גליון 2246

,שרי תשמ״א17.9.80 ,

מיספר 2246

72 עשז־ים

שנה 45

9שקלים

(כילל מע״מ)

ומאבק
ן זיג־1
צמות מרדכי
ציפורי

הננרליה החדשה

באופן ניכר, כאמצעי חד־פעמי. מעתה
והלאה שוב נתקדם לפי קצב האינפלציה
השוטפת.
נקטנו צעדים דומים לגבי מחירי המודעות,
שגם הם החלו מפגרים אחרי
קצב האינפלציה.
אני מקווה כי תתייחס לצורך זה בהבנה,
כשם *שעשו קוראי העולם הזה במשך כל
השנים — מאז שלגרוש היה חור.

לדווח
או להעליסז

״העולם הזה׳׳ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכגרי ראש המערכת: יופי
ינאי עורך־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוכ: לילית כוארון .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס ב״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

אני מרגיש צורך לשתף אותך בבעיות
שאיני נוהג לסתוב עליהן במדור
זה בדרך כלל: בעיות כספיות.
מדור זד, מוקדש לבירור בעיות מערב־פתיות
ולתיאור חוויות מערכתיות. אל
התיפקוד הכלכלי של העיתון אנחנו מתייחסים
כאל דבר מובן מאליו. עוסקת
בכך מינהלה, בניצוחו של אברהם סיטון,
מנכ״ל חברת העולם הזה בע״ם.
נפוליון אמר פעם כי ״הצבא צועד על
קיבתו״ .הוא הדין, כמובן, לגבי עיתון. אף
שזהו מיפעל ציבורי, הממלא תפקיד חברתי
חשוב מאין כמוהו בחברה הדמוקרטית,
מתנהל העיתון כעסק. כושרו לתפקד
כראוי .,לעמוד בפני לחצים, להקדיש
את האמצעים הדרושים לאיסוף מידע —
כל אלה תלויים בחוסנו הכלכלי.
עיתונים רבים בעולם — ואולי רובם
המכריע — מתנהלים בעסקים מיסחריים
לכל דבר. בעליהם מעוניינים קודם כל
ברווחים, והם מכריחים את העורכים להתחשב
בכך בעת קביעתה של המדיניות
המערכתית.
בהעולם הזה אנחנו משוחררים מצורך
זה. מכיוון שהבעלות יעל העיתון ועריכתו
נתונות, פחות או יותר, ביד אחת, משוחררים
העורכים מכל לחצים מסוג זה. אני
עצמי מתייחם אל העיתון כאל מוסד
ציבורי שאינו קיים כדי להפיק רווחים,
ועל כן מנעתי במשך שלושים השנים
האחרונות כל חלוקה של רווחים או
דיווידנד. כל הכנסות השבועון שימשו
לשיפור שרותיו — וכך זה יהיה גם להבא.
יחד עם זאת מוטלת עלינו החובה לדאוג
למצבו הכלכלי התקין של העיתון, כדי
שיוכל למלא את תפקידו כראוי. הדבר
הכריח אותנו בשבוע שעבר להעלות את
מחירו באופן, ניכר.

איפשרה הגדלה רבה של שטח המערכת,
ריבוי המדורים ושיפור השרותים המערכתיים
השונים.
התפתחות טיבעית זו הופרעה בשנים
האחרונות, כאשר האינפלציה התחילה
לדהור והפכה לתהליך הקובע במשק.
השתדלנו להדביק את האינפלציה על-
ידי שיטה של העלאות זוחלות תכופות.
אך תמיד השתדלנו למתן העלאות אלה,

איך להתייחס אל היורדים הישראליים
ברחבי העולם, ובעיקר בארצות-
הברית?
האם הם ״נפולת של נמושות״ ,שעלינו
לנער מהם את חוצננו בבוז ובזעם, לנתק
עימם את הקשרים, להתעלם מהם כליל?
האם לראות בהם בנים טועים, שיש
להיאבק על נפשם, לחזק את הקשרים
עימם ולשכנע אותם לחזור למדינה?
לאיש אין דיעה נחרצת על שאלה זו.
כולנו מתנדנדים בין שני הקצוות.
לגבי מערכת העולם הזה, שאלה זו
מתעוררת בכמה מישורים.
הראשונה היא לגבי הדיווח. האם להקדיש
ביכלל מקום לירידה, ליורדים, לחייהם
ולבעיותיהם?
יש הטוענים כי לפחות במדורים החברתיים,
עלינו להתעלם לגמרי מקיומם של
היורדים, לא להקדיש להם תשומת-לב, לא
להזכירם כלל .״כל איזכור של יורד בפאריס
או בניו־מרק,״ כותב הקורא חיים
שפירא מרמת־גן ,״בייחוד בהקשר של
הצלחה, רק הגביר את תאוות־הירידה.״

אלפי גליונות של העולם הזה מגיעים
מדי שבוע לגולה הדווייה. חלקם בצורת
משלוח למנויים. חלקם מוטסים במרוכז
ונמכרים בקיוסקים מסויימים בניו־יורק,
בלוס־אנג׳לס ובערים אחרות. אך נדמה לי
שהכמות העיקרית נשלחת על־ידי בני-
מישפחה בישראל, הקוראים את גליון
השבוע ושולחים אותו אחר-כך ליקיריהם
בחו״ל. אין אפשרות להעריך את מיספרם
של אלה.
העניין הוא שמישלוח של העולם הזה
עולה בכסף רב — סכום העולה על מחיר
הגליון עצמו. ככל שגדל מיספר העמודים
כן גובר גם המישקל ומחיר המישלוח.
מכאן הרעיון, שאנו מתחבטים בו כבר
מזה זמן רב — להטים לארצות־הברית רק
עותק אחד, ולהדפיס בשיטה של הדפסת־צילום
מהדורה אמריקאית נפרדת של
העולם תזה, שתהיה זהה למהדורה הישראלית
בכל — מילבד במדור המודעות,
שיאפשר למוסדות ישראליים, למשל,
פנייה ישירה לציבור זה.
התלבטנו לא מעט, אך בסופו של דבר
הגענו למסקנה כי עקרונית יש לחייב
רעיון זה. הנסיון מוכיח כי אין כמו
העולם הזה כדי לשמור על קשר בין
הישראלי בחו״ל וביו המדינה. קשה לישראלי
לקרוא מדי יום עיתון יומי ישראלי,
וגליון אחד של עיתון יומי בסוף*
השבוע אינו נותן תמונה שלמה של המתרחש
בישראל. לעומת זאת מתאים לכך
דווקא העולם הזה, המסקר את כל המתרחש
בישראל במשך השבוע, על כל
השטחים, החל בעניינים המדיניים החשובים
ביותר וכלה בחיים החברתיים,
באופנות וברכילויות. י
אנו מקבלים לעיתים קרובות מיכתבים

__ כמו
כרטיס קולנוע

כאשר קיבלתי לידי את העולם הזה,
באפריל ,1950 היה מחירו 75 מיל —
שימנה גרוש וחצי. מחיר זה מתנוסס על
שער העולם הזה 651 הראשון שהופיע
בעריכתי. תמונת השער: ילד הרוכב על
סוס־עץ בלונה־פארק.
זה היה אז מחיר נכבד. הוא היה דומה
למחירו של כרטים־קולגוע בינוני. המשכורת
הגבוהה ביותר בשבועון היתד, בסך
70 לירות לחודש — כמחירם של פחות
מאלף גיליונות של העיתון.
מאז עלה המחיר בהתמדה, בהתאם לירידת
ערך המטבע ועליית עלות־ד,ייצור.
השתדלנו לשמור על היחס בין המחיר ובין
מהירות האינפלציה. לפעמים פיגרנו, ואז
נאלצנו להעלות את המחיר לפתע במידה
ניכרת. לפעמים הקדמנו קצת את האינפלציה,
ואז יכולנו למתן את העליות
לאחן מכן.
באותן שנים גם גדל בהתמדה מיספר
העמודים, מ־ 20 עמודים עד 80 ,74 ואף
100 בשסוע, אך עובדה זו לא השפיעה
על מחיר העיתון. התרחבותו המתמד תשל
השטח המוקדש למודעות המיסחריות
ה עול ם הזה 2246

״העולם הזה״ - 651 אפריל 1050

״העולם הזה״ — 2245 ספטמבר 1080

75 מיד

10 שקלים

כדי להקל על הקוראים. תהליך זד, גרם
לפיגור מצטבר אחרי קצב האינפלציה —
במילים אחרות, ,תהליך של שחיקת מחירו
של השבועון.
ההשוואה המתאימה: מחיר הגיליון לעומת
מחיר כרטים־ד,קולנוע, או מנת־גלידה,
או ארוחה במיסעדה.
כך, למשל, עלה מחיר השבועון כשנה
היהודית החולפת וד 1150/0בילבה מ־30
ל״י בראשית תשר־ ועד 65ל״י בסוף
אלול. ואילו האינפלציה עלתה באותה
השנה בשיעור גבוה הרבה יותר. ואילו
כמה מעלויות העיתון — כגון הנייר —
עלו בקצב הרבה יותר גדול מאשר האינפלציה
הכללית.
זהו תהליך שהצטבר במשך כמה שנים
— ואין להמשיך בו מבלי לסכן את טיב
ד,שמתים של העיתון. לכן נאלצנו, באי־רצון
רב, להסיק בשבוע שעבר את המסקנה
הנדרשת, ולהעלות את מחיר הגיליון

לעומת זאת יש לקורא הישראלי עניין
מוצדק בקורות היורדים, הצלחותיהם ד
כישלונותיהם. אין טעם להניח נושא זה
לשמועות, ד,מגזימות את ההצלחות והמע־לימות
את הכישלונות. אי-אפשר גם לשכוח
לפתע אנשים שעמדו במרכז החיים החברתיים
בישראל. אמן חשוב, למשל, שעבר
לארצות־הברית — האם אפשר להתעלם
מהמשך דרכו? ארי סאן, למשל,
או ריקד, זראי?
לדעתי, על העולם הזה לדווח על היורדים
בצורר, שקולה, מבלי לפאר אותם,
תוך תיאור המצב לאשורו.
הוא הדין לגבי הירידה עצמה. זוהי
תופעה, ההופכת יותר ויותר חשובה לגבי
עתיד המדינה. אין טעם להמעיט בתיאור
ממדיה. ככל שנראה את מלוא עוצמתה,
ואת מלוא היקף הסכנה הכרוכה בה, כן
ייטב וכן ייקל עלינו להתמודד עימה.
יש לבעייד, זו גם צד אחר.

מקוראינו באמריקה, ביניהם יורדים מובהקים,
המודים כי העולם הזה הוא השומר
על הקשר החי שלהם עם המדינה.
וכל עוד קיים קשר חי — יש תיקווה
שהיורד ימצא את דרכו חזרה.
אין בכוונתנו לעסוק בעצמנו בהפקת
המהדורה האמריקאית, ואיננו רוצים להיכנס
לעסקים שם. זאת צריכה להיות יוזמה
מקומית שם. אך אנו שוקלים בחיוב כל
הצעה רצינית בכיוון זה. אם תתגבש האפשרות
המעשית, יוכלו מאות אלפי הישראלים
בארצות־זזברית לקבל את גל*
יונות העולם הזה באופן סדיר, מהיר ובמחיר
הרבה יותר נמוך.

מחם בנימי1י

הקשו בין
קריאה בנף־היד
ראסטוורהגיה
״באיזה מזל אתה?״ שאלה זו נשמעת
לעיתיט-קרובות, השואל מעוניין
לשייך אותן לקבוצה כלשהי• אם תענה
למשל :״מזל בתולה״ מייד מצטייר אדם
מחושב, צנוע, חרוץ, בעל מצפון, ומקפיד
על קטנות. פעמים רבות מתברר לאחר
מכן שתכונות אלה ואחרות, האמורות
לאפיין את הנשאל, לא באות אצלו לידי
ביטוי, ותכונות אחרות שמשייכים אותן
למזלות אחרים, דווקא הן מאפיינות
יותר את האדם שבו מדובר. ידוע שלא
רק השמש (שמש — במזל בתולה במקרה
זה) משפיעה על אישיותו של האדם. גם
הירח ושמונה כוכבי לכת, וההיבטים
הנוצרים ביניהם, משפיעים על התמונה
הסופית של האישיות.
לכל מזל כוכב השולט בו, למשל
מרקורי — שולט במזל בתולה, וכאשר
מרקורי אכן ממוקם במזל בתולה ביום
הלידה, הרי ששם הוא מופיע במיטבו.
לפעמים קורה שאמנם מופיע הכוכב
באותו מזל שאותו הוא מאפיין, אך
מולו ניצב כוכב אחר שהשפעתו קשה,
וגורמת לתכונות החיוביות להשתנות.
למי שלא מתמצא באסטרולוגיה קשה
להבין מה קורה במפה האסטרולוגית,
יש דרך פשוטה יותר לגלות אם מופיעים
הכוכבים במפה בצורה הגורמת לקשיים
ובעיות, או ההיפך, כישרונות ומזל טוב.
פעמים רבות קשרי את כף היד עם

אסטרולוגיה, והעוסקים בחכמת־היד ראו
את כף היד כמבטאת את המפה האסטרולוגית.
הקדמונים
חילקו את אזורי כף היד
לפי התכונות של הכוכבים, וכאן אשתדל
לתת הסבר קצר שלפיו יוכל כל אחד
לבדוק את כף ידו, ולהיווכח מהן התבונות
המאפיינות אותו.
חכמת כף היד — עתיקת יומין, וכמוה

גם השמות שהועתקו מאסטרולוגיה ליד.
שבע גבעות בחלק הפנימי של כף היד,
כנגד שבעה כוכבי לבת שהיו מוכרים
בתקופות עתיקות.
גיבעת ונוס — מבטאת אהבה,
תאווה, חושניות ומקור אנרגיה, משפיעה
במיוחד על ילידי מאזניים ושור.
גיבעת ירח — מבטאת רומנטיקה,
דימיון, הרפתקות-אחבים, אהבה לנסי-

עות, ופחד מכישלון. משפיעה כמיוחד על
ילידי מזל סרטן,
גיבעת יופיטר -מבטאת כוח, שיל־ £
טון, גאווה ושאפתנות. משפיעה במיוחד
על ילידי מזל קשת ודגים.
גיבעת סטורן — מבטאת רצינות,
שמרנות׳ איפוק ונטייה למרה שחורה,
משפיעה במיוחד על ילידי מזל גדי.
גיבעת חמה — מבטאת הצלחה,
ברק, שנינות וטעם טוב, משפיעה על בני
מזל אריה.
גיגעת מרקורי -מבטאת זרי־זות״מחשבה,
פיקחות בענייני מיסחר,
ערמה, נטייה למדע, יכולת ביטוי טובה
בכתב או בדיבור• משפיעה במיוחד על
בני מזל בתולה ותאומים.
גיבעת מרס — מבטאת אומץ־לב,
כושר לחימה, חיוניות, מרץ ויוזמה,
כישרון פדגוגי והתייחסות לזולת. משפיעה
על טלה ועקרב.
גיבעת נפטון — מבטאת אינטו־ *
איציה, מוסיקליות, ולפעמים ״החוש ה־ £
שישי״ .משפיעה במיוחד על בני מזל
דגים.
גיבעת ונוס — היא הכדור הבשרני
בבסיס האגודל. כשהיא רחבה, מוצקה,
מעוגלת ובשרנית, היא מלמדת על בריאות
חסונה וטובה׳ ועל טיפוס בעל לב
חם וסימפטי, לא ביקורתי במיוחד, רחמן,
נעים ומתחשב ברגשות הזולת, אוהב
לחיות בסביבה מלאת יופי, נמשך לצבעים
פסטליים, בשמים טובים ומוסיקה
שהמלודיה שלה פשוטה. לאמנים בכל
שטח שהוא, עדיף שתימצא גיבעה כזו
בכף ידם. גבוהה נשים וגברים עם גביעה
ומוצקה הם בעלי תודעה מינית
גבוהה, הצד הגופני של האהבה חשוב
להם מאוד.
גיבעה כזו בדיוק אך רכהולא
מוצקה — מוכיחה שבעליה נוטים
להתרגש התרגשות ממשית, ובקלות נתפסים
ל״שיגעונות״ של התאהבויות
רבות. הם הפכפכים והרומנים שלהם
נעלמים באותה קלות שבה הם מופיעים.

(המשך בעמוד £ )46

בתוך תקופה מרנינה ומלסיבה צצות אכזבות
קטנות, אס תייחסו להן חשיבות

רבה הן עלולות לגדול

מיקרית עם אדם שגרם
ותרצו להתחיל הכל
ס מההתחלה. כדאי לבדוק
היטב, ולהתעניין אצל
מכרים משותפים מה
מצבו האמיתי של
״המאכזב המיועד״ .בני
מזל סרטן נמשכים במיוחד לצילום בתקופה
זו, ההצלחה בשטח זה מובטחת.

לאריות תקופה רומנטית ומבורכת, למ רות
שעדיין קיימת רגישות גדולה, התנהגות
פזיזה בעניינים
רומנטים יכולה להביא
תתגעגעו לתקופה, ותי-

ומעכבים התרחשויות 1זךןן

חשובות. תקופה זו ב־ההלם
כדאי לנצל ל•
הנאה, בילוי, ובעיקר
לקשר רומנטי חדש או
מחודש. כדאי להשאיר ״ראש נקי״ עבור
התחלה טובה, ואל תתעלמו מהזדמנויות.

פיזור־דעת וחלומות בהקיץ יכולים לסבן
אתכם בתקופה זו, גלו עירנות בעיקר
בשעת נהיגה, או עבודה
הדורשת זהירות.
חבלות ופגיעות יכולות
לפגוע ב״בעלי חלומות״
,אם כי הפגיעות
לא מסוכנות הן מיותרות.
הסקרנות המתעוררת
בתקופה זו
תביא אתכם להתנסות
ו 2במאי
20 ביוני
בחוויות מוזרות ומעניינות.
תיתכן התאח-
$בות נוספת, פרט לזו שכבר קיימת.
* התנהגותבם עלולה לפגוע במין השני.

11 אוח(\

התלהבות פיתאומית
מכל הקשור לאמנות,
תמשוך אתכם לקוני
צרטים׳ ייעריכית י חני׳ 83 1118 האריות יותיספרים.
שהיופי מושך אותם
בעיקר — יבלו בחנויות לתכשיטים, לבגדים
ולמזכרות. המצב הכספי משתפר.

581י

תקופה קריטית שתביא עימה הזדמנות
לקידום הקאריירה. אחריות נוספת תוטל
עליכם, והיא עלולה
לגרוס לקשיים זמניים,
אך אלו עתידים לחזק
את האישיות. בענייני
כספים יש להזהר מ־ביטחון־עצמי
מופרז, ו־מנדיבות
יתר. בתקופה
זו אתם מעוררים רושם
של ״קפוצי יד״ אך
דווקא עכשיו קל להשיג
מכס כל דבר, ידידים
שיבקשו עזרה ייענו בחיוב, הכסף יחליק
מבין אצבעותיכם לכיסיהם של המנצלים.

תקופה חשובה ומלאת אירועים, כדאי להתכונן
למיקרים בלתי־צפויים ומלהיבים, ימשכו שתוצאותיהם
זמן רב. ידידויות חדשות
מסנוורות, אך יש
להזהר, השפעתם עלולה
להיות אחרת ממה שאתם
חושבים. ראייה
חדה, מקוריות ויזמה להתקדמות גורמים
מצויינת, אם כי קצת ג זבגיזו£8>>.
י(61
מוזרה, נסו לרסן התפרצויות
כעס פתאומיות,
ואס אינכם מצליחים, לפחות הסבירו
לאחר מכן שהשד אינו נורא כל כך.

ע 1ן ו1

האירועים לובשים כיוון חיובי ומלא
חיים בדרך״כלל. התקדמות בלתי-צפוייה
י אך זו אינה כל-כך
בטוחה כפי שהיא נראית,
יש לבדוק היטב
לאן היא מובילה. גישה
רומנטית והרמונית
עוזרת ליצור שבועות
מהנים מאוד. בני המין
השני יגלו עימות, ויחלקו
לכם תשומת-
לב רבה מן הרגיל.
מופעי בידור וספורט
ימשכו אתכם במיוחד, והכסף יבוזבז ללא
מעצורים באופטימיות קשתית מוכרת.

1111

התקדמותבם נעצרת בזמן האחרון כתו-
צאה מעבודות והתחייבויות שונות בלפי
אנשים רבים מדי.
מיקרים קטנים וחסרי
חשיבות גורמים לעצבנות
והתמרמרות, נסו
להתייחס לכל זה בקלילות,
תוך זמן קצר
תווכחו שיש לכם ידידים
בכ מקום, ולאן
שאתם פונים שמחים
20 בינואר -
לקראתכם, ומוכנים ל$ו
בפברואר
הושיט עזרה, ולהקל
מעליכם את העומס המצטבר. יומיים
התבודדות עם עצמכם עשויים להועיל.

במקום העבודה מתברר שרבים מחבבים
אתכם, מוכנים לשתף
פעולה, ולהגן עליכם בכל
הזדמנות. יחסים
טובים עם בני המין השני
עשויים לקבל משמעות
שונה, להתהדק
ולהוסיף מצב־רוח טוב,
ענייני הכסף משתפרים,
מצויץ להציע רעיונות
ותוכניות לאנשים, או
אפילו לבקש העלאה
במשכורת. ח
החברה י מהנים, ואתם
הופכים שוב להיות מאוד פופולרים.

יי§! ו8 1ניס

זי אתם
ממשיכים להשקיע מאמץ רב ב-
עבודה, אך לפחות נהנים מהתוצאות.
אנשים מאירים לכם
פנים, ולא מסתירים
הת התפעלותם מתוצאות
עבודתכם. מבחינה
בריאותית אינכם
בשיא פריחתבם, הטרדות
שונות ומשונות
בענייני בריאות יכולות
לגזול מזמנכם היקר.
למרות זאת אל דאגה,
תוך זמן קצר תגיע
תקופה שבה תרגישו עצמכם חזקים ובריאים.
זו תקופה נפלאה להרפתקות.

ענייני הכספים משתפרים, אנשים העובדים
איתכם יגלו תושייה, ובזכותם תוכלו
לחסוך כסף נוסף, ול־

מאבקים פנימיים מציינים תקופה זו,
צריך לפתח גישות חדשות, ולנטוש רעיונות
מיושנים. יתכן
שהבעיות יוחרפו כדי
להביא את הבעיות ה-
עמוקות לפרספקטיבה
נבונה. תקופה טובה
להתחיל לימודים או
לללןהזד עבודה חדשה שתקדם
אתכם בעתיד. ידידיכם
הרבים לא מבינים את
התרחקותכם הזמנית, 60035611 כדאי לעשות חשבון-
נפש, ולהחליט מי הוא ידיד. בעניינים
רומנטים דווקא ידידים ייחלצו לעזרתכם.

בזמן האחרון נשמעות באזניכס הצעות
בלתי״שיגרתיות, עדיין קשה להתייחס ל־
הצעות מוזרות אלה.
ההיסוסים הרבים גור־מים
לעיכובים מיותרים
בדרך אל עתיד בטוח
ומרגיע יותר. אם ברגע
זה נראה לכם ש נחלתם
תבוסה בעניינים הקשורים
לעבודה, זיכרו שבסופו
של דבר הצדק
יוצא לאור, וההערכה
אליכם תחזיר את ה־ביטחון־העצמי
המעורער מעט ברגע זה,

למישהו מיוחד, משהו מיוחד...

0רסים0לניר|,וכאלטיראן

רק בטלוחיות הציבעוניות של ¥א50
תמצא את |וו 180 ווווו ,18 השיטה
הבלעדית המקרינה את התמונה
בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מטן
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה
חדה ובעלת בהיקות גבוהה בצבעים
טבעיים.
לבחירתך מספר דגמים חדישים
בגדלים שונים ובעיצוב מרהיב:

״5-27ק 0\/1\/1-2711
• 3שיטות צנע:
וצו\/\ 1/8£0/ק אוטומטי
ספיוויז אוטומטי להקרנת לרטי וידיאו
מארה״ב בשילוב מערכת וידיאו ביתית
׳ 5 0 ^ 7דגם 81.- 17א3חז 8613
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מחה אוטומטי למניעת קצר.
• כניסות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה של 8ואט
המאפשר חיבור רמקול חיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק רב-תכליתית, בעלת
אפשרות לקליטת 12 תחנות, צבע,
בהירות, עוצמה, השתקת קול, כיוון
אוטומטי, הדלקה וכיבוי.

״/20-1£ץ\/-20321א
• 3שיטות צנע: ם8זו*/וצו\/\ 1/3£0/ק
אוטומטי.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• רמקול ץ 3ש ס״ר
• יחידת נקרה מרחוק רב־תנליתית.

״\/-20201\/20-1£א
• 3שיטות צבע:
!צוג./3£0/ז*ק -אוטומטי $0 ,ז א -ידני.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

״\/-1842 £-18א
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אפשרות התאמה אוטומטית של בהירות
המסך בהתאם לתנאי התאורה בחדר בו
נמצא המכשיר.
• יחידת נקרה מרחוק.

*00101

^8011

״\/-14-1400£א
• מכשיר נייד.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אנטנה 8£ט/ז 8ע

בוא לראות ולשמוע הדגמה באולמי התצוגה של סוני:
הל־אביב: מגדל שלום, רה׳ אחד העם .9
חיפה: קריה אליעזר, נכר מאירהוף .33
ירושלים: קרית משה, רח׳ ימין אבות .6

אין צמו שוני.

?!שבץ

הווו ל ס הי ה

2 2 4 6

דקראת דושמ״א

מאוזן :

יער ליד ירושלים! )5

הלבוש הנהוג ביום־ר,כפורים !
)10 אל־נאי! )11 הגיע! )13
זה אשר ! )14 עלה בספר ! )15
חוג! )16 סכץ שוחטים! )18
ידיעה, הבנה ! )20 ככה ! )21
המדרגה השישית בסולם הקולות
)22 ,ניקה, חכך)24 ,
תקווה, מיבטח; )25 סוף ה־
״שלום״ )26 ,יין אדום)28 ,
אדי־מים )30 ,שם מקראי נרדף
ל־מזל )31 ,המרחק שהכדור,
הפגז או החץ מגיעים אליו
בכוח הידיד )32 , ,אשפת ה־חיצים
)34 ,צי, שיירת אניות ,
)35 חרה־אפו )38 ,קלות־דעת ,
)39 היסוד החומרי של תופעת
התורשה )41 ,ילדה )42 ,שם
מבצע במלחמת השחרור —
להרחקת האיום הירדני מעל
תל־אביב )43 ,בעבר בלתי
מוגדר )45 ,פשר, הוראה ,
)47 אביהם על שם, חם ויפת,
)48 ביראות — מצב של חוסר
רוח על פני הים )50 ,בתמורה,
)51 סופר, מחבר ונבלות צרפתי
נודע (ש״פ) )52 ,סופר
אידי גדול — מוזיאון של
שמו בבת־ים )54 ,נאבק)57 :
הספיק, היה די )61 ,להיכן,
)62 סגר, סתם )64 ,תוך,
)65 בקר החי בהודו ובאפריקה
כבהמת־בית )66 ,מוטב שלא
להזדקק לשירותיו של בעל
חיים זה )67 ,כלי קיבול קטן ,
)69 רעיה )70 ,שלילה מוחלטת
)72 ,משוררת ישראלית
בת שמונים (ש״מ) )74 ,העלה
מליבו דבר שלא היה! )75
יחידת כוח במנועים (ר״ת),
)77 גילה )78 ,נעקר )81 :דוד
גדול לאגירת נוזלים )83 ,סוג
מנעול )85 ,סימון מוסיקלי ,
) )8סידן גפריתני — שימושו
כרפואה ובפיסול )88 ,כינוי
מליצי לשמים )89 ,מכשיר
עינויים עתיק )91 ,בשבילך,
)9:אות הנצחון במלחמת העולם
ה־ )95 , 2חוב שהגיע
מן פרעונו (מלכים ב׳ ד׳ ד),
< )9תו בסולם התווים )98 ,
גוז )100 ,ילדי סקטנים )102 ,
:פוף )103 ,אחד מבני יעקב,
)10,גיטריסט ספרדי נודע ש-
זיבל עיטור בימים אלה )105 ,
:ופר ומורה עברי — אביו
סל הצייר נחום גוטמן (ש״מ).
:זאונך :
)1יבש מאד )2 ,זחל של
נש הבגדים )3 ,חברו של
!ביי, מחכמי המשנה )4 ,מספר
;ספורטאים שלנו שנרצחו לפני
ממונה שנים במינכן )6 ,אחד
גשלושת מצבי הצבירה של
;חומר )7 ,ידיד, אהוב)8 ,
ננף )9 ,דמויות פועלות ב־מחזה
)12 ,שבח )15 ,דופי,
!גם )16 ,מורה הוראה אצל
וספרדים )17 ,פתיחה, פריצה
כנוי לוולד הראשון )19 ,מם נוסף ליום־כפור )20 ,דמות
:יצירה מוסיקלית של גריג
לפי איבסן )23 ,זהב מוב-ור )24 :לא חד, מעוגל
מכחכים איחולי קוראים לקראת שנת החדשה, השנה תשמ״א.

עליכם לצבור כוחות, נפשיים
ופיסיים, לקראת השנה החדשה.
אין ספק שזו תהיה שנה של הכרעות
היסטוריות בחיינו — שנד.
של ליכלוכים, של לחצים, של מא־בקי־כוח
גסים, של לאומנות משתוללת
ועצבנית ...בקיצור: ש תהיו
לי בריאים השנה, מחכה
לכם הרבה עבודה.

מולי, קיקי, יאקי ואכי,
תל־אביב

מיטב האיחולים לכל חברי ה מערכת

ראוב! איי, ניו־יורק

ה1לתו1ךדאה מו כ יד
טעות בזיהוי אישי האו״ם,
בכתבה על יוסף תקוע
״המוציא מן הכלים״
(״העולם הזה״ .)2244

בתמונה שפירסמתם רואים את
תקוע בחברת איש הדור בלבושו,
על רקע מטוס הנושא את סימני
האו״ם. בטעות כתבתם, כי זהו ה־

במקצת )26 ,סודות, מסתורין,
)27 בת־קול )29 ,מעמקים,
תוך )30 ,בריכת מים לרחיצה ,
33 נחש־ארסי )34 ,שם משפחת
העט של פאבל פבלוביץ׳ בעל
״כל החיים לפניו״ )36 ,החלק
הקדמי של הגולגולת; )37
ארץ דרום־אמדיקאית )40 ,בן-
אדם )41 ,תבואה )44 ,דפנות־הפעמון
)46 ,שמו של אחד
מראשי האלילים בבבל)47 ,
אינו עובד )49 ,סלנג)50 ,
רפה, נחלש )53 ,כינויה של
כל אחת מן האלות האחיות/
שהגנו על האומנויות והמדעים
־ במיתולוגיה היוונית)54 ,
בן־קיש )55 ,שר )56 ,מצב
במשחק־המלכים — נחשב בתיקו
)58 ,תם )59 ,כתב-
בעלות על קרקע )60 ,גבול,
קץ! )62 הזכר בהורים)63 ,
עדין, צעיר )66 ,צמח־בר

שזרעיו ושורשיו מכילים חומרים
נרקוטיים )68 ,גבעות״חול
הנערמות בכוח הרוח ! )71
מתכת כחלחלה-,לבנה שאינה
מחלידה )73 ,עצם בפנים ,
)76 קוסם, מגיד־עתידות )77, ,
קופים הניתנים לאילוף קל —
בהודו נחשבים לחי קדוש ,
)79 קבוצת כוכבים בשמי הצפון
)80 ,קול גברי עמוק ,
)82 מתנועע )84 ,בדקדוק —
לנסתרות )85 ,גם הוא בעופות
שהביא שלמה־המלך ממרחקים,
)87 בתוכך )90 ,פתרון! )92
תכשיט קדמון לרגלי נשים ,
)94 היה רצוי — היה במצב
נעים ונוח )96 ,כפיה, דרישה
נמרצת )97 ,שרוי באבל)99 ,
סוכות הוא המועד היחידי שהוכתר
בשם זה, 3.14 )101 ,
)102 עצם בפה )103 ,זוג,
שניים.

גונאר יארינג ויוסף תקוע
המוציא מן הכדים
מזכיר הכללי של האדם, דאג המר־שלד
המנוח. האמת היא, כי זהו
גונאר יארינג, המתווך מטעם האדם,
שפעל לפני כעשר שנים
כדי לקרב את עמדות ישראל והערבים
ונכשל.
אורי יאירי, חיפה
0הקורא יאירי צודק. יארינג
ותקוע — ראה תמונה.

ושיא יקר
בעיקבות החלפת האיגרות
בין ראש ממשלת ישראל
ונשיא מצריים.

אני מודה לך על מכתבך מן ד,־2
באוגוסט, בו עיינתי בקפידה אתמול
בערב.
בריאותי טובה, תודה לאל. ה רופאים
והפרופסורים הטובים שלי
החליטו להראות לי תצלום של
לבי (שנעשה על־ידי מכונה מתוח כמת,
יחידה־במינה, שאותה אנו
אפילו מייצאים לארצות־הברית.
אני מניח שתוכל גם לקנות אחת
לשימושך האישי, חס־וחלילה).
מהו לבו של אדם, אני שואל
את עצמי. אין הוא אלא — האמן
או לא — משאבה! כן, משאבה!
ואני חושב ...אני תמיד חושב,

אנוור היקר, אף שרבים סבורים
שאיני מסוגל לחשוב.
אלוהים אדירים, חשבתי לעצמי
...כל עוד המשאבה הזאת פר
עלת, האדם — כוונתי לעצמי —
מרגיש, חושב, מדבר, כותב, אוהב
את עליזה, מחבק את יגאל ידין,
בוכה ומחייך אל אריק שרון, מתרגז
על ברונו קרייסקי, דוד הלוי,
אריה דולצין, נהנה מחייו (אני
מנהל עתה שני משרדים וכמעט
זכיתי גם בשלישי, הלא הוא מש־רד־המישפטים)
,מתיידד עם גאולה
כהן, מאיר כהנא ר 6גיבורים
עלומי־שם של גוש־אמונים, מתפלל
עם החכמים האנטי־ציוניים
של אגודת־ישראל, חולם על יש ראל
גדולה יותר, מקאהיר עד בגדאד...
אבל
כשהמשאבה הזאת — כוונתי
ללבי — תחדל לפעול, חסל
סדר מנחם! ואז — אומללים יהיו
בני ישראל האבודים, השכוחים!
לכן, מחובתי ד,ברורה, כראש־ממשלה,
לשרת את בני עמי —
או לפחות את 20 האחוזים שעדיין
סבורים שעלי להמשיך לכהן כ־ראש־ממשלה
(לפי סקרי דעת־הק־הל
האחרונים) — ולסייע להם לה גיע
ל־ 200 אחוזי אינפלציה, השי עור
הגבוה והמרשים ביותר שנרשם
אי־פעם במדינה מערבית כלשהי.

במיטב
האיחולים לך ולגברת
סאדאת, שלך, מנחם בגין.
נ. ב .זהו מכתב זהה כמעט
לזה שמר בגין שלח לנשיא אל-
סאדאת, כדי להסביר לו את חוק-
ירושלים הגאוני של גאולה כהן,
אשר השפיע על אויבינו וריפה
את ידי ידידינו.

יוסף שריק,

תל־אביב

שיא חדש
ש ל שרירית ד ב
על הנסיון לנשל מישפחות
ערביות מבתיחן במיזרח־ירושלים.

מינהל־מקרקעי־ישראל
יזם פעולה
עצמאית: הוצאת מיכתבי־הפק־ער,
וצווי־פינוי למישפחות הדרות
בסמוך למישרדי ראש-הממשלה
בשכונת שייח׳ ג׳ראח. אם נכונה
הודעת מישרד ראש־הממשלה, כי
״ידו לא היתה במעל״ וכי אין
לו חלק בפעולה שאותה כינה
״טיפשות או כוונת זדון״ ,אזי
יש להעניש את שולחי המיכתבים
ואת האחראים למעשה בחומרה
רבה.
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2246

״ויקטורי״ ספינת הדגל של נלסון בקרב טרפאלגאר.

זע 1 !8 0פנזע
.״ויקטורי״ ספינת הדגל של נלסון בקרב טרפאלגר שנערך
ב־ו 2באוקטובר 805ו. נלסון, שפיקד על צי של 27 ספינות
התגבר על ציין המשותך של צרפת וספרד שמנה 33 אניות
קרב, בפיקודו של האדמירל וילנוב, וטיבע 9ו מאניותיהן.
כשאתה מעשן נלסון פילטר וירג׳יניה, זה הסיפור שהיא
מספרת לך. קח אחת...

נלסון פילטר וירג׳יניה -הטעם הנועז של המרחבים הגדולים...
ררסובו וימו־ עלזבסה!

מכחכים

גברים
9 0־רו־ 9ו | 9 0ןסז 9ן 0

יום ר^ושון

נ הני ם מ־ 150/0על חשבון הבית.

כל יום ראשון באפרופו כי לאפרופו
יש יומהולדת ).גבר, זכור, ארוחת בוקר או ארוחת צהרים
תעלה.לך פחות כל יום ראשון באפרופו,
כד 9.00 בבקר עד 3.00 אחה״ע.
* נשים תהנינה מהנ״ל. בפרט ובכלל, בל
יום רביעי.

גן־קפה אפרופו,
ב״גן־יעקב״ ,בין ״היכל התרבות״ ל״הבימה״ ,־
פתוח כל יום כד 9.00 בבקר עד 2.00 בלילה.
טלפון 280143 :־.03
נפגש באפרופו.

(המשך מעמוד )6
לאחר חוק־ירושלים והדיבורים
על ״העתקת הלישכה״ ,יש -יותר
משמץ של אטימות־לב ושרירות
ביורוקראטית בנסיון לנשל מיש־פחות
מאדמתן ומביתו, בניגוד
לרצונן.
זוהי בעיה רגישה וסבוכה גם בעתות
רגיעה, והשכל הישר אינו
תופס, מדוע אין ־אפשרות לשכן
את משרדי״הממשלה בשכנות ובכפיפה
אחת עם האוכלוסיה המקומית.
ההסבר היחיד המתבקש:
מאחרי הפעולה של מינהל־מקר־קעי־ישראל
מסתתרת כוונה לנגוש
באוכלוסיה המקומית, לנשלה, לדחוק
את רגליה, כדי לייהד את
ירושלים.
אם סבורה הממשלה, או אחד מ־משרדיה,
כי בפעולה זו תביא את
הגאולה, טעות חמורה בידה —
היא תקרב רק את השואה•.
מידן להב, תל-אביב

אזרוו*!׳ן ן ואולעלפיאדה
מי הקים את הלהקה ומי
ביים את התוכנית ! ג-
עקבות רחל המרחלת, שכתבה
על עזרא דגן וחברתו
(״העולם הזה״

.)2243
רחל המרחלת כתבה בין היתר•,
כי עזרא דגן הקים את הלהקה ל-
אירוויזיון וביים את תוכנית הפג־

אשטה בו. מיספרי מיקוד? נה !
גזיי גורודב, חולט

ס ב לו תי השלי 1דדת
ישראלית המתגוררת ב-
לוס״אמ׳לס, סובלת מ אורחים
ישראליים לא-
קרואים.

אני רוצה לחלק אתכם כמה
מתסכוליהם של הישראלים בגולה.
קודם כל חם פה, ודבר שני האוויר
העשפילי (יש מילה כזו?) מקשה
על הנשימה, אבל מה שברצינות
חונק אותנו, זו מכת הישראלים
המבקרים. אני יודעת שכל הישראלים
היושבים בארץ מתים מ־קינאה
בכל אלה שהצליחו לקבל
ויזה והצליחו לנוע לארץ העשירה
והנחשקת — אבל אנחנו רחוקים
מלהיות עשירים במידה כזו,
שנוכל לפרנס את כל הישראלים
האומללים, שבקושי יש להם קצת
כסף לחרוש את העולם. אני כמ עט
לא מכירה ישראלים יורדים,
שטיילו כל כך הרבה כמו היש ראלים
האומללים החיים בישראל.
משום מה הישראלים עדיין חוש בים
שהם עליונים — הישראלי
יודע שכל העם היהודי בעולם
פשוט משוגע עליו ומעריץ אותו
ואת גבורתו. ולא רק היהודים,
הישראלים החיים בחוץ־לארץ
פשוט צמאים לחברה ישראלית
(בגלל זה הם עברו ללום־אנג׳לם)
והם מוכנים לשלם יומית לכל מי

ס סן סז סן ס

יום רביעי

נ הנו ת מ־ 50/0ו על חשבון הבית.

כל יום רביעי באפרופו בי לאפרופו
ישיומהולדת ).גברתי זיברי ארוחה בוקר או
ארוחת צהרים תעלה לן פחות...בל יום רביעי
באפרופו, מ־ 9.00 בבקר עד 3.00 אחה״צ.
*גברים יהנו מהנ״ל, בפרט ובכלל. בל
יום ראשון.

גן־קפה אפרופו,
ב״גן־לעקב״ ,בין ״היכל התרבות״ ל״הבימה״,
פתוח כל יום מ־ 9.00 בבקר עד 2.00 בלילה.
טלפון 280143 :־.03
נפגש באפרופו.

תן טרמפלחייל

יורם בוקר בהופעה במינכן
בשפיל שטרסה — באולימפיאדה
טמימה. טעות בידה. באירוויזיון,
וכן בעיתונות, פורסם, כי הפנטו-
מימאי יורם בוקר הקים את הלהקה
והוא שצירף אליה את תלמי דיו,
עזרא דגן וחברתו, וכן ביים
את תוכנית הפנטומימה.
ע מי ת גילכו ע, תל-אביב
י• יורם בוקר בעת הופעה נ־שפיל
שטרסה, באולימפיאדת מינכן
— ראה תמונה.

מ־ספר• מיקוד י נא !
אמרו לו :״תבוא מחר...
תבוא מחרתיים והוא
כעס.

כבר לפגי עשר שנים הכריז ה דואר
על הנהגת שיטת המיקוד,
אבל רוב הישראלים ציפצפו על
הרעיון. עכשיו שוב הוכרזה חובת
ציון מיספרי המיקוד על גבי ה־מיכתבים,
והציבור התבקש לקנות
מדריכי־מיקוד בסניפי הדואר.
אני יקה. הלכתי לדואר שלוש
פעמים וענו לי שהיו מדריכים,
אבל אזלו. תבוא מחר. אולי מחרתיים
...אילו הייתי במקומו של
מנהל שירותי־הדואר, מר שלמה
אמבר׳ הנכבד, הייתי דואג שבכל
סניף יהיה מלאי של מדריכי-מי-
קוד — עד התיקרה. אחרת מהרהר
האזרח: אם הדואר משטה בי, אני

איתם כמה

שרק יבוא ויישב
ימים, לרפואה.
הרשו לי לפוצץ את הבלון ה נפוח
של כל אלה שיושבים בקונסוליה
ומחכים לוויזה. אם יש
לכם כסף — תכינו עוד 15 דולר
ללילה למוטל. אנחנו פשוט שבעים
מכל אלה שחושבים שקל לע שות
כאן כסף, והאוכל פה הוא
בחינם, ואף אחד בעצם לא אוהב
פרטיות, שהרי כולנו התחנכנו על
ברכי רעיונות הקיבוץ. יותר מזה :
מי שיש לו 1000 דולר לכרטיס,
שיוציא עוד 0.32 סנטים לבול וישלח
מיכתב־הודעה שהוא מגיע.
וכשיגיע (למורת רוחם של בעלי-
הבית) — שילך פעם ביומיים
לסופר״מרקט ויקנה חלב. נכון ש שני
דולר לחלב זה קצת הרבה,
אבל זה גם מה שאנחנו משלמים.
ועוד דבר: שאף אחד לא יספר
לי שיד רוחצת יד. אני לא מתכוונת
לבוא לישראל ולח״ות אצלם•
יש לי מישפחה שאני אוהבת
ושאוהבת אותי, ורק אצלה אני
מתארחת. ואגב — כשהמישפחה
שלי באה הם מודיעים לי עשרה
חודשים מראש, באים עמוסים במתנות
ולא נותנים לי להיכנס
למטבח או לסופר־מרקט עד שהם
נוסעים.
טוב, אבל זו המישפחה שלי.
אנחנו פשוט שונאים לנצל.
י.מי, לוס־יאנג׳לס
העולם הזה 2246

״ילים

אתה קו ב ע
א ת גוב ה ז פיי ת ד
יש לך סיכויים טובים מאוד לזכות במאות,
באלפי ואולי ברבבות לירות
במבצע הפרסים הענק של ״טמפולי״.
אסוף 10 שקיות ריקות של ״טמפולי״
(ענבים, פטל, תפוזים או אשכוליות); הרכב
— כמה מילים בעברית שאתה יכול
מאותיות המילה ״טמפולי״ (אפשר להגיע
לכמה מאות מילים).
המילים(בנות 2אותיות עד 6אותיות) חייבות
להיות מורכבות אך ורק מהאותיות
המופיעות במילה ומערכים המופיעים
במילון א. אבן שושן.
אין לחזור על אותה אות פעמיים במילה.
צרף את רשימת המילים שהצלחת להרכיב,
אל השקיות שאספת, הכנס למעטפה ושלח
בציון שמך וכתובתך אל:
״טמפו״ ,איזור התעשיה, חולון.

101 פרסים כל 10 ימים:
כל 10 ימים תיערך הגרלה 100 .מעטפות
יועלו בגורל, ייבדקו ויזכו את שולחיהן ב־5
לירות לכל מילה נכונה.
מעטפה אחת נוספת שתעלה בגורל תזכה
את שולחה ב־ 25 לירות לכל מילה!

הגרלה סופית
בתום המבצע תיערך הגרלה סופית, של כל
משתתפי המבצע מאז תחילתו, ללא יוצא

מהכלל הפרס הגדול:
״מרכז המוסיקה ״,מערכת סטריאו
משוכללת מתוצרת
(המערכת כוללת פטיפון, טייפ, רדיו
אמפליפייר 4 ,רמקולים) .

ותקליטי 0.8.3בערך של 10,000ל״י לפי
בחירת הזוכה.
כל ההגרלות ייערכו בנוכחות
נציגי: הנהלת טמפו, קל״ע (קרן הלשון
העברית) רואה החשבון של החברה ומשרד
הפרסום.
שמות הזוכים יפורסמו במודעות בעתונים. י
הודעות תשלחנה לזוכים
זכרו! ככל שתשלחו יותר מעטפות (עם 10
שקיות בכל מעטפה) — ואתם יכולים
לשלוח כמה פעמים את אותה רשימת
מילים — אתם מגדילים את סיכוייכם
לזכות.
בהצלחה!

תנו את ההגה בידיו עול פרס
עיתונכם ידוע כמתנגד חריף לשימעון פרס. למעשה
נלחמתם בו מאז עלה האיש על הבמה הפוליטית
הלאומית שלנו. היות ולאחרונה שימשתם אכסניה
למאמרים וכתבות בזכותו של יצחק רביו, בהקשר
להתמודדות על ראשות־ממשלת״המערך, אכיר לכם
תודה על פירסום הדברים שלהלן. אני חש כי האובייקטיביות
שלכם תעמוד במיבחן, בעיקר לנוכח העובדה
כי הסיסמה ״ללא מורא אך גם ללא משוא
פנים״ הינה נר לרגליכם.

פרס אכן חזה את המצב לאשורו. והאם לא בחזון
ובמימושו נבחן מנהיג אמין !
בלתי אפשרי, בגלל המכלול הכביר, לאמוד את

מתנגדיו של שימעון פרס נגחוהו תמיד במשוואה
הפופולארית שמהותה מיבחן לאמינות אישית .״אם
לקנות מכונית משומשת מרבין או מפרס — עדיף
לקנותה מרבין״ .ואכן בסייפא נשוב למשוואה זו.
״לא אמין״ — זו למעשה הטענה העיקרית שמטיחים
בפרס מתנגדיו. טענה חמורה זו אינה נפרטת
שלות ישראל, כשקודם לכן שימש שנים ארוכות כ

רביו כבר עמד בעבר בראש ממשלה ולא השכיל
להנהיגה כצוות מלוכד — למרות הישגים חשובים

הבלתיאמץ! ,המחש,
יהיה מ שוב בנעוו!,
בענייני הבישה!

מי ראוי יחוד
למסר• לו
מכונית משומשת
לפרטים (כי כנראה אין כאלה) .הטענה קשה גם משום
שקשה להפריכה, שכן הרוצה לעסוק בכך חייב לפרט
מנכ״ל מישרד״הביטחון. במשך שנים ארוכות אלה,
של עשייה ללא לאות, הניח את אבן הפינה לתעשיה
פרטים רבים, רובם פרקים שלמים בתולדות עמנו
בעת החדשה וקורות תקומתנו. רוב הפרטים הללו
הינם חיוביים מאוד ונראים כל כך טריוויאליים, עד
כי אין בהם עניין לקורא.
בכל זאת, מי הוא האיש ״חבלתי אמין״ הזה ז —
איש ״תלוש״ זה היה כמעט מנעוריו מעורב ראשו
ורובו בבעיות ביטחון ישראל. לשיאה של ״אי אמינותו״
מגיע כשמונה לכהונת סגן־שר־הביטחון במט-
הצבאית ולתעשיה האווירית• בשעה שהתעשיות הללו
נחשבו לחזון מגלומני-שרלטני כמעט — האמין פרס
בחיוניותו ועתידן. כיום תעשיות אדירות אלה הן מציאות
רגילה.
לשיא חסר-תקדים בחריפותו הגיע המסע נגד פרס,
בשנות החמישים,

דיבורו רהוט וקולח ן למי שמפריעה מחירות המענה
של פרס אפשר לנחמו — ייבחר הלה לראשות-הממשלה
וכובד העול ימתן, שכן האחריות יש לה אופי מעיק
ומרסן.
מדוע אין עובדת היותו של פרס בר-שיח מבריק,
מקובל ומוערך בבירות עולם רבות, עומדת לזכותו?
פרס משמש מזה שנים כיו״ר מיפלגה, שבימיו
אוחו כמעט כל קרעי עברה• האיש שקיבל מיפלגה
שהיתה בבחינת אודים עשנים, הן מבחינת מעמדה
בציבור והן מבחינת מצבה הפנימי, שיקם אותה (לא
לבד כמובן) וביצר את מעמדה. היום אנו, חברי
העבודה, והרבבות שהצטרפו לשורותינו, גאים בשייכו-
תנו לקולקטיב זה. פרס (עם יהושע רבינוביץ ז״ל
ואחרים) הוציא את עגלת המיפלגה מביצת החובות
הסמיכה והמעיקה. אגב, האם התיאור שלעיל לא
מזכיר לכם מצב של מדינה מסויימת במיזרח התיכון? !
מה עם האמינות? אם כאן צלחה דרכו ומנהיגותו של
האיש, מדוע שלא תצלח בשלב הבא?

יצחקרביו ושימעון פרס
תרומתו והשפעתו של פרס לתהליך הרכש ולשיקום
צח״ל, לפני ואחרי מילחמת יוס״הכיפורים.

מהר מדי וחלק מדי, ללא גימגום, ללא היסוס,
משיב פרס על שאלות בתחומי התמחותו — ואלה,
לטענת מתנגדי פרס, עושים אותו ״בלתי אמין״ .מי
שזוכר את הצורח והתוכן של התבטאויותיו של יצחק
רבין, עת כיהן כראש־הממשלה, קשה לו להשתחרר
מעומס כבדות הפה שאיפיינו את הופעותיו. עם זאת
ראוי לציין כי מאז חדל רביו להיות ראש-ממשלה הפכו
הופעותיו הציבוריות קולחות ואפילו נעימות. אך ממה
נפשך, האם בלתי״אמין ולא אמיתי הוא אדם שניחן
בכושר ביטוי מעולה, אשר גם כשר בכיר (ביטחון) היה

שהיו לממשלתו. פרס, לעומתו, מנהיג מזה שנים צוות
הפועל כהלכה. בצוות חיו וישנם יריבים פוליטיים.
אלון ורבינוביץ ז״ל ואחרים לא ראו תמיד עין בעין
עם היו״ר, אך הצוות פעל ללא חיכוכים מיותרים.
כיצד נהג רביו במי שהתנגד לו — אבא אבן למשל?
הוא פשוט מחק אותו מהמפה הפוליטית שלו.
שימעון פרס מייצג דרך, המקופלת במצע המיפלגה
שסביבו מאוחדים כל חבריה. ועידת המיפלגה הבאה
(בדצמבר) תאשר מצע חדש שיאחד שוב את כולם
ויחייב את מי שיהיה המועמד לראשות הממשלה.
נסגור׳ איפוא, את המעגל במשל קניית המכונית.
מוצעת לכם מכונית שנהג אותה נהג מנוסה, ללא
עבירות תנועה* ,נהג שלא נטש את ההגה לאחר, משום
שהוטל עליו לשלם ברירת קנס ; נהג שרשיונו לנהוג
לא הופקע ממנו ושמכיר היטב את חוקי-התנועה•
הוא אמין וראוי בהחלט לעמוד בראש ממשלת-
ישראל הבאה.

מיכאללפידוח * ,תל־אכיב
* הקורא לפידות הוא חבר לישכת מיפלגת העבודה.

~ ויוחס־ חשבםד״זה
סיבוב, סיבה ומסובב
מבלי לגרוע מכוח החזון־לעתיד של אורי אבנרי —
פרט, כמובן, לכתיבתו, שרבים, במשך שנים, הצביעו
עליה כעל ייחודית, מעניינת, מושכת, חדשנית ומבריקה
— הרי יש לזכור את ה״רקע״ לכתיבתו. אין דברים —
גם מחשבתיים או חזוניים — הצומחים בחלל ריק.
הרוצה, איפוא, להעיד, מן הראוי, כמאמר הפתגם
״להרחיק עדותו״.
במה דברים אמורים?
ח״רקע״ לצמיחתו של הסיפור ״הסיבוב החמישי״״
— כמו ״פרשת קזאנצאקיס״ שבאה אחרי כן — היא

״פרי״ אותה שנה, שנת •1954

לכן, כשמדובר בפצצה אטומית — לא פלא שהסיפור
על ״הסיבוב החמישי״ נכתב זמן קצר לאחר מכן,
ב־ .1955 אך, כאמור, אין הדבר בא לגרוע מן ההב־רקתיות־המקוריות
שבסיפור.

מה יש לנו כאן, פרט לעצם הסיפור ,״כפשוטו״ ?
יש לנו היבטים איסטראטגיים, כלכליים, פוליטיים,
* הסיפור של אורי אבנרי פורסם לראשונה לפרי
25 שנה, ב״העולם הזה 931 מה־ 18 באוגוסט .1955
הוא פורסם שוב ב־ 13 באוגוסט השנה (״העולם הזה״
.)2241

אבנרי את בן״גוריון באור אחר (בעניין החזרת השטחים,
פרט לירושלים, דיעה שהביע בן-גוריון).

כמובן. עכשיו 25 ,שנה לאחר היכתבו, רואים כי יש
לו ״מיגרעות״ בחזון, כגון: דויד בן״גוריון כבר לא חי,
כמו בסיפור, בשנת ; 1975 אהוד דיין אינו ״תופס״
מקום מבחינה פוליטית• המילחמות (או כפי שאורי
אבנרי קורא להם ״סיבובים״ ,ברוח הימים של אז),
היו אמנם ארבעה-חמישה כבתחזית, אם כי בשנים
שונות (אבנרי ,1968 ,1964 ,1958 ,1949 :ובמציאות :
1948־ .1973 ,1970 ,1967 ,1956 ,1949 אני רואה במיל-
חמת 1967־ 1973 מילחמה בלתי פוסקת. ועל כך ודאי
יש ויכוח) .אך אלה פרטים שאינם מעלים ואינם מורידים
; כי העיקר הוא באידיאולוגיה ובאידיאליזם.
לעניין זה יש לציין כי העולם הערבי היה מאוחד
דווקא, שלא כבתחזית, ב״סיבוב״ של .1973 אגב, פרט
מעניין: לו חי דויד בן-גוריון בשנת ,1974 היה מגיע
אז לגיל ,88 כך שפרט זה על גילו זה של דב״ג הוא
קצת ״חורק״ מבחינת הדיוק. אך זה לא כל-כך חשוב.

ניתן לציין עוד אספקטים כהנה וכהנה. אציין עוד
שניים :
(א) בעיניי מצאה מאוד חן העמדת־הפסוקים שבירמיהו
בד״בבד עם הדקות האחרונות של הפיצוץ.
כל דקה והפסוק (או חלק הפסוק) ה״מתאים״ לה1.
(ב) מה שכותב אורי אבנרי — וכל מי שמכיר,
עוקב וקורא במאמריו לאורך השנים יודע זאת — בשם
אהוד דיין על בן-גוריון :״מה הם למדו על המרחב,
על הערבים, על מילחמות הצלבנים״ — יודע כי זאת
היתה, שנים רבות, דעתו של אורי אבנרי על דויד
בו־גוריון, אם כי בראשית שנות השבעים ראה אורי

ומכאן לבעיה סיגנונית. כיום הסימון הערבי אינו
כזה של ,1955 הבא כאן בדברי הרמטכ״ל הסורי :
״גיבורי האיסלאם מאז ימי הנביא קמים לעיני
רוחנו. נבקש דרכים ונחפש פתרונות לבעיות המכאיבות
של הדור. בעזרתאללההרחמןוהרחום ״ .
(ההדגשה שלי).
יכול להיות — בדור האיסלאמי הזה של החומיי-
ניזם — שכיום כ ן מדברים בארכאיות כפי ה״סיפא״
בדברי הרמטכ״ל הסורי (״בעזרת אללה הרחמן והרחום״)
,אך זה נאמר — פרט, אולי, לאשר ״הולך״
באיראן — די בדרך שיגרה ולא בדרך של אמונה. אך
אי-אפשר לומר כי הערבים כיום ״מתגעגעים״ לתקופת
הג׳אחילייה וימי ראשית הופעת האיסלאם (אם כי
היה מיקרה של כיבוש מיסגד בריאד, לפני כמה
חודשים, הרי הדבר אינו אופייני).
במובן זה של דיבור, סימון — השתנו הערבים,
ככל אומה. אין רצון להשליט את הסימון הארכאי
כולם שואפים עתה לסימון מודרני. אם כי, על צד
האמת, נשארה הווייתם העיקרית של הערבים, למרות
הכל — קרי: למרות ה״פצצה״ בסיפור ״הסיבוב
החמישי״ — האמונה במונותאיזם.
המעניין והאקטואלי (עד עתה !) ביותר, כמובן,
הוא סוף הסיפור :״להתראות בירושלים המשוחררת ! ״
ואלה גם הדברים ששמענו ברדיו ובטלוויזיה יומיים
לאחר הופעת ״העולם הזח״ (ב״ ,)13.8.80 כהד רחוק
של מלך סעודיה, הדורש ג׳יהאד ערבי כולל ״בירושלים
המשוחררת ! ״
אין חדש תחת תשמש?

זמירבן ־ דויד, נהד־די

נזה ששה את ״ג נרל אלקטריק
למקרר האמריקאי
הנמכר ביותר בישראל?

מבין כל סוגי המקררים המיובאים
לארץ( ,אמריקאים ואחרים),
מקרר ״ג׳נרל אלקטריק״ הוא
הנמכר ביותר. שנה אחר שנה הוא
תופס מקום ראשון במשאלי דעת
הקהל, כמקרר המיובא הנותן א ת
התמורה המלאה ביותר למחיר.
אין זה פלא, מקרר ״ג׳נרל
אלקטריק״ מיוצר ע״י הקונצרן
הגדול ביותר בעולם לייצור מוצרי
אלקטרוניקה והוא גם המקרר
הנמכר ביותר בארה״ב.
הוא מצטיין ביתרון שכולו
051ח=ו סא (ללא כפור) ,מגוון גדלים
וצבעים לבחירתך — ושיכלולים
רבים אחרים, עושים אותו למקרר
הטוב בעולם.

<זר ח״ ג

ייי רל

ייי ־ ^י ^יי ^י ״זיזיי ט.
רייזו לי ״ ^ו

£1.601810

יבוא אחריות ושמת —
״ג׳נרל מהנדסים״
בקנותך מקרר ״ג׳נרל אלקטריק״
מהנציג הבלעדי בישראל,
״ג׳נרל מהנדסים׳ /מוענקים לך:
אחריות מלאה של היצרן.
15 שנות ביטוח־שרות של ״ג׳נרל
מהנדסים״ ,בתום שנת האחריות
הראשונה 5 .שנות אחריות
למערכת הקירור.
הקפד לקנות א ת מקרר ״ג׳נרל
אלקטריק״ מ״ג׳נרל מהנדסים״,
חברה אמינה ומבוססת שתעמוד
לשרותך לאורך שנים. כך תבטיח
לעצמך מחיר ריאלי, אספקה
מיידית מן המלאי, שרות אמין
ואחריות. בוא עוד היום לאולמי
התצוגה שלנו, או לסוחרים
המורשים, ודרוש תעודת
אחריות מקורית של ״ג׳נרל
מהנדסים״ .קנה את המקרר
הנכון במקום הנכון.

גיווזז ץ

העולם הזה 2246

תנור מצנם מ6ע ^0וX0&816
אופה,צולה,קולה,מחמם.

וגם חוסך לי
אינסוף חשמל.
אני קוראת לו ״הכל בו קוק הקומפקטי שלי״ .ובמחיר
הקומפקטי שלו, תופתעי עד כמה הוא מסוגל להעניק :
* תא אפיה ענ קי עם שני משטחי אפיה נרחבים.
* אפשרות לקלות פרוסות לחם בהקפצה.
* קליה בתנור בשיטת 10 וו 56160*-80 להשגחה על החום.
* הוא כבה מעצמו בהגיעו לטמפרטורה הדרושה ונדלק שוב בעת הצורך.
* משטחי האפיה והמגשים ניתנים לפירוק בקלות לשם ני קוי יסודי. ה־ ח 076־*1035*61
מיוצר ע״י הקונצרן הידוע א16ו-5־ו00*0זק במיוחד עבור אמקור.
גם את יכולה להשיג אותו, בכל סניפי אמפא ואצל סוכנים מורשים.

תצור מצנם של א ס הו ר ^
( 1 $טוב להיות ג בי ת.
טל־ארויו

מ או ר ת פרי צי ם

פי ־ו קג •

סערת רגשות אדירה לפעמים, מי שרוצה לחוש בסערת רגשות
אדירה של הפתעה, שימחה, חינה,
חרטה, מרירות, כעס והשלמה, מספיק
שיסתכל ב״מבט לחדשות״ .לי זה קרה
בשבוע שעבר.
העובדים בעיריית תל-אביב הודיעו שישבתו,
בגלל שלא קיבלו משכורת. סיבה
קצת מוזרה, אבל כשרוצים להתבטל
ולא לייצר כלום מוצאים סיבות גם
מתחת לאדמה. מה עשה ״מבט״ 2הביא
לטלוויזיה את ראש העיר שלנו, מר
שלמה להט. תגידו על צ׳יצ׳ מה שתגידו,
אבל נעים להסתכל עליו. כזה מצוחצח
הוא, יפה, צבע התיסרוקת מתאים לצבע
החולצה, השיניים בלי חורים, וממש
אפשר להריח את האפטר־שייב
שלו נודף מהמירקע. ואז, איך שצ׳יצ׳
מתחיל לדבר, נעמדות לי האוזניים !
הצעצוע הזה טוען שהשובתים צודקים !
שהוא בעד השביתה ! ואלה העובדים
שלו ! אלה שבגללם יטריחו הרחובות !
אלה שרק הכסף מעניין אותם! שפעם
אחת לא מקבלים משכורת, ונבר לא
עובדים ! עוד לא היה דבר נזה אצלנו
במדינה.
מייד חשבתי לי שאני מוכרח לכתוב
על הנושא הזה בשביל לקדם את האובייקטיביות
שלי בעיני הקוראים.
כידוע, אובייקטיבי במדינה שלנו זה אחד
שכותב שני מאמרים בעד הצד שלו, שני
מאמרים נגד הצד השני, ואחר כן מאמר
אחד נגד הצד שלו ומאמר אחד בעד
הצד השני. זה נקרא אובייקטיבי.
כמובן שהפתיחה שלי היתה צריכה
להיות משהו כמו :״אני בעד צ׳יצ׳ לא
הצבעתי. אני פשוט לא אוהב את הסימון
שלו. אבל הפעם, אני מוכרח להודות״
...וכאן באות כל המחמאות האובייקטיביות
על ההיגיון /הבגרות, חוש־הצדק,
יחסי האנוש וגם הפיקחות שגילה
במפתיע ראש העיר שלי.
נו, ואיך שאני מבשל לי את כל זה
בראש, ניגמרת תחזית מזג האוויר, ומה
מודיעים לי 2מודיעים לי שאותו צעצוע
בצורת ראש עיר הספיק בינתיים לפנות
לעובדים שלו בתביעה לא לשבות, עם
כל מיני הבטחות משונות, שרק חצי שעה
לפני זה אמר שהן לא שוות כלום.
וזהו. ככה הלכה האובייקטיביות שלי

במיסדרונות האפלים של הוועד-המנהל
של רשות״השידור כבר מתכוננים לעידן
החדש שיבוא בעיקבות מינוי המנהל ה-
חדש של החדשות. עכשיו כבר מותר ל-
גלות, שמה שמטריד את הרוב בוועד-
המנהל הזה, זה לא רק זה שמחלקת-
החדשות מלכלכת את ממשלת הליכוד
ואת המדינה בכלל. רק פתי יאמין שאנשים
רחבי אופקים ונאורים כמו פא-
פו, ירון, זינדר וגם ויינשטיין מטרידים
את עצמם בזוטות כאלה .״ממשלת הליכוד,
ואפילו המדינה, יכולות להתגלות
כתופעות חולפות בהיסטוריה האנושית,
ועם כל חשיבותן — לא זה העניין,״
מסביר מקור בכיר בוועד־המנהל .״לא
לא, לא זה מה שמדאיג אותנו. מדאיגה
אותנו תמונת העולם שיוצרת מחלקת-
החדשות אצל האדם הישראלי. בוא
נעזוב לרגע את החדשות המקומיות. נראה
מה קורה בחדשות החוץ. מה מביאה
לנו מחלקת החדשות? שום דבר
חיובי. מהומות ורצח באל־סאלוודור. טנקים
סובייטיים בהרי אפגניסתאן, שביתת
הדייגים בצרפת, שביתות גם בפולין,
שחיתות במישפחת כבוד הנשיא בארצות-
הברית. אז אני שואל אותך, מה חושב
הישראלי, כתוצאה מזה, על העולם שבו

שנות מן השורש את תמונת העולם של
הישראלי. ואל תשכח, שאם הטלוויזיה
תראה יותר דברים חיוביים אצלנו, ותמשיך
להראות מה שהראתה עד היום
מן העולם, אף אחד לא יאמין שרק

שיד קטן
לואלסה ולמ של
״אני לא מבין מה פה קורה,״
אומר הפועל בסרבל הכחול,
״ממשלתנו העלתה את מחיר הקפה,
ובשר מי בכלל יכול לאכול 2
אבל האיגוד רק פתח בשיחות
וטוען שצריך לסיימן במהירות.
המשכורת שלי זה פחות ופחות,
המחירים מנצחים בתחרות״.
״אני לא מבינה מה קורה כאן״,
אומרת פועלת טכסטיל צעירה,
״אין לי כסף לשים את הילד בגן,
אין לי כסף לשכר הדירה.
אבל המזכ״ל הרי; אס ואמר,
שהעובדים הם הרוב במדינה.
ואם זה נכון, אז כמה מוזר,
שהאיגודים לא עושים מהומה.״
״אני בכלל לא תופס איך ומה,״
סח שוב הפועל בסרבל הכחול,
״שאם אנחנו הרוב באומה,
ויש לנו איגוד כה חזק, כה גדול,
המחירים, הרווחים וההון השחור,
עושים חגיגה מבוקר עד ערב,
ואני, מהגרוש נשאר לי רק חור
וחור יש לי גם בגרב.״
וכל זה, חבר, תאמין לא תאמין,
אמרו לא אצלנו, אמרו בפולין.

