גליון 2248

ג׳ורדאש ג׳ינס
הצלחה דוהרת
בארצות הברית
היבואנים והמפיצים
אחים נקש

סופר ג׳ינס

ת״א, יהודה המכבי 57
טלפון 456351
רחובות, רח׳ הרצל 181
רמת־גן, רח׳ ד״ר כהן 2
פינת ביאליק 66

במוכן ניתן להשיג: בחנויות מצקין ירושלים, תל-אביב, חיפה.בתל-אביב,גיינס סנטר די!נג1ף ; 64״בוב 2־ דיזנגוף ; 185 מיי גיינס בן־יהודה ; 14 ווסט גיינס בן-יהודה ו ; ״סלון״ שאול המלך ; 4בוטיק 109 אבן־גבירה
רמת-גן גבעתיים, סופר ג׳ינסד־ר כהן ; 2טופ ג-ינס ותימן , 23א שדוד רוקי פתח-תקוה ,״שאול״ חיים עוזר , 10 אופנו
; 109 יפו מזן שדי ירושלים ,48 בת-ים ״זה מה שיש״ רוטשילד ,27 רח 1בות סופר גיינסהרצל , 181
הגיינס חיים עוזר ,28 רנזת-השרון, אפרל סוקול ; 52 _.״לי״ סוקולוב ,64 הרצליה, ילי״ סוקולוב ; 47 חולון, אופנה דבשסוקולוב 77ו ; 66-פפיון אילת ,36 נתניה ״כיף״ סמילנסקין , 14 חדרה גיינס קראטה רוטשילו
, 17 ירושלים, ספורט רחביה קק״ל ; 29 ספורט אולימפיה כיכרהדוידקה; מחסן הגיינס שץ ; 8בוטיק הצהוב בניין רסקו; סקופ שמאי ; 8חסיד יפו .65 באר-שבע, גייגס סנטר החלוץ ,81 קרית-מלאבי רוקי, חיפה
בית הגיינס הרצל ; 20 אור הגיינס הרצל ; 7הגיינס שדי הנשיא 24ו, ררית-ביאליר. גיינס ״לי״ .צפת בוטים .72 נהריה מרכז הספורט שדי הגעתוו .18 ענו ״רובי

זיידל מסוגל להחזיר את ההלוואה שקיבל,
כי את הכסף הוציא על תעמולת רשימתו.
לדעתו היה משוחרר מחובה זו, שהרי
לא לקהת את הכסף כאיש פרטי, אלא
לשם ביצוע פעולה פוליטית, ששני ה־צדרים
היו מעונייגים בה.
הליברלים לא קיבלו דיעה זו. הם הגישו
מישפט. אולם הם לא הצליחו לשכנע
את השופט. בפסק־דין שניתן לפני כמה
ימים, קבע השופט חד־משמעית כי אין
חובה על זיידל להחזיר את הכסף ל ליברלים,
וששום אחריות אישית אינה
מוטלת עליו. כאשר נתנו הליברלים את
הכסף לזיידל הם ידעו למה הוא נועד
ומה הסיכון הכרוך בכך. מאהר שהמיבצע
נכשל, אבד הכסף.
כדי להדגיש את דעתו זו, חייב השופט
את הליברלים לשלם גם את הוצאות-
המישפט של זיידל.
פסק־דין זה מסלק כל ספק לגבי הצ בעתו
של זיידל בכנסת. ברור כי הליברלים
לא ביטלו את המישפט, בעיקבות
ההצבעה. ממילא הוכח כי זיידל לא הצביע
תמורת ביטול המישפט ו/או ויתור
על חוב.
לא נותר לנו אלא להתנצל לפניו —
ולבקשו כי להבא, כשהוא משיב בהלצה
על שאלה עיתונאית לגיטימית, ירמוז
לכתב שאכן הוא מתלוצץ.

״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחום גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מכרקים :
״עולמפרס״ .העורף הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יוס*
ינאי. עורף־תכנית: יוסי שנון י עורכת כיתוב: לילית כוארון .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אכרהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני * המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס ב״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב בן*
אביגדור * הפצה ״גד׳׳ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כפפי״ בע״ם.

חוש־ההומור של איש־ציבור יכול
להיות לו לרועץ. בייחוד כשהוא משתמש
בו ברגעים עדינים.
בזאת נוכח לדעת ח״כ הילל זיידל,
הח״כ הבודד של ״חטיבת אחדות״ בסיעת־הליכוד.
לפני
שלושה חודשים נערכה בכנסת
הצבעה שהיתה אמורה להיות גורלית.
סיעת ש״י הגישה הצעת־חוק לפיזור הכנסת,
והיו שסברו כי בהצבעה זו עלולה
ממשלת־הליכוד ליפול. בייחוד הופנתה
תשומת־הלב אל כמה חברי-כנסת שפסחו
על שתי הסעיפים. אחד מהם היה ח״כ
זיידל.
חבר־הכנסת הממושקף, שהיה בעכר
פעיל מרכזי במיפלגת ל״ע, עבר לליכוד
בעוד מועד, תוך ראיית־הנולד. עתה סברו
רבים כי זיידל רואה את הנולד שוב,
ושהוא מתכוון לנצל את ההזדמנות כדי
לנטוש את הספינה הטובעת של הליכוד.
אפשרות זו נדונה בהרחבה בעיתונות,
והיה נדמה שזיידל עצמו אינו מצטער
על הפירסומים, שהדגישו את חשיבות
קולו הנודד.
יהיו שסברו באותו יום כי זיידל יצביע
בעד הצעת־החוק, או לפחות יימנע או
ייעדר. אך זיידל הופיע בכנסת ובישר
לכל כי הוא עומד להצביע נגד הצעת־החוק,
כנאה לחבר נאמן בליכוד.
הוא אף זכה בתודה על כך. לפני ההצבעה
חש מנחם בגין ברע, ויצא מן
האולם כשהוא נתמך על־ידי סגנו, ייגאל
ידין. לאחר מכן הסתבר כי לקה בהתקף
קל. בדרך החוצה נתקל בח״ב זיידל
ואמר לו :״תודה רבה לך !״

תביעה על סך חצי מיליון לירות. מאז
הגשת התביעה טוען זיידל שהליכוד חייב
לשלם, ואף דרש במפגיע משימחה ארליך
שהכסף ישולם. עתה נראה שהליכוד הבטיח
לזיידל לשחררו מעול החובות ומנטל
המישפט שהוגש נגדו. זיידל אמר אחרי
ההצבעה לכתב העולם הזה , :נתנו לי
כסף, לכן הצבעתי בשבילם!״׳
מובן שקטע כזה לא יכול היה להתפרסם,
לולא העיר זיידל עצמו מה ש העיר,
בנוכחות עדים.
רק במאוחר הסתבר כי זיידל התלוצץ.
הדבר הוכח עתה בצורה חד־משמעית, באולם
בית־המישפט.

//מבלי לפגוע
בזכויות ;/
לזכותו שד זייד־ד ייאמר כי לא פנה
אלינו, אחרי הפירסום, באמצעות עורך־
דין, כדי לאיים עלינו בדברים נוראים.
זיידל מכיר אותנו, ועל כן לא היה בליבו
כל ספק שנתקן את הדברים אם וכאשר
נשתכנע כי לא התאימו לאמת.
איני רוצה, חלילה, לפגוע בפרנסתם
של עורכי־דין. כבודם במקומו מונח, וכמה

הנה המסר:

אני שולח לך את ספרי הראשון, לאור
השקיעה הדועך. דמות גיבור הרומן צמחה
בטור הסאטירי שיחת הסאחבק, שכתבתי
לפני כשנה בהעולם הזה.
נחשון וולברגר, גילגולו הסיפרותי של
סאחבק, הוא קצין־ביטחון בבית־מלון ירושלמי,
הפוגש בחנות־ספרים את חמדה
אילן, תלמידת החוג לתולדות התיאטרון,
ומציע לה מייד את כל אהבתו. חמדה
לא מתרשמת.
הוא פוגש אותה שנית, במיקרה מבויים
היטב, על גג מיגדל ימק״א, ולוקח אותה
לסיור בבית־המלון שבו הוא עובד. שם
הוא מדגים לה שיחרור בני־ערובה. חמדה

מנתקת מגע.
נחשון מתייאש, אך לא נשבר. ביאושו
הוא מוצא דרך לליבה, ובעזרת ספונטניות
מתוכננת לפרטים, הם נכנסים למיטה.
חמדה מספרת לו על מות אביה. נחשון
מציג לפניה את אהבתם החונקת של
הוריו. שניהם בורחים לחלומות־ילדות על
שפת הכינרת.
לאור־השקיעה הדועך מעל גגות ירושלים
מבקש נחשון את ידה. חמדה אומרת

כסף׳

ה עו ל ם הז ה 2248

טירונו ת גיצחית זוכרים את המדור שיחת הסאחבק, שנולד
בשבועון זה?
בעליו, יאיר כספי, כתב לי מיכתב
על המשך עלילותיו של גיבורו.

הכנסת היא מקום מרושע, וחיש מהר
ניסרו בחלל המיזנון שמועות זדוניות
רבות על מניעי הצבעתו של זיידל. היו
שהזכירו עניינים כספיים שונים. זיידל
עצמו שמע על כך, כנראה, והוא החלים
להתייחס לשמועות אלה בהומור.
שער, קלה אחרי ההצבעה פגש זיידל
במיזנון את יוסי ינאי, שקיבל על עצמו
לנתח את תוצאות ההצבעה .״מדוע הצבעת
בעד הליכוד?״ שאל אותו ינאי. זיידל
חייך והשיב :״נתנו לי כסף !״
ינאי נדהם. הוא שאל את אחד הנוכחים
אם שמע את התשובה, והלה אישר זאת.
בעיני ינאי היה בכך אישור לשמועה
שקלם קודם לכן על סידור כספי שהושג,
כביכול, בין זיידל והליכוד.
כך נולד קטע במאמר ״הצבעת הנמושות״
(העולם הזה ,)2235 שעורר למחרת
היום תשומת־לב רבה בחוגים פוליטיים.
כתב ינאי :
״ערב ההצבעה הפך קולו של זיידל ל־משמעותי.
בגין שוחח עימו יותר מפעם
...השמועות שרווחו בכנסת אמרו של־זיידל
הובטח כסף. זיידל הסתבך ערב
הבחירות האחרונות בחובות כספיים,
ביגלל מודעות ופירסומות, והוגשה נגדו

גם עיתונים מכובדים מאוד, אלא בצורה
נאותה.
איומים של עורכי־דין אינם מוסיפים
דבר, ויש בהם רק כדי להרגיז.
בנעורי עבדתי במשך כמה שנים כפקיד
במישרד של עורכי־דין, ואני יודע היטב
איך נולדים מיכתבים מרשימים אלה,
שנועדו בעיקר לעשות רושם על הדיוטות,
ושבראשם מופיעות המילים האימתניות
״מבלי לפגוע בזכויות״ .כתבתי
בשעתו כמה מאות כאלה.
כפי שמוכיח הסיפור שסיפרתי זה עתה,
יכולה טעות להיוולד בצורה התמימה ביותר׳
בעיקבות צירוף של מיקרים, מבלי
שאיש אשם בכך. עיתון הגון, המקפיד
על אמינותו, צריך להיות מעוניין בתיקון
טעות כזאת. איני סבור שאני עושה טובה
לח״כ זיידל כשאני מתקן את הדברים,
אלא להעולם הזה. האנשים הקרובים ל פרשה
— ולא חשוב אם מיספרם עשרה
או אלף — יודעים עתה כי העולם תזה
מקפיד על נכונות דבריו, ומתקן אותם
כשיש צורך לתקנם.
אילו קיבלתי במיקרה זה מיכתב של
עורך־דין, המאיים עלינו במישפטים נוראים
(מיליון לירות, חמישה מיליון חי רות
— לאחרונה אין גבול לדמיונם של
עורכי־דין, המבקשים לגבות שכר־טירחה
שמן) ,יתכן שהיינו מגיבים אחרת. יכול נו
לומר :״זיידל אמר מה שאמר. היו
עדי־שמיעה. אין זה מתפקידנו לבדוק
את המשמעות הנסתרת של דבריו. הדיווח
שלנו היה בעיקרו אמת. פעלנו בתום־לב.
איננו מתקנים ואיננו מתנצלים.״
אך איננו רוצים להימנע מגילוי האמת
ביגלל סיבות פורמליות. ולכן גם אין כל
צורך לפנות אלינו באופן פורמלי.
ואני ממהר להוסיף: כל זה נאמר
מבלי לפגוע בזכויות של עורכי־דין.

ח ״כ זיידל
צחוק, צחוק, אבל
בשבוע שעבר ניתן פסק־הדין בתביעה
על חצי מיליון לירות, שהוגשה נגד זיידל
על־ידי איגוד העובדים הליברליים. איר-
גון זה שילם לזיידל חצי מיליון לירות,
כדי שישתתף בבהירות בהסתדרות ברשימה
עצמאית. הכוונה היתה לאפשר בצורה
זו לזיידל לקחת עיסו את קולות המצביעים
של ל״ע, שאותם הוא ייצג עד אז
בהסתדרות, ולהביא שלל זה לסיעת ה ליכוד
בהסתדרות.
למרבה צערו, לא הצליח התימרון. רשימתו
של זיידל לא קיבלה די קולות כדי
לעבור את אחוז-החסימה. ממילא לא היה

מידידי הטובים ביותר הם עורכי־דין. אך
ביחסים בין עיתון ובין נושאי כתבותיו,
הם מייותרים לגמרי. לפחות כשזה נוגע
להעולס הזה .׳
כפי שאמרתי במדור זה פעמים רבות,
אין שום צורך באיומים כדי לשכנע אותנו
לתקן דברים, אם נגרם, חלילה, עוול
למישהו על-ידי פירסום בלתי־מדוייק.
אנחנו סבורים כי כל אי־דיוק המתפרסם
בעיתון פוגע קודם כל בנו ובאמינותנו,
ואנחנו רואים חובה לעצמנו לתקן אותו.
ולא בהחבא, בכמה שורות חצי־מוסתרות
בתחתית של עמוד, כפי שנוהגים בארץ

הם בורחים לשעשועים ילדותיים, ומבק שים
אישור לאהבה שאינה בבניית דירה
מאוסף של סימלי מיתוסים ישראליים.
יש להם תיקווה אחרונה: שחרדת
מילחמה קרובה תציל אותם מידיעת עצ מם•
הוא יפול בקרב, היא־ תדעך בבית.
השלום הבלתי־צפוי מאלץ את נחשון
לברוח מחמדה. במקום־מגוריו החדש, ב־רמת־גן,
הוא מנסה להיפרד תוך כדי
כתיבת הסיפור.
נחשון נכשל, והוא חוזר אל חמדה
כשבידו כתב־היד, בתיקווה שתעזור לו
לסיים בחתונה.
לאור השקיעה הדועך הוא סיפורו של
גבר ישראלי צעיר השרוי בטירונות ניצ־חית,
והעוסק, יחד עם נערתו, בטקסים,
בריטואלים של אהבה, מתוך רשימת חוויות׳
שהם מרגישים חובה לאסוף, כאילו
היו רהיטים, חפצי-חובה בדירת שיכון-
זוגות־צעירים.

ג פיי ם 0 )0
ס - 9רו 1 9 -ססןסזסן 0

יום רץ ושון
נהנים מ־־ 50/ו על חשבון הבית.
מכחנים מקלות קונג-פו

שר 1ח שווה

עדות של קורא, על אשת
השנה תש״ם, ח״כ גאולה
כהן, ועל גנה, צחי הנגבי
(״העולם הזה״ .)2245
קראתי בסיפוק את כתבת־הענק
על גאולה כהן. כמי שהיה עד לפ ני
שנים אחדות חברו (הטוב?)
של בנה, וכמי שביזבז זמן יקר
בשיחות עקרות עם האם, עלי לציין
שהעובדות והעמדות שהופיעו בכתבה
על אשת־השנה היו מדו-
ייקות ונכונות.
אוסיף רק זאת. לאחר זמן קצר
מאוד גיליתי שהשניים אינם מסו-

נגד אפליה בכל הנוגע לגיוס
בנות לצה״ל.
נקראתי לשירות מילואים פעיל.״
אחרי התלבטויות רבות וקשות
החלטתי שלא להיענות לצו הנ״ל
ולנהוג בהתאם לעקרונות הדמו קרטיה
בכלל, הגורסים שיוויון ולא
אפליה.
למיטב הבנתי, כל אזרח במדי״
נת־ישראל נהנה באופן מלא מזכויותיו
ועליו למלא את כל חובו תיו.
אי לכך אינני מוצאת כל
הצדקה לקיום משוא פנים בכל
הנוגע לגיוס בנות לצה״ל. מדוע
דק על חלק מהבנות לשרת ב־צה״ל
שנתיים ויותר, בעוד שעל
החלק האחר חובה זו אינה חלה
בכלל?
הנני מודעת היטב לחומרת מעשי
ולחומרת העונש הצפוי לי, אולם
לא אהיה שלמה עם עצמי אם
אאלץ לפעול בניגוד למצפוני ו להפר
בכך את אחד מחוקיה ה בסיסיים
של הדמוקרטיה — ה־שיוויון.
יופי
פולטורק, גבעתיים
• את המיכתב, שנועד במקורו
לואש־הממשלה ושר־הביטזזון
מנחם בגין, שלחה הקוואה פול״
טורק ל־ 20 חבדי־כנסת מסיעות
שונות.

כל יום ראשון באפרופו כל לאפרופו
יש יומהולדת ).גבר, זכור, ארוח ת בוקר או ארוחת צהרים
תעלה לך פחות כל יום ראשון באפרופו,
מ־ 9.00 בבקר עד 3.00 אחה״ע.
* נשים ת הנינ ה מהנ״ל, בפרט ובכלל, בל
יום רביעי.

גן־קפה אפרופו,
ב״גן־יעקב״ ,בין ״חיבל התרבות״ ל״הבימה״,
פתוח כל יום מ־ 9.00 בבקר עד 2.00 בלילה.
טלפון 280143 :־.03
נפגש באפרופו.

אי חו ד ם

שער ״העולם הזה״ ()2245
אולריס וסכינים

ן״ ;1םכן 0

יום רביעי
נהנות מ־ 50/0ו על חשבון הבית.
כל יום רביעי באפרופו כי לאפרופו
יש יומהולדת ).גברתי זיכרי ארוחת בוקר או
ארוחת צהרים ת על הלן פחות...כל יום רביעי
באפרופו, מ־ 9.00 בבקר עד 3.00 אחה״צ.
*גברים י הנו מהנ״ל, בפרט ובכלל, בל
יום ראשון.

גן־קפה אפרופו,
ב״גן־יעקב״ ,בין ״היכל התרבות״ ל״הבימה״,
פתוח כל יום כד 9.00 בבקר עד 2.00 בלילה.
טלפון 280143 :־.03
נפגש באפרופו.

גל לנה שיחה עניינית על ה נושאים
הקרובים לליבם, מבלי
להיכנס להיסטריה ולאיבוד עש תונות.
חוסר יכולתם לנהל דו-
שיח הגיוני בלט לעין.
האלימות היא חלק אינטגרלי
מיישותו של הבן. בימי ביודהספר
התיכון נהג להסתובב כשבכיסיו
מקלות קונג-פו, אולרים וסכינים.
לא הופתעתי כשהתברר לי שהוא
נוקט בדרך דומה באוניברסיטת
ירושלים. שינאת השניים את ה ערבים,
העולם והאינטלקטואלים
חינה כה גלויה, עד שאין אפשרות
ליצור עימם קשר ידידותי כלשהו,
להוציא את הפרטנרים האידיאולו גיים
שלהם. איד בכל זאת מצלי חים
השניים לטפס מעלה בחיינו
הפוליטיים, זאת אינני יכול לת פוס.
התשובות שאני נותן לעצמי
מפחידות אותי מאוד.
בברכת שנה טובה,
כן־ ציון ציטרין, תל־אביב

א!,־ דז כ 1ר

דשגה החדשה
רב יהודי מארצות־הברית, כאוהד המגדיר עצמו
״העולם הזה״ (״חוץ משאלת
הפלסטינים והמדי נה
הפלסטינית״) ,מאחל
שנה טובה לישראל.
הנני מודה לכם על מה שנכתב
בשבועונכם (באיגרת העורך, העולם
הזה .)2243 אני קורא את ה שבועון
שנים רבות, ולמרות ש מעודי
לא הייתי ישראלי או יורד,
הרי שאודות לשבועון אני מתמצא
היטב בחיי מדינת־ישראל. הריני
מנצל את ההזדמנות כדי לצרף
איחולי שנה־טובה — הלוואי ש תהיה
זו שנת שלום לישראל.

הרב ישראל כ׳ קולר,
צ׳ארלסטון, וסט־וירג׳יניה
• הרב קולר פירסם בעיתון
היהודי הריטייג׳ (״מורשה״) תגובה
על התקפות שפורסמו באותו עיתון
על אורי אבנרי. לדברי הרב ממשיך
אבנרי את מיטב המסורת של הליברליזם
האירופי .״שבועתו תמך
בשיוויון זכויות לנשים, בשיוויון
דתי לזרמים תלא־אורתודוכסיס ביהדות
...הוא עמד על המישמר
נגד הסחף בזכויות האזרח ונגד הניצל
לרעה של כוחות המישטרה...״

אס ום־ההודדת?
קורא שביקש לשמור על
עילום שמו, שלח למערכת
קטע מתוך חוזר המנהל
הכללי של מישרד החינון
והתרבות, שבו נתבעים המחנכים,
המורים והתלמידים
להשתמש בתאריך
העברי.
לידיעתכם :

הדוגמה הפודנית
כל הכבוד לפועלי פולין,
והצליחו שנאבקו בינתיים.
פועלי פולין כלל לא חוששים
מאחיהם החורג השוכן מעבר לג־
(המשך בעמוד )6

י כל המחנכים והמורים למקצועותיהם יקפידו על רישום התאריך העברי בהודעות בית־הספר,
על לוח הכיתה יום־יום וכיוצא בזוג תלמידי כל הכיתות יציינו את התאריך העברי בעבודות
שבכתב ויזכרו את ימי הולדתם לפי תאריך זה. בכיתות הבינוניות והגבוהות רצוי לצי ! גם את
התאריך הכללי בצדו של התאריך עברי, לפי הדוגמה הזאת :
כ׳ באלול ה׳תש״ם
15 בספטמבר )1980

טרמפ

ל 1ז ״ ל

הערה: השנה העברית תיכתב בתוספת

(ה׳ תש״ם)

בכל המכתבים והמסמכים של מוסדות החינוך יירשמו התאריך העברי והתאריך הכללי.

קורא,
ה עו ל ם הז ה 2248

יקנעם

למישהו מיוחד, משהו מיוחד...

0רסוס0רניק|ר0ארט־רא1

רק בטלויזיות הציבעוניות של \1¥ו 30
תמצא את ו\ו 0ח 7וו\וו ,78 השיטה
הבלעדית המקרינה את התמונה
בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה
חדה ובעלת בהיקות גבוהה בצבעים
טבעיים.
לבחירתך מספר דגמים חדישים
בגדלים שונים ובעיצוב מרהיב:
״ 5 - 27ק 0 2711
• ב שיטות צנע:
1ווג/נ<* 1./8£ק אוטומטי
730ו\ו אוטומטי להקרנת סרטי וידיאו
מארה״ב בשילוב מערבת וידיאו ביתית
׳ו׳ 501\1דגם 5117א3ת!8613
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• בניטות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה של 8ואט
המאפשר חיבור רמקול חיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק רב־תבליתית, בעלת
אפשרות לקליטת 2ו תחנות, צנע,
בהירות, עוצמה, השתקת קול, כיוון
אוטומטי, הדלקה וכיבוי.

• ב שיטות צנע 30 :זח/וצוו*£0/1$/ק
אוטומטי.

• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• נורד מתח אוטומטי למניעת קצר.
• רמקול ץ 3ש 0״ 7

• יחידת נקרה מרחוק רגדתבליתית.

• 3שיטות צנע:
ו״ז*/\1/3£0ק -אוטומטי7$0 ,ח-ידני.

• לחצני מגע לבחירת תחנות.

• בורד מתח אוטומטי למניעת קצר.
״1842 £-18־1<\/
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אפשרות התאמה אוטומטית של בהירות
המסו בהתאם לתנאי התאורה בחדר בו
נמצא המכשיר.
• יחידת בקרה מרחוק.

״14־4 0 0 £ו/-ץ<1
• מכשיר נייד.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אנטנה?אס/זאע

• 8 0 11^ 0 0 1 0 1

בוא לראות ולשמוע הדגמה באולמי התצוגה של סוני:
הל־אביב: מגדל שלום, רח׳ אחד העם .9
חיפה: קרית אליעזר, ככר מאירהוף .35
ירושלים: קרית משה, רח׳ ימין אבות .6

אץ כמו שוני.

17שבץ

העולם הי ה

(המשך מעמוד )4
בולם המיזרחי. הם נאבקים על
מנת להבטיח לעצמם רמת־חיים
מתקבלת על הדעת. לא הועילו
השנים הארוכות של שיכנוע ו־שטיפת־מוח
— הפולנים נשארו
אמיצים. הם מוכנים לעמוד על
שלהם בכל מחיר. אם משווים את
הפועלים הפולנים לפועלים שליו,
הישראלים, אין אנו יוצאים נשכ רים.
למרות שאצלנו אין תעמולה
ושטיפת־מוה בסיגנון המדינות ה קומוניסטיות,
הפועלים -הם אדי שים
וכלל לא מודעים לכוח ה עצום
הממון בידיהם. כאן אין
צורך בשטיפת־מוח, שכן האדישות
החולנית של הישראלים מע מיקה
עם השנים. ככל שהמצב
גרוע יותר הם מסתגרים עמוק יו תר
בקליפתם. בכלל לא עולה בדעתם
שאפשר להיאבק ברצינות
— ולהצליח. הבל.
חוה א ־ביב, בת-יס

מאוזן :

)1הימים שבין כסה לעשור:
)5סופר ישראלי מספר השואה
(ש״מ 10 זוג )11 ,בסולם
התווים )13 :ראשי תיבות)1£ :
אנא )15 :משל לדבר פעוט
ערך )16 :פלח, חתך )18 :הוגה
דעות וממבשרי הציונות בגרמניה
)20 ,נשלם )21 ,מן המנהגים
בשמחת־תורה בימינו,
)22 עמית )24 ,ענף )25 ,זרם
חשמל של אמפר אחד)26 ,
מטמון, אוצר! )28 גזים וגרגרי
דלק שלא נשרפו כליל,
)30 מידה בישראל בימי קדם,
)31 הקשקשים העוטפים אח
פרת הדגן )32 ,אץ, נס)34 ,
אגר, צבר )35 ,נגש, לחץ)38 ,
גוש עפר )39 :הרבה )41 ,פורץ
ממקומו )42 ,תרנגול )43 ,חכם
בתורה )45 ,מום לנשיאה על
הכתפיים )47 :עבה )48 ,הפסד,
חסרון )50 ,מטבע מימי קדם
= 4דינרי זהב )51 ,איצ־טבא
)52 :נחלש )54 ,קניית
סחורה במחיר )57 ,מחזה של
קרל צ׳אפק — הוצג גם ב ארץ
)61 ,משפחה הברונית
בימי קדם )62 :צמח תבלים
גדל בר ונזכר במקרא )64 :סי מן
)65 :תבואה או פירות בטרם
הופרשו ממנה תרומה ומעש*
רות )66 :סופר גרמני, ידיד
יהודים ומתנגד חריף לנאצים:
)67 ראשו של בית )69 :תחושה
קשה ומענה מחוסר מזון)70 :
עיר במרוקו (הולדתו של
הרי״פ); )72 סופר, אוטופיסט
אנגלי )74 ,סלע איתן)75 ,
מחשבת דאגה )77 :האזארד,
)78 השתמט, חלף עבר)81 ,
רום )83 :זה הגיל לחופה)85 :
כלי לשאת חפצים ומזונות)86 ,
מדינאי ומנהיג פועלים יהודי
גרמני )88 ,מילת זירוז)89 ,
מלודיה, לחן )91 :קידומת לשם
הולנדי )93 :פתח, כניסה)95 :
ניב, דיאלקט )96 :שוקל בדבר:
)98 נמס, רפה׳ 100 ,שליח,
)102 מרדד הבצק )103 :במקום
אחר )104 :מצביא מוקדוני, ידי דו
של אלכסנדר מוקדון)105 :
אשת מדנים (ע״ש רעייתו של
סוקרטס).

נזאונך :
)1רמש טורף מהיר תנעוה:
)2בורג כפוף )3 :לקח לו
לאשה )4 :קיצור שמו של
אלוהים; )6אחד מקדבנות קד־שי־קדשים
ביום הכיפורים)7 :
נשייה, שיכחה גמורה — על
שמו של נהר במיתולוגיה ה יוונית
)8 ,מטבע בולגרי)9 ,
ראש מילה לטינית שהוראתה
שלילה; )12 סמכות, כוח; )15
לחש קסמים הכתובים על קלף;
)16 ארכיהגמון מקנטרבדי בתקופת
הנרי ה־ ,2נרצח והפך
לקדוש )17 ,כלי נגינה מזרחי,
)19 פגם, מום; )20 כלי הקשה;
)21 תשלום לאנשי אמנויות
חופשיות — שכר סופרים; )23

מכחכים

על יתומים,
מחגם־ם *עיתונאים
בעיקבות הכתבה ״יתום
שכזה״ (מדור ״במדינה״,
״העולם הזה״ ,)2243 על
שימשו! שושני, מנהל מחלקת
החינוך בעיריית תל-
אביב.
שימשון שושני היה חבר־ילדות
שלי בתש״ח. נפילת אביו במע רכות
ישראל היתה חלק מנוף ה ילדות
שלנו. הפריעה לי נימת
הדברים השלילית כלפיו (״קשי חות״
,״יתום שכזה״) ,בעיתון ש עורכי
חרש בשועלי שימשון ובשדות
פלשת, וללא ספק נותרו
גם בו זיכרונות וצלקות מימי
תש״ח שטרם נמחו.
צריך להגן על כל ילדי ישראל
ההולכים לבית־הספר. השימוש ב נימוק
של יתמות מובן אך אינו
תמיד רלוונטי. ובתור שכזה הוא
מביא לעיתים נזק תחת תועלת.
דויד מייזדמן, פנימית
על־שס שטיינברג, כפר־סבא
המון, קהל רב )24 :קולמוס,
)26 השוואת החשבונות; )27
מספד; )29 משהו, מקצת מן
המקצת; )30 יצירה בפרוזה של
ח.נ. ביאליק; )33 יתד מחודדת
לנקיבת נקבים; )34 נשיאה ה חדש
של תורכיה; )36 בחישה
בכף בסיר; )37 קוץ; )40
הגיע; )41 ערימה של דברים
שונים; )44 רכוש שנשדד)46 :
זועף; )47 מקום גידולי צמחים!
)49 מקום שנעקרו גידוליו
והוא חשוף )50 :שם אחד מ מאמריו
של אהד־העם; )53
חלוק לבן מבד שלובשים יהו דים
בימים חגיגיים; )54 פנייה
באוטוסטרדה )55 :קבל לר שותך
)56 ,ניצוץ; )58 מכשיר
עבודה בגינה; )59 ממציא הטלגרף
החשמלי; )60 איצטגנין:

)62 בית 63 תואר שקיבל מי
שעלה לרגל למכה )66 :צומת
בכביש גהה קרוב לתל־השומר;
)68 עירו הגלילית של מפקד
המרד הגדול בירושלים; )71
צמח מים — מפיקים ממנו
חומרי רפואה; )73 אבנו של
שבט דן בחושן )76 :מזיק ל בגדים;
)77 מצודת ציון כפי
שנקראה בפי עם כנעני שישב
בה; )79 בזיון, חרפה; )80 חומת
משמר; )82 יסוד התורשה; )84
עוף אגדי — חי שנות אלף;
)85 פסולת המתכת; )87 נהר
בצרפת )90 :הוסרה ממנו טומאתו;
)92 כיסה, הסתיר; )94
נגישה, כפייה; )96 מאכל שמן
וטוב; )97 תבואה; )99 מכיר
בערך עצמו; )101 פקודה; )102
אדמה בנגב; )103 שפשף, גרד.

ג ג !,לא שדוד
אח רושלים
מה בין ראש ממשלת ישראל
וקיסר רומא ן
ראש־הממשלה היקר שלנו, מנ חם
בגין, מתכוון לפנות שלוש
מישפחות נוצריות-ערביות מבתי הן,
כאשר יעביר את לישכת ראש־הממשלה
לעיר העתיקה בירושלים,
מפני שאינו יכול לסבול שכנים
ערביים.
נירון קיסר גירש את הנוצרים
— אלה שעדיין לא נטרפו על־ידי
האריות בסירקוס נזאקסימוס
— על־ידי שריפתה של רומא.
מנחם בגין היקר שלנו הוא אדם
הומאניטארי. הוא לא ישרוף את
העיר העתיקה בירושלים. הוא יפ נה
ממנה רק שלוש מישפחות נוצ־ריות־ערביות.
יברך האל את מנחם
בגין שלנו.
יום!? שריק, תד־אביב

מוקד ,.עבש!,״
מזכירת כתב־העת ״עכשיו״
מוסיפה על מיכתבה
של מזכירת כתב-העת
״עכשיו״ ,שפורסם ב״העו-
לם הזה 2242
אנו מברכים אתכם על תשומת-
הלב שאתם מקדישים למהלכיהם
ולתנועותיהם של עורכי עכשיו
(ראה ההערה שהקדימה את פירסום
מכתבנו הקודם, שציינה את ה עובדה
כי ד״ר גבריאל מוקד הביא
בעצמו את מיכתבנו למישרדי ה מערכת
שלכם) .אפשר שד״ר מוקד
לא סמך על מהירותו של דואר

ישראל ומכיוון שהטרידו אותו אי־הדיוקים
החוזרים־ונישנים של
ננזר של נייר ביחס לעכשיו, רצה
לתקנם במהירות. אולם אם ית מיד
עורך מדור־המיכתבים שלכם
בשיטת הדיווח שנקט, סופו ש ידווח
גם על צבע חולצותיו של
ד״ר מוקד בהולכו לקולנוע, וגר.
ובעניין אחר. נבקשכם לציין,
כי נפלה שגיאה אחת במיכת-
בנו: יונה וולך, יאיר הורביץ, מרדכי
גלדמן, מנחם בן ואחרים מבני-
דורם, התחילו לפרסם בעכשיו
בשנות השישים, ולא בשנות ה חמישים.
נועה
גורכיץ, מערכת
עכשיו, ירושלים

טעות £ 7ודם צוז־קח
מי אמר שהפרשי גיל מהווים
מחסום בפני ה אהבה

להלן קטע מתוך ידיעה שהתפרסמה
בידיעות אחרונות, ב־ 5בספטמבר
: 1980

ם נעד בו 8ן
מיכאל טאוסיג, מגלה ה־נתבע
בין היתר :״לאש תי
בת ה־ — 41 יש מאהב
בן ,81 המשרת כיום ב־צה׳זלד״הדומז
ביניהם נמשו
כבר מספר שנים. כל
השכונה ידעה על כך, ורק
לי. הנאיבי, נודע רק עתה
על פירשת האו־בה:״.
הטייס ביקש לדחות את
תביעת אשתו, וציין כי אם
תאסר בניסתו אל ביתו,
תוכל האישה להמשיך ב עלילת
האהבים שלה. אין
נים־יע.

מיסכן, הבעל הנאיבי — כל
השכונה ידעה, מלבדו.
יואב מדחי, תל־אביב

לדגגר את עוד והסנס״ת
מדוע לא יקום לובי של
כל המיפלגות הקטנות 1
באחד הימים האחרונים •שמעתי
בגלי צה״ל, באחד המיבזקים, על
הקמת לובי של המיפלגות הקטנות
(כולל של״י) למען יישמע קולן
ביתר כבוד בדיווחי אמצעי־התיק־שורת.

זה נכון ואם לאו, יש לי
רעיון! מדוע לא יארגנו לובי,
או איך שתקראו לזה, שיאגד את
המיפלגות הקטנות לקראת הבחירות
הבאות (אינשאללה שיבואו
לפני שעצמותינו תייבשנה בלי כל
תקנה) ,והכוונה: לשמש לשון-
מאזניים חזקה במקום הכיפה
המאיימת והסוחטת לשדנו כל ה שנים,
כולל שנות שילטון־המערך.
יש להתמקד במיגור עול כנסייה

אינני בקיאה בנתונים האלקטו־ראליים,
אבל האם זו משימה ביל־תי־אפשרית

אם הפמיניסטיות הצליחו לערער
במקצת את השוביניסטים בישראל
— מדוע לא נצליח — צי בור
כה גדוד של חילוניים —
לצאת לבריקדות ולנצח את זרועות
התמגון של הכפייה הדתית? !
צידה אושפיז, תל־אביב

זיסט־נסל־ 1,ל א וגוו!
האם נגצז מאמרו של זאב
ז׳בוטינסקי על עדות המיז-
רח (״העולם הזה״ .)2245
מאמרו שד זאב ז׳בוטינסקי,
המיזרח, שנכתב ב־ ,1926 לא נג נז,
כפי שטענתם. אם איני טועה,
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2248

כל הדרכים מובילות ל־
״ומה 101״ קפ הנמס מובחר

כשאוהביס, אז אוהבים.
ומי שאוהב קפה, י ת אהב בלגימה ראשונה
בארומה , 101 קפה נ מס חדש של עלית.

עם אורחים, בעבודה, ובכל מ קו ם
שהאהבה פורחת...
קונים ארומה ,101 קפה נמס מובחר
ואומרי ם . :
שותים,׳ נאנחים בהנאה כ׳

טוב לי עם קפה נמס

פרסום 1ימר יעקבסון

מכחכים

אותי! רק קוטי.

(המשך מעמוד )6
גם חזרתם על טענה זו פעמים
אחדות בעבר.
מאמרו הממרח של ז׳בוטינסקי
מופיע במהדורה הראשונה של
כתבים נבחרים, שיצאו בשנת
,1946 נכלל במהדורת עמיחי של
כיתבי דבוטינסקי בכרך רשימות,
וכן קטעים ממנו מופיעים בסיפרו
של משה בלע עולמו של דבו־טינסקי,
שהודפס השנה במהדורתו
השלישית.
ישראל מירד, ירושלים

היופי של אתנל 1ד
והיופי 111ל היום
פעם היתה זו מלכת ה
יין,
זיוה רודן, והיום —
מלכת המים שלי בולע־סקי...
כשראיתי
את תמונותיה של מל כת
המים החדשה, שלי ברלינסקי,
נזכרתי, משום מה, במלכה אחרת,
שקדמה לה בכמה שנים טובות.
כוונתי לזיוה רודן, הישראלית ה־יפהפיה,
שהדהימה בזמנו את יש ראל
עד שחצתה את האוקיינוס
ופנתה אל ארץ האפשרויות הבל־תי-מוגבלות.
נדמה לי שיש משהו
משותף בין השתיים. זהו היופי
הישראלי, שזכה למוניטין ברחבי
העולם.
יוש סגולי, אילת
• מלכת היין רודן ומלכת המיס
ברלינסקי — ראה תמונות.

לה שיג בתמרוקיות

מלכת המים שלי כרדינסקי
כאז —

תעדיפון המנויים של 09x 11:1חוה

הוחל

ם־15.9.80

לשנה בלירות מחיר העיתון

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל
הוצאות משלוח

350 + 2800
950 + 2800

לחצי שכח

378 +
450 +

סה׳׳י

= 3528
= 4200

ס׳ה״ג
1850 2250

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אויר

אירופה ארה״ב, קנ ד ה.ומק סי קו

580 + 2040 + 2800
933 + 4980 + 2800

= 5420
= 8713
2800 4500

ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד, פרו
גאנה, חוף השנהב, ניגריה, דרום
אפריקה, טוגו, חבש, קניה
פנמה, טאייוון

9620 = 1030 + 5790 + 2800
11,485 = 1230 + 7455 + 2800
4950 5900

תאילנד, הונג־קונג, נפל, סינגפור,
קוריאה

9856 = 1056 + 6000 + 2800

5100

כל שינוי כדמי המשלוח יחול על המנוי.

752 = 1474 + 9478 + 2800״13

7000

מלכת היין זיוה רודן
— כן עתה
ה עו ק ם הז ה 2248

שרת!1 לגברים כנו 1ך

״מאז ששמתי .
את ״שרתוך על הכוונת ׳־
איני מחליף אותה ||
באף סיגריה אחרת.
אני אוהב את הטעם ;
המיוחד של ״שרתוך| .
יש בה תערובת מעולה י
של טבק וירג׳יניה ||
והיא נותנת לי [1
הנאה אמיתית.
עם ״שרתוך | ן קלעתי בול!״ )

•01719חשנסד״זק
אדוני ראש־הממשלה
עם כניסתך לתפקידך הרם ברכתי איתן במיכתבי
מיום 15.9.77 והצעתי לך דרך לעידוד העליה הפנימית,
כתחליף לעליה מבחוץ שפסקה כמעט לחלוטין. וזה
במיסגרת הכרזותיך על רצונן ״להטיב עם העם״ .חבל
שלא קיבלת אז את עצתי.
בינתיים חלפו שלוש שנים מאז המהפך והאכזבה
גדולה. כל התיקווה שתלו בך ובחילופי השילטון ירדו
לתוהו, והעם שהוריד את המערך במאי 77׳ מייחל
לשובו לשילטוך חרף כל מיגרעותיו.
מה קרה למדינתנו ולעמנו במשך שלוש שנים אלה ז

קיבלת מדינה גדולה, חזקה, פורחת, עם תעסוקה
מלאה, תעשיה מפותחת ומתוחכמת, חקלאות משגשגת
המשמשת ״אור לגויים״ ,וראה לאן הגענו.
״החקלאות גוססת״ ואין זו טיסמה של המערך
בלבד. כל זרמי ההתיישבות, כולל משקי הפועל המזרחי
והציונים־הכלליים, המשתתפים בקואליציה, חתמו על
עצומה נגד מגמת הממשלה לחיסול החקלאות המפוארת.
מנכ״ל מישרד״החקלאות טוען שהשר שלו
עסוק בהתנחלויות ואינו מתפנה לענייני מישרדו השוטפים
מחירי הפירות, הירקות, החלב ותוצרתו הא־מירו
לגבהים כאלה שרוב שולחיו לכנסת, נציגי שכונות
המצוקה, אינם יכולים לרכשם כלל. התעשיה פולטת
עובדים תחת לקלוט. עסקים רבים נסגרים או בסכנת
סגירה.
אנשי המיסחר והשירותים, כולם או רובם חברי
המפלגה הליברלית, השותפת החשובה בליכוד — קראו
ליום שביתה נגד הממשלה ״שלהם״ .כנס העובדים
הסוציאליים מתריע על התמוטטות שירותי הרווחה.
המישטר הליברלי שכולם כה יחלו לו, שיצק את
הסיסמה ״תנו לחיות בארץ הזאת״ ,הביא לנו את
פשיטות מס״ההכנסה ואת הפחד שפשיטות אלה הפיחו
בקרב ציבור העוסקים הזעירים. גם המישטר הסוציאליסטי
של המערן לא הדר כל כך לתחום הפרט כפי
שהעז המישטר הליברלי של הליכוד.
השאלת פעם את עצמן מדוע כל פשיטת קומנדו
כזו מצליחה ז מדוע 70—80 אחוז מן האזרחים נתפסים
בהעלמת הכנסות?
חכמינו זכרונם לברכה פסקו, שאין גוזרים על
הציבור גזירות שאינו יכול לעמוד בהן, ואילו אתה ן
האם לקחת פעם פסק״זמן לשאול עצמך מדוע הפכנו
כל אזרח (כמעט) לפושע או לעבריין מס ן
...עקרונות הרפורמה מ 1976-נשחקו על-ידי האינפלציה
הדוהרת ואם המערך ייסר אותנו בשוטים,
הליכוד מייסר אותנו בעקרבים.

שילטון המתפקד כהלכה היה מבחין מיד באור
אדום הנדלק בפניו כאשר הוא רואה את שלל התפיסות
של קומנדו־המס, והיה עושה משהו למניעת תהליך
זה, אשר למען האמת ההיסטורית שילטון המערך

החל בו אם כי ניסה ב־ 1976 לתקנו על-ידי הרפורמה
(שנשחקה באמורי על-ידי האינפלציה).
עד מתי תמשיך להצטדק בטענה, כי זו הירושה
שקיבלת מהמערך ושלוש שנים לא הספיקו כדי לתקן
את המצב ! ראשית, אין זה לגמרי נכון: כפי שכבר
ציינתי בפתח דברי קיבלה מדינה פורחת ומשגשגת.
ושנית, וזה העיקר: העם רצה שינוי ולכן בחר בכם
— איזה שינוי משמעותי לטובת האזרח הקטן והבינוני
הבאת ן לצערי, אני רואה רק שינוי לרעה. מדיניות
האוצר הביאה לחוטר עליה (כיצד אפשר לקלוט עולים
כאשר ותיקים וחיילים משוחררים מפוטרים מן העבודה
)2ולירידה הולכת וגוברת.
האם התעניינת מי הולך לקונסוליה האמריקאית ן
וכמה אוגדות של צה״ל יושבות קבע בארצות-הברית?
מיטב הנוער שלנו מתוסכל. אין הוא מוצא כל עתיד
במולדתו. הוא יקרא רק למילואים אבל שיכון ועבודה
רחוקים מהישג ידו. החשבת כמה סטודנטים ינשרו
מן האוניברסיטות בשנה הבאה, כששכר הלימוד יועלה...
לא רק מאזן הכמות הולך ומורע אלא קיים חשש
רציני גם למאזן האיכות• בגלל קיצוץ תקנים באוניברסיטות
ובמחקר — בנינו, שיצאו להשתלמויות בחו״ל,

לך אל הנשיא, ואז תיכנס
להיסטוריה של עם 1שואל
כמנהיג לאומי דגול
אינם יכולים לחזור ובמו ידינו אנו דוחפים אותם
להישאר ״שם״.
נכון, הישג אחד חשוב ביותר הבאת והוא השלום
עם מצריים, אולם בגלל עקשנותך על יישוב שני בתים
בלב חברון הערבית אתה עלול חס וחלילה להביא לכך
שלהיסטוריה תיכנס לא כמביא השלום אלא כמי
שהחזיר את כל סיני כי האוטונומיה שאתה מציע
לערבים הינה לעג לרש לאור ההתגרויות של אנשי גוש-
אמונים והרב בהנא, שהממשלה הבלתי-מתפקדת נכנעת
ללחציהם (עדיין זכורה הבטחתן לסלק הפולשות מבית
הדסה בחברון !)
הצעת הצעה יפה — אוטונומיה — תן לה סיכוי
סביר, פעל בתום־לב ולא תוך מעשים מכוונים להכשלתה.

8 1 כאשר הופעת, ערב הבחירות לכנסת, בטלוויזיה,
קבל פני האומה בוויכוח עם שימעון פרס, אמרת:
״המשבר ביחסי חוץ נובע אך ורק מחוסר הסברה.
אם אבחר, אסע מיד לאמריקה ואשכנע שאנו צודקים.״
את מי שכנעת מילבד את עצמך 2האינך מרגיש כי

בעמדותין הקיצוניות הבאת למצב אומלל שבפעם הראשונה
בהיסטוריה ארצות־הברית נתנה יד להחלטה
קיצונית נגדנו במועצת-הביטחון, וגרניס לכן שאחרונות
ידידותינו באירופה — הולנד, בלגיה, ארצות סקנדינביה
וגרמניה — נדחקות לזרועות אוייבינו.
ונחזור לבית פנימה: האם אתה שבע רצון מתיפ-
קודה של הממשלה 2די עם תשמע או תקרא מה
שאומר או כותב כל אחד מהשרים על חבריו ותקבל
תמונה עגומה. אולם הגרוע מכל: היכן אתה בכל אותה
מדוכה 2היכן ראש-הממשלה שישלוט, וקודם כל על
שריו. האם לא הגענו למצב של ״בעת ההיא אין מלן
בישראל, איש הישר בעיניו יעשה״ 2
חרון אל רשיד, הכליף הבגדדי הנודע, היה לובש
מפעם לפעם בגדי איכר פשוט ויורד לשוק, כדי לשמוע
מה אומר העם. מתי ירדת אתה אל עמך 2יש לי
רושם שאתה יושב על האולימפוס ואינך חש מה
שחש כל תושב בישראל...
העם שרצית להטיב עמו פגוע מאוד, הן כלכלית
והן מוראלית, ספינת השילטון עלתה על שירטון ואתה
מתעקש להחזיק בקרנות המזבח• עד מתי ז האמן
חש כי העט רוצה שינוי 2אנא, הסק את המסקנות,
לך אל הנשיא ואז תיכנס להיסטוריה של עם ישראל
כמנהיג לאומי דגול שסלל את הדרך לשלום, והצליח
להגשימו עם שכנתנו הגדולה מצריים.
ולבסוף, האמן לי כי לא מתוך שימחה לאיד כותב
אני לך מיכתב זה. כאזרח נאמן שאיכפת לו, יליד
הארץ הזו שחי בה מזה 53 שנה, אב לחמישה ילדים
וסב של שלושה נכדים׳ חרד אני לגורלה ולעתידה של
המדינה.

עמירחרלף, חיפה

שהם • חשנם הזה
את מ׳ משרת יצחק ר ביו?
ציונה קדר הדליפה באמצעות ״תשובתה״ למאמרי,
את הסוד שהיה השמור ביותר במדינה: יצחק רבין
היטיב עם העם. מסקנתה של ציונה: עתה יטיב העם
עם יצחק רביו (״פורום העולם הזה״ .)2240
מבלי שטרחה להזים או להשיב אפילו על אחת
מטענותי (והעיקריות שבהן: יצחק רביו אחראי

רביו הוא שגריר
המסד ומסי והמודיעי]י
של אדצות הברית
למחדל באותה מידה כגולדה מאיר אי כל ממשלתה ;
רביו הוא שגריר המימסד הצבאי והמודיעיני האמריקאי)
ת,־קעת ציונה בחצוצרת ההישגים של ממשלת־רבין.
רביו, מסתבר, אינו רק האיש המושמץ ביותר
במדינה על-ידי שימעון פרס והח״ימ — הוא גם האיש
הנרדף, המקופח והטהור ביותר. גוש-אמונים המרה
את פיו ; שולמית אלוני ערקה ממשלתו ; אריק
שרון חמק למיטבחו המדיני ן אברהם עופר ז״ל ואשר
ידלין הנידון התגנבו לממשלתו ומימשלו כזאב שחבש
כיפו /אדומה ; האינפלציה פחדה מפניו ; הפשע נסוג

לאחור ; משכנות העוני נעלמו כלא היו והמתנחלים
חזרו למחילות החפרפרת שלהם.
אם רביו היה כל כך טוב — מדוע היה העם כל
כך רע, עד שבחר במטיב אחר, ממצודת זאב!

ציונה קדר, ידידתי, היא מאלה הסבורים כי העם
אינו יודע מה טוב לו. העם זקוק, היא סבורה,
לרב(ין) שילמד אותו את התורה, יאכיל אותו מידה
הנדיבה (שתי ידים: אחת לבשר ואחת לחלב) של
ממשלתו ויקנח את פניו בטלית שכולה תכלת״לבן.
ראש־הממשלה יחבוש כיפה של ילד-טוב-ירושלים (אותה
יקבל מראשי גוש־אמונים, אותם טיפח וגידל בממשלת1
ההטבה שלו) וסוף רשע (פרס) לתלייה.
יש לנו כבר רב אשכנזי ורב ספרדי — איננו זקוקים
לרב(ין) נוסף.
כמו סודות רבים אחרים שדלפו החוצה — מוטב
היה שציונה קדר תשמור את סודו־של-רבין לעצמה
ולו. מה שאנו יודעים עליו, ללא גינוני-סודיות, מספיק
לגו כדי להחליט ולקבוע כי הוא אינו ראוי להיות
ראש־ממשלה בישראל, וממשלת־ישראל מוטב שתמצא
לה ראש אחר, עם ראש.
אם רביו רוצה להטיב, שוב, עם עמו, יטיב לעשות
אם יפרוש מהמירוץ על ראשות הממשלה.

אלכםמסים, רד״יד׳ה

*1אל
כל אדריכל
ע ל תוכנית הדירה
ה מו צג ת לפניך כץ ןן.
כל ץ ודריכל
יאושר, ברצון, כי תכנון זה
הואו מקורי, חדשני וץ וידיאולי
לחיי רווחה מושלמים.

פינת

מציע ל תל הש 3ה החד שה
דירות 4חדרים
מתוכננות להפליץ!
בבניין מרהיב
בץ ויכות בניה גבוהה
בסביבה המקסימה
ברץ ושוך לציון
בתנאוי ת שלום נוח״ם
במיוחד:

מסלול תשלום ץ!ישי
לפי יכולת הרוכש
אופשחת למשכנתא!
עד ( 1.000.000-מיליון!) ליי
ערבות בנקאוית
לכספי הרוכש

צ ו 1ב ל

חדד שינ ה

330/280 חדר ארונות

סלון

360/600
חדר ילדי ם

חדר ילדי ם

280/350

350/280
1 עיצוב רווחה חדשני לדירות
ואן יכותחיים חו-דויוטכו בבניין
בכל דיר ה:

• מטבחאמ רי ק אי מ שופ ר
•שיש גרניט במטבח
•ריצוף כהה בסלון ובפינת ה או כ ל
•ריצוף קר אמי בחדרי השמ תי
בבניין:

• מערכת סולארית מרכזית
•אולם כניסה (לובי) מפו א ר
•חדר משח קי ם לילדי
•פינת משח קי ם לילדי ם
גינה מ פו ארת
הבניין צ מוד לגן ציבורי רחב ידיי !
שורץ־ שוורץ

1או1ת דברת בויו או1לפינר בע״מ
ג או תדברת

משרד• ההנהלה: ראושון־לציון,רחי רוטשילד , 43 טל 947319 :
משרדי המכירות: ראושוו־לציוו, רוו הרצל 59
רמת-השווו,רחיסוקולוב 38

האםאת יודעת
כי טמפון או־בה פו על
בדיאודורנט טבעי?
מה טוב יותר
מטמפון המונע
ריחות בטבעיות
וללא עזרת דיאודורנט מלאכותי? טמפון
או־בה, הינו בעל
בושר הספיגה הטוב
בעולם, מתרחב
ואוטם לחלוטין
הוא מונע היוצרות
ריחות בלתי נעימים
ופועל בדיאודורנט

טבעי. לבן או־בה אינו זקוק לעזרת
דיאודורנטים למיניהם. או־בה אינו
זקוק למוליך ־ דחיפה קלה והוא
בפנים. בדאי שתזכרי שמוליך, ולו
גם העדין ביותר אינו טבעי ולבן
הוא עלול לפגוע. טמפון
או־בה אינו מורגש בלל.,
הל לשאתו ולהסתירו.
טמפון או־בה ב־ב גדלים:
מיני־ לבתולה ולנערה
המתבגרת, נורמל -
למרבית הנשים,
אקסטרה ־ לנשים
עם דימום רב.
או־בה טבעי ובטוח.
נסי את או^בה
אין טוב ממנו

או־בה מה׳ ההסברה
ת.ד 15 .ו ,2היסה
אבקש׳לעולות אלי את
חוברת ההדרכה +השי:
ב טמפונים בנרתיק

כתובת

משתמשת בטמפונים
םלא משתמשת בטמפונים

א1־בה טבעי ובטוח

ה עו ל ם הז ה 2248

הורוסהוס

מדים בנימיבי

התאמוה בין

מאזניים
* לשאר
$המזלות

מ אזניי ־ שו ר
קשר מיוחד נוצר ביניהם, לדברים רבים
הם מתייחסים בצורה דומה, ביחוד
כאשר מדובר בחושים, רגשות, והנאות.
כוכב ונוס שולט בשני המזלות, ויוצר
הבנה וקירבה. בן מאזנים נמשך לכל
דבר הקשור ליופי או לאמנות, וכמותו
גם השור, אך השור בגישתו המעשית
לחיים, אם יאהב מוסיקה, ילמד לנגן,
ואילו המאזנים יסתפק בהאזנה, ויהנה
באופן פאסיבי• מאזנים שהוא מזל אוויר
מתייחס לכל דבר בריחוק מסויים שעלול
לעצבן את השור, כאותה מידה הוא ה־

מ אזניי ם -טלה

מזלות אלה קוטביים, ולכן יוצרים

¥את הניגוד החזק ביותר, אך גם את
השיתוף וההשלמה. לעיתים־קרובות הם
¥נמשכים האחד לשני, למרות או בגלל
¥¥הניגודים שביניהם. מאזנים נשלט על-
ידי ונוס, טלה נשלט על־ידי מארס, שני
כוכבים אלה מסמלים את הזכר והנקבה
באסטרולוגיה. השיתוף בין הזכר והנקבה
גט הוא מורכב מניגודים /וקשה
לתאר את החיים ללא שיתוף זה. לכן,
מכל המזלות הקוטביים דווקא הקשר
בין שניים אלה עשוי להצליח. חייהם
לא יהיו נקיים ממריבות ואי״הבנות,
אולם הקשר הריגשי החזק שיווצר יהווה
בסיס איתן ומוצק כדי להקים עליו
מישפחה.

בשבוע זה חשים שיש להתייחס בכובד־ראש
לבעיות שקודם נראו קלות, חולפות,
וחסרות חשיבות.
יש לשקול כל צעד
בכובד ראש, בן הזוג
דורש יחס יותר רציני,
פרשיות קלילות ובל־תי-מחייבות
לא יוסיפו
שלווה ונחת לחיים.
בענייני במשא־ומתן

עסקים דווקא טלאים
ו 2במרס -

יראו יכולת טובה ב20ב
אפ רי ל

ימים אלה. לא קל

יהיה לנצח אתכם, יריבים יודו בכישלונם.

עבודה רבה מוטלת עליכם, הגעגועים למנוחה
ושלווה מתגברים, וקשה למצוא
זמן ושקט על מנת ל

נוח. קרובי מישפחה וידידים
מבקשים עזרה,
וברגע זה בלתי־אפשרי
לסבב לסייע לאלה ש על
פי רוב לא מטרידים.
יש להשגיח על
הבריאות, נטייה לדל1
21 נאפריל ־
קות גרון והצטננויות.
0׳נבמ אי
המקום שבו תוכלו להגות
— הבית, אליו יגיעו
חברים שאהוביס עליכם מאוד, למרות
שאתם מצפים לשיחות נעימות בלבד הס

עשויים להפתיע אתם ולגרוס להתלהבות.

תקופה טובה, הבריאות משתפרת, הכוחות
שבים אליכם, אתם חשים עצמכם
כילדים קטנים מלאי

התלהבות וציפיות לעתיד.
קיימת הרגשה
של התחדשות, רעיונות
משונים, שאותם
לא העזתם לבצע, נר
אים
כרגע כקלים לביצוע,
החשש שעיכב

אתכם נעלם. הרגשות
ו 2ב מ אי -

20 ביוני
ומתפרצים,
__ חזקים

חזקות, התאהבויות יחס קיצוני ומשתנה לבן הזוג — מקינאה
עזה עד סלחנות והעלמת עין מדברים.

שוו

גו§ן >

תאומים

מ א 11״ ם -בתולה

מאזו ״ ם -ס ר טן

מאזניים ־ מ אזניי

גם אם לא תמיד יקיים את הבטחותיו .
והיכולת לצאת ממצבים מביכים מאפ
יינת
אותם, ומוסיפה לחייהם עניין, ו
אפילו
מעט תורות. אהבת מנעמי־החיים

ונדיבות־ליבם של ילידי מאזנים יכולה

לפתות את בן תאומים לחיי ביזבוז ו־שניים
אלה מתאימים מאוד, שניהם
קלות־דעת, אך על־פי־רוב בן מאזנים
שקולים, מחושבים ומסגלים את עצמם
לדרך חיים מעשית ובונה. מאזנים נכנע ,
יתפכח ראשון, ויעצור את ההתדרדרות
מוותר ומעדיף שבן הזוג יחליט את ה׳הצפוייה.
ההססנות התמידים של בן

מאזנים מוצאת פיתרון בהחלטות החפו
החלטות
החשובות. למרות שבן מאזנים
אינו מאוהבי הבית המובהקים, חשוב
זות של התאומים. בכל מה שקשור ל
אהבה,
פשוט נפלא להם זה עם זו.
לו מה יאמרו עליו הבריות, לכן יתאים
את עצמו למוסכמות החברה. בת בתולה

שמרנית מטיבעה, ותעזור לו להתאים
למיסגרת. היא לא תדרוש ממנו להק־

דיש זמן לעבודות הבית, היא מקבלת
ההבדלים באופיים ובאישיותם לא
כמובן מאליו שהיא ה״משרת״ של ה־מבטיחים
קשר מעניין ומרתק. הוותרנות

ידאגו הם לשניהם, חשוב הכסף
בית.

של בן מאזנים, והרצון להסתגל ולהתשלא
לבזבז כספים על דברים לא נחוצים ,
פשר עם כל אדם, לא יביאו למריבות

ויבנו את חייהם בתבונה ובהבנה•
ביניהם, אך הריחוק של מאזנים, וקשריו

עם ידידים רבים מדי, לא יתנו לסרטן

הרגשה ביתית וחמימה. הסרטן יחפש

חום וקירבה, יתאכזב ויצפה לשווא. ה
חיוך
המקסים של בן זוגו יטעה אותו
יחסים נוחים ביניהם, ומבוססים על
שיקול־דעת וכבוד הדדי. למרות ששניהם
ככל פעם מחדש. האמונה של בן סרטן

שכולם מחפשים אותה מידה של קירבה,
״מומחים״ בכל מה שקשור לרומנטיקה ,
תתערער, וביטחונו העצמי יהיה נתון בונחשבים
לאוהבי האהבה, כאשר יתקר
סכנה.
האווריריות של בן מאזנים לא
בו מאזנים למאזנים, לא ימצאו את
תבטיח לו, לסרטן המיימי, קרקע מוצקה
אותה התלהבות שמאפיינת את יחסיהם
עם בני המזלות האחרים. האווירה ב־מתחת
לרגליו, לכן כדאי לו לחשוב
ביתם נוחה ונעימה, הם מסבירי־פנים
פעמיים אם יהיה מספיק חזק לקשר

ונדיבי־לב לידידיהם, והורים נפלאים. אך
מסוג זה.
יתכן שהם עצמם ישתעממו מהקשר בי
ניהם,
וינסו להעסיק את עצמם בעיסו
קים
רבים ושונים על־מנת להוסיף עניין
לחיים. קרוב לוודאי שקשר זה יפתח

מאזנים ואריה ממש נולדו האחד למען
את הצד הרוחני שבאישיותם.

השנייה. הצורך להרשים את הסביבה,

היכולת המהירה ליצור קשר חם ולבבי

עם חברים, חוש הצדק המשותף לשניהם,

יוצרים התאמה טובה ביניהם. על פי

צירוף של שניים אלה אפשרי ביגלל
רוב הם נמשכים לאמנות ולכל דבר
האופי הוותרן והנוח בו ניחנו בני מאזהקשור
ביופי, ביתם מרשים את כל רו
נים.
על־פי־רוב הם שונים מאוד וההבאיו.
הקשר נוח לשניהם, מאזנים, הרגיש

לטבע הזולת, יודע לגרום לאריה הרגשה
נה ביניהם קשה. העקרב — תקיף, שליט ,
שהוא השליט הבלעדי, האריה נהנה
החלשתי וחסר פשרות, ואילו מאזנים
מוותר, מתפשר ומנסה למנוע ריב ב -
ושימחת־ההשתעבדות
מהילדותיות,

החיים
של בן מאזנים, ולא ינטור לו
(המשך בעמוד )44

יחידי היודע להרגיע את השור, כאשר
מנפנפים למולו מיטפחת אדומה, ומעוררים
את כעסו•

מאזניים ־ ת או מי
שני מזלות כה אווריריים חייבים להרגיש
טוב יחדיו. הם לא מכבידים ולא
מעיקים האחד על השני, וחיים פחות
או יותר האחד על יד השני, ולא האחד
עם השני. הם לא מקפידים במיוחד
על כל מילה הנאמרת, ורגשות אשמה
וחובה לא מאפלים על יחסיהם. הגמישות

בתחילת השבוע המתח יתגבר דווקא במקום
החשוב לכם מכל — הבית. בני
הזוג עלולים לגרום לאכזבות,
והציפיות מהם
נראות ברגע זה כזמן
מבוזבז. היכולת לשפר
את המצב־הרוח תלוייה
בכם. בשטח הרומנטי
צפויות התאהבויות פי־תאומיות,
כדאי לא לא21
ביוני
בד הזדמנויות חשובות,
כ<ב ביו;יי
__ לאחר היסוסיס ואי״
רצון לפתוח בקשרים
חדשים, הם יתחילו כמעט מעצמם. בקש עלולים
לפרוץ משברים.
רים ממושכים

בשבוע זה יתווסף לכם כושר ריכוז
שייקל מאוד על החיים. תזכו לקידום
והכרה בעבודה הקשה
שביצעתם בעבר. כדאי
לתכנן תוכניות לטווח
ארוך, אבל לא לצפות
לתוצאות מיידיות. מבחינה
רומנטית תחושו
שנמשכים אליכם, ואתם
מהווים כעין
מגנט לבין המין השני.
יזמינו אתכם למסיבות
ואירועים שבהם תהיה
לכם הזדמנות לפגוש מכרים חדשים.

