גליון 2250 מתאריך 15 באוקטובר 1980

בורג עד הכוונת

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ העורך הראשי: אורי אבנרי ראש המערכת: יוסי
ינאי עורך־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: לילית כוארון
צלמי מערכת: ציון צפריר ונידה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ. תל־אביב, רחוב בן־
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

בשבוע, שעבר. מסרו העיתונים כי
שופט ציווה לעצור עורך־דין ותיק ומנו־בד,
שנחשד על־ידי המישטרה בכך שביקש
לגנוב רכוש מן הכספת של לקוחה,
שנפטרה.
השופט גם החליט לאסור את פירסום
שמו של עורך־הדין, בטענה שיש בפיר-
סום כדי לגרום לו נזק חמור.
איני בטוח אם החלטת השופט היתה
בהתאם לחוק. אך אני בטוח כי ההחלטה
גרמה נזק המור לכמה עורכי-דין אחרים.
כי ברגע שאותה ידיעה פורסמה ברבים,
החל מישחק־הניחושים הגדול. תוך יממה
אחת שמעתי את שמותיהם של ארבעה
עורכי״דין שונים — כולם מכובדים
וותיקים. בעלי־סוד סיפרו לי כי עורך״
דין פלוני נעלם מן השטח, ו״תמיד חשדתי
בו״ .על עורך־הדין האלמוני נאמר כי
נתפס בכמה רמאויות וגניבות. וכן הלאה.
עברו עוד יומיים, וכל עורכי־הדין, העיתונאים
ומי יודע מי עוד ידעו את שמו
של עורך־הדין העצור. השם נמסר מאיש
לאיש, והפך סנסציה. איסור פירסומו אך
הוסיף נופך לפרשה.
הוא גם עורר את החש; כי ״המיש־פטנים
מגינים זה על זה״ ,וכי השופט לא
היה מחליט כפי שהחליט אילו היה הנאשם
״רוכל בשם אבוטבול״.
נדמה לי כי מיקרה זה מוכיח שוב את
טענתנו, כי איסור פירסום שמו של חשוד
אינו סותר רק את רוח החוק ואת חופש״
המידע — אלא הוא גם יכול להסב נזק
חמור לרבים.
פרשת אהרון אבו־חצירא מטילה אור
על עניין זה מזווית אחרת. נניח שהיה
קיים חוק לאיסור פירסום שמותיהם של
חשודים. האם יתואר מה היה קורה
במיקרה זה ז
בזה אחר זה נעצרו ראשיו של מישרד־הדתות.
אחר־כך נחקר השר עצמו. העיתונות
היתה מדווחת כי ״נאסרו פקידים
בכירים במישרד ממשלתי,״ וכי ״המישטרה
טוענת כי שר מסויים קיבל שוחד.״
לא זה בלבד שלא היתד. במיקרה זה
כל אפשרות לפקח על המתרחש בפרשה
ציבורית בעלת השיבות ממדרגה ראשונה,
אלא שהארץ היתד, נופלת קורבן ל־חרושת־שמועות
שלא תתואר. הדבר היה
מעכיר פי כמה את האווירה הציבורית,
יוצר מצב כללי של חשדות והחשדות,
משבש לחלוטין את התהליכים הדמוקרטיים.
החל בראש־הממשלה וכלה באחרון
השרים, היו כולם נופלים קורבן
לשמועות זדוניות.
אני מקווה שעם פרישתו של שמואל
תמיר ממישרד־המישפטים מת גם רעיון-
נפל זה, שנהנה מתמיכתו — כמו כמה
צעדים אחרים להגבלת חופש־העיתונות.

כמו בן־גוריון
ובגין

תמיר עצמו אינו יכול, כנראה, להניח
לנו. גם אחרי פרישתו, הוא מזכה אותנו
במטר בלתי־פוסק של השמצות.
בראיון שהעניק לישעיהו בן־פורת בה
עו ל ם הז ה 2250

ידיעות אחרונות הקדיש לנו פרק נכבד.
הייתי מתעלם ממנו, כי שוב אין צורך
להתווכח עם האיש. אך יש בדבריו כמה
סילופים הנוגעים להעולם הזה, ואין להש אירם
בלי מענה שמא תתפרש השתיקה
כהודאה.
הנה דבריו של תמיר, המתייחסים לשבועון
(להבדיל מהשמצותיו המכוונים
נגדי אישית, שאינו מוצא צורך להתייחס
אליהם) :
״שום רומן לא היה עם אורי אבנרי!
לא היו דברים מעולם!
״בתקופת המישפטים בעלי אופי ציבורי,
העולם הזה ראה בהם הזדמנות לא־רגי-
לה לסקופים, בעוד שחלק גדול מהעיתונות
לא כיסה את המישפטים.
״העולם הזה כיסה את מישפט קסטנר
כיסוי נרחב ואוהד מאוד. ואם אתה מכיר
את תולדות העולם הזה, אין לך, דומני,
אישיות ציבורית ב־ 30 השנים האחרונות,
שבפרק־זמן מסויים לא היה הגיבור המהולל
של עיתון זה, ואחר־כך גם האיש המוש מץ
ביותר. זה נכון לגבי דויד בן־גור-

שורת המתנדבים, אירגון קטן שמילא תפקיד
מסויים במשך כמה שנים, אך הוא
היה חלק ממערכה גדולה שהתנהלה אז בין
העולם הזה ובין צמרת המישטרה. בנו של
דויד בן־גוריון, שכיהן אז כסגן המפקח
הכללי של המישטדה, העדיף להגיש את
המישפט נגד המתנדבים, שפירסמו בקלות־דעת
חובבנית חומר שלא ניתן היה להוכיחו,
תחת להגיש את המישפט נגד העולם
הזה, שעשה עבודת־חקירד, מיקצועית
ושפירסם שורה ארוכה של האשמות נגדו.
תמיר לא נכנס לפרשה זו במיקרה. אני
אישית שיכנעתי — בקושי רב — את
ראשי שורת־המתנדבים, אליקים העצני
ודויד ארנפלד ז״ל, להטיל את ההגנה על
תמיר. העצני התנגד לכך תחילה בכל
תוקף, מתוך הערכה מסויימת לתמיד.
מישפט קסטנר נפל בחלקו של תמיר
בזכות ראובן (״רומק״) גרינברג המנוח,
איש לח״י, שהיה אחד המודיעים החשובים
של העולם הזה. רומק הביא לתמיר את
מלכיאל גרינוולד, שנגדו הגיש היועץ
המישפטי, חיים כהן, את תביעת־הדיבה.
היו לתמיר הישגים חשובים במישפט
זה — אך איש לא היה שומע עליהם,
לולא העולם הזה. העיתונות התעלסה מן
המישפט. רק הסיקור השבועי של העולם
הזה, שהקדיש לפרשה את שעריו ואת
עמודיו, שבר את קשר־ד,שתיקה והפך את
המישפט למאורע פוליטי חשוב ביותר.
אגב — תמיר הפסיד בשני המיש־פטים,
בניגוד לרושם שהתקבל בציבור.
שורת המתנדבים הפסידה במישפט בבית-
המישפט המחוזי, וגרינוולד הפסיד במישפט
בבית־המישפט העליון.
יש עשרות עדים לטיב היחסים שהיו
קיימים אז בין תמיר ושבועון זה. במהלך
המישפטים, שנמשכו כמה שנים, לא
היה כמעט יום שבו לא התראו תמיר
ואנשי העולם הזה — אם במערכת השבועון׳
אם במישרדו של תמיר, ואם בביתו
ברמת־גן. שגי כתבים של העולם הזה
עסקו בתקופות מסויימות כמעט באופן
בילעדי בענייני תמיר — עימנואל פרת,
כיום עובד הטלוויזיה, ואלכס מסים, כיום
מנהל חברה להפצה ולאירגון סירטי־קולנוע.
תמיר
לא הסתפק במה שנכתב עליו.
הוא היה בא למערכת לקרוא ולערוד את
החומר, ולא פעם ניגש ישר לדפוס והכתיב
לעובד־הלינוטיפ תוספות ותיקונים ל

אורי אבנרי !״
יון, משה שרת, ואפילו מנחם בגין, ונחום
גולדמן, ויגאל אלון, שבתחילה היה ה אליל,
ואחר־כך היו שם צילומי-זוועה
שלו. זה נכון לגבי נתן ילין־מור, ויצחק
רבין, ואריק שרון, ועזר וייצמן.
״גם אני זכיתי בשעתו לכיסוי אוהד,
ובתקופה קצרה גם ייצגתי, כעורך־דין, את
העולם הזה במישפטים
אפשר רק להתפעל מן המצח הנחושה
של בעל הדברים האלה.
העולם הזה לא ״כיסה״ איזשהם מיש-
פטים של תמיר. העולם הזה עשה אותם,
פשוטו כמשמעו.
המדובר בעיקר בשני מישפטים, שהרעידו
את המדינה ושמילאו תפקיד חשוב
בעירעור שילטון־היחיד של דויד בן־גור-
יון, שבו ראינו אז סכנה לעתיד ה דמוקרטיה.
מישפט
עמוס בן־גוריון הוגש אמנם נגד

מאמרים עליו. בתוספות האלה לא חסרו
מחמאות לעצמו.
יחסים מיוחדים אלה נמשכו כמעט עשר
שנים. ב־ 1953 כבר היה תמיר בן־בית ב־העולם
הזה, ושיתפנו פעולה בכמה סוגיות
— כגון המילחמה נגד הצעת חוק-
ביטחון־ר,מדינה שהוכנה אז על-ידי חיים
כהן, ושד,טיל עונשים מפליגים על עבירות
רבות בעלות אופי פוליטי( .מי היה
חולם אז שיבוא יום ושר־המישפטים שמואל
תמיר יביא לחקיקת חוקים קיצוניים
עוד יותר באמתלה של ״מניעת טרור״!).
חיים כהן נבחר על־ידינו כאיש־השנה
תשי״ג. איש־השנה תשי״ד היה ישראל
קסטנר — ובכך הפך העולם הזה את
מישפט־קסטנר למאורע העיקרי של .1954
שמואל תמיר עצמו היה איש־השנד, שלנו
לשנת תשט״ו, ב־. 1955
הקשרים נמשכו עד סוף שנות דד 50׳.

אז החליט תמיר לנטוש את דרך המאבק,
והתחיל בדרכו אל המימסד, תוך ניצול
תמימותם של רבים וטובים שהאמינו לו
שהוא הולך להקים ״מישטר חדש״.
מובן שאז חדל לעניין את העולם הזה,
שהמשיך בדרכו.

מלבון
^ עד שרון

עד רקע ז ה יש עניין פסיכולוגי
בחלק השני של הקטע המצוטט, שבו משייך
המיר את עצמו לשורה נכבדה של גדו־לי־המדינה
— שהעולם הזה הילל אותם,
כביכול, ולאחר מכן השמיץ אותם.
חוששני שאין כאן רק אי־הבנה טוטאלית
של תפקידו של עיתון. יש פה גם
גילוי מעניין של עולמו הרוחני של שמואל
תמיר עצמו.
לעיתון לוחם ועצמאי אין ״גיבורים״.
הוא מסקר מאורעות. כאשר אדם ממלא
תפקיד חיובי במאורע מסויים, מובן שהוא
משתקף בדיווח באור חיובי. כאשר הוא
ממלא תפקיד שלילי, הוא נראה שלילי.
למשל: פינחס לבון נראה באור שלילי
מאוד, כאשר כיהן בתפקיד שר־הבי-
טחון. העולם הזה כינה אותו בשם
״מהגוני״ ,מפני שאמר פעם בכנסת כי
בחיפוש שנערך בביתו של ערבי, שבו
נהרס הריהוט של האיש ,״לא נשברו
רהיטי מהגוני״.
אותו לבון עצמו מילא תפקיד חיובי
ביותר בימי הפרשה הגדולה, ואז השתקפה
דמותו מעל עמודי העולם הזה באור
חיובי ביותר.
הוא הדין לגבי כל אותה רשימה מפוארת.
העולם הזה העלה על נס את משה
שרת כאשר היה לו אומץ־הלב להתייצב
מול בן־גוריון ומדיניותו ההרפתקנית, אך
הוא זכה בביקורת חריפה כאשר נהג
בפחדנות( .פעם קבע שרת כי גילויי העולם
הזה על היוזמה להפגישו עם גמאל
עבד־אל־נאצר הם ״שקר גם, כמו כל
הידיעות של העולם הזה) — ובאותו יום
עצמו רשם ביומנו הפרטי פרטים מלאים
על אותה יוזמה !).
העולם הזה לא ״השמיץ״ מעולם את
נתן ילין־מור או נחום גולדמן — פשוט
מפני שמעולם לא עשו מעשים שנראו לנו
כשליליים. עם מנחם בגין קיימנו תמיד
יחסים הוגנים, אף ששללנו את השקפותיו
ודרכו.
דוגמה קיצונית היא דרכו של אריק
שרון. היתד, תקופה שבה קיים יחסים הדוקים
עם אנשי־שלום כמו עמום קינן, ודיבר
על האפשרות להקים גוף פוליטי חדש
שיביא את השלום. אז ניהל גם משא־ומתן
עם משה קול, שהוא יונר, לכל־הדעות.
בשנים האחרונות שינה את טעמו (או
הסיר את המסווה) והפך בעל דעות שנודף
מהן ריח פאשיסטי.
בוויכוחים על עניינים צבאיים נראה
לנו לא פעם ששרון ממלא תפקיד חיובי,
ודיעה זו השתקפה בדיווח השבועון.
פעלו בעניין ההתנחלות, לעומת זאת, נראה
לנו כאסון לאומי — וגם זה משתקף
בדיווח.
את יגאל אלון חיבבנו תמיד. הדיווח
עליו היה לרוב חיובי, מפני שמעשיו היו
חיוביים. כאשר איכזב בתפקיד שר־החוץ,
לא היה מנוס מלדווח גם על כך. לא היו
שום ״צילומי-זוועה״.
נראה שדווקא הרשימה המוגשת על־ידי
תמיר מדגישה מחדש את העיקרון היסודי
של העולם הזה, המתבטא בסיסמה ״בלי
מורא, בלי משוא־פנים״ .כך צריך עיתון
לנהוג. זהו אל״ף־בי״ת של עיתונות טובה.
אך יש בהערתו של תמיר זווית פסיכולוגית.
ידוע שכל אדם מחפש אצל זולתו
את הפגם העיקרי של עצמו, תופעה
שחכמינו הנציחו אותה בפסוק ״כל
הפוסל במומו פוסל״.
מי שמכיר את דרך־חייו של תמיר אינו
מתרשם שתכונת־האופי העיקרית שלו
היא הנאמנות למוסד או לרעיון. כמעט
כל מי ששיתף עימו אי־פעם פעולה הפך
שונאו המושבע. האנוכיות המוחלטת שלו
מביאה אותו לניצול בני-אדם, שאותם הוא
זורק בלימונים סחוטים אחרי השימוש.
אדם כזה יחפש אצל זולתו את המום
של עצמו. וכך, בתיאור המוזר הזה של
יחס העולם הזה למנהיגים פוליטיים, הוא
נתן למעשה תיאור מדוייק של שיטתו
שלו.

פינקולדה אמיתית מרוכזת מרוכזת..
@ 5 6ו 01ו))401131101

רק להוסיף רום ולשתות.
מכחכים סוים אל 3דם -
עם האו״ב
לפגישות עם יאסר ערא־היסטוריה. יש פאת

היוצא חוצץ נגד פגישתם של
חברי־הכנסת תופנק טובי וצ׳ארלי
ביטון עם יאסר עראפאת, מוטב
שיטול קורה מבין עיניו. האם מנהיגים
יהודים וישראלים לא נפגשו
עם צוררי עמנו כדי לקדם את סיכויי
השלום וההצלה?
האם הרצל, וולפסון, ז׳בוטינסקי
ואחרים לא נפגשו עם צוררים רו סים,
אוקראינים וגרמנים? האם,

10 פינקולדות משגעות מכל בקבוק.
חפשו
את הבקבוק הירוק!

חש 1נ שיהיה בנית
המפיץ:

כרמי צבי־אחים סגל בט״נז. חל־אביב,ווד גדרה . 8טל 7־ 657706־03

״העולם הזה 2248
פגישה שכזאת

המנון ה ״ ש ו ^181190* ,
1111־ 0קוסמוויקה ו פזי קוו
ספחת 1שי - 0ון 01ח1ויקה -פדיקור 10י1ן 1ו |
הוצאת שער בחשמל (אפילציה)

סלון וחבו! יוסי

תסרוקות, תספורות,החלקות,לסול,
צביעה,פסי,טיפול פנים, איפור,
הוצאת טיער בנ! 1עוו ה

*הננוז נ 7ו מ *
גוסיויס ע מ מיי ם • עורות מ עול ה•
תל-אוביב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190

רמת־גן הרצל 86 מול בניו רזורזזים ״סלון אוהי׳

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פי ר סו ם אי די א ל

תפילה לא ל דה

הזמנה שנוא׳ לנצל:
ריהוט ע תי ק: א רונו ת, שי דו ת,
וי ט רינו ת, ש עוני ם, כ לי נ חו שתועוד

ציורים ולי טוגרפיות: רו ביו,
ברגנר, מ אנ ה ־ כ ץ, פ ר אנ ק ל, גו ל ד מן, אבל,
פן ועוד

פסלי ברונזה: ע בו דו ת ב רזל
אמנותיותל בי ת ו לגן, צי לו מי ם,
ת ח רי טי ם...

אבן גבירול 110 תל־אביב
ופינת אנטוקולסקי)
טלפון 771118 ,217117

׳אי׳זלע׳י*
שי 42 5151

יצלקוחזתללא הוצאת הבלים

להבדיל, לא נפגשו מנהיגים ישראליים
עם יורשי הנאצים — ש חלקם
נאצים פעילים — ועם מנ היגים
פאשיסטים, ראשי החונטה
בארגנטינה ומנהיגי האפרטהייד
בדרום־אפריקה?
שלום לא עושים עם ידידים,
אלא עם אוייבים. כמובן, בכמה
סייגים: שלא תהיה בפגישה כניעה,
התרפסות, התבטלות עצמית,
בגידה וכר. האם שגרירנו באו״ם,
הפרופסור יהודה בלום, נוטש את
אולם המליאה כל אימת ששוהים
בו נציגי אש״ף וצוררים אחרים?
האם אינו עונה לנאומיהם?
פגישה פומבית, לא רשמית, בננס
בינלאומי, לא יתכן שתהיה
בבחינת בגידה יותר מאשר פגישותינו
עם המצרים ובעתיד עם נציגי
עמים ערביים אחרים. יתכן אף
שיש בה פריצה לכיוון בלתי ידוע,
ואולי לשלום.
דן יהב, תר־אביב

פתוח גם בימי שישי, שבה.
הכתובת ז ניר־עם, רח׳ אורנים 37 טבעון,
טל 931751 .־04

יאסר עראפאת למען ניצחונו
של ח״כ שימעון פרט
בבחירות.

אל לנו לשכוח שראש־הממשלה
היקר שלנו, שהיה שר־החוץ שלנו
ועכשיו הוא שר־הביטחון שלנו —
כשאינו שוהה בבתי-חולים עקב
התקפי־הלב הקלים המזומנים שלו
— הוא גם ראש מפלגת הליכוד.
על־פי סקרי דעת־הקהל האח רונים
— 85 אחוז מתושבי ישראל,
שלא לדבר על היהודים ברחבי העולם,
משתוקקים שמנחם בגין
היקר יחזור להיות מעורר־המד,ומות
המוכר והטוב, המשליך אבנים
בבניין הכנסת, תחת שיישב
בכנסת ויאמץ אל ליבו את שני
השרונים פלאטו ואריק — ״יחזיק
ידיים״ עם הגברת גאולה כהן
ויהפוך את ישראל ל״מנודה״ של
העולם כולו.
במטרה לשנות את דעתנו, מתכנן
בגין מערכת־בחירות גראנדיו־זית.
אם לשפוט לפי הכרזותיו, י־אם
לסמוך על מחלקת ״התרגילים
המלוכלכים״ של מישרדו, לא אופתע
אם ראש־הממשלה שלנו יפתיע
אותנו בגילוי תוכנו של מיב-

תב סודי ביותר במהלך שבוע הבחירות

״יאסר עראפאת, מנהיג אירגון
השיחרור הפלסטיני — אל שימ־עון
פרם, מנהיג מפלגת העבודה
הישראלית. איחולי הלבביים, שינד
עון היקר. יעניק לך אלוהים כוח,
עושר, בריאות ושלוות־נפש במאבקך
נגד יצחק רבין על מנהי גות
מפלגתכם!
״הגיע לאוזני כי לפי הכרזותיו
של ראש-הממשלה שלכם, מנחם
בגין, ממיטתו בבית־התולים, אתה
תומך בהקמת מדינה פלסטינית
עויינת בגדה המערבית וברצועת
עזה — ועל כך תבורך! שמחתי
לשמוע שאתה מתעלם מאזהרותיו
של ראש־המ^שלה בגין, ואינך
מתייחס להצהרותיו שמדינה פלסטינית
כזאת פירושה השמדת ה מדינה
היהודית בעזרת הפטרדדד
לרים האמריקאיים, נשק הנפט ו...
כן, אפילו הפצצה האטומית.
״ייתכן מאד, שימעון היקר —
כפי שמדגיש ראש־הממשלה בגין
— כי פירושה של מדינה פלסטינית
שכזאת יהיה הרחבת האימפריה
הרוסית מלייפציג, דרך
קבול ועד לירושלים. אולם, כ מנהיגה
של מפלגה סוציאליסטית,
איו לך מה לחשוש מפני עמיתיך
הקומוניסטים.
״לצורך קידום ההבנה והרצון-
הטוב אני מבטיח שלא להניף את
דגל הטרור שלנו על גג הרבנות
הראשית, ושלא להשמיע את ה־הימנון
הטרוריסטי שלנו בשעות
מנוחת־הצהריים, בין השעות 4—2
אחרי־הצהריים בבירתנו, ירושלים.
״הריני מתפלל לאללה להצלחת
מפלגתך בבחירות הכלליות ה באות•
מחבך אותך ומנשק על שתי
לחייך, דודנך יאסר עראפאת.״
יוסף שריק, תל־אביב

ישראל ׳80
תיאור דמיוני — כל קשר
בינו לגין המציאות מיקרי
בהחלט.

מהי ישראל? 1980 אתה ממונה
על ההגנה המרחבית בשטחים.
ערב אחד אתה יוצא מבית־אל
זד, או אחר עם נשק ביד, מסתיר
את הכיפות הסרוגות ואולי אף
מורח את פניך בעפר. אתה במארב
לאוטובוס גדוש בפועלים ערביים
השבים לכפריהם בתום יום
עמל קשה בגבול הירוק, ואתה
יורה בהם, פוצע אחדים מהם. אתה
שב לבית־אל, עושה טוש, שוטף
את העפר מפניך, ואשתך החסודה
מכינה כוס קפה שחור. אתה לובש
בגדים נקיים, חובש את כיפתו ה סרוגה׳
מתפלל ויוצא לתל־אביב,
לירושלים או לחיפה, לסידור ענ יינים
בבית הקסטל, במצודת־זאב,
במישרד החקלאות או במישרד־הביטחון
ואיפה לא. ואתה מפגין
את שריריך הפטריוטיים בחוצות
הערים. זוהי ישראל ! 1980
יצחק סוכוד, תל־אביב

בעיקבות נללתגלת
איראן -סירא? חחידקל מילחמח על
(״חעולס חזח״ .)2248

על הסיבות למילחמה כתבתם,
בין השאר, את הדברים הבאים:
״היא (המילחמה) אישרה מחדש
לקח ששום אומה בעולם איננה יכולה
להתעלם ממנו: חולשת צבאית
מזמינה תוקפנות״.
דומה שלפי עמדתכם אין לקח
זה חל על אומה אחת בילבד —
ישראל, משום שאחרת קשה לי
להבין את עמדתכם בשאלת הגבו־
(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם

הזה 2250

למישהו מיוחד, משהו מיוחד...

כרסום סרגיר ר כ אי טיראן

רק בטלויזיות הציבעוניות של 50^1¥
תמצא את ווו 700 וו\זו ,70 השיטה
הבלעדית המקרינה את התמונה
בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה
חדה ובעלת בהיקות גבוהה בצבעים
טבעיים.
לבחירתו מספר דגמים חדישים
בגדלים שונים ובעיצוב מרהיב:

״ 27־ 5ק 0 \/ 1\/1-2711
• 3שיטות צנע:
ו7ו\* 1/8£0/ק אוטומטי
7$0ו\ו אוטומטי להקרנת טרטי וידיאו
מארה״ב בשילוב מערכת וידיאו ביתית
17 וז 5 0דגם 81.- 77א4ווו3ז86
• יחידה בקרה משוכללת.

בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
כניסות ויציאות וידיאו ואודיו.
מגבר פנימי בעל עוצמה של 8ואט
המאפשר חיבור רמקול חיצוני.
יחידת בקרה מרחוק רב־תבליתית, בעלת
אפשרות לקליטת 12 תחנות, צנע,
בהירות, עוצמה, השתקת קול, ניוון
אוטומטי, הדלקה וכינוי.

״1<\/-20321\/20 -1£

ב שיטות צנע 80 :זוו)/וצו** 1/5£0ק
אוטומטי.
לחצני מגע לבחירת תחנות.
בורר מתח אוטומטי למניעת. קצר.
רמקול ץ3צו\ 7 * 0
יחידת בקרה מרחוק רביתנליתית.

״1<\/-20201\/20 - 1£
• 3שיטות צבע:
^** 1/8£0ק -אוטומטי 780 ,א
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

״1842 £-18־/ץ<1
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אפשרות התאמה אוטומטית של בחירות
המסך בהתאם לתנאי התאורה בחדר בו
נמצא המכשיר.
• יחידת בקרה מרחוק.

0 0 1 0 1 *1ז\8011

״1^ - 1400 £-14
• מכשיר נייד.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אנטנה זסט /ס ס/ו

בוא לראות ולשמוע הדגמה באולמי התצוגה של סוני:
הל־אביב: מגדל שלום, רה׳ אחד העם .9
חיפה: קרית אליעזר, ככר מאירהוף .35
ירושלים: קרית משה, רה׳ ימין אבות .6

אין במו שוני.

11ו *ובץ 05111:1

מכחכים

2250

(המשך מעמוד )4
לות: התביעה לחזרה לגבולות ה־4
ביוני, הקמת מדינה פלסטינית וכד.
אירית ריינהר, צתח־תקווה
9הקמתה של מדינה פלסטינית
לצד מדינת־ישראל, תוך הכרה
הדדית והסכם שלום, אינה מחלישה
את ישראל ואינה מזמינה
תוקפנות. ההיפך.

)1מספר ״על ברנשים וחתיכות״
(ש״מ); )5היום שאחרי
החגים הרגילים ; )10 כינוי
מליצי לברק ; )11 אדון
פולני ; )13 טרמינולוגיה פרית!
)14 שם פירוש ידוע ל״שולחן
ערוך׳ (ר״ת); )15 זמן; )16
קן בעצים לביצי חרקים ; )18
התלהבות, להט; )20 גלימה,
בגד לאנשים רמי־מעלה ; )22
אחד השוואים ; )24 צנוע ; )25
צמח, שיגשג; )26 שם ארץ
ערבית, כינוי לדרום ; )28 הדר
ותפארת ; )30 דומיה ; )31 מדינאי
בורמי, שהיה מזכיר ה־או״ם;
)32 עצמים מרחפים בחלל;
)34 דרוס! )35 קנה דק
בפרח הנושא עליו את האבקן;
)38 משל ומופת; )39 תבלין׳
למשקה; )41 זז מן הדרך;
)42 טענה לביטול פסק־דין ;
)43 רעננות; )45 עניין מסובך
ומבולבל; )47 קיטור; )48
הרי; )50 מעצי היער הגדלים
בארץ; )51 אנקול; )52 כיפת
סלע ; )54 עליו התפלל חוני המעגל;
)57 זרע של קיקיון;
)61 צעד! )62 פילוסוף ומתמטיקאי
בריטי בן זמננו (ש״מ);
)64 אבן־יקרה ; )65 הסר כל
ספק )66 :בת־הקול ; )67 מערב;
)69 חור צר; )70 הבא
לידי ממשות; )72 קיבוצו של
המלחין דוד זהבי; )74 שקד;
)75 דבור, אמירה ; )77 פגיעה
קשה ; )78 דיור לנוודים ; )81
אסוך, משפך לסיכת מכוניות!
)83 קיים ; )85 קידומת לשם
בורמי! )86 פרח־נוי; )88 חכמה
נסתרה (ר״ת); )89 מחזהו
של פיטר שיפר שהוצג בתיאטרון
הקאמרי; )91 חסר ערמומיות
; )93 התקרב ! )95 התאגדות
לשם התקוממות; )96
גוי שהתייהד! )98 פתח עמוק;
)100 בשבילה ; )102 בסיס ;
)104 שבר־כלי, חומר ישן ובלח
)105 :סוג נשק.

מילהמת איראן־עיראק נותנת לישראל
הזדמנות כפולה: לחסל את
התשתית הגרעינית של עיראק לשנים
רבות ולפצפף את החזית המזרחית
(קודם כל את סוריה ו־אחר־כך
את כל מי שיצטרף אליה
— ירדן, סעודיה, לבנון וכר) .מדיניות
הפרופיל הנמוך היא מדיניות
של בת־יענה. כאילו שאין
רואים את ישראל. כאילו שלא
מצטיירים ומתארגנים כדי להכותה
בזמן ובתנאים הנוחים ביותר
לאויב.
מדוע צריך לתת לאויב את כל
התנאים הנוחים, במקום לנקוט
מדיניות של יוזמה נגדו? מי יודע
מתי תהיה הזדמנות נוספת ליוזמה
שכזו. את מחירה של מדיניות
בת־היענד, ישלם כל בית ישראל,
כמ בעבד. האם אי־אפשר ללמוד
לקח? לכן יש לחסל את ...ו־לפצפץ

ע מי לי בנ ה, עין־חרוד ־מאוחד

העובדות הנ״ל. בעיקר התעלמה
מהעובדה שמדיניות העיריה —
לפיה אין להוסיף חדר ברמת־אביב
ג׳ — התקיימה, וכי באותם מק רים
בודדים שבהם נענו הוהרים,
נעשה הדבר מסיבות פדגוגיות,
רפואיות ופסיכולוגיות, ולא מנימוקים
שהעולם הזה נטלם מ־לקסיקון
לענייני מילחמות וקרבות.

רוני רימון,

דובר עיריית תל־אביב
• על־פי המידע שבידי העולם
הזה, כל הפרסים שפורסמו בתשקיף
היו נכונים ואילו הסבריו של דובר
העיריה אינם מדוייקים.

אוויר ע בור
סיבוב נוסף גמילחמה
שבין ״עכשיו״ ל״נמר של
הזה״
נייר״ (״העולם
.)2244

התקפתו אחוזת־העווית של נמר
של נייר על הספד חמצן של פרץ
בנאי היתה דוגמה׳לביקורת בלתי-
שקולה. פרץ בנאי הוא משורר
מחונן, שהצד ה״עדתי־מזרהי״ ב
לטובת
הילד־ם
בעיקבות התשקיף ״צ׳יצ׳
נכנע להורים״ (״העולם
הזה״ .)2248

ראש ׳עיריית תל־אביב לא ניהל
מילהמה נגד ההורים ברמת־אביב

בעל מדור עומר
חמצן או חנקן?

מאוגד :
)1משוררת הכנרת ! )2
ממהר; )3בן־נח, אבי עמי
המערב ; )4קידומת הולנדית;
)6נוזל המשמש לרפואה ; )7
תנועת האוויר בטבע ; )8שן
חותכת ; )9צמר הכבשים ש נגה;
)12 שמן האדמה; )15
חלק העץ הנושר בשלכת )16 :
פסל ; )17 כלי נגינה של מיתרים
וקשת )19 :כלי נגינה
עתי ק ; )20 בן־מין ; )21במוסקבה
— לאט, בקצב מתון
ושלוו; )23 קבוצת אנשים מ מוצא
אהד; )24 עיר מלוכה
כנענית בתקופת כיבוש הארץ;
)26 שם שושלת של מלכים
במצרים; )27 נודד; )29 אני
אוסר (לטינית) — עיכוב הוצאה
לפועל של חוק ; )30 פרט,

חלק להשלמה ; )33 מופיע
לעתים רחוקות ; )34 קומיסיון ;
)36 פחד; )37 מעוקר, מי שנטלו
ממנו אשכיו; )40 אדמת
הול נודד )41 :מרח ; )44 קיר־מגן;
)46 עוף טרף; )47 כוח
עליון; )49 יחידת התנגדות
בחשמל; )50 מבצר חרב ליד
ראש־העין ; )53 רובע ; )54
מחשוף; )55 קוץ; )56 רצועה:
)58 למזכרת ; )59 בעל שנבגד;
)60 סרח עודף בבגד;
)62 ירד בצורה ספרותית ; )63
ראשי תיבות של מטבע ישראלי
שעבר אל ההיסטוריה)66 :
שמה של הברכה שמברכים על
הלחם ; )68 אישה של הלנה

היפה ; )71 נשק לקרב פנים־
אל־פנים; )79 תואנה; 06
זעיר; )77 שושלת קיסרים בסין,
משלה בשנים ;1644—1367
)79 מחולל הרפורמציה הפרוטסטנטית
בגרמניה — תרגם
התנ״ך לגרמנית (ש״מ))80 :
שנון )82 :מלכודת ; )84 היה

מלא המולה ותנועה !
אנרגיה קורנית ; )87 נעלה ;
)90 קנה הגרון מתחת ללוע ;
)92 תוצר לאומי גלמי (ר״ת);
)94 מגן, צנה ; )96 הלוקח בסתר
רכוש זרים ; )97 חסר-
דעת ; )99 שיח הדפנה ; )101
האות החמישית בא״ב; )102
ככד )103 ; ,תו בסולם ׳התווים.

ראש עיר להט
לקסיקון לענייני מילחמות

ג׳ ולכן גם לא נכנע להם. בשל
מחסור בכיתות לימוד הוחלט לר שום
לכיתה א׳ ילדים מרמת־אביב
ג׳ בבית־ספר ארזים, הנמצא בקרבת
מקום. ההורים התנגדו —
אך העיריה לא יכולה היתד, להיע נות
להם. בסופו של דבר, אחרי
שנידחו בבג״ץ, החליטו הורים לפנות
לוועדת־העירעורים בה חב רים
נציגי מישרד־החינוך והעיריה,
רופאה ופסיכולוג (כפי שהוצע
להם מזמן על־ידי העיריה) .מתוך
התחשבות בגורמים פדגוגיים, רפואיים,
ופסיכולוגיים, נענו שישה
חורים — וילדיהם לומדים בבית-
ספר רמת־אביב ג׳ ,בעוד 17 ילדים
אחרים לומדים בגית־הספר ארזים,
הדרישה ההתחלתית, שבגינה
ניהלו הורי רמת־אביב ג׳ מאבק
— היתה לבנות כיתה נוספת ב־בית־הספר
בשכונה, במקום שאינו
מיועד לכך. עמדה זו לא
נתקבלה גם עתה והילדים שבכל
זאת נרשמו לבית־הספר לומדים
בכיתות הקיימות.
נציג העיריה בוועדת־העירעורים
יכול היה, מטעמי יוקרה, להתנגד
לרישום אותם תלמידים לבית־הספר
רמת־אביב ג /אך העדיף
את טובת הילדים.
הידיעה שלכם התעלמה ממרבית

כתיבתו איננו פולקלור, אלא אמת
נפשית המשולבת בכלל מערכי
החוויה, התוכן והצורה של שירה
מודרנית מעולה.
אנו בטוחים, כי ספר זה ייזכר
זמן רב אחרי שתישכחנה ההשמצות
של נמר של נייר, שכשמו
כן הוא. את ה״חנקן״ שבדבר
מצאנו לא בספרו של בנאי, אלא
באוויר העכור שמילא את ה״בי־קורת״
של דן עומר.
נועה גוו־ביץ׳ ,מזכירת
עכשיו,״ תל־אביב
טדווירה ו1ורמד*ו 7 0בעברית
בעיקבות הצעותיו של ה קורא
חיים נקר בדבר
שמות עבריים למילים לועזיות
(״פורום העולם הזה״
.)2247

הנה הצעותי, שגם הגשתין לאקדמיה
ללשון העברית: טלוויזיה
— צופיה, צפי, צפיון; נורמא־ליזאציה
— תיקנון, הרגלה, מיס־לול
(״היחסים התמסללו״).
ד״ר עדו אכינרי, ירושלים
• 9וכה ייאמר: בצפיון ראינו
תוכנית מעולה נול התיקנון שבין
ישראל ון זצרייס. או: הנהלת ה־צופיה
פסל תוכנית על ההרגלה...

צער בעדי־ח״ס
לא להרביץ ולא לפגוע,
אלא לאהוב ולרחם, להגן
ולעזור.

נודע לנו שמוסד חינוכי, גן-
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם

הז ה 2250

שרת!1
לגברים

״מאז ששמתי
את ״שרתון״ על הכוונת
איני מחליף אותה
באף סיגריה אחרת.
אני אוהב את הטעם
המיוחד של ״שרתוך.
יש בה תערובת מעולה
של טבק וירג׳יניה
והיא נותנת לי
הנאה אמיתית.
עם ״שרתוך
קלעתי בול!״

מכחכים

אוריין
1 #י 1 1
1ה1

1בק ו 1ס

ש 1סיי ₪ס

(המשך מעמוד )6
חובה, השייך למישרד־החינוך,
ראה כחינוכי להדגים בפני היל דים
את משמעות יום־הכיפויים
על־ידי הריגת דג לעיני הזאטוטים.
האין מחנכינו יודעים שהילד נו טה
לחקות את המבוגר, כך שלא
יבין את הסבל ואת הכאב של ה חיה,
וכתוצאה מכך אף לא יבין
את סבלו ואת כאבו של חברו 1
אנחנו מחנכים לא להרביץ ולא
לפגוע׳ אלא לאהוב ולרחם, להגן
ולעזור.
כיצד יבין הילד הרך שכך יש
לנהוג בבעלי־חיים, כאשר מחנ כיו
נותנים לו גושפנקא רישמית
למעשי הרג וסבל המכוונים נגד
יצור חי וחסר־מגן? האם נהפוך
את מדינתנו למדינה לבנטינית,
שבה שוחטים בהמות ברחוב ונוהגים
זילזול בבעלי־חייפו
וזלדה פרידשטין, יו״ר
אגודת צער בעלי־חיים בישראל,
תל־ אביב

91ד 13 עוגות דור

ח״כ שמואל תמיר מנשה,
כעזרת תצלומים ישנים,
לשמור על תדמית של
צעיר נצחי.
כרגיל, סיפק שר־המישפטים
לשעבר, ח״כ שמואל תמיר, תמו־

ו ו 1י / 8 !2

שיחותנ 1מ

במינגון. ביצוע והפקת כל תחומי העיצוב הגרפי

• הו צאהל או ר

עי צו ב גרפי • אי לו סטר צי ה

9 1 8 8 8

י די עו תאח רונו ת

|[י) בית ההוצאה
מ״ריס אונכוסיטת ח־א

>(בנר דיסקונגו
העוו! דוה

מאת * 171*010 בן פו ר ת

הדיוקן של תמיר

מועדון
ל תרבו ת חד ש ה

רת׳ דם .5תל־אביב
סי׳ 2^7263
בריזה מוסיספה

הרברט סמואל 80ט? 56992י

יום שלישי 21.10.80

מ״ליל העשרים״ ועד
״סטריפטיז אחרון״
שיחה עם המחזאי

יהושע סרבול
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

למד צילום
קורסים לצילום שחור לבן וצבע
למתחילים ומתקדמים.
מעבדות לעבודה עצמית.

קמרה אוכסקורה

כתובתנו החדשה ביאליק 23
ת״א, סל 658677 .

בלו , 1

בודק .
רוק

פתוח בל יום מלל יום א׳ משעה 21.00

נעורים נצחיים

נה מימים עברו לעיתונאי ישעיהו
בן־פורת, שפירסם בידיעות אחרונות
סידרת שיחות עימו.
מרדכי מילר, ירושלים

בזכות הה1ר1סחו3

חוככת

חוות דעתה של
אסטרולוגיה.
כקוראת קבועה של עיתונכם
הנני מתרשמת שוב ושוב ממדור
ההורוסקופ שלכם, שכן הנני חובבת
אסטרולוגיה והמדור נכתב ברמה
גבוהה. אבקשכם את מענה של
,ונמיך *15010

^זזזע גוי מז
להיוה מ9ור>\5

עורכת המדור, מרים בנימיני, וזאת
על מנת להתעדכן לגבי המפה
האסטרולוגית שלי.
ורד קאופמן, רמת-גן

11311־ 11 אדיל״ם
המילחמה, הדלק, המכוניות,
בני־הנוער והמתנדבים.
מילחמת
איראן־עיראק מדאיגה
אותי מאוד: אם חלילה יחסר דלק
— יהיה חשש רציני שבני־הנוער
שלנו לא יוכלו עוד לעשות חיים
משוגעים. תחת לנסוע מדלת לדלת
הם ייאלצו לנסוע כמו עניים
— באוטובוסים. הישראלי היפה
לא יוכל עוד לצפור, כדי להכריז
חגיגית על הופעת כבודו. הוא
יאלץ להרים את ישבנו ולצעוד־על
רגליו. ואוי לאותה בושה !
האוויר יהיה נטול רעש וגזים
מרעילים. יהיה משעמם. אגשים
יקבלו דיכאון ויתחילו לשבת בבית
ולעשות מדיטציה — המוש־
•מצת בפי רבנים מסויימים כ־
״עבודת אלילים״ .כך תיווצר, חס־ושלום,
סכנת כליה על העם הנבחר
היושב בציון.
לכן אני מציע לממשלה לקדם
את פני הרעה ולהטיל מם מיוחד,
שיציל את המצב ויאפשר לעם
ישראל להמשיך לבלות עם מכו־ניותיו
הפרטיות למען קיומו הנצחי.
ישראל
כר־דג, חולון
1האזנתי לשיחת בין־השמשות
של אייבי נתן בעניין מייצע ה התנדבות
שלו לעזרת הקשישים.
אייבי שמח שיש התנדבות, אבל
כואב לו שאין די מתנדבים. הוא
מחפש דרך איד למצוא את המוני
המתנדבים, כדי שהאווירה בארץ
תשתנה.
אייבי היקר, את המוני המתנדבים
לא תמצא — כי הם אינם.
אבל אתה יכול ליצור אותם, ואז
יהיו לד כמה שרק תחפוץ. מנסיוני
האישי אני יודעת רק על תרופה
אחת, סם מופלא הפותח את לב
האדם ומעורר בו את הרצון לתת,
לעזור ולאהוב את הזולת — כפי
שאתה חולם. סם־קסמים זה הוא
לא פחות ולא יותר מאשר מדיטציה
! לפיכך, אייבי, רק אם תו סיף
לתעמולתך הטובה גם את הסם
הזד — .היא תניב יבול רב. אחרת,
כימעט כל עמלך ירד לטימיון.
ברוך השם, אין צורך לייבא
מדיטציה. יש לנו כאן לפחות חצי
תריסר פירמות כאלה, וחבל שרק
כה מעטים מנצלים את האוצרות
שמעניקה המדיטציה. קול השלום
של אייבי נתן יכול לשנות את
האווירה בארץ אם יהפוך את ה מדיטציה
לנחלת ההמונים. ישראל
מצפה מאייבי שימלא תפקיד
שירית שנקרי, חולון
#כל חסידי המדיטציה בישראל
הס חולוניס — כך מסתבר מ־חיכתבי
הקוראים בר־דג ושנקרי,
שניהם תושבי חולון.

ר שיון נהיגה 2400 שקל
בי״ם לנהיגה
״גבע״
טל2 5 3 2 3 0 .

ה עו ל ם

הז ה 2250

בחר את האופניים שלך כמו
שספורטאי אמיתי בוחר את שלו.
״הדבר הראשון שאני בודק
הוא השילדה (מסגרת).
השילדה של אופני פיג׳ו עשויה
פלדה קונית. במילים פשוטות,
כל צינור בשילדה עבה יותר
בקצותיו והולך ונעשה דק
יותר לקראת המרכז. כך מושג
חוזק בנקודות החיבור יחד
עם קלות במשקל הכולל
(עובדה :״פיג׳ו״ נחשבות
לאופניים החזקות ביותרבעולם).
עמידות

״כל שילדה של אופני פיג׳ו
עוברת ציפוי מתכתי מד
חלודה וליטוש בעבודת יד.
השילדה מוכנסת לתנור של וש
פעמים, בכל פעם עם שכבה
נוספת של צבע מטאלי. לבסוף
צובעים אותה בשכבה רביעית
של לכה שקופה. תהליך זה
מבטיח שאופני פיג׳ו ייראו
כחדשות זמן רב.

בטיחות
״בניגוד לאופניים אחרים בהם
מורכבים חלקים שונים
ממקומות שונים בעולם, רוב
החלקים באופני פיג׳ו הם
מתוצרת צרפת. כגון
שרשראות ״סדיס״ ,מערכות
ארכובה ״סטרונגלייט״ ,מושבי
״אידיאל״ אורטופדיים,
חישוקי ״סופר צימפיון״
ו״ריגודה״,
אך יש יוצא מן הכלל חשוב
אחד: בנושא הבלמים
הרחיקה פיג׳ו לכת עד גרמניה
כדי להשיג את בלמי
חח3וחחו 6הידועים בעולם.

צמיגים
״הצמיג הוא אחד החלקים
המתבלים במהירות באופניים.
אופני פיג׳ו באים עם צמיגי
מישלן הידועים. אחרי מבחן
של 5,000ק״מ שנערך ע״י
מכון התקנים הישראלי עדיין
נראו צמיגי מישלן כמו
חדשים. חוץ מזה, צמיגי
מישלן הם 6־וג 6551־זנ) ו)!91־1
כלומר, אתה יכול לנפח בהם
הרבה יותר אויר להשגת יותר
מהירות.

חברת פיג׳ו בישראל דואגת
לאספקה שוטפת של מלאי
חלפים אורגינליים לאופני
פיג׳ו. ממש כמו למכוניות

חלפים
״עם התפשטות ״שיגעון
האופניים״ בישראל צצים כל
יום יבואנים חדשים
המביאים אופניים,
לא חשוב מהיכן.

מהירות ונוחות ברכיבה

״הרבה מוכרי אופניים ניסו
להרשים אותי עם מספר
שיניים גדול בגלגל השיניים
האחורי,אבל מה שקובע
באמת הוא היחס בין גלגלי
השיניים האחוריים לגלגלי
השיניים הקדמיים.
״פיג׳ו״ בונים אופני ספורט
מאז 1885 והם הגיעו למערכת
יחסים אידיאלית בין גלגלי
השיניים להבטחת מקסימום
מהירות במינימום מאמץ.
אלופים כמו ברנארד תוואנא,
אלוף הטור דה פראנס, וגי
סיביל, אלוף צרפת רוכבים על
אופני פיגיו.

בלמי חח3תזחו 6הם
מאוזנים. הכיוונון הוא ידני.
ויש להם ידיות כפולות כדי
שאוכל לבלום גם כשאני רוכב זקוף.
באופני פיג׳ו יש עוד שני אמצעי
בטיחות שאינך רואה: הראשון
הוא ציר מרובע של גלגל
השיניים הקדמי, ולא ציר עגול
העלול להשתחק וליצור ״חופש״
בין הדוושות לבין גלגל השיניים.
האמצעי השני הוא המזלג הקדמי,
העשוי מפלדה רכה. במקרה
של׳התנגשות יספוג המזלג את
עוצמת החבטה והשילדה
תישאר בלתי פגועה.

מחליפי הילוכים

אריאלי

״מחליף ההילוכים הצרפתי
״סימפלקס״ הוא ללא
מתחרים. אם היית קונה אותו
בנפרד, הוא היה עולה לך בערך
פי 2.5מ״שימאנו״ היפאני
ובצדק. אך על אופני פיגיו,
״סימפלקס״ הוא ציוד סטנדרטי.
ידיות ההעברה של
״סימפלקס״ מצויידות
בראציט למניעת התחלקות
ולשליטה טובה יותר.