אני רוצה להסביר את זה. אין שום
דייג צרפתי יושב כשקט
בושה בלהיות עבד, אפילו לפי המסורת
ודג דגים
היהודית. עבד הוא אחד שהסתבך בחובות
ומשלם בעבדות את חובו, או אחד
שנילכד במילחמה, ונמצא בעבדות עד
פה טוב. אנחנו נראה לישראלי שישראל
שיברח או עד שימות או עד שישתחרר.
לא בודדה בעולם, ומעשים חיוביים נעאבל
יש מושג שלו קוראים ״עבד נרצע״.
שים בכל מקום.״
זהו העבד האוהב את אדונו, ונשאר בעבדות
מרצונו. הוא עבד נרצע, משום
שרוצעים במרצע את אוזנו, לאות קלון.
בדרן כלל הופך העבד הנרצע, הנאמן כל
כן לאדונו, למפקחם של העבדים האחרים,
אלה שאינם אוהבים את עבדותם
ומנסים להתבטל קצת. המופללים שלנו
הם העבדים הנרצעים. בדיוק אלה.
מופללים נרצעים כאלה ממלאים את
כל המיפלגות, כמעט• ״עסקנים עדתיים״
קוראים להם, והם בדיוק כאלה. הם
מביאים למיפלגתם קולות מהצד המופ-
אם יש דבר אחד בטוח בארץ הזאת,
לה, כדי ששליטי מיפלגתם, הנמנים עם
אז זה זה: יש בישראל אפלייה עדתית.
הצד המפלה, יוכלו להמשיך באפלייה
מי שמטיל ספק בזה שם בכיס הקטן
באין מפריע. הדוגמה הטובה ביותר לספקנים
דגולים מאוד בהיסטוריה כמו
עבד נרצע כזה הוא, כמובן /השר דויד
דיקארט ויום. לקביעה שיש בארץ אפ-
לוי. הוא מביא לליכוד קולות מרוקאים.
לייה עדתית יש כל כך הרבה הוכחות,
הוא אורח כבוד במימונה. הוא מהווה
עד שכמעט הייתי אומר שמדינת ישראל
הוכחה חיה לזה, שאפילו מרוקאי יכול
היא הוכחה בלתי-מהלכת לקיומה של
להגיע רחוק, וגם דוגמה לאהבת המרוקאפלייה
עדתית. המבט על הפרצוף של
אים של מנחם בגין. כששומעים שבמערך
ההורים הפולנים, שהבן שלחם מביא
מחפשים מישקל-נגד לדויד לוי, אפשר
להם כלה תורכית מצד אחד, והניסיון
להבין שלליכוד אין פטנט על השיטה.
של מנחם בגין להכתיר את הפרופסור
מדויד לוי או מהמישקל-שכנגד אף פעם
שווה לנשיא מצד שני הם שני הקצוות
לא תשמעו שיש בארא אפלייה עדתית
של האפלייה הזאת• באמצע יש הרבה
מכוונת. תשמעו, אולי, שיש ״תופעות״,
עושר מצד אחד ועוני בצד האחר, בתי-
אבל יש ״עם ישראל אחד״ ,וזה מה שספר
עם בריכת־שחיה מצד אחד ובתי-
חשוב.
ספר שהם מרחץ זיעה מהצד האחר, אנשים
ששמם הולך לפניהם מצד אחד וגם
למפד״ל יש את המופללים הנרצאנשים
שמתביישים בשמם מהצד האחר. עים שלה, למה לא 2היא לא צריכה את
הקולות של הצד המופלה 2ומה שקורה
זאת ועוד, כמו שאומרים: מי שלא
עכשיו הוא כמעט פראדוכס לוגי. זהו
מאמין שהכל בא מאלוהים, או שהחבמרד
העבדים הנרצעים. מרד המופללים.
רה מבוססת על חוקי־טבע בלתי״משת־אותו
עבד, שכל מה שיש לו יש לו
נים, או שהכל סתם מיקרה, יצטרך להובזכות
נאמנותו המוצהרת, פתאום מורד.
דות גם שהאפלייה העדתית הזאת בארץ
כל מיני עסקנים עדתיים, פתאום היום,
היא מעשה ידי אנשים. אנשים מצד
פתאום עכשיו, גילו שיש אפלייה עדתית.
אחד /ואנשים מצד אחר. לפעמים לא
הסיבה לזה פשוטה מאוד. החקירה
זוכרים את הנקודה הזאת, אבל בשביל
המישטרתית סביב השר אבו״חצירא ושתהיה
אפלייה עדתית פעילה, צריך לזה
חצרו מאיימת על עצם קיומם של
הסכמה בסיסית משני צדדים — מהצד
המופללים הנרצעים. הרי אחד היסודות
המפלה ומהצד המופלה. בדרך כלל אנחהחשובים
של המופלל הנרצע היא הנו
מוצאים בהיסטוריה, שהצד המפלה
מכובדות שלו. למופלל הנרצע אף פעם
מסכים לעסק ביתר קלות, ואילו הצד
לא הפריע שתשעים אחוז מהזונות, מ־המופלה
צריך שיכנועים מסוגים אלה והסרסורים,
מסוחרי הסמים /מהפורצים
אחרים כדי לתת את הסכמתו למצב.
הקטנים שיושבים בבתי־הסוהר הם מאחד
השיכנועים המקובלים הם, אנהעדה
שלו. הרי עצם העובדה הזאת
שים מהצד המופלה, ההופכים בני-ברית
היקנתה לו עצמו את מעמדו המכובד.
של הצד המפלה. האנשים האלה ממלאבל
מרגע שהמישטרה מתעסקת עם מי
אים תפקיד מסובן, אז נא לא לקנא
שמופללים הנרצעים רואים כנציגם, כאי בהם.
מצד אחד הם צריכים להיות
לו היה פתם אחד מהמופלים, אז בשמכובדים
בצד המופלה, אחרת אין בהם
ביל מה צריך אותם בכלל 2
שימוש, רב. מצד שני, המעמד הרם שחמופללים
הנרצעים חשבו שמעמדם
נותן להם הצד המפלה צריך לחיות
המיוחד והקשה — נא לא לקנא בהם,
הוכחה לזה שאין, בעצם, אפלייה עדאני
אומר שוב — מקנה לחם חסינות.
תית. הנה, אתם רואים, גם אחד מהצד
הסרת החסינות מהמופלל הנרצע עלולה
שאתם קוראים לו הצד המופלה הצליח
לקעקע את מעמד המופללות הנרצעת
ועשה זאת, אומר הצד המפלה. בקיכולו,
ויתכן שבקרוב יצטרך הצד המפלה
צור: אם יש משהו מכוער בפוליטיקה,
זה התפקיד שממלאים האנשים הללו, לחפש תחליפי־שיכנוע, אם ירצה להמהמופלים־מפלים,
או בקיצור: המופללים. שיך את האפלייה כמו שצריך.

ה מופל ל
הנר צ ע

יפים אברמוביץ רכינוכיץ עושה
עבודה משגעת כשכיל הק.ג.כ.
אנו חיים ז הוא חושב שזו מאורת פריצים
שלילית, מלמעלה עד למטה. הוא
נתקף יאוש עמוק, כי מחלקת-החדשות
חוסמת לפניו אפילו את נתיבי הבריחה
העיקריים. כל העולם גנבים, רוצחים,
מחבלים, חוטפים ושובתים, זה מה שהם
רוצים שנאמין. כל זה הולך להשתנות.
למה שהטלוויזיה לא תביא סרטים חיוביים
על הקורה בעולם 2האם ידוע לן,
למשל, שבעצם הימים האלה נערכו ביום
ראשון אחד — יום ראשון אחד ויחיד —
270 חתונות באל־סלוואדור ! 2למה להראות
רק את השלילי? ואפילו באפג־ניסתאן
קורים עכשיו דברים חיוביים.
עונת הבציר בעיצומה, והענבים השנה
מוצלחים במיוחד. ואפילו ברית-חמוע-
צות בעצמה: רק דיכוי הציונות יש
שם ! 2לא ! הנה, עכשיו התגלה סיפור
מרתק על יפים אברמוביץ רבינוביץ, שעשה
עבודה משגעת בשביל הקג״ב. וקיבל
את פרס לנין• והדייגים הצרפתיים,
הם רק שובתים: אין דייגים צרפתיים
שיושבים בשקט ודגים דגים ! 2״כן״,
מסכם המקור הבכיר ,״אנחנו הולכים ל־

חוף

וזה מה שאני מבין ממה שקרה במוסמוס:
במוסמוס אין תוכניות״מיתאר, ולכן אסור לבנות בתים. תושבי מוסמוס, שלפני
עשרים ושלושים שנה לא תיארו לעצמם שהיום לא יהיו תוכניות״מיתאר, עשו ילדים.
הילדים גדלו והיום רוצים לגור בבתים שלהם, עד כמה שזה נשמע מוזר. אבל אין
תוכנית-מיתאר, ואסור לבנות.
ומזה אפשר להסיק שהממשלה רוצה לעשות סטאז׳ על עניין האוטונומיה.
כידוע, רוצה הממשלה שלנו לעשות בגדה-המערבית וברצועת עזה אוטונומיה, כאשר
אזרחיה הערביים מרחפים באוויר, מעל הקרקע. ובכן, במוסמוס והסביבה עושה
הממשלה ניסוי בשביל לראות איך זה הולך, ואם הערבים באמת יכולים לרחף מעל
הקרקע שהיא גם שלהם וגם לא בדיוק שלהם.

מה עוד אתם כולים
לעשות בשבילו?

תכנית ״יתרון לחיילים״
עם הצמדה מלאה
כבר אחד 3שנים.
הו בלתם או תו לגן, לבית הספר ...מ תי זה היה?...
עכשיו הו א חו שב על עצמ או ת; ה לי מו די ם שלו,
המק צו עומה לא. יש לו ת כניו ת משלו...
אבל יש עוד דבר שאתםי כולי ם לע שות בשבילו :
א ם הו א כבר בן — 16ח ס כו עבורו
ב״י ת רון ל חיי לי ם״ של בנק די ס קונ ט.
תוכלו להפ קי ד ס כו ם חד־פעמי או ל ח סו ךבהפק דו ת
חוד שיו ת, במשך שלוש עד. חמש שנים — לפי
ב חי ר תכ ם.
ב״י ת רון ל חיי לי ם״ של בנק די ס קונ ט יש הצמדה
מלאה של הקרן והריבית כבר ב תו ם שלוש שנים
כן יז כהה חו ס ך בשי נאה -מ תנ ת בנק די ס קונ ט.

כבר בעוד שלוש שנים יו כללל מוד ב אוני ב ר סי ט ה,
ל טיי ללמ קו מו ת שרצה ל ר או ת, ול הג שי ם ח לו מו ת
י שנים.
״י ת רון ל חיי לי ם״ של בנק די ס קונ ט — דבר אחד
שאתם, ה הו רי ם, חיי בי ם לילד כ ם.

בבוא היום הוא יודה לכם על כך.
ו ב בו אכםל סני ף — שאלו אתה די ס קו נ ט אי ם על
ח שבון עו״ש צעיר עם ה שי ק הצעיר לבני 18 — 16
(שישרת או תו גםבת קו פ ת שרו תו הצבאי)
ועל ״עד 18״ חוג ה צ עי רי ם בבנק די ס קונ ט.

טוב ל ע בו ד עם

(ו בנ ק ד ^ ס קונ ט
ה צד האנושי של המטבע

בריטניה 2 , 0 0 1 , 2 0 8 :המובטל של תאצ׳ר
״אינך יכול להימנע מתוצאות מעשיך שלך. אם אתה
משלם לעצמך יותר מכפי שאתה מייצר, תהיה אבטלה
גדולה יותר.״
כך מרגראט תאצ׳ר, נציגת איזור פינשלי (שמחצית
בוחריו יהודים) בפרלמנט הבריטי, וראש ממשלת בריטניה.

להם כסף. ההטפה הזו מוכרת לקורא היש ראלי,
הרגיל לקינות בנוסח ״אין לי כסף״ ,הנשמעות
מפי אלה שיש להם, באורח אישי, הרבה מאוד. תאצ׳ר
עצמה מגלגלת אמנם את עיניה לשמיים. איש אינו אשם

כנוסה שנות ה 20 מדיניות ממשלת תאצ׳ר
הביאה לשינוי מיבני בולט במשק הבריטי. הפגיעה
העיקרית היא בתעשייה, בשל היבוא הגדול הזה. קיימת
נהירה לשירותים, אך מעמד הפועלים הבריטי עתיר
המסורת מתקשה לסגל עצמו לשינוי במיבנה, מה גם
שכושר הקליטה של השירותים הוא, כמובן, מוגבל י ביותר.
איזורי התעשייה המסורתיים בבריטניה נפגעו באורח
המור במייוחד. באיזור וסט־מידלאנד, במרכז אנגליה,
הגיע המשבר לשיאו. בשיא פריחתו, לפני שנים אח דות,
לא היתד, באיזור אבטלה בכלל, וממוצע ההכנסה
היה ב־ 10 אחוזים יותר מכפי שהיה בארץ כולה. עתה
מתקרבת האבטלה באיזור ל־ 11 אחוזים, וההכנסה הממוצעת
נופלת בשלושה אחוזים מהממוצע הלאומי!
שר־התעשייה הבריטי, נאמנה של תאצ׳ר, אדם באט-
לר, אמר אמנם בציניות אופיינית, שהתעשייה הבריטית
הופכת רזה יותר, ולכן עולה כושרה להתחרות ב״מיש־חקים
הבינלאומיים״ .קשה להניח שהברקה זו תשכנע
את עשרות אלפי המובטלים או את הנשים בווסט־מידלאנד,
ששיעור האבטלה שלהן עלה ב־( 570 חמש מאות שבעים)
אחוזים ! המעבידים אמנם מנצלים את המצב, ומצליחים
לשמור על שכר נמוך, שאינו משיג את שיעורי
האינפלציה. אך רווח נקי זה אינו פותר את
בעיית הנוער, המובטל באלפיו. מישפחות רבות באיזורים
התעשייתיים עוברות עתה משברים טראומתיים בנוסח
שנות העשרים. ראש־מישפחה מובטל, ובניו הבוגרים
חסרי כל סיכוי.
״כתם בד ימחה״ .לכל אלה מתלווים הקיצוצים
המשמעותיים בהוצאות הרווחה שהנהיגה תאצ׳ר. מרכזים
קהילתיים, בתי-זקנים, בתי־הזנה למיעוטי-יכולת ומוסדות
לטיפול בנוער עבריין נסגרים בהמוניהם. למרבה
האירוניה לא חלה ירידה משמעותית בסך־הכל של הוצאות
הממשלה.
תאצ׳ר הסופר־נץ אף הגבירה את ההוצאות הצבאיות
ואת ההשתתפות הבריטית בתקציבי נאט״ו. תקציב ה-

הו/ועחיה הווומאלן יח

רווחה המצומצם והאבטלה מלבים עתה את האש הבוערת
במוקדי המצוקה החברתית בבריטניה. סוציולוגים
בריטיים רבים סבורים, שהמהומות, אלימות ואולי גם
התלקחויות המוניות על בסים של שינאת מהגרים וגיז־ענות,
יהוו את השלב הבא בהדרדרות בריטניה תחת
תאצ׳ר.
מיפלגת העבודה הבריטית מנסה עתה ללכד את
שורותיה, כדי לזכות בבחירות הבאות. אך גם לה אין
תוכנית לשינויים מיבניים אמיתיים במשק הבריטי.
התיכנון הלאומי המאסיבי של 1945 לא יחזור על עצמו.
יתכנו, בכל זאת צעדים של ממש לפיחות הליס״ט
ולהעלאות שכר, שיעודדו את הצריכה הפרטית ויחזירו
לתעשייה משהו מהתנופה שאיבדה בתקופת תאצ׳ר. מנהיג
מיפלגת העבודה, ג׳יימס קאלהאן, כינה את האבטלה
מעשה ידי תאצ׳ר ״כתם בל ימחה״ .יש בהגדרה
זו לא רק גינוי לראש־ה,ממשילה השמרני, אלא
גם רמז עבה למדי שאין בידיו שד קאלהאן תרופת-
פלא לאינפלציה ולאבטלה.
״שילמנו לעצמנו יותר מדי,״ טוענת תאצ׳ר, ובינתיים
היא מקטינה את המיסים על דווחי־הון. את
המחיר משלם העם הבריטי, שחזר לימיו הקודרים ביותר
בתקופה שבין שתי המילחמות.

אוסטרליה: עסק
׳הביש של 0.1.^.
שורה ארוכה של מעשי־רצח מיסתוריים הסבה את
תשומת־הלב הציבורית באוסטרליה להתמוטטות בנק
פרטי, שעסק במימון הברחות הירואין בקנה־מידה ענקי.
שני בעליו הצעירים של הבנק, פרנק ניוגאן ומייק האנד,
סולקו מהדרך על־ידי כוחות נעלמים. ניוגאן נרצח
ואילו האנד נעלם ולא השאיר כל עקבות. אנשים אח רים
שהיו קשורים בפעילות הבנק, בהם אנשי העולם
התחתון, נרצחו. המישטרה האוסטרלית שלחה עשרות

וגד וגן
ראש־ הממשלה מרגרט תאצ׳ר
אין לי כסף
באבטלה העצומה, בהיעדר כל סיכוי לעשרות אלפי בוג רי
בתי־ספר תיכוניים ומיקצועיים בבריטניה למצוא תעסוקה
כלשהי. תאצ׳ר דואגת לכלכלה בריאה, המודרכת
על־ידי כוחות השוק. העובדה שכלכלני קיימבלידג׳ חוזים
בביטחון גמור, שמיספר המובטלים יגיע לשלושה
מיליון במרוצת ,1980 מטרידה אותה רק מתוך שיקולים
אלקטוראליים. לה ולעמיתיה יש שני תירוצים מר
כנים־מראש, המשווקים לצריכה המונית על־ידי העתונות
הפופולארת, שהיא ברובה שמרנית: ראשית, יש מגמת
מיתון בעולם כולו, ושנית, האבטלה נגרמת על־ידי
העלאות שכר מופרזות.
הנקודה היהודית. הצהרון הישראלי מעריב הצליח
למצוא גם במצב הזד, את הנקודה־היהודית־ד,כרונית
שלו. כתבו הסופר־שמרני בלונדון, י .פינקלסטון, טוען
שמתנגדי תאצ׳ר מטילים את האחריות למדיניותה על שני
יהודים: הפרופסור מילטון פרידמן, ויד־ימינה של תאצ׳ר,
סר קית ג׳וזף. פינקלסטון, התומך בגבירת־הברזל לאורך
כל החזית, רואה בהתנגדות לתאצ׳ר משום אנטי־שמיות.
ה״ניתוח״ שלו על האבטלה בבריטניה כולל פנינה הראויה
לא רק לציטוט, אלא גם לשינון בעל-פה :
״המגמה האנטי־שמית משקפת גם את עמדתם של
שרים המתנגדים לקו הנקוט בידי ראש־הממשלה, מר-
גארט תאצ׳ר, והידועים באהדתם לערבים.״
״מגמה״ ,״אנטי־שמיות״ ,ואפילו ״ערבים״ .מי זקוק
עוד לדיון רציני בפילוסופיה מדינית־חברתית המביאה
במכוון לאבטלה המונית, לפגיעה בצלם האדם, ליצירת
מוקדי-יאוש וחוסר תוחלת בערי־התעשייה, לעלייה בעבריינות,
בעיקר של נוער חסר כל תעסוקה?
כלכלנים בריטיים בכירים, ואפילו מנהלי־חברות
פרטיות, מתייחסים בביטול לתעמולה של תאצ׳ר, כאילו
נגרמת האבטלה בעטיין של תביעות שכר. רובם מייחסים
את האבטלה, הפיטורים ההמוניים וסגירת המיפעלים לארבעה
גורמים עיקריים: שערי ריבית גבוהים, הליס״ט
החזקה מעבר לכל פרופורציה, היבוא הזול והירידה
בצריכה הפרטית, כתוצאה מהיעדר אמצעי־תשלום בידי
הציבור.
מסביר דובר החברה העל־לאומית פיליפס, שפיטרה
זה עתה 390 פועלים במי#על שייצר כלים מוסיקליים
חשמליים :״בתנאי האינפלציה הנוכחיים, מגוחך לומר
שהעלאות שכר של 17 אחוז מהוות גורם של ממש. שכר
העבודה מהווה רק 30 אחוז מכלל הוצאות המיפעל. הבעיות
שלנו נגרמו מחוסר יכולת להתחרות עם יפאן
והונג־קונג, בגלל החשיפה והליס״ט היקרה, וכן בגלל
הירידה הגדולה בצריכה הפרטית. אנשים קונים פחות
בבריטניה — לכן יש אבטלה.״

בתקופה האחרונה מרבים להקרין ברשת הטלוויזיה
הממלכתית בבריטניה, סרטים ישנים
בכיכוב־מישנה של רונאלד רגן. הוא היה שחקן
די גרוע, וגם רוב סרטיו הישנים לא היו בדיוק
יצירות״מופת. צופים בריטיים רבים התלוננו על
״שיטפון רגן״ ,ואחדים מהם אפילו האשימו את
ה״בי־בי.סי״ בתעמולת בחירות לטובת המועמד

כדככ־לשעכר רונאלד רגן
חביב השמאלנים
הרפובליקאי. את התעלומה פתר קוריו רדגרייב,
אחיה של ונאסה, פעיל בקבוצה מארכסיסטית
יבעל קשרים ענפים בתוככי המאפיה השמאלנית
בבי־בי״סי״ .״הם מקרינים את רגן מסיבה אחת
בלבד,״ חייך קוריו ,״הוא פשוט נהרג בכל
סרטיו.״
לתשומת־ליבו של יוסף (״טומי״) לפיד: אין
גבול לערמומיותם של השמאלנים.

| 0!9 01119
זיגלים לחקירה מקיפה של מיסמכי הבנק. החוקרים
הנדהמים מצאו שבנק ניוגאן־האנד חייב כשישים מיליון
דולר. אך ההפתעה העיקרית נעוצה בעובדה, שכמעט
שלא הופיעו נושים לדרוש את כספם.
המישטרה האוסטרלית סבורה, שהבנק עסק במימון
עיסקות הידואין רק כענף מישני. עיקר עיסוקו היה
הפניית. קרנות חשאיות, ללא פיקוח הקונגרס, לפעילות
הסי־אי־איי בדרום מזרח אסיה.
היועץ המישפטי. העיתונות האוסטרלית, שאינה
חדלה מלעסוק בפרשה, אף גורסת שסכומי כסף גדולים
הועברו למימון חדירות החמר רוז׳ מגבול תאילנד לתוך
קאמבודיה. פעילות כספית מסוג זה אינה זרה למסורת
המפוארת של הסי־אי־איי. עם זאת, החשדות לגבי ״בנק
ההירואין״ של ניוגאן והאנד אינם מבוססים רק על
שמועות ורכילות. מייק האנד עצמו, שהגיע לאוסטרליה
ב״ ,1967 עבד בשרות הסי־אי־איי והחזיק במניות רבות
של חברת־ד,תעופה של השירות החשאי, איר אמריקה.
כל סוכניו במזרח הרחוק, רוי מאנוס במנילה. ,ארל ייטס
בהונג־קונג וג׳ורג׳ פאריס בטאייוון הם אנשי הסי־אי־איי
ל״שעבר״.
אבל הדג השמן ביותר הפתיע אפילו את החוקרים
האוסטרליים הקשוחים ביותר. על גופתו של פרנק
ניוגאן, השותף האוסטרלי בבנק, נתגלה כרטים־ביקור
של ויליאם קולבי, ראש הסי־אי־איי בין השנים 1973
ל־ .1975 קולבי טוען, שהוא שימש רק כיועץ מישפטי
לבנק ושאין כל קשר בין הרקע הביטחוני שלו לבין
קשריו עם ניוגאן. הכחשה כמעט שיגרתית בנסיבות כאלה.
האוסטרלים סבורים, שלא יכולה להיות מיקריות כה
רבד, בפרשה אחת 23 .ארגזי המיסמכים שהוחרמו על־ידי
המפקח רוד האל ממישטרת אוסטרליה, מכילים הרבה
חומר-נפץ. העיתונות הצרפתית מדווחת על לחצים
אמריקאיים על אוסטרליה להפסיק את החקירה. בשלב
זה קשה יהיה להשתיק את השערוריה בארץ דמוקרטית
כמו אוסטרליה, ובחוגי סוכנות הביון האמריקאית שוררת
מבוכה קשה.

חיים ברעם

!והי מודעה ב שחור לב!
לטלוויזיה הצבעונית שרצית:

! סם1

סמם!
ן םמם ס1

!סמן

; ם םם םם םם | 0

״קרטינג״ היא טלוויזיה צבעונית
המיוצרת כולה במערב גרמניה,
ע״י קונצרן המתמחה בפיתוח
מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים
עוד משנת .1925 יש בה את כל
היתרונות שאתה מצפה למצוא
בטלוויזיה גרמנית. ל״קרטינג״
מנורת מסך משוכללת
£אט או ה8וא <ט , 30/המבטיחה לך
צבעים טהורים ומקוריים.
יחידת ״זכרון״ אוטומטית
מאפשרת לך לקבוע מראש את
מיקומם של 16 ערוצים, בנגיעה
קלה. מתקן מיוחד מתאים
אוטומטית את ה״קונטרסט״ של
התמונה לכמות האור שבחדר.
לבחירתך״קרטינג״ עם מסך
״ ,20״ ,22 או ״ ,26 עם או בלי
״שלט רחק״.

יבוא אחריות ושרות —
״ג׳נרל מהנדסים״
טלוויזיה צבעונית של ״קרטינג״
מעמידה לרשותך יתרון חשוב
נוסף: שרות אמין ואחריות של
חברה מבוססת ורצינית -
״ג׳נרל מהנדסים״ -יבואני
״ג׳נרל אלקטריק״ ו״קרטינג״
הבלעדיים בישראל. צרף עובדה זו
לשאר היתרונות של ״קרטינג״
ותבין מדוע היא נותנת תמורה
מלאה לכספך. בוא לראות אותה
עוד היום.
זו הצבעונית שרצית.

העולם הזה 2246

. 11111131 3 *11111) .
קאדטדוגן:
תחרות בושו
!ב8תץ לאושר
עמוד זה אינו מדור שידוכים
חדש לנשיאי מדינות עתידים.
זהו פשוט ניסיון להשוות
בין תרבויות, באמצעות תמונות
המועמדים השונים משני
צידי האוקיינוס ובנות זוגן.
הנה לדוגמא החלום האמריקאי
מנסה להתחרות בעצמו:
מצד שמאל, הזוג המאושר רד
נאלד וננסי רגן. המועמד ה-
רפובלקאי לנשיאות ארצות־הב־רית
מרים את אשתו על-פי
מיטב המסורת של ג׳ון ויין או
של רוק האדסון בסירטי פורד
או הואקס. כובע בוקרים תלוי
לו מצווארו על גבו, ונערתו
צוהלת בזרועותיו הבטוחות,
הגבריות. מוסר השכל: תנו
לקאובוי, העשוי ללא חת,
להרים את אמריקה, ותראו
כמה טוב יהיה לה!
בתמונה הימנית: האגדה
לבית ג׳ימי קארטר. הלאה עסקיו
של האח הרחוק, בילי, עם
בו־דודו המאומץ מארץ לוב,
זה לא חשוב כל זמן שבשובך-
היונים הזוגי שוררת האידיל יה.
הפעם זוהי רוזאלין המניחה
ראשה בחיוך חלומי על כתפי
אביר נעוריה כרעייה נאמנה
וצייתנית. זהו עתידך אמריקה
אם תקשרי גורלך במשענת
בטוחה כג׳ימי. אך מה יהיה
אם נכונה השמועה שרוזאלין
היא הצלע החזק כסלעי לא
מזמן הצהיר נשיא ארצות-
הברית, כי הוא ״בעלה של
ג׳אקי״ !

גם גרמניה המערבית מתכוננת לבחירות, וישנם החרדים לסכנה השחורה המאיימת
עליה למיקרה שמושל בוואריה, פרנץ יחף שטראוס, ייבחר לקאנצלר. כבר הוכח בעבר
שכל מעלליו של הנ״ל לא הצליחו לחסל סופית את הקאריירה הפוליטית שלו, וכי
הוא שב וניצב על רגליו האחוריות כמו ״נחום־תקום״ .שטראוס מכין את רעייתו
מאריאנה להיות קנצלרית לפי הסיסמה: מי שיש לו אשה נאה כל־כך אינו יכול
העולם הזה 2246

להיות בחירה מוטעית. באחד התרגילים לקראת העיתד אירח הזוג שטראוס
את סילביה, מלכת שוודיה, ומאריאנה הגישה לה זר של. שלושים וחמש
כנהוג במחוז בוואריה. לעומת הזוג שטראוס, שהעיתונות רוחשת לו איבה
מתקבלים שמידט ורעייתו, האנלורה, המכונה לוקי, בקצת יותר סימפטיה. את
בבית הקאנצלר מגדירים הגרמנים :״בכל מקום יש מקום שמור ללוקי.״

(בתמונה)
שושנים,
מפורשת,
האידיליה

וו1ו1וים ב טוני ם

לו ואלסה: מגדה הקפנה

מריו סטויס וגיסם י[ הנוי: התמונה שלא מדסיה

זהו מנהיג הפועלים הפולני לך ואלסה עם הקטנדו בילדיו,
מגדה, המצפה לאח (חמישי במיספר) אם יקיים ואלסה את הבטחתו
להביא לאשתו מתנה, ילד נוסף. ואלסה, שטען כי מיש-
פחתו יקרה לו מאוד, אבל גורלם של 36 מיליון פועלים פולנים
יקר לליבו יותר, זכה לתמיכתה המלאה של אשתו דאנוטה,
שעודדה את בעלה לאורך כל הקו באומרה :״כך צריך להיות.״

כבר ראו את ג׳סטין הנרי, הילד שזיכה את הוריו הקולנועיים, מריל סטריפ ודאסטין הופמן, באוסקר,
בוכה וצוחק, עם דובון ובלעדיו, עם אביו האמיתי לעומת אביו הקולנועי, עם אמו ועם אחותו ״מאושרים
לנצח״ וכר וכר. אבל הפעם זוהי תמונה שונה לחלוטין, שלא פורסמה עד עתה אולי משום
שמפיצי הסרט לא רצו להטיל בספק את רצינותם של כל השותפים לדרמה המישפחתית, קרמר נגד קתזר.
כי בצילום זה, שתפס את מריל ואת ג׳סטין ״על חם״ ,בעת הפסקה בצילומים, נראים השניים משתו״
ללים ועושים פרצופים להנאתם. וכך לא מתנהגים אם שבוית-לב, וילד אומלל שאמו עזבה אותו

בוידיט באוס :
וחוק ומ 1הז₪־,
קווב )?ו הטבע
ככל שהיא מתבגרת, מגלה
הכוכבת הצרפתיה בריז׳יט
בארדו יותר נטייה להפנמה
ובריחה מן הזוהר החיצוני.
היא מעדיפה חיות על בני-
אדם, אוכל צימחוני על בשר,
ובן־זוג שונה מאלילי העבר.
ב.ב. הנראית בסירה עם ידידה
החדש, עיתונאי בשם אלן
בורגרן־דובורג, כבר היתוותה
לעצמה את חמש השנים הבאות:
עד שתהיה בת חמישים,
בכוונתה לסיים את כתיבת
זיכרונותיה, ולהקדיש את
כל זמנה לחיות האהובות עליה.
אין בדעתה להופיע או לעלות
לכותרות, והיא מעדיפה, לשמש
עקרת־בית לאהובה החדש,
שאינו יפהפה ואינו פלייבוי,
ואפילו אינו אמן (כחברה הקודם
מירוסלאב ברוזק) .ומי יודע,
אולי בשקט רב יצליח
אלן, הצעיר מבריריט בשתיים־
עשרה שנים, להיות האחרון
בסידרה, לפחות בספר הזיכרונות
שלה (כרך א׳).
העולם הזה 2246

נם מידלר ואנו׳ ירהור: מ׳ יקרים את מי, הזא *צייו אחוה או היא תעב אצלן?
קשה לזמן לשולחן אחד שני פגזים אקטואליים יותר ימירה האמנותית האמריקאית
מבט מידלר (רוז) ואנדי וורהול. בתמונה נראים השניים סועדים אחרי שוורהול בא
לחזות בהופעת היחיד של ״האלוהית״ ,ולחלק לה, אישית, את כל המחמאות. אנדי
וורהול, במאי׳ מה שנקרא בשעתו סירטי מחתרת, וצלם־צייר בעל סיגנון מייוחד
במינו, אינו מחמיץ אף הזדמנות כדי להיראות בחברת כוכבי קולנוע, אבל גם מנציח

אותם בטכניקה המייוחדת שלו. תערוכת הפורטרייטיס של שנות השבעים, שהציג
בראשית השנה בגלריה וויטני, הגישה שורה ארוכה של דיוקנים של אנשים ידועים
בעולם בכלל, ובקולנוע בפרט, כשפניהם מודגשים לפי תפיסתו וגישתו המייוחדת
בתחבולות צבע וצילום. ואם לשפוט לפי ההתלהבות שבפניה של מידלר, דיוקנה עשוי
להוות תערוכה נוספת של וורהול.

נישא: גם
הטבע טועות
דנעמים

יסד ממארס: מלכים לקנות מורגל
כוכב־הפום רוד סטיוארט ואשתו אלנה חוגגים את הולדת בנם
הראשון. זה קרה שעה שרוד נמצא באיי הבאהאמס, עסוק
בהכנת תקליטו החדש, ומשנודע לו כי אלנה נתקפה בצירי לידה,
״תפס״ טיסת־יחיד לעצמו, והגיע ללוס־אנג׳לס בדיוק ברגע הנכון,
והביאה לבית־ההולים .״אבל היה כדאי,״ הודיע רוד, הידוע בשגעונו
אחרי כדורגל .״הדבר הראשון שאני הולך לקנות לו זה כדור!״
העולם הזה 2246

זהו המאייר־במאי בלגי,
פישא, בין שיניה של אחת
החיות המצויירות המאכלסות
את סירטו החדש החולייה
החסרה. סיפור הסרט מתחיל
בעשרים וחמישה במאי 196303
לפני הספירה, וזהו סיפורו של
האדם הראשון לפי דימיונו הפרטי
של פישא. כמובן שלצ־רכיו
אימץ הקריקטוריסט הבלגי
את תורת־דרווין רק בחלקה,
והוא המציא לעצמו, בהש ראת
דימיון חסר גבולות, חיות
שונות ומשונות, אותם ביטא
איורים. אלפים בשלושת
בעוד שבסירטו הקודם של
פישא לבש האדם הראשון
״סליפ״ כדי להסתיר את בושת
הג׳ונגל, הרי כאן הוא עירום
וערייה, ומיספר המעמדים
הפורנוגרפיים והאלימים, אם
כי המצחיקים ביותר, עושה את
הסרט לקטלני ביותר באשר
לעולם בכלל ולאדם בפרט.
פישא שבמשך זמן ארוך צייר
קאריקטורות לניריורק סיימם,
מצטיין בהומור מאקאברי, העושה
את סרטיו ״למבוגרים
בלבד״.

יש דלתות שפורצים
נמנעים נולגטת נה.1
כי במקצוע שלהם
צריך לפשל מהר.
הנ סיון מל מ ד שבל פורץ מחפש לו קרבן
קל יחסית. מהירות הביצוע מהווה שיקול
חשוב ביותר בבחירת היעד של הפורץ,
פורץ נבון לא יהיה מוכן להקדיש יותר
מחצי דקה כדי להתגבר על מנעול א 1על
דלת — לכן, אך טבעי הדבר, שפורץ
הרואה בדרכו דלת בטחון או מנעול בטחון,
ימשיך הלאה ויחפש לו קרבן אחר.
הסטטיסטיקה מצביעה על ססו פריצות
בממוצע מדי יום. חשוב על כך.

ה פ לז־ ל ת כנ ללת:

משקוף פלדה בעובי 1.5מ״ני המותקן על
המשקוף הקיים.
צלעות חיזוק לאורך כל הדלת.
עינית טלסקופית.
שרשרת בטחון.
צילינדר מתוחכם גמא עם פינים טלטקופיים,
מופעל ע״י מפתח המיוצר ע״י קוד מחשב.
מוטות פלדה כקוטר 9.5מ״מ לחיזוק המשקוף
לקיר.
מנעול בטחון רב־בריח עם צילינדר מתוחכם
הנועל בנעילה גיאומטרית 6בריחי פלדה אל
תוך משקוף הפלדה.
מנעול הבטחון של רב בריח, היחיד בהשגחת
מכון התקנים.
חומר בידוד טרמי־אקוסטי הממלא את נפח
הדלת.
ציפוי וינוריט בגווני־עץ לפי בחירה.
2לוחות פלדה בעובי 1.25מ״מ בל אחד.
כיפת פלדה מחוסמת בקוטר 13מ״מ.
מעצור אל הרצפה.
מברשת שיער לאטימה בתחתית הפלדלת.

חתר מלדלת

אטס נתזי
לאגרזזה

בי דו ד
ט ר חי

] כז טטפת
1־־פלדה

מ ־ז פי ל
•פרדה

הסש בוו ה ש לו־לפ1״
הבל.
הקרס הרופה לגובה.

פלדלתזר״״ו

ופיה מסתיר את עוצ מתה
אל תמתין עד שיהיה מאוחר מדי פנה היום אל;
ח ל -אניג חיפה טבריה
השרון

סל־ארויו

רח׳ סוקולוב ,45 חילוו•טל 5( .03-844145 :ק1ים<.
— רח׳ האיצטדיח ,46ק. חיים.
טל 4(,04 725111 :ק1ים).
השוק העירוני החדש, טל. 0*7-92969,20024 :י רח, הנדר, אזור התעשיה, נתניה • 053-34688.

רח׳ כ צננ סיו ,123 טל 03-733284 :
ר״גגבע תיי ם
רח׳ ההגנה . 17 טל. 03-919383 :פתח-תקוה
י -רח׳ עוזיאל ,28 בית וגן. טל. 02-422767,423769 :
ירושלים
־״ רח׳ צה״ל 5בנין קולל־נונה) טל 051-24515 :
אשקלון
רח׳ הפלמ״ח ,22 טל.057-76840 :באר שבע
רח׳ צופית ,4טל.059 2750 :אילת

או למפיץ המור שה ה ק רו ב ל בי תך.

א חשוב אם זוז יהיה בך או בת׳
אמר מנחם בגין .״העיקר שתהיה ברית־נוילה!
> לקראת ביקורה הקרוב
במצריים עסוקה רעיית־הנשיא,
אופירה נכון, בבחירת מתנות
לג׳יהאן אד־סאדאת,
רעיית הנשיא המצרי .״את
המתנה שאני לוקחת עימי ה פעם
עיצבתי ותיכננתי בעצמי׳״
סיפרה אופירה .״אתן אותה
למיפעל ישראלי לביצוע.

׳ בין שני העמים נורמליזציה
של יחסים רעים. פעם, כאשר
הייתי בנמל־התעופה באירופה
וראיתי שם קבוצה של ישראלים,
הסתלקתי. מיד מן המקום.
הפעם אני בטוח שהנור-
מליזציה של היחסים הטובים
תבוא לאיטה.״
; ח״כ דני דוזוליו נסע

הממשלה מנחם כנין, ניגשה
אליו הבמאית ורדינה ארז

ותיקנה את עניבתו. אמר בגין
לורדינה, הנמצאת בהריון מתקדם
:״גם אני שמנתי מאוד
בזמן האחרון. אחר-כך הוסיף
:״לא חשוב אם יהיה
זה בן או שתהיה זאת בת,
העיקר שתהיה ברית, ואל
תשכחי להזמין אותי.״

שוקד על הכנתה של תוכנ־ת
מיוחדת לזיכרה של פורת. כ אשר
תושלם התוכנית ותשודר,
יישמע לראשונה קולו של
אוהד ברדיו.
0ח״כ אורה נמיר חזרה
השבוע מחופשה בדרום-
אפריקה, שם היתה אורחת
שגריר ישראל, יוסף הרמ־לין,
ואשתו שריקה .״ה שניים
האלה הם המלך והמל כה
הבלתי־מוכתרים של דרום־
אפריקה,״ סיפרה אורה עם
שובה .״אין אירוע חשוב שה זוג
איננו מוזמן אליו.״ עם
שובה לישראל נכונה לה הפתעה
— חבריה וידידיה ערכו
לה מסיבה לרגל יום־הולדתה
ה־.50
י בפרס יצחק שדה
לספרות צבאית זכתה השנה
גיבורת גיטו ורשה, צכיה
לזבטקין ז״ל, בזכות ספרה
בימי כיליון ומרד. בקבלו את
הפרם סיפר בעלה, אנטק
צוקדמן, כי היא סירבה ב משך
שלושים שנה להוציא
לאור את עדותה, שאותה השמיעה
במועצת הקיבוץ המאוחד
ב־ ,1946 מפני שהיתר, כלולה
בה תביעה לנקמה לאומית.
תביעה זו נראתה בעיני צביה,
כעבור זמן, כ״בלתי־יהודית
ובלתי-אנושית.״
י מישלחת אנשי שלום

תפקידי כמזכ״ל מאפשר לי
להזדהות עם אחד המחנות היריבים.״
1ח״כ
מרד כי וי ר־שי
כ ס קי שואל ״מדוע התחיל
מנחם בגין ללכת בחולצות
״הוא
משובצות?״ ועונה :
פשוט ירד מן הפסים.״
81 בדיחה טריה: הממש לה
החליטה להנפיק מטבע
חדש, שערכו שבע־עשרה וח צי
לירות. ולמה דווקא שבע-
עשרה וחצי? שכן זה קרוב
לשמונה־עשרה, שסימנם ח״י,
והרי הליכוד כמעט חי.
! 8ח״כ גד יעקובי אמר,
שעם מותו של שימעון
דז׳יגאן תם תיאטרון האידיש
מן הארץ. הציע המשורר
חיים חפר :״צריך להקים
תיאטרון חדש בשם בגין ושום־
אחר, שיהיה תיאטרון באידיש
לדוברי עברית.״ שומאכר היה
בן־זוגו של דז׳יגאן במשמ עשרות
שנים.
! 8מוכתר כפר־האמנים
עין־הוד, איצ׳ה ממבוש,
שחגג בימים אלה את יום־
הולדתו ה־ : 60״הזיקנה היא
מכה מתחת לחגורה.״
בתוכנית הרדיו כל
צבעי הרשת ראיין יו0י גר־כר
את הזמר צביקה פיק.
הוא שאלו מה הוא רואה מבעד

שימעוו

חיה מתוח ועצבני במיוחד בכינוס של מרכז מיפלגת״העבודה שנערך
בשבוע שעבר. עוד לפני ישיבת המרכז היה ברור לחברי המיפלגה כי
הקרב הגדול בין פרס לבין ח״כ יצחק רביו נפתח כמעט רשמית. פרס ורבין, ידעו שמועמדו של פרס
לתפקיד מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל, יביס את מועמדו של רבין, אך מה שעיצבו את פרס היה
בלוויית כמה מידידיו הקרובים, ובבית הורמו כוסיות, כאילו היה זה ניצחון בבחירות הארציות.
הספק: באיזה אחוז הוא יגבר על רביו .״אם הוא יקבל 40 אחוז, זו מפלה בשבילי,״ התבטא פרס,
אולם רביו קיבל רק 35 אחוז. פרס, שלפני ההצבעה כמעט ולא שוחח עם איש, מיהר אחר־כך לביתו
בתמונות נראה היטב המתח על פניו של פרס. בתמונות למעלה ומשמאל נראה פרס בעת נאומו,
כשהוא מנסה לשכנע את צירי המרכז להצביע עבור משל. בתמונה התחתונה נראה פרס כשהוא
מנסה לבלום קריאות ביניים שהוטחו לעברו על״ידי חסידיו של יצחק רביו בעת נאומו בכינוס.

עכשיו, שנפגשה לשיחה עם
ח״כ שימעון פרס בכנסת,
בחדרו שבקומת הממשלה כללה
חברים שנעלו סנדלים.
הסדרנים סירבו להתיר את
כניסתם• למזלם חלף במקום
ח״כ חיים כר־ ל ב, שק־בל
על עצמו לרכך את לב הסדרנים
.״נעליים אין להם, אבל
מצפון יש להם וזהו הכיסוי
האמיתי,״ אמר בר-לב.
! 8בכנס ארכיטקטים ואדריכלים
הציג מופה חריף,
מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים,
שהוא בעצמו ארכיטקט,
את המרצה האורח, יושב-ראש
מיפלגת העבודה, במילים אלה:
״זהו הקולגה שימעון פרם,
שהוא אדריכל השיקום של
מיפלגת־העבודה.״
בניגוד למה שפורסם בעיתונים,
לא היה עולה בדעתי לקחת
למצריים בגדי-ים.״ כאשר
ביקרה ג׳יהאן בישראל,
נתנה לה אופירה תליון, שאף
אותו תיכננה בעצמה.
81 נשיא מצריים, אנ ״
וור אל־סאדאת, שלח בר-
כת־חג לקוראי היומון על ה־מיש
נזר. בין היתר כתב :״לפני
שהתחיל תהליד־השלום, שררה
העולם הזה 2246

לבלות את החג בקיבוץ שלו,
כברי. אך תחת מנוחה מצא
עבודה. הוא התחיל בתורנות
של הורדת־כלים מן השולח נות,
בתום מסיבת ראש־השנה.
הוא המשיך בתורנות של שמי-
רת־לילה, עבר למחרת לתורנות
של חליבה, וסיים בתורנות
של הגשה בחדר־האוכל.
! לפני תחילת שידור בטלוויזיה,
בהשתתפות ראש
,העיתונאי
מיכאל או הד,
העובר ברדיו בעריכה,
בכתיבה ובבימוי, סירב כל
השנים להשמיע את קולו מעל
גלי האתר, בגלל מיבטאו היקי.
אך בשבוע שעברל״כאשר
נפטרה לאה כורת, מי ש-
היתה ראש המועצה לתרבות
ולאמנות ושעבדה עם אוהד
במשך שנים רבות, הוא החליט
להעז ולדבר. עתה הוא

81 בטכס שבו השיאה מזכירת
הקיבוץ המאוחד, מריס
ירדני, את בנה, היא תבעה
לקבל נשיקה מח״כ פרם —
ונענתה. אחר־כך ביקשה לקבל
נשיקה מיריבו, ח״כ יצחק
רכין — ונענתה. ואולם כאשר
ביקשה נשיקה מח״כ חיים
בר־לב, השיב זה :״אני צריך
להיוועץ בעניין עם יושב־ראש
ועדת־החוקה של המיפלגה, אם

למישקפי־השמש שלו, בצורת
מיקי מאוס. השיב פיק :״אני
רואה עוד מיקי מאוס.״ אמר
לו יוסי :״אם אתה רוצה
להעליב, אשאל אותך מה ה קשר
שלך עם ח״כ שמואל
פדאטו־שרדן.״ צביקה חדל
מעקיצותיו.
! 8השנה החדשה התחילה
ברגל שמאל אצל פועל־הבמה
השוודי, גונאר צטרכרג,
העובד בתיאטרון הקאמרי.
אשתו, ג׳יין, שעבדה כמנה לת
החזרות בלהקת המחול
בת־שבע, נטלה את שני ילדיהם
והמריאה עימם לקנדה.
מסתבר שהחילופים המינהליים
בלהקת בת־ שבע לא מצאו חן
בעיניה של ג׳יין, והיא החליטה
לנטוש את עבודתה. בני
הזוג שהו בישראל כארבע
שנים.
1העיתונאי רם אורן
יצא בשבת עם בני מישפחתו
לשחות בימה של הרצליה. ב־צהרי
היום, כשעלה מן הרח צה,
גילה שמכוניתו נגנבה
וכל חפציו עימה. כעבור כמה
ימים נמצאה המכונית מפורקת
לחלוטין. אורן מתרוצץ עתה
במוניות ומחפש בקדחתנות
מכונית אחרת.

חוליו

וכב ש בסער ה

הנשים

״אני רגיל לישון לבד בכל לילה,״
הזהיר הזמר המלוקק והיפיוף
כל אישה שניגשה אליו כדי להביט
בעיניו מקרוב, ולראות למה
בעצם יש לו שם כזה של כובש
לבבות משגע.
״הוא מרח את השיער הדליל
שלו בשומן, הוא הבליט את שיניו
התותבות בחיוך מאוזן לאוזן, הוא
לא הסתיר את הכרס הקטנה שהוא
מגדל, ואני עדיין מתקשה
להבין מדוע כל אחת נכנסת להיסטריה
כשהיא רואה אותו. אבל
אולי מרחוק, כשהוא על הבמה לא

רואים את כל הפרטים האלה,״
הסבירה אחת הנשים המתמחה בחיזור
אחרי כוכבים זרים בארץ.
חוליו איגלסיאס, שבא ישר מפאריס,
כדי לתת הופעה אחת
בלבד, עמד במרכז האולם, כשהוא
מושיט יד לכל אשה מוכרת ולא
מוכרת, ממהר לנשק, לחבק, לספר
על הרגלי השינה שלו ולרמוז
״עוד מעט אני עולה למעלה לחדר
שלי.״ הצהרה חגיגית זו הותירה
את רוב הנשים באולם כשהן
אדישות לגמרי.
״זהו זמר עולמי, הוא מצליח
בצורה לא רגילה בכל מקום, לכן
אנו רואים זאת כהישג גדול ש הצלחנו
להביא אותו לארץ להופעה
אחת בלבד. כל הכרטיסים בוודאי
ייחטפו,״ טענה עדנה שנקמן, ידידתו
הישראלית־יורדת של חוליו
שהביאה אוחו לארץ.
כל כרטיס עלה יותר מאלפיים
לירות, ובערב הופעתו התאכזבו
האמרגנים מרה כשגילו כי כרטיסים
רבים בכל זאת לא נחטפו.
אך על חוליו כל זה לא השפיע.
הוא בא למסיבה במלון כמו כוכב
בינלאומי המורגל לכך שכולן רבות
על חסדיו.
המסיבה נמשכה כשעה. בסופה
היה חוליו הראשון שעזב את
המקום — קצת שתוי אך בהחלט
לבדו.

פרחים מעופפים

התרבות בתל״אביב, בעת שהזמר הספרדי חוליו

איגלסיאס השמיע את שיריו הרומנטיים. הקהל
הנלהב זרק לעברו, לאורך כל ההופעה, פרחים רבים,
״ההיסטריה של הצופים היתה מעל למה שציפינו״.

¥1ךךךן 1ן י | 1ןיי רינה מור, אותה הוא מכיר עוד מניו״יורק. למרות 11 שהתנשק עם כל אשה שניגשה אליו, מוכרת ושאינה 1111 מוכרת, הוא נמנע מלנשק דווקא את רינה מור, ושוחח עמה באיפוק במשך הערב.

ענת עצמון (משמאל) ועם הזמרת אביבה פז (מימין)

י * נפגש חוליו בפעם הראשונה בעת המסיבה שנערכה
1111י 111111
לכבודו. הוא פלירטט עם כל נערה, וניסה את מזלו גם עם ענת, אך ללא הצלחה.

דון מקלין, אורלי צרפתי, נפגש חוליו בנשיקה חמה.
| 71111 1 1 1
כאשר סיפרו לו שאורלי היא חברתו של מקלי( אמר
1 # 1 1 1 1 11 1,דון הוא בחור מוכשר מאוד,׳׳ וחיבק אותה. אורלי הודתה לו על מחמאתו.

ק ך | ך ך שלי ברקוביץ, אשתו של כוכב הכדורסל מיקי בר-
1ג 1| 1ן1
* 1111/1י י ^ י ^ -י י -קוביץ, התחבק הזמר בחיבה .״אני מעריץ את
מישחק הכדורסל,״ אמר לשניים. אך הודה שיותר מכל הוא אוהב להיות מוקף נשים.

לה חוליו

אנשים
1הזמר האמריקאי פרי
קומו, העומד לבקר בארץ,

הודיע למפיק תוכניתו כי הוא
שותה רק יין בשם בלו ניאן
(הנזירה הכחולה) .המפיק
עומרי מרון ביקש מהנהלת
בית־המלון בהרצליה להשיג
לקראת ביקור הזמר את היין,
הנמכר רק בצרפת.
0לפני ארבע שנים שודרה
בטלוויזיה תוכנית בשם
הימים הנוראים בשכונתי אותה
הינחה הנשיא יצחק נכון.
עותק מהסרט נשאר ברשותו
של נבון. אנשי הטלוויזיה,
בראשותה של מנהלת מחלקת

לפני שמחילים את החזק הישראלי על רמת־הגולן
צריכים להחיל אותו על מדינת־ישראל

שאנשי מכון־וייצמן עסוקים
עתה באיסוף ערלות. לתדהמת
המראיין הסביר קציר שבמכון־
וייצמן גילו שאפשר לייצר
נסיוב רפואי מערלות, ומאז
פושטים אנשי המכון על בתי-
חולים, ונמצאים בקשרים עם
מוהלים בכל רחבי־הארץ.
01 המשורר דויד אבי רן
נשאל אם הוא תומך בהחלת
החוק הישראלי על רמת־הגולן.
השיב אבידן :״לדעתי
יש להחיל את החוק הישראלי
קודם כל על מדינת־ישראל.״
0בערב החג טילפן הרקדן
הרוסי אלכסנדר גודונוג

זה נגע לליבו של שריד, והוא
החליט אז שלעולם לא יפעל
נגד ספיר באופן פוליטי.
0 :שריד סיפר גם על הצורך
שלו לנצח בכל מישחק
שבו הוא משחק .״פעם ניצח
אותי בני במישחק פינג־פונג,
ואחרי זה לא עצמתי עין כל ה לילה,״
הודה שריד.
; 0מפקד גלי צה״ל לשעבר,
מרדכי (״מוטקה״) נאור,
שפרש מתפקידו לפני שנה,
הוציא השנה חמישה ספרים,
שכולם דנים בארץ־ישראל. באחד
הספרים האלה, סיפורי
ארץ אהבתי, הוא מתאר כמה

10110 1*11*111111
ד! 1י ד 0 1 *1״10

הגרפיקאי המכונה בפי-כל ״טרטר״ ,פתח סטודיו חדש. לכבוד הפתיחה
| 1 - 1 1 1/1 _6ערך מסיבה לכל ידידיו .״כל מי שנכנס אלי לסטודיו זוכה בצילום

במצלמה שלי,״ הודיע וצילם בין היתר את הצלם הוותיק, מיכה בר״עם. בר״עם וטרטר עובדים ביחד
במוסיאון תל־אביב, טרטר כיועץ לעיצוב ובר־עם כיועץ לצילום וכאוצר לצילום של המוסיאון.

התוכניות, אסתר סופר,
טלפנו אל הנשיא ואמרו לו
כי היו רוצים לראות קאסטה
של התוכנית כי יתכן שירצו
לשדר אותה ׳בשידור חוזר•
הנשיא הזמין את סופר לביתו,
וכאשר היא באה לשם הקרין
הנשיא בעצמו לפניה את התוכנית.
הוא החליף סרטים
בעצמו, ועם תום ההקרנה הלך
למטבח, הביא אוכל, והגיש לה
אותו בעצמו .״לא האמנתי
שאני נמצאת בביתו של הנשיא.
הוא לא רק שימש כטכנאי,
אלא הגיש לנו את
האוכל בעצמו,״ אמרה סופר.
0בתוכנית הרדיו שאלות
אישיות ראיין יעקב אגמון
את הנשיא לשעבר אפריים
קציר. קציר סיפר לאגמון כי
אנשים רבים במדינה משתמשים
בכל מיני תאוריות במקום
לעשות מעשים. כדוגמה, סיפר
קציר על יהודי שהיה לו לול
של תרנגולות שהתחילו למות.
רץ היהודי אל הרב ושאל אותו
מה לעשות. אמר לו הרב שיתן
להן אורז. כעבור שבוע חזר
היהודי ואמר שזה לא עוזר,
הן ממשיכות למות .״תן להן
תירם,״ אמר לו הרב. כעבור
שבוע חזר היהודי ואמר שגם
זה לא עזר .״אם כך תנסה
לתת להן פירורי לחם,״ אמר
לו הרב. אחרי שבוע שוב חזר
היהודי ואמר לו שגם זה לא
עוזר, והן ממשיכות למות.
״כמה תרנגולות עוד נשארו
לך?״ שאל הרב את היהודי.
״כולן מתו,״ השיב לו זה.
״חבל, היו לי עוד כמה תיאוריות
שרציתי לנסות עליהן,״
השיב לו הרב.
! 0באותו שידור סיפר קציר
העולם הזה 2246

הצ׳לנית האמריקאית שבאה אר־צה
לקראת מיפגש האמנות ״תל״
| #1 11#1 111 / 1111
חי 80״ ,הופיעה שם כשהיא לובשת חזיית־טלוויזיה לפסל חי.
שני מוניטורים קטנים של טלוויזיה היו מונחים על שדיה.
בהופעתה פנתה לקהל ואמרה :״אני חולת סרטן, אינני יודעת
כמה שנים עוד נשאר לי לחיות, אך אני נהנית להופיע.״ במחלת
הסרטן לקתה לפני שמונה שנים, ובכל הופעה היא מספרת זאת.

לביתה של אשת-הבוהמה נעמי
אדווה, כדי לאחל לה שנה

טובה, נעמי סיפרה לו כי קראה
בעיתונים שהוא עומד לחזור
ארצה תוך שבוע ולקנות בית
בשכונת קרית־שמואל, ליד ביתו
של האמרגן שהביא אותו
לארץ. גודונוב הכחיש מיד את
כל הסיפור, ביקש ממנה לשלוח
לו תירגום רוסי של הקטעים
שנכתבו על כך בעיתונים
וסיפר לה שהוא עומד
לשוב לארצות־הברית, ואין לו
שום תוכניות לקנות פה בית
או לבקר בארץ בקרוב.
0בדו־שיח בין מנכ״ל
רשות־השידור לשעבר, יצחק
ליכני ובץ ח״כ יוסי שריד,
שוחחו השניים על פחד־קהל
בעת הופעות צבוריות. ליבני
סיפר שבשנה הראשונה, כשאך
התחיל לראיין, הוא פחד כל׳
כך מפני הקהל, שהיה כותב
את המלל שלו וקורא אותו מן
הנייר. אחרי שנה קיבל יותר
ביטחון, ומאז הוא מדבר באופן
חופשי לפני אנשים. שריד, ל עומת
זאת, סיפר כי בהופעתו
הראשונה לפני קהל פחד כל
כך, שלפני ההופעה רץ לשי רותים
והקיא.
0עוד סיפר שריד על
קירבתו לשר־האוצר לשעבר,
פינחס ספיר. ספיר הציע
לעזור לשריד להגיע לכנסת,
אך שריד סירב, קודם כל מפני
שפחד שמא ראש־ד,ממשלה
דאז, גולדה מאיר, שלא
אהבה אותו, לא תעזור לו.
שריד החליט לנסות בכוחות
עצמו, וכאשר נבחר כח״כ בפעם
הראשונה, מיהר לטלפן לספיר
ולהודיע לו על-כך. ספיר
כל-כך התרגש, שפרץ בבכי.

׳* 110 1 1 1 1 1ך נולד לשחקו אנרהם מור ואשתו דליה. ל-
ברית־המילה, שערבו לתינוק, גאו אמנים
11י 1 1 /1 | 1
רגים, כדי לברך את ההורים המאושרים. מור, שזה לו ילדו
הראשון, הסתובב נרגש ביותר וסיפר לכולם כמה חכם הוא גנו
הצעיר. היודע כגר להודיע להוריו מתי הוא רעב ומתי הוא מרוצה.
״הבעיה היחידה היא שמעכשיו לא נובל לצאת מן הבית מבלי
לארגן ק\דם שמרטף, דבר שלא הטריד אותנו עד עכשיו,״ אמר.

קוריוזים מלפני 50 שנה בארץ.
נאור מגלה שסבו של
השחקן הבריטי פיטר יוס*
טינוב חי ביפו במשך שנים
רבות. הוא היד, בארון רוסי
בשם פון־אוסטינוב ובא לארץ
בראשית שנות השמונים
של המאה הקודמת, אחרי שגורש
מרוסיה. הסב התגורר ביפו
בשכונה הגרמנית וטיפח
שם גן מיוחד־במינו עם זנים
נדירים, שבו היו גם תוכים
וקופים. בנו אביו של השחקן,
יונה אופטינז־כ, נולד כבר
בלונדון, ושם נולד לו פיטר,
הידוע כיוסטינוב. הברון הזקן
התחתן עם אחת הנסיכות של
בית־המלכות האתיופי. פיטר
מספר בספר־ד,ביוגרפיה שלו כי
סבו היד, קצר־רואי אך אהב
לקרוא בתנ״ך, ונעזר תמיד
במסרגה כדי לעקוב אחרי השורות
בספר. ביתו של הבא-
רון אוסטינוב עדיין נמצא ביפו׳
ברחוב בר הופמן, ויש בו
24 חדרים.
! 0השחקנית ג בי קין נושאת
על צווארה קמיע קטן,
קשור בחוט כחול. כאשר נש אלה
מדוע אין היא מסירה
לעולם את הקמיע, אמרה :
״יום אחד עברו ברחוב דיזנגוף
שני כמרים איריים, וניסו לשכנע
אנשים לקבל את דתם.
ידיד שלי נכנס עימם לשיחה.
הם נתנו לו קמיע קטן והבטיחו
לו שהוא יביא לו מזל. ואכן,
מאז שיש לו הקמיע הוא התחיל
להצליח מאוד בעבודתו. אחרי
שסיפר לי על כך, ביקשתי
ממנו לסדר גם לי קמיע כזה.
במיקרה הוא פגש בכמרים
שוב, הפעם בתחנה המרכזית,
ונטל מהם קמיע בשבילי. מאז׳
אני מוכרחה להודות, זורמות
אלי הצעות־עבודה.״

215

מלחמת
עו ל
אי דו!

המישפחה ״;,ז

״קיסר״ הציפה מישפחתו הענפה
של בעל המלון אבי אלה, שהגיעה
מכל קצווי הארץ. שניים משבט
אלה ספק רוקדים ספק מתנשקים.

ך* אילת אץ מילחמות, זאת
יודע כל מפקד זוטר בצה״ל.
מאז מילחמת־השיחרור לא ידעה

העיר קרבות. מיבצע-סיני פסח על
אילת, את מילחמת ששת־הימים
לא הרגישו בכלל, וגם מילחמת־יום־הכיפורים
לא הכירה •באילת.
כל זה היה נכון עד ליום השישי
לפני שבוע, עת פרצה באילת מיל־חמה
עולמית של ממש: מילחמת
בר־המיצווה בקיסר.
אלי (״פאפו״) פאפושדו הוא
דמות ידועה באילת, כמעט כמו
רפי נלסון. פאפו הוא בעל בית־מלון
בעיר, קבלן, בעל מכבסה —
ידו בכל ויד כל בו. אבנר, בנו של
פאפו מנישואין הראשונים, הגיע
לגיל המיצוות, ופאפו החלים שכל
אילת תהיה שותפה בשימחה. הוא
דיבר עם החבר שלו רפי נלסון,
והחליט לערוך מסיבת לפידים וזיקוקי
דינור כדי שגם בעקבה יחגגו
את הבר־מיצווה.
אבל עם איש אחד לא דיבר
סאפו. היה.זה אבי אלה, בעל מלון
קיסר שבעיר. היריבות בין השניים
היא גדולה, אם כי כלפי חוץ הם
מכריזים על עצמם כידידים. מלון
קיסר לקח את הבכורה ממלונו של
פאפו. עכשיו איים מלון קיסר
לקחת את הבכורה גם ממסיבת ה־בר־מיצווה.
כי בדיוק באותו ערב
נפתח בקול תרועה רמה דיסקוטק

חמד ת

אחת החתיכות התל״אביביות, שהובאו
במיוחד על־ידי מלון
״קיסר״ לפתיחת הדיסקוטק, היתה הדוגמנית טלי
גולדברג, שהביאה עימה לאילת צעיר מזוקן בשם חיקא.

מיתוס, הדיסקוטק החדש של מלון
קיסר, וכמובן שכל המי ומי מאילת
ומחוצה לה הוזמנו.
מטוסי ארקיע היו מלאים בחוגגים
התל־אביביים הידועים. עוד
באוויר התחלקו הכל לשתי קבוצות:
אלה שהולכים לבר־מיצווה
ואלה שהולכים לדיסקוטק. רק מאוד
מאוחר בלילה, או נכון יותר, מאוד
מוקדם בבוקר, התברר ששתי הק־בוצו
היריבות התאחדו: מרבית
האורחים של פאפו הגיעו בסופו
של דבר לדיסקוטק.
אבנר הנרגש, מלווה על־ידי
אבא שלו, אמו דליה, שהגיעה לאילת
אחרי שלא ביקרה בעיר
שנים רבות, ואשתו של אביו,
אבייה, אמר שלום לכל החברים

המפיקה

מהטלוויזיה, אחת הנשים
הידועות בירושלים, מירי
הלוי, באה אף היא במיוחד לפתיחת הדיסקוטק.
בתמונה מירי עם שדר הספורט אלכס גילעדי.

