גליון 2244

וז טרעעץ זנ פו לשל

הגליון הבא שד
יוקדם ביומיים, לרגל החגים. הוא יופיע ברחבי הארץ
כיום השני כבוקר, ויהיה מצוי אצל מוכרי־חעיתונים כוזל־אכיב
בכר ביום הראשון כערב.
על שער גליון־הענק יופיע דיוקנו של

איש השנה תש״
המשמש מוקד לכתבה השנתית הממצה של אורי אכנרי, שכה
ינכש את תמונת תש״ם על כל היבטיה, ינתח את האירועים
שהעניקו לשנה זו את דמותה המיוחדת, יקבע מי לא זבה
בתואר ומדוע, ויביא את הנימוקים לבחירת אנשי־־תש״ם
כעולם, כמרחב, כמדיניות, כיהדות, ככנסת, כדת, במישפט,
בכלכלה, בביטחון, בעיתונות, בטלוויזיה, כמדע, כרפואה,
כתיאטרון, כספרות, כאמנות, כספורט, ובן האשה והצעיר
של השנה.

זוהי הפעם ה־ 30
שבה בוחר ״העולם הזה״ באיש־־השנה — בחירה שנתית
הזוכה כתשומת־־לב לא רק בארץ, אלא גס כעולם.

וכוש את הגרון בהקדם!

העולם הז ה 2244

איש השגה תשי״א
העולה החדש האלמוני

איש השנה תשי״ב
מבקר־הסוכנות שמוראק

איש השנה תשי״נז

איש השנה תש ״ך

מופרת דיין

רכז־שואה אייכמן

איש השנה תשב״ו

איש השנה תשכ״ז

כלכלן ספיר

איש השנה תשי״ג
יועץ־מישפטי כהן

הגליון הבא של העולם הזה יביא, על
שערו, את איש־השנה זד 30 שנבחר על״
ידי העולם הזה — חוליה נוספת במסורת
מיוחדת־במינה, המאירה את חיי המדינה
כימעט מאז קומה, על הישגיה וכישלונו תיה,
שמחותיה ויגונותיה, עליותיה וירידו תיה.

אנשי-השנה, המופיעים בעמודים
אלה, מהווים את תמצית תולדות המדינה.
רק אחד מהם היה אלמוני — העולה
החדש האלמוני שנבחר בתשי״א, פועל
בכביש סדום. עיקבותיו נעלמו מאז.
11 מאנשי־השנה כבר אינם בחיים בסוף
תש״ם. אחד מהם הוצא להורג (אדולף
אייכמן) ,אחד התאבד (רוברט סובלן),
אחד נהרג בקרב (אריק רגב) ,ואחד נרצח
(ישראל קסטנר) .השאר מתו מוות טיבעי,
רובם בשיבה טובה.
רק פעמיים במשך 29 השנים נבחרו
נשים: יעל דיין וגולדה מאיר.
כמה מאנשי־השנה עברו בינתיים הסבה,
ובולטים במדינה על רקע שונה מזה ש הביא
אותם למינוי. חיים כהן, שנבחר
בשל הצעות־חוק שנויות־במחלוקת שהציע
כיועץ המישפטי לממשלה, בולט כיום כ שופט
ליברלי ביותר בבית-המישפט ה עליון.
לעומת זאת, שמואל תמיר, שנבחר
כפרקליט צעיר הלוחם, הלוחם במימסד,
הפך — אחרי דרך זיג־זאג ארוכה — נציג
כמה מן התכונות השליליות ביותר של
המימסד. משה דיין, שנבחר פעם כרמטכ׳׳ל
של מיבצע-סיני ופעם כשר־הביטחון של
ששת־הימים, פרש השנה מתפקידו כשר-
החוץ. חיים בר־לב, שנבחר כרמטכ״ל מיב-
צר-ישראל, הוא מזכיר מיפלגת־העבודה.
מי יהיה איש־השנה תש״ם י האם יהיה
חייל או פוליטיקאי, מדען או איש־רוח,
ישראלי או זר, חיובי או שלילי?
הגליון הבא של העולם הזה יביא את
התשובה.

איש השנה תשר ״ג
מקיס־ליכוד שרון

מסדיר־ביניים קיסינג׳ר

עסקן־שואה קסטנר

איש השנה תשכ״א
מודח לבון

איש השנה תשב ״ח

שר־ביטחון דיין

איש השנה תשד׳׳ד

איש השנה תשי״ד

לוחם־בפידאיון רגב

איש השנה תשר ״ה
ראש ־ממשלה רבין

איש השנה תשר ״ו
מנהיג ״גוש אמונים״ לווינגר

איש השנה תשט״ו
פרקליט תמיר

איש השנה תשכ״ט
קורבן סובלן

איש השנה תשט״ז

איש השנה תשי״ז

נשיא־מצריים עבד־אל־נאצר

מצביא־סיני י דיין

חתן־תנ״ך חכם

איש השנה תשג״ג

איש השנה תשכ״ד

איש השנה תשכ״ה

מתפטר בן־גוריון

יורש אשכול

איש השנה תשה ״ט

איש השנה תש״ל

איש השנה תשל״א

מפקד מיבצר־ישך אל בר־לב

לוחם־שלום דייו

מזכיר־הסחדרות בן־אהרון

איש השנה תשי״ח

מפלג־מפא״י בן־גוריון

איש השנה תשד ״כ
׳ גולדה המלכה

מכהכים
אנש השנת
אין כמו מנחם בגין׳ המייצג את
רוחה ואופיה של ישראל. הוא נע
בקביעות בין אופוריה לדיכאון,
בין הגיון צרוף לעירפול מיסטי,
בין הפגנת־כוח לגילויים של חול שה,
בין בריאות לחולי.
הוא איש השנה ...וחבל.
חנה ודן כראלי, תל־אביב

שישנה אח חיי הלילה באילת
מיתוס — זה שמו של הדיסקוטק שייפתח בחודש ספטמבר במלון ״קיסר״ המפואר באילת.
מיתוס — דיסקוטק כמו בחו״ל, המצוייד במיטב שכלולי האלקטרוניקה: תקליטיה מעודכנת,
מערכת סטריאו משוכללת ועוד. בתחרות למתן שם לדיסקוטק לא נבחר שם מחוך ההצעות
שהוגשו. לפיכך החליט חבר השופטים להגריל גם את הפרס הראשון בין המשתתפים —
ולהלן התוצאות:
פרםרא שון 10,000 ל ״י
בקשי חגית, אבן גבירול 37 בני ברק.

למרות שאני בעל נטיות שמא־ליות־ליברליות,
יש לדעתי לבחור
מישהו מן האגף הימני של החב רה
הישראלית: מנחם בגין, או
אריק שרון, או גאולה כהן ...הם
מובילים את כולנו בדרכם ה מטורפת,
ומושכים אחריהם באף
את האופוזיציה הרשמית, בהנהגת
המערך.
הימין נותן את הטון, ולו מגיעה

בסופי שבוע זוגיים במלון ״קיסר״ זכו:
. 1דורית פרץ, פרבשטיין ,6ירושלים.
.2דהן מלכיאל, לד אשכון , 111 קיראון.
.3מירה גוריני, ד.צ 02366 .צ.ה.ל.

מיתוס

מיכל ושימעזן הירש,
תל־אביב

איש הביטחון: עזר וייצמן. מאז
הסתלקותו אני מרגישה חוסר ביט חון
הולך ומעמיק. בעיקר כשאני
חושבת על כל אחד מיורשיו ה פוטנציאליים...
דיתה
פלמר, לונדון
איש השנה הוא היורד האלמוני.
בצעד שנקט, אחרי שהחליט לנ טוש
את הארץ, חרץ את גורלה
יותר מכפי שעשו זאת אותם ה מנהלים
את המדינה בפועל.
יורם ל׳ ,חיפאי לשעבר,
ניו־יורק

תודה לאלפי המשתתפים ולהתראות ב׳׳מיתוס״.

אגדה של דיסקוטק. במלון ״קיסר״ אילת.

איש המרחב: ההרפתקן שכיר-
החרב סעד חדד.
איש המדיניות: משה דיין, ש סייע
לטיהור המדיניות מנוכחותו
המאסיבית בה.
איש המישפט: השופט העליון
חיים כהן, בזכות הגנתו האמיצה
על שילטון החוק.
איש הכנסת: אין אפס 1כל אחד
מ־ 120 הח״כים ראוי לתואר זה.
איש הכלכלה: שימחה ארליך.
אתם זוכרים עדיין את הימים ה טובים
ההם, כאשר כיהן כשר־האוצר

איש הספורט: מנחם בגין, ש סילק
את ישראל באולימפיאדת
מוסקבה . 1980
עלי זוהר, נצרת עילית

ח״כ גאולה כחן אשה התהילה. השמאל חסר־אונים, ולו
מגיעה רק בוז.
משה אור, תל־ אביב
...אורי אבנרי, שכל תחזיותיו
השחורות נתאמנו, לדאבוני.
גילה פלג, ירושלים
מקווים שעדיין לא מאוחר, כדי
להציע לכם את איש השנה: אשר
ידלין. מבוני המדינה וממעצבי
דמותה, שידע להפיק ממנה את
מלוא ההנאות האישיות ושעזבה
לאנחות בשעותיה הקשות, כדי לפ תוח
בקאריירה כ״נפולת של נמושות״
בארץ האפשרויות הבלתי-
מוגבלות.
דן ארנון ויוסי מרן,
משוחררי צוז״ל
המשוטטים באירופה

דאו הזזהדתם !
תיקון חוק האזרחות סכנה
לדמוקרטיה ופגיעה כזכויות
האזרח.
בין שאר התיקונים -שהוכנסו ב־חוק־האזרחות,
בתום מושב הקיץ
של הכנסת, נכלל תיקון שהוצע
על־ידי ח״כ דב שילנסקי (חרות)
והנוגע בביטול האזרחות. בתיקון,
שאושר ברוב קולות, ניתנו לשר-
הפנים סמכויות נרחבות לבטל אזרחותו
של אדם. בתיקון נאמר :
אזרח ישראלי שיצא מישר(א)

שלא כדין לאחת מהמדינות ה ערביות,
או רכש את אזרחותה,

איש העולם: רונלד רגן; איש
המרחב: בסאם שכעד, או כארם
חלף ; איש הכנסת: ח״כ שמואל
פלאטו־שרון ; אשה: ח״כ גאולה
כהן; טלוויזיה: חיים יבין; ספ רות:
דן עומר; תיאטרון: עומרי
ניצן.
י. ג ,.כרמיאל

מנער

מודיע:

פתוח כטוצ״ש מ־ 17.00 עד 21.00 ובימי חול מ 8.00-עד 18.00
* מערכת כחלקים הכוללת מגבר 2x30 פטיפון מקצועי
+זוג רמקולים ^.2x40
השבוע רק 12,300ל״י
מעדכתמקצועית הכוללת רסיבר 2x30 פטיפון מקצועי
+זוג רמקולים ^2x40
השבוע רק 16,100ל״י
זו; רמקולים 40\\ 7רק 2,500ל״י * זוג רמקולים ^\\70
רק 6,490ל״י •¥,זוג רמקולים ^ 50 רק + 4,290 זוג רמקולים
/י\ 90 רק 8,900ל״י.
* השווה מחירים ותיווכח •מאנו היצרנים הזולים כיותר
+תעודת אחריות לשנתיים על כל מוצרינו
כתובתנו: רחוב שוקן 27 תל-אביב( ,סוף רח׳ עליה) קומה .10

איש המישפט (או, ליתר דיוק :
איש המישפח) הוא לא אחר מ שמואל
תמיר, שהוריש לנו, טרם
עוזבו את מישרד־המישפטים, צרור
חוקים דראקוניים — למזכרת.
ח. נסים, ירגשלים
איש השנה: יאסר עראפאת —
מראשי ״המדינה שבדרך״ .אתם
יודעים שאני צודק, אבל חסר
לכם האומץ להנציחו בשער הצב עוני
של גליון השנה. או, שמא
תפתיעוני.
יאיר קופפרמן, פתח־תיקווה
...עומרי פדן. כנציג האופייני
של תנועת שלום־עכשיו.
צ׳לי קפלן, תל-אביב
המשוער,

איש השנה: היורש
שר־החוץ יצחק שמיר.
איש העולם: ג׳ימי קארטר, חרף
הביקורת העזה שמותחים עליו ב־ארצות־הברית.

שמואל תמיר*
הפות־אמוניס
יראוהו כמי שוויתר על אזרחותו
הישראלית והיא תתבטל מיום יציאתו
מישראל; ביטול אזרחותו ה ישראלית
של אדם לפי סעיף זה,
מבטל גם את אזרחותו הישראלית
של ילדו הקטין שאיננו תושב
ישראל.
(ב) שר־הפנים רשאי לבטל את
אזרחותו הישראלית של אדם אשר
עשה מעשה שיש בו משום הפרת
אמונים למדינת־ישדאל.
(ג) שר־הפנים רשאי לבטל את
אזרחותו הישראלית של אדם אם
הוכח להנחת דעתו שהאזרחות
(המשך בעמוד )8
• בשער האחורי של העולם
הזה (.)2240
העו ל ם הז ה 2244

למישהו מיוחד, משהו מיוחד...

*82281

כרסום 0י(יל|,רכאלטירא*

רק בטלויזיות הציבעוניות שלץ\1ז 50
תמצא את 811^17801\1ד, השיטה
הבלעדית המקרינה את התמונה
בעזרת תותח חז״קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה
חדה ובעלת בהיקות גבוהה בצבעים
טבעיים.
לבחירתך מספר דגמים חדישים
בגדלים שונים ובעיצוב מרהיב:

״ 5-27ק 0 \/ 1\/1-2711
• נ שיטות צבע:
ו1\/ג/נ)1./$£ג/ק אוטומטי
ש18 וא אוטומטי להקרנת סרטי וידיאו
מארה״ב בשילוב מערכת וידיאו ביתית
צ1וז 50 דגם .-77ז< 5״)חז 14־8
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• כניסות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה של 8ואט
המאפשר חיבור רמקול חיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק רב־תכליתית, בעלת
אפשרות לקליטת 2ו תחנות, צבע,
בהירות, עוצמה, השתקת קול, ביוון
אוטומטי, הדלקה וכיבוי.

״20321\/20 - 1£־^\א
• 3שיטות צבע 30 :זא/ו/ו1ו/נ)1>/\1./3£
אוטומטי.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• רמקול ץ>א\ ס״ר
• יחידת בקרה מרחוק רב-תנליתית.

״1<\/-20201\/20 -1£
• 3שיטות צבע:
ו״זו* 1/8£0/ק -אוטומטי 30 ,ז א ־ יוני.
• לחצני מגע לבחירת תחנות,
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

• לחצני מגע לבחירת תחנות,
• אפשרות התאמה אוטומטית של בהירות
המסר בהתאם לתנאי התאורה בחדר בו
נמצא המכשיר.
• יחידת בקרה מרחוק.

״ 14-400£ו10/-
• מכשיר גייר.
• לחצני מגע לבחירת תחנות,
י אנטנה 9£ט 7זת/ו

בוא לראות ולשמוע הדגמה באולמי התצוגה טל סוני:
הל־אביב: מגדל שלום, רח׳ אחד העם .9
חיפה: קרית אליעזר, ככר מאירהוף .35
ירושלים: קרית משה, רח׳ ימין אבות .6

אין במו שוני.

ן011

מכח כי ם
הגיע ונמצא למכירה

5£וו0ווזו£1ק

גליון חודש ספטמבר

1980

8317־61ז\1תמ^ 8^601211
158116.

הפצה בלעדית
סטימצקי

*גז׳ 111ג ד

(המשך מעמוד )6
נרכשה על יסוד פרטים כתבים,
ורשאי השר לקבוע שביטול האז רחות
יחול גם על ילדו הקטין של
אותו אדם.
כל שלושת הסעיפים הם מסוכ נים,
אולם המסוכן שבהם הוא הסעיף
השני, שאינו מגדיר את המושג
״הפרת אמונים למדיגת־ישר־אל״
ומשאיר לשר־הפנים את ה סמכות
לתת הגדרה כזו; הסעיף
נותן לשר״הפנים את הסמכות
להחליט לבד* על ביטול האזר חות,
ובכך הופך את העניין ל-
מינהלי לחלוטין, מבלי לאפשר ל־בית־המישפט
להתערב בנידון.
ועד הליגה לזכויות האדם וה אזרח
מוחה נמרצות נגד התיקון
הזה בחוק־האזרחות, רואה בו סכנה
לחרויות האזרח בישראל, וקורא
לחברי־הכנסת להציע ד,צ־עת־חוק
לביטול התיקון הזה. ועד
הליגה מביע סיפוק והערכה לאו תם
חברי־כנסת ולאותם עיתונ אים,
אשר הביעו התנגדות לתיקון
חוק־האזרחות.

שר־המישפטים בדימום נזקק
תמיד לשם האלוהים בדרכו הפוליטית
העקלקלה. תמיר התפרסם
בקריאת־התגר שלו, אל בריוני
תנועת־החירות שבאו לאסיפת*
היסוד של מיפלגתו דאז, המישטר־החדש,
כדי לפוצצה :״ירחם עלינו
האלוהים אם מנחם בגין יגיע ל־שילטון.״
האלוהים
לא ריחם עלינו ומנחם
בגין הגיע לשילטון — בזכותו של
שמואל תמיר, שדחף את מפלגתו,
עם 15 חברי־כנסת, לחיקם של
בגין והליכוד, תחת כיפתם של
בורג והמר וצדקנותם המופלגת
של שרון, הורביץ וחבריהם.
עכשיו אנו זקוקים לרחמי ה אלוהים,
כדי שיגן עלינו מפני תע לוליו
הבאים של הפרקליט המלו מד׳
אביר־צינעת־הפרט, מונע־הטי־רור
וגיבור מילחמות־ישראל (מיל-
חמות הכיסאות) בכל מערכות ה בהירות
לכנסת, מאז 1965 ועד ה־

הליגה לזכויות האדם
והאזרח, תל־אביב

מא׳נכזטיל׳ודו

לסדד יו ת

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

גלה 6מ ספ רי ם
וז כ ה סי ד ב־

ם 3 0 ,0 0לי

פירסוס אידיאל

אבן גגירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

מפעלס @\ הפיס

ה מ כון *1י עוראל ל 1 9 0וונ
1עוי 0ת טי קהופדיקור
!רנחם ספוות נשי ס־ך ן 01 נוו1ין)ה-נזיקן ך סניקוו{
הוצאת שער בח שסר (אפילציהו
* סזון והמן 31
תסרוקות. תספורות,החלקות,סלסול,
צביעה,פסים,טיפולפנים, איפור,
הוצאת ע 1יערבט עוו ה

*ו־וננה נוות*
•סחירים עממיים • שרות מעולה•
תל-אביב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190
רנזת-גן הרצל 86 מול בניו אואזים יי סלוואוה׳

על תהליכים ממשלתיים
וגל השאר...
ממשלתנו באמת יחידה־במיבה.
היא עברה מן האינפנטיליות של
אריק שרון אל הסניליות של מנ חם
בגין, בלי לעבור כלל את
תהליך ההתבגרות.
יוסף שריק, תל־ אביב

א* 71 רוח־ש 3ר
וח־דו!־-לשו!
בעיקבות מיכתבה של ה קוראה
אביטל דלוגוף מ-
ניו״יורק, על ראשי הערים
הערביות שגורשו מן ה•
הארץ ועל מסעם בארצות־הברית
(״העולם הזה״
.)2240
אכן, מצבנו די עגום. אך לא עד
כדי כך, שגברת נכבדה מניו־יורק
תייעץ לנו בפני מי להתנצל ואת
מי להוקיע. מדינתנו התקיימה ומתקיימת
תודות למעשי תושביה
— העולים למדינה, העוסקים במל אכת
פיתוחה והעושים למענה. ה זכות
— ואולי החובה — של כמה
אנשים, הרואים עצמם כידידינו,
לייעץ לנו כיצד לנהוג בארץ לא
להם, גובלת ממש בחוצפה...
אשמח לשלוח לגב׳ הנכבדה כמה
מאימרות־השפר וחידודי־הלשון ש זכינו
אנו בישראל לשמוע מפיהם
של שלושת המגורשים, כדי שהיא
תוכל להשוות ולשפוט — האם
באמת זקוקים הם להתנצלותנו.
יוסי אכני, חיפה

אל מלא רחנדם

שיטות לגילוי העתיד
. 1קלפים עם הסברים בעברית
— 200.ל״י.
.3שיטה מצרית קדמונית
באמצעות קוביות טמינו
— 200.ל״י.
.3שיטה צוענית באמצעות
קלפים רגילים 100.- -ל״י.
.4שימת גרעיני התירם (צו ענית)
— 250.ל״י.
תון שלושה ימים מקבלת
התשלום תשלח אלין הסחורה
בדואר רשום.

גל־אור, ת״ד ,37612ת״א

דרושה פקידה/מזכידה
עם ידע

בהנהלתחש בונו ת
להתקשר לטל 232262 .־ 03 לחנה

הקורא מטיס מבקש את
המת האלוהים מפני גשר
ודם.
האל שבשמיים הוא גדול ורח מן
— זאת אנו יודעים עוד מגך
הילדים בתל־אביב, ירושלים או
חיפה. לא היינו זקוקים לשטחים
שמעבר לקו הירוק, כדי לדעת עד
כמה גדולה השכינה האלוהית,
מלוא כל הארץ הבודה.
שמואל תמיר הוא בן־אל — לא
היינו זקוקים להתפטרותו הצדק נית
כדי לדעת שהוא אחד מל״ו
הצדיקים, שרק בזכותם לא החריב
עדייו האלוהים את העולם כולו,
מעשה סדום ועמורה, רחמנא לצ לו•

אלכם
מסים
״בקשו רחמים-יעלי...״
מערכה הבאה עלינו לטובה, ב״ה.
רק האל יודע מה זומם עתה
שמואל תמיר: להצטרף לליכוד,
בראשם של עקיבא נוף, שלמה
אליהו ושאפיק אסד? להתרפס בפני
עזר וייצמן ולקסום לו בלשונו ה מתגלגלת
ושכלו החריף? לחזור
אל המקורות, לתנועת־החירות? !
אם האתיקה הפוליטית והציבורית
אינה מאפשרת כל אלה, יבוא ה־מישפטן
המהולל ויוסיף עוד חוק
אחד, שדגל שחור יתנוסס מעליו,
כדי להכשיר את הטרף בשם האלו הים
וטובת הפרט.
העם בישראל צריך לשנן את
דברי המשודר, חיים נחמן ביאליק:
״שמיים — בקשו רחמים עלי /
אם יש בכם אל /ולאל בכם
נתיב /ואני לא ידעתיו...״
שמואל תמיר יודע את הנתיב
בו יחזור לכנסת ולזרקורי הציבור.
אם יש אל בשמיים, והוא רחמן —
ימנע זאת מאתנו.
אל מלא רחמים — ואם לא:
יתקדש ויתגדל שם ...אמן.
אלכם מסים, תל־אביב -
ניו־יורק

שחמט אוו ש ח ־ מוז *
על ח״כ גוסטאב בדיאן,
כפי שהוצג במדור אח״ם
(״העולם הזה״ .)2240
ראשית, לדעתי יש לכתוב שח מט
ולא שח־מת, כפי שאתם נוה גים
לכתוב. אמנם ניתן למצוא
הצדקה לשונית לשימוש באות ת״ו
(שח־מת) ,אך השימוש באות טי״ת
(שחמט) הוא הנפוץ והמקובל. ושנית,
ח״כ בדיאן מועמד בכיר
לאמן ולא מועמד בכיר לתואר רב־אמן,
כפי שכתבתם. וההבדל בין
השניים הוא משמעותי ביותר. ו שלישית,
לסקר בחיפה הוא מוע דון
שחמט ולא חוג לשחמט.
ח״כ בדיאן מופיע בערך במקום
ה־ ,80 אבל לא ב״חוברות של שח־מטאים
ישראליים״ אלא בפירסומים
רשמיים של האיגוד הישראלי ל שחמט,
המופיעים מדי פעם בירחון
שחמט והמתייחסים לדירוג השח-
מטאים על־פי מד הכושר שלהם.
דירוג זה משתנה מדי חודש, ב התאם
לתוצאות משחקיו של כל
שחקן.
ואפרופו שחמט: השחמטאים,
(המשך בעמוד ) 10
ה עו ל ם הז ה 2244

? £ 1£ 01ז 3
בני תקופתו של קפטן ג׳יימס קוק ( )1728-1779 תיארו
אותו ״הימאי האנגלי הגדול ביותר שידעה בריטניה
מעודה״ ,ולא לחינם; קפטן קוק גילה, בשלושה מסעות
שערך סביב העולם, את אוסטרליה, ניו-זילנד ואיי
הוואי, וחקר את האוקיינוס השקט ואת חוג הקוטב
הצפוני.
כשאתה מעשן נלסון פילטר וירג׳יניה, זה הסיפור שהיא
קח אחת...
מספרת לך.

נלסון פילטר וירג׳יניה -הטעם הנועז של המרחבים הגדולים
פחשוס וינזר י^קבסון

שבץ !1111:1הי ה

(המשך מעמוד )8
רובם ככולם (והמדובר הוא באל פים
רבים) ,משתייכים, בהתאם ל סקרים
שלכם, על ציבור קוראי
העולם הזה. לכן יש מקום, ולו
רק מבחינה זו, לתת סיקור מיני מלי
על המתרחש בשטח השחמט
בארץ ובעולם. יהודים — ובשנים
האחרונות גם ישראלים — תפסו
ותופסים מקומות נכבדים בצמרת
העולמית, תוך הנחלת כבוד לעם
ולמדינה. תיקוותי היא, שמיכתב
זה יתרום במשהו לשינוי גישתכם
לשחמט.
משה כנען, אמן שחמנו,
רמת־השרון

מאוזן :
)1אבי־שושלת עמי־ערב !
)5בת לעם נוודים! )10 קי בוץ
בדרום ; )11 רוח־אימים !
)13 עוף טרף ! )14 מאור קטן !
)15 פחד! )16 הוציא ממעמקי
הים! )18 פרשן מדיני בטל וויזיה
(ש״מ 20 שירו הידוע
של ר. קיפלינג בשמו העיברי!
)21 מסגד בעל מיבנה מיוחד
במיזרח הרחוק ! )22 ידית !
)24 כתובת־קעקע! )25 אביון!
)26 השנה העברית הבאה !
)28 מאכל שנפלט לאחר ש נאכל!
)30 שמש! )31 קרוב
קרבת־דם ! )32 נהר ברוסיה !
)34 עזרה ! )35 חרון ! )38 יתד
המחוברת לרסן; )39 החומר
הממלא את חלל הגולגולת !
)41 משקה שמוצאו מסין! )42
חברת ספנות ישראלית (ר״ת)!
)43 עמוד זכרון; )45 רעדה,
חלחלה ; )47 מזדקר בפנים ;
)48 הארץ אליה גורש קין;
)50 מידה — נוגדת למידת
הרחמים ; )51 מורד, כיוון ; )52
קידומת לשמות בורמזיים ;
)54 רב ראשי בא״י ! )57 הוטל
ע״י רבנו גרשום מאור־הגו־לה
! )61 כך פונים לאדון ; )62
קרש בשיפוע המשמש לעליה
או ירידה ! )64 נוכרי ! )65
מרגל, היה האיש שלנו בקא־היר
! )66 כלי־עבודה בגינה !
)67 אחיהם של שם ויפת ; )69
היכה בחוזקה ; )70 מעסקני
״המערך״ (ש״מ); )72 סמיכות,
הערכות דברים אחד אחרי
משנהו ; )74 חטיבה ; )75 בי״ס
לבנות בירושלים ; )77 הוא
הביא את הגיס החמישי ל טרויה
! )78 גיס ; )81 שעת־לילה
; )83 נמצא ! )85 פעוט !
מאד
)86 אנשים חשובים
(ר״ת); )88 הגבר בבקר; )89
קומפלימנס ! )91 איבר בגוף
האשה — גם הוא מן האיברים
הזוגיים ; )93 הלהבה בעת
שריפה ! )95 ישמור מכל מיש־מר>
)96 תו בסולם התווים !
)98 שוהה במשך הלילה 100
בבקשה ; )104 ריקוד איטלקי !
סופרות
)105 שלוש אחיות
אנגליות (ש״מ).

הצלה, עזרה בצרה ; )30 כתב־התקשרות,
הסכם, בכתב; )33
סגן מפקד חטיבה (ר״ת 34
מאונן• :
בגד צבאי; )36 מכשיר.למציאת
כיוון ; )37 מזוין ; )40 נקי
)1מושב בדרום; )2בן־
מחשד; )41 מידה — בעיקר
אדם ! )3מטיל, גוש ! )4הבל
בפרסות ; )44 שניים ; )46 שם
העולה מנוזלים; )6קידומת
אלוהים ; )47 יבשה סובבת ים;
הולנדית ! )7שילטון, ממשלה ;
)8מטבע יפני ! )9הפסק ! )49 )12 מצוקה; )50 דין וחשבון
(ר״ת); )53 ניתנת כאישור למס!
)15 חלק מועגל בגוף!
תשלום ; )54 אחד משניים —
) 16 נקודה בתוך אות — לחישעליהם
חרבה ירושלים! )55
זוקה; )17 שלח, הושיט ידו;
)19 שואל שאלות ; )20 באי־ ־ סוף של הימור ; )56 תיווך :
טיות! )21 יצירה ספותית של )58 סוד; )59 נמצא בין שמים
וארץ ; )60 הים שלחופו העיר
א. ד .ברקוביץ ! )23 נאיבי !
בפולין, שהיתה לאחרונה ב)24
פעוטות ! )26 מקום מכרות
חדשות ; )62 אגודה ; )63 מת נחושת
! )27 בן־משפחה ; )29

מכוזבים

אקדח בגס
קריקטורה שפורסמה ביומון
מפ״ם ״על המשמר״,
הועתקה בירחון אגודת-
ישראל — ״בית יעקוב״.
קריקטורה שלא נס ליחה. שהרי
אחרי פגרת הכנסת יתבעו אנשי
אגודת־ישראל את תיקון החוק

השישים והשבעים) .מה שהוא פיר־סם
היה העתק של הדוקטורט שלו.
אם כל דוקטור או דוקטורנט יפרסם
את חיבורו בתור ספר — תיפול
עלינו מגיפה של מחקרי־זבל
או תולעי־מדע (ראה דן עומר).
לעומת צרפתי וחבריו, שאינם
יודעים אף שפה שמית אחת, חיה
באוניברסיטת בר־אילן מרצה ש לימד
חמש שפות שמיות )1( : וארמית ארמית ארץ־ישראלית
בבלית 2אוגרית 3סורית
עתיקה 4סורית חדשה (״כור דית״)
5חבשית. שמו — דויד
כהן ז״ל׳ ,ואפילו דרגת מרצה לא
נתנו לו (נדמה לי שהיה מדריך
ואחר־כך מורה)( .אגב, בערב
ראש־השנה ימלאו חמש או שש
שנים למותו) .גם אצל מרצה אחר,
ד״ר עידו אבינרי, למדתי כמה
שפות שמיות: ארמית מקראית,
סורית עתיקה, סורית חדשה וער בית
(כמובן, לבד מעברית לתקופותיה)
.בעצם, כהן אבינרי והפרופסור
יעקב פולוצקי הם, למע שה,
שלושת המומחים היחידים ב ארץ
לשפתם של יהודי כורדיסתאן.
בכל העולם יש אולי עוד שלושה.

מועצת גדולי־ התורה ב״על המישמר״
מיהו יהודי 7

כופף ; )66 היהודים שהמירו
את דתם מתוך כפייה בימי ה אינקוויזיציה
בספרד; )68ה יונק
הישן שנת חורף, עד בוא
האביב! )71 בתוך! )73 עליו
הוקע ישו הנוצרי; )76 אדון
פולני ; )77 איש הספר (אר מית);
)79 מאכל מבושל ב אדים;
)80 לא כאן; )82 אומן
הבישול; )84 השקע שמתחת
לאצילי הידיים ; )85 עיר במו־נאקו
; )87 שנון ; )90 כלי להגשה
; )92 קול נשי במקהלה ;
)94 לתאורה חגיגית על שולחן
אוכל ; )101 מכללה אמריק אית;
)102 מחפש! )103 מפליג
בים.

״מיהו יהודי״ ואת הסדרת ניתר
חי־המתים וכר. אכן, האקדח ה מאיים
פועל שוב.
יהודה לוי, ירושלים
!• מועצת גדולי־התווה כופה
את דעותיה — בקריקטורה של
על המישמר (ראה גלופה).

..ע 1ל 0תחתון׳>
סעודם האקדמי
בעיקבות פירסום במדור
״אנשים״ (״העולם הזה״
,)2240 שולחת קוראה העתק
של מיכתב שכתבה לאחד
החוקרים הגדולים
במיקצוע הלשון העברית.
במדור אנשים הנ״ל סופר ש סטודנטית
לשעבר באוניברסיטת
בר־אילן אמרה על ראש החוג ל לשון
עברית, הפרופסור בן־עמי מאוד צרפתי :״היה לנו קשה
איתו. שנה שלמה עברה עד שהצ לחנו
ללמד אותו עברית.״
גם אני הייתי סטודנטית בחוג
זה, ואני יכולה להעיד שפרופסור
בן־עמי צרפתי היה מהיר תפיסה
יותר. הוא לא הצטרך לשנה שלמה
כדי ללמוד עברית מפי תלמידיו
— חצי־שנה הספיקה לו לכך. אגב,
מה שלא צויין — וזה הבדל קטן
אך חשוב — הוא ששם החוג
באוניברסיטת בר־אילן איננו ״לשון
עברית״ (כמו בירושלים, למשל)
אלא ״המחלקה ללשון עברית ול לשונות
שמיות״ .וצרפתי זה (כמו
מחליפו, הפרופסור מנחם צבי קדרי)
אינו יודע שום שפה שמית!
צרפתי לא פירסם שום ספר מדעי
(על כל פנים, לא עד התקופה
שבה למדתי באוניברסיטה בשנות

זאת ועוד: צרפתי וקדרי הנ״ל
לא פירסמו שום מחקר או מאמר
מדעי בחוץ־לארץ או בלועזית בכ לל.
ואילו דויד כהן — ולא אחר
— נבחר לכתוב את הערך החשוב
סורית חדשה (״כורדית״) ב מהדורה
האחרונה של האנציקלופדיה
יודאיקה. אבינרי אף הוא
פירסם, כמדומני, כמה מאמרים
בחוץ־לארץ בצרפתית ובאנגלית.
והנה, לתדהמת כל הסטודנטים ב חוג
ללשון עברית, החל ראש החוג
לשעבר לקצץ בהדרגה במישרתו
של כהן. כהן חלה, אך אנשי בר־אילן
המשיכו בהתנכלויותיהם לו,
ולבסוף הוא מת. ואחריו סולק
אבינרי מהאוניברסיטה.
מגוחך הדבר שאדם כצרפתי,
שתרומתו לשפות השמיות היא
אפס, ולעברית ף .0.001 הוא
ראש החוג ללשון עברית, ואילו
(ויש
אדם כאברהם אבן־שושן
עוד) ,שחולל מהפיכה בהתקדמות
המחקר של הלשון העברית, ואין
שום בלשן עברי יכול לעסוק במדע
הלשון בלי להשתמש במילר
ניו ושאר שפריו — הוא אינו אפי לו
מרצה קטן באיזו אוניברסיטה !
דן עומר כבר חשף יותר מטפח
מהשערוריות באוניברסיטת תל-
באביב. כדאי שימשיך. ויחקור עד
הסוף מה נעשה בבר־אילן ובכל
האוניברסיטות האחרות.
אני חותמת בלי לציין את שמי,
את כתובתי ואת מקום עבודתי
(אלה שלוחים לכם בנפרד) .אבי
שייכת בסך־הכל לסגל הכי זוטר
באחת המיכללות, ומי יודע מתי
אזכה לקבל קביעות. לפרופסורים
מאוניברסיטת בר־אילן יש יד ארו כה׳
והם. יכולים להזיק בכל מקום
אקדמי בארץ.

סטודגטים לשעבר
באוניברסיטת בר־אידן
ה עו ל ם

הז ה 2244

הילדים גונבים
,א ת ההצגה״
...ולזה אני קוראת נחת,
כי מי יכול להתעלם מ״יצירות אורפז״י
הדגמים השובבים, הבדים העליזים
והאיכות הגבוהה -כל אלה גורמים
הנאה גם לילדיך וגט לך.
להשיג באירופה, ברשתות השיווק הגדולות
ובחנויות ההלבשה המובחרות
בכל רחבי הארץ.

יצירות אורפז
אופנת ילדים ונוער

רח׳ ריבל 4תל־ אגיב
טל 330227 .

הו רו ס הו ס מדים בניבזיני

א הובי
ע ל בני

ה מז לו ת
| ן ו 0

ו י ]1

מזל בתולה מציין את הבית השישי
בגלגל המזלות, ומתייחס למחלות, שירותים,
ועבודה. מכיוון שבית זה מסמל,
בין השאר, גם את העבודה, אתאר בקצרה
מהם המיקצועות שבהם אוהב
¥לעסוק כל אחד, בהשפעת המזל השולט

ב תו ל ה
מיספר עקרונות מנחים יליד בתולה
כאשר הוא בוחר לו מיקצוע לחיים. רא שית,
הוא אוהב לשרת את הציבור, או
את הפרט — הדגש על מתן שרות. שנית,
הוא אוהב עבודה שבה יוכל לתת חשיבות
לפרטי פרטים, להקפיד ולדייק, ובעיקר
להוציא עבודה מושלמת מתחת
ידיו, כי בפחות משלמות אינו מסתפק.
הבית שמציין את המזל שולט בבריאות,
לכן נמשכים בני המזל לכל המיקצועות
הקשורים לרפואה, רוקחות, או מחקר
רפואי. גם המדע המדוייק מושך אותם,
וכמובן בהשפעת מרקורי, השולט במזל,
הם נמשכים לעסוק בהוראה, עיתונאות

לטלאים עומס עבודה וזמן מועט למנוחה.
¥לא רק במקום העבודה דורשים מכם

לעבוד יותר מן הרגיל,

גם בבית אינכם מוצ*

אים
מרגוע, גם שם

מבקשים עזרה. יש
לשמור על קור־רוח עד

כמה שאפשר, הנטייה

לפזיזות מתגברת, יש

לנהוג בהתאפקות, ו־

להזהר מתאונות בעבו-
: 21 מרס -

דה או בדרכים. כספים

20 נאפריל

שלקרובי-מישפחה יגיי

ע ו לידיכם, ותצטרכו לנהוג בהם בזהירות.
בילויים מחוץ לבית יביאו הקלה.

נסיעות קצרות, וטיולים במרחבי־הארץ
ינערו אתכם מהשיגרה האהובה עליכם.
השוורים, שעדיין לא
מצאו להם שותפים רו־זו,
מנטיס
לתקופה

עלולים לפגוש אותם
דווקא בנסיעות. אלה
שיתעקשו להשיאר בבית
יוכלו להוות מחיי חב1110

הם יארחו ויתארחו
אצל.ידידים. החיים ית21
באפריל -
20 במ אי
נהלו בנחת ובנעימים.
אלה שאינם יודעים להחליט
אם להמשיך קשרים או להפסיקם,
זה הזמן ״להניח את הקלפים על השולחן״
,ולהציע הצעות רציניות יותר.

זמן ומחשבה מוקדשים לבית ולמישפחה,
חושבים על שינוי במקום המגורים, ובנושא
זה יתכנו חילו-

קי־דעות עם אנשים

במישפחה.
אחרים

כדאי להתייעץ עם ה
צעירים
דווקא, ולהת
חשב
בנוחיותם. מרץ

וכוח תשקיעו בימים

אלה בעבודה המתחד

תפגינו שוב זריזות,
חריצות ותושייה

מהירה, ותזכו לשבחים
* לא מעטים. חלק מכם נמשכים בתקופה
* זו דווקא למיקצועות הקשורים לרפואה.

111 1

חאומיס

ויחסי עיבור. הכושר הטכני המעולה,
והסבלנות האין סופית, מפנים אותם
לעסוק במלאכות״יד עדינות, מורכבות
ומסובכות שאיש מלבדם לא מוכן לעסוק
בהן, וכן מכניקה עדינה, או כל עבודה
הדורשת סבלנות, אחריות וידיים טובות.

מ אוני
ילידי מאזנים נמצאים בבעייה ברגע
שהם מגיעים למסקנה שעליהם לבחור
להם מיקצוע לחיים. הם אינם מסוגלים
להחליט מה מתאים להם, ואינם מוכנים
לקבוע מה מושן אותם במיוחד. אם
מצאו סוף סוף תשובה לכך, מיד יופיעו
עוד כעשרה מיקצועות אחרים, שגם הם
מעניינים אותם באותה מידה. לכן כדאי
להם להתרכז במיקצועות שיש בהם קשר
עם קהל. היכולת הדיפלומטית, והטאקט
הרב שבו -ניחנו, מכשירים אותם לעסוק
כמעט בכל שטח שבו נחוץ להשפיע על
אנשים שינהגו כרצונם. לכן יעסקו בדיפלומטיה,
עזרה סוציאלית, פסיכולוגיה,
עריכת-דין ופוליטיקה. ונוס, השולטת במזל,
משפיעה עליהם לעסוק באמנות או
במיקצועות הקשורים ליופי. כגון: סיפ-
רות, איפור קוסמטיקה. חלקם אף מתפרסמים
בתור זמרים, נגנים, ציירים,
סופרים ומשוררים.

עקרב

הקשורים למים, מכיוון שהעקרב מזל
מיימי. מכיוון שהם לא עוסקים רק
במיקצועות יפהפיים, יתכן שיעבדו גם
בתור אינסטלטורים, או בהשפעת כוכב
מרס במיקצועות הקשורים למתכות,
מכונאות, מסגרות ומכניקה. האהבה לסיכונים
מושכת אותם להרחיק נדוד
למקומות נידחים ומבודדים, כדי לחקור
את המתרחש שם.
קשת קשת מוכן לעבוד, אך בתנאים מסו-
יימים, ובוודאי שלא בלל עבודה שהיא.

למעשה, אין צורך לייעץ לעקרבים במה
לבחור, את זאת הם יודעים יותר
טוב מכל אחד, עקרב חש בתוכו במה
מתאים לו לעסוק. ואם הוא לא שייך
לסוג העקרבים שמישהו דאג להוציא
מהם את כל הכוחות הטמונים בהם,
הוא אף ימצא את עצמו במקומו בשטח
העבודה. הצורך לחקור, האחריות, ה אינטואיציה,
והחוש לראות מתחת לפני
הקרקע, או לראות מבעד לדברים או
לאנשים, מנחים את העקרבים לבחור
להם מיקצועות כגון — רפואה, או רפואה
וטרינרית, פסיכולוגיה, מחקר מדעי,
מודיעין או משטרה. פלוטו, השולט במזל,
משפיע עליהם לעיתים לעבוד במקומות
אפלים מתחת לפני הקרקע, או במקומות

חשוב לתת לקשת חופש פעולה, לא
להכריח אותו להסתגל לשום מיסגרת,
ולא להגביל אותו בשעות עבודה קבועות
כי מיסגרת כלשהי נותנת לו תחושה
של סגירות, כפייה ולחץ, מורידה את
ההספק שלו, ומשיגה תוצאות הפוכות.
הקשת אוהב טבע, חיות, ספורט, או
כל מיקצוע אחר שיש בו הרבה תנועה.
מבין החיות הסוס, אהוב עליו יותר
מכל, אך בימינו אלה רבים מבני המזל
החליפו את הסוס באפניים, אופנוע, מכונית
או מטוס. נהגים, טייסים, ספורטאים,
ביאולוגים וזיאולוגים משתייכים
למזל זה. יופיטר, השולט במזל, משפיע
על נטיותיהם לכיוון־פילוסופיה, מישפ-
טים, חינוך, הוראה באוניברסיטאות, עיסוק
בדת, או נסיעות לארצות אחרות,
וכמובן, מיקצועות המתאימים לנטיות

עדיין צפויות הפתעות בשטח הרומנטי, אך
מתפתחת נטייה לייצב את הרגשות. תיתכן
ידידות עם אדם הרבה
יותר מבוגר, זאת יכולה
להיות ידידות רומנטית,
אך לא בהכרח. תקופה
מצויינת לבסס עיסקי
כספים, ולדאוג שיקיה
בסיס שאפשר לסמוך
111 1 0
עליו. חשוב מאוד לע:21
ביוני -
סוק בפעילות גופנית,
ב 21 ביולי
כדאי להפנות את ה־ ,
מרץ המתגבר לפעילויות
ספורטיביות, או לטיולים שיש בהם
קורטוב של סיכון. אך אל תגזימו בזה.

בשבוע זה תהיו חשופים לתהפוכות קיצוניות
במצב־הרוח, מרוגז לשימחה והתלהבות,
וחוזר חלילה.
נסו לשמור על השקט
הנפשי, ולהתרכז בעבודה
או בלימודים. מצבכם
הרגיש יכול לה ביא
אתכם לידי מריבות
עם בני-המיש-
פחה, חסר רק ניצוץ
קטן כדי להדליק מריו
2ביולי -
ו 2ב אוגו ס ט
בה גדולה, שקשה
יהיה לכבותה מבלי
שתשאיר כוויות. לפחות אל תריבו על
ענייני כספים, כיוון שהמצב הכספי ישתפר,
בזכות רעיונותיכם המבריקים.

תקופה מצויינת ללימודים או לתיכנון דרך
חדשה הקשורה גם לנסיעות. כדאי לחשוב
על לימוד שפה חדשה.
אלה המחזיקים בעט
סופרים, יוכלו לכתוב
בקלות רבה, כושר הריכוז
יהיה טוב, ורעיונות
חדשים יצוצו בשפע.
יחסים מעורערים
111111־1
ניתנים לתיקון בתקופה
זו, אך יש להזהר מלתת
22ב אוגו ס ט ־
22ב ספ טמבר
אמון בידידים חדשים.
הביקורת שלכם, כלפי
כל אחד לא תטעה אתכם בשלב זה,
ובכל זאת עדיף לא להשמיעה בקול רם.

בתקופה זו עליכם להיות זהירים ביחסי
אנוש, ולא לזלזל בעצות או אזהרות
של קרובי-משפחה. ידידים,
קרובים, הרגילים
לסלוח ולחייך לשגיו-
נותיכם, עלולים לפעול
בסתר נגדכם, לדבר מאחורי
גבכם, ולהוציא
את כעסם המצטבר
מבלי שתדעו על״כך.
יש להאזין לשותפים
} 2בספטמבר -
22 באוקטובר
בעבודה, הם עתידים
לעזור לכם בשיפור המצב
הכספי. בעניינים רומנטיים צצים
מיכשולים ועיכובים בלתי-צפויים השבוע.

דפוסי־מחשבה חדשים יעזרו לכם לקדם
ענייני קאריירה, אישיותכם תתבלט במיוחד
בימים אלה. היוזמה
והמרץ שתשקיעו
בעבודה יזכו להערכה.
אתם מכירים בערך עצמכם,
לכן אל תוותרו
על רעיונותיכם, ועל
גישה חדישה, שאותה
התכוונתם להכניס למקום
עבודתכם, ועד
עתה נתקלתם בהתנגדות
של אנשים המקנאים
בכם. המין השני ער למגנטיות ולקסם
האישי הטמונים בכם, התנהגו אליהם בעדינות
ותוכלו להעמיק את קשריכם.

שביעות-רצון, שאננות, ושלווה עלולים
לגרום להפתעות בלתי-נעימות, במיוחד
במקום בו אתם עובדים.
יש לגלות עירנות,
ולא לשקוע בחלומות
שאין להם אחיזה במציאות.
לעוסקים בשטח
אמנותי כלשהו
תתווסף השראה, בימים
אלה יוכלו לפנות
לכיוון חדש לגמרי, ו$535X131
אף להצליח. בני״הזוג
או ידידים קרובים יעניקו
מתנות באופן מיקרי, ויגרמו לשיפור
מצב״הרוח, ולתוספת ביטחון.

1ן אז1״מ

אלה. קשתים רבים עוסקים בשטחי אמנות
שונים, ריקוד מוסיקה, כתיבה, פיסול,
ובעיקר גרפיקה וציור.

גדי ועבודה קשורים קשר בל ינתק,
כל מי שמתמצא מעט באסטרולוגיה יו־דע,
שגדי הוא העובד הרציני, המסור
והאחראי מכולם. במידה וניחן בחוש-
הומור, אפשר להתבדח איתו על כל
נושא שבעולם, פרט לבדיחות בענייני
עבודה, הוא לא יבין ולא יצחק. הגדיים
יכולים לעסוק בכל שטח שאליו הם
נמשכים, אך לפני שהם מתחילים לעבוד
הם לומדים ביסודיות את כל מה ש-
קשור לעבודתם, ולא פוסחים על שום ן
פרט גדול או קטן. הם עובדים בחריצות זיד
וביעילות, ומתרגזים על כל ביזבוז, אם
בכסף או בכח אדם, הנעשה במקום
עבודתם. גדי מזל אדמה, ואוהב את הדברים
הארציים והאמיתיים. לכן יעסוק
במיקצועות הקשורים לקרקע — אגרונום,
גיאולוג, מהנדס, או קבלן־בניין.
גדיים רבים נמשכים למיקצועות אמנו-
תיים, בעיקר מוסיקה ופיסול, על הצ* -
לחתם בשטחים אלה אין צורך להרחיב *
את הדיבור, כבר נאמר שכל דבר בו הם
עוסקים סופו להצליח. סטורן, השולט
במזל גדי, מלמד אותם מישמעת, ומשפיע
עליהם שידאגו לביטחונם הכלכלי,
ולמעמדם החברתי. הם מוכנים לסבול
על-מנת להתקדם בעבודתם, ובזכות כישוריהם,
מסירותם ושאפתנותם מגיעים
לעמדות רמות, ומצטיינים בכל מקום בו
הם עובדים.
דלי לעולם אי״אפשר לצפות מראש איזה
מיקצוע יבחר לו יליד דלי. גם אם ילמד ן
את המיקצוע המשעמם מכל, יתברר
כעבור זמן שהוא הפך אותו למשהו £
אחר מהמקובל, ורחוק משיעמום. ליליד
דלי נחוצה חברה בעבודה, הוא אוהב
את האנושות, לכן יעבוד במקומות שבהם
יש צורך לבוא במגע עם קהל. אם
(המשך בעמוד )45
ידידים או קרובים שהתארחו אצלכם לא
שוכחים את אדיבותכם, ומתכונניס לבק־שכם
להתארח אצלם,
,או אפילו לחיות תקופה
מסויימת לידם. הצעה
מסוג זה עשויה להכניס
אתכם לתקופה של התלבטויות,
כדאי לחכות
מעט, תוך מיספר שבועות
תדעו בביטחון מהי
ו 2בדצמבר •
דרככם. בני המין השני
י 19 בינואר
מתנהגים בעדינות ובחיבה,
ומצפים לאמון
מלא מצידכם, אל לכס להטיל ספק, הם
אכן מתכוונים לכל מה שהם אומרים.

מצב־הרוח קצת ירוד, ונוסף לכך אנשים
קרובים אליכם גרמו לכם לאכזבות,
אחת אחרי השנייה.
אינכם חשים
עצמכם בתקופה זו.
חפץ חשוב שאבד, וכבר
ויתרתם עליו במחשבתכם,
יימצא לפתע
ויוחזר לכם. יש
להשגיח על הבריאות,

לנוח, ולא לעבוד מעל
הכוחות, אולי כדאי
אף לגשת לבדיקה שי-
גרתית אצל רופא. על הצעה להמשך
לימודים בארץ זרה, כדאי להשיב בחיוב.

היחס שבני־זוגכם זוכים לו בזמן האחרון
הוא קפדני, ביקורתי, ורחוק מ־סלחנות.
דיבורים ורמזים,
שהגיעו לאזניכם
על התנהגותם, מכוונים
מראש, מישהו מתכנן
לגרום לבילבול בחייכם.
יש לשמור על השקט
והשיגרה, ולא
לתת להתקפי קינאה ל19
בפברואר ־
הנחות את ההתנהגות.
20 במרס
בקרוב תוצע לכם נסיעה
נוספת לחוץ־לארץ,
שבה ישולבו הרפתקות וסיכונים שיוסיפו
עניין, ועשויים אף לשנות את השקפותיכם.

זניס

בעולם, ובדניש פלוס.
יש בעולם כל כך הרבה
דברים יפים שאין בידינו
להגיע אליהם. ובכל זאת...
תמרה טולמן הציבה לעצמה
כמטרה להביא לישראל
מהדברים היפים והחדשניים
ביותר בעולם, והיא עושה
זאת בהצלחה.

צלחת אומנותית
מקריסטל בעבוד יד
להגשת פירות, עוגיות
וגבינות. המחיר
750.-ל״י.

היום, תמרה מציגה תפישה
חדשנית בעריכת השולחן.
לראשונה מערכת מושלמת
מדגם _0ו_ 1£1ז £*<30 המשלבת
כלי אוכל וקפה עם קנקן יין
וכוסות מותאמות.
מערכת בת 26 חלקים
5,300.ל״י.אם גם את רוצה להנות
מהדברים היפים שבעולם,
בקרי באחד מסניפי דניש
פלוס.

* 1.* 006161 פסלון
מ״אופלין״ בעבוד יד,
משמש גם כמעמד
ספרים.

לקראת ראש־השנה
תוכלי גם לתנות מהנחות
גדולות של עד 4094 על
מערכות אוכל ואביזרי
בית אחרים.
ביקור בדניש פלוס -חויה•
מהנה וגם כדאית.

שרון והריטז׳ מערכות האוכל הקלסיות
של וודגווד אנגליה. תוכלי
להרכיב מערכת בכל,
כמות שתרצי.

סידרה מהודרת דגם
*ו6ו_* 01ק כת 4כו סו ת
על רגל גבו הה מזכוכית
ק רי ס טל מ עו ב דו תאחת אח ת
בניפו ח פה.

מערכת ״אופליך 61£1ו_*1ק )0
להגשת פונץ, פירות ולפתנים,
וגביעים על רגל ליין אדום
ולבן, בסגנון הארט נובו.

הדכ די ם
הי פי ם .
ס כ עו ל ם
1 ? 1 1 1 8־ 0 181
מתמרה טולמן

רמת גן, ז׳בוטינסקי .104
תל־אביב, ככר המדינה, רח׳ ה׳ באייר 62
ירושלים, רח׳ הסורג, מול בנק ישראל.
חיפה, אחוזה, רח׳ חורב .53
כפר שמריהו, מרכז.

העול ם הז ה 2244

הפרה החולבת וע 1ו—האוצר
ה״ 6בנובמבר 1979 אומר לכם משהו ! ובכן, זה לא היה
יום השנה להצהרת בלפור, וגם לא היום שנרשמו הטמפרטורות
הנמוכות ביותר בשפלת החוף. זהו פשוט היום שבו נפל מישרד
האוצר לידי יגאל הורביץ.
מייד אחרי זה נאמר בעיתונים :״שר־האוצר ער לחומרת
המצב המשתקפת מקצב עליית המחירים. צעדי המדיניות המתגבשים
בימים אלה במישרד״האוצר מכוונים לריסון הלחצים
האינפלציוניים ולהאטת קצב עליית המחירים ״.ושר־האוצר
עצמו, בראיון שנתן שבוע אחרי כניסתו לתפקיד אמר :״ברור
שבמשך חודשיים שלושה טעתה תעלה האינפלציה בשיעורים
ניכרים. אחר כן תבוא התאזנות ...האינפלציה תיבלם ותרד
באופן משמעותי מאוד.״
בחודש שבו נכנס שר־האוצר לתפקידו הגיעה האינפלציה
ל־״ 7| 7בשנה. היום, כשבוחנים שוב את דבריו, רואים שצדק
רק ב־״ ,507 וזה לא רע בשביל שר בממשלה הנוכחית: האינפלציה
באמת עלתה בשיעורים ניכרים חודשייס״שלושה אחר־כך,

פשוק

רבים עומדים עכשיו ותוהים לפשר המאורעות
המופלאים והמרעישים המתרחשים
לאחרונה בתכיפות רבה בארצנו•
השקטה, בדרך כלל. יש הרואים בתכיפות
המקרים חבלי-משיח, ואחרים מגלים
חשש שסוף העולם מגיע ובא. אלו פוטרים
הכל כזוטות של מה-בכך, ואלו עומדים
כנגדם ורואים צל הרים.
עולים על כולם הפרשנים הפוליטיים
למיניהם, המנסים למצוא לכל זה הסב-
אחד הדברים שממש הרגיזו אותי בזמן
האחרון זה העלאת מחירי היינות, ה וודקה
והברנדי• אינני יודע מה יחסכם
אתם לנוזלים הללו, אבל לי יש אליהם
יחס ממש אוהד. עוד לא הגעתי לזה
שאני לא יכול בלעדיהם, אבל אם ה עניינים
יימשכו כמו שהם נמשכים, גם
זה יבוא.
מה קרה ! באו גם השנה עושי היינות
מהיקבים השונים, והעלו בעשרות אחוזים
את מחירי המשקאות החריפים.
למה ן בגלל שמחירי הענבים עלו השנה,
כך הם אומרים. אבל את היינות והברנדי
שמוכרים עכשיו הרי עשו מענבים של
שנה שעברה, אז למה בכל זאת! ומה,
אני זוכר שבשנה שעברה גם כן העלו את
המחירים׳ בגלל שאמרו שהענבים ביוקר.
ככה הם מרוויחים כפול כל שנה, ולי
זה נמאס.
אני לא מאלה שרק מדברים על מזג-
האוויר ולא עושים כלום, אם להשתמש
באימרה מקובלת. בעלי היקבים ומייצרי
האלכוהולים יכולים להתייחס לזה כאל
הכרזת מילחמה מצידי, ויותר טוב שיתחילו
לקחת את עניין המחירים ברצי נות,
כי אם לא, אני אשבור להם את
מטה לחמם.
השיטה שאני הולך להפעיל היא סחיטה.
כן, סחיטה פשוטה. לא סחיטת ענבים
או דברים כאלה, אלא סחיטה ממש,
שהעיקרון שלה הוא כידוע: אם אתה
לא תעשה כן וכך — מה שאני רוצה —
אז אני אעשה את זה וזה — מה שמאוד
לא ימצא חן בעיניך.
וזה בדיוק אופי הסחיטה שלי: אם
לא תפסיקו עם העלאות המחירים, אני
אומר לבעלי היקבים ויצרני המשקאות
החריפים — לא תהיה לכם פרנסה•
ידוע יפה שבעיסקי הסחיטה צריך הסחטן
להוכיח לנסחט שיש בידיו אותה
״סחורה״ שהנסחט רוצה אותה בחזרה
אצלו בבית. מקובל, במקרים כאלה, לשלוח
לנסחט איזו ציפורן של בן*הערובה,
או אפילו אוזן, במקרי חירום. ובכן, אני
שולח היום אוזן כזאת לייצרני המשקאות
החריפים, בתקווה שיבינו את הרמז, שאני
מתכוון ברצינות.
והנה האוזן לפניכם :
כידוע יש משקה חריף ששמו יין׳ ויש
משקה חריף ששמו וורמוט. ההבדל במחיר
בין שני המשקאות האלה הוא
שלושים־ארבעים אחוז. כלומר: אם בק בוק
ממוצע של יין עולה היום מאה
לירות, בקבוק ממוצע של וורמוט עולה
בערך מאה וארבעים, ואני הולך עכשיו
ללמד את חובבי הוורמוט אין לעשות
וורמוט מיין בלי ללכלך את האצבעות,
בעבודה של שלוש וחצי דקות בדיוק,

וככה לחסוך שלושים לירות על בקבוק.
ראשית חוכמה, לוקחים בקבוק של
יין יבש, אדום או לבן, מה שרוצים.
מרתיחים קצת סוכר במים, ונותנים לתערובת
להצטנן (אם אוהבים וורמוט
יבש, לא צריך את זה) ,ואחר־כך מוסי פים
אותה ליין, וכן ממתיקים אותי.
חשוב מאוד: אסור לקנות ישר מהחנות
יין מתוק, בגלל איכותם הגרועה של
חומרי ההמתקה שבהם משתמשים ה-
ייצרנים.
אחרי שנגמר השלב הראשון הזה, דואגים
שיהיו בבית שני דברים: אחד, זה
משהו שנקרא אנגוסטורה, שמוכרים בחנויות
למשקאות חריפים וגם בחנויות
תבלינים. זהו מין ביטר (מריר) שבא בבקבוק
קטן. ושנית, משקה שנקרא פרה-
ברנקה, או פרנט, שגם הוא ניטר שנא
בבקבוק גדול• מוסיפים ליין הממותק
שלנו כמה טיפות מזה ומזה — לפי ה טעם,
ויש לנו וורמוט אורגינל, שאפשר
להוסיף לו גם אלכוהול נקי, מי שאוהב
את זה חריף.
אם לוקחים בחשבון שבקבוק כזה של
אנגוסטורה ובקבוק כזה של פרה־ברנקה
מספיקים לכמה מאות בקבוקי וורמוט,
ושכמה כבר עולות כמה כפיות סוכר,
גרור שיש לנו כאן חיסכון עצום, שלא
לדבר על זה שאנחנו מקבלים וורמוט
בדיוק כמו שאוהבים מבחינת המתיקות
והמרירות.
ואגב: בזמן האחרון הולך טוב מאוד
משקה שקוראים לו אצלנו ״סנגריה״ ,לא
ברור לי למה. ובכן, הסנגריה הזאת, אם
לא איכפת לכם, זה פשוט וורמוט עם
תרכיז של מיץ תפוזים ממותק וקצת מיץ
לימון.
זהו. זאת האוזן שאני שולח לייצרגי
המשקאות החריפים• וכדאי שידעו, החברים
האלה, שאם הם לא מפסיקים עם
השטויות שלהם, אני הולך ללמד את כל
הארץ אין לעשות וודקה ולחסון מאה
אחוז מהמחיר, אין לעשות ג׳ין ולחסון
מאתיים וחמישים אחוז, אין לעשות
ליקרים שונים ולחסון בשלוש מאות
אחוזים, ושיא השיאים — אין לעשות
ברנדי הקרוי אצלנו קוניאק ולחסון
בערן ארבע מאות אחוזים. אז נא להיזהר
עט המחירים.
הערה: פעם׳ כשהיתה בעיה דומה עם
מחירי העגבניות, סיפרתי במדור הזה אין
לעשות עגבניות מקטשופ• אחר כן באו
אלי כמה קוראים ואמרו לי שלא יצא
להם. ובכן, אני רוצה להודיע שהסיפור
עם העגבניות מקטשופ זו חיתה סתם
בדיחה. אבל הסיפור כאן עם הוורמוט
זה אמת לאמיתה.

וכאן השר צדק, אבל אחר כך לא התאזנה, וכאן טעה• היום
האינפלציה היא משהו פמו 140 וזה לא רע בתור התחלה.
אבל מה שמעניין יותר מהאינפלציה זה מחירי החלב.
ביום שבו נכנס שר-האוצר לתפקידו עלה ליטר חלב לשתיה
7.60ל״י, היום — 28,60ל״י. לבן עלה אז 2.55ל״י, היום —
9ל״י. קילו גבינה קשה עלה אז 90ל״י, היום — 324ל״י,
וכן הלאה.
ובכן, איך אפשר להסביר את זה ז איך אפשר להסביר
שהאינפלציה והמחירים בכלל עלו בערך רק פי שניים, ומחירי
המצרכים המסובסדים בכלל, כמו לחם, שמן ותחבורה-ציבורית
עלו פי שניים־וחצי-שלוש, ורק מחירי החלב ומוצריו — רק
אלה — עלו פי שלוש־וחצי־ארבע ז
עוד אפשר היה להסביר את זה, אם לשר-האוצר שלנו היה
איזה קשר לתעשיית החלב ומוצריו בארץ. אבל, כידוע לכולם,
היו מסקנות ועדת אשר, ושר-האוצר ביצע אותן בקפדנות, והיום
אין לו שום קשר, ממש שום קשר, לתעשיית החלב ומוצריו.
אז אני באמת לא מבין.