האופניים הצרפתיים

תל־אביב אורי לוי, יהודה המכבי 449282 ,67־ ;03 חוקק נתן, מרכז האופניים, דרך פ׳׳ת 335872 , 100־ ;03 מנחם כהן, מרמורק 245417,21־ ;03 סוכנויות קופמן, גלידה מונטנה
סוף רה׳ דיזנגוף 455141 03 סוכנויות קופמן, החשמונאים 268155 ,105־ ;03 סבטוב יצחק, לוינסקי 824734 ,80־ .03 ירושלים ידידיה, אגרון 227696 , 22־ .02 חיפה דנטי,
המגינים 535849 ,22־ .04 רמת־גן המתנה, ז׳בוטינסקי 726666,62־ .03 כפר־טבא מרכז האופנים, ויצמן .132 רחובות מנחם מרכוס, הרצל 54409,184־. 054 נהריה וולפוביץ׳ ,הרצל
920543 ,63־ .04 ראשון לציון אפנית, הרצל 953914,86־ .03 רעננה בן דוד צבי, רמב׳׳ם .10 בגי ברק אופנים, ז׳בוטינסקי, פינת מודיעין. רמת השרון כל־נוע, סוקולוב 485613 ,־;03
סופר ספורט, סוקולוב .85 בת־ים אוחנה נימים, רוטשילד 872928 ,29־ .03 סביון עגתבי עזרא, מרכז מסחרי 752820 03 הוד השרון אופני לי־נוי, השרון 34357,24־ .052 חולון
רונקו עזרא, סוקולוב 845743,67־ .03 עפולה מרכז האופניים, מזרחי, דה הוז 91088,21־ .065 טבריה אדלמן, רה׳ הגליל 21406־ .067 אילת מוסך ישראל, אזור התעשיה 3001־.059
ה עו ל ם הז ה 2250

הורוסהוס

הרים בנימי]׳
דוידגדאס:

הרצון להועיל לחברה משתלב טוב עם
הצייד והיכולת לבטא את עצמו. הוא
ניחן בכישרון כתיבה, כישרון דיבור,
משיכה חזקה למוסיקה ובכושר דרמטי
מעולה. במפגש חברתי הוא מלא קסם,
ומסוגל לסחוף אחריו את הנוכחים בסיפור
מרתק או בבדיחה המסופרת היטב.
לא קל לתהות על קנקנו, כיוון שלמ
להרשים

שור
ביטוי שבו הוא שליט בלעדי ומומ חה.
כאשר הוא נפגע, הוא בולע ואחר-
כך מתחסן. כלפי חוץ לא מראה את
רגישותו הרבה, הוא מתנהג בנימוס,
קלילות וברוח חופשית, לא רוצה להכביד
על סביבתו, אך נושא בתוכו את
ההתחייבויות. הוא מוטרד ועייף, החיים
מכבידים עליו בתקופה זו והוא מת

הסביבה שמש
— מאזנים, ירח — עקרב,
אופקעולה — תאומים.
אדם מעודן ורגיש מאוד, מודע היטב
למתרחש סביבו, מצטיין באופטימיות
ותיקווה בלתי״נלאית. למרות זאת, לעי-
תיט-קרובות החיים אינם עונים על ציפיותיו
ומאכזבים. לפעמים קיים בו קוצר
רוח ילדותי. נעים להימצא בחברתו,
הוא ספונטני, מלא רעיונות רוח,
חוש-הומור וסקרנות.
עם כל זאת החיים אינם מפנקים
אותו, לפעמים הוא מוצא את עצמו
קורבן למצבים טרגיים. למרות שהוא
מוקף חברה, ומאוד מקובל על ידידיו,
הוא חי בהרגשה שמעטים מסוגלים
להבינו, ונוטה להתבודד בתוך המיס-
גרת החברתית השוקקת, נמנע מלהשתתף
בשלמות בחיים עם האנשים הסובבים
אותו.

ז ״כ דויד גלאט ככנסת
קוצר־רוח ילדותי
רות שהוא עצמו יכול להשפיע על אנשים
לנהוג כרצונו ולהנהיגם מבלי שיחושו
בכך, הוא עלול להיסחף אחרי אנשים
בעלי עוצמה רבה משלו. פעמים
הוא נוהג כפי שהגדיר יעקב אבינו את
בכורו ראובן ״פחז כמים אל תותר״.
בדרך־כלל מקפיד למצוא לעצמו מי
געגע
למקום מרוחק, מעניין, וחולם על
עולם שכולו טוב שבו יוכל למצוא לעצמו
מרגוע.
יש כמה מישורים שבהם חש נוח
ומוכשר במיוחד, הבולט מכולם הוא כושר
ניהול ואירגון מעולים. הוא מסוגל
לפתור בעיות מסובבות בדרך מעשית.

יודע מהי הדרן המתאימה וההיצמדות
לדרן זו עוזרת לו להצליח בדרכו. גאווה
ועקשנות מצויות בו וכמו כן נטייה
למצבי רוח. הוא עובד מעולה וחרוץ.
הדגש באישיותו — שיתוף פעולה עם
הזולת, יחסים טובים ונעימים עם עובדים
אחרים, גם מקום העבודה חשוב
שיהיה נוח ובעל אווירה תרבותית. לפעמים
״חוטא״ באהבת נוחיות מוגזמת.
הוא אדם שנולד עם שפע הזדמנויות טובות.
בכל מה שקשור להצלחה מיקצו-
עית, שואף להתקדם ולהגיע למעמד
מרובד, הדרך להצלחה לא קלה, מכיוון
שנמשך לסיכונים ואלה יכולים להוות
מידשול לפני כל הצלחה משמעותית.
לילדים יש לו יחס מיוחד הוא אוהב
אותם וכל מה שקשור אליהם, ומעוניין
לשפר את חייהם ולדאוג לכך שיחיו
בסביבה מתורבתת הנותנת אפשרויות
שוות לכולם. הוא רגיש לסבל הזולת
בכלל ולסבלם של ילדים בפרט. ביחסו
לסובבים אותו ולקרובים אליו, כאמור,
הוא יוצר מרחק, ואינו מעוניין בקיר-
בה אמיתית. מכוון את מירצו להתקד-
מות שתבטיח לו מעמד גבוה. כאשר
מקשיב לאחרים לא תמיד מתעניין בדב־ריחם,
ועסוק במחשבות על התשובה
המתאימה. כשמרגיש שאנשים מפריעים
לו בדרכו, הוא משתחרר מהם, הוא
מוכרח להיות הראשון ושואף להיות
מנהיג. בשאיפתו זו הוא מסוגל להתאים
את עצמו לערכים משתנים. לפעמים
יוצר לעצמו תדמית של לוחם על-מנת
להרשים את הסביבה.
למרות שבדרך״כלל הכוכבים מביאים
לו שפע של הזדמנויות טובות, דווקא
בתקופה זו נראה שהוא נמצא במצב לא
נוח. כוכב סטורן נכנס למאזנים וגורם
לו למצב רוח רציני, כבד ואפילו מדכא.
זו תקופה חשובה שבה עליו לקחת על
עצמו אחריות רבה. אן למרות הקשיים,
ההזדמנויות הטובות ישובו, ויסייעו לו
להתקדם ולקדם את שאיפותיו.

השבוע המתקרב ישרה עליכם מצבי רוח
מוזרים. מצד אחד תחושו התעוררות,
התלהבות וצורך לצאת
האפורה. מהשיגרה מצד שני, דווקא בתקופה
זו אתם דורשים
מעצמכם יותר מתמיד
להתחשב בכל אלה
המחלקים את חייהם
אתכם. לפחות תוכלו
לתכנן נסיעה לארץ
אחרת, ביחוד אם זו
קשורה להשתלמות או
אפילו ללימודים ממושכים באותה ארץ.
מבחינה כספית, זה הזמן לחשוב על
כיוון חדש שישפר את מצבכם הכספי.

בשבוע זה מתברר שהעבודה תופסת את
רוב הזמן. אנשים סומכים עליכם ומתייח־סים
ברצינות רבה לשי־כתוצאה

ההזדמנויות מנטית
מצויות
בשפע. יש לפי
קוח עיניים ולשנות
את ההתנהגות הרגילה.
ההעזה והיוזמה יהיו
לעזר רב בעניינים אלה.

* 0021211
021135 *8 :

הבילויים הקלילים והבלתי-מחייבים יובילו
לקראת פרשה רצינית יותר ומחייבת.
רצוי לא להבטיח הבטחות
שאי אפשר לעמוד
בהן מאוחר יותר.
עניינים כספיים יקבלו
תפנית מעניינת, אפשר
לנצלה לטובתכם. קשרים
עם אנשים היושבים
בחוץ־לארץ ית-
הדקו ויבנאו לתוצאות
משביעות־רצון. במקום
העבודה תתקלו במקרים
מוזרים ובלתי״רגילים. אנשים חדשים
ומעניינים מאוד ישפיע עליכם.

השבוע תהיה הזדמנות לקחת יוזמה
ולקדם עיניינים הקשורים לרכוש. גם ב־עבודה
תשקיעו מאם־

שבה עשויות להתרחש
חוויות מוזרות. היכרות
עם אנשים מפתיעים
שיוסיפו תבלינים לתקופה,
עתידה בסופו של
עניין לשנות את דעתכם
על אנשים שאליהם הייתם קרובים.
אריות שהתעייפו משמחות, חגיגות ובילויים,
ומתגעגעים למשהו שונה, יוכלו
לשוב ולהתחדש אם

מתאים ללמוד דברים
חדשים ומושכים. כדאי
רציניים בשטח מעניין
ומועיל. חלק מכם חושב
על מעבר למקום
שונה, למעשה, אפשר
לומר שהתקופה מתאימה
להתחלות חדשות
בתחומים שונים. המרץ המתעורר
בתוככם מעיד על כן שזה אכן ומוביל מתאים, זמן להצלחה.

מזלות אחרים יכולים להתקנא בכם בתקופה
זו. מבחינה כספית המצב משתפר,
התקופה מלאה פעילות
לעצמכם קצת מתח נפ־יתר,
תצליחו להתגבר
| 1^ 11111 עליו, והוא יחלוף כ־
1416 לעומת שבא. החיים
הרבה יותר מהנים,
6 5 3 3 4 1 6 1אתם מגלים אדיבות
ונדיבות לסובבים אתכם.
אפשרות טובה ליצור יחסים קבועים
או לבסס קשרים רעועים בשבוע זה.

התקופה אינה מתאימה לשינויים גדולים,
כמו במישחק המונופול יש ״להעצר
בתחנה״ לחשוב, ולהיזהר
! את התוכניות
יש לתכנן בביטחון
ולטווח ארון. ההתקדמות
ברגע זה לא
אחידה, האנרגייה פוחתת,
ועלולים להיות
אף עיכובים מתסכלים.
אן לא הכל שלילי ב8
1 0שבוע זה, יש לנצל את שיכול הבלתי־צפוי,
להביא לתנאים חדשים וטובים יותר.
רעיונות שהצעתם לא מזמן יזכו לעיון
מחדש, ויש סיכוי רב שאכן יתממשו.

חאזנ״ט

אס העקרבים נחשבים בדרך־כלל לשומרי
סוד, בתקופה זו עליהם להכפיל את זהירותם
ולהשגיח על מוציא
פיהם. בכל מה שקשור
לעניינים כספיים,
הזדמנות נפלאה
לפתוח בתוכנית חדשה
או גישת שונה שתביא
בעתיד להצלחה כספית,
אך כאמור הסודיות
הכרחית. בשבוע זה
אתם חשים צורך לנוח
ולהתבודד מעט, פעילות
רועשת ועליזה מדי גורמת לעייפות ולמתח
שקשה להשתחרר ממנו. קיראו הרבה.

בתקופה זו חשים מרץ רב וצורן להיות
עסוקים. יצר הביזבוז יתעורר גם הוא
ואתם עומדים לשמח
את בעלי העסקים, שיעזרו
לכם ברצון לרוקן
את הכיסים במהירות
וביסודיות. למרות
זאת המצב הכספי נראה
טוב ולא תחושו
מחסור. מבחינה חברתית
הפופולריות של!־ז&יוזוע£*8,1.1,

עולה, חברים ותי 8^

קים וטובים ייזכרו
בכם, וינסו ליצור קשרים עמוקים יותר.

לאחר תקופה של החרגזזיות בקשר לעניינים
מיקצועיים, מתחילים להופיע ניצוצות
של • הצלחה והערכה
מחודשת. יש סיכוי
להחליף תפקיד או עיסוק.
גם אס יש התלבטויות
בקשר לשינוי,
יתברר שהוא יביא
ברכה רבה. ומה שחשוב
יותר, בני המין השני
שמים לב אליכם בכל אתם שבו מקום מצויים. אתם משרים
על סביבתכם הרגשה טובה ואפילו
מורגשת, לא יוכלו להתעלם מכס.

טעם של שיגרה מתלווה לתקופה האח$ -
רונה, אין כל סיבה להיכנע לאפרוריות* . 4 ראשית, כדאי להת־פנות
ללימודים בתחומים
שאליהם אתם
נמשכים. הזמן מתאים
לתיכנון נסיעות רחוקות)
וליצירת קשרים
עם ידידים שמפוזרים
בארצות שונות. ואילו
כאן תוכלו להגיש
סיוע נפשי לידידים
שאת צרותיהם הם

רגילים להשמיע באוזניכם. מבחינה רו -
מנטית, יש סיכוי ליצירת קשר חדש5 .

תקופה שבה מצב הרוח משתנה מיספר
פעמים במשך היום, מעליזות לעצבות
וחוזר חלילה. בני הזוג
מתקשים להבינכם ב־תקופה
זו, כדאי לנסות
להתייחם לצד השני,
להתחשב בו ולחת לו
* 8 8 ^ 8להימצא במרכז החברה.
5 111 בימים אלה כדאי אפי־לו
לוותר מעט על ה־
! ^ 35 * 5 1 3זכויות, ולהשלים עם
^ 17^ * 188 רצונות מנוגדים לשלבם.
יש לדאוג לעניינים
כספיים, לנהוג בחיסכון ולהימנע מקניות
אימפולסיביות ולנהוג בזהירות בכסף.

אריאל׳

׳׳ רקעם קודאק׳
בן ־ ל ס, צלם

או פנ ה

״כשמדובר במצלמות — כל צלם מקצועי מעדיף מצלמה מתוצרת אחרת.
אך כשמדובר בפילם — אין בכלל חילוקי דיעות. כשצלמים מקצועיים
מדברים על פילם הם מתכוונים לקודאק. לא לשום דבר אחר.
התמונה הזאת, כמו כל שאר התמונות הטובות שצילמתי אי-פעם, צולמה
בפילם קודאק.
אני מצלם רק עם קודאק״.

בן־לם הוא אחד מצלמי האופנה הבולטים ביותר בארץ. הוא הוא הצלם שהעלה
את צילום האופנה בארץ לרמה בינלאומית. סיגנונו המיוחד במודעות
פרסומת אין ספור וכן בכתבות אופנה מצולמות הכתיב במידה רבה את
הסטנדרטים הקובעים כיום בצילומי אופנה בישראל.

העולם מצלם בקודאק.

בכל פעם שהם מלק קי ם
את האצבעות,
אני קורצת לתנור
א מקור החדש
שלי׳

תנור הבישול הטוב ביותר במחיר נמוך מכל מתחריו.

שי מיוחד:מערכת כלי קרמיקה מפוארת של״לפיד״ לבישול אפיה והגשה.

התנור הכפול של אמרן
מפיצים אמפא וסוחרים מורשים

טוב להיות בבית

טל־ארויו

אי לו י כו לתלר או תאת ״ ק ר ביו ״ ש ל תנור הבי שול והא פי ה של א מ קו ר,
היי ת רו אהב מו עיניך א ת הי ת רונו ת שלו על פני תנו רי םאח רי ם.
היי ת מג ל ה:
* ש הו א או פהו מב של ב 2-ה ת אי ם בו ז מני ת.
* ש הו א בנוי רק מ חו מ רי ם מ עו לי ם.
* ש בזכו ת הני צו ל ה או פ טי מ לי של גז, הו אחס כוני ביו ת ר.
* ש ה בי דו ר שלו מונ ע ב רי ח ת חו ם.
וכדי להש לי ם כל זאת, ה תנו רהכ פו ל של א מ קו ר נו שא אתהסמל
של מ כון התק ני ם הי שרא לי.

הווילה של סוכך הנסיעות התל־אביבי,
שנגדה הוצא צו הריסה על-ידי בית-
מישפט, עומדת בינתיים על כנה, ואיש
לא העז לבצע את צו בית־המישפס. השמועות
טענו כאילו הורה שר־החקלאות
למינהל מקרקעי ישראל למנוע את הריסת
הבית. אולם בידי חיים בר־לב חומר
המצביע לכאורה על כך שההוראה באה
מראש־הממשלה, מנחם בגין. עתה מנסים
למצוא במיפלגה את הקשר בין גרייבר
ובין תנועת־החרות או קרן תל־חי מלפני
הבחירות.

גם בפרשה שכבר
ציבורית — פריטת
שע הכלכלי יהושע
התגלה הומר חדש.

עוררה פערה
החנינה לפוכן־ציון

לטענת הבל-

שמעון נוס מנחיש שחיים בו־רב ממונח ער אישו
היעים שבהם חומו איש׳ עד יריבי המעוך

1 0 0 1 0 7 1 1 0־ 1
* * ד הישיבה שנערכה לפני שלו-
? שה חודשים בביתו של שימעון פרם
בנווה־אביבים ידעו רק מעטים מאוד ב־מיפלגת־העבודה.
בישיבה השתתפו רק
פרס עצמו, מזכ״ל מיפלגת־העבודה, ח״כ
חיים בר־לב, עוזרם המשותף של פרס
ובר־לב, בועז אפלבאום, ויושב־ראש סי־עת־המערך
בכנסת, ח״כ משה שחל.
גם העוזרים האחרים של פרס ובר־לב
— גירעון לוי, יוסי ביילון וישראל
(״רוליק״) פלג — היודעים בדרך כלל
כל מה שקורה במישרד יושב־דאש המיפ־לגה,
לא שותפו בסודה של אותה ישיבה.

הנושא שהארבעה דנו בו ככובד
ראש, כשאפלבאום משמש כרשם,
היה ניהול חקירות אישיות
נגד ראשי הליכוד, כדי לאסוף עליהם
חומר שאפשר יהיה להטילו
כפצצות ערב-הבחירות.
השיטה של הפעלת בלשים פרטיים וליקוט
חומר אישי ואחר על ראשי־דליכוד
הונהגה מייד אחרי המהפך, כאשר חיים
בר־לב נבחר כמזכ״ל מיפלגת־העבודה.
בר-לב, קרא אליו את החוקר הפרטי אברהם
(״אברשה״) אהרונסון, מי שהואשם
קודם לכן בהצעת שוחד לחבר מועצת
עיריית בת־ים, כדי שיחולל שם הפיכת
חצר למען המערך. במישפט זה יצא
זכאי.
בר-לב הטיל על אהרונסון לאסוף כל
חומר על אנשי הליכוד שהוא יוכל לשים
עליו את ידו. בתקופה הקודמת פעל
אהרונסון מטעם אבא אבן, כדי לנסות
ולגלות את חשבון־הדולרים של יצחק
רבין — גילוי שהביא בסופו של דבר
להתפטרות רבין.
בתיקיו של אהרונסון נאסף חומר רב
על. האישים הבכירים של הליכוד ועל
כמה מאישי־המפד״ל. באותה תקופה כעס
המערך יותר על המפד״ל הבוגדני מאשר
על הליכוד המביס. אהרונסון ו$ליח
להשיג חומר על אישים שונים, שלא היה
ידוע קודם לכן, ומילא את הדו״חות שלו,
שתוייקו בקלסרים אצל בד-לב, כחומר עיתונאי
ישן.
כיום אין אהרונסון נמצא עוד במרכז
העניינים במיפלגת־העבודה, אם כי הוא

ממשיך לשרת מיפלגה זו, ואף נסע לאחרונה
לצפון־אמדיקה, בין היתר גם בשליחות
אותו מדור מיוחד, המרגל אחרי
אנשי הליכוד. חיים בר-לב הצליח לרכז
סביבו כמה מטובי החוקרים הפרטיים
בארץ.

עכור מיפדגת־העבודה עובדים
שני מישרדים גדולים ומפורסמים.
האחד — מישרד תל-אביכי,
שבראשו עומד קצין־מישטרה בכיר
לשעבר, והשני — מישרד חיפאי,
שגם בראשו עומד קצין־מישטרה
מפורסם לשעבר.

מכונית־דיזל
ו מטעים
7ראה כי למיפלגת־העבודה יש כיום
תיקים מסודרים ומוכנים לפיצוץ ב־אמצעי־התיקשורת,
על רבים מראשי הליכוד.
המיפלגה
אינה בוחלת באמצעים. לא

מכבר נשלס אחד הבלשים הפרטיים, המועסקים
על-ידי מיפלגת־העבודה, לקנדה.
לארץ הגיעו שמועות הנוגעות לאריה
גרוסבורד, מי שמונה על־ידי שילטון הליכוד
כמנכ״ל מישרד׳התחבורה. גרוסבודד
הגיע לא מזמן לארץ מקנדה, ובלש פרטי
נשלח לחקור עליו במונטריאול. הבלשים
הפרטיים של מיפלגת־העבודה גילו ש־גרוסבורד
הביא עימו מכונית אמריקאית
מפוארת לישראל.

המכונית, הנושאת עדיין מיפפר
זר, מונעת במנוע דיזל, האפור
ליטימוש במכוניות פרטיות בארץ.
עתה חוקרים אנשי המיפלגה, כיצד
הצליה מנכ״ל מייטרד-התח
בורה לקבל ממישרד-התחכורה אישור
למכונית כזו.
בידי מיפלגת־העבודה. יש כיום שישה
תיקים סגורים, שבהם הושלמה עבודת אי-
סוף־החומר, על שישה אישי-ליכוד הנושאים
במישרות ממשלתיות בכירות.
אולם לא רק על פקידים בכירים יש
למיפלגה חומר. על פי טענת עוזרו של
שימעון פרס, בועז אפלבאום, יש בידי
המיפלגה חומר על ראש־הממשלה, מנחם
בגין, ושר־התחבורה, חיים לנדאו. בלשי
מיפלגת־העבודה הצליחו, לטענת אפלבאום,
למצוא ליד אשקלון, מטעים גדולים של
שני אישים אלה, שנקנו לפני זמן רב.
״האיש הצנוע״ מהמרתף ברחוב רוזנבוים
1והצנוע משיכון־הוותיקים ברמת־גן הם,
לאמיתו של דבר, בעלי מטעים ומיליוגרים.

עוזרו של בר־לב הודיע בשמו שאין
לבר־לב כל קשר לחקירות אלה, ושהן
מרוכזות בדרג הרבה יותר נמוך מהדרג
של מזכ״ל מיפלגת־העבודה.

אודם גם מיפדגת-העבודה יודעת
•טהבעלית עד מטעים אינה עבירה.
לכן חוקרים עתה בדשי־המיפלגה
מי היה האיש שאישר למטעים
שד בגין ולנדאו מיכסת־מים גבוהה
הרכה יותר מהמיכסה שנקבעה
בחוק, ובמחיר מוזל בהרבה.

.אברשה אהרונסון טען שהקשר שלו
היה עם בר־לב. שימעון פרס מתנער, כמובן,
מכל קשר, וגם משה שחל, המצדיק
את השיטה של חקירות פרטיות נגד
אישי־הליכוד במיסגרת מילחמת-הבחירות
העתידה, טוען שהוא אינו יודע דבר על
מה שנעשה בשטח זה.
ובן חוקר־פרטי אהרונסון
תחילת הדרך —

עוזר אפלכאום

יטב הכוחות הבלשיים הופעלו על״
י ידי מיפלגת העבודה לחקירת פרשת
הווילה של גרייבר בגדרה.

— המשך הדרך

שים הפרטיים הם יכולים להוכיח
שבגין, כתפקידו כשר־המישפטים
בעת החנינה לבן־ציון, לא פעל
בתום־לב, וידע שהמימצאים הרפואיים,
שעד־פיהם קיבל אז בן־ציון
את החנינה, היו מזוייפים.

הסיגנון החדש, שקבעה מיפדגת
העבודה לקראת הבחירות הקרובות,
אולי לא ימצא חן בעיני
רבים, אך הוא מבטיח שמערכת־הבחירות
שד 15*81 תהיה המעניינת
והסוערת כיותר שהיתה אי
פעם בישראל.

עוד לא נשמע דבר כזה:
ל״סניו״ יש בשבילך הצעה שאין לסרב לה: מערכת
סטריאופונית בעלת צליל אמין וטהור שצריך לשמוע
כדי להאמין— ובמחיר מבצע חד פעמי. נצל הזדמנות
בלתי חוזרת זו ותהיה לך מערכת סטריאו יוקרתית
המורכבת מפריטים מעולים:

רסיבר סטריאו ¥0 40* 2016א*5

שילוב משוכלל של אמפליפייר וטיונר. האמפליפייר
מפיק צלילים מעל ומעבר להספק הרשום שלו:
,2x16 773113 8.171.8.בתחום תדרים .40—20,000142
יש בו מיתקן למניעת עיוותים בתדירות גבוהה,
המבטיח צליל ״נקי נקי״ .
אפשרות לשלוט בנפרד ב־ 16נ61ז . 6358/1
הוא מצויד בכפתור 633ח 0ו1ס_ו וניתן לחבר אליו
4רמקולים וזוג אוזניות.
הטיונר מצויד במתקן 9ח1ז״ושו ושז^ז
והוא מצטיין בקליטה אופטימלית
ונקיה מהפרעות. יש בו הפרדה
סטריאופונית מושלמת ( 4008ב־*)18
ורגישות ו7ו 8מצויינת — 7ו7ו .1.2

פטיפון 20 קז ¥0א*5

מונע ברצועה עם בקרת מהירות
אלקטרונית. הפטיפון חצי אוטומטי:
הזרוע מוחזרת למקומה כשהיא
מגיעה לסוף התקליט. הזרוע
מאוזנת היטב, בעלת תדר תהודה נמוך.
הפטיפון פועל ביציבות ובשקט מרשים.
נתוניו המקצועיים:
60 0 8

83110

.ס/ס < 0.1ז116ו811

+ע/וס 77
מערכת סטריאו

רמקולים - 203 0ק 1£55ח££ק

רמקולים באיכות מעולה המיוצרים בדנמרק
ומצטיינים בצליל אמין המתאים במיוחד למערכת
סטריאו משוכללת כל־כך. תחום התדירות שלהם
,38—20,000 82 וההספק המירבי .451/73113 8.171.8.
בכל רמקול 3יחידות:
; 66161 7700161; 1711013096; 00106

בוא עוד היום כאחד מסוכני ״סניו״ ,השווה את צלילי
מערכת זו למערכות אחרות במחיר דומה — ותן
לאוזניך להחליט. דבר כזה לא שומעים בכל יום.

רה ט לנזערכוז
זזינם!

״סניר

י׳ ^ כי תיכל ל י ״ ״

יבמחיר מפתיע

״יקל במזומן
יאו — 50.ג
6תש ל י כי׳גשקל במזומן +
_ם של י 315. -שקל כ״א1
ול קבל

מתנת

(או־ 2,695.שקל במזומן* 6תשלומים של־ 630.שקל כ״א)

היבואנים: ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומי תבע״ מ ת.ד ,2579 .ירושלים טל)02(245283 .
תל— אביב: ח ד החשמונאים ,91 טל • )03(269858—210068 .חיפה: שד׳ ההסתדרות, מפרץ ח. טל • )04(740495—725681 .ירושלים: חז׳ לונץ ,10 טל.)02(224829 .
״כל־נו שלום״ ,אחד העם ; 9״סלון להיט״ ,אבן גבירול ; 20
״אליאס״ ,העליה ; 20״אלדאי״ ,העליז; ; 23״נליצר״ ,דיזנגוף ,92ע״י הכנר ;
תל-אביב :״אורית״ ,אחד העם ; 19
קסטל״ ,אבן גנירול ; 177״רפידור בע״כד, ככר מלכי ישראל ; 17״שווק קונן״ ,דיזנגוף סנטר. חיפה :״אדיב״ ,ככר מאירהוף ; ״בית הסטריאו״,
״פוטו פספורט״ ,בן־יהודה ; 8״רדיו
הבנקים . 1ירושלים :״גד אלקטרוניקה״ ,פינס ; 11״לני חנוך״,
הנביאים ; 10״כל אור חיפה״ ,הרצל ; 1״כל אלקטריק״ ,הנביאים ; 13״סטריאו שירי״ ,הרצל ; 59״סלון הבנקים״,
אלקטרוניקה״,
יפו ,97 מרכז כלל ; ״מ. אלקטרוניק״ ,בן סירא ; 24״צבישור״ ,הלל ,22 פסג׳ המגדל ; ״רדקס״ ,בן הלל ; 10״רדיוקול״ ,לונץ ; 5״שריג״ ,אגדיפס .72 אילת :״עמטל
מרכז עברונה. אשקלון :״מרכז הסטריאו״ ,יריחו .8באד־שבע :״איתני״ ,הרצל . 98 כית־שטש :״אלקטרון״ ,מרכז מסחרי. בני־גרל! :״אלקטרו טוב״ ,עקיבא .88 גבעתיים :״צלילי
המוסיקה, כצנלסון . 117 דימונה :״פיליפ יצחק״ ,התאנה .443 הרצליה :״אמפיסל״ ,פוקולוב . 16 חדרה :״פ. ר .אלקטרוניקה״ ,הנשיא ; 21״מחסן מכירות — לסטר״ ,הרברט סמואל
טפריה :״סטריאו שימי״ ,הגליל .45 ירוחם :״רוני סוריה״ ,מרכז מסחרי. לוד :״סלון פאוזי״ ,הרצל .68 נתניה :״תל־אור״ ,שמואל הנציב ; 15
/ 72ב. חולון :״פופ טופ״ ,סוקולוב .77
״אור קול״ ,בן עמי. פתח-תקוה :״לירון״ ,ההגנה ; 11״רדיו חנוך״ ,מוהליבר ; 4״טכנוער־אלסול״ ,מוהליבר . 12 קיראון :״צליל וזמר״,
״מרכז הסטריאו״ ,שד׳ בנימין , 12 עכו;
מרכז מסתרי. קרית־מלאכי :״לוגסי דני״,מרכז הוד. קרית־אתא :״חצרוני אלקטרוניקה״ ,מפרץ חיפה. קרית־ים :״נסתלברג״ ,שד׳ ירושלים .3קרית־ביאליק :״אשרי את פלדמן״ ,סבניה.
דחופות :״חזי אלקטרוניקה״ ,בית הפועלים .4רמלה :
קרית-מוצקין :״טרקלין הקריה״ ,השופטים .6ראשין־לציון :״סלון בן זקרי״ ,ביאליק ; 10״עשה זאת בעצמך״ ,תרמ״ב .20
״אסתר אוניברסל״ ,ביאליק .2רמת־גן :״א. א .אלקטרוניקה״ ,הרואה פינת חיבת־ציון ; ״סטריאו רובי״ ,מודיעין .29

המחיר בתוקף עד .31.10.1980

01א ר1ז ץ

עיראק: הגיגיו המקור של מ שה דיין
נכנס משה דיין.
מערכת מעריב שרוייה, כמובן, בהתרגשות. כל התותחים
הכבדים זומנו לפגישה עם ח״כ משה דיין.
שמואל שניצר, שלום רוזנפלד, משה ז״ק, לוי יצחק
הירושלמי ואפילו מנחם תלמי. השיחה, שפורסמה ב־גליון
ערב שבת של מעריב ,)3.10.80 אינה עוסקת,
חלילה, ברכילויות ובדברים בטלים. היא מוקדשת ליחסים
בינלאומיים, לאיסטרטגיה מרחבית וכמובן, למיל-
חמת עיראק־איראן. המנחה, עורך מעריב, מברך את
דיין. הקדמתו ראוייה לציטוט כמעט מלא :״דמות שנד
ייה במחלוקת, שאפשר לומר נגדה כל מיני דברים,
אבל בעצם מוכרחים תמיד לומר שזאת דמות מעניינת,
אדם בעל מחשבה מקורית. גם כשהמחשבה הזאת אינה
מקובלת על כל אחד — אי יפשר לומר השיא לא
מגרה, שהיא לא מחדשת.״
המהפך. וכשהאדמה כולה עוצרת את נשימתה מש־מיע•
חבר־הכנסת את גירסתו על מילחמת עיראק־איראן
פחות או יותר בזו הלשון בשביל ברית־המועצות
עיראק היא נכס ממדרגה ראשונה. זהו גשר קרקעי
מברית־המועצות ועד למיפרץ הפרסי. הסובייטים תמיד
החשיבו מאוד דבר זה ומבחינה זאת אין להם בעלת־ברית
שניה.״
ברית־המועצות עומדת מאחרי עיראק, מוסיף דיין.
״כאילו אמרה: אני, ברית־המועצות, כבעלת־ברית רשמית
או לא רשמית של עיראק, עשוייה להתערב אם
תבואו ותפגעו בה.״
מערכת מעריב מציגה לדיין שאלה דווקא די אינטליגנטית.
אולי אפשרי איזה מהפך, כמו שקרה במיל-
חמת אתיופיה־סומליה ( 1״המהפך״ בעיראק קרה כבר
לפני יותר משנה, אבל לא חשוב) .תשובתו של דיין
היתה לא רק מקורית, אלא גם מגרה :״כרגע אני
חושב שדבר זה לא יתכן. ברית-המועצות קשורה בעיראק.
קשה להניח שהיא תחליף צדדים ...אני מניח
שלפני שעירא׳ק פתחה במילחמה — היא נועצה בברית־המועצות.״
נכון.
כל אחד מהקוראים כבר שמע גירסה זו. ב
9111ח
נון

מוסקבה? זה אפשרי רק אם ינחלו האיראנים נצחון
צבאי מכריע, וגם אז — רק לטווח קצר. ניתוחו הפגום
של דיין לא יביא, כמובן, לשבירת האגדה על מחשבתו
המקורית. נכון שהוא השתתף בשיחה עם מעריב, הביע
דיעות ועמדות שהן ההיפך המוחלט מהמציאות בשטח,
ושהראיון הזכיר קצת את השיחות בשטיבלים של מז־רח־אירופה,
בתקופת מילחמת־העולם הראשונה. שום
דבר לא יעזור. הסיפור של דיין היה תמיד בנוי על
תדמיות שטחיות, ובזה גם ישאר, כנראה, לעולם.

יפן:
!הפלישה לאירופה
כתב צרפתי שסיקר את מערכת הבחירות בגרמניה,
שבה גברה הקואליציה הסוציאל־דמוקרטית־ליברלית על

ריקאים בן־ברית פרובלמטי, אבל חשוב. זו איננה התפתחות
חדשה. התהליכים הפרו־מירביים בעיראק כבר
מצאו את ביטויים בהתנהגותה הפוליטית של עיראק
בשנה האחרונה, כולל מתינותה הבולטת בוועידת או־פ״ק,
באלג׳יר, ביוני האחרון. את אזהרה ארצות־הברית
לירדן, שלא להתערב במלחמה, יש לראות בהקשר אחד
בלבד: וושינגטון אינה מעוניינת בהרחבת המילחמה.
תדמיות שטחיות. לא יתכן מהלך במרחב שיביא
לריצת אמוק מבוהלת של העיראקים לזרועות

מילחמה*
האם מותר לג׳ימי קארטר לקרוא ליריבו רו־נאלד
רגן ״מחרחר מילחמה״ז
יועציו של חנשיא נחרדו מחתגובה הקשה על
התקפותיו של קארטר על רגן, בעת מסע־הבחירות
של הנשיא בקליפורניה .״ברור שג׳ימי צודק,״ אמר
אחד מיועציו הבכירים של הנשיא ,״אבל כינויים

כית־חרושת יפאני למכוניות
פחות עשר שנות־חיים

..ח ״כ משה דיין
לא מקורי ולאי אנליטי
מספרה, בתור לאוטובוס, אולי אפילו ביציע בבלונד
פילד או בימק״א, בשבת. מה לעשות שכל הניתוח
המקורי הזה אינו אלא הבל ורעות־רוח מתחילתו ועד
סופו?
וללא מי ד ע. עיראק חדלה ממדיניות מהפכנית במרחב
בשנתיים האחרונות. היא הפכה למפיקת־נפט אדי־רת־כוח,
עברה תהליכי תיעוש, והעיקר, נטשה כבר
מזמן את בריתה עם הסובייטים. בעלות־בריתה העיקריות
של עיראק הן עתה סעודיה וירדן הפרו־אמריק־איות.
יוזמתה המילחמתית לי נעשתה למען הסובייטים,
אלא למען האינטרס העיראקי בתיאום עם ריאד, שהיא
בבת־עינה של וושינגטון. לכן לא מהווה עיראק כיום
שום נכס לסובייטים וגם לא גשר קרקעי למיפרץ הפרסי
או למקום אחר. נשיא עיראק, סאדאם חוסיין, כבר
שולט במיפרץ הפרסי, ויש להניח שכל צעדיו נעשו
בתיאום איסטרטגי ואולי אפילו טקטי עם ארצות־הברית.
גירוש היועצים הסובייטיים מעיראק והצעות הסיוע של
מוסקבה לאיראנים מהווים גם הם הוכחה ניצחת, שח״כ
משה דיין פשוט מדבר שטויות. אין לו, מידע, הוא
לא קורא עיתונות חח, הוא מפגר בהערכת צביונה
הפנימי של עיראק ועמדותיה במרחב ובזירה הבינלאומית
לפחות בשנה וחצי. כמו בכל עניין עקרוני אחר
הוא מביע, תוך קונפורמיזם מוחלט, את הדיעה הכללית
ברחוב הישראלי.
סאדאם חוסיין הולך, מבחינות רבות, בדרכו של
אנוואר אל־סאדאת. לארצות־הברית הוא מהווה גם אלטרנטיבה
אפשרית לנשיא מצריים, אם יסחף סאדאת
במאורעות שאחרי התמוטטות הסכמי קמפ־דייוויד. עבור
האמריקאים סעודיה היא מדינת המפתח באיזור. גם
הסובייטים מבינים שארצות־הברית עלולה ללכת עד
הסוף אם יהיה איום רציני על המישטר המלוכני ה סעודי.
בעיראק האמביציונית והלאומנית מצאו ד!אמ־

מועמד רפוכדיקאי רגן
גיבור ווטרגייט מסייע
כאלה מרגיזים את הבוחרים האמריקאיים ויוצרים
רושם רע״.
קארטר עצמו החליט למתן את הצהרותיו.
בינתיים, כרגיל, קיבל את הסיוע העיקרי מרגו
עצמו. השבוע הודיע המועמד הרפובליקאי כי ימשוך
ידו מהסכם פירוק החימוש עם הסובייטים,
סאל״ט . 2חוא יפתח במירוץ־חימוש מזורז, ובכך
ילחץ על הסובייטים להיכנס לעיסקח על שליטה
בנשק גרעיני אסטרטגי.
עוד לפני שפג רישומו של הנאום הזה, קפץ
גיבור ווטרגייט, ריצ׳ארד ניכטון, והודיע על נכונותו
לשרת כיועץ אם רגן ייבחר בנובמבר.
הצהרתו זו של ניכסון, בעיתון שולי־יחסית,
הועברה לאמצעי״התיקשורת דווקא על״ידי עוזריו
של קארטר.

הימין של פרנץ יוזף־שטראוס, הופתע מחשיבותו ה עצומה
של הנושא היפאני בכל אסיפות הבחירות שבהן
נכח. הגרמנים הביעו חשש גלוי ממפולת בתעשיית המכוניות
שלהם, בשל התחרות היפאנית. יבוא מכוניות
יפאניות לגרמניה עלה ב־ 64 אחוז בשבעת החודשים
הראשונים של .1980 בתקופה זו נמכרו 151,400 מכוניות
יפאניות בגרמניה. בעיקר זכתה להצלחה המכונית
המישפחתית טויוטה קווולוז. מחירה של זו קטן ב־600
דולר ממחיר מכונית הפולקסוואגן המקבילה!
סיפור: הצלחה. מחקר חשאי שערכה חברת פורד,
שלה אינטרסים רבים בגרמניה, העלה שעלות הייצור
היפאנית היא נמוכה ביותר, ואילו התפוקה עולה בהרבה
על המקובל באירופה, או אפילו בארצות־הברית.
פועל יפאני בחברת טויוטה, למשל, מרכיב מכונית אחת
ליום. עמיתו בגרמניה מבצע אותה משימה בשלושה
ימים, ובבריטניה בששה ימים. קשה לומר שהפועל ה יפאני
עצמו נהנה מהצלחותיו בשדה הייצור.
כדי לשאת על כתפיו את סיפור ההצלחה היפאני
הגדול הוא עובד 246 ימים בשנה, לעומת 205 ימי־עבודה
של הפועל הגרמני. הפועל היפאני גם מרוויח
פחות. שכרו היומי הממוצע מגיע לשבעה דולר פחות
מזה של עמיתו בגרמניה. בתנאים כאלה, בהם מצליחה
״יפאן״ יותר מאשר היפאנים עצמם, לא יכולה אירופה
לעמוד בתחרות.
בגרמניה מסרבים שותפיו הליברליים של הלמוט
שמידט להטיל מסים על המכוניות היפאניות. החברות
המקומיות מפעילות לחץ אדיר על הממשלה, מאיימות
בסגירת מיפעלים וביצירת אבטלה המונית. ארצות יח־רות
באירופה הטילו הגבלות חמורות על יבוא מכוניות
מיפאן. בספרד, למשל, חל איסור מוחלט על יבוא
מכוניות מחוץ לאירופה ! הבריטים הקפיאו את היבוא
ואילו האיטלקים קבעו מיכסה זעומה של יבוא — 2.200
מכוניות לשנה.
גם מול מדיניות עויינת כזו הצליחו היפאנים להגביל
את יצוא המכוניות לארצות השוק האירופי ב־26
אחוזיזם מאז ינואר .1980 הסקר החשאי של פורד מנבא
שליטה ניכרת של המכונית היפאנית באירופה עד ,1985
וגידול במכירות עד ל־ 100 אחוזים.

חיים ברעם

האם את יודעת
כי טמפון ארב ה פועל
בדיאודורנט טבעי י

מה טוב יותר
מטמפון המונע
ריחות בטבעיות
וללא עזרת דיאודורנט מלאכותי? טמפון
ארבה, הינו בעל
כושר הספיגה הטוב
בעולם, מתרחב
ואוטם לחלוטין ובכך

הוא מונע היוצרות
ריחות בלתי נעימים
ופועל בדיאודורנט

טבעי. לבן ארבה אינו זקוק לעזרת
דיאודורנטים למיניהם. ארבה אינו
זקוק למוליך -דחיפה קלה והוא
בפנים. בדאי שתזכרי שמוליך, ולו
גם העדין ביותר אינו טבעי ולכן
הוא עלול לפגוע. טמפון
ארבה אינו מורגש כלל,
הל ל שאתו ולהסתירו.
טמפון ארבהב־־ב גדלים ז

מיני־ לב תולה ולנערה
המתבגרת, נורמל -
למרבית הנשים,
אקסטרה ־ לנשים
עם דימום רב.
ארבה טבעי ובטוח.
נסי אתארכה
אין טוב ממנו
ליב׳
או־בה מה׳ ההסברה
ת.ד , 2115 .חיפה

אבקש לשלוח אלי את
חוברת ההדרכה +השי:
ב טמפונים בנרתיק

כתובת _

ם משתמשת בטמפונים
ם לא משתמשת בטמפונים

ארבה טבעי ובטוח

ה עו ל ם

הזה 2250

ם111 וים ב שורם

האחיות המלכותיות: השוום חזו ושכון נתון הבית
ההשלמה והאחווה פורצת ממש מתוך צילום זה של אליזבט, מלכת אנגליה ואחותה, הנסיכה מארגרט.
הצלם, ידיד הצוישפחה והצלם הרשמי של החצר הבריטית, נורמן פארקיגסון, עקב אחרי השתיים ביום
הולדתה החמישים של מארגרט ותפס אותן ברגע של שלווה רבתי. ואמנם, מאז נסתיימה פרשת הפלייבוי
רודי, מרבות המלכה והנסיכה לחייך זו אל זו.

מאדגוט והנו מדנים ספווטיב״ם
בלי גינוני טכס ובשיא הפשטות, ירדה האשד. האלגנטית מן
הרכבת. על הרציף חיכה לה גבר נאה, לבוש בחליפת ספארי,
שקיבל אותה בלבביות. קשה היה לנהש כי אלה הם מלך ומלכה,
מארגרט, מלכת דנאמרק ובעלה הנריק. הם בחרו בעיירת קייט
זעירה בצרפת כדי לבלות שם את חופשתם בסיגנון האהוב עליהם :
בלי משרתים, עם אופניים, תרנגולות וירקות טריים.

!קתסטאנטין:
מה נשמע בגולה?
קונסטאנטין,־ המלך הגולה
של יוון ורעייתו, אן־מארי,
כבר איבדו מזמן את הציב־יון
המלכותי. הם חיים בלונדון,
ברובע המגוריט האמפס־טד,
בסיגנון בורגני שיגרתי
למדי .״קונסטאנטין אינו האיש
שהיה,״ אומרת אן־מארי,
״הגלות שינתה את שנינו. הוא
ואני איננו עוד הזוג הצעיר
המבוקש ביותר בחברה הגבוהה
של אירופה״ .ואולי תחושה
עמוקה זו של אובדן יוקרה,
דוחפת אותה לבקש לחזור אל
מולדתה, דנמארק. ילדיה הגיעו
כבר לגיל הקולג׳ והדבר לא
יפריע, לדעתה, בלימודיהם.
אן־מארי טוענת, שלא הכתר
הוא החסר לה, כי אם ההרגשה
הביתית וכי האושר ה-
מישפחתי ותפקידה כאם יקרים
לה מכל. אן־מארי נישאה
לקונסטאנטין שישה חודשים
בלבד לאחר שהוכתר למלך.
המולח הזה 2250

מיו מיו: הסוו למסע הדילוגים
אחת השחקניות היפות והמוכשרות של הבד הצרפתי, מיו־מיו,
מצאה לה מעט שלווה. אחרי שתי הצלחות סוערות: הופעתה בסרטים
לה דרובאד והדאווה, מצאה לה בית־חלומות, שם היא מתאמנת
בשירה״למען עיניו היפות של ז׳וליאן קלרק״ (בתמונה שם נזירמיו).

אנשינו בנננלנו

חגיו דוד:
מאוח ח נו: התאומות המפורסמות ביותו
נא להכיר: אווה וג׳ואנה הקטנות, הפעוטות התאומות של
מארלן דובר ובעלה ואלסר גרין. השתיים הן בלי כל ספק
התאדמות המפורסמות ביותר בצרפת, אחרי שצרפת כולה, המעריצה
את הכוכבת, ידעה מראש שמארלן מצפה לשניים (אם כי מינן
טרם זוהה בדיוק ).״בשבילי זו ההצגה היפה ביותר מכל הסרטים
שעשיתי עד היום,״ מצהירה מארלן.

הסוכן

המורשה להרוג והאשה המורשה לאהוב

אמנם, שמו יצא לתיפארה כג׳יימס בונד ,700 הסוכן המרבה להרוג, ואחת מתכונותיו המאפיינות היא
להחליף נשים בשרות הוד־מלכותה, אבל בחיים הפרטיים, טוען רוג׳ר מור, ישנה רק אשה אחת שהוא
״מורשה לאהוב״ ,זאת היא לואיזה, רעייתו ואם ילדיו, הנלווית אליו גם לאתרי ההסרטה הסוערים
והנוקשים ביותר, וגם להזדמנויות חגיגיות כמד נשף אצל הנסיכה גרייס (שם צולמה התמונה הזו).

מאוימת בורג:
מדוע!החוסה,
לספל בעצ 1

גלו סוד: בחזרה תוומאנדה
בפעם האחרונה שגלן פורד ביקר בנורמאנדיה שרקו הכדורים
מעל ראשו. היה זה בפלישה המפורסמת ( )1944 וגלן פורד היה
במדים. היום, אחרי שלושים ושש שנים, חזר השחקן עם אשתו,
סינתיה (בתמונה) ,כדי לבקר את המקום בצורה שלווה יותר.

הראש המכוסה במכבנות
ומופקד בידיה של קוסמטיקאית
בפעולה, שייך למארי-
אנה בורג, לשעבר סימיונסקו,
אשתו הטרייה של מלך הטניס.
בעבר היתה מאריאנה נערה
לא־מטופחת במיוחד, שצורתה
החיצונית היתה אחת מחולשותיה
.״בורג אומר לי בשוודית,
את יפה׳ ואני יודעת
שזה לא נכון,״ התוודתה מא-
ריאנה בכנות .״אבל אני עושה
היום הכל כדי לשאת חן בעי ניו.
הורדתי במשקלי, שיניתי
את תסרוקתי ואני אפילו מתאפרת

ה עו ל ם

הז ה 2250

קוויו קי1אן:
בדורגד ומשם
בדור לישראל
בתמונה משעשעת זו מתחרים
ביניהם שני כוכבים
מפורסמים על ריח הבושם, כי
כל אחד מהם הוא אלוף בפני
עצמו: האחד, הגדול יותר,
הוא ר,נרי קופר, אלוף איגרוף
לשעבר, והשני קווין קיגן, הכדורגלן
האנגלי המפורסם.
שניהם מהווים חלק מאוצרותי-
הם של חברת ברוס־פאברג׳ה
ומשמשים לה שגרירי פירסום
בעולם כולו לתכשירים גבריים,
המשווקים בישראל דרך
אשל קוסנזסיקס.
כשם שפארד, פוסט קשורה
לסידרת תכשירי השיער של
החברה ומארגו האמינגווי קשורה
לסידרת בייב. בסוף החודש
יבוא קיגן לישראל עם
קבוצת הכדורגל שלו. באותה
הזדמנות ייפגש עם אוהדיו אישית
וידגים, כיצד משתלב הבושם
הגברי עם האופי הספורטיבי.
לפניו יבואו להכשיר
את השטח נשיא החברה,
ג׳ורג׳ בארי ושני בניו,
קרייג וריצ׳ארד. מורה הדרך
יהיה הישראלי חיים אשל, החולש
עתה, משהועלה בדרגה,
על הייצוא הבינלאומי של
האימפריה (מחזור של שמונים
מיליון דולר בשנה) .באדי
משקיע לאחרונה כספים רבים
בחקר הסרטן, נושא המחזיר
אותו לתחילת הקאריירה שלו :
רוקח.

וי סו ד
צימבוליין :
כיצד שיניתי
את ח״?