של אבא שהתפעלו מהלפידים שהציפו
את הים המיוחד של הכפר
של נלסון, השתגעו ממש מזיקוקי
הדינור, והתטפלו על האוכל שהיה
בשפע. אולי בגלל ההמון העצום
לא היה מיפיק וויסקי, וזה כפי
הנראה היה המזל של אבי אלה מ־הדיסקוטק
של קיסר.
הכביש בין טבה, המקום בו שוכן
הכפר של נלסון, לבין אילת היה
מוצף באורות המכוניות שמיהרו
עם בעליהם לשתות ויסקי בקיסר.
כשהגיעו האורחים למקום הם ראו
שבעצם לא רק ביגלל הוויסקי כדאי
היה לבוא.
הדיסקוטק, שנפתח לפני שבוע,
הוא המילה האחרונה בעולם הדיסקוטקים.
אורות מרצדים בכל פינה,

ראש־העיר

גדי כץ החליט לכפר את דיסקוטק מלון ״קיטר״
על גר־המיצווח של פאפו. הופעתו
נתנה גושפנקא רשמית למקום.

הצופתיה

מדלן, צעירה שהתאהבה באילת ונשארה לגור
בעיר במשן כמה חודשים, הפגינה יכולת ריקוד
בנשף הפתיחה של דיסקוטק ״מיתוס״ ,כשלא רקדה, חשפה זוג
רגליים שביישו אפילו את הדוגמניות שהובאו במיוחד מתל״אביב.

214

האילתית

אלגרה, אחת מבנות אילת, התחרתה בהצלחה
במדלן הצרפתיה• אמנם אלגרה אינה חטובת
רגליים כמו מדלו, אן הופעתה האקזוטית גרמה לכן שרבים ימתינו
בתור עד שהיא תתפנה לרקוד איתם. אלגרה כמעט ולא הצליחה לנוח.

תפאורה דמויית נטיפים, כורסאות
מרופדים ונוחים ומלצריות חתיכות.
מוסיקה מטרפת ודיסק ג׳וקי
כמו בחוצלארץ. ובעיקר, הרבה
הרבה משקאות.
באותו ערב זה היה פשוט להיכנס.
כמעט כל אורח שהיה לבוש
בסדר ולא התנדנד משיכרות, לגם
משקאות און דה האום, וקיפץ ופיזז
עם חתיכות תל-אביביות שהובאו
במיוחד לאילת. אבל למחרת, כש״
הבידואים של נלסון עמלו קשה
כדי לנקות את הליכלוך שהותירו
אורחי הבר־מיצווה, היה כבר קשה
להיכנס לדיסקוטק של מלון קיסר.
רק בעלי כרטים־חבר שעולה 15
אלף לירות לשנה יכלו לרקוד בין
הנטיפים, ולחזר אחרי המלצריות.
אילת עדיין לא נרגעה ממילח־מת
שני המילונאים. יש הטוענים
שאבי אלה היה צריך לדחות את
פתיחת הדיסקוטק שלו מפני בר-
המיצווה. אחרים יודעים לספר
שבין כה וכה באותו יום שישי
היה אבנר פאפושדו בן 13 ושבועיים׳
כך שפאפאו יכול היה לדחות
את המסיבה שלו.

כשאלוהים רוצה גם מטאטא יורה -
אבל אץ ה1א מבצע מעשי־סדוס
91 בסביון נערכה לפני
זמן מה מסיב־חתונה של צלם
הטלוויזיה של סי־בי־אס, אכז־נון
אכן־טוס, וחברתו אי לנה
הירש. זה היה הערב
היחידי במשך השנה שבו מכשיר
האיתורית של אבן־טוב
לא אותת לו. החוגגים נותרו
במקום עד השעות הקטנות של
הלילה ואמנון, תחת לבלות
את ליל־הכלולות עם רעייתו
הטריה, נסע לנמל התעופה בן־

צה, כי קשה לשלב זאת עם
מיקצוע מישטרתי. כל אחד
מן השחקנים חושב שהוא
כוכב־עליון. בתקופתי היה הכוכב
בחור חמד בשם טל
בדודי. הוא היה אמנם קפטן
הנבחרת, אבל לא מנהיג הקבוצה.
ברסן המנהיגות החזיק
אז המושבניק בועז ינאי.
ומה שאמר, עשו כולם.״
91 פרקליטות מחוז תל-

מחמירות במיקרה זה.״
! 9הפסנתרנית
זלצמן ערכה בביתה מסיבת
בר־מצווה לכבודו של דני
גלייזר, בנו של עורך הירחון
האנגלי ווג, ברן גליי־זר.
במסיבה השתתפה, בין
היתר, דודתה של זלצמן, ה שחקנית
הקשישה דבורה
קסטלנץ. לחתן המסיבה
הביאה שי: תמונה של עצמה,
עם חתימתה.

פנינה

באקו איבנו

הזמר הבסקי, שהגיע ארצה לראשונה ב״ 1963 ושיצר קשרים ידידותיים
מאוד עם אמנים ישראליים, בא ארצה לחופשה קצרה. הזמר גני אמדורסקי
ערך לו מסיבה במיסעדה שלו ביפו ,״החצר׳ /ואליה באו אמנים־ידידים שרצו ללחוץ את ידו ולשמוע
אותו שר. פאקו נטל את הגיטרה לידו ושר ביחד עם ישראל גוריון, בני אמדורסקי וחנן יובל את
כל שיריו הספרדיים, ששר לפני שנים רבות בארץ (למטה) .״אני עדיין מדבר קצת עברית,״ הודיע
לידידיו( .למעלה) :פאקו משוחח עם אילנה רובינא, שאותה הוא זוכר מהופעתו במועדון ״חאמם״.

[ 9בראיון פומבי עם אימן
דנציג אמר ראש מיפלג הנוער
של המישטרה, סגו־ניצב
אכרהם ח מו, מי שהיה בעבר
מאמן קבוצת הכדורסל
של מכבי תל־אביב ,״אני לא
רוצה לחזור ולאמן את הקבוהעולם
הזה 2246

גוריון כדי לצלם את בואו של
סול לינדביץ, השגריר האמריקאי
לשיחות האוטונומיה.

אביב האשימה קטין בתקיפה
ובמעשה־סדום. לטענתה עשה
זאת בנסיבות מחמירות, כיוון
שנעזר בנשק קר. בכתב־האי־שום
הוסבר, כי הנשק היה
מקל של מטאטא. השופט המחוזי
חיים שטיינברג קרא
את כתב־האישום, חייך ואמר:
״שמעתי על כך שגם מטאטא
יורה, כשהאלוהים רוצה, אבל
אינני סבור שאלה הן נסיבות

91 הפסנתרן אלכסיס
וייסנברג בא לישראל להר
פעת־אורח. לפני שנים הוא
התגורר בארץ ונחשב ילד־פלא.
יחד עם ילדת־הפלא
פנינה זלצמן הפליאו השניים
את מאזיניהם כשניגנו
בפסנתר. אלכסיס, שבזמנו נקרא
זיגי, מתגורר בפאריס ונחשב
לאחד הפסנתרנים הטובים
בעולם. אחרי שסיים את אחד

הקונצרטים שלו בארץ פגשה
בו פנינה מאחרי הקלעים בחיבוקים
ובנשיקות .״טוב שלא
שניתי את התיסרוקת שלי מאז
שהייתי ילדת־פלא. לכן כל
אחד מצליח לזהות אותי,״ הודתה
הפסנתרנית הידועה.
! 9בהצגת הרובע המתיק,
מאת טנסי וויליאמס, בתיאטרון
הבימה, רצתה הבמאית
עדנה •בביט שהשחק-
נית סנדרה שדה תתפשט
באחת הסצינות. חברה-לחיים
של סנדרה, מוני מושינוב,
אחד המנחים של מגאזין הנוער
בטלוויזיה הלימודית, זהו
זה, הטיל וטו, וסנדרה לא הת פשטה.
סנדרה ומוני, המתגוררים
בצוותא תקופה ארוכה,
עומדים להינשא בקרוב.
9 ,בשבוע שעבר, בחצות
הלילה, צילצל הטלפון בביתה
של העיתונאית עדה הוז.
על הקו היתה העיתונאית ההולנדית
אינם פולאלן, שביקשה
לשמוע את תגובת
מיפלגת־ד,עבודה על העברת
שגרירות הולנד מירושלים ל-
תל־אביב. פולאק, שהיתר, בישראל
לפני שנתיים, בעת
הלווייתה של גולדה, מאיר,
זכרה את עדה, שהיתר, אז
דוברת מיפלגת העבודה. עדה
סיפרה לה כי אינה משמשת
עוד כדוברת המיפלגה וקיש-
רה אותה עם שימעון סרס.
9הבמאי צדי צרפתי,
שביים את המוסע פנטסיה בארץ
הפלאות, עליו עבד במשך
חודשיים יומם ולילה, החליט
לקחת לעצמו כמה שעות של
מנוחה לפני הצגת הבכורה. אך
צדי לא הצליח לנוח זמן רב.
הטלפון בביתו הזעיק אותו ל-
אולפני־הרצליה, לתוכנית הטל וויזיה
שעה טובה. הסתבר לו
כי הזמרת יהודית רביץ,
שהופיעה בתוכנית, התעקשה
שצדי יובא למקום ויביים את
הופעתה בתוכנית.
! 9השבוע התקיימו בירושלים
חגיגות למלאת 120 שנה
להולדתה של הנרייטה סולד,
ממקימות ויצ״ו העולמית. לחגיגות
באה גם רחל סגן,
מי שהיתר, חברת־כנסת בכנסת
הראשונה. כגן, בת ה־ ,92המתגוררת
בחיפה, העדיפה לנסוע
באוטובוס לירושלים. שם
פנתה למארגני החגיגות ואמרה
להם :״מדוע איש אינו מוחה
על כך שביטלו את שטר הכסף
היחיד, בן חמש לירות,
עליו מוטבעת תמונתה של
הנרייטה סולד. זה השטר ה יחיד
שעליו התנוססה תמונה
של אשה.״
! 9הסופר עמוס קינן ערך
בביתו מסיבה לזמר הבאסקי
פאקו איבנז. פאקו נטל את
הגיטרה וביחד עם הזמרת־שחקנית
חנה רוט שרו השניים.
הוא שר שירים ספרדיים
בעוד היא שרה שירים
באידיש. אחרי שסיימו השניים
לשיר, נטל קינן את הגיטרה,
ושר להפתעת כולם את השיר
החסידי שיבנה בית־הטקדש.
! 9לצילומי הפירסומת של
ההצגה החדשה הריון משותף,
הביא הבמאי שתי בובות כדי
לצלמן עם השחקנים. השחקן
אכי יקר, המשתתף בהצגה,
בא לצילומים עם בנו בן ה שמונה
החודשים, עומר, וכאשר
ראה הבמאי את התינוק,
החליט לוותר על הבובות, ולקחת
את עומר הקטן לצילומי
הפירסומת .״רק מפני שלא
הצלחתי למצוא שמרטף עושה
עומר קאריירד, של שחקן,״ הו דיע
אביו.

מזוג כרמליטה
בכוסות
עם קוביות קרח,
הוסף פלחי לימון
ומעט קינמון
לפי הטעם.
אתה תהנה
ואורחיו יודו לך. כרמליטה סנגריה
עם קרח,
היש טוב ממנה בקש?

^ ן כו מלנ7זרוז>
וייונ ו

י״־יו ״גיח

אולימ פ יו ת הפרסימ
לשנה החדשה
לקראת השנה החדשה סוכנויות קופמן עורכות את אולימפיאדת השנה.
פרסים יקרי ערן וסיכוי לכל אחד להיות במקום הראשון מובטחים
לכל המשתתפים באולימפיאדה שאף אחד לא יחרים.
ועד לפתיחת האולימפיאדה נאחל לכולנו
שנה פוריה ורבת השגים.

שלושה משחקי שיפטי

פעלילין -אלוף משח קי
ה פ עו טי ם של פי שר פ ריי ס.
המפתחאתד מיונ ם ו חו שי ה ם.

משחקהמחשבהוה איל תור
לאטטרא טגי םהק טגי ם
המת כנני םאת נצחונ ם.

מ8י**338
גלגליו ת /^ 7£5א 5מ 011£מ
ה ל הי ט ה אח רון למח לי ק המ היר.

כדורגל שולחן
״ארקופלק״ -
משחק כדורגל בי תי מרתק
לאלופי ה ליג ה שזכו בגביע.

בול פגיעה
אלוף משחקי

׳אורדע״ בקליעה למטרה

״מסלולי מטשבוקס״
אלוף מרועי ה מ ציניו תנגמר הגדול.
פרט שני

אופני ספורט מג/ז 5מ £נזט 5
עם 10 מהלכיס
היאשמיס שחכו את קו הגמר

שעון מיריצים -

לגי - 7*4המתוחכמת ביותר
במערכות לגו אוניברסל (כולל מניע).
לבונים בלט שהגיעו לגמר.

ה שעון ה מ דוי ק ה מו רד אתז מני
המתח רי ם ב או לי מ פי אדה.

אורגן גונטמפי (8 )5

האורגן האלקטרוני המשוכלל
המשלב בתוכו צלילים של קלרגיט,
ניצור וחצוצרה.

^ ז1\>11 זן1|1111ו׳׳וווווו^ 1וו;וווווזוט1ווו

מי-מד

ועוד פרסים
יקרי ערך לזוכים באולימפיאדה ספינת חלל

מערכת לגו 918

מערכת לגו פבולנד 338
תחנת מוניות.

ה הג רל ה תיערך

ב 2 3 .1 1 .8 0

בנוכחות

רו א ה

חשבון ונציג

טי ס ה ללגולנד בכרטיס קבוצתי

ך קידי קומפמטר -

3זוגות נעלי ספיד המגפר -
הלהיט האופנתי לצעירים.

סופר פר ס בהגרלה המסכמת
של מבצעי סוכנויות קופמן.
ם 3תיקי קמפוס מטרפים -
לטיול ולביה״ס.
משחק כדורסל אלקטרוני

משרדהפר סי ם.

5משחקי תשבצת -
משחק המחשבה המרתק

אליף או לי מ פי אדתהמתמ טי ק ה
לשיפור הי דע בחש בון.

סוכנויות קופמן בע״מ
ת״א, החשמונאים .105 מחסנים ומרכז
מכירה: מגרשי התערוכה סוף רח׳ דיזנגוף
טל 257451:

הה שתת פו ת במבצע אסור ה על עובדי סוכנויות קו פ מן ומשרד הפר סו ם.

העולם הזה 2246

1 *1 1 1 3 1 1 1 1 1 1 1

מיתקפה

בומה שביט יוצא
למיתקפה נגד טיסות־השכר
כדי להצד ק את הפסדי החברה
שלו, במקום לנסות ולשפר את השרות.

השכר, הצ׳ארטרים, ידע שהאשמה זו עלו־לח
להוביל לפתיחת המילחמה הגדולה
בין אל־ על לבין חברות־השכר — מה שאמנם
קרה.
על־פי התקנות של מישרד־התחבורה,
חייבות חברות־השכר לכלול במחיר הכרטיס
שלהם גם לינה ושירותי הסעה מנמל-
התעופה למלון וחזרה. כוונת מישרד־התחבורה
בתקנה זו היתד. לגרום לכך ש מחיר
הכרטיס בטיסת־השכר לא יהיה נמוך
בהרבה ממחיר הכרטיס באל־על.
אולם חברות־השכר התחכמו להקנה. הם
הגיעו להסכמים עם בתי־מלון בני שלושה
כוכבים, ולא במקומות המרכזיים בניו-
יורק. רוב הטסים ויתרו על שירותי המלונות
של חברות־השכר, והעדיפו להוסיף
על המחיר, ולגור במלון בן חמישה או
ארבעה כוכבים, או לוותר בכלל על המלונות
שהוצעו להם.
יצחק גדיש, מנכ״ל חברת מעוף, המפעילה
את טיסות־השכר של נשר לארצות־הברית,
החליט בזמנו שלא להגיב על הא-

עילה להתנכל לחברות טיסות־השכר, כדי
לנסות להציל את אל־ על, בשבוע שבער
עוד לפני שפרקליטי בתי־המלון בניו־יורק
הספיקו להגיש את התביעה שלהם, נחתה
המכה על טיסות־השכר: מישרד־התחבורה

סות־השכר כדי לנסות להציל את אל־על.
על־פי החלטת בית־המישפט־הגבוה-לצדק,
בבג״צ שהגיש גדיש לפני כמה שנים, אי-
אפשר לאסור טיסות־שכר לארץ, לכן הוד
(המשך בעמוד )44

דיילת קרקע של חברת ״מעוף״ בנמל־החעופה בן־גוריון חרדה בינתיים
שהכל ״ידפוק כמו שעון,״ ושמטוסי החברה יצאו בזמן. אולם אם תצליח
מילחמתם של לנדאו ושביט בצ׳ארטרים, תהיה דיילת זו וחברותיה בחרדה לעבודתן.
הודיע על שורה של תקנות מחמירות חדשות,
אשר יש לשער שתהרוסנה את ענף
טיסות־השכר בישראל.
להתחכם לבג״צ

תפילה

שר־התחבורה חיים לנדאו החליט להצטרף למילחמת ״אל־על״
בטיסות־השכר, ומישרדו עומד להוציא תקנות חדשות אשר תהרוסנה
את חברות טיסות־השכר. לנדאו לא יכול היה לאסור את הטיסות בגלל פסק־דין של
בית־המישפט הגבוה לצדק, לכן החליט למרר את חייהן של חברות טיסות־השכר.

ך• מיסמך שנשלח למנכ״ל מישרד-
י 1התחבורה, אדיה גרוסברד, בישר את
פתיחת הקרב האמיתי. יצחק שנדר, מנכ״ל
אל־על ועושה דברו של יושב־ראש מועצת-
המנהלים של החברה, אברהם (״בומה״)
שביט, לא חשש כלל שתוכן המיכתב ל־גרוסברד
יודלף. כשראה שהמכתב לא
הגיע לעיתונים, דאג שהם יקבלו אותו.
שנדר האשים את חברות טיסות־השכר,
בעיקר את החברות נשר ומעוף, המפעילות
טיסות־שכר לניו-יורק, שהם משגרות את
הטסים בהן לבתי־זונות. ההאשמה נראית
פרועה, אך מי שהכיר את נושא טיסות-

שמות אל־על .״אני עצמי מתגורר במלונות
אלה, ולו הם היו בתי-זונות הייתי
יודע על כך,״ טען גדיש. אולם בתי־המלון,
העובדים עם חברת נשר, החליטו במרוכז
להגיש תביעת דיבה נגד אל־על. גם ל־אל־על,
שלאחרונה התמחתה בשכירת
מישרדי בילוש נגד חברות־השכר, יתקשה,
ככל הנראה, להוכיח שמלונות בני שלושה
כוכבים בניו־יורק הם בהכרח בתי־זונות.
אולם
אריה גרוסברד, ובעקבותיו שר־התחבורה
חיים לנדאו, קיבלו את המיכתב
של שנדור ברצינות. לגביהם הוא היה

ך• תקנה הראשונה היא לגבי בתיו
1המלון חברות־השכר חוייבו לתת במחיר
הטיול מלונות בני ארבעה כוכבים.
פירושו של דבר שחברות טיסות־השכר
תאלצנה להעלות את מחיר הכרטיס
בשיעור ניכר, ולהתקרב למחיר אותו
גובה אל־ על עבור כרטיס מתל־אביב ל־ניו־יורק
וחזרה.
אך המכה השנייה היתד, חמורה עוד
יותר. מיספר הישראלים הרשאים לטוס
בכל טיסת־שכר הוגבל ה־ 15 אחוז. טיסות־השכר
מבוססות על ניצולת מלאה של כל
מושב. חברות־השכר מצליחות להגיע למחיר
כרטיס כל כך נמוך רק משום שהן
מחשבות את ההכנסה מכמעט כל מושב
במטוס. ברגע שטיסת-שכר אחת יוצאת
חצי ריקה מיעד אחד למישנהו, מקיץ הקץ
על הקו כולו.
לאיש אין ספק שמישרד־התחבורה יחד
עם חברת אל־על החליטו לחסל את טי־

!(יגעה

מהאשמות

מנכ״ל חברת ״מעוף
יצחק גדיש, לא התפעל
אל־על״ בדבר בתי־הזונוח

217 -

המצביא במוצב הניקוד
מאז ששמעתי על חוויותיו של מנחם בגין במוצב־הפיקוד
של פעולת צה״ל בלבנון, וראיתי אותו מצולם
אני פוחד.
אין דבר מפחיד יותר מאזרח הרואה את עצמו
לפתע כמצביא. מכל ההתמכרויות — לסמים, לאלכוהול,
לסכנה — זוהי ההתמכרות המסוכנת ביותר. אי־אפשר
להיגמל ממנה. היא גוברת בליבו של אדם, והיא זקוקה
למנה הולכת וגדלה לסיפוקה.
ואכן, התיתכן חווייה מסעירה יותר לגבר מאשר
זו — ההרגשה שאתה מפקד
על צעירים נועזים ושאתה
מכוון את גורלם של בני-
אדם! קבלת הדיווחים על
הצלחות וכישלונות ואבירות
; ההשתתפות מרחוק
ברגעים של מתח עליון, כאשר
הכל מונח על כפות
המאזניים?
חייל מיקצועי מורגל לכך
משחר נעוריו. לגביו
זהו מיקצוע. הוא עבר
שלבים רבים עד שהגיע
העליונה.
לדרגת־הפיקוד
הוא מתייחם לזה כמו רופא
לניתוח. ההרגל המיקצועי
יוצר אצלו חיסון, אם כי
גם הוא חש בחוריה.
אך אזרח, המגיע אל החווייה המסעירה הזאת מן
החיים המיפלגתיים־הפוליטיים, ששום דבר לא הכשיר
אותו לכך — חווייתו חזקה יותר לאין ערוך, ובמילא
התמכרותו מסוכנת הרבה יותר. מחלות־ילדות רבות
מסוכנות הרבה יותר כשהן תוקפות גברים מבוגרים.
לכאורה רגיל בגין לאחריות על חיי אדם בקרב,
מכיוון שכיהן כמפקד האירגון הצבאי הלאומי בימי המאבק.
אבל אין זה דומה. מכיוון שחי אז בהסוואה של אזרח
פשוט, לא היה במוצב־פיקוד. הוא היה מפקד פוליטי,
לא צבאי. אמנם קיבל החלטות קשות — אני מניח
שהחליט בעצמו על תליית שני הסמלים הבריטיים —
אך לא היו אלה החלטות קרביות ממש. ויש הבדל עצום
בין שיגור חוליות־מחתרת ובין הפיקוד על עוצבות גדולות
של צבא.
ההיסטוריה מלאה בדוגמות של עסקנים פוליטיים,
שהחלו מתחזים — כלפי עצמם, קודם כל — כמצביאים.
השפעתם היתה, בדרך כלל, הרסנית. באחד מספריו
סיפר וינסטון צ׳רצ׳יל באירוניה על התערבותו של לויד
ג׳ורג׳ ,אז ראש ממשלת בריטניה, במהלכי הצבא במיל-
חמת־העולם הראשונה. כך עלה על דעתו כי מיליוני
חיילים מושבתים בחזית הצרפתית בימי החורף, ביגלל
השלג והבוץ, דווקא בעונה המתאימה ביותר ללוחמה
במרחב שלנו. על כן החליט לשגר בסתיו כמה אוצרות
מחזית המערב למצריים, להטיל עליהן לכבוש את ארץ-
ישראל וסוריה, ולחזור לצרפת בעוד מועד לחידוש
הקרבות שם באביב. היה קשה לשכנע אותו כי דרושים
כמה חודשים לביצוע עצם ההעברה של כמה אוגדות
מחזית לחזית, ובחזרה.
תיאור זה לא הפריע לצ׳רצ׳יל עצמו להתערב על
כל צעד ושעל במהלכים הצבאיים של מילחמת־העולם
השניה. מטר העצות וההוראות שירד מלישכתו על קציני
המטכ״ל, ועל המפקדים בשדה, היה מיטרד בלתי־נסבל.
צ׳רצ׳יל נהג אז ללבוש מדי־צבא בכל הזדמנות.
כמוהו עשה — להבדיל אלף הבדלות — אדולף היטלר,
שמינה את עצמו כמפקד העליון של הוורמאכט, ושהת־עקש
לקבל בעצמו את כל ההכרעות הצבאיות החשובות(
.אגב, פרשנים צבאיים רבים סבורים שהוא, בניגוד
לאזרחים אחרים, היה דווקא בעל כישרון בשטח זה,
ושלא פעם צדק בוויכוחיו האינסופיים עם הקצינים
המיקצועיים ).דויד בן־גוריון לבש באטל־דרס כשהופיע
לפני חיילי צה״ל ונוער, ולא פעם התערב במילחמת־העצמאות
בניהול הקרבות בפועל (כמו במערכת לטרון).
ועכשיו גם בגין? נסיונו הצבאי היחידי היה כטוראי
בצבא הפולני של הגנרל אנדרם, שם שימש בתפקיד
מתורגמן פולני-אנגלי. לשבת במוצב־פיקוד ולהיות שותף
מקרוב לביצוע פעולה שהוא עצמו החליט עליה כראש-
ממשלה וכשר־הביטחון — זוהי חווייה עמוקה, ואין זה
פלא שהוא הירבה לדבר על־כך לאחר מכן. ומכיוון
שכל אדם אוהב חוויות חזקות, עלולה לגבור בתת-
ההכרה שלו התשוקה לחזור עליה שוב ושוב, ובממדים
גדלים והולכים.
איזה ילד לא ראה את עצמו, בחלומותירבהקיץ,
כמצביא דגול, המפקד על גייסות, הזוכה בתהילת־נצח
בסיפרי־ההיסטוריה י
אלוהים ישמור !

מה אתה רוצה?
במקרר שלנו חל קילקול. טילפנתי למחלקת־השרות
של החברה המייצרת. גברת צעירה ענתה לי.
,גבירתי, יש תקלה במקרר שלנו, והייתי מבקש...״
״שם!״ שיסעה הגברת את דברי בגסות.
מסרתי את השם .״רציתי לבקש...״
״כתובת!״ שיסע אותי הקול.
מסרתי את הכתובת .״תסלחי לי, העניין הוא...״
״מה אתה רוצה?״ שיסעה הגברת, שזיהתה את עצמה

11 1 1.1 2

לאחר־מכן, לפי בקשתי ובאי־רצון בולט, בשם ״אמי״.
אמריקאית היתד .׳פותחת בשיחה בשאלה :״במה אני
יכולה לעזור לך, סר?״ את שלוש המילים ״מה אתה
רוצה?״ פשוט אי־אפשר. להגיד באנגלית, בצרפתית,
בגרמנית — או בעברית של בני־תרבות.
כעסתי על ״אמי״ האלמונית. אך כעבור כמה דקות
נרגעתי ושאלתי את עצמי :״במה היא אשמה? איך
היא יכולה לדעת איך מדברים בני־תרבות?״
יתכן מאוד כי מעולם לא שמעה בבית שיח תרבותי.
נראה כי גם לא שמעה סיגנון מעודן יותר מפי המורה,
ובוודאי לא מפי המפקדת בצבא.
וזוהי הצרה. איכוודהחיים מורכבת לא־מעט מעניינים
קטנים שכאלה: שיחה בטלפון, התנהגות באוטובוס, יחסים
במקום־העבודה. זוהי ריקמת החיים היומיומיים, ואנחנו
חיים יום־יום.
פעם נתקלתי בניו־יורק בצלם־עיתונות ותיק, אשר
ירד מן הארץ. שאלתיו לסיבת הדבר .״זה ביגלל האוטובוס,״
השיב. וכאשר ראה את התמיהה על פני, הוסיף:
״הגסות של האנשים, הדחיפות בתור, אי־ההתחשבות
הכללית בזולת. לא יכולתי לסבול עוד.״
מה לעשות?
בשעתו היה לי שיגעון. לא יכולתי לסבול את קטעי-
השירה האידיוטיים של הלהקות הצבאיות ושאר הלהקות,

ששודרו בסוף כל שעה בטלוויזיה. תוכנית־טלוויזיה
רגילה בארצות־הברית וארצות אחרות אורכת 55 דקות,
כדי להשאיר זמן לפירסומת. לנו אין עדיין, ברוך השם,
פירסומת על המירקע. אז סתמו את הפירצה באותם
קטעי־זימרה מפוקפקים.
זה נראה לי כביזבוז משווע. במשך שנים הטרדתי
את יצחק ליבני, שהיה אז מנכ״ל רשות־השידור, ואת
שרי־התחבורה המתחלפים, בהצעה לנצל דקות יקרות
אלה כדי להילחם בתאונות־הדרכים.
אמרתי להם: הגורם העיקרי לתאונות אינו הרצון
הרע של הנהגים והולכי-הרגל, וגם לא אי״זהירותם
והפקרותם. רוב הנהגים פשוט אינם יודעים לנהוג כראוי.
אין הם יודעים כיצד לנהוג במצבים רבים. וגם הולכי־הרגל
אינם מבינים את מיגבלות המכונית הנעה בכביש.
קחו בכל יום תאונה אחת, תנו למומחה לנתח את
סיבותיה בעזרת שירטוטים ושיחזור, הראו את תוצאות
התאונה, ראיינו את המעורבים בה. זה יהיה מעניין,
זה יהיה חינוכי, זה יועיל.
לשימחתי, התקבלה ההצעה לבסוף.
עכשיו אני מציע להכין סידרה דומה של תוכניות
על פגישות יום־יום, כדי להראות לצופים כיצד אפשר
להשיב בטלפון, להתנהג באוטובוס ובקולנוע, להתייחם
ללקוחות, להנמיך את הקול במקום ציבורי. אם זה ייעשה
בחן, מבלי להטיף ו״לחנך״ ,בעזרת אנשים מושכים, זה
ישפיע.
אם אין הילדים והמבוגרים שומעים שפה תרבותית
בבית, בבית־הספר ובמקום־העבודה — הם יכולים לראות
זאת בטלוויזיה. ואם יהיו בסידרה גברים ונשים שהצופה
ירצה להזדהות עימם, הם יתחילו לנהוג כמוהם.

מחיר הסחורה
יש לי ידיד טוב בקאהיר, לבנוני בשם עבד־אל־מגיד.
הוא בן ,27 גר בארמון קטן בשכונת זמאלק, והוא אחד
האנשים הנבונים ביותר שהכרתי מימי.
בפגישתנו האחרונה, לפני כמה חודשים, התגלגלה
השיחה אל בעייתם של בני-הערובה האמריקאיים בטהראן.
״הם ישוחררו ערב הבחירות לנשיאות בארצוודהברית,״
אמר ידידי הצעיר בביטחון, ולגם בנחת מן הוויסקי שלו.
״איך אתה יכול להיות בטוח?״ תמהתי.
״אה,״ אמר ,״אתה אינך סוחר. זהו המיקצוע שלי.״
ידידי הוא איש-עסקים גדול, ועסקיו משגשגים בכל רחבי
חצי־האי הערבי.

ביקשתי הסבר.
״סוחר מוכר את סחורתו כשהוא יכול להשיג את
המחיר הגבוה ביותר עבורה,״ פירט .״מחירם של בני-
הערובה עולה בהתמדה. הוא יהיה גבוה ביותר בחודש
האחרון לפני הבחירות. הנשיא קארטר יהיה מוכן אז
לשלם כל מחיר כדי להשיג הישג מרשים. שיחדור בני-
הערובה יהיה שווה לו הון. ואין גבול ־למה שנשיא
אמריקאי יכול לשלם, כשזה כדאי לו.
״לעומת זאת, יום אחרי הבחירות לא יהיו בני־הערובה
שווים אף עשירית ממחירם הקודם. הנשיא החדש —
יהיה מי שיהיה — לא יהיה זקוק להישג מיידי, והוא
יהיה מוכן לשלם רק. מעט. חומייני יודע זאת כמוני.
״לכן ימשכו האיראנים את העניין. הם סוחרים טובים
מאוד, הקנאים האלה בעלי הזקנים. ימצאו כל מיני
תירוצים פורמליים. אך ערב הבחירות יסתבר כי כל
העניינים הפורמליים הסתדרו.״
עכשיו אני עוקב בסקרנות אחרי הידיעות מטהראן.
מסתבר כי יש פרלמנט חדש, והוא המוסמך להחליט
בעניינם של בני-הערובה. שר־החוץ האמריקאי הודיע
כי הוסרו כמה מיכשולים חשובים בדרך לפיתרון.
נותרו עוד כמה שבועות.

לסקול את הנזאפות
מה היה קורה במדינת־ישראל אילו השתלט בה מישטר
של כפייה דתית מוחלטת?
לא קל לדמיין זאת. גם הפסימיים שבינינו מתקשים
להעלות על דעתם שילטון שבראשו יעמדו הרבנים משה
לווינגר, חיים דרוקמן, מאיר ו/או קלמן כהנא והדרווישים
המרקדים של גוש־אמונים.
אך מה היה קורה אילו קמה בארץ דיקטטורה של
אריאל שרון, למשל, והוא היה מחליט, מטעמים לאומיים,
כי יש לחזור אל המקורות ולהקים מישטר דתי? הן כבר
ראינו את ״אריק מלך ישראל״ מרקד בחגיגה של גוש-
אמונים, כשהוא חובש כיפה ונושא בזרועותיו ספר־תורה.
ובכן, יש. יש דוגמה.
לאחרונה החליט הדיקטטור הצבאי של פאקיסתאן,
מוחמד זיא אל־חאק, להקים במדינתו מישטר כזה.
זיא נראה כקצין־צבא בריטי לכל דבר, במהדורה
מיזרחית. הוא מדבר אנגלית, מגדל שפם אנגלי, נושא
מקל־מפקד אנגלי. ולא במיקרה — הוא חונך בבית־ספר
בריטי. עכשיו הוא החליט לחזור אל המקורות.
תוך כדי כך נתן זיא לה״ה שרון, לווינגר ושות׳
דוגמה לביצוע רפורמה כזאת. לנוחיותם, הנה כמה מן
הצעדים של זיא (אני מעביר אותם למציאות הישראלית,
כדי שהמועמדים המקומיים יוכלו ללמוד את הלקח, מבלי
להתאמץ :
השילטון יפרסם אמנה בת 15 סעיפים, כדי להחיש
את הגשמתו של ״אורח־חיים יהודי״.
אחד מסעיפי האמנה יקבע כי תבוצע רפורמה יסודית
בחינוך. תוכנית־הלימודים תשונה. סיפרי־הלימוד יוחלפו.
תקומנה אוניברסיטות מייוחדות לנשים. האוניברסיטות
הקיימות תישמרנה לגברים בילבד.
תקום ועדה יהודית עליונה לביצוע רפורמה בתוכניות
הרדיו והטלוויזיה.
יבוטלו כל החוקים שמקורם במסורת המישפטית הבריטית•
במקומם יבואו חוקים המעוגנים במישפט העברי.
בכנסת, במועצות האיזוריות וברשויות המקומות יינתן
ייצוג קבוע לרבנים, שימונו על־ידי הרבנות הראשית.
לרבנות גם יינתן תפקיד
מכריע בפיקוח על הרפורמה
החינוכית והמישפטית.
מערכת השיפוט הרבנית
תהיה מקבילה לבתי־המיש-
פט האזרחיים. כל ישראלי
יוכל לפנות אל בתי־הדין
הרבנים ולתבוע את ביטולו
של כל חוק הנוגד לדעתו
את המישפט העברי. בית-
הדין הרבני העליון יהיה
מוסמך לבטל חוקים כאלה.
לימלד השפות הזרות ב־בתי־הספר
יבוטל, מכיוון
שהן פותחות פתח לתרבות
זרה.
יונהגו העונשים הקבועים
במקורות, כגון סקילת
נואפות והומוסכסואלים. יוטל מעשר על כל הרכוש וה הכנסה,
למימון המוסדות הדתיים.
חיי החברה והכלכלה יותאמו למיצוות התנ״ך. למשל,
ייאסר על הבנקים לגבות או לשלם ריבית, הבנק לא
ילווה כסף בריבית, אלא יקנה מניות במיפעל הזקוק
לכסף. האזרח לא יפקיד את כספו בבנק תמורת ריבית,
אלא יקנה בבנק מניה. אם זו תעלה בערכה, ירוויח.
קידומם של פקידי הממשלה יהיה בהתאם לשיטה
של ניקוד, שתתבסס על הערכת נאמנותם לאורח־החיים
היהודי. מישרות בכירות תימסרנה לפקידים בעלי ערכים
יהודיים ומוסריים.
אם זה אפשרי בפאקיסתאן — מדוע לא אצלנו?
אחרי ככלות הכל, אצלנו לא יהיה, צורך להתחיל מההתחלה.
כבר צעדנו כיברת־דרך לקראת ביצוע כמה מן
הרפורמות האלה.

9 9 9י 9

קירקס הסיליתרים -זעקת הרבנים -חגינת הגנבים

השהיהות החדשה

רי א קל היה לעבור את שיאי השחיתות, שהושגו
י על־ידי שילטון־המערך.

שילטון הליכוד הצליח ככך.

את עצמו, ודי זמן כדי לטהר את השילטון מנוהגי השחיתות
של השילטון הקודם.
כך עבר הציבור בשתיקה על תופעות מוזרות שונות.

איני מתכוון לשחיתות של פלוני־אלמוני בשילטון,
שגנב או שקיבל שוחד.

למשל: הקירקס הנודד של המיליונרים,
שאת חבריו לקה עימו מנחם בגין בביקורים
ממלכתיים בארצות־חוץ, שם ביקשו לעשות
עסקים בלתי־ממלכתיים מאוד.

חד הצעדים הראיטונים של הליכוד בשילטון
י היה מעשה של שחיתות מונומנטלית :

מיליונר אחד הפך יועצו של בגין, מיליונר אחר —
בעל בתי־קאזינו בשווייץ — זכה אצלו בכבוד־מלכים.
כל זה יצר אווירה מוזרה בצמרת השילטון. אמרתי
פעם בכנסת שזהו ״שילטון המיליונרים, בשם המיליונרים,

אני מתכוון ליטהיתות •טל השילטון עצמו.

שיחרורו של יהושע כן־ציון.

כדאי לחזור לפרשה זו, שלא עוררה בשעתה את
תשומת־הלב הראוייה לה. הכל סברו אז שזהו מעשה
חד־פעמי, טעות־בשיקול של מנחם בגין, שנענה מתוך
חולשת־הדעת להפצרות של ידידים, מבלי להבין את
משמעות המעשה.

אני יכול להעיד על כך אישית. היתר, לי אז שיחה
אישית עם יצחק רבין על פרשות ידלין ועופר. הוא
הצביע על השלכות הפוליטיות העלולות להיות לפרשות,
מכיוון ששניהם היו שייכים לגוף היוני של מיפלגת־העבודה.
אך רבין לא ניסה להפעיל עלי לחץ כלשהו,
או לפתות אותי בצורה כלשהי.
הטלוויזיה היתד, חופשית, והיא דיווחה על הפרשות
באין מפריע. כלל לא עלה על דעת השילטון להפשיל
את מוסדות רשות־ד־,שידור כדי להשתיק את הדיווח.
ואילו הפעם נוצרה אווירה של טרור. את המערכה
מנהיג מנחם בגין אישית, בדיבוריו הפרועים על ״שפיטה
בעיתונות״ ובדרישתו התוקפנית שהעיתונות והכלים
האלקטרוניים לא ידווחו על החקירה.

נדמה לי שגם בשיא התנוונותו הפארא־נואידית
לא העז הנשיא ריצ׳ארד ניכסון לתבוע
כי העיתונות לא תדווח על חקירתה של פרשת
ווטרגייט. בארצות־הברית היתה דרישה
כזאת מעוררת רעמי־צחוק וגלי־זעם.

ככד הכל ישב האיש קצת יותר משלוש
שנים, מתוך צ 1השנים שנגזרו לו. את הקנס
לא שילם כלל.

אולם הדבר לא הזיק לבגין. הדבר קרה בירח־הדבש
של שילטונו. בגין עמד אז מעל לכל חשד. שום רבב
לא יכול היה להידבק בגלימתו הזוהרת. הוא זכה
באמונם של בוחרים רבים מפני שמאסו בשחיתות של
המערך. אלה רצו בשינוי, במהפך, באווירה חדשה,
במוסר חדש.

הם לא היו מוכנים להאמין כי נפלו מן
הפח אל הפחת.

ך* יום, ממרחק של שלוש שנים, נראים הדברים
~ אחרת.

מעשה־השחיתות הראשון של שילטון־הלי
כוד היה מונומנטלי, אך הוא לא נשאר יחידי,
ולא האחרון.
יש אימרה דרום־אמריקאית המסבירה מדוע אסור
לחולל מהפך בשילטון. הפישפשים הישנים, כך נאמר,
כבר מצצו את כל הדם שהם מסוגלים לעכל. אם נהרוג
אותם יבואו במקומם פישפשים חדשים, טריים, צמאים,
שלא הספיקו עדיין למצוץ דם. עד אשר ימצצו את
המנה שלהם, לא יתנו מנוחה.

משהו מעין זה קרה תחת שילטון הליכוד.

חבורה של ״יזמים״ ,מאנשי השילטון החדש, התנפלה
בתאוותנות על הגוף הכלכלי. הם זכו בזכיונות ובחוזים
של אספקה ותובלה, שהכניסו להם מיליארדים.
כמה מן העסקות האלה נודעו ברבים, אך הן לא
עוררו את הציבור מאדישותו. אחרי השנים האחרונות
של המערך, שבהן שערוריה רדפה שערוריה, היה הציבור
עייף. הפרשות החדשות לא הקפיצו אותו. הן לא היו
אישיות ופליליות, כמו פרשת ידלין, למשל. שררה הרגשה
כללית שיש להעניק לליכוד אשראי, הזדמנות להוכיח

מעל עמודי שבועון זה.
החקירה המישטרתית מאז
בהרחבה על כל פרט שהתמיסמך
שנתפס.

גם אז דובר על ״שפיטה באמצעות העיתונות״
.אך לא נעשה דבר כדי להטיל על כלי־התיקשורת
טרור, כפי שנעשה עתה.

פרשת בן־ציון היתד, פרשת־השחיתות הגדולה ביותר
בתולדות המדינה. האיש הורשע בינואר 1975 בגניבת
74 מיליון דולר מכספי בנק ארץ־ישראל־בריטניה, שהוא
עמד בראשו. בערכים של היום, זהו סכום של כארבעה
מיליארד לירות.
על חוקרי המישטרה — שבראשם עמד גם אז בנימין
זיגל — הופעלו לחצים כבירים מצד חוגים פוליטיים —
החל במיפלגת־ה,עבודה, עבור במפד״ל וכלה באנשי ארץ־
ישראל השלמה. בן־ציון היה אחד מבני־טיפוחיו של פינחס
ספיר. זה מנע פעולה נגדו במישור הבנקאי, כשעוד
אפשר היה להציל חלק מן הכסף.
בן־ציון נדון בבית־המישפט המחוזי ל־ 12 שנות מאסר.
בית־המישפט העליון הוסיף על כך קנס של 25 מיליון
לירות — סכום שלא היה כדוגמתו בתולדות המדינה.
ערב ראש־השנה 1977 זכה בן־ציון בחנינה מידי מנחם
בגין. היה זה מעשה אישי של ראש־הממשלה, שכפה
את רצונו על הכל. האמתלה היתד, בריאותית —
והיא הופרכה לאחר־מכן.

החנינה היתה, איפוא, מעשה גלוי של שחיתות
פוליטית ממדרגה רשאונה, פרוטקציה
מיפלגתית ורעיונית לפושע הכלכלי מם׳ 1של
מדינת־ישראל, תוך ניצול ציני של אמתלות
הומניטריות שיקריות.

ובזה נגמר הדמיון.

^ רישת ידלין נולדה
העיתונות ליוותה את
יומה הראשון. היא דיווחה
גלה, כל עד שנמצא, כל

אך למעשה היתה פרשת כן־ציון מעין גשר,
שחיכר את השחיתות הקודמת, זו של המערך,
לשחיתות החדשה, זו של הליכוד.

בימים ההם התהלכו בארץ שמועות רבות על מניעיו
של מנחם בגין. היה ידוע כי בן־ציון היה תורם לקרן
תל־חי, אותה שערוריה כלכלית מתמשכת של תנועת-
החרות. היה ידוע גם כי הוא נמנה עם ראשי התנועה
למען ארץ־ישראל השלמה, וכי תרם לתנועה זו, לגוש־אמונים
ולאבות תנועת־התחייה. יתכן כי חלק קטן מן
המיליונים הגנובים זרמו אל היעדים האלה.

קיימת הקבלה ציבורית כימעט מוחלטת בין פרשת־ידלין
ובין פרשת־אבדחצירא. הקבלה זו מאפשרת השוואה.
איך התנהגה ממשלת רבין אז, ואיך מתנהגת,
לעומת זאת, ממשלת בגין כיום ז
בשני המיקרים מדובר באיש מרכזי של השילטון.
אמנם, ידלין לא היה שר, אך הוא היה איש חשוב
במיפלגת־השילטון, וזה עתה התמנה למישרה שאינה
נופלת מזו של שר — תפקיד הנגיד של בנק ישראל.
אז, כמו עתה, התפוצצה הפרשה כשנה לפני הבחירות.
אז, כמו עתה, ניהל את החקירה בנימין זיגל.

אבו־חצירא וגורן: יד רוחצת יד
למען המיליונרים.״ התכוונתי למדיניות החברתית והכלכלית
של השילטון. אך היתד, לכך גם השלכה אישית.

המיליונרים שיגשגו כשילטון הליכוד, לא
רק כמעמד, אלא גם כפרטים.

דוע, אם כן, לא היתר, במשך כל השנים האלה
יי אף פרשה מסוג של פרשת־ידלין או פרשת-עופר?
הסבר אחד לכך טמון באווירה הציבורית. כדי
ששעדוריה תקבל את הממדים הציבוריים של ״פרשה״,
דרושה אווירה מסויימת. כל עוד היה הציבור סלחני,
כל עוד היד, מוכן לתת לשילטון החדש אשראי, פשוט
לא היה מוכן לקלוט פרשה חדשה.

הסבר אחר הוא מעשי. לפישפשים החדשים
דרוש זמן, עד שהם מספיקים להתמלא. רק
כאשר המושחתים החדיטים מתבססים, הם
משאירי אחריהם עקבות שניתן לעלות עליהן.

ממשלה חדשה זקוקה לשנתיים־שלוש לפני שהיא
נחשפת לעיני ציבור בפרשות־השחיתות הגלויות הראשונות.
כך זה היה בפרשת ידלין. כך זה עכשיו.

עבדו שלוש שנים מאז המהפך של הליכוד.
הפריטות מתחילות להתפוצץ. ריח מסויים מתפשט
במדינה.
^ יני בא לעסוק באשמתו או חפותו של אהרון
י אבו־חצירא. זהו עניין לבתי־המישפט. יש דיני
ראיות, ועל השופטים לקבוע — בבוא העת — אם יש
ראיות קיבלות להרשעה, אם אין. ואם אין, יהיה האיש
מוחזק כחף־מפשע, לפחות מבחינה פלילית.

כל זה מובן מאליו.
אך שילטון הליכוד לא נמצא במצב כזה. הוא כבר
הרשיע את עצמו בפרשה זו.
גרוע מזה: מנחם בגין הרשיע את עצמו.

תגובותיו •טל ראש-הממשלה, הטל כל פמליית
מלחכי-פינכתו, דובריו, משרתיו, מיליונריו
ופרוטקציונריו, הן פרשת״טחיתות בפני עצמה,
ועליה יש לתת את הדעת.

,הסיקור העיתונאי של חקירת מנהיג פוליטי, החשוד
בגניבת כספי־הציבור, אינו רק בגדר זכות, אלא גם
בגדר חובה. העיתונות חייבת לדווח על כל צעד
של החקירה, על כל גילוי, על כל עדות ומיסמך במהלך
החקירה המישטרתית, כדי, למנוע את הפעלתם של
לחצים פוליטיים על השוטרים. אילו נפסק הסיקור
העיתונאי, היתר, נשללת מן החוקרים כל אפשרות
לעמוד בפני הלחצים הכבירים, המופעלים עליהם עתה.

ההתערבות שד אנשי השילטון בחקירה
אינה סודית. זוהי שעדוריה גדוייה — והיא
שערוריית-השחיתות הגדולה כיותר מאז חנינת
בן־ציון.

מי לא התערבו
הרב הראשי, שלמה גורן, ניצל את מעמדו בצורה
מחפירה כדי ללחוץ על החוקרים ולהכריז כי החשוד
הוא חף־מפשע.
ח״כ משה עמאר ממפ״ם תבע להחליף את צוות־החוקרים
— מעשה־טרור פרלמנטרי מדהים( .אני מכיר
את עמאר כאיש מתקדם, ואיני יכול להסביר את המעשה
אלא באובדן ריגעי של שפיות־הדעת הציבוריות).
בגין עצמו הפעיל לחץ בדיבוריו בטלוויזיה.
כל מיני עסקנים מיפלגתיים ועדתיים ניסו לגריר
לתוך קלחת זו גם את נשיא־המדינה.
ולבסוף בא גם קירקס המיליונרים של בגין במטוס
פרטי משוויץ כדי להפעיל לחץ גלוי וחוצפני.
מה חשב לעצמו בעל־הקאזינו מז׳נבה? מה חשב
לעצמו קרובו, המיליונר מבריטניה, שנלווה אליו- ,חד
עם המיליונר מאמריקה? שאנחנו רפובליקודבננות מרכז-
אמריקאית, או גטו יהודי במיזרח אירופה, שכמה גבירים
יכולים לבוא ולצוות על הפסקת חקירה מישטרתית?

עצם העובדהשמעשה כזה ׳״ל מצח נחושה
אפשרי במדינת-ישראל בשנת 1980 מלמד עד
פרצופו המוסרי של שילטון הליכוד יותר מאל]!
ניתוחים מדעיים.

^ היינה תוצאותיה של פרשת אבדחצירא כאשר
• תהיינה, היא כבר הוכיחה שבראשית שנתו הרביעית
בשילטון עבר הליכוד את שיא השחיתות, שהמערך
הגיע אליו בתום שני דורות של שילטון ביישוב
ובמדינה.

זהו שיא אולימפי ממש.

יש אלף סיבות דחופות להורדת הליכוד מן השילטין.

הנה הסיבה האדך־ואחת.

דו ס ק * ידרש
להפ קי דער בו ת
מישרד־חפנים עומד לדרוש מאיש־המאפיה
מאיר לנסקי להפקיד, לפני בואו לישראל,
ערכות כסך שני מיליון דולאר, כ־120
מיליוני לירות, להבטחת צאתו של לנסקי
מישראל כתום כיקור כן חודש.

1151*1ן ין י

היועצים הסישפטיים של מישרד־הפנים טוענים כי
בדרך אחרת אי־אפשר יהיה למנוע בעד לנסקי
מלהאריך את שהותו בישראל מעבר לחודש.

ע ב רייני ם
ה חו לי הוחשדהגם

רדו למחתרת

ב פי גו עבראשיהע רי ם

מישטרת ירושלים עורכת עתה מצוד
מקיף על כשמונה עבריינים ירושלמיים
ידועים.

חוליית־המחבלים שנתפסה כסוף השבוע
שעבר. שהכריח הודו כרצח כבית־־הדסה
כחכרון וכרצח כני הזוג הדסה ואורי ברק,
נחשדה גם ככיצוע הפיגועים כשלושת
!אשי הערים בגדה.
החשד הועלה כשחוקרי החוליה גילובמיצבור הנשק
גם חומר־נפץ מסוג חומר־הנפץ המיוחד ממנו הותקנו
מיטעני החבלה שהוטמנו במכוניות שלושת ראשי־הערים
בגדה.

החשודים הכחישו נמרצות האשמה זו,
ואחרי חקירה מקיפה, הגיעו החוקרים
למסקנה שלא היה קשר לחוליה עם
ההתנקשות כראשי הערים בגדה.

ז רו עו ת

:טחון

לאר צו בפירסום
דאש־הממשלה, מנחם כגץ, רצה לפרסם,
מיד כשנתפסה החוליה שהודתה כרצח
כחברון, את הכר התפיסה.
זרועות הכיטחון שיחקרו את ארכעת חכרי
החוליה, התנגדו לפירסום.
החוקרים חששו יסמא פירסום מוקדם מדי
יפריע את המשך החקירה.

א עי רי ם יי שארו בגדה
מיפקדת יהודה ושומרון אוסרת החל ב־12
כחודש על יציאת תושבים צעירים מהגדה
לירדן.
זו הפעם הראשונה שמיפקדת יו״ש מגבילה יציאת
גילאים מסויימים. כל תושג גדה, שגילו בין 10
ל־ ,35 המגיש בקשה לצאת לירדן, נדחה על הסף.

שרון מקצץ
בצה״ד
שר־החקלאות, אריק שדון, עוסק עתה
קצץ עוד לפחות
מיליארד לירות כתקציב הכיטהוני.׳,
שרון עומד להגיש לשר־הביטחון תוכנית־פרטית
זו, שבה יש התקפה אישית על הרמטכ״ל רב־אלוף
רפאל (״יפול״) איתן.

ג און איים
עלב גין?
ראש־הממשלה, מנחם כגין, טען באוזני
מקורביו כי בשיחתו בשבוע שעבר עם ניסים
גאון נדמה היה לו שגאון משמיע דברים

בנימה של איום.
יחד עם מנהיגים ספרדים אחרים הגיע גאון לישראל
במטוס פרטי לביקור בן יום אחד, ודן עם בגין
כפרשת החקירה נגד שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא.

מקורביו של גאון מכחישים שאיש־הכספים
^יים על ראש־הממשלה.

העבריינים דרושים למישטרת־ירושלים לחקירה
בפרשת רצח עזר, כהן ועמוס אוריון.

דליפה מצוות־החקירה גרמה לכך
שהעבריינים ירדו למחתרת, כדי להימנע
ממעצר ומחקירה.
ידיעות מודיעיניות שבידי המישטרה טוענות שהם
ושארו בירושלים, ומסתתרים בעיר.

שערורייה במלונות
טקס הענקת פרסי תיירן מצטיין ותיירן מוכר, שעומד
להיערך בבית נשיא־ר,מדינה ב־ 26 לחודש, ילווה
בשערוריה צורמנית.
הוועדה להענקת התואר תיירן מצטיין, שבראשה
עמד ראש עיריית תל־אביב, שלמה (״ציצ״׳) להט,
לא העניקה את התואר אף לאחד מבני המלון של
רשת דן. ראשי התאחדות־המלונאים התמרמרו על־כך,
משום ששמואל פדרמן, בעל הרשת, הוא נשיא
ההתאחדות.

הוועדה התכנסה כשנית, שינתה את
הקריטריונים שלפיהם מוענק התואר, וכללה
את כתי־המלץ של פדרמן כקבוצת ״התיירן

הג די וןהבאשד
העע&ס ד1ה
יוקדם ביממה אחת, לרגל חג־הסוכות.
הוא יופיע ברחבי הארץ ביום השלישי הבא,
ויהיה מצוי למכירה ברחובות תל־אביב ביום
השני בערב.
הוא הדין גם לגבי הגליון שלאחר מכן,
שיוקדם לרגל חג שימחת״תורה.

המצטיין״• .טינוי זה עורר את חמתם של
מתנגדי פדרמן ושל פקידים בכירים
כמישרד־ה תעשיה, המתכוננים לערער על
ההחלטה, גם אם הדבר יכיא לדחיית הטקס
כמישכן הנשיא.

״אל״ף״ ,אירגון־תומכי־פרס כמיפלגת
העבודה.

בשבועות האחרונים הוציאה אל״ף יותר מ־ססז אלף
וזירות על מודעות בעיתונים.

סי סווו השכר
למאבק סד שכ ט־המאבק
בין מישרד־התחבורה לבין חברות טיסות־השכר
עובר למישור המישפטי.
חברת נשר האמריקאית ומנהלה, הרב ויינגרטן, פנו
לבג״ץ וביקשו צו־מניעה נגד שר־התחבורה חיים
לנדאו, שיאסור עליו לפרסם את התקנות החדשות
יעניין טיסות השכר.

זעכיר או את כית־המישפט הגבוה לצדק העכיר
העתירה להרכב של •טלושה שופטים,
שופטים__,ונתן
צו־ביניים האוסר על לנדאו לחתום על
התקנות.
במקביל פנתה חברת מעוף הישראלית ליועץ
המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר, וביקשה
ממנו לאסור על מישרד־התחבורה להוציא את
התקנות, המנוגדות, לדעת העותרים, לחוק.

פרקליטי חכרת ״מעוף״ מסתמכים על
הודעת היועץ המישפיט אליהם, מלפני
שלושה חודשים, שלפיה לא יוצאו תקנות
מכלי שוועדה מיוחדת תדון כהן.

מנכ״ל מישרד־האוצר, הד״ר יעקוב נאמן, לא ישתתף
במישלחת הגדולה של האוצר, בראשות שר־האוצר
ייגאל הורביץ, שתצא בשבוע הבא לארצות־הברית,
לשיחות בענייני הסיוע האמריקאי.

נאמן יישאר כארץ כיגלל סיכות
מי־טפחתיות.

סו פ ר ־זו ל ־ סג ר
החנות של כית־המירקחת ״אלכא סופר
זול״ כירושלים תיסגר ב־נ כחודש הכא.
פתיחתה של החנות, במקום שבו שכן קפד, אלסקה,
עוררה סערה ציבורית כשבעליה, אבי ורוני דז,
הודיעו על מחירים נמוכים במיוחד של תרופות
ומוצרי־קוסמטיקה.

הכרות מוצרי־קוסמטיקה החרימו את
החנות, ונאלצו למכור לה כסופו של דבר
רק כהוראת בג״ץ. גם מישרד־הכריאות
אסר על ״אלבא סופר־זול״ למכור את
התרופות כמהירים מוזלים.

ערוץ 2יי דחה
ישיבת השרים ייגאל הורביץ, יצחק מודעי וזבולון
המר בעניין הקמת הערוץ השני, שעמדה להתקיים
בתחילת השבוע, נדחתה, מבלי שנקבע לה מועד חדש.

כאוצר מעריכים שההחלטה כדבר הקמת
הערוץ השני לא תתגשם כמשך כהונתה
של ממשלה זו.

פ רי א ד 1צאדארה ״ג

>ווד ]ל־שרד

כתב דבר לענייני כלכלה, יוסף (״יוסי״) פריאל,
עומד לצאת לארצות־הברית כשליח עיתונו שם,
תחת מרדכי (״מוטקה״) ברקאי, שישוב לארץ.

פיר סו םדמערך

פריאל ניהל לאחרונה משא־ומתן עם שר-
האוצר ייגאל הורכיץ כעניין מינויו כנספח
כלכלי כאחת מארצות אירופה. כשלא יצא
הרעיון אל הפועל, קיכל על עצמו את
שליחות העיתון כארצות־הכרית.

יושב־ראש מיפלגת־העבודה, ח״כ שימעון פרס, החליט
לחתום על חוזים עם שני מישרדי־פירסום גדולים
נוספים, שיצטרפו לחברת דחף בניהול תעמולת־הבחירות
של המערך.

פרס עשה כן אחרי שאנשי ה״כ יצחק רבץ
האשימו אותו בכך שהוא מיהר לחתום על
חוזה עם ״דחף״ משום שהמנכ״ל שלה,
אליעזר ז׳ורכין, הסכים לנהל את תעמולת-
הבחירות של פרם נגד רכין כתוך המיפלגה.
פרס הכחיש האשמות אלה. אך כדי להפריך
את הטענה, החליט לחלק את עוגת
הפירסום של המערך כין שלושה מישדדים.

שוויפ ר מגיי סבספים
מי שהיה מנכ״ל התעשייה־האווירית, אל
שווימר, עוסק עתה בגיוס כספים עכור

פטהע דו ת
ב סע רד
המערך עומד להקים מטה כחירות מייוחד
לעדות .
בראש המטה יעמדו שניים שהיו שגרירי ישראל
לאומות־המאוחדות: יוסף תקוע והאלוף (מיל׳) חיים
(״וויוויאן״) הרצוג.

תקוע, היטוכת עדיין כמרכז־הקליטה כחיפה
ירכז את עולי כרית־המועצות וחרצוג
ירכז את עולי הארצות האנגלו־סכסיות.

הע ם

במדינה

בו ר בי קנ ע ם
מותה ש 7מלכה מדו
היתה אות אזהרה,
הוא הטיל את צידו
על ראשית השגה
בשביל אשה

ישראלית

אחת

מים הערביים, בלי מצריים, היתד,
כבירה. לא היה ממה לחשוש. ה סכנה
של מילחמה אמיתית נראתה
רחוקה מאוד. הכל היו בטוחים, כי
תשמ״א תהיה שנת רגיעה.
אולם כשם שמלכה מדו לא ידעה
מה תביא לה השנה החדשה, כן
לא יכול היה איש בישראל להיות

החשובים. ראש ההפיכה, האלוף
קנן אברן, הסביר זאת בצורך
לשים קץ לטרור הפנימי בין אנשי
שמאל וימין.
ואכן, טרור זה הטביע את חותמו
על המדינה בזמן האחרון. הסיסמה
ההיתולית הישנה — ״להרוג תורכי
ולנוח״ — הפכה נחלת התור־

מקום מותה של מלכה מדו כיקנעם
כברק משמיים כחולים —
היתר, שגת תשמ״א שנה קצרה
מאוד.
מלכה מדו עמדה בתחנת־אוטו־בוסים
ביקנעם. שנתה החדשה התחילה
זה עתה. שום דבר לא הזהיר
אותה מפני אסון פיתאומי.
לפתע, כברק משמיים כחולים
— פשוטו כמשמעו — נפל מטוס
של חיל־האוויר לתוך העיירה. הטייס
הצליח לצנוח מתוכו. מלכה
מדו נהרגה.
לחיות כסכנה. היה משהו
סמלי ומחריד באסון זה. הוא הבהיר
לכל אזרח ישראלי כי החיים
נתונים בסכנה מתמדת, ותלויים על
חוט־השערה.
שנת תשמ״א החלה בצילה של
תקרית זו. בפרוס השנה, האירה
השמש משמיים כחולים.
בגבול אחד של ישראל שרר השלום,
ונשיא מצריים יצא מגידרו
כדי להניח את דעתם של אזרחי
ישראל שאכן מנוי וגמור עימו
להתמיד בדרך השלום. מנהיגים
ישראליים, שהתייצבו לפניו בזה
אחר זה, קיבלו הבטחות ברורות
ברוח זו, בתוספת חיוכים ידידותיים
ודיברי-נועם.
בשאר גבול המדינה ׳*שררה
אמנם המילחמה, אך היא היתד, על
אש קטנה מאוד. העליונות הצבאית
של ישראל על פני כל הגור-
העולם הזה 2246

כים עצמם. שוב הפכה תורכיה
ראוייה לשם שהודבק לה במאה
האחרונה :״האיש החולה ליד הבוספורוס״

אולם יתכן כי הטרור משמש רק
כאמתלה למהלך, שסיבותיו עמוקות
הרבה יותר.
צבא אנטי־דתי. מאז ניצח
האיסלאם הקנאי באיראן הסמוכה,
מודאג העולם המערבי נוכח המתרחש
בתורכיה.
תורכיה מהווה את אבן־הפיגה
הדרומית של ברית נאט״ו. נראה,
כי אין היא פגיעה מבחינה ההשפעה
הקומוניסטית, אך היא פגיעה
מבחינת חדירתו של האיסלאם ה מתחדש.
מבחינה זו, יש דמיון בינה
ובין איראן.
הצבא התורכי הוא בעל מסורת
אנטי־דתית. הוא הוקם על־ידי
כמאל אתא־תורך, המייסד האגדתי
של תורכיה המודרנית, ששבירת
כוחו של האיסלאם היתה אחת מעיקרי
הרפורמה שלו. הוא דיכא
את הדת ואת כוהניה ביד רמה,
סילק את כל סמליה, כפה על תורכיה
בכוח מינהגים אירופיים.
אולם הדת לא נשברה. יש בתורכיה
סימנים רבים להתעוררות
דתית. ואחרי הדוגמה האיראנית,
שבה התגלה האיסלאם הקנאי ה מחודש
בדמות אנטי־מערבית קיצונית,
עורר הדבר דאגה עמוקה

בוושינגטון.
משום כך אין ספק כי הגנרלים,
שנטלו לידיהם את השילטון, זכו
* הבוספורוס הוא מיצר־הים המפריד
בין החלק האירופי והאס־יאתי
של תורכיה, ליד איסטנבול,
בין ים־השיש והיס השחור.

מראש בברכה אמריקאית.
ניתוק מישראל. אילו ביקשו
זאת. היו זוכים גם בברכה נלהבת
מצד ממשלת־ישראל.
מאז שהאיית־אללה רוח־אללה
חומייני סילק את ישראל מאיראן
וסגר את ברזי הנפט אליה, החל
המאבק הסמוי על תורכיה.
אש״ף עזר למהסכנים האירא־ניים,
וזכה בתורתם כשעלו לשיל־טון.
אין ספק, כי אש״ף עוזר גם
לאופוזיציה התורכית.
לפני שלושה חודשים העניק אחד
מראשי אש״ף, האני אל־חסן, נציג
האירגון בטהראן, ראיון ארוך לעיתון
ביירותי. הוא הקדיש בו
קטע לתורכיה ובי-שר :״האדמה
רועדת מתחת לרגלי ארצות-
הברית בתורכיה.״ הוא ניבא, כי
הקשרים בין תורכיה וישראל ינותקו,
וכי ישראל תסולק מתורכיה
כפי שסולקה מאיראן.
מנחם בגין תרם לכך תרומה
חשובה. חקיקת חוק־ירושלים עורר
זעם רב גם בקרב התורכים הדתיים.
מיפלגה דתית קיצונית,
מיפלגת־ההצלה־הלאומית, שהיתר.
שותפה זוטרת אך חשובה בקואליציה
הממשלתית, השתמשה ב־כוח־הלחץ
שלה, בדומה למפד״ל
בזירה הישראלית. היא תבעה את
ניתוק כל הקשרים עם ישראל. ה ממשלה
נכנעה במיקצת ללחץ זה,
הוציאה את ההנציגות שלה מירר
שלים. אך הדתיים הוסיפו לדרוש
ניתוק גמור.
יתכן כי ההפיכה הצבאית תסיר
— לפחות זמנית — את הסכנה
של ניתוק היחסים
בין ישראל ותורכיה. השאלה
היא אם זהו השלב האחרון
בהתפתחותה של תורכיה — ׳או שגם
תחת מעטה הדיקטטורה הצבאית
יגבר הזרם הדתי, כפי שקרה
באיראן של השאה.

