גליון 2243 מתאריך 27 באוגוסט 1980

טרופית גדולה.
כדי להשתיק
האריזה החדשנית העליזה של
חמישה נודניקים טרופית גדולה נוחה לשימוש, קלה
צמאים שחזרו כרגע ממגרש
לנשיאה מהחנות ומכילה כמות
המשחקים צריך משהו שיהיה
של חמש טרופיות קטנות.
מרווה, טעים ובכמות מספיקה
טרופית גדולה בחמשת הטעמים
למלס-זו הי טרופית גדולה.
האהובים: תפוזים, אשכוליות,
תפוחים, ענבים ולימון.
פרסגדול -לכל שו תהט רו פי ת ג דו ל ה.
מאריזות טרופית גדולה לפי הכתובת:
שלח 12 גזירי־פרי
תשלובת תבורי, ת.ד~ 50ו 33 תל־אביב עבור טרופית גדולה.
צרף את שמך וכתובתך ולביתך יגיע פוסטר צבעוני גדול ומצחיק.
אשכוליות

ענבים

תפוחים

לימון

תפוזים

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה: תל
אביב, רהוב גורתן ,3טל .03*232262/3/4 .תא־דואר . 130 מען מברקים :
״עולמפרם״ .העורך הראשי: אורי אמריי. ראש המערבת: יוסי
ינאי. עורך־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת ישראלי .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזיין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ, תלייאביב, רחוב מאביגדור.
הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

תחת הכותרת חוק בצד מופיע בעמוד
67 של גליון זה מדור חדש, בעריכת
עורכת־הדין אילנה אלון, העורכת לענייני
חוק ופלילים של העולם הזה. הוא יטפל
בבעייה שכל אזרח נתקל בה: מהן זכויותיו
כלפי המישטרה והחוק?
עד כמה שדרוש מדור כזה מוכיח מיקרה
שקרה לחברודמערכת אחרת: אודטה
הנין, בעלת המדור לא לגברים.
השבוע הביאה לי סיפור אופייני.

מספרת אודטה, כסיגנונה ה מיוחד

חלם משתולל בלי רסן. את הסיפור הבא
אספר ללא שמות, כדי שלא יצוץ לאיזו
שוטרת הרעיון המבריק לקחת אותי בלילה
לאבדכביר, בגלל העלבת שוטרת ״בתפ קיד״
׳מעל דפי העיתונות, או משהו כזה.
מה אני יודעת. אם מזמינים אותי על
טענת־שווא לא חשובה, ומאיימים עלי
במעצר ״אם לא אופיע מיד״ ,בפיזדי-
ייץ, קילומטרים על קילומטרים מביתי,
עד מישטרת התנועה בדרך־לוד, כדי לטעון
שם מה שהסברתי מייד בטלפון —
הרי על מה שאלך לספר כעת מגיע פוזה
מול כיתת־יורים.
העולם התחתון מפוצץ מיטענים על כל
גיבעה ותחת כל עץ רענן, פורצים וגונבים
לאור היום, רוצחים זקנים במיטתם בעד
שתי שיני־זהב, אזרחים נשדדים באלימות
נוראה, אבל במישטרה יש למישהו כל
הפנאי, הדבקות במטרה והידע המתוחכם
כדי לתפוס פושע מזיק מאין כמותו ל מדינה
— אני.
אנא, מר מפכ״ל, תעשה סדר אצל החל-
מאים, ותסביר להם, בבקשה מאוד ממך,
שמותר להם להשתמש בקצת שכל ישר,
בייחוד אם נופל להם בידיים ״קייז״ מסו בך,
בר־הוכחה, ומזיק שכמותי.
הייתי יכולה להתפעל קשות ממה שהולך
כאן, אלמלא כל הטירדה האיומה הזו
שהיחד, נחלתי.
יום אחד נסעתי לקנות משהו ליד הבית,
כשבתי יושבת בכיסא שלה מאחור. החניתי
את האוטו, העברתי את הילדה קדימה,
ונתתי לה לשחק בהגה. התענגתי על רג עים
מאושרים מאוד, כשלפתע בא יוצמח
קשיש והסתיר לי את הנוף.
״יו ספיק אינגליש?״ החל את הנידנוד
המוכר, מהזווית הבלשנית, בהיגוי מקומי.
הוא לא נראה לי שום תייר נזקק. אני,
אולי, רק בת 27 אבל את המבט העוגבני
אני כבר מזהה מזה 20 שנה.
קיצצתי אותו בשלב די מוקדם, ובגסות.
״עיברית, בני,״ אמרתי .״עיברית לגמרי.
שלום ! ״
אבל זה לא הספיק. אולי זה יוכדמזל
שלו, הוא נגס עוד ביס בזמן שלי.
״את גרה כאן בסביבה?״ התחיל להתעניין.
הסתכלתי בו בשינאה פראית. בא לי
לראש: איך הוא מעז בכלל? איך הוא
מעז! איך הוא מ עז!!!
אין ספק שהוא ונפל אצלי על רגע לא
סובלן. נוסף על כך נשען בבלבתיות על
דלת המכונית, חוסם את היציאה, וזה כבר
אקט תוקפן.
מה יכולתי לעשות? רציתי להרביץ
הווו לוז

רקזי:

0 0 /1 3

לו, אבל לא ידעתי איך. זקנים עקשניים,
בסביבהת־מגורים מהודרת, עדיין לא היו
לי בקאריירה. אז הרבצתי לו בנשק האחר
הקטלני והנורא שברשותי — הג׳ורה.
פתחתי עליו פה — פחד אלוהי להיזכר.
סיננתי עליו באופן שקט, מדוד וקצוב,
רעל טהור וירוק, עשרים וארבע קאראט.
הוא הרגיז לי את החיים — מוות!
נראה שהעלבתי אותו נורא, כיוון שב שבריר
של שניה ראיתי מול עיני איך
הלמל׳ה הדביק הופך כלב נושך. ועל כל
מיקרה, שמישהו אולי ראהו בקלונו וקל קלתו,
כדי להסיר כל ספק שמי יודע,
אולי הנץ בלב מישהו — התחיל לערוך לי
שערוריה הגונה עד לב השמיים.

לעשות. זכותו להתפרק. זכותו הלגיטימית.
המישטרה שיגרה מיכתב אלי. מה לעשות.
זכותה לבדוק עניין. זכותה הלגיטימית.
קיבלתי הזמנה למישטרה, להתייצב
״דחוף״ כשבידי כל הרישיונות.
הרמתי טלפון לסמלת החתומה על העסק,
לברר את מי דרסתי, ומאיזו סיבה. אני
בן־אדם עסוק, ולפעמים שוכחת לציין
אירועים כאלה בין רשימות־הקניות שלי.
תחילה לא רצו בכלל לגלות לי. אחר-
כך התרצו, הסבירו לי מה האשמה. הס ברתי
לסמלת בדיוק את כל העניינים,
והיא דווקא הבינה, אבל גם לחנטריש כזה
הם עובדים בשיטת התבוא־פה־אצלי.
מה חשבו? שאם אבוא מהרצליה עד
דרך־לוד אטעה חמישים פעם בדרך
בחום הלוהט, עם כל מיני מחלפים לא
מוכרים, אשתגע מהבעייה עם מי להשאיר
את התינוקת שפגיעה אחת בלוח־הזמנים
שלה הורסת לי יממה שלמה, אשרוף
בנזין יקר, ואז יצוצו ״עובדות״ חדשות?
טלפון בשביל לסגור טימטום כזה כבר
לא טוב? אנשים פנויים שם לפיקנטריות?
נופל להם עניין כזה, זה לחם, כנראה.
עשו לי ״הנחה״ שאבוא כשאמא שלי
תחזור מחוץ־לארץ, כי אני את בתי לא
משאירה עם אף אחד אחר.
בינתיים שלחתי עובד של בעלי כשבידו
הרישיונות, ואת הסיפור הרי כבר שמעו
ממני. אבל זה לא הספיק לרס״ר.
״אישית,״ הטעימה ,״אישית!״
לא עזר לי כלום, ואת רשימת־הבלהות
שמניתי לעיל עם הדלק, הזמן שאין, וכל
הבלגן, נאלצתי לעבור. ולא לשכוח עבור

״כשהמישטרה חוקרת,״ אמרה לי, ואני
השתגעתי על המקום ביגלל הקפקא ,״אז
אסור להפריע לה.״
״חוקרת,״ אמרה לי .״חוקרת!״ איזו
מילה של קג״ב בהקשר הזה שלי! בל שים
! חרקות ! סירנות ! ״חוקרת !״
בחדר׳מלא אנשים קיבלה אותי גברת
עליזה וקולנית, מתפרצת בעוז מכל פתח
במדים.

001111116111 61 0111111011

ץ ח 6ח ס 9 ? 0111108ח 1ח 131ק ^
? 344111011 , 3 5 3 0161111( 610ח 1

־־ 1(6 111161ץ 5 01 8־£ 3 )161־! זטסץ

0 0 -ק 8ץ־ 061 ג 1116 8 0 6 5 5 6 1 ,

6816 )1 10 1115 <100165110 ¥161 ^ 8 .

* 8 ^ 8 8 1 ( 1( 1 151*861 801161

הכתבה כעיתון ״הריטייג׳״
המסורת של יוברט האמפריי ועדלי סטיבנסון
״התינוך שלך!״ התחיל לצעוק, כשהוא
מוצא פיתאום עניין להאחז בו .״ראיתי
איך נסעת איתו על הבירכיים!״
הבת שלי המשחקת בהגה המכונית ה חונה,
באמת היתד, ישובה כל הזמן על
בירכי, ומי שהסתכל יכול לראות איך
צידקתו נוקבת שמיים.
זעמו של החרמן הזקן נסק לגבהים.
הוא רדף אותי עד לתוך החנות, והתחיל
לצרוח גם שם, למיקרה ומישהו לא יודע
באיזה עניין יש לו קשר איתי — אם
אני יודעת מה אני עושה כשאני מסיעה
את הבת שלי על הבירכיים.
גירשו אותו מהחנות, אבל האיש עוד
לא סיים. הוא היד, כבר בעיצומו של אמוק
צדקני, מגזע סטאניסלבסקי טהור. רק גבר,
שפגעו לו ישר באשכים, יכול להשתולל
כך. בתי ״הנוסעת״ ,שהמציא ברגע נואש
אחד — בוודאי ובוודאי שלא היתד, עילה
מספקת לטירוף שאחז בו.
הוא הוציא נייר ועיפרון, ובחשיבות
מנופחת רשם את מיספר מכוניתי.
חזרתי הביתה, סיפרתי על התקרית,
ושכחתי ממנה. יש כל מיני דגים בים.
ובכן, שכחתי תקרית זו מוקדם מדי. החיה
הזקנה, הפצועה, לא מצאה מנוח לניש־מתה
הנעלבת, ושיגרה מיכתב למישטרה.
לא נושך במיכנסיים, אז במיכתבים. מה

״שלום !״ רעמה בקול גדול .״כבר חודש
אני מחפשת אותך, הוד־מעלתה סוף־סוף
הגיעה! אז מה?״ התחילה לחלק חוויות
משפחתיות שלי נוכח כל האנשים בלהי טות
,״אז מה את אומרת על זה?״ שתתה
בבקיאות רבה בתוך החומר, מרגישה
זכאות מלידה למעורבות בסרטים הלא־נוגעים
לעניין.
״לא הבאת רישיונות־רכב איתך? אז
תלכי, ותבואי לכאן עוד ה־פ-ע-ם!״
ש.רד, בעליזות רעה של סמכות מסת אבת.
חוקרת נחמדה, הסגנית של השריף,
בכל זאת באה לעזרתי, וקיבלה ממני
עדות. הסברתי, בקיצור ככל שיכולתי,
מבלי להיכנס לפרטים, כדי לעוף הביתה
מהר ככל שאפשר. מאחורי גבי לא יכולתי
שלא לשמוע את השריף מתחקרת ליד
הדלת את העובד של בעלי, שעזר לי
להגיע לשם, בפרטים מאוד פיקנטיים,
ומאוד לא לעניין, של המוצאות את מיש-
פחתי. אולי זו רכילות, אולי זו אמת, אולי
אני לא רוצה שהעובדים של בעלי יהיו
מעורבים בפרטי חיי — אבל אלה דקויות
שלא מופיעות בתפריט המישטרתי.
לא האמנתי שזה קורה לי .״תגידי,״
שאלתי ,״אין אף סמכות אחת בכל המיש־טרה
שתדע במה לטפל ובמה לא? בעלים
מכים את נשותיהם, רוצחים אותן נפש,

והמישטרה לא מטפלת בזה, מחוסר עינין
ציבורי׳ .אז על דבר כזה אין ראש אחד
בכל המישטרה שיבין את האיוולת, את
ביזבוז־הזמן והטימטום של כל העסק?״
״לא,״ חייכה השריף ברשעות.
קראתי תגר גדול מדי על כושר שיפו טה,
ועל דבר כזה לא עוברים בלי נקמות.
אזרח המאבד את שלוותו בחברתה, זו עוד
קרקפת לתוך החגורה העמוסה .״יהיה
מישפט,״ חייכה לי בסיפוק, כיוון שבזעם
עצור הסברתי כמה אין לי זמן לבזבז
על שטויות, ולא יבחוש כמוני יכנה את
העבודה שלה על כל תהליכיה ,״שטויות״.
מי החמור שהתלונן — זאת לא הסכימו
לגלות. עד היום אני לא יודעת. זה חסוי
וסודי. שימות עם כל׳החסוי שלו. כבר
לא רוצה נקמות, לא רוצה צדק, לא רוצה
כלום, רוצה רק שיעזבו אותי מכל העסק.
אדוני המפכ״ל, אתה חושב שיש לי
צ׳אנס?
עד כאן סיפורה של אודטה. אני מקווה
שאילנה אלון תענה במדורה החדש גם
על השאלות המתעוררות בו.
מיכתג מקליפורניה
מיבתב שקיבלתי

השבוע מאמריקה

הזכיר לי נשכחות.
שלמה הררי היה קצין־מישטרה בכיר,
כאשר עבר אלינו והפך ראש מינהלת
העולם הזה. זה היה בראשית שנות ה־
50׳ .לאחר מכן החליט להתמסר לפסי כולוגיה,
ירד לארצות־הברית, הפך שם
פרופסור ואף כתב סיפרי־לימוד בשטח
זה. שמו עתה הרברט הררי, והוא חי
בסאן־דייגו, קליפורניה.
במיכתבו שלח לי קטע של העיתון ה יהודי
המופיע באותה עיר, הריטייג׳
(״מורשה״) ,שבו פורסם מיכתב של הרב
ישראל קולר מצ׳ארלסטון, וסט־וירג׳יניה,
כתגובה על כתבה של בעל-טור יהודי
שפורסם באותו עיתון. הנושא :״דיעותיו
של אבנרי״.
הרב מגיב על ההתקפות עלי שנכללו
באותה כתבה. אלה היו מסוג ההתקפות
הרגילות, המופצות נגדי על-ידי מנגנון־
התעמולה הרישמי של ממשלת־ישראל,
באמצעות סוכניה בקהיליה היהודית שם.
חדלתי מזמן להתרגש מהן. אני מתואר
בהן כקומוניסט, כפאשיסט, כעוכר־ישראל,
כפורנוגראף ומה עוד. אין בכך חדש.
לעומת זאת היה הרבה חדש במיכתבו
של הרב. הוא יצא להגנתי ולהגנת
העולם הזה, קובע שאני ממשיך במיטב
המסורת של הליברליזם האירופי .״אבנרי
פועל במיסגרת המסות של המיפלגה ה דמוקרטית
של יוברט האמפריי, עדלי
סטיבגסון ואסטס קיפובר ...שבועננו תמך
בשיוויון־זכויות לנשים, בשיוויון דתי ל זרמים
הלא-אורתודוכסיים ביהדות, בנשו־אין
אזרחיים למי שאינם יכולים להינשא
בדרך דתית, בביטול המימשל הצבאי ל ערבים
בישראל ובמינוי אומבודסמאן ...הוא
עומד על המישמר נגד הסחף בזכויות־האזרח
ונגד הניצול־לרעה של כוחות ה־מישטרה.״

לפני חצי שנה,״ מעיר שלמה-
הרברט הררי ,״לא היה עיתון זה מפרסם
מיכתב כזה לעולם
מיכתג בברלין
מיכתב מסוג אחר קיבלתי מאלה
שטרנברג, מורה ישראלית מתל־אביב, ש ביקרה
בגרמניה. זהו העתק של מיכתב
ששלחה ליו״ר הקהיליה היהודית בברלין.
הגברת שטרנברג מספרת כי בעת בי קור
בבית הקהילה היהודית בברלין, ב רחוב
פאזאנן, מצאה בסיפרייה שלו רק
עותקים ישנים של העולם הזה. כאשר
שאלה היכן הגליונות החדשים, נאמר לה
כי שוב אין מזמינים את השבועון, מכיוון
ש״אינו חשוב״.
המורה הישראלית מודיעה במיכתבה ל־יו״ר
הקהילה כי העולם הזה הוא שבועון
חשוב מאוד, מאחר שהוא מדווח על ה זרמים
השונים בישראל .״שמא זוהי הפ לייה
לרעה של כתב-עת אופוזיציוני?״
שאלה את העסקן היהודי.
לזאת קוראים שאלה ריטורית.

וה היה 05111:1הוד שהיה
גיליון ״העולם זה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיו?,
פירפם בתכת־ענק תחת הפותרת ״נוער עברי — לאן הערב?״
הכתבה איכחנה את התפנית שהתחוללה בקרב כני הדור הצעיר
כישראל׳ שהבילוי הפד אצלם לפולחן מקודש, כניגוד לדור
הקודם, שטרח בעשייה הלאומית. במדור הסקירה המדינית
פורסמה כתבה תחת הכותרת ״הקנוניה הנסתרת מאחורי בחירת
אמא חושי״ .הכתבה פיענחה את המהלכים הפוליטיים הכין־
מיפלגתיים, שנועדו להביא לבחירתה של הגב׳ גולדה מאיר
בראש עיריית תל־אביב. מהלכים אלה נכשלו לכסוף.
פרק נוסף בחשיפת קנוניות השחיתות של אנשי אבא חושי
בעיריית חיפה פורסם כידי הכתב ברוד נאדל, תחת הכותרת
״חושי פקד, פרייליד מעל, הוועדה טישטשה״ .הכתבה פירטה

את מעלליו של ראש המחלקה לרשיונות ומסי־עקיפין בעיריית
חיפה. כתבו המשוטט של השבועון באירופה, עמום קינן, סיקר,
תחת הכותרת ״ישראלים עליף, פאריס!״ את הנעשה במושבת
הישראלים כעיר האורות. תחת הכותרת ״ישראלי בווארשה״
דיווח דויד רבינו, על פסטיבל הנוער הדמוקראטי, שנערף בבירת
פולין.
בשער הגיליון: המחשה מצולמת לכתבת־השער ״נוער עברי
— לאן הערב?״

ט־ימת הקשו המרוקאי ^ מארב ק0רנ דיו רצועת עזה
* ה״טדי בזית המהתלה שד 1111 זו ושות,

העם
המע רב הג דו ל

״בקצה המערבי״ של המרחב השמי, ב מקום
שם נושקת אפריקה הצפונית את
גלי האוקיאנוס האטלנטי, שוכנת ארץ
מע׳רב אל־אקסה ,״המערב הגדול״ ,ששמה
שובש בפי האירופים, הקוראים לה מרו קו.
בימים עברו היתה אחת מבירות התר בות
העולמית, מרכזה של אימפריה ש השתרעה
מגבולות מצריים ועד לצפון
ספרד, מישכן של שירה ומדע * .החודש
שוב ריכזה מרוקו את תשומת־לבם של
העולם, של המרחב ושל ישראל.
מילחמת־השיחרור של עם מדוכא, ה שואף
לחרות, היא תמיד עלילה אנושית
מפוארת. מילחמת־השיחרור של מרוקו אי נה
יוצאת מכלל זה. על אף סיפורי־הזוועה
של הכובש הזר, לבו של העולם פעם
למען ההמונים שיצאו ברובים ובאקדוחים
נגד המיקלעים והטנקים, למען שבטיהם
המפגרים שיצאו על סוסיהם נגד אוייב
המצוייד בתותחים ובמטוסים.
לצידו־ שד המשעבד. רגשות מהולים
לחמו זה בצד זה בלבו של האזרח ה ישראלי.
הוא לא היה רק כצופה בעלילה
יפה אך זרה. תוצאות הקרב על מרוקו
עתידות להשפיע עליו לפחות בשתי דר כים.
מרוקו משוחררת תצטרף למחנה ה תנועה
הלאומית הערבית, יריבת ישראל,
ובמרוקו משוחררת עלולה לקום סכנה
גדולה ליהודים המקומיים.
הצד הטרגי הוא ששתי התופעות גם
יחד היו יכולות להימנע. מילחמת־השיח־רור
י של מרוקו יכלה לשמש הזדמנות
מזהירה לישראל, מדינה שנולדה במילחמה
נגד כובש אירופי, להוכיח שאכן אין היא
סניף של אירופה השוקעת, אלא חלק מן
העולם השמי המתעורר. ז׳סטות מעטות
אך יפות יכלו להחדיר בהדרגה ללב ה מרוקאים,
המצרים והעיראקים את ההכרה,
כי ישראל אינה אוייבת אוטומאטית לכל
שאיפה ערבית.
ממשלת־ישראל לא ידעה לנצל הזדמ נות
זו, כדי לקנות יתרונות חולפים מידי
צרפת, והעמידה עצמה בגלוי בשורת
אויבי החרות המרוקאית. קול ישראל כינה
ברוב המיקרים את נושאי המרד של מרוקו
בשם ״כנופיית טירוריסטים״ .בזירה ה עולמית
הופיעה ישראל כבת־בריתו של
המשעבד. כאשר תקום מרוקו העצמאית,
תצטרף מדינה נוספת למחנה אוייביה של
ישראל.

לידו ישב משה (״מונדק״) פרבר, חבר
אותו משק, כשבידו תודמקלע סטן. הג׳יפ
עבר ברעש את גשר־ביילי הנמצא כ־800
מטר מיד-מרדכי ד 700 מטר מארז.
את אשר התרחש באותו רגע סיפר ל מחרת
היום מונדק פרבר לעיתונאים, ש חקרוהו
לפני שהוחזר לעבודתו ליד ארז:
״לאחר שעברנו את הגשר והתקרבנו ל עיקול
הכביש, ניתך עלינו לפתע, מן
המארב, מטר יריות מנשק אוטומאטי, וכן
הושלכו רימוני־יד. שולק המשיך לנסוע,
למרות. מטר היריות, ואני השתטחתי מיד
והתחלתי לענות באש.
״אז השתתקו התוקפים ולא הוסיפו לי רות.
אך ווכטל כבר היה נקוב כדורים
ובגופו היו רסיסים. בכל זאת הוא המ שיך
לנהוג בג׳יפ, עוד כ־ 200 מטר ושאל
אותי , :הנפגעת ד׳ עניתי לו שלא, ושאלתי
אותו אם הוא נפגע, .לא!׳ ענד, שולק.״
״לא נפגעתי 1״ נראה שווכטל לא
הרגיש כלל שנפצע. הכדור הראשון הבקיע
את זגוגית השימשה הקדמית וחדר לחזהו.
כדור שני נכנס מצד ימין ופילח את
ריאותיו, ויצא משמאל .״כעבור דקות מס פר
הוא איבד את השליטה על ההגה,
וכששאלתי אותו מה אירע, ענה כי ה צמיגים
נוקבו כנראה.
״כשירד הג׳יפ מן הכביש והתהפך, יצא נו
והתחלנו להתקדם בריצה אל עבר
משק ארז. אך עברנו 20 מטר בלבד. אני
לא נפגעתי, ראיתי כי ווכטל מתחיל לפגר
ושאלתי לפשר הדבר. הוא ענה שאפסו
כוחותיו. באותו רגע הגיעו למקום אנשים
מארז, שיצאו לשמע היריות. נלקחנו מיד
ליד־מרדכי.״
ווכטל הוכנס למרפאה והיה עדיין ב הכרה
מלאה. הוא הספיק לקרוא לאשתו,
רגינה, שבאה אליו והיתה לידו. הרופא
נתן לו עירוי־דם, אך כעבור עשר דקות
מת ווכטל בן דר.40

נשק ההרוגים. שתי בנותיו של שולק
ווכטל, אירית 12 ורחל ( )5עוד תשמענה
סיפורים רבים על אביהן, בן גאליציה ש השתתף
בבניית גדר־הצפון, וריכז את ענף
הפלחה במשקו. סיפור אופייני: לאחר
הקרב הראשון עם המצרים, אחרי הקמת
המדינה, ציווה ווכטל, אז מפקד עמדה
במשק, לאסוף את נשק ההרוגים המצריים.
בעזרת נשק זה הגנו בני המשק למחרת
היום על ביתם.
בריטניה גוש־ גג תב שאתהאו*11 וד
איש אינו יודע איך זה התחיל, מניין
זה בא, ומה גרם לו. פתאום הוא נמצא
בלונדון. היה זה הטדי בוי*.
בני לונדון השמרניים הבחינו לראשונה
בצעירים שלבשו לבוש מוזר, משכו ב כתפיהם.
אולם אט-אט גברה ההכרה ש אין
זה עניין של כמה מטורפים. יותר
ויותר צעירים הופיעו במקומות ציבוריים
כשהם ענובים עניבות, לובשים מעילים
ומכנסיים של סוף המאה שעברה, מגדלים
את שיער ראשם מהתאם, מתנהגים כאילו
יצאו זה עתה מטרקלין אלגנטי, אחרי
שיחה קלילה עם אותו מאהב גנדרן,
הנסיך מוולם, שנכנס להיסטוריה כהוד-
מלכותו, אדווארד השביעי, מלך בריטניה
הגדולה, ובנה של המלכה ויקטוריה.
לבסוף, לא יכלו גם העיתונים לעבור
על העניין בשתיקה. פרשנים ומלומדים
* השם נובע מן הסתם, מהשם של
דובון־הצעצועיס האירופי, המכונה טדי־

1:41.

התווכחו, בנו תלי-תילים של תיאוריות
מפולפלות .״לנוער הבריטי חסר תוכן
בחיים,״ אמרו תוך נענוע ראש כבד־משקל
.״הוא מנסה למלא את החלל ב שיגעון
הזה, מתוך תיקווה שיעזור לו
לשכוח אח ההווה המשעמם והאפרורי.״
הסיגנון היה בריטי עד ללשד העצמות,
ממש כמו הנסיך המנוח עצמו. אולם ה תופעה
היתה משותפת לרוב ארצות כדור־הארץ.
הנוער התייאש מן ההווה, ושוב
אינו מחפש את המחר, ובורח אל האתמול
(ראה: כתבת שער).

הכדור הו א ע גי ל
אלפי זוגות עיניים תרו על-פני המיגרש,
חיפשו את יהושוע (״שייע״) גלזר, חלוצה
המרכזי של מכבי תל־אביב. במקומו נראו
שגי ותיקים. יוסף מרימוביץ׳ ויוסף גולד שטיין,
שחזרו זה מקרוב מלונדון הער־פלית,
חיזקו שוב את קבוצתם במישחקה
על המיגרש החדרתי וסייעו בהצלחה רבה
לנצחון המכריע על הפועל חדרה בתוצאה
.0:6שניים מבין חצי תריסר השערים הוב־קעו
ברגלי מרימוניץ׳.
ניצחון דומה, קטן במעט, אך עקשני פי
כמה הושג בקרב בין הפועל פתח־תיקווה
ובית״ר תל־אביב. שתי בעיטות מרגלו
של צ׳יריק, אחת משל זליקוביץ׳ קבעו
את התוצאה 0:4לאחר מחצית מאופוסת,
וגרמו אכזבה קשה לאוהדי הקבוצה התל־אביבית
הידועה ברוח הלחימה שלה.
הקערה נתהפכה על פיה. האומלל
ביותר מבין 88 השחקנים שהתמודדו ב שבת
האחרונה על הגביע, היה, ללא ספק,
שוער קבוצת מכבי פתת־תיקווה, חיים בוו.
היתד, זאת הגדולה בהפתעות רבע־הגמר,
כשבתום המשחק בין מכבי פתח־תיקווה
לבין הפועל רמת־גן היתד, התוצאה מאו פסת,
והמישחק הוארך ב־ 30 דקות נוס פות,
כנהוג במישחקי גביע. חסרה עוד
דקה אחת לסיום המישחק, בהארכה, כש לפתע
הגיח כדור מצד ימין לעבר השער,
נהדף על-ידי השוער הפתח־תיקוואי לתוך
שערו. שער־עצמי אומלל זד, הוריד את
הפתח־תיקוואים ממישחקי הגביע, והעלה
את הרמת־גנים לחצי־הגמר, בו יתמודדו
עם הפועל פתח־תיקווה.
המאושר ביותר בין מתחרי השבת ה אחרונה
היה אלי פוקס, מאמנה ושחקנה
של מכבי חיפה, שהפכה את הקערה על
פיה בדרבי החיפאי, ולאחר שבמישחקי ה ליגה
נוצחה קבוצתו על־ידי הפועל חיפה
,0:4גמלה השבוע ליריבתה באותה תוצאה
עצמה, והעלתה עצמה לחצי־הגמר, בו
תתמודד עם אם־המכבים — מכבי תל־אביב.

אנשים

ומגורנו שלאד
השעה היתה 9בערב כשיצא הג׳יפ מיד-
מרדכי, נהוג בידי שלום (״שולק״) ווכטל.

תאריך 1.9.1955 :

כדורגל

אנשי מנפח
* בימים עברו קראו האירופים לטח־קאים
בשם ״מורים״ או מאורים״ ,על פי
השם הקדום של מרוקו, מאוריטניה. או הלו,
גיבורו של שיקספיר, היה מרוקאי,
והפסוק שתורגם בטעות ״הכושי עשה את
שלו, הכושי יכול ללכת^ ,היה צריך
להיות ״המרוקאי עשה את שלו, המרוקאי הקולנוע יכול ללכת״.

״העולם הזה״ 933

בעת סיורה בעולם .,לקידום סרטיה, נפגשה כוכבת
1 1 1 1 7 1ד! 1
ייי הקולנוע האיטלקית הכהה ג׳ינה לולוברג׳ידה בכוכבת

״היא נפלאה.״ומרלין
מרלין מונ ח. ג׳ינה אמרה :
האמריקאית הבלונדית,
השיבה :״היא נהדרת.״ הכותרת בהעולם הזה היתה :״בחזה המערב ׳אין כל חדש״.

• תורת המתיחה: לאחר שדבר פיר-
סם שיר פרי עטו של אריה סיוון,
בשם ״לאחדות המעמד״ ,שהיה מעין מאמר
פוליטי קצוץ־שורות, החליטו שלושה
משוררים צעירים אחרים להתל בו, ו שלחו
אל עורך המוסף הספרותי של דבר,
אליעזר שטיינמן, מיכתב ירחמיאלי
מלא תהילות נוסח־ציפור־הנפש. המיכתב,
פרי-עטם של נתן זך, יוסי כר ודויד
אכידן, נדפס בעם השישי האחרון ב מוסף
לספרות של דבר, ברצינות גמורה.

המילה הראשונה
והאחרונה
:עידן הטלויזיה:
818610171ח 0׳וז 1חדו 1
רא 8 0

11*1

מ־סוססדגיקן רראיסיסינ

09191 2711

וא*כ/1| 80ת£־ד 5׳ו־ 0 0 1 .0 1 =13 5

1*47550 4 .4 3

51.-17
א 0ח7ואוח7

31.-3000

שי טהבלע די ת ש פו תחהע״י ¥א $ 0ה מנ צלתאת
שי ט ת §ח! 0-1041<1להשחלתהסרט, שי טההק יי מ ת
ב מכ שי רי־ הוי די או המק צו עיי ם 31!0וח £(-הנמצ אי ם
ב שימו ש כיו כ 1ב ת חנו ת שידור.

רק ב ט לויזיו ת ה צי ב עוניו ת של ¥א $ 0תמצאאת
א 1 7 8 0א ,7 8 1ה שי טההבלע די תהמק רי נהאת
ה ת מו נ ה בעזרת תו תחחד ־ קנ הוט כני קתמסך
מ שו כלל ת, המאפשרתקבלתת מו נהחדהובעלת
ב הי קו ת ג בו ההבצב עי םטב עיי ם.
ל ב חי רתךמספר דג מי ם ח די שי ם בגד לי ם שוני ם:

ה שי טהמאפשרתקבלתת מו נהב אי כו ת ג בו ההע׳׳י
ניצול מ הי רו ת ה סי בו ב הי ח סי ת של הראשוהסרט,
ר איי תהת מו נהעל פני המסך בז מן הרצתהסרט
ק די מהוא חו ר ה, ועוד מ כ לו לאפש רויו תנרחב( ראה
פי רו ט ל הלן) ש פו ת חו ע״יחברת ¥א ,5 0יצ רן
הוי די או הג דו ל בעול ם, פרי 20 שנו ת נ סיון, מחקר
ו פי תו ח.

״ 5-27ק 0 \/1\/1-2711
• 3שי טו ת צבע:
1ל 0 $קאוטומטי 7 $ 0אאוטומטילהק רנ ת
ס ר טי וי די או מארה׳׳ ב ב שילוב מערכת וי די או
בי תי ת ¥א 5 0דג ם ^ 77 -5£וחצ. 861

עוב ד ב שי ט ת 8 * £בצבעי ם.
מ כ שי ר ק טן, קלבמשקלה מיו עדלע בו ד ה ניי ד ת
במצב אנ כי או א פ קי.
שלו שהמ קו רו תמתח שוני ם )1 :מצברנט ען 6 0־ק ; 8
)2מ ט ען וי חי דתת או ם )3 ;* 0-345י חי ד ת
£8 -7 1 8א( 77-3000£ .7 £המאפש רי ם ק לי ט ת
ת כניו תמה אווי ר, ו ת כניו תלהקלטהללא נו כ חו ת
ה מפ עיל.
מתאםלמ צב ר מ כוניו תהמאפשרהפעלתהמכ שי ר
בעזרת ה רכב הפר טי שלך.

• י חי דהבקרהמ שו כללת.

בורר מתחאוטומטיל מני ע ת קצ ר.
כ ני סו ת וי צי או ת וי די או ו אודיו.
מגב ר פני מי בעל עו צמה של 8ואטהמאפשר חי בו ר
ר מ קו ל חיצוני.
י חי דתבקרהמר חו קרב־ ת כ לי תי ת, ב על תאפש רו ת
ל ק לי ט ת 12ת חנו ת, צבע, ב הי רו ת, עו צמה, השתקת
קו ל, כיוון או טו מ טי, הדלקה וכיבוי.

81-77

2044־ 2024 1
• ל ח צני מג עלב חי רתת חנו ת.
• בורר מתחאוטומטילמ ני ע ת קצר.
• י חי דתבקרהמר חו ק.

״2032 20-1¥1£־/ץ*
• 3שי טו ת צבע 7 $ 0 :א 1 5 £ 0ק או טו מ טי.
• ל ח צני מג עלב חי רתת חנו ת.
• בורר מתחאוטנמ טי ל מ ני ע ת קצר.

• י חי דתבקרהמר חו קרב־ ת כ לי תי ת.

״* 9-20201\/20-1£
• 3שי טו ת צבע:

• ל ח צני מג עלב חי רתת חנו ת.
• בורר מתחאוטומטיל מני ע ת קצ ר.

י מכ שי ר נייד.
• ל ח צני מג עלב חי רתת חנו ת.

בוא לראות ולשמוע הדגמה באולמי התעוגה של טוגי;
חל־אביב: מגדל שלום, דחי אחד העם .9
חיפה . :קרית אליעזר, בכר מאירהוף . 35
ירושלים: קריח משה, רח׳ ימין אבות . 9

העולם הזה 2243

• 3שי טו ת צבע:
— * 17$£0 1קלק לי טהוהק רנ ה — 7 $ 0א
להק רנ תסר טי וי די או מארה״ ב; כ מו־ כן מאפשר
ה ק רנ תסר טי םמוקל טי םמכלרח בי העול ם.
8 £ 5£ * 801-1ע 107ק — מ אפ שרהרצתהקסטה
ב מ הי רו ת ל שני ה כיווני ם תוך כ די ר איי תהת מו נ ה
על המסך, ע ״ מלמ צו א מ קו מו תמס וי י מי ם ע״ג
הקסטה.
• י חי דתבקרהמר חו ק מ שו כללת.
• ת כנו תהמכ שי רלהקלטהעצ מי ת ( ללא נו כ חו ת
ה מפ עיל) עד שבוע י מי ם מרא ש.
— * 11010 0 0 8להקלטת ערוץ קו ל על פני
ה קיי םללאמחיקתהת מו נהמהסרט.
• בורר מתחקוטומטימ־ 110¥עד 240¥ל מ ני ע ת
קצר במכ שיר.

• 0א 1 170-8£המכ שי רמבצעאוטומטית
ה חז רתהסרטלא חו רעם הג עתהקסטהל סיו מ ה.
• חיבו ר י שיר למצלמה *!¥0-20008ללאי חי ד ת
ת או ם.
0 8 5£ 01801117א — 71 \ 11מ עגל ה מו נ ע
כ ני סתהפרעהלת מו נ ה בז מן עצי ר ה רגעית של
המכ שי רבמצבהקלטהב שי מו שעםמצלמה
ו ק לי טהמה אווי ר.

ת פ עו ל פ שו טהמאפשרלכלאדםללאהכשרה
מיו חדתלהפ עי לאת המכ שי ר.
0 8 5£ 0 1 8 0 0 1 7א — 711911מ עג ל ה מו נ ע
כ ני סתהפרעהלת מו נ ה בז מן עצי ר ה רגעי ת של
ה מכ שי רבמצבהקלטהב שי מו שעםמצלמה
ו ק לי טהמה אווי ר.
ע״י שימו שבכפ תו ר ״ 5£ע 8אין הפרעהנגרמת
בין צילו םאחדלמ שנ הו.
1(0 1 0 0 0 8להקלטתפס קו לעלה קו ל
ה קיי םללאמחיקתהת מונ ה.
עצי ר ה רגעי ת ״ 8* 1 בכל מ צ בי ההקלטה,
המשתחררתאוטומטיתלאחר 8ד קו תלמ נו ע
ש חי קתרא שי ם.
בז מן חיבו רמצלמה 0 ¥ 0 - 20008המכ שי ר מו פעל

מ ר חו ק עי׳יהמצלמה.
המכ שי ר יעצר אוטומטיתכאשרהמתחב מצבר
יירד מתחתל מו תרע ״ מ ל מנו עאתהבל אי של
ה מצב ר.
חי שן ל ל חו ת, ה סוג ראתהמכ שי ר ב תנ אי ל חו ת
ק שי ם ע ״ מ ל מנו ע נז ק.
ר מו ת הוי די או ו ה או די אונקב עו תאוטומטיתע״י
המכ שי ר ע ״ מ לאפ שר קבלתת מו נהו קו ל ב אי כו ת
ה או פ טי מ לי ת.

ק-2000נ<49ו

ק2000־ /0ץ1־1

מצלמת צבע ניי דתב על ת שפופ רתא 1 0 0א 7 8 1
המאפשרתקבלתצב עי ם ב אי כו ת ג בו ה ה ביות ר.
משקלנ מו ך 2.9ק״גהמאפשר ניי דו ת מי רבי ת.
זו ם מ מו נ ע ,1 : 6צמצםאוטומ טי/י דני,
191* 0 8 0 ל צי לו םאו ביי ק טי םקט ני ם
ו הג דלתם על פני המסך.
מ שגו חאלקט רוני למצלמההמאפשר פי קו ח על:
ה ק רנ ה של ה חו מרהמ צו לםלאחרה צי לו ם; כיוון
8לקבלת צבע נכון; ב די קתצמצם ידני, תנו ע ת
הצמצםה או טו מ טי, אינ די ק טו רלפ עו ל ת
הוי די או ־ טיי פהמ חו ב ר, מצבה מצב ר, כמות
ה ת או רהבשטחה צי לו ם.
אפש רו תלהפעלתהמצלמהמר חו ק.
£ * 0 £ 8ל כ ני ס ה וי צי אהמ שחור:
הפעלת הוי די או ־ טיי פי ם 51-3000,51 .- 07 77
ע״יהמצלמה.
מי ק רו פון פני מי ל ק לי טתה קו ל בז מן ה צי לו ם.
כיוון אוטומטילע בו ד ה מיי די תללא כיווני ם
מ ק די מי ם ע״י ה עב רתלח צני המכ שי רלמצב
ה׳׳י רו ק״.
מ כ לו ל א ביז רי ם נ רח בהמאפשר ני צול מי ר בי של
המצלמהלמט רו ת שונות.

...אץ כמו סוני.

הורוססוס

מ די ם
בנימי]

ההתאמה ביו מ1ל

בונו ל ה
דחו הגזלות

שור עם ב תו ד ה
הם מרגישים נוח כאשר הם נמצאים
יחדיו. גישתם לעבודה דומה. מסירות,
יעילות, ענייניות ומעשיות הן התכונות
המשותפות להם. שניהם שומרים על
כספם, ומוציאים אותו רק כשנחוץ. גישתם
לנישואים אף היא דומה — הנאמנות
חשובה להם מכל. הביקורת המושמעת
מפי בן מזל בתולה, מוצאת הד
בליבו של השור. אם כי הוא עצמו
אינו טורח להתבונן בכל פרטי״הפרטים
המפריעים לבתולה. אפשר לומר ששור
לעולם אינו משתעמם כשהוא נמצא בחברת
בתולה. הסיפורים הקטנים שמספר
לו ידידו מעניינים ומרמקים אותו.

תאומויס עם ב תו ד ה
אופיים של שני מזלות אלה מנוגד
לחלוטין, למרות שאותו כוכב שולט בהם.
מרקורי, האחראי על התיקשורת, האינ

טלה
נום ב תו ד ה

זמן, מרץ ומחשבה תקדישו בשבוע זה
לעבודתכם. קפדנות, דיוק, זריזות ומומחיות
ייהדו אתכם משאר
העובדים. יתכן
שתגיעו לשלב שבו
תהססו אם בדאי להמשיך
באותה עבודה,
מכיוון שרמזים שיגיעו
לאזניבם על אפשרות
קידום במקום אחר,
לא יתנו לכם מנוח.
21במרס -
__אפ ריל
20ב
__ יש להזהר מכל מילה
היוצאת מפיכם בתקופה
זו, אתם עלולים לספר בשגגה דברים
שראוי להם שישארו בגדר סוד.

עליזות וקלילות תחושו בשבוע זה. נסו
לוותר על הזהירות השוודית *,ולשנות
מינהגיס והרגלים קבו עים.
הזדמנויות לצאת
מהשיגרה תהיינה בשפע.
חישובים קרים
והגיוניים עלולים לגרום
להפסד, חבל לוותר
על דברים שיזכרו
לטובה בתקופה מאוח רת
יותר. אלה שחשו
ריקנות לאחרונה ימצאו
מסביבם אהבה וחיבה,
ואס הם עצמם לא יהיו די עירניים
לאהבות חדשות, אלה תמצאנה אותם.
4 4 4

4 4 4הבית הוא המקום הנוח ביותר בתקופה 4 4זו, יש לדאוג לקרובים ובני־מישפחה. 4 תחושו סבלנות רבה מן
4 4 הרגיל, ורצון לעזור, או 4 לפחות להבין, את 4 בעיותיהם של האנשים

הקרובים. רבים מכם
חשים צורן בשינוי,
רוצים לשנות מקום
עבודה, או להפוך תחביב
למיקצוע, המרץ
והכוח שבים אליכם
אט אט. חשוב מאוד
להתמסר לדברים שבשיגרה. תוך זמן קצר
תוכלו להגשים את תובניותיכם החדשות.

מאוחיט

טליגנציה וכושר הביטוי, מתבטא בצורה
בה שונה בתאומים ובבתולה עד שלעתים
מתעורר הרצון למצוא מהו הכוכב, מלבד
מרקורי, הגורם ל״בתולות״ להיות כה
שונים מהתאומים. הנאמנות לבן הזוג
היא ערך בעיני בן מזל בתולה, ואילו
התאומים מסוגל להיות נאמן לשלושה
אנשים בעת ובעונה אחת. באן תיווצר
המחלוקת הראשונה ביניהם. היחס הביקורתי,
הקפדנות והפדנטיות של ה-
״בתולה״ גורם לתאומים עצבנות ורוגז.
הצירוף של שניים אלה יתכן כאשר לשניהם
יש עניין אינטלקטואלי משותף.

סרטן עם ב תו ד ה
התאמה טובה בין שני מזלות כל-בך
אחראיים, צנועים ומסתפקים במועט.
אהבת״הניקיון, השדר והמשמעת שתש-
ליט בתולה כזו בביתה, תמצא הד חיובי
בליבו של הסרטן. אך כאשר היא תבקר
את ילדיה יותר מן המידה הרצויה, ירכך
הסרטן את האווירה, וההרמוניה
תשרור בביתם. קרוב לוודאי ששניהם
ימצאו עצמם עוסקים במקצועות דומים,
טיפול בנזקקים להם: עבודה סוציא לית,
רפואה, מסעדה, או באר. את
כספם יחסכו פרוטה לפרוטה, ולא יהססו
להפריש ממנו גם למעשי-צדקה. כמובן
ימצאו עניין משותף בספרים תערו-
בות־ציור, קונצרטים והרצאות.

אריה עם ב תו ד ה

הקשר בין שני המזלות האלה מורכב
ולא קל להסבר. הם שונים מאוד ב-
אופיים ובכל־זאת בונים ביניהם קשר
חיובי. הבתולה, כדרכה, עוזרת, מקדמת,
מעודדת ומשרתת את הטלה. לעצמה
אינה מבקשת תשומת־לב רבה אן דורשת
נאמנות. הטלה, הרגיל להוות מרכז
העניינים הסובבים אותו, נהנה מהקשבה
ושולט שילטון־יחיד במישפחה. שותפתו
תעניק לו חופש ועצמאות, שהם חשובים
עבורו מכל. יתכן שמדי פעם יפרצו משברים,
כאשר הבתולה תתמרד ולא תסכים
עוד ״לנגן כנור שני״ .בזמנים כאלה על
הטלה ללמוד ממנה להתחשב באלה החיים
עימו, ולוותר מעט על רצונותיו
העכשוויים.

לעיתים־קרובות נוצר קשר בין שני
מזלות אלה, ואף־על־פי״כן אי אפשר לומר
שהם מתאימים. ניגודי אופי בולטים
יוצרים הבנה קשה ביניהם. החסכונות,
הצניעות, ההסתפקות במועט, והעצבנות
של בת בתולה לא מובנים לאריה. הוא
מעדיף שלווה, וגישה רחבת־לב לבל דבר
ולבל אדם. באשר נדרשת עזרה, שניהם
מוכנים להשקיע מאמץ, ולסייע לסובלים.
אך החום, ההתלהבות, והסערות המלוות
את חייו של האריה גורמות לבן מזל
בתולה דאגה וחוסר־ביטחון. למרות זאת
באשר הם חיים יחד, הבתולה מוכנה
להיכנע, ולתת לאריה תחושת שליט.
בשבוע זה סיכויים מצויינים להתקדמות
}ש טח הרומנטי, אך עדיין יכולים לצוץ
מיכשולים פיתאומיים
ובילתי־צפוייס, שתיאלצו
ללמוד להסתדר אי־תם.
מדובר בעיקר על
קשר ישן, שמפריע להתחלות
חדשות, חבל
לבזבז תקופה כל־כך
מבטיחה על זיכרונות
רגשניים, שבינם לבין
המציאות המרחק רב.
מבחינה כספית הישגים
חיוביים, יש לבסס את עיסקי הכספים על
בסיס שאפשר לסמוך עליו מאוחר יותר.
4 4 4

שבחים יפלו בחלקכם, אנשים יכירו ב-
הישגיכם המקצועיים, וישלמו בעין יפה.
תופעת הביזבוז המוכרת
תימשך, אך למרות
זאת תצליחו לקדם
עניינים כספיים.
מבחינה רומנטית יש
לצפות לקשרים מוז רים,
מסתוריים וסודיים.
יש להזהר מ-
אחיזת־עינים. תמימות
וחוסר־עירנות עלולים
להביא לאכזבה פית-
אומית ומהממת בתקופה מאוחרת יותר.
לקראת סוף השבוע תרגישו צורן עז
למצוא פורקן לאנרגיה המצטברת אצלכם.

אנשים קרובים החיים בקירבתכם מתקשים
לפרש או להבין את פשר התנהגותכס.
חוסר־גמישות ועקשנות
כלפיהם הם הגורמים
לכס לנדודי־שינה, יאף־
על־פי־כן לא קל לש לוט
ברוגז ובעצבנות
המלווים תקופה זו. נסו
בבני־זוגכס, להיעזר דווקא תקופה זו מתאי22ב
או גו ס ס -
מה לפיתוח וחיזוק ה22ב
ספטמבר
קשרים בין בני־המשפ־חה.
גם קשרים עם חברים
עשויים להתהדק בתקופה זו וניתוח
הגיוני ואובייקטיבי יקל על מצב־הרוח.

בתולה

אתם מחפשים קשר רומנטי חדש, ומתאכזבים
מההצעות שהוצעו עד עכשיו.
קשה לבטא רגשות בימים
אלה, עדיף לח בות
זמן מה, התקופה
לא מתאימה להתח לות
חדשות. רגזנות,
אימפולסיביות ומתח
משתקפים ביחסי עבודה
עם אנשים בעלי
מזג קשה ובילתי-מת-
פשר. אתם נאלצים ל-
המצא בסביבה רועשת,
ומתגעגעים לשקט ולשלווה שאליהם אתם
רגילים. בן מזל דגים עשוי להנעים את
הזמן, ולסייע לכם למצוא מרגוע.

1ז!זז 1

4 4 4
ידידים ישנים וטובים יתקשרו, ויבקשו
לחדש שוב את הקשרים. הצעתם תגיע
בזמן המתאים ביותר,
מאחר שידידים אחרים
גרמו לאכזבה קשה, ו־עירערו
את אמונכם בידידים
בכלל. הבילוי
בחברתם יהנה אתכם,
ויפתח תקופה חדשה ש בה
אנשים שתים יקשיבו,
ואף יתעניינו
התעניינות מעשית ברעיונות
מקוריים שאיש
ממכריכם הישנים לא הסכים איתם. עקר בים
בודדים יוכלו השבוע לשוב ולשמוח.

