״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי זזמערבת והמינהדה: תד
אביב, רחוב גורדון ,3טל .03*232262/3/4 .תא־דואר * 136 מען מכרלוים :
״עולמפרם״ העורך הראשי: אורי אכנרי. ראש המערבת: יוסי
ינאי -עורך־תכנית: יוסי שנון * עורכת כיתוב: לילית כוארון .
,צלמי מערבת: ציון צפריר וגילה רזין * ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני * המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחום כן־
אביגדור הפצה ״גד״ כע״מ * גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.
המישטרה התעוררה
לחיים חדשים.
כך זה נראה.
בעת ובעונה אחת הצטיינה המישטרה
בשלוש חקירות חשובות ביותר. עוד מוק דם
לאמר שהיא ״נחלה שלוש הצלחות״
— כי הצלחתה של חקירה מישטרתית
נקבעת רק בשעה שהשופטים מרשיעים
את האנשים אשר המישטרה חקרה את
מעשיהם. חלילה לנו להרשיע איש לפני
,שהשופטים עשו זאת.
אך אי־אפשר שלא לציין כי בשלוש
הפרשות הגדולות — פרשת השר אהרון
אבו־חצירא, פרשת הפיצוצים ביפו ופרשת
הרצח הכפול של עמוס אוריון וחברו —
גילתה המישטרה תושיה, דבקות־במשימה
וכישרון שחסרו לה, לדעת רבים, במשך
תקופה ארוכה.
מתחנו בשבועון זה ביקורת קטלנית על
המישטרה בשנים האחרונות. נאלצנו ל ציין
את טיפולה הכושל בפרשה הטרא גית
של חטיפת הילד אורון ירדן, ואת
חוסר־יכולתה לפענח שורה ארוכה של
מיקרי־רצח.
מי שמותח ביקורת כשיש למתוח בי קורת,
חייב גם לציין לשבח כאשר יש
לציין לשבח. אנחנו עושים זאת ברצון.
אים כה בלתי-אנושיים, עד שכל עציר
שאינו פושע קשוח נשבר ביגללם.
במיסגרת המאבק הזה פירסמנו לא פעם
כתבות מחרידות, ובהן האשמות קשות
ביותר כלפי המישטרה.
חוששני שלא הצלחנו במאבק זה. ב שנים
האחרונות חלה ירידה תלולה במוסר
המישטרה, והתרבו הסימנים לכך שבתחנות
רבות — אם לא בכולן — שיטת המכות
הפכה עניין שבשיגרה.
יש אומרים כי זוהי התוצאה הבלתי-
נמנעת של פעולת המישטרה בשטחים ה מוחזקים.
הכיבוש משחית, והוא משחית
במייוחד את המישטרה. מי שמתרגל ל
בעצמה
את החוק, בה בשעה שהיא דואגת
לכך שמפירי־החוק יבואו על עונשם.
זה קשה? אכן, זה קשה.
תפקידו של השוטר הוא כפוי־טובה.
נדרש ממנו להשיג הישגים, בשעה שאין
נותנים לו חופש־פעולה. אם הוא מתלהב
יותר מדי ומכה חשודים, כדי לפענח פשע
ולמנוע פשעים אחרים מאשימים אותו.
אם אינו מצליח לפענח פשעים ולמנוע
פשעים אחרים — באים אליו בטענות,
לעיתים־קרובות נדמה לשוטר כי הוא זוכה
בשבחים מעטים מדי ובחצי פה, בעוד
שהכל מוכנים לגנותו בקול רם על כל
מיקרה של סטייה והריגה מצידו.
זה נכון. אנחנו, המותחים ביקורת רצופה
על המישטרה, מודעים לכך בהחלט. אנחנו
יודעים שקשה לשמור על המיסגרת ה חוקית׳
כאשר שומרים על החוק. אך אין
ברירה — איננו יכולים לעבור בשתיקה
על שום חריגה. כי בנפשנו הדבר, ובנפש
המישטר הדמוקרטי כולו.
שחיתות קטנה מובילה לשחיתות גדולה.
ומיקרה אחד של מכות, מידי שוטרים
ד,משוכנעים כי הדבר דרוש כדי להגן
על הציבור, מובילה להתמוטטות מוסרית,
המובילה בסופו של דבר למצב הקיים
בבראזיל, שם רוצחים השוטרים כל מי
שחשוד בעיניהם בביצוע פשעים פליליים.
אני נזכר כאן בסיפור שסופר פעם
על אחד המצביאים הגרמניים במילחמת־העולם
הראשונה, פאול פון־הינדנבורג. הוא
פיקד על הצבא שנחל את הניצחון הכביר
בקרב על טאננברג נגד צבא־הצאר —
אותו קרב שהונצח על־ידי אלכסנדר סול-
ז׳ניצין בסיפרו אוגוסט .1914
לאחר מכן נאמר בחוגי המיקצוע כי
הינדנבורג כלל לא היה אחראי לניצחון,
וכי המנצח האמיתי היה אחד מפיקודיו,
הגנרל הופמן, שהיה קצין־מטה מבריק.
לימים שאל עיתונאי חצוף את פון-
הינדנבורג אם אכן נכון כי אחרים, ולא
הוא, נחלו את הניצחון באותו קרב. הפלדמרשל
הזקן חייך ואמר :״כן, זה נכון.
אך אילו נחלנו בו מפלה, היא היתד, נז קפת
על חשבוני.״
אילו נכשלה המישטרה בפיענוח הפש עים׳
היינו מצביעים על המפכ״ל החדש.
לכן יהיה זה אך צודק לזקוף לזכותו
גם את ההצלחות.
דרכי־ההשפעה של מפקד חדש הן רבות
ומיסתוריות. הן מתבטאות באמונה שיש
מי שמחזיק ברסן, שכדאי להתאמץ.
על רקע זה ראוייה להערכה גם החל טתו
של המפכ״ל להכין תוכנית חדשה,
רב־שנתית. עוד מוקדם להביע דיעה על
תוכנית זו, ובוודאי יעבור זמן רב עד
שניתן יהיה לנתחה על סמך התוצאות —
שרק הן קובעות. אך אין ספק כי מ בחינה
פסיכולוגית יש חשיבות לעצם
הידיעה שהנה יש תוכניות חדשות, שאנ שים
רוצים לחדש, לרענן, לשגות.
מן החוץ
עם פיו ט תפקידו של המפכ״ל חיים
תבורי הגיעו מים עד נפש. כל התהליכים
השליליים במישטרה הגיעו לשיאם. שררה
ההרגשה הכללית כי המישטרה היא בלתי-
יעילה להחריד, שהיא אלימה ומפירה־חוק,
ושחדרו לתוכה יסודות של שחיתות.
השאלה היתר : .איך לשנות את המצב?
בשיחת־חולין בכנסת שאל אותי אחד
מאישי־המדינה לדעתי על נושא זה. האם
;;הרוג לך
שוטר!״
אני מוצא לנכון לכתוב דברים אלה,
כדי שיובן כי איננו מותחים ביקורת לשם
תענוג. אם נפרסם מחר כתבה חריפה
על הכאת אסיר, או על כישלון בפיענוח
לא שחיתות;
לא מכות
שבועון זה היה תמיד מעורב בענייני
המישטרה. אפשר לאמר כי יחסנו אל
המישטרה היה תמיד דו-ערכי, כשם ש תפקידנו
כלפי המישטרה הוא כפול: ל דרבן
אותה ולפקח עליה.
עיתון חופשי הוא כלב־ד,שמירה של ה דמוקרטיה.
הוא חייב לפקח על המישטרה
בשבע עיניים. זהו פיקוח צמוד, המתנהל
במישורים שונים.
לפיקוח זה יש כמד, מטרות שונות :
* למנוע את חדירתה של שחי
תות
למישטרה. חטא זה רובץ תמיד
לפתח המישטדד — ,כל מישטרה. כי בידי
המישטרד, מסור שילטון עצום, הנוגע ל חייו
של כל אזרח. די בכניעה הקטנה
ביותר לפיתויים, כדי לפרוץ פירצה המתרחבת
מעצמה במהירות.
יש מישטרות מושחתות רבות בעולם —
גם במדינות דמוקרטיות ונאורות. בכמה
איזורים בארצות־הברית השחיתות של
המישטרה היא שם־דבר. יש מקומות ש בהם
מקובל, שנהג הנתפס בקלקלתו מגיש
לשוטר את רשיון־הנהיגד, שלו, ובתוכו
שטר־כסף מקופל — הסכום קבוע ומקובל.
במיסגרת פיקוח זה ניהל העולם הזה
לפני 25 שנים את המערכה הגדולה ל טיהור
המישטרה, שבעיקבותיה נאלצה ה ממשלה
להחליף את כל צמרת המישטרד,
דאז. לא עשינו זאת ״כדי להילחם ב־מישטרה״
,אלא מתוך דאגה כנה לשלומה.
* למנוע מן המישטרה את ה שימוש
כשיטות אלימות. איננו רוצים
בארץ זו במישטדה המענה אסירים
ועצירים, המכר, חשודים כדי לסחוט מהם
הודאה, המקיימת בבתי-המעצר שלד, תג*
העולם הזה
2251
פיצוץ המכונית של אמנון רז
חשוד נומרי
״אילו נחלנו מפלה, היתר, נזקפת על חשבוני...
שיטות מסויימות בשכם ובחברון, אינו
יכול להחליף את עורו למחרת היום, כש הוא
מועבר לנתניה או לרחובות.
!• לדאוג ליעילות המישטרה.
שום חברה דמוקרטית אינה יכולה להתקיים
בלי מישטרה יעילה. הדמוקרטיה מבוססת
על הסכם הדדי לשמירה על כללים מסו-
יימים, המוגדרים בחוקים של הפרלמנט.
אך תמיד יש חריגים, והצלחתה של ה-
מישטרה למנוע הפרת־חוק ולהבטיח את
השמירה על הסדר הציבורי היא חיונית
לקיום המישטר כולו.
תפקיד כפוי־טובה
איש־המישטרה
הקורא שורות אלה
עשוי לחייו חיוך מר.
איך מתיישבות שלוש התביעות האלה?
— ישאל. אם המיישטרה צריכה לטפל
בפושעים בכפפות של משי, היא תוכל
למלא את תפקידה ולפענח פשעים?
חוששני שבעניין זה לא תיתכן פשרה.
כן, אנחנו רוצים במישטרה שלא תפר
למנות מפכ״ל חדש משורות המישטרה,
או להביא איש מן החוץ?
עניתי בלי היסוס כי לדעתי יש להביא
אישיות בכירה מצה״ל.
לא אמרתי זאת בקלות־דעת. ברור לי
בהחלט כי השיטור הוא מיקצוע ככל
מיקצוע אחר, המחייב צבירת נסיון, לימוד
ושיכלול סיקצועי. יתר על כן, כל גוף
מתקומם, בצדק, להצנחת מנהל מבחוץ,
את הקידום של כל
כי הדבר מעכב
אנשיו, שמסרו למוסד שנים של עמל.
איני סבור כי עצתי שלי הכריעה, אך
יתכן כי תרמה תרומה קטנטנה נוספת ל החלטה
להביא אלוף מצה״ל אל המיש־את
כל האחריות. יש
טרה, ולמסור לו
לשבח על כך את שר־הפנים, יוסף בורג.
עוד מוקדם להלל ולשבח את המפכ״ל
החדש, הרצל שפיר. יכול מישהו לטעון
כי בעצם הוא לא נגע בשלוש הפרשות
האמורות, וכי כל ההצלחות — במידה
שהיו — הן פרי עבודתם המסורה של
בהן בפועל.
הקצינים שטיפלו
יתכן. אך אין ספק כי כל הקצינים
נשמו אוויר חדש והתמלאו מרץ מחודש,
כאשר הרגישו כי יש יד חדשה על ההגה.
פשע, יידעו נא הנגעים בדבר כי אין
בכך זילזול במישטרה או שינאה למוסד.
להיפך. אנו רוצים בהצלחתו, ביעילותו.
בשבוע שעבר נזדמנתי לעיר־שדר, ני דחת
ויפר,פיה בגרמניה. בכיכר המרכזית
כתב מישהו כתובת אנגלית בולטת על
אחד הקירות :״הרוג לך שוטר !״
איננו רוצים להרוג שוטרים. להיפך,
אנחנו רוצים שיגנו עלינו ועל הציבור
כולו — בצורה פעילה והוגנת.
ברוח זו נמשיך בשיתוף־הפעולה הדו-
ערכי עם המישטרה: נעזור לה במילוי
תפקידה, במיסגרת תפקידנו, ונחשוף לי קויים
אם יתגלו בה.
בסופו של דבר פועלות המישטרה וה עיתונות
החופשית בשתי גזרות שונות
למען אותה המטרה: קיום חברה דמו קרטית,
חופשית, שומרת־חוק, שבה נש מרות
זכויותיו של כל מיעוט.
מכהנים
ה ד חזי שדסרס
על המודעות הענקיות ש מפרסם
ח״כ שימעון פרס
בעיתונים, באמצעות מיש-
רד״הפירסום ״דחף״.
אתם חייבים לנו, הקוראים, דו״ח
מפורט וממצה על מקורותיו ה כספיים
של יו״ר מיפלגת־ד,עבודה,
ח״כ שימעון פרם. זוהי שערוריה
מנקרת עיניים, באמת. מצב כל כלי
קשה ! כולם מטיפים לכולם
חסכנות וקימוצים, כל אחד נש בע
שהעיקר הוא להילחם באינ פלציה
— ובא לו זה שמתיימר
בכישוריו להנהיג את העם ולחלץ
את המדינה מן המשבר, ונותן
דוגמה רעה לכולנו. קצת צניעות,
החב׳ פרס — אפשר להגיד הכל
גם במודעות יותר קטנות.
חובתכם כעיתונאים לוחמים, ש
^וס/1£ץ
צבעי השיער
הטובים בעולם
פדיציה לנגר
— והמתיקה
ידה של הרוצחת לילה חאלד, מבלי
שזו נענתה לרצונה, מפני שהדבר
לא היה לכבודה והיא סירבה לה
בבוז. מה ההבדל? האם זהו פשע
יותר קטן?
רחל לוי, הרצליה
>• זה אינו פשע ואף זה אינו
פשע. כך גורס גם היועץ הנזישפטי
מזנושלה יצחק זמיר.
להשיג בפרפומריות המובחרות,
בבתי המרקחת וברשתות השווק
ה מ נו ן רוי ש ז ^ ל 1 1 1 9 0
נ שי ס קו ס מווי קרובד ״ 7ן ו 1
ספרות ושיט -קוסמעיקה־פדיקור סניקוו1
הוצאת שער בחשסל (אפילציהז
סלון 1חנו 31 1׳
ת סרו קו ת, ת ס פו רו ת, החל קו ת, ל סו ל,
צ בי ע ה, פ סי ם, טי פו ל פנים, אי פו ר,
הו צאתע 1יערבשעווה
*המת מות*
• מחיריםעמ מיי ם • שרות מ עיל ה•
תל -אביב יודפת 4ליד דיזזגוף 229388 226066 190
דנזת-גן הרצל 86 מול בניו אואזיס ״סלון אור!״
י מועדון
לתרבות חד ש ה
רח׳ הס .5תל־אביב
סל׳ 297263
יום שלישי 28.10.80 ,
יוקרן סרט (עלילתי)
שולמית אלוני
הטראסק —
אינם יראים מאיש או ממוסד כל שהם,
לחשוף את הפרשה לעיני
הציבור כולו. יתכן, אגב, שגם
חברים רבים במיפלגת־העבודה
יודו לבם אם תעשו זאת. אחד בור
דאי שיודה לכם — לא בפומבי,
כמובן, אבל בסתר־ליבו: ח״כ יצחק
רבין.
יו א ב קי, תל־אביב
המודעות הענקיות של מנהיג
מיפלגת־העבודה עשויות בצורה
מיקצועית לחלוטין. כל הכבוד ל מתכנן,
למעצב, למנסח ולגרפי־קאי.
אני מצפה בכיליון עיניים
לרגע שבו תאמצנה המיפלגות
שלבו גם את הטכסים הססגוניים
המקובלים בארצות־הברית. או, אז
נזכה לראות באלונים, תיזמורות
רעשניות, חתיכות חשופות וכר,
כשהם מלווים ומקיפים את המועמ דים
הראשיים. אם כבר אז כבר !
די לנו במלל המיפלגתי המיושן
והמשעמם, ירושת העלייה־השנייה
ומייבשי הביצות. הבו לנו צבעים
ורעשים וחתיכות וחתיכים, ואנו
ניתן לכם את קולותינו.
רונית רמז, חיפה
הייתי רוצה להציע לראשות*
הממשלה את הפירסומאי של חב רת
דחף, האחראי על המודעות
המרשימות הנושאות את שמו של
שימעון פרס. הלה בוודאי שאינו
נופל מפרס בכישרונותיו ובכישו ריו
ואולי, לשם שינוי, יעמוד
מאחרי ההבטחות שאותן הוא שוקד
להפיץ, אם ייבחר.
נ. אורן, תל־אביב
צ׳ארלי צ׳אפלין
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.
תן טרמפ
לחייל
וו להפגישה
)5 8 1סימן למיטת נוער מוצלחת י 1תר1
מיטות תינוק, שי חת ומיטות נוער א.מ.י
להשיג בחוויות המובחרות.
על פגישת הטרויקה — חברי-
הכנסת תופיק טובי וצ׳ארלי ביטון
ועורכת־הדין פליציה לנגר — עם
ראש כנופיית המרצחים יאסאר
עראפאת? הוא לכל הפחות דיבר
איתם ואפילו נשק לפליציה.
ומה בקשר לעורכת־דין מכוב דת
אחרת, חברת־כנסת הרוצה גם
היא בהידברות עם אש״ף מבלי
שהצליחה בכך? הכוונה היא ל שולמית
אלוני, שחפצה ללחוץ את
11עראופאה
על נשיקות ולחיצות״ידיים
בין ישראלים ופלסטינים.
לאור כל מה שקראתי בעיתונים,
הייתי רוצה לדעת מה כל הטראסק
פרשתא בו־ ח צי ר א:
מההרעש?•
האם אחרי מישרד הדתות
בא תור מישרד הפנים ו
האם לחוקריו של תת־גיצב בני מין
זיגל ידוע מה, למשל, עשו
אנשי אגודת־ישראל ויו״ר ועדת־הכספים
של הכנסת, ח״כ שלמה
לורינץ, ב־( 30 שלושים!) מיליון
הלירות שאגורת־ישראל קיבלה
לא מכבר?!
אם החליטה המישטרה לחשוף
את פרשיות השחיתות במישרד־הדתות,
הרי עליה ללכת עד ה סוף
ולבדוק גם מי קיבל ולהיכן
שאגודת־ישראל
הלכו הכספים
קיבלה עבור ״מוסדות החינוך״
שלה. האם הלכו הכספים הללו רק
למוסדות חינוך או שהוצאו על לפרשת מטרות אחרות, בדומה
אבו־חצירא? !
אהרון מיטכ, הרצליה
נ 7העדהבגורדו
שדפ דו ״ לן טהשיסום?
קורא, המעיד על עצמו
שהוא ״בעל מידע״ ,על ה פרוייקט
שעליו גאוות ה ממשלה.
אינני
גר בשכונת־התיקווה או
באור־יהודה, גם לא באחת השכר
נות או. עיירות־הפיתוח האחרות
המיועדות לשיקום. אך ממה ש מתפרסם
בכלי־התיקשורת וגם
ממה שדולף מן הממשלה ומן ה סוכנות
— ברור בי מה שהוחל
כמיבצע נועז ובעל תנופה, נעשה
אך ורק מקור של מישרות מכניסות
ונוחות לשכבות רבות של ביר
רוקרטים.
נוסף על מישרד ממשלתי דאח־ראי
במישרין על השיקום הפיסי
של השכונות והעיירות, כמו גם
על השיקום החברתי והחינוכי של
הקהילות, הורכבה מערכת שלמה
(המשך בעמוד )6
העולם הזה
2251
רק בטלויזיות הציבעוניות של ¥א $0תמצא את
א 171*0א78.1י השיטה הבלעדית המקרינה את
התמונה בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה חדה ובעלת
בהיקות גבוהה בצבעים טבעיים.
<1ט1,0.א | 1_0ע0 01,[,ום 01
לבחירתך מספר דגמים חדישים בגדלים שונים••
״27־5ק 071¥1-2711
״20־* 7-2032 1\/1£
״* 7-2020 1 20
• 3שיטות צבע:
1אר 0 /7$אוטומטי 750א אוטומטי להקרנת
סרטי וידיאו מארה״ב בשילוב מערכת וידיאו
ביתית ¥א 50 דגם <51-77ע<וח.8613
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• כניסות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה של 8ואט המאפשר חיבור
רמקול חיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק רב-תבליתית, בעלת אפשרות
לקליטת 12 תחנות, צבע, בהירות, עוצמה, השתקת
קול, כיוון אוטומטי, הדלקה וכיבוי.
י 3שיטות צבע 75€ :א8/\ 175£03\ 1/
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• 3שיטות צבע:
1ר.ג 75€7?.4175£€.א
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
העולם הזה
2251
• ר מ קו ל
• יחידת בקרה מרחוק וב־תכליתית.