והניעה עלי: אני מתפדלוו שבעד׳ יבחש
אשתו היפה של מוחמד עלי, שהיא אשתו השלישית ואם שניים
מילדיו, הודתה בעצב :״כשבעלי הצהיר, לפני שנתיים, כי בדעתו
לפרוש מן הזירה, לא היתה בעולם מאושרת ממני.״ הוא לא עשה
כן. ודוניקה, בת העשרים וארבע, מקווה שמוחמד יישאר בעתיד בבית.
ה עו ל ם הז ה 2250

שיניתי את חיי ז
ריצ׳ארד צ׳מברליין, הבא
לישראל במיסגרת ביקורו של
פרי קומו ותוכנית הטלוויזיה
שלו, הוא היום, בגיל ,45 אחד
ממלכי הסדרות האמריקאיות.
הוא הכוכב הראשי של הסיד־רה
שונאן, שחברת אן.בי.סי.
הטביעה בתוכה עשרים ושניים
מיליון דולר, בתקווה מוחצת
לשבור את אחוזי הצפייה של
הרשתות המתחרות. לצ׳מבר־ליין
הביאה הסידרה את תפקיד
חייו ואת אחד הפאר-
טנרים המכובדים של עולם
הבד: טושירו מיפונה. לא רק
שלמד יפאנית ונאלץ לתרגל
את זעמם של הסמוראים בסיג-
נון שלא הכיר קודם לכן מנס-
יונו האישי, כי אם נהנה
לראשונה מתוצאה של ארבע
שנים בתיארפיות נפשיות שונות
ומשונות, בעזרת גורו
פרטי משלו, שהביאו לו שלווה
נפשית חדשה :״היום אני
אפילו חושב על נישואין והבאת
ילדים לעולם,״ התוודה לאח רונה
.״אני מרגיש נוח עם
עצמי ואיני סובל מאותם עליות
וירידות אלימות במצבי הרוח
שלי. אני חושב, שלהרגשה זאת
גם השפעה ישירה על מידת
ההצלחה שלי, על הבמה ולפני
המצלמה״.

אתה מבדיל
בין ויסקי
לויסקי מעולה

את שוב
מלאה?

נפיחות? עצירות?
תה ביקוניס לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל -עלים וטבליות.

מיוצר מצמחים.

תהבקוניס !$חט< 61ם
הויסקי הסקוטי היוקרתי לאניני הטעם

חזרה לעיכול טבעי

יבוא ושיווק: אלפא טריידינג, טל 233910 .־03

לא רק לדוגמניות ולמלכות־יופי
מיועד אולפן ל^ה פלטשר
להשיג בבהי המרקחת ין
בלבד

בליבו סל הכרך הסואן תל-אביב, ברחוב אבן־גבירול ,50
מצוייה פינת חמד מטופחת להפליא ושקטה שבה שוכן
האולפן של גב׳ לאה פלטשר, לטיפוח החן, נימוסים ויחסי
אנוש, דוגמנות מקצועית ותרבות הגוף.
למרות הדימוי של ביה״ס כאילו
הוא נועד רק לדוגמניות ולמלכות
יופי, הרי ש־? 80 מתלמידותיה הן
חתך ישראלי רגיל, כמו: מורות,
פקידות, נשות חברה וכל אשה
ונערה השואפת לשיפור עצמי מכף
רגל ועד ראש.
אולם לא די בטיפוח החן החי צוני
/כי על הא שה ללמוד נימוסים׳
גינוני חברה ויחסי אנוש
ומתוך כל אלה היא רוכשת בטחון
עצמי המקנה לה הצלחה והע־רכה,
בעבודה, בחברה ובמשפחה.
נוסף לכך מתקיימים במסגרת
האולפן שיעורי התעמלות שמטרתם
לעצב גמישות לגוף, חיזוק
שרירים והרזייה במקומות ה רצויים.
תרגילים אלה מיועדים
לבנות ולנשים בכל גיל.
הקורסים האלה מתקיימים בבוקר בשעות 09.00—12.00
ואחה״צ בשעות .4.00—8.00
הגב׳ לאה פלטשר הינח המורה המוסמכת היחידה בארץ
ללמד את מקצועות טיפוח החן ודוגמנות מקצועית.

אישור משרד הבריאות
002־ 9 2 9־ 1 1 1 4 6

ל ר 1שלט11
.העומד לחדש הופעתו
דרוש משקיע -שותף. פעיל או שקט
בסכומים שבין
100.000 - 300.000 שקל
כמו כן תיבדקנה ברצון הצעות לשיתוף פעולה,
איחוד או שילוב עם גופים הקיימים בענף.
!רציניים בלבד, מתבקשים לכתוב ילת.ד 1343 .ירושלים, בצרוף הצעה מפורטת,
שתכלול את סכומי ההשקעה המוצעים, פרטי המציע, רקעו המקצועי ומספר
הטלפון לקביעת פגישה.

ה עו ל ם

הז ה 2250

א1111 ים
81 הבדיחה האחרונה: מה
יעשה מנחם בגין אם יטילו
העיראקים פצצה אטומית על
תל־אביב ו הוא יגמול להם
כגמולם ויטיל פצצה אטומית
על רמת־גן.
! 8עכשיו ברור שמנחם
בגין קורא את מדור אנשים
בהעולם הזה. כאשר רצה להז מין
למישרדו את מנכ״ל ה־מישרד,
מתי שמואלביץ,
אמר למזכירתו -:״תבקשי בבקשה
ממר שוופס שייכנס
אלי.״ כינוי זה פורסם במדור

81 בשבוע שעבר ביקר
אצל ראש־הממשלה סגן־העורך
של סנדיי טלגרף הלונדוני,
גורדו! ברוק־שפארד, ש בא
לראיין אותו. האורח סיפר
לבגין בהזדמנות זו כי למעשה
הוא היסטוריון, ושהיה מרצה
באוניברסיטת אוכספורד, אך
נטש עבודה זו לשם כתיבה
עיתונאית .״עד היום, שלושה
ימים בשבוע אני מתנתק מן
העיתונות וכותב סיפרי־היס־טוריה.
הבאתי לך ספר ש כתבתי
על יהודי־אוסטרי, רו״
דולף פדן־סלאטין, שהיה
מחשובי האישים בשילטון ה סודאני
במאה ה־ .19 סלאטיז
שמר על נתינות אוסטרית ועל
יהדותו, ונלחם בערבים בהצלחה
רבה עוד הרבה זמן לפ־
,ניכם,״ אמר הסופר לבגין, והגיש
לו את הספר.
! 8מישרד־החוץ המצרי
העניק העלאה־בדרגה לארבעה
שגרירים מצריים בארצות שונות.
אחד שקיבל העלאה זו
הוא שגריר מצריים בישראל,
סעד סורתדא, המרוצה
מאוד מן העניין.
81 חברי קיבוץ גליל־ים
של הקיבוץ־המאוחד רצו ל פשר
בין שני היריבים הני־צים
של מיפלגת העבודה,

שימעון פרם ויצחק רבין.

אמר להם פרם :״יש לי הצעה
להסדר. פעם אהיה אני
ראש־הממשלה ופעם הוא. הוא
כבר היה ארבע שנים, עכשיו
תורי לכהן ארבע שנים.״
הצרפתי המיליונר

ז ׳אן פרידמן, מי שהיה מנהל
תחנת־הרדיו אירופה 1בצרפת,
וכיום שותף בכיר בחברת
שירותי פירסומת בשידור,
הודה כי הוא מממן את
את מודעותיו של ח״כ שימעון
פרס ״יחד״ ,לקראת ועידת
מיפלגת־העבודה, שתיערך בלן
בדצמבר. אך כאשר נשאל
באם הוא מתכוון להשתתף באופן
פעיל גם בהתמודדות עם
ח״כ יצחק רבין, אמר :״ב־18
בדצמבר אני אורז את המיזוו־דות
וחוזר לצרפת.״

! 8איש קול ישראל שמו אל
שי, שחש ברע בעת נסיעה
במכונית עם פרס, והקיא
בה, קיבל למחרת היום צילצול
טלפון מסוגיה פרס, רעייתו
של יו״ר מיפלגת העבודה, שהתעניינה
בשלומו. באותו הש בוע,
כאשר נסע במכוניתו בדרך
לירושלים, הבחין שי
בשר־ד,קליטה, דויד לוי, שמכוניתו
נתקעה. שי עצר ועזר
ללוי בתיקון המכונית. למחרת
לא קיבל שום צילצול-טלפון
של מילת־תודה, ואמר :״עכשיו
אני רואה כי יותר טוב
להיות חולה במערך מאשר
להרגיש טוב בליכוד.״
׳ 8כאשר שמע המשורר
יהודה: עמיחי על הסיכסוך
בין שר התמ״ת גידעון פת
לבין עובדי מישרדו, אחרי שאמר
כי ״כל כלב בא יומו.״
הגיב :״עכשיו בטח יחלק פת
לעובדיו הוט דוגס (״כלבים
חמים״ ,הכינוי האמריקאי לנקניקיות).

8ח״כ מיכה חריש,
יושב־ראש ועדת האנרגיה של
הכנסת, חזר מסיור בנורווגיה,
שם נפגש עם שר־האנרגיה
הנורווגי, כירטמר ירדה. השניים
ביקרו בנקודת־הקידוח
הגדולה בעולם. סטאט־פיורד,
ושם שאל אותו הנורווגי כיצד
הגיע חריש לנושא האנרגיה.
סיפר לו הח״כ :״התחלתי כאשר
עזבתי את הכיתה השביעית
בבית־הספר, והלכתי לעבוד
בחברת־הדלק של, כפועל

שימעון פרס מצין! ראש1ת־ממשלה בחורמזז
וגידעון פת קונה כלבים חמים לפקידי!
שחור. שם מילאתי מיכליות־דלק
בבנזין ובנפט. עבדתי
גם כעוזר־נהג בחלוקת נפט
לתחנות ולבתים פרטיים. חלוקה
זו הביאה אותי עד הלום.״
! 8ח״כ אבא אבן התבקש
להגיב על מילחמת עי־

70 של קבוצת דגניה, חגגה
קבוצת חולדה את שנת היובל
שלה. הסופר עמוס עוז
נזכר שם כי במילחמת יום־
הכיפורים, עת ישב באחד ד,מ־,
זחים, סבלו החיילים בגדה־זד ״
מיזרחית מקריאות ההשמצה י

)״1 0 1 1 ^1ך 1 .ביקר במיכללה לביטחון לאומי. הוא פגש במפקד המיכללה, האלוף ג׳קי
אבן (משמאל) ,שהגיש לו תמונה שצולמה בשגת 67׳ ,כאשר הוא וראש־הממשלה
דאז, לוי אשכול, עמדו על הבמה והצדיעו לחיילי צה״ל שעברו לפניהם. בגין ביקש מאבן
שיכין עבורו רפרודוקציה מן התמונה, כי היא תמונה היסטורית והוא רוצה לשמור אותה. התמונה
צולמה כשהיו חברי ממשלת־הליכוד״הלאומי, בסיום מיסדר הניצחון של אחת החטיבות בדרום.
בתמונה (למטה מימין) :האלוף אברהם יפה, שהיה אז מפקד איגדה, לידו מנחם בגין (מוסמר) ,ג׳קי
אבן, שהיה אז מפקד־חטיבה בשיריון, ראש־הממשלה דאי, לוי אשכול, וישעיהו גביש.

ראק־איראן ועל הרמז שניתן
על-ידי סגן שר־הביטחון, מר דכי
ציפורי, כי ישראל תעניק
עזרה צבאית לאיראן בעת
הצורך. אמר אבן :״זו היתה
הזדמנות בלתי־חוזרת לציפורי
לשתוק.״
! 8שבוע לפני חגיגות דד

של החיילים המצריים, שקראו

לעברם בגנותה של גולדה
מאיר ואחרים. החיילים היש
ראליים
קיבלו הוראה שלא
לקרוא קריאות נגדיות. אחד
הבחורים שישב שם רגז מאוד
על שאינו יכול להגיב. לבסוף,
כאשר נשאל מה היד, אומר
אילו אפשר היה לאמר משהו,
ענה הבחור :״הייתי אומר
להם שאותי כל ההשמצות ה אלה
לא מעניינות. אני מן
המפד״ל.״

משה מילנו

ראש מחלקת הצלמים בלישכת העיתונות הממשלתית, יצא לטיול בירושלים
עם *7מידידיו מראשון־לציון. בתום הטיול אמר להם כי הוא מפיר
את ראש״הממשלה באופן אישי, ואם הם רוצים לבקרו בביתו, העניין יכול להסתדרת בלי בעיות.
מילנר לא התעצל, הביא את כל החבורה אל בגין, שקיבל אותם בביתו, ללא כל הודעה מוקדמת,
והקדיש להם שעה שלמה. כאשר נכנסו לחדרו היה בגין עסוק עם תייר אמריקאי ואמר להם :״חכו
כמה דקות ואתפנה אליכם.״ מילנר (עומד משמאל) שוחח עם בגין, בעוד ידידיו מראשון משתאים.
ה עו ל ם הז ה 2250

החליטו, ברגע האחרון, למ חוק
פיסקה זו מן המקאמה,
והילה אמנם לא קראה אותה.
81 לפני שהתחיל המופע
הראשון, התבוננה הילה בקהל
שלפניה ואמרה לבנה הצעיר,
אבנר ז ״לך לשורה שלוש,

! 8את אירועי דגניה הינ־חתה
הילה שרת, בתו של
המלחין יהודה שרת, אחיו
של ראש־הממשלה המנוח,
משה שרת. בין נאום לנאום
קראה הילד, מקאמות שכתב
חיים. חפר. באחת מהן נכ תב
:״וכאשר האמונה באלו הים
חובשת כיפה סרוגה, אני
חוזרת לאום ג׳וני כמו אל
חגיגה,״ אך מארגני הערב

שם יושבים כל האנשים החשובים,
ותגיד שלום לכל מי
שאתה מכיר.״ אמר לה אבנר:
״אבל אינני מכיר אף אחד
מהם.״ אמרה לו אמו :״הנה
יושב שם ירוחם משל, תגיד
לו שלום.״ ענה הבן :״אינני
מכיר אותו, אני לא הולך.״
כאשר הבחינה הילה בדויד
הכהן אמרה לבנה :״לך תברך
את הכהן !״ ענה לה אב נר
:״אה, זה השובב ז״ בחגיגות
בלט בהעדרו יליד־דגנ־יה
מפורסם, ח״כ משה דיין.
לעומת זאת נכח, מוטי הוד,
שגם הוא יליד האיזור.
! 8בתוכנית וורדים על
השבוע טען ירון לונדון שה־זואולוגים
קבעו שד,עכבר ש התגלה
בביתו של מנחם בגין
הוא יצור מיוחד במינו :״זה
העכבר הראשון בהיסטוריה
ששוחה אל הספינה הטובעת,
תחת לברוח ממנה.״

השיגעון שד
גיועון ויינו
הנו לשיגעון
של מסיבה בחאן הירושלמי

זו המומחיות של איש מבט ספורט בטלווי־
1| ׳111 0 1 ¥11ה
וויזיה, אלכס גילעדי, שאיננו מחמיץ אף
1-1י 1
^111
אירוע ותמיד יפהפיה זו או אחרת תלויה על זרועו כמלווה צמודה.

קריאת טרזן ^ ?ג״״י^ג
מושפע מן האלכוהול. כאשר באה אורית קופר,

טי שהיונה מלכת־היופי של ישראל לפני כמה שנים,
קרא לעבר ידידיו :״הנה באה התלמידה הכי
יפה שלי.״ גדעון אמר זאת על כל צעירה שבאה.

¥ה ילא הי״! שבוע מוצלח בו
יותר למסיבה, אך מאחר שהיא
נקבעה כבר כמה שבועות
מראש, החליט העיתונאי גדעון
רייכר לקיימה בכל זאת. עליזה
שגריר, שנהרגה בפיגוע בבית-
הכנסת בפאריס, היתה ידידה של
משתתפים רבים במסיבה, כולל

נלנוטק חוקו

אשתו

תלמידה

משמאל: יגאל גורן ובת אחותו.

עליזה

(בתמונה)

הוא דניאל פאר, מנחה התוכנית
כלבוטק, שנראה נינוח מאוד בחברת
והעיתונאית ניצה יששכרוב״אבירם.

שמואר פוסבווגו

מי שהיה אלוף מישנה בצנחנים וביום חבר מועצת עיריית־ירושלים,
בא בחברת אשתו ברוריה• עימם בתמונה יוספה
יבין, אשתו של חיים יבין, שלא בא למסיבה. אשתו חובבת הריקודים הסתפקה הפעם בשיחה.

בעל המסיבה. בעוד מישפחתה יושבת
שיבעה בבית בירושלים,
קיים גדעון את המסיבה שלו עם
צאת סיפרו שגעון.
רעיון הספר, שהוא דפי יומן של
נערה, שאושפזה בבית־חולים ל-
חולי־נפש ונתנה אותם לגדעון,
התחיל בביקור שערך רייכר אצל
אחד מידידיו בבית־חולים זה, לפני
כשלוש שנים. הנערה החלימה
בינתיים, אך למסיבה לא באה, על
אף שהוזמנה. לחאן הירושלמי
נהרו כוכבי טלוויזיה רבים, חבריו
לעבודה של גדעון, עיתונאים
וכל החברים הירושלמים שלו.
המשקאות זרמו שם בשפע, אך
האוכל נעדר לחלוטין. על השולחנות
הספורים שהיו פזורים במ קום,
נראו צלחות מלאות בקוביות
של גבינה צהובה, בוטנים וזיתים.
כל מי שבא רעב למסיבה, יצא
ממנה רעב. מוסיקת הדיסקו היתה
רעשנית מרי ואורחים רבים התחילו
להתפזר מיד עם תחילת ה מסיבה,
כשהם מתנצלים שהרעש
מפריע להם.
המזכרת היחידה מן הספר היתה
עוגה בצורת ספר, שאחד מבתי-
המלון אפה במיוחד למסיבה זו.
אך הירושלמים אינם זקוקים לאוכל
או לספרים כדי להשתולל על
רחבת־הריקודים. אורחים רבים
רקדו, ריכלו והסתלקו כאשר
מחוגי השעון זזו במהירות.
הרווקות הירושלמיות שבאו רט נו
:״כרגיל אי אפ־שר למצוא פה
חתיכים,״ והסתפקו בישיבה מן
הצד וצפייה ברקדנים העליזים.
בעל השימחה, שהיה שתוי קמעה
מן ההתחלה, חיבק כל צעירה
שבאה וקרא :״הנה תלמידה שלי.״
לגדעון, מלבד עבודתו העיתונאית,

תקיעת חצוצרה

מפגין כתב הטלוויזיה עמירם ניר,
שלקח בקבוק והחליט לסיימו.
עמירם, שבא עם ז׳אקט אדום, התעניין בבל חתיכה בלתי־מובדת.

יש בית־ספר לעיתונאות ויחסי-
ציבור וכמה מתלמידותיו היפות
הפגינו נוכחות.
״שרק נתראה בשמחות,״ הפטיר

חיליק גוטמן, עורר־הדיו הירושלמי,
שנכנס כחבר למועצת עירית־ירושלים.
אמר והסתלק גם כן מן
המקום.

האח. נית

ורד קולק, בת אחיו של ראש עירית־ירושלים
- -טדי קולק, היא צעירה פעילה מאוד בעירה.--גמט׳ה: יגאל גורן מתנשק עם ברבה, אשתו של פרופסור רחמילביץ.

כנופיית שטון

הם דסי ובעלה, איש הטלוויזיו
ביות!
העליז ביות! יז יאיר שטרן, שהיו הזוג
ללא הרה
במסיבה. דסי, השולטת היטב בחברה הירושלמית, רקדה וא

דגנדים היתה
הכניסה אסורה
רביהוו שלנשיא
״מנון וייצמן־
כן ניראו העיתונאית מירח אברך (מימין)
ואסתר רובין, אלמנתו של הצייר ראובן
רובין, כאשר שוחחו. מידה חזרה מטיול ביוון וסיפרה לידידתה על
חוויותיה שם. אסתר רובין לבשה שימלה ומטפחת מאותו הבד.

פנטומימה

הנשיאה

שרה סלע, רעייתו של נשיא מכון־וייצמן, פרופסור
מיכאל סלע, היתה כהרגלה מארחת למופת.
היא הביאה את המגשים עם האוכל בעצמה, הורידה את
הצלחות המלוכלכות ועם כל מנה שהביאה הודיעה ממה היא עשוייה.

תבשלוית

!יה גיסיו וסאלי לואיס (משמאל).

,ף* מאגדים של סוזי מז־
//י 1כירים לי את האוכל שעליו
גדלתי כשהייתי ילדה. נוסף
לזה אני נוסעת לחוץ־לארץ בעוד
כמה ימים והשבתי שרצוי שאפרד
מכל ידידותי לפני שאני נוסעת,״
אמרה שרה סלע, אשתו של נשיא
מכון־וייצמן, פרופסור מיכאל סלע.
לכן הזמינה את כולן לארוחת־צהרים
בביתה במכון. את הארוחה
בישלה סוזי דויד, אשתו של ה צייר
ז׳אן דויד, עם צאת ספר
הבישול שלה, המטבח הספרדי.
ואמנם, כל נשותיהם של כל
מי שהוא משהו במדינה התייצבו
ובאו, כשחיוך רחב מקשט את
פניהן ובגדים של שבת מקשטים
את גופן.
מאה נשים הגיעו לביתה של
שרה, אף גבר לא נראה באופק.
המקום המה ככוורת של דבורים,
כאשר כולן מחבקות ומנשקות
את שתי המארחות סוזי דויד
ושרה סלע.

שיא האופנה

אדריכל אריה שרון, כשמאחוריה דורה גד, מעצבת-

פנים ופיני לייטרסדורף, מעצבת־אופנה. השלוש
הגיעו באיחור קל ונתקבלו בשימחה ובששון על
ידי סוזי, המכירה אותן ומארחת אותן שנים רבות.

״כמה זמן לקח לך לבשל את
הארוחה הזו?״ התעניינה תמר
ישר, אשתו של הארכיטקט יצחק
ישר, אצל חברתה סמי.
״זה נראה אמנם כאילו עבדתי
על זה ימים רבים, אך האמת היא
שהיום משמונה בבוקר ועד עכשיו
עשיתי הכל לבדי,״ סיפרה
סוזי בחיוך.
עם סיום הארוחה מיהרו הנשים
לחזור הביתה והשאירו לשרה ולסוד
את כל הכלים לנקיון.

1לילי שרון, אשתו של אריק שרון, היא

^ א 11111111 11 /ידידתה הטובה של שרה סלע ואיננה
מחמיצה אף אירוע שזו עושה. לידה מימין, העיתונאית מירח גוף.

הגברים נובחים בלידוח

של נשותיהם ומתעלפים.

ואלוהים לא השיב למיכתבו של הנאשם צבי 11.1
! 1חברי קיבוץ דגניה רצו
שבגין לא ינאם בו, מכיוון
שהם לא היו מעוניינים להפוך
את החגיגה לאירוע פוליטי.
סנהיג איחוד־הקיבוצים־והקבו־צות,
מופה חריף, התנצל
ואמר כי לא נכון שבגין התבקש
שלא לנאום, אך הוא לא
נאם משום שרבים אחרים
דיברו באותו ערב. ביום החגיגות
נחתם הסכם הידידות בין
סוריה לברית־המועצות, וראש־הממשלה
החליט שלא להגיב
על־כך בדגניה, אלא שנועדה
לו באותו הערב, אחרי האירוע
בדגניה, פגישה עם אנשי
המגבית המאוחדת בירושלים.
מדגניה הוטס בגין במסוק
למינחת־בירושלים, ושם אכן
הגיב על הסכם זה.
! בסיפרו של מפקד ה־פלמ״ח
יצחק שדה, פיוקס
פתוח, יש מבוא שכתב שלמה
דרך, לפי בקשת הוצאת ־,ספרים
של הקיבוץ המאוחד, ובו
מסופרים תולדות חייו של
שדה. מסתבר כי ראשי הוצאת
הספרים כבר ניסו לפני
כמה שנים לפרסם את תולדות
חייו של מפקד הפלמ״ח. הם
פנו אז לסופר אהרון מגד,
נתנו לו סכום־כסף וכעבור
כמה חודשים יצא הרומן שלו
החי על המת, שבינו לבין
הביוגראפיה של שדה אין שום
קשר.
! כיושב־ראש חבר־הנא־מנים
החדש של אוניברסיטת
בן־גוריון בבאר־שבע התמנה
נתנאל דה־רוטשילד, במקומו
של המיליונר השווייצי
ניסים גאון. דה־רוטשילד, ה נשוי
לגילי, בתם של רחל
ומרדכי (״מוקה״) לימון,
קרא שליש מנאומו בשפה העברית.
על הנאום הזה עשה
חזרות קודם לכן עם חמתו,
רחל. הוא אמר למאזיניו :״ה דרך
הכי טובה לא ללמוד
עברית היא להתחתן עם ישראלית.״
את דה־רוטשילד גייס
למשימה זו נשיא האוניברס״
טה, יוסף (״ג׳ו״) תקוע.
81 באחת ממסיבות־הנשים,
לרגל הוצאת ספר־בישול חדש
של גאולה שמואלי, רעייתו
של מנכ״ל מישרד־החינוך,
אליעזר שמואלי :״לפני
18 שנים התקיימה התחרות
הראשונה של מלכת־המיטבח.
מעולם לא נודעתי בכישרון־
הבישול שלי. אך מארגנת ה תחרות,
נינה דינור, הפצירה
בי לשלוח מתכון לתחרות.
עשיתי זאת וזכיתי להפתעתי
בפרס הראשון. מאז רק הבלתי.
קודם כל הייתי צריכה
כל הזמן להוכיח את עצמי
כטבחית מעולה, ושנית, כולם
כינו אותי בלעג מלכת־המיס־בח.״

8על אופנה חדשה בקרב
הגברים בירושלים סיפר בשבוע
שעבר ראש המחלקה
לגינקולוגיה בבית־חולים הדסה
שעל הר־הצופים, הד״ ר
צכי פלטי. לדבריו, מרבית
הגברים הירושלמיים מבקשים
להיות נוכחים בעת לידת
נשותיהם, אך 85 אחוזים מהם
מתעלפים במהלך הלידה, ואחד
הבעלים אף שבר את ראשו
בעת שנפל מתעלף. הוא שוח רר
מבית-חולים זמן רב אחרי
שאשתו עזבה את בית־החולים.
81 בין הראיות הרבות שהוגשו
לבית־המישפט על־ידי
פרקליטת המחוז שרה סי־ה
עול ם הז ה 2250

רו ט ה במישפטו של צבי
גור, היה גם מיכתב שכתב ה נאשם
לאלוהים. כאשר הוצג
המיכתב חייך הסניגור א לי
עזר
מלחי ואמר :״אני רוצה
רק לציין שלא התקבלה
תשובה.״
ד בו ר ה
השחקנית

קסטלנץ. חגגה השבוע 55
שנות־הופעה על הבמה. לציון
המאורע ערכה ערב בבית
מניה ביאליק בתל־אביב. לגד

,מזוג כרמליטה
בכוסות

עם קוביות קרח,
הוסף פלחי לימון
ומעט קינמון
לפי הטעם.
אתה תהנה
ואורחיו יודו לך. כרמליטה סנגריה
עם קרח,
היש טוב
,ממנה
בקש?

גיוזי נץ

הזמרת, אשתו של המלחין־זמר שמואליק קראוס, בחברת ריצ׳ל האווארד, חברתו
של הזמר אריאל זילבר. בעת שהבעלים שלהן עסוקים בכתיבת מושיקה בביתם,
מבלות שתי הנשים, שהן ממוצא אמריקאי, במסיבות הנערכות בעיר. באחת מהן, כאשר באו יחדיו,
סיפרה ג׳וזי שהוציאה תקליט קטן, ובו שיר בעברית שהיא עצמה כתבה את המילים ואת הלחן.
כאשר התבקשה לדקלם את המילים, אמרה ששכחה אותן, אבל ריצ׳ל, לעומת זאת, זכרה כל מילה.

קום באה חברתה הוותיקה,
שרה כן־ זכאי, אמה של
העיתונאית טלילה כן־זכאי
שרה נכנסה נרגשת ביותר.
כאשר נשאלה מה קרה, השיבה
:״לפני כמה דקות פגשתי
בבחור צעיר, שתלש את שר־שרת־הזהב
שלי וגנב את שעוני
!״ עם תום ההופעה של
קסטלנץ מיהרה בן־זכאי להתלונן
במישטרה.

! 8מעצבת־האופנה ג׳ני־פר
לב, באה לקפה כסית עם
בעלה הטרי, הגרפיקאי־אמן
דויד (״טרטה״) ,טרטקוכר,
והופתעה לגלות שכל ידידי
הזוג הכינו להם מסיבת־הסת־עה
לרגל הנישואין. השניים,
שהתחתנו בארצות־הברית אצל
הורי הכלה, ישבו מופתעים
מן השירה בציבור שאירגן יינה המשורר
לכבודם
(,,יפי״) בן־יהודה, ומכל זרי-
הפרחים שהוגשו להם .״זה
השתלם לי לחזר אחריה. הדבקתי
פלאקטים עם שמה של
ג׳ניפר בכל העיר, עד אשר
האמינה לי שאני באמת אוהב
אותה,״ גילה טרטה הנירגש.
״אך המתנה היפה ביותר שקיבלתי
לחתונה היא זה ש-
המוסיאון לאמנות מודרנית
בניו־יורק רכש השבוע ארבע
עבודות שלי.
1ך111 1י, ץ י ך הרקדנית והכוריאוגרפית, נמצאת במשך
היום בנהריה, שם נערכת אליפות״העולם

בגלשני״רוח. גבי ביימה את האירועים של טכס־הפתיחה, והיא
אחראית על קישוט המקום ועיצובו. מיד אחרי הטכס נסעה
לירושלים, כדי להשתתף בישיבת״עבודה על סרט־טלוויזיה שבו
תעבוד. גבי פגשה במסיבה את הזמרת ריקי גל (משמאל) ,שחזרה
בימים אלה מסיור ממושך בגרמניה, שם הקליטה כמה שירים
חדשים. השתיים עבדו בעבר בתוכנית הטלוויזיה ״שעה טובה״,
כשעימדה גבי את הופעתה של ריקי .״בואי לנהריה וראי מה
עשיתי שם,״ הציעה גבי לריקי, וזו הסכימה בהתלהבות רבה.

! 8דוברת מישרד־הבריאות,
דבורה גגני, איננה עסוקה
רק בענייינ מישרדה. בשעות-
הפנאי שלה היא עורכת את
מדור הרכילות של עיתון יי־ו־שלמי
מקומי.
! 8הבדיחה המתהלכת השבוע
אומרת כי פעם היה בחור
נכנם למכונית ולוקח עימו פצצה
כדי להרים אותה. כיום
הפצצה מרימה את הבחור.

מזרחי

ר יזג׳ו יוייו ״ויין

האמבורגריס בנווסרין
הזדעזעתי כאשר קראתי במדורו של אמנון דנקנר
כי ברוך נאדל ירד מן הארץ ומוכר המבורגרים בברוקלין.
לדברי דנקנר אמר נאדל שהשואה קרבה והולכת
(לישראל) ,ושהוא מחפש מקום־מיבטחים.
הזדעזעתי — אך לא הופתעתי.
כי בעיני היה נאדל תמיד הוכחה חיה לתיאוריה שאני
דוגל בה מזה זמן רב: שהימין הקיצוני מייצג את
הייאוש הקיצוני.
נאדל היה איש לח״י — מן האגף הימני־הלאומני של
אותו אירגון קטן, שאיחד בקירבו נימות רמות. במילחמת־העצמאות
השתתף בהוצאת
מיברק, הצהרון שהוצא אז
על־ידי לח״י, ושהיה אבטיפוס
לשני עיתוני־הערב
הקיימים עתה.
בשנות ה־50׳ הראשונות
היה מעורב, איכשהו, במחתרות
הלאומניות של
״מלכות ישראל השלישית׳/
שצצו אז לבקרים. שרות-
הביטחון חשד בו שהטמין
במו ידיו את הפצצה בשגרירות
הסובייטית בשדרות
המלך רוטשילד בתל-אביב,
שביגללה ניתקה מוסקווה•
בפעם הראשונה את יחסיה
הדיפלומטיים עם ישראל.
אז נשא לאשה את אשתו
הקודמת של מנהיג ״מחתרת צריפיך, שנידון למאסר.
ב־ 1955 הצטרף למערכת העולם הזה, והפך הכתב־החוקר
הגדול הראשון בתולדות העיתונות הישראלית
החדשה. היה זה נאדל שחקר את השחיתות בעיריית חיפה,
היא ״חושיסתאך בלשוננו, שהחרידה אז את הארץ
ושגרמה להנחת שתי פצצות במערכת ובדפוס שלנו. נאדל
עצמו התהלך אז בחיפה כשאקדח גדול מתנדנד ליד ירכו,
״למען יראו וייראו״.
איש לא העז להתנקש בו, אך אבא חושי לא הודח
מתפקידו, למרות שגילוייו של נאדל הוכחו במהרה כנכונים.
יתכן שהדבר ייאש אותו, כי הוא פרש מעבודה זו.
כאשר פתחנו במסע־הגילויים הגדול הטיהור המשך ישיר
המישטרה (״פרשת עמום בן־גוריון״) ,שהיתר. המשך ישיר
למסע־הגילויים לטיהור חושיסתאן, כבר לא היה נאדל
עימנו. הוא עבר לידיעות אחרונות, המשיך גם בגילויים
פחות מרעישים, בעיקר בשטח הצרכנות.
היה זה נאדל שזרק לחלל הישראלי את הרעיון המרעיש
כי ההון השחור שוב אינו תופעה שולית, כפי שהיה
נהוג לחשוב, אלא סרטן האוכל את המשק הישראלי
מבפנים. הוא חיבר את הדו״ח שלו והגיש אותו להסתדרות
— שהתעלמה ממנו כליל. לאילי ההסתדרות לא היה —
לדעת נאדל — כל חשק לריב עם אילי ההון השחור —
שמא היה מתברר כי המרחק ביניהם אינו כה גדול.
שום עיתון ישראלי לא היה מוכן לפרסם את הדו״ח
של נאדל, גם לא עיתונו שלו. אז, כדבר מובן מאליו,
פנה אלינו. פירסמנו את הדו״ח בהרחבה. הוא עורר ליגלוג
וזילזול .״נאדל הוא לא רציני,״ חיוו את דעתם המלומדת
כלכלנים ופרשנים .״אין לו מושג. הוא מגזים.״
לא עברו שנים רבות, ותורתו של נאדל נתקבלה
בכלכלה הישראלית כתורה מסיני. הכל מדברים על ההון
השחור, ונוקבים בסכומים העולים אף על הסכומים של
נאדל, שנחשבו בשעתו כאגדתיים. אך איש לא טרח להכיר
בתרומתו של נאדל. אין נביא בעירו.
שאלתי אותו לא פעם אם הוא מוכן לשתף פעולה
עימי ועם אחרים בפתיחת מערכה ציבורית גדולה לחיסול
ההון השחור ולביצוע רפורמות חברתיות אחרות. הוא
השיב בלאו מוחלט .״למה לא?״ אמר ,״המדינה אבודה
ממילא. אבל אני יודע שאין אתה אופטימיסט. אתה תילחם.
מה לעשות. צריכים לחפש מקום בטוח לילדים.״
תחילה חשבתי שהוא מתחמק או מתלוצץ. בהדרגה
הבינותי כי זוהי אמונתו העמוקה. לפני חצי שנה שמעתי
כי הוא מתכונן להגר.
* אין פירוש הדבר שהפסיק להיות לאומן קיצוני. להיפך.
הוא בז למנחם בגין וראה בו סתגלן קטן. אנשים מסוגה
של גאולה כהן ומשה שמיר עוררו בו בוז עמוק. הוא
היה קיצוני מכולם.
מדי פעם טילפן אלי, לעורר את תשומת-ליבי לעובדה
כלשהי או לתבוע ממני להביע דיעה מסויימת. כל שיחה
כזאת ארכה בין חצי שעה לשעה וחצי. היה לי הרושם
כי נאדל שופך את מרי שיחו בצורה זו, מפני שאינו
יכול לפרסם אותו בעיתון כלשהו.
כך הסביר לי כי במדינה שולטת מאפיה, המורכבת
מאילי ההון השחור ומשרתיהם, ראשי הליכוד והמערך.
כנופיית־הכרם היתה, בעיניו, חבורה תמימה בהשוואה
לשליטי המדינה, הגורמים לשואה הבאה והמתכוננים
לחיות ממנה באמריקה, כפי שהם חיים מן השואה הקודמת,
שהם אשמים בה לא מעט. מנהיגים אלה (מפא״י, הרוויזיוניסטים
וכל האחרים) הפקירו לדעתו את יהודי אירופה.
הכל רקוב.
יש אנשים הדוגלים במה שנקרא ״התיאוריה הקונספיר־טורית
של ההיסטוריה״ .כלומר, הם רואים את כל
26 1

המתרחש בעולם כשרשרת רצופה של קנוניות אפלות.
בכל מקום קיים קשר של בני־בליעל.
הלאומנות הקיצונית שלו לא הפריעה לו להיות בעל
השקפה כימעט סוציאליסטית. האיש הזה, ששונאיו ראו
בו פאשיסט לכל דבר, הוא בנו של עסקן פועלי ותיק
ומושבע, והוא ירש ממנו את עולם מושגיו. הוא ייסר
את בעלי־המדינה על הציניות שבה הם מנצלים את
השכבות המקופחות, והיה מוכן בהחלט להלאים את כל
הרכוש הגדול ולהקים מחנות־ריכוז למעלימי־מס (וגם
לפקידי המם, כי הוא היה בטוח שהם עושים יד אחת עם
אלופי ההון השחור. ולראייה: היהלומנים ).פלאטדשרון
היה בעיניו סמל המדינה (״מה רוצים ממנו? הוא רק
עושה בצורה מטופשת מה שגדולי־המדינה עושים בצורה
חכמה.״)
אי-אפשר היה לשוחח עימו על כל נושא אחר. כל
דיבור שלו היה אש ולהבה. כל שיחה היתה בסיגנון
קיצוני, מן הסוג המעלה אנשים על באריקדות.
אך הנקודה המרכזית בהשקפת־עולמו היתד, האמונה
שלא יתכן שלום — לא עכשיו, לא לעולם. הערבים לא
יסכימו לכך לנצח-נצחים( ,״הם צודקים בהחלט. אילו
הייתי ערבי, הייתי עושה כמוהם, רק בממדים גדולים פי
מאה.״ נאדל היה חבלן מעולה).
יש לאומנים רבים, שחוסר־האמונה בשלום הוא אצלם
רק תירוץ להתנגדותם המוחלטת להחזרת השטחים הכבושים.
אצל נאדל התעמקה נימה זו הרבה יותר. הוא בטוח
לחלוטין כי לערבים לא כדאי לעשות שלום מפני שהמדינה
תתמוטט ממילא, ביגלל התנוונותה המוסרית, החברתית
והכלכלית, וביגלל אפסותם של הפוליטיקאים, שאינם
מסוגלים לנהל מדיניות לאומית תקיפה. הדרווישים המרקדים
של גוש-אמונים לא עשו עליו שום רושם.
למראית־עין, הלאומנים הם אנשים אופטימיים, המאמינים
בכוחנו, ואילו שוהרי-השלום נראים כאנשים פסימיים,
תבוסתניים, רכי-לבב, המוכנים להחזיר שטחים
ביגלל פחדנות ,״שינאה עצמית״ ואי-אמונתם בכוחנו.
כך נראה אדם חולה, בעל לחיים סמוקות, כסמל
הבריאות — ואילו אנשים בריאים באמת, אשר לחייהם
אדומות פחות, נראים לעומתם חיוורים.
האמת היא ששוחרי-השלום הם אופטימיים, כי הם
רואים לנגד עיניהם מדינה פורחת, פתוחה, המשולבת
במרחב כלכלי־מדיני־ביטחוני נרחב. הלאומנים ואנשי-
הסיפוח הם פסימיים, כי אין להם מה להציע, מילבד גטו
קצת יותר גדול.
הלאומנות היא תורת־הייאוש. מי שמתייאש מן השלום,
מתייאש מן המדינה. רק כסיל או מטורף יכול להאמין
ברצינות כי מדינת־ישראל תוכל להתקיים בטווח הארוך
כגטו מנותק וחמוש, בתוך מרחב עויין, המתפתח והולך,
שעוצמתו הכלכלית מרקיעה שחקים, והמפתח כושר גרעיני.
ברוך נאדל הסיק בגלוי את המסקנה. לאומנים אחרים
הלכו לפניו, ואחרים ילכו אחריו. אמריקה מלאה כיום
ישראלים לאומניים, המתנגדים אף להחזרת שעל אחד,
הדוגלים בארץ־ישראל השלמה מן הנילוס עד הפרת,
והסבורים שיש להעמיד בוגדים שכמונו אל הקיר.
חוששני כי בבוא היום רק בוגדים כמוך יישארו
במדינה.

היטלר. סטאלין ומאודי תמונות של היטלר, גרינג, גנרלים במדים הממורקים
של הוורמאכט. ספרים על חיל־הים הגרמני במילחמת־העולם
השניה. אלבום של בחורים ובחורות ברייך השלישי,
הקורפוס האפריקאי.
״זוהי הוצאה ימנית!״ מסביר ידיד גרמני, בלי צורך.
הדוכן השכן הוא שמאלי. ספרים על זוועות הנאצים,
אוסף קאריקטורות נגד היט-
לר, האחד במאי מראשית
המאה ועד היום, חיי ליב־קנכט
,״איך חיסל סטאלין
את השמאל העצמאי במיל-
חמת־האזרחים הספרדית״.
יריד־הספרים הבינלאומי
בפרנקפורט — פסטיבל של
ספרים — הכל מכל כל.
בביתן הענקי של הספרים
הגרמניים אפשר להתרשם
שהגרמנים הם עם הספר.
יש ספרים על הכל —
היסטוריה של הצידונים
וממלכת הפרעונים, חיי מו־חמד
ושילטון הסהר בספרד,
תולדות פרוסיה ומקורות
הגזע הקלטי, ניתוח המהפכה
הגרמנית של ( 1848 המכיל גם שיר־השמצה נהדר
של היינריך היינה היהודי :״אילו האזינה אישה הרה
לנאומו של פלוני, היא היתד, יולדת בו במקום חמור
ספרים על חתולים וחרסינה, אלבומים מצולמים על עשרות
ערים וארצות, ספרי הורוסקופים, אלבומי בולים, ניתוח
מלומד על שירי חיילים במילחמת־העולם השנייה.

דוכנים לעשרותיהם. בכל דוכן, בהתאם לאופי ההוצאה
— חתיכות זוהרות המגישות שמפניה, סופרים מזוקנים
המוכנים להסביר ולחתום, אנשי־עסקים בחליפות קפדניות.
אי־אפשר לקנות כאן ספרים, אך אם החשק גובר מאוד־מאוד,
אפשר לשנורר.
מי שאוהב ספרים מרגיש כאן כמו ילד בחנות של

ממתקים. כל ספר נראה מושך, מרתק. אילו אפשר היה
לקנות, היית רוצה לקנות את כולם. או לפחות עשרות
ספרים חיוניים לגמרי, הנוגעים לשיטחי ההתעניינות שלך,
ושפשוט אינך יכול בילעדיהם. עד שאתה נזכר בכמה
תריסרי ספרים מיותמים, המונחים אצלך על מדף מיוחד,
כולם חיוניים לגמרי, ממתינים בחוסר־סבלנות גובר והולך
לתורם להיקרא. כאשר בא בלש של ג׳ון לה־קארה או
בחירת סופיה וקופץ לראש התור, הם רוצים להגיב כמו
אנשים בחור לאוטובוס שפירחח נדחק לפניהם.
בדרך החוצה נתקל מבטי בפנים מוכרות, המחייכות
אלי מעל עטיפה של ספר. היא הצליחה ! מאנדי רייס־דייווים
האחת והיחידה פירסמה את זיכרונותיה, בספר
תמונות של מאנדי בחברת חיילי צד,״ל.
מנהל ההוצאה רואה את מבטי .״האדון הזה בטח מכיר
את מאנדי אישית!״ הוא אומר לעמיתו, בחיוך סלחני.

ה קו ר ב נו ת ׳ ה א חר ת׳׳

של הנאצים
בחוץ ירוק, ירוק — עשרות גוונים שונים של ירק.
נראה כאילו יש לכל עץ צבע ירוק משלו, וגם לכל
מידשאה ושיח.
ההרים המיוערים נשקפים מבעד לקירות־הזכוכית. בחוץ
קר. מדי פעם יורד מטר דק.
בתוך הבניין של האקדמיה הנוצרית (האוונגלית),
מצפון לפראנקפורט, יושבים כמאה ועשרים גרמנים.
גרמנים מסוג מיוחד: פרופסורים, כמרים, סטודנטים, וגם
חבר־פרלמנט אחד, שנבחר מחדש בלילה שלפני־כן.
כולם היו בישראל. אחדים מהם מדברים, במפתיע,
עברית.
אלה הם הגרמנים שהם שונים, גרמניה האחרת. לולא
היה להם יחס ליהודים ול״עבר הקרוב״ ,לא היו מבקרים
בישראל ולא היו שוקעים בבעיותיה.
לפני עשר שנים, היה כנם כזה מתנהל בשפה ציונית
נלהבת, באווירה של תשבחות כימעט־מביכות למדינה
היהודית. עכשיו האווירה היא ביקורתית. מודאגת. מתלבטת.
״הסבל
אינו מזכך,״ קובע אחד, כדי להצדיק את
הישראלים, שרידי השואה, שאינם נוהגים במיעוט הלאומי
שלהם בצורה יפה יותר מכפי שעשו זאת עמים אחרים.
״הפלסטינים הם הקורבנות האחרונים של הנאצים!״
אומר אחר. ברצונו לאמר כי זוועות הנאצים נתנו דחיפה
חשובה (״אך לא בילעדית !״ ממהר פרופסור אחר לתקן)
להקמת ישראל, וזו גרמה לעקירת עם שלם ממולדתו.
מבחינה עובדתית, הם יודעים את הכל. ביסודיות
גרמנית למדו את החומר. כל מילה שפורסמה על המצב
בגדה המערבית ומצב הערבים בישראל עצמה נקראה,
נבחנה, תוייקה. אי-אפשר לרמות בכיוון זה או אחר.
כל מילה בלתי־מדוייקת מוצאת מיד תיקון מום מך.
לפני שרוצים לשמוע דיעות, רוצים לשמוע עובדות.
איך נמנעת הקמתה של מיפלגה ערבית בישראל? מה
ההבדל בין רק״ח ושל״י ובין פרם ורבין? האמנם התפטר
ראש השב״ב ביגלל ההתנקשות בראשי־הערים?
זהו אחד מחילות־החוץ של דעת־הקהל האירופית. מה
(המשך בעמוד )38

1־ 1 1

זץ יילים צריכים להילחם, לא לכתוב! -ציווה
י • וולינגטון הגדול, מנצח ווטרלו, בנסיון־שווא לשים
הץ• לניירת האינסופית של צבאו.

חיילים צריכים לשתוק, לא להעניק ראיו
נות — :מצווה עתה המצביא החדש, מנחם
כנין, שר,הביטחון השביעי של ישראל.

הוא התרגש למיקרא הראיון שהעניק אלוף פיקוד-
הדרום, דן שומרון. עצם הענקת ראיון זה אושר מראש
על־ידי השר והדמטכ״ל.
בכד אימץ בגין לעצמו את הגישה של ששת קודמיו.
הם עודדו את אלופיהם לדבר על המוראל הלאומי ועל
ארץ־ישראל השלמה, על שבירת עצמותיו של האדיב
ועל הצורך להתנחל מקונייטרה ועד קנטרה. אך הם
אסרו עליהם לאמר מילה אחת על הבעיות של צה״ל.

משום כך הפך צה״ל אחד, הצבאות האנטי
אינטלקטואליים כעולם.

מחשבתו האיסטראטגית והטאקטית — שלא לדבר
כלל על איסטראטגיה־רבתי — קפאה לפני דור. אין
בצה״ל, ואין בארץ ביכלל ויכוח בין אסכולות, דיון
על תורות־לחימה — נושאים אינטלקטואליים שהם דם
התמצית של צבא מתרענן ומתחדש.
ואל ייאמר: הוויכוח צריך להיות, אך יש לנהלו
בקרב צה״ל, מאחורי דלתיים נעולות. זה מצלצל יפה,
אך זה כוזב. בהעדר ויכוח בחוץ, מת גם הוויכוח מבית.
כי צה״ל הוא מיבנה טוטאליטרי, כמו כל צבא, והשולט
בכומתה קובע מה ייאמר בו — ומה לא.
ענייני צה״ל נוגעים לכולנו. צבא כושל יביא כלייה
על כולנו. מעשי הצבא משפיעים במידה רבה על עתידנו
הלאומי והאישי.

על-ידי שר־הביטחון והרמטכ״ל, יש חשיבות גם מבחינה זו.
אין זה סוד שיש עתה, בתיאוריה, חמישה מועמדים
לתפקיד הרמטכ״ל: סגן־הרמטכ״ל, יקותיאל אדם: האח ראי
על תיכנון מיפקדת־כוחות־השדה, ישראל טל ! ושלושת
אלופי־הפיקוד, אביגדור בן־גל בצפון, משה לוי
במרכז ודן שומרון בדרום.
מכיוון שמנוי וגמור עם הרמטכ״ל לטרפד את
תוכניתו של טליק, קרוב לוודאי שאפסו סיכוייו להגיע
לתפקיד הרם. וגם סיכוייו של קותי קלושים. הבהירה
תהיה, מן הסתם, בין שלושה אלופי־הפיקוד, ובעיקר בין
יאנוש בצפון ושומרון בדרום.

שניים אלה הם אישים שונים לחלוטין. הם
נבדלים לא רק באופי, אלא נם בהשקפות
הפוליטיות ובתפיסות צבאיות יסודיות — כפי
שהיה ברור לבל מי שיודע לקרוא בשורות וכין
השורות כראיונותיהם.