שבא

רים מסובכים ומתוחכמים, ממש מתחת
לאדמה מוציאים אותם. האמת היא שההסבר
האמיתי הוא כל-כן פשוט שבא
לצחוק.
הכל התחיל כשאחת המזכירות נתנה
לבגין, במקום גלולה נגד פעימות מוגברות
בשריר הלב, גלולה נגד הריון• מר בגין
אבן לא נכנס להריון, כתוצאה מכן, אבל
סבל מכמה הפרעות הורמונליות. מכיוון
שבן, לא הצליח ראש״הממשלה להגיע
לטכס בר-מצווה שבו היתה ח״כ גאולה
בהן שושבינה מצד המצווה, ואילו ח״כ
משה שמיר היה שושבין מצד הבר. חברי
״התחייה״ טיכסו עצה, והחליטו ללמד
את ראש הממשלה לקח שלא ישבח במהרה,
וכן נולד חוק״ירושלים הידוע.
בינתיים התגלגל הסיפור של איוש התיקים
המחודש בממשלה, ובין השאר
התנגדו גם שרי המפד״ל לכניסתו של ה שר
מודעי למישרד״החוץ. ח״ב דויד גלאס
דווקא היה בעד, מפני שהעריך שאם
ימונה מודעי לשר־החוץ יפרשו הדמוקרטים
השונים מהממשלה וכן היא תיפול.
כידוע ניצחו השרים וגלאס נעלב• ואז
עלה, באמת, חוק-ירושלים. בורג, שר־הפנים־והאוטונומיה,
אמר לאמריקאים
״שלהערכתו״ לא תאשר הכנסת את החוק
במהירות, אבל גלאס, יו״ר ועדת־חוק-
חוקה-ומישפט של הכנסת, דווקא העביר

פעם, כשלא יהיה לי על מה
לספר לבם, אספר לכם על מה
שקורה בחיפה בשנים האחרונות.
זה סיפור שיכול להימשך חמש־עשרה״שש־עשרה
שורות, ואם רוצים
ממש בהרחבה, עשרים שורות,
נניח. בינתיים הייתי בחיפה
בשבוע שעבר, והיה משהו שם
שממש השכיב אותי. זה היה השקט.
לא להאמין במה שקט בעיר
הזאת. ונא לא למכור לי
סיפורים על הכפר והקיבוץ. שם
גועות הפרות, התרנגולות מקרק רות,
ילדים סוחבים טרקטורים,
ולפעמים, אם יש מזל, שומעים
איזו קטיושה• בחיפה, שהיא עיר,
כידוע, אין פרות, אין תרנגולות,
אין טרקטורים ואין מזל׳ ולא
שומעים שם כלום. רק שקט.
וזה דווקא נתן לי רעיון. אם
זה מה שיש לחיפה להציע, למה
שלא תציע את זה ; העניין פשוט:
במו שמוכרים בקבוקים עם מי
הירדן או עם החול מאילת, ואפילו
מוכרים קופסאות שימורים
עם אוויר מארץ־הקודש, בבה אפשר
למכור גם מיכלי-ספריי עם
שקט מחיפה. אורזים את השקט
במיכלים, ואם אתה נמצא באיזה
מקום רועש, בתל-אביב או בירוחם,
אפילו, אתה פשוט מרסס
לן ליד האוזן קצת שקט מחיפה,
והכל בא על מקומו.

לצחוק

את החוק במהירות ועשה צחוק מבורג,
שמצידו החליט שבהזדמנות יראה ל-
גלאס מאיפה משתין הדג.
וכן היה. בורג לחש על אזנו של השר
אבו־חצירא מה שלחש על מנכ״ל המיש-
רד, מר ליפל, האיש של גלאס, וכן זרק
אבו־חצירא את ליפל, ובורג נקם בגלאס.
מן הון להון, שר״המישפטים מר שמואל
תמיר התפטר ובמקומו מונה החבר של
מודעי, השר משה נסים. מודעי, שלא שכח
לדתיים, שיכנע את נסים להפסיק את
החקירה בפרשת ״רבלון״ ולתת אור ירוק
לפרשה במישרד־הדתות׳ וכן התפוצצה
פרשת אבו־חצירא• השר זבולון המר, שראה
בכל זה מזימה נגד המפד״ל, הורה
לקצץ בתקציבים לאולפנים במרכזי-הקלי-
טה, וכך נוצרה התמרמרות גדולה במרכזים
והתפוצצה פרשת מרכזי הקליטה,
שהעמידה בפינה את השר דוד לוי ואת
דולצין מהסוכנות. זה המצב ברגעים אלה,
אבל אין ספק שיהיו התפתחויות נוספות,
כי השרים לנדאו, שוסטק ופת נמצ־אים
בעמדות המתנה, וגם ארליך עוד לא
עשה מהלן ממשי.
ולאלו השואלים איפה נמצא השר
אריאל שרון, גם בשבילם יש תשובה ;
על־פי עצת יועציו החליט השר שרון להינזר
מתככים לתקופת ניסיון של חו־דש־חודשיים.

שקט

שקט
מחיפה

תפשיטי וי ה לו מ
קוני בריינס . 6
הבורסה לתכשיטים ברח׳ ריינס ,6הפכה תור זמן קצר לסיפור הצלחה בזכות חיסול פער התיווך בענף התכשיטים ¥השבוע
מציעה חברת ״אנדיר ב״בורסה לתכשיטים״ עודפי ייצוא ¥חברת ״יהלומי מוניטין״ מציעה תכשיטי זהב ויהלומים
במחירים החל מ־ 4,000ל״י.
מאת צ. פרי

קשר בו*ל 4שות־

אופנה קונים ברחוב דיונגוף.
פרוות נבן־יהודו;.
תכשיטים — ברחוב ריינפ.
בלב העיר, מספר צעדים מכיכר דיוג־גוף,
שונן ליבו של ענף התכשיטים
הישראלי — ה״בורסה לתכשיטים״.
5יצרני תכשיטים גדולים וידועים משווקים
כאז תכשיטי זהב ויהלומים.
ישירות לצרכן, ללא פער תיווך.

פנינה רוזנבלוק מציגה
קולקצית טבעות זהב ויהלומים
•טל ״*הלומי מוניטין־׳.
הקולקציה בעיצוב קליל וצעיר
במחירים החל מ־ 4.000ל״י.

תכיציצי ייציא כמחיר דזדמגותי

אחד היצרנים הבולטים חינו ״אנדיך
יצואן התכשיטים הבינלאומי המפורסם•
הקולקציה העשירה של ״אנדין״ מצטיינת
בקו צעיר וקליל בהתאם לדרישות
האיסנה האחרונה באיר-פה ו־ארה״ב.
הלק
רעידפי הייצוא של ״אנדיך מוצי
עים ב״בירבה לתכשיטים״ ברחיר הז־דרנותי,
והלקוח הישראלי יכול לרכוש
אותם בכמחצית ממחירם בחו״ל.

מהדירי מוגבלת כ־א 1י,יאט
תכשיט• ״קנדיד״ מציעים קולקציה
קלאסית במהדורה מוגבלת. התכשיטים
כולם בזהב 18 קראט יהיהלומים נקיים.
המחיר אינו זול, אולם החסכין בפער
התיווך מאפשר לך לקבל ע־ך טוב
בעתי לכספך.

רק 3763ל״י

יי־י ^ ל־י

׳הלומים ...יהלומים.״ ׳הלומים...
בהדר היהלומים שב״בורסה לתכשי טים״
תגלה מבחר עשיר של יהלומים
מכל גורל, צנע ונקיון. היהלומים נמכרים
יט־רות לצינור בתנאי הבורסה

מכירה מיוחדת
במוצ״ש
הבורסה לתכשיטים
ברחי ריינס 6
פתוחה במוצ״ש בין השעות;
7.30 בערב 11.00-בערב
ובימי השבוע:
בין 9.00 בבוקר 7.00-בערב

בדיקה חינם
לבל מפשיט
יהלום שברשותן

במכשיר האלקטרונייהמיוחד
המצוי אך ורק בבורסה לתכשיטים,
שקם, כל־בו שלום
והמשביר לצרכן.
הזהרי מיהלומים מזויפים!

רק 3445ל״י

רק 5ו 48ל״י

רק 4995ל״י

ר קו 355ל״י

רק 3975ל״י

רק 3975ל״י

ר קו 302ל״י

בגלל תנודות במחירי הזהב והיהלומים המחירים בתוקף לשבוע ימים בלבד.

יהלומישטין

לפתע. החלום בהישג ידך.

,הבורסה
להשיג ב: לתכשיטים

רחוב ריינס 6ודא

המשביר לצרכן

הגוש המי זרחי: צבא
בשעת כתיבת שורות אלה, נראית פלישה סובייטית
לפולין כאפשרות די קלושה. מנהיגי ברית־ה,מועצות ערים
לעובדה שהתערבות צבאית בפולין מהווה מירשם לתבוסה
פוליטית ודאית. מניותיה בעולם השלישי הן כבר בשפל,
בגין אפגניסתאן. תוקפנות סובייטית נגד פועלי פולין
עשויה לערער סופית את יחסי הקרמלין עם המי פלגו ת
הסוציאליסטיות, ואף הקומוניסטיות במערב־אירופה. גם
המיפלגיה הקומוניסטית הצרפתית, שתמכה בפלישה לאפג־ניסתאן,
תתנגד, קרוב לוודאי, לפלישה לפולין, שעלולה
להיות מלווה במרחץ־דמים ישלעזמתו תראה צ׳כוסלובקיה
של 1968 בפיקניק שלו.

דוום־אפר״קה: סיפור
עגום על ריגול
אייבן לואי הימלהוך ,26 ,הוא יהודי דרום־אפריקאי,
שגויים על־ידי מפקדת השירות החשאי של ארצו
בפרטוריה, לתפקידי ריגול בתקופת לימודיו בבריטניה.
לפני חודשיים מאם הימלהוך בתפקידו, ערק
מדרום־אפריקה !וביקש מיקלט פוליטי בליעדון.
המניעים של הימלהוך מעוררים עניין מיוחד.
הצעיר היהודי האמין בצורך במאבק נגד כוחות
קיצוניים בדרום־אפריקה, ושוכנע על־ידי ראשי ה בום•
שהם נלחמים לא רק נגד ״קומוניסטים״ אלא
גם נגד נאצים ופאשיסטים קיצוניים. הימלהוך למד
מיישפטים, עסק בריגול אחרי קבוצות ראדיקליות
בבריטניה הנאבקות באפרטהייד, ובעיקר אחרי גול־ם
אנטי־גזעניים שנמלטו מדרום־אפריקה. הוא הצליח
להתקרב לידיד־מישפחה, היהודי הקומוניסט סאם
כאהן, אך עורר חשד בהתנהגותו העצבנית והבלתי-
מקצועית. תפקידו האחרון, טרם עריקתו, מעורר עניין
מיוחד. הימלהוך נשלח לדווח על ועידה שנערכה
במערב־גרמניה נגד שיתוף פעולה גרעיני עם מישטר
האפרטהייד. דרום־אפריקה, כידוע, מספקת אוראניוס

הפלישה

מהירה וישירה. במצב מתוח וטעון חומר־נפץ זה,
יש, כמובן, עניין רב בנתונים על הכוחות העומדים לרשות
הסובייטים, אם יחליטו ׳לפלוש לפולין. המומחה הצבאי
הבריטי, טוני גארטי, סבור שהתקפה אפשרית על פולין
תהיה מהירה וישירה, ותסתייע בעיקר בחילות השריון
של בריית־וורשה. לרשות הסובייטים עומדים 9,800 טנקים
באיזור הצבאי המערבי, האירופי, בתחומי ברית־המוע־צות
עצמה. במיזרח־גרמניה ובצ׳כוסלובקיה, הגובלות
בפולין, מחזיקים הסובייטים 9,350 טנקים. לכוודמחץ מרשים
זה יש להוסיף 650 טנקים סובייטים על אדמת פולין,
ועוד 6100 טנקים מיזרח־גרמניים וצ׳כוסלובאקים, הכפו פים
לפיקוד צבאי של ברית־המועצות. למרבה האירוניה
מיוצרים רוב הטנקים הסובייטים המשוכללים מדגם -72־ך
במיפעלים פולניים, בעוד שהצבא הפולני, שלרשותו
כ־ 3,500 טנקים, מחזיק רק כלים מיושנים יחסית — 54־ .7
איש אינו מעלה בדעתו שהצבא הפולני יקבל הוראה
להילחם בפולשים. צעד כזה גובל פשוט בהתאבדות לאו מית.
לרשות המיפלגה הקומוניסטית הפולנית עומדים גם
כוחות לא*בוטלים לצורך דיכוי פנימי. לרשות המישטרה
החשאית הפולוית עומדים 75־ אילף אנשי מליציה, מלבד
פלוגות־הסער של המישטרה האזרחית, המונים 5000 שוט רים
המאומנים !במיוחד לפיזור הסגניות ׳ומישמרות־מחאה.
כוחות-הביטחון-הפנימי מגיעים ל־ 85 אלף חיילים. כל אלה
נאמנים לחלוטין למיפלגה ,׳ויצייתו לכל פקודה. רבים מהם
כפופים ישירות למישטרה החשאית הסובייטית, הקג״ב.
״ואולי גם סימפטיה״ .כוחות אחרים, שנאמנותם
למיפלגה ברורה פחות, הם הליגה־לביטחוך לאומי, המונה
780 אלף אנשי מילואים, וכ־ 400 אלף ״ותיקים״ ,המאורג נים
בקבוצות להגנה בכל רחבי פולין. הצבא הפולני עצמו
מונה 210 אלף חיילים סדירים (מתוכם 154 אלף חיילי
חובה, עם שורשים עמוקים בציבור האזרחי ואולי גם
סימפטיה לשובתים) וחצי מיליון חיילי מילואים. אין ספק
שהצבא, בתור שכזה. לא יתערב כלל אם יפלשו הסוביי טים.

ארה־־
ב: הדגל האדום
של ניוזחיק
קוראים קבועים רבים של מדור יה רואים לפעמים
בריעות המובעות בו מין שיגעון פרטי, שעשוע אינטלק טואלי,
המנותק מהמציאות העולמית.
בתנאי ישראל, המבודדת יחסית מזרמי המחשבה
המקובלים בעולם, זוהי ביקורת כמעט בלתי־נמנעת.
יתכן שלכמה מהם תהיה היום הזדמנות נדירה למחשבה
שניה בנושא. בניגוד לכל שיגרה ומסורת
בעיתונות הישראלית יציג הפעם המדור בפני הקורא
את טור המיכתבים־למערכת בגיליון האחרון של ה-
השבועון האמריקאי מאוד, ניוז־וויק, בשלימותו.
זה יכול להיות שיעור די מאלף לא רק לחובבים
מושבעים של מיכתבים מסוג זה :

ציחצוח־חרבות

מרגל הימלהוך־
הנאצים אינם אוייב
מועשר לארצות רבות במערב, המקיימות עימה שיתוף
פעולה הדוק, חרף מדיניותן האנטי־גיזענית המוצהרת.
הימלהוך התאכזב מדרונדאפריקה, והשתכנע ש לבוס׳
הידוע בשיטותיו הנוקשות, אין כל כוונה להיל חם
בימין או לסייע לכוחות מתונים השואפים לרפורמה
באפרטהייד. על רקע זה יש משמעות רבה לסיפור
גיוסו של הימלהוך לבום. בסוף תקופת לימודיו באוניברסיטת
קייפטאון בדרום־אפריקה, ולפני !נסיעתו
ללונדון, נתבקש הימלהוך על-ידי אחד ממנהיגי הקהילה
היהודית המקומית לחדור לאסיפה של ניאו־נאצים
׳ולדווח. הימלהוך עשה זאת ברצון, אך כאשר הופיע
במישרדו של המנהיג היהודי הוצג בפני אורח נוסף,
ראש הבוס בקיים המערבי, יוהנאס ג׳ייקובס קמפ.
עניינו ישל קימפ בנאצים היה מתון למדי. לעומת זאת
גילה ענין רב בסטודנט היהודי עצמו, בתוכניותיו
ללמוד בלונדון ובגיוסו לבוס...
שיתוף פעולה זה בין מנהיג יהודי לבין הבוס
מעורר מחשבות עגומות מאד.

במשך חודשים ארוכים נמנעה העיתונות הישראלית
מלגנות את הפאשיסטים המשתוללים באל־סאלוודור.
השבוע, אחרי החלטתם להעביר את שגרי־רותם
מירושלים לתל־אביב, זכינו סוף־סוף לקרוא
בצהרונים על ה״כת הצבאית של אל־סאלוודור״...
* הזרוע החשאית של המיפלגה הלאומנית בדרום־
אפריקה, שרוב מנהיגיה יהיו נאצים מוצהרים ואף
ישבו במחנות־הסגר בתקופת נזילחמת־העולס השניה.

די ברור לי שוושינגטון היא אחראית למתחים הגדולים
הפוקדים עתה את המערכת הבינלאומית. הריכוזים
הגדולים של כוחות צבאיים אמריקאיים במפרץ הפרסי הם
הדוגמה האחרונה לציחצוח חרבות מוושינגטון. התגובה
המופרזות לפלישה הסובייטית לאפגניסתאן ,׳והנסייונות
להשעות. אם לא לחסל, את הדאטנט, מוכיחים שהאמריק אים
פועלים מתוך פחד. הם חוששים שלבסוף משתווים
אליהם הסובייטים בהשפעתם ובעוצמתם.
ג׳וליום אופוצ׳י, אייבא, ניגריה

סומוסה והסאנדיניסטים

חבל שהדיווחים ׳שלכם על ניקאראגואה זהסאנדיניסטים
אינם יותר הוגנים. אתם מבקרים אותם יעל שאינם עור כים
בחירות, אבל אף פעם לא באתם בטענות לאנאסטאסיו
סומיוסה באותו:נושא. למישפחת סומוסה היו חמישים שניה
לשפר את המצב בניקאראגואה, והם לא עשו כך. איא,
העניקו לשליטיה החדשים של ניקאראגואה הזדמנות להתארגן
לפני ׳שאתם מבקרים אותם. אני משוכנע שזה לא
תמיד הכרחי עבורכם לשקף את הקו הרישמי של ממשלת
ארצות־הברית.
מאלמי אול,י, רדינג, אנגליה

זעקות־שכר אולימפיות
האזנתי לרדיו וצפיתי בשידורי טלוויזיה ממי׳שחלי
מוסקבה, ואני מוצא את טענתכם ש״המישחקים נראו
כנעדרי־שימחה ופאסיביים״ כחוסר אמת בוטה. מדוע אתם
מדפיסים דברים כאלה? פשוט מתוך שינאה? נוסף לכך
אתם מגנים את שירות האוטובוסים במוסקבה מכיוון שהוא
עומד בלוח הזמנים. אין ספק שהייתם מוצאים בו חסרון
אם היו איחורים. תלונות קטנוניות כאלה מביישות את
האומה (האמריקאית) הגדולה זאת העיתונאים שלדה
וובר, סולוטארן, שווייץ
ההחלטה להחרים את האולימפיאדה היא עוד כישלון
למדיניות־החוץ. של ארצות־הברית. אלה שסירבו לקחת
חילק במישחקים, בגלל דאגתם לאפגניסיתאן, הרגישו
בוודאי שלא בנוח כשראו את הדגל האפגאני נישא על־ידי
אתלטים אפגאניים, בטכס הפתיחה. אין, כמובן. לסלוח
על הפלישה הסובייטית לאפגניסתאן, אבל סבורני שרב־ם
במערב שוכחים שרוב האפגאנים התנגדו לממשלה שהודחה
על־ידי הרוסים.
טאריק אלטן, איסטנבול, תורכיה
התאכזבתי מאד מהדיווח הסופר־פוליטי של ניוז־וויק

שובתי־פולין בתפילה
מול 25,900 טנקים
על המישחקים האולימפיים. חרף החיילים הסובייטיים
וצעדי־הברווז שלהם, ואמצעי הביטחון החמורים, נשארו
אירועי הספורט חסינים בפני הפוליטיקאים. אך העסקנ-ם
גמרו אומר להפוך אפילו את המישחקים הפוליטיים לעוד
התמודדות קטנונית של מעצמות־העל.

לקראת הכפילה

האנו לייטינאן,

הלסינקי, פינלנד

עתה, כשרונאלד רגן מוביל לפני הנשיא קארטר
בהפרש גדול במישאלי דעת־הקהל! ,נראה שהוא עשוי
להיות הנשיא הבא של ארצות־הברית. לקראת היום הגדול
בינואר, כששחקן הקולנוע לשעבר יתפוס את המישרה
הרמה ביותר בארצו, ברצוני לברך את הבוחרים האמריק איים
שהולכו שולל. בתקופת נשיאותו של רגן נוכל
לצפות למהלכים הדיפלומטיים הבאים: החרפת אווירת
המילחמה הקרה, התדרדרות תדמיתה של ארצות־הבר־ת
בעולם השלישי ועלייה מקבילה בתדמיתה של מוסקבה׳
כ״פושיעה של קורבנות הקפיטליזם והאימפריאליזם האמ ריקאי״
.הידד אמריקה! אחרי הכל ההיסטוריה מוכיחה,
שאומות גדולות מתכננות בעצמן את שקיעתן. אמריקה,
כנראה, נדונה לא להיות יוצאת מכלל זה.
כולאג׳י אווכונסייה, קאנו, ניגריה
קיימת כיום תוכנית מוכנה לפעולה העשויה לפתור את
הבעיות הדחופות של העולם ולעזור להביא שלום עולמי
בר־קיימא. מדובר בדו״ח של ועדת וילי ברנדט ״צפון־
דרום, תוכנית לשרידות״ .אני תוהה אם רונאלד רגן שמע
עליה אי־פעם.
הא;ק האוט, סידני, אוסטרליה
כל המכתבים, וגם הגותיות, תורגמו מגיליון אחד
של ניוז־וויק. אף מיכתב אחד לא הושמט, אף מילה
לא סולפה.

11*1 1 1 .ב שני ם .

סוף סוף אפשר לראות מי היתה החתיכה ששברה את גב
קארולין, הנסיכה ממונאקו, מי שהיתר, אשתו של פיליפ דונו.
ובכן, כך נראית ג׳יאננה פאצ׳יו בת התשע עשרה (.בתמונה
למעלה עם פיליפ בנמל התעופה בפאריס, ובתמונה למטה על היאכטה
בשיוט של השניים לאורך חופי תורכיה) מקוסטה־ריקה. היא גבוהה,
רזה, בעל עיני שקד גדולות וצחוק רם. היא מספרת שאביה דיפלומט,
אבל חוגים יודעי דבר במונאקו טוענים שהגברת הצעירה מספרת
על עצמה סיפורים שאמיתותם מוטלת בספק.

מסיכה מארגוט: בחזרה מדם ציסריים
תמונה זו מנציחה את אחד המעמדים המכובדים הראשונים מסוגם מזה כמה שנים: הנסיקה
מארגרט, בתילבושת ייצוגית של נשיאת כבוד באוניברסיטת קיל, מעניקה תואר של דוקטור כבוד למזכיר־האו״ם
הדוקטור קורט ולדהייס. היתד, זו אחת מהופעותיה הציבוריות הראשונות, אחרי שנעדרה מזירת
האירועים הפומביים כנציגת בית־המלוכה מזה זמן רב. במשך היעדרותה הספיקה להתגרש מלורד סנאודון.
ולעשות לפניה ניתוח מתיחת עור, המשווה לה מראה צעיר ומחודש.

נויססובו וניס :
תוגיו נהתמווח
מה יכול לעשות בחור צעיר
שהכתירוהו מחוף אל חוף כשחקן
הצעיר המבטיח של השנה י בעיקר
להיזהר. ואמנם דנים כריסטופר,
אחרי שגרף מחמאות בזכות הופעתו
בתרגילים בהתבגרות, קיבל
שפע של הצעות מפתות להופיע
בטלוויזיה בתפקידים דומים. אך
הוא החליט לד,זהר מאחר שטעם
כבר את הטעם כיצד אפשר ללכת
לאיבוד בהוליווד. יליד פילדלפיה,
יצא לרומא, והופיע כסטאטיסט ב רומא
של פליני, חזר להוליווד,
וקיבל תפקידים לא חשובים, ב דיוק
כאלה שהיו לו לפני צאתו
לרומא. עד ששיחק לו המזל, וזכה
להופיע בסירטו של פיטר ייטס.
הפעם היה זהיר יותר, בחר תפקיד
שונה לחלוטין ממה שעשה
בתרגילים בהתבגרות, בסרט ושמו
הדעיכה לשחור, ונראה כי הפעם
עלה על דרך ההתבגרות.

העול ם הז ה 2244

טוני קר טיס עם אשתו לסלי ושניים מילדיהם

כריסטין קאופמן (על המכונית, משמאל) בעלה הנוכחי ושתי בנותיה מקר טיס

טוני קוטיס: רע1ד 0לא אפקיר את ביות״
מה שמתרחש על דפי העיתונים בין כוכבי קולנוע עולה על כל מה שעיצבו על הבד. זאת מוכיחים,
לאחרונה, טוני קרטיס ואישתו לשעבר, כריסטין קאופמן, המנהלים קרב מילולי בין־יבשתי, המדיף ריחות
רעים למרחוק. קאופמן, שהיתר, נשואה לקרטיס ביו השנים ( ,63—68 היא היתד. אשתו השנייה, הראשונה
היתה ג׳נט לי, אמה של ג׳יימי לי קרטים) וילדה לו שתי בנות, אלכסנדרה ואלגרה, האשימה את קרטים
בכך שירד מן הפסים, וזאת עקב התדרדרותו המקצועית, ובעיות גיל־המעבר. קרטיס הוא היום בו ,55
וקאופמן בת .35 זו טענה כי בתה אלכסנדרה, בת ה־ ,16 ברחה מבית אביה למינכן, שם גרים הוריה של
כריסטין, בגלל שאביה משתולל ושותה לשכרה. לעומת־זאת טען קרטים •שאימץ את שתי בנותיו מכריסטין,
והעניק להן את שמו ואת רכושו בצוואתו, כי לעולם לא יתאכזר לבנותיו, וכן כריסטין היא שהזניחה
אותן מאז ומתמיד, וכי כאשר עברו לרשותו נראו הילדות כתינוקות של ביאפרה, אחרי טיפולה המסור
של אימן. אשר לאישתו השלישית של קרטיס, לסלי, היא טוענת כי המשבר בינה לבין קרטיס הוא זמני.

טוני ק ר טיס מגיע לישראל (באוגוסט ) 1979

)?זגידה ד״וויס:
הנלה ׳לפשה שימרה נצבע אפרסק

סופיה רזון: הזשואין מעל הנז
לפעמים קשה לדעת אם שמועות זדוניות על חיי זזנישואין של
כוכב זה או אחר אינן מלאכתו הנאמנה של איש יחסי־הציבור שלו.
הנה דוגמה: את נישואי סופיה לורך וקארלו פונטי קברו כבר
באביב וניבאו גירושין בקיץ. והנה הגיע הסתיו והזוג נראה צמוד
ומאושר ביחד. סופיה לורן כבר לא נראית בחברת הזמר לדג׳ למה,
וקאדול פונטי איבד את הזנב הנשי הצעיר שהדביקו לו הפאפארצ׳י.
לעומת זאת עסוקה סופיה בהסרטת סיפרה וקארלו טרוד בהפקתו.
העולם ווזה 2244

הגברת הראשונה של הכוח
השחור, אנג׳לה דייוויס, אמרה
״כך׳ להילטון ברייטוויט, בטכס
נישואין מסורתי למהדרין
עם תיקונים קלים. דיווים, ה מועמדת
להיות יו״ר המיפלגה
הקומוניסטית בברמינגהם, אט לנטה,
שם נולדה, היא מרצה
ללימודים אתניים באוניברסיטת
סן־פרנציסקו, וברייטוויט מל מד
שם צילום. שבועת נישואיהם
כללה את היסודות ה מסורתיים,
להם הוסיפו השניים
תפילה לשלום, והצהרה לפעול
למען שיוויון בין הגזעים. את
ירח־הדבש יבלו בראיונות ש יערכו
בדרום ארצות־הברית
על תולדות הבלוז, נושא ה קרוב
לשניהם מיקצועית ונפ שית
גם יחד.

ויקה זוא :,תדמית צוא ויחס״ציבוו ן
מעודם, קצת אחו השוות הצבאי 1

א 1שים בשלם

בין אנשי עולם הבידור יש
כאלה הסבורים כי העולם כבר
אינו *תלהב מתמונתה של היי-
לת ישראלית צעירה, המכוונת
את נישקה האישי במיטווח, או
מצנחן שזוף בכומתה אדומה.
אחרים סבורים, עדיין, כי ל-
צה״ל יש סכס־אפיל עולה על
גדותיו. כך חשב גם ביורן
בורג, הטניסאי בעל השם ה־העולמי,
שהצטלם במדים של
צד,״ל, ועורר בכך שערורייה,
או דוגמה שונה — השחקן
האמריקאי בובי קאראדין. דד*
אחרון ביקר בישראל לפני שנתיים,
תוך כדי הסרטת הסרט
הגדולה האדומה, וטען בראיו־נות
עיתונאים שמה שמצא חן
בעיניו בישראל יותר מכל הוא
צה״ל, והחיילים ההולכים ב רחוב
במדים.
גם ריקה זראי, שבאה לפני
כחודשיים לביקור מולדת, חש בה,
כנראה, שכרטים־ביקור
צבאי-ישראלי עדיין בריא ל תדמית.
מסתבר, שיחד עם הו פעתה
במיצעד־השנתי המיוחד
של גלי־צה״ל היא צילמה כאן
תוכניות טלוויזיה עבור תחנת
הטלוויזיה מלוכסנבורג, כשגם
כמה צלמי עיתונות צרפתיים
בעיקבותיה. וכך קרה שהשבו־עון
הצרפתי המצולם דור דה
פראנם, השייך לבעל חברת
המטוסים היהודי מארסל דאסו,
הקדיש שני עמודים לזמרת,
תוך הדגשת העובדה שריקה
חזרה למדים. העיתון מתאר
את פגישתה המרגשת של מי
שהיתה לפני כמה שנים (בל בד)
רב־סמלת בצה״ל, ושלא
שכחה עדיין את שבועותיה
וחובותיה למולדתה ולמפקדיה
)וכו׳ וכר. והעיקר — תמונות
ענקיות המראות את רב־סמלת
ריקה זראי, צועדת בסך עם
מחלקה של חיילות, כשלראשה
כומתה (שעדיין לא היתה ב שימוש
בדגם זה בימיה של
ריקה החיילת) ,ובנעליים צבאיות
(מסוג הנעליים שרק מעטות
נועלות עוד היום, ועובדה,
כל החיילות שמסביב נועלות
סנדלים תנכיות, ורק ריקה
לבושה כמו בימים ההם) .טוב
לדעת שבפאריס יש לנו חיילת
מסורה כל־כך.

העו ל ם הז ה 2244

מדוע ב* 1ה ד ויד הכהן את יגאל ידץ פ 1שע
ואיזז הבטחה לא הבטיח מנחם בגין?
! 8רבים מהאישים שהגיעו
לנאות מרדכי, להלווייתו
של אהוד אבריא ל, הופתעו
לגלות, שכמה מידידיו הקרובים
של המנוח, ובראשם
נשיא־המדינה יצחק נבון,
לא הטריחו עצמם ללוותו ב־דרכו
האחרונה. את הכנסת
ייצגו היושב-ראש יצחק בר מן,
שסיפר על עבודתו המשותפת
עם אבריאל באיסטנבול,
בשנת ,1943 וכן חברי-
הכנסת עמוס חדר, שלמה
הילל ושימעון פרס. ראש
עיריית ירושלים, טדי קולק,
שהיה ידידו הקרוב של אב־ריאל,
הגיע -בטיסה מירושלים,
ואילו ח״כ רפ״י לשעבר, מר דכי
בן־פורת, הגיע לקיבוץ
נאות מרדכי בטרמפים מ מקום
מגוריו באור־יהודה.
0 1בהלוויה הסתובב מי
שהיה ח״כ שגריר ומנכ״ל
סולל בונה, דויד הכהן וש אל
:״איפה הפושע, עוד לא
הגיע!״ כששאלוהו למי הכוונה
השיב :״הפושע הכי גדול
בארץ הוא קרוב המישפחה
שלי, ייגאל ידץ. הוא הרס
את הארץ והרס את עצמו.״
אולם לאכזבתו של הכהן ידין
לא הגיע. רק אחרי שההלוויה
הסתיימה וכל המנחמים נפרדו
מהאלמנה, חנה אבריאל,
הגיע לפתע ידיו, אך הכהו
כבר הספיק לעזוב, בדרכו ל חיפה
עירו.
0השבוע נזכר העיתו־

פעמים לרוחב הנהר, עד ש סיימו
את שיחתם.
; 8מי שהיה נציב־שירות
המדינה, אברהם (״רמי״)
פרידמן, סיפר שהיה נוכח
בשבוע שעבר בהרצאה של
ראש-הממשלה. מנחם בגין.
המרצה טען שהליכוד הבטיח
400 הבטחות, ושאת כולן מי לא
מאז עלותו לשילטון. מי שהו
מהקהל קרא :״רק הבטחה
אחת לא הבטחת!״ והס ביר
אחר־כך שכוונתו להבטחה
של בגין, שיתפטר בקרוב.

תי בעיתונים שהמפתח לחידוש
שיחות האוטונומיה עם
מצריים נמצא בכיסי, והנציג
האמריקאי, פול לינוכיץ,
בא לכאן כדי למצוא אותו.
הביטו על הכיס שלי, אין בו
שום מפתח. המפתח נמצא
אצל השכן שלי, סאדאת.״
0למישמע הנחייתו של
בגין לשריו, להלך בקומה זקו פה
חרף עזיבת השגרירויות
את ירושלים, העירה ח״כ ח יי קח
גרוסמן ממפ״ם רק
אם הוא ישיר להם בקביעות
את התיקווה, יצליח בגין לש מור
על קומתם הזקופה של
שריו.״

! 0פרידמן נזכר כי כאשר
כיהנה גולדה מאיר כראש-
ממשלה השתתפה בהרמת כו סית
לכבוד יום־הולדתו של
אחד מעסקני המערך. כשהוש־מעה
הברכה השיגרתית ״עד
מאה ועשרים״ ,לחשה גולדה:
״בסדר, אבל שיעשה את זה
מהר.״

! 0על תוכניתו של בגין
להעביר את לישכתו למיזרח־ירושלים,
הגיב ח״ב שימעון
פרס :״בגין הוא גדי השואג
כאריה, אך טוב היה עושה לו
פעל כאריה בעור של גדי.״

! 0אחרי ששגריר ישראל
במצריים, אליהו בן־אל־ישר,
נפגש לשעתיים עם הנשיא
אנוור אל-סאדאת,
הוא מיהר. לבוא לישראל,
כדי לדווח לראש־הממשלה על
פרטי השיחה, אך לא הביא
עימו איגרת כלשהי מהנשיא
המצרי. בהגיעו לנמל־התעופה
בקאהיר, כדי לתפוס מטוס
לתל־אביב, פגש בבלדר של
מישרד־החוץ המצרי, שנשא
עימו את האיגרת לבגין. אך
לא היה לו מקום בטיסת אל־על.
בן־אלישר טרח וסידר לו מקום

0 1בתוכנית הרדיו הטור
השבועי סיפר יושב־ראש מטה
הבחירות של מיפלגת העבו דה,
אחרון הראל, למראיין
איתן דנציג, כי הוא כותב
ספר בשם עלייתה ונפילתה של
נזיפלגת העבודה .״בערב המ פלה
של המיפלגה ירדתי עם
שימעון פרס לרחוב, ואנשים
שפגשנו בהם ירקו בפרצופנו.
אז בא לי הרעיון לכתוב את
הספר, שיגלה פרטים שאיש
עדיין לא יודע אותם על ה־מיפלגה,״
אמר. במיפלגה סבו רים
כי הספר יהווה ועזובה

מנחם דמתי

נהגו של ראש־הממשלה, מנחם בגין,
המתין, בחברת העיתונאים, לסיום
ישיבת הממשלה. דמתי החליט להשתעשע במיקרופונים שהציבו
העיתונאים לקראת צאתו של בגין, ואמר :״עכשיו אני יודע אין
מרגיש הבוס שלי, כאשר עליו להתייצב מול המיקרופונים האלה
כדי לתת הצהרות לעיתונות. אני מעדיף להמשיך להיות נהג.״

פנה אליו ח״כ עוזי בר־עם
ואמר המערך מוכן לקבל
לשורותיו את כל המדליפים
מישיבות הממשלה, מפני ש מספרם
מספיק כדי להפיל את
הממשלה בהצבעה בכנסת.״

שר״האנרגיה יצא מישיבת הממשלה והודיע לעיתונאים שהמתינו בחוץ,

כי איו לו זמן לדבר עימם• אן בעודו הילד אל עבר מכוניתו, התקבצו
11 > 1 /1
# 11 >11ן
סביבו עיתונאים, ביניהם כתב הטלוויזיה אהוד יערי. השר נעמד ליד המכונית ודיבר עמם זמן
ממושך. סצנה זו הזכירה את המערכון של ״הגשש החיוור״ ,מתוכניתם האחרונה: שר יוצא מישיבת
הממשלה, אומר כי אין לו זמן לשוחח עם הכתבים ומדליף להם באותה הזדמנות את שנאמר בישיבה.
נאי חזי כרמל באחת הפגישות
שלו עם אבריאל באפרי קה.
חזי כיהן בשנת 62׳ כמז כיר
ראשון בשגרירות ישראל
בקונגו (היום זאיר) הוא הת גורר
אז בעיר ליאופולדוויל,
כיום קינשאסה. אבריאל הגיע
אז לביקור מן המדינה השכנה,
קונגו בראזאוויל, והיה עליו
לחצות את נהר הקונגו, ש רוחבו
תישעה קילומטרים. חזי
המתין לו במעבורת, מן העבר
השני של הנהר. כאשר הגיע
אבריאל, הסתבר לו ששכח
את דרכונו. לכן נאסרה כניס תו
למדינה. חזי עלה על ה מעבורת
והשניים שטו שלוש
העו ל ם הז ה 2244

במטוס• כאשר הגיעו לנמל־ה־תעופה
בן־גוריון, לא המתין
איש מן השגרירות המצרית
בישראל לבלדר, שאף לא היה
מצוייד באשרת־כניסה לישר אל.
בן־אלישר סידר לו אש רה
וטילפן למישרד־החוץ ב ירושלים,
כדי שיודיעו לשג רירות
המצרית על בוא הש ליח.
הבלדר שכר מונית מלוד
לתל־אביב. האיגרת נמסרה
לראש־הממשלה ביום הראשון
שעבר.
01 ראש־הממשלה מנחם
בגין נאם בפני פעילי המגבית
בירושלים. אמר בגין :״קרא־

לספרו של יצחק רכין,

פינ־

קס שרות.
! 0באותה תוכנית העלה
אחד המנחים, העיתונאי חזי
כרמל, את השאלה האם לא
רצוי ששר-הדתות אחרון
אכו־חצירא יקח חופשה עד
גמר חקירת המישטרה בענייניו.
מאזין אחד טילפן לאולפן
ואמר :״אני מציע שאדון כרמל
יקח לעצמו חופש ״מן ה תוכנית.״

0לאחר הופעתו של ח״ב
דוני מילוא בתוכנית החדשות
בטלוויזיה, שבה דובר על
ההדלפות מישיבות הממשלה,

0בישיבת ועדת־העליה־והקליטה
של הכנסת בעניין
השביתה במרכזי־הקליטה בחיפה,
אמרו אנשי הליכוד שעל
מיפלגת העבודה להורות ליו סף
תקוע לעזוב את מרכז־הקליטה
בקרית־אליעזר. ענה
ח״ב משה שחל, כי רק בתנועת
החרות, שבה יש שיל־טון־יחיד
של בגין, אפשר להנ חית
הוראות מלמעלה, לא כן
במיפלגת העבודה. השיב לו
יושב־ראש הוועדה ח״כ רוני
מילוא :״במיפלגת העבודה
אין שילטון יחיד, אך בחרות
אין שילטון בכלל.״
8במיסעדה אולימפיה ב־תל־אביב
ניראו בשבוע שעבר
סועדים בצוותא חבר־כנסת
עזר וייצמן, אשתו דאז־מה,
בנם שאולי והורי אשתו,
צכי ורחל שוורץ. אל שול חנם
הסבה גם אחייניתו של
וייצמן, יעל דיין. צופים מן
הצד התלוצצו, שהמישפחה מ תכננת
את מסלול הביקורים

לשם יצאה

שלה במצריים,
השבוע.
! 0הבדיחה המהלכת בממ שלה,
אחרי שהשר יצחק מו דעי
הסיר את מועמדותו ל כהונת
שר־החוץ, מספרת כי
אחד השרים אמר על כך ש-
ס/ס 90 מכישוריו היו מכף רגלו
עד האף. מן המצח והלאה
לא היו לו בכלל כישורים.
8בישיבת הממשלה בש בוע
שעבר דובר בין היתר
על מצע המיפלגה הדמוקרטית
בארצות־הברית, הקובע שיש
לראות בירושלים את בירת
ישראל ושיש להעביר את שג רירות
ארצות־הברית לתחו מיה.
הגיב על כך סגן-ראש-
הממשלה, שימחה ארליך :
״צריך להיזהר ממה שכתוב
במצעים.״ אמר לו מודעי :
״אתה מתכוון לאמריקה?״ ענה
ארליך :״לא, אני מתכוון ל ישראל.״

0בקול ישראל מתלוצצים
על הכוונה להנהיג תוכנית טל וויזיה
יומית בשם בוקר טוב
ישראל. אומרים שהרעיון הוא
של ישראל כהן, דוברו של
שר־החינוך זכודון המר. בו קר
אחד בא המר למישרדו
ואמר :״בוקר טוב ישראל.״
אז צץ הרעיון בראשו של כהן.

מבצע שבאמת קל לזכות בו

שלח 5אריזות ממוצרי ״עץ הזי ת״* ותשתתף
בהגרלת מבצע ״פרס קל״ שבו יוגרלו 20 פרסי ם חד שיים
ממוצרי ״עץ הזית״ בשווי של ב 2,500 -ל״י בל אחד.
את האריזות יש ל שלוח לעץ הזית ת.ד 193 .פ״ת
(לציץ על ה מע טפה מבצע ״פרס קל״)

בכל בית מוצר׳ איכות של

־רשימת המוצרים המשתתפים במבצע:
סבונים: אוליביה, לימור, בלק טבק, לה ולי, קפרי.
משחות שיניים: זברה, קיס מי, תותי דנט.

קרם ידיים: לה ולי, אוליביה.
משחות גלוח: אוליביה, טבק.

1באותו עניין: כשניש אל
מנהל קול־ישראל, גידי
עץ לכ־ארי, אם לדעתו תהיה
הטלוויזיה החדשה בשחור־לבן
או בצבע, השיב :״היא תהיה
בצבע ורוד.״
׳ 0התובע עוזי (״סבריך)
שראטר היה עסוק מאוד בחקירתו
של עד במישפט. העד
סיפר כי בעת ביצוע העבירה
היה מסומם, וכי ביום חקירתו
במישטרה היה מסומם, וגם
על דוכן העדים הוא מסומם.
״האם אתה תמיד מסומם?״
שאל התובע .״כן,״ ענה העד.
״ואם היית יודע כמה זה
נעים, היית גם אתה לוקח
סמים.״ התובע חייו והבטיח
לשקול את ההצעה בכובד
ראש.
! 8התובע המזוקן א 5ר־הם
לנדשטיץ ידוע בחרי-
פחז לשונו. כאשר נשאל לפני
ימים אחדים אם לדעתו יש
למיסעדן ג׳קי רוגן זכות
עמידה בבג״ץ, במיקרה שבו
עיכב היועץ המישפטי את ה הליכים
נגד עורך־הדין התל־אביבי
שימעון מיזרחי, ענה
לנדשטיין :״אינני יודע אם
יש לו זכות עמידה, אבל זכות
ישיבה בתיק זה כבר היתד
לו.״ הוא התכוון לכך שרונן
כבר בילה שלושה חודשים
בכלא, אחרי שהורשע במתן

חח* התן בדת של אבא אבן לסילוק הממשלה
ומדוע לא ימונה ציפורי לשר־ביטחון?
נון ברזל אי אפשר
אפילו אם היו יורים
לא היה מת.״ הגיב
ברזל :״העיקר שזה
באהבה.״

להרוג.
בו הוא
על כך
נאמר

| למסיבת ברית־המילה
של יהונתן, בנו של הצייר
כני לוי, באו כמה נשים ש ייצגו
את בעליהן. היו שם
זיוה להט, אשתו של ראש
עיריית תל־אביב, הרותה
פקר, אשתו של הטייס תת־אלוף
רן פקר, פנינה הוד,
אשתו של אלוף (מיל ).מוטי
הוד, רחל קרמרמן, אשתו
של יוסף קרמרמן ומיקה
כשן, אשתו של הזמר ינאל
כשן. במסיבה הסתובב גם
הדייג, שהוא
יענקל׳ה
דמות מוכרת בכרם־התימנים.
הדייג פגש שם את מני פאר
ואמר לו :״אתה מוכר לי...״
מני גילה לו שהוא מנחה תוכ נית
בטלוויזיה. אמר הדייג :
״זה טוב, אם תתקדם עוד קצת
תהיה לבסוף קריין.״

1 ,|,ן 7| 1 ^ |1י* 1הבדרן פגש את ידידו, הבמאי ראלף עינבר, המתגורר בהולנד, במסיבת
# 111ן• - 1 1י חתונה בתל״אביב. ראלף, שבא במיוחד לשם כך מהולנד, הביא לשייקה
שי: תקליט של נגן מפוחית־הפה ההולנדי טוץ טילאמאנס. שייקה היה בהולנדי לפני ארבע שנים,
שמע שם את הנגן והתאהב בו מייד. ראלף הבטיח לו אז, שיום יבוא והוא יביא לו את התקליט.
״אמנם עברו מאז ארבע שנים, אך אני מרוצה מאוד שראלף זכר את הבטחתו והביא את התקליט.״

81 אותו יענקל׳ה שאל פעם
את צ׳יצ׳ ״מי אתה?״ כאשר
הסביר לו להט שהוא ראש העי-
ריה, אמר הדייג :״אומרים
לי שזו מישרה טובה מאוד...״
81 כאשר עלתה קבוצת
הכדורגל של רמת־גן־גבעתיים
לליגה הלאומית, פגשו שחקני-

עדויות כוזבות בבית־המישפט.
רונן טען כי עורך־הדין ממ רחי
הוא שהדיח אותו לשקר,
וכי כתב־אישום בעניין זה נגד
עורך־הדין עוכב על-ידי היו־יץ
המישפטי.
| 8בזמן שחברי המיש־לחת
הצבאית המצרית שהו
בארץ, הם צפו בטלוויזיה ור או
את התוכנית שיחה בשניים,
שבה השתתפה יעל דיין. כאשר
שוחחה על סיפרה שלושה
שבועות באוקטובר — על מיל־חמת
יום־הכיפורים — גילו
חברי המישלחת בקיאות בכל
מה שכתוב בו. מסתבר שאנשי
צבא מצרים רכשו את הספר
באנגלית, כשהגיע לקאהיר.
! 8בישיבת מועצת עיריית
תל־אביב נכחה גם העיתונאית
אורלי אזולאי, כדי לסקר
את הדיון. לפתע ניגש אליה
מזכיר העיר, יעקוב הדר,
ונתן לה פתק. נכתב בו :
״אל תופיעי במחשוף עמוק
לישיבות המועצה. על החתום
•טלמה (״צ׳יצ׳״) להט.
! 8למישמע איומי ההת פטרות
של שר־החקלאות א ריאל
שרץ וסגן־שר־הביט־חון
מרדכי ציפורי, באם
יתמנה הפרופסור משה ארנס
כשר־הביטחון, העיר ח״כ אכא
אכן :״אני מציע שהם ית־פטרו
במחאה על מינויו של
ארנס, שאליעזר שוסטק
יתפטר במחאה על התפטרותם
של שרון וציפורי; שחיים
לנדאו יתפטר במחאה על
התפטרותו של שוסטק, ש-
שימחה ארליך יתפטר במ חאה
על התפטרותו של לנדאו,
ושבגין יתפטר במחאה על ש־השאירוהו
לבד בממשלה.״

נורית גדרון

הזמרת, נמצאת אמנם בעיצומן של
המופע ״בארץ לקראת חזרות
הפלאות״ ,אך מצאה גם זמן להשתובב עם הבמאי צדי צרפתי.
״אנחנו עובדים כל היום ברצינות רבה, אך פיתאום אנחנו מצליחים
לתפוס רגע של שלווה, כאשר צדי מחקה לפנינו כל
מיני זמרות או זמרים במצבים מצחיקים,״ סיפרה נורית גל־רון.
העולם הזה 2244

81 בתגובה על כוונתו של
סגן־שר-הביטחון להציג את
מועמדותו לתפקיד שר־הביט-
חון, היה מי שנזכר השבוע,
בתגובתו של עזר וייצמן על
דברי אותם אנשים שפיקפקו
ביכולתו ובכושרו של ציפורי
למלא את תפקידו כסגן־שר:
״אל תדאגו, יש לי שכל די

יגאל שילון

במאי טלוויזיה וקולנוע, אחיו של
כתג־הטלוויזיה דן שילון, הנציח במצלמתו
מראות מטכס נישואיו שאליו הוזמן. בין תמונה לתמונה
הצליח גם לחטוף משהו לאכול .״אני לא יכול להתאפק כאשר
אני רואה מסביבי את כל הכיבוד. לכן אני עושה אתנחתא בין
צילום לצילום, וחוטף משהו לפה ״,הסביר שילון. ביד אחת החזיק
את מצלמת־חקולנוע שלו וביד שניה חטף מכל הבא ליד,

והותר בשבילו ובשבילי גם
יחד.״
81 בעימות רדיופוני בין
הפסל יגאל תומרקין לבין
אוצר־האמנות אמנון כרזל,
דנו השניים בפרוייקט תל־חי
.80 אמר תומרקין :״את אמ־

הקבוצה את ראש עיריית גב
עתיים, יצחק ירון. אמר להב
ירון :״אני מקווה שבשנן
הבאה לא יפגע כדור תועד
בתריס ביתי, כפי שקרה בעונו
הקודמת, כאשר כדור שנבע:
לשער פגע בתרים.״

213

רד אווון 1ו1ע מיליון די׳ ־
יילם רק 200 דולר על החשבון

תמונות החוטר

נראה אלברט סיבוני בשיחה עיסקית עם אחת מהמה־

| 1י 1ך י \ 1 ¥1 0 1ל ) 11 *1 >1מבין ד דיו הרבים של ס בוני,
111 שהגיעו לערב־הפתיחה כדי

זוח בשימחתו, טרחו שתיים מידידותיו היותר טובות להמחיש את
וחתן בהדביקן בו זמנית שתי נשיקות מצלצלות על לחייו.
ילם היו שם, אולי כמעט כוו,
חוץ מחתן המסיבה. היתה
ככל הנראה, פתיחת התערו־היחידה
בארץ שבה לא היה
ז הצייר עצמו.
לברט סיבוני הוא איש מפור־בירושלים,
ועוד יותר ספור־במבשרת
ירושלים. סיבוני, ה
בטוח.
סיבובי, החרש בעיסקי ה גלריות,
לא היה בטוח שאגם ושטרן,
יחד עם גור, יספיקו לה פוך
את ערב־הפתיחה לאירוע
מכובד. כדי להיות עוד יותר בטוח
הוא הזמין את ראש־המועצה של
מבשרת, שנאם נאום בחירות, ויפים
ויפות מירושלים.
אבל סיבוני יכול היה לחסוך
לעצמו גם את אגם ושטרן, וגם
את האורחים החשובים. דווקא
המוכרת בגלרייה של סיבובי,
בילהה גיא מרמות רזיאל, נערה
צעירה בעלת שיער בלונדי גולש,
מיהרה להדביק את הנקודה האדומה
על התמונה שנרכשה. אבל
בילהה לא ידעה, מה שנודע מאו חר
יותר לסיבוני עצמו: למרסל
לא היו 250 אלף לירות, וגם לא
היה לו פינקס צ׳קים. הוא נתן
לסיבוני את כל מה שהיה לו ב אותו
זמן בכים 200 ,דולר (כ־11
אלף לירות) שהן כ־ 4אחוזים מ ערך
התמונה ואת השאר הבטיח
להביא מאוחר יותר.

מנות הרבות שביקשו לרכוש לעצמן תמונה משל צבי
גור, ונרתעו בגלל המחיר הגבוה. המחירים הגבוהים
לא היוו מיכשול לאותם שרכשו את התמונות היקרות.

תגלית חושה
עורר

עניין

אצל

חובבי

אורי דביר החיפאי, בן ה־ו ,2שציורירז^ן
הוצגו אף הם למכירה בערב־הפתיחה, י
האמנות הרבים שהסתובבו במקום.

מלך הבלתי־מוכר של שכונת־העוני,
שהפכה להיות שכונת ה ווילות
של הבירה, התפרסם לפני
שנים מיספר בפרשות שהעלו את
מבשרת לכותרות העיתונים.
סיבוני, בעל החוש המפותח ל־יחסי־ציבור,
חנך בקול־תרועה־רמה
את הגלרייה שלו בתערוכה
מייוחדת במינה. תערוכת ציוריו
של צבי גור׳ החשוד בחטיפת ה ילד
אורון ירדן וברציחתו.
אבל רק עם גור אי־אפשר. אל
אלה צירף סיבוני ציורים של
יעקוב אגס. יוסי שטרן ועוד כמה
ציירים בלתי־מוכרים. מה שבטוח

הגונות

היפהפיה הבלונדית, בלהה גיא, ממושב רמת־רזיאל,
היא המוכרת בגלרייה. יופיה הרב היווה
מוקד משיכה לקונים הרבים, ולסתם סקרנים שהסתובבו במקום.

האורחים מתל־אביב התלהבו מ תמונותיו
של החוטף החשוד ב רצח.
מתוך 40 תמונות של צבי
גור נחטפו עשר, רובן על־ידי ה אורחים
מתל־אביב. אחת מהן,
התמונה הגדולה ביותר, המתארת
דמות דמויית עץ המשחקת שש־בש,
רכש בעל מיסעדה תל-אביבי,
שהזדהה רק בשמו הפרטי, מרסל,
והסכים לשלם ללא ניד עפעף את
הסכום של רבע מיליון לירות
עבורה.

1 ,- 11-10נ

ג׳יל, הגיע במיוחד מניו־אורליאנס.

אנשים
! 8אל הסטודיו של הגרפי קאי
גיורא אוריין בא במאי-
הסרטים יואל שרון, וביקש
ממנו שישרטט לו זוג תחתו נים.
מסתבר שבסירטו האח רון,
במיקבות הר־סיני, מופיע
השחקו־הסופר, עמום טל״
שיר בעירום. עמוס, שלא רצה
שתמונות־העירום שלו יופיעו
במודעות הפירסומת של •הסרט,
החליט להדביק על גופו ציור
של תחתונים.
81 אחרי הטרדות רבות
של רווקים ורווקות, שהיו נוק שים
על דלת ביתה, החליטה
השחקנית שולה רווה, אשתו
של השתקן־במאי זאב רווח,
לתלות פתק על הדלת :״כאן
זה לא מועדון׳קצת אחרת.״
מסתבר שמועדון זה, המיועד
למיפגש של רווקים ורווקות,
נמצא במרתף הבית שבו היא
גרה, ומדי יום היו מתדפקים
על דלתה בחורים ובחורות, ש טעו
בכתובת.
! 8העיתונאית מירה אב י
ר ערכה בביתה מסיבה לכבוד
הסופרת הישראלית־אמרי-
קאית אביבה הלמן, שסיפ רה
האחרון, במקום האהבה,
הפך בארצות־הברית לרב־מכר,
ותורגם עכשיו לעברית. את
המסיבה פתחה רות תקוע,
אשתו של יוסף (״ג׳ו״)
תקוע, נשיא האוניברסיטה ב־באר־שבע.
אמרה רות :״משום

מדוע לא שח־רה הכתבה על צ״יצ
ומדוע נב של שידור הטלוניזיה?

׳ 8עוד סיפרה רות כי
שמחה כאשר בעת נאומה של
אשת הנשיא המצרי, ג׳יהאן
אל־פאדאת, יצאו נציגי ה־מישלחות
הערביות מן האולם.
״ג׳יהאן לפחות חשה מה ש חשה
דאה רביו לפני חמש
שנים, בוועידת הנשים במכ סיקו,
כאשר נאמה וג׳יהאן עז בה
את האולם, יחד עם כל ה נציגות
הערביות. גם בעוד
חמש שנים, בוועידת הנשים
הבאה, נרגיש אותו הדבר, כי
שלום עד אז בלאו הכי לא
יהיה.״
! 8רות. סיפרה באותה הז דמנות
כיצד הכירה את הסופרת
אביבה לפני 35 שנים.
״זה היה בבית־קולנוע בתל-
אביב. אביבה ישבה לפני, כאשר
צמות מעטרות ראשה. באמצע
הסרט צעקה בקול לעבר
אחד מידידיה באולם. כאשר
נדלקו האורות ראיתי מי זו
הצועקת, התחלנו לשוחח ו־
.מאז אנחנו ידידות. השינוי היחידי
שחל בשתינו הוא שכ יום
צמות מעטרות את ראשי,
בעוד שאביבה ויתרה עליהן.״
8מאוכזבת מיחסי־העבודה
בטלוויזיה היתד, שדרית קול
ישראל, זוהר אוריין. זוהר,
שהנחתה את תוכנית הטלוויזיה
בית פתוח, טילפנה באחד ה בקרים
אל המפיקה ריבקה
פרידמן, ושאלה באיזו שעה

תוכנית הרדיו כל צבעי הרשת,
רצה להגיב על רשימה שהת פרסמה
באחד העיתונים, על
הסכם־כביכול, שלפיו העיתונאי
אורי סלע יכתוב את
נאומיו של ראש עיריית תל-
אביב. מרגלית טילפן אל דובר
העיריה, עמיקם •טפירא,

מזוג כרמליטה
בכוסות
עם קוביות קרח,
הוסף פלחי לימון
ומעט קינמון
לפי הטעם.
אתה תהנה
ואורחיו יודו לך.

לקחת מזכירה כדי שתענה על
כל המיכתבים. רוב המעריצים
מבקשים ממנו את מילות ה שיר
האושר, שאותו קרא ב- האחרונה תוכנית־הטלוויזיה
שלו. את השיר כתב אביו ה מנוח,
אליהו גולדנברג, ש היה
שחקן.
כרמליטה סנגריה
עם קרח,
היש טוב ממנה בקש?

< בתה של אשת״החברה עדה מכנס,
ן 1¥1 71ן ״ 11 !1
/ / 1 1 1 /1 # 1 1י 1 # 1ומי שהיתה לפני שנים נערת־זוהר
ודוגמנית, מתגוררת עם בעלה, דני פולני, בלוס־אנג׳לס. תלמה
מבקרת עתה בארץ עם שני בניה, כדי שהסבא והסבתא יוכלו
להשתעשע עם נכדיהם .״למרות שבארץ הייתי דוגמנית ומאפרת
בטלוויזיה,״ סיפרה ,״אני לומדת היום אמנות — זו האהבה הישנה
שלי. פעם למדתי בבצלאל והיום החלטתי לחזור לאמנות ואני
לומדת בלוס־אנג׳לס,״ תלמה מקפידה להתאפר לפני פגישותיה.

בנו של שחקן התיאטרון הקאמרי יוסף
\1יךי
ברמון, החליט ללכת בדרכי אביו, ולהיות
1 >1 4יי 1 1/1 1
שחקן. הצעיר בן ה־ 18 הצליח לדחות את גיוסו לצה״ל, כדי
להשתתף בסירטו החדש של זאב רווח ,״פצעי בגרות 80״ .עימו
בתמונה השחקנית דליה מלכה, שהופיעה בסרט ״קובי ומלי״.
מה קשה לי יותר לדבר כאן
מאשר בוועידת־הנשים בקופנ־האגן,
שם דיברתי לפני נציגות
אש״ף.״ העיר לה שדר הטל וויזיה
טוביה סער :״אין
בעיות, גם כאן נמצא נציג
אש״ף. אני!״
העול ם הז ה 2244
בירושלים להתייצב עליה לחזרות לקראת התוכנית הבאה.
אמרה לה פרידמן :״אנ חנו
מאוד מצטערים, אך הח לטנו
להעסיק את הבדרן דודו
דותן כמנחה התוכנית.״
8דויד מרגלית, עורך

וזה אמר לו :״זה יעלה לי
בראשי אם תשודר כתבה על
נושא הנאומים של להט.״ מרג לית
ויתר על הרעיון.
! §1השחקן־פנטומימאי דן
ורד עסוק כרגע במציאות רע יונות
חדשים לתשדירי־שרות
בטלוויזיה. אחרי שהופיע ב אחד,
שבו נראה אוכל שרוכי־נעליים,
בנוסח צ׳ארלי
צ׳אפלין, הגיעו תלונות ל טלוויזיה,
כי ילדים החלו לח קותו
ולאכול שרוכים. התש דיר
הורד מן המירקע.
! 8לפני כמה שבועות
נשא ורד לאשה את שחקנית
תיאטרון חיפה, רחל דוב״
פדן, שהיתה נשואה בעבר ל שחקן
גדליה כסר, מי שהיה
נשוי פעם למשוררת דדיה
הרץ, והמתגורר כיום עם ה שחקנית
ליאורה ריבלין, דורי ייייי ^ז -

8למלך־המיסעדות מנ פרד
כץ נולד השבוע נכד,
שנקרא לירון. כץ, שהיה ב ארץ
לרגל פתיחת מיסעדה הדשה,
הספיק בקושי להגיע ל המבורג,
שם נולד התינוק.
! 8הבדרן דודו טופז,
שתוכנית הטלוויזיה בהנחייתו,
שחק אותה, ירדה מן המסך ה קטן,
מקבל עשרות מיכתבי־מעריצים
׳מדי יום. הוא החליט

8עורך־הדין היהודי־צרם־
תי תיאו קליין, שהוא פרק ליטה
של מישפחת רוטשילד,
מכר את ביתו ביפו וקנה בית
בירושלים, בשכונת ימין־משה.
חבריו אומרים שנמאס לו
לראות את השקיעה בים של
יפו והוא רוצה להמירה בזריחה
מעל הר־הבית.
! 8לקראת צילום התוכנית
שעה טובה בטלוויזיה, ערך
מני פאר תחקיר על תלונות
שהניעו בזמנו נגד הפסל אב רהם
מ,לניקוב, שייצר את
פסל האריה השואג בתל־חי.
הסתבר לפאר שאמנם׳ בזמנו
הוקמה ועדה־ציבורית שטענה,
כי אין להציב את הפסל בתל-
חי. הפסל הקשיש שמר את כל
מסקנות הוועדה עמו בלונדון,
ורק לפני מותו שלח אותם
לבתו בישראל, בתוך ארגז
גדול. האוניה שנשאה את ה ארגז
טבעה בים ולכן לא
נשאר כל זכר למימצאי הווע דה.
תחת זאת רבו השמועות
אודותיה.
8בנשף בחירת מלכת־ה־מים
פתח המנחה מני פאר
ואמר :״אנחנו עושים את ה נשף
בתל-אביב ולא בירושלים,
לא מפני שניכנענו ל לחץ
פוליטי, אלא משום ש ירושלים
זו עיר שלמה ואנחנו
עוסקים היום בחתיכות.״

דז כרמל בחרוזי
דייזנ-ויי׳•! ד #י 1ייגי־ין

אברה מ די
ברמת-השרת
אברהם גינדי מציע דירות יוקרה מפוארות בנות 4חדרים ודירה עליונה +גג,
בבנק בן 3קומות עם מעלית.
בבל בנין 6דירות בלבד, עם 3כווני אוויר מלאים.