״ 20-2024 7
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• יחידת בקרה מרחוק
״* 7-1400 £- 14
• מכשיר נייד.
• לחצני מנע לבחירת תחנות.
•אנטנה 9£71;1
למבקשים את הטוב ביותר !
ו1ו!ובץ
מכחכים
05111:1
(המשך מעמוד )4
חדשה של פקידות הקשורה עם
הסוכנות, וכן נתקבץ עדר של
ביורוקרטים מקרן־היסוד. ואם כל
זה אינו מספיק, יש שמועות (כ נראה
ממקורות אמינים ביותר) שקהילות
מסויימות בגולה אף הן
מינו מפקחים המקבלים משכורות
דשנות בדולרים. למעשה, אם ה מידע
שבידי נכון, הרי אחדים מן
ה״קומיסרים״ הללו מקבלים תש לום
נוסף עבור נוכחותם בישיבה
אחת לחודש, שהוא יותר גבוה
מהכנסתה של מישפחה ממוצער
בישראל לחודש. יתר על כן, לכל
הפקידים הללו יש משרות קבועית
המשתלמות היטב.
...האם לא הגיעה השעה שמבקר־המדינה
ינעץ עין בוחנת בכל ה קבוצה
הזאת הנקראת .״פרוייקט
השיקום״ ,בכדי לקלף כמה שכבות
של ביורוקרטים ובכדי להניע את
סוכניות הממשלה המעורבות ב״
״פרוייקט״ לעבודה ישירה, תוך
כדי שיתופם של הרשויות העירו ניות
וגופים ציבוריים מקומיים —
וכן בכדי לקצץ בוועדות ובפקידות
של הסוכנות היהודית, קרן־היסוד
וכד?
...נמאס כבר לתושבי השכונות
והעיירות לראות כיצד כל הפרו ייקט
הזה שוקע ביוון מצולה של
סיכסוכים בין פקידים, ועדות ו סמכויות,
כשכל גורם מאלה מבז בז
סכומי־עתק של דולרים יקריב
ותוצאות ממשיות — איין.
אזרח, תל־אביב
מאוזן :
)1בעלת התיבה מלאת ה שרצים
; )5דג טרף ; )10 קני
השבלים לפני שהפכו לתבן ;
)11 כינוי לאחד ממזלות הכוכבים
; )13 כפל מספרים !
)14 אסוך; )15 כינוי לשובב
וקונדס גדול ; )16 כינוי גנאי
לנער של הגויים ; )18 איש בא
בימים ; )20 ראש המשפחה ;
)21 מוזאיקה ; )22 נקי ; )24
לכבוד תערוכת הכלבים —
שמה של הכלבה כוכבת הסרטים
! )25 פה פעור ; )26 כינוי
לאצבע האמצעית שביד —
האמה ; )28 עיר נפט לחוף
הים הכספי; )30 מרי, לעז;
)31 כתב התחייבות ; )32 מחת רת
בארץ שלחמה בבריטים ;
)34 דברים ודעות אסורים ; )35
עשביבר ; )38 שקו של הזורע
ובו הזרעים לזריעה ; )39 נב חר
להוותר אחרי המבול )41 :
נוזל ; )42 מכשול ; )43 תואר
כבוד המוענק ע״י המלכה ה בריטית
; )45 מועצה איזורית
בדרום; )47 חורבן והרס; )48
נימוק, הגיון; )50 שפת־הנהר;
)51 אות מוסיקלית; )52 תבואה
; )54 שיעור ; )57 זרם ;
)61 חצי מסנדלי העץ שהיו
נהוגים במקלחת הקיבוצית !
)62 שמו העתיק של מר־חשוון;
)64 שניים ; )65 בכי־מר ; )66
נשף גרנדיוזי ; )67 ניצוץ !
)69 אחת הצוללות שלנו; )70
מעדנות, נחת ; )72 עלילות
דברים! )74 קוץ ממאיר; )75
נותר לפליטה מן האש ! )77
מטבע עתיק מן ההגדה ; )78
גשם טורדני ובלתי פוסק ! )81
מבגדי הכהן הגדול; )83 בגבול
המערבי בארצנו ! )85 כזו
היא בריטניה )86 :נדבך ; )88
לא יותר; )89 מבוכה וטרוף!
)91 פר טיבטי ; )93 תנוקות !
)95 שהקן קולנוע בריטי (נשים
אוהבות) )96 :משורר ישראלי
(ש״מ); )98 גיבור ספדו
של שילר (ש״מ 100 אחד
מאשפתו של קופידון; !102
היכן ; )103 יחידת הספק חש מלית
; )101 בעל תפילה מוסלמי!
)105 השבחות.
מאונך :
) 1בן רמליהו; )2בן־אדם ;
)3חבר־נבחרים ; )4עני )6 :
מכשיר בספורט האתלטיקה ;
)7בריגדיר יהודי בצבא הבריטי
ומנהיג ציוני (ש״מ 8
עלוב; )9אטב; )12 תנועת
מחתרת צרפתית נגד הנאצים !
)15 קרן־אור ; )16 קרע, סדק;
)17 תשדורת מודיעינית (כתיב
חסר 19 עיר נמל עיראקית ;
)20 הטוב בקלפים ; )21 אל
מטמוני האדמה במיתולוגיה ;
)23 שנון; )24 קל-דעת; )26
כלי במשחק המלכים ; )27 מילת
הסכמה ; )29 שמיעה מרוכ
1להאדמה
עשרות שייחים ונכבדי שבטים
בדואים פונים אל סי״
עות הכנסת ואל דעת־הקהל.
אנו,
שייחים ונכבדי השבטים,
פונים אליכם בתיקווה גדולה וב מצפון
נקי, למען פתרון בעיותינו
זת ; )30 פרח האורכידיאה ;
)33 ברית, חוזה־התקשרות ;
)34 דברים שבכתב ; )36 איבר
בגוף — הקדמונים חשבוהו ל מרכז
המחשבה והמצפון; )37
שטוח ; )40 מוכר אדמות מק ראי;
)41 עיטור של פרחים!
)44 עמית ; )46 נפח נפשו ;
)47 טרף! )49 מכשיר התעמ לות;
)50 אחד מסימני הטעמים
בתנ״ך ; )53 שלו, בטוח;
)54 הצמחים המאחרים להב שיל;
)55 חצי מסנדלי העץ
שהיו נהוגים במקלחת הקיבוצית
(החצי השני ב־ 61 מאוזן);
)56 תוך ; )58 עבר ; )59 כלי
בגת למדרך הענבים ; )60 מוזיאון
האמנות בפאריס; )62
מילת שלילה ; )63 מידת נוז
לים
(כתיב חסר 66 ישוב
ערבי ליד ירושלים ; )68 פרופיל;
)71 עברו, נעלמו; )73
תנוך האוזן; )76 בן־המשפחה;
)77 נקודה בשמים — אנכית
לקודקוד; )79 קל להתפורר!
)80 מי שנכח בעת האירוע ;
)82 איבר הזנה ; )84 מזל —
כביטויו במקרא ; )85 חג נכרי;
)87 אציל מזרחי; )90 סופד
צרפתי בעל ״הסימפוניה הפסטורלית״
(ש״מ 92 ראשו
של הפרי במקומה של הנצה;
)94 זריז ; )96 עסקן, סוחר,
נדבן יהודי וציוני בריטי
(ש״מ 97 מקום הכרת )99 :
מילת תנאי; )101 שיירה על
פני המים ; )102 גם ; )103
אות היצחון.
ומימוש זכויותינו. והרי שתי בעיותינו
החשובות ביותר: בעיית ה אדמות
ונוכחותנו עליהן, ובעיית
הצאן שלנו, שהוא מקור ראשון
לפרנסתנו.
ידוע לכל כי הישארותנו מאז
הקמת המדינה היתה מותנית ב־הישארותנו
על אדמותינו, בכיבוד
זכויותינו ומנהגינו, ובכיבוד אורח
חיינו בבדואים אזרחי המדינה.
מגילת העצמאות קובעת שיש
לכבד זכויותינו, ועתה, לאחר
הצער והסבלנות ולמרות מיסגרת
השלום הכולל, רואים אנו כי
בעיית האדמות מסתובבת ואינה
נפתרת, בייחוד האדמות שכבר
רשמנו במישרד הסדר־הקרקעות
בבאר־שבע. לתומנו חשבנו, כי
לאחר הסידור הזה נגיע לפתרון
בעייתנו ולהכרה בזכויותינו על
אדמותינו, כדי שיוכל לבנות עתי דנו
ברוח הקידום והמודרניות, נז־
רע ונבנה עתידנו בהתאם לדרי שות
אורח־חיינו, למען נרגיש ב־שיוויון
זכויות מלא.
אנו, השבטים שלהם קשר אד מות,
לא זוכרים שאי פעם ובאיזשהו
יום מן הימים דרשנו הק מת
ותיכנון עיירות תחת הכותרת
״קידום הבדואים ואיחודם באד מותיהם״
.כל מי שערך התקשרויות
כאלה עם האחראים בממשלת
בגין הם אנשים מיוחסים, שאינם
מייצגים את הבדואים הלכה למע שה.
מייצגים המה את ענייניהם
הפרטיים, על חשבון בעיות הבדואים
וגרלם. הם הפכו את בעיותינו
האמיתיות להזיות. הבדואי
הגזעי אינו מעוניין בכך, בייחוד
בעלי האדמות שאינם יכולים לח יות
ולהתקיים ללא הפלחה והזרי עה.
אין לבלבל בין מי שדורש
תיכנון על מיגרש, לבין מי שטוען
לקידום על נכסו ואדמתו, אחרי
שנגיע להבנה עם הממשלה על
אדמות השבטים. כל אשר קרה
ועלול לקרות שוב עתה, הוא בשל
אותן סיבות: אנשים מחפשים הנ אה
על חשבון בעלי האדמות מבני
הבדואים. וכך חזרו האירועים לפי
העונות והשנים — מכירה והפק עה
של עדרי הצאן של הבדואים
על־ידי הסיירת הירוקה ואנשי
שמורות־הטבע, תחת הדגל של
חוק נזקי־העדרים לשנת .1951
כפי שכבר קרה כשסולקו בדואים
מאדמתם והרסו את בתיהם ואת
מאהליהם בצורה פושעת ביותר
ובדרכים פראיות...
אנו, הבדואים אזרחי המדינה,
חלק בלתי נפרד מאזרחיה, ואתם
יודעים זאת טוב מאחרים. אנו
קוראים לכם וקוראים לכל בעלי
המצפון, לדאוג בעין יפה ולפי הצ דק
לפתרון בעיותינו, ולהביא
אותנו עד הצדק.
בלב פתוח ובמצפון נקי אנו
קוראים לכם לעזור לנו, ובתיקווה
כי השם האדיר והרם ינחה את כם
להבין את רוחנו, נפשנו ומצ פוננו׳
לקביעת גורלנו באדמותייי
בבדואים, וקיבלו נא מיטב איחו־לינו.
השייח
פרג׳ סלימאן אד־חמאמדה,
ועוד 32 חתימות,
ת״ד ,535 באר־ שבע
גויר ;ופירה ! 31 * -
בעיקבות הכתבה ״פגישה
בסופיה״ (״העולם הזה״
.)2248
תמהני על בעל המאמר, הטוען:
״ידוע ברבים כי רק״ח — בעיק*.
בות ברית־המועצות — דוגלת ב המשך
קיומה של מדינת־ישראל
בגבולות ה־ 4ביוני 1967״ .ובכן,
אין זה נכון .״ידוע ברבים״ ,כי
ברית־המועצות לא מכירה בגבו לות
ה־ 4ביוני / 67 ההוכחה לכך:
(המשך בעמוד )8
העולם הזה
2251
שרתק
לגברים
כמ 1ך
נמקד
״מאז ששמתי
את״שרתון״על הכוונת
איני מחליף אותה
באף סיגריה אחרת.
אני אוהב את הטעם
המיוחד של ״שרתוך.
יש בה תערובת מעולה
של טבק וירג׳יניה
והיא נותנת לי
הנאה אמיתית.
עם ״שרתוך
קלעתי בול!״
פינקולזה אמיתית מרוכזת מרוכזת...
@ 01156ר 0( 1ח0113ז־!
רק להוסיף ה ם ולשתות.
סזפינקולדות משגעות
מכל בקבוק.
מכתבים
(המשך מעמוד )6
בכל הפירסומים הגיאוגרפיים (אט לסים
ומפות) דבקים הסובייטים ב גבולות
ה־ 29 בנובמבר ( 1947 גבו לות
החלוקה לפי החלטת האו״ם).
אינג׳ מ. פגח סי ק, קרית חיים
9הדברים נכונים. אך בהודעות
ללא ספור הכירה בוית־המועצות
בגבולות .1967
ביתא רי ה ב די די ה • שי ח
מי הוא הרב המופיע. בתצלום
בחברת אפריים
הולצברג ורותי לוי( ,״ה עולם
הזה״ )2248ז
הכיתוב שמתחת לתמונה מזהה
אותו כרב הכותל, מאיר יהודה
גץ. אך זהו זיהוי מוטעה. הרב
שבתמונה הוא רפאל לוין, בנו של
הצדיק הירושלמי ,״רב האסירים״,
הרב אריה לוין זצ״ל. הרב רפאל
הוא ממשיך דרכו של אביו ועומד
בראש ישיבת בית אריה, בדירתו
חפשו
את הבקבוק היונק !
אכן נפגשתי עם כתב העולם
הזה, אך מירב הזמן הוקדש לתוכ ניות
העתיד בים־המלח ילפוסנצ־יאל
התיירותי העצום הגלום בו.
לצערי הנושא לא בא ליד -ביטוי
ולו במילה אחת בכתבה הנ״ל. ל נושא
עצמו, ובהתייחס למלון גני
שולמית, הסברתי לכתב, כי המלון
לא עמד בשנים האחרונות בשורה
אחת יחד עם המלונות האחרים
בשיעורי התפוסה, מסיבות אשר
אני מייחסן לניהול ותיפעול לא־תקינים,
וזאת הרי עובדה. אך
ציינתי, כי בחודשים האחרונים
*זאת
חל שיפור־ ניכר במלון,
בתוצאה מהחלפת המנהל ימתן
גיבוי למנהל החדש על־ידי ההנ הלה,
ותוצאות השיפור ניכרות ל עין.
גם לזאת לא ניתן ביט־י
בכתבה.
הנני מצטער צער רב באם נגרם
למלון נזק כתוצאה מהכתבה הנ״ל.
עד כאן תוכן מיבתבו של ראש־המועצה
משה שמיר.
הדברים שנכתבו על מלון גני
שולמית גרמו נזק בל ישוער לתר־
חשוב שיהיה בבית
כרמי צבי-אחים סגל נט״נז. תל -אביב,רחיגדרה . 8טל 7־03-657706
קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
ס פירסוס אידיאל
איתן עמיחי
הדברת מזיקים
מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי טפרים ובגדים.
בשמירה על בריאותן ורכושך.
רמת־גן. רח׳ מודיעין .18ת.ד*- 2272
טל6 .־ 790114 5רש׳מס־וג עסק ׳ 481/75
ירו!/ולים , 664015-אילת 059-3012-
חתן הודצברג, כלה לוי ורב לוין
בנו של צדיק — צדיק
הישנה בשכונת משכנות בירוש לים.
ישראל
מידד, ירושלים
ו• החתן, הכלה והרב — ראה
תצלום.
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117
למד צילום
ת ״ רו ח ם־ המלס
בתגובה על דברים שצוטטו
בכתבה ״תיירות ושמה
״ספחת״ על מלון ״גגי שולמית״
(״העולם הזה״
.)2247
בכתבה צוטטו דברי ראש־המו־עצה
האיזורית תמר, מר משה
שמיר. ביקשתי את תגובת ראש־המועצה
לציטוטיו בכתבה ולהלן
תגובתו שבכתב:
מצד אנוכי על הכתבה בהעולם
הזה הן מבחינת תוכנה והן מבחי נת
רמתה, וכן על דברים שהוש מו
בפי ולא נאמרו מעולם, או ש הוצאו
מהקשרם. מכיר אתה אותי
כבר שלוש וחצי שנים והן תדע
קורסים לצילום שחור לבן וצבע
למתחילים ומתקדמים.
מעבדות לעבודה עצמית.
קמרה אוכסקורה
כתובתנו החדשה ביאליק 23
ת״א, טל 658677 .
ר שיון
1הי ג ה
2800 שקל
בי״ס לנהיגה
״גבע״
טל2 5 3 2 3 0 .
׳צלקוחותללא
בעיקבות מודעת־אבל שפורסמה
ב״הארץ״.
תנחומינו הכנים באבלד הכבד על מות אמך
שובתי ועובדי
בית משפט השלום _ אשקלון.
?,זי 42 5( 51
טעזחד 11/ג*םצודקת
סימן ל שי ד ת טיפולים י עיל ה יותר !
מיטות תינוק. שיחת וסיטות נוער א.מ.׳
להשיג בחנויות המובחרות.
הוצאת הכלים
מיתו, שהשתנתה מהקצה אל הק צה
־לאחר החלפת ההנהלה באנשים
בעלי־מיקצוע מעולים, שעושים
עבודתם נאמנה, על מנת לשרת את
אזרחי המדינה הזקוקים למרפא
באיזור ואת התיירים הבאים ומש אירים
משאבים כלכליים לקיום
אזרחי המדינה. הכתבה פגעה
קשות ברגשות העובדים, שפרנסם
מתיירות. המלון מתפקד לשביעות
רצונם המוחלטת של מישרדי ה־תמ״ת
והבריאות בבאר־שבע וכל
גורמי התיירות בארץ ובחוץ־
לארץ. חבל רק שהכתב לא מצא
לנכון לבקר במלון ולראותו במו
עיניו. אני מזמין את הכתב לבי-
קור־פתע, ללא ידיעה מוקדמת,
כדי שיתרשם לפני פירסום כלשהו.
י. לז ר ע, מנכ״ל,
מלון גני שולמית, ים־המלח
תן טרמפ לחייל
שזה לא סיגנון דיבורי ילא הת־ייחסתי
לנושא התיירותי בים־המ־לח.
בארזים נפלה שלהבת —
שובת ושופט חד הוא. האמנם ו
חנה מורג, תל־אביב
גחר את האופניים שלך כמו
שספורטאי אמיתי בוחר את שלו.
״הדבר הראשון שאני בו ד ק
הוא השילדה (מסגרת).
השילדה של אופני פיג׳ו עשויה
פלדה קונית. במילים פשוטות,
כל צינור בשילדה עבה יותר
בקצותיו והולך ונעשה דק
יותר לקר את המרכז. כך מושג
חוזק בנקודות החיבור יחד
עם קלו ת במשקל הכולל
(עובדה :״פיג׳ו״ נחשבות
לאופניים ה חז קו ת ביותר בעולם).
עמידות
״כל שילדה של אופני פיג׳ו
עוברת ציפוי מתכתי נגד
חלודה וליטוש בעבודת יד.
השילדה מוכנס ת לתנור שלוש
פעמים, בכל פעם עם שכבה
נוספת של צבע מטאלי. לבסוף
צובעים אותה בשכבה רביעית
של לכה שקופה. תהליך זה
מבטיח שאופני פיג׳ו ייראו
כחדשות זמן רב.
בטיחות
צמיגים
״בניגוד לאופניים אחרים בהם
מורכבים חל קי ם שונים
מ מקו מו ת שונים בעולם, רוב
החלקים באופני פיג׳ו הם
מתוצרת צרפת. כגון
שרשראות ״סדיס״ ,מערכות
ארכובה ״סטרונגלייט״ ,מושבי
״אידיאל״ אורטופדיים,
חישוקי ״סופר צ׳מפיוף׳
ו״ריגודה״.
אך יש יוצא מן הכלל חשוב
אחד: בנושא הבלמים
הרחיקה פיגיו לכת עד גרמניה
כדי להשיג א ת בלמי
חח 3ודוח 61 הידועים בעולם.
״הצמיג הוא אחד החלקי ם
המתבלים במהירות באופניים.
אופני פיג׳ו באים עם צמיגי
מישלן הידועים. אחרי מבחן
של 5,000ק״מ שנערך ע״י
מכון התקני ם הישראלי עדיין
נראו צמיגי מישלן כמו
חדשים. חוץ מזה, צמיגי
מישלן הם 6־655111־ 01ו1191־1
כלומר, אתה יכול לנפח בהם
הרבה יותר אויר להשגת יותר
מהירות.
חברת פיג׳ו בישראל דואגת
לאספקה שוטפת של מלאי
חלפים אורגינליים לאופני
פיג׳ו. ממש כמו למכוניות
חלפים
״עם התפשטות ״שיגעון
האופניים״ בישראל צצים כל
יום יבואנים חדשים
המביאים אופניים,
לא חשוב מהיכן.
מהירות ונוחות ברכיבה
״הרבה מוכרי אופניים ניסו
להרשים אותי עם מספר
שיניים גדול בגלגל השיניים
האחורי,אבל מה שקובע
באמת הוא היחס בין גלגלי
השיניים האחוריים לגלגלי
השיניים הקדמיים.
״פיג׳ו״ בונים אופני ספור ט
מאז 1885 והם הגיעו למערכת
יחסים אידיאלית בין גלגלי
השיניים להבקחת מ ק סי מו ם
מהירות במינ#זום מאמץ.