כארץ אין המועמד נחקר אח על-ידי חברי-
הממשלה. אם שר־הכיטחון רוצה כו, וראש-
הממשלה מסכים — מי יפקפק? הרמטכ״ל
החדש כלל אינו נוכח כאשר נדון מינויו.
8י 1

למעשה קיים כישראל מצב הפוך. ולא כד,יקרה.
הניצים
מתנגדים ברובם המכריע — מילבד כמה
חריגים, כמו אריק שרון, כמדומני — להקמת מיפקדת־כוחות-השדה,
היונים תומכים בה.
הרכילאים יכולים לייחס זאת לנימוקים אישיים. טליק,
נביא המיפקדה החדשה, נחשב כיונה מופלגת. רפול,
המתנגד לה עתה, נחשב כנץ מובהק.
אך הדכרים עמוקים הרכה יותר.
ההבדל העיקרי בין ניצים ויונים בזירה המדינית
הוא בנכונות להחזיר את השטחים הכבושים תמורת
שלום.

האלוף שומרון: היונים הם בעד
אך הבה נתעלם מן האישים המסויימים, ונציג את
העניין בצורה מופשטת לגמרי :
נניח שיש שני מועמדים, אלוף אל״ף ואלוף בי״ת•
נניח שאל״ף הוא נץ מופלג, חסיד גוש־אסונים, אדם
השואף להגברת ההתנחלויות, לפלישה ללבנון, למילחמה
בסוריה. נניח שהוא מתנגד גם להסכם־השלום עם
מצריים, להחזרת שארית סיני, ולרפורמה בצה״ל.
נניח שבי״ת הוא ההיפך הגמור: יונה מובהקת, חסיד
חוזה־השלום, מתנגד להרפתקות צבאיות, תומך נלהב
ברפורמה יסודית בצה״ל.

^ ך נתקבלו כמה מן ההחלטות החשובות ביותר
* בתולדות המדינה, בלי דיון ובלי ויכוח.

האם תיפול ההכרעה ביניהם במיקרה, כדי
כל התחשבות כדיעותיהם, רק מפני שאל״ף
הכיב על קודמו או על שר־כיטהונו, או מפני
שכי״ת הכיב על שילטון חדש?

בסוף 1953 מינתה הממשלה, על פי דרישתו של
דויד בך גוריון הפורש, רמטכ״ל חדש בשם משה דיין.
האם יש ספק שבכך נקבעה דרך המדינה בשלוש
השנים הבאות — עסק־הביש, פעולות־ה״חגמול״ ,מיבצע־סיני?
האם לא ברור כי הכל היה מתרחש אחרת, אילו
התמנה אז, למשל, יצחק רבץ?

בצורה כזאת אי־אפשר לנהל אף בנק בינוני או חברה
כלכלית מצוייה. האם כך ננהל את המדינה?

בי מי שממנה את הרמטכ״ל הכא — קובע
כמידה רכה את דרכה של המדינה בשנים
הקרובות.

הרמטכ״ל אינו ״ראשון כין שווים״ .אין הוא
יו״ר של פורום המטב״ל, המנצח על הוויכוח
והעורך הצבעות.

אם אין הרטמכ״ל רוצה ביכלל בוויכוח על הכרעות
צבאיות — וחיים בר־לב החניק כל ויכוח כזה באיבו —
הרי אין ויכוח. וגם כשיש ויכוח, דעת הרמטכ״ל היא
הקובעת בסופו, והוא לבדו מחליט.
כלפי הממשלה ,׳הכנסת והעם כולו, דעת הרמטכ״ל
היא ״דעת צה״ל״ .ובישראל, לדעת צה״ל יש השפעה
רבה — גדולה לאין שיעור מכפי שנראה לעין — על
הכרעות בסיסיות של המדינה.

אם בן, האם אין עם־ישראל ונכחריו זכאים
לדעת מראש מה הן דיעותיו של האיש
אשר כידיו עומדות להימסר סמכויות כאלה?

לוויכוח שהחל עם ראיונות האלופים, ושהוחנק מייד

למראית־עין, אין יונה פוליטית צריכה לתמוך בצבא
חזק, המסוגל לפרוץ קדימה בכל עת. ושוב למראית־עין,
צריך נץ פוליטי לתמוך ברפורמה שיש בה כדילחזק את הכושר ההתקפי של צה״ל.

הרמטכ״ל החדש נקנה כחתול כקיט־כג.

כיצד יש להתייחס דרמטכ״ד המודיע כאחד
הימים בממשלה שהוא תומך ברפורמה —
והמודיע כעבור שנה כי לא הפכים דה מעולם,
וכי תמיכתו הקודמת היתה רק מן הפה ולחוץ?

נוצר כאן מצב שהוא, לכאורה, אבסורדי —
אך שהוא לאמיתו של דבר הגיוני לגמרי.

ך ש נימוק שני לתביעה לאפשר לאלופים להביע את
דעתם בפומבי על בעיות צבאיות חשובות.
הרמטכ״ל של צה״ל מתמנה על־ידי הממשלה — שהיא
אוסף של פוליטיקאים. בניגוד לשיטה האמריקאית,
אין מינוי זה זקוק אף לאישור ועדת־הביטחון של
הכנסת, שגם היא אינה אלא אוסף של פוליטיאקים.
על פי אילו אמות־מידה מתמנה רמטכ״ל י על פי
יוקרתו הציבורית. של המועמד, קירבתו לפוליטיקאי זה
או אחד, הוותק שלו בצה״ל, ועוד.

בארצות־הברית נחקר המועמד לראשות־המטה על־ידי
ועדה של הסנאט — חקירה ארוכה, מפורטת מאוד.

אירועי יום־הכיפורים היזקו בי דיעה זו. יתר על כן,
הרפורמה שאושרה על־ידי עזר וייצמן, ביוזמתו של
טליק, נראית לי מצומצמת מדי, מכיוון שהיא יוצרת
מטה מתאם, אך לא מטה מפקד.
אולם טוב המעט מלא־כלום. הנסיונות הנעשים עתה,
בעיקר מצד הרמטכ״ל הנוכחי, לבלום את הרפורמה
שהרמטכ״ל הסכים לה בשעתו מאונס, מעוררים בי
מחשבות נוגות מאוד.

האלופים צריכים לדכר.

מכל הבחינות האלה מהווה הרמטכ״ל החדש אלמוני
בעיני האנשים הממנים אותו, במידה שאינם נזונים
משמועות ומרכילויות.

כמי שמתעניין כענייני צה״ל, נטיתי תמיד
לצד המחייכים.

ד הוויכוח האמיתי הוא מעבר לכל העניינים
י האישיים. אל נניח לרכילויות אישיות להאפיל על
העניין עצמו, העומד כאן לדיון.
הנושא הוא כוח־המחץ של כוחות־היבשה של צה״ל.

לדבר בסיגנוין מאופק, אחראי, שקול. בוודאי. אך
אלוף שתכונות אלה חסרות לו — האם הוא צריך
ביכלל להיות אלוף?

אין הוא זוכה כמינוי כיגדל דיעותיו לנכי
מהותו של צה״ל, מיבנהו, הרפורמות שהוא
רוצה לחולל ותפיסתו האיסטראטגית.

המחייבים טוענים כי המטכ״ל,
והאמון על התפיסה הכוללת,
כראוי לחילות־היבשה, לגבש
לשלב את כולם יחד במיסגרת

העמוס בתפקידים לרוב
אינו מסוגל להתמסר
תורות־לחימה יבשתיות,
מחשבתית ואירגונית.

^ מכאן לעניין העיקרי השנוי במחלוקת — מיפקדת־
1כוחות־השדה.
הרעיון הזה מתהלך בצה״ל, בצורה קיצונית הרבה
יותר, מאז ימיה הראשונים של המדינה. שמעתי אותו
מפי יצחק שדה ויגאל אלון בראשית שנות ה־50׳ .בשלב
מסויים שיחק אלון ברעיון לחזור לצה״ל ולקבל מינוי
זה על עצמו.

הרמטב״לים התנגדו לרפורמה זד, מפני שסברו
כי המיפקדה החדשה תקבל לידיה את
רוב הסמכויות שד המטכ״ל. היא תפקד על
הגייסות, ואילו המטכ״ל שוב לא יהיה אלא
מטה של תיבנץ, הנחייה ותיאום.

אצל אנשי־היבשה היו תמיד שתי גישות. המתנגדים
אמרו שכיום שולטים אנשי־היבשה במטכ״ל. לא היה
ולא יהיה רמטכ״ל שאינו איש־יבשה. אך אם אנשי-
היבשה יתארגנו במטה חדש, יוכל להבא עזר וייצמן
חדש, או איש-ים, להיות לרמטכ״ל, ובכך תיחלש
השפעתם של אנשי־היבשה על דרכו של צה״ל. ואילו

היונים אינם אוטופיסטים. שום אדם רציני
לא יעלה עד דעתו כי למחרת כינונו של השלום
המקיף, שכמיסגרתו יוחזרו השטחים
הכבושים ויקומו סידורי־כיטחון שונים, יהדוף
הצורך בצה״ל.

להיפך: השלום החדש יהיה זקוק להגנה, כדי למנוע
כל פיתוי ליסודות הרפתקניים וקיצוניים, שיישרדו
בשטח, לנצל את המצב החדש.
הצבא יצטרך אז להגן על המדינה מתוך שטח קטן
יותר, כאשר הגבול החדש-ישן יהיה קרוב לריכוזי-
האוכלוסיה שלנו.
נובע מכך שדווקא היונים צריכים לחייב את קיומו
של צה״ל יעיל, המוכן לפעולה מונעת מהירה ביבשה,
שתרחיק בשעת-הצורך את הסכנה ממרכז ישראל.

כקיצור: התפיסה היונית מובילה לתפיסה
של מידחמת־הכזק, כהשלמה חיונית לסידורי
הכי טחון שייכללו כחוזהלה שלום, ל פ חו ת
כ תקופה
שבין כינון השלום ובין יצירת מציאות
כוללת חדשה כמרחב.

(מעולם לא הסתרתי זאתי בשיחותי עם אישים ערביים
ביכלל ופלסטיניים בפרט. לעומת זאת ברור לי שגם
הצד השני יהיה זקוק לסידורי־ביטחון משלו).

הניצים, לעומת זאת, פטורים מכעייה זו.
הם יכולים לשחק בתפיסות מימי־מתושדח, כמו
״ההגנה המרחבית״ ,התואמת להפליא את
שאיפת־ההתנחלות שלהם. מכיוון שהגבולות
יישארו, לדעתם, רחוקים ממרכזי המדינה, הם
יכולים לשים את הדגש על מילחמה סטאטית.
מובן שהדברים אינם כה פשוטים וחדים, כפי שאני
מצייר אותם כין. הבעיות מורכבות יותר. בין שתי
התפיסות העקרוניות יש שיטחי־הפקר ושיטחי־חפיפה. אך
התמונה העקרונית ברורה.
ל רקע זה מעניינים ביותר דבריו של האלוף דן
שומרון. תמיכתו הנמרצת בהקמתה של מיפקדת־כוחות־השדה
אינה מעשה אמיץ בילבד, אלא גם תרומה
חשוב הלוויכוח.

סתימתרהפה הקולקטיבית שבאה כעיקבות
ראיון זה היא הכלה כדיון הדמוקרטי על עתיד
המדינה, וגם ככושר המחשבתי של צה״ל.

אני שמח שצמחו בצה״ל אלופים שיש להם העוז
להביע את דעתם, ושיש להם מה לאבר.

!.הקשר האפריקו״י
של פלתורס
הגיע ונמצא למכירה

$£ט10 וזא[ק

הצעה בלעדית 26 :ימי סיור מקיף בדרום אפריקה ובקניה
תנאי אשראי מיוחדים ף 50 ממחיר הסיור — ב* 10 תשלומים, ללא
ריבית !
״פלתורס״ נסיעות ותיירות הציעה לאחרונה חידוש מרענן בנוף
השגרתי של הטיולים המוצעים בארץ — סיור יוקרתי מקיף בדרום
אפריקה המשולב בספארי בקניה — שלוב המוצע עתה לראשונה
בשוק הישראלי !
עד כה הוצעו לתייר הישראלי סיורים חלקיים במסלולים נפרדים לכל
אחד משני היעדים. מומחי ״פלתורס״ בארץ יחד עם מומחי ״פלתורס״
בדרום אפריקה (״פלתורס״ הינה חברת הנסיעות היחידה בישראל
שלה 3משרדים ותיקים ובעלי מוניטין בעריה המרכזיות של דרא״פ :
יוהניסבורג, קייפטאון ודרבן) השקיעו מחשבה רבה, מקוריות ותכנון
קפדני לשם גיבושה של התכנית המהפכנית, הממלאת חלל ריק
שהיה קיים עד כה בארץ בסיורים מודרכים ליעדים הקוסמים
הללו.
בדרום אפריקה מתחילה עתה עונת האביב, היפה לטיולים ברחבי
המדינה הענקית, שהיא למעשה יבשת בזעיר אנפין, אשר המבקרים
בה מגדירים אותה כגן עדן עלי אדמות — ארץ שפנים כה רבות

בנוסף לערים המודרניות ואתרי התיירות המרתקים — דרום
אפריקה הינה כיום הארץ הזולה ביותר בעולם בכל הקשור לשרותי
תיירות, אכסון, תחבורה וארוחות — מחד, וקניות של בגדים אופנתיים,
קישוטים, תכשיטים ואביזרים שונים לבית — מאידך.
לכל אלה שלונדון, פאריס ואמסטרדם נעשו יקרות מדי לטעמם —
״פלתורס״ מציעה את התשובה — סעו ל״דרום אפריקה״.
מחיר הסיור, כולל טיסות וכלכלה על בסיס חצי פנסיון בכל 26
ימי הסיור, הינו — 2,550.ראנדים דרא״פ למשתתף, וחברת ״פלתורס״
מציעה אשראי במסגרת תבנית תשלומים מיוחדת ״סע היום — שלם
•מחר״ ,לפיה ניתן לשלם ס 50״/ממחיר הסיור ב־ 10 תשלומים חדשיים
ללא ריבית, לאחר החזרה ארצה.
מר רחמים שפריר, מנהל מחלקת הקבוצות והסיורים המודרכים של
חברת ״פלתורס״ ,מסר כי התכנית, שזה לא מכבר הופצה בין כל
משרדי הנסיעות בארץ, כבר זכתה להדים חיוביים מאד ולשבחים
מקצועיים בקרב חוגי הענף, וההרשמה לסידרת הסיורים לדרא״פ
מתנהלת בערנות רבה•
״פלתורס״ מתכננת להוציא אל הפועל סידרה של סיורים במתכונת
זו בחדשים נובמבר 1980 עד אפריל ,1981 שהם חודשי האביב והקיץ
בדרא״פ׳ והסיור הקרוב עומד לצאת ב־ 6בנובמבר .1980
תבנית הסיור כוללת כ־ 3שבועות של סיור מקיף בדרום־אפריקה :
יוהניסבורג ומרכזי הקניות הענקיים שלה, סאן־סיטי — קומפלקס
ענקי חדיש ונוצץ של נופש, בילויים והימורים שנפתח לפני פחות
משנה, המעמיד בצל גם את לאס־וגאס הידועה.
מזרח טראנסואל — ״שויצריה״ של דרום־אפריקה, הרים, עמקים,
קניונים, יערות ומפלי מים.
קרוגר פארק — שמורת הטבע הענקית ששטחה גדול יותר משטחה
של מדינת ישראל כולה, שבה ייערך ספארי בן 3ימים לשם צפיה
בחיות הפרא הרבות השוכנות בסביבתן הטבעית•
סואזילנד — הממלכה העצמאית של הכושים בדרום־אפריקה.
דרבן — עיר הקיט המרעננת לחופו של האוקיינוס ההודי.
קייפטאון — אחת הערים המרשימות ביותר בעולם.
״גרדן־רוט״ — סיור בן 3ימים ב״דרך הגנים״ המרהיבה והבלתי
נשכחת בליבו של האיזור שכל מבקריו הסכימו, ולא בכדי, להגדירו
ב״איזור היפה ביותר בעולם״ .זה הוא ה,,שאור שבעיסה״ ומוקד
הסיור בדרא״פ ועליו ניתן לאמר, בדברי. חז״ל ,״כל המוסיף —
גורע״ !
וכל מי שרוצה להוכח בכך — מוזמן להצטרף לסיור•
קניה — השבוע האחרון של הסיור מוקדש לספארי מרתק בקניה.
וגם כאן שומרת ״פלתורס״ על הקו האיכותי של הסיור וכוללת
בספארי את השמורות המובחרות ביותר, כולל ליל הרפתקאות של
צפייה בתהלוכות ובעדרים של חיות שונות לאור כוכבים ופנסים —
לילה המהווה חווית חיים בלתי נשכחת לכל המשתתפים בו.
ואם בכך לא די — מאפשרת חברת ״פלתורס״ למעונינים להאריך
את השהייה לשם ביקורים ונופש באיי סיישל הנודעים.

גיליון חודש
אוקטובר 1980

6 0111$1א* £
1:1מ 8 0 8 8£ <:א1\10
8X710 111]\1

1731 הפצה בלעדית
סטימצקי

יש לנו עוד הרבה מה להראות...
הדגם בתמונה, הוא אחד מעשרות הדגמים של:
חזיות, תחתונים וחגורות מסדרת ״בי-פרי״ של דיוה

היי חופשייה
בחזיות
״ביפרי״שלדיוה דיוה יצרני חזיות תחתונים וחזיות 5£ £8££ -
בגדי יםו חו ף -דייה •
בגדי ים -פייר קרדו -פריז

5585^55585558836555553?^5555835555533555^ ^ 558535,

סניף של״י ת״א
מקיים הרצאות כל

1שים חשקו בו
;,בדים ק1או בו.

יום א׳ כ־ 8.30 בערב

הוא היה

כמועדון של״י — ת״א
רח׳ בוגרשוב ,60 טל 280807 .

ח##ריק#י

יום א׳ 19.10

ח !0 3ח 6רדז\/

המשורר דוד אבידן

619010

ישוחח על יצירותיו

יום א 26.10 ,
דיון כנושא

הגליל — יהוד או
יי פיתוח?
דיון בלווי שיקופיות
והקלטות.

| הכוכב הלוהט של הקולנוע האמריקאי (״ימים

לורן הטון

ברקיע נקים״) \

במאי פול שרדר

בכו רהאר צי ת
״לימור״ ת״א ״מיטשל״ ירושלים
9.30 ;7.15 ,4.30 למבוגרם בלבד

בואו ליהנות מארוחה מצוינת באוירה כפרי ת-לר שו תכם מגוון
מטעמים משובחים בסגנונות שונים -ארוחות במחירים סבירים

כפרית . 3

א,דרך בן־צב• ( 70 ליד צוסת אבו-כביו־) טל*822979.

ריצירד גיר

חן טרמפל 1זייל
ה עו ל ם

הזה 2250

הנושנית הנדנדית שד ״העודס הזה״ טוענת: מיחומת עיואק־איואו
אינה אלא קנוניה של חברות־הנפט נדי להעלות את המחיר

ילחמה משתוללת בין איראן ו•
עיראק. מילחמה משונה מאוד, שהרי
אין היא מתאימה למיסגרת מאבקי הכוחות
העולמיים, כפי שהם מצטיירים באמצעי-
התיקשורת בעולם וגם אצלנו. מה פתאום
תוקפת עיראק את איראן — אחותה המוסלמית,
שהיא גם בת־בריתה במאבק התקיף
להעלאת מחירי־הנפט? יש לזכור שעד
כה לא התגלעו ניגודים יוצאי־דופן בין
השתיים. ולמה דווקא עכשיו? ולמה דווקא
בדרום ו נכון, היו חילוקי־דעות ביניהן
בנוגע לגבול בשאט אל־ערב, אך חילוקי-
דעות אלה היו שרירים וקיימים כמה שנים
מבלי שהביאו להתלקחות מילחמה. במה,
אם כן, נבדל ספטמבר 1980 מן הזמנים
שקדמו לוו ולמה לפתע פתאום לוחמות
שתי מדינות אופ״ק זו בזו, ומועצת־הביט־חון
יושבת בשקט ואינה עושה מאומה
לסיום המילחמה? (בניגוד גמור להתנהגותה
בעת מילחמות שבהן היתה מעורבת
ישראל).
לפי אמצעי־התיקשורת אין כל זאת אלא
הפתעה. האמנם?
אמצעי־התיקשורת אינם נותנים תשובות
לשאלות אלה. כאמור, הם דבקים בהתנגדות
עיראק להסכם 1975 כהסבר למילחמה,
אם כי אין בכך הסבר לשאלה למה יעדיפו
מדינות שיש ביניהן הסכמה מירבית בכל
השאלות העיקריות של האמור, לפתור את
בעיית הגבולות דווקא בדרך של מילחמה.
ובוודאי שאין בכך הסבר להתנהגותה של
מועצת־הביטחון. אמצעי־התיקשורת מנסים
להחדיר את הרושם האבסורדי, שאפשר
להבעיר את מרכזי הנפט של העולם מבלי
שיהיה לדבר קשר כלשהו למדיניות הנפט
ולקובעי המדיניות הזו בעולם. שאלת
עליות מחירי-הנפט מופיעה אצלם רק כתוצאה
של המילחמה, שאין לה ולא כלום
עם סיבות המילחמה. האם יש בזה היגיון?
במה, אם כן, נבדל ספטמבר 1980 מזמנים
אחרים ואיך נראה עולם הנפט באמת?

אין מי ק ריו ת
^ בעולם הנפט
ודם כל יש לשים לב לתאריו מרכזי,
* | בספטמבר ,1980 ממנו מתעלמים אמ־צעי־התיקשורת
לחלוטין (למרות שהוא
קרוב אלינו יותר מכפי שהוא קרוב ל־
:) 1975 היום שבו תקפה עיראק את איראן
הוא היום שלמחרת סיום ועידת אופ״ק
בווינה. אין זה מיקרי. אין מיקריות כזו
בעולם הנפט, שהוא אחת המערכות המכוונות
ביותר בעולמנו.
הוועידה הזאת, ועידת שרי־הנפט של
אופ״ק, התכנסה בעידן של עודפי־נפט
גדולים מתמיד בשווקי העולם. זה הדבר
השני שבו נבדל ספטמבר 80׳ מזמנים
אחרים. לא רק שהעודפים בעולם גדולים
היום מתמיד, גם מאגרי-הנפט של הארצות
המערביות — שהן הצרכניות הגדולות
בעולם — עולים על גדותיהם. מאגרים
אלה בלבד מספיקים כדי למלא כל מחסור
בנפט, אפילו בעת הפסקה מלאה באספקה,
במשך שלושה־ארבעה חודשים. גם בכך
נבדל ספטמבר 80׳ מזמנים אחרים.
בתקופה שבה כונסה ועידת אופ״ק, אי־אפשר
היה להעלות את מחירי הנפט.
אפילו את ההעלאות שעליהן החליטו בוועידה
הקודמת של אופ״ק באלג׳יריה,
לפני כמה חודשים — מ־ 28 דולר ל־32
עבור חבית נפט בסיסית מסעודיה — אי־אפשר
היה ליישם. היה ברור לגמרי, שרק
קיצוץ דראסטי בתפוקת הנפט העולמית
יאפשר העלאות חדשות במחירי הנפט
ויחזיר את שליטת אופ״ק בשווקים.
אירגון זה זכר היטב מצב דומה בקיץ
.1978 גם אז היו עודפי־נפט גדולים בשווקים
והמחירים לא עלו, ואפילו נטו לרדת
— כמו היום. באותם ימים החלה המהפכה
האיראנית, שהוציאה את איראן משוק יצ
רני
הנפט וקיצצה את האספקה העולמית
בשבעה מיליון הביות ליום. התוצאה: מחירי
הנפט עלו ביותר ממאה אחוזים תוך
פחות משנה.
לכן לא היה דבר טבעי יותר מכך ש וועידת
אופ״ק תדרוש לקצץ בתפוקה. דרישה
זו הופנתה בעיקר לסעודיה. זו הואשמה
בהצפת העולם בנפט זול. סעודיה
התנתה את הקיצוץ באספקה בהסכמת שאר

חחוותות

ומהירות במחירי־הנפט, ללא התחשבות
באינטרסים של צרכניות הנפט המערביות
ושל הארצות המתפתחות. היונים שבאופ״ק,
ובראשם סעודיה, דוגלים, לעומת זאת,
בעליות־מחירים הדרגתיות, המבוססות על
הירידד, בערך הדולר ועל העלייה בתל״ג
של הארצות המתועשות. בדרך זו מתחש בים
יוני האירגון באינטרסים של הארצות
המתועשות.

מאת

א ס תר אלכסנדר
חברות אופ״ק למחיר אחיד של נפט. ה־ניצים
שבמדינות הנפט לא הסכימו.
כאן חייבים אנו להבין שני דברים :
(א) בשנים האחריניס הפך אופ״ק, שהיה
קרטל של מחירים, לקרטל של אספקה.
פירוש הדבר הוא, שהיום קובעים רק מחיר-
ריצפה, מחיר מינימלי, שעליו רשאית כל
חברה להוסיף כרצונה או לפי כושרה.
העומס בגין מחירים גבוהים אלה מוטל
על מניפולציות באספקה. אופ״ק מחליט
היום על כמות האספקה ולא על מחיר
אחיד. סעודיה מתנגדת לשיטה זו ורוצה
לחזור למחירי־נפט אחידים, בשליטתו של
אופ״ק.
(ב) אופ״ק אינו עשוי מיקשה אחת,
וחוצים אותו ניגודים בסיסיים. אופ״ק של
ספטמבר 1980 שונה עקרונית מאופ״ק של
,1978 חרף העובדה שבין 78׳ ל־80׳ יש
קווי־דמיון.

כך נולדה
ההתקפה
ך* ;יצים עיראק, איראן, לוב ואלי
י ג׳יריה — הרכב דומה לחזית הסירוב
האנטי־ישראלית — דורשים עליות גבוהות

ניגודי איטנרסים אלה באופ״ק לא אים־
שרו את צימצום התפוקה באמצעות שיב־גועה
של סעודיה בווינה, צימצום שהיה כה
דרוש כדי לסיים את ״משבר״ העודפים
ולאפשר עליות מחירים. מה נותר אם כן
לעשות? מה שנותר לניצי אופ״ק הוא
אחד מן השניים: לתקוף את ישראל ולחזור
לאמברגו הכללי, לפי דגם עליות מחירי-
הנפט מ־4־ ,1973 או לשחזר את התנאים
של דגם עליות מחירי־הנפט מ־ 1978 ולהוציא
מדינה נוספת (מילבד איראן) משווקי
אספקת הנפט.
את ישראל קשה לתקוף — וזאת טוב
לדעת במייוחד אחרי כינון השלום עם
מצריים. לכן נותרה היום אפשרות אחת
ויחידה: ליצור תנאים לסגידת הברזים של
ארץ יצוא־נפט עיקרית. אחרת צריכים
להניח שמדינות אופ״ק, ובעיקר הניציות
שבהן, תשבנה בשקט נוכח העודפים והירידה
במחירים מבלי שמישהו יעשה משהו
נגדם. הנחה זאת אינה סבירה. סביר יותר
להניח ,.שאם דברים רצויים לא מסתדרים
בדרך הטבע יש לדאוג שהם יתרחשו באמצעות
תיכנון והסכמים.
כך נולדה ההתקפה העיראקית על איראן.
סביר שעיראק הסכימה לסגור את ה ברזים
תוך כדי מילחמה, תמורת קבלת

יד חופשית כדי להשיג הגמוניה צבאית
במיפרץ הפרסי והגמוניה צבאית־לאומית
בעולם הערבי. לא היה קושי להלביש על
המילחמה הנוכחית את הניגודים עם איראן
— ניגודים טריטוריאליים חסרי־משמעות,
יחסית, שכמוהם רבים בעולם והם מונחים
בעולם השיכחה עד שמעוררים אותם מסיבות
אלה או אחרות.
חשבון־המילחמה מראש הראה על כדאיות
לעיראק, בתנאי שתנצח אפילו תזך
יותר מחודש. בניצחון עצמו לא היה כנראה
ספק, כפי שגם פרשני־מילחמה אחרים
האמינו ומאמינים בו. ההגמוניה הצבאית-
לאומית המצופה, ועליית מחירי־הנפט כתוצאה
מן המילחמה היו מכסות על נזקי-
המילחמה ועל ההפסדים הזמניים בהכנסות-
נפט, ואף מותירות עודף. על אחת כמה
וכמה אם תתעורר פאניקה עולמית למראה
שדות־הנפט הבוערים, שתעלה את מחירי-
הנפט בלי ולפני קיצוצים כלשהם באספקה.

הבדית שבין
סעודיה והמערב
** יראר, מייצאת 3.3מיליון חביות ל-
+יום 7 ,אחוזים מאספקת הנפט של העולם
המערבי, במחיר של כ־ 35 דולר החבית.
כלומר, הפסדים בכל יום שבו אין
הזרמה של הנפט. אך לרשות עיראק 30
מיליארד דולרים רזרביים מעודפי־הכנסות
הנפט ודי בהם כדי לממן הפסדים, במיוחד
כאשר מקווים שהפסד המילחמה יוצא בשכרה.
אך הנתונים גם מראים שהפסקה
באספקה העיראקית די בה כדי לדלדל
את העודפים והמאגרים ולגרום עליות-
מחירים חדות בשוק הנפט( .אין צורך
להחשיב את האספקה מאיראן, שהרי היום
זו אינה משמעותית לעולם המערבי ומסתכמת
רק ב־ 700 אלף הביות ליום).
האם הקשר הזה שקשרה עיראק עם
חברותיה באופ״ק יצליח? האם יצליח
ליצור מצב דומה לזה ששרר בשוק הנפט

המ׳־ייזזמד. רזמוזמנת

(המשך מעמוד )29
בשלהי ,1978 עת יצאה איראן מן השוק,
והמחירים יעלו בהתאם?
אין זה סביר. שהרי כאשר יוצאים
למילחמה לא יודעים את התוצאות —
מה יבער ומה לא. ההיסטוריה הוכיחה
שכוחם של מישטרים מהפכניים גדול
מכפי שמשערים משקיפים מן החוץ. עיראק
יכולה גם להפסיד. כבר היו דברים מעולם.

אם נתעלם מן הנקודה הכללית
הזאת, הרי שלפי הסימנים עיראק וחברות
אופ״ק התומכות בה לא לקחו בחשבון
השיקולים שלהן גורם מרכזי, שקיים ופועל
היום ושלא היה קיים ב־ . 1978 גורם זה
הוא שיתוף הפעולה ההדוק, שאפשר ל כנותו
ברית, בין סעודיה וחברותיה היוניות
באופ״ק לבין המערב. לכן שונות
תגובות סעודיה והמערב היום, נוכח יציאתה
של עיראק משוק הנפט, מאשר היו
נוכח יציאתה של איראן משוק זה ב־
.1978
המערב אינו נכנס לפאניקה של קניות
נפט, כפי שקרה ב־ .1978 ולא רק בגלל
מאגרי־הנפט המלאים, אלא גם ביגלל
הביטחון שאפשר לסמוך על סעודיה.
סעודיה ממלאת היום את החסר בשוק-
הנפט ביגלל המילחמה, דבר שלא עשתה
ב־ , 1978 עם פרוץ המהפכה האיראנית.
סעודיה מספקת היום כ־ 20 אחוז מתפוקת
הנפט בעולם המערבי, אך לפי כושר
הייצור שלה היא מסוגלת לספק הרבה
יותר. כפי הנראה אין היא מהססת להפעיל
כושר זה.
תגובות אלה של סעודיה והמערב מסוגלות
להכשיל את מטרות־המילחמד, של
עיראק בחזית הנפט, ואין צורך שמועצת-
הביטחון תתכנס ותפסיק את הקרבות. אין
המילחמה במתכונתה הנוכחית מאיימת על
המערב, ומתכונת זו נשמרת. בניגוד לאמונות
הנפוצות בעולם אין היום ניגודי-
אינטרסים בין אופ״ק לבין הארצות המערביות
המתועשות. ארצות המערב מסתדרות
יפה מאוד עם אופ״ק והן פיתחו
כלים להגן על עצמן מפני הנזקים הנגרמים
כתוצאה מעליות מחירים חדות של
הנפט. אצלנו הולכות וגדלות ההוצאות
על דלק נוזלי באחוזים מן התל״ג, אך
לא אצלם. אצלנו גורמות ההוצאות על
נפט לגרעונות כבדים במאזן־התשלומים.
אך לא אצלם. הארצות המתועשות של

פירוש הנתונים האלה הוא, שהארצות
העשירות של המערב הצליחו למנוע חלוקת
הכנסות לרעתן (ולטובת הארצות המייצאות
את הנפט) .האמצעים היו: פיחות
הדולר — המטבע שבו משלמים עבור
הנפט בשוק העולמי, דיקור הייצוא מארצות
המערב למדינות אופ״ק מעל המתבקש
מן האינפלציה העולמית( .אמצעים אלה,
כמובן, אינם עומדים לרשותנו) .מכיוון
שהמערב יכול להגן על עצמו מפני התוצאות
של עליות מחירי־הדלק, אין הוא
מתנגד לעליות מחירים קבועות ומתונות
יחסית, שבהן סעודיה מעוניינת.

יותר מכפי שסעודיה תיכננה, אך פחות
מאשר קיוו יוזמי המילחמה.
הברית של המערב עם אופ״ק מסכנת
את שלום העולם, גם ללא המילחמה
הנוכחית שבין עיראק לאיראן. כאמור
מבוססת ברית זו על נכונות המערב לקבל
את העליות המתמידות במחירי־הנפט, ש הרי
אין הן גורמות לו עוד גרעונות או
״העברת עושר״ לארצות אופ״ק. אך מ

הברית שלו עם אופ״ק מבוססת על
ניצולן של ארצות העולם־השלישי.
גם עודפי הכסף שבידי אופ״ק מסכנים
את שלומו ורווחתו של העולם 100 .מיליארד
דולר ״מיותרים״ נמצאים בידי
אופ״ק. כסף שלא נמצא לו שום יעוד.
לא בקניות ולא בהשקעות, ואפילו לא
כפקדונות בבנקים. הוא מסתובב חופשי
ומאיים כל רגע לפוצץ דווקא את המערכת

סכנ ה
לשלום העולס
^ אם פירושו של שיתוף פעולה זה
י בין סעודיה וחברותיה לבין המערב
— שיתוף פעולה שעוזר כרגע למנוע

פצצות עיראקיות ער נמדהתווופה בטהראן
כיוון שלארצות אופ״ק יש בכל זאת
עודפי־הכנסה גדולים, הרי שהגרעונות שבעולם
אכן קיימים. והם קיימים באמת
במאזנים של הארצות המתפתחות.

התפוצצות הרבה
יותר גדולה

בווו לזמרמשאד: חיילים עיואק״ם ערב הניבוש
המערב הצליחו לשמור על 1.5אחוז של
הוצאות נפט מן התל״ג שלהן, ואצלנו —
10 אחוז מן התל״ג. אצלנו מהוות ההוצאות
לקניית דלק כשליש מן ההכנסות
מהייצוא, ואילו במערב ייבוא הדלק אינו
גורם גרעונות במאזן־התשלומים. לפי ה־דו״ח
האחרון של ס ,0 £ 0הגרעון המצרפי
במאזן המסחרי של כל מדינות
( 0 £ 0 1לא עלה על שני מיליארד דולר
בשנה שעברה, דווקא כאשר מחירי הדלק
הרקיעו שחקים.

עליות חדות במחירי־הדלק ולנטרל את
המילחמה — הוא שאופ״ק לא יכול עוד
לסכן את שלומו ופריחתו של העולם בגין
עליות מחירי־הנפט?
.התשובה היא שלילית. שהרי שיתוף
פעולה זה, מסיבות שעמדנו עליהן קודם,
לא הצליח לשכך את הניגודים באופ״ק
ולכן גם למנוע את המילחמה, עליה תופסים
טרמפ מיני אינטרסים שמחוץ לחשבונות
הנפט — דבר שמקשה על ניט-
לולה. וגם מחירי הנפט יעלו — אולי קצת

ין* ש כעולם חלוקודו*,כנסות לטובת
ארצות הנפט, אך היא נעשית
על חשבון ארצות העולם־השלישי העניות
ולא על חשבונן של הארצות המערביות
העשירות. ארצות עניות אלה דין חסרות-
מגן בפני עליות מחירי־הנפט. הגרעונות
שלהן וההתדלדלות שלהן הם הצד־שכנגד
להתעשרותו של אופ״ק. רבות מהן על
סף התמוטטות כמו ברזיל, ואחדות כבר
התמוטטו, כמו תורכיה. אם העולם־השלישי
לא יוכל לעמוד בנטל הנפט תתהווה סכנה
לשלום העולם.
המערב לא מסכים לצורה כלשהי של
חלוקת־ד,כנסות לרעתו, כדי למנוע סכנה

הפינאנסית והכלכלית של העולם המערבי
— על כל הסכנות הכרוכות בדבר.
תהליכים אלה, שמקורם בעליות מחירי-
הנפט ובחוסר־הרצון של המערב לשלם
בצורה כלשהי בעד העליה הזאת, מאיימים
בהתפוצצות הרבה יותר גדולה מאשר
מילחמת עיראק-איראן. עם זאת ברור דבר
אחד: כאשר יש עודפי-נפט בעולם, יש
לצפות להתפרצויות אלימות במיזרח-
התיכון. כך היד. ב 1978-וכך קורה עתה
— ב־ .1980 המילחמה הנוכחית היתה צפויה,
אם כי לא היה ברור שהיא תתנהל
בין עיראק לאיראן דווקא. היא יכולה
היתד, להתבטא בהפיכה בסעודיה, במיסגד
הגדול במכה, שנכשלה בסופו של דבר.
אין זאת אומרת שאלימות פורצת כאן
רק בגין עודף נפט, אך כל אימת ש מתהווה
עודף כזה הסכנה שתפרוץ אלימות
גוברת.
ראוי שנקח זאת בחשבון וטוב נעשה
אם נלמד להכיר את עולם״הנפט ואת
הכוחות הפועלים בו ולא נאפשר לכלי-
התיקשורת ולפרשנים לצייר בפנינו תמונה
מזוייפת, שבה מעוניינים אינטרסים זרים.

והשליש הנותר היה הלוואה ל* 40 שנה,
הצליח הורביץ לקבל הבטחה שהשנה יהיה
כל הסיוע האזרחי בגדר מענק.

ו אור סוחב ספר?
מזכיר־הממשלה, אריה נאור, נראה בשבועות
האחרונים כשהוא שוקד במשך שעות ארוכות על
העתקת פרקים שלמים מהפרוטוקולים של ישיבות
הממשלות הקודמות.

ינוגוון י ך
כלא מי יוחד
לכו ופיית ״ הכרם
אישור תקציבי ניתן השבוע לפניית מכנה
מייוחד אשר ישמש* בכית־כלא פרטי
לכנופיית־הברם. המיכנה יהיה טרומי
והקמתו תימשך כמה שבועות. הוא ישמש
ככית־מעצר של החיטודים ברצח עזר בהן
ועמום אוריון, ואחר בך כבית־הסוהר
שלהם, מאחר שלדעת המישטרה הם יורשעו
וידונו לתקופות מאסר ארוכות.
עיקר חששה של המישטרה הוא שינסו
להתנכל לחייו של טוביה אושרי.

צ דו ק רו צ ה
ל הזו טו ד ד
מי שהיה שר־המישפטים בממשלת המערך,
עורך־־הדין חיים צדוק, החל במגעים
מאחורי־הקלעים כדי להיות מועמד־הפשרה
לתפקיד ראש רשימת־־המערך לכנסת
הבאה ומועמד מיפלגה זו לתפקיד ראש־הממשלה.
לצדוק
הוצע התפקיד בעת המאבק הקודם ביו
שימעון פרם ליצחק רבץ, אד אז הוא סירב. עתה
אמר צדוק למקורביו :״אין לי יותר פחד גבהים,״
והוא שואף להביא את מצב העניינים לכך,
שהמיפלגה תבחר בו כראש־הרשימה ותפתור בכך
את בעיית ההתמודדות בין פרס לרבץ.
נראה כי על רקע זה הדליפו חוגי שמיעון פרס
לכתבת ידיעות אחרונות, בינה ברזל, דווקא בשבוע
שעבר, את הרכב הממשלה הבאה שאותה מתכנן
פרס. ברשימה זו הוצג צדוק כשר־המישפטים הבא.

גלאט חקר שדת
ח״כ המפד״ל, דויד גלאס, יוזמן ככל הנראה לחקירה
מישטרתית נוספת בפרשת שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא.
המישטרה
מייחסת חשיבות רבה לעדותו של גלאם,
וזאת בניגוד להצהרתו במסיבת־עיתונאים שערך.,
שהעדות היתה טכנית בילבד.

הו עברהכסף

חוגים במישרד ראש־הממשלה טוענים
שעיסוקו זה של נאור מצביע על בך שהוא
אופה חומר לספר. חוגים אחרים טוענים
יטנאור מכין חומר אשר ישמש את תעמולת
הליכוד נגד המערך.
נאור עצמו מכחיש את שתי הגירסות וטוען
שהתעמקותו בפרוטוקולים של הממשלות הקודמות
נעשית במיסגרת תפקידו כמזכיר־הממשלה לשם
עריכת השוואות בין ממשלות־המערך לממשלת־הליכוד
בנושאים מינהליים שונים.

ה מי שטרהתח קו ר
ב עירי ת״׳ ו־ו שלים
כמה מחברי מועצת עירית־ירושלים עומדים להגיש
תלונות למישטרה בעניין חריגות בניה מאושרות,
שניתנו בהשפעת ראש־העיר, טדי קולק, למוסדות
ולקבלנים שונים.

חריגות בניה עצומות נעשות בלפחות שני
פרוייקטים גדולים, הנמצאים עתה בכניה
בבירה. ל״כנק הפועלים״ ,הנבנה בבכר־ציון
בירושלים ולבניין הענק, הנבנה על־ידי
משקיעי חוץ המייוצגים בארץ על־ידי ח״כ
יגאל כהן אורגד ליד מלון ״המלך דויד״,
ניתן לבנות באחוזי כניה הגדולים בהרבה
מהאחוזים המקובלים בתוכנית המיתאר
המקומית.

אותו אדם כבר חזר לארץ כשברשותו הכסף.

הסיוע היה מ ענ ק
נראה כי לשר־האוצר, יגאל הורביץ, היתה הצלחה
גדולה בביקורו האחרון בארצות־הברית.
הורביץ הגיש בקשת סיוע אזרחי בסדר גודל של
1.3מיליארד לירות. נראה שהאמריקאים יקצצו
מסכום זה רק כ־ 100 עד 200 מיליון לירות.

בעוד שבשנים עברו היה הסיוע האזרחי
מתחלק למענק -כגובה של שני שלישי

ק צי דםלעזרת
בן־ א לי הו
קצינים במישטרת ירושלים ובמטה־הארצי של
•המישטרד, מתארגנים עתה לעזרת מי שהיה מפקד
מישטרת־ירושלים, צבי בן־אליהו, שכתב־אישום נגדו
הוגש בשבוע שעבר.

החקירה נגד בן־אליהו החלה עוד לפני
כיטנה, כשהוא היה עדיין במדים. מסקנותיה
הועברו לפרקליט מחוז־ירושלים, מיכאל
קירש! ,ממנו לפרקליט־המדינה, גבריאל בך,
ומיטב ליועץ־המישפטי לממשלה, הפרופסור
יצחק זמיר. התביעה הוקפאה עד ששימעה
הגיע לאוזניו של המפכ״ל החדש של
המישטרה, רב־ניצב הרצל שפיר, שפעל
לשם הגשת,כתב־אישום נגד בן־אליהו.

מפוטר ״אל״על״ ־
ורד*םלאמ רי ק ה
תדהמה שוררת בצמרת ״אל על״ לרגל
הגילוי כי עיטרה עובדי-מחשכים מעולים
בחברה, שהודיעו על נכונותם לפרוש
תמורת פיצויים מוגדלים, התארגנו זה
מכבר ומתכוננים לרדת מן הארץ יחד עם
מישפחותיהם.
מסתבר כי העשרה הצליחו בנקל לקבל ביחד עבודה
בחברה אמריקאית חשובה, והם קפצו על ההזדמנות
לנצל את תוכנית־הפיטורין של החברה, שנועדה
לצמצם את מיספר עובדיה, כדי לקבל פיצויים מוגדלים
בסכומים גדולים, לקידום ירידתם.

כלל רו צהאח

וסי עה לשווייץ -

תו א׳ בני״ הורבי ץ

ביגללהכ סוי

בראש הלוחצים לקבלת החלק של בני שר־האוצר.
יגאל הורביץ, בחוזה לבניה להשכרה נמצאת חברת
כלל.

אחרי שברור שבני הורביץ יצאו מהעיסקה,
לחוץ מנב״ל ״בלל״ ,אהרון דוברת, להבנם
אליה בתנאים שהוצעו לבני הורביץ.

טלוויוי תהבבל
במישרד־התיקשורת עוסקים בימים אלה בגיבוש
רעיונות תהליך החקיקה בעניין טלוויזית־הכבל.

במישרד הוחלט ש״חברת התיקשורת״,
החברה שהוקמה לשם קבלת בל מערך
הטלפונים כארץ, תהיה אחראית על נושא
טלוויזיית־הבבל. והיא שתעניק את
הזביונות להפעלת טלוויזיית־כבל בערים
השונות.

להגותא בו ״ ח צי ר א
אחד מראשי מערך ההגנה המישפטית
של שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא, ביקר
בשבוע שעבר בשוויץ, נפגש עם שני
אישים יהודים מפרוסמים וקיבל לידיו
סכום של 750 אלף דולאר, שהם כ־45
מיליוני לירות, שישמשו להגנה המישפטית
•טל שר־הדתות.

פירסום שמם של הצעירים שנעצרו וזאת רק משום
שהאחד הוא בנו של אותו עורך־דין ועצורה אחרת
היא נכדתו של מי שהיה אחד הרבנים המפורסמים
בארץ.

ב מי שטרת־י רו ש לי ם
המטה־הארצי חוקר עתה מקרה חמור של הדלפה
שנעשה במישטרת ירושלים. לפני כמה שבועות
נעצרו שלושה בג* טובים על־ידי המישטרה, ונתפס
אצלם חשיש בכמות של 55 מיליוני לירות. אביו של
אחד העצורים, ששמו נאסר לפירסום, הוא עורך־דין
ירושלמי ידוע.

למישטרה התברר שלעורך־הדין הודלף
שמו של אחד השוטרים המוסווים, השתול
עדיין אצל כנופיות סוחרי־הסמים בבירה.
עורך־הדין איים לחשוף במישפט בנו את
זהותו של הבלש, וזאת כדי ללחוץ על
המישטרה להמנע מלהגיש בתב־אישום
נגד הבן וחבריו.
בחוגים מישפטיים בירושלים הובעה גם תרעומת
על כך ששופט בית־מישפט־השלום הוציא צו לאיסור

חוקרי מס־ההכנסה מתעניינים בנסיעה
ההמונית של כעלי־הון מישראל לשווייץ,
ערב החלפת שטרות־,הכסף באותה המדינה.
לרגל צעד זה, היה כל מי שהחזיק בשטרות־כסף
שווייצים — למשל, בכספות בשווייץ — לדאוג
להחלפתם בשטרות חדשים. סביר להניח כי בין
הנוסעים היו רבים מאילי ההון השחור.

הג ר מני םמטשט שי ם
א ח ״ ה ק שר הי שר אלי״
שילטונות גרמניה משתדלים לטשטש ככל האפשר
את הצד הישראלי בשערוריית המיסמכים הסובייטיים
המזוייפים של יהודי־רוסיה בברלין.

ההערכה המוסמכת היא כי קיימת בישראל
תעשיה ענפה לזיוף מיסמכים סובייטיים,
המאפשרים ליהודים רוסיים, שהגיעו
לישראל והממשיכים מכאן לברלין, לקבל
שם זכויות שונות, בגון קיצבות כספיות
גדולות.

זונות ישר אליו ת
כו ב שו ת
אתפראוק כו ר ט
זונות מיקצועיות מישראל הולכות וכובשות
את השוק בפראנקפורט, בעזרתם של
רועי־זונות ישראליים, רובם מוותיקי
העולם־התחתון בארץ.
הזנות הישראלית, בייחוד התימניות, מושכות את
הלקוחות הגרמניים במייוחד, ועל כן הן מבוקשות.
לצד רועי־הזונות בולטים סוחרי־הסמים הישראליים,
שהגיעו לדרגות־הביניים של המיסחר־בסמים. עשרות
רבות של פושעים אלה מצויים עתה בבתי־סוהר
גרמניים.

זהו זה!
עכשיו כשתרצו רהיטים לחדר הילדים ה מ סו ל״כל־גיל״
והגידו ״מגידו״.
המוכר יציג בפניכם מערכת רהיטים מודולרית שהיא ממש
יצירת מופת של נגריית גבעת ברנר, באיכות המעולה בעיצוב
המרהיב בגימורים המושלמים ומה בעצם לא.
אז בקיצוץ הגידו ״מגידו״ ותחסכו לכם הרבה זמן של ריצות בץ
1־> י חנויות בדיקות מוצרים וכד.

