יז׳ינסקי. המ טרה,
המוגדרת בעגה קיסינג׳רית טיפוסית, היא להביא
ל״דה־פטאביליזציה״ בהודרסין, לנקום בוויאט־נאם על
ניצחונם ההיסטורי על מעצמת־העל.
התוצאות עלולות להביא לחורבנה מחדש של קמ בודיה,
להרס ויאט־נאם. האמצעים הם מסורתיים: סיוע,
״יועצים״ ,הסלמה שיטתית, תעמולה מתוחכמת, טיהור
השרץ הקרוי חמר רה׳ ושימוש בצבא תאילנד בתפקיד
שמילא צבא דרום־ויאט־נאם בשנות ה־60׳.

בהאנוי היו סימני היענות ברורים למחוות האמריק איות,
המילוליות בעיקר. ויאט-נאם הצטרפה לבנק־העולמי,
לקרך המטבע הבינלאומית ולבנק לפיתוח אסיה.
מדיניות הפנים והשיקום שלה היתד. מתונה. היא גילתה
פתיחות ונטיה לשיפור היחסים עם סין, ואפילו עם ארצות-
הברית. בדז׳ינסקי שם קץ לתהליכים אלה. הוא שיכנע
את קארטר לחדש את האמברגו על ויאט־נאם, כולל מזון,
סירב להכיר בשיחרור קמבודיה מפול פוט והחמר רוז/
פתח במיתקפת־תעמולה נגד ויאט־נאם ובהכנת מילחמה
חדשה בהודדסין. צעדים אלה, והתוקפנות הסינית היזומה
נגד ויאט־נאם לא הותירו ברירה לוויאט-נאמים, אלא להדק
את שיתוף הפעולה הפוליטי והכלכלי שלהם עם הגוש
הסובייטי.
צייד הצכאים. זביג נקט בשורה של צעדים נמר צים
ושיטתיים. הוא החליף את שגריר ארצות־הברית
בבנגקוק, שדגל בנורמליזציה עם ויאט־נאם, ושלח
תחתיו מומחה של מישרד ההגנה לענייני סין, מורטון
אברמוביץ. השגריר החדש, איש מודיעין מובהק, א־רגן
את קבוצת הסיוע לקאמפוצ׳יאה (קמבודיה) ,הכפופה
ישירות אליו. קבוצת הסיוע, החולשת על הסיוע האמ ריקאי
העצום המגיע לגבול תאילנד־קמבודיה מפעילה

בתוככי קמבודיה סיפרה אשד. צעירה לפילג׳ר, כיצד
ביצעו כוחותיו של סאמפאן את שיחרור פנוס-פן. האשד״
שהיתה סטודנטית רדיקלית צעירה, יצאה עם דגלים
אדומים כדי לקדם את כוחות החמר רה׳ המנצחים.
״תוך שנה,״ סיפרה האשה ,״רצחו אנשי פול-פוט —
סאמפאן, את אבי, אמי, ששת אחיי ואחותי, שהיתה
בהריון. אני נמלטתי ליערות ביום שבו תלו אנשי החמר
רוז׳ שני ילדים בני שבע בעוון גניבת מזון.״
שני מיליון תושביה של פנום־פן גורשו על־ידי החמר
רה /כדי לבצע את האידיאולוגיה של סאמפאן, שגרסה
הריסת כל התרבות הקמבודית, רצח כל משכיל או יודע
שפות זרות, כדי לבנות את הכל מחדש. לפחות מחצית
המגורשים נרצחו ישירות. רבים אחרים מתו מסבל,
מרעב וממחלות קשות. הוויאט־נאמים ושותפיהם ד,קמ־בודיים
עושים מאמצים על-אנושיים לשקם את קמבודיה.
ג׳ון פילג׳ר קובע בוודאות, ומסתמך גם על צוות מומחים
שנתלווה אליו, שהסיוע המגיע ישירות לפנום־פן מופנה
כולו לאוכלוסיה. בפנום־פן, שהיתה הרוסה לחלוטין
לפני שנה, מצא פילג׳ר 100 אלף תושבים, תחבורה,
חנויות, שני שווקים שוקקים, חשמל, מים, פגודות
פתוחות מחדש, טלפונים, שני קווי אוטובוס, ואפילו
תיזמורת ג׳אז וקבוצת כדורגל.

אברמוביץ ורוזנבלאט ופול פוט הכשר

:מחוות מילוליות. כשנבחר ג׳ימי קארטר לנשיא
ב* ,1976 היתד. בוושינגטון נטיח מסויימת לפעול למען
,נורמליזציה של היחסים עם ויאט־נאם. המצפון הרע כלפי
הודו־סין, תיסמונת ויאט־נאם המפורסמת, והשאיפה הפו ליטית
הלגיטימית למנוע מארץ הרוסה ומדולדלת זו להפוך
לגרורה סובייטית, יצרו לובי אמריקאי חזק למען סיוע
מאסיבי לוויאט־נאם.

האמריקאית שוקדת עתה להציגו באור חיובי, אפילו
מעורר אהדה. כתב טיים בתאילנד, ניל קלי, מתאר את
סאמפאן כ״איש חזק, צעיר למראה ובעל חיוך משובב,
החותר למדיניות של חירות לקמבודיה, הרואה בארצות-
הברית ידיד, והשואף לפלוראליזם אידיאולוגי, קומוניסטי,
קפיטליסטי או מישטר־ביניים, אחדי ה׳שיחרור../״

ח״ב שימעון פרם
מזיו האינטלקטואלים שסייע לסונזוסה
אדריכל ההשמדה חיו סאמפאן, כדי שנזכה לראות את
מה שהטייס מכנה בשם ״חיוכם המשובב״.

מגיע צל״ש לפעילי חוג 77 במיפלגת העבודה
על הביקורת הקשה שמתחו על ח״כ יצחק רבין.
רבין מתעתד להופיע בהרצאה בפני פורום של
צבא ארגנטינה, שידיו מגואלות בדמם של אלפי
דמוקרטים, בכללם יהודים רבים.
עם זאת צודק רבין כשהוא דורש מפרופסורים
נאורים באמת, בלי מדכאות, כמו זאב שטרנהל,
דן הורביץ, אמנון סלע וגליה גולן, לפנות בכמה
קושיות לבחירם, ח״כ שימעון פרס. חוג 77 יכול,
למשל, לשאול את שר־הביטחון לשעבר על הנשק
הרב שסיפק לדיקטטורים ימניים באמריקה־הלאטינית,
בכללם אנסטסיו סומוסה, ועל הקשרים הפוליטיים,
המסחריים והכלכליים שקיים בעבר הקרוב מאוד עם
דרום־אפריקה.

19 אלף מורים גוייסו ללמד מיליון ילדים קאמבודיים,
בתי־הספר צויידו מחדש, בתי־החולים פועלים כסדרם.
הרופא הצרפתי, ד״ר ז׳אן־מישל וינו, שקונן באוזני
פילג׳ר בשנה שעברה, ששמונים אחוז מהנשים איבדו
את המחזור החודשי שלהן כתוצאה מסבל ומתת־תזונה,
מדווח הפעם על מחלקות־יולדות מלאות עד אפס מקום.
בקרב העיתונאים המערביים שביקרו בקמבודיה שוררת
תמימוודדעים מוחלטת, השוללת לחלוטין את התעמולה
שמפיץ בז׳יז׳ינסקי נגד ויאט־נאם וקאמבודיה. כולם
מודעים היטב לעובדה שוויאט־גאם מצילה ומשקמת
את קמבודיה במאמץ הירואי, חסר תקדים בהיסטוריה
של האיזור.
החרפה שנמנעה. בעת שהותו של ג׳ון פילג׳ר
בקמבודיה, תקפו החמר רוז׳ רכבת קמבודית ורצחו 150
בני־אדם. הרוצחים יצאו מ״מחנה הפליטים״ סא קאיו
בתאילנד, המצוייד ונתמך בגלוי על-ידי קבוצת הסיוע
האמריקאית.
חברת הסיוע אוקספאס הבריטית הסיקה את המסקנות,
וחרף הלחץ. של ממשלת מרגרט תאצ׳ר, מפנה את כל
המזון לשילטונות פנום־פן. אך בקמבודיה עצמה שורר
פחד עצום שהחמר רוז׳ יחזרו. ג׳ימי קארטר והיו״ר
הוא גואה־פנג תיאמו בחודש שעבר בטוקיו מדיניות
איסטרטגית הנשענת על החמר רה /בספטמבר יארגנו
ארצות־הברית וסין תמיכה בהכרה בחמר רוז׳ כבממשלה
הלגיטימית של קמבודיה. בשנה שעברה נמנעה מישראל
החרפה של הצבעה למען פול פוט. הדיון נערך בעצם
יום־הכיפורים.
כדאי לעקוב בסקרנות אחרי התנהגותה של ממשלת*
ישראל בחודש הבא.

״אני יצרנית משקאות קלים
מאז שקנינו את ״סודה סטרים״,
אני חוסכת כל כך הרבה כסף
בחודש! לפני כשהייתי קונה
בקבוקים משפחתיים(צריך הרי
לשתות בקיץ) ,הייתי סוחבת סלים
( אולי תרדיו ק -ה ס לי ם היו
סוחבים אותי ומוציאה ממיטב
כספי.
עכשיו, אני יצרנית משקאות
קלים בזכות עצמי, שלוש לחיצות
על מתקן ״סודה סטרים״(אנחנו
אוהבים סודה חזקה) שלוש
לחיצות על משאבת הסירופ(יש
לי לפחות עשרה טעמים)
ו-ל מ קר ה
על כל כוס משקה אני חוסכת
יותר מלירה,בקיץ ארוך וחם כמו
שלנו-זה משתלם, ועוד איך!
את ההשקעה במתקן החזרתי
בתוך שלושה חדשים.

אתה מייצר-אתה שותה.
סודה סטרים.

וזה החוח שלי.״
בלון גז ניתן להחליף בכל סניפי
השופרסל, השק״ם ובתחנות ״סודה סטרים״
לקבלת כתובת התחנה הקרובה
לביתך, פנה אל:

סודה סטרים״.
רחוב גבעת שאול ,24 ירושלים.
טל 02-537724,02-520375 :
מרכז שרות והדגמה בכל בו שלום.

סודה מטרים: משקה מל בשלוש לחיצות.

אנשיבו בשורם

הגלו בודואן: תעימת־רב לנתין הקטן
ותלין קאדטד: הים סוער בנית והאריס תועים בוונציה

בחיבה עמוקה מלטפים המלך בודואן והמלכה פאבליולה את
הילדה שבאה לברך את המלך הבלגי ורעייתו בחגיגות־הקיץ שנערכו
באנטונג, עיירה קטנה בבלגיה. למרות שהשניים חשוכי־ילדים, ידו עים
בני־הזוג בהרמוניה, ובאידיליה השוררים בנשואיהם. הם עומ דים
לחגוג את השנה העשרים בחייהם המשותפים.

מי אמר שוונציה שוקעת? קיץ 1980 הביא לארמונותיה את גדולי־העולם למה שכונד :,שיחות־התיקווה.
מי לא חתר אל האי של סן ג׳ורג׳יו מאג׳יורה? פייר אליוט טרודו, והילמוט שמידט, מרגארט
תאצ׳ר, והנשיא קארטר, שלא ויתר על ההזדמנות האחרונה לנופש לפני הוועידה הדמוקרטית, ורגע לפני
פרוץ משבר ביליי—לוב. אבל התמונה שיש בכוחה להבליט את ההבדל בין מה שנשאר בבית לאשליית־ונציה
— היא זו המנציחה את רוזלין ואיימי קארטר משייטות בגונדולה רומנטית בתעלות־ונציה.

המלכה סילביה משוודיה: הצדעה כפוית נוסח צרפת
מלכת שוודיה, סילביה, זכתה לקבלות-פנים ססגוניות בביקורה בצרפת, ולא רק בבתי־האופנה הצר פתיים
הנהנים לספק לה מלתחה, שכן היא ידועה בטעמה המעולה, ובמידות גופה המשמשות פירסום
מכובד לכל אופנאי. הכפריים קידמו אותה בביגדי-מסורת צבעוניים בכל מקום אליו הגיעה.
המלך קארל גוסאב ה־ 16 ורעייתו ניידים מאוד בזמן האחרון, הם הגיעו אפילו לארצות־הברית
לחמישה ימים כדי לחזק את ידי נבחרת־שוודיה. ,המשתתפת במירוצי הגביע האמריקאי.

העולס הזה 2242

רוגירז ד״מונו׳ :דווגיובאני בפודמולה 1
פנים עשירי־הבעה ויוצאי־דופן אלה שייכים לזמר־אופרה. אבל
זה אינו זמר אופרה ככל האחרים: כי רוג׳רו ריימונדי, הזמר הנושא
על כתפיו את דון ג׳יובאני המוסרט של ג׳וזף לוסי. ,והמגלם את
בוריס גודונוב בפאריס, אוהב לאכול, אוהב נשים, והפחות רגיל —
משוגע לנהוג במכוניות־מירוץ. בפותזולה .1לא פחות ולא יותר.

א311

וי ס

מאו מסה טונג: הדיוקן מורד מן הוקיר
מזלו הגדול של מאו טסה סונג שהוא לא חי לראות את היום
הזה שבו יבואו פועלים, שבוודאי גדלו על מישנתו (כמו כולם) עם
מנוף גדול (כזה שבתמונה העליונה מימין) ויורידו, כלאחר־כבוד, את
דיוקנו הענקי מעל בית ברחוב שבפקינג. ומרחוב זה ינדוד המנוף
לרחוב הבא, וכן הלאה וכן הלאה. זהו חלק סמיבצע קיעקוע המיתוס,
הנערך בסין לאט ובעקביות, כשהספר האדום, שהיה קדוש מן התנ״ך,
מפנה את מקומו למידרשים חדשים ומשונים, כמו תצוגות־אופנה צר פתיות
ברחובות פקינג, וקוקה־קולה אמריקאית בכל דוכן־משקאות.
מי יאמין שרק אתמול היה זה כשמאו האחד והיחיד זכה להוד והדר
:כמו בתמונה העליונה משמאל, כשההמוניס מריעים לו ברחוב) ?

כבר שלושים ושבע שנים שפרם דיאן המוענק בשאנטיי,
שבצרפת, למירוצי־סוסים, הוא אחד האירועים המצולמים המרהי בים
ביותר הנערכים שם, ומזה השנה הרביעית שהוא נערך בפט-
רונותה המלאה של חברת־התמרוקים רבלון. לכן אין פלא, שלהב-
תרת המנצח הזמינה החברה יפהפיה, שהשנים לא יכולות לה :
הפרימה לודמילה טשרינה. האם באמת בגלל תמרוקי־רבלון נשמר
היופי — או שמא מדובר בתמרוקים לסוסים י

ביוה!גויאנה בורג: לראשונה בנעד־בית
חסל סדר מרגארט טרודו וקארולין ממונאקו, ולא מצטלמים יותר בתמונות־זוהר עם ביאנקה ג׳נר.
אין יותר סימיונסקו, והסתיים הרומן המותח ביותר בתולדות־הטניס. ישנו רק זוג כשר למהדרין היושב
על השטיח בנעלי־בית, או אפילו בלעדיהם (כמו בתמונה זו) וצופה בטלוויזיה כמו כל זוג ישראלי
ממוצע, כשהוא אוכל בכל פה. זהו זה, מישפחת־בורג בבית.

.כשולח

הזה

99/19

הוודו דנב
וגיוני הארד״:
עוגת ׳ונדהזידת
לכל החברים
אמנם חלפה עברה אז תקופת
היותו כוכב מיספר אחד ותגלית
זאת,
הרוק־הצרפתי, אבל, בכל
ג׳וני האלידיי מצליח לשמור על
מקום־כבוד בחדשות הלהיטניות
בפאריס. בתוכניות־טלוויזיה, שבהן
הוא ואשתו סילבי וארטן מופיעים
בבגדים הנושאים את חותמו של
בית־האופנה שלהם, שהכניס להם
כבר הכנסה קבועה לכל ימי חיים
וברשת של עסקים שבניהולם.
ג׳והני האלידיי יודע כיצד לש מור
על מתח בכל יום־הולדת נו סף,
אם כי בלי להדגיש יותר מדי
את הגיל. ביום-הולדתו האחרון
הזמין ידידה יפהפיה ומפורסמת
לחתוך את העוגה לעיני הצלמים.
המראה היה מסנוור בהחלט. הידי דה
היתה קתרין דנב.

התגלית החדשה

.בעוולת הזה 99/19

50 מיליון פראנק משקיע
קארלו פונטי בסירטה הראשון
של הגברת הצעירה העומדת
לידו, ושמה מדלן קיין. אחרי
מה שקרה לג׳ינה לולוברדג׳י-
דה, לסילבנה מאנגנו ולסופיה
לורן, תחת ידו, מבחינה מיק-
צועית, אין־ספק שהוא יודע מד,
הוא עושה. שם ההרפתקה ה קולנועית
בכיכובה של הגברת
מישזזקה של הגברת, והפאר-
טנר שלצידה — רוד שטייגר!

דנה ה״ :עם דדנוו ביד אחת ועם בשנייה
לגברת הצעירה דנה קיי, שאינה אלא בתו של דני קיי, שתי
תאוות בחיים: נסיעות וכתיבה. לאחר שסיפרה הראשון האשה הנוסעת
הפך לרב-מכר, מודיעה דנה, שאין טוב יותר מאשר להיות רווקה,
עיתונאית ובעיקר :״פרי לאנסר״ ,גם בעבודה וגם לגבי גברים.

212

האי שר די ו היפוקואתס
״זהו זה!״ קראה רחל. עצרתי את האופנוע.
לרגלינו השתרע מראה מרהיב. מיפרץ קטן, סגור
משלושה צדדים, ובמרכזו מתנשא סלע תלול וגבוה,
כמו מיגדל. על אחד המדרונות עומדת כנסייה לבנה.
לפעמים אנחנו רואים מראה השובה את ליבנו מייד.
למרות שאנו רואים אותו בפעם הראשונה, נדמה לנו
שראינו אותו פעמים רבות
__ בחלומותינו. אנחנו חוזרים,
כאילו, אל גן־עדן אבוד,
שבו שהינו זה מכבר.
המיפרץ שוכן בדרום האי
קום, אחד מאיי־דודקאניסה
היווניים, מול חוף תור כיה.
על המפה נראית קוס
כמו נקניק ארוך בין מל תעות
של התנין התורכי,
העומד לבלוע אותו בכל
רגע.
הגענו לאי בטיסת־שכר
של ארקיע וחברת־נסיעות
ישראלית, ששיכנו אותנו
במחיר 450 דולר לנפש ב מלון
חלומי על שפת־הים.
אך אחרי יומיים שכרתי
אופנוע (כ־ 500ל״י ליום)
והתחלנו לחרוש את האי מקצה אל הקצה. כך גילינו
את כפר־הדייגים קאמארי, לרגלי העיירה קפאלוס. נש ארנו
בו כמה ימים, גרנו אצל אשד, יוונית בשם תיאודורוש
(כ* 350ל״י ללילה) ולא לבשנו אלא בגדי־ים. הכפר
כולו לא היה אלא שורה אחת של ביקתות לאורך החוף.
מכיוון שלא לקחנו עימנו דבר מהמלון, קנינו במקום
מיברשת ומישחת־שיניים. הסתבר לנו כי אין אדם זקוק,
בעצם, ליותר מזה. מעט הכסף הספיק לארוחות יווניות
גדולות מאוד, עם יין מקומי בשפע.
החוף היה מלא צעירות וצעירים זהובי-שיער, דוברי
גרמנית, שוודית ואנגלית. לא היה ביניהם איש שלא אהב
את היוונים. ואכן, מלבד האיים והחופים, זהו הנכס
הגדול ביותר של יוון כארץ־תיירות: היוונים עצמם.
הרחובות והבתים הלבנים בכפרים נקיים להפליא.
גם הבית הפרימיטיבי ביותר נראה כאילו סוייד רק
אתמול בסיד לבן ומבהיק, ובחזיתו מוריקים בתוך פחים
שיחים ריחניים ופרחי יסמין. הרגשת־הביטחון היא מוח לטת.
אתה יכול להשאיר ארנק מלא־כסף בכל מקום,
ללא שמץ של חשש. כלל לא יעלה על הדעת שתיירת
תיאנס, או שאדם כלשהו יותקף.
כשאתה עובר ליד בית כפרי נידח, יגיש לך כמעט כל
ילד פרח. ליד ביקתתו של איכר אחד ראה אותנו ילד
כבן ,10 חיפש פרח, לא מצא, קטף כמה עשבים והגישם
לנו. במקום אחר היה, אולי, מצפה למטבע. ביוון..אין
זה כלל עולה על הדעת.
המלצר, המגיש לך אוכל בטאוורנה נידחת, כמעט
לעולם לא יחייך. אך הוא ידידותי להפליא. כעבור־זמן
תפסנו כי הגאווה היוונית מונעת בעד אנשים מלחייך בלי
סיבה. אך כל אדם יעזור לך כדבר מובן מאליו —
אם יש תקלה באופנוע, אם אתה שואל לכיוון, אם אתה
מחפש חנות. פעם נסע עימי בעל־קטנוע מקומי קילומטר
או שניים, כדי להראות לי את מקומה של תחנודדלק.
(היתד, זאת חבית בחנות־מכולת).
כמה כל זה רחוק מהארץ ! יש לבו חופים שופעי־חול,
אבל הם מלוכלכים, ולרוב מוזנחים. ציידי־התיירות מטי לים
את אימתם על האורחות, ומקרי־האונס הפכו מכת-
המדינה. הונאת התיירים הפכה מיקצוע מקובל. התוק פנות,
אי־היושר, הגניבות, הליכלוך מקלקלים את חדוות
התיירים. אין מישטרת־תיירות (כפי שישנה ביוון) ,אין
רשות אמיתית לענייני תיירות.
התיירים הפוטנציאליים בחלקם הגדול עדיין לא שמעו
על מכות אלה. אך במשך הזמן זה יוודע בכל מקום.
בינתיים הם חוששים בעיקר מפני הטרור. כפי שזה
מצטייר בעיתוניהם, חייו של כל אדם נתונים בישראל
בסכנה בכל עת ובכל מקום, וזה מפחיד.
יש הרבה מה לעשות אצלנו, אם רוצים באמת
לאסוף את ביצי־הזהב של התיירות. בינתיים מכה אותנו
יוון שוק על ירך, והתיירות שם מתפתחת במהירות,
גם בקוס בונים בתי־מלון ענקיים.
קום היא האי שבו נולד ופעל לפני 2500 שנים
היפוקראתס, מייסד הרפואה הקלאסית. מוסד על שמו
מפאר את האי, בקירבת שרידיהם של המיקדשים העתי קים
באסקלפיאון. למרות שהאי כולו אורכו כחמישים
קילומטרים, רוחבו כעשרה קילומטרים. ותושביו אינם
מונים אלא כ* 18 אלף, יש בו מה לראות, אם מוכנים
לנוע ברגל, באופניים או באופנוע.
אך נראה כי ישראלים רבים כבר הפכו צרכנים כה
מאורגנים, עד כי אינם יכולים להנות באמת אלא מבי דור
מאורגן וקבוצתי. חבל. הם מחמיצים הרבה מן
ההנאה המצפה להם בכל אי יווני.

אהבה מאדוקאית
סיפור־האהבה שלי עם העדה המארוקאית — לפעמים
אהבה נכזבת, לפעמים לא — התחיל בסתיו ,1948
כשסיימתי את קורס המם־כ״פים החטיבתי של גיבעתי

׳214

והוחזרתי לגדודי. עמדתי לקבל כיתה, ואמרו לי שאני
יכול לבחור.
כמו כל חברי, בחרתי ביוגוסלבים או בבולגרים.
היה להם השם הטוב ביותר בצה״ל החדש. אבל כל
היוגוסלבים וד,בולגרים כבר נגמרו.
״מה נשאר?״ שאלתי.
״פולנים, מארוקאים, ועוד כל מיני אמרו.
בחרתי במארוקאים. האתגר משך אותי.
קיבלתי כיתה של 15 איש (חסרו אז מם־כ״פים
בגדוד) ,רובם מארוקאים, כמה לובים, כמה תורכים.
היה להם מכנה משותף אחד. איש מהם לא ידע אף מילה
אחת עברית. כולם באו ישר מן האוניות.
עמדו לרשותי שבועיים־שלושד, כדי להדריכם, להנ חיל
להם את יסודות האימון האישי והאימון הכיתתי.
המג״ד — זה היה צ׳רה — ציין שכדאי לנו מאוד
להדריכם היטב, כי אנחנו נובילם בעצמנו לפעולה.
לא זה בלבד שלא היתד, לי כל שפה משותפת עם
המארוקאים שלי (לא ידעתי אז מילה צרפתית) ,אלא
שגם נוכחתי במהרה לדעת כי כל מושגינו שונים לחלו
גוי
הערבי, למוסיקה הערבית, לתרבות הערבית, מבלי
לבוז להיגוי, למוסיקה ולתרבות של יהודי מארוקו, שהם
חלק מן העולם הרוחני הערבי, כשם שתרבות יהודי
גרמניה היא חלק מן התרבות הגרמנית.
הסרט הראה כי צאצאיהם של העולים ממארוקו מת חילים
להתעניין בתרבות אבותיהם, וזה טוב. מי שאינו
מכבד את עצמו, לא יזכה בכבוד מידי הזולת. למארוקו
יש היסטוריה מפוארת ותרבות עשירה, ואין כל סיבה
לכך שיהודי מארוקו יתגאו בהם פחות מכפי שמתגאים
יהודי אירופה בהיסטוריה ובתרבות של ארצות־מוצאם.
יתכן כי הפנתרים השחורים, שהביאו לזיהוי העדה
המארוקאית כולה עם אוכלוסיית השוליים של שכונות-
מצוקה, עשו לה שרות־דוב. הם חיזקו את הסטריאוטי פים
הפסולים, היפנו את המבט אל עבריינים צעירים
והשכיחו את הדור החדש של אקדמאים ציירים, רופאים,
עורכי־דין ומנהיגי־ציבור.
אני מסכים לגמרי עם דבריו של אחד מבני אלחדד :
ישועת המארוקאים היא בהם עצמם. שום חסות של
פטרונים אשכנזים לא תעזור להם, אלא להיפך. רק
אחרי שהטובים והמתקדמים — תרתי משמע — של
בני־העדה יקימו שיכבה של מנהיגים בעלי שיעור־קומה,
יוכלו להביס את הדיעות הקדומות, לד,זקיף את קומת
כל בני־עדתם.
אומה ישראלית חדשה, מאוחדת, תתגבש רק כאשר
כל בניה יכבדו זה את זה. ולשם כך הם צריכים
לכבד קודם כל את עצמם.

אשה בעת משבר

טין. יכולתי לנסות לכפות עליהם את המושגים שלי,
ויכולתי לנסות להבין את המושגים שלהם. השתדלתי
ללכת בדרך השנייה. בפעם הראשונה בחיי פיקדתי על
בני־אדם, והיו לי בראש הרבה דיעות על טיבו של
המפקד הקרבי האידיאלי.
הבחורים לא קיבלו סוודרים ומעילים. בגשם ובקור
התהלכו בכותנות־קיץ. הם התמרמרו על הפלייה. לא
לבשתי את הסוודר שלי.
המשבר בא באחד הימים, כששלחו אותנו להביא
חול מן הדיונות של ראשון־לציון. כשירדו מהמשאית,
סירבו לעבוד. הם התנדבו להילחם בארץ, אמרו, לא
לעבוד כפועלים שחורים.
״אתם צודקים,״ אמרתי .״אבל אנחנו זקוקים לחול
במחנה. אז תשבו בצד איפה שיש צל, ואל תפריעו.״
כשישבו, נטלתי לידי את והתחלתי להעמיס חול
על המשאית. כמוני עשה שלום כהן, שהיה מפקד הכיתה
המקבילה. עבדנו כעשר דקות. אז קם אחד מהם, בהבעה
מבויישת, לקח את והתחיל לחפור. אחריו קם שני,
שלישי. בסוף עבדנו כולנו, התחלנו לשיר שירים צר פתיים
שלמדתי מהם (״אבירי השולחן העגול ונהנינו.
היה נראה לי שהכל מסתדר, עד שחזרו הראשונים
מחופשות בתל־אביב. בפיהם היד, סיפור עגום. הבחו רות
הישראליות לא רצו לצאת עימם. בעיר נפוצה
השמועה שכל המארוקאים שולפים סכינים, ושהם מסוכנים.
לנגד עיני החלה הבעייה של ״ישראל השנייה״.
קראו להם גח״ל (גיוס־חוץ־לארץ) להבדיל מן המח״ל
(מתנדבי־חוץ־לארץ) .זאת היתר, שערוריה. המארוקאים
התנדבו בדיוק כמו הבחורים שבאו מקנדה ומבריטניה.
אבל המח״ל היה אשכנזי, והגח״ל היה ״בני־עדות־המיזרח״.
התחלתי להכיר את הבחורים, לראות כל אחד מהם
כפי שהיה, על מעלותיו ומיגרעותיו. השתדלתי לנהוג
כלפיהם כפי שהתנהגו כלפי, בהיותו טוראי, הטובים
שבמפקדי. לא התחרטתי על כך. כאשר נפצעתי ונשארתי
מוטל על גיבעה חשופה, תחת אש של מקלעים מצריים,
באו הבחורים האלה והצילו את חיי, תוך חירוף נפשם.
אף אחד מהם לא נשאר בארץ אחרי המילחמה.
בשבוע האחרון קיבלתי ד״ש מאחד מהם, שיש לו
מספרה משגשגת בניו־יורק.
נזכרתי בכך כשראיתי את סירטו המצויין של מיכה
שגריר על מישפחת אלחדד, המפוזרת בין מארוקו, צרפת
וישראל. דבריו של הצעיר הנחמד מבאר־שבע, שד,ישווה
את היחס למארוקאים בארץ לאנטישמיות בחו״ל, נכונים
לגמרי. המארוקאים הובאו לארץ בהמוניהם, לא מעט
באמצעים של פיתוי והפחדה, וכאן נעזבו לנפשם.
כמו כל בני ״עדות המיזרח״ (ו שוב: האם מארוקו
היא ממיזרח לארץ־ישראל?) ,סבלו המארוקאים מן הבוז
התהומי שרחשו האירופים לערבים. אי-אפשר לבוז להי
כימעט
בנס ניצלתי השבוע מפאשלה נוראה.
בדרך חזרה מקוס, קראתי במטוס מודעה שבישרה
את מות אלמנתו של ישראל בר ז״ל. הייתי בטוח
שהכוונה לריבקה בר.
אני זוכר את ריבקה בר היטב. בעת הפרשה הגדולה
למדתי להעריץ את כוח־עמידתה.
בר היה, בוודאי, אחד האנשים המרתקים ביותר
שהכרתי בחיי. היו בפיו סיפורים מרתקים על ימיו
בשוץ־בונד (אירגוו־ההגנה) של הפועלים בווינה, בעת
מילחמת־האזרחים נגד צבא הממשלה הימנית ! על שי רותי
כסגן־אלוף בבריגדה הבינלאומית במילחמת־האזר-
הים הספרדית, שם הכיר את המרשל הסובייטי קונייב ;
ועוד ועוד. רק אחרי התפוצצות הפרשה הסתבר שכל
הסיפורים האלה היו פרי הדמיון העשיר של האיש.
אין ספק כי בר היה שקרן פאתולוגי, בעל יכולת
שגבלה בגאוניות. אך אין גם ספק בכך שהוא היה
הוגה־דיעות מבריק. אף שלא למד מעולם באקדמיה
צבאית -כפי שסיפר לכולנו, היו התיאוריות שלו בתחום
המדע הצבאי מרשימות, והן ריתקו גם מומחים צבאיים
זרים שלמדו באקדמיות
שכאלה. לא כל מי ש מסיים
את חוק־לימודיו ב ולא
אקדמיה
הופך חכם,
כל מי שקורא ספרים כ-
אוות־נפשו נשאר הדיוט.
(מכיוון שגם אני אוטו דידקט
גמור, לעיתים אני
מתפתה לטעון, כי הספרים
עדיפים על האקדמיה).
ביליתי שעות רבות בבי תו
של בר, בשיחה על
צה״ל, מילחמותיו ובעיו תיו.
מכיוון שהיה ממקו רביו
של דויד בן־גוריון,
היה בפיו שפע של מידע,
והוא ניפץ את האלילים
בלי־רחם. הוא היה הרא שון
שהסביר לי שמיבצע-
סיני המהולל, שהפך את משה דיין ל״רומל הישראלי״,
היה כישלון טוטאלי מבחינה צבאית מיקצועית. הוא היה
גם אחד הראשונים שהצביע על הסכנות הכרוכות בהת גבשותה
של קבוצת־הצעירים דאז (שימעון פרס, משה
דיין, אהוד אבריאל וחבריהם ).כאשר פרצה פרשת-
לבון, תבע ממני לתמוך בלבון, כדי לחסל את סכנת
הדיקטטורה של בן־גוריון ונערי חצרו( .באותם הימים
היה הגבר האלגנטי, בעל ההיגוי הייקי המובהק, מרצה
מערכת־הביטחון,
להיסטוריה צבאית ומקורב לראשי
למרות שהכל ידעו שהוא בעל דיעות שמאליות מאוד,
ומייודד מאוד עם משה סנה).
בכל השיחות האלה, בדירה שבקרבת הירקון, שקי רותיה
היו עטורים בכלי־נשק שונים ומשונים, נמצאה
ריבקה, אישיות בזכות עצמה, בסביבה.
מה הרגישה כאשר התפוצץ העניין באפריל ,1961
וכאשר הסתבר כי ישראל בר הוא בדאי חולני,־ ושהם־
תבך בעיסקי־ריגול למען ברית־המועצות?
ריבקה לא נטשה את בעלה בעת משבר, תמכה בו,
ביקרה אותו בכלא. היא לא נשברה.
עמדתי לכתוב הספד לריבקה, כאשר נתקלתי בעמיקם
גורביץ, ידידו של בר, שנשאר נאמן לו. מסתבר כי מתה
אלמנתו של ישראל בר אחר.
אני מאחל לריבקה בר חיים ארוכים וכל האושר
שהיא ראוייה לו.