אתם עומדים בפני סיום תקופה בעבודה,
והתחלה חדשה. הישגים מרשימים בתחום
זה חייבים להו סיף
לביטחונכס״העצ-
מי, כדאי לשקול עי סוק
שונה בארץ אח רת.
יש לכתוב ולהתעניין,
פניותיכם בתקופה
זו תענינה בחיוב.
הורים מבוגרים יבקשו
את עזרתכם, נסו ל00535113
גייס
זמן פנוי, למרות
שברגע זה רוב הזמן
מוקדש לעבודה. לקשתים העוסקים בספורט
תהיינה הצלחות והישגים רבים.

ב תו להעב תו ד ה

בדרן־כלל באשר מתחברים שני אנשים
המשתייכים לאותו מזל, נוצרת הסכמה
הדדית לגבי מיספר דברים החשובים
להם במיוחד, ולאחר זמן נכנס לו ה-
שעמום בדלת האחורית, וגורם לקרי-
רות וחוסר-עניין ביניהם. כאשר מנסים
שני בני בתולה ליצור קשר, חייהם מת-
נהלים על״פי״רוב בשקט, וללא סערות
והפתעות. הביקורת המושמעת מפיהם
לגבי כל דבר לא כוללת אותם עצמם,
הם לא מבקרים האחד את השני, קיים
ביניהם בעין הסכם שבשתיקה. הרגישות
שלהם בה גדולה, שכאשר הם נפגעים
לעולם לא ישכחו את הפגיעה, ומה ש-
גרוע יותר הם לא ידברו על בן. הצטברות
של פגיעות עלולה לערער את בריאותם.
הם הוגנים האחד בלפי השני, דואגים
ומנסים לתת הרגשה טובה לבן־הזוג ו-
לילדים.

מאזנים עבתודה

שניים אלה מתאימים מאוד, שניהם
שקולים, מחושבים ומסגלים את עצמם
לדרך חיים מעשית ובונה. מאזנים נכנע,
מוותר ומעדיף שבן־הזוג יחליט את ה-
החלטות החשובות. למרות שבן מאזנים
אינו מאוהבי הבית המובהקים, חשוב
לו מה יאמרו עליו הבריות, ולבן ית-
אים עצמו למוסכמות החברה. בת בתן-
לה שמרנית מטבעה לבן תעזור לו להת-
אים למיסגרת. היא לא תדרוש ממנו
להקדיש זמן לעבודות־הבית, היא מקב-
לת במובן מאליו שהיא ה״משרת״ של
הבית. הכסף חשוב לשניהם, הם ידאגו
שלא לבזבז כספים על דברים לא נחו-
צים, ויבנו את חייהם בתבונה ובהבנה.

ע קר ב 11ב תו ד ה

בין שני מזלות אלה קיימת הבנה
בדרך-בלל. לעקרב דרישות רבות מבן£ -
זוגו, וטיפוס בתולה מסוגל לעמוד במעט
בכל הדרישות, מאחר שהוא דורש מ* -
עצמו לא פחות מאשר מהאחרים, ומדק* -

(המשך בעמוד )62

בתקופה זו ידובר על נסיעות לחוץ־לארץ,
אורחים משם עשויים להגיע; ולהוציא
אתכם מהשיגרה בה
שקעתם. הצורך בשינוי
מורגש גם במקום
עבודתכם, לא כדאי ל התעקש
להמשיך דווקא לא שממנו במקום שבעתם נחת. לשמועות
שיגיעו לאזניכס על

•אפשרות להתחלה חד

יש להתייחס ברצינות,
ולשקול השתלמות

או לימודי־המשך בשטח המעניין ומושך
אתכם זמן רב. אל תסרבו להזמנה למסיבות.

אירועים שמתרחשים בחייהם של אחרים

ישפיעו גם עליכם. יש לנהוג בזהירות

בבל מה שקשור לעניי

כספים, במיוחד אם

קרובי״מישפחה קשו
רים
בדבר. לא בדאי

לטמון על האינטואי
ציה
שלבם בשבוע זה,

עדיף להקשיב למומ
חים,
ולקבל את עצ

המנעו מקניות
20 בינו א ר ־

18 בפברואר
נחפזות ומביזבוז כס
פים׳
יש לדאוג לחס
ביטוח, או מיסיס
כונות,
ולשלם בזמן

הרצון לשנות מקום־מגורים מעסיק את
המחשבה. כדאי לדחות זאת לזמן קצר£ .

בתקופה זו טוב לשתף פעולה עם שותפים
לעבודה, ולהתחשב בתוכניות שהם
מציעים. יש להזהר מ
אנשים
המדברים ישר
לעניין, ומסתירים את
מניעיהם האמיתיים .
ידידים ישנים חושבים

על •קשר מסוג אחה ומחכים
להזדמנות לשו

שיחה גלוייה, הי19
בפברואר
ענות להם עשויה לה20ב
מרס

ביא תקופה חדשה, רו מנטית
ומלהיבה. תהין
יותר יותר פופולריים בתקופה זו׳ ויותר *
אנשים יחפשו את קרבתכם ותשומת לבכם .

00ו ס ^ 0ק8
׳ > 113111ן1 1 1 1 6 1 1 1 3 1 1 0 1 1 8 1 1

בצאתך לחדל קח אותה באריזה
בת 10-החפיסות.״

בלהשיג בחנויות פטורות מכס.
העולם הזה 2243

פרסום וימו יעקבסון

; 12 תוויות של עפים
!שוות טלוויזיה צבעונית!

עסיס מזמין אותך להשתתף במבצע פרסים ענק! עליך רק לגזור
מודעה זו, להשלים בה את הפרטים החסרים, ולשלוח אותה אלינו
בצרוף 12 תוויות של מוצרי עסיס שונים.
באפשרותך לזכות בפרס מבין הפרסים הבאים 1000 • :חבילות שי
ממוצרי עסיס • 200 בקבוקי ״צ׳רלי״ -הבושם המסעיר והמרענן
• 10 מקלטי רדיו ניידי ם של ״ סניו״ • 500 משאבות ״פל קון״
לתרכיזים ולקטשופ • הפרס הגדול -טלוויזיה צבעוני תוא מינ ה
ש ל״ סניו״!
כמו כן נשלח לך מתנה ללא הגרלה -לפי בחירתך. עליך רק לסמן
על התלוש שתי אפשרויות מבין המתנות הבאות ) 1 :לוח רשימות

מבין 19 הממותקים של עסיס, הטעם שלי הוא __
אני קונה ב __ בכ תו ב ת__ .
ברצוני לקבל לביתי מתנה ללא הגרלה מס __ או מם.
שמי __
המתנה תישלח לביתך תוך 30 יום.
על התלושים והתווויות להגי ע אל ״עסיס״־בע״ מ, ת.ד ,508 .נ תני ה
עד . 30.8.80 יש לציין על המעטפה ״מבצע פרסים״.
ההגרלה תיערך ב־ 15.9.80 בנוכחות רואה חשבון. ההשתתפות במבצע
אסורה על עובדי ״ ע סי ס״ ופרסום ״ א ד מון״ ובני משפחותיהם.
מכוזבים איש ה שנ ה
...האיש שעלה מחדש מבירא
עמיקחא לאגרא רמא: יצחק רבץ׳
ראש־הממשלה הבא של ישראל.
יוסי כרמן, תל־ אביב
אני לא תומך בדיעותיכם, אך
נדמה לי שזה מגיע לבסאם שבעה.
דויד מיזרחי, רמלה

רית, ואת הקרמלין, אם הוא כבר
תוקף, אז בעדינות, בזהירות רבה.
טובי רם, כרמיאל
• אין הפליות במדורו של
חיים ברמס, ואין הוא מבדיל בין
פושעי־מילחמה לפי אמות־מידה אידיאולוגיות.

ח ס! מיו ת ד

אם אתם מוכנים לשים מישהו
שנתיים רצופות, אני מציע שתב חרו
עוד פעם באיית־אללה חומיי-
ני. בשנה שעברה חשבתי שיצאתם
מדעתכם כשבחרתם בו, אך כעבור
חודש ראיתי שאתם מחוננים ב־חוש־הנבואה.
גם השנה הוא ה איש.
אבישי
גזי, רמת־גן
• כמו בכל שנה, מזמינה המערכת
את המלצותיהם של הקוראים
למוטחדים לתוארים של איש־השנה
ואנשי־השנה בשטחים השונים.

ת גו בהעד גלאנצר
האס הנרי קיסימ׳ר הוא
פושע מילחמה ז למדור
״עולם קטן״ (״העולם
הזה״ .)2240
ברצוני להגיב על מישפט מסויים
שכתב מר חיים ברעם במאמר על
ארצות־הברית. במאמר הזה מכנה
מר חיים ברעם את הנרי קיסינג׳ר
בתואר הלא מכובד :״פושע מיל-
חמה״.
לדעתי, זוהי חוצפה ממדרגה
ראשונה לכנות כך אחד מתומכי
ישראל, למרות חילוקי-הדיעות ש
בעיקבות
איגרת העורך על
אישפוזה של הכתבת יאירה
יסמין (״העולם הזה״
.)2239
כחולה ששכב במחלקה האורטו פדית
באיכילוב במשך חמישה שבו עות
ובאותה תקופה שבה שכבה
הגב׳ הנ״ל, אני רואה לעצמי חובה
להגיב על הכתבה: לדעתי נעשה
לצוות במחלקה עוול שלא ייעשה.
מסירותם לחולים היא מעל ומעבר
לכוחותיהם, והם משתדלים לעשות
את המקסימום למען להיטיב עם
החולים. ליחס זה וליותר מזה זכתה
הגב׳ הג״ל אשר לא פסקה מלדרוש
ולשוב ולדרוש יחם מיוחד.
יכול להיות שלא הכל שפיר ב מחלקה,
אבל זה לבטח לא באשמת
הצוות אלא כתוצאה מהקיצוצים
שנעשו בכל חלקה טובה.
חיים ניר, תל־אביב

שאלהשדת!ץ חית
לפני שנה פרש שימחה ארליך
בבושת־פנים מתפקידו כשר־האוצר.
הוא הואשם בכישלון במדיניות ה כלכלית.
תחתיו נכנם יגאל הורביץ
בעל תדמית של גואל ומשקם מיפ־עלים
כושלים.

מכון לעדשות מגע
מי טעה בפנייה*?
שאלה של כיוון

איזו הרגשה נפלאה היא זו לראות טוב...להיראות יפה ...ולהנות מכך.
ביקור במכון לעדשות מגע -נ.ם. מיכאלי
יעניק לך הרגשה זו.
המכון מעמיד לרשותך:
מיבשור חדיש בדיקות כושר ראיה ייעוץ מקצועי
נסיון ווותק מקצועי מוסמך ( )25 באופטיקה ובאופטומטריה
סיסמתנו: העדשה הנכונה -לעין הנכונה

מכון לעד שות מהע־.1ם.מיב^לי
בן יהודה ( 32 בית אל־על) תל־אביב, קומה , 5חדר 529
לקביעת ראיון מראש טלפונים 292496 - 289363 :

היו בין מדינת-ישראל לבין מר
קיסינג׳ר. אם יש פושעי־מילחמה
בעולם של היום, מד ברעם צריך
לחפש אותם בגן־העדן הסוציא ליסטי,
שמר ברעם מטפל בהם
בעדינות.
איזה צבא משמיד מדי יום כפ רים
שלמים באפגניסתאן, גורם ל מאות
אלפי אנשים להיות פלי טים?
מי נתן את ההוראה לתזו זת
הכוחות בחודש דצמבר ואחראי
להרג? אם כבר מדברים על פוש־עי-מילחמה,
הם יושבים בקרמלין.
מי מספק נשק לכל אויבי-יש-
ראל, ובראשם לאש״ף?
מי 7מדכא את כל זכויות־האזרח
בכל אירופה המיזרחית, כולל די כוי
המרד בצ׳כוסלובקיה? •
לדעתי, מד ברעם אינו אובייק טיבי,
ואינו מנסה כלל להיות הוגן
כלפי המעצמות. הוא תוקף בשצף-
קצף כל מה שקשור בארצות־הב-
* הציור מעשה ידיו של תמיר
שפר, תלמיד תיכון מחיפה.

רבים, וגם כותב שורות אלה,
האמינו כי החילופים צופנים בחו בם
פתח להבראה. התרשמנו מהי
סיסמות ״נחיה לפי יכולתנו״ ,״לח תוך
בבשר החי״ .מה אירע בי נתיים?
החוב
החיצוני, גידולי נמשל.
האינפלציה נמשכת, והורסת כל
מוסר עבודה, חיסכון ורצון ל מאמץ•
תקציב המדינה לא קוצץ.
בעוד שכירים, לרבות עובדי־הייצור,
הכנסתם מצטמקת, עולה
ופורחת שיכבה חדשה של מתעשרי
האינפלציה, בעיקר בתיווך. בשי רותים,
בבנקים ובחברות ״הביטוח.
למה ממשיך השר בתפקידו? ה תשובה
האחת והיחידה היא תד מית?
.עוד ארליך נראה מגושם,
ומדבר מעמקי גרונו, הורביץ יודע
לירות צרורות מהמותן, הוא בעל
כושר מניפולציה של כלי־ההיק־שורת
ובעל כושר להעמיד פנים.
זכותו של ארליך, שדמותו ה חיוורת
לא סייעה לטשטש את מח-
(המשך בעמוד )10

העולם הזה 2243

אם אתה חולם
על מזגן שקט להפליא
שאפשר להניח אותו
אפילו על מרף הטפרים...
טל־ארויו

הכר את
המזגן המפוצל
החדש(תם5״<.
פריצת דרך במזגגים.
*כבראין צורך לשכור
קירות. אפשר להניחו
או לתלותו
בכל מקום בחדר.
*שקט. שקט.
כי המדחס שלו
נמצא במקום אחר.

* * ותבנית.
העולם הזה 2243

זחנשבץ

העול הז ה

מכחכים

2 2 4 3

(המשך מעמוד־ )8
דליו. חובתו של הורביץ, שדמותו
הססגונית מחפה על דלות מחשבתו
הכלכלית.
כולנו אשמים בנעשה. כולנו קור בנות
לפוליטיקה של התדמית ש השתלטה
עלינו, ושבה אין ערך
למעשיו של אדם, לה־שגי* האוב ייקטיביים,
אלא ליכולתו לעטוף את
הסחורה בעטיפה נוצצת. מי יתן
ונלמד מן הנסיון, לפני שיהיה
מאוחר
שדמה רדלייך, רחת־גן

מאוזן :
)1אורך אפיים׳ חוסר קנאות!
)5היד, מנהיג בתנועת הפו־עלים׳
חבר עין־תרוד (ש״מ);
)10 פרי־בוסר! ) 11 ממציא ה טלפון!
) 13 ניצוץ־אש; )14 כן
ברוסית! ) 15 כרת בשר־ערלה!
) 16 עוף־טורף גדול! )18
בהמת־משא אסיאנית! )20 קיר־מגן!
! )21 האחרון שבתרי-עשר!
)22 זהב! )24 עוף ששימש
למאכל לבני־ישראל במידבר!
)25 כיסוי הבית! )26 שכל,
תבונה! )28 מפקד כוחות ה־מליציה
בלבנון (ש״מ)! )30
מקום בארץ — אחד ממקורות
ה״זהב השחור״ שלנו! )31
גליל־מתכת — משמש לבתקשה;
)32 תת־מיקלע תוצרת ישראל
(כתיב חסר)! )34 רצו, מיהרו!
)35 הכריח, כפה! )38 נסתר!
)39 עני! )41 קינה! )42 פרח־נוי!
)43 יחידת של עוצמת־חשמל!
)45 מפקד־גדוד (ר״ת)!
)47 תרופה; )48 עלה לגבהים;
)50 מלקחיים; )51 נמצא, קיים;
)52 תבלין ריחני; )54 סגר,
סתס! )57 חמור-בר! )61 טול,
קבל! )62 שם כולל לצמחי ה שדה!
)64 זז! )65 לחן• ,שיר!
)66 בהמת־הרבעה; )67 מנמנם!
)69׳ קידומת לשם עירם של
בני אמון! )70 עול! )72 בעלי־חי
טורף! )74 טבלה צבועה
שעליה כותבים בגיר; )75 כליקיבול קטן לנוזלים! )77 לבנה;
)78 שם כולל לבעלי־חיים
חסרי־חוליות; )81 דרום; )83
צא ממקומך! )85 זרע־קדושים
(ר״ת 86 שתה במשורה ! )8 8
כסף רומני; )89 אביו של כלב
המקראי! )91 דגדהשמים! )93
תואר כבוד לאמורא; )95 שמה
הפרטי ושל שחקנית שוודית ב סרטיו
של ברגמן! )96 בסולם־
התווים! )98 ענף! ) 100 מדף!
)102 מתכופף; )103 נקי; )104
עכברי־שדה, בעלי חרטום קצר!
)105 משורר גדול ומספר עברי
ואידי ( 1959—1887ש״מ).

על פרשת ברוך ארבל
(״העולם הזה״ .)2240
ברטט לב קראתי את הכתבה
שלכם על תא״ל ארבל. אין כל
שמץ של ספק, שאם החשדות נגד
תא״ל ארבל לא הוכחו עדיין, ה עובדה
עצמה, על קשריו עם
טיפוסים מפוקפקים מהעולם ה תחתון,
היא פגם בהתנהגותו.
אך בצה״ל יש לא רק דברים
שליליים, יש גם קרני־אור. מדוע,
איפוא, לא מצאתם לנחוץ להצביע
עליהם ולציין אותם?•

*11138 בסזה־יעגאו!
בעיקבות הכתבה על מותו
של דויד מרסר, אחד מגדולי
התסריטאים בעולם,
בדירה חיפאית (״העולם
הזה״ .)2241
בתצלום שפירסמתם, רואים מצד
אחד את השחקנית הצרפתיה דאן
מורו, שערכה ביקור חטוף בישראל,
ומצד שני את התסריטאי ה מנוח
דויד מרסר, כמה ימים לפני

למשל, לאחר מילחמת יום־הכיפו־רים,
קיבל קצין מילואים בכיר בגיל
70 את עיטור המופת עבור אומץ-
לב, דבקות במטרה ודוגמה אישית,
וכל זה תחת אש אוייב כבדה. האם
מצאתם לנחוץ לדווח על כך? האם
הופיעה תמונתו על שער העיתון?
עיתונכם נקרא על־ידי קוראים
צעירים. האם זהו החינוך אשר
אתם מעוניינים בו ו האם לא צריך

אדווה, מרסר ומורו

מאונך :
) 1קודד־ים! )2פת; )3כלי־נגינה
בעל מיתרי פריטה! )4
נהר בדרום־אפריקה! )6רכוש
שנשדד; )7טהור, זך! )8אבר
בגוף־האדם! )9שאגה! ) 12
ביקעה! ) 15 שיח־בר — נזכר
במקרא כמאכל לעניים! ) 16
קפץ, ניתר! )17 כאן (ארמית)!
)19 תיל ממתכת מעוקל, ה קופץ
וחוזר לצורתו! )20 מת-
ארע! )21 מיגדל הבנוי על
שפת־הים! )23 מפרנס; )24 אדם
מקבלו עם לידתו! )26 תערובת
של דברים שונים! )27 הוגה
דיעות יהודי בגרמניה (ש״מ)!
)29 אחד הכינויים לכתב ה עברי
הקדמון! )30 דואה עתי־•
דות; )33 כבוש, רצוף; )34

קרו או ר כ!א 3ל!ת

יד נשית וגורל אכזר

אריג מובחר עשוי חוט מושזר;
)36 מיפגש רחובות! )37 שוב,
עוד־פעם — מילת קריאה לשוב
ולחזור על הדבר! )40 מבני
נח ! )41 בת־קול ! )44 גיבורת
סרטו האחרון של פולנסקי!
)47 זקן, בא־בימים; )49 גיבור
)46 מאורת אריות (כתיב חסר);
אחד מספריו של ר. קיפלינג!
)50 אומן־ירי; )53 נהר בברי טניה!
)54 נעלה! )59 צוהר,
חלון קטן! )60 עיר במרוקו!
)62 צינה! )63 כן! )66 כללי,
מירבי! )68 ריקוד שמוצאו ב פולין!
)71 אחד המזלות; )73

שפע תבואה; )76 סוג! )77
ברור! )79 שמלה, בגד רחב;
)80 נוזל החיים! )82 נחשול
מים; )84 אחת מפעולות החש בון!
)85 בהשאלה — כינוי
לאדם שכל ונקלה (— בניגוד
ל״ראש״) )87 :היסוד החמרי
של תופעת התורשה! )90 דרך
(לטינית 92 בעל חטוטרת!
)94 עיר בשוויצריה; )96 חלק
רך בפנים! )97 דמדומי־סוקר!
)99 ישמו הפרטי של ״אבי הצנע״
בשנות החמישים! ) 101
סמיכות של המלה ״פה״; )102
זיז! ) 103 אות, פקודה.

מותו. מה שמסקרן אותי במיוחד:
למי שייכת היד הנשית שנראית ב תמונה,
כשהיא מראיינת — כנראה
— את השחקנית והתסריטאי.
מרגלית אטיאס, חיפה

להראות להם שבמקביל למקרה זה
יש גם קרני־אור?
צכי כובנר, סביון

>• היד הנשית אכן שייכת לאשת
— נעמי אדווה. אדווה, נורסר
ומורו — ראה תצלום.

אר ץ 13*1דרת,

ש וב־ניז םמפוברק
על תוכנית הרדיו ״החצי
השני״ ,שבה השתתף ראש
מערבת ״העולם הזה״.
לפני כמה ימים האזנתי לתוכנית
הרדיו החצי השני — מאגוין לענייני
נשים, שבה התראיין מר יוסי
ינאי ממערכת העולם הזה.
השוביניסטיות־גבריות דעותיו נשמעו לי לא אמינות ואף לא כנות.
התקבל הרושם כאילו ״הוזמנה״
אצל המרואיין התקפה על התנועה
הפמיניסטית ועל הנשים ככלל. פלי אה
היא, שמערכת כה נאורה ולי ברלית
כזו של העולם הזה אינה
פולטת מקירבה בעלי דעות כנ״ל
(ואם אלה אינן דעותיו האמיתיות,
כי אז יש להטיל ספק ביושרו ה עיתונאי).
לעומתו
היו שאר המרואיינים
אמינים וקורקטיים. יש לציין את
הדרך המעולה שבה הציגו ה מרואיינים
האחרים, ובעיקר ה־מישפטן
דנציגר, את הבעיות אותן
נתבקשו לכסות. אלמלא הופעתו
הכושלת של מר ינאי, היתד, התוכ נית
זכאית לצל״ש.

ה ״ טי -לחכ

ניצה ל׳.

הרברטסמואל • 8 0תלאביבטל6 5 2 3 0 9 .

פמיניסטית, רמת־גן

א ר ח מו ד ת
סיפורו של אורי אננרי
ב״יומן אישי״ על השיר
״ארץ מולדת״.
אורי אבנרי מספר על השוק ש גרם
לו השיר ארץ מולדת, את ארץ
נחמדת, כשנודע לו שהשיר הינו
שבדי גנוב. ובכן, אולי אגרום לו
לאורי אבנרי שוק חוזר. השיר
אינו שבדי בכלל, אלא רוסי טרום-
מהפכני, שהפך לבלדה עממית ו־כימעט
הימנון חיל־הים הסובייטי
מאז המהפכה. השיר נולד בשנת
, 1905 בזמן מילחמת רוסיה־יפאן,
כשהיפאנים השמידו את הצי ה רוסי
בפורט־ארתור.
לשיר קוראים בתירגום חופשי
מות הוואריאג. השיר מספר על
צוות אוניית־קרב וואריאג, שבחר
להטביע את עצמו ובלבד שלא
ליפול בשבי היפאנים. עצם העוב דה
שצוות אוניית־קרב מחליט
להתאבד ולא ליפול בשבי האוייב,
גרמה גאווה רבה למעצבי הרוח
הצבאית הסובייטית...
בזמנו הערתי על כך לדן אלמגור,
שבתוכנית טלוויזיה על ״שירי מו לדת״
חזר על טעות זו ואף הביא
שתי שבדיות ששרו שיר זה והג־דירוהו
כשיר חתונה. השיר הרוסי
מספר על חיילים־מלחים ההולכים
למות. מי שיש לו אוזן קצת מו־
(המשך בעמוד )12

קראת בודאי ב ע תונו ת על הי ה לו מי ם ה מזויפי ם שהתגלו לאח רונ ה ב חנויו ת
ה תכ שי טי ם ובמל ט שות.
הזיופי ם הינ ם מו של מים כל־כך, עד שאפילו צורפים מנו סי ם ביו ת ר נפלו קרבן
לתר מי ת ונאלצו לפנו ת למ שטרה. מי יודע כמה נשים בישראל עונ דו ת ברוב
ת מי מו תו י ה לו מי ם מזויפי ם שעלו להן עשרות ו מ או ת ואלפי ל״י!

ביצד להבדיל בין יהלום אמיתי ויהלום מזויף?
יהלומים קטנים מ־ 10 נקודות אינם ניתנים
לבדיקה באמצעות המכשיר האלקטרוני
אלא רק באמצעות מעבדה משוכללת
העומדת אף היא לרשות לקוחות שקם ,
המשכיר לצרכו, כל־בו שלום והבורסה
לתכשיטים.
כשמדובר ביהלום אינך יכולה להרשות
לעצמך לעשות טעות. אם ברצונך להיות ב טו ח ה
לחלוטין שהיהלום שאת רוכשת הוא
יהלום אמיתי הקפידי לרכוש אותו
במקום בו ניתן לבדוק אותו לנגד עיניך
באמצעות מכשיר אלקטרוני או מעבדה
משוכללת.

היהלומים המזויפים הינם מתוצרת
נרית־המועצות והם זהים לחלוטין מבחינה
אופטית ליהלומים אמיתיים. לכן איו
הצורף יכול להבחין בהם באמצעים שבידיו.
רק מכשיר האלקטרוני המשוכלל המופיע
בצילום יכול לגלות בבדיקה מיידית
אם היהלום הינו אמיתי או מזוייף, וגם
בדיקה זו מוגבלת ליהלומים שגודלם מעל
10 נקודות.
מכשירים אלה מצויים היום אך ורק
?מחלקות התכשיטים ברשתות הגדולות
והאמינות: שקם המשביר־לצרכן, כל־בו
שלוק והבורסה לתכשיטים.

ה ב די ק ה תינ תן כ שרות ל צי בו ר, במחל קו ת ה תכ שי טי ם ב:

רחוב ריינס 6ודא

מ !5שק

קשר בראר4שות•
הבורסה לתכשיטים
המשכיר לצדכן

מכחכי

תערוכותמק צו עיו ת
לאוש עסקי
בפאר!

פריז מציעה השנה מיגוון׳ רחב של׳ ת ע רו כו ת י וירידים מקצועיים בינל או מיי ם
בנושאים שונים ומגוונים, כך ני תנ ת בידך היבואן, האפ שרות להכיר מוצרים
חדשים ולקבל סו כנויו ת חד שות וליצואן, הכר ת ופיתוח שווקים חד שים והצגת
מוצרים בתערוכות בינל או מיו ת.
פריז היא כיום, אחד מיעדי ה טי ס ה הזולי ם ב אירופה ו מ מנ ה תוכל להגיע ב ק לו ת
גם ליעדים א ח רי ם ברחבי אירופה ב מיד ת הצורך. לרשותך טי סו ת הנופש ה מוזלו ת
של אייר פרנס ואל-על או טי סו ת קבו צ תיו ת לפריז

במחיר החל ב — 26,416.ל״י (הלוך ושוב).
ספטמבר 4—9
תערוכה בינלאומית לתכשיטים, דברי זהב וכסף,
שעונים ומתנות.
ספטמבר 6 -9
השבוע הבינלאומי לדברי עור.

— ^ך?. 01 סך 61
>¥316, 0100118 33)1ז6׳, §01)1 33)1 51£ץ־61^61161ך
§1£18 8x1111(11103.

(המשך מעמוד )10
סיקלית, מבין שהמנגינה של השיר,
שהיא הורא־פטריוטית, לא יכולה
להיות שיר חתונה. דן אלמגור הב טיח
לי בכתב, להודיע בהזדמנות
הראשונה על הטעות. העברתי לו
את כל השיר ברוסית. מאז עברו
שלוש־ארבע שנים וכנראה לא נעים
לדן אלמגור להודות שגם הוא•
עלול לטעות לפעמים. אני מקווה
שאורי אבנרי לא חושש להודות
בטעות, ואולי שאב את הידיעה
על השיר מדן אלמגור.
יוסף ק נובל ר, לוד

ומי הוא ה מ מונ ה>•
קורא רוגז על פירסום
דמותו חסרת־הפרצוף של
הממונה על השב״ב, בשער
הקידמי של ״העולם
הזה 2241
או, או. או שאתם יודעים מיהו
ראש השב״כ, או שאינכם יודעים.

01118ס ס /1£זצ1£ 1££81^ £101י8 111-661;.י\ 10161-03110031 16311161

— 81008

ספטמבר 17—26
תערוכה בינלאומית לעיבוד ניתוניס, קשר וניהול
משרדי.

) 0313 ? 1-00685108,ס 8x111 03110031(111011־10161
§31112341011.ז 0011111131110341011 3311 054106 0

אוקטובר 18—22
תערוכה בינלאומית לבגדי קונפקציה לנשים.

631 01011308ז \\-10-ץ13161-33410331 £311165 863 )1
8x1111(11100 33)1 ״80311)}116 8601103״.

מדי שבוע שתפענחו את האירועים
הטריים.
מר! כ י כנימיני, פתח־תיקווה
9יודעים ולא מתחזים. פירסוס
שמו וזהותו של הממונה על שירות־הביטחון
הכללי אסור על פי החוק.

1111־ ם 7ן ופ ש ד דודו
האם החליט בגין לשלוח
כוחות״צבא לפולין ן
הגעתני שמועה מבוססת שבידי
דודו הלוי סקופ חדש: מנחם בגין
עומד לשלוח כוחות־צבא לפולין,
כדי לעזור לשילטונות שם להת גבר
על גלי השביתות הפורצים
כל סכר.
כסייפא לידיעה המרעישה הנ״ל
נודע לי כי הסקופ הג״ל הוגנב גם
לאוזניו (אוזן אחת אינה מספיקה)
של ראש־ממשלתנו, ולאחר שבריר
של שנייה של עיכול הסקופ הת פרץ
מר בגין בצווחות־גיל, ודמ עות
שטפו פניו הגאים ויזעק זע קה
גדולה ומאושרת: יש אלו הים׳
יש אלוהים נ (בהתכוונו, כמו בן,
לדודו הלוי, כפי שמבאר של מה
הנקדימוני).
יהודים יקרים אמרו נא במטותא
מכם: גם סקופ מם׳ 3זה של דודו
הלוי הוא עורבא פ ר חו
יוסי שחר, רמת־גו

ו הידו ת: א ש!
מאחרי הקלעים של טכסי
בחירת מלכת המים וסג-
נותיה (״העולם הזה״
.)2421

— \£ג81

נובמבר 17—22
תערוכה בינלאומית למוצרי מזון.

8x1111 13018(0•!? 1>£00 13161-33110331( 11100.

17—22
תערוכה בינלאומית לאריזה.

8x111811103 301138138? 13161-33110331.

17-22
תערוכה בינלאומית לתעשיית המזון.

13161-

17—24
תערוכה בינלאומית למכונות וטכניקות לתעשיית
מוצרי הבשר.

— 111/1X10
3301ץ־61ס8x111131100 13161-33110331 0£ \ 130111
3311 ׳£13)16.ץ1X631 1116 !£0 £60110105 13<13811

דצמבר 8—12
תערוכה בינלאומית לקבלנות משנה.

630ק 0ז 1X31-1161 1316033110331 £01 1116 £3
301138.ץ31ס -0כ 1££05100 0£ 831נ1

דצמבר 8—13
תערוכה בינלאומית למעבדות.

00688138־? 1

£00)1 81333130131-138
33110331 8x1111111103.

״העולם הזה״ (241צ)
אירועים טריים
אבל להתחזות ביודעים, על־ידי
פירסום דמותו חסרת־הפרצוף, ועד
בשער הגליון, אין זה הוגן כלפי
קוראים נאמנים כמוני, המצפים

הערתי את תשומת־ליבו של צלם
העולם הזה לעובדה, שאחת המוע מדות׳
בעל יופי לוהט, ניצבה
במיקרה ליד מיתקן לכיבוי שריפות.
הוא הבין את הקשר ועט עליה
לצלמה. משום־מה לא מצאתי את
התמונה בכתבות שלכם. האם ה צלם
עבד עלי וצילם על-ריק
שהתמונה לא מצא חן בעיניכם י
יואל אלפו־ין, רמוז-גן
ס התמונה מצאה חן בעינינו
— ועוד איו ! אודלי חן, סגנית
ראשונה של מלכת־המיס, ליד השלט
״אש״ — ראה תצלום.

8x111131103.ץ ז 310ז0נ1316113311331 £31

דצמבר 8—13
תערוכה בינלאומית להנדסה כימית, עיבוד וציוד.

— £11010 £ ^11£זי?1
0116131031 £3ז8x1111 13161-33110331(11103 £0138 0068868 33)1 £01111](13601.־813661

פרטים נוספים על התערוכות.
נציגות פרומוטלון בישראל — רח׳ חיסין 14 תל־אביב, טל. 280215 .

11111

גזור ושלח לכבוד נציגות פרומוסלון בישראל
רח׳ חיסין ,14 תל־אביב
אבקש לשלוח לי פרטים נוספים על התערוכות בפריז.

שם המבקש/ת תפקיד

סגנית ראשונה אורלי חן
יופי לוהט

חופשה באוסטריה
גם השנה
חוויה שתוכל ל הר שו ת לעצמך.

כ־סו דולר ליום
בעד לינה
וארוח ת בוקר
בע שרות אתרי קייט
מק סיכוים.
ב אוס טריה, בלבה של אירופ ה, תוכל השנה
ל בלו ת חופ שה נפל א ה במחיר נניוך
ממחיריה של חופ שה דומה בי שראל.
כ־סו דולר ליום בעד
לינה ו א רו ח ת בוקר או כ־ 4ו דולר ליום
בעד חצי פנסיון,ב אתרי הקייט הנודעים של
אוסטריה 1113§, :נ<):113ז!, £מ1חנן 3מש^מטותס
וז 31ז§ 3ע\ 333,וו!^566, 3ת 132611, >4611), >40־^131
ורבים אחרים.
בכל א חד מ מ קו מו ת אל ה תהנה מנוף
יפהפה, מאויר צח ו צלול ומאוירה לבבי ת
של ה כנ ס ת אורחים ו של חופ שה אמיתית.
טוס ה שנה ל חופ שה ב אוס טריה. הרחק
מהחמסינים ומן הקייץ הי שראלי, והעיקר -
במחיר שאתה יכול ל הר שו ת לעצמך.
לקבלת חו ב רו ת ופרטים על אתרי הנופ ש והקייט של אוס טריה
נא ל פנו ת אל סוכן הנסי עו ת שלכם או אל:

ר חוב טרו מפלדור , 12 טל 652244 .־03
נציגות מ שרד ה תיירו ת האוס טרי.

נתנה וניעית נסידוה עד היוידדו
הסטטיסטיקה משקות גם בנושא זח
וממעיטה מהמיספו האמיתי של היורדים

17111

דיו ר די ם
מטית מיחידת המילואים שלו ליחידת מי לואים
מרכזית, בה: נמצא המאגר שיל כל
אלה שאין לקרוא להם למילואים. כאשר
בא איש מילואים המוצב באותו מאגר
לביקור בארץ, אין הוא נקרא למילואים,
והוא חופשי לעזוב את הארץ מבלי שימלא
את מיכסת המילואים שלו. יכל אישר עליו
לעשות הוא לגשת לאותה יחידת־מאגר
ולקבל אישור יציאה מהארץ, הניתן לו
מייד במיקום.
רק אם איותו חייל שוהה בארץ יותר

שר־קליטה לוי
אין יורדים — יש דירות
ך* סטטיסטיקאי הראשי, הד״ ר משה
י 8מיקרון, יצא במיתקפה נגד הפיר-
סומים בדבר ממדי העלייה. לדעת מיק רון,
אותה הביע בראיונות יזומים על
ידו ברדיו ובעיתונים, המיספרים שהופצו
לאחרונה אודות זרם היורדים מוגזמים
ביותר. סיקרון קובע שאין יותר מ־200
אלף ישראלים יורדים, במשך כל שנות
קיום המדינה, וכי בתקופת שילטון הליכוד
אף חלה ירידה במיספר היורדים.
סיקרון מודה כי אין בארץ הגדרה
פורמאלית לגבי השאלה מיהו יורד, כלומר,
כמה זמן צריך אדם לשהות בחוץ־לארץ
כדי שיחשב כיורד. לנוחיות הסטטיסטיקה
שלו קבע סיקרון שמי ששוהה בחוץ־לארץ
למעלה מ־ 4שנים, הוא יורד.
קביעה זו יוצרת את השקר הסטטיסטי
הידוע. אדם שירד מהארץ לארצות־הברית,
בנה לו שם עסק או קיבל עבודה, רכש
או שכר בית, והפך לכימעט אמריקאי, אינו
יורד על-פי סיקרון. גם אם הוא יושב
בארצות־הברית כבר 12 שנה. מספיק
אם הוא יבוא אחת לארבע שנים לבקר
את הוריו או את החברים שלו מהשכונה,
להשוויץ כמה הוא הצליח בארץ האפש־רויות־הבלתי־מוגבלות,
וכבר אין הוא ניכ נס
לסטטיסטיקה של סיקרון.
רק מעטים, עשרות בילבד, מצהירים
בטופס היציאה מהארץ על כוונתם להגר
ממנה, כשהם ממלאים טופס זה בלוד. כל
היתר כותבים שהם נוסעים לטיול, ביקור
או עסקים. ברבות מארצוודהעולם יש
הגדרה פשוטה ביותר למי שעזב את ה מולדת
שלו לצמיתות. בארצות אחרות
נחשב למהגר — :זמ 3ז 118מ ,£מי שהודיע
שהוא רהגי או ששהה בחיץ-לארץ יותר

משנה. אותו אדם, החוזר למולדתו אחרי
שנה ויום, נחשב למהגר לאותה ארץ —
1מ1§ 1-3דתמז ,1גם אם הוא נולד בה, וגם
אם הוא חי בה את מרבית שנותיו.
בארץ, בגלל בעיות העליה וחוק־השבית
אי־אפשר, כמובן, לעשות הבחנה כה מוח לטת
בין מהגרים ומהגרים. או בין יור דים
ועולים. אולם בחוגים העוסקים ב בעיות
ירידה, לא בלישכיה־המרכזית־לסטטיסטיקה
השייכת למישרד־ראש-המט
שלה, מקובל לחשוב כי יורד הוא מי ש הצהיר
על ירידתו, וגם מי שמקיים את
מרכז פעילותו האישית, המישפחתית, ה כלכלית
והחברתית מחוץ לגבולות המדי נה.
גם הגדרה זו היא מעורפלת למדי,
ולא בכל הימייקרים אפשר להבחין באמ צעותה
מי יורד ומי עומד לשוב מחוץ-
לארץ.

שחרור מצה״ל
אחרי שגה
ה״לקפע קריטריונים משלו ליוו-
— דים. בעיית הירידה משפיעה במידה
רבה על: מערד הכוחות של הצבא, גם
לגבי חייבי גיוס סדיר, וגם לגבי חיילי
מילואים. הצבא אינו מגלה את מיספר
החיילים בסדיר ובמילואים, שירדו מהמצבה
שלו בשנים האחרונות, אד גורמים צבאיים
טוענים ׳שאפשר היה להרכיב מחיילים אלה
הרבה יותר מאוגדה אחת.
לגבי צה״ל, מי ששוהה בחוץ־לארץ יותר
משנה הוא יורד, למרות שהצבא אינו
מכנה אותו בשם זה. איש מילואים, שיצא
מהארץ ולא חזר הוד שנה, מועבר אוטו־

תורמים מאומה למדינה, וכדאי היה שנדע
לפחיות איפה כל אחד עומד — יורד או
ישראלי.״
אחרים, ביניהם ראש אכ״א, האלוף
משה. נתיב, שהוא. זה שקבע את תקופת
השנה, טוענים שלקביעת התחום של שנה
יש שני יתרונות. מהבחינה הצבאית חייב
צה״ל לדעת בדיוק מיה מערך הכוחות
העומד לרשותו. צה״ל לא יוכל להסכים
לכך שבכל פעם שיחידת מילואים תיקרא
לשרות, רק אז יתברר שאחוז מסויים
מחיילי אותה יחידה לא מתייצב משום
שהוא נמצא כבר: תקופה ארוכה בחוץ־
לארץ.
הנימוק השני בעד השיטה של נתיב
הוא פחות ענייני. לדברי חסידי השיטה
של צה״ל הא ייתכן שמדינה דמוקרטית
לא תיתן לאנשים שמשפחותיהם ועסקיהם
נמצאים בחוץ־לארץ לחזור אליהם, רק
משום שהיו פעם אנשי מילואים. לדעתם
צעד כזה, של גיוס למילואים כל פעם
שרגלו של יורד דורכת בארץ, הוא צעד
אנטי־דמוקרטי, המקובל על מישטרים מסו-
יימים באירופה המיזרחית. התומכים ב־שיחדור
היורדים משרות מילואים מזכי רים
את המיקרה של הישראלי לזר, שנסע
לטיול בברית־המועצות ונתפס שם, משום
שכשהיה צעיר, לפני השרות בצבא, עלה
לישראל, והסובייטים האשימו אותו ב עריקה.

הירידה

מעשה בגידה
עוד הסטטיסטיקאי הממשלתי קו •
בע שהירידה נמוכה, וכשצה״ל מוריד
(המשך בעמוד )74
ראש־ אכ״ א ; תי ב
יורדיגז אחרי שנה
מחצי ישנה, מעבירים אותו חזרה ליחידת
מילואים סדירה, בין אם זו היחידה שבה
הוא משרת או יחידה אחרית.
גורמים העוסקים בירידה חלוקים בדעתם,
אם נוהג צה״ל כשורה בעניין זה. יש
הטוענים שלו היה צה״יל לוקח למילואים
את כל מי שמגיע לישראל, אחרי תקופה
של יותר משנה שהוא נעדר ממנה, היה
המצב טוב יותיר. אמנם רבים מהיורדים
לא היו באים לביקורי־מולדת, בחשש ש־
״ייחטפו״ על־ידי הצבא. אולם אילה שהיו
מגיעים, כד לדעת בעלי דעה זו, והיו
משרתים במילואים, ייתכן שחלק מהם היה
נשאר בארץ אחרי שהיה נדבק בחיידק
הישראלי מחדש. בעלי דעה זו, הטוענים
נגד צה״ל שהוא עוזר לירידה בכך שהוא
משחרר מחובת: מילואים את אלה שאינם
נמצאים בארץ משנה ויותר, אומרים גם
שאין אסון בכך שרבים מהיורדים לא
בואו אפילו לביקורי מולדת :״הם לא

טטטיסטיקאי־־ראשי סיקרדן
יורדים אחרי 4שנים

״הא(׳ מאחין״

״האעחאחין״

האוי מאחיו׳

יצחק סער,
יליד הארץ,
נשוי ואב לבת(שלי).
שירת כטייס קרבי בחיל האויר.
בעל ותק של מאות שעות טיסה
במבצעים שלא על כולם
אפשר עדיין לספר.
היום הוא קברניט מטוס בארקיע.

ג׳יליאן הומל,
אחות מוסמכת,
נולדה בדרום אפריקה.
בעלת תואר אקדמי בסיעוד
מטעם האוניברסיטה של פרטוריה.
עלתה לישראל בשנת .1978
עובדת במחלקת ניתוחי הלב
בבית החולים בתל־השומר.

יחיאל(חיליק) אייזנברג,
בן ,33 מהנדס בנין,
תושב תל־אביב,נשוי3+
(דנית, ליאת, יעל).
עוסק בפיקוח על עבודות
באתר בניה גדול
באיזור תל־אביב.

בוק •שואל

מועושוה נור א

נד ₪שרצית
לדעת עד מצב ירושלים המהומה שקמה בזמן האחרון מסביב
לירושלים וענייניה גורמת למבוכה עמוקה
בציבור עצמה וגם בהנהגתו של הציבור.
כדי להתחיל לטפל בבעיה זו, כדאי
שנבין על מה מדובר כאן, בעצם. ובכן,
יש לנו עסק עם העיר הגדולה ביותר
במדינת״ישראל, וזה יפה, אמנם, אבל
אילו עיר בסדר־גורל כזה היתה ממוקמת
במיזרח טכסס או במערב סיביר, לא
היתה מופיעה בשום אטלס שיש לו קנה-
מידה רציני.
על הירושלמים עצמם, אורחם וריב״
עם, אני מעדיף שלא להרחיב כאן את
הדיבור, שמא אחשף לתביעות־דיבה. אך
מה שעושה את ירושלים זה שלוש עובדות

האחת, שבמרוצת השנים התגבבו בעיר
הזאת בתי־תפילה בשפע בלתי־מצוי: כל
מי שיש לו יד או רגל בעסק הזה של
אמונה באלוהים בנה בעיר ירושלים עט-
דת־זינוק נוחה לתפילותיו.
השנייה: שירושלים היא בירת־ישראל,
אליה נוסעים כל חברי״הכנסת, השרים
והפקידים הבכירים באמצע השבוע, יוצאים
ממכוניתם המקוררת או המחוממת,
עוברים בריצה קלה על פני הטבע הירושלמי,
ונכנסים למישרדיהם המקוררים
או המחוממים — ובסוף השבוע חוזרים
על הפעולה הזאת בסדר ההפוך.
השלישית: בשנת 1967״נפל״ בידי
ישראל חלקה הערבי של העיר הזאת,
ועל פי החלטה דימוקרטית לגמרי בכנסת
שלנו הפכו כמה עשרות אלפי
ערבים, ואולי יותר, לנתיניו של טדי
קולק, מבלי שאיש שאל אותם אם זה
בדיוק מה שהם רוצים בחיים.
כל תינוק יבין שדי בכל אחת משלוש
העובדות חללו לעשות מירושלים עניין
בעייתי מאוד, וזה, כנראה, מה שלא
מצא חן בעיני מי שהעניין לא מצא
חן בעיניו• המצב עד היום היה שחוץ
מישראל שום מדינה בעולם לא חכירה
בזה שאלוהים מינה דווקא את הרבנים
עובדיה יוסף ושלמה גורן לאפוטרופסים
על כל יצוא״התפילות מירושלים כלפי
מעלה, ושום מדינה בעולם גם לא הכירה
בזכותו של טדי קולק להיות ראש-עיר
של תושבים שלא רוצים אותו בתור
שליטם. אבל מה, היו הרבה מדינות
בעולם שדווקא הכירו בזה שירושלים
היא בירת־ישראל, דה־פקטו או דח-יורה.
וזה בדיוק מה שלא מצא חן בעיני
גאולה כהן, מנחם בגין ושימעון פרס.
מה האפלייה הזאת להם ז או הכל,
אמרו גאולה, מנחם ושימעון, או כלום.
וכך בדיוק צץ ועלה וחרק ועבר חוק־ירושלים
החדש, החדיש והמחודש, אמנם,
לא הכל הלך חלק לגמרי. היה רגע
מסויים שבו התעורר חשש כבד שמא
לא הבינו אומות״העולם מה אנו רוצים

יחד עם הפרופורציות של הלנה מטרוייה, האף של קליאו-
פטרה, קוצר״הנשימה של נפוליון בונפרטה, הטחורים של
קארל מארכס והעגבת של אידי אמין דאדא, נכנס גם ליבו
של מנחם להיסטוריה כהוכחה חתוכה לקשר שבין אנטומיה
לפוליטיקה. תרומתו הייחודית של ראש״ממשלתנו היא בהקניית
הביסוס הפילוסופי העמוק למדע החדש, ככתוב על דפי
מיכתבו הראשון לנשיא סאדאת.
אחרי שכל שלוחי-העט במדינה כבר עסקו בהרחבה בשאלה
מה היו פניה של ישראל ופניו של תהליד״השלום אילו לקה
מנחם בגין באברים אחרים בגופו, ומה היו המסקנות הפילוסופיות
והפוליטיות שהיה מסיק מכך, לא נשארו לי הרבה
אברים, ואבחר באחד מהם, דווקא אחד בולט•
ובכן, הבה נניח שבקצה אותו איבר בולט — חה־חה —
בגופו של ראש־ממשלתנו היה מופיע — חה־חה־חה — גידול
ענק, ירקרק כעין האצה, בעל שלוחות ספוגיות המתנפנפות
לכל עבר, גדלות ומתפשטות ללא הרף. ברור שאותו גידול, גם
אם לא היה בו סכנות בריאותיות של ממש, היה מפריע
לראש הממשלה בהופעותיו הציבוריות.
רק תארו לעצמכם את המחזה: עומד ראש־הממשלה שלנו
על במת כנס הייסוד של אחת הערים החדשות ביהודה ובפלסטין,
והקהל כולו, תחת שיעקוב אחרי הנאום המופלא, מתבונן
בסקרנות באותה בליטה משונה שכל המאמץ לכסותה
ולהסוותה עולה בתוהו. לא היה חולף זמן רב עד שילד
קטן, חסר הבנה במשמעויות הפוליטיות של מעשיו, היה
מתחיל לצחק בקול דקיק, שתי נערות, בתולות, כנראה, מבני-
עקיבא היו מצטרפות אליו חיש מהר, ועוד רגע קט כל
הקהל כולו גועה בצחוק אדיר, ובגין אנה הוא בא.
ברור לגמרי שאותו גידול באותו איבר(.ואם מישהו חושב
שאני עושה פה איזה טריק מקובל, מרמז לאיבר מסויים,
אבל בסוף יתגלה שזה איבר אחר לגמרי — שיוציא לו את
זה מהראש) מחייב סילוק מיידי הכרוך בניתוח פשוט למדי.
ובכן, מר בגין נכנס לבית״החולים, ורופאו הטוב, מר גוטסמן,
מתייצב לפני העיתונאים עם תרשימים נאים, ואולי אפילו עם
הדפס מגבס בצבעים טבעיים ובקנה מידה של ,1:4ובעזרת
מטה דקיק מסביר לעם בישראל מה פה מיותר, ואיך יבוצע
הניתוח, ושאין שום סכנה צפוייה לראש־הממשלה.
יש להניח שגם מר אריה נאור, מזכיר הממשלה, שלו
יש כבר ניסיון בסילוק גידולים בולטים, לא היה מחמיץ את
ההזדמנות, ובלשונו החלקה היה אומר משהו כמו :״אי-אפשר
לומר שמר בגין החלים, שכן לא חלה, כשם שאי-אפשר להגיד
שחלה הטבה במצבו, שכן מצבו מעולם לא היה רע״.
סגן״ראש־הממשלה, מר ייגאל ידין, היה מנהל את ישיבת
הממשלה, וממנה היה משלח ברכות חמות לראש־הממשלה
המתאשפז. ראש־הממשלה עצמו, תוך כדי ניהול שיחות מדיניות
במיטתו, היה מראה לכל מבקר את הגידול הירקרק
הכרות הנתון בצינצנת פורמלין נאה ליד המיטה, ומטעים
שהרופאים הטובים והאחיות הנפלאות מרשים לו לקחת
את הגידול הביתה, בבחינת ״דע את האוייב״.
את מיכתבו לנשיא סאדאת היה ראש״הממשלה מתחיל
מהן, ואז• מיהר ראש־ממשלתנו להכריז
שיעביר את לישכתו לחלק הערבי של
העיר. הכרזה זו, וכן הידיעות שהתפרסמו
בנוגע לריהוט הלישכה הזאת, העמידו
את המדינות הידידותיות במצב שבו הבחירה
בין שגרירות בירושלים ובין סח־טנות־הנפט
דומה לבחירתו של האשמאי
הקשיש בין הישארות במיטה עם אשתו
הכמלה או מעבר למיטה חדשה עם
חתיכה מפוצצת.
ואם עדיין יש היסוסים — מי יודע
עד לאיזו פרברסיה יכולות להגיע כמה
מידידות ישראל בעולם — הנה כבר יש
לנו צעדת-ירושלים, שחקו המנחה שלה
יהיה לעשות מה שפחות צעדים בתחום
הקו הירוק. אם גם זה לא יעזור, תרשו
לי לנחש, יוכרז מחר-מחרתיים על הנחת
אבן״הפינה לבית השלישי ליד מסגד אל-
אקצה, ואז נראה מי עוד יישאר בירושלים.
המבוכה
שתקפה את מנהיגות הציבור
המקומי מתבטאת יפה במעשים ומעשים
סותרים, דברים והיפוכם.
שר החוץ, מר יצחק שמיר, אמר לא
מזמן בנאום חשוב שאין בחוק-ירושלים
של גאולה כהן שום חידוש, ולכן אין
הצדקה למנוסת השגרירויות מירושלים.
מה ששר-החוץ בטח לא תופס הוא
שאם הוא טורח להעביר חוק שלדעתו
אין בו שום חידוש, טורחות אומות
העולם לשאול את עצמן לשם מה
באמת הועבר החוק, אם לא כדי
להקל עליהן את המנוסה מההר לשפלת-

החוף•
יו״ר מיפלגת העבודה, מר שימעון
פרס, אמר שחוק״ירושלים החדש הוא
מזיק, מיותר וטיפשי, אך טיפלגת העבודה
חייבת להצביע בעדו. מזה אפשר
להבין שאם יש סתם חוק, או אפילו
סתם חוק מועיל, יכולה מיפלגת העבודה
לשקול ולהחליט, אם להצביע בעדו או
נגדו• אבל אם יש חוק מזיק, מיותר
וטיפשי — היא חייבת להצביע בעדו.
אמנון רובינשטיין, מנהיג המיפלגה המרכזית
לשינוי, אמר שאפשר חיה לחזות
מראש את מידת הנזק שיביא החוק הזה,

קצה אותו האיכר והגידול שבקצה אותו האיכר
״הריני מודה לך על איחוליך לרגל סילוק הגידול מאותו
איבר. רבות מחשבות בלב איש כמוני, כשהוא שוב על מיטת
חוליו ומהרהר הירהורים כעין־פילוסופיים באותו איבר, מה
הוא ומה טיבו• שכן מהן, בסך הכל, אותו איבר, אם לא
בחזקת מעט המכיל את המרובה ז פיסת בשר קטנה שללא
צינור קטן העובר בה היה גופנו הופך לבריכת־שופכין, וחיינו
לא היו חיים• ולא עוד, אלא שגם ולדות לא היינו יכולים
להעמיד. אכן, גדולים מעשי הבורא שמאותו מקום שממנו
יוצאים שפכים, ממנו גם נבראים הדורות לדורותיהם. ולמה
משול הדבר: למיזרח התיכון כולו, שאף הוא בבחינת מעט
המחזיק את המרובה ובשעה שהוא רותח במילחמות נוראות,
סיכסוכים קשים ושינאה עמוקה, הוא גם מזרים את הנפט
מאדמתו לצרכי גופו של העולם, ותורה מירושלים לצרכי
רוחו,״ וגו׳ וגו׳ וכן הלאה.