מרכז תצוגה ומכירה: תל אביב, דיזנגוף 201
חיפה: כל־גיל, הרצל 32
ירושלים: ויסמן,תלפיות,דרך בית לחם 118

ה עו ל ם

הזה 2250

במדינה

הע ם
ה1*1ומ1י 0דא 1x0

גאולה בהן הפכה שוב
דוברת המימסד כד7ו —
מבגין ועד 8רם ורבין
אנוור אל־סאדאת עמד להיפרד
מן השגריר הראשון של ישראל,
אליהו בן־אלישר, שהגיש לו זה
עתה את כתב־האמנתו. בן־אלישר
חשב בקדחתנות כיצד לנצל את
האווירה הטובה שנוצרה .״אני
מבקש להניח היום זר על קבר
החייל האלמוני המצרי, שנלחם בנו
באומץ־לב כה רב,״ אמר.
אל־סאדאת קרן .״זוהי מיחווה
יפה מאוד,״ השיב, ובו במקום נתן
הוראות לקיים עוד באותו יום את
הטכס. הדבר אורגן בחיפזון כה
רב, עד כי הוכנו שני זרים —
אחד ביוזמת השילטונות המצריים,
ואחד ביוזמת בן־אלישר עצמו.
כבוד לאוייב. היתה זאת מידד
ווה נכונה מצד השגריר. הוא לא
היה הישראלי הראשון שהניח זר
על הקבר ,׳ במבואות המיזרחיים
של קאהיר. קדמו לו מנחם בגין
ועזר וייצמן.
מתן הכבוד לחייל האוייב הוא
הסמל העליון להשכנת השלום. ש הרי
השלום בא לסיים את המיל־חמה,
ובמילחמה מנסים חיילים
להרוג זה את זה.
גם במילחמה מצווים חיילים
אמיתיים לכבד זה את זה. כל צד
יודע כי חיילי האוייב משרתים את
מולדתם, כפי שהוא עצמו משרת
את מולדתו. אך רגש זה נמהל
בשינאה, שהיא לעתים קרובות
תוצאת־לוואי בלתי־נמנעת של ה מאבק.
בשלום מהווה הכבוד ההדדי
בין החיילים גורם חשוב להתפייסות
הלאומית.
נפש חצוייה. השבוע קרה בישראל
דבר שהוכיח בעליל, כי
הציבור הישראלי ומנהיגיו חצויים
עדיין בנפשם לגבי השלום.
השגריר המצרי האהוד, סעד
מורתדא, ערך מסיבה לכבוד ״יום
הצבא המצרי״ .יום זה חל ב־ 6באוקטובר,
היום שבו פתח הצבא
המצרי במילחמת יום־הכיפורים
(היא ״מילחמת רמאדאן״ ,במינוח
המצרי) .מטעמים של טאקט, דחה
השגריר את המועד ל־ 9באוקטובר.
מילחמת
יום־הכיפורים מילאה
תפקיד חשוב בהתפתחות לקראת
השלום. לולא הניצחון המצרי בשלב
הראשון של המילחמה, שהחזיר
למצריים את כבודה העצמי,
לא יכול היה אל־סאדאת לפתוח
ביוזמתו ההיסטורית. אמנם הוכיח
כבר ב־ 1970 כי הוא מעוניין בשלום,
אך את המעשה הדרמאתי,
שובר־המוסכמות, היה מסוגל לבצע
רק כאשר היתה לו היוקרה של
ה מו ל ס הזה 2250

״מחזיר הכבוד המצרי״ ו״חוצה
התעלה״. השגריר רודפי־ המסיבות.
הזמין את אישי־הציבור, כדרכו.
אך הפעם נחל אכזבה: אף אחד
מחברי הממשלה לא הופיע, ורק
שניים מחברי־הכנסת — חייקה
גרוסמן ושולמית אלוני*.
נמסר כי מישרד ראש־הממשלה
הודיע למוזמנים הרשמיים שאין
להופיע למיסיבה — דבר שהוכחש
לאחר־מכן על־ידי המישרד. אך
קשה להניח שעשרות חברי־כנסת,
שרים ופקידים בכירים, כולם רוד־פי־מסיבות
מושבעים, היו נמנעים
מלהופיע בלא הוראה.
בלט עוד יותר היעדר האלופים.
רק שניים, המקיימים בתוקף תפקידיהם
מגעים רצופים עם המצרים,
הורשו להופיע — וגם הם
רק בלבוש אזרחי. דווקא צה״ל,
שהיה צריך לנצל הזדמנות זו כדי
להגביר את אווירת ההתפייסות,
פעל בכיוון ההפוך — דבר המעיד
הרבה על רמת השיקולים ועל
הגישה המדינית של הרמטכ״ל הנוכחי.
לפי
הדליל. כמו תמיד בשנה
האחרונה, הפכה גאולה כהן דוברת
המימסד כולו — מימין הליכוד
ועד שמאל מיפלגת־העבודה. היא
פתחה בהטפה היסטרית נגד ההשתתפות
במסיבה, התיימרה לדבר
בשם חללי מילחמת יום־הכיפורים
— כאילו מתו הצעירים למען ה־מילחמה,
ולא למען ההגנה והש לום.
גאולה
כהן פועלת, כמובן, מתוך
מניע מדיני ברור: לפוצץ את הס־כם־השלום,
להחזיר את מצב־המיל־חמה
בין ישראל ומצריים לקדמותו.
אך העובדה שמנחם בגין רוקד על
פי חלילה, ושגם מנהיגי מיפלגת־העבודה
מצטרפים ל״קונסנזוס״ זה
— מוכיחה, כי מדינת־ישראל רחוקה
עדיין מאוד מהכרעה אמיתית
לטובת השלום.
שי א 10X11051־.

האיש שתרם תרומה
מכרעת לגיאד־גאצים
הצרפתים מתיימר
־להילחם בהם
אם גאולה כהן מייצגת את ה*
אורי אבנרי הגיע באותו ערב
מחו״ל, לא הספיק להגיע למסיבה.
הוא התנצל על כך במיכתב
לשגריר, שבו כתב, כי ״כחייל
שלחם בחזית המיצרית במילחמת־העצמאות,
הייתי רואה כבוד לעצמי
בהשתתפות במסיבה לכבוד הצבא
המצרי, שלמדתי להעריכו ב־שדה־הקרב.״

פנים
המדיניות של המימסד הישראלי
(ראה לעיל) ,הרי שמואל
פלאטו־שרון מייצג את פניו המוסריות.
אין
אדם שסיפק לאנטי־שמיות
הצרפתית תחמושת כה מסוכנת
כמו פלאטו. בעיני הצרפתים, הוא
מהווה הוכחה חיה לאמיתות ה-
קאריקטורה האנטי־שמית: יהודון
בזוי, רמאי וגנב, מנצל הזולת.^,מועל
באימון העם שבקירבו הוא חי.
הצורה היחידה שבה יכול היה
איש כמו פלאטו לשרת את העניין
היהודי, אחרי שמצא מיקלט פלילי
בישראל, היה לשתוק ולהעלם מעיני
הציבור. תחת זאת הוא מבליט
את עצמו בקדחתנות כפייתית, נבחר
לכנסת ומשטה שם בכל העולם.
תעלול
זול מאוד. השבוע
עבר פלאטו את כל שיאיו הקודמים.
הוא הציב את עצמו בראש
הלוחמים באנטי־שמיות הצרפתית
— שהוא תרם כה הרבה לעלייתה
מחדש.
בתעלול תעמולתי אופייני, הודיע
על גיוס ואימון מתנדבים
ישראליים, שייצאו לצרפת כדי
להילחם באנטי־שמים.
כמו כל תעלוליו של פלאטו, גם
זה היה זול מאוד. הוא פשוט הודיע,
כי נענה לרמזים מצד חוגי
השילטון הישראלי, ושוויתר על ה רעיון
— אחרי שקיבל פירסומת
מירבית. כך חסך לעצמו את כל
הכסף וזכה בפירסום חינם. שום
אנטי־שמי לא יכול היה להמציא
דוגמה טובה יותר של ״רמאות
יהודית״.
גיבור כזה גדול. את התגובה
הנכונה השמיע השבוע צעיר ישראלי
נרגז, לשעבר חייל ביחי-
דת־עילית של צה״ל :״אם פלאטו
הוא גיבור כזה גדול. ,מדוע הוא
לא יוצא בעצמו לצרפת כדי לעמוד
בראש המילחמה?״
פלאטו לא יצא. הוא לא פחד
מפני הניאו־נאצים, אלא מפני ה־מישטרה
הפלילית, שהוציאה נגדו
פקודת־מעצר בינלאומית.

יחסים מרח ביי ם
סווזר!ו־ 301*.ד

מלחמת עיראק־איראן
טומגת בחובה רק
סכנה אחת לישראל -
והיא באה מתוכה
״ישראל תבהיר את עמדתה בעניין
מילחמת עיראק־איראן לממשלת
ארצות־הברית,״ הודיע דובר
הממשלה, בתום ישיבתה.
השאלה המתבקשת: איזו עמדה?

פליאה
על כך שממשלת־ישראל
רואה באפס־מעשה כיצד נפרק בעקבה
,״בטווח המרגמות של
צה״ל,״ נשק סובייטי המייועד לעד
כמה שידוע לציבור הישרא עיראק. הרמז: כראי להשמיד נשק
לי, אין לממשלת־ישראל עמדה זה, הזורם למדינה אנטי־ישראלית
כלשהי, מילבד כמה סיסמות חס־ קיצונית.
רות־תוכן.
לחיזוק הרמז, הזכיר שיף מיל-
בגדאד האחרת. שום מאוחמות
קודמות במרחב שישראל
רע בזמן האחרון לא הבהיר בצו התערבה בהן, כגון מילחמת־האז־רה
חותכת יותר את חוסר־הרצינות רחים בלבנון (לטובת הימין הנוצשל
הטיפול הישראלי בענייני ה רי) ומילחמת ספטמבר השחור
מרחב כמו מילחמה זו. היא הפתי (לטובת ירדן, נגד סוריה).
עה את ישראל, וכאשר פרצה חסרו
ההבדל הקטן: בשתי המילחמות
לממשלת־ישראל נתונים יסודיים האלה פעלה ישראל בתיאום הדוק
על השינויים שחלו במרחב בשנים עם ארצות־הברית, ולמעשה על פי
האחרונות.
קוראותיה. ואילו הפעם תומכת
ישראל מסתובבת במרחב בערפל ארצות־הברית בחשאי בעיראק נגד
כבד, שהיא עצמה יצרה אותו. ער איראן, למרות שעיראק מקבלת
פל זה מורכב משני יסודות :
כמויות מסויימות של נשק סוביי•:דיווח
מגמתי בעיתוני ישר טי. שידוד־מערכות מכריע זה באל,
שמקורות־המידע שלהם ב מרחב לא הגיע עדיין לתודעת רבים
ענייני המרחב הם אפסיים, והני -מן הפוליטיקאים הישראליים.
זונים מדיווחים אמריקאיים שיט-
גמאד וסדאם. יודעי־דבר
חיים.
בצמרת השילטון הבחינו בשינוי
י• מליצות תעמולתיות פשטניות זה — ומודאגים ממנו.
הגישה הישראלית לעיראק ב-
של המנגנון הממשלתי. כמו תמיד,
החלה הממשלה מאמינה בתעמולה 1980 דומה לגישה הישראלית
של עצמה, ושוב אין היא מסוגלת למצריים ב־ .1954 אז התקרבה
לראות את המציאות המורכבת. ארצות־הברית למישטרו של גמאל
הדבר נוגע בעיקר בעיראק. לפי עבד־אל־נאצר וביקשה למשוך
התעמולה הרשמית, עיראק היא אותו לצידה. ישראל פתחה אז
אחת המדינות הערביות הקיצונ במסע כביר — מערכת־תעמולה,
יות ביותר, ומבקשת להשמיד את עסק־הביש המפורסם ועוד — כדי
ישראל. הממשלה מסתמכת על למנוע התקרבות זו. עתה חוששים
החלטותיה של ועידת־הפיסגה ה בירושלים מפני התקרבות אמריערבית,
שנערכה בבגדאד אחרי קאית לסדאם חוסיין, השליט ה חתימת
הסכמי קמם־דייוויד. ה עיראקי, ומבקשים למנוע אותה.
למעשה אין ממשלת־ישראל יוממשלה
התעקשה לטעון כי החלטות
אלה קראו להשמדת ישראל, דעת מה היא רוצה. האוייבת הומנחם
בגין עצמו הכריז על כך קרובה ביותר היא סוריה, שהיא
גם פרו־סובייטית קיצונית. עיראק
פעמים רבות.
אולם זוהי גירסה כוזבת לחלו היא אויבתה של סוריה ומתקרבת
טין. ועידת־הפיסגה הבגדאדית, לארצות־הברית, ועל כן היתד,
שבה בלטה ההשפעה העיראקית, צריכה להיות קרובה יותר לממ־סימנה
תפנית מהפכנית של ה שלת־ישראל. אילו הוחלט כי
עולם הערבי לקראת שלום. היא אויבתה העיקרית של ישראל היא
גינתה את הסכמי קמם־דייוויד מפ דווקא עיראק, הרי היתה צריכה
ני שהיו בבחינת שלום נפרד, ו להתקרב לשתי מדינות עוינות
הטילה חרם על מצריים. אך באותה אחרות: סוריה ואיראן.
אלא שאין לישראל מדיניות
שעה הכריזה שהעולם הערבי שואף
ל״שלום צודק ובר־קיימא״ — כלשהי. ממשלת־בגין שונאת את
הנוסחה המקובלת לגבי החלטת כל הצדדים במידה שווה.
סכנה מבפנים. על דבר אחד
מועצת־הביטחון ,242 הכוללת הכרה
בישראל בגבולות .1967
לא יתכן ויכוח, אף כי הוא נעלם
מאז המשיכה עיראק לנוע בפו לעיתים בהמולה הכללית: המיל־על
לעבר קו מדיני מתון כלפי חמה הממושכת מקילה בטווח המישראל,
מאחורי מסך־עשן של יידי על מצבה של ישראל.
מליצות קיצוניות שיגרתיות. היא
עיראק משקיעה במילחמה את
שייכת לציר מדיני חדש, הכולל מיטב כוחותיה. האיסטראטגיה האת
סעודיה, נסיכויות־הגפט, ירדן איראנית היא להתיש אותה, ויתכן
והנהגת פת״ח באש״ף (העולם הזה כי כל משאבי הצבא העיראקי
יישחקו במילחמה. אם ביכלל הי.)2249
אמריקה
לצד עיראק. לממ תד, קיימת סכנה כלשהי ב״חזית
שלת ישראל אין מושג על התפת המיזרחית״ ,היא נעלמה לזמן רב.
גם איראן, המנהלת את המסע
חויות אלה, או שאינה רוצה לדעת
הדתי הקיצוני נגד ישראל, תהיה
אותן.
זאב שיף, הכתב הצבאי של עתה מותשת, והשפעתה במרחב
הארץ, המבטא בדרך כלל דיעות המוסלמי תהיה קטנה הרבה יותר.
של מערכת־הביטחון, הביע השבוע
(המשך בטמוד )42

באיחור וב נתח שו־הדתות אהרון
הנ גד שלו ואנשיו הורינו ממצאיו
נודע שלפני שגלאס הלך למסור את העדות
במישטרה, הוא נפגש עם שר־הפנים
הד״ר יוסף בורג. כשרק החלה החקירה
בפרשה האשים אבדחצירא את מנהיג
מיפלגתו, בורג, בכך שהוא ״עומד מאחורי
החקירה ולא מתנהג בצורה חברית.״
בורג ואבו־חצירא יודעים שבמשך שלוש
השנים האחרונגת היה אבו־חצירא איום
מתמיד על המשך שילטונו של בורג ב־מפד״ל.
לא אחת היה אבו־חצירא מתרברב :
״אני יכול להוריד את בורג בשני טלפונים.״
בורג ידע שהדבר נכון מבחינה
מסויימת. קואליציה בין סיעתם של אבו־חצירא
וגלאם, סיעת ליכוד ותמורה, לבין
סיעת הצעירים של זבולון המר ויהודה
בן־מאיר היתר. לגביו מסוכנת. איש במפד״ל
עדיין לא הצליח לשכוח את הקשר של
קפה אוסלו* ,שבו הודח אחד האנשים החזקים
במפד״ל, יצחק רפאל, מכל תפקידיו
במיפלגה. הידיעה שקשר אוסלו ב׳ עשוי
להיווצר, הפעם נגד בורג, מלווה כבר
שלוש שנים את חיי מיפלגה זו.
עתה התהפכו לפתע היוצרות. גלאס עשה
יד אחת עם בורג.
קשר זה יכול לחסל את אבו־חצירא,
גם אם תת־ניצב בנימין זיגל יכשל בכך.

אבו חצירא
והפלי שתים
אז החלה הפרשה היו שיעצו לאבד
״ י חצירא לצאת במיתקפה נגדית חריפה.
יועציו הקרובים, ביניהם משה גבאי
היושב עתה במעצר, טענו שמכת נגד,
שתכוון בעיקר נגד בורג, יכולה להביא
את בורג לבלום את החקירה נגד
שר־הדתות ולמתן אותה .״אין לך מה
להפסיד,״ טען גבאי בפני אבדחצירא ,״גם

** ם יכת־העיתונאים, שערך בשבוע
שעבר ח״כ המפד״ל דויד גלאם, לא
היוותה הפתעה לשר־הדתות אהרון אבו־חצירא.
זה מכבר חשד אבו־חצירא שגלאס
נתן יד למערכת הגילויים והחשדות נגדו.
גלאס מסוכן ביותר לאבו־חצירא. השניים
היו חברים במשך שנים רבות וצעדו שלובי
זרוע בכל המערכות הפוליטיות והאחרות
בתוך המפד״ל. אבו־חצירא ידע שגלאס
יודע יותר מדי.
עוד לפני המסיבה הדליפו מקורבי גלאס
לאבו־חצירא כאילו ״דויד לא דיבר שום

אולם אבדחצירא היסס. גם בשלבים
מאוחרים ביותר של החקירה, כשכל הסימנים
הראו לו שבורג אינו מתכוון כלל
להיחלץ לעזרתו, וסימנים מסויימים גם
הוכיחו לו את ההיפך מכך, עדיין קיווה
אבדחצירא שבסופו של דבר תסתיים החקירה
בצורה משביעה־רצון לגביו. אבד
חצירא קיווה שברגע המכריע יחשוש בורג
מהסכנה וידאג לבלום את החקירה .״אם
נירה עכשיו בבורג, לא ישארו לנו כדו רים,״
הוא אמר לגבאי.
בעיקבות אותו כיוון מחשבה הסכים
אבדחצירא ללכת לחקירה במישטרה, בניגוד
לעצת פרקליטו עורך־הדין רמי כספי.
כספי, עורך־דין מנוסה וממולח, ידע על
שיטות החקירה של זיגל ועמד בתוקף
על כך שאבדחצירא לא יחקר. לנגד עיני
הפרקליט עומדות הסכנות המישטרתיות
והמישפטיות. לנגד שר־הדתות עמדו גם
השיקולים הפוליטיים. שר־הדתות ידע שאם
הוא לא ילך לחקירה תגיע דרכו הפוליטית
לסיומה, ואבדחצירא של לפני חקירת
המישטרה עדיין קיווה להציל לא רק את
עורו אלא גם את מעמדו. אבדחצירא של
היום דואג רק להציל את עצמו מהכלא.
גם הוא יודע שמבחינה פוליטית הוא
מחוסל.
הידיעה על הקשר בין בורג לגלאס,
העדות של גלאס במישטרה וכן הידיעה
שגלאם עומד לתת עדות נוספת (ראה מדור
.תשקיף) ,עוררו את אבדחצירא לפעול,
כמעט בצורה גלוייה. הוא ידע שעתה אין
לו מה להפסיד.
מיד כשהתברר שהמישטרה עומדת לח קור
בפרשת אבדחצירא, החלו אנשי השר
לאסוף חומר. החומר שנאסף היה נגד שר-
הפנים והמקורבים לו במפד״ל ובמישרד־הפנים
ונגד חוקר המישטרה זיגל. לשם
כך גם נשלח אחד ממקורבי אבו־חצנרא

דבר במישטרה.״ הדלפות מכוונות של
המישטרה לעברו של אבו־חצירא טענו
אחרת. לטענת גורמים משטרתיים היתה
עדותו של גלאס המסמר האחרון בארון
המתים שבנתה עדותו של ראש־עיריית
בני־ברק לשעבר, ישראל1גוטליב, נגד שר*
הדתות. המישטרה רואה בעדותו של גוט-
ליב את העדות המרכזית נגד אבו־חצירא.
ללא עדות זו וספיחיה אי־אפשר יהיה
להגיש כתב־אישום נגד שר־הדתות.
י אולם לאבו־חצירא נודע דבר נוסף, ומידע
זה הרגיז אותו יותר מכל. לשר־הדתות

מאשימה אלוני (עם הרפ קוק)
שינאת דתייס
אם הד״ר (כך מכונה בורג בקרב עסקני
המפד״ל) לא יעצור את זיגל, לפחות נפיל
גם אותו.״ אבו־חצירא הבין את מה שלא
נאמר במפורש. מיתקפה נגד בורג גם אם
לא תועיל לו, לפחות תהיה בבחינת ״תמות
נפשי עם פלישתים.״

חוקר זיגל
מתי תתחיל החקירה החדשה?

* קפה בתל־אביב, סמוך למישרדי ה־מפד״ל
ב״בניין הקסטל״ ,שבו התכנסו
הצעירים עם אנשי אבו־יחציוא ותכננו את
הדחת רפאל.

לגרמניה (העולס הזה .)2247 לגבי חומר
נגד בורג לא היתר. לאנשי אבו־חצירא כל
בעיה. במיפלגה מסואבת כמפד״ל יודעים
הכל על הכל. השמועות על העברות בלתי-
כשרות של כספים במישרד־הפנים אמנם
לא היו כה חריפות בציבור הרחב כמו
השמועות על הקצבות מישרד־הדתות, אך
לגבי המקורבים לצלחת הן היו ידועות
ונושא לקשר של שתיקה.
פירסום ההאשמות נגד מישרד־הפנים
ונגד בורג נעשו בצורה מתוכננת, כאילו

נג ד יוסר ב ורג
היה מוכן תיק־מילחמה בארון זמן רב
ועתה נפתח. המטרה הראשונה שנבחרה
היתר, שמואל אוחיון, ראש המועצה המקומית
גך יבנה, איש סיעת למיפנה במפד״ל
ומנאמניו הקרובים ביותר של משה בן־
נתן, האיש החזק של בורג במפד״ל•
אל חבר המועצה המקומית בגן־יבנה,
שלמה גולן, הועבר חומר רב על דרכי
העברת כספי המועצד,־ד,מקומית למוסדות
דתיים שאינם קשורים למועצה ושאינם
נמצאים כלל בתחום שיפוטה. גולן, שנבחר
למועצד,־המקומית גן־יבנה מטעם רשימה
משותפת לליכוד ולמפד״ל, פרש לאחרונה
ממנה והתפקד בשורות המערך. ההנחיות
לגולן היו ברורות לגמרי. לא להעביר את
החומר למיפלגות שאליהן היה קשור בעבר,
המפד״ל והליכוד, וגם לא להעביר אותו
למיפלגתו החדשה, המערך, וזאת עדי ש הדבר
לא יראה כחלק ממילחמת־הבחירות
המערך־ליכוד. גולן העביר את החומי ל־ח״ב
שולמית אלוני.

נ תיבות
ובית ז׳ בו טינ ס קי
לוני ׳הרתה הסיכוי הטוב ביותר
י לאבו־חצירא. מבלי שהיא ידעה, השתמש
בה שר־הדתות למילחמתו בבורג.
איש אינו יכול לחשוד באלוני באהדה

׳טר־הדתות אכו־חצירא (מיטמאל) עם טנכ
האס מיתקפת־הנגד תעזור
נר,ריח, צפת, קרית־שמונה והמועצות המקומיות
גן־יבנה, מזכרת־בתיה, מעלות
ונתיבות, שקיבלו הקצבות ממישרד־הפנים
כדי שיעבירו אותן למוסדות ואירגונים
דתיים שונים. בשיחות שלא לציטוט טענו
ראשי ערים רבים שניתן להם להבין שאם
הם לא יקבלו את ההסדר, תפגע ההקצבה
הישירה שלהם ומישרד־הפנים יתנכל להם.
למרות חששם של ראשי העיריות וה־מועצות־המקומיות
מנקמת מישרד־הפנים,
הצליחו אנשי אבו־חצירא להעביר חומר

מלמד, איש המפד״ל, הודה אף הוא בהעברת
יותר משיבעה מיליון לירות מתקציב
המועצה שלו למוסדות בלתי־מוכרים וביט-
עט בלתי־מזוהים.
ראש־עיריית תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט, נזכר לפתע שהוא מעביר 30 מיליוני
לירות למוסדות בעלי זהות מפוקפקת ומיהר
להצהיר לעיתונים, אחרי שהפרשה
התפוצצה, שהוא הורה לעכב את העברת
הסכום, עד שתתברר הצדקת ההעברה.
בידי טולידאנו גם עדות של אברהם
דייבר שסירב לקבל שני מיליוני לירות נוספים
ולהעבירם למוסדות בירושלים.
טולידאגו קפץ על החומר כמוצא שלל
רב. הוא כבר הודיע שהוועדה שבראשה
הוא עומד לא תעסוק עד לבחירות בשום
נושא אחר מילבד ההקצבות של מישרד־הפנים.
אם אכן יממש טולידאנו את איומו,
ואם ימשיך החומר לזרום אליו, מה שסביר
להניח, יהפך טולידאנו לכוכב אמצעי-
התיקשורת בחודשים הקרובים, והפרשה
עשויה להבטיח גם לו את מקומו בכנסת.
ריבית כמענק

יו״ר טולידאנו
בורג הבטיח הסברים
לאחד הצדדים הלוחמים בתוך המפד״ל.
אלוני ידועה כשונאת המימסד הדתי על
כל גווניו. היתרונות של אלוני לגבי אבו־חצירא
ברורים. הוא ידע שהיא תעשה כל
מאמץ כדי להביא לפיצוץ הפרשה החדשה.
אלוני נלחמת בשיניה על המקום בכנסת
הבאה, וכל פרשה כזו מוסיפה לה קולות.
אבו־חצירא, כמו רבים אחרים, יודע שהיא
מחוננת בחוש יחסי ציבור מעולה.
אחרי שאלוני ירתה את היריד, הראשונה
והעבירה למישטרה חומר מוסמך על
העברת כספים ממועצוודמקומיות למום־
דות־דתיים, שאינם קשורים כלל במועצה-
המקומית, היתד, הקרקע מוכנה להעברת
חומר נוסף. הפעם היה הצינור יושב־ראש
ועדת־ביקורת־ד,מדינה של הכנסת, ח״כ
שמואל טולידאנו, מש״י.
טולידאנו צריך עתה נושא ציבורי איתן
ומהימן כמו אוויר לנשימה, אחרי פרשת
דודו ד,לוי, שבד, יצא טולידאנו כשהוא
מוכה ומובס מהבחינה הציבורית׳.
אנשיו של אבו־חצירא העבירו בדרכים
עקיפות חומר רב לטולידאנו. החומר ה־ממוסמך
וד,מתועד הוכיח את שיטת העברת
הכספים של מישרד־הפנים בראשותו של
בורג. החומר התייחס ל 21-מועצות מקומיות
ועיריות, ביניהן עיריית תל־אביב,
* סולידאנו שלח אז מיברק לראש־הממשלה
שבו מחה על כך שהשב״ב קיבל
הוראות שלא לחקור בפרשת ההתנקשויות
בראשי־הערים, כפי שטען העיתונאי הלוי
ב״וואשינגטון פוסט״ .בגין השתמש בטולי־דאנו
בפרשה זו, לעג ונזף בו מעל בימת־הכנסת
והביא את טולידאע להתנצל מעל
הבימה.

ח״כ גלאט (עם אסירים ככלא)
מי יתחיל לגלגל?
רב לטולידאנו. התיק של גן־יבנה מלא
מיסמכים. חבר־מועצת עיריית באר־שבע,
בנץ כרמל, הודה בפה מלא שהשיטה עובדת
גם בבירת הנגב. ראש-המועצו*-,המקומית
נתיבות. שלום דנינו, סיפר שהוא אולץ
להעביר כספים לבית דבומינסקי בתל-
אביב, לעיתון נוער דתי ולאירגון נשים
דתי שאינם קשורים כלל לנתיבות.
ראש-המועצד,־המקומית מזכרת־בתיד, הודה
שקיבל הוראות ברורות ממישרד־הפנים
להעביר כספים למוסדות שלא שמע עליהם
מעולם ושאינו יודע היכן הם.
ראש־המועצה־המקומית ראש-העין, יוסף

אלוני, ראש־עיריית קרית־שמונה לשעבר,
המפרטת בדיוק את השיטה של מישרד־הפנים
בהעברת כספים. אלוני כועס על
כך שהודח על־ידי בורג ומצא בפרשה זו
עילה להתנקם בו. שתי עדויות אחרות,
בעלות אופי הפוך, נמצאות אף הן בידי
טולידאנו. האחת של ראש־עיריית ראשון-
לציון, חנניה גיבשטיין, המוכן לספר כיצד
הופעלו עליו לחצים לקבל כספים נוספים
לתקציב העיריה שלו ולהעבירם למוסדות
שאינם קשורים בעיריה, והשניה של ראש־המועצה
האזורית תמר, חבל סדום, משה
שמיר, שסיפר כיצד קוצץ תקציבו אחרי

פט שיטחי בחומר מגלה שתי
י׳ שיטות להעברת כספים למוסדות,
וככל הנראה גם לאישים פרטיים. מישרד־הפנים
היה מודיע למועצה־המקומית שהוא
מגדיל את ההקצבה שלה בסכום מסויים,
וזאת בתנאי שהיא תעביר את הסכום לגורמים
ציבוריים, לאנשים ולעיתים גם
לתיבות־דואר. במיקרים שבהם תמה ראש־ר,מועצה־ר,מקומית
או סירב, הוא קיבל
רמזים עבים ביותר על כך שגם ההקצבה
הרגילה שלו תפגע. מילבד המקרה של
גיבשטיין ושמיר לא ידוע על מקרים בהם
סרבו ראשי עיריות או מועצות לנהוג כך.
דרך אחרת היתד, מתוחכמת עוד יותר.
מישרד־הפנים היה מעביר תקציב נוסף
למועצה המקומית כדי שתעביר אותו הלאה.
אולם המישרד הסכים להשאיר את
סכום הכסף בידי המועצה,־ה,מקומית במשך
כמה חודשים. כך אירע, ככל הנראה, במקרה
של בית דבוטינסקי. נתיבות קיבלה
את הכסף ב־ 1באוקטובר בשנה שעברה
ובהסכמת מישרד־הפנים העבירה אותו לבית
ז׳בוטינסקי רק ב־ 1באפריל השנה.
בתנאי האינפלציה של היום שווה כסף
הניתן למשך חצי שנה כמעט את ערכו
הנקוב.
בורג עצמו יצא לוואשינגטון, לא לפני
שתקף בצורה חריפה ולא עניינית את
אלוני ושלח איומים מוסווים לעברו של
טולידאנו .״כשאשוב, אענה על כל שאלד״״
הבטיח בורג.
אך נראה שלא רק בורג יצטרך להשיב
על שאלות. עתה ברור לכל שעם פתיחת
תיבת־פנדורה קיימת אפשרות שתחשף השיטה
כולה. אם אכן תחקור המישטרה בפרשת
הקצבת הכספים של מישרד־הפנים,
יהיה מי שידאג למסור חומר למישטרה
על כל מישרד ממשלתי ועל מוסדות ואישי
ציבור רבים. מקורבי בורג כבר רמזו שהבא
בתור יהיה מבחינתם מישרד־ד,חקלאות.

ב שוו ה לשמנים ול שמנות: בבית־החודיס בבארשבע מ1

אלישבע מיכאל׳ בהקטנה

שחקנית התיאטרון הוותיקה יד־עה
גם ימים רזים יותר. בתמונה
מימין, שצולמה לפני שבע שנים, היא נראית חתיכה אמיתית. קישרי אחווה ורעות נוצרו

בין אלישע ועדית פאנק( ,בתמונה באמצ
יכולות לאפשר לעצמן שיחות עם כוס?
ליד ביתה של אלישבע. בתמונה משמאל :

1יושובחחטותהסיט!
ן בחיל ורעדה עולה דליה
ברזני הירושלמית על הי
מישקלה, המורה לה שמישקלה פוחת.
^ דר־ההכזתנה במחלקה הכירורגית
• י זכה למחזות מזעזעים מאז שהוא
משמש כחדר־ההמתנה היחידי מסוגו באיזור
אך המחזה שהתרחש ביום ה
חמישי
בשבוע שעבר, לא השאיר אפילו
את ההדר למוד־הניסיון אדיש.
עשרות שמנים, שמישקלם הממוצע נע
בין 100ל־ 150 קילוגרם הצטופפו בחדר-
ההמתנה, שנדמה כי צר היה מלהכיל את
קילוגרמי הבשר האנושי שנדחסו לתוכו.
הנוכחים ישבו בדריכות על הספסלים
הצרים ותלו עיניים מלאות תקווה בדלת
הסגורה, שהובילה לחדרו של מנהל־המח-
לקה. הפגישה עימו היתה גורלית עבורם.

שיוה וזה יותר

יופייה של הציירת־משוררת,
עדית פאנק,
בלט תמיד גם כשהיחה שמנה. משמאל: לפני הניתוח.

במהלכה, עתידה היתה להתקבל ההחלטה
מי מהם יזכה לעבור ניתוח להקטנת הקיבה,
המבוצע בחודשים האחרונים בבית-
החולים סורוקה בבאר־שבע וזוכה שם
להצלחה מסחררת. שיטת הניתוח החדשה
מבוססת על השארת עשרה אחוזים בלבד
מהקיבה וניטרול השאר מרצף מערכת-
העיכול.
״לאנשים קשה להבין על מה אנחנו
מדברים ומה עובר עלינו,״ אומר יוסי

אוזן, אחד מהראשונים שהגיעו למחלקה
ונותחו בהצלחה.
״כשהגעתי הנה הגיע משקלי ל־150
קילוגרם כמעט. כל חיי התרכזו סביב
האוכל. מהרגע שהייתי פותח עיניים בבוקר׳
היה הפה מתחיל לעבוד אצלי ולא
נסגר עד שהייתי הולך לישון. סבלתי מקשיי
נשימה ובקושי רב הצלחתי להזיז את עצמי
ממקום למקום.״
קשה להאמין לסיפורו של יוסי למראה
גיזרתו החטובה והופעתו המרשימה. כיום,
לאחר הניתוח, הוא הגיע למשקל של 85
קילוגרם והוא שמח ומאושר בחלקו.
״בניתוח החדש אנו עוקפים 90 אחוזים
מהקיבה, כך שרק עשרה אחוזים מסוגלים
לקלוט את המזון הנאכל.״ הסביר מנהל-
המחלקה .״כשהמנותח אוכל מעבר לכמות
האפשרית לקיבולת הקיבה, הוא מרגיש
כאבי בטן ולעיתים, אף צורך להקיא. לא
כל אחד יכול לעבור את הניתוח. האנשים
המועמדים לניתוח עוברים סידרת בדיקות
מקיפות, הכוללות מלבד הבדיקות הרפואיות
גם בדיקה של פסיכולוג. מישקלם
של המתקבלים צריך להיות לפחות פי אחד
וחצי ממישקל גופם האידאלי.״
שתיים, שעברו את הניתוח בהצלחה
ונמצאות עכשיו באמצע מתקופת ההר-
זייה שלהן, הן אלישבע מיכאלי, שח קנית
תיאטרון ותיקה ועדית פאנק, ציירת*
משוררת, שספר שיריה החדש יצא זה עתה.
״שיגעון, ממש שיגעון,״ אומרת אלישבע
בקולה הגרוני והעמוק .״מאז גיל חמש
נאבקתי בקילוגרמים המיותרים שלי, נהגתי
לנסות כל דיאטה חדשה שהומלצה, ודבר
לא עזר. רזיתי אומנם אך רק לתקופה
קצרה, מכיוון שקשה היה לי להחזיק מעמד
והקילוגרמים חזרו אלי, השיא היה כאשר
התמכרתי לגלולות ההרזייה ונאלצתי לעבור
סידרה של טיפולי גמילה.
״כשגונב דבר הניתוח לאוזני, לא היססתי
אפילו לרגע, למרות שהוסברו לי כל הסיכונים
הכרוכים בדבר ולמרות שהניתוח
נחשב כנסיוני וחדש, התעקשתי לעבור
אותו. עכשיו אני מברכת על ההחלטה.
לא עוד פיתויים בצורת עוגות שוקולד
והררי קצפת, לא עוד לילות ארוכים שסופם
בחיטוטים במקרר ולא עוד יסורי־מצפון

:עים ונתת בסיטונות

יוסי אוזן הגיע לבית־החולים כשמישקלו 150 קילוגרם.
!11(11*1
עובדה שתיסכלה אותו והפריעה לו ביצירת קשרי־רעות

עם בחורות ועם החברה מסביבו. בתקופה זו התרכזו כל חייו סביב האוכל.
לאחר ששתיהן עבת את הניתוח. מאחר שאינן
ועוגה, הן מסתפקות בעישון סיגריה על הדשא
יישבע לפני שעברה את הניתוח להקטנת הקיבה.

בשל כמות הקלוריות המופרזת שהצליחה
איכשהו להתגנב אל גופי.״

כיום, לאחר שסילק מעליו כ־ 60 קילוגרם,

בעיקבות הניתוח, יוסי הוא גבר נאה,
שביטחונויהעצמי חזר אליו ותנועותיו הפכו מענדנות ינתר.

אלישבע ידעה גם ימים רזים יותר בחייה•
בעבר נחשבה כאחת השחקניות
היותר חתיכות של תאטרון הבימה .״הכי
רזה הצלחתי להיות דווקא כשעבדתי על
מחזה, שבסוף לא הועלה על הבמה,״ המשיכה
אלישבע .״הייתי אמורה להופיע
שם בביקיני וגרבי רשת, והחלטתי שעלי
לרזות לשם כך. הגעתי אז למישקל של
60 קילוגרם, ממש חתיכה אמיתית.״
תפריטה של אלישבע מצטמצם לשלוש
כוסות קפה ביום, פרוסת לחם ומעט ירק
ופרי. יותר מכך לא יכולה קיבתה המצומקת
להכיל.

מטה בהפרשים של 50 קילוגרמים ויותר.
ההרגשה הזאת של חוסר שליטה, כשהדברים
מגיעים לאוכל, תיסכלה אותי תמיד.
אני משוגעת על ממתקים והגעתי לכך
שבשנים האחרונות זללתי ממתקים בלי
יכולת להפסיק. גלידות, עוגות, שוקולד
והרבה קצפת היו אצלי תמיד החלק העיקרי
של התפריט. לסורוקה הגעתי לגמרי ב־מיקרה,
איבחנו אצלי בעיות בכיס־המרה
ומאחר שהתעתדו לפתוח את ביטני, החלטתי
שזה הזמן לנסות ולפתור אחת ולתמיד
את בעיותי.״
כשהגיעה עדית לבית־החולים בבאר־

צפייהמזו1חה

הייתה מנת־חלקס. של כל אלה שהגיעו לפגישה
עם נזנהל־המחלקה, בבקשה לעבור את הניתוח. ורדה י
ולאה הגיעו במייוחד לבאר־שבע מטבריה. מימין: ג׳נט ביטון, שעברה את הניתוח.
סיפורה של עדית פאנק, הציירת בת
ה־ ,28 מתחיל אף הוא בעבר הרחוק.
למרות קפלי השומן הרבים שהיא נושאת
על גופה, יופייה לא הולך לאיבוד. יש לה
זוג עיניים כחולות, ענקיות וחיוך שובה-
לבבות.
״גברים נהגו תמיד להחניף לי למרות
משקלי,״ היא מספרת .״בעיות עם מחזרים
לא היו לי אף פעם. מישקל גופי הוא אחד
הדברים הכי גמישים אצלי, הוא נע מעלה

שבע, סירבו תחילה רופאי המחלקה לקבלה
לניתוח, בטענה שהיא איננה שמנה
מספיק. אולם, לאחר שהסבירה להם את
מצבה, נאותו לנתח אותה בכל זאת.
״פתאום, אחרי תשע שנים, אני שוב
יכולה ללבוש ג׳ינס,״ צחקה עדית .״את
ארוחות הצהריים שלי אני אוכלת על תח תיות
קטנטנות של תה, אני, שכל חיי
אכלתי ללא הרף, מגיעה בקושי רב ל*500
קלוריות ביום.
317

יומן א״ש

(המשך מעמוד )26
שנאמר כאן, בשקט, באדיבות, ב־מישטר
מופתי של ויכוח הוגן וענייני
(ובלי עישון — אין מעש נים
אם אדם אחד מתנגד!) —
ייאמר מחר באוניברסיטות, בכנסיות,
בחדרי המיפלגות, וייאמר
מחרתיים ברחוב ובכלי־התיקשורת.
בגרמניה, בצרפת, באנגליה, בשוודיה.
כאן
אין מתעניינים בנפט — אלא
כבאחד הגורמים המשפיעים על
המצב. אבל כאן מתעניינים מאוד
בשאלות של מוסר.
יש מחוייבות עמוקה לישראל.
אך יש מחוייבות דומה גם לפלסטינים.
לא ייתכן למדוד את הצד
האחד באמות־מידה שונות מאשר
השני. אם המוסר מחייב להעניק
ליהודים את הזכות למדינה משלהם,
הוא מחייב זאת גם לגבי ה פלסטינים.
בערב
מוצג סרט על רמונדה
טוויל. הסיגנון חריף מאוד, סנטימנטלי,
מוגזם. בין המפיקים —
יהודי אנטי־ציוני. אני מותח עליו
ביקורת (אם כי הסרט מחמיא לי
אישית מאוד) ,טוען נגד חוסר־האיזון
שבו. גם רוב הגרמנים תומכים
בדיעה זו. אחד המפיקים מספר
כי שמע את אותה הביקורת
גם מפי ערבים, בכיוון הפוך: ש הסרט
מזייף את המציאות לטובת
ישראל. ולראייה: הסיקור הנרחב
הניתן בו לאנשים כמוני וכמו
מתי פלד, כאילו הם מייצגים חלק
גדול של דעת-הקהל בישראל, בעוד
שאנחנו מהווים רק מיעוט
קטן. מדוע לא הראו בסרט את
הפנים האמיתיות של ישראל: פניהם
של אריק שרון, הרב כהנא,
גוש אמונים?
אנחנו, שבאנו לכנס זה מישראל
— תיאודור הולדהיים מבית־אלפא,
אליעזר פיילר מיד־חנה ואני —
מוצאים את עצמנו, כרגיל, במצב
מוזר. בארץ אנחנו חריגים. כאן
מתקבלות דיעותינו כאמיתות מובנות
מאליהן. אנחנו מחוץ לקונ סנזוס
הישראלי — אד בלב־ליבו
של הקונסנזוס העולמי( .ושמא
אהיה חשוד כקונפורמיסט: דגלתי
בדיעות אלה במשך שנים רבות
כאשר הן היו גם מנוגדות לקונ סנזוס
העולמי).
השאלה הישנה: מיהו נורמלי?
בארץ אנחנו לא־נורמליים, ואילו
בעולם ה״ה בגין, שרון, פרס ורבין
אינם נורמליים( .כפי שנאפר לאחרונה
:״ישראל היא בית־משוגעים
המנוהל על־ידי המשוגעים עצמם.״)
הלוואי
ואפשר היה להביא כל
ישראלי לסמינר כזה. כי כאן נשאלות
בכנות שאלות־יסוד לגבי ישראל,
שאינן נשאלות כבר מזמן
בישראל עצמה. לאן מוביל אותנו
הכיבוש? לאן מוביל הקיפוח של
ערביי ישראל? מדוע יש לאשכנזי
שנולד בתל־אביב פי עשרה יותר
סיכויים ללמוד באוניברסיטה מאשר
לערבי שנולד באום־אל־פחם, ופי
שמונה יותר מאשר למארוקאי ב-
שכונת־התיקווה? מדוע אין ערבים
לומדים מקצועות טכניים ב אוניברסיטות
בארץ? מה יעשו
תושבי השטחים המוחזקים בעוד
עשרים שנה, כאשר מיספרם יהיה
כפול, בעוד שנלקחת מהם הרזרווה
הקרקעית ואין מוקמת אצלם שום
תעשייה? איך זה מתקשרת המדינה
של שרידי-אושוויץ עם דרום-
אפריקה הגזענית? איך יכולים ה ערבים
להכיר במדינה המסרבת
לקבוע את גבולותיה והמקפחת את
אזרחיה הערביים?
״אמת היא שאנחנו מגזימים ב-
מיקצת,״ מהרהר כומר ליד השולחן
בארוחת־הערב .״לא רק בגליל,
אלא גם בגרמניה מפטרים מורים
קומוניסטיים. בנצרת עילית מסרבים
למכור דירות לערבים, אך גם
אצלנו אין רבים מוכנים להשכיר
דירה לפועלים תורכיים העובדים
אצלנו.״
ואחרי הירהור קל, באנחה :״מה
אפשר לעשות, אנחנו פשוט מצפים
מן היהודים שיהיו יותר טובים
מאחרים.״

אילו נערו!(שנטו שד צבי גוו דב 1חבו־־9ושבעים,
היה השופט תסכם את העדויות כלהלן:

^ ארצות שונות וגם בארצות־הגרית
קיימת שיטת המושכעים. הכוונה היא
כי כל אדם ישפט על־ידי שווים לו. וכף
נבחרים המושפעים כאופן מיקרי מכין
אזרחי המדינה. הם חסרי השכלה מיש־פטית
ואמורים להכיר את הלד־הרוח וחיי
היום יום.
כישראל נשאר שריד למוסד זה בבית־הדין־הצכאי,
שבו מכהנים שני ׳שופטים
שאינם מישפטנים בצד אב כית־הדין,
שהוא תמיד מישפטן. אחד השופטים הללו
הוא בדתתו של הנאשם.
מאחר שלמושבעים אין השכלה מישע־טית,
התפקיד המוטל עליהם הוא לקבוע
אד ורק את המצב העובדתי, כפי שהוא
משתקף מהעדויות במישפט. הם אמורים
להבחין בין אמת לבין שקר, בין גירסה
הגיונית ובין דברים בעלמא. כיוון שכל
מצב מישפטי מבוסס על עובדות, הרי
שאחרי קביעותיהם של המושבעים, מבסס
השופט את החלטתו על העובדות שקבעו,
ומיישם עליהן את החוק, וכף הוא קובע
את פסק־הדין.
לו היתה שיטה זו קיימת בישראל, היו
ודטופטים אלישע שיינבוים, יעקב קדמי
ושאול אלוני, פונים למושבעים אחרי
סיום עדויותיהם של כל העדים בתיק
מדינת־ישראל נגד צבי גור, ומבקשים
מהם לקבוע מה הן העובדות הרלוונטיות
הנובעות מהראיות שהוצגו בפני בית־המישפט.

איך
ללטף
יל די ם!

ן* ילד העיד בפניכם כי הוא הכיר את
י • הנאשם, כיוון שבחודש לפני החטיפה
פנה אליו הנאשם, שהיה במדי צבא, בוקר
אחד ליד ביתו ושאל על כתובת מסויימת.
גם הפעם לא חשד בו הילד והזמינו לטלפן
מביתו ולהזעיק עזרה למכונית. אולם,
לדברי הילד, במקום להגיע לביתו, לקחו
גור לסביבות שדה־התעופה של כפר-
שמריהו. כאשר עברו ליד שער השדה
יש לשער שהיו מדריכים אותם ביקש ממנו גור להתכופף, וכאשר סרב,
לחץ גור על עורפו והוריד את ראשו עד
כדלקמן :
צבי גור נאשם בחטיפת הילד אורון לריצפת המכונית. הנער סיפר כי נבהל
במטרה להעמידו בסכנת־חיים. בכך שרצח והתחנן שיתן לו לרדת. אולם גור פירק
אותו בתאריך בלתי־ידוע בין הימים 8/6/80 את ידית הדלת שלידו, ולא הניח לילד
ו־ 10/6/80 ובסחיטת שני מיליון לירות לצאת.
דמי כופר נפש. כמו כן הוא נאשם בחטיפת
הוא גם סיפר לנער כי אביו, שהוא קבלן
ילד נוסף בכפר־שמריהו בתאריך .27/4/80 ידוע, פיטר אותו וגרם לו עוול. הוא השמיץ
רבותי המושבעים, אחרי שסיימה התוב את אבי הילד, אך לבסוף פתח את הדלת
עת שרה סירוטה להביא את ראיותיה, והניח לילד לרדת מהמכונית. כאשר ירד
והסניגור אליעזר מלחי גם הוא הביא הילד הושיט לו הנאשם את ידו ולחץ

אליעזר מלחי, מצא
״1111 *111111
עדים שהעלו אפש1111
11111
רות כי גס אשה היחה מעורבת בחטיפה.
המישפט והוחלט כי הוא מסוגל
בבית־מישפט, וחזקה כי דבריו הם
כל עד אחר. עליכם לקבוע מה
מסכת העובדות האמיתיות ולמי
מאמינים.
להעיד כדברי היתה אתם

ציוד
אי ק סי ם

המועד המדוייק

את כל שחשב לנחוץ להביא במישפט,
עליכם לקבוע את העובדות הנראות לכם
כנכונות, מכל מסכת הגירסות שהועלו
בפניכם. ואם הן מהוות את העבירות בהן
הוא נאשם.
נפתח באישום של חטיפת ילד (ששמו
נאסר לפירסום) מכפר־שמריהו בתאריך
.24.4.80
התביעה מאשימה את גור כי גיסה לחטוף
ילד זה וכי לשם כך שאל מכונית פיאט
לבנה מידידה. הוא הגיע לכפר־שמריהו
בשעות הצהריים כאשר הילדים יצאו מ־בית־הספר.
ליד קבוצת ילדים שרכבה על
אופניים ושביניהם היה גם הילד החטוף,
עצר הנאשם, וביקש כי יעזרו לו להתניע
את מכוניתו שהתקלקלה. הוא ביקש מהילד
להיכנס פנימה וללחוץ על הדוושה.