תכנית דירה טיפוסית

כל אלה ב־ 2בניינים, הבנויים בצורה מדורגת ומיוחדת
בלב רמת השרון, עם מרחב גדול ביניהם.
• אינטרקום עם טלוויזיה בבל
דירה, לזיהוי מושלם של אורחיך.
• ריצוף כהה מיוחד בסלון,
שטיחים מקיר אל קיר בחדרי
השינה.
• קרמיקה ברצפת האמבטיה
ובשירותים, חרסינה פרחונית
וכלים סניטריים צבעוניים.

• חימום נפרד לבל דירה.
• אדניות עם צמחי־נוי בבל
מרפסת.
מחיר מבצע מיוחד עי 15.8.80

החלב 3 . 750,000 .ל׳׳י
(לא כולל מ.ע.מ).

אנוהס גינזי

תל-אביב(זמני):
רח׳ סוטין , 13 תל־אביב(כניסה מבלור).

רמת־השרון
רח׳ סוקולוב ,84 טל. ו47513־.03

דאשון־לציון
רח׳ הרצל ,62

פתח־תקוה
רח׳ חיים עוזר ,28 טל 905593 .־03

אברהם גינדי בונה דירות שאנשים אוהבים

מיפלגתיים. הוא זוכה במישפט מפני שהעד העיקרי סירב
להעיד נגדו.

הדכר לא הזיק לקאריירה שלו. להיפך :
לאחר מכן עלה מדרגת סגן־שר לדרגת שר.

משלת־רבין נפלה ביגלל עניין של מודבכך:
* ) טכס קבלת־הפנים לכמה מטוסי־קרב, שחילל או
לא חילל את השבת.
יצחק רבין עצמו פרש מן הממשלה ביגלל עניין של
מדדבכך: אי־סגירתו של חשבון קטן בבנק אמריקאי.
זה קרה על רקע האווירה הציבורית העכורה שנוצרה
עם גילוי פרשת־השחיתות של אשר ידלין ופרשות דומות.
היו אלף סיבות טובות לנפילתה של ממשלת־המערך.
היא פשטה את הרגל מבחינה מדינית, כלכלית וחברתית.
היא חדלה מלתפקד.

אך היא נפלה כשל עניינים של מה-בכך.

כיום יש אלף ואחת סיבות טובות לנפילתה של ממשלת־הליכוד.
המשך כהונתה הוא אסון לאומי, העלול להתרחב
עד לממדים של חורבן־בית־שלישי.
אך היא לא תיפול ביגלל אף אחת מהן. החורבן
המדיני, הכלכלי והחברתי, שהיא מביאה על המדינה,
לא יקצר את ימיה אף ביום אחד.
היא עשוייה ליפול בשל עניינים צדדיים.

מוסדותיה, למנות את עסקניה לתפקידים בכי-
דים ולא-ככירים, להעניק טוכות-הנאה לאלפי
חכריה ותומכיה.
מישרד ממשלתי דומה לעוגת־קרם. כאשר השר הוא
דתי, מתמלא המישרד בחובשי־כיפות. כאשר המישרד
עובר לשר מטעם מפ״ם, נוצרת על גבי השיכבה הקודמת
שיכבה חדשה של פקידים בעלי חולצות פתוחות. כאשר
נכנם ללישכה שר חדש, ליברלי, נוצרת שיכבה נוספת
על גבי הקודמות, והפעם זוהי שיכבה של עונדי־עניבות.

מדוע לא? הציכור הוא סבלן. הוא משלם.

כאשר מחלקים בקואליציה את המישרדים, מודעת
כל מיפלגה היטב לכמות השומן המצוי בכל מישרד. כמה
ג׳ובים יש בוז כמה כסף אפשר להוציא ממנו בדרכים

הם כאו להסתיר את כיוון ההתקפה האמיתי
•טל החוקרים.

הסיפורים שפורסמו בעיתונים, בעיקבות הדחתו של
המנכ״ל, שימשו לשוטרים רק כאמתלה, כדי להשיג את
ההיתר לעריכת הפשיטה במישרד־הדתות ולפתיחת חקירה־רבתי.

למעשה
נכעה חקירה זו ממקור אחר לגמרי.

בן־דודו של השר, ברוך אבו־חצירא, היה סגן ראש־עיריית
אשקלון. הוא נתפס בעבירה של שוחד, ונדון לשבע
וחצי שנות מאסר.
ברוך היה הפליי־בוי של המישפחה, חובב שעשועים,
חתיכות וכדורגל. הוא גם היה הדינאמי שבין בני־הדוד.
הוא התרגז מאוד כאשר השר ניער, למעשה, את
חוצנו ממנו, לא עזר לו, ואף לא ביקרו בבית־הסוהר.

ובאמת — אז מה?
מה חדש בזה?

וכי כעכר לא עשו כך¥

על השולחן היה מונח דו״ח המבקר הפנימי של מישרד־הדתות,
שהתריע על נוהל פסול זה. אבל הדו״ח התייחס
לתקופה שקדמה לכניסת אבדחצירא לתפקיד השר. זה
היה בימי השר יצחק רפאל וקודמיו.

זה לא כל־כך איכפת לאכו־חצירא. אם רפאל
היה קיסר, אכו־חצירא היה כרוטום שלו. אי־סדריו
•טל רפאל, אם היו, אינם עניינו של
יורשו.

על כן נרגע השר.

ך* י לא עכרו ימים רבים, והסתבר לשר כי אין ה־
^ מישטרה חוקרת סתם תשלום כספים לישיבות ול־כוללים
על פי רשימות כוזבות.

המישטרה, כך נמסר לאכו־חצירא, חוקרת
אם חלק מן התשלומים האלה לא הגיע, איב־ישהו,
לידי סיעתו של השר — ״ליכוד ותמורה.״
זה כבר היה מדאיג יותר. כי העברת כספים מקופת
המדינה לכיס מיפלגתי או סיעתי, בדרכים בלתי־כשרות
— זאת יכולה להיות עבירה.
אבל גם הפעם לא דאג אבו־חצירא יותר מדי.

שהרי לפי הנורמות הישראליות, אם זוהי
עכירה — זוהי עכירה ג׳נטלמנית, עכירה שאין
עימה קלון.

הוא יכול היה לומר, כשמה של האופרה של מוצארט:
סזזטז? — 0 >51 £31 כולן עושות זאת.
אחרי ככלות הכל, לשם מה עמלה מיפלגה? לשם מה
היא מצטרפת לקואליציה ממשלתית? לשם מה היא
מקבלת לידיה מיניסטריון, בעל תקציב שמן?

כמוכן: כדי לחלק את כספי המייטרד ל
וכאן
היתה הטעות האמיתית.

1 1י סתכד כי כל הסיפורים על הרשימות הכוזבות
יו של אברכי־המשי, ועל הדו״ח של המבקר הפנימי,
לא היו אלא מסך־עשן.

מן הסתם משך ככתפיו, חייך את חיוכו
המיסתורי ואמר לעצמו: אז מה?

זאת היתה טעות.

י כן לא התרגש אבו־חצירא כאשר פנה אליו היועץ
/המישפטי לממשלה, והודיע לו כי המישטרה מבקשת
לחקור עניינים במישרדו, ולערוך בו ביקור.
״שיבואו,״ יכול היה לחשוב בליבו .״שיסתכלו בתיק
זה או אחר. שישאלו שאלות. אין בעיות.״
וליתר ביטחון, לא הופיע השר כלל במישרד ביום
היעוד. למה לו להסתבך?

יתכן כי הרגיש שכתמימותו נכנס למלכודת.

מ רשת אכו־חצירא מורכבת מכמה רבדים, זה על
י* גבי זה.
כאשר התפוצצה הפרשה, זמן קצר אחרי שהשר הדיח
את המנכ״ל שלו, חברו־לסיעה ישראל ליפל, היו הכל
בטוחים כי המדובר בפרשה של העברת מיליונים מקופת־המדינה
לידי ישיבות וכוללים, על פי רשימות כוזבות
של אברכים.
גם השר סבר כך.

לכל היותר — כך יכול היה אכו־חצירא
לחשוב כליכו — יתקבל הרושם כי המישטרה
תוקפת את המוסדות הדתיים, ושהשר מגן
עליהם. מכחינה מיפלגתית, זה יכול היה רק
לעזור לשר.

טלית שאינה כולה תכלת היא ככל זאת
טלית.

כאשר נמסר לשר כי המישטרה הופיעה במישרד
בליוויית כמה טנדרים, ושהיא מילאה את כולם בערימה
של תיקים ומיסמכים שלקחה מן המישרד, הוא נדהם.
הוא נדהם שביעתיים כאשר נודע לו אלו תיקים
הוחרמו על־ידי החוקרים.

היא יכולה ליפול, למשל, כיגלל פרשת השר
אהרון אכו־חצירא.

כאשר התפוטר רפאל, בעיקבות אותה פרשה של מטוסי־ערב־השבת,
נמסר מישרד־הדתות לשר חיים צדוק, שהביא
עימו את המנכ״ל ישראל ליפל. בימים ההם הונהגו סידרי
נוהל וביקורת. דו״ח המבקר נולד לפי נוחלים חדשים
אלה.
גם אילו חרד אבו־חצירא לשמו הטוב של המישרד
בימי קודמיו, לא היה לו הרבה מה לדאוג. פעם שולמו
המליונים לישיבות ולכוללים בלי כל קריטריונים. השר
ומקורביו רצו לשלם — שילמו. לא רצו לשלם — לא
שילמו. כאשר הונהגו הקריטריונים, הם לא עוגנו בחוק.
ספק אם יש הפרת־חוק בתשלום כספים לכולל המפריז
במיספר תלמידיו, או שאינו קיים כל-כך.
לכן, כאשר קרא השר בעיתונים כתבות על שערורייה
זו, הוא לא התרגש. גם כאשר נמסר לו כי המישטרה
חוקרת, לא נבהל. הוא היה בטוח כי החקירה נערכת
בכיוון שהתבטא בכתבות.

גם אבו־חצירא לא היה צריך לחשוש. אילו נתפס
בקלקלה של העברת כמה מיליונים או עשרות־מיליונים
מכספי מישרדו לקופת סיעתו במפד״ל, בדרכים עקלקלות,
לא היו חבריו רואים בכך פגיעה בנורמות המקובלות.
להיפך. הוא היה הופך קדוש־מעונה של הציבור הדתי,
קורבן של אי־זהירות או להיטות־יתר.

לשם מה, לכל הרוחות, יש וזיר כמישפחה ¥

השר אבו־חצירא והמנכ״ל המודח ליפל
כשרות ולא־כל־כך? כמה טובות אפשר לעשות לאוהדים?
כי בכך תלוי כוחה של המיפלגה בבחירות הבאות.

אידיאולוגיה זה דכר יפה, אכל מאידיאולוגיה
אי־אפשר לחיות. כמציאות של ישראל,
אידיאולוגיות אינן טהורה ככחירות. זה טוב
לקכוצות-שוליים נאיביות, לא למיפלגה רצינית.

** כל המיפלגות, המפד״ל היא המיקצועית והרצינית
י ביותר. כאשר הצטרפה לקואליציה הנוכחית, חטפה
שלושה מיניסטריונים שמנים מאוד־מאוד.

כראש כל אחד מהם הועמד המנהיג של
אחת משלוש הסיעות העיקריות שכתוך ה
מפד״ל.

למישרד־החינוך יש תקציב עצום, והוא חולש על
רבבות ג׳ובים של מורים, מפקחים ופקידים.

אחוזה זו נמסרה לידי מנהיג ״צעירי״ ה
מפד״ל, זכולון המר.
מישרד־הפנים, שאליו צורפה המישטרה, הוא בור־שומן
חשוב עוד יותר. הוא חולש על ההקצבות העצומות של
הממשלה לרשויות המקומיות. מי שחולש על זרם זה של
זהב, חולש על כל הקואליציות המקומיות, על כל המינויים
המקומיים. יש בכוחו לחלק טובות־הנאה עצומות.

את האחוזה הזאת נטל לעצמו יוסוו כורג,
מנהיג הסיעה הגדולה כיותר כמפד״ל,
״למיפנה״.

מי שסבר כי מישרד־הדתות אינו חשוב, אינו יודע דבר.
מישרד זה חולש על הזרם העצום של הכספים למוסדות
הדתיים. הוא שולט — במישרין או בעקיפין — על
חלוקת מיספר עצום של ג׳ובים של רבנים, משגיחים,
עסקנים דתיים מקומיים. הוא יכול לספק טובות הנאה
להרבה־הרבה אלפים של בני־אדם — קהל־בוחרים עצום.

את האחוזה הזאת קיכל אכו־חצירא, מנהיג
הסיעה השלישית ,״ליכוד ותמורה״.

בשעתו הואשם יצחק רפאל — אז סגן שר־הבריאות
— בכך שמסר חוזי־בנייה של בית־החולים בתל־גיבורים
לקבלן, תמורת שוחד אשר כספיו הועברו למוסדות דתיים־

בהדרגה גברה המרירות בליבו של האסיר, והוא נעתר
— כנראה — לחוקרים, שביקשו ממנו להעיד על קרובו.
כך הגיע לידי המישטרה מידע רב על עבירות שביצע
אהרון אבו־חצירא, כביכול, בהיותו ראש עיריית רמלה
— עבירות של קבלת שוחד ומתן שוחד, קניית קולות
וכדומה.
^ התיקים שהוחרמו על־ידי המישטרה נגעו לארבע ערים :
רמלה עצמה, שהשר היה ראש־עירייתה, ושאחיו מכהן בה
כרב־העיר; אשדוד, שאחיינו מכהן בה כיו״ר המועצה
הדתית: אשקלון, שבן־דודו היה סגן ראש־עירייתה ; ולוד,
שאחד ממקורביו כיהן בה בעירייה ובמועצה הדתית.

כאן לא דוכר עוד על ״עבירה ג׳נטלמנית״,
על שיטות מיפלגתיות וסיעתיות כלתי-כשרות.
כאן דובר על חשד של עכירות פליליות אישיות
חמורות.

בינתיים אין אלה אלא חשדות. אדם חשוד הוא זכאי,
עד שהורשע בדין. אך קשה להאמין כי המישטרה היתד.
מסתכנת בפעולה כה מוחצת נגד שר, וכי היועץ המישפטי
לממשלה היה נותן את ידו לכך, לולא היה בידיהם מידע
חשוב.
אם יחליט היועץ, בתום החקירה, להגיש כתב־אישום
נגד השר — דבר המחייב הסרת חסינותו בכנסת —
יהיה מצבו בלתי־נסבל.

•אז עלולים הדברים להתגלגל בכיוונים מעניינים.

אבו־חציראכבר
ומרים כי
איים על עמיתיו, ובייחוד

י על השר בורג, האחראי על המישטרה, שאם לא
יקבל מהם גיבוי, הוא יקעקע את הבניין כולו. הוא יספר
את הידוע לו על מעשיהם שלהם, בכל הנוגע לחלוקת
טובות־הנאה וניצול כספי המדינה למטרות סיעתיות.

כך נוצרת תסבוכת.

בורג מעוניין לחסל את אבו־חצירא, שנתן את ידו
ל״צעירים״ של זבולון המר, המבקשים לחסל את בורג.
הוא גם חייב לתת גיבוי למישטרה, הכפופה לו. אך הוא
צריך גם לחשוש מפני נקמתו של אבו־חצירא, אם זה
יצטרך להתפטר.
ה״צעירים״ ישמחו מאוד אם אבדחצירא ובורג יחסלו
זה את זה, כי אז תיפתח הדרך להשגת מטרתו המייוחלת
של זבולון המר. הוא יהיה ראש־המיפלגה. אך אין הם
יכולים לתקוע סכין בגבו של אבו־חצירא בטרם עת, שמא
יישאר על כנו — ואז הוא יהיה דרוש ל״צעירים״ כבעל־ברית
נגד בורג.

אך הכל יכול להתמוטט לפתע — ובמפודת
זו יכולה הממשלה כולה להיגרר לאבדון.
כן יהי רצון.

ונאה * <1 8 9 1

הצהרה

. .שאוב

לורנץ״ על מכשירי הטלוויזיה
יבואן טלוויזיות ״שאוג לורנץ״ לישראל׳ ״חגרת כינורי״ בע״מ, הצהיר בריש-
יונות״הייבוא של הטלוויזיות בי חלקן מיוצר בספרד, חלקן באוסטריה וחלקן בגרמניה.
בבקשה לייבא מאות מכשירים, שאושרה באוגוסט השנה, הצהירה החברה הי היא
מייבאת את בל המכשירים מגרמניה ואוסטריה, אולם הן מיוצרים גם בספרד.
הנרי פיללר, מנהל ״כינורי״ ,אמר כי החברה מייבאת רק טלוויזיות המיוצרות
בגרמניה. ברשיון מצהירים על ייצור בארצות אחרות, בדי שניתן יהיה לחברה,
במיקרה של מחסור במכשירים בגרמניה, לייבא אותם מספרד ומאוסטריה אבל בפועל
מיוצרים המכשירים בגרמניה. פידלר אמר כי אין ל״שאוב־לורנץ״ כל מיפעל בספרד,
ולכן אינה יבולה לייצרם שם. עוד אמר, כי רק פעם אחת, לפני שלוש שנים, ייבאה
החברה מכשירי״טלוויזיה שייוצרו בפורטוגל• העובדות שנמסרו למישרד״התעשיה
לצורך הרשיון של אוגוסט, מופיעות, לדבריו, גם בבקשות קודמות של החברה, ואין
בהן כדי לומר שהחברה אבן מייבאת מכשירים המיוצרים באוסטריה או בספרד.

לא חיה
זיוף•
הקבלה ששלח יהודה זגמן למדור זה
(״העולם הזה״ ,)2241 ואשר לא נשאה
תאריך, נשלחה על־ידו, כפי שהסביר,
בתום־לב, בלי ששם ליבו לעובדה כי קטע
הקבלה הנושא את התאריך לא צולם
בהעתק. זגמן שלח תצלום קבלה שקיבל
מרואה״החשבון ישראל שטראוס על שכר-
טירחה ששולם לשטראוס.
במשרדו של זגמן תוייקה הקבלה בתיקי
החשבונות, וכאשר הורה לצלמה, על-
מנת לשלחה למדור זה, היא צולמה כפי
שהיתה מחוברת לתיק, כאשר חלקה התחתון
מקופל, מחוסר מקום בתיק. כך
יצא בי החלק התחתון, הנושא את התאריך,
לא צולם, ונשלח רק חלק מהקבלה,
שממנו ניתן היה להסיק כאילו
הוציא שטראוס קבלות ללא תאריך —
דבר המהווה עבירה.
זגמן הראה כי שיגרת התיוק במיש־רדו
הביאה למה שהביאה, וגם הקבלות
האחרות מתוייקות באופן דומה, ולא
היתה לו בל כוונה לטיפול מיוחד או
יוצא-דופן בקבלה של שטראוס. מבאן
שלא היתה לזגמן בל כוונה לזייף או
להטעות על-ידי מצג-שווא, ושיטת התיוק
במישרדו היא האשמה, לכאורה, בהצגה
המטעה של העובדות.

מציעי כ׳

יזאל־על״
תעזוב

את יאט״א
חוגי תעופה סבורים, כי על ״אל על״
לעזוב את ׳אט״א ולהשתחרר מהגבלות
האירגון הבינלאומי. האירגון היה מועיל
באשר הקפידו החברות על שמירת מחירי-
מינימום בטיסות. עתה, באשר טיסות-
השכר חיסלו את מחירי החברות הסדירות,
אין עוד תועלת באירגון. האירגון
מונע מ״אל על״ להציע לנוסעים הטבות,
העשויות לפתות אותם לטוס במטוסיה,
בפי שנוהגות חברות כ״סינגפור איירליין״
או ״קאטאיי פסיפיק״.
עזיבת יאט״א תאפשר ל״אל על״ להציע
לנוסעיה שתייה חופשית של אלכוהול,
סרטים חינם ובן חלוקת מתנות הנראות
יקרות בעיני הנוסעים•

נו נלחם איגוד
צוני־האוננה
בסובנ׳ תשלום
איגוד יצרני האופנה בישראל, שהוקם
בתחילת השנה, מאגד יותר מ״ 70 יצרנים.
האיגוד הפיץ עד כה שלוש רשימות שחורות
של קניינים, שלא עמדו בהתחייבויות
תשלומיהם. מי שמופיע ברשימות אלה
אינו מקבל סחורה מחברי האיגוד. הפצת
הרשימות הביאה לצימצום דראסטי בכמות
ההמחאות החוזרות, ולהפסקת

גם ״הילסון״
מהרים
את ישראל

נמכרו מסעדות
,לדראגסמזרי
ו״מוך ז׳אורדך

הקורא מ. ק .ספיגלמן משרלוטס-
ביל אשר בווירג׳יניה שלח לי את המכתב
הבא :
ראיתי בעיתונבם את הידיעה כי ישראל
הוצאה ממפת מלונות ״שרתון״.

מיסעדת ״דראגסטור״ ברחוב דיזנגוף
פינת ארלוזורוב נמכרה לחברת ״נוימן
שרותי מזון״ של איש-העסקים יואל
נוימן בסכום של 1.5מיליון לירות.
נוימן יפעיל את המקום החל מיום הכיפורים.
המיסעדה על תכולתה נמכרה
על-ידי אברהם ארביב, בעל ״סיטי
פאב״ .ארביב היה הבעל היחידי של המקום,
שהוקם בשעתו על־ידי רפי שאו לי,
דני לרנר ועורך-דין ישראל בן-
ציון. לרנר עוסק עתה בתיווך בלוש-
אנג׳לס ובן־ציון בעסקי ייעוץ לניירות״
ערך בניו״יורק.
נוימן מפעיל כיום שתי מיסעדות, בחנויות
״המשביר לצרכן״ באלנבי ובדיזנ•
גוף סנטר• המיבנה שייך לקבלן, ונוימן
חתם על הסבם שבירות. נוימן מתכוון
לשמור על אווירת המקום ועל טיב המאכלים.
מיסעדת
״מון ז׳ארדן״ נמכרה בסכום
של 20 מיליון לירות למישפחת דייל
״אל על״ לשעבר עמי קימלמן. המקום
בולל חזקה בדמי־מפתח ברחוב בן״יהודה,
ליד ארלוזורוב .״מון ז׳ארדן״ נחשבת לטובה
שבמיסעדות הרומניות בתל-אביב.
סועדים בה, בין השאר, השגריר הרומני
בישראל וראשי מפלגת העבודה.
מיסעדה נוספת של חומוס וסלטים
תיפתח בקרוב מול קולנוע ״פאר״ על-
ידי גאזי חקק, שרכש מקום בפינה
שמול הקולנוע. חקק מפעיל מזה שנים
סטיקיה בכביש גהה. לדבריו יתמחה
המקום החדש בחומוסים ובסלטים ויק פיד
על מחירים נמוכים במיוחד.

78א1£א 00

065)111911011/110)61

? 10616ח31ז 836
83613111 61111011
0616־ 1 ? 1קע £9

רו 1!0נ!־141161

4111017־? 31115651

5ק64.5. 1515/051115 14116 0111156 $61
3!1 ? 101116׳? 11)1
ח 341 611110״וו? 1

011116)1^136 £111113165?101116

. , 27 : 30 31י

31/\ 61106361ח 3110 חז 16ח611110111
(0311113 ? 6510161106 )/\611 011361
ח! 31 ^11£ח 360 חז ף11ז61111:0111
! 3101163 חס3{1וד!110ז611110111
31 £11(31136ח3110 רח 16ח61111061
? 10616ח? 31<15!3
6־ 31 £3601ח3)10ו ת 16ו6411100 | 1

תוכן מדריד ״הילטון״
בלי• ישראל
אולם רשת ״שרתון״ אינה היחידה. אני
מצרף את מדריך רשת ״הילטון״ לאנשי״
העסקים, ויכול אתה לראות כי ישראל
חסרה גם בו.

החזר קומיסיו!׳
מערער את
משק הביטוח
אופנה בישראל פעילותם של אלמנטים פליליים, שהיו
רוכשים בל עונה סחורה ונעלמים מבלי
לשלם עבורה.
יושב-ראש האיגוד( ,יקטיר גיצל,
ודוברו, נטים מזרחי, מסרו שעד הקמת
האיגוד היו הלקוחות הסרבניים בעייתם
העיקרית של היצרנים, וגרמו להתמוטטותם
של עסקים רבים• עם התחלת
ריכוז הרשימות התברר, שקיימים אלמנטים
קבועים הפועלים באזורים קבועים
עד שהם נשרפים. אלמנטים אלה פעלו
בעיקר באיזור בית רומנו, בדיזנגוף ו-
באיזור ״בל-בו שלום״.
בל מי שהמחאה שלו חוזרת ארבע
פעמים מוכנס לרשימת־אזהרה. אם כמה
חברי איגוד מדווחים בי אינו משלם,
הוא מוכנס לרשימה״השחורה. הרשימה
נשארת בתוקף עד סוף העונה, ומדי עונה
בודקים אם הסרבנים חזרו למוטב או
שהם ממשיכים בסורם. במיקרה בזה
משאירים את שמט ברשימה השחורה
החדשה.

התחרות הגוברת בין חברות״הביטוח
על השגת ביטוחי-תעשיה גדולים, הביאה
להיענות של במה חברות״ביטוח להורדת
תעריפים, למרות שהדבר גורם להן להפסדים
ניכרים. אחרי שבמה חברות הגיעו
בהורדת התעריפים למינימום אפשרי, הן
מובנות עתה לשלם מתחת לשולחן חזרה
למבטחים כעשרה אחוזים מהפרמיה,
כדי לזכות בביטוח. כמה סוכנים מציעים
הצעות כאלה לחברות״הביטוח, כתנאי
להעברת הביטוח אליהן, ויש חברות
הנעתרות להצעה, הגורמת להן הפסד

ודאי.

שיפור ניכר
ב״בנק־לאומי
בריטניה
״בנק לאומי״ בבריטניה הראה בשנת
1979 רווחים נקיים של 340 אלף לירות
אנגליות, לעומת 262.3אלף בשנת .1978
היקף המאזן גדל ל 180.5-מיליון לי״ש,
לעומת 157 מיליון בשנת •1978 הגידול
המרשים ביותר, כ 40 היה בהיקף

..אויסליה״!לכב׳וה
על נעלי גוטיס׳ אשוא
מי שרוצה לרכוש כרטיס״טיסה בחברת
״אליטליה״ ,ולשלם בכרטיס־אשראי, יגלה
כי עליו לטוס לפחות את מחצית מסלול
הכרטיס בחברה זו אחרת היא מסרבת
למכור בברטיסי־אשראי.
החברה אינה נוהגת לפרסם עובדה זו,
והנוסעים, המנסים לרכוש ברומא כרטי סים
לטיסות-המשך, מגלים עובדה מרה
זו כאשר אין בנמל בנק שבו ניתן למשוך
בסף בדי לשלם ל״אליטליה״ במזומן.

הוכפל מחיר סיגר• .,הוואנה״
אסון־טבע בקובה השמיד במעט לחלוטין את יבול טבק הוואנה לשנת ,1979
וגרם למחסור חמור בסיגרים תוצרת הוואנה. בתוצאה מכך הוכפלו מחירי הסיגרים.
קופסה ״ממטה קריסטו״ מס׳ 3עולה עתה אצל דוידוף בז׳נבה 90 דולר (בקופסה
25 סיגרים).
הכפלת המחירים והקושי למצוא את הסיגרים הידועים (במו ״קרל הופמן״
ו״מונטה כריסטו״ לסוגיו השונים) דחפו את מעשני הסיגרים להציע מחירים גבוהים
מהמחיר הרשמי בחנויות.

קדישאי(משמאל) עם סכנו מעוז
180

מיליון

הפיקדונות בבנק, שהגיע בשנת 1979ל-
161.3מיליון ל״יש, לעומת 140 מיליון
בשנה קודמת.
המנהל הכללי של הבנק, ד״ר קדי-
שאי, שנקרא לפני שלוש שנים לנהל
את הבנק ולחלצו ממצב לא רווחי, עובר
בסוף השנה לתפקיד נשיא ״בנק לאומי״
בחצי הכדור המערבי, תחת אליעזר
לרנר הפורש.

במדינה
העם
גס בגז־אגסק

״הפולנים בפולין הפכו
שפויים יותר מהפולנים
כישראל ובאמריקה-ו״
בישראל המשיכה עונת־ד,מלפפונים
לחגוג. אך העיניים היו נשו אות
אל ארץ רחוקה: פולין.
המאבק בין השילטון הקומוניס טי
ובין השובתים הגיע שם לשי או.
רבים, שהבינו את המתרחש,
חששו שבכל רגע יתחילו הטנקים
הסובייטיים לשעוט קדימה. סכנה
זו החרידה לא רק את יוצאי־פולין,
שישראל משופעת בהם (ביניהם :
ראש־הממשלה מנחם בגין וראש־המערך
שמעון פרם) אלא גם כל
מי שחירות־האדם יקרה לו.
סיכויי ההתערבות של הסוביי טיים
גברו מיום ליום. כי השוב תים
לא הסתפקו בדרישות של להתפשר שניתן
לחם־וחמאה,
עליהן בנקל, אלא הציגו גם דרי שה
פוליטית, שיש בה כדי להד איג
כל מנהיג קומוניסטי במיז-
רה אירופה: הקמת אגודות מק צועיות
חופשיות.

דיקטטורה — של מי ז ה-
שילטון הקומוניסטי הבילעדי על
אירגוני העובדים הוא אחד מעמד
די־התווך של המישטר הקומוניסטי.
יש לכך כמה סיבות:
<• הקומוניזם מתיימר להיות
הדיקטטורה של הפרולטריון״.מבחינה אידיאולוגית, הוא מייצג
את מעמד־הפועלים ופועל בשמו.
קיומם של אירגוני־פועלים עצמאיים,
המנהלים משא־ומתן או
מאבק עם ך,מיפלגה הקומוניסטית
וממשלתה, משמיט את עצם הבסיס
האידיאולוגי ממישטר שהוא כולו
אידיאולוגי. אם אין זו דיקטטורה
של הפרולטריון — דיקטטורה של
מי זו?
י• הקומוניזם הוא טוטאליטרי
במהותו, ועל כן אינו יכול לסבול
במדינה. עצמאיים מוקדי־כוח
אירגוני־עובדים עצמאיים מהווים
בהכרח מוקד כזה. במציאות של
פולין, יהיו אירגונים אלה מרכזים
אופוזיציוניים, כמו הכנסייה הקא־תולית.
לא במיקרה תבעו השוב תים
זכויות גם לכנסייה.
• 1המשק הקומוניסטי הריכוזי
מבוסס על השליטה המוחלטת של
המדינה על כל תהליכי הכלכלה.
משא־ומתן קולקטיבי חופשי, הכולל
תביעות עצמאיות, סיכסוכי-
עבודה ושביתות, הורס את יסו דות
המשק הזה, שיעילותו פגומה
גם בלאו הכי.
נס באודסה כל השיקולים
האלה חורגים בהרבה מגבולותיה
לא איימו רק על שילטון ד,קומו־של
פולין.
השובתים בגדאנסק ובצ׳צ׳ץ
ניזם בפולין, אלא בכל הגוש הקומוניסטי.
כי מה שקורה בגדאנסק
נודע במהרה גם במורמאנסק וב
אודסה.
פועל ברוסטוב ובקייב
ישאל את עצמו, כימעט אוטומ טית:
אם זה טוב בשביל הפו לנים,
מדוע אין זה טוב לנו?
לשליטי ורשה זה היה ברור
לגמרי, והם עשו את הכל כדי
שזה יהיה ברור גם לשובתי גדאנסק
ושלונסק. הם לא יכלו לשדר ברדיו
ורשה מסר בנוסח :״חברים !
הטנקים הסובייטיים יכולים לזוז
ולערוך מרחץ־דמים! לעזאזל הקומוניזם,
אבל חוסו על פולין! אם
לא נשמור על מישטר קומוניסטי
שיהיה מקובל על הסובייטיים, יק רה
אסון נורא!״
בפולין של 1980 אין צורך לבטא
דברים אלה במילים מפורשות. כל
פולני זוכר היטב מה קרה לפולין
בעבר הרחוק, כאשר חולקה המדינה
בין הרוסים, הגרמנים וה אוסטרים;
וגם מה קרה בעבר ה קרוב,
כאשר המאורעות בפולין
לא מצאו חן בעיני הסובייטים.
כדי פרובוקציה. כתוצאה מכך
קרה דבר, שהוא כימעט נס במדי נה
כמו פולין, אשר. עמה מצטיין
בלהט לאומי שגבל לא פעם עם
קלות־דעת.
השובתים גילו מידה רבה מאוד
של חוש־אחריות והתאפקות. ה־שילטון
הקומוניסטי נמנע מכל
פרובוקציה, השפיל את עצמו, עשה
את הכל כדי למנוע התפוצצות.
והנס הגדול ביותר: גם הסובייטים
התאפקו. אולי השפיע עליהם
העיתוי — הבחירות הקרובות
בארצות־הברית ובגרמניה — ואולי
הם מושפעים סמצב־הביניים
השורר בקרמלין, לקראת החילופין
הצפויים אחרי רדתו של ליאו־ניד
ברז׳נייב הזקן מן הבמה.
השבוע היה נדמה שהושגה פשרה.
העיר עסקן ישראלי, גם הוא
יוצא־פולין :״הפולנים בפולין הפכו
שפויים יותר מאשר הפולנים
בישראל ובאמריקה״ .הוא התכוון
למנחם בגין ולשימעון פרס בירושלים,
ולזביגנייב בז׳ז׳ינסקי ול־אדמונד
מאסקי בוושינגטון.

זה שווה לך? מה אתה מוכן לתת
כתמורה?״
אבל מנחם בגין אינו במצב־רוח
מתאים לכך. העולם הרגיז אותו,
והוא סבר כי תפקידו העיקרי הוא
״להשיב לעולם״ .המדינאי מס׳ 1
של ישראל היה נתון באויפוריה
של מילים, הפציץ את נשיא מצ ריים
במיכתבים (השבוע ביקש
אותו אנוור אל־סאדאת בנימוס
להפסיק) ,נאם נאומי־פולמוס אני
טי־עולמיים, אנטי־אירופיים ואנטי״
אמריקאיים באוזני כל מי שהיה
מוכן לשמוע.
לינוביץ הסתובב בירושלים, הש מיע
דיברי נימוסין, ניסה קצת
להתחנף למנחם בגין וליוסף בורג.
הוא גם הציע הצעה: שתושבי
ירושלים המיזרחית יוכלו להצביע
בעד מוסדות האוטונומיה, מבלי
שזה ישפיע על מעמד ירושלים.
הצעה זו כבר נדחתה על־ידי ממי
שלת־בגין כמה פעמים בעבר. ה שבוע
הודיעה גאולה כהן ש״זוהי
הכנסת האוטונומיה לירושלים דרך
החלון״ .זה היה סוף פסוק.
שאלת חמור. גם במצריים
אין סיכויים רבים לשליחות לינו־ביץ.
אנוור
אל־סאדאת. אינו רואה כל
צורך לעזור לקארטר, כאשר קאר־טר
עצמו משועבד לגמרי ללובי
היהודי. הוא ממתין לתוצאות הבחירות,
כדי להרהר ולטכס עצה.
בימי מילחמת־העולם הפיצו ה בריטים
בארץ כרזה, שנועדה לה טיף
לחיסכון בבנזין. הכרזה
הראתה חמור השואל :״האם ה טיול
הזה באמת דרוש?״
אילו נתקל חמור זה בסול לינו־ביץ,
בוודאי היה מציג לו את אותה
השאלה. חבל על סוליותיו של
השליח סול.

הממשלה
גע עוד. וגעומע

ההחלטה על כריית
* תעלת קטיף־מצדה
הפכה מגוחכת עוד
לכגי שייבשה הדיו
מדיניות חסודיוח עוד סוד

קארטר שזח את
ליגוכיץ כמאמץ גואש
?השיג משהו. אך 7א
היו לו קדפים
בשביל מה בא סול לינוביץ ל ארץ?
התשובה
היתה גלוייה לעין.
ג׳ימי קארטר שלח את שליחו ב מאמץ
נואש להשיג הישג מדיני
כלשהו — ויהי ריק־מתוכן ככל
שיהיה — כדי להנחיל לו יתרון
בשבועות האחרונים לפני הבחירות
לנשיאות.
אילו היתה ממשלת־ישראל מסוגלת
לנהל מדיניות שקולה, היתה
יכולה להציג לנשיא שאלה :״כמה

הרעיון יכול היה להלהיב. כריית
תעלה מן הים התיכון לים־המלח
— זה נראה כמו רעיון בעל־מעוף,
מיפעל שאפשר להתגאות בו.
הפרופסור יובל נאמן הלך אל
הממשלה, וזו קיבלה את הרעיון
בהתלהבות — גם מפני שזוהי
תעמולת־בחירות מצויינת וזולה
(לפי שעה אין הרבה מה לעשות
להגשמת הרעיון) וגם מפני שזוהי
דרך טובה לסיפוח רצועת־עזה,
שבה צריכה התעלה לעבור לפי
הצעת נאמן, שהוא גם יו״ר תנו־עת־התחייה
(העולם הזה .)2243

שלוש אלטרנטיבות. אלא

שהיו דרושים ימים מעטים בילבד,
כדי להבהיר כי ההחלטה הממשלתית
הבומבסטית היתד. דוגמה
מובהקת של קלות־דעת וחוסר*
אחריות :

כאמן ומודעי יפני מפת התעלה הדרומית
באור מפוקפק מאגד
אנשי־הכלכלה שבוועדת נא מן
(״ועדת ההיגוי״) הודיעו כי
כלל לא הספיקו עדיין לבדוק סו פית
את הכדאיות הכלכלית של
המיפעל. נאמן רץ לממשלה לקב לת
האישור לפני שהבדיקות הכל כליות
הושלמו. תוכניתו אינה
מקובלת עדיין אף על כל חברי
ועדתו.
י• בעל תוכנית מתחרה, שהק דיש
לנושא זה שנים רבות, הציג
את המעלות והמיגרעות של שתי
התוכניות, טען כי תעלה ממיפרץ
חיפה לבית־שאן כדאית וטובה
יותר מאשר התעלה הדרומית ה מוצעת.
ברור כי הדברים לא נש קלו
על־ידי הממשלה ברצינות,
לפני קבלת ההחלטהה.
בעוד שהשר יצחק מודעי
התלהב בגלוי לעניין, נראה ונש מע
שר־האוצר, ייגאל הורביץ,
מסוייג הרבה יותר. הוא גם עורר
אמון רב יותר.
י• המלך חוסיין פסל את התוכ נית
הישראלית מכל וכל, הודיע
שיילחם בה. ברור כי יהיה קשה
מאוד לישראל להשיג מימון בינ לאומי
לתוכנית הנוגעת גם לטריטוריה
ירדנית (מחצית ים־המלח
שייכת לירדן) ,כאשר ירדן מת נגדת
לכך. צל אי־החוקיות יתנופף
על המיפעל.
!• ירדן עצמה מתכננת תעלה
בתוואי שלישי: מעקבה לים־
המלח. ברור כי אלטרנטיבה זו
לא נשקלה אף היא על־ידי הממ שלה.

עוד לפני שייבשה הדיו של
החלטת הממשלה, נראה העניין כולו
באור מפוקפק מאוד. עוד יותר
מפוקפקת הדרך שבה מקבלת ממ־שלת־בגין
החלטות בעניינים גו רליים.

מצח
גחועוה

מאות אלפי צופים
שמעו את דכריו של
השר על 00 האחוזים.
אך הוא מכחיש
יצחק מודעי עשה את המעשה

לבנ-דיה־

אין כאלע

השלם הזה 2244

הגדול: הוא הסתלק רשמית מתביעתו
לקבל לידיו את מישרד׳
החוץ. מכיוון שיצחק שמיר התאהב
בינתיים בתפקיד זה, והפן
מקובל גם על אנשי־המישרד, היו
זה ויתור נבון.
אילו הסתפק מודעי בכך, הי1
זוכה באהדה. אך הוא לא יכו׳
היה להתאפק. כאשר שאל אות
מראיין בטלוויזיה על אימרתו ה
ידועה כי יש לו ,״ס/ס 90 כישורים
לתפקיד שר־החוץ, השיב מודע
כי מעולם לא אמר מילים אלד
הוא רמז שזוהי המצאה של ירי
ביו ושל אמצעי־התיקשורת.
זוהי האשמה אופנתית, ומודע
רק חזר על טכסים המקובל ע
חבריו. אלא שהפעם הגזים. נ
מאות אלפי צופים ראו את מודע
במו עיניהם כאשר אמר את ד,
פסוק, ושמעו אותו במו אוזניהם
שילטץ הפחד. זה היה בשי
מאבקו של מודעי על התפקיז
התנועה הדמוקרטית (אז: שיבע
ח״כים) התנגדה למינוי. מודע!
שאינו לוקה בביטחון עצמי פגוב
קיבל על עצמו לשכנע אותה1 .
בצאתו מן הפגישה רואיין מו
דעי על־ידי כתב־טלוויזיה שאר!
לו. המראיין שאל אוחו באילו ני)
מוקים השתמש בנסיונו לשכנע או
הדמוקרטים. על כך ענה מודע
בפסוק שהפך מייד אימרת־כנף
״אמרתי להם שיש לי 90ם
הכישורים הדרושים לתפקיד.״
אילו קרו הדברים לפני שנד
היתד. הטלוויזיה מקרינה מיי
מחדש את אותו קטע, אחרי הכח
שתו של מודעי. אך הטלוויזיו
הקיימת באוגוסט 1980 היא נפח
דת. היא ספגה מהלומות רבות מדי
היא פירסמה את ההכחשה בל
הערה.
כאשר נשאלו על כך אנשי ה
טלוויזיה, היה להם הסבר: הם ל:
מצאו את הקטע ההוא, אשר הצי
בור כולו ראה אותו.

#בג ד הוז
חטיכרלמם
נן סעפ^צץ

219

תוך שבועיים
ח״כ יצחק רבין עומד להכריז על התמודדותו
על תפקיד מועמד מיפלגת־העכודה לראשות
.הממשלה מיד אחרי ראש־יהשנה, ולכל
המאוחר בעוד שבועיים.

י *יגינן י ך

נראה כי רבין ינצל הזמנה תלויה ועומדת מעורכי
תוכנית הטלוויזיה מוקד לצורך ההצהרה על
ההתמודדות שלו, וכי כבר בתוכנית זו יתקוף את
יריבו שימעון פרס.

פוטרו ע שרו ת
זעם
עד ארס

די ר ק טו רי ם
ברשות החברות נערכת עתה בדיקה יסודית של כל
חברי מועצות־המנהלים. הבדיקה תקבע כמה מחברי
מועצות־המנהלים הם לאמיתו של דבר מפוטרים.
על־פי חוק החברות הממשלתיות כל חבר־מועצת־מנהלים
שאינו בא לשש ישיבות רצופות של המועצה,
נחשב כמי שהתפטר אוטומטית.

גורמים במישרד ראש־הממשלה ידעו לספר בתחילת
השבוע על זעם גובר והולך של ראש־ד,ממשלה על
יושב־ראש ועדת־החוץ־והביטחון, הפרופסור משה
(״מישר,״) ארנם. בגין חושב שארנס הוליך אותו
שולל. לדברי מקורביו של בגין הגיעו איתותים
מידידים של ארנס בחרות שיושב־ראש הוועדה מוכן
לקבל עליו את תפקיד שר־הביטחון. בעיקבות ידיעות
אלה, חרף רתיעתו האישית של בגין, הוא הציע
לארנס את התיק בממשלה.

רשות החברות גילתה עשרות של חברי
מועצות־־מנהלים, כעיקר מקרב הפקידות
הבכירה של הממשלה, הם כבר מפוטרים,
מאחר שלא באו לשש ישיבות, אך ממשיכים
לחתום על ההחלטות של מועצות־המנהלים.

״הוא עשה מעצמו ניכור לאומי וממני
טיפש,״ התכטא כנין, אחרי שארנס סירכ
לקכל עליו את התפקיד.

ארי ק ה בי ס

וייזמן יחלי ט
א חרי מצריים
שר־הכיטחון לשעבר עזר וייצמן, הודיע
לכמה מידידיו הקרובים, ערב יציאתו לטיול
במצרים, כי הוא יחליט על המשך דרכו
הפוליטית מיד אחרי שובו משם.

את פ ת
שר־החקלאות אריק שרון הצליח לעמוד
נגד דרישתו של שר״התעשייה גדעון פת
להעביר ממישרד־החקלאות את הסמכות
לקבוע מחירי התוצרת־החקלאית.
פת דרש להעביר סמכויות אלה לוועדת־המחירים־
הציבורית הנמצאת בשליטתו, אך שר־האוצר יגאל
הורביץ תמך דווקא בשרון< .י

וייצמן הבטיח לידידיו שימים מיספר אחרי שיחזור
עם בני מישפחתו, הוא יקבע את דרכו הפוליטית,
ויודיע עליה לציבור.

רי ב
בו ר ג ־ שפי ר
ריב חריף פרץ בין שר־הפנים הד״ר יוסף בורג לבין
מפכ״ל המישטרה רב־ניצב הרצל שפיר בגלל פרשת
אבו־חצירא.

בתחילת השבוע דיווח שפיר לבורג
•טהחקירה סביב •טר־הדתות תימשך עוד
חודשים אחדים. בורג התפרץ בזעם על
שפיר, ודרש ממנו שהמישטרה תסיים את
החקירה תוך שבוע שבועיים.
במפד״ל מודאגים מאוד מהאפשרות שמיפלגה זו תכנם
לתקופת מערכת־הבחירות בעת שפרשת אבדחצירא
תהיה בשיאה.

ג או להב הן
מבינ ה מוק שחדש
ח״כ גאולה כהן מכינה עתה מוקש חדש
לראש־הממשלה מנחם בגין. כהן סיבכה
את הממשלה כדוו־ק־ירושלים, הבטיחה
להמתין בהגשת סיפוח רמת־הגולן, אד
מארגנת עתה פעולה ציבורית כדי להכריח
את בגין להעביר את לישכתו למיזרח־ירושלים
בהקדם.
מקורבי בגין הצליחו כבר להשפיע עליו לדחות את
העברת הלישכה, אך נראה שבעיקבות הלחץ הציבורי
שתפעיל עליו גאולה כהן, יחזור בגין לתוכניתו
הישנה, להעביר את לישכתו בהקדם.

יצאה עיסקת המכירה אל הפועל, ושמועות
בעולם הכספים של תל־אביב טוענות שהיא
בוטלה.

בורוביץ, שניהם מבעלי המניות של ארקיע, וג׳רי
את מלון לרום עמדו לקנות אלפרד עקירוב ודדי
אורן, קבלן ישראלי שירד ללוס־אנג׳לם.

מפת נים
ל כונ ס נכסי
חברת־מר הפסיקה את המשא־ומתן שלה עם האחים
שווארץ בעניין קניית שני המיפעלים הכושלים שלהם
בדימונה. קרמיק קסטרינג ופויקשן נזטיריאלס. כור
מעוניינת שהמיפעלים יעברו לידי כונס הנכסים
הרישמי, כדי שהיא תוכל לרכוש אותם ממנו, ולשלם
ב־ 50 מיליון לירות פחות, הסכום אותו חייבים
המיפעלים לממשלה.

בינתיים חידש הוגו שווארץ את המגעים
שלו עם קונה אחר, איש העסקים האמריקאי
אדוארד גרין.

מסדהח •קור.
אחד פו ס פח
מישפחת פלאי, מבעלי החברה להוצאה-לאור מסדה,
נמצאת עתה במשא־ומתן מתקדם לקראת רכישתו של
דפוס יפת הגדול, שנקלע לקשיים כספיים.

היוזמה לרכישה באה מצד ״בנק־הפועלים״,
לו חייב ״דפוס יפת״ כמה מיליוני לירות.
״בנק־־הפועלים״ מעוניין במכירת ״דפוס
יפת״ למסדה״ ,כדי לקבל ממישפחת פלאי
את החוב של ״דפוס יפת״.

קוו אסמה -מי לחס

אוזן חוז ר

עו כ בו לי דהגשר

ד מו ש ב־ ם

בעיקבות החלטתו של בית־המישפט־העליון, שקבע
כי פאהד קוואסמה ומוחמד מילחם, ראשי־הערים ה מגורשים
מהר־חברון, יוכלו לפנות אל ועדת־הערר
הצבאית אם יגישו תצהירים בכתב, שלחה פרקליטת
מישפחותיהם, פליציה לנגר, את המיסמכים הדרושים
לשניים* .

המיפמכים עוכבו על־ידי השילטונות
הצבאיים ליד גשר אלנבי ,״לשם עיון״.

מי שהיה שר־החקלאות, אהרון אוזן, יצורף בקרוב
להנהגת תנועת־המושבים, אחרי שהודח ממנה. אוזן
יצטרף אל הארבעה שעומדים עתה בראש התנועה.

הצטרפותו של אוזן מחמירה עוד יותר את
המאבק כתוך תנועת־המושבים כין
הוותיקים לבין קבוצת המושבים הצעירים.
מנהיגה של קבוצת הצעירים, רענן נעים,
מאיים לפרק, בעיקבות צירוף! אוזן, את
תנועת־־המושבים.

עדיין לא ברור אם השניים ישתמשו בהזדמנות
שניתנה להם על־ידי בית־המישפט.

אורל* יניב
פו טרה
מפקד גלי־צה״ל, צבי (״צכיקה״) שפירא,
העביר את הקריינית אורלי יניב מתפקידה
כמנהלת מחלקת־קדיינים בתחנה הצבאית,
וכן שלל ממנה את התוכנית קבועה שהיתה
לה ,״הצגה יומית״ ,ששודרה מדי יום
בשעה ארבע אחר־הצהריים.

עו כבה
ר כי שתל רו ם
למרות פירסומים כאילו עומד מלון ״לרום״
כתל־אביב להימכר מיד לקבוצת משקיעים
הקשורה כקבוצת ״ארקיע״ ,עדיין לא

אור פן אורי
חז ראראה
עוול רב נגרם בשגגה לאורי בן־ארי, לשעבר הקונסול
הכללי של ישראל בניו־יורק, בכתבה על הירידה
(העולם הזה ,)2243 שבה נאמר כאילו לא חזר ארצה.
בדארי, שהצטיין בשלוש מילחמות, התפטר מתפקיד
הקונסול הכללי עם התמנות משה דיין כשר־החוץ.
הוא השתחרר ביוני .1978 מאחר שביקש להישאר
עוד שנה בארצות־הברית, ביגלל לימודי בניו, פנה
אל הוועדה למתן היתרים, כנדרש על פי ״חוק
שרות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) 1969״ .הוא היה
אחד הפקידים המעטים שנהגו כך, כראוי, וביוני 1978
נענתה בקשתו כדין על־ידי הוועדה, בראשות השופט
לנדא.
בתום השנה שאושרה לו, חזר בן־ארי ארצה, והוא
עוסק כאן מזה שנה בכתיבת רומאן אשר יסתיים
בקרוב. העלילה מתחילה ביום האחרון של מילחמת
ששודהימים, ומסתיימת ביום הראשון של מילחמת
יום־הכיפורים — מילחמה שבה מילא בן־ארי תפקיד
חשוב בפיקוד־הדרום, ואף הועלה, באופן חריג,
לדרגת תת־אלוף בעודו משרת במילואים.

אצר תקוע זה מקצוע

הוא התמחה נו

הבדל גדוד. אין הבדל בין
/ /י מה שעברו האנשים האלה בברית־המועצות
לבין מה שהם עוברים כאן. ב־ברית־המועצות
נקטו נגדם באותן השיטות
שנוקטים נגדם כאן. גם שם ניתקו
להם את הטלפונים, כשהשילטונות לא רצו
שהם ידברו עם ישראל, גם שם ניתקו
להם את אספקת־הגז, גם שם לא שילמו
להם אתי המשכורות. גם שם איימו עלי הם.
גם שם גירשו אותם מבתיהם.״
האיש שעושה השוואה כזו יודע על מה
הוא מדבר. כי יוסף (״ג׳ו״) תקוע, אינו
רק הנשיא החדש של התאחדות עולי ברית*
המועצות, והכותל־המערבי של העולים,
ולא רק אלה מברית־המועצות, אלא גם
יליד ברית־המועצות, ומי שהיה במשך
3שנים שגריר ישראל בבריודהמועצות.
הקשר עם תקוע, האיש נמוך הקומה
בעל השיער הג׳ינג׳י, באותם מקומות
עליהם לא השתלטה בינתיים הקרחת, נו דע
לציבור הרחב רק בשבועות האחרונים,
מאז המרד הגדול של עולי מרכזי הקלי טה.
אולם לדברי תקוע ה״רומך שלו עם
עולי ברית־המועצות החל כבר לפני חמש
שנים .״בשנת 1975 פנו אלי מהתאחדות
עולי ברית־המועצות, וביקשו ממני להיות
נשיא שלהם. הם רצו אירגון חזק, וחשבו
שאני יכול לעזור להם. סרבתי, ולמרות
שבאו אלי מישלחות, וניסו להשפיע עלי
בכל דרך אפשרית, לא הסכמתי. הייתי
אז חדש בארץ, ולא הייתי בטוח שיהיה
לי את הזמן הראוי להקדיש לכך.
״הם פנו אלי שוב לפני כמה חודשים.
גם אז סרבתי. העבודה שלי כנשיא אוני ברסיטת
בן־גודיון בנגב גוזלת ממני הר בה
זמן. לבסוף, אחרי שהסבירו לי את
המצב הגרוע של ההתאחדות, הסכמתי.
לפני כחודש נבחרתי. עכשיו, מדליפים
לעיתונים על אי־סדרים כספיים בהתאח דות,
מנסים לרמוז שאני אחראי להם,
אבל שוכחים לציין שאי הסדרים מתייח־

סיס לתקופה של לפני שלוש שנים ושנ תיים,
כשאת ההתאחדות ניהלו קומיסא־רים
מטעם השילטון, עסקנים של חירות.״
יוסף תקוע הפך לדמות של השבועיים
האחרונים בעיקבות המרד והשביתה במר
מול
עואפאת

תקוע, בן ה־ ,55 אפילו לא נולד ברו סיה.
הוא נולד בעיירה קטנה בשם לחו־ביץ
ברוסיה הלבנה. אך בשנת ,1925 שנת
לידתו של יוסף טוקצ׳ינסקי, שמו של
תקוע אז, היתה לחוביץ בשילטון פולין.
השפה המדוברת בבית טוקצ׳ינסקי היתה
כמובן רוסית, התרבות וההשכלה אותה
קיבלו תקוע, אחיו ואחותו היו רוסים.

הקשר בין
בן־גודיון ושית
ך• שיוסף תקוע היה בן 11 החליט
* אביו, שאול טוקצ׳ינסקי, להגר מרוסיה
הלבנה. המישפחה נדדה לפולין, שה תה
כחודשיים בעיר הגבול הסינית חרבין,
והשתקעה בסופו של דבר בשנחאי. תוך
חודשים ספורים הפך אביו של תקוע לראש
הקהילה היהודית הגדולה בשנחאי, והחל
לפתח את עסקיו. שאול טוקצ׳ינסקי הביא
עימו כסף ורכוש רב לסין, והפך במהרה
לסוחר בסחר בינלאומי, ולבעל קרקעות
עשיר בשנחאי. תקוע זוכר היטב את תקו פת
ילדותו בסין. הוא שהה בשנחאי שמונה
שנים, זכה למורים פרטיים, שלימדו
אותו עברית וסינית, בנוסף ללימודים ב־בית־הספר־הכללי
שבו למדו בשפה הרוסית
.״זה היה בזמן הכיבוש היפאני של
שנחאי,״ הוא מספר היום ,״חיינו שם כמו
שהלבנים חיו ברודזיה לפני העצמאות.
איש לא התייחס אלינו כאל יהודים. ה עניין
של הדתות כלל לא היה משנה בסין
של אז. התייחסו אלינו כאל לבנים.
אחותו של תקוע הכירה צעיר יהודי
ברזילאי בשם שרתוק ונישאה לו בגיל
צעיר. היא עברה להתגורר עם בעלה, בן
למישפחת משה שרת, בסאן פאולו, והיא
מתגוררת שם עד היום. כשהיה תקוע בן
19 עזבה המישפחה כולה את שנחאי, ו

הקליטה על-שם אבא חושי בקריית־אליעזר
בחיפה. תקוע לא רק נאם נאומים,
ערך מסיבות עיתונאים, והצהיר הכרזות
לטלוויזיה. הוא עזב את ביתו בירו שלים,
את האוניברסיטה בבאר־שבע, ו
עבר
להתגורר, עד יסתיים המאבק, במר-
כז־הקליטה. אחת לשבוע מגיעה לחיפה
אשתו, רות, מביאה עימד, מיזוודה עם
בגדים נקיים, אוספת את הבגדים המלוכלכים,
וחוזרת לירושלים.

כשנאם לראשונה מנהיג אש״ף יאסר מראפאת }עצרת
האו״ם, יצא תקוע באופן הפגנתי מאולם העצרת.
צלמיס זרירים הצליחו לתפוס אותו בחדר סמוך כשהוא צופה בנאומו של עראפאח
שהועבר בטלוויזיה במעגל סגור, ומכין באותה עת את תשובתו לנאום זה.

היגרה לארצות־הברית. גם שם היו חיי
המישפחה נוחים. אביו של תקוע בא לארץ
האפשרויות הבלתי־מוגבלות עם רכוש רב,
וקשרים עיסקיים מצויינים. הוא החל ב עסקים
בניו־יורק, והמישפחה התגוררה

מול חלציו

תקוע באחד מחדרי העולים־החדשיס, במרכז־הקליטה בחיפה.
בחדרו של ניסים גברילוב הקשיש ניצב שעון קיר
ענק. התמונה צולמה בשעות הצהריים, ומעידה על־כך שהשעון עמד מלכת.
אמר על כך תקוע ; ״השעון הוא הסמל של הסוכנות בהנהלתו של דולצ׳ין.״

למרות שהיום, בשיחות, מביע תקוע
הערכה רבה לשרת, אין־ספק למי היתד,
נאמנותו — לבן־גוריון. יש הטוענים ש נאמנות
זו הפכה לו, שנים רבות אחר־כך,
כשבן־גוריון הקים את רפ״י, לרועץ. תקוע
עסק אז בעיקר בענייני שביתת־הנשק.
הוא השתתף במשא־ומתן עם לבנון בראש״
ר,ניקרה, ועם סוריה בגשר בנות-יעקוב.
אחרי שענייני שביתות הנשק הסתיימו,
היה תקוע אמור לצאת לשגרירות ישראל
במוסקווה, להיות שם הציר השני. אולם
כמה מאבקים של ישראל באדם דחו את
יציאתו למוסקווה, והוא נסע לניו־יורק
כחבר המישלחת הישראלית בניו־יורק.
כשחזר אחרי כמה חודשים כבר בוטלה
הזמנתו למוסקווה, והוא נשאר לעבוד ב־מישרד״החוץ.
באותה תקופה הוא נשא
לאשה את רות. היא היתד, מזכירתו ב־מישרד־החוץ,
השניים התאהבו ונישאו.

איום על
אשכול
ך* ל אותה עת התהדק הקשר בינו ל ״
-בין בן־גוריון .״בן־גיריון רצה תמיד
לדעת בן כמה אני. אני לא רציתי לספר
לו. לא רציתי שהוא ידע שאני כל־כך
צעיר, ותמיד הייתי מתחמק מתשובה. בן־
גוריון הבין שאני מתחמק, התעקש, וזד,
היה כזה מישחק בינינו. לפני שיצאתי
לאדם הוא אמר לי, :עכשיו, אתה יכול
להגיד לי בן־כמה אתה, בין כה וכה זה
יפורסם בעיתונים.׳ אמרתי לו, ובן־גוריון
צחק , :אתה כבר זקן בשביל להיות רמס־כ״ל
של צה״ל.׳״

איש הארס

תקוע יחד עיט נזי שהיה המזכיר־הכללי של אירגון־האומוח־המאוחדות,
דאג האנזרשלד. בתקופה בה היה תקוע שגריר
באו׳׳ם הוא הפן למוסד מכובד באירגון זה, והפך את האו״ם לבמת הסברה לישראל.

(המשך מעמוד )31
באחד הרבעים הטובים באותה התקופה,
בעיר סורסט הילס.
נ׳ו תקוע נשלח ללמוד באוניברסיטת
הארווארד. הוא למד חוק בינלאומי ויח סים
בינלאומיים, ועד מהרה התגלה על־ידי
שליחי הסוכנות היהודית בארצות־הברית,
וכשהיה בן 21 גויים לעבודה חלקית
במישלחת הסוכנות״היהודית ליד האד
מות״המאוחדות. צחוק הגורל הוא, שהאיש
המרתיח עתה את דמם של ראשי הסוכ נות,
החל את הקשר הראשון שלו עם יש ראל
דווקא כעובד הסוכנות, אם כי כמובן
הסוכנות של שנת 1946 היתד, שונה במהותה
מזו של היום: אז זו היתד, הממשלה
של המדינה שבדרך.
תוך תוך כדי לימודיו בהארווארד הו עסק
תקוע כמומחה למישפט בינלאומי
במישלחת של הסוכנות ליד האו״ם. אז
נוצר המגע הראשון שלו עם האו״ם. בר
״אני

שנה

ילנה
(״ליליאנה״) מיליצינה אינה
י מדיירי מרכז־הקליטה בחיפה. אבל
אילנה, עולה חדשה מברית־המועצות, ש הגיעה
לארץ לפני ארבע שנים, וסיפחה
עצמה למרכז־הקליטה החיפאי .״אני יודעת
איך מתנהגים הפקידים של הסוכנות. באתי
לכאן כדי לעזור לעולים השובתים, וכדי
להזדהות.״
אילנה, צנומת גוף, שער שחור ארוך
ומשקפיים, בת ,27 לא קיבלה אף פעם
עזרה מהסוכנות־היהודית או ממישרד ה קליטה
.״מספרים שנותנים לנו, העולים
החדשים, וילה ווולוו. אני לא קיבלתי
אפילו חדר ואופניים. כשהגעתי לארץ
היתה תקלה בבירוקרטיה של הסוכנות,
ואיבדו את התיק שלי. כל התחנונים שלי
לא הועילו. אם אין לי תיק, אני לא קיימת
בשבילם.
״רק פעם אחת שמה אלי הסוכנות לב.
יום אחד התמוטטתי ברחוב. לקחו אותי
לבית־חולים, ושם הרופאים גילו שאני
סובלת משתי מחלות: תת־תזונה, פשוט
הייתי רעבה ולא היד, לי מה לאכול, ודלקת-
ריאות חריפה, משום שלא איה לי איפה
לישון בלילה, וישנתי ברחוב.