באמונה שלמה

חווייה קשה היתה לי כשראיתי בטלוויזיה
את ראש-הממשלה, מר בגין, עומד
על קיברו של אותו בחור שנפל באותה
פעולה בלבנון•
מר בגין עמד שם, הכאף, הצער, הזעם
והשכול מופיעים בכל תנועה מתנועותף,
בכל הבעה מהבעותף, ובכל מילה ממילי-
תף, כשהוא מדבר על עם ישראל, על
בניף ועל גיבורף.
אני אומר את זה בלי צחוק. לפעמים
עושה מר בגין הצגות, אבל לא לשם. לא
על הקבר. זו לא היתה הצגה. ומתוך
כאבו דיבר מר בגין דברים שיכול היית
לראות בעין ממש כי הוא מאמין בהם,
בכל אחד מהם, אמונה שלמה.
ולכן הצביעה המיפלגה שלו נגד החוק
בקריאה הסופית. אבל אם אפשר היה
לחזות מראש את מידת הנזק, מדוע לא
הצביעה המיפלגה המרכזית לשינוי נגד
החוק האומלל הזה כבר כשהובא בקריאה
טרומית, כשהונפו רק שתי ידיים נגד?
ח״כ יוסי שריד, למשל, אומר שאיננו
מסוגל להבין את העניין הזה: איך
יכולה מיפלגתו להיות לגמרי נגד החוק,
אך חייבת להצביע בעדו. אך לעומת זאת
אין לו שום בעיה להסביר איך הוא
בעצמו לא רק יכול, אלא אפילו חייב
להיות במיפלגה הפוכה זאת.
היחידים שלא נבוכים מכל העניין הם
בטח גאולה כהן וידידיה: כידוע, שמונים
אחוז בערך מעובדי השגרירויות חם
נוכרים שאינם בני דת״משה, המטמאים
את עיר-הקודש בעצם נוכחותם, ויש רק
לברך, כנראה, על כך שירושלים הופכת
עיר טהורה יותר, נקיית יותר, יהודית
יותר. טובי המוחות בתנועת־חתחייה שואלים
את עצמם, כנראה, מה עוד אפשר
לעשות כדי שגם הערבים המתגוררים
עדיין בעיר יבינו שאינם רצויים בסביבה,
וירושלים כולה תהפוך לרובע היהודי
של יהודה ופלסטין.

ודווקא משום כך כל־כך קשה היתה
לי החווייה הזאת. דווקא בגלל השיכנוע
העמוק של מר בגין באמת ההיא. מר
בגין דיבר על ההם — אני לא זוכר את
שם התואר, הנבלים זה היה 2או הזדים
2או חלאת-האדם ן בכל אופן, ההם,
הבאים להרוג נשים וילדים. ההם, שאנחנו
כל״כך הרבה יותר טובים מהם.
וזה מה שמפחיד כל-כך. כי כשבגין
מדבר על זה, אתה שואל את עצמך. מה,
איך זה יכול להיות שהוא לגמרי שכח 2
האם האירגון הצבאי הלאומי לא טבח
נשים וילדים ערביים (לא בריטיים 2
האם בשווקים של חיפה וירושלים, שם
הניח אירגונו של מר בגין פצצות, לא היו
נשים וילדים 2האם בדיר־יאסין ובמקומות
אחרים לא היו נשים וילדים 2או
שאולי מר בגין חושב שהערבים נולדים
ישר גדולים 2
האם התחרט מאז מר בגין — במילה
אחת קטנה, ברמז אפילו — על מעשי-
טבח טרוריסטיים אלה 2האם אינו חושב
עד עצם היום הזה שבדיוק מעשים
כאלה ושכמותם הם שהוליכו לעצמאות
עם ישראל2
זה מפחיד, משום שמזה אני מבין
משהו חשוב. מר בגין, שני מר שמיר-
ואחד מר שילנסקי, ועוד רבים כמותם,
בכלל לא תופסים מה קורה. העסק הזה
בכלל לא חודר להכרתם. הם באמת
מאמינים במה שהם אומרים. הם באמת
חושבים שרק נבלים, רק זדים וחלאת-
אדם יכולים להרוג נשים וילדים יהודיים.
אבל בשום פנים לא יצליחו לתפוס שגם
ילדים ונשים ערביים הם בני-אדם שיש
להם דימיון ליהודים שאולי זה לא יפה
כל״כך לטבוח אותם. אין אפילו טיפה
אחת של צביעות בדברים חללו של מר
בגין. הוא אדם כן מאוד.
הצביעות מעוררת בחילה• הכנות מעוררת
פחד. פחד שאנחנו באמת משתגעים
פה לגמרי, בארץ הזאת.

גוננלה בי טו ח
חבותיביטוח ממשלתית חדשה מבצעת עיסקות־ביטוח שחן
מסוכנות מבחינה ביטחונית ונדנוית, תור הסת״עות באיש
שלחבותו חיתה פשיטת־הוגל הגדולה ביותו במדינה

בשם עינבל, שהתקשרה עם חברת־ברוקרים
גדולה בלונדון בשם לונדס־לנזברט.

1001)5 81011011110015

כך שוכנע המפקח על הביטוח בעצמו
כי חברת עינבל הממשלתית מגישה בחו״ל
הצעות לביטוחים בהיקפי-ענק, ובלא ידי עתו,
לחברות־ביטוח שלא תמיד שמן ידוע
לקהילת־הביטוח.

פשיטת־רגל
אדירה

כיטוחן רכם
קשרים בנזישוד־הביסזזון
ף* אשי־ חברות הביטוח הישראליות
1ישבו לפני כמה שבועות עם המפקח
על הביטוח באוצר, דד״ר בן־עמי צוקר־מן.
נושא הדיון: פעילותה של חברה
חדשה בשם עינבל, שהוקמה על ידי
ממשלת־ישראל, והשוכנת במישרדי האוצר
בירושלים ושעיסוקה בביטוח.
ראשי החברות הצביעו על ניסיון העבר,
שכן לפני כעשר שנים הקים האוצר חברה
ממשלתית, בשם יובל, שעסקה בביטוח,
סופה של החברה: צבירת הפסדים, ו מכירתה
לחברת כלל• היחידים שהרוויחו
ממנה היו היזמים הפרטיים, שדחפו ל הקמתה,
ואשר פעלה בשמה,
ראשי חברות־הביטוח, ובעיקר אוהדי
הליכוד שביניהם, שאלו כיצד מתיישבת
הקמתה של חברת־ביטוח ממשלתית, ה מתחרה
בחברות הקיימות, עם מדיניות
האוצר להקטנת מעורבות הממשלה במשק,
ולמכירת חברות ממשלתיות.
שיחה מלוגדון
ך מחלד הישיבה הגיעה שיחה טל י
פונית לד״ר צוקרמן. המטלפן היה אחד
הברוקרים הגדולים בלונדון, שהוא חבר
בלוידס (אירגון סוכני הביטוח הגדולים
בעולם, שמרכזו בלונדון) .הוא שאל את
הד״ר צוקרמן אם ידועות לו הצעות
ישראליות לביטוח נכסי־ממשלה, שהוצעו
לשוק הביטוח הלונדוני. הצעה אחת :
ביטוח כל מישלוחי מישרד־התעשיה־והמיסחר,
בהיקף של 2.5מיליארד דולר.
השניה: הצעה לביטוח ציוד בנמלי-
ישראל, בהיקף של 2מיליארד דולר.
ההצעות הובאו על־ידי חברה ממשלתית

^ אשר נבדקו הצעות עינבל, התברר
כי הן הוצגו לפני חברת לונדס־למברט
תוך הגדלת סכומי־הביטוח. על-ידי
כך מקטינים את אחוזי התביעות שהיו,
וכך יכולים לשכנע חברוודביטוח כי ה סיכון
קטן, וניתן לבקש פרמיה קטנה.
בתקופה שחלפה מאז אותה ישיבה, הצ ליחה
חברת עינבל למכור שתי הצעות־ביטוח
גדולות בחו״ל. האחת, שוב ל־לונדס־למברט,
היא לביטוח רכוש קרקעי
של חברת אל-על בהיקף של 100 מיליון
דולר, והשנייה — ביטוח 3000 דירות
של החברה הממשלתית שיכון ופיתוח,
בהיקף של 60 מיליון -דולר, שנמסרה ל סוכנות
פ.ם. מוסת בלונדון. במסירת עיס־קוודהביטוח
הללו היה מעורב ישירות
איש־ביטוח ישראלי בשם יצחק רכס.
רכס ידוע בעולם הביטוח והעסקים ב ישראל
כמי שחברתו ביצעה את פשיטת־הרגל
הגדולה בהיסטוריה של המדינה.
הוא היה הבעל והמנהל של חברה בשם
ישרא־אראם, שהסתבכה ושנמצאת כיום
בפירוק בפקודת בית־המישפט. היתה זו
חברת־ביטוח, שפעלה בעיקר אצל ערבים.
כאשר החל המפרק, עורך־הדין יצחק
מודיץ, בודק את החברה, היה רשום
במאזנה סעיף של תביעות התלויות נגדה
בסך 30 מיליון לירות. כמה חודשים של
בדיקה הביאו את המפרקים לגמר של
1570 מהתביעות התלויות, והיקף התבי עות
הריאלי להיום הוא 200 מיליון לירות.
עד סוף הבדיקה יגיע ההיקף בוודאות
לחצי מיליארד לירות, במחירי היום.
קשרים ושותפויות
^ בס הוא איש־ביטוח ותיק, שפעל
לפני-כן בשם סוכנות־ביטוח שבבעלו 1

הוא היה פעיל ברפ״י ובמיפלגת
לע״ם של ייגאל הורביץ, והוא קשור גם
עם אנשי ד״ש. בשעתו הקים שותפויות
עיסקיות עם ישראל גרנית, שהוא כיום
ראש סיעת ד״ש בהסתדרות, ושהיה אז
מנהל בכיר בקונצרן כור, ובעל קשרים
במישרד־הביטחון, כקצין־צבא משוחרר.
שותפויות אלה סייעו לרכס לקבל חוזים
מידי גופים שגרנית השפיע עליהם. כאשר
התפוצצה הפרשה, נפרדו השותפויות. אולם
רכס המשיך לטפח את קשריו.
כאשר הסתבכה חברת ישרא־אואס, חי דש
קשרי־עבר עם שני גופים בעולם־
הביטוח בלונדון: חברת לונדס־למברט,

ס־מג! א€י<* 120 #שטס זיו

0ו 0 )00111 סז
ז ס -ס ^זג! ( 40 קז>)מש 4 $ 0 1 3 0ח
שמו ( 8 0 0 0 )80־ •004311ץ סג ח> 11 גג תל
*3010 נא • 8מאיי

< זיזי ס ק 00 004-01 חס1־1
־״1׳י 0

030<01>*0*3 10001(1**001
( ח ג 000 זס<סס 0ח 0 (0 <1מ•
• 104א ח 1ק ס 1<0׳$11ן) (0ז 1ץ 30 וזו <1101(1
<0.11x104:019 •10113
0ח>סז 50ץ$3| 01
ז• 04ז01401$ 10־ 0000011108 00 *13 31)04
0סא חט 8 <00 > 4004:90•< 13
ס ס סגז ט א חן ז ״ ז 10.0043תסמ 0 0 >8
1100130׳ # 01004. 101גחג מז <(100 01$
140314־<, 101ו^ 013031*0 0 )01 זוי > א ץ <׳•

; *1<.־ן ס*<\,ז*(0(7טא1ג1י 1ו 3136x0100$(0

׳ 0161ח 6 \ 3ן ^

׳^} 1<1) 0400 011ח01 יס 1) 0 0 ) 3 <׳1101(1׳$
8מ1י< 1ס $ץ -6 0ז<ת{סג * .0ג ^ ס ^־ו ס׳יי

* 1י 6מז ׳אי* * 30 ? $01ק סז ס ס < .ס ס טג; א!
ס־זק ו מ סן סז 0ס 31-ס ס. ס -ט 18ו ס * 0זק>)444ס
** 100-סק $מ)30.4

)(<)001!031101ז01011.0<1

זטס <51111ס ס תג ]0מ ^ 3 <1030 דוזסז־זס)
( 003 09 חגאיגס־י 080 0 )913 3 >318
ס( # 0א * מס ס מ אצ *06
0 *.1ז ת 4מ 3

6 * ,ועז 1 0ח01 גן 8ו 4ח 6מ 6 0

ז 0נן .0סדו• • מ 00131)0 0׳ חס 0 00x1: 0 004.91010 יעו<נחן 13000 { 0 <190,
יס 1 10x30004 10ז 10 אזג\,י <>\1

; 3<-8נ< !00ו 4140ס! *0צז 1)11/€ז׳<) 1x4010ז ג

31x1- 05*1814!0 100 סז ס 4ח! 4מז 0ז 40

ס &ג<ן ה 110־ס 01 סזרן 0 (0ס ס >0 0קסס!.
1011440 ? 1301 ססגז 00 00013
מ׳ מ 5ס עג!) 0 ( 0 1*0103ז 3ח ס1
0ע >(4אקס־זס ס< *׳0טיא 60 1 008 3
1<^1 3 0 0 *010ס> 0ז< 0,01$ס<1ס*ק 6000

חס*6€0סזקץ אא>*3ו)100! 1סז?
< (00 *13 סז > 0 < 41)0 0 *4)31 \ 03מ \ )1
סז־ססץ 80.־0 )14־ !0313.10 (10 4תזס>01
•זס *ס*חגק( 0ג 4ס 0 <031 מז> | 8144 0מ ׳004
)ג< ז<)844ז 5 0 * 01ס 1א£$סא9$
*0 0 0 )1
ז14 010 תמ 1001ו>80 • 1

ס<0ס!}א<0סע<זו£•810111)4:9יו 31x110

01 סיזז 3־ 0י<0 >19 01־01x^0)0 4 0x10* 0
< * 0ןזסס <׳0 x 0 0 0*4( 31408ח׳4זיז׳61ש
11)0

מודעה של ״אלכסנדר־אדבסנדר״
האם אל־על היא סוד ביטחוני?
וסוכנות מוס. זו היתה קשורה עם ישרא־אראם
בעיסקי־ביטוח.
לאנשי לונדס־למברט הציע רכס הצעות
שעיקרן העברת ביטוחים גדולים מחברת־הברוקרים
האמריקאית אלכסנדר־אללסנדר
אליהם. הצעות דומות הציע גם למום.
(עובדות אלה אושרו לי על־ידי רכס עצמו,
כמו יתר הפרטים המובאים להלן, ובעיקר
התלונות והמידע הכוזב שמסר למישטרה
ולאישי-כלכלה בכירים בדבר שיחוד אי שים
בישראל על־ידי חברת אלכסנדר־אלכסנדר).
הוצאת
ביטוחים ממבטח אחד לשני
היא דבר קשה, וצריך להיות מאוד לא
שבע־רצון מן י המבטח• ,או לקבל הצעה
זולה יותר בצורה משמעותית, כדי לעבור
ממבטח לאחר. בביטוחים גדולים נוצרים
במשך השנים קשרי תן־וקח בין המבטח
והמבוטח, והמשכיות הטיפול היא חיונית

לשיפורו ולהוזלתו. רכס
מאלכסנדר־אלכסנדר את
לים שלהם, כמו אל־על,
מישרד-התעשיודוהמיסחר
ריקאיות בסיני.

החליט להעביר
הביטוחים הגדו מישרד־הביטחון,
והעבודות
האמ האשמות שווא

בס הביר את אנשי מחלקת-חקירות־הונאה
של בנימין זיגל, שחקרו אפ •
שרות
של הונאה בפשיטת־הרגל של ישרא־אראם.
רכס התחיל למסור להם פרטי-
פרטים על תשלומי־השוחד שאנשי אלכסנ־דר־אלכסנדר
משחדים, כביכול, את האח ראים
על הביטוח בגופים הישראליים, תוך
פירוט של סכומים.
מיקרה לדוגמה, שמסר רכס גם למיש־טרה
וגם לי: האחראי לביטוחים ב־

צורה חד־משמעית כי כל האשמות של
רכס הן כזב מוחלט שנועדו לגרום להם
לסטות ממטרתם — בדיקת עיסקי החברה
של רכס עצמו. עשה והלחישות השמועות מסע
בכל זאת את שלו, יחד עם קשרי-
עבר. לדברי רכס נפגש בומה שביט איתו
והורה לאל־על לקבל הצעות־ביטוח גם מ-
לונדס־למברט. הצעתם היתה זולה ב־ס107
מהצעת המבטחת הוותיקה אלכסנדר־אלב־סנדר,
ושביט הורה למסור את הביטוח ל-
לונדס־למברט. זו ערכה בישראל לרגל
המאורע מסיבודקוקטייל שבה היה רכס
השושבין הראשי, ושלחה אליה את מנה לה
הכללי, רוברט שאו.
היתה סיבה לשימחה זו, כי באותו זמן
הפסידה לונדס־למברט את הביטוח היחידי
שהיה לה עד כה בישראל — ביטוח חלק
מרכוש ציס.
החלפת חברות־הביטוח על־ידי אל־על
עברה ללא ידיעתו או אישורו של המפקח
על הביטוח. בעוד שכל חברה ישראלית,
המנסה לפעול בביטוח, צריכה לעבור בדי קות
רבות ומוצדקות, אין כל בדיקה לגבי
חברות זרות, המבטחות רכוש בארץ.
לפחות מבחינה עניינית זהו מצב בלתי-

יו״ר שביט
המפקח לא ידע

היו הדברים מתנהלים ללא השפעות חי צוניות,
היה על אל־על לנסות להוריד
את המחיר של אלכסנדר־אלמזנדר לרמת
ההצעה הנגדית, או לקבל את הנימוק
שעבור שירות מסוג מסויים משלמים מחיר
מסוג מסויים. אחרי הכל, תמיד ניתן למ צוא
בשוק הצעות זולות, אולם ביטוח
עושים, כידוע, לשעת־מיבחן, ואז לא כל
חברה מוכיחה את עצמה.
סודות ביטחוניים
י ׳6ונדם־ למביט היא חברה מן הדרגה
• הראשונה, וגם חברות־הביטוח ש גייסה
לביטוח של אל־ על הן מן השורה
הראשונה. החברה עצמה היא חברה־בת
של בנק היל־סמואל, ויש לה שם מצויין.
יש לה רק חיסרון אחד: חלק נכבד
ביותר מעמקיה, וחלק ניכר מחברות־המישנה
שלה, הן בארצות־ערב.
והנה, כל איש־ביטוח יודע כי פוליסת-
ביטוח כוללת את כל תיאור הרכוש ה מבוטח,
ותיאור זה זהה למה שקרוי תצ־לומי־אוויר.
אנשי־מודיעין -יודעי!! כי ב
מדורג
כסודי ביותר, ברור שאם תקבל
חברה זו את ביטוחי מישרד־הביטחון תצוץ
השאלה בחריפות רבה ביותר.
אין ספק שאילו היה צורך באישורים
ובבדיקות של המפקח על הביטוח לגבי
מבטחים מחדל, היה גם גורם זה נלקח
בחשבון.
המיקרו! של סוכנות מומה הוא מוזר
בעיקר מן הבחינה של איתנות פיננסית.
סוכנות זו פעילה בישראל מזה שנים
רבות. כדי לקבל את הביטוח של 3000
הדירות של החברה הממשלתית שיכון
ופיתוח, גייסה כמה חברות, המשתתפות
בביטוח. מחצית היקף הביטוח לקחה
חברת בשם בלפונטה (שאינה קשורה ב זמר
הידוע, הרי בלפונטה) זוהי חברה
המסווגת בלונדון בדרגה נמוכה, וכמה
מראשי לוידס שעימם שוחחתי, ציינו זאת.
עוד 750/0נלקחו על-ידי שתי חברות
טובות כדרייק ודאי טוקיו, והיתר על־ידי
חברות ששמן לא נודע בלוידם לונדון,
כמו אמפלוירס אוף נסאו אינשורנס או
סנופו אינשורנס. לתת ביטוח של רכוש,
בשווי 60 מיליון דולר, השייך לכל אזרחי
ישראל, לקבוצת־חברות שלגבי חלק ממנה
לא ברור אם יוכל לשלם את הנזק —

האם ״מסדו סודות ביטחונ״ם שד מדינת * שו אל
חברת־ביטוח. אשר יש לה חברות־בח לתיקיה ערביות, כאשר חברה 11 תקבל את בוליסות־הביטוח
רכוש המבוטח לפרטי־ברט׳*
אח חי
נסבל. אחרי הכל, פונים לחברות זרות
מכיוון שהיקף הביטוחים גדול מדי לגבי
יכולת החברות הישראליות. קל וחומר
שחשוב לבדוק מי הן החברות הזרות, ה מבטחות
את הרכוש האדיר.
במיקרה הנוכחי מוזרה היתד, גם הח לפת
המבטח בגלל הצעה זולה יותר. אילו

מישרד־הביטחון, רמי קריצקי, קיבל כב יכול
במזומן חצי מיליון לירות מרכס עצ מו,
באמצעות עורך־דינו, כדי לסגור תיקי
תאונת־אוטובוס של ישרא־אראם.
איני יודע מה גילתה המישטרה, אולם
אני גיליתי כי לסיפור אין ידיים ורגליים,
פרט לעובדה אחת: עורך־הדין של ישרא־אראם
הגיע להסדר עם מישרד־הביטחון
על תשלום חצי מיליון לירות וסגירת ההסדר התיקים.
בית־המיש־\ 80 .8.0
על־ידי 101־( ,1(803
אושר 8211/210
81111)1108
, 0066
,ח6ווז1ז/
פט, הכסף נמסר למישרד־הביטחון בהמחאה
רשמית.
מיקרה אחר הוא שהאחראי לביטוחים
של אל־ על, רחמים נעים, קיבל כביכול
100 אלף דולר כשוחד מגיזבר אלכסנדר־אלכסנדר,
תמורת מסירת ביטוחי אל־על
לחברתו. סיפור זה סופר גם ליושב־ראש
מועצת־המגהלים של אל־על, אברהם
שביט, שהוא עצמו מקורב לד״ש, וכן
רכס אף
>101156 איתן רף.
באוצר, הכללי 1008< ,1(803
, 03010100־(

לחשב 60)11־131

סיפר כי אחד מסגניו של רף שמע בטעות
שיחת־טלפון של גיזבר אלכסנדר־אלכסנדר,
שבה הוא מדווח על העברת 100 אלף
דולר לחשבון של נעים. ושוב — איני
בדיקותי,0111130
3)83 33130
מה, 80־(161
יודעקוד!
,861630830 אך
גילתה המישטדה,
הוכיחו שוב כי הכל מצוץ מן האצבע

אמצעות חברות־ביטוח קל להשיג מידע
מדוייק על כל פרוייקט בכל מדינה.
ספק אם ניצב שיקול ביטחוני זה לעיני
אברהם שביט, כאשר הורה למסור את
ביטוח־הרכוש של אל־על לחברה אשר לה
עסקים וחברות־בת כה רבות בארצות
ערביות. גם אם רכוש אל־על עדיין אינו

־3006 861־8 5 1 1 1 0 5 ) 1 1 £ 0 61065

־51303013, 513)6 01 83111310
x1 8542/3ו1ת76167616 258258 :006
־1־ 0 . 8. 331־0/ 5/000861־)7606/1(01

81 8550018165ק נ 0חנז?
8 8 )1 80311816$
5688־0761
ץ ח 10 מז 0 6

־30211131 ) 161־3 )161 ,4 5 561 ) 1] 1־ 5 8 ) 6 0 6 0 1

ץ ח 13 חז 65) 06׳\\ 051168 !,־8 1, 3008161־>33011(111
x1 2/163292ק76167616 91 32 33 :11006
ז * 0 0ז 5/0008018 0 ! 6(58 .8
])־011161־1 81־55311601 £8011(61£101116 5
34111 7

אד! ^)1006: 5-244036 70ק 761673603
ז6ק 54. 5 83־6610/־5/0008/08 00
־180 861־) 860)111־£0110)165 £ 3 0 1 1 ( 6 1 1 (113
4111 £ 1 0 0 1 8 1 1 3 1 3
־111ק £110105-10
x1 30441ק76167616 486066 :11006
־ 5/0008018 0 0 * 6 6 1 0 / 6 5 (83 .3 .5
7116 10)161(60)160) 1

־ 0/ 8311)11 51ץ30ק8066 0001־(£101116 13)31
־5 81111)1108, 51131־\ 1178, 36)81311 70)661ס?.0. 01311(360 ,3113
76161(11006: 604478 7616x1 401580
^ ך הרחיב בסיפורים. כאשר הוקם
א . 3.א ־0/ 5/00086 7 6 0 6 1 6 1 0 0 (80
• ״פול״ של חברות ביטוח בראשות
־}3066 0001030־ 51-511118 1 0 5 0 1 1 (6(£1011
חברת הסנה, לביטוחי המשלוחים הימיים
?x 6730, 0)11(31ס80 .
לעבודות האמריקאיות בנגב, בשותפות עם
x1 99165ס11ק76167616 233289 :06

//008 5008

לשעת מיבחן

אלכסנדר־אלכסנדר, סיפר רכס למישטרה
ולאחרים כי הסנה משלמת לרמי קוריצקי
כספים בחו״ל, ומשלמת את נסיעותיו ל־חו״ל,
תמורת מסירת העבודות לה. לדב רים
אין כל בסיס. מילבד הבדיקות שלי,
גם ראשי מחלקת־חקירות־הונאה מסרו ב־

זהו מעשה הגובל בחוסר־אחריות.
אולם מדהים יותר הוא גובה הפרמיה,
שמשלמות החברות הללו תמורת הביטוח :
5750 דולר לשנה, אי ס/ס 0.0085 לחודש.
זהו תעריף שהוא נמוך במאה אחוזים
לפחות מכל תעדיף מינימלי, שכל חברה
סולידית היתד, מבקשת. מי שמבטח סיכון

0 / 0 ׳0־50111/1 /)/

א ־.־5 / 0 0 0 8 6 / 6 6 1 1 (0016 .0 .

רשימת חכרות־הבת של ״אלכסנדר־אלכסנדר״
סעודיה, בחריין והנסיכויות הערביות

,-*.של 60 מיליון דולר תמורת פרמיה של
0 X 2 *1 80 . 2335
5750 דולר לשנה מעורר ספקות מוצדקים.
פרמיה נמוכה ובלתי-רצינית זו היתר,
1 x 4 185:861 ׳ 1 6 ׳ 5011*1 0 1 0 $611010 2 2 7 0 3 4104/01
צריסה, כשלעצמה, להדליק אור אדום
2 £ 2 3 5 .ס .2׳> 1 0 3 0 1 10.31110006 0 0 . 03־ 1 x 4 1 31861 ׳113 1 6 1 8 0 )1/01ס 11^1ט 0 1ס ם ^ 1 1ס ס ^ ס> :
אצל המפקח על הביטוח — שלא לדבר
על חברות כמו בלפונטה.
•0 1 0 0 1 0 )1102 5000121 001:113 2 0 )1 02003:21 ?!110 )1 ? 201 711
אגב, גם שאו מלונדם־למברט וגם סוסה
7 2 0 0 2 0 7 1980ג 1ס 5 72203 £003 2 5
אישרו כי הם מכירים את רכס, אולם
) 0290311 :( 0 5 $ 2 ,0 0 0 י טענו כי אין הם משלמים לו כל תשלום
או קומיסיון תמורת השגת ביטוחים אלה.
.021 ? 02311031: 0 5 ,7 5 0
מי משלם לו, אם כן, תמורת המעשה
הגדול שעשה י האם חברת עינבל ה ממשלתית,
השואפת לעשות ביטוחים בכל
מחיר, תוך סיכון הביטוח עצמו?
ההצעה של ״מום״ ל״עינכל״
פרחיה שוחית:

5750 דולר

יגאל לביב 1

חאז שקנתה לי כלתי את
״סודה סטריס״לפני שנה, אני
יצרן המשקאות הקלים של כל
המשפחה. ומה הסוד שלי? אהה!
הסירופים המעולים ש?־״סודה
סטריס״בטעם קולה, תפוזים,
פטל,ג׳ינג׳ר אייל,מי טוניק,
ענבים, תפוחים,לימון, אשכוליות,
וביטר למון.
וכולם בריכוז כפול מהמיצים
האחרים.
אני עושה את הסודה עם
מתקן״סודה סטרים״,מכניס טיפ—
טיפה סירופ,מערבב קלות ומגיש
לנכדים.
ואתם יודעים מה הם אומרים?
״סבא,מתי קנית לנו כל כך הרבה
משקאות״? ואני-בינתיים חסכתי
הרבה כסף.
זהו. זה הפטנט. אני מייצר-
הנכדים שותים. ובערב, כשאני
לבד עם אשתי,אנחנו מערבבים
לנו איזה ג׳ין־טוניק, ומבלים על
המשקה.
אתה מייצר־אתה שותה.
סודה סמרים.

וזה הפטנט שלי.״
בלון גז ניתן להחליף בכל סניפי
השופרסל, השק״ם ובתחנות ״סודה סטרים״.
לקבלת כתובת התחנה הקרובה
לביתך, פנה אל:

סודה סטרים־־.
רחוב גבעת שאול ,24 ירושלים.
טל 02-537724 ,02-520375 :
מרכז שרות והדגמה בכל בו שלום.

סודה סטרים: משקה קל בשלוש לחיצות.

1 11ד

המהומות והשביתות בפולין חרגו כבר מזמן מהקשרן
הכלכלי. שיתוף־הפעולה -ההדוק בין הפועלים לבין
אינטלקטואלים אנטי־מימסדיים, בחלקם אנטי־קומוניסטיים
ואפילו אנטי־סוציאליסטיים״ הפך עובדה בעלת משמעות
פוליטית מרחיקת־לכת. מנהיגי הוועדה הציבורית להגנה
עצמית (קור) הצליחו להפיץ 20 אלף עותקים של עיתונם,
רובוטניק (״הפועל״) ,ולהעניק לתביעות־השכר של הפו עלים
מימד פוליטי ברור ורהוט, שיש בו משום אתגר
לעצם שליטתה של המיפלגה הקומוניסטית בחברה י .במדינה.
הדרישות
הן לעיתונות חופשית, לשיחרור אסירים
פוליטיים, למתן ביטוי לכנסיה באמצעי־התיקשורת ולהקמת
הסתדרות פועלים ארצית וחופשית. יש בהן כדי לחסל
את הבסיס הפוליטי לשילטונה של המיפלנה הקומוניסטית
הפולנית. אומר על כך לאסאק קולאקובסקי, גולה מפולין
המרצה מאז 1968 בפקולטה לפילוסופיה באוכספורד,
והחבר היחיד של קור מחוץ לגבולות ארצו :״שתי
ברירות עיקריות פתוחות עתה בפני המנהיגות הקומו ניסטית
בפולין. הם יכולים לדכא את השביתות בכוח,
ובכך להצית אש מרי בכל הארץ, או להיעתר לכל

9111

1110

הדרישות הדמוקרטיות של השובתים, לפגוע בכל הדוג מות,
הרעיונות, המסורות והנוהגים הקומוניסטיים. צעד
כזה יהווה איום על עמדותיהם בשילטון ועל זכויות-
היתר המגוונות, אותן צברו במשך שנים רבות.״
בכיה לדורות. קולאקובסקי, מייצג אופייני של
העמדה הרווחת בקרב האינטלקטואלים המרוכזים בקור,
י סבור שהמיפלגות הקומוניסטיות במיזרח־אירופה חדלו
מהנסיון למכור את התפישה הקומוניסטית כערך אידי אולוגי.
הן הפכו למימסדים שמרניים, קפואים, החרדים
מכל שינוי בסטטוס־קוו. תחת האמונה בהנחות היסוד
המארכסיסטיות, המעוגנות בראייה דינמית ויוצרת של
התהליכים החברתיים וההיסטוריים, מטיפים המנהיגים
הפולניים לשרידות מתוך חוסר ברירה. הם מבססים
את שילטונם על האיום הסמוי בהתערבות צבאית סוב ייטית.
המישטר מבוסס על מדיניות גמישה, פרגמטית,
כלפי האוכלוסיה, תוך נסיון לחנך את הציבור לזנוח
כל תיקווה לדמוקרטיזציה של ממש. האלטרנטיבה
לאדווארד גיראק איננה מנהיג צעיר ונלהב מחוגי קור,
אלא רודן סמכותי שישלוט בחסות הכידונים הסובייטיים.
כך מנסה המישטר לאתר את אש המרד, להגבילה בתחו מים
צרים וניתנים לשליטה, כדי שלא יהיה צורך לכבותה
כליל באמצעים שיהוו בכיה לדורות.
אדווארד גיראק עצמו נחשב כמנהיג קומוניסטי מתון,
ואפילו ליברלי יחסית. בליגת המישטרים בגוש הקומו ניסטי
תופסת פולין את המקום השני, מבחינת החופש
הנהוג בה, אחרי הונגריה (הדירוג המקובל הוא: הונגריה,
פולין, מיזרח־גרמניה, צ׳כוסלובקיה, ברית־המועצות, בול גריה,
רומניה) .כמו בהונגריה שוררת בפולין איבה
נושנה, לאומית ביסודה, כלפי הרוסים. רגש זה, שאין
למוצאו בגודש כזה בצ׳כוסלובקיד, ובבולגרית, מוצא
את ביטויו, בן השאר, בדביקות נלהבת בכנסיה הקאתולית.
* גיראק עלה לשילטון אחרי מהומות גדאנסק ב־, 1970
שדוכאו באכזריות רבה על־ידי קודמו, ולדיסלאב
גומולקה. כתב סאנדיי טיימס, שהורשה לבקר במספנת
לנין בגדאנסק, בעת המו״מ עם ההנהלה, מספר על
בדיחה הרווחת בין הפועלים שם: מהו ההבדל בין
גומולקה לגיראק? אין שום הבדל, אלא שגיראק אינו
יודע זאת עדיין...
עידוד וכדז. אחרי שנכשלו הנסיונות הקלאסיים
של הפרד־ומשול, נאלצו נציגי ההנהלה והמיפלגה
להיענות לדרישות רבות. פיטוריה של אנה ולאנטינוביץ,
גיבורת מרד 1970 ופעילה בקור, בוטלו. דרישות השכר
נתמלאו, אפילו שפועלים רבים יודעים שאין בהן ממש
׳ והדרך לסיחרור אינפלציוני והדפסת כספים היא בלתי־נמנעת.
השילטונות אפילו הסכימו לבנות אנדרטה ל־49
הפועלים, שנרצחו על־ידי המישטרה במהומות . 1970
שני הצדדים גילו מתינות מופגנת. ועדי־הפועל־ם
ושותפיהם מקור מנעו גילויי אלימות. המגעים עם השיל־טונות
בוצעו על־ידי הוועדים, שודרו לפועלים שחיכו
בחצר והגיבו בקריאות עידוד או בוז, לפי המקרה. אין
ספק שהפועלים מודעים היטב לכוחם הפוליטי, ולעובדה
שרק לחץ חברתי מאורגן עשוי להביא לשינוי ממשי. ן בעת המשא־ומתן במספנת לנין העצומה בגדאנסק,
ניסה נציג המיפלגה להסב את תשומת־ליבם של השובתים

אבדה

ולי !

במשך שנים רבות., :אתם תמיד מאשימים את הפועלים,
אך המיפלגה אשמה במצב. אתם שולטים למעלה משלו שים
שנה, ומצב הפועלים הוא בכי רע. אפילו אם תפתחו
באש לא נמתן את דרישותינו.״
הדגםהצ׳ כי. רמת־החייס הנמוכה, מחירי המזון
הגבוהים ובעיית השיכון הם הגורמים העיקריים לתסיסה
בקרב הפועלים. מחקר סוציולוגי שפורסם לאחרונה
הצביע על העובדה שאשה פולניה מבלה בממוצע 130
דקות ליום בתור למזון. העלאת מחירי הבשר בתחילת
יולי שימשה אות למחאה. ברור שמנהיגי התסיסה עושים
הכל לשלוט במצב. הם אינם חותרים, ברגע זה, לנפילת
המישטר, אלא למילוי דרישותיהם הכלכליות והפוליטיות.
משקיפים אובייקטיביים יחסית סבורים שגורל פולין
תלוי עתה, במידה רבה, במידת התבונה והאחדות שיגלו
מנהיגי התסיסה. רוב הפועלים והאינטלקטואלים אינם
שואפים לחזרה למישטר קאפיטליסטי, אלא לדמוקרטיזציה
של המישטר הקיים. הם סבורים שביטול הצנזורה, החזרת
שילטון החוק וההקפדה על זכויות־האדם, ביטול הסמכויות
האדירות של המישטרה החשאית, ומתן ביטוי לכל הזרמים
התרבותיים, יביאו את פולין לחיק הדמוקרטיה.
הם עדיין מטפחים תיקווה, שתהליך זה יוכל להיות
התפתחותי והדרגתי, ללא שינויים או זעזועים דראסטיים.
הם מנסים לתמרן על פי התהום. לא להכניס לשורותיהם
פאשיסטים ויסודות ריאקציונריים אחרים׳ ,כפי שעשו
ההונגרים ב־ , 1956 לא למשוך לפלישה סובייטית בנוסח
צ׳כוסלובקיה ב־. 1968
הדגם הצ׳כי הוא אקטואלי יותר, והתיקוות נעוצות
בעיקר בחולשתם של הסובייטים, אחרי ההסתבכות ה אומללה
באפגניסתאן. אין להוציא מהכלל, כמובן, אפ שרות
של התערבות סובייטית. גיראק יעשה כמיטב
יכולתו לטפל במצב בעצמו. כדי להצליח, יצטרך להש תחרר
מהרבה דוגמות שילטוניות קפואות, שאין להן
דבר עם הסוציאליזם. המשבר בפולין אינו רק תסיסה
חולפת על רקע כלכלי, אלא ביטוי למצוקה פוליטית,
תרבותית וקיומית של הפרט תחת מישטר קומוניסטי.
פיתרון אמיתי ידרוש דמיון, מעוף ושינויים של ממש.
ספק אם כך, אמנם, יקרה.

מאסקי על העולם
בראיון מקיף שהעניק אדווארד מאסקי השבוע לעיתין
האמריקאי החשוב, יראם ניוז וננד וורדד ויפורט, באו

שפייזר נלחם
בפטדז־דזלאדים

ח״כ שפייזר
בעיקבות דון־קישוט
ח״כ אליהו שפייזר ׳מהמערך אינו מצטיין
במיוחד בפעילותו הפרלמנטרית. עם זאת הוא
פובליציסט פורה, המפרסם רשימות בצהרון
ידיעות אחרונות בסיגנון רביזיוניסטי מובהק.
השבוע הוא פירסם רשימה, בלשונו הנמלצת
הרגילה, על השפעת הפטרו־דולרים על המדיניות
העולמית. הפיתרון הוא רפ״יסטי קלאסי: לא
להביא בחשבון את התעצמות הערבים כאילוץ
שיש להתחשב בו, אלא ״להיאבק״ בפטרו־דולריס
בדרך מיסתורית, שלא מפורטת ברשימה, אולי
מטעמי־ביטחון.
מאז מילחמתו הקלאסית של דון־קישוט ב־טחנות־הרוח,
חלפו האבירים הרומנטיים מהעולם.
תחתם עלו ביצועיסטים פרובינציאליים, השואפים
להילחם במציאות באמצעות מלים.
הסינתזה בין תורות זאב ז׳בוטינסקי ודויד ב ך
גוריון היא עתה שלמה. טוב שיש לנו ברירה,
באמצעות ההליך הדמוקרטי, בין אליהו שפייזר
ליגאל הורביץ — תחרות בלתי-אפשרית ב״מצא
את ההבדלים״.

שר־החוץ מאסר,י
ירושלים פתוחה למשא־ונזתן
לידי ביטוי השקפות הממשלה האמריקאית בכמה תחומים
חיוניים :
• על שותפיו כנאט״ו: נאט״ו חזקה ומקבלת
את מנהיגותה של ארצות־הברית. האירופים הסכימו
להגדיל את תקציבם הצבאי בשלושה אחוזים בשנה,
להעניק לנו יתר גמישות בשימוש בכוחותינו גם מחוץ
לתחום נאט״ו. הם נאותו לתהליך של מודרניזציה באמצעי
השילוח של טילים גרעיניים על אדמתם. עם זאת ברור.
שמדינות מערב־אירופה מעוניינות בעצמאות רבה ככל
האפשר, ובחופש לפעול לפי האינטרס שלהן. האירופים
רוצים בהמשך הדטאנט, וביחסי כלכלה ומסחר הדוקים
עם הגוש הסובייטי. איני סבור שהם יבחרו בקו ניטרא-
ליסטי, בשל חששם מפני כוחה היבשתי והגרעיני של
ברית־המועצות. גרמניה, למשל, מסייעת לארצות־הברית
לשקם את תורכיה מבחינה כלכלית.
0על קמפ״דייוויד: נשקפת סכנה לעצם קיומו
של ההסכם. לצד אחד יש נטייה לנקום בצעדים חד־צדדיים
הכורמים לקשיים פוליטי-ים ולתגובה של הצד
השני. בעיית ההתנחלויות ובעיית ירושלים הן הקשות
ביותר. הצעדים שננקטו עתה על־ידי ישראל בעניין
ירושלים אינם יכולים להיקבע כסופיים לגבי הסטטוס
של העיר. ירושלים עדיין פתוחה למשא־ומתן. לפי שעה
אין כל תחליף להסכמי קמפ-דייוויד. האלטרנטיבה היחידה
היא הגברת האלימות, החרפת המתחים והכחדת כל
הישגי השלום המצרי־ישראלי.
! • על הפוכייטים: לא נוכל להמשיך ב״עסקים
כרגיל״. ,כל זמן שהסובייטים נמצאים עדיין על אדמת
אפגניסתאן. עם זאת תיקח ארצות־הברית חלק בוועידה
לביטחון ולשיתוף פעולה במדריד, שהיא המשך לוועידת
הלסינקי. הוועידה מקנה לנו הזדמנויות למגעים עם יתד
ארצות הגוש הסובייטי, ולדיאלוג עם ברית־המועצות
בעניינים חיוניים לנו. אנו ממשיכים ׳ביחסים עם ברית־המועצות,
במאמצים לפירוק נשק בינלאומי. הסינאט
גורם לנו קשיים בעניין הסכם סאלט 2מטעמים פוליטיים,
שאין להם הצדקה איסטרטגית.
9עד המורדים האפגניים: ארצות-הברית לא
תיכנס למילחמה באפגניסתאן, אך תקיים התייעצויות עם
פהיסתאן. לא תהיה, כנראה, פלישה נוספת של הסובייטים
באיזור. האם נספק נשק למורדים? זה לא עניין לדיון
פומבי...
• על איראן נ תהליכים מסויימים באיראן נותנים
מקום לתיקווה בעניין בני־הערובה ושיפור היחסים עם
ארצות־הברית. בעיקר מעודדת הופעתם ההדרגתית של
מוסדות פוליטיים, כמו פרלמנט, באיראן. המימשל מקיים
מגעים סדירים עם אישים בכירים באיראן עצמה.

אנשינו ב שני ם

כמה מיליוני נאמנים ליוו את גופתו של סאנג׳י גאנדי לשריפה
המסורתית על־פי מסורת הודו. באותו מקום שבו נשרפה גם גופת
סבו, נהרו, חזתה אינדירה גאנדי, האם, בשריפה. איש לא ראה
אותה בוכה, וההבעה שעל פניה נשארה חתומה בקשיחות המאפיינת
מנהיגה חזקה זו.

נאוה דיבה: הייתי מופנה לאבד עצמי וזעת
ימים ספורים לפני מות בעלה העניקה הקיסרית לשעבר, פארה דיבה, ראיון יוצא־דופן לסופר
הספרדי החי בגרמניה, חוזה דה־לה ויללונגה, שהוא גם כוכב קולנוע, ועורך העיתון בונטה. היא
דיברה בגילוי לב על בדידותה, וכששאל אותה המראיין אם חשבה פעם על איבוד־לדעת ענתה בלי
היסוס ״כך .״פעמים רבות ניסיתי להסביר לעצמי ולילדי את הרגשתו של אדם טובע במערבולת של
מים. כדי לצוף עליו לדחוף את עצמו ברגל אחת מן הקרקע כלפי מעלה, והוא יכול לעשות זאת רק
ברגלו שלו. אמרו עלי שאני מפונקת, ושהחיים קילקלו אותי. איני מוכנה שיירחמו עלי, ואני חושבת
שרק אני בעצמי יכולה לעזור לעצמי. והמוות הוא עבורי מוצא קל מדי.״

מארת סלד: המוזישת שר פאריס זהעאר״דה עור אמדיקה

וא־זא גאבוו: הובעו הארור ביומו
זא־זא גאבור הפסיקה למנות את ימי־ההולדת שלה אבל היא גאה
מאוד לחגוג את ימי־הנישואין שלה. שכן, בעלה השביעי,
מייקל אוד,רה, הנראה איתה בתמונה זו, נשוי לה ארבע שנים ״וזה
הזמן הארוך ביותר שהצלחתי להחזיק מעמד בחברת בעל אחד״.

למארת קלר, השחקנית השוויי צית,
קאריירה משגשגת בינלאו מית.
אחרי פדורה של בילי וילדר
עשתה בארצות־הברית סרט נוסף
עם מארלון בראנדו וג׳ורג׳ סי.
סקוט. אבל מאחר שיש לה בן בן
8והיא טוענת שאיננה מתכוונת
לגדלו על ספת הפסיכיאטר, הח ליטה
להתיישב בפאריס, ברובע ה שביעי,
בדירה רומנטית עמוסה ב־חפצי־חן,
בפרחים ובחתולים. אמ ריקה
בריאה •לקאריירה היא או מרת.
אבל פאריס טובה לבריאות.