בטוח מה תהיה דמותה האמיתית
של תשמ״א. כל עוד נמשך מצב
המילחמה, כל עוד לא סולקו מוק-
דייר,איבה, יכולה כל שנה להביא
מילחמת־פתע.
בראש״השנה תשכ״ז לא חלם
איש על כך שתהיה זאת שנת מיל-
חמה — השנה של ששת״הימים.
בראש־השנה תשל״ד לא חלם איש
שהיא תביא את מילחמת יום-
הכיפורים. בשבוע הראשון של
תשמ״א — בין כסה לעשור —
לא יכול היה שום אדם בישראל
להיות בטוח מה תלד השנה.

יחסים מרח ביי ם
ל ה רו ג תו ר כי ורוו ח
אילו חזמיגח ממשלת
ישראל את ההכיכה
כתורכיה, לא יכלה לכוא
כרגע טו־כ יותר
באנקרה נשמעה המולת הטנ קים,
שתפסו את הצמתים החשובים.
בוושינגטון ובירושלים נשמעו
אנחות של הקלה.
הצבא התורכי תפס את השיל־טון,
פיזר את המיפלגות, אסר ו־היגלה
את המנהיגים הפוליטיים

המכתש שנוצר על־ידי שיכרי המטוס
— מוות נלב העיירה

*ל נחם בגין רתח מכעס. פניו הפכו
ז אדומים והוא כמעט צעק :״מה הוא
רוצה ממני? מה עשיתי לו? הוא יפגע
בי במקומות הכי רגישים?״ הכעס היה
על סגנו של בגין במישרד־הביטחון, תת־אלוף
(מיל׳) מרדכי (״מוטקה״) ציפורי.
אחד מעוזריו של בגין הביא לו את הקטע
שפורסם ביום הראשון השבוע בשמו של
ציפורי בצהרון ידיעות אחרונות. ציפורי
איים שם שיפגע בבגין בנקודות הכי
רגישות שלו.
בדרך כלל מעוניינים עוזריו הקרובים
של ראש־הממשלה להסתיר ממנו ידיעות
שירגיזו אותו. מקורבים אלה חוששים
שמא כל התרגזות תרע את מצב בריאותו
של בגין. הם יודעים שאין דבר המרגיז
את בגין יותר מהתקפות עליו מצד חבריו,
אנשי המישפחה הלוחמת. בנוכחות
בגין אין איש מעז להשתמש במילים
גסות. אולם הפעם לא הסתפקו המקורבים
בהבאת קטע העיתון לבגין. הם גם סיפרו
לו מה היה הנוסח המדוייק שבו השתמש
ציפורי, נוסח שעודן אחר-כך בעיתון. לדבריהם
תאר ציפורי בדיוק באיזה חלק
מגופו של בגין הוא יפגע: החלק הרגיש
ביותר בגופו של גבר.

ההצעה וכתומך נלהב בה, בעוד שראש־הממשלה
נוטה להענות לבקשת הרמטכ״ל
לדחות את ההצעה.
את האות לקרב האחרון על המכב״ש
נתן מנחם בגין בהופעתו בתוכנית מוקד,
לפני ראש־השנה. כשנשאל בגין על המועמדים
שלו לתפקיד שר־הביטחון, הוא
לא הזכיר כלל את ציפורי. כשלחצו המראיינים
והתעקשו על מועמדות ציפורי,
השיב בגין בהיתממות המפורסמת שלו:
״מדוע אני צריך למנות את ציפורי לשר-
הביטחון? הוא מתפקד טוב כסגן־שר-
הביטחון. יותר טוב שהוא ישאר סגן.״
היתה זו סטירת־לחי גלויה לציפורי, ואפילו
איש האצ״ל הוותיק לא יכול היה
לעבור לסדר היום על פגיעה זו מצד
מפקדו.

נזיפו ת
ב פו רו ס־ ש ד
ודם ציפורי לא הגיב מיד. הוא
י * חשב, התייעץ ולבסוף החליט שאין לו
מה להפסיד. מן הידועות במערכת־הביטחון
הוא שבחודשים האחרונים, מאז התפטר
עזר וייצמן מהממשלה, התערערו היחסים
בין בגין לציפורי. בגין היה רוצה שציפור,
יתפטר. אין הוא רוצה בסגן. לדעתו
הוא מכהן די טוב כשר־ביטחון ואינו
זקוק לעזרה של סגן. גם העובדה שציפורי
ידוע כנאמנו של וייצמן מפריעה לבגין.
בגין החליט למרר לציפורי את החיים.
בישיבת־הממשלה הוא מעליב אותו בגלוי1

ס טיד ת-ל חי
מ ה מפ קד
ף* אותה שיחה אמר בגין :״הוא יצ־יייי
טרך ללכת. לא יוכל להמשיך בתפקיד
אחרי הדברים האלה. זה חוסר־נאמנות
מצידו !״
הכל הבינו שמנחם בגין עומד לסלק
את ציפורי ממישרד־הביטחון. בגין החליט
שלא להעיף אותו על רקע הפגיעות האישיות.
הוא ניצל את דרישת שרי הי־מפד״ל,
בישיבת הממשלה שנערכה ביום
הראשון האחרון, לנזוף בציפורי. השרים
יוסף בורג וזבולון המר טענו שציפורי
גילה סודות מוועדת־השרים לענייני־ביטחון,
בשידור המפורסם שלו בטלוויזיה
בעניין מפקדת־כוחות־היבשה. בגין החליט
לנצל את גילוי הסודות כביכול של ציפורי,
ועל רקע זה לדרוש ממנו להתפטר.
אך ההתפרצות של בגין הגיעה לאוזניו
של ציפורי. עוד באותו ערב הוא מיהר
לפרסם הכחשה, וטען שהוא לא אמר את
הדברים שיוחסו לו.
דובריו של בגין אינם מאמינים לציפורי.
לדעתם, מתקפתו של סגך השד על

2־ 3י״

סגן־השר ציפורי (כטכס כת מאקויה)
אין מה להפסיד
ראש-הממשלה • מתואמת עם. שר-הביטחון
לשעבר, עזר וייצמן, שציפורי הוא מנאמניו.
לדברי
אנשי לישכת-ראש־הממשלה יש
להם גם הוכחה לכך. את הידיעה פירסם
הכתב הצבאי של ידיעות אחרונות, איתן
הבר. בחודשים האחרונים ממלא את
מקומו של הבר, בכל הנוגע לסיקור נושאים
צבאיים, העתונאי יאיר עמיקם.
איתן הבר עסוק בכתיבת הספר של

וייצמן. לדבריהם, בעקבות בקשה משותפת
של וייצמן וציפורי, התפנה הבר
מכתיבת הספר כדי לעסוק בנושא זה,
והוא קיבל את הידיעה מציפורי אישית.
הנושא שעליו פרצה המחלוקת בין
שר־הביטחון לסגנו הואי נושא המפלג
את הקצונה הבכירה בצה״ל מזה חודשים
רבים: ההצעה להקים את מיפקדת כוחות
היבשה (מכב״ש) — הצעתו של האלוף
ישראל טל. ציפורי ידוע כאחד מאבות

לציפורי, העושה
את העבודה השחורה במישרד-הביטחון,
והנמצא בקשר יומיומי עם אלופי צה״ל,
הפך יחם זה של ראש־הממשלה אליו
לסיוט.
כשהתברר לציפורי שראש־הממשלה אינו
מוכן למנות אותו כשר־הביטחון, למ רות
שלבגין אין מועמדים אחרים, ולמרות
הלחץ של ותיקי חירות על ראש-
הממשלה, הוא הבין שאין לו מה ל הפסיד.
ציפורי החליט להשיב מילחמה
שערה, ובחר את מיפקדודכוחות-היבשה
כשדה־הקרב שלו.
ערב ראש־השנה הציעו מקורביו של
ציפורי לכל מערכות העיתונים לראיין את

סגן־השר. המערכות, שהיו מוצפות ב-
ראיונות עם אישים, ביניהם נשיא־המ־דינה,
ראש־הממשלה והרמטכ״ל, סרבו
כולם, פרט למערכת ג׳רוסלס פוסט. רק
כשהודלף לכתב־הצבאי של הטלוויזיה,
עמירם ניר, שציפורי רוצה להטיל פצצה,
קיבל סגו־השר את הבמה שבה יכול
היה להכריז מילחמה על בגין.
ציפורי ידע שבחירת נושא מיפקדת־כו־חות־היבשה,
כעילה לקרב שלו נגד בגין,
תדליק את צמרת צה״ל ואת ראשי מערכת־הביטחון.
בשנים האחרונות חי צה״ל תחת
הצל של תוכנית המכב״ש, אשר הביאה
לקרע במטה־הכללי.

ישיבת־מטכ״ל
מרתונית

רים האחרים בצה״ל, שהקמת מיפקדה
כזו עלולה לרוקן במשך הזמן את תפקיד
הרמטכ״ל מתוכן. הרמטכ״ל האמיתי
של צה״ל יהיה, עם הקמת המיפקדה,
מפקד מיפקדה זו, ואילו הרמטכ״ל יהיה
רק מתאם בין הזרועות השונות.
הרמטכ״ל נקט במדיניות של השהייה
מכוונת של ביצוע מסקנות המיכללה־מסיבת
העתונאים
לביטחון־לאומי. אולם טליק לא נח ולא
שקט. הוא המשיך להלחם בתוך מערכת־הביטחון
ובתוך המערכת הפוליטית, לשם הרגיזה מימוש הרעיון שלו.
ר׳ ייצמן החליט שהוא רוצה במישהו
חודשים אחדים אחרי מינויו של רפול
כרמטכ״ל הבין שר־הביטחון דאז, עזר * 1שינשוף בעורפו של רפול. הוא היה
זקוק לקצין שיאיים על רפול. הוא חיפש
וייצמן, שהוא עשה מבחינתו טעות
במינוי רפול. האיש שהיה ידוע כשקט, מועמד לרמטכ״ל הבא, כדי שיהיה ברור
קפודהחנינות של רפול, לא היה שלם
איתן, אך החליט לתת •גיבוי לרמטכ״ל
שלו. חוות־הדעת הפוליטית שנתן הרמט-
כ״ל בבג״צ אילון־מורה, והצהרות בעלות
גוון פוליטי של הקצין מם׳ 1של צה״ל,
ק־ק החריפו את היחסים בין הרמטכ״ל
לשר.

וץ חילתה של התוכנית אחרי מילחמת
• יום־הכיפורים. צה״ל היה זקוק אז ל.שינוי
משמעותי במיבנהו ובהרכבו. את הרעיון
העלה האלוף ישראל (״טליק״) טל.
הוא פנה אל הרמטכ״ל דאז, רב־אלוף
(מיל׳) מרדכי (״מוטה״) גור, והגיש לו
מיסמך ובו תוכנית מפורטת להקמת מי-
פקדודכוחוודהיבשה. על־פי תוכניתו של
טל יאוחדו תחת מיפקדה אחת ארבע
מיפקדות קיימות: מיפקדות-קצין־צנחנים-
וחי״ר, השריון, התותחנים וחיל־ההנדסה.
גור קיבל את תוכניתו של טל, והטיל
על האלוף שמואל (״גורודיש״) גונן, ש סולק
קודם לכן על־ידי ועדת־אגרנט מתפקידיו,
לבדוק את הנושא. גורודיש, הידוע
כידיד קרוב של טליק, ערך עבודה
יסודית. במשך חצי שנה הוא חקר את

אביגדור (״יאנוש״) בן־גל, אלוף־פיקוד־המרכז,
משה (״מוישה וחצי״) לוי, ואלוף-
פיקוד־הדרום, דן שומרון, קיבלו את תפקידיהם
חודשים ספורים קודם לכן, ועדיין
לא חיממו את כסא האלוף שלהם. אלה
לא יכלו להוות איום על רפוי/
הפיתרון של וייצמן היה טליק. הוא החליט
על מימוש תוכניתו של טליק בעניין
מיפקדת-כוחות־היבשה, על החזרתו של
טליק לשרות־פעיל, ועל הצבתו בראש
המיפקדה האמורה לקום. לכל היה ברור :
טליק הוא הרמטכ״ל הבא של צה״ל. ואם
רפול ימשיך להרגיז את וייצמן, יהיה
טליק רמטכ״ל תוך תקופה קצרה ביותר.
אולם הסיגנון הווייצמני שבו נתקבלה
החלטה זו קומם אלופים רבים בצבא.
וייצמן הופיע בישיבת־מטכ״ל, והודיע ל אלופים
על החלטתו. רק אחר־כך הוא
ביקש מהם להתייחס אליה, ולערוך דיון.
במהלך הישיבה נודע לאלופים כי עוד
לפני תחילתה של הישיבה ביקש וייצמן
לזמן את הכתבים הצבאיים לשעת צח־דיים
כדי להודיע להם על הקמת הממד
קדה. היה ברור לאלופים שווייצמן מביא
להם עובדה מוגמרת, ומבקש מהם להיות
חותמת־גומי להחלטה שלו.
להרוויח זמן יקר
^ שיבת המטכ״ל היתד, סוערת. אלופי
צד,״ל התחלקו ביניהם בצורה חדה
בין תומכי מכב״ש, טליק ושר־הביטחון,
אלוף-

אלון? טד ועזר וייצמן
לנשוף באוזן של רפול

מועמד כן־ גל

מועמד לוי

איום בהתפטרות

הומטכ״ל הבא?
הנושא, בדק את כל האפשרויות, והציע
כמה תוכניות אלטרנטיביות להקמת מים*
קדת־כוחות־היבשה. לכל היה ידוע ש־גורודיש
עובד בהכנת התוכנית שלו בשיתוף
פעולה הדוק עם יוזם ההצעה,
טליק.
ישיבת-מטכ״ל, שנערכה בעקבות הגשת
תוכנית גורודיש, היתד, ישיבת־המטכ״ל ה ארוכה
ביותר שנערכה אי פעם בצה״ל.
היא נמשכה שלושה ימים תמימים, מבוקר
עד ערב. בסופו של הדיון המרתוני ש?*
בח מוטה במילים חמות את העבודה של
גורודיש, אך הודיע על דחיית ההצעה.
אולם טל, שבאותה תקופה היה אזרח
ושכיהן כעוזר-מיוחד לשר-הביטחון, כש הוא
עוסק בעיקר בענייני טנק המרכבה,
לא ויתר. הוא המתין כמה חודשים, והגיש
לשר־הביטחון, עזר וייצמן, את מה ש מכונה
בצה״ל ספר טל. היה זה כדך
עב־כרס ובו תוכנית מפורטת מחודשת
להקמת מיפקדת־כוחות־היבשה.
וייצמן הטיל על מוטה לבדוק שוב את
הנושא. הפעם לא בחר מוטה בקצין
בודד לבדוק את העניין, אלא הטיל על
המיכללה-לביטחון־לאומי לבדוק את כל
ההיבטים של הצעת המכב״ש, ולהגיש לו
הצעות מפורטות. המיכללה חקרה את
הנושא לעומקו, והגישה מסקנות המחיי בות
את הקמת מיפקדת כוחות היבשה.
בינתיים התחלף הרמטכ״ל, ורב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן קיבל את התפקיד.
רפול לא רצה בהקמת מיפקדת כוחות
יבשה, אם כי אף פעם לא אמר זאת.
הוא ידע, כפי שידעו כל הקצינים הבכי
מועמדים
אדם ושומרון
ותק לעומת אנטבה
כלא־דברן, שאינו מתעסק בפוליטיקה ובעיתונות,
התחיל לפתע להפריע לווייצמן.
רפול התגלה כנץ קיצוני, כדברן, וכמי
שנלחם במעשים ובדיבורים על תפיסת
העולם הלאומנית שלו. וייצמן מצא עצמו
לפתע נאלץ להגן על רפול בעיקבות הסערות
הציבוריות שליוו את החנינות ה-
סיטוניות שהוא נתן לרוצחי שבויים ואזרחים.
פרשות פינטו, שדה ולדרמן היו
רק אחדות מהפרשות שהסעירו את דעת־הקהל
ביגלל רפול. וייצמן, שנדהם ממת-

לרפול שאם הוא יגזים, יש במי להחליף
אותה.
המועמד הטבעי לכך היה מתחרהו
של רפול על תפקיד הרמטכ״ל, מי שמכהן
היום כמפכ״ל המישטרה, הרצל
שפיר. אולם שפיר פרש מצה״ל בטריקת
דלת. ראש אג״ם, האלוף יקותיאל (״קוטי״)
אדם, היה עדיין חדש בתפקיד, ואי אפשר
היה למנות אותו כדמטכ״ל. שלושת אלופי־הפיקודים,
מהם צומח בדרך־כלל רמטכ״ל,
היו אלופים חדשים. אלוף־פיקוד-הצפון,

רפול שתק. באופן רשמי הוא היה בעד
הקמת מיפקדח־כוחות־היבשה, אם כי לכל
היה ברור שהוא מתנגד להצעה כולה.
לפני ההודעה המפתיעה של וייצמן נפגש
השר עם הרמטכ״ל. בצורה הישירה ביותר
אמר וייצמן לרפול :״אני הגנתי עליך
בכל הפרשות, ונתתי לך גיבוי לאורך כל
הדרך. עכשיו אתה צריך לפרוע את השטר.״
רפול נאלץ להסכים. אמר כמה
מילים סתמיות של תמיכה בתוכנית, לא
הביע לה התנגדות.

המישבחההלוחמת >שו ) 3
ועדה זו בברכה.
לפני ישיבת הממשלה נפגש רפול עם
בגין. היחסים בין השניים ידועים כיחסי-
רעות או, כפי שהתבטא פעם רפול ,״אני
לא יודע מה זה כימיה, אבל ביני לבין
בגין יש כימיה.״

(המשך מעמוד )33
ימים אחדים אחרי אותה ישיבת־מטכ״ל
קיבלו מתנגדי תוכנית־טל תמיכה שלא
ציפו לה. ראש מה״ה אלוף אמיר דרורי,
לא השתתף בישיבת־מטכ״ל זו. הוא שהה
באותו זמן בארצות־הברית.

לדברי רפול אין לצה״ל משאבים וכוחות
לבצע עתה את התוכנית. הקיצוץ של
שיבעה מיליארד לירות בתקציב הביטחון
אינו מאפשר, לדעת רפול, הוצאה נוספת
של 300 עד 500 מיליוני לירות להקמת
מכב״ש. הסיוע האמריקאי הצטמצם, וגם
זה פגע בצה״ל, לדברי רפול. למערכת-
הביטחון הוצאה כספית עצומה בפיתוח

כשחזר דרורי לארץ הוא מיהר, יחד
עם יאנוש ומוישה־וחצי, אל שר־הביטחון,
עזר וייצמן, והביע התנגדות חריפה למיס־קדת־כוחות־־היבשה.
כשהבין דרורי ש־וייצמן
עומד איתן מאחורי התוכנית ומאחורי
הגיוס והמינוי של טל, הוא התפטר
מתפקידו כראש מה״ד :״במיסגרת של
מכב״ש אין מקום למה״ד, או לפחות אין
מקום למה״ד כמו שאני רוצה.״
וייצמן קרא אליו את רפול וסיפר לו
על השיחה. רפול הודיע לדרורי שאין
הוא מקבל את התפטרותו.

אחר-כך ביקש ציפורי להכין קודקס של
תקנות וחוקים בשם ״הוראות שר־הביטחון״,
בדומה ל״הוראות הפיקוד הכללי״ בצה״ל.
למרות שהוראות כאלה היו מחזקות את
וייצמן, קיבל וייצמן את דעתם של מי
שהתנגדו לספר־החוקים החדש.
אז העלה ציפורי רעען חדש, שעליו
הוא לחם בעוז רב. הוא דרש שמבקר
מערכת-הביטחון, אלוף־מישנה (מיל׳) יהודה
נאות, יוסמך לבקר נושאים מיבצעיים בתוך
צה״ל. המטכ״ל התנגד, אבל ציפורי ניצח.
לנאות, איש חיל־התותחנים לשעבר, ניתנה
דריסת-רגל בתחום הנושאים המיבצעיים
של צה״ל.
אולם אז נקט המטכ״ל במדיניות של
התשה. אט־אט הוגבלו סמכויותיו של נאות,

דרורי נחשב כיום כאחד הקצינים
המבטיחים ביותר בצה״ל, כאיש־אמונו
וכחביבו של הרמטכ״ל. גם יריביו שלדרורי בצבא מודים כי הוא ניחן באומץ-
לב, בעקשנות רבה ובדבקות למשימה.
לא זו בילבד שדרורי חושש לגורל
מה״ד, שבראשו הוא עומד,

השלים צה״ל היערכות חדשה לגמרי, שאדם
היה אביה הרוחני ומפעילה.
תוכניתו של אדם התחלקה לשלושה

קבלת תוכנית המכב״ש מרוקנת
מכל תוכן אמיתי את תפקיד הרמטכ״ל,
והם היו רוצים להיות רמטכ״לים בעלי
סמכויות.

שר־הכיטחץ והרמטכ״ל
יחד נגד הרפורמה
המטוס לביא, וההיערכות החדשה בנגב,

כשלא יכול היה הרמטכ״ל להמשיך
ולדחות את קיום הדיון בהקמת מיפקדת־כוחוודהיבשה,

חלקים
מרכזיים. הראשון, הקמת אגף-
תיכנון, שבראשו הועמד האלוף נתי שרוני.
הקמת האגף והעמדת שרוני בראשו הביאו
תוצאה נוספת שהיו לה לאחר מכן השלכות.
האלוף אברהם (״אברשה״) טמיר הוצא
מהמערכת התיכנונית של צה״ל והועבר
למישרד־הביטחון, לשמש כעוזרו של שר־הביטחון
לשיחות עם מצריים.
החלק השני של התיכנון החדש של
אדם היה הגדלתו וחיזוקו של מה״ד,
בראשותו של דרורי. השטחים, המשימות
והאחריות של דרורי הוגדלו במידה עצומה.
מעולם לא היה מה״ד כה מקיף. לדרורי
ניתנו שורה של תקנים
התוכנית
השלישית של אדם, שאושרה לביצוע,
היתה הקמת מינהלת־כוח־אדם בתוך אכ״א.
קותי אדם הבין שעם קבלת תוכנית
מיפקדת־כוחות־היבשה, אין מקום לתוכנית
המשולשת שלו.

ומיגזר הפעילות שלו הפך צר ביותר.
בשבועות הקרובים יגלה ציפורי שמאבקו
היה לשווא. נאות עומד לפרוש מתפקידו
ולהתמנות כמנהל שקם.
הצעתו האחרונה של ציפורי נדחתה על
הסף על־ידי הרמטכ״ל, מבלי שהגיעה כלל
לשולחנו של שר־הביטחון, מנחם בגין.
ציפורי הציע שהג״א יעבור לפיקוד ה-
מישטרה. תגובתו של הרמטכ״ל :״המיש-
טרה לא מצליחה לתפקד עם השוטרים
שיש לה, אז ציפורי רוצה שניתן לה עוד
100 אלף איש?״
ציפורי נלחם על מקומו במישרד-הבי-
טחון. הוא יודע שבגין רוצה לסלק אותו
מהמישרד. משום כך משתמש ציפורי בכלי-
נשק ובשיטות שלא היו מקובלים עליו
עד כה. מילבד מה שאמר על בגין,

^ _,ק21נ_1ה
עס בגין
ך* מטב״ל עדיין דן בתוכניות
טוען כי רפול נוקט שוב

בשיטה של מילחמת־התשה, ומושך את העד
אין קץ.
דיון בממשלה
בעניין הקמת מיפקדת־כוחוודהיבשה. עוד
קודם לכן נערך דיון בוועדת־החוץ־והבטחון
של הכנסת, ותוכניתו של טליק זכתה ב
ציפורי
רואה היום בתוכנית את תמצית
עבודתו במישרד הביטחון. הוא עומד כמעט
בודד מול הצמד בגין־איתן. אין זו הפעם
הראשונה שבה הוא נכשל בהשגת תמיכה
בתוכניות חשובות.
הצעה אחת של ציפורי, הראשונה
שהעלה אחרי שהתמנה כסגן־שר-הבי-
טחון, היתה שצה״ל יערוך דיון על מטרות
המילחמה. המטה הכללי סירב לערוך דיון
כזה, וקצינים בכירים טענו שעל הדרג
המדיני לערוך את הדיון. וייצמן קיבל
בזמנו את דעת המטכ״ל, נגד דעתו של
ציפורי.
מוות בשקט

ף*עיקכות הכחשותיו־התגצלויותיו של
ציפורי ביטל בגין את כוונתו הראשונה
לקרוא השבוע לסגנו לשיחת־בירור, ש-
׳בעיקבותיה היה ציפורי מתבקש להגיש
את התפטרותו. הוא הסתפק רק בבירור
והבהרה. אולם המאבק בין שני
אישים אלה, שהקצונה הבכירה בצה״ל
נגררה אליו בעל-כורחה, עדיין לא הסתיים.
ציפורי ימשיך להיאבק בכל דרך אפשרית
על הקמת מיפקדת כוחוודהיבשה, ובגין
יעמוד איתן מאחורי רפול כדי לסכל את
התוכנית.
בצה״ל מעריכים שהמיפקדה לא תוקם,
תהיה אשר תהיה ההחלטה. גם אם יאלצו
בגין ורפול להיכנע להחלטת ממשלה, אם
זו תחליט על הקמת המיפקדה, יצליח
רפול להוכיח שוב שלא כל החלטה המתקבלת
גם מתבצעת, וכי החלטות שאינן
לרוחו נחנקות באיטיות ובשקט, ואינן
יוצאות בסופו של דבר אל הפועל.

יוסי ינאי 1

העולם הזה 2246

למרות נסיונו של שר־הפנים לטייח את העובדות -מכיל
הדרח של ועדת־חחקידח בפרשת כלא נפחא חאשמות חמורות:
הפקודותו הנו ה די ס
להאכלהב כו ה של

אסיר

ש ה ״זונ ד ה ״ נמצאת

שובתי־

מפלילאפשר דו

בקיבה

לפנ

לא ושמרו

ל כוון אותה לוו ש ט

שהחדיראתה מזון
אסירים רעב

לפיו

ן ן* וועדה מוצאת שהפקודות והנוהלים של שי•
רות בתי־הסוהר לגבי שימוש בזונדה* לא
נשמרו במיקרה זה.״ במילים אלה סיכמה ועדת־החקירה
בפרשת כלא נפהא את הדו״ח שלה. המתייחס למותם של
שני אסירים שובתי־רעב.
במסיבת־עיתונאים שערך לפני שבוע שר״הפנים, הד״ר
יוסף בורג, הוא התייחס בעיקר למסקנות החיוביות של
הוועדה. בורג הדגיש את קביעת הוועדה, כי ״מותם של
שני האסירים בנפחא לא נגרם כתוצאה מרשלנות.״
אולם הדו״ח מכיל גם גילויים מזעזעים ודברי ביקורת
חמורים על מסכת שלימה של אירועים.

היה פעור והוא לא יכול היה ״לבלוע״ ועל־ידי כך לכוון
את הזונדה לוושט ולא לקנה.
)2האח העיד, שהחליט שהצינור הגיע לקיבה על
סמך רישרוש הנוזל שבתוכה, אך הוא לא שאב תוכן
קיבה כדי לוודא, ללא ספק, שהזונדה אכן נמצאת בקיבה,
לפני שהחדיר דרכה המזון הנוזלי.
)3יתכן שכמות המזון שניתנה לאסיר -היתד, גדולה
מדי, בהתחשב במצבו של האסיר — מצב צום חלקי
במשך שלושה ימים וצום מלא ביום הרביעי, יום ההאכלה.
דלקת־הריאות קרתה, קרוב לוודאי, בשעת החדרת
הזונדה נגד רצונו של האסיר. הוועדה בדעה שאת הזונדה
צריך היה להחדיר דרך האף ולא דרך הפה, וצריך היה
לבצע פעולה זאת בנוכחות רופא, ולהאכיל את האסיר
בכמויות מזון קטנות יותר.

;,השימוש בזונדה
תרס לכך׳

״תקלה
מצערת״

25 ביולי 15(^0מינה שר־הפנים את ניצב
שמואל איתן, מבקר אגף המישטרה במישרד־כיושב־ראש
הוועדה. חברי הוועדה היו אהרון
יועץ לענייני בתי־סוהר באגף המישטרה, וד״ד
ליפשיץ, רופא מחוזי בלישכת הבריאות ברמלה.
המינוך נתבקשה הוועדה לבדוק את הנושאים

הפנים,
ארגמן, ישראל בכתב
הבאים :
•:הנסיבות שהביאו לשביתת־הרעב של אסירי נפחא.
• מיכלול הפעולות שבוצעו בשירות־בתי־הסוהר מאז
תחילת השביתה.
׳* הפעולות הרפואיות שבוצעו מאז תחילת השביתה.
• נסיבות מותם של שני האסירים.
הפקודות והנוהלים הנהוגים בשירות־בתי־הסוהר
לגבי שביתות־רעב ודרך ביצוען.
הוועדה סיימה את עבודתה חודש אחרי שמונתה.
הדו״ח שהגישה לשר־הפנים סווג כסודי. חרף העובדה
שחברי הוועד השתדלו להשתמש בלשון המעטה, וטיפלו
בסוגיות העדינות בכפפות של משי, מכיל הדו״ח האש־

ך וועדה ערה לעובדה, כי תקלות החדרת הזונדה
י 1לקנה במקום לוושט קורות לפעמים גם בבתי־חולים.
במיקרה זה היתד, תקלה מצערת, שיש למנוע אותה
בעתיד על־ידי קביעת נוחלים מפורטים לגבי האכלת שוב־תי־רעב
נגד רצונם, ועל־ידי הדרכה מתאימה לכל הנוגעים
בדבר, כולל רופאים, אחים ואחיות, חובשים ואף
סוהרים, הממונים על אסירים.
לאור האמור מגיעה הוועדה למסקנה, שאין להאשים
ברשלנות את הסגל שטיפל בהאכלת האסירים. יש לראות
במיקרה תקלהמצערת (ההדגשה במקור) ,שיש להפיק
ממנה לקחים על־מנת להימנע ממקרים דומים בעתיד.
במיקרה של עלי ג׳עפרי, נמסר שהוא הסכים לאכול
ואף קיבל שתי מנות, ואחר־כך שכב לישון. הוועדה
מתרשמת שבמיקרה שלו דליקת־הריאות קרתה לאחר
ששכב לישון, ויתכן שהכמות הגדולה יחסית שאכל לאחר

,ו!1ז1 1\1ז1יעד\1״
מות כבדות לגבי האופן שבו טיפל שירות־בתי־הסוהר
בשביתה ולגבי נסיבות מותם של האסירים.
להלן קטעים: כהרים מתוך דו״ח הוועדה :
ב־ 21 ביולי 1980 נתקבלו שתי הוראות מאת הנהלת
שירות־בתי־הסוהר :
)1להעביר 26 אסירים לבית־המעצר שבכלא רמלה.
)2להתחיל בהאכלת כל האסירים באמצעות זונדה.
בו ביום, בשעה ,19.40 הוכנסו 26 האסירים שנועדו
להעברה, למשאית (״פוסטר,״) בעלת 38 מקומות ישיבה.
הם הגיעו לרמלה בשעה .22.45
בבית־הסוהר נפחא נותרו 47 אסירים. הם קיבלו את
האוכל הנוזלי שלהם באמצעות זונדה ובנוכחות רופא
(הדוקטור שדמן) .החדרת הזונדה וההאכלה נעשו על-ידי
האח קובי יצחק ללא כל תקלות.

• השירות הרפואי והפיקוח על 26 האסירים,
שהועברו לכית־המעצר כרמלה:

כאמור, קבוצה זו הגיעה לרמלה בשעות הערב המאוחרות
של יום ב 21 /ביולי. לאחר מיסדד־זיהוי וחיפוש הם
הועברו כל אחד לתא נפרד. משם הובאו אל השירות
הרפואי.
רוימי רפאל, אח מעשי שעלה ארצה בשנת ,1965
כשהוא בעל תעודה של אח, בדק כל אחד, כפי שהדבר
נעשה גם בנפחא, ולאחר מכן הגיש להם חלב ואורז.
לדבריו לא השתמש בכוח 11 .אסירים הסכימו לאכול,
12 אסירים הואכלו על־ידי זונדה, ללא התנגדות פעילה.
שלושת הנותרים התנגדו לאכילה בכל צורה שהיא,
בטענתם שזכותם לשבות־רעב ולהתריע על תנאי מעצרם
* מכשיר להזנה באמצעות צינור הנזוחדר לקיבה
דרך הפה או האף.

קבל עם ועדה. שלושת האסירים היו שפיק דואני, ראסם
חלאווה ויצחק מוסא מרגע.
נגד שלושתם הופעל כוח. קצין של שירות־בתי-
הסוהר החזיק בידיו של האסיר מאחוריו, והאח רוימי
רפאל החדיר את הזונדה והאכיל אותו ; .שלושתם חזרו
לתאיהם בכוחות עצמם. למחרת נתגלה ׳שראסם חלאווה
ויצחק מוסא סובלים מדלקת־ריאה חריפה. הם אושפזו
בבית־החולים אסף הרופא. גם אסיר נוסף — עלי ג׳עפרי
— שלפי כל העדויות אכל חלב ואורז מרצונו הטוב,
ואף ביקש וקיבל שתי מנות — נמצא כשהוא סובל מ־דלקת־ריאד,
חריפה. הוא הועבר לבית־ד,חולים אסף הרופא,
אך כנראה נפטר בדרך. האסיר ראסם חלאות־ ,נפטר לאחר
שני ימי אישפוז. יצחק מוסא מרגע הבריא. שפיק דואנן
אושפז בגלל סיבות אחרות ושוחרר לאחר מיספר ימים.

• חקירת מחלתו האחרונה ומותו שד
ראסם חאלווה :

מעדויות האסירים אנו למדים כי הם מניחים שראסם
קיבל מכות״מהסוהרים. אך מאחר ואף אחד מהם לא היה
נוכח בשעת החדרת הזונדה וההאכלה (פעולה זו נעשתה
לגבי כל אסיר בנפרד) ,אי-אפשר לקבוע באיזה מידה
טענות אלה נכונות. הקצינים, כולל הקצין שהחזיק בידיו
של האסיר בשעת ההאכלה, וכן האח שביצע פעולה זו
מעידים שלא היה שימוש בכוח מופרז. ניראה שגם לא
היה צורך בכך, כיוון שהאסיר כנראה השלים עם המצב,
לאחר שהצהיר על כוונתו לשבות רעב. כעובדה, בנתיחת
הגופה לא נמצאו סימני חבלה או אלימות כלשהם ...לא
חיצוניים ולא פנימיים.
עם זאת, הוועדה התרשמה שבפרטי הביצוע של ההאכלה,
נעשו כנראה אי אילו טעויות:
)1הזונדה הוחדרה דרך הפה, כאשר פיו של האסיר

צום ממושך היתד, בעוכריו.

• מסקנות והמלצות :

הפקודות והנוהלים של שירות־בתי־הסוהר לגבי שימוש
בזונדה מתייחסים בעיקר לסרבני־אוכל מכל סוג
שהוא, ולפי קביעת רופא על־סמך מצבו הגופני של השובת.
הוועדה מוצאת שכללים אלה לא נשמרו במיקרה
זה וההוראה שניתנה היתה מיבצעית, אמנם על דעת
ראש מחלקת-רפואה. ביצוע ההוראה היה על־ידי אחים
מוסמכים לכך.
מומלץ לקבוע נוהל, שד,אכלה בזונדה תיעשה רק
לשובת־רעב המסרב לקבל מזון מרצונו החופשי, ורק
לאחר שרופא יקבע שהמשך שביתת־הרעב תסכן את חיי
האסיר. מומלץ לקבוע קריטריונים והגדרות ברורים לגבי
המינוח ״שביתת רעב״ .הוועדה בדיעה שקבלת נוזל מזין
על-ידי האסיר מרצונו החופשי, אינה כלולה בקטיגוריה
של ״שביתת רעב״ ויש לבדוק את כל הנושא, מפני
שהציבור מקבל ״שתיית אוכל נוזלי״ כשביתת־רעב, על
כל המשתמע מזה, ואילו למעשה יכול ״שובת רעב״
כזה להמשיך כך ימים רבים מבלי שייגרם לו נזק רציני.
(ידוע על מיקרה שאסיר בבית־הסוהר רמלה קיים שביתת־רעב
שנים ארוכות בדרך זו).
על־פי הנוהלים אין על הרופא להיות נוכח בעת
האכלה בזונדה, בתנאי שההאכלה תבוצע על־ידי המוסמכים
לכך. אולם נראה לוועדה שלאור האכלת האסירים
בזונדה לאחר דרך ארוכה ובשעות הלילה המאוחרות,
וכשישנו חשש שמיספר אסירים יתנגדו בכוח, היה רצוי
שהרופא יהיה נוכח במיבצע ההאכלה.
מומלץ נוהל האכלה בזונדה שיקבע נוכחות רופא,
כשקיים חשש של התנגדות אסירים, או כשתנאי ההאכלה
חריגים.

1איש הזהב

כותב הכתבה, מוטי וקושט. כשהוא בבגדים הוא מנהל
חברת גולדן־קרד לכרטיסי הנחה. בתמונה זו נושא על כפיים
את יהודית הבלונדית מהרצליה. את חוויותיו ורשמיו מהביקור באי הוא מתאר בכתבה.

הישוארים הציבו
אה חור1הנודיסטים
באי מיקונוס ביוון -
והיוונים גיר שו
אותם משם מפני

״1 * 111151111 שמואליק צ׳פ המדריך
#111י 1 1של הקבוצה, יחד עם
יהודית מהרצליה, שחושייתו עזרה רבות.

ן * ת ם מישראל ץ אז אין לנו
חדרים בשבילכם,״ זו היתה קב-
לת־הפנים הראשונה לה זכינו, קבוצה בת
30 ישראלים, שהגיעה במיסגרת טיול
מאורגן לאי היווני הקסים מיקונוס. הדובר
היה פקיד־הקבלה במלון אפרודיטי.
נדהמנו. כבר בדרך למלון כעסנו. הבנו
שבאי שהזמינו לנו חדרים במלון מרוחק
מהעיר 15 ,קילומטרים ממרכז מיקונוס,
וזה לא היה כפי שהבטיחו לנו בארץ.
אבל העובדה שגם למלון זה לא נותנים
לנו להיכנס, זה כבר היה יותר מדי.
המדריך שלנו, שמואליק צ׳פ, התווכח

החוו הישראלי במיקונוס המכונה ע דירי
עם פקיד־הקבלה, ואחר־כך עם מנהל־הנד
לון שהוזעק למקום. הוא הוכיח להם,
בעזרת קבלות ומיסמכים, שהוזמנו עבורנו
חדרים כמה חודשים קודם לכן. שמואליק
ביקש, התחנן, איים ולבסוף הצליח: קיבל נו
את החדרים שלנו.
אבל כשנכנסנו לחדים הסתבר שמישהו
באמת לא אוהב ישראלים במיקונוס. אלה
היו חדרים הכי גרועים שהיו במלון. לרובם
לא היו שירותים צמודים, באף אחד
לא היה מזגן־אוויר. את מרביתם כבר לא
ניקו זמן רב. רק אחרי שבילינו במיקו־בוס
כמה ימים הבנו מדוע קיבלו אותנו
בסבר פנים גרועות: הישראלים שהיו
לפנינו באי גרמו לכך שהיוונים אינם אוהבים
תיירים מישראל.
מסתבר שהיוונים אינם אוהבים קבוצות
ישראליות מכיוון שאלה מוכרחות להוכיח
נוכחות בכל מקום ובכל שעה. אף אחד
לא אוהב שמעירים אותו בשעה שלוש לפנות
בוקר בשירה פטריוטית. אף אחד לא
אוהב שמנסים לעמוד איתו על המקח על
כל כוס קפה. במלון סיפרו לנו אחר כך
על השיטה הישראלית להרוויח כסף. שניים
מחליטים ביניהם להונות את המלון. ה אחד
חותם בשם השני על כל הארוחות,
ומחייב את חשבון החדר של השני. החותם
מסתלק מהמלון כמה שעות לפני ה שני ואז, כשמגיע השני לקבל את החש בון,
הוא מכחיש שאכל את כל הארוחות
המיוחסות לו, ומוכיח באותות וב ז

לא מתביישת

יהודית, בתמונה, זו נישאת על כפיים. מי שזכה
בתענוג הוא איש העסקים מפתח־תקווה אבנר שבבו.
יהודית לא התביישה מאף אחד, היתה במשך כל הטייול לנודיסטית, ואף שמחה
להצטלם בעירום. הישראלים מתייחסים לכל בחורה שמתפשטת, כאילו היא קלה לכיבוש.

מופתים שהחתימה על השוברים של הארוחות
איבה שלו. כמובן שאי אפשר
לחייב אותו לשלם עבורן. המלון מפסיד,
ואחר־כך, בשדה־התעופה של מיקונוס, כשנפגשים
השניים, הם צוחקים ״איך סידרנו
את המלון.״
במיקונוס יש הרבה חנויות למזכרות
ולתכשיטים. אני לא אשכח שראיתי פעם
מישהי מהקבוצה שלנו כשהיא יוצאת
מחנות כזו עם שרשרת זהב יפה. רציתי
גם אני לקנות שרשרת כזו ושאלתי אותה:
״כמה זה עלה לך?״ התשובה היתה:
״דקה וחצי של פחד.״

של לסביות
ך* התנהגות רעשנית, הוויכוחים,
י 1והעובדה שישראלים אינם מכירים כלל
במושג ששמו ״טיס״״ הליכלוך שהישראלי
המכוער משאיר אחריו בכל מקום.

ובעיקר, הגניבות והרמאויות, הם שהביאו
לכך שתושבי מיקונוס, המתפרנסים מתיירות
ואוהבים תיירים, אינם רוצים בישראלים.
הם עושים כל מה שביכולתם כדי
לגרום לכך שישראלי ירגישו רע במיקו־נוס,
ולא יבואו יותר לאי היפהפה הזה.
יש מיסעדות שאינן מוכנות לשרת ישראלי,
ויש בתי־מלון, כמו המלון שלנו, שמנסים
להתחמק מהתחייבויות קודמות
שלהם, ולא לקבל ישראלים.
כמו כל הישראלים, גם הקבוצה שלי,
גילתה את האטרקציה של מיקונוס —
חופי הנודיסטים. חוף פאראדייס חוף
גן־עדן, הוא הגדול שבהם. מרבית הבאים
לחוף זה מסתובבים בו ערומים כביום
היוולדם. מישפחות שלמות, מכל רחבי העולם,
מנהלות בחוף הזה את חייהם בצורה
הטבעית ביותר. החוף השני נקרא חוף
סופר־פאראדייס. הוא בדיוק כמו חוף
פאראדייס, אך האוכלוסיה השלטת בו היא
אוכלוסיית הגברים ההומוסקסואלים. בינות
(המשך בעמוד )42

יאו הת ..רם בשם..החוו הנוער של האי

מועמדת לעליה

אבנר שבבו לא הסתפק רק ביהודית אלא חיזר
במרץ רב אחרי התיירות האחרות שהיו על חוף
הנודיסטים. בתמונה נראה אבנר כשהוא אורב לתיירות מאירלנד היוצאת מהמים. אך
לא רק היוונים אינם סובלים את הישראלים במיקונוס. גס התיירים מתרחקים מהם.

האם רצחו רחמים אהדה׳(מימין) וטוביה אושרי(משמאל) את אוריון וכהן?

חוות אמד השפלה

ל ל וד לפני שזוהו שתי הגוויות ש־
? התגלו לפני שישה שבועות בחולות
אשדוד, היה ברור לחוקרי־המישטרה שהרצח
הכפול נעשה בעיקבות פסק-דין של
העולם־התחתון.
מצבן של הגופות לא הותיר מקום
לספק. היה מי שהתעלל בהן בצורה מחרידה.
המעבדה
הראתה סימני שתן על הגופות,
עדות לפך שהרוצחים השפילו את
הנרצחים עוד לפני שפגעו בהם. תישעת
נקבי-הכדורים, בכל האחת מהגופות, וה
מיקום
של הנקבים, הראו שהכוונה היתה
להכאיב ולפצוע, כדי שרק המוות יגאל
מהיסורים. העיניים שנוקרו, בעוד הקורבנות
בחיים, השלימו את התמונה.
לפני חוקרי־המישטרה ניצבה תמונה
קלאסית ואכזרית של ״פסק־דין מוות אחרי
השפלה״ — העונש הנורא ביותר המוטל
על-ידי בתי־הדין של העולם־התחתון. החוקרים
גם הבינו מהמצב שהעונש הוטל
על-ידי אחת הכנופיות הגדולות והחזקות
בארץ, שרק לה בית־דין המוסמך להטיל
עונש זה.

רק עובדה אחת עירערה במידת־מה את
ההנחה שהיה זה רצח בעיקבות פסק-דין.
הגופות התגלו כשהן מבותקות ושסועות,
ובתוך שקיות ניילון. נראה היה שגם אחרי
המוות המשיכו הרוצחים לטפל בגופות ולהתעלל
בהן. חוקרי־המישטרה לא הבינו
מדוע היה על מבצעי גזר־דין של בית-
המישפט של העולם התחתון להמשיך ולהתעלל
בגופות. בדרך־כלל מנסים רוצחים
מיקצועיים להיפטר מגופות קורבנם
במהירות ואין הם משקיעים זמן בחיפוש
סכינים, גרזנים ושקי ניילון.

גירסה אחרת: הירו שלמי רצחו!
ידו היו טוביה אושרי ורחמים אהרוני רוצחים את עמום אוריון
ועזר כהן, כפי שסבורה המישטרה, היו ראויים למאסר־עולם
בריבוע, ביגלל הדרך האווילית שבה נרצחו השניים.
אולם אושרי ואחרוני לא הגיעו למעמד שאליו הגיעו ללא
כל פגם ואישום, אילו היו נוהגים בצורה האווילית שבה מתארת
המישטרה את הרצח.
ראשית לכל, ידעו אושרי ואחרוני כי המישטרה עוקבת
אחרי שניהם עיקוב צמוד ומתמיד. קשה להניח כי יסתכנו ברצח,
כפי שהמישטרה מתארת אותו, כאשר שניהם מעורבים בו אישית,
בעודם תחת עיקוב צמוד.
בדבר אחד צודקת המישטרה. היה להם עניין ברצח — אולם
לא גדול מדי. אחרי שיחרורו דרש עמום אוריון וקיבל מהם
סכומי־כסף גדולים, כפיצוי על מאסרו ביגלל פרשת ברינקס,
שהם היו קשורים בה. אוריון נעזר בעזר כהן, שאותו הכיר
בכלא רמלה, לצורכי המשא־ומתן עם אושרי ואחרוני. המשא-
והמתן היה קשוח, אולם במהלכו שולם סכום גדול כפיצוי. סכום
זה היה גדול ממה שיכלו אושרי ואחרוני לגייס, והם לוו כספים
ממכרים רבים, כדי לשלם לאוריון את תביעתו.
ייתכן, במובן, כי הסכום לא נראה לאוריון, ושהוא דרש יותר.
יתכן גם כי דרישותיו לוו באיומים, בעזרת עזר כהן, וייתכן
כי אושרי ואחרוני היו מעוניינים כי אוריון ייעלם. עדיף לא
לשלם כסף, בעיקר לטיפוסים כאוריון ועזר כהן, ששלוותם
הנפשית לא היתד. מן המפורסמות.
אולם בדבר אחד אני בטוח: החיסול, אם נעשה גם בהזמנה
של אושרי ואחרוני, נעשה בידי חבורה ירושלמית, הקרויה
חבורת הקטנזונים.
מנהיג חבורה זו, שנהג באחת המכוניות שבהן הובלו גופות
הנרצחים לחולות אשדוד, נמלט לחו״ל ביום הראשון לפני שבועיים,
מייד אחרי מעצרו של אושרי (בשבת שקדמה לו).
מנהיג זה הוא סגנו של ראש חבורת הקטמוניס, העצור בכלא
רמלה באגף האיקסים, אליהו (״אמסי הקטן״) אמסלם. חבורת
הקטמוניס מרכזת את סהר החשיש בירושלים, והתנגשה לפני
שלוש שנים בחבורת קריית יובל של עזר כהן, שהחלה להחדיר
את ההרואין לירושלים. כהן קיבל את הד,רואיו מחבורה בשכונת
התיקווה. כאשר השתחרר עזר כהן, הוא ניהל במשך כמה חודשים
בוטיק בשכונת-התיקווה.

עזר כהן נעצר על רקע רציחת דודו אנטבי, מראשי חבורת
הקטמונים. מאז ועד היום מתנהלת מילחמה בין שתי הכנופיות
בירושלים, המלווה ברציחות ובאיומי־רצח. היה ברור לחבורת
תקסמונים שעם שיחרורו של עזר כהן הוא יעשה הכל כדי לחסל
אותם לפני שינקמו בו על רצח דודו אנטבי. על רקע רצון
חבורת הקטמוניס לחסל את עזר כהן ועוזרו, עמום אוריון, נוצרה
ברית עם אנשי אושרי ואהרוני. ייתכן גם כי היו קשרים מיסחריים
בין הקטמונים לאושרי ואחרוני, על רקע הסחר בחשיש. לפני
כשבע שנים נעצר אושרי במכונית, בדרך מירושלים לתל-אביב,
כאשר בה קילו אופיום. מכאן כי היו קשרי־סחר כאלה.
לחבורת הקטמונים היד, אינטרס ברור ומיידי לחסל את עזר
כהן. לאושרי ולאהרוני היד. עניין עקיף לסלק את אוריון. האינטרסים
התחברו, אולם הביצוע היה של הירושלמים.
אם נעשה הרצח במיפעל־הבשר, הרי שנעשה כאשר אושרי
ואהרוני לא היו בו, כדי להרחיק מן המקום את עוקבי המישטרה.
עובדה היא כי העיקוב היה אחרי השניים, ולא אחרי המיפעל.
אחרת קשה להסביר כיצד לא הבחינה המישטרה במה שקרה
בסיפעל.
המקורות בירושלים טוענים כי אוריון וכהן הובלו במירמה
מירושלים לתל־אביב, ושם נרצחו. לא ברור אם הרצח היד,
במיפעל הבשר או בדרך מירושלים. עובדת ביתורן של גופות
הנרצחים אינה מצביעה. על שימוש במיתקני המיפעל .׳ניתן לבתר
גופות גם בגרזן ובמשור.
למישטרה אין, למעשה, כל ראייה לכך שאכן נעשו הרצח
או הביתור במיפעל, ובדיקות המעבדה שנעשו בקירות המיפעל
לא הראו כי נורו שם׳יריות.
למעשה, אין למישטרה כל ראייה הקושרת את אושרי ואחרוני
לרצח, ויקשה להוכיח כי הרצח נעשה במיתקן בכלל.
גם אם מישהו יהפוך עד־המדינה, אין הדבר מספיק. אושרי
ואהרוני כבר היו די במעצר כדי דעת כי עד כה שיחררה אותם
המישטרה בחירוק־שיניים בסוף המועד, כאשר אין לה חומר
להגשת כתב־אישום.
יש בפרשה צד פיקנטי: סניגורם של אושרי ואחרוני הוא
אליהו קידר. קידר היה גם סניגורו של עמום אוריון.

יגאל לביב !

תיל,־החקירה ככית־המישפט
ניקור עיניים בעודם בחיים
כאשר התבררה זהות הנרצחים, עזר
כהן ועמוס אוריון, הועמד בראש החקירה
החוקר מם׳ 1של מישטרת ישראל
כיום, סגן־ניצב אלכס איש־שלום. שלא
בקצינים אחרים, אין איש־שלום אוהב
פירסום. אין הוא געזר בעיתונאים ובלחץ
ציבורי בחקירות שלו, אלא עושה עבודת-
שדה שקטה, שבמרבית המיקרים הביאה
לתוצאות. איש־שלום גם אינו חסיד של
מעצרים לצורך לחץ, כפי שנהוג לאחרונה
במישטרה. הוא פונה לבית־מישפט ומבקש
לעצור חשוד רק כשיש לו ראיות מס פיקות,
או רק במיקרה שהוא משוכנע באשמת
החשוד שלו, וחושש שהלה יפריע
להמשך החקירה או יצליח להסתלק מהארץ.
הידיעות
על הקשרים שבין עמוס אוריון
ועזר כהן לבין רחמים (״גומאדי״)
אהרוני וטוביה אושרי זרמו למודיעין ה־מישטרה
עוד לפני הרצח. כשהתחיל איש־שלום
לחקור בכיוון זה, הוא גילה שמייד

ני רוצה להתגרש מבעלי. עבר עלי
י * סיוט נורא. לי אין שום קשר לכל
העניינים האלה. אני רק רוצה שכולם
יעזבו אותי במנוחה, ושגם בעלי יניח לי.
כבר תקופה ארוכה שטוביה ואני מסוכסכים.
כשהוא חזר לפני שבועיים מחוץ־
לארץ, זרקתי אותו מהבית. פשוט לא
נתתי לו להיכנס. הריבים שלנו הם מפני
שטוביה מסתובב עם בחורות אחדות.
זאת מחלה אצלו. הוא לא יכול בלי
זה. דיברתי איתו הרבה, אבל זה לא
עוזר. הוא עושה מה שהוא רוצה.
במשך לילות שלמים הוא לא הוזר
הביתה. אני לא מוכנה לסבול את זה.
אף אשה לא יכולה לקבל, שבעלה ישן
בלילות עם בחורות אחרות. לכן לא
הסכמתי להכניס אותו הביתה. לא עניין
אותי יותר מה הוא עושה. רציתי רק
שיסתלק מהבית, ולא לראות אותו יותר.
ככה עברו השבועיים, עד שנגמר לי
הכסף. טוביה לא דאג לשלוח לי כסף
להוצאות הבית ולילדים. ידעתי שהוא
נמצא בדירה של מימון בירושלים. את
מימון אני מכירה כחבר של טוביה.
לי אין שום קשרים איתו. בלית ברירה
נסעתי לירושלים כדי לדרוש כסף מטוביה.
הטעות שלי היתד, שנשארתי לישון
בדירה בירושלים. לא תיארתי לעצמי
איזה סיוט צפוי לי. למחרת באה המיש־טרה
ועצרה את כולם. לא הבנתי בכלל
מה הם רוצים ממני. הייתי המומה לגמרי.
בחיים שלי לא היו לי שום עניינים עם
המישטרה ואף פעם לא עצרו אותי.
השוטרים אפילו לא אמרו לי למה עצרו
אותי. לא היה לי שום מושג במה אני
חשודה. במישטרה בכלל לא דיברו איתי.
לא חקרו ולא שאלו דבר. פשוט עצרו
אותי, וזהו. ביקשתי לדבר עם עורך־דין,
להתקשר הביתה ולהודיע לילדים. לא
נתג לי. השוטרים אמרו שאני לא צריכה
עורך־דין ושהם כבר ידאגו להתקשר
הביתה.

״הוא לא היה
י^ל מסוגל לרצוח״
די חזיקו אותי במיגרש־הרוסים מיום
י י שישי עד יום ראשון. רק כשהביאו אותי
לבית־המישפט, וביקשו להאריך את המעצר
שלי, נודע לי לראשונה על מה
אני עצורה. כששמעתי שאומרים שאני
חשודה בסיוע לרצח לאחר מעשה, כימעט
התעלפתי. אין לי שום קשר לכל הדב רים
האלה. למזלי השופט הבין שאני
פשוט נפלתי לעניין שאין לי חלק בו
והחליט לשחרר אותי. אבל המישטרה
החזיקה אותי במעצר עוד יומיים. יצאתי
רק ביום שלישי.
אני רוצה שכולם ידעו שאין לי
שום מושג מהעסקים של בעלי, הוא
אף פעם לא מספר לי מה הוא
עושה. אנחנו חיים כבד יחד עשרים שנה
והוא אף פעם לא גילה לי דבר. אחרי
שהתחילו הפירסומים, שבעלי שייך לפשע
המאורגן, שאלתי אותו כמה פעמים אם
זה נכון מה שאומרים. הוא תמיד ענה לי
שזה שטויות ואמר לי לא להתייחם
לדברים האלה. לפעמים, כשהייתי שואלת
אותו שוב, הוא פשוט לא היה עונה.
אני באמת לא יודעת אם בעלי הוא
כזה פושע כמו שמספרים עליו או לא.
אני מכירה את בצלאל מזרחי, את גומדי,

פגיעה במישפחה שלו. אני לא מוצאת
הסבר אחר למה שהם עשו. הם פשוט
רוצים להרוס אותו ואותנו יחד. זאת
השיטה שלהם. אם לא מצליחים למצוא
הוכחות נגד בעלי, אז הם הורסים את
הילדים ואותי.
עכשיו המישטרה טוענת שטוביה הוא
רוצח. אני לא יכולה להאמין בזה. טוביה
הוא לא כזה. אני לא יודעת ים היה לו
קשר בכלל עם עמוס אוריון ועזר כהן,
אבל אני בטוחה שהוא לא היה מסוגל
־לרצוח אותם. אפילו לא לתת למישהו
אחר הוראה לעשות את זה.

״היא לא טלית
שכולה תכלת״

סיפורההא יש ישל ובבד, אשתולטוביה
אושרי ( בתמונה

לפעלה,

בעת

המעצר)

..אני ווגה
להנוגוש!״
ואושרי להסתלק מהארץ, במטוס הראשון
את מנטש ואת כל אלה שמקשרים אותם
לפשע המאורגן. אין לי שום מושג אם
הם באמת כאלה או לא. אני יודעת
עצור כבר בעבר ושהיו
שבעלי היה
לו עניינים עם המישטרה. יותר מזה
לא שמעתי ולא ראיתי כלום.
עד עכשיו יכולתי לחיות עם כל הפיר־סומים
האלה. בזמן המישפט של הארץ
היה אמנם קשה, אבל התגברתי. אני
תמיד הייתי מחוץ לעניינים האלה. אף
פעם לא כתבו עלי שום דבר והמישטרה
עכשיו זה הרס מוחלט של המישפחה.
אותי. אבל מה שקורה
לא הטרידה
יש לי בן גדול בצך א ושתי בנות
קטנות יותר. למזלי, בזמן שהייתי במעצר

הבן היה בבית ושמר על הילדות. אבל
כל הפרשה הזאת פגעה קשה במישפחה.
השכנים כבר לא אומרים לי שלום
בחדר־המדרגות. מסתכלים עלי כמו על
פושעת. בבית־הספר המורה שילה את
הבת שלי אם היא קראה מה שכתוב
בעיתונים. אני חושבת שזו ממש אכזריות
שמורה עושה דבר כזה, במקום לעזור
ולעודד את הילדה.
נסמה בבעלי
ני חושבת שיכול להיות שהמישטרה
החליטה להתנקם בבעלי על-ידי

ד י מרדת היהסים הגרועים שביני ל-
• בין טוביה, אני יודעת שהוא אדם
טוב. בסך הכל הוא אדם שקט, שאוהב
את המישפחה ואת החברים שלו. הוא
גם דאג תמיד לשמור את העניינים שלו
מחוץ למישפחה. אף פעם הוא לא הביא
הביתה אנשים שלא היו מתאימים. הבית
היה תמיד מחוץ־לתחום.
אולי טוביה הוא לא טלית שכולה
תכלת, אבל הוא לא כזה כמו מה שעשו
ממנו. אבי יודעת שהוא לא מפוגל לפגוע
באנשים. זה לא מתאים לו. לדעתי המיש־טרה
נטפלת אליו. אני בטוחה שבעלי
הוא לא רוצח.
אם טוביה לא היה מתעסק עם בחורות
אחרות, היינו יכולים לחיות יחד בסדר.
אבל אני לא מוכנה להשלים עם ההרגל
הזה שלו. רציתי להתגרש ממנו כבר מזמן.
אילו רק היה נותן לי גט הייתי עוזבת
אותו. אבל זה לא כל כך פשוט. טוביה
לא מוכן לוותר עלי כל כך בקלות.
ואני בהחלט מבינה את זה. איפה הוא
ימצא אשה כזאת שמטפלת בילדים, דואגת
תמיד שהבית יהיה נקי ומסודר ומוותרת
לוז
אבל הפעם אני לא מוכנה לוותר. החלטתי
להילחם ולהוציא ממנו את הגט.
טוביה הבין שאני נחושה בהחלטה שלי
וניסה לנחם אותי. הוא היה מתקשר
אלי בלילות מהבחורות שלו ושואל מה
שלומי. כל כך התרגלתי לזה, עד שהייתי
שואלת אותו מה קרה כשפעם אחת
הוא לא היה מתקשר. בכלל לא שאלתי
יותר למה הוא לא בא הביתה. הסתפקתי
בטלפונים.
עכשיו זה הסוף. לא מעניין אותי בכלל
מה יקרה לו. לא הולכת לבקר אותו
ולא רוצה לדעת מה איתו. אני לא
רוצה יותר שום עניינים איתו. להעיד
נגדו אני לא אעיד, וגם אין לי מה לספר
עליו, אבל החלטתי לעזוב אותו סופית.
הייתי צריכה לעשות את זה כבר מזמן.
במשך עשרים שנה סבלתי את השיגעונות
שלו. הכרנו בקיבוץ חפצי־בה. אני ילידת
כרם־התימנים וגם טוביה. עברתי לגור
בקיבוץ ויום אחד טוביה בא לבקר שם.
הוא זכר אותי מהשכונה וככה התיידדנו
והתחתנו. במשך השנים הוא תמיד דאג
שלא יהיה חסר דבר בבית. מהבחינה
הזאת הוא היה תמיד בסדר. אבל עם
העניינים האחרים שלו אני לא מוכנה
להשלים. היום אני רוצה ממנו רק דבר
אחד: שיתן לי ללכת.

עם היוודע גילוי הגופות, מיהרו גומאדי
שהמריא מלוד.
באותו רגע הבין איש־שלום שיכול
להיות הסבר לביתוק הגופות. לגומאדי ולאושרי
מיפעל בשר בבת־ים, מיפעל בר־בקר.
לפי החשד, נתפסו כהן ואוריון בתוך
מיפעל־הבשר, ושם בוצע נגדם פסק־הדין
המשפיל. אחר־כך השתמשו הרוצחים בכלים
המיקצועיים שהיו במיפעל לחיתוך
בשר, ארזו את הגוויות בשקי־ניילון והובילו
אותן לחולות אשדוד, מתוך תיקווה
שיעברו ימים ושבועות עד שהן תתגלינה,
אם בכלל.
סודיות מוחלטת
ך* וא מיהר לדווח למפקדיו על חשדו-
י י תיו, אולם שמר מכל מישמר על סו
דיות
מוחלטת. הוא החליט שלא לעשות
צעד בלתי-מחושב. גם כשחזר אושרי לארץ,
לא מיהר לעצור אותו. במשך חודש
תמים אספו איש־שלום ואנשיו פרט לפרט,
עקבו אחרי אושרי ואחרי עובדים אחרים
של מיפעל־הבשר שלו, עד שלדעתם היתה
הקרקע בשלה לבצע את המעצרים.
אושרי וגומאדי ידועים לעולם התחתון
כבר מזה שנים רבות. המישטרה חושדת
שהם עומדים בראש ״הפשע המאורגן״ בישראל,
והם נמצאים בין ד 11-.המפורסמים
— היעדים המודיעיניים של המישטרה החוקרת
את הפשע המאורגן.
במישפט בצלאל מיזרחי נגד הארץ הפך
שמם של השניים נחלת הארץ כולה. דברי־הביקורת
החמורים של השופטת שולמית
ולנשטיין על אושרי וגומאדי לא הותירו
מקום לספק בלב איש: השניים הם
פושעים ערמומיים ומסוכנים. למרות כל
אלה לא הצליחה המישטרה עד כה לשים
את ידיה עליהם, וראשי המישטרה ידעו

שאסור להם לעצור את השניים אלא
אם כן תהיה מערכת־העדויות נגדם מוצקה
ביותר.
הימור מסוכן
^ ושרי נעצר בביתו של מימון לוי,
י קבלן ומלונאי ירושלמי, הידוע כחבר
קרוב של בצלאל ממרחי. יחד עם השניים
נעצרה גם אשתו של אושרי, יוכבד (ראה
מיסגרת) ,אך היא שוחררה בינתיים. כעבור
ימים אחדים נעצרו גם אחיו של
אושרי, יצחק, קרוב מישפחתו, אבנר
(״כושי״) מעודד, ועוד שני עובדים של
בר־בקר, החשודים בכך שעזרו לרוצחים
לשפץ את מקום הרצח, המישרד של ברבקה
ולמחות את כל העיקבות. גומאדי
נמצא בפורטוגל ומאיים, באמצעות פרקליטו,
להגיע בכל יום לארץ כדי להוכיח את
חפותו.

קציני המישטרה, ובראשם המפכ״ל הרצל
שפיר, שאישרו את המעצרים לפני שנערכו,
יודעים כי במאבק בין המישטרה לבין
הפשע המאורגן בישראל, שבו היתה עד
כה ידה של המישטרה על התחתונה, יש
חשיבות מכרעת לפרשה זו. אם תצליח
המישטרה להוכיח את אשמתם של העצורים,
ובעיקר את אשמתם של גומאדי
ואושרי, היא תכה מכה אנושה את עולם
הפשע המאורגן בישראל, שיתפורר לגמרי.
הרישעות של שניים אלה יביאו להתמוטטות
בניין הפשע המאורגן כולו, ול-
מעצרים נוספים, בעניינים אחרים, של אנשים
שהתפרסמו באחרונה בהקשר לפשע
המאורגן.
אולם ראשי המישטרה ידעו, עוד לפני
שלקחו על עצמם את סיכון המעצר, שאם
תיכשל מישטרת-ישראל גם הפעם, יהווה
הדבר נסיגה עצומה במאבק בפשע המאורגן,
ואפילו התוכנית הבומבסטית
תירוש לא תציל את המישטרה משקיעה
נוספת.

וסף לב נחשד עדידי המישסרזו
לפני שנוע הציג לעיני ״העולם חור!
נפצע קשה נאשר פוצצה מכוניתו
המפוצץ התפוצץ!