האירועים ״לובשים״ כיוון חיובי ומלא
חיים, הצעה כספית מעניינת תובא בפניכם
כאות הערכה לעבודתכם
המסורה והאחראית.
כאשר מדובר בהצעה
מסוג זה, הנטייה להיסחף
בהתלהבות לא
תהיה לעזר רב בתקופה
זו. אמנם מבחינה כספית
עשוי לחול מיפנה
לטובה, אך יש לזכור
22ב או גו ס ט -
22בספטמבר
שגם תוספת עבודה ואחריות
כרוכים בעניין.
נסיעות קצרות וטיולים, שיש בהם מההר-
פתקנות, יוסיפו עניין והנאה לתקופת מה.

סוס1

011111

מ אזניי ־ א רי ה

מ אן עקרב

זו תקופת ימי ההולדת שלכם, ולמרות
שחשים קצת כבדות, ומצב הרוח משתנה
משעה לשעה — לרגע
החיים נראים נפלאים
מלהיבים ומבטיחים,
ולאחריו חשים שהכל
לא הולך — בכל זאת
תהיו מוזמנים לחגיגות
ומסיבות, אל תתנו למצבי
רוח חולפים להשפיע
עליכם. מה ש-
23בספטמבר -
22ב או ק טו ב ר
באמת מציק כעת, חו__

היכולת להחליט
בקשר לצעדים שברגע זה נראים מאוד
חשובים. כדאי להמתין לשעה נוחה יותר.

ידידים שיודעים על הקשיים שהיו לאחרונה
בתחום העבודה יגרמו לכך שהצעות

מפתיעות יגיעו אליכם.
יתכן מאוד שתוצע לכם
שוב עבודה בארץ אחרת
.,וההתלהבות תהיה
גדולה ברגע הראשון,
ולאחריו תחושו שבעצם
אתם עייפים ואינפם רוצים
שינויים גדולים.
לא כדאי לייחס יותר ג^ו>.זובגי1וץ 0
מדי חשיבות להרגשה
זו, היא תחלוף תוך
מיספר שבועות, ואילו להצעות חשיבות
לטווך ארוך, וכדאי להיענות עליהן בחיוב.

תקופה רומנטית ומלאת הפתעות. יש
סיכוי לחדש ידידויות ישנות, ואף להכיר
מכרים חדשים ובחברויות
מעניינים.
חדשות
יש להפעיל את
כושר ההבחנה המעולה
שבו ניחנתם, כדי
למנוע בעיות מיותרות
בשלב מאוחר יותר.
תכירו אנשים נפלאים,
ולעומתם אחרים ש23
בנו במ בר ־
20 בד צמבר
יציגו עצמם באור חיובי,
אך השפעתם עלולה
להיות שלילית. בני מזל אריה הם
הידידים הרצויים והמתאימים ביותר.

מאזניים

עקוג

קשה

משוס מה אינכם יכולים להשתחרר מבעיות
הקשורות לענייני עבודה. למרות
שכבר קצת נמאס להעיר
ולהלחם על עניינים
צודקים, אין ברירה
אתם ממשיכים לשאת
בעול. עשוי להגיע
מיכתב מארץ אחרת,
ובו הזמנה או הצעה
לעבודה או השתלמות
באותה ארץ, כדאי
להתייחס ברצינות ל־צעה,
ולנסות למצוא
שותף לנסיעה זו. בעניינים רומנטיס תהיינה
הפתעות, אך אל תהיו פזיזים מדי.

כדאי להשקיע את המרץ הרב, שהתעורר
לאחרונה, בעבודה. אמנם, השאיפה
להגיע למעמד גבוה
עלולה להוביל אתכם
להתנהגות תוקפנית ו-
בלתי-נעימה, ולגרום
למריבות, אך אפשר
למנוע זאת מראש על־ידי
התנהגות דיפלומטית.
את ההצעות ה מקוריות
להעלות במ20
בינו א ר ־
18 בפברואר

קום ובזמן המתאי-
מים. מבחינה רומנטית
תקופה מרתקת ומפתיעה, אתם מושכים
אליכם עיניים רבות, ורבים ינסו ליצור
קשרים קרובים יותר מאלה שהורגלתם.

מצב הרוח לאחרונה קצת מכביד, אך ניתנות
לכס שפע של הז־דמנויות
לשיפור ההרגשה,
וכדאי לנצלן עד
תום. תוזמנו למסיבות
חגיגות ואירועים מושכים
אחרים, במקומות
אלה תוכלו אף להפגש
עם -אנשים שיוסיפו
19 בפברואר -
מעט ״תבלינים״ השבוע
20במרס
זה. גם במיסגרת העבודה
יש סיכוי להת־פתחות
של הרפתקה רומנטית, שאותה
יש לשמור בסודיות גמורה ומוחלטת.

צרכן פי?ן ח

״בוחיווס איוניסע״ לפני שאתה משלם
בדו 7ן את התמורה שאתה
מקבל עבור כספן !

אתה שבי7ן רת בכל חנויות הרהיטים, היית בכל הבזארים ומכירות החיסול
אתה כבר יודע שלפעמים רהיט הנראה זהה בכל, בצורה, בצבע, בריפוד וכו:״
נמכר במחירים שונים ואתה שואל את ע צ מן מדוע...
אצלנו תמצא את התשובה. כ׳ אצלנו אתה 7ץ ונה לא ר7ץ את הצורה והצבע,
אלא נם את איכות החומרים.
ובמה שמנע למחירים -בוא ל׳׳דירן״ והשווה י
תופתע לגלות־ שלמרות המבחר הגדול, השרות האדיב, האוירה הנעימה
האיכות והאמינות־ המחירים סבירים בהחלט, ואף למטה מזה.
מבחר ענ 7ן של פינות ישיבה סלוניות, חדרי שינה, ארונות 7ן יר, מזנונים
פינות אוכל, שולחנות סלוניים, ועוד ...ועוד...

* הנחות על מזומן
* תוכנית ל־ 8תשלומים
יחב״דירן״ אתה מחבל תמורה מלאה עבור כספן.

יו אל א בי ט ל

בית האובוה לריהוט מודרו!

תל־אביב: רחיאבן נבירול ( 30 בניו נאותאביב) טל 252470 .
חיפה: רחיטרוספלדור 54/56 נוה שאנן(,בנין קולנוע״ז-ו״) טל 229238 .
ירושלים: אזור התע שיה תלפיו תד חרוצים 14 טל 716368.

בוא לדברים היפים שבחיים בוא לדידן.

צ׳כו סדובקיה :
קוראי עולם קטן יזכרו, אולי, את מישפחת טומין
(העולם הזה .)2224 האב׳ יוליום, דוקטור לפילוסופיה
היה מתומכיו הנלהבים של הנסיון של אלכסנדר דובצ׳ק
לכונן מישטר קומוניסטי הומאני. הבן, לוקאם, נירדף
בגלל ״חטאי״ אביו. חרף היותו תלמיד תיכון מצטיין,
לא הצליח להתקבל לאוניברסיטה בצ׳כיה. אחרי חודשים
ארוכים של מאמצים מפרכים מצא מישרה עלובה כפקיד
דואר, אך גם ממנה סולק משסירב למלא סעיף בשאלון
שעסק במעשי אביו ב־. 1968
כין אפלטון וסוקארטם. ד״ר יוליום טו-
ומין היה מובטל מאז שנת .1968 הוא ואשתו,
היו הדוברים המובהקים ביותר של האגף המארכסיסטי
במחנה מתנגדי השילטון הביורוקראטי בצ׳כוסלובקיה.
ד״ר טומין התפרנס משיעורים פרטיים בפילוסופיה שערך
בדירתו. הוא נעצר לעיתים קרובות, הוטרד ואף הוכה, אך
לא פסק מפעילותו האקדמית והפוליטית.
בשבוע שעבר עקרה מישפחת טומין מפראג, ועברה
לאוכספורד. הישגיו המדעיים של טומין ושליטתו המז הירה
ביוונית עתיקה הפכו שם דבר בקהיליה המדעית
במערב. עיקר מחקרו באוכספורד יעסוק במערכת היחסים
בין אפלטון וסוקרטס, תוך נסיון להצביע על תרומתו
המכרעת של סוקרטס להישגי הפילוסופיה האפלטונית.
ד״ר טומין סיפר לעיתונאי הבריטי, כריסטופר היצ׳ינס,
על תלאותיו במשרדי המישטרה הפוליטית, לפני שעזב
את צ׳כוסלובקיה. הוא הוזמן ל״שיחות״ רבות, שהתנהלו
הפעם בנימוס ובהתאם לחוק. בשיחה האחרונה אף איחל
לו החוקר כל־טוב, והביע את התיקווה שטומין יזכה

וליום טונ/נין יוצא

כמו טומין נאלץ לגלות לאנגלית. זוהי חרפה, טרגדיה
אנושית ואות קין פוליטי. יהיה קשה מאוד להתנער מהם
באמצעות סיסמות שגורות שהיו כבר לזרא.

מי זרח א ירו פה :
פולין. ומה הלאה
השבועון הבריטי סאנדיי סיימם הביא השבוע סיכום
קצר, ממצה ומאלף, על התגובות במיזרח־אירופה לקיץ
הפולני. מצבה של פולין הוא אומנם מיוחד במינו,
אך ההשלכות לגבי הגוש הסובייטי כולו הן עמוקות
ומגוונות. התגובה הרוסית המאופקת לא הפתיעה. עם
זאת מנשבת עתה במוסקבה רוח קרה מאוד כלפי פולין.
העיתונות ממעטת לדווח על הנעשה. מישלחת רישמית
של המפלגה הקומוניסטית הפולנית, שביקרה לאחרונה
במוסקבה לא זכתה ליותר מאיזכור קצר בפראבדה. לעומת
זאת זומנה המישלחת לשיחה ארוכה עם האידיאולוג
הבכיר ביותר בברית־המועצות, מיכאיל סוסלוב. לדברי
משקיפים הזהיר אותם סוסלוב מפני התרופפות שליטת
המפלגה באיגודים המקצועיים. הוא דרש מהם להישאר
צמודים לפירוש האורתודוכסי שלו למושגי המארכסיזם־
לניניזם. העיתונות הסובייטית לא הזכירה כלל את שמותיהם
של מנהיגי השביתה בפולין.
המצב בשאר הארצות הקומוניסטיות :

לגולה

אוסטריה
כ מוק ד לקינאה
החלטתה הקודמת של ממשלת ברונו קרייסקי
באוסטריה, למכור נשק לצ׳ילה של הגנרל אוגוסטו
פינושט, בוטלה. הנסיון למכור טנקים לרוצחיו של
סאלבדור איינדה הוכשל כתוצאה מלחץ אדיר של
אירגונים קאתולים, סוציאליסטים וקומוניסטים. האי-
גודים־המיקצועיים של אוסטריה הפעילו אמצעי שיכ־

• מיזרח־גרמניה (אוכלוסיה 17 :מיליון) :
כמו בפולין, גם מעמד הפועלים במיזרח־גרמניה הוא
צעיר, מובילי ובעל פוטנציאל תיאורטי לתסיסה. המיזרח־גרמנים
קיבלו מידע מקיף וחי על הנעשה באמצעות
הטלוויזיה המערב־גרמנית. עם זאת קשה לצפות למרד
דומה בקרוב. רמת־החיים במיזרח־גרמניה היא הרבה
יותר גבוהה מאשר בפולין ואין בה מסורת של מרי
מאורגן, חרף המהומות הספונטאניות ב־. 1953

צ׳בוסלוכקיה (אובלוסיה 16 :מיליון):

המישטר בפראג הגיב במעצר 11 לוחמים לזכויות-
האדם. הקו כלפי משבר פולין הוא נוקשה, ואצבע מאשי מה
נשלחה כלפי ״מסיתים אנטי־סוציאליסטים מהמערב״.
העיתונות ניסתה גם לתת פורקן לביקורת במאמרים
שתקפו את המחסור במזון ואת עליית המחירים.
התנועה הדימוקראטית בצ׳כוסלובקיה היא די גדולה
ועתירת מסורת, אך אין לה השפעה גדולה במיוחד
בקרב מעמד הפועלים.

ד״ר טומין ואשתו זדאנה
אות קיין פוליטי
לפירסום עולמי כ״פילוסוף, אך לא כפוליטיקאי״ .טומין
ענה, שתמיד חי כאיש חופשי, אפילו בארצו, ואין ספק
שיעשה זאת גם במערב. האווירה הסבירה־יחסית לא היתה
אלא אשלייה. ברגע האחרון ניסתה המישטרה להחרים
את דיפלומת־הדוקטור של טומין. התירוץ היה אווילי
ומרושע, אפילו במושגים של צ׳כוסובקיה כיום. השוטרים
טענו שד״ר טומין זכה בתוארו האקדמי תוך שלוש
שנים, בקורס שאורך בדרך כלל שש שנים, הם האשימו
את טומין שקנה את הדוקטוראט שלו ...טומין הצליח
להוכיח למישטרה שכל החתימות על התעודה הן אותנ טיות
ואחרי מריטת עצבים אחרונה הוחזרה לו הדיפלומה
בשדה־התעופה, דקות מעטות לפני הטיסה ללונדון.
הפועל היחיד. ד״ר טימון סבור שתנועודפועלים
סוציאליסטית, אנטי־ביורוקרא(1ית, תקום לבסוף גם ב־צ׳כוסלובקיה.
לטומין יש נסיון עשיר בקשרים ממשיים
עם מעמד הפועלים. הוא עבד במשך שנים ארוכות
כפועל פשוט. תהליך הביורוקראטיזציה של המים־
לגה הוא פשוט, מספר יוליוס טזמין. המיפלגה
חייבת לגייס פועלים לשורותיה, כדי להצדיק את יומרתה
לייצג מעמד זה. פועל המתגייס למפלגה מאבד את אהדת
חבריו. טומין מספר שהוא היה הפועל היחיד במיפעלו
שהעז לקרוא בגלוי את ביטאון המפלגה, רודה פראבו...
פועל המצטרף למפלגה עובר למעמד של צווארון־
לבן ומטפח יחס של התנשאות כלפי המעמד שאותו נטש
זה מקרוב. ההוכחה הטובה ביותר ליחס זה היא העובדה,
שעבודת כפיים מוטלת כעונש על אינטלקטואלים סוטים.
עונש כזה משקף לא רק את יחסה של המיפלגה לאינ טלקטואלים
אלא גם את מעמדה הערכי של עבודת הכפיים
בתפיסת עולמם של הביורוקרטים. המדיניות הזו לא כל כך
משתלמת, התבדח טומין באוזני היצ׳ינס. ליד פראג ניצב
גשר רעוע הידוע בשם ״גשר האינטלקטואלים״ .המיבנה
המסוכן הזה הוא פרי עבודתם של אמנים וסופרים,
שעסקו בעבודודכפיים תחת פיקוח רשלני, כמעט באלקני.
אות קין. על טיפשותו של המישטר הטוטאליטארי יש
לד״ר טומין עשרות סיפורים מרתקים. הוא הפך למארב־סיסט
דווקא בכלא הסטאליניסטי בו נחבש כסרבן־גיום.
בעת מאסרו הממושך ביקש ממפקד הכלא את הקפיטאל
של קארל מארכס. לתדהמתו ניתקל בסירוב מוחלט!
רק אחרי שהקים שערוריה, נוכח סוהר בכיר אחד
באבסורד והשאיל לו את התנ״ך המארכסיסטי הזה
מספרייתו הפרטית.
מעבר לאנקדוטות המשעשעות זועק לשמיים כישלונו
של המישטר הצ׳כוסלובקי הנעוץ בעצם העובדה שאיש

| 0 !9 09111

הונגריה (אוכלוסיה 11 :מיליון) :

במישטר כלכלת־השוק של יאנוש קאדאר קיים שיגשוג
כלכלי יחסי בהונגריה, הארץ הליברלית ביותר בגוש
המיזרחי. גם היחס לאינטלקטואלים הוא נאות, אפילו
שמנעו מהם מלטום לפולין כדי להביע אהדה לשובתים.
הסאנדיי טיימס מציין שמשבר פולין הופך את האביב
ההונגרי להרבה יותר מקובל ברוסיה, מכפי שהיה בעבר.

קאנצלר ברונו קרייסקי
הסולידריות ניצחה
נוע רבי־עוצמה. פועלי הרכבת אף הודיעו מפורשות,
שאירגונם יחרים את המישלוחים לגנרלים.
היו אמנם שרים בממשלה שניסו להצדיק את הפרשה,
וכרגיל, טיהרו את השרץ בשם ״ביטחון המדינה״
.אבל הנימוק הגורס סולידריות בינלאומית עם
פועלי צ׳ילה גבר. קרייסקי ויתר.
מי יכול אפילו לחלום על צעדים דומים של ירוחם
משל ואנשיו נגד מכירות נשק לדיקטטורים דרום-
אמריקאיים? האם יארגנו ח״כ יוסי שריד וח״כ
חייקה גרוסמן את מסע־המחאה נגד ממשלת המערך
העתידה? נסיון העבר מוכיח שאין לכך שום סיכוי.

שוי הגמדי
של שלגייה
למדיניותה האולטרה־שמרנית של ראש ממשלת
בריטניה, מרגרט תאצ׳ר (העולם הזה )2246 יש גם
תוצאות משעשעות. השבוע נאלצה עיריית וולוור־המפטון,
בלב האיזור התעשייתי של אנגליה, לקצץ

רומניה (אוכלוסיה 22 :מיליון) :

רמת־החיים בדיקטטורת הברזל של ניקולאי צ׳אוצ׳סקו
היא הרבה יותר נמוכה מאשר בפולין. ברומניה יש
התמרמרות רבה נגד המישטר. צ׳אוצ׳סקו אף נאלץ
להכריז על קיצוץ של 16 אחוז בתקציב הביטחון, כדי
להפנות את הכספים להעלאת רמת-החיים. עם זאת ברור
שבמישטר כזה אין כל סיכוי לשביתות נוסח גדאנסק.

יוגוסלביה (אוכלוסיה 22 :מיליון):

כאן עקבו באהדה רבה אחרי השביתות בפולין.
היוגוסלבים רואים, ובצדק, בתסיסה בפולין הוכחה לנכו נות
המדיניות שלהם, המדגישה ניהול-עצמי ופיזור
סמכויות. מבחינת מדיניות־החוץ סבורים היוגוסלבים
שהבעיות הקשות של הסובייטים בגוש המיזרחי ימנעו
מהם כל אפשרות להתערב ביוגוסלביה עצמה.

אלבניה (אוכלוסיה 2.5 :מיליון) :

מדינה מפגרת, סטאליניסטית ואנטי-סובייטית זו קיבלה
בתחילה בברכה את התסיסה בפולין ואף תיארה
אותו כמהפכה פרולטארית אמיתית. קו זה שונה עד
מהרה, ועתה מוקעים השובתים כמכשירים בידי הבורגנות
המערבית והכנסיה הקאתולית.
משקיפים צרפתיים העלו את הסברה ששינוי הקו
מבשר, אולי, התקרבות בין בריודהמועצות לאלבניה.

שלגיה והגמדים
לתאצ׳ר מספיק שניים
בסעיף התרבות שבתקציבה. התיאטרון העירוני נאלץ
לפטר את רוב שחקניו, אבל מנהלו החליט שלא
לאכזב את ילדי העיר. הילדים והוריהם נדהמו לקרוא
מודעות ציבעוניות המבשרות על הצגת הילדים:
שלגיה ושני הגמדים.

טלויויות ראנק:
הפקה בריטית אמינח,
בצבעי טב ע״ס
מרחיב ונין.
בתקופת החגים— ב תנ אי
מי שהיה בבריטניה, ראה את
הצבעים בטלויזיה שם: אמיתיים תשלום מיוחדים או בתנאי יבוא
אישי.
ממש. חדים ממש.

מי שהיה בבריטניה ודאי צפה
בראנק. ראנק עובדת יותר שנים
ומביאה צבעים ברורים יותר.
ראנק מבריטניה, עם השירות
הנאמן של אלקטרה. השילוב
המבטיח חוויה בצבעים.

אתה מוזמן להתרשם מהצבעים
הנפלאים של ראנק, בכל אחד
מסניפי אלקטרה ברחבי הארץ.

אלקטרה. שדות נאמן שעמד
במבחן.

) 1ח 1 3

הצבעים הטבעיים סל ראנק בתנאים המיוחדים של אלקטרה.
אלקטרה מקבוצת כלל תעשיות

סניף ת״א:

סניף ג״ש:

סניף ירושלים:

דיזנגוף סנטר, טל 291977 :־03
רח׳ הרכבת , 36 טל 338961 ,339722 :־03

החלוץ ,96 טל 72211:־057

מרכז כלל, טל 228481 :־227852,02־02

סניף חיפה:

סניף נתניה:

סניף אילת:

רח׳ הרצל , 18/20 טל 640000 :־640009,04־04

ס מי לנ ס קי ,9טל 33306:־053

מרכז מסח רי ע״ש רכטר, טל 2933 :־059

פנה היום לסניפי אלקטרה ולמפיצים
הנבחרים.

אנעויס ב1111ם

ד״זיו גאות: המות שמאמול׳ הגס הפוליס׳
אווה גארדנד :״אינני !וחזה ואינני ממורמרת!
״אין דבר בעולם הגורם לי עוול יותר מאשר העובדה שמנסים להדביק לי תדמית של ישישה בודדה
וממורמרת, הדוגרת על י*שבנה בבית,״ רטנה אווה גארדבר בארבע דקות של ראיון בלעדי, הראשון מזה
זמן ארוך, שהעניקה לידידדדעיתונאית אמריקאית.
בגיל 57 היא עדיין שומרת על תדמית הרוזנת היחפה, ועל התנהגות אצילית. היא חוזרת לבד בסרט על
חייו של הסופר די.ה; .לורנס וכל החוזה בפניה, שהפכו למיתוס, מבין מדוע כל האחרים שעל בימת
הצילומים נראים בשר ודם, ואילו גארדנר כגארבו, לנצח.

אף אחד לא יכול להאשים את דייוויד גארת בחוסר כאריזמה,
אפילו בהיותו מנהל תעמולת הבחירות של ג׳ון אנדרסון, המצטיין
בחוסר כאריזמה. אלא שאם לקחת בחשבון את מה שחולל עד
עתה לתדמיתו של אנדרסון, יש להודות :״אלוהים אוהב אותו,״ כפי
שמגדיר אותו אנדרסון.

אזני נירינס
אשת ונידות
אנני אוקלי אשת־לפידות
הטיבה לקלוע מכל חבריה
הגברים. מסתבר שהנסיכה אן
(בתמונה עס רובה בידה בעת
ביקורה באקדמיה הצבאית
המלכותית) עושה דברים רבים
המוגדרים כמיקצועות גבריים,
טוב יותר משותפיה הגברים.
קליעה היא רק אחד הנושאים.
רכיבה על סוסים היא נושא
נוסף. גם היא וגם בעלה מארק
פיליפס הם רוכבי סוסים מוש בעים.
אלא שמארק מצליח
ליפול מסוסו לעיתים־קרובות
מדי. לפני כמה ימים הובהל
לבית־החולים הישר ממסלול
המירוצים בתונתון שבאנגליה,
והסתבר כי שבר את זרועו
השמאלית. ב־ 1974 החלים. מ פציעה
קשה לאחר שהועף
מעל סוסו. לאחר כמה חודשים
עשה זאת שוב: הוא צנח ב תרגיל
לא מוצלח, ונפגע בידו
ובגבו. אולי משום כך נראית מתאמנת כמו. היתה אן לשמירה י
ה עו לנ ד הזו ל 2248

לזאיס בראוו!* :ם־הולדת לתינוקת המבחנה
ילדה מתוקה זו קיבלה אופניים ליום הולדתה השני. חזון נפרץ
בהחלט אילו לא היתה לואים בראוו התינוקת המפורסמת בזכות
היותה תינוקת המבחנה הראשונה בעולם. לעומת זאת, הוריה מעי דים
על שפיות־דעת שיגרתית בהחלט .״היא ילדה רגילה בהחלט,״
!אומרת אמה, לסלי ,״ואולי אפילו מפותחת יחסית לגילה.״

* .נשים ב1וו 1ס

אבא פראנקי עם שלושת ה ק טני ם: פראנקי, ננסי וטינה

שבט סיבאטדה חסם את הכביש
רק לפני כמה שבועות הוזמן פראנק סינאטרה לקבל אות כבוד
מיוחד של וארייטי העולמי מידי הנסיכה גריים, כשבין השושבינים
היה נסיך הסרטים הניצחי, קרי גראנט. היתה זו הזדמנות להתגאות
בכל השבט. בקרוב זכה סינאטרה לייצוג מסוג שונה: יהיה עליו
להסביר בבית־מישפט בלוס-אנג׳לס מדוע הוא וכמה משכניו היפים
והמפורסמים סגרו את רחובם למעבר ציבורי. בכך, טוען מגיש התביעה,
עו״ד ויליאם בלושטיין, מונעים סינאטרה ושכניו שימוש במעבד ציבורי.
ברחוב עומד שוטר חמוש שמקבל משכורת מסינאטרה.

פראנק סינאטרה הבן, עם מליסה סו אנדרסן

גרייס מ מונאקו, פראנק וברבבה סינא טרה, קרי גראנט

ננסי, הבכורה, עם כעלה יו למכרט

טינה, הצעירה, עם ריצ׳ארד כהן

181ח הגוסס:
!המדאנית רחדשת

א״מי ודפווו: אחרהצידומיס סדגדעו
אחת הדרכים החביבות על רוברט רדפורד בדי להפיג את
המתח בעת הסרטת סרט — היא בילוי בחברת בתו הקטנה, איימי,
בת האחת־עשרה. לרדפורד בן נוסף, ג׳יימי, בן שמונודעשרה, שאינו
ריאה סימנים שברצונו ללכת בעיקבות אביי.

| האם תצליח טניה רוברטם להציל
י את מלאכיות צ׳ארלי מכלייה?
לפי פניה המלאכיים של היפהפיה
בת ה־ ,25 הנראית בתמונה זו, יש
תקווה. הפעם עליה למלא את
מקומה של שלי הק, שהקאריירה
שלה עם צ׳ארלי היתה קצרה ביו תר.
מפיקי הסידרה, ספלינג וגול-
ברג, היו מיואשים ביותר כשפנו
שוב לרוברטס, שנכשלה בבחינות-
הכניסה לסידרה לפני עשר שנים.
טניה החלה את הקאריירה שלה
קצת לפני שש־עשרה בסירטוני
פירסומת, והספיקה לשחק את אנ-
טיגונה בתיאטרון. למרות שסירטה
הראשון קליפורניה חולמת נכשל
מסחרית, היא קיבלה ביקורות מח מיאות.
בחייה הפרטיים היא נשו את
כבר שבע שנים לבארי רו־ברטם,
הנראה עימה בתמונה. אץ
ספק, יחסית לגילה הצעיר, יש
לה כח התמדה,
ה עו ל ם הז ה 2248

נוסילה נוסד: העז בחיית שעשזעים
שלוש שנים לאחר מותו של
אלביס, מייצבת את עצמה גרושתו
היפהפיה, לאט לאט, אבל
בביטחון. זה לא היה קל.
מאחוריה הילכו שמועות ורכילות
כנחיל של דבורים מפר כסות.
היא לקחה שיעורי מיש־חק
כדי להתגבר על פחדי
הבמה שלה, ונכשלה במיבחני
בד, כשכל כישלון גורר אחריו
הד כבד, ומטיל ספק בהצ לחתה
במיבחן הבא. ואז הת פוצצה
התוכנית להופעה מיו חדת
בטלוויזיה במסגרת מיש-
דרו של טוני אורלנדו, ושוב
קישקשו הלשונות הרכילאיות.
עתה היא מנסה להתחיל שוב
בתוכנית טלוויזיה, המוקדשת
לחיות האהובות עליה ביותר.
בין החיות החביבות עליה, עי-
זים, שאחת מהן מככבת איתה
בתוכנית לצד שחקן ותיק יותר
ומנוסה: ברג׳ס מרדית. התוכ נית,
המיועדת לנוער, נראית
לה היום הדרך הנעימה ביותר
להתחלה על המסד הקטן :
״הנה תוכנית שארשה לבתי
לראות״ .מישפחתה של פרסי-
לה מונה היום שלושה: היא
מגדלת את בתה, ליזה מארי
(פרסלי—) יחד עם מייקל רו-
ברטס, דוגמן בן שלושים וארבע,
התומך בפרסילה בגלוי:
״אינני שייך לגזע הגברים ה שתלטני,
ואיני מתכוון להיות
המלך״ .והיא טוענת :״אני
מחפשת יחסים עם גבר שאוכל
לצמוח יחד איתו״ .ואם בצמי חה
טבעית מדובר, למה לא
להכניס גם את העז הביתה?

ג״ן קלי: לשיר שיר בגשם ובכל זאת להישאר עש
ג ון טואוולטה: מעתה 1111־ עזלס
כשעשה את גריז נבאו לו כולם כישלון בסירטו השני. הכישלון
בא, כמו שהבטיחו ברגע אחרי רגע, אבל מה שאיש לא ידע לנבא
היא הצלחת סירטו השלישי קאובוי עירוני. הצלחה זו הביאה את
טראוולטה לקליפורניה, שם הנציח אח עצמו במלט הרך של
׳מידרכות הוליווד, כמו כל הגדולים החיים מעתה יעד עילם.
ה עו ל ם הז ה 2248

ג׳ץ קלי הוא הגבר הראשון שעלה על בימת הסינמטק הממלכתי הבריטי כשהוא מכוסה במטרייה.
היתד, זו דרכו המיוחדת לפתוח ערב של הרצאה לימודית מבדרת ומיוחדת במינה בחסותו של לורד
ג׳ון ראסל טיילור. קלי ריתק את קהלו בסיפורים אין־ספור על תולדותיו בהוליווד, ואחד הקטעים הבלתי-
נמנעים שהקרין לקהל, בפעם המי יודע כמה היה, שיר אשיר בגשם מתוך אמריקאי בפאריס. אולי קטע
המחול הסולני הידוע ביותר בתולדות הקולנוע. נשאלת רק שאלה אחת: מה קרה לג׳ין קלי בהמשך
ידוע, אבל מה עלה בגורלו של השוטר המתבונן בו באותו קטע י היא בוודאי הניצב הניאה כיותר
בכל הזמנים.

האיש החושב
אינו חוזר על אותה שגיאה פעמיים.

קנית בזמנו
טלויזיה שחור/לבן
עם הזמן למדת בוודאי
/כי יש הבדל עצום
בין מכשיר למכשיר

.באיכות התמונה והצליל
ובתכיפות התיקונים.
אתה עומד לרכוש
טלויזיה צבעונית.
זהו המכשיר המורכב
והמתוחכם ביותר
שברא האדם לשימוש ביתי.
כדאי לך לשלם
עכשיו מעט יותר בעד
111 שאוב לורנץ
הטלויזיה הטובה בעולם
ולא להמנות על אלה
החוזרים
על אותה שגיאה פעמיים!
111 שאוב-לורנץ

רחוב פרץ ,4תל-אביב, טלפון.624193 621984 :

הטלויזיה הטובה בעולם

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות

ה עו ל ס הז ה 2248

השוטר, ליוו את הנשיא
שהלך לקולנוע והעיתונאי
הציע לרב הראשי דירה ריקה ביר! שלים
רעיית נשיא־המדינה,
אופירה נכון, שלחה מיכתב
תשובה לרעיית נשיא מצריים,
ג׳יהאן סאדאת, על בירכתה.
לשנה ד,הדשה. כתבה או פירה
:״ברצוני להודות לך
על איחוליך לשנה החדשה
שלנו ולהביע את ד,תיקווה,
שגוזל זה נושא בכנפיו את
התגשמותן הכנה של תיקוותי־נו
המשותפות לשלום. השנה
מבשרת טובות משום שנפתחה
בסיכוי קרוב מאוד לפגישה נוספת
בינינו, שבה, אני מקווה,
נוכל להמשיך במאמצינו בת חומים
שכה יקרים לשתינו:
חינוך, רווחה חברתית, הר בות,
מעמד האשה, שיקום
נפגעים ובניית עתיד טוב יותר
לכל הילדים באשר הם
שם. הרשיני נא להשתמש בהזדמנות
זו כדי לומד לך, יאם
גם באיחור, עד כמה הערצתי
את עמידתך הגאה והאמיצה
בקופנהגן ואת הכוח המוסרי
שהפגנת. בעלי מצטרף אלי
בברכותינו החמות לך ולנשיא
אל־סאדאת.״

בכך שהדליף לכלי־התיקשורת
סיפור, לפיו מתכונן מישרד־האוצר
להטיל מיסים ביום ה שקל,
אמר :״אני נוסע לבלות
את חג הסוכות עם מיש-
פחתי באילת, רחוק מן ההמון
הסואן. אני שמח שהצלחתי
להרוג את הקומקום בעודו
קטן.״

י רחבת המרכז המיסחרי
של קרית יובל בירושלים היתד,
חסומה במוצאי השבת שעברה.
ניידות מישטרה סרקו את
האיזור שסביב אולם הקולנוע
סינמה , 1שבו הוצג הסרט
הסינדרום הסיני. מי שחשב כי
במקום נמצא חפץ חשוד, נרגע
לאחר שנודע לו כי המדובר
באירוע ממלכתי: נשיא המ דינה
יצחק נכון ורעייתו
אופירה באו להצגה השניה של
הסרט. הקהל באולם לא הופרע
מכך ולראייה: שלוש שו רות
לפני מושב הנשיא אירעה
תיגרת־ידיים של פרחחים.

! ח״כ יחזקאל פלו־

מין, שעורר את רוגזו של
שר-האוצר יגאל הורכיץ,

1אנשי מישרד־האוצר
הגיבו על גילויי פלומין ואמרו׳
כי לא ינקטו בצעדים מיוחדים
ביום השקל משום שנגיד
בנק ישראל ארמן גפני ומג-
יעקב
כ״ל מישרד־האוצר
נאמן לא יהיו בארץ באותו
היום. הגיב על כך פלומין:
״הם לא יהיו כאן כי הם מפ
חדים
מזעם ההמונים.״
| מבדיחות השבוע: שר-
הדתות אחרון אכו־חצירא
החליט לשנות את שמו, כדי
שיישמע יותר אשכנזי. הוא
בחר בשם ״הוב איך א צורה״,
שפירושו באידיש :״יש לי
צרה״ .ומדוע נקע ח״כ יצ חק
רכין את רגלו? כי רקד

מזוג כרמליטה
בכוסות
עם קוביות קרח,
הוסף פלחי לימון
ומעט קינמון
לפי הטעם.
א תה תהנה
ואורחיך יודו לך. כרמליטה סנגריה
עם קרח,
היש טוב
ממנה
בק ש?

המזכיר הכללי של ההסתדרות ערך ביקור באתר שדה־הונעופוז דמון
שבנגב, ושוחח עם הפועלים הישראלים במקום. הוא שמע את טענותיהם,
ורשם לפניו מה שאמרו. הוא עודד אותם בספרו להם כי בקרוב יועסקו •עוד פועלים ישראלים
בעבודות שם .״אם יש לכם טענות או בקשות, תמיד תוכלו לפנות אלי,״ אמר ירוחם משל לפועלים.

ירוחם משל

מרוב שימחה כאשר שמע על
אישפוזו הפתאומי של יריבו,
ח״כ שימעון פרם.
! 9הרב הראשי האשכנזי,
שלמה גורן, גילה בתוכנית
רדיו, כי עלה מתל-אביב להת גורר
בירושלים, בדירת־השרד
של קודמו, הרב יצחק אונ-
טרמן המנוח, בקירבת מיש בן
נשיאי־ישראל. העיתונאי
יצחק שמואלי טילפן ל רדיו
ושאל את הרב מדוע
אינו מתגורר בין חומות העיר־העתיקה
.״על כך צריך לשאול
את שר־ד־,שיכון דויד לוי,
השיב הרב ,״וכי היכן לדעתך
אני יכול לגור בין החומות?״
ענה שמואלי :״מה זאת או מרת
היכן? בביתו של שר-
החוץ לשעבר, יגאל אלץ
המנוח. דירתו הרי ריקה.״
! 9ספורט חדש פולש
למישכן הכנסת: מישחק ד,שח מת.
האחראי על תחרויות השח
של נבחרי העם הוא ח״כ
אליקום (״גוסטאב״) כדיאן.
בערב סוכות צילצל
פרשן הרדיו של רשת הבי־בי־סי,
רובין דיי, אל ביתו של
ח״כ אכא אכן הוא שאל
מה תגובתו על מילחמת עי-
ראק-איראן. אמר מי שהיה
שר־החוץ :״אינני מסוגל לש מוח,
אפילו שזוהי מילחמה
בין עיראק לאיראן. אני מתעב
מילחמות. אך מה שמשמח
אותי, בכל זאת, הוא שלא
בכל מילחמה במיזרח התיכון
מעורבת ישראל.״

(מימין) זמרת ודוגמנית הולנדית נילוותה אל הזמר הספרדי
חוליו איגלסיאס בביקורו בארץ .״הוא הבטיח שיקדם אותי
אן כאשר היינו כאן רבנו, הוא נסע חזרה לבדו, ואני נשארת פה לעוד כמה
אולי מישהו יכתוב לי כאן שיר ״,אמרה. ידידתה, אשת הבוהמה נעמי אדווה,
לה מסיבת״הכרות עם נשים ישראליות, והזמינה את הזמרת אביבה פז, מיס תבל
רינה מור, והשחקנית ענת עצמון. מארין בילתה כמה ימים על חוף־הים, ואחר־כן חזרה להולנד.

מארן ון־דו־ אנ ט

כזמרת,
ימים. ערכה לשעבר

ה עו ל ם הז ה 2248

ובכרמל מזרחי
ד־יוג־ ו יי׳*יו י״>ו ״גיח •*?ב

ה נ ני ם שד
שימחה הולצבוג
מאן חירבאווי, כדי לברכו, אמר
לו שימחה :״בשנה הבאה אתה
תיקרא את התנ״ך, עוד תראה.״
חירבאווי, שאיבד את עינו האחת,
ועדיין אינו רואה בשנייה, שכב
במשך חודשים בבית־החולים הדסה
בירושלים.
״אני עוד ארקוד בחתונה שלך,״
אמר הולצברג ליוסי הוכמן, מנפגעי

|״11111 >1 1 117 בראשי־הערים בה נפגע החבלן
* 11111 1 111 הדרוזי סאלמן חירבאווי,
אשר מיטען התפוצץ בפניו. הוא שכב בנית־החו״

החופה, שעמדה להתקיים בשעה
שבע וחצי בערב, התעכבה בשעה
וחצי בגלל הנהירה ההמונית של
כל ידידיו ומוקיריו של הולצברג.
גם מתחת לחופה לא שכח את
ידידיו מן העבר. את קריאת הבר כות
מתחת לחופה נתן שימחה ל־יוריק
פלוינסקי מקיבוץ מגידו.
יוריק ושימחה נלחמו יחד בגיטו

לים בירושלים חודשים רבים, ואיבד את עינו האחת,
עינו השנייה עדיין לא במצב תקין, אך הרופאים
מקווים שאולי יצליחו לרפא אותה בניתוח נוסף.
ך י שימחה שלד זו השימ־
/ /י 1חה של כל עם ישראל,״
אמד ח״כ שימעון פרס לשימחה
הולצברג, אבי הפצועים, שחיתן
את בנו בכורו אפריים.
״לא ידעתי שיש לך טעם טוב
כזה. אני עוד זוכר אותך מן הבר־מצווה
שלך,״ אמר ראש־הממשלה
מנחם בגין לחתן הנרגש.
למלון רמת־אביב בתל־אביב נה רו
כאלפיים וחמש מאות איש,
שבאו לשמוח עם שימחה. ראש־הממשלה,
שרים, חברי־כנסת, אלו פים
בצה״ל ונכי המילחמות באו
ללחוץ את ידי האב המאושר, החתן
והכלה.

לוחצים אבי הפצועים הולצברג וראש הממשלה
ך 1י!|
מנחם בגין, שהוא ידיד ותיק של שימחה. ברקע

תו אפריים .״לא הייתי מחמיץ את החתונה הזו,״ אמר בגין.

:לחיצת יד קרה

הולצברג, הטורח במשך שנים
לטפל בכל הפצועים, מבקר אותם
בבתי״החולים, דואג לשיקומם,
שמח בשימחתם וכואב את כאבם,
חיתן את בנו, אך לא נתן לשימחתו
הפרטית להסיח את דעתו מכל
״בניו ובנותיו״ ,כפי שהוא מכנה
את הנכים. לכל אחד מהם היתד,
לו ברכה מיוחדת.
כאשר הגיע החבלן הדרוזי, סל-

הושיט הח״כ לשימחה הולצברג. רבין
היה ביו הנודדים שלא חיבקו ונישקו
אבי החתן. הוא בא מוקדם, כשהחל המקום להתמלא באנשים נטל את אשתו ועזב.

הם אפריים הולצברג, העובד בתיירות ורותי
י לוי, מורה לצורפות. אחרי רומן בזק התחתנו
השניים. לידם רב הכותל, מאיר יהודה גץ, אשר בירך
אותם מתחת לחופה. הרב שיכל את בנו בזמן שיחדור ירושלים.
אוטובוס הדמים בכביש החוף לפני
כשנה וחצי, שאיבד את אשתו,
שני ילדיו והוא קטוע רגליים.
אל אחת האלמנות בקצרין שבצפון
הרחוק טילפן שימחה ואמר :
״אין לי מישפחה, את המישפחה
שלי, בואי לחתונה,״ והיא אמנם
באה.
למרות כל ההמולה סביבו, הוא
הוביל נכים בכיסאות גלגלים, התלוצץ
עם אחרים, וזרק מישפטי
עידוד לעבר אורחיו.

חרס! :שיקה חמה

וארשה. במילחמת יום־הכיפורים
שיכל יוריק את בנו איתן .״זה ריגש
אותי לראות קיבוצניק מהשומר־הצעיר
חובש כיפה ואומר את ה ברכות,״
אמר שימחה.
גם יחזקאל פולרביץ, מפעילי
תנועת־החרות, ששיכל את בנו ב צוללת
דקר, ורב הכותל מאיר יהודה
גץ, ששיכל את בנו בשיחרור
ירושלים, קראו ברכות מתחת ל חופה.
מקיבוץ
כפר־גלעדי הביאו ל־

ואיחולים לבביים איחל הח״כ לשימחה
הולצברג .״חשימחה שלך היא השימחה
של כל העם,״ אמר לו פרס. כרש, שבא לבדו, גם כן לא שהה זמן ממושך במקום.

שימחה פירות שנקטפו באותו יום.
״חבל שאין לי זמן לספר עכשיו,
אבל כל פצוע הוא סיפור. כל איש
שנמצא סד, מסתיר איזו טרגדיה
אישית שלו, שאני קשור אליה,״
אמר האב.
הבן, אפריים, בן ה־ ,30 העובד
בתיירות, ניהל רומן בזק עם הכלה
הצעירה, רותי לוי, שהיא בוגרת
בצלאל בצורפות. גם הוא נרתם
למבצע הענק של אביו בעזרה ל

עורך־הדין חיים בסוק, שהוא
סגן ראש עיריית תל־אביב, ועומד
בראש ועד ציבורי להגנה על שר־הדתות
אהרון אבו־חצירא, ניגשו
מכרים ושאלו :״מה כל הרעש
שאתם עושים סביב עדי מדינה ז״
את ראש־העיר שלמה להט שאלו
למה סוגרים את בתי־הקולנוע ב־תל־אביב.
״הסיפוק
שיש לי מכל העסק הזה
הוא כל הגלויות והברכות שקי־

נביערהדמיס

עת תקפו מחבלים אוטובוס בכביש־החוף,
איבד יושי הובמן, חבר קיבוץ
נווה״ים, את אשתו ושני ילדיו, וכן את שתי רגליו .״אני
קוד ארקוד בחתונה שלך,״ אמר שימחה הולצברג ליוסי חוכמן.

י׳| 1*1^ 11^111ך1י 11 מיכה שולדינר, שאיבד
י י• את עינו במילחמת
יום־הכיפורים, בא לחתונח של אפריים הולצברג,

בנו של שיטחה, כאשר פגש בו עיר וייצמן, אותו
הוא מכיר, אמר וייצמן :״תצלמו אותי איתו, עוד
יחשבו שזה דיין.״ מיכה עוזר היום בשיקום נכים.

אחת מן חנפגעות במעלות, מתקיפת חפידאיון
חיא סופיח ארבע־דרוקר, שחיתח ילדה בעת החת•
קפח על בית״הספר. היא נפצעה אז, הספיקה לחחלים ואף להתחתן.
נכים ולפצועים. הערב התנהל ב אווירה
של שימחה אמיתית. את
החופה ערך הרב יעקוב לוין, ש הוא
בנו הבכור של הרב אריה
לוין ז״ל, שהיה אבי אסירי המח תרת.
הפוליטיקאים
שבחבורה ישבו
סביב השולחנות, ושוחחו על פוליטיקה.
עזר
וייצמן התלוצץ עם כל אחד
ואמר :״כל מי שמצטלם אתי מסכן
את הקאריירה הפוליטית שלו.״ הוא
ובגין חלפו איש ליד דעהו, ולא
החליפו מילה ביניהם. גם שמעון
פרם ויצחק רבין עשו כנ״ל. עם
סגן שר־הביטחון מרדכי ציפורי
התחבק וייצמן ואמר :״מחר ב ערב
אני בא לחתונה של בנך
גידי.״ גם עם הטייס ח פקר לחץ
עזר ידיים בחום.
כאשר נכנם למקום מפכ״ל ה־מישטרה
הרצל שפיר, התלוצצו
האורחים :״רק נכנס שפיר ברחו
כל הרבנים מפה.״

בלתי מכל הפצועים שאיתם אני
בקשר. ראיתי את ילדי בית־החולים
אלין מירושלים, שבאו לכאן ב־אוטוכוס
שאירגנתי להם, והת רגשתי
עד דמעות. אחת הילדות
משם אמרה לי: אם לא הייתי באה
היום לחתונה, הייתי מתה.״ הורים
שכולים שבאו לכאן אחרי שהיו
בביודהקברות והתייחדו עם יקיריהם.
זה מה שנגע לי ללב הכי
הרבה,״ אמר שימחה.
״ההתקהלות הרבה הזו של כל
הנכים מראה עד כמה כולנו מעריכים
אותו. אני זוכר אותו מס תובב
בבית־החולים כאשר שכבתי
שם. הוא ניגש לבקר פצועים
שאפילו הרופאים פחדו להביט
בהם. אך הוא, ללא חשש, ניגש
אל כל אחד. תמיד שפע אהבה,
תמיד היו לו מילים מעודדות
להשמיע, שלא לדבר על המתנות
ועל ההבטחות, שאת כולן הוא
מקיים,״ סיפר אחד מן הנכים
הרבים שהשתתפו במסיבה .״אנח נו
המישפחה שלו, זה ברור לנו
כמו שזה ברור לו.״

של שימחהו

צה״ל משוקמים. הוא פוגש בחם עוד בבית־

החולים, ומלווה אותם עם החלמתם. כל אחד מהם
שבא לחתונה זכה להערה מעודדת מפיו. הוא
זוכר את הסיפור האישי של כל אחד מהם.

״כשרותי,
התחילה לצאת עם
החבר הראשון שלה
נדלק אצלי אור אדום״.

״ אני יורע ש הי א כבר ב ת . 14אבלאתה
יו ד ע אי ך זה, כשאתהאבא, קשהמאד
כ ש רו תי
ה מ צי או ת.

להש לי ם
ה ת חי ל ה ״ לצאתק בוע״ עםהחברשלה
מ ה תנו ע ה, נאלצ תי ל ע מו ד ב פני ה עו בדה שג םהבתש לי
ב עו ד 4שני םבסך ־ הכלת הי ה חיי ל ת. ואחר־ כךתלך
ל אוני ב ר סי ט ה או ת טיי ל ב חו״ ל. ח תונ ה. די ר ה, כל מ ה
ש הו רי םמאח לי ם לי ל די םשלהם. דבראחד ברור:
אני חו ש ב שז ה הז מן להת חי ל
י הי הלה צו ר ך בכ סף.
ל ח סו ך או תו. כדי ש ב בו א הז מן או כ ל לו מרלה :״ ק טנ ה
שלי, אין לךמהלד אוג. יש מ ס פי קכסף״ ולכן אני ניגש
עוד היום לסניף שלי בבנק לאומי ופותח על שם רותי א ת
תכנית החסכון ״כה נעורים״.

החסכון בתכנית ״כדו נעורים״
מקנה לחוסך חברות במועדון חצב

בנ ק לאומי

״בדו נעורים״

זה במו להשקיע היום במחר של ילדך.

בנק לאומי הבנק שלי.

שיחו

^1 1 1 1 1על במת״הריקודים הפגינה השחקנית חנה
11111י 1 1 ׳1י לשלו עם הכוריאוגרף שוקי וגנר .״אני
בעלת מזל, תמיד יש לי סיבות טובות לשמוח,״ אמרה חנה, המשחקת
בהצגה למה לא הלילה, וקיבלה תפקיד בסירטו החדש של אסי דיין.
הפגינו השחקן שלמה וישינסקי והדוגמנית יהודית
נגר, מי שהיתה מלכת־המים לפני שנתיים.
וישינסקי, שנפרד מאשתו תלמה אחרי 13 שנות נישואים, לא נראה|
מוטרד .״אין לי שום רומן רציני, אך בכל פעם אני יוצא עם אחרת.׳[
לו מה להכות על חטא. אמר לו
החבר :״השכן שלך נסע לחוץ־
לארץ והשאיר את אשתו לבדה.
מדוע לא תלך אליה ותשחק אותה,
ואחר כך תהיה לך סיבה ללכת
לבית־הכנסת?״ האיש ביצע את

השחק! המרקד

שר אני עולה לרקוד, כולם מסתלקים. אני הכי
טוב בריקודים האלה,״ אמר והפגין ריקוד סוער.
למטה: אילנית רוקדת עם החבר שלה, אלי תמיר.

המשימה, אך לפני שעזב אמרה
לו האשה :״אתה לא יודע איז|
מיצווה עשית.״
אחרי כל ההצחקות והריקודיב
התפזרו ידידיו, והשאירו אותו ענ
כל הספרים הפורנוגרפים שקיבל

הסוכנת המתפעלת ״ד,״״

סלומון, שעלתה ארצה מאנגליה, ועובדת כסוכנת־שחקנים
.״חזרתי עכשיו מארצות־הברית,״ אמרה
והתפעלה מהחוף, כשהיא נשענת על אחד הכסאות.

ולדתי כראש־השנה,

ועשרת הימים הראשונים
שלי היו ימים־נוראים,״ הסביר
הבדרן דודו מופז לאורחים שבאו
לחגוג עימו את יום־הולדתו ה־.34
״השנה יצא יוס־ההולדת שלי ב־יום־הכיפורים.
רציתי קודם להת עלל
בחברים שלי, ולהזמין אותם
למסיבה ביום־הכיפורים, מה שהיה
חוסך לי כסף על אוכל, אך לבסוף
החלטתי לעשות את המסיבה יום
אחד אחרי זה,״ אמר.
הערב התחיל כאשר האורחים
ישבו מסביב לשולחנות על חוף־
הים. בעל המיסעדה הדליק מדורה
כדי לצלות עליה דגים, ובחדר הגדול
הושמעו תקליטי דיסקו, כאשר
כמה חוגגים פותחים בריקוד.
אחר כך כינס דודו את אורחיו
ואמר להם :״בואו ואצחיק אתכם
חינם. אדם אחד בא לחברו ואמר
לו שהשנה הוא לא הולך לבית־כנסת
משום שלא חטא בכלל, ואין

חיבוק

בשעה טובה מעניק דודו טופז ללאה זהבי, מפיק
תוכנית הטלוויזיה בשעה טובה. דודו, שהינחה א
התוכנית שחק אותה, התיידד עם לאה בטלוויזיה. היא סיפרה ק
שהתוכנית יוצאת לחופשה של חודשיים, והיא נוסעת לטיי
בארצות־הברית .״אני נשאר כאן ומחכה לך,״ אמר לה דודו טופ

לחבות

וחבות חתי-דזת

עולם נפלא טד שגידך.
תודה עבור הטיול המטרף וקבלת הפני ם ביוון
* מירי זכרוני -¥.רפי זכרוני

אסף

טי ל ה ( סטתיו לצילום ישראל טאו)

וכל המתמודדות על תואר מלכת המים : 1980

^ שלי ברלינ סקי
* ריטה כהן
* דגנית נ חו ם

* קוריו נגן
* א תי סלע
* סל בי ה בן־שושן

עדי שריטר
אורלי חן
עדיה מרון

בכל רחבי ארצות הברית וקנדה

ד ר 1ש י

מהנדסים מוסמכים
בתחומים :
בנין, הסקה, מיזוג־אוויר, חשמל ומעליות
לעריכת חוות־דעת (אקספרטיזות)
בארה׳׳ב וקנדה, מפעם לפעם
נא לפנות בכתב בצרוף
£517£ \ 1£וצילומי דיפלומות ()1( £ 011£ £ 5
אל: אינג׳ א. פורת, רח׳ הראל ,6
רמת־החייל׳ תל־אביב ,69276 ,ישראל

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
ס פיוסוס אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

סודיות מובטחת

מועדון לתרבות חדשה
רח׳ הס .5תל־אביב

גזור — ושמור

ס ל׳ 7263י<ב

חתום על

מזמין את הציבור לאסיפה פומבית

נגד הכיבוש המשחית
בהשתתפות

ד״ר ׳מאיר פעיל
פרום, ישעיהו ליבוביץ
כיום א ,5.10.80 שעה 7.30 כערב
בכית סוקולוב, רח קפלן ,4ת״א
הרצאות קבועות מתקיימות
בל יום א ב־ 8.30 כערב
כמועדון של״י, רה, כוגרשוב ,60
טל 280807 .

ערב עם הזמרת

ה ע תון עולנו ב או־ ה׳י כ
אל תסתפק בשמועות — השאר מעודכן.
הבטח קבלת ״מידע״ לביתן מדי חודש.
שלח המחאה ע״ס 10 .מנוי שנתי)
בצירוף שמך וכתובתך אל:

בשירה ובקריאה של
שירים אישיים משלה
ומשל אחרים

1, ? 3 . 19083ז׳*\ס61-1ש? . 0 . 8 <^ 833 , 0 3

עורף ומו״ל: רוני צפריר)215(649-5038 ,
מידע — העתון לאלה שרוצים לדעת יותר

המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.
בועיות ולבטים
בחיי חמין

איתן עמיחי

הדברת מזיקים *1
מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים)^ ,
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים1*3 9 9 .
בשמירת על בריאותך ורכושן.

י 2 6

19111 סניף תל־אביב

יום שלישי 30.9.80

עירית בו לקא

רמת־גן, רח׳ מודיעין 8ו, ת.ד2272 .
ט ל790114 5-6 .
ירושלים , 664015-אילת 2-ז059-30

__רשימת ההרצאות תישלח לכל המעוניין.

מידע

רש׳ מ סי 21שסק 481/75

* ירדנה צרור
* דורית ברזילי
* זיוה ברקן

מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

העוצם חי ם
משתתף באבלה של

נו רי תיה וד אי
על מותו של

דן חו לון
ה עו ל ס הז ה 2248

עדת ה ג לד יה 13 שה אסקימוסים
!הארכיטקט ועצר כח שוד בריגול

! ח״כ אבן סיפר השבוע
כי בזמנו הציע סנטור אמריקאי
להפוך את השפה העב רית
לשפה רשמית בארצות-
הברית ,״כי זו שפת התנ״ך״.
ההצעה נדחתה אז על הסף,
אך אבו חושש שהיא עלולה
להפוך אקטואלית, לאור זרם
היורדים לארצות־הברית, ההו לך
ומתעצם.
בוועדת־הפנים
1בדיון
של הכנסת, בנושא הכושים
העבריים, העיר ח״כ יהודה
ח ש אי :״מדוע אי אפשר
לזגל אותם?״
1על נסיעות הח״כים
לחוץ־לארץ, העיר ה״כיצחק
יצח קי :״אני הח״כ היחידי
מביו 120 נבחרי העם שלא
נסע לחוץ־לארץ מאז שנבחר
לכנסת ישראל, פשוט מפני
שנבחרתי לפרלמנט הישראלי,
שמושבו בירושלים — לא
בלונדון ולא בפאריס ואפילו
לא בניו־יורק.״
ן בעת שח״כ שימעון
פרם היה מאושפז בבית־החולים
תל־השונזר, אושפזו בו גם לו״

חינוך במעלות, שבו מקיימים
חיילי צה״ל סדרות חינוך. אחד
האזרחים סיפר לרפול :״לפני
שהתחלנו לבנות כאן הבאנו
את קצין־חינוך ראשי, תת־אלוף
אבי זוהר, שהיה אז
קצץ הנדסה של פיקוד-הצפון,
וסיפרנו לו על תוכניתנו לבנות
במקום קריית חינוך. הוא
נדלק לרעיץ והורה לשגר
מיד לעזרתנו דחפור צבאי של
יחידת הנדסה באיזור.״ הגיב
רפול :״אני הייתי אז אלוף
פיקוד־הצפון ועכשיו אני מבין
לאן נעלמו כל הטרקטורים
שלי.״
! מפקד הנח״ל, אלוף־
מישנה אמנון אשכול ביקר
בבסיס-טירונים. הוא שוחח עם
חניכי הקורם הקרוי ״קדם-
טירונות״ ,שאותו עוברים עולים
חדשים המתגייסים ל-
נח:׳ל. אחד מהם התלונן על
כך שהוא וחבריו אינם מקב לים
את שירותי השק״ם. אש כול
הורה בו במקום לפתוח
את השק״ם והוסיף באוזני
מפקדיהם :״על הזמן שתתנו

ליטים ארוכי־נגן, שבני הזוג
לא יכלו להסכים על חלוקתם.

כאשר גיסה עורך־דץ 1 להיכנס לתוך דבריו של השופט
בן־ארי, נזכר השופט בנעו ריו.
כשהיה עורך-דין צעיר
והופיע בפני השופט המחוזי
יוסף ל ס המנוח .״הוא היה
שופט דגול, אבל היה לו חוק
משלו. כל עורד־דין יכול היה
לשסע אותו תוך כדי כתיבת
פסק־הדין, ולפעמים היה אפי לו
משנה את החלטתו עקב
התערבות זו. אז החלטתי כי
אם אלוהים יזכני, ואהיה פעם
שופט בישראל, לא ארשה ל עולם
לעורך־דין לשסע אותי
תוך כדי כתיבת החלטותי.״

שני פרטים שלא ידעתי קודם
לכן,״ אמר הארכיטקט .״קודם
כל שאסור, משום מה, לצלם

ברכבת, ושנית שהמישטרה
מפתחת לך פילם חינם אין
כסף.״

לתערוכת העבודות של
תפאורן הטלוויזיה הב כן־
דויד, מי שעיצב את במת
האירוויזיון, באה בעלת הגלריה
עממה ארבל היישר
משדה־התעופה .״חזרתי עכשיו
מלפלנד, שם נפגשתי עם אסקימוסים
אמיתיים,״ הסבירה
לאורחיה.

הסולנית של להקת הרנסנס היא האשה

היחידה בחבורת הגברים. היא שרה

בחמש אוקטובות. במסיבה טעמה מן השיפודים שהוגשו שם,
ואמרה :״חזרנו עכשיו מסיור במיזרח״הרחוק, והאוכל שם לא
ערב לחיכי. שמעתי שבישראל יש מאכלים חריפים, אך העוף על
השיפודים איננו חריף כלל. אין לי טענות, אני אוהבת לאכול.״

כריס ו1ווט!ון

הקונטול לתרבות של שגרירות בריטניה בישראל אירח את חברי להקת
הרוק הקלאסי בשם רנסנס, שבאו ארצה לסידרת הופעות. הוא ערך
להם מסיבת־קוקטייל במלון שרתון בתל־אביב, ודאג שהתפריט יכלול מאכלים ישראליים. הוא החליט
לבדוק בעצמו את טעם המרק, ואחרי שטעם אותו ציין :״זה בדיוק מה שרציתי עבור הלהקה.״

כל רבץ, בנו של ח״כ יצחק
רבץ, שנעקץ על־ידי עקרב.
אמו, לאה רבץ, טילפנה ל-
בית־החולים, הציגה עצמה וביקשה
לשוחח עם הרופא ה מטפל
בבנה, הדוקטור בולס־לב
(״בולק״) נול ד בן* המר כזנית
התבלבלה לרגע וכימעט
שקישרה את לאה רבץ עם
מקורבי פרס. ברגע האחרון
התערב אחד מעובדי בית־החר
לים, שידע כי בין לאה רבץ
לשימעון פרם לא שוררת ידי דות,
והעמיד את המרכזנית
על טעותה.
9 1שניים שחזרו בשבוע
מסיורים בחוץ־לארץ, רותקו
למיטה בגלל הצטננות קשה,
חום גבוה ואיבוד הקול: שר
התמ״ת גירעון פת, שחזר
מסיור בארגנטינה, וח״כ משה
שחל, שחזר מסיור בממרח-
גרמניה.
! בשבועון במחנה מסופר,

כי הרמטכ״ל רב-אלוף רפאל
(״רפול״) איתן סייר במיתקן
העולס הזה 2248

להם לערוד את הקניות אני
אוסיף מתנה משלי — עשרים
דקות.״

1השופט אריה אבן־
א רי משמש כשופט לענייני
אישות בבית־המישפט המחוזי
בתל-אביב. השבוע אמר לאחד
מעורכי־הדץ שהופיעו בפניו,
כי הוא רואה את תפקידו כ שירות
לציבור .״כאשר שני
אנשים מרגישים כי נישואיהם
הגיעו לקיצם,״ אמר ,״הרי זה
כאילו קרתה להם תאונת־דר־כים,
ותפקידי לעזור להם. אני
משתדל לפתור את מכלול בע יותיהם,
ולא רק תיק אחד,
אשר יותיר אחריו תיקים נוספים,
שבגללם תימשך הת דיינות,
המתח הנפשי וההוצאות
הכספיות לעורכי־דץ אם
אני פותר תיק אחד, זה כאי לו
הגשתי עזרה־ראשונה בלבד.״
השופט הדגיש כי לא
תמיד הוא מצליח בנסיונותיו
אלה, וכי הגט הראשון שבו
טיפל נכשל בגלל ששה תק
הארכיטקט
ישראל

גודזביץ הוא חובב-נוף מוש בע.
בשבוע שעבר, כאשר נסע
ברכבת מחיפה לתל־אביב, הוא
צילם בהתלהבות כל מקום יפה
שנקרה בדרכו. להפתעתו ניגש
אליו שוטר ושאל :״אתה מדבר
עברית?״ כשהשיב הארכיטקט
בחיוב. הסביר לו השו טר
שהוא עצור, נטל מידיו
את המצלמה, כיוון אליו את
נשקו ועצר את הרכבת. אחר-
כך יצא השוטר לכמה דקות
מן הקרון, עלה על אחת הגב עות
והודיע לממונים עליו,
באמצעות מכשיר קשר, כי ב ידיו
חשוד. את שארית הדרך
לתל־אביב עשה גודוביץ תחת
עינו הפקוחה ונשקו המכוון
של השוטר. בתל-אביב המתי נה
להם ניידת. אחרי חקירה
קצרה התברר לגודוביץ כי
הפילם יוחזרו אליו רק כע בור
שבוע, אחרי שחוקרי ה־מישטרה
יבדקו מה בדיוק הנ ציח
הארכיטקט במצלמתו .״מן
התקרית המוזרה הזו גיליתי

11(1 1ך ! 111ן 1ן 1ך| דיפלומט המכהן כמזכיר ראשון
בשגרירות בריטניה בישראל, בא

למסיבה לכבוד להקת רנסנס בתלבושת בסימון תקופת״חרנסנס.
משמאלו אשתו פמלה, ובתו רוזמנד .״בהזמנות שחילקה השגרי*
רות למסיבה היה כתוב לבוא בתלבושת זו, לכן לא ויתרתי,
וכל המישפחה שלי באה לבושה באותו סיגנון.״ הם
היו היחידים במקום אשר באו בתלבושת יוצאת־דופן זו.