אותה, ולדברי הילד אמר לו כי אם יספר
משהו על המקרה הוא יחנוק אותו.
עליכם לזכור כי אין מחלוקת שהאיש
במכונית הפיאט, למרות שחבש פאה נוכרית
ולבש מדים, היה צבי גור. הנאשם
הודה בבית־המישפט כי הוא אשר עשה
את המעשה. אולם בגירסתו בבית־המישפט
סיפר כי לא חטף את הילד למטרה פלילית,
אלא כיוון שכבר ידע שהוא עומד לקבל
לידיו את אורון לשמירה, ניסה לראות
כיצד הוא מתנהג בחברת ילד זר, ואם
יוכל לבצע את התפקיד שהוטל עליו.
יש לזכור כי הנאשם מכחיש כי איים
על הילד, או נגע בו בכוח. הוא מסר ב־גירסתו
כי רק ליטף את ראשו של הילד,
ולא לחץ את ראשו לריצפה.
במקרה זה יש לכם שתי גירסות דומות
של הנאשם ושל הנער ואביו. הנער, למרות
גילו הצעיר 11 נחקר על-ידי בית-

שרה סירוטה, העלתה בפני בית־המישפט מיספר דב של חוקרי
מישטרה, שהביאו בזה אחר זה את גירסותיו של הנאשם. את
שם נרצח הילד אי אפשר היה לקבוע בגלל מצב הגופה.

ף* כאן אנו עוברים למקרה השני שבו
״ ו נאשם גור, למקרה שקרה בחודש
יוני בסביון. לדברי התביעה, חטף גור
את הילד אורון ירדן, שהיה אז בן שמונה
וחצי, ביום 8.6.80 בשעות הערב. הילד
הוחזק בידי הנאשם, וגור התקשר למיש־פחת
ירדן טלפונית פעמים אחדות וביקש

כופר נפש. הוא מסר לאב תדרכה מפורטת
כיצד להגיע למקום שבו עליו להניח את
הכסף, בסך שני מיליון לירות. הוא אסף
את הכסף, וגרם למותו של אורון באחד
משלושת הימים שבין ה־ 8וה־ 10 לחודש.
התביעה מסתמכת על הוראותיו של הנאשם,
אשר ניתנו בפני קציני מישטרה,
על טביעת אצבע שלו, שנמצאה על מיכל
צבע, על כתב ידו שנמצא בפיתקות הכופר,
על שטרי כסף מסומנים מתוך כסף הכופר
אשר נמצאו ברשותו. התביעה גם הגישה
לבית-המישפט הקלטות של שיחות טלפוניות
בין החוטף ובין ההורים, אשר הוקלטו
על־ידי המישטרה, ואשר בהם זוהה קולו
של הנאשם, והוא גם מודה כי הוא אשר
ערך שיחות אלה. כל המוצגים הללו לפניכם,
והוגשו לתיק בית־המישפט.
בדירתה של חברתו של הנאשם, רחל
אש, עימה התגורר. בחצי השנה האחרונה
בהרצליה, נמצא פתק בכתב ידו של הנאשם
ובו מיספר הטלפון של בית ירדן
בסביון. פתק זה, הכתוב על בדל קופסת
סיגריות, נמצא ליד מכשיר הטלפון בדירה.
ורחל אש העידה לפניכם כי הפתק היה,
למיטב ידיעתה וזיכרונה, בדירה זמן מה
לפני יום החטיפה. היא גם זיהתה פתק
זה מבין פתקים אחרים בגלל כתב היד
הגרוע שייחד אותו.
התובעת, שרה סירוטה, העלתה בפנינו

ההווים

פנינה ועמוס ירדן, העידו בבית־המישפט וסיפרו
כי הפעם האחרונה שבה שמעו את
קול בנם היה ביום החטיפה עצמו. הם זיהו את קולו של גור

הידידה

רחל אש, אשר תחת
בית הוריה הסתתר הנאשם
לאחר שהוציא את הכסף מהחבית.

את העדים אשר הציגו בפנינו את כל ה-
גירסות שמסר האשם במישטרה החל מיום
מעצרו.
צבי גור נעצר ביום השישי,27.6.80 ,
כאשר ברשותו מחבט־טנים. בתוך המחבט
מצאו השוטרים חלק. מכספי הכופר. הוא
נעצר בעיקבות הודעתה של יעל גורבן,
פקידת־בנק, כי הנאשם הפקיד בחשבונו
כסף שזיהתה לפי מיספרי השטרות כחלק
מכספי הכופר.
בגירסותיו הראשונות הכחיש גור כל
קשר למקרה. בשלב מאוחר יותר טען
כי אנשים בלתי־מזוהים במכונית וליאנט
מודל 70 ביקשו ממנו לסמן את הכביש
ולצייר את האיקסים על החביות עבור
סכום כסף.
בהודאה מתאריו מאוחר יותר הסביר
גור את פשר השטרות שהגיעו לידיו.
לדבריו, מצא את השטרות הללו בחצר
ביתה של חברתו, יעל אש, בנווה־נאמן.
לדבריו, הוא שמע את הכלב נובח בחצר
וכאשר הסתכל למקום אליו הביט הכלב,
גילה שקית ניילון חומה ובתוכה מצא חבילות
של שטרי כסף בני 50 שקל. לדבריו,
לקח חלק מהכסף והסתיר בדופן הדלת של
מכוניתו, ובפעמים אמרות הוסיף ולקח
שטרות נוספים.

איך לה ש תיק
ילדים י
!ץ ודאתו הראשונה הארוכה והמסו-
י י רטת ניתנה לחוקר ברוך פרח ביום
.2.7.80 בהודאה המשתרעת על 57 עמודים
כתובים בכתב ידו של פרח, אשר נגבתה

במשך ימים אחדים, מספר גור גירסה מפורטת
של המקרה.
הוא מספר כי פגש את אורון בכניסה
לסביון, הילד ביקש ממנו כי יתן לו לנהוג
במכוניתו, והפציר בו. כך עלה הילד
למכונית, והשניים נסעו לכיוון ראשון-
לציון. שם טילפן לראשונה לאמו של
הילד, את מיספר הטלפון קיבל מאורון.
הוא קנה לילד עוגה בקונדיטוריה ב־ראשון־לציון,
והם לנו במכונית במיגרש
הסמוך לייקב. כדי שלילד לא יהיה קר,
כיסה אותו במפודשולחן אדומה, שאותה
לקח שבוע קודם מדירתה של חברתו רחל.
כאשר זרחה החמה, בשעת בוקר מוק דמת,
יצאו לכיוון נתניה, שם השאיר את
אורון יושב במכונית ברחוב הומה אדם,
במרכז נתניה, והלך למיספרה השייכת
להורי אשתו. הוא לקח מאשתו 500 לירות,
כדי שיהיה לו כסף לדלק. אחר כך נסע
לסטודיו שלו, אך כיון שלא היה לו מפתח,
לא הצליח להיכנס. במקרה פגש שם את
אמו, החליף עימה כמה מילים, קנה לאורון
ספר חייל הבדיל והמשיך בדרכו.
בערב הגיעו למחנה הצבאי בבית־גוב־רין
שבו היה על גור להתייצב. שם הוציא
שמיכות צבאיות כדי לכסות את אורון
בלילה. הוא מדווח על כל שיחות הטלפון
שהיו לו עם הורי אורון, ואשר הוצגו
לפניכם בהקלטות ותמלילים.
ביום שלישי, אחרי שהסתובבו בקרית
גת, חזרו השניים לתל-אביב, ובשעות הערב,
בערך בשעה שמונה וחצי, הגיעו
לתחנת-הרכבת צפון. לפתע החל הילד
להיות חסר־סבלנות, הוא צעק וניסה לצאת
מהמכונית. כדי להשתיקו, שלא יעורר
תשומת־לב, שם גור את זרועו על גרונו
של הילד, ואת ידו על פניו של אורון.
כאשר הפסיק הילד להתנגד הרגיש גור
כי משהו לא בסדר עם אורון. לדבריו
חשב כי הילד מעולף, והוא שפך על פניו
מים. הילד היה נושם כאשר נסע גור
לפתח־תקווה, ושם השאיר את אורון במכונית
מעולף עדיין.
הוא עצמו נסע באוטובוס לביתה של
רחל אש, וסידר את הסידורים האחרונים
לשם השגת כופר. גם את שיחת הטלפון
האחרונה לאביו של אורון עשה מתא
טלפון בנווה ישראל. אחר כך ארב למכוניתו
של עמום ירדן, חטף את שקית הכסף,
נמלט עימד, והתחבא מתחת ביתם של
הורי רחל עד למחרת בערב.
ביום רביעי, אצל הורי רחל החליף
בגדים, התרחץ ואכל. את הכסף החביא
מתחת לעמודי הבית. כאשר הגיע גיסה
של רחל לקחת את ההורים לארוחת-ערב,
ביקש ממנו גור כי יקחנו לפתח־תקווה,
שם השאיר נשק במכוניתו המקולקלת.
ליד מכונית הפולקסווגן של גור ירד הנאשם
ותוך חששות כבדים פתח את הדלת, בלי
להסתכל על המושב האחורי. כאשר הסב
ראשו לשם ראה את אשר יגור. הילד שכב

ונשארו באולם לשמוע את המשך המישפט. צבי גור עצמו הפתיע
את היושבים באולם המישפט כאשר העלה מדי פטם גיוסה
שונה להאשמות שיוחסו לו על־ידי התביעה בבית־המישפט.

על המושב האחורי בתנוחה מוזרה, והוא
ידע כי מת. זה היה ביום רביעי בערב.
הוא החביא את גופת אורון בתא האחורי,
ונסע לאכול ארוחת־ערב בבית גיסה של
רחל. הגיס היה כאן לפניכם ואישר את
הסיפור על הנסיעה.
במכונית ובתוכה גופת הילד נסע גור
להביא את הורי רחל לארוחת־ערב בבית
חתנם, ואחר כך נסע לנתניה. ,שם מצא
מקום ובו קבר את הגופה. הוא כיסה
אותה בחול ופח.

דרכי

ייי פגי החטיפה הכין לוחיות זיהוי
• מזוייפות למכוניתו, לדבריו, כדי שהילד
ילמד את הימיספר המזוייף של המכונית.
אולם ביום שני זרק את הלוחיות.
בחקירה הנגדית של התובעת סיפר כי
זרק אותן כיוון שחשש להסתבך בעבירת-
תנועה, כאשר עלה על כביש חיפה—תל־אביב.
התובעת
טוענת כי זרק את הלוחיות
כיון שהילד היד, כבר מת ביום שני. גם
הספרים אותם קנה לאורון לא נמצאו
אצלו, ולדבריו נגנבו ממכוניתו.
גירסה נוספת של גור היתד, כי לא הוא
גרם למותו של אורון, אלא ראה שני
אנשים סיבוני וחלפון כאשר קברו את
הילד. ואז ידע כי הוא מת.
הגירסה הנוספת המפורטת ניתנה בפניכם
כאן בעדותו בבית־המישפט. הוא סיפר
כי הכיר אשה נאה בשם הילה מרדי בחודש
נובמבר בשנה שעברה. הם הכירו בתערוכה
שקיים ברמת־אפעל. היא ביקשה לקנות
תמונות, אך כיוון שלא היה לה כסף ביקשה
לשלם לו בגופה. ואמנם הם קיימו יחסים
זמן מה. הוא תיאר אותה כאשד, בת ,35
נאה, בעלת שיער חום־שחור מסולסל ומטופח.
בעלת גוף חטוב. היא פנתה אליו
זמן מה אחר כך וביקשה ממנו לעזור
לחברתה, תושבת סביון אשר הסתבכה
בפרשת אהבים וסחיטה. כדי לעזור לחברה
היה עליו להחזיק את בנה של האשד, אצלו,
וליצור את הרושם של חטיפה מבויימת.
״שערה לא תיפול מראשו של הילד. האמא
בתמונה, וחלקך יהיה 15 אלף לירות״.
כדי לראות אם אמנם הוא מסוגל לתפקיד,
לקח במכוניתו את הילד הזר בכפר-
שמריהו, ואז החליט כי אינו מסוגל לעשות
זאת. אולם הילה הצליחה לשכנעו, והוא
יצא איתד, ביום ראשון 8.6.80 ,לקיראון.
היא לא הביאה את הילד איתה כפי
שהבטיחה, אלא ביקשה שיעשו זאת יחדיו.
ואמנם, הם מצאו את הילד במבואות סביון,
ולקחו אותו במכונית. הילד, נסעד, איתם
לראשון־לציון ושם נפרדו, כאשר היא
מבטיחה להיפגש מחר ולקחת את הילד.
הוא, לפי הוראות הילה, טילפן לאם,

והתפלא כאשר האם לא הראתה סימני
שיתוף פעולה, אך הילה הסבירה כי ״היא
משחקת את התפקיד עד הסוף״.
למרות הבטחתה לקחת את הילד ביום
שני, סיפרה הילה על תקלה, והילד נשאר
אצל גור. למחרת, ביום שלישי, אמור
היה לפגוש את הילה בתחנת הרכבת צפון
או בפתח־תקווה, אך היא לא באה, במקומה
פגש בגבר בפתח־תקווה, והוא השאיר את
אורון בידיו. כאשר חזר למכוניתו גילה
את אורון מת.
מאז לא שמע מאומה מהילה, הוא ניסה
לחפשה אך לא הצליח. שמה לא נמצא
במירשם התושבים, כפי שגילתה התובעת,
ומיספר הטלפון שנתנה לו התגלה כטלפון
ציבורי, שגם אותו איבד.
מעדויות הרופאים שמעתם כי מצבה של
הגופה לא איפשר קביעת סיבת המוות. ולכן
קיבלה גם התביעה את גירסת החנק של
הנאשם.
עדויות הפסיכולוגים והפסיכיאטרים כפי
שהובאו על-ידי התביעה והסניגור, אליעזר
מלחי, נמצאות לפניכם. הן קובעות באופן
חד־משמעי כי גור אחראי למעשיו.
גי רסות

שונות

ע דויו תהה גנ ה אתייחס לעדותה
של העדה (אשר שמה נאסר לפירסום),
שסיפרה כי ביום התשיעי או העשירי
לחודש יוני, כשעמדה ליד קולנוע תל־אביב
בשעה ארבע אחר־הצהריים, ראתה
אשה מטופחת, לבושה נאה, אשר לוותה
על-ידי ילד שמנמן, שפניו היו מלוכלכים
ולבושו מרושל. הילד רצה ללכת לסרט
והאשה סרבה, ואמרה כי צריך לצלצל
לאמא לסביון.
הדבר נראה לעדה חשוד מאוד, ואם כי
פרטי החטיפה טרם פורסמו בעיתון, סיפרה
לחברתה באותו יום כי נראה לה שראתה
חטיפה של ילד. האם היה הילד אורון?
האם היתד, האשד, הילה? האם תואם סיפור
זה אתעדותו של גור? או שמא הוא מותיר
ספק סביר שהיו לו שותפים ומאמת את
גירסתו האחרונה בבית-המשפט? האם האשד,
המסתורית אשר עמדה ליד הסופרמרקט
בסביון בזמן החטיפה, ואשר נראתה
על־ידי אחד העדים, קשורה לחטיפה, או
שמא עמדה שם באופן מקרי ואינה קשורה
כלל לחטיפה.
אתם רבותי המושבעים צריכים לקבוע,
איזו גירסה מכל אלד, שהעלה הנאשם,
ואשר עליהן נחקר על-ידי סניגורו והתוב עת
היא הגירסה המתקבלת על ידיכם.
האם גרם גור למותו של אורון, באיזה
תאריך, ובאיזו דרך. האם עשה זאת בעצמו
או בעזרת שותף. רבותי המושבעים —
מלאו את תפקידכם.

אילנה אלץ !

להציץ
האמבטיה
^ מי לא שמע על האדריכל יורם רסקין •י
*יורם, בנו של בעל תחגת־הדלק בכיכר
*דיזנגוף בתל־אביב, עלה לגדולות כאשר
?חיה אדריכל הסטייקיות בתל־אביב. כולכם
(זוכרים את מגיפת הסטייקיות, כשבכל
״פינה אפלה בעיר הקימו סטייקיה. יורם
:לא מכר סטייקים, אבל הוא שתיכנן, יחד
יעם שותפו פרי, את מרבית הסטייקיות
׳בעיר. היו שאהבו את הפליזים ואת האלומיניום
שהוא הכניס לתוך הסטייקיות, ולהזמינו
אותו גם לעשות עבודות נוספות.
| אבל יורם הוא לא רק אדריכל, אלא
?גם מצעירי תל-אביב האוהבים לבלות,
,ללכת למסיבות ולהראות כל פעם עם
!־חתיכות משגעות במסיבות אלה. הוא אמנם
בעלה של מי שהיתד. סגנית מלכת־היופי,
דפנה נוי, בתה של הספרית אנטה, אבל
ץ העובדה שדפנה היתה כמה שנים טובות
;*בארצות־הברית, בעוד שהוא נשאר כאן
!;בארץ, גרמה לכך שיורם יהיה מבוקש לא
רק אצל בוני סטייקיות ובתים, אלא גם
אצל חתיכות מהדרגה הראשונה.
מה קורה לאדריכל כשהוא גם מבלה־צמרת?
זה היה כימעט בלתי־נמנע. יורם
הביא לארץ את השיגעון האחרון של ריהוט-
הפנים האמריקאי, ומיד התלבשו עליו
כל הפלייבויים למיניהם שיכניס לדירתם
את השיגעון הזה.
זה כמובן עניין של טעם טוב — אני
כשלעצמי לא חושבת שהרעיון כל־כך
מבריק — אבל העובדה שהעניין הזה הפך
שלאגר של ממש אומרת דרשני — לא
רק על רסקין, אלא על כל החברה התל-
אביבית.
אני לא אמתח אתכם יותר ואספר לכם
מה היא ההמצאה המשגעת, שיורם מכניס
עתה לבית הרווקים של תל־אביב: מדאה
גדולה, המשמשת במקום דלת חדר־האנד
בטיה. אבל זו לא סתם מראה, אלא מראת-
קסמים. כשעומד מישהו באמבטיה ומתבונן
בעצמו דרך המראה, יכול מי שעומד מחוץ
לחדר־האמבטיה לראות אותו, וזה בלי
שהאיש העומד באמבטיה יודע זאת. לשם
כך צריכים ללחוץ על כפתור, כדי שהנכנס
ו>י83 יי

יורם רסקין >עם הדוגמנית מירי וייסברג)
משני עברי הדלת
לאמבטיה לא יבחין באמצאה המיוחדת.
אז לפני שאת מתרחצת אצל פלוני בבית,
מתייפה כשאת ערומה מול המראה, מתנגבת
בתענוג או אני לא יודעת מה שאת

עושה, תבדקי קודם אם הוא מכיר את
האדריכל רסקין. אם כן, יש חשש שאותו
חבר או מאהב שלך, שבחדר־האמבטיה שלו
את עושה כל זאת, פשוט עומד מעבר

א ור י 11הרהמאיים
את יפתח זאבי כולכם מכירים, לפחות
בשם. יפתח הוא בנו בכורו של האלוף
(מיל׳) הכי שנוי במחלוקת, האלוף רחב ״
עם (״גאנדי״) זאבי.
עוד בתקופה שהחברים של אבא שלו
היו קציני־צבא מהוגנים, וכל מה שנכתב
על אבא שלו בעיתונים היה מלא גבורה
והוד, התפרסם יפתח. כשאבא גאנדי עשה
ליפתח בר־מיצווד, על פיסגת המצדה, רעשה
כל הארץ. זה היה סמל לתקומת ישראל
המתחדשת.
בינתיים גדל יפתח, נשא לו אשה ולטקס
הנישואין באו כל המי־והמי גם של צה״ל
וגם של מיסמך ה־ . 11 אבל כפי שזה קורה
לפעמים, למרות החתונה המפוארת, לא
הסתדר להם לבני־הזוג, ואחרי כמה חודשים
הם נפרדו.
הציפור הקטנה שלי לחשה לי שהאבא
של יפתח לא היה כל־כך מרוצה מהגירושין.
אולי ביגלל זה, ואולי ביגלל דברים
אחרים הקשורים באבא, או אולי סתם
בגלל אלוהים, הפך יפתח לחוזר בתשובה.
היום אפשר למצוא אותו בישיבה של הרבי
אורי זוהר ושל הרבי פופיק ארנון,

כשהוא נחשב לאחד התלמידים המזהירים
בישיבה. הלשונות הרעות בקרב הדתיים,
וגם אצלם יש לשונות רעות, אומרים גם
שליפתח יש פרוטקציה אצל הרבי: אורי
זוהר, עוד לפני שגילה את הכיפה והציציות,
היה ידיד טוב של אבא של יפתח.
והידידות הזאת היא שהצילה עתה את
יפתח. בחור־הישיבה מצא לו בתולה, בת
למישפחד, דתית, והחליט להתחתן איתה.
אורי זוהר ופופיק רקדו משימחה כשנודע
להם על־כך, בעיקר כשהבינו שהכלה תב
טיח
סופית את חזרתו בתשובה של יפתח.
אבא גאנדי, ככה זה נראה לפחות, לא היה
הכי מאושר בעולם. אולי כן מאושר, אבל
לתרום להבטחת עתידו של הזוג החדש
הוא לא רצה. כשפנה יפתח לאבא וביקש
ממנו כסף כדי לרכוש דירה, לו ולכלתו
המייועדת, גאנדי פשוט אמר לא.
בצר לו, פנה יפתח לרבי אורי זוהר,
כדי שידבר עם החלונות הגבוהים שיושיעו
אותו. אני חושבת שיפתח התכוון לחלונות
גבוהים אחרים, אבל ר׳ אורי החליט שב
לדלת־מראה,
ונהנה. הוא וכל החברים שלו.
כל אחד כמובן עם ההנאות שלו.
על זה נאמר במקורות: כי מציון תצא
תורה.

נושא הזה הוא לא ילך כל־כך רחוק ולא
יגיע לאלוהים, אלא פשוט אל גאנדי.
הוא הרים טלפון אל האלוף מיל׳ ואמר
לו בפשטות, שהזכירה את אורי זוהר של
הימים הטובים :״או שאתה נותן כסף
ליפתח לדירה, או שאני פונה אל כל החברים
שלך, ואתה יודע שאני מכיר אותם
ושהם גם החברים שלי, מספר להם שאתה
מסרב לעזור לבן שלך, ועורך אצלם מגבית
בשביל דירה ליפתח.״
אני לא הייתי על הקו כשהשיחה הזו
נערכה, אבל מה שאני יודעת הוא שגאנדי
הוא נגד מגביות, ומהר מאוד נתן את הכסף
לדירה.

התנצלות

אין כמעט איש שמכיר אותי ולא שאל
אותי מי הוא איש הציבור שהכניס את
(העולם הזה .)2247
להפתעתי הרבה גם הסתבר לי שהרבה
אני מתכוונת וגם שמעו את
הסיפור.

אני מוכרחה להתנצל לפניכם
על כך שלא אוכל לדווח לכם על
פרשת המשולש שהסעירה בשבוע
שעבר את הארץ.
אחרי שהפרשה כבר פורסמה
בעיתונים, הוציא בית־מישפט נכבד
בתל־אכיב צו איסור-פירסום
המכוון רשמית נגד ״העולם הזה״
כלבד.

המזכירה היפהפיה נסעה לה לארצות־הברית,
כפי הנראה כדי לחזור משם עם
ילדו של איש הציבור ועם תעודת־נישואין
עם מישהו אחר. היא גם התכוונה לנסוע
מארצות־הברית לקנדה כדי לבקר אחת
מבנות מישפחתה.
אז עכשיו אני יכולה לתת לכם את
החלק השני, בוודאי הלא־אחרון של ה

יפתח
זאבי בחתונתו הראשונה
האלוף נבהל ושילם

הי פ ה פי ה

נשארה

את זאב רווח אתם כולכם מכירים.
או שראיתם אותו בחיים, ממש בגודל של
אחד על אחד באחד מבתי־הקפה של
הבוהמה בתל־אביב, או שראיתם אותו
משחק בסרט. אבל את מי שאתם לא
מכירים זה אשתו, שולה רווח. ואני
יודעת גם למה זאב החביא אותה במשך
16 השנה שהם נשואים. שולה היא חתיכה
מהממת, והזאב לא רצה פשוט התחרות
של זאבים אחרים, המיקצועיים.
שולה היא שחקנית. מדי פעם שיחקה
בתפקידים שוליים בהצגות שונות. אבל
שוב, מפחדו של בעלה, שעיניים לא-
רצויות ישזפו אותה, היא המעיטה להופיע.
להגיד לכם את האמת, הסיפור הזה
שאני עומדת לספר לכם עכשיו היה צריך

זאב רווח (עם יונה אדיאן)
הפעם זה סופי
להיכתב כבר לפני שנה, אבל קיוויתי בלב,
אולי הכל יסתדר, ולמה לי לקלקל לצעירה
הרינג׳ית היפהפיה. אבל עכשיו, שאני
כבר יודעת שהעסק הזה הוא סופי, מי
אני שאמנע מכם את המידע.
מסתבר שבשנים האחרונות החליט זאב
שמה שאסור לאשתו, מותר לו. בקסם
האישי הרב שלו קל לו לכבוש את ליבן
של צעירות וחתיכות, והעובדה שהוא
שחקן־קולנוע ובמאי־סרטים עוזרת לו
במיוחד בעולם של עוזרות־ההפקה והשחקניות
המתחילות.
הוא ניהל כמה רומנים, שאף אחד לא
ידע עליהם, עזב את הבית לפני כשנה
למען צעירה, אבל בסופו של דבר החליט,
ובזה אני מסכימה איתו, שאין כמו שולה,
וחזר הביתה על ארבע.
אבל מה שקרה לפני שבועות מיספר
הוא, לדעתי, ולדעת כל המעורבים בפרשה,
סופי. זאב עסוק עתה בבימוי של סרט
חדש, פצעי בגרות ,80 שהוא עושה עם
חברת ההפקות סירטי רול. הסרט עוסק,
כפי שמעיד עליו שמו, בחתיכות בגיל
מסויים, וזאב היה צריך לבחון עשרות
צעירות יפהפיות, עם בגדים ובעירום, כדי
לראות אם הן מתאימות לסרט שלו. אבל
אף אחת לא היתד, יותר מושכת משולה,
שהמתינה לו בבית.
אבל כשהוא גמר לבדוק את החתיכות,
הוא פיתאום הבחין במזכירת־ההפקה, שהסתובבה
לו כל הזמן על הסט. המזכירה
היתד״ לדעתו, יותר חתיכה מכל הנבחנות
הצעירות, ואפילו יותר חתיכה מאשתו
שולה. ד,״קליק״ המפורסם פעל בין רווח

סיפור. איש הציבור כפי הנראה מתגעגע
ודואג. הוא עומד לצאת השבוע, או לכל
המאוחר בתחילת השבוע הבא, לשתי מדינות
אלה.
כמובן שהכל מיקרי. במיקח? המזכירה
שם, במיקרה יש לו עבודה שם, במיקרה
הוא נוסע לשם.

זו מ ה בדלת כאשר ראיתי אותה בפעם הראשונה,
ידעתי שזה לא יעבור בשקט. סיגי ל
ראץ* ,הדוגמנית הגרמנית בעלת הגוף
המשגע, באה אמנם לתל-אביב בשביל
עבודה, אבל מה שקורה מחוץ לעבודה
יכול לגרום לכל כותב־תסריטים לשכוח את
הכל ולהתעסק רק בסיפור עלילותיה של
סיביל והגברים הישראליים.
סיביל בת ה־ 23 מוכרת לגברים הגרמניים,
האוהבים להתבונן בתמונות־עירום.
היא היתד. כוכבת של כמה שבועוני־עירום
גרמניים מפורסמים, כשגולת הכותרת של
הקאריירה שלה היא כתבת־ענק בפלייבוי
הגרמני.
כשבועז דווידזון, במאי הסרט שיפשוף
נעים, רצה בחתיכה עירומה בסרט׳שלו,
הוא נזכר בכל׳ הצרות שעשו לו ענת
עצמון ואיכון מיכאלי־מיקלוש בסרטים
הקודמים שהוא עשה. לדעתו, הן
הסכימו להצטלם בעירום, ולדעתן הן לא
כל־כך הסכימו, והשופטים היו צריכים
להחליט. דווידזון החליט לא להסתכן הפעם,
והביא לארץ בחורה מיקצועית. ואצל סיביל
ראוך ההתפשטות היא מיקצוע.
סיביל שוכנה אחרי כבוד במלון בתל-
אביב, ואנשי יחסי־ד,ציבור של הסרט החלו
להסביר לעם היושב בציון כמה היא חתיכה.
מסתבר שאנשי יחסי־ד,ציבור היו
טובים, והעם קלט את זה. אבל לא סתם
קלט, אלא כל מיני חלקים של העם החליטו
לא רק להסתפק בתמונות של סיביל בעיתון
או להמתין לסרט, אלא לפגוש אותה,
ואולי יותר מזה, פנים אל פנים.
כשסיביל עוברת ברחוב היא מוצפת בהצעות,
שאילו היא היתה מדברת עברית
היא היתד, מבינה שחלק מהן לפחות מגונות
ביותר. ואם לא די בכך, החלו ההטרדות
בבית־המלון. מרכזיית המלון כימעט והתמוטטה
תחת נטל השיחות שהגיעו לחדרה
של סיביל. מדי פעם היו אלה שיחות
של צוות־ההסרטה, אך רוב השיחות היו
של מחזרים ישראליים סוערים, שרצו
לראות את סיביל, לפגוש אותה, לצאת
איתר, ולראות לה את מחמדי הארץ ואת
מחמדיהם שלהם.
סיביל היתד. מנומסת, כמו כל נערה
אירופית, אך הלאווים שלה היו החלטתיים

ידידות שבות
בשבוע שעבר הייתי בטוחה שכל המד־ליפים
שלי לקחו להם יום־חופש ונעלמו.
אבל היום אני כבר יודעת שכולם היו
בעכו. הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל ולספר
לי סקופ מרעיש: השחקנית ענ ת
לבין מזכירת-ההפקה מ לי אנג׳לו, והפעם.
כך נשבע זאב לפני חברים, זה הרומן של
חייו.
נו, אז בין זה לבין אריזת המטלטלים
לא היה מרחק גדול. רווח פשוט הודיע
בבוקר בהיר אחד לשולה שהוא עוזב את
הבית, ועבר להתגורר בדירת־סטודנטים
שרה מתגוררת מלי עם עוד
הפעם שולה נחושה בדעתה לא לוותר.
גם אם הוא יחליט, בסופו של דבר. שמלי
היתר. הרפתקה נחמדה, אבל רק הרפתקה,
ושהוא חוזר אל שולה, הוא ימצא את הדלת
נעולה. שולה החליטה להתגרש ולהישאר
לבד.
עם יופי כמו שלה, אני לא מוכנה להמר
שהיא תישאר לבד זמן רב.

סיביל ראוף
להחליף חדרים
כמו הלאווים של בגין. היא אפילו נהנתה
מהפופולריות שזכתה בה בקרב הילידים.
נהנתה עד לאותו לילה שבו ניסה מישהו
לפרוץ לחדר שלה.
בשעה שתיים אחר חצות התעוררה סיביל
משינה עמוקה. היא שמעה כיצד מישהו
מנסה לפתוח את דלת החדר. תחילה היא
חשבה שאולי החדרנית נעשתה פיתאום
חרוצה, ורוצה לסדר את החדר, אך מבט
חטוף בשעון גרם לה למחוק מחשבה זו.

עצמון והסטודנטית־דוגמנית אורלי זיד־ברשץ
יוצאות קבוע.

אחד המדליפים לא סתם טען טענות
אלה, שנראו לי מצוצות מהאצבע, אלא
הביא לי הוכחה: תמונה של ענת ואורלי

אורלי זילברשץ וענת עצמון
הרתפקה בעכו

בגרמנית היא שאלה ״מי שם?״ והתשובה
לא אחרה לבוא. באנגלית מגומגמת הזדהה
האיש שניסה להיכנס :״זה דויד, אני
דיברתי איתך בטלפון.״ וסיביל באמת
נזכרה שבראש מטרידיה בטלפון עמד יש ראלי,
שהציג את עצמו בשם דויד, ושלא
ידע לקבל ״לא״ כתשובה.
״תלך מכאן, אני ישנה עכשיו,״ הסבירה
לו סיביל. אבל דויד לא שוכנע. הנסיונות
לפתיחת הדלת נמשכו, ולסיביל היה נדמה
שהוא מנסה לפרוץ אותה בכוח.
היא מיהרה לטלפן לקצין־הביטחון של
המלון, ולספר לו בלחש מה עומד לקרות.
קצין־הביטחון מיהר לחדר, תפס את המחזר
הלוהט והזעיק את המישטרה.
על פי בקשתה של סיביל לא נפתח נגד
דויד תיק, אחרי שהבטיח לא רק שלא
להציק יותר לסיביל, אלא גם שלא להימצא
בסביבות המלון. אבל ליתר ביטחון החליפה
סיביל את החדר שלה. אם דויד לא יעמוד
בהבטחתו, שיסבול מישהו אחר.
כשהן מתנשקות (ראה גלופה) ,שצולמה
בפסטיבל התיאטרון שנערך בעכו, שבו
השתתפו השתיים.
אז כדי להסיר כל ספק מהלב אני רוצה
בזה להודיע לכם, וזאת אחרי בדיקה וחקירה:
אין בעניין הזה שום דבר. ענת השחקנית
היפהפייה ואורלי, הצעירה הנאה,
הזכורה כמי שהחלה באופנת־הקרחות בתל-
אביב, אם כי היום שערה גולש ומשתלשל,
הן בסך הכל חברות טובות, טובות מאוד,
שהכירו בתיאטרון צה״ל, המשיכו דרכן
בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב
וד,חולמות על כל הדברים היפים שנערות
בגילן חולמות. בין הייתר גם על גברים.

אםאתם אוהבים ריהוט פונקציונלי
שוט, מעוצב היטב ובמחיר הגיוני?
קו של ח 15ח 9 0 3ח4ו?0ץ עונה על
־ישות ספציפיות אלו. לחדר המגורים,
:תרוו בעיות אכסון, לחדרי השינה
שלך ושל ילדיד-רהיטים
המשקפים א ת טעמך

הטוב, ובו זמנית
מתאימים לאפשרויותיך
הכלכליות. א ת פריטי
הריהוט של 9יז״ 0ץ
ח 5ווז 0 3תמצאו רק
בחנויות דניש אינטריורס
ובאולמות התצוגה של
מחסני דניש.

במדינה
(המשך מעמוד )33
בטווח הקצר תרוויח סוריה ממצב
זה. אולם סוריה לבדה היא
גורם הרבה יותר מדי קטן וחלש
מכדי לסכן את ישראל בצורה
כלשהי.
הסכנה היחידה לישראל במצב
הנוכחי באה דווקא מתוכה עצמה:
חיסול חזית״הסירוב הערבית והחלשת
הכוחות הערביים עלולה
לפתות את ממשלת־בגין להרפתקה
בגבול הצפוני. סכנה זו תגדל,
אם תחליט ארצות־הברית כי השעה
כשרה להנחתת מכה על סוריה,
המעניקה את חסדיה לברית־המועצות.
המסקנה
ההגיונית היתד, צריכה
להיות הפוכה: לנצל את המצב
לשם ייזום מהלכי-שלום מרחיקי-
לכת. אך לכך אין ממשלת־בגין
מסוגלת, וגם צמרת המערך אינה
מגלה כל נטייה או עניין בכיוון

מי שטרה
פחד בביח־המישפט
רמת־גו -זבו טינ ססי .104
ירושלים _רח -הסורג,
מול בנק ישראל.
סיפה-אחוזה.
רח׳ חורב .53
גוש דו -צו מ ת גהה, פ״ת.
רח׳ אפעל .18
חיפ ה -מול צומת כפר
אתא-בנין מס׳ .3
ירושלים-
רח• ירמיהו ,19 רוממה.
באר־שבע-
רח־ החלוץ .124

גד לנו!
שינונו !
ונ ב חו!
כתובתנו החדשה:

״דנהי׳
מכשירי כתיבה
ומתנות
רח׳ דיזבגוף ,74ת״א

כל ל קו חו תינו
מוז מני ם לבקר

תן סוגב
לחייל

מה שמאפיין את הדיוגיס
בבקשות המעצר ש7
חבורודהבו־מ הוא פחד
חגאשמים, המישטרה
וחזק מעורכי-הדין
ההצהרות הראשונות של טוביה
אושרי וחבריו, כשהם נעצרו על־ידי
המישטרה, יכלו להטעות את
כל מי שלא היה בקיא בחומר ה חקירה.
אושרי, מימון לוי, ישראל
ושרי דנוך, אבנר מעודד והאחרים
נאמו למול מצלמות הטלוויזיה ואל
המיקרפונים של הרדיו בביטחון
מלא :״אנחנו חפים מפשע.״
ידידיהם יכלו לשאוב מכך עידוד
רב ואילו יריביהם, שהאמינו באשמתם
ורצו לראותם מורשעים,״
חשבו בליבם :״אם הם כל כך
בטוחים, סימן שלמישטרה אין שום
דבר.״
אך ככל שעברו ימי המעצר וככל
שהמישטרה גילתה יותר ויותר
פרטים מהחקירה התברר שהפעם,
לפחות לכאורה, יש בידי
המישטרה מערך האשמות מדוייק,
מבוסס וללא פירצות. אחד העצו רים,
אבנר מעודד, מסר עדות מפורטת
על נסיבות הרצח של עזר
כהן ועמוס אוריון. מעודד אמנם
חזר בו בשלב מאוחר יותר מהעדות,
וויתר על מעמד עד־מדינה,
אך על פי החוק החדש, עדותו
קבילה בבית־המישפט.
עד אחר, ערוסי, התנדב, כשהבין
שהטבעת נסגרה עליו ועל חבריו,
לתת עדות שהפלילה את היתר.
סיפר ערוסי בבית־המעצר :״כשעצרו
אותי ראיתי פתאום כל מיני
אנשים שבשבועיים האחרונים נתקלתי
בהם. אחד שמכר לי אסימון,
אחד שכיוון אותי לבית של
מימון לוי בירושלים, אחד שנתן
לי דו״ח תנועה. הבנתי שכל אלה
שוטרים שעקבו אחרי ועסקו ב־חחקירה.
אחרי שהביאו לי את
מעודד והוא סיפר בנוכחותי את
הכל, העדתי גם אני. אני לא מוכן
לשבת בבית־סוהר בשביל טוביה
ולא בשביל אף אחד, אפילו יום
אחד.״
למרות שהמישטרה לא הבטיחה
לערוסי להיות עד מדינה, החליט
ראש צוות החקירה, סגן-ניצב
אלכם איש־שלום, להעניק לערוסי
מעמד זה .״יתכן שערוסי יכול
היה להבין מדברי שהוא יקבל עד־מדינר״״
הסביר איש־שלום ״לכן
אני נותן לו את זה.״ איש־שלום
הוכיח שאפשר להיות הטוב שבחוקרי
המישטרה מבלי לנקוט בשיטות
אפלות, כפי שנוהגים קצינים
מפורסמים ובכירים ממנו בדרגה.
סבנה
משני ביוונים. אט
אט החלו הפנים של אלה שהזכרת
שמם בילבד החרידה מנוחתם של

אין זה מסוכן עבורו לחזור לארץ,
ערך קידר בדיקות במקורות שלו,
ויש הטוענים שיש לו גם מקורות
בתוך המישטרה. והודיע לאושרי
שאין כל סכנה. אושרי הגיע, וכעבור
ימים אחדים נעצר.

דרכי חיים
בדנמרק זה אחרת

התיירת רצתה רק לישון
על חוף הים
התיירת הבלונדית מדנמרק, אנה
רסמוסן, היתד, י רחוקה מלהיות
מלכת־יופי. בארצה לא סבלה מ־תשומת־לב
יתרה של בני המין ה גברי
ולא היתד, רגילה לה. אולם,
בישראל הרגישה עצמה ממש כאובייקט
מיני. לשיא הגיעו הדברים
בלילה האחרון בישראל,
כאשר התכוננה לבלות את הלילה
הזה בשינה על שפת־הים.
כשנגשד, התיירת לספר זאת
לבית״המישפט, תירגם את דבריה
התובע אברהם לנדשטיין, שהתגורר
שנים אחדות בדנמרק.

פרקליט קידר
מטעה מי שמטעה אחרון

סיפרה אנה כעדותה:
רבים, לאבד מביטחונם־העצמי.
אושרי כבר לא מסר הצהרות של
חפות מפשע, ישראל דנוך שתק.
מימון לוי כמעט והתחנן.
אך לא רק החשודים הפכו למפו־חדים,
גם המישטרה. ככל שהפרשה
התפתחה, כן חששה המישט־רה
לחייהם של העצורים, בעיקר
לחייו של טוביה אושרי. לדעת ה־מישטרה
קיימת סכנה שינסו לרצוח
את אושרי בעת ישיבתו במעצר.
הסכנה צפויה משני כיוונים. כיוון
אחד: ידידיהם של עזר כהן ועמוס
אוריון שינסו לגמור איתו את
חשבון הנקמה, לדעת המישטרה
צפויה גם סכנה מצד ידידיו של
טוביה החוששים מדבריו במישפט
ומעוניינים לסתום לו את הפה
(ראה מדור תשקיף).

להפתעת הכל, אפשר לראות סי מני
דאגה לא רק אצל הנאשמים
והשוטרים אלא גם על פניו של הפרקליט
הבכיר ביותר המופיע בתיק
זה, עורך־הדין אליהו קידר.
קידר, פרקליטתם של טוביה אוש רי
ושל רחמים (״גומדי״) אהרוני,
נפל ברישתה של המישטרה עוד
לפני מעצרו של אושרי. פעולת-
ההסחה של המישטרה בפרשה זו
מן הראוי שתלמד בבתי־ספר לשוטרים.
עד ליום שבו נעצר אוש רי,
לא היה אחד שחשב שכנופיית־הכרם
היא מוקד החקירה. רמזים
על כך שהופיעו בעיתונים (העולם
הזה ,)2242 הוכחשו על־ידי המיש*
טרה במערכת התיקשורת הפנימית
של העולם־התחתון. כאשר שאל
בשיחת טלפון טוביה את קידר אם

באתי לישראל לפני שלושה שבו עות,
והתכוננתי לבלות את הלילה
על חוף הים בתל־אביב. שמעתי
מחברות שזה מקובל ונהוג בישראל.
שיש הרבה אנשים שישנים
על החוף וזה לא מסוכן בכלל.
אחרי שביליתי שלושה שבועות
בקיבוץ שער הגולן כמתנדבת,
הגעתי לתל־אביב. בשעות אחר-
הצהריים ירדתי לשפת הים ושם
פגשתי בחורה אחרת מדנמרק.
היא היתד, בחברת בחור ישראלי,
וכאשר דיברנו ניגש אלינו עוד
ישראלי אחד והזמין אותי לשתות
אתו קפה בדיזנגוף. כאשר הססתי,
אמר לי הבחור של החברה הדנית
שאני יכולה ללכת, כי זהו בחור
הגון. הסכמתי והלכתי עם ויקטור
לשתות קפה. כאשר שמע שאני

יום־כיפור
באוויר
^ קהילה היהודית בניו-יורק לא סערה מזמן
י • כפי שהיא סערה בשבועות האחרונים. מה
שהעסיק את ראשי הקהילה לא היה בעיית ישראל
ארצות״הברית ואפילו לא מערכת־ד,בחירות לנשיאות
והבעייה היהודית. הקהילה רתחה כשפשטה
השמועה בעיר הגדולה כמו בערר, בשדה קוצים :
צוותים של אל־על טסו ביובדהכיפורים.
ערב יום־הכיפורים האחרון נשלחו שישה קברניטים
ושישה קצינים ראשונים של אל־על לסיאטל,
שבמדינת ואשינגטון, כדי לעבור קורס מזורז על
מטוסי הבואינג 737 שאותם רכשה אל־טל. הצוותים,
שכמה מהם לקחו עימם את בני מיש-
פחותיהם עוררו סערה בארץ עוד לפני שיצאו.
הקברניטים דרשו לשבת בטיסה תל־אביב־ניו־יורק
במחלקה-הראשונה, וזאת בניגוד להסכם החדש
הקובע שצוותי אוויר לא יישבו במחלקה־הראשונה.
טיסתם עוכבה במשך יממה, הטייסים נכנעו ונסעו
לבסוף במחלקודהתיירות.
עוד בארץ הוצאו להם כרטיסים בחברת התעופה
האמריקאית יונייטד מניו־יורק לסיאטל וחזרה.
היום, אחרי שהפרשה התפרסמה ברבים, חלוקות
הדעות אם הכרטיסים היו עם תאריכים ומיספרי
טיסות או פתוחים. העובדה היא שלפחות שני
קברניטים וארבעה מהנדסי טיס עם מישפחותיהם,
קבוצה המונה כ־ 20 איש, טסו מניו־יורק לסיאטל
ביום־כיפור או סמוך מאוד לו.
אחד הטייסים סיפר לכתב העולם הזה :״קיבלנו
כרטיסים ולא היתה לנו ברירה אלא לטוס במועד
שהיה נקוב בהם. יצאנו אמנם מניו-יורק לפני
יום־כיפור, אך בגלל הפרש השעות בין סיאטל
לניו־יורק, הגענו לסיאטל אחרי שנכנס כבר יום-
כיפור. זה טימטום של החברה בארץ שהיא
מוציאה כרטיסים כאלה. אני בטוח שאף אחד לא
עשה את זה בכוונה, אבל אף אחד לא טרח
לחשוב.״
לדובר אל־ על, קלמן בראון, גירסה אחרת. לדברי
הדובר יצאו הטייסים במוצאי יום־הכיפורים.
״יתכן שזה היה סמוך מאוד לצאת החג,״ הסביר
הדובר ״וכדי להגיע לנמל-ד,תעופה קנדי הם היו

מנהל־סגין? שרם
ישראל אשמה
צריכים לצאת מהמלון בזמן יום־כיפור, אבל הם
לא טסו ביום״כיפור.״
עתה מתנהלת בסודיות מוחלטת, חקירה לגבי
השאלה מי אשם בחילול יום־ד־,כיפורים על-ידי
לובשי המדים של חברת התעופה הלאומית. החשש
הגדול ביותר של אל־על הוא שאחד האישים
או הגורמים הדתיים בארץ יגלה זאת
״וערוך לנו שעדוריה כמו שהיתה אחרי הא.15 .3״
ככל הנראה האשמה היא בסניף ניו־יורק של
אל־על אשר תאם את הטיסה ביונייטד. מנהל
סניף ניו־יורק, ירחמיאל שרם, היה בארץ כשה-
פרשה התפוצצה, והוא מסיר מעל עצמו את
האחריות. סגניתו וממלאת מקומו, לובה וולק,
טוענת שהאשמה היא בלוד, שם הוציאה מחלקת
עזרות לעובד של אל־על את הכרטיסים.
אך בדאון הבטיח בשמו של מנהל אל־ על
יצחק שנדר :״הפרשה תבדק ותחקר עד תומה
וכנגד האחראים יוסקו המסקנות כדי שדבר כזה
לא ישנה.״

רעבה, ורוצה לאכול ארוחת ערב,
הזמין אותי לבוא לבית הוריו ושם
יתנו לי אוכל.
נסענו באוטובוס לביתו. אמו ואחותו
הצעירה היו מאוד אדיבות
וחביבות אלי. אכלתי, עשיתי מיק-
לחת ואז הצטרף אלינו בחור נוסף,
ששמו משה, וויקטור אמר שגם
הוא יבוא אתנו לדיזנגוף לבלות
את הערב.
כשיצאנו לדיזנגוף, שני הבחורים
לקחו אתם סדינים מהבית,
וגם הם התכוונו לישון בחברתי
בשפת הים.
״נורא אגרסיבי״ .התעכבנו
בדיזנגוף, שתינו בירה בבית־קפה.
אני שתיתי בערך ארבע פחיות
בירה. אני בטוחה שלא יותר, כי
בדנמרק אני רגילה לשתות.
כשהגענו לשפת הים היו שם
הרבה אנשים. לידנו, במרחק של
כ־ 50 מטר, ישבה חבורה גדולה
ושרה שירים. לפנינו, ליד המים,
ישב בחור בודד. לא חששתי כלל.
הבחורים פרשו את הסדינים
תחת הסוכה של המציל ושכבנו.
אני שכבתי ליד ויקטור, ומשה
שכב מצידו השני. הייתי לבושה
בחולצת טריקו, חצאית ותחתונים,
בלי חזיה. ויקטור התחיל מייד
לגפף אותי בפנים, בחזה ובירכיים.
אבל אני הייתי עייפה מאוד וביקשתי
ממנו להפסיק. אמרתי לו
שאינני משתמשת באמצעי־מניעה
ואינני יכולה לקיים מגע מיני. אבל
הוא לא הפסיק ומלמל כל הזמן:
״תני לי ללטף אותך רק עשר
דקות.״
לבסוף קמתי ואמרתי שאני רוצה
להצטרף לחבורה הגדולה ששרה
וצחקה. ויקטור ומשה באו
אתי, ישבנו שם. בחיבורה עישנו
משהו ריחני ושתו משקה חריף
מתוך בקבוק שהציעו גם לי. אבל
אני לא ידעתי מה זה, לא שתיתי.
כאשר חזרנו למקום בו היו הסדינים
שלנו, שכבתי אני בתווך
ושני הגברים לצידי. הם התחילו
להתפשט ונשארו ערומים לגמרי.
ויקטור התחיל לגפף אותי שוב.
גם הפעם חזרתי על דברי שוב
ושוב, אבל הבנתי שהוא רוצה
לשכב אתי, והוא אמר לי שאם
אתנגד הוא ירצח אותי. הוא גם
נופף את אגרופו הקמוץ מול פני.
הוא נהיה פתאום נורא אגרסיבי
ואני פחדתי. אבל קמתי וברחתי
לעבר הבחור שישב לפנינו ליד
המים. ביקשתי ממנו באנגלית שיעזור
לי אבל הוא כנראה לא
הבין, כי לא עשה כלום. לא רצתי
אל החבורה, כי ידעתי שהם מעש נים
ושותים והבנתי שלא תהיה
לי ישועה מהם.
כשחזרתי לוויקטור הוא משך
אותי בחולצתי, החזיק בצווארי
והפשיט אותי. ואז הבנתי ששום
דבר לא יעזור לי, וכדי לגמור את
הכל יותר מהר חיבקתי אותו. אחרי בתחתונים כלבד.
שסיים הוא אמר לי שגם משה
רוצה לשכב אתי. כדי למשוך את
הזמן ולנסות להימלט אמדתי לו
שאני צריכה להתרחץ בים קודם.
ובתחתונים בלבד ניסיתי ללכת למים.
ויקטור רצה לעצור בעדי,
אבל בחורים שהבחינו בכך אמרו
לו שיתן לי להתרחץ בים אם אני
רוצה, והוא הניח לי. פתאום ראיתי
מכונית נוסעת על הטיילת
ועליה מהבהב אור כחול. הבנתי
שזו מישטרה ורצתי אליהם. הייתי
בתחתונים בלבד וכנראה מפוחדת
מאוד. הם הרגיעו אותי, ובאו
לחפש את ויקטור ומשה. כאשר
הגענו למקום היו שם הסדינים
וזוג נעליים של אחד הבחורים,
אבל ויקטור ומשה ברחו מהמקום.
לקחתי את הדברים שלי, המישט־רה
החרימה את הדברים של הגברים,
ומסרתי תלונה במישטרה.
עד כאן דברי התיירת.
כאשר סיימה את עדותה, נסעה
אנה לנמל־התעופה וחזרה לארצה.
עוד תיירת שתוכל לספר בדנמרק
כמה שונים המוסר וההתנהגות בישראל
מאלה המוכרים בארצה.
על סמר עדותה זו אשר נתנה
לאלתר בבית־המישפט, החליטה
הפרקליטות להגיש כתב־אישום
העולם הזה 2250

הונאה בנ ד בו־ ס ס
פיקי התוכנית כל־בו־טק חככו ידיהם בהנאה. זה עתה
יי סיימו להקליט את אחת התוכניות הטובות ביותר שהוקלטו
לדעתם. גדעון לב־ארי ואריה אורגד ברכו זה את זה. זה היה
לפני כשנה וחצי. לב-ארי, היום מנהל הרדיו, היה מפיק כל־בו־טק
ואורגד הגיש אז את התוכנית.
להפתעתם הרבה היה ה״קורבן״ שלהם מרוצה לא פחות מהם.
אבשלום רובין, מפיק מופעי בידור ותקליטים, הועלה על המוקד
באותה תוכנית, אולם, כשהוא יצא ממנה הוא נראה שמח וטוב-
לב, בקשתו היחידה היתה לטלפן, והבקשה נענתה ברצון.
תוכניות הנל־בו־טק, המשודרות מדי יום שלישי בשבוע, אינן
בשידור חי. הן מוקלטות בבוקרו של אותו היום. באותו יום
שבו הופיע בתוכנית אבשלום רובין, דנה התוכנית באחד מתקליטי
הילדים השערורייתיים ביותר שהופקו אי־פעם, תקליט פסטיבל
הזמר לילדים.
לכל־בו־טק היו שלוש שאלות מרכזיות לרובין: האחת, מדוע

אולם רובין, שידע שתקליטיו פגומים, הכין להם הפתעה נגדית.
הוא הביא פטיפון משוכלל, שכמוהו יש בארץ כמה בודדים, ורצה
שישמיעו את התקליטים הפגומים בפטיפון זה. מעלתו של פטיפון
מיוחד זה שהוא מתגבר על פגמים בתקליטים. מיגרעתו, שהוא
יקר עשרות מונים מהפטיפונים הסטנדרטיים, כמו זה שהביאו

אמרגן רובין
— ״זו הייתה פירסומת טובה״

מנחה אורנד
״זו הייתה התקפה״ —
התקליט כל כך יקר, השניה: כיצד הוא העז להכניס לתקליט
ילדים ג׳ינגל פירסומת מיסחרית והשלישית: מדוע איכותו של
התקליט כה גרועה ומדוע בשוק מסתובבים תקליטים פגומים
שאינם ראויים לשימוש.
לגבי השאלה הראשונה טען רובין שהתקליט הוא טוב, ולכן
מחירו יקר יותר. לגבי שאלת ג׳ינגל הפירסומת פרש רובין בפני
הצופים את מסכת קשריו עם חברת בלו־בנד תלמה והפירסומאים
שלה בינג ליניאל. רובין סיפר שבלו־בנד תלמה באמצעות בינג
ליניאל חתמו איתו על חוזה בדבר חסות החברה למופע של
פסטיבל הזמר לילדים ולתקליט שהופק בעיקבות המופע. בלו־בנד
תלמה היו מעוניינים לקדם את מכירות אחד המוצרים שלהם,
חטיף שנשא את השם רינגו .״אין בכך כל פסול,״ הסביר רובין.
״אם לא היתר, החסות של ריננו, אי אפשר היה להפיק את המופע
ואת התקליט ומי שהיה נפגע זה הילדים.״
לגבי איכותם של התקליטים הכינו מפיקי התוכנית, כך
הם חשבו, הפתעה לא י נעימה לרובין. הם הביאו לאולפן
כמה תקליטים פגומים והתכוונו להשמיע אותם מעל גבי הפטיפון.
נגד ויקטור ארביב על מעשה מגונה.
הוא הודה באשמה, ואחרי טיעון
ארוך של סניגורו, אריה שרעבי,
נידון לקנס של 800 שקל ומאסר
על תנאי.