י-זץ

ברחבי הארץ,
ו עוד 3-מיליון
מחוצה לה .

\ בצאתך לחופשה השנה קח את ויזה לקניות, טיולי ם, בלויים,
<׳ מסעדות, בתי מ לון ותחנות דלק...
הצטרף גם אתה אל־ססס 150,מ חזי קי כ ר טי ס״ויז ה״ המרוצים

עם §י¥ח כדאי לך
לקבוצות !; בנקלאורו >(ב1ק דיסקו!

צהוב בחוץ
מלא אנתיה בפנים:

בחוץ — בכבישים — רואים או תו יותר מכל צבע אחר.
בפנים — במנוע מכוניתך ובביתך — הוא נותן לך
כל אנרגיה שאתה זקוק לה:
דלקים, שמני־מנוע, חימום ביתי, אנרגיה מן השמש.
הצהוב של ״פז״.
הצבע של חברת האנרגיה הגדולה בישראל.

שתתי אנרגיה,

אריק ש רון נו שא את ג ל אי־!ה ש קר שלו בפני!

א ד רו ט ט
ף* אחת מהזיותי בכנסת תיארתי לי גלאי-׳שקר
מתוחכם, המחובר לדוכן־הנ׳ואמים באולם־המליאה.
המיתקן קולט את תנועותיו של הנואם, את חום גופו,
נימת קולו וכר. כאשר הוא משקר, קופץ מחוג גדול,
המותקן על־׳גבי לוח־ס׳פרות, כמו של שעון. כך יוכלו
חברי־הכנסת, העיתונאים והאורחים ביציע לעמוד בכל
עת על מידת כנותו ישל הדובר.׳
(כאשר השמעתי רעיון זה באוזני כמה ח״כים במיזנון.
קבע אחד מהם :״המחוג יישבר בעת הנאום הראשון

למוכה מזלם של הפוליטיקאים, אין מיתקן
כזה מצוי ככנסת, או ככל מוסד מדיני אחר.
לכן הם יכולים לנאום כאין מפריע. וכפוליטיקה,
השקר הוא הנורמה המקוכלת, ואמירת־האמת
היא החריג.

איני יודע אם מנחם בגין הוא קורא-נחיריים מיקצועי
כמוני. מכיוון שסירב לחייב את השרים שלו להידבק
בגלאי־השקר כדי לחשוף את ד,מדליפים בממשלתו, בוודאי
פסול בעיניו כל נסיון להסיק מסקנות מגלאי־ה׳שקר
המותקן באפו של ׳שר־החקלאות שלו.

אכן קשה לדעת מה חושב בגין בליבו על
שרון כשעה זו.

במבט השיטחי נראה בגין כאילו הוא אדם נאיווי
מאוד. הוא מודיע לשרון בכל הזדמנות שהוא היה רוצה
למנותו כשר־הביטחזן, אילו ׳ניתן הדבר מבחינה קואליצ יונית.
אבל ייגאל ידין, המייצג כעת שלושה חברי־כנסת

הוא מותקן כחלק התחתון של הא!? שלו.

בכל פעם שאריק אומר ביודעין דבר שאינו אמת,
מתכווץ קצה אפו. הדבר פועל כמו פוליגראף רגיל. מכונת־האמת
רושמת תגובות גופניות, שהן תוצאה של מתח.
אמירתישקר מגבירה את המתח, והדבר מתבטא אוטומטית
במהירותם של פעימות־הלב והדופק, בהזעה מוגברת
ובתגובות בלתי־רצוניות דומות.
לכן כל הופעה טלוויזיונית של אריק שרון היא חווייה.
בשעה שהאיש מדבר, ניתן להבחין בקלות מתי הוא
אומר אמת, על פי ׳תפיסתו, ומתי הוא משקר ביודעין.

* מוקד בטלוויזיה.

במשך חלק ניכר של הראיון שכתו נחיריו.
הם לא נעו ולא זעו.

ודאה זה פלא: האף היה קפוא, כאילו נחצם
מאכן.

אין כל ספק
כי הוא המועמד
אחר הוא אסון
של אריק שרון
בעיני אריק,

בכך: אריק ׳שרון מאמין באמונה שלמה
הסביר היחידי לתפקיד זה, ושכל מועמד
למדינת־ישראל. הברירה היא בין מינויו
כשר־הביטחיון ובין חורבן־ב״ת־ישל״שי.
זוהי אמת צרופה, ואין אחרת.

האף אישר זאת.

י11

ך• עכור שניות מעטות

בילבד התחיל גלאי־השקר

~ לפעול.
האף כאילו התעורר לחיים. הנחיר קפץ כמחט של
פוליגר׳אף ׳שיצא מדעתו.
על מה דיבר אריק באותן דקות?

על יחסיו עם מנחם כגין.

בגין יכול להיות שר־ביטחון מצויין אם אך יתמסר
כולו לתפקיד זה, אמר אריק.

קצה אפו רטט.

היחסים שלו עם מנחם בגין הם בסדר גמור, הודיע
אריק.

הנחיר רעד.

׳אני דמוקראט, אמר אריק. לא דמוקראט דגול, אבל
דמוקראט.

האף כימעט נעקר ממקומו.

וכן הלאה. אריק אמר מה שהיה צריך לאמר, לדעתו,
לצרכים טאקטיים. אך הוא ידע שאין בדבריו אף מילה
אחת של אמת.

אריק אינו איסטראטג — לא כאלוף ולא כפוליטיקאי.
הוא טאקטיקן. יש האומרים שהוא טאקטיקן גאוני, ויש
האומרים שהוא טאקטיקן גרוע. אך אין חולק על כך
שכל ראייתו היא טאקטית.

אריק פשט את המדים, חזר לכנסת, התפטר ממנה
בלב קל כדי להתמנות ליועץ ראש-׳המטשלה לענייני
ביטחון. בעמדת־מפ׳תח זו ניהל מילחמודגרילה (או טרור)
נגד שר־הביטחון ׳שימעון פרס, כדי להכריח אותו למנותו
לר׳מטכ״ל. שוב נכשל.
הוא התפטר גם מכהונה זו, הקים מיפלגה חדשה, נכשל,
הצטרף לחרות ברגע שהליכוד ניצח בבחירות ושלח את
ידו לעבר תיק הביטחון. אך התפקיד נמסר לעזר וייצמן.

הופיע אריק ישמן בראיון בתוכנית

נחיריו הוכיחו.

אך כל מי שמכיר את אריק יודע שהוא
פועל על פי שיטתו. אם לעבור מג׳ורג׳ אורוול
לוויליאם ש קספיר: יש שיטה בשיגעון הזה.

בכך נכשל. מוטה גור יר ש את דויד אלעזר.

למרכה המזל אין לו שליטה על האף הזה.

בשיא דבריו דיבר אריק על השינוי הדרוש להצלת
צה״ל ולהצלת המדינה. הוא פשוט בתכלית: מינויו של
אריק שרון לתפקיד שר־׳הביטחון.
פניו של אריק מילאו באותו רגע את התמונה. הסתכלתי
באף, והיה נדמה לי שהוא השתלט על המיר׳קע.

הלכיו של אריק שרון אינם מובנים לרבים. נדמה
יו כאילו הוא משתולל באין מטרה, מטיח האשמות
פרועות, חוזר ביו, מעליב ומתנצל, קורא לראש־הממשלה
בשם ״שארלאטאך ומתחנף אליו למחרת היום׳ קובע
שבגין מקבל החלטות בילתי־אחראיות בענייני־ביטחון
חיוניים ומכה על חטא.

בכך נבדל אריק מרוב הפוליטיקאים, שאינם מסוגלים
למחשבה טאקטית ברורה כזאת.
.במשך שנים היה היעד המרכזי שלו תפקיד הר׳מטכ״ל.
כאשר לא השיג מטרה זו, פרש מצה״ל ועבר לפוליטיקה.
אך כאשר פרצה מילחמת יום־הכיפורים היה נדמה לו
כי יעד זה הוא בהישג יד. עוד באמצע המילחמה פתח
במילחמת־הגנרלים, שנועדה לחסל את כל המתחרים האפ שריים
ולהעביר לו את צה״ל על טס של עופרת.

אצל אריק יוצר המתח המוגכר, שהוא
תוצאה של אמירת־שקר, את הרטט באף.

זה היה כאשר דיבר על הרוויזיה הדרושה, לדעתו,
במערכת־הביטחון, ועל הבעיות הקשות העומדות לפניה.
גלאי־השקר הוכיח כי אריק באמת מאמין במה שהוא
אומר.
׳וזה טיבעי. לאריק שרון יש דיעות חזקות בעניינים
אלה. הוא סבור שיש לחולל שינוי יסודי בצה״ל,
ובמערכת־הביטחון כולה. אין לו אמון כלשהו במנהיגים
הביטחוניים של ישראל, לפחות מאז כהונתו של חיים
בר־ל׳ב כ׳ר׳מטכ״ל.
ניתן בוודאי להתווכח על נכונות דיעותיו והערפותיו,
ויימצאו להן מחייבים ושוללים. לא זה החשוב לעניין
שלפנינו. חשוב שאריק עצמו מאמין שהוא צודק.

אם כן, הוא יודע היטב דמי הוא מכטיח —
כביכול — את הכהונה הביטחונית העליונה
במדינת־ישראד.

פירוש הדבר הוא שאריק מתרכז תמיד ב יעד
המיידי. יש לו הכישרון לקבוע מהו יעד
זה, ולשכוח את כל השאר. השגת היעד הזה
היא ציר־המאמץ־העיקרי, ולמענו הוא מוכן ל הקריב
את הכל.

מבחינה זו, אריק שרון הוא פוליטיקאי ביש־מזל. כי
הוא נושא עימו גלאי־שקר קבוע.

ף* שכוע שעכר

בממשלת־ישראל. כל השרים שווים, יש שר אחד השווה
יותר.״*
בגין ידע, איפוא, היכן מופיע המשל, ולמי הוא
ממשיל את הנמשל.

מאז י שב בממשלה וריכז את כל פעולתו
במאמץ אחד: לחסל את וייצמן.

(ולמעשה רק אחד, כי שמואל תמיר ובנימין הלוי נמצאים
כבר ברגל אחת בדרך לסיעה ׳אחרת) ,אינו נותן. מה אפשר
לעשות?
מי שמכיר את בגין יודע כי אינו נאיווי כלל וכלל.
יתכן שהוא מרחף בעננים, כפי שזה נדמה. אך אם כן,
הוא דומה לעיט, הרואה מגובה של מאות מטרים תולעת
קטנה הזוחלת על הארץ.
לא במיקרה הפליט בגין כי אריק שרון מסוגל, אם
יתמנה כשר־הביטחון, להקיף את מישרד ראש־הממשלה
בטנקים. זאת היתד, הלצה, חה־חה־חה.

ודא כמיקרה אמר זה עתה כי אריק שרון
דוגל ככלל שנקכע כסיפרו שד ג׳ורג׳ אורוול,
האומר כי ״כל החיות שוות, אכל כמה חיות
שוות יותר.״

י אמירה ז ו יש היסטוריה, המטילה אור על כוונתו
* האמיתית של בגין. במיקרה הייתי מעורב בסיפור.
כאשר אמר בגין את הדברים, העמיד פנים כאילו אינו
יודע במה בדיוק מדובר. הוא טען כי האימרה לקוחה
מספר־האי׳מים העתידני ,1984 ,בעוד שלמעשה הוא מופיע
בספר אחר ׳של אותו הסופר, חוות החיות.

כך ניקה כגין את עצמו מראש מכל חשד
שמא ידע מי קכע את הכלל הזה כ ס פר:
החזירים שהשתלטו על החווה.

(הרי לא יפה להשוות שר בישראל לחזיר, בייחוד
׳כשהשר אחראי על ההתנחלויות, ועלול להיות מופקד
מחר על כל מערכת־הביטחון. מנחם בגין, התגלמות ההדר
הבית״רי, בוודאי לא היה עושה כדבר הזה. לא, לא ! )
אבל בגין ידע בדיוק מניין לקוח הפסוק, ובמה
דברים אמורים. כי: אני עצמי אמרתי לו זאת בנאום
שנאמתי בכנסת לפני שיבעה חודשים. קל להוכיח כי
בגין היה נוכח, כי הוא קטע את הנאום בקריאות־ביניים,
הרשומות בדיברי־זזכנסת.
הנושא היד, אז חוותו הפרטית של שתן. בוויכוח
על שערוריה מתמשכת זו הושמע הנימוק כי אריק הוא
גיבור לאומי! ,ולכן מגיע ילו להיות חריג.
הגבתי על כך במלים פרשה זו, פרשת החווה של
השר שרון, מזכירה חווה אחרת — זו שעליה כתב
הסופר ג׳ורג׳ אורוול, בעל חזון־ד,בלהות של , 1964 את
סיפרו חוות החיות. חוות החיות, שבה שולטים החזירים.
וד,חזירים השולטים בחווה טבעו מטבע לשונית: כל
החיות שוות, אך החזיר שווה יותר. מצב כזה קיים עתה

׳ 1-1* 1 1 3

זה לא היד, קל, והוא לא הצליח. אך וייצמן התפטר
מסיבות אחרות. והנה, לבסוף, נמצא היעד בהישג־יד.
קל לתאר את תיסכולו של אריק, כאשר כמה אנשים
שהוא בז להם מעומק ליבו — ייגאל ידין, יצחק מודעי
ודומיהם — חוסמים !את דרכו אל היעד. הרי זה כאילו
שלח מ׳פקד-ד,אוגדה את צי־הטנקים שלו קדימה, להם־
תערו׳ת המכרעת — והם נחסמים על-ידי כמה אנשי־רגלים
המצויירים בטילי־כתף. מרגיז.
רק פתי יאמין כי בזה הסתיים הסיפור. אריק לא
ירפה. הוא יזרוק ׳לקרב את כל העתודות ושלו, ישתמש
בכל כלי־הנשק האפשריים — הכל בנאפאלם וכלה בגאז
מרעיל.

הוא איים בהתפטרות, ואולי אף יתפטר.
מי שאינו מסכן ־בקרב את הכל, אינו זוכה.
אריק מוכן לסכן.

ה יקרה

אם אריק שרון יזכה בניצחון ויכבוש את

היעד?
או אז יתחיל, בן רגע, קרב חדש. הקרב המכריע
על היעד הסופי: ראשות הממשלה.

המטרה המיידית הבאה תהיה לסלק את
מנחם בגין, ליצור אדמה חרוכה בצמרת ה ליכוד,
לתפוס את השילטון העליון.
באמצעים דמוקראטיים? אם אפשר, מדוע לא?

ואם אי־אפשרץ יש גם דרכים אחרות.

מי שהקשיב היטב לדבריו של אריק בשבוע האחרון
במוקד, שמע שתי מילים רבות־משמעות אלה מפיו :
״דרכים אחרות״.

לדמוקראט הכלתי-דגול, על פי הגדרתו שלו
עצמו, יש דרכים אחרות.

בגין התלוצץ: טנקים סביב מישרד ראש־ד,ממשלה,
ה׳ה־חה־חה.
שימחה ארליך לא התלוצץ: מחנ׳ות-מעצר ליריבים ,־
וביניהם ארליך עצמו. הוא הודה לאחר מכן שהתכוון
לאמר ״מחנות־ריכוז״ ,אך סבר כי לא נעים להשתמש
במילים אלה במדינת-היה׳ודים.
דבר אחד ברור לחלוטין: אם אריק שרון יהיה שר ד,ביטחון,
שום כוח בעולם לא ימנע בעדו מלהשתמש
בכל האמצעים כדי לכבוש את ראשות־׳הממשלה ולהקים
שילטון־יחיד במדינה.

אני מקווה שמנחם בגין מבין זאת.

* הנאום פורסם מעל עמודי העולם הזה ( )2210 תחת
הכותרת ״חוות והחיות ׳של אריק״.

האיש החושב...
אינו חוזר על אותהשגיאה פעמיים.

קנית בז מנו
טלויזי ה שחור/לבן
עם הזמן למד ת בוו ד אי
כי י ש הבדל עצום
בין מכ שיר למכ שיר
באיכות התמונה ו הצליל
ובתכיפות התיקונים.
אתה עו מד לר כו ש
טלויזי ה צבעוני ת.
זהו המכ שיר המורכב
והמתוחכם ביו תר
שברא האדם ל שי מו ש ביתי.
כדאי לך לשלם
ע כ שיו מעט יו תר ב עד
111ש אוב לו רנץ
הטלויזי ה הטובה בעול ם
ולא להמנות על אלה
החוזרים
על אותה שגיא ה פעמיי ם!
111 וטאוב־לורנץ

היבואן הבלעדי
רחוב פרץ ,4תל-אביב, ט ל פון.624193 621984 :

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות

העול ם

הזה

2242

ר׳ אור׳ זוהר מוכן ל ה תפלל למען •צחק רב* ן

ש לו ש פעמים ביום. וגם ירוחם מ של מוכן ל עזו ר
יצחקי העיר ח״כ עוזי בר־עם
ז ״אנך בטוח שאיש מש ניהם
לא יוכל להגן על תיארו
בשנה הבאה.״

עורך השבועון המצרי
אוקטובר, אניס מנצור, רכש
את הזכויות על סיפרו החדש
של עז רוייצמן על תהליך
השלום, שכתיבתו טרם הוש למה.
מנצור ידאג לתירגום
הספר לערבית ולהפצתו ב מצריים.

8בישיבת לישכת מים־
לגת־העבודה, העיר מזכ״ל ה הסתדרות
ח״כ ירוחם משל
שאם יסכים יצחק רבץ שלא
להתמודד עם שמעון פרם,
יסכים הוא להתמודד עם ח״כ
ז יאק אמיר מועמד מחנה
רבין למזכ״ל ההסתדרות,

מאמר על העיתון ה מצרי
אל־גומהוריה (״הקהי-
ליה״) התפרסם השבוע בעל
המישמר. משום־מה לא הוזכר
בו שאחד העיתונאים הראשו נים
בעיתון, שנוסד ב־ 53 על-
חבר־הקצינים־החופשיים, ידי שהעלו אז לשילטון את גמאל
עכד־אד־נאצר, היה אג־וו
ר אל־סאדאת. הנשיא ה בכל
מצרי
מזכיר בגאווה,
פגישה עם עיתונאים, כי הוא
מבין את התרגשות העיתונאי
כאשר הוא מראיין נשיא, כי
גם הוא היה פעם עיתונאי.

שגריר מצריים ביש ראל,
סעד מורתדא, ייצליח
להפתיע את מכריו בידיעת
השפה העברית. מאז שהגיע
לישראל למד בכוחות עצמו
את האלף־בית, ולפני כחודש
פנה אל המורה אכרהם
לכיא, שיש לו ניסיון רב ב־

מצאתי בו. האמת היא שהת ועד
ביישתי
מאוד במעשי,
היום לא גיליתי זאת לאף
אחד.״

באותה תוכנית סיפר
שריד גם איך נולד מיפעל
פולגת בקרית־גת. ספיר פנה
אל המיליונר ישראל פולק,
וייעץ לו להקים מיפעל. פולק
התעקש שהמיפעל יהיה בס ביבות
תל־אביב. ספיר קבע
עימו פגישה בחמש בבוקר
במלון דן בתל־אביב, ומשם
נסעו השניים במכוניתו של
השר, אחרי שהוא הורה לנהגו
לנסוע במהירות מירבית. הוא
כיסה את חלונות המכונית ב ווילון,
ותוך עשרים דקות הגי עו
השניים לקרית־גת. אמר
כאן,
ספיר לפולק :״הנה,

כאשר ביקר נשיא־המ־דינה,
יצחק נכון, בשבוע
שעבר בחיפה, הוא הזמין את
ראש סיעת המערך בכנסת,
משה שחל, לארוחת-ערב
במיסעדה כשרה בחיפה. אך
מאחר שהנשיא נקע את רגלו,
הוא ביקש משחל שיבוא אליו
לבית־המלון. הארוחה נמשכה
עד שתיים אחרי־חצות, ואז
העירה רעיית הנשיא, אופי רה,
לבעלה :״למה לא תשח רר
כבר את שחל ז הוא מת חיל
לעבוד בכל בוקר בשעה
חמש!״ אמר לה הנשיא., :לו לא
ידעתי עובדה זו, הייתי
מעסיק אותו כאן עד הבוקר.״

כאשר הצביעה הכנסת
למען מינוי משה נישים
כשר־המישפטים, בלטו בהעד רם.
ביציע־הכנסת אביו, יצחק
ניסים, שהיה הרב־הראשי-
לישראל, וחותנו, סגן שר־ה־אוצר
לשעבר, יצחק קורן.

בגלל הצבעת חברי-
הכנסת בשבוע שעבר על מי נוי
שר־המישפטים החדש הפ סיד
ערן פלומין בן ה־,12
בנו של ח״כ יחזקאד פלו־
,מין, נסיעה ליוון. הבן, שהת בקש
בבית־ספרו לכתוב עבו דה
על יוון, כתב 256 עמודים.

שזי נ ס

השחקנית האמריקאית
2 2־ , 5אוטוביוגרפי שבו מוקדש
טו וי פרק שלם לביקורה הראשון בישראל בשנת .51 בספר היא
מזכירה את ידידיה הישראליים עזריה רפופורט ואשתו רותי,
עימם הצטלמה בביקורה בארץ. אחרי שהספר הפך לרב־מכר
בארצות״הברית, ערבה שלי מסיבה לכל אותם אנשים המופיעים
בספר. היא גם שלחה הזמנה לעזריה ורותי אך ״היא שכחה
לשלוח לנו כרטיסים ולבן לא יכולנו לנסוע למסיבה,״ הסביר עזריה.
אביו, שחילק לו מחמאות על
שקדנותו, הבטיח לו נסיעה
ליוון, כדי שלפחות ייראה ארץ
זו. אך בגלל ההצבעה בכנסת
נאלץ הח״כ להישאר בארץ,
ותוכניות־יוון השתבשו.

! 8ח״כים רבים הבחינו
השבוע כי סגן ראש־הממש־לה,
הפרופסור ייגאל ידיין,
משמש כדובר לראש־הממש־לה.
בכל פעם שבגין התכעס
בעת ישיבת־הכנסת, הוא לחש
לסגנו דברים, וזה השמיעם
בקול רם, בליווי תנועות ידיים
דרמתיות.

לכנס הפגרה בכנסת
נקלע גם ר׳ אורי זו הי. ב עוברו
במיזנון הכנסת, ליד
שולחנו של ח״כ יצחק רכין,

אמר לו אורי, שהיה בעבר
אחד מרכזי את״ר (אזיחים-
תומכי-רבין) :״יצחק, אני מו כן
לעזור לך גם הפעם אמר
לו ר בץ :״מה אתה יכול כבר
השיב לו זוהר :
לעשות?״
עבויך
״אני יכול להתפלל
בוקר, צהריים וערב.״

׳ 8גם ספן־השלום אייכי
נתן בא לכנם־הפגרה המיוחד
והתיישב במיזנון עם אורי זו הר
וחבורת מכרים. עבר לידם
ח״כ מנחם פכידור והפטיר
זיזה : המלצרית לעבר
״הפכתם את הכנסת לתיאט־רון־רחוב

על מישחקם המשובח
בפינג־פונג של חברי־הכנסת

שמואל

טודדנו

ויצחק

רפאל איתן

הרמטב״ל ביקר בשבוע שעבר, לראשונה
מאז התגייס הוא עצמו לצה״ל, בבסיס
הקליטה והמיון. איתן התעניין אצל החיילים לגבי רוח ההתנדבות
שלהם. כשאחד החיילים אמר לו שהוא רוצה להיות ״שוטר צבאי,״
נדהם רפול, רכן אליו בדי לשמוע את התשובה המשונה שוב.

הוראת השפה העברית לשג־דירים
זרים בישראל. הוא לי מד
בעבר את שגריר צרפת
בישראל, פייר ז ׳ילכד, ש שוטפת,
ואף
דיבר עברית
נאם בשפה זו. גם השגריר
הגרמני קלאוס שיץ עדיין
לומד אצלו. מורתדא לומד
שלוש פעמים בשבוע .״תוך
שלושה חודשים ידבר השגריר
המצרי עברית שוטפת,״ הב טיח
המורה, יליד טבריה, ש התחיל
בקאריידה שלו במורה
לערבית דווקא.

בתוכנית־הרדיו כל צב

הרשת ראיין השחקן ירשי
גרבר את ח״כ יופי שריד,

גיימי, ל 1י
איש־העסקים רצה להצטלם עם הבדרן יואל שר. יואל מיד הבריז :״אם אני
מצטלם עם ג׳ימי יחשבו כולם שפתחנו חברה חדשה.״ ג׳ימי לעומת זאת אמר :
״יבולים לכתוב עלי מה שרוצים, לי יש את עורכי־הדין שלי.״ לפי הנראה בתמונה הצטלמו השניים יחדיו.
העולם הזה 2242

במלאת חמש שנים למותו של
פי״ ח ס
שר־האוצר לשעבר,
ספיר. כאשר נשאל שריד מה
היה כתוב בפינקס־השחוי ה ידוע
של ספיר, שכולם כה
חששו ממנו, סיפר .״בכל יום
שבת בבוקר הייתי בא לכפר-
סבא כדי לפגוש אותו. גם
רופאו היה בא לבדוק אותו.
בעת הבדיקה אני חיכיתי ב חדר
השני. באחד הימים ראי תי
את הפינקס־השחוי על ה שולחן
והחלטתי להציץ בו.
מה שמצאתי שם הוא את מצ בה
הכלכלי של מדינת־ישר־אל.
היו רשומים בו כל המקו רות
שמהם אפשר לקחת כסף,
י וכמה כסף מכל אחד מהם.
דווקא שמות של אנשים לא

ליד תל־אביב, תקים את ה־מיפעל
שלך.״ פולק, שאז לא
ידע מהו המרחק בין קדית־גת
לתל־אביב, שוכנע, ואכן
הקים שם את מיפעלו.
שופט־השלום־הראשי ב-
תל-אביב, חיים שפירא, ישב
במצב־רוח טוב במיזנון בית־המישפט,
והתלוצץ עם עורכי-
דין. הוא סיפר שאדם אחד
שאל אם יש בתל-אביב עור־והתשובה
פליליים,
כי־דין
היתד
יש, אבל אין הו כחות.״

איגוד 8השביחה
של אמנם אמני ישראל (אמ״י)
הסתיימה, אך הדיה עדיין לא
תמו. השחקנית גידה אלט־גדר,
נפגעה מדבריו של מפיק
התוכנית שעה טובה, אהרון
גולדפינגד, שטען שאם יצי עו
לשחקנית להנחות את תיכ־נית־הטלוויזיה
מסך גדול —
מסך קטן, היא תפר טביחה
השבוע
(העולם הזה ׳.)2239
קיבלה ממנו מיכתב־התנצלות.
כתב גולדפינגר לגילה• ״ב-
עיקבות הכתבה, שבה התפר נאמרו
סמו
דברים שכאילו
מפי, הנני להודיע לך שהדב רים
לא נמסרו בעיתון במדו־שאמרתי
ייק.
את הדברים
אמרתי בבדיחות־הדעת, ולא
היה לי כל יסוד עובדתי או
או אחר לאמירה האמורה, ועל
כך אני מתנצל בפניך.״

של אחרי הצהרים הוא שמואל

שי, שליח הסוכנות, שחזר ארצה
*11 * 1
חרי שהות של שלוש שנים בארצות הברית, השבוע

ביום חמישי אחר הצהרים. את הכובע רכש באמ ריקה
ו א מר :״באתי להראות לחברה כאן איך
נראיתי בגלות. למרות ששם לא חבשתי כזה כובע״.

אמר השדר מושיק טימור לנחמה שי.
ן גן ך ־ ביי
הוא בא אמנם לקבל את פניה, אך לא
לו זמן להישאר למסיבה .״אני צריך לרוץ לעיר הנוער,״ אמר.

התיכנון היה מבריק. השחקנים
מושיק טימור, שלמה בר־שביט,
עדנה פלידל, חיים טופול ואורי
לוי חברו יחד והחליטו שיש להפ תיע
את השליח החוזר, שמואל
שי, בהגיעו לנמל־התעופה בן־גור־יון.
״תיכננו
שתחכה לו תיזמורת
בת חמישה נגנים, אך הסתבר
שזה עולה 5000 לירות, ולא רצינו
להוציא כסף,״ הסביר טימור.
״כשזה ירד מן הפרק, ודכננו
שאיש מאיתנו לא יחכה לו בנמל־התעופה,
כדי שהוא יחשוב שש שכשאנחנו
כחנו
אותו, למרות
ביקרנו בוושינגטון הוא המתין
לנו תמיד בנמל־התעופה,״ סיפר
בר־שביט.
״כשגם זה ירד מן הפרק הח לטנו
לשים בדירתו התל־אביבית
משהו שיפיץ עשן, כדי שיחשוב
שהבית נשרף, כשיגיע הביתה.״
הסביר טופול.
״מכיוון שגם זה לא הסתדר,
החלטנו ׳להסתפק בהפגנה שקטה
ליד ביתו. תיכננו לעמוד שם עם
שלנו, אורה
שלטים, שהחברה
בלסון, הבטיחה להכין, אך הוא
חזר, ואורה עדיין לא הראתה את
עצמה,״ התנצלה העיתונאית טלי־לה
בן־זכאי.
״ההנאה היחידה שנותרה לנו
מכל העסק היתד, כששמענו שה בערך
מכולות
שלו תתעכבנה
חודשיים בדרך. שיסבול קצת,״
הסבירה השחקנית עדנה פלידל.
למרות שכל התיכנונים המב ריקים
לא התבצעו, התאספה חבו רה
עליזה ליד ביתו של שמואל
שי ברמת־אביב, וחיכתה לבואו.
שי, שהיה שליח־עליה של ה סוכנות
בוושינגטון, ושישב עם
אשתו, נחמה, ובנו הצעיר, תומר,
שלוש שנים בגלות, היה מופתע
עד כדי דמעות, כשהגיע לביתו,
וראה את כל ידידיו מצפים לו. דן יועץ־ראש־הממשלה,
שכנו,

נערכה קבלת הפנים.

אותה ייצגה יעל פתיר, אשתו של יועץ
ראש הממשלה דן פתיר, אשר בביתו
את השלט הכנתי מראש לכבוד שי,״ אמרח.

שנשאו את חמיזוודות של שמואל שי מן ה־

מכונית לדירה, עמלו קשה. השחקן שלמה
בר־שביט התנדב ברצון לעזור לשמואל שי לסחוב את המיזוודות.

מישפחה שנואה

היא מיש״
פחת שי.
האם נחמה עומדת ליד בנה הבפור ניר, שנשאר

בארץ בעת שהותם בארצות הברית. משמאל ברקע
דלית, בתם הנשואה של נחמה ושמואל ולידם בן
הזקונים תומר, ששהה עם הוריו בשליחותם בארה״ב.

הוא שמואל שי שקיבל שלט
זה בארצות חברית באחת מ מסיבות
הפרידה שערכו לו שם .״אתם באתם עם

שלטים ולא ידעתם שגם לי יהיה אחד,״ התלוצצה
אשתו עם הידידים. בתמונה למטה גליה טופול,
אשתו של השחקן חיים טופול עם שמואל שי.

קריצה לבאים

שלחה רוני לוי, בתם של השחקן אורי
לוי והעתונאית טלילה בן־זכאי. רוני
המתגייסת בימים אלה לצבא, נתקבלה כקריינית בגלי צה״ל. עמו
התקבל גם בן בר־שביט, בנם של שלטה בר־שביט ואשתו דיתה

אסיר ציון

טיפול והעוגות

פתיר, המתגורר בקומה שמתח תיו,
נידב את דירתו, וכל אחד
מן החבורה הביא עימו כיבוד.
שמואל ונחמה הנדהמים יצאו
מן המכונית.
״הבנתי שקשה לחכות לבן־אדם
בנמל־התעופה, אבל על זה חלמ תי,״
אמר שמואל בהתרגשות.
״בחודש האחרון שלנו בוושינ גטון
ערכו לנו ארבעים מסיבות־פרידה,
אך אף אחת מהן לא
היתר. נוגעת ללב כמו זו,״ אמרה
נחמה.
אחרי סצינות של חיבוקים ו שבחבורה כשהגברים נשיקות,
עוזרים
לשי להעלות את המזוו דות,
נחתו כולם בדירה של יעל
ודן פתיר, ולא היה קץ לשימחה.
״בכל ערב־חג נהגנו לטלפן אליו
ולספר לו כמה טוב לנו פה,
שיסבול,״ סיפר חיים טופול.
כשנשאל שי כמה אנשים העלה

יעל( ,פתיר משמאל בתמונה) .כל הנשים

הביאו

כשליח־עליז בתפקידו ארצה
השיב תחילה :״מה, אני משוגע1
אני רוצה שאנשים יסבלו?״ אן
אחר־כך הרצין ואמר :״אלף אג
שים העליתי, אבל אין כמו הבית
איזה ילדים נפלאים יש לנו, אין
הם ניקו ושיפצו את הדירה לכן
בודנו! אני מאחל לכולם ילדיו
כאלה ! ״
המוסיקאי רפי בן־משה, בעל
של עדנה פלידל, סירב לנגן ע לכבו שירי־מולדת
האקורדיון
שי .״אסור שיהנה כל־כך,״ אמד
אך בלי שירים, בעזרת בדיחון
ורכילות מעודכנת, בידרו השף
קנים את שי, שהיה איש קול
ישראל עד צאתו לאמריקה.
נחמה ושמואל היו עדיין המו
מים מדי מכל ההפתעה הזאו
וציינו שוב ושוב :״אמריקה היתו
בסדר, אך לחברים האמיתיים שלו
בארץ לא היה ולא יהיה תחליף.

עמן עוגות וכבוד. מימין נחמה שי מחזיקה בעוגו
לידה שלמה בר־שביט, יעל פתיר ובמרכז עם הו
לתמונה, תומר שי. משמאל שמואל שי עם עוגה ביד

מזוג כרמליטה
בכוסות
׳ 1קוביות קרח,
הוסף פלחי לימון
ומעט קינמון
לפי הטעם.
אתה תהנה
ו אור חיו יודו לך. כרמליטה סנגריה
עם קרח,
היש טוב
ממנה
ב קי ץ?