217

מיו

1צח ש כזה

הפיטפוטים האינסופיים על ״ירושלים בירתנו הנצחית״
עלולים להשכיח את האמת ההיסטורית, שהיתר צריכה
להיות ידועה לכל תלמיד בבית־ספר ישראלי. ירושלים
היא עיר נהדרת, אך היא רחוקה מלהיות בירתנו ״ד,ניצ-
חית״ ,מאז אברהם אבינו ועד סוף הדורות.
בהיסטוריה הארוכה שלו, היו לעם־ישראל (בגילגוליו
השונים) ערי־בירה שונות. ואילו בהיסטוריה הססגונית
של ירושלים אין לעם יש ראל
זכות־ראשונים, ובוודאי
לא זכות בילעדית.
העיר הכנענית ירו־שלם
מופיעה בצלמיות־חרם מצ ריות
כבר במאה ה־ 19 לפני־הספירה.
שלם, אשר ״ירה״
(קרי: יסד) את העיר, היה
אל כנעני מן המניין.
במאות ה־ 15 וה־ 14 לפני
הספירה היה מלך ירושלים,

אחד עבדי־חיבה, בין כות־בי־המיכתבים
הזריזים ש הטרידו
את הפרעונים אמנ־חותם
ה־ 3וה ,4-ושמיכת־

ביהם נשמרו בארכיון ש דויד
התגלה
בתל־עמארנה שב מצריים.
הוא התלונן על
הסתננותם של שיבטי ה״חבירו״ ,שהיו (או לא היו)
העברים הראשונים. על פי הדיעה המקובלת, זה היה לפני
ימי יהושע. אברהם אבינו נפגש, אחרי ניצחונו על כדר־לעומר
ושות /עם ״מלכי־צדק מלך שלם״ ,שבוודאי היה
חיתי.
על כל פנים, לפי התיאור בספר יהושע לא נכבשה
ירושלים על־ידי בני־ישראל, למרות שלחמו בה, ואולי
אף שרפו את פרבריה (כפי שטוען יוסף בן־מתתיהו) .״ואת
היבוסי יושבי־ירושלים לא יכלו בנך יהודה להורישם,
ויישב היבוסי את בני־יהודה בירושלים עד היום הזה.״
הדברים נכתבו כמה מאות שנים לאחר הכיבוש, בסוף
ימי הבית הראשון — ומסתבר שאז עדיין ישבו היבוסים
בירושלים, ונבדלו מן הישראלים.
גם בספר שופטים נאמר -בהבדל קטן ,״ואת היבוסי
יושב ירושלים לא הורישו בני־בנימין, ויישב היבוסי את
בני־בנימין בירושלים עד היום הזה.״
האמת היא כי ירושלים נשארה עיר יבוסית (כנענית
או חיתית) ,כמובלעת שחצצה בין נחלת יהודה ובנימין
בדרום ונחלת השבטים בצפון. בסיפור של ספר שופטים
על ״איש לוי״ שגר בירכתי הר־אפריים, שלקח לו פילגש
מבית־לחם יהנדה, מוגדר המצב בעיר :״ויקם וילך ויבוא
עד נוכח יבוס, היא ירושלים ...והיום רד מאוד, ויאמר
הנער אל אדוניו לכה־נא ונסורה אל עיר־היבוסי הזאת
ונלין בה. ויאמר אליו אדוניו: לא נסור אל עיר נוכרי,
אשר לא מבני־ישראל.״ לכן המשיך עד גיבעה, ושם קרה
לפילגש מה שקרה, בידי בני־בליעל ישראליים.
דויד מלך במשך שבע שנים בחברון, עד שהחליט
שהוא זקוק לבירה שאינה שייכת אף לשבט אחד. ירושלים
התאימה לו דווקא מפני של א היתד, עיר ישראלית. כמו
העיר וושינגטון, הבירה הפדרלית של ארצות־הברית,
שאינה שייכת אף לאחת מ־ 50ה״סטייטס״ ,לא היתד
ירושלים שייכת לשום שבט. דויד ביקש לאחד את השבטים
ולהקים ממלכה מאוחדת, ולכן היה זקוק לעיר ״נייט רלית״
,שלא תזהה אותו עם שבט כלשהו.
יתכן שהיתר לו מחשבה נוספת, שגם היא היתה
אופיינית למלכים בימים ההם. הוא כבש את ירושלים
במיבצע־בזק, כימעט ללא שפיכות־דמים, באמצעות ה-
מישמר השכיר שלו, שהיה מורכב מנוכרים. אילו נכבשה
העיר בידי כוח ישראלי מגויים, שהיה שייך לשבט זה
או אחר, היה שבט זה תובע את הבעלות עליה. אך ״עיר-
דויד״ נשארה נחלתו של דויד המלך בילבד. הוא השאיר
בה את האוכלוסיה היבוסית, הלא־ישראלית, ואף מסר
מישרות בכירות בחצרו ובממשלתו ליבוסים, כדי לשחרר
את עצמו מן התלות במישפחות ישראליות ובקנוניותיהן.
מרד אבשלום הוכיח עד כמה שצדק( .כעבור אלפיים שנה
ויותר עוד נהגו הסולטנים התורכיים בקושטא למסור
מישרות בכירות לנוצרים יווניים, ביגלל אותן הסיבות).
בתקופה האחרונה של שילטונו קנה דויד בכסף טוב
(״שיקלי זהב מישקל שש מאות״) את הגורן של ארוונה
היבוסי כדי להקים מיזבח ולהעלת קרבן — סימן שהיבוסים
חיו אז בעיר והחזיקו במיגרשיה הטובים.
״אביך אמורי ואמך חיתית,״ קבע הנביא יחזקאל על
ירושלים במרירות.
,יש לשער שרק ברבות׳הימים התמזגו היבוסים עם
הישראלים. גם אז לא היתד ירושלים ״בירת הנצח״ של
ישראל. שומרון, בירת הממלכה הצפונית, היתה תשובה
ממנה. רק אחרי שהושמדה ממלכת־ישראל, עברה הביל-
עדיות לירושלים. אך מחוץ לתקופות קצרות, לא היתר
ירושלים בירה מדינית של הארץ כולה.
את כל העובדות האלה אפשר למצוא בכל ספר טוב
על ירושלים. איני מגלה כאן דבר. מוזר רק כיצד יכולים
הדמגוגים לשטוף את מוחם של עצמם ושל זולתם,
ולהמציא ״אמיתות היסטוריות״ שלא היו ולא נבראו.
האם כל זה גורע כהוא־זה מייחודה של ירושלים?
בוודאי שלא. ירושלים היא אחת ויחידה. היא יחידה
ביופייה, בהיסטוריה הרבגונית שלה, במשמעויות הדתיות
שנוספו לה במרוצת אלפי השנים. שום מליצה של כמה

מילים, בפי עסקן רדוד, אינה יכולה למצות את העושר
הנהדר של עיר זו, על תקופותיה ותרבויותיה ועמיה
וממלכותיה ודתותיה.
הלוואי ותינצל מידי ״גואליה״ השיטחיים, המבקשים
לחנוק אותה בחיבוקיהם.

מזגן לכל פועל
בנימין זאב הרצל היה, אמנם, חוזה־המדינה. אך הוא
לא היה חוזה המדינה בארץ־ישראל דווקא. הוא העדיף
את ארגנטינה.
מדוע? בין השאר ביגלל האקלים. האקלים של פלס טינה,
כך כתב באחד ממיכתביו, פשוט אינו מתאים
לאנשים אירופיים.
אבל הנה אנחנו נמצאים בארץ־ישראל, וזהו זה.
האקלים לא השתנה מאז בילה כאן הרצל כמה ימים,
באי־רצון רב, והסתלק מן הארץ בחצות־לילה בחיפזון
מוזר. לא זה בילבד שכימעט מחצית מאזרחי ישראל הם
ממוצא אירופי, אלא שגם המחצית השניה קיבלה על עצמה
סיגנון־חיים וקצב־עבודה שמקורם באירופה הקרירה.
כאשר עם בעל טכנולוגיה אירופית־צפון־אמריקאית
רוצה להתקיים בארץ בעלת אקלים שמי-ים־תיכוני, יש
לו הברירה בין שתי אפשרויות: להאט את הקצב ולהסתגל
לאורח־חיים ״מיזרחי״ ,או להתאים את האקלים באופן
מלאכותי לקצב־החיים הז־־צוי.
לכאורה, זה מובן מאליו. אך הנה, כימעט מאה שנים
אחרי ראשית ההתיישבות הציונית, עדיין אין החברה
הישראלית מתמודדת עם בעייה זו. במקומות רבים, שבהם
ממתינים בני־אדם — החל בתחנת־האוטובוס וכלה במיתקן
לרהיצת־מכוניות — אין סככות להגנה מפני השמש.
בכלא נפחא פרץ מרד של אסירים בגלל — בין השאר —
סירובה של הנהלת הכלא להתקין סככה בחצר, שם
ממתינים בני־המישפחה במשך שעות לביקור אצל יקי ריהם
הכלואים.
נדמה לי שהאקלים היא נושא מוזנח ביותר בחקר
התרבויות ובניתוח אורחות־חיים של עמים. האם אין זה
מובן מאליו שהקפדה האירופית על ״תחום הפרט״ נובעת
ממציאות אקלימית, המכריחה את המישפחה להסתגר ברוב
ימות השנה בדירה אטומה, ליד האח הבוער, מאחורי
וילונות סגורים י או שהסיגנון התרבותי הערבי נובע
מאקלים המגרש את האנשים מבתיהם החמים, והמביא
אותם להתכנס בשווקים מקורים ובחצרות של בתי־קפה?
האדם הישראלי הוא עצבני, מתוח, תוקפני. יש לכך,
מן הסתם, סיבות רבות — החל בהיסטוריה היהודית וכלה
בהתנגשות של עולים מתרבויות רבות. אך האם אין זה
מובן מאליו שאחת הסיבות לתופעה זו היא אקלימית?
אדם הנאלץ לעבוד בקצב אירופי ביום שרב, בלי הפסקת־הצהריים
הארוכה שהצלבנים האירופיים הקפידו עליה

אודי אמדי

אי|י|
בבואם הנה, כיצד זה לא־יהיה מתוח ועצבני? נהג התקוע
בפקק־תנועה במכונית חמה, כשהשמש הקיצית מכה על
גגה, איך יוכל לנהוג כעמיתו בנורווגיה?
אחרי הקדמה ארוכה זו: אחד משיגעונות, הוא הרעיון
שיש למזג את האוויר לא רק בכל מקומות־העבודה ובתי-
המגורים, אלא גם בכל כלי־הרכב. מאז יומי הראשון
בכנסת נאמתי על כך פעמים ללא-ספור (נוסף על שיגעון
אחר: חיוב הנהגים בחגירת חגורות־בטיחות) .הטרדתי
בעניין זה את כל שרי־התחבורה, ממשה כרמל, דרך עזר
וייצמן וגד יעקובי, עד חיים לנדאו. תבעתי — כמינימום
— לשחרר את מזגני־האוויר מכל מיסוי, ולחייב את כל
האוטובוסים והמוניות בהתקנתם.
והנה — נמסר כי חיים לנדאו החליט סוף־סוף לחייב
את כל כלי־הרכב הציבוריים בהתקנת מזגני־אוויר תוך
חצי שנה. בראוו.
מכאן לצעד הבא: שיחדור המזגנים ממיסוי גם למכו
ניות
פרטיות. גם הנהג הפרטי הוא בן־אדם (אף שלא תמיד
הוא נראה כך) ,והוא יהיה בן־אדם הרבה יותר נחמד ואדיב
ביושבו במכונית ממוזגת.

הלו! ך הלכי החבריא
יש מקומות יפים בארץ. מעטים מאיתנו מכירים את
כולם. הטלוויזיה מאפשרת לנו לראות אותם, מבלי לקום
מן הכורסה או המיטה.
כולי בעד התוכנית נקודת חן. כולי בעד עורכיה ומגי-
שיה. הם עושים עבודה טובה מאוד.
אבל יש לי בקשה: אולי מותר להסתכל בנקודות־הנוי
של ארצנו מבלי שיתרוצצו בהן גברים ונשים
הנבחרים לתפקיד זה, כנראה, על פי ריחוקם מהדמות
הישראלי(ת) האידיאלמת) ?
אין לי דבר נגד אורי דביר. באמת לא. אני משוכנע
שהוא גבר לעניין, ואיש נחמד מאוד. אבל גם הוא יודע
שבתפקיד הסייר אין הוא דומה לג׳ון ויין או לגארי
קופר זצ״ל.
אפשר להניח לנוף לשחק לבדו, בלי תוספת אנושית.
ובצבעים, בבקשה.

איך נגמלתי
מסקארלם או הארה
אני מודה שאני מתייחם באדישות־מה אל איומיהם
של בעלי בתי־הקולנוע לסגור את אולמותיהם לצמיתות,
ולמסור את המפתחות לד״ר יוסף בורג ו/או לצ׳יצ׳ .כי
זה מכבר נגמלתי מן, ההליכה לקולנוע.
זה לא היה קל. אך אלכוהוליסט יכול להיגמל, מעשן-
סיגריות יכול להיגמל, נארקומאן יכול להיגמל וגם קול-
נועמאן.
לא הייתי מעולם מכור לקולנוע לגמרי, אך הייתי קרוב
לזה. בנעורי לא היה כימעט סרט חשוב או פחות־חשוב
שלא ראיתיו. לא הושפעתי על־ידי סרטים כפי שהושפעתי
על־ידי ספרים, אך אני יכול לזכור בלי קושי מאות סרטים
שראיתי, לפרטי פרטיהם, ובזיכרוני נעוצות הרבה סצנות
שעשו עלי רושם בל-יימחה. אני עוצם את עיני ורואה
את רט באטלר וסקארלט או׳הארה, את פימפרנל סמית
וקפטן בליי, את גברת מיניבר והדיקטטור הגדול, את
הפועל בזמנים מודרניים ואת התולעים בסיירת פוטימזקין.
ובתור ילד קטן הייתי מקדים לבוא לקולנוע ונהנה
מכל רגע של המתנה, מאושר בידיעתי כי הנה־הנה, עוד
מעט, ייפתח המסך ואני
אראה אינדיאנים וקאובוים
ועולמות קסומים. עד היום
לא השתחררתי לגמרי מ נטייה
ילדותית זו.
אם כן, מדוע נגמלתי?
נגמלתי מפני שהישיבה
באולם של קולנוע ישראלי
הפכה עיבוי.
נשבר לי מחבורות ה־פירחחים,
המשמיעות קרי אות
דביליות ברגעים דרמ תיים.
וגם מהשכן, המדליק
לעצמו סיגריה, והנושף את
עשנה אל תוך נחירי המת מרדים.
וגם מאותה תופעה
ישראלית־ייחודית: הבקבוק סקארלט הריק שהתגלגל ממעלה ה יציע
אל תחתיתו, מבלי לדלג אף על מדרגה אחת.
וגם מהסדרנים המקימים המולה בלתי־פוסקת, בשעה שהם
מושיבים אורחים במקומותיהם בשעת ההצגה.
גרוע מזה: אני מתרגז. אני מתרגז כשאני רואה שקהל
של 800 אזרחים טובים ותרבותיים אינו מעז להתקומם
נגד שלושה ביריונים מפריעים, היושבים בקירבו, בביטחון
גמור שאיש לא יעז לגעת בהם. קומץ ביריונים, המשתלט
על אולם שלם, מזכיר לי יותר מדי את השתלטות פלוגות־הסער
על מדינות גדולות ותרבותיות.
כתבתי על כך לא פעם. הפצרתי בבעלי בתי־הקולנוע
לשים קץ למצב בלתי־נסבל זה, לפני שזה יהיה מאוחר
מדי. הצעתי שיוחלפו הסדרנים המפריעים, שיועסקו שוטרים
בשכר כדי שיהיו נוכחים בכל הצגת־קולנוע, שיעובדו
נוחלים עם המישטרה כדי לדכא את הבריונות אחת
ולתמיד, לא במיבצע חד־פעמי, אלא לצמיתות.
אך האולמות היו מלאים, ולבעלי בתי־הקולנוע לא היה
איכפת, או שלא היה איכפת להם די הצורך.
כך התחלתי להיגמל. מדי פעם, כשהיה מנוי וגמור
עימי ללכת לקולנוע כדי לראות סרט שמשך אותי, גיליתי
לפתע שבעצם אין לי חשק לקום מאחורי הטלוויזיה
וללכת לג׳ונגל. העדפתי את הסרט המטופש שעל המירקע.
עכשיו אני הולך לקולנוע פעם־פעמיים בשנה — וגם אז,
לרוב, להצגות מיוחדות. שבהן אין חשש מפני ד,בריונות
השיגרתית.
׳להקטין את היטל־העינוגים? הממ, בעצם, אולי. למה
לא? ומה יש הערב בטלוויזיה?

נו עדו של -31 החונל
ף* אחד מסרטיו, גן־עדן של רביהחו־
* בל, משחק אלק גינס בתפקיד הקבר ניט
של מעבורת, המפליגה באופן קבוע
בין גיבראלטאר הבריטית והחוף המא־רוקאי
שממול.

ההסתדרות והעיריות הגדולות! הקצונה
הבכירה ! היבואנים הגדולים ! סוחרי-
הנשק ! הבנקים ! חברות־הביטוח ! הבור סה
; כלי־התיקשורת העיקריים ! ועוד.
הסצנה הראשונה :

בגיבראלטאר הוא הבעל הבריטי הקולוניאלי
של אשה בריטית קולוניאלית,
המתגורר בווילה נאה, בריטית וקולניא־לית.
הכל מסודר, נקי, מרובע.
בצד המארוקאי, הקברניט הוא הבעל
הבוהימי של רקדנית ספרדית לוהטת, וחי
עימד, חיים משוגעים.
בכל יומיים יוצאת המעבורת מגיב־ראלטאר.
על הקיר בתא־הקברניט תלוי
תצלום של אשתו הבריטית ההגונה והמכוערת.
בדיוק באמצע המיצר ניגש רב־החובל
אל התצלום והופך אותו. בצידו
השני יש תצלום של אשתו הספרדית
הזוהרת.
בדרך חזרה, בדיוק באמצע המיצר,
הוא הופך את התצלום שוב. וכך הוא
חי בשלווה ובאושר, עד אשר

האחרים משמיעים במקהלה קולות של
הסכמה.
היו״ר, גבר נמרץ שניכר בו שהיה
פעם גנרל, אומר כמה מילים באינטר קום.
נכנס אלק גינס.
״ובכן, מר ז׳ורבין,״ אומר היו״ר ,״הח לטנו.
הפעם זה המערך. אתה יכול לסדר
את זה?״
״אין בעיות,״ אומר גינם־ז׳ורבין.
״אבל אל תזרוק את החומר של ד,לי
לקברניט
יש חיים כפולים.

לעלילת הסרט יש, מן הסתם,
תוכן סימלי עמוק. אחרת לא היה
אלק נינם מקבל כו את התפקיד
המרכזי.

ך ם לתפקיד שמשחק ידידי, אליעזר
י* ז׳ורבין, מנהל חברת־הפירסום הגדולה
דחף, יש תוכן סימלי עמוק.

״רבותי,״ אומר היושב-ראש.
,,נדמה לי שהליכוד נגמר, לפי
שעה. כדאי לשים אותו במקרר
לארבע שנים.״

המימסד אינו מעוניין בשלום של ממש.
כי מערכת־ד,ביטחון הענקית ותקציב-
הביטחון העצום הם מכשירים חיוניים ל־שיגשוגו.
החזקת השטחים הכבושים, המ ספקים
כוח־עבודה זול וממושמע מאוד
(ברוך השם, ישנו המימשל הצבאי!) ,גורמת
להתעשרות של רבים מחבריו.
גם הכפייה הדתית דרושה. כי הצמרת
הדתית היא חלק מן המימסד, בדיוק כמו
צמרת העסקתה ה״ציונית״ הגדולה, העושה
חיים משוגעים על חשבון העם היהודי.

אין שום הבדל •טל אינטרסים
כין מנכ״ל החכרה ההסתדרותית
הענקית וכין שכנו כסכיון, בצהלה
או ככפר־שמריהו, אלוף חברות-
הביטוח. כבל העניינים החשובים,
דיעותיהם זהות לגמרי.

אמנם, לפני מצלמות הטלוויזיה הם
מתקיפים זה את זה בשצף־קצף, והמאב־

להציל

.המדינה

! 111

ז׳ורכין הוא הקברניט של מעבורת,
הנושא את שם המדינה.

פעם בארבע שנים יוצאת המעבורת
לדרכה, פעם בכיוון האחד, ופעם בכיוון
ההפוך.
ב־ 1977 יצאה המעבורת של קפטן דורי
בין להציל את המדינה מידי המערך.
בתא־הקברניט היה תלוי תצלומו הזוהר של
עזר וייצמן (ובלית ברירה גם תמונתו של
מנחם בגין).
ב־ 1981 תצא המעבורת של קפטן דור־בין
בכיוון ההפוך. עכשיו יש להציל את
המדינה מידי הליכוד. על הקיר תלוי
התצלום של שימעון פרס (ואולי, מי
יודע, יתווסף אליו התצלום של וייצמן?).
וכן הלאה. ב־ — 1985 להציל את המדינה
מידי המערך. ב־ 1989 מידי הליכוד.
ב־ 1977 היה צורך להציל את המדינה
מידי המערך, מפני שהמערך היה אובד-
עצות, חסר־פיתרונות, מושחת. ממשלת־המערך
לא תיפקדה. היתד, פרשת אשר
ידלין, וחוץ מהכל — זה נמאס.
היה צורך להחליף את השילטון. מי
היה יכול לעשות זאת? רק כוח , 1
הליכוד !

ואבן, המוני עם ישראל קיבלו
את הוראת הקפטן, והליכוד עלה.

ב־ 1981 יהיה צורך להציל את המדינה
מידי הליכוד, מפני שהליכוד הוא אובד-
עצות, חסר־פיתרונות, מושחת. ממשלת-
הליכוד אינה מתפקדת. יש פרשת אהרון
אבו־חצירא. וחוץ מהכל — זה נמאס.
יש צורך להחליף את השילטון. מי
יוכל לעשות זאת? רק כוח ,1המערך.
ואכן, המוני עם ישראל מוכנים לקבל
את הוראות הקפטן, והמערך יעלה.

הסיסמה :״ביחד, להציל את המדינה;

ד ם אני חולם על הפקת סרט. למה
^ לא? התסריט כבר מוכן בראשי. אלק
גינס ישחק בו,שוב את התפקיד הראשי.
בווילה שקטה בהרצליה־פיתוח מתכנ סים
תריסר אנשים. זהו הוועד־הפועל הסודי
של ״המימסד״.

צ ±המופלאים מייצגים את כל
חלקיו של המעמד השליט הסמוי
כמדינת-ישראל, מעמד שקראל
מארכס המנוח לא חלם עליו.

אחד מהם מייצג את אילי ההון השחור.
אחר מייצג את מנהלי החברות הממלכתיות
הגדולות. שאר העשרה הם נציגי הצמרת
של המיפלגות הפוליטיות העיקריות ; ה פקידות
הבכירה של הממשלה, הסוכנות,

צאה שד יחסי־ציכדר. זוהי אש־לייה,
המטופחת בשקדנות על־ידי
אמצעי-התיקשורת, אשר בעליהם
וסנהליהס •שייכים אף הם למעמד

מכל הבחי׳נות הממשיות — השקפת־העולם,
הפיתרונות הפוליטיים, הגישה החברתית,
התוכניות הכלכליות — המערך
והליכוד מהווים מיפלגה אחת.

מין מערכוד.

8 ! 81 1
ם כן, ישאל אדם תמים, מדוע מקיי־י
מים ביכלל שני גושים? מדוע אין
יוצרים גוש אחד גדול ומאוחד, כמו ב מצריים
או ברומניה, למשל?
מי ששואל כך אינו יורד לעומק ה־תיחכום
של המימסד הישראלי.

אילו היה קיים רק גוש אחד —
אותו מערכוד — היתה קמה בהכרח
אופוזיציה אמיתית, גדודה,
יעילה, תוקפנית.

אופוזיציה זו היתד, קולטת את כל הזעם
והמרי של המוני המקופחים — החל
בעובדי־הייצור המעולים, המנתחים וד,מ הנדסים,
ששכרם מגיע בארץ למחצית
השכר של עמיתיהם באירופה, למרות ש תוצרתם
נמכרת באותו המחיר, וכלה ב־שכבות־המצוקה,
המתקיימות על גבול
הרעב.
השיטה הישראלית מחוכמת יותר ללא־שיעור.
כאשר שולט המערך, הליכוד הוא
הקולט את כל הזעם והמרי. תודות, לכך
נבחר הליכוד, ואז קולט המערך את הזעם
והמרי.

זהו מעגל סגור. הוא מונע את
עלייתה של אופוזיציה אמיתית
מכד סוג שהוא. מדוע להצביע
בעד מיפלגת-אופוזיציה קטנה
ושולית, כשיש מיפלגת-אופוזיציה
גדולה וחזקה, ההולכת או־טו־טו
להציל את המדינה ץ

די חד,
לשק את הריסות הכלכלה.
כוד,״ מוסיף אחד הנוכחים בקול מהור הר
.״יתכן שבעוד ארבע שנים נזדקק
לזה.״

אלק גינס מחייו. אין הוא רגיל
לזרוק דכר. מה שהיה טוב לפני
ארבע שנים, יהיה טוב גם כעוד
ארבע שנים. לקהל הישראלי יש
זיכרון קצר מאוד, כרוך השם.

יני בטוח איזה מין סרט זה יהיה.
ר מותחן? קומדיה?

העלילה נראית, כמבט הראשון,
כמתאימה לקומדיה. אכל היא
רצינית מאוד־מאוד.

קודם כל: האינטרסים של המימסד
רחוקים מאוד מלהזדהות עם האינטרסים
של מדינת־ישראל.

ההיפך נבון.

המדינה מעוניינת, למשל, במניעת הת פוצצות
חברתית. לכן היא מעוניינת ב-
צימצום הפער החברתי, בעלייה סבירה של
השכר ופריון,•!-עבודה, בעצירת האינפלא ציה,
בחיסול ההון השחור, ועוד ועוד.
המימסד אינו מעוניין אף באחד מאלה.
הוא מעוניין בכך שההון השחור, המרוכז
כימעט כולו.בידיו, לא ייפגע. הוא מעונ יין
בשכר נמוך לעובדים השכירים ול עצמאיים,
בייבוא קל וזול של מוצרי-מות-
רות לשיכבה העליונה, באינפלציה דוהרת,
המעשירה את הספסרים מכל הסוגים.

קים ביניהם ממלאים את כל טורי־הרכי־לות•
,הנקראים בישראל ״פרשנות מדי נית״
.אך בערב הם יושבים ביחד ליד
בריכת־השחייה הפרטית של ידיד משותף,
לוגמים ויסקי סקוטי ומחליפים די-
עות על תנודות הבורסה. ובמיזנון בכנסת
יושבים כולם בצוותא, שבת אחים
גם יחד.
י מערך יצר את המעמד הזה. הלי ׳
כוד מטפח אותו. בבוא היום יעבור
בחזרה אל המערך.

המעבר הוא קל, ואינו ברוך בשום
בעיות אידיאולוגיות.

אליעזר ז׳ורבין מציע את שרותיו ה-
מיקצועיים, ומותר לו להגישם לכל המר בה
במחיר. אך ז׳ורבין אינו אדם ציני.
הוא לא ישרת מיפלגה שמצער, נוגד את
מצפונו. אך אין לו כל בעייה במעבר
ארבע־שנתי זה.

מדוע ץ מפני שזהו מעבר רק
למראית־עין. למעשה זהו המשך.

משה דיין נבחר ברשימת־המערך וקפץ
למחרת היום אל ממשלת־ד;ליכוד.
גיסו־לשעבר, עזר וייצמן, יכול עכשיו
לקפוץ את אותה הקפיצה בכיוון ההפוך.
אין בעיות. ולא מפני שאלה הם אנשים
ציניים.

האמת הפשוטה היא שההבדלים
בין שני הגושים הקיימים הם המי

הסיסמה היא: אל תבזבז את קולך על
מיפלגה קטניה! הצבע בעד הגוש .--
אם אין זה עוזר, אפשר תמיד לתקן
את החוק. חוק באדר-עופר סירס ב־1973
את התנועות הקטנות שניסו לגבש אופו זיציה
של ממש. אם לא די בכך, אפשר
להעלות את אחוז־ד,חסימה.
₪! 81 861
^ יימת, כמובן, הסכנה שבאחד הי-
•\ מים יתפוס הציבור מה מתרחש, ו יפרוץ
בזעם מתוך מעגל־הקסמים.
אך בעלי־המימסד מזלזלים בסכנה זו.
הם בטוחים כי אברהם לינקולן טעה
כאשר אמר כי ״ניתן לרמות חלק מן
הציבור במשך כל הזמן, ואת כל הצי בור
במשך חלק מן הזמן. אך אי-אפשר
י לרמות את כל הציבור במשך כל הזמן.״
לינקולן איש צדיק ת מי ם היה

בדורותיו. הוא לא הביר את המימי
סד הייטראדי.

בעזרת תעמולה טובה, כך סבור המימי
סד, ניתן למשוך את העם באף עד בלי
סוף. מציגים לו בטלוויזיה, ברדיו ובעי תונות
מחזות־אימים של מאבקי־איתנים
בין גדולי־האומה. רבין מכה את פרס,
וייצמן מרביץ לבגין, פרס הולם בבגין,
והעם יושב ונהנה, כמו בתחרוודאיגרוף.

הוא מפצח גרעינים, מפליט
קללה או שתיים, לוגם בירה ומתברר.
יא, איזה ספורט ;

אין הוא יודע ששני המתגוששים פוע לים
על פי תוכנית מדוייקת, שכל מהלומה
נוראית תוכננה מראש על־ידי המאמנים
של השניים, וששניהם אינם אלא
שכירים של האמרגן, הגורף את ההון.
בהתגוששות מפוברקת זו של הליכוד
והמערך, האמרגן הוא המימסד — שיכ בה
קטנה מאוד ודקה מאוד, המפקיעה
לטובת עצמה את רוב פירות המדינה.

לכל השאר היא נותנת לחם
וקירקס. ובקירקס נערכת ההתגו
•טשות של שני הגושים הגדולים,
תחת הסיסמה :״יחד, להציל את
המדינה .

חקיר ה וג ד
פ קי ד ב כי ר
מבקר־המדינה עומד להעביר למישטרד, מימצאים
נגד פקיד בכיר ביותר, שהיה לאחרונה בחדשות.

תיגינן י ף
אבו־ ח ציר א
רוצה לדעת
יתכן מאוד כי אהרון אבו־חצירא יסרב להעיד
במישטרה, כדי להכריח את היועץ המישפטי לבקש
את הסרת חסינותו.

בכך ישיג יתרון גדוד: כדי להשיג את
הסרת החסינות, ייאלץ היועץ המישפטי
לחשוף כוועדת־הכנסת את כל חומר
הראיות שנאסף עד השר. כך יוכל אבו־הצירא
לעיין כראיות האלה לפני שיצטרך
להעיד, ויוכל להכין את עדותו כראוי.

הסיס עם פו ר טוג ל
היחסים בין ישראל ופורטוגל עומדים להתהדק
בעתיד הקרב.

הדבר נעשה כעיקכות התערבות
אמריקאית אינטנסיבית כיותר, ולחץ
שהפעילו דרגים אמריקאים בכירים כיותר
עד ממשלת ליסבון.

על־פי החשד שיכן אותו פקיד בכיר-את
אביו החולה, שנפטר בינתיים, כמלון־פאר,
הציב לרשותו אחות צמודה, וקיבל
אלף דירות
ממישרד־הרווחה סכום שד
כדמי המלון והשמירה הרפואית הצמודה.
שערוריית מילגו ח המוסיאון
עובדי מוסיאון ישראל בירושלים מאיימים להשבית
את המוסד, בעיקבות שערורייה של חלוקת מילגיוח
לעובדי־המוסיאון.
המילגה הגדולה ביותר המוענקת לעובדי המוסיאון,
בסך 32 אלף דולר (שהם כשני מיליון לירות)
מייועדת רק.לאוצרי־המוסיאוו. את המילגה היה
צריך לקבל אחד האוצרים הצעירים, דויד (״דודיק״)
גל. אולם כדי שלא לתת לו את המילגה, נטלה
ממנו הנהלת המויסאון את התואר אוצר, ומינתה
אותו כראש־אגף.

עד פי החלטתו של מ״מ יושב־ראש
;מועצת המנהלים של מוסיאון ישראל, מיכאל
(״מייק״) ארנון, הוענקה המידגה לשתי
אוצרות קשישות, שככר אינן עובדות
כמוסיאון, ולצייר מפורסם החי כחו״ל,
שהודיע על נכונותו לחזור ולהשתקע
כישראל למשך שנה, אם יקבל את המילגה.

אחת השאלות: האם מותר לשר
לקבל מתנה כזאת, מכדי שהדבר
יהווה עבירת שוחד?

לחל ־ א בי ב
כמישרד־הפנים הושלמה הכנתו של תיק,
ובו תיכנון מפורט לפיזור עיריית תל־אכיב,
בראשותו של שלמה (״צ׳יצ להט,
ולמינוי ועדה קרואה דתד־אכיב.
ההוראה להכנת המיבצע באה ממנכ״ל מישרד־הפנים,
חיים קוברסקי, אחרי התייעצות עם שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג.

לדעת קוכרסקי יכול להיווצר מצבו שבו
יארגן צ׳יצ׳ התפטרות קולקטיבית שלו
ושד הנהלת מועצת עיריית תל־אכיב,
כדי ללחוץ עד מישרדי האוצר והפנים לתת
לתד־אכיב תקציבים -נוספים. הכוונה היא
להפעיל תוכנית זו מייד עם הגשת
ההתפטרות שד צ׳יצ׳.

צ״צי נכנע להורים ראש עיריית תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, נכנע
להורי הילדים המתגוררים בשכונת רמת־אביב ג/
והסכים לכך שהילדים ילמדו בביודהספר בשכונה,
ולא בבית־הספר ארזים ברמת־אביב.

הורי ילדי ביתה א׳ בשכונה הצעירה סירבו
לשלוח את ילדיהם לבית־הספר ״ארזים״.
לדבריהם הדרך דכית־הספר חוצה כביש
ראשי, המסכן את חיי ילדיהם. צ׳יצ,
שנפגע מכך שהורי הילדים פנו לאמצעי
התיקשורת, הודיע להם ״רק עד גופתי
המתה ילמדו הילדים שלכם כבית־הספר
כרמת אביב ג .״
אביב ג /נחמה בר־כוכבא, אשתו של תת־אלוף משה
(״בריל״) בר־כוכבא, ותוך איומים בפנייה לבג״צ,
בהתערבותה הנמרצת של מנהלת בית־הספר ברמת־הוכנע
בשבוע שעבר צ׳ יצ/

שפיר הודיע לשר־הפנים, הד״ר יוסף בורג
(שהעביר את ההודעה לראש־הממשלה
מנחם בגין) ,שאם המישטרה לא תקבל
את מלוא התקציב להפעלת תוכנית
״תירוש״ ,הוא יתפטר.
עדיין לא הוחלט אם להיענות ללחצים של שפיר.

קציני מי שטרה
ייבדקו ב פו לי גרף
כמה קצינים ובלשים מהיחידה
המרכזית כמישטרת מחוז תל־אביב
ייבדקו כקרוב כגלאי־שקר (פוליגרף).
מטרת הבדיקה: לגלות מי מהם הדליף
לעיתונאים ידיעות על התפתחויות
כחקירה של פרשת פיצוצי־המכוניות.
ההוראה
לבצע את
של מפקד המחוז,
בינתיים הוחתמו כל
על הצהרות, שבהן
סודיות.

הבדיקה ניתנה באישורו
ניצב משה טיומקין.
אנשי היחידה־המרכזית
התחייבו לשמור על

אבו־ ח ציר א:
האס מו ס ר דנ 7מן ד
החלטתו של המיליונר בעל־הקאזינו משווייץ,
ניסים גאון, לממן את הגנתו המישפטית של
השר אהרון אבו־חצירא, מעוררת שאלות
מישפטיות.

ועדה קרו א ה

תירוש על־ידי הממשלה, הודיע שר־האוצר, ייגאל
הורביץ, שהוא שמח מאוד שהממשלה קיבלה את
התוכנית, אך שאין הוא מתכוון להקציב לה את
הסכום שביקשה המישטרה.

אליהו מ חפ ש מנהיג
ח״כ שלמה אליהו, ראש סיעת ״אחוה״ ,הסיעה
בת שלושת חברי־הכנסת שהתפלגה מהסיעה
הדמוקרטית, עומד להודיע אחרי חג שמיני־עצרת
.על המשך דרכה הפוליטית של סיעתו.
אליהו סירב לגישושים של הליכוד, בדבר הצטרפותו
לקואליציה וקבלת׳ תיק בממשלה. לעומת זאת הוא
מנהל מגעים הדוקים ביותר עם שני פלגי המערך.

אם יחליט אליהו לרוץ לבחירות עם שני
חכרי־הכנפת האחרים ברשימתו, שפיק
אסעד ועקיבא נוף, הוא לא יעמוד בראש
הרשימה, אלא יחפש אישיות ציבורית
שתעמיד עצמה כראשה. אליהו יעמיד
עצמו כמקום השלישי, כששפיק אסעד
כמקום היטני ועקיבא נוף כמקום הרביעי.

ועדת ה כנ ס ת
תדון ברוכין
על פי בקשתו של יושב־ראש הכנסת, יצחק ברמן,
תדון ועדת־הכנסת כנראה בהתנהגות ״הוועד
הציבורי למען חקירה הוגנת״ ,שבראשו עומד ח״כ
המפד״ל בן־ציון (״בנצי״) רובין.

״הוועד הציבורי״ הוקם כדי להגן על השר
אהרון אכו־חצירא, וברמן יבקש, מוועדת־הכנסת,
שבראשה עומד ח״ב משה מירון,
לחקור אם לא חרג רובין מכללי
האתיקה של חברי־הבנסת בפעילויותיו
השונות כמיסגרת זו.

שפיר איים להתפטר מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב הרצל שפיר, איים
בשבוע שעבר להתפטר מתפקידו. אחרי קבלת תוכנית

מנ הל בית״ר תפטר מנהל קבוצת הכדורגל של בית״ר ירושלים, עורו־הדין
יוסף (״יוסי״) ז׳רדבסקי, עומד להתפטר
מתפקידו.

לדברי ז׳רז׳בסקי, אין הנהלת הקבוצה
ואגודת האוהדים שלה מניחות לו לנהל את
הקבוצה כצורה הנראית לו, בדי שיוכל
להעלותה חזרה לליגה הלאומית.

צמרת הגיש תז כי ר
ראש מחלקת־החקירות לשעבר כמישטרת
מרחב חיפה, ניצב־מישנה אברהם צמרת,
הגי שלמפכ ״ ל ה מי שטרה, ר ב־ני צ כ הרצל
שפיר, תזכיר נגד מפקד המרחב, תת־ניצב
אברהם תורג׳מן. לדברי צמרת, יש בתזכיר
שלו מימצאים וחשדות, הנתמכים על־ידי
הקלטות, המטילים דופי כתורג׳מן.
לפני שבועות אחדים הדיח שפיר את צמרת מתפקידו,
בעיקבות הסיכסוך בין צמרת לבין תורג׳מן.

מ פול חן של דיניץ:
תיקון ו ה תנ צ לו ת
בידיעה שהופיעה במדור ״אתה והלירה״ של יגאל
לביב (העולם הזה )2242 נאמר כי האוניברסיטה
העברית כאילו שילמה יותר מ־ 700 אלף ל״י עבור
מסי־ייבוא למכוניתו של מר שימחה דיניץ, ושמבקר
האוניברסיטה החל בבדיקת הנושא. כן נאמר
שהאוניברסיטה משלמת למר דיניץ משכורת בסך
120 אלף ל״י נטו לחודש.
בירור נוסף העלה שהידיעות הנ״ל אינן נכונות.
האוניברסיטה לא שילמה כל סכום שהוא עבור
מכוניתו של מר דיניץ, שייבא מכונית מדגם שבט,
ושילם את המיס־ם עליה, בסך 200 אלף ל״י, בעצמו.
לא נפתחה כל חקירה מטעם האוניברסיטה,
וממילא לא הופסקה. משכורתו של מר דיניץ שווה
למשכורתו של פרופסור באוניברסיטה.
המערכת מצטערת על הפירסום, ומתנצלת עליו
לפני מר דיניץ והאוניברסיטה העברית.

במדינה
העם

שתי מדינות, מן השנואות ביותר
בישראל, פתחו במילחמה ביניהן.
איראן של רוח־אללה חומייני
אגדה הסבר.
ועיראק של סדאם חוסיין הן שתיהן
הקו? הוא קולו ש? מועמדות על התואר ״המדינה
האנטי-ישראלית ביותר בעולם״.
דויד?יי? אך הידיים
שתיהן קוראות בגלוי לחיסול יש חן
ידי ייגאל הורכיץ ראל — זו בשם האיסלאם הלוחם,
זו בשם הלאומיות הערבית.
באגדה התנ״כית הידועה, יע כאשר
שתי מדינות כאלה תופ קוב
התחפש לעשיו כדי לרמות סות זו בגרונה של זו, מוכרח היה
את אביו הזקן, יצחק, לפי עצת האזרח הישראלי לחוש שאם כבר
אמו, ריבקה. יצחק העיוור אמנם צריכה להיות מילחמה — אלה הם
הבחין שהקול הוא קולו של יע שני צדדים אידיאליים.
קוב, אך השתכנע כי הידיים הן
מידחמה חריגה. גם במקוידי
עשיו.
מות אחרים בעולם לא עוררה
ממשלת ישראל מציגה אגדה מילחמה זו סימפטיה לאחד משני
זו בצורה הפוכה. בבואה לבקש הצדדים.
את בירכת הציבור המקופח, היא
מהבחינה הזאת, זוהי מילחמה
מדברת אמנם בקולו של דויד יוצאת־דופן במחצית השניה של
לוי, אך ידיה הן ידיו של ייגאל המאה ה־ .20 המילחמה השיגרתית
הורביץ — ובאגדה זו עשיו מנצח בימינו היא של באי־כוח — מדינת־תמיד.
חסות
של ארצות־הברית בצד ה מדי
פעם מכריז הקול הממשלתי אחד, מדינת־חסות של ברית־המו־על
צעדים מרחיקים־לכת, שנועדו עצות בצד השני. כזו היתה מיל־להטיל
על המתעשרים, אילי ההון חמת ויאט־נאם. כזאת היתה מיל־השחור
וספסרי־הבורסה חלק מן חמת הודדפאקיסתאן. כזאת היתד,
העול לקיום השרותים הסוציא מילחמת אתיופיה־סומאליה, שבה
ליים במדינה. הדבר תואם את ה החליפו מעצמות־העל את בני־מוסר
היהודי (״כל ישראל ערבים החסות שלהם בשעת הסיכסוך.
זה לזה״) והעולמי, האומר שעל
אין המצב כך במאבק האיראני־החזק
לעזור לחלש, ועל העשירים עיראקי. איראן היא בת־ברית טב לקיים
את הזקנים, החולים והיתו עית של ארצות־הברית, אך היא
מים.
מקדשת עליה מילחמד, ביגלל תמיכך
הודיעה, בשעתו, כי היא מת כת וושינגטון בשאה המודח ופרשת
כוונת לפתוח את הכספות הפר בני־הערובה. התוצאה: אין חלפים
טיות, כדי לשים את ידה על ההון לנשק האמריקאי, שנקנה על־ידי
השחור, שנגנב מן הציבור. לשם השאה המנוח בהון־עתק מידי
אותה מטרה החליטה לחייב כל
אמריקה. ואילו עיראק התרחקה
אזרח בישראל להגיש לשילטונות־ בשנים האחרונות מברית־המועצות
המס הצהרת־הון. לאחר מכן די והתקרבה למערב.
ברה על מס שיוטל על הרכוש.
התוצאה: שתי מעצמוודהעל הת כל
אלה היו קולות יפים. אך
ייחסו למילחמה בזהירות, מבלי
הידיים של מישרד־האוצר לא הג להיות מעורבות בה. גם מדינות
שימו אף אחת מן ההכרזות האלה.
אזוריות כמו ישראל ומצריים לא
כי במישרד־האוצר יש שפע של
יכלו להזדהות עם שום צד.
מומחים המוכנים להוכיח כי צעד
דם ונפט. אם לא מניע גלובלי,
כלכלי המפריע לעשירים הוא לרעת מה גרם למילחמה?
המדינה והכלכלה (ראה הנדון).
היא אישרה מחדש לקח, ששום
ברבה לבטלה. השבוע נערך אומה בעולם אינה יכולה להתעלם
המחזה העתיק מחדש.
ממנו: חולשה צבאית מזמינה תו חקול
היה קולו של דויד לוי. הוא
קפנות.
תבע להטיל מס חד־פעמי על בעלי
זהו לקח מעציב, אך יציב, עיראק
ההכנסות הגבוהות, למימון השרו־ תקפה את איראן מפני שהיה נדמה
תים הסוציאליים.
לה שהיא חלשה. הצבא האיראני
מנחם בגין שיחק יפה את תפ המפואר — לפחות על גבי הנייר
קידו של יצחק אבינו. הוא נתן את — שהקים השאה התפורר במה בירכתו
להצעת לוי־יעקוב. כל חבפכה.
הנשק החליד מחוסר טכנ רי
הממשלה מיהרו להסכים עימו. אים וחלפים. הגנרלים הוצאו ל אולם
הידיים נשארו ידיו של הורג, ברחו או גורשו. הענק ה עשיו.
יגאל הורביץ ופקידיו אינם
איראני נראה כמשותק.
חולמים לבצע את ההחלטה, וכבר
יתר על כן, איראן מלאה מתחים
למחרת היום הודיעו עיתוני ה־פנימיים.
הכורדים מצפון, הבלו־מימסד
כי ״השרים לא הבינו על צ׳ים ממיזרח, הערבים ממערב, מו מה
הם מצביעים.״
אסים כולם. בעול הממשלה המר כזת
בטהראן, שבה שולטת כת של
כוהני־דת מטורפים.
סדאם חוסיין סבר כי התפוח
מ־לחמה על החידקל
הוא רקוב, ודי בניענוע חזק כדי
שיפול מן העץ.
כששניים רכים, השלישי
מבחינה עיראקית. היו לו סיבות
צוחק אין זה
רבות לכך. ניצחון צבאי על מדינה
לא־ערבית יכול להפכו למנהיג הפעם גבון
רב־היוקרה של העולם הערבי, אח רי
שקאהיר השנואה גורשה מן
התגובה הראשונה היתה שימחה.

יחסים מרח ביי ם

ה עו ל ם הז ה 2248

המחנה. השתלטות על ערביסתאן
(היא חוזיסתאן, בפי האיראנים) ה עשירה
בנפט, יכולה להפוך את
עיראק למדינת־הנפט החשובה ב יותר
בעולם, אחרי סעודיה, ו־כימעט
שווה לה.
חוץ מזה יש לו טינה. לפני שנים
מעטות נאלץ לחתום על חוזה
מביש, שבו מסר לשאר, האיראני
חלק משאט־אל־ערב, שפך הנהרות
פרת וחידקל, דמוי״הים, שעליו
גאוות עיראק. תמורת זאת ביצע
השאה את הבגידה הצינית ביותר
בעשור האחרון — בגידתו במרד
הכורדי בעיראק. חוסיין ראה את
עצמו חופשי לתקן את המעוות, להשתלט
על שאט־אל־ערב, ועל ה מחוזות
הסמוכים. הוא גם ביקש
לשתק בהזדמנות זו את הכורדים
ואת השיעים בארצו. השיעים מה ווים
את הרוב בעיראק, למרות ש־השילטון
הוא מוסלמי-סוני״.
נוסח ישראל. הימים הראשונים
של המילחמה איכזבו את חו״
בכיכר צינה דיזנגוף בתל־אביב
סיין. היה קל לפרסם הודעות־ניצ־ מערבי ויפאן עקבו אחרי המאבק
שתי הצעירות שישבו לידו, ולצד
חון מצלצלות, אך קשה לספק להן בחרדה גוברת. הוא איים על הנפט
תוכן של אמת.
שלטי־מחאה נוספים, משכו או
החיוני לקיומם — הן בארצות־תשומת־הלב
של העוברים והשי
פולשים רבים בהיסטוריה סברו המוצא, איראן ועיראק, הן בדרך
בים. היו כאלה שעצרו לרגע וחתמו
שדי בהתקפה על מדינה בעלת משם אל השוק. מיצר ד,ורמוז הצר,
שילטון רופף, כדי שהשילטון יפול. שבו עובר רוב הנפט ליפאן ול על העצומה שבידיהן. אחרים הבי׳
עו את הזדהותם.
התוצאה היא כימעט תמיד הפוכה: מערב, הפך נושא לסיוטי־לילה.
מול פני הפולש הזר מתאחדת ה ריקי
ציפרוט ועופרה לוי בנוו
גם בישראל גברה החרדה על
אומה המותקפת, וגם מתנגדי ה־ השימחה־לאיד. היה ברור כי שום ד,־ 18 עומדות לפני גיוסן הצבאי
מישטר מתלכדים סביבו.
טובה אינה יכולה לצמוח לישראל שלא כבנות תנועת שירות שחו
האחרות, הן החליטו שלא לסח
ישראל תקפה את מצריים ב־ מן המילחמה.
1958 מתוך תיקווה להפיל את גמאל
אם ייפגע הנפט ויעלה מחי לגיוס. אך בלי מחאה אי אפשר
לכן ערכו בשבוע שעבר שביתת
עבד־אל־נאצר. תחת זאת הפכה רו, תסבול ישראל כמו כל שאר
רעב חלקית למשך כמה ימים.
אותו במשך כמה שנים לגיבור ה הצרכניות.
עולם הערבי. הו צ׳י־מין לא כרע
״אילו היינו קבוצה של עשו
• 1אם תנצח עיראק, או אף
תחת מהלומות ההפצצות האדירות
בנות, היה כדאי לסרב להתגייס,
תצא מן המילחמה ביוקרה מוג אמרה
ריקי ציפרוט .״פעולה בסדו
של ארצות־הברית, אלא הפך גי ברת, יהווה הדבר סכנה ישירה על
בור לאומי. יתכן מאוד כי המיש־ישראל.
אם תהפוך עיראק הקיצו גודל כזה יכולה לעורר הד צי
טר הכושל של האיית־אללה חו־נית
מנהיגת העולם הערבי, ייעלמו בורי נרחב כנגד ד,הפלייה בגיו
בנות לצד,״ל. אבל כאשר מדוב
מייני יתאישש דווקא ביגלל ה־ סיכויי השלום.
מילחמה.
בשתיים בלבד, אין לכך טעם. ל:
(• אם תנצח איראן של חומייני,
החלטנו על שביתת־רעב הפגנתי
נראה כי גם החשבון הצבאי של
לא תהיה בכך ברכה רבה. אך ה לפני
הגיוס, כדי שידעו שאנחו
חוסיין היה מוטעה. צבא־ד,ייבשה
דבר עדיף, מבחינה ישראלית, על
לא שלמות עם המצב.״
שלו התקדם בקושי, ולא היה מסו ניצחון
עיראק.
עניין שד קואליציה. במיכח
גל להשיג את הניצחונות המהיהידוק
היחסים הצבאיים בין
רים והמוחצים שהוא הכריז עלי עיראק וירדן צריך להדאיג, מפני ששיגרו אל ראש־ד,ממשלה ושו
הם. מילחמת־הבזק נוסח־ישראל לא
שהדבר יאפשר בעתיד תזוזה מהי הביטחון, מנחם בגין, כתבו ד
יצאה לפועל.
רה של כוחות עיראקיים אל ה שתיים, בין השאר :״משחר נע
ירדן, אחרי שעיראק תחלים מן רינו התחנכנו — בבית, בבית־הספ
גרוע מזה לחוסיין: גם התקפת-
ובתנועת־הנוער — באמונה כי 1
הפתע של שדות־התעופה של איהמילחמה.
ראן,
נוסח ד,־ 5ביוני ,1967 נכשלה.
מדינת־ישראל שווים כל האזרחי
המורכבות של התמונה בולטת
ביחס לסוריה. דמשק היא אוייבת־ בפני החוק ובפני הכלל. אול
חיל־האוויר האיראני לא הושמד.
בנפש של בגדאד. ניצחון עיראקי במשך השנים נוכחנו לדעת,
לד,יפו, להפתעת הכל זינקו המטו מאיים
על סוריה. לכן תומכת סו ערכים וחינוך חיים בנפרד מם
סים האיראניים והנחיתו מכות
חמורות ביותר על עיראק. הם לא
ריה מתחת לפני השטח, באיראן. ליטיקה ומשילטון. למדנו להב
מציאות קשה ועגומה, בה חי צ
ביזבזו את מירצם בתקיפת הצבא
אך אם תנצח עיראק ויעלה בידה
הפולש, אלא פתחו במסע שיטתי
להשתלט על סוריה, יהווה הדבר בור מיוחס בעל זכויות־יתר, ציב
להשמדת תעשיית־הנפט העיראשאינו
מחוייב למלא את החובות1
סכנה גדולה הרבה יותר.
קית. העיראקים הגיבו באותה שי מינימליות,
הנדרשות מכל יתר 1
אזרחים — חובה של שירות העב

לשביתתן של השתיים נגד א
כך התנוונה המילחמה והפכה
החלפת מהלומות אוויריות להשמדת רעב ד91 נו! ע1י*11 ון
גיוסן לצד,״ל של בנות המצה
רות שהן דתיות, הצטרפה גם אה
התשתית הכלכלית של שתי ה מדינות
— השתוללות חסרת־רסן
בגות שרות שווה, תה של ריקי ציפרוט, מירי 1
של תאוות־הרם לשמה, הרת־אסון
העומדות לפגי גיוסן ה־ ,21 העומדת לפני שירות־מי?
לשני הצדדים. בלא תכלית.
אים. היא החליטה לסרב לשר
שימחה וחרדה. העולם ה לצה״
,7ערבו שביתת ״אין לכן שום סיכוי לשנות משהו
רעב בביבר דיזגגדף פלט לעבר הבנות עובר אור
״אני מסכים איתכן, אבל כאן ש
* להבדיל מסוריה, שבה הרוב שירות למען
״שביתת־רעב
דבר לא יעזור. זה עניין של?
הוא סוני, אך השילטון הוא בידי
שווה !״ זה היה נוסח השלט שהוצב
כת שיעית.

צוז׳־ל

ך* כרי כנסת נפגשו עם המרצח עראפאת !״ בישרה כותרת־הנורות הניידת בכיכר
/ /י 1דיזבגוף בתל-אביב לאלפי עוברי־אורח.
״נציגי רק״ח נפגשו עם ראש-המחבלים !״ הודיע הרדיו.
רוב התגובות היו ברוח זו. יאסר עראפאת הוא, בעיני רוב הישראלים, מרצח,
טרוריסט ומנהיג כנופיה של מחבלים, שכל מטרתו היא להשמיד את מדינת־ישראל
ויושביה. פגישה עימו אינה אלא בגידה.

אנשים כרמה של יורם ארידור, גאולה כהן ואליעזר שופטי, שותפים
לגישה זו, ותגובתם הראשונה היתה התכיעה להעמיד את חברי

הכנסת לדין.
אנשים מתוחכמים יותר יודעים כי התמונה מורכבת יותר. יאסר עראפאת הוא
יו״ר אש״ף, אירגון מדיני המקובל בעולם כולו כנציג העיקרי של העם הפלסטיני.
העם הזה נמצא במצב של מילחמד, עם מדינת־ישראל. עראפאת משול, על כן, למנהיג של
מדינה אוייבת, במהלכה של מילחמה. פגישה עימו עשוייה לתרום לסיום המילחמה,

ביטון, שאינו חבר רק״ח! ליאון זהבי, איש רק״ח ואחיו של מנהיג־מפ״ם ויקטור שם-
טוב, שהוא ממוצא בולגרי! ועורכת־הדין פליציה לאנגר, שהיא כיום הנכם התעמולתי
העיקרי של רק״ח בעולם, בגלל פירסומיה על עינוי האסירים הערביים בישראל
ובשטחים המוחזקים.

הארכעה ״נתקלו״ כביכול כעראפאת כאחד מאירועי הכנס, ערכו
עימו היכרות הדדית, החליפו עימו מילים (עראפאת יולאנגר:
״אחותי את ג״).

דובר רק״ח בארץ, עוזי בורשטיין, המקובל על כלי־התיקשורת, מיהר להעניק
לפגישה פירסומת מירבית. קול ישראל טיפל בידיעה כבאירוע תיקשורתי ממדרגה
ראשונה, פירסם אותה בראש מהדורות־החדשות. משם התגלגלה לעיתונות ולטלוויזיה,
כשהיא זוכה בתאוצה גוברת. כל עסקן ראוי־לשמו הוסיף נופך משלו, עד שניסרו בחלל
הארץ הכרזות רבות על שינויי־חוקים, מישפטים, הסרת־חסינות ועוד.

היטאלות העיקריות כימעט ונעלמו כגיבוב זה של פיטפוטים. יש
להעלותן ולהשיב עליהן.

.1האם זה היה מחוסןי
,ך* ק אדם חסר כל נסיון יכול להעלות על דעתו כי מיפגש כזה יכול להיערך בלא
תיכנון מוקדם מדוקדק.

מי שהשתתף אי־פעם בכנס בינלאומי שבו נכחו ישראלים ופלסטינים, יודע כי
שליחי אש״ף באים לכנס כזה כשהם מצויירים בהוראות מפורטות ביותר לגבי
יחסם לישראלים. הוראות כאלה יכולות להיות: להיפגש בחשאי, אך לא בפומבי!
להגיד שלום במיסדרונות אך לא להיכנס לשיחה! להתעלם כליל מן הישראלים מחוץ
לאולם הדיונים ! להתייחם אליהם בידידות גם באולם־הדיונים וגם מחוצה לו,
לשוחח בפומבי, להזמינם לשולחן־האוכל, וכו׳.
גם בסופיה הבולגרית, יאסר עראפאת הוא אישיות שמורד, מאוד. הוא לא
נפגש באיש ״בימיקרה״ .אכן, הוא נוקט באמצעים רבים כדי להימנע מהיתקלויות
מיקריות מביכות עם מי שאין הוא רוצה להיתקל בהם. מובן שמארחיו מסייעים
לו בכך.

אין ספק שמיפגש זה תוכנן מראש, לפני הכנס, וכי השפיע גם על
בחירת נציגיה של רק״ח.

.2מדוע ב צו ר ה זו?
ך* יפגש מסוג זה ,״מיקרי״ כביכול, הוא הפחות מחייב. בין הצורות השונות
י• של מיפגשים פומביים, זוהי הדרגה הנמוכה והזהירה ביותר.

הדבר מאורגן כך, כדי שכל צד יובל לטעץ לאחר מבן בי נפגשו
״כמיקדה״ ,ובי מטעמים של אדיבות לא היה מנוס מהחלפת מילים.

משום כך היו רבים בצמרת ישראל נתונים במצוקה נפשית. לפניהם עמדה הברירה :
לתקוף את חברי־הכנסת השנואים של רק״ח על הפגישה, ותוך כדי כך לתת לה
פירסום ולהאדיר את חשיבותה — או לטעון כי אין כל חשיבות לפגישה זו, כך שלא
היה לח״כי רק״ח שום הישג הראוי לפירסומת.

כסופו של דכר לא יכלו ראשי המיפלגות להתאפק, והם העניקו
לפגישה את הפירסום המירכי — ותוך כדי כך ניסו לחטוף גם קצת
פירסום לעצמם, איש־אייט על פי דרכו.

ך* פגישה האמורה התקיימה בסופיה, במיסגרת אחד הכינוסים העונתיים הבלתי-
י 1ספורים הנערכים מטעם הגוש הקומוניסטי לצורכי תעמולה. לכינוסים אלה מוז מנים
אישים מכל העולם, אשר התנועה הקומוניסטית מעוניינת לרכוש את אהדתם בעזרת
אירוח נדיב. כינוסים כאלה מנוצלים גם כדי לארגן פגישות בין אישים, בצורה
הנראית כבלתי־מחייבת.
פגישה כזו נערכה בין יאסר עראפאת ובין מישלחת של רק״ח, שכללה את חברי-
הכנסת תופיק טובי, שהוא אורח ותיק וקבוע בכינוסים כאלה ! הבר־הכנסת צ׳רלי

מובן שיש הבדל גדול בין פגישה כזאת ובין פגישה רישמית ויזומה במקום
כלשהו, כאשר צד אחד בא לבקר אצל הצד השני, או כאשר שניהם נועדים יחד
במקום ניטרלי מוסכם.
מדוע היה צורך בזהירות זוז הדבר לא היה דרוש לצד הישראלי, כי רק״ח
מתעלמת במילא מדעת־הקהל היהודית בישראל( .ח״כ צ׳רלי ביטון ברדיו מסופיה •
״אני מצפצף על כולם!״).
אך הדבר היה דרוש בהחלט לעראפאת. כאשר תיכנן את הפגישה לקח מראש
בחשבון כי יותקף על כך על־ידי אנשי־הסירוב באש״ף, וגם באירגונו שלו, פת״ח.
הוא השאיר לעצמו מראש את האפשרות לטעון באוזני החוגים הקיצוניים שהיתה זאת
״פגישה מיקרית׳ /שהשמיע רק דיברי-אדיבות, שאין הדברים מהווים תקדים פו ליטי,
וכר.

הסכרים ו/או הכחשות מסוג זה באים אחרי כל תזוזה קדימה של
הנהגת אש״ף, והם מהווים חלק כלתי־נפרד מן המישחק, כבחינת ״צעד
״ ״ 1 אחד קדימה, רבע צעד אחורה״.

.5מה מ שמעות הבגיעוה?

נהגת א*ט״ף רוצה בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה.
היא יודעת שהדבר לא יתכן בלי תמיכה אמריקאית מאסיווית, וכי הוא יחייב,

בסוסו של דבר, הסכם עם ישראל. באחד השלבים יצטרן־ אש״ף להסכים להכרה
הדדית בינו ובין מדינת־ישראל.
בשביל רובם המכריע של הפלסטינים, הפזורים בעולם, זוהי גלולה מיה.
האמונה כי ישראל אינה קיימת כחוק, וכי אין להכיר בה לעולם, היא בעיני רבים
עיקר של אמונה, מעין נחמה בימים של יאוש ותיסכול. מכיוון שאין בידי הנהגת
אש״ף אמצעים לכפות את דעתה על המוני הפזורה הפלסטינית, שכימעט כולם
חיים במדינות־ערב תחת מישטרים של דיקטטורה, היא צריכה לשכנע אותם. זה יכול
להיעשות רק אט־אט, במנות קטנות.

מכאן הצורך להתקדם כצעדים קטנים וזהירים. יאמר עראפאת עצמו
הוא נציגה של גישה הדרגתית זו, המתאימה היטם לאופיו.
המיפגש ה>,מיקרי״ בסופיה טומן בחובו שלושה צעדים קטנים כאלה :

• כפעם הראשונה משתתף יאסר עראפאת אישית כפגישה עם
ישראלים.
עד עתה נפגשו ישראלים רק עם אנשי־אש״ף (ולמעשה: אנשי-פת״ח) בכירים,
שפעלו בשליחיו האישיים של עראפאת. גם זה התחיל בפגישות ״מיקריות״ בכינוסים
שונים. ב־ 1974 החל סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון, להיפגש עם אורי אבנרי.
ב־ 1976 החלו פגישות רישמיות בין מישלחות מטעם המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני, בראשות האלוף (מיל׳) מתי פלד, ואש״ף. בהקשר זה הוזכר שמו של
מנתח־וולב עיצאם סארטאווי, שליח בכיר של עראפאת ואיש־אמונו. אנשי רק״ח,
מצידם, נפגשו בכינוסים קומוניסטיים עם אישים אש״פיים שמאליים,

ח ״כ טוכי

.5מדוע עכשיו *

יתוי הפגייטה

אינו

מיקרי.

להניח

שלפחות

שני

גורמים הש
פיעו
עליו:

• מילחמת עיראק־איראן.