בות השנים התפרסם תקוע בזכות היותו
שגריר ישראל באדם. תקוע היה חבר
המישלחת הישראלית במושב העצרת ב־לייקסאכסס,
כשיראל הוכרה על־ידי מיש-
פחת העמים .״ישבתי אז עם נייר שעליו
היו מודפסות שמות כל המדינות, וליד
כל מדינה שהצביעה עבורנו רשמתי איקס.
אחרי שנים עשיתי זאת מאות פעמים, בכל
הצבעה חשובה שהיתר, באדם.
בשנת 1949 דרכה רגלו של תקוע לרא שונה
בחייו, על אדמת ישראל. הוא נק רא
לעבודה במישרד״החוץ, ומונה כסגן
היועץ־המישפטי של המישרד. באותה
תקופה הוא החל להכיר את אופייה של
החיים הפוליטיים בישראל. בתוקף תפקידו
היה לו מגע רב עם ראש־הממשלה ד
שר־הביטהון דויד בן־גוריון, אך הבוס
הישיר שלו היה משה שרת .״היו תקו פות
שבן־גוריון ושרת כלל לא דיברו זה
עם זה, ואני הייתי המקשר ביניהם.״

ב־ , 1958 כשתקוע היה בן ,33 הוא נש לח
שוב לניו־יורק, להיות סגן נציג יש ראל
באדם. הנציג היה אז אבא אבן, ש שימש
בעת ובעונה אחת כנציג ישראל
באדם, וכשגריר ישראל לארצות־הברית.
אבן ישב מרבית הזמן בוואשינגטון, ותקוע
היה למעשה שגריר ישראל באדם. שנ תיים
אחר־כך, בשנת , 1960 הוא נשלח
כשגריר ישראל לברזיל. שם היתד, לו
הזדמנות להתראות הרבה עם אחותו, ושנ תיים
אחר־כך הוא נשלח למוסקווה.
ערב יציאתו למוסקווה הוא שוחח ארו כות
עם בן־גוריון. ההנחיות שתקוע קיבל
מהזקן מנחות אותו גם היום, במאבק שלו
כנגד הממשלה והסוכנות בפרשת שביתת
העולים החדשים. בן־גוריון אמר לו אז:
-,התפקיד שלך כמו של כל שגריר, הוא
לשמור על הקשר בין מוסקווד, לירושלים,
ואפילו להדק אותו, אבל זה רק־ תפקיד
מישני. התפקיד העיקרי שלך הוא יהודי
ברית־ד,מועצות. אתה שגריר אליהם יותר
מאשר אל השילטונות הרוסיים. כשבן-
גוריון התפטר, ולוי אשכול מונה כראש-
ממשלה, נודע לתקוע שאשכול עומד לש לוח
לו הוראות חדשות לגבי המדיניות
של שגריר ישראל במוסקווה .״נודע לי
שאשכול החלט להדק עוד יותר את היח סים
עם שילטונות ברית המועצות ולשם
כך עמד לדרוש ממני, כדי לא להרגיז
את הקרמלין, למעט בפעילות שלי עם
הקהילה היהודית. עוד לפני שהגיעו הד,נ־

ברחובות ! יי

האחיות בבית־ד,חולים קראו לפקידי הסוכנות.
אני לא יודעת אם הם קראו
להם ביגלל שהם ריחמו עלי, אחרי ששמעו
שאני עולה חדשה שאין לה מה לאכול
ואין לה איפה לגור, או שקראו לסוכנות
כי לא היד, מי שישלם את דמי האישפוז
שלי. האנשים מהסוכנות באו, שילמו ל-
בית־חולים, נתנו לי 200 לירות והלכו.
״עכשיו אני נזכרת שעוד פעם אחת באו
אלי מהסוכנות. אני ניסיתי ללמוד בטכניון
שהתחלתי בלנינגרד. אבל לא היה לי כסף
לחיות, למרות שד,טכניון קיבל אותי על
סטפנדיה. במקרה נפגשתי עם מישלחת
גרמנית שביקרה בטכניון. הם שמעו שאני
עולה הדשה, ורצו לשמוע איך מסתדרים
עולים־חדשים בישראל. סיפרתי להם את
האמת. סיפרתי להם על בית־חולים, סיפרתי
להם שאני ישנה על ספסלים ברחובות.
כששמעו זאת אנשי הסוכנות הם איימו
עלי שאם אני אמשיך לדבר ככה, הם
,יגמרו איתי את החשבון.׳
״אני יודעת שהמצב שלי מייוחד כי
איבדו את התיק שלי בסוכנות. אבל העובדה
שהם לא מוכנים לפתוח תיק חדש,
שלגביהם אני לא קיימת, מעידה על היחס

שלהם גם לעולים שלא איבדו את התיק
שלהם, ובגלל זה באתי לכאן.״

אילנה מידיצ׳ינה
״זרקו אותי !״

לארץ והודעתי שאם הור תגענה
אני מתפטר, וחוזר
יודע אם בגלל האיום, או
התחרט ההוראות האלה

חיות טילגרפתי
אות כאלה אכן
לארץ. אני לא
בגלל שאשכול
לא הגיעו.
כששב תקוע לישראל בשנת 1965 הוא
כבר נחשב בדיפלומט בכיר, ומומחה לענ ייני
ברית־ד,מועצות והאו״ם. הוא מונה
כסמנכ״ל מישרד־החוץ, והיד, אחראי על
שני דסקים, זה של האו״ם, וזה של מיזרח
אירופה.

__ מגודיס
בבניין האו״ם
ף* אותה תקופה פרש בן־גוריון מ י
י מפא״י, והקים יחד עם שימעון פרס
ומשה דיין את רפ״י. הלחצים שהופעלו
על תקוע להצטרף לרפ״י היו גדולים. פרס
הבטיח לו את המקום הרביעי ברשימת
מיפלגה וו לכנסת ובן־גוריון קרא לו ל שיחה
אישית וביקש ממנו להצטרף. תקוע
התנדנד על על הגדר במשך כמה חודשים,
לבסוף> החליט להישאר במפא״י.
מפא״י הוותיקה שילמה לו על כך שלא
״בגד״ ,ותקוע קיבל את המינוי של שג ריר
ישראל באו״ם. אולם הידידות שלו
עם שימעון פרס, וקירבתו לבך גוריון בכל
זאת הזיקה לו. גולדה מאיר, מי שהיתר,
שרת־החוץ ואחר־כך ראש־הממשלה לא
סלחה לו על־כך, ובמשך שמונה השנים
בהן כיהן תקוע כשגריר ישראל באו״ם,
היה בינו לבין גולדה ניכור שהתבטא
בהשמצות של גולדה על השגריר שלה.
אין ספק שתקופת האו״ם שלו היא ה תקופה
הזהירה בקאריירה של תקוע. תוך
שנים מיספר הוא הפך למוסד של ממש
באו״ם. תקוע פיתח לו טכניקה של להו ציא
מהכלים את יריבי מדינת־ישראל, ו הפך
את שגריר ברית־המועצות באו״ם,
יעקוב מאליק, ואת השליח הסעודי בארודי
לאוייביו בלב ובנפש.
מאחרי שיטתו של תקוע להוציא מה כלים
את נציגי יריבי ישראל טמונה הפילוסופיה
הדיפלומטית שלו .״כבר אחרי
ההצבעה בלייק סאכסס ידעתי שהאו״ם זה
מוסד בו יש רוב אוטומטי נגד ישראל.
אין כל טעם בלנסות ולהשיג רוב באו״ם
משום שזו משימה בלתי־אפשרית. החלט תי
להרגיז את היריבים שלנו, בעיקר את
מאליק ובארודי, בכוונה, וזאת כדי לה שיג
שתי מטרות עיקריות. המטרה הרא שונה
היא מטרה הסברתית. אני לא נש ארתי
חייב אף פעם תשובה. ניצלתי כל
הזדמנות כדי לענות למאליק ולבארודי,
להרגיז אותם, לגרום לכך שיענו לתשובה
שלי, ולהרוויח עוד זכות למענה חוזר. זה
אמנם חייב אותי לגור כמעט בבניין ה־או״ם,
אבל היה לכך יתרון הסברתי עצום
לישראל. אני זוכר שאפילו במסיבת יום-
העצמאות, הראשון אחרי מילחמת ששת
הימים, מסיבה אותה ערכתי לדיפלומא־טיס
באדם, לא יכולתי לבוא ולמלא את
תפקיד המארח. הייתי צריך לשבת באו לם
העצרת כדי לענות להצעת הגינוי נגד
ישראל במועצת״הביטחון בעניין עריכת
מיצעד צד,״ל בירושלים.
״המטרה השנייה בלהוציא אותם מה כלים
היתד, להראות לכל העולם שהאדם
אינו במה לפיתרון בעיות המיזרח־התיכון.
רציתי לבטל את ערכו של האדם, לפחות
במה שנוגע לישראל. ההתנצחויות שלי
הועילו גם לזה, והציגו את האדם ערום
לחלוטין. אפילו בארודי קלט את זה בסופו
של דבר. יום אחד הוא אמר לנציגים
הערביים , :כל פעם שאתם מעלים הצעה
נגד ישראל, אתם מפסידים. ישראל אינה
מתחשבת כלל בגינויים שלה, זורקת אותם
לפח, אבל הצעות הגינוי נותנות ל תקוע
הזדמנות לנאום, ונותנות במה פיר-
סומית מצויינת לישראל. ואכן, היו תקופות
שביגלל סיבות אלה לא העלו הער בים
הצעות גינוי לישראל.״
במיסגרת מאמציו להוציא מן הכלים את
מאליק ובארודי נהג תקוע להשתמש בשי טת
החום והקור. הוא היה מתרגז, ומעלה
את המתח בישיבות האדם, ומיד אחר־כך,
לתדהמתם של הנוכחים, הוא היה חוזר
להיות קר כדג, יושב רגוע ומוצץ ממק טרתו
בשלווה. עם מאליק הוא היה מגיע
לעיתים לחילופי מהלומות־מילוליות בשפתו
של הרוסי, ואילו לגבי בארודי, שנפ טר
אחרי שתקוע עזב את האדם, טוע נים
שהוא נפטר משום שחסרו לו הווי כוחים
עם תקוע.
את טכניקת ההרגזה היד, תקוע מנצל
גם להישגים ענייניים. במילחמת יום־הכי־פורים׳
בניגוד להוראות שקיבל מירוש לים,
ניסה תקוע להרוויח זמן, כדי שיש ראל
לא תאלץ להפסיק את האש ברגע

נתו עור ארז 18111
שחחאנרותו והב*אח
ו ,11(1טוענת בוא!!,
ר״העולם מה״

מרים ואינה זיצרמן עם יוסף תקוע
מסתורי הכרטיס ליוון

..אבא לא היה משוגע!״

*י ם תום ימי האבל נפגש כתב העולם
? הזה עם אינה ומריה זיצרמן, בתו
וגרושתו של ארקדי זיצרמן, העולה החדש
מברית־המועצות שהתאבדותו הציתה את
המרד הגדול של העולים במרמי־הקליטה.
ארקדי התגרש מאשתו מריה עוד ב־ברית־המועצות.
האשה והבת אינה עלו
לישראל לפני כארבע שנים, שנתיים לפניו.
אינה, בת ה־ ,20 לומדת מוסיקה במידרשה
על־שם רובין בירושלים, ומריה, המתגוררת
בנתניה, עובדת כלבורנטית.

סיפרה השבוע אינה :

מאז שאבא התאבד הפיצה עליו הסוכנות
כל מיני שמועות שאני מוכרחה להכחיש
אותן. כל אהד יודע שהן לא !נכונות. אבא
היה מהנדס לחיפושי נפט בבקו, העיר
בברית־המועצות ממנה באנו. שם רדפו
אותו בגלל שהוא היה מהנדס מצויין, והיו
הלא־נוח לה ביותר. הוא עשה פילבאסטר,
ושיתף בו את בארודי :״אני ידעתי שמה
שמרתיח את בארודי ביותר הוא טענות
היסטוריות לגבי שייכות ארץ־ישראל לעם
היהודי. כשהייתי צריך למשוך זמן, הייתי
מעלה טענות כאלה. בארודי נדלק מיד,
נשא נאום בן כמה שעות, ואני הרווחתי
את הזמן שהייתי צריך.״
אבל לא רק בארודי ומאליק נפלו ברשת
ההרמות של תקוע. גם יושב־ראש הנהלת

מצבה לאדם

לו כל מיני המצאות ופטנטים בשטח זה.
אבא לא רצה לתת את הפטנטים שלו
לרוסים. הוא רצה לשמור אותם ליהודים,
משום שידע שהוא יגיע לארץ־ישראל.
הוא הגיע, אבל אף אחד לא היה צריך
את הפטנטים שלו. בכלל לא התייחסו אליו
כאן. אבא היה שנתיים בארץ, בלי דירה
ובלי עבודה. אני קראתי בעיתונים שה סוכנות
אומרת ש־ 12 פעמים הציעו לו
עבודה. זה שקר, כמו יתר השקרים שלהם.
הציעו לו פעמיים עבודה, את אותה העבודה,
להיות סבל בנמל. אבא רצה לעבוד,
והיה מאושר גם להיות סבל, אבל הוא
היה חולה כליות, ועבודת סבלות לא
התאימה לו. הרופאים לא הרשו לו לעבוד
בזה.
הסוכנות סיפרה כאילו היה לאבא הרבה
כסף שהוא הסתיר אותו מכולם, ובכסף הזה
הוא קנה לאמא דירה. זה שקר. לאבא לא
היה כסף, וגם אם היה לו, הוא לא היה
קונה דירה לאמא. הם גרושים כבר הרבה
זמן. חוץ מזה אמא מתגוררת עד היום
בדירה שכורה בנתניה.
לפני כמה שבועות אבא חש שהגיעו
מים עד !נפש. כל המצב עשה אותו חולה.
בבקו הוא היה אדם בריא, שמן וגדול.
בפעם האחרונה שאני ראיתי אותו הוא
היה רזה, כפוף ומבולבל. מה שהכי הרגיז
אותו היה היחס של הפקידים אליו. כשהם

הבינו שהוא בעייה בשבילם, הם ניסו
להפטר ממנו, ולשלוח אותו לחוץ־לארץ.
בשלב מסויים הוא נכנע. הוא הסכים לקבל
מהסוכנות כרטיס־נסיעה באוניה ליוון, ולעזוב
את הארץ. אני לא יודעת למה
הוא רצה לנסוע ליוון. אני חושבת שזה
בגלל שהוא היה מדוכא בארץ, והסכים
לנסוע לכל מקום שישלחו אותו. הכרטיס
באוניה ליוון זה הכרטיס הזול ביותר,
לכן הסוכנות נתנה לו את הכרטיס.
אני לא יודעת מדוע אבא התחרט. הוא
היה אצל אמא בנתניה יום לפני הנסיעה
שלו. יכול להיות שהוא חשב שיפגוש גם
אותי שם, אבל אני הייתי בירושלים. הוא
לא סיפר לאמא ולי שהוא עומד לעזוב את
הארץ, אבל יכול להיות שהפגישה עם
אמא, והעובדה שהוא לא יכול היה להיפרד
ממני, שיכנעה אותו להשאר בארץ, להמשיך
להילחם, אבל להיות לידנו. ביוון
אין לו אף אחד.
אבא חזר למרכז-הקליטה, וביקש להכנס
לחדר שלו. אמרו לו שהחדר שלו תפוס,
ושמישפחה אחרת כבר גרה בו. זה היה
שקר. החדר של אבא לא היה תפוס. פשוט
החליפו בו את המנעול כדי שאבא לא
יוכל להכנס, והוציאו ממנו את כל החפצים
של אבא. עד היום החדר של אבא
במדכדהקליטה פנוי. חוץ מזה, מחצית
החדרים במרכז־הקליטה בחיפה פנויים.

זו היתד, המכה האחרונה שקיבל אבא.
הוא הבין שרוצים להפטר ממנו בארץ-
ישראל עוד קודם, אבל עכשיו זה היה
לו מוחשי, מול העיניים. עכשיו גם לא
היה לו איפה לישון. אז הוא התאבד. אבל
אבא לא התאבד. הסוכנות רצחה אותו.
צריך לדאוג לכך שהסוכנות לא תמשיך
לרצוח עולים אחרים. אבא ועולים אחרים
סבלו את אותו יחס בברית־המועצות, אבל
שם הם החזיקו מעמד והיו גיבורים כי
היתד, להם תיקווה: ארץ־ישראל. כשעושים
להם את אותם דברים בארץ הם נשברים,
כי בארץ אין להם כבר תיקווה.
אבל גם אחרי שאבא מת לא נותנים
לו מנוחה. אני לא חושבת שהמצפון מציק
לאנשי הסוכנות, אין להם דבר כזה. אני
חושבת שהם רוצים לנקות את עצמם בפני
הציבור. הם המציאו כאילו אבא היה
משוגע, חולד,־רוח. זו שטות ממדרגה ראשונה,
וחבל שהעיתונים כותבים מה ש הסוכנות
אומרת להם לכתוב.
כל מי שהכיר את אבא ידע שהוא בן-
אדם נורמאלי. בימים האחרונים הוא היד,
מדוכא מאוד, בגלל מה שעשו לו, אבל
הוא היה נורמאלי. מדוע צריך ללכלך
את השם של אבא גם אחרי שהוא מתי
לא מספיק מה שעשו לו בזמן שהוא היה
חי 1
עד כאן דבריה של אינה זיצרמן.

הסוכנות־היהודית, אריה דולצ׳ין, וח״כ
מילוא, שישבו בחדר הישיבות המאולתר
במרכז־ד,קליטה בחיפה, לא יכלו לטכניקה
של תקוע. הוא הצליח להוציא אותם מה כלים
כשדווקא ברגעים בהם הם התרגזו
וצעקו, ישב מולם תקוע בשלווה, ושיחק
במיקטרתו.
כששב תקוע לישראל, אחרי שמונה
־שנים כשגריר באו״ם, הוא התמנה
כנשיא אוניברסיטת בן־גוריון בנגב. שלא

כנשיאי אוניברסיטאות אחרות בארץ, הח ליט
תקוע כי האוניברסיטה תשמש לו גם
כמנוף לקידום פוליטי, והוא היד, מוכן
להשקיע מאמצים וזמן רב לשם כך. תקוע
הבין, לפני חמש שנים, שאחת הבעיות
החריפות ביותר בחברה הישראלית היא
פער העדות. במיסגרת המצומצמת־ה־חסית
שלו, אוניברסיטת בן־גוריון וישוב־ דרום־
הארץ, הוא החל לפעול בשטח זה. תוך
כמה שנים הפכה אוניברסיטת בן־גיריץ
לכור ההיתוך הגדול ביותר לנוער באי־ץ.
40 אחוז מהסטודנטים באוניברסיטת בן-
גוריון הם יוצאי עדות המיזיח, לעומת
12 אחוז בכל האוניברסיטאות האחרות.
תקוע אילץ את ראשי החוגים אצלו
להכין תוכנית לימודים כזו שבה יוכל׳
להשתלב בני עדות המיזרח. הוא הקים
מכינה באוניברסיטת בן־גוריון, בה יוכלו
להכין עצמם ללימודים אוניברסיטאית סטו דנטים
חסרי תעודת־בגרות, וגס כאלה
שאף פעם לא חבשו את ספסלי בית־הספר
התיכון.
תקוע היה זה שהמציא את תוכנית פרח
המפורסמת. סטודנטים באוניכרסיטת באד־שבע
נקראו לעזור לנוער המקומי בשיעורים,
ולהירתם למיפעל הינכות. קריאתו
של תקוע לסטודנטים שלו נותרה כמעט
ללא מענה. תקוע לא ויתר. הוא הוציא
הוראה שסטודנט לא יוכל לקבל מילגה
או כל הקלות שהן באוניברסיטה, לפני
שיצטרף למיפעל החונכות. היום אפשר
למצוא אלפי סטודנטים העוזרים לבני באר-
שבע, ולבני עיירות דרומיות אהרות בארץ,
כמיצפה רמון ודימונה, להכין את
שיעוריהם.
בידעו את מצב הדיור לסטודנטים ב־באר-שבע,
שכר תקוע כמה דירות והציע
אותן לסטודנטים שלו חינם א־ן כסף, ב תנאי
שאלה תהיינה דירות פתוחות. עתה

אפשר למצוא בבאר־שבע דירות סטודנ טים
שדלתן פתוחה בפני בני השכונות
בהן הן נמצאות. הבאים לדירות אלה, זו כים
לעזרה בשיעורים, הולכים יחד עם
הסטודנטים דיירי הדירות לתיאטרץ ול קולנוע,
ורואים בדירות אלה את ביתם
השני, לעיתים הראשון.
תקוע הפך למושג בבאר־שבע, בעיקר
אצל שכבות המצוקה. יש הטוענים שב פעילותו
זו הוא רוכש לעצמו עמדה פולי טית
שתביא אותו בסופו של דבר אל שול חן
הממשלה. טענות אלה הושמעו נגדו
גם בפרשת מרכז הקליטה בקדיית־אלי־עזר.
ראשי מישרד־ד,קליטה והסוכנות ניסו
להחרים אותו, ולא לשתף אותו במשא־ומתן
עם העולים מברית־המועצות. הם
טענו שתקוע מצא לעצמו סוס פוליטי,
ולכן אינם רוצים עימי כל משא־ומתן.
אולם העולים, ולא רק אלה מברית־ד,מוע צות,
עומדים מאחרי תקוע. המסירות ש הוא
הראה לגבי המאבק שלהם, העיבדה
שהוא עבר להתגורר יחד איתם בתנאים
הלא־נוחים של מרכז־ד,קליטה. עשו את
שלהם.
אולם תקוע לא רק הותקף על־ידי ראשי
הליכוד. גם אנשי מיפלגתו שלו ניבהלו.
יחיאל לקט העלה בלישכת מיפלגת־העבי־דה
הצעה שבה נשמע גינוי לתקוע. שימ־עון
פרם, ידידו של תקוע, לא היה מוכן
לצאת להגנתו של האיש שישב אותה שעה
עם העולים בחיפה, אך את תקוע אין
הדבר מרתיע :״לא נרתעתי מהכוונה של
אשכול למנוע את פעילותי בקרב יהוד׳
ברית־ר,מועצות, כשהייתי שגריר במיסק־ווה,
ולא ארתע גם מנסיונותיהם של ראשי
הליכוד, וראשי מיפלגתי שלי, למנוע את
פעילותי בקרב עולי בריודו־,מועצות.״

עד היום נמצא מל לוח הכניסה למעון העולים שזזו של
ארקדי זיצרמן. אנשי מרכז־הקליטה אינם מסירים את
השם מהלוח. לדבריהם זו הוכחה ניצחת לכך שחדרו של ארקדי עדיין פנוי. ואף פעם
לא נתפס על־ידי אחרים, כפי שטענו מנהלי הבית לפני התאבדותו של העולה החדש.

יוסי ינאי

* א״נמן הגיף שוטו על
אהוד אבויאר וצעק:
..אתה עחחאך אוי ר
העעשרה ההו 1גוית
נתנה את קרון המרו
רוויוגן ־ ג 1ו

¥חוו נוי נסיעה עם
אנויאר החרים נוגוויון
ער הקמח !המו 1ה
לנך>וויון היתה
שיטה רזנות !ברולטה

ך * מקום ז וינה, בירת אוסטריה.
י י שנה •1939 :

אהוד אכריאד, שנפטר השבוע,
כותב בספרו * ו
עם כניסתי למישרד מצאתי על שולחני
מעטפה ועליה פס אלכסוני באדום וצלב־
-- :פתחו שערים, אהוד אבריאל, ספריית
מעריב.1976 ,

עם בן־גודיון

קרס המבשר רעות. פתחתיה ביד רועדת.
היתה זו פקודה להתייצב מיד במישרדו
של אחד האדונים החדשים של העיר
וינה, שבתוך זמן יהיה שם־דבר לברבריות
הפרועה ביותר בדברי הימים: עתה היה
זה תורי לפגוש את אדולף אייכמן.
שומר אס־אם הוליך אותי מן השער,
דרך אולם גדול, במעלה מדרגות רחבות.
ארמון רוטשילד היה מואר באור קלוש.

אהוד אבריאל בשיחה עם דויד
בן־גוריון על שפת הכינרת, באחת
מחופשותיו של בן־גוריון בטבריה. מאז פגישתם הראשונה באיס
רוב
אוצרותיו הנדירים הוצאו על־ידי ה כובשים,
ורק פה ושם נותר על הקירות
איזה תבליט או פיסת שטיח, שנשכחו
מן החומסים והעניקו למקום מראה של
מישכן־לראווה שהפך בניין מישרדים.
שלטים ופתקים שהודבקו על הציפוי ה יקר,
סימנו את חדרי־העבודה של עוזריו
של אדולף אייכמן. בשתיקה עברנו את
הדרך הארוכה עד לחדר הארוך והצר שבו

טנבול, בשנת ,1944 לא נפרדו דרכיהם של שני אישים אלה.
אבריאל נחשב כאחד מנערי בן־גוריון וממקורביו, ואילו ״הזקן״
העריך את אבריאל הצעיר, והטיל עליו תפקידים אחראיים.

חיכה לנו אייכמן. הוא עמד בקצה המרוחק,
במדים ובמגפיים שחורים, השוט בידו
ורגל אחת על הכסא.
״יותר קרוב,״ צווח כשצעדתי לקראתו.
ופתאום כקול הרעם :״מרחק שלושה צע דים
ממני !״ והשוט הצליף באוויר ב שריקה
מרושעת, כמו לסמן את המרחק
הדרוש. הוא התיישב. אני נשארתי לעמוד
מול שולחנו.
״העניינים מתקדמים לאט מדי,״ נבח
לעברי. אנחנו לא פועלים במהירות ה דרושה.
מדוע שלחנו אנשים מעטים כל
כך במורד הדנובה, אל הים־השחור, או
דרך יוגוסלביה, לים האדריאטי — והלאה
משם לארץ־ישראל ו למה אין אנו דוחפים
יותר אנשים לאנגליה או לאמריקה. כלום
אין זה ברור לנו, שאנו יוצאים לו מן
האף י ״הגיע הזמן שהעיר תהיה נקיה
מיהודים, ובהקדם.״
״אנו עושים כל אשר ביכולתנו,״ הס ברתי.
במערב־אירופה עדיין פתוחות ב פנינו
כמה אפשרויות, ואנו מנצלים אותם
מיד כשמישרדו מעניק לנו תעודות־מסע,
אך יש -שהמישרד משהה את הניירות
הללו. לגבי ארץ־ישראל קיימים מיכשולים
נוספים. אוניותינו חייבות לנוע בחשאי,
כדי שלא להתפס על־ידי הבריטים.
״תירוצים על גבי תירוצים,״ צרח אייב־מן
כאילו הוא מדבר אלי מעבר לים. אני
מגן על אינטרס פוליטי. פעולתנו איטית
משום שאנחנו מתעקשים לקחת רק צעירים,
וכיוון שהללו דלי־אמצעים. אנחנו
סובלים ממחסור תמידי המגביל את פעו לתנו.
עלינו לקחת גם אחדים מבעלי
האמצעים, אפילו יהיו חולים וזקנים. אין
הוא מוכן לאבד זמן רק כדי שנוכל
להמשיך בקפריזות שלנו.
עמדתי בתוקף על כך שהסיבה היחידה
לגישה הבררנית שלנו הם קשיי־הדרך.
הנוסעים גם צריכים להיות מוכנים לקפוץ
לים בקירבת החוף, כדי להימלט מהברי טים.
אולם הוא לא היה מוכן לסגת .״אתה
ואגמי, אתם היהודים היחידים המתווכחים
איתי,״ צווח .״שיקפצו למים גם הזקנים
והחולים, מעתה עליכם לקחת גם אותם.״

עד באן קטע מן הספר.
אבריאל היה בין היהודים הבודדים
שפגשו את אדולף אייכמן בעת המילחמה

ונותרו בחיים. הוא ד,יה יאז בן ,22 עובד
המוסד לעליה ב׳ בווינה עיר מגוריו 22 .
שנה אחר־כך, פתח שגריר ישראל בקונגו,
אהוד אבריאל, מיברק מוצפן שהגיע ל שגרירות
מירושלים. הוא לא יכול היה
לעצור את התרגשותו. דויד בן־גוריון
הודיע לו אישית, כי אדולף אייכמן נתפס
על־ידי שרותי־ר,ביטחון, הובא לישראל
ויעמוד בה לדין על פשעיו.
במשך יותר מעשרים שנה — מאז
שפגש את אייכמן ועד שקיבל את המיברק
— היה אבריאל כמעט בכל מקום וכמעט
בכל תפקיד. שמו הקודם, בטרם הומר בשם
עברי, היה איבראל, שפירושו בגרמנית
״בכל מקום״.
כשנטמנה גופתו של אהוד אבריאל, ביום
הששי שעבר, בבית־ר,קברות הקטן של
קיבוצו, נאות מרדכי, נקבר גם פרק חשוב
ומפואר בתולדות המדינה־שבדרך והמדי־נה־בהתהוותה.
האיש
שהטביע את חותמו יותר
מכל אחד אחר על דרכו של אהוד
אבריאל היה דויד בן־גוריון. אבריאל מתאר
את ׳ אחד המסעות המרגשים ביותר
שעשה בחברת בן־גוריון ; היתד, זו פגיש תו
הראשונה עם הזקן, כשזה הגיע ל איסטנבול
בשלהי שנת : 1944״היתר, זו ,
לגביו מעין שיבה אל אתרי נעוריו. בשעה
שהיתר, ארץ־ישראל חלק של האימפריה
העותמאנית בא בן־גוריון מארץ־ישראל
לאיסטנבול — קושטא של אותם הימים
— ללמוד באוניברסיטה. הוא דיבר תורכית
רהוטה. במישפטים קצובים ומהירים פנה
אל המון היהודים התורכים שבאו לקבלו
בתחנת היידר פשה. בפעם הראשונה הונף
על אדמת תורכיה הדגל הכחול־לבן ובו
מגן־דויד לכבוד מנהיגם של יהודי ארץ-
ישראל.
״אגב שיחר, אמר לי בן־גוריון, שברצונו
כי אתלווה אליו בנסיעתו לסופיה. ברור
שהדבר גרם לי התרגשות. הגענו לבולגריה
בבוקר השכם. מיד הרגשנו עד כמה
חמים הרגשות שרוחשים כאן ליהודים
ולמנהיגם. קרון מיוחד חובר אל הרכבת,
ובן־גוריון הוזמן לעבור אליו. רק כמה
שבועות קודם לכן היה זה קרונו של
המלך. עתה, משבוטלה המלוכה, שירת את
בעלי השררה החדשים של הדמוקרטיה
העממית הבולגרית. פקיד ממשלה נילווה
אל בן־גוריון לדאוג לכל צרכיו. מישלחת
עצומה של נציגים יהודים נכנסה לקרון
המיוחד, לנסוע עם בן־גוריון עד עיר
המחוז פלובדייב, ושם חיכה לאורח ה מפורסם
שר־הפנים הבולגרי, אנטון יוגוב.״

עיגיו העצובות
של בן־גוריון
ך( גישתם הכאה הולידה, לדעת
אבריאל, את הקמתה של המדינה.
היה זה בשבת השחורה, ב־ 29 ביוני . 1946
בן־גוריון היה בפאריס, בדרכו מארצות־הברית,
והתגורר במלון רויאל מונסו.
אבריאל בא למלון ומצא שם את ראש
המוסד לעליה ב׳ ,שאול אביג׳ור, את אחת
מפעילות המוסד, רות עליאב, ואת כל
צוות ההגנה בפאריס. הידיעות הגיעו ל חדר
המהודר במלון בקצב מהיר. מיברקים
ובהם פרטים נוספים על השבת־השחורה
זרמו בקצב. כל אותה שעה ישב בן־גוריון
על הספה, שקוע בהירהורים, ואיש לא
העז להפריע לו.
,״אני יוצא מעט לשאוף אוויר,׳ הודיע
בן־גוריון. באופן טבעי התייצבו הכל
בשתי שורות, כדי לתת לזקן לעבור.
בעברו בין האנשים — היו ביניהם אנשי־רכש,
אנשי־מוסד, מומחי־אלחוט, מלווי־אוניות,
שליחי תנועות־נוער — התעכב
בן־גוריון ליד כל אחד ואחד ובהביטו
היישר בעיניו מבלי למצמץ שאל , :מה
אתה חושב שעלינו לעשות עכשיו? ,
״כל אחד ענה בהתאם לתפקידו: לרכוש
יותר נשק, לארגן יותר צעירים, להחיש
את קצב העליה. אך בן־גוריון נראה
כבלתי מרוצה. אני עמדתי קרוב לדלת.
הוא חסך ממני את השאלה, .קח את
מכוניתך,׳ אמר, ,ניסע קצת ברחובות.׳
״יצאנו אל ליל הקיץ החמים. חצינו
את יער בולון הלוך וחזור, והמשכנו
בשדרות פוש. ובן־גוריון עדיין לא הוציא
הגה. משהגענו לשער הניצחון העפתי
מבט בנוסע שלי: האם הוא עדיין כאן
לידי? אמנם כן, ישב לידי, אך במחש בותיו
היה הרחק הרחק ממני. יכולתי
ממש להרגיש כיצד פועל מוחו — כמכונת
חישוב, המנתחת פרטים, מעלה אלטר נטיבות
ומרכיבה בהדרגה תוכנית הגיונית.
פניו היו נטולות הבעה ועיניו העצובות
תלויות בחלל אין סוף.

״ודאי חצינו את העיר לאורכה ולרוחבה
כמה וכמה פעמים. באופק התחיל לעלות
עמוד השחר. הציפורים התעוררו בשיר.
ושוב הגענו לשער הניצחון. הסתכלתי
בנוסע הנאלם שלידי, והפעם, לאושרי,
החוור, קלות בידו לכיוון בית־המלון. עצר תי
בחזיתו של רויאל מונסו ומיהרתי לצידה
השני של המכונית, כדי לעזור לבן־
גוריון לצאת, אך הוא כבר פתח בעצמו
את הדלת ונחפז לעבר בית־המלון, .אני
אגיד לך מה עלינו׳לעשות.׳ עצר פתאום
ופנה אלי, בהמשיכו בשיחה שנפסקה מיס־פר
שעות קודם לכן, .עלינו להקים מדינה
יהודית,׳ וכבר עמדתי לבדי.
״הלכתי ישר למישרד, ושם מצאתי את
שאול אביגור ליד שולחן־העבודה שלו.
,דומני שהייתי עד לתהליך החשיבה ש הוביל
להחלטה להכריז על עצמאותנו,׳
אמרתי. שאול דרש שאחזור על סיפור
המעשה פעם אחר פעם: עלי לזכור את
דבריו של בן־גוריון מילה במילה.״
הזקן השתגע!
חודש יוני 1947 חזר אבריאל לנאות
י מרדכי, אחרי שנעדר מהארץ כמה
שנים. אחרי החלטת האו״ם, בנובמבר
, 1947 מיהר בן־גוריון להזעיקו. שליחו
של בן־גוריון מצא את אבריאל בשדות
האספסת של קיבוצו. אבריאל ביקש חמש
דקות, התרחץ, נטל איתו את דרכונו,
ספר תנ״ך וספר של גיתה, שר,יה מלווה
:אותו בכל מסעותיו, ונסע עם השליח
לבניין הסוכנות בירושלים.
״אהוד, שמע,״ אמר לו בן־גוריון, לא
לפני ששלח לעברו מבט ״ארוך ועצוב
מאוד״ .״עומדת לפרוץ מילחמה. יד,יד, כאן
מרחץ דמים. אני מצטער לנתק אותך
ממישפחתך ומהקיבוץ כד, מהר אחרי
שובך, אך עליך לצאת שוב לאירופה,
לשליחות קצרה, לרכוש נשק.״
אבריאל ביקש הוראות. בן־גוריון שלף
פתק קטן, בגודל של בול, שהיה מקופל
כמה פעמים, פרש אותו וקרא .״אנחנו
צריכים עשרת אלפים רובים 2.5 ,מיליון
כדורים 500 ,תת־מיקלע ו־ 100 מיקלעים.״
מאוחר יותר ביקש בן־גוריון גם מטוסים
ותותחים. ישראל גלילי, שנכח בחלק מ השיחה,
אמר ׳לאבריאל אחרי שיצא נרגש
מבן־גוריון :״הזקן השתגע ! אין לנו אק דחים
והוא רוצה מיקלעים, מטוסים ו תותחים.״
אבריאל
יצא לאירופה, הגיע לצ׳כיה
וחתם שם על עיסקת־נשק גדולה. הוא
השתמש לצורך זה בכמה ניירות־מכתבים
של ממשלת חבש, שנותרו בידו מתקופת
פעילותו במוסד לעליה ב׳ .שהרי הצ׳כים
ביקשו שהעיסקה תיערך עם מדינה ריבו נית.
הנשק
והתחמושת נרכשו, אך אי אפשר
היד, להעבירם לארץ. בן־גוריון שלח ל־אבריאל
כמה מיברקים זועמים מדי יום
ביומו, בנסיון לזרזו. לבסוף הגיעו ארצה
מטוס קונסטליישן וד,אוניה נורה, שאת
ארגזי הנשק והתחמושת שבביטנד, כיסו
ערימות ענקיות של בצל. הנשק פורק
ונשלח תוך כמ השעות לחזית ירושלים.

מגוויה

רזיווזר־ד־הדזוע רזהווורי

כשמונה אבריאל כשגריר הראשון של ישראל בצ׳כיה, הוא מונה
גם כשגריר הראשון בהונגריה. בתמונה נראה אבריאל בפתח
רדו־ווזר-ז ר־ רז —1ררורנ\רדו ה

ליבריה

אבריאל, לבוש במדים של דיפלומטים, בעת שיחה עם שני שרים
בממשלת־ליבריה, עת כיהן שם כשגריר. אבריאל היה מבוני יחסי
ישראל עם ארצות אפריקה השחורות, והיה מקובל מאוד על מנהיגים אפריקאיים.

איך להרוויח
בקאזיגוי
׳דין וויה אחרת, משעשעת, חווה אב י
• ריאל עם בן־גוריון בשנת .1950 ראש ך,ממשלה
יצא אז לחופשה בת שלושה
שבועות ביוון, אנגליה וצרפת. הוא לקח
עימו את אהוד אבריאל ואת אלקנה גלי.
בריביירה הצרפתית השתכן בן־גוריון במלון
לה רזרב, בעיירה קטנה בשם בוליה,
בין ניצה לקאן.
באחד הימים נסע עם אבריאל וגלי
לכיוון נסיכות מונאקו, על כביש מסוכן
ומפותל במרומי הצוקים. לפתע החליט ב ך
גוריון כי הגיעה העת ללמוד נהיגה. הוא
דרש ללמוד לנהוג, כאן ועכשיו, ויהי מה.
אבריאל ניסה לשכנעו ללמוד בכביש
פחות מסוכן, אך בן־גוריון בשלו, תפס
את מושב הנהג. אבריאל שלח את מכונית
הליווי לפני המכונית של בן־גוריון, כדי
שתנסה לפנות את הדרך. הוא וגלי ניצבו
על ד,מדרכים הצרים שבצידי המכונית,
לפתו ביד אחת את הדלת וביד השניה
נופפו לנהגי המכוניות שיזהרו. המכונית
נעה על הכביש כשיכורה, וכעבור זמן־מה
ויתר בן־גוריון על שיעור הנהיגה.
באותה חופשה החליט אבריאל ללכת
(המשך בעמוד )38

1111)3^ 111 שגריר ישראל באקרה, בירת גאנה, יחד עם נשיא גאנה אנקרומה,
1י \ 111י ועם שימעון פרס, שבא לביקור בגאנה. בין אנקרומה לב׳ץ אבריאל
התפתחו יחסיס קרובים במיוחד, ואלה איפשרו לאבריאל להתקרב למנהיג ים אחרים.

הכל היו בפססיבדהשלום: תנועת־הנועד, הקיבוצניקים, נ!

ש7ום־ב7י
החלוצים באים

כבר בשעות אחר־הצהריים המוקדמות החלה הזרימה
ההמונית אל הפארק. צעירים מכל קצות״
הארץ. נושאים תרמילים ושקי־שינה, באו להשתתף במרתון השלום. ביניהם בלטו
החולצות הכחולות של תנועות־הנוער. ההפנינג בפארק נמשך 24 שעות רצופות.
ף, יח ה ח שי ש התפשט בחלל האוויר.
ניתן היה לחוש בו בכל פינה, על 1 הגיבעה בפארק הירקון בתל־אביב, שהיתה
זרועה ברבבות בני־נוער. השוטרים הרבים
שנכחו במקום ידעו היטב מה מתרחש,
אך הם לא התערבו! .נראה היה כי אפילו
הירח הכתום, שהתגלה באופק, נדבק מן
השיכרון הכללי.
כבר בשעות אחר־הצהריים המוקדמות
החלה הזרימה ההמונית אל הפארק. צעירים
מכל קצות הארץ, נושאים תרמילים
ושקי־שינה, באו להשתתף במרתון השלום.
המידשאות הירוקות כוסו בים של
צבעים. במיוחד שלטו החולצות הכחולות
של חברי השומר־הצעיר, שלקחו על עצמם
את אירגון ההפנינג.
מרתון שיריהיונה נמשך 27 שעות רצופות.
על הבמה הופיעו מיטב אמני-ישראל
— כולם בהתנדבות. על הדשא התחככו
ביניהם צעירים מכל השכבות. בני השכונות
השתוללו יחד עם הזרוקים מצפון תל-
אביב. הקיבוצניקים רקדו עם העירונים.
האווירה היא שנתנה את הטון. הפסטיבל
הפך למעין וודסטוק ישראלי בזעיר אני
פין.
בשעה 11 בלילה הופסקו ההופעות עד
למחרת בבוקר. הצעירים המשיכו לעשות

שמח. מדורות נדלקו מסביב ולרגע היה
נדמה כי תקופת הפלמ״ח חזרה. החינגה
נמשכה אל תוך הלילה. מי שהתעייף —
נרדם על המקום. כך ניתן היה למצוא
למחרת בבוקר המוני זוגות נאהבים יושנים
מחובקים, וסתם צעירים פרועי שיער מכור בלים
בשקי־השינה שלהם ואוגרים כוח
ליום התפרקות נוסף.
הוגי הרעיון היו שלושה חברי יהשומר־הצעיר,
העומדים לפני גיוסם לצה״ל. רקפת
זוהר מקיבוץ ברעם, עמי תמיר מקיבוץ
ניר־יצחק וחמי סל מעין־שמר, שלושתם

סיגריות תמי גות

ריח החשיש נישא מעל להמוני הצעירים. השוטרים
הרבים שנכחו במקום לא יכלו להבדיל בין
סיגריות רגילות לבין ממולאות. הם לא התערבו בנעשה אלא רק שמרו על הסדר
וכיוונו את המכוניות הרבות. הצעירות הנראות בתמונה אינן מעשנות חשיש.

להשתולל ב שת״ם *

כוחם בריקוד, לקול מחיאות הכפיים של הסובבים.

התלהבות מדבקת

הפסטיבל הפך למעין
וודסטוק ישראלי בזעיר
אנפין. בני־השכונות השתוללו יחד עם הזרוקים מצפון תל־אביב.
הקיבוצניקים רקדו עם העירונים. האווירה היא שנתנה את הטון.

.זה לא השישי

אמר הצעיר בתמונה, שחברו
מיהר להוציא מפיו
את המקטרת כאשר הבזיקה המצלמה. אם או בלי חשיש היו
רעהו.
כולם במצב־רוח מרומם והדביקו בו איש את

!שכונות ־ חוץ מהנוער העובי

!רבי
מאחור־ השוגים

צעיר יושב בין סורגי ה־מישטרה,
שהוצבו מסביב
לבמה בפארק. היו כאלה שהסתפקו בצפייה באמניס, מבלי לרקוד.

| 7 0חו 1 1צעירה רוקדת לצלילי המוסיקה. הפס־טיבל
נמשו יותר מ־ 24 שעות. מי
1 1 1 1 /1 1 1 1 1 /
שהתעייף — נרדם על המקום, ואגר כוח ליום התפרקות נוסף.

חברי מרכז תנועתם, נדלקו על העניין
לפני חצי שנה.
״רצינו לארגן הפנינג למען השלום,״
סיפרה רקפת ,״אבל הבנו שלבד לא נוכל
להשתלט על הנושא. רצינו שזה יהיה
משהו של כל הנוער, ולא רק של השומר־הצעיר.
ככה זה נסחב, עד שהבאנו את
הרעיון לאייבי נתן. הוא נתן לזה את

התנופה.״
ואכן העסק הצליח. ישראל הצעירה

שמיטב אמני ישראל הופיעו טל הבמה, התחככו
־שא צעירים מכל השכבות. רבים. הפגינו את
מונה למטה: צעירים שרועים על הדשא בזוגות.

נענתה להזמנה ובאה לאירוע, אם לא רק
כדי להביע הזדהות עם השלום, אז לפחות
כדי ליהנות ולכייף.
אך האם באמת איש לא הרגיש בחיסרון
בולט אחדל אילו היה זה אירוע למען
השלום בין הישראלים לבין עצמם, הוא
היה מושלם. אך כאשר מדובר בשלום
ישראלי־ערבי, הורגש חסרונו של מרכיב
חשוב, שלא הוזמן להשתתף בחגיגה —
הנוער הערבי.

לצעירים הפלסטינים ש!
!ל י 1י
וויו . 1 /לא הוזמנו לאירוע —
צעיר ישראלי שהסתובב חבוש כפייה.

1111X1 1ד 7 1 1 0 0

11111ע י #
רבבות נרות לאות הזדהות עס השלום.
בני־הנוער הפלסטיני שלא הוזמנו

איבי נתן, שלקח על עצמו את אירגון הערב,
יושב על הבמה ובידו לפיד. בקהל הוצתו
המראה היה מרהיב. להשלמת האירוע חסרו רק
להשתתף בחגיגה הגדולה שנערכה בפארק.

א הו דבכל ־ מ קו
(המשך מעמוד )35
עם אלקנה גלי לשחק בקזינו המפורסם של
ממטה קרלו. השניים טיכסו עצה והחליטו
כי ברגע שיעלה הזקן לחדרו לישון, יכנסו
הם למכונית ויסעו לקזינו. אד בן־גוריון
לא נראה כמי שמתכוון ללכת לישון. ב עיניים
תמימות התבונן בהם, כששלחו
מבטים עצבנים איש ברעהו. פתאום הבריקו
עיניו בשובבות והוא פנה לאבריאל :״אתם
רוצים לנסוע להמר בקזינו, נכון ז ואתם
רוצים גם להרוויח? בואו ואלמד אתכם
כיצד.״ בן גוריון שלף עט, ותיאר את
שיטתו הסודית, לפיה אפשר להרוויח ב רולטה.
אבריאל הסתכל על בך גוריון בתדהמה.
היה ברור לו, שבן־גוריון לא ביקר
מעודו בקזינו. לא במונטה קרלו ולא
במקומות אחרים. תדהמתו גדלה שבעתיים,
כששיחק על פי שיטתו של בן־גוריון
והרוויח.
תפקידו הראשון של אבריאל בשרות
הממשלתי היה שגרירה הראשון של ישראל
בצ׳כיה ובהונגריה. את שתי הארצות הכיר
אבריאל היטב מתקופת המילחמה, ואת
צ׳כיה אהב במיוחד, מפני שעיסקת־הנשק
הצילה את ירושלים. כששב לישראל, לא
לפני שהספיק לכהן גם כשגריר ישראל
ברומניה, התמנה מנכ״ל מישרד־החוץ ב ימיה
של גולדה מאיר.
אבריאל נחשב לאדריכל יחסיה המיוחדים
של ישראל עם ארצות אפריקה.

הראשון שהעז להציע הצעות־של־ממש
לבן־גוריון היה אבריאל. הוא הציע לו
להקים מיפלגה חדשה ולשוב בעזרתה ל-
שילטון. בן־גוריון סרב. אחר־כד הלכו
אבריאל וישי אל בן־גוריון, והודיעו לו
על מרד משולש שאותו מכינים הצעירים :
נגד פינחס לבון כשר־הביטחון, נגד דב
יוסף כשר־הפיתוח, נגד משה שרת כראש-
הממשלה. בן־גוריון לא הגיב, והשניים
ראו בכו אור ירוק. אז נפוצו בארץ
שמועות על פוטש צבאי של צעירי מפא״י
בראשותו של אבריאל. כעבור זמן-מה
החליט בך גוריון לחזור ולאחוז שוב את
הגה השילטון בידיו.
אחרי הבחירות של 1955 נכנם אהוד
אבריאל לכנסת. כעבור כשנה התפטר
ממנה. דעתו על הכנסת של אז דומה לדעה
הרווחת בציבור על הכנסת של היום.
״חבר אימפוטנטים,״ פסק אז אבריאל
ופרש.
אבריאל היד. מקורב גם למשה דיין.
בסיפרו הוא מתאר את פגישתם הראשונה.
״בוקר אחד בקיץ זה ( )1941 נמצאתי
עומד מול הבית האחרון ברחוב עזה בירו שלים,
מקום בו הסתיימה הדרך הסלולה
ועל הנוף שלטו רק הטרשים של הרי
ירושלים. היום נמצא בית זה כמעט במרכז
העיר. הזמין אותי הנה מנהריה איש צעיר
שפגשתי אותו רק פעם אחת קודם לכן.
שמו, שהחל להיות ידוע אז בחוגי ההגנה,

|ו\ 1, 1ן׳ 11110

א 111זצירא
אבריאל בהתייעצות עם כן־גוריץ
נזיפלגה חדשה או כוונות פוטש 7
הוא היה שגריר בגאנה, בתקופתו של אנ-
קרומה, ושגריר בקונגו קינשאסה ובליבריה.
מאוחר יותר היה שגריר באיטליה. כשם
שהצליח להיות נערץ על־ידי המנהיגים
ואנשי האינטליגנציה בארצות המתפתחות
של אפריקה, כן הצליח ברומא — לשבור
את שיאי האהדה שבהם זכה אי־פעם
ישראלי. אנשי השילטון, בראשותו של
פנפאני, ראו בו ידיד אישי שלהם, וה אפיפיור
בכבודו ובעצמו קיבל אותו ל שיחות
כמה פעמים. לאמיתו של דבר
היה אבריאל השגריר הישראלי הראשון
שהצליח להשיג הכרה מסויימת של ה-
וותיקאן במדינת־ישראל.
חבר אימפוטנטים
^ ירכתו לזקן הפכה אותו לאחד
האישים המרכזיים בקרב הקבוצה ש כונתה
אז ״צעירי בן־גוריוך. בקיץ 1954
התגורר בן־גוריון בשדר־בוקר, אחרי ש התפטר
מהממשלה בפעם הראשונה. המים-
לגה והממשלה היו מעורערות, בגלל
משה שרת ושר־הביטחון שלו פינחס לבון.
הקולות שהחלו להישמע, להחזיר את בן-
גוריון לשילטון, בקעו לראשונה מפיהם
של נערי בן־גוריון.
על קבוצה זו נמנו נחמיה ארגוב, מי
שהיד. מזכירו וידידו הקרוב של בן־גוריון*
חיים ישראלי, אף הוא מזכיר במישרד
הביטחון (מכהן בתפקיד זד. עד היום)1
יצחק נבון, היום נשיא ׳המדינה ואז מזכירו
של בן־גוריון! שימעון פרם, טדי קולק,
אלחנן ישי, אהוד אבריאל ובמידה מסויימת
גם משה דיין. כולם ניסו להשפיע על בן-
גוריון שיחזור, אולם איש מהם לא העז
ללחוץ עליו.

היה משה דיין. הוא החלים אז מהפציעה
שבה איבד את עינו.
״דיין התנצל אז על שעת הבוקר ה מוקדמת
שקבע לפגישתנו. בשעה 6בבוקר
עליו להיפגש עם הרוצח. הרוצח היה קצין
בריטי שעסק באימון יהודים בקפ״ק. הלכנו
ברחוב שעה שהעיר החלה להתעורר, ומשה
הציג לי שאלות נוקבות. הוא ביקש ללמוד
על החיים באירופה הכבושה לפרטי פרטים,
והחליט לפנות אלי בהיותי אחד מאנשי
המוסד שיצאו משם אחרונים.
״שאלותיו של משה על החיים באירופה
היו מעשה מחקר ממש: כיצד התלבשו
האנשים, מה נשאו בכיסיהם, כיצד משפי עות
עונות השנה על חיי היום־יום. התפ עלתי
מכושר הניתוח של צבר צעיר זה,
שיצא מגבולות הארץ רק פעם אחת בחייו.
הייתי אמנם צעיר ממנו בשנתיים, אך
הרגשתי שרבות ראיתי בעולם. התרשמתי
מאוד ממעשיותו ומהחלטתו הנחושה, הבלתי
מתפשרת, לעשות למען היהודים. היה
לו ביטחון מלא בהצלחתנו, אם רק נשכיל
לפעול כהלכה.״
שנים רבות אחר־כך, בשנת ,1977 היה
אבריאל בין הבודדים שזכו לגילויי נאמנות
מצד דיין. אבריאל שב לארץ, אחרי שסיים
את תפקידו כקונסול ישראל בשיקאגו,
ועדיין לא החליט אם יחזור למשק או
שימשיך בשליחות ציבורית. מנחם בגין
בחר אז בדיין כשר־החוץ, וזה, משנכנס
לתפקידו, מיהר לבחור באבריאל כעוזרו
המיוחד למיבצעים מיוחדים.
נראה שאת יחסו לדיפלומטיה רכש
אבריאל עוד בשנת .1941 יווני בשם
תומס עזר למוסד להבריח יהודים מיוון.
אחד מתנאי המוסד היד. שרק יהודים יוכ רחו
מיוון על־ידי תומם, שקיבל לירה
שטרלינג זהב עבור כל יהודי שהובטרח

(המשך בעמוד )43

ף י סוף השבוע, כאשר עשרים חוק רי
מס־הכנסה ומישטרה היו עסוקים
בפיענוח התיקים הרבים שלקחו ממישרד-
הדתות וממישרדי האחים שמואל ולטיף
חוגי ברמלה, היה שר־הדתות אהרון אבו־חצירא
בביתו ברמלה, בחברת אשתו ו ילדיו.

עמד
לדין שוב, באותו בית״מישפט בבאר-
שבע, על עבירות נוספות הנגררות מן
הראשונות, נידון לעוד שנתיים וחצי מא סר׳
נוסף על חמש השנים הקודמות.

ככל סוף השבוע אין איש בא
לביתו, לא חבריו לכנסת או לסיעה
ולא אחרים. היה נדמה כאילו הוטל
חרם על האיש, שכן מאחרי
תגובות חבריו לסיעה, שפירסמו
הודעת תמיכה בו, קיננה המחשבה
כי היועץ המישפטי לממשלה
לא היה מאשר מה שאישר, לולא
היו בידיו כמה עובדות מאשימות.

שר־הדתות עצמו יכול היה רק לחייך
למיקרא פירסומי העיתונות, שהלכה כולה
שולל אחרי מיבצע־הטעייה גדול של זד
מישטרה בעניין מקורות החומר הנחקר.
הכל עסקו במרץ רב בעיסקי ההקצבות
של מישרד־הדתות. פשיטת המישטרה, ש נערכה
ברעש גדול, מיקדה את תשומת-
הלב לתיקי מישרד־הדתות. המישטרה
קיוותה כי הדבר יטעה גם את השר עצמו׳
שלא יידע מה בעצם המישטרה חו קרת׳
ולכן לא יוכל לנצל — אם ירצה
לעשות זאת — את פרק־הזמן שבו ה־מישטרה
עדיין אוספת ראיות שיש אפשרות
לחסלן, בין בעצמו ובין על-ידי
אחרים (ראה הנדון).
אולם אהרון אבו־חצירא נשבע גם ב שבת
האחרונה כי הכל עלילות, ואינו
חושש ממאום.
המקור העיקרי של החומר נגד השר
היה בן־דודו, ברוך אבו־חצירא. הוא
נדון ב־ 27 במאי לחמש שנות מאסר על
קבלת שוחד, זיוף מיסמכים והפרת אמו נים•
הוא רגז תחילה על בן־דודו, שלא
עזר לו, אולם נרגע. שכן בפועל ישב
כבר כשנה עד לגזר־הדין, כך שיהיה עליו
לשבת עוד כשנה וחצי, ושר־הדתות יכול
היה להסדיר עבורו תנאים נוחים ושיח־רור
מוקדם.
אך חודשיים אחרי גזר־הדין בבאר־שבע
הונחת עליו הגרזן בפעם שנייה. הוא הו
עציר
שמואל חוגי
30 אלף לירות —

האם הולו אהרון אברחציוא לקראת
מישפט למאסר -או שינו ל ראשו
הוא קרא אליו את קרובו, אלי רונן,
שעבד למען אהרון אבו־חצירא בבחירות,
וששימש זמן־מה כיועצו של השר. כאשר
בא רונן להיפגש עמו במעשיהו, הודיעו
ברוך אבו־הצידא כי אם לא יפעל אהרון
מיד לביטול פסק־הדין, הוא יגרום להעמ דתו
לדין של אהרון עצמו.
ברוך אמר לאלי רונן כי ימסור למישטרה
שלושה עניינים:

• שלושה גרוזינים רצו לקבל
רישיון לחנות כרמלה, כר חוב הראשי,
כמקום שלא ניתן היה להסדיר
דישיונות לחנויות.

הם התקשרו עם ברוך אבו־חצירא, ו שילמו
לו 100 אלף לירות# .

באותה עת היה אהרון ראש־עידיה. ל דברי
ברוך, הוא נתן לאהרון 40 אלף
מתוך 100 אלף הלירות.
הגרוזינים פתחו את החנות, והיא פועלת
עד היום, כחנות־רהיטים משגשגת.

• האחים שמואל דלטיף חוגי
היו חלק ממישפחה שד שישה
אחים, ששלטה כחלק מרמלה.

הם היו חבורת־ביריונים, שהטילה את
חתיתה על העיר, ונעזרה בעבריינים
להשתלט על חיי־הלילה של העיר.
בכל. מערכת־בחירות תמכו האחים חוגי
בסיעת המפד״ל של אהרון אבו־חצירא.
כאשר היה ראש עירייה, פנו שמואל
ולטיף לברוך, וביקשו בי יסדיר עבורם

שר־הדתות והרב הראשי שלמה גורן
סוף־שבוע שקט מאוד
גם במיקרה של אבו־חצירא היתה ל*
מישטרה עדות של שותף, ברוך.
בהנחיית היועץ המישפטי הוחלט לב דוק
את החומר בעירייה, ובעיקר כדי
לאמת את דבריו של ברוך לגבי הגרוזינים
והאחים חוגי. כן הוחלט לבדוק את
ההקצבות לישיבה של אחיו של השר.

מעצרם של האחים הוגי יבול
להעיד בי אינם מוכנים למסור
עדות נגד השר. אי-מאסרם של
הגרוזינים יבול ללמד כי הסכימו
לשתף פעולה.

מועדון ״בריש״ (כהופעת הזמרת טינה צ׳ארלם)

אם יישבר בחקירה — זוהי שאלה אח רת.
אהרון אבדחצירא נראה השבוע בטוח
מאוד בעצמו. הוא משוכנע כי המישטרה
תגלה כי ברור המציא את דבריו (ואכן
חלק ממה שברוך מסר התגלה כהמצאה).
הוא טען, כי מעולם לא אישר רשיו־נות־בנייה
או עסק לאחים חוגי או לגרו־זינים,
ואין לו ספק, כי תוך זמן קצר
יתברר שהוא חף מכל פשע, ואז תחל ה נקמה
הגדולה.
ראשית, ידרוש ויקבל את ראשו של
זיגל. שנית, יחסל את דויד גלאס, שבו
הוא חושד שהוא עומד מאחרי כל המסע
המכוון נגדו. גלאם כרת ברית עם מיש-
פחת דנינו, היריבה למישפחת אבו־חצי־רא
בעדה המרוקאית במפד״ל, ומתכוון
בעזרת הפרשה לעלות לשילטון בסיעת
״ליכוד ותמורה״ ,בתמיכת מישפחת דנינו.

יגאל לכים

חבורת בריונים הטילה מוראה על העיר
רישיון לאולבדשמחות בעיר, שבה היה
להם כבר דיסקוטק מפואר בשם כריש.
סוכם כי יתנו לברוך 50 אלף לירות, ו־יספקו
חומרי־בניין לבית שבנה באותה עת
אהרון. אולם־השמחות נפתח (שמו דולפין
/ולמרות צווי־סגירה, שהוצאו נגדו,
הוא חי וקיים עד היום.

• כרוך טען כי המישפחה נה נית
מכספים שמי שרד-הדתות מעכיר
לייטיבה של הרב יעקב אכו־חצירא
כרמלה, אחיו של השר.
הוא אמר לרונן כי בידו הוכחות על
הדרך שבה עוברים הכספים מישיבת האח
ברמלה לכיסי בני־המישפחה.

#לפני שלושה •טבועות סיכמה
המישטרה עם רא*ט עיריית כני־כרק,
ישראל גוטדיב, כי יהיה עד
מדינה נגד אכו־חצירא.

עציר לטיף חוגי
— וחומר־בניין לשר?

גוטליב הסכים להעיד כי נהג לסכם עם
ראשי ישיבות שיסדיר עבורם הקצבות
ממישרד הדתות, בתנאי שיעבירו אחוז
קבוע מההקצבות לשר הדתות באמצעותו.
אולם גוטליב לא היה מוסר את הכספים
לשר אלא למשה גבאי, נאמנו של השר.
כך שגם במיקרה זה אין בידי המישטרה
ראיה כי השר אישית קיבל כספים.
רונן סיפר את כל הדברים הללו ל אהרון
לפני חודשיים. השר ידע כי
הרבה לא נותר לו לעשות. משלא הב טיח
לברוך מאומה תמורת שתיקתו, הלך
ברוך ומסר עדות מפורטת לבנימין זיגל.
זה היה עתה במצב טוב יותר מאשר
בפתיחת החקירה נגד אשר ידלין, שנפ תחה
על סמך תלונה בלבד. אז הושגה
רק אחרי חקירה של ימים עדות של שו תף,
שגרמה להודאתו של ידלין.
כאן היה זיגל במצב דומה למצב של
החקירה נגד השר המנוח אברהם עופר,
שנפתחה על סמך עדות של שותף, עורו־הדין
חיים גושן.

שותפים־לשעבר גלאס ואכו־חצירא
מחשבות נקמה

זמישטרה בתקופה הקצרה בה היה
ספיר מפכ״ל, ביניהם הביזיון הנורא וה-
נימגומים שבאו אחרי חטיפת הילד אורון
ירדן, עירערו במידת-מה את ביטחונו של
בורג שהוא עשה נכון כשמינה את שפיר.
תוכנית תירוש היתה לגבי בורג ההוכחה

להשיג תנאי פרישה מוגדלים ופנסיה גבוהה
יותר, ושפיר הסכים.
את מיקומו של אבינועם צריך היה לתפוס
מפקד מרחב־חיפה של המישטרה* ניצב-
מישנה אברהם (״תורג׳י״) תורגמן. בשיחה
בין שפיר לתורגמן הוסכם בין השניים

מפקד־ מחוז־ דרומי איבצן
ניסיון מחודש
המכרעת לכך ששפיר אינו ממלא את ה-
תיקוות שהוא תלה בו.
אולם הגשת תוכנית־תירוש רק מתחילה
עתה את המאבק בין בעלי הדרגות הבכירות
במטה הארצי של המישטרה, מאבק
שקשה להניח שחיל־המישטרה יצא ממנו
שלם.