קצץ ניהול האש ש ל התותחנים
לא הניח לכבאי ם להיכנס
לבסיס. וחיים לס קו ב התעלף כאשד הדיח את התרופות
! 8כתב ידיעות אחרונות
בפאריס, איווי! איתן, ש לפרשת
שמו
הוזכר בקשר
דויד (״דודו״) תלוי, בא אר צה
לחופשה. ידידיו, שראו או תו,
תמהו ושאלו אותו כיצד
הצליח להוריד ממשקלו 16
קילוגרמים מיותרים. הסביר
איתן :״לפני שבאתי לכאן,
נסעתי לשלושה שבועות לאר־צוודהברית
ופשוט לא אכלתי.
האוכל שם כל כך רע, שהח לטתי
להינזר ממנו.״

נתן רועי, איש במח נה,
מספר כי בערב של ותיק־גדוד־התותחנים
״רשף״ סיפר
אל״מ (מיל׳) יצחק זיגזן,
שהיה מג״ד בשנות ד,־ ,50 על

לים, התעלף כאשר הריח ריח

העיתונאית־סופרת רני
כרמל, שכתבה ביחד עם
בעלה חזי כרמל את הספר
שגרירות, עמדה לנסוע לרומא,
כדי להיפגש שם עם כתבי-
חוץ המסקרים את בעיות ה עובדת רני משם.
מרחב

ספרה החדש, כתבת חוץ,
המספר על כתבת אמריקאית
הפועלת בישראל. ביום שעמדה
לנסוע, טילפן אליה אחד מ־כתבי־החוץ
ברומא וסיפר לה
כי בגלל הפיצוץ בתחינת־הרכבת
בבולוניה, הוא צריך לנסוע
לשם ולשהות שבוע ימים ב מקום.
רני דחתה את נסיעתה.

שדה מילר

האופנאית לא רק מעצבת בגדים לנשות־חברה
אלא גם לעצמה. את השימלה
שלבשה, העשוייה מבד תחרה ושוויה כ״ 7000 לירות, עיצבה
במיוחד לדיסקוטקים. כדי להדגים עד כמה שימלה זו גוחה
לריקוד, יצאה בריקוד סוער באחת המסיבות שנערכו בתל״אביב.

שוש אביגל

התיאטרון של התוכנית מבקרת שמונה וחצי בטלוויזיה, חגגה את
יום־הולדתה השבוע ביחד עם ידידתה, הציירת (משמאל) אורה
סטוקליצקי .״שתינו נפגשנו לפני כמה שנים בבית-מרקחת כשלכל
אחת מאתנו היה חתול על הכתף. מיד התידדנו, ומאז אנחנו
חוגגות בצוותא את יום־ההולדת שלנו, שחל באותו היום, פעם
בביתה ופעם בביתי,״ הטבירה שוש, שעשתה את המטיבה בביתה.

שריפה שפרצה באחד הימים
בשטח הגדוד .״הגיע מכונית
לכיבוי אש, אך הש״ג סירב
להכניסה לשטח הבסיס, בטענה
שקצין־ניהול־אש של התותח נים
הורה לו שלא לפתוח את
השער. משום כך הניחו הכב אים
הנדהמים לקצין לכבות את
האש בכוחות עצמו.״

! 8העיתונאית עדה הזז,

מזרחי
?1כו מ ל

ריחג יו יי גית

שהכינה כתבת־תחקיר על ני באה

תוחים פלאסטיים,
מישרדו של אחד הרופאים כדי
לראיינו. שם הריחה את כל
התרופות והתעלפה. אחרי ש הרופא
השיב את רוחה, אמר
לה :״את נמצאת בחברה טו בה.
גם גנרלים גדולים מת עלפים
מריחות אלה. אני עצ מי
ראיתי לפני שנים כיצד
הרמטכ״ל לשעבר, חיים לס״
קוב, שערך סיור בבית־חו

באחת מתוכניות הרדיו
התנהלה שיחה על ענייני ה בורסה
ואחר־כך על בעיות
כיבדה,קיבה (אולקוס) .מאזינים
טילפנו לאולפן ושאלו שאלות.
כאשר היה הדיון על האולקוס,
טילפן מאזין אחד אל המפיקה,
עידית כן ־ יאיר, ואמר לה
שהוא רוצה לדבר על הבורסה.
אמרה לו זאת :״אבל עכשיו
אנחנו דנים באולקום.״ ענה לה
המאזין :״זוהי בדיוק הבעיה
שלי, יש לי אולקוס מהבורסה.״
ראש־עיריית־גבעתיים, 81 יצחק רון, חנך תחנת־מיש־טרה
חדשה בעירו. הוא ביקש
ממפכ״ל המישטרה, הרצל
שפיר, לבטל את כל דו״חות-
החנייה שנרשמו באותו יום
לאזרחי גבעתיים, ושפיר נענה
לבקשתו.

י|| ׳0111511! 1 1 1שחקן הכדורגל בקבוצת מכבי נתניה,
1נתפס בקישרי מסטיק הדוקים עם ה 111#י
צעירה
עליזה עמר, שבאה לראות ולשמוע אותו בבריכת״השחייה
של קריית־שמונה. הוא היה שם במיסגרת מיבצע לקידום הספורט.

העול ם

הזה

2242

איל 1יכולת לקבל תופש של חודש ימי 01 ולבלות אותו1כאוות ננשו,
בלי שום הגבל!ן -כי צ ד היית ו 1צ1ה לבלות אותו?
וינסטון צ׳רצ׳יד אמר פעם שהחופש האידיאלי עבורו הוא לעסוק
במשהו שהוא לא עוסק בו יום יום. לכן עסק בימי חופשתו כבנאות

ובציור .״העולם הזה״ ערך מישאל־בזק בין כמה אנשי חברה ובוהמה.
כיצד היו רוצים לבלות את החפש האידיאלי שלהם.

החובש
ח׳׳כ ביטון

צייר ליפשיץ

משורר יכי

ח״כ פלומין

שחקנית מרקם

להקדיש לבנות

רומבה בקובה

וודקה במוסקבה

לחרוש בקאראוואן

חברה מובחרת

שחקנית אלמגור

מעצבת דר

עוזר אפלבאום

לבלות לבדי

שחקן שמר
מחזה

ציוני

• ח״כ צ׳רלי ביטון :״אם היתה
לי אפשרות כזו הייתי רוצה לבלות עם
שלושת ילדי, לא חשוב איפה. הייתי
מבלה איתם בבית או בחוץ, לא בחוץ־
לארץ, אך מקדיש להם את כל זמני. בתי,
אנג׳לה, בת שמונה וחצי, ליאת בת שלוש
וחצי ואלי בן השנתיים לא רואים אותי
הרבה בגלל עיסוקי, לכן הייתי רוצה
להקדיש את זמני רק להם״.

לישון

״״#המ שורר יונה יבי״ 1בן־
יהודה :״אם היתה לי אפשרות, הייתי
נוסע למוסקבה לבלות עם המשורר יבגני

עבודת־כפיים

בעיקר לנוח

ספן־שלום נתן

סופר הדר

סופר גלאי

במאי לויתן

לוקסוס בארץ

לימוזינות מאווררות

מינזר בבנגקוק

הוודקה

הנותרים הייתי מבלה במישחק עם בתי
בת השנה־וחצי, אראל.״

• חבר־כנסונ יחזקאל פלומין:

• הצייר יורם לוקוב :״האמת
היא שכל השנה אני כמו בחופש• לכן
בחודש כזה הייתי נוסע לקיבוץ־נען, ו עובד
עבודת-כפיים קשה באמת.״

יבטושנקו, ושותה
סטאליצ׳ניאה.״

איתו

״הייתי רוצה פעם אחת לקחת את האשה
ושלושת הילדים שלי לחרוש את הארץ
בקאראוואן, ואחרי שאגמור את הטיול
כאן, אסע לצרפת ולספרד באותו הרכב״.

• הצייר אורי ליפשיץ :״מה
שאני באמת רוצה זה רום, רומבה ולהיות
בקובה עם ג׳יין פונדה ובתי ליאורה.
הייתי נוסע לשם, גר לי באיזו וילה, ו פשוט
נהנה מן החיים. ליאורה היא
אמנם רק בת שנה ושמונה חודשים, אך
כבר כדאי שתדע איפה באמת אפשר
לבלות טוב•״

שבוע

צייר לוקוב

דובר רפופורט

לרכל ולשתות

השחקנית אביבה מרקס:

״הייתי רוצה לבלות בחברה מובחרת
בניו״יורק, עם אנשים כמו הבמאי מייק
ניקולס והשחקנית דיאן קיטון. אני יודעת
שהם מכירים את ניו״יורק כמו שצריך,
לכן הייתי רוצה להיות איתם.״

השחקנית גילה

אלמגור:

״יש כמה פינות בעולם בהם הייתי רוצה
לבלות לבדי, לבדי. אני לא רוצה אפילו
לומר בקול רם את שם המקומות, אך
העיקר להיות שם לבד״.
• המעצבת רותי ד ר :״שבוע
ראשון הייתי מקדישה לשינת. שבוע שוי
לבילוי סוער בלאס״וגאס, ואת השבועיים

• עזריה רפופורט, מנהל אגף
ההסברה של בית־החולים ״הד סה״
:״הייתי רוצה בעיקר לנוח, לא
איכפת לי איפה, אך מנוחה זה משהו
שלא יוצא לי אף פעם לבצע•״

• בועז אפלבאום, עוזרו של
ח״״ב שימעון פרס :״הייתי יושב
מהבוקר עד הערב בבתי־קפה, משחק
שח-מת עם עצמי, מרכל, מחסל בהבל-פה
את כל ריבוא ריבואות האויבים שלי,
אוכל גלידות עם קצפת, ושותה פרנו
בכוסות של בירה.״
• השחקן גידעון שמר :״חייתי.
רוצה להתבודד באיזשהו מקום, ולכתוב

חוץ־לארץ
את המחזה הציוני של המאה׳ חלום ש אני
נושא עמי כבר זמן רב, ועדיין לא
יצא לי לבצע אותו.״
• הסופר יגאל גלאי :״הייתי
רוצה לטייל בארץ בלוקסוס, כמו שלא
עשיתי אף פעם.״
• הבמאי נדב לויתן :״הייתי
רוצה לטייל בארץ כמו תייר, להתגורר
בכל בתי״המלון היקרים והמפוארים,
לנסוע בכל הלימוזינות המאווררות ולש כוח
את העובדה שאני תפרן.״
• ספן־השלום אייבי נתן :״אני
הייתי נוסע לבנקוק לאיזה מינזר, ומתבודד
במשך שבוע. האמת היא שאני פוחד
שלא יהיה לי כוח לבצע את כל אותם
דברים שאני באמת אוהב לעשות בעת
חופשה.״
• הסופר ארנון הדר :״הדבר
היחידי שאני יכול לחשוב עליו הוא
לנסוע לחוץ־לארץ״.

ידזאיינדז

קוו £וו ו ±ו ו

הדיו ק המרב• של טכנולוגיית ה קוורץ
! ש עון -יד מעורר מו סי קלי,

ז מן״ לתזכורת

דג ם (72070

דג ם 700104

שעה עצר דק. נגד מים
(עד 20מ׳); סטופר כפול;
כולו פלדת אל־חלד; זכוכית
קריסטל; מצג שעות,דקות,
שניות, תאריך, חודש, יונך
תאורת לילה;
אחריות לשנתיים
!תו יי

שעון עצר ו\/וח_£ו\-/ו11 טו\/ו :
מעורר מוסיקלי ומעורר אוטומטי;
״אות־זמן״ בכל שעה שלמה;
טיימר; כולו פלדת
אל-חלד; זכוכית קריסטל;
מצג שעות, דקות,שניות,
תאריד, חודש. יום; תאורת־ לילה; אחריותלשנתיים אחריות
לשנתיים.

דג ם 741104
שעון עצר מעורר;״אות־זמו״
בכל שעה שלמה; כולו
פלדתאל־חלד; זכוכית
קריסטל; מצג שעות, דקות
שניות,תאריד, חודש, יום;
תאורת־לילה;
לשנתיים.
אחריות לשנת״ו
אחריות

3,650. 46ל6,590. .ל 4,850.

ט 4 ,9 3 0

להשיג בחנויות המובחרות בארץ

או ריי נ ט ־ בדיות בזמן הנכון.

מפעל הענק היפני לשעונים

/\1ק^ -100.ם־המ ז\1פוח 0
יבוא,שיווק והפצה; בני משה קרסו בע־־מ,סוכנים בלעדיים של\1

314

העולם הזח 2242

מנקד חיו־האוויו הווה והתקין ש1י משקים ושימושו האיש1
יך* מפקד, אי־ אפשר לדבר על קי-
מוצים וצימצומים כשיש
הדובר היד. קצין צעיר בחיל־האוויר, שקי בל
זד. עתה ממפקד החיל, האלוף דויד
עיברי, בשורת־איוב על קיצוצים נוספים
בתנאי השירות של פקודיו.
עיברי לא השיב. הוא ידע למה כוונו
דבריו של אוחו קצין צעיר, הפנה את גבו
והסתלק מהמקום. גם שאר הנוכחים בפגי שה
ידעו למה התכוון הקצין. פרשת צמד
של עיברי מעסיקה כבר מסוקי כמה חודשים את חיל-האוויר.
בשדות חיל-האוויר מסוקי הישראלי, זכורים לטוב אצל ותיקי החיל.
במשך שנים רבות שירתו המסוקים הקט את
החיל,
נים,
בעיקר בטיסות סיור ותצפית. המטוסים
היו אהובים במיוחד על אורחי חיל-האוויר,
בגלל תא־הטייס שלהם,
ומאפשר התבוננות נוחה בנוף שמסביבו

לפני כשנה הופיעו לפתע שני
בבסיס חיל-האוויר שדה דוב בתל־אביב.
היה מי שמצא את שני המסוקים האלה
הזרוקים אי־שם באחד ממיתקני התעשייה-
האווירית, נתן הוראה לשפץ אותם, להכניס
בהם מנועים חדשים ולהכינם לטיסה.
רק אחרי שהמסוקים היו כשירים, התברר
גם מי נתן את ההוראה. היה זה מפקד
חיל־האוויר, האלוף דויד עיברי. הוא
והח מאוהב
אישית במסוקים
ליט לאמץ לעצמו מסוק אחד, שבו יטוס
לכל מקום, ושיהפוך סימלו המיסחרי, כמו
הספיטפייר השחור של אחד מקודמיו ב תפקיד
— האלוף (מיל׳) עזר וייצמן.

ק אייי ר ה
מז היר ה
יכרי הוא מפקד חריג בחיל־האוויר.
? שלא בווייצמן ויורשו מוטי הוד, אין
עיברי ״אחד מהחברה״ .הופעתו החיצונית
סולידית יותר והוא עצמו נראה שקול
יותר. הוא אינו מתבדח עם טייסים, אינו
מקלל, אינו מספר בדיחות עסיסיות ואף
אינו טופח על השכם. שלא כמו עזר
והוד, אינו זוכר את שמות נשות הטייסים
ואת ימי-ד,הולדת שלהם. בעיני הטייסים
הוא טיפוס של אינטלקטואל. שמו הטוב
הולך לפניו כאדם ישר, רציני בעבודה,
אם כי לא חברותי.
עיברי בן ה־ 46 נראה מבוגר מכפי גילו.

יליד תל-אביב שהחל בקאריירה מזהירה
בחיל־האוויר ביום גיוסו, בשנת ,1952 כש היה
בן .18 שנתיים אחרי שהתגייס סיים
קורס טייס, עבר קורם אימונים מיבצעיים
על מטוסי ספיטפייר והוצב בטייסת מוס־טאנגים.
שנה אחר־כך היה בין הראשונים
שהוסבו למטוסי־סילון, עבר קורס הסבה
על מטוס מטאור, וכשהוקמה טייסת האור גנים
הראשונה היה בין מייסדיה. עד שהחל
מיבצע קדש, באוקקובר ,1956 שבו השתתף
עיברי כטייס אורגן, הספיק לעבור קורם
בחיל־האוויר המלכותי הבריטי.

אהבתו
של המפקד
^ שלב הכא במסלול היה הדרכה ב י
י בית־הספר לטיסה, ואחר כך היה בצוות

ההקמה של טייסת הסופר־מיסטר. במשך
שנה למד בפו״ם ואחר־כך חזר לבית־הספר
לטיסה — הפעם כמפקד טייסת.
שוב נקרא דויד עיברי לקלוט מטוסים
חדשים. הפעם היו אלה מידאדים. הוא
נשלח לצרפת, וכששב לארץ פיקד על
טייסת מיסטריס ואחר-כך על טייסת מירא־ז׳ים.
בפעם
השלישית חזר עיברי לבית־הספר
לטיסה בשנת — 1966 הפעם כמפקד בית־הספר.
הוא הקים מחדש את בית־הספר
לטיסה של חיל-האוויר בבסיס חצרים, ליד
באר-שבע. במילחמת ששודד,ימים לחם
בטייסת הנזיואדים. במילחמת־ההתשה היה
ראש מחלקת־המיבצעים של חיל־&אוויר,
ואחר כך מונה מפקד בסיס־טיסה מיבצעי,
שבו היו טייסות מטוסי־קרב ומסוקים.
במילחמת יום־הכיפורים היה ראש להק
אוויר של חיל-האוויר. שנתיים אחרי ה־מילחמה
יצא לחופשת־לימודים בטכניון
בחיפה. שם היד, תלמיד מצטיין בפקולטה
להנדסה אווירונאוטית.
עיברי הגיע לחיל-ד,אוויר אחרי התקופה
הסוערת שבה מיקד על החיל האלוף בני

פלד. בחיל-האוויר לא אהבו את פלד. היו
שטענו כי התנהגותו הגיעה לממדים
מסוכנים. ההתפרצויות של פלד חרגו
מגבול הטעם־הטוב אותו קבעו וייצמן
והוד, ורבים נשמו לרווחה כשקיבל עיברי
את הפיקוד תחתיו. כאשר טען תת־אלוף
רן פקר כי לעיברי אין יכולת להחליט והוא
חסר כושר לפקד על חיילים בקרב (העולם
הזה )2222 התחלק החיל לשניים — למחנה
תומכי עיברי ולמחנה תומכי פקר. מחנהו
של פקר היה הקטן מבין השניים.
אולם דווקא עתה נדמה שאמינותו של
עיברי נפגעה בקרב פקודיו, בעיקר בגלל
טייסי החיל טוענים, פרשת שעיברי ביקש להשקיע מיליוני לירות
כדי שיהיה ב בשיפוץ
שני
רשותו מטוס פרטי אחד בשימוש ומטוס
פרטי שני ברזרבה. לדבריהם אוהב עיברי
להטים מסוקים, אך למרות שהוסמך לכך,

אין הוא יודע להטיס מסוקים אחרים,
ולכן ביקש לשפץ
מסובכים יותר
אחד כזה. דובר צה״ל, תת־אלוף יעקוב
אבן, מכחיש טענה זו. לדברי אבן :״מפקד
חיל-האוויר מוסמך לטוס גם על מסוקים
אחרים.״ היא טוען אבן :״שעת הטיסה
הזולה ביותר מבין המסוקים המצויים
בחיל־האוויר, לכן מפקד חיל-ד,אוויר מש תמש
בו, תוך ניצול ידיעותיו וניסיונו.״
הודעה זו של דובר צד,״ל היא כמובן
אמת, אך אינה כל האמת.
הוא אכן הזול
מבחינת הדלק
ביותר. אך העובדה שבחיל-האוויר אין
הרבה מסוקים מסוג זה
הופכת את אחזקתם ליקרה ביותר.
במחיר יקר
י צריך לרכוש החיל ביותר, כדי לשמור על המטוסים של עיברי לאחזקה במצב תקין. גם אם זוכה
הטובה ביותר ולמזל הרב ביותר, גם אז
יש להחליף את המנוע שלו אחרי 100
שעות-טיסה. לאחרונה נרכשו שגי מנועים
חדשים מיליוני לירות.

בהוצאה כספית של
השיגעון הפרטי
^ ידו היתד! טענת דובר צה״ל נכונה,
\ על כל היבטיה, אין ספק שחיל-האוויר במיספר היה מחזיק
הוא
רב יותר
היה מנצל מסוקים זולים אלה לכל טיסות־הטקסי
שלו וגם לפעילות מיבצעית מסו־יימת.
העובדה שחיל-האוויר
מעידה
על כך שגם אם צריכת הדלק שלהם
נמוכה, הוצאות האחזקה שלהם גבוהות.
לפי טענה אחרת המושמעת בחיל־האוויר,
מוקצב כוח־אדם יקר לצמד

על-פי טענה זו מופעל מערך תחזוקה
מייוחד בשביל מסוקים אלה. דובר צד,״ל,
בשמו של מפקד חיל־האוויר, מכחיש זאת.
בתשובה לשאלות כתב העולם הזה טען
השבוע אבן :״אחזקת המטוס מבוצעת
על-ידי אותו מערך אחזקה המתחזק גם
את שאר מסוקי הטייסת, ולא מוקצה לשם
כך שום כוח־אדם מיוחד או נוסף.״
שוב אומרת ההודעה הרשמית את האמת,
אך לא את כל האמת. אמנם
מוצבים בטייסת של מסוקים אחרים, וצוות
התחזוקה שלהם נימנה אף הוא על אותה
טייסת, אך כדי למצוא צוות מתאים כזה
היה צריך לאמן תחזוקאים בקורס
צה״ל כבר אינו מפנק את חיל־האוויר
בתנאי שירות כפי שעשה בעבר, וחיל-
האוויר כבר אינו מפנק את הטייסים שלו
כפי שנהג לעשות. מדיניות הקיצוצים
והצימצומים הביאה לכך ש״לא כולם אוכ לים
כל יום פריגוט בחיל-האוויר.״ על
רקע זה נראית התסיסה של אנשי החיל
הפרטי של מפקדם,
נגד שיגעון
מובנה ואולי אף מוצדקת.

במדינה

־כרעה גירווווד,
בית חמישפט החמיץ
חזדמ;ות ;דולה לשפר
את מעמדה של
ישראל בעולם
בית־המישפט-הגבוזד החלטת צדק, שדחתר, את עתירת שלושת
גורשי הר־חברון, הנחיתה מכה
יספת על מעמדה של ישראל ב ולם,
אהרי המפולת שנגרמה על י חוק ירושלים, יכלה החלטה
ח״כ רכין
חרת להחזיר לישראל מעט מ־להגן
מימין, לתקוף משמאל
׳קרתה הבינלאומית.
בדיון מסוג זה מתערבבים שי״
מנחם בגין. לפני כמה שבועות
שגרירויותיהן. הדבר לא היה מת ולים
מישפטיים טהורים עם שי־האשים
את המערך בכך שהוא
פרש עוד ככניעה לנפט הערבי,
ולים פוליטיים, בלי כל אפשרות
מתכוון למסור את ״יהודה ושומ אלא
כהיענות לגיטימית לדרישת
הפריד ביניהם. פרקליטי שני ה רון״
לידי האוייב ולהקים ״מדינה
הרוב המוחץ באו״ם.
דדים עירבבו אף הם נימות אלה.
עראפאתית בלב ארץ־ישראל״.
רק כוח אחד יכול היה להציל
תוצאות הדיון היו כמעט נתונות
העילה: מצע המערך, המדבר
את ממשלת־ישראל מביזיון כזה,
ראש, כאשר התברר ההרכב ח בין

״פשרה טריטוריאלית״
שהיה מגלה לכל אזרח בישראל
ופי של בית־המישפט. בשמיעה
חוסיין. לטענת
ישראל והמלך
את הטימטום המחריד שבקבלת
ראשונה ישבו על כס־המישפט
בגין — שהיא סבירה למדי —
הצעת־החוק של גאולה כהן על-
שופטים חיים כוהן, אהרון ברק
כל שטח אשר יימסר לחוסיין, סופו
ידי הליכוד והמערך. כוח זה היה
;דסה בן־עתו. היה ברור שלפחות
לעבור במוקדם או במאוחר לידי
נתון בידי יאסר עראפאת.
ניים מהם — כוהן וברק — נ ד
העם הפלסטיני, בהנהגת אש״ף.
אינטרס _ של מי? אש״ף
ים לקבלת עתירתם של המגור כוונתו
האיסטראטגית של בגין:
ובעלי־בריתו התנגדו להחלטה ה ים.
בדעתו לא גילתה, אף ברמז,
להסיח את הדעת מן השטח הכל אירופית.
היא נראתה להם מתו 1עמדתה.
כלי
והחברתי, שם נחל הליכוד
נה מדי. הם הציעו תחתה החלטה
בהפתח הדיון העיקרי השתנה
תבוסה מוחצת, ולרכז את מערכת-
שקראה להטלת עיצומים על יש זרכב.
נשיא־בית־המישפט־העליון,
הבחירות סביב עניין השטחים ה ראל.

לנדוי, השתמש בסמכותו ו־מוחזקים,
תוך ניצול מירבי של
היה בטוח מראש שהחלטה כ !ל
לידיו את ראשות־ההרכב,
האינסטינקטים הלאומניים הפרי זאת
תיתקל בווטו אמריקאי, ועל
זזלצידו מכהנים חיים כוהן ויצחק
מיטיביים של ישראל הראשונה
כן לא תתקבל על-ידי המועצה.
זן. בכל מהלך הדיון היה ברור
והשניה.
גם אש״ף הבין זאת היטב. אם
וויים כוהן נוטה לקבלת העתי־סוף
העולם. שימעון פרם אינו
ז, מפני שהגירוש בוצע בצורה. כן, מדוע הציע אותה?
רק טאקטיקן.
איסטראטג, אלא
ביותר: כדי
ההסבר הסביר
!תי־חוקית בעליל, ואילו יצחק
הוא נענה ליוזמת בגין, השיב
לברית־המועצות,
לעשות טובה
זן, בעל ההשקפה הדתית, נוטה
מילחמד, שערר, בשדה־הקרב שנב שהיא
כיום מעצמת־העל היחידה
׳חותה. ההכרעה היתד, על כן
חר על-ידי בגין.
התומכת באש״ף. מוסקבה מעוג-
די לנדוי — ואין ספק כי דבר
טוען פרס נגד בגין: לא ״ה יינת
במצב שבו תטיל ארצות-
היה נהיר לו כשהרכיב הרכב זה.
פשרה הטריטוריאלית״ של המע הברית
וטו על החלטה הנתמכת
במהלך הדיון גילה לנדוי את
רך תביא להקמת מדינה פלסטי על־ידי
רוב העולם. הדבר יבליט
:תו בהערות רבות. הוא קיבל
נית, אלא דווקא ד,״אוטונומיה״ ש את
בדידותה של וושינגטון באו״ם.
מנם את הטענה שצורת הגירוש
מציע בגין. ז ומוכרחה להוביל,
האינטרס הסובייטי ברור. פחות
זה בלתי־חוקית, אך יחד עם
במוקדם יו במאוחר, לגיבוש מדי ברור
איזה אינטרס יש לאש״ף
ת, היה ברוד שהוא מושפע ב נה
פלסטינית בכל הגדה המע בדיון
שיסתיים באי-קבלת החל דה
מכרעת מהמובאות מהעיתו-
רבית, לפי קווי־הגבול של יוני
טה, ושיתן הכשר להמשך קיומן
1הערבית, שיכלו להתפרש, על
,1967 וביכללה ירושלים המיזר-
של השגרירויות בירושלים.
־ הדברים, כדברי הסתה נגד
חית.
תיאטרון אבסורד. במשך ה ראל.
דרושה מומחיות רבה ב שבוע
נוצר מצב שגבל בהצגה
ינים ערביים כדי להעריך נכונה
של תיאטרון אבסורד. ישראל עש נאות
מסוג אלה בעתונים אנטי-
תה את הכל כדי שההצעה האי ראלים
קיצונים, הרגילים לב רופית
ה״מתונה״ תיגנז, וכדי ש ז
מובאות ולשים אותן בפי כל
תוצע דווקא ההצעה ד,״קיצונית״
ציות בינלאומית וערבית עוברת-
של אש״ף. בפועל נוצר שיתוף-

פעולה מלא בין ישראל ואש״ף.
זין ספק כי משה לנדוי שפט על
כרגיל, עזרו הקיצונים משני הצ מצפונו,
בכנות האופיינית לו
דדים זה לזה.
אך הנזק שבהחלטתו למדינת-
ממשלת ישראל לא נואשה גם
אל עולה בהרבה על התועלתיטילו
מהאפשרות שהאמריקאים

וטו, בשעת הצורך, על הצעת-
ההחלטה האירופית. הבחירות ה אמריקאיות
קרובות, וג׳ימי קאר־טר
אינו יכול להרשות לעצמו
״ ת ת קו אי ס
להרגיז גם בוחר יהודי אחד. אך
״ 7ו?א היה אש ״ף
איך יכולה ארצות־הברית להטיל
וטו על הצעה של בעלות־בריתה
קיים, היו צריכים
הקרובות ביותר?
להמציא אותו,״ התלוצץ
גם משוס-כך היתה ממשלת־יש־ראל
מעוניינת בניצחון אש״ף.
הדיפלומט הישראלי
״לולא היה אש״ף קיים, היו צרי כים
להמציא אותו,״ התלוצץ דיפ ימרה
ישנה, שנולדה עוד ב־לומט
ישראלי צעיר.
קום המדינה, אומרת כי ״ה־
•ביות הערבית היא הנשק ה ׳
שלנו.״
שבוע התאמתה תורה זו מה-
הפעם — במועצת הבטחון, הא־סטראטגיה
ה בתגובה על חוק-ירושלים.
ראפאת המושיע. מדינות -של ד *3ן
כך נוצר מצב עדין: שני הכו פה
הכינו הצעת־החלטה, ש חות
העיקריים מאשימים זד, את
הרמטב? ,,ש? ששת
ידה מאין כמוה את הצמרת
זה בהקמת מדינה פלסטינית, ש ינית
בירושלים. היא היתד״
הימים מציע איסטרמניה
שניהם מתארים אותה כסוף־העו־ירה,
מתונה: קריאה לכל ה־ברורה
7מערד:

ות להוציא את שגרירויותיהן
להכות. משמא .7השבוע פיר-
שלים.
7א 7השיב מיזחמה
סם יצחק רבין סטנוגרמה של דב :לת
החלטה כזאת היתד, נ ד
רים שאמר בישיבת צמרת מים־
הבחירות לכנסת עדיין רחוקות,
הכשר מוסרי חד־משמעי ל-
לגת-ד,עבודה, ושבה היתווה אים-
ות כמו הולנד והקהיליה ה־אך
האיסטראטגיה של הכוחות ה טראטגיה
שונה לגמרי.
עיקריים כבר מתבהרת.
ניקאית ללכת בדרכי אורוג-
הרמטכ״ל של מילחמת ששת־הראשון
שגילה את קלפיו היה
וונסואלה, שכבר הוציאו את

הימים קבע תפיסה ברורה: מיג־ננה
גמורה באגף הימני, מיתקפה
באגף השמאלי.
רבין מציע, למעשה, שלא לע נות
כלל לבגין בעניין השטחים
המוחזקים, אלא לחזור בעקשנות
על ״ארבעה הלאווים״ ,שלגביהם
קיימת הסכמה גמורה בין הליכוד
והמערך: לא מדינה פלסטינית,
לא משא-ומתן עם אש״ף, לא נסי גה
לגבולות יוני ,1967 לא חלוקה
מחדש של ירושלים.
רבין רמז כי אל לו למערך
להרבות בדברים על ״פשרה טרי-
טוריילית״ או על כל נושא אחר
שבו נבדל המערך, כביכול, מה ליכוד.
לעומת
זאת מציע רבין,לרכז את
כל מילחמת־ד,בחירות של המערך
בעניינים סוציאליים וכלכליים, ש בהם
חשופה ממשלת־הליכוד שזן
מציע רבין להכותה שוק על ירך.
קערה ע 7פיה. אם תתקבל
הצעה זו, תעמוד לפני הציבור
הבחירה בין שני כוחות, שאין
כימעט הבדל ביניהם בעניינים ה מכריעים
את גורל המדינה. המא בק
יתנהל על תוספת־היוקר ושי עור
האינפלציה.
אולם בגין יודע כי זוהי סכנה
חמודה. הוא יעשה את הכל כדי
להפוך קערה זו על פיה.

מחתרת
ה?1ו*1ה
הם התכווגו 7פוצץ
מיסגדים. הם גגבו 7שם
3ך חומר־גפץ. אך התכיעה
מגעה את חשיפת הפרשה
הורי הנאשמים פרצו בקריאות-
גיל. כמה מהם הזילו דמעות של
שימחה. גם הנאשמים עצמם זרחו
עם קרוביהם
מאושר, התחבקו
וידידיהם.
אין זו סצנה רגילה, כאשר
נאשמים במישפט מורשעים בדין
ונשלחים לכלא. אבל לממ״ק (ממ-
לא־מקום־קצין) משה בן־אריה ול-
טוראי משה לייבוביץ היו הרבה
סיבות לעלוז ולשמוח. הראשון
נדון ל־ 19 חודשי המאסר, השני
ל־ 13 חודשים.
רק לדמוקרטיה הישראלית היה
זה יום עצוב.

מדיניות

מיפלגות

שערוריה מישפטית. שני ה חיילים
הם האנשים שגנבו מצה״ל
את הנשק שהוטמן על-ידם על
גג ישיבת־הכותל בירושלים. גילוי
מצבור זה גרם לאחת הסנסציות
הגדולות של השנה (העולם הזה
.)2228 ,2232
עם הגילוי סברו רבים כי הנה
התגלה החוט הראשון של מחתרת
מסוכנת. הדבר קרה סמוך לנסיך-
נות־הרצח, שבהם איבדו את רג
ליהם
ראשי-ך־,עיריות של שכם ו׳
רמאללה.