21 לפני שנפצע קשה כתוצאה מפיצוץ
מיטען חבלה ממולכד במכוניתו,
התראיין יוסף לב, המכונה ״אבו־טום״,
להעולנז הזה. במהלך הראיון סיפר אבו־טום
כי הוא חושש שמנסים להתנקש בחייו.
הוא גילה, כי בכל פעם שהוא נכנס
למכוניתו ומתניע אותה, הוא מקפיד קו־דם־לכן
לוודא היטב אם היא ממולכדת.
אך למרות אמצעי־הזהירות שנקט לא הצליח
אבו־טום להינצל.
ליוסף לב, המתגורר ברחוב קדם ,128
בסמוך לבית־החולים דונולו ב׳ ביפו, היה
סוד שאותו לא גילה כימעט לאיש. סוד
זה היה הסכם עם שומר בית־החולים, ש לפיו
שילם לו אבדטום שכר תמורת שמירה
על מכוניתו. בכל לילה היה אבו־טום,
בן ה־ ,30 מחנה את מכוניתו ברחבת ה חניה
של בית״החולים, וכך יכול היה לישון
בשקט. השומר פקח עין על כך שאיש
לא ימלכד את המכונית הצהובה מדגם
אאודי 00ו שלו.
לילה לפני שאירע הפיצוץ חזר אבו־טום
לביתו בשעה 2אחר־חצות, יחד עם
אשתו, עליזה (״זיזט״) .מחמת עייפותו
החנה את המכונית, שלא כהרגלו, מול
הבית .״אמרתי לו שיחנה ברחבה של
בית־החולים, שם השומר יכול להשגיח
עליה,״ סיפרה השבוע זיזט ,״אבל הוא לא
רצה לשמוע לי. אני לא מבינה למה
הוא עשה את זה. במשך חודשים הוא
מחנה באותה רחבה. הוא ידע שממול הבית
השומר לא יכול לראות את המכונית,
ובכל זאת הוא חנה שם. זה היה מן שטן
שנכנס בו.״
את טעותו של אבו־טום היה. מי שידע

לנצל. נראה כי המפוצץ המתין להזדמנות
זו במשך זמן רב. בכל יום המחרת לא
עזב אבו־טום את ביתו. רק בשעה 8.30
בלילה יצא יחד עם אשתו ועוד זוג למסיבה
.״הוא אמר לנו לחכות על־יד פתח
הבית והלך להביא את המכונית שחנתה
ממול,״ סיפרה זיזט .״הוא לא ספיק לפתוח
את הדלת ופיתאום שמענו פיצוץ עז,
שהרעיד את כל השכונה. אני איבדתי
לגמרי את העשתונות. למזלי הזוג שהיה
איתי פעל במהירות. הם משכו את בעלי
מהמקום, ואז נישמע עוד פיצוץ. זה היה
מיכל הדלק שהתפוצץ.״
יוסף לב נפצע קשה בראשו, בחזהו ובבטנו.
הוא סובל גם מכוויות חמורות בחלקים
שונים בגופו. הרופאים בבית־החו־לים
בתל״גיבורים, שם אושפז, הודיעו, כי
יעברו עוד ימים רבים עד שיוכלו לקבוע
סופית את מצבו הרפואי.
קבלו פיצוצים
ן פי הגדרת המישטרה נחשב לב
• לאחד מגדולי סוחרי־הסמים ביפו. ה־מישטרה
מייחסת לו תפקיד בכיר בכנו־פייה
המפיצה כמויות עצומות של הירו־אין
בכל האיזור. אולם עוד יותר הולך
שמו של אבו־טום לפניו בענף פשיעה
אחר, שקנה לו לאחרונה דריסת רגל ב־עולם־התחתון:
לטענת המישטרה, הצעיר
בעל פני הילד אינו אל ״קבלן הפיצוצים
מם 1 .בארץ.״ המישטרה מייחסת לו חלק
ניכר מפיצוצי המכוניות שאירעו באיזור.

לבדוק מכונית: יוסר לב בודק את תחתית הכנף ואת חיבורי החשמל במנוע

שהוא ״המפוצץ גס, ו׳־ שד העור התחתון ־
כיצד יש להיזהר מפני הפיצוץ ־ או השבוע
בצורה שהוא לא תזה אותה: פצצה מתחת למושב

הברקס. אליהם קל לחבר את: מיתקן ההם־
עלה.
אם הכל בסדר אפשר להיכנס למכונית.
בפנים צריך לבדוק שוב את החוטים. חשוב
לוודא שאין חוטים זרים המוליכים החוצה.
אם לא מוצאים שום דבר חשוד, אפשר
להתניע ולנסוע.
אני לא חושב שיש לי שונאים. אבל
עם שם כמו שהמישטרה עשתה לי אי־אפשר
לדעת. סבלתי הרבה מהמישטרה.
אחרי כל פיצוץ שקורה באים ועוצרים
קודם אותי. ככה הייתי עצור אחרי כל
הפיצוצים שאירעו מאז הפיצוץ במכונית
של דויד שולמן..גם אצל שולמן המישט־רה
חשדה בי. תמיד הם מחזיקים אותי
כמה ימים במעצר ומשחררים אותי.
לא רק בקשר לפיצוצים עוצרים אותי.
הייתי עצור על עבירות רצח ושוד ועוד
עבירות שונות. אף פעם אין למישטרה
שום הוכחות נגדי, אבל תמיד היא עוצרת
אותי. המישטרה טוענת שאני סוחר־סמים
גדול, וגם בעניין הזה השוטרים
מציקים לי.

המכונית הצהובה מזגם ..אאודי 100־ של יוסף לב: לפני הפיצוץ ואחריו
לפי הסיפורים זכה יוסף לב לכינויו
אבו טום כאשר עסק לפני שנים בדיג,
שהוא מיקצועו הרישמי עד היום. באותה
תקופה החלו הדייגים ביפו להשתמש ב־חומרי־נפץ
לצורך הדיג. לפי שיטה זו,
האסורה על פי החוק, מטילים מטעני נפץ
למים והורגים כמות גדולה של דגים בבת
אחת, הרבה מעבר לכמות שהדייגים מצליחים
לאסוף. לפי הסיפורים התבלט כבר
אז יוסף לב בידע שלו על חומרי־נפץ.
מספרים כי הוא היה מכין עבור הדייגים
את מיטעני הנפץ, הנקראים בפיהם ״טו-
מים״ .מכאן הכינוי ״אבו־טום״ ,שהוא
בערבית אבי־הטום.
במשך השנים התפרסם יוסף לב בזכות
הכישורים המיוחסים לו, עד שכיום כל
ילד ביפו יודע מיהו אבו־טום. פירסום
זה, יחד עם מילכודי־המכוניוח שיוחסו
לו על־ידי המישטרה, גרמו לו לחשוש
לחייו.
הוא ידע כי ינסו להתנקם בו ולחסל
אותו. ואכן, לפני שנה והצי נזרק רימון
לחדר־השינה שלו. אבו־טום ואשתו נפצעו
אז קל.
בראיון שהעניק להעולס הזה הדגים
אבו־טום כיצד הוא בודק את מכוניתו.
הוא הצביע על מקומות שונים שבהם ניתן
להטמין את המיטען, אך פסח על מקום
אחד — מתחת לכיסא הנהג. דווקא במקום
זה, שאותו לא חזה אבו־טום, הוטמנה
הפצצה שהיתה מיועדת לו. חקירת ה-
מישטרה העלתה כי המיטען, שהיה גמיש־קל
חצי קילוגרם, הוטמן מתחת למושב
הנהג. הוא הופעל באמצעות מצת משיכה,
שהיה קשור על-ידי חוט לדלת המכו־נית.
יוסף
לב ריצה בעבר עונש מאסר של
ארבע וחצי שנים, בגין זריקת רימון.
בתיק אחר נשפט לשנה וחצי נוספת. הוא
הועמד פעמים רבות לדין, והורשע בעבירות
שונות. המישטרה גם עצרה אותו
פעמים רבות, בקשר לפיצוצים שונים
שייחסה לו. אולם חסרו ההוכחות והוא
שוחרר מבלי שיוגש נגדו כתב־אישום.

יוסף לב הסכים להדגים כיצד הוא בודק
את מכוניתו, כדי שגם אחרים יוכלו לנקוט
באותם אמצעי־זהירות. לפני שנפצע
אמר, כי הוא ממליץ לכל אחד לבצע בדיקה
לפני שהוא נכנם למכוניתו.

סיפר אכו־טום

לפני שנפצע:

היום אי אפשר לדעת מה יקרה כשמת־ניעים
את האוטו. להחזיק מכונית הפך לה יות
עניין מסוכן. יש• לי הרבה חברים ש
מכרו
בגלל זה את המכוניות שלהם. אני
בודק את המכונית שלי לפני שאני נכנס
אליה, ואני מציע לכל אחד לעשות את זה.
לפני שנוגעים במכונית צריך לבדוק
טוב אם לא מחובר גוף זר לתחתית האוטו.
צריו להתכופף, להסתכל גם מתחת לכנפיים
וגם מתחת לקבינה. בשלב השני
צריך לבדוק את חיבורי החשמל במנוע.
החוטים החשובים גס של הסוויץ ושל אור

אני רוצה שכולם ידעו שאני חף מפשע
— טוטאל. גם בעבירות שהרשיעו אותי
ושישבתי עליהן במאסר אני חף מפשע.
פעם אחת הואשמתי בפיצוץ בבית של עד
מדינה ויצאתי זכאי. אבל גם בכל הדברים
האחרים אני זכאי. המישטרה נטפלת
אלי סתם.
למישטרה פשוט נוח שיש לה אחד
כמוני. כל דבר שקורה אומרים שאבו־

,ה ת פו צ ץ״ ה ת פו צ ץ

(המשך מעמוד )37
לסלעים, ולפעמים סתם על שפת הים, אפשר
להבחין ללא קושי בגברים העושים
אהבה לאור השמש. לא אכפת להם מאף
אחד, ולאף אחד לא איכפת מהם. החוף
השלישי הוא חוף אלייה. על חוף זד, הש תלטו
נשים לסביות.
שלושת החופים האלה הצטיינו, עד ש הגיעו
הישראלים, בשתי תכונות יסודיות.
האחת: הם נקיים מאוד, והתכונה
השנייה: הם שקטים מאוד. אבל הישראלים
גילו גם את מיקונוס וגם את העירום,
והביאו איתם מהבית את הליכלוך. הנודיסטים,
שחיו עד עכשיו בשקט, גילו לפתע
שיש מי שמסתכל עליהם, מצביע על
אבן המין שלו, או על השדיים שלה, צוחק
ומתייחס אליהם בגסות. הם גם גילו ש לגבי
ישראלי, בחורה שמסתובבת ערומה
על חוף־הים, היא מסוג הבחורות המבקשות
לדעתם, שיתחילו איתר״ וכאשר אותר,
בחורה לא נענית, למרות שהיא ערומה,
היא זוכה למטר של קללות וגידופים.

(המשך מעמוד )41
טום עשה. ככה המישטרה מחפה על הכישלונות
שלה. השוטרים חושבים שכל
אחד שחי ביפו חייב להיות עבריין. אבל
זה לא נכון. גם הסיפור שקוראים לי אבו־טום
בגלל שהייתי דג בעזרת חומרי־נפץ
הוא שקר. זה נכון שאני דייג אבל אף
פעם לא השתמשתי בחומרי־נפץ, ואני גם
לא יודע להשתמש. קוראים לי אבו־טום
בגלל שכשהייתי קטן גנבתי שום מהשכנה
שלי. בערבית שום זה טום וככה נוצר
הכינוי.
המישטרה הרסה לי את החיים. לא
נותנים לי מנוחה. קיבלתי מהשוטרים
הרבה פעמים מכות. אני אף פעם לא מתלונן.
אני לא אוהב להתלונן. השוטרים
גם מקללים אותי ומאיימים עלי. והכי גרוע
— איפה שהם רואים אותי הם עוצרים
אותי בלי שום סיבה.

הפלה בגלל
המישטרה
ף מישטרה גם הרסה את אשתי.
י 1התחתנתי איתר, לפני שש שנים. מאז
לא נותנים מנוחה גם לה. כל הזמן באים
שוטרים אלי הביתה ומחפשים אותי. כל
פעם שיש איזה פיצוץ הם מעירים אותי
באמצע הלילה. זה הגיע כבר לידי כך
שאשתי הבטיחה לשוטרים שאני אבוא
לבד אחרי כל פיצוץ. רק שלא יבואו
אלינו הביתה.
בגלל כל הצרות האלה אשתי הפילה,
ועד היום אין לנל ילד. היא מאוד עצבנית.
שלחתי אותה אפילו לטיול לחוץ־
לארץ, אבל גם זה לא עזר. ביגלל המישט-
רה אין לי ילד. רק השוטרים גרמו לאש תי
להפיל, ובגלל זה היא לא יכולה להביא
ילדים.
אני כבר לא יודע מה יהיה הסוף. רציתי
לרדת מהארץ, אבל גם את זה לא נתנו
לי. המישטרה החרימה לי את הדרכון.
המישטרה לא מתביישת לבוא לעצור
להפסיק לדבר עברית
ך* מו בד הישראלים, השתלטה גם
* הקבוצה שלנו על חוף גן־העדן, חוף
הפאראדייס. יהודית, החתיכה של הקבוצה,
צעירה בלונדית מהרצליה, שמואליק ה
ביתו
של לב גיפו -מוד מקום הפיצוץ
המכונית חנתה במקום הלא נכון
אותי אפילו על פיצוצים במכוניות של
חברים שלי. השוטרים יודעים שאני חבר
של בעל המכונית, ובכל זאת הם עוצרים
אותי. ככה היה למשל בפיצוץ של יהודה

איד להי1ד.ר מפני פיצוץ
? * ק -ל 7ס 17לבדיקתרכב אל>ק?

ב די ק ה
מו באתלה לן ריזי מהב די קהראקוגיתוהכרחיתלבדיקהרכבךהאישי .
מג אז ס ע לי ך
זיו ת בו צעעלידךל אחר כלהגייתרכבליאהילוהגייתבינייח ) .
להקפידבנעילתהרכבבכלהגיהוחניה. אסברסותךמערכת אז עקה -הפעלאותה ,
חכלליסהאמוריתלעילדר מי מתהבדיקה
הימנעמלהש אי רהפ צי סאישייתנרכב .
ש תוב אלהלןכולציני • הקפדהגםבכל ממק 7מאובטח .
במקרר, ש מ תגל הלעיניך הרת כלש הו ה מ עו ר ר 0ח 7ך ,

להלןר שי מתהפעולותמעליךלבצעברכבך ; ישלצייןמהפעולותהא לו חינך
ב ב די קהר איי הבלבד).

ה תרחק לד,זע ק הבל. 7

בהגיעךלרכבהקפדלהגיעלנדובהרנקו 9 7ההחלה. הקף את חסכונית
בביצועה הי קףהתבונןב מי מ ני סמח קי די ח
מקרובבהיקףדל 360תעלות .
או בהעדרה סל סימגייזא לו תל דפנותיוהחיצוניותסלהרכב ,

הגגובחללהפניתי מל הרכב.

ב דו ק את קרקעיתהרכב -מהקרקעעדהחלקחעליוך של הצמיגיה .

בדוקמהק צה העליון תל הצמיגעדפתחהחלון ( בוללבג § דיח ) .

ל כיוון הגג.

ב דו ק מקצר׳ החלודהעליון

בדוק את הזיתהתבוניתב אד היאסמטריתמבחינתהאביזרייז
ה ס טו ת קני עליה. ב דו קשינוייה. בצבע *.סימניגרודוכד ׳ .

של הרכב.

כ נ ״ ל - .ה חי קהא חו רי

בדיקתהחללהפנימי של. המכוניתבולל מו ש ביו! ( בבדיקהזאת
איןלבצעכלפ עו לתהתנעהברכב׳).

ב די קהמנוע .

בדיקת תא המטען -י, קפדעלבדיקתתכבולההתנעהומכלולהחיבור
ל דו ד שו ת.

הקפד על ס דר נבוןי!ל הפעולותובצע • אותןבד׳

קנו ת.

הגד הגואה שד פיצוצי המכוניות גורם דרכים תחושת חלחלה
בהתניעם מדי בוקר את מכוניתם. כמה מומחים כנושאי חכדה ניסחו
רשימה שד בדיקות שיש לבצע כדי דוודא שהמכונית אינה ממודכדת.
בדיקות אדה יכוד לבצע כד אדם, מכדי שיהיה דו ידע בדשהו בחכדה.
הרשימה מובאת כאן כשירות דציבור.

גי רו ש מ גן ־ ע דן

אדרי. אנחנו היינו החברים הכי טובים.
השוטרים ידעו שלא יכול להיות שאני
עשיתי את זה, ולמרות זאת עצרו אותי.

עד כאן ביכורו שד יוסף לב.
היד. ככל הנראה מישהו שהאמין לגירסת
המישטרה, וסבר אף הוא כי אבו־טום הוא
האחראי לכמה מפיצוצי המכוניות שארעו
בחודשים האחרונים. האפשרות הסבירה
ביותר היא כי איש זה הוא קרובו או
חברו של אחד מקורבנות הפיצוצים המיוחסים
לאבדטום. הוא החליט, כנראה, לחסל
את החשבון עם אבו־טום, ולשלם לו באותה
מטבע.
המישטרד. חושדת כי מאחרי מילכוד
מכוניתו של אבו־טום עומדת מישפחת כחיל
מיפו. לפי המידע שבידי המישטרה, מנהיגה
מישפחד, זו את הכגופייה הערבית ביפו,
השולטת על שוק נרחב של סחר בסמים.
האיש החזק במישפחה, מוחמר האג׳ כחיל,
נרצח לפני שנה מצרור תת־מיקלע שנורה
לעברו מתוך מכונית דוהרת. בבית־המישפט
המחוזי הועמדו לדין חמישה אנשים באשמת
ביצוע והשתתפות ברצח זה, אך הם זוכו
לבסוף.
השבוע עצרה המישטרד. את חסן כחיל,
אחיו של מוחמר, כחשוד בפיצוץ המכונית
של אבו-טום. המישטרה יודעת כי אבו־טום
משתייך לכנופיית היריבה של מישפחת
כחיל. לפי החשד החליטה המישפחה, אחרי
מותו של מוחמר, להתנקם בכל אנשי
הכנופייד. היריבה, שאותר. היא מאשימה
במותו של ראש־המישפחה. המישטרד.
חושדת כי ההתנקשות באבדטום היא עוד
שלב במסע החיסולים שאותו מארגנת
מישפחת כחיל.
אחד הדברים המחזקים את חשד ד,מיש-
טרד. קשור בזיכויים של הנאשמים ברצח
מוחמר. ידוע כי מישפחת כחיל היתד,
מעוניינת בד,רשעתם של הנאשמים. אחרי
הזיכוי נודע כי בני-המישפחה זועמים, וכי
הם החליטו לקחת את העניינים לידיהם.
זמן קצר אחרי הזיכוי החל גל של פיצוצי
מכוניות ביפו, שקורבנותיו היו ברובם
יריביהם של בני-ד,מישפחד.,
המישטרד, אינה מוציאה מכלל אפשרות
גם כיווני חקירה נוספים. יחד עם חסן
כחיל נעצרו גם דויד ועקנין ואברהם סיני,
שניהם שמות מוכרים ביפו. נוסף אליהם

נחקרו עוד כמד, אנשים.
בקרב העולם־ד,תחתון קיימת מבוכה רבה.
עבריינים שונים חשים חוסר־ביטחון, וחוששים
כי הם הבאים בתור ברשימת החיסולים•
למרות שמועות שונות על מגעים
בין עבריינים בכירים בצמרת להביא
להפסקת הפיצוצים, נראה כי לא הושגה
שביתת־נשק. בינתיים ממהרים עבריינים
רבים להיפטר ממכוניותיהם לפני שיהפכו
למלכודות מוות, .

ישראלים בחוף מיקונום
עוד חלום שנגח
מדריך, אבנר שבבו, איש העסקים מפתח-
תקווה וכל יתר החבר׳ה, הסירו מייד את
הבגדים, הצטלמו בלי בושה, והיו לנודיסטים
לכל דבר, כאילו הם נולדו עירומים.
אבל
גם שם. גם בחוף, ראינו קבוצות
שלמות של ישראלים שההתנהגות שלהם
גרמה לנו להפסיק לדבר עברית, שלא
יידעו שגם אנחנו מישראל. אנחנו ראינו
מישפחות שלמות של חברה מאנגליה, גרמניה
ושבדיה, שד,הערות של הישראלים
קילקלו להם את החופש בערום — הם
פשוט שמו עליהם בגדי־ים, כדי שאף אחד
לא יוכל להגיד להם מילה.
המיזנונים שעל החוף — אלה שהיו
נקיים לפני שהישראלים הגיעו — הם ה־מיזנונים
הכי זולים שאני מכיר. מנה סופ־לאקי,
ששיליק כבש עסיסי, בכמות שאי-
אפשר למצוא באף מיסעדד, בתל־אביב,
עולה שם לאנגלי, גרמני, שבדי או יווני,
משהו בסדר גודל של 30 לירות ישראליות.
לישראלים היא עולה 100 לירות. המוכרים
כלל לא מסתירים את הכוונה ש מאחרי
הפקעת המחירים :״אם זה לא
מוצא חן בעיניכם, אל תבואו לקנות,״
הם אומרים לישראלים ״אל תבואו בכלל
למיקונוס.״
אבל לישראלים יש עור של פיל. הם
לא יודעים לקרוא את צו הגירוש שהוציאו
נגדם היוונים, שהם לבל הדעות עם נחמד.
הם ממשיכים לבוא למיקונוס, ממשיכים
ללכלך, להרעיש, לרמות בבתי־מלון ולגנוב
מחנויות.

מוטי רקוטש י

יוסי היימן 1

העולם הזה 2246

להתפשט
או לא
להתפשט?
הן באו בהמוניהן. מערכת יחסי־הצי-
בור שהפעיל כועז דדדידזון לקראת
* הסרט החדש שלו, שיפשוף נעים, גרמה

בעיניים. למרות שיפתח משחק גם בסרט
החדש, הוא לא שכח את הדמעות של
איבון בבית־המישפט, כשהיא ביקשה לחתוך
מהסרט את העירום שלה.
בסוף מצא דווידזון את נערת־חלומותיו
החדשה. היתה זו נועה צפתי, קיבוצניקית
ויפה אמיתית, שהגיעה אליו
ישר מדגניה. העיניים הגדולות של נועה
אפילו לא נעו כשאנשי־ההפקה דיברו
איתה, כבדרך אגב, על־כך שיפתח קצור
יצטרך למזמז אותה קצת על המסך,
וכשבדרך אגב יראו לה גם קצת מהשדיים.
אני לא יודעת איך, אבל התסריט,
לפרטי פרטיו, הגיע לקיבוץ. לגבי דעתם
של הוריה של נועה יש בקיבוץ שתיקה
רועמת, אבל אסיפת הקיבוץ החליטה
שנועה בת ה־ 17 לא מוכרחה להיות
שחקנית, והקולקטיב כולו אסר עליה
לחשוף את חלק גופה העליון או להרשות
ליפתח לשלוח ידיים מתחת לחולצתה.
כשנפלה מועמדותה של נועה, מצא
דווידזון אחת שהיתה לו כל הזמן ממש
מתחת לאף: יעל פז. יעל היא יפהפיה
אמיתית, בת 17 גם היא, אבל יש לה
עבר בימתי. אבא שלה הוא שלמה פז,
מפיק ובמאי של אולפני הרצליה. והמחזר
הכי נלהב שלה בעבר היה השחקן דודו

אריאלה רוכינוכיץ
החבר הסכים

נועה צפתי
הקיבוץ התנגד
לכל הילדות היפות של האמא שלהן
להיענות לקריאה שלו, ולבוא להיבחן
לתפקיד הראשי בסרט. כל היפות האלה
מהגימנסיה זכרו את ההצלחה הגדולה
של ענת עצמון ושל איכון מיכאלי
בסרטים הקודמים של דווידזון, אבל שכחו
את הרגעים הקשים, המריבות והמישפטים,
שהיו לשתיים עם דווידזון, כשהתברר להם
לפתע שהן צולמו בעירום.
אילו היו שואלות את אבא של ענת,
השחקן שמואדיק עצמץ, או את החבר
של איבון, השחקן הצעיר יפתח קצור,
הם בוודאי היו אומרים להם לחשוב טוב־טוב
לפני שהן כבר רואות את הוליווד

יעל פז >עם דודו טופז)
האבא אסר

בן ב מ קו אהב

גיא ונירה עדי
אושר מסוייס
בשבועות האחרונים סיפרו לי רבים שהשחקנית נירה עדי, שעברה את יום־
ההולדת ה־ 40 שלה, מסתובבת עם חתיך צעיר ויפה. הייתי סקרנית לדאות את החתיך
החדש של נירה. היא כבר מסתובבת שנים רבות ללא כל רומן רציני, אחרי שהתגרשה
מן השחקן גבה־הקומה דויד (״דודיק״) סמדר.
סוף־סוף פגשתי אותם באיזו מיסעדה תל־אביבית, וראיתי אשכרה נגד עיני את
השחקנית, השומרת על מראה צעיר ביותר, בחברת בחור צעיר ויפודתואר.

טו פז. עם כישורים כאלה היה ברור לכל
שיעל תצליח בתפקיד.
אני לא יודעת מה דעתו של דודו
טופז על יפתח קצור, אבל אני יודעת
שהוא לא הביע אותה. דודו היה שאנן
לגמרי למצב האפשרי שהידיים של יפתח
ישוטטו על גופה של יעל. לא כן האבא
שלה. ברגע האחרון, ממש לפני שחתמו
על החוזה, וביום שבו היו צריכים להתחיל
הצילומים, הופיע שלמה פז במיש־רדי
הפרודוקציה ואמר: חפשו לכם
מישהי אחרת.
וככה בדיוק היה. מישהו נזכר בא רי אל
ח רובינוכיץ. אריאלה שיחקה בתפקיד
מישני באסקימו לימון, ואחרי פיש־פוש
קצר בניירות ההפקה ההיא מצאו
את מיספר הטלפון שלה, והזעיקו אותה
מהר לסרט.
אריאלה, ג׳ינג׳ית ושמנמונת, גם היא
בת ,17 לא התנגדה כלל לעירום .״להורים
שלי זה לא איכפת, וגם לחבר שלי
לא איכפת. הוא יודע שזה בשביל האמנות.״

יהיה לכם גם סרט, וגם חתיכה
בחצי גוף עירום.

כתו שר חתן
אני לא יודעת איך זה בחתונות של
אחרים, אבל בחתונה של דב קול היה
ברור לגמרי, עוד לפני החתונה, מה מצב
היחסים בין בני־הזוג.
דב היה אחד הרווקים המבוקשים ביותר
בק״ק ירושלים. דובר הביטוח הלאומי
לא חי כלל כנזקק-סעד, ואפשר היה לפגוש
אותו בכל מקום שבו היה אירוע
חגיגי או הרבה חתיכות.
אבל יום אחד, כמו שזה קורה תמיד,
נעלם דב מהבמות הציבוריות. החבך ים
הטובים שלו, ויש לו הרבה כאלה, שהיו
מודאגים, חקרו ובלשו, וגילו שדב מצא
סוף־סוף את אהבת חייו. נכון שהוא
לא היה צריך להתאמץ הרבה. היא היתר.
לו מול העיניים במשך כמה שנים טובות.
המאושרת, חנה מוראדוט, עובדת גם
היא בביטוח הלאומי, אבל אני האחרונה
שאנסה להבין מתי קופידון יורה את
החיצים שלו, ומתי הם נשארים באשפה.
בשבוע שעבר הם התחתנו. את הרחבה
של מלון הולילנד בירושלים מילאו עיתונאים
רבים, חברי-כנסת ואישים נכבדים,
לא רק מהביטוח הלאומי. מי ששם לב
להרכב שם מישפחתה של הכלה, הבין

דב קול
תמיכה מוקדמת
מיד איך היא כבשה את ליבו של דוב.
אבל חנה לא הטילה מורא רק על דוב,
אלא גם על הבום שלו, שריהרווחה
ישר אל כץ. כץ הודיע כבר בחתונה
שהוא הורה להעניק לזוג הצייר את מענק-
הילדים שיגיע להם כשיהיו להם ילדים.
אז במז״ט.

נירה נראתה לי מאושרת, ומיד שמחתי איתר, ביחד על כי מצאה לה אהבה חדשה
וצעירה כזו. לא כל אחת מצליחה. אד אד כאשר ניגשתי לשוחח עימה, הציגה לפני
בגאווה רבה את הצעיר .״את מכירה את גיא?״ שאלה אותי. מובן שלא הכרתי אותו,
ואז הוסיפה מיד :״זהו בני!״
גיא בן ה־ 17 הוא עדיין תלמיד בביודהספר תיכון.
413״

(המשך מעמוד )27
ליטו מישרד־התחבורה ואל־ על למרר את
מחיים לחברות־השכר, כדי לנסות ולחסלן.
חברת אל־על עומדת. עם סיום שנת ה כספים
הנוכחית, בפני אחד המשברים הגדולים
בתולדותיה. כל מי שמצוי בענייני
החברה יודע שב־ 31 במרץ בשנה הבאה
לא יעזרו לבומה שביט כל תרגילי יחסי
הציבור שלו. המאזן של אל־על יראה הפסד
גדול עוד יותר מההפסד של השנה
שעברה, לפני שבומה הגיע כמושיע לחברה.
יש הטוענים, כי ההפסד של אל־על,
כולל ההפסד המצטבר, יהיה בגובה של
200 מיליון דולאר, שהם במחירים של
היום כ־ 12 מיליארד לירות. כאמן יחסי
ציבור יודע בומה את העתיד לקרות, והוא
מכין לעצמו כצר מיגננה מתוחכמת. שביט
רוצה לתלות בחברות־השכר את ההאשמה
לכישלון שלו באל־ער. לשם כך הוא מרכז
את כל מאמציו במאבק בחברות־השכר, במקום
לכוון את המאמץ לשיפור אל־על.
קו טיסות־השכר המרגיז ביותר את
שביט הוא הקו לנידיורק. בעולם התעופה
ידוע כי הקווים החוצים את האוקיינוס
האטלנטי, הם הריווחיים ביותר. לשם כך
החליט שביט לרכז את מלוא המילחמה
בטיסות חברת נשר.
תחילה ניסו אנשי אל־ על לשכנע את
הנוסעים כי השירות בטיסות־השכר הוא
גרוע, המטוסים אינם אמינים, והטייסים
אינם טובים. אולם נוסעי טיסות־השכר
ידעו, כי האמת הפוכה לגמרי. דיילי חברת
אברגרין, החברה האמריקאית שאת מטוסיה
שוכרת חברת נשר, הם מהמעולים
ביותר. השירות מצויין. חברת נשר אף
דאגה לכך שעל כל טיסה יהיה דייל המדבר
עברית, כדי לשרת טוב יותר את
הישראלים שאינם מדברים אנגלית. לדיילי
אל־על, הנותנים לנוסע את ההרגשה
שהם עושים לו טובה, קשה מאוד להתח רות
בדיילי אברגרין. הארוחות המוגשות
בטיסות־השבר לארצות־הברית מעולות.
אמנם הארוחות נרכשות מאותה חברת
קייטרינג בלוד, אך על התפריט מפקחת
חברת־התעופה. הפיקוח של אברגרין
שונה מזה של אל־על.

בלירות ישראליות הוא 4255 לירות. ללונדון
עולה טיסת צ׳ארטר 358 דולאר
לעומת 363 בטיסה הזולה ביותר של אל־על.
ההפרש הקטן, רק 5דולאר, מוסבר
בכך שחברת אל־על עצמה מקיימת טיסות-
שכר ללונדון, ואינה רוצה להתחרות בעצמה.
טיסות־השכר
פתחו בפני ישראלים רבים,
שלא יכלו להרשות לעצמם טיול בחוץ-
לארץ, את הדרך לנסיעה. נכון שאת
ממשלת־ישראל מעניינים התיירים המגיעים
לארץ, ולא הישראלים היוצאים ממנה,
אך לכל איש תיירות ברור שטיסות־השכר
לא תוכלנה להתקיים בצורה חד־סיטרית,
וכי כל פגיעה בנוסעים הישראלים היוצאים
מהארץ, פרושה פגיעה או חיסול
של ענף התיירות הניכנסת לישראל ב־טיסוח־השכר.
בשמונת
החודשים הראשונים של השנה
הגיעו לישראל 150 אלף תיירים בטיסות־שכר.
על־פי הערכת גורמי תיירות יגיעו
עד סוף השנה יותר מ־ 220 אלף תיירים
בטיסות־שכר, וזהו גידול של 45 אחוזים
לעומת השנה שעברה. מישראל יוצאים
במשך שנה, בטיסות השכר רק כ־ 10 עד
15 אלף תיירים ישראלים. מיספר זה, עליו
קמה זעקת אל־על, ונגדו עומדות לצאת
התקנות החדשות של מישרד־התחבורה,
בטל בשישים לעומת המיספר העצום של
התיירים הנכנסים לארץ באמצעות טיסות-
שכר. אולם מתקני התקנות החדשות יודעים
שמתח הרווחים הנמוך של מפעילי
טיסוודהשכר יביא לכך שאם הם לא יוכלו
להטיס כמה אלפי ישראלים, הם לא יטיסו
גם את רבע מליון התיירים.
לא רק מפעילי טיסות־השכר נזעקו נגד
התקנות החדשות. גם המלונאים, הצופים
למשבר בתיירות לישראל עם ביטולם
של טיסות השכר, יצאו בזעקה אחרי
פירסום הכוונה לתקן את התקנות החדשות.
מנכ״ל התאחדות בתי־המלון בישראל, משה
עמיר, החל להזעיק שמים וארץ, הוא שלח
מיברקים לשרי הממשלה כדי לנסות ולבטל
את רוע הגזרה. גורמי תיירות באילת,
העיר המתפרנסת מטיסות־השכר,
יודעים שברגע שתופסקנה טיסות־השכר

לישראל יסגרו כל בתי־המלון בעיר הדרומית,
ואילת תחזור להיות עיר רפאים.
כל זה לא מעניין את מישרד התחבורה,
ולא מעניין את אל־על. לאל־על חשוב
רק דבר אחד: העלאה של מיספר הטסים
בחברה, אפילו אם זה יבוא על חשבון
ענף התיירות כולו. סיפור בתי־הזונות,
והתקנות החדשות שאל־על הכתיבה ל־מישרד־התחבורה
היו רק שלב ביניים
במאבק אל־טל בטיסות־השכר. קודם לכן
שכרה החברה בלשים פרטיים שלא בחלו
בשום תרגיל, כדי לנסות ולהביא חומר
מרשיע נגד חברות טיסות־השכר. הבלשים
ניסו לרכוש כרטיסי צ׳ארטרים שלא על־פי
תקנות קודמות של מישרד־התחבורה, וב־מיקרים
מסויימים אף הצליחו להפיל בפח
פקידת מכירות של צא׳רטרים. בחברת טיולי
הגליל, העורכת את טיסות הצ׳ארטר לפאריס,
נעשתה פריצה למישרדים. למרות
שהיו בהם דברי ערך, לא נגעו בהם
הפורצים. הם חיפשו מיסמכים מרשיעים
בנושאי הצ׳ארטרים. על סוכני נסיעות
אחרים הופעלו איומים של ממש: אם
תמכרו כרטיסי צ׳ארטרים, אנחנו נשלול
מכם את האפשרות למכור גם כרטיסים
של אל־ על.

כ ר טי ס
ל כ יוו ןאחד
^ חו מ ר או תו אספו הבלשים הפרטיים
* של אל־על רוכז במישרדי החברה,
עובד כפי שנוח לחברה, ונישלח למנכ״ל
מישרד־התחבורה אריה גרוסברד. גרוסברד
קרא אליו לשיחות כמה ממפעילי טיסות-
השכר. על כמה מטענות אל־ על הגיבו
אנשי טיסות־השכר בצחוק רועם, וחשפו
לפני גרוסברד את האיוולת שבהם. לגבי
טענות אחרות הם הודו שנעשו עבירות
על התקנות, אך עבירות מסוג זה שגם
אל־על עושה, או לאמיתו של דבר, כל
חברת־תעופה עושה.
במקרה מסויים גוייסה סוכנת נסיעות
ירושלמית מפורסמת, גוגה רג׳ואן, כדי
לעזור לאל־ על. גוגה הצליחה להוציא

חי סו ל
ה תיי רו ת
ך שבוע שעפר הגיעו לישראל כמה מראשי
חברות טיסות־השכר הגדולות
בעולם כדי ״לשמוע במו אוזנינו על התק נות
החדשות.״ פראנק טפלינג הוא המנהל
המיסחרי של חברת טיסות־השכר הנחשבת
לגדולה בעולם, חברת דנאר. מסקנתו של
טפלינג, שחברתו מטיסה מאנגליה ללוד
ולאילת אלפי תיירים בחודש היתה אחת:
״נפסיק לשלוח תיירים לישראל, אם יתקבלו
החוקים החדשים.״
טפלינג אינו מסתיר את העובדה שהוא
אוהד ישראל, אך טוען שאף חברת טיסות
צ׳ארטר לא תוכל לעמוד בתקנות החדשות
של מישרד־התחבורה :״בגלל הבעיות
הפוליטיות והביטחוניות של ישראל, אין
זה מיבצע קל להביא הנה תיירים. למרות
זאת, דווקא ממשלת ישראל, שיודעת את
המצב ורוצח תיירים, מכבידה עלינו ומציקה
לנו במקום להקל עלינו. כל ההגבלות
שמטילה ממשלת ישראל על טיסות-
השכר נועדו רק לשרת את אל־על, שאינה
יודעת לעמוד בתחרות בשום צורה אחרת.
אל־על לא נכנסת למירוץ מתוך מגמה
להיות טובה יותר. כל מה שהיא עושה
זה לנסות ולהכשיל את יתר המתחרים.״
כשהתבקש שר־התחבורה חיים לנדאו
להגיב על דברי בעלי חברות טיסות-השכר
הוא אמר :״מארגני טיסות-השכר מפעילים
טרור מילולי. משום כך פשוט הפסקתי
לקרוא עיתונים.״
באמצעות מעוף יכול היום ישראלי
לטוס לניו-יורק וחזרה תמורת 699
דולאר, שהם 45,142 לירות. כדי לנסות
להתחרות בצ׳ארטרים המציאה אל־על מחיר
מייוחד, שזכה לכינוי סופר צ׳ארטר, המגיע
לסכום של 799 דולאר — תוספת של 5750
לירות. הטיסה הקבוצתית של אל־טל עולה
כיום 1000 דולאר ( 57,500 לירות) ,,שהם
למעלה מ־ 12 אלף לירות יותר ממחיר כרטיס
צ׳ארטר. טיסת צ׳ארטר לפאריס בחברת
טיולי הגליל עולה 385 דולאר לעומת
הכרטיס הזול יותר של אל־ על 474 ,דולאר.
ההפרש בלירות ישראליות הוא יותר מ-
5000 לירות. לאמסטרדם עולה לטוס בכרטיס
הזול ביותר של אל־על 519 דולאר,
ובטיסת צ׳ארטר 445 דולאר — ההפרש

תיירת שכר וכודקת׳־ ביטחונית
בטוח המו באל־על

מנכ״ל גרוסכרד
זונות ובלשים
מידיד שלה, בעל חברת נסיעות קשיש,
כרטיס צד־אחד, על שמו של מנכ״ל מישרד
התחבורה עצמו, אריה גרוסברד. על־פי
החוק לא רשאיות חברות הצ׳ארטרים
למכור כרטיס לכיוון אחד. כשנערכה חקירה
מקיפה בפרשה זו התברר שרג׳ואן סיפרה
לבעל אותה חברה שיש לה ידיד זקן
וחולה, והיא מוכרחה להטיס אותו לניתוח
דחוף בארצוודהברית. רחמיו של בעל
החברה, שפרש כבר מניהול החברה, נכמרו
על הקשיש החולה, והוא נתן לרג׳ואן
כרטיס לכיוון אחד. רג׳ואן סיפרה שהקשיש
החולה נושא את השם אריה גרוסברד.
כשכל אלה לא עזרו לאל־על, הצליחה
החברה להשפיע על גרוסברד ועל לנדאו
להוציא עוד תקנה, המחסלת למעשה את
הענף כולו. על פי התקנה החדשה, העומדת
להחתם בקרוב, יחוייב כל מפעיל טיסות-
שכר להפקיד ערבות בנקאית בסכום של
200 אלף דולאר לכל סידרת טיסות. פרושה
של הוראה זו שעל כל טיסה יצטרך
מפעיל טיסות־השכר להפקיד 2000 דולאר,
שהם יותר מ־ 100 אלף לירות. הפקדה
כזו הופכת את הטסת הצ׳ארטר לבלתי
כדאית, ואף עומדת בניגוד להסכמי תעופה
עליהם חתמה ישראל.
מנהל שרותי הנוסעים של חברת טיסות-
השכר הגדולה נזונאוק, קן פורד, שהגיע
אף הוא לישראל בעקבות הידיעות על
החוקים החדשים, טען בשבוע שעבר נגד
תקנה חדשה זו :״אנו נותנים באנגליה,
בסים האם של החברה שלנו, ערבות בנקאית
בקרן מייוחדת לכל אותן מטרות
שהערבות הישראלית באה להבטיח. מדוע
צריך לתת פעמיים ערבות 7הרי אפשר
לבוא ולומר לנו במילים אחרות :׳אנא,
הפסיקו להביא תיירים לישראל,׳ ומייד
נמחוק את ישראל ממפת התיירות שלנו.״
הברתו של פורד מקיימת שש טיסות
שבועיות קבועות מאנגליה לישראל —
שתי טיסות לאילת, וארבע ללוד.
איש אינו רוצה בחיסולו של המוביל
הלאומי של ישראל, חברת אל־על. דויד
ויינגרטן, בעל חברת נשר הניו־מרקית,
טוען :״אני לא רוצה לפגוע באל־על.
אני עושה כל מה שאני יכול כדי שהחברה
לא תיפגע, ואפילו מעביר אליה הרבה
נוסעים כשלי אין מקום בטיסות שלי.
אבל אל־ על חייבת להכיר בכך שאי אפשר
להתחרות בטיסות־השכר, הטיסות האלה
כובשות את העולם כולו. מי שבא לישראל
בטיסת־שכר, לא היה בא אליה אם לא
היו הטיסות הזולות. השיטות בהן נלחמת
בנו אל־על אינן מכובדות.״
בעולם כולו מנהלות חברות התעופה
הסדירות מילחמה נגד חברות הצ׳ארטרים.
המילחמה נערכת בשני מישורים, והנוסע,
המשלם עבור הכרטיס, הוא הנהנה ממנה.
חברות התעופה הגדולות מורידות את
מחירי הכרטיסים שלהן, כדי להתקרב
למחירים של חברות הצ׳ארטרים, ומשפרות
את השרות.
גם אל־על מנסה לשפר את השרות.
ההצלחה הגדולה ביותר שלה היא בנושא
הדיוק. תוך תקופה בת כמה חודשים הפכה
אל־על לחברה בעלת אחוז האיחורים הנמוך
ביותר בעולם, וזאת אחרי שהחברה
היתה ידועה כמי שמטוסיה מגיעים תמיד
באיחור. אולם עיקר המילחמה של אל־מל
היא לא בשיפור השרות והורדת תעריפי
הטיסות, אלא בהפעלת לחצים על מישרד-
התחבורה בישראל שיתקן תקנות שיחסלו
את טיסות־השכר.
אם תצליח אל־על בסגנון זה של מילחמה,
ואם אכן יממש מישרד־התחבורה את איומו,
ויוציא את התקנות הדראקוניות שלו,
תפסיד ישראל מאות אלפי תיירים מדי
שנה, מצב שספק אם אפילו אל־טל רוצה

העולם הזה 2246

מהיום הגידו־

זהו זה!
עכשיו כשתרצו רהיטים לחדד הילדים המסו ל״כל״גיל״
והגידו ״מגידו״.
המוכר יציג בפניכם מערכת רהיטים מודולרית שהיא ממש
יצירת מופת של נגריית גבעת במר, באיכות המעולה בעיצוב
המרהיב בגימורים המושלמים ומה בעצם לא.
אז בקיצור, הגידו ״מגידו״ ותחטכו לכם הרבה זמן של ריצות בין

חנויות בדיקות מוצרים וכד.

מרכז תצוגה ומכירה: תל אביב, דיזגגוף 201
חיפה: כל גיל, הרצל 32
ירושלים: ויסמן,תלפיות,דרן בית לחם 118

הו רו ס קו פ י

צדוצדוק
עם טילאק
^1 ^ 01

(המשך בעמוד )4

גיבעת ונוס שט וחה ו ק
טנת — מראה שלבעליח גוף
עדין ורגיש, קיסמו של בן חמין
השני משאירו קריר ומאופק, ו אפילו
אדיש לפעמים. האהבה
והמטירות של הזולת משעממת
ומעכבת אותו. הוא זקוק לחברה
ב״מנות קטנות״ ,ומוכרח למצוא
לו שעות שבהן יימצא בחברת
עצמו בלבד. לאדם זה טוב להי נשא
לבן־זוג בעל מזג קריר, בעיות
מתחילות כשהוא מתחתן עם בן-
זוג שצרכיו ותשוקותיו חזקות מ שלו.

״ 1י ם

גיבעת הירח -מיקומה בבסיס
היד, והיא מתייחסת לכל
דבר הקשור בדי מיון. היא ה מ
קור לדי מיון, ו״מספקת״ או תו
לכל החלקים האחרים ביד.
טילאק שומרת על בריאות השיניים ומגינה על אמאיל השן טילאק מסירה כתמי ניקוטין, תה וקפה, מסירה אבן שן ומונעת עששת טילאק לנשימה רעננה
וגבוהה גיבעת
ירח
מוצקה — צורה זו מאפיינת
רגישות, די מיון פורה ויוצר. קשר
חזק למיסטיקה, ולפעמים ״חוש
נבואי״ .כל דבר שבעליה אומר
או עושה נראה בעיניו רומנטי,
בשאיפותיו יש אידיאליזם, הוא
בעל כושר המצאה בשטחים אלי הם
מתייחסת כף י דו. מערכת
חוקים שמרנית לא בעבורו נוצרה,
הוא מחפש את החידוש והשינוי
בנסיעות רחוקות, ובהחלפת עי סוק,
בן־זוג, או מקום מגורים.
מושפע מהרומנטיקה בנושאים
של אמנות וסיפרות. גם אם יעסיק
במלאכה שיגרתית, יהפוך את
עיסוקו למקורי ומעניין.

במדינה
אי ר ג תי ם

1*7371־ סדגוחעו הכי ת
הרמזור יתקלקל
המכוניות תיעצרנה
הנהנים יראו
סמל־פלמ״ח ענקי
חפלמ״חניק מחפש את המחר —

במוסיאון.
בבית־הפלמ״ח תכונם כל חחים־
טוריה הפלמ״חית, במתכונת שתהיה
דומה לבית התפוצות. השאלה היא
רק: היכן יקום?
השבוע התכנסו הפלמ״חניקים,
בין השאר, כדי להחליט על כך.
לפניהם הופיע מי שהיה, פעם,
אליל ההגנה: ישראל גלילי.
גלילי רצה שהבית יקום בשכונת
אפעל, ליד תל־השומר, שבו יש
לקיבוץ־המאוחד מיפעלים משלו.

גיבעת ירח בןודלממו -
צ ע — בעל הגיבעה רגיש, פתוח,

פלמ״חאי גלילי

טי סו ק

הרמזורים ייעצרו

משחת השיניים לכל המשפחה

להשיג בכל בתי מרקחת, פרפומריות ורשתות שיווק

דיסקו בע״מ

מועדון 5

לתרבות חד ש ה

רה׳ הם .5תל־אכיב
סל׳ 247265

יום שלישי 23.9.80 ,

על פסיכיאטריה
בפוליטיקה

ד״ריפתח סופנבר

עי מו ת:
יצחק רבין

חשמ יי א
שנה טו ב ה?

של״י

— סני ף ת ״ א מז מין א ת הציבור

לאסיפה פומבית
שתת קיי ם ביו ם א׳ , 2 1 /9 /8 0שעה 7.30 בערב,
ב בי ת בני-ברי ת, ר חוב ק פ לן , 10 תל -אביב,
בהשתת פו ת :
חבר -ה כנ ס ת

אליאס פרג׳

חבר הוו עד -הפו על
א לו ף ( מיל׳ )

קרא בגליון החדש
מנ ח ה:

אורי אבנרי
רן כהן
מתי פלד
ואליך צאדק
בועז עפרון

ח 111

׳ ג1ח|1

הירחון למי שרוצה לדעת
יותר ממה שכתוג בעתונים.
להשיג עכשיו בכל הקיוסקים.

הרצ או ת שבועיות מ ת קיי מותכליוםא׳ ב8.30 -
בערב, ב מו עדון של״י — ת״ א, רח׳ בוגר שוב , 60
טל. 280807 .
ר שי מת הרצ או ת תי שלח לכל ה מ עונין.

בעל די מיון ורומנטי. נמשך לנסי עות
בים ומעבר לו, לפי המסורת
— גיבעה זו קשורה בהפלגות
בים. זהו האדם האוהב סיפרות
טובה, שירה ואמנות. כל דבר
מיסטי מושך אותו, לפעמים הוא
בעצמו בעל בישרונות כאלה.
גיבעת ירח גבוההורכה
— בעל הגיבעה רגיש ונוגע ללב,
מהיר להיעלב גם כשלא היתה
כל כוונה להעליבו. נוטה למצבי-
רוח משתנים ולהתקפות עצבות,
דואג יתר על המידה, פעמים ל בעיות
שקיימות רק בדימיונו. ל עיתים
פוחד ממחלות שכלל לא
קיימות. הוא הפכפך, ומתנתק במהירות
מהמציאות היו מיו מי ת.
בונה מיגדלים פורחים באוויר, ו חולם
על הדברים שיעשה פעם,
לעיתים־רחוקות ניגש לממש את
תוכניותיו, פעמים בגלל הפחד ש ייכשל,
ההתמודדות עם קשיים
מרתיעה אותו.
שטוח

גיבעת ירח
אדם בעל הערכה עצמית, דעות
מוגדרות מאוד ושמרניות. חי ב-
מיסגרת של חוקים והרגלים קבו עים,
הדי מיון שלו מופנה לאפי קים
מציאותיים, מעשיים ותועל-
תיים. הוא אוהב לעזור לחברה
גדולה, לארגן ולייעל. לא מתייחס
לאנשים בצורה ספציפית וקרובה,
מעדיף להשאיר מרחק בינו לקרו ביו.
הוא מתאים לעסוק בפולי טיקה
או בכל פעילות ציבורית
אחרת.

הדבר בא להצמיד גם להבא את
הפלמ״ח לקיבוץ־המאוחד, שהיה
תומכו העיקרי בימי המאבק.
לעומת זאת הציע שלמה
(״צ׳יצ״׳) להט, שלא היה איש
פלמ״ח אלא איש חטיבת־גיבעתי*,
הצעה מפתה. העירייה תנדב ל-
מיפעל מיגרש גדול בין גשר הירקון
ובין רמת־אביב, בכביש חיפה.
פלמ״חניקים שמחו. הם מתכוונים
להדביק לחזית הבניין סמל
גדול של הפלמ״ח .״בכל פעם ש הרמזור
יתקלקל וייווצר פקק-ענק,
הכל יראו את סמל הפלמ״ח !״ התלהב
אלוף־מישנה (מיל׳) ,שהיה
מכדפא בפלמ״ח.
ברוב גדול החליט הכנס לקבל
את הצעתו של צ׳יצ׳ .היתד, זאת
מהלומד, אישית לגלילי. הוא הפסיד
קרב במיגרש־הבית שלו.
תליאביב 71וברתה סי ג ריו ת
סגירת קפה ,,רוו?״
בתל־אביב, מאיימת ע7
מוסף נוסף:
הזקנה ש 7הסיגריות
קבצני תל־אביב נושאים את
עיניהם אל עבר עגלה קטנה, הניצבת
מול קפה רוול ברחוב דיזנ־גוף.
כל חסרי הפרוטה יודעים, כי
שם יוכלו לקבל תמיד סיגריה בחינם,
או קופסה שלמה בהקפה.
מעולם לא הושבו פניו של איש
ריקם.
במשך 31 שנה ניצבת גרטל
מימון במקום. מוכרת הסיגריות
הקשישה הפכה כבר חלק מהנוף
(המשך בעמוד )52
* שרוב מפקדיה, ובראשם שיממון
(״גיבעתי״) אבידן עצמו, היו
אנשי פלמ-ח, אך שחייליה באו
משורות החי״ש, חיל־השדה של
ההגנה.
העולם הזה 2246

עקב שרת /איש ממא די ם

וגר בין השדיים
מה קורה ומה לא קורה בארצנו זו הקטנטונת>
הגיעו בעצמכם אם היתה כזאת, סחטו דמיונכם ולא
תשיגי — אן מה כי תתווכחו עם העובדות :״הומו
טאפיינס״ ,כמוכם וכמוני, בדמות איזו תיירת אוסט-
רית, נגלתה להם לקייטני חופה של העיר העברית
נתניה אן זה תמול״שלשום, והנה היא עוטה עלי
גופה שימלה מעשה ידיה להתפאר, שאינה אלא יריעת
דיגלנו הלאומי !
כלום יש צורן לומר, שחיש קל עטו עליה מנאמני
הלאום, אשר לא פסו ממקומותינו, ויביאוה המישטר-
תה בעוון חילול כבודנו הלאומי ן
אין לי שמץ מושג מדוע בדיוק עשתה אותה עלמה
מה שעשתה, ואיוותה למגע עם יצורי־גווה דווקא את
דגל התכלת״לבן שלנו — האם נחו עיניה על יריעת בד
קדושה זו, ותישא חן בעיניה ז ההיו ממדיה יפים מאין
כמותם לנתוני גופה החיוניים ז ההיתה הסחורה זולה ז
העלה במוחה רעיון מטורף, כי בהתעטפה לעיני־כל
בארץ־היעד שלה בדיגלה הלאומי תפגין בכך הזדהות
עילאית עם עמנו האמיץ ז
הכל יכול להיות. משום מה לא נראה לי, כי אותה
מחללת־כבודנו רצתה לעשות לשחוק במתכוון את
סימלנו היקר — האמנם באה אלינו מעבר לים ואחת
דעתה להרגיזנו ולקוממנוו ואם כבר גמרה אומר
לעשות זאת, האם לא היתה נמצאת לה דרך מובהקת
יותר, ומדוע דווקא על חופה של נתניה, ולא, נאמר,
מול הכנסת בירושלים ן
אבל לא זה העיקר. העיקר הוא התגובה השוצפת.
נניח לרגע שאותה תיירת, נחמדה או לא־נחמדה,
היתה מתלבשת לא בדגל ישראל, אלא בדגל הפלסטיני
— מה היו אז תגובות הקהל הנתנייתי הלאומי, וזרועות
החוק והצדק של מדינת״ישראל ז ההיו טוענים
בעדה, שהיא מכפישה את דגל שונאינו בצורה מקורית,
ועל כן ירבו כמותה, או שמא היו טוענים נגדה ,
שהיא מפגינה בתוכנו את סמלם המקודש של שונאינו
בנפש ז
לא פשוט׳ אה ן ואומנם בזה כל העניין, שכן לבד
מן הכוונה או חוסר־הכוונה שבמעשה לבישת הדגל,
קיים עניין ההיגב החיצוני על המעשה• ואם תשאלוני,
אביע דעתי הנחרצת כי ההיגב בנתניה היה היגב פרימיטיבי
של עובדים לעץ ולאבן.
* 1 אין לי שום יצר להסתבך עם החוק. יתכן מאוד,
שהחוק הכתוב — שאיני בקי בו — מפרט כל שאין
לעשות בדגל ישראל, וכי מבחינה זאת עשתה התיירת
האוסטרית שלנו מעשה״אשר־לא-ייעשה, שעונשו המפורש
בצידו. יתכן, שהחוק בענייו זה חייב להיות מפורש ואף
חמור במיוחד, שכן אחרת לא יהיה אפשר להעניש
אנשים המבזים את דגל״המדינה במתכוון, ואפשר מאוד
שהחוק משיג את מטרתו ומונע הפגנה של שינאת דגל
ישראל, כלומר הפגנה של שינאת מדינת־ישראל, אם
לא את השינאה עצמה. חוק הוא חוק, ויש לכבדו.
אבל החוק אינו צריך להשכיח טאיתנו כי דגלנו
אינו אלא סמל, כלומר לא הוא עצמו, במתכונתו —
ובמיקרה שלפנינו יריעת בד מלבנית לבנה, ששני פסים
תכולים משוכים לאורכה במקביל וביניהם ציור מגן-
דויד תכול — תמצית ישותה של מדינת־ישראל, של
הלאומיות היהודית הריבונית, של הציונות; כלום
אפשר לצקת רעיונות נשגבים כאלה בחפץ גשמי כלשהו ז
זיהוי מוחלט של הסמל הגשמי עם הרעיון המופשט,
שאותו הוא אמור לבטא( ,מכוח אמונה או חוק) ,ואי״
הפרדה בין השניים, אינם אלא פולחן אלילי, סגידה
לעץ ולאבן, האלהת הגשמי — מצב שבו מרד לפני
ארבעת אלפים שנה אברהם אבינו, אבי רוחניותנו כעם,
ככל ששרדה במרוצת הדורות.
לא מכבר היה מעשה במדריך בתנועת-הנוער ״השומר
הצעיר״ ,שהועמד לדין מפני שב״פעולה״ של חוגו
נטל דגל ועשאו סמרטוט ודרך עליו או שרף אותו כדי
— ככל שידוע לי — להוליך את חניכיו לכלל הבנת
ההבדל שבין סמל ובין הרעיון העומד מאחוריו, משל
״גווילין נשרפים ואותיות פורחות״.
ובאמת — מהו דגל, אם לא סמרטוט? אלא מה,
אם הרעיון, שאותו הוא אמור לגלם, יקר ללבנו, כי אז
הסמרטוט הזה הופך לסמל, שבמצבים מסויימים אנו
קופצים מולו לדום — אבל אין בכך כדי להעניק לסמרטוט
שבו מדובר איכות שוות-ערך לרעיון עצמו. אם
אותו מדריך השכיל להבהיר עניין זה לחניכיו —
יבורך ; אם הוא אמר להם :״דגל זה שאני דורך עליו
לעיניכם כעל סמרטוט אינו רעיון׳ אינו מדינת-ישראל,
אינו הציונות, אלא בסך הכל פיסת-אריג צבועה בצורה
מסויימת.
אבל האדם מבקש להמחיש רעיונות מופשטים בסמלים,
ולפיכך המציא גם את סמל הדגל. אבל אל״נא
תשכחו: בעומדכם במיפקד בתנוחת דום מול הדגל

המונף, אינכם מכבדים את פיסת־האריג שבראש התורן,
אלא את הרעיון שהיא מסמלת, ועליכם להיזהר
ולהישמר לבל יפעל עליכם הדגל כפעול צילצול הפעמון
על הכלב של פבלוב הזקן; עליכם לחשוב, לחשוב
על הרעיון כמשהו שתמיד טעון בחינה ובדיקה וניתוח
ובקרה, ולא לקדש את סמליו החיצוניים באופן שהשפעתם
המאגית, האלילית והמהפנטת תגרש מלבכם
את כושר״החשיבה לגופם של דברים, שחרי למצב שכזה
אנו קוראים, שטיפת־מוח׳ ואבותינו קראו לו, אלילות׳.
״שימו לב, כי ככל שמישטר מדיני חופשי פחות,
כן רבים יותר סמליו ; ככל שדת ממושטרת יותר, קפואה
ומאובנת יותר — כן רבים יותר אביזריה הפולחניים...״

אם הוא אמר להם משהו מעין זה, אם הוא
הספיק להבהיר להם את ההבדל שבין מישטר צבאי
או קיום צבא וכל המתחייב ממנו, ובין מצב של פתי חות
מחשבתית בטרם לוקח אחר כבוד אל בית-
המישפט, הרי שפקח עיניהם של כך־וכך נערות ונערים
בישראל לחשוב, לראות מעבר למוסכמות, לחדול
מלהיות עבדים לעץ ולאבן, והינחם ללכת בדרכו של
אבי־האומה.
אגב, מהו הדגל שלנו, אם לא הגדלה של סמל המגן״
דויד (על-ידי תוספת רקע) ,או מהו סמל המגן־דויד
התלוי בצד שאר אביזרים מעניינים על יותר מחזה
אחד בארצנו, אם לא דגל ישראל בזעיר אנפין? כלום
מגן־דויד מזהב טהור, המיטלטל מעל או בין שדי
בתולת-בת-ציון, יש לו שייכות כלשהי לרעיון הציוני,
להגשמת קוממיות העם וריבונותו, או לפחות לערכיה
המקודשים של דת ישראל?
אויה, אותה תיירת אוסטרית שנזקקה ללבוש לא
יכלה להתכסות במגן־דויד בלבד, ובבערותה כי רבה
לא תפסה, כי בארץ עובדי־האלילים שטופת״השמש יש
חוקים נוקשים הקובעים איזה סמל מותר להניח על
החזה ואיזה סמל אסור להניח על הגוף.
חייכם, אילו הייתי שם הייתי מעמידה על טעותה
המחרידה בלא להזדקק למישטרה, והופכה בו במקום
לשגרירת רצון־טוב הנושאת את דגל ישראל בכל אשר
תלך.

ט 1ב או רע?
ועשיתי על המפד״ל, עת גמר נגרם לה /אהה !
רון שבגרונה נדם, ניחר קול רם־לה :
״אכו חציר העם כך נאמר אי־פעם,
בלחינם שיר סיר־חציר הושר בזעם ז
וכך תיסוב לנצח שאלה, כדלת על צירה :
אלי, האם חציר זה טוב הוא — או חציר רע ז

היו ש ב־!ראש
ועשרת הצחים
״שאלה: איך היית אתה נוהג כדי להבריא את
ישראל, אילו היית ראש-הממשלה ]דיקטטור) וכל
הזכויות בידיך?״
״תשובה: הייתי פונה ]מורה[ למוסד הנשיאות,
מבקש היתר ]מוציא צו מס׳ [ 1לביטול המיפלגות
כמיסגרות חוקיות ]לחיסול הדמוקרטיה הישראלית
הרקובה[ ,מבקש רשות ]צו מס׳ [ 2למנות ממשלה
זמנית ]דיקטטורה[ ,שמתפקידה יהיה לשלוט בזמן
המעבר ]שמישכו ייקבע על-ידי[ ,ויעודה לכנס מחדש
את האסיפה המכוננת ]שחבריה ימונו בהמלצתי, צו

בית-המישפט-העליון ]שלי[ יקבע על-פי המלצת ]צו
מס׳ [ 4יו״ר הקהילה — במיקרה הנידון אהיה זה
אני — שיטת בחירות צודקת בעיניו ]בעיני[ על פי
המישפט העברי ]על זכויות הלא-עברים נדבר בצו מס׳
.[ 10 תיבחר ]תמונה לפי צו מס׳ [ 5אסיפה מכוננת
]פרלמנט הנאמנים העל״מיפלגתיים[ שתפעל על-פי מגילת
העצמאות ]להוציא סעיפי חרות-האזרח[ באיחור
של 32 שנה. ייאסר ]צו מס׳ [ 6על הגופים המיפלגתיים
]שבין כה וכה יבוטלו כמיסגרות חוקיות — צו מס׳ [ 1
להחזיק בנכסים. חברות מיפלגתית ]במחתרת[ תיאסר
על עובדי המדינה• הפוליטיקאים ]חבר נאמני היושב-
ראש[ יחויבו ]צו מס׳ [ 7לפעול בהתאם לחוקה ]שתנוסח
על-ידי היושב-ראש, צו מס׳ [ 8ויהיה מי
שיפרש אותה ]נחשו מי, צו מס 9ולא הכנסת
עצמה״.

אינכם יודעים במי ובמה מדובר ן בוודאי, אם לא
הכינותם את השיעורים ביום השישי . 29.8.80 ,אבל
בוודאי הבינותם, כי כל המובא בסוגריים מרובעים הוא
משלי. אוסיף עוד ציטוט אחד והכל, או כמעט הכל,
יובן:
״בני פלד משוכנע: תסריט כזה יתכן בעתיד הנראה

— ״אתה נשמע אפוקליפטי״ ]מעיר המראיין יאיר
קוטלר, בכתבתו :״בני פלד: כך אנו עלולים להגיע
למרי אזרחי״ ,״מעריב״[.
״פלד: חס וחלילה. זו נבואה מאוד אופטימית.״
כלומר, אם התסריט הזה לא יתגשם, יתגשמו נבואות
פסימיות, גרועות שבגרועות.
מישנתו של בנימין פלד סדורה. היא גם מנוסחת
היטב בחוברת שהוציא ,״אם תרצו אין זו אגדה״ .את
יחסי לכמה מעקרונותיו שהובאו לעיל כבר ביטאתי
בסוגריים ואיני רואה טעם לפרט ולנמק. אף יקצר
המצע מהידרש פה לעיקרים אחרים — מדיניים וצבאיים,
זה מדהים מזה — של המתנדב להיות היושב-
ראש, שיאיר קוטלר מעיד עליו כי הוא ״לגליסט מושבע״
; ״מעידים עליו אוהדיו, שלא ירים ידו על הדמוקרטיה.
מעולם לא יחלום על פוטש, הפיכה צבאית,
הקמת מחתרת. הוא שומע בימים טרופים אלה הצעות
כאלה, שאותן הוא דוחה על הסף בבוז גלוי.״
ועם שאני מתקשה ליישב את הסתירה שבין סלידתו
של בנימין פלד מפוטש עם תשובתו המיידיית׳ הלא
מגומגמת, השקולה והמפורטת על השאלה :״איך היית
נוהג אילו כל הסמכויות בידיך 1״ אני מוכן ומזומן
להאמין, כי ״אם תרצו אין זו אגדה״ אינו אלא תרגיל
אינטלקטואלי גרידא, מבריק יותר או פחות.
לא זה העיקר.
העיקר הוא שהתופעה בני פלד אינה כל־כך יחודית
כמו שאפשר להניח.
העיקר הוא שהמצב הפוליטי־חברתי־כלכלי מגרה
אנשים כמוהו לחשוב ולתכנן בכיוונים שכאלה, כשם
שהוא מגרה אנשים רבים, אולי רבים מאוד, להאמין
שפיתרון כל חוליינו וצרותינו טמון בביטול המישטר
הדמוקרטי ובכינון מישטר סמכותי — ולייחל להופעת
היושב״ראש״מטעם־עצמו, שסוף־סוף יעשה ״את זה״.
אם בנימין פלד אינו שש לפוטש, אין פירוש הדבר
ש״בנימין פלד״ אחד, החושב וכואב לא פחות ממנו את
הבעיות הקיומיות של מדינת ישראל, מסתייג כמוהו
מצעד שכזה, ואפשר מאוד שהוא כבר מתכנן אותו.
הניסיון ההיסטורי מלמד שאין ״לא י?ול להיות״,
או ״זה לא יקרה אצלנו״ .הכל יכול להיות, ולו רק
מפני שהאדם הוא בעל־החיים הסתגלני ביותר עלי
אדמות.
ואתם יודעים מה י אני לא מוכן להמר, שאם ״זה
יקרה״ ,ואם איזה מנהיג כאריזמאטי צעיר, דינאמי,
חושב-עד-הסוף, חסר־מעצורים, קורא-לדבריס-בשמם,
ישר כסרגל ויעיל כמחשב, יפצפץ מחר את מערכת-
השילטון הנוהגת בישראל ״ 32 שנה יותר מדי״ ,ובפוטש
אחד יסחוף אחריו את כל המדינה, זו תהיה הצגה
לאטינו־אמריקנית ותו לא״ יכול להיות בהחלט, שהמנהיג
הזה יקים פה דיקטטורה יעילה לתפארת,
יעשה סדר ונקמן בבית, יהלום בשיא התיחכום בכל
בירות״ערב, ישבור חיש-קל וכבזק את עוצטת־הנפט
הערבית לרווחת העולם המערבי המפונק והממוקמק
(ובהזדמנות זאת יגמור גם עם מישטר חומייני, שלא
לדבר על קד׳אפי) ,יכרות ברית עם הודו נגד פקיסתאן
גרעינית, יאיים בכוח על הגבול הדרומי של ברית״
המועצות, ואיך אומרים האמריקאים על ישראל, אבל
להיפך :״יציל את ארצות״הברית מידי עצמה״ (זה לא
ציטוט משל בנימין פלד ; הוא אומר :״העולם ינשום
סוף־סוף לרווחה״).
כן, זה בהחלט יכול להיות ואם לא עכשיו אימתי —
כי אם תרצו אין זו אגדה, והדגש הוא על ״אם תרצו״,
כלומר על אם רק יבוא מישהו שיוכיח לכם מה באמת
אתם רוצים, כלומר אם רק ייווצר מצב שיוליד את
האפשרות שהמישהו הזה יופיע והמישהם ילכו או
יולכו אחריו.
אכן, לפי דעתי זה יהיה ניצחון מוחץ של הרעיון
הצלבני על הרעיון הציוני, כלומר התגלמות שילטון-
הכוח, שאינו יכול שלא לחסל את הרוח (כפי שהוכיח
משיח בן יוסף סטאליו״פלד) ,ומכיוון שניצחון הוא
ניצחון ואין תחליף לניצחון, ומכיוון שסוגדי-הכוח מרובים
מסוגדי-הרוח, הכינותי לי למיקרה צייד — בי ו
אם למיקרה הלאטינו-אמריקאי הבזוי ובין אם למיקרה
הצלבני המפואר שקית ובה ספרים אחדים, כמה מחב־רות
ועפרונות, והנחתי אותה למראשותי — צידה ל-
נפחא.