המאורעות הדרמתיים בשאט־אל־ערב

יצרו

שעות־כושר לתזוזה של אש״ף.
המילחמה מרתקת אליה את כל תשומת־הלב של העולם הערבי, המעורב בה
פיסית וריגשית. הדבר, הבטיח כי פריצת־דרך של אש״ף בכיוון של הכרה בישראל
תמשוך רק תשומת־לב מינימלית בעולם הערבי, ותעבור בשלום.
עיראק היא אחד הכוחות הקיצוניים ביותר בעולם הערבי, וסוכניה הם אנשי-
הסירוב הקיצוניים ביותר בתוך אש״ף. מקובל להניח כי רוצחיו של סעיד חמאמי,
הראשון בשליחי־אש״ף שפתח במגעים עם ישראליים, היו שליחים עיראקיים. מי
שהיה נציג פת״ח בבגדאד, אבו־נידאל, נקנה על־ידי העיראקים והפך ראש האופו זיציה
הרצחנית למנהיגותו של עראפאת.

משום כף היה זה נוח לעראפאת לזוז כאשר עיראק עסוקה, ואינה
יכולה להרשות לעצמה התנגשות עם אש״ף.
הוא הדין לגבי סוריה. התעצמותה של עיראק היריבה במילחמה מעוררת דאגה

ח ״כ כיטון

פרקליטה לאנגר
עבירה רק בשני תנאים: כוונה לפגוע בביטחון המדינה וחוסר סיבה סבירה

עראפאת הקפיד מאוד שלא להיות מעורב אי־פעם אישית בפגישות כאלה, כדי
שיוכל להתנער מהן בשעת הצורך.
פגישתו של עראפאת עם ישראלים היא, על כן, פדיצת־דרך ממדרגה ראשונה.

אחרי שנוצר התקדים, יהיה לעראפאת הרכה יותר קל להיפגש

כפומכי עם אישים ישראליים מסוג אחר.

עראפאת לא נפגש עם סתם ישראליים, אלא עם חכרי־כנסת.

הכנסת היא בית־המחוקקים של מדינת־ישראל, אותה ״ישות ציונית״ שהקיצוניים
באש״ף רוצים בחיסולה, בהתאם לאמנה הפלסטינית שעדיין לא בוטלה רשמית.
מבחינה זו אין הבדל בין ח״ב לח״ס ימני או שמאלי, ציוני או קומוניסטי. כולם
כאחד מסמלים את הכנסת.
פגישה עם חברי-כנסת מהווה, ולו גם בצורה העקיפה ביותר, התחלה של הכרה
במימסד המדיני הישראלי.

• עראפאת לא נפגש רק עם ח״כים ערכיים, אלא
ח ״כ יהודי.

נוכחותו של צ׳ארלי ביטון בכנס זה היא בעלת משמעות. עראפאת יכול היה
לקבוע כי בפגישה ראשונה זו יהיו נוכחים רק ח״כים ערביים — למשל, שתי התו-
פקים, טובי וזיאד. אז יכול היה לטעון, באוזני מקטרגים מבית, כי נפגש רק עם
״אחים פלסטיניים״.
תחת זאת הסכים עראפאת להיפגש עם ח״כ יהודי. גם זהו צעד קדימה.
בניגוד לטובי, לזהבי וללאנגר, ביטון אינו מוגדר כקומוניסט. הוא בא מן
הפנתרים השחורים. יתכן שהדבר משך את עראפאת, הדבק עדיין באשלייה כי בני
עדות־המיזרח נוטים יותר להשלמה עם הפלסטינים מאשר ה״אשכנזים״.

.4מדוע רק״ח*
^ דוע נפגש עראפאת עם אנשי רק״ח, שפופולריותם בקרב הציבור היהודי בישראל
י! היא קרובה לאפס, ושכימעט כל בוחריה באים לה מן הציבור הערבי? מדוע לא
נפגש עם אישים המעוררים פחות התנגדות בקרב הציבור הישראלי, ושכוח־השפעתם
גדול יותר?

הכעייה היא כעייה של מינון. דווקא מפני שמיפגש כזה הוא
פריצת־דרך, כהר עראפאת כשותפים הנוחים לו כיותר ליצירת
תקדים זה.
בגלל אותן הסיבות עצמן ההופכות את רק״ח לבלתי־פופולרית כל־כך בישראל,
יש פחות התנגדות לרק״ח בציבור הפלסטיני. ההתקפה הצפוייה על עראפאת מצד
הקיצוניים באש״ף, בגלל המיפגש, תהיה חלשה יותר בגלל העובדה שנפגש עם
אנשי רק״ח דווקא.

עמוקה ביותר בדמשק. בשעה כזאת אין חאפז אל-אסד יכול להרשות לעצמו לריב
עם עראפאת.

כמו תמיד
חופש־תומרון
לעכר פיתרון
• 1פרשת

— כאשר הערכים האחרים עסוקים, יש להנהגת אש״ף
מוגכר. וכמו תמיד, היא מנצלת אותו לשם התקרכות
ישראלי־פלסטיני.
החלטות־דמשק. הפירסום על החלטות שנתקבלו, כביכול, בסוף

מאי, בוועידה של פת״ח בדמשק, פגעו קשה במאמצים הדיפלומטיים של אש״ף.
עיתון פרדעיראקי בביירות טען אז כי הוועידה קיבלה החלטות הקוראות להשמדת
ישראל, ואף פירסם נוסח. התעמולה הישראלית עטה על מציאה זו והפיצה אותה בכל
העולם. היא התאימה גם לצורכי שטיפת־המוח בישראל עצמה.
כעבור זמן־מה התגלה כי החלטות כאלה לא היו ולא נבראו, וכי המיסמך הנדון
לא היה אלא הצעת־החלטה של פלג קיצוני, שלא נתקבלה (העולם הזה .)2240 עראפאת
עצמו הסביר זאת בהרחבה בעיתוני העולם, והסברו אז היה הקדמה טבעית לפגישה
של השבוע. אך הנזק נעשה, וההודעה הכוזבת המקורית מוסיפה להתהלך באירופה
ובעולם.
המעשה ההפגנתי של עראפאת נועד ליצור אווירה חדשה, ולהוכיח במעשים כי
אכן לא נתקבלה החלטה כזו.

כרור שאילו החליטה תנועת פת״ח, שעראפאת עומד כראשה, כי
יש לחסל את ישראל, לא היתה לעראפאת כל אפשרות להיפגש, ולוא
גם ״כמיקרה״ ,עם חכרי־כנסת ישראליים.
ידוע ברבים כי רק״ח — בעיקבות ברית־המועצות — דוגלת בהמשך קיומה של
מדינת־ישראל בגבולות זד 4ביוני .1967

.6האםזה חוק• 7
^ שכוע נאמרו בישראל שטויות רבות על נושא זה.
י 1המצב החוקי אינו בגדר ניחוש. הוא ברור ובדוק.
ב־ 1976 נאמר בעיתוני ישראל כי כמה ישראלים ,־וביניהם מתי פלד, אורי
אבנרי, לובה אליאב ומאיר פעיל, נפגשו עם נציגים בכירים של אש״ף באירופה. סיעת
הליכוד הגישה בכנסת הצעות נזעמות לסדר־היום, ותבעה להעמידם לדין בעוון מגע
עם סוכן זר. בנאום־התשובה הסביר שר־המישפטים דאז, חיים צדוק, את המצב
המישפטי, והכנסת אישרה בהצבעתה את קביעתו.
מגע עם סוכן זר (ולפי החוק הקיים, יאסר עראפאת וכל איש אש״ף כלול
בהגדרה זו) אינו מהווה עבירה אם מתקיימים בו שני תנאים :
• שלא היתה כו כוונה לפגוע ככיטחון־המדינה. הכוונה אינה עניין
(המשך בעמוד )34

פגי שה בסופי ה

(המשך מעמוד )33
מופשט, אלא יש לה אמות־מידה מוחשיות. בין השאר: קיום הפגישות במחתרת,
בתנאי קונספירציה, לשם העלמתו מעיני השילטונות ושרותי־הביטחון.
• שהיתה לו ״סיבה סבירה״ .מובן שפגישה שנערכה במחתרת, ושלא
היתה לה סיבה סבירה, חשודה בעליל שהיא באה לשרת מטרות של ריגול וחבלה.
אולם פגישה של אישים פוליטיים, לצרכים פוליטיים — טובים או רעים, מקובלים
או בלתי־מקובלים, זה לא חשוב מבחינת החוק — יש לה סיבה סבירה בעליל.
כל זה חל כמובן על המיפגש בסופיה. הוא נערך בגלוי, לעיני כל, למען מטרה

ברורמש^פיאכך םאץ׳,כלב מ ^ בתהיעות הצעקניות להעמיד את המשתתפים
בפגישה למישפט. מבחינת החוק, פשוט לא היתה עבירה.
עניין החסינות כלל אינו שייך לעניין, ולא בא אלא לבלבל את המוח. כאשר

לפי מידו! סודי

שד ה ג יש ט וה
בפרשת פיצוצי
המכוניות לחסל
את תת־ניצב זיגל!
זץ וקרי מישטרת מחוז תל־אביב
י י נשארו המומים. המידע שהגיע אלי הם,
נראה כלקוח מתוך ספר בלשי מרתק.
אולם עד מהרה התאוששו, והבינו
איזו פצצה נפלה לידיהם. הם מיהרו ל דווח
על כך למפקד המחוז, ניצב משה
טיומקין, וזה העביר מייד את המידע
למפכ״ל המישטרה, רב־ניצב הרצל שפיר.
ההוראה שנתקבלה בתשובה מהמטה ה־

עראפאת כטכס רשמי
צעד קדימה, חצי צעד אחורה
פתח אורי אבנרי במגעים עם אש״ף ב־( 1974 והודיע על כך לראש־הממשלה, יצחק
רבין) ,הוא לא היה חבר־כנסת. מתי פלד לא היה מעולם ח״כ. שניים מן המשתתפים
הישראליים במיפגש סופיה — פליציה לאנגר וליאון זהבי — אינם ח״כים. אילו
עברו עבירה, ניתן היה להעמידם לדין.
הכרזתם של כמה מן הדמגוגים של חרות, ש״יש צורך לשנות את חוק חסינות
חברי־הכנסת״ אינה אלא הצהרת־סרק, או שמתחבטאת מאחוריה כוונה זדונית לצמצם
את החסינות מתוך כוונות אפלות.

התוכנית לרצוח את בנימין זיגל יוחסה
לשני העצורים המרכזיים בפרשת
פיצוצי המכוניות, חסן כחיל מיפו וחשוד
אחר מאום־אל־פחם, ששמו נאסר עד כה
לפירסום. השאלה הגדולה שניצבה בפני
המישטרה היתד : ,איזו סיבה יכולה
להיות לשני אלה לפגוע בזיגל? שכן
בתוקף תפקידו לא היה לזיגל מעולם
קשר עימם. הוא חוקר בעיקר עברייני
צווארון לבן, ולא את אנשי העולם־
התחתון. החוקרים לא העלו על דעתם
שלשני החשודים יש חשבון כלשהו עם
זיגל.
הפיתרון לחידה לא אחר לבוא. לחוק רים
הסתבר כי חסן כחיל והחשוד מאום־
אל־פחם הם מתוחכמים הרבה יותר ממה
שחשבו. לפי המידע שהגיע לחוקרים,
היו|ה לשניים תוכנית מרחיקת לכת :
הם הרגישו כי חשד המישטרה סביבם
הולך ומתחזק. לכן החליטו לבצע פעולת
הסחה, שמטרתה להטעות את המישטרה.
בעזרת חיסולו של זיגל, שנגדו לא היה
להם אישית דבר, ביקשו השניים להפנות
את חשד המישטרה כלפי בני מישפחת
אבו-חצירא ומקורביהם.
אילו התוכנית היתה יוצאת אל ה פועל,
היתד, קמה בארץ סערה ציבורית
חסרת תקדים. למישטרה לא היתד, ב מיקרו ,זה כל ברירה, אלא לחקור בכיוון
המתבקש. הכל היו סבורים שאכן קיימת
כנופייה המבצעת פיצוצים לפי הזמנה.
המישטרה היתה מסתבכת בחיפוש אחר
המזמין שיוצא נשכר מן הרצח, בעוד
שלמעשה הוא כלל אינו קיים.
המישטרה הצליחה לעלות מבעוד מועד
על עיקבותיהם של החשודים בפיצוצים,
ולמנוע מהם פגיעה באחד מקציניה ה וותיקים
והבכירים, אם זאת היתה אכן
כוונתם. במקביל לכך הוטל איפול כבד
על הפרשה. דובר מישטרת מחוז תל-
אביב, סגן־ניצב שמעיה קידר, הכחיש
בתוקף את הדברים. לטענתו, לא ידוע
למישטרה על כוונה לפגוע בזיגל.
ההתפתחות בפרשת הפיצוצים חלה
אחרי מותו של יוסף (״אבו טום״) לב,

.7האם זה מועיל?
ל והי שאלה

לגמרי אחרת, והתשובה עליה תלוייה, כמובן, בהשקפתו הפוליטית

של המשיב.
• מי ששולל באופן מוחלט את החזרת השטחים הכבושים בגדר, וברצועה,
וממילא גם את הקמתה של מדינה פלסטינית, לא יכול לראות כל תועלת בפגישה
כזאת. להיפך, הוא יהיה סבור כי היא מזיקה, מכיוון שהיא מחזקת את הלגטימיות
של אש״ף, כגוף השואף לפיתרון של שלום.

זוהי עדתם של גאולה כהן, אמנון לין, אליעזר שופטה, יורס ארידור
ושותפיהם בחרות ובתחייה.

• מי שרוצה להישאר ב״קונסנזוס הלאומי״ (״לא מדינה פלסטינית, לא חזרה
לגבולות ה־ 4ביוני, לא הידברות עם אש״ף״) מוכרח להתנגד לפגישה כזאת, המהווה
״תקיעת סכין בגב״.

זוהי דעתם של שימעון פרס, יצחק רבץ וישראל גלילי.
• יונים הרוצים להמשיך ולהשתייך למיפלגת־העבודה, למרות שהיא מנהלת
מדיניות ניצית, צריכים לבטל את חשיבותה של פגישה כזאת ולטעון כי אין לה
משמעות.

זוהי דעתו שד יוסי שריד, בעודו מגן בתקיפות עד החוקיות של

״ 1 פגישות כאלה.
שריד טוען כי חוגים אירופיים רצו להפגישו לפני שנה עם עראפאת, וכי הוא
סירב. אם כן, עשו חשבון בלי בעל־הבית. מבחינת עראפאת לא היתה פגישה כזאת
אפשרית כלל, בלי צעדי־הכנה כמו מיפגש־סופיה.
• מי שדוגל בפיתרון של שלום ישראלי־פלסטיני מוכרח לחייב פגישה כזאח
ולראותה כמועילה על רקע ההתפתחות הפנימית באש״ף.

לא זה בלבד שפגישה כזאת מהווה ניצחון לכוחות המתונים באש״ר
אלא שהיא גם יוצרת תקדים חיובי, לקראת הצעדים הבאים.
כל פגישה בין אישים ישראליים ופלסטיניים מועילה, גם כשאינה נערכת בפומבי
היא מעודדת את הכוחות המתונים באש״ף, ומשפרת את הבנתם לגבי הצעדיו
הדרושים כדי לשכנע את דעת־הקהל הישראלית באפשרות של שלום עם הפלס
טינים. היא יכולה לתרום תרומה להכשרת הקרקע להפסקת שפיכות־הדמים. פגיש׳
פומבית יכולה לשרת מטרות אלה על אחת כמה וכמה.
אין כל סתירה בין פגישות כאלה ובין ״נוסחת״יריב״שם־טוב״ .העיקרון?
ויקטור שם־טוב אינו נוגד את המעשים של אחיו בסופיה. כי ה״נוסחה״ (נכונות לנז
משא־ומתן עם כל גורם פלסטיני המכיר בישראל, המוכן לשלום עימה והמפסיק <
הטרור) נועדה לשמש בסיס למשא־ומתן בין ממשלת ישראל ובין אש״ף. כדי שמשי
ומתו כזה יתנהל אי־פעם, יש צורך להכשיר את הקרקע לכך בקרב שני הצדדי׳
גם עמדות אש״ף וגם עמדותיה של ממשלת ישראל צריכות להשתנות לשם י
־־י ׳־יי לבי־* י י

כדי לקדם תהליך זה דרושות הידברויות רצופות במישורים שונים, גלויים
וחשאיים. כל פגישה בין ישראלים ופלסטינים יכולה לשרת מטרה זו, וברור כי
שיחות בין אישים פוליטיים ישראליים ואש״פיים הן חיוניות כד לעבור משלב לשלב.

בשבוע שעבר הגיע התהלין• דסימן־דרף: הנציג העליון שד העם
הפלסטיני נפגש עם חברים שיד בית־המחוקקים הישראלי — אם כי
דא־ציוניים. אם תוביל הדרך מכאן לתחנות הבאות בדרך־ אד השלום.
היתה בפגישה זו ברכה.

החשוד שניר, מוחנזד ברצח דויד ש21 נזן, נעצר
.בנמל־התעופה בן־גוריון, כשניסה לעזוב.
ארצי היתד, חד־משמעית: לסווג את ה מידע
כסודי ביותר, ולמנוע בכל מחיר
את דליפתו.
למישטרה היתה סיבה טובה להסתיר
את המידע שהעלתה בחכתה. שכן פיר־סומו
על־ידה היה יכול להזיק לחקירה
החשובה ביותר של המישטרך, כיום, ו אחת
הקשות ביותר שניהלה אי פעם —
החקירה נגד שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא.
לפי המידע, שנבדק כמה פע מים
ונתגלה כאמין, עמדו כמה מהחשו דים
שנעצרו בפרשת פיצוצי המכוניות,
להטמין מיטען חבלה ממולכד במכוניתו
של ראש מיחלק חקירות מירמה והונאה
במטה הארצי, תת־ניצב בנימין זיגל.
העובדה שזיגל עומד בראש החקירה
נגד אבו־חצירא, הדליקה במישטרה נורה
אדומה. אפילו ידיעה על ניסיון להתנקש
בחייו של המפכ״ל עצמו, לא היתד, מעו ררת
דאגה רבה יותר. שכן, בעטיו של
הלחץ המפועל כל העת על המישטרה
מצד מקורביו של שר־הדתות, אין כיום
נושא רגיש יותר במישטרה מחקירה זו.

מיקלע. חושדים שהפיצוצים נקמה על מותך.
פעולת הסח ה
ידו פורסם המידע על־ידי המיש־י
טרה, יכלו אנשי אבו־חצירא לטעון
כי המישטרה מנסה לטפול על השר ניסיון
לרצוח את הקצין המנהל את החקירה
נגדו. הפירסום היה יכול להתפרש כרמז
לכך שכנופיית מפוצצי המכוניות נשכרה
לפוצץ את זיגל על־ידי מי שמעוניין ב חיסולה
גם כך הביע אבו־חצירא את
אי־רצונו להיחקר על־ידי זיגל. פירסומה
של הידיעה בשלב זה היה יכול להזמין
לחצים נוספים על המישטרה.
אקדח החרימה
ך ך המישטרה
י י שהיה ברשותו של אחמד
כחיל. הוא רצה בהרשעתם של הנאשמים.

הוונמד

כמנהיגת הכנופייה הערבית ביפו, ה שולטת
על שוק נרחב של סחר בסמים.
האיש החזק במישפחה היה מוחמר האג׳
כחיל, שנהרג לפני שנה מצרור תת־מיק־לע,
שנורה לעברו ממכונית דוהרת. הרצח
בוצע מול המעדנייה של בני המישפחה
ביפו, שממנה הם מנהלים את כל עיס־קיהם.

אחרי מותו של מוחמד, ירש חסן כחיל
את מקומו. לפי חשד המישטרה החליט
חסן לנקום את מות אחיו, ולכן ביצע את
הפיצוצים המיוחסים לו. כל העבריינים

לחדל

המודיע הנדשטווזי׳ סייס
בידי המישטוה במהלך
החקירה. כדי להגן עליו מתכוונת המיש־לחוץ־לארץ. בקרוב להטיסו
מרה

לפיצוץ•
שנהרג
לפני שלושה שבועות מפיצוץ
מיטען חבלה ממולכד במכוניתו. באופן
בלתי־צפוי זרם אל המישטרה מידע ש
שפך
אור על פיצוץ זה. במיבצע מתוכנן
היטב עצרה המישטרה קבוצה גדולה של
אנשים, הכוללת כמה מבני מישפחת כחיל
הערבית מיפו וכמה ממקורביה. בין ה עצורים
נמצאות גם נשים.
ש מי ר ה

על המודיע
ר* מהלו החקירה הסתבר לחוקרים,
כי כמה מהחשודים שנעצרו עומ דים
למעשה גם מאחרי פיצוצי מכוניות
נוספות שארעו לאחרונה. בעבודת נמלים
חשפו החוקרים פרשה אחרי פרשה, וצברו
הוכחות נגד החשודים. לפי חשד
המישטרה הונחו מיטעני החבלה בידי
חסן כחיל והחשוד מאום־אל־פחם. החשודים
האחרים סייעו להם להרכיבם ולהס תירם.
במהלך
החקירה התבססו החוקרים על
עדויותיו של החשוד מאום־אל־פחם, ש שיתף
פעולה עם המישטרה. הוא מוח זק
בבידוד תחת השגחה קפדנית, כדי
למנוע ניסיון לחסל אותו. חסן כחיל
לעומת זאת אינו משתף פעולה.
מישפחת כחיל ידועה למישטרה

החשוד

חסן כחיל חשוד בביצוע
פיצוצי־המכוניות,
מידע סודי מגלה שהתכוון לפוצץ את זיגל.

10 \ 1 1 * 1דויד שולמן נהרג בהת־פוצצות
מכוניתו. האס גורל

דומה ציפה גס לזיגל? בתמונה מימין.
שמצאו את מותם בפיצוצים אלה היו
חברי הכנופיה היהודית, שאותה האשימה
מישפחת כחיל ברצח מוחמד. בראש
כנופייה זו עמדו יהודה אדרי ואבדטום,
שנהרגו בפיצוצים.
לפי החשד, החשוד מאום־אל-פחם, ש הוא
בעל ידע בחומרי חבלה, סייע לחסן
תמורת כלי נשק וחומרי חבלה שסיפק
לו. בחיפוש שנערך באום־אל־פחם נת גלו
ארגזי תת־מיקלעים, רימונים וחומרי־נפץ
בבתיהם של שלושה אנשים. הם
נעצרו, ולפי החשד היו שותפיו של ה חשוד
העיקרי מאום־אל-פחם. כלי־נשק
נתפסו גם בבתיהם של חשודים שנעצרו
ביפו.
המישטרה עצרה את החייל אלי סוויסה
מיפו, החשוד בכך שגנב את כלי־הנשק
וחומרי־החבלה מהצבא, וסיפק אותם ל
לפי
חשד. המישטרה, משמשת המעדנייה של בו
מישפחת כחיל, ברחוב יפת 93 ביפו, גס מד
לניהול עיסקי הסמים שלהם. מול המעדנייה בוצע הרצח של מוחמד חאג׳ כחי

ממלכת כחייל

כנופייה. בחקירתו הודה סוויסה בחשדות
המיוחסים, והפליל את חסן כחיל וחשו דים
נוספים. אולם בזאת לא הסתיימה
עדותו של סוויסה. הוא מסר דבר נוסף
שהקפיץ את החקירה בצעדי ענק קדימה.
סוויסה סיפר לחוקריו כי סיפק חומרי-
חבלה לבני מישפחת שניר הערבית מ־גיבעת־הרצל
ביפו, זמן קצר לפני ש־פוצצה
מכוניתו של איש־העסקים דויד
שולמן. האחים שניר היו בזמנו החשודים
העיקריים ברצח שולמן, שבית מרם ש היה
בבעלותו סמוך לשטח השייך להם.
אולם אז לא נמצאו ההוכחות והם שוח ררו.
עדותו של סוויסה סיפקה למישטדה
ראיות חדשות.
המישטרה פתחה בחיפושים אחרי ה אח
הבכור, מוחמד שניר, שסוויסה העיד
כי מסר לו את חומרי החבלה. אולם עיק-
בותיו של מוחמד נעלמו במפתיע. בלשי
המישטרה הציבו לו מארבים, אך מוחמד
לא הופיע. הוא נעצר כעבור כמה ימים
בנמל־התעופה בן־גוריון, כאשר ניסה
לברוח מן הארץ.
לפי מידע המצוי בידי המישטרה-שיתפו
מישפחות כחיל ושניר פעולה, וסייעו זו
לזו בפיצוצי המכוניות. החייל סוויסה
סיפר לחוקריו כי הכיר תחילה את מיש־פחת
שניר, וכי החל מספק חומרי־חבלה
גם למישפחת כחיל בתיווכו של פועל
העובד במוסר של מישפחת שניר. הפועל,
מוחמד אבדעמרה, נעצר אף הוא.
החקירה נמצאת עתה בעיצומה. המיש-
טרה השקיעה בה מאמצים רבים, וניהלה
אותה בהצלחה רבה. התקדמותה של ה חקירה
התאפשרה לא במעט בעזרתו של
המודיע המישטרתי מיפו, סלומון מש־ראווי,
שסייע בידי המישטרה באיתורם
של כמה חשודים, וסיפק מידע.
משראווי מעורב גם אישית בפרשה,
שכן אחד העצורים, איסמאעיל קונדום,
חשוד בזריקת רימון לתוך מכוניתו של
משראווי לפני כמה חודשים. רק בנס לא
התפוצץ אז ־הרימון. למשראווי יש גם
סיכסוך ממושך עם בני מישפחת כחיל.
למרות שהוא קרוב מישפחה שלהם, העיד
משראווי בבית־המישפט בעד הנאשמים
ברצח מוחמד כחיל. הודות לכך זוכו ה נאשמים,
דבר שהעלה עליו את זעם זז־מישפחה.
לפני
שהלך למסור את עדותו, קרא אבי
המישפחה, איברהים כחיל, למשראווי,
וביקש ממנו לא לעזור לרוצחי בנו. אולם
משראווי טען כי הנאשמים לא ביצעו
את הרצח והעיד לטובתם. איברהים כחיל
נעצר בשבוע שעבר אף הוא לכמה שעות
בידי המישטרה, ואקדח שהיה ברשותו
ברישיון נלקח ממנו.
משראווי נמצא בימים האחרונים תחת
שמירה צמודה של המישטרה, כדי להגן
עליו מפני נקמה. בימים הקרובים הוא
יוטם על חשבון המישטרה לחוץ־לארץ.

יוסי היימן י

ו סו ח רי ח

ך* צעידה שנמצאה שרועה על ה י
י ספסל הייתה במצב איום. גופה היה
מגועל בקיא של עצמה. פניה היו נפו חות,
ועיניה הסתובבו בארובותיהן ללא
הבעה. ניכר היה שהיא כלל אינה יודעת
מה קורה איתה. אבריה לא נענו
לה. היא שכבה בחוסר-אונים, ללא כל
אפשרות לקום.
אנשי צוות־ההסרטה של הסרט שיפשוף
נעים, שעסקו בצילומים בגן־מאיר בתל-
אביב, הם אלה שהבחינו בה. הייתה
שעת לילה מאוחרת. כמה מאנשי־הצוות
התקרבו אליה בזהירות. מישהו טילטל

עס ו׳ אווי

מונה שיחקה בכמה סיוטי קולנוע, והופיעה
גם על במת התיאטרון. אולס הסמים קטעו
את הקאריירה שלה .׳בתמונה היא נראית עס אורי זוהר בסצנה מתוך

אותה, ואז העיף מבט בפניה. הוא לא
האמין למראה עיניו. הצעירה המעולפת,
שהיתה שרועה על הספסל, לא היתה
אלא השחקנית מונה זילברשטיין.
איש לא ידע מה עשתה שם. אך לאיש
לא היה ספק באשר לנסיבות שבעטיין
הגיעה למצב זה. כולם יודעים כי מונה
היא נרקומאנית, המכורה לסמים קשים.
רבים מאנשי צוות־ההסרטה מכירים אי 3

הסרט מציצים, שאותו בייס אורי זוהר. בתמונה מימין: מונה
צעיר בתחילת הקאריירה שלה. בתמונה משמאל: עם השחקן נו
הרפז, שיחד עימו התדרדרה לעולם הסמים שממנו לא הצליחה לו

שית את מונה. כמה מהם התנדבו לפניתה לבית־החולים
איכילוב.
הרופאים בבית־החולים הבחינו מייד כי מונה
רווייה בסמים. היא הועברה מייד לחדר־החירום של
בית־החולים. היה ברור כי חייה של מונה נמצאים
בסכנה. אך הרופאים, שעמלו קשה, הצליחו להצילה.
מונה אושפזה מיספר ימים בבית־החולים, ואחר־כך
שוחררה.
זילבר נעלמה
מונה
בתקופה האחרונה
בת ה־ ,33 מן הכותרות. הפירסו-
שטיין,

מים על הסתבכויותיה עם המישטרה.
הליכתה בשבי הסמים פסקו. לידידים
פגשה סיפרה כי היא נמצאת בשלב נ
קדם של טיפול גמילה, וכי היא עוס
לפתוח דף חדש בחייה. אך האמת היי
שונה לחלוטין: מונה הלכה מדחי
דחי. אלה שנמצאו בקירבתה בתקופה
ידעו זאת היטב.
לפני כחודש הצילה ידידה של מו
את חייה. הידידה מצאה את מו

י 3וחודשנתגלתה

נשהיא

נ71 (1

גו ססת

ג ג ־ יחע 1נוע

ע 11נ

ו!ח 1ו ד 3תנגן ציבורי
להשתמש. איש אינו יודע כמה זמן שכ בה
על הגג הלוהט. כאשר הועברה ל-
בית־החולים, קבעו הרופאיו כי היא היתד!
על סף המוות. תוך שעתיים, לכל
היותר, היה גופה מתייבש לחלוטין.
חדר בעליית־גג
ין* משך החודשים האחרונים התגוררה
מונה בביתו של סוחר־הסמים, שעל גג
ביתו נמצאה. חדרה היה ממוקם בעליית-
הגג. סוחר־הסמים היה בעצמו אלכוהו ליסט.
מאז הכיר את מונה הפך לנרקומן,
וכיום הוא מכור לכדורים שבהם הוא
סוחר.

כשהיא שרועד! על גג ביתו של סוחר-סמים
מוכר, ברחוב הירקון בתל־אביב. מונה
שכבה בצהרי היום בתוך הזפת הרותח
של הגג. מגופה נדף ריח חריף של
צואה ושתן. היא עשתה את צרכיה מבלי
לזוז ממקומה. ציפרניה היו נעוצות
עמוק בתוך הזפת. היא הייתה ללא הכרה.
לצידה היו מונחות שתי שקיות. האחת
הייתה ריקה. בשנייה היו מונחות שתי
חבילות כדורי פרודומול, המכילות כל
אחת עשרה כדורים, ועוד שתי חבילות
כדורי ואליום (אסיוול ,)5המכילות כל
אחת 25 כדורים. בשקית הריקה ־ היו,
כנראה, כדורי סם שבהם הספיקה כבר

במשך התקופה שהתגוררה עם סוחר־הסמים,
המשיכה מונה לקבל טיפול גמי לה
מסמים, שאותו החלה לפני כשנה
וחצי. כימעט מידי יום היא הייתה מתייצבת
במרכז לגמילה מסמים ביפו, ה מנוהל
על־ידי ד״ר מיכאל (מיקי) רייטר.
אך מונה הייתה מגיעה לשם בעיקר כדי
לקבל את כדורי האדולן, שלהם התמכ רה
תוך תהליך ההשתחררות מהתלות
בהיתאין. כדורים אלה מהווים תחליף
למוות הלבן, אך הם ממכרים לא פחות.
מונה השלתה את עצמה ואת אחרים
באמרה כי הביקורים במרכז הגמילה יעזרו
לה. לצורך הגמילה צריך להיכנס
למישמעת של ברזל, ולהפחית במשך
הזמן את מיספר הכדורים ליום. מונה
לא עשתה זאת. סוחר־הסמים שלה סיפק
לה כמויות עצומות של כדורים, בנוסף
לאלה שקיבלה במרכדהגמילה ביפו. גם
הטיפול הפסיכולוגי, שהעניק לה הד״ר
רייטר, לא עזר להוציאה מהמעגל הסגור
(המשך בעמוד )38

דוגמנית צמרת

במרכז הבוהמה

מאז היתה נערה בת 15 מסתובבת מונח בחוגי
הבוהמה. יופייה הנדיר, הטומן בחובו משיכה מפתה,
קנה לו שם מקום, מרכזי. בתמונה היא נראית (במרכז) באירוע במיסעדה של שאולי.

מונה הוזלה את דרכה כדוגמנית
צעירה ומבטיחה. בתמונה ה״א
נראית בצילום פירסומת. במשך חייה היו לה מיקצועות נוספים.

נערה בבריכה

מונה בשתייה לילית
במלון תל־אביבי. באותה
תקופה מברה טיפול גמילה, וכפיצוי הרבתה לצאת.

מונ ה ו סו ח רי־־ ה ס מי ם
(המשך מעמוד )37
שאליו נכנסה. מונה שקעה בעיסקי ד־סמים
של חברה החדש.

החבר ה א מי תי
— הכלב
ך* אשר החדה את טיפול־הגמילה
הייתה מונה מלאת תיקווה. למרות כל
צרותיה, היא האמינה במטרה שהציבה
לעצמה. אפילו על פרידתה מהשחקן שר גא
הרפז, שעימו חיה במשך שנה וחצי,
הצליחה להתגבר. היא הייתה נחושה ב החלטתה
להשתחרר מהסמים, להפסיק את
ההסתבכויות החוזרות ונישנות עם המיש־טרה,
ולהתחיל בחיים חדשים. ואז נחתה
עליה המכה ששברה אותה בבת אחת.
למונה היה כלב פויינטר גרמני בצבע
חום לבן. לכל מקום שהלכה היה הכלב
הענק עימה. סוחרי־הסמים בכרם־התימ-
נים, שם הייתה מסיגה את הכדורים, הכירו
אותה מרחוק לפי הכלב הצמוד אליה.
״זה החבר האמיתי היחיד שיש לי בחיים.״
נהגה מונה לומר .״חוץ ממנו אין לי
כלום.״
בוקר אחד, לפני כחצי שנה, טיילה
מונה עם כלבה לייד גן־הכובשים, הסמוך
לכרם־התימנים. הכלב האהוב התרוצץ
חופשי בכביש. מכונית שחלפה דרסה או תו
למנות. אסון זה שינה את מונה כליל.
שארית התיקווד, שעוד נותרה בה נמוגה
בין רגע. היא הפכה לשבר כלי.
מאז נראתה מונה כמישהי אחרת. היא

מונה זילברשטיין
אט אט לקראת הסוף
נהגה להסתובב בסימטאות הכרם כשהיא
יחפה, בגדיה קרועים, ועל פניה מבט
בוהה. לא אחת הסתכסכה עם סוחר־סמים
זה או אחר, וספגה מכות נמרצות. פניה
היו חבולות תמיד. פעמים רבות התנוססו
מעל עיניה פנסים כחולים. והגרוע מכל:
מונה הלכה ונזקקה ליותר ויותר כדורים.
לאיש ממכריה לא היה עוד ספק כי היא
הולכת בצעדי ענק בדיוק בכיוון •ההפוך
לזה שהציבה לעצמה.
מכה נוספת נחתה על מונה כאשר סו-
חר־הסמים, שבביתו גרה, נשלח לבית־הסוהר.
באותה עת חזרה אחותו של הסוחר
מחוץ־לארץ. נוכחותה של הנרקונד
נית בבית לא היתד. לרוחה. אולם מונה
שילמה עבור החדר בעליית-הגג לכמה
חודשים מראש, והיה לה חוזה על כך. אי
אפשר היה להוציאה.
את הכסף לשכירת החדר שילם עבור
מונה בעל מיסעדה ידועה בכרם־התימנים,
שריחם עליה. הוא גם דאג לשפץ את
החדר על חשבונו. למרות זאת לא היתה
אחותו של סוחר־הסמים מוכנה להשלים
עם נוכחותה של מונה. אחרי סיכסוכים
ממושכים, שבהם התערב גם אח אחר של
סוחר־הסמים, הצליחו לבסוף להוציאה
מהמקום. מונה !נזרקה לרחוב בחוסר כל.
מאז נודדת מונה ממקום למקום. היא

הולכת אחרי כל מי שמוכן להציע לה
כמה כדורי סם ומקום לינה. כל הזמן היא
עסוקה ברדיפה אחרי עוד ועוד כסף כדי
להשיג את הכדורים. סוחרי הסמים בכרם-
התימנים ובמקומות אחרים כבר סרים
מדרכה. לרובם חייבת מונה סכומי כסף,
והיא ממשיכה להתחנן לכמה כדורים על
חשבון.
למצב עגום זה. הגיעה מונה בנפילה
חדה ממרומי הזוהר. היא החלה את
הקאריירה שלה כבת יחידה להורים ש-
אהבוה ופינקו אותה. רח׳ דיזנגוף היווה
פיתוי גדול עבורה מגיל צעיר. במקום
לעסוק בלימודים ככל נערה בת גילה,
נמשכה מונה הצעירה לחיי הזוהר.
בגיל 15 כבר עשתה את פסיעותיה ה ראשונות
בחוגי הבוהמה. הזאבים המקצו עיים
של אותם ימים עטו עליה בתאווה
רבה. יופיה הנדיר, הטומן בחובו רמז
מפתה, הוא שפילס לה את הדרך.
בביוגרפיה הקצרה של מונה שזורים
שמות של גברים רבים שאהבה והיתה
נאהבת על-ידם. היא ניסתה כבר הכל. היא
היתד, דוגמנית צעירה ומבטיחה, שיחקה
בכמה סרטים, הופיעה על במת התיאטרון,
מכרה בבוטיקים, עבדה במועדוני לילה
ואף עבדה כצלמת. אולם הפירסום הרב
שבו זכתה במשך 17 השנים האחרונות,
היה קשור תמיד ברומנים עם גברים ידו עים,
חלקם נשואים, באהבות אומללות,
בסמים ובמישטרה.
פעם אחת החליטה מונה לשנות את
חייה. בעל נראה לה כשינוי הולם. היא
פגשה ברמי שי, שאותו הכירה מימי ילדותה.
רמי הצעיר ממנה בשלוש שנים
הוא טכנאי במה ומדביק טפטים. לעיתונאים
סיפרה אז מונה ברגש שהיא רוצה
ילד, ולכן היא נישאת לו. ואמנם, השניים
התחתנו ברוב פאר והדר, כשהוריה קורנים
מאושר, וכל הבוהמה חוגגת איתם.
העובדה שקציני מישטרה הגיעו לחתונה
כדי לרחרח אחר סמים בסביבה קילקלה
במעט את המסיבה. אך הפגם האמיתי בא
חודש ימים בלבד אחרי הנישואין: רמי
עזב אותה בשל התמכרותה ל״סם המוות״
— ההירואין. היא נזקקה לו יותר מאשר
לבעל או לילד.
הגירושין הדליקו אצל מונה נורה אדו מה.
היא החליטה לעשות משהו בעניין
הסמים. מאז עברה כמה טיפולי גמילה.
היא הצליחה לעבור מן ההירואין לכדורי
התחליף, אך ממעגל הסמים לא השתחררה.
הבעייה העיקרית של מונה היא חוסר
המודעות שלה למצבה האמיתי. מונה מש לה
את עצמה כי היא מתקדמת לקראת
הגמילה המוחלטת. לצורף זה היא מקיפה
את עצמה בשקרים, שלפעמים קשה להאמין
כי היא באמת מאמינה בהם. במצב
זה הולכת מונה ושוקעת עמוק ועמוק
יותר, מבלי שתהיה מודעת לכך.
למונה חשובה תדמיתה בציבור. היא
מספרת כל העת למכריה כי היא הולכת
ומתאוששת, ומלחישה את העובדות הטופ חות
על פניה. מונה גם מכחישה כי היא
זאת שנמצאה נטולת הכרה בגן־מאיר.

דעיכה
אי טי ת
ף* ימים האחרונים חזרה מונה לד,ת-
י גורר בבית הוריה. היא מסתגרת כל
העת בבית, ויוצאת רק כדי להשיג את
הסמים. כל עוד יהיו אלה ברשותה, יכולה
מונה לנוח מעט מצרותיה. אך ברגע
שהכסף לרכישתם ייגמר, תיאלץ מונה
לחזור לרחובות. גופה ידרוש זאת ממנה.
רבים מידידיה של מונה ניסו בתקופות
שונות לעזור לה. כמה מהם לקחו אותה
תחת חסותם, וניסו לדרבן אותה להיגמל.
אולם מונה אינה צריכה בדירבון. רצונה
להיגמל הוא עז. אילו יכלה, היתד, משל מת
כל מחיר שבעולם כדי לצאת מן ה מבוי
הסתום שאליו נקלעה. המכשול ה יחיד
העומד בדרכה הוא גופה, שהתרגל
לקבל את מנת הסם היומית. כנגד זה לא
הצליח עוד איש לעזור לה.
אותות הסמים ניכרים היטב בפניה וב גופה
של מונה. הם כירסמו בה אט אט
במשך השנים. מי שרואה היום את מונה,
לא יכול להאמין כי זאת אותה נערה
מלאת חיים, שרק לפני כמה שנים היתד,
מלכת הבוהמה. כיום מונה היא שבר כלי.
הידידים הקרובים המעטים שעוד נות רו
לה, יודעים את האמת: מונה מת קרבת
אל הסוף. היא הולכת ודועכת מבלי
שתרגיש בכך. אם לא תימצא לה בקרוב
ישועה, היא תיגמר.

מי ה עד המדינה ־
ך* משך שנה תמימה הסתובב לו יהודה
חזן כמלך בפרקליטות המרכז. הוא
היה עובר במיסדרונות הפרקליטות ומחלק
ברכות שלום ונענועי־ראש לפרקליטים
ולפרקליטות כשליט אל נתיניו. הוא קרא
להם בשמותיהם הפרטיים והעביר בי קורת
על דרך׳ ניהול המישפט. יהודה
חזן אינו איש מישרד־המישפטים, ולא
פקיד בכיר בממשלה. יהודה חזן הוא

המישפטים החלו בקצב רצחני, כמעט
מדי יום התנהל מישפט נגד כמד, סבלים
בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב, והכוכב
של כל המישפטים הללו היה העבריין
הקטן והערמומי חזן. מהר מאוד גילה את
חיונויותו להצלחת המישפטים, והתנדב
בהתאם. הוא לעג לסניגורים, ביקר א^
התובעים ואפילו קרא בבית־המישפט לי
פרקליטת מחוז המרכז, שרה סירוטה,׳
בשמה הפרטי. חוצפתו הרגיזה את אב
בית־הדין, השופט דב לוין, שהעיר לו
כי הוא מדבר על ״גברת סירוטה״ ,אבל
חזן, בחיוכו הערמומי, אמר :״בשבילי
היא שרה.״
אחרי תקופה של כחצי שנה, שבה הוח זק
חזן במיתקן מישטרתי, החליט כי יהיה
זד, די בטוח לעבור להתגורר בביתו,
כאשר שוטר ישמור עליו בצמידות. וכך
היה מופיע בבית־המישפט בלוויית שומרו
הפרטי.
רוב המישפטים הסתיימו. ולמרות עברו
ואופיו היה חזן עד אמין ואינטליגנטי.
הוא זכר פרטים בדייקנות, עמד בתקיפות
בחקירות הנגדיות שערכו לו עשרות
עורכי־דין, והיה אחראי, בסופו של דבר,
להרשעתם של עשרות סבלים שסרחו.
המדינה הבטיחה לחזן כי עם תום עדותו
תעזור לו לעזוב את הארץ. חזן רצה להגר
לארצות־הברית והמישטרה השתדלה להו ציא
עבורו אשרת־כניסה למדינה זו. בת חילת
השנה נתפס חזן יחד עם שמעיה
אנג׳ל ועוד אנשים כאשר ניסה לסחוט
כסף באיומים מיהלומן.
אחרי סיום המישפטים ויתר חזן על
השמירה המישטרתית הצמודה, נסע ל ימים
אחדים ללונדון. כישר חזר לארץ
נתפס בעבירה החדשה. על עבירה זו לא
כיסה הסכם החסינות עם הפרקליטות,
והוא הועמד לדין בפני אותו בית־מיש-
פט שבו העיד כל כך הרבה פעמים
במשך השנה האחרונה — נגד אחרים.

כלואים האנשים נגדם העיד. רק בנס ניצל
ממוות כאשר אסיר תקף אותו בבית־הסוהר.
עבריין מדרגה ג׳ ,שעיסוקו העיקרי היה
קניית רכוש גנוב מעבריינים.
הדבר שהפך אותו למלך בעולם המיש־פט
הישראלי היתד, העובדה כי הוא הס כים
להפוך עד־מדינה ולהעיד נגד סבלי
נמל־ד,תעופה בן־גוריון, שנאשמו בעשרו־תיהם
בגניבות משקי־מיטען במטוסים.
ז מן רב נמש כו ה ג ני בו ת בנ ת ב ״גוה מי ש־

טרה כמעט נואשה מלשים להן קץ. עד
שביום חורף גשום, לפני כשנתיים, נעצרו
במחסום מישטרתי יהודה חזן ואהרון
(״אהרונצ׳יק״) לויאשווילי, כאשר בגרבי־הם
ועל ריצפת מכוניתם מפוזרים יהלו מים
ואבני־חן בערך של מיליוני לירות.

עבריין ק טן
וערמומי
^ מישטרה הכירה את חזן מעבירות
י 1קודמות שביצע, ואחרי חקירות ממושכות
התברר כי הפעם הוביל אותם
העבריין הוותיק אל לב ליבה של גניבת
היהלומים הגדולה בנתב״ג.
המישטרה והפרקליטות, שהיו מעוניינות
להעמיד לדין את העבריינים הרבים ש התגלו
בפרשה זו ולהרשיעם, היו זקוקים
לראיות קבילות בבית המישפט. איש מה־סבלים,
שרובם היו גרוזינים, לא היה
מוכן לפתוח את פיו ולהלשין על חבריו.
חזן התמקח עם אנשי הפרקליטות והצ ליח
לחתום על הסכם ולהפוך לעד־מדי-
נה נגד הסבלים וקוני היהלומים. גם בהסכם
זה הצליח להשיג את התנאים הטובים
ביותר עבורו. הוא קיבל שמירה מישטר־תית
למשך כל תקופת המישפטים, והב טחה
כי הוא לא יועמד לדין על חלקו
בקניית הרכוש הגנוב. הוא אף הצליח
להוציא מהפרקליטות היתר, כי לא יעיד
נגד ידידו אהרונצ׳יק, אשר נתפס ׳־חד
עימו ,״מכיוון שהוא כמו אבא שלי״.

עם סכין-
גילוח ביד

מרות טיעוני ההגנה המרשימים
• של הסניגורית שלו, עורכת־הדין נירה
לידסקי, שאותה הכיר כאשר הגנה על
חלק מד,סבלים הגרוזינים וחקרה אותו
חקירה נגדית נמרצת, הורשע חזן. השופט
שמואל קוארט גזר עליו חמש שנות
מאסר.
חזן חזר לבית־הסוהר, והוכנס לתא
בודד בכלא רמלה. הגיבור השחצן, אשר
התהלך כתרנגול בפרקליטות, הפך לשבר
כלי מפוחד בכלא. הוא חשש מכל פתיחת
דלת, כיוון שרבים מהסבלים שהורשעו
עקב עדותו ישבו בתאים סמוכים באותו
בניין. גם הסוהרים ברמלה, רובם בני
העדה הגרוזינית, לא ראו בעין יפה את
העבריין שהעיד נגד חבריהם.
יום אחד התנפל עליו בחצר הכלא
עבריין השפוט למאסר עולם על רצח.
העבריין, שלא היה קשור כלל למישפטי
נתב״ג, ניסה לרצחו בסכין גילוח. חזן
הזריז הצליח להתחמק בשריטה קלה
בלבד בפניו, אך מאז לא העז לצאת מתאו.
עורכת־הדין לידסקי פנתה בשמו לשילטד
נות הכלא וביקשה מהם להעבירו לאגף
המעצרים, שם מרגיש חזן בטוח יותר.
אחרי שחזן הורשע בעבירת הסחיטה
באיומים, הגיע אחד מהמישפטים שבהם
העיד לעירעור בפני בית־המישפט העליון.
הסניגורים בתיק זה טענו כי הרשעתו
של חזן אחרי שהעיד בתיק היא עובדה
חדשה, המצדיקה בדיקה נוספת של עדותו,
וקביעה כי האיש היה ונשאר עבריין
בלתי-אמין וחסר מצפון. היה זה כמה
ימים אחרי הצהרת שגי הרבנים הראשיים,
שפסלו עדותם של עדי־מדינה.
השופט יצחק כהן קיבל את עדותו של
חזן, וקבע בפסק־דין חד-משמעי כי עדי-
מדינה, עם כל שאט הנפש שהם מעוררים,
הם עדים חיוניים. לולא עדויות כאלה
היו עבריינים רבים מטיילים חופשי, בבי טחון
מוחלט. ולכן שיטה זו היא הרע
במיעוטו.

ה מב ט שלא
הב טי ח טו בו ת
** ד נוסף במישפטי נתב״ג היה מקסים
? לוסקי. גם הוא היה, כמובן, שותף
לחלק מהגניבות מתוך המטוסים, והסכים
להפוך עד-מדינה. אולם הוא לא היה קשוח
וערמומי כחזן. ולכן, בהסכם שנחתם עימו

ומה ונ להבגורלאח רי ש ה עי דו במישפט *
האמינו לה. כאשר סיים לוסקי את תפקידו
כעד־מדינה עזב את ישראל ינסע
עם מישפחתו לחוץ־לארץ. בימים אלה חזר,
כדי להשלים את ההסכם עם המדינה
ולהעיד נגד הסבלים בבית־הדין המשמעתי
של המדינה.
עדי־מדינה הם חזיון נפרץ בבתי־המיש־פט
הישראלים, בעיקר בשנים האחרונות.
כמה תקדימים קבעו בבירור כי עדי-
מדינה הם עדים רגילים, אלא שיש להת ייחס
לעדותם בזהירות, שהרי הם שו תפים
לעבירה.
סניגורים רבים ניסו לטעון שוב ושוב,
כי עד־ד,מדינה שהעיד נגד לקוחם הוא
עבריין כרוני, שקרן שיש לו אינטרסים
להציל את עורו ולכן יהיה מוכן לספר
כל סיפור, וכי הוא מעליל על לקוחותיהם.
בתי־המישפט לא קיבלו טיעון זה. ודווקא
שופטים דתיים, שהיו ידועים כאנשים
בקיאים בתורה ובדין היהודי, כמו השופט
המנוח משה זילברג, חיים כהן ויצחק
קיסטר קבעו כי אין עדי־מדינה פסולים
לעדות, ועדותם כשרה. על השופט להזהיר
את עצמו, ולבדוק היטב אם הם דוברי
אמת או שקר. אבל בדיקה כזו חייב
שופט לעשות כלפי כל עד שהוא. שכן
לכל אדם אינטרס אישי כלשהו. אפילו
אם זה רק האינטרס שעדותו בבית ר,מישפט
תהיה תואמת לזו שנתן במיש-
טרה, שכן אחרת הוא צפוי לעונש של
שנתיים מאסר.

המישטדה טוענת, בנסותה לשכנע
את האמורים להיות עדי־מדינה בפרשת
הרצח של עמוס אוריון ועזר כהן, כי
עדי־המדינה בישראל לא נפגעו מעולם,
וכי הם בטוחים יותר מעדים רגילים.
ואמנם, רק עד־מדינה אחד, גיסים (סיבני)
כהן, בנו של מוכר הפלאפל המפורסם
שכונה ״המיואש״ ,נהרג אחרי מתן עידותו,
כאשר טיפל במיטען חומר־נפץ. אולם

בן הרופא
וכסף בידו
לא הובטחה לו חסינות מוחלטת, אלא
רק זאת: שבתיק היחיד שפתחה המדינה
נגדו, לא תבקש הפרקליטות עונש מאסר
בפועל. הסכם כזה, הנקרא בלשון מיק-
צועית ״הסכם טעון״ ,גם הוא דבר רגיל
בפרקטיקה הפלילית. אולם הסכם זה אינו
מחייב כמובן את בית־המישפט, לפניו
מתברר המישפט. ואמנם, התובע יהודה
וינשטיין, איש הפרקליטות, היה מתון
כאשר טען לעונש בתיקו של לוסקי, אבל
השופט דב לוין לא השתכנע. הוא גזר
על לוסקי מאסר בפועל של שנה תמימה,
והכריז כי הוא רואה בעבירה של גניבה
מנמל־התעופה עבירה חמורה מאוד, ש עונשה
הראוי היחידי הוא מאסר בפועל׳.
המבט בעיניו של לוסקי, כאשר יצא
מאולם בית־המישפט, אחרי ששמע את

עונשו, לא הבטיח טובות לתביעה. היה
ברור כי לוסקי ראה עצמו משוחרר
מהעיסקה שעשה עם התביעה בעקבות
המאסר שעליו לרצות. עדותו של לוסקי
היתד, חיונית להצלחתם של כמה וכמה
מישפטים מסובכים. בפרקליטות החל מי־רוץ
להשיג דחיית ביצוע העונש ללוסקי,
ונעשו נסיונות לפטור אותו כליל }!עונש
המאסר בכל דרך חוקית אפשרית.

עדות שקולה
ומשכנעת

* £חריש שו כנ ע כי התביעה תשיג עבד
א רו חנינה, המשיך להעיד במישפטים.
ועדותו היתה שקולה ומשכנעת. השופטים

1 • 1ך י הוטרד בטלפון כל תקופת תמישפט. איימו על בניו, והוא נאלץ לעזוב
את רחובות אחרי תום המישפט. העיד כיוון ש״או שאני אשב או שרכטמן.״

הקבלן אהרון גיבור היה אחד מעדי המדינה המפורסמים ביותר שהעידו בשנים האחרונות.

ו י, מישפט שהיה בשנת 1973 נגד
• כמה נאשמים בשוד אלים בבנק לאומי
בראשון־לציון, העיד ויקטור פילו כעד-
מדינה. התביעה ביקשה כי עדותו תשמע
לפני תחילת המישפט, כיוון שחייו בסכנה
והוא עומד לעזוב את הארץ. פילו השתתף
בשוד בפועל, והסכים להעיד דק כאשר
גילה כי מישהו משותפיו שנעצר הלשין
כבר למישטרה. הוא היה מוכר כאיש
העולם התחתון, סוחר סמים ועבריין קשוח.
אך גילה אומץ ומערכת ערכים מיוחדת
משלו.
כאשר נודע לו כי נעצרו רק חמישה
חשודים, הצהיר כי לא יגלה מי היה
השותף השישי אשר לא נתפס, ורק כך
הסכים לחתום על ההסכם עם המדינה.
במהלך מישפט זד, התגלה כי התביעה
עשתה הסכם נוסף עם אחד מהנאשמים
בתיק, בן חור דוידי. התביעה הבטיחה
לו כי לא תגלה את העובדה שהפך לעד
נגד חבריו, ואפילו תעמיד אותו לדין
יחד עימם לבל יחשדו בו. במהלך המיש־פט
התברר לדוידי כי חבריו יודעים על
הלשנתו, ולכן ביקשה הפרקליטות לעכב
את ההליכים נגדו. רק אז נודע ההסדר
הפנימי הזה לבית־המישפט. הפרקליטות
ננזפה על התנהגות מוזרה זו, אבל
למרות הכל אישר ביודהמישפט העליון
שלא נגרם כל עוול לנאשמים, ולא נעשה
עיוות דין. בית־המישפט העליון אישר
את הרשעתם של השודדים לפי עדויותיהם
של עדי־ד,מדינה.
עד כמה שידוע היום, עזב פילו את
ישראל והפך בחוץ־לארץ אזרח שומר
חוק. הוא התחתן שם, הקים מישפחה
ושכח את עברו הפלילי.
קשר, לספור את עדי־המדינה שהופיעו
בשנים האחרונות במישפטים פליליים.
אחד הבולטים ביניהם הוא הקבלן אהרון
גיבור, שהעיד נגד חבר־הכנסת שמואל
רכטמן, שהורשע עקב עדות זו בלקיחת
שוחד.
חייו של גיבור בזמן המישפט ואחריו
לא היו קלים. היו התנכלויות טלפוניות,
הוקיעו אותו מבחינה חברתית, אבל הוא
עמד בכל הלחצים כיוון שידע כי ״או
שאני אשב או הוא ישב בבית־הסוהר.״
אורי וולף, בנו של רופא מסביון, היה
שותף לשוד בנק לאומי ברמת־אביב לפנ-
כשנה וחצי. גם הוא היד, בעל עבר פלילי
עשיר, וכאשר נתפס וחלק מהכסף בידו
החליט להפוך עד־מדינה. הוא עלה על
דוכן העדים בשקט ובביטחה, העיד נגד
כל שותפיו שישבו מולו על ספסל הנא שמים.
משך כל הזמן היה וולף שמור
היטב במיתקן מישטרתי, ועל בית מוריו
הוצבה שמירה של מישמר־הגבול. מיד
עם תום עדותו יצא וולף לחוץ־לארץ
בעזרת המישטרה.

*!11)11111 אחרי תום עדותו
הארץ, והשתקס
׳ 11י ׳ ו
מארצות חוץ. למרות שנידון
למאסר, דאגה המדינה לחנינה

עזב את באחת בעצמו
עבורו.

הוא נהרג כמה שנים אחרי שסיים להעיד
נגד חבריו גד (שץ) פלום ומשה פלדמן
בשלושה מקרים של שוד מזויין.

נסיון התנקשות בקופנהגן לחוץ־לארץ
ן* יפים כהן נסע
* בעזרת המדינה, אך משום מה
לחוץ־לארץ בעזרת המדינה, אך משום מה
לא הסתדר שם, וטען כי בקופנהגן ניסו
להתנקש בחייו. לדבריו המישטרה נהרג
כאשר ניסה להבטיח את דירתו על־ידי
מילכוד הדלתות והחלונות של הדירה ב־חומר־נפץ.
עד־מדינה
אחר, מרדכי מרציאנו, אשר
אמור היה להעיד נגד משד, דנינו בבית-
המישפט בחיפה, הגיש בג״ץ על כך
שהמדינה ביטלה את הסכמתה להפכו עד־מדינה.
מרציאנו שיתף בתחילה פעולה
עם המישטרה, אך חזר בו מהסכמתו
להעיד בבית־המישפט, וכתב מיכתבים בהם
סיפר כי כל דבריו שקר. הוא עשה זאת
כמה פעמים, עד שהמישטרה והפרקליטות
התייאשו ממנו, הגיעו להסכם עם דנינו,
ולא נזקקו לעדותו של מרציאנו. הוא
פנה לבית־המישפט העליון, כדי לחייב
את היועץ המישפטי לנמק מדוע לא יחזור
בו מכתב־האישום שהוגש נגד מרציאנו
בעיקבות ביטול ההסכם להפיכתו לעד-
מדינה.
בית־המישפט העליון קבע, כי העובדות
שהתגלו לפניו מצדיקות את הגשת כתב־האישום.
פרקליטו של מרציאנו, שרצה
לכפות על המדינה את הסכם עד־המדינה
— היה שלמה תוסיה כהן.

אילנה אדון !

אלוד־העול הראשון של ישראל ־ ;1איש
מיה 1ב הו ו ״ מ ו ׳! 11ל 1נ ת ־ י1ם [

לשחות. הבחורים בחוף עשו לו הנשמה
מלאכותית. הוא הועבר לטיפול רפואי,
והצליחו להחיות אותו. מאז נקשר לים.
בגיל בית־הספר היסודי ויתר לא פעם
על הלימודים ונמשך לחוף־הים. בחוף בת ים
גילה את ספורט השיט ואהבתו העזה
לים.
״כושי״ החסון, בעל הקול הצרוד, הפ תיע
כשזכה בתואר אלוף־העולם. הוא

׳צא לים, השיט סירה על פי חושיו ה־טיבעיים.
הוא לא למד ולא ידע להסביר
מה הוא עושה בים.
על החוף היה כרמל אדם ידידותי, נתן
עצות לכולם. אולם בים היה זאב בודד,
אדם קשה, שהחליף הרבה אנשי־צוות
בסירתו. זוהי הסיבה לכך שלא זכה שוב
בתואר. אולם כולם ידעו שצפניה כרמל
הוא האלוף.

בית מלא גביעים

יותר מ־ 200 גביעים בביתו של צפניה כרמל
ממחישים את הישגיו המרשימים בספורט
השייט. בגיל 32 נשא את יהודית לאישה ונולדו להם שני ילדים. לפני ארבע שנים פרש.

ך שעות הצהו־יים הרגישו הגולשים
יי ברוח המתאימה לגלישה.
צפניה כרמל חיבר את התורן לגלשך
הרוח, ויצא לים עם שמשון בן־דגיאל
ומשה קמר, כל אחד עם הגלשן שלו,
במירווח של כ־ 50 מטר האחד מהשני. ה רוח
היתה בעוצמה של כ־ 20 קשר (בינו נית)
ודמויותיהם המתרחקות נעלמו. אולם
הגלשנים והמיפרשים נראו היטב לבחורים,
כולם שייטים בנפשם, שישבו במים־
עדת האלופים השייכת לצפניה כרמל, על
חוף בת־ים.
תוך כדי טיפול בסירות ובגלשנים ה אחים
במועדונו שבחוף הסתכל אלי אבי נועם
לעבר הים, כדי לחזות בשלושת ה גולשים
שהתחרו ביניהם. אז הבחין בגלשן
של צפניה כרמל, המתקרב בחזרה לחוף,
כשאין עליו איש.
אלי אבינועם :״גלשן הפוך, בעלת
מיפרש השוכב על פני המים — זהו מראה
רגיל. אין שייט שאינו נופל מן הגלשן,
ויש שסתם מתיישבים על הגלשן ומש-
כיבים את המיפרש על פני המים, כדי
לנוח. לכן זה לא מעורר תשומת־לב.״

הלם חיכה את יושבי חוף בת־ים.
צפניה כרמל היה אלוף־העולם בשיט
מיפרשיות מדגם ,420 תואר שבו זכה
יחד עם זוגתו לצוות, לידיה לזרוב ב־1969
בשוודיה. היתד, זו הפעם היחידה עד
היום שבה זכתה ישראל באליפות עולמית
כלשהי. ההישג בא כולו תודות לצפניה
כרמל.
בגיל 9הגיע צפניה לחוף בת־ים, יחד
עם אחיו הבוגר ממנו, עזרא. עזרא יצא
לים בסירה, וצפניה נסחף לים כשניסה

זאב מדד
והחליף

הרבה

ספורט השייט דורש הרבה שעות אימון ומאבק
קשת ביס
בלב ים. צפניה כרמל היה ארם
כידידותי ונוח.
התגלה
על החוף
אנשי צוות, אולם

בעזרת חושים
טבעיים
^ גלשן הריק; שהתקרב לחוף ער
רר מייד דאגה. אלי אבינועם זינק
לים בסירת־ההצלה של המועדון. במרחק
של 200 מטר מהחוף הבחין בשימשון ה מרים
ידיים והמאותת לעזרה.
שימשון ואלי הצליחו להעלות את כרמל
לסירת־ההצלה, ובדרך לחוף ניסו להנשים
את כרמל, אולם ללא הצלחה. כרמל היה
ללא־נשימה, ללא־דופק, כשקצף סביב
שפתיו. בבית־החולים קבעו שצפניה כרמל

— 40 1

הגלשן חזר לבדו

אלי אבינועם, ממועדון השייט בחוף בת־ים,
הבחין בגלשן החוזר לחוף ללא בעליו. הוא
יצא מייד עם סירת ההצלה ומצא את צפניה כרמל, ניסה להנשימו ללא הצלחה.