— 1פשעים שהיו־עלולים
להצית ג׳יהאד כלל־מום־
למי נגד מדינת-ישראל, בפועל ולא
רק בדיבורים.
לכן ציפו הכל בקוצר־רוח לע ריכת
המישפט. שם, כך האמינו
רבים, תתברר האמת. סוף־סוף
ייוודע לציבור, באופן מוסמך, אי לו
מחתרות קיימות בישראל, מה
היו כוונותיהן.
כל זה לא קרה. באחד המעשים
התמוהים והמחרידים ביותר של
השנה, עשתה התביעה קנוניה עם
הנאשמים. הללו הודו בגניבת ה נשק
והתחמושת, והתביעה ויתרה
על סעיף־האישום שעל פיו נאשמו
השניים ב״קשירת קשר״ — עבי רה
אשר בירורה היד, חושף את
הצדדים הפוליטיים של הפרשה.
עיסקות כאלה הן שכיחות ב-
מישפטים רגילים. אך במישפט
כזה, בעל אופי ציבורי כה חשוב,
היא מהווה שערורייה. אין מנוס
מן המסקנה כי התביעה הצבאית
קיבלה הוראה פוליטית לעשות
את הכל כדי למנוע את חשיפת
הדברים.
פיצוץ מים גדים. מה שהת גלה
בכתב־ד,אישום עצמו, ובעדו יות
המעטות שהושמיו לגבי ה עונש,
די בו כדי להצביע על
הכיוון אשר טושטש.
בכתב־האישום נאמר, בין הש אר:
#השניים
גנבו את הנשק,
תוך זיוף והתחזות בקצינים, מייד
אחרי ההתנקשות בחברון, שבה
נהרגו חיילי ישיבודההסדר בפתח
בית הדסה.
#השניים לקחו מהבונקר 120
ק״ג חומר־נפץ (טי־אן־טי)150 ,
מטרים של פתיל רועם 15 ,רי מונים׳
14 רימוני־רובה, ארגז של הרשימה לרובי־סער. תחמושת מעידה על הכוונה לפוצץ בניינים
גדולים.
• 1הנאשמים הודו בעת החקי רה
בכוונתם לפוצץ מיסגדים ו-
מוסדות־ציבור בגדה המערבית,
וגם מוסדות מיסיונריים בישראל.
אי לו
התביעה לא פירטה
מיסגדים היו מועמדים לפיצוץ,

הורי הנאשמים העידו כי ה שניים
פעלו ״מתוך מניעים אידי-
״אהבת ארץ-
יולוגיים״ ומתוך
ישראל״ .שלוש מילים אלה —
״אהבת ארץ־ישראל״ — הפכו ל אחרונה
סיסמת־ההיכר של הימין
הקיצוני-קציוני, ונראה כי לא רק
הבנים, אלא גם ההורים שייכים
לחוגים אלה.
הם העידו כי שניים מהרוגי
חברון היה ידידים אישיים של
הנאשמים. יש להניח, על כן, שהם
היו שייכים לאותו האירגון. לא
מי מבין ההרוגים היו נאמר ידידי השניים, ואם הם כללו את
אלי הזאב, האמריקאי־המתגייר ש היה
פעיל מרכזי בתנועתו הטרו ריסטית
של הרב כהנא. על כל
פנים, יש כאן כיוון חשוב לחקירה.
סניגורם של השניים היה —
ולא במיקרה — ח״כ רוני מילוא,
גם הוא איש הימין הקיצוני־ד,קי צוני׳
בשטח־ההפקר שבין חרות
וגוש־אמונים. הוא הסביר כי רוב
הציבור סבר שיש ״לעשות מש הו״
אחרי ההתנקשות בחברון —
הגדרה שיכלה להתאים יפה למ בצעי
ההתנקשויות בראשי־ד,עי ריות. מעטים פסק־הדין
ניתן ימים
בילבד אחרי שמנחם בגין דחה ב התרגשות
את ההאשמות כאילו
נתן הוראה שלא לנהל את החקי רה
נגד המתנקשים בראשי־הערים
בכל האמצעים הדרושים.
הנאשמים יכלו לשמוח. לפי ח־נסיון
בעבר לגבי חיילים שביצעו
או תיכננו מעשי-טרור נגד ער בים,
יכלו לקמת למאסר נוח, עם
חרבה חופשות, בתנאים מועדפים
— ולשיחרור מוקדם.

1שואלים, עובי ם,
בלוס־אזגילס כדי
כ דנע מיליון
היורד, עמיום
ו א נו הג במכונית־ספורט מדגם נזר ו
1צדם, שמחירה 40 אלף דולר, והיא ה מילה
האחרונה בכבישי לום־אנג׳לם. יש לו
דירה ברחוב וולשייר היוקרתי, במקום
הטוב ביותר בעיר — על רצועת ווסט-
ווה הוא מחפש את בית מיליון הדולר שלו
בבוורלי־הילס או בייל־אייר, והוא רק בן
שלושים ושלוש.
במישרדו, השוכן כמובן בבוורלי־הילס,
מועסקות חמש פקידות, שתפקידן לספק
שירותים לשמונה עורכי־דין, העובדים
אצלו. על דלת המישרד הגדול כתוב:
עמיום קליין נזישרד עורכי־דין.
עמירם קליין הוא סיפור הצלחה. כמו
כל סיפור אמריקאי ממוצע התחיל גם הוא
את הקאריירה העצמאית שלו לפני שנה,
תפס את הגל הנכון, ושיחק אותה. עמירם
קליין הוא האיש המבוקש ביותר בקהילת
הישראלים בלוס־אנג׳לס, מבוקש תרתי
משמע הן על־ידי אלה המבקשים את
שירותיו כעורך־דין והן על־ידי רווקות
הקהילה, שעמירם מהווה לגביהן רצפט ל חתן
שרשמה להן אמא לפני שנסעו ל-
ארצות־הברית: צעיר, עשיר ומצליח.
הצלחתו של עמירם קליין באה בן־
לילה. הוא יליד תל־אביב, שהגיע לארצות־הברית
בגיל 13 עם הוריו, שירדו מהארץ
והשתקעו בניו-יורק. בבית דיברו עברית,
אך מה שקודה לכל ילדי היורדים, קרה גם
לו, הוא שכח את השפה. למד בבתי־ספר
אמריקאים, סיים קולג׳ בנידיורק,
ופרט לעובדה שבדרכונו האמריקאי היה
רשום כי הוא יליד תל-אביב לא היה לו
כל קשר לארץ.
עם סיום הקולג׳ נסע ׳לבוסטון, שם למד
הנדסת־מפונות, תקופה מסויימת עבד כ מהנדס,
ואז החליט לשנות כיוון וללמוד
מישפטים. אחרי שסיים את לימודי המיש־פטים
שלו יצא לחופשה ארוכה, ובמשך
שנה וחצי חרש את העולם כהיפי לכל
דבר. כשחזר, בהר לנסוע בעקבות השמש
לקליפורניה, שם התקבל לעבודה במחלקת
המישפטים של חברת הסרטים פוקס המאה
העשרים. העבודה זו היא שחרצה את גו רלו.
עבודתו במחלקת המישפטים היתד,
• שיגרתית: הכנת חוזים, הסכמים וכל

מכסיקאים ופורטרריקאים נדחקים בלישכת מ׳שוד ׳ווהגיוה
לזכות ב״גוין קאור המייוחל, משאווזפשו של כל יורד.
שואלים נמצאים נעיד זו -כפי שתגלח בן
קליין, שהפן מומחה להשגת דשיונות־היעבודה

הכרוך בזה. חברת פוקס המאה העשרים
הביאה ׳לאמריקה שחקנים זרים רבים,
מישהו צריך היה לסדר להם אשרת־שהייה
ורשיון־עבודה, מה שנקרא ״גרין קארד״.
עמירם הפך להיות המומחה לנושא זה.
כשלב נוסף בהתפתחותו עזב את חברת
הסרטים, והצטרף כעורך-דין למישרד
עודכי-דין שהתמחה בהגירה. הצלחתו ב־מישרד
היתה מדהימה, ולאחר שרכש מו ניטין
החליט לפתוח מישרד עצמאי.
את מישרדו פתח באוגוסט .1979 היום,
שנה לאחר הפתיחה, זהו אחד המישרדים
המצליחים בלוס־אנג׳לם. ידיו של עמירם

קליין, מלאות עבודה, הוא עובד למעלה
מ־ 16 שעות ביום. ואילמלא היה זקוק
לכמה שעות־שינה, אין ספק ש־ 24 שעות־היממה
לא היו מספיקות לו.
במישרדו, עורך־דין לכל לאום. עורך-
דין איראני המתעסק עם המהגרים האירא נים,
עורך־דין אנגלי, המתעסק עם המהג רים
האנגליים וכר. הוא, כמובן, מומחה
למהגרים ישראלים.
כשאני שואלת אותו איך הגיעו אליו
הישראלים, הוא אומר בשמץ של מבוכה :
״אני באמת לא יודע, אולי בגלל השם
הישראלי שלי, אולי בגלל שנודע להם

שאני דובר עברית, האמת היא ששכחתי
לגמרי את העברית. בעזרת הלקוחות שלי
התחלתי לשלוט שוב בשפת־האם שלי
למרות שיש לי מעט מבטא אמריקאי.״

מידם הו א מומחה בנושא ההגירה,
? אך הוא אולי המומחה מיספר אחד
בנושא ההגירה הישראלית ללוס-אנג׳לס,
שבשנים האחרונות נמצאת בקו עליה מת מיד
ומדהים. הישראלים בלוס־אנג׳לס מת גוררים
בשני איזורים, בוואלי ובעיר. ה-
וואלי הוא עמק סן־פרננדו, הנמצא מחוץ
לעיר, יש בו ריכוז גדול מאוד של מיש-
פחות ישראליות. מחיר הדיור בוואלי זול
מזה שבעיר. הרבה מאוד ישראלים גרים
באיזור זה בתנאי־מגורים טובים. לחלקם
בתים פרטיים עם בריכות־שחייה וג׳קוזי,
חלקם גרים בשכר־חודשי בבתי־דירות
קליפורנים אופיינים, עם בריכת־שחיה
משותפת לכל השכנים. בעיר גרים היש ראלים
בשני איזורים: באיזור פרפקס
המכונה כאן ״תל-אביב טאואן״ ,ובאיזור
מערב־הוליבוד. פרפקס הוא איזור מגו רים
יהודי המזכיר במקצת את איזור
ווסט האמפסטד שבלונדון, שגם הוא איזור
יהודי. באיזור זה גרים בעיקר אותם ש הגיעו
מקרוב, והמחפשים את הישראליות
בכל מקום. שם, בפרפקס, יש להם מיסעדת
מי ומי, חנות הגרעינים־בוטנים, המיס-
עדה התימנית שולה ואסתר, חנות התק ליטים
התקליט, שבה ניתן למצוא תקלי טים
של אריק איינשטיין ושל להקת
צלילי הכרס, וכמובן, עברית שאינה מפ גרת
אחרי האידיש והאנגלית.
קבוצה גדולה ובולטת של ישראל מתגו ררת
בבוורלי־הילס, רוב הישראלים מתגו רר
בחלקה הדרומי של השכונה, שהוא
החלק הפחות יוקרתי וכמובן — זול יותר.
מיעוטם גרים צפונית לסנטר, מוניקה,
החלק הקטן ביותר גר צפונית לסנסט, ש הוא
האיזור היקר ביותר בבוורלי-הילס.
עמירם קליין מטפל בכולם. על לקוחותיו
נמנים ישראלים מיליונרים, שהגיעו ל־
״עיר המלאכים״ ,ומיד רכשו בית בשווי
של חצי מיליון דולר בבוורלי־הילס, אנשי
סרטים שהגיעו לכאן והקימו חבות־הפקה,

עם הב וקוים, נן חיוור, שהתמחה נהשגת כרסיסים ירוקים
ליורדים מישראל, והמניו מקרוב את ההווי שבו חיים ועוברים חי שואלים
(המשך מעמוד )37

קרנה של קהילת היורדים כאן.

• בטח ז&ן אתו, יבול להחזיק פושע, ש־קיבל
צו־־בירוש טארצות־הברית *

וישראלים שמשתכרים 200 דולר לשבוע, אך אינם
רוצים ששהייתם בארצות־הברית תהיה בלתי־חוקית.
עמירם קליין מכיר את לקוחותיו, ובידיו אינפורמציה
ממדרגה ראשונה על היורד הישראלי בלוס־אנגילס.

באופן ממוצע אני יכול להחזיק קליאנט כזה במשך
עשר שנים. יש לי קשרים בשילטונות־ההגירה, ומשיחות,
שלי עם אנשים חשובים מאוד שם הבנתי, שיש מרירות
די גדולה כלפי המימשל הישראלי. לדברי פקידים בכירים

בראיון מיוחד ל״העולם הזה״ הסכים לענות
על השאלות הכאות של שרית י שי:

גשנווהו שר היווו תישואד
רווה בין 20/715 אלך ו ולאו
לשבה, וחה׳ נשנוחו לא
רווח באמויעה

ישראלים אמידים, מיליזנוים,
מוציאים נסו וב מהארץ,
באים ללוס־אנגילס וקונים
בתי־פאר בשכונות היקרות
• כמה ישראלים נמצאים לדעתך כלופ׳י

להערכתי נמצאים כאן כרבע מיליון איש, ייתכן
שזה נשמע מוגזם אך אני כמעט משוכנע בכי• __
הקונ סול הכללי ש? ישראל בלו ם -א:ג לס

ב ר איון ל ר דיו כי לדע תו נסצ אי ם ה לו גי

אעגילס כ 12,0-אלךישרא לי ם.
אם כך אני צודק. נמצאים כאן כ־ 250 אלף.
במ ה מהם חם ל קו חו תשלך ;

אני רואה בממוצע כשבעה ישראלים ליום, לעומת
זאת אגי מקבל כתשעים טלפונים ליום בנושא הגירה.

• מה אתה יכול לספר 7י על המהגרים
הישראליים*

בשנה שעברה נתנה שגרירות ארצות־הברית בתל-
אביב יותר מ־ 90 אלף ויזות לאזרחים ישראליים, מהן
כ־ 5,000 לפקידי־ממשלה 60 ,אלף ויזות לתיירים 20 ,אלף
ויזות לאנשי־עסקים, ופחות מאלף לסטודנטים. יותר
ממחצית בעלי אשרות־התיירים נשארים בארצות־הברית.

באיזה שלם הם מגיעים אל מישרדך *

הם מגיעים בכל מיני שלבים. יש שמגיעים אלי
עם המיזוודות, ומבקשים לסדר להם ״גדין קארד״ עוד
לפני שיש להם חדר במלון. אחרים מגיעים תוך כדי
שהייתם החוקית פה. כלומר, אם הם מקבלים אשרת
שהייה לשלושה חודשים, הם מגיעים במשך שלושת
החודשים, ואחדים מגיעים אלי כאשר הם נמצאים באורח
בילתי־חוקי בארצות־הברית.

״אין יחם וגיוחד לישראלים...״
כמלצרית, אך התחרות פרועה. הרבה מאוד אמריקאיות
מחפשות עבודה במקצועות אלה. בקליפורניה לא משתג עים
אחרי מיבטא זר. מובן שכל בעל־עסק מכובד דורש
מהעובד שלו מיספר של ביטוח סוציאלי, המקביל
לביטוח־הלאומי בארץ, ואם איננו אזרח אמריקאי — גם
רשיון־עבודה. לא לכל בחורה יש 2,500 דולר כדי לקבל
״גדין קארד״ .וכימעס אין סיכוי שתקבל את הכרטיס
הירוק בעמידה בתורים הארוכים ממשרד ההגירה שבדאון-
טאון (המרכז המיסחרי) לוס־אנגילם. כך קורה לא אחת
שבחורה נאלצת לרדת לזנות.

• האם נוכה מכול ההגירה הישראלית
שינו שילטונות ההגירה האמריקאים את יח י

לישראלים *
לשילטונות ההגירה האמריקאים

• מהד גילם הממוצע של המהגרים הישראליים

גילם נע בין .20—40 לאחרונה נתקלתי בהמון בחורים
צעירים המגיעים לכאן מיד אחרי הצבא. הם מספרים לי
שעזבו את הארץ מכיוון שאין להם שם כל סיכוי
להתקדם, מכיוון שהמדינה דואגת קודם כל לעולים-
החדשים ואחר־כך להם. אלה חבריה אחד־אחד, שאוהבים
את הארץ אבל מחפשים את עתידם בחיים, וברור
להם שבמדינת־ישראל אין להם כל סיכוי להתקדם.
מגיעים גם צעירים שלא התקבלו בישראל לטכניון או
לאוניברסיטה, הם מנסים את מזלם כאן, ומתקבלים
לאוניברסיטאות אמריקאיות, ואז נוצרת אצלם מרירות.
הם מתרגזים על-כך שבישראל נדחו ואילו באמריקה,
שאינה ביתם, התקבלו.

• ממה מתקיימים כאן הצעירים כני ה עשרים
פדום *־

מכל הבא
ממכונאות.

ליד

מעבודות

שיפוצים,

מצבעות,

האם הם עוכדים כאופן־חוקי *

רובם כן, מיעוטם לא. אבל כולם עובדים. דבר אחד
ייאמר לזכות הישראלים. הם לא פונים ללישכת־הסעד,
ולא מבקשים חסדים. הם עובדים קשה ורובם מתפרנסים
בכבוד.

כמה עולה ״גרץ קארד״ץ

מחירי ה״גרין קארד״ נעים בין 500 דולר ל־ 25 אלף
דולר. זה תלוי במקרה. לישראלי הממוצע עולה ה״גרין
קארד״ 2,500 דולר. הוא מוכן לשלם סכום זה ובלבד
להיות חוקי. רוב הישראלים נמצאים בלוס־אנג׳לם באורח
חוקי. הישראלי פוחד ששילטונות־ההגירה יתפסו אותו,
יזרקו אותו מארצות־הברית, ואז אין לו סיכוי לחזור
לכאן.

• אמרת קודם שהישראלים מתפרנסים
כרוכם ככבוד, האם אתה מפיר מקרים חרי גים*•

כמובן, הכרתי במיסגרת עבודתי הרבה מיקרים
של בחורות שירדו לזנות ועבדו על שדות סאנסט. הן
הגיעו לאמריקה, נשארו בלי כסף והסתבכו. לבחורה
קשה מאוד למצוא עבודה בלוס־אנג׳לם. בחור יכול
לעבוד בשיפוצים, בחורה יכולה לעבוד כזבנית או

אין כל

יחם

—״ חזי

60 אלך ישראלים קזבלו
נשגה שו 1נו ה אשוות
תיירות לאוטודזזבד׳ת.
׳ותו ממחציתס גשאח שם איפה שעונה העניין מקיפה
ועובר

במישרד־ההגירה, השילטונות אינם מוסרים להם מידע
מדוייק על אנשי המאפייה הישראלית ועל עבריינים
אחרים, והם כוללים בתלונתם גם את הקונסוליה הישר אלית
כאן. לעומת זאת נודע לי, כי לשילטונות ההגירה
האמריקאים מקורות בארץ, הבודקים כל איש לגופו.
מכיוון שהשילטונות האמריקאים אינם סומכים עוד על
מידע ישראלי.
אחד הטיעונים השכיחים אצל שילטונות ההגירה
הוא, כי מישטרת־ישראל לא מוסרת מידע מדוייק. כמו,
למשל, אם אדם מסויים ישב שנה בבית־סוהר ואחר־כך
נסגר לו התיק, המישטרה מדווחת על עבר נקי ולא
מזכירה את התיק. אולם מאז הרצח בבונובנציר בודקים
שילטונות ההגירה בישראל עצמה.
אני לא מדבר כבר על מלשינים ישראליים, החיים פה
בלוס-אנגילס, ששילטונות ההגירה משתמשים בשירותיהם.
ישראלים אלד, מוכנים לשתף פעולה עם השילטונות
תמורת בצע כסף, או תמורת הבטחה שלא יגרשו אותם.

אלית*־

היכן נמצאים ריכוזי המאפייה הישר
בלוס־אנג׳לס,
בניו־יורק, בשיקאגו ובמיאמי.

• האם השילטונות האמריקאים מתייח סים
אל המאפייה הישראלית ברצינות. או
שהם רואים כה אפיזודה חופלת*־
אגשים חשובים מאוד במישרד ההגירה ובמישסרה
אמרו לי, שהמאפייה הישראלית הספיקה לעשות באן
במשך עשרים שנה מה שהמאפייה האיטלקית עשתה
במאה שנים.

• אם לשילטונות ההגירה אנשים משלהם
כישראל, איך קורה שאזרח ישראלי כעל עכר
פלילי מצליח לקבל ויזה לארצות־הכרית *־
לפעמים נותנים ויזה לאיש כזה, כדי ליצור לו מלכודת
ולתפוס אותו כאן. למעשה האמריקאים רוצים לזרוק

ואיפה לגבי המהגר הישראלי. יש חוקים, ומי
על הדרישות מקבל ״גדין קארד״ .כאשר מגיע
לידי אזרחות, עורכים שילטונות ההגירה חקירה
ורק אחרי שהמועמד עונה על כל הדרישות
את המיבחן הוא מקבל את האזרחות.

•,כמה ישראלים קיבלו ״גרץ קארד״ כ שנה
האחרונה*־
סך־הכל קיבלו 3,000 ישראלים, וזה כלום לעומת
מיספרם של הערבים שקיבלו 150 אלף כרטיסים ירוקים.
במספר זה אני כולל סעודים, מצרים, לבנונים ופלסטינים.
לנו זה נראה הרבה, בי אנחנו ארץ קטנה וכולם בארץ
מכירים את כולם, אך לעומת 150 אלף ערבים, מיספר
זהה של אזרחים אנגלים 90 ,אלף אזרחים צרפתיים,
70 אלף איטלקים ואלפי מכסיקאים, זה שום דבר.

• עמירם, אתה ידוע כאיש שסידר ״גרץ
קארד״ לאנשים שהמישטרה מייחסת להם
הכרות כמה שמבונה ״המאפיה הישראלית״.
מה זו המאפיה הישראלית*־

המונח ה״מאפייה הישראלית״ התחיל להשתרש ב-
לוס־אנג׳לס ב־ ,1967 כשהישראלים התחילו לשרוף חנויות
וביקשו דמי־חסות. אף אחד לא הדביק להם את הכינוי.
הם פשוט הציגו את עצמם במאפייה ישראלית.
אחר כך הם נכנסו לעיסקי־ביטוח, כלומר היו שורפים
את עסקיהם או מעלימים את מכוניותיהם ודורשים כסף
מהביטוח. לאט־לאט התחיל להשתרש המושג הזה. עם
הרצח במלון בונובנצ׳ר הגיעה לשיאה הסלידה מהמאפייה
הישראלית. הדבר הזיק לשמה של ישראל והוריד את

..׳שואליס #לשינים לשירסוש!

לישראל את כל הפושעים. מאז הרצח בבונובנצ׳ר יש
להם תקציב־ענק כדי להילחם במאפייה הישראלית, ויש
להם הוראה לעשות כל מה שהם חושבים לנכון ובלבד
לבער את הנגע.

• הכה נחזור למהגרים הישראלים. לאח רונה
גדל מיספרם של הילדים הישראלים ב*
כתי־הספר של כוורלי־הילם והם הפכו קבוצה
אתנית בולטת. איך אתה מסכיר את זה ץ

אמרתי קודם שהאסון הוא שצעירים בני עשרים
מגיעים לכאן. קיים עוד אסון: ישראלים אמידים,
מיליונרים, מוציאים כסף רב מהארץ, באים לכאן וקונים
בתי־פאר בבוורלי־הילם ובבל־אייר. האשה הולכת פעמיים
בשבוע ללנצ׳ בבוורלי־הילס, קונה בגדים ברודיאו־דרייב,
נוהגת קדילאק סביל. הבעל נוהג ברולס־רויס ומשקיע
כספים בארצות־הברית־של־אמריקה.
ויש עוד סוג של ישראלים המתגוררים בבוורלי־הילם.
אלה הם אנשים שהיו עשירים בארץ, שהגיעו לכאן כדי
להיות עוד יותר עשירים. הם הפסידו פה את כספם.
כעת הם מתביישים לחזור, אבל הכתובת נשארת ב־בוורלי־הילס,
כדי שלא יהיו בושות. אנשים כאלה רוצים
לחזור. הממשלה בארץ צריכה לתת את דעתה על כך,
ולעודד אותם לחזור.

• ומה כנוגע לאותם שברחו ממס־ההכנסה
כארץ ץ

יש לי הרבה קליאנטים, שמעמדם כאן מבוסס מאוד.
יש להם בתים, בריכות־שחייה, מכוניות־פאר, אך הם
גרים כאן וחיים בארץ. הם מאזינים יום־יום לרדיו
הישראלי ישראל אקספרס. הם רואים פעם בשבוע את
הטלוויזיה הישראלית. הם קונים עיתונים מהארץ ב־פרפקס.
האשה נוסעת עם הילדים פעמיים בשנה לארץ,
והם מתים לחזור, אבל לא יכולים. כי ברגע שכף רגלם

שטזינ 16^ 1811
בפרפקם. האמריקאים קוראים לזה
(״אוטוסטראדה יהודית״) .בפרפקם הם הולכים למי ומי
לשולה ואסתר, ופוגשים ישראלים כמותם.
בוואלי גרות מישפחות עם ילדים. להורים פוגשים
ישראלים. הילדים מתערים יותר. הם לומדים אנגלית
בבית־הספר, שוכחים את העברית ומתביישים במיבטא
הישראלי של ההורים ובמוצאם הישראלי.
99 הישואר, אינו מאושר באן.
הוא מתגעגע לארץ או
נוח לו להיות כאן. הילד
!שלו מתבייש במוצאו
הם יודעים שאמריקה זה לא ישראל. מבחינה חברתית
הם חיים כמו בארץ — אחד בתוך השני. מבחינה כלכלית
הם חיים כמו באמריקה — בנוחיות מין־בית. הם מתרגלים
לנוחיות וקשה להם לחזור. יש להם בעייה. הפרטיות
פה עצומה. אף אחד לא מכיר את השני. אתה יכול לגור
שנים בבית ולא לדעת מי גר דלת לידך. מבחינה אחת
הישראלי אוהב את זה. זהו שינוי מרענן לעומת הארץ.
מצד שגי הוא שונא את זה, ואינו מוכן לקבל את הזרות

הזו שבין האנשים כאן. יחד עם זאת לאט לאט הוא
מסגל לעצמו מינהגים אמריקאיים ולא קופץ לחברים
בלי לטלפן. בכלל, רוב הקשרים החברתיים מתנהלים
דרך הטלפון. אפשר לדבר חודשים עם בן־אדם, לפני
שרואים אותו. הטלפון והמרחקים פה גורמים לריחוק,
שבארץ לא רגילים אליו.
הישראלי אינו מאושר כאן. הוא מתגעגע לארץ אך
נוח לו לחיות כאן. הילד שלו מתבייש במוצאו. והוא,
שנולד להורים פולניים, ושהתבייש במוצא שלהם כשהוא
היה ילד בישראל, מבין את הילד — אך לבו נקרע.

מהו ה פי תרץ?

לדעתי ממשלת־ישראל לא מתייחסת ברצינות לבעיית
הירידה. בכנסת מתווכחים על שטויות. אם המצב ימשיך
להיות כך, לדעתי לא יהיו אנשים בארץ. כמה חברי־־־
כנסת יש י מאה ועשרים? אם לא יתייחסו לבעייה
ברצינות, זה יהיה מיספר תושבי מדינת־ישראל בעוד
כמה שנים, מאה ועשרים חברי־כנסת שיתווכחו, והאיש
האחרון בלוד יכבה את האור.

• כארץ יש שמועות, כאילו ממשלת אד
צות־הכרית משתפת פעולה עם ממשלת•
ישראל ומעניקה פחות ויזות לישראלים.

אלה הן שמועות. כפי שאמרתי קודם, רק שלושת
אלפים ישראלים ביקשו וקיבלו ״גרין קארד״ .המיכסה
היא 20 אלף לשנה. הישרלים לא מילאו אותה. כל
זמן שההגירה הישראלית לכאן תיעשה באורח חוקי,
ממשלת ארצות־הברית לא תנסה לעצור בעדה. וממשלת*
ישראל, לדעתי, לא צריכה לחפש את הפיתרון לבעיות
הירידה אצל השילטונות האמריקאיים. הפיתרון צריך
לבוא מהבית.

מהו, לדעתו, הפיתרון מ ה כי תז

אורח־חיים חייב להשתנות. הממשלה חייבת לשנות
ערכים, חוקים. אחרי ככלות הכל, כל ישראלי יודע

קל״ו ינו ס ח! וליד מכוניתו,. :מחיר הכרטיס הירוק זע בין 500 מלאו ל־ 25 אלו חלצו״
תדרוך בארץ, ייעצרו על־ידי שילטונות מס־ההכנסה.
לדעתי צריך לעזור להם לחזור. אלה הם אנשים שגרפו
כסף רב בזמן הקמת הביצורים של קו בר־לב. אלה הם
אנשים שהיו חשודים מראש.
באמריקה אתה לא חשוד מראש. אתה נקי עד
שהוכח כי אתה אשם. יודעים זאת וממורמרים על הארץ

יש הרבה מיקרים של בחורות
ישראליות אשד ״דדו חנות.
לבחורה קשה למצוא עבודה
בלוס־אנגילס
ובכל זאת הם רוצים לחזור. צריך לעזור להם. הם
מוכנים לשלם קנסות, אך אינם רוצים לשבת בבית־סוהר.

מהי משכורתו הממוצעת של יורד ישראלי?

הישראלי מרוויח טוב. משכורתו נעה בין 15 אלף ל*20
אלף דולר לשנה, ובקנה מידה אמריקאי זוהי משכורת לא
רעה. משכורת כזו מאפשרת לו לרכוש דירה בתשלומים,
לרכוש מכונית נוחה ולבקר בארץ פעמיים בשנה.

• איך חיים פה המהגרים הישראלים מ בחינה
הכרתית ץ
בקומונה. אחד בתוך השני. רובם גרים בוואלי, או

שהחיים בארץ יותר טובים. הישראלי מתגעגע לארץ,
מישפחות שלמות נקרעו בגלל הבעייה הזו.

• הוריך ירדו כשהיית כגיל 13ד אתה
ישראלי או א מרי קאי?
עד שהתחלתי לעבוד עם ישראלים, הייתי אמריקאי
לכל דבר. כיום אני אמריקאי־ישראלי. כואב לי הלב

3000 ישראלים קיברו
בשנה שובחו1כרטיס ״רוק
בלוס־אנגילס, לעומת
150 אלו עדביס
לראות את כל עשרות אלפי הישראלים, שבאים אלי,
ושאני יודע שהם אבודים למדינת־ישראל. הבעייה היא
שהחלום האמריקי עוד נפוץ. יש לי מישרד בישראל,
ובשהותי האחרונה בארץ ראיתי יותר מ־ 150 איש ליום.
בכלל, כשאני מגיע לארץ אני הופך לאיש הכי
פופולרי. כל אחד שואל אותי איך הוא יכול להגיע
לאמריקה. אני אמנם עושה מזה כסף, אבל זה כואב
מאוד. אני מעדיף לעשות את הכסף הזה על המהגרים
הערביים, הצרפתיים והאיראניים, ולא על הישראליים.

השגרירות על-כך שהשגריר אחר ברבע שעה
לפגיעה עימו.

מיכתב־תלונה נוסף הגיע מהאלוף אריה לוי,
ראש־מישלחת מישרד־־הביטחון כניו־יורק.
לדכרי לוי החליט יעקוכסון שיש לקצץ 150
תקנים מ־ 200 התקנים של המייטלחת וזאת
אהרי •טשהה כניו־יורק ׳טעות ספורות
כילכד.

סיוון סגן שר

תוגונן יך
3ג ץ הודיע:
בל אריק
כשיחות שקיים כיום השני השכוע ראש־הממשלה,
מנחם כגין, עם ראשי מיפלגות
הקואליציה, הוא הודיע להם שלאריק שרון
אין כל סיכוי לקכל את תיק־הכיטחון.
״אריק אינו עוד מועמד,״ הודיע כגין,
״כולם מתנגדים לו, וגם אני לא תומך כו.״

בורג הציב אולטימטום כשיחה כארכע־עיניים, שהתקיימה כין
ראש־הממשלה, מנחם כגין, לבין שר־־הפנים
הד״ר יוסף כורג, הודיע כורג לכגין שמינוי
יצחק מודעי כשר־הכיטחון יגרום לכך
שהמפד״ל תפרוש מהממשלה.
בהודעה זו של בורג תומכים שני שרי המפד״ל
,1אחרים, אהרון אבו־חצירא וזבולון המר.

מיו חדים
חקירת מעשי־ההתנקשות כשלושת ראשי־העיריות
בגדה גילתה מימצא מפתיע :
חומרי החבלה שכהם השתמשו המתנקשים
בשימושם של יחידות־נמצאים

צה״ל

לא יהיו
יותר קיזוזים
סיעת המערך ככנסת עומדת להחליט על
הפסקת שיטת הקיזוזים עם מיפלגות
הקואליציה.
בהצבעה שנערכה בכנסת בשבוע שעבר, גילו ראשי
המערך שיושב־ראש הנהלת־הקואליציה, ח״כ חיים
קורפו, מפר ברגע האחרון הסכם קיזוזים. הם פנו
לראש־הממשלה, מנחם בגין, שהורה לקורפו, בו
*:מקום, לקיים את ההסכמים.

תיבדק התנהגותו
של יזנקו בסון
נראה כי לשר־האוצר, ייגאל הורביץ, לא תיוותר
ברירה אלא לבדוק את התלונות שהגיעו אליו
מארצות־הברית על התנהגותו של נציב־שרות־־המדינה,
איתן יעקובסון.
יעקובסון שב לאחרונה מסיור בנציגויות ישראל
בארצות־הברית.

כמיכתכ-תלונה אחד, שהגיע להורכיץ, נטען
שכעוד שיעקוכסון נסע לארצות־הכרית
סדי לכדוק כיצד אפשר לחסוך ולייעל
כעבודת הנציגויות־הישראליות, הוא כיקש
בהגיעו לוואשינגטון, וקיבל לימוזינה עם
נהג.
לדברי המיכתב צעק יעקובסון על שגריר־ישראל
בוואשינגטון, אפרים (״אפי״) עברון, בנוכחות עובדי־

ח״ב שימעון פרס סיכם עם מי שהיה מנכ״ל מישרד־האוצר,
עמירם סיוון, על הצבתו של סיוון במקום
ריאלי ברשימת־המערך לכנסת־הבאה, ועל מינויו
לתפקיד סגן־שר־האוצר.