וד 11ה

שיחר

נואת יגאל לביב

דולצ׳ין חסך לישכה

תחנת-הכוח החדשה בחדרה תצרוך
פחם. הפחם הנשרף מתיר אחריו פסו-
לת־פחם. כעשרה אחוזים מן הפחם נותרים
בצורת אבקה.
התחנה תשרוף בשנה 3.4מיליון טון
פחם, ותותיר בכל שנה 340 אלף טון
אבק-פחם, או אלף טונות ביום.
בעולם נפטרים מאבקה זו על ידי הכנסתה
חזרה למיכרות הפחם. בחדרה אין
אפשרות כזו. לא ניתן להשמיד אבקה
זו, ויש לקברה או לערמה לערימות.
תוך זמן קצר יתחילו הרים של אב״
קת-פחם לקום בחדרה.

כאשר נגחר א רי ה דולצין כיושב־ראש
הנהלת הסוכנות, היה עליו לעכור
ללישכה חדשה• הוא סירב לזוז מן החדר
שבו כיהן במשך שנים רבות כ-
גיזבר. המקום שבו ישב קודם לכן יושב״
ראש הסוכנות חולק לשניים, ונמסר ל-
גיזבר החדש, ע קיב א לו ינס קי, ול־מנכ״ל
הסוכנות, ש מו אל ל הי ס.
דולצין חידש נוהלים גם במיקרח חשוב
אחר: כאשר קיבל לידיו את מימצאי
מבקר״הסוכנות על חברת הבנייה ״מבט״,
ובה אספקטים פליליים, הורה להעביר
את המימצאים מייד למישטרת, בצירוף
בקשה לחקירה.
לפני שבועיים עצרה המישטרה את
מנכ״ל החברה וסגניו, כחלק מחקירה
שחשפה חשד של קבלת שוחד בהיקף
מדהים. מנכ״ל החברה נחשד בכך שקיבל
שוחד בצורת שתי וילות, מקבלנים
שמסר להם עבודות־בנייה.
ההצעות עול בלומנטל
חדרך היחידה להגדלת הייצוא היא
התפכחות מחלום הליכוד על משק חופשי,
והעדפת ענפי-הייצוא בהקצאת מקורות,
תוך צמיחה מהירה של המשק.
ייצוא תוך מיתון אינו ניתן לביצוע — דברים
אלה קובע מנכ״ל ״כור״ נפת לי
ב לו מנ ט ל, במאמר שפורסם בביטאון
״בית ברל״.
בלומנטל אומר, כי-יש לתת למיפעלי-
הייצוא תמריצים ישירים מתקציב הממשלה
לפיתוח התשתית. יש להגדיל
גם את חלקו של ההון הפרודוקטיבי
בסך ההון במשק, על-ידי מתן תמריצים
להון המופעל בייצור לייצוא, בדרך של
הלוואות־פיתוח ממשלתיות. יש לזכות
בהנחות-מסים הון ורווחים שיושקעו
מחדש במיפעל.
במקביל יש לעודד מעבר כוח-אדם ל-
מיפעלי ייצוא על-ידי תמריצים, בצורת
שיפור התנאים הסוציאליים׳ הנחות במסים
והטבות בשכר. משוחררי צבא
אשר יעברו למיפעלי־ייצוא יקבלו העדפה
בשיכון. יש גם לעודד בצורת מענקים
מחקר ופיתוח במיפעלים. יש לראות ב-

מניו סי סו ד
ב״הילטוו־עתיקות
חנות העתיקות הידועה במלון ״היל־טון״
בתל-אביב מתחסלת. בעליה, של מ
ה וייזל וסאםד רו מנ ט, מוכרים
את המלאי במכירת״חיסול, ורוצים לסגור
את העסק•
לשניים חנות נוספת ברחוב אלנבי ב-
תל-אביב. החנות ב״הילטון״ נמכרה על-
ידם לסוחר־העתיקות יו סי בני מינו ף,
שיש לו חנות־עתיקות בניו־יורק, ושלא-
ביו חנות עתיקות בירושלים.

,שלאגר־ פתח
•ציאת־חירום
יומיים אחרי הפירסום במדור זה על
מועדון-הלילה ״שלאגר״ ,שהיווה סכנה
לבאים אליו (״מלכודת מוות ב,שלאגר׳,״
״העולם הזה״ ,<2143 הופיעו במקום
פועלים ופתחו יציאת־חירום מן המקום.
״שלאגר״ פועל במרתף ברחוב מרמורק,
ועד כה היתה אליו רק כניסה ויציאה
אחת׳ באמצעות מעלית.

פחם

אין בשר
יו״ף דולצ׳ין
חדר לשניים
השקעה בשיווק בחו״ל חלק מן ההשקעה
בתשתית בישראל, ולממנה בדרך דומה.
יש לבטל את שיטת התמריץ הכללי
למשק בצורת שער נייד, ולחזור לתמריץ
ישיר למוצר הסופי. שיטת השער הנייד
קשרה את ריווחיות הייצוא להעלאת
מחירי הייבוא והשכר. זו תרמה רבות
להגברת האינפלציה. במקביל לתמריץ
הישיר לייצוא יש להטיל קנס על כל
דולר ייבוא, שאינו לחומרי־גלם ולחשק-

בעשור שחלף גדל הייצוא בדולרים
שוטפים פי עשרה — גידול שנתי של
30 גידול דומה בעשור הבא פירושו
ייצוא של $0מיליארד דולר בשנת .1990
הדבר יתאפשר רק אם המשק יצמח,
כשם שצמח בעשור שחלף. צמיחת כלכלית
מחירה, בלימת האינפלציה, בלימת
האבטלה — רק אלה יאפשרו השגת היעד
של הייצוא, לדעת בלומנטל.

הפק רו ת
בג רי ר ח־ רפב
מי שגוררים את ריכבו בימים אלה,
צפוי לשיבעת מדורי גיהינום.
בעל הרכב הנגרר בא במונית, או בדרך
אחרת, לחניון הנגררים ברחוב גיבורי
ישראל בגיבעתיים, מזהה את ריכבו
ומקבל טפסים של אגרות-קנס. הטופס
האחד הוא רגיל, וניתן לשלמו תוך שבועיים
בכל סניף בנק או בנק״הדואר,
1000 לירות בסך הכל• אך לא ניתן לשחרר
את הרכב בלי פירעון הטופס השני
( 1070 לירות).
טופס זה ניתן לשלם רק בבנק הדואר.
לא ניתן לשלמו בבנק רגיל. משמעות
הדבר היא כי אם נגרר רכבך אחרי סגירת
סניפי הדואר, עליך לחכות עד לפתיחתם
למחרת. אם מדובר בסוף שבוע
— עד יום א׳.

חודש אחרי ששר־התעשיה, גידעון
פ ת׳ חתם בארגנטינה חוזים להספקת
3000 טונות בשר קפוא, במחיר 3100
דולר לטונה, הודיעו הארגנטינים כי אינם
יכולים לבצע את החוזה.
בארגנטינה עלו מחירי הבשר ב-ס /ס,30
וחמיפעלים מעדיפים למכור אותו במקום,
תחת לייצאו. היא מוכנה לקיים
את החוזה בתוספת של 400 דולר לטון.
כאשר שאלו הישראלים כיצד מרשים
לעצמם חארגנטינים שלא לקיים חוזה,
השיבו אלה׳ כי הם עושים לישראלים
מה שהללו עשו להם לפני כמה חודשים.
הם התכוונו למצב שהיה לפני כשנה,
כאשר הצטברו עודפי-בשר במחסני-
הקירור בישראל, וישראל ביקשה לעכב
לארבעה חודשים את מישלוחי הבשר.
בקשתה נענתה. עכשיו מבקשים הארגנ-
טינים מיחווה דומה.
מכיוון שמישלוחי״הבשר מדרום־אמרי-
קה מתעכבים, חששה הממשלה ממחסור
בשר בעוד כמה חודשים, ורכשה במהירות
2500 טונות בשח קפוא באירלנד.
בשר זה יגיע ארצה בעוד חודשיים. אין
הוא מפורק (כולל עצמות) ,והוא בעל
תכולת שומן גבוהה.
מישלחת אחרת של מישרד-התעשיה
חתמה בימים אלה על חוזים באוסטרליה
ובדרום־אפריקח לייבוא בשר קפוא
משם.
התוצאה מכל אלה: יהיה בשר, אך
מחירו יעלה בודאות, ביגלל המחיר הגבוה
יותר שישלמו עבורו.
השבוע ייצאו מאוסטרליה מישלוחים
של בשר כבש קפוא, שיגיעו ארצה בעוד
חודשיים. הם יורידו את מחירי הכבש
הטרי, שהאמירו בימים אלה ל״450
לירות הקילו.
אתה יוצא מחניון הנגררים כשבידך
טופס זה׳ ומחפש סניף דואר. ליד החניון
יש כמה סניפי בנקים, שבהם אינך
יכול לשלם. סניף־הדואר הקרוב ביותר
הוא ברחוב וייצמן בגיבעתיים, מרחק של
שלושה קילומטרים לפחות. להגיע לשם
ניתן בהליכה מאומצת, במונית (שאין
למצאה בסביבת חניון״הנגררים) או ברכב
של חבר, שהסיע אותך.
נראה כי מי שהוציא הוראות-תשלום
אלה, חשב כיצד להכביד ככל האפשר
על בעל הרכב הנגרר. נוסף לעונש שבתשלום
הקנס, מוסיפים עונש של התרוצצות
אחרי סניפי בנק-דואר, בתיקווה
למצאם פתוחים.

המכוניות המסובנות ביותר
מימצאי תאונות״דרכים באמריקה, שהוכנו שם על-ידי מינהל הדרכים הלאומי
לגבי 12 מכוניות בינוניות, הראו כי רק שתי מכוניות מגינות על הנוסעים בחן
מפגיעות חמורות או ממוות בהתנגשות במהירות של 50 קילומטר ויותר.
השתיים הן ״שאבט״ של ״שברולט״ ו״פיאט״ מדגם ״סטראדח״ .תשע המכוניות
הבינוניות האחרות היו מתוצרת יפאן, ואף אחת מהן לא עמדה בדרישות.
מינהל הדרכים הוציא עתה תקנות המחייבות להתקין בכל דגמי המכוניות
החדשות, החל בשנת ,1982 כריות-אוויר או בולמים אוטומטיים לנוסעים.

צליג

• להנהלת הטלוויזיה: הישראלית,
שהצליחו׳ לגוון את לוח־הישידורים

לשלושת ערבי ראש־השנה, באופן הדוחה
ביותר.
אם היד, צורך בסמל כלשהו, כדי לסמל
את חידלונה של הטלוויזיה הישראלית,
היה זה הביצוע המבריק ישל נירסת ה־בי־בי־סי
של הדיבוק. מן הראוי היה שביצוע
כזה יופק באולפני הטלוויזיה היש ראלית.
התוכנית שנה טובה עם נעמי
שמר, שבה אילצה המלחינה את הצופים
לחזות ולהאזין בה כשהיא שרה את שי ריה,
היה דבר מאוס.
אין ספק שאילו נוהלה הטלוויזיה היש ראלית
כהלכה במשך ישנת תש״ם, חיה
בכוחה להפיק לפחות כמה אירועים מסכמים
ואיכותיים בערב ראש־השנה. תחנת-
טלוויזיה שאין בכוחה לסכם שנה חולפת,
ולו גם בשיטתיות, מן הראוי שמנהליה
יבחנו עצמם ׳במראה וישאלו אם הם מתאימים
לנהלה.

מאח רי הקל עי ם
ע שן לבן
הסתלקותו של יעקוב אחימאיר מן
ההתחרות על הנהלת מחלקת־החדשות ב טלוויזיה
הפכה את ישיבת ועדית-המיכר-
זים, שנערכה ביום השלישי, לישיבה קצ רה,
בה נבחנו ההצעות של שלושת המו עמדים
— טוביה סער, מיכה לימור ואלי
ניסן. אחרי דיון קצר והשמעת הצעות ותוכניות
של המועמדים לגיחול־ד,מחלקה,
החליטה ועדת־המיכרז — ישבה השתתפו
יו״ד רשות־השידור, הפרוס׳ ראובן ירון)
מנכ״ל הרשות, יוסף לפיד! מנהל הטל-

מנהל־חדשות סער
שינוי בתכנים
וויזיה, יצחק שימעוני; והעיתונאים אר-
ווין פרנקל ודניאל בלול — לבחור פה־אחד
בטוביה סער, המשמש כיום כעורך
ימוקד. סער ייכנס לתפקידו ב־ 4בנובמבר.
כניסתו של סער לתפקיד ישבו כיהנו בעבר
צבי ניר, דן שירון וחיים יבץ
עשוייה להכניס למעגל העשייה של המחלקה
כמה דמויות חדשות, ולמתן אחרים
במעמדם.
בין המקורבים לסער, במהלקת־החדשות,
בולט עורך מבט שני, שימעון טסלר,
שלא הציג לבסוף את מועמדותו לתפקיד
מנהל-המחלקה, מפני שראה את עקרונות
התיקשורת באור אחר מאשר לפיד יו־שימעוני.
ידיד אחר של סער הוא המגיש
והעורך דניאל פאר.
כאשר נפוצה השמועה כי עשן לבן מיתמר
מעל לבניין חוטי ירושלים (ישבו שוכנת
מינהלת רשות השידור) החלו אנשי
מחלקת-החדשות בבחינת קשריהם עם
סער, בבחינת ״המלך מת, יחי המלך״.
ראשון המתקשרים אל סער היה יאיר
שטרן ,׳בתוקף תפקידו כאיש ועד־הכת-
העולם הזה 2246

בים, והוא בירך את מנהל־המחלקה החדש.
בעיקבותיו עשו זאת שאר הכתבים.

..מבט״ חדש
עד לראשית חודש נובמבר ילמד טו*
כיה סער את מכלול הבעיות של המח לקה,
שאותה עליו לנהל. במצב החדש
הנוצר כיום בטלוויזיה ברור כי תפקידו
של מנהל מחלקת־חדשות יתמקד ברובו
בצד המינהלי של המחלקה, שיכלול הגדלת
כוח־האדם, הגדלת הצוות הטכני המסייע
לכתבים והתאמת התקציב לצורכי
המחלקה.
על סער יהיה לערוך שינוי באופן וב-
סיגנון הגשת החדשות. הערכת כמה מראשי
הדסקים במחלקה היא שגם אילו
היה חיים יכין משלים את הקדנציה שלו
ברגיעה, ובחירת המנהל החדש היתד. נעשית
בלא השערוריה הציבורית שליוותה
את הבחירה, היתד. מגיעה העת לשינוי
כמה ממתכונות המחלקה, כפי שטבע או תן
דן שילון לפני כשש שנים.
נראה שהשינויים יהיו הדרגתיים. ראשית,
בסיגנון ההגשה של מבט לחדשות,
כאשר ההנחה היא שמערכת־החדשות
,תאמץ כמה מד,פעלולים שאותם מתכננים
אנשי, ערוץ 2׳ באולפני הרצליה, למיקרה
של אישור הערוץ. הכוונה ׳לשולחן־הגשה
ארוך יותר, ישבו יישבו כמה מראשי־הדס־קים
וידווחו איש-איש בשטח התמחותו.
סידרת־ד,שינויים השניה תתחולל בימי
שישי וראשון. את השבוע — יומן אירועים
׳תחליף מתכונת גמישה יותר של מגא-
זין־חדשות טלווייזוני, במתכונת שבה יוח לש
התיחקור ויורחב הדיווח. מישקל-
הכובד של כתבות־תחקיר יועבר, בנראה,
לתוכנית מבט שני, שתעבור מן הסתם
שידוד-מערכות. העורר יוחלף, ויחד עם
זאת תהיה תוספת בתיקצוב, שתאפשר
חקירות מלאות יותר של נושאים חדשותיים.
אשר
לכושר ״עמידותו״ של טוביה סער
מול לחצים פוליטיים, בחרה ועדת-המיב-
רזים באדם הנוקשה יותר מקרב שלושת
המועמדים שהיו. יש המקווים שסער עשוי
להתגלות כמנהל-מיחלקה גמיש, שיידע על
מד, להתמודד עם מנהל-ד,טלוויזיה החלש,
יצחק שימעוני, ומנכ״ל-הרשות, יוסף
לפיד. סער אינו שייך לירושה של יצחק
ליכני וארנון צוק דמן (מנכ״ל הרשות
ומנהל הטלוויזיה של טרם־המהפך) ,וזה
עשוי לרכך את יצר־ההתמודדות של לפיד
ושימעוני.
יתכן שהנהלת רשות־הישידיור גם לא
תוכל להרשות לעצמה סיכסוכים עם מנהל
אשר מונה מטעמה.
היתרונות המיקצועיים, שנותרו במחל-
קודו!חדשות מאז עידן דן שילון, ושלא

מנהלי־קודם שילון
מחלקה הרוסה?
כורסמו ׳בימי כהונתו של חיים יבין׳ ,יעמדו
יעתה במיבחן, בימי הקדנציה של טוביה
סער.

מי ל כו ד א חי מ אי ר
יכוילת־עמידותיה

מחלקת־החדשות,

בתקופה שבה תנוהל בידי טוכיה סער,
׳תחוזק על-ידי יעל,וכ אחימאיר, העומד
להמשיך בתפקידו כעורך מבט, מישרה
שאותה קיבל במיכרז אשר תוקפו יפוג
רק במחצית שנת .1982
העולס הזה 2246

הו דאהבקג ״ ב

נימוק נוסף לסירובו של שילון לבקר
בירושלים :״אני לא רוצה להתערב בצורה
כלשהי בתככים המתנהלים כיום
במחלקת־החדשות...״

ל פי ך מיי ע ל
מאבק הסר־תקדים עומד להיפתח, אחרי
החגים, במיסדרונות רשות־ד,שידור. הסיבה
למאבק: ניסיונו של מנב״ל-הרשות,
יוסף לפיד, לצמצם את מיספר השעות
הנוספות של כל עובדי-הרשות. בכוונתו
של ׳לפיד להעביר הוראת־קבע׳ המגבילה
את מכסימום השעות הנוספות המותרות
לאנשי־המינהל ל־ 50 שעות בחודש, ולאנ-
שי־ר,חדשות ל 120-שעות בחודש.
מאחר ומחלקות־החדשות, בטלוויזיה וברדיו,
פועלות בתקנים מוקטנים, עשוייה
הגבלת כמות השעות הנוספות, המותרות
לעובדי החדשות, להביא למאבק יעל רקע
מיקצועי, שישבית בשלב מסויים את מח*
לקות־ד,חדשות.

פס קן ל
ה סי רו בשל שי מ עונ׳

לוח־ד,מודעות בחטיבת החדשות של הרדיו היה בשבוע שעבר מקור לצחוק
כללי בחטיבה. סביב מיכתב של מנהל החטיבה, יאיר אלוני, לעובדי־ד,מחלקה,
הצטופפו עובדים רבים, חלקם עם עטים שלופים. הם קראו את המיכתב, צחקו,
והוסיפו עליו את הערותיהם.
הפרשה כולה החלה כשכתב הארץ בקופנהגן, אליהו (״בוזי״) זהכי, יצא
במדור הספורט של הארץ נגד הרדיו שסיקר את האולימפיאדה במוסקווה ושרת
בכך, לדעת זהבי, את האינטרס הרוסי. זהבי הישווה את קול ישראל לרדיו מוסקווה
ולרדיו פנקוב בברלין־המיזרחית. כשקרא מנהל הרדיו, גדעון לכ-ארי, את
כתבתו של זהבי, הוא רתח מכעס. זהבי הוא לא רק כתב הארץ בקופנהגן אלא גם
כתב קול־ישראל שם .״אם יש לו ביקורת על מקום העבודה שלו, הוא יכול לומר
אותה לי, הוא לא צריך ללכלך בעיתונים.״
אולם לב-ארי לא רק כעס. הוא טילפן לזהבי והודיע לו :״אצלנו אתה לא
עובד יותר.״ זהבי הנדהם התנצל .״ההתנצלות שלך אינה מספיקה לי,״ השיב לו
לב־ארי בקולו הרועם .״אם אתה רוצה להתנצל, תתנצל בפני כל המחלקה, ותשלח
לה מיכתב.״
זהבי עשה כן. ההתנצלות שלו מעוררת צחוק כללי במחלקה .״נראה בי האיבה
לברית־המועצות העבירה אותי במקרה זה על דעתי, וההתפרצות של רוגז כלפי
ברית־המועצות מצאה לעצמה ביטוי בדרך בלתי נאותה אשר גרמה לפגיעה
בקול ישראל,״ כתב זהבי למנהל החטיבה, אלוני.
אלוני מיהר לכתוב לעובדי המחלקה שלו, ולהביא ציטוטים ממיכתבו של זהבי.
הוא תלה את מיכתבו על לוח־המודעות. אולם מה שמצחיק יותר מעצם ההתנצלות
הן הכתובות שהוסיפו עובדי המחלקה על מיכתבו של אלוני .״ק.ג.ב. והודאה״,
אלה הן שתי כותרות שנכתבו בראש המיכתב .״אשמתי, חטאתי, בגדתי, אני
מוודה!״ הוסיף מישהו ליד החתימה .״העתק ליורי אנדרופוב,״ כתב מישהו אחר
בשולי המיכתב.

אחימאיר, איש־חדשות מובהק, בעל
תפיסה ייסודית בתיקשורת, ימשיך לבחון
חדשות, ופרשנויות לחדשות, בצורה
העניינית והמיקצועית שלו, כפי שעשה
עד כה.
קיימת סבירות־מה לכך שאחימאיר וסער
יתפקדו כצמד. סער יודע שהצלחתה
ישל מערכת היחסים סער־אחימאיר היא
הבסיס להצלחתו בתפקידיו, מאחר ׳והוא
זכה בתפקידו ביחד עם עורך־מבט שיש
ליו חוזה בתוקף. גם העומס המינהלי המוטל
על מנהל מחלקת-ד,חדשות יגזול
זמן רב מסער. הצלחתו המרתקת של שילון
בתפקיד מנהל־ד,מחלקה נבעה מיבולי
תו להתמודד עם הבעיות האירגוני׳ות,
להגדיל את ׳תקציבי המחלקה ולפצלם נכונה.
פיזור והאצלה של סמכויות למנהלי
הדסקים ׳ולסגנו, יתרמו להצלחת הצוות

והמנהל.

יכין חו ר
המנהל (עדיין) של מחלקת־ד,חדשות,
חיים יכין, חזר בשבוע שעבר מקונגרס
ישל מנהלי-מחלקות לחדשות, שערך אירגע
השידור האירופי באיטליה. ביום שבו

בחיוגים המקורבים לחיים יכין טוע נים
כי הסיבה להדחתו מתפקידו כמנהל
מחילקת־ד,חדשות היתה עודפת השבוע —
יומן האירועים, יעל חן לדברי המקור בים,
התמודדה חן עם יבין, שהתנגד למעשה
למרבית הנושאים בעלי הגוון ד,סקנ-
דלי. היא ניצחה את הממונה עליה ושידרה
ביומנה את הקטעים, שהפכו אחרי כן
לשערוריות ציבוריות, ושהביאו בסופו של
דבר להדחתו • 0מפיקי וימגישי תוכנית־הבידור
של ערבי-שבת שעה טובה, איה־רון
גולדפינגר ומגי פאר, מצאו רעיון
מבריק, שנועד להיות הציר המרכזי
ישל תוכניתם בראש־השנה. הרעיון היה
שיחזור ׳תוכנית-הבידור הרדיופונית הפו־פולא^ית
מאמצע שנות החמישים, שלושה
בסירה ׳אחת. כוונת המפיק והמגיש הייתה
להגיש שיחזור מותאם של התוכנית, ש היתר,
מעין ניקוי ראש של ימי דויד כן־
מדיון כוכב התוכנית, עורך מעריב בעבר,
שלום רוזנפלד, היתנה את הש־

בחרה ועדת-המיכרזים ישל רשוית־ד,שידור
ביורשו, מוכיח סער, שב יבין ,׳לראשונה
מאז ״הדחתו״ ,אל הדר מנהל מחלקת-
החדשות, וחזר לתפקד בתפקידו, עד ל4-
בנובמבר.

שי חו ת שילון
מנהלה הקודם של מחלקית־ד,חדשות, דן
שילון, המסיים בסוף שנד, זו את תפקידו
ככתב הטלוויזיה בניו־יורק, ביקר בחשאי
בארץ בשבוע ראש-השנה.
שילון, שבא להכין את הרקע להחזרתו
ארצה ולבקר את מישפחתו בתל־אביב-
סירב לבקר, במהלך ביקורו, בבניין־ד,טל וויזיה
בירושלים.
שילון נפגע עד מאוד מכמה הצהרות
׳שהעניק יורשיו, יבין׳ לכתבי עיתונות. יבין
אמיר שהוא ״יריש מחלקה הרוסה וב־שיחת־טלפון,
שערך מתל-אביב עם מער־כת-ד,חדשות
בירושלים העיר שילון :
״...השארתי לכם מחלקת-חדשות המסה,
•נבון?״ דברים ברוח זו אמר שילון גם
מספר פעמים בשיחזת-טלפון עם אנשי המחלקה
מניו־יורק•

מנהל שימעוני
שלושה בסירה, אחד חסר
תתפותו בכך שהמנחה יהיה ימי שהיינחד,
אותה במקור, יצחל, שימעוני, המכהן
ביום כמנהל הטלוויזיה. משתתפים אחרים,
באמנון אחינעמי ודן כן־אמוץ, לא
הציבו תנאים כלשהם לשיחזור התוכנית.
אך הופעה בית 15 דקות ישל שירי ד,מ־שורר/זמר
יהונתן גפן, באחת מתוכניות
שעה טובה, העלתה את זעמו של שימעוני,
שסירב להופיע כמנחה יד,שיחזור, שהיה
תורם, מן הסתם, לשיפור איכות מישדרי-
החג של הטלוויזיה בראש-השנה ! 010התוכנית
מוס״ף, בהנחיית גרשון שקד,
הוגבלה למיספר מוגבל של ניסיונות, והיא
עומדת לרדת מהמסך. בכוונת זע־ד,לית־ד,טלוויזיה
לשנות את המתכונות שיל
הנושא הספרותי על המירקע.

יום שלי ש•
16. 9
• ילדים כעולם (.)5.30
תוכנית-נוער — גלריה של ילדים
המייצגים אב־טיפוס של
ילדים ברחבי העולם כולו.

• מהר יותר, נכוה יו
יותר, חזק יותר (.)5.55

תוכנית הספורט לצעירים ש בה
אל המסך, לאחד פגרה
ארוכה.

• תשע כריבוע (.)8.03

תוכנית־בידור, המלווה
קויים של טוביה צפיר.

כחי

ספארי במכסיקו —
ים קורטז 8.30 הבמאי

ג׳&ירי בוזוול וצוותו עקבו אחר
בעלי־החיים והצמחייה של ים
קורטז. באי מדברי קטן מצויה
מושבה גדולה ומגוונת של עו־פוו־דים.
ניתן לראות בו שתבעלי
סנפיר ושאר חיות־מים,
הניזונות מסחף הנהרות.

• ימים נוראים באר

פים נדירים ויפים, לוויתנים

גנטינה 0.30 שידור

המישמר לקיסר. נבואת הסי־ביליות
מלפני שנים רבות,
שעוררה צחוק, מתממשת במציאות.

יום
רביעי
17. 9
• שלוש, ארבע, חמש
וחצי 5.30 תוכנית בידור
לילדים, בהשתתפות נירה עדי
וישראל גוריון.

• שעון הפלא (0.00
-שידור כצבע) .מגזין

של קטעי סרטים מצויירים.

ניקולאס

ניקלכי

8.03 הפרק האחרון בסידרה
המבוססת על סיפרו של צ אר־לס
דיקנם. ראלף חושף מידע
מסעיר, בעוד שבעיותיהם של
ניקולאס וקייט נפתרות.

אדם

שחר

10.05 אדם גיינם (מייקל
דאגלס) ,מרצה צעיר בקולג׳,
נמצא בחופשודקיץ. בחיפוש
אחר מידע הנוגע לקרובי-
מישפחה במיסורי, הוא יוצא

• חיים עלי אדמות
( — 0.30 שידור כצבע).
הפרק השלישי בסידרה התיעודית
הנהדרת, שהיה מתוכנן
להקרנה ב־ 4בספטמבר ונדחה
בשל מישחק כדורסל. סיפור
היערות הראשונים ; שלושת
אלפים מיליון שנה שבמהלכם
התפתחו היצורים החיים בימים
שעל פני כדור הארץ, בעוד
שהנוף היבשתי היה עדיין שומם
לחלוטין. דייוויד אטנבורו
פותח את הפרק באיסלנד, שם
מצויה דוגמה שיכבתית המתארת
את ימי הקדם ואת
השוליים הירוקים שבגבול היבשה
והמים — שוליים של
אזוב, שהם ראשית פלישת ה יצורים
החיים מן הים אל היבשה.
אטנבורו מתאר את
אבות־אבותיהם של מרבי־ה־רגליים
ושאר חרקים פרימי-
טיבים, שניצבו בפני בעיית
התאקלמות על פני היבשה. ה תהליכים
הראשונים באבוליצ־יה
הדרווינית — בצבעים מרהיבים
ובהרבה מתח.

סיפורו של

אדן

10.25 דרמה שסיפורה מתמקד
בזוג צעיר החי באנגליה,
היוצא לסיור בעיירה
שבה נולד הבעל, באזורי הספר
של ניו־זילנד. האשה
פוגשת לראשונה את בני ה־מישפחה
של בעלה. הפער בהשקפות
החיים השונות של
בני הזוג הצעיר ושל מיש-
פחתו של הבעל מעורר חיכוכים
רבים.

יום כיסוד

לאומי 3.15 .כדורגל בינלאומי.
5.20 פרוע פרוע המערב8.30 .
חדשות בעברית 9.30 .סטו־קארד
צאנינג (קומדיה)10.10 .
ספינת האהבה 10.50 .המקצוענים
(גם בערוץ .)3

יום ר א שון
21 . 9
• כפתור ופרח (.)5.30
לקט מהתוכניות ששודרו ב־סידרה,
שירים חדשים וישנים,
עם יונה עטרי, אילי גורליצקי,
צמד הפרברים, צילה דגן, מיכל
טל ואחרים.

שבת

20. 9
• מבט לחדשות +
ראיון מיוחד, שיעסוק כ*
מילחמת יום־הכיפורים

מזהירה

עונה

10.00 סרט המתאר את
סיפורו האמיתי של רץ מצטיין,
שבגופו מתגלה סרטן
והוא נלחם בו באומץ ובנחישות
החלטה. השנה היא שנת
,1969 וג׳ון בייקר הוא רץ
מצטיין השואף להשתתף בנבחרת
האולימפית של ארצות־הברית
ב־ .1972 הוא עובד כמורה
להתעמלות בביודספר
יסודי בעיר הולדתו אלבוקדק,
ניו־מכסיקו, ומאוהב בנערה
יפה בשם מרי אן. הוא מתעלף
במהלך אימון ריצה, ובבדיקה
מתגלה הגידול הממאיר. ג׳ון
בייקר עובר ניתוח וממשיך
לעבוד כמורה, אך חדל מפגי-
שותיו עם מרי אן מפני שאינו
חפץ ברחמיה. הוא מסרב להי

עוד להיט (.)8.03
בתוכנית השבוע להיטים עבריים.

+הכל:
שאר כמשפחה
8.50 אפיזודה נוספת ב־סידרה,
תחת הכותרת העברית
״למענך ארצ׳י״ שבתרגום נכון
היה צריך להיות ״אדית הטובה
מדי״.

• הקמפוס כצל המלחמה
10.00 שידור
בצכע) .הפרק החמישי מוליך

את גיבורי הסידרה אל סוף
המלחמה, כאשר רוס מארגן
מסיבה לבוגרי ״הארווארד״.
פרי עוזב את המסיבה מוקדם,
רום מפלרטט עם אחייניתו של
פרי וכרים לומדת כי מזל הוא
שלא נישאה לרוס.

שיחה

כשניים

10.45ד״ר מרדכי רביד
מביודהחולים ״מאיר״ (מרצה
בביה״ס לרפואה של אוניברסיטת
ת״א) משוחה עם נתן
דונביץ על יחסי רופא וחולה.
• כו עו ת 11.15 פרק
66 בסידרה. עוד התפתחויות
ברומן של ג׳סיקה והפסיכיאטר
פוזנר.

19. 9

אין שידורים
בטלוויזיה

צפריר וחברים: תשע כריכוע

הירדנית :

1.15 כנפיים 2.30 .החלום ה־

.יום שלישי, שעה 8.03
כצכע)• סרט־תעודה, שנפתח
בשאלה יהודית מהמאה שעברה:
ארגנטינה או פלשיתנה?
תיאור ישובה של ארגנטינה
בידי הברון הירש, שטרח להביא
אליה יהודים ממיזרח־אי־רופה.
העיר היהודית המרכזית
שם: מוזם־וויל. הסרט, שהופק
על-ידי שירות הסרטים ה ישראלי,
ביוזמת מישרד־הק־ליטה,
מתאר את שפע העושר
של הקהילה היהודית בדרום
היבשת האמריקאית.

?וטו׳מס: עונה מזהירה
מוצאי כיפור, שעה 10.00
קלאודיוס אני

( — 10.50 שידור בצבע).
הפרק העשירי בסידרה על פי
ספריו של רוברט גריוום. ימי
שילטונו של הקיסר קאליגולה,
ההופך את הארמון לבית־בו־שת
המנוהל על-ידי סנטורים
ונשותיהם. קאליגולה יוצא לגרמניה
על מנת למלא מחדש
את אוצרות המדינה שהתרוקנו.
קלאודיום ושני קונסולים-
לשעבר נשלחים מיד בעקבותיו
מרומא, לברכו על ניצחונו
המהיר. קאליגולה מצווה להוציאם
להורג, כיוון שלא הביאו
עימם חפצים שלהם ציפה.
עם שובו לרומא קושרים שני
קונסולים אחרים, ביחד עם
קאסיום, לרצוח אותו. הקושרים
מבצעים את זממם -שעה
שקאליגולה יושב בתאו, צופה
במישחקים. בתוככי הארמון
רוצח קאסיוס את סזוניה, אשת
קאליגולה, ואת בתם. קלאו־דיוס,
שהיה עד למחזה, מסתתר
מאהרי הווילון, אך מתגלה
עד מהרה על-ידי החיילים הבוזזים
את הארמון. אחד הקצינים
שמזהה אותו, מסביר
שיש צורך דחוף בקיסר, ומדוע
לא קלאודיום ז ! למרות
מחאותיו, מכתירים אותו אנשי

עדי וגוריון: שלוש, ארבע, חמש וחצי
יום רביעי, שעה 5.30

כנע לסרטן, ומקדיש את עצמו
לאהבתו הגדולה — אימון יל דים•
בתפקיד המרכזי של ג׳ון
בייקר מופיע השחקן טימותי
בוטומם, כוכב ג׳והני מת ב־שדה־הקרב
והצגת הקולנוע האחרונה,
ואחד מכוכבי סידרת
הטלוויזיה המירוץ אחרי הגלימה.

לאודיסיאה
אמריקאית העוזרת
לו לתת ביטוי לרגשותיו ה־אנטי־מימסדיים.

עוד ביצוע של יצירת פרו־תיזמורת בביצוע קופייב,
רשות־השידור
ירושלים, בניצוחו
של מנדי רודן.

• בית קטן כערכה
5.30 האפיזודה מסע באביב.

• הרפתקאותיו של רב
פעדול 0.20 שידור
כצבע).
• מסך גדול מסך קטן

• מוות לכן במים כחולים
0.30 סרט תיעודי,

• פטר והזאב (.)0.00

מישחק

22. 9

8.30 בתוכנית קטעים רבים מקומדיות אמריקאיות חדשות,
ביניהן .״הפלישה להוליווד
1941״ ,״טיסה נעימה״ ,״פצצת
עירום״ ,״האחים בלוז״ ו״מכו־ניות
משומשות״.

1ח מי שי

השבוע

8.03 המתכונת החדשה של
תוכנית הספורט הנודעת; אל
מישחק השבוע מצטרפת מעתה
תחזית לקראת מישחקי השבת
הקרובה.

יום שני

דוגלס, פוריל ודון־כייקר: אדם עם שחר
יום רביעי, שעה 10.05

המזכיר במידה רבה את סיפורה
של מלוויל ״מובי ריק״ ,שהוא
מצוד בעיקבות הלווייתן הלבן.
סרט זה מתאר קבוצה של צוללנים
אמיצים שיצאה 1969ל אוקיינוס
ההודי כדי לעקוב אחר
הלווייתן הלבן במרחבי הים.
המירדף נמשך מאפריקה עד
אוסטרליה. אלפי לווייתנים צו למו
עד שהלווייתן הלבן הופיע
סמוך לחופי אוסטרליה. הסרט
מתאר את התמודדותו של האדם
עם היונק המסוכן מכולם.

שידה 4מגירות
עשויה עץ אורן מסיבי

בדניש עכשיו -מבחר רהיטים מעץ אורן באיכות שרק
דניש יכולה.
חדרי שינה, פינות אוכל, מערכות ישיבה, חדרי ילדים
ופריטי ריהוט אחרים ־ כולם עשויים עץ אורן מאסיבי
ובעיצוב בלעדי.
רהיטי אורן מקסימים -עכשיו בדניש.
* 8הנחה על תשלום במזומן ואפשרות לתשלומים
הנחה נוספת בקניה בשיטת ״שלם וקח׳׳.
17490 8184

14.080

שולחן דגם 7ו באורן מסיבי 1,20x0.80

עם משטח עליון רחיץ.
ניתן להגדלה עד
. 80ו מי.

המיטה המוצלחת של
דניש באורן מסיבי כולל
שידות, שולחנות לילה
ארון קיר במידות שונות
ומראה.
המחיר למיטה

530 24755 47660ג1
£א?1מזנון מודולרי מעץ אורן טבעי,
מגרות, מדפים, תאים פתוחים וסגורים,

המחירים בלירות וכוללים מע״ני

מיטה דגם ,501 עשויה עץ אורן מסיבי.
1.90x1.40מ׳ ,בעיצוב פשוט
ונקי. מחיר שולחן לילה -
4.680ל״י.

1* 1דויש

רמודגן: דרך ז׳בוטינסקי .104
ירושלים: רה׳ הסורג מול בנק
ישראל.
חיפה: אחוזה, דחי חורב .53
באר־שבע: רח׳ החלוץ .124

פולין - 1980
גל שבי תו ת ה פו ע לי ם ב פולין ש ה קי ףלאח רו גהמ או תאל פי
עו ב די ם ח שף א ת חו לשתהט ענו ת בדבר ה ז הו ת ה קיי מ ת בין
ה פו עלי ם, המפ לג הוהמ דינ ה ב פולין וב ש כנו תי ה. בלי ל ה כנ ס ב פי רו ט
לשא לו תכמו: מ הו סוציאליזם ! כיצד ני תן לעבור מחברה
קפיטליסטיתלחברה סו צי א לי ס טי ת ז ננ סהלהתייחסכ אן לעמדת
שס״י ( ש מ אל סו צי א לי ס טי י שראלי) בי חסל הג שמתה סו צי א ליז ם
באר צו ת ב הן ה הון אינו שולט.
ב קווי הי סו ד של שס״י טענו כי ב אר צות בהן מוגר שלטון
ה הון יש צורן לעבור ל שלטון המועצות. ק ב ענו כ י :
״ ב תו קףנ סי בו ת הי ס טו ריו תוחוסרנא מנו ת לי סו דו תהד מו ק
ר טי ה ה סו צי א לי ס טי ת, שכבות ביו רו ק ר טיו ת שונות צברו עושר
ועוצ מה של טוני תוה שפ עהתר בו תי תוחבר תי ת מוגז מי ם. כ תו צאה
מכ ךנבל מו ת ה לי כי ה בני ה של הכרהו תו דעה סו צי א לי ס טי ת,
ונ תנוונ ה שי ט ת שלטון ה מו ע צו תהד רן הי חי דהלפ תו ראת
הב עיו תהל לו הי א ה עב רתה של טון הלכה למע שה בכ להד רגי ם
מידי ה מנגנון המפ לג תי לידי מו ע צו ת פו ע לי ם ה פו ע לו ת ונ ב ח רו ת
ב או רחד מו ק ר טי ״.
אין זאת או מרת כי ה שינוי שצריך ל חו לבחב רו ת ב הן ה הון
אינו שולט ז * הלמהפכה חד שה, שכן הניגוד אינו ב ב סי ס היי צור
אלאבמ בנ ה העל הפול^שי :
״ הניגו דמתמקד בסהנירה שבין מ ת כנני ם ו מב צ עי ם, בין צמרת
מ פ לג תי ת כל י כו ל ה לבין ה מוני העםמ שוללי ה שפעה פו לי טי ת.
ס תי ר ה זו ע שויה עדיין להפתרב או פן די אלק טי ול א א לי ם, א ך
עלול הלה פו ךלס תי ר ה אנ ט גוני ס טי ת כ לו מ ר — אפש ריו תדר כי ם
שונות ל מי מו שהפת רון).
מ או ר עו ת פולין מו כי חי ם כי הניגוד פועלי ם־מפלגה

קיי ם, והדרך לפ תרו היא הרחבתהד מו ק ר טי ה בפולין,
דרי שות כ מו: הקמת איגו דמק צו עי ד מו ק ר טי, חופ ש ב טוי, העמקת
ה שוויון החבר תי וכר, הן דרי שות שי ק ד מו א ת פולין ל סו צי א ליז ם,
ע״י עידוד ה עב רתה כו ח ה פו לי טי מהמפלגהוהמ דינ ה ל מו ע צו ת
ה פו ע לי ם.
ה עוב דהש חל קמה פו ע לי םנתפסולהשק פו ת ל או מניו ת
ו ד תיו ת אינ ה מ שנ האתמסקנת נו, אלא ־ -אדרבא, מחזקתאת
ה ט ענ השהמאבק כנגד ה שקפו ת א לו צריך ל היו ת
אידי אולוגי־פולי טי ולא א ד מיני סטר טי בי ( הג ליו ת, מאס רי
םוכר).

מבט

משמאל

כ ת בנו כ י :
״ איננו א די שי ם ל תו כנן של ד עו ת חו ר גו ת ל מיני הן ו חננו
מ ב חיני ם הי ט ב בין בי קו ר ת על ה מ צי או תהקיימת, המקבלת
אתיסודותה סו צי א ליז ם ודור שת אתהרחבתהד מו ק ר טי ההסו צי
א לי ס טי ת ובין ה או פוזי צי ה הי מני ת. נראה כי ב מי דהלאקטנה
ה שי טו ת ה מו פ ע לו ת בלפי ״ הי מין ״ מו פ ע לו ת תו ך חשש מהבי קו ר ת
משמ אל. בכ למקרה אנו מ תנ ג די ם לדבוי א ד מיני סטר טי בי של
ד עו ת מ תנג דו ת ״.
אין ב ב קו ר ת זו, ב קו ר ת של סו צי א לי ס טי ם על המש טר
בארצות בהן ה הון אינו שולט, בדי לצרפנו א ל כל ה מנ צ לי ם
(ב אר צו ת ה הון) אתהמ צב ב פולין לצר בי ה ם. ה בו רגנו תבאר צו ת
ה הון מנסהל חז קאתש לי טתה על ה פ רו ל ט ריון באר צו ת ה שונו ת
תוך שימו ש ב ארו עי פולין להתקפה על ה סו צי א ליז ם בא שר הו א.
כן נו תני ם־ידלהתקפה זו בעלי אי די או לו גיו ת ״ חו פ שניו ת ״
(ליברליניו ת) ה ש מי ם דגש על מו שג חופ ש מופ שטבמ נו תקמהד כוי
המעמ די.
שס״י מ תנגד, ב תו ק ף לכ ל שימוש באמצ עי ם מינ ה ליי ם (מעצ רי
ם, ני תו ק קווי ט ל פון וכר) או אמצ עי כ פי האלימים ( משטרה,
צבא) כדי ל ה תי ראתהסבךה פו לני או דו מי ם לו. לאע״י גו ר מי ם
פני מיי ם וו ד אי שלא ע״י גו ר מי ם חי צוניי ם.
כ ת בנו בי ״ השתחר רו תמש לי טתה ביו רו ק ר טי הוהמעבר
ל ד מו ק ר טי ה פו עלי ת, אםלא ייעשו ביוז מתהמפ לג העצמה,
יתבצעו ע״י לח ץ ו מרי של ה פ רו ל ט ריון ״.

בכך אנו מו סי פי םלה חזי ק. קי דו ם ה סו צי א ליז ם
ו ד מו ק ר טי ה פועלית בפולין י חז קו א ת מעמד הפועלי ם
בבל מ קו ם ב שאיפתו לשנוי פני החברה ול סו צי א ליז ם.

#וסל שמאל סוציאליסטי ישראלי
ת.ד 33076 .ת״א
ת.ד 9596 .י־ם
ת.ד 2478 .חיפה

תרומות לכסוי ההוצאות נא לשלוח לת.ד. הנ״ל.
חוברת מעודכנת ״קוי יסוד״ של שס״י תפורסם תוך חודש
— להשיג תמורת — 30.ל״י, לפי הכתובות הנ״ל.

במדינה
(המשך מעמוד )46
הדיזנגופי. חיוכה הלבבי, עיניה
המאירות, כושרה לזכור ולהכיר
כל אדם שאי-פעם קנה אצלה חפיסת
סיגריות, והאווירה הידידותית
שהיא משרה סביבה — הפכו שם-
דבר בקרב ציבור הקונים העצום
שלה. אפילו כאלה שאינם מעשנים,
מרגישים צורך לעצור לרגע
קט ליד דוכנה ולהחליף עימד. כמה
מילים. כזאת היא גרטל, מוכרת
הסיגריות.
בשבוע שעבר ניחתה מכה קשה
על עיסקה של גרטל. קפה רוול
נסגר. המידרכה ליד הדוכן שלה
נשארה מיותמת. השולחנות והכיסאות,
שלצידם מכרה את הסיגריות
שלה, נעלמו. חלק ניכר מציבור הלקוחות
שלה, באי בית־הקפה, נאלץ
לעזוב את המקום.
״קשה לי מאוד,״ סיפרה גרטל.

כיום הן סוגרות כבר בשלוש אחר-
הצהריים.
״כשאנחנו לא פותחות,״ מספרת
אולי ,״הקונים שלנו מדוכאים. כולם
אוהבים אותנו. אנשים באים לקנות
אצלנו מכל העיר. רק לפני כמה
ימים סיפר לי לקוח, שנגמרו לו
הסיגריות בתחנה־המרכזית. הוא
אמר שהתאפק כל הדרך כדי לבוא
לקנות פה, .אצלכן יש לסיגריות
טעם אחר,׳ הוא אמר לי.
״אנחנו עומדות כאן בחמסין ובגשם.
את כל המילחמות עברנו
כאן. במילחמת ששת־הימים פתחנו
באמצע המילחמה, כדי שלחיילים
יהיו סיגריות. אנחנו תמיד במצב-
רוח טוב. הקליינטים אוהבים את
זה. מי שאין לו כסף, תמיד קיבל
סיגריה בחינם, או שהיינו מלווים
לו. תמיד הסתדרנו עם כולם. בגלל
זה אף פעם לא היו לנו בעיות.״

כבר את החפיסות המתאימות. בין
הלקוחות נמצאים גם תיירים. הללו
שמחים לראות בכל ביקור שלהם
בארץ, כי גרטל עדיין עובדת במלוא
המרץ .״ישנם תיירים שבאו
לבקר בארץ לפני הרבה שנים.
כשהם חוזרים שוב, ורואים שאני
עוד נמצאת, הם מחבקים אותי.
אנחנו תמיד נתנו יחס מיוחד ל תיירים.
הסברנו להם את הדרך
והצענו להם איפה לבלות.
״עכשיו אני עדיין לא יודעת מה
לעשות. בלילה הייתי מכניסה תמיד
את העגלה לתוך קפה רוול. משפחת
קצנגולד, הבעלים של רוול, הם
אנשים מאוד טובים ועזרו לנו.
במשך השנים פרצו לנו הרבה
פעמים את העגלה. ברוול היא היתה
בטוחה. עכשיו אני לא יודעת איפה
לשים אותה. נשארנו כאן לבד
ברחוב. רוול כבר איננו וזה חבל.״

גרטל מימון ואחותה אולי ליד דוכן הסיגריות מול ״רוול״
גולדה עישנה סומרפיין

״ויט־או״ ,מכין,
אימך לק־ד
קרם ״ויש*או״ .מרמי| 0
עיער מרגליו ו^ניח ומ1מ? 6
במהירות בקלות ובעדינחו׳||
׳׳ויטו־או״ מעניק לעורך^
מגע ד ך ומלטף.ועושה ׳1
אותך יפה וגחשקת;|,

״ויס־או״ התכשיר;,:
להרחקת שיער הנמכו^
ביותר באירופה ז
מגיל ליטא|?£

הירך מיפה
לרמזקת עויעך::

״הסגירה של רוול היא מכה קשה
בשבילי. תמיד ישבו כאן אנשים
מסביב, דיברו וצחקו. עכשיו הכל
נעלם. אין כלום יותר. בלי רוול
המקום הזה מת.
״אני נמצאת כאן כימעט מהזמן
שרוול נפתח את המקום הזה נתן
לי ראש-העיר ישראל רוקח. בעלי
ואני עלינו ארצה משנחאי, בסין.
אנחנו שנינו וינאים. עזבנו את
אוסטריה בשנת .1938 נשארנו בסין
11 שנה ואז עלינו ארצה. כאן לא
היה לנו כלום. רוקח רצה לעזור
לנו והציע לנו למכור סיגריות.
״אז היו זמנים אחרים. מכרנו
קופסה בכמה גרושים. גם האנשים
היו אחרים. תמיד היינו נחמדים
לכולם ועזרנו למי שרק יכולנו.
כולם היו חברים שלנו. גם השוטרים
וגם הגנבים. היו הכל יותר גדול.
צריו לדעת איך להתייחם היום
לאנשים. כשבא איזה בריון, ואני
רואה שאין לו כסף, אני תיכף אומרת,
היום בטח היום־הולדת שלך
ונותנת לו קופסה סיגריות במתנה.
הוא מחייך, לוקח והולך. אבל על
ההתנהגות של האנשים היום אני
מעדיפה לא לדבר.״
לפני 14 שנה נפטר בעלה של
גרטל. במשך כמה שנים עזר לה
במכירה ידיד מבוגר, אך גם הוא
נפטר. כיום מנהלת גרטל את העסק
יחד עם אחותה, אולי. מדי יום
הן פותחות את הדוכן בשעה תשע
בבוקר. פעם אפשר היה לקנות שם
סיגריות עד השעה 11 בלילה, אך

עוברי-אורח בדיזנגוף נדהמים
לפעמים לגלות עד לאן מגיע זיכרונה
של גרטל. הקשישה כפופת־הגו,
מסוגלת לזכור אנשים שקנו
אצלה סיגריות לפני שנים. תמיד
היא מברכת בחביבות את הכל.
לעולם אין מצב־הרוח שלה נוטש
אותה. היא מתייחסת אל כולם כאל
ידידיה האישיים.
בין ציבור לקוחותיה של גרטל
נמצאו גדולי היישוב .״אני זוכרת
שאשתו של משה שרת היתד,
באה לקנות אצלי,״ סיפרה גרטל.
״גם גולדה מאיר היתה קליינטית
שלי. היא היתד. קונה סיגריות
סומרפיין תוצרודהארץ. היום כבר
לא מוכרים את זה. כל הקליינטים
הגדולים שלי נפטרו אחד אח, י
השני. כמעט לא נשאר אף אחד.
״פעם מכרנו הרבה סיגריות
מטוסיאן, דגל, דובק ,10 סילון ו-
אל־על. היום מיספר אחד בשוק זה
סיגריות טייס. אנשים מכל הסוגים
מעשנים אותן. וכולם באים לקנות
אצלי. הממשלה קונה אצלי, ה-
מישטרה, וגם אנשים פשוטים. הם
כולם רוצים רק את הסיגריות שלי.
כולם אוהבים אותי, אפילו השוטרים.
הם עוצרים כאן במיוחד עם
המכוניות שלהם. עוצרות גם מכוניות
אחרות, אבל היום הרפורטים
יקרים. רק אתמול קיבל מישהו
רפורט של אלף לירות.״
גרטל זוכרת איזה סיגריות מעשנים
לקוחותיה הקבועים. כאשר היא
מבחינה בהם מרחוק, היא מכינה

מ יש פ ט
ותר מ ד; ,סוטר ,
לולא גסגשו השוטרים
כ מי קר ה 7א היה
העבריין גתפס
שני השוטרים שתו קפה של שחרית
בבית־קפה במרכז בת־ים. הם
שוחחו על הא ועל דא, כאשר הראה
אהד מהם לחברו בחור שעמד
ליד הקפה הסמוך .״אתה מכיר
אותו ז״ שאל השוטר הראשון ,״זהו
יצחק מסג׳י, כל השוטרים מכירים
אותו.״ השוטר השני מענף התנועה
במישטרה, תקע מבט בבחור
ואמר :״אני מכיר אותו טוב, רק
לפני ימים אחדים היה מעורב
בתאונת דרכים מוזרה. אבל שמו
יעקב בן־שושן. אתה בטח טועה.״
היה זה תורו של השוטר הרא שון
לנעוץ את עיניו באיש שלא
הבחין עדיין, כי הפך מרכז הת עניינותם
של שני השוטרים .״מה
אתה מדבר, זה מסג׳י ללא ספק.
אני מכיר אותו שנים רבות. יש
לו עבר פלילי עשיר׳ ולא הייתי
יכול לטעות בו.״ כך נמשך הוויכוח
בין השניים, ושוטר התנועה
סיפר לחברו כיצד הכיר בימים
אלה את הבחור השנוי במחלוקת.
האיש שאותו הוא מכיר כבן-
שושן, פגע בתחילת החודש, ליד
(המשך בעמוד )67י
העולם הזה 2246

אופנה רומנטית

אופנת אדירם (אטלס שיף לשעבר) ,יצרני
אופנה סרוגה לנשים, מציעה לאביב־קיץ
1981׳קולקציה עשירה ומגוונת, המעוצבת
בסיגנון קלאסי בצד מראה ספורטיבי,
פרי יצירתה ישל המעצבת מידי
שפיר.
בקולקציה, המבוססת על גזרה אוורירית,
באים לידי ביטוי כל החידושים האופנתיים
הקיימים בבדים רגילים, כגון: וריאציות
על נושא הוולנים, הדפסי מוטיב היוצרים
מראה רומנטי, ומיישחקי צבעים של פסי
אורך ורוחב המשקפים את המראה הספורטיבי.
כמו־כן בנויה הקולקציה על שילובים
והתאמות של חלקי הלבוש השונים
הכוללים: שמלות, חולצות, חצאיות,
דקטים ומערכות תלת או דו חלקיות.
הדגמים הסרוגים ברמה גבוהה, עשויים
מתערובת של כותנה, אקרילן וויסקוזה,
עם אפקטים שיל הדפסת יד ושניל (דוגמת
סריגה בולטת) ,כשסממני האופנה הבול טים
הם שרוולי קימונו, וי עמוק, וחגורות
סרוגות הנקשרות במתניים.
החצאיות מעוצבות חלקן בגמרת חצי
קלוש, חלקן ישרות וחלקן עשויוית מפלי־סה
סרוג. השמלות בעלות כתפיות,
סטרפלס, ללא שרוול וחצי שרוול. במערכות
הדו והתלת חלקיות מופיעה הדפסת
מוטיב של קבוצת פרחים ענקית בחולצה,
בחצאית ובז׳קט. הצבעים השולטים
בקולקציית הסרוגים העם פסטליים
כמו! :ודוד עתיק, תכלת דהוי ולבן.

תפרים בוהקים
יטה כבר אפשר לחדש באופנת הג׳ינס?
תתפלאו אבל יש מה לחדש איו להפתיע.
אופנת פירוצ׳י מאיטליה, המתבססת בעיקר
על הקו הצעיר בשילוב הקו האופנתי,
הוציאה לעולם האופנה מפנסי ג׳ינס עס
תפרים מודגשים בעזרת צבעים בוהקים

דגמים סרוגים

של אופנת אדירם עשויים
מתערוכות של כותנה, ואק־רילן,
עם אפקטים של הדפסת יד. י בתמונות, חליפה בחלקים

(פלורוסנטיים) .הצבעים הם ירקרק, ורדרד
ואורנה, כשהג׳ינסים בצבע שחור. בסיג-
נון הזה אפשר למצוא אוברולים לנשים
ולגברים, מיכנסיים עם דקט קצרצר, כש־הכיסים
מודגשים בעזרת הרבה תפרים
בוהקים. ואם תחליטו לבלות בדיסקוטק
שבו יש מישחק ׳תאורה, תופתעו עד כמה
בולטים המיפנסיים בתפרים הבוהקים.

נעלי בלט
בדרך־כלל אני נוהגת לספר לכם על
חידושי האופנה. בכוונה כתבתי לכם ולא

מסריג קל בצבע פסטל, חצאית, חולצת סטרפלס, ומקטורן קייצי
עליון עם קשירת שרוך במותן. המייוחד פה, הוא הדפם היד על
הסריג, מוטיב פרח טרופי החוזר על המקטורן ועל החצאית.

לכן, שהרי אישה לבושיה בטעם משמחת
גם את לב בעלה, אז מדוע שגם הוא לא
יהיה בתמונה? הפעם תרשו לי להפנות
א׳ת מבטכם למטה, אני מתכוונת לרגליים,
או ליתר דיוק לנעליים. גם בתחום זה
יש שינויים וחידושים כדרכה של אופנה.
בוודאי נתקלתם בעקב המחודד שהיה מודרני
בעבר, ושוב ׳חוזר אלינו בדלת
האופנתית, אבל מה שהולך חזק בימים
אלה היא דווקא הנעל השטוחה, זאת
הנראית בנעל בלט. הצבע הבסיסי הוא
!׳סחור אבל תוכלי למצוא נעליים כאלה גם
בצבע טורקיז, סגול, ורוד ואפילו ירקרק.

תצא אחת שתנעל נעלי
בלט אופנתיות אלה.
׳ויי י הרווחה והנוחיות עם נעליים אלה, לאחר
שנות הסבל עם נעלי העקב המחודדות
והגבוהות. נעליים שטוחות אלה בסגנון
נעלי הבלט הן מאוד אופנתיות, תוכלי
למצוא נעליים אלה בצבעי השחור, טורקיז,
סגול, ורוד, ואפילו ירקרק.

מישקפי קיטש
בסיגנון הצבעים הפלורוסנטיים הבוהקים
יש גם אופנה לייצור מיסגרות למשקפיים.
אופנה זו נקראת קיטש וכך זה גם נראה.
אבל זה אופנתי. הזכוכיות הן שחורות

על העיניים,
ל 01111
אחד מזוגות

השמש החדישים והאופנתיים.
הן שחורות וכהות, והמסגרות
בצורות שונות ומוזרות, כדוגמה

קופצים לעי!

התפרים במכנסי הג׳ינס של
פירוצי. החברה יצאה עס קו חדש
של הדגשות תפרים על המכנסיים והז׳קטים בעזרת צבעים בו
הקים.
צבעי הג׳ינס הם בצבע שחור, בסגנון זה אפשר למצוא
אוברולים לנשים ולגברים, מכנסיים עם דקט קצרצר,
כאשר הכיסים מודגשים בעזרת הרבה תפרים בוהקים.

אלה הם
משקפי־הזכוכיות מעוצבות בתמונה.

בדרך־כלל,
והמיסגרות בצבעי ורוד חזק
מזעזע, ירקרק ותפוז. המיסגרות מעוצבות
בצורות שונות, לב, עגול וצר, מרובע
וצר וגם מוארך.
3י80ג

חני ת ה צנ טנ ר

.1נישואיה של מריה בדאון(גרמניה)

. 2חזרת התזמורת (איטליה)

ט הטוב תש׳ *הסרט הטו
* * י ש חו ש ב ששנת תש״ם היתד. שנה
— ז מוצלחת, שיקום! מי שחושב שהכלכלה
משגשגת, היחסים הבינלאומיים פורחים
והתרבות חוגגת את נצחונה על הבערות
— שיקום!
מה זה, אף אחד לא קם? אולי שנת
תש״ם בכל זאת לא היתד, כה מוצלחת?
יש אמנם תיאוריה האומרת, כי כשאומה
במשבר הקולנוע שלה פורח. ההמונים
נוהרים לאולמות החשוכים, כדי לשכוח
את הצרות. אבל כנראה שהצרות של עם
ישראל היו כאלה, שלא נותר לו שאר־רוח
כדי להיכנס לאולמות ולחלום.
המיספרים היבשים מדברים בעד עצמם.
בהשוואה לשנה הקודמת, מיספר הצופים
ירד בכ־ 10 אחוזים. בחודשים האחרונים,
הכלולים ב״עידן האושר ההורביצי החדש״
,מסתכמת הירידה בכ־ 25 אחוז
לפחות. אילו שאלו את בעלי בתי-הקולנוע,
הם היו סוגרים את הטלוויזיה, וחסל. לא
מפני שזהו מוסד אנטי־ציוני, שאינו שותף
לתנועה המשיחית המנהיגה את המדינה,
אלא מפני שברוב חוצפתו הוא מעז להציע
להמונים אלטרנטיבה לקולנוע. אלא שבעניין
זה יצטרכו המתלוננים להתרגל
לרעיון שהטלוויזיה חיה, קיימת ומתחרה
בהם. ולא זו בלבד: יהיו עוד ערוצים,

הכל ישודר בצבע, ומכשירי ד,ווידאו, עם
הקאסטות המובחרות של כל הסרטים ה אחרונים,
יהוו בעתיד בני־תחרות קשים
ביותר. תחת להמשיך ולקטר רצוי היה
להיערך לתחרות, ולחפש פיתרונות. כאלה
נמצאו גם באירופה וגם בארצות־הברית,
ואין שום סיבה שלא יימצאו גם כאן,
נישואין נוסח ישראל

שחקו

השנה:

ברונו גאנץ
״ידיד אמריקאי״

נסטא סי ה קינ ס קי

ף׳ כאשר לסרט הישראלי -על גבי
י הנייר הוא מרגיש טוב מאוד 15 .סרטים
ישראליים חדשים הוצגו השנה, ומיספר
הצופים הכולל בסרטים אלה לא ירד בהש וואה
לשנה שעברה. ובמקום שבו הכל
פונה אחורנית, מי שנותר על מקומו דומה
לאלוף המהירות.
מבין 15 הסרטים, שניים הם תיעודיים.
הים האחרון, שהוצג מדי פעם בסימנטקים,
ושיגעון של מולדת שזכה לתגובה צוננת
מאוד של הקהל.
סרט שלישי מבין ד ,15-,אהבה כוזבת,
נעשה בשלמותו בפאריס, עם שחקנים צרפתיים.
אבל משום שהבמאי הוא עוזי

,4שיער (ארצות־הברית)

.3מנהטן(ארצות־הברית)

:תש׳* הסרט הטוב תש ים
פרס, הכניסו אותו למניין הסרטים הישראליים.
הסרט
האחד והיחידי שניתן לכנות בלב
שלם ״הצלחה״ ,הוא הקומדיה של יהודה
ברקן, חייך, אכלת אומה. עוד אוסף של
מתיחות עם מצלמה נסתרת, שבו ידע הקהל
לקראת מה הוא הולך וקיבל בדיוק את
התמורה.
ובאשר להישגים אמנותיים, אפשר להצביע
על מאמציה של מיכל בת־אדם לעשות
סרט אישי — רגעים. אבל התוצאה היתר.
כל כך אישית, עד שנדמה היה שכל העולם
מסביב מצטמצם לממדיה של תפאורת קרטון
שטוחה.
על הזילזול באדם המבעבע מתוך נישואין
נוסח תל־אביב, על הכישלון של חיקוי
הקומדיה האילמת בטעות במיספר, על רד
מיזאנתרופיה המתחסדת שבפחדנים, או
על דמיון ראניון שהתדרדר לנתניה במלך
ליום אחד מוטב שלא לדבר.
סרטי היבוא של תש״ם לא היו, אולי,
כליל השלמות, אבל יתכן שבהשוואה למה
שצפוי בשנה הבאה, עוד נתגעגע לתש״ם.
השנה לפחות ראינו סרטים. בשנה הבאה,
בעזרתו האדיבה של צ׳יצ /יש סיכוי סביר
מאוד שלא נראה בכלל סרטים, או שנראה

הרבה פחות, אם תפרוץ שביתה ב־ 4באוקטובר.