ה ח קי ר ה
הזי ק ה לקצין
השר־ הממונה על המישטרה בורג
קרוב־המישפחה אינו הצלחה
ך שקיבל לידיו שר־הפנים, הממונה
* על המישטרה. הד״ר יוסף בורג, את
הטיוטה הסופית של תוכנית תירוש, קשה
היה לו להסתיר את זעמו. במשך חודשים
ארוכים ממתין בורג, יחד עם המישטרה
כולה, לתוכנית החומש של המפכ״ל, רב־ניצב
הרצל שפיר. העובדה שבחצי השנה
האחרונה היתה המישטרה משותקת כמעט
כליל בהמתנה לתוכנית תירוש הביאה
את רמת הציפיות מהתוכנית לדרגה גבוהה.
למקורביו אמר בורג אחרי שקרא את
החוברת עבת הדפים של תוכנית תירוש:

המפכ״ל דורשת תקציבי ענק. אך בורג
הבין באותו רגע כי עשה מקח טעות
בעת שמינה את שפיר כמפכ״ל.
מינויו של שפיר התקבל בברכה על־ידי
הציבור, וגם על־ידי רוב הקצינים הבכירים
במישטרה. מילחמת הירושה על תפקידו
של המפכ״ל הקודם, רב־ניצב (מיל׳)
חיים תבורי, שהחלה עוד זמן רב לפני
שתבורי פרש, הרסה כליל חיל זה. ההצעה
לבחור אלוף צה״ל, איש מחוץ למישטרה
שיהיה מטאטא חדש, ויבריא את המיש-
טרה, נראתה גם לחלק מקציני המישטרה,

דכה בלם שפיר את הדרישות לדר-
? גות ולמינויים. הוא הסביר לכל קצין
בכיר, שבא אליו לשיחה אישית, שכל
המינויים החדשים יעשו רק אחרי שתושלם
תוכנית־תירוש.
שפיר חתם על שטרות, אולי שטרות
רבים מדי, לקצינים בכירים רבים במיש־טרה,
שטרות שזמן פרעונם הגיע עכשיו,
עם השלמת תוכנית־תירוש.
ראשון המוחלפים במישטרה יהיה מפקד
המחוז־הצפוני, ניצב חיים אבינועם. אבי נועם,
שהגיע למישטרה מצה״ל, לא היה
מה שנקרא הצלחה גדולה. את אבינועם
קשה בדרך כלל למצוא במחוז שלו, והעבודה
שם נעשית על-ידי פקודיו ועוזריו
הבכירים. אולם לפני חודשים אחדים הוא

עם הגשת תוכנית תירוש התלקחה במלוא עוזה
מיו חמת הקצינים הבנויםב מי ש מו ה. מי
יודח? מי יעלה בדרגה? מי יפרוש בכעס?
״זה בומבסטי, ולא שווה שום דבר.״ בורג
כעס במיוחד על השיטה החדשה שאותה
ניסה שפיר לעצב בעבודת השטח של
המישטרה, שיטת שוטרי המקוף. בורג ידע
כי שיטה זו נכשלה בעבר, ולא האמין
שהיא תצליח בעתיד.
אך הפירסומים שליוו את הגשת תוכנית-
תירוש לא הותירו בידי בורג ברירה. הוא
היה חייב לאשר אותה, ולהגיש אותה
לאישור הממשלה, משום שתוכניתו של

שקיוו אולי לרשת את תבורי. לשפיר היה
שם מצויין בצה״ל, בעיקר בנושאי ה־אירגון.
עבודת אכ״א, אגף כוח אדם,
בראשו הוא עמד במילחמת יום־הכיפורים
ואחריה, היתד. אחת מנקודות האור היחי דות
של מילחמה זו. לבורג היתד. עוד
סיבה טובה לרצות את שפיר. שפיר הוא
קרוב משפחה רחוק של הרבי מסלונים,
עליו מתייחסת גם מישפחת אשתו של בורג.
השמועות שהגיעו לבורג על מחדלי

נפצע בתאונה שארעה בביתו. הוא עסק
בשיפוצי הבית, נפגע ממנסרה, נפל מהגג
והובהל לבית־החולים. עד היום אבינועם
נכה בידו שכמעט ואינה מתפקדת.
במצב כזה קשה לזרוק את אבינועם
מהתפקיד. למרות זאת נערכה שיחה בין
שפיר לאבינועם, בה סוכם. עקרונית ש-
אבינועם יפרוש מתפקידו. בשיחה הבין
אבינועם שאין כל סיכוי שהמפכ״ל יסכים
שהוא ימשיך ללבוש מדים. אבינועם ניסה

מפקד מרחב חיפה תורגמן
בעיטה מצמרת
שתוך חודשים מיספר יקבל תורגמן את
דרגת הניצב, ויעבור למחוז הצפוני. אולם
תורגמן הסתבך בפרשה בתוך המרחב שלו,
ועתה לא יודע שפיר להחליט אם לקיים
את ההבטחה לגבי קידומו של תורגמן
או להקפיא את התקדמותו של קצין זה.
פרשת דניאל חנוך תזכר שנים רבות
במישטרת חיפה. חנוך אולץ באצעי רמיה
ולחץ להודות באשמת רצח אביו, רצח
אותו לא ביצע. אחרי שחנוך היה במעצר
תקופה ממושכת, ואחרי שתיק החקירה
הועבר לפרקליטות כדי להכין את כתב-
האישום, התחרט לפתע אחד מחוקריו על
מעשיו, בא אל תורגמן, והודה בפניו ש החקירה
היתה מזוייפת.
תורגמן מיהר לשחרר את חנוך ממעצר,

חנונבים

והודיע על הפרשה לפרקליטות שסגרה
את התיק.
הוקמה ועדת־חקירה שקבעה ששניים
מהחוקרים אשמים בפרשה. רק שבועות
רבים אחר־כך נודע לתורגמן שראש ענף-
החקירות שלו, סגן־ניצב אברהם צמרת,
ידע על מהלך החקירה, ולא דיווח לו.
צמרת התפרסם בציבור בעת שחקר את
יורם ביכונסקי, החשוד הראשון ברצח רחל
הלר, ואמר לאימו של ביכונסקי :״גבירתי,
אני מצטער, אבל הבן שלך רוצח.״ ביכוג־סקי
הוא כיום נקי מכל חשד, וצעיר אחר,
עמוס ברנם, הורשע בשני בתי־מישפט
ברצח רחל הלר.
תורגמן ראה בהתנהגותו של צמרת פגי-

לא רק על הביזיון, אלא גם על העובדה
שטיומקין לא שיתף אותו במידע ובהכ רעות
מהרגע הראשון לגילוי החטיפה.
בשיחה בין השניים, שנערכה עוד לפני
פרשת אורון ירדן, נקבע שטיומקין יש תחרר
בחודש אוגוסט השנה מהשרות ב־מישטרה.
אחרי פרשת ירדן ביקש טיומקין
ארכה עד סוף השנה :״הציבור יחשוב
שפיטרו אותי בגלל הפרשה,״ הוא הסביר
לשפיר. שפיר נתן לטיומקין ארכה. גם הוא
לא רצה שפרישת טיומקין תראה כהדחה,
ובהודאה בכך שהמישטרה נכשלה בפרשת
ירדן.
נראה כי מעמדו של מפקד המחוז הדרומי
במישטרה, ניצב אריה איבצן, הוא

מפקד־מחוז־צפוני אבינועם
פרישה עם פיצויים מוגדלים
עד. בו עצמו, ודרש מאבינועם להעביר את
צמרת מהמרחב שלו. צמרת הסכים לצאת
לפנסיה מוקדמת, אך כשהעניין דלף ל עיתונות
התחרט, והשיב מילחמה. קציני
חיפה ושוטריה עמדו מאחרי תורגמן, אך
להפתעתו הרבה הוא גילה שאבינועם אינו
נותן לו גיבוי, תורגמן פנה למפכ״ל, לקבל
את הגיבוי אותו סרב לתת לו מפקדו
הישיר, אך גם שפיר התחמק מלקבוע
עמדה ברורה בנושא. לכן לא ברור עתה
לאיש אם אכן יקבל תורגמן את המחוז
הצפוני.

המעמד האיתן ביותר. איבצן טען לכתר
המפכ״לות ערב פרישת תבורי, ואף איים
לפרוש אם יובא אדם מבחוץ. אחרי שמונה
שפיר, ערך איבצן שיחה עם בורג ובה
הובטח לו לקבל את תפקיד המפכ״ל אחרי
שפיר. אז החליט איבצן לתמוך בשפיר,

מי מנהל את העניינים
ולהיות במשך ארבע שנים ״ילד טוב ירושלים״
.כיום נחשב איבצן לנאמנו הגדול
ביותר של שפיר, אם כי שפיר ציין בחוג
מצומצם של ידידים :״אני לא יודע מתי
אני אחטוף אותה מאיבצן מהגב.״

ילד טוב
עלייה לרגל

י רו ש לי ם
^ חדד !תל אביב של המישטרד. הוא
״ 1בעייתי במיוחד. בראש המחוז עומד
ניצב משה טיומקין, מי שלחם בתקופתו
של תבורי לקבל את תפקיד המפכ״ל.
טיומקין התגלה כחסר כישרון לחלוטין.
תל־אביב בתקופתו של טיומקין הפכה לעיר
מסוכנת שבה אחוז הפשיעה עולה על זה
של ניו־יורק. עשרות מיקרי רצח לא
פוענחו, ביפו ובפרברים הדרומיים של
העיר משתוללים עבריינים המשתמשים
בחומרי נפץ ורימונים לחיסול חשבונות,
וידה של המישטרה קצרה מלהושיע. ה הצטיינות
היחידה של מישטרת מחוז תל־אביב
בפיקודו של טיומקין היא בהעלאת
מיספר דו״חות התנועה, בעיקר דו״חות
החניה, נד 20 אלף לשנה ל־ 50 אלף לשנה,
וכן בשיכלול שיטת גרירת המכוניות החונות
במקום אסור.
שיא מחדליו של טיומקין היה בפרשת
חטיפת הילד אורון ירדן. לאיש אין ספק,
למרות מיתקפת יחסי־הציבור של המיש־טרה,
שהיה זה אחד הכישלונות הגדולים
של מישטרת־ישראל מאז הקמתה. שפיר
אמנם נתן באמצעי התקשורת כימעט״
גיבוי למחדליו של טיומקין, אך הוא כועס

ממונה על המישטרה מרקוביץ דמפכ״ל שפיר

!• שלשער שאיבצן יעזוב את המחוז
הדרומי בסוף השנה, ויקבל תפקיד בכיר
במטה הארצי, וכן את התואר החדש של
סגן המפכ״ל. לגבי המועמד למפקד מחוז
תל־אביב עדיין לא נקבע. אולם לא יהיה
זה הרצל שפיר שיקבע אלא יעקוב מרקו-
ביץ.
מרקוביץ, סמנכ״ל מישרד־הפנים, הוא
חביבו של בורג. מרקוביץ הממונה מטעם
מישרד־הפנים על המישטרה, מנהל למעשה
היום את כל ענייני המישטרה, ונחשב
כמפכ״ל בלי מדים. מרקוביץ הגיע ל-
מישרד-הפנים מהמישטרה־הצבאית, בה
כיהן כסגן־אלוף, וידוע כאיש חכם ומארגן
מצויין. אחרי פרשת תוכניודתיווש החליט
בורג לעקוף בכמה שיותר תחומים את
שפיר, ולהטיל את מרבית העבודה על
מרקוביץ.

מפקד־מחוז־ המרכז טיומיוין
כישלון כפוליסת־ביטוח

העלייה לרגל של קצינים למישרד ה-
מפכ״ל הופסקה. הכוכבים של המטה־הארצי
הבינו שמי שיקבע את גורלם יהיה דווקא
מרקוביץ, ועתה הם פונים אליו בכל בעייה
אישית שלהם.

ואש־הממשדה הכחיש -הרמטכ״ל החוג! -וההכחשה הוכחשה

דובר ל
ך* חמטכ״ל, רב־אלוף רפאל (״רפול״)
י י איתן, רתח מזעם. רק לעיתים־רחו־קות
רואים אותו עובדי לישכתו כעוס,
הפעם הוא היה כעוס באמת. אל מיב־תבתו
הובאה ידיעה שפורסמה ב־ 25 לחודש
שעבר בג׳רוסלם פוסט. בידיעה זו
טען דובר ראש־הממשלה, דן פתיר, כאילו
מנחם בגין לא ידע כלל על הצעדים
שעומדים לנקוט הרמטכ״ל וראש אמ״ן
נגד הנספחים הצבאיים הסוררים .״זה
לא נכון,״ קרא רפול. הוא ידע ואישר.
הפרשה כולה החלה שבוע קודם לכן.
ארבעה ניספחים צבאיים מארצות־אירופה
החרימו את תרגיל גולני, שנערך ברמת־הגולן,
תרגיל אליו הוזמנו כל הנספחים
הצבאיים המשרתים בארץ.
כל הנספחים הצבאיים התייצבו לתרגיל,
כפי שהם עושים בכל פעם שצה״ל
מזמין אותם, חוץ מארבעה שלא באו.
היו אלה אלוף־מישנה טורקא, הנספח
הצבאי הצרפתי, אלוף־מישנה גואלי, ה
הנספחים
הצבאיים החרימו את התרגיל
משום שהוא נערך ברמת־הגולן, מעבר
לקו־הירוק.
על מה שנאמר באותה פגישה חלוקות
הדעות. יש הטוענים כי שגיא הודיע
לניספחים הצבאיים כי צה״ל יטיל עליהם
חרם נגדי, ולא יזמין אותם לשום אירוע
נוסף. ניספח צבאי המוחרם על־ידי הצבא,
יכול לארוז את מטלטליו ולחזור לארצו.
העמדה הרשמית של צה״ל היא שראש
אמ״ן פשוט הסביר לניספחים הצבאיים
שרוב תרגילי צה״ל, והמיתקנים הצבאיים
שלו נמצאים מעבר לקו־הירוק, ברמת-
הגולן, בגדה המערבית ובסיני .״אם תח רימו
את הפעילות שנעשית מעבר לקו-
הירוק, אנחנו נצטער, אך נמנע מלשלוח
לכם הזמנות.״

השגרירים
^ גיא לא התכוון שהשיחה שלו
י עם הנספחים הצבאיים תגיע לידיעת
אמצעי־התיקשורת, אך שיחה זו הודלפה.
בגלל ההדלפה החליט דובר צה״ל, תת־אלוף
יעקב אבן, להוציא הודעת דובר
צה״ל לעיתונות, בה דיווח על הפגישה.
אחרי שאבן תאר בהודעה שלו את
אשר נאמר בפגישה, הוא הכניס לנספחים
הצבאיים מכה מתחת לחגורה :״ה־

<8לזמן את הנספחים ולנזוף בהם היתד,
של הרמטכ״ל או של ראש אמ״ן.
על ידיעה זו התרגז רפול. הוא קרא
אותה בעיתון בעת שהיה בדרכו לישיבת
ממשלה, שנערכה בירושלים. רפול הוא
אחד הרמטכ״לים הממושמעים ביותר ב־צה״ל
.׳הוא ממעט להביע עמדות פולי־טיות,
ומקבל כל החלטה של הדרג המדיני,
ובעיקר של שר־הביטחון, ללא שום
ניסיון לעקוף אותה ׳.אולם רפול ראה
בפירסום מטעם ראש־ד,ממשלה ניסיון לברוח
מאחריות, ולהטיל אותה על אחרים.
אופיו של רפול התקומם נגד שיטה זו
של ראש־הממשלה או של דן פתיר.
מי שנזעק היה גם דוברו של רפול,
תת־אלוף יעקב אבן. אבן ידע מפי הבום
שלו ששר־הביטחון הוא זה שנתן את
ההוראות לנזוף בנספחים הצבאיים שהח רימו
את התרגיל.
אבן פנה אל דוברו של בגין במישרד־הביטחון,
דני ויינריך. הוא דרש ממנו
להוציא הודעת־דובר מישרד־הביטחון ש תכחיש
את אשר נאמר בג׳רוסלם 9ום ט.
ויינריו הבין שאם הוא יעשה כן, יתפרש
הדבר כאילו דוברו של שר־ד,ביטחון מנחם
בגין מכחיש את הודעות דוברו של ראש־הממשלה
מנחם בגין.
_ ויינריך סרב להוציא את ההודעה, אבל
כפי שהוא גילה אחר-כך, הוא הבין מטון
הדיבור של דובר צה״ל, שאם מישרד־הביטחון
לא יכחיש את ההודעה יעשה
זאת דובר צה״ל עצמו. הוא התקשר במ־

שר־הביטחון. אולם כדי לא להרגיז את
הרמטכ״ל הורה דן פתיר לדני ויינריך
להוציא הודעת־דובר מישרד־הביטחון ש תספק
את הרמטכ״ל אך לא תציג את
פתיר כשקרן. דני ויינריך הוציא הודעה
סתמית שטענה :״ראש הממשלה אישר
את הודעת דובר צה״ל.״

הכל מכחישיס
את הכל
ן א היתה זו תשובה לשאלה: האם
״ בגין הוא שיזם את הנזיפה בנספחים
הצבאיים, כפי שטוען רפול, או שבגין
לא ידע עליה כלל, כפי שטען פתיר
בג׳רוסלם פוסט. הודעת דובר צה״ל, אותה
אישר עתה בגין, התייחסה רק לעצם
קיום הפגישה של האלוף שגיא עם ארבעת
הנספחים, אך לא גילתה ביוזמת מי
היתה פגישה זו.

דובר פתיר

אלוף שגיא

״העיתונאי טעה״

השגרירים אשמים

נספח הצבאי האיטלקי, סגן־אלוף ריב־שטיין,
הנספח הצבאי הגרמני ואלוף-
מישנה באוצ׳ר, הנספח הצבאי הבריטי.
לשילטונות צה״ל היה ברור שההעדרות
היתד, מכוונת. הנספחים הצבאיים של
ארצות־אירופה החליטו שלא להשתתף
בתרגיל ברמת־הגולן.

נראה כי הרמטכ״ל החליט להסתפק
בכך. לא היה לרפול כל רצון לסבך את
הדובר שלו במילחמת דוברים, ולהסתבך
בעצמו במילחמת הודעות נגד ראש־ה־ממשלה.
דובר
צה״ל תת־אלוף יעקב אבן, אליו
פנה כתב העולם הזה בפרשת ההודעות,

רמטפ״ל איתן ושר־ביטחץ בגין
לברוח מהאחריות

דובר וייגריך
״הדובר טעה״
העניין הובא לידיעת ראש אמ״ן, הא לוף
יהושע שגיא, הממונה מטעם צה״ל
על הקשר עם הנספחים הצבאיים, וה־רמטכ״ל.
בישיבת מטכ״ל, שנערכה מיד
אחר־כך, בהשתתפות שר־הביטחון מנחם
בגין, דיווח הרמטכ״ל לבגין על התקרית.
בגין הורה לזמן את הנספחים הצבאיים
ולהביע בפניהם מורת־רוח.
כד אמנם עשה ראש אמ״ן. הוא הזמין
ללישכתו את הנספחים הצבאיים שלא
באו לתרגיל. לשגיא התברר באותה פגי שה
שההעדרות אכן היתה מכוונת, וכי
421 -

נספחים השיבו לראש אמ״ן שהם מצידם
היו מעוניינים להשתתף בתרגיל ברמת-
הגולן, אך אי־ההשתתפות נכפתה עליהם
על־ידי השגרירים. ההחלטות בעניין אי
מעבר הקו־הירוק מתקבלות בדרג הפוליטי,
ואינן תלויות בנספחים,״ טענו על פי
הודעת דובר צה״ל הנספחים הצבאיים.
כבר למחרת פרצה השערוריה. כל אחד
מהנספחים הצבאיים נקרא לשגריר שלו,
ונדרש לתת הסבר להודעת דובר צה״ל.
תלונות הגיעו גם לאוזניו של דן פתיר,
דובר ראש הממשלה, שחשב שהעניין
עומד להפוך לשערורייה ציבורית, וניסה
ככל הנראה להוציא את הבוס שלו, ראש-
הממשלה, מהפרשה.
על-פי פירסום בג׳רוסלס פוסט, מכתב
העיתון דויד לנדאו, אמר פתיר שראש-
הממשלה לא עמד מאחרי ההחלטה להח רים
את הנספחים הצבאיים מאירופה. על פי
דיווחו של לנדאו דווח אמנם לראש־הממשלה
על התקרית ״באופן רוטיני,״ אך
הוא לא נתן כל החלטה בעניין, וההחלטה

הירות אל דן פתיר, וסיפר לו על ד,מיכ־שול
שמערים לפתע הרמטכ״ל על ראש־הממשלה.
למרות
שבאותו יום התקיימה ישיבת־ממשלה,
עסקו אנשי הלישכה של בגין
בניסיון לכבות. את השריפה, לרצות את
הרמטכ״ל מבלי לפגוע באמינות ראש־הממשלה.
גם השגרירים המשיכו ללחוץ.
הם רצו לדעת אם הנזיפה היתה באמת
על דעתו של ראש־הממשלה ושר־הביט־חון
או ״יוזמה פרטית של אחד האלופים.״
לבסוף
נזכר דן פתיר שעל פי החוקה
הצבאית, צריך שר־הביטחון לאשר את
כל הודעות דובר צה״ל לפני שהן מתפרסמות.
כמובן שבשטח אין הדבר קיים,
מאז מינה עצמו בגין כשר־ביטחון. אם
מישהו עובר על הודעות דובר צה״ל הרי
שזה רק הרמטכ״ל.
היר, מי שדאג להזכיר לאבן את החוק
הזה ולרמוז לו שההודעה נגד ההצ הרה
של דן פתיר לא תאושר על-ידי

דובר אכן
מכה מתחת לחגורה
סרב להגיב עליה .״כל מה שהיה לי לומר
אמרתי בהודעת דובר צד,״ל.״ דובר מיש-
רד־הביטחון, דני ויינריך, טען בפני כתב
העולם הזה :״ראש הממשלה הוא שנתן
את ההוראה, ומה שהיה בפוסט מטעמו
של דן פתיר לא היה נכון.״
דן פתיר עצמו אמר לכתב העולם הזה :
״דויד לנדאו לא דייק. יש הבדל בין
הידיעה שהופיעה בפוסט לבין הכותרת
שלה. אני לא אמרתי ללנדאו שבגין לא
גתן את ההוראה לקרוא לנספחים הצב איים.
לנדאו עשה בענייו הזה טעות.״

א הוד בל־י מקום
(המשך מעמוד )38
מהארץ הכבושה. סיפר על כך אבריאל:
״עמדנו על כך, שתומס וחבריו יביאו
רק יהודים. לא שהתנגדנו להציל יוונים
אנטי־פאשיסטים — הם היו לנו בני-ברית,
אלא שחששנו לתת לבריטים פתחון־פה
לחידוש טענתם, שהנאצים מנצלים את ה משלוחים
שלנו כדי להבריח סוכנים.
״יום אחד, שעה שהסדירו אגמי ותומס
איזה חשבון בחדר־האורחים שבדירתו של
בקי באיזמיר, הראה תומם סימני עצב נות•
אגמי חשש, שהוא עומד להודיע על
סיום השיתוף בינינו, שפעל יפה כל־כך.
,״עלי להודות ולהתוודות,׳ אמר תומס
בהוציאו סוף־סוף את המרצע מן השק.
,פעלתי בניגוד להוראותיכם, ובהפלגה ה אחרונה
הבאתי אדם אחד שאינו יהודי.
אך איש לא יוכל לטעון שהוא סוכן לאי זה
צד. הבאתי יווני שצפוי לו עתיד מז היר
של מנהיג לעמו. הוא בא מעיר-
מולדתי, ולא יכולתי לסרב לקחתו. שמו
פפנדריאו. אתם תכעסו שהמריתי את פי כם׳
אך יבוא יום ותתגאו על כך שעזרתם
להצילו ,.אגמי, שלא הטיל ספק ביושרו
של תומם, עמד על כך שיקבל תשלום
גם עבור היווני הלא־יהודי.
״תומס צדק. מעולם לא התחרטנו ש הצלנו,
על אפה ועל חמתה של החשדנות
הבריטית, את הלא־יהודי הזה, שנ עשה
ראש־ממשלתה של יוון המשוחררת.״
אבריאל מספר גם כיצד התגייס לשי רות
המדינה שבדרך האלוף (מיל׳) מר דכי
לימון.
״אחי חגי, שנשלח למארסיי מטעם ה מוסד
בסוף , 1945 נקרא יום אחד בדחי פות
אל שמריה צמרת. משנכנס לחדרו
של שמריה הופתע לראות את רודי מנקה
אקדח, .בקדהטלפון הסודי,׳ סיפר שמריה
לחגי, התקשר הוברט (אחד היהודיברהצר־פתים
שעבדו עם שמריה) והודיע, כי ענין
דחוף ביותר הכריחו — בניגוד גמור ל־הוראות־הזהירות
ששינן לו שמריה —
להשתמש בקו הסודי. הופיע בחור — יפה,
גבה־קומה ובעל תנועות שקטות המציג
את עצמו כארצישראלי. הסימנים הללו ש נתן
בו הוברט היו בעיני הוברט ושמדיה
עדות, שהאיש המציג את עצמו כארציש־ראלי
אינו אלא מרגל בריטי.
״הוברט היה מוכן לחסל את האיש —
אם שמריה ירצה ; אבל שמריה, שהיה
אדם זהיר, החליט שבטרם יכריע כיצד
לטפל בפולש המסתורי, על חגי לחקרו.
שמריה גמר למשש את האקדח ודחפו
לעבר חגי שישב מולו, אך חגי לא נגע
בו. שמריה משך בכתפיו, ורק ביקש מחגי
שיצלצל אליו מיד בגמר החקירה.
״חגי הלך להיפגש עם החשוד, וזה ה סיפור
ששמע מפיו: הוא יליד תל־אביב,
אך לא שירת בפלמ״ח ואף לא בשום איר־גון
צבאי־למחצה אחר, אלא הצטרף לצי־הסוחר.
כאשר עגנה אנייתו בנמל אלכ סנדריה
הלך לתפילת־הודייה לכבוד הנצ־חון
הבריטי באל-עלמיין. בבית״הכנסת
נפגש עם אדם שהציג את עצמו כארציש־ראלי
בשם ברפל.
״המסיבות היו חגיגיות, ורבה היתה
שימחת הפגישה בין אנשים מן המולדת,
ומרוב התלהבות סיפר אותו ברפל לצעיר,
שהוא אחד מראשי המוסד ואף הבטיח
שיברר, אם יש אפשרות לנצל את נסיונו
כימאי בשירות ההעפלה. שבועות התעכב
הצעיר באלכסנדריה ומשלא שמע דבר
מאותו ברפל התחיל לחשוב, שהלה שכח
את הבטחתו או איבד את כתובתו. מפי
מלח נורבגי נודע לו, כי אחד בשם רודי
מעורב בעיסקי ספנות יהודיים במרסיי.
אותו נורבגי אף הזמינו להפליג איתו ב־אונייתו
למרסיי כנוסע נסתר והצעיר נע נה
להזמנה ברצון. בהגיעו למרסיי פנה
למקום שוודאי יוכל ליצור בו קשר עם
יהודים, בית־הכסת. כאן מצאו הובדט.
״חגי השתכנע מיד באמיתות הדברים :
סיפור בדוי אינו מכיל פרטים רבים כל
כך שקל מאוד לוודאם. הוא צילצל ל־שמריה
והודיע לו, כי האיש דובר אמת.
שמריה ביקש לראותו. וכך הצטרף למוסד
מי שהיה עתיד להתמנות מפקד הצי היש ראלי,
האלוף מוקה לימון, שהתפרסם ב עולם
ב־ 1970 כגיבור ספינות שרבורג.״
צעיר יהודי גאה מווינה, אחד מראשי
העליה הבלתי-ליגאלית, רוכש הנשק הגדול
ביותר של ישראל הצעירה, פקיד ממשלתי
בכיר, ממקורבי בן־גוריון, שגריר ישראל
בארצות שונות ואדריכל היחסים עם
מדינות אפריקה ועם הוואתיקן — כל אלה
הפכו את האדם שנפטר בשבוע שעבר
לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה של תקומת
ישראל.

יופי ינאי ן

העולם הזה 2244

מ/קע/גע

לחזור

לחיק הואשוה
יש אלוהים בשמיים. את זה יודעים לא
רק אוהדי מכבי תל־אביב, שצעקו ברחובות :
״יש אלוהים, יש אליפות,״ אלא גם נורית
גפן, אשתו של התמלילן־שחקן יונתן
(״יותי״) גפן.
אחרי המשבר בחיי הנישואים שלהם
עקבתם יחד איתי. זה ממש כאב בלב
לראות איך הזוג היפה הזה, שהיה סמל
בכל הבוהמה לחיי מישפחה מסודרים ו מאושרים,
קם יום אחד בבוקר ונפרד.
יונתן התנחם מהר מאוד בזרועותיה של
נערת הטמפונים ענת עצמץ, וניהל איתה
רומן סוער, אבל כדרכם של רומנים גם
רומן זה הסתיים.
באותו זמן לא ניהלה נורית, הידועה
כאחת הנשים היפות בתל־אביב, שום רומן.
היא עבדה קצת כאשת יחסי-ציבור, החליטה
ללכת ללמוד, והשקיעה את כל זמנה בשני
ילדיה, ובמרצים שלה באוניברסיטה.
בעוד יונתן עובר מענת לעורכת־הדין
הנאה גלית זיגודפקי, ומנהל איתה רומן
סוער כמעט כמו זה עם ענת, המשיכה
נורית לחבוש את ספסלי האוניברסיטה,

נורית ויהונתן גפן
להסתובב ולחזור הביתה
כשהיא מתעלמת מכל המחזרים שצצו כמו
פטריות אחרי הגשם, כשנודע להם על
המשבר בחיי הנישואים שלה.
אני תמיד ידעתי שיונתן הוא בחור

רציני, ובלב קיוויתי שאולי הוא יתעורר
מהיפהפיות המכרכרות סביבו, ויחזור הביתה,
אבל לא העזתי להעלות זאת על דל
לשוני, פשוט לא רציתי עין־הרע. אולי
עשיתי בשכל, כיוון שהציפור הלבנה הטו בה
שלי לחשה לי השבוע שיונתן שב
הביתה, ונורית שוב מאושרת.
עכשיו יש לי עוד תיקווה אחת בלבד,
שגם בן־דודו של יונתן, הבמאי־שחקן
אפי דיין, יקבל בסוף את השכל ויחזור
אל אשתו אהרונה, ממנה נפרד לפני כמה
חודשים. זה בטח עניין של זמן עד שגם
אסי יבין שההתפרפרויות שייכות רק לגיל
מסרים.

בטוחה שזה יקרה כל־כך מהר. מאז שריבי
תבורי, העתונאית היפהפיה של ידיעות
אחרונות בירושלים, נפרדה מבעלה, אבנר
תבורי, כתב קול ישראל, ומבעלי קפה

על אשה, ושהתנאי שלו יהיה שהאשה
תהיה עיתונאית — הוא פשוט כבר רגיל
לעניין.
ריבי הרתה לחבר שלה, הד״ר עוזי
כדר, ונישאה לו. אבנר שמח בשימחת

!חתמת
העיתונאים

ס טי ר ה?
איזו
ס סי ר ה?

היה לי הרושם שזה יקרה, אבל לא הייתי

״סטירה או לא סטירה?״ שאלתי לפני
שבוע, כאשר סיפרתי לכם על אי־הבנה
קטנה, מן הסוג הקורה בחיי יום־יום גם
בין הבעל והאשה הכי אוהבים.
במיקרה זה דובר על איולי ורותי
גורליצהי, זוג נחמד לכל הדיעות, ש היו
בכפר של רפי נלסון.
מה לעשות? בעל־הבית הכחיש את הדברים.
השבוע כתב לי רפי נלסון מיכתב,
ובו העמיד דברים על דיוקם.
״לא ראו ולא שמעו סטירה, למרות
הדקורציה והאקוסטיקה הטובה בכפר,״

קמין בירושלים, ידעתי שאבנר לא יוותר
כותב לי נלסון, והוסיף בעצב :״כתבה
זו תגרום לכך שכל מי שכבר ירצה לתת
סטירה, יחשוב פעמיים.״
אז מכיוון שלא היתה שום סטירה, על
פי העדות המוסמכת ביותר, אני מתנצלת
בפני הגורליציקים. ובבניין איגוד אמני
ישראל ינוחמו.

אבנר תכורי
נועיתונאית לעיתונאית
גרושתו, אבל היד. צריך לפתור לעצמו
את הבעיות.
כבר כמה חודשים צמודה אל אבנר
כתבת העיתון המתחרה לעיתונה של ריבי,
מעריב, מיכל מירון. בהתחלה זה היה
סתם רומן, כמו כל הרומנים של אבנר
מתקופת הרווקות שלו, אך נראה שהעובדה
שריבי התחתנה, ואפילו ילדה בן, עשתה
משהו לבחור.

אילי ורותי גורליצקי
מה קרה אצל רפי נלסון ל

דובר צה״ל מירושלים מדווח לי שמיכל
ואבנר עומדים להתחתן ממש או־טו־טו.

טו טו דובון
מדור להבהרת זכויותיו המישפטיות שד האזרה. אין המדור מתיימר
לתת יעוץ מישפטי ־ספציפי. וככל מקרה יתכנו הכדדים ושינויים כגלל
שוני העוכדות. המדור מנתח את המצב המישפטי הקיים לפי. החוק
והתקדימים.
השוטרים חזרו על דבריהם כי הם רוצים
לחקור אותו. רמי סרב להכניסם לדירה.
״זה בית פרטי, אמר ,״יש לכם צרחיפוש?״
״לא״ השיבו השוטרים .״לא באנו לערוד
חיפוש, באנו רק לגבות עדות.״
״אני לא מכניס אתכם אלי הביתה, ואני
לא מעוניין להעיד, אז שלום לכם,״ אמר
רמי, וסגר את הדלת מתחת אפם של
השוטרים המופתעים.

אין כניסה לשוטרים ולה היתה חיוורת .״מה עשית י
השתגעת ז אנחנו אנשים הגונים, אף
פעם לא היה לנו עסק עם המישטרה,

מה אתם רוצים ממני י״ שאל רמי .״אנחנו
רוצים לשאול אותך כמה שאלות, בוא
אתנו בבקשה.״ ״האם אתם עוצרים אותי 1״
שאל רמי ,״לא, אנחנו רק רוצים לחקור
אותך בקשר לרצח ברמלה.״ ״אם אינכם
עוצרים אותי, אז איני חייב לבוא אתכם,
ואין לי שום חשק לענות הבוקר על שא לות,
שלום,״ אמר רמי, חמק למכוניתו,
ונסע לדרכו. שני השוטרים נותרו המומים
על המידרכה.
ראש צוות החקירה ברמלה ערך
התייעצות עם היועץ המישפטי של
המישטרה ,״יש לי עד־ראייה לרוצחים,
אבל הוא מסרב לבוא למישטרה להעיד,
מסרב להפנים את החוקרים לביתו, ונמלט
מידיהם של השוטרים שבאו לחקרו במקום
ציבורי, מה לעשות?״ ליועץ המישפטי לא

לראות בהתנהגותו תקיפת שוטרים, אלא
התגוננות חוקית.
העירעור תלוי ועומד.
ניתוח מישפטי
גג״ץ ,465/57 פסקי דין ל ( )1עמוד
.366
התקדים המקורי מדבר באדם גשם
יצחק דמי. הוא נחשד על־ידי המישטרה
בכן שעזר לאדם אחר, אשר חטף ילדה
מאשתו, והסתיר אותה בניגוד לצו בית-
המישפט. דגני גר בטבריה, והוא הוזמן
פעמיים למישטרת רמת״גן להחקר על״ידי
החוקר אנקורי. הוא לא נסע. אז הגיש

מתי מוטלת על האורחחובה
לג ש ת למישטרה ולמסור עדות
טי פתח את המעטפה הסגורה ש•
הגיעה בדואר, הוציא את ההזמנה
להתייצב במישטרת־רמלה, וזרק אותה ל־פח־האשפה
.״אני יודע למה הם רוצים
שאבוא לתחנת־רמלה, זה בגלל העניין
ההוא, כאשר ביקרתי את הדור ארמונד
ברמלה,״ אמר לאשתו שולה.
״אתה מתכוון למיקרה ששיחקת עם דני
הקטן, והכדור שלו עף לשיחים במיגרש
הריק?״ ״כן, את זוכרת שסיפרתי. לד
איך רצתי אחרי הכדור להחזירו לחצר,
.ולא מצאתיו. חיטטתי תחת כמה שיחים
ופתאום שמעתי קולות, ושני בחורים צעירים
פרצו מתוך השיחים כרוח סערה, וברחו
מהמקום. קצת נבהלתי, אבל לקחתי
את הכדור, וחזרתי לחצר של אר־מונד,
רק אחרי כמה ימים קראנו בעיתון
שבמיגרש הריק, מתחת לשיחים, התגלתה
גופתו המרוטשת של סוחר סמים ידוע.
המישטרה התחילה כנראה לחקור, ומי שהו,
אולי אפילו ארמונד, סיפר לה על
הרדיפה אחרי הכדור.״
״אתה מוכרח לנסוע למישטדה. ולתת
עדות״ אמרה שולה ״אין מה לעשות.״
״מה פתאום ! אני אסע לרמלה, אפסיד
ימי עבודה, אסתבך עם כנופיית־עבריינים.
אשלם הוצאות־נסיעה, ואחר־כך עוד אצ טרך
להעיד במישפט? לא בא בחשבון.
אני לא רוצה להעיד במישטרה, שיעשו לי
משהו!״
המיכתב השני הגיע כעבור שבוע, ובד
סומן בדיו אדומה כי על רמי נוי להת־צב
מיד לשם חקירה במישטרת־רמלה. רמי
זרק את המיכתב לפח. שולה הביטה בו
בעיניים נפחדות .,בסוף אתה תסתבך עם
המישטרה, יעצרו אותך. ויפתחו נגדך תיק״.
.,אני מצפצף!״ אמר רמי.. .אני לא פושע,
לא עשיתי שום דבר, ואינני חייב להטלטל
עד רמלה בגלל השטויות שלהם״.
למחרת דפקו בדלת בשעת ערב מאוחרת•
שולה פתחה את הדלת, וראתה שני
שוטרים לבושי מדים, שביקשו לדבר עם
רמי נוי. שולה עמדה להכניס אותם לדירה
כאשר הגיע רמי במרוצה מהסלון .״רגע,
רגע, מה העניינים? מה אתם רוצים?״

ועכשיו תראה למה זה יביא אותנו!״
״אל תדאגי״ אמר רמי ,״אני רק שומר
על זכויותי כאזרח, אין להם כל סמכות
לחקור אותי.״
״אבל זה מקרה רצח, אולי אתה היחידי
שיכול לזהות את הרוצחים, אין בידם שום
דרך לחקור אותך?״ שאלה שולה בפליאה,
״לא! אין להם שום דרך, אלא אם כן
אופיע בעצמי בתחנת־הסישטרה, ואביע
את הסכמתי להעיד.״
אחרי שעה דפקו בדלת בנקישה סמכו תית.
הפעם לא פתח רמי את הדלת, הוא
הציץ מבעד לחריר, וראה שני קציני
מישטרה עומדים בפתח .״אני לא פותח
לכם, ולא מכניס אתכם. אלא אם יש בידכם
צו־חיפוש או צו־מעצר,״ אמר להם רמי
מבעד לדלת הסגורה .״כבר אמרתי זאת
לשוטרים שהיו כאן קודם, חבל על ה מאמצים
שלכם.״
״מר נוי,״ אמר הבכיר שבין השניים,
״אתה סרבת להיענות למיכתבי הזמנה של
המישטרה, לא הסכמת להכניס את השוטרים
שלנו אליך הביתה, ואתה עדיין ממשיך
לסרב להעיד. אתה יודע שמדובר במקרה
פשע חמור, זה לא צחוק, זה רצח. אתה
יכול להסתבך כהוגן, פתח בבקשה את
הדלת או שנצטרך לנקוט נגדך צעדים שלא
ימצאו הן בעיניך.״ רמי לא נבהל, הוא
אמר להם שלום אחרון, וחזר לצפות בטל וויזיה
בסלון. שולה מייבבת, סגרה את
מכשיר הטלוויזיה, והתחילה לבכות .״אתה
השתגעת? מה אתה עושה, הם היו קצינים
גבוהים מאוד. אתה יודע איזה צרות הם
יכולים לעשות לנו, הם עוד יכניסו אותך
לבית־הסוהר, תראה!״
שולה בכתה כל הלילה, ונסתר, להש פיע
על רמי שילד בבוקר למישטרה,
יעיד ויגמור עם כל העניין. אבל רמי היה
עקשן גדול. כאשר הפציע השחר קם רמי
במצב־רוח רע, ובעיניים אדומות, בלי
לשתות קפה או לאבול ארוחת בוקר יצא
למיגרש־החיניה כדי לנסוע לעבודתו. שם
ליד מכונית הפיאס שלו עמדו שני שוטרים.
הם נראו גם כן עייפים, כאילו המתינו
שם שעות ארוכות.
״אדון רמי נדי?״ שאל אחד מהם ,״כן,

היתד, תשובה חד־משמעית. עד כה נהג
רמי במיסגרת זכויותיו החוקיות, ועדיין
לא עבר כנראה כל עבירה. היועץ המיש־פטי
חשב וחשב, לבסוף עלה על רעיון,
״יתכן כי כאשר סרב רמי להתלוות לשני
חוקרי המישטרה ליד המכונית עבר עבירה
על סעיף 287 לחוק העונשין תשל״ז —
.1977 סעיף זה מטיל שנתיים מאסר על
אדם המפר הוראה הניתנת כשורה מאת
אדם הפועל בתפקיד רישמי, והוא מוסמך
לאותו עניין. כאשר רמי נחשד בביצועה
של עבירה זו אפשר לעכבו לצורך חקירה,
והוא לא יוכל להתחמק מאתנו יותר״.
בשעת הפסקת הצהריים, כאשר ירד רמי
לבית־הקפה לקנות סיגריות, נתקל שוב
בשוטרים מהבוקר. מצב רוחו לא השתפר,
והוא התעלם מהם. אך הם קרבו אליו,
וציוו עליו להתלוות אליהם לתחנת־המיש־טרה
.״אתה חייב לבוא אתנו לתחנה,
אנו רוצים לחקור אותך בחשד שביצעת
עבירה של הפרת הוראה.״ רמי בעל האופי
העיקש סרב גם הפעם. אך שני השוטרים
תפסו בידיו, וניסו לקחתו בכוח. רמי התחיל
משתולל, וניסה לנערם ממנו, הם כבלוהו
באזיקים, ולקחוהו לתחנת־המישטרה. שם
כבר חיכו לו כל אנשי צוות החקירה
המיוחד, שבאו במיוחד לנהריה כדי לחקרו.
כתב־האישום, שהוגש נגד רמי נוי בבית-
מישפט־השלום, כלל שני פרטי אישום:
הפרת הוראה של שוטר מוסמך. ותקיפת
שוטרים. אחרי מישפט קצר הורשע רמי
בשני פרטי האישום, ונדון לחודש ימים
מאסר בפועל על תקיפת השוטרים (זהו
העונש המינימלי הקבוע בחוק לעבירה
זו) וכן לחצי שנה מאסר על־תנאי על
העבירה האחרת. שולה ליוותה את רמי
לבית־הסוהר, כשהיא בוכה וחוזרת :״אמרתי
לד לא להתחיל עם המישטרה!״.
משפטנים רגשו על התקדים, וסניגורו
של רמי הגיש עירעור לבית־המישפט־המחוזי.
נימוקי העירעור הם כי אין ל שוטרים
סמכות לעכב אדם כדי לגבות
את עדותו, ולכן אין להם גם סמכות
לעצרו כאשר התנגד להם, מאחר שהתנגד
לעצרו כאשר התנגד להם. מאחר שהתנגד
לפעולה בלתי־חוקית של השוטרים, אין

בקשה לבית־המישפט־הגבוה״לצדק כי ה•
מישטרה תחקור אותו בטבריה, ולא
ברמת־גן. אלטרנטיבית ביקש כי לא ייח קר
על־ידי החוקר אנקורי, שאיתו הוא
מסוכטד• ושאם בכל זאת יחיבוהו לתחקר
ברמת-גן, ביקש דגני כי המישטרה
תשלם לו דמי-נסיעה, והוצאות אחרות
של נסיעתו לרמת-גן.
השופט מאיר שמגר דן במיקרה באריכות
מרובה, וקבע כי החוק במצבו
הנוכחי אינו מאפשר לחייב אזרח למסור
עדות אם הוא מסרב לעשות זאת. רק
אם בא אדם כזה מרצונו החופשי ל-
תחנת־המישטרה, ומתנדב להעיד, אפשר
לגבות את עדותו. השופט העיר על כך
והציע למחוקק לתקן מצב זה. אך לאזרח
איו זכות קנויה להחקר על־ידי
חוקר זה או אחר, ולכן לא מצא השופט
סמכות להיענות לבקשת דגני שלא לתחקר
על-ידי אנקורי.
השופט גם לא מצא סימוכין בחוק
לכך שעל המישטרה לשלם הוצאות-נסי-
עה לעד הנוסע להעיד בעיר אחרת, ולכן
לא ציווה גם על-כך.
המצב המישפטי המוזר כיום הוא
כזה כי המישטרה תלויה במידה רבה
ברצונו הטוב של העד. אם הסכים לבוא
למישטרה ולהחקר, ייחקר, אם לא הסכים,
אין דרך לחייבו לעשות זאת. אין
לשוטרים גם כל סמכות לפרוץ לביתו,
או למקום פרטי אחר בו הוא נמצא,
ולחקור אותו. הדרן היחידה הפתוחה
למישטרה היא לארוב לעד במקום ציבורי,
ושם לעכבו כדי לחקרו• מה דינו
של עד המסרב לדבר גם במיקרה כזה
טרם נפסק בתקדים. אן ד״ר דוד ליבאי,
בסיפרו ״דיני מעצר ושחרור״ ,עמוד ,63
טוען כי יתכן שאפשר יהיה להאשימו
בסעיף 287 לחוק העונשין, כפי שנעשה
לרמי.
החובה היחידה המוטלת על עד כזה
לפי החוק היא כי אדם הנחקר על-ידי
המישטרה חייב להשיב נכונה על כל ה שאלות,
אלא אם כן חן מפלילות אותו.
(סעיף 2לחוק הפרוצדורה הפלילית,
ן עדות[).

הו רו ס קו ב
(המשך מעמוד )13
לא מצא ענודה כזו הוא יקחיל
את האנשים העובדים עימו, ירכז
אותם סביבו, ויהפוך את מקום
העבודה לכעין מועדון לשעות•
העבודה. הדלי נשלט על־ידי שני
כוכבים — אוראנוס וסטורן.

דגי ם
המחשבה להיות קשורים לעבודה
רוטינית, עם שעות עבודה
ופיקוח, מדכאה את ילידי מזל
דגים. הם מעדיפים עבודה שתהנה
אותם, גם אם אין בצידה שכר
גבוה. על־פי-רוב הם נוטים להיות
רומנטים, מבורכים בהתלהבות,
דימיון יוצר, יכולת אמנותית או
יכולת כתיבה, יעיך חדה ליופי,
צבע וקו. הם משתלבים יפה בחברה
בזכות כישרונם המשעשע
לשיחה.

סלה
לטלאים נטייה חזקה ליטול
את היוזמה, הם בעלי אנרגיה
גדולה, לעיתים מסוג אינטלקטואלי.
הם מעורבים בתחומים
רבים הדורשים פעילות מחשבתית,
והדבר גורם להם למתח. הם אוהבי
חופש מושבעים, גלויי־לב,
ונוטים לתאונות כתוצאה מפזי-
זותם. בכל עבודה בהם הם עוסקים
הם מטביעים את חותמם,
ולא משאירים ספק מיהו זה שביצע
עבודה כל״כך מושלמת.
שור המיקצועות המושכים את ה שוורים
קשורים בצד המעשי והממשי
של החיים. השכר שהם
עתידים לקבל מהעבודה שאותה
בחרו חשוב להם, ומיספר שוורים
מוכנים אפילו לוותר על הנוחיות
בעבודה כאשר לצידה פיצוי
הולם. על-פי-רוב השוורים
ניחנים במזג נעים וטוב, ומעוניי-
נים להשרות על עצמם ועל סביבתם
תחושה של נינוחות.

ת א ומים
אצל בני תאומים קשה לדעת
אם הם בחרו להם מיקצוע כתחביב,
או תחביב כמיקצוע. קרוב
לוודאי שיעבדו ביותר ממיקצוע
אחד. הגיוון בעבודה, ואי־הצמדות
לשיגרה נחוצים להם כאוויר ל-
לנשימה. הם נמשכים למיקצועות
שבהם יש שילוב של קומוניקציה
אינטלקטואלית, והעברת אינפורמציה.
בדרך־כלל קל למצוא אותם
בין סוכני־המסחר והסוכנים־הנו-
סעי ם.

ס ר טן
ילידי מזל סרטן ידועים כעובדים
חרוצים, מסורים ונאמנים,
נחוצה להם מיסגרת קבועה ובטוחה,
יחסם לעבודה רציני. הם
זהירים מאוד בכספם ובכספי אחרים,
חלקם משתייכים לעולם העסקים,
ומצליחים לצבור כספים,
ואפילו להתעשר. נמשכים לעבודות
שקשורות לטיפול ועזרה לאנשים,
הם עצמם נוטים להיות
ביישנים וחסרי-ביטחון, ומרגישים
צורך עז לעזור לחלשים ולסובלים.

א רי ה
לפני שחושבים במה מתאים לאריה
לעסוק, צריך לברר מה
חשוב לו יותר מכל. במקום שבו
יעבוד הוא עתיד להיות המנהל,
ולחלק סמכויות לאלה הכפופים
לו. טוב ליבו ונדיבותו הטבעים
הופכים אותו למנהל אהוב ומתחשב.
הוא מצטיין בכושר איר-
גון מעולה, ובעיות אירגוניות, שאחרים
מתלבטים בהם יומם ולילה,
מוצאות פיתרון אצל האריות.
תוך דקות הם חשים איך
הדברים אמורים להיות.
העולם הז ה 2244
במדינה מישפט

כ ל הקוד זו כ ה
השופט הציע לסניגור
מעצר קצר בהסכמה. ללא
הסכמה היה המעצר
ארוך כפליים
הסניגור הממושקף יוסי שוהם
היה נבוך. הוא ייצג את שני ה אחים
קובר, אשר שוחררו על־ידי
שופט־השלום ממעצר. המישטרה
הגישה ערר על שיחרורם, ואחרי
שהתובעת, טובה כהן, הסבירה את
הצורך במעצרם, פנה השופט חיים
שטיינברג לשוהם ושאל :״האם
אתה מסכים למעצר של יומיים
בלי שניכנס לכל העניין ז״
הדילמה היתד קשה לסניגור.
כיצד ייצג טוב יותר את שולחיו,
אם ייענה לבקשת השופט, ויס כים
למעצרם של השניים, אשר
שוחררו כבר על־ידי שופט־שלום
שסבר כי אין צורך במעצרם, אך
אם יתנגד לשופט, ועל־ידי כך אולי
יקומם אותו.
שוהם הוא עורך־דין לוחם, לכן
לא ויתר. הוא ביקש מהשופט, עם
כל הכבוד, שישמע את נימוקיו
,והתנגדותו למעצר. הוא הסביר
לשופט כי שני האחים, בנים ל־מישפחה
תימנית בת 24 ילדים,
כבר נחקרו על־ידי המישטרה. הם
מסרו את גירסתם המלאה, ואין
צורך או טעם בהחזקתם במעצר
נוסף. כך גם סבר השופט ניסים
טרנטו ברמלה, שציווה על שיח־רורם
של השניים בערבות סמלית
של 100 שקל לאיש.
אחרי שסיים שוהם את טיעונו,
חזר השופט על שאלתו הראשונה
וכאשר סרב גם הפעם הסניגור
להסכים למעצר לקוחותיו, החליט
השופט כי השניים ייעצרו לאר בעה
ימים ,״לשם השלמת החקי רה״.
כעשרה
אחים ואחיות של הנא שמים
פרצו בזעם למיסדרון בית־המישפט.
הם טענו כי המישטרה
נטפלת לבני מישפחתם, וכי הם
מעדיפים לכן להתנצר ולעזוב אח
הארץ.

השוטר שהיוד. עד הגנה

כדי להחזיר את הנאשם
למוטט, הציע דו
השוטר לשעבר עבודה
אברהם חבר הציג את עצמו
בפני השופט חיים דבורין כ״איש
מישטרה לשעבר״ .אולם הוא בא
לבית־המישפט לא כדי לייצג את
המישטרה והתביעה, אלא כדי לתת
עדות־אופי על נאשם שעמד בפני
בית״המישפט.
לא בכל יום מופיע שוטר כעד־אופי
לעבריין. לכן האזינו הכל
בעניין רב לעדותו של חבר. הוא
סיפר כי הוא מכיר את הנאשם,
נסים ביטון, מתקופת היותו שוטר
בבת־ים. ביטון הוא בן למיש־פחה
עבריינית, ומעולם לא היתה
לו הזדמנות לחרוג מהסביבה העבריינית
שבה נולד וגדל.
״אבל הוא שונה מאחיו. הוא
חלש אופי ונגרר לעבירה שבה
הורשע. אבל יש לו סיכוי לצאת
מזה. אני עזבתי את המישטרה,
ופותח עסק של שיווק פרחים ל־תל־אביב,
ואני מוכן להעסיק את
ביטון אצלי, וכך לעזור לו לצאת
מהמילכוד שבו היה נתון כל חייו״,
אמר העד.
הסניגור, דרור מקרין, הזכיר ל־בית־המישפט
כי גם דו״ח קצין
המיבחן פירט את מצבו המישפח״
תי הנואש של הנאשם. אמנם ה עבירה
היתה סחר בהרואין, מע שה
שעליו חזר שלוש פעמים ב משך
48 שעות, עת מכר את הסם
לשוטר מתחזה. אבל מאחר שזו
הפעם הראשונה בחייו שבה ני-
(המשך בעמוד )49

לפינה קולדה אמיתית
לא צריך להוסיף כלום
רק למזוג ולשתות.

פיט? ק 1לז־ה
המ שקה שעושה חיים מ עניני סמס...
יבואנים ומפיצים בלעדיים בישראל: י.ד. עסקים ב 7מ, ת ״ א טל 832236 .

תעדיפון המחיים של
החל ם י 15.8.80
לחצי שנו

לשנח בלירות מחיר העיתון

דמי המנוי בארץ
לפל ארצות תבל בדואר רגיל
הוצאות משלוח

350 + 2022
950 + 2022

285 +
357 +

לוה ׳׳כ

= 2657
= 3329
570 500

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אויר

אירופה ארה״ב, קנדה ומק סי קו
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
אוס טרליה, ניו זילנד, פרו
גאנה, חוף השנהב, ניגריה, דרום
אפריקה, טוגו, חבש, קני ה
פגמה, טאייוון
תאילנד, הונג-קוגג, נפל, סינגפור,
קוריא ה

488 + 2040 + 2022
840 + 4980 + 2022

= 4550
= 7842
100 120

12880 = 1380 + 9478 + 2022

8750 = 938 + 5790 + 2022
10614 = 1137 + 7455 + 2022

963 + 6000 + 2022

= 8985

פל שינוי כדמי המשלוח יחול על המנוי.

חן טרמפ ל חייל
415

שיחר

המיכר! ה מר תק מסלם
ההודעה הלאקונית, שנמסרה לחיים יבין, בדבר אי-אפשרות להאריך את
מינויו כמנהל מחלקת־החדשות, זירזה את פירסום המיכרז למישרת מנהל מחלקת-
החדשות, המכונה בעגת רשות־השידור, ,מיכרז 706׳ (ראה: גלופה).
נוסחו של המיכרז, המובא כאן, מתאר את הכישורים והדרישות שהטלוויזיה
תובעת ממנהל מחלקת החדשות, השכלתו ושאר הדרישות.

מאחרי הקלעים
תע 1אדהע1ג* טנזדר
ל אחי מ א־ר
בישיבת ראשי־הדסקים של מחלקת-
החדשות, שנערכה ביום השני בניהולו של
ממלא־מקום מנהל מחלקת־החדשות ובכיר
המועמדים להנהלתה, עורר עורך נזבט
שני, שיטעון טסלר, סידרת שאלות עק רוניות
בדבר מדיניות נזבט שני בעתיד
הקרוב. יעקוב אחימאיר הבהיר כי נו שא
זה מוטב לו שיטופל בידי המנהל
החדש של מחלקת־החדשות, לכשייבחר.

רש ות
מכרז פ ני מי

מי ד כו דאס ־ ח צ ״ ר א
מצב של יריבות עקרונית קיים בין כת בי
הטלוויזיה ובין כתבי החדשות של ה רדיו.
אחת העילות ליריבות זו מתמקדת
בעובדה שלעיתים על כתבי־הטלוויזיה
לאצור בקירבם ידיעה עד למהדורת מבט
ב־ 9בערב, בעוד כתבי־הרדיו — כל שעה
טובה לידיעות שלהם.
סיבה זו מביאה כתבי טלוויזיה רבים
להתנות הופעה של מדינאים, אנשי־ציבור
ושאר יצרני־חדשות בבילעדיות שבמסירת
הידיעה.
ביום השלישי שעבר סירב, בשל סיבה
זו, שר־הדתות אהרון אכי־חצירא
למסור לכתבי־הרדיו מידע בענייו החקי רות
שעורכת המישטרה במישרדו. אבר
חצירא לא הסתיר את העילה לסירובו וציין
באוזני הכתב כי הותנה בינו ובין
עורכי מוקד על בילעדיות של הראיון,
והענקת תשובות לשאלות שהשר יישאל.
מנהל הרדיו, גירעון לד־ארי, עורר
שאלה זו בפורוס־החדשות של השבוע ש עבר׳
וכתוצאה מכך קבע מנכ״ל רשות-
השידור פיתרון למה שכונה בישיבה
״מילכוד ־אברחצירא״ .פיתרונו של יוסף
לפיד היה נוסחה של התנאה בין הרדיו
והטלוויזיה, או — בנוסח פשוט יותר —
תיאום ענייני יותר ואי־עצירת ידיעות ב של
התחרות שבין שני כלי־התיקשורת.
נושא אחר שהעלה מנכ״ל הרשות היה
נוסח הצגת השאלות בראיון. לשם המח שה
ציין לפיד, באוזני משתתפי פורום
החדשות, כי לא איכפת לו אלו שאלות
יישאל השר אבו־חצירא על־ידי צוות
מראייני מוקד — העיקר, בעיניו, הוא שה שאלות
תישאלנה בצורה מכובדת, וללא
כל אלימות לשונית.

הטידור

פנוי הבט לוויזי ה

מטרה

תואר המטרה:

מנהל חטיבת החדשות בעבריה

הדרגה:

9 - 8של ד י רו גהע תונ אי ם

מקום העבודה:

י רו שלי ם

תי או ר ה תפ קידי ם:

אחראי להפעלת מערכת החדשות והת כניו ת האקטואליות
בעברית בהתאם ל מ די ניו ת רשות ה שידו ר. אחראי לתכנם
טל כל ה שידו רי ם. אחראי ל ני הול הי חי ד ה מבחינה
מקצועית ו מינ ה לי ת. מתאם ומשתף פעולה עם מנמל
חטיבת החדשות בערבית בטלו וי זיה להשגת מירב הי עי לו ת
ב ני צו ל שי רו תי ם ה ני ת ני םבב ניו ומחוצה לו.
אחראי להכנת תקציב הי חי ד ה ומפקח על ביצועו.
מפתח ו מ קיי ם קטרים וי ח סי ם עם גו ר מי ם טו ניםהע טויי ם
לספק חדשות. משתתף בעבודה שוטפת ל פי הצורך.

כ פי פו ת:

למנהל הטלו וי זיה

הכי שו רי ם הדרושים:

השכלה אקדמית בתוספת 8שנו תנסיון במקצוע או
בתחום דומה. כושר פי קו ח על עו ב די ם וי כו ל ת להפעיל
צוו ת. כושר ל קיי ם קשרים נ או תי ם בארץ ונ חוי׳ ל.
כושר הבעה בכתב ובעל-פה. י די ע ת הטפות עברית
ו אנג לי ת. ר צוי ה י די ע ת שפות נו ס פו ת.

הערה:

תוקף המינוי הוא ל 3-שנים עם אפשרות הארכה.

ח סכונו ת ;!וילון
בין אנשי מחלקת־החדשות בטלוויזיה
אין חילוקי־דיעות על כך שהחזרת דן
שילון מנידיורק, ואי־איוש מקומו בידי
איש־טלוויזיה אחר, אלא בידי כתב־הרדיו
שלום פיתל, תיצור מיכלול מורכב של
תסבוכות, ותייקר את הוצאות השידור ו הדיווח
מניו־יורק בממדים שמעבר ליכולת
הכלכלית של מחלקת־החדשות (שלה
יש תקציב תיפעולי שנתי מוגדר).
דוגמה לכך ניתנה במהלך השבוע של
ועידת המיפלגה הדמוקרטית בניו־יורק.
סיקר אותה שילון. מאחר שרשות־השידור
נמנית על איגוד השידור האירופי, היה
על הטלוויזיה לקבל את כתבותיו של שי לון
דרך האיגוד, שתבע סכום של 2000
דולאר ליום, בתוספת מחיר העברת הכת בות
באמצעות הלוויין, בתוספת מחיר ה ייצור
של הכתבות בניו־יורק. אלא ששי־לון
העדיף ליצור קשרים עם אנשי רשת
אן־בי־סי, שהעניקו לו אפשרות להעביר

מי לוי התפקיד כרוך בנ סי עו ת ובעבודה מחוץ לשעות
ה רגי לו ת.
המועמדים רשאים להביא לועדה ע בו דו ת והמלצות.

המעוניינים במטרה זו יפנו למחלקת כח-אדם.

מנהל־מועמד אחימאיר
ערוץ לחיים?

מי, מ מנהל

את כתבותיו, במשך שיבעת ימי־הוועידה,
תמורת תשלום עבור הלוויין ומחיר ה ייצור
בילבד.
התוצאה: חיסכון של 14 אלף דולאר
(כ־ 7000 אלף ל״י).

פס קול

ממהל כי ההדחההג דו ל ה
עם עבור הזמן מהיום שבו נמסרה ה
הודעה
לראש מחלקת־החדשות חיים
יכין, על דבר אי־חידוש מינויו כמנהל

מאחר שישיבת ועדת־המינויים נקבעה ליום השלישי, ה־ 9בספטמבר, ובישיבה
זו ייבחר המנהל הבא של מחלקת־החדשות, הרי שכל מי שהציגו את מועמדותם
למישרה יוכלו להתפלל, בערב ראש־השנה, בלב שלם את התפילה האומרת ״מי לחיים
ומי למוות...״

המחלקה, מתבררות עובדות נוספות על!
המהלכים שקדמו להדחה:

• 1שבועיים לפני ההדחה נערכה פגי מצב, כדי שהמחלקה תוכל לפעול כנדרש.

שה בין מנכ״ל הרשות ליעקוב אחי־מאיר,
ובה רמז המנכ״ל לסגנו של יבין
על העומד להתרחש.
• 1אחימאיר גילה יחם קולגיאלי ודיווח
לממונה עליו, לחיים יבין, על מה
שנאמר באותה פגישה.
!• מאחר שהמתח במחלקת־החדשות
הלך וגבר, פנה הכתב־הצבאי, עמירם
ניר, בכתב אל מנהל הטלוויזיה, יצחק
שימעוני, וביקש ממנו להבהיר את ה־

<• רגע מרגש התחולל ביום השישי.
במהלך ישיבת־הבוקר, מיד אחרי
פגישתו י5
של יבין עם לפיד ועם שימעוני, שבה
הודיעו לו את דבר־ההדחה, נכנס יבין
למחלקת־החדשות ונטל את חבילת־העי־תונים,
שאותה לקח לחופשתו בנואיבה.
בחדר־החדשות, שהבשורה כבר הגיעה
אליו, נשתררה דממה עמוקה, והאנשים
הסיטו את מבטיהם, עד לצאתו של יבין
משם.

שר אכו־חצירא >עם כתב רם)
בילעדיות

מאיר את מועמדותו למישרה, והוא יעדיף
להמשיך ולתפקד כעורך מבט.