סיוון התחיל לשבץ את המערך החדש של
הפקידות־־הבכירה כאוצר והודיע ככר
לאנשים מסויימים על מינויים כעתיד.
כמו־בן הודיע בכר סיוון שכרגע שהמערך
יחזור לשילטון, הוא יבטל את החוזים
שחתמה הממשלה עם יעקוב מרידוד, ועם
כניו של שר־האוצר, ייגאל הורכיץ.

כרשימת המערך לכנסת, ובן הובטחה
הצכתו של לין בראשות רשימת־המערך
לעיריית־חיפה ככחירות הכאות.

טרציאוו מתארח
בסיעת הליכוד
סיעת הליכוד ככנסת העמידה את מישרדיה
יורשות ח״כ סעדיה מרציאנו, והוא פועל
עתה מתוך מישרדים אלה.
מרציאנו פרש מסיעת של״י אחרי הידברות עם
ראש הקואליציה, ח״ב חרות חיים קורפו, שהבטיח
לדאוג לכך שיקבל את מחצית מימון המיפלגות של
של״י. כתוצאה מכך לא השתתף מרציאנו באף אחת
מן ההצבעות האחרונות, שהיו חשובות לליכוד, כגון
ההצבעה על חוק־ירושלים, ועל מינוי משה נסים
כשר־המישפטים.

עמית וגד לווינסון

עבור לאל־על

ח״כ המערך מאיר עמית מקים לובי פנים־מיפלגתי
נגד המגמה לתת ליושב־ראש מועצת־ר,מנהלים של
בנק־הפועלים, יעקוב לוינסון, את תפקיד שר־האוצר
בממשלה־הבאה.

נציב־שרות־ד,מדינה, איתן יעקובסון, ממליץ להעביר
את תקציב וניהול תעמולת־התיירות של ישראל מידי
מישרד־ד,תיירות לסניפי אל־על.

עמית טוען שמעשיו של לוינסון כ״בנק
הפועלים״ מוכיחים שדרכי הניהול שלו
מסוכנות, ושיחסי־האנוש שלו אינם
מתאימים למיסגרת הכרית.
עמית עסוק עתה בחיבור מיסמך שבו גילויים על
דרכי עבודתו של לוינסון.
בלובי חברים אישים שונים, ביניהם כמה מחברי
ד״ש לשעבר, שחזרו למערך, כח״כ דויד (״דודיק״)
גולומב, והאלוף (מיל׳) צבי (״צביקה״) זמיר.

הו ר ב-ץ ב יק ש
קרע חדש בין שר־האוצר ייגאל הורביץ לבין מנכ״ל
מישרדו, הד״ר יעקוב נאמן.

להורכיץ נודע כי נאמן עומד להפגש עם
סוחר־הנשק היהודי־מכסיקאי מרכוס כץ.
הוא כיקש מנאמן לוותר על פגישה זו
ונאמן סרב.
!נאמן שימש בעורך־דינו של מרכוס
כישראל, וכמקשר כין כץ לבין צעירי
המפד״ל וגוש־אמונים. כאשר התפרסמו
שערוריות הקשורות ככץ, שהכיאו לכך
שנשיא־המדינה ביטל את חלוקת הפרם על
שמו של כץ כמישבן־־הנשיא, השתרבב
שמו של נאמן לפרשות אלה.
נאמן עומד לצאת בשליחות הממשלה לארצות־הברית
ואחר־כך לנסוע לחופשה למכסיקו שם יתארח אצל כץ.

צור לוחץ
על סגן הדמטב״ד
מנכ״ל ״כלל תעשיות״ ,צ בי(״ ציר ה״) צור,
מקיים לחץ כילתי-פוסק על סגדהרמטכ״ל,
האלוף יקותיאל (״קותי״) אדם, למען שינוי
החלטה קודמת כדכר אי־כניית מיפעל
המלט החדש כערד.
לאחרונה החליטה הוועדה המחוזית שלא לאשר את
בניית מיפעל־המלט החדש בערד. חברת כלל ממשיכה
לדרוש שינוי בהחלטה, ועומדת להגיש עליה עירעור.
לחצו של צור על אדם הוא לגבי הצבעת נציג צד,״ל
בוועדה־המחוזית. צור רוצה שאדם יורה לנציג צה״ל
לשנות את אופן הצבעתו, ושיצביע בעד הקמת
׳המיפעל.

ההצעה נתקלה כהתנגדות עזה כמישרד*
התיירות. לדיברי גורמי־תיירות לא ייתכן
וט״אל־על״ תפקח על תעמולת־תיירות
לישראל, מאחר ש״אלי־על״ מתנגדת לצינור
התיירות הגדול כיותר, טיסות־השכר.

שוקן פיטר אח וגבי
עורך הארץ, גרשם שוקן, פיטר את הסופר הפיננסי
של העיתון, מרדכי צבי.

כשיחה כין השניים, כששוקן סרב לבקשתו
של צכי לקבל חופשה כת שנה ללא תשלום,
התכטא צ כי :״כין כה וכה המשכורת
שאתה נותן לי מספיקה ל־ 10 ימים כחודש,
וכיתר הזמן אני צריך להתעסק כמניות.״
כששוקן שמע זאת הוא הודיע לצכי שהוא
מפוטר מיד. צכי היה העיתונאי שסיקר
ל״הארץ״ את הכורסה.
מכיוון שצבי היה גם יושב־ראש הוועד בהארץ,
נבחר ועד־עיתונאים חדש ביומון. בראש הוועד החדש
עומדת יהודית וינקלר וחברים בו: צבי מרום, אמנון
ברזילי, יהושע גילבוע ועמוס בן־ורד.

דרוקר יוסח
הקכלן החיפאי זכריה דרוקר עומד לחתום
על עיסקת־כניה גדולה כמונטה־קרלו,
הפרוייקט הגדול כיותר שנכנה אי פעם

כנסיסות זו.
אם ייחתם החוזה, יבנה דרוקר במונטדדקרלו כמה
אלפי יחידות־דיור.

תסיסה ברשות
ד תכוון בדב רי
!מינויים חדשים ברשות־לתיכנון־כלכלי
מאיימים לגרום לתסיסה כרשות.
אחת מכלכלניות האוצר, רותי לווינברג, עומדת לקבל
מינוי של סגנית מנהל־הרשות, הפרופסור עזרא סדן.
מי שהיה המועמד לתפקיד, דויד (״דודו״) ברודט, יהיה
הרכז לעניינים־בינלאומיים של הרשות.

על עמוס אוריון
מערר -לין
ביוזמתו של ח״כ שימעון פרס, עומד המערך לחתום
על הסכם עם ח״כ הליכוד, אמנון לין.

על־פי ההסכם יצטרף כקרוב לין למערך.
תמורת הצטרפותו הובטח לו מקום ריאלי

הסופרת יעל לוטן ביטלה את החוזה שהיה לה עם
ההוצאה האמריקאית מיינזקלנוארק (לייל־סטיוארט)
לפירסום ספר על עמוס אוריון.

יעל לוטן התכוונה לתאר את קורות־חייו
של אוריון, שעימו התיידדה אחרי ששוחרר
מן הכלא. הספר אמור היה לשפוך אור על
הסיכות להירצהו. היא ויתרה על כוונה זו.

מדני רה מ משדה
קרא באוזני הציבור
החלטה שלילית -
1ה יא נעלמה
באונן מיסת 1ו י
1 1ז 1ו 1ל זפ ה
בהודעה סתומה
ץ * צלמות הטלוויזיה זימזמו. המצל ^•)
מות תיקתקו. העיתונאים רשמו. ה רדיו
הקליט.
אריה נאור, מזכיר הממשלה, שיצא מ ישיבת
הממשלה שהסתיימה זה עתה, קרא
את החלטותיה. כעבור כמה דקות שמעו
מאות אלפי אזרחים את קולו.
מה החליטה הממשלה בעניין הזמנתו
של נשיא מצריים, אנוור אל-סאדאת, ל נשיא
ישראל, יצחק נ בון?

״נסיעת הנשיא טעונה אישור
הממשלה,״ הודיע נאור.

״מה פירוש הדבר?״ דחקו בו העיתו נאים
,״האם מאשרת הממשלה את הנסיעה
או לא?״
״אני יכול רק לחזור: נסיעת הנשיא
טעונה אישור הממשלה,״ חזר והתעקש
נאור.

לכל הנוכחים, וגם למאזינים ה מכינים
שפה פוליטית, היה כרור
כי הממשלה סירכה לאשר את
נסיעתו של הנשיא.
הרדיו שידר זאת בשעה 13.00 והעי תונאים
נחפזו למערכותיהם בדי לדווח
על כך. הטלוויזיה הכינה את הקטע ל שידור
במהדורת מבט.
ואז השתנה, לפתע, הכל.

הטלפונים צילצלו ככל המער כות.
עוכדי לישכת ראש־חממשלה
חיפשו כאופן קדחתני את העורכים
והכתכים. הם הודיעו כי חלה

שני הנשיאים ורעיותיהם
,לזרות צרי על פצעים
הדבר נשאר אפוף מיסתורין. ולמרות
תיקון ההודעה — המשמעות האמיתית
של הודעת הממשלה — המקורית או ה מתוקנת,
אם אכן תוקנה — נשארה אפופה
במיסתורין.

האם יסע הנ שי א? מתי ץ האם
ינאם לפני מועצת־האומה המצרי
ת? איש לא ידע השכוע את
התשוכות על כך ככיטחון.

תכסיס מתוכחם
ך י*י ל! דכר אחד בטוח: ההזמנה היתד,
צעד מתוחכם חדש של הנשיא אל־ 1 סאדאת.

ססידח-
טעות מצערת. אריה נאור לא הכין
את החלטת הממשלה.

אנשי ראש״הממשלה הפצירו באמצעי-
התיקשורת לגנוז את הידיעה כולה. הם
ביקשו שלא לחזור על דברי נאור, גם
לא כדי לתקן אותם, אלא פשוט להעמיד
פנים שמה שהיה — לא היה.
בצורה המוזרה והתמוהה ביותר נענו
אמצעי-התיקשורת לבקשה זו. אחרי שידור
אחד ברדיו, גנז קול ישראל את הידיעה,
ולא חזר עליה. הקטע במהדורת מבט
בטלוויזיה נגנז כולו. אף עיתון אחד לא
דיווח למחרת היום על דברי נאור, ועל
התיקון. העיתונאים, המדווחים על כל
פיהוק וגיהוק מישיבות הממשלה, המוד־לפים
להם, מילאו לפתע את פיהם מים.

כל זה היה מיסתורי מאוד. האס
אכן טעה אריה טאור? כיצד יכול
היה כיכלל לטעות כעניין כה
חשוב?

מזכיר־הממשלה הוא — בניגוד לתד מיתו
הציבורי — איש אינטליגנטי מאוד,
מהיר־תפיסה ופיקח. קשה להעלות על
הדעת כי לא הבין מה החליטה הממשלה.
אחרי־מעשה המציא הסבר בלתי־משכנע :
שהעלים את ההחלטה בכוונה, כדי שה נשיא
ישמע אותה ראשון.
האם שינה ראש-הממשלה את דעתו אח רי
גמר הדיון? האם הכתיב החלטה
אחרת מזו שנתקבלה? האם חיו לו היד-
הורים שניים? האם חל שיבוש אחר,
בלתי־מובן?

אנוור אל־סאדאת מתפאר בכך
שהוא יודע כדיוק כיצד פועלת ה פסיכולוגיה
הישראלית, ושהוא מנגן
על מיתריה ומתחשב ככל מע שיו.
הוא
יודע היטב את הבדלי-ההשקפות
בישראל, ומנסה לעודד את בעלי ההשק פות
היוניות, מבלי להרגיז את הממשלה.
הוא נמנע מפדובוקציות, העלולות להו ציא
את מנחם בגין מכיליו.
כך, למשל, אמנם קיבל את מישלחת
מפ״ם והבטיח לשגר אליה מישלחת מצ רית,
אך נסוג מהחלטה זו. תחילה הודיעו
המצרים שמישלחת תבוא ״לכל המיפלגות״
בישראל, ולאחר מכן ״דחו״ גם את שי גור
המישלחת הזאת. מיפלגתו של אל-
סאדאת הזמינה רשמית מישלחת של של״י,
ואף פירסמה זאת בעיתוני מצריים, אך
ברגע האחרון ״דהתה״ את המועד, אחרי
שקיבלה רמז חד־משמעי מצד ממשלת-
ישראל שתהיה זאת התגרות בבגין.
גם המישלחת הגדולה של מיפלגת-
העבודה למצריים, שעליה דובר רבות,
לא יצאה, לפי שעה.
אך שונה לגמרי המצב לגבי הזמנת
נשיא־המדינה. אל-סאדאת חייב לנבון מזמן
הזמנה כזאת, כנשיא אל נשיא. מבחינת
הפרוטוקול, נשיא-ישראל שווה לנשיא-
מצריים, אף כי סמכויותיו של הנשיא
המצרי דומות יותר לסמכויות ראש־המנד
שלה בישראל.

אי־אפשר להאשים את אל-
סאדאת כמחווה כלתי־ידידותית
כלפי ממשלת־ישראל כאשר הוא
מזמין את האזרח מם׳ 1כישראל.
עצם ההאשמה הזאת היא אכפור
דית.
העובדה שנשיא ישראל הוא, במיקרה,
איש-מיפלגת העבודה אינה צריכה לעניין
את השילטון המצרי. מה לו ולעניינים
פנימיים בישראל?
הטכסים הוא מתוחכם. אנוור אל־סאדאת
הודיע, בראיון שהעניק לאורי אבנרי, ש הוא
רוצה לבוא לישראל ולנאום שוב לפני
הכנסת. בתגובה על כך הודיעו ״מקורביו״
של ראש־הממשלה שהדבר לא בא ב־

חשבון, מפני שבגין עדיין לא דיבר לפני
הפרלמנט המצרי. אל־סאדאת התאפק מ להגיב,
אך הוא מוכן עתה להזמין את
נשיא ישראל לדבר לפני הפרלמנט.

אנו

ך תגוכה הראשונה של אנשי-בגין
י 1היתד, שלילית, ואף נזעמת. היא הי תד.
קטנונית, כמו אחרי הודעת אל־סאדאת
על רצונו לבוא בשנית לכנסת. שרים ו־ראשי־מיפלגה
השמיעו פומבית התנגדות
לנסיעת הנשיא.

להחלטת הממשלה יש חשיכות
מכרעת, כי סעיף 18 של ״חוק־יסוד:
נשיא־המדינה״ קוכע :״לא
ייצא נשיא־המדינה את גכולות
המדינה אלא על דעת הממשלה.״
כאשר התכנסה הממשלה לדון השבוע
בסוגיה זו, לא טרחו השרים להסתיר את
התנגדותם,
• ייגאל הורביץ: על נבון לטויז ל-
קאהיר רק אחרי שבגין ינאם בפו ימנט
המצרי.

משה נסים :

נגד.

חיים לנדאו:

נגד.

•,יוסף בורג: יש ספק לגבי כדאיות
הנסיעה, וכדאי לדחות את ההחלטה לשבוע

הבא כדי להראות לסאדאת שאנחנו לא
כלי־מישחק בידו.
•:מרדכי ציפורי: נגד הנסיעה. כאשר
נשאל על-ידי ייגאל ידין מה דעתו על
נסיעתו הצפוייה של עזר וייצמן למצריים,
שלל ציפורי גם אותה.
על רקע זה הוחלט מה שהוחלט —
ולפי גירסתו המקורית של נאור, לא הוח לט
דבר, מילבד האיזכור שהנסיעה טעונה
אישור הממשלה — איזכור שהוא מיותר
לגמרי, שהרי החוק הוא חד־משמעי וידוע
היטב לנשיא.

נראה כי מנחם. בגין הכין כי
החלטה שלילית כזאת דא תתקכד
על-ידי הציכור הישראלי, ושתעו-

רר סערה. כפיקחותו הרגילה, ני סח
החלטה אחרת, המאשרת את
הנסיעה.
למראית־עין, זוהי החלטה חד־משמעית.
הנסיעה אושרה, והשאר הושאר בידי ל נשיא.

למעשה אין הדכר כך.

עוד באותו יום נרמז לעיתונאים כי
הנסיעה תצא לפועל רק ״אחרי החגים״
— כלומר, רק אחרי מחצית חודש אוק טובר.
איש אינו יודע מה אמר ראש־הממשלה
לנשיא בטלפון, כאשר הודיע לו
על ההחלטה, אך ברור כי הנשיא התבקש
לדחות את הנסיעה למועד שבגין ימצא
אותו כנכון.

קרוב לוודאי שמועד זה יהיה
אחרי הכחירות לנשיאות כארצות־הכרית.

התירוץ
לכך היה, שגם אל-סאדאת לא
מסר לנבון תאריך מסויים לביקור. אך
זהו תירוץ אווילי. בדרך כלל, כאשר
נשיא מזמץ אורח ממלכתי, אין הוא נוקב
את התאריך בהזמנה. אחרי שיגור ההזמנה,
נוהגים נציגי הצדדים לקבוע את הפרטים,
וביניהם התאריכים. הוא הדין לגבי ה מטרה
העיקרית של הביקור: נאום בפר למנט.
הדבר לא נאמר בהזמנה, והושאר
להידברות המעשית.

גם כגירסה המתוקנת, פירושה
של החלטת הממשלה הוא כי ה נשיא
ל א ייצא לפי שעה דקאחיר
(המשך בעמוד )45

התיכוניסטית שזנתה בציון שר 100 במא

מלבה מס
החמישייה המסיימת

הן מימין ירדנה צרור, הנערה הספורטיבית,
שלי ברלינסקי, מלכת־המים, קורין נגן,
החביבה, דגנית נחום, סגנית שנייה ואורלי חן, סגנית ראשונה. כולן בשמלות ערב.

ף רגע שהמועמדות עלו על הבמה,
היה ברור לכל כי למרות שכולן יפות
וצעירות, מועמדת מם 3 ,היא הראוייה
ביותר לשאת את שרביט המלכה.
הקהל, שמילא את היכל־התרבות בתל-
אביב, אהב אותה ממבט ראשון. שלי
ברלינסקי בת ד >16-,גבוהה, דקה וחיי כנית,
צעדה בביטחון על הבמה. היא
נראתה זוהרת בבגד-ים, בשימלת־בוקר ו אפילו
בשימלת־כלולות. גם כשראיין אותה
מני פאר היו תשובותיה קצרות ולעניין.

העובדה שהיא לומדת במגמה הריאלית
בבית־ספר תיכון, ושיש לה ציון של 100
כימעט בכל המיקצועות, עודדה את ה קהל
לבחור דווקא בה, כי מילבד היופי
לא מזיק שיש גם תאים אפורים.
בערב בחירת מלכת־המים 1980 צעדו
היופי והשכל יד ביד. רוב המועמדות היו
תלמידות־תיכון, המתכוננות להמשיך ב לימודיהן,
אך היו ביניהן גם אחדות ה מצפות
כבר לגיוסו לצה״ל, וגם מורה
אחת.
על הבמה נראו כולן חייכניות ובטוחות
בעצמן. אד מאחורי הקלעים שלטה ההת־

הקהל הוא השופט

בהפסקה שמו את חלושי־הבחירה בקלפיות,
שהוצבו בפואייה של היכל־התרבות. בתמו נה
למטה: ספירת הקולות. בין השופטים: יצחק פרושיינובסקי, מירי זכרוני, דוד בבלי,
אפרים אבני וטובה ישעיה. עומדים: זאב קיס, דניה דותן, ישראל ברוך ודוד חיימוביץ.

רגשות. רגעים ספורים לפני תחילת הנשף
עסקו הבנות באיפור של הרגע האחרון.
העזרה ההדדית ביניהן היתד. מלאה.
ריטה כהן, המורה־החיילת הציעה אבקה
נוצצת לכל מועמדת שחפצה בה .״אפשר
לשים זאת גם על הרגליים,״ העירה ל בנות.
שלי
ברלינסקי, שהיתר. נרגשת מאוד,
עזרה לכמה מחברותיה בליטוש אחרון.
כל אחת רצתה, כמובן, לזכות בתואר
הנכסף, אך כולן ניסו להעמיד פנים כאילו

**11 -1

חיוכים מלכותיים

מעניק! פיות עומדות מימין הסגנית הראשונה אורלי חן, ו

ומסיקה ובפיסיקה היא מלכת המים 1980

בט ראשון

מלנה לשנה אחת

היא שלי ברלינסקי הצעירה, העונדת את כתר
המלוכה. שלי היתה נרגשת מאוד לפני התח רות,
וכשזכתה נשמה לרווחה. בתמונה למטה, שלי עם הוריה, השחקן זאב ברלינסקי
ואשתו זהבה. כאשר שאלה אמה אם המאמץ היה כדאי, השיבה שלי :״בהחלט ! ״

אין זה העיקר .״גם אם לא אזכה, זה לא
יהיה נורא,״ ציינה זיוה ברקן, חובבת־הגלשנים.
אחרי
שהבנות עלו ביחד על הבמה
בבגדי־חוף, רואיינה כל אחת בנפרד על־ידי
מני פאר.
ירדנה צרור סיפרה שהיא חובבת אופ נועים
כבדים. כשמגי שאל אותה אם
לחבר שלה יש אופנוע כזה, והיא השיבה
שלא, קשה היה לו להתאפק מלשאול:

ת חמש הזוכות הסו־הנכספים. בתואריס מלכה
שלי ברלינסקי

והסגנית השנייה דגנית נחום. יושבות ירדנה צרור שזכתה בתואר
החדש ״הנערה הספורטיבית״ ,וקורין נגן שזכתה בתואר ״חביבת הקהל״.
בתמונה מימין למעלה: דורית ברזילי ולמטה זיווה ברקן בשמלות כלה.

יודע

שאין

לו מה

שאת

״החבר שלך
אוהבת?״
עדיה מרון !יפרה למנחה שהיא לומדת
לרקוד פלאמנקו, אך לא רצתה להדגים
את הריקוד על הבמה.
אתי סלע סיפרה למגי שהיא אוהבת
לקרוא, והסופר החביב עליה הוא הרמן
הסה .״בזמן האחרון הסה הולך לא רע
אצל המועמדות בתחרות הזו,״ השיב לה.
(המשך בעמוד )48

ואלה שגגות החברות שהעניקו את חסות דמיבצע בחירת גנלכת״הגג׳ 80׳

נשיקות, מתנות, נסיעות

עץ הזית

טוגה ישעיה, מנ הלת
הפירטים של
חברת עץ־הזית, בנשיקה היתולית עם
מנחה התחרות מני פאר. טובה מלווה
את תחרויות מלכת״המים במשך שנים.

את הגברים ייצגו בתחרות
מלכת-המים שני דוגמני
בית-האופנה האקסלוסיבי לגבר — אנווה.
הם ליוו את הבנות במשך כל המופע.

אופיו טווס

דויד חיימו•
מוביץ מהנ הלת
אופיר טורס, החברה שתארח את
הבנות בטיול הגדול ליוון, מעניק את
ההזמנה לטיול למתחרה סילביה בן־שושן.

44 - 1

ניבה

פינה קולדה ׳

שמעיה ברוך, מנהל מיפ-
על ניבה, מכתיר את אורלי
חן כסגנית ראשונה של מלכת־המים .80
ניבה הציגה בתחרות שמלות״בוקר ו-
שמלות־ערב, שזבו לתגובות נלהבות.
שרמה נערת״הזוהר
מרש ייצגה את חברת
גוטקס, שאת בגדי״הים שלה דיגמנו ה מועמדות
בתחרות. היא זכתה בנשיקה
מזאב קיס, מנכ״ל חברת אולימפיק.

גוטקס

נשיא חברת שנלי אינטרנשיונל, יצרנית
המשקאות החריפים הגדולה בארצות-
הברית, בא במיוחד להכתיר את המלכה.

שלמה קפלן, נציגו של ה קבלן
אברהם גינדי, מכ תיר
את דגנית נחום. גינדי העניק למלכה
הנחה של 150 אלף ל״י בקניית דירה.

1 |1ן אפי אבני, מנהל סניף וולה
#11י י בתל״אביב, היה פעיל מאוד
בחבר השופטים. תכשירי וולה תרמו
רבות לשערן היפה והמטופח של הבנות.
מהנהלת וורסנו, איזי רשת סלוני אמבר, המטפ \1

לים בבלה מכף רגל ועד ראש, מעניק
נשיקה לסגנית השנייה דגנית נחום.

זאב קיס, ותיק
משתתפי תחרויות
מלכת-המים, מעניק את כרטיס-הטיסה
לטיול ביוון לדורית ברזילי. בל הבנות
הציגו בתחרות את אופנת נעלי מרנו.

הדך שמואל איגדוצקי, מנכ״ל מצ למות
הדר, מעניק לאתי סלע
י 1 11
את מצלמת הפוקט המשוכללת ויויטאר.
בל הבנות קיבלו את סנדלי נמרוד הכוב ואירופה. ישראל חופי את שים

גינוי

אולימפיק

עמיתו

משה טלמון, מנב״ל
חברת עמיתור, ש-
באוטובוסים המרווחים והממוזגים שלח
הגיעו המועמדות לנשפים בכל הארץ, מכ תיר
את ירדנה צור כנערה הספורטיבית.

— סטירת־לוז• לנעוי א 0
(המשך מעמוד )41

— וכאיצטלה שד ״הן״ הוחלט על

^ י חשיכות נסיעתו של נבון למצ־
^ ריים היא דווקא בשעה זו.
יתכן כי אנוור אל־סאדאת התכוון לכך
בפירוש, וכי הביקור משתלב בתפיסתו
לגבי מהלך היחסים בין שתי המדינות.
אחרי קבלת חוק־ירושלים הרה״האסון
החליט אל־סאדאת להפסיק את שיחות־האוטונומיה,
שהתרוקנו מזמן מכל תוכן.
תחת להמשיך בהצגה המבישה, המחבלת
במעמדו בעולם הערבי, הפסיק אותה ו השיג
יתרון מסויים ביחסים הפנים־ערביים.

אל־סאדאת יודע כי עד דכחי•
רות האמריקאיות אין לו לקוות
לכד עזרה אמריקאית. להיפר: ככל
מהלך שיתקיים לפני הבחירות
ייאלץ ג׳ימי קארטר להיענות לכד
דרישות ישראל.
לכן החליט אל־סאדאת להפסיק את ה שיחות,
ולדרוש פגישה משולשת, בהש־תתפות
הנשיא האמריקאי החדש — קאר־טר
או רגן — אחרי הבחירות.
מבחינה מצרית, זוהי תפיסה נבונה.
ישראל אינה יכולה להתנגד ׳לכך, כפי
שהזכיר גם בגין בישיבת הממשלה, מפני
שדווקא ישראל התנגדה להצמדת יחסי
ישראל־מצריים למשא־ומתן על האוטונו-
מיה — אותו ״לינקייג׳״ שישראל התנגדה
לו מכל וכל.
ייתכן כי קארטר היה רוצה במהלך
כלשהו לפני הבחירות, שינחיל לו הישג
כלשהו, ויהיה גם ריק-מתוכן ככל שיהיה.
אולם אל־סאדאת סירב להעמיד את עצמו
לרשות טכסיס זול כזה — מה גם שלא
הובטחה לו תמורה ממשית.

^ אוקטובר 78־ סוחר
הסמים וזאג׳ נחיר נבצע
מאוס 79־־ ואש
ו7ועצת אוו־יהווה ניצל
מביצוץ במכוניתו
+ודצמבר 79־ בעל
״והיט מרסי, וויו שולמו
נהוג מביצוץ במכוניתו
+מאוס 80־ וגליו
של ואב תינה נקטעו
1 +ולי - 80 וגלח של
חנה מזרח, רוסקה
בתתבוצצות. בתה נבצעה

כך נוצר חלל ריק של כמה חו דשים
— והנשיא המצרי היה רו צה
למלא אותו כפעילות כלשהי.

אוגוסט - 80 העברי׳!

משום־כך קיבל באפריל באופן ספונ טאני
את רעיונו של אבנרי, לבוא שוב
לכנסת ולנאום לפניה. ולכן הוא מציע
עתה את ביקורו של נבון במצריים.
מבחינה ישראלית, אי־נסיעתו של ה נשיא
מיד היא החמצת הזדמנות, ששום
תירוץ אינו יכול לכפר עליה. גם אם
היתד, לאל־סאדאת כוונה כלשהי לדקור את
בגין, התגובה של ממשלת־בגין היא אווי לית
וקטנונית. האינטרס של המדינה
חשוב הרבה יותר מאשר מישחקי-יוקרה
בין ראש־הממשלה והנשיא.
(דוברו האישי הבלתי־רישמי של אל-
סאדאת, אניס מנצור, השתדל השבוע
להכחיש כל כוונה של דקירה. הוא טילפן
לעיתונאים בארץ, אמר להם כי בישראל
מפריזים בחשיבות העניין).
נכון שפופולריותו של מנחם בגין במצ ריים
ירדה אל מתחת לקו־האפס. המאמ רים
והקאריקטורות בעיתוני מצריים מבט אים
את דעתה האמיתית של האינטלי גנציה
הקאהידית, ולא היה צורך בהדרכה
מגבוה כדי להביא לפירסומם (אם כי
השילטון יכול היה, בוודאי למנוע אותם,
אילו רצה בכך מאוד).

נהרג

הופעתה של אישיות ישראלית
ככירה, סימפאטית ומקובלת, כ-
קאהיר כשעה זו יכולה להביא
תועלת עצומה, כדי למנוע את ה התדרדרות
כיחסים כין שתי ה
מדינות, וכעיקר כין שני העמים.

יצחק נבון דובר ערבית — דבר שהוא
יתרון עצום במצריים. הוא יכול להופיע
בטלוויזיה המצרית ובמועצת־העם המצ רית,
ולעשות נפשות לישראל. הוא בוודאי
לא יחלוק במצריים על מדיניות הממשלה
— כפי שאינו עושה גם בארץ — אך עצם
סיגנונו המתון, הופעתו השקולה ודיבורו
הערבי יכולים לזרות צרי על פצעים.
גם נבון יכול לשגות. בבאר־שבע נאם
נבון באוזני אל-סאדאת׳ נאום שכלל פסוק,
אשר גרם לאי-הבנה. אך בנסיעה אשר
תתוכנן כראוי יכול נבון להביא תועלת
רבה דווקא בשעה זו. הופעת אופירה נבון
לידו תגביר את הרושם החיובי.
ביקור כזה יכול לשפר במידה ניכרת את
האווירה בין שני העמים, כהכנה למהלך
המדיני הבא — אחרי הבחירות לנשיאות
בארצוודהברית.

מגמת הממשלה למנוע כיקוד
זה עתה — לפחות כתקופה שכה
הוא יכול להיות מועיל כיותר —
מוכיחה כי כממשלת כגין גובר
עתה האינטרס המיפלגתי חצר על
כל שיקול אחר.
העולם הזה 2242

משה

ווש

אוגוסט 80־ אסתר

ח נהוגה בהתפוצצות.
ניצבמשה טיו מ ק־ן

הוסהד החנוצץ
ך* שימה זו היא חלקית בילבד. מופי-
עים בה שבעה מיקרים מפורסמים של י פיצוצי מכוניות בתל-אביב. כמו ביתר
המיקרים, גם כאן, לא הצליחה המישטרה
למצוא את מטמיני חומרי־הנפץ, וחקי-
רותיה נמצאות במבוי־סתום.
התמונה של בעל־מכונית, הפותח את
דלת מכוניתו בחשש, אחרי שבדק את
תחתיתה, כשהוא מחפש ליבנת־חבלה או
חוטי-חשמל, הפכה בחודשים האחרונים
לתמונה שכיחה ביותר בתל־אביב. עבריי נים
מיפו, אנשי-עסקים מתל-אביב, שופ טים,
עורכי־דין פליליים, ואפילו ראש־עיריית
תל־אביב עצמו, שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט, עשו להם חוק ברזל: הם אינם
נכנסים למכונית מבלי שיערכו בה בדיקה
חיצונית.
כמה עשרות פיצוצים על רקע פלילי
נעשו בחודשים האחרונים. כמה מהם
לא הגיעו אפילו לידיעת הציבור. כש מתגלה
מיטען־חבלה במכונית של עבריין,
או מי שידוע כמקורב לחוגי העבריינים,
ואינו מתפוצץ, לא ששה המישטרה לדווח
על־כך לאמצעי־התיקשורת.
תל-אביב הפכה. להיות עיר שמסוכן
להתגורר בה, מסוכן לעבור ברחובותיה,
מסוכן לעשות בה עסקים, ואף מסוכן
לנסות ולשמור בה על חוק וסדר.
לאיש במישטרה ובעיריית תל-אביב
אין כל ספק היום שהשוטר מיספר
אחד של העיר, ניצב משה טיומקין, נכשל
בצורה חמורה. מישטרת־תל-אביב פשטה-
את־הרגל בכל הנוגע למניעת הפשע בעיר.