כאות־הערכה להישגיו נתנה לו העיריה
רישיון להפעיל מיסעדה בחוף, שהיתר. ל ביתם
של השייטים בחוף.
לעוסקים בספורט השיט לא נותר זמן
לעבודה לשם פרנסה. הציוד יקר מאוד.
המיסעדה בחוף איפשרה לכרמל להקדיש
זמן לאימונים.
המיסעדה לא שימשה לו רק כמקור פרנסה.
במקום ישבו ד,שייטים בקיץ ובחורף.
״קשה להיות שייט,״ אומרים חבריו, זהו
ספורט שדורש התמסרות, מאמץ, ר,רבה
שעות בלב ים, מאבק ממושך בגלים. ולהיות
לבד. הרבה שייטים, שהתחילו לע סוק
בספורט הזה, נשרו.
למיסעדה של כרמל הגיעו השייטים כדי
לשבת ביחד, לספר חוויות ולהקשיב ל עצות
.״כרמל הגיש לנו אוכל בצלחות
גדולות, ולא קטנות. לא היה חשוב לו
הרווח הכספי. העיקר היה שהאוכל יהיה
טעים ושתהיה לנו הרגשה טובה ונעימה
אצלו.״
גם את אשתו, יהודית, הכיר בחוף
הזה, שבו שמורה גם הסירה של בנו
ששי בן ד,־ .7כרמל רצה לעשות ממנו
יורש־אלוף.
שלפני שהכירו זה את זה, גרו יהודית
וצפניה באותו השיכון. כמו כולם בבת־ים
ידעה יהודית שהבחור הזה הוא צפניה

שניצת את הים

מטביעה פשוטה
כרמל, אלוף־העולם .״זו תהיה שלי,״ אמר
לחברים, כשראה לראשונה את יהודית ב חוף.
יהודית
הרגישה שכרמל עוקב אחריה.
הוא היה בוגר ממנה ב־ 12 שנה, טייל
בכל העולם, ולכן לא האמינה שהוא מת ייחם
אליה ברצינות.
יהודית נזכרת שבפגישה הראשונה אמר
לה כרמל :״חכי, יש לי תחרות. אני אחזור
אחרי הצהריים!״ מעלם. הוא חזר כש בידו
גביע, והעניק אותו ליהודית .׳מאז,
מספרת יהודית, היא האמינה בכנות רג שותיו
.״הגביע הזה היה הדבר היקר לו
והוא נתן אותו לי.״
כרמל לא הירפה מיהודית. הוא לקח
אותה בבוקר לעבודה, והחזיר אותה הביתה.
הוא בילה איתר. עם חבריו והיה גאה בה.
אמא של יהודית אמרה לכרמל ״תן לה רגע
לנשום,״ וכרמל השיב ״מי שואהב לא
מרפה !״
יהודית היתה בת 19 וסקרנית להכיר
את הבחור ההולך יחף, החי בים ושהוא
אלוף. היא הרגישה שכרמל מעניק לה
חום, ביטחון והרבה פינוק.
״אין שייט נשוי,״ יודעים השייטים מ ניסיונם.
כרמל ניסה להוכיח לחבריו שזה
לא נכון, שיכולים להקים מישפחה ולהמ שיך
לעסוק בשיט. השיט צורך הרבה
שעות־אימונים והוצאות כספיות, ואינו מו תיר
זמן למישפחה. יתכן שזאת הסיבה
לכך שנישא רק בגיל .32 כרמל ניסה
להשפיע על חבריו, השייטים הנשואים,
שלא יפרשו והנה זה קרה גם לו. הוא
פרש.
מהתחרות בגרמניה, שנמשכה שלושה
׳ שבועות, הוא חזר כעבור שבוע. מהמי לואים,
שאהב כשהיה רווק, חיפש דרך
להשתחרר, ולוא לכמה שעות, כדי להגיע
הביתה. מהתחרויות בקיסריה שב כל לי לה
הביתה, להיות עם האשה, הבן והבת.
היה חשוב לו להתקין במו ידיו את ה חרסינה
במיטבח ואת השיש במיסעדה,
ולהדליק נרות־שבת. כל דבר שהצריך
ניתוק מהבית היה קשה בשבילו, וכך החל
גם הניתוק מהשיט.

האלוף בדגם 420
בסירה נוהג צפניה כרמל.

זוהי סירת שייטים
אולימפית, דגם .420
זו, שבה משייטים שניים,

זכה צפניה, יחד עם לידיה לזרוב, באליפות העולם ב־.1969
לידיה לזרוב עוסקת עתה, לפרנסתה, בהדרכת תיירים.
היא חדלה להשתתף בתחרויות. צפניה נשאר קשור לים.
החודשים מחפשת את הקול הצרוד של
אבא שלה.
תאוגה פשוטה בים

החייתי
את הילד״
ך• שכנו ששץ (״ששי״) הגיע לגיל
6התייעץ כרמל עם אשתו אם לקנות
לו סירה. בקיץ האחרון היה ששי די גדול
וחזק כדי לצאת לים.
האב והבן לקחו גם את יהודית לסיבוב
בים .״אני פחדתי מהמים,״ מספרת יהו דית.
כרמל
היה מאושר כשיחודית וששי נהנו
כרמל לימד את ששי לטפל ב־

בנו של צפניה החל ללמוד
להשיט סירה. חלומו של
האב היה שבנו יהיה אלוף, כמוהו.

גניסעדה ער החוו

למיסעדת האלופים של צפניה הגיעו כי
השייטיס, בקיץ ובחורף. באי המיסעדה מספ
דים חוויות ומקשיבים לעצות. העיר ה נתנה לצפניה רישיון, לאחר שזכה באליפות העולם

סירה, ולהכין אותה ליציאה לים, תפר
לששי חגורת־הצלה קטנה, לפי מידותיו.
החלום שלו היה שבנו יגדל ויהיה אלוף.
צפרניה כרמל אומנם פרש מתחרויות־השיט,
אולם הוא לא עזב את הים. הוא
אימן ילדים צעירים לשוט, וייעץ למאמ נים
האחרים.
יהודית מספרת שיום אחד חזר נרגש
כרמל וסיפר לה שהוא הוציא מהים ילד
שטבע .״כל הגוף שלו היה קשה ולבן!״
מיד התחיל להנשים אותו ולשאוב ממנו
מים. פיתאום התחיל הילד לזוז. כרמל
המשיר להנשים אותו עד שהילד התחיל
לנשום בכוחות עצמו. רק אז קם לכרמל
הנרגש. היה קשה לו להאמין למראה
עיניו .״החייתי את הילד שלו!״ אמר
לאם.
בכל בוקר היה כרמל מסיע את בנו
לבית־הספר. כשששי היה חוזר הביתה
בצהריים, נהג להכין את שיעורי־הבית ד ,
להשאיר לפחות שתי שאלות, כדי לשאול י
את אבא.
ביום השני לפני שבוע השאיר ששי
את שתי״השאלות. פיתאום באו שוטרים
וחברים.
יהודית לא יכולה להאמין שכרמל מת.
היא יושבת ליד החלון, ומצפה לקול ל ווספה
של כרמל.
ששי אינו מאמין שהאנשים לא יבלו
להציל את אבא שלו, וגלית בת חמשת

רומן על החור
נותרה יהודית עם שני

מה מת צפניה?
המישפחה הדתית של צפניה כרמל
לא נתנה את הסכמתה לניתוח אחרי־המות,
כדי לדעת את הסיבה לכך שאיש־ים
מנוסה כמוהו, שחיין מעולה, לא הצליח
להגיע חי לחוף. הד״ר לוי ביורטולון מ המכון
הפתולוגי, שהסתפק בבדיקה חי צונית
בילבד, קבע שצפניה כרמל טבע
בים :״יתכן שהשיפשוף השיטחי בלחי
ימין, מעיד על כך שספק מכה קלה, ש גרמה
לו ליפול לים. הקצף סביב השפתיים
ועור־הברווז הם הסימנים הרפואיים לכך
שצפניה כרמל נפטר מטביעה.״
הים הגדול, שעימו ידע האלוף להת מודד
במשך 39 שנים, הכניע אותו.
גם אלוף־שיט ואיש־ים מנוסה יכול לט בוע
בתאונה פשוטה בים. עובדה זו מד איגה
גם את הגולשים העסוקים כעת ב הכנות
אחרונות לאליפות העולם, שתת חיל
השבוע בישראל.

צפניה כרמל חובק את אשתו, יהודית, בביתם שבבתים,
יהודית צעירה מצפניה ב־ 12 שנים. אחרי מותו
לדיהם, בבית גדוש גביעים ומזכרות מכל רחבי העולם

בבמ׳ ט י ״

54/310

47,660

.0 £א - 0 £ 0מערכת מודולרית עם בריות גב ממולאות בנוצות.
שולחן פינתי ושולחן קפה תואמים. המחיר -למערבת הכוללת
5מושבים עם שתי מ שענות צד.

.ו<1ם א\£,א 1ז -מערבת ישיבה מעץ אורן מסיבי בעיצוב בלעדי.
שולחן קפה תואם. המחיר בולל ספה דרמושבית וספה תלת•
מושבית.
המחיר לבורסא 5,500 ו ל״י.

אצלנו או אצלכם-
והנושא: חדר חנוגורים בביתכם, הציפיות שלכם
ממנו, התקציב העומד לרשותכם לריהוטו וסגנון
החיים שלבם.
פינות הישיבה המופיעות כאן הן רק חלק קטן
ממבחר עשיר מתוכו תוכלו לבחור את מערכת
הישיבה המתאימה לבם, בהרכב הרצוי. לרשותכם
מבחר בדי ריפוד אקסקלוסיביים המיובאים ע׳׳י
רגיש, בדי ריפוד המיוצרים בארץ ומעוצבים
בלעדית עבור רגיש, או עור אמיתי.
העיצוב הפונקציונאלי, הגימור המושלם
והחומרים המעולים יעניקו לכם איכות ישיבה
לשנים רבות רבות.

156,330

8 0 ,4 9 0

) 1זא 61.81מ ־ מערבת מודולרית ונו ח ה במיוחד. ריפוד קגוונו,
משטחי ישיבה ומשענת-גב בעור אמיתי, המחיר כולל 3כורסאות
רגילות וי 2כורסאות פינה מפוארות הבל -בשילוב של קנוו ס ועור,

א 3£א - 3£מעניקה נוחיות אורטופדית, מרופדת בולה בבר חזק
ב״מראה זמש״ עשיר. המחיר בולל ספה דו־מושבית וספה תלת•
מושבית.
המתיר לבורסא 23,250.- -ל״י..

854 הנחה על תשלוט במזומן ואפשרויות תשלומים.
אפשרות לייעוץ ארכיטקטוני חינם, גם בביתך.
המהירים בלירות וכוללים מע״מ,
חנויות דביש תהיינה פתוחות לקהל במשך בל ימי
הול-המועד סוכות, וגט בימי ה״גשר״.
הג שמה
ומועדים לשמחה!

1* 1דוזוט

דמת־גן; דרך ז׳בוטינסקי• 04ו,
ירושלים: רח׳ הסורג מול בנק ישראל,
חיפה: אחוזה, רה׳ חורב .5 3
באר־שבע: רח׳ החלוץ 2 4ו.

חפש את המדבקה הצהובה! חפש את המדבקה

הרוצים להשתתף כפעולת
להצלת מדינת ישראל
מחורבן הליכוד —

מועדו!
לתרבות חדשה

רח׳ הס ל, תל-אביב
2ל׳ ן^2072

תוכל לחסוך כסף רב
בקניות ב חנו ת מו מלצת..

יום שלישי 7.10.80

יתקשרו אל:

יוקרן הסרט

״רחוב
הסטר״

ס . 19ק^
360 £. 65111 81 10021
161: )212( 570-9190

הצהובה ! חפש את המדבקה הצהוב!ז.

קוראי הער! בארה ב

בניו־יורק

המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
כותהילות בשעה 9.00 בערב.

את מדריך הקניות
ניתן להשיג בחנויות הספרים
בישראל ובדוכני העתונים בניו־יורק

ן ת! טרמפ לחייל |

קנה גם את מדריך פורז לאמריקה!
י 1ס 1׳^ 1נו

! 1€2!1ס !1
ה עו ל ם הז ה 2248

ן* תכי־ האישום שיוגשו תוך כמה
ימים נגד שבעד. ראשי חבורת־הכרם,
ישימו קץ לפעילות רבת השנים שיו החבורה
ששלטה, לדברי המישטרה, בעו לם
הפשע בישראל שנים רבות. בידי ה־מישטרה
הודעות של אבנר מעודד, קרוב
מישפחה של טוביה אושרי, כי שמע על
הרצח ועל תיכנונו מאושרי ומרחמים
אחרוני כמה ימים לפני שאירע, וכי מייד
אחרי החיסול קרא לו אושרי וביקשו לה סיע
את הגופות המבותרות. בידי המיש־טרה
הודעות של רמי ערוסי, המתארות

הפירסום הרתיע את ערוסי והוא חזר
בו מהסכמתו לשמש עד־מדינה. כמה ימים
לאחר מכן סיכמה המישטרה בעל־פה עם
אבנר מעודד, כי יעיד נגד ראשי החבו רה.
שוב דלפה הדיעה מפי חוקרי המיש-
טרד, לעיתונות, ועיתונאי של מעריב, המקורב
לאושרי ולקידר פירסמה בהבלטה.
הדלפות אלה מוכיחות, כי יש קציני
מישטרה הממשיכים גם היום לסייע ל ראשי
חבורת־הכרם. המלכודת שטמנה דד
מישטרה לאושרי ולאהרוני הצליחה, בין
היתר, מפני שהוסתרה מפני יחידות אח־

וחמים אתרוג((1שמא 0
השוחה ב חדל שאו
מחוץ לכלא כל עוד
לא יחוור לישראל

בידי המישטוה די
ראיות נדי להאש ,
את דאש׳ ה ת מד ת
ששלטה בעולם תפשע

את מהלך הרצח, שבו חזה. אולם הודעותיו
לא קושרות את אושרי ואהרוני
לרצח עצמו. הודעות אלה קבילות כעדויות
בהתאם לתיקון החוק החדש. גם אם
לא ישמשו עדי-מדינה, הרי די בהודעו תיהם
כדי להפליל את אושרי ואחרוני.
הפרקליטות הודיעה, כי תגיש כתבי-
אישום על שותפות ברצח גם נגד יצחק
אחרוני, אחיו של רחמים, מימון לוי, איל-
המלונות הירושלמי, ישראל דנוך, מרא שי
החבורה, שרה דנוך, אחותו, וכן נגד
משה כהן.
נחישות ההחלטה של המישטרה להפליל
את ראשי חבורת-הכרם נבעה בעי קר
ממיצאי בית־המישפט המחוזי במיש־פט
בצלאל מזרחי־האיץ. במהלך המיש-
פט הזה נחשפו פרשיות פשע רבות, ש ראשי
חבורת־הכרם היו אחראים להן מ בלי
שהמישטרה טרחה לפעול נגדם. ב־מישפט
נחשפו גם קשרים סמויים ומיו חדים
במינם בין ראשי חבורת-הכרם לבין
קצינים בכירים במישטרה, קצינים בצה״ל
ואנשי עסקים. פסק־הדין הגדיר את אוש רי
ואהרוני כעומדים בראש עולם הפשע
בישראל, והיה ברור כי אם רוצה המיש־טרה
להציל את כבודה, עליה להפליל את
השניים בכל מחיר.
לולא מישפט הדיבה של מזרחי־הארץ
היו רחמים אחרוני וטוביה אושרי ממשי כים
-במעשיהם ללא הפרעה. ייתכן כי זו
הסיבה לריב החמור שפרץ לאחרונה בין
השניים לבין בצלאל מזרחי, ידידם ושו תפם
בעבר.

רות של המישטרה שלא טיפלו בנושא.
היחידה לחקירת פשעים חמורים של אלכס
איש־שלום הצליחה לשכנע את אנשי
חבורת־הכרם כי החשדות כוונו רק נגד
חבורת הקטמונים שסייעה ברצח. המיש-
טרה אף ביימה מסיבת־עיתונאים מאול תרת
של אחד מראשי חבורת הקטמונים,
אליהו אמסלם, שבה התריע נגד גסיונות
כביכול לרצחו באמצעות מיטענים של
חומר־נפץ. אושרי ואהרוני, ששהו בחוץ-
לארץ, קיבלו מאנשיהם בארץ הודעות כי
הם יכולים לחזור בשקט. אושרי חזר ו נפל
למלכודת.

ל חזוי ב שקט
— ל מלכוד ת!
ל עוצמת קשריהם עם המישטרה
ניתן ללמוד ממה שאירע עתה. כאשר

פיצוצים ביפו,
ורצח בידו שליס
*¥׳ ד חכורת־הכרם נודע לציבור ל-
? ראשונה באמצעות סידרת מאמרים
בשבועון זה, שאותה פירסמתי בינואר
.1978 בסידרה תוארו עסקי הברחות־סמים
בקנדדמידה בינלאומי, הונאות מטבע ב אירופה,
עסקי־סמים באמריקה ועסקי-
יהלומים בלתי־חוקיים. כן תוארה לרא שונה
פרשת העוקץ הישראלי בדרום-
אפריקה. כל הפרשות האלה נחשפו שנית
במישפט מזרחי־ווארץ.
חיסולה של חבורת־הכרם בישראל יו תיר
חלל ריק. שהותו של אחרוני בחוץ-
לארץ תבטיח את המשך הפעילות העס קית
של החבורה שם, אולם לא בישראל.
את מקומה של החבורה תתפוסנה חבו רות
חדשות וצעירות, הפועלות כבר ב אמצעות
הפיצוצים ביפו והרציחות בירו שלים.
התקופה
שבה עשו ראשי הפשע יד
אחת עם חוקרי המישטרה, שקיבלו מפעם
לפעם פיענוח של פשע ותמורתו הגנו

מי ימלא את ה חלו
ש״ווצו עס ריסוק
תנודת הפשע
מ׳ ספו 1בארץ

טוביה אושרי וישראל
דמן(מימין) צפויים
ומא סו ממושך עד חוקם
בפרשיות פשע ונו ח

סיכמה המישטרה כי רמי ערוסי יהיה עד-
מדינה, שמרה את הדבר בסוד גם מפרק ליטו.
אולם הדבר דלף לעורך־הדין אליהו
קידר, פרקליטה של חבורת־הכרם מזה
שנים רבות. בידיעה מרעישה בטלוויזיה
נמסר על עד־המדינה המפתיע והקריין
ציין, כי הדבר נמסר לפירסום על־ידי
עורך־הדין קידר.

על ראשי הפשע שהיו, כביכול, מודיעים,
חלפה. מעתה תצטרך המישטרה לפעול
נגד עבריינים אלימים וחסרי קשרים.
שנים רבות תחלופנה עד שתקום חבורה
בעלת קשרים כה מסועפים עם זרועות
המישטרה והמימסד כפי שהיו לחבורת־הכרם.

יגאל
לכיב :

אותי!
רק קוטי.

הו רו ס קו פ

(המשך מעמוד )13
כל מחיר. פעמים ינסה בן מאזנים
להעלים או להחליק דברים על-
מנת לא להרגיז את בן הזוג, ודווקא
מעשים אלת ירגיזו את
העקרב יותר מפל. הרי ממנו אי־אפשר
להעלים דבר, האינטואיציה
החזקה שלו תביא לידי גילוי
של כל מעשה נסתר, אף אם כוונת
המאזנים היתה טובה. העקרב
יופל לחזק את ביטחונו
של יליד מאזנים ולעודדו, ובן
מאזנים ישרה אווירה של שקט,
שלווה ורגיעה, שנחוצים כל־כן
לעקרב המתוח תמיד•

מ אזנ ״ ם־ קשת
במדינה אירגוניס
/וול,״ ותפור

המיסצע שאותו הכה
הרמטכ״ל מתכהל?אורו
שד 8מ? הרומח
?סימזה ש? של״י
כאשר הציע הרמטכ״ל לנדב את
אזרחי ישראל למען הביטחון —
שכר־עבודה של יום אחד בחודש,
במשך כמה חודשים — קיווה ל עורר
גל גואה של התנדבות.
אך אזרחי ישראל לא נענו ל
קשת
ומאזנים חשים נוח יחדיו•
לשניהם חשוב החופש. מאזנים
לא יצר את צעדיו של ה קשת,
ולא יגביל את חירותו. הקשת
זקוק להבנה, ובעיקר למישהו
שידע להאזין לו, ולפתח
עימו את רעיונותיו המקוריים.
אין במו בן מאזנים יודע להקשיב,
להפתח לזולת וללמוד ממנו.
לשניהם חוש צדק מפותח ואידיאלים
משותפים. ידידים רבים ימשכו
לשניים אלה, ולהרגשה הנוחה
שהם יודעים להעניק. ה חיסרון
בזיווג זה: הקשת הזקיק
לגיוון ושינוי עלול להשתעמם,
ולחפש לו הרפתקות קלילות ולא
משמעותיות עבורו, אן אלה יכולות
לפגוע קשות בבן זוגו.

מאזניים ־ גדי

גזור — ושמור

חתום על

מי ד ע
העתון שדוו
בארה״ב
העתוו שלנו טזרה״ב
אל תסתפק בשמועות —
השאר מעודכן. הבטח
קבלת ״מידע״ לביתך
מדי חודש.
שלח המחאה ע״ס
10 מנוי שנתי)
בצירוף שמך וכתובתך

מלכת היופי באפנת ניבה

מלכת היופי אילנה שושן באוברול שחור
ומעליו טוניקה עשוייה וואל שקוף עם
צווארון עניבה. ההדפס: נקודות מותזות
בגוני הכתום והצהוב.
מדגמי אפנת ניבה לס תו /חורף 81/80

#בריזה
מוסיקפה

הרברט סמואל 80 טל 656993

בלוז. פולק,
ג׳ ז, רוק

, 1*3. 19083מ¥ר10־1ז\ 3מ

עורף ומו״ל:

רוני צפריר
5038־)215(649
מידע — העתון לאלה
שרוצים לדעת יותר

פתוח בל יום כולל יום א• ־משעה 21.00

ד רו ש ה
פקידה /מכי רה

ב הנ הלתח שבווות
עם ידע
להתקשר לטל 232262 .־ 03 לחנה

סמל דכ״י
לפברק מוראל —

מאזניים -דל
דלי ומאזנים שייכים למזלות
האוויר, וממילא מתאימים מאוד
האחד לשני. הקשר ביניהם מושן
לקירבתם המוני אנשים. ידידים,
חברים, מכרים מיקריים, חברים
לעבודה וקרובי-מישפחה. כולם
זוכים ליחס לבבי ושווה, לעיתים-
רחוקות תחיה העדפה של האחד
לעומת השני, ולא חשוב אם הוא
קריב״מישפחה או חבר. מאזנים
יתן לדלי את מירב החופש לו
הוא זקוק, ואף יסייע לו בהגשמת
שאיפותיו. הדלי, שלרבים
קשה לחיות עימו בחיי היומיום,
יתרכן, ויהיה מוכן אפילו לוותר
לפעמים וללכת לקראת בן הזוג.
בן מאזנים יוכל ללמדו גישה נכונה
לבית ולמישפחה, וייצור למענו
אווירה ביתית וחמימה.

מאזניים־ דגי ם

תן טרמ 3
לחייל

בין גדי למאזנים תיתכן משיכה
חזקה בתחילה, אן לעיתים-
קרובות סופה אכזבה הדדית. אופיים
מנוגד ושונה, לגמרי לא קל
למצוא בסיס של הבנה שיתן חיזוק
ליחסים ממושכים ביניהם.
בתחילה הגדי ישתעשע מהקלילות,
שימחת״החיים והקסם שקורן
מבן מאזניים. ואילו מאזנים
יתלהב דווקא מרצינותו, מגישתו
היסודית של גדי לכל דבר,
לפעמים ימשו גם למעמדו של בן
גדי. אן לא לאורן זמן מוכן בן
מאזנים להתמודד עם דרישותיו
הגבוהות של הגדי, וינסה להתחמק
מהקשר מבלי לפגוע בגדי.

לעיתים־קרובות נמשכים האחד
לשני, אן חייהם לא תמיד קלים
כאשר הם חיים יחדיו, אמנם,
שניהם אוהבים מאוד את חבית
וכל מה שקשור אליו, אן דגים,
הרגיל לשרת ואף להקריב את
עצמו לעיתים למען בן הזוג, יתאכזב
מתגובותיו של בן מאזנים,
שאינו אוהב שמקריבים למענו,
אן נהנה מאוד בשמפנקים אותו,
לכן לא תמיד ישים לב למאמצים
שהושקעו על-ידי בן הזוג על-
מצת לגרום לו נוחות והנאה. הדבר
העיקרי המשותף ביניהם :
האהבה לטפל בסובלים ומוכי גורל.
הבנתם לבעיות הנפש של הזולת
יוצרת ביניהם שיתוף.

סמל שר״י
— למען הבטחון
קריאתו של רפול. בין המסתייגים
הרבים מיוזמתו של הרמטכ״ל בל טו
אנשי מחנה־השלום של של״י.
חרס ועדה זית. כרגיל במי-
קרים כאלה הוקם ועד ציבורי, כדי
לחפות על הכישלון. הוא נקרא
הוועד הציבורי למען ביטחון יש ראל
— הקרן להתעצמות צה״ל.
הוועד גייס לשורותיו כמה אישי-
ציבור שכוחים, והחל לפרסם מד
דעות ענק בעיתונים, שמחירם יקר.
כדי להתאים עצמם לרוח הזמן
סברו מנהלי הוועד, שיש להנהיג
סמל ׳ נאה למיבצע ההתדמות. ו אמנם,
מבין כל ההצעות שהוגשו
להם בחרו את זו שנראתה המת אימה
ביותר. היא כללה את ראשי־התיבות
של הסיסמה ״למען ביטחון
ישראל״ ,היוצרים את המילה
הקצרה ״לבי״ ,ואת החרב ועלה
הזית שאותם ירש צה״ל מן ההגנה.
כשהופיעה הסמל על גבי המו דעות
הגדולות של הוועד, הופתעו
רבים לגלות כי הוא דומה, משום
מה, לסימלה של של״י (ראשי-
התיבות של ״שלום לישראל -שיוו־יון
לישראל״) ,שהיחד. מראשוני ה מתנגדים
לטריק של הרמטכ״ל
(ראה ציורים).
ה עו ל ם הז ה 2248

יש לי סיפור שישמח את כל מושבת
אוהבי־הנשים־היפות ואת כל מושבת העי תונאים
בארץ.
אתם זוכרים בוודאי את רחל דיס;־
צ׳יק, רעייתו היפה של מי שהיה עורך
מעריב, אריה (״צ׳יק״) דיפנצ׳יק ז״ל.
נישואיה של רחל עם האיש החזק של

רחל דיפנצ׳יק
בין הארץ והארץ
העיתונות העברית, זה שאהב להתהדר
בכך שהוא בעצם פיטר את דויד בן־גוריון,
היו בזמנו לשיחת היום. דיסנצ׳יק היה
אלמן, אב לשני ילדים בוגרים — עידו,
גם הוא עובד מעריב ורוני, איש־עסקים.
יום אחד קם ומצא לו אשה שהיא לא רק
יפה, אלא גם -נחמדה נורא.
מאז פטירתו של דיסנצ׳יק כימעט ולא
פגשתי את רחל. פעם ראיתי אותה בתוכנית
הטלוויזיה 9בריבוע, והיא זכתה. עכשיו
אני יכולה לספר לכם שהיא זכתה בעוד
משהו.
רחל מצאה לה גבר, שעימו היא החליטה
לחלק את חייה. הגבר הוא איש־עסקים
מצליח, המחלק את זמנו בין הארץ לחוצ־לארץ,
אבל כמו שאני מכירה את רחל,
הוא יתחיל לחלק את זמנו בין הארץ לארץ.
אז מזל טוב.

או חבר
זה לא חיים קלים להיות גם חתיכה,
גם דוגמנית, גם בעלת תואר־אצולה וגם
נשמה רגישה. הגורל הזה רודף את ניכה
פון־וייזל, מי שנחשבת כיום כאחת
הדוגמניות הטובות בארץ.
אבל ההיסטוריה של ניבה אינה משנה
לסיפור הזה. מה שקורה עכשיו לניבה זה
שהיא בבעיה. ניבה מתגוררת בדירה נאה
בשכונת רמת־אביב ג /יחד עם קצין־צה״ל
צעיר, העונה לשם מיכאל. מיכאל, עולה
חדש מאוסטרליה, הוא חבר־לדירה נהדר.
״הוא אף פעם לא ניסה להתעסק איתי,
תמיד שומר על הנקיון ועונה בנימוס
לטלפונים שלי, ממש כמו מזכירה אלקטרונית,״
סיפרה פעם ניבה.
אז פיתאום התחשק לה לדוגמנית הקטנה
הזאת להתאהב. הבחור, רוני שמו, אינו
מאושר מזה שניבה מתגוררת לה עם קצין-
צה״לר־לא שאינו מאמין, חלילה, שאין בין
מיכאל לבין ניבה דבר, אלא שהוא לא
רוצה לקחת צ׳אנסים, ורוצה שניבה תגור
איתו — או, לחילופין, בלי מיכאל.
כל ההסברים של ניבה לא עזרו. רוני
אמר לה: או מיכאל או אני, וניבה המיס־כנה
לא יודעת אם להפר את חוזה הדירה
או לחפר את יחסיה עם מי שהיום היא
מאמינה שהוא אהבת חייה.
אחת מחברות־האופנה בארץ נתנה לניבה
פסק־זמן. היא נסעה עם מישלחת של
דוגמניות לגרמניה, ולרוני היא הבטיחה
שכאשר תחזור היא תביא לו, נוסף על
מתנות, גם תשובה.

ולהרוויח
מי לא בכה בלב יחד עם נועה צפתי,
הצעירה בת ה־ ,17 היפהפיה מקיבוץ דגניה,
שאו־טדטו כימעט והיתה כוכבת סירטו
החדש של כועז דוידזון, ובסוף — .

או חבר או שכן

ל צ עו ק ו לו כ דו ת
אני אוהבת את

סוג הגברים האלה,

שאליו משתייך אריה לוין.

אם אתם זוקפים עיניים בתמיהה ושואלים
מי זה אריה לוין, הרשו לי להזכיר לכם
שהוא הפרוד של דלייה מזור.
אריה ודליה החליטו להתגרש, ואריה
הפך את הפרשה לדי־מכוערת, כשניסה
לקבל מדליה כספים, ועדיין מאיים שלא
יתן לה גט — אלא אם כן זה יעלה לה
בהרבה כסף. זה לא הולך בלי להאשים
את דליה שיש לה גברים שונים, גם
עכשיו וגם לפני הפרידה. הרבנים לא
יתייחסו אליו ברצינות אם לא ילביש
עליה רומנים, נכונים ולא-כל-כך־נכונים.
אך בעוד שדליה נמצאת כל הזמן במצב
של התגוננות והסברים, מצא לו אריה
לוין זמן למצוא לו פלירט פרטי משלו.
אני לא רוצה לזהות את הבחורה, אבל
מה שאני כן מוכנה לספר לכם הוא שהיא

החתונה
מי שאמר את הפיתגם ״יום עסל יום
בסל״ ,ידע מה הוא מדבר. לא סיים סגן
שר־הביטחון, תת-אלוף (מיל׳) ׳מרדכי
(״מוטקה״) ציפורי את המילחמות הפר טיות
שלו!נגד ראש־הממשלה -מנחם כנין
ונגד הרמטכ״ל רב־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן, שבה שילם כימעט בראשו, וכברבא עליו העסל, הדבר הטוב:
בשבוע שעבר נערך ברוב פאר והדר
מיפגש של המישפחה הלוחמת עם כל
מיני נספחים. בבית החייל בתל-אביב השיא
מוטקה ציפורי את בנו גידי לעלמת החן
יהודית (״ג׳ודי״) כספי, שגם אבא שלה
הוא קאנון בענייני ביטחון.
כשראיתי את השימחה על פניו של
ציפורי, הבנתי ששום ראש־ממשלה המתכ נה
שר־ביטחון ושום רמטכ״ל לא יוכלו
לו, בעיקר כשיש לו שמחות כאלה כמו
גידי וג׳ודי.

ניכה פון־וייזל(מימין) וידידה

נועה צפתי
במקום עירום, בחור
אסיפת הקיבוץ לא הסכימה, והיא נשארה
בין הפרות ושטחי-הפלחה?
אני כן הצטערתי בשבילה, וגם בשביל
בועז דוידזון. אבל עכשיו אני יכולה לספר
לכם שבעצם אין על מה להצטער.
בימים המעטים שבהם היתה נועה בתל-

אביב, והתגוררה על חשבון ההפקה במלון
ואמאדה קונטיננטל, היא פגשה עלם-
חמודות, מאותם שמסתובבים סביב הפקות־סרטים
בתיקווה למצוא איזה תפקיד קטנטן.
עלם־החמודות, ששמו בישראל דויד, לא
מצא אמנם תפקיד, אבל מצא את נועה,
ומה שחשוב יותר — היא מצאה אותו.
אז אם תראו את נועה ממשיכה להסתובב
בתל־אביב, אל תחשבו שהיא שינתה את
דעתה בקשר לסרט. היא פשוט באה לערוך
ביקורי־גומלין על המון הביקורים שעורך
אצלה דויד בקיבוץ.
זה היה אדם חכם שאמר: אין רע בלי
טוב.

היתה ידידת־מישפחה של דליה ואריה,
כשהכל היה ביניהם בסדר, ושהבסדר בינה
לבין אריה התחיל עוד כשהוא היה בסדר
עם דליה. אני גם יכולה לגלות לכם
שאותה מאושרת, כך לפחות היא חושבת
עצמה, עובדת כאחות באחד מבתי החולים
לחולי־רוח בגוש דן.

אריה לוין
במקום אשה, אחות

במדינה
נוי שפט
ה״ווד ותגנוב

המרס לפעילות
גופנית יו צרת

״סטודיו 6 קורס דרמה/אימפרוביזציה
בהדרכת: המחזאית/במאית גורן

.מיועד למבוגרים הפתוחים לעבודה
נסיונית בתחום הדרמה באמצעות
מוסיקה — תנועה — קול — טכסט.

אין צורן בנסיון קודם.
פרטים כסטודיו, ארלוזורוב 80ת״א, טל 237026 .

הרשמה לחוגים: ג׳אז, תנועה, יוגה, טאיצ׳י
עומדת להסתיים

השופטים ריחמו על
גגם המכונית
כגלל ילדיו הקטנים
חיים מעתוק פירסם מודעה ב עיתון
והכריז כי הוא מתכוון למכור
את מכונית הוולוו שלו. אחרי ימים
אחדים הגיע קונה שעשה רושם
רציני, וביקש ממעתוק לצאת ל סיבוב
במכונית, כדי לבדוק אותה.
כאשר היו כבר מהלך מה מביתו
של מעתוק התלונן הקונה כי הוא
שומע רעשים מוזרים. בעל המכו נית
עצר את הרכב, וירד לבדוק
את התלונה. עוד הוא מציץ במכונית
מבחוץ, מיהר הקונה, אביגדור
כהן, להניח ידיו על ההגה ולהס תלק
מהמקום. הוא השאיר את
המוכר ם עור-ם ה על הכביש.
על־תנאי־על־תנאי. רק שלושה
וחצי חודשים אחר כד התגלתה
המכונית ברשותו של כהן, אשר
החליף את המיספרים בלוחיות ה זהו,
של המכונית, והשתמש בה
להנאתו כל אותה תקופה.
הוא הועמד לדין על גניבת מכו נית
וזיוף הלוחיות. שופט השלום
הנתנייתי יהודה זפט דן אותו ל-
שלילת־רישיון, לקנס ולמאסר-על-
תנאי למשך שנה.
כאשר נבדק פסק־הדין בפרקלי טות
התברר כי השופט טעה. הוא
הטיל מאסר־על־תנאי כאשר על
כהן כבר מוטל היה מאסר־על-
תנאי קודם על עבירה דומה. לפי
החוק יש צורך להפעיל את ה-
מאסר־על־תנאי הקודם, ואין אפ שרות
להטיל עונש דומה נוסף.
לתובעת בעירעור, דורית שפירא,
היה ברור כי בגלל חומרת העבירה
ועברו של הנאשם, יטיל עליו בית-
המישפט עונש של מאסר בפועל.
אולם לתדהמתה החליטו השופטים,
אלישע שינבוים, יעקב קדמי ושאול
אלוני, כי הם מתחשבים בנאשם.
הוא סיפר כי אשתו עזבה אותו
לפני שנתיים והותירה אותו לבדו
עם שני ילדים קטנים שבהם הוא
מטפל, ואם יישלח למאסר — יש־ארו
לבדם. על כן ביטל בית־המיש־פט
את עונש המאסר־על־תנאי ש הוטל
עליו בתיק זה על־ידי השופט
זפט, וגם את עונש המאסר־על-
תנאי מהתיק הקודם לא הפעילו,
אלא האריכו את התנאי לתקופה
נוספת.
כאשר יצאה מהמישפט, הביעה
התובעת תיקווה כי העונש הקל
לא יעודד את הנאשם לניסיונות
חדשים.

התקדים >11 נכע 1ל

התובע ביקש
לקבל את מימצאי
הפוליגראף כראייה —
אד השופטים סירבו

יבוא ושיווק: אלפא טריידינג — טל 233910 .־.03

שבע מיטפחות־ראש צבעוניות
שפוזרו על דוכן־השופסים הוסיפו
צבע לאווירת המישפט. המיטפחות
— לבנות, צהובות ותכולות, ממשי,
כותנה וניילון — היו שייכות כולן
למנוחה סופי גולדשטיין. ואחת
מהן, מיטפחת לבנה פשוטה, היתה
כרוכה על צווארה כאשר נמצאה
מתה. לכאורה נראתה המנוחה כ אילו
נפטרה ממוות פתאומי. אולם
הד״ר בצלאל בלוף, הפאתולוג,
הבחין בעינו החדה במיספר רב
של שפכי־דם קטנטנים שנמצאו
על הגוויה. לפי צורתם ופיזורם
עלה במוחו הרעיון כי המנוחה נר צחה
על־ידי תשניק (חנק בלשון
העם).
בחוות דעתו המנומקת, שנמסרה
לבית־המישפט, הסביר הרופא כי
מוות בתשניק, שאינו מותיר כמעט
סימנים חיצוניים, יכול להיגרם על־

ידי מכשיר שסתם את דרכי הנשי מה.
לדוגמה הביא הרופא את סיד־רת־הטלוויזיה
אני קלאודיוס בה
נרצח אחד הגיבורים בכרית ש הונחה
על פניו וגרמה את מותו
בלי להשאיר סימנים חיצוניים.
חפצים מוכמגים. הנאשם ב רצח
הוא שלמה גולדשטיין, בנה
בן ה־ 39 של המנוחה. התביעה
טוענת כי הוא רצח את אמו בביתה
ברמודגן, בחודש אפריל השנה,
חזר לביתו בטירת הכרמל בחיפה
וגילח את זקנו, כדי לשנות את
צורתו. לדברי התביעה גנב הבן

תמשים כלל בפוליגראף, כיוון שהוא
נחשב כפוגע בזכויות הפרט.
התובע טען בפני בית־המישפט
כי כיום, עשר שנים מאז נקבעה
ההלכה המישפטית בישראל, הגיע
הזמן לבחון את ההלכה מחדש. ב משך
עשור זה נערכו מחקרים אוניברסיטאיים
רבים בעולם, והם
קבעו כי מהימנות הפוליגראף היא
כ־ 90 אחוז( .לעומת מהימנות עד־ראייה
המזהה נאשם, למשל, שה מחקרים
קבעו כי מהימנותו היא
בערך 60 עד 70 אחוז).
אולם עיקר טענתו של לנדשטיין

שופט שינבוים
פעור־פה על הכביש
מכשיר טייס סוני מבית אמו, וניסה
למוכרו לשכן בטירת הכרמל. ה מכשיר
נעלם, ועד היום לא הצליחה
המישטרה לשים עליו את ידיה.
כדי להשלים את ראיותיו בתיק
התביעה, ביקש התובע הנמרץ,
אברהם לנדשטיין, להציג לפני
בית־המישפט תוצאה של בדיקה
פח** .זוהי בדיקה הנעשית במכו נת
הפוליגראף. אולם בניגוד ל בדיקות
הפוליגראף הרגילות, אין
מציגים לנחקר שאלות, אלא מצי גים
לו חפצים מוכמנים (פח״מ —
פרטי חקירות מוכמנים) ובודקים
את תגובתו אליהם. האפשרות ל שגיאה
במכשיר בבדיקה זו היא
לדברי מומחה הפוליגראף של ה-
מישטרה, הד״ר אביטל גינתון,
פחות מפרומיל אחד.
המיטפחות אשר פוזרו על שולחנה
של השופטת המחוזית חנה
אבנור ושני חבריה, השופטים נחמ יה
בר וישראל גלעדי, היו החפצים
המוכמנים שהוצגו בפני הנאשם.
התובע ביקש מבית־המישפט ל הבחין
בין בדיקה רגילה בפולי-
גראף שאינה קבילה בבית־מישפט,
ואשר בה יכולות השאלות שמציג
החוקר לעורר תגובה רגשית גם
באדם חף מפשע, ולגרום להתרג שות,
לבין בדיקת פח׳׳ט. במקרה
כזה ירשום המכשיר תגובת שקר,
העלולה להפליל את הנחקר. בגלל
אפשרות זו נקבע כבר לפני עשר
שנים בבית־המישפט העליון ^,־
מדינה, כי תוצאות מבדקי פולי־גראף
אינן ראיה קבילה בבית-
המישפט בישראל.
מיטפחת אחרת. מכל ארצות
תבל, יפאן היא היחידה אשר הכי רה
בפוליגראף כמכשיר-עזר לבית-
המישפט. תוצאות בדיקת הפולי־גראף
מותרות להגשה בבית־המיש-
סט היפאני. גם שתיים ממדינות
ארצות־הברית קיבלו לאחרונה את
הפוליגראף כראיה מישפטית, ועוד
כמה מדינות שם נוהגות לקבל
מימצאי פוליגראף, למרות שבתי-
המישפט בערכאה העליונה טרם
הכריעו בנושא. באירופה אין מש
היתה
כי בדיקת הפח״מ, למרות
שהיא נעשית במכונת הפוליגראף,
אינה נכללת במיבדקים שבית־זד
מישפט העליון קבע כי אינם קבי לים
לראיה.
בנסותו להבחין בין השניים הס ביר
הפרקליט כי בבדיקת הפח״מ
הוצגו לנאשם שבע מיטפחות־ראש
של אמו. הוא לא נשאל כל שאלה,
רק הציגו בפניו מיטפחת אחרת
בכל פעם ושאלו אותו אם זוהי
המיטפחת שהיתה כרוכה על צוואר
אמו בזמן מותה. ידע זה אמור היה
להיות אך ורק בידי הרוצח. ה שאלות
לא הפלילו את גולדשטיין,
ולא יכלו לגרום לו התרגשות כל שהי,
אם אמנם לא ידע באיזו מיט*
פחת מדובר.
בשלב זה שאלו השופטים אם
עצם ראיית מיטפחות של אם ש נפטרה
לפני זמן קצר, לא עלול
לעורר רגשות עזים בליבו של הבן.
והתובע הסכים כי אכן יתכן הדבר,
אולם המיטפחות הוצגו בפני ה נאשם
כמה וכמה פעמים, כל פעם
בסדר אחר, ולשם השוואה גם הוצ גו
אותן מיטפחות בפני אחיותיו.
האחיות, שלא ידעו על המיטפחת
של יום־הרצח, לא הראו סימני
התרגשות מיוחדים. וכך אפשר היה
לעשות מיבחן השוואתי.
שבעה סוגי חבלים. בית-
המישפט יצא להפסקה, כדי להתייעץ
ולהחליט בעניין קבילות מיב־חן
הפח״ט, ובינתיים הסביר ה מומחה
לכתבת העולם הזה כיצד
משתמשת המישטרה במיבחן ה־פח״מי.
הד״ר גינתון הוא ראש ה מעבדה
לתישאול מדעי במחלקה
לזיהוי פלילי במישטרה, וממונה
גם על בדיקות הפוליגראף.
בדיקת הם ח״מ באה לברר אם
יש מידע מסויים, האמור להיות אך
ורק בידי מי שקשור לעבירה. ב מקרים
של אונס, למשל, מציגים
בפני הנחקר את תחתוניה של ה נאנסת
בין כמה זוגות אחרים, ובודקים
את תגובתו בדרך הרגילה
בפוליגראף. הבדיקה חוזרת ונש-
(המשך בעמוד )56
ה עו ל ם הז ה 2248

ד״ ו ט אז נ׳ סיס,
הבא הסטוסאים
(71 מין:נשעת ניתוח
שד הנדודגון
אלסודצ *11ג
מנית-׳ ו תדאב ,
מ צ היד בתיסגות
חקירה מיוחדת של

העו&ס ה 1ה

נונוד

ך* מלך של מיגרש הכדורגל ירד פצוע
י • כבר במישחק הראשון של העונה.
אהוד בן־טובים, החלוץ המרכזי של קבוצת
בני־יהודה, עדיין לא חזר לשחק.
מישחקי הליגה בכדורגל החלו לפני
שלושה שבועות. מיד אחרי המישחק
הראשון כיסו עשרות כדורגלנים את ספות
המכון הרפואי של ההתאחדות לכדורגל.
מה קורה, בעצם?
הקבוצות נכנסו לעונה כשבשורותיהם
פצועים ש״סחבו״ פציעות עוד מהעונה
הקודמת. חלקם שב לשחק כשהוא עדיין
פגוע, וחלקם מתאמן רק באופן חלקי.
יש שלא ישובו עוד לשחק בשל הפציעה.
במאבק הקשה מדי שבח על מיגרשי
הכדורגל נופלים הרבה שחקנים. הדוקטור
מארק רוסנובסקי, רופא המכון הרפואי
של ההתאחדות, מונה את הסיבות לפציעות
המרובות בקרב השחקנים:
• המישחק אינו ספורטיבי,, .אצלנו
משחקים עם הרגליים, ולא עם הכדור.״
• המיגרשים משובשים.
• חוסר כושר.
רוסנובסקי מייצג אסכולה של רופאי-
ספורט, הנלחמת עדיין על ההכרה בהם.
ואכן, כיום מייחסים המאמנים חשיבות
רבה להכנה שלפני העונה. המאמנים
מכשירים את השחקנים לקרבות, לתנועה
רצופה ולתיקולים תמידיים, שמאפיינים
את מישחק הכדורגל. שחקנים שלא הגיעו
בתחילת העונה למיגרש עם כושר גופני
טוב, פגיעים יותר.
שחקן שהתאמן ברצינות ימצא עצמו
בכושר גופני טוב, וימנע מעצמו
פציעות, מתיחות שרירים, מתיחות גידים,
וסיבובי גפיים המאיימים על כל שחקן.
אופיו הקרבי של המישחק מוליד הרבה
פציעות. השחקנים הצעירים רוצים להוכיח
על המיגרש שהם ראויים ללבוש את
חולצת ההרכב הראשון. חם נלחמים חזק
על כל כדור, וצוברים הרבה פציעות כמו
שברים, זעזוע־מוח, ופגיעות בברכיים
ובקרסוליים. גאוותם על כך שהם שחקני

כלש תקן גו מר
(המשך מעמוד )47
נשמה. הם מוכרים כאמיצים, שחקנים
שנלחמים ואינם נרתעים מכניסה למצבים
מסוכנים.
באב בגיד אכילס
דיכיתןי< 1בתל־השוסר מאושפז ה•
כדורגלן בני בצראווי בן ה־ .27 בגיל
10 החל לשחק כדורגל בקבוצת רמת־השיקמה
בשכונתו. חבריו לקבוצה היו אבי
כהן, אריה מזרחי ויצחק בלאיש, שהתגלו
אחר־כך ככוכבים בכדורגל הישראלי.
בני היה הראשון שהוצע לו חוזה טוב
בקבוצת רמת־עמידר. הוא משוגע על
כדורגל. הוא משקיע הכל בשביל הקבוצה.
בשכונה שלו הוא אליל .״להיות שחקן טוב
זה נותן כבוד ומרוויחים כסף טוב,״ הוא
אומר. כשהוא עבר לקבוצת רמת־עמידר
היתר. השכונה שרויה בדיכאון, אבל הבינה
אותו. ההתקדמות בקאריירה נמדדת בסכום
שהקבוצה מוכנה לשלם, ורמת־עמידר
הציעה סכום מפתה. רמת־עמידר יודעת,
לדברי בני, שהוא האחראי לעלייתה לליגה
הלאומית.
בעבר לא סבל מפציעות קשות, כיוון
שהוא בעל כושר גופני גבוה. בני הוא
שחקן שמוביל כדור, ולכן מנסים לפגוע
בו. אבל הוא זריז והשחקן היריב לא
משיג אותו. שבוע לפני מישחק חצי הגמר
על גביע־המדינה הרגיש כאב בגיד אכילס,
ברגל ימין. בבדיקה הסתבר שהוא סובל
מדלקת בגיד, בגין מאמץ גבוה. המאמן,
אהרון קפיטולניק, לקח אותו לרופא ה קבוצה,
שהזריק לגיד חומר מרדים (נהוג
להזריק נבואקאין או אזרקאין) .בני בצראווי
המשיך להתאמן למרות הכאבים. אחרי
יומיים לא יכול היה עוד לשאת את הכאב
וחזר אל הרופא. היה זה יומיים לפני
המישחק הקובע על גביע־המדינה.
הרופא המטפל בקבוצה הזריק שוב חומר
הרדמה לגיד, וקבע שחרף הכאבים מותר
לו לחזור למיגרש. ואז, במהלך האימון,
בשל תנועה קלה, ניקרע הגיד. שותת־דם
הגיע בני לתל־השומר.
הרופאים בתל־השומר היו מזועזעים.

ריסוק אצבעות

קבעו בבית־החולים תל-
השומר, וקיבעו את הרגל
בגבס. רוני לוי, חייל בשרות סדיר, נפגע בקרב ופונה מהמגרש

לדעתם נהג רופא הקבוצה שלא לפי
האתיקה המקצועית. הרופא בביודהחולים
קבע, שאם הקבוצה היתד, נתונה לפיקוחו
היה פוסל /0ץ< 9מן השחקנים, והם לא
היו עולים לשחק. אך בני מתעקש לחזור

זגל־ידי צוות מגן־דוד־אדוס. מימין: הנהג יעקב נובוגרוד, החובש
וודו קצנבוגן וחובש הניידת־לטיפול־נמרץ גרשון ברקוביץ. צוות
החובשים הוא אוהד הפועל רמת־גן, אבל טיפל בשתי הקבוצות.

ולשחק. הוא מאמין שיחלים ויספיק לחזור
לקראת סוף העונה. יש לו הרגשה שהוא
חיוני. אולם הרופאים בביתן 16 לא מא מינים
שהוא יוכל לחזור ולשחק עם גיד
כזה. בני מתעקש ומדגים את יכולתו בסי בוב
ובתנועה של כף הרגל, אבל הרופא
משיב שהרגל לא תהיה די חזקה לעמוד
במאמץ.
היום הוא מצטער שעלה לשחק ונזכר
בפציעות קודמות. המאמן קפיטולניק הס כים
לשחררו ממישחקים כדי שיחלים, אבל
במישחק הזה היתד, הקבוצה בסכנת ירידה,
ולכן שיחק פצוע, אחרי שהזריקו לו חומרי-
הרדמה לגיד .״לאמא שלי היתה הרגשה
רעה,״ נזכר בני ,״היא ניסתה למנוע ממני
ללכת אבל המאמן לחץ.״
ראש נוגח ראש

מתיחת שויו
הירך.

במישחק הראשון של העונה, פונה מהמגרש אהוד
בן־טובים, מקבוצת בני־יהודה, בשל קרע חלקי בשריר
השבוע נפצע בן־סובים שוב, ו!הפעם היה זקוק לארבעה תפרים בראש.

^ אימון של קבוצת מכבי יפו סיפר
הפיסיותרפיסט רפי כהן :״יפו בשבת
זה רק כדורגל. כל העיר מגיעה למיגרש.
ריחות של בורקס, חאמינדוס ועראק פוש טים
ביציע. בשבת עסוקים כל היפואים
רק בכדורגל. זהו הקיבוץ הכי גדול של
הבולגרים.״
בקבוצה של מכבי יפו משחקים הרבה
כוכבים. החלוץ המרכזי משה אוננה מספר :
״כשהייתי צעיר ניכנסתי לכל קרב מבלי
לחשוב איך אצא ממנו.״ מבין פציעותיו
הקשות ניזקף ל״זכותו״ שבר בקרסול. הוא
החלים והמשיך לשחק.
תפקיד החלוץ על המיגרש הוא ליזום
התקפות על שער היריב. ההחלטה מה
לעשות עם הכדור שמגיע אליו מקדימה
בעשיריות השניה את תגובת היריב —
שחקן ההגנה. כדי לצמצם את יתרון הזמן
נוטה היריב לפגוע בשחקן שמולו. במישחק
נגד בית״ר ירושלים בעונה הקודמת ניתר
משה יחד עם יצחק ג׳אנו (בלם בית״ר
ירושלים) אל עבר הכדור. משה נגח בכדור
ונותר שרוע על כר הדשא עם ראש פתוח.
מיפגש הראשים עם ג׳אנו, שחיפש גם הוא
את הכדור, הפילו ארצה.
זו היתר. ההתחלה. במישחק נגד שמשון
תל-אביב נחבל משה קשות בברכו. מאז
עבר שני ניתוחים שבהם הוצא המיניסקוס
מן הברך. לדברי הפיסיותרפיסט משה
אינו סובל עוד מן הפגיעה בברך. אולם
השחקן עצמו מעיד כי הוא ממשיך לסבול
כאבים ופעם בחודש שואבים נוזלים מן
הברך שלו. רק אהבת המישחק משאירה
אותו על המיגרש.
אוננה הוא כוכב בקבוצתו .״על המיגרש
אני שוכח את הכאב,״ הוא אומר, ואנשי

משה פרלמן ממכבי יפו 1 טוען שלכל שחקן יש
\ #111ו #1ן
מחליף, והוא מוכן להחליף כוכב בשחקן.
הרפואה לא מבינים איך הוא מסוגל לשחק
עם ברך בעייתית שכזו.

בעטיפות
של קדח
>*|חקנים נוספים באותה קבוצה
י ״ סוחבים פציעה במשך שנים וממשיכים
לשחק. שוער הקבוצה, הרצל קביליו,
סובב את ברכו בשעת אימון בעונה החו לפת.
לנוכח מצבה העדין של מכבי יפו
בתחתית הטבלה לא היה זה הזמן המתאים
לניתוח ברך. בשבת התייצב בשער קבוצתו
במישחק נגד מכבי נתניה. כשהתוצאה
היתד 2:0 .לזכות קבוצתו סובב שוב את
הברך, ממש כמו באימון. בקשותיו לרדת
מן המיגרש נידחו. מתייסר מכאבים המשיך
להגן על שער קבוצתו, וחיש מהר ספג
שער. בשלב זה הסכים המאמן להוציאו
מן המיגרש, והשוער הצעיר שהחליפו ספג
שני שערים. מכבי יפו נוצחה בתוצאה

.2:3הרצל קביליו פונה לביודההולים
ונותח בברכו. מאמן הקבוצה, משה פרלמן,
טוען שלכל שחקן יש מחליף וכי השוער
המחליף הצטיין במדי הקבוצה. לכן עשה
קביליו מאמצים לחזור ולשחק, פן ייתפס
מקומו.
את מרכז ההגנה באותה קבוצה יפואית
מאייש זקן שחקני הליגה הלאומית מוצי
ליאון. אוהדי הכדורגל מעידים עליו שהוא
״צעיר ניצחי״ .ואמנם 37 ,שנותיו לא
ניכרות במישחקו הנמרץ. מוצי ליאון לא
השתתף באימון הנבחרת. הוא קיבל טיפול
בברכו הפגועה מידי הפיסיותרפיסט של
הקבוצה. במישחק הראשון בעונה זו קיבל
חבטה בקרסול שגרמה למתיחה ברצועה
של הברך. מוצי לא נכנע לפציעות. הוא
בכלל לא מכיר בהן ולא רוצה להיות
מזוהה כשחקן פצוע .״אני שחקן ותיק,
שמריח את השחקן היריב שרוצה לפגוע
בי ויודע להתחמק ממנו.״ ליאון מדדה
בשבילי האיצטדיון. יעבור זמן עד שיחזור
לשחק.
בהמשך האימון ירד מוטי חיים מהמיגרש.
הוא ״נחת״ לא טוב על הרגל אחרי ניתור
וברכו נחבשה בעטיפות־קרח. כעבור כמה
דקות נשמעו קריאות עזרה לפיסיותרפיסט.
ירון עוז עשה תנועה חדה, חש כאבים
בברכו וגם הוא ירד מן המיגרש. מוטי
חיים וירון עוז החליפו את מדי־הספורט
בבגדי חול וישבו על הספסל כשעטיפות
קרח לברכיהם.
המגן האדמוני ישראל דניאל, שסובב
ברך במישחק נגד הפועל פתח־תיקווה,
הופיע לאימון כשהוא חבוש ברך והתאמן
בזהירות, כדי לחזק את הרגל הפגועה.
שחקן אחר, דויד מיר, לא הזר עדיין
לשחק ומקבל טיפולים רפואיים במכון
הרפואי של ההתאחדות לכדורגל.

בליז די קו ת
הרדמה
ך( יסיווזרפיסט הקבוצה רפי כהן
סיים שלוש שנות לימוד בבית־ספר
לפיסיותרפיה במכון וינגייט. מלבד אהבתו
העזה לכדורגל ונאמנותו לקבוצת מכבי
יפו, הוא ער מאוד לחשיבות הטיפול
הראשוני שמקבל השחקן שנפגע על ה־מיגרש
.״טיפול ראשוני טוב מציל את
השחקן.״ שלוש שנים של לימוד מבדילות
בין הידע שלו לבין הידע של חובשים
ומעסים בקבוצות אחרות.
בעת המישחק השני בליגה, במיגרש של
הפועל רמת־גן, נכחו שלושה אנשי מגן־
דויד אדום: הנהג יעקוב נובוגרוד, החובש
דודו קצנבוגן וחובש־ניידת לטיפול נימרץ
גרשון ברקוביץ. תפילתם היתד שלא תהיי נה
פציעות ושיוכלו לראות את המישחק
בשקט, אבל ידיהם היו מלאות עבודה.
בכל מיקרה של פגיעה עליהם להחליט

מופק בבטן
וינברג

חטף

מרפק

בני־יהודה
אלון צוברי מקבוצת
|)111111י! 1י )1 *111
שרוע על כר הדשא בשל חתך בגבה.

שחקני בני־יהודה והפועל רמת־גן לא העזו לגעת בו, וחלף

כדור נבעט לשער בני־יהודה והשוער בומה וינברג ניתר
לכדור יחד עם אשר שוורצבוים, חלוץ רמת־גן. בומה
בבטן ונשימתו נעצרה. הפיסיותרפיסט אוריאל נאמן

זמן עד שהשופט שיינר (בתמונה העליונה) החליט לאפשר לפיסיו־כדי
להגיש טיפול.
תרפיסט הקבוצה לעלות על המיגדש
השבוע נשבר קרסולו של אלון, ובזה נגמר מישחקו העונה.

מיהר להגיש לו טיפול, בעוד הקהל צועק ״השוער מושך זמן ! שיקוס וימשיך לשחק.״
רוב השחקנים סובל מפגיעות גופניות קשות, שבמיקרים רבים עלולות לגרום לשחקנים
עיוות גופני. בגלל פגיעות אלה יסבלו שחקנים רבים עם השנים מבעיות אורטופדיות.

ב ל שוזל,ן גו מר
מייחסים חשיבות מרובה לטיפול מיד
אחרי הפציעה. אני מחנך את השחקן שלא
לדחות טיפול רפואי. שחקן שהגיע מיד
לטיפול יחלים יותר מהר. שחקן שחוזר
אחרי פציעה צריך להיות מודע ליכולת
שלו. לעיתים הם נרתעים ונשמרים יותר
מדי. שחקן נרתע לא יתן במישחק את
מלוא היכולת שלו ויזיק בכך לקבוצה.
לכן חשוב הניסיון של המאמן והאימון
שנותנים בו השחקנים חשוב מאוד. כיום,
עם הניסיון הרב שלי, אני לא נכנע לקהל
שרוצה לראות את הכוכב שלו עולה ל-
מערש. אני המחליט מי הוא השחקן הטוב,
הלוחם, הממושמע, שיעשה על המיגרש
את הביצועים הטובים. אני לא חושש לאסור
על כוכב לעלות לשחק. לכל שחקן יש
מחליף.״
הכוכב המפונק
ך* כדורגל הוא מישחק אכזרי אום־
י 1רים השחקנים. הם נפגעים מאוד
כשהם מגלים שאחרי פציעה אין בהם
צורך. חשוב להם לקבל טיפול רפואי
והם לא חושבים על הכאב. העיקר לשוב
ולעמוד על הרגליים בשבת — ולשחק.
׳ ,הלהיט של הכדורגל הישראלי הוא
אורי מלמיליאן בן ה־ — 23 קשר בית״ר
ירושלים. במעמדו חל פיחות מסויים עקב
פציעה בברד. במשך תקופה ארוכה הוא
התלונן על כאבים, ומאז הוא נחשב
לשחקן מפונק. אומרים עליו שהוא לא
שחקן נשמה ויש לו סף סיבולת נמוך.
אורי מלמיליאן קיבל לבסוף את ״ההכרה
הרפואית״ ונותח בברכו. כוכב כמוהו
זוכה לשמירה הדוקה של שחקני הקבו צה
היריבה, והם פוגעים בו כדי לנטרל

גיד אכיולס

בני בצראווי,
רמת־שחקן
עמידר,
עלה לשחק אחרי שקיבל זריקת
הרדמה ולכן לא הרגיש שהגיד נקרע.

הכרה ז מ מו

אורי מלמיליאן, כוכב בית״ר ירושלים, מפונה מן
המיגרש אחרי שנפגע בבירכו. במשך תקופה
ארוכה התלונן על כאבים ברגלו. לאחר בדיקות התברר כי תלונותיו מוצדקות והוא נותח.

0 1 1 0 1 1הרצל קביליו, שוער מכבי
1י 11111 יפו, נותח בבירכו. הוא
מתעלם מהכאב כדי שיוכל להמשיך לשחק.

(המשך מעמוד )49
אם יש צורך לפנות שחקן מן המיגרש.
לכל קבוצה יש פיסיותרפיסט צמוד, שלא
יטפל בשחקני הקבוצה היריבה, ולכן נמצא
צוות מגן־דויד אדום שהוא ניטרלי ומגיש
עזרה רפואית לכל דורש.
עסיין קבוצת הפועל רמת־גן, עיב רז,
הוא צעיר שמתייחס לעבודתו במלוא
האחריות והרצינות. את הכשרתו רכש
בשלושה חודשים, בהדרכתו של גבריאל
גולדמן, בעל מכון לפיסיותרפיה, המכשיר
עסיינים לקבוצות כדורגל. בהמשך המיש־חק
שבין הפועל רמת־גן וקבוצת בני-
יהודה ניפגע בגבה אלון צוברי מבני-
יהודה. הוא המשיך לשחק אחרי שקיבל
טיפול מהפיסיותרפיסט אריאל נאמן. ואילו
רוני לוי, חייל בשירות סדיר, נ פג ע ברגלו
ופונה לתל־השוסר. אחרי שרגלו גובסה,
שוחרר לביתו.
הפיסיותרפיסט רפי כהן עובד עם מכבי
יפו כשמיזוודת טיפולים בידו. חורה לו
שההנהלה לא יכולה להרשות לעצמה חדר-
טיפולים עם ציוד. את הטיפול בשחקנים
הנפגעים הוא מבצע על המיגרש או בחדר-
ההלבשה. חרף התנאים הוא מציין בגאווה,
שכיום לא נוהגים לתת זריקות הרדמה
בקבוצתו .״זריקת־הרדמה מבטלת את מנג נת
ההגנה הראשוני של הגוף, שהוא
הכאב.״
שחקן שלא חש בכאב ימשיך לדבריו
לשחק, והנזק המצטבר לא יהיה ניתן עוד
לריפוי .״השחקנים המנוסים של מכבי יפו
והמאמן משה פרלמן מכירים היום בחשיבות
ההחלמה מפציעה. פרלמן רכש את יחסו
הרציני לפגיעות באנגליה. מאז שהשתנתה
הגישה באנגליה, הוא מספר, הראתה
הסטטיסטיקה שמיספר הנפגעים פחת ב-
״0/סל. כדי להימנע מפציעות יש להשקיע
לדבריו הרבה מאמץ באימוני הקבוצה לפני
תחילת העונה. שחקן שהגיע לכושר טוב
במישחקי העונה יסבול פחות מפגיעות
כמו מתיחת שרירים או מתיחת גידים.
כדורגל הוא לא מישחק רגוע. מבצעים
בו תנועות דרסטיות ונקלעים לתיקולים
חריפים במירוץ אחרי הכדור .״פציעות
קורות,״ אומר פרלמן ,״ואין אפשרות
להימנע מהן לחלוטין. אולם היום אנחנו

סיום בצליעה

תל־אביב, סיים מכבי שחקן
צביקה רוזן,
קאריירה של חמש־עשרה שנים אחרי שנפצע
ברגלו. שנה שלמה קיבל טיפולים בארץ ובגרמניה, ניסה להמשיך לשחק ולבסוף נכנע.