ה עולת הזה 7743

האחיות מליאקוו: נמו במחזהו של צינוב -הן תיו ארבע ונותרו רק..ישמש אחיזת
צ׳כוב כתב מחזח לשלוש אחיות בלבה ואומנם רק שלוש מתוך האזזיות פוליאקוף,
שכולן הקדישו חייהן לתיאטרון השתתפו בהצגה: מארינה ולאדי, אודיל ורסואה והלן
ואליר (מימין לשמאל נראות אודיל, נוארינה הלן ואומה) כשאולגה ישבה בשורה
הראשונה, ומחאה כפיים. האחיות פוליאקוף איבדו אחת מצלעותיהן: אודיל ורסואה.
במקור היה שמה טניה פוליאקוף אך עבור הקאריירה התיאטרלית, וזו היתה עשירה

מאוד, בחרה טניה בשם אודיל ורפואה, וגם שמרה עליו אחרי נישואיה לדוכס פרנסואה
פתו די בורגו, מצאצאי מישפחתו של נפוליאון בונאפרטה. אודיל ניסתה להרחיק את
חייה מן הכותרות, ומעולם לא הרשתה לפרסם צילומים אינטימיים שלה ושל בני־מישפחתה.
אף שלכל אחת מן הארבע היו קאריירות נפרדות, הן שמרו על קשר הדוק
ביניהן, ולא החמיצו אף הזדמנות לשבת יחד במיסעדה, ולשיר יחד שירים רוסיים.

הדוכס חדד ומסין אזדריו: זוברל קסן
למרות שבנה של המלכה אליזבט גדול מבנה של הנסיכה
מארגרט רק בתשעה חודשים יש בין השניים הבדל עצום. אנדריו
הוא יפהפה, גבה־קומה ומרבה להתיידד עם נערות, ואילו דיוויד
מציץ מעבר לכתפו של אנדריו, קיצוני מימין בתמונה, הוא נמוד־קומה
וביישן. לעומת־זאת הולך דיוויד בעיקבות כישרונותיו של
אביו, לורד סנואדון, ומתכונן לעסוק בפיסול ובאמנות.

א״מי קאדטר: יד ביד, צעד בצעד עם אבא
יש אומרים כי בנות קשורות לאבותיהן, אם אמת בכך הרי ההוכחה: איימי קארטר, בת השתים
עשרה, דבקה באביה, הנשיא ג׳ימי קארטר, ומלווה אותו לכל מקום ובכל הזדמנות, כשהיא מתאמצת
להרחיב צעדיה, ולהתאימם לצעדיו. בתמונה זו היא נראית עם אבא גבלגרד, כשמשמאלו והלין.
ן.-ו 11דיז

תזיי

נסטאסיה קינסקי: סמנטיקה בדה־ונטו
נסטאסיה קינסקי מגלה מזג־סוער: היא מעדיפה את רומא,
כשמדובר בשעות־הפנאי, ואת נער השעשועים, ג׳יאקומו פאלאדינו,
כבן־זוג. כשנשאל פאלאדינו (הסועד עם נסטאסיה במסעדת פאר
בויה״ונטו) על העתיד, ענה: הילדה עדיין קטנה. הניחו לה.

כריסטין קילר: טורפת הגברים

א311 וים ב שני ם

של אתמול חיה כמיקריה סעד

את שתי התמונות המוצגות
בזה אפשר להגדיר באירוניה:
לפני ואחרי — כפי שנוהגים
לעשות מכונים־להרזייה או
מנתחים־פלסטיים. אלא שהפעם
הלפני זוהר הרבה יותר מאשר
האתרי. שכן, מדובר באשה ש רק
אתמול היתה נושא לשע־רוריית־מין,
אולי השערוריה
הגדולה ביותר מסוגה, שזיעזעה
את האימפריה הבריטית הגדו לה,
פרשת פרופיומו. היד. זה
בשנת 1963 כששר־ההגנה ה בריטי,
ג׳ון פרופיומו, נאלץ ל התפטר,
לאחר שהתברר כי
מאהבתו בסתר, כריסטין קילר,
כשמה כן היא (באנגלית ״קי־לר״
פירושו רוצח, ובסלנג מש־תמשים
במונח גם כדי לכנות
טורף־נשים או טורפת גברים).
הגברת הנכבדה ערכה חינגות-
מין ונשפיות־צמרת לבאי ה-
מימשל ולאורחיו, ועימם נמנו
הנספח הימי הסובייטי מצד
אחד, ושרים בריטיים מצד
שני. כריסטין קילר פירסמר,
זיכרונות, הצטלמה בתנוחה מג רה,
עירומה על כסא, ופרו-
פיומו עף מכיסאו. אבל היום
עצוב מאוד להתבונן בגברת.
אחרי 17 שנה (בתמונה השמאלית)
היא אמנם יושבת באותה
התנוחה על הכיסא, אבל בדי רתה
העלובה בשכונת מגורים
מרופטת בלונדון, כשהיא מיס-
תתדת תחת שם בדוי וזהות
מטושטשת, ומתקיימת על קיצי
בת סעד. הזוהר מעיניה נעלם,
ואין בכוחן של תמונות להס ביר
את התהום העצומה המפ רידה
ביו כריסטין קילר של
1963 לאותה האשה עצמה ב-
. 1980

2ש3יסמ

קאוולין **זנאקו ונידב ויאנו: הפיופווים האחווניס
קרוב לוודאי שצילום זה הוא אחד האחרונים של הזוג ביחד, למעשה, זהו צילום שלאחר פרידה. שכן
הנסיך רנייה והנסיכה גרייס מהונאקו בחרו לפרסם את ההודעה הרישמית על הפרידה בין קארולין לבעלה
פילים ז׳אנו כיממה אחרי שהבעל לא השתתף בחגיגות הרשמיות של מונאקו, הנערכות בתחילת הקיץ,
ואחרי שהעתונות באירופה כבר הריצה את החדשות. המצלמה קלטה את פילים, כשהוא לא מרוצה
בהחלט מקארולין, ומדגיש זאת באצבעי.

קאולו סאנטנת :״אני חצה להיות *לאור
הגיטריסט האגדי קארלו סאנטנה, עורך סיור באירופה עם
להקת הרוק הדרום־אמריקאית שבהנהגתו. הלהקה מפורסמת בעולם,
וזוכה להצלחה עצומה. סאנטנה, שהוא כבר בן שלושים ושתיים,
טוען, שאחרי שהכיר את הגורו הפרטי שלו חלה בו תמורה עצומה :
״אני יודע. שבתוכי מיסתתר השד אבל אני רוצה להיות מלאך״ .כל
אדם והאמת שלו.

העולם הזה :243

אשראי הנוטע לחי׳
שידות מיוחד: יורוקרד ל־ 4חודשים ב־ $10 בלבד.

דרכון יש?
יורוקרד/מסטרצ׳רג׳ -יש?
אתה כמעט מוכן ליציאה לחו״ל!
כשהייתן בחו״ל תוכל להציג את היודוקרד/מטטרצ׳רג׳ שלד
בבתי מלון, בחברות להשכרת הרכב, בחנויות ובתי כל בו,
בחברות התעופה ובמרכזי בידור.
3מיליון בתי עסק מכבדים את יורוקרד -מסטרצ׳רג׳

לבחירתך: כר טיס לשנה או ל־ 4חודשים בלבד.

יורוקרד.

אשראי וטוב לי* בארץ ובעולם

באמצעות סניפי • :בנק הפועלים בע״מ • בנק המזרחי המאוחד בע״מ • הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע״מ • בנק קוצטיננטל לישראל בע״מ • בנק מסד בע״מ
• בנק הבניה לישראל בע״מ • בנק יהב לעובדי המדינה בע׳׳מ • בנק אמריקאי ישראלי בע״מ • בנק אוצר החייל בע״מ • בנק למלאכה בע״מ • בנק פועלי אגודת ישראל בע״מ
• בנק צפון אמריקה בע״מ • בנק למימון ולסחר בע״מ • בנק עין חי בע״מ

*מזיו אילת דל?

אגשים
זוזרירה

השחקנית

חריפאי, שנסעה עם התיאטרון
הקאמרי לפסטיבל התיאט רון
באדינבורו שבסקוטלנד,
נטלה עמה את בעלה, הסופר
שדמה שבא, ואת בתם
איה* המישפחה מתכוננת ל־

כאשר נשאל, בתוכנית הרדיו
כל צבעי הרשת, באם דובר־צה״ל
הפסיק לקחת עיתונאים
לפשיטות של הצבא, ענה :
״אחרי שראיתי מי הבחורים
שטיפסו על המצוקים שם, אני
לא מאמין שאיזה שהוא אזרח

ל ר ״ן עש ,11 קוז־בטן. לא ניקוי־דאש.
וצ יצי איים על פקידיו בוחוק־הפלילי
חרם עלי בעת המישפט שלי
נגד העיתון הארץ היה שר־החוץ
לשעבר, מיטה דיין.
כאשר היה עדיין שר־החוץ,
היה עוצר לפעמים את המכו נית
לפני ביתי וצועק: מיז-
רחי, צא החוצה.״
! 8על יחסיו עם שר־החק-
לאות, אריק שרון, סיפר
ממרחי :״אם מישהו בא אלי
הביתה עם אשתו לקפה ועוגה,
ואשתי ואני באים אליו, זד.
חברים. יום אחד אמרה לי
לי לי, אשתו של אריק, שהיא
רוצה להביא לאשתי אפונה.
אפונה, אמרתי לה, אפונה אני
מביא לאשתי מן השוק. לא
אפונה כזאת, אמרה, והביאה
לאשתי פרחים. התחלנו להת רחק
כשהיה הוויכוח בין

דחכעם (״גנדי״) זאבי ל-
אריק בצבא. אני הייתי בעד
גנדי. שרון שאל אותי מדוע
אני נגדו. אמרתי לו שאני לא
נגד או בעד מישהו. אם אתה
בעד גנדי, אמרה אשתו, אין לך
מה לבוא אלינו. אמרתי לה לא
צריך. אחר־כך, כשהקים שרון
את המיפלגה שלו, שלומציון,
בא אלי. ביקש שאעזור לו ב שכונות.
אמרתי לו שכל החיים
שלי אני במיפלגת־העבודה. אם
הוא הולך במיפלגת־העבודה,
בבקשה, אחרת אין מה לדבר.
שרון הלך למנטש (מרדכי
צרפתי) .אצל מנטש אין
חוכמות. הוא לא יודע מה זה
מיפלגת־העבודה, הוא יודע רק
מפא״י, שי,מעץ פרס, משה
דיין. כאשר _ פרס _ ודיין _עזבו

אזרח :״אני לא, אצלי מהד הדים
באוזניים 18 דציבלים
שבאים מעיר־הנוער.״ צ׳יצ׳
טילפן מיד למפיקי המופעים
שם, ביקש להנמיך את הקו לות.

8כתב הארץ, אילן
שחורי, נוהג לפרסם בעיתונו מחמיאים שאינם סיפורים תמיד לראש עיריית תל-
אביב. לפני שלושה שבועות
כתב שחורי על הסכם בין להט
לעיתונאי אורי סלע, שלפיו
כותב סלע את נאומיו, ומקבל
על כל נאום סכום של 15 אלף
לירות, כאשר להט קונה ממנו
שני נאומים בכל חודש. פירסום
זה הרגיז את ראש־העירייה,
והוא שלח בשבוע שעבר מינד
תב לכל חברי מועצת־העיריה

הזמר התימני, שהיה רווק זמן רב,
1111 1־ \ 1ך 1¥ך ן
התחתן בשבוע שעבר עס חברתו,
| 1 1 /1 111 11 11
שושנה שרעבי. לחתונה באו, מילבד זמרים רבים ואנשי״בוהמה, גם
חבר־הכנסת שימעון פרס. המסיבה הפכה מופע עליז, כאשר
זמרים, ידידי החתן, עלו והשמיעו קטעי זימרה ותבעו מפרס לרקוד.
טייל באנגליה ובסקוטלנד עם
תום הפסטיבל, שבו זכתה הצ גתם
יעקובי וליידנטל באחד
הפרסים הראשונים.
8כתבו הצבאי של מעריב,
יעקוב ארז, היה ה עיתונאי
היחידי שהצליח לש הות
באיזור־הפשיטה בלבנון.

יכול היה לבצע זאת. החברה
שצעדו שם היו בעלי כושר
בלתי-רגיל.״
׳ 8במדורו בדבר השבוע
ראיין נחום כרנע את הקבלן
בצלאל מיזרחי על יחסיו
עם אלופי צה״ל. אמר מיזרחי :
״אחד המעטים שציפצפו על ה
דניאל
באר

שדר הטלוויזיה, השתתף בערב־ראיונות שערך איתן דנציג, ושבו רואיין
שר־המישפטים החדש משה ניסים. סיפר דניאל בהזדמנות זו :״הייתי
רוצה להיות פופולארי כמו שר, ולא כמו שדר בטלוויזיה. אז לא היו ניגשים אלי אנשים, טופחים
לי על הכרס ואומרים לי כמה שאני שמן. מדוע לא טפחו לשר משה ניסים על הכרסז׳ר
את מפא״י, מילה ישלחם זה
פקודה בשביל מנטש. שאל או תו
מנטש: אתה מפא״י? לא,
אמר שרון, זה משהו אחר.
אם שימעון פרם יגיד לי לע זור
לך, אמר מנטש, בבקשה.
אם לא, מצטער.״
! 8המנכ״ל החדש של
מישרד-החוץ, דויד (״דייב״)
קימחי, ערך השבוע סיור
במישרדי לישכתו ועבר מחדר
לחדר, לראות מי יושב בו.
העיר על-כך אחד מן ד,סמני
כ״לים במישרד :״כל זמן ש־המנכ״ל
מסתובב והעובדים
יושבים בחדריהם — זה בסדר.
הבעייה תהיה כאשר המנכ״ל
יישב בחדרו, והעובדים יתחילו
להסתובב !״
8,ח״ כ כד יער,וכי פגש
בח״כ משה דיין ואמר לו :
״אתה נראה אחרי הניתוח כמו
חדש.״ השיב דיין :״למה לא?
עשו לי ניקוי־בטן ולא ניקוי-
ראש !״

1ך ;11ן *1ד ע שר־הרווחה (מימין בתמונה) ,נוכח בבית-אבות, כאשר השחקן־במאי יהודה
ן ברקן (במרכז) בא עם שחקנית סירטו, קרוליין לנגפורד, ותרם את הסרט
# 1\ 1111
״חייך אכלת אותה״ להקרנה בפני הקשישים .״הייתי רוצה לראות יותר אמנים תורמים את חלקם
למען קשישים בבתי״אבות. ברקן שימש הפעם דוגמה טובה לרוח ההתנדבות,״ אמר ישראל כץ.
לפני תחילת ההקרנה הסביר יהודה ברקן לצופים איך עשה את הסרט, ומה הם עומדים לראות בו.
העולם הזה 2243

8ראש עיריית תל־אביב,
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, ערך
בביתו מיפגש־ידידים לכבודה
של הפסלת אילנה גור. ב אמצע
המסיבה טילפן אליו
אזרח נזעם ושאל אותו :״האם
אתה יושב בביתך נינוח בשקט
ובשלווה ז״ כאשר השיב צ׳יצ׳
בחיוב על שאלה זו, אמר ה־

וההנהלה, ולכל הפקידים ה בכירים
— כ־ 200 איש בסך־
הכל. וזה לשון המיכתב :
״ברצוני להסב את תשומת
ליבכם לתופעה מדאיגה, ה מתרחשת
בכמה ממישרדי-
העיריה. כתב הארץ מר אילן
שחורי נכנם לחדרים וללשכות
בעירייה, מדפדף ומחטט בחו מר
הנמצא על השולחנות, ומ עיין
בו ללא רשות. הנני מפנה
את תשומת־ליבכם לכך שלפי
סעיף 7לחוק־העונשין תשל״ז
1977 אסור לכל עובד־ציבור
ועובד־עירייה, ונבחר בכלל זה,
לגלות למי שאינו מוסמך לכך
ידיעה כלשהי, שהגיעה אליו
במילוי תפקידו, או, להתרשל
בשמירת הידיעה. אי-לכך הנני
מבקש לדאוג לכך כי לא יונח
במישרדים חומר כלשהו ללא
השגחה, וכי מבקר מבחוץ לא
יורשה להימצא במישרדכם
אלא בשעה שנוכח במקום עו־בד־העירייה,
המשגיח על כך
שאותו מבקר, ובמיוחד כתב
הארץ שחורי, לא יעיין ללא
רשות במיסמכים המצויים ב־מיישרד.
כתבתי לכם זאת, בין
היתר, בעיקבות מה שאירע,
כאשר נכנס שחורי לאחד החד רים
בעירייה, חיטט בחומר ו כתב
על־כך בעיתון, וגרם ל פגיעה
בתדמית העירייה.״ ה־מיכתב
הודלף אל שחורי מיד
עם היכתבו.

217

תערוכה וכל
החתיכות של
ה שכ חה ב או

תואש מסתובב ״יי די״^ייג: ג

71111 \ 1 71ה 711י של הצייר גידי לוי, היא רותי, דיילת
| / 11011x11 11111י י ״אל־על״ ואחת העובדות היפות של
הברת התעופה הלאומית. היא זכתה בנשיקה מצלצלת מפי בעלה.
״הזמנתי התערוכה שלי את כל
העיר,״ סיפר הצייר גידי לוי.
״אני הזמנתי את כל ידידי מ אל על.״ אמרה אישתו, רותי
לוי, הדיילת.
״ואני הזמנתי אתי כל חגרי נ ־
בוהמה״״ גילתה גיסתו של הצייר,
אתי ויזלטיר.
ואכן ,״כל העיר״ באה לתערוכתו,
הרביעית במיספר, של גידי לוי,
בגלריה הוראס ריכטר ביפו.

כל אורח כובד בכוס של יין
אדום, עוד לפני שהתחיל לסייר
בגלריה. נושא התערוכה: מוצרי-
צריכה וסביבה־יומיומית. ארגזי
פירות וירקות קישטו את הקירות,
וכל המוצרים שהוצגו היו עשויים
קרמיקה. החום הכבד ששרר ביום
החמישי שעבר נמשך גם בשעות
הערב ודחף את כל האורחים
להצטופף מחוץ לגלריה.
״הצרה עם כל היפים והיפות

אחת משכנותיו של הצייר, מתכננת
| 11ו| ׳ 11
האופנה תמרה יובל .״זו ממש מסי-
1י 1 1
שכונתית,״ אמרה תמרה לגידי, ו״לא צריך לנסוע
וק מדי.״ המסיבה נמשכה עד השעות המאוחרות.

את כל העבודות שלן, בתוספת היין ששתיתי, הראש שלי מסתובב.״
בידו מחזיק
ך ! ה ך|| ה עופר הצייר

ללוש, שבא לחזות בתערוכת
עמיתו. עופר, שהיה שתוי לגמרי,
השתתף אחר־כך במסיבה בביתו
של הצייר .״גם אני צייר
טוב,״ גילה עופר, כטוב ליבו ביין.

הבאים לפתיחות של תערוכות,
שהם אינם קונים תמונות,״ הת לוננה
הפסלת אילנה גור. היא
באה לתערוכה בחברת בעלה האמ ריקאי
ובנה, אשלי.
״למי שיש סבלנות, שיחכה עד
שתסתיים חגיגת״הפתיחה ואחר
כך שיבוא לביתי ביפו, שם אני
עושה מסיבה לכל החברים,״ גילה
הצייר.
הוא הסתובב אנה ואנה, נרגש ו

לא בדיוק מה שאני מרגישה, אמרה

מעצבת האופנה ג׳ניפר בר-לב. חברה־לחיים,
1 1 • 11111
האמן דויד (״טרטר״) טרטקובר, הוא צייר וגרפיקאי.
אני מפרגנת לכל אמן שהוא באמת טוב,״ אמרה ג׳ניפר.

שמח, והסביר לכל מי שנקרה על
דרכו את שרצה להביע בעבודותיו.
רותי, אשתו, דאגה מראש שלא
ישבצו אותה בטיסה כלשהי ביום
הפתיחה .״את הבן שלנו, אדם,
שלחתי למישפחה,״ אמרה.
בחצות הלילה ננעלה הגלריה.
קהל הקרואים נע אל עבר ביתו
היפואי״ של גידי. ושם, לקול מוסי־קת־דיסקו,
פיטפטו, ריכלו, ואכלו,
עד השעות הקטנות של הלילה.

היא אתי ויזלטיר, אשתו״בנפרד של
ן ן 1ו 1ןןךן
המשורר מאיר ויזלטיר, ואחותה של

י י •י
רותי אשת הצייר .״הבאתי אתי את בתי מרתח, בת
העשר, כדי שתראה מה עושה הדוד שלה למען פרנסתו.״

אגשים

ה מ הפכ ה מתחילה כ א שר

מזוג כרמליטה
בכוסות
עם קוביות קרח,
הוסף פלחי לימון
ומעט קינמון
לפי הטעם.
אתה תהנה
ואורחיך יודו לך.

מקצצים סטייקים. והרב

הוא חול הבא שד רוצים לדבר איתו על התנחלויות
י השביתות המהפכניות
בפולין מזכירים ליצחק ליפני

את מה שאמר החקיין טוביה
צפיר, אחרי ששר־האוצר,
כרמליטה סנגריה
עם קרח,
היש טוב ממנה בקיץ?

וויו ויהונתן בוגד
אליס ק וי ג ו

מנהלת המכירות של העיתון חחדש
בשפה האנגלית ,״ניזז וויו״ ערבה
מסיבת יום־הולדת בביתה. היא הזמינה, בין היתר, את מפיק״
הסרטים שלמה מוגרבי, סיפרה אליס :״לפני 19 שנים נפגשנו
לראשונה, ושנינו היינו רווקים. החלטנו לעשות תחרות ולראות
מי מאיתנו יתחתן ראשון. עברו שנים ואנחנו שנינו נשארנו רווקים.״

שני בניו של אלוף פיקוד
הצפון, אביגדור
(״יאנוש״) בן־גל, באו לכפר־הנופש בקיסריה ,״קיסרית׳ /ושימשו
כקוונים במישחק־בדורגל שנערך שם בין קבוצות של עיתונאים.
שופט המישחק, הכדורגלן של בית״ר תל־אביב, שמואל רוזנטל
(במרכז) היה מאוד גא בהם. יהונתן (מימין) מתכנן לעצמו
קאריירה של ספורטאי והשתלם בסדנת״הכדורגל שנערכה
במקום, כאשר הוא מפגין בקיאות רבה בכל הליכי המישחק.

ייגאל הורכיץ, הכריז ש-
שצריך לקצץ בבשר החי., .ה חכמה
היא לא לקצץ בבשר ה

נראה מה יקרה כאשר ית חילו
לקצץ בבשר לסטייקים.
אז תתחיל באמת מהפכה ! ״

העיתונאי חזי כרמל
בא לבית־אל ב /השוכגת ליד
רמאללה, כדי לשוחח עם ה אנשים
שם. אך איש לא רצה
לשוחח איתו, וכולם הפנו אותו
לראש־הישיבה, רבי זדמן
מלמד. חזי פגש בבנו בן ה שש
של הרב, וביקש ממנו
לקחת אותו אל אביו. שאל
אותו הקטן :״באיזה עניין
אתה רוצה לדבר איתו 1״ ענה
לו חזי :״מה זה משנה, אני
פשוט רוצה לדבר איתו.״ השיב
לו הקטן :״אם זה לא עניין
חשוב, אזא אבא שלי חולה.״
כאשר הגיע חזי סוף־סוף אל
בית הרב, פתחה אשת הרב
את הדלת ואמרה לו :״כא־זה
עניין אתה רוצה לדבר עם
הרב י ״ אמר לה חזי :״אני
רוצה לשוחח איתו.״ ענתה לו
הרבנית :״הוא חולה,״ וטרקה
את הדלת בפניו.
1טוי שוש וגדי ו

נפגשו כאשר ביקרה גלי בלוס״אנג׳לס אצל אחותה שוש (מימין
בתמונה) .שוש, העובדת בתחנת״חרדיו המקומית ״ישראל אקס־פרס״
,ראיינה את גלי בפעם הראשונה. בישראל, כאשר עבדה ב״קול ישראל״ ,לא נתנו לה מעולם
רשות לראיין את אחותה. גלי לא ביזבזה בהוליווד את זמנה לריק. היא ביקרה בבית ידידה, כוכב־הטלוויזיה
דייוויד סול, והשמיעה לו את אחד משיריה. בבית היו באותה שעה מוסיקאים מהלהקה,
סטילי דאו, שהתלהבו מקולה ונתנו לה להקלטה, שיר שנועד בתחילה לזמרת האמריקאית דבי בון.

העולם הזה 2243

לדובר עיריית תל-אביב,
עמיקם שפירא, אירעה תאו-
נת־דרכים לא סימפטית. בעודו
הולד ליד מלון שרתון בתל־אביב,
הגיחה משמאלו מכונית
דודג־דארט ופגעה בו. הוא הו עף
על טמבון המכונית, ו ראשו
פגע בשמשה הקידמית,
שהתנפצה. שפירא הובהל אל
בית־החולים, ואחרי טיפול רא שוני
בא ללישכתו בעירייה.
כאשר ראה אותו להט, נתן לו
מייד ־ ארבעה ימי חופשת־מחלה.

דזכרמל
מזרחי

±0111101101 דז\ינן זסך/

הדיוק המרבי של טכנולוגיית הקוורץ
! שעון ־ יד מעורר מוסיקלי, הנותן לד״אות זמן״ לתזכורת

דגם }71070
שעוו עצר דלן, נגד מי ם
(עד 20מ׳); סטופר כפול;
כולו פלדת אל־חלד; זכוכית
קריסטל; מצג ש עו ת, ד קו ת,
שגיות,תאריך, חודש, יום;
תאורת לילה:
אחריות ל שנתיים.

דגם 04ו700

דגם 04 וו 74

שעון עצר ו\/ומ 1/ו 11ט4ו\ו :
שעון עצר מעורר; ״אות-זמן״
מעורר מוסיקלי ומעורר אוטומטי:
בכל שעה שלמה; כולו
״אות־זמו״ בכל שעה שלמה:
פלדת אל-חלד; זכוכית
טיימר; כולו פלדת
קריסטל; מ צג שעות, דקות,
אל-חלד; זכוכית קריסטל;
שניות, תאריך, חודש, יום;
מצג שעות, דקות, שניות,
תאורת־לילה;
תאריך, חודש, יום; תאורת -לילה;
אחריות ל שנתיים.
אחריות לשנתיים.

6,590.ל

4,950
.־ 6,350

להשיג בחנויות המובחרות בארץ

או ריי נ ט ־ בדיוק בזמן הנכון.

מפעל הענק היפני לשעונים

יבוא,שיווק והפצה:בני משה קרסו בעי־מ,סוכנים בלעדיים של \1ו\/ק\/ט 00 .ז 0חמ\/ו \ 17ם 1ה 0

העולם הזה 2243

האב ל א רצה לדעת את תוצאות הבדיקה של
מי־השפיר. שגילתה אם העובר הוא בן א! ב ת

מ*יי״י^י 0 0יייייייס 0 *0 0 0ימר

! 0הכינוי החדש למנכ״ל
מישרד ראש־הממשלה, מתי
״מתי הוא שמואלכיץ,
שוופס״ ,על מישקל הפירסומת
למשקה זה.
ח״כ ת מי אשל, הנפ גשת
לאחרונה עם חרדים ב ירושלים
בענייני-עבודה, סיפ רה
:״אני בודקת בכל בוקר
את היומן שלי, ואם אני רואה
שיש לי פגישה עם הרב מנ חם
פרוש, אני לא לובשת
שימלה עם מחשוף.״

ח״כ אסתר

ואילו 0 הרליץ אמרה, אחרי שההס תדרות
ביקשה מחברי־כנסת
שיילכו לעבוד קצת במיפעלי-
תעשייה :״אני קיוויתי שיש לחו
אותי לקריית־הפלדה ב עכו,
אך במקום זאת שלחו או תי
למיפעל גוסקס.״

לשבוע־האופנה

ארץ. הוא סיפר שלפני שעזבו
את ארצות־הברית עברה חנה
בדיקת מי־שפיר, הקובעת בין
היתר את מין הילוד. כאשר
רצו הרופאים לספר לו אם
אשתו נושאת ברחמה בן או
בת, אמר להם :״אל תגידו לי.
לפחות שעניין הילד יהיה לי
הפתעה.״ בארץ ילדה חנה לפני
שבוע בן.
01 השגריר האמריקאי ב ישראל,
סמואל (״סם״) לו־איס,
אוהב מאוד לצפות בטל וויזיה
הירדנית בסידרה הדרמ
טית
דאלאס, שמקורה באר-
צות־הברית. לא מכבר חזר
מפגישה עסקית לביתו, פתח
את מכשיר־הטלוויזיה וגילה
לאכזבתו שהסידרה יצאה ל חופשת
חודש הראמאדאן —
לואיס ואשתו, פ א לי, ששני הם
ילידי מדינת טכסם, מרגי שים
כמו בבית כאשר הם צו פים
בסידרה זו, המספרת על
קורותיה של מישפחה טכס-

סית.
0אוצר היכל הספר, מגן
ברושי, בנו של אכרחם

פה בין ערבים שיושבים בארץ
לבין יהודים היושבים בארצות-
ערב. אני לא המצאתי זאת,
גם בדל כצנלסון (האידאו־לוג
של תנועת־העבודה) היה
בדעה זו.״
0לפרופסורים באוניבר סיטה
הוא קרא ידענים אנאל-
פאבתים.״
0 1על השופטים העליונים
אמר פאפו שלא היו לגמרי
אובייקטיביים, כאשר פסקו ב עניין
האדמות בגדה.
0על היועץ המישפטי

אלה,

להכריז גם על אורחים
ולא שכח את הזמר דון מלן־
לין וחברתו, אורלי צרפתי,
שגם הם היו במקום. בתום
ההופעה שאל פריץ את העי ״מי
זה פלאטו־תונאית

שרון?״
01 כמומחית בגלישת־רוח
התגלתה אמליה שטן, אשתו
של התעשיין רוני שטן, ו דיילת
אל־על לשעבר. אמליה
נסעה עם רוני לחופשה באי לת,
ניסתה את ספורט גלי־שת־הרוח,
והפגינה חיש מהר

בירו
שלים
באה מרי כן־גוריון,
אשתו של מנכ״ל אוזא עמום
כן־גוריון, כדי לחזות באחת
מתצוגות־האופנה. ידידים נז כרו
באותה הזדמנות בסיפור
נישואיו של עמום, לפני שנים
רבות. כאשר בא עמוס אל
אביו, דויד כן־גודיון, ואמר
לו שהוא עומד להתחתן, בירך
אותו הזקן. אך עמוס, שאשתו
איננה יהודיה, אמר לאביו :
״יש בעיה אחת, מרי היא לא
משלנו.״ אמר לו בך גוריון:
״מה, היא מסיעה ב׳ ז״ הוא
התכוון, כמובן, לאחדות העבודה
שפרשה ממפא״י ברעש
גדול, ושנקראה לפני הפרישה
בכינוי זה.

! לצייר התימני גני
לוי, המתגורר בארצות־הברית,
יש גם בית בכרם־התימנים
בתל־אביב. לפני שבועיים -בא
לכאן׳ עם אשתו ההולנדית,
חנה, כדי שתלד את ילדם ב־

1וע קדם

(משמאל) ,המשחק בסרט ״הגדולה חאדי־מה״
לצידו של השחקן האמריקאי לי

ממוין, הוא בן 11 שנים וכבר הספיק להשתתף בכמה סיוטי־פירסומת
ושני סרטים ארוכים. הילד מגודל״השיער, המשחק בסרט
ברדטי, מחבר מדריכי ארץ־
ישראל, סיפר בערב הדסה ב ירושלים
איך נקנית אהבת
הארץ בהליכה בשביליה, באי תור
אבנים ובגילוי מקומות
חדשים. ברושי, שהוא ארכי אולוג,
אמר שאחת הבעיות
בהיכל הספר היא השמירה ה קפדנית
על המגילות הגנוזות,
שהן אסורות למגע. לפני שבו עיים
בא חוקר-תנ״ד עיוור ל ביקור
וביקש למשש את המ גילות.
הנהלת ההיכל איפשרה
לו לעשות זאת, אחרי שאיש
לא נגע בהן מזה 15 שנים.
כאשר אמר העיוור שהוא רו צה
״לראות״ גם את הפאפי־רוסים,
הסבירו לו כי זה בל־תי-אפשרי
גם לו.
01 כאשר נשאל עורך־
הדין משה רו ם אם יחליט
לרוץ לראשות עיריית־חולון
מטעם המיפלגה הליברלית או
לרוץ לכנסת, אמר., :אני הו שב
שארוץ בשני הכיוונים.
מה שבטוח, בטוח.״

׳ 0הסופר דן פן־אמוץ,
ראה שני אנשים עומדים ב רחוב
ומקטרים על המצב ב ארץ.
אמר להם דן :״טה אתם
עושים כזה רעש? המצב היה
כל הזמן גרוע !״ ענו לו הם :
״אבל היום המצב כל־כך חמור
שאפילו הערבים יורדים מן
הארץ.״

בתיה אוון

אשתו של העיתונאי דודו אורן, פרצה
במחול באחת המסיבות בתל-אביב. בתיה,
המנהלת בוטיק, היא רקדנית מעולה. בתמונה היא רוקדת עם
הזמר דני גרנות .״לא בכל יום יוצא לי להפגין את כישרון״הריקוד
שלי. אן כאשר יש לי הזדמנות כזו, אני עושה זאת בשימחה רבה״.

העולם הזה 2243

01 בדו־שיה שנערך בין
חבר הוועד־המנהל של רשות־השידור,
עו״ד אהרון פאסו,
ובין מנכ״ל רשות־השידור ל שעבר,
יצחק ליכני, אמר
פאפו, בין היתר :״אני בעד
חילופי־אוכלוסיה בארץ. ד,חל*

כניצול השואה, נאלץ להסתפר לשם תפקידו שם, אחרי שלא כלבן
ר^ה לקצץ את שערו הארון .״כאשר עשיתי את הסרט,
שילמו לי כסף כדי שאסתפר, אן עכשיו חזרתי מטיול בלונדון ושם
הסתפרתי שוב קצר. הפעם נאלצתי לשלם לספר בשביל זה.״
אמר שזה מוסד חזק מדי, ש צריך
להחליש אותו .״הוא יו תר
חזק מן השרים בממשלה.״
! 0כאשר נשאל אם הוא
יודע שרבים מכנים אותו ג׳ו־קר,
אמר :״מי שמכנה אותי
כך זה כלי־התיקשורת השמא לניים,
אך הם במיעוט. הרוב
השקט הוא דווקא אתי.״
! 0מזכיר מועצת פועלי
תל-אביב, דג כן־מאיר, אינו
רוצה שישכחו אותו בארץ כא שר
הוא נמצא בחוץ־לארץ. ה חודש
נסע לגרמניה, כאורח
האיגודים המיקצועיים שם, אך
הוא דואג לטלפן מדי יום ל־לישכתו
בתל-אביב, כדי להד ליף
סיפורים לעיתונות כאן.
! 0במלון תל־אביבי הת קיימה
הופעה של להקת ה־פלאסרס.
אמרגן הלהקה, יהו דה
טלית, פנה אל מנהל
מחלקת המשקאות והמזון ב מלון,
האנס פריץ, ,׳ביקש
ממנו להכריז על ח״כ שמואל
(״סאמי״) פלאטו־שרון, ש היה
בין האורחים. במקום נכ חה
גם עיתונאית, והיא שאלה
את פריץ אם הח״כ שילם 1700
לירות, מחיר הכרטיס להופעה.
פריץ ביקש לברר זאת, אך
משהבחין טלית כעיתונאית
מיהר להכריז כי שרון ישלם
את מחיר־הכרטיס. רק אחרי
שהכריזו על שרון מעל הבמה,
ניגש אחד המלצרים לפריץ ו גילה
לו כי בין האורחים נמ צאים
אנשים חשובים יותר
מפלאטדשרון, כמו, למשל, סגן
שר-הביטחון מרדפי צפורי,
וראש עיריית תל־אביב ואשתו,
זיוה. פריץ מיהר להורות ו
שליטה
מוחלטת במכשיר. כא שר
חזרה אל החוף בעיקבות
הגלישה, אמר רוני :״זה לא
קונץ, היא תמיד ידעה לעשות
רוח !״
! 0ליום נישואיהם העשי רי
קנה אתלט-העבר, ג ד עון
דו ס, לאשתו דוני, שהיא בתו
של עורך־הדין מיבאל פי־דון,
זוג אופניים, שבהם היא
רוכבת מדי בוקר לבריכת־השחייה
בצהלה, ולמיגרשי-
הטניס שם.
! 0איש־העסקים הבינלאו מי,
א ר נון מי ל צ׳ן, החליט
לצאת לחופשה עם שלושת יל דיו
ולהקדיש אותה אך ירק
להם. לשם כך בחר בחוף שו מם,
דרומית לסאן־פרנציסקו,
שאין בו כל אמצעי־תיקשורת.
אולם, מכיוון שמילצ׳ן הוא
״חולה טלפון״ ,ואינו מסוגל
להתקיים בלי שהמכשיר יהיה
צמוד לו, הוא פתר את ה־בעייה
בדרך מקורית. הוא לקח
עימו אפרכסת של עלפון, חתך
את החוטים, והוא מחזיק אותה
לידו בשפת־הים שם.
׳ 0״ערוץ שני, שיראה
תמונות ורודות בלבד, יוכיח
כי גם טלוויזיה צבעונית יכו לה
להיות אפורה,״ אמר הד״ר
יריב כ ן ־ אליעזר, בהרצאה
על הנושא ״מי מפחד מהטל וויזיה״
.״טלוויזיה כפי שמתכ ננים
י חכמי הליכוד תירשם ב־ו
ספר־השיאים של גינס כטל־,
וויזיה הבלתי-נצפית ביותר ב־!
עולם, ותעודד את הצפייה ב טלוויזיה
הירדנית,״ אמר נכדו
של דויד בן־גוריון.

תכשיטי ויהלומים
קוני בר״נס .6
הבורסה לתכשיטים ברח׳ ריינס ,6הפכה תור זמן קצר לסיפור הצלחה בזכות חיסול פער התיווך בענף התכשיטים ¥השבוע
מציעה חברת ״אנדיו״ ב״בורסה לתכשיטים״ עודפי ייצוא ¥חברת ״יהלומי מוניטין״ מציעה תכשיטי זהב ויהלומים
במחירים החל מ־ 4,000ל״י.
מאת צ. פרי

פנינה רוזנבלום מציגה
קולקצית טבעות זהב ויהלומים
••:ל ״•הלומי מוני טין״.
הקולקציה בעיצוב קליל וצעיר
במחירים החל מ 4.000-ל״י.

השד בדאלאשות׳

אום נד. קונים ברחוב דיזנגוף.
פרוות בבדיהודו;.
חנשיסים — ברחוב ריינם.
בלב העיר, מספר צעדים מכיכר דיזג־גוף,
שיכן ליבו של ענף התכשיטיב
הישראלי — ד,״בורסה לתכשיטים״.
. 5יצרני תכשיטים גדולים וידועים משווקים
כאן תכשיטי זהב ויהלומים.
ישירות לצרכן, ללא סעו תיווך.

תנינזינוי ייציא כמתי־ דזדמנות׳
אחד היצרנים הבולטים הינו ״אנדין״
יצואן דתכשיטים הבינלאומי המפורסם•
הקולקציה העשירה של ״אנדין״ מצטיינת
בקו צעיר וקליל בהתאם לדרי שות
האופנה האחרונה בא־ר־פה וארד,״ב.
חלק
רעידפי הייצוא של ״אנדין״ מוצו
עים ב״בורכה לתכשיטים״ במחיר הז־ודנית־
,והלקוח הישראלי יכ-ל לרכרש
אוחם בכמחצית ממחירם בחו״ל,

מדדורד מינבלת ב־א ״ 1א ט
תכשיטי• ״קנדיד״ מציע־ם קולקציה
קלאסית במהדורה מוגבלת. התכשיטים
כולם בזהב 18 קראט והיהלומים נקיים.
־המהיר א•; זול, אולם החפכ-ן בסער
התיייד נאפשר לך לקבל ע־ך טוב
ביותי לכספך.

ד ק 3763ל־׳י
ר ק 5618ל״י

׳הדומים ...ירלומים ...יהליטים...
בחדר היהלומים שב״בורפה, לתכשי טים״ תגלה מבחר עשיר של יהלומים
מכל גודל. צנע ונקית. היהלומים נמכרים
ישירות לציבור בתנאי הבורסה

מכירה מיוחדת
במוצ״ש
הבורסה לתכשיטים
ברחי ריינס 6
פתוחה במוצ״ש בין השעות;
7.30 בערב 11.00-בערב
ובימי השבוע;
בין 9.00 בבוקר 700-בערב

בדיקה חינם
לכל תכשיט שברשותן יהלום
במכשיר האלקטרוני המיוחד
המצוי אך ורק בבורסה לתכשיטים,
שקם, כל־בו שלום
והמשביר לצרכן.
הזהרי מיהלומים מזויפים!

רקו 355ל־־י

רק 3445ל־־י

ר ק 4815ל״י

ר ק 4 9 9 5ל״י

״ר 7ן 3 9 7 5ל ״ י

ר ק 3975ל״•

ד ק 3021ל״י

בגלל תנודות במחירי הזהב והיהלומים המחירים בתוקף ושבווו ימים בלבד.

יהלומי סו9נ4ן

לפתע. החלום בהי שג ידך.

,הבורסה
להשיג ב: לתכשיטים

תע 3דיי נ 6 0ודא
המשכיר לצרכן

^ ..81׳31811

שוחרייהחופ ש ב עול ם כול! מצדיעים ל שובתים

הערצה ודאגה

כשאנו שולחים עתה את מבטנו, בחרדה ובדאגה, לעבר
השובתים, נאבקים בליבנו רגשות שונים זה בזה.
האמתלה לשביתה היא כלכלית. אך מי שמביט בדיוו חי
הטלוויזיה, יודע כי זוהי ההתחלה של התקוממות
לאומית אמיתית, לפי מיטב המסורת הפולנית. הלאומנות
הפולנית נעזרת בסימלי הכנסיה הקאתולית, כפי שעשתה
מזה מאות בשנים בכל המאבקים נגד התורכים המוסל-
מיים, הרוסים האורתודוכסיים והגרמנים הפרוטסטנטיים.

נדמה שזהו לקח איטר הפולנים זוכרים
אותו גם בי מינו: שעליהם להיזהר מפני הרוסים
והגרמנים, אך שעדיהם להיזהר שיכעתיים
מפני עצמם.

איליה ארנבורג כתב :״גם אם יכסו את העולם כולו
באספלט, גיבעול ירוק אחד יצמח ויבקיע את האספלט.״
פועלי גדאנסק הם גיבעול ירוק כזה.

חשכה מ טורפ ת: האם ייתכן כי מילחמת־עולם
* 1שלישית תפרוץ באותה הארץ ובאותה העיר שבהן
פרצה מילחמת־העולם השניה?
ב־ 1939 פתח אדולף היטלר במילחמה בטענה, שהוא
רוצה לחסל את ״הפרוזדור הפולני״ ,שהפריד בין שני
חלקי גרמניה. במישרד־הדואר של דאנציג (היא גדאבסק
העתיקה) פתחו הפקידים הפולניים בקרב־הגנה עטור-
תהילה וחסר־תוחלת( .הוא הונצח, בין השאר, בספר ובסרט
תוף הפח).
עכשיו שוב מתמקד המשבר בגדאנסק. שוב מתלכדים
הפולנים במאבק לאומי. שוב מאיים עליהם הצבא החזק
ביותר בעולם. שוב יתכן כי התלקחות מקומית זו עלולה
לגרום לתבערה עולמית.

ושוב ; שואות ביניהם שד בל שוחרי־החרות
כעולם אל העם המוזר הזה — בהערצה,
כחשש, בדאגה.

ן* קדו ש־כרוך־הוא, שהביא את אברהם אבינו ואת
י 1משה רבנו לארץ בעייתית מאוד, על אם הדרך
בין מצריים וארם־נהריים, בין אירופה לאסיה, בין מיזרח
ומערב, לא היטיב גם עם העם הפולני בכל הנוגע
למיקום מולדתו.
שום עם אינו יכול להיות מאושר כשיש לו שכן
אדיר, העולה עליו פי כמה וכמה בממדיו ובעוצמתו.
על אחת כמה וכמה אין עם יכול לבוא אל הנחלה
ואל המנוחה כשיש לו שני שכנים כאלה.

שיחוד אציל קטן אחד ויחידי, מבין המאות שישבו בסיים.
המלך סטאניסלאב פוניאטובסקי, שמלך על פולין בימי
ביתורה. ניסה לשווא לחולל את הרפורמות הדרושות.

9יי ; 9
יש אינו מפקפק בגבורתם של הפולנים.
י ״ לפני 41 שנה ראה העולם המשתאה כיצד מסתערים
פרשים פולניים, המזויינים בחניתות ובחרבות, בגבורה
עילאית על הטנקים של היטלר, שפלשו לארצם. כפי
שאמר גנרל צרפתי, בהזדמנות מופרסמת אחרת :״זה
נהדר, אבל זה לא מילחמה.״ הגבורה העילאית לא יכלה
לשמש תחליף למישטר נבון, שהיה צריך לדאוג בעוד
מועד להקמת גייסות־שיריון בצבא פולין.
ההיסטוריה הפולנית כולה רצופה במאורעות עטורי־הילה
כאלה. הבולט ביותר הוא, כמדומה, מיבצע פולני
שאין לו כימעט אח ורע בתולדות העמים. בשנת , 1683

׳19; 9

פולין יכולה לזכות כ תמיכה המוסרית •טל
כל העולם -ורק כסיל יזלזל בח שיבותו •טל
קונסנזוס מוסרי עולמי.

הסכנה הנוראה כיותר שאיימה על פולין
היתה תמיד התחב רו ת שתי שכנותיה, הזאב
הגרמני והדוב הרוסי. שלוש פעמים חולקה
פולין כין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה. כפעם
הרביעית היא חולקה כין כרית־המועצות וגרמניה
הנאצית.

י 1 91

וכאשר אירופה בולה. התנכרה ליהודים,
גירשה ורצחה אותם, הם מצאו כפולין גן־עדן
של סובלנות ושיגשוג.
מי שמעיין בהיסטוריה של עם זה מתרשם משתי עוב־דות־יסוד,
הסותרות איכשהו זו את זו, אך הקשורות
בנשמה הפולנית כתאומות־סיאם :

מצד אחד -הפטריוטיזם הפולני, שנשאר
חי ותוסס אחרי מאות שנים של שידטון זר,
כיכוש ודיכוי.
ומצד שני -יצר ההרס־העצמי, שהפך א ת
העם הפולני לאוייב המסוכן ביותר שד עצמו.

הכובשים הזרים ממיזרח וממערב נקראו אל תוך
פולין לא פעם על־ידי סיעות פולניות, שרצו בדרך זו
לגבור על מתחריהן. הנסיונות הנואשים לקיים את
שלמותה ועצמאותה של פולין, בין שני הענקים, על־ידי
קיום מימשל מאוחד וצבא סדיר גדול חובלו תמיד על-ידי
הפולנים עצמם. לשם כך המציאה הצ׳לאכטה הפולנית
— מעמד האצילים — המצאה פולנית מיוחדת במינה :
ה ־ 0171 ¥010־ ,1,11x11 זכות־הווטו שהעניקה לכל חבר ב־סיים
(הפרלמנט) הפולני את הזכות לבטל כל החלטה,
ואף לפזר את הסייס כולו, על־ידי השמעת שתי המילים
״אינני מסכים״ .במשך מאות שנים שמה שיטה זו לאל
כל נסיון לפעול לטובת המדינה. כל שגריר זר היה
מסוגל לסכל כל החלטה של הפרלמנט הפולני על־ידי

אילו קראנו דרור לרגשותינו, היינו רוצים בהת קוממות
גדולה, שתעבור בתבערה בכל רחבי פולין,
שתגרש את הכובש הזר ואת סוכניו המקומיים, שתביא
לתקומת פולין עצמאית, חופשית, ריבונית, שתהיה בת־חורין
לבחור במישטר החברתי הרצוי לה.
קל לתאר התקוממות כזאת, את פלישת הסובייטים,
את ההתנגדות הנמרצת של הצבא הפולני אשר יחבוש
שוב את כובעי־המיצחיה המרובעים המסורתיים, את
ההתחברות הנלהבת של חיילים ופועלים מול פני האוייב
החיצוני, את הזדהות כל עמי־החופש עם המאבק, את
הניצחון הסופי.

ום כוה בעולם אינו יכול לשחרר את פולין
משכנותו של הענק הרוסי, שהפך בינתיים מעצמת־על
עולמית — כשם ששום כוח בעולם אינו יכול לשחרר
את ישראל ממיקומה בלב העולם הערבי.
ב־ 1939 כיבדה בריטניה הגדולה את הערובה שנתנה
לממשלת־ורשה, ובניגוד לציפיותיו של היטלר הכריזה
מילהמה על גרמניה, מפני שזו פלשה לפולין. הדבר לא
הציל את הפולנים. כיום אין מדינה אחת ערבה לפולין,
ואין שמץ של סיכוי שמעצמה כלשהי תסתכן ביודעין
במילחמה גרעינית למענה.

בתקופות־הזוהר של פולין הצליחו שליטים נבונים
(והיו כמה וכמה כאלה) לנהוג כפי שנהגו שליטים ישרא ליים
נבונים (והיו מעטים כאלה) בימי הבית הראשון:
לתמרן בין השכנים האדירים, להתחבר פעם עם זה
ופעם עם זה, להיזהר מפני הרפתקות. אך כאשר היו
לפולין שליטים שחצנים או טיפשים (ופולין קוללה ברבים
כאלה) היא סבלה תלאות ויסורים, שאך עמים מעטים
ידעו כמותם.

אקל לנהוג בתבונה במצב כזה. זה קשה עוד
יותר לעם המבורך והמקולל בהיסטוריה בת 1017
שנים (אם מתחילים, כמקובל, בשנת ,963 כאשר הפולנים
נתקלו בגרמנים) ,שאין דומה לה בתולדות עמים אחרים.
מאות שנים של תעמולה אנטי־פולנית, שנכתבה בידי
גרמנים ורוסים, סילפו במידה רבה את יחס העולם לעם
הפולני ולתרבותו. יש לו היסטוריה מפוארת, מדינית
ותרבותית. היו לו מדינאים ומצביאים גדולים. לא פעם
הגיע אל סף כינונה של אימפריה. מבחינת היצירה
התרבותית והחינוכית הוא קדם בהרבה לרוסים.