אלופים כמו ברנארד תוואנא,
אלוף הטור דה פראנס, וגי
סיביל, אלוף צרפת רוכבים על
אופני פיגיו.
בלמי חח 3רתחו 6ה ם
מאוזנים. הכיוונון הו א ידני.
ויש להם ידיות כפולות כדי
שאוכל לבלום גם כשאני רוכב זקוף.
באופני פיג׳ו יש עוד שני אמצעי
בטיחות שאינך רואה: הראשון
הוא ציר מרובע של גלגל
השיניים הקדמי, ולא ציר עגול
העלול להשתחק וליצור ״חופש״
בין הדוושות לבין גלגל השיניים,
האמצעי השני הוא המזלג הקדמי,
העשוי מפלדה רכה. במקרה
של התנגשות יספוג המזלג א ת
עוצמת החבטה והשילדה
תישאר בלתי פגועה.
מחליפי הילוכים
״מחליף ההילוכים הצרפתי
״סימפלקס״ הוא ללא
מתחרים. א ם היית קונה אותו
בנפרד, הוא היה עולה לך בערך
פי 2.5מ״שימאנו״ היפאני
ובצדק. אך על אופני פיג׳ו,
״סימפלקס״ הוא ציוד סטנדרטי.
ידיות ההעברה של
״סימפלקס״ מצויידות
בראציט למניעת ה ת חל קו ת
ולשליטה טובה יותר.
־0601
האופניים הצרפתיים המובילים
תל־אביב אורי לוי, יהודה המכבי 449282 ,67־ ; 03 חוקק נתן, מרכז האופניים, דרך ס״ת 335872 , 100־ ; 03 מנחם כהן, מרמורק 245417 ,21־ ; 03 סוכנויות קופמן גלידה מונטנה סוף
רה׳ דיזנגרף 455141 03 סוכנויות קופמן, החשמונאים 268155 ,105־ : 03 סבטוב יצחק, לוינסקי 824734 ,80־ .03 ירושלים ידידיה, אגרון 227696 ,22־ .02 חיפה דנטי, המגינים ,22
535849־ .04 רמת־גן המתנה, ז׳בוטינסקי 726666 ,62־ .03 כפר־פבא מרכז האופניים, ויצמן . 132 רחובות מנחם מרכוס, הרצל 54409 ,184־ .054 נהריה וולפוביץ׳ ,הרצל 920543 ,63־.04
ראשון־לציון אפנית, הרצל 953914 ,86־ .03 רע: נח בן דוד צבי, רמב״ם .10 כני ברק אופנים, ז׳בוטינסקי, פינת מודיעין. רמת־השרון כל־נוע, סוקולוב 485613 03 סופר
ספורט, סוקולוב .85 בת־ים אוחנה ניסים, רוטשילד 872928 ,29־ .03 פבידן ענתבי עזרא, מרכז מסחרי 752820 03 חוד חשריז אופני לי־נוי, השרון 34357 ,24־ .052 חוליו חונקו
עזרא, סוקולוב 845743 ,67־ .03 עפולה מרכז האופניים, מזרחי דה הוז 91088 ,21־ .065 טבריה אדלמן, רח׳ הגליל 21406־ .067 אילת מוסך ישראל, איזור התעשיה 3001־.059
*י ח די למות. הדודדרח —ן דף לו/־דר/ס?1דד ו8וור דוד דרווד חזוזזזוה זזוורה 6ו9)1ה־ד06
?>ילה 1י י?>*יד ד דיוי י ^ 8ד ס 03103־* 0 ^1
ד.דימ מל ^ירל־ ר ר לחהרי&י *.דד ז יל חסיי
הורוסהוס מרים
בנימיני
! מזר החודש
עקרב מזל עקרב — ממילות הטיס ושולטים
בו שני כוכבים בעלי עוצמה, פלוטו
ומרס.
מרס מסמל: מרץ וחיוניות, שאיפה
לכוח, גבריות, אגו חזק, תוקפנות, או-
מץ־לב, ויצרים חזקים.
פלוטו נקרא על שט אל השאול, ומסמל
את כל מה שמתחת לפני השטח.
שאיפה לבלתי-נודע, כוחות הרס והתחדשות,
תת־הכרה, הדחקה של יצרים,
אלימות כוח ועצמה. בטבע — תהומות,
רעידות״אדמה, מיכרות, אוצרות־טבע, עו-
לם־תחתון.
רק חלק מהדברים להם אחראים שני
כוכבים אלה נאמרו כאן — אן אלה
מספיקים כדי לתת מושג מהן התכונות
המתבקשות מהשפעותיהם, ולמה יש
לצפות כאשר רוצים להכיר את בן מזל
עקרב מקרוב.
מרס נותן לעקרבים את המרץ, פלוטו
את העומק• הם בעלי מרץ וסקרנות
בלתי־פוסקת לחשיפת עומקים — אם של
תת־ההכרה שלהם, או של האחרים.
פלוטו מסמל עומקים — אן גם תהומות,
חושך ומעשים שאין האדם מעז
לעשותם לאור היום.
בן עקרב נמצא במלחמת בחירה מתמדת
לטוב ולרע. מכיוון שהעקרב מזל
מופנם, רוב המלחמות מתרחשות עם
עצמו. מלחמה זו קשה במיוחד כיוון שהיצרים
חזקים ואינטנסיביים מאוד.
על העקרב להלחם עם תאוות וסכנות
המאיימות לשעבד אותו, שינאה קינאה,
נקמנות, פגיעות נוראה ושמירת טינה,
התמכרות לטין, חושניות נוראית ומשיכה
הפינוטית לתענוגות גסטרונומים וארוטיים.
מצד שני נתנו לו כלים שבעזרתם
יוכל להתגבר על תכונות אלה ולהפכן
לתכונות הנעלות שבאופיו.
למעשה, ניתן לחלק את בני עקרב לשלושה
סוגים :
הטיפוס השאפתן, נחוש בדעתו,
שתלטן, קיצוני וקנאי לחבריו ולמטרו־תיו.
הוא יוריד מן הדרך כל מי שיעמוד
בדרכו, ישלח את עוקצו בצורה
ישירה כירייה מן המותן. הכיוון בטיפוס
הזה יכול להיות חיובי או שלילי, הוא
יכול להיות תעשיין, אמן, יוצר, או ראש
כנופיית־שודדים. לעיתים קיים בו מסווה
חיצוני של שקט ושליטה עצמית, המסתיר
את הפעילות הוולקנית מבפנים, ואת ה
עובדה
שהוא קולט את זולתו עם כל
חולשותיו, מכיר כל נקודת־תורפה ויודע
לנצלה היטב למטרותיו.
)2הטיפוס החשדן, הפגיע והחלש,
משלב בתוכו את השאפתנות העקרבית,
אך אין בו כוח לממש את שאפתנותו.
הוא נפגע בקלות ושומר טינה ושינאה.
אין בו העזה, להתנקם בעולביו בגלוי,
ולכן עלול לתקוף בחשיכת הלילה, ומאחורי
הגב. להוציא לעג, שינאה וקינאה
וכך הורס את עצמו וגורם לאנשים
לנהוג בו בזהירות וחשדנות, אם לא ב-
שינאה גלוייה.
)3הנשר — ראשו מופנה למרום והוא
מתעניין במהות החיים הרוחניים. הוא
ניחן באומץ לב מוסרי, מוכן להקריב
את עצמו למען חברים, או למען מטרה
נעלה. זה יכול להיות החייל הקופץ בשעת
סכנה להציל את חברו הפצוע מתחת
למטחי האש. או מדען השוקד יומם ולילה
כדי להגיע לתגליתו. דוגמת מאדאם
קירי — בת עקרב. או רופא שישקוד
לגלות תרופה שתציל אנשים רבים מגורל
טראגי, דוגמת יונס סאלק. או שובת
שביתת רעב ליד הכותל, למען אסירי״
ציון בברית־המועצות.
הופעתם של בני מזל עקרב על פי רוב
מראה אנשים חזקים, בעלי עצמות לחיים
גבוהות, או לסת רבועה, עיניים עמוקות
ומבט חודר. אפם נוטה להיות מוזר,
או בלתי־סימטרי• הם מקרינים שקט
חיצוני שמחפה על תוקפנות. הגברים
לעיתיס-קרובות שעירים (בגלל השפעת
מרס) .הנשים בנות עקרב בדרן־כלל יפות
מראה ומאוד מושכות את בני המין השני.
בכל עקרב או עקרבה קיים משהו
מהפנט ומגנטי, רבים מהם בעלי הופעה
נאה ומקרינה חיוניות. יגאל תומרקין
(עקרב) מייצג הופעה עקרבית אופיינית.
כישרונותיהם של העקרבים רבים ומגוונים,
כאשר הם מתעניינים בשטח
כלשהו ילמדו אותו ביסודיות, יתייחסו
לכל פרט, ולא יתעצלו לרדת לעומק• הם
לא מסתפקים בחצאי אמיתות ועומדים
באומץ מול כל קושי. הם קיצוניים בל-
תי״מתפשרים, ואומרים את דעתם בגלוי
לב, גם אם יפגעו בזולתם. הם בעלי אישיות
חזקה, רצון חזק, אומץ, שליטה עצמית
ויכולת להתמודד עם קשיים.
כל עקרב ניחן בחוש מיוחד להכיר את
נפש האדם, השתייכותם למזלות המים
מקנה להם אינטואיציה חזקה, ומשיכה
הנסיבה גדיים
שינאה, קנאה נוקמנות
למיסטיקה. לעולם אינם ״מביטים בקנקן״
יש להם ״עיני רנטגן״ שרואות ״את
מה שיש בו״.
התנהגותם הקיצונית מפתיעה את
סביבתם לעיתים־קרובות, הם מסוגלים
להתהולל ולהשתולל עם חברה רועשת,
ולפתע לשנות מצב״רוח ולהגיב במילים
חריפות על הערה שחמש דקות לפני כן
היו מחייכים ומתייחסים אליה כאל בדי״
(המשך בעמוד )64
בתקופה זו אתם מרגישים קצת מוזר.
תחושות של כעס או התלהבות יתר
משתלטות עלייכם לסירוגין*
גם השימחה
וגם הרוגז יעצרו על-
ידי ההרגשה שאין מה
לעשות, והכל חייב
להימשך לעת עתה
כפי שהוא. אין לכם
כרגע שליטה על העניינים,
שבעצם חשובים
ו 2במרס -
20 בא.פר*ל
__ לכם מכל. אל תתפתו
לריב עם בן זוגכם או
עם השותף לעבודה על ענייני כספים, והחשיב
מכל אל תתפתו בסיכונים כספיים.
בתקופה זו חשים עומס עבודה והאחריות
המוטלת עליכם מכבידה מעט. כדאי להביט
על תוצאות עבודתכם,
ועל שביעות־הרצון של
האנשים המקיפים אתכם,
זה יעודד וימריץ
להמשיך במה שהתחלתם.
במקום העבודה יש
להזהר ממעמידי־פנים.
קיים קושי להבחין בתקופה
זו בין ידידים
ו 2ב אפריל ־
* 20 מאי
לאויבים, כיוון שהרבה
דברים נעשים במסתרים
ומאחרי הגב. לכן יש להזהר ממכרים
חדשים, כאמור, זה מתיחם לשטח העבודה.
בשטח העבודה אתם עושים חיל. המרץ
שבו נתקפתם לאחרונה מדהים את העובדים
האחרים, במשך
תקופה ארוכה
נשכח מכם ומהם שאתם
מסוגלים לקצב
מהיר ולהספק כל כך
טוב. ענייני רכוש שגרמו
לעגמת־נפש, יסתדרו
ודאגות מסוג זה
לא יטרידו אתכם ה שבוע.
מבחינה בריאו תית
יש להשמר ממא מץ
יתר. החברה שתקיף אתכם בתקופה
זו תאלץ אתכם לחשוב על נסיעה לחו״ל.
0*011)11
בתקופה זו כל ענייני הבית. והמישפחה
לא גורמים רוב נחת. מתח ועצבנות, ש בהם
שרויים שאר בני
המישפחה, גורמים לאי־שקט.
נוסף לכך כל
מיני אביזרים ביתיים
עלולים להתקלקל. כדאי
להשגיח ולמנוע תקלות,
שעלולות להכניס להוצאות
גדולות. אם עליו
2ביוני -
כם לחתום על חוזים
20 ביולי
חשובים, כדאי לדחות
את החתימה הסופית
לשלושה שבועות בערך, קיים סיכוי ש־מיספר
דברים חשובים יגרמו נזק בעתיד.
תקופה זו מלאה בהתרחשויות מלהיבות,
התקשרויות מהירות ופתאומיות יגרמו
להתלהבות ושימחה.
קרוב לוודאי שההרגשה
הטובה תעורר את
יצר ההרפתקנות החבוי
בתוככם. תוכניות
לבילוי בלתי״שיג-
רתי יעלו בראשכם, ומהמחשבה
אל המעשה,
הדרן אצל האריות
לא ארוכה תהיו
מוכנים לקחת על עצמכם
סיכונים וסכנות, לצאת לנסיעות
מוזרות ללא כל תיכנון שיעכב אתכם.
יש להודות שמבחינה כספית מצבכם משתפר,
כספים שלהם אתם מצפים עתידים
להגיע, ולהרגיע אתכם
מהדאגות הבלתי־פוס־קות.
תוכלו לפעול
רבות ברגע זה על־מנת
לקדם א ת׳ענייני החומר.
זו תקופה אנרגטית
שבה תעבדו קשה, אך
לפחות תהנו מעבודתכם
ומתוצאותיה. למרות כל
ההבטחות הטובות ש נאמרו
כאן, עליכס לה־זהר
מהחלטות נמהרות, או מהתלהבות מופרזת,
בעיקר כשמדובר בהתחלות חדשות.
שינויים גדולים ברגע זה לא יוסיפו לכם
דבר, רצוי להיות זהירים מאוד בתקופה
זו. יש חשש שמיכתבים
חשובים לא יגיעו לתעודתם,
וכמו כן יש
להזהר משיחות טלפון,
שמשמעותם שונה מזו
הנתפסת ברגע הרא שון.
העניינים הכספיים
יקבלו תזוזה ל2
(.בספטמבר 1 -כיוון חיובי, אך גם
22ב או ק ט 1ב ד 1 :בשטח זה יש לפקוח
עיניים ולמקד את
מלוא תשומת״הלב באנשים שמנסים להערים
עליכם. שבוע טוב לאהבה.
באופן כללי מצב־הרוח ישתפר וההרגשה
תהיה יותר טובה. תשתחררו מהכובד שאותו
חשתם לאחרונה.
מבחינה כספית היוזמה,
ההתלהבות והשכל הישר
יפרחו, ותהיה התקדמות
משמעותית, אך
עדיין התוצאות הטובות
תהיינה רק כתוצאה ממאמץ
ועבודה קשה.
ידידים, שעל פי רוב
נראים לכס חסרי דמיון
ו״מרובעים״ ,דווקא
להם יהיו רעיונות מבריקים בקשר אליכם,
יש להזהר מתככים במקום העבודה.
שבוע שבו חשים מצד אחד יוזמה, התלהבות
ומרץ, אך יש לחזהר ממעשים ומהחלטות נמהרים
חפוזות. מצד שני, מתגעגעים
למעט שקט
ושלווה, ונמשכים לפתח
את החוש האסט-
טי. בכל שטח אמנותי
שלו אתם מוכשרים,
תוכלו להגיע לתוצאות
משביעות רצון, ולהרג
2בנו במבר ־
•20בדצמבר
גשת סיפוק. הקשרים
הרגשיים קשורים לאנשים
שנמצאים בחוץ־לארץ, אך עומדים
להגיע ולחדש את הקשרים בקרוב.
חאז1״ם
קשת
ידידים יוכיחו את עצמם בתקופה זו ויתברר
שיש על מי לסמוך. כל יוזמה שתתעורר
בכם ברגע זה
טוב לשמור בסודיות
מוחלטת, גס אס ההתלהבות
תביא אתכם
לידי חוסר זהירות, זי־כרו
שפירסום עלול להזיק
ולעכב כל תוכנית.
קשרים חדשים
עשויים להיווצר בנסי.־
עות, יאו עם אנשים ש מחוץ־לארץ.
חוזרים
יתכן
אף קשר עם בני־זוג מבוג רי ם מכם,
שאיתם תוכלו לבנות קשר יותר רציני.
מקום ראשון בענייני
עבודה תופסים
חשיבות בתקופה זו, הזדמנויות לקידום *
מיקצועי וכספי פתו
חות
בפניכם, וכדאי ל-
לנצלן. אם אתם מצ
פים
למיכתב או שיחת
טלפון או אפילו הו
דעה
דרך מישהו, עדיף
שלא תסמכו על אמ צעי
תקשורת אלה ב*
רגע
זה• כדאי לברר
20 ביגו א ר
$ובפב רו א ר
אצל המקור עצמו,
מהן האפשרויות. קש
חיבה מעניינים ומפתיעים יווצרו
בתקופה זו, וקשרים ישנים יעמיקו .
נסיעות ¥לחוץ־לארץ בשוב
ידובר על
חברת בני־זוג או שותפים לעבודה. בענייני
כספים יש לש־קול
כל צעד בזהירות *
רבה, לא לבטוח באנ
שים
שזה מקרוב הכרתם.
בתקיפה. זו יש
לשמור במיוחד על ה
רכוש,
ולנעול היטב
את הדירות. בגלל אפשרות
של גניבות ופריצות
המסכנות את
דכושכם. החברה הנעימה
בשבוע זה היא דווקא בני מזל
בתולה, או כתחליף בנ מזל מאזניים.
זני
האם את יודעת
כי טמפון או־־בה פועל
בדיאודורנט טבעי?
מה טוב יותר
מטמפון המונע
ריחות בטבעיות
וללא עזרת דיאודורנט מלאכותי? טמפון
או־בה, הינו בעל
כושר הספיגה הטוב
בעולם, מתרחב
ואוטם לחלוטין ובכך
הוא מונע היוצרות
ריחות בלתי נעימים
ופועל בדיאודורנט
טבעי. לכן או־בה אינו זקוק לעזרת
דיאודורנטים למיניהם. או־בה אינו
זקוק למוליך ־ דחיפה קלה והוא
בפנים. כדאי שתזכרי שמוליך, ולו
גם העדין ביותר אינו טבעי ולכן
הוא עלול לפגוע. טמפון
או־בה אינו מורגש כלל,
קל לשאתו ולהסתירו.
טמפון או־בה ב־ 3גדלים:
מיני־ לבתולה ולנערה
המתבגרת, נורמל ־
למרבית הנשים,
אקסטרה ־ לנשים
עם דימום רב.
או־׳בה טבעי ובטוח.
נסי את או־בה
אין טוב ממנו
או־בה מח׳ ההסברה
ת.ד ,2115 .חיפה
אבקש לשלוח אלי את
חוברת ההדרכה +השי:
ב טמפונים בנרתיק
שם כתובת
משתמשת בטמפונים
ל א רץ;7זרזרץ 77 זרז דוזרץ חווירז
״כשרותי,
התחילה לצאת עם
החבר הראשון שלה
נדלק אצלי אור אדום״.
״אני יוד ע ש הי א כבר ב ת . 14אבלאתה
יודע איך זה, כשאתה אב א, קשהמאד
כ ש רו תי
ה מ צי או ת.
להש לי ם עם
ה ת חי ל ה ״ לצאת קבוע״ עם החברשלה
מ ה תנו ע ה, נאלצ תי ל ע מו ד בפני ה עו בדה שג םהבת שלי
ב עוד 4שני םבסך־ הכלת הי ה חיי ל ת. ואחר -כךתלך
ל אוני ב ר סי ט ה או ת טייל ב חו״ל. ח תונ ה. די ר ה. בל מ ה
ש הו רי םמאח לי ם לי ל די ם של ה ם. דבר אחד ברור:
אני חו ש ב שזה הז מו להת חי ל
י הי ה לה צו ר ך בכסף.
ל ח סו ך או תו. כדי ש ב בו א הז מן או כ ל לו מ ר לה :״ ק טנ ה
שלי, אין לך מ ה לד אוג. יש מ ס פי ק כסף״ ולכן אני ניגש
עוד היום לסניף שלי בבנק לאומי ופותח על שם רותי א ת
תכנית החסכון ״כה נעורים״.
החסכון בתכנית ״כח נעורים״
מקנה לחוסך חברות במועדון חצב
בנ ק לאומי
״בדו נעורים״
זה כמו להשקיע היום במחר של ילדן.
בנס לאומי הבנק שלי.
הבע״ה הגדולה
ביותו שר שגרו
שואל בארם,
הודה בלום, היתה
למנוע כיבודים
מ הש ג ד׳ ו בוושינגטון אנדים עבדו!
עם בואו של שד
ההוץ יצחק שמיו
לאוצות־הבוית
תאיעו ח סו חו ם
ף כזיברקים כין בניין המישלחת
י • הישראלית באו״ם, השוכן בשדרה
השלישית בניו־יורק, לבין מישרד־החוץ
בירושלים רדפו זה את זה. ימים אחדים
לפני יום־הכיפורים האחרון, עסקו רוב
פקידי מישרד־החוץ בירושלים בניסיון
לפתור את אחת הבעיות הסבוכות ביותר
שהוצגו לפניהם בשנים האחרונות: מי
יישב לימינו של שר־החוץ, יצחק שמיר,
בבית־הכנסת.