אותו. היום הוא נחשב לשחקן זהיר,
אבל שומריו האישיים ערים לעובדה
שיש לו יכולת טכנית מעולה. גם אחרי
הפציעה והניתוח, כדור ברגליו של אורי
אינו ניתן להשגה.
מלך השערים של בית״ר ירושלים,
אלי מיאלי, סבל תקופה ארוכה מכאבים
בשרירי בטנו, עד שנאלצו לנתחו. קבו צתו
ירדה בתום העונה שחלפה לליגה
הארצית, ומיאלי התעקש להמשיך ולשחק
וביקש לעבור להפועל תל-אביב כדי
להישאר בליגה הלאומית. מצבו הגופני
אחרי הניתוח דחף את קברניטי הפועל

תל־אביב לוותר על שירותיו, וכך הגיע
לד,פועל חיפה. אלי כבר לא מתלונן על
כאבים בבטן, אך כרגע הוא מנוטרל בגלל
פציעה ברגל.
מרדכי שפיגלר, למשל, סבל 12 שנים
מכאבים בברך. רופאו נמנע מלפתוח את
הפרק, מכיוון שהדבר היה גומר לו את
הקאריירה.
כל חובב כדורגל בארץ מכיר את צבי*
קה רוזן. בגיל עשר, כשכיפה לראשו,
עשה צביקה את היכרותו עם הכדורגל
הישראלי, אז לא שיער לאיזה שם־דבר
יהפך בין אנשי הכדורגל ואנשי ה־ה
עו ל ם הז ה 2248

רפואה. במישחק נגד הסועל פתח־תיקווה,
לפני עשר שנים, התרומם ל כדור
גובה -עם נהום סטלמך, שהיה
״ראש הזהב״ של פתח־תיקווה. מיפגש
ראשים זה הניב שבר באפו של רוזן.
אחרי פגיעות חוזרות ונישנות באפו ויתרו
הרופאים על תיקון האף ,״עד ש יסיים
את הקאריירה שלו״( .אף פגוע
משבש את מעבר האוויר לנשימה) .כיום,
כשהוא מזוהה באפו המפורסם, מתלבט
רוזן אם כדאי לו לבצע תיקץ. ב,1974-
במגרש בית״ר ירושלים, כשהוא במדי
קבוצתו מכבי תל-אביב, קרע את כלי
הדם בקרסולו השמאלי בשעת נפילה
לא מוצלחת. טיפולים ממושכים בארץ
ובגרמניה לא שיפרו את בריאותו, עד
שנאלץ לפרוש. צביקה נפרד מן הכדור,
אד הצליעה ברגל הפגועה ניכרת
גם היום.
*הדוקטור ניסים פואד הוא הרופא ה מושיע
של כל שחקני הכדורגל בארץ.
בכל שבת אפשר למצוא אותו משקיף
ממרומי היציע על השחקנים המתמודדים
במיגרש בלומפילד. הוא אוהב אותם
ומנסה לחנך אותם לשחק מישחק ספור טיבי,
כדי שלא ייפגעו. אולם מדי שבת
ממלאות אנחות הכאב את הקליניקה שלו.
השחקנים לא חוששים מן הטיפול. הם
רוצים להחלים ולחזור לשחק, אלא ש החזרה
המהירה, אחרי שבר בעצם, גו-

ך 1אן 1 1הרפואי של התאזזדות־
1 -1 1הכדורגל מקבלים פצועי
כל הקבוצות טיפול מידי דוקטור מרק
רוסנובסקי והעסיין שמואל רוזנצוויג.
רמת לאיחוי לא מושלם ולעיוות, או
שהפרק נשאר חלש.
הד״ר פואד יודע, כי עקב השינוי ב־מיבנה
השלד ובגלל החולשה הנגרמת
על-ידי הפציעות הרבות, יסבול השחקן
עם השנים מבעיות אורטופדיות. בריאות
מוחלטת של כדורגלנים היא בבחינת
חלום. מדי שבת עולות הקבוצות למיג־רש
עם שחקנים שלא הספיקו להחלים,
׳ואליהם מצטרפים הנפגעים החדשים.
הקהל רוצה לראות הצגה טובה על ה-
מיגרש, ומצפה לראו תאת הכוכבים ה אהודים
עליו. גם השחקן, שרוצה לז כות
באהדת הקהל יעשה הכל כדי
לעמוד על הרגליים ביום השבת.
אוריאל נאמן, פיסיותרפיסט קבוצת
בני־יהודח, מגלה שאין חוק בהתאחדות
הקובע מי רשאי להגיש עזרה לשחקן
פגוע בסיגרש. אין גם מודעות אצל
מנהלי הקבוצות ביחס ליתרונות שבהעסקת
פיסיותרפיסט, שהרי לסיסיותרפיסט
צריכים לשלם יותר מאשר לעסיין.
משקיעים הרבה כסף במיגרשים ובמש-
כורת, אבל הטיפול בשחקן גובל בהז נחה
ובהפקדות. מיספר השחקנים הפגו עים
מצדיק הקמת חדרי-טיפול עם ציוד
רפואי.

גילה רזין ן
ה עו ל ם הז ה 2248

יעקבשרת /אי שממא די ם

בעיטת יום־ הכיפורים
אבי כחן עשה מת שהוא רצח.
אינני מכיר את חנ״ל. אם איני טועה, החל שמו לחתבקע
בזכרוני מאז יצא לבעוט בשדות זרים. אני זוכר, כי נוכח
הדיווח הפרטני על עלילותיו בעולם הכדורגל חליוורפולי חיר-
חרתי ביני לביני, כי מצד אחד זכותו של חנ״ל לחיות ולחתפרנט
באשר יחפוץ כל עוד אין הוא מפר חוק, אך מצד שני תמהתי
על ממדי ההתעניינות של אמצעי התקשורת הישראליים,
בעיקר תמודפטים, במעשיו.
אבל חדשות חן חדשות. מותר לאדם לתמוה על ממדי
הדיווח העיתונאי והאלקטרוני על עלילות הספורט בתוך
ישראל, חמכטים מדי יום שטחי־נייר המצטרפים למיגרשי-
כדורגל שלמים, אבל נראה שיש לכך ביקוש.
אך אל נטטה מן העניין.
ובכן, אבי כחן חנ״ל עשה מה שהוא רוצה. הוא שיחק
כדורגל ביום־חכיפורים. הוא לא הלך לבית־חכנסת, אבל הוא
גם לא שבר שמשות של איזה בית״כנסת, ואפילו לא אכל
כשר או טריפה מול איזה בית־כנטת• הוא פשוט נטע לו
לאיזה מיגרש בעיבודי ליוורפול, החליף לבוש, והתנועע אנה
ואנה וכל עצמותיו אמרו שירה, בשעה שאנשים אחרים באותה
עיר, שעשו אף הם מה שהם רוצים, נסעו — כן, בפירוש נסעו
— לאיזה בית״כנסת, החליפו לבוש, והתנועעו אנה ואנה
וכל עצמותיהם אמרו שירה. כולם נהגו במיטגרת החוק. איש
לא חפר את מנוחת״חשכנים. כולם עשו מה שחם רוצים.
בישראל אתה אינך יכול לעשות מה שאתה רוצה ביום״
הכיפורים. מישהו קבע, שיום זח הוא חיום הקדוש ביותר
שלך, ואוי ואבוי אם אתה תעשה בו מה שאתה רוצה.
נכון, אתה אינך חייב — עדיין — ללכת לבית״חכנטת.
אתה אינך חייב י— עדיין — לצום (באיזה פירסום דתי מיסחרי
נתקלתי ב״דו-שיח״ חכמני, ה״מוכיח״ כי הצום יפה למחשבה,
ובכך ערכו הגדול של יום־כיפור. נסו ותיווכחו. אמנם, לא
מצאתי שם מדוע צריך לחשוב רק פעם בשנה, ודווקא ביום-
כיפור, ומתי בדיוק חושבים אם רוב היום מצטופפים בתוך
קהל גדול וחומה, ובנותר ממנו מהרהרים, ולוא במיקצת,
בסעודה המפסקת את הצום — אני יודע, אני יודע ,״הסעודה
המפסקת״ מפסקת את האכילה, שיחיה לכם לבריאות —
מת שמזכיר את הסיפור הנפלא ״חמישה ושבעים אלף״ של
שלום עליכם ; סוף־סוף, מי שלא צם כל שני וחמישי אינו
יכול שלא לחשוב גם על אוכל — כן, אז אמרתי שאתה עדיין
אינך חייב לצום, אבל אם אתה מעל גיל מסויים, אתה מנוע
מלחתרוצץ ברחובות — אפשר גם רכוב אופניים — וליידות
אבנים במכוניות א*לח־חומייני״בטרם*חומייני, ואז אתה נידון
למעצר״בית.
זה שבתוך חבית אתה יכול לאכול, ולשחק קלפים, ולקרוא
כל מה שלא הספקת מאז יום־חכיפורים שעבר, ולחאזין ל-
בי־בי־סי, באמת מסמל את הדמוקרטיה הישראלית הצבועה
מזח ואת חדת היהודית החסודה מזה (ולא זח המקום להרחיב
בפרשת איך היהודי הדתי מרמה את אלוהיו) .וחיפה שבדבר,
שאחרי ככלות הכל מחללים באוזניך כל מיני אפיקורסים
כנועים את ״השלווה הגדולה״ שזכו לה בעטיו של יום״
הכיפורים, אשר מטבע ברייתו נועד, אם איני טועה, לחשבון־
נפש, כלומר למשחו שהוא היפוכה של שלווה.
אני מכיר כמה וכמה אנשים בישראל, שנוכח מצור יום-
הכיפורים עשו מה שחם רוצים• מתוך סלידה ממעצר״בית
כפוי חם נמלטו — בעוד מועד — מבתיהם ויצאו לנפוש פה
ושם בחיק־חטבע. אני משער, שמכיוון שישראל ערבים זה
לזה, הרחיק סישעס של אלה את בוא המשיח, ובימינו, ימי
גוג ומגוג מובהקים עד שאין לטעות בהם, זהו באמת פשע
נורא שעונשו לא יאחר לבוא, אבל לא זה העיקר.
העיקר הוא שככל שחיו אנשים כאלה, שרצו לבלות את
היום חמסויים הזח כאוות״נפשם, חם נאלצו לברוח מבתיהם
ובעוד מועד מתוך סכנת נפשות, שעה שאותו אבי כחן חנ״ל,
שרצח לבלות את חיום חזה כאוות״נפשו, לא נזקק, במדינה
הנחשלת שבה הוא עושה, למיני חישובי זמנים ומסלולים.
מבלי להפר חוק, מבי להזיק לאיש, אף לא לזבוב, אבי כהן
עשה לא מה שאיזה חומייני רצה שהוא יעשה, אלא מה
שהוא רצה.
אינטלקטואלים, היזהרו בספורט, שממנו תצא תורה!

השם היפובו משה
משה שמיר :״אם אין רואה ויודע אותנו — הכל
אין. אם י ש — והוא אחד ושמו אחד — הכל יש.״
(״נעשה לנו שם״ ,המוסף הספרותי ,״מעריב 10.9.80
ועשיתי על משה שמיר החוזר למוטב /המבקש את השם
ולא די לו בשי״ן ובמ״ם שבשני שמותיו :
יצא משה המוכשר כשד לחפש אתונות השם בשדות שם,
כי לעת זיקנת ״התחיה״ ,טול השם־ירחם, חש עצמו
אשם, אויה, כי גדל בבית־חולין על ברכי חולי חרות
והגיונה — לשווא במעשה־חושב שכלתני ינסה לקנות
אמונה...

בשתרמטב־־ל
חזשוב בעומ ק
יותר ויותר אני מוצא את עצמי מהרהר במטכ״ליות בעידן
חבגיגיות• באין חזון ייפרע עם, ובאין מנהיג, או לפחות שר־ביטחון,
ירמוטכ״ל עם.
רפאל איתן אולי אינו זוכר, אבל אני זוכר היטב איך
בשלחי מילחמת יום־חכיפורים, ואני אז, בעוונותי, על תקן
כתב צבאי, התלבשתי על סיור של קצינים בכירים ברמת״הגולן,
באיזור שכונה אז ״המובלעת״ ,כלומר השטח שכבש צה״ל
מעבר לקו שביתת״חנשק של .1967
שם, בצל אחד ה״תילים״ המרשימים (אשר למרבה הצער
אז לא כבשנו) עמדה חבורת אנשי־חצבא בעמדה הקידמית
של צת״ל, וצפתה לעבר מישורי דמשק. כמי שחש רגשי״אשם
על שלא ירה יריח אחת ולא הסתכן כהוא זה במילחמה הקשה
והגורלית הצטנעתי בצד. וחנה את מי אני רואה אם לא את
רפול׳ בכיר הקצינים שם, ניגש לטוראי ששכב על האדמה
מאחורי מקלע הפונה מיזרחח, ואומר לו :״תגיד לי, אתה
רואה את החייל הסורי ששוכב בעמדה מולך ז״
״לא,״ ענת החייל.
״אז למה הוא רואה אותך 1למה לא הנחת כמה אבנים
לפניך ז למה לא ערמת קצת עפר להסתיר את הראש ואת
הנשק ז ככה שוכבים בעמדה קידמית 1הלא אתה תקבל את
הכדור הראשון
לבד מאותו חייל אלמוני חייתי יחיד ששמע את הדברים,
וחם נחרתו בזיכרוני. התרשמתי לא רק מהחיילות, מהשדאות
של המפקד הבכיר, לא רק מדאגתו לנעשה בשטח בכלל ולחייל
השרוע בעמדה בפרט, לא רק מהיצר ללמד איך צריך לשכב
בעמדה, אלא מכך שמבין חבורה שלמה של קצינים בכירים,
שכמובן חיו מלווים גם בזוטרים, לא ראה איש מלבדו —
ימים ספורים אחרי שוך הקרבות, בעוד פגזים ״פראיים״ נוחתים
פת ושם בשטח — להעיר לאותו חייל שאין הוא נוהג כשורה.
ועוד אני זוכר, כי כאשר קמה חמולה סביב מינויו
של רפאל איתן לרמטכ״ל אמרתי בלבי כי אולי צה״ל צריך
עכשיו דווקא מפקד שכזה• במידה מסויימת בוודאי צדקתי,
אבל במידה מסויימת, מידה שככל הנראה גדלה והולכת, אוי,
כמה לא צדקתי !
כי רפאל איתן אץ לא רק לחנך חיילים׳ וזה עניינו. הוא
אץ לחנך אומה — וזה כבר לא עניינו.
איני מומחה צבאי היכול לפסוק חיש קל בענייני הקמת
מיפקדת״כוחות״שדה, למשל. אבל כאזרח אני נדהם נוכח
תפקיד ההנהגה הלאומית שממלא חרמטכ״ל הנוכחי יותר
ויותר•
אפשר שאילו חיה לנו ראש״ממשלת מתפקד במלואו, כל זה
לא חיה קורה. אפשר שלוא חיה לנו שר־ביטחון מתפקד
במלואו, זה לא חיה קורה. אבל אין לנו לא זה ולא זה —
וזח קורה, וכשזה קורה — למשל, כאשר חרמטכ״ל אומר
בראיון-טלוויזיה שיחודה ושומרון חיוניות לישראל, ולכן גם
צריך להקים בחן ישובים (דבר שמותר לו בהחלט לחשוב
ואפילו להגיד במיסגרות הנאותות, אך אם הוא נשאל עליו
בראיון פומבי עליו פשוט לשתוק, לסרב לענות) — מת עושה
ראש-הממשלה ושר״חביטחון ן מטלפן לרמטכ״ל ומברך אותו !
אגב, באותו ראיון — הראיון הטלוויזיוני ערב יום־חכיפורים
— אמר חרמטכ״ל שבמילחמת ירם־הכיפורים לא היתה הפתעה.
חרף כל הכבוד והיקר לאיש שנאמר עליו כי בגבורת נפשו
ובתושייתו הצבאית חציל את מדינת־ישראל״ אי־אפשר שלא
לשאול: ומה על בזיון החרמון> מה על הטנקים הסוריים
שכימעט חרסו את הגבול ״הישן״ לאורכו ז אבל הוא לא
הופתע !
אני נדרש לחפתעה״אי־חפתעה זאת מפני שהרמטכ״ל —
וראיתי שהאלוף (מיל׳) רחבעם זאבי החזיק החרה אחריו
ב״מעריב״ — מדבר על הצורך בהחזקת יהודה ושומרון על״ידי
ישראל כתריס בפגי פורענות״הפתעה. הנימוקים ונימוקי״הנגד׳
בנושא זה כבר נחלדו, וחדשים לא הופיעו, עד שיקשה להבין
את היכולת הנפשית לחזור עליהם ולהעלותם גירה שוב ושוב.
אבל לפחות מותר לדרוש מחסידי ״העומק חאיסטרטגי״ החיוני
למדינת״ישראל, שיסכימו לקביעה נחרצת זאת עוד ארבע
לפחות ( :א) הבהרה כי אנו נדונים לעד להיות מדינת כיבוש,
על כל המשתמע מכך חיצונית ופנימית וכו׳ן (ב) הבהרה כי
עצם החזקת ״העומק חאיסטרטגי״ על״ידינו אינה פחות מניע
לפתיחת מילחמה ערבית נגדנו מאשר אי-חחזקתו, כלומר שמדובר
בבחירה בין שתי וראויות של מילחמה, או יותר נכון,
מדובר בבחירה בין שני הימורים: הימור על שלום (שכן
יהודה ושומרון לא יפונו ללא שלום) ובין הימור על מילחמח
(שהיא ודאית, לאורך ימים או לאלתר, למשל אחרי נצחון
עיראק על איראן והתרוממות צדאם חוסיין למנהיג העולם
הערבי, אם יהיה נצחון כזה — והוא בוודאי לא בלתי״אפשרי) ;
(ג) הבהרה כי ״עומק איסטרטגי״ מיושב על״ידי יהודים רבים
לא יחייב יצירת ״עומק איסטרטגי״ נוסף מעבר לנוכחי, כדי
להגן על הנוכחי מפני הפתעה ; (ד) הבהרה מדוע עדיף ״עומק
איסטרטגי״ כתרופה להפתעה (נוסח מילחמת יום־הכיפורים)
על העדר ״עומק״ שכזה, חגורם מטבע ברייתו לחידוד חושים
נליכולת צבאית ומדינית כאחד (נוסח מילחמת )1967 להעביר
את המילחמה אל שטח האויב מבעוד מועד — ובהפתעה•

שדור
מ א חו רי הקל עי ם
ד 3־ד באוסטריה
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף (״טומי״)
לפיד, יצא לפני כמר. ימים לחוצלארץ,
בפעם השניה בחודשים אלה. הפעם יצא
לפיד בהזמנת הטלוויזיה האוסטרלית ועל-
חשבונה, לדברי דובר רשות־השידור, משה

•;מירב.

לפיד, שישהה באוסטרליה כשבועיים,
לקח איתו כמה סרטים מתוצרת הטלוויזיה
הישראלית, מתוך תיקווה למוכרם שם.
בהיעדרו משמש מנהל הטלוויזיה, יצחק
שימעוני, כמנהל הרשות.

לד ווירר קודמים
האירוע שערכה הטלוויזיה הישראלית
לפני קרוב לשנה, כעזרה לנפגעי קמבודיה,
עורר קינאה בלבם של ראשי האירגונים
המקומיים למען ילדים נפגעים.
נערכו כמה שיחות־גישוש ראשונות,
שנועדו להביא להקמת ועדה ציבורית
מתאמת, שתנהל אירוע דומה למען הילדים
הנפגעים בישראל.
בפגישה מסכמת, שנערכה בשבוע שעבר
אצל מנהלת־התוכניות העבריות בטלוויזיה,
אסתר סופר, הגיעו כל האירגונים
הציבוריים (אקי״ם, איל״ן, נזיח״א, אלו״ט,
ניצ״ן ושמ״ע) להסדר של חלוקת ההכנסות
מאירוע טלוויזיוני, שייערך בקרוב.
בפגישת הוועדה המכינה נכחו, נוסף על
ראשי האירגונים, גם רעיית ראש־הממשלה,
עליזה בגין, ורעיית ראש־הממשלה ה קודם,
לאה רבץ. הנוכחים בפגישה פרצו
בצחוק כאשר אחד מהם שאל ״איפה הגב׳
סוניה פרם?״ היא לא הגיעה לפגישה זו.
השם הזמני של ערב־ההתרמות הוא
״ילדי עירך קודמים״ ,ויפיק אותו המפיק
חיים מלובן. מנחה־הערב יהיה השחקן
חיים טופול, שיבוא במיוחד מלונדון.
כוונת מארגני האירוע היא להופכו לאירוע
שנתי, במתכונת האירוע הבינאמריקאי
בטלוויזיה למען הילדים, הנערך בהנחיית

ג׳רי לואיס.

מארגני האירוע ומנהלי הטלוויזיה מקווים
לגייס סכום בן 100 מיליון לירות, במהלך

האיבעוניזציה הישראלית
להערכת דובר רשות־חשידור, יש כיום בישראל 150 עד
200 אלף בעלי-מקלטים, הקולטים שידורים בצבע. בעלי־מקלטים
אלה נדהמים מדי ערב בערבו מעירבוביית שידורי הצבע ושידורי
השחור-לבן בטלוויזיה הישראלית.
עירבוביה זו מתבטאת בכך שבערב אחד רואים בעלי
מקלטים אלה סרט בצבעים, העוסק ביהודי ארגנטינה, בעוד
ששעה קודם לכן מוקרן סרט על צמחים וחיות בשחור־לבן.
לעיתים מגלים כמה מבעלי המקלטים הציבעוניים, שהמ שיכו
להפעיל את המחיקון, כי קטעים במהדורת מבט לחדשות
או כמעט חצות מוקרנים בצבע. דומה שהשיא היה באחת
ממהדורות השבוע — יומן אירועים, כאשר המהדורה כולה
שודרה בשחור־לבן, מלבד הכתבה האחרונה שעסקה בגשש
החיוור, ששודרה בצבעים.
מלבד שידור אותה כתבה על הגשש החיוור, שהביא את
מנהל הטלוויזיה, יצחק שימעזני לנזוף באחד ממנהלי המח לקות
בטלוויזיה, שידורי מהדורות־חדשות בצבע, או חלקן, בא
כתוצאה מסידרת־ניסויים שעורכים טבנאי-הטלוויזיה, ביחד עם
טכנאי מישרד־התיקשורת. מוקד הניסויים הוא במשדרי הטלוויזיה
שבעמק־האלה.
הישגו העיקרי של המנכ״יל ׳הנוכחי של רשות־השידור,
יוסף דפיד, הוא בקידומו של נושא השידור בצבע. בימי
קודמו, יצחק ליכני, היה על כל שידור בצבע לקבל אישור
של ישיבת־הממשלה. לפיד יצר מצב חדש: בראשית כל חודש
מוסר המנכ״ל רשימה של מישדרים בצבע לשר־התיקשורת׳
יצחק מודעי, המאשר אותה במקום, וללא כל בעיות. לפיד
אינו עוקף בכך את שר־החינוך, המופקד מטעם הממשלה על
הטלוויזיה, אלא פונה ישירות אל השד המופקד על הצד
הטכני של שידורי הטלוויזיה בישראל.
השקפתו העקרונית של לפיד, כפי שמבטא אותה דובר
הרשות, משה עמירב, היא ש״אין להטמין את הראש בחול.
אנחנו יודעים שיש קרוב ל־ 200 אלף בעלי מקלטים, הקולטים
שידורים בצבע. ירדן משדרת בצבע, התחנות־המקומיות בנתניה
ובאשדוד משדרות בצבעים, ועל רשות־השידור להעניק שידור
באותה האיכות
״הנהגת צגע זוחל״ .בבניין הטלוויזיה קוראים לתה ליך
זה ״הנהגת צבע זוחל״ .בשלב הראשון נעשתה החלפה של
ציוד־יסוד, והובא ציוד בסיסי המאפשר הקרנת כמות מיני מלית
בצבע. המקדם הראשון היה האירוויזיון שנערך בירו
שלים.
קצב האירועים ולחץ המתרחש קידמו את עניין הצבע.
אחרי האי־רוויזיון באה האולימפיאדה, ששידוריה היו בצבע
ושימשו כמעבדה נסיונית, גדולה ופומבית ליבולת־ההתמודדות
עם הבעיות. טכנאי הטלוויזיה עמדו בהתמודדות זו בכבוד.
במיסגרת ״הנהגת צבע זוחל״ העניקה הממשלה לרשות־השידור
תקציב של שישה עד שיבעה מיליון דולר לרכש —
לציוד לטלוויזיה ציבעונית.
מאחר שמיתקני הטלוויזיה מצויים רק בשלב ההתחלה של
החלפת־הציוד, ניתן כיום לכנות את הטלוויזיה־הישראלית
כתחנה המצוייה בשלב של מעבר. כיום כבר מצולמים הסרטים
ברובם בצבעים, כדי שיוכלו לשמש בעתיד גם במיסגרת של

מנכ״ל לפיד

שר מודעי

יהודים בצבע, ציפורים בשחוו־לבן
שידורים־חוזרים. יחד עם זאת משתמשת הטלוויזיה עדיין במלאי
של סרטים ישנים, שצולמו בשחור־לבן.
ההערכה של חוגים בהנהלת הטלוויזיה היא שתוך שנתיים
יהיו כל משדרי הטלוויזיה בארץ בצבע. בינתיים מוקדש מאמץ
הצילום בצבע לסרטי טבע, גיאוגרפיה ושאר סירטי-תעודה,
במטרה למכור סרטים אלה גם לתחנות זרות.
בתקיפה. הקרובה יהיה עדיין חוסר־יציבות בחלוקה שבין
שידורי צבע ושידורים בשחור־לבן. יש לראות בחוסר־יציבות
זה שכר־הלימוד, וגם שכר הסבתה של הטלוויזיה הישראלית
לעידן הצבע.

השידור שיימשך עד לשעות הקטנות של
הלילה.
רדיו ולזכיר האורכת
חטיבת־החדשות ברדיו תיפקדה קרוב
לחודשיים בלא מזכיר־מערכת, אחרי שמז־כיר־המערכת
הקודם, איתן אלמוג, יצא
לשליחות־עליה בחוצלארץ. את מקומו של
אלמוג מילא בתקופה זו מנהל חטיבת־
והמבין יבין
סיפור־רקע, שפורסם במדור זה לפני
כשבועיים (העולם הזה ,)2246 הביא לנתק-
תיקשורתי בין שני מנהלי מחלקת־החדשות
של הטלוויזיה בעבר, דן שילון וחיים
יבין. הסיפור, שמקורו בציטוט מתוך
ציטוט, קבע כי ״(דן) שילון נפגע עד מאוד
מכמה הצהרות שהעניק יורשו, יבין, לכתבי
עיתונות. יבין אמר שהוא, ירש מחלקה
הרוסה ובשיחת טלפון, שערך מתל־אביב
עם מערכת־החדשות בירושלים העיר שי לוו
, :השארתי לכם מחלקת חדשות הרוסה,
נכון?׳ דברים ברוח זו אמר שילון גם
כמה פעמים בשיחות־טלפון עם אנשי
המחלקה מנידיורק...״
אלא שרוגזו של דן שילון, אשר לדעת
הכל, לא השאיר, מחלקה הרוסה׳ ליורשו,
חיים יבין, נבע מאי־הבנה, ואי-דיוק בקרי את
כתבת העולם הזה, שסיקרה את אי-
חידוש חוזהו של יבין כמנהל מחלקת-
החדשות בטלוויזיה, תחת הכותרת ״לסתום 1 52י 1 1

את הפה״ (העולם הזה ,)2243 הכתבה
הכילה הערכה ברוח זו :״כשנבחר יבין,
לפני כשלוש שנים לתפקיד, הוא קיבל
לידו מחלקה הרוסה, בלתי־מיקצועית, שלא
הצליחה להתמודד עם הדרישות החדשותיות
של. מיבנה האירועים בארץ.״ הערכה
זו נכתבה על דעתו ואחריותו של הכותב,
ולא ציטטה את יבין עצמו.
מאחר והערכה זו וספיחיה יצרו נתק־תיקשורתי
בין דן שילון לחיים יבין, מובא
כאן מיכתבו־תגובתו של יבין על התיס־בוכת

״באמת קשה לי קצת להבין את האתיקה
העיתונאית שלכם. יפה שהקדשתם לי
כתבת שער. באותו מאמר כותב יוסי ינאי
כי, קיבלתי מידי קודמי בתפקיד מחלקה
הרוסה ׳.אתמול במדור הטלוויזיה מייחס
לי העולם הזה דברים אלה — כאילו אני
הוא שאמרתי כי, קיבלתי מחלקה הרוסה׳,
ומביא את תגובת דן שילון לדברים הללו.
״ממש מדהים. כל הסיפור כולו מצוץ
מהאצבע. לא קיבלתי מחלקה הרוסה,
וממילא מובן שמעולם לא אמרתי דברים
אלה המייוחסים לי. הם משוללים כל יסוד.
אדרבא, קיבלתי מחלקה מסודרת וטובה*״
מדן שילון, קודמי בתפקיד, שעימו עבדתי,
כסגנו, שלוש שנים טובות ופוריות. עלי
לציין כי גם יחסי האישיים עימו טובים

והוגנים.
״מאיזו אצבע מצץ כתבכם דברים שלא
היו מעולם?
״אכן, פטנט נאה — להמציא סיפור,
• ואחר־כך לייחס אותו אלי ולבסוף גם
להכחיש אותו.
״באמת, אתם חייבים לי ולעמיתי דן
שילון התנצלות על דברים חמורים אלה,
שלא היו ולא נבראו.
״בברכה, חיים יבין.״
העתק שלח יבין לשילון.
העולם הזה אינו רוצה לסכסך בין שני
אנשי־מיקצוע מעולים אלה.

עליזה בגין
״איפה גברת סוניה פרס?״

החדשות ברדיו, יאיר אלוני.
לפני כשבועיים, בישיבה של י ועדת־המיכרזים
של רשות־השידור שבחרה את
טוביה סער כמנהל מחלקת־החדשות של
הטלוויזיה, נבחר יואל ניר למישרת מזכיר
מערכת־החדשות ברדיו.
ניר, מי שהיה כתב בהארץ ועובד הצנ זורה
הצבאית, ושעבד לאחר מכן במשך
תקופה ארוכה כעורך־חדשות ברדיו, נכנס
מיד לתפקידו החדש.

פ ס קו ל
הוגרידות של אוד^א!,־
בימים אלה עוסק נקדימון (״נקדי״)
רוגל בבחינת האפשרות להעביר את
חטיבת־החדשות של הרדיו ממיכלול ה-
מיבנים הישן, ברחוב הלני המלכה בירו שלים,
אל בניין מרכז כלל שבעיר. פיתרון
זה עשוי לשמש כפיתרון זמני, עד להקמת
בית השידור בשכונת רמות, בעתיד הרחוק
• • מנכ״ל אולפני הרצליה, יצחק
(״איציק״) קול, טען לאחרונה לפני כנם
של מפרסמים כי לפי הערכתו תתחיל
לטלוויזיה הישראלית, תוך שלושה עד
ארבעה חודשים, בשידור תשדירי־פירסומת,

הסיבה: דילדול קופת הרשות, ואי־האפש-
רות לשלם את המשכורות לעובדיה. כיום,
מוקצים פחות מ־ 10 אחוזים של תקציב
רשות־השידור לייצור סרטים ולפיתוח,
בעוד ששאר התקציב מוקדש לתחזוקה
ולתשלום משכורות • י • בתגובה על
החלטת הוועד־המנהל של רשות־השידור
להפריד בין תפקידי הניהול לבין תפקידי
ההנחייה וההגשה, הגיב מנהלה החדש של
מחלקת-החדשות, טוביה סער :״אם
יעקוב אחימאיר יהיה פעם צרוד, ויבקש
ממני להחליפו בהגשה — הרי שאעשה
כן מחזהו של המשורר חייב נחמן
ביאליק, אלוף בצלות ואלוף שום, יבויים
בחודש הבא בגירסה טלוויזיונית, בידי
הבמאי אנטואן סאלח. אלוף בצלות
יהיה השחקן מוני ׳מזשונוב, בעוד ש אבנר
חזקיהו יהיה מלך. האי. המלכה
תהיה חנה לסלו. מחזה זה יהיה הגדול
בהפקותיה של הטלוויזיה הישראלית ב תחום
הדרמה י •<0כמה עשרות גורמים
פרטיים בודקים בימים אלה את האפשרויות
לבקש רשיונות לתחנות־טלוויזיה בכבלים,
שתקרנה סרטים במעגלים סגורים. כל
הגורמים הללו עומדים לפנות אל מישרד
התיקשורת, המופקד על הענקת הרשיונות,
לבירור האפשרויות (ראה אתה והלירה).ה עו ל ם הז ה 2248

יום שלישי
30. 9

• פינים כירושלים
( — 8 .35 שידור כצבע).
סרט־תעודה, המתאר את ה להקה
הסינית מהונג־קונג, ש ביקרה
לאחרונה בארץ. מצי גה
מחול פולקלוריסטי.

• המסע לארץ כנען

9.30 סרט־תיעודי המתאר
את שבטי ישראל המתרכזים
בקדש ברנע, לקראת הפריצה

ן שידור כצבע) .טיול לאורך
| נחל עיון.

§ • מוסיקת ;שמה יחון
דית 9.35 שידור
ן כצכני) .סרט־תיעודי. על היי ן
הם של הכליזמרים היהודים,
2אותן חבורות של נגנים יהו־
1דיים ששוטטו באירופה.

פרק שביעי בסידרה המבוססת
על סיפרו של טולסטוי.

9המקצוענים (.)10.45
אפיזודה נוספת בסידרת ה־
״זוגות מעורבים,
מתחנים :
זוגות מעורבים״.

• קח את הכסף וכרח

10.20 קומדיה מטורפת, ב י
בימויו ובכיכובו של וודי אלן,
שחיבר גם את הטכסט לסרט.
* אלן מגלם את דמותו של צעיר
.יהודי שלומיאלי, החפץ לד,צ־
..ליח כשודד בנקים. ביחד עם
אלן משחקת בסרט ג׳נט מרגו־לין
(דויד וליזה, נקודת זב־ריצקי).

יום
חמישי
2 . 10

מוצאי־החג
• חיים עדי אדמות
( — 9.00 שידור כצכע).
פרק חמישי בסידרה הבריטית

שבת
4 . 10
#מדדי והמתאגרף
( .)10.05 כאשר שוחרר ג׳ו
גלזר משירות צבאי בשנת
,1945 מצא עצמו מוכה, נשדד
.ומועף מן הרכבת, אך מקבל
עזרה מגולדי קלוג, בתו בת
ה־ 10 של המתאגרף פול קלוג,
המתאמן לקראת הקרב על
תואר האלוף במישקל כבד.
גולדי מביאה את ג׳ו למחנה
האימונים, שם הופך החייל
המשוחרר לשותף של אביה,
וגולדי הופכת למנהלת. עסקיו.
בוקר אחד מקבל פול קלוג
התקף־לב ומת. ג׳ו גלזר מבטיח
לגולדי שהוא יטפל בה, ולא

9.30 סרט המספר על חיי הם
של זוג השחקנים הצעירים
של תיאטרוך חיפה. הוא, מחב רו
של שנד אהבה בידואי והיא,
כוכב הסרט המעולה חתום לכל
החיים המשתתפים בפרוייקט
התיאטרון־ד,עירוני.

אני קלאודיוס

( — 10.45 שידור כצבע).

סרט אחרון בסידרה נהדרת זו,
כאשר על פי עצתו של פא-
לאס, אחד משני יועציו, נישא
קלאודיוס ברביעית, והפעם ל־אגריפניליה
בת אחיו, אישה
בעלת אינטליגנציה חריפה, אך
מושחתת ומסוכנת ביותר. עד
מהרה מתברר שהיא המאהבת
של פאלאס, ושניהם משתפים
פעולה כנגד הקיסר. שאיפתה
של אגריפינילה היא שבנה
ניירון יתפוס את מקומו של
קלאודיום על כס הקיסרות.
אלא שלקלאודיוס יש בן ימ שלו,
בריטאניקום, והוא אינו
אוהב אותו, והקיסר חושד כי
הוא בנו של קאליגולה. אגרי-
פינילה מציעה לקיסר לאמץ
את בנה כבנו, ובסופו של דבר
מחליט קלאודיוס לשנות את
צוואתו לטובת ניירון. קלאו־דיוס
ממתין למותו, הוא זקן,
עייף ומנותק מהסובב אותו.
הוא משלים את כתיבת תול דות
מישפחתו.

במוצאי־שבת ב־ 11 באוקטובר יוקרן סרט הקולנוע ״הציד המל כותי
של השמש״ ,המבוסס על מחזהו של פיטר שאפר, בכיכובם של
השחקנים רוברט שאו וכריסטופר פאלמר, הסרט, מתאר את עולמם
של בני ממלכת האינקה הקדומה, ואת העימות המתרחש בינה לבין
המצביא פיצארו, העושר! כל שביכולתו להנציח עצמו ככובש להנציח
עצמו ככובש פרו. הסרט הוא אחד המאבקים הנועזים שבין אישים,
שהועלו אי פעם על בד הקולנוע, מאבק בין הגנרל פיזארו למלך
אטאהוואלפא — על תרבויותיהם ואמונותיהם הדתיות השונות.

קופדי ומאד: ערב קסום אחד
מוצאי־חג, שעה 10.00
מרהיבת העין, הנפתח בתיאור
בעלי־חיים שדרתיים — של
דגים שגודלם נע מכמה סנטימטרים
ועד לכמה מטרים. דג
הקופסה, דג הצינור הדקיק
ושאר צורות מרהיבות עין ו צבעוניות.
הזואולוג דייוויד
אטנבורו מציג דגים היכולים
לחיות במי קרח ובאגמי סודה
חמים. דגים שמנפחים את עצ מם,
דגים מפיקי חשמל ודגים
מעופפים. בסיקורו על הדגים
והדגיגים מתאר אטנבודו את
הרבגוניות בעולם שלפני 350
מיליון שנה1 .

9ערב

קסום

אחד

10.00 תיאטרון הכורסא
הבריטי, המופק על־ידי תחנת
הטלוויזיה גרנדה. הסרט מתחיל
בפיטר, היושב במועדון
החברתי בניו־קסל, לוגם וודקה
וג׳ינג׳ר כשנערה זרה מגיעה
אל שולחנו. השניים מתחילים
לגלגל שיחה, והנערה פורצת
בבכי כאשר היא מספרת לו
שהיא מהרהרת בהתאבדות.

יום שישי
3 . 10

8.15 שידור חוזר של ה-
רומנסרו אותו כתב נשיא המ דינה
יצחק נבון. בין המש תתפים:
יוסי בנאי, יהורם
גאון, רמה סמסונוב, רוחמה רז,
אברהם פררה ואחרים.
9נקודת חן (— 0.25

7 . 10

• כרטיס כיקוד עם
איציק ועדפרה ויינגרטן

הצייד המלכותי של השמש

• דוד עם אורי זוהר
ואריק איינשטיין (.)9.20

ערב חג
רומנסרו

30 התוכנית תוקדש לשתי רצח שאלות יסוד, האחת:
מתוך רחמים, והשניה: זכות
המישטרה לפגוע בפרטיות של
האזרח. הבסיס לדיון יובא ב סרט
המתאר את פרשת יולאנ־דה
מק־שיין, שסייעה לאמה
הזקנה להתאבד — מקרה ש הוא
בבחינת רצח מתוך רח מים.
אלא שהמישטרה הברי טית
הצליחה להקליט ולצלם
פגישה בין יולאנדה לאמה,
ולאסוף הוכחות להעמדתה ל דין.
מיקרה זה היה מיקרה
חריג וראשון, שבו המישטרה
הבריטית השתמשה בציטוט
ובצילום הנוגעים בפשע מבלי
ידיעתם, והעמידה אותם לדין
על סמך ראיות אלה.

יום שלישי

לקראת שי דו ר :

אני קלאודיוס

( — 10.50 שידור בצכע).

ספרדי

השעה

השנייה

סרט נוסף בסידרה הארט ואשתו,
בכיכובם של רוברט
ווגנר. וסטפני פאוורס.

אל ארץ כנען. משה, מנהיג
האומה, שולח מרגלים לתור
את הארץ. ולאסוף ידיעות על
האוייב, ועל כוחו הצבאי וה כלכלי.
בסרט משתתפים ה פרופסורים
אברהם מלמט, משה
כוכבי, וטרודה דותן.

4. 10

6 . 40

• שדד על הים (.)11.05

יום שלישי. שעה 8.35

׳יום רביעי

במהלך המירוץ המישפטי בד בר
החסות על בתו של ג׳ודי,
בא ג׳ודי לקבל עידוד מאמו.
אלא שמרי אינה מסוגלת ל עודדו;
היא שוב מודאגת בג לל
בארט. בארט השריף מנסה
לעצור את קודמו, שריף פרג־טיס.

יום
שני

קו: סינים כירושלים

קלאודיוס יוצא למילחמה בב ריטניה
ובינתיים אוספת אשתו
המשועממת שורה של מאה בים.
עם שובו לרומא, מדווח
קלאודיוס על נצחון גדול אך
אינו זוכה לנוח זמן רב על
זרי הדפנה. ידידו הטוב ביותר,
הורדוס, הופך אויבו. בשיתוף
עם מלכים ממדינות שכנות
הוא -קורא תגר על השילטון
הרומי במזרח־התיכון. מאוחר
יותר מוצא הורדוס את מותו,
ואז לא נותר לקלאודיוס איש
לפנות אליו מלבד מסלינה אש תו.
אלא שמסלינה אינה מו כנה
עוד להמשיך לחיות במ חיצתו׳
ומתכננת להינשא ל-
גאיוס סיליוס, מאהבה, ולהכ ריז
ביחד עמו על כינונה מח דש
של הרפובליקה. חייו של
קלאודיוט בסכנה, אך הוא
אינו חושד. עוזריו, פאלאס
ונארקיסוס, מחליטים ליטול
את העניינים לידיהם, לחסל
את הקשר נגד הקיסר ולהו ציא
להורג את מסלינה. קלאו־דיוס
חותם על הצו הקיסרי,
מבריטניה מגיעה הידיעה על
האלהתו ועל בניית מיקדש
לכבודו. אלא שזה לא משמ חו.
קלאודיוס הופך בודד,
עזוב, ושקוע כולו בצערו ה אישי.

בועות

שידור-חוזר
של תוכנית הבי דור
מראשית שנות השבעים.
התוכנית תחליף בשבועות הק רובים
את מופע-ד,בידור שעה
טובה עם מני פאר היוצא
לחופשה.
קארנינה אנה

( — 9.50 שידור כצבע).

יעזבנה לעולם. מנהלי האיג־רוף
מבינים שג׳ו יכול להתאג רף
במקום פול, והוא מכין
עצמו לקרב, תוך שהוא מת אהב
כעיתונאית אן בניגטון.
מנהל האיגרוף הסר המצפון
מציע לג׳ו עיסקה של הפסד
בקרב נגד האלוף טיגר וילסון
תמורת קבלת גולדי לאימוץ.
ג׳ו מסכים, וגולדי דוחפת אותו
לבסוף לנצח בקרב בסיבוב
השביעי.

יום ראשון

5 . 40

המסבאה שד אד

צ׳י 8.30 סידרת המשך
לסידרה הכל נשאר במשפחה,
כאשר גיבורה של סידרה זו
נשאר השחקן קארול או׳קונור.

סק אג

סידרה חדשה בת תשע אפיזו דות,
הנקראת על שם גיבורה
של הסידרה, פיט סקאגזקה,
תפקיד אותו מגלם השחקן ה וותיק
קארל מאלדן (חשמלית
ושמת תשוקה) .פיט סקאגזקה
היגו מנהל עבודה באחת מ תעשיות
הפלדה של פיטסבורג,
ואיש איגודים־מיקצועיים. הוא
עובד בצוות ביחד עם בנו
הבכור מנישואיו הראשונים.
סידרה זו היא חלק מגל של
סרטים וסדרות טלוויזיה, ש התמקדו
בדמויות של עובדים
בתעשייה האמריקאית.

שיחה

כשניים

10.50 בה ישוחח הצלם
מיכה ברעם, עם המרצה דינה
גורן.

ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגבר•! ל א לגבר•! ל א

צי צ או ת חד שי

יש לי חברה קטנה עם ציצקאלאך שזק נים
עליה בחמש שנים — ואל תגידו שזה
קצת. בגלל הרגישות של האיבר, ווללה
זה כמו אצל כלבים, שנת ציצקאלה אחת
שווה לאיזה שש שנים. הלחץ הנפשי שלה
כבד מנשוא. מחד, היא זקוקה להם ״עומ דים״
באופן מיואש, ומאידך, יש לה קשיים
צפויים בביצועים של כל היום על ארבע.
בארונה, מיטען של חזיות מהונדסות,
שהן ממש סומכות־נופלין כישרוניות. ה קטסטרופה
מתחילה להתרחש בזמן ההסרה.
המיגדלים המפוארים מידרדרים תהומה י -
תחת מבטה המבועת של חברתי, שבאוויר-
כלוא היא מסתכלת איפה סוף סוף יעצרו.
״— אני אומרת לך״ בכתה לי פעם,
״— יום אחד, את עוד תראי! הם יסתבכו
לי ברגליים!״
אני נורא אוהבת יללות מעשיות. מה
פתאום! הצעתי. תמיד תוכלי להניף אותם
באופן אלגנטי מעבר לכתף — אבל בתור
תשובה, פתחה את הברזים של העיניים.
— מילה שלי. היא מגזימה פראי. בסך
הכל מעט נפול. טוב, היא היתד. מלכת
הציצי, אז זה כואב. מה שהיה פעם שתי
גבעות בריאות, זז מעט, כמו כל היבשות.

עד בינוני. תיכף אספר אותה, אבל תחילה,
מיספר מילים.
בניגוד לדעה האבסולוטית המקובלת,
הריון וציצים זה מיפעל הפיס. יש צ׳אנס
גם לזכיות. זה לא תמיד אבוד. אצל אישה
אחת העסק מתדרדר, אצל אחרת — לא.
ולא רק זאת. אפילו באותה אישה עצמה,
הריון אחד מפיל לה חללים, ומישנהו —
לא. זו לא רק שאלה של עור־נמתח. זו
גם ריקמת השד שמתדלדלת, ואיננה מוצקה
יותר. ההנקה לא הורסת שדיים. להיפך.
היא מתפיחה אותם לתלפיות. ההרזייה שב-
עיקבות העסק היא שורש העניין. יש
ממש בעובדה, שככל שהלידה קורית בגיל
צעיר יותר הנזק לגוף קטן. העניינים מש תקמים
הרבה יותר מהר, ובקלות. התיקו נים
העצמיים זו בעייה ככל שהגיל עולה.
אין צדק בעולם. מה לעשות. שני חבלנים
עיקריים בעסק זה כוח הכובד המפורסם,
שסוחב אלי שאולה את עור הציצי-עם-
הבפנים, והשמנה־עם-הרזיה באופן דראס טי,
שמותירה שקים ריקים. כל הספור

להיות אמא של דנה

ציפורשבורת כנ ף
כבר חשבתי שסיפורי הקטסטרופות,
בהן שזורה האימהות, פסחו עלי. רק אצל
אחרות צריך לשלוף ג׳ולים מתוך הגרון,
אופנים מתוך האף, ופסוייאס מהאוזניים.
רק אצל הלא אחראיות הטף עומד בכל
דקה להתפגר מחוסר תשומודלב. לי,

יון פעמונים מצטלצלים לי בחדווה, ותע נוג
אדיר שוטף בראש. אז זהו. שנייה
אחת שכבתי בדומייה, אוספת שקט שה־חאפ־חאפ־חאפ
יהיה מספיק מרשים, וב-
מישניה, כבר אספתי את בתי מהריצפה,
לשם הגיעה מרוב התלהבות. עוד מאתיים

מישחקים מסוכנים
עם אמא

מיקום הסהר מעל הפיטמה
לא רואים שוס צלקות

ציצאות חדשים
פטנט חכס
השאירו עמק די נרחב על החזה, שאחריו,
מיד מיד, הן התמקמו.
אז ככה. לחזה הזה במיוחד, שנפל ו התגלגל
מעט, ויפה כזה כמו פעם הוא
כבר־לא, יש טכניקת ניתוח מקומית ומק סימה,
שהמציא רופא ישראלי. לא מותירה
שום צלקות נראות, נותנת תוצאות נהד רות.
הטכניקה הזו טובה רק לחזה קטן

הזה, אם כבר הבנתם, מאיפה שלא תקחו
אותו, מתמקד בעור המיכלים.
לבעלות חזה מלא, שבימים העתיקים
של ההיסטוריה היה יפה לעזאזל, יש טכ ניקה
של הקטנת שקית העור. זו, העוטפת,
שנמתחה עם השנים, ובשל גודלה העסק
לא־עומד-כמו־חיילים. מכסחים בעור החזה
בלי לגעת בשד עצמו. מפרידים את העור
מהעסק, מצמצמים פה, גוזרים שם, יוצרים
״פנסים״ ,תופרים, וחזה עומד כקדם, שתול
על החזית כמו בלקון ספרדי מפואר.
,אליידדשמנה, וקוץ בה, בדמות הצלקות.
גם עצם הצרת העור בלבד מותיר עיקבות,
כמו הקטנת חזה: זר סביב הפיטמה, שלא
רואים, וריצרץ מאונך מהפיטמה ומטה
חסום עם פס אופקי, שכן רואים. דוהה
אמנם בסוף, אבל נותר. לכן הטכניקה הזו,
שאספר עכשיו, כל כך גדולה.
אז מה עושים. באים אל הרופא. מרשים
לו למעך מעט את הסחורה באופן מיקצועי,
כי בתורה כתבו אסור־לחסום־שוורים. ככה
הוא יודע עם־מי־הוא-מדבר( .אמר גניקו-
לוג: הבא בתור ! הבא בתור ! רכון בעבו דה,
פתאום זיהה. ספק כפיו. או! בוקר-
אור גברת זליבנסקי!)
אבל נחזור לעניינים שלנו.
אחר כך הוא דוקר עם המזרק סביב
סביב, משגר ציצי ראשון לישון שנת
ישרים.
לפני זה, שכחתי לספר, הוא מצייר בעט
שחור, סטרילי, מיוחד צורת סהר קטן-
או־ענק, לפי שיקולו, מעל הפיטמה, ודואג
שזה יהיה סימטרי בשני המשה־רבינד
החשובים.
כשהעסק ישן, הוא גוזר את כל עודף
העור שבתחומי הסהר שצייר, ומקלף אותו
בעדינות מעל השד. כעת, מה שנותר לו
לעשות, זה בכמה תפרים עדינים ולא
נראים אחר כך, לתפור ולחבר את ה־פיטמה
עם שולי העור הנותר, והעסק

חשבתי, אין צ׳אנם שזה יקרה. הבת שלי
כל החיים דבוקה לי בעיניים. אבל התי נוקות
זה עם זריז. בשביל בתי, עיפעוף,
זה זמן ארוך מספיק לביצועם. רק רגע
עיפעפתי, ודקה אחרי, יכולתי כבר לת לות
על צווארי דיסקית גדולה: זהו זה.
אכלתי אותה.
הגעתי מאוחר, אבל הגעתי. זכות כני סה
קניתי לי למועדון העממי־אוניברסלי
של איומות־רשלניות־מורטות שיער־מתות
אלפי מיתות־חשות אשמה על סף היס-
טריה*ם ליחה כאן מכולן.
שיחקתי עם בתי את אחד מהמישחקים
האינטליגנטיים הקבועים שלנו, על המי טה
בחדר־השינה. אני עושה עצמי יושנת־מתה,
ופתאום מתרוממת כנחשול, ומחרחרת
איזה חאפ־חאפ־חאפ פיתאומי בתוך צווא רה
של הקטנה. זאת מצידה, מתפקעת בצ חוק
משוחרר. מה זה ! קורעת את הבטן.
לפעמים לא יוצאים לה צלילים מרוב ה־היסטוריה,
עד שתופסת אוויר חדש. להצ חיק
אותה, זה הפנו בכבודו ובעצמו. מיל-
נוסק לגבהים לא נודעו — על מכה. רגע
רגע. עוד לא נגמר. כל זאת במיקרה של
הרמה בינונית. במיקרה של הרמה דראס טית
יותר (סהר ענק יותר) ,הפיטמה
מקבלת, לא עלינו, צורת כדור בייזבול.
זה קצת מצחיק, פיטמה בצורת חריץ. גם
הרופא חושב אותו דבר. אז הוא יורד
לחצי התחתון של הפיטמה, גוזר גם שם
סהר קטן, המורכב הפעם ברובו לא מעור
חזה כי אם מעור פיטמה, קוטם את הצורה
של החריץ, מחזיר אותו עגול.
לובשים חזייה תומכת איזה חודש וחצי
אחר כך, שלא יהיה שום לחץ עד להדבקת
העניינים, מורחים קרם מרפא על התפרים,
ואחרי חודשיים, יש סופית! אין צלקות
נמראות, כי הן בקו זר הפיטמה. איש לא
יודע, איש לא רואה דבר, חוץ מציצים
לוסטרא חדשים. יוצאים כמו עיזדדפזיזה,
נושמים אוויר חדש. המון מורל נשי —
גר בחזה. איך שזה עולה, קופץ גם דיירו
עד השמיים.
משלשלים תמורת העסק מעט יותר
מאשר עבור מתיחת עיניים. צ׳ארטרים
שלמים עם סחורה לתיקונים באים לכאן.
כמה זה יוצא בפונטים בדיוק? ווללה
שכחתי לשאול. הכל דאגתי לברר, חוץ מזה.

שנה לא אבין שום דבר. לפי מיטב מסורת
הפושעים, יש לנו מיטה בגובה צבונציק־צנטימטר.
על הריצפד. שטיח כה עבה —
שבין סיביו מוצאים מיסתור בטוח, בעלים
— משתמטים מפני אישתם, המפריעה
.וב כל זאת ובכל זאת, התחילה בתי
לצרוח נוראות.
חשבתי שפשוט נבהלה. אחרי הכל,
לכבוד שתי סאלטות באוויר עם רבע בורג
לפני הנחיתה, ספורטאים גדולים ממנה
מתאמנים שנים. רצתי אתה בכל הבית,
הדלקתי וכיביתי לה כל מנורה, ביצעתי
את כל רפרטואר הנחמה, והיא המשיכה
לצרוח. מערך נחמה אחד אחרי השני
התמוטטו מול עיני המבועתות, כשאני
לאט ובאימה קולטת איד מתמוססים כל
הקלפים הבטוחים, ומה המשמעות. בחיים
שלי לא שמעתי כזה דבר. לא צעקות
של ניג׳עס עם תוכן ועם מנגינה, אלא
צרחות שזועקות ישר, במלוא עוצמה
מהגרון, ומפלחות בנשמה.
זה לעבור חלום של בלהות. תינוק קטן
נדבק בך בכוחות תזזית, לא מוכן לזוז
מהתנוחה, זועק כמו בשחיטה. ואת, שכל
הזמן על תקן אלוהים־הכל־יכול — פתאום
חסרת־אונים. זה להרגיש את כל החידלון
של העולם, את רגש האשמה המייסר, זו
העיסקה הכי גדולה עם אדוניי, קח את
חיי, אך את ילדי רפא.
מהבכי הרצוף התעייפה הקטינה, ולפתע
נרדמה. חשבתי: אלוהים עזור לי רק
הפעם! אנא, עשה שהיא תקום שמחה.
אבל לא כך קרה. היא קמה, והמשיכה
בצרחות. עזבה אותי הפאניקה, פינתה
מקום לשכל. צילצלתי לרופא.
האיש הגיע, והתחיל לעבוד.
איך הגב? שאלתי בתחינה (בטח הוא
שבור, יכאב כל החיים) .האיש מישש
בחוליות .״עם גב שבור, אי אפשר לזוז.״
אז שתדעו, אם הילד זז, זה לא קייז.
אולי הראש? (גמרנו עם החריפות. מפיש
גאון. מגיע לי) .האיש בדק כשראש
שבור, יש שקע בגולגולת, חוץ מהמירפס
המתחבר.״ אז לא היה. תודה לאל. אייזן
אבטיח לבתי.
אולי זו צלע בקועה לא חושב״
אמר אם יש צלעות שבורות, קשה
לנשום אפילו.״ פעם ראשונה שמחתי בצר חות
העמוקות.
יכול להיות זה נקע באגן, אד בטישות

לגברים! ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגבר•! ל א לגברים! ל*ו 1

נשאו סחורה
אפרופו שברים: בת דודתי הקשנה,
אביבה, היתה פרא קטן בילדותה. את
כל החבלות היתה נושאת באומץ. ידעה
כבר הממזרתה שלא כדאי לה לפתוח את
הפה. חשבון ישר הורה לה, שאין זה
רנטבילי להרוויח ניחומים שלא״עושים־
דבר, ובתמורה להסגיר ולקפח פינונים
גדולים, שאיך שמתגלים נאסרים מיד.
יום אחד רחצה באמבטיה עם אחותה
הגדולה. לא דיווחה על שום פגיעות, כ*
הרגלה. זרזיף הדם, אבל, הסגיר אותה.
— ״אמא נזעקה הבכורה• —
״תראי הבת שלך שברה לה את

הקטינה, ביאוש של מפסידן, ניסתה
בכל כוחה שלא יהיה עניין .״או ! ״
עשתה לאם תנועת ביטול .״זה לא
הכל שבור. זה לא הכל !״

בריאות

פ\ 7נ>\7ם
ורק נחצי חינם -
הסקופ שלא פורסם בכזלבוטק י;
כן, זה מאוד לא אזרחי מצידי לספר
פטנט כזה לעם שלי, שתחביבו ד^אומי
זה איך לדפוק את הזולת וגם לצאת ישר.
אני בכל זאת מגישה אותו כעת, כי בהמשך
תבינו איזו עבודה זה להשקיע. אני את
הסחורה שלי יודעת. בונה על זה בטוח,
בעיניים עצומות. איפה שיסריח קצת
מעבודה, שמונה קילומטר — בכיוון הפוך
— תמצא ישראלים. אנחנו גזע מעודן
מאין כמוהו. עשן יוצא אצלנו רק ממח שבות.

אז זה מה שהיה. היינו ערב אחד
בתוכנית ראיונות של שמוליק שי. לשמו-
ליק שי קם דור שלא יודע את יוסף,
וסתם חבל. האיש ממש בסדר. לעניין,
זה לא מילה. הקיצר, עלו ירדו מהבמה
בל הלודרים, עד שהגיע זה מכלבדטק,
עם הקול הסקסי, מסייה רפי גינת. סיפר

את הסקופ .״יעני״ ,זה בכוונה. תיכף גם
תבינו. היום, כשאני יודעת את הפטנט,
ותיכף ! אוסקוט רגע ! גם אתם#•,י חושבת
שלחינם היתה הצעקה. ביצוע הסיפור כל
כך קשה, שזה גובל בחוסר אפשרות מימוש.
אבל נלד לפי הסדר. הרס אותי העסק.
סוד כזה, שלא אדע! תלשתי חתיכות
בשר מכל חבר טלוויזיוני, שיגלה לי מה.
אלה, אש״ף. זה בטוח. כבר יש לי הוכחות.
הם מגלים רק מה שרע לעם. אם יש להם
מידע שיעזור לו — דווקא אותו גונזים.
ד,קיצר, ישועה לא באה לי מהם. אפילו
אלכם גילעדי, שהוא חבר, פתאום נהיה
לויאלי, ולא לטובתי.
ביקשתי את הבעל, שיש לו יד ורגל
בעיסקי המנועים, שיברר עניין. ידעתי,
לא יכזיב.
״בח־ייך!״ אמר .״כזה דבר עתיק זה

ייבוש חציקונים
מה עושה הבן־אדם כשהוא קם בבוקר,
וחצ׳קון אגדי, פלופ, מנץ לו בפנים? קודם
כל הוא מתארגן, שלא יהיו חצ׳קונים. אלה,
כידוע, מגיעים מחוסר פעולות מסויימות.
אחר־כך לעזור לקטסטרופה, הוא

איו מעלימים
קיבלתי מיכחב מיצחק שביב שבקיבוץ
בית־ניר, האומר:
שמו של הספירט הנפלא שכתבת
עליו בתור נגד־פיטריות־בריכה, הוא
0ע £1;1׳1׳£ 1 £ז היתה שגיאה מקודם?).
לחיילי ישראל הוא מכר ותיק מאוד
נגד כל סוגי הפיטריות וגם נגד ״שפשפת״.
כל אחד יודע ומכיר את הרגשת התבערה
הנמשכת רגע, ולאחריה ה״שפשפת״ נעלמת
כלא היתה.
בכבוד רב, וכך הלאה.
הכל זה אחסך מידאחסן. רק מה בשם
האלוהים זו ה״שפשפת?״
קצובות בכעס, עם שתי רגליים הופה־היי,
מרוב כאב, שלא הולך כשאמא בסביבה,
הפריחו התאורייה.
גם זעזוע מוח לא היה, כי לא הקיאה
הילדה, וגם לא התעלפה, בתור סימן בדוק.
״אין מה לעשות״ פסק .״צריך חדר־מיון.״
רנטגן, ובטיח בכל איבר, אולי יבוא
מימצא. זו סכנה לאיברים הרגישים, אך
אין ברירה. נלחמתי בגורל רק עד הלילה.
אי אפשר היה יותר. חדר־מיון. בננות
ספאר בתיק, אם במיקרה יבוא הנם של
הרעב שלא ימצא אותי לא מוכנה. מגבת
מכסה מערומים קטנים, לא־ניתנים־להל־בשה־בשום־פנים־ואופן.
סבתא בהולה ש הוזעקה
דחוף. פרצוף תישעה באב נוקב
— ידעתי מה חשבה. אולי אומר שם שאני
רק המ&פלת. כל דבר יותר טוב מכתר-
האשמה.
חוזרים בחזרה בשיירה מובסת. כל
הרופאים לא מגלים מתוך מישוש דבר.
חוץ מלצלם את כל האיברים אחד אחד,
שבעיני זה רעל קטלני לכמה מקומות
שעוד גדלים, אין־מדדלעשות. אמרתי :
רנטגן בכל הגוף, ני א ט!!! ויהי ערב ויהי
בוקר יום סיוט אהד.
למחרת, פקחה בתי עיניים מאירות
כהרגלה. חיוך זוהר הפז את כל החדר.
הושיטה יד ימין קטנה להתרומם, והבעה
של כאבים פילחה דרכה מולי. כתף ימין
ליד הצוואר בלטה בנפיחות, והיידה, בין
הרים ובין גבעות, פרדסים, מעברות, חזרה
לבית־חולים. צילמו את המקום, וזהו. יש
לה שבר — .להרים מהצלעות — לא מבית
השחי — לא למשוך — ולא לתת ליד־ימין
להתעייף.
למרות הכל, הצוציק — הסילון זוחל
כמו ג׳וק מהיר בכל הבית, אבל ביד ימין
עושה פחות תנועות. כל כך צובט בלב!
זה כמו כלבון קטן, גורר לו רגל, אבל
ממשיך כהרגלו במישחקים.
אף אחד עוד לא מבין איך נשבר העסק,
חוץ מהידען הממשלתי — הסבתא, ש תחייה.
״סימן
שלא נתנו לה ויטמינים
אמרה — גמרה — חתמה.
עכשיו כולם יודעים.

חומר מייבש חצ׳קונים
בזק ! באחריות !

׳דלק, דלק כששון
ממעייני הישועה
שכלבוטק עלה על עסק, איך שופכים
בנזין לאוטו הצמא, ושמונה המשאבה יורה
רק חצי.
לפני פירסום הכתבה אספו את בעלי
התחנות, הורידו עליהם את המכה. אלה
נזעקו עם כל התחת. הגיע הגעוולד עד
השמים. הביאו למפיקים מפות ותרשימים
מהמחשב, עם הוכחות לא מתפרשות לשתי
פנים, שאין שום אפשרות תיכנות אחר.
גם בעולם זה ככה, ואין שום טכניקה
שזה יהיה אחרת, חוץ מלהחליף למשאבות
האלקטרוניקה, איתן כבר אין חכמות.
עשו המפיקים של התוכנית חושבים,
ועוד לפני שכל העם יצא אל הרחובות,
זקנים, נשים וטף, עם ג׳ריקנים ופחים
לפשוט על הבנזין גנזו באופן אחראי יעני,

סקופ מהר תוציא! ביקשתי. מהר!
מהר ! אז זה כל הסיפור בסך הכל. כמעט
מאכזב. לוקחים את השנורקל של המשאבה,
שמים אותה בפתח השותה של המכונית,
ועל ההדק לוחצים ל-אט ל-אט ל-אט,
שיצא זרזיף דקיק, ולא נחשול כבד. זרם
רציני יותר מזיז ספרות במשאבה, שכנראה
זזות מכובד מסה מסויימת. אז זהו. למי
שיש אפשרות טכנית לעבוד בסבלנות של
פיל שלוש־חמש שעות, אותן אפשר לשים
על משהו ריווחי פי עשר, אז הנה התאו־רייה.
מיכל מלא יורה לו חצי השקעה
על המונה. זה לא חינם לגמרי, נא לא
לשכוח כשעושים את חישובי הרנטביליות.
אין מה לדאוג למוסריות העם. המציאות
האמיתית בשטח, מדברת. דקה אחת יותר

לבית־מירקחת, ומבקש שימזגו לו בבק בוק,
חומר לבנבן דורש ניעור, שהוא תרו פה
מוצהרת לאבעבועות. שמים מזה על
קצה האצבע, מורחים על החצ׳קון, ויהי
ערב ויהי בוקר, הוא קטן. חוזרים על כך
לפי הצורך גם למחרת, ובוקר מאושר
קמים, ואין יותר עניין.