איך נוכל שלא לאהוד כליבנו א ת אומץ-
ליכם של הפולנים, המואסים בכניע ת ארצם
הגאה למדינה הרוסית השכנה, איטר לה הם
כזים עוד מלפני ימיו •טל איוואן האיום?

אכל זהו חלום. חלום פולני. חלום מסוג
החלומות שהביאו על פולין אסונות מפוארים
כה רכים.

זהו מצבה שד פולין מזה כמה מאות ב שנים.
היא להוצה כין הענק הגרמני ממערב והענק
הרוסי כמיזרח.

אחרי 1945 נשארה פולין מופקרת לחיבוק הדוב
בילבד, שדחף אותה כולה מערבה, כשהוא קורע ממנה
את מחזותיה המיזרחיים, ומצרף אליה מחוזות גרמ ניים,
שהיו ש׳ייכים לפולין בעבר הרחוק.

איך נוכל שלא להתפלל כליבנו לניצחון
ההתפרצות החדשה הזא ת של רוח-החופש
האנויטית?

אך תמיכה זו לא תוכל להפעיל יותר מאשר לחץ
פסיכולוגי על הצארים החדשים בקרמלין. היא לא תוכל
לעצור את הצבאות של יורשי איוואן האיום, אם יחליטו,
כי האינטרס החיוני שלהם מחייב זאת.
מכאן הצורך שהפולנים ינהגו בצורה שהיתה מקובלת
עליהם רק לעיתים רחוקות בהיסטוריה שלהם :.בזהיר

המלך שטאניסלאב: הווטו המוחלט
כאשר התורכים הגיעו אל שערי וינה ואיימו על כל מרכז
אירופה, חשה האומה הפולנית לעזרת הבירה האוסטרית
תוך הקרבה עצמית נדירה של עם אחד למען עם אחר.
היא לא זכתה בתודה.

גבורה היא תכונה המעוררת הערצה. אך
כמו כל תכונה יפה, אפשר להגזים כה. לא
פעם נדמה בי הגבורה הפולנית עוכרת על
גדותיה, ומטביעה תכונו ת הדרושות מאוד להישרדות
לאומית: תכונה, שיקול־דעת, זהירות.

אף אחת מן המרידות הפולניות נגד הרוסים לא חסרה
גבורה. ב־ 1791 עמד צבא פולני זעיר בן 46 אלף איש
נגד העוצמה הצבאית המקובצת של ארץ־הצארים. במרידה
של 1794 קם צבא של 15 אלף איש נגד הרוסים, שיחרר
את מרבית פולין, ניצח בקרבות אך הובס על־ידי העל יונות
המיספרית הכבירה של הצבא הרוסי. במרידה של
1830 פתחו פרחי־קצונה בוורשה, והצבא הפולני גדל
במהרה עד 80 אלף איש — אך העוצמה הרוסית, יחד עם
הקטטות בין הסיעות הפולניות והאנארכיה בחוצות ורשה,
הספיקו לדיכוי המרד. המרידה של 1863 נפתחה בהפג נות
לאומיות, באיצטלה של טכסים דתיים, ונמשכה במיל״
חמת־גרילה, שבה גבר לבסוף הצבא הרוסי. המורדים,
אשר לחמו כשבידם נשק דל, לא זכו לעזרה מן החוץ,
חרף כל ההבטחות.
בימי הנאצים התקוממה ורשה נגד הוורמאכט האדיר,
כדי להשתחרר בכוחות עצמה לפני שהצבא הסובייטי
הגיע אליה. אך סטאלין עצר את צבאו והניח להיטלר
לדכא את המרידה.

כמצב הבינלאומי הנוכחי, יכולים הפולנים
להשיג הרכה — לא רק מבחינה כלכלית,
אלא גם מבחינה לאומית ומדינית. כתנאי
שיציבו מראש גבולות סבירים לתיקוותיהם
ולדרישותיהם.

יושבים בקרמלין אנשים

מפוקחים, חסרי ^
רגע זה
״ סנטימנטים (מילבד שינאת־הפולנים המושרשת,
שבוודאי קיימת אי־שם בתת־ההכרה בצד שינאת־היהודים
המסורתית) ,ועורכים חשבון.

יהיה זה טירוך מצד הסובייטים לדכא א ת
המרד הפולני ככוח, כל עוד הוא נשאר כגבולות
סבירים.

הם הסתבכו באפגניסתאן. זיכרונות ״האביב של
פראג״ ודיכויו עוד טריים בתודעת העולם. מכה על פולין
תתנקם בכל המיפלגות הקומוניסטיות ברחבי תבל, תבודד
את ברית־המועצות באו״ם, תחזק את ארצות־הברית
ובעלות־בריתה.

אך יתכן בי הסובייטים יסכימו לשלם מחיר
זה ולהסתבך כהרפ תק ה נוספת, אם יפחדו
מפני סיכון ביטחוני בגבול הרגיש כיותר
שלהם. אם תצא פולין ממעגל־השליטה שלהם,
מה יקרה כגרמניה המיזרחית ץ כצ׳בוסלו
כ קי ה? בהונגריה?
זהו הגבול.

ך יפרו בשעתו, כי ב־ 1967 פרץ משבר מדיני מפני
י שקצינים פולניים הרימו כוסיות לכבוד ניצחונו של
צה״ל. מכיוון שמצריים זכתה אז בתמיכה סובייטית,
נראה להם הניצחון הישראלי כמכה לסובייטים.

גבורה היתה מצוייה תמיד כשפע, התכונה
היתה מצוייה לרוב כצימצום.

אנחנו יכולים להחזיר עתה א ת המחמאה
ולהביע אהדתנו ל תנוע ת־ה שיחרור הפולנית.

(ורק דרך אגב: אלוהים ירחם על מדינה שבראשה
עומד אדם שחונך גם במסורת זו של גבורה פולנית
חסרת־תוחלת וגם במסורת יוחנן איש־גוש־חלב, שימעון
בר־גיורא ושימעון בר־כוכבא !)

כל שותר־חופש בעולם יכול וחייב להצדיע בשעה זו
לפולנים האמיצים, ולתרום את חלקו להתגייסות דעת־

לשובתים, הידד.

הקהל בעולם כולו לעזרתם.

דארוו!?־ מ 1ה י
החיים מלאים בהפתעות.
פתחתי ביום השישי את הרדיו, לגמרי במיקוד כך
נודעה לי חדשה מרעישה: צ׳ארלס דארווין לא היה
ולא נברא.
כלומר, יתכן שהיה איש כזח. ואולי חשבו פעם
שהוא שווה משהו. אבל עכשיו כבר יודעים הכל כי
תורת דארווין כוזבת. מגוחכת. מצחיקה.
ולראייה: כך כתב המדען הגרמני המהולל, הפרופסור
היינץ פרדשוואנץ, וגם החוקר הבריטי הנודע, הדוקטור
הנרי הורסטייל. שניהם צוטטו בספר החשוב ה׳ צבאות
דפק את דארווין, פרי עיטו של ר׳ דויד אייזק הלוי.
(זה לא היה שם הספר, אבל הייתי כה נדהם עד כי
לא עלה על דעתי לרשום את הרבדים, ואני מצטט מן
הדמיון).
למדתי מן התוכנית שיש בעייה: תורת דארווין
אינה מתיישבת עם ספר
בראשית, שהוא ערך מקו דש
לעם ישראל, בסיס
קיומנו וקו־היסוד של ה קואליציה.
מכיוון שהחינוך
מתנהל על-ידי הקואליציה
בכלל, ומר זבולון המר
בפרט, היה צורך להסיק
מסקנות. המסקנה היתר
שדארווין אינו קיים בתוכד
נית־הלימודים של בית-
הספר היסודי הישראלי.
אדם בשם אפריים רוקח,
הנושא בתואר ״הממונה על
החינוך היסודי״ (בינתיים
החלמתי מן ההלם, ורשמדארווין

את השם) הסביר ברצי נות
רבה איך למנוע הס תננות
כלשהי של תורת דארולין לבית־הספר הישראלי.
כדי להגן על הדור הצעיר מפני כל פגע יש ״השתלמו יות
שבהן מפנים את המורים לעבר המסורת.״ המסורת
אומרת שאלוהים ברא את כל החי והצומח בשבוע אחד,
ולכן לא יכלו להתפתח זה מזה. ומכיוון שאלוהים ברא
את האדם בנפרד, ביום מייוחד שכולו שלו, מובן מאליו
שאין מוצא האדם מן הקוף. ואם דארווין סבר אחרת,
זה רק מוכיח עד כמה היה האיש טיפש. ראש של גוי.
אילו זה קרה במקום אחר, זה יכול היה להיות מצ חיק.
ולראייה: כולנו צחקנו כאשר ראינו בקולנוע את
מישפט־הקופים ההיסטורי — המישפט שבו נאשם מורה
במדינת טנסי בארצות־הברית בלימוד תורת דארווין.
בסרט שר הקהל הנזעם ״תן לי את הדת הישנה ...היא
היתה טובה לאבותינו, היא טובה גם לנו.״
אבל כשזה קורה אצלנו, ברבע האחרון של המאה
ה־ ,20 אין זה מצחיק כלל.
אני מניח שילדים רבים, הגדלים בבתים בעלי רמה
והשכלה, לא יינזקו. הם ישמעו את שמו של דארווין
ואת עיקרי תורתו מפי אבא־אמא ליד שולחן־האוכל, או
יקראו על כך בספר שיקנו להם ליום־ההולדת. הם
יכלו ללמוד על דארווין משתי סדרות-טלוויזיה. אבל מה
יהיה על מאות אלפי הילדים הבאים מבתים שבהם אין
הספרים מצויים כלל, ושנושא־השיחה הבילעדי ליר שול־חן־האוכל
שלהם הוא קבוצת־הכדורגל המקומית?
להעמיד פנים, בליברליות מזוייפת, כאילו תורת דאר-
וויו היא אחת מני רבות, וכי יש ריעות בעדה ונגדה —
הרי זו איוולת. אין ספק שבעלי־החיים התפתחו! כדרכים
וחבריו*(ולא אכנס לשאלה מי קדם

שתוארו על-ידי דארווין
למי, ואם דארווין הפקיע לעצמו הישגים של אחרים) .אין
ספק שהאנושות היא אחת ממישפחות הקופים. יכולה
להיות מחלוקת נוקבת על המסקנות הנובעות מתורת
דארווין, בייחוד כשנעשה נסיון פסול להעתיקה לאידי אולוגיה
מדינית, כדרכם של הפאשיסטים. אך אשר
לתורה המדעית עצמה — מי שמתכחש לה יכול להת כחש
גם לסיבוב כדור־הארץ מסביב לשמש. הוא כסיל,
או גרוע מזה: יצאו אינטלקטואלי המחלל את הישגי
המדע האנושי תמורת אתנן מידי המיפלגות הדתיות.
הכנסייה הקאתולית, שהיא הרבה יותר חכמה מאשר
המימסד הדתי השולט בישראל, השכילה זה מכבר לנד
צוא שיטות ל״עיכול״ תורת דארווין, כפי שעיכלה
ברבות הימים את כל הישגי המדע שאי-אפשר היה עוד
להילחם בהם. הישועים השלימו זה מכבר עם תורת גלי-
ליאי גליליי (״ואף על פי כן, נוע תנוע!״) ומשתמשים
עכשיו גם בתורת דארווין להוכחת צידקתה הניצחית של
תורת ישוע.
מבלי לפגוע באיש: מי שמתכחש לתורת דארווין,
דווקא מאשר אותה. הוא מוכיח כי מוצא האדם מן
הקוף -ושלא כל בני־אדם כבר עברו את כל הדרך.

אהבות ממבט ראשון
דיילת של אל־על, שהוצבה בפעם הראשונה בטיסה
לקאהיר, סיפרה לי שהתאכזבה. המטוס הגיע בלילה, והיא
לא ראתה אלא הרבה אורות בחשיכה. הטיסה היא
״קוויקי״ ,והצוות חוזר מייד. היא זוכרת רק את ריח־הליזול
בבית־הנתיבות.
וזה חבל. הרושם הראשון שאדם מקבל בעיר חדשה .
יכול להיות קובע לגבי כל יחסו אליה.

לי לא היה מזל ביומי הראשון בקאהיר. הגעתי בלי לה,
נרגש ונפעם, כמה ימים אחרי יוזמת אנוור אל־סאדאת.
בידי היה דרכון ישראלי בלי אשרת-כניסה,
ולא ידעתי אם יתירו לי לרדת, או שיחזירו אותי ב מטוס
הראשון.
מנמל־התעופה לקח אותי נספח אוסטרי סימפאטי,
שקיבל הוראה מברונו קרייסקי לעזור לי. הוא לקח
אותי במכוניתו למלון היחידי שבו מצא חדר בלי הז מנה
מוקדמת: מינה האוס, שהפך לאחר מכן לאגדה.
נמל־התעופה שוכן בקצה המיזרחי־הצפוני של העיר,
ומינה־האוס בקצה המערבי־הדרומי. בדרך עברנו את
קאהיר־רבתי כולה, שהיתה באותה שעת־ערב מאוחרת
קסומה. עברנו על פני המצודה, נכנסנו לרגע לשוק חאן-
אל־חלילי, חצינו את הנהר על פני הגשר הנהדר בעל
האריות המפורסמים, נסענו לאורך שדרת־אל־אהראם הארו כה,
הישרה כסרגל, המוארת בשלל האורות של מועדו-
ני-הלילה היקרים.
לפתע שאל האוסטרי :״אתה רואה משהו משמאל?״
הסתכלתי ולא ראיתי דבר. ואז, פתאום, ראיתי: צורה
כהה יותר בחושך. הפיראמידה!
האיש סטה מן הכביש, אל עבר הפיראמידות, שנראו
עצומות ומלכותיות בחשיכה. משם, מרחק כמה מאות
מטרים, הגענו למלון. הייתי שיכור מן החווייה.
היה לי מזל כזה בכמה ערים, כשהגעתי אליהן
לראשונה.
גם ללונדון הגעתי בפעם הראשונה בלילה. מישהו

אוד׳ א מ רי

נתן לי כתובת של מלון־ענק בסטראנד. הפקדתי את
חפצי, ויצאתי לשוטט ברגל ברחוב.
בחוץ שרר ערפל לונדוני דליל, זה שנקרא ״מיסט״
(הוא נעלם מאז, לצערי, תודות לשימור איכות־הסביבה,
אך אז היה סימך ההיכר של העיר ).פסעתי לבדי בערפל,
ולפתע, בלי אזהרה מוקדמת, הופיע מתוכו עמוד־הענק
של טראפאלגאר, שראיתי קודם לכן פעמים אין־ספור
בתמונות.
גם את פאריס גיליתי בפעם הראשונה בדרך זו —
טיול בערב, לאורך שאנז־אליזה וכיכר-קונקורד, לאור
הפנסים הלבנים, אור מייוחד המשכר אותי גם כיום.
אך הכניסה הדרמאתית ביותר הוענקה לי בוונציה.
הפלגתי באוניה ישראלית. הצפנו בים האדריאתי, לאור
היום, כאשר לפתע ירד עלינו ערפל סמיך. מחרטום
האוניה אי-אפשר היה לראות את ירכתיה. עצרנו. כע בור
זמן זזנו קצת קדימה, אט־אט. סביבנו נשמעו
היללות העצובות של צופרי־הערפל של אוניות אחרות.
עצרנו והתקדמנו, עצרנו והתקדמנו.
פתאום באה רוח, ופיזרה בן־רגע את הערפל. עמדתי
המום. לא האמנתי למראה עיני — פשוטו כמשמעו.
האוניה עמדה בלב ונציה* .
לפנינו, במרחק של כמאה מטרים, הזדקר ארמון-
הדוכסים, ולמרגלותיו הרציף, שאליו עמדה האוניה להת קשר.
מאחורינו — הבניין הנהדר של כנסיית ג׳ורג׳
מאג׳ורה, משמאלנו התעלה הגדולה.
אילו ניסה במאי לביים כניסה לעיר־החלומות, לא
יכול היה להיטיב לעשות. בתודעתי נשארה ונציה חלום.
כניסה לגמרי אחרת היתה לי לפירנצה. הוזמנתי לכנס
של שלום. באתי ברכבת מהודרת מאוד מרומא. נסעתי
לבדי. השתעממתי בקרון שבו היו כמה אנשי־עסקים
מכובדים, שקועים בשיחה באיטלקית. עברתי לקרון־הבאר.
הבאר־מן שאל מה ברצוני לשתות. היססתי לרגע.
ראיתי ששכני ליד הבאר שותה נוזל אדום, שבא בבק בוק
קטן בעל צורה מייוחדת, בלתי־מוכרת לי .״כזה,״
אמרתי, והצבעתי לעברו.
קיבלתי את הבקבוק הקטן. הוא הכיל משקה מתוק־מר
מעניין. כך התוודעתי לראשונה לקאנזפארי.
המשקה היה קל ונעים, הנסיעה התארכה, והזמנתי
בקבוק שני. ראיתי שאין המשקה משפיע עלי לרעה,
והזמנתי בקבוק שלישי, רביעי. לא ספרתי.
ולפתע נעימה,
עבורי.
ראיתי

הגענו לפירנצה. ירדתי מן הקרון בלב קל —
הרגשתי שאני שתוי לחלוטין. שיכור בצורה
שמחה. נכנסתי למונית כדי לנסוע למלון שהוזמן
וכך, בעין שהביטה דרך ערפל קליל של אלכוהול,
את הדאומו המרהיב, את הנהר ארנו.
לגבי ארצנו, יש מראה ראשון הצובט את ליבי
בכל פעם מחדש. אתה טס במטוס, בלילה. הזמן עובר,
ואתה כבר רוצה להגיע הביתה. עיניך מחפשות בחושך.
ואז, לפתע, מופיע קו של אורות רחוקים — הקו של
חוף תל־אביב, ומתקרב אליך לאט־לאט.
אתה מסתכל בו ויודע: הגעת הביתה.

צ״צ. רחם עלינו !
כבר סיפרתי על גן־עדן ששמו קוס.
היה בו הכל: חופים נפלאים, גלשנים, חתיכות
שוודיות, אופני־מים, סירות־מנוע, מיפרשיות, סירות־חתירה.

משהו היה חסר לי. עברו כמה ימים עד שאי תרתי
מה הדבר: חסקה.
בעיני, חוף־ים בלי חסקה הוא כהר בלי עצים,
כארוחה בלי יין. משהו חסר.
החסקה, כך נדמה לי, היא המצאה של ארצנו. לא
ראיתיה בשום מקום אחר בעולם. כשהייתי ילד על שפת־ימה
של תל־אביב, היא כבר היתה המצאה ישנה. נדמה
לי שערביי פלסטין השתמשו בה מזה זמן רב.
לחתור על חסקה הוא, לדעתי, אחד התענוגות הטהו רים•
הסירה היא קלה, אך יציבה. אין היא יכולה לט בוע׳
וכמעט אינה יכולה להתהפך, אלא בגלים הנש ברים
על החוף. אתה יכול לעמוד עליה, לשבת, לכ רוע׳
לשכב, לקפוץ ממנה, לעלות עליה שוב.
אברמל׳ה המציל סיפר לי כי פעם בא נלסון רוק-
פלר לארץ, ראה את החסקות והתרשם עד כדי כך
שביקש לארוז לו אחת ולשלחה לאחוזתו.
בקוס עלה על דעתי שזה יכול להיות מוצר־ייצוא
מצויץ. גם באי קטן כזה יש בוודאי כעשרים חופי-
רחצה מאורגנים, ולכל אחד מהם אפשר למכור שניים-
שלושה. השוק העולמי יכול להיות כביר. אם כל השוודים
הבריטים, הגרמנים וכו׳ ייתפסו לכלי זה, אפשר להפי-
צו ברחבי תבל, ממש כמו תת־מיקלע עוזי. והרי זה
בסך הכל, סמל סימפאטי יותר למדינת־ישראל.
היו לי כמה וכמה הרפתקות על חסקה. פעם נפלתי
ממנה בסערה, והייתי טובע לולא הצילה אותי נערה
צעירה שהיתה, במיקרה, אלופת־שחייה. פעם אחרת
יצאתי עם שמואל תמיר (זה היה לפני הרבה זמן
כשהיה יונה ולוחם־בשחיתות) על חסקה, ולפתע מצאנו
את עצמנו, מול מלון שרתון הישן, בים של צואה
פעם יצאתי עם אשתי והתרחקנו מן החוף, מפני
שרחל ר^תה להשתזף בלי חזיה. השתזפנו לנו עירומים
* נבי הסיר* בידי ״ מ חמסיני שטוח כראי, כשלפתע עוד וראיתי הסתכלתי אדווה ועוד אדווה. ובאותו
רגע ראיתי גם מראה שהק פיא
את דמי: סנפיר גדול
חצה את פני־הים.
כרישים? כרישים בים-
התיכון, מול מלון דן 7
קפצתי על רגלי וראיתי
שאנחנו מוקפים עשרות סנ פירים
גדולים.
״התלבשי, מהר!״ צעק-
תי׳ לקחתי לידי את ה־משוט
וחתרתי כפי שלא
התרתי מימי. הגעתי לחוף
קראתי לעבר טופסי המציל.
צ׳יצ׳
קראתי לעבר טופסי המצח
״כרישים?״ הוא תמה.
״ראיתי את הסנפירים !״ התעקשתי .״המון.״
״איך הם שחו? בצורה שטוחה או בקפיצות?״ חקר.
״קצת בקפיצות,״ אישרתי.
״זה דולפינים,״ הרגיע טופסי .״בימים חמים הם מת קרבים,
לפעמים, לחוף.״
אני נזכר בכל החוויות האלה מפני ששמעתי כי צ׳יצ׳
הכריז מילחמה על החסקה. מנוי וגמור עימו לאסור על
המצילים להחזיק בהן לצורך השכרה. וזוהי, במחילה מכ בודו,
שטות.
חוף תל־אביב בלי חסקות — הרי זה כראשו של צ׳יצ׳
בלי שערותיו החברמניות. ורק המצילים יכולים להחזיק
בחסקות, בגלל סיבות שכל המצוי בשפת־הים יודע אותן.
רק הם יכולים לשמור עליהן ולפקח על השימוש בהן.
יתכן כי הצמרת המדינית והחברתית של המדינה-כבר
אינה הולכת לשפת־הים, ומעדיפה את בריכות־היוקרה של
מלונות־היוקרה. ,שם מבלים אדוני־היוקרה ובתולות-
היוקרה. אך מי שאוהב את הים, למרות הכל, אוהב את
החסקות.
יש לצ׳יצ׳ — כך נדמה לי -מילחמה ממושכת
במצילים, שכבר הפכה מילחמת־יוקרה. חבל אם הקורבן
של מילחמה זו תהיה החסקה.
צ׳יצ׳ ,רחם עלינו! בלי החסקה, ימנו לא יהיה ים
וחיינו לא יהיו חיים!

ב מ דינ ה .

בורג ושר־הדתות אהרון אבו־חצי׳

קשור בזה גם שר דתי שלי שי
— איש הליברלים, שר״המיש״
פטים משה גיסים.

העם

אזהרה מראש הדבר קשור
במעשה חסר־תקדים: פריצת ה-
מישטרה למישרד־הדתות, החרמת
אלפי מיסמכים והשמעת חשדות
מפי קציני־מישטרה אלמוניים, כי
פקידים בכירים של המישרד,
והשר עצמו, עסקו במעשי־הונאה
בממדים גדולים, בהעבירם מיל יונים
רבים מתקציב מישרדם לידי
מוסדות דתיים שאינם קיימים.

ה מ שוגע התורני
כריית תעלת־חימים
7פי הצעת יובל ;אמן
היא ״התנחלות רטובה״
״חסר משוגעים אני כי הבאתם
את זה להשתגע עלי ז״ שאל אביש
מלך גת את עבדיו, כאשר הביאו
אליו את דויד בן־ישי, שברח מ שאול
המלך, ושהתחזה כמשוגע.

את אותה השאלה יכול היה עם־
ישראל לשאול השבוע את מנחם
בגין וחברי ממשלתו.
מעשה הבואש. המדינה כו לה
עקבה עדיין אחרי המפולת
שבאה בעיקבות מעשה־השיגעון
האחרון: חקיקת חוק־יסוד: ירושלים
הבירה.
בזה אחר זה נטשו אחרוני ה שגרירים
את ירושלים. ממשלה
אחרי ממשלה נענתה לקריאת מ ד
עצת־הביטחון, שהחליטה פה אחד,
בהימנעותה (ולמעשה בתמיכתה)
של ארצות־הברית, שאסור ל־חברות־האדם
לקיים בעיר נצי.-
גויות דיפלומטיות.
כך, במכה אחת, הצליח חוק-
ירושלים, שנתקבל תוך שיתוף-
פעולה הדוק בין הליכוד והמערך,
לסובב אחורה את הגלגל שהביא
במשך שלושים שנה להכרה גו ברת
במעמדה של ירושלים ה מערבית
כבירת־ישראל. על־ידי
שימת הדגש על סיפוח העיר ה־מיזרחית,
איבדה ישראל גם את
ההכרה בירושלים המערבית כבי רתה.
שום
פיטפוטים על ״כניעה לפט־רו־דולארים״
או ״סחטנות הנפט״
לא יכלו לטשטש עובדה זו: ה היענות
לתעלוליה של גאולה כהן
הביאה לישראל נזק ששום גורם
זר לא יכול להביאו עליה. בצדק
הישוו צילה ודידי מנוסי, בקארי-
קטורה מוצלחת, את החוק החדש
לבואש, המבריח את כל החיות
בסירחונו.
פיטר ם 7רס. השבוע נפתח
פרק חדש, שאפשר לכנותו בשם
״חוק ירושלים ב׳״.

המישטרה כפופה לשר־הפנים,
ואבו־חצירא מרוגז על בורג, שלא
הזהיר אותו מראש שמשהו מת בשל
נגדו. אך קרוב לוודאי שזהו
חשד־סתם. קשה להניח כי השוט רים
הודיעו מראש לשר המפד״לי
שלהם על כוונתם לחקור את מע שיו
של שר מפד״לי שני. אילו
עשו כן, היה זה מעשה מחפיר של
מעילה בתפקיד.

יו״ר ועדה נאמן
חוק ירושלים ב׳
יובל נאמן הוא מדען בעל־רמה.
אך בראש וראשונה הוא קנאי פו ליטי,
שבהשוואה אליו נראית גאו לה
כהן כהתגלמות המתינות, ה תבונה
ושפיות־הדעת.

ירדן לשתף פעולה עם ישראל.
עצם העובדה שאיש כמו נאמן
הוזמן לישיבח־הממשלה מעידה
כאלף עדים על תהליך־ההשתגעות
של המדינה.

אין עניין בעולם שאינו קשור,
בעיניו של יובל נאמן, במטרתו
הנשגבת: כינון ארץ־ישראל ה שלמה,
תוך סיפוח כל השטחים
הכבושים.
משום־כך היה זה מעשה מוזר
כאשר מונה דווקא מדען זד. כ ראש
ועדה (שנקראה, תוך סירוס
השפה העברית ותירגום כוזב של
מושג אנגלי ,״ועדת־היגוי״) ,ש עליה
הוטל לגבש הצעה סופית
לכריית תעלה בין הים־התיבון ו־ים־המלח.
בשביל
נאמן היתד, זאת הזדמ נות
פז להשתמש במעמדו המדעי
לצורך מטרותיו הפוליטיות. הוא
הציע העלה שתתחיל בדרום רצו-
עת־עזה. כך יביא אישור של פרו ייקט
מדעי־כלכלי, כביכול, לעשיית
מעשה פוליטי ראשון־במעלה: סי פוח
רצועת־עזה למדינת־ישראל,
יצירת עובדה־מוגמרת, נוסח גוש-
אמונים, שלא יהיה ניתן לבטלה
גם אם ממשלה ישראלית תחליט

ההחלטה, שנתקבלה בקלות־דעת
כה רבה, טומג תבחובה סיבוכים
בינלאומיים, שאין לדעת כיום את
גודל הנזק שיהיה כרוך בהם. בין
השאר :
זוהי התגרות נוספת בעם
הפלסטיני ובקהילה הבינלאומית,
התומכת בזכותו להגדרה עצמית.
מכיוון שלפי כל הדיעות שייכת
רצועודעזה לשטח שבו צריכים ה פלסטינים
להפעיל את זכותם זו,
מהווה ההחלטה על כריית־התעלה
מעשה־סיפוח.
• זוהי סטירת־לחי נוספת ל נשיא
אנוור אל־סאדאת. רצועת־עזה
כפופה להסכמי קמם־דייוויד.
הנשיא המצרי תבע להפעיל את
״המימשל העצמי״ הפלסטיני קודם
כל ברצועה זו, שכלפיה יש לו
מחוייבות מיוחדת, מפני שהיתר,
כפופה בעבר למינהל מצרי. יצירת
עובדה מוגמרת ברצועת־עזה משו לה
ליצירת העובדה המוגמרת ב ירושלים
— היא מרוקנת מראש

על שני המיכשולים הראשונים
ניתן היה להתגבר — אילו רצתה
בכך הממשלה — על־ידי העתקת
תוואי-התעלה על מצפון לרצועת-
עזה, ועקיפתה. הדבר היה מייקר
את המיפעל ב־ 60/0בילבד — כש המחיר
המתוכנן עולה מ־ 680 מיל יוני
דולארים ל־ 720 מיליונים.
אך על המיכשול השלישי אי-
אפשר להתגבר. בלי הסכמתה ה מפורשת
והרישמית של ממשלת־ירדן,
המיפעל כולו יישא על מיצי
חו מלכתחילה את כתם אי־ד,חו קיות
הבינלאומית.
מכות חדשות. כל הסכנות
האלה לא באו לידי ביטוי ה רתוק עדיין העולם
שבוע.
למעשה־ד,שיגעון
הקודם של ר־מימסד
הישראלי — חוק-ירושלים,
ולא שם כימעט לב לפרובוקציה
החדשה שהתבשלה במיטבחו של
מנחם בגין.
כאשר תקום הסערה הבינלאו מית,
זה עלול להיות מאוחר מדי.
ממשלת־ישראל כבר תהיה קשורה,
מבחינה נפשית ופוליטית, במיפעל
החדש — והתנקשות נוספת בין
ישראל והעולם כולו תנחיל על
ישראל מכות חדשות.

גם הטענות נגד שר־המישפטים
אינם מבוססות. היועץ המישפטי
לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר,
אינו נוהג לספר לשר שלו על
הכרעות מישפטיות עדינות, הנוג עות
לחקירות במימסד הפוליטי.
בכל זאת נהג היועץ לפנים
משורת־הדין. כפי שפורסם, הו דיע
לאבו־חצירא מראש על החי פוש
העומד להיערך במישרדו. אם
אכן נהג כן, זהו מעשה המעורר
תמיהה. אין היועץ או המישטרה
נוהגים להודיע לאזרחים אחרים,
שאצלם עומדים לערוך חיפוש
בגלל חשד של מעשי־הוגאה ב ממדים
גדולים, על כוונה זו.
בכל זאת הדליפו קציני-מישטרה
אלמוניים לעיתונות כי החשודים
הצליחו להעלים מיסמכים חשק
בים, לפני שנערך החיפוש.
האגף החשוף. אם תביא
חקירת המישטרה להאשמות פלי ליות,
עשוי הדבר לגרום לתוצאות
מרחיקות־לכת.
יצחק רבין הדיח את עצמו מכהונת
ראש־ד,ממשלה אחרי שהיועץ
המישפטי הקודם, הפרופסור
אהרון ברק, האשים את אשתו בעבירה
כלכלית. הסיבה העיקריח
לנפילת ממשלת רבין היתד״ בעקיפין,
פעולת היועץ המישפטי נגז
אשר ידלין ואברהם עופר, מראש[
מיפלגת־העבודה.

הקאריקטורה של מנוסי
ד״ר סטרנג׳לאב

גיבורו הוא מנהיג מיפלגתה של
גאולה כהן, הפרופסור יובל נאמן,
מי שעתיד להיות המועמד מס׳ 1
של תנועת־חתחייה לכנסת.
מזה שנים משווים רבים את
נאמן לד״ר סטרנג׳לאב, המדען ה משוגע
בסרט המפורסם של פיטר
סלרס. ואכן, אלמלא נפטר סלרם
לפני ימים אחדים, יכול היה לגלם
בהצלחה את דמותו של נאמן ה ממושקף.

העולם
הזה 2243

באחד הימים שאינטרס המדינה
מחייב החזרת רצועת־עזה לפלס טינים,
לירדנים או למצרים.
ס טירת־ל חי משולשת. חבו רת
העסקנים חסרי־האחריות, ה מכהנת
עתה בתפקיד ממשלת־ישראל,
קיבלה את התוכנית אחרי
דיון קצרצר. שר־האנרגיה, יצחק
(״תישעים אחוז כישורים״) מודעי
אימץ אותה לעצמו. נילוו להחלטה
כמה מילים חסודות על הזמנת

את המשא־ומתן על האוטונומיה
מתוכנו.
• זוהי התנקשות ברורה בזכו יותיה
של ממשלת־ירדן. ים־המלח
שייך במחציתו לירדן, והגבול ה בינלאומי
עובר במרכזו. מיפעל
ישראלי, המשנה באופן יסודי את
הנתונים של הים, פוגע פגיעה
חמורה ביותר בזכוויתיה של מדי נה
ריבונית, שכלל אינן מוטלות
בספק.

מ יפל ג!ת
חק־ רה במישרד
החקירה במי שרד־חדתות
עשוייה להביא בסוסו •ט?
דבר להפלת הממשלה
חתול שחור עבר בין שני שרים
של המפד״ל — שר־הפנים יוסף

גיבוש אישום פלילי נגד ש
הדתות ומקורביו עשוי להביא
תוצאות דומות. סיעתו של אג
חצירא חשובה במפד״ל. סיכם
בין ראשי המפד״ל יכול להב
ליציאתם מן הקואליציה.
הסכנה הממשית היחידה המא
מת על ממשלת־בגין באה מ
המפד״ל. זהו האגף החשוף ש׳
פגיעה פתאומית מצד זה יו
להביא לנפילתה.

כמה כספים
קיבל, הצופה,,
גילויי חקירת המישטרה במישרד־הדתות עוררו
חשד לגבי העברת כספים ליומון המפד״ל, הצופה.

תי גונן ל ך

על־פי החשד התחייבו הישיכות והאישים,
שקיבלו כספים שלא כדין מתקציב
הישיבות של המישרד, להעכיר 10 אחוז
מכל סכום שקיבלו ליומון ״הצופה״.
נראה שהמישטרה תחקור גם בבניין הצופה, וכן
אישים שונים העובדים או שעבדו בעבר בעיתון זה.

ההיערכות בנגב ־

הט 11ר ך יחקור

חמש שנים

את ברמן

על־פי פרטי כקשתיהסיוע שד ישראל
מארצות־הכרית, עודה, שתוכנית
ההיערכות־הצכאית המחודשת בנגב,
מדבר בניית שדותיהתעופה, תימשך חמש
שנים, ודא שלוש שנים כפי שהוחלט
כהסכמי קמפידייוויד.

סיעת המערך ככנסת מכינה מיתקפה
כללית על יושב־ ראש הכנסת, יצחק כרמן.
לדעת ראשי סיעה זו, מתנהג כרמן כאיש
מיפלגת־השילטץ, ולא כצורה אובייקטיבית
כפי שמתחייב מתפקידו.

נראה כי חברי סיעות האופוזיציה ינצלו את
נאומיהם בכינוס הפגרה של הכנסת בשבוע הבא
כדי לדרוש מהממשלה הסברים לדחייה בת השנתיים.
גאולה יחה לשתוק
כפגישה סודית, שנערכה כין ח ״כ גאולה
כהן לכין חכרי ועדייישוכייהגולן, הצליחו
אנשי־הוועד לשכנע את כהן שלא להעלות
את הצעת־החוק הפרטית שדה לסיפוח
הגולן, ודא לדכר כלל על נושא זה כמשך
כמה חודשים.
הפגישה התנהלה ברוח־טובה. חברי־הוועד טענו
בפני גאולה שלטובת הנושא, עדיף שההצעה
תועלה על־ידי מיספר גדול של חברי־כנסת
מהקואליציה והאופוזיציה, ולכן כל פעילות שלה
בעניין זה רק תפריע.

גלםו 1מ 1
לחקירה האייטיות הפוליטית הראשונה •טאותה
עומד תתיניצם כנימין זיגל לזמן לעדות
כמישטרה, הוא ח״כ המפד״ד, דויד גדם.
גלס היה מנס״ל מישרד־הדתות לפני
המנכ״ל שפוטר לאחרונה, ישראל דיפל.
חוקרים במחלקה של זיגל הסבירו כי אין פירושה
של הזמנת גלם שהח״כ חשוד במעשים פליליים.
לדבריהם הוא יתבקש להסביר מיסמכים וגילויים
שונים מהתקופה שבה היה הוא מנכ״ל המישרד.

לדברי ראשי סיעת המערך, ההוכחה הטובה ביותר
לכך היא התנהגותו של ברמן לגבי כינוס הכנסת
למושב פגרה מייוחד השבוע. סיעת המערך דרשה
כינוס מייוחד של הכנסת כדי לדון בבעיות
הסיעוד. כשנודעה הדרישה לממשלה, היא הודיעה
שהיא עצמה עומדת להגיש הצעת חוק בנושא זה.
כדי שהממשלה תוכל להגיש את הצעתה לפני או
יחד עם האופוזיציה, דחה ברמן את המושב
מהשבוע לשבוע הבא.

שחד

שר״הדתות, אהרון אבו־חצירא, עומד להשיב
מילחמה שערה, ולדרוש חקירה מקיפה ביותר נגד
תת־ניצב בנימין זיגל.

אנשיו שד אבו־חצירא אוספים חומר נגד
שיטות החקירה שד זיגד. לדבריהם, מדליה
זיגל לעיתונות ידיעות מגמתיות כדי
להפעיל לחץ כדתי־הוגן עד הנחקרים.
אנשיו של אבדחצירא עדיין לא החליטו מתי להגיש
את החומר שאספו נגד שיטות־החקירה של זיגל,
ליועץ־המישפטי־לממשלה. השר עצמו נוטה להמתין
בהגשת התלונה עד אחרי סיום החקירה במישרד־הדתות,
כדי שלא יואשם בניסיון להטות את
החקירה, אולם אחרים במישרדו דורשים להתלונן
נגד זיגל כבר עכשיו.

על פרסומת

בניגוד לפירסומים מתחילת השבוע, כאילו עדיין
לא החליט ראש־הממשלה, מנחם בגין אם לקבל
את הצעתו של הפירסומאי דויד אדמון בעניין
שידורי פירסומת בגלי־צה״ל, הודיע כבר בגין
למקורביו על החלטתו החיובית והורה לערוך
תוכנית אופרטיבית לביצוע מהיר של ההחלטה.

נראה כי תוך שלושה חודשים ככר ישמעו
פירסומות כ״גדי־צה״ל״.

המישטרה תחקור סניונהל מחדקת־ההונאות כמטה הארצי של
המישטרה מכינה מיכצע רחכיממדים
שמטרתו לחקור כמינהל־הרככיהממשלתי.
לידי תת־ניצב בנימין זיגל הגיע חומר רב המעיד,
לדבריו, על מעשי שחיתויות בהיקף של מיליוני
לירות במנהל־הרכב. המיבצע צריך היה להתחיל
כבר בשבוע שעבר, אך נדחה בגלל החקירה
במישרד־הדתות.

פרסמן לומד וגרות קברניט ״אל־על״ ,עקיבא פרסמן, לומד
עתה נגרות.
פרסמן, הממתין לפסק־דינו בפרשת הברחת־הזהב,
לומד מיקצוע זה כדי לקבל את תפקיד מנהל
נגריית בית־הסוהר, למיקרה שבית־חמישפט ימצא
אותו אשם, ויטיל עליו עונש מאסר.

ירושה מיליונים
ח״כ משה שחל עומד לצאת בימים הקרובים
ללונדון כדי לטפל, בשמו ובשם עולי עיראק
אחרים בישראל, בקבלת ירושת המיליארדים,
הידועה בלונדון כ״ירושת הכתר־הבריטי״.
המדובר בסכום כסף ענק אותו הוריש לפני כמאה
שנה יהודי, יוצא עיראק בשם לוי, לקרובי
מישפחתו הפזורים ברחבי־העולם. הכסף שהיה אז
בסדר גודל של 100 מיליון לירות שטרלינג
גדל, והגיע לסכום של מיליארד, אלף מיליון
לירות שטרלינג. הכסף הופקד בבנק אוף אינגלנד,
והמלכה ויקטוריה חתמה על שטר בשם ממשלת
אנגליה, לשחרר את הכסף כאשר ימצאו כל
היורשים.

עד כה התגלו כ־ 300 יורשים, כני מישפחת
לוי, רובם נמצאים כארץ. שחד עצמו הוא
אחד היורשים. לאחרונה פנו כמה
מהיורשים אל שחד, שהוא עורך־דיו, וייפו
את כוחו לטפל כהעברת הכסה. שחל
התקשר ככר עם עורך־הדין הלונדוני
המפורסם, המטפל כירושה זו, הלורד
ג׳אנר, ועם שילטונות ה״כנק אוף אינגלנד״
לשם ניסיון לקננל את הירושה.
אם אמנם תתקבל הירושה, יקבל כל אחד
מהיורשים סכום שד 3,3מיליוני לירות
•טטרדינג• ,טהם כ־ 400 מיליון לירות
ישראליות.

אבו־חצירא
ישים מ לחמ ה

הוחלט

קוד ישראל
רוצה טלוויזיה
על־פי הצעתו של סמנכ״ל רשות־השידור, שלמה
עבאדי, עומד קול־ישראל להכין תוכנית מפורטת
לשיתוף פעולה עם הטלוויזיה־הלימודית בעניין
הכנת התוכנית בוקר טוב ישראל.

מנהל ״קול־ישראל״ ,גירעון לכיארי, טוען
שכישורי התחנה שבראשה הוא עומד
עולים עד אלה שד ״גדי־צה״ל״ .ראשי
״קול־ישראל״ עוסקים עתה בהכנת תוכנית
שדד דיומן יחדשות שיימשך חצי שעה
כמיסגרת התוכנית ״בוקר טוב ישראל״,
והם יגישו אותה לטלוויזיה הלימודית,
ויציעו עצמם כמקום ״גלי־צה״ל״.

אסירים ישתלמו
באומות עור
הסכם על הקמת מיתפרה גדולה לאופנת־עור עומד
להיחתם בין נציבות שרות־בתי־הסוהר לבין
אחד המיפעלים הגדולים בארץ לאופנת־עור,
מיפעל מקט בעכו.

המיתפרה תוקם בכלא שאטה, ויעבדו כה
כמה מאות אסירים .״מקט״ יקבל תמיכה
כספית גדולה לפרוייקט זה מאגף
ההכשרה־המיקצועית כמישרד־הרווחה.

סמ וכייל הקליט ה נוסע המישנה למנכ״ל מישרד־הקליטה, שמואל שנהר,
עומד לעזוב את תפקידו ולצאת ללונדון.
בניגוד לדעתו של שגריר־ישראל בלונדון, שלמה
ארגוב, יתמנה שנהר כיועץ־מייוחד בשגרירות
לענייני יהדות ברית־המועצות.

כין תפקידיו של שנהר יהיה גם לעקוב
אחרי ההפגנות נגד שילטונות כרית־המועצות
שיערבו כלונדץ.

אירגוו׳ העלית
נגד לו
מרבית אירגוני העולים בישראל עומדים לפנות
בקריאה משותפת אל ראש־הממשלה מנחם בגין,
בדרישה להדיח את השר דויד לוי מתפקידו כשר־הקליטה.
בפנייתם יציינו אירגוני־העולים
שלדעתם עדיף שלא יהיה כלל שר־קליטה,
מאחר שלוי רק מפריע בקליטת העולים בישראל.

חוגים הקרובים לדויד לדי טוענים שאנשי
הסוכנות עומדים מאחורי ההתארגנות
נגד השר.

פלאטו־שהן רצה
לגי ׳ 0א 11צ ביקה
פיק 11111־11111
לשרותיו. הזמר
תיו ה

! 1 71 מיון

רצה מקום נמסה
1־ 11 מיד־יון (*ירוה.
פדאטו קי ביו את
הניוסום וצביעה
נ שאו בלי נדום

א*ר1בשד !!11111
של צ*1וזוד ס ש
לן ך

מואל פלאטו־שרון אוהב את
המסיבות הנערכות בווילה שלו, ב סביון.
במסיבות אלה ״משחק אותה״ פלא־טו
עד הסוף. הוא חגיגי, מחייך לכל
עבר — מארח מושלם. המלצרים מקבלים
הוראות ישירות מפיו, וכל אורח מרגיש
במסיבה כאילו הוא אורחו הפרטי של
המיליונר מצרפת. אך את המסיבה שנערכה
ביום הראשון לפני שבועיים (אפשר גס
בלי קוויאר, העולם הזה ,)2241 אהב
פלאטו במייוחד. הוא היה גאה בשני
אמני־החצר שלו, אליל־הזמר שימי תבורי
והבדרן־לתיירים, יואל שר. אולם עיקר
גאוותו של פלאטו היתה על הרכישה
הצפוייה: אליל־הנוער, ומי שנחשב לזמר
הפופ מם׳ 1בישראל — צביקה פיק.
פיק הופיע למסיבה של פלאטו כששיער
ראשו גזוז ומבהיק מאודם החנה. ולמ רות
ששימי תבורי דאג כל העת להימצא
ליד הח״כ המצוחצח, וחרף העובדה שאור־חי־הכבוד
היו חברי להקת הבלט הצר פתי,
דאג המארח במייוחד להנעים את
זמנו של פיק .״הוא ממש מחזר אחריו,״
אמרה אחת האורחות.
השניים מצאו להם גם זמן לעסקים.
פיק שמע כבר קודם לכן על מסע הרכש
שעורך פלאטו בשוק כוכבי הפופ היש ראליים,
והבין מדוע הוזמן למסיבה .״אני
רוצה להיות ברשימה שלך לכנסת,״ אמר
הזמר לבעל המסיבה .״אני מתאים לאופי
שלך, מאמין במה שאתה עושה, ומסוגל
לעזור לך הרבה.״ פלאטו הסכים — ולא
הסכים. הוא דיבר על העזרה שפיק יכול
להעניק לו במערכת הבחירות, אבל נמנע

מלדון ברשימת המועמדים שלו לכנסת.
אלא שפיק לא ויתר. הוא שב וחזר לנו שא
מקומו הריאלי ברשימה לכנסת.
פסיכולוגיה וקו-תדמית

\ 1י| 1י ח״כ פלאטו־שרון ואליל־הנוער צביקה פיק בווילה של פלאטו בסביון
* 1\ #י |#במסיבה שנערכה לפני שבועיים. פלאטו אמנם מחזיק ביד מיסוזו, אז
אין זה הצ׳ק על 11 מיליון לירות לו יחל הזמר ואף אין זה שטר־הבטחה לכנסת הבאה.

תה לא ג׳ין פונדה. אתה זמר
שכולם אוהבים אותו. אבל אין לך
דעות בנושא פוליטיקה וחברה,״ אמר לו
פלאטו .״אם תלך לציבור במשך חצי
שנה, ותדבר איתו על בעיות של זו גות
צעירים וזקנים מיסכנים, אני אהיה
מוכן לדון איתך על כך. תבוא אלי בעוד
חצי שנה ותוכיח שהציבור מתייחס אליך
לא כאל זמר, אלא כאל אישיות פולי טית.
תוכיח לי ששינית את התדמית
שלך, ואז נדבר על עניין הכנסת.״
להפתעת פלאמו־שרון הסכים צביקה פיק
לדבריו בו במקום .״אני אהפוך אישיות
פוליטית ואתה תכניס אותי לכנסת,״ אמר.
פלאטו נבהל במיקצת והשיב :״תחשוב
על זה עוד פעם. אתה נערץ על כל
הצעירים מכיוון שאתה זמר. אם תהפוך
לפתע פוליטיקאי, זד, יפגע בך כזמר ותפ סיד
הרבה כסף.״
פיק הסכים, וביוזמתו עברו השניים
לשוחח על נושא אחר — הכסף.
פלאטו לא אוהב לדבר על כסף, ועוד
במסיבות. לכן אמר לפיק :״תן לי הצעה
בכתב ותציין בה כמה כסף אתה רוצה,
ואני אחשוב על זה.״ היום מודה פיק
שאיש לא דיבר על סכום מסויים. ופלאטו

137

(המשך מעמוד )37
אומר :״אולי דיברנו על 200 אלף לי רות,
בשביל הוצאות, אבל לא דיברנו
על 200 אלף דולר.״
כעבור יומיים הגיע לביתו של ח״כ
פלאטו־שרון מים מך המשתרע על פני 13
עמודים. שלחה אותו חברת תשרי הפקות,

מבוא

..משובות אישית שי
1תאמן ברשימת
הפודיטיקא• לכנסת,
אגב הכללתו
במקום ריאלי
שהיא חברה של פיק, והוא היה חתום
על־ידי מנהל החברה, עמום וייס.
תחת הכותרת ״ח״כ שמואל פלאטו־שרץ
— צביקה פיק — שיתוף פעולה״
הגיש אליל־הנוער את הצעותיו (ראה

להלן דגם שילדי לשיתוף פעולה בין ח״כ פלאטו-שרון (להלן הפוליטקאי) לבין צביקה פיק ( להלן האומן)
הקשר המוצע מושתת על שיתוף פעולה במישור הפוליטי -חברתי.
לשם גיבושו והצגתו באופן נאות בפני הציבור,דרושה עבודת הכנה ופעולות תיאום מדוקדקות.