,.עידן אח־מאיר׳ >•

מאחר שרבים מאוד סיכוייו של יעקוב
אחימאיר לזכות במינוי כמנהל מחלקת־החדשות,
מתחילים בקרב כתבי המחלקה
לדבר על ״שינויים פרסונאליים״ אשר
ייערכו בה.
~״לדעת רבים במחלקה, סגנו של אחי-
מאיר יהיה אלימלן־ רם, ולא טוביה
סער, כפי שהיה רוצה מיעוט בין הכתבים.
בתפקיד הסגן, יישמש רם כעורך
מבט. את מקומו של רם כראש הדסק
המדיני ייקבל חיים יכין, שהוא בעל
קשרים רבים עם מדינאים, מתקופת כהו נתו
כראש־המחלקה.
נקודה לא־בהירה: גורלה של קבוצת
כתבים ועורכים, העומדים לשוב בראשית
השנה האזרחית משליחויות בחוצלארץ,
ובה כתבים מעולים כדן שילון, ששימש
בעבר כמנהל מחלקת־החדשות, רם עב־רון
ורון כן־ישי, השוהה בימים אלה
בארץ, והבוחן את האפשרויות לשובו ל עבודה
במחלקת־החדשות.
נקודה אחת, המעמידה בספק את סיכוייו
של אחימאיר לקבל את מישרת
מנהל מחלקת־החדשות, היא בעיית ההגשה
של מהדורות מבט. מסיבות בלתי-
מיקצועיות קיימת נטייה בקרב חברי ה־וועד־המנהל
לאסור על מנהל מחלקת־החדשות
לתפקד גם כמגיש מבט. במיקרד,
שתינתן הנחייה כזאת, ספק אם יציג אחי-

והערוץ סזיפא,״
!• שמועה, המהלכת בעקשנות במים־
דרונות הטלוויזיה, טוענת כי נציגי הטלוויזיה
הלימודית וגלי צה״ל עשויים לה ציע
לחיים יכין הצעה חסרת־תקדים,
והיא: להיות המגיש־הכוכב של התוכ נית
בוקר טוב ישראל שלמה עבא־די,
סמנכ״ל הרשות לענייני כספים, לקה
בהרעלת ניקוטין, והוא נעדר במשך כמה
ימים מעבודתו ברשות־השידור. עבאדי,
שניהל בחודש האחרון סידרות של משא-
ומתן עם קבוצות של שובתים, שנמשכו
שעות ארוכות, עישן במהלכן בלא הרף
עורכי התוכנית שעה טובה, מני
פאר ואהרון גודדפינגר, החליטו לה שיב
מילחמה שערה בקרב עם מבקרת
הטלוויזיה הדה בושם, התוקפת עקרו נית
כל תוכנית מתוכניות שעת טובה. הם
עומדים לצטט, במיסגרת התוכנית הבאה
( )5.9את ביקורתה של הדה בושם על
הופעתו של עמוס קינן בשעה טובה,
שמנעה, לדעת עורכי התוכנית, את סיוד
אצבע־הגליל בידי אמנון ברזל, בדקי
שוורץ ושאר אמנים ״מושגיים 1
סיפור, שהתגלה בדרך של מיקרה, הוא
על התוכנית להקמת ״ערוץ עצמאי של
הטלוויזיה״ בעיר חיפה, בשנת , 1968/69
במקביל להקמתה של הטלוויזיה הישראלית.
המניע לנסיון ההקמה היה השחקן
חיים טופול, שייצג קבוצת משקיעים,
בעוד ראש־העיר, אבא חושי, עשה כל
שביכולתו כדי שהממשלה תאשר את הק מת
הערוץ החיפאי. במיסגרת נסיונות
אלה, התקבל דובר עירית חיפה באותם
ימים, דן שילון, לקורס להפקה שנערך
בהשתתפות חייט יכין ואחרים. העיריה
השתתפה במימון השתתפותו בקורס.
ה עו ל ם

הז ה 2244

יום רביעי

• שלוש, ארבע, חמש
וחצי 5.30 סידרה שבועית
חדשה לגילאי 4*5ובה מיש-
חקים, שירים וסיפורים ממיטב
ספרות־הילדים בארץ ובעולם.
הסידרה תוקרן מדי יום רביעי,
ובצוות משתתפיה הקבועים

ישראל גוריון, יווה אליאן,
ששי קשת, וירה עדי, שימעון
בהן והגרפיקאי יוחון לקיצביץ.
בתוכנית הפתיחה מקבלים ני רה,
יונה וששי הזמנה מדמות
מיסתורית בשם צ׳ומפי, לבוא
לפגישה בשעה חמש וחצי.

• שעון הפלא (.)0.00

עוד תוכנית חדשה לילדים. ה ציר
המרכזי שלה הוא ״שעון
הפלא״ ,שניבנה בידי דודו גבע
ואמנון דוקר, שעון שיביא מדי

הרי־הגעש הראשונים שהופיעו,
ותהליך התקררות קרום האדמה.
דיוויד אטנבורו פותח את
הפרק באיסלנד, שם קיימת
דוגמה שיכבתית המתארת את
ימי הקדם ואת השוליים הירו־ק:ם
והדקים שבגבול היבשה
והמים. שוליים של איזוב, ש הם,
למעשה, ראשית פלישת
היצורים החיים מהים ומהנהרות
אל עבר היבשה. אטנבורו מתאר
את אבות אבותיהם של
מרבי-הרגליים, וחרקים פרימי טיביים
אחרים, ואבותיהם של
העכבישים והעקרבים, שניצבו
בפני בעיות התאקלמות על פני
היבשה. אטנבורו מספר על
מרבי־הרגליים שהיו צריכים
להיצמד כדי שתאי המין שלהם
יוכלו לעבור ישירות מן הזכר
אל הנקבה, וכך גם לגבי העק רבים
והעכבישים. תנועת החרקים
בין הצמחים והעצים
של יערות־העד הראשונים הבי או
לצעד גדול ואחרון בהת־

ומוצא שאשתו וילדיו נרצחו.
פועל החווה הגוסס מספר לו
שחבורת אינדיאנים, שבראשה
שני לבנים עריקים מן הצבא,
ביצעה את הטבח. בנדיקט יוצא
מיד בעקבותיהם. את הסרט
ביים הבמאי הנודע דניאל מאן.

יום ר א שון

• עוד להיט
שידור בצבע).
טים לועזיים.

• ׳הכל נישאר במיש
פחה 8.30 האפיזודה שובו

של אבא של סטפאני.

• הקמפוס כצל המיל•
חמה 10.00 שידור
בצבע) .אפיזודה שלישית ב־

סידרה המוקדשת להווי של דור
מילחמת־העולם השניה באר-
צות־הברית. עלילה המתרחשת
סביב מכוניתו פתוחת-הגג של
אחד הגיבורים.

יום חמישי, שעה 10.25

יום רביעי, שעה 6.00
שבוע סרטים מצויירים בצבעים.

חידושים והמצאות

0.45 בתוכנית הפעם: מיפוי
מעמקי הים על פי שיטה
חדשה שפותחה בידי מדעני
מכון וייצמן, מיפוי שנעשה ב עזרת
פיצוצי עומק ואיתור
תהודה. עוד בלזוסנית: על שי רותי
הדואר של קנדה, בסקירה
המתארת את חידושי הדואר

פתחות צמיחה צבעים סידרה

הצומח על פני היבשה,
שהביאה למיגוון של
חדשים, המומחשים ב־זו.

מדוע לא ביקשו את
א וו נס ( 5צ — 10 .שידור
בצבע) .פרק אחרון בסידרה

זקן ואדיב קדורה.

• שעה טובה עם מני
פאר ואורחיו (0צ.)0.
+אנה קארנינה (0צ10.
-שידור בצכע) .בפרק

המבוססת על המותחן של אגא-
תה כריסטי, שבו מתפענחת
התעלומה.

• ניקולס ניקלבי(צ8.0
— שידור בצבע. הסרק ה
הסרט
הערבי השבועי מספר
הפעם על זמרת קברט, שחיה
עם מאהב הנוטש אותה בשל
היותה עקרה, ולוקח לו מאה בת
אחרת תחתיה, היולדת לו
שני ילדים — בן ובת. הזמרת
מתדרדרת, עד שלבסוף היא
שוקעת בדיכאון. אחד ממערי-
ציה מספק לה סמים ומשתלט
עליה לשם קידומו וקידום עסקיו.
דרך סרט זה נפרשת יריעה
שלמה ומלאה של חיי-הלילה
וחיי הכוכבים במצריים. כוכבי
הסרט הם: נהד שריף, תופיק

חמישי בסידרה המבוססת על
ספרו של צ׳ארלם דיקנס. בפרק
זה ממשיך ניקולס בעבודתו
בבנק, בעוד מיסטר סקווירס
ודודו עושים כל שביכולתם על
מנת להחזיר את סמייק אל ה־פנימיה.

יוצגו
מעלליו ומעללי מכשיריו
של הרופא, חוקר מקרי־המוות.

שבת

• מבט ספורט (.)0.05
מגזין הספורט השבועי שב
למסך לאחר פגרה.

• הנוקמים (.)10.05
מערבון — שבו מככבים שלו שה
זוכי האוסקר: ויליאס הול־

בורגנין

בשניים

שיחה

10.45 יוסף אלמוגי, מי
שהיה שר העבודה, השיכון והפיתוח
מנהיגם של פועלי
חיפה ומדכא שביתת־הימאים,
משוחח על עלייתה ונפילתה
של ״חיפה האדומה״ ,על ה שביתות
שהנהיג ושעבר, על
יחסיו עם דויד בן־גוריון, משה
דיין ושימעון פרס. עם אלמוגי
משוחח העיתונאי נחום ברנע.

אנים: מדוע לא ביקשו את אוונם ץ

דנקר: שעון הפלא

הפעם להי
וסוזאן

ארנסט
היוורד. סרט־פעולה זה מביא

את סיפורו של חוואי המבקש
לנקום את נקמת אישתו וילדיו
שנרצחו. יום אחד שב החוואי,
ג׳ון בנדיקט (הולדן) ,לביתו

• כפתור ופרח (.)5.30

התוכנית מוקדשת לראש־ה-
שנה, ובה מספרים שלושה
דורות — הסב, האב והנכד ל בית
וינר — על קבוצת דגניה,
במלאות לד 70 .שנה! דולה
בן־יהודה ויטמן מספרת על ה מילה
העברית הראשונה שיצ אה
מפיו של אחיה, איתמר בן־
אב״י. תוכנית מגזינית דהוייה,
אותה הפיקה עוגניה שמחוני.

בועות

אפיזודה מס׳ 64 של בועות
חושפת את ברט קמפבל, שלא
העז לספר לאשתו מרי, הנמ צאת
בהריון, שהוא סובל ממח לה
ממארת ועל כן עומד למות
בקרוב. לא קשה לתאר את
הפתעתה של מרי, כשברט
מספר לה על הטעות שהתרחשה
במעבדה, כאשר המחשב מסר
לו דיאגנוזה של אדם אחר.

ל קר א ת שי דו ר

בתמונות מחי׳ הנשואין
במאי הקולנוע הנודע אינגמאר ברגמן החליט לפני כמה שנים
ליצוד טידרה עבור הטלוויזיה השוודית, תחת הכותרת ״תמונות
מחיי הנישואין״ .הסידרה עלתה בהצלחתה על כל המשוער,
והביאה לגירסה מקוצרת שהוצגה גם על גבי אקרני בתי״הקולנוע
בעולם, וגם בארץ. אחרי החגים תתחיל הטלוויזיה הישראלית
בהקרנת הסדרה המלאה של ״תמונות מחיי הנישואין״ ,בכיכובם
של לייב אולמן, ארלן יוספסון ואינגריד טולין.

יום ח מי ש

• ארץ הפלאות שמעבר
לארון — חלק ב׳
5.30 חלק שני ואחרון של
העיבוד לטלוויזיה, בסרט מצו ייר
על פי ספר הילדים הנודע,
שאותו כתב הסופר ק.ס. לואיס.

• הרפתקאותיו של
רכ-פעלול (0צ — 0.שי
דור כצבע) .סידרת סרטונים
המתארת את השימוש בפעלו-
לים בעולמו של וולט דיסני,
בה יומחשו כמה מסודות חרו שת
החלומות.

• החיים על פני אדמות
( — 0.30 שידור בצבע).
הפרק השלישי בסידרה התיעו הפעם

דית הנהדרת
״היערות הראשונים״ .תיאור
של שלושת אלפים מיליון שנה,
שבמהלכם התפתחו היצורים
החיים בימים שעל פני כדור
הארץ, בעוד שהנוף במדף היבשתי
היה שומם לחלוטין.

הולדן ובורגנין: הנוקמים
שבת, שעה 10.05

• מוצארט — קונצ׳רטו
לפסנתר מם׳ 415 ,13ברשימת
קשד (.)11.15

הרביעי, מגלה אנה כי היא
הרתה לוורונסקי, והדבר מחריף
את הבעיה המטרידה אותה —
האם לעזוב את בעלה קארנין
וללכת בעקבות אהובה, או
להישאר ביחד עם הבעל בגלל
בנה. בעקבות תאונה במירוץ-
סוסים, שבה נפגע וורונסקי,
נחשפת אהבתה ברבים וקארנין
מציג בפניה אולטימאטום :
להפסיק מיד את יחסיה עם
וורונסקי, או שבנה יילקח ממ נה
והיא לא תוכל לשוב ו לראותו
עוד לעולם.

• דיר הימורים (צ.)0.0

פושעת, בה

עם הסולן פסנתרן בורים ברמן,
ביחד עם התיזמורת הסימפונית
ירושלים רשות־השידור, בני צוחו
של חואן פבלו איסקארדו.

יום שי שי

הסרט

קווינסי

רשלוות

אולמן ויוספסון: תמונות מחיי הנשואין
סידרה חדשה שתוקרן אחרי החגים
417

מדוע יותר ויותר נשים
מכבסות ב״שלגית״...
ומה יוצא להן מזה:

כביסה מבהיקה במיוחד.
״שלגית׳׳ היא אבקת הכביסה
היעילה ביותר שאת יכולה להשיג
כיום:
יש בה ״ 400/חומרים פעילים, שהם
מעל ומעבר לדרישות התקן. היא
מסירה כלכתם בקלות — אפילו
במים קרים!

בכל הגרלה:
׳ מערכת סטריאופונית משוכללת
במזוודה:

בכל הגרלה: מערכת
חסכון ללא תחרות.
״שלגית״ הוכחה כחסכונית ביותר, סטריאופונית במזוודה!
בהשוואה לאבקות כביסה אחרות
מסוגה:
\ כוס ״שלגית״ מספיקה ל־ 5ק״ג
כביסה!
(התקינות: כוס אחת שלמה ל־4

במבצע מיוחד של ״שלגית״ תערך
הגרלת פרסים בכל חודש.
בכל הגרלה תוגרל מערכת
סטריאופונית מושלמת בתוך
מזוודה, ועוד פרסים יקרי ערך.
כל שעליך לעשות׳ הוא לשלוח 2
לשוניות פתיחה של ״שלגית״
מאריזות של 1.5ד״ג או תלוש אחד
מאריזה גדולה של 6,4או 10ק״ג.
שלחי אותן אל:
׳׳מבצע שלגית — יצהר״
ת.ד ,823 .תל־אביב

בכל חודש יוגרלו פרסים יקרי ערך:
מערכת סטריאופונית מושלמת
בתוך מזוודה, הכוללת: מגבר,
פטיפון, טייפ־רקורדר וזוג
רמקולים!
כמו כן תוכלי לזכות בפרסים
נוספים:
• שעונים מעוררים • שולחנות
פיקניק מתקפלים • מחשבי כיס
• עגלות תה ועוד.
ההגרלה הראשונה תערך

ב־ 15.9.80

ההגרלו ת י ערכו בנו כ חו ת רוא ה חשבון. ויה שתתפות
במבצע אסור ה על עובדי ״יצהר״ ,פ רסום ארמון ו בני
מי שפחותיהם.

במדינה(המשך מענזוד )45
תנת לנאשם אפשרות לחזור ל מוטב,
ביקש הסניגור כי בית־המישפט
יקח זאת בחשבון.
ביטון קם על רגליו, ביקש מ־בית־המישפט
רחמים, ואמר כי
הוא מצטער מאוד ומתחרט על
מעשיו. מתחת לחולצתו הציץ
טלית קטן, ועל ראשו היתה כיפה
גדולה. מישהו בקהל העיר :״על
זה נאמר כבר — חוזר בתשובה.״
מישטרוה אווס דיד!מיטת האס

הציג עצמו באיש
עסקים ולדברי התביעה
ביצע אונס
שולה * הגיעה לתחנה המרכזית
אחרי שבילתה במסיבה. המסיבה

ביקשה שיעזוב אותה לנפשה ויח זיר
אותה לביתה, כפי שהבטיח,
אבל הוא שכח את הבטחתו.
הגבר דרש משולה להתמסר לו
ואיים עליה, לדבריה, כי יהרוג
אותה אם תסרב. אבל הבתולים
היו חשובים לצעירה מהנגב והיא
ניסתה להימלט לחדר השני. בחדר
זה ישנו על המיטה הזוגית הוריו
הקשישים של הגבר. שולה התחננה
בפניהם שיעזרו לה, והאם
אמרה לה: לכי איתו, הוא יחזיר
אותך הביתה.״ שולה הנרגשת לא
הבינה; וחשבה כי גם האם לו חצת
עליה להיכנע לדרישות בנה,
ואז איבדה כל תיקווה. בשקט ול לא
התנגדות חזרה לחדר השני,
הורידה את מכנסיה, כיסתה את
ראשה בכר, והתמסרה לגורלה.
בשעת בוקר מוקדמת ביקשה
לצאת לשירותים, וכך, יחפה וב תחתונים
בלבד, נמלטה לכביש

וביקשה שיעצור את הנאשם.
עורך־הדיו מאיר זיו קם והס ביר
לבית־המישפט מדוע אין ל דעתו
מקום לעצור את שולחו.
הוא טען כי שולה הסכימה למגע
המיני, ואפילו הזהירה את מדר כי
היא בתולה, ואם יהיו יחסי־מין
אסור שיפגעו בבתוליה. הוא גם
פירט את מצבם הקשה של הורי
הנאשם, זקנים הגרים במעברה,
אשר עומדים בפני פינויים למקום
אחר. והם לא יוכלו לעשות זאת
בלי עזרת בנם.
ההפתעה הגדולה באה מצד ה שופט.
בשלב זה התעאב השופט
ואמר :״אני זוכר את כל הסי פור
על פינויים של ההורים מה־מישפט
הקודם שלך! גם שם היה
מדובר בעבירת מין.״ וכאן חזר
השופט בפרטי פרטים על המיק־רה
הקודם, בגללו נשלח מדר ל־בית־הסוהר.
מדר
נעצר עד תום ההליכים.

יש ברנדי
שרץ וליסעולה

בני־ברק
ד ח, השומר וסגדו
יותר?א יהיו
מחומות ברחוב
השומר בבגי־ברק
הג׳יפ נהם וזינק לעבר המחסום.
מטח אבנים וקרשים ניטה לעברו.
הוא פגע במחסום, פרץ אותו כש קריאות
״שאבאס שאבעס״ ליוו
אותו. לפתע פגע בגל אבנים ש הסם
את הכביש, התהפך ועילה ב להבות
כשהוא לוכד תחתיו את נהג
הג׳יפ והנוסע הנוסף. זו היתה
תקרית השיא: ביחסים המתוחים
בין דתיים וחילוניים על רקע חסי מת
רחוב השומר בבני־ברק בשב תות.
תקרית שאירעה בליל שבת
חודש יולי .1977
לעולם לא יהיו יותר הרוגים

שופט דבורין
השוטר הגן על העבריין
לא היתד, מוצלחת והשעה היתד.
מאוחרת. אף אחד מהחתיכים במסיבה
לא שם לב לשולה. היא
הרגישה מוזנחת ובלתי אהובה.
שולה היא ילידת עיירה בנגב, ה עובדת
כמטפלת בילד באיזור ה מרכז.
היא החליטה לטלפן למע בידיה,
ולהודיע להם שהיא חוזרת
לישון בביתם.
ליד תא הטלפון הציבורי עמד
גבר נאה. הוא נעץ בה מבט ארוך
והחל בשיחה. אחרי האכזבות במסיבה
היתה שולה זקוקה מאוד
לתשומת־לבו של גבר, וזה של פניה
הציג עצמו כאיש־עסקים
המרבה בנסיעות לחוץ־לארץ. כדי
להגדיל את אמינותו גם גילה לה,
שלמד שלוש שנים בישיבה בירושלים.
השיחה הפכה אישית יותר,
והגבר הזמין את שולה לאכול
עימו במיסעדה.
שולה שכחה כליל את כוונתה
לטלפן למעבידיה, הצטרפה כשימ חה
לגבר שמצא חן בעיניה ועשה
עליה רושם של איש העולם.
כיוון ששולה היא רק בת .19
ומעיירה קטנה, לא התפלאה ש־איש-עסקים
נכבד הציע לה לנסוע
למיסעדה באוטובוס. היא גם לא
ידעה שהאוטובוס עליו עלו נוסע
למקום שאין בו מיסעדות־פאר.
הוא הוביל את השניים לשרידיה
של מעברת מחנה ישראל.
ראיט כבר. כאשר הגיעו ל מקום
חפצם הזמין אותה הגבר
להיכנס לבית. היה זה בית עלוב,
שאפילו שירותים אינם מצויים
בו, אלא לידו. אבל שולה נכנס,1
ללא חשש. הוא הציע לה שתיה
והבטיח להחזירה אחר כך למקום
חפצה. שולה לגמה מכוס התה
שהוגשה לה וראשה הסתחרר. אז
התנפל עליה, לדבריה, הגבר, ו התחיל
לנשקה ולגפפה. שולה

• השם בדוי. השם האמיתי
נאסר לפירסוס.
העולם הז ה 2244

דע!רכ —דין
ורואי־חשסן
מודעות לכל העיתונים והלוחות
מתקבלות באמצעות הטלפון 245368
המערכת

במחירי

פירשם גודשיאון נ ס
מצדה ,7תל״אגיב

הופיע!

תובעת שניט
סיפור־מין בהמשכים
הראשי. נהג אדיב הביאה לבית
מעבידיה, ובשעה שש בבוקר כבר
היתד, שולה בתחנת המישטרה ו סיפרה
את קורותיה באותו הלילה.
מדר נעצר, והשבוע, אחרי ש הוגש
נגדו כתב־אישום, הובא ל־בית־המישפט
לשם הארכת מעצ רו
עד תום ההליכים. התובעת נורית
שניט גוללה בפני השופט
חיים שטיינברג את סיפור האונס,

ברחוב, השומר בבני-ברק. רחוב
השומר פשוט איננו. עיריית בני־בני־ברק
חילקה את הרחוב לשניים
ושינתה את שמו. חלק אחד נקרא
על שם הרב יוסף. כהנמן, שהיה
ראש ישיבת פונביץ. והחלק השני
על-שם הרב יוסף כהגמן , ,שהיה
ראש ישיבת פונביץ. והחלק השני
על-שם הרב ראובן אהרונוביץ, ש היה
ראש עיריית בני-ברק.

ספרו החדש של

גבי רוזנבאום
מגדות שבוע של התאבדות
להשיג בחנויות הספרים !המובחרות
הפצה ראשית: בית־וללים

קולנוע ׳

חלומות, שמצא דרך להפצה מצומצמת
בלבד בבתי-קולנוע לסרטים אמנותיים. ואז
הדליק אותו הרעיון של טופור :״סיפור על
ילד המשתגע אחרי מערבונים. הוא מכיר
את ג׳סי ג׳יימס מלפני ומלפנים. ביום אחד,
כשהוא מסתתר בכפר קטן ליד אמשטרדם,
נקראת מישפחתו לבית המועצה המקומית,
ונדרשת לענוד את הטלאי־הצהוב. מרגע
זה ואילך הוא מחליט שהוא הינו השריף.
לא, הוא אינו מטומטם, ושום דבר לא
השתבש בשיכלו. הוא פשוט מחליט לבחור
בין המשמעות שיש לכוכב זה בעיני הגר מנים
לבין המשמעות שיש לו בעיניו.
והרי השריף מסמל בעיניו את הצדק, כשם
שמגן־דויד, שצורתו דומה לצורת כוכב,
מסמל בעיני היהודים את כוחו של ה אלוהים,
דהיינו, את הצדק.״
קודש הקודשים. אבל מה שנראה
בעיניו של פישר כסיפור מקסים, הסתבר
כוויא דולורוזא בהמשך. הסיפור אמנם
צריך היה להתרחש באמשטרדם, עקב ה צרכים
ההיסטוריים שלו, אבל פישר קיווה
למכור את הרעיון למפיק ישראלי.
להפתעתו, עיקמו כולם את האף, השואה
לא נראתה סחורה מפתה די הצורך( ,אז
טרם הוצגה הסידרה שואה) והניסיון להציג
את הטראומה הלאומית באור חדש ושונה,

פו.יש1ת
כו 3 3ס ר־־ מזל
למרות שבין פסטיבל קאן לפסטיבל
מונטריאול מפרידים ארבעה חודשים, הרי
למעשה מונטריאול ניזונה עדיין מסל ה סרטים
של קאן: הסרט שנעל את שוק
הסרטים בקאן, כוכב בר־מזל, משהוקרן
שם בהקרנה נוספת, אחרי שנתפזרו כולם,
בסיועה של הפסקת החשמל (שהיתר. חלק
משביתת מחאה כללית) ,הוא זה שפתח
את פסטיבל הסרטים במונטריאול, לפני
כמה ימים.
כבוד זה נפל בחלקו בעיקר משום שהוא
הפקה קנדית, וזהו בדיוק חוסר המזל שיש
לתעשייה הישראלית עם הכוכב בו־הנזזל.
שכן בפגישה עם במאי הסרט, שנערכה
בקאן, כפגישות דומות אחרות עליהן דווח
במדור זה, הסתבר, שלמעשה ראוי היה
שסרט זה ייעשה בכסף ישראלי. וחבל,
מה חבל, שלמקם פישר, הבמאי, נמצאה
אוזן קשבת דווקא בקנדה הרחוקה, ולא
בישראל הקרובה לליבו, כשהנושא שלו
הוא נושא שכל־כך קרוב לליבה.
גישה מקורית. הכוכב בר המזל אינו
אלא הטלאי הצהוב, שנדרשו היהודים
לענוד בימי השואה הנאצית, ילד יהודי
בשם דויד גולדברג, המוצא עם הוריו
מיקלט בכפר קטן בהולנד, רואה בו את
סמל השריף שבמערבונים. ברגע שבו מקבל
הכוכב הצהוב אור חדש ותוכן חדש

ברט מארקם בתפקיד דויד גולדברג כ״כוכפ כר־מזל״
להיות כמו ג׳סי ג׳יימס

רוד שטייגר בתפקיד קולונל גרמני
תרומתה של הוליווד,

ז׳אן גאסקון(הכומר) לו ג׳אקוכי(האב) איזאכל מז׳יאס (החברה) ואיבון דופור
תרומתה של קנדה
אפשר להבין כיצד אפשר להראות קורותיו
של נער בשואה דרך קומדיה רומנטית,
מבלי לפגוע כהוא זה ברצינות המאורעות
שפקדו את העם היהודי. אבל מסתבר
שדווקא גישה מקורית זאת הפחידה כל
ישראלי שהתבקש להשקיע בתסריט ש הביא
פישר, שפותח על ידו על-פי רעיון
מקורי של רולאן טופור, מי שעשה את
הסרט כוכב הפרא, יהודי־פולני שנולד
בפאריס, וידוע כאחד המאיירים והמחזאים
המקוריים והפוריים בימינו.
ימי אלכסנדריה .״זאת היא אידיאה
טופורית מובהקת,״ סיפר פישר בהתלהבות
של מי שדורו לראשונה על הקרקע הבוערת
של פסטיבל קאן .״היה לי המזל
הנפלא לעבוד עם ג׳ק רוזנטאל, תסריטאי
שכבר זכה שלוש פעמים לפרס האוסקר,
והוא מבריק, פשוט מבריק.״
התלהבותו של פישר טבעית למי שטיפח
בעצמו סרט במשך תקופה ארוכה .״אני
בעצמי לא עברתי את השואה. היה לי
המזל הנפלא להיוולד באלכסנדריה. אמנם
היו גם לנו רגעי חרדה, כשבאל-עלמיין

לחמו צבאות רומל בצבאות מונטגומרי,
ובאלכסנדריה חששו שמא יגיעו הגרמנים
לגבולות מצרים, אבל היתד. זו הפעם
היחידה שאני זוכר כתקופה של אי־ביטחון
עבור יהודי אלכסנדריה. במשך כל השנים
הללו, ולאחר מכן, לא ידענו פחד מהו,
וחיינו ביחסים נפלאים עם הסביבה. עד
שבא מיבצע־סיני, ובעקבותיו גירוש יהודי
מצרים על-ידי נאצר. אם כי יצאתי ממצרים
לפני כן, הרי בשנת 1958 גורשתי ממנה
הלכה למעשה.״
פישר, שבמצרים עסק בהפקת סרטים
אמנותיים ותיעודיים, והתמחה בתולדות
מצרים העתיקה ותיעודה הקולנועי לשימוש
אקדמי, מצא עבודה בכל מקום אליו הגיע.
כשהוא מצוייד בשליטה בכמה שפות, אחד
הכישרונות האופייניים לילידי אלכסנדריה,
עבד ברומא, בפאריס ובאמשטרדם, שם
עשה סירטי פירסומת וסירטי תעודה, וב הולנד
גם הקים חברת־הפקה משלו.
בסרטים עלילייתם ניסה מזלו פעמיים:
הוא עשה סרט על יסוד האיגודים המיק־צועיים
בשנת ,1908 וסרט נסיוני בשם

היה בעיני רבים חילול ופגיעה בקודש
הקודשים .״דווקא שני מפיקים גרמניים
רצו להפיק את הסרט,״ מגחך פישר ,״ולבסוף
היה זה המפיק הקנדי קלוד לדה, שלקח
את כל הסיכונים הכספיים על עצמו.״
וכך, לדבריו של פישר, נתאפשרה ההפקה
בתקציב נמוך כל־כך, שהוא מתבייש
לנקוב בו, מה עוד שההסרטה בהולנד
נהנתה מהנחות חסרות תקדים, שבהן זכה
בזכות המכרים הרבים שעשה לו כשעבד
בארץ זו.
פישר גאה מאוד בליהוק שלו, ואינו
חוסך מהמאות משני הכוכבים הצעירים
איזאבל מז׳יאנם וברט מארקס, שלו שהוצבו לראשונה בקאריירה שלהם לצד
שחקנים מנוסים כלואיז פלצ׳ר, לו ג׳אקובי
ורוד שטייגר. את שני הצעירים גם הביא
עימו לקאן, כשהוא מרעיף עליהם מהמאות
כאב הגאה בילדי טיפוחיו.
דויד המקורי .״כשליהקנו את הסרט
חיפשנו לתפקיד הילד, דויד גולדברג, נער

כטאי מקם פיישר ושחקן פרט מארקס כשעת הראיון פקאן
רציתי מפיק ישראלי
העו ל ם הז ה 2249

שנראה יהודי לפי מיטב המסורת.
על־פי הרעיון הטיפשי שעליו
חר עם עיניים כהות. אך
חנים, וראיתי את ברט, חשבתי בלבי:
הרי הוא נראה בדיוק כמו דויד המקורי.
תלתלים אדמוניים ועיניים כחולות. וכך
קרה שבסרט שלי נתהפך הכל, הגיבור היהודי
הוא בלונדיני, והשאר הם כהים.
סיפורו של ברט מארקם, שאימו נולדה
בישראל, ועברה עם מישפחתה ללום אנ־ג׳לס
ועל מזלו שלו :״קודם לכן עשיתי
רק כמה תפקידונים לטלוויזיה, והשתתפתי
בסרט על הבייסבול האמריקאי, שהיו לו
שני המשכים נוספים בגלל הצלחתו ה־מיסחרית.
אבל כל אלד. לא היו תפקידים
של בשר. כששמענו על החיפושים בליהוק
הסרט הזה, פנתה אמי לסוכנת שלי, והסבה
את תשומת־ליבה לאפשרות שתפקיד זה
יתאים לי. הסוכנת השיבה: לא, הוא לא
מתאים. הם מחפשים נער שחור שער
ושחור עיניים! ובכל זאת הלכתי לבחינה.
בל־כך רציתי לקבל את התפקיד.״
לא קל להתאים ילד יהודי, שגדל בלום־
אנג׳לס, לתפקידו של ילד יהודי באירופה
של השואה. על־כך עבדו קשה גם הבמאי
וגם השחקנים. הנערה שהוצבה מול ברט
חסרה אף היא כל רקע מתאים לסיפור.
איזאבל מדיאס היא ילידת קנדה הצרפתית,
אביה ממוצא ספרדי, ומקס פישר
הגיע אליה דרך ידידו, הבמאי ז׳סט ז׳אקין,
שהמליץ עליה אחרי שהופיעה בסרטו
נערות. לבד מהיותה מוכשרת בעיניו, עזרה
נתינותה הקנדית להרמת הקו־פרודוקציה
(צרפת, קנדה, ארצות־הברית) ,שעה ש מממשלת
צרפת נתקבל סיוע בצורת פרס
מיוחד, המוענק לסרט העוסק בנוער. בינ תיים
מצפה פישר לראות, אם אכן יהיה
כוכבו בר־מזל גם בקופות. קרוב לוודאי
שאם יצליח, הוא יוכל לעשות בקרוב את
סירטו הבא. אשר לישראל, הוא ישמח
לבוא להקרנת הסרט.
האלימות רוכבת שוב
תשעה שרכבו (מוגרבי, תל-
אביב, ארצות־הברית) המערבון
הזה רוצה להתקשט בהילה בפולס:
ראשית, הוא מציג את השיפור של האחים ג׳סי
ופראנק ג׳יימס, ושל שותפיהם למעללים, האחים יאנגר
והאחים מילר, כאשר אחים של אמת מגלמים את האחים
האגדיים. אם לא די בבן, אפילו בתפקידי צמד האחים
פורד, האחראים למותו של ג׳סי, מופיעים שני שחקנים
אחים. שנית, הסרט, שטוען בי אינו מערבון( ,בי בנופת
ג׳יימס פעלה דווקא באמריקה התיכונה) מנסה להפשיט
את האגדה מן הגלימות הזוהרות שלה, ולהחזיר את
הסיפור אל טימדיו הריאליסטיים.
אפשר אולי לומר, שבשתי נקודות אלה הסרט מצליח.
הפעם אין איש מטיל ספק בעצם היותם של האחים
בסיפור אחים של אמת. המאמץ לשחזר את צורת הלבוש,
צורת ההתנהגות, וסוג מסויים של אווירה פורקת־עול,
שבאה לאחר מילחטת הצפון נגד הדרום, בל אלה קיימים
בסרט, ואין־ספק שנועדה להם חשיבות כלשהי.
אלא שזה בעצם בל מה שהסרט מצליח להשיג. בי
ואלתר היל, תסריטאי שהפך לבמאי, נופל קורבן לבל
הפחים שטמן לעצמו. הוא מתיימר להפריח אגדות, ועם
זאת הטיפול השיטחי שהוא מעניק לבל אחת מן הדמויות,
וההתייחסות החד־צדדית אליהם, הופכת אותם בהכרח
לאגדות, לטוב או לרע. וכאשר הוא צריך לעקוב בעת
ובעונה אחת אחרי שבע דמויות שונות, שבל אחת ראוייה
ו|לסרט בפני עצמו, ברור שאינו יבול להרשות לעצמו להקדיש
עתשומת־לב של ממש לאף אחת מהן. הפשטנות השולטת

המפותחים ביותר של עולם הסרטים.
לפני כשנה נראה היה שיש קונים ל רעיון.
אחרי שהגדולה האדומה ה־ 1מצד
אחד, ואשאנטי מצד שני, גילו את כל
היתרונות (וגם כמה מן החסרונות) של
ההסרטה בישראל, נצבו בפתח שתי הפקות
גדולות נוספות. האחת, ענקית ממש, ציל מה
בארץ את סיפור׳ מצדה לסידרת טל-
יישראל שראדים ג£לו ^0אגג, דס
לפני שנה נדמה היה שתעשיית הסרטים

ג׳יי מסוס טיי סי קי ט ש:

פראנקוג׳ סי ג׳יי מ ס

ביחסים שבינם לבין עצמם, בינם לבין הנשים שלהם, ובינם
לבין הסביבה, והשרירויות שבה מתפתח הסיפור, הקופץ
מדי פעם בפעם ממישפחה אחת לשנייה, יוצרת בסופו
של דבר אדישות של הצופה למתרחש על הבד.
ולבסוף, הפיוט. זה נלקח, במעט לבל אורך הסרט,
אבל במיוחד לקראת הסוף, מסם פקינפה (עבורו כתב
היל את ״הבריחה״) .אבל בה בשעה שפקינפה מפרק את
האלימות למרכיביה, ומקבל מעין שיר אבזרי בתנועה,
היל עושה את אותו הדבר, וכל מה שהוא מקבל זה
מרחץ דמים. זה ההבדל בין חיקוי למקור.

אם הקנדים שעשו את מריס ויוסף נשמעו
מרוצים בהחלט בסוף העבודה, הרי אנשי
יוניברסל, שעבדו על מצדה השמיעו צלי לים
שונים לגמרי. וצלילים כאלה, כידוע,
אינם נשמעים רק בישראל, אלא בעיקר
מחוצח לה. וכאשר זמן קצר לאחר ששתי
ההפקות יצאו את הארץ, החליט יגאל הור*
ביץ, כאחד מאמצעי החיסכון הראשונים

יילד לחפש לו אתרים שלווים יותר. ועוב יו״
ב־ 1980 לא הגיעה לארץ אפילו הפקה
רצינית אחת.
אמנם, האוצר התרצה בינתיים, והחליט
להחזיר את ההלוואות שנגנזו, ואיגוד ה מפיקים
החליט לוותר על שירותיה של
הגברת יהודית סלומון, שייצגה אותם תמורה
שכר בלום אנג׳לם, וניסתה, ללא הצ לחה
גדולה, לדחוף את צוותי ההסרטה
האמריקאיים לישראל. אבל כל זה לא עזר
בינתיים. הרבה יותר קל לגרש קליינטים
מאשר להביא אותם בחזרה.
ליטול יוזמה. שתיים מן החברות שהת בססו
בעבר, במידה רבה, על עבודות עם
גורמי חוץ, ישראפילס וסירסי רול, החליטו
שאם הם מחפשים ישועה, מוטב להם ליטול
יוזמה בידיים, ולא לחכות למשיח. ואכן,
בימים אלה, החליטו השתיים לפתוח יחד
משרד בלוס־אנג׳לם, שהוא עדיין המקום
שממנו יכול לצאת מיספר העבודות הגדול
ביותר לישראל. שלא כבעבר, החליטו
השותפים הפעם לא לשכור את שירותיו
של הכישרון המקומי, אלא לשנס בעצמם
מותניים, ולגייס את הלקוחות.
העבודה תתחלק בין שני השותפים של
ישראפילם, צפי שפילמן ושלמה מוגרבי,
ושניים מן השותפים של רול, ישראל רינגל
ויאיר פראדלסקי (השותף השלישי הוא
הצלם ניסים ליאון) .כל אחד מן הארבעה
ישהה בלום אנג׳לס שלשה חודשים בשנה,
וינסה להשיג את מה שיד זרים קצרה
מלספק.
הצלחתם עשויה לעודד ענף אשר בזמן
האחרון היה מדוכא למדי.
תדריך חובה לראות:
תל־אביד: הסייח השחור, קרמר נגד
קרמר, שחק אותה סם, חזרת התיזטורת,
טס, מנהנון, נורמה ריי.
ירושלים ז האדומה הגדולה האחת,
קדמת־עדן, טס, שחק אותה סם.

תל־אביב
הגרמנים באים להולנד כסירטו של מקם פישר ״כוכב בר־מזל״
קומדיה רומנטית מבלי לפגוע ברצינות המאורעות
הישראלית עלתה על דרך-המלך. מזה שנים
ניסתה למשוך לארץ את המפיקים הזרים,
להסביר להם שיוכלו לנצל כאן את ה דולרים
שלהם טוב יותר מאשר בכל מקום
אחר, שיש להם כאן מיגוון של נופים שאין
דוגמתו בעולם, ועוד במרחק כל־כך קטן
מנוף לנוף, וכי הצד המיקצועי כאן עומד
על רמה לא פחות גבוהה מאשר במרכזים
העולם הזה 2244

וויזיה אמריקאית, שתהיה היקרה ביותר
אשר ידע המסך הקטן עד עצם היום הזה.
השנייה, גדולח פחות, שיחזרה, במקום
ההתרחשות האותנטי, את סיפור אהבתם
של מרים ויוסף, הלא הם הוריו של ישו
הנוצרי.
מה קורה? מה בדיוק קרה בשתי
ההפקות הללו קשה היום לקבוע בדיוק.

שלו, לקצץ את ההלוואות שנתנו למפיקים
הזרים כדי למשוך אותם ארצה, נוצרה
בחוץ אווירת ספק.
משבר כלכלי, המזעזע את מחירי העבודה
מדי יום, היעדר הטבות מן הממשלה,
ועוד כל מיני סיפורים מפחידים,
כל אלה ביחד חצליחו לשכנע את מי
שהירהר על אפשרות. הפקה בישראל, ש-

מנהטן (שחף, ארה״ב) —
סרט שנון ואינטליגנטי על לבטיו של
משכיל יהודי בחיי האהבה ובחיי הרוח
שלו. וודי אלן מצליח להגיש סרט שפשוט
נעים לראותו, וזאת תופעה נדירה למדי.
ט ס (צפון, צרפת) — הרומן
של תומס הארדי על אהבתה האומללה
של נערת כפר בריטית בימי המוסר ה חשוכים
של החברה הוויקטוריאנית. בעיבוד
מרהיב־עין של רומן פולנסקי ועם נסטסיה
קינסי בתפקיד הראשי.

עקב שרת /איש ממאדים

עורב ׳שואל׳ מצו׳

יש אולי משום סתירה פנימית בנסיון להאדיר
באופן הגיוני את חשיבותה של האי-שפיות שבמעשה
הציוני. נסיון ממין זה עשה באחרונה יעקב עורב
מבאר״שבע במינתב ל״הארץ״ .יש אולי משום סתירה
פנימית בנסיון להוכיח באופן הגיוני את האיוולת
שבהאדרת האי־שפיות שבמעשה הציוני. נסיון זה אעשה
אני.
לא אתפלפל פה על הגדרת ״אי־שפיות״ .לא אביא
עד גיחוך את האי־שפיות על-ידי שאראה, שמאחרי
כל אי־שפיות יש אי״שפיות קיצונית ממנה — ומי
השפוי — או הלא״שפוי — שיחליט :״עד כאן, אי-
שפויים שלי, ומכאן ואילך זה באמת שיגעון, שכל
באיו לא ישובון!״ גם לא אפתח את הטענה, כי מול
כך וכך אי״שפויים במחנה ישראל, יימצאו כך וכך
אי־שפויים במחנה ערב, לפחות במיספר שיערוב להנצחת
האי־שפיות ההדדית, אם לא בלתי־שפוי מזה.
הטענה בדבר האי־שפיות המלווה לא רק את
הציונות, אלא את עצם קיומו המתמשך של העם
היהודי (יעקב עורב מגיע לתקופה הסלווקית) ,נשמעת
לא אחת מפי עורבים מצויים רבים, ובהם כמה מידידי
הטובים ביותר. לדידי היא מלמדת על יאוש תהומי,
שכן רק אדם נואש מכל אפשרות של פיתרון הגיוני
לבעיה מסוגל להאמין, כי יש לה בנמצא פיתרון לא-
הגיוני, כלומר לא שפוי.
אבל ראו זה פלא — אומרים לנו — השיטה האי-
שפויה ״עובדת״ :לאורך תולדות העם היהודי והתקופה
הציונית נעשו מעשים שלפי כל קנה״מידה הגיוני היו
״לא שפויים״ — ועינינו הרואות את תפארת מדינת-
ישראל !
על זה יש לי להגיד שני דברים:
א) שטירוף אמיתי אינו בהכרח מחלה אנושה
הממותתת חיש מהר את הלוקה בה, כן גם האי״שפיות
נוסח העורב הישראלי הממוצע. לא מתים מזה מהר.
השאלה היא רק לאן זה מוליך. הטירוף האמיתי מוליך
את הלוקה בו לבידוד במוסד אישפוזי. האי־שפיות
נוסח העובר הישראלי הממוצע מוליכה מדינה שלמה
למצב של נידוי בינלאומי, שהוא, אם תחשבו באופן
הגיוני אך לרגע׳ אישפוז־ברמה״עולמית.
ב) כשם שיחיד שאינו שפוי יכול לחיות עד שיבה
טובה, כן גם עם לא שפוי יכול להאריך דורות (תוך
איבוד נתחים ואברים שלמים מגופו) .אני נכון להסכים
עם כל עורב ישראלי מצוי, כי העם היהודי אינו
שפוי לגמרי. יש לכך יותר מסיבה אחת ולא אפרש
הפעם, אלא אתחיל מהסוף: השאלה היא אם קיומו
של העם הזה נעשה מותנה בהנצחת האי־שפיות היהודית
(ואז כל שפוי וטוב מוכרח להיפרד ממנו) ,או
שמא סופה של האי־שפיות הזאת להביא כליה על
הלוקה בה (האין המילה ״שואה״ מלווה את חייו
הלא״שפויים של עמנו בכל דור ודור) ז לי נראה, כי
הציונות היתה נסיון לחרוג מאי־השפיות של הקיום
היהודי ולעצב חיים יהודיים הגיוניים, שבלעדיהם
נגזר על קיום זה כרת• עכשיו בא העורב הישראלי
המצוי ואומר: לא כי, הציונות היא שיא האי־שיפות
המנצחת של העם היהודי — ותחת להסביר את הישגי
הציונות עד כה על דרך השיקול ההגיוני, כלומר על״ידי
ניתוח מערכות-הכוחות בארץ ובאיזור ובעולם בהשתל־שלותן
במרוצת הדורות, ולהסיק מסקנות לגבי הצעדים
הנכונים והלא נכונים שבעשייה הציונית, מבקש לתלות
הכל ב״אי שפיות״ ,כלומר בהיעדר כל אמות-מידה
הגיוניות, בנות־הבנה.
העורב המצוי הלא-שפוי, שיודע כי אינו שפוי, ואף
מעלה על נס את אי״שפיותו, אין לו תקנה אלא —
אולי — בהלם הבא, שברוב אי-שפיותו הוא יודע כי
יבוא׳ אך בוטח משום־מה שהוא לא יהיה אחרון.
היונה המצויה השפויה יודעת, שסיכוייה לשרוד
בי ועורבים וניצים, צלבנים ושבתאים, מתנבאים ומשיחים
קלושים ביותר, כה יעזור לה ההגיון.

ועשיתי תרגום לשיר עמוק ונשגב /על ישות כה
סמלית שחוברה לה יחדיו :
האמטי־דאמטי על בד רם ישב,
פתע נפל — והמחץ מה רב !
כל סוסי המלך וכל אנשיו
עמלו לחברו מחדש — אך לשווא !

^ היורדים לתעלה
את חטאי אני מזכיר היום: הרעיון המהפנט של
הפלת מי הים־התיכון אל ים־המלח הנסוג כבשני
בשעתו, ואף כתבתי לטובתו כמה מלים במדור זה.
נראה לי, כי סוד היפנוטו בפשטותו — המפה פשוט
521

מתחננת לפניך לנצל הפרשי גובה אדירים, מזמינה אותך
ב״טבעיות״ לרתמם להפקת אנרגיה בזול.
הצרה היא, שמה שמותר להדיוט אסור על האמור
להיות מומחה, והאמור להיות מומחה חייב לדעת,
כי הרעיון אינו כל כך פשוט, והביצוע על אחת כמה
וכמה.
לא אומר, שעמיתו של יובל נאמן מנהיג ״התחיה״
בראש הוועדה שבדקה את הרעיון, והמליצה על תוואי
ביצועו, לא הרעידה בלבי מייד כמה נימי דאגה. האיש
עומד בראש קבוצה מקבוצות השוליים המטורפים
שלנו — זו אשר אך זה רתמה את אנרגיית הנצח
הירושלמית למתן מכת-חשמל רבת מתח ועוצמה לתהליך
השלום — אבל האיש גם עומד ברום מעלות
המדע׳ וכיוון שידוע כי האדם עשוי מגירות מגירות
ולא אחת כמה מהן מסודרות וכמה סתורות, נטיתי
להניח כי המדען, לא השולן המטורף, יפסוק בעניין
תעלת הימים לגופם של דברים.
נתבדיתי.
מרצע התעלה היובלנאמנית יצא משק חבל״עזה
והבהיר חיש מהר, כי מדובר בתעלה פוליטית שנועדה,
כמובן, להצדיק את אחיזתה של מדינת־ישראל בחבל
זה עולמית. כמובן, אפשר מאוד שאחיזת זו חיונית
לעצמה, והיא מן הילחם־ולא־יעבור של מדינת־ישראל
המתחדשת, אלא שאם כך, ראוי שאחיזה זו תקובע
בצורה נאותה ולא מתוך נוסח ראו גם ראו, תעלה
חיונית לנו, ומעשה שטן, פי-יניקתה מונח בחבל עזה,
ולפיכך היעלה בדעת, כי חבל זה לא יהיה נתון
בריבונותנו המוחלטת (
המשקפיים הישראליות בוררניות מאוד, וזה היה
אולי לא כל כך רע׳ אילמלא המשקפיים הלא-ישראליות,
שגם הן בוררניות, היו בוררות בשיטה אחרת לגמרי.
ובכן, מה שקרוי ״העולם״ — ודברים אמורים לאו
דווקא בערבים ידידים יותר וידידים פחות, אלא במדינות
רבות ושונות, לרבות כאלה שמבקשות מאתנו יותר
ויותר לסייע להן להיות, נכון יותר להישאר ידידותיות,
ומה שחשוב לענייננו המסויים פה, דברים אמורים
במוסדות כספיים בינלאומיים ומדינתם ואפילו גורמים
כספיים פרטיים, הפועלים בצל אותם מוסדות ואותן
מדינות, עד שספק רב אם יעזו לשים כספם על קרן תעלה
שנויה במחלוקת בינלאומית חמורה — אינו מכיר
בריבונות ישראל בחבל עזה. אבל זה לא השפיע על
ועדת יובל נאמן־״התחיה״ ,והשפעה זאת זרמה ביובל
אכזב זה הישר אל נהר הממשלה האיתן, אשר הדליפה
לעם ישראל ולעולם כולו את הבשורה המשמחת, כי
מאחרי תעלת עזה-מצדה כבר עומדת קבוצת משקיעים
מסתורית ״משלנו״ (ללמדך, כי לא נהיה תלויים בגורם
מממן המציב ״תנאים פוליטיים״) ,וזהו זה. הכל יהיה
מדינה xמכריזה ששמי מדינה > סגורים בפני
בסדר.
מטוסי מדינה .2
עובר יום, עוברים יומיים׳ ומה עושה העיתון 2
בעיני אזרחי מדינה ץ זה כמובן בסדר גמור. אבל
מבהיר, כי אותה קבוצת משקיעים ״משלנו״ אינה
מה חושבים אזרחי מדינה ץ וממשלתם! ומה חושבת
נכונה לממן מיפעל שנוי במחלוקת בינלאומית —
על כך מדינה ! 2ומה — כן, גם זו שאלה בימינו
ועכשיו הכסף מאין יימצא ז כלום נוותר על ״ערוץ ״ 2
ובשמינו הבינלאומיים — חושבות על כך ממשלות
ועל ״בוקר טוב טלוויזיית גל״ץ לימודית״ ועל ״קול
צבעי הקשת״ — ונזרים את החיסכון האדיר הזה 0ב ז
אבל שר־הביטחון בפועל, מרדכי ציפורי׳ אינו חושב
לכריית המנהרה בנגב!
באלגברה. הוא מסתפק בחשבון פשוט, בלי איקסים
אבל לא רק פי-היניקה של תעלת ההגיון הפשוט
ושמיקסים. שמי דרום־לבנון סגורים בפני מטוסים
שנוי ב מ חלוקת בינלאומית, אלא גם פי-הטבעת שלה.
סורים, ואם הם יעזו לטוס בהם — אוי ואבוי להם !
מדינה זרה, ריבונית, שולטת בדין במחצית היקפו של
ירד איפוא עבדכם ממרומי האלגברה אל שפל
יס״המלח (ויש לה טענות לגבי רבע נוסף שלו) .היתואר,
הריתמטיקה, ויאמר כי מה שהצהירה ישראל מגרון
כי המדינה השותפה השנייה תעשה בים זה צעדים בעלי
מרדכי ציפורי קרוי בלשון המדיניות הבינלאומית
משמעות של ״שינוי מעשי בראשית״ (שינוי המפלס ;
״צעד מילחמתי״.
שינוי התכולה הכימית של מי הים) בלא הסכם הדדי
האם ישראל, במצבה המדיני והכלכלי הנוכחי, ואם
תחילה, בשיטת ״זבנג ותיעלנו״ מעשה שודדי-ימים ן
תרצו, גם במצבה הסמלי המתגלם לעמינו בירושלים
יצחק מודעי, השר בעל בת-הצחוק התת״מודעי, אשר
נטולת־השגרירויות (סמל מוחשי מזה לא ידענו זה
אך זה גרע מישראל את הסיכוי ליהנות מ־ 90 אחוזי
מכבר, ולו רק מבחינת העידוד העצום שקיבלו בעטיו
כישוריו המדיניים, הספיק להתייהר לפני כן קבל עם
הערבים הלא־משלימים, שלא לדבר על המורל שלנו,
ועולם, והכריז כי ירדן מוזמנת להצטרף למיפעלן
ומורל זה לא סמל אלא נכס יקר מפז — כלום אין
תמורת תשלום — הטעים המתפטר-מן-התפקיד-בטרם-
החייל מרדכי ציפורי יודע זאת ז אגב, ב״ספר השיאים״
הוטל-עליו (תופעה חדשנית בממשלת בגין מאבדת השל
ג׳ינם עומדים להוסיף במהדורה הבאה במדור
שרים בפועל ובכוח) — ירדן אף תוכל לקבל חשמל
רכבות־הדומינו את ״דומינו 13 השגרירויות״ ,או שמא
מן המיפעל, שכידוע ערכו האנרגטי מועט למדי הן
במדור המדינאותז) ,תיבנה מהסלמת המתח הצבאי
בשיעור מוחלט והן יחסית לסך ההשקעה, השווה
להשקעה בתחנת כוח קונוונציונלית הפועלת 24 שעות בגבולה הצפוני! האם מה שדרוש לנו הוא התאמתות
התחזית המרנינה, כי הארץ שהוציאה מתוכה את
ביממה ולא 8או פחות)•
המטורף שאמר ״לא ישא גוי אל גוי חרב״ תהיה הזירה
האם שחצנות זאת היתה פרי 90 אחוזי הכישורים
הבאה בעולם ללוחמה גרעינית!
או עשרת אחוזי הבישולים 1במקרה הראשון אנו מתכל
גרגיר האוזל עכשיו בשעון החול שלנו גורע מן
וודעים אל טיבם של הכישורים ומצווים להגיד ״ברוך
האהדה הבסיסית שעוד נותרה בעולם כלפינו. אנא,
שפטרנו״ מעונשם ; במקרה השני אין מנוס מלשאול
מרדכי ציפורי׳ אם מתחשק לך להפיל איזה מטוס
כיצד גברו אחוזי המיעוט הכישולי על אחוזי הרוב
הכישורי׳ וגרמו לשר להפליט מה שהפליט, ומלבדך
סורי, הפל, בשם אלוהי צבאות. אני משער, שלא בחור
ברכה כפולה ומכופלת על ירידת בעל-החלומות המדיאחד
וטוב השתלהב מההפלה הזאת כשם שהשתלהבו
ניים המודעים והבלתי-מודעים מבמת המדינאות הבשעתם
בחורים נפלאים מהפלות אחרות, שכידוע, בסופו
עברית, שכן מה לנו ומי לנו 90 אחוזי כישוריו, שעה
של דבר, לא מנעו מילחמות ולא הביאונו עדי מנוחה
ונחלה — ואוי לעיניים שכך רואות• אבל למה לך
שהם מודחקים על־ידי 10 אחוזי כישלוליו 2
להצהיר הצהרות, ולהזהיר, ולאיים, ולהשתחץ ! אתה
לגופו של עניין, יש דרכים להידבר עם ירדן —1
באמת חושב, שכאשר המילחמה תפרוץ לא תיזקק
כאשר רוצים או כאשר נאלצים — אם לא ישירות
לשמץ אהדה אי־שם בעולם, העומד נדהם, מנוכר,
באמצעות מתווך, כפי שחיה בשעתו בפרשת חלוקת
מאויים ונגעל מישראל הארותמטית, שערכי השתחצות
המים. אבל הידברות שכזאת אינה יכולה להיות פרי
ומילחמתיות המירו ערכי חזון ובשורה באיקסים וב־השתחצויות
חכמניות חד-צדדיות והצגת עובדות מוגשמיקסים
של מישוואתה האלגבראית 1
מרות.
אגב, בתוך זה מתחוור פתאום, שגם לירדנים תוכנית
תעלתית משלהם, הלא היא תוכנית תעלת עקבה-צאפיה.
אם לישראל זכות למנוע כריית תעלה זאת, במה
פחותה זכות ירדן למנוע כריית תעלת עזה־מצדה 1ואם
אין לישראל זכות מניעה שכזאת, חזקה שייכרו שתי
תעלות, ומכיוון שלא מכבר נתגלה במפתיע, כי עומקו
השיאי של ים־המלח מתחת פני הים אינו רק יתרון
המאפשר ניצול זה אין מים המוזרמים לתוכו יכולים
לצאת הימנו ״בעצמם״ ,ופירושם של דברים הוא שכמות
המים שאפשר להזרים לים זה בלא להעלות את מפילסו
מעל רום מסויים מוגבלת — מתבקשת מייד מסקנה,
כי הזרמת מי ים־התיכון מזה ומי ים־סוף מזה אל
ים־המלח תקטין בדיוק במחצית את הכמות המוזרמת
מזה ומזה, ואז מיפעל החשמל שלנו יפיק רק מחצית
מהתפוקה הזעירה המיוחלת !
על כל המרעין־בישין הללו מתווסף עניין שינוי
התכולה הכימית של מי ים־המלח — זה אוצר המשאבים
היחיד במינו בעולם — עקב הוספת מי הים-
התיכון אליהם• נער הייתי וגם זקנתי וכזאת לא עלתה
על דעתי עד שבא אחד יוסף אידלברג וכתב בעניין
זה דברים הראויים להיקרא (״מעריב״ ,)25.8.80 ומאחר
שהנ״ל מעיד על עצמו שהיה בשעתו מנהל מיפעל
האשלג בסדום אי״אפשר לפטור אותו בשה״י פה״י.
ועדיין אין זה הכל — ראו גם ראו איך הדבר הפשוט
כל כך הזה מסתבך והולך ומסתבך באופן לגמרי לא זך,
כי הנה בא המדען הנאמן יובל התחייתי ואומר בטלוויזיה
הישראלית: עושו חושו׳ מהרו לעשות ולהשלים
את התעלה, שכן אם תתמהמהו שנה״שנתיים מי יודע
אם היא תהיה ריווחית, שכן עוד מעט קט ייושמו
דרכים חילופיות, זולות, להפקת אנרגיה ! השמעו אוזניו
של אותו נאמן את שדיבר פיו 2בעבור שנים ספורות של
כדאיות ראוי להקים מיפעל אדיר שכזה ולהסתבך
הסתבכויות שכאלו 2מה כאן, ביזבוז נפשע — או
השחלת מטרה פוליטית בפי היניקה ובפי הטבעת של
מיפעל לא-כלכלי, שנוי במחלוקת בינלאומית, ומה
גם עשוי להזיק קשות למיפעלי האשלג העושים נפלאות
בסדום 2
רק שרים מוכי אימת״בחירות-מתקרבות, המחפשים
מיני מפלט פטריוטי, מסוגלים לנפנף כילדים בדגל
תעלת הימים, בעוד היא בוסר. שולמו, גם את זה
תשלם 2

£שיעור ב אלגברה

נופש לישראל

2 3 5 5 7 7276^5
7 ׳׳/7 7 7 x 2 9

כשהנסיעה והדלק עולים לך יותר
מהשהייה בבית מלון, אתה חושב
פעמיים. לכן, אגד תיור מציעה לך
עסקה יוצאת מן הכלל: אם אתה
מזמין נופש ו מלון(ל תקופ ה של 3
לילות לפחות ־ באילת 4לילות),
באמצעות משרדי אגד תיור -אתה
נהנה מיתרונות בלעדיים :
במשך כל תקופת הנופש אתה זוכה
לנסיעות חינם בכל קוי אגד. כמה
שתרצה. כמה שתצטרך. כולל ל מקו ם
הנופש ובחזרה( .החסכון - .רציני ביותר).
20<>/0הנחה בטיולי אגד־תיור הקבועים.
/0־15־ס/ס 10 הנחה במסעדות ובמזנונים
שבתחנות אגד.

בחר את מ קו ם הנופש הבא שלך:
אילת, מטולה, אשקלון, חיפה, ירושלים,
נ תני ה, תל אביב ועוד -וסע לשם חינם.
השאר לאגד תיור א ת הסדורים.
השאר לאגד תיור את האחריות.
ויהיה לך בילוי אמיתי וחסכון כספי ניכר.
״נופש לישראל״ של אגד תיור.
רק אגד יכולה להציע לך לנפוש כהוגן,
ולנסוע על חשבונה. פרטים והרשמה אך
ורק ב 30-משרדי אגד־תיור ברחבי הארץ.
מרכזי הזמנות ראשיים :
ת״א, טל ,03-242132 .י־ם, טל,02-531286 .
חיפה, טל.04-643131/2 .
אבנת| קרמו!ן שיפרי! | נעמן

העולם הזה 2244

אמנות

אמנות

פיסול
ה הו צאהלהנרג

קיר אבנים, שמתוכו מבצבצות

רגליים כפותות — ההוצאה להורג
— ואדם כפות, ללא ראש — הנחקר
— הם כמה מפסליו הסמליים
ביותר של יוסי בראל. הם מוצ גים
בתערוכתו, בגלריה הקיבוץ
בתל־אביב. הפסלים אינם ״נחמ דים״
,ואי־אפשר שלא להתייחס
אליהם ולהתרשם מהם. כולם כאחד
מבטאים זעקה של אמן צעיר, מלא
וגדוש כרימון. הם מביעים מסר
חזק, בצד ערכים אסתטיים ברורים.
מהו
הסיפור שמאחרי הפסלים,
־,מזכירים כלא ועינויים? לא, יוסי

הו, וייעץ לו לעזוב את הציור
ולעסוק בפיסול. וכך אכן עשה.
הוא המשיך ללמוד בטן־נזרטין בלונדון,
שם השתלם גם ברסטורציה
של פסלים ורכש לו שם של מומ חה
בשטח זה.
מה פשר הקיר שגוף אשה מבצ בץ
ממנו ז זהו ביטוי לדמיונו של
אסיר הכלוא בתאו. הפסל המתאר
קיר עם חור בגודל גוף אדם,
והנקרא בריחה, הוא ברכטיאני ב יסודו
ומרמז על הקשר ההדוק של
בראל לתיאטרון. הוא למד תיאט רון
באוניברסיטה, והיה תלמידה
של נולה צ׳לטון. התאורה הבל-
תי־רגילה־לגלריות בתערוכתו, וה מוסיקה
של פינק פלויד הבוקעת
מתוך הפסלים בפתיחת התערוכה,
משתלבים היטב עם זעקת ה־

רוכה, והוא אפילו לא טרח לבקש
את הכרטים־הירוק — רשיון־
העבודה, שעליו חולמים המוני ה ישראלים
באמריקה. בועז רואה
וחש עצמו כישראלי. עתה חזר על
מנת לגור בישראל דרך קבע. אך
לא רק מפני שנולד במושב גת־רימון,
הוא חש קשר לארץ, אלא
משום שכל מהות יצירתו ומקורה
הם בארץ.
למרות ההצלחה בשנת 1979 פגעה
בו מונית, כשרכב על אופנועו,
וידו השמאלית נפגעה קשה. לאחר
ניתוח שארך שמונה שעות, העריכו
הרופאים את סיכוייו לשוב
ולהשתמש ביד שמאל, שבה הוא
מחזיק באיזמל, כאפסיים. מכיוון
שהוא מתעקש להשתמש בה ו־לפסל
דווקא באבן, כגדולי הפס לים
בכל הדורות, רצוף תהליך
היצירה בכאבים, והוא נזקק ל עוזרים
על מנת להרים את ה אבנים
השוקלות טונות. אך דבר
לא עוצר בעדו, ותהליך היצירה
נמשך.