תקדימים מרגיזים -2־ :יד5,,
תקוע וחיים (״ויויאך) הרצוג, מהווים סיוט מתמיד לשגריר בהיו1ז,
שמיר עמד להגיע לניו־יורק כדי לנאום
לפני העצרת־הכללית. היה זה נאומו ה ראשון
באו״ם והוא היה, כך מעידים חברי
המישלחת, נרגש ביותר. אבל לא רק שמיר
היה נרגש. גם שגריר ישראל באו״ם,
יהודה בלום. לא רק עיתונאים ישראליים ופקידים המגיעים
לנידיורק עורכים את ההשוואה בין בלום לבין קודמיו, בצורה
שאינה מחמיאה לשגריר בלום, אלא גס עיתונאים אמריקאיים.
הפרופסור יהודה בלום ואישתו, מוריה,
התכוננו לביקור של שר־החוץ כאילו היה
זה אירוע ממדרגה ראשונה. כל פקידה
בנציגות קיבלה הוראות כיצד להתנהג
כלפי שמיר. אחת ההוראות היתה שלא
לבוא לעבודה בנעליים בעלות עקבים
גבוהים, כדי ששמיר, נמוך־הקומה, לא
ירגיש שלא בנוח. היתה זו הוראה מיותרת
לגמרי, מאחר ששמיר ידוע כמי שאינו
סובל משום תסביך בגלל קומתו הנמוכה.
מישרדי המישלחת, השוכנים יחד עם
מישרדי הקונסוליה הכללית בניו־יורק,
מורקו ועל הקירות נתלו עשרות תמונות
של ציירים ישראליים.
גם בביתו של בלום, שם עמדה להערך
קבלת־פנים לשמיר, הקפידה מוריד, שהכל
יהיה נוצץ, מצוחצח ומבריק. כלי האוכל
שבבית לא היו, לדעת יהודה בלום, די
טובים עבור שר־החוץ הישראלי, שבניגוד
למרבית אנ־שי הליכוד מקפיד על צניעות.
חברת הקייטרינג שהכינה את קבלת־הפנים
נצטוותה להביא גם כוסות מיוחדות.
אולם כל הבעיות האלה התגמדו מול
הבעייה החמורה ביותר שהעסיקה את
השגריר הישראלי, עוד לפני בואו של
שמיר לניו־יורק. הבעייה היתה יריבו של
בלום ושנוא נפשו, שגריר ישראל בארצות־הברית,
אפרים (״אפי״) עברון.
בלום ידע שעברון יגיע לניו־יורק מ מקום
מושבו בוושינגטון, כדי לקבל את
פניו של שמיר. הדבר נהוג בכל ארץ.
כאשר מגיע שר־חוץ או ראש־ממשלה
לארץ זרה, מקבל את פניו השגריר שלו.
הוא השלים עם העובדה שעברון יגזול
ממנו חלק מההצגה בנמל־התעופה קנדי,
אך השליח הדתי לאו״ם לא רצה לוותר
על כיבוד אחד: לשבת לימינו של שמיר
בעת התפילה בבית־הכנסת ביום־הכיפו־רים.
על־פי
התוכנית היה צריך עברון להי שאר
בניו־יורק כל זמן ששמיר יהיה שם.
גם ביום־הכיפורים. מאחר שעברון הוא
בעל דרגה בכירה יותר מזו של בלום,
למרות ששניהם נושאים בתואר שגריר,
הכינו ראשי בית־הכנסת את מפת הישיבה,
שהועברה לבלום, כך שעברון יישב מצידו
הימני של השר, שעמד להיות אורח-
האיש המוחרם
(המשך מעמוד )13
הכבוד בתפילת כל נדרי, ובלום יתפוס
את הצד השמאלי.
בלום סרב. המישענת היחידה שלו בניד־יורק,
ואולי הידידים היחידים שיש לו
בעיר הגדולה, הם מתפללי בתי־הכנסת,
שאליהם הוא מקפיד ללכת. הוא חשב שהמתפללים
יראו בסדר הישיבה הזה פגיעה
בכבודו. לכן שלח מיברק לירושלים וביקש
רשות לשנות את סדר הישיבה. בירושלים
לא הבינו על מה הוא מדבר, ושיגרו מיכ־תב
תשובה, שבו ביקשו ממנו הבהרות.
שוב נשלח מיברק, הפעם ארוך ומפורט,
אשר נענה על־ידי ראש הטקס במישרד־החוץ.
ראש הטכס הסביר לבלום שעל
עברון לשבת מימינו של שמיר, אבל
כתב שאם עברון יסכים, אפשר לשנות
זאת. בלום לא רצה לבקש זאת מעברון.
השניים אינם משוחחים זה עם זה. כש־עברון
שולח מיכתב או תזכיר לבלום
הוא כותב עליו :״לכבוד הוד־מעלתו ה שגריר,
הפרופסור יהודה בלום.״ בלום
עדיין לא תפס שעברון לועג לו. בלום
שיגר עוד מיברק למישרד־החוץ, שבו
ביקש רשות לשנות את סדר הישיבה ב־בית־הכנסת,
מבלי לבקש את רשותו של
עברון.
בינתיים נודע לעברון בוושינגטון על
חילופי המיברקים. הוא פרץ בצחוק, התקשר
לירושלים והסביר שמפאת עבודתו
בערב יום־הכיפורים ומיד אחרי החג, הוא
לא יוכל להיות ביום־הכיפורים בניו־יורק.
הוא ביקש להודיע זאת לבלום. במישרד־החוץ
צחקו ונהנו מחוכמתו של עברון.
בלום משוכנע עד היום ש״הפגישות״ של
עברון בוושינגטון היו בחזקת נם מ שמיים.
תגובה עיוורת
רשת
המיברקים בעניין המושב
יי בבית־הכנסת מאפיינים יותר מכל את
מהות עבודתו של השגריר הישראלי ב־גיו־יורק.
עוד לפני שיצא בלום, מי שהיה
פרופסור באוניברסיטה העברית בירוש לים,
עורר מינויו ביקורת רבה בארץ. ה עובדה
שמינויו היה פוליטי, ושבינו ובין
שירות־החוץ של ישראל לא היה מאום,
היתד, רק אחת מהמיגבלות שנראו במינוי.
שמועה, שבלום מכחישה בכל תוקף, וש־היתה
בה הרבה מן ההגזמה, טענה שהוא
כבד־פה, הנוטה להתבלבל בעת התרגשות
והופעה לפני ציבור. כמה מתלמידיו בעבר
אמנם היו מוכנים להעיד על-כך, אך
בלום עצמו מודה בכך ואומר שלנאומיו
יש חשיבות רק משום שהם נכנסים
לפרוטוקול.
פרשה אחרת שהעיבה על יציאתו את
הארץ היתד, פרשת הכלב. בלום, המתגורר
ברחוב מנדלי מוכר־ספרים בירושלים, רב
יעם בעל־כלב השכונה. בזמנו התפרסם
בעיתונים כאילו הוא שונא כלבים, ולכן
דרש מהשרותים הווטרינריים בירושלים,
לחסל אותו. בלום מכחיש את הסיפור
הזה מכל וכל וטוען שהוא דווקא אוהב
כלבים, וכל שרצה מכלבה של השכנה
הוא שיקבל חיסון ושיעבור בדיקה אחרי
שנשך את בנו והיה חשש לכלבת.
עד היום, כשמגיע עיתונאי ישראלי
לניו־יורק ורוצה לראיין אותו או להיפגש
איחו לשיחת רקע, בודק בלום בארכיון
קטעי העיתונות שלו, שבו הוא נוהג
לגזור ולשמור בקפידה רבה כל קטע
עיתון שבו מוזכר שמו, אם אותו עיתונאי
כתב בזמנו על פרשת הכלב. אם הוא
מגלה שהעיתונאי כתב׳על הפרשה, הוא
מסרב להיפגש איתו.
בלום הוא חסיד השיטה האומרת שיש
לנאום בכל מחיר ולנצל כל הזדמנות כדי
לנאום. בכל פעם שאחד הנציגים מזכיר
את ישראל, לחיוב או לשלילה, ובדרך־
כלל לשלילה, הוא נוהג לעלות על הדוכן,
כשהוא מנצל את זכות־התשובה שלו.
נאומי התגובה מעוררים פליאה אצל כל
שומעיהם. הם ארוכים, מנוסחים היטב
וקשה להניח שאפשר היה להכין אותם,
לכתבם ולהדפיסם תוך כדי הנאום שעליו
באד, התגובה. אנשי המישלחת יודעים את
הסוד. הוא מכין מראש נאומי תגובה.
הוא יודע מי ינאם באותה ישיבה ומכין
נאום תגובה לדברים שאותם עלול אותו
נציג לאמר נגד ישראל. לא תמיד הנאום
של הנציג הוא על־פי תחזיותיו ולכן נראה
נאום התשובה של השגריר הישראלי תלוש
מהמציאות, אבל כשבלום רואה את הנאום
במלואו בפרוטוקול של הישיבה, הוא מרו צה.
נאום של בלום נמשך שעה ארוכה
ומשתרע על כמה וכמה דפי פוליו מודפסים
בצפיפות. הוא מכין בקפדנות רבד, את
הנאומים שלו, מכנס את צוות העובדים
הבכירים של המישלחת כדי להשמיע לפניהם
את הנאום עוד לפני שהוא ננאם
׳וממתין לתגובות חברי המישלחת. לעיתים
הוא מכניס תיקונים בעיקבות תגובות אלה.
הוא מושפע בעיקר מסגנו, שמאי כהנא,
שאינו נחשב כאחד הכוחות המבריקים
במישרד־החוץ. כאשר מחליט הצוות שהנאום
הוא טוב, נקראות המזכירות להדפיס
אותו ולשלוח אותו לירושלים. בדרך כלל
מאשר הצוות את הנאום, כדי להימנע
מוויכוחים מעייפים.
השגריר הישראלי שולח כל נאום שלו
לאישור במישרד־החוץ בירושלים, דבר
שלא עשה אף אחד מקודמיו בתפקיד. חלק
מהנאומים נשלחים בטלקס, אחרים במב רקים
מוצפנים, הכל לפי תוכן הנאום.
בפעמים המעטות שבהן ויתר על זכות
הדיבור שלו זה היה מפני שהאישור איחר
להגיע.
בפעם היחידה שבה לא ביקש אישור
מירושלים אכן אירעה שערוריה דיפלו מטית.
בלום נאם בעת הדיון על הנושא
הפלסטיני, שנערך לפני כחודשיים וחצי.
הוא החליט לתקוף את בוטרוס בוטרוס־ע׳אלי,
שר־המדינד, לענייני חוץ של מצ רים,
שנאם אחריו.
איש לא הבין מדוע הוא תוקף את
ע׳אלי. לישראל לא היה כל עניין לתת
למיצרים תירוץ לתקוף אותה בחריפות
על הנושא הפלסטיני העדין.
ע׳אלי נדהם, אך אחר־כך ספק כפיו
בנחת. נאומו של בלום נתן לו לגיטימציה
מלאה לתקוף את ישראל בצורר, החריפה
ביותר מאז קמנדדייוויד, דווקא בעניין
הפלסטיני.
תלונה ללפיד
שגריר עכרון
ויתר על הכבוד
בנאומיו הרבים בעצרת אי-אפשר היום
להבחין בכך. הוא קורא מהכתב, בטון
דיבור יבש וכמעט מונוטוני, נאומיו שעל
הכנתם ואופן קריאתם הוא שוקד זמן
רב מראש. בעצרת אין הוא סובל ממורא
קהל. כשהוא עולה לדוכן, עוזבים רוב
הנציגים את אולם המליאה, והוא נואם,
כמו קודמיו, לפני נציגים מעטים ופקי דים,
שתפקידם מחייבם להשאר באולם.
ך ם •מיקודו של שמיר באו״ם הוכיח
י עד כמה אין בלום מכיר את האו״ם
ואינו יודע להבחין בין עיקר לטפל. כל
השגרירים ושרי־חוץ רבים נכחיו באולם־
המליאה כשנאם שר־החוץ האמריקאי, אד-
מונד מסקי, בשבוע הידוע כשבוע ה פלסטיני
באו״ם. שר־החוץ הישראלי והשג ריר
בלום נעדרו. את ישראל ייצג סגן
השגריר שמאי כהנא. באותה שעה היו
עסוקים שמיר ובלום במה שהוגדר על־ידי
בלום אחר־כך כ״שיחה מדינית בעלת
חשיבות ראשונה במעלה עם שר־החוץ
של איסלנד.״
שגריר בלום
בודד בקפיטריה
רוב העיתונאים הישראליים בניו־יורק
אינם אוהבים את ראש המישלחת. הוא
מרבה להתקשר לעורכי עיתונים בארץ ול התלונן
על הכתבים שלהם. כשריאיין אותו
שליח הטלוויזיה לניו־יורק, דן שילון, אמר
לבלום :״עיתונאים אמריקאים אומרים
שאתה האיש הלא־נכון במקום הנכון. אתה
חושב שהם צודקים?״ בלום חשב כמובן
שהעיתונות האמריקאית שוגה, אבל לא
יכול היה לנמק זאת. תחת זאת טילפן
למנכ״ל רשות־השידור, יוסף (״טומי״)
לפיד, ודרש ממנו להוציא את הקטע
הזה מהראיון עימו. לפיד נעתר כמובן
וצינזר את הראיון. מאז נמצא שילון
ב״עונש״ .הוא אמנם מוזמן לאירועים
הרשמיים, אך אינו נמנה עם החצר של
בלום, אינו מוזמן אליו הביתה, ואינו מוזמן
לשיחות רקע ולמיפגשים במישלחת.
אך גם עיתונאים אמריקאים אינם מס תדרים
עם בלום. בעוד קודמיו, חיים
(״ויויאך) הרצוג ויוסף תקוע היו חביבי
העיתונות האמריקאית, ד,מסקרת את ה־או״ם,
נפגש בלום עד היום רק עם כ־10
אחוז מהעיתונאים המסקרים את בניין
הזכוכית, וגם זאת רק אחרי מאמצים
אירגוניים כבירים של דוברו, איש הטל וויזיה
לשעבר, נחמן שי. אולם גם כישרונו
של שי לא הצליח למנוע את האיבה של
העיתונאים האמריקאים לבלום :״הוא
פשוט טמבל,״ טען אחד הכתבים הבכי רים
בבניין האו״ם, כתב הבי־בי־סי רי־צ׳ארד
הוסליט, בהשתמשו במילה העברית.
״הוא יבש, לא מעניין, ואי-אפשר לסמוך
על הדברים שלו. הוא חושב שהוא יודע
הכל וכולם טיפשים ממנו.״
השגריר הישראלי גם אינו מנצל את
הבמה האמיתית של האו״ם: מיזנון המיש-
לחות מקום זה מזכיר בתיפקודו את
מיזנון הכנסת בישראל, מרבית העבו דה
נעשית בו. השיחות, הקשרים האישיים,
ההסכמים, ובעיקר החלפת המידע, נעשים
על כוסות ויסקי או קפה במיסעדה זו.
הרצוג, ואחריו תקוע, היו מבלים שעות
רבות במיזנון, קושרים קשרים, גם
עם נציגי ארצות יריבות לישראל, מפזזים
משולחן לשולחן, כשהם עוסקים בעיקר
באיסוף מידע. את הרצוג ואת תקוע אי-
אפשר היה להפתיע בשעת העצרת או
באחת הוועדות. עוד קודם לכן הם היו
שומעים במיזנון מה עומד לקרות. את
יבלום, שכף רגלו לא דרכה עד היום
במיזנון המישלחות, כבר הפתיעו פעמים
רבות.
בלום מתגורר בדירה הדורה בניו-
יורק ומרבה לארח אנשים בדירתו.
האורחים הכימעט בלעדיים שלו הם יהו דים
דתיים, שאותם הוא מכיר מבית־הכנסת.
ילדיו לומדים באחד מבתי־הספר היקרים
ביותר בנידיורק, שהוא אולי המוסד החי נוכי
היהודי היקר ביותר בעולם, בית־ספר
ראמאז, מחיר שנת הלימוד בבית־ספר זה
הוא ,2500 דולאר, שהם יותר מ 150-אלף
לירות.
שלושת הסיוטים של בלום הם עברון,
הרצוג ותקוע. עברון ידוע בקהילה הדיפלומטית
האמריקאית כאחד הנציגים הזרים
המקובלים ביותר. השגריר בוואשינגטון
מצליח לפתוח דלתות בבית־הלבן, ב־מישרד־החוץ
ובפנטגון, שרק נציגים זרים
ספורים מצליחים לעשות כמוהו. הכישרון
האישי של עברון והחושים הדיפלומטיים
הערים שלו עומדים בסתירה מוחלטת לאלה
של בלום. מכיוון שבלום יודע זאת, בכל
פעם שעברון מגיע לניו־יורק, או בכל פעם
שמגיעים דיווחים או העתקי דיווחים על
הצלחותיו של עברון, הוא נכנס לדברי
יריביו, למרה שחורה.
לא הצביע
לליכוד
ך מי שבאמת רוצה להרגיז את
\ * השגריר צריך להזכיר באוזניו את שמו
של הרצוג או את שמו של תקוע. הרצוג
ותקוע, כל אחד בתקופתו, היו למרכזים
חברתיים באו״ם. הם לא היו חסרי ביטחון־
עצמי כבלום, ולא דרשו אישור מוקדם
מירושלים על כל צעד, פגישה או נאום
שלהם, ותרמו לדימוי הישראלי באו״ם
תרומה נכבדה.
הכל מודים היום שהאו״ם התרוקן במידה
רבה מתוכנו בשנים האחרונות. כיום
מקובל להתבונן על מוסד זה כעל קרש
קפיצה לעמוד הראשון של דיניו־יורק טייטס
או של מהדורות החדשות בתחנות הטל וויזיה.
פניהם של הרצוג ותקוע היו מוכ רים
לכל צופה־טלוויזיה אמריקאים ושמו תיהם
הופיעו מאות פעמים מעל גבי העיתונים.
בלום אינו זוכה כמעט בכלל
בסיקור עיתונאי.
אך למרות שבלום הוא אחד הכישלונות
הגדולים במערך־החוץ הישראלי, הוא רוצה
להמשיך ולשרת באו״ם גם אחרי עליית
המערך לשילטון. לשם כך הוא החל פוזל
לעבר המערך. חברי־כנסת ממיפלגה זו,
המזדמנים לניו־יורק, מתקבלים על־ידו ב־כבוד־מלכים.
בתחילת דרכו בנידיורק
הוא לא היה מוכן לקבל ישראלים שאינם
נמנים על מיפלגות הקואליציה. כשהעיר
לו לפני שבועות מיספר עיתונאי ישראלי,
בשיחה פרטית ביניהם, שהוא, אחרי הכל,
מינוי פוליטי, השיב בלום :״אני מינוי
פוליטי? מה פתאום? אפילו לא הצבעתי
עבור הליכוד.״
יוסי ינאי י
אברה
גהינצע
בוא
סדהיסו 1ד
סור
₪ןיל ) ניון, נומח
תל־ א ביב(ז מני):
רח׳ סו טין ,13ת״א
(כניס ה מבלוך).
רמת־השרון:
רח׳ סו קו לו ב , 84
טל׳ 475131־ ;03
ג מ די
אוקטוג ^ נתלי ^ ניב,
העורון, ב 9ת 1ו ־ ת 1ן 1ה :
ראשון לציון:
ר ח׳ הרצל ,62
ם תח־תלזוה:
ר ח׳ חיי ם עוז ר , 28
טל׳ 905593־ 03
ץ וברהם גמדי בונה דירות שץ ונשים ץ ווהבים
העולם הזה
2251
מכן נר״ שה יא נכס הנרכש מגיל צעיר.
׳פכי;* .ך רן -חייס, המאפשרת הגשמת מטרות
^ להתחיל מגיל צעיר ככל האפשר -כדי
׳ ס מימוש מטרות חשובות, בעתיד.
י ה לו מי ת
יתרון כחיילים
תוכנית חסכון לבני — 16 ועד
סיום שרות החובה בצה׳׳ל.
הצמדה מלאה לקרן ולריבית,
כבר אחרי שלוש שנים.
שי לכל פותח חשבון.
חברות ב״עד 18״ — חוג
הצעירים בבנק דיסקונט.
החמישית המובילה.
לבני מעי
״ גייו תוכניות של בנק דיס ק ונט• ליל?׳ >ר
ילהיילים. מובילות ומלוות כל אחד, מגיל צע ׳
ט ייר לחסכון לכל מטרה טובה וחשובי׳׳
״עד 18״ חוג
הצעירים בבנק
דיסקוגס. לבני 10־18
מסגרת פעילות לבני 10־ ,18 שיש
להם תוכנית חסרון או חשבון
״עו״ש צעיר״ בבנק דיסקונט.
טיולים.
הנחות במופעי תרבות, אמנות
ובידור.
ספרים ותקליטים בהנחה.
ועוד הפתעות ואירועים
המלווים על ידי צביקה פיק.