להיות

במופע הקולנוע

שחקן־מישנה

השנה:

ג׳ק וורדן
״וצדק לכל״ ,״להיות שם״

.3עוץ (ארצות־הברית)

שחקנית־מישנה

השנה:

דלפין סייריג
״שלחתי

מכתב ל אהובי״

ף יקווים כלליים אפשר עוד לומר, שמלאכת
ההפצה מטפלת היום בעיקר
בשני סוגי מוצרים: סרטי קולנוע רגילים,
ואירועים חברתיים — סרטים טובים, רעים
או סתמיים, המתקשטים בהילה של יוצאי-
דופן שאסור להחמיצם.
מובן שכל אחד רוצה, במידת האפשר,
להפוך סרט מן הסוג הראשון לסרט מן
הסוג השני. זה לא מתאפשר תמיד, אבל
תש״ם ראתה כמה וכמה דוגמות מן הסוג
הזה. למשל, אפוקליפסה עכשיו. סרט ש־הדיעות
עליו חלוקות, ושרבים לא שבעו
נחת מחלקו האחרון, אבל ברור היה שכל
מי שרוצה להיות מעודכן בחדשות האמנות
והתרבות חייב היה לראותו. מן הדין להוסיף
שבמקרה זה מדובר באחד המיבצעים
הנדירים ביותר של הקולנוע האמריקאי,
מיבצע אנטי-מימסדי מפורש ונסיון —
אולי לא מושלם, אבל מעניין ביותר —

.4אחרון הזוגות הנשואים (ארצות־הברית)

* * ס ר טי ה עוו הי * *
(המשך מעמוד )53
להראות את מילחמת ויאט־נאם על כל
זוועותיה.
דבר דומה אפשר לומר על תוף הפח.,
המקושט בפרס הגדול של פסטיבל קאן
ובאוסקר של הסרט הזר הטוב ביותר! על
טס, שנהנה מכל התהילה של רומן פו־לנסקי
ומביקורם של הבמאי והכוכבת הראשית
בארץ! על כל הג׳אז הזה, הסרט
המוסיקלי העשיר והיומרני ביותר שיצא
מהוליווד מזה שנים רבות, שגם זכה בפרס
קאן! ועל להיות שם, ששימש הספד מכובד
ומאלף ביותר לשחקן פיטר סלרס.

מרטין שין (כמרכז) ודניס הופר (משמאל) כ״אפוקליפסה עכשיו״ של פרנסים פורד קופודה
מסע אל לב השיגעון
היו בו תופעות קיצוניות. לכאורה היה זה
חלק מגל סרטי הכנופיות שפשט לאחרונה
על ארצות־הברית, אבל הבימוי של פיטר
ייטס (שנודע קודם לכן דווקא לא מעודן
ביותר) ,הסיפור האנושי והרגיש של סטיב
טסיץ׳ ואוסף השחקנים שלא ניסה להעביר
אל הצופה יותר מכפי שהיה בתסריט,
התגברו על כל המיכשולים.
ידיד אמריקאי, הסרט הראשון של הבמאי
וים ונדרס, המופץ מיסחרית ביש ראל,
חשף בפני הצופה הישראלי את האסכולה
של מעריצי הקולנוע האמריקאי
באירופה. אלה משלבים בנוסחות של סרט
הפשע הקלאסי את אותם הירהורים על
מוסריות, צדק והשפעה הדדית בין תרבויות
איסטווד ואלן פאקולה

הסייח השחור
היפהפה

סרט אחר, שהתחיל כסרט נורמאלי והפך
תוך זמן קצר להפנינג בפני עצמו
היה מופע הקולנוע של רוקי. בהשפעת
עולים חדשים מארצות־הברית, שהביאו
עמם את הפולחן, התקבצו מעריצי הסרט
מדי ערב, לחזות בו שוב ושוב. הם ישבו
.בחושך, מדליקים נרות קטורת ומזמרים
יחד עם המסר. הם הפכו את הסאטירה
המוסיקלית החביבה על סרטי האימים
לעבודת־אלילים במלוא מובן המילה. זוהי
תופעה חדשה בנוף הקולנוע הישראלי.
דוגמה של סרט שבו כמעט כל הביקורת
הסכימה עם כמעט כל הצופים — וזה קורה
רק פעם באלפיים שנד — .היתד. קרמר נגד
קרמר. הדרמה המישפחתית הצנועה, על
אשד, הנוטשת את בעלה ואת בינה כדי
להגשים את עצמה, ומופיעה שוב לאחר
שנה וחצי כדי לבקש את זכויותיה כאם,
הפכה ללהיט הקופתי הגדול ביותר של
השנה. קרמר הוכיח שבימוי פשוט, סיפור
תכליתי ושחקנים היודעים את מלאכתם
הם עדיין סגולות שלא יסולאו בפז.
תרגילים בהתבגרות, סרט צנוע אחר
על ארבעה צעירים בעיירה אוניברסיטאית
במרכז ארצות-הברית, היווה את אחת ההפתעות
של השנה. לא היו בו כוכבים ולא

של אומה המשנסת מותניה, מכופפת האשד,
את ראשה וחוזרת במרץ לעבוד את אל
הממון ואת הרכושנות, כאילו דבר לא
קרה. ניסיונה של מריה לעצב לעצמה דמות
של אשה עצמאית, וניסיונה של גרמניה
למצוא לעצמה דרך אחרת, עולים שניהם
בתוהו, באחד הסרטים הרגישים והמעודנים
והמפוקחים שנראו השנה בישראל.
שונה לגמרי היא חזרת התיזמורת של
פליני. סרט קצר שנעשה עבור הטלוויזיה
והצליח לעורר סערת־רוחות בעולם. ולו
רק משום שפליני העז בפעם הראשונה
לנטוש את עולם החלומות הפרטי שלו,
כדי להביע את התמרמרותו על העולם
שבתוכו הוא חי. ומכיוון שהוא, פליני,
נעשה הדבר באמצעים פיוטיים, בסרט שנראה
כמו תעודה על מערכת היחסים
בין מנצח לתיזמורת. ללא תיפאורות־ענק,
ללא שמנות אימתניות וללא חלומות-
ילדות — בסרט הצנוע והפשוט ביותר
מבחינה טכנית שעשה מזה שנים רבות,
מוכיח פליני לכל מי שהאשים אותו בהם־
תיידות עורקים, כי כוחו עדיין במותניו.
ושני סרטים אמריקאיים. בסופו של דבר
הוליווד עדיין שולטת על המסכים — לא
רק בכמות, אלא במקרים רבים גם באיכות.
מנהטן של וודי אלן הוא אולי מוצר הקולנוע
האידיאלי שהוליווד יכולה לאחל
לעצמה. סרט שנון, גדוש הברקות, עם
דיאלוגים שיכולים לבדר את המשכילים

ואת עמך כאחד. סרט שבו השחקנים
מתעלים על עצמם, והרקע הוא חלק בלתי
נפרד מן הסיפור (העיר ניו־יורק) .סרט
על נושא רציני מאוד — אנקת גיל המעבר
של משכיל יהודי המתלבט בכל —
שאין שום הכרח להתייחס אליו ברצינות,
אם לא רוצים בכך. בקיצור, וודי אלן
הוציא מתחת ידיו את הסרט שהכל מרוצים
ממנו. הוא מוכיח שוב, שאם אינו לוקח
את עצמו ברצינות יתרה, כמו ברגשות,
ואם הוא מתגבר על חרדתו שמא הקהל
לא יתפקע מצחוק, הוא משפר את שליטתו
במדיום.
הסרט הרביעי גם הוא אמריקאי, אם כי
בספק. אמנם שיער הוא מוצר לאומי של
ארצות־הברית לא פחות מעוגת־תפוחים
וכובע־בוקרים, אבל נוסף לו תבלין אירופי
חזק מאוד, בדמות הבמאי הצ׳כי הגולה
מילוש פורמן. אהבת האדם העזה של
פורמן, היכולת שלו להפיק בעזרת המצ למה
וקצבי-העריכה חוויה רגשית עמוקה,
והימנעותו מהפיכת גורם כלשהו לנבל
של ממש, נתנו לזעקת המחאה של שלהי
שנות ד60 שהיתר, אמנם מלאת עוצמה
אבל בוטה וחד־צדית, את העדנה, הרגישות
והאוניברסליות שהיו חסרים לה. ולא
זו בלבד, אלא שפורמן מצליח בסרט זה
להציע סיגנון חדש של סרט מוסיקלי, שונה
מזה של ימי שיר אשיר בגשם או קרון
הלהקה, אבל אינו נופל ממנו בערכו.

ילד־פלא ג׳סטין הנרי החמוד שונות, שבמולדת סרטי־הפשע, ארצות-
הברית, מעדיפים להצניעם ברקע.
מגהטן וכל השאר
^׳לארכעת סרטי־השנה. מבין כל
י הסרטים הגרמניים שהגיעו השנה לארץ,
הבולט, השלם והמוצלח ביותר היה נישואיה
של מריה בדאון. זהו הסרט הפחות
בעייתי של הילד היותר בעייתי בקולנוע
הגרמני — רייני ורנר פאסבינדר. סיפור
מלודרמאתי מאופק, המספר את קורותיה
של אשד. בשנים שלאחר תום מילחמת-
העולם השנייה. על רקע ההריסות של
גרמניה המובסת, הנוכחות הצבאית והכלכלית
של אמריקה, וההתאוששות המהירה

^ פני שנעכדר למפחי הנפש של ה/שנה,
כדאי להזכיר כמה סרטים
שלא היו אולי כליל השלמות, אבל היו
ראויים לתשומת לב גדולה מכפי שניתנה
להם, וכדאי שד,סינמטקים יתנו על כך
את דעתם. לדוגמה, ברונקו בילי של
קלינט איסטווד, הדבר הקרוב ביותר ל סרט
אישי שעשה כוכב־במאי זה עד
היום, סרט בעל חולשות צורניות רבות
אבל בעל נשמה יתרה או ״סיפור אהבה
על גלגלים״ ,סרט בן 10 שנים של
מונטה הלמן, על עידן הפורשים מן החברה
והמחפשים מפלט בתוצ עולם פרטי
משלהם, אופנת מחשבה שהיתה מקו בלת
מאוד בדור המחאה של אותם
הימים. אמנם ההתנהגות, דרכי המחשבה,
והאידיאלים השתנו מאז במידה
רבה, אבל האיפוק של הבמאי מונטה
הלמן, עקשנותו השיטתית להימנע מדרכים
קלות כדי לרתק את הקהל, הפכו סרט
זה למען אדם בעקבות גורלו לאניני-
טעם, וזאת אולי הסיבה שהסרט נכשל
בזמנו, ולא הצליח גם עכשיו למצוא
לעצמו צופים. ודוגמה נוספת ,״החיבוק
האחרון״ של ג׳ונתן דם, במאי צעיר
שהשתמש בסרט זה כמחווה אינטליגנטי

פירטיהמתח, אלפרד היצ׳קוק, לאשף מחווה שלא יכול שלא לקסום לחובבי
הקולנוע.
ועוד מילה אחת, לפני שמגיעים לנפילות.
זאת, כדי להזכיר את שני הסרטים
המסחריים האלגנטיים של השנה, הפרש
החשמלי ולהתחיל מחדש. שני ה במאים,
סידני פולאק ואלו ג. פאקולה,
ידועים דווקא כבעלי שרירים נוקשים

איכות אך למעשה מוליכים שולל. בגל
סרטי האימים, שניסה השנה לפעול ישירות
על בלוטות הצופה ולהגעיל אותו,
הצטיינו הלילה ה־ ,19 הנוסע השמיני, וכנפי
הלילה. ואם ליל המסיבות מרגיז
במיוחד, הרי זה משום שהבמאי ג׳ון קאר־פנטר,
המוכיח שליטה יסודית בכל רזי
שפת הקולנוע, משתמש בכל התעלולים
כדי ליצור חרדה היסטרית.
הדוגמה הבוטה ביותר בגל סרטי ד,מיש-
פחה היתד, אחרון הזוגות הנשואים. סרט
שבו השתלבו להפליא דיאלוג מורכב
מפיטפוטי־סרק, סיטואציות שנגנבו כולן
מסדרות טלוויזיה לנשים בהריון, פילוסופית
של רומן־משרתות, והמישחק הגרוע
ביותר שג׳ורג׳ סיגל ונטאלי ווד
ביצעו מעודם. אל כל אלה נוספה דד
״יאנטע״ התורנית של הקולנוע האמריקאי
— שחקנית בשם מרילין סוקול.
הכישלון המוסיקלי המפואר של השנה
שייך בעצם לשנת .1978 הכוונה לעוץ,
הגירסה המוסיקלית החדשה, השחורה והמפוארת
לקוסם מארץ עוץ המפורסם.
סידני לומט, שמרגיש הרבה יותר טוב

טלת בקרמר נגד קדמר. רוי שיידר החל
בדרכו אל-על בשני תפקידים ראשיים —
בחיבוק האחרון ובכל הג׳אז הזה, והוכיח
שהוא דמות קולנועית מרתקת. אולם
השחקן ששיכנע יותר מכל, כי ביכולתו
לחדור לנבכי נשמת הדמות שהוא מגלם,
לחשוף את חולשותיה ואת כוחה הנסתר,
היה ברונו גאנץ. שחקן שווייצי זה, המרבה
להופיע בסרטים בשפה הגרמנית, הוא ללא
ספק אחד מגדולי השחקנים באירופה של
היום. הופעותיו אצל במאים כמו אריק
רוהמר (המארקיזה או ,).ורנד הרצוג
(נוספראטו) ,ריינהרד האוף (סכין בראש)
הם כבר שם־דבר בכל היבשת. מישחקו
בידיד אמריקאי, שבו הוא מתחיל כבן
התרבות הישנה, הבטוח בערכים שבהם הוא
מאמין ובמערכת שבה הוא חי• ,ומסיים
כרוצח שאינו מסוגל לעמוד אפילו במינימום
ההתחייבויות המצפוניות המתחייבות,
הוא אחת הדוגמות המאלפות למיש־חק
קולנועי מעולה.
בין השחקניות: בט מידלר, שגילמה
את עצמה ברוז, חנה שיגולה, שהלמה בעוצמה
כמריה בראון, רומי שניידר ש-
שיכנעה בלאהוב מחדש, בו דרק, שהיתה

פול מאזורסקי, כאשף מחשבים מתוסכל
בגבר, אשה ובנק. ברצינות אפשר לדבר
על טריט ויליאמם, התגלמות ילד־הפרחים
בשיער, או על פול דולי, האב ההמום
מתעלולי בנו בתרגילים בהתבגרות. נראה,
עם זאת, שעל כולם עלה השנה שחקן-
מישנה מנוסה מאוד, ג׳ק וארדן. ב...וצדק
לכל הוא גילם שופט יוצא־דופן, שמשתולל
במסוקים ואוכל ארוחת־צהריים על מעקה
מרפסת. בלהיות שם הוא גילם נשיא אמרי קאי
מתוסכל ומפוחד שאיבד את כוח הגברא.
בשני התפקידים הוא גייס את כל
חוש ההומור ואת כל התבונה שרכש ב שנים
הרבות שבהן הוא מופיע בהוליווד.
הווה ועתיד
ף* ין שחקניות־ המישנה נמצאו
״ כמה הבולטות. למשל, מאריאל
המינגווי, האחות הצעירה של הדוגמנית
המהוללת, שהיא חיננית, וכנראה גם כש רונית
הרבה יותר מאחותה הבכירה, אם
מנהטן הוא קנדדמידה נכון. דוגמה אחרת:

כו דרר,
מיתוס בלי כיסוי

בט מידלר

המדהימה, החיננית והחד־פעמית

רוי שיידר
דמות קולנועית מרתקת
הרבה יותר, אלא שהפעם נטלו שניהם
פסק זמן, כדי ללטף את הקהל. זה אולי
לא עשה היסטוריה, אבל זה היה נעים.
אין מנוס, אם נרצה או לאו, צריך
להזכיר גם את אשר לנפילות — ואלה
השנה נבחרו יותר כנציגות סימפוטמיות
של אסכולות מסויימות, מאשר בשיאי
איוולת בפני עצמן. צריך אולי להזכיר
פעם נוספת, אין זו חכמה גדולה להצ ביע
על סרטים כמו ההבטחה כעל סרטים
גרועים. זאת אקסיומה, כאילו אמרנו
של הדרך הקצרה ביותר בין שתי
נקודות הוא הקו הישר. חשוב הרבה
יותר להתרכז באותם הסרטים המתקשי
טים בנוצות של איכות וזוהר, אלה נבחרו
על-ידי הקהל.

קד מי ואחרון
הזוגות
ך׳ כאשר לנפילות, אלה נבחרו מתוך
׳י אותם הסרטים המתקשטים בנוצות של

גיל קלייכורג

אני גולדן

כשהוא מטפל בדראמות, נטל להיט של
ברודווי, ביזבז עליו כ־ 24 מיליון דולר,
ועשה את כל הדברים־הלא־נכונים בו.
דיאנה רום בתפקיד הראשי משופשפת
מדי מכדי שתיראה חסרת ישע וניסיון
כילדה. לומט מנסה לדחוף סמליות סוצ יאלית
בכפות מרק גדולות והסצינות המוסיקליות
שלו מרשימות בעיקר בממדים
אבל לא בתנועה או בסיגנון שהוא מעניק
להן.
אופנה אחרת שהיתה מקובלת מאוד
השנה היתה אופנת הכנופיות, שמטרתן
העיקרית להזיק לזולת לפני שהזולת מספיק
להזיק להן. יתכן שהמסוכן מבין כל
הסרטים הללו, לפחות מבין אלה שהגיעו
לישראל, היה חבורת הלוחמים של ואלתר
היל, סרט שבו כל מעשה אלימות הפך
למיפגן בלטי נאצל ומעורר התפעלות,
ושבו בריונים מסוג מסויים צריכים להתחבב
על הקהל משום שבדיונים מסוג אחר
נראים דוחים יותר. כל זה מתרחש במעין
חלל האמור להיות העיר נידיורק בלילה.
אלא שזו עיר רפאים והסרט כולו נראה
כמו אורגיה של אלימות שצריכה לספק
את גדודי המאמינים של המרקיז דה־סאד
ושל סאבר מאזוך.
עם הוליווד הסליחה, אם כל ארבעת
הסרטים הם מתוצרתה. הסיבה פשוטה
מאוד: הוליווד פשוט סיפקה למסכים
הרבה יותר סרטים מכל התחרותיה, וביניהם
גם הטובים וגם הגרועים ביותר.

חור שחור
וצדק לכל
ל שחקני השנה. כמה מן המיב־צעים
שלהם היו מרשימים ביותר.
פיטר סלרס הצליח לתקן בלהיות שם את
הרושם שהוא מוקיון החצר. באיפוק ראוי
לשבח הגיש את אחת הדמויות המרשימות
ביותר בקאריירה שלו.
״**דייויד ״ בננ סי ^ ^נ ה ״ או ל הנוי כ חו ת
המפחידה והמפלצתית ביותר של ילד,
בתוף הפח. דסטין הופמן חזר לשחק את
עצמו כקורבן הסביבה בהצלחה בלתי מבד

ניסיון לייצר אלילת־מין חדשה ואנו גולדן,
שהיתר, מלכודהטבע בשיער.
אולם הדמות הנשית שנטלה על עצמה
את המשימה הקשה ביותר השנה, ונשאה
על כתפיה סרט שלם, היא נאסטאסיה
קינסקי הצעירה. רומן פולנסקי בחר בה
כדי לגלם את טס ד׳אורבוויל, הגיבורה
האומללה של תומאם הארדי. ואם כי שח קנית
צעירה ויפהפיה זו חסרה עדיין את
העומק הדרוש (ואולי אסור היה שתפגין
עומק כזה, כי אז היתד, חוטאת לדמות,

מדיד סטרים
עתיד ורוד

רומי שניידר
הווה חזק
שגם היא לא הצטיינה חיצונית בתכונות
אלה) ,היא ניחנה בנוכחות קולנועית ש אינה
מוטלת בספק.
מי שרוצה להתחכם יכול לבחור לתפקיד
המישנה של השנה דמויות חריגות כמו
יודה, נביא האור של הממלכה מכה שנית
(המעוצב על-ידי פרנק עוז, אביה של מים
פיגי) ,או כמו וינסטנט, הרובוט העגלגל
מן החור השחור. וביתר רצינות אפשר
להצביע על הופעתו המשעשעת של הבמאי

קריסטינה יאנדה, השחקנית החביבה על
אנדרי ויידה הפולני, שמגלמת תפקיד
כמעט אילם אבל אובססיבי עד כדי שיגעון
בללא הרדמה. עוד אפשר לציין את אן
ריינקינג, רקדנית וירטואוזית ומקסימה,
שהופיעה לצידו של רוי שיידר בכלהג׳אז
הזה, ואת מריל סטרים, שהיא לדעת הכל
השחקנית בעלת העתיד הוורוד ביותר בהוליווד,
אחרי שלושת הסרטים שלה השנה:
מנהטן, פיתויו של ג׳ו תיינן וקרמר
נגד קרמה יחד עם זאת, התפקיד המישני
המרתק והמפתיע ביותר נפל בידיה של
השחקנית הצרפתיה דלפין סייריג, בסרטו
של משה מזרחי כתבתי מכתב לאהובתי.
בדמות שהיחד, יכולה להידמות בקלות רבה
לקריקטורה של בתולה זקנה ומיתממת,
מצאה דלפין סייריג דוקא את אותה ה פשטות
של מי שחיה תמיד חסויה מפני
סביבתה, ושמתייחסת ללב במידה שווה של
סקרנות, פחד וחשד. היא הצליחה להיות
מצחיקה, נוגעת ללב ורגישה בעת ובעונה
אחת. מיבצע בלתי-רגיל לכל שחקנית
שהיא.

לגברי! לא לגברים! ניא לגברים!

ר 11111111 נו 1נ ג ור

משהו עולמי יעיל, סמוך על סמוך שכבר
ימצא לכם נתיב.
הסיפור הזה, כפי שמיד יובן, קרה לפני
שנה, בימים הפרהיסטוריים, בהם עוד לא
היתה לי דנה, וזמן־שינה לא היווה שום
מותרות. אני בכל זאת מביאה אותו עכשיו,
כי באמת הגיעה שעתו. חיכיתי זמן ארוך
מאוד, לבדוק איך מסתדרים העיניים,
ומה אומר, יפה מאוד, אך בל נקדים את
מה שבא בסוף.
אז זה מה שהיה. יום אחד צילצל ה
סוף
היה לו לא נעים, הסכים לומר הכל.
כמה איפה מי ואיך.
אז ככה. זה ניתוחפלסטי חכם מאין
כמוהו. הרבה יותר חדיש מהשתלת שיער
בנקודות קטנות שכואבות חזק. זו למעשה
המילה האחרונה בעיסקי הקרחות. זה לא
מתאים לכל קרח,ביחוד אם נשאר
לו זר כומר קתולי קט מסביב הראש.
זה כן מתאים לכל זכר שהשיער נטש
אותו, רק עד הקדקוד. צריך סחורה עצמית
להתרמות, כמה שיותר — כמה יותר טוב.

עלה עלה קרח
ורד שעיר
טלפון .״׳שמעי צרחה לי חברתי.
״יש לי סיפור, את משתגעת טוב.
זו בכלל לא בעייה. אני משתגעת באופן
וולונטרי, באקסטאזה, ומיד. צריך רק
לרמז לי, ואני בפנים.
היה אמצע הלילה, איזה תשע בבוקר
בלבד. עברו רק שעתיים, מטקס המסירות
היומי, בו הייתי קמה — ציפור חרוצה —
להכין קפה בוקר לאיציק. כבר אז ידעתי
לזייף מבחוץ עירנות אדירה, ומבפנים
עוד לגמרי לישון. הראש הדווי שלי היה
מאומן להחזיק מעמד רק עד טריקת הדלת,
ואז ליפול כמו גוש בטון עתיק, ישר
למצעים הממתינים, לשאיפת חמצן של
עוד שלוש שעות. הייתי כבר כמעט בסוף-
מיכסה, כשצילצל העסק. התחיל לי רעב
לחיים. עם כזו פתיחה ! שפכה־שפכה־שעות,
ומתוך הבררה, ה בנ תי מה קרה. מכר
קלוש של שתינו, קרח די הגון, גידל
פתאום שיער. לא פיאה, ולא שזירה,
אפילו לא השתיל לו נקודות שיער, כמקובל.
עשה דבר הרבה יותר חכם. אמרתי :
נס כזה, צריף לראות לבד. לחצנו בו
יומיים, הסכים להפגש. ראיתי. לא יהושוע־הפרוע,
אבל לא חלק. היה לו מצח מעוצב,
ככה, די נחמד. התחלתי עם הגשם־שאלות.
אמר האיש :״ראשית, אנ׳לא ׳מדבר,
אם זה לא בעילום שם.״ בעילום בעילום
אמרתי לו. נו נו תמשיך ואני גם לא
מוכן שום צילומים.״ אין אין התחננתי.
ויתרתי לו ישר על מסיבת־עיתונאים,
מינשר לעם, וגם תוכנית מוקד. רק אז
נרגע. פתאום עשה עצמו נזכר איפה
את כותבת?״ כאילו לא ידע. אמרתי.
תיכף הוא נסוג לא בא בחשבון!״
אמר בחשיבות של איש צופה גורל .״אני
אופיע ברחל המרחלת!״
למה־שתופיע־למה? הייתי אכזרית. אתה
הרי בכלל לא מפורסם אני יכול
להיות אחר כך,״ הציע בזהירות. זיהיתי
ניסיון תחינה קצר, אבל שיחקתי בקשיחות.
אצלי רוצה עילום שמות, ושם להתפרסם?
אה פייג. מה יכתבו עליו? היה היה אדון,
שהסתרק בשביל אופקי אמיץ, פסוק מאוזן
— לשניה, בכל רוחב הראש? או שחצי
תבואה, שיער רגיל גולש עד־אל־עורפו,
וחצי מתארך, ומכסה עם פוני־טרס־בולבס,
דבוק־ומסודר, קרחת אגדית? ב

1לגברי! ל:

1ו ת \

כשנים עשר על כשלושה ס״מ. פיסת העור
בצורת המלבן נגזרת בכל צד של הראש,
במין מקרוני רחב כזה, מעוקל מעט,
בכדי להשיג יותר שטח עם מתיחתו. ח פיסות
נגזרות משני צידי הראש. בכל צד
אותו סיפור. מהעורף, חתוך מכל הצדדים,
עד מעל האוזן, ליד הרקה. ליד האוזן
משאירים את זה מחובר לראש. כעת ישנן
שתי רצועות שיער ״מתנפנפות״ כאלה,
מחוברות לראש רק ליד האוזן. מהמראה
הממורקת, דהיינו הקרחת, גוזרים ומפרידים
מהקרקפת, שתי רצועות של עור ערום,
כנ״ל. כעת. רצועה ימנית מחברים לראש
מאוזן ימין, בשער ניצחון פריסאי, כמו
קשת בענן, עד אוזן שמאל דרך המצח.
נשארת עוד רצועה. נכון? נכון. אז את
השנייה תופרים בעוד שער ניצחון כזה,
מיד לאחריה, מאחוריה. כך משיגים כיסוי
של שטח יותר גדול. בטח מעניין אתכם
מאוד, מה קורה עכשיו לאתר התורם.
להחליף קרחת אחת מקדימה, בשתי קרחות
בצד, זה לא עסק. גם הד״ר חושב אותו
הדבר. לכן הוא לוקח החוט, לוקח המחט,
מעיף מבט אחרון על נחל האכזב שהוא
יצר, ובלי להתחשב בכלום, פשוט תופר
ומחבר ביחד, שפת שיער אחת, עם זו־ממול.
ויהי ערב ויהי בוקר, אין פרך יותר.
נשארת רק צלקת, מוסתרת בשיער. לפע מים
דרושות רצועות שיער קטנות, או
טלאי שיער נוספים, תיכף תבינו למה,
בכדי להשלים את הסיפור.
התוצאה היא צמיחה לא נורמלית של
שיער תמידי. אחד המינוסים של העברת
פס השיער הקולוסאלי הזה, הוא הצלקת
הבולטת למדי, הנותרת לפני קו השיער.
אפשר להשתדל, לתפור את זה עדין, וזה
לא זה. אבל ישנה שיטה. משתמשים בטלאי
שיער קטנים, כמו בהשתלות של ד.תיפ־

סי פו ר
מן ה חיי

ופי ]לשן
שלו לכדורסל
רפי נלסון, זה תמרור בארץ. כל חשוב,
ישר איך שמגיע, דורש דחוף, ישר לכפר
שלו שבאילת.
שם הוא בא, רואה פאטה־מורגגה: עצי
תמרים מזן נדיר, שכל תמר בהם בגודל
עכברוש — שדרת עצים ישר על שפת־המים
— בקתות של קש בנוסח ממבו
במבו — וגן־חיות קטן עם צימחייה עבה
בתוך המלח, כאילו שם הוואי. חיה אשת
ליאון, נותנת מה ללעוס, ומוסיקה של
מלחינים גדולים — ישנים באדמה מזמן
— נשפכת באוזניים.
ברחבת הבר, יושב קינג סולומון עצמו
— האבן השואבת. מדליק כל בירה בזנב
של זו־לפני. כובע טקסס על הראש, מחרוזת
משיניים, מגפיים של בוקרים — סחורד
בלי זיופים. תמיד חצי ערום, פוסע כמו
נמר, שומר הכל שיהיה פרוע, אבל מסודר
איש מיוחד. תקצר היריעה למנות אכן
מה הספיק. את המדינה אוהב, כמו חתן
צעיר. עם התרומות שלו לגברת, התחיי
ממש מזמן. במילחמה אחת, בה קמו
המדינה, תרם לכבוד העסק, עין חדשה
שנייה אצלו, עדיין בשרות. את מה שהון
רואה איתה, עשרים פיקחים לא יקלט
כל החיים. למשל? למשל ! הוא יבוק
לדבר עם בן־אדם את השיחה הכי מרוכזת
עם הגב לכניסה, ובאמצע לתת צרחה
ולקפוץ עד לב השמיים .״צידנית
הוא פולט בהיסטריה .״הכניסו לי ציד
נית ובאמת אם מסתכלים במישקפת
רואים גבשושית רחוקה ליד השער הראשי
שלא יודעת כלום מהחיים שלה, חושבו
שזה פארק צארלס קלור, ומביאה צידנית
הוא לא יאומן האיש הזה. יש לו עינייו
גם בתחת. קריאת השבר ״צידנית 1 11
זה נכס צאן ברזל. חומר לפסוקו של יוב
מצאנו את הוונדרקינד ליד ניידת
השידור, עם אלכם גילעדי. האיש אף פעו
לא עוזב את המקום שלו לבד, חוץ מיו!
שבת, שאז בא הארבה. אם הוא כבר עוזב
ובא לתל־אביב, זה מנימוק חמור. ובאמו
מישחק פרידה של ברודי, זה נתח ש
סיבה. הוא איש רגשן, סנטימנטלי רפי
אבל לא מודה. נלסון בחיים שלו עוד ל:

להיות אבוא
של דנה
גיזרת מקום לקיחת ״התרומה״

מראה אחר ההשתלה

החיצים מראים איפה זה יודבק

קווים מקווקוויס הם צלקות בתוך השיער

מצח אינטליגנטי מדי, זה קייז קל, ו־קעפעלה
קטן ערום ומבוייש — באמצע
הפדחת — ממש הכי פשוט לתיקונים.
לפי מיטב ידיעתי אותו רופא ששמו
נמסר לי, עובד יחיד בשטח בשיטה הזו.
את שמו אסור לי להדפיס, אבל אם יש
אלם־עם־תושייה, שקר לו בקרחת, במערכת
יגלו לו את הכל. בררתי את המחירים,
כמה זה היום. ובכן, שישים עד מאה
אלף, תלוי בעבודה, לא צמוד לאינדקס,
סחורה באחריות. מחיר של טלוויזיה ציב-
עוגית, אבל מחזיק כל החיים.
מה עושים? או.
הולכים לד״ר שיבדוק בראש, אם יש
מה לדבר. אחר כך מביאים את כל ה דוקומנטים
על בריאות כללית, וסוג דם.
אם הכל בסדר, מרדימים את המקום שלא
יכאב. האיש שוכח לשלוש שעות מאוש רות,
לזכור את הצרות. כעת מתחיל הנם.
לוקחים קטע עור נושא שיער, שגדלו עד

זורת, וכך מסווים מעט את העיניין. נוסף
על כך, אם תעקבו אחר הדיאגרמה, תבינו
שהאתר התורם צומח מטה, אבל בהדבקה,
זה יוצא כיוון אחור. וזאת קצת בעייה,
כי פוני די מסווה. שכחתי לברר אם־ ניתן
לגזור לגמרי את הרצועה, ואז ״לשתול
הפוך״ שתצא צמיחה קדימה, סטייל אלבים
פרסלי.
קעפעלה קרח, זה הכי פשוט. מצריך
רק פס שיער אחד, שמתלבש כמו כף
של עגורן, ישר על העיניין. זה הכל בערך.
יום יומיים אחרי העסק, המצח והעיניים
מתנפחים כמו פרנקשטיין צעיר, אבל אחר
כך זה יורד.
במחשבה שנייה, אז מה אם זה צומח
לאחור. רודולף ולנטינו, עשה קאריירה
סופר אגדית עם אותו סיפור. דבר אחד
בטוח. מיסדר נופלים־על־השטיח עם טקס
ממלכתי — לא ייערך יותר. וגם תיסרוקת
פארה, גולשת רק בגב, בתור פיצוי —
אפשר כבר להוריד.

ה מנ ה ל
הבת שלי, בת השנה וחודש, עדיין ל
הולכת. אין לה צ׳אנס ׳ -אתם מביניו
יש לה מוטוציקלט פרטי בדמות סבת
שמתרשמת עד עיסקי נישמתה מכל יבב
גוורוזית שבאה עם ידים קטנטנות פש
טות, והרי היא טסה איתה בכל רה!
הבית למעלה למטה, צפונה דרומה -
כשאת הכיוונים היא מקבלת ישר מו
הגבורה. כשהציפלונג הזערורי רוצה שז
מוטוציקלט הנ״ל יערוך לה תפנית, הי
פשוט נוסקת עם כל הגוף לאן שהי
רוצה, ומותירה בידי הסבתא המבוהל
בירכיים בלבד, לאחיזה מבועתת. ן
הסבתא רוצה לתפוס מחדש את כל נכדו
שמהבירכיים ומעלה, היא פשוט חייב
לרוץ בזריזות לכיוון הנסיקה של הקטע
בכדי להקדים את הריצפה. עם הזמן ר,ז
תכללה בתי — רב־האמן־לעינייני-קיו:
בנוחיות. היא למדה לתופף עם כל תכו
על הראש של הסבתא כדי שהיא !
תצפצף, ומריטת שיער עזה מימין ומשמז

לגברים! ל*ו לגברים! לא להבו! לא לגברים! לא לגברים! לא 1
מה חד ש בקלושמרל

8׳ ו מפסיקים
כאב שיניים
ער מכה
נדלים מזה כמה זמן נמכרים בארץ, ולא ב פופולאריות
היאה, סנדלי קיץ עדינים,
המשווים לרגל מראה עירום חתיך.
מדובר בסנדל, שהוא למעשה סולייה
פלאסטית יצוקה נפלא, בגימור ועיצוב
נהדרים, שמחברים לזה שרוכים בלבד,
והרי לכם נעל קיץ חלומית.
ניתן להחליף את השרוכים בכל פעם
לצבע אחר, אבל אני בכל זאת מעדיפה
צמידות למראה מתמזג לסולייה הפלאסטית
היצוקה, גוון תכלכל סגול שקוף כשל
מדוזה — ונא לא להיגעל מהדימוי, כ-וון
שמי שלא יודע — מדוזה בתוך מים,
זה מראה מרהיב.
כאשר לובשים את העסק, נדמה שלא
דורכים על כלום. העיצוב כאמור נקי מאוד,
״חכם״ כזה. הולך נפלא עם כף הרגל,

לפני הרבה זמן כתבתי על חומר פלא
הראוי להמצא בתור מציל נפשות בכל
בית, ומיועד לכבות נפיחות אדירה של
חניכיים. שם העסק למי שעוד (בושה !
בושה !) לא קרא את המדור — ״גינ־גיזן״
.מטפטפים שלושים טיפות מהעסק
לתוך כוס מים, ומגרגרים, תוך השהיה,
את התמיסה מעל החניכיים הדלוקים נפוחים׳
שלא מאפשרים שום טיפול בהם,
כאשר הט במצב נפוח. זה משהו לא נורמלי.
הפעם — אני באה להשלים את
הסט.
אם יוצא לכם לראות פתאום בן אדם

רפי נדפון בגינאה
סל פה וטל שס
ראה מישחק. דווקא התרגש. ברודי, וכל
זה. אבל אמרתי כבר. הוא לא מהמורים.
״להפקיר את גילעדי לבד״ הסביר ״רק
עם שתי עיניים, לא אצלי !״ החזיק אותו
חזק ביד, כי תל־אביב גדולה. נכנס איתו
עד האולם, הושיב אותו על הכיסא, כיוון
לו את המיקרופון, מן איפה שיסביר לעם
המחובר עם שטקר למסה כל־מה־שהוא־רצה־לדעת־אבל־התבייש.
לקח הפופו הפרטי,
ושם אותו ממש על י ה׳ סימן של
התמצאות, אם אלכס יאבד.
על המישחק לא אדבר מילה. אם לא
טל ברודי עומד על הארגז, אפשר דדה
גם לא לבוא.
— הקיצר, בכל הענפים האופקיים,
נלסון איש חזק, אבל הכדורסל־שמאונך,
זה צד חלש. אם לא האחריות לאלכס,
היה נשאר בכפר. החלק עם טל בדודי,
היה מיספר חזק. כל השערות ביד עמדו
עשרים דקות. אחר כ ך נהיה חלש, הפסיק
האקשן. ישב שם נלסון עם הכובע, מדרדר
משקה, אחר משקה, מאמפולות ויסקי-

— זה כנראה הוינקר. מחשבה זדונית
עולה בראשי ללמד את בתי, בהזדמנות
הראשונה, להשתמש גם בענף קטן, בו
תדקור באחורי הסבתא לזרוז הנסיעה.
אני בטוחה שגם מזה, האמא הבלתי־אפש־רית
שלי תתמוגג. מעניין מאוד שכאשר
הסבתא לא בסביבה, ילדתי לא מבקשת
ממני הסעות שכאלה בכלל, מה שחשוד
עלי מאוד כמקרה קלאסי של — לא העגל
— אבל אסור לי לרמוז שום כלום על
כך, כי זה יהרוס לסבתא את כל ההקרבה.
כאשר הילדה נמצאת איתי, היא מעדיפה
דווקא ללכת לבד. זאת אומרת לא בדיוק,
אלא לדחוף את עגלת הטיול שלה במסלול
חתחתים לאורך כל הבית. מה שכן, הס
וחלילה אם העגלה נתקעת בקיר כלשהו,
המזג המישפהתי יוצא החוצה תיכף ומיד.
הבת שלי, הבן אדם הקצר הזה, נושך
את העגלה הלפתע־לא־נוסעת שלו בחמת
זעם, וגם מנידה תוך כדי כך את הראש
ברעד מטורף של מאמץ. ולמרות ששיניה
חייבות לעבור דרך שכבות בד־ברזנט,
ריפוד גומאויר עבה, ושילדת אלומיניום,
הן נפגשות בנשיכה. הן נפגשות.
״בבקשה״ מורה לכיוונה האבא המזועזע.
״בדיוק כמו האמא שלה ! מדוייק האמא
שלה אומדת אותו רק שנייה לפני צלילת
הקרב, ורגע מאוחר יותר, כבר יש לו
הוכחות לקביעתו.

שעודחירום שהכין איזה־מזל, בעוד מועד,
לחיזוק המיתקנים הפרטיים. מה אומר,
שגעו אותו אלה. ווללה שיגעו אותו. כל
הזמן הראש שלו היה צריך ימינה שמאלה
ימינה שמאלה, כי כשיושבים ממש על
המיגרש, לא מספיק להזיז עיניים. עייפו
לו את העין אלה, עייפו לו, בלי רחמנות.
טוב כמה כבר אפשר. התחיל לשעמם.
אם לא האחריות — הוא לא נשאר. התחיל
לגרד לו בגוף. הוריד גופייה, לבש גופייה.
הלך להשתין, חזר מלהשתין, וכל הזמן
סחב לאלכם בשרוול כמה כמה. פתאום
גילה תגלית .״תראה תראה תראה תראה !״
התחיל להשתגע .״׳סתכל באורות ד,מצפ־צפצפים
אפשר לראות גם שם
אחר כך עוד פעם היה לו מעניין כשליד
התיקרה, הוא גילה אנשים ביציע. קשה
לשבת שעתיים, בלי להיות בעסק. כולם
מתרגשים, ורק אצלו הזמן לא זז. אבל
יש אלוהים, וסוף סוף בא רגע מותח.
אחד מהאויב קיבל לזרוק זריקות עונשין.
התחילו שם שריקות אימים, בשביל ההפרעות
באטמוספרה, שלא תהיה קליטה
בסל. אחד משחקני המילואים, לקח בינ תיים
קל קר, והתחיל לשתות. נלסון לא
יכול היה שלא לראות את זה. סוף סוף
הוא זיהה דבר מוכר. כולם צרחו־על-
הגולית בוז בוז ורק אחד עם
כובע פנצ׳ו וילה, צרח במלוא ריאות:
צידנית צידנית

החומר ; 1פצצי
מפסיק כאב כמל טיל
שמסתחרר בחדר כמו זבוב מסומם, טס
מפינה לפינה בתזזית כבלון נפוח מאוויר
שפתאום משחררים לו את הצ׳ופצ׳יק, יוצר
קו סילוני לולייני מטורף, והגיגיו הכמוסים
ביותר מסתכמים ב״אוח 1אך 1

ראשית, שימו לב רבותי, לא להתקע
לו באמצע המסלול. האיש מצוי אותה
שעה באמוק בילתי-רצוני של חיפוש אשמים
למצבו — והתקלות ראשונה ומקרית
בכל עצם אחר, במצב שכזה, זו הרשעה
בדוקה.
שנית, השמרו לנפשכם מלבוא לעזרתו
בקיצור זמן חיפוש האשם, ע״י הצבעה
אמיצה לעבר בעל הדבר. מישפטים כסו :
״— אמרתי לך כבר אלף פעם לתקן את
הסתימה הזו!״ הם הזמנה לרצח. גם אם
במשך החודש האחרון, כל ארוחה שהיה
האיש בולע — היתד, מתנקזת בשלמותה
לתוך הבור שבשן, ובכדי שהגוף יהנה
מקצת תזוזה, צריך היה לגרד אותה משם
עם מגרפות, גם אז — נא לא לומר מילה.
מה שכן לעשות, זה לקנות שיהיה בבית,
ליד ה״גינגיזן״ לחניכיים, עסק שקוראים
לו ״ץ1 והוא ״בזק נגד כאב שיניים״.
מותר להשתמש בזאת אך ורק לכאב
שיניים שמחמת חור בשן.
מסלקים מתוך חור השן מזון שהצטבר

הילדה הזו מתרגזת נוראות, אבל אף
פעם לא בוכה ישר. יש לה תמיד מירווח
זמן בין הבכי וסיבתו. מירווח ברור,
בהשתתפותה הנמתחת של כל המישפחה,
הצופה בעיניין איך יפול הפור. לפעמים
בפרק זמן זה קורה משהו מעניין, ואז
ממש לפני ההמראה, כשכל המנועים עובדים,
עוזבים עיניין כאילו לא היה אף
פעם, מעודו. זה יצור קטן. לא יכול לזכור
הכל, אז לפעמים צ׳וכח. אבל כשלא —
סימן ראשון זה השמטת שפה. אחר כך
שאיפות בהסלמד — ,אוספת שוונג נפשי,
ויבבה. אחר כך תיק תיק חיק תיק תיק
תיק בכי לא נשמע בתוך הגרון, עם המון
פעימות מונה. ככל שהשקט אחרי היבבה
הראשונה ארוך יותר, אני בצרות, כי
העסק רציני. ראשית אני רוצחת למען
בתי את כל מי שאשם. זה בכדי שיוקל
לי. אחר כך, בכדי שיוקל גם לה, אני

מאמצת אותה אל ליבי, ואיתה בידיים חזק! ,אבא שלה מתחת לשמיכות, והמיסכן כל
מבצעת קפיצה לגובה מסמר שיער, עם *כד נפגע, עד שנאלצתי לעשות גם לו את
נחיתת סמוראי על המיטה. פעם ישן שם: אותו הסיפור. ביי. ביי.

ולא כל כך מהר משתפשף. הסנדלים האלה
זה הדבר הכי מוצלח לדרוך בהם על
שפת־הים האבנית של חוף אילת, כינרת,
וחוף הזפת של שאר המקומות. זה כמו
ללכת יחף. העסק נמכר בחמש מאות
לירות בלבד ביריד־המיזרח, בהוד־השרון,
וברונלד ששון, בכיכר-המדינה בת״א.
מקבלים את זה באריזה שקופה יפה,
עם שלושה זוגות שרוכים בצבעים שונים,
ועלון ציבעוני עם רעיונות ואופני קשירה.
הפאשלה זה במיספרים. נמכר רק במידות
36׳ .38 ,ו־.40

בו. מרטיבים כדורית זערערה צמר גפן
ב 1££משתמשים בקיסם המצורף כדי
לשים את הכדורית הרטובה בתוך חור
השן, ומקפידים שלא לגעת ברירית. זה
אגדה העסק הזה. אגדה ! מפסיק על מכה
כל כאב שיניים שבא מבורות פעורים,
אפילו כאב קטלני, שמנסר וקודח ישר
למוח. יש לזה ריח של רופא שיניים
ממש, וזה מאפשר פסק זמן סביר, נהיגה
בראש צלול עד הבחור שיעשה את ה סתימה.
במו
עיני ראיתי את אחד האריות
הכי משתוללים במערכת, גומר לעצמו
על המקום את הקריזה, עם טיפה אחת
של חומר.
קונים את זה בבית-מירקחת, ואם אין

ז להשיג, הרי שהיצרן הוא סטפורד־מילר,
ל הטפילד הרץ אנגליה, ומייבא את זה דנטל-
^ דפו, קלישר 27 תל אביב.

׳גברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגבר•! לא לגברים! לא ל
רוחבי המקורי, מתחילים לעבוד על קידמת
הראש. יוצרים שביל באמצע, ומתחילים
למפות את העסק סימטרי ומדוייק.
עובדים על כל צד לחוד. תחילה משרטטים
על פיסת נייר את מיספר הצמות שאפשר
להפיק מהעסק, בהתחשם בזה שלכל צמה
דרוש — בתור קולע מתחיל — פס של
ס״מ שיער. אחרי שהעסק ישתכלל, וילך
בקלות, אפשר יהיה להוריד את המיספר
לחצי ס״מ בלבד. ובכן קובעים את מיספר
הצמות על הנייר, וגם את כיוונן ! עכשיו
מגיע פטנט הקליעה הגדול, של קליעה
דבוקה לקרקפת. נא. להתאמן לפי הדיאגרמה,
על מישטח הרבה יותר גדול. אחרי
שמבינים את הפרינציפ, יהיה מאוד פשוט
לבצע בקטן. המיקצוענים, מפרידים את
קווצות השיער לצמות הדקיקות בעזרת
מחט צמר לא חדה, תקועה בתוך ידית
מכחול כזה, להקלת העבודה.
עכשיו לכו להתאמן. וזה מה שעושים.
עובדים שלב שלב, יוצא בטוח!
במציאות, עובדים זהה לחלוטין, כמו
במישטח האימונים הגדול, בלי לסור ימינה
או שמאלה מההוראות, רק בקווצות שיער
קטנות יותר.
א) מחלקים את השיער לפס רחב, יורד,
ע״י יצירת שביל ארוך מימין, ושביל ארוך
משמאל. תופסים עם קליפסים את מה
שמעבר לשבילים, כדי שלא יפריע, ויאפשר
להתרכז בפס הזה בלבד.
ב) את הפס הזה חוצים בעוד שני
שבילים, כך שייווצרו בתוך הגבול הזה,
שלוש קווצות שיער מאורגנות ישר, כמו
במישטר צבאי, לקליעת צמות. כדי שתצא
צמה ״בולטת״ על העור ולא ״שקועה״ —
תיכף תבינו מה זה — צריך לתת לשלושת
הקווצות האלה שם. ימין, אמצע, ושמאל.
הפס הזה צריך להראות, כמו דף חשבון
דימיוני. כל מישבצת בו, זו פעולה. וזה
התהליך :
קולעים את שלושת הקורצות :
.1שמאל על האמצע.
.2ימין על שמאל.
.3אמצע על ימין.
.4שמאל על האמצע, וחוזר חלילה.

פ\ 7נ>\7ם

איו י!וצרים
צמו!ת 0דארק
ישר עז הקרקפת
פעם ראשונה וסנסציונית — יש לי
הכבוד לתת הסבר, עם דיאגרמות, צילומים
והוראות ביצוע — איך בדיוק יוצרים
צמות דבוקות לראש, בלי אפשרוח פיק־שוש.
עד כה אפשר היה ללמוד זאת
מראייה בלבד. השוונצים הנופלים למטה
— לא היוו בעייה. כל אחת יודעת להתמזמז
ארבע שעות עם נתח סבלנות. צריך
רק לעבוד קטן״קטן. הבעייה זה להדביק
לראש, לקלוע בקרקפת, צמות דבוקות לעור,
סיפור עם הנדסה. ראשית חוכמה
לקחתי לעזרה ספר צמרת, את קובי בר,
שיש לו אצבעות מגומי, וכישרון ענק.
הסכים כל פעם לבלבל לו את המוח, עד
שאבין עיניין. עכשיו שכבר הבנתי, תופסת
אותי חררה רק לחשוב איך מתירים בכלל
את הקונסטרוקציה, אבל אם דארק יש
לכם בראש — בתיאבון.
לערוך את המיספר הזה במיספרה, עולה
ארבע מאות שקלים, וזה המון, אז הנה
השיטה לחיסכון. עיבדו לפי הדיאגרמה,
עיקבו אחר ההוראות בקפדנות, ולא תוכל
שלא לצאת לכם תסרוקת אכסטרה זו.
קודם כל קונים את החרוזים. אלה ה־מאורכים
מעט, כמו בתצלום, הם מחרסינה.
אולי כבדים מעט מזה־של־פלסטיק,
אבל הרבה יותר יפים. צריך לקנות אותם
עם חור דקיק עדין, אחרת יגלשו מהמורה

צמות כו דארק נוסה מקומי
יוצרים אותן בעבודה ביתית
עם כל הביצים על העיניין.

כעת מתחיל העסק: הכיטו כתרשים.

)1מחלקים
את שיער הראש לשניים,
בשביל אופקי, החוצה את הראש לרוחבו,
מאוזן לאוזן (תמונה מיספר אחת) .מחזקים
את החצי העליון, שמעל האוזניים בגומייה
וקליפס, שלא יפריע. הוא לא דרוש כעת.
מתחילים לעבוד מהעורף כלפי מעלה.
)2מחלקים את הראש לשבילי רוחב,
מרחק של ס״מ אחד בין שביל למישנהו.
תופסים עם קליפס את השיער שלא בעבודה,
שלא יפריע. מתחילים לקלוע צמות
דקיקות בכל שביל. ככל שמפיקים יותר
צמות מכל פס, העסק נראה ״עשיר״ יותר
בסוף (תמונה מיספר שתיים).
)3פטנט יעול בעבודה: תחילה לסגור
כל צמה בגומייה זערורית. אחר כך,
כשכל הראש גמור, עובדים יעיל דק על
התפירה-סגירה־והשחלת־החרוזים, במקום
כל גומייה.
)4כאשר גומרים לקלוע את החלק האחורי
של הראש, עד לשביל האוזן ה
אכל
אכל אכל:

לפני שניגשים לקלוע את החוזר חלילה,
יורדים בתוך הפס המאונך (שתחמנו עם
הקליפסים) ,ם״מ אחד למטה, ויוצרים שביל
אופקי. נוצרו כאילו עוד שלוש קווצות
שיער, בשם: ימין אמצע ושמאל. לפני
שממשיכים לקלוע את הצמה, ולבצע
מחדש את ארבעת הפעולות, מצמידים
תחילה לקבוצה הראשונה בתור להמשך
הקליעה, את הקווצה הימנית מתוך המערך
הראשון. ואז קולעים כיחד. ויוצא

דכוק לעור. שוכב כזה. כמוכן
שמכצעים את הקליעה, עם תוספת
הקווצות אותו הדכר גם מצד שני
של הצמה. כקיצור, אחרי כל ארכע
פעולות, מוסיפים אל השיער שככר
כיד, קווצת שיער קטנה, שלקוחה
כדיוק מתחת, ומקדמת כלפי מטה,
דבוק לקרקפת, כקליעה יפה את י1
הצמה. לא לשכוח שמוסיפים גם י,
מימין, וכשמגיעים לשמאל, גם
משמאל
זהו. עכשיו אתם יודעים.

תרשים קטע של צמה
נא לבחון בזהירות
אפשר גם ג׳ולים פלסטיק. אפשר גם במתכת,
בחישוקי זהב. יפה להלביש על כלי
צמה קטנה, שניים שלושה חרוזים. מקבלים
אפקט ״מלא״ יותר של השיער. אם
עושים זאת, לא שוכחים להותיר מירווחים
אסתטיים בין חרוז לחרוז. לא לשכוח,
שעיניין השחלת החרוזים, קובע לחלוטין
את יפי העסק. איפה משיגים אותם? שאלה
טובה. פותחים דפי־זהב איפה שכתוב ״עשה
בעצמך׳ ומצלצלים לחנויות. טלפון בתור
— ברור, חוסך בנזין. בתל־אביב ישנה
חנות עם מיבחר עצום. קוראים לזה אב־גד.
אלנבי פינת החשמל.
#עובדים על שיער רטוב, משומן מעט
בכדי למנוע שערות קצרות מ״לעמוד״.
מחזיקים קערית מים צמודה, או יותר
טוב מרסס כביסה. היות והעבודה נמשכת
זמן רב, סביר שהעסק מתייבש באמצע,
וצריך ללחלח מחדש.
י• מכינים גם חוט תפירה בגוון השיער,
לסגור את החרוז עם הצמה באופן ״מיק־צועי״
.אפשר לסגור עיניין עם גומייה
קטנה, אבל זה לא יוצא אותו דבר.

יוצרים את הצמות האלה בעובי דק.
דקיק. כמה־יותר־קטן, יותר דומה לב.1

הוראת קכע לסגירה:

כל צמה שמסיימים לקלוע, מלפפים עם
חוט ומחט, כמו תפירת ״צואר״ כפתור.
אחרי שהשיער תפור עם כמה דקירות
מחט בריאות בתוך הליפוף הזה מקפידים
לא ״להשמין״ מדי את הצמה ! אחרת
החרוז לא יעלה) ,רק אז, אפשר עם המחט,
להשחיל את החרוז. עובדים עם תמונת
בו דארק מול הענייים, ואז ישנה מפת
מיפוי החרוזים המדוייק. החרוז צריך
לשבת מהודק. איך עושים את זה? אחרי
שהחרוז עלה על הצמה, מלפפים עם
חוט, ו״משמינים״ את הבסיס של הצמה,
כך שתתקבל מן בומבה, גדולה טיפה
מפתח החרוז. דוחפים את החרוז שישב
על הבומבה הזו. הוא לא יוכל לגלוש
למטה. זה באחריות. גוזרים בלי רחמנות
את הזנב הדקיק הבלתי ניתן לקליעה
שנוצר בסוף כל צמה. העסק צריך להסתיים
קטום, עם חרוז יפה בלבד! אם
רוצים צמות בו דארק, צריך ללכת כאסח,

.1שכיל אופקי מאוזן לאוזן; צ. התחלת הקליעה
באור מאיר עיניים

או דטה דניז

בחסות שבועון ־־לאשה

ת ע רו בו ת

עשהואת בטצמר

גוי התערוכה תל-אביב 4.10.80-22.9.80

שפעהצ עו ת ורעיונות ל ע שי העצ מי ת וחסכווית לבית ול מ שפ ח ה
רהיטים להרכבהעצ מי ת * פתרונות מידיים לזוגות צעירים
בראשית דרכם ה מ שו תפ ת
אינסטלציה*ציפוי
כלי ע בו ד ה • ק מיו -אחל חו ר ף
כ ס פו ת ו מנ עולי םלה רכ בהעצ מי ת
כלי בי תומטבח • ת פי ד ה -דקמה 1 ציוד לציוד ומכ שירי כ תיבה 1 אביזר• רכב* ריהוט ב מ בו ק

ש עוני םלהרכבהעצ מי ת
אביזרי חשמלות או ר ה
ס כ כו תלצל• עי צו ב פוים
תוור א פי ה • מי טו ת ומזרון
ריהוט מ קו ביו ת זכוכית
ע צי צי םוצמ תי ם
חומרי הדברה
ס פ רו תמק צו עי ת

ש עו ת הביקור: כל יום מ־ 5אחהייצ ע ד 11 בלילה
במוצאי שב ת ומוצאי חגעדח צו ת
בימי שישי וערב ח ג סגור

תקשורת
מתועדת* לאנשים שיש להם מה להפסיד.
אםאתהק שו רבק שרי מסחר עם גו ר מי ם ב חו ״ ל
והצלחתךת לוי ה ב מי ד ה רבה בתק שו רתמ הי ר ה,
א מינ ה ...ובמ חי ר כלכלי.
אתהז קו ק ל שרו תי קו נ סו ר טיו ם אינ ט רנ שיונ ל.

קו נ סו ר טיו ם אינ ט רנ שיונ ל — הי אהחברה הוו תי ק ה
ו הגדו ל ה בי שראל, אשר הג תהו פי תחהאת רעיון
שרותי הטלקסהפר טיי ם ו הי א הי חי דההמ סו גלת
להציע לך מגוון כ ה רחב של שרו תי טלקס
מתקד מי ם ביו ת ר, באמצ עו תמערכתמחש בי ם
מ תו חכמת, צוו ת הפעל ה יעיל ו מנו ס ה ור שת מ ר כזי
ת ק שו ר ת: ב ת ״ א, לונדון, ניו-יו ר ק, סן פ רנ סי ס קו,
וינה, אמסטרדם, והוצג קונג.

גם אם יש לך מכשיר טלקים במשרדך, כדאי לך
לשדר את הודעותיך ישירות למחשב
קונסורטיום ולחסוך כסף רב.
עובד ה. א ל פי ח ב רו תועס קי ם ב אר ץוב עו ל ם,
משתמ שי ם כבר למעלהמ 10-שנים, ב ש רו תי
קו נ סו ר טיו ם, ל תו עלתםה מי ר בי ת.
א ם ברצונך לשפר וליי על אתק שריך ב חו׳י ל תו ך
ח ס כון. ניכר ב הו צ או ת — הצטרףגםאתהאל מנויי
קו נ סו ר טיו ם.
חד ש! ב קו נ סו ר טיו ם תו כלל הז מין גםמער כו תמחשב
מ סו גי ם שוני ם; החלמתח לי פי ם מ תו ח כ מי ם
ל מכ שירי הטלקס הי שני םוכלהבמער כו ת |. 8.1\/ 1
ל ע בוד הבתק שו ר ת בנפח גדול.

שימו ש נכון ב מגוון שרו תי קו נ סו ר טיו ם אינ ט רנ שיונל,
י כו ל׳ ל ח סו ך לך עד 50מ הו צ או תהתק שו ר ת שלך!

קונסורטיום אינטרנשיונלבע״מ
שחתי תקשורת עם העולם הגדול

לכבוד:
קונ סו ר טיו ם אינ ט רנ שיונ ל בע׳׳מ
רח׳ בר כוכבא , 13-15ת״א טל׳ 299161
נא לשלוח אלי ללא כל ה ת חיי בו ת מצידי
פ רו ספקט בפורט.

כתובת...:
ציין אם יש או אין לך מכשיר טלקס

העולם הזה ;2246

1רד׳ 0שואד״ס שחרו ב שנו ת מסנויס ניצד התמודדו עם המחרה,
נ צד ר מדו רהזדיק לעצמם את הזריקות הדרושות וכיצד הס מתפקידים

הי ד די ס

חסונות
ך* קייטנה דמתה לנל הקיי-
י י טנות. מילבד פרט אחד: ה ילדים
התרוצצו בה כשבידיהם מבחנות
שבהן ערכו בדיקות־שתן.
סיסמתם :״אלוהים, תעשה שזה
יהיה כחול!״
הצבע הכחול הוא סימן שאין
סוכר בשתן. כל הילדים בקייטנה,
שהיתה בחופשת־הקיץ, בנווה־הד־סה
ליד נתניה, היו חולי-סכרת.
השיר שהושמע ביותר במקום
היה ״הי, הי, היפו!״ אבל ההיפו
שלהם אינו ההיפופוטם, כמו בשיר
אלא היפדגליקמיה שהיא מצב של
ירידה ברמת־הסוכר.
לא בפעם הראשונה באו הילדים

תווית אזה דה

למקום. הקייטנה קיימת בחופשה
מזה 20 שנים, מאז שהגה את הרעיון
הד״ר קארל בנדר מכפר־חיים.
״להורה
של ילד סוכרתי הקייטנה
הזאת היא חופש. הילד נמצא תחת
פיקוח רפואי . ,ורואה שהוא לא
הילד היחידי ושאפשר לחיות עם
זה.״ מספרים הוריו של אמיר
סירקיס מרחובות. אמיר בן ה־10
בהיר שיער, גבוה שובב וחייכני,
אינו נבדל למראית עין מבני כיתתו.

נזכרים
הוריו. אמה ואמ נון
סירקים :
כשאמיר היה בן 8יצאנו לחוד־

שיממון בר, שחקן הקאמרי, תולה תמיד
1על צווארו דיסקית האומרת :״אני חולה
סוכרת, אם תמצא אותי חסר הכרה, אנא תן לי משהו מתוק לשתות וקח
אותי לבית־החולים.״ במסעותיו הוא מתאים את הכתוב לשפה המקומית.

שיים לארצות־הברית לטיול, ושלושת
ילדינו נשארו בהשגחת הסבתא.
כשחזרנו מהטיול מצאנו את
אמיר עצבני• ,מתוח ועייף. אמיר
ביקש לאכול הרבה, ומזה היינו
מרוצים מאוד. איזה אמא לא תהיה
מרוצה כשבנה מבקש עוד ועוד
תוספות אוכל 7גם לשתייה המרובה
לא ייחסנו חשיבות, כי זה היה
בחודש אוגוסט, וחשבנו שהילד
צמא בעונה החמה של השנה.
אולם אמיר התחיל להרטיב בלי לות,
וחשבתי שזוהי תוצאה של
געגועים בשל הנסיעה שלנו ל־ארצות״הברית.
יחד עם זאת שמתי
לב שאמיר מאבד ממישקל גופו

מכנסיים חדשים, שהתאימו לו
שבוע קודם לכן, פתאום נפלו
מנו.
בשל הירידה במישקל ניגשתי
עם הילד לרופאה. חשבתי שה־רופאה
תיתן ויטאמינים, ושאני
אגש לפסיכולוג כדי להבין את פשר
ההרטבות.
הרופאה בקופת־חולים שלחה
בדיקות שתן ודם, והשתוממנו כאשר
התבקשנו לתת בדיקות חוזרות.
הסתבר שהתוצאות היו כל

כך גבוהות, שהיה להם קשה להאמין.
הילד
הגיע לבית־החולים כשיש
לו 840 מיליגרם סוכר ב־ 100 סמ״קיי
של דם. לא האמינו, לאור תוצאות
הבדיקה, שהילד מסוגל לעמוד על
הרגליים. הסבירו לנו שאמיר חולה
סוכרת. באותה תקופה גססה
אחותי ממחלת הסרטן, וכשהגעתי
עם בני לבית־החולים קיננה בלבי
הרגשה רעה מאוד. כשנאמר לנו
שבני חולה בסוכרת, רווח לי שה בשורה
היא זו, ולא גרועה ממנה.
אמיר נשאר בבית־החולים לשם
איזון הסוכרת, ובמשך השבוע הזה
נודע לנו פשר המחלה, וכיצד חיים
איתה. הבנו שאמיר יחיר. עס זריקות
אינסולין.
עד לפני זמן דיברתי עם הילד
על כל דבר. היום אני מוצאת את
עצמי מדברת רק על שתן. בן־
אדם מבוגר אוכל בעיניים. ילדים
אוכלים לפי תחושת הקיבה. אם
הילד שבע, הוא לא יתפתה אפילו
לעוד גלידה. ילד חולה סוכרת
צריך -לאכול לפי מנת קלוריות
* נורמלי 70 :מד 110 חיליגרם.
מחושבת המחולקת בין פחמימות,
שומנים והרבה ירקות ופירות.