מצב זה הביא את ראש־עיריית תל-אביב
לצעד חריג ביותר במערכת היחסים בין
עיריות למיפקדות־מישטרה. תוך עקיפתם
של טיומקין, ושל מפכ״ל המישטרה, רב-
ניצב הרצל שפיר, פנה צ׳יצ׳ אל השר
הממונה על המישטרה, הד״ר יוסף בורג.
למעשה דרש צ׳יצ׳ במיברקו השבוע אל
בורג, להכניס את המישטרה לתל-אביב.
לכל מחוז במישטרת־ישראל יש בעיות
משלו. המחוז הדרומי מתמודד בהצלחה
(פעילות־חבלנית־עויינת)
גדולה בנושאי
ומצליח לשמור, פחות או יותר, על רחו בות
הערים הגדולות שבמחוז, ירושלים
ובאר-שבע. המחוז-הצפוני מתפקד כהלכה.
ממדי הפשיעה בצפון הארץ פחתו בשנ תיים
האחרונות. הצלחה מיוחדת נרשמה
בעיקר בחיפה. מפקד המישטרה בעיר,
תת־ניצב אברהם (״תורג׳י״) תורגמן, הצליח
להטיל אימה על פושעי חיפה, ולהבריח
אותם מהעיר. אך נראה שתורגמן הצליח
להטיל אימה גם על קציני מטהו. כמה
מהם, בראשותו של ניצב-מישנה אברהם
צמרת המפורסם, מרדו נגד תורגמן, קיבלו
באופן מעורר תמיהה גיבוי ממפכ״ל ה-
מישטרה, וגרמו לשיתוק כמעט מוחלט
של המרחב בשבועות האחרונים.
במחוז תל־אביב אין כמעט פעילות
חבלנית עויינת, וגם אין מרד של קצי נים
נגד המפקד. מישטרת תל-אביב היא
פשוט מישטרה גרועה עם פיקוד גרוע,
התקציבית־היחסית,
למרות שמהבחינה
מושקעים בה יותר תקציבים מאשר בכל
מישטרה אחרת.

במחוז תולים את האשם קצינים במפקד המחוז משה טיומקין .״הוא פשוט
אינו מפקד, ולא מצליח לייעל את המע רכת,״
הסביר אחד מהם השבוע .״טיומקין
אינו יודע לפזר סמכויות, אוהב מדי את
אמצעי־התיקשורת, ושוקל כל מהלך או
פעולה על פי קנה־מידה לא־ענייני: כיצד
זה יופיע בעיתונים, וכיצד זה יקדם את
מעמדו האישי במישטרה.״
עוד לפני פרשת חטיפת אורון ירדן,
פרשה בה התגלתה מישטרת תל-אביב
במערומיה, היו שמועות על החלפתו ה קרובה
של טיומקין. בשיחה שנערכה בין
טיומקין לבין המפכ״ל, אחרי גילוי גופת
הילד, הוחלט שטיומקין ימשיך לכהן בתפ קידו
עוד שנה תמימה, כדי שהחלפתו
אחרי פרשת החטיפה, לא תראה כהדחה.
שפיר יודע שמפקד מחוז תל-אביב אינו
טוב, ושהמחוז אינו מתפקד. בפורומים
סגורים, כמו בישיבת ועדת־הכנסת לענייני
מישטרה (ראה עמודים ,)54—55 לא מהסם
שפיר להצביע על מה שהוא קורה ״טעו יות
של טיומקין.״ אולם שפיר נאמן
להבטחה שלו לטיומקין, גם אם הדבר
בא על חשבונם של תושבי תל-אביב,
שאותם לא מעניינת מערכת היחסים בין
המפכ״ל לניצב. אותם מעניין רק להיות
בטוחים שהם יגיעו בשלום לביתם, וכי
במכוניותיהם לא תהיינה פצצות.
מישטרה תל-אביב זקוקה לניתוח עמוק
ולפיקוד חדש. עד שזה יקרה, ימשיכו
הפצצות להתפוצץ בתל-אביב, ומטמיני-
הם לא יתגלו.

11.1.1

ם ה לדעתך לי
דהיט• דוי ש
שב דעה?

ניים א ה, מתל׳עלת
ענוע נלנז

,הי׳״ יי״ ד

ע׳מויר׳ י ,״י
450 6יעכשיו
ל,מ״יי
י, 870.נ י׳

וכמה הם יעלו בזמן הקרוב...
לבחירתך שלוש אפשרויות תשלומים:
80 הנחה על מזומן.

• 3תשלומים ללא ריבית.
• 6תשלומים עם ריבית.
־/״ 3הנחה נוספת על רכישה בשיטת
שלם וקח.

במסגרת מבצע מכירות חד-פעמי
לפריטי רהוט בודדים תוכל לרכוש
את הריהוט המופיע במודעה זאת
במחירים מיוחדים ממש.
הצעה זו בתוקף למלאי הקיים וער
תאריך 9.9.80

המחירים כוללים מע״ימ.

ד יש

א$וחה

^688$
> .י5.א 0י ׳דגם

רמת־גן, דרך ז׳בוטינסקי 104

ירושלים, רה׳ הסורג.,מול בנק ישראל

חיפה, אחוזה, רת׳ חורב 53

ש נדי י ר מושג ,״

ך ע0

המי׳יי

000 96

באר־שבע, רוז־ היילוץ .124

ל מ כי ר ה
גז רי
איקהתד נורווגי
הכלב המשפחתי האידיאלי
לתערוכות ולשמירה

טלפון 470135 :־03

העול ם

הזה

2242

נכדה שד אהד ממנהיגי המדינה
וקרו בתו 1ער מנהי 31 אתר היו ביו
שש 1ו״לות חיב־יה שנדונו למאסר בוווון
עישון סמים במיתקן צבאי ובדירה פרטית
אטה חלו לזלוג הדמעות. תחי י
לד״ דמעות על פרצופים קפואים.
אחר־כך החלו הגניחות ובעקבותיהן הבכי
הממשי, ללא כל בושה, קורע לב.
בבית־המישפט הצבאי המחוזי בבית־הירוק
ביפו ישבו שש חיילות־חיב״ה
צעירות על ספסל־הנאשמים. אב בית-
הדין סיים את קריאת פסק־הדין שבו נקבע
שכולן נשלחות לכלא. אך נראה שלא רק
מורא כלא-הנשים הצבאי, כלא ,400 הר תיע
את שש הצעירות שגעו בבכי.
הן נעלבו בעיקר מדיברי השופטים עליהן.

לשקול את מקום שירותה, אחרי השיח־רור,
כדי שלא תמשיך לפגוע במישמעת
ובמוסר.
״היא ניצלה את הדירה שנתנו לה הו ריה
כדי לערוך חינגות סמים, במשך תקופה
ארוכה,״ קבעו השופטים.
נאשמת אחרת, גם היא מאותה היחידה,
יעל * ,נדונה לחמישה חודשי מאסר, מתוכם
רק שניים בפועל .״חיילות חיב״ה,״ אמרו
השופטים הצבאיים בפסק-דינם ,״הן ה עילית
בבנות הצבא. הרבה חיבה היינו
רוצים להרעיף על בנות חיב״ה אלה,

באמצע החודש שעבר עלתה מצ״ח
(מישטרה־צבאיודחוקירת) על עיקבותיהם
של סוחרי־סמים ירושלמיים, שעל־פי מידע
מוקדם, שהגיע אליה, מכרו סמים לחיילים
— ובעיקר לחיילות — המשרתים ב ירושלים.
מעקב
ממושך גילה כי המידע הסודי
שהגיע למצ״ח היה נכון. סוחרי־סמים זעי רים
בירושלים התחברו עם בנות חיב״ה,
המשרתות בירושלים ובגשר אלנבי, הת יידדו
איתן, מכרו להן חשיש, מריחואנה
וגם סמים אחרים, ואף שיחדו אותן
להשפיע על חברים וחברות שלהן, חיי לים
ומשוחררי צבא, להשתתף אף הם
במסיבות הסמים.
המישטרה־הצבאית הטילה מעקב על ה חיילת
דינה * שהיא בת למישפחה ידועה
בישראל. סבה היה מנהיג ציוני ומתרים
גדול. הוריה העניקו לה מכל טוב, בין
היתר, דירה משלה בשכונת רחביה ב ירושלים.
היא
שירתה בגשר אלנבי. תפקידה היה
לבדוק ולפשפש בבגדיהן ובצרורותיהן של
נשים ערביות שעברו מישראל ואליה. על פי
דבריה בעת המישפט היא הכירה בגשר
אלנבי ״טיפוסים שליליים שאחר־כך באו
אלי לירושלים.״ היא לא פירטה אם טיפו סים
שליליים אלה היו ערבים או יהודים,
אך המישטרד-,הצבאית יודעת שהם היו
יהודים.

העוסקות במילחמה קשה, מסוכנת ורבת-
חשיבות לביטחונם ולשלומם של אזרחי
ישראל. אבל בנות אלה לא הגיעו לסם
באקראי, אלא מתוך היכרות עם גורמים
שסיפקו אותו, ומתוך מחשבה־תחילה השי גו
אותו והשתמשו בו.״
הוריה של אחת החיילות שנדונו בבית-
המישפט מחו נגד פסק־הדין הקשה .״זה
הכל באשמת העבודה שלהן בגשר,״ הם
הסבירו ,״הבת שלנו נמצאה במתח נפשי
גבוה, בגלל המגע עם 700 נשים ערביות
כל יום. אין להן תחבורה סדירה מהגשר
* השם בדוי. השם האמיתי שמור במערכת.

יצר

מתחים

וגרם

להן

ואליו,
כל זה
לעשן סמים.״
אולם המפקדת של החיילות, סגן ניצה,
אינה מבינה את הקשר בין תנאי העבודה
לבין החשיש :״התנאים בגשר אומנם
קשים. חם מאוד, למרות שיש מזגנים.
זה לא נעים לבקש מאשר, מבוגרת להת פשט,
ולעבור על הגוף שלה עם מגלה
מתכות, אבל מה הקשר בין זה לבין עישון
סמים?״
ניצה גם מוחה נגד נסיונן של הבנות
לקשור את הסמים בעבודה :״את ה הרגלים
לעישון סמים הן הביאו מבית-
הספר התיכון. אלה הן בנות-טובים קלא סיות,
שהיה להן הכל בבית, שההורים
חיילות וחיגגות
ף ראה שסגן ניצה צודקת. העדויות
שהועלו לפני ביודהדין ביפו, העלו
אורח־חיים שאינו הולם חיילות, בנות־טובים.
אך עונשי-המאסר הקלים שהוטלו
על שש החיילות — מחודשיים מאסר ועד
ששה חודשים — מעידים על כך שבצה״ל
אין מתרגשים כל־כך מעישון־סמים.
על פי העדויות, וגם מהכרעת־הדין, ברור
לגמרי שדינה אירגנה ״חינגות של סמים״
בבית שנתנו לה הוריה. בחינגות האלה
אמנם לא השתתפו רק לובשי-מדים, והיו
בהם גם אזרחים, אך במרבית המיקרים
עישנו בהן מריחואנה וסמים אחרים חיילות
המשרתות עם דינה ביחידת־חיב״ה במחוז
ירושלים, וחיילים המשרתים במחוז.
קל היה להאשים את דינה, לטעון שהיא
הסיתה את יתר החיילות והחיילים לעשן
איתה, והכניסה אותם לראשונה בסוד ה סם.
אולם כל מי שמצוי בבעייודהסמים
בצה״ל, ובעיקר בקרב החיילות, יודע ש אין
הדבר כך. קשה למצוא חיילת שלא
עישנה, שאינה מכירה מעשני־סמים עוד
מתקופת טרום־הגיוס שלה, ודינה לא
היתד, צריכה לערוך היכרות בין החברות
שלה, ששירתו בגשר־אלנבי, וכין הסמים.
אולם בית־הדין הצבאי החליט לתת ל דינה
עונש חמור יותר מאשר ליתר, משום
שהיא וחבר שלה היו המקשרים בין סו־חרי־הסמים
לבין החיילות האחרות, ודינה
אף עודדה את החיילות לרכוש מדי פעם
אצבע של חשיש.

מסיבות-
סמיס
ך * י;ה הואשמה במישפט ב 15-סעי !
פי אישום שוגים, כולם מתייחסים
לעישון ושימוש בסמים. במהלך המישפט
התגלה כי היא נהגה להזמין לדירתה
חיילות, חיילים ואזרחים למסיבות־סמים,
ואף להשפיע עליהם לרכוש סמים נוספים
אצל חברים שלה, סוחרי־סמים.
אולם מה שהרגיז יותר מכל את ה שופטים,
וקודם לכן את חוקרי המישטרה־הצבאית,
היה הגילוי שהיא עישנה סמים
בעת תפקידה בגשר אלנבי .״זו בושה,״
אמר אחד העדים ,״שחיילת, שמייצגת את
המדינה בפני הערבים, מסתובבת לה מם־
טולית בזמן העבודה.״ מפקדיה חשדו בה
שהיא מעשנת סמים בזמן העבודה, אך לא
העזו להעיר לה על-כך. הם לא האמינו
שנכדתו של המנהיג תעשן סמים.
דינה קיבלה את העונש החמור ביותר
מכל חיילות חיב״ה. היא נדונה ל10-
חודשי מאסר, מתוכם חצי שנה בפועל,
וכן הורדה מדרגת סמל לדרגת טוראי.
השופטים המליצו לפני שילטונות הצבא
* השם בדוי. השם האמיתי שמור ב׳
מערכת.

קנו אצלן, שקט תעשייתי׳ בכסף, ומרוב
שיעמום הן הגיעו לסמים. דינה, למשל,
עישנה סמים עוד הרבה לפני שהתגייסה,
והיו לה הרבה מאוד חברים סוחרי־סמים
עוד לפני שלבשה מדים.״
להכחיש מיד
ה״ל לא למד עדיין איך להתייחם
* לבעיית הסמים. עד לפני שנים מע טות
הכחישו שילטונות הצבא שקיימת
בכלל בעיה כזו. כל מיקרה של חיילים,
שנתפסו בעישון סמים בבסיס שלהם, הו כחש
מיד, וכאשר אי-אפשר היד, להכחיש
עוד — נטען שזה מיקרה חריג.
אחר כך התברר כי עישון־הסמים בצבא
הוא מגפה של ממש, הפוגעת בכושר ה קרבי
של החיילים.

:.הונה ח*בה התו חצים להרעיף על מ1ת מיב־זח...״

צה״ל אמ נם
פקח מאז את עיניו, והוציא את ראשו
מהחול, אך למרות שכבר היה ברור שרד

מראה ליד הגשר

9מלכרי נלמבט רא שו!
(המשך מעמוד )43

(המשך מעמוד )47
בעיה קיימת לא ננקטים צעדים משמעו תיים
לביעורה.
בעייה כלל צה״לית
^ רשת חיילות הטמים בגשר עוררה
״ ״ סערה רבה, משום שהיא נוגעת
לכל אם בישראל שיש לה בת חיילת,
או בת העומדת להתגייס.
בעיה זו ידועה היטב לשילטונות הצבא,
ולמיפקדת קצינת־ח״ן־ראשית, אלוף־מיש־נה
דליה רז. רז מכהנת בתפקידה יותר
משלוש שנים, ונראה כי היא תהייה קצי־נת־ח״ן־ראשית
שכיהנה במשך התקו־

צריך לטפל בה, זה מפקדת קרפ״ר (קצין־
רפואה־ראשי) או המישטרה־הצבאית. חוץ
מזה, הבנות לא נפגשות עם הסמים ב־צה״ל,
הן יכולות ללמד אותנו על סמים
עוד כשהן בגימנסיה,״ אמרה רז, ועוררה
את צחוקן של המפקדות האחרות ששמעו
אותה.
הנסיונות להניע את רז לפתוח במית־קפת
הסברה נגד הסמים, או לדאוג לכך
שקצינות־השיפוט יטילו עונשים כבדים על
צעירות במדים הנתפסות כשברשותן
סמים, עלו עד כה בתוהו. לדידה של
רז בעיית הסמים אינה בעייה כלל במה
שנוגע לחיילות צה״ל.

חיב״ה בתפקידי שיטור כמעט רגילים,
מכינות קפה לשוטרים בתחנות־מישטרה,
ועוזרות לפקידות־השוטרות.

לא עושות
יקומן של מיפקדות חיב״ה הוא ב-
1תחנות־המישטרה ברחבי הארץ, ולמ רות
שיש לכל יחידת חיילות מפקדת,

קולנוע
ו* ילה היא חיילת חיב״ה המשרתת
תל-אביב. גילה, כמו מרבית החיילות
האחרות שהוצבו בחיב״ה, נלחמה במשך
שבועות וחודשים אחרי גיוסה כדי לקבל
העברה לחיל אחר. המתגייסות אינן או הבות
את חיב״ה, חיל המהווה נטע זר
בצה״ל.
למרות שהן

על מישפט פיתגורס שאל מני את שלי
ברלינסקי .״שמעתי שהוא יצא זכאי,״
השיבה לו. אך כששאל שאלות מאתמטיות
יותר רציניות, הפליאה בתשובותיה. היא
זכתה ב־ססז גם במיקצוע זה.
אחרי סידרה של חמישה נשפים ברחבי-
הארץ, הצליחו הבנות להתיידד .״אין בי

לבושות
במדי־צבא,

ננד

קצינת־ חן רז
מה חשוב נזמה?
קצינת צה״ל, המפקדים הישירים שלהם
הם סמלי מישטרה או קציני מישטרה.
״אנחנו עושות ככל הנראה עבודה
חשובה,״ סיפרה השבוע גילה ״אם כי
לנו זה לא נראה. אני יושבת כל היום
בתל-אביב,
ליד הפתח בתחנת־הרכבת
ולא עושה כלום חוץ מלשוחח עם חיילת
חיב״ה אחרת המוצבת איתי. לפעמים,
כשאנחנו מבחינות בערבי, והשיחה בינינו
לא כל־כך מעניינת, אנחנו ניגשות אליו,
מבקשות את תעודת־הזהות שלו, ורושמות
את פרטיו בטופס מיוחד. המפקדות שלנו
טוענות כי מספיק שנגלה רק פעם אחת
במשך השרות ערבי שניסה להטמין חוט-
רי־חבלה, כדי שכל השיעמום הזה שלנו
לא יהיה לשווא. יכול להיות שהן צוד קות,
אבל יש לי חברות חיילות, המשר תות
ביחידות רגילות של הצבא, שעושות
הרבה יותר ממני.

גס ב תל־ אגיב
מעשנים

שתי חיילות חיכ״ה כתחנת־הרכפת כתל־אכיב
וזל־אביב שונה מירושלים
פה הארוכה ביותר בצה״ל. מדי פעם
הועלה בעבר נושא הסמים בישיבות ש קיימו
רז עם פקודותיה. אחת מקצינות
הח״ן הפיקודיות ערה במיוחד לעניין
הסמים בקרב החיילות, והיא דואגת להע לות
את הנושא כמעט בכל שיחה שלה
עם רז.
אולם נראה כי קצינת״ח״ו־הראשית אי נה
מייחסת לנושא את החשיבות והחומרה
הראויים לו. רז מנעד. עד כה דיון רציני
במילחמה בסמים בקרב החיילות. בשיחות
עם קצינות היא הביעה כמה פעמים את
דעתה בנושא .״זו בעייה כלל. צה״לית,
אם זו אכן בעייה,״ טענה ״ואם מישהו

עדי שריטר הסבירה שנותנים לסוס
בעיטה קלה ברגל כדי שידהר .״הדגימי
עלי, תני לי מכה קטנה בצלעות!״ ביקש
המנחה. עדי נענתה, ומני קפץ לגובה.
כששאל אותה איך רוכב ח״כ חיים בר-לב,
השיבה :״כמו שהוא מדבר ! ״

המישטרה־הצבאית
לזכותו של קצין
הראשי לשעבר, תת-אלוף ברוך ארבל,
יש לציין, שלפחות בתחילת דרכו הוא
ניסה להילחם בנגע הסמים בצה״ל. הק־צין־הבכיר
שהוחשד לאחרונה בקשריר
חברתיים ויותר־מחברתיים עם אנשים שו נים,
הידועים בקשריהם עם עולם הסמים,
התחיל, כאשר קיבל את מינוי הקמצ״ר,
במערכה נגד מעשני-הסמים בצה״ל, ובעי קר
נגד ה״פושרים״ ,החיילים המוכרים
סמים לחיילים אחרים.

אין יו תר

בושה בחיל

דורית ברזילי סיפרה שהיא רוצה להיות
חובשת בצה״ל .״אני חולה, עזרי לי,״
התחנן מני.

3לו ם

המישטרה־הצבאית־החוקרת שלחה חוק רים
מוסווים ליחידות שונות בצד,״ל, בעי קר
בפיקוד־הדרום ובמטכ״ל בתל־אביב,
כדי לנסות ולהתחקות אחרמעשני הסמים
והסוחרים. אחרי כמה הצלחות בחשי-
פות וגילויים, שקיבלו כותרות בעיתונים,
וכמה מישפטים, שבהם קיבלו סוחרי־סמים
לובשי־מדים עונשים קלים יחסית, יצאה
ככל הנראה הרוח ממפרשי הקמצ״ר, וה תנופה
הגדולה נבלמה. מעשני וספקי
הסמים ממשיכים לחגוג בצבא.

~ד 1יידת חיב״ה מפנה־ ראשה

ריסה כהן סיפרה שהיא מלמדת בצה״ל
חיילים הזקוקים להשכלה בסיסית .״עם
מורה כמוך, אני מוכן להיות תלמיד!״
התנדב המנחה.

צאות חיילות חיב״ה תחת פיקוד מיבצעי
של המישטרה. התפקיד הקלאסי שלהן,
על־פיו הן היו מוכרות בציבור, חיטוט
בתיקי מבקרות־הקולנוע, כבר אינו קיים.
מזה חודשים מיספר איו יותר בדיקות
ביטחוניות של אנשי הג״א וחיילות חיב״ה
בפתחי בתי־הקולנוע, ובמלאכה עוסקים
סדרנים קשישים.
אך לחיילות חיב״ה נו תרו׳ תפקידים
אחרים. הן ממשיכות לשוטט בתחנות
האוטובוסים המרכזיות ובתחנות הרכבת
של הערים הגדולות, נשלחות למקומות
שבהן נמצא קהל רב, ומתלוות למישטרד.
בזמן ארועים. ביתר הזמן עסוקות חיילות

כשיו, כנוסן? לבושה הרגילה
? //להיות בחיב״ה, והשיעמום הגדול,
יש גם את העניין של הבנות בירושלים.
אני לא מאשימה אותן. גם בתל-אביב
מעשנות חיילות חשיש, ולא רק חיילות.
אני רק חושבת שהן היו צריכות להיות
עם יותר טאקט, ולא לעשן חשיש דווקא
במקום שבו הן משרתות. עכשיו נדמה
לכל מי שאני פוגשת שאצבע חשיש זה
חלק מהפק״ל של כל חיילת חיב״ה.
כאן בתחנת־הרכבת שאלו אותי כבר כמה
פעמים מאז שהפרשה פורסמה :׳את
רוצה שאחטה?׳ בהתחלה התרגזתי, אבל
עכשיו אני כבר רגילה להומור הזה.
״זה רק גרם לי להוריד את תג השרוול
שלי כשאני גומרת את התפקיד, אפילו
אם אני עדיין לא מגיעה הביתה. אני
לא רוצה שכל אחד ברחוב ידע שאני
שייכת לחיב״ה, למרות שאני בטוחה שיש
הבדל עצום בין החברות שלי שמשרתות
כאן, בתל־אביב, לביו הבנות מירושלים
משרתות.על הגשר.״
נראה, שעכשיו, לאחר שלפחות בסלנג
הצה״לי הפך השם חיב״ה לשם נילווה
לסמים, תתעורר גם קצינת-הח״ן־הראשית
לפעולה. עתה תתחיל מיפקדתה במיתקפת־הסברה
בקרב החיילות נגד הסמים, ומפק-
דות־קצינות תשלחנה ליחידות השונות,
גם כדי להרים את המוראל שניפגע,
וגם כדי לשכנע שסמים לא רק מביאים
למישפטים ולכלא אלא גם לנזק חמור.

שדר* גילעדי וסגנית נחום
חוויה נפלאה
נינו שום קינאה. אנחנו מפרגנות אחת
לשניה,״ אמרה אורלי חן.
אך כל אחת רצתה בכתר הנוצץ. היה
ברור לכולן שרק אחת תיבחר, אך אם
היה מתח, קינאה או תיסכול, הן הצליחו
להסתיר זאת באלגנטיות.
״זו חווייה נפלאה בשבילי, אני מוכנה
לחזור על הכל מהתחלה!״ טענה קורין
נגן, ילידת צרפת. היא גם לימדה את
מני איך אומרים בצרפתית ״אתה מוצא

חן בע ינ י .״
* -מ גי״ התעניין אם יש לכל אחת חבר
כשדגנית נחום השיבה שאין לה חבר,
הודיע לה מני שימצא אחד בקהל .״הוא
צריך להיות יפה?״ שאל אותה .״כן,״
השיבה .״אתה יצאת!״ הודיע מני לאחד
המתנדבים באולם.
״הוא צריך להיות חכם?״ הוסיף מני
לחקור .״כן,״ אמרה לו .״גם אתה יצאת,״
הודיע למתנדב שני.
אחרי שהן עלו על הבמה בשמלות-
בוקר וערב׳ ואחר-כך בשמלות־כלה, גבר
המתח באולם.
הקהל היה שותף פעיל בערב זה. ה מועמדות
שמצאו חן בעיניו זכו במחיאות-
כפיים רמות כשצעדו על הבמה, ובהפסקה
זכו בפיתקי-ההצבעה, שהיו צמודים ל כרטיסי
הכניסה.
המתת גבר כאשר מני עלה על הבמה
והכריז על חמש הזוכות הסופיות.
אחרי שכל אחת מן הזוכות עלתה על
הבמה והוכתרה בכתר המלכותי, בירכו
אותה שאר המשתתפות מאחורי הקלעים.
״כמה שאני מתרגש, כאילו בעצמי
הייתי מועמד!״ קרא השחקן זאב בר־לינסקי,
אביה של שלי המלכה, שפרץ אל
הבמה בגמר הטכס .״אני רק מקווה שכל
התמונות שצילמתי הצליחו,״ הודיע ל-
לאשתו, זהבה.
לבנות עדיין מצפה טיול ביוון בעונת-
החגים. למרביתן זו תהיה הזדמנות רא שונה
לבקר בהוץ־לארץ.
* שכיהן כחבר
על הבחירה.

ועדת־הקלפי שפקחה

העול ם

הזה

2242

מהפכה
מוחלטת
אי-אפשר היום לפתוח עיתון בלי להב חין
בתמונתו של ניר, כן־ יהושע, אחד
הדוגמנים המצליחים ביותר מבין המס תובבים
בתל-אביב. מלבד היותו דוגמן
מצליח, הבחור הוא אחד הגברים הנאים
שהכרתי אי־פעם.
ניר, בן ה־ ,25 מצליח להסב תשומת-לב
בכל מקום שאליו הוא מגיע. הוא אמנם
הגיע לתל-אביב מהמושב באר־יעקב, אך
במהירות רבה השתלב בחיי העיר וה מהמה.
שמתי
עליו עין כבר מזמן, כשראיתי
אותו רוקד ומבלה בכל המקומות הידו עים.
למזלי, לא ראיתי אותו עם חתיכות,
לא מפני שהוא אינו מושך אותן, חלילה.
להיפך, היתד, לי תמיד הרגשה שהן אינן
מעניינות אותו באופן מיוחד.
לכן הופתעתי מאוד כשהודיע לי י שהת אהב
מעל לראשו בנערה צעירה. הסקרנות
אכלה אותי. הייתי מוכרחה לראות מי
זו החתיכה, שזכתה בגבר הכי יפה בעיר
הזאת.
קוראים לך. ,מארי גסמן, והיא בת
17 וחצי. מארי לומדת מישחק, והופיעה
בתיאטרון הקומה השלישית ביפו בכמה
הצגות, בהשפעתה הברוכה התחיל ניר
לטפח חלומות על מישחק, והשנה נרשם
לבית-הספר למישחק של ניסן נוגים.

(0 700777(07מ !7ש}0
ה דו ג מ ני ת

בהיסטריה שזה רומן גדול, העומד להפוך
לרומן מטורף עלאמת. חלי, הרגילה כל בך
שמחזרים ימתינו לה ליד המסלול
עד שהיא תסיים את התצוגה, ושיקחו
אותה הביתה, הפכה לפתע לממתינה. היא
עוקבת אחרי כל הופעה של שלום חנוך,
ממתינה בשקט רב עד שהוא יתן את
ההדרן האחרון שלו, סוקרת את כל המזדג-
בות והמעריצות המצווחות, ואחר-כך חוגגת
את ניצחונה על ההמון, כששלום בא
אליה לשולחן, מתיישב לידה, מחבק ומנ שק
אותה. אחר־כד הם נעלמים ביחד

ה מז דנבת
חלי גולדגכרג היא לא סתם דוגמנית.
הרבה מאנשי האופנה בארץ, והיא ביני הם׳
בטוחים שהיא הדוגמנית הטובה ביו תר
בארץ. אבל חלי היא גם שחקנית
מבוקשת. היא היתה הנערה היותר־מופקרת
בהלהקה, אחר כך שיחקה בדיזנגוף ,99
וכיכבה בתפקיד הראשי בסרט הפחדנים,
ועוד היד נטויה.
שלום ח 5ו 1הוא לא סתם זמר. חנוך
הוא כבר כמה שנים אליל בנות הטיפש־העשרה,
העוקבות אחריו לכל מקום, באות
כימעט לכל הופעה שלו, מעריצות את
הנוקשות והפנים הסובלות, ומכירות בעל-
פר, כל נעימה שלו.
חלי אף פעם לא היתד, נשואה. היא
מתגוררת עם הוריה בבית קטן ונחמד
בשכונה התל-אביבית רמת־החייל. היה לה
פעם רומן עם ישראלי מצוי אחד, אך
תוצאותיו של הרומן היו פנס בעין,
וכמה סימנים כחולים במקומות אחרים

חלי גולדנכרג
להמתין —
בגוף, וחלי שוכנעה בכוח להפסיק את
הרומן המשתולל.
על הרומנים של שלום חנוך אני מד־לוחת
לכם בכל פעם, אם כי האשד,
הדומיננטית בחייו היתה ללא־ספק מפי קת
סירט--ד־,טלוויזיה ליחי עפרון־
חנוך. שלום וליד,י כבר לא כל־כך נשו אים
היום, אם כי לזכותם ייאמר שהם
נשארו ידידים טובים.
שני העולמות היפים האלה נפגשו לא
מכבר, וכל הציפורים שלי מצייצות כימעט

שלום חנוד

א ״נשט ״ן
בתדד־השנה
הוא אמנם ביישן ומתחבא אל הכלים,
אך בכל־זאת הצלחתי למצוא אותו באיזו
פינה חשוכה, כשהוא מחבק את חברתו
הנוכחית. אני מתכוונת לשחקן הצעיר
מאיר סוויסה, שהיה כוכב בכמה סר טים,
כמו הלהקה, דיזנגוף ,99 והפחדנים.
הוא אפילו זכה השבוע בתואר שחקן־
השנה בעיד־הנוער.
סוויסה היה נשוי בעבר לטלי הצעירה,
בת־קיבוץ, ובתה של השחקנית רחל
רכיד. אך נישואין אלה לא החזיקו
מעמד זמן רב, והשניים נפרדו בידידות.
בשנה האחרונה הוא מתגורר עם אהו בתו
החדשה, זיטה אכצוג. היא לומדת
לקראת תואר שני במתימטיקה, וכדי להת־

כשאני רואה זוג צעיר, הנמצא בת חילתו
של רומן, אני תמיד מחזיקה להם
אצבעות, ומקווה שהרומן יוביל לקשר
׳ארוך או למשהו כזה.
זד, קרה לי גם כשפגשתי את צלם
מעריב, שייע סגל, שהפך בינתיים ל כתב.
לפני שנים ספורות התגרש שייע
מאישתו, תחיה, ברעש גדול. היא פשוט
התאהבה בשותף שלו אז, הצלם חנגיה
חרמן ולא רק סתם התאהבה בו, אלא
ברגע שהתגרשה משייע, התחתנה עם
הרמן.
״מכיוון שחיתנתי כבר את תחיה, ומכיוון
שהיא עומדת ללדת לחנניה ילד, אני פנוי
לרומנים. יצאתי עם 80 חתיכות. בערך,
בתקופת רווקותי העליזה,״ סיפר לי השו בב
הגבוה והמתולתל.
״אך בין חתיכה לחתיכה היה לי עם
עו פרת רומן שנמשך שלוש שנים, שהס תיים
לפני כחודשיים.
״לפני כמה ימים הכרתי את הזמרת
עירית כולקא, ומאז אנחנו יוצאים.
אני מאוד מקווה שזה יהיה רומן ארוך.
היא פשוט על־הכיפק.״
״למה
עירית, לעומת זאת, טענה :
מצלמים אותי עם מישהו שאין לי קשר
איתו? למה לא כותבים על השירים שאני
שרה, ועל השירים שאני כותבת ומלחינה

בעצמי?״
עירית בת ה־ ,25 גם היא גרושה, פנויה
וחתיכה. כבר ראיתי אותה עם שייע בכמה

— באמצע הדרך
אל תוך הלילה. האהבה הפכה את הלי
למזדנבת ישראלית אמיתית.
ומי שלא מאמין לי מוזמן לבוא כימעט
מדי־ערב למועדון אמצע הדרך, בגני־התערוכה
בתל־אביב, שם מופיע שלום
חנוך, ולראות את האהבה בהתהוותה.

פרנס מלמדת מתימטיקה. השניים מנהלים
אורח־חיים שקט ביותר.
בדירתם המשותפת מעטרת תמונתו של
אלברט איינ שטיין את חדר-השינה.
זיטה פשוט מעריצה את הגאון היהודי.
כאשר השניים יוצאים בערבים למקומות-
בילוי גועשים, הם מעדיפים לשבת בפינה
בשקט.

הזדמנויות, והרומן בין השניים מתפתח
ממש מול עיני. אז עכשיו אתם יודעים
למה אני מחזיקה להם אצבעות.