א. יצירת קו תדמית מונוליטי אשר ידגים בבירוראת הקשר,בבסיסו יוטבע ״סלוגך מקשר.
ב. הפצה אינטנסיבית ונרחבת של אביזרי פופ,נושאי דיוקן ותכתובת משותפים-׳.׳
בין־המוצרים יכללו. גלויות,מדבקות,פוסטרים,כפתורים,פריטי לבוש,החזיקי מפתחות,עטים ^כל פריט
אשר ייבחר,הכל ע״פ שיקול דעתו של הפוליטיקאי.
ג. מעורבות אישית של האומן ברשימת הפוליטיקאי לכנסת<,ן גב הכללתו במקום ריאלי התואם את צורכי
הרשימה ומתחייב ממעמדו הציבורי המיוחד של האומן. י
״האומן יטול על שכמו את הטיפול בבעיוציהם של מקטעי אוכלום יה,אשר אטרקטיביותו האישית וכישוריו
׳־נאותים ומושבים,לגביהם חותמו האישי יסייע להענקת מיקד קידום לקמפיין. מגזר טיפול זה,אשר ביחס
לתיחומו,אסטרטגית הטיפול בו והאמצעים למימושו תעשנה פעולות הכנה מדוקדקות יוגדר ויגובש על
דעת שני, הצדדים.
ד. פעילות הגובלת ב״הכנת תשתית פסיכולוגית״ אשר במוקדה ניצול סיבובי הופעות של האומן. במסגרת זו
ידגיש האומן בפני הקהל את הקשר והמעורבות האישית בינו לבין הפוליטקאי. בפורמים אלו ייקרא
הציבור לתת את ידו למהלך הנ׳׳ל,באפיקים!של תמיכה ומעורבות.
ה .׳תשרי הפקות״ שהיא הזרוע הביצועית של ־האומן,ואשר מיומנותה בנושא הפקות מוכר ומבוקש,תיטולעל עצמה את מלאכת ההפקה הכרוכה במערכת הבחירות ובמערכה המקדימה״כגון תשדירים,סרטונים,אביזרים לחל
וכדומה,הכל תוף הקפדה על קו תדמית אחיד,וסנברוניזציה אופטימלית בין המרכיבים.

הערה־ יש להלחץ בין פעולות מיום חתימת ההסכם ועד ססו יום מיום הבחירות,לבין תקופת מערבת הבחירות
הרשמית ־ 00ו יום מיום הבחירות.
פרק זה מציג אלמנטים מודולארים אשר ביחס לאינטנסיביות ביצועם,השתבצותם במכלול הפעולות ומידת
החזרה עליהם,יתכנו וורינטים אחדים,הכל. על פי שיקול דעת משותף.
א. הכנה יסודית אינטנסיבית׳משך שבועיים, בה ישולב האומן,בהיבטים הרעיוניים־אורגניים של הצוות
המוביל ברשימת הפוליטקאי.
ב. ארגון מסיבת עיתונאים בה יטלו חלק כל אמצעי הקומוניקציה.במסיבה זו יודיע האומן על הצטרפותו
לרשימת הפוליטקאי.

בנזעמד זה יוצגו הנושאים אשר לגביהם ישמש האומן כתובת לציבור הפוטנציאלי אליו מיועד
מקטע הטיפול הנ׳׳ל.
ציר ההשתלבות והצגת המוטיבציה לצעדו של האומן,רצונו להטביע חותם אישי על הנעשה במדינת
ישראל,ותיעולו האפשרי האמצעות רשימת שרון,אשר עקרונותיה ודרכה מתאימים לרוח תפיסות האומן,
ומאפשרות לו להוציא את כוונותיו מן הכח: אל הפועל,
•במסגרת מסיבה זו,יופץ חומר מתועד אשר יתמצת את עקרי הפרוגרמה סביבה ייקרא׳הציבור הצעיר
להתלכד.
ג. השתתפות הפוליטקאי בהופעות נבחרות של האומן.במקרים אלו יוצג הפוליטיקאי באורחו האישי /
אורח הכבוד של האומן ויזכה לקרדיט מקסימלי מצד הנוגעים בדבר.
ד. במסגרת ההופעות שתתקיימנה בתקופה הראשונה,ייעשה האומן כמיטב יכולתן להבליט את השותפות
הרעיונית וחלקו האישי בה. האומן יציג משפטי מפתח אשר יבליטו את ההיבט הרעיוני־פטריוטי ויטיף
למאזינים ליטול חלק במסכת זו.
ה. האומן יטול חלק באירועים בעלי גוון של צדקה ווולנטריות כגון סיוע לאיל׳׳ן,הוועד למען החייל,
אגודה למלחמה בסרטן וכדומה. במסגרת הרתמות זו,אפשרי מגוון פעולות נרחב,למן הופעות ללא
תמורה ( כפי שהדבר נעשה בעבר ובהווה ) ובלה בצירוף שמו לרשימת החסויות השמית של מבצעי .
התרמה של ארגונים אלו.
ו. האומן ייעשה כמיטב יכולתו באמצעי התקשורת,להביא לידיעת הקהל את דבר הקשר,ולהציג את עיקרי
הנושאים לגביהם הוא משמש קתובת.
ז. בכל האירועים החברתיים בהם יטול האומן חלק,יעשה זאת בצוותא עם הפוליטיקאי.
מפורמים חברתיים בהם יוחרם הפוליטיקאי ו/או יובהר בי אינו רצוי,ייעדר האומן במופגן.

ח. באירועים חברתיים בהם יטול חלק הפוליטיקאי,ואשר לגביהם ייעשה תיאום מראש עם האומן
באופן שלא יפגע בפעילותו האמנותית בגון הקלטות והופעות,ימול האומן חלק פעיל לצד הפוליטיקאי.
ט. האומן ישתתף בהפקת איגרת מיוחדת לצעירים, לרגל פרום השגה החדשה,איגרת זו תשא בצידה ׳
האחד תמונה משותפת,ובצידה השני פניה אישית של האומן.
י. האן מן יטול חלק בסיורים מאורגנים של הפוליטיקאי בקרב מוקדי אוכלוסיה כגון שווקים. בסיורים
אלו יופץ חומר הסברה,ייערכו שיחות אישיות ויחולקו אביזרים מקשרים. הסיורים ייעשו בתיאום
זמנים תוך התחשבות בפעילותו האמנותית של האומן__ .

פלאטו עם פיק
סטירה ומחיר יקר
גלופות) .בהצעה שובצו מילים כמו קמ פיין׳
אסטרטגיה, תשתית פסיכולוגית, קו־תדמית
אחיד. פיק הציע עצמו לרשימתו
של פלאטדשרון לכנסת, בעוד שהמיסמך
כולו נקרא כפליטון. פיואטו מעיד על עצ מו׳
שצחק כשהוקרא באוזניו המיסמך,
אך כנראה שפסק לצחוק כששמע את
שתי הדרישות היסודיות של הזמר.
כותב צביקה פיק במיסמך החתום על-
ידי מנהל־עסקיו, בפרק הקרוי צירי הפעו לה
— צד האומן מעורבות אישית של
האמן (פיק) ברשימת הפוליטקאי (פלאטו)
לכנסת, אגב הכללתו במקום ריאלי, התו אם
את צרכי הרשימה ומתחייב ממעמדו
הציבורי המייוחד של האמן.״
״אמרתי לו שלא יכתוב כלל על העניין
של הכנסת, ושזו בדיחה, אבל הוא הת עקש
להכניס את זה,״ סיפר השבוע
פלאטו.

״פריסת
התשלום״
^ סוק אחר שהכעיס את חבר-הכנסת
הופיע בפרק היבטים כספיים :״בגין
התמורות שגוללו במיסמך יקבל האמן סך
של 200 אלף דולר של ארצות־הברית,
בתוספת מע״מ. באם התמורה תתקבל ב לירות
ישראליות, היא תועבר על-פי ה שער
היציג ביום התשלום.״ בהמשך מפרט
פיק את ״פריסת התשלום״ ,דורש 60 אחוז
מן הסכום, שהם כ־ 11 מיליון לירות,
במעמד חתימת החוזה ואת יתרת הסכום
בארבעה תשלומים שווים. פיק שמע, ככל
הנראה, על מעלליו הכספיים של פלאטו
ומסיים כך :״ביחס לתשלומים אשר מ ד

ידם נדחה מעבר ליום חתימת ההסכם,
יינתנו ביטחונות אשר ישביעו את רצון
האמן.״
פלאטו טוען כי התייחס לכל העניין כאל
בדיחה .״צביקה פיק הוא בחור נחמד,
אבל לא שווה 11 מיליון לירות,״ אמר
לעיתונאים. ולפיק עצמו אמר :״אתה
אמנם זמר, אבל הכנסת זה לא היכל
התרבות, למרות שיש בה כמה וכמה אר־טיסטים.״
הסיפור
הגיע במהרה לעיתונים. עוז ריו
של פלאטו מודים, שהם סיפרו אותו
לעיתונאים. אחד מהם, צבי וילדר גילה :
״האמרגן של פיק טילפן אלינו ושאל מה
עם התשובה למיסמך. רצינו להיות עדי נים׳
ולא לומר לו שהמיסמך הוא שטות.
לכן אמרנו לו שזה עתה קיבלנו אותו,
ונחוץ זמן כדי לבדוק אותו. ואז איים
עלינו האמרגן, עמוס וייס, שאם אנחנו
לא חותמים על חוזה עם פיק עד למח רת
היום, הוא יעשה מסיבת־עיתונאים
ויבשר לציבור שאין שום קשר בינו לבין
פלאטו. אנחנו פשוט הקדמנו אותו ב־מסיבת־העיתונאים
ופירסמנו את הסיפור
על המקום בכנסת ועל 11 מיליוני הלירות
שצביקה פיק דרש.״

יא. האומן יתן חסות לפעילות וולנטרית אשר יארגן הפוליטיקאי בבל הקשור לתחומי התרבות,בידור
וספורט,כגון תערוכות,משחקי כדורגל וכדומה.
יב. האומן ישתתף באסיפות הבחירות של הפוליטיקאי על פי האופן המתחייב מאווירת המקום,נוהגי המערכת
וסייגי החוק. לצורך הארגון היעיל תשותף במלאכה האופרטיבית ״תשרי הפקות״
.יג. האומן ישתתף בחוגי בית אשך יתקיימו על ידי הפוליטיקאי או למענו. בפורום זה יציג את המגזר עליו
הוא מופקד.
יד. האומן ישתתף בתשדירי הרשימה ובסירטוניה,באופן שייקבע על דעת ש^י הגדדים תוך
־הקפדה על כללי אסטטיקה ואי גלישה וולגרית.
הפקות אילו ייעשו ע״י ״תשרי הפקות״ במחירים המקובלים בשוק זה.
טו. האומן יעשה כמיטב יכולתו לארגן תאים של אוהדים ופעילים לרשימת
הפוליטיקאי מקרב חוגים בו קיימת השפעתו,כגון חוג צעירים,זוגות צעירים ונוער.
טז. במבצעי פרסים אשר ירוכזו ע״י הפוליטיקאי ישולבו אביזרים הקשודיים באומן בגון
תקליטים,חולצות וכדומה,ותתאפשר השתלבות האומן,הבל בתיאום אירועים וזמנים.

א. הסכם זה על היבטיו הכספיים והפעולות המתחייבות מצד האומן,נעשה לתקופה
שנ׳דיסתה ותוקפה מיום חתימת ההסכם ועד תום הבחירות הקרובות,אך לא
פחות משנה אתת.
אופציות ההמשך הן כדלקמן:
ו. ראם ייבחר האומן לחבר כנסת -תתבצע פעילות פרלמנטרית מצידו ותתבצענה פעולות
קדו?יות.אשר ביחס לחותמו האישי וצביון פעילותיו החוץ פרלמנטריות ייעשה ע״פ שיקול
דעתו של האומן.
.2באם לא יבחר האומן בחבר כנסת -ישקלו שני הצדדית את צורת שיתוף הפעולה על
ההיבטים האופרטיביים והכספיים.

האומן יעמיד את עצתו לרשות הפוליטיקאי על פי הצו בים ומצבת אפשרויות חצדדים. מבלי
לגדוע בכלליות !פסק >,זו,תחייב האומן על סדרי זמני נ עילות כדלקמן:
תקופה א׳ :מידם חת׳ מת ההסכם ועד ססו ימים לפני יום הבחירות
האומן ירתם למעילו . ,של לא פחות מ 75-שעות בחודש,להוציא תקופות של שהיה לצרכים
מקצועיים בחו״ל.
תקופה ב׳ :במסגרת ססו הימים שלפני יום הבחירות.ד;אומן ירתם לפעילות של לא פחות מ-ססו
שעות בחודש.בתקום ה זו לא ייעדר האומן מן הארץ לפרקי זמן אשר סכומם יגלוש מ-סו ימיט.

פלאטו עם שימי תכורי
חיבוק ומחיר זול

הידטים כספיים

א. בגין התמורות שגולל! במסמך,יקבל האומן סך שך 200,000 דולאר של ארה״ב,בתוספת מ.ע.מ.
באם התמורה תתקבל בלירות ישראליות,היא תועבר ע״פ השער היציג ביום התשלום.
ב. פריסת התשלומים תהיה כדלקמן:
^ 60 במעמד חתימת ההסכם
30 109).יום מהתימה החרבם
60 1094 יום מחתימת התסכם
ל 09ו 90 יום מחתימת ההסכם
>! 09ו 120 יום מחתימת ההסכם.
ג. ביחס לתשלומים אשר מועדם נדחה מעבר ליום חתימת ההסכם, תנתנה בטחונות אשר
ישביעו את רצון האומן

שבהם זכה הזמר הפופולארי על אלפי
התקליטים שמכר ועל שיריו.
עד לנישואיו עם מירית שם־אור לא
קשר איש את הזמר ארוך־השיער בפולי טיקה.
גם כשהופיע במחזמר פוליטי מובהק
כמו שיער, לא השד איש בצביקה פיק
כי הוא מבין את מה שהוא אומר בשמו
של אחד מגיבורי המחזמר, קלוד הופר
בוקובסקי. היו שטענו נגד פיק כי אילו
הביו את דמותו של בוקובסקי, ילד־הפר־חים
האמריקאי השורף את צדהגיוס שלו
כדי לא להישלח לווייט־נאם, לא היה
מסכים להשתתף בהצגה.
אלא שאותם שחשבו כי פיק לא הבין
(המשך בעמוד )48

עזיוף/יס
תשפד ה/קות

דו במסמך זה בדי כייצור יחסים חוזיים ו/או משפטיים כלשהם נין הצדדים

מראש הגג(מימין)
האם הרוסים במרכז
לים שנמצאים כאן,״ אמר חרמן מדרר,
החבר בוועד המארגן .״הוא לא הצליח
למצוא עבודה במיקצוע שלו, וגם לדי רה
לא הצליח להגיע. כבר שנתיים שהוא
גר כאן, מבלי שיוכל להסתדר בחיים
ולצאת מכאן. הוא לא הצליח לשאת את
המצב המשפיל הזה, ולכן התאבד. אבל
יש פה במרכז הרבה עולים־חדשים, שסוב לים
בדיוק מאותן הבעיות ולא מת אבדים.״

כי סי ם
ה רי קי ם
* 4ישפחתו של מדרר 50 המונה
יי• ) שישה נפשות, עלתה לארץ מקישנייב
בברית־המועצות לפני כשנתיים. מאז מת גוררת
המישפחה במרכז־הקליטה. הרמן,
טכנאי גז במיקצועו, לא הצליח למצוא
עבודה מתאימה והוא מועסק עתה כאינ סטלטור.
לבני המישפחה אין עדיין דירה
משלהם.
״עד היום אנחנו גרים באותו החור,״
קבל הרמז מדרר .״יש לנו פה, במרכז-
קליטה, שני חדרים. כל הרכוש שהבאנו
מרוסיה נמצא במחסן. כאן אנחנו חיים
בתת־תנאים. הפקידים של הסוכנות ומיש־רד־הקליטה
שולחים אותנו מחאחד לשני,
ואיש אינו מנסה לפתור את הבעיות
שלנו.
״מה שכואב לנו יותר מכל, זה
שמתייחסים אלינו כמו אל טפילים. אחת
הנשים הזקנות כאן ביקשה מילדי השכנים
שלא יעשו רעש. הם אמרו לה, זאת
המדינה שלנו, ההורים שלנו משלמים את
הלחם שאת אוכלת, תסתלקי מפה !׳ למרות
שלא כולם מתנהגים ככה, אני יודע שיש נם
הרבה שחושבים כך. מתייחסים אלינו
כמו אל בנים חורגים.
״יש עולים שבאו מאמריקה ושהביאו
איתם הרבה כסף• להם קל להסתדר. מי
שבא מארץ קומוניסטית מגיע לארץ בכי סים
ריקים. לכן הוא מבקש עזרה. אין
לנו ברירה. אנשים לא מבינים את זה.
הם לועגים לנו ואומרים שאנחנו מגיעים
ודורשים מייד וילה ווולוו. כן, שמעתי
הרבה פעמים שאומרים לי את זה, גם
מאחורי הגב וגם בפנים. אני אומר: לא
צריך וילה, לא צריו וולוו. תנו לנו

ך* חוצה: היום לא מקבלים עו-
; /י י לים־חדשים!״ בקריאה זו סולקה
השבוע מישפחת עולים מארצות־הברית,
שהגיעה למרכדהקליטה בחיפה. בני ה-
מישפחה לא האמינו למשמע אוזניהם.
אולם תדהמתם גברה עוד יותר, כאשר
הסתבר להם כי האנשים העומדים בפתח
המרכז ומגרשים אותם, אינם כלל פקידי
מישרד־הקליטה והסוכנות. היו אלה דיירי
המקום, עולים־חדשים אף הם, שהשתל טו
על הבניין.
פרשת התאבדותו של העולה החדש
מברית־המועצות, ארקדי זיצרמן 57 הס עירה
את חבריו במרכז הקליטה על־שם
אבא חושי, בקרית־אליעזר בחיפה. הם
הכריזו על שביתה, סילקו את עובדי
הסוכנות ומישרד־הקליטה והעבירו את

11( 11

ניהול המקום לידי ועד שבחרו בעצמם.
בפתח הבניין, המאכלס כ־ 220 מישפחות
עולים, הוצבו מישמרות, שמנעו את כני סת
העובדים ונציגי המוסדות המטפלים.
לתוך קלחת הזו נקלעה מישפחת ארון
מארצות־הברית. אייזיק ארון ואשתו סנדי
עלו לישראל מנידיורק לפני חודש, יחד
עם שני ילדיהם. הם נשלחו תחילה לאול פן
בקיבוץ, ומשם נתבקשו לעבור למרכז
הקליטה בחיפה. ביום הראשון שעבר
הגיעו בני־המישפחה למרכז, שבו נער כה
להם קבלת־פנים מבישה מצד דיירי
המקום.
״לא הבנתי מה קורה,״ סיפרה סנדי
המומה .״פתאום התנפלו עלי אנשים מכל
הצדדים וגירשו אותנו מהמקום. ממש
לא ידענו מה לעשות. ניסינו להסביר

להם שאין לבו לאן ללכת, אבל הם לא
רצו לשמוע. אני נעשיתי ממש היס טרית.
זה היה משהו נורא.
״למזלנו, התערבה בחורה אחת לטו בתנו,
היא שיכנעה את השובתים שאי-
אפשר לזרוק אותנו, ככר. סתם, לרחוב.
בזכותה נתנו לנו לבסוף להיכנס. הבחו רה
הזאת לקחה אותנו תחת חסותה. היא
דאגה שנקבל שני חדרים במרכז. בל עדיה
לא היינו מסתדרים. אנחנו מודים
לה מאוד.״
מרד העולים החל כמה שעות אחרי
שארקדי זיצרמן, מהנדס־נפט במיק-
צועו, התאבד בקפיצה מהקומה העליונה
של מרכז־הקליטה. בראש המרד עומדת
ועדה של שיבעד, מדיירי המקום .״לזי-
צרמו היו אותן הבעיות כמו להרבה עו-

..מפונז!י 0ר

סנדי ארון,
עולה מאר־צות־הברית
שכמעט סולקה עם בני מיש־פחתה
על־ידי השובתים, סבורה כי
העולים החדשים השובתים, הם מפונקים.

רק עבודה מתאימה, דירה סמוכה למקום
העבודה וקצת יחס אנושי. יותר אנחנו
לא צריכים.״
מרבית הדיירים במרכדהקליטה ב במקום
באו
מברית־המועצות. חיפה מתגוררת גם קבוצה גדולה של עולים
מדרום־אמריקה ועוד כמה עולים מתור כיה׳
רומניה וארצות אחרות. הקבוצה ה־

קפץ ארקד• !יצומו ־ וחבריו השתלטו על הבניין
הקריסה בחיפה הם מקופחי או נעלי דרישות מנופחות׳
וקליטה בסוכנות־היהודית. בתגובה לתלונות
טען ראש־המחלקה, רפאל קוט־לביץ,
כי התנהגותו של אפט היתד. ללא
דופי. עם זאת סיפר, שהציע לשר־הקלי־טה,
דויד לוי, להקים ועדה משותפת
לבדיקת הבעייה. לדעתו מנוצלת הפרשה
לעשיית הון פוליטי.
עובדה בולטת היא, שרבים מן העולים
השובתים, המתלוננים על כך שעדיין אין
להם דירות, רכשו כבר מכוניות חדי שות
ויקרות. עולים המתנגדים לשביתה
סיפרו, כי ישנם כאלה המסוגלים להס תדר
בכוחות עצמם, אך מעדיפים תחת
זאת לקבל את מלוא ההטבות. באסיפה
,שקיימו השובתים ביום הראשון שעבר,
ניסו מתנגדי השביתה להביע את דעתם,
אך הושתקו על־ידי המארגנים.
לשביתה בקריית-אליעזר הצטרפו גם
עולים ממרכזי־עולים נוספים. העולים מ המרכז
שבקריית־ים הודיעו, כי הם תוב עים,
אחת ולתמיד, פיתרון לבעיותיהם. גם
במרכזים אחרים הושמעו דברים דומים.

״ גליה בוטורם־

קיה, עולה מ־ברית־המועצות,
קבלה שפוטרה מעבודתה.

״אנחנו בנים חורגים!

הרמן מדרר, חבר הוועד המארגן
את השביתה, טען באסיפה שקיימו
העוליס־החדשיס כאל בנים חורגים.
השובתים, כי הציבור מתייחס אל
משמאלו יושב יוסף תקוע, נשיא התאחדות עולי ברית־המועצות, שהצטרף לשובתים.
בבנייה בקריות, והן תהיינה מוכנות רק
בשנה הבאה. אולם רבים מהם עומדים
על כך, שיקבלו דירות רק בחיפה עצמה.
ושם, לצערי, אין לנו דירות וגם לא יהיו.
כפתרון הוצע להם לרכוש דירות בשוק
הפרטי בחיפה. ולצורך זה נותן מישרד־הקליטה
משכנתה בתנאים נוחים, בגובה
של עד מיליון ו־ 200 אלף לירות.
״לכל העולים במרכז־הקליטה בחיפה
נמצאו מקומות עבודה. הבעייה היא עם
מיקצועות מייוחדים. ישנם מיקצועות שאין
להם דרישה בארץ. לעולים כאלה אנחנו
מסדרים עבודות חילופיות, קרובות למיק־צועם.
כך גם לגבי מהנדס הנפט שהת אבד.
הצענו לו תריסר מקומות עבודה
שונים, והוא לא ניגש אף לא לאחד
מהם. מישרד־הקליטה מממן גם קורסים
מיקצועיים לעולים שרוצים לרכוש מיק־בקורסים
,צוע
אחר. רוב המשתתפים
משתלבים אחר-כך בעבודה במיקצועם
החדש.
״הבעיות שהעלו העולים בחיפה נוב עות
בעיקר מסיבות חברתיות. יש לכך
קשר גם עם תנאי חייהם הקודמים. ההס תגלות
היא קשה, אך פתרונות מכובדים
קיימים. צריך רק להתאמץ.״

מ שכנתא
ו מכונית ק טנ ה

״מגזימים!

רחל לירווק,
עולה מצ׳י־לה,
מסתייגת מן השביתה, וטוענת כי
הדריע!ות שהעלו השובתים מוגזמות ברובן.
בעייתית ביותר כוללת 35 מישפחות ו־7
רווקים, שעלו ב 1978-מברית־המועצות.
מאז הגיעם, הם שוהים במרכז־הקליטה.

דירות —
רק ב חי פ ה!
^ תנוכ ה לתלונות עולים אלה, אמ-
י רה דוברת מישרד־הקליטה, אריאלה
רבדל :״קיימים פתרונות דיור לכל העו לים
שנמצאים במרכז־הקליטה בחיפה. יש נן
דירות של עמידר ועמיגור, שעומדות
לרשותם בשכר־דירה חודשי בעכו, נהריה,
עפולה וכרמיאל. מישרד־הקליטה גם מע ניק
סובסידיה לתשלום שכר־דירה לעד
לים־חדשים, בגובה של 3200 לירות לחו דש
לזוג, עם תוספת של 500 לירות
לכל ילד.
״כל העולים שנמצאים במרכז־הקליטה
תקופה ארוכה היו יכולים לעבור כבר
מזמן לדירות שכורות. הנקודה הכאובה
היא, שהם בחרו להישאר במרכז מרצונם
החופשי. הם העדיפו לחכות עד שיקבלו
דיור של קבע. אחרים, שהסכימו לכך,
קיבלו דירות בשכר־חודשי.
״בפגישה שקיים מנהל מישרד-הקליטה
בחיפה, שלמה מנצור, עם העולים האלה,
הוא הסביר כי דירות הקבע נמצאות

ף* קכוצה הדומיננטי ת בקרב העו לים
השובתים הם יוצאי ברית־המו־עצות.
אצלם מתרכזות מירב הבעיות. עו לים
אחרים מדרום־אמריקה ומארצות
הרווחה הצטרפו אמנם לשביתה, אך הבי עו
הסתייגות מצעדיהם הקיצוניים של
הרוסים. אחת המסתייגות היא רחל
לידווק, שעזרה למישפחת ארון להיכנס
למרכז, חרף התנגדותם של העולים ה שובתים.
״אני
חושבת שהם מגזימים מאוד,״ אמ רה
רחל לידווק, שעלתה בגפה לפני כעש רים
חודשים מסנטייאגו בצ׳ילה .״נכון
שיש בעיות, אבל זה לא נכון שלא עוז רים
לנו. הנה, גם אני הגעתי כמו העו לים
מרוסיה — בלי כסף. קיבלתי מש כנתא
וקניתי דירה בנווה־שאנן. אני
גרה עדיין במרכז, עד שאגמור לסדר את
הדירה.
״אני עובדת בריפוי בעיסוק. זה מיק-
צועי. קיבלתי עבודה בבית־החולים הפסי כיאטרי
בטירת־הכרמל. מהכסף שאני מר וויחה
אני מחזירה את המשכנתא וגם
חוסכת. קניתי גם מכונית קטנה.״
העולים השובתים העלו טענות גם נגד
התנאים השוררים במרכז-הקליטה עצמו
וגם נגד העובדים במקום. במייוחד הת לוננו
על יחם בלתי־אנושי מצד המנהל,
יהושע אפט, שאותו תקף ארקדי זיצרמן
לפני שהתאבד. מרכז־הקליטה נתון לפי קוח
וניהול בילעדיים של המחלקה לעלייה

האשה והבת בהלוויה
לבת בגיל ,19 המתגוררת

ארקדי זיצרמן, העולה שהתאבד
במרכז־הקליטה, היה גרוש ואב
חד עם אמת בחדרה. בתמונה האשה אינה והבת.

בשמע 1אוננה הציגה ׳שואל שת
אוננת קומנדו מנומרת ואוננה ט

תחוב ע 1ח

1אוננת אשי־ף ־

— מה שהיה בעבר לבוש מקובל ביחידות הקומנדו
של צה״ל, והוצא מן התקן, אומץ על־ידי
אש״ף, ועכשיו הפך לאופנה ישראלי
ישראלית, שיודעי דבר מנבאים לה הצלחה גדולה באירופה
^ ליחה, האב הצבא השתלט על
״ י הילטון? שאלה תיירת מופתעת את
פקיד הקבלה במלון הירושלמי.
מי שנקלע לשבוע־האופנה האחרון יכול
היה לחשוב שכוחות צבא כבשו את היעד.
נערות חינניות בבגדי הסוואה מנומרים
סובבו במיסדרונות המלון ובחדריו, ולך

־ או נשיות?

זו השאלה שמתלבטים בה יצרני בגדי־הים,
שעיצבו בגד־ים שלם בעל פתח
עמוק בחזה, והוסיפו גילו טפח רציני מהירכיים, לחיזוק ההנחה שאכן

תסביר לאנשים שהמדובר באופנה חדשה,
שקורצת לקניינים הרבים שהגיעו מחו״ל.
אני׳ .בטוחה שאם הרמטכ״ל שלנו היה
נתקל באחת מהן היה שואל: חיילת, כמה
תרמילים אספת היום? למען האמת, תר מילים
ריקים הן לא אספו, אבל קניינים
של חנויות־אופנה גדולות נדלקו על ה רעיון
הזה. היו כאלה שדרשו לעדן במקצת
את המראה הצבאי, ומעניין שהיו אלה
דווקא הגרמנים. הם רכשו בגדים כאלה
בתוספת ביטנה בצבע נוגד, כמו למשל
אדום. יש כאלה שהוסיפו מתחת לז׳קט
הצבאי חזייה מבד מגבת בצבע אדום.

געגועים
ל מ די ם
¥ל ־ כ ד ־ פנים אופנת ביגדי ההסוואה
י ע היא ללא־ספק נקודה מעניינת ב תהליך
עיצוב־האופנה. מי יודע, אולי גם
זה אחד מסימני השלום. כאילו כבר אין
צבא, לא רואים יותר את המדים ברחובות,
ויש כבר געגועים לאותם ימים שהמדים
נתנו את הטון בלבוש. בגדים מנומרים
אלה, שהיו מקובלים בעבר ביחידות הקו מנדו
של צה״ל, הוצאו כבר מן התקן ה־צה״לי.
כיום הם מוכרים כמדי אש״ף. אז
אל תשאלו אותי מה מניע את מתכנני ה אופה
שלנו ליצור בגדים כאלה, או מה
מניע קניינים מחו״ל לרכוש דווקא בגדים
כאלה. מספרים לי שהפלסטינים באירופה
נוהגים להתהדר בבגדים כאלה, האם כל
אירופה רוצה להיראות כאש״ף? או אולי

זהו המראה הנשי ה!
בעיקבות ויכוח זה1 .
אותה כך היו מ שת

אומות מנוגדות:
הים הסכס״ם
נשיות לרכל או להצדיע?

פינצ׳י מור וניבה
פון וייזל בבגדי־ים,
ומירי זמיר ואורה אטיאס במראה הצבאי. על מה בדיוק הן
רנים, גם לקניינים וגם ללקוחות. על מנת
שכולם יהיו מרוצים וכולם יוכלו למצוא
את מה שחם מחפשים מתכננים יצרי
האופנה גם בגדי־ים משני חלקים וגם
שלמים. מי שמעדיפה את הביקיני תכול
למצוא אותו עשוי מחומר פלסטי מבריק,
כשמעליו עליונית מאותו החומר. יש בגדי י
ים שלמים שבכל זאת חושפים טפח הגון
מהירכיים, ויכולים לסייע לכל ועדת־חקירה
שתרצה לבדוק מאיפה יוצאות ה רגליים.
מי שתרצה להדגיש את העובדה
שהחזה שלה מורכב משני עופרים תוכל

מרכלות? אולי על בגדי־החוף שנעשו בהשראת הדפסים מצריים,
ובקיץ ו 8׳ יהיו להיט בחופי הרחצה באירופה. וההצדעה מה
כוונתה? אולי הצרעת כבוד למתכנני האופנה הישראלים.

למצוא בגד־ים בעל פתח חזה עמוק שיאשר
עובדה זו.

חיים משים
לקניינים
לדוגמניות שעסקו בהדגמת מגדי־הים
* עשו את מלאכתן נאמנה. ציונה, תמי בן
עמי, שרונה מארש, פינצ׳י, ניבה פון ויזל,
מלכת־היופי של ישראל אילנה שושן,
שלומית אמיר, שהגיעה ממקום מושבה

בפאריס וטלי גולדנברג, אכן נבחרת בעלת
מישקל, שעשתה את החיים קשים לקנ יינים
שצריכים להחליט מה נשי יותר. ואל
תשכחו, הוויכוח הזה אמור לא רק לגב
בגדי־הים. האם נערה בבגדים מנומרים
בתוספת הכובע המתאים הוא המראה ה נשי
ההולם? האם בגד־ים שלם מדגיש
את הנשיות? ביקיני הוא הביטוי ההולם
את הנשיות? הרבה שאלות לקיץ 81׳.
תשובה אחת ניתנה. הקרב על הנשיות
נמשך.

ח;יתה צנטנר

יתי. הדוגמנית שלומית אמיר לא נראית טרודה
ז מתמכרת לשמש בהנאה, ואותם קניינים שראו
:ים שהמראה בהחלט נשי. למטה: מירי זמיר.

כולם רוצים להיראות כלוחמים הנועזים
של צה״ל? להבדיל אלף הבדלות.
הדוגמניות שלנו מירי זמיר, רונית כספי,
סיסי וליליאן בראו יופי בבגדים הללו,
וקצין צה״ל, שהזדמן לטרקלין מלון היל־טון
בירושלים, התעניין באפשרות להחתים
את הבנות לשירות קבע.
מעניין איך תיראה אותה חנות אופנתית
באירופה שעל קולביה בגדים אופנתיים,
צבעוניים, ולפתע קבוצה של ביגדי הס וואה.
ואותה קונה שנוטלת את הבגד בידיה,
ומסתכלת בתווית המזהה, ומגלה שהבגד
הגיע מישראל, בוודאי תפנה אל המוכרת
בשאלה: סליחה, האס פירקו את הצבא
בישראל? מה תענה המוכרת אפשר רק
לנחש, אבל אין־ספק שרודפי השלום יהיו
מרוציג!.

אופנה
או תפקידי
ך* ך א* ג ך, בקיץ 81׳ כשנזדמן לאירו ח
פה, ונתקל בנערה במדים שכאלה נצ טרך
להיות מאוד זהירים לגבי השאלה :
האם הגברת בתפקיד, או סתם אופנתית?
קיץ 81׳ יעורר שוב את השאלה הנשאלת
תמיד: מה מסעיר יותר כיסוי טפח או
גילויו? מה עדיף? בגד־ים שלם או זה
המורכב משני חלקים? איך תיראי נשית
יותר? האם את בכלל רוצה להיראות נשית
יותר? אולי את מעדיפה את המראה ה נוקשה,
זה המביע עוצמה ושליטה? כנר אה
שהוויכוח הזה טוב לכולם, גם. ליצ־

לתקוףא1
מארש

בבגד־ים

שלם

ל ט1
בעל

בנניניהיעל 1ו ״

פתח עמוק בחזה וירכיים

מוגבהות וחשופות, וכך. שואלות עיניה של סיסי הלו מגבת
בשת
מכנסי חאקי, חולצה בצבע אדום מבד
כשעליה דקט צבאי מנומר. ואתם שיפטו בעצמכם מה מסעיר יותר,
415

לו עוד סיכוי להסיר את רוע הגזירה.
הוא דרש מראשי רשות־השידור לא להמ תין
עד לאוקטובר, אלא להחליט מייד
על גורל התפקיד .״אי אפשר להמשיך
לעבוד באווירה של ספק,״ הוא הסביר
ללפיד, וליושב־ראש הוועד־המנהל של
רשות־השידור, הפרופסור ראובן ירון.
״אתם צריכים להחליט עכשיו אם אני
ממשיך או לא. חוסר ההחלטה מערער
את המערכת.״

סטי רו ת ל חי
מ כל עבר
1וא ערך כמה שיחות עם אישים שו לץ
נים,
ביניהם ראש־האופוזיציה, שימ־עון
פרס, מהן יצא מעודד, נדמה היה ליבין
שהרעש הציבורי, שיקום בעקבות הניסיון
להדיח אותו, יפחיד את ראשי הליכוד
המעוניינים בסילוקו, ויניע אותם מכוונתם.
יבין גם ציפה לתמיכה מעובדי מחלקתו,
.ומעובדי הטלוויזיה כולה. הוא זכר את
ההפגנה הגדולה שערכו עובדי הטלוויזיה
כשסולק מנהל־מחלקה אחר, מנהל מח־לקת־התוכניות,
מרדכי (״מוטי״) קירשנ־באום,
וקיווה שהפגנות הרבה יותר גדו לות
יערכו למענו.
אולם יבין היה תמים. בראש וברא שונה
הוא היה תמים לגבי עמדתו של
הבוס הישיר שלו, מנהל הטלוויזיה צחי
שימעוני. שימעוני נבחר על־ידי הוועד-
המנהל של רשות־השידור לתפקידו לא
בגלל כישוריו. כל מי שמצוי בעבודת
טלוויזיה יודע שקשה היה למצוא מישהו
פחות מתאים משימעוני לתפקיד זה. אולם
הוועד־המנהל וטומי לפיד רצו באיש
חלש, מנהל בובה, שלא יתערב בעבודה
שלהם, ושישאיר את לפיד כמנהל־הטל־וויזיה.
יבין
ושימעוני עבדו שנים רבות ביחד,
והיו חברים. בתמימותו חשב יבין שצחי
לא יתן יד לסלק אותו. אולם באותה
שיחה, אחרי שצחי התגבר על הבושה
הפחדנית שלו, הוא ניסה לשכנע את
יבין :״אתה בעצמך היית חצוי בקשר
להמשך.״ מבט התדהמה של יבין לא
הותיר ספק שצחי ממציא המצאות. יבין
מעולם לא טען שאין הוא רוצה להמ שיך
בתפקיד, וגם לא הצטנע בעניין
זה .״אני טוב כמנהל־המחלקה, ואני רו צה
להמשיך לנהל אותה,״ הוא אמר
לכל אחד.
אחר־כך באה סטירת הלחי מצד עוב די
מחלקתו של יבין. אלה לא יצאו
להפגין בעדו, לא שלחו מיכתבי מחאה,
אלא שמרו על שתיקה. רק ועד־העוב-
דים טען בהודעת־פרווה, שאותה שיגר
לעיתונים :״הדהת יבין לא באה משיקו-

מוחלף יבין

מחליף 0־) אחימאיר

.בריחה לנביפות

חצוי, אבל מוכן

^ שנכנס חייס יכין, באחד מימי
^ השבוע שעבר, לחדרו של מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיד, הוא
הביו שהקרב הפרטי שלו אבוד. מלבד
לפיד היה בחדר גם מנהל־ד,טלוויזיה, יצחק
(״צחי״) שימעוני. יבין העיף מבט אחד
בצחי, והביו הכל. עיניו של שימעוני
היו מושפלות. רק בשלב מתקדם ביותר
של השיחה הוא העז להתבונן בעיניו של
יבין.
השיחה שהתנהלה בחדר היתה סיומו
של מאבק, המנוהל כבר כשנה בטלוויזיה.
מאבק על אחת העמדות האחרונות ה שפויות
במערכת זו. לפיד ושימעוני הו דיעו
ליבין על אי־חידוש כהונתו כנ נהל
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה.
את הירייה הראשונה נגד חיים יבין
ירה, כמובן, הליצן של הוועד־המנהל,
עורך־הדין אהרון פאפו. פאפו האשים ב חודשים
האחרונים את יבין, את סגנו
של יבין, יעקוב אחימאיר וכמובן את
רפיק חלבי בהאשמות שעברו את גבול
הוצאודהדיבה. איש מהם לא הגיש תבי עה
נגד פאפו. הסביר פעם יבין :״פאפו
הוא דמות כה נלעגת, שכל התמודדות
איתו, בבית־מישפט או בכל מקום אחר,
מביישת את המתמודד.״
אולם פאפו, שלעזרתו ניצב שליחו של
זבולון המר בוועד־המנהל של רשות־השידור,
איש המפד״ל מיכה ינון, המ שיך
לטפטף רעל נגד יבין. לדעת שניהם
הוא סימל את כל הרע שבמחלקת־החד־שות,
והוא היה המסית העיקרי בטלוויזיה
נגד שילטון הליכוד.
בתחילת הקדנציה שלו כמנכ״ל הרשות
הצטרף גם טומי לפיד למשמיציו של
יבין. אולם ככל שחלפו החודשים, וככל
שלפיד הבין שסיכויי המערך לחזור
לשילטון גדלים, כך גם שינה לפיד את
עורו. הוא נפגש לשיחות עם שימעון
פרם, הפך להיות חברם של חברי-כנסת
מהמערך, ומיתן את ביקורתו על מחלקת-
החדשות. לפיד גם הגיע לכמה עימותים

4 4 -1

גלויים עם פאפו, ובאחת הישיבות הוא
צעק עליו :״בגללך הציבור מואס בנו.
אתה הפכת את הוועד־המנהל לבדיחה.״
ב־ 1באוקטובר עומדת להסתיים הקדנ ציה
הראשונה של חיים יבין כמנהל מח־לקת־החדשות.
כשנבחר יבין, לפני כ שלוש
שנים לתפקיד, הוא קיבל לידו
מחלקה הרוסה, בלתי־מיקצועית, שלא הצ ליחה
להתמודד עם הדרישות החדשו תיות
של מיבנה האירועים בארץ.

נער שעשועים
ו שונ אי י שר אל
ט ז טענו הכל נגד המינוי. יבין נראה
כנער שעשועים, קריין מלוקק ואלי-
לן של בנות עשרה, אך בשום פנים
ואופן לא מנהל־מחלקת־החדשות. יבין לא
התחיל בהפיכות. הוא קיבל לידו את
המחלקה, והחליט לערוך בה שינויים יסו דיים,
אך עשה זאת באופן הדרגתי, חוד־כדי
ניסיון לא לפגוע באף אחד מעובדיו.
כשהחלה האופנה לתקוף את מחלקת-
החדשות, להציג את יבין, אחימאיר, יעל
חן ורפיק חלבי כשונאי ישראל, מצא
תמיד יבין את שביל־הזהב. הוא הגן
על עובדיו בפני ההנהלה, אך הביא גם
את תרעומת מנהליו לידיעת העובדים,
וביקש מהם לנהוג בריסון ובהתאפקות.
גם יריביו הגדולים ביותר של יבין,
מלבד כמובן הצמד פאפו־—ינון, אינם יכו לים
להכחיש את העובדה שמהדורות מבט
והשבוע יומן ארועים הן תוכניות חדשות
טלוויזיוניות מעולות. למרות מיגבלות־תק-
ציב, כוח־אדם ולחצים פוליטיים אדירים,
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה היא מע רכת
דינמית, המצליחה לסקר ארועים,
ואף להביא סקופים רבים.
מתנגדיו של יבין נתלו בשני כיש לונות
של המחלקה, המהדורה המסכמת
כימעט חצות, המכונה בלעג ״כימעט־חדשות״
,והתוכנית השבועית במבט שני.

כינועט חצות עברה כמה משברים, בעיקר
משבר עזיבתו של יצחק רועה. יבין
נתקל באופוזיציה פנימית בנסותו לשקם
את המהדורה. סגנו, אחימאיר, משמש גם
בעורך מבט, והוא ניסה להכשיל את
כימעט חצות, ולהסיט את רוב המש אבים,
ואת מרבית הכתבות החשובות ל מבט.
במבט שני הוא נחלתו הבילעדית
של האיש הפרובלמטי של מחלקת־החד־שות,
שימעון טסלר. יבין לא היה חזק
מספיק כדי להתערב בעבודתו של טסלר,
ווויתר מראש על כל פיקוח על מבט שני.
עד לשבוע שעבר חשב יבין שיש

מנב״ל לפיד ומנהל שימעוני
אופוזיציה לאומנית־דתית

לים מיקצועיים, אלא משיקולים פולי טיים.״
אחרי תקופה של שלוש שנים
יכול היה כל אחד מעובדי מחלקת־החד־שוח,
שבבתי הקפה הירושלמים טענזון
וקמין מפגין מדי יום אומץ, גבריות
ואנטי־מימסדיות, למצוא לעצמו תירוץ
מדוע הוא נותן יד להדחה של הבוס
שלו. זה נזכר שיבין לא קידם אותו מס פיק,
אחר נזכר בריב שהיה לו פעם
עם המנהל.

החב רי ם
בגדו
^ כין מעולם לא חשב שהפרופסור
ירון וייתר חברי הליכוד בוועד־המנהל
יגלו לפתע דאגה עניינית למוסד עליו
הם מופקדים, ולא יתנו ידם להדחה. אולם
משני אנשי האופוזיציה בוועד־המנהל,
העיתונאי דניאל (״דני״) בלוך, והעסקן
המיפלגתי ניסים אלמוג, הוא ציפה לתמי כה.
שניים אלה אמנם התנגדו׳להדחה של
יבין, אך עשו זאת בקול ענות חלושה.
אמר עליהם הפרופסור ראובן ירון :״ההת נגדות
שלהם להדחת יבין היתד! יותר
מהסכמה מלאה. הם היו צריכים לשלם
מס־שפתיים לעובדה שהם באופוזיציה,
אבל הם רצו את יכין פחות ממני.״ במיק־רה
זה צדק ירון. דני בלוך וניסים אל מוג
עברו על הדחת יבין לסדר היום.
לדבריהם הם מרכזים עתה את כל הכו חות
למען הבטחת מינויו של יעקוב
אחימאיר לתפקיד, ולא רצו לבזבז תח מושת
על מאבק־עקר להצלת יבין.
אך גם יבין עצמו לא נלחם. מלבד
הלובי שהוא ניסה ליצור למענו, ולא
בהצלחה גדולה, לא עשה יבין דבר. מייד
אחרי שהודיעו לו על הדחתו, הוא ביקש,
וקיבל, חופשה בת שבוע. הוא יצא עם
אשתו, יוספה, וארבעת ילדיהם לנביעות :
״בלי כל הליכלוך של הוועד־המנהל, בלי
טלוויזיה ובלי עיתונים.״
אנען י המימסד ידעו איך להשתיק כל
סערה צפוייה מצידו של יבין. הם נתנו
לו מייד שתי סוכריות שהמתיקו את
הגלולה המרה, וגרמו לכך שיבין ית נהג
כמו ילד טוב.
מייד אחרי חזרתו של יבין מחופשתו
הוא יישלח על־ידי הרשות לכנס מנהלי-
מחלקות־חדשות של איגוד השידור האי־

מועמד סער

יו״ר ירון

שוטר של חד שות?

כניעה לצרכי השעה?

לשבוע. יבין החליט להתנהג יפה, ולקבל
את התוכנית.
עתה החל הקרב הגדול על הירו שה,
שאותה משאיר יבין אחריו. את
היורש תקבע ועדת מיכרזים, שבה ישבו
שני חברי הוועד־המנהל של הרשות, אחד
מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, מנכ״ל
הרשות, לפיד, מנהל הטלוויזיה, שימעו־ני
ונציג אגודת־העיתונאים.
למיכרז יגשו, אם לא יהיו שינויים

ואומץ־הלב, הוא יריב גדול של השילטון
הנוכחי; ומסוכן לממשלה הרבה יותר מ חיים
יבין. הטיב להביע את רגשות ה־שילטון
חבר־הוועד המנהל פאפו, שאינו
משתייך למישפחה הלוחמת, ולכן מביע
את התנגדותו לאחימאיר :״אני מעדיף
כבר את חיים יבין על פני הצדיק הידוע
יעקוב אחימאיר. הוא מסמל ההתחסדות,
צדקנות וגילגול עיניים לשמיים.״
אך נראה שפאפו לא יהיה חבר בוועדת-

מועמדותו. בצורה זו רוצה סער ללחוץ
על אחימאיר ועל צחי שימעוני למנות
אותו כסגן־המנהל וכעורך נזבט, ועל־ידי־כך
להבטיח את בחירתו כמנהל המחלקה
בעוד שלוש שנים.
נראה שלשני המועמדים האחרים אין
כל סיכוי. אלי ניסן מנודה במחלקודהחד־שות.
הוא היה סגן מנהל המחלקה בת קופה
בה היה צבי גיל מנהלה. תקופה
זו נחשבת לגרועה ביותר בכל תולדות

עד הרגע האחרון קיווה חיים יבין להינצל או לא רק אנשי הליכוד רצו
הדחתו -גס חבריו בגדו בו. מי יהיה מוהל החדשות הבא של הטלוויזיה?
דופי, שייערך בסרדיניה. כוונתם של כנ סים
כאלה היא לערוך השתלמויות למנהלי
מחלקות־חדשות. מהבחינה העניינית, לא
היה צריך יבין לנסוע, ונסיעתו היא בי ד
בוז כספי ציבור. כשהוא יחזור, הוא כבר
לא יהיה יותר מנהל־מחלקת־חדשות, וכל
מה שהוא יכול ללמוד בכנס לא יוכל
לשרת אותו או את הטלוויזיה.
הסוכריה השנייה היא סוכריה״על־תנאי.
ליבין הוסבר שאם הוא יתנהג יפה, הוא
לא יהיה סתם כתב במחלקה, אלא יקבל
תוכנית ראיונות אישית, שתשודר אחת

של הרגע האחרון, ארבעה מועמדים: סגנן
של יבין יעקוב אחימאיר. עורך מוקד
טוביה סער, מי שהיה בעבר הרחוק סגן
מנהל מחלקת החדשות ועורך התוכנית
הכושלת דלת פתוחה, אלי ניסן, ומי ש היה
כתב הטלוויזיה בלונדון מיכה לימור.
אין ספק שהטוב ביותר לתפקיד, ובעל
הסיכויים הרבים ביותר הוא יעקוב אחי-
מאיר. אנשי הליכוד אינם יכולים להתנגד
לו בריש גלי משום שאחימאיר בא מה־>
מישפחה הלוחמת. אולם גם הם יודעים
שאחימאיר, בעל המצפון, הכבוד־העצמי

המיכרזים. ככל הנראה, יהיו מיכה ינון
או צבי (״הזי״) זינדר חברים בוועדה זו
מטעם הקואליציה. גם אם הם יתנגדו
לאחימאיר, מובטחת לו תמיכה של איש
האופוזיציה, ושל נציג אגודת־העיתונאים.
גם לפיד יתמוך, ככל הנראה, באחימאיר.
לפיד עדיין טווה את מערכת הקשרים
והיחסים שלו עם המערך, ולדעתו מינויו
של אחימאיר יירצה את שימעון פרס, ויב טיח
אולי את המשך עבודתו של לפיד
ברשות, גם אחרי שהמערך יעלה לשיל־טון.
לגבי הצבעתו של שימעוני עדיין
חלוקות הדעות. יש הטוענים ששימעוני
יחשוב שבמקרה זה הבוס שלו הוא לפיד,
ולכן יצביע עבור אחימאיר, ויש הטוע נים
ששימעוני יחלים שהבוס שלו במיקרה
זה הוא הפרופסור ירון, ואז הוא יצביע
נגד אחימאיר.