מי שפט
החסיון ע 1דא ס״סה
התביעה העדיפה לעכב
הליכים ולא לגלות שמו
של מודיע מישטרתי
כאשר י נתפסו שלוש סוליות-
חשיש בחצרו של חמד עגד־אל־האדי
בלוד, חשש כי נחרץ גורלו,
וכי הוא יבלה את השנים הקרובות
בכלא. מלבד החשיש בכמות
של קילוגרם ו־ 750 גרם, נמצאו
בביתו של חמד גם נרגילה המיועדת
לעישון השיש, וסכינים המיועדים
לחיתוך הסם ולעיבודו.
כאשר נפתח המישפט לפני השופט
המחוזי אורי שטרוזמן בתל-
אביב, הפתיע הסניגור, נחמן בטי־טו,
את התביעה. הוא הציג דק
שאלה תמימה אחת לאיש־המישט־דה,
שהעיד על מציאת החשיש:
״מי ־מסר לכם כי הנאשם מחזיק
בחצרו סמים?״

התשובה על שאלה זו היתד!
מגלה את שמו של מודיע מישטר־תי,
והמישטרה לא היתה מעוניינת
בכך. לכן ביקש איש-המישטרה,
כי השופט יאשר אי־גילוי שמו של
המודיע.
חסיון למודיע מישטרתי מוסדר
בחוק. כדי שאדם יזכה בחסיון כזה,
חייבת התביעה להגיש לבית־המישפט
תעודת־חסיון, החתומה
על־ידי שר־הפנים, ואשר בה מפורטות
הסיבות לאיסור גילוי השם.
חשיפת המודיע. ברוב ה־מיקרים
שבהם הוגשו תעודות
כאלה, לא חלק עליהן בית־המיש־פט,
אלא קיבלן כלשונן. אולם, השופט
שטרוזמן כיהן זמן רב כשופט
ברמלה, והוא בקיא באוב־לוסיה
העבריינית של העיר. לכן
ביקש השופט, כי קודם כל תומצא
לידו תעודה כנדרש בחוק, ואז
ישקול בדבר.
אחרי דחייה קצרה, הגישה התביעה
לבית־המישפט את תעודת־החסיון
הנדרשת, חתומה בידי שר-
הפנים יוסף בורג, אשר פירטה,
כי כדי לשמור על חיי המודיע,
וכדי שלא לפגוע ביעילות פעולותיה
של המישטרה, מבקש השר,
כי ינתן חסיון, ולא יתגלה שמו
של המודיע בתיק.

מפיקי כל־בו־טק לאולפן וכמו אלה שנמצאים בבית מרבית הילדים
שרכשו את התקליטים הפגומים.
ההמחשה של הפגמים בוטלה, אך רובין הבטיח שכל ילד
שיביא תקליט פגום, ז^ל פי סטנדרטים של פטיפונים רגילים,
יקבל תקליט חדש או שכספו יוחזר לו,
ללב־ארי ולאורגד לא היה ברור מדוע רובין כל כך מאושר
אחרי התוכנית. הוא לא הוצג בה באור החיובי ביותר. רק עתה,
שנה וחצי אחרי השידור, כשהגיעה אליהם פנייה של עורך־דין
חיפאי, הם הבינו את פשר החיוכים שלו מאז.
התברר כי מיד אחרי התוכנית טילפן רובין לפירסומאים בינג
ליניאל ואמר להם :״אני יכול להחדיר פירסומת לתקליט בטל וויזיה.
בשביל זה אני רוצה 50 אלף לירות.״
בינג ליניאל ובלו־בנד תלמה, שהתלהבו מהאפשרות לפרסם
בטלוויזיה את התקליט שבהפקתו היו שותפים, עמדו אמנם עם
רובין על המקח, והורידו את הסכום ל־ 15 אלף לירות. כמובן
שרובין לא טרח לספר להם שהתקליט אמנם יופיע בטלוויזיה,
אך יושמץ בה וההופעה שלו בטלוויזיה בוודאי שלא תביא לקידום
מכירתו.
כמובן שאחרי השידור מרבה חברת בלו־בנד תלמה לשלם את
15 אלף הלירות לרובין. אולם רובין עומד על שלו.
הסביר השבוע רובין להעולס הזה :״הסכם זה הסכם וצריך
לכבד אותו. אני לא אמרתי להם מה יש בשידור, אבל הם גם
לא שאלו אותי. הבטחתי שהתקליט יופיע בטלוויזיה ובכך קיימתי
את חלקי בהסכם. חוץ מזה, אני לא חושב שהשמיצו את התקליט
בכל־בו־טק.
עורך־דין, שמונה כבורר, יצטרך להחליט בסוגייה: האם רימה
רובין את בלו־בנד תלמה, או שהביקורת בכל־בו־טק משמשת
כעידוד מכירות.
אך השופט לא הסתפק גם בכך.
הוא הזמין את איש־המישטרה לל חוש
באוזנו את שמו של המודיע,
ואחר־כך שקל בדעתו והחליט, כי
אינו מקבל גם את תעודת־החסיון.
כיוון שהחוק השאיר לו ש־קול־דעת
בנידון. הוא תבע מהמדינה
למסור את שמו של המודיע, כדי
שהסניגור יוכל לחקרו בחקירה
נגדית ולברר את האמת.
ביטוד התביעה. בשלב זה
עמדה לפני התביעה הכללית ברירה
אחת: לגלות את שם המודיע,
כצו בית־המישפט, או לבטל את
התביעה. היא בחרה בדרך השנייה.
ביקשה עיכוב־ההליכים בתיק והוגשה
ליועץ המישפטי.

מי שפט
המ־ל׳ 11ר חסר פרוטה

חמישה מיליון פרגקים
שבשווייץ 7א הצילו
את התייר ממאסר ע? חוב
״יש לי חמישה מיליון פרנקים
בבנק בשווייץ. הינה מיספר החש בון.
יש לי גם מאה אלף דולאר
בחשבון בנק בפלורידה,״ זעק יו סף
קוהי, תייר מאיראן, בבית ה־

מישפט בתל־אביב.
קוהי נאשם בכך שהתגורר
מלון פלאזה בתל־אביב כמה יב
וצבר חוב למלון בסך כ־750
לאר שהם כ 4500-שקלים. ז
נעלם מהמלון בלי לשלם את חן
ונעצר בנמל־התעופה כאשר ב
סו אין אגורה, אלא כרטיס־ט׳
לחו״ל בילבד.
כאשר נעצר, הציג מיסמכים
מוכיחים, כי יש לו חשבונות־!
בשווייץ ובארצות־הברית, ולט
תו יש בחשבונות אלה מיל׳
שקלים. אולם בעודו עצור, וכא
אין בידו בישראל פרוטה או
לא יכול היה אפילו להתקשר ל
קים בחוץ־לארץ ולקבל כסף.

מילכדד בלתי־אפשרי1 .
הועמד לדין לפני שופט־הש
דוויד בר־אופיר, וסניגורו, י:
שהם, ביקש ארכה מהשופט
לנסות להביא לישראל חלק מו
של הנאשם להסדר חשבונו עם
מלון ולביטול את התביעה. הם
גור פנה לסגן הקונסול השווי
בישראל והציג לו את מיספר ד
בון־הבנק של לקוחו וביקש
עזרתו. אך הדיפומט הסביר,
בגלל חוקי־הבנקים בשווייץ
יכול אף לברר כמה כסף יש בד
(המשך בעמוד

״הם הוגו את הלביאה מפני שהזדקנה, ועכשיו
הם משליכי![ אותי, וגפונ׳ [11 אינני צעיר...״

911117 0 1 7 0

מאת

יצחקש טיינ ב רג
דוע הרגו את הלביאה? שאלתי, נש•
הגעתי בבוקר לעבודה. רצתי מיד
אל האחראי ונאמר לי שהיא היתד, זקנה
וחבל על המקום שהיא תפסה. מאז הבטיחו
לי שיטפלו בכל הייה עד הרגע ה אחרון?
כעת
החליטו לסגור את גן־החיות ול־

הפילה ״רולי״ החליפה את ה־
1!״1111171
פילה ״מותק״ ז״ל, שעליה

הצליחו ילדי ת״א לרכב ולהשתעשע, עד שיום אחד הרגה

את אחד מעובדי גן־החיות, ומאז הורחקה מהכלוב ודולי תפסה
את מקומה. סגירת הגן גורמת לי לעגמת־נפש. כשאני מסתכל על
בניין העירייה מבעד לכלובה של רולי, החיים נראים לי אכזריים.
העביר את כל החיות לסאפארי. אני מבין
שהחיות יעברו לתנאי מיחייה מרווחים
ומתאימים להם, אבל לי לא מחכים בספארי
ואני לא יודע איך אוכל להיפרד
מהחיות.
היום אני בגיל 52 ואחרי 30 שנות עבודה
בגן־החיות פתאום רומזים לי שאין
בי עוד צורך. אני נחשב לעובד העירייה
וקשה לי להאמין שתימצא לי עבודה בעירייה.
אני רגיל לעבוד עם חיות, איתם
אני מסתדר יותר טוב מאשר עם בני־אדם.
בגן־החיות, כשנכנסתי לנקות כלוב,
הייתי מבקש מהחייה לזוז והיא היתה נשמעת
לי. בני האדם מהעבר השני של
הכלוב היו זורקים אבנים או אוכל, וכי

..אני וגל לענוד
עם חיות,
איתם אני מסתרו
ט!ב קתו
!מאש! עם בני־אום
שהייתי מעיר להם הם היו עונים לי בחוצפה
שזה לא ענייני ושלא אתערב.
נולדתי בארץ, סיימתי בית־ספר תיכון
בתל־אביב והתנדבתי לפלמ״ח. עזרתי בהבאת
עולים מספינות מעפילים וגם נת פסתי
והוגליתי לקפריסין. כשהוחזרתי
לארץ עברתי למשק נען. עבדתי בשדות
ותמיד מצאתי את עצמי מטפל בחיות. יום
אחד, כשחזרתי לתל־אביב, היה ברור לי
שאנסה להתקבל לעבודה בגן־החיות.
בהתחלה, שלחו אותי לעבוד עם הציפורים
ואחרי תקופה קצרה הרגשתי צורך

מנמל־אילת. יום ארוך עזרתי שם בפרוק
המיטען ולבסוף, כשהגעתי חזרה לגך
החיות בתל־אביב, גיליתי שהלביאה שסבלה
מגידול בבטן לא קיבלה טיפול,
מצבה החמיר עד שלא יכולתי כבר לעזור
לה. אני תמיד מרגיש שהרופא מסתובב
בגן־החיות כמו עיוור ואני מעדיף לטפל
בחיות בעצמי.
האיש שבכלוב
^ עם האכל תי את החיות בבשר פרה
״ ״ ומאוחר יותר, כשהסתבר שהיא היתד,
נגועה בכלבת, קיבלתי עשרות זריקות
בעור הבטן, זה כאב מאוד אבל חיכיתי
לרגע שאוכל לחזור לעבודה.
בחופשות מלימודים אני מביא איתי
את הבן שלי, גיא, לעבודה והוא לא מוכן

למרות שאני כבר בן 52 אני
עדיין מצליח לשמור על גמישות.
העבודה דורשת מאמץ פיסי רב.
לעבוד עם החיות הגדולות והמסוכנות, ומאז
אני אחראי על מחלקת־הטורפים.
כל בוקר אני מגיע חצי שעה לפני
העובדים האחרים, כדי שלפני הרעש אני
אוכל לומר בוקר־טוב לנאווה הטייגרית,
שאותה אני מסוגל ללטף ובוקר־טוב לבן-
זוגה, שלמה, שעדיין לא השלים עם כליאתו
בגן־החיות והוא קופץ על הכלוב
ומנסה לברוח. אני מבקש ממנו שיסכים
להיות חבר שלי, אבל הוא לא מתרכך.
הלביאה סבלה מגידול
ת אריה־הים אני מאכיל בידי. הוא
> הועבר אלינו מירושלים, לאחר שנפצע
והתעוור בהפגזה שהיתה על העיר ב־מלחמת־השיחרור.

הקרנפים אני זוכר שהבאתי ישר

תינוקות

.אני וזקרה אבוד,
אני וזכור החיות
ודא יודע חח
קרח ד
שחגו ׳*שגר־בצהריים
לחזור הביתה. גיא מביא לגן-
החיות את החברים שלו והם כל הזמן
מבקשים שאספר להם סיפורים על החיות,
וכשהם רואים אותי בכלוב עם החיות,
הם אומרים לגיא שיש לו אבא אמיץ.
האמהות מביאות את התינוקות כל בוקר
לגן, הקטנים למדו להכיר אותי ומסכימים
שאמא תאכיל אותם רק מול הכלוב
שבו אני נמצא. יש תינוקות שגדלו
בינתיים, אך הם לא שכחו אותי וחוזרים
לבקר בגן.
פעם ברחו הרבה קופים מהכלובים.
מכיוון שלא היתה רשת ביטחון, היינו
פותחים את הכלוב, נהקוף היה בורח החוצה
וכל תל-אביב היתה עסוקה במירדף
אחרי הקוף.
לפני 8שנים שודר מישחק כדורגל בין
ישראל לתורכיה. באותו יום מיהרתי לה כין
את האוכל לחיות, ישבתי להקשיב
למישחק ותיכננתי שבהפסקה בין מחצית
למחצית אני אספיק לחלק את האוכל.
אכן הספקתי, אבל פתאום ראיתי את הנמר
יוצא אחרי. תפסתי אותו עוד בשטח

טדי והלן הס ילידי הארץ. למרות שהשושלת
מתחילה ביערות הסיביר, למדו בעל־כורחם
לחיות בכלוב ובארץ חמה. הם מושכים אליהם תשומת־לב רבה.

ודבוק

— ברעידת־האדמה שהיתה בעיר זאדה ביוגוסלביה נהרס
גן־החיות. גן החיות בת״א החליט להעניק במתנה את
הדוב ליוגוסלביה. לא רציתי להיפרד מהדוב, אך איש לא התייעץ איתי ונאלצתי להיפרד.

זו ב

הגן, הצלחתי להחזיר אותו לכלוב ולח זור
להקשיב לרדיו בדיוק בפתיחת המחצית
השנייה.
נחמן פרקש נהג להגיע לגן כמעט בכל

נשיקת לביאה

— פה אני יוצר קשר ראשוני
עם הלביאה. אנחנו לא אוהבים
ללחוץ ידיים, אצלנו מתנשקים. כשהזדקנה הלביאה הרגו אותה.

יום. הוא היה יושב על העץ ומחלל בחליל.
יום אחד, כשהגעתי בבוקר לגן,
מצאתי את המנעול שבור וזרוק על ה־ריצפה.
כשנכנסתי לכלוב גיליתי ששני
גורי הנמר נעלמו. במשך כמה שבועות
היתה פרשת היעלמם לתעלומה, עד שחיילים
דיווחו שמצאו את נחמן פרקש מטייל
ליד חברון עם הגורים. בבית אני מגדל
רק כלב ונעצר ליד כל חייה ברחוב.
אני מיקרה אבוד, אני מכור לחיות ולא
יודע מה יקרה לי אם מנהל הסאפרי לא
יקבל אותי לעבודה. אף פעם לא עישנתי
כל כך הרבה סיגריות. בלילה אני מתעורר
וחושב מה יהיה י למה זה קרה ד
אני לא רוצה לקבל פיצויים, אני רוצה
להמשיך לעבוד עם החיות.

עיוור

אריה־הים מקבל ממני טיפול
מיוחד. הוא התעוור
בהפגזה שהיתה על ירושלים ב־.1967

׳אבי הנערה גיוש אותו מן הניח נשמטאמא בידו * הוא אסיו עד הנערה
נו ל בווו מהתח.בויח! 1מקשר שר קבע
והיטנש עם..הבחור המשנן״
שת הבחורות היו מאוהמת בו עז נדות הנשמה והוא חילק אהבתו ביניהן
הוא לא אהב גרם והובס בקטטה עם ערבי בירושלים * ילד פלא בודד וחולני
* בחדרה הוביל פורמים על גב חמור ומדי הצבא נראו עליז כמו תחפושת

רבים מכירים אותו ר? כשם של רחוב. רחוב כצנלסון
מצוי כהרבה ערים ויישובים כארץ. ליד בפר־פבא נמצא
כית־ברל — מרכז לימודי־חינוכי, שנועד לשמש כור־חיתוך
רעיוני ומוקד אידיאי למפלגת העכודה ולתנועת־הפועלים
הישראלית בולה.
אד מי הוא אותו אדם, ששמו מפאר אתרים רבים
בכל רחבי הארץ? זאת ידעו עד בה רקימתי־מעט —
השרידים האחחנים של העליה השניה, המנהיגים והעסקנים
הוותיקים של ההסתדרות ומפלגות הפועלים, וחוקרי
התקופה. כעיני רכים היה ברל כצנלסץ דמות חסרת
ממיטות, ערטילאית. עתה ניתנה האפשרות להכיר את
האייט האמיתי, כדל של כשר ודם, באמצעות ספרה של
חוקרת צעירה מאוניברסיטת תל־אכיב.
מטיצא ספרה של הד׳׳ר אניטה •טפירא לאור, לפגי
כמה שבועות, לא תיארו לעצמם ראשי הוצאת הספרים
ההסתדרותית ״עם עובד׳ איזו הצלחה יקצור. והנה, תוף
שבוע־שכועיים הפד הספר, הנקרא ״בדל״ ,לרב־מכר
ושני ברכיו נחטפו במהיתת. בינתיים שומר ״בדל״ על
מעמדו ברב־מבר מזה כמה שבועות, וסוחרי־הספרים
מעידים, כי עוד יד הקונה נטויה.
שפירא הפכה את כרל לאיש מלא חיים. אוהב ושונא.
בעל חזון, שהתיימר לעצב עולם יהודי חדש׳ אד שלא
נרפא מחייטובים קטנוניים. פוריטאן כנוסח החלוצי הישץ,
שלא טמן ידיו בצלחת וניהל לא מעט פרשות אהבים.
סוציאליסט ששנא גויים. איש הגות׳ ששפע רעיונות
מעשיים לרוב ושיר לו בהקמת מוסדות ואירגונים שהפכו
במרוצת השנים לסמליה הימעים ביותר של ישראל :
ההסתדרות ומפא׳׳י, העיתון ״דבר״ והוצאת־ספרים ״עם
עובד״ ,״בנק־הפועלים״ ו״המשביר המרכזי״.
כשנפטר, לפני 36 שנים, התאבל כל היישוב. דויד
בן־גוריון, אליעזר קפלן, דויד רמז ויצחק גרינבוים נשאו
את ארונו, וסופר עברי צעיר, אלכסנדר סנד, אמר אז,
שהיתה זו ההלווייה האחתנה שאנשים הצטערו בה באמת.
אד ברל, שנקבר לחופה של הכנרת, נשתכח. אפילו
אותם שחשבו, בי בן־גוריון ישתמש בשמו לצרכיו הפוליטיים,
כפי שעשה יוסף סטאלין בשמו של ולדימיר לנין,
הופתעו להיווכח שבדל שקע כתהום היטיכהה. אב״א
אחימאיר, מנהיג ״כרית־הכיריונים״ ,שהוחשד כזמנו
כרצח חיים ארלוזורוב, כתב 16 שנים אחרי מותו של
כרל :״בולם •טפחו אותו. כולם — פרט לכמה ירחמיאלים
ובכללם עבדכם כן אמתבם. בן־גוריון, שעמד בחיי בדל
לפניו כתלמיד לפני רבו, גם הוא אינו מזביוץ. דומה
שהעדרו אינו מטריד איש. הסתדרו יפה יפה בלעדיו.
כרל ! אין אתה חפר לידידיד כמפלגה. לי אתה חסר.
הנפסק הדיאלוג בינינו?״
עתה באה אניטה שפירא ודחייתה בסיפרה את ברל
כצנלסון מחדש. הקטעים שלהלן, לא הכותרות, לקוחים
מתוך הספר.

...נראה שכשנתו הראשונה בארץ טרם מצא ברל את
דרכו — לא לעבודה שתמשוך את ליבו׳ לא לאורח חיים
של קבע ואף לא למקום של קבע. אין הוא ממהר להתקשר
״לאיזו פינה״ ,ואף לא לאנשים.
חודשים אחרים לאחר עלותו ארצה הגיע מבוברויסק
לאה מירון. לאה היתה צעירה מברל בשנה אחת, וכבר
בהיותה בת 16 התוודעה לברל והשתתפה, יחד עם רעותה
הקרובה, שרה שמוקלר, בחוג לדיון בבעיות העם היהודי
והסוציאליזם, שניהל ברל בעיר מולדתו.
לאה היתה בת למישפחה אמידה. שרה — מוצאה

ך* אחר שהיו ידידים זה כ־ 15 שנה, ולאחר
• שהתקשרו ברל ולאה בקשרים אינטימיים, ושרה
— לשניהם בעבותות ידידות עמוקה, נשתבשה מערכת
היחסים המשולשת: ברל גילה שהוא מאוהב בשרה.
היו בה, בשרה, רוך וחן ונשיות, שחסרו בלאה. שתיהן
לא היו יפהפיות: אך בעוד שלאה הצטיינה במסירותה
ובכוח רצונה העז, ברצינותה ובמעשיותה, היו בשרה
תכונות של רחמים וחמלה, חסד וטוב־לב, שעשו אותה
אהובה על כל חבריה.
לאה עמדה תמיד בשתי רגליה על הקרקע. לשרה,
לעומתה, היה המיבנה הנפשי של גיבורת־רומאן בנוסח
אנה קאחנינה. היא התייסרה והתלבטה וסבלה ממצבי־רוח,
החל בהתלהבות אקסטאטית וכלה בדיכאון עמוק. דומה
שאיש לא התפלא מה מצא ברל להתאהב בשרה: מטבעה
היתה נפש רומאנטית, עדינה ופתוחה לסערת־רגשות.
לאחר שיחסיו עם לאד, התנהלו במשך שנים על מי־מנוחות
של שיגרה והרגל, היתד, האהבה לשרה כמשקה
חריף המסחרר את הראש...

הערצת אותו גם אם לא רצית
רהעריץ; דאת אותו כירוא
אדם את מוסד כליותיו

הוא שנא פרחים בזרים, ודגלים
וסוסיס בהלוויות, ונמו בחייו,
נן או במותו, וציו הכריע

ממישפחה ענייה י>תר. מתוך רצון להכשיר עצמן ״לחיים״
פנתה האחת ללימוד תפירה, והשניה הרחיקה לקייב ללמוד
חובשות. הקשרים בין השלושה היו הדוקים ביותר: שרה
הוליכה את אחותו הצעירה של ברל, חנה, לבית־הספר
ביום לימודיה הראשון. כאשר נסעה לקייב, ונשמר קשר
מיכתבים רצוף בינה ובין ברל ולאה. עד מהרה התפתחה
הידידות בין שני האחרונים לאהבה.

שניהם ניסו להתגבר על רגשותיהם ולהתעלם מהם.
ברל האמין בנאמנות לאהבה ראשונה וסבל מרגשות־אשם
כלפי לאה. שרה, מצידה, חששה לחזור פעם נוספת על
פרשת־אהבה אומללה, כזו שממנה נפגעה לפני עלותה
ארצה, ומה גם שהדבר כרוך במעשה בגידה בלאה, רעותה
הטובה. החיים בנסיבות הצפופות של כנרת עשו את
שלהם, וד,נאהבים לא יכלו לברוח מרגשותיהם. לאה

אחריו ברחובה של בוברויסק ואסר על בתו להיפגש עם
הבחור המסוכן ...כזכור היו אלה לאה ושרה, שלהן גילה
ברל לראשונה את כוונתו לעלות ארצה.

חיי ם
בשלישייה
יל זזפיו עם לאיה נמשכו במשך שנתיים אלה (ערב
מילחמת־העולם הראשונה) ללא שינוי ניכר. שניהם
עברו את שנות הנעורים. ידידותם נמשכת זה עשור.
לאה חיה בגליל, בסג׳רה ובכנרת, הרבתה לחלות והתקשתה
מאוד להסתגל לעבודה הקשה ולאקלים העויין של עמק־הירדן.
מדי פעם, ובייחוד בימי חג ומועד, היה ברל עולה
לגליל לבקרה. פה ושם אף בילו זמן־מה בצוותא —
אך לא הגיעו לגיבוש קן מישפחתי. דומה שברל בן ה־27
הוסיף לברוח מהתחייבויות ומקשר של קבע.
היתד, בו רתיעה מלהעניק את עצמו עד הסוף, מלוותר
על עצמיותו ועצמאותו. ושמא לא היה בטוח באהבתו זו,
ועל כן נמנע מלהתחייב? אך מצד שני היו הקשרים
בינו לבינה חמימים ועמוקים — וגם להינתק ממנה לא

(שרה) נמוכת קומה, בהירת שיער, עדינה למראה
ועדינה בהליכותיה, על אף גיזרתה השמנמנה מעט. היא
הצטיינה ברוחה הטובה, בגישתה האנושית ובאהבתה לבני־אדם.
היו בה רוך וחביבות, השתתפות בצער ונכונות
להאזנה — תכונות שחסרו לאישיותה החזקה של לאה...
ברל, לאה ושרה, היו קשורים יחד בקשרי ידידות
עמוקה ביותר. שתי הצעירות אהבו זו את זו אהבת־נפש,
וברל הרגיש קירבה אמיתית לשתיהן כאחת. ואף על פי
כן במשך השנה וחצי שלאחר בואה של שרה לא נמצאה
להם הדרך לחיות במקום אחה ושלושתם הסתפקו בפגישות
חטופות ...אין מנוס מן המסקנה, שהתנכרות זו לרחשי־הלב
של שלושתם נבעה, ככל הנראה, מרצונו, הספק־גלוי
ספק־כמום של ברל לשמור על חירותו ופינתו הפרטית,
רצון ששתיהן, ובייחוד לאה, היו מודעות לו. ובו־בזמן
מה רצה בילד!

עם שרה,
ב חדרה של לאה

לאה היתד, בת ,17 כאשר חזר יום אחד אביה מבית-
הכנסת ומצא את בדל, בן וד ,18 בפעם הראשונה בביתם.
הוא גירש אותו מן הבית, כשהוא נעזר במטאטא, רדף

האהובות

של ברל הן שתי חברות מעיירת
הולדתו: לאה מירון (עומדת) ושרה
שמוקלר. השתיים אהבו אותו עד כלות הנשמה
הוא קייס חליפות קשרי־אהבה עם שתיהן. ברל לא נשא
אשה מימיו, אס כי לאה היתה ידועה במשך שנים כאשתו.
השתיים קבורות לידו, בבית־העלמין שלחוף הכינרת.

כחייל מתנדב בגדודים העבריים בצבא
הוד־מלכותו, ג׳ורג׳ החמישי, בשלהי
מילחמת־העולס הראשונה (בתמונה: יושב) .הוא לא
הצטיין כחייל והמדים נראו עליו כתחפושת. בעת שירותו
הצבאי הבשילו בראשו כמה רעיונות, שלמען מימושם
פעל שנים אחרי שיחתרו ואחרי עלייתו לארץ.

במדים

חיים בעת ביקורו הראשון בארצות־הברית,
ב־ .1922 בשנים הראשונות
אחרי עלייתו ארצה לא נסע כלל לחוץ־לארץ, כפי שעשו
רבים מחבריו החלוצים. אחר כך הירבה בנסיעות לאירופה
ולארצות־הברית, תמיד בשליחות התנועה, בעת שהותו
בחוץ־לארץ שמר על אורח חייו הצנוע כפי שנהג בארץ.

עם האח

קיבלה את התפתחות הדברים ברוח שלווה יותר מהאחרים...
היא
היתה מפנה את חדרה, כדי להניח להם להיפגש
ביחידות. ואילו שרה, לאחר לבטים ממושכים וחוסר אמון
מצידה בכנות רגשותיו של ברל, משהכירה באהבתה
אליו — נתמסרה לה בכל להט נפשה הרומאנטית, ללא
היסוסים וסייגים ...ברל ושרה ״הסבירו״ ללאה בשיחות
ארוכות, מתוקות־מרות, שהתפתחות אהבתם היתד, גזירה
מלמעלה, שלא היה בידם לשלוט בה. לאה, מצידה,
״הבינה״ ונתנה להם את ברכתה, כיאה לאדם בוגר, שהכיר
מצבים דומים מן הספרות שעליה חונך וראה בהם מופת.
אלא שברל לא הסתפק בכך. יסורים ומאבקי־נפש
הם תבלין חשוב בפרשת אהבה ״גדולה״ ,ונראה שברל
אהב להתייסר ולייסר. הוא לא היה מסוגל לחתוך אחת
ולתמיד את קשריו עם לאה. במקביל לאהבתו אל שרה
הוסיף לשמור על חוט מקשר אל לאה. יש רמז לכך
שחשש, שמא תתאבד באומללותה הרבה — התרופה
המקובלת בכנרת לאהבה נכזבת, אם כי קשה להניח
שאישיותה היציבה של לאה עלתה בקנה אחד עם מעשה-
התאבדות.
וכך נוצר מצב, שבעוד שתי הבחורות מאוהבות בו
יעד כלות הנשמה, מייסר ברל את עצמו ואותן, ואין
בכוחו להחליט במי יבחר.
היו אלה חיים במתח גבוה ומתמיד, המתאים יותר
לנערים ונערות בגיל העשרה מאשר לאנשים המתקרבים
לשנתם השלושים. הפרשה לא היתה סוד לחברי כנרת
וסביבתה, ונראה שלא הוסיפה כבוד לברל העובדה
שלא נשמעה בפומבי שום מילת־ביקורת, ואף גם יובל
שנים לאחר מכן לא נודע סיפור המעשה ברבים, יש בה
ביטוי לאותה אווירה כנרתית מיוחדת במינה, שבה איש
הישר בעיניו יעשה — בלי ביקורת הציבור עליו ועל
מעשיו.

בייסורי קינאה. היעדר היכולת של חברותיו לכתוב מאמרים
או לנאום נראה לו לפתע כחסרון.
בפגישתם המיוחלת יצק מים קרים על התלהבותה •
״מה נעשה יחד,״ שאל ,״בשבילי יש עולם גדול, ובשבילך
רק אהבה...״

לידתו של רעיון קבוצת הירקנים בגלותו של ברל
מכנרת ומשרה. עם זאת היה לה, לקבוצה זו, ערך סגולי
משלה. אם היד, איזור בארץ, שממנו הדירו אנשי ד,עליה
השניה את רגלם, היתר, זו, למרבה הפלא, ירושלים.
איננו יודעים אם ביקר בה ברל, לפי שהחל לטפל בהקמת
הקבוצה: מכל מקום אין לכך כל עדות.
לא היתד, זו תופעה יוצאת־דופן באותם ימים. דומה
שאנשי ר,עליה השניה היססו לגלות רגשנות ״ריאקציונית״
למראה העיר המקודשת במסורת היהודית. אפשר שגם
נרתעו בשל תיאורו של אחד־העם את ביקורו בעיר
ודבריו על ארץ ו״עם כי ייחרב״ .לא נמצאו בירושלים
מקורות פרנסה לעולים החדשים, מה גם שאלה חיפשו

(אחותו הצעירה והאהובה) •י— וברל. תרצו — מנהיג
הקבוצה, תרצו — אביה, תרצו — אפוטרופוס על הבנות.
ברל אהב חברת נשים — בירושלים כמו כנרת. נראה
שהרגיש בנוח יותר בעבודה בחברתן מאשר בחברת
גברים, שהיטיבו לעבוד ממנו בדרך כלל.
הם ניקו את הבית, הכינו אותו למגורים והחלו מזדרזים
להכשיר את החלקות לזריעה לפני הגשם הראשון. הימים
ימי חשוון תרע״ח 1918 וחילותיו של אלנבי ניצבים
בשערי העיר. היריות לא פסקו יומם ולילה, ורעם התותחים
הרעיש את שלוותו הפאסטוראלית של בית־האבן.
...הבית היה רכושו של ערבי, ובשכנות לקבוצה גרו
מישפחות ערביות. החלקות אף הן נחכרו מידי ערבים.
לקבוצה לא היתד, מחרשה משלה, והיא היתד, נתונה
לחסדיו של בעל מחרשה, אף הוא ערבי, שלרצונו — בא,
ולרצונו — לא בא. לרצונו — העמיק לחרוש, ולרצונו —
עשה מלאכתו רמייה. לראשונה מאז בואו לארץ נמצא ברל
על אדמה לא־יהודית, בסביבה שרובה-ככולה ערבית.
הרגשת ״זרות, יתמות, צער וחוסר כל ביטחון, אותו
הביטחון שיש לנו בכל מקום, אשר אנו עובדים״ ,אופפת
אותו בבית השכור בירושלים ,״כאילו לא בארץ־ישראל״.

״לי יש עולם ו לן
— רק אהבה ״
^ ר ה ובדל נפגשו לראשונה לאחר פרידה של למעלה
י משנה בעת שביקר לראשונה בארץ לאחר שיחרור
הגליל, בחשוון תרע״ט 1919 שרה, שחיתה במשך
שנת הפרידה בגעגועים ובאריגת־חלומות על חייהם המשותפים
משישובו וייפגשו, מצאה ברל שונה מאותו
ברל שהכירה. ברל שלה חי בראש ובראשונה את חיי-
הנפש שלו, ובהם ראה את מרכז חייו. ואילו ברל שפגשה
עתה ראה בחייו כאיש-ציבור ומנהיג פועלים את העיקר.
ברל שלה שמר על קשרי־ידידות ואהבה, שנרקמו לפני
15 שנה בבוברויסק, ונאמנותו הראשונה היתד, נתונה
לאנשים, שעימם עברו נעוריו — בתיה ואליעזר שיין,
לאה, שרה עצמה. ברל החדש גילה הערכה רבה לזלמן
רובשוב ולרחל כצנלסון והעדיפם על רעיו הוותיקים.
ברל הישן חיפש אצל רעותו את קירבת־הנפש, את אחוות
הלבבות, את הרומאנטיקה המתייסרת ; ואילו עתה התפעל
ברל מכישרונותיה האינטלקטואליים של רחל כצנלסון
עד כדי אי-שמירת אמונים לחברתו, שהתייסרה בשל כך
* אחרי ביקור השלושה בדגניה, אצל יוסף בוסל,
אמר המארח לידיד :״אינני יכול לראות איך שתי הנערות
גוועות מל ידו.״

בול 1שוה הסביון ללאה,
בעוחות אתנה! ,מתוסות־מוות,
שהתפתחות אהבתם
היתה גוירה גלגעלה
עבודה בחקלאות עברית, וזו לא היתד, מצויה בירושלים.
היישוב הישן היה ידוע לשימצה בקרב המהפכנים העולים,
וכך לא נראתה ירושלים שווה בטירחת העליה-לרגל אליה.
הגיעו עד חולדה, עד בן־שמן, ועד רמלה הרחיקו —
אך לשם מה לעלות לירושלים?

״איו ל אכול
עם גויים״
דמן כחד ברל דווקא בירושלים לעיר־מיקלט —
קשה לדעת. אין סימן לכך שנתפס לקסמה או שעשה
זאת בשל ייחודה ההיסטורי. דומה שההזדמנות להקים
קבוצת ירקנים יהודים ליד עיר בעלת אוכלוסיה יהודית
ניכרת, שתוכל לשמש לה שוק, היא שמשכה את ליבו.
אפשר גם שראה בכך התחלה להכנסתה של העיר למעגלו
של היישוב החדש על־ידי מופת של חיים יצרניים יהודיים,
שיקרין מהשפעתו על מבוגרים ונוער וישמש הוכחה,
שאפשר לעורר את העיר הרדומה.
ברל חכר חלקת אדמה מידיהם של בעלי קרקעות
ערבים, ליד קברי-המלכים. בבית ערבי ישן וריק נשתכנה
לה הקבוצה: כמד, נערות ובהם רחל כצנלסון וחנה כצנלסון

יו ם
איג ר הי ם
ך* קירבה של השכנים הערבים אעה מולידה בליבו
י י שום רחשי־חיבה לנוכרים הללו. אדרבא, הם גונבים
את הזרעים מן הערוגות, וצריך לשמור בקפדנות מיום
הזריעה ועד יום האסיף. הערבי שחרש את החלקה עשה
כחפצו, וביום חורף בהיר וקר עזב את החריש באמצע
העבודה. לא ידוע בדיוק מה קרה בינו ובין ברל, אך
ברור שלאחר חילופי־דברים פרצה ביניהם קטטה, ויש
לשער שבמהלומות גברה ידו של הערבי. ברל התפרץ
לבית בלי להסביר את שאירע. אך רחל כצנלסון התרשמה
ממראהו :״עלבון וזעם של דורות ולהט ההתקוממות נגד
חוסר אונים של דורות היו בפניו.״
שנים לאחר מכן לא שכח את ״יום איברהים״ ,כפי
שקרא להיתקלות. הניגוד בין הרצון ובין היכולת אשר
רדף את גיבוריו של ברנר, רדף גם את ברל: הוא
התגעגע לגאון יהודי, ליהודי חזק ואמיץ, לעמידה יהודית
עצמאית ובוטחת, לאי תלות בנוכרים, ייאמר אפילו —
להתבדלות מנוכרים: והנה מצא עצמו כאן נתון בסבך
הפחדים וד,תסביכים שהיו אופייניים ליחסים המסורתיים
בין יהודים לגויים.
החולשה הפיסית, חוסר הביטחון שבא בעיקבותיה,
הבושה שבחולשה והבוז לעצמו — כל הדברים האלה,
שחשב כי נמלט מהם בעלייתו ארצה, צפון ועלו מחדש
בתוקף נסיבות החיים בקבוצה בירושלים...
לאחר שהייה של חצי-שנד, בירושלים עולה ברל
בראשון של פסח בפעם הראשונה להר־הבית. בשביעי
של פסח הוא עולה שנית :״סיבוב החומה וביקור הכותל,
הר-הבית הוא הוא המפעים את הלב ומעביר על גדותיו״.
תשע שנים עברו מאז הגיע ברל לארץ, עד שבא לראות
את הר-המוריה. תחושת העלבון שבחיים בסביבה נוכרית
מזה ושיכרון התיקוות של הגאולה מזה חברו יחד לעורר
רגשות נסתרים, רחשי-לב גנוזים, שהעליה לכותל היתה
גילויים החיצוני.
(המשך בממוד )48
14 7

(המשך מעמוד )47

עולה חדש:
״למה באת?״
דיי אחר נסיעה של 12 יום בים־השחור,
• דרך איסטנבול, איזמיר וביירות, הגיע
ברל לחוף הארץ וירד ביפו.
את פניו קידמו ההמולה והמהומה הרגילים
של עיר־הנמל: ערבים בסירותיהם
משליכים את העולה ואת צרורותיו לסירה
ומעלים אותו לחוף, בטרם נתן דעתו על
המתרחש! בליל של לשונות — ערבית,
יידיש ורוסית! צבעים חדשים, ריחות חדשים
וחומו הלוהט של יום אלול.
אל הרגשת הזרות בעולם החדש נצטרפה
חוויית הפגישה עם ה״נואשים״ :יפו היתד.
לא רק נמל המקבל את פני העולים, אלא
גם נמל שדרכו עוברים היורדים. ואלה —
מיספרם היה רב ביותר. תיאר זאת בתר :
״רבים שבעתיים השבים מן הבאים ...ארץ-
ישראל, להוותנו, היא ארץ של תיירים
גם בשביל אחינו. באים לראות — ושבים...״
לכן
לא ייפלא, שברדתם לחוף פגשו
העולים ביורדים רבים. כבר בהיותו על
האונייה קידמו את פני ברל אנשים, שעלו
על הספינה לפגוש את הבאים, ושאלוהו:
״למה באת ז״ ומיד הפליגו בהסברים ובסיפורים,
שנועדו להוכיח את הבאים על
טיפשותם. אומנם כבר באודיסה פגש ברל
ביורדים, המוציאים את דיבת הארץ רעה,
אולם הפגישה עימם בחופה של יפו חיכתה
אותו בהלם.
לאחר שנים תיאר ברל את המחזה:
״אופי זה של שימחה לאיד, של הנאה
מכישלון, של זילזול בארץ־ישראל, של
ליגלוג על התמימים הללו — אינני יודע
אם ראיתי בחיי בארץ דבר יותר מזעזע
ומחריד מהדבר הזה...״
ברל לא ראה עצמו ציוני בעת עלייתו.
אך תגובתו על המגע הממשי עם הארץ
היתה תגובה מיסטית ״ברגע עלייתי אל
החוף היה זה בשבילי ברור, שזה חוף
אחרון. כל מה שהיה קודם נגמר אצלי...
ידעתי שחוף אחר לא יהיה לי.״

בצבא: מדים
כמו תחפו שת

אדיסת־העודם נגדשני־ווח נעוס!
בישראל ־ אן־ היא לא בלטה בהישגיה

והפ סיד-
אבל בנירו
ך* לב ימה של נהריה הוזנקו 300 גול אותנו מהביטחון־העצמי שלנו, כשהכל
״ שים למסלול שאורכו 15 קילומטר. מתבלגן אנחנו מאלתרים, הערלים לא
אחרי שישה מיקצים יוכרז שמו של המאו יודעים לעשות זאת,״ לכל אחד שנמצא
שר, שיהיה אלוף העולם לשנה זו.
על סירת השיפוט יש תפקיד, כולם נש״כל
ספינות המעפילים חייבות לפנות מעים לבובר.
את המסלול,״ נשמע קולו הרם של יו״ר
דורית ולפוביץ על סירת השיפוט טוהאיגוד
הישראלי לשייט, שימשון בובר.
בעת בערימה של טפסים, תפקיד לרשום
כדי לראות את הגולשים המתחרים, נכ כל גולש שהגיע לסיום. דורית היא רק
נסים האוהדים ללב הים בכל כלי שייט בת ,18 לפני שנתיים נדבו אותה לשמש
מצוי, כל סירה מנסה להתקרב ומפריעה מזכירת־האיגוד. מגיל שש היא על חוף־
בכך לגולשים, הזקוקים לשטח תימרון הים. בחוף מצאה את סבא לוטה גולשטין,
רחב, להתקדם במסלול קשה, המושפע שהעלה אותה לסירת הליזר וה״420״ שלו
מזרמי ים ורוחות משתנות.
וגם היום, בגיל ,83 ממשיך הסבא המאומץ
הארוע מתחיל ברגע ששימשון בובר שלה בחוף־נהריה להפליג על החאסקה.
מגיע לחוף. סירת־גומי מעבירה אותו עם
בחוף הכירה את החבר הראשון שלה,
עוזריו לסירת־השיפוט בלב הים, מרחק שנמנה עם חבורת השייטים ומאז היא
כמה קילומטרים מהחוף.
הקמיע שלהם. את כל התפקידים מטילים
שעתיים לפני אות־הזינוק, קובע בובר עליה, מהדאגה לעיפרון ולתאום הארועים
את מיקום המצופים שעל הגולשים לה ועד לחיוכים .״בסוף תמיד צועקים עלי,
קיף (מסלול שאורכו 15ק״מ) .בובר מודד ואני בוכה. אבל הים הזה משכר ואני
ובודק את כיוון הרוח וכשהיא משתנה, אוהבת את כולם.
משנים נעריו את מיקום המצופים עד ל ״בבחינת־הבגרות
באנגלית התכוננתי
רגע הזינוק. כשהכל מתנהל כשורה, בובר לדבר על התחביב שלי ולמרות שנשאלתי
מפסוט ושואג לעבר הים ״הם לא יוציאו מה עושה אבי, מצאתי עצמי מדברת על

ן* שבועות הראשונים בגדוד* היי
טיבו עם ברל: חששותיו מפני כישלון
בהסתגלות לחיי הצבא, שהיו מהגורמים
שהרתיעוהו בשעתו מלתת ידו לתנועת
ההתנדבות, נתגלה שהיו מופרזים. אומנם
הוא היה רחוק מלהיות חייל לדוגמה: קטן
קומה וצנום, גולגלתו מגולחת וזקנו נפל
קורבן למשמעת הצבאית! ,נראה היה מוזר
ושלא במקומו במדים הבריטיים, המסודרים
על פי כל כללי הטכס הצבאי.
בכלל יש בהן, בתמונות ישנות, כדי
לעורר גיחוך: האופנה שחלפה מן העולם
והעמידה המלאכותית מול נצח הצלולואיד
תורמים את חלקם לו. אולם תמונתו של
ברל מהגדודים עולה בזרותה על האחרות.
(אליהו) גולומב מדויד) בן־גוריון גם הם
קטני-קומה היו, ועם זאת נראו המדים
טבעיים עליהם. על ברל נראו כמו תחפושת.