יתרון נעורים
תוכנית החסכון לצעירים.
הצמדה מלאה לקרן ולריבית.
תקופת חסכון גמישה ( 7-4שנים).
אפשרות לפדות את סכום החסכון
בשיעורין.
חברות ב״עד 18״ -חוג
הצעירים בבנק דיסקונט.
חשבון עו״ש צעיר
לבני 18-16
חשבון עובר ושב לבני , 18-16
שישרת אותם גם בתקופת שרות
החובה בצה״ל.
פנקסי שיקים — חינם.
ניהול חשבון — ללא תשלום.
שי לכל פותח חשבון: חגורה או
״יומן הגימנזיסט״ תשמ״א.
הנחות ב 1500-בתי עסק נבחרים
בישראל.
חברות ב״עד 18״ — חוג
הצעירים בבנק דיסקונט.
״פילון צ מו ד ״
תוכנית חסכון עדיפה לילדים ולנוער.
מבצעים, ספרים ומתנות
חינוכיות.
הצמדה למדד — לסכומים שמעל
20 שקל.
מנוי על עתון הילדים ״פילון״
בחצי המחיר.
טוב ל ע בו ד עם
העולם הזה 2251
בנק !סקונט
הזגד האנושי טל הגוטבע
העול ם השד שי: אקל 1111דהשק עו ת
שימעון טסלר, עורך מבט שני בטלוויזיה הישראלית,
זכאי למחמאות רבות על הסידרה הבריטית ״חצרו האחורית
של הדוד סאם״ ,אותה בחר לשדר בתוכניתו. עבור
הצופה הישראלי היה בדברים חידוש. מונחים, שהופיעו
עד כה כמעט בלעדית במדור זה, הפכו בשבועות האח רונים
נחלת הכלל.
בתוכנית שהוקרנה בשבוע שעבר על ג׳מאיקה, רואיין
איש סי־איי־אי, כשעל פניו הבעה מעורבת של עייפות,
מורת־רוח, עליונות ומבוכה, ששום במאי של סרט עלילה
לא היה מצליח להפיק, אפילו מכוכבו המחונן ביותר.
״אתה מדבר על דהיסטאביליזציה,״ אמר למראיין ,״איזו
מלה בלתי נעימה !״
קיבתו העדינה של איש הסי־איי־אי התקשתה לעכל
את המינוח, ששימש את אירגונו בשורה ארוכה של
מעשי רצח, חבלה, ועירעור מישטרים לא-רצויים בעולם
השלישי. מומחים מעריכים שארצות־הברית השקיעה
בעשור האחרון עשרות מיליארדי דולר, ב 35-ארצות,
כדי לשמור על מישטרים רצויים, לערער מישטרים רדי קליים
יותר, ולפגוע באופוזיציה השמאלית והדמוקראטית.
ב־ 150 בסיסים צבאיים ברחבי ארצות־הברית הוכשרו
200 אלף חיילים ו־ 50 אלף שוטרים מאמריקה״הלאטינית
כדי להנציח מישטרים קיימים, מונהגים על־ידי טיפוסים
כמו אנאסטסיו סומוסה ואוגוסטו פינושט, או כדי לחתור
נגד דימוקרט הומאניסטי מובהק, כמו הנשיא סאלבדור
איינדה שנרצח בספטמבר .1973 במקרים רבים מושקע
המאמץ האמריקאי לדה־סטאביליזציה (עירעור היציבות)
לא כדי להילחם באיום הסובייטי, אלא כדי ליצור לקהיליית
אנשי־העסקים בארצות־הברית אקלים נוח להשקעות.
נוקשות ;ופח ברזיד. ב־ 1964 דאגה ארצות-
הברית, בעזרת הצבא הברזילי, לסלק את המישטר ה
קאיים,״
והזמינה אנשי־עסקים ומשקיעים לנצל את
ההטבות. פועלי מטעים בפיליפינים מקבלים עתה 15 סנט
לשעה, השכר הממוצע במיפעלי תעשיה הוא כדולר וחצי
ליום. גם הלחץ וגם ההשקעות משתלמים היטב.
לייצא ככל מחיר! גם בקולומביה פעלו תהליכי
הדה־סטאביליזציה לריסון האופוזיציה ולכינון מישטרים
הנוחים לארצות־הברית. החברות העל־לאומיות הגדולות
לא הסתפקו בניצול כוח העבודה הזול, בשכר מינימום
של פחות משני דולר ליום. החברה. האמריקאית גודריץ׳
ועוד עשרות חברות אחרות נוהגות להעסיק אלפי אסירים
קולומביאניים תמורת פחות ממחצית שכר המינימום.
בחוברות הפירסומת שלהן הן קוראות לנוהג זה תוכנית
שיקום, ומתגאות בתרומתן לחברה בקולומביה.
יצויין ש 75-אחוז מאסירים אלה לא נשפטו מעולם.
וווי ס חסן
לא נוכל להשיג אותן מטרות באמצעות הגברת הביקוש
בשוק הפנימי שלנו?
״כי בברזיל רק חמישה אחוז יכולים לצרוך כאוות
נפשם. עוד 15 אחוז מסוגלים לקנות קצת יותר מהמינימום
בעזרת אשראי והלוואות 80 .אחוז צורכים כדי
קיומם הפיסי, ורבים מצויים בתנאי תת־תזונה.
״הכלכלה איננה מבוססת על העם אלא על צרכי
המיעוט הקטן, העשיר. מכאן הדגש העצום על יצוא.״
המחיר הוא ממשי. בצפון־מזרח ברזיל חיים 35 מיל יוני
בני־אדם. מחצית התינוקות הנולדים באיזור זה מתים
לפני הגיעם לגיל חמש. שליש הנפטרים מתים ממחלות
מדבקות, ובאיזור מתגלים 30 אלף חולי שחפת חדשים
כל שנה. התגובה הממשלתית היתה אופיינית. תקציב
מישרד־הבריאות ירד מ־ 4.5אחוז לפחות מאחוז אחד
תוך עשר שנים, ואילו תקציב הביטחון הפנימי עלה
כמעט פי ארבעה !
כך, בין השאר, הפכו 60 מדינות עניות בעולם לעניות
יותר. ברוב המדינות האלה עלתה רמת החיים של
השיכבה הביורוקרטית, צבאית ועיסקית, המשתפת פעולה
עם ההון הזר. את הסיכום הטוב ביותר מביא דווקא
ביזנס ווייק, במאמר המוקדש לאמריקה־הלטינית :״הנושא
המאחד את כל הממשלות הצבאיות באמריקה־הלטינית
הוא הדגש על פיתוח כלכלי־חברתי, ולא רק עיסוק בחוק
וסדר. כשהממשלות האלה ניצבות בפני סדר עדיפויות,
הן עשויות לראות בשיפורים חברתיים מטרה מישנית,
חשובה פחות, הכפופה לצמיחה הכלכלית וליציבות
החברתית. אלד, נכפים בסדרי־גודל משתנים של אמצעי
דיכוי...״
אל־סלבאד־ור:
בדרך כלל מדובר באסירים פוליטיים שנעצרו לתקופה
בלתי־מוגבלת באשמת חתרנות. השימוש באמצעי־דיכוי
זכה להסבר מעודכן דווקא בפירסום רשמי של מועצת
הבישופים הקתולים של ברזיל. המודל הברזילי לפיתוח,
מסבירים הבישופים, מעניק פריבילגיות למיעוט קטן של
אנשי־צבא ואנשי־עסקים, המשתפים פעולה עם ההון הזר.
מכאן נובע הקשר בין פיתוח לביטחון. אם יהיה חופש
דיבור תקום תסיסה וזעקה המונית. לכן מעדיפים הגנר לים
שתיקה טוטאלית.
השתיקה הזו נשברה לאחרונה, עקב לחצים ליברליים,
גם מצד חוגים מתקדמים בארצות־הברית, וההשפעה הרבה
של הכנסיד, הקתולית המתקדמת בברזיל. אבל הדפוסים
העיקריים של המישטר הפוליטי־כלכלי בארץ ענקית זו
נותרו בעינם. המדיניות הכלכלית נשענת על הון זר,
בעיקר אמריקאי, השולט ב־ 50 אחוז מהתעשיה בברזיל
וב־ 59 מתוך 100 החברות הגדולות. הממשלה מפגינה
שליטה מוניטארית נוקשה ומקצצת בשיטתיות בתקציבי
הרווחה, בארץ הסובלת מתמותת תינוקות, רעב ומגיפות
שהודברו כבר מזמן בארצות אחרות.
כמו בכל הארצות הניאו־קולוניאליסטיות עומדים
המישטר בברזיל, וגם המשקיעים האמריקאיים, בפני הדילמה
הקלאסית. העבודה הזולה טובה אמנם להורדת
הוצאות המיפעלים, אבל. מקטינה, את כוח הקניה של
הציבור. התשובה של הכלכלות הניאו־קולוניאליות נשמ עת
די מוכרת לאוזניים ישראליות: יש לייצא בכל מחיר!
צרכי המיעוט הקטן. מסבירים הבישופים מברזיל:
״אנו חייבים לייצא. מיפעלים רבים נוסדו למען היצוא
וזוכים לאשראי, הקלות במיסוי ויתרונות אחרים. מדוע?
כדי להרוויח כסף ולייצב את מאזן־התשלומים. אבל מדוע
מעשי הרצח נמשכים
ניו־יורק טיימס מדווח השבוע על 64 מעשי־רצח פוליטיים
תוך 24 שעות. העיתון מספר, ללא שמץ של
אירוניה, שאנטוניו מוראלס ארליך, חבר החונטה השלטת,
טען שהאלימות המשתוללת עתה באל־סלבאדור היא
מבישה. בין הנרצחים 13 אנשי מחתרת שמאליים וכן
מזכיר המפלגה הנוצרית־דמוקראטית.
מוראלס־ארליו ביטא את המבוכה הרבה של החונטה,
נוכח רציחתה של דוברת הוועדה המקומית לזכויות-
האדם, מאריה מגדאלנה הנריקס. בנוסח דרום־אמריקאי
טיפוסי, המוכר בעיקר מהמשטר בארגנטינה (הנתמך
לא רק על־ידי ההין הבינלאומי אלא גם על־ידי ברית־המועצות)
,נחטפה הנריקס לפני שנרצחה. החוטפים לא
היו אלא אנשי מישטרה במדים!
בושה? מוסר? הנריקם הפכה בשנה האחרונה
דמות מוכרת באמצעי־התיקשורת העולמיים. לפני שחוס לה׳
כותב ניו־יורק טיינזס, דיווחה מאריה מגדאלנה הנ־ריקס
על רציחתם של 7,000 אזרחים, ועל ״היעלמותם״
של עוד ,3,000 שנעצרו ללא מישפט.
כמו בגוואטמלה ובניקרגואה של סומוסה, מדווחת
העיתונות העולמית על שימוש נרחב בנשק ישראלי לביצוע
מעשי הרצח והדיכוי באל־סלבאדור. מעשים אלה
של ממשלות המערך והליכוד לא רק ממיטים חרפה על
ישראל, אלא הורסים את מעמדה באמריקה הלטינית.
על בושה ומוסר אין מה לדבר, אחרי שמנחם בגין
הורה לתמוך בנאצי פול פוט כבנציג העם הקמבודי בעצרת
האו״ם.
פרשן שימעון טפל ר
בחצר האחורית
דמוקרטי בברזיל ולהחליפו במישטרי־גנרלים, שאומנו
בדרך כלל בבסיסים אמריקאיים. שנים רבות מאוחר יותר
הגדיר אדווארד ג׳סר, יו״ר יוניפייד ג׳רסי בנק, את עמדת
ההון הפיננסי בנאום לאיגוד הבנקים האמריקאי :״לשם
קידום השקעות בקנדדמידה גדול יש הכרח לקבל החלטות
נוקשות נוסח ברזיל. הקשיים בהשגת הסכמים עם העוב דים
תחת מישטר דמוקרטי מכבידים על המשקיעים.״
ג׳סר עצמו מודע לעובדה שבעידן התעוררות התודעה
הלאומית בעולם השלישי קשה להבטיח הקלות במיסוי
ותנאים מועדפים להון אמריקאי ללא דיכוי וללא שיחוד
שכבה דקה, אך חזקה, מקרב האוכלוסיה המקומית. לכן
הדיכוי והטירור כלפי האוכלוסיה בארצות כמו ארגנטינה,
צ׳ילה, ברזיל או תורכיה אינם מקריים.
הלחץ של לובי המשקיעים והסי־איי־אי מביא גם לשינוי הליכים דמוקרטיים שאינם נוחים לאנשי העסקים.
לפני שנים אחדות, למשל, פסק בית־הדין העליון
בפיליפינים שזרים אינם רשאים, לפי החוק, להחזיק בבע לות
על אדמות בארץ זו. הלחץ המשולב — הצבאי,
הכלכלי והמודיעיני — על המימשל הפיליפיני הניב תוצ אות
כמעט מיידיות. הנשיא מרקוס הודיע לנציגי החברות
העל־לאומיות כי יבוא לקראתם .״נעביר את כל החוקים
שאתם מבקשים — רק תארו לי מה אתם רוצים.״
מרקוס הצליח, תוך כמה שבועות, לשנות גם את החוק
וגם את החלטת בית־המישפט, וזכה בתגמול מיידי. כתבת־שער
בביטאון אנשי־העסקים, ביזנס ווייק, הוכתרה
במלים :״הפיליפינים — ממשלה הרוצה בעסקים אמרי המביכה הצהרון
״מעריב״ לא הגיב, כמובן, ישירות על
ההתקפות במדור זה בעניין המידע המוטעה והפרשנות
המגוחכת שלו למילחמת עיראק-איראן. השבוע
הבינו העורכים שעמדתם בעניין הופכת אותם נושא
לבדיחות, אפילו בקרב ציבור שמרני ומנותק ממידע,
כמו הציבור הישראלי. השבוע פירשם הצהרון מאמר
ראשי בשם ״מילחמה עם הפתעות״ ,שבו נאמר,
בין השאר :״מילחמת המיפרץ ...מביכה עתה את
הפרשנים המדיניים, הנאלצים לעשות רוויזיה מהירה
בהערכתם כי ברית״המועצות ניצבת לצידה של
עיראק.״
שליט איראן האיית־־אללה חדמייני
לא קורא מעריב
חיים ברעם
)011110 11*11111
ג׳״ן בא״ון: דקמף דיוור לכבוד זמזא
א־נרירה גוף: תנסיס של ניוסוגת
מתמונה זו, אילו היו לה צלילים, אפשר היה לשמוע את צהלות התפעלותה הקולנית של ראש עיריית
שיקאגו, ג׳יין באיירן. היא לא יכולה היתה לעצור את התלהבותה למראה שרשרת של זיקוקין דינור
שהועלתה בנשף קבלת־פנים, המפואר ביותר שנערך בשיקאגו אי־פעם, במיסגרת מסע בחירות של
נשיא. בקבלת הפנים נכחו 20 אלף איש ואף על פי כן לא נראה הנשיא קארטר נלהב כמו המארחת שלו.
ראש ממשלת הודו, אינדירה גנדי, נראית בתמונה זו כשהיא
עוסקת במדיטאציה בעת תפילה המונית שנערכה ביום הולדתו של
מאהטמה גנדי. התפילה התקיימה במיקדש שלחוף הנהר יאמונה,
שם נשרפה גופתו של המנהיג בשנת . 1948 מנהיגי האופוזיציה בהודו
האשימו את ראש הממשלה בניצול שמו של גנדי לצרכי פירסומת
אישית, למרות שמעולם לא היתה קרובת מישפחה שלו.
ריק האזנו: יד הזהב
ראש ממשלת ויקטוריה, המדינה שבאוסטרליה, דיק האמר, מציג
בגאווה גוש זה בשמישקלו 30 קילוגרם, שזכה לכינוי ״יד הגורל״,
בשל צורתו יוצאת־הדופן המזכירה יד של אדם. הגוש, ששוויו יותר
ממיליון ורבע לירות אוסטרליות, התגלה על־ידי כורה אלמוני.
זהו הגוש הגדול ביותר שנתגלה במקום במשך יותר מחמישים שנה.
האמר טען כי הגוש הובא ללישכתו בצורה מיסתורית, בתיק מרופט.
מן זרסח מוט.. :אשזו אוהבים אותו וגולות!״
אלה הם חבר הקונגרס, הרפובליקאי ג׳ון ג׳נרט, ורעייתו ריטה כמה דקות לאחר שבית־דין של
מושבעים בוושינגטון פסק כי ג׳נרט אשם בקשירת קשר ובקבלת שוחד בפרשת אבסקאם. ג׳נטר ()44
ושותפו לאשמה, איש־העסקים ג׳ון סטאו 50 קשרו קשר לקבלת שוחד משייחים ערביים תמורת הבטחתו
של ג׳נרט להמציא להם אשרות הגירה לארצות־הברית. כששמע ג׳נרט את החלטת חבר המושבעים,
אמר בקול חנוק מדמעות :״אני המום. אני אוהב את מולדתי. לא עשיתי דבר החורג מן השיטה. אינני
מבין מה הולך כאן.״ מישפטם של ג׳נרט וסטאו הוא רק אחד מתוך שורה ארוכה של מישפטים דומים.
העולם הזה
2251
מאדגוט טרודו :
הקאו״וה נגמרה
לבני שחתחידה
אין זה צילום שהושחת. זוהי
בסך־הכל אשתו לשעבר של
ראש ממשלת קנדה — מארגרט
טרודו — שפניה מכוסים בעוגת
קצפת שזה עתה נזרקה
עליה. בדמות זו של תחבולת
סלפסטיק בסיגנון התחלת המאה,
בחרה מארגרט לסיים את
הקאריירה הקצרה שלה על
הבד. מאגרט הופיעה בסרט ש שמו
קומדיה של העיר הגדולה.
בכך הפרה מאגרט את שביתת
השחקנים (הגדולה ביותר ש־היתה
אי פעם בתולדות הילווד,
שכללה 80 אלף שחקנים שוב תים)
ונעזרה בשם טרודו כדי
לזכות בתפקיד. עובדה זו גר מה
סקאנדל זעיר. נוספה לכך
העובדה, שהשאירה את שלד
שת פעוטיה — ז׳וסטין, סא-
שה ומישל — בזרועות אביהם
ושגרמה לעצמה מוסר כליות.
״אינני חושבת שילדי צריכים
לשלם עבור הקאריירה של
אמם,״ הצהירה .״הם זקוקים
לי, בראש וראשונה כאמא.״
ובכן, אחרי ניסיון להיות עי תונאית,
צלמת וסתם מזדנבת
של להקות רוק, החליטה מאד-
גרט לפרוש מן הקולנוע. ומה
עתה?
מ סואזולסה: איו להיות בוסר בלי לרכב
ג׳ון טראוולטה בא לבריטניה כדי לערוך מסע של קידום־מכירות לסרטו החדש הבוקר העירוני. לשם
כך נאות להחליף את מכונית הספורט האהובה עליו (דיימלר) בסוס־מירוץ גזעי. אבל סוכנו האישי, שלעולם
אינו נעדר ממקום ההתרחשות, אסר על הכוכב לטפס עליו, פן יאונה לו רע. ואז נמצא הפתרון, על־ידי
בעלת הסוס היפה, ג׳יל האנט. היא רכבה עליו והבוקר העירוני הצטלם לידו בחיוך כוכבי למהדרין.
העולם הזה
2251
ארבדט ממונאקו: דאגת המדינה
כל נסיונותיה הנואשים של הנסיכה גדיים, לאלף את
בסיגגון מלכותי, נושאים פרי ביאושים. זה עתה בלעה את
גירושיהם של קארולין ופילים, והנה הבן היחיד במישפחה,
אלברט, מתעלס בציבור עם נערה אלמונית במיני-קיני.
העיתונות שבריווירה הצרפתית אהבו זאת מאוד.
ילדיה עלבון הנסיך צלמי
אג שים בשלס
חוריו איגלסיאס: הסוד הש1מר ביותר
הסוד השמור ביותר של הזמר חוליו איגלסיאס, שלא נכלל במיסגרת סיור הופעותיו, הם שלושן,
ילדיו (ששניים מהם נראים בתמונה זו כשהם סועדינז עימו לפי מיטב כללי הטכס) .הבכירה, איזאבלה
בת השבע, יושבת לימינו. משמאלו ג׳וליו״הבן, בן החמש, והקטן שביניהם הוא אנריקו. אמם, איזאבל,
חיה עימם במדריד, וחוליו אינו מחמיץ שום הזדמנות כדי לבקרם .״היא התגרשה ממני, אשה נפלאה
זו, משום שלא הסכימה לחיות רק עם תמונתי,״ התוודה.
ואסל וו7ש :
נא ל הני ד
מניסה ווא1נאי1ו
רול בועה: שנן 007 מורשה
:־הרוג למען עיניה ברבו
לשורה הארוכה של יפהפיות הג׳יימס בונד, בין אם אהובות
בין אם אוייבות, נוספה תרומה פריסאית חדשה: קארול בוקה
ת ה־ ,23 שתופיע בהרפתקה החדשה שנתפרה על־ידי המסיק אלברט
רוקולי — למען עיניך בלבד. עיניה של קארול ירוקות ושערה
זחור כעורב. בנוסף הספיקה הנערה, שהתחנכה במינזר, לסיים את
:סורבון ואת ביודהספר הדרמאתי שליד הקונסרבטוריון בפאריס.