לפני שלושה ימים עלו פילפלים
12ל״י לק״ג, וידוע לי שאמיר יכול
לאכול פיפלים ללא הגבלה. מייד
קניתי. כשהגעתי הביתה הסתבר
שאמיר מסרב לאכול — הפילפלים
לא היו לטעמו.
נאלצתי לחזור לשוק ולקנות
מלפפונים, שעלו 22ל״י הק״ג.
כשעגבניות עלו 80ל״י לק״ג,
היה אמיר היחידי בבית שאכל
עגבניות. אין חשבון במחלת הילד.
לפני שש שנים עברנו לרמת-
יגאל שברחובות, איזור חדש בלי
קווי־טלפון. כשבננו חלה, ביקשנו
לזררז את העברת הטלפון. הבאנו
למישרד־התקשורת מיכתב מהרופא
המטפל, שבו נאמר ״זקוקים
לטלפון כפיקוח־נפש״ .במישרד התקשורת
לא התייחסו לפנייה. כשלא
נענינו, הסתבר לנו שהנוהל
הוא שמישרד התקשורת צריך
להפנות אותנו לרופא המחוזי, והוא
הקובע אם למיקדה שלנו יש
עדיפות. כשחזרנו מהרופא המחוזי
נאמר לנו :״רחובות היא כמו יריחו,
אין יוצא ואין בא.״
פקיד אחר השיב לפנייתנו החוד

הי ל די םהמ תו קי ם

(המשך מעמוד )63
רת ונשנית :״אפילו עם פרוטקציה,
ברחובות אי־אפשר.״
אחרי שנה וחצי נאמר לנו ש אושר
לנו טלפון. באותה שנה וחצי
עברו עלינו הרבה לילות
של יציאה לטלפון הציבורי, כשב-
לבנו תפילה שאכן הוא יעבוד.
באחד הלילות הרגיש אמיר ברע.
בדיקת שתן הראתה שהמצב חמוד.
הייתי צריכה יייעוץ רפואי דחוף.
מהטלפון הציבורי התקשרתי בשעת
לילה אל הרופא המטפל, ש־הינחה
אותי מה עלי לעשות —
להוסיף עוד יחידות במנת זריקת־האינסולין.
כעבור כחצי שעה, לפי
הנחיות הרופא בשיחות־טלפון חוזרות,
התבקשנו להוסיף עוד יחידות
אינסולין נוספות. בלי קשר
טלפוני עם הרופא הברירה היא
לנסוע לבית־החולים. המתח נמשך
חמש שעות.
כשחזרנו מבית־החולים והיה
עלינו לעבוד אצל מנהל בית־הס-
פר, כדי להסביר מדוע נעדר אמיר
לשבועיים מלימודים. המנהל גיחך
:״אה, סוכרת זו מחלה של
מבוגרים.״
המורה בכיתה, שהיתה בהריון,
ברחה מהכיתה. היא חשבה שזו
היא מחלה מדבקת.
הילדים בשכונה לא רצו להתקרב
לאופניו של אמיר, פן יידבקו
במחלה.
היום כולם מכירים את אמיר כילד
רגיל לכל דבר. הוא יוצא
איתם לפעילויות ספורטיביות, ילד
שובב, חייכן ככל הילדים. בטיולים
הוא מזריק לעצמו את זריקת־האינסולין
בעצמו.
למדנו כולנו לחיות עם המחלה.
הסוכרת לא נראית מבחינה חיצונית,
אבל המחלה היא דומיננטית,
וכל הבית סובב סביבה.
עד כאן דברי ההורים.
באותה קייטנה גם המדריך
אליהו, בן 23 מתל־אביב, הוא
חולה סוכרת. הצעיר הוא אחד

אמיר סירקיס בן
\ 1 #11ה־ ,10 הילד הכי
שובב בשכונה, מזריק בעצמו נזדי
בוקר את זריקת האינסולין.
מששת אחיו ממישפחה תימנית,
רזה וחביב.

מספר אליהו:

כשאני במסיבה עם חברים, מתפלאים
שאני לוקח סוכרזית במ קום
סוכר לקפה .״רזה כמוך שומר
דיאטה?״ אני מתחמק מלהסביר
את פשר התנהגותי, לא גיליתי
לאיש, מילבד מישפחתי, את דבר
מחלתי.
אני אוהב לשחק כדורגל, והייתי
אפילו קיצוני שמאלי בליגה א׳.
אני אוהב לרקוד ריקודי־עם, וחברים
לא מרגישים במחלתי.
בגיל 16 התחילו להופיע סימני
המחלה. חשתי בבחילות, הקאתי,
הרגשתי שהראש כבד, ונאלצתי
לרוץ פעמים רבות לבית־השימוש
כדי להטיל שתן. בשבת בבוקר
הלכתי עם החברים לים, חשבתי
שזה ישפר את הרגשתי, ואחרי
הצריים שיחקתי עם החברים כדורגל.
בשעת
המישחק קיבלתי מכה ב

64ן ן ווו

על מדרגות הקאפיטול

בשנת 1971 הוזמנו
נציגים ישראליים
(מימין עומד זוהר לויתן, מתנדב פעיל, יעקב שור, אב לילדה סוכרתית,

ואמנון סירקיס, אב לילד סוכרתי) כדי ללמוד מהפעילות בארצות־הברית,
שמטרתה להפיץ את הסיסמה ״הסוכרת דורשת ריפוי״ ,כדי לגייס כספים
למחקר המחלה, ולנסות למצוא דרכים כדי להקל יותר על הלוקים בה.

(מרק) ,ואני יכול רק לטעום מהם.
עם בחורות עדיין לא עמדתי במצב
שאספר על מחלתי, ואני חושב
שבחורה שתרצה להינשא לי,
תקבל אותי עם המחלה.
עד כאן סיפורו של אליהו.

אצלי בדם, חרזו התופעות של הזעה,
רעב וטישטוש.
הבדיקות הראו שעלי לחזור לזריקות
האינסולין. זו היתד, תקר
פת־משבר עבורי, אבל הספקתי
להכיר את המחלה ולהבין שאין לי
ברירה אלא להשלים עם הזריקה
היומית.
בקיבוץ הגישה למירפאה היא
חופשית. את בדיקות השתן וההד
רקה עושים לי במירפאה. גם בח־דר־האוכל
מכינים עבורי את ה אוכל
הדיאטטי. כך שבבית המחלה
לא מהווה מעמסה. בקיבוץ החליטו
בשבילי שאעבוד בבית־החרושת
לשעוני־לחץ, ואחרי תקופה קצרה
הפכתי אחראי על 25 איש.
אני משחק טניס. יש לי מיגרש
ליד הבית. אני לא מרגיש ביחס
מיוחד. החברים התרגלו אלי, כולם
יודעים, ולכן נחסכות ממני שא לות
מביכות.
אני מרגיש בנוח. בחלומי הייתי
רוצה שלא להיות תלוי בהזרקה.
אני מתעניין בכל מידע חדש על
הסוכרת, ומטרידים אותי סיבוכים
אפשריים מהמחלה, בפרט הירידה
בכושר־הדאייה עד עיוורון.
אני אב לשלושה ילדים. כשהילדה
הבכירה נולדה, התעניינתי כיצד
להתנהג איתה, אם לתת לה
ממתקים. ילדי בריאים, ואני חושב
שאני מתנהג איתם כמו כל אב
רגיל עם ילדיו.
דיברתי עם רופאים על החשש
מפני תורשה. ידוע לי שאין הוכחה
לכך שסוכרת־נעורים עוברת
בתורשה, אבל בי מקנן בכל זאת
החשש. הייתי רוצה שיימצא ריפוי
לסוכרת, במציאת הריפוי אני רואה
ביטחון לילדי.
עד כ אן סיפורו של שלמה.

ראש. חזרתי הביתה. אחותי חששה
שאני סובל מזעזוע־מוח, ועודדה
אותי לגשת לבית־החולים, שהיה
קרוב לבית מגורי.
אני לא זוכר כלום, הייתי מטושטש. חודש בבית־החולים
ביליתי
ימים. לא הבנתי מה הרופאים רוצים
ממני. בתחילה חיברו אותי לאינפוזיה,
היה כיף. בפעם הרא שונה
הבנתי את מצבי כאשר חבר,
ששכב במיטה לידי בחדר, אמר
לי :״לא תלך לצבא.״ לא האמנתי
שזה נכון. המישפחה שלי לא רצתה
להגביר את ההלם, ואמרה לי
שאני אלך לצבא.
באותה התקופה עברה אחותי
ניתוח מסובך. לא רציתי להוסיף
דאגה להורי, וקיבלתי על עצמי
את כל הלמידה של הטיפול במחלה.
זכור
לי שבשנתיים הראשונות
לא יצאתי מהבית לטיולים ולפיק־ניקים
עם החבר׳ה. בבית פינקו
אותי יותר מאשר את שאר אחי.
כשהגעתי לגיל־הגיום, וחברים התגייסו,
סיפרתי לחברים שעוד לא
הגיע מועד גיוסי.
בגיל 19 נתנו לי הורי טיול ל־חו״ל
כמתנה. אף אחד אחר במיש־פחה
לא חלם על נסיעה לחו״ל,
הורי נתנו לי את הכסף כדי ש יהיה
לי טוב. בנסיעה זו למדתי
להסתדר לבדי, מחוץ לבית, עם
המחלה.
קרה שהתעלפתי בחוף הים.
הגעתי ללא הכרה לבית־ד,חולים
כשלגופי בגד־ים בילבד, כך ש־בבית־החולים
לא יכלו אפילו
לאתר את מישפחתי, ואבד זמן יקר
עד שהבינו שצריך לתת לי את
הטיפול המתאים לסוכרת.
הקיץ נידבו אותי להדריך בקייטנת
ילדים חולי־סוכרת, ואחרי
תקופה זו החלטתי לגלות לסובבים
אותי את פשר המחלה. החרדה פן
יקר לי משהו, ואנשים לא יידעו
לתת לי את ן ןעזרד, הדרושה לי,
הביאה אותי להחלטה זו.
המאכלים התימניים בבית הם
עשירים בפחמימות ובשומגים —
חוואג׳
ג׳חנון, מלוח, חילבה,

חלומו של
^ 7כל חולה
ף* קיבוץ אפק חי שלמה וולף
• בן ד,־.32

סיפורו :

עברתי את מילחמת ששת הימים
בגדוד־השיריון. הגדוד עלה לכו
קת־שתן
ומצא סוכר. הוא שלח
אותי לבית־החולים רמב״ם.
לא ידעתי מה זאת סוכרת, ובשעת
הנסיעה חשבתי שזה דבר
שעובר, ושאחזור לגדוד בהקדם.
גם אחרי שמצאתי את עצמי ב־אישפוז
לצורך איזון הסוכרת, המשכתי
לחשוב שזה מצב חולף.
היתה במחלקה אחות נחמדה, והשהות
בה היתד, נעימה. למדתי
להזריק לעצמי אינסולין. הורי וחברתי
לא הראו תגובות פליאה
או דאגה, ואני חושב שהם, כמוני,
לא הבינו את פשר התופעה.
זה קרה בחודש האחרון לפני
סיום שירותי הצבאי, כך שלא הש
המזוין־
אליהו

הבחור התימני, שהחבו׳ה מתפלאים
מדוע הוא שם סוכרזית בקפה, מתלבט
אס לגלות את דבר מחלתו. הדריך השנה בקייטנה לילדים סוכרתיים.

ננות בביקעת־הירדן. הייתי איש־מיבצעים,
והיינו כל הזמן תחת
הפגזות.
שמתי לב שאני מרזה, למרות
שהיה לי תיאבון, ורצתי הרבה
לשירותים להטיל שתן. לכן, כש־הזדמנתי
לגדוד ברמה, ניגשתי לרופא,
שעשה לי בו במקום בדי
פיע
עלי שלא חזרתי לגדוד. יצאתי
לחיים האזרחיים, והרופא הציע לי
לנסות לשמור על דיאטה, ולחיות
עם כדורי דיאבנז (חלומו של כל
חולה סוכרת, המטופל בזריקות,
הוא לעבור לטיפול בכדורים) .כך
חייתי שנה שלמה. כעבור שנה,
כנראה, שובש שוב מאזן־הסוכר
תעגוג מזוכיסטי
^ ולה סוכרת אחר הוא ה •
• שחקו הידוע שימעון בר, מ־רביעיית
מועדון התיאטרון בעבר.
כיום הוא שחקן בתיאטרון הקאמרי.
שימעון בר בן ד,־ 52 הוא נשוי

ואב לשניים. הוא חי עם הסוכרת
מזה 16 שנה.

והד״ר משה קרפ, מטופלים יותר
מ־ 500 ילדים. במירפאת לין בחיפה,
בהנהלת הד״ר אלכסנדר
רבינא, מטופלים כ־ססר ילדים. ב־באר־שבע,
בבי״ח סורוקה, בהנה לת
הד״ר שימעון וייצמן, מטופלים
כ־ 30 ילדים, ביניהם בדואים וערבים
מהאיזור. בירושלים אין מרכז
לטיפול בסוכרת, והזקוקים לייעוץ
מופנים לביילינסון. תושבי
אילת מופנים ישירות לביילינסון,
מאחר שהם מגיעים בטיסה ישירה
לתל־אביב.

מספר •טימעון:
אז נדרסה אחותי למוות. גיסי בא
והודיע לי על כך. הורי הם אנשים
קשישים, ואני אחיה היחידי. היי תי
מוכרח להיות חזק לפני הורי.
כעבור כמה חודשים יצאתי לאמריקה,
במילגה מטעם קרן אנו־ר
יקר! ישראל, להשלמת לימודי
בדראמה. חשתי צימאון מוגבר, וכל
חמש דקות נאלצתי לרוץ להטיל
שתן.
ניגשתי לרופא כדי לשאול מה
פשר הדבר, ונאמר לי :״ברוך בואך
למועדון.״
חזרתי לארץ והתחלתי לקבל טיפול.
הייתי תלמיד טוב. ועשיתי
כל מה שנאמר לי.
כעבור חודש חזרתי לבמה, להצגה
אדם לכל עת, בתפקיד ד,נרי

מסביר הד״ר מיטה קרס:

| ל ך* ך *1ך מקור הרע מתחיל
מפעילות
י י 1 / 1יי#
לקויה של איילגרהנס שבלבלב,
שתפקידם לייצר את האינסולין.

סוכרת נעורים היא תוצאה של
אי־יכולת הלבלב (פנקריאס) ליצור
כמות מספקת של אינסולין. האינסולין
הוא חומר המעביר את הסוכר
בדם לתוך תאי־הגוף, לשם
יצירת אנרגיה. רמת־הסוכר הנורמלית
בדם היא 70 עד 110מ״ג
ב־ 100 סמ״ק דם. אצל חולי־סוכרת

טיו ב רב,
הנ״י בם ב*ת בסיפולגו 0־ 1970 בגליל סכדת נ עיריס.
^ 8גערה וזיובית ואו*־*ית פיך ד.
את הסברת לה.
הסברס ל* תסב* יל* תפל• לה
ו חיי בו כל סבב הדורס ם*םץגופני,
פופלבת על י דנו לכל תולה סברס כי
להפתתף בפל הפעילויות הליסודיוס,

חי* י ו חנם חי * רב אום ןעגב יי ליון

פ לפל* כי 11־ לס ר ת• קי ד כסקבד* ההדר**
אינסלקסראלי ד בפסי. פעי לוז גוכגית
י כילה
הי* פור* דה 0רפת הסונ־ בו ס.
חנותי ות ו ה פיזיו ס׳ו לן בעבורו. גג נתנאי פני פי ה.

בסרכז לנו ססופלים 5000 חולי ספדת ג סוו ח נילי ס 0-0בגיס עד מ כנה. ר.נ
י.ופדי ועובדים בסספד רב סל סקבועות ספיעל לא סקגועי נענודה פיזית -בגיז: ,ר- .
;וסאית לסרוזקים, סו סו 1400 ,רעד הסקבועות הדורסים הסכלה גנו הי אפדסאיי -ר י -י ל .
כלכלן, עובד סוביאלי וכוי. י חולי פם־ת העובדיב כסורינ, נגנו * ,תפס לו ת
במוסדות לילדים ספגריס, ופו* -וססלאיס את תפידדב נ הנלאה נכרת.
הדיקול לקבלתה לליפוריס ברין להיות על בסים כי.ו די הניבו.

לפתיחת דלתות

מרבית המעסי־קים
מסתייגים
מעובדים חולי־סוכרת, כמוהם גס בתי־ספר בתנאי

ה־ .8השתלבתי בעבודה ללא בעיות.
ההלטתי
שהמחלה תקבל את כל
תשומת־הלב. אני יודע שהדיאטה
שאני אוכל בריאה לכל אדם. אילו
היה כל אדם שומר על דיאטת הו־לי־סוכרת,
כל העולם היד, בריא,
מכיוון שבדיאטה זו יש בדיוק את
מרכיבי המזון החשובים לקיום הגוף
באופן בריא.
,יש שחקנים המאבדים את קולם
פעמים רבות יותר בשנה מאשר
ההפרעות שגרמה לי אי־פעם הסוכרת.
בתקופה
של הופעות, מינון ה!
אינסולין בזריקה יורד, כי הפעילות
הפיסית גורמת להפרשת אינסולין
מוגברת. בתקופה בלי הופעות
אני זקוק ליותר אינסולין.
על־מנת להתפתח כשחקן, חשוב
לי מאוד לצאת לחו״ל, כדי לראות
תיאטרון טוב. בלונדון חזרתי, לילה
אחד, למלון, ומצאתי הזמנה
להתייצב במישטרה. בבוקר ניגשתי
לתחנה, והתבקשתי להסביר מדוע
מצאו בסל־האשפה בהדרי מזרק.
שוטר בתחנה אכן השתכנע שאינני.
מכור לסמים.
אני נושא עימי בדרכון מיכתב
מהרופא האישי שלי, המסביר שאני
חולה סוכרת. למרות זאת לא
פעם מעכבים אותי במכס, ביגלל
מלאי־ד,מזרקים הגדול שאני נושא
עימי.
אהרי 16 שנה אני יודע כיצד
לאזן את הסוכר. חשוב לי להיות
בטוח, ולכן אני מקפיד לעבור בדיקות,
ולהישמע להוראות הרופאים.
ילדי בריאים, ואשתי למדה על
המחלה מהסיפרות ומהוראות ה רופא.
הפחד
הראשוני בהזרקה הוא מהחדרת
המחט. אבל היום יש לי
תענוג מזוכיסטי.
אני מופיע הרבה במסיבות, מק נא
באנשים שאוכלים ושותים כ־אוות־נפשם,
כאשר לי אסור יותר

פנימיה. הרופאים והצוות המטפלים בסוכרתיים מש תדלים׳
,בכתב ובעל־פה, להסביר שהסוכרתי מסוגל
להשתלב בכל מיסגרת בהתאם לכישוריו, כמו כל אדם.

מכוסית־משקה אחת. להם יש החופש
לבחור.
עד׳ כאן סיפורו של שימעון.

אובל או
משקה מתוק
ף* ישראל מצויים 60 אלף
-חולי־סוכרת, וכ־ 20 אלף מהם
מטופלים בזריקות אינסולין. במרכז
הרופאי לייעוץ לסוכרת בגיל
הנעורים בבית־החולים ביי־לינסון,
בהנהלת הפרוס׳ צבי לרון

אין הסוכר מועבר מהדם לתאים
והוא ממשיך אל הכליות. לכן נזקקות
הכליות לנוזל רב יותר (צמא,
שתיה) ,כדי להמיס את הסוכר.
הרבה סוכר אובד דרך השתן
(איבוד מישקל) ,ואינו מנוצל לאנרגיה
הדרושה לפעילות הגוף
(טישטוש ואובדן הכרה).
אצל חולים צעירים, הלבלב
אינו מסוגל לייצר אינסולין, והם
זקוקים להזרקת החומר, בעוד שאצל
המבוגרים הלבלב מייצר אינסולין
אבל בכמות שאינה מספיקה,
ולכן הם מטופלים בכדורים

היכן מזריקים

אפשר להרריק את האינסולין בעור הזרוע,
בעור הבטן ובעור הירכיים והעכוזיס,
לחילופין, מכיוון שהזרקה חוזרת באותו קמום גורמת להתקשות העור.

ובדיאטה, המגבירים את יעילות
הלבלב.
לסוכרת המופיעה אצל מבוגרים
יש נטייה מישפחתית (תורשה),
בעוד שבסוכרת־נעורים לא הוכחה
נטייה תורשתית.
הרופאים שמו לב לכך שישנם
מיקרי־סוכרת שהופיעו אחרי זיהום
בווירוסים, אולם עדיין לא
הוכח קשר בין וירוסים לסוכרת.
כמות גדולה של אינסולין או
מתן זריקת אינסולין מבלי שה חולה
אכל, או פעילות גופנית
מאומצת שאיננה מכוסה על־ידי
כמות מתאימה של אוכל, גורמת
לחולי־הסוכרת ל״היפו־גליקמיה״.
החולה יחוש טישטוש, חולשה, הזעה,
רעד, עד לאיבוד הכרתו. ה עזרה
הראשונה היא לתת לו אוכל
או משקה מתוק. חולה המאבד את
ההכרה, יש להזריק לו זריקת

גלוקאגון. הכל כדי להעלות
רמת־הסוכר בדם.
בכל מיקרה, טיפול ב״היפו־גליק-
מיה״ מאושש מייד את החולה,
והוא יכול לחזור לפעילות רגילה.
מצב הפוך הוא ״היפר־גליקמיה״,
כאשר יש חוסר בכמות האינסולין
שהוזרק, או כאשר הגוף דורש
הרבה אינסולין, במצב של מחלת-
חום, שילשולים וכדומה.
כדי שהחולה יידע מה היא רמת־הסוכר
שלו בדם, הוא עורך כשלוש
פעמים ביממה בדיקות שתן הבדיקה
עצמה קלה, וכל חולה מסוגל
ללמוד לבצע אותה בביתו, בעזרת
כדור המשנה את צבעו בהתאם
לכמות הסוכר.
לעומת בדיקת־השתן, המעריכה
את הסוכר, בדיקת הסוכר בדם
היא מדוייקת, אבל רוב החולים
אינם מסוגלים לממן את מחיר ה מכשיר,
שהוא בגודל טרנסיסטור,
לבדיקת הסוכר בדם, כשהדם נלקח
בדקירה, והחולה יכול לעשות
זאת בעצמו. מחיר המכשיר הוא
350 דולאר.
הייתי רוצה שהמחלה תהיה מוכרת
בצורתה הנכונה לקהל הרחב,
ואולי ייתרם כסף למחקר, ויום
אחד יימצא מרפא.
עד כאן דברי הדוקטור.
הלם וחדדה
ך* ילד ה סו כ ר תי יכול לד,ש*
י • תלב בכל המיסגרות, ולתפקד
כמו כל בני־גילו— אומרת שושנה
אמיר.

אומרת העובדת הסוצ יאלית

בשרה לתפקיד

אצל שלמה וולף,
הקיבוצניק מ־אפק,
התגלתה הסוכרת בחודש האחרון לשירותו ה
צבאי.
הוא חשב שזו מחלה שחולפת וכי יחזור לגדוד.
היום שלמה נשוי ואב לשלושה ילדים בריאים. תפילתו
היא שימצא ריפוי למחלה למען ביטחון ילדיו.

כשמתגלית המחלה לראשונה ל־מישפחה,
התגובה היא הלם וחרדה.
ההורים משגיחים על הילד
ולא מסירים ממנו עין, בעוד ש הילד
מרגיש טוב, ולא מבין מה
רוצים ממנו. הוא מרגיש שמכריחים
אותו לבצע זריקה מכאיבה,
דיאטת־מזון שמגבילה ומפריעה.
מסבירים לו שזה לכל ימי חייו.
הוא ׳מרגיש אבוד ונענש. הוא
(המשך בעמוד )66

הילדיםהתחוח׳

א ת שו ב
מלאה?

(המשך מעמוד )65
מחפש פיצוי. לעיתים הוא מחפש
איך לנצל את הוריו, מנסה להשיג
זכויות־יתר בבית־זזספר, בחכרה
ובמקום־ד,עבודה.
הוריו ומישפחתו, מוריו וחבריו
נוטים גם הם להתייחם אליו ברחמנות,
בפינוק ובוויותרים.
המטרה שלנו היא לעזור להם

נפיחות? עצירות?
תה ביקוניס לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל -עלים וטבליות.

מיוצר מצמחים.

הילד תולה, בדיקת־השתן נראית
קלה ופשוטה. ההזרקה היא הבעייה
הגדולה.
ההורה חושש להזריק לילד,
והילד בוכה ומתנגד. לאט־לאט
מתרגלים.
אני מלמדת את ההורה להזריק
לילד מייד, בלי שלבי־ביניים של
הדגמות על בובה. המחט היא קט־

$וחט<61ם
חזרה לעיכול טבעי
להשיג בבתי המרקחת בלבד אישור משרד הבריאות
002־ 4 6 - 9 2 9ו ו 1

גזור — ושמור

חתום על

מידע

קבלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מ ערכת

הונ חון ש לנו בארה״ ב
אל תסתפק בשמועות — השאר מעודכן.
הבטח קבלת ״מידע״ לביתך מדי חודש.
שלח המחאה ע״ס 10 .מנוי שנתי)
בצירוף שמך וכתובתך אל:

]?8. 19083
עורף וטו״ל: רוני צפריר 5038 ,־)215(649
מידע — העתון לאלה שרוצים לדעת יותר

דרושה

פקידה/מזכיוה
בהנהלתחש בו נו ת
עם ידע
להתקשר לטל 232262 .־ 03 לחנה

פירשם אידיאל

אגן גבירול 110 תל־אניב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפיו 772118 , 227117
רשיון נהיגה
2400 שקל
בי״ם לנהיגה
״גבע״
טל 253230 .

11111111 1 1 1 1 4
ביתיים פשוטים. בתוך מבחנה
מיס, מוסיפים כדור קליניטטט
לרמת הסוכר בשתן. בתמונה :

בדיקת רמת הסוכר בשתן מאפשרת
לסוכרתי לדעת על מצבו באמצעים
מערבבים שתי טיפות שתן ועשר טיפות
ואז התמיסה משנה את גווניה בהתאם
האחות הנזי נאמן עם טבלת גווני־צבע.

לקבל את מישטר הסוכרת, ולמצוא
את הדרך הבריאה להתמודד ולהסתגל
למחלה. חשוב שהחולה יפתח
דימוי עצמי בריא.
למשל: צעיר פנה למקום־עבודה
והציג את עצמו כחולה־סוכרת, שקשה
לו לעמוד במצבים מסויימים.
גישה בוז יצרה מייד הסתייגות
מהעסקתו. בנק הפועלים ובנק
מיזחזי מקבלים חולי־סוכרת.
חולה שבטיפולנו עמד לפני קבלת
תפקיד של מנהל־סניף, ומע סיקיו
שוכנעו, אחרי שקיבלו
חוות־דעת מאיתנו, שהבחור מסוגל
לעמוד במשימה. ואילו בנק
לאומי וחברת החשמל אינם מוכנים
לקבל לעבודה חולי־סוכרת
באופן הד־משמעי.
צה״ל התחיל בשנתיים האחרונות
לקבל לשירות הצבאי חולי-
סוכרת, על בסים התנדבותי.
בארץ אין חולה־סוכרת יכול
להסתיר את עובדת היותו חולה,
מכיוון שבכל מקום־עבודה מבקשים
פינקס יוצא־צבא. בעת חופשת-
הקיץ פנו אלינו ילדים הרוצים
לעבור ללמוד במסלול פנימיה. ב־מיקרים
אלה אנו נוהגים לפנות
ישירות להסביר בבית־הספר ש יתייחסו
לילד בהתאם לכישוריו,
וילד חולד-,סוכרת הוא במו כל
ילד בריא.
עד כ אן דברי העובדת הסוציאלית.
הנזי
נאמן היא אחות במרכז הרפואי
בביילינסון, ומזה ארבע
שנים היא מלמדת את הילדים החולים
ומישפחתויהם כיצד לחיות
ולתפקד.

היא מספרת :

לעומת גודל ההלם כשנודע ש־

616

הדוקטור *״2 ,

לטיפול בסוכרת־נעורים בביילינסון.

נה ודקה, והחומר איננו מכאיב.
כשהורה הצליח להזריק לילד, וב־שתגובת
הילד היא ,,זה בכלל לא
כאב,״ זה גורם להקלה ולשימחה.
בדרך־כלל, בגיל 10—12 הילדים
בעצמם מבקשים ללמוד להזריק.
יש במכון ילדה בת שש המזריקה
לעצמה.
כדי לסייע, ולו חלקית, למיש־פחות
ולחולים עצמם, הוקמה האגודה
למען חולי הסוכרת בישראל.
העולם
הזה 2246

במדינה

משך מעמוד )52
וזור בדרך חיפה תל־אביב, בלוש
מכוניות. איש לא נפגע, או־
1בעלי המכוניות אשר ביקשו את
•טי הפוגע נענו, כי שמו יעקב
־שושן, וגם מיספר תעודת הזי,שמסר
היה של אדם בשם בן־
ושן.
ביטוח כשם מושאל. עכשיו
יו שני השוטרים סקרנים לדעת
מהם צדק, ואיש־התנועה אמר,
י יזמינו את האיש למישטרה,
זקירר, בענייו התאונה, ואז יתברר
י מהשניים צדק.

בשל שתי העבירות, היה זה כבר
בצוהרי היום השישי, ולא היה שופט
בבית־המישפט. המישטרה הזעיקה
את השופט עזריאל גרשוני
מביתו לתחנת המישטרה במסובין.
מסג׳י הודה למעשה, כי מסר פר טים
כוזבים בעת התאונה, והגיש
תביעה לביטוח בשם המושאל.
סניגורו, סמי יונה, טען, כי ה חקירה
בענייו הפריצה הסתיימה
למעשה ובגלל הודאתו בעבירות
התעבורה אין טעם למעצר נוסף.
השופט קיבל את טענתו ועצר את
מסג׳י לארבעה ימים בלבד.

טים צנועים המבקשים לא לחדור
לשטח השכונות בימי שבת ומועד,
בקשה זו מעולם לא הופרה.
גם בתי עסק ובידור לא ניפתחו
בשבתות, מלבד שלושה בתי־קפה
קטנים שלפתיחתם הסכימה הסיעה
הדתית בשל ריחוקם ממרכז
השכונות הדתיות. .
בשבועות האחרונים חל שינוי
לרעה ביחסים אידילים אלה בין
חילונים לדתיים. הקרע היה על
רקע הקצבת העיריה למועצה ה דתית
של רחובות. חברי הסיעה
הדתית בעיריה נטשו את ישיבת

תן טרמפ לחייל למד צילום
קורסים למתחילים ומתקדמים
בשחור לבן וצבע

קמרה אובסקורה
שלמה המלד ,58ת״א
טל 234162 .

שיטות לגילוי העתיד
.1חוברת עם הסברים מפורטים
לקריאת הקווים בספל
הקפה — 700.ל״י.
.2שיטת השש־בש המצרית
— 250.ל״י.
.3שיטת גרעינו התירם
(צוענית) — 250.ל״י.
.4שיטת קוביית הדומינו
(מצרית) — 250.ל״י.
.5קלפים עם הסברים בעברית
— 250.ל״י.
.6שיטה צוענית באמצעות
קלפים רגילים — 100.ל״י.
הנחה בגובה 1070 תינתן
לרוכש שני דברים.
עם קבלת התמורה הסחורה
תישלח כדואר רשום.
גלאור — ת.ד ,37612 .ת״א.

גלאור — ת.ד37612 .
תל־אביב.
סע בטיול סוסת של מפגינים דתיים כרחוב המרכזי של רחובות

אוניברס 19 יום

אס אין הקצבה למועצה הדתית —

רק $ 1350
• 15 ימי חוויה בלתי נשכחת

ביוגוסלביה
@ 4ימים מופלאים
ביוון פרטים והרשמה :

״אוניברם״ ,רח׳ רמכ״ם 17ת״א, טל 622976/7 .

שוטרים ומישמר־הגבול מתכנסים לקראת חהפגנה
— לא יהיה בשר חזיר ברחובות

האיש אשר הוזמן לתחנת־המיש־
׳ה אמנם הופיע, ושוטר־התנועה
לה, כי הוא אשר טעה. הגיע
נחנה אדם בשם בן־שושן, שאינו
מה כלל לאיש שגרם לתאונה.
א נשאל מדוע מסר הפוגע את
•טיו, וכל מה שיכול היה לאמר
א כי פעם גר ליד מסג׳י, והם
:ירים מאז, אבל הסבר נוסף
1היה לו. בעיקבות תגלית זו
שם מסג׳י כמבוקש על־ידי ענף
נגועה במחשב מישטרתי.
במקביל גילתה •היחידה־המרכזית
ועד, חשודה בשכונת־התיקווה.
ו יריות באוויר, וכחשוד בפרי; נעצר יצחק מסג׳י. תוך בדיקה
נחשב התגלה, כי הוא מבוקש
1על־ידי ענף התנועה. כאשר רצו
!זוטרים לד׳אריד את מעצרו,
דת חזי ר בוואסוו חו צו ת
כניעתו של ראש עיריית
רחובות לדתיים שבמועצת
העיר; הביאה להפגנות
אלימות לפני שבוע
קריאות ״שעבאם״ אדירות הציפו
את רחובות במוצאי־השבת לפני
שבוע. מאות דתיים, על נשותי הם
וטפם, נערכו להפגנה אלימה,
שנהדפה על־ידי עשרות אנשי
מישטרה ומישמר־הגבול, שהיו
מצויידים בקסדות ואלות.
בפיתחי השכונות החרדיות אין
מחסומים ושרשרות אלא רק של־

מועצת העיר בטענה, שהתקציב
שאושר להם אינו מספיק.
ראש העיריה, יהושוע הרמלך,
איים שמי שלא יופיע לישיבת המועצה
הבאה, יוצא מהקואליציה.
האיום עמד להתממש מפני שהנציגים
הדתיים לא הופיעו. הרמלך
שכח את איומו והשאיר אותם בקואליציה.
הדתיים
הבחינו שהרמלך חושש
מהם והציגו דרישות חדשות: לס גור
את 15 בתי־קפה הפתוחים לטענתם
בשבתות ולהפסיק מכירת
חזיר ״בראש חוצות״ .כוונתם לחנות
מעדני נוזרע הפתוחה בעיר
כבר כמה שנים. כן דורשים הדתיים
למנוע תנועת אוטובוסים הנוסעים
מאז הנהגת שעון הקיץ עוד לפני
שיוצאת השבת.

#ב ריז ה

מוסיהפה

הרברט סמואל 80 טל

ב לוז, סול ק,

ג׳ז. רו ק

העברית המצחיקה של אטינגר

מעפורת ברשימה הדיטקונטאים, שראתה אור
במדור זה לפני כשבועיים, ועסקה באיר-
גון הנפל של מר משה ׳אטר ומרעיו,
תאומי־המיכתבים־למערכת כ ל פו ד והר צל
ח קק, צוייו כי האירגון המתכנה
קל״ ע הוקדש לזכר אביו של אטר, דוי ד
אטינגר. מסתבר ששמו של אטינגר לא
ידוע לשוחרי העברית. אלמוניות זו היוותה
עילה לרבים מהם להתקשר ולקבל
הסבר לקטע ,,דויד אטינגר, מי שחיבר
כימי המנדט את אחד המילונים המצחיקים
כיותר — ׳טילון בציורים׳.״״
(העולם הזה .)2244
כותרת מילונו הנישכח של דויד אטינגר
היא מראות — מילון ציורים * ובו 76
פרקים־טבלאות של ציורים, ובתוכם אביזרים
ובני־אדם ממוספרים, כאשר למיס־פורים
יש פירוט מילונאי בעברית הבלעדית
של האטינגר הנ״ל. האמת היא, ש כוונתו
של אטינגר היתד, טובה, ליצור
מילון במתכונת של המילון הגרמני המ צוייר
דודן הגדול, אלא שכישרונו של
אטינגר בציור, ועניותו בעברית, הולידו
יצור־כלאיים מבחיל של ציורים מוזרים

המחשות של העברית נוסח אטינגר,
בנו וקל״ע הן: פיליון של ראש
(מיגבעת); מזפזפת (מברשת לציחצוח
הנעליים); כעלת שיער משתרג (תיס־פורת
אפרו); שיער כגלישין (שיער
מתולתל ; כרקי(בוקר) ; עריסה (אלונקה) ;
תורן המשושה (אנטנת רדיו) ; לחמתיים
(כריך); מקויון (אקווריום); אדר קצוץ־
כנפות (סמוקינג); לוח־כספום (מישטח
כביסה) ; פטפוט למגהץ (כן עבור מגהץ) ;
שיגמון (ידית הרוכסן); ושאר דברי איוולת,
שהעברית מוטב לה שלא תדע
ולא תכיר.
את העמוד המצוייר תחת הכותרת
צעצועי ילדים פותח דויד אטינגר בערך
״ .שוט, פרגול, מצלפה (מגלב) קת,
ידית, רצועה מן הסתם לסמל, שאם
ני טשה בכה אמר זרטוסטרא נטל את
השוט בטרם. הלך אל האשה, הרי שאטיג־גר
נטל את המצלפה, בטרם לכתו אל
הילדים.
הציור המתנוסס בעמוד זה של נמר
של נייר, הוא טבלה מס׳ .58 במילון
המצחיק לעברית של אטינגר מצויים מסי־פרים
ואותיות לטיניות כמסמני מילים.
קוראי מדור זה מוזמנים למצוא למילים
הבאות את המיספרים או האותיות הלטיניות
שבציור, ויזכו בפרס מטעמו של
המדור. בציור של טבלה 58 הביא אטינ־גר
את הכותרת ״רובע אירופי״.

^ הדפיקות של

אין ספק שהעברית המצחיקה של אטע-
גר ממחישה את התהום המפרידה בין
עברית בלתי-שפויה לעברית שפויה.

הזקיפה

מישה מהם היו יושבים פכיב שולחן,
כשלראש האבר של כל אחד קשור חוג
ארוך ...חייל אחד, שכונה ׳המלד ארתור׳,
החזיק בידיו את קצות כל החוטים כלי
לדעת אכרו של מי נמצא כקצה איזו
חוט. המלך ארתור היה כוחר חוט כלשהו,
ומושר כו סנטימטר אחר סנטימטו
לפי סימון שעל השולחן. החיילים היו
סוקרים אלה את פני אלה, יודעים שאהו
מהם סובל, הקורבן היה עושה כמיטג
יכולתו להסתיר את כאביו ולהישאר בי

ידי קושי,נפקי מחבר הציפור הצבועה,
להיות שם ופגישה עיוורת הפך
כנראה להצלחה מסחרית חם רת־תקדים
בישראל. שהרי אין הסבר אחר מדוע
פירסמה הוצאת תפוז את סיפרו צעדים *,
ספר שהמילה תועבה תשמש לו מחמאה
בלתי־מוצדקת.
ספר זה הוא ספק אנתולוגיה של סיפורים,
ספק אודיסיאה משעממת של קושיג־סקי
— מפולין אל השלווה של החלום
האמריקאי שלו.
קושינסקי הוא מה שמכונה בעגה מק צועית
״סופר של סיפור אחד״ .את הסיפור
האחד שלו הוא סיפר כבר ביתר
כישרון וביתר הצלחה בספרים אחרים
שלו. ספר זה מהווה עלבון למוניטין
הבינלאומי שבו זכה המחבר. הטכניקה
היצירתית של קושינסקי היא זו: מדי

יז׳י קושיכסקי
הנימולים שבחבורה לא יכולים
תנוחתו הרגילה קושינסקי אינו יכו
שלא להכניס בסיפור זה את המימי
היהודי, והוא מציין כי ״אמרו כיחיד!
שהחיילים הכורדים הנימולים שבחבוד:
לא יכולים להחזיק מעמד כאחרים של:
נימולו, שערלתם מגינה על אכרם וה
אמת היא שסופו של סיפור זה גרר
כפתיחתו. מרוקן מכל עומק, עניין *
משמעות.

.כלקרו־

פרצוף יש[ במראו עמוד מצוייר ממיר מילון אטינגר
מזפזפת, ערמה לחמתיים, פטפוט למגהץ, שיגמון, שולחנית (בנק)
עם מילים מוזרות עוד יותר, מילים,
שכל קשר ביניהן לבין העברית היומיומית
הינו מקרי בהחלט. עברית זו היא, מן
הסתם, העברית שאטר, בנו של אטינגר,
ותאומי־המיכתבים־למערכת חפצים לכפות
על תושבי ישראל הרי כגיגית של מים
דלוחים.

רשימת המילים היצגניות של אטינגר
היא: אשה מודרנית (בעלת כלב) ; ציקלון
של דוור ; צלם נוד ; מפסעה ; מעפורת ;
מכונית־מסע קטנה לשרות תהלוכת
כני־אספורט ; משפלת ; בית־משאל כפרים
; שולחניה פרידה כטנולין :
זיותן ; פרונקא.

* דויד אטינגר — מראות — מילון
בציורים, מופיע בהמלצת ״ברית עברית
עולמית״ ,בהוצאת ישורון, תל־אביב, בשנת
64 ,1943 עמודים (כריכה קשה).

* מכונית-מסע קטנה לשרות — מר
נית.
** שולחניה — בנק.

נ 618

כמה עמודים, כאשר המחבר התחיל להשתעמם
במלאכת הכתיבה שלו, הרי
שהוא הזקיף את אחד מאבריו והמשיך
לכתוב בו במקום במכשיר הכתיבה שלו.
הזקיפה החוזרת על עצמה כמה פעמים
בספר זה, היא משעממת ודוחה, כמו
הסיפור הנפתח כך :״כאשר שירתתי כצבא
נהגו רבים מן החיילים להשעשע
במישחק מיוחד. עשרים או עשרים ויה־
* ידי קושינסקי — צעדים, הוצאת
תמוז 141 ,עמודים (כריכה רכה).

גברת יעל, דיין, שהיא עיתונאית בו
לת טור בירחון נשים, בתו של מי שה׳
רמטכ״ל. שר־ביטחון ושר-חוץ, בתה ע
מייסדת משכית, אחותו של הבמאי המוו
שר אסי דיין, רעייתו של תת־אלו
ותיק, הסבירה לפני כמה שבועות 1
תוכנית שיחה בשניים כי היא אינה מבי!
את הביקורת הספרותית בארץ, היות וז
ביקורת בעיתונים רבי־התפוצה שבעו?
מלטפים אותה ואת ספריה באהבה רב
אם להתעלם מהשקר־הטכני של ה״ב
קורת האוהדת״ בעולם, שהרי הקור:
ווילים, הדך מידונים והניסים־קלדרונ
של פאריס, לונדון ונידיורק מעודם י
הטריחו עצמם להניח יד על כתב
של הגב׳ דיין, בעוד שכתבלבי הביקוו
של *מדורים בלתי־השובים, שהניחו
ועט על כתביה, לא הצליחו לשפרם.
סיפרה החדש שלושה שבועות נ

סתיו * ,שראה אור בתחילת השנה באר-
צות־הברית, ולא זכה להד ולו אף קלוש
ביותר מצידה של הביקורת האמריקאית,
ראה אור באחרונה בעברית( .המחברת
אינה מבהירה כלל בפתח הספר, כיצד
קרה, שספר שראה אור קודם לכן בלשון
אחרת, רואה אור בעברית מבלי להיות
מתורגם).
הגב׳ דיין החליטה, מסיבות השמורות
עמה, שמילחמת־יום־הכיפורים עשוייה לשמש
לה חומר גלם לקובץ בן 161 עמודים

שוכן אהד מהם בגלאכסיח הענקית \ 187
ומאסתו שווה למאסה של 5מיליארד
שמשות״ כתוב מתחת לתצלום הפתיחה
של ספק כוכב ספק כביש חלב, המתפרסם
בחוברת מחשבות ,48 המוקדשת ליובל
ה־ 30 של חברת אי־בי־אם בישראל.
בדומה לפירסומים קודמים במיסגרת
מדעית־מסחרית זו, הרי שגם גיליון זה
הולם את ציפיותיהם של אנשי העילית
התרבותית והמדעית בישראל. המאמר ה ראשון,
מאמרו של ד״ר איליה ליכו־י
ביץ, היקום מסביב לנו, בוחן את הדרך
שעשה מדע הפיסיקה מאז שנפרץ התחום
של גלי האור לפני כ־ 30 שנה, דרך
תהליך פיענוח מקורות האנרגיה של הכוכבים,
התגלות כוכבי הניוטרונים ומיש־פחת
הכוכבים לשאלה שטרם נמצאה לה
חשובה האם יתכנו ציבילזיציות מחוץ
לכדור־הארץ ז
מרכיב רופף מעט בחוברת מחשבות
הוא הראיון של אבנר כוהן עם פרום׳
קליפודד גירץ, אנתרופולוג אמריקאי
נודע. הראיון נושא את הכותרת האדם
כהומו־סימבוליקוס. ראיון עם איש־מדע
השייך לאסכולה מיושנת במיקצת, בהתחשב
בפריחתן של גישות חדשניות באנתרופולוגיה,
כאסכולה של הצרפתי
פוקו. אלא שהעניין בחוברת גדל למקרא

מכובד כמחשבות. הפניה של תלמיד לרבו
מעוורת את הגיונו של המראיין ופוגמת
במיפגשו הראשוני של המרואיין עם הקורא
העברי, וחבל. יורגאן האברמס היה
ראוי לחוברת שלימה של מחשבות, ש תעניק
את מחשבותיו לקוראי העברית.
אלא שהמראיין אינו מצליח בשאלותיו
לפגום ביכולת הביטוי של המרואיין, ומתוך
התשובות מתגבשת לה פרספקטיבה
של מחשבה גרמנית שונה מזו המוכרת
לישראלים מפי הגרמנים האהודים על
מוסדות השילטון כאן — פרספקטיבה רבת
עניין וכנות.
מאמרים נוספים, וביניהם לחיות טס
המחשבים מאת הירש כוהן ורב־שיח
על הקיבוץ כאידיאה, נקראים כמם שעורכי
החוברת משלמים לאי־בי־אם ולישראל.
לסיכום, כל שנותר לקוות הוא, שכתב-
עת מעולה זה, שהופעתו נפסקה בשנים
האחרונות, יחדש את הופעתו וישוב לתרום
את חלקו בנושאים שכתבי־עת אחרים
אינם טורחים או אינם מסוגלים
לעסוק בהם.

אמנות
קלסתרון פעם היו זרמים באמנות. היה דאדאיזם,
סוריאליזם, אבסטרק־לירי ועוד. בשנים
האחרונות מתפתח בישראל זרם אמנותי

יעל דיין
בתו של מחבר
ממוצעים, בהם היא תפרסם אנתולוגיה
רדודה של קיטור דור לוחמי מילחמה
זו, בעוד היא רושמת על הקיטור הזה
את הקופירייט (זכות היוצרים) שלה.
ספר זה הוא עוד פרק בספר המילחמות
של מישפחת דיין. אבל בתוך תלי תילים
של רדידות נייר זו, אין הקורא יכול
להימנע מכעס מה, כעס בנוסח תנועת-
המחאה של מוטי א שכנז /למקרא דברי
הגב׳ דיין בעמוד ,153 כפי שהם מנוסחים
בפי גיבורתה :״מאמרי המערכת רמזו
על מה שעתיד להתרחש, הדברים התנהלו
שלא־כשורה, ויהיה עלינו לגלות היכן
ומדוע. מה שלפני שבועיים שלושה נראה
כהשערה מפחידה נהפך עכשיו לוודאות
שיש למפל כה בעדינות. לאחר ההתאוששות
מן ההלם הראשוני החלו האצבעות
והמוחות של אמצעי־התיקשורת
לחקור בפרשת הבישלון. אמצעי־ה־תקשורת
עשו זאת — במו שעשה בל
אחד מאיתנו כאופן פרטי — כהיסוס,
ועם שמץ של רגש אשמה אלא שלרגש
האשמה של המספרת אין מספיק אותיות
בספר זה, מאחר והגב׳ דיין כבר ביזמה
את כל מלאי האותיות על כל מיני
מישחקים בפסיכולוגיה למתחילים. והיא
מסיימת את סיפרה, שהוא חלול וריקני,
בבשורה המהממת :״גם סדום היתה
מלאה בחוטאים, אכל ממנה יצא אברהם,
מנהיג רוחני עצום. המבול הוציא את
נוח חבל שבתו של מחבר לחיות עם
התנ׳׳ך משנה את סדר התנ״ך ומביאה
את מהפכת סדום לפני המבול.
הקריאה בספר בנאלי זה חיזקה בי את
התחושה של ראיית פרצוף ישן במראה,
ואת הרגשה שהגב׳ דיין, שאינה צעירה
עוד, לא שיכללה ולו אף במעט את יכולתה
לכתוב מאז היותה בת ,17 כאשר
פירסמה את פנים חדשות במראה.

111187
״אם אכן מצויים חורים שחורים כיקום,
* יעל דיין — שלושה שבועות של
סתיו, הוצאת זב״מ 163 ,עמודים (כריכה
קשה).

בחטף

חדש, אשר מן הראוי לכנותו קלסטרו־ניזם.
הקלסטרוניזם
הוא כינוי הראוי לאמנים
שעמדותיהם סובבות מסביב לעולם ה־מישטרה,
ואין הכוונה למישפט של קפ״
קא או ליצירות ספרות דומות. מרכזו
של זרם הקלסטרתיזם באמנות העולמית
הוא בירושלים. רק בחודש שעבר השלימו
שני אמני לוויתן, העולים מרוסיה

בויכאיל גרובמן ושמואל אקרמן,

ציור־קיר ענקי במטה מישטרת ירושלים,
ציור של ציפור רוסית אגדתית, שנועדה
מן הסתם ליטול את רוחם של הנאסרים
ולהרימם לשיאים שגיאים של האמנות.
מסתבר, שהקמרדים הרוסיים גרובמן
את אקרמן אינם בודדים, ובימים אלה זכה
בית האמנים בירושלים לכינוי בית אמני
המישטרה. וזאת בשל תערוכת ציורים
שנפתחה בו, של אמנשוטר בשם רפי
פלד, שבנוסף לתרומתו לאמנות הקלס־תרוניזם
הרי שהוא מכהן גם בדרגת סגן־
ניצב, כראש הענף לתפקידים מיוחדים.
בראיון אותו העניק האמנשוטר פלד
לכתבת מוסף ירושלים של ידיעות אחרונות,
ניצה אבירם, אמר :״אני מעבד
נושא מסויים ונותן לו משמעויות בלתי
שיגרתיות אמירה שהביאה אמן ירושלמי
נודע, שהזדעזע מעצם הרעיון של
אמנשוטר, כי מוטב יהיה אם סגן־ניצב
פלד יעבד את נושא רציחת הגשים הזק נות
בירושלים בחודשים האהרונים ויתן
לנושא זה משמעויות בלתי שגרתיות, אין
ספק שהאמנשוטר פלד הוא הצייר הטוב
שבשוטרים, והשוטר הטוב שבציירים,
אבל שיפתור קודם את עניין הקלסתרונים
הבלתי מפוענחים אשר בירושלים.

אברהם חלפי על ה מוקד *

צעקתו האחרונה ש ל מל ך המינוס
* הדלת הכחולה ומסייד ההרים

פרופסור חיים הררי
ראשון

המוטו של זני׳דן לולן :״חבה נניח שה נפש
היא כמו נייר לכן, נקי מאותיות
ומרעיונות. כיצד יתמלא הנייר? מנין
לו מאגר אדיר זה, אשר הדמיון הפעיל
והבלתי מוגבל של האדם צייר עליו
בעושר אין סופי כמעט? על כך אשיב
כמילה אחת: מהניסיון מוטו למאמר
הפילוסופיה של המדע במבט לאחור מאת
ויליאם ו. כרמלי, מהחשובים שבין
הפילוסופים והחוקרים הנמנים על הזרם
הביקורתי שבהשראת קארל פופר. נחמן
גבעולי יוצא לבחינת טבעו המתי־מטי
של הטבע בעקבות הפראקטלים של
ד״ר בנואה מנדלברוט, מתימטיקאי בעל
שם יולמי, הנמנה על צמרת מדעני
חברת אי־בי־אס בארצות־הברית.
רב־שיח מעניין הוא זה שבשהשתתפות

הפרופסורים איתמר אבן־זוהר, עוזי
אורנן, עלי איתן ואליעזר רובינ שטיין,
בהנחיית אסא כשר על עברית

קדומה ועברית בת־ימינו — לשון אחת?
פרום׳ חיים הדרי, במאמרו בנבכי
החומר, מביא את ראיית עידן החלקיקים
האלמנטריים דרך גילוי הפרוטון והניו־טרון
שבגרעין האטום.
תחת הכותרת אירופה — מישטרים
וחברות בתמורה מראיין אחד, גד פרוי־דנטאל,
את הפרופסור יורגאן האב־רמס,
הנחשב לפילוסוף הגרמני הראשון
במעלה כיום ולאחד מהבולטים שבהוגי
העולם המערבי בתקופה שאחרי מילחמת
העולם־השניה. מאחר ואין ספק במעלותיו
של האברמם, הרי ששאלותיו של
מר פרוידנטאל הן בלתי מתאימות לפורום

1בערב־זיכרון שנערך במועדון צוותא בירושלים למשורר־שחקן
אברהם חלפי, אמר איש אוניברסיטת הנגב גבריאל מוקד ז ״הוא היה איש
אירופי עברי, שומר על ערכיו באמצע קהל ההמונים אחד השבועונים המקומיים
בירושלים ממשיך ומדווח על הרצאת מוקד :״הוא נאלץ לסיים בעקבות קוצר
סבלנות כלשהו בקרב הקהל 1כתב־הפשע של מעריב, יגאל לב, הוצג
בראיון הביע לב את השקפת־עולמו כסופר :״כדי להרגיש את הקורא, וכדי
בראיו הביע לב את השקפת־עולמו כסופר :״כדי להרגיש את הקורא, וכדי
להעביר לו רגשות והזדהות (לא הזדהות מוחלטת!) עם גיבור הסיפור, חייב הסיפור
לעבור דרך רגשות הכותב ...אם מישהו בוכה בסרט — הוא זיהה את בעיותיו
של הגיבור עם בעיותיו שלו. כלומר, הוא הזדהה עם עצמו ולא עם הגיבור בסרט.
בכל ספרי יש יסוד אישי. ככל שאני
מרבה לכתוב — המאגז״ים מתרוקנים,
ובין כתיבה לכתיבה אני מתמלא מחדש...״
,אגב, את ספרו האחרון של
לב, צעקתו האחרונה של מלך מינוס,
כינה אחד מעובדי הספרות במערכת
מעריב כ״צעקתו האחרונה של מלך
המינוס ן• אחרי שתמה ההמולה
המלאכותית אותה הצליח לעורר ה גיאולוג
אמנון ברזל שהוא בעל
יומרות להיות ״נותן טון״ באמנות
הישראלית, ליד אריה תל־חי, שמן
הראוי להתייחס לשריד אחד של אירוע
זה הראוי להתייחסות. קביעתו של ברזל,
בסאקזם, לעבר עמוס קינן, ש תקף
בטלוויזיה את המופע הגלילי
שלו כ״מגדל פטרוזיליה במירפסת
בתל־אביב במיכתב שנשלח ל נמר
של נייר על־ידי הגברת גתיה א׳ ,נמצאו ניסוחים אוהדים יותר,
שכתב הגיאולוג־לשעבר ברזל, בימי שמשו ככתב בהארץ, על קינן, עם צאת
ספרו הדלת הכחולה ופתיחת תערוכתו, הים, קווים לדמותו. ברזל, שבעבר
הספיק לשמש בחצרותיהם של האמנים אכרהם אופק, דני קרוון ומנש!.
קדישמן, כתב אז על קינן :״בין הקווים הנקיים והזורמים, נחים משטחי צבע
רחבים ומתוקים, בנוסטאלגיה לימים שהיו: החול הצהוב ז״ל עם גמלים
ודקלים. על שפת הים בכחול-אולטראמארין (״הים האחר״ של הצלבנים, שהוא
כעת אחר מאוד מכפי שזוכר ומצייר אותו קינן) נחות חתיכות ומשיקות גביעי
שמפניה ורודים עם גברים שזופים, עטורים זרי־דפנה ואישוניהם משולשים. שוטרים
תורכיים קורצים לשיער צהוב ומשקפי־שמש סגולים מתחת לפרגולה אדומה. דמות
עוטה תוגה כתומה מגישה לימונדה לישו על הצלב, המשתזף לצלילי גיטארה,
ופיל ירוק חוצה יאת החוף לעבר חושות מזרחיות במרחק הגב׳ בתיה א׳ מציינת
בעניין ״ברזל וחוצלארץ כי בהופעתו בטלוויזיה, הוא מילמל משהו שדומה
לכך שאנחנו על המפה, ושכח כי הפסל המושגי, מהראשונים בעולם, היה ״ריפוי
מחצבת נשר״ שעשה האמן יצחק דנציגר, שהיה אמן ישראלי מקומי, ארצישראלי,
שלא נזקק לתיווך הברזלי עם העולם הרחב #ו •

1ה היה 31113 דו ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיוק,
פירסם, תחת הכותרת ״האיש שהכריז מילחמה במישטרה: דומי!״,
את סיפורו של ראובן(״רומק״) גרינברג, מאנשי הלח״י כירושלים
וידידו של מלכיאל גרינוולד (״פרשת קסטנר״) ,מגינם של ערביי
אבו־גוש, שהסתבך עם מישטרת ירושלים והכריז עליה מילהמה.
רומק, שהיה מעין קורבן פוליטי של מפקד מישטרת ירושלים
באותם הימים, לוי אברהמי, הצליח לאלץ את פרקליטות־המדינה
ואת הפרקליט גבריאל באד, לתבוע אותו לדין. רומק יצא זכאי.
כמינהגו מדי שנה, הקדיש ״העולם הזה״ כתבה מרכזית בגיליון
סוכות למיונם של הפרטים הטובים והרעים ׳טל שתת תשט״ו.
הסרטים הטובים של השנה היו ״לפני המבול״ ,״בודד אף לא
בדד״ ,״חופי הכרף׳ ו״גיבעה 24 אינה עוגה״ .הסרטים הרעים

היו :״עלי בבא ו־ 40 השודדים״ ,״ראספוטין״ ,״אכן על כל מיל״
ו״אנו הנשים״ .כוכבת־השנה, ג׳ינה לולובריג׳ידה, זכתה גם
בכתבת־השער, השבוע לפני 25 שנה, בשל תפקידיה בסידרת
סרטיו של הבמאי ויטוריו דה־פיקה, סידרת ״להם אהבה ו״.״
בשער הגיליון: כוכבת־הקולנוע של השנה, ג׳ינה לולו־בריג׳ידה.

גושו
שוקן יוצא נגד מפלגתו *-י מספיחי חושיסתאן

כ ינו ייהמחתרתשל

הממשלה
הי ל כו ש לו ש ה יחדיו

תחילה נראה הכל כמישחק — אחד
התמרונים האופייניים של דויד בן־גוריון,
כדי ללחוץ על המיפלגות הדתיות ועל
הימין, במטרה לסחוט מהם ויתורים, ב־מיסגרתם
של המהלכים להקמתה של הממשלה
החדשה. אמר בשעתו עסקן
מפ״מי :״הוא פונה אלינו ראשונים כדי
לגמור איתנו ולהתפנות לתוכניותיו האחרות.״״
הסיבה
לאי־אמונד, כללית זו בקואליציה
שמאלית היתד, הגיונית למדי. במשך שבע
שנים היתד, הממשלה נלהבת ביותר להצטרף
לכל ברית אמריקאית. ואילו מפ״ם
לא יכלה לוותר דווקא בנקודה זו. הצטרפותה
לממשלה, שתמשיך לנקוט בקו
אנטי־סובייטי, עשוייה להשחיר את פניה
בעולם הקומוניסטי ולהנחיל ניצחון גדול
למק״י. כדברי הנביא, לא ילכו שניים
בלתי אם נועדו.
.5 + 5 9מתוך אי־אמונה יסודית זו
באפשרות של קואליציה פועלית, נילד
במפ״ם קו תכסיסי מפוכח: לא לדרוש
כמעט דבר, ולהטיל את הכישלון במשא-
ומתן על בן־גוריון. מפ״ם היתה מוכנה
לוותר על הכל, פרט לניטראליות במדי־ניות־חוץ,
והקלה לערבים במישטר הצבאי.
ואז קרה הפלא: שלושת השותפים,
מפא״י, אחדות־העבודה ומפ״ם, מצאו כי
הפער בין דרישותיהם פעוט. תוך ימים
מעטים הושג הסכם על תוכנית הממשלה.
ממשלה כזאת, בעלת 59 חברים יהודיים
בכנסת, בתוספת חמשת הקוויזליג־גים
הערביים של מפא״י, יכולה להבטיח
רוב. הדתיים והפרוגרסיבים פזלו ׳׳,עבר
הכסאות ליד שולחן הממשלה החדש, אולם
קשה היה להם להחליט להצטרף לממשלה
שמאלית, שבה תהיה השפעתם קטנה עד
אפסית. החבר החדש בכנסת של הטיפלגה
הפרוגרסיבית, גרשום שוקן, הפך את
עיתונו, הארץ, לשוט כדי לקומם את
דעת־הקהל נגד כל חלום של מנהיגי
מיפלגתו להצטרף.
כמעט איש לא האמין כי ממשלה כזאת
תחזיק מעמד זמן רב. הניגודים הפנימיים
היסודיים חזקים מדי מכדי שאפשר יהיה
להתעלם מהם לזמן רב. אולם כל צד יכול
להרוויח מן הניסיון.

אנשי

מצווה היא ואל תחמיצנה. שלך, מ.
שרתוק.
האיש שקיבל מיכתב זה מידי מי שהנהו
כיום (עדיין) ראש ממשלת־ישראל בפועל,
עמד השבוע בבית־מישפט השלום בחיפה,
נאשם על־ידי דרייפוס החיפאי, מרדכי
שטטנר (העולס הזה )930 בגניבות־ענק.
נראה כי ההמלצות הויילו בשעתו, כי

הצמרת

אברהם ואסרמן, שהפך סגן־מנהל המכס
בקורדאני, עוד עלה מאז בדרגה. אולם
ואסרמן כפוי־הטובה שכח בכלל את המל צת
שרת — עד שהמכתב הונח לפניו
ושוב לא היה טעם להכחיש.
היה בררו כי ואסרמן אוהב הכחשות.
בעדותו בתוקף כי המישטרה צילמה אותו
שעה שנתפס, לפי טדנת המישטרה, בגני-

תאריך 22.9.1955 :
בת חוטי־תיל ועמוגי־ברזל ממחנה צבאי
(אך זוכה מחוסר הוכחות מספיקות) .הוא
השתומם מאד כשהוגש התצלום בבית-
המישפט, ונאלץ להודות שאמנם הוא
המצולם בו.
אין פנאי. הוא לא היה העד המוזר
היחיד במישפט המוזר, שנמשך זה למעלה
משנה ואינו מתקרב לסופו. במקום להכחיש
את האשמותיו של שטטנר, האיש
שהגיש את המישפט הפלילי בקשר לגניבות
המכס, הסתפקה הסניגוריה בהשמצות
על שטטנר עצמו.
כך עשה נחום גוטמן הצעיר, המחייך
והבלונדי, גם הוא פקיד מכס גבוה בחו-
שיסתאן, שנאשם כמסייע לצבי שטק זל־וואסרמן
בגניבת 20 אלף קופסות, אם
כי לפי שטטנר יש לזקוף לחשבונו גם
גניבה פרטית של 360 אלף קופסות
רולמופוס (מין דג מלוח מגולגל) 2 ,קר טונים
של קופסות בשר ו־ 12 בקבוקי
סימם. התרעם גוטמן: עדויות הפועלים
שהעמיסו את הקופסות הן שקר בלבד.
מדוע? כולם הוסתו נגדו. לבסוף הגיע
לשיא עדותו: המאשים, שטטנר, רצח
את אשתו (שמתה בשנת 1929 בתאונה
בה התהפכה פתיליה).
אך גוטמן הועמד בצל כשהופיעה אתל
שפיגל. שני עדים טענו במישפט, שהיא
היתד. אהובתו של ליאון האבס, מפקח
המישטרה היהודי במחנה־ריכת נאצי
ברומניול. האבס נידון לעשר שנות מאסר
על־ידי הרומנים, אתל עלתה ארצה.
עתה סיפרה אתל, כי שטטנר הלשין
עליה בפני הנאצים, וכי הדבר נודע לה
מפי יהודי אחד שמונה על־ידי הנאצים
לראש עיריה. יהודי זה, גרינברג, הואשם
אמנם בהאשמות דומות לאלה שהוטחו
בפני קסטנר, נידון ל־ 25 שנות מאסר.
טענה אתל שפיגל: שטטנר היה פושע-
מילחמה, והיא היתה תובעת אותו לדין
לו היה פנאי. הפרט שלא הוסבר היה:
כיצד הגיע שטטנר בכל זאת כ״פארטיזן
מסוכך למחנה־ריכוז.
כך נמשך המסדר המפליא, כשאשמות
של רצח, הלשנה וחבלה מנסרות באולם
בית־הדין. מה שלא היה ברור: מה כל
זה נוגע להאשמה הפשוטה כי גדולי-
המכס של חושיסתאן גנבו את סחורות
המכס.

אנשי

מישפט
..תפסו אתה רו צ ח ״
מדינת ישראל, הממשלה הזמנית.
מישרד־החוץ, לישכת שר־החוץ.
2בספטמבר ; 1948 ,מס. ח/ב.5/9/1209/
לכבוד מר דוד הכהן, סולל־־בונה, חיפה.
דוד היקר.
מר אברהם ואסרמן מיודענו הטוב ועוזרו
הנאמן מלאטרון, אינו זקוק להמלצה
בפניך.
צר היה לי מאד לשמוע, כי לאחר
צאתו מן המאסר הממושך, לא הצליח

להסתדר בעבודה קבועה.
הנני בא לבקשך לתת דעתך על מצבו
ולהביאו לידי סידור של קבע אם בסולל-
בונה, או בעיריה או באיזה מוסד.

״העולם הזה״ 936

האיש שהנוי! מילחמה במישטוה י!-י-

ברג, מוותיקי הלח״י, שנקלע לעלילת־שווא מטענוה של מישטרת ירושלים, בשל
תמיכתו בערביי אבו־גוש ובמלכיאל גרינוולד, מי שהתפרסם בעת מישפט קסטנר.

• 1עתה מותר לגלות: הגיליון האחרון
של מערכות, ירחון המגן ואיש הצבא
העברי, כולל סוף־סוף רשימה של כל
הכינויים המחתרתיים בהם השתמשו אנשי
ההגנה, וגם שמות עט. דוגמאות: הרמט־כ״ל
רב־אלוף משה דיין נהג לחתום
מדין, סגנו, אלוף חיים לסקוב, השתמש
בשם־העט ח.ל ,.בעוד שהרמטכ״ל הראשון,
רב־אלוף יעקב דורי, השתמש בשם
יד. רב־אלוף ד״ר יגאל ידץ חתם י.
כרמלי. הפלמ״ח מיוצג על־ידי ״איש־הח-
טיבה״ (כינויו של אליעזר שושני),
ולריאן קזנסקי (המוכר יותר כאלוף יצ חק
שדה המנוח) וי. תבור (כיום ח״כ
שלמה שמיר, שהויו־יורק טיימס הגדיר
אחדות העבודה יגאל אלון) .אלוף
אותו פעם כ״אדם היחיד בהיסטוריה ש פיקד
גם על חיל־יבשה, גם על חיל־הים
וגם על חיל־האוויר״ ,מופיע ברשימה בשם
מפקד עברי, ואילו פרופסור־הטכניון —
כיום, אלוף יוחנן רטנר, נקרא בה
בשם בן־נריה. אלוף־מישנה עקיבא
עצמון, מפקד הגדנ״ע לשעבר, נקרא
ע. בצר.

לך על מה שבראש שלך

לך על משהו ספורטיבדלך על טורנדו של ג לי-
נעל הספורט לאלופים, השילוב המרהיב של עור אמיתי
במבחר דגמים וסוליית הפוליאוריטן שאיננה נגמרת.

קשה בפיצוץ מכוניתו ־ הדגים>
..מלך הסמיס׳ ,ביפו כיצד

עומדים להטמין פצצה במכוניתו[

חזרה לתחילת העמוד