ברל לא היה חייל מצטיין. את
אמנות־המילחמה, כמו מיומנויות טכניות,
לא רכש אלא למחצה ובעמל רב. יתירה
מזו, דומה ששאלת הצלחתו באימונים חדלה
להטרידו מייד עם בואו לגדוד, והלבטים
שליווהו בנסיונותיו להסתגל לעמל־כפיים
לא חזרו על עצמם הפעם ...וכך נמנע
ממנו שברון־הלב בשל חוסר־כישרונו באימונים
והעדר התושיה הפיסית האופייני

סיפרו שחייל יהודי מאנגליה, מפשוטי-
העם, אמר לו פעם (ביידיש) :״בן־אדם אתה
— הלוואי עלי! חייל אתה — הלוואי
עליך !״

השייט והבוחנת לא הצליחה להפסיק אותי״.
השייטים
הישראליים נפגשים בכל שבת.
במיפגשים בנהריה מתאחסנים אצל דורית
ובמיפגשים בתל־אביב דואגים לקחת אותה
ולהלין אותה בבתיהם, היא שייכת
לכל ארוע.

ספור ט
לעשירים

אהובתו חלתה ומתה בהיותה
כת .30 ברל ולאה גילו
שוב זה את זה וחיו בבעל
ואשה לכל דבר, מבלי שנישאו.
אך אשה אחרת חדרה
לחייו. על מחדלי השואה
ועל השחיתות במיפעלי ההסתדרות
ועוד גילויים על
חייו ואהבותיו של ברל —
כפרק הבא.
* כמתנדב לגדודים העבריים הוצב
בגדוד ה־ 40 של הוד מלכותו ג׳ורג׳ החמישי.

קארל מסמר משוויץ
* 111
הוא ספורטאי המתאמן
להנאתו גם על גלשן־קפיצות. בבוקר
מתחיל עם החתיכות ובערב הולך לישון.

החתיכה הנופלת

גלשנית מצרפת, שהשתתפה אף היא בתחרות
הגלשנים, לא הגיעה להישגים מרשימים במיוחד,
אולם קישטה את החוף להניאתם של כל משתתפי התחרות והגברים בחוף.

ך* על מיפעל לטקסטיל ייצר ב־1969
*י את הגלשן הראשון. בארה״ב הוא לא
נקלט בעוד שבאירופה הספורט התחיל
לפרוח. הוקמו שם עשרות מיפעלים לייצור
גלשנים, כשכל אחד משפר את הדגם.
מ־ 1972 מייצרים בארץ גלשנים ל חובבים
באיכות טובה ובחצי המחיר מגל־שני
אירופה. כל חובב יכול להעמיס את
הגלשן על גג מכוניתו והצעירים גוררים
לעניין את הוריהם. חוף־הים הארוך בארצנו
פתוח כל ימות השנה לגלישה.
ישראל זכתה במוניטין עולמי, אחרי
שישראלים תפסו מקומות ראשונים באליפויות
עולם בסירות מדגמים 470 ,420
וההולנדי המעופף.
קארל מסמר משווייץ, אלוף העולם ש הגיע
לתחרות בנהריה, נושא את הסימון
— 1על מיפרש הגלשן שלו. הוא מהנדס
כימיה. במקצועו אולם חברת מסטל, המייצרת
את הגלשן שלו, מעסיקה אותו
כדי שיתאמן על הגלשן שלה וכדי שיזכה
באליפות העולם.
כל יצרן גלשנים מייצר גלשנים משופרים
במיוחד בשביל אלופים. זכייה של
גולש במקום ראשון, מעלה מיד את מכירת
הגלשן מאותו סוג. חוף נהריה מלא
בסוכני חברות, שמלווים את המתחרים
שלהם ודואגים לכל ציודם. כדי שהם
יצאו לכל מיקצה תחרותי עם ציוד באיכות
מקסימאלית, הם מספקים למתחרים
גלשנים חדשים חינם.
אצל הישראלים המצב שונה. אבי קלפ-
פר רכש נד 120 אלף לירות גלשן־רוח
מתוצרת חברת וין האוסטרית. זהו דגם
שנמכר רק לאלופים ואבי לא נמנה לצערו,

עם הקבוצה הנבחרת הזו, אולם, אבי שייט
ותיק ועל כן גייס לעזרתו את אלוף גרמניה.
כשאבי
עולה לחוף בתום הגלישה, הוא
מקפיד להניח את הגלשן שלו על ריפוד
ולא לזרוק אותו על החול. לפני התחרות
הזו, נאלץ להחליף את המיפרש, ששירת
אותו שלושה חודשים בלבד. הוצאה שהסתכמה
במימון נוסף של 14 אלף ל״י.
אבי נולד בשבי־ציון, בגיל 12 גילה
את ספורט הים. בגיל צעיר לא היתד,
לו אפשרות לממן את הספורט היקר הזה
ולכן גייס את הוריו.
בתחילה, הוא השיט את הדגם ,420 כש הוא
ההגאי ושימשון ברוקמן איש הצוות
שלו. השניים יצאו לתחרויות בחו״ל ואף
זכו במקום תשיעי בדגם 420 לנוער. הישג
זה נחשב למכובד ביותר בקנה־מידה בינ לאומי.
שנה
לאחר מכן, ב־ .1972 נאלץ מאמן
הנבחרת, אראל הנדל, להרכיב צוות חדש,
מכיוון שאבי עבר את גיל .16 אראל הפך
את שימשון ברוקמן להגאי וצירף אליו

אסור לגעת מצוד בליש,ב2ל
סה. בתחרות, וכשמגיעים כמה גלשנים בבת אחת לעקוף את

שימשון בובר מקיבוץ
שדות־ים מרוצה מההצלחה
באירגון התחרות בארץ. בעזרת מידותיו
וקולו הרם מצליח להשלים מרותו.

את איתן פרידלנדר כאיש צוות בדגם 420
והשניים חזרו מגרמניה עם הישג מרשים
— הם הוכתרו כאלופי העולם לנוער.
אבי קלפפר הגיע להישגים בדגם
ליזר, אולם הפסיק להתאמן כשגויים ל־צה״ל.
בשנה האחרונה, לאחר ארבע שנים
בצבע־קבע, חזר לגלשני־הרוח, כיוון שאין
צורך להשקיע הרבה זמן בטיפול
בגלשן, בעוד הסירה דורשת טיפול רב.
״בתחילת המיקצה השני בתחרות הייתי
במקום השנים־עשר,״ מספר אבי ,״הגעתי
למצוף והייתי צריך להגדיל את זווית
העיקוף מכיוון שהחוקה בתחרות אוסרת
על נגיעה במצוף, הרוח הפריעה לי לתמרן.
השטח התמלא בעשרות גולשים נוספים
ואז נוצר ״שתיל״ — המיפרשים
עצרו את הרוח ולא היה לחץ על המיפ־

רש. החוקה פוסלת גלשן שנוגע בגלשן
אחר ונפלתי למים. כדי להחלץ מהעסק-
ביש שחיתי 15 מטר עם הגלשן שלי ורק
אז יכולתי שוב לעלות על הגלשן ולהרים
את המיפרש, כש־ 30 גולשים אחרים
הספיקו לעבור אותי״.
הוריו של אבי קלפפר ממתינים על
החוף וליבם מתמלא צער, אולם ברגע
שאבי מגיע לחוף הוא מוקף בילדים צעירים׳
חניכו בקורס גלשנים. הם ממתינים
לו ומיד דואגים להעלות את הגלשן ודד
מיפרש מן הים, בשבילם הוא אבי הנערץ.
״הכל לבן מול העיניים.״ הוא מסביר
את המצב ,״אף פעם לא התחרתי עם כל
כך הרבה גולשים ואין לי את הניסיון
איר להחלץ ממצב כזה.״

גידה רזץ ן

אבי קלפפר נהנה מה־גלישה,
למרות שלא
זכה להשגיס מהרשימים במיוחד בתחרויות.

הקמיע ה״שוילי

הישראלי, מכירה את כל הגלשניס שהגיעו לתחרות. בבוקר

היא יוצאת לים כדי לרשום את הגולשים שמגיעים לקו־הגמר.
בין מיקצה למיקצה היא קופצת למים ומדגימה גלישה לשופטים.
כשהיא מתבקשת לחזור לסירת השיפוט, כולם עוזרים לה.

קולנוע
כו כבים
הבגדים ששים את העותק!
בעשור הקולנועי השייך למכוערים —
ריצ׳ארד גיר הוא יוצא־דופן. אחרי רו־ברט
די־נירו׳ ג׳ק ניקולסון, אל פאצ׳ינו
ודאסטין הופמן, שאיש מהם לא מצטיין
ביופי חזותי יוצא־דופן, היה השחקן יליד
פילדלפיה, שניחן בגיזרה של דוגמן, חידוש
מעניין.
תחילה, כשהופיע בדמות של מופרע,
בתפקיד זעיר במחפשיס את מר גודבר
ואחר־כך בימים ברקיע של טרנס מאליק,
כמהגר חסר פרוטה, הרוצח את בעלה של
אהובתו, התייחסו אליו בחשד. הוא היה

על אהבה שאינה יודעת גבולות לאהובו.
גיר, שנולד בפילדלפיה להורים ממוצא
אנגלי־אירי, הוא בסך הכל בן שלושים.
הקאריירה שלו החלה במישחק בבית־הספר
ובעיקר בנגינה בחצוצרה. אחר־כך
איחד את כישרון המישחק והמוסיקה וכתב
מחזה מוסיקלי, שבו הופיע לפי וול־פונה
בתיאטרון בסיאטל. ואז החל להקים
להקה מוסיקלית שלא עלתה יפה. הוא
פנה לגרינץ׳ וילג׳ וחיפש מזלו במחזות
שונים שהופקו באוף ברודווי. התפקיד
הראשון שבו זכה היה כדני זוקו, תפקידו
של טראוולטה בקולנוע, בגריז שהועלה
אז בברודוויי, ואז עבר לשחק אותו בצוות
שהעלה אותו בלונדון. מכאן עבר להופיע
בתיאטרון יאנג ויק בהפקה חדשה של
אילוף הסוררת והיה האמריקאי הראשון

גיר וברוק אדמם כנאהכיס חסרי כל ב״ימים ברקיע״

גיר ולורן האמון כ״ג׳יגולו אמריקאי״
ירחון אופנה מהלו

פועל בעל חלומות

להסתפק בחולצה טי ובמכנסי ג׳ינם, לא
היה לי קל להיכנס לתוך הסיגנון של
ג׳ורג׳יו ארמני. למדתי להרגיש את הבגדים
ולהבין את סיגנונם. היה עלי ללמוד
דברים נוספים. שוחחתי עם בחורים שהתפרנסו
כג׳יגולו. היכרתי כאלה במשך
שנים רבות, אך מעולם לא התעמקתי בפשר
עיסוקם. עתה התחלתי ללכת לחנויות
שבהן הם קונים ולקרוא את הירחונים
השונים שהם קוראים. התכוננתי
לתפקיד גם באימונים פיסיים של ממש
עם המאמן טוני קאצ׳יוטי. אמנם, היו תרגילי
כושר שעסקתי בהם כבר עשרים
שנה, אך היו אחרים שלמדתי במיוחד
לצורכי תפקיד זה.״
״כשהייתי צעיר,״ מתייחם גיר לגיל
שש־עשרה, שבו עשה את תפקידו הראשון
,״היה לי קל יותר להיות גיבור חלו־

גיר בחייל אמריקאי בבריטניה, ב״ינקים״
חייל בעל חלומות
יפה מדי, והרושם שהשאיר על הבד היה
רדוד. שמועות שנפוצו על היותו הומו-
סכסואל ושתיקתו המופגנת במסיבות־עיתונאים
למיניהם, הוסיפו לטישטוש
דמותו בעיני הביקורת, וינקים סירטו של
ג׳ון שלזינג׳ר, שבו שיחק גיר סארג׳נט
אמריקאי הנקלע לפרשת אהבה באנגליה,
בימי מילחמת העולם השנייה, לא נחשב
להצלחה.
ואז באו בזה אחר זה הג׳יגולו האמריקאי,
סירטו של פול שרודר ובנט, המחזה
שהוצג בתיאטרון אפולו בברודוויי, והציגו
פנים כה מנוגדות זו לזו, שקשה היה
להאמין שאכן זהו אותו שחקו עצמו:
ריצ׳ארד גיר. כשבראשון הצליח גיר להראות
כירחון אופנה מהלך, דרוך ומוכן
למכור את כישרונו הגדול ביותר — גופו
הנמצא תדיר בכושר, ואילו באחר הוא
מופיע כשבר כלי, הומוסכסואל המאבד
כל צלם אנוש במחנה־ריכוז, אך שומר

שהופיע עם להקה זו. הוא חזר להופיע
בניו־יורק והפעם בגירסתו של ג׳וזף פאב
לחלוס ליל קיץ.
״על הבמה ישנם דברים רבים שאתה
יכול לזייף״ אומר גיר .״לא כן בקולנוע.
בצילומי קלוז־אפ אינך יכול להסתיר דברים.
או שאתה מסוגל לעשות אותם או
לא. על הבמה אינך יכול לחזור על אותו
דבר בכל פעם. ישנם רק כמה גאונים
המסוגלים לעשות זאת. אני נמצא בפחד
מתמיד מפני אלה. אך בקולנוע, אם אינך
מצליח לעשות דבר מסויים בפעם הראשונה,
אתה יכול לקבל טייק נוסף ועוד
אהד ועוד אחד, עד שתצליח לעשות זאת
כהלכה.״
גיר הוא חסיד התחקירים. לפני הגייגולו
לא היה לו כל יחס לבגדים. מעולם לא
נתן דעתו על כך. לעומת זאת הבין.כי
לתפקיד ג׳וליאן קיי, עליו להישען על
הביגוד כאמצעי הבעה בפני עצמו .״נהגתי

ריצ׳ארד גיר
שחקן בעל חלומות

מות מאשר לשחק את עצמי. אני חושב
שהרצון לחיות בדמיון עשה אותי לשחקן.
היום, אני מצליח ביתר קלות להיות אני
עצמי ואני מרגיש בנוח עם עצמי.״
השוואה נוספת שהוא עורך לעצמו עם
עצמו מעידה על התבגרות נוספת :״בתחילה
רציתי לעבוד, לא חשוב על מה, העיקר
לשחק. היום אני מרגיש אחריות ל מסר
שאני מעביר בסרטים שלי. לחשוב
שאנשים עשויים לבוא לראות סרט כי
שמי מופיע בו, זה בשבילי אחריות ממדרגה
ראשונה.״

או רחי ם
אב מאן: תנו באומת לדנו
בערב שבו הקרינה הטלוויזיה הישראלית
את הפרק הראשון של הסידרח ה אמריקאית
סקאג, ישב מחבר הסידרה אבי
מאן בחדרו, שבבית־המלון בתל־אביב והתחיל
שלב חדש: כתיבת תסריט להפקה
קולנועית חדשה על הבעיה הישר־אלית־ערבית.
הפעם
לא מדובר בהפקה טלוויזיונית
כי אם בסרט בעל תקציב ענקי — כסב—
15 מיליון דולרים. זו תהיה הפקתם
הגדולה הראשונה של הצמד ריצ׳ארד
(דיק) זאנוק ודייוויד בראון עבור חברת
פוקס המאה ה־ .20 הפקה זו מחזירה את
זאנוק הצעיר לאולפנים שבנה אביו, דא־ריל
זאנוק, שנפטר לפני כשנה. נציגם
של זאנוק ובראון, המפיק פאול תירם,
שהיה אחד ממניעי היוזמה הזו הוא זה
שהפיק בשעתו את אחד הסרטים הטובים
שנעשו אי־פעם בישראל גבעה 24 אינה
עונה. הסיפור מבוסס על רעיון אישי של
מאן, אך כמינהגו של תסריטי זה, נשען
על עובדות תיעודיות .״זהו סיפור על
יהודי שנולד במצריים ושיש לו רגשות
עזים גם כלפי הארץ והעם שבקירבו הוא
חי וגם כלפי מוצאו. אני רוצה לבטא ב גיבור
זה את הטרגדיה של המיזרח־התי-
כון. יהיה זה סיפור אהבה וריגול, שבניגוד
לסיפורי ריגול מסורתיים ליצור,
כך אני מקווה, ז׳אנר חדש. בדרך זו אני
רוצה לגרום לאנשים שיבינו טוב יותר
את מה שמתרחש במיזרח־התיכון. לאמיתו
של דבר יש לי הרגשה, שאיש בעולם
הרחב׳ אינו יודע בעצם מה מתרחש
בישראל. לצערי, יצר לו העולם מוסר
ה עו ל ס

הזה 2250

מיוחד משלו המתבסס על הגיון הנפט.
ואיש אינו מתעניין לדעת מה באמת קורה
לאנשים החיים באיזור.״
״קשה לשמור סוד״ .מאן ממקד את
גיבורו בישראל, במצריים, בסוריה ובארגנטינה,
אך מסרב לומר אם אכן נשען
הסיפור על פרשת אלי כהן, המרגל היש ראלי
שהוצא להורג בסוריה. מי שכתב
בשעתו גם את מישפטי נירנברג ()1961
וגם את ספינת השוטים 1965 ושנחשב
לאחד המעולים שבתסריטאים האמריקאים,
למד על בשרו כי גם תסריטאים מבריקים
אינם מחוסנים מפני גניבות ספרותיות וחיקויים.
לדוגמה :״רציתי מאוד לעשות
סרט על יוליוס ואתל רוזנברג. ערכתי
תחקיר מעמיק ואחרי שקראתי את הפרוטוקולים
של המישפט עד תום הייתי
משוכנע שהשניים היו חפים מפשע, וסיפרתי
על כך לאנשים שונים. לפתע, בין
לילה, עשו על כך סרט טלוויזיה גרוע.
כמה חבל ! מאז אני נזהר שלא לדבר
בפירוט על רעיונות בתהליך יצירתם.״
ואמנם אחד המאפיינים את עבודתו של
מאן בקולנוע ובטלוויזיה היא ההסתמכות
שלו על מקורות תיעודיים. הנסיון להתמודד
עם האמת אינו נעים לגורמים שונים,
שלא פעם הגיעו עד כדי איומים על
שלומו האישי. כך היה בנזישפטי נירנברג,
שהוקיע את הנאציזם בצורה תיעודית
טהורה כמעט. כך היה בסרט הראשון
שיצר את דמותו של קוג׳אק, ושיעד את
ד,סידרה למילחמה בשחיתות במישטרה.

מזי מ ה
היצ׳קוק>ת
מזימות

בינלאומיות

תל־אביב, ארצות־הברית) — יבורך
מי שהחליט להציג שוב את
הסרטים הללו של אלפרד היצ׳קוק, ולו רק משום שבעזרתם
אפשר להיווכח עד במה לא למד הקולנוע דבר אחריו,
ועד כמה רחוקים בל החקיינים מן המקור האמיתי.
במנהגו של היצ׳קוק בקודש, גם סרט זה מתרכז באדם
חף מפשע, המוצא עצמו בלב ליבה של קלחת ריגול ורצח
ונאלץ להתנהג ולפעול כמו עבריין־לבל-דבר, בדי להציל
נפשו מן הסכנה. סצינות וירטואוזיות עוצרות נשימה באות
בזו אחר זו לכל אורך הסרט. החל מדהירה מטורפת
של מכונית, שנהגה שיבור, ועד לדמויות זעירות של בני־אדם
המחליקים על פני פרצופיהם של נשיאי ארצות־הברית,
החקוקים בסלעי־ענק של הר ראשמור. שלא להזכיר
את הדוגמה הקלאסית של מתיחה, שהיצ׳קוקאים שולפים
תמיד מן המותן כשהם רוצים להצביע על גאוניות אדונם —
הסצינה שבה הקהל נחרד עד עומק הנשמה למראה אדם
ההולך בתוך שדה שטוח ופתוח, כששום סבנה אינה
נראית באופק.
לסרט אפשר להתאים בקלות רבה את הפירושים
התת־הברתיים האופייניים להיצ׳קוק. לדוגמה: הנכונות
של בני-אדם להאמין באשמת הזולת, והנכונות של האיש
עצמו להאמין כי אכן הוא נושא לפחות בחלק מן האשמה.
ומי שדווקא מתעקש, יכול אפילו למצוא מרכיבים אקטו-

ק רי גראנט :

עו צרנ שי מ ה

אליים לבל הסיפור, כמו הלעג על האו״ם או על קדושתם
של נשיאי ארצות-הברית.
אך מעל לכל זהו שיעור מאלף בעשיית קולנוע. להיצי-
קוק דרך מיוחדת שבה הוא בונה כל צילום וצילום —
שימוש במימד החזותי להפעלת הדימיון של הצופה, כך
שהמראות התמימים ביותר מקבלים משמעות כבדה
ומאיימת.
מאהב מחפש אהבה

תסריטאי מאן
לעזור לישראל
״רק אחר־כך תקעו לקוג׳אק סוכרית־מקל
בפה,״ אומר מאן ,״הכוונה של קוג׳אק
המקורי לא היתד, מבדרת כלל וכלל.״
בשנת 63׳ עורר עליו תרעומת כשעשה
סרט על ילדים מפגרים עם ברט לאנ־קאסטר
וג׳ודי גארלנד בשם ילד מחכה,
ושיתף לראשונה בקולנוע ילדים מפגרים
באמת. מאז עושים זאת רבים ואין פוצה
פה ומצפצף. בזכות סרט זה שזכה לפרס
הביקורת והנשיא, ג׳ון קנדי, הזמין אותו
לבית־הלבן, כמחווה של כבוד. גם על
נידוני אלטונה שכתב עם דאן פול סארטר
קיבל מכתבי־איום שונים, מה עוד שישב
אז בפאריס עם סארטר, שגונה בשל עמדתו
בזכות מתן עצמאות לאלג׳יריה. כש עשה
סידרה על חקירות של ניתוחים,
סיפור רפואי, הפר טאבו של שתיקה בנושאי
הרשלנות הרפואית. הסידרה גרמה
לשורה ארוכה של תביעות מישפטיות נגד
רופאים רבים. מובן מאליו שכאשר הכין
את מרטין לותר קינג לטלוויזיה הוטרד
לא אחת. אחר כך עשה את סקאג, על
פועל הלוקה בהתקף־לב, על מה שקורה
לו ולמישפחתו, כיצד מגיב האיגוד ומה
עושה המעביד. גם במיקרה זה כינו אותו
״אנטי לייבור״ ושלחו לו מכתבי־איום מ שני
צדי המיתרם.
ובכל זאת, לדעתו של מאן צריך לתת
לאמת לדבר בעד עצמה אפילו אם היא
מלאת ניגודים .״להראות צד אחד של
האמת, זו היא תעמולה טהורה. ואינני
חושב שישראל תצא נשכרת ממנה. ואני
הרי אוהב את ישראל כל כך ורוצה לעזור
לה. אם אציג את שני הצדדים של הסיב־סוד
הישראלי־ערבי, תצא האמת לאור.
ולדעתי, יש די אמת המדברת בעד יש ראל.״

עו ל ם הז ה 2250

ג׳ימלו אמריקאי (לימור, תל-
אביב, ארצות־הברית) — כל מה
שג׳וליאן קיי מסוגל לעשות כדי
להתפרנס זה להיות מאהב בשבר. הוא עושה זאת טוב
בל בך, נקי כל כך, שקט כל בך, עד שרבות מלקוחותיו
נימנות על העילית החברתית של דרום קליפורניה. לכאורה
נשים מכובדות בהחלט, בעלות מישפחות ובעלות השפעה,
עמדה ושם בחברה.
המיסחר באהבה נעשה בצורה חלקה ואלגנטית .״הגברת
צריכה נהג,״ מודיע הסרסור (במיקרה זה, הסרסורה)
וג׳וליאן קיי (ריצ׳ארד גיר) לובש את החליפה התורנית
ויוצא לבצע את המשימה. אלא שבאחד המיקרים הדורשים
מיקצועיות יתרה, כשבעל סוטה מזמין את קיי להצגת
אהבה סאדומאזוביסטית, מולבשת על קיי עלילת רצח.
במקביל מתחיל להתערער מעמדו בסופר-ג׳יגולו. ברגע שבו
הוא מתחיל להרגיש שהוא מסוגל לתת אהבה במיקצועיות
אך אינו מסוגל לקבל אהבה בגלל אותה מיקצעיות עצמה,
הוא מתחיל להיות חשוף ופגיע. בתחילה הוא נאחז
בטיעון המוסרי, שלהיות ג׳יגולו פירושו של דבר להיות
מסוגל להעניק אושר עילאי לנשים שנשיותן מתה מזמן.
ובכך הוא מתגונן בפני בקיעים בביטחון המוסרי שלו.

ה א טון וגיר: ביןמאהבלאהבה
אשר סנאטור (לורן האטון) ,המחפשת בעצמה אהבה
מעמידה לפני קיי שורה של סימני שאלה: מי הוא
באמת, בשכל לקוחותיו מתנערים ממנו כמפני חלאה
והיא היחידה המוכנה לשים את גורלה מנגד! באן
מתגלה לורן האטון כשחקנית רגישה ובשלה.

להת חי ל
מ חד ש
פרק ב׳ (סטודיו, תל־אביב, אר־צות־הברית)
— העובדה שתסריט
שנכתב על-ידי ניל סיימון
ניתן להגדרה בבעיזתי, היא בבר יוצאת דופן. אכן, חרש
הקומדיות העשיר ביותר בעולם חרג הפעם ממינהגו, ותחת
להתיז הצחקות בבל שורה של הדיאלוג הוא חושף את
עצמו ואת עברו באורח מפתיע.
כי סיפור המחזה הזה, שהפך לסרט, הוא למעשה
תיאור מצבו של ניל סיימון באחת התקופות הקשות בחייו,
אחרי שאשתו הראשונה נפטרה מסרטן, בשעה שהכיר
את אשתו הנוכחית, מארשה מייסון. המאבק בין האשה
החיה לרוח האשה המנוחה מזכיר את הספרות הגוטית
של אנגליה (בסרט עצמו מזכירים את ״ג׳ין אייר״) ,במובן,
בנוסח סיימון, בלומר ברוח הרבה יותר טובה, עם הרבה
יותר התחכמויות ועם העיר ניו-יורק כרקע פיסי ואנושי.
מארשה מייסון משחקת את עצמה בדמות ג׳ני מקליין,
השחקנית הגרושה המכירה את ג׳ורג׳ שניידר, הסופר
שהתאלמן. בחירת ג׳יימס קאן לתפקיד זה רומזת על
הדמות שסיימון היה רוצה לראות בה את עצמו: ברנש
אתלטי ויפה־תואר, שדומה הרבה יותר לשחקן כדורגל
אמריקאי מאשר למשרבט ספרי־מתח, כפי שהוא מוצג
בסרט.
שני השחקנים הללו, עם מעט עזרה מצד ואלרי הארפר
(ידידת האשח) וג׳ו בולוניה (אחיו של הסופר) ,הם
למעשה החלק המוצלח ביותר של הסרט. הם יודעים
לנצל היטב את השורות ששם סיימון בפיהם וליצור דמויות

מיי סון ו ק אן: החלקה מו צלחשלהסרט
שקשה לו, לצופה, שלא לחבבן ממבט ראשון.
עם זאת סיימון הוא עדייו תרבה יותר משכנע כשהוא
מצחיק מאשר בתיאורי המשבר והדראמה. אם תקופת
החיזור בין השניים טומנת בחובה הברקות משעשעות
במעט לכל אורך הדרך, הרי החלק הרציני, שבו העבר
מפריע לעתיד, נשמע מוכר ומשומש מדי, עם הכרזות
והתנצחויות שנשמעו כבר פעמים רבות בעבר בסי-יון
דומה.

שיחר
צ ל־ ע!

נוסטרגיר. עדינות
לאורי גולדשטיין על כתבה עדינה
ומעוררת־למחשבה על חגיגת ה־ 70 של
דגניה, שבה התמזגו תיאורים נוסטלגיים
וביקורת עדינה במסכת נוגעת־ללב, שלא
נפלה למלכודות הנוסטלגיה הטפלה והביקורת
הקטלנית.

מאחד הקל עי ם
לאד 11 3דכוח -וכי
פרם הרדיו של איטליה נחשב לאוסקר
של הרדיו. בתחרות שנערכה השנה הגישה
ישראל את התוכנית הוא בכל זאת בעלי,
על נשות־אסירים, שערכה והגישה עורכת־התוכניות
רעיה גניאד.
התוכנית, אשר שודרה בארץ פעמיים,
עוסקת בבעיותיהן של נשות אסירים, ומורכבת
כולה מראיונות עם נשים. באיטליה
התקבלה התוכנית בכבוד וזכתה
להגיע לגמר. ישראל היתה בין שש ארצות,
מתוך , 27 שהגישו תוכניות.
פליאה רבה הביעו השופטים בתחרות על
הנאמנות הרבה שמגלות נשות האסירים
בישראל לבעלים היושבים בכלא. אך גם
הפסיכיאטר הראשי של שרות־בתי־הסוהר,
הד״ר פטר סילפן, אימת מימצא זה במחקר

קומניץ של ה מ לי א ה
ביום הרביעי שעבר נערכה באולם קומזיץ שבמלון פלאזה
שבירושלים ישיבה של מליאת רשות־השידור בהרכב כמעט מלא.
המליאה נועדה להיות הגוף שבעזרתו מפקח הציבור הרחב על
רשות־השידור, אך היא מורכבת מנציגי המיפלגות, לפי מפתח
של החברים בכנסת, בתוספת עוד כמה אישים.
להלן כמה מפניני הלשון של המשתתפים במליאה:
#שלמה דנינו, איש המפד״ל, על תוכנית מוקד שבה
רואיין שר־הדתות אהרון אכו־חצירא :״שלושה תליינים.״
!• פרופסור יוסף בן־שלמה :״ברשות-השידור כל
הזמן נוזפים ונוזפים...״
#מנכ״ל־הרשות, יו0ן מ לפיד, לכל חברי המליאה :״יש
פה יותר ריבוע מאשר תשע.״
#יוסף לפיד לאהוכה מירון, אשת סגן יושב־ראש
הכנסת :״הגברת מירון לא כל־כך מבוגרת כמו שהיא נראית.״
#מאיר כניהו, אחיו של שר־המישפטים משה ניסים:
״פאהד קוואסמה מופיע בטלוויזיה הישראלית יותר מכל מנהיג
יהודי.״ (אגיב על כך בשולחן העיתונאים כתב מעריב, צכי
לכיא :״אם יגרשו מהארץ מנהיג יהודי, הרי יופיע גם הוא
הרבה בטלוויזיה״).
!• יוסף לפיד על אהובה מירון :״אם היא לא היתה
חברה שלי, הייתי חונק אותה מזמן.״
!• מאיר כניהו, בתגובה על הגנת יוסף לפיד על ״מיבצע
קמבודיה״ ,והשוואת שואת קמבודיה לשואה היהודית באירופה:
״מידה כנגד מידה!״
#יוסף לפיד :״יושב ראש רשות־השידור (פרופ׳ ראובן
ירון) לא אוהב את בועות, ואני כן אוהב את בועות...״
#הנ״ל לצבי ברנשטיין, נציג הספד״ל :״כמו שיש לך
דברים נגד 9בריבוע, יש אנשים רבים שיש להם דברים נגד
תוכנית מורשה...״
!• מיכה ידן, נציג המפד״ל, על דיווחיו של דן סממה
בפרשת אבדחצירא :״המישטרה משתיילה ידיעות בטלוויזיה.״
+הנ״ל על סיקור הטלוויזיה את.חג־הסוכות :״הטלוויזיה
צילמה פקקי־תנועה ולא את מעמד־הקהל...״
#מנהל־הטלוויזיה יצחק שימעוני :״קול הציבור אינו
מגיע לרשות־השידור רק דרך מליאת רשות־השידור.״
!• יו״ר רשוודהשידור הפרוס׳ ראוכן ירון :״לא נקים

שימעון

כמנחה ועורך מוקד יתפוס
טסלר, מי שמשמש כיום כעורך וכמגיש
של מבס שני, בעוד שאת מקומו של טס־לר,
בתפקידו הנוכחי, יתפוס דן שילון.
הצוות העומד להתחיל בראשית החודש
הבא בעריכת השינויים הסרסונליים מתכוון
לערוך ניתוח פלסטי בתוכנית לפני
חצות, תוך קביעת צמד־מנחים קבוע ו־צמד־עורכים.
העורך־הזמני של לפני חצות,
איש־הרדיו מיכאל קרפין, עשוי לשוב
לחטיבת־החדשות של הרדיו.

טדחיויד. דב־לשזנית

עורכת גניאד
6מתוך 27
שערך. מסתבר כי אחוז הגרושין בין אסירים
הוא מהנמוכים באוכלוסיה. הפסיכיאטר
גרס כי הסיבה לכך היא הרגשת הביטחון
והשייכות שהבעל נותן לנשים מהשכבה
הנדונה, גם כאשר הוא יושב בכלא.

מבט תדע!
ד״נלבט דוחדשות׳
הערכות עדכניות על השינויים העומדים
להתרחש במחלקת־החדשות, עם כניסתו
של טוכיה סער לתפקיד מגהל מח־לקת־החדשות
בראשית נובמבר, מתבססות
על הבטחה בעל־פה, של מנהל־הטל־וויזיה
יצחק שימעוני, למנהל המיועד,
כי מתכונת התוכניות של מחלקת־החדשות
לא תשתנה, והשינויים שייערכו יהיו פרסונליים,
ולא תוכניתיים.
חזרתו של מנהל־המחלקה בעבר, דן
שילין, משליחות רשות־השידור בניו-
יורק ושובו של חיים יכין לעמדת עו־רך־מגיש,
במקביל ליציאתו של טוביה
סער ממעגל־המגישים׳ תביא למישחק
של כיסאות מוסיקאליים במיסגרת המח לקה.
חיים
יבין עשוי להתמנות כעורך וב־מגיש
של השבוע — יומן אירועים, מגזין״
החדשות שיעבור שינויים מועטים. הוא
יישאר מן הסתם במתכונתו הקיימת, ויהפוך
יותר מגאזיני. את מקומו של סער
512

כוונתם של כמה ממלונות־היוקרה להקים
מערכות־שידור במעגלים סגורים, לשירות
התיירים המתגוררים אצלם, ותוכניות
אחרות להקמת תחנות במעגל־סגור,
הביאו גורמים שונים ברשות־השידור לבדוק
אפשרויות מעשיות של התמודדות
על קהל״הצופים, העשוי לנטוש את הטלוויזיה
הישראלית.
אחת ההצעות הנמצאות כיום בבדיקה
היא רעיונו של דובר רשות־השידור, משה
עמירכ, לאמץ את שיטת הרדיו־טלווי־זיה
של גלי צה״ל — שיטה של תמונה
בטלוויזיה עם שידור ברדיו.
הצעתו של עמירב היא שידור של מהדורות
רדיו ברוסית ובאנגלית, ברשתות
א׳ וב /תוך סינכרוניזציה תוכנית עם
התמונות שיוקרנו על המירקע, ותוך
שמירת רמתו המיקצועית של מישדר מבט
בלשונות המתורגמים.

הכרת־מליאה מרץ
״לא כל־כך מבוקרת כפי שהיא נראית...״
במיסגרת רשות־השידור מישטרת גבות וחיוכים של המגישים...״
#יוסף לפיד, בתגובה מיידית על כך :״בתנאי שדולצ׳ין
לא יהיה מגיש חדשות...״

הזסיעה הנשיאותית
הו לנ דיי ם
פורום־החדשווז שנערך בשבוע שעבר
הוקדש רובו ככולו לנושא של ״כיבודים״
— מי יהיו אנשי התיקשורת האלקטרונית
שילוו את הנשיא יצחק נכון בבי קורו
הממלכתי במצריים.
מנכ״ל הרשות, יוסף לפיד, הודיע -כר
במהלך ימי שהותו באוסטרליה, כאורח
שירות השידור האוסטרלי, על צוות מצומצם
שיצטרף לנשיא נבון בסיורו הממלכתי.
אלא שלפיד לא לקח בחשבון כי בסיורים
ממלכתיים כוללת פמליית הנשיא זם
מישלחת של עורכים מוועדת־העורכיס.
מישלחת רשות״השידור (הטלוויזיה הרדיו)
תקיף שישה עורכים לפחות( :לפיד,

יצחק שימעוני, חיים יכין, גידעון
לכ־ארי, יאיר אלוני ועורך מהטלווי
זיה
הערבית.
עוד בטרם שב לפיד ארצה, העביר מנהל
מחלקת־ד,חד שות, חיים יבין, מיסמך על
הצוות שייצא למצריים. הוא עורר מהומה
בהנהלת רשות־השידור.
ישיבת פורום החדשות כולה הוקדשה
למישלחת רשות־השידור שתצא למצריים.
יבין טען כי עליו לנסוע, לרגל תום הקדנציה
שלו כמנהל מחלקת־החדשות,
מאחר שהוא התחיל בתפקידו כמנהל ב־
״מומנטום״ של אוזמת־סאדאת. גם יאיר
אלוני, שהוא מבכירי השדרים והעורכים,

הקדב עול ״בית הדסה,,
במיסגרת מחלקת־החדשות של הטלוויזיה,
מקובלת בדרך כלל חלוקת תפקידים
ביו הכתבים השונים, כדי שאיש לא ייכנס
בתפקיד עמיתו.
שטחי דיווח, שההגדרות אינן מוחלטות
בהם — זה של רפיק הלכי, שהוא כתב
הטלוויזיה לסיקור בשטחים, וזה של אהוד
יערי, המתמחה בעניינים ערביים. כתבתו
של אהוד יערי, שזכתה בשבוע שעבר
לצל״ש במדור זה (העולם הזה )2249ואשר
עסקה בלכידת חוליית־פידאיון ש ביצעה
את הפיגוע בחברון ושתיארה את
שיטות־הפעולה, שרשרת״הפיקוד ודרכי
הביצוע של אש״ף, עוררה ריב סמכויות
בין רפיק חלבי ליערי.
אחת התוצאות של מחלוקת-הסמכויות
הזאת — מיספר ימים של דממת־אלחוט
בין שני הכתבים המוכשרים, שהסתיימה
ב״סולחה״ ביניהם.

מנהל־חדשות סער
כסאות מוסיקליים

וכיום מנהל חטיבת־החדשות ברדיו, ביקש
להצטרף למסע הנשיא (אלוני טרם
יצא למצריים) .גם גידעון לב־ארי, מנהל
הרדיו, ומנהלי המדיום של הטלוויזיה ה ערבית
— כולם ביקשו להימנות על קבוצת
הנוסעים למצריים בפמליית הנשיא.
נוסף על מנהלי־המחלקות העתידים לנסוע
כעורכים, יצטרפו לנסיעה גם כתבי
רדיו וטלוויזיה בעברית ובערבית, ועוד
שני קציני-עיתונות, שבית־הנשיא שאל
מרשות״השידור, ויקטור נחמיאם (טלוויזיה)
ואהרון כרנע (רדיו).
אחרי מהומה רבה, בישיבת פורים החדשות,
דחה לפיד את החלטתו על גודלה
ואיושה של מישלחת רשות־השידור שתצטרף
לכבודה העיתונאית אשר תלווה את
הנשיא.
פסקול ינון 91 בה את שגיא

שדר הרדיו והטלוויזיה יצחק רועה

פוסח בימים אלה על שתי הסעיפים —
בין האוניברסיטה לרדיו. רועה. המשמש
בימים אלה מרצה בחוג לקומוניקצ-ה
(מיקצוע שבו השלים את הדוקטוראט
שלו) ,עומד להתחיל לעבוד במיסגרת זו
במישרה מלאה. רשות־השידור, שהתירה
לו לעבוד רק בחצי מישרה, מסרבת לשנות
את ההיתר כפי שניתן, ועל רועה
להחליט פרשן הרדיו הוותיק, דו ס
״ינץ, הביע בראשית השבוע שעבר, ב־מיסגרת
בדיקת־הערכות של חטיבת״החד־שות
של הרדיו, הערכה מנוגדת להערכה
שהביע האלוף יהושוע שגיא, ראש
אמ״ן, בעניין הפלישה העיראקית לאיראן.
בעזרת עבודת איסוף ידיעות והיקש של
עובדות קבע ינון, יחד עם עורכים של
הרדיו, כי הצבא האיראני הוא בעל יכולת
בלימה והדיפה, בעוד שהערכת ראש
אמ״ן היתה אחרת. התוצאה: הרדיו הביע
השקפות שונות מאלה של הטלוויזיה, והן
הוכיחו עצמן כאמינות יותר במיבחן ה זמן
1כתב־רדיו אחר, ש״סקופ״ גר.ל
השכיח את שמו, היה כתב־הרדיו אריה
גום, שניצל את מקורותיו לפירסום ה ידיעה
סנסציונית על פגישת צ׳ארלי
כיטץ ותופיק טוכי עם יאסר ערא־פאת.
בסופיה. גום היה הראשון שפירסם
ידיעה זו. בדיחה נפוצה במחלקת־החדשות
של הרדיו מספרת שגום פירסם את ה ידיעה
מבלי לוודא אותה אצל יאסר ערא־פאת

ה עו ל ם

הז ח 2250

יום רביעי

1ז*ן?וזוה
של ג׳ואן אולם זה נפגע ז־ביקורתה.

מוסף — ירחון
העוסק כסופרים (.)11.15

תוכנית־מלל אולפנית, העוסקת
בסופרים ובעולמם.

1 5 . 10
• שלוש ארבע חמש
וחצי 5.30 תוכנית הילדים
המעולה, שתייוחד הפעם לסיפור
הדגש שחיפש את קצה
הים — על הדגיגונה הקטנה,
זהבית, שמתגוררת במעמקי
הים.

ספינת האהבה

( — 8.03 שידור בצבע).
אפיזודה נוספת בסידרת הקו־

יום שיש
1 7 . 10
6הקסם השחור (.)3.00
המחזה לטלוויזיה של ספר ה ילדים
הנודע, פרי עטו של
טד ויקים, בפרק זה מוצא ויקי
בית.

$ג ׳אז פלוס (.)0.20

תוכנית בהשתתפות להקת הבידור
והג׳אז של שנות השישים
המאוחרות, להקת ג׳אז
פלוס, בהדרכתו של שמעון
בריון.
קארנינה אנה

( — 0.55 שידור כצבע).

בסידרה המתארת מעולמו והשקפותיו
של איש מעמד ה עובדים
האמריקאי, אותו מגלם
השחקן הנודע קארל מולדן,
המככב כפועל בתעשיות הפלדה,
העושה כל שביכולתו להשכלתם
של בניו, ולשמירת
מיסגרות המישפחה שלו. כותרת
האפיזודה השבוע היא דף
חדש.

לקראת שידור:

בנסון, המשרת הפופולארי מהסידרה ״גועות״ ,הופך בסידרה
זו למשרתו של מושל המדינה וגורם ליצירת שידרה מרתקת
ומבדחת, במהלכה משייע המשרת השחור למושל המדינה להתגבר

• שיחה כשניים (.)10.50
כועות (.)11.20
אפיזודה אחרונה בסידרה ה־
!נוכחית של בועות. שידור ה־סידרה
עומד להיפסק לתקופה
בת ארבעה חודשים בערך, בשל
שביתת האמנים, השחק נים
בארצות־הברית. את מקומה
של בועות תמלא סידרה
המבוססת על אחד מגיבורי העבר
של בועות, הלא הוא המשרת
השחור בנסון, המעניק
את שמו לסידרה (ראה: לקראת
שידור).

פרק לפני אחרון, בסידרה ה בריטית,
המבוססת על הרומן
אותו חיבר ל. נ .טולסטוי.

יום ש1י

תחת הכותרת סוף שבוע בכפר,
תוקרן אפיזודה נוספת
בסידרת המתח הבריטית ה מעולה.

0 . 10

גיוס :״בנסוך׳
״בנסוך׳ במקום ״בועות״

• המיקצוענים (.)10.50

סול: שירת הברבור
יום רביעי, שעה 10.05

18 . 4 0
• שלף כשינאה (.)10.05

מדיות הרומנטיות, שעלילתן
מתרחשת על סיפונה של ספינת
טיולים מפוארת. אנשי הצוות
הם שותפים מלאים״ לכל
ההרפתקות והחוויות המרגשות
הפוקדות את הנוסעים.
שחקנים אורחים מגלמים
בסידרה זו את תפקידיהם של
הנוסעים המתחלפים.

שירת

מותחן קולנועי י של הבמאי
דוליאן דיויוייה, בכיכובם של
אלן דילון וסנטה ברגר. הסרט
הוא סיפורו של נהג,
הנפגע בתאונת פגע וברח ו״

הברבור

• ז׳כוטינסקי — 100
שנ ה להולדתו (.)0.30
לציון 100 שנה להולדתו של
זאב ז׳בוטינסקי, תייחד הטלוויזיה
תוכנית ובה דיון המשולב
בסירטי ארכיון. הדיון
יעסוק בקווים לדמותו של האיש,
באישיותו הרבגונית,
מישנתו המדינית ועוד. משתתפים
בדיון: פרום׳ בנימין
אקצין, ד״ר ישראל אלדד, יעקוב
צור. המנחה: שלום וו־ונפלד.
בין קיטעי הסרטים
שיוקרנו: נאום של דבוטיג־סקי
משנת ,1934 ומישאל שנערך
בין בנים של בני דורו,
וביניהם: ד״ר קרני ז׳בוטיג־סקי,
,זאב דבנטינסקי (הנכד),
יריב בן אליעזר (נכדו של בך
גוריון) ואחרים.

• ז׳כוטינסקי כיוצר
וכמתרגם 10.35 תוכ

.) 10.05 סרט עלילתי, המספר
אודותיו של אלוף סקי, שחדל
להופיע בתחרויות וגרם
אכזבה לכל ידידיו. יום אחד
מחליט האלוף לשעבר לחזור
לתחרויות והוא רואה כי איש
אינו מאמין בו עוד, ואינו
מוכן גם לסייע בעדו, בתפקיד
הראשי דייוויד סול, מכוכבי
סידרת הטלוויזיה סטאר־סקי
והאץ׳..

ניתה של אחרונה דיין, העוסקת
בתרגומיו וביצירותיו של
מייסד בית״ר והרוויזיוניזם.

• הארט ואשתו: סוף
11.00 סרט אחרון בסידרה
זו, שתוחלף בשבוע הבא ב־סידרה
הבריטית המעולה המובחרים,
שראשיתה שודרה
כבר בעבר בטלוויזיה (ראה:
לקראת שידור).

יום חמישי
1 6 . 10
$חיים עדי אדמות
( — 0.30 שידור כצבע).
הפרק כובשי השממה, המיר.
חד לסיפורם של הזוחלים הראשונים,
שהצליחו להשתחרר
מתוך עולם המים. הם עוברים
מן הים, ומתחילים להסתגל
לעולם היבשה.

• תמונות מחיי נישואין
10.25 שידור
כצבע) תמונה שנייה בסיד-
רה הטלוווזיה. השוודית, שביים
הבמאי הנודע אינגמר ברגמן.
כותרת התמונה היא כיצד
לטאטא הכל מתחת לשטיח,
ובה מסופר על ג׳ואן ומא-
ריאן, אשר במשך שנות נישואיהם
המאושרים והחמים,
שמרו תמיד על קשר הדוק
עם מישפחותיהם. בוקר אחד,
מריאן מפתיעה את עצמה ואת
ג׳ואן בסירובה לאכול באחד
מימי א׳ עם הוריה. ניסיונה
זה נקטע באיבו. אווה, שהיא
פרופסור וידידה במכון בו
עובד ג׳ואן, נכנסת לחדרו של
ג׳ואן, לאחר שקראה כמה משיריו
שנמסרו לה על ידו
בסודיות. אווה מבקרת בחריפות
אך בידידות את השירים

21. 10
דלון: שלך כשינאה
מוצאי־שבת, שעה 10.05
מאבד את זכרונו. כשהוא מתעורר
אתרי התאונה, הוא
נתקל באשה המציגה עצמה
כאשתו.

• קיסריה ה מז מרת
0.30 סרט תיעודי, המתאר
תופעה. אנושית מעניינת,
המתרחשת באיזור האמפיתיאטרון
העתיק של קיסריה.

על בעיותיו, כשבהדרגה הוא הופך לדמות השליטה במדינה אחרי
המושל. את תפקיד בנסון מגלם השחקן רוברט גיום, ואת תפקיד
המושל גאטלינג, משחק השחקן ג׳יימס נובל.
המילחמה ביום רביעי ( )22.10 יוקרן ב׳
מיסגרת מועדון הטרט הטוב של
הטלוויזיה, סירטו הבלתי נשכח
והקלאטי של הבמאי הצרפתי
אלאן רנה, בביכוכבם של אינגריד
טולין ואיב מונטאן. הסרט מביאי
מעולמו של מהפכן ספרדי בימי
הרודנות של פראנקו, היוצא מדי
פעם למשימות אנאכריסטיות
וחבלניות מצרפת לספרד• את התסריט
חיבר הטופר הנודע חור-
חה סאטפרון, שחיבר את התס מונטן: המילחמה נגמרה
ריטים לזד ולהחקירה.
דמות המהפכן המיקצועי של אלן רנה — היא דמותו של איב
מונטאן, המאוכזב והמסור, הספקן והנאמן, הרואה יותר מדי
ובכל־זאת ממשיך לפעול.
במכונית פרטית נאה, עם חבר צרפתי, המסייע למחתרת ובא
למדריד על־מנת להוציא משם את דומינגו-מונטאן לצרפת —
יושבים השניים ומצפים לתורם במכס הספרדי.
תור המכוניות ארוך ושקט, על הגבול הפתוח לכל תיירי
העולם, בין ספרד הטתעשרת מבואם לבין ארצותיהן המשפיעות
על מישטרו של פרנקו מכל טוב.
הם נקראים לתחנת מישטרת הגבול — בדיקת דרכונים
נוספת.