זוהי תמונה מתוך מראקל
באהבה, שבה נראית כוכבת
הקולנוע ראקל וולש יושבת
ליד תא טלפון ציבורי ברחובה
של ניו־יורק, כשלידה אחד ה־אמנים
הוותיקים והמדהימים
בארצות־הברית, מיקי רוני. אין
זו הפעם הראשונה שראקל מופיעה
על המסך הקטן, אך זו
ההפקה הראשונה שלה כבעלת
חברת־סרטים משלה. ובכו, ה שחקנית
היפה פתחה לא רק
בתקופה חדשה בחייה הפר טיים׳
כשנישאה, לפני זמן קצר,
לסופר אנדרה ווינפלד, כי אם
גם בקאריירה חדשה: היא נשיאת
חברת הפקה משלה ראקל
וולש פרודאקשנס, בשותפות
עם בעלה, המשתתף באופן
פעיל בכתיבת סרטיה. הראשון
ביניהם, מראקל באהבה, הוא
מחזמר סאנטסטי שבו משחקת
ראקל כוכבת קולנוע נוצצת.
יחד עם זאת ממהרת הנשיאה
החדשה לבשר שאין בדעתה
להפסיק לשחק בקולנוע. תפקידה
הבא יהיה בסרט של
חברת אס־ג׳י־אם, כאשתו של
השחקן ניק נולט. הסרט נדחה,
כסרטים רבים אחרים, בגלל
שביתת השחקנים בהוליווד, ש נסתיימה
זה מכבר. כשנשאלה
האם תדמית של פצצת־מין אי נה
מפריעה לה למימוש עמ דתה
החדשה, ענתה :״אינני
מתכוננת להיפרד מתדמית זו,
אבל יש בדעתי לגוון אותה ב תפקידים
בעלי מישקל.״ כ בעלת
חברה משלה תוכל לי
הכתיב לעצמה תנאים חדשים.
העולם הזה
2251
עוד לא נשמע דבר כזה
ל״סניו״ יש בשבילך הצעה שאין ל סר ב לה: מערכת
סטריאופונית ב על ת צליל א מין וטהור שצריך לשמוע
כדי ל ה אמין — ובמחיר מבצע חד פעמי. נצל הזדמנות
בלתי התרת זו ו ת הי ה לך מערכת ס ט רי או יוק ר תי ת
המורכבת מפריטים מעולים:
רסיבר סטריאו 2016
^ ¥0א*3
שילוב מ שוכלל של אמפליפייר וטיונר. האמפליפייר
מ פי ק צלילי ם מעל ו מ עבר להספק הר שום שלו:
.40—20,000
,2x161/1/3115 8.191.5.ב ת חו ם תדרים
יש בו מי ת קן למניעת עיוותים בתדירות גבוהה,
המבטיח צליל ״נקי נקי״ .
אפשרות לשלוט בנפרד ב־ 16נ61־ו.8353/1
הוא מצויד בכפתור 100)10653 וניתן ל חבר אליו
4ר מקולי ם וזוג אוזניות.
הטיונר מצויד במת קן 811/1 19101109
והוא מצטיין ב קלי ט ה אופ טי מלי ת
ונקיה מהפרעות. יש בו הפרדה
סטריאופונית מו של מ ת ( 40 )18ב־)182
ורגישות 6191 מצויינת — .1.2 1911/
פטיפון 20 קד ¥0א*5
״סלד
1במחיר מפתיע
מונע ברצועה עם בקרתמ הירות
אלקטרונית. הפטיפון חצי אוטומטי:
הזרוע מוחזרת ל מ קו מהכ שהיא
ביגי ע ה לסו ף ה תקלי ט. הזרוע
מאוזנת היטב, בעלת תדר ת הודה נמוך.
הפטיפון פועל ביציבות וב שקט מרשים.
נתוניו המקצועיים:
< + 8101167 עעס\/\/
/ . 3 / 8 83110 60 )18ס
0.1 0
מערכת סטריאו
רמקולים —203 0ק _£ 55 וח££ק
ר מ קולי ם ב איכו ת מ עולה המיוצרים בדנ מר ק
ומצטיינים בצליל א מין המת אי ם במיוחד ל מערכת
ס טרי או מ שוכלל ת כל־כך. ת חו ם התדירות שלהם
,38—20,000וההספק המירבי .451/1/3113 8.11/1.5.
בכל ר מ קו ל 3יחידות:
ז6616״\ 6 1ווז 0ס ;3096־; 11/11)11־. 1/1/00161
בוא עוד היו םלאחדמ סוכני ״סניו״ ,השווה א ת צלילי
מערכת זו ל מערכו תאח רו תבמ חיר דו מ ה — ותן
לאוזניך ל ה חלי ט. דבר כזה ל א שומעים בכל יום.
רהיט דנזערכוו
דזינס!
ע ך 00.ף שקלבמזומן
6תש לונץ י ^3£ל שקל במזומן ׳ +
ולקבל חינם סשל גשקלכ ״ א )
מתנת חברת ל מערכת כולה -
־ 5 , 3 9 0 .ב^מז
(או־ 2,695.שקלבמזומ! 6 +תשלומים של־ 630.שקל כ״א)
היבואנים: ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינל או מי ת בע״נו ת.ד ,2579 .ירושלים טל)02(245283 .
תל— אביב: רח׳ הח שמונאים ,91 טל • )03(269858—210068 .חיפ ה: ש ד ההסתדרות, מפרץ ח. טל • )04(740495—725681 .ירושלים: חז׳ לונ׳ץ ,10 טל.)02(224829 .
תל־אבים :״אורית״ ,אחד העם ; 19״אליאס״ ,ד,עליה ; 20״אלדאי״ ,ד,עליה ; 23״בליצר״ ,דיזגגוף ,92ע״י הסכר ; ״כל־בו שלום״ ,אהד העם ; 9״סלון להיט״, ,אבן גבירול ; 20
״פוטו פספורט״ ,בן־יהודד ; 8 ,״רדיו קסטל״ ,אבן גבירול• ; 177״רפידור בע״מ״ ,ככר מלסי ישראל ; 17״שווק קוגן״ ,דיזנגוף סנטר. חיפה :״אדיב״ ,ככר מאירהוף ; ״בית הסטריאו״,
״לני חנוך״,
הנביאים ; 10״כל אור חיפה״ ,הרצל ; 1״כל אלקטריק״ ,הנביאים ; 13״סטריאו שירי״ ,הרצל ; 59״סלון הבנקים״ ,הבנקים .1ירושלים :״גד אלקטרוניקה״ ,פינס ; 11
יפו ,97 מרכז כלל ; ״מ. אלקטרוניק״ ,בן סירא ; 24״צבי שור״ ,הלל ,22 פסג׳ המגדל ; ״רדקס״ ,בן הלל ; 10״דדיו קול״ ,לונץ ; 5״שריג״ ,אגריפם .72 אילת :״עמטל אלקטרוניקה״,
מרכז עברונה. אשקלון :״מרכז הסטריאו״ ,יריחו .8באר־שבע :״איתני״ ,הרצל .98 בית־שמש :״אלקטרון״ ,מרכז מסחרי. בני־נרק :״אלקטרו טוב״ ,עקיבא .88 גבעתיים :״צלילי
״אמפיסל״ ,סוקולוב .16 חדרה :״פ. ר .אלקטרוניקה״ ,הנשיא ; 21״מחסן מכירות — לסטר״ ,הרברט סמואל
המוסיקה, כצנלסון .117 דימונה :״פילים יצחק״ ,התאנה .443 הרצליה:
/72ב. חולון :״פופ טוס״ ,סוקולוב .77 טבריה :״סטריאו שימי״ ,הגליל .45 ירוחם :״רוני סוריה״ ,מרכז מסחרי. לוד :״סלון פאוזי״ ,הרצל .68 נתניה :״הל־אור״ ,שמואל הנציב ; 15
״מרכז הסטריאו״ ,שד־ בנימין .12 ענו :״אור קול״ ,בן עמי. פתה־תקוה ; ״לירון״ ,ההגנה ; 11״רדיו חנוך״ ,מוהליבר ; 4״טכנוער־אלסול״ ,מוהליבר .12 קיראון :״צליל וזמר״,
מרכז מסחרי. קרית־טלאפי :״לוגסי דני״ ,מרכז הוד. קדית־אתא :״חצרוני אלקטרוניקה״ ,מפרץ חיפה. קרית־ים :״נפתלברג״ ,שד׳ ירושלים .3קרית־ביאליק :״אשרי את פלדמן״ ,סבניה.
קדית־מוצקין :״טרקלין הקריה״ ,השופטים .6ראשון־לציון :״סלון בן זקרי״ ,ביאליק ; 10״עשה זאת בעצמך״ ,תרמ״ב .20 רחובות :״חזי אלקטרוניקה״ ,בית הפועלים .4רמלה :
״אסתר אוניברסל״ ,ביאליק .2רמת־נן :״א. א .אלקטרוניקה״ ,הרואה פינת תיבת־ציון ; ״סטריאו רובי״ ,מודיעין .29
* המחירב תו ק ף עד .31.10.1980
01א ד1ד\\
האיש החושב...
אינו חוזר על אותה שגיאה פעמיים.
־׳י -י קנית בזמנו
טלויזיה שחור/לבן
עם הזמן למדת בוודאי
כי יש הבדל עצום
בין מכשיר למכשיר
באיכות התמונה והצליל -
ובתכיפות התיקונים.
אתה עומד לרכוש
טלויזיה צבעונית.
זהו המכשיר המורכב
והמתוחכם ביותר
שברא האדם לשימוש ביתי.
כדאי לך לשלם
עכשיו מעט יותר בעד
111 שאוב לורנץ
הטלויזיה הטובה בעולם
ולא להמנות על אלה
החוזרים
על אותה שגיאה פעמיים!
111 טאוב-לורנץ
היבואן הבלעדי
רחוב פרץ , 4תל־אביב, טלפון.624193 621984 :
הטלויזיה הטובה בעולם.
להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות
חעולס הזה 2251
!עס* שמד היא הגאולה כהן שיל השידה
העברית. ובנימין זיו ל גילה את ס 1ד הממשלה
8לפני שהודיע ח״כ
יצחק רבי] על התמודדותו
עם ח״כ שימעון פרס על
ראשות מיפלגת־העבודה, הודיע
פרם שאם רביו יתמודד, הוא
עשוי לפרוש מן המישחק. אחרי
ששמע זאת ח״כ אליה*
שפייזר מלישכת־המם, ממקורבי
פרס, בא אליו ואמר :״זו
היתה שטות להכריז על כך.״
פרס :״זה היה תרגיל בן־
גוריוני מובהק.״ שפייזר :״בן-
גוריון היה יכול להרשות זאת
לעצמו, ואתה לא.״ אחרי שרבין
הודיע על ההתמודות, הודיע
פרס שהוא נשאר במישחק,
ואינו פורש.
81 מטה ההתמודדות של
יצחק רבין נמצא ברחוב טרומי
פלדור 32 בתל־אביב. הדירה,
שבה שוכן המטה, היתד. שייכת
בעבר לאביו של יצחק, נחמיה
רכין. אחרי מותו הוריש אותה
האב לבנו יצחק ולילדיו, ולבתו
רחל ולילדיה. מישפחתו של
יצחק ויתרה על חלקה בדירה
זו והאחות, חברת קיבוץ מנרה,
היתד. בעלת הדירה. אך אחרי
שיצחק הודיע על ההתמודדות,
העמידה רחל את הדירה לרשות
מחנה־רבין, וקיבוץ מנרה דאג
להתקין בה טלפונים.
81 לאה רפין ובעלה נסעו
לפני שבועיים לארצות-
הברית, כדי להרצות באסיפות
הבונדס. בני הזוג, שהיו עסוקים
ועידת־המיפלגה. כאשר שאל
אותו מישהו מה יקרה אם ירדן
תשלח צבא לעיראק או שעיראק
תשלח צבא לירדן, אמר פרס:
״זה מזכיר לי את האימרה
היהודית, האומרת שאם ה שיקסה
הולכת לרב, היא נש ארת
שיקסה והרב נשאר רב,
אך אם הרב הולך אל השיקסה,
היא אמנם נשארת שיקסה אך
הוא לא נשאר רב. אותו הדבר
בעניין עיראק וירדן. אם ירדן
שולחת צבא לעיראק, זה פחות
מדאיג מאשר אם עיראק תשלח
צבא לירדן. אז ירדן לא תישאר
ירדן, כפי שאנחנו מכירים.״
אחרי ההרצאה נסע
פר׳ס לקפה אכסודוס, כדי ל שבת
שם ולהזין עיניו בעוברים
והשבים .״לפני שנים רבות
נהגתי לשבת כאן באופן קבוע,
ומעניין אותי לראות אם השתנה
משהו,״ הסביר.
בחיפה התקיים נשף של
אל־סם, שבו נמכרו ספרים
שכתבו אישים פוליטיים. כל
ההכנסות הוקדשו לאגודה הלוחמת
בסמים בארץ. הספר הפופולרי
ביותר שם היה סיפרו
של הנשיא יצחק נבון, ששת
הימים ושיבעת השערים, שנמ כר
ב־ 210 שקל. אחריו צעדו
סיפרו של מנחם בגין, המרד,
שנמכר ב־ 70 שקל, סיפרו של
עזר וייצמן, לו השמים ולו
הארץ, ב־ 50 שקל, סיפרו של
הם. תחילה סירב בריר, אך
כשביקר את רות אלון, אל מנתו
של יגאל, אמרה לו זו:
״אם יגאל היה קם כרגע מן
הקבר ואומר לך ללכת למחנה
רבין, היית מסרב?״ בריר הפך
לראש את״ר, אזרחיס־תומכי־רביו
חוברת בשם טברייניס
מספרים על יגאל אלון מאת
ירון ר* ,יוצאת בימים אלה.
בחוכרת יש סיפור על הסנדק
של אלץ, מיכאל קליין,
שהיה מקיבוץ מרחביה ושעבר
אחר־כך לטבריה. מספרים עליו
כי ב־ 1919 פתח בטבריה חנות־מכולת.
באותה תקופה היה
מחסור במזון בקבוצת דגניה.
קדיש לוז, מי שהיה לאחר
מכן יושב־ראש הכנסת, בא אל
קליין וביקש ממנו מיצרכי־מזון.
קליין נתן לו את המזון,
מבלי להכיר אותו. אחר־כך
כתב לוז לידידו על קליין:
״הודות לו קיימות היום הדגניות
והכינרתים.״ י
בוועדת־הכספים של
הכנסת דנו בהקמת כור חדש
לחברת החשמל בזיקים. הובאה
הצעה לאשר לכך ערבות של
מיליארד דולר. ח״כ שלמה
לורנץ אמר כי מכיוון שחברי
הוועדה אינם בקיאים בעניינים
טכניים, תאושר ערבות זו
במהירות. הגיב על כך ח״כ
חיים קז פ סן ז ״אני בטוח
הישראלית לפאתי,״ התלוצצו
מקורביו.
דבריה של אופירה
נבון, בעת שאירחה בביתה את
משתתפי הכנס לחקר סרטן־
השד, כי כל אשה כרותת־שד
מרגישה עצמה כחצי־אשה, עו ררה
את זעמן של אלפי כרו־תות־השד
בארץ, שטענו כי
בחירת המילים לא היתד. נכונה.
הרופאה המטפלת בה, הפרופסור
שושנה כירן, הגיבה אף
היא :״קיוויתי שהיא לא תדבר
8אניס מנצור, עורך
השבועון המצרי אוקטובר, טיל־
הפוליטיים, השיב :״עד עכשיו
לא שאפתי לכנסת. אני מחפש
תפקיד שיש בו עשייה. אני
נהנה מזה שאחרים שובתים,
כי זה נותן לי תעסוקה.״
! 8בדיחת השבוע: בכל
יום מגלה תת־ניצב בנימין
זיגיל ישיבה פיקטיבית נוספת.
הישיבה הפיקטיבית האחרונה
שגילה היא ישיבת הממשלה.
81 מקורביו של תת-ניצב
זיגל מתפעלים מכך שהוא
מפגין מרץ רב בחקירתו בפר שת
שר-הדתות, אהרון אבו־חצירא,
חרף העובדה שאשתו
עברה בימים האחרונים ניתוח־
רז־ אוומד *ומעה
ראל, נוכח בטקס חלוקת פרסי רמאדן, שנערך באולפני הרצליה.
הוא שיבח את רמת תוכניות־הדת המשודרות בישראל, וציין במיוחד
את רמת שידורי חידון הרמאדן .״מעולם לא שיערתי בנפשי כי
יש בישראל רמת״התעניינות ותשומת־לב כה נכבדה לענייני האיסלאם,
הרמאדן והקוראן,״ אמר. ממעה, שהוא רווק, שכר את
דירתה של רות דיין בהרצליה• לפני שהגיע ארצה היתה לו פינה
ברדיו קאהיר, אשר בה שוחח באופן קבוע על היסטוריה.
לאחרונה הוא עוסק בקשרים עם העיתונות הישראלית
מטעם השגרירות( .מימין: מחמוד אבו-בכר, מנהל
תוכניות־הרדיו בערבית, ומשמאל נציג הגימנסיה השרעית בחברון).
סאמיה נחילה
אשמו של היועץ המישחרי בשגרירות מצריים בישראל, פקדי נח׳לה,
השתתפה לראשונה באירוע חברתי בארץ. היא באה לתצוגת״האופנה
שערך גירעון אוברזון למען המועצה לארץ־ישראל יפה. שם פגשה בזיווה להט, אשתו של ראש עיריית
תל״אביב, שאמרה לה כי היא מקווה לראותה לעתים יותר קרובות באירועים חברתיים( .במרכז :
אורנה ביבר, אשתו של שאול ביבר, העובדת כמזכירה באגודה ).אוברזון הזמין את סאמיה הקופטית
לסטודיו שלו, כדי לרכוש כמה מדגמיו. בעלה משמש עתה כממלא־מקום השגריר, הנמצא עתה במצריים.
מאוד, כימעט שלא הצליחו
להתראות. לאה הירצתה בבוס טון,
בניו־יורק ובסאן־פרנציס־קו,
וכאשר החליט רבין לחזור
מיד ארצה, מילאה את מקומו
בשיקגו. בשבוע ששהו שם
ראתה לאה את בעלה פעם
אחת, כאשר ליוותה אותו לנמל־התעופה
בדרכו ארצה .״אך
הוא עזר לי בהכנת התיזות
להרצאות שלי, כי הוא הפרשו
הפוליטי-צבאי הפרטי שלי,״
אמרה לאה. שבוע אחרי שחזר
יצחק, חזרה גם היא ארצה.
^ 8במועדון התעשיינים בבית
ציוני אמריקה, הירצה
שימעון פרס על מצעו לקראת
העולם הזה 2251
שימעון פרם, לך עם האנשים,
ב־ 50 שקל, סיפרו של משה
דיין, לחיות עם התנ״ך ב־80
שקל, סיפרו של טדי קולק,
ירושלים, ב־ 50 שקל, סיפרו של
יוסף אלמוגי, בעובי הקורה,
ב־ 50 שקל, סיפרו של ראש
עיריית חיפה, אריה גוראל,
חיפה, ב־ 50 שקל וסיפרו של
ח״כ יצחק יצחקי, לחש בקמיע,
ב־ 100 שקל.
81 עורך־הדין אגרהם
כ די ר ממיפלגת־העבודה היה
•בין מקורביו של יגאל אלון
המנוח. אחרי שהתהוו במיפלגה
מחנות רבין ופרם, ניסו אנשי
רבין למשוך אותו למחנה של־
שכאשר נדבר על סכומים של
20 או 30 מיליון דולר לאל־על,
נתעמק בזאת יותר.״ הגיב ה״כ
יגאל כהן־אורגד :״זה לא
פלא, כי בענייני לופט־געשפט
כולנו מבינים.״
* 8אחרי ששמעה רעיית
הנשיא, אופירה גבון, כי
לאשת הנשיא המצרי ג׳יהאן
אל־סאדאוג יש דובר צעיר
וחתיך בשם אחמד פאוזי,
החליטה לקחת את אהרון
כרגע, הצעיר והחתיך, איש
הרדיו, ומי שהיה נספח־העיתו-
נות בשגרירות ישראל במצריים,
כדובר שלה בנסיעתה הקרובה
לקאהיר .״הוא יהיה התשובה
פן אל העיתונאית סמדר פרי
בתל-אביב. כאשר שאלת אותו
מי יקבל את הנשיא יצחק נבון
בנמל־התעופה בקאהיר, השיב
לה :״דוקטור אליהו כן״
א,לישר.״ אמרה לו סמדר:
״איזו אישיות מצרית תקבל
אותו?״ ענה לה מנצור :״ד״ר
אליהו בן־אלישר, כי מאז ש עבר
לגור בשכונת מעאדי,
המפורסמת בהרבה יתושיה ה־מוצצים
את דם המצרים, הם
העבירו לו מן הדם המצרי
ואנחנו רואים בו מצרי.״
81 כאשר נשאל מנצור אם
פגש כבר את שגריר מצריים
בישראל, סעד מורתדא, ש נסע
לקאהיר לארגן את ביקור
הנשיא שם, השיב :״בוודאי,
הוא נמצא עכשיו בשלבי הת־אקלמות
אצלנו.״
כאשר שמע אחד מאנ שי
הצמרת המצרית שהתמלי־לנית
נעמי שמר נמצאת
בפמליית הנשיא שתבקר ב־קאהיר,
הגיב :״זו הגאולה
כהן של הזמר העברי.״
כאשר נשאל יושב־ראש
אגף האיגוד המיקצועי
בהסתדרות, ישראל קיסר,
לקראת מה הוא חותר בחייו
לב־פתוח .״הוא דאג לה מאוד
וביקר אותה בכל הזדמנות
שהיתה לו, אך לא נתן לבע יותיו
האישיות להפריע ב חקירה.״
לענייני מחלה: הסופר
עמוס (הרצל) אילדן לקה
לאחרונה בהתקף־לב קל ונמצא
בשלבי החלמה בביתו בירושלים.