הצר עו ת

חכר־ועד פאפו
אופוזיציה לאומנית־דתית

ף* מועמד האחר הוא טוביה סער.
י • סער הוא איש רדיו וטלוויזיה ותיק,
ששהה תקופה ארוכה בחוץ־לארץ, שלא
במיסגרת הרשות, ושב רק לפני כמה
שנים לישראל. את סער אין אוהבים ב מחלק
ת־החדשות, ואין לו כמעט ידיד אחד
שם. יריביו של סער טוענים שהוא ישתמש
בסמכויותיו כמנהל־החדשות, אם ייבחר,
כדי למצוא־חן בעיני הממונים עליו, וכי
יהפוך לשוטר של מחלקת־החדשות במקום
למנהל שלה.
בשבועות האחרונים עבד סער קשה כדי
להקים לעצמו לובי של אישי־ציבור וחב־רי־כנסת.
למרות שאחימאיר לא ערך אפילו
שיחה אחת במגמה להשיג לעצמו תמיכה,
עדיין חושבים שבמיקרה זה ינצח השכל
הישר, ואחימאיר ייבחר.
אולם גם כשיהיה ברור לסער שאין לו
כל סיכוי נגד אחימאיר, הוא יגיש את

מחלקת־החדשות. גיל היה איש חלש, וני סן
היה עצל. במחלקת־החדשות היה ידוע
שבכל מיקרה, אפילו אם פורצת מילחמה,
אין להעיר את ניסן משנתו לפני השעה
11 בבוקר. מנהל כזה, אפילו אנשי הליכוד
יודעים, אסור שיהיה למחלקת־החדשות.
אך גם ניסן פעל למען יצירת לובי לבחי רתו,
כשהוא מנסה לנגן על המימד העדתי.
ניסן הוא הספרדי היחיד מכל הארבעה
שהציגו עצמם לתפקיד.
סיכוייו של מיכה לימור קלושים עוד
יותר מאשר אלה של ניסן. לימור לא
הצליח להשתלב בעבודת המחלקה מאז
חזר מלונדון. יש הטוענים שיבין בלם
את התקדמותו, אך אחרים אומרים, שלו
היה לימור מוכשר וחרוץ, היה מצליח
להתבלט, ולעבוד חרף התנגדותו של יבין.
ההסבר להיענות הוועד־המנהל לדריש תו
של חיים יבין להחליט כבר עכשיו
לגבי• עתידו, במקום בחודש אוקטובר,
טמון בשמו של מי שהיד, צריך להיות
המועמד החמישי לתפקיד, אברהם (״כו שי״)
קושניר. קושניר היה ראש הדסק
הכלכלי בטלוויזיה, וקשר, אחרי המהפך,
קשרים מצויינים עם ראשי הליכוד. כתש לום
עבור יחסו אליהם קיבל כושי את
תפקיד הציר הכלכלי בשגרירות ישראל
בלונדון.
כשחיפשו ראשי־הליכוד מועמד אחר
במקומו של יבין, הועלה שמו של קושניר
הנאמן. הם היו איתו במשא־ומתן ארוך,
והבטיחו לו את התפקיד, אם רק יסכים.
בשלב מסויים בשיחות הטלפון בין יר ד
שלים ללונדון, נדמה היה שקושניר מסכים
לחזור לארץ, ולקבל את ניהול המחלקה.
אז הודיעו ליבין שהפור נפל. רק אחר־כך
התחרט, כב הניראה, קושניר, והחליט
להישאר בלונדון במקום להיכנס למה
שהוא כינה פעם :״קן הצרעות הגדול
ביותר בארץ,״ בהתייחסו למחלקת־החד־שות
של הטלוויזיה.

יוסי ינאי

| הרופא שחו 10ל נשא אח האחות *רונה (משמאל)

ידידים בהמון

החוגג חיפשה דפנה ווד־כנר 1 ,אשתו היפה של קריין
.הרצף בטלוויזיה דן כנר, העומד לצידה .״נמצאים פה
כל כך הרבה אנשים שאני מכירה, אך מרוב אנשים אני לא מצליחה למצוא אותם,״ אמרה.

נחט טטו!
הל טפי חת

זוללים מפיק התזכניח כל־ברטק רפי גינת ואשתו דורית,
שחבשה מיטפחת .״אני דווקא לא מחפש את אנשי הטל־ורזיה,״
אמר רפי בתמונה למטה, הזמרת־שחקנית יונה עטרי משתובבת לפני המצלמה.
פיק הטלוויזיה איציק קול התרוצץ
{ 0בין אלף האנשים באולפן המרכזי ה שוכן
בהרצליה. מדי פעם הכריז ברמקול:
״חבר׳ה, בבקשה לרקוד.״
הבמאי יגאל שילון עבר בין הניצבים
עם מצלמה בידו, וצילם ללא הרף. איש
התאורה הלך אחריו, והאיר את פני ה מצולמים.
הבמאי
שמואל בונים לא חדל לרקוד.
הוא לקח ברצינות את פקודת המפיק,
וכדי שיהיה מעניין החליף בנות־זוג כל
הזמן.
הרב שמואל אבידור־הכהן ד,ירצה ב פינת
האולפן, כאשר אשתו, אריאנה הרן,
עומדת לצידו, ומסכימה עם כל מילה ה יוצאת
מפיו.
סגן שר-ד,ביטחון, מרדכי ציפורי, היה
עסוק בשיחה אסטרטגית עם כמה ממכריו.
הבדרן דודו טופז היה עליז במייוחד.
״טוב שהערב אני לא המנחה.״
מפיק כל־בו־טק, רפי גינת, בדק במשך
שעה ארוכה את ערימות המזון.
השחקנית גילה אלמגור דנה על סיום
שביתת האמנים עם צלם הסרטים דויד
גורפינקל.
חברי להקת הכל מובר חביבי התעניינו :
״זה מצולם בצבע היום?״
המלחין אלדד שרים ואשתו, ענת שר־

תוק, סיפרו חוויות מירח־הדבש שלהם
בדרום אפריקה .״זה היה ירח דבש כפול,
היינו שם חודשיים,״ אמרה ענת.
השחקנית־זמרת יונה עטרי שאלה :״מתי
זה ישודר בטלוויזיה?״
האולפן המה מהמון חוגגים .״אני יודעת
ששייקה נמצא בסביבה, באתי איתו, אך
קשה למצוא אותו בתוך הצפיפות הזו,״
אמרה לידיה אופיר, אשת הבדרן.
לפי התכונה והרעש במקום נראה שעוד
תוכנית טלוויזיה נמצאת בעיצומם של
צילומים, אך במוצאי השבת האחרונה היתר.
זו הפקה פרטית של קול. הוא חיתן את
בנו שחר בן ה־ ,23 לצעירה יפהפיה בשם
ירדנה סלומון.
שחר, שסיים השנה את לימודי הרפואה
שלו, הכיר את ירדנה כשהיה סטודנט.
היא היתד, כבר אז אחות מוסמכת. שלוש
שנים מתגורר הזוג בצוותא, וחתונתם לא
באה כהפתעה לאיש.
ירדנה, בת למישפחה תימנית המונה
אחת־עשרה ילדים, עסוקה, בנוסף לעבו דתה,
בלימוד מקצוע הסיעוד. שחר עומד
להתגייס לצה״ל.

״רצינו להימנע מחתונה עם רבע עוף
כפי שנוהגים אחרים, לכן החלטנו לערוך
אותה כאן באולפנים,״ הסביר מנכ״ל ה אולפנים
המאוחדים איציק קול.
את החופה ערך הרב שמואל אבידור־הכהן,
שבעבר הקליט את תוכנית ליל
השבת שלו, פרשת השבוע, באולפנים אלה.
הוא הנחה את הקהל באיזה שיר יש לקבל
את החתן, ובאיזה שיר יש לקבל את הכלה.
בחצות הלילה, כמו סינדרלה, בא לפתע
אורי זוהר, החוזר בתשובה המפורסם ביו תר
בארץ.
״הבטחתי לאביך שאבוא לחתונה,״ אמר
לאיציק. אורי הביא מתנה לזוג הצעיר,
חמישה חומשי תורה. הוא שהה במקום
בדיוק חמש דקות, ונעלם אל תוך הלילה.
כאשר נכנם לאולפן, עורר התרגשות גדו לה
אצל האמנים שעבדו עימו בעבר. כולם
רצו ללחוץ את ידו.
״זו היתה ההפקה המוצלחת ביותר של
איציק קול, חבל שהיא לא תשודר על ה מסך
הקטן,״ סיכם את הערב אחד מעובדיו
של קול, המפיק שלמה פז.

תחיה אדר :

ואני החזון איציק קול (לגסה) השתולל !!(שימחה

הם למעלה. הבמאי שמואל בונים רוקד עם

הכלה, ירדנה, ריקוד הורה, לצלילי מוסיקת הדיס־
1 ^ 1 1111

בעוד למטת בתמונה רוקד עוזרו של שימעון פרס, בועז אפלבאום דיסקו.

₪טטישוה
הרבנים זוהו והכהן

ידידיו של
אורי זוהר
החוגגים, ולהגיש להם את מתנתו, בעוד הרב שמואל
טלם הנישואים מתחת לחופה. לצידו של הרב, אשתו,

איציק קול נכחו בחתונה.
בא בחצות כדי לברך את
אבידור הכהן ערך את
המשוררת ארי׳אנה הרן.

איך נכשל הטריד! שלצב־ ק ה פי ק י — -
(המשך מעמוד )39
את דמותו של בוקובסקי טעו טעות גמו רה,
צביקה פיק איננו בחור טיפש. דמותו
של בוקובסקי לא הטרידה אותו, מכיוון
שאז, בתקופת שיער, לא היו לו דיעות
פוליטיות לכאן או לכאן.
היכרותו עם מידית שם־אור שינתה את
דיעותיו. מידית גדלה בבית ימני־קיצוני.
אמה, העיתונאית אורה שם־אור, ואביה
האדריכל ארי שם־אור, הם מיוזמי קבוצת
המעגל הראשון. אורה שם־אור הושעתה
עד לפני כשנתיים מעבודתה בעיתון ידיעות
אחרונות, מכיוון שסירבה להישמע
להוראות העורכים ולא לכתוב על פולי טיקה.
מאמריה הפוליטיים לא היו אלא
מאמדי־הסתה לאומניים.
בביתם של השם־אורים התקיימה כל
השנים פעילות פוליטית ענפה. צביקה,
שהוא בן להורים יוצאי פולין, נכנס אל
הקלחת הפוליטית הזאת, שלא היתה מו כרת
לו מהבית. אלא שאורה שם־אור,
כמו רבים אחרים, לא ידעה את הדבר
שצביקה לא ניסה להסתיר, עד להיכרותו
עם בתה מירית: את העובדה כי לא
שירת בצבא.

שיו ת
גסרז׳ רמן
ורה, ששני כניה, יובל ויונתן,
שירתו בקצינים בצבא, לא יכלה

לקבל את העובדה כי חתנה לא שירת.
חודשים ארוכים סירבה לדבר איתו. גם
לאחר שהתחתן עם בתה, היו יחסיה עם
חתנה מעורערים -,ורק אחרי שמירית
הביאה לה נכד. ובעיקבות השתתפותו של
צביקד, בהפגנות פוליטיות, השלימה איתו.
גם העובדה כי מידית שם־אור עצמה,
מפעילות הליכוד, והידועה כבעלת דיעות
פוליטיות זהות לאלה של אמה, לא שיר תה
בצבא, לא ריככה את יחסה של האם־
העיתונאית לצביקה פיק. מידית טוענת
כי נמנתה על מחזור שלם של בנות
ששוחרר מצה״ל. מכל מקום, בזמן ש־בנות־גילה
השתפשפו בטירונות, שים־
שפה היא את ספסלי האוניברסיטה העב רית
בירושלים ואת מרתפי הבוהמה. בזמן
שבנות־גילה עשו את שירותן הצבאי,
ופעילותן התרבותית האקדמית, נדחתה ל שנה
ושמונה חודשים, בילתה מידית ב־בתי־הקפה
של סן ז׳רמן דה־פדה בפאריס,
לשם נסעה כדי ללמוד צרפתית.
בעלה המיועד, צביקה פיק, היה אז
חבר בלהקת־קצב. לדבריו למד בבית-
הספר הטכני של חיל־האוויר, עשה טירו נות
במיסגרת בית־הספר ומייד לאחר ה טירונות
שוחרר מהצבא. כשהתבקש להס ביר
מדוע שוחרר, סיפר כי בתקופת הטי רונות
נפטר אביו, ואמו נשארה עם אחו תו
צילה, הצעירה ממנו בשנתיים. האם
אושפזה בבית־חולים, והוא היה המפרנס
היחידי במישפחה. לכן התחשב בו צה״ל,
לדבריו, ושיחרר אותו.

הכל היה טוב ויפה אלמלא החל צביקה
פיק להביע דיעות פוליטיות בשיחות פר טיות
ובריש גלי. הוא החל עוסק בפעילות
פוליטית של ממש, השתתף באורח פעיל
במסע־הבחירות של הליכוד, הצטלם עם
מנחם בגין, הופיע חינם בעצרות המוניות
וצעק בקולי־קולות כי אסור לחזור לגבו לות
1967 וכי ארץ־ישראל חייבת להישאר
שלמה.
במיכתב למערכת שהגיע להעולם הזה,
( ,)2078 ביולי 1977 כתב הקורא ישעיהו
תדמור, בעיקבות ידיעה שסיפרה על
פעילותו הפוליטית של פיק:
״הכוכב בעל הקול חכמו לקוח מפירקי
חזנות הוא בעל חוצפה לא קטנה, שכן
ידוע לכל שפיק לא התגייס לצה״ל יחד
עם כל בני גילו. מן הסתם הוא העדיף
שמישהו אחר יבצע את דיעותיו הלאומ ניות
בשדה־הקרב, בעוד שהוא גורף אלפי
לירות בהופעותיו ועושה חיים משוגעים
בדירתו המפוארת בשיכון בבלי.
״מסתבר שמלבד חוצפה היה לו גם
כוח־שיכנוע, אחרת קשה להבין מדוע
צה״ל לא הצליח למצוא לפרופילניק ה אומלל
שלנו אף ג׳וב אחד. אלא שלכל דבר
יש סוף, וכשצה״ל כבר החליט, בעיקבות
מילחמת יום־הכיפורים, שגם האדון פיק
יכול לתרום למאמץ הלאומי, הוא הצליח
לשכנע את שילטונות־הגיוס שיאפשרו לו
שירות בתנאים מייוחדים, דהיינו, עם רע־מת־שיער
פרועה, בגדים אזרחיים וכר.
למעשה נכון יותר לומר שמד פיק הסכים

לתרום שנה הופעות חינם לחיילי צה״ל,
אף שלא שירת מעולם.״
הגיב פיק במיכתב משלו בגיליון הבא :
״אתה כותב כי העדפתי שמישהו אחר
יבצע את דיעותי הלאומניות בשדה־הקרב,
בעוד אני מבלה ומופיע. ובכן, במיל־חמת
ששת־הימים הייתי רק בן , 17 וכידוע
לא מתגייסים לצבא בישראל בגיל כזה.
במילחמת מם־הכיפורים השתתפתי בכל
המילחמה. כאות להשתתפות, במילחמה זו
הוענק לי אות מילחמת יום־הכיפורים.
״בקשר לדירה המפוארת, היא בכלל
לא שלי. היא מושכרת. בקשר לסידור
המייוחד שאתה כותב שיש לי עם צה״ל,
בקשר להופעות, זה קישקוש גם כן. כמו
כל אמני מדינת־ישראל, אני איש־מילו־אים
של צה״ל לכל דבר, וכל הופעותי
הן במיסגרת שירות־מילואים רגיל. בנוסף
לשירות מילואים זה הופעתי במאות הו פעות
בצבא ללא תשלום, מאז היותי בן
, 14 ואם אתה כבר כל כך מתעניין בקאר־יירה
שלי, כדאי שתדע שהגשתי בקשה,
יחד עם המלצתו של ראש־הווי-ובידור
בצה״ל, לגשת לקודם קצינים.״

שירו ת
גזי מרה
מ( יק לא הודה במיכתבו כי מעולם
— לא שירת בצה״ל, מלבד התקופה בה
(המשך בעמוד )50

קחו לכם שבוע
על כ1כב
אחר

ק 1ס-גן ה עדן
של איי יוון
לעצום את העיני ם ולחלום על חופשה שלא
מן העולם הזה. לראות את החולות הלבנים
ואת ים הבדולח הנו שק להם ...לעבור בין
מקד שים ע תיקי ם והרי גע ש מלאי מסתורין.
לטייל בין טברנות ירוקות, לסעוד ארוחות
נפלאות ...לצאת לציד עופות בגופים
פראיים ...
פקחו את העיניי ם. אתם באי קום
טיסת אקספרס שבוע ״ נ טו ״ ש ל הנ א ה .

חברת דיזג הויז ארגנה עבורכם טיסו ת
ישירות לגן העדן של קום.
כך תוכלו להנות משבוע ימים נ טו
של בילוי מרתק, בבתי מלון מעולים עם
בריכות שחיה, מגרשי טניס ובידור ערב
ע רב(בהתאם לסוג המלון שתבחרו).
חופי רחצה מקסימים.
הרשמו מיד.

דיזנהויז בע״מ
משרדראשי:
סניפים:

ר ח׳בן־יהוד ה , 21ט ל ׳ .652140-
רחיבן־יהודה , 3 3טלי .652676 -
רמת־גן, בנין בורסת
היהלומים, טלי .266222

)׳ורקיע[
5 5 5 5 5קוי תעופה בישראל בעיח
631)1חו1־ז6] 31ח13 חו 361ז15
ובכל משרדי הנסיעות.

2טיסות ישירות בכל שבוע
בכל יום ג׳טיסה בבקר וטיסה אחהייצ

קום • גן העדן של איי יוון !<05 -

לכל המאוכזבים שלא השיגו מקומות בשורה משמחת: דיזנהויז וארקיע
הכפילו את מספר הטיסות. מעכשיו 2טיסות לאי קום בכל שבוע

העולם הזה 2243

חחוות
10011110101מ 0111111
ה כו כבת
והותר { סטירה
אני משוכנעת שלא שכחתם אותה. אי׳
אפשר לשכוח אותה. חלי חיים היתד,
הקריינית הכי יפה שהופיעה אי־פעם על
מירקע הטלוויזיה. היא לא כל־כך הצליחה,
והבוס הישיר שלה, אלכם גילעדי, הח ליט
שהיא צריכה להיפרד מהמירקע. אבל
את הזיכרונות הנעימים אפילו אלכס גיל־עדי
לא יכול לקחת מאיתנו.
זיכרונות, מילא, אבל אם היו לכם
חלומות לגביה, אז לא אלכס גילעדי לקח
אותם מכם, אלא מי שהיה עד סוף־השבוע
שעבר החבר של חלי, כני נדלר. הוא

או לא סטירה נכבדי הכפר של רפי נלסון באילת
מחפשים להם תמיד נושא הראוי לעלות
על שולחן הדיונים. פעם הם דנו במשך
עשרים דקות תמימות בחוזה־השלום עם
מצריים, ופעם דנו נוג־סטופ, במשך שלו שה
ימים, בתעלוליו של נער־זוהר חיפאי
המרבה לבוא לכפר, ובצרות שהוא עושה
לדעתם לאשתו. אבל דיון כה חשוב ומש מעותי,
כמו זה שנערך עתה במשך שבוע
תמים בכפר של נלסון, לא התנהל מאז
שרפי התנחל בטבה, דרומית לאילת.
ומעשה שהית, כך היה. באחד מימי ה שבוע
שעבר נראתה רדתי גורליצקי,
רקדנית־הבלט הבלונדית בחוף של רפי
יחד עם קבוצה של ידידים. רותי, יפה

ויסות,
וגרת וחתתה
אביגדור אסקין

חלי חיים

אני לא יודעת אם
יודע על העבר המפואר של אשתו. אני
מנחשת שכן. כי אביגדור, תושב קריית־

שינוי בלי שינוי
שלקח אותם ! פשוט, בני וחלי התחתנו.
אתם שואלים: מי זה בני? אל תשאלו.
לפחות לא כשהוא שומע. כי בני הוא זמר,
וכמו כל זמר הוא חושב שכל העולם מכיר
אותו. אפילו אני לא יכולה לספר לכם
איפה הוא מזמר.
בפעם האחרונה כשנפגשתי עם חלי היא
נשבעה לי, שהחבר שלה — קרי: הבעל
שלה — הוא זמר. חוץ מזה שהוא זמר,
יש לאבא שלו תחנת־דלק בנתניה, ובכל
פעם שחלי היתה עוברת על כביש חיפה—
תל־אביב, היתה נכנסת לבקר את האבא,
והוא היה כל־כך מתרגש עד שהיה נותן
לה כמה מאות לירות, כדי שהיא והבן
/ו לו יבזבזו אותם, סתם ככה.
חלי, חי^המישפחד, שלה מתגוררת ב אילת,
לא תחזור לעיר הדרומית. היא
לא רוצה לפגוע בקאריירה של בעלה ויוד עת
שבאילת אין עתיד לזמרים. חוץ מזה
עסוקה חלי בהכנות להקמתה של להקה
חדשה, שאותה מכין עתה האמרגן דודו
אלהדר, בסיגנון הלהקות הצבאיות של
טרום תקופת־רפול, כך שגם לה אין כבר
מה לעשות באילת.

מתמיד, משכה אליה עיניים מעריצות,
אבל טרחה להודיע לכולם שהיא ממתינה
לבעלה, השחקן אילי גורליצקי.
מסתבר שבדיוק באותה השעה המתין
אילי לרעייתו היקרה ליד בית ידידים
באילת. אילי הגיע מתל־אביב, כשהמכונית
שלו עמוסה מיצרכי־מזון. הוא קבע עם
רותי להיפגש בדירה, אבל כשהגיע מצא
שהיא היתה נעולה ורותי איננה.

מזל בהן

לעזוב אותנו. הדוגמנית הצעירה, שהס פיקה
לעבור הרבה אכזבות בחיים בתחום
שבינה לבינו, החליטה, ככל הנראה, ש אין
לה עתיד לאהוב ולהיות נאהבת על-
באמת בארץ.
מכאן ועד לקניית כרטיס-טיסה, הדרך
קצרה. חלי החליטה לעזוב אותנו לטובת
ארצות־הברית ולשהות ביבשת הרחוקה
במשך תקופה ארוכה. הסיבה הרשמית
היא, כמובן, לימוד מישחק.

מכאן ואילך חלוקות הדעות. יש הטוע נים
שראו את אילי סוטר לרותי על פניה.
יש הטוענים שהוא רק הרים את היד.
בעלת הדבר עצמה, רותי, אומרת :״הוא
אמנם השתולל מכעס, אבל לא היכה
אותי.״
זה יקח בוודאי עוד כמה ימים, עד שווע-
דת־החקירה, שמינה הכפר של נלסון,
תגיע למסקנות סופיות. אני מבטיחה לדווח
לכם מייד.

במשך כמה שעות המתין אילי ליד ה דירה.
תוך כדי כך התחיל להרהר בשאלה•
היכן עשויה רותי להימצא. חשב וחשב
עד שנזכר בכפר של רפי נלסון. אילי[
מיהר לנסוע לכפר, שילם 50 לירות בכ*ן
ניסה ומצא שם את אשתו מבלה עם ידידיה.
כל יושבי הכפר ראו את השחקן, המוכר
להם מהטלוויזיה, כשהוא משתולל מזעם.
הוא צעק על אשתו, תיאר בקול את הסבל
שעבר עליו ליד הדירה הנעולה.

גם לאביגדור לא חסרים מעללים. ה בלונדי
כחול־העיניים בן ה־ 20 בוי׳לד במום-
קווה לאב יהודי ואם גויה. כשגילה את
חצי־יהדותו — התגייר, ערך לעצמו ברית־מילה
ועלה בגפו לישראל. באופן טבעי
הוא הגיע אל הרב מאיר כהנא, ולא רק
שהשתתף בהפגנות שלו, אלא גם תירגם
את סיפרו של הרב, לעולם לא עוד מאנגלית
לרוסית.

ארבע, שעלה לפני כשנה וחצי מברית־המועצות,
אינו נופל בסקרנותו מסוכן
של הקג״ב.

אתם זוכרים שסיפרתי לכם על הרומן
בין הדוגמנית חלי גולדנברג והמלחין־
זמר שלום חנוך? אז יש לי בשורות
לא כל־כך טובות בשבילכם: הרומן הזה
צולע. או, יותר נכון, צלע וצלע עד
שנפל והסתיים.
יש לי חשד שזו הסיבה הדוחפת את חלי

פרשה על חוף ים־סוף

השבוע נושא אביגדור לאשה את מזל
כ הן, תושבת בת־ים, צעירה בת , 19
שזכתה בשנה שעברה בפירסום רב. היא
נקראה ״מזל היורקת״ ,אחרי שהרטיבה
את פניו של שר־הביטחון דאז, עזר
וייצמן, כשזה ניסה להרגיע את הרוחות
בנאות־סיני. ואם לא די בכך, הרי כאשר
ביקר, כמה חודשים לאחר מכן, באילון־
מורה, התנדבה מזל להכין לו את הקפה.
היא שפכה לתוכו מלח.

אהבה בין סורגים

ב פי תו חן

אילי ורותי גורליצקי

אביגדור לא הסתפק בתירגומים. הוא
נתפס והודה בהשתתפות בפרעות בערביי
חברון, עת פרץ לבתים שלהם, היכה והש חית
רכוש. כאשר נתפס טען שערבים
אלה יושבים בבתים של יהודים. טענה זו
עזרה לו. בית־המישפט הטיל עליו רק
שלושה חודשי מאסר, ושילטונות בתי-
הסוהר טיפלו בו בכפפות של משי.
בין המבקרים אותו שם היתה גם מזל
היורקת. היא אמנם לא הכירה את אביג דור,
אבל סיפורי־הגבורה שלו בבתי־הערבים
בחברון ריתקו אותה. היא באה
לבקרו, ושם, בין הסורגים, ניצתה האה בה.
בני־הזוג
מתכוננים לגור בקריית־ארבע.
אביגדור ילמד פסנתר בקונסרבטוריום ל מוסיקה
בירושלים, ואילו מזל תהיה מורה
— אני לא יודעת בדיוק למה — במיב־ללה
לצעירות דתיות בירושלים.

עוד לא יבשה הדיו על הדיווחים שלי
עליהם, וכבר יש לי חדשות. אני מתכוונת
לפרידה העצובה של השחקן־פנטומי־מאי
עזרא דגן ורעייתו־לשעבר, הזמרת
צילה דגן. זה נכון שהם נשארו ידידים,
אבל מי שקיווה שהידידות הזו תצמיח
רומן חדש, ואולי גם חתונה — טעה.
צילה מתנחמת בזרועותיו של ציי ר
ידוע. אני פשוט הבטחתי שלא לגלות
בינתיים שמו, מפני שיש לו בעיות במי שור
המישפחתי. אבל את שמה של זו
שבזרועותיה מתנחם עזרא דגן אי־אפשר
לשמור בסוד.
עזרא הקים להקה מיוחדת לצילום קיט־עי־הקישור
לאיר־וויזיון,
שנערך ב שנה
שעברה ביש ראל.
הלהקה זכתה
בינלאו בהצלחה
מית.
ויש הטוענים
שקיטעי־הקישור היו
ההלק היותר־מוצ־לח
של המופע.
אבל רק עתה
הסתבר לי שההצ לחה
האמנותית הו לידה
גם הצלחה

בשטח אחר לגפד

הלהקה שהקים עז
רא היתד. השחקנית

צייו אנונימי

עירית לכיא. היא גם מוכשרת
של גם ועכשיו היא
יפה, וגם עזרא. אני לא רוצה לסבך את עזרא עם
צילה, ולכן אני לא מציינת מתי בדיוק
התחיל הרומן, אבל מד, שברור הוא, שה היכרות
החלה באיווויזיון.
בעוד שהרומן בין צילה דגן לבין הצייר
הוא עדיין חשאי ובעייתי, הרי שהרומן
בין עזרא לעירית עומד להוביל, כך טוע נים
החברים־הכי־טובים שלהם, לחתונה,
במזל טוב.

8ה ט רי קשלצ בי קהבד 8

מאת יגאל לביב

חברות הנישה

מועדו ן שהו אמל כו ד ת

נבועות לוחץ המבום חיס
בעיקבות כמה כתבות במדור זה על
קיפוח המבוטחים הוותיקים בתוכניות חבהחלה וביטוח־חיים,
חיסכון

״מגדל־גניין״ בפירסום מודעות שבהן
היא מודיעה על מתן אפשרות ללקוחות
לתקן את תנאי הפוליסות הישנות.
כפי שנכתב כאן, הפוליסות הישנות
איפשרו לחברת־הביטוח לשלם למבוטח
את המגיע לו 60 יום מיום קבלת דרישתו,
וזאת לפי מדד ינואר או יוני, לפי
הקירבה למועד הדרישה. הפוליסות החדשות
קבעו תשלום מיידי, לפי המדד
החודשי האחרון. מבוטח שקיבל את כספו
לפי פוליסה ישנה, הפסיד במיקרה
הגרוע הפרשי-מדד של שיבעה חודשים
( 60 יום המתנת-תשלום, ועוד חמישה
חודשים אחורה, למדד האחרון של דצמבר
או יוני).
בתנאי האינפלציה של היום, ההפרש
הוא עשרות אחוזים. מבוטחים רבים פנו
לחברות בעיקבות הפרסום, ודרשו תיקון
הפוליסות או הפסקת התוכנית מייד,
כדי להקטין את ההפסדים.
ההצעה של ״מגדל־נביין״ היא לשלם
בכל חודש תוספת של שליש המדד, ו לקבל
הצמדה מלאה של החסכונות ביום
-הפירעון.

למרות כמה צוי-סגירה מסיבות בטיחות,
שהוצאו נגד מועדון־הלילה ״שלאגר״
ברחוב מרמורק, ממשיך המקום
לפעול ועלול להוות מלכודת במיקרה
שריפה או בהלה.
המועדון שוכן במרתף, מתחת לקפה
״סקאלה״ .יש אליו כניסה אחת, דרך
חדר-מדרגות ומעלית. בשעות הערב נסגר
חדר המדרגות, ורק המעלית משמשת את
הכניסה והיציאה. למאות הנכנסים ל-

ותע לו לי ם

מפקד טיומקין
— לאסון צפוי

מרכזי של מכבי תל-אביב, המקורב לאי שים
חשובים בעיר.
גורמים במישטרה ובעיריית הצביעו
לפני על הסכנה שבהמשך הפעלתו של
המועדון. לתשומת ליבם של ראש העירייה,
שלטה להל, ומפקד מישטרת המחוז,
משה טיומקין•

הצרחה לט״פ אוזן
המוצר החדש של ״סוני״ באמריקה,
הקרוי ״סאונד אבאוט״ ,רדיו״טייפ קסטה
אישי, שמחירו 200 דולר, נחטף מהשוק
כלחמניות טריות. את הטייפ הזעיר ניתן
לחבר לאוזן באמצעות אוזניה ולהקשיב
תון כדי הליכה; או ריצה, או נהיגה על
אופנוע או אופניים. השבועון הכלכלי
״ביזנס וויק״ מוסר, כי כל תפוקת המיפ־על
אוזלת מייד עם הגיעה לחנויות.
ישראל הזמינה 40 אלף יחידות, והיתה
צריכה לקבלן ביוני, אולם לא נראה
שתקבלו לפני דצמבר.

ראש־העירייה להט
מתן היתר —

מקום אין כל אפשרות יציאה, אלא דרך
המעלית.
מזה שנה נדחה ביצועם של צווי־סגי-
רה, המוצאים למקום, בהסכמה שקטה
של מישטרת תל-אביב ועיריית תל־אביב.
שמועות אומרות, כי הסיבה היא ש•
בעלי־המקום מקורבים לחבר״הנהלה

.אגר״ שוקל בג״ץ נגד העלאת התעריפים
המחלקה המישפטית של ״אגד״ בודקת
עתה אפשרויות לפניה לבית-המיש-
פט הגבוה לצדק, כדי שיחייב את מישרד־התחבורה
לאפשר ל״אגד״ להוזיל את המחירים
בקווים הבינעירוניים, ולייקר
את המחירים בקווים הקצרים.
״אגד״ ביקשה כל העת ממישרד-
התחבורה שלא להעלות את התעריפים
בצורה אחידה, אלא בצורה סלקטיבית
ומותאמת לכדאיות של כל קו. מישרד-
התחבורה קיבל את עמדת ״אגד״ ,אולם
מישרד־האוצר כפה העלאת־תעריפים אחידה.
הדבר
גרם לייקור גדול בקו לירושלים
ובקו חיפה — תל־אביב, ועתה כדאי יו
(המשך
מעמוד )48
עשה טירונות. הוא כתב כי שירת במיל־חמת
יום־הכיפוריט אך שכח לציין כי
שירת כזמר. אך צביקה בהחלט לא שכח
לציין כי תלה את אות מילחמת יום־הכי־פורים
על הקיר, בין עשרות הפלאקאטים
ותמונות השער. נכון אמנם שהדירה ב בבלי
שכורה, אך הזמר שכח לציין את
העובדה כי יש לו דירה משלו בגיבעתיים,
שאותה הוא משכיר לזרים. הוא שוב לא
שכח לציין כי הגיש בקשה לעבור קורס־קצינים,
בהמלצתו של ראש־הווי-ובידור
בצה״ל. נכון אמנם שצביקה פיק הגיש
בקשה כזו, וכי מפקדו במילואים, רב־סרן
עודד פלדמן, ראש ענף תרבות בצה״ל,
המליץ לאשרה. אך פיק, כמו פלדמן, ידע
מראש כי הבקשה לא תאושר, מכיוון ש־צה״ל
אינו מקבל לקורס־קצינים מי שלא
שירת בצבא, ומי ששוחרר מייד לאחר
הטירונות, כך שהבקשה לעבור קורם קצי נים
לא היתר: אלא טריק פירסומי.

תר לנסוע ברכב פרטי, ולא באוטובוס.
הבעיה עלתה לאחרונה גם בעת ביקורו
של שגריר מצרים בישראל, סעד מורתדא,
ב״אגד״ .ביום ביקור ארוך בכל מיתקני
״אגד״ התעניין השגריר במיוחד באפשרותה
של התחבורה הציבורית להחליף
את התחבורה הפרטית, הסותמת את
התנועה בקאהיר. יו״ר מזכירות ״אגד״,
אמנון בוגין, וראשי החברה הראו לשגריר
את כל מה שביקש, אולם ציינו באוזניו,
כי נוסף על הבעיות הטכניות של
הפעלת רשת-אוטובוסים ברמה חילופית
לרכב פרטית נשארת בעיית המחירים,
שהיא בעיית פוליטית. הביקור אורגן על־ידי
האגף לקשרי־חוץ של החרבה.

״נזר־ תשו! עוז
5?.ב״משקיע ׳ שואד
קבוצת ״כור״ הודיעה לבורסה האמריקאית
כי היא רכשה עוד 5ממניות
חברת ״משקיעי ישראל״ ,והיא מחזיקה
עתה ב״״ 180/ממניות החברה.
המניות ש״כור״ רכשה כוללות את המניות
שנרכשו בשעתו על־ידי ״בנק המזרחי״
מויקטור קארטר 3 0/0עתה
מהווה ״כור״ את בעל־המניות הגדול ב-
״משקיעי ישראל״ ,כאשר לחברת ההשקעות
״אמפ״ל״ של ״בנק הפועלים״ עוד
כמה אחוזים. קבוצת ״ירדן״ (לו ברנט —
דויד סופר) רוכשת אף היא כל העת
מניות של ״משקיעי ישראל״ ,ומתקרבת
ל-״/ס 10 מהמניות.
״משקיעי ישראל״ שולטת בישראל בחלק
ממניות ״בנק טפחות״ ,מיפעלי
המלט ״נשר״ ,מחצית הבעלות על העיתון
״ז׳רוזלם פוסט״ והשקעות בבנקים
ובחברות שונות, כמו ״משכית״.

לאטד טען השבוע, שלא ידע על
כך שצביקה פיק השתמט משרוח ב־צה״ל,
אולם גם מבלי שידע זאת, הצליח
לדחוק את הזמר לפינה.
פלאטו־שרון החליט להניע את מכונת
הבחירות שלו בפעם הבאה ללא עזרה
של יעקוב חלפון, ובלי השיטות שרכש
עסקן־הבחירות במפא״י הוותיקה. תחת
זאת העדיף מסע־בחירות אמריקאי: פס טיבל
בחירות גדול, כפי שערכה המינד
לגה הדמוקרטית בארצות־הברית.
״הייתי עט הזמר שימי תבורי בהו פעה
גדולה בגן סאקר בירושלים,״ סיפר
השבוע פלאטדשרון.
״ישבתי בשורה הראשונה, והיו שם
30 אלף איש. שימי תבורי הציג אותי
בפני הקהל וצעק, שלוש פעמים כיפק
בשביל פלאטוי־שרון /וכל הקהל הגדול
הזה צעק כיפק, לכבודי! צביקה פיק הוא
גדול יותר משימי תבורי. זהו הזמר הכי
טוב בארץ, והייתי שמח אם הוא היה
תומך בי בבחירות, כמו אמן. הוא לא
פוליטיקאי ואני גם לא מוכן לשלם לו
לירה אחת.״
שימי תבורי מספר, שקיבל מפלאטו
יותר מחצי מיליון לירות תמורת חוזה

וווו! מס־זונ״ה ועע״מ

שגריר מצריים (כמרכז, כמישקפי־שמש) עם הנהלת ״אגד

מה ללמוד?

בכירים בהנהלת המכס וביניהם
סמנכ״ל המכס משה לנדאו, יזמו תיקון
החוק הקיים לעניין תשלומי מסי״קניה
על מוצרים ברי״קיימא.
התיקון בא אחרי שהתברר כי כמה
חברות פיתחו טכניקה חוקית להתחמקות
מתשלום מלוא המס. החברות חותמות
הסכם עם הלקוח, המשלם להם את
מחיר המוצר תוך שנה, בתשלומים קבועים.
הוא מקבל את המוצר בתום התשלומים
במחיר שביום החתימה. החברות
משלמות מס״קניה ומס־ערך־מוסף
ביום הספקת הסחורה, אבל לפי המחיר
שחתמו עליו שנה קודם. בתנאי האינפלציה,
פירוש הדבר תשלום מיסיס על
כמחצית השווי הריאלי של המוצר ביום
מכירתו. הדבר הוא חוקי, מכיוון ש-
סעיפי״החוק אינם ברורים בנקודה זי,
למרות שלכאורה המס משולם לפי מחיר
המוצר בשוק במועד הספקתו.
הנהלת המכס החליטה לסגור פירצה
זו, ולתקן את החוק.

פדאטו עם דון מל,לין וידידתו
מסיבות של קוויאר
בילעדי עימו לבחירות. פלאטו מכחיש
זאת :״שימי רוצה לקנות דירה ויש לו
רק מיליון לירות. אני הסכמתי לסדר לו
אצל חברים קבלנים, שאת יתרת הסכום
הוא ישלם בתשלומים, ואני אהיה ערב
לו אישית.״
פלאטו מחפש זמרים נוספים. הוא רכש
כבר את יואל שר, ועומד לחתום על חוזה
עם יעקוב בודו ,״בשביל הבוחרים הרו מנים״׳
ועם תמי גל, חברה בלהקת האחים
והאחיות .״כולם יקבלו תשלום עבור ה מאמץ
שלהם, אבל לא סכומים כפי שדרש
צביקה פיק.״
הפרשה מהווה פרק נוסף במסכת התע לולים
של פלאטו־שרון ובמסכת הפעלולים
של פיק.

העולם הזה 2243

בל עדי ל אבר הםמ די:
דידת-קומה בתל -אביב
החלם5.200.000-ל״י!
זו הזד מנות שרק אברהם גינדי יכול להציע: דירת קו מה שלמה בבנין מפואר זה,ובו 5דירות יוקרה
מרווחות ומפוארות ביותר. הבנין נמצא בלב איזור היוקרה של תל־אביב, ברחוב ברנשטיין בהן .3
תכנון ארכיטק טוני מרשים ע״י האדריכלים ר שקס-גולד מן, תל־אביב, עיצוב פנים וחזית -אבי רסקין,
הרי המלי, תל-אביב.

בנין בן 5דירות בלבד, דירה בכל קומה
תכנון פנים לפי דרישת הקונה
שני מפלסים בכל דירה
חימום עם שליטה לכל דירה
שני חדרי רחצה מפוארים
רצוף! מיוחד בסלון ובפינת האוכל
רצוף קרמיקה בחדרי הרחצה ובשירותים

ארונות מטבח מפוארים ומשוכללים
חדר ארונות מרווח
לובי כניסה מפואר

מספר הדירות מצומצם ביותר -פנה עוד
היום למשרד המכירות של אברהם גינדי
לקבלת פרטים על בנין מיוחד זה.
*המחיר לא כולל מע״ני.

משרד מכירות זמני לת״א: רח׳ סוטין 3ו ת״א(כניסה מבלוך).

רמת־השרון
רח׳ סוקולוב ,84 טל. ו 3ו475־03

ראשודלציון
רח׳ הרצל 62
גינד פתח־ת קוה
רח׳ חיים עוזר ,28 טל 905593 .־03

אברהם גינדי בתה דירות שאנשים אוהבים

קולנו ע
פסטיבלים
ג בו ל הנזרנץ אל״זציה
כאשר החליט מועדון־הים־התיכון לארגן
בחודש יוני השנה מיפגש קולנועי ים־
תיכוני, בעיירת הקייט הצרפתית ויטל, ו להביא
לשם סרטים מכל מדינות האיזור,
היתה כוונתו ליצור יותר הבנה בין שכ נים,
שלא תמיד מדברים זה עם זה,
ולהשתמש בקולנוע כשפה בינלאומית ש היא
מחוץ־לתחום לפוליטיקאים. משום כך
צריכים היו להיות המיפגשים בין הקול נוענים
חשובים לא-פחות מן הסרטים ה מוצגים.
הצלחת
האירוע היתה חלקית בלבד, אם
לסמוך על דברי במאים כמו אבי כהן,
או סרג׳ אנקרי, שהיו בין המוזמנים ה ישראליים.
ראשית, נראה שלאו דווקא ה סרטים
הטובים והמוצלחים ביותר של ה ארצות
השונות נבחרו לצורך זה. באשר
לשיחות ולהבנה ההדדית, היא היתה ב החלט
קיימת, כל עוד לא הופנו זרקוריהם
של אמצעי־התיקשורת אל הנוכחים. ברגע
שצריך היה להכריז קבל עם ועדה, שיש

לואיז פלצ׳ר כתפקיד מאמע דראקולה עם התאומים מארק

׳נרי ואלכסנדר ויינכר;

דס של בתולות לאמא יפהפיה
של ימים אלה את סירטו השלישי גואנזא
דראקולה באולפני הקולנוע בבריסל.
שולצינגר, שאחותו האחת חיה בישראל,
ואחותו השנייה חיה בזעיר, גר, עובד ו מרגיש
טוב מאוד בבלגיה, שכן במולדת
זו הספיק לעשות שלושה סרטים בתפקידי
מפתח: טרזון, שהיה שותף ליצירתו החל
בכתיבה יחד עם הבמאי הבלגי פישה, ש הוא
קאריקאטוריסט ומנפיש, ששמו הולך
לפניו (על סרט זה היו מועמדים לפרס
האוסקר בקטגורית הסרט הזר); סירטו
השני של שולצינגריהיה הרוצחים: הבוד דים,
והשלישי, שאותו הוא עורך עתה,

במאי פרז׳ אנקרי
לוי,טל — כן, לקאהיר — לא
אכן הבנה, למשל בין ישראלים לנציגי
ארצות־ערב, ביקשו האחרונים סליחה, הס בירו
שאינם יכולים להופיע בפומבי כ בוגדים,
ושמרו מרחק מן הישראלים.
מויטל, קפיצה קטנה למצרים. המצרים
התקשו השנה למצוא פיתרון לפסטיבלי
הסרטים שלהם. זה שצריך היה להיערך
באלכסנדריה, נפל למים עקב סירוב ה־מימשל
לאשר תקציבים, ואילו זה שצריך
היה להתקיים בקאהיר, לא מצא כנראה,
בסופו של דבר, מספיק מועמדים להש תתפות.
ואז נפל מישהו על הרעיון הגאוני :
הבה נחזור על סירטי ויטל, במצרים.
הנושא אקטואלי באותה מידה, שהרי מדי בר
בקולנוע הים התיכוני, שחלק גדול
ממנו הוא ערבי, הסרטים כבר נבחרו מ ראש׳
והמתכונת קיימת. וכך תהיה מהדו רת
ויטל,חוזרת באלכסנדריה, החל מ־15
בספטמבר, ובקאהיר. החל מן ה־ 22ב ספטמבר.
אלא
שאליה וקוץ בה. איך מארגנים
פסטיבל כזה במצרים, ומזמינים ישרא לים
ו מה עידו על־כך האורחים מאר צות
כמו אלג׳יר וסוריה למשל? הפיתרון
שנמצא, פשוט מאוד. הוחלט שכדאי לש כוח
שישראל שייכת לאגן הים־התיכון,
ושפסטיבל ויטל אורגן על־ידי ידידי ישראל
מושבעים (מועדון הים־התיכון הוא עסק
המנווט על-ידי מישפחת רוטשילד, ומג־הליה־מייסדיה
הם מישפחת טריגאנו היהו דית)
ושכוונתו המקורית לא היתה לשיר
במקהלה, כשכל אחד מן המשתתפים מה לל׳
משבח ומסכים לאחרים, אלא ליצור
קרקע פורייה למיפגש, שיחה וויכוח.

כמאי כורים שודצינגר
במקום לעסוק בשמאטעס

במאים
א איד״ונזע מאמעדראקטע
מה יכול לעשות בחייו בחור יהודי צעיר,
שנולד בבלגיה להורים מהגרים מרוסיה?
כמובן, לעסוק בקולנוע. מה כל-בך מזבן
מאליו? ״כי לא רציתי ללכת לשמעטס״ !
מסביר מריס שולצינגר, מפיק־במאי ב שנות
השלושים לחייו, המסיים בעיצומם

מרייה שניידר כתפקיד ננסי, השוטרת המקסימה בתחפושת
כלה קרבן או יורשת?

ולמעשה זה סירטו השני עם שחקנים, טרזון
היה סרט אנימציה, מאמא דראקולה!
קל יותר לומר ״בחרתי בקולנוע במקום
ללכת לשמאטעס״ מאשר להפוך זאת —
לעובדה: שולצינגר הודה בפני העולם הזה
בעיצומו של פסטיבל־קאן, אליו בא כדי
למצוא מפיצים מתאימים לסירטו שנמצא
עדיין בין מספריים לדבק, כי ״טרזון גזל
חמש שנים מחיי ! רוצחים בודדים —
שנתיים וחצי. מאמא דראקולה תיקח לה
שלוש״.
הקושי האמיתי, לדעתו, ביצירה קולנו עית
הוא הרעיון, ולא המימון כפי שחוש בים
מתחילים רבים .״אם יש לך רעיון
טוב תוכל למצוא עבורו את הכסף״ .אשר
למאמא דראקולה, הרי הרעיון הראשוני
לעשות משהו חדש, בדמותו המשומשת

העולם הזה 2243

למדי של דראקולה בקולנוע בעת האח רונה,
שיעשיע את שולצינגר במשך כמה
שנים. תוך כדי מישחקי־מחשבה הגיע ל מסקנה
טבעית בהחלט: אם היה רוזן
דראקולה, הרי שבוודאי הייתה לו אמא.
ואיזו אמא יכולה להיות השראה לקומדיה
מטורפת — .נניח לה להיות יפהפיה, בת
ארבעים בערך, כבר ארבע מאות שנה,
שהתברכה בצמא אין סופי לדמן של בתו לות
תמימות. היא אינה שותה את הדם,
כמו דראקולה המסורתי, כי אם רוחצת
בתוכו כדי לשמר את נעוריה. קצת אכזרי
ומאוד מהפנט.
בתודות לפיתוי. בניה רוצים מאוד
להיות דראקולה ולא כל־כך. מצליחים, ו אומנם
שמותיהם של שני תאומים לא
יוצלחים אלה מזכיר את המקור, לאחד
קוראים ולאדימיר, ולאחיו התאום קור אים
לאדיסלס (שמו המקורי של הרוזן
דראקולה היה ולאד צפש) שני אלה צרי כים
לספק לה את הבתולות לפיתוי, אלא
שבימינו קשה במיקצת למצוא בתולות.
משום כך נאלצים לגייס לעזרה מדען, ש תפקידו
לייצר דם מלאכותי, ולשם כך
הוא מובא אל הטירה המסורתית.
לתוך האגדה המודרנית נוספים גם
מפקחי־מישטרה, בתחפושת ובגילגולים
שונים, פסיכיאטר, ובלשית יפהפיה. שתי
הגיבורות הנשיות טומנות בתוכן את ה פלפל
שבקדירה - :לואיז פלצ׳ר (קן הקו־קיה)
מעצבת את נזאמא דראקולה, ומרייה
שניידר (טנגו אחרון בפאריס) את ־,בל שית
היפהפיה, ההופכת למרכז הפיתוי,
ועתידה לרשת את דמותה של האם, ש אינה
מזדקנת לעולם.
״הקושי הגדול בסרט זה היה בליהוק״
מתוודה הבמאי .״כמובן שהיו בדימיוני
שחקניות שונות, אך אין זה קל להלביש
את הדימיון על המציאות. אחת השחקניות
האהובות עלי ביותר היא שארלוט ראט־פלינג.
אני סבור שהיא יפהפיה ומהפנטת
על הבד. אבל שארלוט צעירה מדי כדי
מרי פופינס
הפיקדון ה ק טן (אלנבי, תל-
אביב, ארצות־הברית) — דיימון
ראניון הוא סופר שקשה מאוד
לעבד לקולנוע. הצורה שבה הוא סיפר את סיפוריו, והמלים
שבהן בחר לשט כך, חשובות בדרך־בלל לא פחות מן הסיפור
עצמו, ולעתים אף יותר ממנו. ואילו הרקע העיתונאי
שלו, דחף אותו לסוג מסויים של ריאליזם עצוב, שחדר
מבעד למסיבה הליצנית של סימונו בדרך שלא נעמה לתע-
שיית״החלומות של הוליווד.
בכל זאת, אוצר הטיפוסים הססגוניים שלו, שנעו במעלה
ובמורד ברודווי בשנות העשרים והשלושים, היה מפתה
כל־כך, שהקולנוע ניסה שוב ושוב להתמודד עימם. ואם
הצלחות של ממש היו נדירות למדי (למשל ״גברת ליום
אחד״ של פראנק קאפרה) ,הצלחות מיסחריות היו שכיחות
הרבה יותר. לדוגמא, הסיפור על הילדה הקטנה
שהושארה על-ידי אביה כערבון בידי מהמר: זאת הפעם
הרביעית שסיפור זה מגיע למסך, מאז גילמו לראשונה
אדולף מנז׳ו את ג׳ונס המהמר, שליבו קופה רושמת, ושירלי
טמפל את הילדה שמצליחה לבלבל את הרישומים.
בגילגול הנוכחי, ואלתר מתאו הוא ״ג׳ונס העצוב״,
וואלתר ברנשטיין, תסריטאי ותיק, ואחד מקורבנות עידן
מק-ארתי (אודותיו כתב את ״שם בהשאלה״) ,הוא הבמאי.
ואם מתאו הוא החלק המוצלח ביותר בכל הסרט, משום
שהוא שחקן המסוגל לטשטש בנוכחותו את כל הפיס-
פוסים שבתסריט, ולהפיך גם את הרגעים הפחות מתקב-
_לים על הדעת לסבירים, ברנשטיין הוא החלק הפחות

להיות מאמא דראקולה, וחזקה מדי כדי
להיות ננסי (שם דמותה של מרייה שניי-
דר) .אשר ללואיז — היתה לי בעייה
להציע לשחקנית, שאינה רוצה לעביר

ס טי מ סון ומת או: ח מוד ה מ אוד
מוצלח שבעיסקה. ראשית, משום שככותב התסריט, הוסיף
כאן נימה רומנטית מצוצה מן האצבע, בדמות ג׳ולי אג-
דריוס, כבת החברה הגבוהה, שמתאהבת במהמר המרופט,
וזה נראה כמו רומן בין מרי פופינס למפקח קולומבו.
שלא לדבר על הגנגסטרים של ברנשטיין, שנראים כל־כך
מצחיקים, ולא מזיקים, עד שמתחשק לדגדג אותם מתחת
לסנטר, כמו שעושים לכלבים חביבים. ואשר לסיגנון הסיפור
של ראניון, נדמה כאילו מהלו אותו בריבה.