מזז ב ד מי חלא מנו ת
בגני צהלה,

פסל ועדיה

פרבר

תל-אביבי

מוקף גנים, בפטיו המרהיב ובגן
המוריק של יהורה בת, נפתחה
גלריה לעבודות קרמיקה. בעלת
הגלריה, יהודה, בחרה לפתוח אותה
בתערוכת פסליו של גירעון
קריא.
קריא, שגר במושב אביחיל מאז
היותו בן שבע, הוא חקלאי. דמותו
המוצקה והתמידה יאה לפסל
כמו לחקלאי. בזכותה הצליח להת גייס
לפלמ״ח בגיל .15 את הטבע
הוא אוהב, וחי אותו 24 שעות ב יממה
— בלול, במרעה ובמטע.
בילדותו, כך הוא מספר, לא היתד,
תודעת האמנות מפותחת במושב,
לכן׳ הגיע ללימודי האמנות באיחור
רב, בגיל .29 אז הגיע לעין־
הוד, אל הפסל המנוח רודי להמן.
רודי היה מרביץ בו תורה, יחד
עם דרך־ארץ לישראל .״אין לך
צורך לנסוע לחוץ־לארץ,״ היה
אומר לו., .חפש אצל עצמך, כי יש
בך הכל.״ וכך עשה גידעון. הוא
השתדל לא לראות תערוכות רבות,
כדי שלא להיות מושפע, וכך נותר
הטבע היחיד. בפסליו מורגשת
השפעתו של רודי להמן. החומריות
של הפסלים, פשטות הצורות וה־

תאונת אופנוע
אבן־עור״עץ בועז הוא רק
בן — 29 יליד הארץ דור שלישי
— וכבר זכה להציג, אחרי שסיים
את לימודיו באבני, בכמה מגלריות
היוקרה הניו־יורקיות. לניו־יורק
הגיע עם מילגה של קרן התרבות
אמריקה ישראל, ולמד שם
בפראט אינסטיטוט. שנה לאחר
בואו כבר הציג, מבלי שנזקק
לפטרונותה של הישראלית ממוצא
גרמני היושבת בנידיורק — בר-
טה אורדנג.
בעלי הגלריות הבחינו במשהו
המקורי, המנצנץ מתוך עבודותיו,
ומיהרו להציג אותו בלהיטות. הוא
לא חיקה אחדים. להיפך, בפסלים
של אמנים ישראליים מבוגרים
ממנו, ששמם הולך לפניהם, נראו
סימנים לשימוש שלו באבנים ול קומפוזיציות
הברורות והמתומצ־תות
שלו, שייחודן בשילוב של
אבן־עור־עץ.
חמש שנים עברו על ועדיה ב־נידיורק,
כשתערוכה רודפת תע־

״הנחקר״ של יוסי כראד
סבל פיסי של ממש
•אל לא ישב מעודו בכלא. ה־
׳פור החל באנגליה, בשנת . 1977
אל שהה שם לצורך לימודים.
ם אחד ערך טיול בנוף הכפרי,
!ולפתע התגלה לפניו מיבנה
יום־מימדים והדור ביופיו. כש אל
על המיבנה בעל הלבנים ה ומות,
נענה :״זהו בית־סוהר״.
ך החל הגירוי הרוחני. את פסו
יצר מלבנים אדומות של ממש.
ז חלקי גוף־האדם יצק, לרוב,
־פי מודלים חיים — אשתו וסיפורו
ידיו.
התערוכה היא
!ישי של בראל.
להתבודד וליצור. החשיפה
:צמית הנוקבת היא מעין קת-
יס של תהליך שינוי זהותו של
זי. הוא קורא לו ״פטריוטיזם ש־וג״
.למעשה נמצא האמן בקונ־יקט
עם עצמו ועם התחושה
!יבד את זהותו כישראלי. יש
טענות רבות על הצורה שבה
ו חיים. כדי להתבודד, ליצור
חזור אל עצמו — כאילו לאסוף
1כל מה שהתפזר מתוכו —
א בחר לגור, מאז שחזר מלוג־
,במקום מרוחק מיישוב בני ם,
ליד מערת הנטיפים. שנתיים
ים עבד על 14 פסליו, תוך סבל
וי של ממש, בגלל כאבים בר־סיפור
חייו הצעירים מגוון. למע-
! התחיל ללמוד ציור במכון
ני, אלא שמורו שטרנשוס גיל-

פסלים, שהיא זעקתו האישית של
יוסי בראל.

הנונעו ד ו11*7נ>אד
לאולםהזדב *7
להציג כשהוזמן בועז ועדיה
פסל בג׳ואיש מיוזיאום בניו־יורק
והתבקש לתת לו שם — לא היה
לו נעים. בדרך כלל אין הוא מע ניק
שמות לפסליו המופשטים, כדי
לא להגביל את הצופה בפירושים.
אך מכיוון שלצאת בלא כלום אי-
אפשר, חיפש בתורה ומצא, ש־לאולם
ההיכל בבית־המיקדש היו
שני עמודים. לשמאלי מבין ה שניים
קראו בועז, כשמו. לכן קרא
לפסל העמוד השמאלי לאולם ה
היכל.

פסליו
של ועדיה, שיוצגו בחודש
ספטמבר בגלריה ג׳ולי מ׳ ב־תל־אביב,
עשויים כולם מחומרי
המקום שבו הוא מציג. חומרים ה נחשבים
בדרך כלל חסרי־משמעות,
כמו אבני־שפה של מידרכות. גד־נית
ואבן כחולה הם המציתים את
דימיונו ומפרים אותו. אם הוא לוקח
אבן־שפה ומסתת אותה, ומתיז
בה נתזים — הוא מחזיר לה את
הכוח הפראי הראשוני שלה. הוא
מאמין שיש לזה השפעה חזקה על
האדם, הניחן במשיכה לדברים ש סובבו
אותו אלפי שנים.

״זוג בזיווג״ שד קריא
עם רמזיס על הקשר לטבע

״השער לגיהינום״ שד ועדיה
יד שמאל היא הכואבת
קמאיות שלהן, הן גדולתם.
צוואתו שד דודי. קריא מצליח
גם בשטח אמנותי נוסף, ש ממנו
הוא רווה נחת — ריפוי
בעיסוק בבתי־חולים לחולי־נפש.
יש לו סיפורים רבים על ההצלחה
בשיפור מצבם של מוכי יאוש ודי כאון.
אחד מסיפוריו נוגע בחולה
שהובאה לבית־החולים שלוותה,
בגלל חומצה שנשפכה על פניה
והשחיתה אותם. היא היתה טיפוס
שתלטני ומנהיגת רחוב הירקון.
כשראה קריא לראשונה את פניה
— נבהל. הוא חשש שלא יוכל
ללמד אותה. לאט לאט נתהווה
הקשר ביניהם, והיא ״נדלקה״ על
הפיסול. היא השקיעה את כל כו לה
בפיסול, והביעה מישאלה
להמשיך וללמוד לאחר שתצא מ־בית־החולים(
.אליו הובאה למעשה
כדי להשתחרר מהתמכרות לס מים).
סיפורה,
בניגוד לשאר הסיפורים,
הסתיים בצורה טראגית. יום אחד
הצליחה לקבל חופשה, שממנה לא
הזרה. היא נמצאה מתה, והבדיקה
גילתה שלקחה כמות מופרזת של
סמים, אליהם כבר לא היתה מורג לת.
היא היתה לבושה בבגדי-
פאר, אותם הוציאה באיומים מ חנות
אופנה ידועה. אך לחולים
רבים הביא גירעון את המרפא.
מופשטים, עם רמזים על הקשר
לטבע, חומריים ומרחפים גם יחד
— אלה נושאי יצירותיו של הפסל
גידעון קריא. הם מוצבים בחצר
גנה של יהורה, בגני צהלה, ויש
בהם מעין קיום צוואתו הרוחנית
של רודי להמן.
העולם הז ה 2244

מנו עעם שרירים

אמין כל כך שאנו מעניקים לו אחריות חינם לשלוש שנים!

׳־ארויו

ב״פודלורד״ שורה ארוכה של
אביזרים משוכללים:
* מטחנת בשר עם סכיני פלדה.
* שתי קערות עירבול והקצפה בעצוב
חדיש ופונקציונלי.
* מקצפים מנירוסטה, ומקצפים
מפלסטיק קשיח.
* מלושים מיוחדים מנירוסטה.
* בלנדר מלקסן.
* מסחטת הדר.
אביזרים נוספים. :
* מסחטת מיץ גזר.
* קוצץ ירקות.
מיוצר בהשגחת מכון התקנים.

ש רו ת

אמסא
^ שרות ירא תחרות ^

העולם הזה 2244

מפיצים אספיא וסוחרים מורשים

אסקור * טוב להיות כבית.

עלילותיו של האיש שהוגדר כ״גזול הנוכלים הישראליים עלי אדמות״

ת״וות חחאסית
ן* וא קנה לשולי חנני שעון פטה־י
• פיליפ ב־ 7אלפי דולר בגלל חיוך,

ה־ / 50 כשהיה בן ,30 עפר לאמריקה,
ובמשך הזמן קיבל אזרחות אמריקאית.
שנותיו בארצות־הברית לוטות ערפל.
הוא עסק בקבלנות־בניין, והיה סוכן חב רות
בשיקגו.

והוציא חמישה מיליון מארק על הדוגמנית
היפהפיה מוניקה קספרק, רכש עבורה ב המבורג
את מועדון־הלילה ארמון הקיסר
ואת הקלאב לונדון. הוא טס במטוסים
שכורים והימר בלאס־וגאם ובלונדון ב מיליוני
דולרים. הוא שכר את רוני בושמי
כשומר־ראש לשנה, תמורת 120 אלף דו לר.
הוא הואשם על ההונאה הגדולה ביותר
׳בעולם אחרי אי־או־אס, בשותפות עם
אחר, על כי הוציא 20 מיליון מארק
׳מגרמנים, ביניהם יון יאר, המו״ל של
השבועון שטרן. הוא ניהל משא־ומתן עם
התעשייה־הצבאית על יצוא קטדות־פלדה
]לדרום־אמריקה, והוא החבר הטוב של
׳המיליונר הסעודי עדנאן חאשוקקי. שמו
אריה (״ליאו״) פרום, יליד גרמניה, הנח-

610 1*18)13 וחסז? 16 1-60ז * ז^ 3?80<161ז )160 1!001ז62181131)11 נן5
*. 016 ^ 61011111108 116§1 2160111
, 3381 <561 1115130)1186 11301־08116 518813801*811 1^ 0118308ז86ז 11ל
<1ם £1-001)1. 0
01*311 )163 ? 1ל/1300 5381:ח 01013״ 3 0ז 816ז2116ס08
־ 1131160 1103 8* 00 13086 86ז. ¥1/1

ב* 1968 הגיע לגרמניה, כנציג חברה
אמריקאית בשם רוטאנדה טאון, שמכרה
לגרמנים בתים ומיגרשים באמריקה, בעיקר
לבעלי כסף שחור. הוא הכיר את
יורן גרימסמן, שניהל קרנות־נאמנות
להשקעה בהמבורג.
פרום הציע לגרימסמן להשקיע עבורו
במניות בבורסה אמריקאית, והבטיח
רווחים חודשיים של 50/0עד ,80/0רווח
אדיר בגרמניה של אז. גרימסמן נתן
לפרום, לנסיון 100 ,אלף מארק, שהו ציאם
מן הכספת הפרטית שלו, וקיבל תוך

1 1י* הכותרת בעיתון־המיליונים בילד, בעל הגישה הפרו־ישראלית.
תחת הכותרת ״לא ייאמן! גדול הרמאים של

האמבורג שוחרר״ נאמר :״מאפיה, נערות ומיליונים — את אלה אוהב הישראלי אריה
ליאו פרוס. הוא מילא תפקיד ראשי ברמאות הכלכלית הגדולה ביותר בתולדות גרמניה.״

? 1001 610 1* 18116)1ז81 8בז1

3)| )116ח! 1611
קטע מן הדיווח של
שטרן, שבו נשאל:

״האם היה אריה ליאו פרוס מומחה של
המאפיה למיסחר במניות החשד קרוב,״
לדברי התובע הכללי של העיר האמבורג.

, )116!35860 $101180 61013011ח0ו1ס 011*$ס
8 )1 8 0 6 1 1 0 1 6 0 * 4
וססז?

0 1 60 וז £

ידיעה בעיתון כלכלי
״רמאי־בהאמבורג

המניות שוחרר בטרם עת.״ נאמר בה כי
אריה ליאו פרום 42 שנדון למאסר של
ארבע שנים ותישעה חודשים, שוחרר.

אמריקה.

על־בטוח

^ אשר נדצא לפני שנתיים מיטען
״ חומר־נפץ במכונית ברחוב מאפו 11
בתל-אביב, חשבו הכל כי מישהו ניסה
להתנקש בחיי גיזבר הסוכנות־היהודית,
אריה דולצ׳ין, וטעה במכונית.
המיטען הונח במכונית של מישפחה
אחרת, הגרה בבניין. רק מעטים ידעו כי
בני מישפחה זו הם הוריו של אריה
פרום, שנדרש באותה ישעה על־ידי נושים
רבים להחזיר חובות במיליוני דולרים.
נושים אלה יש להם הוצאה־לפועל משלהם,
ומרכזם בארצות־הברית.
כיום נמצא ליאו פרום בלוס־אנג׳לם.
הוא שותף במיפעל לרהיטי-מיטבח של
הישראלי דני קורנפלד (שבדירתו גרה
שולי חנני זמן ממושך בלוס־אנג׳לס),
שיש לו עיסקי-אלקטרוניקה רבים. הוא
עצמו נזהר מכל קשר לפשע ועבריינות.
פרום עלה ארצה עם הוריו, גדל בתל-
אביב, שבה הכיר ישראלים רבים, השומ רים
עימו על קשר עד היום. בשנות

* 81 ) 90118 )) 8 0 ( 0 0 0 0 6 7 8 ) 8 9 6 6 8 ) 11) 19 ) 0 117)16
* 4 6 0 00011 6 1 0 * 61 ) 6 7 6 67 ) 0 6ם * 9ש? 7 0 0 , 9
7 6 0 * 6 0 6 0 ^ 0 1 8 0 8 6 8 ) 7110• 116). 8 0 6 0 0 101

כמה ימים בחזרה את ההשקעה והרווח
הצפוי. עוד כמה נסיונות, והכל עבד
יפה.
״ גרימסמן החליט לעניין לקוחות שלו
בפרום. הוא ופרום רשמו שורה של חברות
בינלאומיות לצורכי העיסקות העתי דיות:
בציריך נרשמה חברה לנאמנות
בע״מ, בוואדוץ נרשמה חברה בשם המוסד
לערכי שוק בינלאומיים, ובפנמה נר שמה
החברה המאוחדת לערכי שוק בדרום־

שב כישראלי והנושא דרכון אמריקאי.
הוא ישב חמש שנים במעצר בגרמניה,
ומששוחרר המשיך במעשיו. הוא יכול
למכור מקרר לאסקימוסים, מדינה פלסטינית
לבגין, וחברות במיפלגה הקומו ניסטית
לרונאלד רגן. הוא, אולי, העבריין
הישראלי הידוע ביותר בעולם — וביש ראל
לא שמע עליו איש.

• . 0 6 7 1 9 7 3 10 !480161179 * 6 7ב< 8ן 1 8 1א * 1־ 8 1ק 4
118) 16 ) 0 110)1 801 2 7 61( 71181 )116161 381 ^ 8
167 3 8 0 7 6 0ז 111 9ח 616ז 9 8גוז 6 1נ 1ם* 6 9 6 0 ^ 1) 110
110)1 06110 *4 0 0 6 ) 6 0 ? 761661 ) 88 ) 7810 * 671171811) 6
167- ? 11104167 * 716 1 6 0ק 8ק ) 1( 5 - 8 )1 706 7 1104 6 7
6 1 • 0 *0 * 1ס 7010 *1 1 2 } 18) 861
* 160167 8117
• 176 1 6 0 1 ? 118 16 6 1 6 *18016117967 5 ) 881 * 6 0

\ 13)13 0)161• 610 *00 )161 1*18־^61־?ז6111616נ 5801ט^ {13

\ #111י - 1י י

61ז ) §01,261 ) 1ז \

כשלרשותו מערך־חברות כזה למניעת
תשלומי־מסים, החל גרינסמן מגייס כספי
לקוחות, שזרמו בקצב גובר כאשר נפוצה
השמועה בהמבורג על *< 80/לחודש
על־בטוח. רווחי העסק הביאו עד חצי
מיליון מארק לחודש, ובין הלקוחות היו
יון יאר, נציג המיפלגה הנוצרית בבונ דסטאג
דיטריך רולמאן, וזמרת־הלהים ים
דוניה רייטר.
באביב 1972 נעלם פרום לפתע, ועימו
8.8מיליון דולר מכספי הלקוחות. גרימס-
מן הנדהם התחיל לבדוק את סיפרי החב רה׳
שנוהלו על-ידי פרום, ומצא כי
הרווחים של עד 80/0לחודש מהשקעות
במניות לא היו ולא נבראו, ומקורם
מהשקעות של לקוחות חדשים.
.״ז 8 83ח 1ז48ו >>1־ <101ח 1חזס׳ו? 10 1.00ז * 0ח! 1ז 8ח*<3 016א 1ת 1^ 0
<< 0ס 818ק ז )6 08 >>0398 חח 8ה * 1)8 * 18 810 )188 1.01)81111ז 3)0ק 3

11 ״1 !1 ^ 7111 מוניקה גלוקנר, בחברת אריה ליאו פרום, כפי שהופיעו בדו״ח
1 1 -1 1 1 1 1 /1 1 1השבועון שטרן. מעל לתמונה מובאה מדיברי פרום :״אני אוהב
את הגרמנים, כי אותם אפשר לרמות.״ כשנטשה מוניקה את פרוס, נשרף מועדונה.
כדורים ליד האוזן

ך רימסמן היה במצב נואש. הוא היה
י* רגיל לרמת־חיים גבוהה ביותר. הוא
קנה לעצמו וילה ב־ 4מיליון מארק, טס

וויה ליאו פרום
במטוסים שכורים לארוחות־ערב בפאריס
או בווגאס. הוא היה מוקף נערות־זוהר
שחברתו של פרום, מוניקה קספרק, הביאה

הוא המשיך לנהל את העסקים כאילו
לא קרה כלום וקיווה לנס. והנם קרה:
ביום אחד הופיע פרום והציע לגרימסמן
מוצא: תמורת 2.7מיליון דולר הוא ימ כור
לגרימסמן מניות אמריקאיות בשווי
של 14 מיליון דולר. אחר־כך התברר כי
מקורם בשוד בנמל־התעופה קנדי בגיד
יורק, שבו השתלטו השודדים על מניות
בשווי של 48 מיליון דולר של חברת

אי־סי־אף תעשיות.
גרימסמן הסכים לעיסקה, הפקיד את
המניות בבנק לאכופה תמורת אשראי שקי בל,
והמשיך לגלגל את הקרנות.
|וי. כך המשיך גרימסמן לממן עסקות של
פרום. הוא מימן את רכישת המועדונים
של מוניקה, וביטח אותם. אחרי שמד
ניקה נטשה את פרום לטובת מאהב אחר,
| נשרף אחד ממועדוניה. גרימסמן רצה
לממש את הביטוח, שהיה בסך 1.6מיל יון
מרקים. לצורך משא־ומתן הובא למועדון
שלא נשרף, לונדון, ושם, במהלך
שיחה שבה חלפו שני כדורי-אקדח ליד
אוזנו הימנית ושלושה ליד אוזנו השמא לית,
הסכים לוותר על דמי־הביטוח לטו בת
מוניקה.
בתחילת 1973 יזם פרום הקמת קאזינו
מפואר ומלון בניצה, בשותפות עם מושל
מדינת נוואדה, קליפורד ג׳ונס. פרום שיב־נע
את גרימסמן להיכנס כשותף לקא־
| זינו, ולהשקיע 1.3מיליון דולר. גרימסמן
פנה לבנק לאנזפה וביקש להגדיל את
האשראי שקיבל כנגד המניות שהפקיד
בבנק. הבנק החליט לבדוק את המניות,
| והתגלה כי הן גנובות.

.ח ח 3ווו 8מזוחו׳ז 031-0 0

׳1)119611 2615051111 הסע !611* 8011015

)£10002661816
ז 0148 5X30161419. £1 * 1 0

* 061 )1 3116111 1031111 01)111
1310־83 § 16 )161 1 1§ 61 ? 1031125613161 | 010 גזל
2001ס ת 3תז$ות 01101
£16 $6106 011011111ק0 0 )1 1<:1031 ¥016181 עע? 16116 30$ . 0 8 $
— )1161 1 ׳3 § 6ק1י5610 1612161 ׳ 1
3161 ¥01 ¥)16 61 3 0 8610601ק$
£060 .ו 8 )111615113) 11 16$1§ 6000
¥161 2830116 )16$ 8 0 0 )165 133601161160ק 1) 1001031301165
13115616111 ¥6¥§ 60־11101 61060 1
¥ 6 1 )13^ 11$ס)16ס § 0מ)168 <111
* )161 >>1011§ 68612160 1( 011606
0 0 )1 )161 * 116516161 *.
38 ! 3כן 501 § 1 0111 2 3 5 0ז ¥ 8
§ ׳1׳3831) 5 6 2 0־ 13מ110)1 ¥11 § 1
1x0 26116 6106ס ס 130£3ס סז 011
§$§ 6130 § 013ת1( 0 ! 6180 )110
9 3 1 0 5 0 1 §. 101 § 161)5 6 0 .2 8 0
811260 561611$ 2 \ ¥61 0 6 ¥ 0 0 1501: )161ס ^ ס ס פז ^ ^ז ס ^ מ
1813611 6 5 60 21001 0 0 )1
)161 11810-4^ 01601) 3061 0 3 10, 561)16ז 1ק 11161 531¥31010 ? 6
311$ 51131111 016 ^ £61 1( 0161•-

¥610306119), 96)8150619
ס 161ק 0ק 611א\
839056121 2 1 1 6 3 6 6 0

165ו!כ< $ז )6חז 9016!15 חוו!ס 35 תז
* 10ז וח 3148 ^ 13

¥61)1806119),
96310616410 0 56נ< 3ח ח116א 4
3 966100(11 נן 0ז £ 0

144 68600
מלכודת בקופנהאגן
ך רגיל, מנסים תחילה להציל את
~ הכסף, ולמישטרד, מודיעים רק כשאין
ברירה. מנהל הבנק, עורך־הדין של הבנק
וגרימסמן טסו לפאריס, שם שהה פרום
במלון־היוקרה ג׳ורג, החמישי. הוא הציע
לבנק 400 אלף דולר במזומן, וכנגד היתר
יכניס הבנק שותף בקאזינו.
הבנק הסכים, ונחתם הסכם בבנק אוף
סואץ בפאריס. גרימסמן טס חזרה לוויסבא־דן,
ובדרך עשה ״חושבים״ וראה כי נושל
משותפות בקאזינו, כאשר גורל קרנותיה
היה בסכנה, וכאשר הבנק גילה שהמניות
גנובות.
הוא חשב שאם ימסור הכל למישטרה,
יוכל להעביר את כל האשמה על פרום,
ומסר עדות מלאה במישטרה. המישטרה
הגרמנית רצתה לעצור את פרום׳ וגרד
מסמן קבע עימו פגישה בקופנהאגן, שם
נעצרו השניים והוסגרו לגרמניה.
פרום ישב במעצר עד ,1976 ואז
ן שוחרר. הוא נידון לשנתיים מאסר על
1החזקת רכוש גנוב (המניות) ואילו גרי !
מסמן נידון לחמש שנות מאסר על מעילה
באמון הלקוחות.

030161 5 3 |¥31016
0 314101300ח1נן 6ק
3143 £ 1 0 1 1 0 3 1
* 110 ¥ 6 1 0 3 0 6 1 1 9 1 , 8 0

!1חז 506 * 100619650631160
*!<1160 66101119) 96* 6860 211 $810

כותרת ב״שטרן־
פרום, אומרת:

בזמן המעצר שדדו מפרום בכלא יהלום
שקנה בשעתו (בזמן רכישת השעון לשולי
הנני) ב־ 250 אלף מארקים. הוא נשאר
בלי כסף לשלם לעורך־דינו. על כן פנה
למכר שלו מלונדון, רוני בושמי, שהילווה
לו 25 אלף מארק לשלם לעורך־הדין.
כאשד השתחרר פרום, החזיר לבשמי את
החוב, ושכרו כשומר־ראש ומלווה לשנה
תמורת 120 אלף דולר. הוא חזר ל-

61* 3ח ש 156 0141

] 3 £ 6 -ס - £ח 6ח2 411110

ת 6ר2 * 61 \ 1111401

¥61616651603 ¥ 0 1 )560 0 6 ) 2 )1 5 ) 6 0 6 0 , 3 6 ) 2 ) 6
0 1 3 0 1 6 0 1 0 8 5^ 14£2014 £

)1־1)131

! 311

ודז 8 5 1 6ת 1 3 - 0 3ז *4 8

0 6 ! 315 0 6 1 6 1

)1601

¥011)61
ת 1£513! 6ו? 1
6510511
0 6 1 £ 1 ) 1160 5130 )16116 .

•016 ^ 369)1601156(1
•1)3 161 8 ) 3 3 ) 3311
* 3 1 ) 56113 6 1 3 0 1 3 8 -

שגם המו״ל שלו נפל
קורבן למעשיו של
״נערה, שלושה גברים והמאפיה״ .בתמונות

11 0ז 151מ*מ 1ו

¥6161110611862 . 0 * 3-

110) 1 6 0 1 1 1 6 8 1510 0 8 0 6

)• 463 >¥11״01031) 15668115)1626103)3 466
• 518016111£61 8 )33 )9
30 * 31)56614) 61306 )6
4610
£612611101160
141111006066110£61
1001 )415 116•160

)6601

• 8 )3 3 1 5 3 0 * 311
5110וווו 5131) 661061 ¥01344£6¥61111161 -

ומאי המיליונים

016
)!5063

6 0 6 0ן 4ן £34

כותרת בעיתון־בוקר בהאמבורג, תחת הכותרת
״רמאי המיליונים קיבל את חרותו במתנה״ .בידיעה
נאמר כי במעשה־חסד של הממונה על ענייני־הכלכלה במישרד התובע שוחרר פרום.

נראים יורן גרמסמן, אריה ליאו פרום (מינזין) ודניאל סאלוואטורה
פפינו (למטה) .על פרום נאמר כי הוא ״מכונאי־אוניות ממיאמי,
החשוד כי הביא לאירופה מניות אמריקאיות גנובות.״

אמריקה והחל בעסקים במיאמי, שם היה
תחת חסותו של אחד מראשי ההשפעה
בדרום־אמריקה ובעולם הפשע, צ׳אק
דל-מוניקו.
הוא המשיך במעשי־נכלים שונים, כמו
נישואין כוזבים עם אמריקאית בת־טד
בים, ובריחה עם כמה מאות אלפי הדו לרים
שניתנו כנדוניה, או הונאת יהלומן
ישראלי באיטליה ב־ 300 אלף דולר.
הוא נהג לבוא לישראל, ופעם הגיע
להילטון בתל־אביב בליוויית ארבעה אמריקאים,
וניהל משא־ומתן רציני עם התע-

בלום־אנג׳לס הוא חייב 50 אלף דולר.
לאחרים כבר החזיר חובות בסכום העד
לה על 80 אלף דולר, וגם לרוני בושמי
שילם חלק ניכר מהחוב.
בשנותיו הטובות בהמבורג היה פרום
מפסידי ומרוויח בלילה אחד מאות אלפי
מרקים. פעם, כאשר פתח מנפרד כץ את
מיסעדת לה־פמפה המפוארת, הציע פרום
לקנותה במקום ב־ 550 אלף מרקים שהר וויח
באותו לילה בהימורים.
מנפרד כץ הוא אחד המעטים שהרוויח
מפרום. יום אחד הציע פרום שבץ יתן

האיש אש ו עיתוני גרמניה הגדירו
אותו כ״ רמאי המיליונים״ וכ ״מומחה
של המאניה ״ שוחרר ממעצרו
ומתפרנס ממיפעדרהיטיס שלידי
שיה־הצבאית על רכישת ציוד צבאי,
וביכללו קסדות־פלדה, לדרום־אמריקה.
לפני כשנה וחצי פתח מישרד להש קעות
בלאם־וגאס, המקום האהוב עליו
בגלל משיכתו החולנית להימורים. הוא
נשאר חייב לישראלי בשם ז׳וז׳ו היפה
בלאס־וגאס ולחברתו, שהיא בעלת בוטיק,
30 אלף דולר. לישראלי אחד בשם יציק

לו 35 אלף מארק, ושיקבל תוך שבוע
60 אלף מארק בחזרה. כץ נתן וקיבל,
אולם סירב לתת לו סכום גדול יותר
בפעם השנייה.
כיום מנהל פרום מיפעל-רהיטים סולידי.
השאלה היא אם ימשיך בכך מבלי
שחיידק ההימורים יתקפו שנית.

יגאל לכיס !

פ טנ ט ק טן
מיסעדה

הירושלמים נאים! הירושלמים באים!
קיבלתי מיכתב דליקטאס, שהיושר המצפוני שלי אומר לי להביאו כלשונו, מבלי
לחסר פסיק. אז זה מתחיל ככה :״שרי״ (עכשיו אתם מבינים למה לא רציתי לחסר
*£111111
פסיק)•
״איפה ירושלים, ואיפה אוכל. ככה, פה ושם, איזה חומוס אוריגינל בשוק מחנה־יהודה,
מיזנון הכנסת (רק למי שיש קיבה של פוליטיקאי) וזהו. טעות. טעות. טעות.
למה? הנה :
זה שבירושלים הכל הולך לאם, כולם יודעים. ועד שהדיליג׳אנס היגיע לק״ק תל־אביב
עם הפוסטה, לקח ׳איזה עשר שנים. אבל יש!!! דליקטס לא נורמלי, על טהרת תוצרת
עיר הקודש, שכבר הספיק לכבוש את הבירה בסערה. לבן יקיר קוראים ״מעורב״ או
״מעורבים״ ,וזו תערובת של ניתחי עוף והודו עסיסיים ביחד עם שבבי בצל, ועל
הכל תבלין סודי מיוחד. כל העסק יושב ומתבשל על פלטת ברזל עבה וחמה בגודל
מיגרש טניס ממוצע (כמה וישים זריזים של שפאכטל, הופכים שם לטיגון צד שמאל
לול מושבי שלם) אחרי כמה דקות צליה, מקבלים ליד, בתוך שקית, פיתה מלאה
•ממדיפה ניחוח גן עדן. מה זה מלאה — צריך להיזהר מקילה. אולי רבע קילו
בשר טעים שיגעון, שממלא את הבטן הזללנית ביותר באופן סופי ומוחלט. עם זה
הולך אוסף חמוצים ועמבה (רק לעירקים) — כמו חתן וכלה. טוב, מה זה עוזר לנו
שירושלים רחוקה, והבטן פה, וליטר דלק עולה טון משכורת י אז הנה זה בא :
בצנטרום של פסג׳ הלונדון מיניסטור( ,בסטרים של איבן גבירול) יש חור חדש
שנקרא המנה הכי גדולה בעיר. בעיצוב סטייל ניו־יורק, עם שלט מהבהב, ותמונות
הבעל בית טורף פיתה — י לרוחב קיר שלם. מרביצים שם ״מעורב ירושלמי״ גיזעי
כמו בסרטים. כל העניין (לא להאמין) עולה רק 140ל״י למנה, ועובר מפה לאוזן.
בתיאבון. חיים ג. תל־חי.
זה־מה־אני־אוהבת. מאז עזבתי את ירושלים הזמן הקהה לי כל כאב, מלבד
אחד: קראו לו לבבות בזול בפיתה, מסטקיית מכ״ם. משהו בסיגנון הסיפור הזה
בעיר הקודש ישנו אדם אחד ומיוחד, שבטוח תופס חרארה, איך שהוא שומע את
המילים סטקיית מכ״ם. הסצנות והשערוריות שהייתי עושה לו, כולל טיפוס על
הנברשת, ואיומים משם שנישואיו מתפוררים בזה הרגע, אם לא יביא לי לבבות
בפיתה, זכורים לי עד היום. עכשיו פה וכעת, המון תודה על כל הפעמים שכן הביא י והציל בכך את נשמתי.
מה אתה עושה בכלל בחוץ! בוא מהר לכתוב אצלנו. יאללה! בפקודה! סיטוו
הנדיב — אשר על הקופה — תמורת כרטיסיה ריקה של תלמידים, יתו דמי אוטובוס —
כמה שתירצה!

מ ה חדעץ ב 7ן לו ש מרל

חחשונה הישו^ליח
לניו ר לני ה

סו־ס צ״ז

םעםה חיי ם

חיווד יעיר שד
׳עפרונות עיניים
זה עסק לא כל־כך חשוב, ובכל זאת,
יכול לפתור המון הרגזות, בייחוד עכשיו,
בקיץ. להשתמש בעיפרון קנוי — חדש —
מהחנות, זה תענוג. השפיץ זה שפיץ,
ומצייר קו מדוייק שיגעון. הזיופים מתחילים
אחרי מעם שימוש. קורי העכביש
הדקיקים — יפהפיים, שהצלחת להפיק מ העסק,
בטוח ועיקבי משנים את טיבעם
המעודן, ללא כל כך כזה. הבן אדם עמל-
עמל־עמל — ובסוף יוצאת לו תוצרת
עבה וגסה, כמו איפור אכזוטי של פאטמה
בדואית.
זה שום דבר חושב ואן גוך, צריך רק
לחדד. שולף המחדד הדו קני המשוכלל,
ומתחיל לסובב בפנים את העסק. שפיץ
ראשון שהתחרפן בדרך כל בשר, זה לא
נורא. מבלים רק רבע שעה מחורבנת עם
סיכה וסבלנות, ומפנים את המחדד ה תפוס
בשאריות ״שפיץ״ תקוע. כשהסיפור
מתחיל לחזור על עצמו בפעם הרביעית,
זורקים בדרך־כלל את המחדד, ופונים
לסכין החדה, או לסכין הגילוח. עוד כמה
ניסיונות נפל, ובשעה טובה, ורבע אח רון
של עיפרון, הללויה, יש שפיץ.
אפשר למנוע את כל זה. תויקעים את
העיפרון בפריזר לעשרים דקות יסודיות,

נאויסח גונרוסה -
אוצר ברחובות

טיילתי יום אחד עם דנה בצ׳כונה,
ולפתע קלטו עיני מבין עפאי גדר חיה,
מן פידות אדומים יפהפיים. קפצתי עליהם
בכיף. נשכתי קצת, ראיתי משגע. נשכתי

עוד קצת, ראיתי עוד יותר משגע. נראיתי
כנראה נהנית באופן מוגזם, כיוון
שהקטנה שלי התחילה לצרוח, ולקפוץ
מהעגלה בניסיונות נואשים לתלוש לי

בשביל כל מיני מפונקים חזק, מייבאים
לארץ את פילדלפיה קרים צ׳יז, גבינה לב נה
אמריקאית כלילת שומן, די טעימה,

כאריסה גרנדיוסה
איך מוצאים ואיך אוכלים

גכינת שמנת
תחליף מקומי מוצלח
אבל לא מספיק טעימה בעד חמש מאות
לירות לקקילה קטן, או השד יודע לכמה

כבר הגיע התעריף. מי שמת על הגבינה
האמריקאית הזו — וזו לא אני רבותי
— במקום לחפש אותה במדניות, ולהשליש
עבורה מחיר כמו חשיש — קנו את הגביות
שמנת של תנובה, שטעמה זהה לחלוטין
לחלוטין, ואפילו מרקמה יותר עדין
מהפילדלפיה דנן. זו עולה רק ארבעים
ושש לירות, ובאמת דומה. מגל לחוביץ,
אנין גבינות עם קבלות שמעתי על העסק.
טעמתי פעם אחת — טעמתי פעם שנייה,
ומה אומר, הבחור מאה אחוז צודק. זה

שיתכווצו לו האטומים. ולא יהיה יותר
דביק וחלשלוש. אחר־כך מכניסים אותו

מהפה קצת מהשזיפים האלה. הזירות אגו איסטית
אינה מהתופעות שדעתה סובלת.
כשראתה זאת עין בעין אצל אמה הורתה,
ידעה לתפקד מצויין. קירטועי העגלה שלה
הגיעו למטר באוויר, ואני קטפתי גם לה.
הפרי הזה נראה כמו ענבה גדולה, שסק
כזה, בצבע אדום כתום ובורדו, מתוק
חמצמץ, בשום במין פרפיום שמימי, וכל
ביס מרסק לתוך חלל האף ניחוח מט ריף.
נפלנו על שיח טוב. וותיק בשנים,
ערירי מבעלים, עם פירות גדולים יפים.
התנחלנו לידו לאיזה חצי שעה מיוחדת,
של גירגור ומציצה, טחינה וגריסה מרוכזת

הקפאה קיצרת־מועד
לא להשאר טס רבנב־האחרון

מהר למחדד שנישאר בחוץ, ומחדדים ב המון
רגש, לא יותר מדי, סגולה בדוקה
נגד ברוכים. קשה נורא ללכת ערום בעיניים,
אני יודעת. אבל עשרים דקות הכרחיות,
להיפרד מעיפרון, זה זמן סביר,
כך שלא להוציא את זה קודם!

— מדוייקת — ודמומה. מפה לשם קירחנו
את העסק, והתחיל להיות מאוחר. פנינו
הביתה. בדרך. היות והמיקצוע שלי זה
להיות אשמה, התחילו יסורי המצפון. יה
אמא לא אחראית אחת! כמה עוד תגזימי
.עם הנייצ׳ר סטוץ -שלך? ואם הפירות
האלה מורעלים? אבל ראיתי איד הקטנה
אכלה באושר! עניתי לעצמי — ממש
סימן ! התמוגג המצפון בלעג — את
בטח חושבת שנפט ואמה הם שותים באומללות
הא? פתאום ניזכרתי. אבל אני!
נתתי לעצמי טיעון חזק — אני אכלתי
בכיף! את? פסק לי החמור הזה שבתוכי
— את תאכלי כל דבר ! כל דבר שבעולם
אם יש על זה מעט סוכר ! מה יכולתי לע נות
לו? לא נכון? זה כן נכון.
הקיצר, ברגע השיא, כשבחדר המיון
כבר התרוצצו האחיות להציל את שתי
המורעלות, ודימיוני שעט בלי רסן, ציל־צלתי
לחבר בוטניקאי. דיר בלק שלך
הודעתי לו. תארוז את עצמך ותבוא פה
מייד, זה עניין של חיים ומוות יש
לך עוגה?״ עוד התעניין החזיר לדעת׳
אם כדאי לו, לפני שבא. איך שהגיע, הר איתי
לו את שני הג׳ולים שקטפתי למיש־מרת,
יחד עם ענף קטן. על כל מקרה
חירום. תגיד־תגיד־מהר שאלתי. מה זה
— מה זה — מה זה זה?״ תפס
את הראיות האחרונות שלי, את הקשר
היחידי שלנו עם החיים, ובילע אותם
ישר לגרון בבולמוס מטורף — ״זה כאריסה
גרנדיוסה, פרי שמוצאו מדרום
אפריקה, ובארץ חמורים גדולים לא מכירים
אותו בכלל, למרות שמשתמשים בשיח
שמגדל אותו בכל פינה כגדר חיה
יוצאת מן הכלל יעילה. גם קוצנית, גם
צפופה, גם פורחת בניחוח יסמין. הוי
אלוהים איזה בושם״ נאנק והמיץ נזל על
סנטרו — .תפסת שיח זקן לא נורמלי.
אני מת על הפרי הזה. איפה איפה זה
נמצא?״ עזוב אותך עכשיו מזה ביקשתי.
מחר נלך. מחר הלכנו, ובאמצע הקטיף,
עבר נחיל ילדים .״תגיד״ צעקו לי כולם.
— ״אוכלים את זה חס ושלום!״
שמעתי את הוד מדענותו עונה, נחנק עם
פרי גדול — ״חס ושלום !״

גברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגבר•! לא לגברים! לא ג
״אני יוצא מדעתי,״ התוודה השתיין
המועד באוזני המוזג, במיסגאה הקגועה
שלו.
״ערב ערב אני בא לכאן, לוגם שתיים,
שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, כוסיות,
ואחר רן אני רואה בל מיני דברים
משונים.״
״איזה דברים משונים שאל המוזג
בשיממון של אדם שראה בבר הכל.
״תחילה אני רואה פיל ורוד,״ געה
השיכור ,״אחר״בך קנגורו ירוק, ושני
נחשים אדומים. כל ערב אותו הדבר.
פיל ורוד, קנגורו ירוק, ושני נחשים
אדומים !״
המוזג פיהק, ומשך כתפיו באדישות.
למחרת, אך נפתחה המיסבאה, דידו
לתוכה באלגנטיות פיל ורוד, קנגורו ירוק
על עקבים גבוהים, ושני נחשים אדומים
עם סיגר.
המוזג הציץ בשעונו.
״הקדמתם הערב, בחורים,״ אמר,
״הוא לא בא עדיין.״

פגונ טי ם

הנקת מים עצמית
מצמחים,
באמצע המידבר
את העסק הזה מצאתי בביטאון של
החברה־להגבת־הטבע, וקפצתי על זה כ מוצאת
שלל רב. להוציא מים מסלע, עדיין
לא יודעים, אבל מתוך צמחים, כבר יש
שיטה.
הציוד הדרוש לחליבת הצמח ממימיו
הוא: את חפירה, יריעת פוליאתילן (יעני
ניילון) בקוטר מטר וחצי, כלי קיבול כל שהו
— סיר, ספל, או משהו כזה, ורצוי
מאוד גם איזו צינורית או קש שתייה
למציצה, יובן גם למה בהמשך.
אז ככה. חופרים בור, שקוטרו חצי מטר
עד מטר אחד, ועומקו גם כן חצי מטר
עד מטר אחד( .אין משמעות לדיוק, ובל בד
שהאדמה לא תהיה חולית, ולא יהיו
בה חלוקי נחל סופגי רטיבות ).בתחתית
הבור שמים צמחים וענפים ירקים עד
חציו, ובמרכז הבור מעמידים כלי פח
או פלסטיק שישמש לאגירת המים( .זה
הכלי קיבול כלשהו — סיר, ספל או משהו
הציוד הדרושלחליבה).
כזה, מרשימת
את הבור מכסים ביריעת הפלסטיק, ואוטמים
את כל קפלי הופתחיה היטב, מסביב,
בעזרת אבנים. במרכז היריעה שמים אבן
לא גדולה, אבל שמישקלה • ייצור חרוט,
שקע כזה, שה״שפיץ״ שלו יהיה כ־5
ס״מ מעל הכלי קיבול.
הבור וכיסוי הפלסטיק שלו מהווים כעין
חממה. האוויר בפנים יתחיל להתחמם.

מים בישימון
איך להפיק אותם
ואיתו גם הצמחים שבתוכו. האוויר בתוך
הבור הרבה יותר חם מהאוויר החיצוני.
עובדה זו גורמת למים שבתוך הצמחים

פאריס ובשמים
וחד!ולים
מזיוטי־פוי
אומרים לי שאוגוסט איננו חודש טוב,
לנסוע לפאריס. אף אחד איננו שם, והכל
סגור. מה אתם יודעים. שרק ינסו אותי.
אין, לגבי דידי לא קיים חודש שאינו
מספיק טוב בכדי להיות שם. כמה בנאלי,
פיכס כמה לא מקורי מצידי, אבל אני
חולה על העיר הזו. לו לפחות היו לי
סיבות, א בל אין לי. אף פעם לא קרה
לי שום דבר שאמור היה לקרות בפאריס.
לא התאהבתי שם אף פעם בשום אהבה
מסוכנת נוגעת בלשד העצמות והרסנית,
משוררים מתאבדים לא קראו לי שירה,
לא נאפתי שם עם פרטנרים אסורים, ב־בתי־הקפה
לא שמעתי פילוסופיה שתבגר
לי את הקיום ותאירו, לא רעבתי שם יותר
מדקה, לא יצרתי, לא הכרתי אף פעם
את ״פאריס האמיתית״ .את חושי לא איבדתי,
אפילו — אוי איזו בושה, אפילו
על האוכל לא נטרפתי, כי לא ידעתי
מה ואיך. את חיי הלילה שלא לתיירים
לא הכרתי. לא כאבתי, לא שמחתי, לא
הרגשתי שום דבר עד כלות הנשמה, ובכל
זאת, גם אחת מכל אלה, לי לא יקלקלו
את המקום. כשאני נושמת לריאות אד
האוויר שם, בדרך עלומה ומיסתורית,
שהיא מעבר לחושים ולעובדות, כל אלה
הם שלי.
חסיד שוטה י בטוח !
או אלוהים, כמה נסחפתי. ממה התחלתי
את כל זה? נו בטח. מפאריס. עמוס
קינן זה סופר ספץ בלתאר פאריס של
נשמה. אני אוכל לתת לכם פאריס של
כיס בלבד. עצוב לי שזה ככה, אבל בתור
להתאדות. כאשר מגיע האוויר החם שב תוך
הבור־חממה הזה לנקודת רוויה,
זאת אומרת יהיה מקסימום רטוב שאפשר
להיות עדיין בתור אוויר, אדי המים יתחילו
להתעבות על פני יריעת הנילון,
שחומה הוא ״רק״ כחום האוויר החיצוני,
שאמנם חם מאוד, אבל לא כמו אוויר
הבור. טיפות המים מתעבות על הנילון
מבפנים ; גולשות בעזרת כוח הכובד עד
קצה ה״שפיץ״ מבפנים( ,שפיץ שנוצר
כזכור מהנחת אבן במרכז יריעת הנילון
מבחוץ) והיות ושמנו את כלי הקיבול 5
ס״מ בלבד מקצה השפיץ הזה, כל הטיפות
הזולגות בשיפוע הזה׳ הופלה, יכנסו ויטם־
טפו ישר לכלי שלנו.
בצורה זו אפשר לאסוף כליטר וחצי
ליום מבור אחד. חשוב לזכור שצמחים,
המוגנים יותר בדרך הטבע מפני אידוי
הודות לאפידרמיס העמיד שלהם, יזדקקו
לעיבוד מיוחד — כדאי לדרוך עליהם
ולפצוע את גיבעוליהם לפני שמכניסים
אותם לבור. גיבעולי צבר, רצוי לחתור

לפרוסות דקות.

אם רוצים לשתות במשך היום, רצוי
להכניס צינורית מחור זעיר שיוצרים
מתחת לאבן שבמרכז יריעת הפלסטיק,
ואותו אוטמים מהר עם נילון קטנטן אחר
לפני שמחזירים את האבן למקום. לא כדאי
לפתוח כל פעם את היריעה, כי האוויר
בתוך המערכת יתקרר. האוויר מגיע לרוויה,
ומתחיל העיבוי, רק שעה אחרי אטי־מתה.

להיזהר לבל תגע היריעה בקרקע
או בצימחיה שבבור, כי המים הניקווים
מהצד הפנימי של הנילון, עלולים להת לכלך.
כמו כן עלול להיגרם אובדן מיותר
של מים שיגלשו בנקודות מגע אלה. מצל צל
פשוט להפליא. אם רוצים פייסטה של
מים, פשוט חופרים יותר בורות, צמחים
אפשר להזמין בטלפון, וגם יריעות נילון,
וגם כלי קיבול. אדמה לא חולית, ובלי
חלוקי נהל מזמינים אצל הקבלן, וסיפוק
רובינזון קרהו זה כלב לעומת מה שנכון
לחופר הצעיר. אני יכולה לצחוק כיוון
שאני מחוברת לי לכל הנוחיות, אבל ב אמצע
ישימון, לא הייתי רוצה להיתקע,
בלי לדעת את העסק הזה בעל פה.

כשמים פריסאיים
קולקציה מחוזיבה
אדם שנעל חלומית משל ז׳ורדן לפני
שנים — גם זה כבר לא מה שהיה —
זה זיכרון הכי מרטיט שלי מכל העסק,
אז זהו מה שיש, ולפני שאתחיל לבכות
כמו נשמה רוסית שתוייה, על מה שיש,
ומה שלא עשיתי, הנה המימצאים. זהבה
גל, הדינאמו המזמר האופראי שלנו בעולם,
נתנה לי את הכתובת. זו פרפומריה
פרדי ברו אובר ,10 יוצא סביבת הגלרי
10 11110ץ:0)1)1ר.1
לפאייט,
מוצאים שם בשמים נהדרים, ולפי ה־

עצבי
אל הרופא מגיע בוקר אחד ברנש,
מתנשם ומתנשף, בולו מגיר ריר של
ציפייה, מעיף כובעו בעליצות לשמיים.
— ״ד״ר״ הוא מבקש בשימחה.
״— קבעתי הערב פגישה עם שתי בחורות,
ואני רוצה שתתן לי תרופה, שתעשה
אותי בכושר טוב. יש לך כזו
סחורה ז״
הסתכל חד״ר על הז׳לוב, וחשב לעצמו
שהחרמן הזה כל-כך חם, שגם
בלי תרופה הוא יפוף ץ ויטמינים, אבל
אם מבקש קליינט שלו תרופה, מה׳בפת
לו לרשום.
— ״תראה״ אמר הד״ר יש לי
באן תרופה חזקה, שתאפשר לך ביצועים
מהקירקס, של שבע פעמים, עם בל
אחת מטרייה של חמש נשים. ע׳אייך ״1
— ״תביא חטף הבקבוקון, בלע
אותו בפעם אחת.
אחרי יומיים, פוגש אותו הד״ר בטעמי,
עם יד ימין בגבס־גודל־בית.
״מיו־טה זה הגבס, מין-מה ז״ מתעניין
הרופא.
הז׳לוב גומר לנגב עם פיתה את ה צלחת,
ומאוד מבוייש, בפה מלא חומוס
מסביר.
— ״זוכר יה ד״ר את היום שקבעתי
עם שתיים ן
— ״נו-נו-נו־נו-נו-נו-נו ז״ נמתח הרופא.
— ״אל ת׳צאל! ד״ר. אל ת׳צאל. אף
אחת לא באה.״

מחקר של הגברת הצעירה, שכל חייה
נאלצת לטוס בעולם, ועל כרחה מבלה
מדיוטי פרי אחד למישנהו, זה המקום
הכי זול ! ואם בבשמים עסקינן, הרי בשנז
אליזה, ישנו פסג׳ קלרידג׳ .בפנים ישנה
חנות בגדים ונעליים משגעות משל קסאדי
האיטלקי, הנמכרות תחת התווית קאזנובה.
בחנות הזו בלבד, ניתן להשיג בושם פאנ־טסטי.
מטריף חושים זו לא מילה. מיוצר
עבור הפירמה בלבד. קאזנובה שמו.
איזה ניחוח עשיר מלא וחושני, מבלי
להיות מתוק וכבד. כל חיי אני מחפשת
בבשמים את הבושם הנדיר, האחד והמיוחד,
שיהיה ראוי להיכנס לקולקציה, ויהיה
״דבר אחר״.
הקאזנובה הזה, הוא ממש דבר אחר.
ועוד עצה פצצה. אם בא לכם לבדוק
בשמים, ולא לצאת אחר כך מהחנות עם
תערובת ניחוחות מיפלצתית כמו בורדל
מהלך, אל תשפריצו את הבושם מהטסטר
על העור. גם אל תריחו בבפנוכו, כי זה
לא אמין. הריחו את הפקק, ממרחק עשרה
סנטימטר מהאף. אם הבקבוק חדש, התיזו
בושם לתוך הפקק, וחכו מעט לפני שאי בת
הריח הגדולה. עזבו אותי מהשטויות
של בושם מתמזג עם עור, לבדיקה אמינה.
שעות עוברות בטרם זה קורה, וכאשר ה פלא
מתרחש, הבושם מתנדף כבר. אלא
אם כן מדובר בבשמים אמריקאיים, ש אליהם
צריך היה להוסיף מפרק כימי
בכדי להסירם. הריחו את הפקק רבותי. ישר
בפקק.

כ11 ות שר ש 1ש תיזנורת לפגי הרבה גיליונות סיפרתי איך עליתי
ז;ל פטנט עולמי להקלה מיידית אדירה
של כאב-נפיחות — משך זמן ריפוי של
כוויה בעזרת מיץ לימון טרי טרי מלימון
התוך לחצי, ומועבר בעדינות עם בשרו
החתוך מעל הכוויה. זה באמת עוזר. רא שית,
זה מנטרל את הכאב. וזו לא סוג־סטייה.
זה על אמת. שנית, זה באמת
מקצר לחצי את משך זמן הריפוי, ולא
מותיר צלקת. כוויה של שמש, היא כמו
כוויה של אש, אז שימו לימון רבותי.
שימו מיץ טרי סחוט, ותראו מה זו הקלת
פלאים.

אודטוז דני!

אסתר ויעקב ס וו ס׳(מימי!)
1הם הזוג הקשיש ביותו
בא וץ שתביעת הגירושין
שדו נחנה עתה בבית־מי
שבט. ב וקד טחו שר
הבער, עוונת^הוין
וינה קו(למטה) ביקשה
שיוצא צו האוטו עד
שבה מתגו רו בעדה
בבית־חולים לחולי־נפש בגהה, ואובחנה אצלד, מחלת״
עצבים קשה. לאחר ארבע שנים שוחררה, ועתה אושפזה
שוב בגלל נסיון ההתאבדות שלה.
יעקב סרוסי עלה ארצה מטריפולי יחד עם אשתו הראשונה
לפני שנים רבות. במהלך חייהם הנדשותפים נולדו
להם שבעה ילדים. את אסתר ;נשא יעקב לאשר. שנים
אחדות לאחר מות אשתו הראשונה.
״בגילי,״ התוודה יעקב, הצמוד כל העת לכסא העץ
שלו ,״הבן־אדם לא רוצה להתעסק עם תביעות גירושין
ובתי־מישפט, אבל מאז שנשאתי את אסתר לאשר. הפכו
חיי לגיהינום. הילדים שלי הפסיקו לבוא לבקר אות,,

זוג המתגרשים אסתר ויעקב פרוסי כיום חתונתם
קשה לחיות לבד, אבל יותר קשה לחיות עס אסתר

קינאת תחו1
^ יום אני הורגת אותך, זה הערב האחרון שלך
/ /י • בחיים. אם תעלה הביתה, אגמור איתך!״ צווחה
אסתר סרוסי בת ה־ 62 על בעלה׳ יעקב׳ בן ד,־.80
היו אלה מילותיה האחרונות של אסתר, לפני שעלתה
על גג הבית וקפצה ממנו, במטרה לשלוח־יד בנפשה. היא
אושפזה בבית־החולים, ומשם נשלחה להסתכלות.
לפני שבע שנים נישאו יעקב ואסתר ביוזמת הרב
המקומי, ששידך ביניהם. הוא קיווה ששני אנשים זקנים
ובודדים יטיבו לחיות בצוותא. היו אלה נישואיו השניים
של יעקב, המתגורר בדירת חדד עלובה, ברחוב אצ״ל
שברמת־עמידר.

איפוא הכבודן! היא לא מילאה חובותיה כאשה. לא
טרחה לנקות את הבית ואף לא בישלה. הכל אני עשיתי
בעצמי. בגיל שלי קשה לחיות לבד, אבל הרבה יותר
קשה היד. לחיות עם אסתר.
״בפעם האחרונה שבאה לבקש כסף, נתתי לה 200
לירות, והיא התרגזה והניפה כסא על ראשי. אז החלטתי
לפנות לעוו־ד־דין. היא פשוט סיכנה את חיי.״
לפני כמה שבועות פנה יעקב סתסי לעורכת־הדין
הצעירה דינה קר, וביקש ממנה לפתוח בהליכי גירושין.
בשלב ראשון ביקש להוציא צז־מניעה, שיאסור על אסתר
להיכנס לביתם.

״לקנות יין
ולעשות חיים״

״חיי הפכו
גיהינום״

ך שעמדנו להינשא״ ,סיפר יעקב, המרותק
^ //ל כי סאו בשל מחלה ברגליו ,״הרב אמר לי שאסתר
חולה במחלת הנפילה, אבל אף אחד לא ידע לספר לי
שאסתר משוגעת. היא היתד. מתעללת בי, מכה אותי
ודורשת כסף, ולי אין כסף. בקושי אני גומר את החודש.
״היה לה חבר, והיא היתד. לוקחת ממני כסף ׳והולכת
איתו לקנות יין ולעשות חיים. הם היו באים הביתה בלי
בושה. ולפעמים היא היתד. נעלמת ולא חוזרת ימים
שלמים. האמת היא ששמחתי כשלא היתד. בבית. אבל

ף* סף, כסף 1כל הזמן דרשה כסף,״ המשיך יעקב.
במשך השנים שבהן היינו נשואים, פנתה אסתר
ארבע פעמים לבית־המישפט, בתביעה לדמי מזונות. כל
בקשותיה נדחו בגלל ההכנסה הקבועה שקיבלה מדמי ה-
ביטוח־הלאומי ומדמי־השכירות של דירתה הישנה.״
בתביעה שהגישה עורכת־הדין תוארה אסתר כחולת־נפש.
היא אושפזה לראשונה אחרי שנעצרה על־ידי שוטרים.
הם הוזעקו למקום מגוריה מפני שהטרידה עוברים
ושבים ברחוב כשהיא עירומה לחלוטין. אסתר אושפזה

עורכוג־הדין קר
הדיון באוקטובר
ואני לא יכול לבקר אותם. קשה לי ללכת בגלל המחלה
שלי ברגליים.״
הדיון בתביעת הגירושין של בני הזוג הישישים נקבע
לאמצע חודש אוקטובר, אבל ספק אם זה יסתיים בהקדם.
שכן מצבה הנפשי של אסתר מעורער ואין כלל ביטחון
שתוכל להופיע בעצמה בבית־וזמישפט.
לרגע נדמה שחוט מחשבתו של יעקב ניתק. הוא
נראה ׳מהורהר. לפתע השמיע מישפטים שבהם ניסה
לסכם את הלקח :״אני לא יודע אם אסתר ניסתה להתאבד
או שסתם נפלה מן הגג — בתאונה. אבל דבר אחד אני
יודע, שרק בסוף חיי למדתי עד כמה רעים יכולים
להיות חיי נישואין ואיזה סבל יכולים שני אנשים זקנים
להסב זה לזה...״

ט ל־ א רויו

״ראה כמה היא קטנה ורחוקה. ממש כמו נקודה...״
אנחנו באגפא השקענו מאמצים. הצבנו לעצמנו אתגר לייצר
סרט שישמר לך כל פרט ופרט בחדות מפליאה.
חדות שרק הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם יכולה להעניק לך.
ידענו שככל שהסרט דק יותר, רגישותו לפרטים גבוהה יותר.
התוצאה — סרטי 5א 250/0 — 0דק יותר.
אגפא תופס את הפרטים שהאחרים מחמיצים.

עם אגפא זה מצליח

איך המשחק יסתיים
בספיד־נעל הספורט המהפכנית החד שה-
אתם מרגישים אחרת.
אתם נראים אחרת.
כי ספיד היא המילה האחרונה
בעיצוב נעלי ספורט.
דגמי הומש והעור, הגזרה החדשנית
ושלל הגוונים־פרי עיצוב

של הטובים בק מעצבי הנעלים בארץ ובתו ל-
יעשו לכם משהו.
כי ספיד תוכננה להעניק לכם תחושה אחרת
מהדריכה הראשונה.
הכנסו לספיר ותרגישו.
ספיד-המגפר נעלי ירושלים בע מ.

נ תנ ה שלישית בסידוזז.
בבסיסי ההדרכה שו צודל

^ לוש תכונות יסודיות מאפיינות
״ את האלוף אמיר דרורי, ראש מה״ד
— מחלקת ההדרכה של צה״ל. דרורי הוא
מפקד מעולה, הידוע בצבא כאיש ישר
כמו סרגל, עיקש בצורה המעוררת לעיתים
מורא או גיחוך, נוקשה, ודורש הרבה
מהסובבים אותו. תכונות אלה של
המדריך הראשי של צה״ל, קובעות במי דה
רבה את אופיה של כל מערכת־ההד־רכה,
אחת המערכות הצבאיות החשובות
ביותר בשנות ה־.80
דרורי, בן ה־ ,43 התבלט לראשונה כאיש
צבא כשהיה חניך מצטיין במחזור
הראשון של חפנימיה־הצבאית. אז היה
מי ששם עליו עין. בשלב מוקדם ביותר
בקאריירה הצבאית שלו נכנס דרורי לאותה
חבורה של קצינים צעירים ומוכשרים
שצה״ל גידל לקראת התפקיד העליון:
הרמטכ״לות. איש אינו מפקפק היום בכי שוריו
הצבאיים, באומץ־ליבו ובעברו ה קרבי
המפואר,
מסלול הקידום של דרורי היה בגולני.
במילחמת ששת־הימים היה סמג״ד בחטיבה
זו, ובמילחמת ההתשה — מג״ד בגולני.
עוד קודם לכן קיבל דרורי צל״ש על
לחימתו בפעולת צה״ל בתאופיק. במיל־חמת
יום־ד,כיפורים כיהן דרורי כמפקד
חטיבת־גולני. הוא לחם בצפון׳ והרמטכ״ל
של היום, רב־אלוף רפאל (״רפול״) איתן,
היה מפקדו הישיר. במילחמה הוא נפצע
קשה בראותיו ופונה לבית־החולים. אך
אחרי שלושה שבועות של טיפולים הס תלק
משם וחזר למילחמה.
צעיר אלמוני מטבריה, שהתגלה אחר־כך
כעבריין, נחשב בעיני הציבור כזה
שטבע את הביטוי ״העיניים של המדינה״,
בהתכוונו לחרמון. אך לאמיתו של דבר
היה זה דרורי שהפך את החרמון לדגל
ולסמל בגולני. פעמיים במהלך מילחמת־

מגורי חיילים ככפים הטירונים
חשש מהבלתי־ידוע

ראש מה׳׳ד דרורי
לוחמה ונוקשות
יום־הכיפורים הוא לחם על החרמון, והחליט
לכבוש אותו בציר רגלי. בפעם ה ראשונה
נסוג גולני, כשהוא סופג אבידות
גדולות. בפעם השנייה החליט דרורי לכ בוש
את החרמון בדיוק באותו ציר, ובפעם
זו הצליח. גולני ליקקה את פצעיה.