מדי שינסה אדם להתמזמז. במדינה העצ בנית
שלנו, יכו בו עם נבוט בראש מרוב
הסבלנות.
כך התפקשש לנו צ׳אנס חיים, לחסוך
אנרגיה. למה לא? מה שטוב לאזרחים,
טוב גם לממשלה. בשערי המדינה, במשאבה
הלאומית של הנמל, היה יושב המויישלה-
הפטריוט, ומזרזף למיכלים לאט לאט, מתוך
האוניות של אנקל־סם. אנחנו עם עני,
אז זו מיצווה. אין כסף לחלב, צריך
התנחלויות. אאופווידרזיין לכם.
היה חלום — וגז!

אודט ה דני!

במדינה

אל תצפה בטלוויזיה
שחק ! 111118אטאי ׳ מש״ק הודחולהטסותשב1
כ-סססו־ משחקים עט דמויות אמיתיות בליווי עולי בצבע ובשדזור לבן
* מלחמת חלליות * שח-מט * מתמטיקה * לימוד אנגלית * כדור-סל * פוקר ועוד...

יותר משחקים ־ יותר הנאה
אנו מחנכים
אנו משעשעים
אנו מתחרים
יבואנים ומפיצים בלעדיים

בענז
שד׳ נורדאו , 28 תל־אביב
^/טל 459425 , 442295 .

מזגני לרכב
1־ 200,000 דולו
מחב׳ ״אלכ סי -לני ג ויה
בלי שים לב לעליות ולידידות ביחסים הדיפלומטיים עם
יבשת אפריקה, ממשיכה ניגריה, זה שנים מספר, להיות
צרכנית גדולה של מזגני־אוויר — לרכב ״אלכס אוריגינל״.
השבוע יוצא לניגריה חלקה הראשון של הימנה גדולה
נוספת. ההזמנה היא בשווי 200,000 דולר, ורב המזגנים
מיועדים לדגמי פיג׳ו.
במרוצת השנים, כן מסבירים גורמי המסחר, נוכחו הניגרים,
כי מזגני ״אלכס אוריגינל״ עומדים היטב בתנאים הקשים
של החום האפריקני. זאת הסיבה, שהשיקולים הדיפלומטיים
אינם מונעים ממזגני ״אלכס״ להצליח כבר מספר
שנים בשוק המקומי הניגרי. עובדה המוכיחה, כי ההצלחה
של מוצר טוב — אינה יודעת גבולות.
העסקים כרגיל. השוק למזגני ״אלכס״ הולך וגדל בהתמדה,
והניגרים מגלים שביעות רצון מלאה ממהלך העניינים.

עכרית אנגלית
במהירות ובהצלחה מובטחת
כ״אולפן גדג״ (כד־קמא)
ת״א: וייצמן ,22 טל 254826 .
חיפה :״במעלה״ ,טל 664922 .
קודם חדש נפתח ב־8.10.80

ר שי! 1 נהיגה שקל

253230

גילוי העתיד
לראשונה בארץ! ,בשפה ה עברית
הספר שכה השתוקקת
להשיגו ,״כיצד לגלות את צפונות
העתיד הטמונים בספל
הקפה ז״.
מוסבר בצורה מפורטת ו ברורה.
תמורת
— 700.ל״י.
גלאי: ת.ד ,37612 .ת״א.
בואו ליהנות מארוחה מצוינת באוירה כפרית -לרשותכם מגוון
מטעמים משובחים בסגנונות שונים -ארוחות במחירים סבירים

פתוח כל יום, חגים ושבתות

השוטר עצר את שרה ניר ב רחוב,
כאשר חצתה את הכביש.
״גבירתי, עברת במקום האסור ל

מדוקצרנו 11

מ־ 19.00,16.00—12.00 עד 1אחר חצות

השוטר טעה ברישום
הדו״ח הגאשמת
זכתה מהספק

אנחנו אוד4בים אותך,
מאחלים לך שנה טובה
ומתנצלים
על האיחור במשלוח
ה עו ל ׳ הי ה

בי״ם לנהיגה
״גבע״

*11 ,ריח ׳^י

טעות בתאו־־ן־

לג׳ינג׳י ב־^..ע

2400

1הדקלים)

ת א, דרך בן־צב׳ ( 70 ליד צו מ ת אבו־כביר) סל 822979.

(המשך מעמוד )46
נית כאשר המוצגים מסודרים כל
פעם בסדר אחר׳ והסבירות כי קר תה
טעות, אחרי כמה בדיקות כאלה,
מגיעה לפחות מפרומיל.
במקרה אחר בדק הד״ר גינתון
חשוד בהנחת חומר־נפץ בדירה ב קומה
רביעית של בית. לחשוד
הוצגו שבעה סוגי חבלים. אחד מהם
שימש לקשירת חומר־הנפץ. ואמ נם
החשוד הגיב לחוט זה. כאשר
שאל אותו החוקר אם ידוע לו
שהוא הגיב לאחד החוטים, הודה
החשוד כי אמנם הרגיש בכו, ו הסביר
זאת באומרו כי לו היה
הוא ממלכד דירה היה משתמש ב חוט
אליו הגיב ספונטאנית. לאותו
חשוד נעשה עוד מיבחן, שבדק
אם יגיב לקומה מסויימת. החשוד
הגיב למשמע הקומה הרביעית, וגם
כאן תירץ ואמר כי הוא זוכר מקרה
קודם בו הונח חומר־נפץ בקומה
רביעית.
במקרה רצח שקרה בארץ, נשדד
הקורבן ונרצח בחנותו. לחשוד ב רצח
הוצג תרשים החנות, שסומנו
בו שבעה. מקומות המציינים את

יחידה לרענן את פני המישפט ו לקדמו.
השופטים
שפסלו דרך זו חשבו
כי עדויות על התקדמות בדיקת
הפוליגראף הן מסובכות וטכניות
יותר מדי, ולכן לא בית־המישפט
הוא המקום להכריע בהן. הם הס כימו
לדעתו של שר־המישפטים׳
הקודם, שהמליץ על מינוי ועדה
מיוחדת לדון בנושא ולהגיש המל צות.
הכנסת היא האחראית לקידום
המישפט בדרך של חקיקה, אמרו
שופטי הרוב.
המיטפחות נאספו לתוך מעטפות
הנייר החומות, והוחזרו לתיק ה מוצגים,
שם ימתינו לתורן בפעם
אחרת.

רמז צילום

קורסים למתחילים ומתקדמים
בשחור לבן וצבע

קמרה אובסקורה
שלמה המלד ,58ת״א
טל 234162 .

בדיקה בגדאי־שקר
שבע מיטפחווז־ואש
מקום נפילת הגופה. הוא הגיב ב התרגשות
רק למקום בו נמצאה
הגוויה המקורית.
לדברי גינתון כמעט אין אפש רות
לטעות במיבחן זה, שכן החוקר
שואל את הנחקר בתחילת המבדק
אם הוא יודע משהו על העבירה
למרות שלא הוא ביצע אותה. למ של:
במקרה של זיהוי סכין הרצח,
נשאל הנחקר אם מישהו מהחוקרים
הראה לו את הסכין האמיתית ב שעת
החקירה, או אם יש לו בבית
סכין מסויימת שאליה יגיב באופן
רגשי. על שאלה זו חוזרים במה לך
החקירה ובסופה, ולחשוד יש
אפשרות להסביר ולספר את כל
הידוע לו.
ריענון המישפט. קיים רק
סיכון אחד, שגינתון מייחס לו הס תברות
כמעט אפסית: שאדם חף
מפשע יגיב באופן ספונטאני לחפץ,
בגלל קשר נפשי בלתי מודע לו
עצמו. במקרה כזה עלול, למשל,
הבן להגיב למיטפחת מסויימת של
אמו, כיוון שלבשה אותה בפגישה
שהשאירה בו משקע נפשי, אבל
הוא אינו זוכר זאת במודע, ולא
יוכל כלל להסביר את פשר התרג שותו
לחוקר.
ההפסקה הסתיימה, והשופטים
חזרו לאולם ומסרו על החלטתם.
השופטת אבנור והשופט בד החליט
ברוב דעות להשאיר את התקדים
בן עשר השנים על כנו, ולכן דחו
את בקשת התובע להביא את בדיקת
הפח״מ כראיה במשפט. השופט
גלעדי, לעומת זאת, חשב כי הגיע
הזמן לבדוק את התקדים הישן ו־לרעננו.
שכן אין כל דרך לחדש
הלכה אלא אם יעיז בית״המישפט
המחוזי לשנותה, ואז תובא בפני
בית־המישפט העליון, שישוב וידון
בהחלטתו הקודמת. זוהי הדרך ה
חצייה,
ואני רושם לך דו״ח.״ שרה
קיבלה את המיסמך, לא הציצה בו
אפילו, אבל כאזרחית טובה הלכה
למחרת לבנק, ושילמה את הקנס
שהוטל עליה כפי שהיה כתוב ב-
דו״ח.
הפתעתה היתה רבה כאשר קיב לה
לאחר זמן־מה הודעה מבית-
המישפט, כי היא עומדת לדין ב־באשמת
בית־המישפט־לתעבורה
חציית
כביש שלא במעבר חצייה.
שרה חשבה שחלה טעות ולא טיפלה
בעניין. ואז קיבלה הודעה כי
היא נקנסה בבית־המישפט בסר של
800 לירות על העבירה הנ״ל.
הפעם כבר הבינה שרה כי ה עניין
רציני. היא הגישה עירעור
לבית־המישפט־המחוזי בתל־אביב,
ושם התברר כי בדו״ח השוטר נכ תב
תאריך מוקדם בחדשים ליום בו
שילמה שרה את הדו״ח. שרה אחרה
את מועד תשלום ברירת הקנס
והתשלום ששילמה בבנק אינו נח שב
ובית־המישפט דן בעבירה. שרה
טענה בבית־המישפט כי אמנם אין
לה הוכחות לתאריך המדוייק של
העבירה, אבל כיוון שיום השבוע
אשר צויין ברו״ח אינו תואם את
התאריך שרשם השוטר, אלא דווקא
את התאריך לו טוענת שרה, לכן
שולם הקנס בזמן ולא היה מקום
לפתוח בהליך מישפטי בבית־המיש־פט.
התובעת
דבורה ברלינר בהגי נותה
הסכימה כי אם אמנם חלה
טעות ברישום יש לבטל את ההליך,
ולהחזיר את 800 הלירות שגם אותן
כבר שילמה שרה, למערערת.
השופטת חנה אבנור ושני חבריה
קבעו כי יש לבטל את פסקו של
בית־הדין־לתעבורה מחמת הספק,
ושרה יצאה עם מזכיר בית־המיש־פט
כדי לקבל את כספה בחזרה.
ה עו ל ם הז ה 2248

מאת יגאל לביב

הי ש ר אלי רפפזרט קע!:1ר

יודו

שוחר

אשר ידלין העתיק את מגוריו ל-
ניו־יורק, והצטרף לעיסקי מרדכי אלי־טון
ואלישע כהן, מי שהיו מנהלי

בעיסקי בידי קאדטר
איל־הספנות־והנפט הישראלי, ברוך רפפורט, היושב בשווייץ, הוזכר גכתבה
ארוכה של ״ניו״יורק טיימס״ מה־ 10 בספטמבר כקשור בעיסקי הנפט והכספים שבין
לוב לכילי קארטר, אחיו של נשיא ארצות־הברית.
העיתון מוסר כי ג׳ורג׳ בילומיני, החוואי מקליפורניה, שסייע לבילי קארטר
להשיג את המילווה הלובי, נמצא ברשימת יעדי־המודיעין של מחלקת״הסמים, ומצוי
עתה בחקירה. בילומיני ניסה לפתח עסק אחד לפחות דין בילי קארטר וקשריו
בלוב. בעסק זה קיווה בילומיני לקבל עמלות מאספקת נפט לובי, שקארטר קיווה
לקבל מלוב לאיש־הנפט השווייצי ברון רפפורט. בילומיני קיווה שאם ייכשל אחיו
של הנשיא בהשגת הנפט הלובי, הוא ישיג נפט ממכסיקו, באמצעות איש־עסקים
מכסיקאי בשם סרגיו פואנט אס אספינוזה, שאף הוא קשור בחקירת־הסמים
שבה קשור בילומיני.
בילומיני מסר בחקירה של ועדת־הסצאט החוקרת את עיסקי בילי קארטר שאילו
היה בילי קארטר משיג את. הנפט הלובי, היה הנפט מזוקק בבתי-זיקוק באנטיגואה.
בתי־זיקוק אלה שייכים ג־,־ 757 לברוך רפפורט, איל־ספנות ונפט שווייצי, שרכש את
חלקו בינואר השנה. נציגו של בילומיני, רונאלד ספרגו, נפגש לאחרונה לשיחות-
עסק עם רפפורט בז׳נבה, שבהן דנו בהפעלת בתי״הזיקוק.
מקורות הקרובים לרפפורט אמרו כי מעולם לא דן באפשרות של זיקוק נפט לובי
באנטיגואה, וכי ספרגו אמר לרפפורט, שביכולתו להשיג נפט מכסיקאי.
במיכתב שכתב בילומיני לנשיא ג׳ימי קארטר, ושנמסר לו על־ידי אחותו ב״4
בספטמבר ,1979 הוא כותב כי הוא קרוב מאוד לנשיא מכסיקו, חוזה לופז פור-
טילי, ויש להם קשרים הדוקים עם הנהלת חברת־הנפט המכסיקאית ״פאמאקס״.
הנשיא קארטר השיב למיבתב זה בכתבו :״תודה לבם על הצעת העזרה. אנו שבעי-
רצון ממגעינו עם המבסיקאים, לשם הגברת הרכישה של נפט על״ידי חברות
אמריקאיות.״
ברוך רפפורט היה רב־סרן בחיל־הים, עבר לפני 15 שנה לשווייץ, והקים שם
חברה לאספקה לאוניות. הוא הצליח לחתום על חוזה למכירת צי מיכליות״נפט
לאינדונסיה, שהביא לו עושר רב. בדיווחים בעיתונות הבינלאומית נמסר כי שרים
בממשלת אינדונסיה הועמדו לדיו על שותפות בעסקיו.
רפפורט הוא בעל בנק בז׳נבה וצי-מיבליות השווה כמיליארד דולר. הוא בין
המעטים בשווייץ שסייעו לטיבור רוזנכוים אחרי נפילתו.

שאולי ואלבין לעיסק׳

גביית המי8ים

סיוח״ח פנדיס

מו כ רי ם אח הונ חיד

המיסעדן רפי שאולי ואיש״הבורסה
מיכאל אלבן, מקבוצת שאול אייזנברג,
נכנסו יחד לעיסקי הפעלה של טלוויזיה

מנגנון המיסים גוייס כולו לגביית
מירב ההכנסות המיידיות, תוך הפסקת
כל פעולה לטווח ארוך. מפקחי המס
קיבלו הנחיות להגיע להסכמים עם הנישומים,
במטרה להוציא מהם ככל
היותר תשלומים, בלי קשר לגובה
ההכנסה האמיתית. בן הצטוו להפסיק
כל חקירה ובדיקה לעומק של נישומים.
בדרך־כלל זקוק המפקח לבמה שבועות
כדי לחקור תיק ולהבינו לגבייה
מסודרת וגבוהה יותר בשנים הבאות.
בלי עבודת ההבנה והבדיקה בתיק, לא
ניתן להגיע למימצאים שבאמצעותם ניתן
לגבות יותר בעתיד. הפסקת עבודות-
הבדיקה והעברת בל המפקחים לגבייה
מיידית תזרים יותר הכנסות לאוצר בחודשים
הבאים, אולם תגרום לירידה
ניכרת בהכנסות הגבייה בשנים הבאות.

יזם שאולי
מיסעדות וסרטים
בבבלים, בפי שגילה ״העולם הזה״ בשבוע
שעבר. השניים רוכשים עתה ב-
ארצות״הברית סרטים לשידור, ושילמו
כבר יותר מ״ 10 אלפים דולר במקדמה
על הזכויות. בכוונתם לפתח תחנה ב־איזור
גוש־דן, והם גם רכשו שליטה או
בעלות חלקית בתחנה בנתניה,
נוסף לבך מנסים השניים לפתוח ב־ניו״יורק
מיסעדה בשם ״תל-אביב הקטנה״
,והטילו על איש-העסקים הישראלי
אריה דיכנר לרכוש או לחכור
עבורם מקום מתאים.

א בו ת
ו סי
הפדיחה האחרונה כקהילת העסקים

הצרה של הממשלה היא צרת
האכות והכנים.
אכו־חצירא וכני הורכיץ.

עם איישן

״החברה לעבודות חוץ״ של ״סולל
בונה״ ,שהקימו חברה מתחרה בניגריה
והעובדים שם בהיקף ניכר. אליסון היה
עד־מדינה נגד ידלין, ועדותו הספיקה
למילוי ההסכם שחתם, אך לא הספיקה
להרשעתו הנוספת של ידלין.
אשתו של ידלין, טליה, ביקשה חופשה
מעבודתה במישרד״הביטחון בישראל,
וביקשה לעבור לטישלחת הביטחון ב-

ניו״יורק.

עד־מדינה אליסון
יריבות מדומות —

לנסק׳ לא
•פקיד ערבות
שר־הפנים ממשיך בהודעות כוזבות
לעיתונות בעניין מאיר לנסקי. האחרונה
היא הודעתו בי יחייב את לנסקי
להפקיד ערבות של שני מיליון דולר
להבטחת יציאתו מישראל בתום חודש
הביקור.
הודעה זו באה לשכך את הביקורת
נגד השר, שהתיר ללנסקי לבוא לישראל,
בניגוד לעצת היועץ המישפטי לממשלה.
פרקליטו של מאיר לנסקי בישראל,
יורם שפטל, מסר כי לנסקי יבוא
ארצה ב־ 20 באוקטובר, ללא בל הפקדת
ערבות. בל מה שנדרש ממנו הוא מיבתב
שבו יצהיר כי יעזוב את הא*ץ אחרי
חודש.

השמני ב״ארעד

לא זמר אנגלית
נשיא חברת-תעופה זרה ביקר לאחרונה
בישראל באורח אל-על. במיסגרת
זו נקבעה לו גם פגישה עם סמנב״ל החברה
לבוח-אדם, אברהם ברטל.
ברטל מונה לתפקידו לפני במה שבועות.
בימה שביט הביאו לחברת-ה-
תעופה ממיפעלי הבירה שבהם עבד קודם
לכן.
כמה שעות לפני הפגישה התקשרה
מזכירתו של ברטל עם מארחיו של נשיא
חברת-התעופה הזרה ושאלה, אם אפשר
לבטל את הפגישה בין השניים. נימוקה
היה פשוט: ברטל אינו מדבר אנגלית.
היות ותפקידיו של ברטל באל-על מחייב
גם קיום קשרים מתמידים עם הסניפים
ברחבי העולם, תוהים עתה ב־אל״על,
כיצד העפיל ברטל מחברת הבירה
לשחקים, מבלי לשלוט באנגלית.

״כור״ רכשה
כ״אלוד״ ״507
קונצרן ״כור״ רכש בחברת ״אלול״
את מחצית המניות ולא ^ 25 בפי ש פורסם
בעיתונים .״בור״ נשארה שותפה
עם דויד קוליץ בחברה שהיא סוכנת
״ג׳נראל דינמיקס״ בישראל. כניסת ״בור״
ל״אלול״ באה ביגלל מחוייבות ״ג׳נראל
דינמיקס״ לרכוש בישראל מוצרי־תעשייה
ביותר ממאה מיליון דולר בנגד רכישות
מטוסים ממנה. הרכישות בישראל ייעשו
באמצעות ״אלול״.

מורשע ידלין
— שותפות אמת

האוצר הפסיק פעילות עינבל־רבס״
בעיקבות הכתבה שהופיעה בגיליון
״העולם הזה״ על עיסקי״הביטוח המוזרים
של חברת ״עינבל״ הממשלתית עם
הסוכן יצחק רכס וחברות אנגליות,
הורה החשב הכללי באוצר, איתן רף,
בי ״עינבל״ לא תעסוק בביטוחים שחברות
פרטיות יכולות לעשותם. היוצא
מן הכלל היחידי הוא ביטוחים ישירים
של הממשלה. הוא הורה גם בי מישרד-
התעשייה ימשיך לבטח את רכישותיו
באמצעות החברות שהיה קשור בהן
קודם, ולא יעבור לחברות אנגליות של
קבוצת ״רבס-ענבל״.

גידול 70׳50
במיספו שבד מישלחת הביטחון
מיספר עובדי מישלחת הביטחון באמריקה
גדל בשנה האחרונה בחמישים
אחוזים• בהיקף הסיוע לא חל בל שינוי.
הגידול חל בעיקר בהעסקת שליחים בכירים
מישראל ועובדים מקומיים, בעיקר
ישראלים המתגוררים באמריקה.
במקביל נמסר בי מיספר נציגי ה-
תעשיה״האווירית בניו-יורק מגיע ל״120
איש המטפלים ברכש בסכומים של 140
מיליון דולר לשנה. מיספר זה מחווה
כרבע ממישלחת הביטחון (ואינו בלול
בחבריה) .אגב, הסכום בו מטפלים סציגי
התעשייה־האווירית הוא פחות מאחוז
מסכום הרכש הביטחוני.

קולנוע
סבוב ,
ש פ חי׳ ם־ דו ה טו ת
ר 31 בדו שו ב
היא פוצצה את המסך בסירטו של רוברט
אלטמן מא״ש והוכתרה כשחקנית־השנה
תשל״א בתפקיד האחות השמרנית, מייג׳ור
״שפתיים לוהטות״ .מישחקה גרף ביקורות
נלהבות, מבקרי נידיורק נתנו לה גלובוס־זהב,
מועמדות לאוסקר ועתיד פתוח. ואז,
היא פשוט נעלמה.
לפני שנתיים ראו אותה באילת עם טוני
קדטים וג׳ון וורנון שבאו להסריט בישראל
את הו סוזאנה .,הפקה משותפת לישוא־פילם
ולקנדים, שלא רשמה פרק בתולדות
הקולנוע, אבל, מסתבר החזירה תעודת
נוכחות לסאלי קלרמן. מאז היא חוזרת
בארבעה תפקידים גדולים שכמותם לא היו
לה בכל עשר השנים הרזות שעברו עליה
בקולנוע. למעשה, היא אומרת ״פשוט
נעלמתי״ ,אם כי בשנים שבין 78—75 הת מסרה
לקאריירה של זמרת, ונדדה מחוף
אל חוף עם הצגתה המזמרת.

שטרם לוהק. הבמאי ג׳ורג׳ רוי היל ראה
את סאלי בסרט הטלוויזיה, ומיהר להציע
לה את תפקיד האם בניצני אהבה (עם
לורנם אוליבייה) .מכאן חזר הכדור להתגלגל
במהירות מסחררת. אשר לסאלי,
לראשונה מאז עשר שנים היא מרגישה
שזמנה הגיע .״נדמה לי שהגיעה שעתן
של נשים חכמות לתפוס מקומן של פתיות
שגופן הוא הנכס היחיד שיש באפשרותן
להציע .״מה קרה לה אחרי הצלחת מ.א.ש. ן
״נדמה לי שלא קלטתי את גודל ההצלחה,
ואולי לא השתגעתי מספיק אחרי הקולנוע.
תאוותי הגדולה היתד, להיות זמרת, ולא
שחקנית. בגיל 18 הקלטתי את תקליט
הג׳ז הראשון שלי עבור חברת וורב (שהו־ציאה־לאור
בזמנו סדרות יוקרה של זמרי
ג׳ז) .גם על הבד חשבתי שאסחוף את
כולם בזכות הזימרה שלי. אבל טעיתי.
איש לא זכר אותי מסידרה ארוכה של
סרטים חיוורים. ואז, ב־ 1975 החלטתי לשים
את כל כספי מן הקולנוע בתוכנית מועדון־
לילה נודדת. האמנתי שכאשר אחזור הביתה
משוט בארץ יחשבוני לגיבורה. אבל אף
אחד לא התרגש מזה. ביזבזתי הון עתק
על הסיבוב, והרגשתי שאני מוכנה לחזור
ולאזן את תקציבי בקולנוע. אבל זה לא

פאלי קלרמן כתפקיד ״שפתיים לוהטות״ ב״מא״ש״
שחקנית מישנה וזשל״א

סארי קדרמן וטוני קרמים ב״הו סוזאנה״
היעדרות כה ארוכה —
תפקיד ראשון מבין הארבעה שכבר
עורר גל של מחמאות בארצות־הברית היא
מגלמת בשועלים, כשהיא מופיעה כאמה
של ג׳ודי פוסטר, הנאבקת לגדל את בתה
המתבגרת בכוחות עצמה, בלי בעל. תפקיד
אחר שעורר סערה היא מעצבת בסידרה
— סאטירה על חיי האנשים היפים בקלי פורניה,
כשהיא גברת מסובבת עם עבר
של ששה בעלים.
במציאות נישאה סאלי קלרמן ( )41 לפני
כמה שבועות לעורך־דין, יועץ בענייני
מיסים, שאותו פגשה בריפוי קבוצתי. שני
סרטיה הבאים, האחד: זוגות אוהבים ו השני
ראש מוברג — מציגים אותה בגוונים
מנוגדים. באחד, על־פי סיפרו של ג׳ון
אפדייק היא מגלמת פתייה המעמידה פנים
של מתוחכמת בעזרת מכונית רולס־רויס
פתוחה בצבע לבן, ובאחר היא פסיכיאטרית
המסתבכת ביחסים רומנטיים אלימים עם
פרופסור לפסיכולוגיה שפגשה בתאונת־דרכים.
כיצד
קורה ששחקנית שנעלמה כל כך
יכולה לחזור כל-כך? ״העניין התחיל מתוך
ידידות עם סיסי ספאסק. סיסי הוחתמה
לתפקיד הראשי בסרט טלוויזיה בשם וורנה
מסרט שעשו יחד (ברוכים הבאים ללוס
אנג׳לס) היא הזכירה לבמאי רונאלד מאקס־וואל
שסאלי יודעת לשיר, ומתאימה להפ ליא
לתפקיד של זמרת צינית ומבוגרת

היד, פשוט כל כך, ,יש לנו ג׳יל קליי־בורג
/אמרו לי. איש לא הרגיש צורך
גדול בסאלי קלרמן.״
מותו של סוכנה האישי, סטוארט כהן,
לפני ארבע שנים, היתד, נקודת מיפנה
בקאריירה שלה :״אם כי לא הייתי מחליפה
יום אחד במחיצתו עם יועץ אחר נדמה
לי שבכוחות עצמי הייתי מכוונת עצמי
קצת אחרת. אולי הייתי מקדישה עצמי
למוסיקה בין הסרטים, ולא במקום הסר טים

ה פ קו ת

היום, כשהופעתה הקולנועית לוהטת שוב,
היא מכינה פורקן לאהבתה האחרת בדמות
אלבום אריך-נגן המופק על־ידי פול רוט שילד,
מפיקם הממולח של ג׳ניס ג׳ופלין
ובט מידלר של רוז. משאת נפשה הגדולה
להשתחרר מתדמית ״המסובבת״ שהדביקו
לה בעזרת בעלה שיפיק עבורה את תפקידיה
הבאים באופן עצמאי. להיות מעבר
ל־ 40 עבור סאלי קלרמן פרושו של דבר
נתח חדש של תפקידים טובים :״כשאת
בת ארבעים פלוס אינך חייבת להשמין
ולהזדקן. הביטו בג׳יין פונדה, בואנסה
רדגרייב ובאודרי הפבורן. הן נראות טוב
יותר מהרבה ילדות. אולי הגיל עשוי להפריע
לי לשחק נערה בת ,22 אבל מי רוצה
לשחק נערה בת? 22 אני רוצה לשחק אשה
מעניינת1״

אחרי בצורת של כמעט שנה נראה כי
שוב נשמעים פעמי כוכבים בינלאומיים
בארצנו, וקול הדולר מנעים בואה של
הפקה זרה לישראל. מדובר במפיק האמריקאי
סנדי הוארה העומד לצלם בישראל
את האקס בעזרת שרותי ההפקה של
ישראפילם.
הסרט, שעשוי להראות ש״אנחנו שוב
על המפה״ ,אינו קשור לישראל כלל לבד
מקשר ישראלי אחד חזק מאוד, וקוראים לו
ראובן בר־יותם. זה האיש שבין השלמת
מצדה בלוס אנג׳לם לסרט על ציד לוויתניס
(עם פטר שטראוס וריצ׳רד וידמארק) כתב
את התסריט. ובבית־המלון רמדה, כשהים
התיכון לרגליו, השלים בר־יותם סיפור
על אמריקאי צעיר שהסתבך במדינה ער בית
דימיונית, בגלל אינטרסים פוליטיים

פאלי קלרמן באילת (בהפרטת ״הו סוזאנה״)
— ושוב היא על הסוס
שאינם בשליטתו! סיפור, שאין לו כל
קשר לישראל לבד מן הקשר העקיף של
היותה מדינה במרחב הים־התיכון. אמנם,
המדינה. שבה מתרחשת עלילתו של הסרט
היא מדינה דימיונית בשם ג׳אבר, אך לא
קשה, לדעת הוארה לזהות בה מדינה
מציאותית ביותר כלוב, למשל.
וכיצד בא ההר אל מוחמד? ״פגשתי
את בר־יותם בבית־בושת סיני בניו־יורק״
מתלוצץ הוארה האמת היא, לדבריו, כי
הבסיס לתסריט המקורי, שנכתב בשעתו
על-ידי דאגלס דיי סטוארט, נגנב על־ידי
מישהו אחר. היה צורך לכתוב אותו מחדש
ולשנות כיוון. אבל מסתבר שכל הניסיונות
למצוא מישהו מיומן שיבין את הפסיכו לוגיה
הפרובלמטית של המיזרח־התיכון
עלו בתוהו .״אילו רצינו תסריטאי אמרי קאי
היה עלינו לשלוח את האיש לממרח-
התיכון למשך שנה כדי שילמד את הבעייה.
ה עו ל ם הזה 2248

.כשהעלה סוכנו האמריקאי של בר־יותם
את הרעיון להפגיש בינינו, התברר לי
שהוא האיש המתאים ביותר לדבר. מכיר
היטב את הבעייתיות של האיזור, ומעורה
במנטאליות המיוחדת של הסביבה.
״אץ לי כל סיבות סנטימנטליות הקשו רות
במוצאי היהודי לבואי לכאן״ ,מצהיר
הוארה ״לבד מן הניסיון הטוב שהיה לי
בעבר עם ישראפילם כשהסרטנו כאן את
מעגל הפלדה עם דיויד קאראדין. גם אז
היו לי שיקולים מיקצועיים בבואי לישראל
— עלילת אותו סרט התרחשה בדרום-
מיזרח אסיה, ולא היה לנו כל חשק להסריט
שם, ולספוג כמה כדורים בראש. בישראל
מצאנו נופים דומים למקור, ומזג אוויר
מתאים. את האקס איננו יכולים לצלם
בארץ ערבית, ובוודאי לא בארץ העשויה
להיות מקום התרחשותו האמיתית של
התסריט, מסיבות מובנות. לעומת זאת ביש ראל
נמצא את מזג האוויר הנוח, והאתרים
הדומים פיסית לאתריה הטבעיים של
העלילה. ועוד למעלה מזה, נוכל למצוא
כאן כמה שחקנים ערבים, ודמויות ישראליות
שיתאימו להשלמת התמונה.״
הוארד, המעיד על עצמו כי הוא מפיק
״עצמאי מאוד״ ,סבור שבידיו תסריט בעל
עוצמה הדומה לסינדרום הסיני, סרט פעולה
שיש בו מסר פוליטי בינלאומי, בן זמננו.
״אלה הסרטים המדברים היום ללב הצרכן
האמריקאי, שעדיין מהווה בין חמישים
לשבעים אחוז של שוק ההפצה העולמי.״
תסריט מסוג זה דורש, לדעתו, במאי
בעל שיעור קומה כאליה קאזאן, בשעתו,
וברגע זה שקלת אפשרות להפקיד את
הבימוי בידי בראין דה־פלמה. הכוכבים
בם ג׳ורג׳ סי. סקוט,צ׳רלטון שמדובר הסטון וויליאם דיביין, אבל השמות עדיין,
כמקובל בליהוק סרטים, ניידים ביותר,
להשתנות. עם בחירת הבמאי
ועשויים
או לוח הזמנים.
תקציבו של הסרט ינוע מסביב לחמישה
מיליון דולר, וראובן בר־יותם עשוי לשמש
כסגן־מפיק, וקרוב לוודאי שיאכלם גם את
אחד מכסאות הכוכבים .״סוף כל סוף הוא
מסוגל לחקות מיבטאים כה מגוונים בהצלחה
רבה כל כך שחבל לא לנצל אותו,״
אומר הוארד. ואמנם האחרון בסידרת ה פולקלור
של בר־יותם היה קפיטן רוסי
בציד הלווייתנים, תפקיד בו זכה הודות
לפטר שטראוס, שגילם את אלעזר בן־יאיר
בסידרה מצדה ומגלם בלוויתנים את התם־

די סני
גאבק לו ת
פרופסור

נעלם

בלונדון

דרייב־אין, תל־אביב, ארצות-
הברית) — כשאולפני ואלט דיסני
מוציאים מתחת ידם סרט מתח, ברור כבר מראש שהוא
צריך להיות לא מזיק, לא מפחיד, מבדר, ומתאים לכל
הגילים. מובן שכל קשר למציאות, או כל ניסיון להתמודד
עם בעיית כלשהי מבוטל מראש, כי הרי הסרט
מיועד לעיכול מהיר. אולי אין הוא עוזר לבריאות, אבל
להזיק אינו יכול.
רן לפחות נהוג לחשוב לגבי רוב סירטי דיסני, ומי
שמקבל אותם בתור שכאלה, בוודאי יהגה לראות מהתלה
זו על סופר״מרגל בן 21 שיוצא לפוש בלונדון. משימתו
הראשונה: להציל את שירותי־חביון הבריטיים חסרי הישע,
ולהחזיר עבורם פרופסור שערק מן המערב עם נוסחה
מתוחכמת, וכמעט נחטף על־ידי אירגון פשע זדוני, שרק
במקרה אינו נקרא ״סמרש״ ,אבל את השראתו ודאי
שאב מסירטי בונד.
אביזרי דיסני, התיקניים, נמצאים כאן כרגיל: הדודה
הזקנה, המבולבלת, הפטפטנית והחביבה, השוטר השמן
והמתנשף, העושה תמיד את הצעד הלא״נכון, ידיד הנפש
החביב שלידו צריכה גבורת הגיבור לבלוט שבעתיים, נבל
קשוח שרקותיו מכסיפות וכמובן מכונית פלא, במקרה זה
בעלת שלושה גלגלים בלבד (מודל היסטורי של ״מורגן״)
שצריכה להחזיק מעמד במירדפים ליד המודלים החדישים

להחזיר את הפרופסור: בחיוך משובב
ביותר של התעשייה. יוצא דופן מעניין הוא היעדר הרומנטיקה:
הגיבור העשוי ללא חת אינו מתאהב אפילו
בדיילת הקרקע, בתמונה האחרונה, לפני שהוא עומד לעלות
למטוס. אבל מאחר שהוא שם פניו לפאריס, והסרט רומז
שייתכן המשך, מתקבל מאוד על הדעת שאת אהבתו ימצא
בשדרות אלישע.

הנו ס ע
הרב>ע>
סאטורן ( 3סינמה ,1תל־אביב,
אנגליה) — כל מי
שייתפתח ללכת לסרט חזה משום
שסטאנלי דונן הפיק וביים אותו, שיזהר. אין לדעת מה
קרה לסטאנלי דונן, אולי אין זה אותו האיש שעשה
פעם את ״שיר אשיר בגשם״ ,או את ״חידון בחרוזים״,
אולי מישהו משתמש בשמו, בכל אופן, הדבר עליו הוא
חתום מהווה את אחת הטראגדיות העצובות של המדע
תבידיוני.
למען האמת, נדמה כאילו כל הסרט יש לו מטרה
אחת: לאפשר לתפאורן לבנות תחנת חלל דמיונית על
כוכב הלכת שבתאי, ותו לא. התחנה צריכה להיות
מאויישת בשני עובדים, גבר לא כל כך צעיר ואשה בשיא
פריחתה, ואל התחנה מגיעים עוד שניים, מדען חלל, שכבר
מן הרגע הראשון מוצג כבלתי־שפוי־בדעתו, ועימו רובוט
מפורק, שלאחר הרכבה יצטרך להיות העתק מדוייק של
המדען, כלומר, להביא את השיגעון לידי מסקנתו האבסורדית
הקיצנית.
זה נראה אולי מבטיח, אבל אין זה כך בשום פנים
ואופן. למרות שהרובוט צריך להיות דומה, בשלבים מסויי•
מים, בצורת המחשבה שלו, ל״חאל 59000״ מ״אודיסיאה
בחלל״ ,ובשלבים אחרים למיפלצת מ״הנוסע השמיני״,

פארה פוסט: זה עדיין לא מספיק
הוא אינו מפחיד, אינו מתוחכם, ואינו מגעיל די הצורך
כדי לעורר רגשות כלשהם. קירק דאגלס עבר בבר את
גיל המאהבים, פארה פוסט חולצת אמנם שד, אבל זה
עדיין לא מספיק, ואילו הארווי קייטל מביא לסרט
אסכולת מישחק קפדנית, ללא כל צורך.

התענה ונ>
ש ב עוו לי עז

ראובן כר־יותם כ״מצדה״
שנוראוס חיפש אותו
קיד הראשי .״פטר חיפש אותי וחיפש,
עד שמצא אותי שוב בניו־יורק, כדי לגלם
את התפקיד. למדתי רוסית כדי לגלם אותו
כהלכה.״
ובעוד בר־יותם מרחיב את גלריית
תפקידיו בקולנוע, מנסה הוארד לקשור את
הקצוות המתאימים כדי לאפשר את צילומיו
של האקס במחצית נובמבר או לכל
המאוחר בפברואר.
ה עול ם הזה 2245

טרנזיט (מוזיאון, תל-אביב,
ישראל) — פניו של הסרט הזה
מועדות לכיוון הנכון. הוא רוצה
לעמוד על אותו משבר שהוא נחלתם של ישראלים רבים,
דור עלייה ראשון, אשר קשריהם עם העולם שהותירו
אחריהם ובעצם אינו קיים עוד, חזק יותר מכל קשר
שלהם עם המקום והזמן שבו הם חיים. במקרה זה,
מדובר על ״יקה״ ,שבנפשו עדיין שייך לברלין של שנות
השלושים, למרות שהוא חי בישראל, כנראה חיום.
אפילו הכוונות של הבמאי דניאל וקסמן היו טובות.
הוא לא סטה בשום שלג מן הרצון הכן להתמודד עם
הבעייה, ולא עשה שום פשרות עם טעם הקהל.
אלא שכאן מסתיימת רשימת השבחים, ומכאן והלאה
מתחילות הצרות. אולי מתוך תנאי הפקה חפוזים, אולי
בגלל חוסר ניסיון מספיק, אולי בשגגה ובהיסח-הדעת,
מקבל הסרט ממדים מעוותים, שבגללם קשה מאוד לצופה
להתמודד עם מה שווקסמן מציג בפניו, הרצינות.
הזמן בו מתרחשת העלילה הוא בלתי־ברור, וזו יכולה
לקרות בבל אחת מ־ 12 השנים האחרונות, והרמזים השונים
בכיוון זה מבולבלים לחלוטין. אם ברור שהדמות הרא שית
קשובה לעבר שלה, הוא אפילו עוסק בעתיקות. אין
הסרט מתעכב למעשה בבל מה שהטריד את מנוחתו לפני
תחילת הסיפור, ומה שדחק אותו החוצה מן העולם
הבורגני לו הוא שייך. לעומת זאת, החלק השני של

גדליה בסר ויאיר אלעזר
הסרט^ ,בו צריך הגיבור להתחלחל. מן המציאות היש-
ראלית^ממוקם אמ?ם במקום מעורר חלחלה, ליד הטיילת
בתל״אביב, אלא שאין בשבריר-שוליים זה של החברה
כדי לייצג את החברה בולה. למען האמת, הסרט היה
משכנע הרבה יותר אילו צריבה היתה הדמות להתמודד
עם חברה נורמלית, ולא עם החלק התמהוני והמשונה
יותר שלה.

ל רי צהל טני ס
זבל השאר
ספורט הריצה בארצות־הברית הפך זה
מכבר מעיסוק של ספורטאים לעיסוק של
המונים. יותר מחמישים מיליון איש רצים
להנאתם ברחבי ארה״ב. כמובן שבצד
תחביב זה קמה גם תעשיה המספקת את
דרישות הרצים. זה מתחיל בביגדי ריצה
המותאמים במיוחד לנוחות הרצים, וכמובן
נעליים ההופכות את הריצה לתענוג.
תעשיית הנעליים התפתחה באופן מיוחד.
הדאגה להקטנת עייפות הרגל, להענקת
יתר יציבות, להקטנת מישקל הנעל וליתר
חופשיות בקידמת הרגל, הביאו את ה מתכננים
ליצירת הנעל שתרגומה לעב־

היא הנעל האופנתית, עקב נמוך ומרובע,
1 11 (11111א 1ל 1111*1 1 1
בצבע זהב, גיזרת הנעל בסיגנון נעלי
* 1 1 1 1 1 1 \ 1 111114
הסירה. למרות העקב הנמוך של הנעל, היא מיועדת להליכה לשעות הערב.
רית הוא רחף בעננים. החברה המייצרת
היא נייקי, ומעתה נוכל למצוא את נעליה
גם אצלנו בארץ. דגמים אלה נועדו לריצה טניס, כדורסל, וגם לשעות הפנאי.

צ רי ך אומץ
ל ש עו תהערב

נער סט וט

לבן,

שחור

כסף,

יצאו לשוק בארץ, תוצרת חברת נייקי האמריקאית.
הדגמים מיוצרים מניילון ועור בצבעים: כחול לבן, אדום
כחול צהוב, ולבן עם אפליקציות כחולות ושחווזת.

אם שאלת את עצמך לאחרונה מד, לובשים
לערב, יש כמה הצעות. חברת ניבה
מציעה לך אוברול סטרפלס כשמעליו
ז׳קט* מוואל שקוף. ההדפס הוא בגווני
טורקיז וירוק וורוד על רקע כחול.
אופנת מיס ינוביץ מציגה מראה אלגנטי
נועז, עשוי משיפון ומיועד לשעות הלן*
לה. אם את סובלת מהקור, ומתכוננת
לארח את אורחייך בחצר, את צריכה לה יות
מודעת לכך, שעורך יראה כעור הבר ווז,
אבל אס המדובר במיפגש חברתי בין
ארבעת הקירות יתכן מאוד שיציפו אותך

לערב מציג מתכנן
האופנה רולאנד קליין,
השימלה בגיזרת מעטפה עם קישוטי כסף.
במחמאות, אם לא על המראה שלך לפ חות
על האומץ.
מתכנן האופנה הלונדוני רולאנד קליין
מציג שימלת ערב בסיגנון מעטפה בצבע
לבן עם קישוטי כסף.

קטן מ רו ב ע 1מ 1זהב

בחלק העליון של הסרבל ח׳קט מעליו,
מציעה חברת ניבה לשעות הערב, הבד
הוא מוואל שקוף, וההדפסים בגווני ירוק ורוד, טורקיז וכחול.

סטרפלס

ונועז מציעה לשעות הערב חברת. מיסן, 1 הבגד עשוי משיפון שקוף, ומחלקים סרוגים.
בגד העשוי להביא לך מחמאות מצד האורחים גם על אומץ לב.

לפני זמן מה דיווחתי לכן על הנעל
המבוקשת בימים אלה, הלא היא נעל
הריקוד. רציתי בהזדמנות זו להרגיע את
כל אוהבות הנעל בעלת העקב, היא טרם
יצאה מן האופנה. אלא מה, במקום עקב
שפיצי גבוה יש לנעל האלגנטית העכשוית
עקב נמוך, מרובע, ואם את מעונייגת בנעל
לשעות־הערב, הרי שהעקב בגוון זהב,
הנעל כולה נראית כנעל סירה, כשקישוט
בצורת סרט מופיע על גביה בסיגנון נעלי
הילדות הטובות, למרות העקב הנמוך הנ על
עגולה בקרבת האצבעות, וחושפת את
החלק העליון של כף הרגל. עור הנעל
בא עם דוגמה עדינה, או לק שחור או שני
צבעים המודגשים בחוד הנעל ובעקב.

יי — וזני ת ה צנ טנ ר-

19 8 0

מלכת־המיס !סעיזתיה מ ס ״ רו ת
בבית־ האופנה לאשה האלגנטית

ארבע מן המשתתפות בתחרות מלכת
המים נכנסו לאולם התצוגות של מיפעל
הבגדים ניבה בתל־אביב והופתעו לגלות
שהדגמים החדשים שמייצר המפעל
מותאמים גם לצעירות. ניבה, שהיתה
ידועה עד כה בעיצוב קלאסי לנשים,
יצאה בתקופה האחרונה עם דגמים
לנערות בגיל העשרה.
מתכנן האופנה גדעון אוברזון, המעצב
זה כמה שנים את הדגמים לניבה, העיז
ותיכנן דגמים שובבים יותר.
״אני לא יודעת איזו שימלה למדוד
קודם,״ צהלה דורית ברזילי.
״לי מתחשק למדוד כל־שימלה התלויה
על הקולבים,״ הצהירה דגנית נחום.
הבנות החלו למדוד את השמלות
והאוברולים בהתלהבות רבה.
״כבר לא צריך להתרוצץ בחנויות
מפוארות בחוץ־לארץ כדי להשיג שמלות
יפות של ניבה״ ,אמרה אתי סלע.
״אפשר להיכנס למיפעל ולצאת עם
מלתחה שלמה ותואמת להפליא,״ אמרה
קורי! נגן.
הבנות התלהבו מן הצבעים העליזים
ובחנו בקפידה את כל השמלות, אפילו
אלה שהיו מיועדות לעונה הבאה של
שנת 81׳.
״את אלה אי־אפשר למדוד עדיין, זה
סודי. אנחנו לא רוצים שכולם יעתיקו
את הדגמים החדשים מאיתנו,״ אמרה
דניה דותן, העובדת במיפעל והאחראית
על הבגדים המיועדים לתצוגות אופנה.
ישראל ברוך, מהנהלת ״ניבה׳ /בחברת נסיכות
המים (למעלה) .בצילום התחתון: דורית ברזילי
במערכת דו״חלקית (אוברול וז׳קט) בהדפס זהה
בצבעים נוגדים. דגם זה זכה להצלחה מרובה.

מלכת המים לשנת ,1980 שלי ברלינסקי, במערכת
שחורה עם הדפסים באדום. שלי צולמה במערכת זו עוצבה המערכת
השנה. ראש עבור שער גיליון
גדעון אברזון.
של ״ניבה״
הבית
על״ידי מעצב

״אנחנו לא דוגמניות מקצועיות אך
נהנות כמו כל נערה למדוד שמלות
כאשר יש לנו אפשרות כזו,״ אמרה
דגנית.
״נציגי המיפעל יוצאים מיספר פעמים
בשנה לחוץ־לארץ כדי להשתתף
בתערוכות ותצוגות של מרכזי אופנה כדי
לעמוד מקרוב על החידושים בענף
הטקסטיל,״ אומר ישראל ברוך מהנהלת
ניבה .״לכן זה רק טבעי שניבה זוכה
בתוארי הקניה הטובה ביותר כבר כמה
שנים.״
״אי־אפשר למצוא כאן בגדים באופנה
הזרוקה, אבל כאשר אני רואה מה כן
מוצאים פה, האופנה הזרוקה איננה
חסרה לי,״ אמרה דורית.
״גדעון אוברזון מתרחק מכל האופנה
הזו. הוא מקפיד על קווים קלאסים
ומעדיף שהבגדים יתאימו לאשה בכל
גיל, שתוכל ללבוש את השמלות שלו
בבוקר, בצהרים ובשעות הערב,״ סיפרה
דניה לבנות.
הייצוא של המפעל יגיע השנה לסכום
של 4מיליון דולר והדגמים השונים
מיוצרים בסידרות מוגבלות, כדי להבטיח |
בלעדיות לקונות.
״זה אחד מן התענוגות הגדולים שיש
לנו בעקבות השתתפותנו בתחרות מלכת
המים. אחרת לא היינו מצליחות להגיע
לבתי־אופנה מעולים כאלה,״ ציינו
הבנות.

דניה דותן שליוותה *את כל התצוגות של ״ניבה״
באירועי מלכת המים ,1980 עוזרת לאתי סלע במדידת
ג׳קט מעוטר ברסיסי זכוכית. במשך הצילומים הבנות
הירבו למדוד ולהחליף בגדים.

קוריו נגן הבלונדית בשימגת מעטפה עשוייה
אח!ת
היא זו שימלה
מסריג דמוי זמש.
מחידושי האופנה של ״ניבה״ לסתיו הקרוב,
והיא זכתה בפופולריות רבה מייד עם יציאתה לשוק.

מלכת המים שלי ברלינסקי הצטלמה על רקע הקיר של אולם
התצוגה של ״ניבה״ באוברול בצבע אפור מוכסף, מסריג דמוי
זמש, הנחטף דווקא על״ידי הלקוחות הצעירות של
״ניבה״ שעיקר דגמיה עד עתה היו בעיקר קלאסיים.

למעלה: אורית ברזילי, אתי סלע, קוריו נגן
ודגנית נחום — כולן בבגדי אופנת ״ניבה״.
למטה: דגנית נחום באוברול שחור צמוד לגוף,
מעליו ז׳קט בהדפס עלי שלכת אדומים ולבנים.

צוף של הגיבורים בטרגדיה יורדות,
והקהל משתגע מצחוק כשהוא רואה
שהשחקן שמשחק את זיאוס הוא זקן
מגעיל, והאידיאות הפילוסופיות הגדולות
זה סתם עננים. פתאום האלים, הגיבורים
והמלכים דומים לכל זבן בשוק,
והרעיונות הגדולים, יעני, הם בעצם חשבונות
קטנים ועלובים. הקהל צוחק צחוק
גדול מהפער שבין התדמית הנוצצת
והאמת העגומה, בין האשלייה והמציאות
האפורה.
אלה שלבי הדראמה היוונית לפי הגל
הזקן, וזה מתאים מאוד לסיכומים בזמן
האחרון.

היוונים, זה אותם גיבורים שכבר היו
גיבורים באפוס. אותו שר־ביטחון, אותם
גנרלים. יש, אמנם, כמה נביאים ומשוררים
בשוליים שמנסים להזהיר מפני
האסון המתקרב. אבל המויירה הגורלית
לא מבינה חוכמות. כמו בטרגדיה
המקורית היא מעוורת את עיני השלי טים,
שלא יראו מה מתקרב ובא. בשיא
הטרגדיה מופיע המוות הנורא, הטבח
הגדול של מילחמת יום־כיפור. לא חשוב
בכלל אם הטבח הגדול היה נחוץ או לא.
הוא היה בלתי נמנע. הגורל העיוור
והמעוור, הרעיונות הנישגבים והגיבורים
של הטרגדיה הובילו אליו בתהליך מתוכי

מי שליהק את ההצגה לא היה יכול
לבחור שחקן יותר טוב מבגין בשביל
התפקיד הראשי במערכון האחרון של
הקומדיה. בגין משחק בשיטת סטניס-
לבסקי. הוא לא משחק את התפקיד.
הוא חי אותו. הוא מבטיח ״להיטיב
עם העם״ ,להוריד את האינפלציה ל ,15 0/לתקן את הקילקולים בממשלה.
הוא מלך ההדר והנימוסים, החיבוקים
והנשיקות. אבל הפער בין האשליות
והאמת, ההבטחות והמציאות, וזה הרי
מה שמצחיק — הוא עצום. האינפלציה
לא יורדת פי שתיים, אלא עולה פי
חמש. לעם רע. על הקילקולים בממשלה

הסתיו זו עונה מתאימה כמייוחד לסיכומים
וחשבונות. הקיץ חלף עבר לו,
החורף עוד לא הגיע, אז מה יש פה
הרבה לעשות, חוץ מסיכומים וחשבו-
נות ז זאת גם הסיבה שתקעו כעונה
הזאת את ראש־השנה ויוס״הכיפורים ועוד
כמה חופשים, כדי שיהיה לאנשים זמן
לחשוב ברצינות. כל זה מזכיר לי את
הפילוסוף הגרמני הוותיק גיאורג ויל-
הלם פרידרין הגל, שאצלו כל החיים
היו סתיו אחד גדול, והוא כל הזמן
עשה סיכומים וחשבונות.
באחד התזכירים האלה שלו מתעסק
הגל בצורה יסודית עט הדראמה ה-
יוונית, וטוען שכמו כל דבר בחיים מחו-
לקת גם הדראמה הזאת לשלושה חלקים.

שוחיס ק!11ו!ו״וים
בהתחלה מופיע האפוס. זוהי קומבי נציה
של האתנוס (השבט) והמיתוס. השבט
פורץ קדימה, כובש שטחים חד-
שים י מכניע את העמים שמסביב, וכל
זה בגבורה עצומה, עם עזרה רצינית
מהאלים השונים.־ הגיבורים הגדולים,
שהם בדרד־כלל מלכים או בני״מלכים,
או לפחות ממזרים של מלכים, שותים
קוקטיילים עם האלים, לוקחים ליער
איזו עליזה, ואחר-כך שולחת אותם
המויירה מהגורל העיוור להרוג שניים-
שלושה דרקונים, ואם הם יודעים לש-
חות — גם תמנון. העלילה באפוס היא
לא מי״יודע-מה מאורגנת. הכל מיסתו-
רי, והאזרח הרגיל מסתכל בכל העניין
בפחד והערצה רבה.

8צ8־ שרש,
וקצה !(למעלה
מהאפוס יוצאת הטרגדיה היוונית
הידועה. אחרי שהשבט מסתדר, מתחילות
לצוץ בעיות. מצד אחד יש לנו
את הרעיונות הגדולים שאותם מייצגים
האלים. מצד שני — בני״האדם שיש
להם תשוקות אנושיות, ומושגים משונים
של כבוד ומוסר. מצד שלישי וקצת
מלמעלה מופיעה שוב המויירה מהגורל,
משחקת עם כולם. הטרגדיה מבוססת
על זה שהיל הולד לקראת התנגשות
עצומה עם מוות, שכול ויגון. מה שעושה
את הטרגדיה טרגית במיוחד זה
שהגיבורים יודעים ששום דבר טוב לא
י׳ ילד לצאת להם ממה שהם עושים.
אבל הם מוכרחים להמשיך בגלל האילוצים
השונים. הטרגדיה שבטרגדיה בו-
לטת במיוחד על רקע התיזמורת העו-
מדת על הבמה, ותפקידה לדבר על כל
הדברים הקטנים שמעניינים את האיש
הקטן. הקהל מסתכל על מה שקורה
לגיבורים והוא מצטער, כועס ובוכה.

ויאוס ס א 71131 געיר
ואז מגיעה הקומדיה — שלישית
בתור. לקהל ולמחזאי נמאס כבר מהדיס-
טאנץ שתפסו האלים, המלכים והגיבורים.
הוא רוצה לראות אותם בתור
סתם בני־אדם. המסכות שהיו על הפר

01 קצת עזרה 7118(1
נתחיל במילחמת־ששת־הימים. אם זה
לא אפוס. ,אני לא יודע מה זה אפוס.
השבט מתאחד במילחמת-גבורה נהדרת.
יש התערבות גלוייה של הגורל, מה שנק רא
אצלנו השגחה עליונה. אף אחד לא
חלם לכבוש את הגדה המערבית, אבל
חוסיין היה חמור והתערב, אז שיחרתו
את יהודה ופלסטין. גם את הגולן
שיחררנו למרות ששר־הביטחון לא היה
מת על הצעד הזה. בקיצור: ניצחון
מחץ, עם קצת עזרה ממעל. כמו באפוס
של היוונים, גם כאן העלילה לא היתה
מאורגנת מי-יודע-מה. נאצר הזיז צבא,
אשכול גימגם, הבחורות הפגינו בשביל
דיין, רביו התמוטט קצת ובשוונג של
המילחמה הורדנו אוניה גם לאמריקאים.
בקיצור, ברדק. רק בקשר לדבר אחד
לא היה ספק, בקשר לגיבורים. שר-
הביטחון והגנרלים יצאו באלבומים
בדיוק כמו האלים והמלכים מהאפוס
היווני, ואפילו בפוזות די-דומות, חשופים
בצריח.

ו שח? נשמדיו!
איך שנגמר האפוס, מתחילה לצוץ
העלילה העצובה של הטרגדיה. הרעיונות,
זה בדיוק אותם רעיונות שכבר היו
באפוס. שם היו קצת מטושטשים. עכשיו
הם מתחילים להתבהר ולהתנגש.
רעיון ״השלום״ נגד רעיון ״ארץ־ישראל
השלמה״ .רעיון ״ההשתלבות באיזור״ נגד
רעיון ״מרחב המחייה״ .רעיון ״החזרה
בתשובה״ מול — אולי לא בדיוק מול,
ואולי לא בדיוק רעיון — התעשרות
הקבלנים מקו בר-לב.
גם הגיבורים של הטרגדיה, כמו אצל

נן, כאילו. ההבדל הקטן בין הטרגדיה
היוונית ובין הטרגדיה שלנו הוא, שאצל
היוונים הקהל רק מסתכל ואצלנו הוא
דווקא משלם את מחיר השגיאות של
הגיבורים הגדולים. הגיבורים הגדולים
בעצמם, רובם דווקא נשארים בחיים, כי
הם הרי עוד צריכים לשחק בקומדיה.

ה ר לו הגושיע
הניצנים הרעננים של הקומדיה מופיעים
כבר בסוף הטרגדיה. פרופסור
ידיו מחסל חלק מהחשבונות עם חלק
מהגיבורים. הוא מוציא את הערמונים
מן האש בשביל גולדה-קלימנסטרה,
מנסה להציל את דיין, חביבה, ומוצא
את עלרז־אגממנון אשם. אבל מסכת השופט
יורדת ממנו מהר מאוד, כשהוא
מופיע במערכון הפותח של הקומדיה
בתור המלך המושיע ומקים מיפלגה עם
מלא עקרונות. פתאום מתחילים הגיבורים
האפיים והטרגיים הגדולים להתגלות
כשהם בני-אדם, ולפעמים גם זה
בקושי. יצחק רביו, המפקד הדגול של
הצבא בשלב האפי, עף מהג׳וב שתפס
אחרי הטרגדיה בגלל כמה דולרים. את
זה הוא עושה אחרי שרב ריב נורא
עם פרס על תפקיד ראש״הממשלה אחרי
הבחירות — תפקיד שאף אחד מהם
לא הולך לקבל. דיין, עוד אליל שנשאר
לנו מהאפוס, עושה תרגילים בשביל
להיות מה שיותר גבוה ברשימת המערך,
בשביל לקפוץ יום אחרי הבחירות
ולהיות שר-חוץ אצל הליכוד.
במערכון של הבחירות קשה להחליט
מה מצחיק יותר: השמש העולה של
הליכוד, או הנאומים של פלאטו״שרון
באידיש וברוסית. בגין שמצטלם עם הנכדות
בכותנות הפסים. הפרצוף המפסיד
של פרס, או הכיפה על ראש בגין.

כבר אי־אפשר לומר שום דבר חדש.
בישיבות החגיגיות של מיפלגת״ההדר
וזקיפות־הקומה יש קללות ומכות וביצים
סרוחות. הקהל כבר היה מזמן
משתין במכנסיים מרוב צחוק, אלמלא
שילם מחירים מופקעים בשביל מושבים
קרובים מדי לבמה.
כאן, לצערנו, אנחנו צריכים להיפרד
מהגל ומהדראמה היוונית. הקומדיה לא
יכולה להימשך לנצח. יכול להופיע שלב
חדש. אולי ביקור סאדאת, באמצע הקומדיה,
יביא בחזרה איזה אפוס חדש,
אפוס השלום, והכל יתחיל מהתחלה ז
אולי. אבל בקומדיה הופיעו גם דברים
אחרים, שאותם הגל הזקן עוד לא
הכיר. השלב הבא יכול להיות משהו
שאצל היוונים עוד לא הופיע :

!זוגרוטסקה
הגרוטסקה זה בדיוק השילוב הנורא
של המאיים והמבעית שבטרגדיה. עם
המגוחך עד אימה שבקומדיה. יש לנו
כאן היפוך בין הטרגדי והקומי. כמו
בקומדיה, הרעיונות והאנשים שמשחקים
בגרוטסקה הם עלובים ומגוחכים. אבל
כמו בטרגדיה, העימות בין הרעיונות
הללו והאנשים הללו הוא מחריד ונורא,
ועלול להסתיים באסון גדול. המיסטיקה
הפגאנית של גוש-אמונים, הלאומנות
החשוכה של גאולה כהן ומשה שמיר,
הלאומנות ה״מדעית״ של יובל נאמן,
החמסנות של אריאל שרון והגזענות של
כמה גנרלים, כל אלה הופכים מתופעות
של שוליים למשהו רציני מאוד. הם
גוררים אחריהם את כולם, והגרוטסקה
עלולה להופיע בכל תפארתה המפלצתית,
אפילו בקרוב.
אני נוסע לפאריס. שלום.

יבי על ארץ־ישראל הישנה, הכיבוש, הפער החברתי, המימסז התרבותי באר
* מי אתה י כי ז

על כך שמדינת־ישראל נדחקה לשוליים והפכה למפלצת
שרוצה ליטול חירויות של עם אחר. כדי לחזק את
אשר אמרתי לך, השתמשתי פעם במיכתם :״עם שקיעת
ערכי המוסר, ישראל אפיזודה חולפת.״

שאלה טובה. בארץ־ישראל של שנת שמונים לא קשה
לי לענות לך, משום שעד עצם היום הזה, מאז שאני
זוכר את עצמי במוחה, נשארתי אותו יבי, שיודע להלך
עם עיניים פקוחות, לשאול שאלות, ולדרוך על היבלות.
ולא אחת, לשלם את המחיר המתבקש מכך.

• ;אמר עליו כי כשירתו קיימים שלושה
אלמנטים: יכי הלוחם, יכי הספקן ויכי
של שירי אהבת־הארץ. אתה מכיר כמציאותם
של שלושת האלמנטים האלה אצלך ץ

• התייחסת פעם דשירה שדך כאד ״שירה
דוחמת״ .איך אתה רואה, כאופן כדדי, את
היחס שכין השירה דפודיטיקה?

אני לא באתי אל השירה מהטרקלינים של המימסד.
בארץ הזאת, כל מה שקשור לאסתטיקה תקושר. מן
המציאות מקבל גיבוי וזוכה לתהודה אצל מוכי-מוחין.
לשימהתי, אני כנראה אהיה ילד רע עד יומי האחרון

שלושת הסימפטומים הללו שצויינו בהקדמתו של

לאמריקאים ג׳ ״ 1פונדה,
לצרפתים סימון סניורה,
ליוונים מלינה מרקורי
ולנו -אמי הגנרלית

מעולם י א ציירת,
לנגד עיני
את ארץ־ישואד
נמתונול בלעדי שלי

מתי פלד לספרי ארץ־ישראל שלי, מבטאים למעשה
אותי, משום שרק פתי וכסיל יכולים להלך ולחיות
בשביעוודרצון במציאות הטראגית הנוכחית שלנו. הספ קנות
היא הרצון להתבונן ולהכיר את המציאות ולהת מודד
עימד !,הלוחם — להמשיך להיות הילד הרע של
המדיניות הישראלית והתרבות הישראלית ולהתוות מש מעות
אחרת, אנושית, לחיים שלי בארץ־ישראל. אני
מעולם לא ציירתי לנגד עיני את ארץ־ישראל כמונופול
בילעדי שלי. לא סחרתי בה, ועד יומי האחרון, תרשה

פעם כשנה מרגיש המשורר יונה (״יכי״) כן־יהודה צורך להתבטא 1 נוסף על המדור שהוא מפרסם כעיתון ״הארץ״.
יכי, המתפרנס מכך שהוא מוכר את ספרי־שיריו כמו ידיו.
בייחוד ככנייני־מישרדים גדודים שכהם הוא עוכר מחדר לחדר,
לי לומר לך במלוא הכנות, לא אסתור בה. היא חלק
מאושיותי, תיקוותי, ואהבותי.