קשיים אבל זה יכול להיות כמו סיפור
אהבה. גם המפיק הוא תפקיד יוצר, ה מטביע
חותמו על כל שלב חשוב בעבו דה•
זו הרגשתי. ואם יש צורך בפשרה
כדי לשמור על הצלחתו של סיפור אהבה
זה, הרי כל עשייה היא תהליך של פשרה,
ויש להתמודד עם עובדה זו.״
שולצינגד אינו מתכונן להמתין עם סיר־טו
עד לפסטיבל כדי להשיקו לראשונה,

משאיר את מלאכת ההפצה כולה לאחרים,
כי אם נותן עליה את דעתו. בלי קהל אין
טעם לעשות סרט. ושני מורי הדרך שלו,
וודי אלן ואלפרד היצ׳קוק הם דוגמה
טובה ליוצרים שאינם שוכחים לרגע כי
יצירותיהם נועדו לקהל .״את היצ׳קוק אני
מעריץ מפני שידע איך להפעיל את ה-
דימיון של הקהל שלו. יש אצלו כל־כך
הרבה דם, כל־כך הרבה אלימות — אבל

מישל ישראל כ אח ת המ שרתות של מאמא
קשה למצוא היום בתולות

שחקנית לואיז פלצ׳ר
בת 40 כבר 400 שנה

השלו! הזה ח׳?׳;

כבר לתפקידי אמהות, תפקיד המבטא את
גילה, ולכן עשיתי זאת בהיסוסים, ו ב עדינות
רבה. אך משקראה את התסריט
התלהבה, ומצאנו׳ שפה משותפת לאחר
כמה פגישות ושיחות על הדמות.״
קשה לתאר עבודה עם שתי שחקניות
שונות זו מזו במידה קיצונית כל־כך
כלואיז פלצ׳ר ומרייה שניידר. איך מתגבר
על בעייה זו במאי צעיר שאינו בקיא
די הצורך בעבודה עם שחקניות? ״בהר בה
סבלנות״ טוען שולצינגר .״אצל לוא־ז
יכולת לראות כיצד היא מפתחת את דמותה
מדי יום ביומו, לעומת מרייה, ש הי תה
כובשת הכל בתוך עצמה, ושומרת הכל
לעצמה בשקט, ונותנת הכל בבת אחה
בטייק ראשון ואינסטינקטיבי.״
כיפור אחכה. לגבי במאי, שהפיק
את סירטו הקודם בחמישים אלף דולר,
(בלבד!) ואת הנוכחי בשניים וחצי מיל יון
דולרים, הרפתקה קולנועית זאת היא
אתגר קשה. מה עוד שד,מפיק שבו נאלץ
להילחם בבמאי שבו :״הבמאי רצה עוד
שבוע צילומים — המפיק אמר: אי אפ שר,
אין כסף,״ מסביר שולצינגר, שאינו
סבור כרבים אחרים שיחסי מפיק-במאי
חייבים להיות מילחמה בין הדיקטטור
הפיננסי ליוצר המתוסכל .״לפעמים ישנם

התאומים ויינכרג כתפקיד ולאדימיר ודאדיסדם
שניהם רוצים להיות דראקולה
זה יקר מדי. צריך להתחיל לתכנן את
ההפצה כבר לקראת סוף העריכה, פירושו
של דבר הצגת־בכורה באוקטובר בפא ריס,
ורק אחר כך בבלגיה.
מה ביחס לישראל י זו בעייה. את
טחון לא הפיצו כהלכה כי לא טיפלו בו
נכון. גם זו שאלה של יחם נכון, והתאמה
לתנאים ולקהל, טוען שולצינגר, שאינו

לעולם אינו מראה אותם. קל מאוד לשפוך
גלונים של דם על הבד, אבל להפעיל
את הדימיון של הצופה כדי ליצור בו
את הזעזוע כשהוא מדמיין לעצמו את
האלימות — זוהי גאונות״.
ההשראה כבר קיימת בצורה מכובדת.
ועל פי,ההתחלה יש סיכוי שהשם בוריס
שולצינגר עוד יוזכר הרבה.

בנזד-ינה

נ שי ם

מיש פט

הרצחשלא פוענ ח
למרות שעד־המדינה 8ירט
את צורת ביצוע הרצח
והצביע ע 7שותפיו,
7א הורשע איש

-9 0ה9 -ו 0 1ק 0 ^ 0

יום רביעי
נהנות נד>־ 50/ו על חשבון הבית.
כל יום רביעי באפרופו כי לאפרופו

יש יומהולדת ).גברתי זיברי א רו ח ת בוקר, או

ארוחת-צהרים תעלה לך פחות...כל יום רביעי
באפרופו, מ־ 9.00 בבקר עד 3.00 אחה״זג.
*גברים יהנו מהנ״ל, בפרט וב5לל, בל
יום ראשוו.

גן־קפה אפרופו,
ב״גן־יעקב״ ,בין ״היכל דזתרבות״ ל״זזבימה״,
פתווז כל יום כד 9.00 בבקר עד 2.00 בלילה.
טלפון 43 :ן280־,03
נפגש באפרופו

תעריפין המן ויים של
החל

ד 1ה

ה עו ל ס

לשנה בלירו ת מחיר העיתון
הוצאות משלוח

דחצי שנה

ס׳ה״ב

סת״ב

דמי ה מנוי בארץ

350 + 2022

285 +

= 2657

1370

לכל ארצות תבל בדואר רגיל

950 + 2022

357 +

= 3329

1800

ד מי ה מנוי לאר צו ת חוץ
ב דו א ר אוי ר

אירופה ארה״ב, קנ דהומק סי קו

488 + 2040 + 2022
840 + 4980 + 2022

ונצואלה, ברזיל, ארגנ טינה, קולו מ בי ה,
או סטר לי ה, ניו זילנד, פרו

12880 = 1380 + 9478 + 2022

גאנה, חוף השנהב, ניגריה, דרום
אפ רי ק ה, טוגו, חבש, קני ה

פנ מה, טאייוון

תאילנד, הונג-קונג, נפל, סינגפור,
קו רי א ה

938 + 5790 + 2022

= 4550
= 7842

= 8750

10614 = 1137 + 7455 + 2022
963 + 0000 + 2022

= 8985

כל שינוי בדמי המשלוח יחול על המנוי.

חטרמ 3ל ח ״ ל

2400 4120 6550 4500 5500 4650

סולימאן רושה, צעיר בן , 19
בנו של סוחר ממיזרח־ירושלים,
נרצח בביתו מיריות עוזי לפני
כשנה. המישטרה חקרה וגילתה,
כי הרצח נגרם תוך כדי נסיון
שוד. שני שודדים מזויינים פרצו
לבית הנרצח, בעזרת לום וג׳ק,
שברו סורג של חלון ונכנסו לבית
בשעה שכל יושביו ישנו. משום
מה התעורר סולימאן ובידיים רי קות
התנפל על השודדים. אומץ
לבו הנואש הביא למותו, אך הב ריח
את השודדים.
המישטרה ניסתה בכל כוחה
לפענח את הרצח, חיפשה עקבות
ורמזים ולא מצאה. הישועה באה
לה ממקור בלתי־צפוי בהחלט. כמו
בכל מקום אחר בעולם הפשע, גם
בירושלים־המזרחית קיים בית־דין
של העולם התחתון. סיכסוך בין
שני פורצים הובא לביודהדין הזה.
אחד מהשניים, יעקב רג׳בי, נתפס־על־ידי
המישטרה באשמת פריצה
למלון אמבסדור בירושלים, שם
נפרצה חנות התכשיטים. כאשר
נתפס, חשד רג׳בי מייד שלא חרי צות
המישטרה גרמה למעצרו, אלא
הלשנה של אחד מחבריו, נג׳יב
נביל.
רג׳ בי פנה לבית״המישפט של
העולם התחתון, ביקש לחייב את
נביל בתשלום 100 אלף לירות על
הנזק שנגרם לו בגלל מעצרו עקב
ההלשנה.
נערכה ישיבת בית־דין, כיאות,
אולם באמצעה ביקש הנתבע, נביל,
את אב בית־הדין לצאת אתו החו צה׳
ושם אמר לו כי הוא חף מפ שע•
הוא מעולם לא הלשין על
חברו, ואם היה רוצה להלשין היתה
לו עילה טובה הרבה יותר, כיוון
שיכול היה לספר את סיפור רצח
בן הסוחר.
בסף במזומן. כך עמד הנאשם
וסיפר לשופט של העולם התחתון,
כי יום אחד, כאשר היה רג׳בי שמע בחנותו של אבי הנרצח,
אותו עושה עיסקה על רבע מיל יון
לירות עם שני ערבים מהג דה.
הסוחר מכר להם מקרר גדול
וקיבל את הכסף במזומן. רג׳בי
ידע שהסוחר אינו נעזר בשירותי
בנק, ולכן יהיה בביתו באותו הלי לה
סכום כסף גדול — במזומן.
לדברי נביל תיכנן רג׳בי את ה שוד
בעזרת שני חבריו עומר אבו־עטה
ויוסף עזאם, ובמהלך השוד
נך צח סולימאן.
הסיפור שסופר לבית־המישפט
של העולם התחתון מצא את דרכו
למישטרת-ישראל.
נביל ורג׳בי הפכו שניהם עדי־מדינה,
ושני תושבי הכפר טייבה,
אבדעטה ועזאם, נאשמו בביצוע
הרצח בירושלים.
נביל סיפר, כי בליל הרצח בא
לביתו של רג׳בי, כדי למכור לו
סחורה גנובה, אך לא מצאו ב ביתו.
לכן ישב וחיכה לו שם מש עה
10 עד שלוש אחרי־חצות. ואז
חזר רג׳בי ובהתרגשות סיפר לו
את קורות הלילה.
אדומה וירוקה. בבית-המיש-
פט בירושלים התגלה סיפור בלשי
מרתק. רג׳בי, שנחשב כמתכנן הר צח,
סיפר כיצד צץ בראשו הרע יון
לשדוד את הסוחר, אחרי ה־עיסקה
הגדולה שעשה. לדבריו בא
עם שני הנאשמים, הנחשבים על־ידי
המישטרה כרוצחים שכירים ו עבריינים
מועדים, לביתו של הסו חר.
בדי להקל על מנוסתם לאחר
השוד, גנבו שתי מכוניות, טאונוס
אדומה אותה החנו ליד מלון וינה
בעיר, וסובארו ירוקה שאיתר, נסעו
לביתו של הסוחר. הם ניתקו את

חוטי הטלפון לפני הפריצה לווילה,
והתכוונו לבצע את השוד ולברוח
בסובארו הירוקה אל הטאונוס ה אדומה,
להחליף מכונית, כדי ש אפילו
ראה אותם מישהו בעת ביצוע
השוד, לא יזהה את המכונית.
אולם הם הופתעו מהתנגדותו של
סולימאן המנוח, ובבריחה בלתי־מתוכננת
לא השתמשו כלל במ כונית
האדומה, אלא נסעו ב־סובארו
הירוקה עד ביתו של
רג׳בי. שם פגשו את נביל, שחיכה

אפשר היה לחשוב כי בידי הת ביעה
היה תיק מוכן היטב, העדו יות
היו משכנעות ולא היה ספק, כי
שני הנאשמים יורשעו ברצח. או לם
כאשר נבדק סיפור המכוניות
התברר שחל מישנה כלשהו.
המכונית שבה נמצאו מכנס־י

פרקליט מקרין
שופטי העולם התחתון
של הסוחר, כסף מזומן שהיה ב כיס,
מפתחות בית-הסוחר ותרמיל
עוזי, לא היתד, מכונית הסובארו
הירוקה, כפי שטען רג׳בי, אלא
מכונית הטאונום האדומה, אשר
לדברי רג׳בי לא הספיקו כלל
להגיע אליה ולהשתמש בה בגלל
הרצח הבלתי מתובנן. גם השעות
שבהן אמורים היו הנאשמים לבצע
את השוד והרצח לא תאמו את ה עדויות.
עורך־הדין
דרור מקרין, סניגורו
של עומר אבדעטה, ועורך-הדץ יוסף אבנר בנימין, שייצג את
עזאם, הצליחו לעורר כל כך הרבה
ספקות בלבו של ביודהמישפט ה מחוזי
בירושלים. ,עד שזה לא
האמין לאף אחד מעדי־התביעך.,
שני עדי־המדינה, שקופה של שר צים
תלויה מאחוריהם, לא הצליחו
לשכנע את בית״המישפט כי סיפור
המכוניות המוזר אמנם אמת.
השניים יצאו זכאים, והרצח של
סולימאן רושה התווסף אל רשימת
מקרי־הרצח הבלתי מפוענחים של
המישטרה.

ס דו ם ועמודו!

האב גאשם בי
עשה מעשה סדום בבגיו
כאשר שמעו השוטרים בתחנת-
המישטרה את סיפורו של הילד
בן ה־ 15 לא האמינו למשמע אוז ניהם.
מעשים נוראים כאלה ש סיפר
הבן על אביו לא נשמעו מאז
ימי סדום ועמורה. גם כתב־האי־שום,
שהוגש בעקבות סיפורו של
הנער, מסמר שיער.
הנער, שהיה מזוזע, סיפר, כי
באותו ערב השקהו אביו יין בכוח,
וניסה לבצע בו מעשה־סדום, הוא
(המשך בעמוד {6 2

העולם הזה 2243

הנערה שהנתיעה את המדינה באשו כתבה
מינתב וצב גוו, הנאשם בוצה אורון וון,
]בהדה מתגובת הציבור ומבקשת להודיע:

שכן השוטר בבית־המישפט מנע
את העברתו לידי הנאשם. אך
הפירסום שבו זכה הבהיל את ריב־קה
.״לא תיארתי לעצמי שאנשים
יגיבו כך על מיכתב כל כך פשוט.
מהרגע שזה פורסם ם עיתון, הטל פון
אצלי בבית לא מפסיק לצלצל.
כל מיני אנשים שאני בכלל לא
מכירה מתקשרים אלי. יש כאלה

כותב וג
נפש הרפתקנית

וטר חוליית־ הליווי ב ״
בית־המישפט נדהם. לנגד
עיניו ניסתה צעירה אלמונית להע ביר
מיכתב לידיו של צבי גור.
השוטר תפס את המיכתב .״אסור
להעביר מיכתבים לנאשם!״ אמר
לצעירה, בעודו שולח מבט רב־סקרנות
במיכתב שהחזיק בידיו.
לרגע התפתה לפתוח אותו, ולק רוא
את תוכנו. אולם לבסוף הת גבר
על סקרנותו והחזיר את ה־מיכתב
לצעירה.

זה אירע בשבוע שעבר, כשנפ תח
מישפטו של הנאשם בחטיפת
אורון ירדן וברציחתו. אולם תד המה
גדולה מזו שאחזה בשוטר
הליווי אחזה בצעירה עצמה, כאשר
פורסמה בעיתונים הידיעה על ה־מיקרה.
היא לא שערה כלל איזו
תגובה עוררה בציבור הידיעה על
נסיונה ליצור קשר־מיכתבים עם
האיש שעמד במרכז הפרשה המזע זעת
של החטיפה והרצח.
ריבקה וג בת ה־ 21 באד, לבית־המישפט
במיוחד, כדי למסור את
המיכתב לצבי גור. יחד עמה באה
חברתה, בת־שבע יצחקי, שעזרה
בני סו ח ה מי כתב .״ בסדהכל היינו
סקרניות לדעת למה הוא עשה את
זה,״ סיפרה ריבקה .״הרעיון לכ תוב
את המיכתב היה שלי. אחרי
שדיברתי על זה עם בת־שבע,

שסתם מקללים ויש כאלה שמאיי מים.
הם חושבים שאני חברה של
צבי גור, או משהו כזה. גם הרבה
ידידים וחברים שלי הפסיקו לדבר
איתי. בחדר־המדרגות השכנים
אפילו לא אומרים לי שלום. מת ייחסים
אלי כמו אל מצורעת.
״אני רוצה להסביר לכולם שאין
לי שום דבר עם צבי גור. הוא לא

את חברתה בת־שבע הכירה ריב־קה
לפני ארבע שנים, בחוף הים.
ומאז הן מבלות תמיד יחד. ה עובדה
שבת־שבע בת ה־ 21 באה
ממישפחה דתית בבני־ברק לא הפ ריעה
להתפתחותה של הידידידות
בין השתיים .״אנחנו חברות טו בות,״
סיפרה בת־שבע .״ריבקה
היא ליצנית ויש לה הרבה מרץ.

כתבנו אותו ביחד, אבל רק אני
חתמתי עליו.״

להלן נוסח המיכתב, ככתבו
וכלשונו:
לכבוד מר צבי גור.

הנדון: אורון ירדן ז״ל.
ברצוני לדעת מדוע הרגת את
הילד הרך אורון ירדן. שהרי הנך
אדם משכיל, נשוי, בעל מישפחה
ואב לילדים קטנים, בגילו של או רון
ז״ל. מה הם מניעיך לרצח?
האם תמורת בצזדכסף מותר לע שות
הכל, גם להרוג? שהרי חיי-
אדם הם מעל ומעבר לכל.
המשותף לשנינו הוא — שנינו
בני-אדם, ויש לנו נשמה. נפשי
שלי אינה יכולה להבין דבר ש כזה,
למרות שאני אוהבת חוויות,
הרפתקאות ומתיחות (לא גניבות).
אשמח לקבל את תשובתך ה מהירה,
למרות ששאלתיו כנראה
רבות על מעשיך, וכנראה עוד יש־אלוך
רבות. בצורה כזו תוכל גם
להנעים את שהותו בבית־הסוהר.
תוכל גם לחלק את חוויותך הכו אבות
ביחד איתי, על־ידי כך ש ת
ענ הלשא לו תי, ובכך יהיה זה
אחד השלבים לשקט הנפשי שב־ליבו.
בכבוד רב, ריבקה וג.
ע ד כאן נוסח המיכתב.
המיכתב עדיין לא הגיע ליעדו,

נאשם גור (משמאל) כבית־המישפט
שקט נפשי
מוצא חן בעיני ואני לא רוצה
בשום קשרים איתו, לא רומנטיים
ולא אחרים. אני הרפתקנית מטב עי
ולכן התעניינתי במה שהוא
עשה. אבל כל מה שרציתי זה רק
להבין. זה הכל. לכן שלחתי את
המיכתב. עכשיו אני כבר מצטע רת.
אם הייתי יודעת שאנשים יגי בו
בצורה כזאת, הייתי מוותרת על
כל הרעיון.״

גי לוי בג מ ל-
ה ת עו פ ה

קטע ממיכתבה שד וג
״אסור להעביר

ך* יכקה היא בת יחידה. יחד
עם הוריה עלתה לארץ מ י
ארגנטינה
לפני שבע שנים. היא
מתגוררת עמם בדירה בבת־ים.
לצה״ל לא התגייסה, תחת זאת
בחרה למצוא *לה ״הרפתקות״ ב תחומים
אחרים.

אני יותר שקטה. ככה אנחנו מש לימות
האחת את השנייה. אני לבדי
מעולם לא הייתי מעזה לכתוב
מיכתב לצבי גור. אבל מפני ש־ריבקה
רצתה, כתבתי אותו בש בילה.״

המרץ הרב שלה מוציאה
ריבקה באמצעות הטניס. היא עוב רת
עתה קורם לטיסה אזרחית ב מטוס
סמנה , 152 ואת הכסף הרב
הדרוש לתחביב יקר זה היא נוט לת
מהוריה. לדבריה הם נותנים
לה לעשות ככל העולה על רוחה,
ומממנים גם את ״שיגעונותיה.״
ריבקה עבדה בעבר כפקידה ב רדיו.
שם הכירה שדרנים וכתבים
שונים .״אחרי שהתפרסמתי, הת קשרו
אלי כמה מהחברים שלי מ הרדיו,״
סיפרה .״הם כעסו מאוד
על מה שעשיתי.״ ריבקה טענה
תחילה. שהיא עובדת אל־על, או־
(המשך עבנזוד )55

״לא איכפת ל שיחילו אוח !״

ד רו ש ה

פקידה/מזכירה
עם ידע

בהנהלת חשכוווח

להתקשר לטל 03-232262 .לחנה

הזמו כבר עכשיו
מ קו ם לגליון

ראש הש נה
המוגדל ו ה חגיגי של

(המשך מעמוד )55
לם לבסוף הודתה שהיא רק מקווה
להתקבל לקורס דיילות. בינתיים
כלל איבה עובדת.
כבילוי לשעות הערב והלילה
נוסעות ריבקה ובת־שבע לנמל-
התעופה בן־גוריון. שם הן מסתו בבות
באולם בית־הנתיבות ומש־תעשעות.
העיסוק האהוב על ריב־קה
הוא הטרדת הנוסעים. בת־שבע
נסחבת אחריה. כך פונה ריבקה
בחוצפה אל תיירים, משחקת ב־עגלות־המיטען
בשעה שהן נחוצות
לנוסעים ולסבלים, ומושכת אליה
תשומת־לב. זוהי אחת מן ההרפתקות,
שהיא נמשכת אליהן.
״אני אוהבת לשחק,״ הסבירה.
״זה הכייף שלי בחיים. אולי אני
חוצפנית, אבל כזאת אני. אנשים
צריכים לקבל אותי כמו שאני.
אני אוהבת לטייל בכל מיני מקו מות
ולעשות, קטעים׳ עם אנשים.
זה הכל הרפתקות בשבילי.״
מיכתבה של ריבקה וג הוא ה־נסיון
הראשון של אדם, שאינו
קשור בחקירה או במישפט, ליצור
קשר אישי עם צבי גור. עד עתה
הוא הייה שרוי בבידוד גמור. אשתו
וילדיו נפגשו עמו, אמנם, פעם
אחת אחרי מעצרו, אולם מאז יצאו
לחו״ל אין להם קשר עמו.
בעת הדיון שנפתח בשבוע ש עבר
בבית־המישפט בלטה העוב דה
שאיש ממשפחתו של גור לא
נכח באולם. לפי התנהגותו של
צבי גור, נראה כי הוא דווקא זקוק
לקשר עם אנשים, הוא עידני מאוד
ומגיב בעניין לפניות אליו מצד
הסובבים אותו.
מיכתבה של ריבקה מאפיין, מב חינות
רבות, את אי־ההבנה ה כללית
לפשר מעשיו של גור. למ רות
שעד היום פורסמו כמה חוות־דעת
של פסיכולוגים, שהצביעו
על כך שצבי ׳״גור הוא פסיכופט,
נשארו עדיין סימני שאלה רבים.
הניגודים הקיצוניים בדמותו של
גור, שמחד גיסא הוא מצטייר כ אדם
כישרוני וחביב, ומאידך גיסא

שיופיע ב 0.9

הנמנה שכדאי לנצל:

רי הו טעתיק. ארונו ת, שידות,
וי טרינו ת, שעונים, בלי נחו שת ועוד.

ציורי ם ו לי טו ג ר פיו ת: רוביו,
ברגנר, מאנה־כץ, פר אנקל, גולדמן,
אבל פן ועוד...

פ ס לי ב רונז ה: עבודות ברגל
א מנו תיו ת לבית ולגן, צילו מים
תחרי טים...
פתוח גם כימי שישי, שכת.
ה פ תו כ ת: ניר־עם, רח׳ אורנים 37 טכעון,
טל 931751 .־.04
מיוחסים לו מעשים אכזריים ביו תר,
הם שיוצרים את אי־ההבדה.
הפירסום הרב שבו זכתה פרשת
חטיפת אורון ירדן ורציחתו, רק
הגבירה את המיסתוריות. בעיני
הציבור צבי גור איננו סתם פושע
נוסף. בהיותו האיש שלו מייחסים
את המעשה שעורר רוגז כה רב,
הפך צבי גור למעין דמות כימ־עט
בלתי מציאותית.
מאז פירסום הפרשה ניסו רבים
להתערב במהלך החקירה. ביניהם
היו חולי־נפש רבים, שמצאו בכך
פורקן לסטיותיהם. הללו התקש רו
למישטרה ומסרו דיווחים כוז בים
שונים. אולם גם אזרחים

שלווים וישרים רבים התקשרו ו הציעו
את עזרתם. רבים התגייסו
בפועל לחיפושים אחר הילד. עם
סיום חקירת המישטרה, נראה כי
רצון זה של הציבור לקחת חלק
באירוע רב־רגשות זה עדיין לא
שכח.
בעת פתיחת המישפט היה האו לם
מלא מפה לפה בסקרנים. הללו
מילאו, יחד עם העיתונאים הרבים,
את שורות הספסלים וביקשו לצ פות
מקרוב במערכה האחרונה
של הפרשה. המיכתב של ריבקה
וג מאפיין אף הוא את הנטייה הזו
בציבור, לצפות מקרוב באיש ש מואשם
ברצח אורון ירדן ולהבין

את פשר מעשיו.
כיום, אחרי שנתקלה בתגובה
נזעמת, מבקשת ריבקה לשנות את
תדמיתה :״אני רוצה שיבינו שאין
לי שום דבר עם צבי גור. אני
הזדעזעתי מאוד, כמו כולם, מה מעשה
שהוא עשה. בזמן פרשת
החטיפה התקשרתי אפילו למישט־רה
והצעתי לעזור.
״אני רוצה שיסדירו לי פגישה
עם גור. זה יכול להיות בתא שלו
בכלא. אני רק רוצה לראות אותו
ולשאול אותו למה הוא עשה את
זה. זה הכל. אחרי זה לא מעניין
אותי מה יקרה לו. לא איכפת לי
אפילו שיתלו אותו.״

העולם הזה 2243

ב שרת /איש ממאדים
איש אינו יודע איך כל זה יסתיים, אך קודם כל
מנקרות השאלות איך כל זה התהווה ומה משמעותו.
אפשר לשער, כי בדו״ח מס׳ 1של שירות״הכיטחון
נאמר, כי יד סוכן זר היתה בדבר, אבל השליט החכם
בוודאי שאל את עצמו למיקרא הדו״ח הזה :״כפתור
ופרח, אבל מדוע הסוכן הזה הצליח כל־כך בעיתוי
ובמיקום פעולתו ז אין זאת, כי הקרקע היתה בשלה
מאוד להתרחשות שכזאת ועובדה היא עובדה —
בוקר אחד קמים אנשים והנה הם מתקוממים נגד
שילטון שנוא, מגשימים את הירחוריהם, את יחסם
כלפיו בידיעה ברורה, שהדבר עלול לעלות להם בנחלי־דם
חרף הביטחון הטיבעי, אך אולי גם המדומה, שמעניקה
להם תחושת־יחדיו ההמונית.
העדר הממושמע, הצייתני, העושה יום־יום דרכו אל
האפר בדייקנות כדי ללחך קצת עשב על מנת לחזור
ולהחלב, הופך בבת״אחת למרדני ומשתולל, מפתיע
בוודאי קודם כל את עצמו, אבל לא פחות מזה את
הרועים מאבדי״השליטה ואת הבעלים־המעסיקים. כן,
זה תמיד בא בהפתעה, אף כי באיזה תיק נשכח, שנתחב
בתחתית הערימה, חזקה שמונח גם דו״ח שהזהיר מפני
הבאות, שהגדיר במונחים בוטים את הפער המתרחב
והולך בין ״אנחנו״ ו״הם״ ומאיים ב״התפוצצות״.
הסיוט הזה של השליט ! לדעת יוס״יום, שעה־שעה,
שאתה היושב לך בוטח בארמון או במצודה או בלישכה
מועד פיתאום — משום־מה זה תמיד בא פיתאום, כמו
היריות האלה, שתמיד נפתחות פיתאום ,״ללא אזהרה
מוקדמת״ — להתפרצות של מרי־המונים, שהשד יודע
איזה אופי תלבש, התפרצות ששום צעדי״מנע מוקדמים
של צנזורה ושטיפת־מוח והפרד״ומשול ושיחוד ומעקב
והפחדה והשתלה ומעצרים ומישפטי״ראווה — כל מיני
הגזר והמקל — לא יוכלו לה !
כן, זה כבר קרה לא אחת בהיסטוריה, במקומות
שונים, בצורות שונות, בעוצמות שונות והשפיע נחרצות
על מהלכה. ובזמן הזה — אמש בטהראן, היום
בגדאנסק, מחר ב ראו הוזהרתם !

איך אומרת העגה הקומוניסטית! ״חברים, הבה
נהיה יותר קונקרטיים אז קודם כל, נציין את העובדה
המעניינת של קיום היד הנעלמה של האירוניה ההיסטורית,
או של הצדק הטיבעי, או מה שזה לא יהיה,
כלומר כן יהיה, המשתקפת בכך שכאשר אתה יושב
בקרמל, שם לאורך הצלע הארוכה של מלבן הכיכר
האדומה, ובועט ״בעיטה אפגניסתאנית״ ,אתה מקבל,
ככה מאחור ,״בעיטה פולנית״.
להיות בעל־בית על כל-כך הרבה אנשים זה לא
כל-כך פשוט. להיות המעצמה הקולוניאלית האחרונה
עלי־אדמות — אחרונה משום היותה אימפריה יבשתית
ולא ימית ; השטחים סופחו לא הרחק מעבר
לימים, בכוח הצי, אלא נכבשו שעל-שעל על-ידי פרשים
קוזאקים בימי הצארים, וטנקים בימי יורשיהם הקומוניסטים
— זה עסק מורכב ומסובך: אתה שובר את
המתקוממים בכוח הזרוע — חשפת את עצמך כשליט
אכזרי דחוי, וזורע נגדך זרעי״שינאה חדשים, אשר בוא
תבוא שעת נביטתם ; אתה מוותר למתקוממים —
איבדת את חישוקי שליטתך בהם, ובכל דומיהם המתפללים
לשעתם. לא, זה לגמרי לא פשוט לשלוט באנשים.

הפולני האלמוני הזה, מה איכפת לו היסטוריה,
מה איכפת לו גיאוגרפיה, מה איכפת לו אידיאולוגיה !
הוא רוצה לחיות כמו בן-אדם. רוצה לאכול ולהתלבש
ולנסוע ולבלות. נכון, גם לעבוד, לעבוד קשה, אבל לא
להחלב — ולא להיות חיץ אנושי בין מיזרח ומערב.
לשווא תטען לו בגזירה היסטורית, גיאוגרפית, פוליטית,
לשווא תצייר לפניו את המפה — מזה רוסיה
הענקית ופלישותה המוכחת מן המערב, ומזה המערב,
אשר עצם קיומו, ובוודאי תעמולתו הישירה והעקיפה,
מהווים איום על מישטרה העריץ, ועל כן גם המבוהל
ומתגונן ומשתריין בחגורות-ביטחון עשויות מדינות״חסות
מוכנעות. יום אחד הוא קם.
כן, פולני שלי, אתה נתקעת לך שם בתווך בין מיזרח
ומערב, על דרך המלך למוסקבה, ויש לך חוצפה לרצות
להיות חופשי, אדון לחייך ! לשלול את מצב בן־הערובה-
הגיאוגרפי שבו נלכדת, לשרות עם שר העולם, שחזר
ועשה מארצך ומעמך קציצות היסטוריות! כל הכבוד
לך ! אתה סלאווי 81 אבל לא עבד. אתה
קאתולי, אבל לא ביזנטי, כאחיך הרוסי. תרבותך, המנטליות
שלך תמיד ינקו ממעיינות המערב, לא כאחיך
הרוסי שלמד שיטות שליטה מן הטטרים. אתה טעמת
טעם חופש וטעם ריבונות לאומית, ותודעתך משובצת
התקוממויות והתמרדויות מדור דור.
הצרה היא שהרוסים, אחיך, עדיין מפגרים בחשכת
ימי-הביניים שלהם, ופשוט אינם מסוגלים להבין אותך,
והמערב לא יעז לעזור לך ממש, ולאפיפיור אין אוגדות.
אתה לבדך — וחלב הומה לך.

מדוע דווקא הימאים! האם מפני שאיתני הים
מחשלים אותם כל־כך ! האם מפני שיש להם אשנב
הצצה אל העולם !
בעולם הקומוניסטי, בכל אופן, שמור לימאים כן
גבוה מאוד בגן פסלי-המהפכנים. זוכרים את ״אורורה״!

,אכלת אותה!

אוי, אבל זוכרים גם את קרונשטאט ! ועכשיו גדאנסק !
גירק, ברז׳נייב, אתם אכלתם אותה — מי יתן וכל
פולני נימרוד אשל ולפחות יהושע פרץ בגרונכם.

אף אחד לא קם
מה כבר לא נאמר על מה יותר טוב :״חוק־ירוש־לים
— יוק שגרירויות״ או ״יוק ירושלים — חוק
שגרירויות״ ן
נדמה לי שלא נאמר, כי ההתייצבות המרשימה של
הכנסת בעדו — בגין, פרס וכק׳השאר — מעידה על
הצורך הנפשי העמוק שלנו להתגרות בתידלון. זוהי
כנראה דרך הישראלי להוכיח לעצמו שהוא חי —
דרך משונה מאוד, אבל גם אופיינית. דרך חולנית מאוד,
אבל גם מוכרת בעולם הפסיכיאטרית.
שר חוצנו השמיע קבל עולם ומלואו דברים כמתלהמים
במסיבת־עיתונאים שחוברה לו יחדיו בירושלים
בירת מחזורי חורבן ותקומה :״מי חוץ מאיתנו יקבע
לנו את בירתנו ז״ זעק מנהמת לבו.
שר־חוץ נכבד ! אתה יכול לזעוק כאוות־נפשך, אבל
האם עולם הצביעות והזנות של הנפט יאזין לך! לא ז
הווה אומר, שעולם הצביעות והזנות הזה הוא ממשות,
לא דמיון, ובממשות הזאת, במציאות הזאת צריך להתחשב׳
צריך להתמודד כדבר נתון. ולהתמודד, יקירי, זה
לא לקלל, ובוודאי לא לעשות מעשים שכל־כולם לרועץ.
דויד הכהן, שגריר־בתולים בבורמה, פורץ־דרך מתוסכל
לסין, יו״ר ועדת החוץ־והביטחון, התבטא בימים
אלה בצורה מחרידה באחת ממועצות ״העבודה״ .הוא
איזכר שמות של מדינות, שפשוט נעלמו לעינינו מן
המפה. משה שרת, שר־חוץ, ראש־ממשלה, הביא ביומנו
את הסיפור הערבי על הקוף שליקק וליקק פצירה,
וחשב שהדם הניגר מלשונו הוא עסיסה הטעים —
״עד אשר כלה ומת״.
ואני שואל פה בגלוי: איך זה יכול להיות, שלפחות
במישרד־החיץ, על ניטהו שבירושלים שבויית״״התחייה״,
ועל רוב שלוחותיו ברחבי תבל, לא קם אישאחד
ואמר :״את האיוולת הזאת, את הפשע ההיסטורי
המחריד הזה אני לא מסוגל, להסביר׳ .בגין, שמיר,
שמואלביץ, הורביץ ושות׳ — אתם ׳תסבירו׳ .אני
מתפטר !״
מישרד חוץ מאופי.

בנפט שלנו, אשר ברוב חסדנו ונדיבותנו ויתרנו עליו,
ולא ברכושם־הם, אשר החזרנוהו לבעליו החוקיים).
אפשר בהחלט להתנגד לשלום, במודע ולא במודע.
אבל צריך שהתנגדות זאת תהיה מלווה בכנות גמורה
לגבי המשמעות הברורה של שיעבוד עתידה של ישראל
לאלוהי המילחמות.
ואם פנינו למילחמה, ולא לשלום, כי אז מדאיגה
אותי כתובת היטלראית בירושלים העברית פי־אלף
מקאריקטורה היטלראית בקאהיר הערבית.

מי לחמת

מאה שנה

עפר ואפר אני לרגלי לוחמי צה״ל. אבל צבא, ולו
גם הצבא המופלא ביותר, הוא צבא, ומדיניות זו מדיג*
יות׳ ושני אלה אינם אותו דבר וביחוד על רקע מצב
ניצחי של עימות בין מיעוט ובין רוב עצום — מצב
המכתיב העדר שמץ־סיבוי להשלטת מדיניות המיעוט
על הרוב באמצעים צבאיים.
לרמטכ״ל יש תורה או אמונה במילחמת-מאה-שנה
בין ישראל וערב, שבסופה הערבים ישלימו עימנו. לי
יש תורה או אמונה, שספירת מאה שנות מילחמה אלה
מתחילהמחדש כל אימת שאנו או האוייב יורים.
הקדמתי את ״אנו״ ל״אוייב״ מפני שאני סבור, כי לנו
ראוי להיות זהירים יותר בחשבון ספירת״מאה״השנים,
ולוא רק ביגלל שיקולי כוח־אדם.
אני משער, שבאיזה חדר נסתר יושב לו איזה ערבי
ומחשב כמה יהודים צריכים להיהרג (במילחמה, לא
בתאונות״דרכים) כדי שישראל לא תוכל להמשיך להתקיים•
נניח שהמיספר הזה הוא א, ואם כך, אותו
ערבי מכפיל את ה״א הזה בשיעור האבירות הישראלי-
ערבי היחסי, ומקבל מיספר מדהים של אבידות ערביות,
שהם תנאי לניצחון ערבי על ישראל.
אם ניקח לדוגמה את הפשיטה האחרונה של צח״ל
מעבר לליטאני, יהיה על הערבי שבחדר הנסתר להכפיל
את ה־א ב־( 20 שהרי לעומת שלושה הרוגים שלנו
נהרגו, כמרווח, שישים ערבים).
אינני יודע אם זה השיעור הממוצע של האבירות.
אולי הוא נמוך יותר, ואולי הוא גבוה יותר, אך בסופו
של חשבון השאלה היא האם יגיע רגע, שהערבים יהיו
מוכנים להקריב על מיזבח השמדת ישראל מיספר
מסויים מאוד של קורבנות, שברגע זה נראה שהוא גדול
מכפי יכולתם הפיסית או הנפשית או שתיחם גם יחד.
השאלה שאני שואל היא האם מיבצעים מוצלחים
לכאורה של צה״ל, כגון זה שבוצע באחרונה מעבר ל-
ליטאני, מעקרים את היצרים ואת הנכונות של הערבים
להגיע ביום מן הימים לכלל ששון להקריב את א20
אליהו שפייזר, המושיע הלאומי הדרוש, שעוד לא
הקורבנות כנדרש להם להבסת ישראל, או להיפך,
הגיע קרוב אבל בוודאי יגיע רחוק, סיים את מאמרו
מדרבנים אותם• אין בפי תשובה, ואני גם יודע שלא
״דרושה: מילחמה בפטרודולרים״ (״ידיעות אחרונות״
אחיה מאה שנה, אפילו נתחיל את הספירה ב*.1920
)19.8.80 במלים המפוצצות והמבטיחות הבאות :
אבל יש לי איזו הרגשה, שככל שקטלנו בפלסטינים
״כך או כך, עלינו להבהיר בלשון חד־משמעית
60 קטילות, ובוודאי שיבשנו עליהם את חייהם ואת
למדינות המערב, כי לא יהיה זה מן התבונה לדחוק
תוכניותיהם המיידיות נגדנו, וככל שאגב־כך טבלו
את ישראל למבוך ללא מוצא, וכי בשום מיקרה לא
בחורינו באש ולימדו ידיהם קשת בקרב פנים־אל־פנים,
נהיה אנו שה לעולה כדי שלהן יהיה דלק זול לחימום
גם התחלנו לספור מאה מההתחלה .
בחורף ולמיזוג־אוויר בקיץ.״
להתראות בפינה, על-יד המחלבה, בשעה שש אחרי
והנה, בעוד שלנו אולי זה לא איכפת, נראה שגם
המילחמה במדינות המערב.
לערבים לא• על הפשיטה המוצלחת, שמשום־מה נתלוו-
תה בהפעלת מטוסים, נענינו במטחים לא-צלחים של
קטיושות .״קטיושות הצהיר ראש-ממשלתנו נחרצות,
אבל לא במשכנע — יותר מדי הצהרות נחרצות שלו
הובדו באחרונה, לרבות איוש תיק״הביטחון — ״דעו
לכם, קטיושאים, כי על כל קטיושה נגיב!״ ובכן, הגבנו
(ואני מתאר לעצמי איזו תגובה היינו מגיבים, אילו
הפילה איזו קטיושה שערהאחת מראשו של יהודי
בגליל העליון) ,ויש להניח כי הפעם, שלא כבפשיטה,
קאריקטורה היטלראית בעיתון מיצרי החרידה
הפצצות מן האוויר לא הבחינו בין לוחמים ובין נשים
,אותם מריבצם .״אהה! אמרנו לכם! הם שונאים אותנו,
וילדים, ושוב באו קטיושות, ושוב, כנראה, יוזנקו
אחת דתם להשמידנו ! ״
המטוסים, וחוזר חלילה, לפי המירקם הידוע, אשר, אם
נניח, שכל זה אמת לאמיתה. כלומר שיש במצריים
איני טועה, הופסק בעבר באולטימטום אמריקאי,
שונאי־ישראל, שואפי מחייתה מעל פני הארץ.
ובוודאי יופסק שוב. ושוב. ושוב.
מה המסקנה ז אם בכלל דרושה קאריקטורה
אבל לא זה עיקר. העיקר בכך שמטבע ברייתם,
היטלראית בעיתון מיצרי כדי להוכיח לנו שלא הכל
המחזורים חאיו״סופיים הללו של ירי משכיחים ממה
מתמוגגים במצריים מרוב אהבת־ישראל, הייתי מעלה
שקרוי ״דעת-הקהל הבינלאומית״ את שאלת ״מי התבדעתי
אפשרות, כי במצב שכזה ראוי לנו להשתדל
חיל !״ במיקרח חטוב ביותר, שני הצדדים נראים כבדיובכל
כוחנו לחזק במצריים אותם כוחות המעוניינים,
נים מופרעים, מתוסבכים, המתישים זח את זה במחלו-
לפחות בשלב זה, לעשות עימנו שלום. הייתי קורא
מות ונופלים איו״אונים ארצה על-מנת להתאושש כלשהו
לגישה כזאת מדינאות, שהיפוכה הוא היסטריה, שהלוולקום
ולחבול הדדית מחדש. זה מצב טראגי, אבל גם
קים בה רואים שדים אימתניים בכל פינה.
מצ במגוחך, מפני שאין לו תכלית, והעיקר — הוא
מרוב רדידות מחשבה וקוצר זיכרון מתעלמים רבים
משכיח ומטשטש במרוצת הזמן כל הנמקה מוסרית
מאיתנו מן העובדה הלא נחמדה, שהערבים — לרבות
למאבק, ואז נותרים רק מישקעים ענייניים• והסברים
מצריים — זקוקים לשלום פחות מאיתנו (איך אני
ציניים לתופעה המסלידח. הייפלא, כי באופן זה גובר
יודע זאת י פשוט מאוד ! לפי שהם לא זוחלים לקראתנו
שיקול״הנפט על כל שיקול אתר !
על גחון, וגם לפי הקאריקטורות) .באופן זה מצטיירת
בראשו של הארצ׳י־ישראלי המצוי סימטריה שיקרית
חסידי תורת-מאה-שנות-מילחמה נוסח רפאל איתן !
של הזדקקות לשלום המעוותת את הערכת־המצב ההתבטחו,
כי בעוד מאה שנה שכאלה השיקול המוסרי
לאומית (לרבות ״נתנו להם את הנפט״ ,כאילו מדובר יתחזק, או ייוולד מחדש !

שוב

כ ל העולם

שידור
צלי׳ש
3רו*3ל;*ג?ד73 .ן רנ הרנ טגן
• לנתב לענייני־בריאות של הטלוויזיה,
כני ליס, אשר למרות דתיותו לא חשש
להביא בכתבתו בהשבוע —יומן אירועים
על שביתת הדנטגנאים את אחד הרנטגנ־אים
השובתים, שסיפר מזל המצלמה על
פרוטקצייות המתאפשרות ׳במהלך שביתתם,
כמו הפרוטקציה לבבו של ח״ב המפד״ל

השר, החוק
וידיעה החוק
בערב ראיונות, שנערך במוצאי־שבת בראשון־לציון, אמר שר־המישפטים
החדש, משה ניפים :״החוק קובע במפורש שעל הרדיו והטלוויזיה לעודד
את רוח העם, להעלות את המוראל ולהבליט את מעשי-היצירה. אולם את כל
אלה זנחו, ותחת זאת עוסקים בדליית חומר על פלוני שאמר מילה לאלמוני.
זוהי שיטה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק.״ השר החדש הוסיף
והאשים את כלי־התיקשורת האלקטרוניים בכך שהם מבצעים עבירה נוספת, מאחר
״ומוטלת עליהם חובה למסור את כל הודעות הממשלה, וזה לא מתקיים
דברים אלה של השר החדש העלו את חמתם של שני חברי הוועד־המנהל
של רשוודהשידור, העיתונאי דניאל בלוך וסמנכ״ל הרשות, אריאל וינ־שטיין
(אף הוא עיתונאי בעבר) .בדיון שנערך ברשות הם תבעו מהיו״ר
והמנכ״ל לשלוח לשר מיכתב־תגובה, שבו יובהר כי אין סעיפים שכאלה בחוק
רשות־השידור. תגובתו של יוסף לפיד היתה עניינית. והוא ציין ,״כי אין זה
תפקיד הוועד המנהל להגיב על דברי שרים לכן נכשלה הצעתם של בלוך
ווינשטיין.
אילו בדק השר את חוק ׳רשות־השידור (ראה גלופה) ,היה נוכח לדעת
שניסוחו כאילו ״החוק קובע במפורש שעל הרדיו והטלוויזיה לעודד את רוח״
העם, להעלות את המוראל ולהבליט את מעשי־היצירה לוקה באי־הבנה של
מה שמכונה, בעגה המישפטית ,״כוונת המחוקק״ .כל בר־דעת שיעיין בלשון

כתב לים
בנו של בן־מאיר
יהודה כן־מאיר, שקיבל את שרותי הרנטגן
שלהם נזקק•
בדיווח זה הוכיחה שוב מחלקת־החדשות,
ובעיקר עורכת השבוע יומן אירועים י על
חן, כי הטלוויזיה הישראלית היא מכשיר*
דיווח ממלכתי, ולא ממשלתי ו/או קואלי ציוני.

מאחרי
הקלעים
ה מו ע מ די ם

עם הודעתו של מנהל־הטלוויזיה, יצחק
שמעוני, לחיים יכין שהוא עומד לסיים
בחודש נובמבר את תפקידו כמנהל מח״
לקת החדשות בטלוויזיה (ראה כתבה),
החל מירוץ המועמדים לאיוש מישרה זו.
הבולטים שבמועמדים :
• יעקב אהימאיר, כיום סגן מנהל
מחלקת־החדשות ועורך מבט, מוותיקי עור־כי־החדשות
ברדיו, ואחר־כך בטלוויזיה.
אחימאיר שימש בהצלחה רבה כשליח
רשות״השידור בוושינגטון. אחימאיר הוא
בנו של המנהיג הרוויזיוניסטי הנודע, אבא
אחימאיר, מראשי ברית הביריונים. ילדותו,
בכנף הקיצונית של הימין, לא השפיעה על
דיעותיו הליברליות על חופש העיתונות
והדיווח.
• שי מ עון טפלר, מכהן כיום כעורך
מבט שני, המגזין המעולה של ימי א׳,
המביא סרטים תעודיים, דיווחים מן הארץ
ומן העולם, כדי להעמיק את מודעותו של
קהל־הצופים לנושאים המצויים ברומו של
עולם.
!• טוביה סער, בעבר קריין־חדשות
רדיו וכתב־הרדיו בחיפה. שנים רבות שי מש
כמגיש חדשות טלוויזיה. לפני כמה
שנים, בימי השגריר חיים הרצוג, יצא
לארצות־הברית בשליחות, כדובר מישלחת
ישראל באו״ם, כשהוא בחופשה ללא תשלום
מרשות־השידור. מאז שובו ארצה מתפקד
סער כעורך מוקד.
• 1מיכה לימור, משמש כיום כ״כתב
לעניינים מייוחדים״ .היה ימאי בחיל־הים
ומפקד היאכטה הפרטית של קוואמה אנק־רומה,
נשיא־גאנה לשעבר, בימי פריחת
היחסים בין ישראל ואפריקה. לימור החל
בקאריירה העיתונאית שלו במעריב, עבר
לידיעות אחרונות, המשיך משם לטלוויז יה
הישראלית. בשנים האחרונות שימש
ככתב במערב-גרמניה וכשליח רשות־השי-
דור בלונדון.
• אכרהס (״כושי״) קושניד, היה
כתב כלכלי בדבר, נלקח משם למלא את
תפקיד ראש הדסק הכלכלי בטלוויזיה.
קושניר, חסר לו נסיון כעורך. הוא נמצא
כיום בחופשה־ללא־תשלום בלונדון, שם
הוא מכהן כנספח לענייני-מיסחר.