זימה אכצוג ומאיר סוויסה
לא רוצה להזיע
אני לא

שייה סגל ועירית כולקא
כן או לא ן

״אני לא אוהב להזיע, לכן
רוקד,״ הוא מסביר.
על חתונה הוא עוד לא מדבר. זה קצת
מפחיד אותו, כרגע. אך כמו שאני מכירה
אותו, הוא לא מאותם המחליפים חתיכה
בכל הזדמנות. לכן יש לי חששות כבדים
שזיטה עוד תהיה גברת סוויסה מיספר .2

חשבתי שיכול להיות שלתמונה נכנסה
המכונית שהיתר, מאחורי. אבל היא לא
עברה את קו העצירה. לכן הסקתי שזה
הייתי אני שצולמתי.
לא ידעתי בדיוק מה לעשות. כשהתחלף
האור לירוק נסעתי משם. אבל אחרי כמה
עשרות מטרים עצרתי והסתובבתי. עשיתי

מרכז הצומת. כך ניתן לדעת אם הרכב
רק עצר מעט מעבר לקו העצירה, או
שהמשיך וחצה את הצומת כולה.
אילו ידע זאת נמרוד היו נמנעות ממנו
צרות רבות. אולם גם עצירה מעבר לקו
העצירה נחשבת עבירה. על עבירה זו
מוגש דו״ח של ברירת-קנס. חציה שלימה

עוד סיבוב אחד 8ו שניים באיזור, וכש ראיתי
שאין אף אחד עצרתי ליד המצלמה.
בזמן האחרון האגזוז בווספה שלי לא
תקין. הוא משתחרר מדי פעם. בגלל זה
אני סוחב איתי פטיש. כשד,אגזוז משתחרר
אני מחזק אותו בעזרת הפטיש. הוצאתי את
הפטיש וניגשתי למצלמה. טיפסתי קצת
על העמוד שעליו היא מותקנת, ואז נתתי
כמה מכות בפטיש. שמתי־לב ששברתי
רק את הזכוכית החיצונית. במצלמה עצמה
לא פגעתי. אחרי כן באה המישטרה ו עצרה
אותי.
אני לא יודע למה עשיתי את זה. גם
השוטרים התפלאו מאוד כשראו אותי. לא
רק שאין לי שום עבר פלילי, אלא שאני
אף פעם לא פגעתי בזבוב. אני בכלל לא
אלים. זה היה פשוט רגע של חולשה.
באותו היום היו לי הרבה צרות. שום דבר
לא הלך לי. פשוט היה לי יום שחור.
הפסדתי גם הרבה כספים. כל זה ביחד
השפיע עלי. ואז, כשזה קרה עם המצלמה,
פעלתי פשוט מתוך רוגז. אני מאוד
מצטער שזה קרה.
כל העניין הזד, לגמרי לא מתאים לאופי
שלי. אני לא מסוגל להסביר את זה.
זד, פשוט קרה, וזהו. אני גם לא יודע
אם רציתי לשבור באמת את המצלמה

באור אדום גוררת אחריה מישפט והעונש
חמור הרבה יותר.
נמרוד טנר ידוע גם כמלחין מצליח.
הוא הלחין את השיר אב לילדתו אומר,
שהושר על־ידי הזמרת רוחמה בפסטיבל
הילדים האחרון. שיר ידוע אחר שלו הוא
אבא שלי, שאותו שרה יפה ירקוני.
נמרוד הופתע להיווכח כי מעשהו הת־,
קבל בהומור על־ידי הציבור .״אני לא
מבין למד, זה מצחיק,״ אמר .״אותי זה
בכלל לא מצחיק.״

!וורוד מודד נחצלחחו
מנפץ־מצלמה טנר
רגע של זעם
^ מדינה כולה התגלגלה מצחוק. ה י
1גורם לכך היה רוכב אופנוע, שנעצר
על־ידי המישטרה בחשד שניפץ מצלמת־מישטרה,
המיועדת לתפוס רכבים העוב רים
באור-אדום.
הדיירים בצומת הרחובות פינקס־וייצמן
בתל-אביב, הופרעו משנתם בשעה 2אחר־חצות,
ביום השלישי בשבוע שעבר, לקול
רעש מהלומות. לתדהמתם גילו צעיר ה עוסק
בניפוץ המצלמה האוטומטית, המו צבת
בצומת, סמוך לרמזור. הם הזעיקו
את המישטרה. ניידת שפיטרלה באיזור,
מיהרה למקום ועצרה את הצעיר.
למרבה פליאתם של השוטרים לא עמד

ציא לפועל חלום פרוע של נהגים רבים.
אולם למרות הצד המצחיק שבדבר, המיש־טרד,
לא הקלה ראש. נמרוד הושאר ב מעצר,
עד שהובל, למחרת היום, לשופט
המעצרים. התורן. הוא שוחרר בערבות
ועתה הוא צפוי למישפט פלילי.
נמרוד טנר בן ד,־ ,32 מתפרנס ב נוסף
למיקצועו גם ממעדניד, הנמצאת
ברחוב נגבה 44 ברמת־גן. יחד עם אשתו,
אילנה, הוא מתגורר בדירה הנמצאת ב-
קירבת המעדניה. לבני הזוג אין ילדים.
נמרוד מביים עתה הצגת־ילדים, במיסגרת
חוג לדרמה של עיריית תל-אביב, המת קיים
בבית־ברבור בשכונת נווד,־שלם.

האיש ששנו בהתקפה של זעם את מצלמ 11 רהת1ועה
שצילמה אותו באוד האדום הוא מוסיקאי ובמאי יזוע
לפניהם אדם הנראה כביריון אלים. עד
מהרה הסתבר להם כי הצעיר שהסתער
על המצלמה בחמת־זעם, לא היה אלא
נימרוד טנר, מוסיקאי ובמאי ידוע. עובדה
זו הגבירה עוד יותר את התעלומה.
השוטרים מצאו אצל נימרוד פטיש. הוא
הודה מיד כי השתמש בו לצורך שבירת
המצלמה. אולם למעשה לא נשברה ה מצלמה
כלל. נמרוד הצליח לנפץ רק את
הזכוכית החיצונית, המגינה על המצלמה.
המצלמה עצמה נשארה שלמה, בתוך ה תיבה
שבה היא מותקנת.
כשהובא נמרוד אל תחנת מישטרת מר חב
הירקון, ברחוב דיזנגוף, התקהלו כל
השוטרים כדי לראות את האיש שביצע
את המעשה יוצא־הדופן. בדיקה מהירה
העלתה, שלנמרוד אין כל עבר פלילי.
״אתה נראה אדם הגון,״ התפלאו השוט רים•
״איך עשיתד. דבר כזה?״ בינם לבין
עצמם התבדחו השוטרים, כי נמרוד הו •

באוזני השוטרים טען נמרוד, כי כלל
לא חצה בקטנוע שלו את הרמזור באור
אדום. לטענתו, צולם לשווא, לכן עשה
את אשר עשה.
השבוע נאות נמרוד לשחזר להעולס
הזה את אשר אירע ולהסביר את פשר
המעשה.

סיפר ;מרוד טנר :

נסעתי בשעה 2בלילה בקטנוע הווספה
שלי ברחוב פינקס בתל-אביב. כשהגעתי
לצומת של רחוב וייצמן הרמזור התחלף
לאור אדום. הספקתי כבר לעבור קצת
את קו העצירה, אבל עצרתי מיד במקום.
מאחורי עצרה מכונית אחת. תוך כדי
עצירה שמתי לב להבזק אור. הבטתי
לאחור וראיתי את מצלמת המישטרה.
זה הרגיז אותי מאוד. לא עברתי באור
אדום. רק עצרתי מעט מעבר לקו ה עצירה.
למרות זאת המצלמה צילמה אותי.
למעשה לא הייתי בטוח שאני צולמתי.

או שרק רציתי לגרום נזק, לאות־מחאה.
מה שבטוח זה שיותר אני לא אעשה את

עד כאן סיפורו של נמרוד טנר.
מה שנמרוד לא ידע הוא שהמצלמה
האוטומטית מצלמת בכל פעם שהרמזור
מתחלף לאדום. מבחינה זאת לא היתד,
לעובדה שחצה את קו העצירה כל מש מעות.
בצמתים רבים מוצבים עמודים ו עליהם
תיבות עבור מצלמות המישטרה.
אולם מפאת מחירן הגבוה של המצלמות,
וההוצאות הגבוהות של הפעלתן, יש ל-
מישטרה רק מיספר מצומצם של מצלמות.
הן מועברות לפי תור לתיבות ההפעלה.
למצלמות אלה אין עין אלקטרונית או
אמצעי אחר כדי לחוש מתי רכב חוצה את
הצומת באור אדום. לכן הן מצלמות בכל
פעם שהאור מתחלף לאדום. בכל פעם
כזאת מצלמת המצלמה שתי תמונות. פעם
היא מצלמת את קו העצירה ופעם את

המצלמה המותקפת כרח׳ פינקה
חלום של נהגים

מיו טפסס
פסרת €ולסיס ל״י

למלין ה״

אי ספו חשבוניות בסר 10,000 דיי.1
ושילחו ב מע טפ ה סגור ה
ל הגרל ת חשבונית הפרס

הגדלת המליוו

כרסרא שון ב ס כו םשל 1,000,000ל ״ יאם
ש הו צ או ע ל
מ כי ל ה׳ ה ש בו ניו ת
המעטפ ה
ש רו תי ם * ב ס כו םשל 10,000ל ״ ילפ חו ת
ו-ססס 500 ,ל ״ יאםהמע טפ ה מכיל החש בו ניו ת
א חרו ת.
ח מי שהפר סי םבס כו םשל 100,000ל ״ יכלא חד.
חמשמ או תפר סי םשל 10,000ל ״ י כל א חד.

הגדלת הביניים ==

פרסרא שון ב ס כו םשל 250,000ל ״ י אם

ש הו צ או
ח ש בו ניו ת
מ כי ל ה
המעטפ ה
ש רו תי םבס כו ם של 10,000 ,ל ״ ילפ חו ת
ובס כו םשל 100,000ל ״ יאםהמע טפ ה מ כי ל ה
ח ש בו ניו ת א חרו ת.
ע ש רי םוח מי שהפר סי םבס כו םשל 0,000ו ל ״ י
כל א חד.
חמשמ או תפר סי םבס כו ם 2,000ל ״ י כל א חד.

* ה מונ ח ״ ש רו תי ם ״ משמ עו כ מו גדרב חו קמע ״ מ
״ כלע שי הבת מור הלמ ען הזו לתש אינ נהמכר״.
שי רו תנחשבבפש טו תכל מה שאינ נו מ כי ר ת
ס חורו ת. ל דו גמא: תי קו ני םהמ בו צ עי ם ב בי ת כ גו ן
אינ סטל צי ה, מי םוחשמל; שי רו תי ם אי שיי ם כ גון
תי ס פור ת, טי פו ל קו ס מ טי, או כל, הארחה, רי פו י
וכד׳; תי קו ני רכב כו ללה חלפ תחל קי םהכ לו לי ם
ב מו ני ת.
מטע ני ם; הסע ה
בחש בו ני ת; הו בלת

איר להשתתף בהגדלה

ב ק שו ח ש בו ני תבכל קני ה. כאשרא ספ תםחש בו ניו
ת ש סך כלס כו מי ה קני ההר שו מי ם ב הן א י נו

נ מו ך מ 10,000 -ל ״י, ה כ ני סו למעטפה, ר ש מו א ת
ש מכ ם, כ תו בתכםומספרת עו ד ת הז הו תושל חו א ל:
ת.ד 3900 .י רו ש לי ם. כל מעטפהשת גי ע ב חו ד ש
ה בי ניי םוב הג רלת
הרא שון תשתתףב הג רלת
ה מי ליון. מעטפהשת גי עאח רי הג רלתה ביניי ם
משתתפת רק ב הג רלתה מי ליון.

אינו חשבונית משתתפת
בהגרלה

ח ש בו ני ת, קבל ה ותלוש• קופ ה רו שמתמ קו ריי ם;
ע לי הםי היו מו ד פ סי ם שם ו כ תו בתה מו כר, מ ס פר
עו סקר שו םבמע ״ מומספר סי דורירץ,
החש בוניו ת שי שתת פו י היו מ . 2.80 -ו .

אינו חשבונית לא תשתתף י בהגדלה

ח ש בו ניו תמשר די הממשלה ׳,ר שו יו ת מ קו מיו ת,
מו ס דו תללא כוו נ ת רוו ח ( מלכ ״ ר) ,בנ קי ם, ח ב רו ת
בי טו ח, קו פו ת חולי ם, כ ר טי סי טיס ה ו הפלג ה,
כ ר טי ס נ סי עהב או טו בו סוברכבת, ר כי שתרכב
או ש כי ר תו, ר כי שתדלקבת חנו תדלק, ח ש בונו ת
ח ש מל, מים, ט ל פון, ח ש בו ניו ת מ סיו רי ם ב חו ״ ל,
העת קי ם ו צי לו מי םשלחש בוניו ת או ק בלו ת.

3900

ירושלים

מ שחוכר בל חשבונית עו שהח״ם ע ל חשבון
משרד האוצר/אגף המכס ו הבלו

״וכת הפרסום הממשלתית

שיעות לגילוי העתיד
. 1קלפים עם הסברים בעברית
— 200.ל״י. קדמונית מצרית
.3שיטה
באמצעות קוביות דומינו
— 200.ל״י.
.3שיטה צוענית באמצעות
קלפים רגילים — 100.ל״י.
.4שיטת גרעיני התירס (צו ענית)
— 250.ל״י.
תין שלושה ימים מקבלת
התשלום תשלח אליך הסחורה
בדואר רשום.

נל־אור, ת״ד ,37612ת״א

העולם הזה 2242

הופיע!
ספרו החדש של

גבי רוזנבאום

מגרו ת
שבוע של התאבדות
להשיג בחנויות הספרים המובחרות
הפצה ראשית: ביודועלים

קראת בודאי בעתונות על היהלומים המזויפים שהתגלו לאחרונה בחנויות
התכשיטים ובמלטשות.
הזיופים הינם מושלמים כל־כך, עד שאפילו צורפים מנוסים ביותר נפלו קרבן
לתרמית ונאלצו לפנות למשטרה. מי יודע כמה נשים בישראל עונדות ברוב
תמימותן יהלומים מזויפים שעלו להן עשרות ומאות ואלפי ל״יי

כיצד להבדיל בין יהלום אמי תי ויהלום מזויף?
יהלומים קטנים מ־ 10 נקודות אינם ניתנים׳
לבדיקה באמצעות המכשיר האלקטרוני
אלא רק באמצעות מעבדה משוכללת
העומדת אף היא לר שו ת לקוחות שקם ,
המשכיר לצרכן, כל־בו שלום והבורסה
לתכשיטים.
כשמדובר ביהלום אינך יכולה להרשות
לעצמך לעשות טעות. אם ברצונך להיות בטוחה
ל חלו טין שהיהלום שאת רוכשת הוא
יהלום אמיתי הקפידי לרכוש אותו
במקום בו ניתן לבדוק אותו לנגד עיניך
באמצעות מכשיר אלקטרוני או מעבדה
משוכללת.

היהלומים המזויפים הינם מתוצרת
ברית־המועצות והם זהים לחלוטין מבחינה
ואופטית ליהלומים אמיתיים. לכן אין
הצורף יכול להבחין בהם באמצעים שבידיו.
רק מכשיר האלקטרוני המשוכלל המופיע
בצילום יכול לגלות בבדיקה מיידית
אם היהלום הינו אמיתי או מזוייף, וגם
בדיקה זו מוגבלת ליהלומים שגודלם מעל
10 נקודות.
מכשירים אלה מצויים היום אך ורק
במחלקות התכשיטים ברשתות הגדולות
והאמינות: שקם המשביר־לצרכן, כל־בו
שלום והבורסה לתכשיטים.

ה בדי ק ה תי נ תן כ ש רו ת ל צי בו ר, במחל קו תהתכ שי טי ם ב:

רחוב ריינס 6ולא

]!ן שקם

קשר ב1אל4שויד
הבורסה לתכ שיטי ם
המשביר לצדכן

והצידה
״בנק לאומי״ נין׳יורק מחלק מתנות
מאת יגאל לביב

?11^ * 11 התחקור ועדת נירות־יהערך
תשדות להתעשרות אישית של
מנהלי קרנות נאמנות?

״בנק לאומי״ בניו־יורק פירסם בשבוע
שעבר מודעה על עמוד שלם ב״ניו־יורק
טיימס״ ,ובה הצטרף לבנקים האמרי קאיים
הנותנים מתנות יקרות״ערך לכל
המביא אליהם מפקידים חדשים. הבנק
מציע למפקידים את הריבית המכסימלית
שהחוק מאפשר לתת.
הבנק מקדיש עתה את כוחותיו ל ספיגת
13 הסניפים שרכש מ״בנקר
טראסט״ האמריקאי. בסוף 1979 היי

מיליארד דולר• עיקר הגידול בפיקדונות
ובפעילות העסקית בא מסניפי הבנק
מחוץ לאמריקה, בעיקר באיי-קאימאן
ודרום ומרכז אמריקה. הגידול בפעילות
במקומות אלה היה 42 לעומת גידול
ממוצע של כלל עסקי הבנק, שהיה רק

בעוד ש״בנק לאומי״ באמריקה ממשיך
להשקיע מאמצים בהקמת רשת בנקאית
קימעונאית, תוך הגדלת מיספר הסניפים

כמה חברי הבורסה־לניירות־ערך בתל־אביב סוקלים פנייה להנהלת הבורסה
או לוועדה המיוחדת שהוקמה על־ידי רשות־ניירות״הערך לבדיקת פעילות קרנות-
הנאמנות הבנקאיות בבו,רסה•
עילת התלונה: חשדות בי לפחות אחד ממנהלי קרנות״הנאמנות של בנק
גדול ניצל את מעמדו להתעשרות אישית בצורה חסרת־תקדים. הדוברים מנו כמה
מניות, ששעריהן עלו בצורה מסחררת מסוף שנת ,1979 כמו ״פטרוכימיים״ ,״חיפה
כימיקלים״ ,״דובק״ ,״אפריקה״ ,״ארגמן״ .שערי מניות אלה עלו במאות אחוזים
בחודשים ספורים, תודות לרכישות מסיביות של קרנות הבנק הגדול שנוהלו על־ידי
אותו המנהל. הדוברים הצביעו על רצף של פקודות״רכישה של חבילות גדולות של
מניות אלה, זמן קצר לפני כניסת הקרנות והעלאת שעריהן, כאשר הפקודות בכל
המיקרים באו מקבוצות זהות של משקיעים פרטיים. החשדות הן כי המשקיעים
ידעו על פקודות״הקנייה העתידיות של הקרנות, ובקנייה מוקדמת הרוויחו יותר
מ־ 80 מיליון לירות בחצי שנה רק ברכישת ומכירת מניות אלה.
המישנה־למנכ״ל הבורסה בתל־אביב, נתן שילה, מסר כי הבורסה טרם קיבלה
כל תלונה בעניין זה.
תרגיל־ההתעשרות הזה הוא פיתוח של טכניקת העלאת־השערים, שהתחילו בה
דויד טופר ומיקי אלבין, שרכשו מניות בזול, העלו את שעריהן ומכרון ברווח. הללו
הסתפקו ברווחים קטנים של כמה עשרות אחוזים, ועשו רק כמה מיליונים. התרגיל
הנוכחי נעשה בכמויות אדירות של כספים, ולכן הרווחים הם בעשרות מיליונים,
ללא כל סיכון. כמות הכסף, שקרנות הבנק הגדול יכולות להזרים, הן כימעט בלתי-
מוגבלות.
מנהל־הקרנות עלה לאחרונה במעמדו בבנק, בהצליחו בניהול אחת הקרנות
שהרוויחה מהשקעות בבורסה. גם עתה הוא יכול להצביע על כן שההשקעות
הספקולטיביות שלו במניות־הבורסה גרמו לרווחים לקרנות שהוא מנהל, שכן יועצי
הבנק שלו גוררים את ציבור״המשקיעים ללכת בעיקבותיהם, ולרכוש את המניות
אחרי שהקרנות קנו אותן. כך משלם ציבור־המשקיעים את מחיר תרגיל ההתעשרות
של בודדים.

האוניברסיטה שילמה את המכס
על מכוניתו הפרטית ש ל דייגי ץ
האוניברסיטה העברית בירושלים שיל מה
את המכס ומס״הקנייה על מכוניתו
הפרטית של שימחה דיניץ, סגן־נשיא
האוניברסיטה. הסכום היה יותר מ״700
אלף לירות. המיקרה התגלה בחקירה
של מבקר״האוניברסיטה, שהופסקה.
שימחה דיניץ ייבא לאחרונה מכונית

המייחד, לשלם עבורו, כמענק
את המיסים על המכונית.
כאשר הגיעה תלונה על המיקרה ל-
מבקר־האוניברסיטה, הוא התחיל לבדוק
את העניין, אולם קיבל הוראה להפסיק
את החקירה מייד.
שימחה דיניץ התחיל לכהן כסגן־נשיא

מחצית המודעה של ״כלל״ בניו־יורק
500 דולר
בסניפים אלה פיקדונות בסך 150 מיליון
דולר. ביתר 11 הסניפים הוותיקים של
הבנק היו בסוף 1.35 1979 מיליארד
דולר כפיקדונות. הסכום הכללי של ה פיקדונות
בבנק, על כל סניפיו, גדל
בשנת 1979ב״ ,18.70/,והגיע כימעט ל־1.5

מסקנות ואשונות

מיוחד,

שר זרח מקנז׳ :
ר ״ אמנר

אין

ונעוו מכירות

שמחה דיניץ בהכרת דוגמניות
חיים טובים
״קרייזלר״ מפוארת מאמריקה, תוך ני צול
זכותו לייבוא אישי• כאשר התברר
לו כי עליו לשלם את מסי־הייבוא, בסכום
של 700 אלף לירות, ביקש את עזרת
האוניברסיטה. זו החליטה, לאור מעמדו

האוניברסיטה עם פרישתו מתפקיד שג-
ריר־ישראל בארצות־הברית. משכורתו, ב תפקיד
החדש, היא 130 אלף לירות
נטו לחודש•

והתבססות על הציבור הרחב, החליט
״בנק הפועלים״ בארצות-הברית להתרכז
בעיקר בשיטה הסיטונאית, תוך הירתעות
מפיקדונות עובר-שוב רגילים. הבנק נקט
לאחרונה כמה צעדים להקטנת מעורבותו
בפיקדונות-קהל רגילים, תוך הגבלות-
אשראי חמורות ללקוחות אלה. הכוונה
היא להתרכז בעיקר בעסקים ובלקוחות
גדולים, כדוגמת ״בנק דיסקונט״ ו-
״המיזרחי״.
*״״כדי״״לחזק את הפעילות במרכז ובדרום
אמריקה, שבהם חזקים במיוחד קבוצות
״דיסקונט״ ו״לאומי״ ,הוקם לאחרונה
מינהל אזורי מיוחד למקומות אלה, ש בסיסו
במיאמי. בנמהל-האיזור נקבע
אפריים יוכטמן, שניהל עד כה את
איזור תל-אביב של ״בנק הפועלים״.

צוות״הבדיקה של חברת ״מקנזי״ ,ה בודק
את תיפקוד ״אל-על״ ,הגיש השבוע
את מסקנותיו לגבי מערך־המכירות של
החברה.
המסקנה המיידית היא כי ל״אל-על״
אין מערך־מכירות כלל, ועליה להקימו
מחדש. הסקר מצא כי ב״אל-על 70
מהנוסעים הם נוסעים חוזרים, ורק /,״30
נוסעים חדשים, בעוד שבחברות״התעופה
הבריאות והגדולות בעולם היחס הוא
הפוך. הדו״ח קובע כי אם לא תגיע ״אל־על״
ל־/,ס 70 נוסעים חדשים בקרב כלל
נוסעיה, היא תידון לכיליון•
הנהלת ״אל״על״ החלה כבר בצעדים
המתחייבים מן הסקר, ונראה כי יהיה
עליה להחליף את בל נציגיה המיסחריים
באירופה ובארצות״הברית, המשועבדים
לתפיסות ישנות, ושאינם פועלים אקטי בית
להשגת נוסעים. הדו״ח קובע בי
השגיאה הבסיסית של ״אל״על״ היא הת בססותה
על סוכני־נסיעות, שיזרימו לה
נוסעים, תחת לפנות ישירות לקבוצות־נוסעים.
הדו״ח מצא כי ״אל־על״ הגיעה
עד בה רק ל/0-״ 3מפוטנציאל״הנוסעים
היהודי בעולם, ולא עשתה דבר כדי להגיע
אל הנוסע הלא־יהודי.
סקר שעשתה ״אל־על״ לאחרונה על
התלונות שהגיעו אליה, הראה בי מרבית
התלונות הן בטיסות המנוהלות על-ידי
מיספר מצומצם של שניים־שלושה מנחלי־טיסות.
בדעת החברה לפעול נגדם, ולהו רידם
לתפקיד זוטר•

בשתי טיסות שטסתי לאחרונה ב מטוסי
747 של ״אל-על״ ראיתי כיצד
טיב השירות לנוסע תלוי במנהלי״הטיסה.
בטיסה 016 מלונדון לניו״יורק, ב11-
בחודש, הועברו לטיסה 120 נוסעים
של חברת ״טי״וו-איי״ שטיסתם בוטלה,
וביניהם צוות־אוויר של חגרת ״איס־טארן״
האמריקאית. נוסעי ״טי״וו-איי״,
שמעולם לא טסו ב״אל-על״ ושלא העלו
על דעתם לטוס בה, היו מלאי התפעלות
מן השירות שקיבלו. צוות־האוויר של
״איסטארן״ אף הוא שיבח את השירות,
והביע הערכה רבה, בעיקר ליעילות ה עבודה.
מנהלי־הטיסה, ובעיקר הכלכל
בקידמת המטוס׳ הקפידו שהנוסעים
יקבלו תשומת״לב מלאה, והקפדתם גרמה
לשירות המעולה.
לעומת״זאת, בטיסת ״אל־על״ 316
מלונדון לתל-אביב, ב־ 14 בחודש, היה
השירות בחלק הקדמי של המטוס מתחת
לכל ביקורת• הדיילים ומנהל״הטיסה
ישבו במשך מרבית הזמן ושוחחו, ולא
ניתן היה להשיגם. הם גם לא מילאו
הוראת״קבע של בדיקת הנוסעים —
חגירת חגורות־הבטיחות לפני הנחיתה.
מנהל־הטיסה גם התיר לנוסעים לעבור
לאיזור המועדף של טיסות־עסקים ב-
קידמת המטוס__ .
*מקורות~*ב״אל־על״ ׳ מ סרו*כי ~החברה
תנסה עתה לשים דגש על מניעת העברתם
של נוסעים לאיזור המועדף, על-ידי
התקנת מחיצה ניידת, שתאפשר להקטינו
אם לא יהיו בה די נוסעים בתעריף מלא.
ביום, כאשר אין מקום במקומות הרגי לים,
מושיבים באיזור המועדף עובדי״
חברה, הטסים רק על בסיס מקום פנוי,

במדינה .
דרכי אדם
.,אנחנו
לא אחיכים כסר״
האס שיקרה העדה
כעדותה הראשונה או
כארבע שבאו אחריה ץ
״אני רואה שריטה על פניך, את
בחורה צעירה וחבל לי עליה האם
מישהו ניסה להשפיע עליך בקשר
לעדות של היום ו״ התובע, סברין
(עוזי) שראסר, הוא שועל ותיק
ומנוסה. הצעירה השחרחורת וה מתולתלת
שעמדה על דוכדהעדים
נבוכה, ושרוטה לא היתד. יריב
ראוי לו.
עיניה של הקטינה, בת ה־,17
שוטטו הלוך ושוב על־פני השופ טים
׳והתובע, ורק לפעמים נעצרו
על פניו של משה יתום, הנאשם
ברצח. משה יתום הוא החבר של
שולה (שם בדוי כי היא קטינה).
היא אוהבת אותו, ורוצה להתחתן
איתו. לכן באה לבית־המישפט
לספר לשופטים: חנה אבנור, משה
טלגם ועקיבא אריה הנין, שבלילה
מסויים בחודש אפריל הלך משה
לישון איתר, כרגיל, והתעורר לידה
כרגיל, ולכן לא יכול היה לבצע
את המעשה המיוחס לו בכתב־האי-
שום.
״היינו בערב אצל חברה, משה
לא עובד. אנחנו לא צריכים כסף,
כשאנחנו אוכלים אז זה אצל ההו רים.
באנו הביתה בערך בחצות,
ורבנו בגלל חילוקי-דעות על המ שך
החיים המשותפים שלנו. למשה
היה ריח לא טוב מהפה, והוא נר דם
עם הבגדים. אני קראתי קצת,
ואחר־כר גם אני נרדמתי. בבוקר
כשקמתי משה עדיין ישן לידי.
השעה היתה 11.30 או 12 כאשר
התעוררתי.״
״אז מדוע סיפרת במישטרה ש התעוררת
בשעה שתיים בלילה,
ולא ראית את משה לידך, ובערך
בשעה שבע בבוקר קמת וראית
אותו מגיע?״ שאל התובע.
״שיקרתי כמישטרה״ .״אני
שיקרתי במישטרה, הכל המצאתי
מהראש שלי. הם בילבלו אותי,
שיגעו אותי, אני לא מבינה בדב רים
כאלה, הם עשו לי פסיכולוגיה,
ורציתי ללכת הביתה. חלק מהדב רים
שמעתי מהשוטרים שחקרו
אותי. היו אולי עשרים שוטרים
בחדר, את השעות שתיים ושבע
סתם המצאתי מהראש שלי. זיהיתי
את הג׳ינם, את החולצה, ואת הגר ביים
והנעליים של משה, שנמצאו
בשדה העזוב, אינני יודעת איך
הגיעו לשם. אולי היתה פריצה
בבית שלנו באותו לילה. נגנבו
הרבה דברים. מתי נגנבו? אינני
יודעת, אולי בתקופה שהייתי ב מעצר.
בלילה של המקרה לא נעל מו
דברים, אולי לא היתה פריצה.
״כן אני גם זיהיתי את מכונית
האאודי הלבנה. כי השוטרים אמ רו
לי שזוהי המכונית העומדת ב־מיגרש־החניה
של המישטרה, ראי תי
אותה מבעד לחלון, ולכן זהי-
תי אותה.״
התובע מראה לעדה כי היא סיפ רה
על מכונית האאודי הלבנה ב ז
! באפריל, בעוד שהמכונית נת גלתה
על־ידי המישטרה רק ב סב
לחודש, אחרי שהנאשם מסר
את מקום־הימצאה.
״אז זה בגלל שאני יודעת איזה
רכב משה אוהב. אני יודעת שהוא
אוהב אאודי״.
״את גם. יודעת איזה צבע הוא
אוהב?״ לחץ התובע, והעדה לא
השיבה.
משה, חברה לחיים של הקטינה,
נאשם בכך שבלילה שבין 15 וה־
(המשך בעמוד )62

ברס1ם ואשון שר בווטוקור ועדת־1ו,3ש1ה
של הכנסת שגבתה עוות ממפכ״ל המישטוה
הרצל שפיר: ראשית, הערה
אחת בקשר לעיתונות. אני חושב
שהעיתונות היתד. מצויינת בשלו-
הימים הראשונים, כאשר היא הת בקשה
לא לפרסם, למרות שהיה
לה מידע.

כשלעצמו, כשאתה מקבל מידע
על אדם שמתכונן לעשות ״מכה״
רצינית בסדר־גודל של שני מיל יון
לירות בסביון, לאחר מכן אדם
שמתאים בדיוק לקלסתרון, אחרי
זה אדם, במקרה זה זונה, שמי

ף• חודש שעכר התקיים ה *•
דיון הציבורי הראשון ב לקחי
פרשת חטיפתו ורצי חתו
של הילד אורון ירדן.
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב
הרצל שפיר, מלווה כשר
הפנים, הד״ר יוסף בורג, ו
שני קצינים מהמטה הארצי,
הופיע כפני ועדת־מישנה ל ענייני
מישטרה של ועדת־הפנים
של הכנסת.
את׳ הישיבה ניהל ח״ב
שלמה הילל מהמערך, וב דיון
השתתפו חכרי-הכנסת
משה עמאר ויהודה חשאי
מהמערך, דב שילנסקי ו אהוד
אולמרט מהליכוד, מר דכי
וירשוכסקי מש״י וכן
ציון רובין ופינחס שיינמן
מהמפד״ל. כדיון הצטיירה
כצורה ברורה הדרך שכה
נקט המפכ״ל: המישטרה

היתה כסדר, המיכצע הגדול
כיותר כתולדותיה הצליח,
חרף העוכדה שהילד נרצח.
מי שאשם ככזיון — אם היה
כזה — הם אותם גורמים
מחוץ למישטרה, כעיקר ה עיתונות.

המימצא החמור כיו תר
העולה מפרוטוקול ה ישיבה
הזו, המתפרסם באן
לראשונה, הוא המגמה של
השר כורג והמפכ״ל שפיר
להתכחש לכל ההבטחות ל הקים
ועדת־חקירה ממלכ תית
וכדתי־תלויה לחקירת
מחדלי המישטרה. כורג ו שפיר
טוענים, כי בתוככי ה
מישטרה הוקמו שתי ועדות,
והן מספיקות לגמרי.
להלן דו״ח מלא מישיכת
ועדת־המישנה, שהתקיימה
ב־ 14 כיולי : 11(80

שלמה הלל 1אתה
לפני פירסום העניין?
.הרצל שפיר: כן. לאחר מכן
יש חילוקי־דעות מה היה תפקידה
האמיתי של העיתונות. אני קצת

מתכוון

חולק על הצורך מלתת לה שב חים
על התקופה הזאת. אני חושב
שהיא נהגה לא בסדר. אני חושב
שהיא מצצה דברים, גם מהאצבע
יש חילוקי־דעות
וגם מהשטח.
האם הטיפול של המישטרה בעי תונות
היה טוב ואני מסכים
שבנקודה הזאת אנחנו צריכים
ללמוד.
לא היה
יכול להיות שהוא
מספיק טוב, ויש לזה כל מיני
גורמים, כולל בעיות אישיות. ניסו
להגן על המישפחה. זה לא מצא תן
בעיני העיתונאים. המישפחה
בכל זאת מודה למישטרה על
ההגנה שניתנה לה.
לא הייתי אומר שמישטרת־יש־ראל
הוליכה שולל, אבל מישטרת־ישראל
לא ששה לתת נתונים
ומידע גם כאשר היה לה. אני
חושב שזה לגיטימי. בסך־הכל יש
למישטרה מטרה מסויימת — ל שחרר
את הנחטף ולתפוס את ה עבריין.
זה בקשר לעיתונות.
בקשר לדברים שניתן ללמוד,
ואיך — בהערכת המצב ובהחלטות
עקרוניות, אני חושב שהמישטרה
לא עשתה מישגה. מישטרת־ישראל
נהגה נכון. יחד עם זה, ברובד ה ראשון,
בחטיפה פרופר אמר את
זה: מישטרתישראל לא היתר. ערו כה
בראיה העקרונית ובמתודיקה
איך לטפל בבעיה כזאת, בבעיה
ארצית, שבה אתה צריך להפעיל
הרבה כוחות ואמצעים. למרות
שמישטרת־ישראל עשתה את הד
ספרת
על היותה עדה לתיכנון
של חטיפה ויש עד לסיפור של
ילד בן ,5בן של הזונה, אשר
מראים לו את התמונה של אורון
והוא אומר :״זה רוני״ .כל זה

ברים הנכונים, היא עשתה את
זה, לעניות דעתי, ביותר מדי אמ צעים
וריכוז מאמץ עודף.
דבר נוסף הם האמצעים. זה
לא סוד, בכמה דברים חסדה מיש־טרת־ישראל
אמצעים, שהם אופ ייניים
דווקא למעשי-חטיפה. היא
חסרה סוג אמצעים שזה אופייני
לסוג כזה של פעולה. האמצעים
האלה הם אמצעים שיכולים להיות
מתוחכמים. אמצעים לאיתור, לעי

והתחילו
לעבוד. יותר מכך, ב־15
בחודש עבד צוות של המישטרה־הארצית
במקביל וליד הצוות של
מישטרת תל-אביב. בפעם הראשו שהופעל

בתולדות המדינה
מחשב המישטרה על תוכנית לאי סוף
נתונים, שהשתלבה בעבודה
הזאת והתחילה לתת תוצרת. לולא
העבודה הזאת, היה קשה מאוד,
לקראת הסוף, לדלות נתונים.
אני ׳ רוצה שתדעו דבר נוסף.