האלוף אכרהם
יפה, העומד בראש הרשות
לשמורות הטבע הוכנס לבית-
החולים ביילינסון בפתח־תיק־ווה,
בגלל בעיות סכרת. הסופר
עמוס קינן ביקר אצלו ה שבוע
והביא לו כשי שני
ציורים שלו.
81 כאשר נשאל עורך־הדיו
רן אכי־יצחק על-ידי השופט
חיים דכורץ למי הוא מת-
כוון, כאשר אמר ״אנחנו,״ בעת
שייצג את מימון לוי בבקשה
להארכת מעצרו, סיפר הסניגור
את הסיפור הבא: לפני בית-
המישפט העליון הופיע עודך-
דין בשמה של נערה, שנאשמה
בהשתמטות משירות בצה״ל.
הוא טען בלהט כי הסיבה
שהנערה לא התייצבה היא כי
״אנחנו בהריון.״
,ל שפ ת־ הי ם
מ ן ירה בציבור זה לא
שלי,״
}! י בדיוק הסיגנון
זמר הזמר צביקד, פיק, כאשר ישב
האזין לזמר אריק סיני אשר שר
זת הלהיט האחרון שלו, בדרך
!כורכר, כשכל הקהל מצטרף אליו.
״חסר קצת קצב של רוק אנד
ול בשירים של מתי כספי,״ אמר
;זמר גרי אקשטיין, כאשר שמע
!ת כספי שר את שירו, איך זה
וכוכב אחד מעז.
אריק סיני ומתי כספי פתחו מו־
:דון־לילה חדש בשם האסם. לע־יב
הפתיחה הוזמנו כל הזמרים
;ידועים והפחות ידועים.
אל חוף־הים שמתחת למלון
;ילטון, במקום שהיה קודם בר,
על גלי הצורל
שולט השדר אלי ישראלי (במרכז)
,המשמיע בתוכניתו את מתי
כספי בכל הזדמנות שיש לו. אלי, שבא למקום עם אשתו הדוגמנית,
1 1 0 1 1 1 | 1ן! היא נורית גפן, אשתו של המשורר יהונתן גפן, שקי !
11111 1111 צצה את שערה לתיספורת של נער. נורית, ששגה אל״-
בעלה אחרי פרידה של כמה חודשים, עברה להתגורר עימו בכפר באיזור רמתיים.
בתיה, התפעל מן הנוף היפה הסובב את המועדון החדש .״זה יהיה
רומנטי מאוד לבוא לכאן בחורף, ולראות את הגלים ״,הבטיח למתי.
מתי (משמאל) הביע תקווה שהמקום ישמש את האטנים והבוהמה.
1היא עדנה לב, הזמרת המתגוררת בארצות״חברית,
1 1111111 #111 111 111 ובאה לארץ בכל הזדמנות שיש לה. על אף שהרומן
הארוך שלה עם הבדרן האמריקאי דיויד ברנר הסתיים, היא לא נראית עצובה.
פרחים לכוכב
מגישה מעריצה לזמר צביקה פיק.
משמאל ; אריק סיני מקבל בחיוך
את גלי עטרי שבאה למקום .״תבואי לעיתים קרובות,״ אמר לה.
נהרה הבוהמה התל־אביבית כדי
לבחון מקרוב את האסם. ערימות
של חציר מילאו את האולם הגדול,
ואווירה של כפר שררה ב מקום.
אריק
ומתי עלו על הבמה, כל
אחד בתורו, ושרו כמה מן הלהיטים
המפורסמים שלהם, כשהקהל
מצטרף אליהם בשירה. אריק שר
את גן השיקמיס, וסיפר שכאשר
היה בן 14 נבחן בשיר זה על־ידי
אנשי הרדיו .״אז הם אמרו לי ש אינני
שר את השיר כמו שצריך.
היום הקלטתי אותו׳ והוא נמצא
בתקליט החדש שלי. אני רוצה
לשיר אותו לפניכם, כדי שתראו
שאני בכל זאת יודע לשיר אותו,״
התנצל לפני מאזיניו.
״חסר משהו בתל־אביב. אין
איפה לבלות ולאן ללכת אחרי
הופעה,״ אמרה הזמרת יהודית
רביץ.
״אני מקווה שהמקום הזה יביא
את כל החברים שלנו ולא רק ל־ערב־הפתיחה,״
אמר סיני לאור חיו.
פונץ׳
ותירסים חמים הוגשו לק הל
המוזמנים, שמילאו את המוע דון
עד אפם מקום.
הזמרת עדנה לב, המחלקת את
זמנה בין ארצות־הברית וישראל,
באה בחברת בחור צעיר ולא מוכר.
היא סירבה להציג אותו בפני
לשמוע את מתי כספי,״ אמרה נו רית
גפן, אשתו היפהפיה של ה משורר
יהונתן גפן.
אריק, אמנם, הזמין אמנים אח רים
שהיו במקום לעלות ׳ על הבמה
ולשיר, אך איש מהם לא
עשה זאת. כאשר לא היו הופעות,
הושמעו תקליטיהם של כל הנוכחים
ובאווירה של נחת התגודדו
האמנים בקבוצות ושוחחו.
דורין כספי, אשתו של מתי
כספי, הזמינה את כל האמנים עם
ילדיהם להצגת״הילדים שהיא ומתי
מופיעים בה.
קורין אלאל וגליה ישי עסוקות
בהכנות לקראת נסיעתן הקרובה
לארצות־הברית למסע הופעות.
הזמרת שולה חן, העסוקה ב ימים
אלה בטלוויזיה־הליסידית ב־
חבל תלייה
שהוא חלק מן התפאורה במקום, מזכיר
אסם כפרי. הוא נמצא מאחורי הזמר דייוויד
ברוזה, שבא למקום עם אשתו היפה רותי .״מצאנו ביבי״סיטר לתינוקת
אז החלטנו לבוא,״ אמרה רותי. את הזוג לא רואים במסיבות רבות
רוק עם כל דבר
הישראלי גרי אקשטיין. לידו בתמונה האמרגנית שלו
ידידיה, אמרה רק שקוראים לו
ז׳אקו ולא גילתה אם הוא החבר
החדש שלה, אחרי שנפרדה מה־בדרן
האמריקאי דיויד ברנד .״אין
לי זמן לחברים, אני נוסעת בעוד
יומיים לאמריקה,״ סיפרה לכולם.
״המצב בשוק ההופעות הוא רע
מאוד בימים אלה, לכן טוב שאפ שר
לשמוח ביחד,״ אמרה הזמרת
קורין אלאל.
״אינני מתעייפת אף פעם מ
טמירה
ירדני .״אם הוא ימשיך להיות כל כך פרוע
אפסיק לקחת אותו למועדוני לילה,״ אמרה כחיוך.
גרי לעומת־זאת, התלונן שחסר לו קצב הרוק.
גלי עטרי, שעזבה את להקת
חלב ודבש, סיפרה שהיא עובדת
על תקליט חדש.
צביקה פיק אמר שרק במיקרה
הוא פנוי הערב, בכל ערב אחר
יש לו הופעות ברחבי הארץ.
השדר אלי ישראלי הודיע לכולם
שהוא כבר לא מרבה לבלות במסיבות
הבוהמה .״החלטתי שאני רוצה
קצת שקט, לכן בתיה ואני לא
יוצאים הרבה,״ אמר.
תוכנית זהו זה, שמחה לפגוש את
כל הזמרות שלא ראתה זמן רב.
^ יקי גל הפגינה את האוב-
דולים הנוצצים שהביאה עימה 1 מגרמניה, לשם נסעה כדי להקליט
כמה שירים חדשים.
עצמאית
היא גלי עטרי מאז שעזבה את
היא עסוקה כרגע בהקלטות,
היא מאושרת עם חברה שעימו היא מתגוררת .״בכל
ג׳חנון, וכל החברים שלי יכולים לבוא ולטעום
כולם ציפו לשלום חנוך ואריק ולא אינשטיין, שהבטיחו לבוא
באו.
כאשר החום באולם היד, ללא
נשוא, יצאו כולם למירפסת הרח בה
לשאוף קצת אוויר ולהתענג
על מראה הים.
לא היה מקום לרקוד במועדון,
ולכן רבים מן האמנים התעקשו
לשמוע עוד ועוד שירים מפי בעלי
המקום.
ך ; ל! ד ( 1ן היא הסיגנון שאותו שרה עירית בולקא
ו ! 1ך | 1בראשה של תלמה אליגון, תמלילנית
^ 1׳ 11 העובדת בחברת התקליטים טי. בי. א ס # 1 ^ .י 1י ״מי שמתעייף קצת ממיקצבים מהירים
תלמה באה במצב־רוח טוב, והצטרפה לשירה.ן|*יכיל לבוא ולשמוע אותי לשם שינוי,״ אמרה.
אריק סיני, שנבחר לזמר השנה
והתחיל רק לאחרונה להצליח ב־קאריירה
שלו, סיפר על השירים
שכתבה למענו הזמרת האמריקאית
ג׳ניס איאן .״כולם מנסים להדביק
לנו רומן, אך בכלל לא היה בינינו
קשר רומנטי. פגשתי אותה בארץ,
להקת חלב ודבש
ובחייה הפרטייו
שבת אני מבשל:
ממנו,״ אמרה
היא שמעה אותי שר, והסכימו
לכתוב לי חומר. לא האמנתי ש
היא תעמוד בהבטחתה, אך כעבד
שישה חודשים היא שלחה לי 5
שירים חדשים שכתבה, והציע
לי לבחור כמה מהם. כעת אנ
עובד על שני שירים שלה,״ הס
ביר.
על הרעיון לפתוח מועדון־ליל:
חשב סיני כבר מזמן ושוחח על כ
עם מתי כספי. רק ביום האחרו
לפני הפתיחה הסכים מתי להיכג
לעסק, למרות שהוא מעיד על עצ
מו שהוא איננו איש עסקים .״ז
יהיה מקום שבו י אופיע בכל ה׳
דמנות שתהיה לי,״ הסביר.
בשעות הקטנות של הלילה הו
פזרה החבורה, והבטיחה לארי
ולמתי לקפוץ בהזדמנות.
לחזות כימעט במדוייק את השו־יאה,
את הקמת המדינה ואת כינונו
של צבא עברי. יש כאלה הרואים
בכך כושר נבואי, אך למעשה זה
היה כושר ניתוח מדהים של ה נסיבות
וההתפתחויות.״
השבוע לא ישתתף זאב ז׳בו־טינסקי
בפתיחת החגיגות, במלאת
100 שנים להולדת סבו. כאשר
ינשאו הנאומים לזיכרו של ראש
תנועת בית״ר, יהיה נכדו בשירות
נאום ליד הוואט;דגדג
השנתיים וחצי של זאב ז׳בוטיגסקי, מניפה את
ף כיתה הושלך הם. במהלר
״ השיעור בציונות קם אחד התלמידים
וקרא בלהט מתוך ספר
מאובק. איש לא העז להפריע לו.
כולם ידעו כי הדברים שקרא הם
עבורו יותר מסתם חומר לימוד.
זה היה זאב ז׳בוטינסקי, נכדו של
זה היה הופך לאירוע פוליטי. וזה
בדיוק מה שלא רצינו.״
ענת וזאב מתגוררים בבית צנוע
על הכרמל בחיפה, יחד עם בתם,
הדר, בת השנתיים וחצי, וכלב ה בוקסר
שלהם, יולי .״קיבלנו אותו
במתנה לחתונה, והוא נושא את
שם החודש שבו נישאנו,״ מספרת
ענת בת ד,־ ,24 הנמצאת עתה ב הריונה
השני .״את שמה של הדר,
לעומת זאת, בחרנו תוך כדי נסיעה
ידה מתחת לתמונתו של המנהיג, הפי שהוא נהג
לעשות בעת נאומיו. זוהי התמונה היחידה של ז׳בו־טינסקי
בבית. כל החומר האחר נמסר למושיאון.
המנהיג הרוויזיוניסטי, שניסה להוכיח
על סמך אחד ממאמריו את
כושרו הנבואי של סבו.
״לא יכולתי להשלים עם תוכ נית
הלימודים בבית־הספר התיכון,״
נזכר זאב ז׳בוטינסקי בן
ה־ .27״סבי הוזכר בה כבדרך אגב,
כאחד השמות !זקשורים בהיסטוריה
הציונית, מתוך מגמה ברורה להצ ניע
את תרומתו האמיתית. הרגש תי
שאני לא יכול לעבור על כך
בשתיקה. לכן הקראתי מאמר שלו,
שמוכיח כי שנים רבות לפני מיל-
חמת־העולם השנייה הוא הצליח
זאב ז׳בוטינסקי, המכונה ז׳בו, עסוק בקריאת ספר על
סבו. ז׳בו הוא מעריץ של ז׳בוטינסקי המנהיג. הוא אוסף
כל דבר שנכתב עליו, ומתכוון בעתיד לערוך ולהוציא את כתביו מחדש.
מילואים בצה״ל. מארגני הטכס
לא דאגו להודיע מראש על ה אירועים
המתוכננים, ולכן לא הס פיק
לדחות את המילואים שכבר
נקבעו לו. בסופו של דבר והצליח
זאב להתפנות ולהגיע לטכס.
הדר
ז׳בו טיג ס ק אי
בהרכב מלא
מישפחת ז׳בוטינסקי
השלמת. בעבר נהגו
ענת וזאב לצאת לטיולים רגליים ברחבי הארץ,
216
אולם, מאז הולדת הדר מתנהלים חייהם סביבה.
את בלב הבוקסר שלהם, יולי, קיבלו במתנה לחתונתם
בני־הזוג הכירו במהלך שירותם הצבאי.
פני שלוש שנים השתחרר
* ז׳בוטינסקי הצעיר משירות
קבע קרבי בחיל־האוויר, כשעל
כתפיו דרגות סרן. חבריו מהצבא
קוראים לו עד היום ״ז׳בו״ .ב מהלך
השירות הכיר את ענת׳ וה שנתיים
נישאו בטכס צנוע, ש התקיים
בנוכחות מיספר מצומצם
של בני־מישפהה וחברים .״באותה
תקופה עלה הליכוד לשילטון,״
מספר זאב .״הרבה אנשים הוציאו
אז את תעודות החברות הדהויות
שלהם מן המגירות, המוכיחות ש היו
אנשי אצ״ל. אילו היינו מזמינים
את אנשי תנועתו של סבא,
מחיפה לתל־אביב. עברנו על פני
פרדסים, וריח ההדרים שימש לנו
השראה.״
זאב אינו מתכחש למקור אחר
של שם בתו — רעיון ההדר, ש מילא
תפקיד מרכזי בתורת ז׳בו־טינסקי
.״זה תלוי איך מפרשים
את המונח הדר,״ הוא אומר .״מי
שמתכוון לגאווה ולהתנשאות על-
פני אחרים — טועה. לא כך התכוון
סבא וזה גם לא מה שמביע
שמה של בתי. סבא דיבר במפורש
על יחס של שיוויון וכבוד הדדי
בין אנשים. ההדר היה לגביו בד יוק
ההיפך מהתנשאות. כל חייו
הוא נהג בכבוד עם כולם, אפילו
עם אוייביו, דבר שהם לא תמיד
עשו עימו. האידיאל שלו היה מצב
שבו החזק ובעל הסמכויות ינהג
עם החלש כשווה אל שווה, וכמו בן
שגם החלש לא ישפיל את עצמו
בפני החזק.״
כיום לומד ז׳בו שנה שלישית
הנדסת חשמל בטכניון. בין הסב
והנכד אין כימעט קווי דימיון, לא
(המשך בעמוד )50
101־1* 1
מה לכהן בבית הגברות
רוצה השדר להיות למיילד
בתערוכת כלבים שהת קיימה
בחסות עיריית תל-
אביב, נשלח מיכתב־הזמנה אל
הפסל יגאל תומרקין, כדי
שישתתף בה עם כלביו. הגיב
הפסל במיכתב לעיריה :״ביק שו
ממני שאשתתף עם שלו שת
כלבי בתערוכת־הכלבים
שתיערך בתל־יביב. קראתי
בעיתונות שראש-העיר שלמה
להט עומד לפתוח בחסותו
את האירוע. האם זו סתם צבי עות
דו־צדדית או גם טימטום?
להט, למרות היותו בעל כלב,
ואריה קימר, עוזרו, הם
שונאי ורודפי כלבים. בתל־אביב
אין מקום שבו יכול כלב
להסתובב בזכות, מילבד על
מיגרש של ד׳ אמות שעליו
כתוב :׳ב״כ כלבים׳ .אם לא
נעשה עוול רב יותר לכלבים
ולבעליהם הרי זה על שום
אזלת־ידה של מחלקת־התברו־אה
העירונית בראשותו של
קרמר. עד שלא ישפרו הדב רים,
ולכלבים תוענקנה זכויות
אלמנטריות בגנים ובחוף־הים,
יש להחרים את ראש עיריית
תל־אביב ומשרתיו. על כן לא
אשתתף בתערוכה זו.״
! בתוכנית־הרדיו כל צבעי
הרשת רצה אחד המראיי נים,
השחקן יוסי גרכר, לדון
בפשע המאורגן בארץ. לצורך
זה הציע לראיין את עורך-
הדין אדם פרדסט. למעשה
רייין גרבר את בעלה של
אשתו לשעבר, יהודית קו רן*
יוסי ויהודית נישאו והת גרשו
בשנות ה־60׳ .אחרי גי רושים
אלה נישאה יהודית
לאיש־עסקים ישראלי, שהתגו רר
בגרמניה. מנישואים אלה
נולדו לה שני ילדים. אחרי
שהתגרשה ממנו, נישאה ל-
פרוסט .״תמסור ד״ש לאשתי
לשעבר,״ אמר גרבר לפרוסט,
עם תום הראיון.
שדר־הטלוויזיד, עודד
! עמי יצא כמנחה עם ׳1ה קת הגבעתרון לסיור בארצות-
יצא לפאריס כדי להתראיין
שם בתוכנית רדיו. לפני עוז בו
התייעץ עם ידידיו בארץ
אם כדאי לו לספר ברדיו את
לפני כמה
הסיפור הבא : כדי לפאריס
שנים בא
בוקר לבית־המלזן שלו. ואמ־שלום
שלו. הוא פגש בזונה
ברחוב, ששאלה אותו לשמו.
כאשר הציג את עצמו אמרה
לו זו, שהיא תבוא למחרת ב בוקר
לבית המלון שלו. ואמ נם
היא באה למחרת והביאה
450 פרנקים צרפתיים. אמרה
הזונה לספן :״היה לי לילה
חלש אמש כי ירד גשם, אך
אני רוצה לתת לך את הכסף
כתרומה שלי לאוניה שלך.״
הבדרן יהודה ברקן,
המופיע מדי ערב במועדון
התיאטרון בחיפה, חש ברע.
הוא טילפן מביתו שבתל־אביב
לאלי צ כי א די, מנהל המו עדון,
ואמר שלא יוכל להופיע
באותו הערב. אמר צביאלי:
״אתה מוכרח לבוא, יש אולם
מלא ואני אדאג לרופא.״ ואמ נם,
רופא מבית־החולים רמב״ם
בא בערב למועדון, שהה מאחורי
הקלעים בעת ההופעה
וטיפל בברקן בשעת ההפס קות
.״חשתי על בשרי את מה
שאמר פעם הסופר ג׳ורג׳ בר־נארד
שאו, שההצגה חייבת
להימשך,״ אמר ברקן בתום
המופע.
שדר גלי צה״ל אלכם
אנסקי מסתובב בימים אלה
כשהוא מאושר ביותר. לפני
שבוע ילדה אשתו שרי בת,
והזוג קרא לה טי פ ל. אלכס
נוכח בעת הלידה, שהיתה ב-
בית־החולים אסותא בתל־אביב,
והיה עד נרגש לכל השלבים.
שרי עזבה את בית־החול־ם
ונמצאת אצל הוריה בירושלים,
לשם נוסע אלכס בכל ערב,
בתום עבודתו בתחנה הצבאית.
״אני מקבל עשרות צילצולי
טלפון ממאזינים, המברכים
אותי ושולחים גם מתנות.