#ארץ־ישראל שאתה אוהם איננה ארץ
ישראל זו שאנו חיים כה ׳ביום. איזו היא,
אם כך, ארץ־ישראד שדך ץ

ידידי, אני נתתי פעם ביטוי לארץ-ישראל שלי
במישפט אחד :״היכן הימים שלגרוש היתה גרושה
ולדלת לא היה מפתח.״ ארץ־ישראל שלי היתה הומא נית
...היתד, בהירת־סבר ..היתה צנועה ...היתד! חברית...
לא היית זקוק אז למלווה בריבית כדי לתווך בין בני-
אדם. היא גם ידעה להתייחס לבן־ישמעאל אחרת מכפי
שמתייחסים היום. בשנות דד 40׳ חיינו עם דלתות פתו חות
והלבבות היו חמים. היו בתוכנו בני־ישמעאל, ולא
נעלנו את הדלתות. היום אנחנו נועלים את הדלתות על
רבי־בריחים, משום שאנחנו יראים מהתנכלות יהודים.
ארץ־ישראל של אז לא היתד, אכולה בשוביניזם ובגז-
ענות, כמו שהיא נגועה היום. כל סולם־הערכים, שבכל
זאת היה נר לרגלם של רבים וטובים, דומה ונפל.

• מה קרה ץ איך הגענו מארץ־ישראל
שלך לארץ-ישראל שד היום?

פעם, כשרוח שובבה פרעה את תלתלי, אמרתי :
״עשרים ותשע שנות שילטון המערך גרמו להתקפי-לב
נמרצים, שנת ליכוד אחת המיתה באופן סופי.״ היו ת ואני

נשאר כפי שהיה — מורד, מטריד, מזעיק, מפריע__ .
להלן תשוכותיו למראיין, יואכ פלד, כנו של האלוף (מיל).
מתי פלד שניצל לצורך זה חופשה קצרה כארץ. יואב פלד לומד
עתה כארצות־הכרית יחד עם אשתו הורית.

שייך למיעוט שמתריע, וחולם על מציאות אחרת, לא תיארתי
לעצמי שאני אהיה כובש קרוב לשלוש־עשרר.
שנה. ברגע שהפכתי לכובש, אני חושב שיצרתי מין
מצב שהחברה הישראלית תהיה חולה. משום שלכיבוש
הזה יש פנים מאוד דרסטיות מבחינה מוסרית: פיצוצי-
בתים, צווי־ריתוק, הגליות, התכחשות לעם הערבי הפלש תיני.
כל אלה מובילים אל המסקנה ״עם לבדד ישכון״.
וכשהתריעו על כך, אחרי 67׳ ,קומץ של אנשים נפלאים,
ישרי־דרך ואמיצי-לב, כינו אותם ״עוכרי ישראל״,
״פת״חים״ ,״יפי-נפש״ .היום אתה נוכח לדעת כמה צדקו
אותם האנשים, שהם בסך־הכל התמצית המרשימה והאו הבת
של ארץ־ישראל.

+מה דעתך עד האידיאולוגיה של ״אתה
כחרתנו״ ץ

אם אני הייתי שר החינוך, הייתי מוחק את השורה
הזאת, ועוד שורות אחדות, מהמקורות. משום שהכלל
הזה, בסיכומו של דבר, מעניק למדינה אופי פאשיסטי.
תרשה לי להוסיף: באיזו מדינה מתוקנת מכריחים
אותך להיות יהודי, ציוני, ודתי־ קנאי? האם אתה לא
חושב שרצוי להיות בן־אדם? זה הרי נושא בחובו את
כל הכמיהה הגדולה של האנושות.

• לאן, לדעתך. ,מועדות פני המדינה ץ

יש אצל הנביא הושע, בין היתר :״אוויל הנביא,
משוגע איש־הרוח.״ שוחרי־השלום הרדיקאלים בישראל
הזהירו לא אחת מפני תוצאות הרות־אסון מהמשך הכיבוש
וההתכחשות לזכויות הפלסטינים. שיכורי-הניצחון
ממשיכים כנראה ללחוץ על ההדק מאז יוני 67׳ .כשאנחנו
אמרנו שנמצא עצמנו מבודדים, מנודים, מוקצים מחמת

בשנות 1ד40י חיו בתומו
בני ישמעאל ולא נעלנו דלתות.
היות אנו מולי על רב־בויח,
עשו שאנו יראי
מתתננלות יהוו,

מיאוס, קמו עלינו להשמיצנו, ועשו את זה באופן שי טתי.
חיפשו, ללא לאות, להכפי.ש את תדמיתנו. היום
כל בר־דעת, שראשו על כתפיו ועיניו אינן סומות, רואה
לאן נקלעה מדינת־ישראל. לצערי הרב, הממשלה, וכל
הגופים הלאומנים המלווים אותה, צריכה לתת את הדין

ביחס למימסד. מאז היותי כותב לא היה חלקי בשירה
של סגידה ללאומנות ולכה הזרוע. ראיתי באמנות את
קרש הקפיצה לחיים, מתוך אמונה שהיא הראי של
הקיום. בשעה שהאמנות עוצמת את עיניה מלראות את
הסביבה, על כל הפגמים שבה, לדעתי היא חדלה לנשום.
היא מתה. לאורך ההיסטוריה, מרבית היוצרים האמי תיים
— ואינני רוצה לנקוב בשמות כי הם רבים, רק
פה לא מספרים — כתבו, ציירו ושחקו אמנות פולי־טית,
וגם ידעו לקומם את עמם נגד מעשי עוולה ואי־

צדק. היום נוצרה בארץ מין פסיכוזה של גניבת-דעת
וצביעות: כל מה שקשור לעוול ולאי-צדק בעולם מדבר
אל לב הישראלי! כשהמדובר באי־צדק בבית, ממלאים
את הפה מים. הס מלהזכיר ! איך אתר, מבקש מאחד כמוני
שיהיה ממושמע ושיעניק הרגשה טובה למימסד התרבותי
בישראל 99.9מבניו אין להם מה לומר. כשם שהו פיעו,
כך גם יעלמו.

• רכים מהשירים שדך מוקדשים לאנשים
מסויימים. איך אתה כוחר את האנשים שלהם
אתה מקדיש את שיריך?
האנשים האלה הם ארץ־ישראל שלי. אנשים שחיש-
לוני. בתוקף היותי בסביבתם, אהבתים. משום שהם
במהותם אנשים שמבטאים נאמנה ובאופן עיקבי כמיהה
אחרת, בעלת אופי מוסרי ואנושי. אלה הם האנשים
שלעיתים תכופות אני פוגש בהפגנות, במחאות. בארץ
אחרת, עם תודעה יותר מפותחת לצדק, הם היו הגשר
שאותו היו מוקירים ומכבדים, משום שבמשך שנים
רבות הם השמיעו את קולם מבלי להירתע. ותודה
שאין צורך לציין שהם צדקו בטיעוניהם.

#איך אתה מתייחס לעובדה שתפיסו-
תיהם הפוליטיות הבסיסיות של אחדים מאנשים
אדה מנוגדות קוטבית זו לזו, גם אם הם

השחקנית ג פונדה

מחזיקים כדעות דומות כיחס לסיכסוך היש•
ראלי־ערכי?

אני אינני מקארתיסתאן, ואני גם לא בודק בפנקסי-
החבר שלהם. הם מדברים אל ליבי כבני־אדם שלא נסחפו
בזרם הלאומני, אלא להיפך, התייצבו כנגדו כחומה בצורה.
ועל כך מלוא הוקרתי להם.

את מי או את מה אתה מייצג כשירתף

אני משתדל לייצג את הלך הרוח שלא מתחבר אם
הקונטקסט הנוכחי של החברה הישראלית. ואיו צורך
להתאמץ כדי להוכיח, שמצב הרוח השחוח של החברה
הישראלית הוא תוצאה ממשבר עמוק שפוקד את העם.
לדעתי הגוף חולה ושום תרופת־פלא לא תצילו. אינני
חבר מיפלגה. יש לי ערכים ועקרונות שמנחים אותי,
והם: בסך־הכל התמצית של או־ץ־ישראל האחדת שדיברה
על ״ואהבת לרעך כמוך.״

מה דעתך על שלום־עכשיד?

בתוכנית מלי כותרת, כשירון לונדון שאל אותי
על שלום עכשיו, אמרתי לו שאני שלום שלשום. למה
דווקא עכשיו? אם היו שומעים בקולות השלשום, אני
משוכנע שעכשיו היינו מחייכים והרגשתנו היתה שונה

יבי בחוג ידידים (מחבק את הצייר אורי ליפשיץ) ב״כטית״
עם המוסכמות —
נרתע מלהגיע אל
השקפותי. ותופתע
לתהודה. לדעתי,
טפשים. תרשה לי
צנוע.

וזה אולי גם מקור כוחי — אינני
מירב בני־אדם על מנת להסביר את
לשמוע, בעת האחרונה אני גם זוכה
הצניעות לעיתים היא נחלתם של
בעניין זה להחמיא לעצמי ולא להיות

מה דעתך עד הפמיניזם?

אם פמיניסט זה להות רגיש לכל הדברים הנאצלים
והיפים של חופש הביטוי, הפרדת הדת מהמדינה, אי־דיכוי
של עם אחר, הגנה על זכויות־האזרח, סגירת הפער
החברתי, שיוויון. האשה וחרות הגבר, שלום וצדק סוציאלי,
אז אני פמיניסט בריש גלי.

• כשג׳יין פונדה כיקרה כארץ הקדשת
לה שיר שכו היללת את מאבקה נגד המיל
חמה כוויאט־נאם. ביקורה כארץ, לעומת זאת,
נערך כחפות מישרד־החוץ, והיא נמנעה מלנ:
קוט עמדה כלשהי כנושא הסיכסוך הישראלי
ערכי. איך מתיישבת, לדעתך, התנהגותה
כארץ עם פועלה כזמן מילחמת ויאט־נאם?
לי יש דרך ארץ כלפי בני־אדם לוחמים. ג׳יין פונדה
חוללה היסטוריה במאבק נגד המילחמה בווייט־נאם, ובתור
שכזאת כתבתי לפני כמה שנים את השיר שלי, שהוקדש
לה, כשם שכתבתי שירים על פול רובסון, על מרטין
לותר קינג, על תיאודורקים, על פיט סיגר ועל מרים
מקבה. אם אתה מתייחם לחתך של הדמויות הללו, אתה
הרי מבין שמה שמאפיין אותן זה המרד. ולי יש רגישות
חזקה מאוד למורדים שנושאים באמתחתם כמיהה לחרות.
כתבתי ש״לאמריקאים ג׳יין פונדה, לצרפתים סימון סנ יורה׳
ליוונים מלינה מרקורי, ולנו אמי הגנרלית.״ המס קנה
המתביקשת היא שסך־הכל התרבות הישראלית סובב
סביב הטבור.של המליטריזם. והמליטריזם אינו תרבות,
הוא מחנך לשינאה. ולכן, בתוך עולם אפל, שלעתים
בקושי מאיד את דרכך, טוב להזכיר שמות של כאלה,
שבמהלך חייהם הקריבו את עצמם למען אמונתם. השיר
נכתב על ג׳יין פונדה, שהיתה בשבילי קרן אור. והצטערתי

מכפי שהיא היום. שלום עכשיו מסיחים את הדעת
מהבעיות המשמעותיות של הקונפליקט הערביישראלי.
הם חייבים להבין שלהם יש קונפליקט עם הפלסטינים,
ולא עם ארצות־הברית ; שכדי להשיג שלום צריך לסגת
לגבולות ה־ 4ביוני 67׳ .היכן הם היו בעת האחרונה,
ביחס לחוק ירושלים? ולפני כן, האם קולם נשמע ביחס
להפקעת הקרקעות? אני עוד יכול לתת לך דוגמות אין-
ספור לאוזלת־היד שלהם בכל מה שקשור להתמודדות
ישירה ...אם לי היו הדיביזיות שמועמסות על המשאיות
שלהם מדן ועד אילת, כדי להגיע להפגנות שהם
מארגנים, הייתי מחולל מהפיכה. ערב רב של מיסגרות
פוליטיות, החל במערך, עבור בש״י ובליכוד, וגמור
בבעלי־רצון־טוב מהשמאל — כולם מתרוצצים יחד.

• פעמים רכות הדגשת את עובדת היותך
אינדיבידואליסט. יחד עם זאת, מהות חייך
היא מעורכות הכרתית עמוקה. איך משתלבים
אצלך שני היסודות הללו?
הבינוניות החוגגת בישראל משועבדת לסמכות מאוד
לא רציונאליות. כל מי שאוהב לדדות על מדרכה
שמאלית ולהפנות גב להרב גורן ולהרב לווינגר הוא
שמאלן. לשימחתי הרבה, הקורא עברית, והחודר לעומקן
הרעיוני של המילים שאני מחבר, מבין שאני תמיד מעניק
קרדיט לאדם באשר הוא אדם. אני רגיש מאוד לצורך,
להפריד בין האדם לביו השקפותיו. אני יכול להיות בר-
פלוגתא חריף בחברת תפיסה שהיא זרה להשקפת עולמי.
אבל בשל כך אני לא אפסיק את קשרי עם האדם.
המבוכה, יש לה הסגולות שלה. היא לוכדת לעתים ברשתה
תמימים ותוהי־דרך. הסובלנות לוויכוח בין יריבים מקנה
למתווכח קרדיט. כאינדיבידואליסט שאינו יוצר אינטרמצו

בכל מה שקשור בפער המעמדי, יותר מתווכחים
מאשר עושים. המחאה בעניין המצוקה והפער החברתי
מנסה לקבל את ביטויה וגיבויה מן המימסד: פרויקט
השכונות, וכר. החרדה לגורל הפערים באה, לצערי,
מבית־המידרש של כל מיני גופים — להוציא הפנתרים
השחורים — הקשורים בשילטון. זהו נושא ההולך ומכאיב
מיום ליום. בני הארץ, מהשכבות העניות, חשים שהם
בנים חורגים בארצם. כדי לבנות חיים במולדתם הם
צריכים להיות בני מיליונרים. מישפחות מרובות ילדים
חיות מתחת לקו העוני, והמעמד הבינוני סובל גם כן.
במציאות שבה מיליונים ומיליארדים מכוונים להתנחלויות,
אין זה מתמיה כלל שהפער הולך ונושא אופי טראגי.
איפה זה נשמע שקבוצה של מתנחלים, ההופכת את
אורחות חיינו לגיהינום, זוכה במירב העזרה והתמיכה,
ושכבה שהיא למעשה הרוב הדומיננטי של החברה, חיה
בעוני ובמחסור. מימשל שגורם לקיבה ריקה אין לו
שום צידוק מוסרי להמשיך להתקיים. לדעתי צריכה
לקום תנועת־מחאה המונית, שתכוון את חיצי הביקורת
שלה בראש ובראשונה נגד המתנחלים החיים על חשבון
העניים. אם לא תינתן תשובה קונסטרוקטיבית לבעיית
הפער החברתי, ההחרפה תוביל לתוצאות מסוכנות, שאני
חושש מהן.

מאוד שביקורה בארץ לא עזר לקירוב הלבבות של
שוחרי השלום היהודים והערבים. לעומת זאת, לפני
פרוץ מילחמת יוני 67׳ ביקר בארץ הזמר והאדם היקר
פיט סיגר. והוא ידע, בתקופת שהותו בארץ, לשכור
את אולם הילטון על חשבונו ולקיים מיפגש יהודי־ערבי
מרשים שקרא לשלום ולאחווה. וקשה, עד עצם היום
הזה, להשתחרר מהרושם העז שערב זה עשה. הוא שר
שעתיים בפני קהל של אלפיים איש, יהודים וערבים,
שירי חרות והאדם, נגד המילחמה בוויאט-נאם, ובעד
שלום. אורי אבנרי נשא דברים נגד המילחמה בוויט־נאם,
והיה גם לי הכבוד, יחד עם המשורר הערבי סלאם
ג׳ובראן, לקרוא משירי. יצאנו מן האולם אל תוך הלילה
שחייך והיה מבושם מאושר. היינו ממש שתויים מאחווה.
שבועיים אחרי זה פרצה מילחמת יוני 67׳.

* לאחרונה נשמעות טענות, שהשמאל
כארץ עוסק יותר מדי ככעיות הקשורות לסיב*
סוך עם הערכים ואיננו מקדיש די מרץ לטיפול
כנושאי הפער המעמדי. האם אתה רואה
קשר כין שני נושאים אלה?

1.45

המצאה תדאביבית: דיסקוטק צהויים,

שם עובדים 13 ריס ו אנו? ולרקוד

1ו0הוט3

כך מורים מחוגי השעון הגדול
- 11 1118111ש; 1ן 0
י• שתלוי מעל הבאר. למרות השעה
3 111111111 י * יי •
מחזיקה בידה רחל קורל כוס משקה חריף .״עלי לאגור כוח לריקודים,״ היא אומרת.
חוגי השעון הגדול שהיה תלוי מעל
— 1הבאר הורו על השעה שתיים בצהרי
היום החמישי. רחל קנדל היפהפיה הניעה
את גופה החטוב לצלילי מוסיקת הדיסקו
הרועשת, שהקפיצה את כל הנוכחים ב־רפי׳ס
באר, ברחוב יורדי הסירה בתל-
אביב. היא לא הניחה להם להישאר אדי שים,
חרף שעת הצהריים המוקדמת והחום
הכבד ששרר בחוץ.
רחל בעלת השיער הבלונדי הארוך, היא
אחות בבית־החולים תל־השומר .״אני
משתדלת להגיע הנה כל הפסקת צהריים,״
היא סיפרה כשסיימה את הריקוד וישבה
לאכול אח ארוחת־הצהריים שלה .״השילוב

חוט הטבור

סודו מ׳קצועי

העניקה ציפי החייכנית שהיא מורה לריקוד; ״את
רוקדת נהדר,״ מחניף לה בנצי התקליטן שביקש להחליף
אותו על התקליטיה ונשאר צמוד אליה כל הפסקת הצהריים, והתעלם משאר החתיכות.

קושר את רפי נצחון בעל הדיסקוטק לרחלי חיאן, אחת
מהחתיכות שהגיעה בצהדי היום לבלות שם את הפסקת
הצהריים שלה( .בתמונה למעלה) נהנים מהפרת סדר היום השיגרתי על רחבת הריקודים.

של ריקודים וארוחת־צהרייס מאפשר לי
להתפרק משיגרת יום־העבודה שלי. הוא
מקנה לי את הכוח הדרוש להמשיך את
היום ולהיות סובלנית לחולים הרבים
שמחכים לי בבית־החולים.״
רפי׳ס-באר קיים כבר שמונה שנים, אבל
עד כה רק בשעות הלילה. בעליו, רפי
נצחון, הפך אותו לאהד ממקומות המיפגש
הפופולאריים ביותר בעיר. כל ערב מצטופפים
שם אמנים, חתיכות וסתם כאלה
הרוצים לעשות שמח.
נצחון החליט שאם כל כך טוב בלילה,
אפשר להרוויח גם ביום. וכמו מקומות
בילוי רבים בארצות־הברית פתח את
הדיסקוטק שלו גם בשעות הצהריים .״מה
יש,״ אומר רפי ,״את רוול סגרו, והחורף
כבר מתדפק על הדלת. צריך לספק לאנשים
מקומות מיפגש מעניינים. מכיוון שהקור
יבריח אותם מחוף הים ומרחובות העיר,
יוכלו למצוא כאן חום .,אוכל, משקאות
והעיקר — מוסיקת־דיסקו וריקודים.״
יש הטוענים שמקום המיפגש החדש פתר
בעיות להרבה אנקזי־עסקים שביקשו להם
מקום אינטימי, כדי להעמיק יו את הקשר
עם מזכירותיהם הצעירות. קל להצליח עם
מזכירה בארוחודצהריים, או כשמחבקים
אותה בעת ריקוד.
״שיגעון של מקום,״ טוענת נדייה מיט-
רוביץ בת ה־ ,22 שעומדת להירשם לקורס

טוב לדיאטה

טוענת ציפי הבלונדינית (במרכז)
מורה לריקוד במקצועה .״לאחר
ארוחת הצהריים הכבדה עולים על רחבת הריקודיס ושורפים

את כל הקלוריות.״ עם ציפי הסבו לשולחן דקלין הספרית מנווה
אביבים (מימין) וידידה מיקי סבלסון הנדסאי אלקטרוניקה שנמנע
מלהפגין את כישוריו בריקוד, הסתפק בארוחת צהרייס ובצפייה.

שלנו צריכים לדעת לחיות טוב,״ הסביר.
״למה רק בחוץ־לארץ יודעים הישראלים
להתפרק ולעשות שמח י צריך להקפיד
שגם פה יהיה טוב.״
השעון הורד. על השעה שלוש, כשזוג
צעירים, שניהם נעולים בקבקבי־עץ, פרצו
פנימה .״יא אללה, איזה חום,״ נאנחה
רחלי חייאן בת דד .21״אפשר לקבל שתייה
קרה ז״ שאלה. חברה, עמוס ציפורי, טרח
סביבה, ושי, המלצר, מיהר להניח לפניה
כוס מיץ־תפוזים קר. רחלי עובדת בתיאט רון
לילדים .״ממש קשה,״ סיפרה ,״מזל
שאפשר לבוא קצת לרפי, לתפוס ראש.״
״מישהו יודע על עבודה בשטח החק לאות?״
שאל עמוס את הרוקדים. שאלתו
נותרה ללא מענה. איש לא שם־לב לדבריו.
כולם היו עסוקים בנענועי־גוף לקצב שירה
הידוע של אוליביה ניוטון ג׳ון.
בפינה, ספק חבויות ספק מבויישות,
ישבו להן איילת פורת וליאת פאר, שתיהן
תל-אביביות בנות ,18 ערב גיוסן. לא
עובר זמן רב ובנצי התקליטן מתלבש
עליהן וגורר אותן אל רחבת־הריקודים.
״על הכייפק, בחיי,״ אומר בנצי .״המקום
שוקק חתיכות ופותח פתח להרבה היכרויות
חדשות.״
על הבמה עלתה ציפי, מורה לריקוד
שהעניקה למתבוננים בה סולו מאוד לא
שיגרתי .״זה טוב לדיאטה,״ הסבירה,
״במקום ללכת לישון אחרי ארוחת־צהריים
כבדה, אתה עולה על הרחבה ושורף את
כל הקלוריות שאגרת זה עתה.״

דוגמנות. היא, יחד עם שתי מוכרות
בכיכר אתרים, התנפלו על רחבת־הריקודים
ופתחו בריקוד סוער .״כל כך מוזר לרקוד
בשעה כזו של היום ולהביט מבעד לחלון
על המתרחצים בים,״ אומרת אורנה ידנג
מגבעתיים, העובדת כזבנית בחנות לחולצות
טריקו ברחוב דיזנגוף .״חבל שאני צריכה
לחזור בעוד שעה לעבודה.״
למרות שעות העבודה הרבות שעוד
חיכו לה, השקיעה אורנה את כל נפשה
בריקוד ומחאה כפיים לקצב הדיסקו.

סולו
לא שיגרתי
ך* רעיון של פתיחת דיסקוטק שיפעל
י י בשעות היום מקובל מאוד בארצות
אירופה ובאמריקה הרחוקה. המראה של
זבניות ומזכירות, המטופפות לעבר דיס קוטק
הצהריים כשבידן בגדי־ריקוד להח לפה׳
מקובל שם מאוד. כל הפסקת צהריים
הולכים לסעוד טוב ולרקוד קצת.
ניצחון היה הראשון שהחליט לנסות
ולהפעיל דיסקוטק־צהריים בארץ .״החבר׳ה

מהורהרת

בעודה לוגמת משקה,
נראית נדייה
מיטרוביץ ,22 ,שחולמת להיות דוגמנית

כיפה

חובש לראשו יענקל׳ה, אחד
מאנשי העסקים שמגיעים
לרפי׳ס כדי לשלב ביזנס עס צפייה ביופי.

רחל קנדל בעלת השיער הארוך אחות בבית החולים
תל־השומר נהנית להעביר את הפסקת הצהריים שלה
בריקודים אפילו בגפה (מימין) .״זה מעניק לי כוח להמשיך את יום עבודתי,״ הסבירה.

הגראפומן מפ״אן קלוב -ישראל ^ פולחן עגל
הזהבוהאנטישמיות ^ מהאוננותהאותנטיתשליו נה
וולן־ לאוננות המזו״פת של דן צלקה :״דיוקן עצמי בגי ל 27־
תולעי תרבות

אהבה לכוחו כיוצר, מסביר כי ״האוהבים,
כיוצרים, זקוקים יום־יום ושעה־שעה ל השראה,
לרוח־הקודש את האהבה ואת
היצירה שלו, מצמיד הוא גם לכיבושים :
״באהבה כמו בכיבושים טריטוריאליים —
הכובש את הגוף בלבד מאומה לא כבש,
גם אם אלף פעמים ופעם כבש, לא כבש
מאומה. רק אם כבש את הרוח כיבושו
מלא, שלם ומושלם.״ לפי מישנתו של
תורן־זיגלבוים הרי שעל מדינת־ישראל,
שכבשה את הגדה־המערבית, לכבוש גם
את הרוח הפלסטינית, כיבוש שלם. מעניין
מה יאמרו על כך עמיתיו הלא־חשובים
בכינוסי פא״ן קלוב הבינלאומיים: היינ־

מטיח אותן אל עבר פרנסי הדת בהווה,
שהפכו את הדת לקרדום לחפור בו.

מחקר

חידת

תחת הכותרת היכן נתחברו ספרי הקינה
והפליאה? סוקר ישראל תא־שמע ניס יונות
בפיענוח שניים מספרי המיסתורין
של ישראל. יופל הקר מביא כנספח
לרשימתו, גירוש היהודים מספרד ומסיבמשך
שנים רבות היה הסופר הגרמני
ציליה, טכסטים בעלי כוח ספרותי, כמו
הנודע, חתן פרס־נובל היינרין* כ ל,
קינה על פלירמו, בה נמצא כתוב :״חרב
נוהג קיים בעולם האקדמי, לפרסם קב ראש
הסניף הגרמני של הפא״ן קלוב
חרב חוחדח לתת אותה ביד, חורג למען
צים של הקדשה למלומדים. קבצים אלה
העולמי. המחזאי ממוצא יהודי, ארתור
טבוח טבח ראש וזנח כפח ואגמון, כי
מלקטים מיבחר עבודות של תלמידי אותם
מילר, כיהן גם הוא שנים רבות בתפקיד
קרא ה׳ לשלושה מלאכים אלה משלחת
מלומדים. השנה זכה בפרס ישראל חוקר
ראש הסניף האמריקאי של הפא״ן קלוב.
מלאכי רעים לבכי ולמספד ולקרחה כ*
ההיסטוריה יעל!וב כ״ץ שחגג גם את
מזה קרוב לשנות דור משמש יהודי בקזם
יום־הולדתו השבעים וחמש. בימים אלה
נגע עד שמים מישפטה...״
חיים תורן כראש סניף הפא״ן קלוב דיך כל, וארתור מילר.
ראה־אור הקובץ פרקים בתולדות החברה
בישראל, מבלי שנודע לאיש על תרומתו
מכיבושיו באהבה, עובר תורן־זיגלבוים
בשבוע שעבר השמיעו שומרי־מסורת
לספרות העברית, ומבלי שהוברר לציבור
היהודית בימי־הביניים ובעת החדשה * .את תפילת כל נדרי. שלמה דשן מביא
בדפדפת־אהבותיו לקביעה המקורית וה בקובץ
פרקים מרתקים מן ההיסטוריה
בסיקורו חידת ״כל נדרי״ :בירור האנהיהודית,
המוקדשים לכ״ץ. תרומתו התרופולוגי
והיסטורי את פיענוח חידת
עיקרית היא בחקר תולדות ישראל במי אמירת
כל נדרי בליל יום־הכיפורים. דשן
שור המתודי, תוך שהוא עיצב דפוסים
נוטה לאמץ לעצמו את ההשקפה הרואה
של היסטוריוגרפיה אנאליטית, תחת ה בטכס
יום הכיפורים עימות דרמאתי של
היסטוריה המתארת (הכרונולוגית) .הוא
היהודים עם כמה מהנושאים המרכזיים
בחן מהלכים בהיסטוריה באמצעות הסוצ שבהווייתו.
דשן משווה את מינהגי ה־יולוגיה.
עיקר התמחותו ביהדות ובחברה
תפילה והטכס למינהג הקיים בדרום .־וצי׳
היהודית המסורתית של מרכז־אירופה.
האי ערב ושאר מקומות. לסיכום מתברר,
העבודה הראשונה שבקובץ: מאמרו של
כי החידה אינה מתפענחת ומה שנותר
אכרהם גרוסמן, ייחוס מישפחה בחברה הוא כרונולוגיה ממדינת של כל נדרי
היהודית באשכנז הקדומה ; היא כוללת
לדורותינו.
דמויות כמשה בר׳ איתיאל ובנו קלונימוס.
בנימין זאב קידר מביא בעבודתו
המשכיות וחידוש בהמרה היהודית בגר״
מניה של המאה השמונה־עשר בחינה קפדנית
של תהליך ההתנצרות בגרמניה,
לפני הופעתו של מגדלסז־ן, הוגה הרעיון
של ״גרמנים בני דת משה״ .רשימתו של
קידר מבוססת בחלקה על רישומי היס טוריה
שונים וספרי קהילות. זהו מיון
מרתק של גירסאות ועלילות, שיש בכוהן
להביא מארג מדהים של אורחות החיים
של יהודי גרמניה בדורות ההם, תוך
בחינת היקפה של ההמרה. הרשימה שבאר,
בעקבות זו היא חואן יוסף היידק: גלגוליו
של מומר. כיינארט מבסס רשימתו על
מאמרו של הפרופסור שפיל רות, המתאר
פועה שליו וחיים תורן (זיגלכוים)
פרשת־חיים של משומד, שהמיר דתו בכמו
בשחמט כך גם באהבה — במהלך הראשון אין הבדל בין האמן הגדול והחובב
לונדון בשנת .1779 פרשת חיים זו מבו ססת
בחלקה על כחב-יד של של אותו
מומר.
ספר המאמרים המוקדש לפרופ־ כ״ץ
הסופרים מה לתורן ולספרות העברית.
מאוד חדשנית :״האהבה היא לחם חיינו,
הופך לספר זיכרון של הקהילות היהודיות
הכתובת של פא״ן קלוב ישראל היא כתויתירה
מזו — היא מקור חייגו, האוויר
של מרכז אירופה. מיכאל מאיר מביא
בת מגוריו של תורן: רחוב שמריהו לוין שאגו נושמים כ״ד שעות ביממה, שבל את
סיפור הקמתו של ה״היכל״ בהמבורג
,19 ירושלים.
עדיו אין חיים עלי־אדמות.״
(הוא בית־הכנסת המתוקן, שהוקם בהמבורג נודע זיגלכוים, לפנים תורן, חיים תורו־מדליק אהבותיו שאת מסתבר בשנת
)1818 ואהרון פ. קלייגברגר
כמביא לדפוס של דברי ברל כצנלסון על
זיגלבוים בעזרת ״גפרורו״ ,עליו הוא
מביא את סיפור התסיסה הלאומית ביהדות
האוניברסיטה העברית (תש״ה) .אשתו ה כותב
:״גפרור ללא אותה טיפה של גפרית
גרמניה במחצית הראשונה של המאה הי״ט.
פרופסור יעקוב כ״ץ
שניה של תורן (הראשונה היא חנה
איננו אלא פיסת־עץ חסרת־ערר, נטולה
רשימה מדהימה היא זו של הנרי וסרמן,
דפוסים של היסטוריוגרפיה אנאליטית
חזין) היא המתורגמנית פועה שליו
כל תועלת ממשית ; גם האהבה, אם חסתחת
הכותרת היהודים בחברה הבורגנית
תורן, מתרגמת חרוזי טאגור לעברית.
רה כה אותה טיפה של גפרית המדליקה
הגרמנית במאה התשע־עשרה בראי הקרי הפרופסור
אפרים א׳ אורגל מביא ב את
האש, הריהי חסרת־ערף, נטולת־טעם.״
קטורה (ניסיון מתודולוגי) .הרשימה מבו בימים
אלה שלח משורר ותיק לנמר
הוא אשר אמרה המשוררת, שלא היתד,
עבודתו, הנושאת את הכותרת שיטת
ססת על חיבור לשם קבלת תואר לפילו של
נייר קובץ מפרי-עטו של חיים תורן,
מקורה

המאירי
׳מנחם
ר של הסובלנות

תורן־זיגלבוים של קלוב
בפא״ן חברה סופיה — יהודים, בורגנות וחברה בורגנית
הנושא את הכותרת: אומרים, אהבה יש
כמעט- בבחינת שהיא שיטה ומגבלותיה,
הגפרור...״
״אשרי
בעידן ליברלי — שנכתב בהדרכת הפרופ׳
בעולם* .קובץ דקיק, הנפתח בקביעת
שיטודפילוסופית, העוסקת ברובה בלשונו כ״ץ. הנרי וסרמן בוחן את הקשר שבין
המחבר יש פרשיות־אהפה מסעירות
מסתבר מהכתוב בעט׳ 12 בדפדפת,
ב״אותם
המאירי,
מנחם

אותו של האנטישמיות הפוליטית שהתגבשה בגר שאפשר
לסכמן כמישפט אחד, אף אותו
כי תורן־זיגלבוים אינו רק אוהב נדיר,
הקצוות יטשיורי עבודת האלילים ננערו
מניה בשנות ה־80׳ של המאה שעברה,
מישפנז חייב להכיל כוח־הגות, כשרון־
אלא גם מבצע נדיר. והוא ממשיל על ליהודי בינות
מגע של צמתים ושאר לשם,
לבין סטיראוטיפים של יהודים שעוצבו
ראייה וחכמת־לשון שעשויים למלא כרך
עצמו :״הביצוע של יצירות־מופת במו אותה
תקופה, לבין הגויים.״ אין ספק
קודם לכן, תוך בחינת המראה החזותי
עב־כרס על בסים רעיון זה, מאכלס
סיקה שונה ממבצע למבצע — כל אחד באנשי המעולים מן הוא אורבך שפרופ׳
של היהודים בקריקטורות גרמניות בעיהד
תורן־זיגלבוים 16 עמודי דפדפת־אהבה
לפי כוחו, חושו וקצבו הפנימי ...כמו
במאמרו יש עמנו. החיים והמוסר הרוח בדת התקופה
שלו, ונוהג כאילו היתה זו אנציקלופדיה
כשהמת כד גם כאהבה — במהלד הראזה
השלכות רבות בעלות משמעות דתית.
ל״פרשיות־אהבר, מסעירות״. ובין הדגול האמן בין הבדל אין
שון
*הפרוס׳׳ שמואל אטינגר ״ ,ת ח ^ ו ל
הפרופ׳ המכובד, שהוא דתי ושומר־מצוות,
החובב, העיקר הוא במהלכים הבאים.״
רת הדיון ב״ניצול היהודי״ בדעת־הקרל
תורן־זיגלבוים, המצמיד את כוחו ב הרוסית
של ראשית שנות השמונים למאה
הציטוטים המובאים כאן מעידים, מן
הי״ט, בוחן את המשמעויות ואת הדימויים
* פרקים בתולדות החברה היהודית
הסתם, על מעלותיו של תורן־זיגלבוים.
המקובלים של היהודים כמנצלי סביבתם.
בימי־הביניים ובעת החדשה, מוקדשים
* חיים תורן (זיגלבויס) -אומרים,
כמחבר וכמייצגם של סופרי ישראל ב ד״ר
מנחם פרידמן מביא רשימה בנושא
לפרופסור יעקב כ״ץ במלאת לו שבמים
קונגרסים בינלאומיים, הוא מעליב את
אהבה יש בעולם ...הוצאת המחבר, רח׳
שמריהו ׳לוין , 19 ירושלים 16 ,עמודים הסופרים הישראלים, את הספרות העברית וחמש שנה, על־ידי תלמידיו וחבריו ; תצ״ג ישיבות היישוב הישן בארץ־ישראל. מר״
דכי אליאב מתאר ומנתח את מסע
עמודים; הוצאת י״ל מאגנס (כריכה קשה).
(כריכת רכה).
ואף את האות העברית.

618.

זיגלבוים

״כל־נדרי״

הרבנים למושבות הגליל בשנת תרע״ד
(נסיון להידברות ולקחיו) .זהו ניתוח אחד
מבסיסי העימות ביו הישוב הישן לבין
הישוב החדש. ישראל קולת ממשיך
בעבודה המשתייכת לפרק הארצישראלי
של ספר היובל, ומביא רשימה תחת ה כותרת
היסטוריה חברתית ותולדות הישוב.
אוריאל טל מפרסם רשימה תחת הכותרת
״המעמד האזרחי־מישפטי והמעמד התיאו לוגי
של יהודי גרמניה בראשית הרייך
השלישי 1933/34 חיים שצקר מפרסם
פרק כמעט בלתי ידוע על תנועת הנוער
היהודית בגרמניה בתקופת השואה.
בסופו של הספר מובאת ביבליוגרפיה
של כתבי יעקב כ״ץ, ובה 180 פריטים
רשומים. קובץ זה מלא כרימון, ובכוחו
להפרות מוחות רבים ברעיונות בלתי-
מקובלים ובמידע.

כתבי •עת,

סימן קריאה 11
הפורמאט החדש של שנתון הספרות
והשירה סימן קריאה (חוברת מס 11

הקורא הישראלי סופר מרתק ומעולה.

מחזור שיריו המעודנים של מרדכי
גלדמן שומר על המינוריות של סוג שירה
זה. מחזור קטעיו של יגאל תומרקין

מזכיר קטעים אחרים שהאמן החל לפרסם
בשנים האחרונות בבמות אחרות. קוראיו
ואוהבי כתיבתו של יהושוע קנז אינם
ראויים לביקורת השמנונית אותה מרעיף
גרשון שקד על סיפרו מומנט מוסיקאלי.
בביקורת זו נעשה עוד ניסיון מטעמו של
שקד, לתשבץ סופר לתוך מישבצת העונה
לצרכיו האקדמיים. רשימת ביקורת מרתקת
היא רשימתו של משה רזן היינריך
ריינהולד בארץ־המראות: בורחס את פוק־נר
במזה״ת?
שיר מרתק הוא שירה של המשוררת
יונ ה וו ל ד אוננות, הנפתח ב״שוב שכבת
עם מד איש לא /אהבת את מבטו הריק
/וחיבקת את אין גופו ...האהבה שחדרה
לרגע יי ד כשיד /ממלאת בחום את
גופך ונפשך /מקצה שערותיך לאבריר
הפנימיים עיר של מיון עצמי, בו
מעבירה וולד ממדים מקפיאים אל השירה
שלה ומגיעה עד לשורות כמו ״ואת מפני מה
אותו באהבה עצמית /מוציאה אותו
ומתבוננת בו בבתכשיט / ,הוא יצא
מהשירים הישנים והוא /אחד הגיבורים
שלהם, גם היופי שלו /כזה, הוא יאחד
השמות המופלאים /האבודים כל כף
בהתהוות...״
שיר שהוא ממעשי יצירת השירה ה מעולים
של השנה האחרונה.
תרגומי ניקולאי גוגוד (שבינתיים
ראו אור בספריה לעס) ,מעשה ידיה של
נילי מירסקי, יסוקרו במדור זה בעתיד.
אך מעלותיהם הם ממעלות התרגום ה איכותי,
שסימן קריאה מנסה לטפח.
קטע של אוננות ספרותית הנפתח ב תיאור
״צל המגבת שהתייבשה בחוץ נפל
על מפת המרובעים הקטנים הוא הקטע
האונאנוגראפי של דן צלקה ז דיוקן
עצמי בגיל .27 צלקה הוא תופעה לא
ברורה בפריפריה של הספרות הישראלית.

בחטף

ה תיקווה האח רונ השלגבהדה

בו ש ם * ק טלוג ה ס תיו האמ רי ק אי * ״חוק
ה קלון׳ המצ רי * המבקרת הנ פו טי ס טי ת
• • סוקרת־הטלוויזיה של הארץ, הגב׳ הדה בושם, עומדת לפרסם בימים
אלה ספר סיפורים על עצמה ועל קשריה עם כמה דמויות־מפתח בתרבות הישראלית.
הספר עשוי להיות ספר־רכילותי. הוא ייקרא ההר השלישי. יצירות קודמות של גב׳
?ושם ראו אור בקשת ואחר בפרוזה, מבלי שהותירו רושם כלשהו בעולם הספרות
הישראלי. פירסום ראשוני לסיפרה עשה עמיתה לעיתון, דן מרגלית, שציין ברשימה
במדורו, מגאזין, בעיתון הירושלמי כל העיר :״ושבורא־עולם יתן לי פעם אחת את
הכישרון והסיגנון והרשע שלה — כשאבוא לפרסם בהארץ סקירה על ההר השלישי...״
לעתיד טוב יותר במדף הספרים מצפים הספרים העומדים לראות־אור בחודשים
הקרובים בארצות־הברית, בהתאם לרשימה שפירסם מוסף ניו־יורק טיימס לספרים.
הסופר ג׳יימם. מיצ׳נר (דרום פאסיפיק) יפרסם את סיפרו המתאר 15 אלף שנות
היסטוריה של דרום־אפריקה. סופרת ד,מותחנים הלן ׳מקאינס תפרסם את סיפרה
המטרה הדחויה, ומיקל קריצ׳טץ את סיפרו קונגו. מחבר המותחנים אליסטיר
מקליו (תחנת זברה אינה עונה) יפרסם את סיפרו אטאבסקה. מחברם המוכשר של
ספר דניאל ורגטייס (בימים אלה מצולם לפי הספר סרט, בכיכובו של השחקן הוותיק
גי׳יימס ל!גני) עומד לפרסם ספר בשם אדם לון, בו הוא מתאר את שאיפותיו של
צעיר אמריקאי, המנסה לגלות ולחשוף את עצמו בימי המשבר הכלכלי הגדול בארצות-
הברית של שנות ד,־30׳ .הסופרת המוכשרת ג׳ודית רו&נר (מחפשים אחר מר גודבאר)
עומדת לפרסם את סיפרה אמליין, שהוא סיפור אהבתה של נערה אמריקאית בת המאה
ה־ # 19ו • המשורר המצרי הפופולארי עכדול רחמן אל־־אכנודי בן ה־,41
הנמנה על מבקרי מישטרו של אנוור אל־סאדאת במצריים, הוזמן לחקירה על פי
החוק המצרי החדש, חוק הקלון, שנועד להטיל משמעת לאומית. המשורר אל־אבנודי
מטיף לצאת למילחמה, שתשיג את החזרת השטחים הכבושים מידי ישראל
עיתונאית־האמנות של ידיעות אחרונות בירושלים, מרים טל, הגיבה, בתשובה לשאלת
עיתון מקומי, על מדיניות התצוגות של מוסיאון ישראל :״זה זמן רב לא מוצג במוסיאון
ציור מאת הצייר הישראלי פימה (אפרים רויטנברג) ,הידוע היטב בארצות הברית...
ההתעלמות מפימה גובלת לדעתי, בפשע מה שהגב׳ טל הסתירה הוא, שפימה היה
בעל בתה, רמה טל־רויטנכרג, והוא אבי נכדיה של עיתונאית־האמנות. תגובה
זו של טל היא בבחינת נאפוטיזם סופרו ומתארו של המיעוט ההומוסכסואלי
בישראל, יותס ראוכני, מבלה בימים אלה בכינוס של סופרים באינדיאנה, ארצות-
הברית. קודמו בכינוס זה היה איש על המשמר יצחק אורפז • •

איזכו ר

משוררי ההווה הם בעלי נטייה לשמור
על נקיון ידיהם ממעורבות כלשהי בפוליטיקה
היומיומית ובביקורתה. בימים

מנחם פרי
ניצחון מוחץ
מעיד כי בתחרות שהתנהלה בעבר בין
שנתון זה לשנתון עכשיו זכתה נבחרת
סימן קריאה בניצחון מוחץ, שסילק סופית
את היריב מן הזירה.
רפרטואר השמות המתפרסם בסימן קריאה,
החל ביוסל בירשטיץ, עבור דרך

יהודית הנדל, א.כ. יהושוע, וולפ־גנג
כורכרט, נילי מירסקי, גכיראל
צורן, מרדכי ;לדמן, יונה וולך, יו
מקדיראמיד, יוסף שרון, עוזי כהר,
חנן חכר, נסים קלדרון, יגאל תו־מרקין
ויאיר גרכוז וכלה באחרים,

מעיד על קו גובה שליריב אין סיכוי,
ולו הקלוש ביותר, להגיע עדיו.
הקטע המוטבים מאת הסופר האידי יופל
כירשטיין (מתורגם בידי עורך החוברת,
מנחם פרי) הוא ספרות במיטבה, שמשום
מה אינה זוכה למקום הראוי לה במדינת־ישראל.
שלושה סיפורים של וולפגנג
כורכרט מתורגמים בידי גכריאל צורן,
שהוא מן המעולים שבמתרגמים כיום.
אליהם סיפח המתרגם את רשימתו האטו־מיזם
של וולפגנג בורכרט, החושפת בפני
* סימן קריאה — 11 רבעון מעורב
לספרות ; העורך מנחם פרי ; עורכי מיש נה:
נילי מידסקי, דן צלקה, נסים קלדחן
ומשה רון; הוצאת הקיבוץ המאוחד; 310

עס( ,כריכה רכה).

יונה וולד
שוב שכבת עם מר איש לא
סיפרו הראשון, ד״ר ברקל ובנו מיכאל,
המספר על שורשיו הפולניים, הוא ה מעולה
שביצירותיו. מאז פירסומו שוקע
צלקה ברדידות מילולית מחרידה, חסרת
רגש ללשון ועין לנופים. בסימן קריאה 11
מאוננת לשונו של צלקה לנוכח עצמו
במראה ובתמונה, והוא מתבסם מתצלומים
שלו ושאר ניירות, שאינם מוסיפים בסיס
של ממשות להיעדר אישיות ספרותית.
כמו כל אונניסט סטאנדרטי, הרי שרשי־מתו
של צלקה מסתיימת בנוסח הרדוד:
״שבועיים לאחר מכן גרתי בחדר יפה
ברובע הלטיני ומעל לשולחנו היה תלוי
״תחריט של נ׳אן כאטיסטה טיפולו...״
סימן קריאה 11 הוא גם בעל מיגרעות
רבות, אלא שמעלותיו, שצוינו כאן, מכסות
על המיגרעות. התיקווה היא, שאכן יהפוך
עתה סימן קריאה להיות רבעון ולא שנתון,
כמינהגו בשנים האחרונות.

מוטב לו למשורר להיות מעורב בהתרח שויות,
גם על חשבון האיכויות השיריות,
מפני שמעורבות זו מעניקה מימד של
אמינות לאותיות ולמילים שלו.
העמדה הקידמית הוא קובץ ששמו מעיד
על ערכיו. הוא מלווה ברישומיו של אריה
נכון, שליווה את המאורעות כקריקטו־ריסט.
זהו מיבחר של שירים, שנלקחו
מתוך שלושת כרכי הטור השביעי, וכמה
שירים מתוך עיר היונה.
הוא קריא כיום כמו היה ספר היס טוריה
קטן ובחרוזים. הוא נפתח בשיר
שאותו חיבר אלתרמן ב־ : 1938 אגדה על
ילדים שנדדו ביערות. בסיומו כותב אל־תרמן
בסארקזט :״יש רק עם אחד ! רייד
אחד! פירר אחד! /למול ילד אחד /
כורה ביער...״
ר,שיי׳ שדור שלם למד בעל־פה, מגש
הכסך, מובא כאן במיסגרת סיפור מיל־חמת־השיחרור
עם העמדה הקידמית ולילו
של אליהו הנביא. מול השיר לבוקר פלישה
מצוייר, הקריקטורה הנהדרת של אריה
נבון הקסטל נכבש.
השיר מסביב למדורה נקרא ממרחק
השנים בטונים אחרים :״אומתם לא
היתה להם אם / .לא ידעה בצאתם
לדיר• /היה לילה עמוק ונושם /
כתמיד בניסן־הירח / .וישבה בו עדת
נערים בני־בלי־שם / ,חשופי מרפקים
וברד״.״ ובעקבותיו :״הנה תמו יום קרב
וערכו /המלא זעקת מנוסה / ,עת המלד
נפל על חרבו /ונלבוע לבש תבוסה...״

נתן אלתרמן
עדת נערים בני־בלי־שם
אלה ראה אור קובץ צנום, העמדה הקיר־מית
מאת נתן אלתרמן־י, שהזכיר כי
* נתן אלתרמן — העמדה הקידמית!
119.עמודים; הוצאת הקיבוץ המאוחד
(כריכה רכה).

מבעד לשורות האלתרמניות מצויה ה מדינה
שבאה אחרי המילחמה, או כמאמר
שירו שיבחי הסקטור הפרטי או כולנו
חלוצים שם כתב :״עיתונים ושרים יפרטו
על גיתית /את שבחי חלוצי היוזמה
הפרטית השיר הרב עוזי מספר על
ביקור חברי המישלחת הישראלית בפס טיבל
הנוער במוסקבה . 1957 יהודי מוס קבה
או כמאמר אלתרמן :״וזאת עשו
הרבנים הנודעים רב עוזי ורב צביקזל
ורב גידי־טרקטוריסט נרו־יאיר / .וגם
הרבנית המהוללה נורית

מכות גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שכה
כדיוק פירסם כתבת־תחקיר שהוכתרה כשאלה :״מה אתה
יודע על הנפט?״ ככתבה, שנעשתה בעזרתם של אנשי מכוו
וייצמן, מישרה הפיתוח, הגיאולוג של חכרת הנפט ״לפיתת״
וכתכי השבועון, נסקרו מיכלול בעיות הזהם השחור.
״האם האמהות היא הסוף?״ שאל צוות ״העולם הזה״ אם
צעירה שלה ארבעה ילדים. כעיקכות התקף־הלב שבו לקה
נשיא ארצות־הכרית, הגנרל דוויט אייזנהאור, פורסמה כתבת־סיקור
מטעם אדם שלקה כעבר בליכו. הכותרת :״היתה לי
התקפת לב!״ במדור הקולנוע הוקדש לסרט ״הזירה״ ,העוסק
כאחת מאהובותיו של נאפוליאון, בכיכובם של טרלון כרנדו

סטיות־לחי בבית ״דבר׳

וג׳ין סימונם. כתבו המשוטט של ״העולם הזה״ באירופה, עמוס
קינן, תיאר מילחמת־שוורים בספרד.
צילום השער הונצח במצלמתו של צלם העיתונות ז׳אק
קאנאפה — טיול משות!־ בפאריס של שחקנית התיאטרון הקאמרי
חנה מרון וכוכבת הקולנוע הישראלית חיה הררית.
כשער הגיליון: כוכבת קולנוע חיה הררית.

* גנזו שר זקווזשומוים נהוג

* חלוצי קיבוץ נחדעוז ומנרהנשה של גלידה ויטמן

עיחשת
ת עו ר ר סו טר ל־ 1רעו8
קוראי דבר נימנים עט האנשים המאושרים
ביותר במדינה: מעיתונם למדים
הם מדי בוקר מה ורודים החיים ומה יפה
כל המתרחש. אולי היו מופתעים קצת
יותר אילו פירסם עיתונם גם משהו מן
המתרחש בין כותלי המערכת עצמה.
גיבור הדראמה שהתחוללה לפני שבועיים
בבניין המחודש שברחוב שיינקין,
תל־אביב, הוא איש בריא־בשר בעל שיער
מכסיף והולך. חיים שורר (מתחרז עם
צורר) נתמנה לפני שנתיים כעורך העיתון.
בית דבר שקק עיתונאים מוכשרים ב הרבה
משורר, כמו דן פינס, אותו דחק
שורר לקרן־זווית, או כמו ח״כ מפא״י
הרצל ברגר, פובליציסט מזהיר אך חסר
מרפקים. אלא שבעיני כמה משליטי המיפ־לגה
נראה שורר מתאים לערוך את דבר.
ומסתבר כי אין לך דבר העומד בפני
הרצון. שורר הוכיח עד מהרה את יעילותו
בחיפוי ובטישטוש. הוא דאג להמעיט ככל
האפשר מחשיבותו של מישפט קסטנר,
וטישטש את אופי פעולותיו • של גיזבר
הסוכנות, דויד בהרל, חברי נחלאות, מנהל
דפוס מפא״י אלכסנדר (״שורה״) פישמן
ושחיתויות רבות אחרות. כשחשף העולם
הזה את ריקבון השילטון בחושיסתאן,
התגייס שורר להוכיח בטורים ארוכים עד
כמה לקוי חוק הוצאת הדיבה בארץ, וקרא
לטירור פיסי נגד העולם הזה.
ביודעו כי רק בכוח אישיותו לא יוכל
להגיע לשום תפקיד אחראי בעיתונות
,החופשית שמחוץ לעיתונות המיפלגתית,
נהג שורר לרדות בגסות בכל הנתון לפיקודו,
מפועל הדפוס ועד לעיתונאי
הוותיק. הוא נהג לצעוק על פועלי הדפוס
ולהשמיע דברים של ניבול־פה, שמן הסתם
היו גורמים לשביתה מיידית לו יצאו מפיו
של מעביד פרטי.
בנק הפועלים אינו מרוצה. הדברים
הגיעו לידי כך, שפועלי דפוס דבר, הרגילים
ליחסים דמוקרטיים, סירבו לא אחת לקבל
הוראות מן העורך הראשי, ודרשו שבהכנת
העיתון יטפלו חברי מערכת אחרים. המשבר
קרב לבית דבר בהדרגה והבשיל את
פרי-הביאושים. הסיבה הפורמאלית היתד,
פעוטה, והקורבן היה מקרי בהחלט.
חיים. גליקשטיין, לשעבר עורך־לילה
בהארץ ומזכיר מערכת זמנים, הוזמן לעבוד
בדבר כמזכיר־המערכת לפני יותר משנה.
למן הרגע הראשון לא חיבב שורר את
הצעיר היודע את מקצועו. ההתפוצצות
חלה לאחר שבראלי, מנהל בנק הפועלים
ואביו של הסופר המדיני של דבר (מאיר
בראלי) שלח לדבר מיכתב חריף, בעקבות
קיצוץ שלוש שורות מביוליטין ידיעות
של הבנק שנדפס בעיתון. הנהלת הבנק,
קבע בראלי במיכתבו, יודעת טוב יותר
מן המערכת מה צריך להתפרסם ומה לא.
המיכתב הגיע לידי גליקשטיין, מזכיר-
המערכת, שהשיב עליו בחריפות לא פחו תה,
באמרו כי אינו מוכן לשאת סיגנון
כזד, בפניות אל המערכת. העתק ממיכתב־התשובה
נשלה באופן שיגרתי לשורר,
העורך.

בעצמך גס־רוח שורר לא נטה לשתוק
ובן־רגע התפתחו חילופי דברים בנוסח
״נבל טינופת !״
כאן לא התאפק העורך הראשי, הרים
את ידו ומחץ בתנופה אחת את פניו של
מזכיר המערכת שהחלו שותתים דם. גלי-
קשטיין מצידו התאפק מלהשיב למכה
כגמולו, הדף אותו מעל פניו בתנופה
רבתי, שתקעה ז;ת אחוריו של שורר אל
תוך דלת הזכוכית של ארון־ספרים,
שהתנפצה מיד.
מיד לאחר מכן הוקמה ועדה לטיפול
בעניין העדין, מורכבת מחברי המערכת
יהודה גוטהלף והרצל ברגר. הוועדה
התכוונה להשמיע כמה מילות תנחומים
לצד הנתקף, וכמה מילות נזיפה עדינות
לצד המתקיף, אלא שגליקשטיין לא היה
מוכן להסתפק בכך. נוכח האופי הפלילי
של המעשה 1באה בחשבון רק תגובה
אחת: להביא את העניין בפני האיגוד
המקצועי שלו — אגודת העיתונאים.
ועד אגודת העיתונאים, בו מיוצג דבר
על־ידי יהודה גוטהלף וחיים גליקשטיין,
היה עלול להעמיד את שורר למישפט־חברים
ולהוציאו משורות האגודה. על כן
יצאו שליחים אל מרדכי נמיר, המזכיר
הכללי של ההסתדרות, וביקשוהו שיכנס
לעובי הקורה. היה ברור לשליחים, כי
קשה יהיה לשכנע את העובדים להמשיך
ולהיכנע לעורך ארוך־ד,ידיים. כמה העלו
הצעה: לסלק את שורר מתפקידו ולהו ציאו
לשליחות, ולמנות תחתיו את הרצל
ברגר, בתיקווה שירים מחדש את קרן
דבר.
צבא ינקותו שלהנכד
לפני ששה שבועות הוזמן סרן משופם

לבית זקן־השומרים הפתח־תיקוואי, אב רהם
שפירא, למסיבה מפוארת לרגל
הסמכת נכדו אמיר שפירא ( )20 כקצין־
טיס. השבוע עזב אותו סרן מסיבה אחרת,
ברית־מילתו של אחד מבני הטייסים,
ונסע שוב אל בית שפירא בפתח־תיקווה,
לבשר כי מטוסו של שפירא נפל והתרסק
ליד סג׳רה בשעת טיסת־יחיד.
שוב היה הבית מלא וגדוש באנשים.
על השולחן הכבד והארוך הונח כעבור
כמה שעות ארון צבאי מכוסה דגל תכול־לבן
ועליו נרות דולקים. לידו ניצבו
בדממה שעה ארוכה סבו ואביו של הטייס.
מסביב ישבו חבריו לקורס־הטייס.
סיפר חגי, חברו הוותיק של אמיר :
״בעצם הוא לא נשתנה מאז ילדותו, הוא
רק התפתח.״ הוא היה, לדברי חבריו,
״מארגן טיולים ביולוגיים״ .באחד הטיולים
הביולוגיים מצא אמיר שועל קטן וחולה.
הוא הביא אותו הביתה כדי לאלפו כחיית־בית.
שנה תמימה טיפל אמיר בשועל,
עד שבאחד הימים שמע השועל הקטן
יללות ׳שועלים בפרדס, ענד, ונעשה חסר
מנוחה. אמיר הבין ושיחרר את השועל
הקטן. תחתיו בא כלב קטן וחום בשם פוטי.
בגמר בית־הספר התגייס אמיר לצבא,
״כדי לגמור אותו במהרה ולהיכנס לאו ניברסיטה
ללמוד רפואה,״ אך התנדב
לקורס־טייס. בתשובה לשאילה שיגרתית
של הקצין־הבוחן ״מדוע אתה רוצה ל טוס?״
ענה כי הוא רוצה להיות רופא־טייס,
לעסוק במחקר של תנאי טיסה
בגבהים ובמהירויות שונות ולבדוק את
השפעתן על גופו ונפשו של הטייס. הוא
נתקבל מיד.
בזמן האחרון נתעוררה אצל אמיר בעיה
שלא קל היד, לפתרה: לחתום או לא לחתום
על חוזה צבא הקבע י להשתחרר ולהיכנס
לאוניברסיטה, או לחתום לתקופה ארוכה
ולהישלח לחוצלארץ ללמוד רפואת טייס י
אלא שלא ניתנה לאמיר הזדמנות להגיע
למסקנה.

!וו 1

תאריך6.10.1955 :
סרטים ופול*!ן סקנד־ו
אן מארי סלינקו, סופרת לא נעדרת כי׳
שרון, אך גם לא ברוכה בגדולה, ישבה
יום אחד והחלה כותבת רומן שהשתרע
בסופה של עבודתה על פני מאות עמודים,
הפך להיות בסטסלר עולמי, כולל ישראל,
שקוראיה מחבבים מאוד כל זיבורית מחוץ
לארץ.
בין הממלכות שהתפעלו מן הסיפור על
אודות ממלכת נפוליון הגדול: הוליווד.
חברת פוקס המאה ה־ 20 קנתה את זכויות
ההסרטה של הרומן, מרחה אותו על פני
בד הסינמסקופ הרחב בסרט עתיד מש תתפים.
חשבון ההפקה של דזירה 3 :
מיליון דולר, שרובם הוצאו על תלבשות
מהודרות, תפאורה העשוייה לבייש כל
מלך, חי, מת או עתיד להיוולד.
בעצם, הסרט אינו הרבה יותר מאשר
סידרה של תמונות היסטוריות מפוארות,
שביניהן ובתוכן מתרוצצים גיבוריו: דזירה
(ג׳ין סימונז) ,נערה בת סוחרים, המת אר,בת
בנפוליאונה בונאפארטה הקורסיקאי
(מארלון בראנדו) ,עומדת על סף הנשואים
לו, נזרקת החוצה, מתגלגלת לידיו
של גנרל ברנדוט (מייקל רני) ,אחד מ שלישי
הקיסר נפוליון (שוב בראנדו),
מביאה לעולם את שושלת מלכי שוודיה.
הכוכב בראנדו, כדרכו, מאפיל על שאר
המשתתפים בסרט, משמיע כלאחר יד מק צועי
את השורות הרומן־זעיריות שהתס ריט
שם בפיו, אך עושה רושם שהוא נהנה
מהן בהרבה פחות משנהנה הקהל לראות
אותו.
אנשים 6חברי קיבוץ נחל עוז, שהתרשמו
קשות מהכנסתו הזעומה של מלך־ד,גלידה
שימחה ויטמן* לפי ספר־ד,נישומים
( 382ל״י לשנה) החליטו לשלוח לגלידאי
המפורסם מיכתב־תנחומים בזו הלשון :
״הזדעזענו לשמע הידיעה המרעישה שאתה,
שליד דוכנך בילינו את מיטב שעות חופשותינו,
נמצא במצוקת־רעב. מאחר שנה נינו
מתוצרתך במשך שנים רבות, איננו
מרשים לעצמנו לתת לך לגווע. אי לזאת
החלטנו ...לשגר לך חבילת מזון הכוללת :
1כיכר לחם 0.75 קילוגרם בצל מצרי :
0.8קילוגרם תפוחי־אדמה 2 :פילפלים
— כל זאת מתוצרת משקנו. ונהיה מוכנים
להיחלץ לעזרתך בכל שעת מצוקה( .חתום)
ועד ההצלה בנחל עוז.״
• בטורו העיתונאי מה נשמע כלל
העיתונאי דן כן־ אמוץ ברכות לשנה
החדשה. הוא בירך, בין השאר, את בעל
הכתבה המצויירת של הארץ, שימעון
צכר, ואת כתב העולם הזה כרוך נאדל.
הוא נדהם כשראה כי בשבועון הנדפס
דבר השבוע, הושמטו שני שמות אלה,
מבלי שהודיעו לו על כך מראש ...בינתיים
מצא צבר דרך להתנחם: הוא וקריקטוריסט
נוסף, שיל (״דוש״) גרדוש, התחילו
ללמוד לנגן על גיטארות, והם מקווים
להקים בעתיד תיזמורת קריקטוריסטים
(או אולי קריקטורה של תיזמורת).

״נכל טינופת נכ

!״ שורר, שקרא את המיכתב, פרץ
לחדרו של גליקשטיין ושאל אותו כיצד
העז לכתוב מיכתב כזה. לעיני שני כת בים,
עורך־הלילה חגי אשד והסופר־ד,כלכלי
ברוך הדר, אמר שורר :״אתה גס רוח!״
גליקשטיין לא נשא בשלווה מישפטים
מסוג זה, טפח על השולחן והשיב :״אתה

״העולם הזה״ 938

מיכה, מספיד את נכדו הטייס, אמיר שפירא, שנהרג בתאונת אוויר. הסב, האב והארון.

* מייסד

מפעלי, גלידה

ויטמך,

חשבת פעם מדוע
אחיו ת הרישוי של מכוניתך
צהובות?

כשכל המוצרים והשרותים הטובים ביותר
למכוניתך הם צהובים -זה טבעי בהחלט.
את הדלקים,את שמני המנוע לסוגיהם׳
(גם שמני מנוע סינטטיים) ואת המיס
המזוקקים באיכות הגבוהה ביו תר-
תמצא בצד שרות נאמן ומסור בתחנות
בצבע הצהוב.
הצהוב של ״פז״ -הצבע של החברה
הגדולה ביותר לשרותי אנרגיה בישראל.
חוץ מז ה -הספ רו ת בולטות יותר __
על רקע הצהוב ...

שרותי אנ מי ה

*ילוו*מן זרל>זטץ ן

נעות הזוהר נמצאה מוטלת

נגן צינורי כשהיא
ער סו המוות

מוגה זי לברש טיין
בימי הזו הר

חזרה לתחילת העמוד