!!..עיתונות נהגו לא בסזר.
אני חושב שהיא מצאה זבוים ־
גם מהאצבע וגס מהשטח״
קוב, הנהוגים כבר בעולם הגדול.
הם עולים הרבה כסף, ולפי הע רכתי
הם חסרים.
יוסף בורג ז יש בצה״ל?
הרצל שפיר: יש בצה״ל. יש
בחלק מהמקומות שהם לא צה״ל,
כמו שירותי־הביטחון והמוסד. אלה
לא דברים שבשמים.
בקשר ללמידת העניין, כבר ב יום
הששי נד 13 בחודש, עשתה
קד״ם, קבוצת
מישטרת־ישראל
דיון מיבצעית, מיוחדת, להפקת
הלקחים. את הקד״ם עשינו בשבוע
הראשון, ללא קשר עם התוצאות.
לקחנו את כל מפקדי המחוזות

היו עוד שני אינדיקטור־ם, שלולא
היה האיש נתפס בבנק, היינו
עולים עליו, אם כי קצת יותר
מאוחר. האחד: טביעות אצבעות>
השני: עניין הקולות. גם פה היינו
באלמינציה של מיספר דברים.
כדי לנקות את השולחן מכל
מיני דברים, כי לי הם קצת כאבו,
אומר: היתה קבוצה ראשונה של
חקירה שקראנו לה קבוצה א׳,
והיו האשמות מתחת לשולחן ש אנחנו
החזקנו אותן גם אחרי ש ידענו
שאין מה לעשות איתן. אין
לזה בסים. יותר מכך, כמו שקורה
בחיים, המציאות היא סיפור נפלא

התחבר יחד.
הקלסתרון היה עד כדי כך
טוב שהאיש הכיר את עצמו ב קלסתרון,
התייצב בבאר־שבע וא מר:
אני יודע שאתם מחפשים
אותי, וזה נכון, חיפשו אותו.
הוא הציג אליבי מאוד משונה
ולקח הרבה מאוד זמן לסתור
את האליבי. איני יודע אם אתם
בקיאים במשמעות הדבר: לסתור
אליבי של עשרה ימים. זאת ע בד
דת־נמלים ללכת לבדוק איפה היה
האיש ולחקור את אלה שהוא היה
אצלם. זאת היתד, עבודת־נמלים.
עד שהיא לא נגמרה, לא ידענו
שהאיש הזה איננו קשור לעניין. שכנראה היום אנחנו יודעים
הוא עשה ״מכה״ ,לא כזאת רצי נית,
והיתר, לו בעיה איך לשחק
עם האליבי האמיתי.
האם קיום כל האמצעים היה
מקל עלינו באותו ערב? יתכן שזה
היה מקל הרבה מאוד. אני רוצה
שתדעו עוד דבר. אני בדקתי הרבה
מאוד פעולות דומות, שנעשו במ קומות
שונים, כמו אצל האמרי צריך
להבין את
קאים וכדר.
הנקודה של ערב הביצוע. אתה
חייב לצאת מתוך הנחה שאתה
צריך לעשות את זה מבלי שתת גלה.
אנחנו דנים עם איש שהקלף
העיקרי להמשיך בשלב הזה, עשוי
להיות הקלף שלו. דבר נוסף :
לא תמיד האיש עצמו מופיע במ קום.
לפעמים זה מישהו אחר.
לפעמים זה איש תמים. לפעמים
זה ילד. לדוגמה: המקרה שדיה

באשקלון ב־ 1977 היה מקרה כזה.
האיש היה רחוק מהמכונית הוא
שלח ערבי תמים ואמר לו: תיגש
לשם ותביא את הכסף. האיש טעה
במקרה בין בתי־השימוש ולא מצא
שום דבר.
יש לנו את החומר מחיץ־לארץ,
במיוחד מארצות־הברית. אנחנו
מנתחים אותו. אנחנו מכינים מודל
מיוחד לנושא הזה. בתקופה הקרו בה
נערוך השתלמויות איך לפ עול
במקרה כזה בעתיד. אנחנו
רוצים באחד החודשים הקרובים,
לעשות תרגיל פתע לאחד המר חבים
ולתרגל אותו במודל הזה.

הרצל ש פי ר: אלה שני דב רים
שונים. צריך להבחין בין
טעות טכנית לבין טעות אנושית
של אדם שלא רצה לומר דבר
שקר. לנו לא היתה בעיה להשיג
שני מיליון לירות מהמישפחה. ה בעיה
היתה של נוחות — לתת
מהר את הכסף כדי לטפל במקרה.
מאחר והכנו את הכסף, כאשר
מר טיומקין נשאל מי מסר את
הכסף הוא רצה להיות דובר אמת
ואמר: הכסף הזה נמסר על־ידי
המישטרה.
משה עמאר: למה הוא היה
צריך להגיד את זה ז

..מישטות־ישואל נהגה 1נון,
אך עשתו! זאת ביות! מדי
אמצעים ובמאמץ עודו־הדברים
צריכים להקל בעבודה,
כדי לא להשקיע מאמצי-שווא.
לפי מיטב ידיעתי, מישטרת־ישראל.
בעקרונות הטיפול בעניין
הזה לא שגתה. לו היו לה כמה
אמצעים, בכמה דברים היא היתד,
עושה את זה יותר טוב. אבל
בהחלטות העקרוניות, לפי דעתי
לא היה ניתן לעשות יותר טוב.
האם נכון היה לא להודיע בחוץ
על התחלת האירוע. זה היה שי קול.
השיקול הוא כזה: אם אתה
נותן מצד אחד חופש־פעולה ל־מישטרה
להתארגן ומצד שני אהה
לא לוחץ על החוטף, הנהונים
למישטרה.
הטובים ביותר הם
זאת אומרת, החוטף לא נמצא
בלחץ. וצריך לזכור, המטרה ה מרכזית
היתה להחזיר את הנחטף.
ברגע שהמקרה נודע ברבים, החו טף
צריך לעשות אחת מן השתיים,
או לשנות את הטקטיקה או להי פטר
מהקורבן, כדי שהוא לא יית פס.
במקרה הזה זה איננו עובד
לטובת הנחטף. לכן, במקר־ם כ אלה
כל מדינות העולם ממלי צות
לא לצאת בהודעה אל הצי בור
אלא להיפך. יש רק מקרים
יוצאי־דופן, במקרה שהאיש איננו
נורמלי, או שיש בעיות בריאות.
יוסף סורג: או הנחטף מדי נאי.
הרצל
ש פי ר: אני לא בטוח
שתמיד זה כך. אבל אם כללי־המישחק
אחרים, כן. פה מדובר
בכללי מישחק של מי שרוצה לי הנות
מכסף ויודע שהביטחון שלו
מותנה במתן הסחורה, כדי לקבל
את הכסף. כי אחרת הוא לא מק בל
את הכסף.
שיקול שני — ביום ג׳ כבר היה
לנו חשש מאוד סביר שהילד לא
בחיים. למה? לנו היתד. הרגשה
שנוצר מה שאנחנו כינינו ,.נתק״.
מדוע נוצר הנתק, אנחנו לא
יודעים. לכן, ביום ג /כאשר הנחנו
את הכסף, המטרה היתד, כפולה.
ראשית ראינו כמטרה עליונה ל שחרר
את הילד. רצינו להגיע אל
הילד דרך האיש שלוקח את ה כסף.
אבל מאחר והבנו בהתחלה
שאנחנו לא יודעים איפה זה יקרה,
אנחנו לא יודעים מה יהיו התנ אים,
אם חם־וחלילה קורה שאנח נו
לא מצליחים להגיע למי שלוקח
את הכסף, אנחנו רוצים להיות
במצב שבו התנאים מתקיימים.
לכאורה אפשר לומר למישטרה :
איזה טמבלים אתם ! אם אתם
רוצים לתפוס את האיש, למה אחם
שמים את הכסף.
העקדון היה להימצא במצב, שאם
אנחנו לא מצליחים לתפוס את
האיש, הוא לא יהיה במצב שה הסכם
הופר. כלומר, הכסף יהיה
שם, פלוס אמצעים שדרכם ניתן
להגיע לאיש. האמצעים הוכיחו
אחר־כך את עצמם.
פינחס שינמן: למה סיפר
שהכסף סומן?
הרצל ש פי ר: מר טיומקין
לא אמר שהכסף מסומן. הוא אמר
שהכסף ניתן על-ידי המישטרה.
שלמה הלל: גם זה עומד
בסתירה להודעה של המישפחה,
24 שעות לאחר מכן.

הרצל ש פי ר: הוא אמר ש הוא
טעה באמירה הזאת. הוא לא
התכוון לומר שהכסף מסומן.
פינחס שינ מן: זה שיבש ד
הרצל שפיר: מבחינה מיש-
טרתית זה לא שיבש שום דבר.
שלמה הלל: התכוונתי לגבי
הביקורת ולגבי שאלות. מבחינה
זאת אני חושב שהעיתונות נהגה
באיפוק מסויים.
הרצל שפיר: אני חושב ש בכמה
מקרים היא היתה לא־אח-
ראית. היא היתה בומבסטית. יכול
להיות שיש כאן חילוקי־דעות עק רוניים
בגישה.
צר לנו שהילד מת. בסד־הכל
מבחינה מישפטית זאת פעולה ש־המישטרה
פתרה אותה ותלמד את
הלקחים. כפי שאמרתי — יש
מה ללמוד. יש הרבה דברים ש אנחנו
רוצים להשלים. אנחנו עוב דים
על זה במלוא המרץ. אני
רוצה לומר שהמקרה הוא יחסית
פשוט. הוא היה מסובך לאנשים
שעסקו בו. אבל לא מעבר לזה.
התהליך המישטרתי רגיל ופשוט,
ופתרו אותו, לדעתי, בעודף מאמ צים.
עם מודל משובח יותר אפשר
היה לעשות את זה בפחות מימץ.
משה ע מ אר: אני אשתדל
לא להיות חכם לאחר מעשה ול הגיד
למה לא נעשו פעולות כאלה
וכאלה. לא זאת הכוונה שלי. אין
בכוונתי לפגוע במישטרה, כי זאת
מישטרת־ישראל ואין לנו מיש
טרה אחרת. ברור שהתגלתה מסי רות
ראויה לשבח של המישטרה.

אבל כן יש חשש וכן יש תמי הות.
היה המקרה של כביש החוף.
דנו בנושא הזה והסקנו מסקנות,
שהמישטרה לא פעלה כשורה, כפי
שהיא היתד, צריכה לפעול. לא
משום שהמישטרה לא רצתה לפ עול.
אדרבא, היא גילתה מסירות.
השאלה שמתעוררת אצל כל אחד
מאיתנו היא האם המישטרה בנויה
ומאורגנת לתופעות חריגות?
יוסף בורג: לי לא ברור ש לא
נפסקה
הלכה, שהמישטרה
היתה בסדר.
משה עמאר: אם תקרא את
הפרוטוקול תראה שהסיכום של
הדיון היה כזה. מבחינה עובדתית
אנחנו מצאנו אז הרבה ליקויים.
הדברים האלה נאמרו כאן, ולא
נתנו להם פירסום.
אומר שר־הפנים: כל הכוחות
היו מגוייסים מעבר ליכולתה של
המישטרה. אני חושב שזה -אחד
הליקויים. בשביל אירוע כזה לא
צריכים כל הכוחות להיות מגויי־סים.
צריכה להיות יחידה אחת,
שהיא תהיה מגוייסת. צריך להיות
גוף אחד במישטרה, שהוא יהיה
פעיל. לדעתי, כל שוטר נוסף —
גורע. מבחינה מישטרתית מקצו עית,
אחד הליקויים הוא שכל
עמדה על הרגלי ,״ המישטרה מדוע אי-אפשר להביא משירות־הביטחון
כמה אנשים, אם הם
אנשים שמיומנים באותם אמצעים
טכניים, והם היו משתלבים ונכ נסים
לפעולה. כך אפשר היה
להשתמש באותם אמצעים.
הר•*? ש פי ר: בהקשר למה
אתה אומר את זה?
משה קמאר: בהקשר ל חבית.
שלמה
הלל: אתה מתכוון
לתקופה של לפני-מסירת־הכסף או
לאחר מכן?
משה עמאר: מזמן שפעלו
עד לזמן מסירת הכסף. בטלוויזיה
שאלו: למה לא הביאו כלבים.
המפכ״ל ענה: הכלב היה יכול
לנשוך ילד שהוא שליח תמים
אשר בא לקחת את הכסף. זאת
אחת התשובות. יכול להיות שהיה
צריך להכניס כלב, יכול להיות
שהיד, צריך לעשות את הפעולה
הזאת אחרת. כאשר האבא נסע,
עבר את החבית וחזר בחזרה,
היתד, אפשרות להתארגן לפעולה
כלשהי. ישבו שני אנשים במכו נית
ומכשירי־הקשר לא פעלו. אלה
הם ליקויים שלא מוכרחים להיות.
אבל לא אלה הקובעים. זה רק
מוכיח שבכל פעולה שנעשתה היה

הורי אורון ירדן
״האם המישטרה ערוכה לתופעות
ליקוי. הליקוי לא נבע מתוך אי־רצון,
אלא מתוך חוסר יכולת,
מתוך חוסר אירגון מלכתחילה.
דב שילנסקי: אני חושב שה־מישטרה
עשתה שגיאות מהרגע ה ראשון.
למשל, היחד, שאלה אם
לחת פירסום לדבר הזה. למיטב
ידיעתי, אם החוטף היה עובר ב סביון
לפני שפורסם על החטיפה,
הוא היה יודע שהמישטרה יודעת,
כי סביון היתד, מלאה במכוניות
מישטרה. את זה שמעתי מהשכנים
שגרים בסביבה.
שמעתי על דבר כזה, ואני לא
מדבר על כלים מתוחכמים, על
אבקה, שאם היו מאבקים את הש קית
הרי הכלב מסוגל להריח
אבקה כזאת במרחק של קילומטר
אחד. ואם מדובר כבר על כלבים
ועל יצירת קשר, מעניין לשמוע
מה קרה עם המכשיר.
אני רוצה להוסיף עוד דבר
בקשר לכלבים. לפי מיטב ידיעתי,
אם היד, שם כלב־תקיפה עם זמם
על הפה, והמישטרה היתד, במרחק
של שני בתים מהמקום הזה, היו
מוצאים את החוטף באותו הערב.
שמעתי שהכלב הראשון הגיע ב שעה
4.30 בבוקר, וכל הזמן נש מעו
קריאות במכשיר הקשר של
המשטרה :״איפה הכלב?״ אותו
דבר בקשר לגשש. לא היה גשש.

חריגות?״

מומחה. אני חושב שזה עניין של
מומחיות. אם אומר ח״ב רוב־ן :
כאן פיספסה המישטרה והמפכ״ל
יאמר: כאן לא פיספסנו, אין ל דבר
סוף.
אני חושב שטוב ייעשה אם
העניין הזד, יעמוד במיבחן מקצו עי,
מחוץ למישטרה, כדי שלא
תשאלנה שאלות ותמיהות.
שלמה הלל: לזכותו של שר־הפנים
ייאמר, ביום שנתגלה החו טף,
אמר שר־הפנים ברדיו שהוא
שוקל אפשרות למנות ועדה.
אני אומר בגלוי, כאשר ידעתי
שהילד נרצח, נשמתי לרווחה שה ילד
מת לפני שנעשתה עיסקת
החליפין. הייתי רוצה שהמישט-
רה תעשה שיחזור של העניין
הזה, מתוך הנחה מד, היד, אלמלא
הילד היד, מת באותו הזמן: אם
היה שותף שהיד, מחזיק את הילד
במקום כלשהו והוא שומע ברדיו:
נתנו כסף מסומן; האם היד, צריך
כלב או לא. כל זה על סמך הנחה
שנתאמתה, שהילד לא היה בחיים.
לי לא ברור מה היד, הסצנריו,
אם היד, שותף לחוטף, ואילו הילד
לא היד, מת באותו זמן. השיקולים
היו נכונים מתוך הנחה בסיסית,
שבמידה ונעשתה פעולה הילד לא
היה בחיים.
משה עמאר: גם השאלה ה

נזמין את הארב״א״
או הסקוסלאנדיאוז. חוו
לנו את ההזדמשד
חיפשו גשש, ואז אחד ממישמר-
הגבול ירד ואמר :״אני הגשש״.
זאת־אומרת, הגשש היה במקרה.

שר־הפניס בורג
״שום לימוד לא יכול לתת הצלחה״

האם אתה עומד מאחרי מה
שאמר מר טיומקין בקשר לפצ-
צות־תאורה, שזה מסוכן? יש בזה
סתירה. לפני ארבעה חודשים נפל
מטוס קל לים. זמן קצר אחרי
זה כל רמת־אביב היתד, מוארת.
שמעתי שכמאה פצצות־תאורה נפ לו
ברמת־אביב.
יש פגם בכך שהקול של החוטף
שוחרר באיחור של שבעה ימים,
וכן שהרשימות לבנקים נמסרו יום
אחד לפני שהתגלה הכסף.
מרדכי וירשובסקי: כל אחד
אמנם רואה בדבר אחר את ה-
פיספוס של המישטרה. אני לא

אם המישטרה ערוכה לענות על
תופעות חריגות.
יוסף בורג: על כמה דברים
שאתה קורא אותם דוברות, ה־מפכ״ל
יענה.
אני רוצה להעיר כמה הערות
בקיצור. מישטרת־ישראל לא יכו לה
להיות. אובייקט של ויכוח
ציבורי בעניינים האלה. המפכ״ל
אמר שהוא הקים שני צוותות ש ילמדו
את הלקחים. אני מציע,
קודם כל ניתן להם ללמוד את
הלקחים. אחרי שיהיו הלקחים נד בר
על העניין. אני חושב שבשלב
זה אנחנו יכולים לסמוך על מה
שילמדו במישטרה. זה הוגן כלפי
המישטרה, שאנחנו נותנים לה
ללמוד את הלקחים בעצמה.

קולנוע • סרטים היוונה העיראקית
אחת התוצאות של מסע הנשיא אל־סא-
דאת לירושלים, שהביכו את המצרים, היה
החרם שהטילו שאר ארצות ערב על סרטי
הקולנוע שלהם. קשה לומר שהשערים
ננעלו לחלוטין, שהרי בסופו של דבר מצ ריים
היתד. ועודנה מפיקת הסרטים העיק רית
והחשובה ביותר בכל ארצות ערב.
בלא סרטיה קשה להפעיל בתי-קולנוע ב־מיזרח
התיכון. אבל, בכל זאת, החרם מור גש
— הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה
מוסרית. בעיקר עודד החרם ארצות ער ביות
אחרות, העושות היום מאמץ עליון
לפתח תעשיית־סרטים משלהן, שתוכל לת פוס
את מקום המצרים. הכוונה לאו דווקא
למוצטפה עקד הלובי, המפנה את האפו סים
ההמוניים שלו (מוחמד, עומר מוכ תר)
העולים עשרות מיליוני דולרים, לקהל
המערבי יותר מאשר לקהל הערבי, אלא
דווקא לארצות קרובות יותר. לדוגמה:
עיראק.
איחוד הערבים. אפילו חסידיו המוש בעים
ביותר של הקולנוע הערבי החדש,
פרקליטיו ומגיני תורותיו, לא העזו עד
היום לצאת בשבחי התעשיה העיראקית.
הם התקשו להחליט מה צולע שם יותר —
הטכניקה או התוכן. עסוקים בקלחת הפו ליטית
שבה היו נתונים, לא התפנו העי ראקים,
עד הזמן האחרון, להקדיש תשו-
מת־לב של ממש לקולנוע, והדבר ניכר
היטב בסרטיהם. אלא שמזה כמה שנים,
תוך כדי עליית מישקל הנפט בתקציב
הלאומי ובמקביל לעליית קרנה של המ דינה
בעולם, גילו המנהיגים העיראקיים
גם את הקולנוע. הם מארגנים פסטיבל
סרטים בבגדד (וחשיבותה של ההשתת פות
הפלסטינית שם גדולה במיוחד) .הם
תומכים בהפקות מקומיות, ולאחרונה פת חו
ביוזמה העשוייה להרגיז את המצרים
ולהדליק אצלם אור אדום.
סרט חדש בשם אל־קאדיסיה הופק שם
בסכומי-עתק. הצוות האחראי לו ניראה

השחקנית המצריה סעד חופני כתפקיד שירין בסירטו של צדאח אכו־סייף ״אל־קאדיסי:
נוכחות נכבדה של מצרים
סרט זה עוד ב ,1978-כאשר השאה ישב
עדיין על כיסאו. עם זאת, קשה להניח
שהמימסד העיראקי היה מעניק לסרט
״תמיכה כלכלית בלתי מוגבלת״ ,כפי שהג דירו
זאת דובריו, לולא מצאו שהנושא
כה הולם את המצב העכשווי.
מחלת עור ושיגרון. הדמות הרא שית
והבולטת ביותר בסרט הוא המצביא
סעד איבן אבי־ואקאס, האיש שעמד בראש
צבאות ערב, ואשר ניהל את המילחמה
כשהוא מרותק למיטתו, בשל מחלת עור
ושיגרון.
הרמזים האקטואליים אינם חסרים בס רט
-.המצביא הפרסי מזמין את שליחי
האויב ומפגין בפניהם את העוצמה הא דירה
של צבאו, שכלל, בין היתר, פילים,

השחקן הטוניסאי עמר חלפי (משמאל) כ״אל־קאדיסיה״
במאי מצרי ושחקנים מכל אומות ערב
כמו ״איחוד העמים הערביים״ .הבמאי
הוא מצרי, והשחקנים נלקחו מכל ארצות
ערב, ממארוקו ועד למיפרץ הפרסי. נו כחות
נכבדה של מצריים במיסגרת זו יכו לה
להתפרש בשתי צורות: אולי באמת
אין כיום אפשרות לעשות סרט ערבי יוק רתי
ללא מצריים, ואולי אותם המצרים

שבאו לעבוד בעיראק ביטאו בדרך זו את
אי־שביעות רצונם מן המתרחש במולדתם.
לסרט יש משמעות היסטורית רבת-
חשיבות עבור עיראק. אל־קאדיסיה הוא
שמו של הקרב המכריע, שבו ניצחו הער בים
המוסלמים בימים של ח׳אליף עומר
את חילות שושלת הססניים ששלטו בפרס,

והעבירו את השילטון בארם־נהרים לידיים
ערביות. אין צורך להסביר עד כמה סמ לית
העלאתו על נס של ניצחון זה, ב ימים
שבהם מערכת היחסים שבין עיראק
לאיראן אינה סוגה בשושנים. אמנם הבמ אי
צלאח אבו־סייף מכחיש כל כוונה
פוליטית מוקדמת ומסביר שהתכוון לעשות

שחקנית שאדיה סלים
כל ערבי יכול לבוא

העול ם

הזה

2242

ובו בזמן מנסה להטיל דופי באמונתם
הדתית ובמינהגיהם ! הערבים, הקנאים
לאמונתם, מנהלים מילחמודהתשה נגד
אויב בעל עדיפות מבחינת הלוגיסטיקה
הצבאית.
מי שיחפש הקבלה בין התיאור ההיס טורי
של ההתרחשויות מלפני 1300 שנה,
לבין העימות הערבי־מערבי היום, לא ית קשה
למוצאו. באותה המידה אפשר לראות
ביהירות ובביטחון העצמי, ועם זאת בניוון
ובסיכסוכים הפנימיים בחצר המלוכה ה פרסי,
השתקפות השחצנות של התרבות
המערבית, והריקבון הפנימי והניוון שאוכ לים
בשיטתיות כל חלקה טובה בעולם
המתועש.
במאי הסרט, צלאח אבו־סייף, הוא אחד
מבמאי היוקרה של מצריים, אדם בן 65
המביים סרטים מזה 35 שנים, ולאחרונה
ייצג את מצריים בכמה פסטיבלים בינ לאומיים
בסרטו שואב המים מת. רבים
התייחסו הסרט זה כאל מלודראמה ים-
אולימפיאדה פרסית בכלא
האיש שרץ על חייו (אסתר,
צתל־אביב, ארצות־הברית) — זהו
סרט טלוויזיה טיפוסי. סיפור קטן
וקצת לא סביר.
אל המסך הגדול הגיע הסרט בעיקר משום שהתפקיד
הראשי בו ניתן לפיטר שטראוס, שהפך לדמות פופולארית
ביותר מאז שעולם ומלואו קורא לו רודי ג׳ורדאש•
שטראוס מגלם כאן אסיר שנידון למאסר־עולם על
רצח אביו• הוא אינו מתכחש לאשמה, אינו מנסה להימלט
ואינו מארגן כנופיות בכלא. מבחינה זאת, חורג הסרט
מן השיגרה• מה ששטראוס (או מורפי, כפי שקוראים לו
בסיפור) עושה, הוא התמכרות מטורפת לריצה. האחראי
לשיקום האסירים מבחין בכושר הפיסי הבלתי״רגיל של
הבחור, ומאמן אתלטיקה מעולה קובע שאכן יש לו נתונים
מתאימים כדי לייצג את ארצות־הברית באולימפיאדה...
אבל את הסוף אסור לגלות.
מורפי מתאים בכל לגיבור האמריקאי הקלאסי. שתקן,
אינדיווידואליסט, משוכנע שעשה את מה שמוכרח היה
לעשות, ומוכן לשלם על כך את המחיר. מסתייג מן הכנו פיות,
המתארגנות בכלא לפי הצבע (לבנים, שחורים ו־לאטינו-אמריקאים)
,אבל אינו חושש ליטול יוזמה כאשר
הידיד האחד שלו בכלא נפגע.
הסרט כולו צולם בכלא פולסום, אחד המוסדות היותר

פיטר שטראוס:

על מיתר אחד

מפורסמים מסוגו בארצות־הברית• מכאן האמינות הרבה
שיש באתר. אמינות פחותה יש בתיאור היחסים שבכלא.
מצד אחד אלימות קיצונית, ומצד שני כמעט-אבירות —
המובסים מקבלים את הדין באיפוק מופלג• דבר דומה
אפשר לומר גם על מערכת היחסים שמחוץ לכלא: יוזמות
נקטלות בעודן באיבן, בלי שום מאמץ להביאן לידי מימוש.

ניצחונו של
איש פעלולים

במאי ציאח אכו־היין?
פרסים בינלאומיים
תיכונית, מבלי שהבחינו במשמעות הסו ציאלית
הטמונה בו.
לאבדסייף יש תיאוריה מעניינת. כאשר
הוא עושה סרט היסטורי ,״איני חושב
עליו כעל תיאור אירועים שהיו, אלא
כדרך לטפל בבעיות אקטואליות.״ (מכאן
שפרשנות מודרנית, מעודכנת לאל־קאדי־סיה
אינה נטולת יסוד) .ואילו כאשר הוא
עושה סרטים עדכניים ,״אני מקפיד מאוד
על כל הפרטים המתארים את התקופה.״
ש ח רז דהוה שד ד טן. דעתו על הע בודה
בעיראק מחמיאה מאוד .״זאת מדי נה
שהפכה את האחדות הערבית ליסוד
מדיניותה,״ טוען אבו־סייף .״כל ערבי
יכול לבוא הנה, ללא ויזה וללא היתר-
עבודה, ואני ניצלתי זאת כדי לשתף בסרט
שחקנים מכל ארצות ערב.״ ולמי שלא
תפס את הרמז, מוסיף הבמאי :״אין ספק
שנושא הסרט מכיל מרכיבים הנוגעים למ צבו
הנוכחי של העולם הערבי.״
אם כי אינו נמנה על התומכים הגיל־הבים
של המדיניות המצרית החדשה, נח שב
אבדסייף בדרך כלל למי שאינו עוסק
בפוליטיקה, ויש הזוקפים זאת לחובתו.
הוא בראש וראשונה איש קולנוע, במאי
המתאר את מלאכתו כך :״במאי הוא מי שהו
המספר אירוע הנוגע לו אישית, ועו שה
זאת בדרך המובנת לרוב מאזיניו וצד
פיו. הוא מספר שצריך להיות משוכנע
וחדור בהכרת הסיפור שלו. אני משווה
אותו לשחרזדה המספרת סיפורים לשול טאן
שחריארא. אם הסיפורים שלה רעים,
עשוי השולטאן לכרות את ראשה. גורל
דומה צפוי לבמאי-קולנוע. אם הצופה אינו
מתעניין בסיפור שלו, הוא מסתלק, וזה
הדבר הגרוע ביותר שעשוי לקרות. זהו
פסק־דין מוות לסרט.״

העולם הזה 2242

החור השחור (חן, תל־אביב,
ארצות־הברית) — אין זה סרט
מדע״בידיוני במלוא מובן המילה,
למרות שמו ותיפאורותיו העתידניות. כמו ״מילחמת הכו כבים״
או ״סופרמן״ ,זהו בסך־הכל סיפור הרפתקות נוסף,
המשתמש במדע כדי לרכוש כלי״נשק וחיילים חדשים, ולאו
דווקא כדי לפתח ולתאר את עולם המחר שהמדע שינה
את אורח החיים שלו.
בתור שכזה מצוייד המוצר היקר הזה של אולפני ואלט
דיסני בכל הצעצועים החיוניים. החל מרובוט עגלגל ומת־חכם
בשם וינסנט, המתחרה ישירות בארטו־דיטו של ג׳ורג׳
לוקאס, ועד לספינת״חלל אדירת-ממדים ,״סיינוס״ ,ש צריכה
להפליא את הצופה יותר מ״דיסקוברי״ של קובריק.
אבל אם במקרה הראשון התחרות היא מתקבלת על הדעת,
ווינסנט יהיה אחד הזכרונות הנעימים ביותר של הצופים,
הרי במקרה השני נדמה כאילו ״סיינוס״ עוצבה בידי אמנים
שהעדיפו להעניק דרור לדמיון הרומנטי שלהם, עד כדי
הכללת גן־פורח וצומח, תחת שימוש בנתונים המדעיים
של היום, שיש בהם רמזים לעולם של מחר•
שאלות מדעיות רבות בסרט נותרות ללא פתרון —
החל מן השאלה היסודית על מהות החור השחור וכלה
בשאלות פשוטות יותר כמו, למשל, אפשרות הקיום בתוך
ואקום מוחלט. ואשר לסיפור, הוא מחזיר את הצופה

רובוטים ואנשים — השאלה ללא תשובה
אל עימות רומנטי אחר 1השאיפה המדעית לדעת עוד
ועוד, מבלי להתחשב במחיר, מול האמונה בערך העליון
של חיי האדם. זהו, בקיצור, מה שמפריד בין קבוצת
טייסי״החלל הנקלעת לספינת ״סיינוס״ לבין הקברניט
המטורף שלה.
מלודדאמה לפרי אסור
פ ע מיי םאשה (פאר, תל־אביב,
הולנד) — אילו חיה נושא הסרט
הזה אהבה בין גבר לאשה, ומלבד
זאת היו כל שאר פרטי העלילה נותרים בעינם, אפשר היה
להגדיר אותו, ללא תשש, כמלודראמה שדופה, שטחית
וחסרת־מעוף. העובדה שהמדובר בסיפור-אהבח בין שתי
נשים אינה משנה את ההגדרה, אבל מוסיפה לתוצאה
הסופית מין טעם־לוואי של פרי-אסור> העשוי לחוות מקור
משיכה לצופים מסויימים.
מעשה באוצרת של מוסיאון לאיקונין באמסטרדם,
גרושתו העקרה של מבקר תיאטרון ובתו של סופר ידוע,
המתאהבת בנערה צעירה ממנה בהרבה, ומזמינה אותה
לחיות בדירתה. כבר מן הגודש של הנתונים היסודיים
אפשר לנחש באיזה סוג של סרט המדובר, וההמשך מאשר
את הניחוש.
יש בסרט שבועות של אהבה-לנצח, בגידות, קינאה,
משברים נפשיים, מישפחה נהרסת, פשע אלים. וכל זאת
במישחק זמנים — הסרט מתחיל (גם אם אין מבחינים
בכך ברגע הראשון) בסוף הסיפור, חוזר להתחלתו, קופץ
שוב לסוף, וכן הלאה•
אם ביבי אנדרסון מצליחה בכמה רגעים לחשוף נשמה
מעונה באמת, הרי שבמרבית הזמן.היא נראית נבוכה למדי
מן הנדרש ממנה. אך בכל מקרה, זוהי השחקנית הבולטת
בסרט. שאר השחקנים מבויימים בצורה מסורבלת מאוד.
הורי הנערה הצעירה (סופי דומא) עושים רושם עמום