על גבול
ה טיר טור
ופיו של דרורי קובע במידה רבה
י את אופי ההדרכה בצה״ל. דרורי אח ראי
על בסיסי־הטירונים, גם׳ כשאלה כפד

פים לחילות השונים, ועל הקניית תורת־הלחימה
של צה״ל.
יש הטוענים שמאז תקופת הטירטורים
הגדולה, של לפני חמש שנים, לא ידע
צד,״ל נוקשות כה רבה בבסיסי ההדרכה
שלו. הסובלים העיקריים הם, כמובן, בסיסי
הטירונים. יתכן שהמישטר הנהוג בבסי סים
אלה נוקשה כמו בבסיסי ההדרכה ה אחרים,
אך הטירונים, מעצם היותם חדשים
בצה״ל, חשופים הרבה יותר ליחס
הנוקשה ולמישטר.
דרורי הוא שומר מאין כמוהו של החוק
הכתוב, ואינו סוטה ממנו ימינה ושמאלה.
על־פי פקודות מטכ״ל: אין לטרטר, ואין
להתעלל בחייל. גם נציב קבילות החיילים
משמש בלם בפני הטירטור. אך, לעי־תים־קרובות,
קשה לערוך אבחנה מתיי קת
בין נוקשות, אימון וחישול הטירון
לבין הטירטור. על־פי התרשמות קצינים
בצה״ל, ביניהם כאלה שפיקדו על בסיסי
טירונים, נראה שיש הקפדה מוחלטת שלא

לעבור על החוק בנושאים אלה, בתוך
בסיסי הטירונים. אך המישמעת והיחס
לחייל הם קשים ביותר, ונמצאים ממש
על הגבול של הטירטור האסור.
לצה״ל יש שני בסיסי טירונים מרכזיים,
ועוד בסיסי טירונים חיליים. בסיס הטירונים
המרכזי לחיילים הוא בה״ד ,4ה נמצא
ליד בית־אל, ובסיס הטירונים היחיד
לחיילות הוא בה״ד ,12 הנמצא בתוך מחנה
צריפין. יחסו של דרורי לבה״ד 4הוא
מיוחד במינו. דרורי, איש החי״ר, אינו

קצינת־חן רז
כבוד ואיכפתיות

אימון טירונים כנשיאת פצוע
קשה אך סביר

מהמעריצים הגדולים של החיילים העוברים
אחרי הטירונות להיות בתפקידי עורף
ומינהלה.
סיפר השבוע מי שסיים לפני שבועות
אחדים את הטירונות שלו בבה״ד : 4״אני
יודע מאחי הבכור שביקר אותי כאן, ו מחברים
שלו, שהבסיס לא היה אף פעם
במצב כל־כך טוב. הסדר והניקיון שול טים
בכל. המישמעת כאן היא קשה. חברים
שלי, שהתגייסו לפני, יודעים לספר
(המשך בעמוד )64

הדרכה וטירטור

י ״יטקס

ס -9יו9 -ו 0 1כן 0זק 0

יום רביעי

נהנות בד 50/0ו על חשבון הבית.

כל יום רביעי באפרופו כי לאפרופו
יש יומהולדת ).גברתי זיכרי ארוחת בוקר או
ארוחת צהרים תעלה לך פחות,..בל יום רביעי
באפרופו, נד 9.00 בבקר עד 3.00 אחה״ע.
׳*גברים יהנו מהנ״ל. בפרט ובכלל, בל
יום ראשון.

(המשך מעמוד )63
שגם ביחידות שלהם, יחידות ה ידועות
בנוקשות ביותר מבחינת
המישמעת, אץ מישמעת כד. חמורה
כמו אצלנו. כשנדמה למ״מ ש אני
לא מסתכל עליו ביראת-
כבוד מספקת, הוא גומר איתי
חשבונות. אין אצלנו עוד את
כריית־הבור והקבורה של בדל ה סיגריה,
אבל יש מיסדרים, ומיס-
דרים חוזרים, בשעות הכי משונות
תלונות.
ביותר מראש. שלילת חופשה היא
עניין כמעט קבוע. הריצה עניין של
יום יום, בלי מישפט, בלי שניתן
אפילו לחניך להסביר את עצמו,
הוא מקבל עונש של ריצה. העונש
קשה במיוחד כיוון שרוב הפעילות
הקבועה של הטירונות נעשית ב ריצה,
אבל אף אחד לא יכול להגיד
שום דבר.
״רמת המ״כים שלנו נמוכה.
שולחים הנד. את בוגרי קורס ה־מ״כים
הפחות טובים. את הטובים
יותר שולחים לחילות המובחרים

ביותר בצבא, ויש הטוענים כי זה
יבא על־חשבון בסיסי הדרכה אח רים.
אחד
הבסיסים שבו המישסעת
אינה כה נוקשה הוא בית־הספר
לשיריץ. לפני כשנתיים רעשה
הארץ מהידיעות על כמה מיקרי
התאבדות, שהיו תוצאה של המיש־מעת
הקשה, וסיגנון הטירטורים
שהיו נהוגים בבסיס זה. הוקמה
ועדת־חקירה, והוסקו מסקנות נגד
מפקדים מסויימים, ולקחים נגד
השיטה. כיום אין יותר ניסיונות
התאבדות בביודחספר לשיריון.
כמה קציני שיריון ותיקים טוענים
שבוגרי בית־הספר של היום חסי נים
פחות מבוגרי בית־הספר ל־שיריון
של פעם.
אנשי הדרכה בצה״ל מודעים לאפשרות

גן־קפה אפרופו,
ב״גן־יעקב״ ,בין ״היכל התרבות״ ל״הבימה״,
פתוח כל יום מ־ 9.00 בבקר עד 2.00 בלילה.
טלפון 280143 :־.03
נפגש באפרופו

גביים ק
יום ראשון
נהנים נל־ 50/0ו על חשבון הבית.

כל יום ראשון באפרופו בי לאפרופו
יש יומהולדת ).גבר, זכור, ארוחת בוקר או ארוחת צהרים
תעלה לך פחות בל יום ראשון באפרופו,
מ־ 9.00 בבקר עד 3.00 אחה״צ.
* נשים תהנינה מהנ״ל, בפרט ובכלל, בל
יום רביעי.

גן־קפה אפרופו,
ב״גן־יעקב״ ,בין ״היכל התרבות״ ל״הבימה״,
פתוח כל יום מ־ 9.00 בבקר עד 2.00 בלילה.
טלפון 280143 :־.03
נפגש באפרופו.

ת 1טרמפ ל 1ז ״ ל

טירוניות מתעמלות כסידרה
המפקדת לעומת האנזא
וההתנדבותיים. ככל שרמת ה־מ״כים
נמוכה, כן המישמעת קשה
יותר. הם יודעים שכוחם העיקרי
הוא בהטלת מרות, ולא בהדרכה
או חינוך, וכדי להצליח הם צרי כים
להיות נוקשים.״

איו

התאבדויות

>> חוז העריקות

והנפקדות
׳ * מבה״ד 4אינו גבוה. החיילים
הטירונים יודעים שזו רק תחנת־מעבר,
ממנה הם עוברים לחילות
בהם ישרתו, ומקווים שגם המיש־מעת
לא תהיה כה נוקשה. למרות
זאת יש מיקרים של נפקדות או
עריקה. היחס הקשה כלפי פי ש התגייס
רק לפני כמד, ימים לצבא,
גורם לרבים להתחיל את דרכם
בצבא ברגל שמאל — עם מישפטים
ולונות.
בבסיסי ההדרכה האחרים המצב
שונה. הטירונות שעוברים חיילי
הצנחנים, או אפילו חיילי התות חנים,
היא בנושאים מסויימים בע לת
אותו אופי, אך עם כבוד רב
יותר לחייל. הקשיים הם אותם
קשיים, אך ההווי החילי או היחי דתי.
אליו נכנם הטירון ברגע ש רגליו
דורכות בבסיס הטירונות
של החיל שלו, עושים את שלהם.
בבסיסים אלה ידוע לטירון, בצו רה
הרבה יותר ברורה, מה מותר
ומה אסור, בהתאם לכך הוא יכול
לכוון את התנהגותו ותפקודו, ולש מור
על כבודו־העצמי.
גם רמת המפקדים בבסיסי ה הדרכה
של החילות, או בבסיסי
ההדרכה המקצועיים, היא הרבה
יותר גבוהה. ככל שרמת המפק דים
גבוהה יותר כן פחותה ההתעללות
בחיילים. העובדה שדרורי
הוא מעריץ נלהב ומאמין גדול
בחיל־ד,רגלים, הפכה את בסיסי ה הדרכה
של חילות אלה למעולים

שחיילים עלולים להישבר במישטר
בעיקר בגלל הנוקשה העובדה שהם עדיין לא עברו את
שלב המעבר מסינר האמא למיש־טר
הצבאי.
מצב אחר לגמרי שורר ב של
צר,״ל, הטירוניות בסיס
בד,״ד . 12 הבסיס נמצא באחריות
משותפת של מה״ד ושל מיפקדת
קצינת ח״ן ראשית, אולם לפחות
מאז נכנס דרורי לתפקידו, הוא
הותיר את רוב המלאכה לקצינת
ח״ן ראשית, אלוף־מישנה דליה

רז, קצינה צעירה, הנחשבת ל אחת
מקצינות הח״ן הטובות ש ידע
צר,״ל, משרתת בתפקידה כבר
זמן רב, יותר זמן מכל קצינת
ח״ן ראשית אחרת לפניה. רז היא
אשה נאה, נמוכת־קומה, מקפידה
על לבושה, אשת חברה נמרצת
ביותר. הקרובים לרז יודעים ש היא
מתכננת לעצמה עתיד פוליטי
אחרי שתיאלץ לפרוש מצד,״ל, וכי
תקופת הפיקוד שלה היא קרש
קפיצה לתפקיד זה.
כדי להצליח היא מנסה להימנע
מכל שערוריה בנושאי ח״ן. היא
יודעת שכל חריגה תפגע בתוכ ניותיה
לעתיד. יתכן, שגם בגלל
סיבה זו, יש הטוענים שבסים ה טירונות
של ח״ן הוא בדיחה.
הצעירות המגיעות לבסיס מת קבלות
על־ידי מ״כיות בנות גילן,
פחות או יותר, אשר קיבלו הדרכה
להיות יותר אחות גדולה מאשר
מפקדת. המישמעת בבד,״ד 12 כמעט
שלא קיימת. הצעירות אמנם נמצ אות
במיסגרת הצבאית, אך יוד עות,
אחרי ימים אחדים של שי רות,
שאין מה לעשות להן אם הן
פשוט תאמרנה ״אני לא רוצה.״
מיספר החיילות המגיעות לכלא
,400 כלא הנשים ד,צד,״לי, הסמוך
לבה״ד , 12 מקרב חניכות בד,״ד
, 12 הוא קטן ביותר.
ההוכחה להתפרקות המישמעת
ה עו ל ם

הז ה 2244

הזמו כבר עכשיו
מקום לגליון

ראש השנה
המוגדל והחגיגי של

ה עו ל ס והנה
שיופיע ב־$.$0.9
טכם השבעת טירוני הצנחנים ליד הכותל
המתנדבים מתחרטים לפעמים
בבה״ד 12 היא הכניסה, הכמעט
חופשית, של גברים, חיילים או על אזרחים לבסיס. סיפורים
צעירים שבילו את הלילה עם ה חברה
הטירונית שלהם,
לאחרונה גם התפרסם על אנם ש־

התותחנים. ברבות השנים הוחזרה
לבן־חור דרגתו, בעיקר מטעמי
פנסיה. שלושת מפקדי מה״ד ש באו
אחרי בן־חור היו: מי שהיום
נציב קבילות החיילים, הלוחם מיס-
פר אחד נגד הטירטורים בבסיסי
ההדרכה, הרמטכ״ל לשעבר חיים

טירונים מגולני כהפסקה בתרגיל
קשה לא רק למתנדבים

עטרת האלוף. אחרי מילחמת־ששת־הימים
שוב נעשה שינוי ב מהות
מה״ד. אז היה ראש מה״ד
האלוף אריק שרון, ובאותו זמן
הוקמה מיפקדת קציו־חיל־רגלים־
וצנחנים־ראשי. ראש מה״ד —
חי״ר, שהיה אז במעמד שווה ל-
ראשי,
קצין־חיל-רגלים־וצנחנים
הפד להיות פקודו של קצין־חיל־רגלים־וצנחנים־ראשי.
אחרי
מילחמת יום־הכיפורים
גדלו סמכויותיו של ראש מה״ד
בצורה ניכרת. בראש מה״ד הוע מד
האלוף מנחם (״מנדי״) מרון,
איש שריון, ומי שנחשב לאחד מ אבות
תורת־ד,לחימה של השיר־יון
הישראלי. על מה״ד הוטל גם
לחקור וללמוד את תורת״הלחימה
של השיריון הישראלי. על מה״ד
הוטל גם לחקור וללמוד את תורת־הלחימה
של האוייב, וליישם אוז
התשובות בחומר הלימודי בהדרכה
ובאימונים של צה״ל.
כיום תפקידו של דרורי הוא
אחד המורכבים בצה״ל. דרורי זו כה
להערצה של מפקדים בצה״ל,
ולהערכה רבה מצידו של ה־רמטכ״ל,
כלוחם ללא חת, וכאיש
ישר. אולם יש הטוענים, ועל אלה
נמנים גם ידידיו. של דרורי, ש־

הסתובב חופשי בבה״ד , 12 והיה
למורא הצעירות בנות ה־. 18
איש בצה״ל, כולל דרורי, אינו
מתייחס ברצינות לתקופת הטירו נות
של החיילות.
מידע העתון שלנו בארה״ב
אל תסתפק בשמועות — השאר מעודכן.
הבטח קבלת ״מידע״ לביתך מדי חודש.
שלח המחאהע״ס 10 .מנוי שנתי)
בצירוף שמך וכתובתך אל :
1, ? 3 . 19083ז׳\\ 0דנ 6 0 . 8 833 , 113י1

עורף ומו״ל: רוני צפריר 5038 ,־)215(649
מידע— העתון לאלה שרוצים לדעת יותר

״ליזיקה״
מודיע!

מצב

ה עול ם הזה 2244

חתום על

בית ספר לקוס מ טיק ה

האלוף הורד
לדרגת טוראי
זה בכל מערכת ה־ל
/הדרכה
של צה״ל מופקד ו אחראי
אותו אדם שעלה על החר מון
פעמיים באותו מסלול. מה״ד
נחשבת למחלקה החשובה ביותר
באגף המטה הכללי, ומאז הקמתו
של צה״ל עברה מחלקה זו שינויים
אחדים, כשכימעט כל שינוי בה
פירושו הרחבת סמכויות, והרחבת
שטחים עליהם מופקדת המחלקה.
גם בתקופה שבה היתד, דרגתו של
ראש מד,״ד אלוף־מישנה, היה הוא
משתתף בפורום מטכ״ל, ובעל מע מד
בכיר יותר מאשר אלופי־המיש*
נר, האחרים.
המפקד הראשון של מד,״ד היה
האלוף אליהו בן־חור׳ (כהן) .ב ך
חור התפרסם בשנות החמישים כמי
שעמד בראש מרד־הגנראלים נגד
שר־ד,ביטחון דאז דויד בן־גור־יון.
הוא האלוף היחיד בצר,״ל ש הורד
לדרגת טוראי. בן־חור הת גייס
חזרה לצבא, אחרי שנשללה
ממנו דרגתו, והיה נהג בחיל־

גזור — ושמור

החלה ההרשמה לקורס בוקר לקוסמטיקה
אוקטובר 1980

הקורס יתנהל פעמיים כשבוע כימי א׳ וד׳
כין השעות 9—11 דפנה״צ
למסיימות תוענק דיפלומה רשמית שד בי״ס

£8זאו
$ו46ק *1א0וז*א
מספר המשתתפות מוגכל כיותר
טירוניות כערב יחידה ככה״ד 12
בבסיס במקום בבית
לסקוב, האלוף (מיל׳) מאיר זורע,
מי שפרש מצה״ל בטריקת דלת,
ולפני כשנתיים גם פרש מהכנסת
בטריקת דלת, ומי שהיה הרמטכ״ל,
ח״כ יצחק רבין.
ערב מילחמת קדש חל פיחות
במעמד ראש מה״ד, ודרגתו נקבעה
כאלוף־מישנה, אך בתחילת שנות
השישים, כשהאלוף צבי זמיר קי בל
את התפקיד, הוחזרה למד,״ד

ליויקה

רח׳ דיזנגוף 177ת״א.
טל.237457 .

התפקיד, שבחלקו הרב הוא עיוני,
אינו לפי מידותיו - ,ואינו לפי ה רקע
והאופי שלו.
האלוף דרורי ואלוף־מישנה דליה
רז סירבו להשיב על שאלות העו לם
הזה, שהתעוררו עם הכנת כת בה
זו, וכן סירבו לאפשר לצווח
העולם הזה לבקר בבסיסי ההדרכה
שבפיקודם.

יוסי ינאי 1

הכלב השדכן

לסמבו האייריש־סטו של אווה
(במרכז) חייב חברה משה
(משמאל) תודה׳ מיוחדת. לפני שנה הגיעה אווה מאוסטריה לארץ

עם סמבו. לסמבו אירעה תאונה ומשה עזר לאווה לטפל בו.
בינתיים עברה שנה ואווה ומשה עדיין מטפלים בסמבו. הכלב
הוליד לשידוך, וכיום עוזר משה לאווה להשתקע בארץ.

^ ל המחזרים

בורחים ממני בגלל
השניים האלה,״ אומרת ליאת,
כשהיא מלטפת את ראשם של ג׳סי ויופי
בחיבה .״אני בת 28 ועדיין לא פגשתי
בגבר שיסכים לקבל אותי עם שניים
אלה. מהם אני לא נפרדת.״
ליאת ג׳סי ויופי הגיעו לגני־התערוכה
בתל־אביב ביום הרביעי שעבר. כמוהם
הגיעו למקום מאות צעירים, צעירות
ובעיקר כלבים שהתאספו על הדשא כדי
להשתתף בתחרות־הכלבים.
״המירשם להפוך כלב למאושר הוא
פשוט ביותר,״ מספרת חלי מרמת־גן,
שהיא ושני כלבי היורקשייר־טרייר שלה
התקשטו בקוקיות לכבוד התחרות .״מעט
אוכל, הרבה אהבה ותשומת־לב לכל אחד

הדוברמן הנועז

אחד מהמועמדים לזכייה בתחרות
הוא הדוברמן ה יחידי
שהופיע באירוע. הוא הפגין זריזות ועוז, המאפיינים לגזעו.

הכלבה מקסי באה

* .לתחרות כדי למצוא
את אחותה, שנגנבה באיזור תל־ברוך.

רוקי הוא אחד הכלבים שאולפו
באגודה הישראלית לאילוף כלבים.
בעליו של רוקי, לידו בתמונה, משך אליו את תשומת־הלב.

־ותינה אמיתית צויר לרכוש כלב!״
מהם בנפרד. החיים במחיצתו של כלב
אינם משעממים לעולם. יש לי שישה
כלבים בבית, וכל אחד מהם הוא אי שיות
בפני עצמה.״
לאווה אייריש־סטר, בן שנה, בשם סם־
בו. חברה, משח, חייב לו תודה מייו־חדת.
לפני שנה הגיעה אווה לארץ מ אוסטריה
עם סמבו. לכלב ארעה תאונה,
ומשה עזר לאווה לטפל בו. בינתיים עברה
שנה, ואווה ומשה עדיין מטפלים בסמבו.
ובאירגון השתקעותה של אווה בתל׳
אביב.
הכלב מזן ברנד זננהונר, שבעליו
מכנים אותו בארי, קרן כולו מהתלה בות
.״אין פלא,״ סיפר אורן גור בן
וד 11״בארי חזר אתמול מפנסיון מייוחד
לכלבים במשמר־השבעה. להיות מטופל
בידיד, המיומנות של שרה, המנהלת את
המקום, זוהי התפנקות אמיתית.״ שרה, בת
ה־ ,47 הגיעה לתחרות עם שלושת נכדיה,
שלכל אחד מהם כלב משלו.
הרבה חילופי כתובות רצו על הדשא
בגני־התערוכה, ולאו דווקא בין הכלבים.
טלי הבלונדית משכה את תשומת־ליבו של
ירום מתל־ברוך. רקם הרוטווילר של
יריב רבץ ביניהם .״רקס בכלל לא
מביע דעתו על חתיכות, אני חושב שהוא
משחק את מישחק הגבר הקשוקח,״ צחק
ירום.

הבלונדית דה0יבהה ^
צמוד מגדיל את מיספר ה שווקים אחריה.

״שילוב של ימני גזעי וכלב גזעי קונה
את ליבה של כל נערה,״ טען בחיוך
ישראל שאובי מתל-אביב :״מה גם ש־

ויחוו באוויר

במרכז התחרות עמד מיפגן ראווה של זינוקי־כלביס
דרך חישוקים. בתמונה מפגין אחד הכלבים המבוגרים
ביותר שהשתתפו בתחרות, כי כוחו עדיין במותניו. הוא מרחף באוויר מבעד לחישוק.

סטאר, הרועה הבלגי, הוא אלוף ההגנה
וההצלד, בישראל.״

יש עם מי
לרכל
^ תחרות עצמה הוצגו תרגילי מיש מעת,
אילוף והגנה שבוצעו בסדר
מופתי. קשה היה להבחין מי התרגש
יותר, הכלבים או בעליהם. מפח*נפש נו רא
נחל טל, בן השש, שכלבו מגזע
הרועים הבלגי לא זכה בתחרות מר־יש־ראל
.״אבל הוא הכי יפה פה,״ יבב.
לחיה זהבי אין אף פעם בעייה של עם
מי לרכל .״יש לי את רוקי הפודלית, בת
השנה וחצי, והיא שמחה לשמוע על כל
התפתחות מעניינת.״
היה בתצוגת הכלבים גם סיפור עצוב
על כלבה ושמה מקסי, אפגנית יפהפיה,
שהסתובבה בעיניים עצובות, וחיפשה את
אחותה, ליידי, שאבדה לפני שבוע באזור
תל-ברוך. היה גם זוג צעיר שהציע לכו לם
להקים בית״קברות לכלבים.
דורה היא יפהפיה, בלונדית וגבוהה,
שהסבירה שכדי להיות חתיכה אמיתית
עלייך לרכוש כלב .״זה מגביר פי כמה
את כמות השורקים אחרייך ברחוב, ופו תר
את הבעייה של לחזור בלילה חשוך
לבד הביתה.״
את בעיות השגת השמרטף פתרו לעצ מם
ההורים של הגר, בת ה־ ,5ואורן, בן
ה־ ,9על-ידי מינויו של דון, הבוקסר בן
השנתיים, שחרק שיניו לעבר כל זר. ש העז
להתקרב אל הגר הקטנה.

וצח בעיניים

כלב זאב מדגים על רוני, שידו עטופה בשרוול הגנה,
תרגיל תקיפה. במהלך התחרות התפתחו קרבות גם
בין הכלבים. בתמונה מימין נראים כלב בוקסר וזאב, חושפים שיניים אחד לרעהו.

משה אנגלברג, ראש האגודה־הארצית
לאילוף כלבים, הנחה את התחרות. הוא
הציג בפני הקהל הרחב תעשה כלבים,
שאותם אילף בעצמו. הכלבים הציגו תר גילי
ראווה והגנה על בעליהם. הם נש מעו
להוראות מאמנם במהירות ובסדר
מופתי.

מד ׳שואל

הכלב סער של
אורן בן ה־11
זכה בתחרות בפארק בתואר מר־ישראל,

האתנן הבנקאי של קרן הלש!ן העברית >קל ״ע) ^
הבנאי שמינה עצמו 1ר מז תמר כזי ת ב שי דההעב רי ת ״ ^6
יהודהעמיתי במלקת הביקורת
ירח־דבש בחלל
תולעי תרבות

באקדמיה ללשון העברית, מייסודו של
ועד הלשון, יש מיספר מקומות מצומצם
לבלשנים, סופרים ושאר יודעי־עברית,
המאמינים שיש בכוחם לשפר את השפה
שבפי העם בישראל.
כאשר התברר, שאין באקדמיה די כיס אות
לכל אותם החפצים להימנות על
חבריה, התכנסו כמה ממתוסכלי הלשון
העברית והחליטו להקים אגודה ציבורית
בשם ״קרן הלשון העברית״ .בין המייסדים
בולטים תאומי־המיכתבים־למערכת, הר״
צל ובלפדר הלולן, הפיזמונאית ;עמי
שמר, המתורגמן אהרון אמיר וכתב
כלכלי בשם משה אטר.
תאומי־המיכתבים־למערכת, הפיזמונאית
והמתורגמן העניקו את ״המימד הציבורי״
לגוף הקרוי קל״ט, בעוד שהכתב־הכלכלי
ניצל את קשריו הכלכליים כדי לממן את
פעולותיה של הקרן, המנסה לפסוע בנתי בים
שאותם מפלסת האקדמיה. אגב, האק דמיה
לא מצאה לנכון לצרף לשורותיה
את מייסדי קל״ע.
אלא שקל״ע הוא מוסד המתחזה למוסד
ציבורי, בעוד שהכתב־הכלכלי, משה אטר,
הקדישו לזכר אביו, דויד אטינגר, מי
שחיבר בימי המנדט את אחד המילונים
המצחיקים ביותר — מילון בציורים. כו תרת
המישנה של קל״ע היא: קרן הלשון
העברית ע״ש דויד אטינגר ולא ע״ש

אליעזר בן־יהודה או יצחק אכינרי,
או בלשן מן הבלשנים שתרמו תרומה
משמעותית לחידושה ושיכלולה של העב רית
במשך שנות דור.

המשורר וחוקר הלשון משה חנעמי־זי;;ר,
שנקלע לקרבות מתישים עם תאו-
מי-המיכתבים-למערכת חקק, שהציעו לה קים
בירושלים מישמרות־מחאה ליד מים־
עלים בעלי שמות לועזיים, מצא, בדרך
מיקרה, עלון מלא־שיבושים של קל״ע,
שהוצא לאור בחסות בנק דיסקונט, שהוא,
כידוע, מוסד בעל שם עברי טהור.
כאשר עורר זינגר״הנעמי שאלה זו ב־מיכתב
אל אטר, נהג האטר כמטר,ר ממ זרים,
וכתב בתשובתו, בין השאר :״כנל,
דיפקונט זכה בהברות כבוד בקל״ע משום
שחרף שמו הלועזי הוא מצטיין לטובה
טבל שאר הבנקים בארץ ביחסו לשפתנו
הלאומית ולאגודתנו המבקשת לחזק את
מעמדה וכך חסך הבנק מעצמו הפגנות
סוערות של תאומי־המיכתבים־למערכת
בפתחי סניפיו, ביחד עם רכתב־הכלכלי.
אטר והפיזמונאית שמר, וזאת משום ש־
״חרף שמו הלועזי הוא מצטיין לטובה
מכל שאר הבנקים בארץ ביחסו לשפתנו
הלאומית...״
כמה ירושלמים החרדים באמת לגורל
העברית, הציעו לקרוא לתאומי־המיכת־בים־למערכת,
הרצל ובלפור חקק, בשם
העברי הטהור ״דיסקונטאים״.

פתח בשנים האחרונות כרימה ותולעה,
הניזונים מדמם של משוררים בטרם מתו.
טפיל תרבותי מסוג זה הוא חרזן אלמוני
בשם פרץ טנאי, שפירסם בימים אלה
קובץ צנום של חרוזים בשם חמצן * ויאה
.לו יותר השם חנקן. אלא שהכרת
ערך עצמו של הבנאי הנ״ל עוברת
כל גבול, והוא אף טורח לציין בשער־האחורי
של פמפלט החרוזים שלו, כי הוא
״דמות מרכזית בשירה העברית הצעירה...״
קובץ חרוזיו של הבנאי הנ״ל הוא
בבחינת ניסיון לשחזר את ההצלחה של
החריזה הפולקלוריסטית, בנוסח ארז
ביטון ניסיון שיחזור זה רצוף חרוזים
כמו :״בוקר מאוחר, אולי צהריים /
המולת כובסות בגדות נהר /רשתות
דייגים כמים ...סומק ממותק מפולח כאבטיח
/כבש פועה תינוק צורח ועוד
מעשי־חרזנות שטוחים למדי. ניסיון זה
מתחזק בתיאורים פולקלוריסטים כמו :
״כף יד מוזהבת /נגד עין הרע. וחרוזים
כחולים /לגירוש השד. במותם נמצא /

שירה

חנקן
״תנו לי סוס אציל /חזק רגליים ומאד
בף /אדהר איתו לבית אינו מזכיר
כלל את הסצנה בריצ׳ארז׳ השלישי של
ויליאם שקספיר ובכלל, מיהו שיקס־פיר
זה, ליד דור חרזני החרוזים, המת

׳ ו כאב ת ס ׳ ם
28ביולי 1980

לכבוד
פ ר משה זינגר
ר חו ב יהושע ב ן
ירושלים

נון 3

פרץ בנאי
סומק ממותק

הר* התשובותלשאלותמסמ לת במכתבךסיום 25

ביולי.

א. הזלוןנוזדלכלדוברזכרית, לכלהרוגהלדברזכיית

סובה.
ב. המכנה זכרית סוב ה — כלופרנכונהומדויקת זכרית
זכרית זכריתסלסבת ״ ,כוונתולהדגישכיבדרךכלל ( כ ״ זכרית של
הול לא איכפתלו אם לשונודלהומרושלת. אנוסבוריםכיאיןזו
ד רך נאותהלאנשיתרבות .
ג. שורהזו נשתבשה בהגהות. נימוחההנכוןגדייה ׳ ה
להיות :״ כשם שאתה מבדילביןהנערה ששפה ^ פ ה ( במלעיל ) לשמלתה

היפ׳ה ( בפלרז וכיי .
ד. אבן־־־סוסן מגדיר :״ זן ת — מ לה להוראתיחס -הפעול ״ .
ה ה * בר שבזלון פש וש וזסמייותר. הטזנותסכפכתבךהן -לדזתי -פלפול
שאינו זו פד בפני בקורת רגינית .
.ה. הפרושהוא, כ י כי־םשאיןלופר -״ יסליאת ״ ,אין
לומר גם ״ איןליאת ״ ,בפישידוזלכלהמדברזכריתנכונה .
ו. גם הכותרתסלקסזזהנסתפסהוצריכהלהיות :
״הבדל ביןהווהלזכר ההבדלה ביןיתרוןליתרוןאיננהשייכת
לקטזזה. היאמובאתבסודה חדשה ואין בה כדילבלבלש ום קורא .

^נקד^ס^וני^^כו^^בחכו^רו^•

שחרף שמ והלוזזיהואמגסיין?שו בהמכל שאר הבנקים באר^ ביחסו
? 1שפתנוהלאומיתוראגודתגו המבקשת זהזק את מזפדה .
אודהלך אם תמציאלי את סקירתךזלהזלון
ב״ידיזות אחרונות״.

לכסתופיז

כקרן הלשון העברית מטהרים ממזרים
חרף שמו הלועזי הוא מצטיין לטובה
618

בקירבת תרנגולת שחוטה ובשרה ועוד
סמלים פולקלוריסטים, שבשנים האחרונות
נעשה ניסיון מכוון להפוך אותם לסמלים

תרבותיים.
חרוזיו של בנאי הינם דוגמה לתיס־מונת
פולקלוריסטית מסויימת, שהביאה
בימים אלה את מלך מרוקאי אל קרשי
התיאטרון הלאומי, מבלי שיהיה ראוי
להיות מוצג אפילו בתיאטרון שכונתי.
אלא שבעוד מלך מרוקאי בהבימה ניצל
על־ידי להקת הברירה הטבעית ושלמה
כ ר, קשה היה להכניס את הברירה הטבעית
לחמצן.
אלא שמסתבר כי היו לחרזן בנאי מורים
ומדריכים, שחפצו להפוך אותו למה ש מכונה
בעגת המשוררים ״משורר מודרני״.
פיסגת קליטתו המודרנית היא בצירופים
לשוניים כמו :״נקודת השיא הנמוכה
״הרים פסוגים עיגולים ונלוליך ושחו רים...״
ושאר אי־הבנות מחורזות.
בדיקה מעט־קפדנית של קובץ כהה זה
מגלה, כי מר בנאי עיין הרבה בשירת
יהודה עמיחי, והעיון העניק לחרוזיו
צירופים בנוסח :״בקצות אצבעותי ה *
פרץ בנאי — חמצן! הוצאת סתווית
67 ,עמודים (כריכה רכה).

גשם המאומן או ״אלף שנות מצוקה
פרמו אותנו ושאר דימויים עמיחאיים,
שכל משורר ערכי בארץ הזאת עובר
בשלבי החניכה שלו, ורק המוכשרים מצ ליחים
להתנתק מהם. מר בנאי לא היה
מוכשר דיו כדי להתנתק מהם.
הבנקים טוענים שהם ״החמצן של המ דינה״
,אך אין ספק כי חוברת החרוזים
חמצן של פרץ בנאי היא החנקן של השי רה
העברית בראשית שנות השמונים.

מדע בידיוני

ז׳אקלין סוזאן, מחברת נודעת של
רבי-מכר, נולדה בשנת 1930 ונפטרה בה יותה
בת )1972( 42 ממחלה ממארת.
היא נמנית על הפופולארים שבמחברי
כל הזמנים, וספריה, עמק הבובות, מכונת
האהבה, דולורוס ואחרים, נמכרו במיליוני
עותקים, ותורגמו למרבית לשונות תבל —
כדי לספק את צרכיהן של עקרות־הבית
מכל התרבויות.
לאחר מותה של סוזאן נתגלה בין
ניירותיה כתב־יד של ספר בתוליה, שה מחברת
סירבה לפרסמו בחייה — יארגו *.
אלא שסופרים מתים אינם מסוגלים למ נוע
את פירסום כתביהם, מפראנץ קאפקא
ועד ז׳אקלין סוזאן.
יארגו הוא סיפורה של מזכירה אמרי קאית
טיפוסית העומדת להינשא. בטרם
נישואיה היא יוצאת לחופשה באחד מה חופים
האמריקאיים, שם היא נחטפת בידי
חללית מן החלל החיצון, ומגיעה לעולם
אחר. בעולם זה שוררים ערכים מיניים
אחרים. לבה הולך שבי אחרי מנהיגו
של עולם זה, והוא משלחה לכדור־הארץ,
מתחרט, חוטפה מחדש ומוביל לסוף טוב.
סיפרה של סוזאן המנוחה הוא ספר
חניכה בסיגנון המדע הבידיוני. חושיה
של המחברת מנעו את פירסומו, ויעידו
על כך פריטים בנוסח סוזאן :״בי א תו,
לא היה זה דבר בלתי־גפוץ למצוא אדם
מומחה של ממש במתימטיקה, ועם זאת
כעל ידיעות קלושות בשפה ובאמנות.
הוא לא גונה בשל כ ך ; שיבחוהו על
הידע שברשותו ועודדו אותו להעמיקו...
הנשים, שלא עוד ברעו תחת העול של
לידה וגידול ילדים, של טיפול כבעלים
ושל רדיפה אחר יופי אישי, היו חופשיות
באותה מידה להמשיך בחיפוש הידע
שלהן. כיוון שהמין עצמו גם הוא גורם
מישני, עבדו הגברים והנשים שפם אחד
בהרמוניה מלאה, בלי כל יסודות המסי חים
את הדעת במילים אחרות: עמק
הבובות בחלל. כאן המקום להעיר, כי
שני ציטוטים אלה חינם הקטעים העמו קים
ביותר של יארגו.
אין ספק שהגב׳ סוזאן שאפה בצעי רותה
להיות מחברת של ספרי מדע-
בידיוני. אלא שניסיונה במהלך כתיבת
יארגו הוביל אותה למסקנה אחת ברורה:
אין לה עתיד מזהיר בדאנר כתיבה זה.
לכן העבירה את כשרונותיה לעמק הבובות
ולמכונת האהבה. לא ברור מה הביא
את הוצאת כתר לכתוב על דש הספר :
״סיפור אהבה גדול וכובש, חמתרחש בין
כמה עולמות, המשקף את רחשי ליבם
ז׳אקלין סוזאן — יארגו ! עברית :
תמר עמי ת; הוצאת כתר; 191 עמודים
(כריכה רכה).

של האוהבים פני כל הזמנים. סיפור
העתיד למצוא לו קהל עצום ורב.״ הרי
אין זה סיפור ״המשקף את רחשי ליבם
של האוהבים בני כל הזמנים״ וספק אם
הסיפור עתיד למצוא לעצמו ״קהל עצום
ורב״.

חוברת 29 של כתב־העת למדע הספרות
הספרות* אינה נופלת מקודמותיה, והיא
בוחנת וסוקרת עמדות וזוויות־ראייה שו נות
של הספרות העולמית והספרות היש ראלית.
הפרופסור גרשון שקד מגדיר
את מאמרו ציפיות ומימושן כ״ניפיון
לתיאור סינכרוני (או למעין תמצית סינ כרונית)
של תהליכים דיאכרוניים לנו סח
הרצאה פשטני, רב ציטוטים, חסר
קונספציה מרכזית, המגמד את הסיפורת
העברית בארץ־ישראל. מאמרו/הרצאתו
של שקד היא דוגמה מחרידה של איבוד
הטעם והרגישות בפיענוח סיפרות, גדושה
ניסוחים מדעיים ואקדמיים.

מייצג כמה מהתהליכים שהשפיעו רבות
על השירה הארצישראלית והישראלית.
חסרונו של המחקר בכך, שהוא אינו
מגיע ״עד ימינו״ ,כך שהקורא אינו מגלה
השפעות זרות וחזקות מעבר למותר, בכמה
משיריהם של המשוררים בני הארבעים
מינוס, שנתפרסמו בשנים האחרונות.
הרשימה מלים ׳שלא מכאן ולא מעכשיו׳
הינם חלק מתוך ספר בכתובים של מר
בו עזערפ די, העוסק בשירת עמיחי.
הוא חוטא למשורר וחוטא לא פחות
למדע־הספרות, בהיותו חסר־חושים ללחש
האמיתי של המשורר ושל השירה. מאמרו
של ערפלי, שהוא חלק מעבודת דוקטוראט
באוניברסיטת תל־אביב, היא קטע ממית-
קפה של כמה,מאנשי הקאמפום האוניבר סיטאי
על שירת עמיחי; מיתקפה ששור שיה
אינם אקדמים, אינם שיריים, ואינם
״סובלים״ מהגינות אקדמית. קראתי את
הדוקטוראט של ערפלי, וגיליתי שחוקר
זה לוקה בחוסר רגישות מינימאלית לנו שא
עבודתו ולשירת המשורר שבו עסק.
רשימתו זו, כרשימות קודמות שלו על

לעומת מאמרז/הרצאתו של שקד, הבולט
ביובש ובעומס הציטוטים, הרי שרשימתה
של זו ה ר שביט על התפתחותם של
החיים הספרותיים בארץ־ישראל מלאת
חיוניות ויכולת תיאורית רבה, עד שמת-

אורי צבי גרינברג
כתב או לא כתב

יהודה עמיחי
נטפלים ליוצרים מעולים וניזונים מדמם
עורר הרושם, שהבנתה של הגב׳ שביט
בתהליכים של הספרות הארצישראלית
עולה עשרת מונים על הבנתו של שקד.
גם ניספחיה של שביט, הכוללים את
השיר יסעורים של אברהם שלונסקי
(״מאורי קוכנר המגודף עד יוסף־דדים
טרוף הפחד /אחת הדרך המחורלת בין
כרמי עמי״) ,הם הוכחה נוספת להבנתה
את הנושא.
דבריו של מנחם ברינקר על עמידתו
של ברנר בפני קוראיו הם מעולים
ומציגים מיכלול של היבטים עקרוניים
על הספרות הארצישראלית. אין ספק
שברינקר הוא בעל רגישות לכמה מהדב רים
אותם ייצג ברנד בכתיבתו.
רשימתה של זיווה בן־פורת, הופעת
יפת באוהל שם, מביאה מיכלול של רמי זות
והתייחסויות לטכסטים בשירה העב רית,
משלונסקי ועד ימינו, המשופעים
בסמלים הלקוחים מתוך הספרות האירו פית.
מחקרה של בן־פורת הוא ענייני,
* הספרות, בעריכת איתמר אבן־זוהר,
מרכז מערכת: גדעון סורי, חברי המערכת:
בנימין הרושובסקי ומנחם פרי,
הוצאה לאור של אוניברסיטת תל־אביב,
161 עמודים.

שירת עמיחי, סובלות מגודש של תיאור יות
של תורת הספרות וממעט הבנה של
השיר כמשמעו. מעשה המוליך לסירבול
הפרשנות לכדי כשל בהבנת היצירה. כמה
מצער לקרוא חוקרים המקדישים שנוח
מחקר לנושא שהם עצמם אינם אוהבים
אותו. מתוך מניעים השמורים עימם, הם
נטפלים ליוצרים מעולים וניזונים מדמם
היצירתי, כמעשה שעשה בועז ערפלי
לשירת עמיחי.

רשימה מרתקת היא רשימתו של
כן־יעמוס (ולא אמוץ, כפי שטעה אחד
המבקרים) תחת הכותרת ברנר ועגנון :
שני סופרים ויחסם לפולקלור. הרשימה
מציגה היבט מקורי יחסי של יצירותיהם
של שני הסופרים. מר בן־עמום ערך מיון
מעניין ומרתק למדי של מרכיבים פולק לוריסטים
רבים, השזורים בעבודותיהם
של שני סופרים ענקיים אלה.
רשימה מפתיעה היא הרשימה ראשית
התיאטרון העברי בארץ־ישראל — ניתוח
הרפרטואר של השנים . 1914—1980 זו
מגלה עולם כמעט בלתי-ידוע של תיאט רון
וניסיונות תיאטרון שהתרחשו בארץ,
בימים שקדמו למילחמת־העולם הראשונה.
רשימה זו של פרדי רוקם היא בבחינת
תגלית, המוציאה מן האלמוניות פרק מר תק
של ראשית העשייה התרבותית בארץ.
פרק מאלף הוא המאמר יצירתו של אורי
צבי גרינברג ביידיש בארץ־ישראל ובפו לין
בסוף שנות הננשרים ובשנות השלושים,
מאח חוקר ספרות האידיש חלא
שמרוק החושף צד מאוד בלתי ידוע
ביצירתו של גרינברג. נושא המאמר סותר
את הכתוב בלכסיקון הספרות העברית
בדורות האחרונים, הטוען כי אצ״ג
״עלה ארצח ב 1924 כארץ חזר לעב רית
ולא שב עוד ליידיש עד למחצית
חשניה של שנות החמישים״ ,דבר שאינו
נכון. איש הרדיו שמואל הופרט כותב
על בחינת הגלות ומורשתה בשירתו

בחטף

העוף המישטרתי טורף * הקרב

בין תזפיק אל־ח׳בים לבין יוסוף איי רדיוס
* ייגאל תומדקין ב״דבר׳י על אסנון ברזל
המכון לתירגום ספרות עברית בתל-אביב עומד לפרסם בקרוב ביבליוגרפיה
רחבה שתקיף יותר מאלף ערכים של תירגומי ספרות עברית לערבית בארצות
ערב השונות. בין הפירסומים בביבליוגרפיה זו מצויים גם תרגומים שראו אור
בפירסומים רשמיים של אש״ף. עורך ומלקט הביבליוגרפיה הוא אמנון ציגין
• ו • במיסגרת המסע לקיצוץ התקציב של מישטרת־ישראל, הזמינה מישטרת
ירושלים, את שני האמנים העולים והמאוד בינוניים, מיכאיל גרובמן ושמואל
אקרמן לצייר ציור ענקי על קיר המישטרה. הציור מכיל שד רוסי דמוי ציפור
בעלת כנפיים וציפורניים חדות, בנוסח ציורי גרובמבן, בברית־המועצות. עמיתו
אקרמן הוסיף לעוף דורסני זה עוד ציפור, בעלת כנפיים רבות ו מחזהו של
חנוך לוין יעקובי וליידנטאל זכה באחד הפרסים הראשונים בפסטיבל התיאטרון
של אדינבורו, הנחשב לאחד הפסטיבלים החשובים שבעולם התיאטרון 1הספרים
בשירות הוד מלכותו של דויד שחר ועשהאל של אהרון מגד עומדים לראות אור
בתרגום לאנגלית בארצות־הברית 1שניים מבכירי הסופרים של מצריים, תופרלו
אל־ חכים ויוסף אידריס, אוחזים באחרונה בעט סופרים כדי להטיח גידופים איש
ברעהו. הסיבה לסיכסוך בין השנים: הזמנתו של הסופר אידרים להשתתף בוועידה
של אונסק״ו. אל־חכים, המכהן כיו״ר אגודת הסופרים המצריים (מישרה מקבילה
למישרתו של ישראל כוהן האלמוני בישראל) תקף את עמיתו, על ״שניצל
את ההזמנה לפירסומת אישית תגובתו של אידריס היתד״ כי לא התכוון לעשות
״הון אישי״ .שני הסופרים הפכו את הסיכסוך שביניהם לנחלת הכלל, כאשר
ניהלו חילופי איגרות חריפות מעל דפי המוסף הספרותי של היומון המצרי אל
לפני שבועיים מת בבית־החולים של באזל, שווייץ, אוטו פראנק (,)91
אח׳באר
אביה של אנה פראנק, הנערה היהודיה שנרצחה בידי הנאצים ואשר יומנה
תורגם ל־ 50 לשונות. יומנה של אנה פראנק זכה לשתי גירסות מומחזות. האחת,
זו שהוצגה, והשניה, פרי־עטו של הסופר המתגורר בישראל מאיר לוין, שלא
הסופרת והמשוררת ד,גרמניה
הועלתה על קרשי הבמה בגלל התנגדותו של האב
החשובה כדיסטה דולף* זכתה בפרס הספרותי החשוב ביותר של מערב־גרמניה
״פרם בוכנר״ !•ן• הכבוד האבוד של חתן פרם נובל לספרות, חיינריד כל,
הושב לו לאחר מאבק מישפטי שנמשך יותר משש שנים. העילה למאבק היתה
שידור ששידר הפרשן השמרן של רדיו ברלין, מוניאס וולדן, שציטט שלא
כהלכה דברים של היינריך בל. לאחר מאבק מישפטי, שהגיע אל בית־המישפט
העליון של הריפובליקה הפדרלית, ניקבע במפורש :״ציטטה לא מדוייקת אינה
מכוסה על־ידי העיקרון של חופש־הביטוי, המעוגן בחוקה הגרמנית״ ו השמצה
מדהימה על מבקר האמנות לשעבר ו״אוצר״ אמנות מטעם עצמו בהווה, אמנון
,ברזל, השמיע האמן יגאל תדמרקין ברשימה בדבר :״כל אותם רעיונות חבוטים
ששיעממו אותנו מלפני תריסר שנים בגולה, אתם מורחים על הגליל היפה רק
בשביל לספק עוד ׳אגו־טריפ׳ לאוצר הברזל. אמנון, פויה ! .ברזל־הקוסם דמוי
הזיקית, שהיה יועץ עיריית תל־אביב להצבת פסלה של פסלת המרפקים ״הגברת
מול הים״ .זד, קרה לא מזמן. אחר הפך להיות שופרו של (דני) קרוואן לענייני
שלום ולא הוציא שנה וכבר היה לסרסורו של (מנשה) קדישמן בענייני מרעה
וכבשים. אוואנגארד מגורז וצרוף. אם אלה הם מליצי היושר לאמנות־ישראל שם
בצפון, בתל-חי, איך באמת אמר יוסף טרומפלדור :״יוב

הארץ־ישראלית של אורי צבי גרינברג
(תרפ״ד— תש״ה).
ביטוי עברי קדום שב ועולה מתוך
מאמרם של
שנאן ותפול מעל הגמל (בראשית כ״ד,
.)64 הכוונה לביטוי ״מוכת עץ״ ,שהוא
ביטוי מישפטי־טכני המכוון לנערה ש איבדה
את בתוליה בתאונה והריהי נישאת
כשבתוליה אינם עמה. שני החוקרים בו חנים
את משמעותן של הפרשנויות וה מסורות
הסיפוריות לפסוק ״ותשא דיבקח
את עיניה ותרא את יצחק ותפול מעל
הגמל״ .מאמרו של מאיר שטרנבג,
בין האמת לכל האמת בסיפור המקראי —
נקודת התצפית ועיצוב חיי הנפש בחדירה
סיכומית ובמונולוג הפנימי, בוחן את
הסיפור המקראי בכלים של הספרות
המודרנית, זהו מאמר מרתק, בעל ראייה
חדשה של כמה מפרקי ספר הספרים.

יאיר זקוכיץ ואביגדור

לסיכום, חוברת זו של הספרות היא מן
המעולות שפורסמו עד כה, ולו רק בשל
ההתמקדות באות העברית וביצירה העב רית.

קיטלוג,
תמה למראה הסטודנטים שאינם
יודעים מה לעשות, וכיצד למצוא ולאתר
את מבוקשם בין הקטלוגים הרבים. בעוד
שמקצוע זה נלמד במרבית מדינות התר בות
כמיקצוע חובה (ההנחה היא שאיתור
מקורות מידע הוא יתרון שאין דומה לו
בעולם המודרני) ,הרי שמערכת החינוך
בישראל עדיין מעדיפה על פניו את
שיעורי החקלאות.
בימים אלה ראה אור בהוצאת מרכז
ההדרכה לספריות ציבורית ספר מקצועי
מאת אליה סטנצ׳יו: הקורא הקריאה
והספריה.
הקורא הקריאה והספריה מציג את בחי נת
הקריאה במרוצת הזמן, בעיות של
תהליך הקריאה, מהירויות הקריאה, קשיים
וליקויים בקריאה ועוד. חלקו השני של
הספר מתייחס למתח צרכני הקריאה.
הפרק השלישי, שהוא החשוב מכולם,
עוסק בספריה. והוא מפרט את חשיבות
מרכיבי הספריה, תולדותיהם, תהליך ה־קיטלוג,
סדרים, שיחזורים ועוד.
אין ספק שספר זה הוא
של פיתוח וטיפוח הצד
הקורא, הקריאה והספריה.
יות לשפר ולהועיל, לכל
ספריות.

מיידע

הספריה
כל מי שמסתובב באולמות הספריה
הלאומית בירושלים, ובעיקר במחלקת ה-

בבחינת התחלה
המיקצועי של
התוצאות עשו מי
שנזקק ל
אליה
סטנצ׳יו — הקורא הקריאה
והספריה; הוצאת מרכז ההדרכה לספ ריות
ציבוריות, בשיתוף פעולה עס בית־הספר
לספרנות ולארכיונאות, האוניברסיטה
העברית ירו שלים; 203 עמודים (כרי כה
קשה).

כגיליון ״העולם הזה״ שראה אור השכוע לפני 25 שנה בדיוק,
פורסמה כתכת־שער, על פעולת צה״ל בחאן־יונים. הראשונה
בסידרת הכתבות ,״המוות בא אל הרצועה״ ,תיארה ישראלים
שנפגעו בפעולות הפידאיון המצריים, כישובים ככית־עובד ו מעברת?וכיבה.
הכתבה השניה — ״פוצצנו את מבצר חאן־
יונים״ — תיארה, בנוסח של יומן־קרב את פעולת־התגמול של
צה״ל במישטרת חאן־יוניס. כתבה שלישית בשם ״וואמפייר 0147
מבקר בכרמיה״ תיארה את הפלתו של מטוס מצרי בקיבוץ
כרמיה, מבגכול רצועת־עזה. הגתפה ״בגיזרת נירים אין י כל
חדש״ תיארה את לילות המיקלטים של הקיבוץ, והכתבה
״הפידאין ממול״ תיארה את הצד השני של הגבול ואת אימוני
הפלסטינים במיסגרות של הצבא המצרי.

השבוע לפני 25 שנה המשיר ״העולם הזה״ לחשוף את
זדטחיתויות בעיריית חיפה, כמיסגרת הסידרה הנודעת ״חושים־
תאן״ ; ודטכוע התמקדה השחיתות כברטיסי־קולנוע שזויפו,
בתאריכי מיסמבים ששונו, ובבספי־מים ים שנעלמו.
בשער הגיליון: ציור שער של צייר המערכת, שמואל בק
(ברתור) ,הממחיש את הקרב שהתנהל ברצועת עזה.

אווהים, תחזיר, הזוז״ם
נעולות צה״ד בחאן־ וניס
האיש שישב ו1ל נ״סא ראשחחממשרוו
ודויד בן־גוריון

״העולם הזה 934
תאריך 8.9.1955 :
מדיניות הסיבוב ר״אחד־זחצי
(ראה שעו)
לפני שנה והצי ערכו כוחות צה״ל את
הפשיטה הגדולה ליד עזה. אותה שעה
תמהו כל המומחים נוכח התגובה המתונה
של המצרים, עבד־אל־נאצר לא ענה בפעו לה,
והסתפק באיומים.
השבוע נתברר פשר השתיקה המוזרה.
אחרי עזה התכנסו ראשי המישטר והצבא
במצריים לישיבה סודית, והחליטו מה
הדרך היעילה ביותר לפגוע בישראלים
אם יתחדד המצב החדש. הכל הבינו
שמילחמה אינה כדאית.
לעומת זאת הבינו הקצינים המצריים
שאפשר, במחיר זול בדם ובכסף, להפוך
את החיים הסדירים בישראל לגיהינום.
לשם כך לא היה צורך אלא בחוליות מע טות
של לוחמים מאומנים היטב, שיפעלו
לפי דדכי־הקרב של פגיעה, נסיגה, ופגי עה
נוספת במקום בלתי־צפוי.
התוכניות הוכנו. הלוחמים גוייסו ואומ נו.
כשכבשו לפני שבועיים כוחות צה״ל
שני מישלטים מצריים ליד משק מפלסים,
ניתן האות והסיבוב האחד־וחצי התחיל.
לעמוד באמצע הנהר. האיסטרטגיה
המצרית הפתיעה את ישראל. ותיקי חזית-
הדרום זכרו, כי המצרים אומנם היו תמיד
חיילים טובים בהגנה, אולם הצטיינו ב פחד
מיסתורי מפני הלילה, ולא פעלו
מעולם אחרי רדת החשיכה. הפידאיון
גילמו אופי חדש של לוחם מצרי. בעלי

פניו המעוותים

דיעה צלולה הבינו, שיש רק שתי דר כים
להפסקת הלוחמה הזעירה: להיכנע
למצרים, או לכבוש את רצועת־עזה.
לפני כמה חודשים ביקר דויד בן־
גוריון באחד ממשקי השומר־הצעיר מול
עזה. בשיחה חופשית שהתפתחה בין האו רח
למארחיו למודי־הקרבות, ביקש בן־
גוריון לשכנע את המתיישבים שגם הם,
אנשי מפ״ם נאמנים, אינם יכולים אלא
לרצות בחיסול הרצועה המאיימת על
ביתם.
אנשי המשק לא רצו להסכים לדיעה זו.
לפי מיטב השקפתם, אין פיתרון צבאי
אמיתי למילחמה הישראלית־ערבית. אולם
גם הם נאלצו להודות בפני עצמם, שאח רי
שבן־גוריון עצמו גרם במרוצת השנים
למצב הנוכחי, שוב אין מנוס מחיסול
רצועת־עזה. הירד,ר אחד מהם אחר כך :
״בשעתו היה ויכוח. אנחנו הצענו ללכת
בדרך אחת* .מפא״י החליטה בדרך אח רת.
עכשיו, אחרי שהגיעו לאמצע הנהר,
הוויכוח הישן שוב אינו לעניין. עכשיו
אי-אפשר לעצור. מוכרחים להגיע לגדה
השנייה !״
הוא ביטא בגלוי את אשר חשבו רוב
רובם המכריע של תושבי ישראל השבוע :
שיש צורך לכבוש את רצועת-עזה.
האמריקאים לא ירשו. אולם לפתע
נתברר כי דברי בן־גוריון לא היו רצי ניים.
ממשלת־ישראל חששה מפני סי בוב
שני לא פחות מאשר ממשלת מצ ריים.
את הביסוס הרעיוני סיפק באופן
מפתיע ראש המטה הכללי, רב־אלוף משה
ריין, בנאום שנמסר לפירסום העיתונים.
דיין, הדמות הצעירה החזקה היחידה ב מחנה,
נחשב תמיד לאדם קיצוני. עתה
הסביר דיין: פעולות הפידאיון אינן אלא
המשך ההתנפלויות של
הערביות, הכנופיות ולכן דרושות פעולות-
לשכ בדי
תגמול,
הממשלות
את נע הערביות
לרסנן. היתה
זאת ההערכה המוסמכת
של ממשלת־ישראל. הי-
תה זאת גם טעות פנ טסטית
בהערכת המצב
לאמיתו — עדות נא מנה
כי המישטר הקיים
בישראל לא שכח דבר
ולא למד דבר מאז
מעורעות . 1921

של טייס מצרי שנפל עם
מטוסו בקיבוץ כרמיה. תצלום
מזעזע ובילעדי של טייס מצרי, שמטווסו הופל בשדות
קיבוץ כרמיה. בתצלום של צלם העולם הזה נראים בבירור
השערות, האוזן, העין והפה, שנדבקו בלחץ לשימשה במטוס.

או -או. פעולות
הפידאיון אינן מילחמה
פרטית של כמה אנשי
כנופיות. זוהי מערכה
צבאית מתוכננת, למען
מטרות פוליטיות מוב הקות.
לא חשוב מי
התחיל לפני שבועיים
בסיבוב האחד־וחצי, מה
היו מטרותיו הגלויות
או הנסתרות, החיצו ניות
או הפנימיות. חצי-
הסיבוב הטיל אור על
המסקנה שאין מנוס
ממנה: בפני ישראל
עומדת הברירה של או

* מדינה דו־לאומית
בכל תחומי ארץ־ישר־אל.
תאונות 1310
עול וי דון למוות
״בית־הדין מוצא את שני הנאשמים
חייבים* באשמה הראשונה — ידיות על
הצבא, באשמה השלישית — זריקת פצצה,
ובשישית — גניבת מכונת־ירייה ...בית״
הדין דן את יוסף שימחון להיתלות
בצווארו עד צאת נשמתו. בית־הדין דן
את מיכאל אשבל להיתלות בצווארו עד
צאת נשמ תו
בכיים של בני מישפחת שימחון ושאר
הנוכחים באולם בית־הדין, שהתמזג בשי רת
התיקווה של הנידונים, בא תשע שנים
קודם זמנו.
שלמה שימחון, אחיו של הנידון, מיהר
לערוך, בתוקף תפקיד שהוטל עליו, פעו לת
עיקוב אחר תנועותיהם של הקצינים
הבריטיים ששכנו במלון הירקון בתל-אביב.
חמישה ימים לאחר־מכן חטפו אנשי אצ״ל
מאותו מלון חמישה קצינים גבוהים ברי טיים,
והודיעו בתחנת־השידור החשאית
שלהם :״אל תתלו את חיילינו השבויים,
חי האלוהים, כי שבור נשבור את עמו די
התלייה שלכם. על גרדום — בגרדום
נשיב !״
כעבור שבועיים, נאלץ סיר אלן קניג־הם,
הנציב העליון לפלשתינה (א״י) ,לחון
בפעם הראשונה נידוני-מחתרת. שימחון
פשט את מדי המוות האדומים, ולבש תח־תם
את הסרבל של אסירי-עולם.
כשם ששימחון לא השלים עם זכות
השיפוט של הבריטים, הוא לא השלים
עם חובת המאסר. כעבור שנה וחצי ברח
עם כמה מחבריו דרך מנהרה שחפרו
מתא הכלא לתעלת ביוב ירושלמית *,
ויצאו מחופשים כפועלי ביוב, חצו את
איזור הביטחון הבריטי מבלי שיבחינו
בהם.
כדי כד תמיכה. בכך לא נסתיימו
פעולותיו של שימחון. אותה שעה פשטה
מילחמת־השיחרור, והוא מצא את מקו מו
בין מגיני ירושלים, ומאוחר יותר ב יחידת
הפשיטה שבפיקודו של יצחק שדה.
בשלהי , 1949 כשנשא לאשה את דבורה
לדרברג, האחראית לשידורי קול ציון
הלוחמת בירושלים ופצועת המחתרת, שוב
לא נכונו להם חיים קלים. תשעה חו דשים
לאחר הנישואין נתקפה דבורה,
כתוצאה מפציעתה, בשיתוק שפגע בחצי
גופה התחתון. כל מאמצי הרופאים לא
הועילו. שימחון, במסירות ובנאמנות ש-
איפיינו אותו. לא חסך כל מאמץ לצורך
הריפוי. הוא סירב לקבל כל תמיכה שהיא,
והחליט להתמודד בכוחות עצמו. גם
נסיעתם לארצות־הברית ב־ 1952 לא הבי אה
שינוי לטובה במצבה של דבורה.
שימחון לא ברר עבודות. הוא עבד ביום
ושמר בלילה, עד שנתקבל לחברת המים,
ומשם עבר לעבודה בקידוחי הנפט של
חברת טרי־קונטיננטל האמריקאית. שיפד
חון ירד לערבה.

* בין הנמלטים מתתיהו שמואלביץ,
כיום מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה.

סיפר חברו לעבודה :״שימחון היה
אחראי מאין כמוהו. יכולתי לומר לו
בשתיים בלילה שחסר לי פועל, והוא
היה נוסע לתל־אביב ומביא משם פועל
כעבור שעתיים.״
איש דא ידע. בעומק 2600 מטר
בתוך האדמה נתקעו הצינורות בשעת ה קידוח.
בגובה 30 מטר מעל פני האדמה,
במרומי מיגדל הקידוח, עמד יוסף שיט־חון.
המכונאי האמריקאי שעמד למרגלות
המגדל, החליט לחלץ את הצינורות התקו עים.
מבלי להודיע לשימחון לרדת תחי לה
מן המיגדל, כנדרש, המשיך בניסיו נות
אלה שבע פעמים ללא הועיל. בפעם
השמינית נמשכו הצינורות התקועים, ה מחוברים
בכבלים, אל ראש המיגדל בכוח
רב, והמיגדל נמעך על פניו לקרקע, הת קפל
כמו מפוחית.
על אחת המיטות בבית־החולים בבאר־שבע
היה מוטל חזה חשוף, שעיר וגברי
להפליא. היה זה חזהו של שימחון,
ששכב קטוע רגל ומחוץ איברים. איש
מאנשי החברה האמריקאית לא מצא לנכון
להודיע על המיקרה. תחת זאת דאגו מייד
להעלמת האחראי להזנחה הפושעת, החו זרת
זו הפעם השניינ. ואילו הפצוע, ש שכב
מחוסר־הכרה, לא יכול היה לקרוא
אליו את בני מישפחתו ואת ידידיו. רק
כעבור יומיים, כשנודע הדבר בדרכי עקי־פין,
מיהרו אל מיטתו בני המישפחה וידי דים,
וביניהם ח״כ מנחם בגין, שהזעיק
את טובי הרופאים והמנתחים בארץ לעזרת
שימחון הגוסס.
דיחוי לתשע שנים. שלושה ימים
נאבק שימחון.עם המוות, תשע שנים לאחר
היום שנקבע להריגתו בתלייה, עד שיצאה
נשמתו. כשבא מנחם בגין לקחת את
האם להלוויה במכוניתו, אמדה :״אינני
ראויה לכבוד זה, אולי יוסף היה ראוי
לו.״ אך הפעם היה בכייה של האם למד
דת־היסורים בכי תמרורים, על דם בנה
שנגאל ממיגדל הגרדום ונשפך במיגדל
הקידוח.

אנשים
• בתשובה לדרישת המיפלגות ה דתיות
לחוקק חוק נגד גידול החזיר, השיב
המיועד לראשות-הממשלה, דוי ד כן־־
גו ר מן ז ״אלוהים ברא את החזיר ואחר-
כך פקד על נוח להכניס חזירים לתיבתו,
כדי שלא יישמדו ויעברו מן העולם, ומי
אני שאחסל את החזירן״
!• כוח ההרגל פעל מן הסתם על דויד
בן־גוריוו, שנכנס השבוע לאולם המליאה
בכנסת והתיישב על כורסת ראש־הממ־שלה,
שהיתה פנוייה באותו הרגע מיוש־בה
הקבוע, משה שרת. מזכיר הממ שלה׳
זאב שרף, דאה הכרח להעיר לו
על כך בלחישה.
ו • נוסח מייוחד מצא ראש־הממשלה
משה שרת כשהציג את חבר בית־הנב-
חרים האמריקאי עמנואל פלר בפני
אשתו, ציפורה שרת ז ״הכירי נא,
זהו הבסט־סלר שלנו

חזרה לתחילת העמוד