רך כינוס של לישכת הנשים
של האינטרנציונל הסוציאליסטי,
נאווה פגשה באותו כינוס
בשרה לשירותים סוציאליים
בסנגל, קארולין די!־פ. ה שתיים,
המיודדות מפגישות
קודמות, טסו בתום הכנס מלונדון
לפאריס. דיופ, שהיה
לה כרטיס במחלקה הראשונה
במטוס, התעקשה לשבת ליד
נאווה במחלקת־התיירים, ובעת
הטיסה שרו השתיים בצוותא
אמר :״אני לא יודע מה לכהן
בבית־הגברות.״
לתצוגת האופנה של
דגמיו של גירעון אוכרזון,
שערכה המועצה למען ארץ־
ישראל יפה, באו שגריר אר־צות־הברית
בישראל, סם לו״
איס, ואשתו סאלי. אך הם
באו בתום התצוגה, כאשר כולם
התפזרו. סאלי התנצלה
ואמרה שהם היו נוכחים בא
מזוג
כרמליטה
בכוסות
עם קוביות קרח.
הוסף פלחי לימון
ומעט קינמון
לפי הטעם.
אתה תהנה
ואורחיך יודו לך.
כרמליטה
׳ סנגריה
עם קרח. הישטוב ממנה
את תעודת התיירן המצטיין, בטקס שנערך באילת בשבוע שעבר.
רפי אמר שהוא שמח כי לא שמים לב רק לבתי״המלון
אליו, למרות שאין לו בית״מלון, אלא
ומתייחסים גם
כפר־נופש המצליח למשוך אליו תיירים בכל ימות השנה.
רוחת־ערב, ורצו גם להספיק
לתצוגה.
! 0הנשיאה העולמית של
האגודה, אורה הרצוג, נעדרה
מן האירוע. היא נמצאת
בנידיורק, שם נערכת תצוגת־אופנה
למען האגודה. אורח־הכבוד
שם היה המנצח זובין
מאטה.
הבדיחה האחרונה אומרת
כי הצמידו את השקל
למטבע היפאני, הין. כך יוצא
איינה שקל.
הבמאי יואל זילברג
יצא עם צוות של שחקנים
ישראליים לגרמניה, כדי למ צוא
אתרים לצילום סירטו ה בא.
החקיין מוטי גילעדי,
שישתתף גם הוא בסרט, בא
לנמל־התעופה בן־גוריון ולא
שמע את הודעת הרמקול, ה קוראת
לנוסעים לעלות על
המטוס. לפתע הבחין כי איש
מנוסעי טיסתו אינו נמצא בסביבה.
הוא רץ למסלול ההמראה,
אך המטוס כבר זז לנקר
דת־ההמראה. הפסנרתן ננסי
ברנדים, שהיה במטוס, הבחין
לפתע במוטי, הרץ לעברם
וקורא לטייס :״עצור! עצור!״
המטוס, לא עצר. מוטי חזר ל ביתו,
והמריא לגרמניה למחרת.
השחקנית גילה אל־מגור
נראתה השבוע כשהיא
לובשת חולצת־טריקו שחורה,
ועליה באנגלית הכתובת הפמי ניסטית
״הגוף שלי שייך לי״.
מתחת למילים אלה נאמר,
באותיות קטנות יותר :״אבל
אני מוכנה להתחלק״.
1 17 1 1
1*1 * 111171 ממשתתפיה הקבועים של תוכנית״הרדיו ״לצון נופל על לצון״ ,השתתף
11 * 1 ׳11 111171 במסיבה של אנשי הצוות לכבוד הוצאת הספר בשם זה. מנחה התוכנית,
דודו דותן (מימין) אמר למושיק טימור :״מי שלצונו נופל על לצוני, עושה חיים על חשבוני.״
הברית. לפני ההופעה מספר
בן־עמי לקהל כי הקיבוצניקים
אינם מתעלסים בחדרים של הם,
אלא על הגורן, כאשר
הנשים מביטות לשמיים ,״ולרן
יש לכל הילדים שלהן עיניים
כחולות.״
ספן־השלום אייבי נתן
המולם הזה 2251
קיבלתי עד עכשיו כפיות ומז לגות
קטנים, ודגל עם שמה
של מיכל רקום עליו. בכלל,
אני רוצה להחליף מיקצוע
ולהיות מיילד,״ אמר אנסקי
לידידיו.
מזכ״ל נעמת, נאווה
ארד, חזרה מלונדון, שם נע
הבאנו
שלום עליכם בעברית.
! 0מייד עם בואה ארצה
חזרה נאווה לפעילות במיפ־לגת־העבודה.
באחת הישיבות
של הוועדה למעמד האשה
השתתף גם ח״כ הרב מנחם
הכהן. כאשר בא ליש־בה
וגילה שהוא הגבר היחידי בה,
משוגעים בניהול עצמי
ההלצה אומרת שמדינת ישראל היא בית־ך.משוגעים
היחידי בעולם המנוהל על ידי המשוגעים עצמם.
צחוק, צחוק — אבל...
כאשר התכנסה הכנסת בשבוע שעבר לישיבתה הרא שונה
אחרי הפגרה, היא היתד. נתונה באווירה סוריאליסטית.
כימעט ואמרתי: סכיזופרנית.
ביום השני בשבוע עמד מנחם בגין על הדוכן וגינה,
בסיגנון המייוחד לו, את האנטי־שמיות והגזענות. הוא
שפך אש וגפרית על ה־או״ם,
על שהחליט בשעתו
ברוב עצום להגדיר את
הציונות כתנועה גזענית.
הוא דיבר על שתי צרפת
— צרפת הטובה של אמיל
זולא וצרפת החשוכה, ה־מפוצצת
בתי־כנסת והמכורה
לנפט.
בסוף הדיון התלכדו כל
הסיעות — מחרות ועד
של״י — והצביעו בעד
הצעת־סיכום משותפת, ש־גינתה
את האנטי־שמיות
והגזענות, ושקבעה כי הציונות
היא תנועת־שיחרור
לאומית. רק רק״ח, אגודת- ניסים ישראל והתחייה לא הצביעו
בעד ההצעה.
כעבור יומיים, ביום הרביעי בשבוע, הביא שר-
המישפטים משה נסים לכנסת הצעת־חוק ממשלתית
שנשאה את השם התמים חוק המקרקעין (הקניית זכויות
לזרים) התשמ״א — 980ו. זהו שם בסיגנון סגי־נהור,
כמו חוקים רבים של ממשלת־בגין. הכוונה היא, כמובן,
למנוע הקניית זכויות לזרים.
הצעת־החוק אומרת כי כל אדם המבקש למכור נכס
לזר, חייב להודיע על כך מראש לממשלה. אם זו רוצת
למנוע את מכירת הנכסלזר, היא חשאית לקנות אותו
ממנו, במחיר שייקבע על־ידי שמאי ממשלתי.
עד כאן זוהי הצעהלגיטימית, שאפשר להתווכח
עליה. יכולה מדינה להחליט שרק אזרחיה יהיו בעלי
אדמה או בתים בה. אפשר לחייב או לשלול רעיון זה,
אך אין בו פסול כשלעצמו.
העוקץ טמון בסעיף 1של הצעת־החוק, המגדיר ׳מ ה
זה ״זר״.
יש בו ׳שלוש הגדרות למושג זה.
קודם כל ,״זר״ הוא מי שאינו אזרח ישראל. יפה.
זהו מיבחן אובייקטיבי. אם אדם אינו רוצה להיות זר
בישראל, עליך להתאזרח. זר. סביר. אזרח יכול להיות
יהודי, ערבי או הוטנטוטי.
אך הסעיף קובע שני חריגים. גם מי שאינו אזרח אינו
״זר״ .אם הוא אחד מאלה :
״עולה לפי חוק השבות״ שסירב לקבל את האזרחות
הישראלית, וכן ״זכאי לאשרת-עולה או לתעודת־עולה
לפי חוק־השבות״ שקיבל רשיון לישיבת־ארעי כעולה.
שתי ההגדרות האלה חלות על יהודים בילבד. יהודים
לפי ההגדרה הדתית־גזענית הכלולה בחוק-השבות המתוקן,
הקובע כי יהודי הוא אדם שאמו יהודיה ושלא המיר
את דתו.
אילו רצו בעלי־ההצעה לקבוע מיבחן אובייקטיבי, היו
.אומרים, כי מי שהנהו תושב ישראל, או מי שיושב בה
כחוק ישיבת־ארעי, אינו ״זר״ .אך לא לזאת היתה הכוונה.
הכוונה היתד. להבחין בבירור בץ יהודי ובין מי שאינו
יהודי. למעשה אין הכוונה ל״זר׳׳ ,אלא ל״גוי״.
חוק זה יתורגם, כמובן. לעשרות שפות. יהיה מ•
שידאג לכך. הוא ישמש תחמושת בידי האנטי־שמים,
שיטענו עתר. כי היהודים מנהיגים חוקים גזעניים בארצם,
בעודם מתנגדים לחקיקת חוקים כאלה בארצות אחרות.
הוא מעניק סיוע שלא יסולא־בפז למי שטוען כי הציונות
היא גזענית. בקיצור — הוא הופך על פיה את הקערה
שעמדה על שולחן הכנסת יומיים לפני כן.
וגרוע יותר: הכנסת כלל לא הרגישה בכך.
בליל־שבת שידרה הטלוויזיה ראיון שנערך עם המנהיג
הפאשיסטי הצרפתי, מארק פרדריקסן, לפני שזה הותקף
על־ידי יהודים ולפני שנדון למאסר על פי חוק האוסר
תעמולה גזענית (חוק שינו קיים, אגב, בישראל ).הניאו־נאצי
אמר כי היהודים הם ״זרים״ ,ועל כן אינם יכולים
להשתלב באירופה.
כימעט אותם הדברים נאמרו בכנסת — בכיוון הפוך.
בוויכוח מחריד ומחליא קם נואם אחרי נואם (וגם נואמי
מיפלגת־העבודה, שינוי ול״ע) והצדיקו את החוק. .דיברו
על הכת המיסתורית של אמה ברגר בזיכרון־יעקב
וכוונותיה הזדוניות (כפי שמדברים הניאו־נאצים באמריקה
על הכת המיסתורית של הרבי מלובאביץ ועל כוונותיו
הזדוניות, כאשר הוא קונה שכונות שלמות שם) .דיברו
על האפשרות שהסעודים יקנו את ׳המדינה בפטרו-
— 1ווי —1
ו) 2 8
דולארים שלהם, בנוסח שהזכיר את הפרוטוקולים של
זיקני ציון.
לא חשוב שאין שמץ של הוכחה לכך שנעשה אי־פעם
נסיון כזה( .צייניקאי יאמר: הלוואי והסעודים ישקיעו
כמה מיליארדים טובים במדינה. הרי הנכסים יישארו כאן
ואפשר להפקיעם בכל עת. אך הסעודים כלל אינם חול מים
על כך. זהו כל כולו פחד מטורף).
הצעת־החוק יוצרת מצב ברור. יהודי המגיע ליומיים
ארצה, בדרכו לברלין או לברוקלין, יכול לקנות בארץ
כל נכס שירצה. ערבי בירושלים ״שחוברה לה יחדיו״
אינו יכול למכור את דירתו לשכנו. הוא ״זר״ בארץ
שבה חיו אבות־אבותיו מדורי־דורות.
על כך נדרשה הכנסת להצביע. והיא הצביעה — כפי
שהצביעה בהצבעה הראשונה על חוק־ירושלים. הקונ סנזוס
ה״לאומי״ פעל ישוב. לפי בקשתי נמנו הקולות.
22 בעד (בל הקואליציה, מיפלגת־העבודה, שינוי, ל״ע).
2נגד (רק תופיק טובי ואני) .מפ״ם עזבה את האולם
לפני ההצבעה. שולמית אלוני לא השתתפה בוויכוח וגם
לא הופיעה להצבעה.
העוולה השלישית
תשע המילים האחרונות ברשימה הקודמת יגרמו לי
צרות. מה אפשר לעשות?
שולמית ׳*ולוני כועסת עלי. היא אמרה לי.זאת בעצמה.
לדעתה, עשיתי לה שתי עוולות.
עוולה א : ,ציינתי כמה פעמים שהיא הצביעה בעד
חוק־ירושלים של גאולה כהן בקריאה הטרומית. לדעתה,
היתד, זאת הצבעה בלתי־חשובה. חשובה היתה ההצבעה
האחרונה, שבה היא הצביעה כמוני, נגד חוק־ירושלים.
לצערי, אני חולק עליה בנקודה זו. לדעתי, ר ק ההצבעה
הטרומית הייתה חשובה, כי זאת היתד, ההזדמנות האח רונה
לעצור את ריצת־האמוק של הצעת־החוק. בהצבעה
זו נקבעו הדפוסים של דעודהקהל. לאחר מכן אי-אפשר
היה עוד למנוע את קבלת החוק.
גם אילו יכולתי להסכים לטענתה של השולמית, הייתי
נאלץ לשאול: ובכל זאת, מדוע הצביעה בעד הצעת־החוק
של סיעת־ד,תחייה בקריאה הטרומית?
עוולה ב׳ :הזכרתי כי נמנעה מהצבעה על חוק נישול
הבדואים בנגב. זהו חוק־תועבד, אנטי־דמוקרטי, החוסם
לפני בעלי האדמות המופקעות את הדרך אל בית״
ה?1ישפט .״הרי אתה יודע שזה היה רק תכסיס כדי לקבל
את רשות־ד,דיבור, מכיוון שלא הגשתי הסתייגויות.״
זה נכון. לא עלה על דעתי לטעון כי שולמית אלוני,
הפעילה למען זכויות־האזרח, תתמוך ביודעין בחוק
המנשל את האזרח הערבי,
גם כשהוא בדואי. בוודאי
שלא.
אולם טענתי שאסור היה
לה להיכנע לפיתוי ולהימנע
מהצבעה, גם כתכסיס
פרלמנטרי להשגת רשות־הדיבור.
תכסיס פרלמנטרי
זה הוא לגיטימי במיקרים
רבים — אך בעניין כה
חיוני לגבי מהות המדינה,
פסול עצם השימוש בתכ סיס
פרלמנטרי. לא פעם
עמדתי לפני פיתוי דומה,
ובמיקרים כאלה החלטתי
תמיד שההצבעה הנכונה אדוני חשובה יותר מאשר זכות־הדיבור.
אני
חושש שגם הפעם תבוא אלי שולמית בטרוניה
ותאמר, כי עשיתי לה עוולה נוספת, השלישית במיספר,
בצייני כי נעדרה מן הוויכוח ומן ההצבעה על חוק גזעני
זה. אני רוצה להקדים תרופה למכה ולבקש מראש
סליחה על כך. בוודאי היתר, לה סיבה טובה משלה להיעדרות
זו. אך עם כל הידידות וההערכה לשולמית, שהיא
עתה שכנתי באולם־הטליאה, אני סבור כי איני פטור
מלציין את העובדה.
כתפיו של אטלס
אטלס היה, במיתולוגיה היוונית, ענק הנושא על כתפיו
את השמיים. זאת לא היתד, מלאכה קלה. אך מי שמחבר
בימינו אטלס בשפה העברית, מלאכתו אינה קלה יותר.
מחשבה זו חלפה בראשי כאשר עיינתי באטלס המאה
ה־ 20 של ידיעות אחרונות, בהוצאת מסדה פרס.
זוהי אנציקלופדיה שלמה, המתחילה בבריאת העולם
והמסתיימת (כימעט) בהשמדתו העצמית.
האטלסאי העיברי נאלץ להתמודד עם בעיות שהיו
גורמות פיק־בירכיים לעמיתיו האירופיים, שחיברו את
החלקים העיקריים של אטלס זה• .
קודם כל, בעיות התעתיק. פריז, פריס, פאריס? לונדון,
לנדן או לונדן? (המחברים קבעו: לונדון) .בוסטון או
בוסטן? (המחברים קבעו, בחוסר־עיקביות מלבב: בוסטן).
מונטריאול (לפי המיבטא של הקנדים־הבריטים) או מונראל
(לפי המיבטא הקנדי־צרפתי) ? המחברים השליכו את יהבם
על אבירי קבק החופשית (להבדיל מקוויבק המשועבדת),
ובחרו בצורה הצרפתית.
ידי בתעתיק מערבית לעברית כדי לשגע פיל שמי.
פורט־סעיד (לפי הכתיב האירופי) או בור־סעיד (כפי
שמבטאים הערבים?) תעלץ סואץ (לפי השיבוש הגרמני,
הנהוג גם בישראל) או אל-ם וים? טריפולי או טראבלס?
ואם כבר נוהגים על פי הכתיב הערבי (כפי שנוהג
האטלס, לשיבחו) — האם להתעקש על הצורה הכתובה
או המדוברת? אל-נאצר או אלנאצר, ככתוב, וכפי שאנחנו
נוהגים בהעולם הזה, או אנ״נאצר או אנאצר, כפי שמבט־לוגיה,
אך לא מציאות מישפטית ומעשית. האם לא היה
חבל לקלקל אטלס טוב, שבו הושקע מאמץ כה רב,
בשטויות כאלה, שייראו בעוד עשר שנים כקוריוז?
המפות האלה הן, על כן, כוזבות. הן מביעות אידיאו־אים?
האטלס מצא פיתרון מקורי וסביר למדי. הוא כותב
א(ל)־נאצר.
מה ביחס לאית דל״ת ועליה נקודה — כמו בשמות
קד׳אפי ואבו־ד׳בי? הערבים מבטאים אותה כאות זי״ן,
בערך. האטלס מבטיח, בהערה על כללי־התעתיק, לכתוב
ד׳ .אולם במפה כתוב, משום־מה, אבדזבי.
מסובך? יש יותר מסובך. למשל. כיצד לנהוג לגבי
שמות־מקומות בארצות שאינן שמיות, אך שנהוג בהן
כתיב ערבי? למשל — פאקיסתאן(כפי שכותבים הפאקים־
אור׳ אסרי
1111
וג1ן
1€י 181י
תאנים עצמם, המשתמשים בכתיב הערבי? כאן רואה
האטלס את עצמו פטור מן הצמידות לכתיב הערבי, והוא
כותב אפגניסטן, פקיסטן. למה? ככה. לכתוב ״אבדן״
במקום ״עבדאן״ — זהו חטא שלא יסולח.
אך כל בעיות התעתיק גם יחד הן כאין וכאפס לעומת
הבעייה המרכזית, העומדת בהכרח לפני מי שמוציא
אטלס בחסות ידיעות אחרונות, והרוצה שישתמשו בו
תלמידיו של זבולון המר.
היכן גבולות ישראל?
לפי האטלס, אין לישראל גבולות. יוק.
יש גבול העובר לאורך הירדן, שאינו קיים בשום
אטלס אחר בעולם. אך אין גבול בין ישראל וסיני.
יש רק קו, החוצה את סיני באמצע, מאל־עריש ועד ראס
מוחמד, ליד ״אופירה שרם א(ל)־שיח׳ (מפרץ שלמה)״.
מובן שרמת־הגולן כלולה במפה במדינת־ישראל.
לו הייתי המו״ל, הייתי מהסם. אטלס כזה עולה בכסף
רב. אי־אפשר לקנות אטלס חדש בכל חצי-שנה או שנה.
בעוד פחות משנתיים ייעלם הקו במחצית סיני, וייווצר
גבול מאילת עד רפיח. מי יודע מה עלול לקרות ברמת-
הגולן? ובגדה המערבית? וברצועת־עפה? כל תזוזה קלה
— והנה דרוש אטלס שלם חדש.
האמת הפשוטה היא כמובן שיש לישראל גבולות. אלה
הם גבולות ״החוק, המישפט והמינהל״ של מדינת־ישראל.
מעבר להם יש ״שטחים מוחזקים״ ,על פי החוק הישראלי
והבינלאומי כאחד. הגבול הרשמי לא השתנה מאז ה־4
ביוני , 1967 מלבד סיפוח ירושלים המיזרחית. קוראים לו,
בשפת העם ,״הקו הירוק״.
בשכם ובחברון קיים חוק אחר מאשר בתל־אביב
ובחיפה. כאשר חתמה ישראל על הסכמי קמפ־דייוויד, היא
הכירה בעובדה שהגבול הישן תקף, ורק לגבי ירושלים
נותר, כידוע, ויכוח.
^ נה סרט תיעודי,
של א יופק ולא יוקרן בטלווי-
י י זיה הישראלית. וחבל.
במרכזו עומד שקל אחד, שטר־כסף הנושא את דיוקנו
של סר מוזם מונטיפיורי, האביר היהודי-אגגלי שמת
לפני 95 שנים בגיל . 101
נקרא לו, למען הקיצור ,״מונטי״.
י 1 1
ונטי הוא, בראשית הסרט, חלק משכר־העבודה
י המגיע לאחד משה לוי, פועל־בניין. הוא מנוכה
משכרו למען שילטונות מס־ההכנסד.
לולא נוכה פונטי בדרך זו, היה מצטרף לשקלים אח ידים
ומשמש למשה לוי כדי לקנות עוד קילו בשר
למישפחתו, או זוג־נעליים לאחד מארבעת ילדיו, ואולי —
מי יודעי — לקניית מכשיר־טלוויזיה. לא היה יוצא
מזה סרט מעניין.
אכל מונטי אינו מגיע לידיו של משה. הוא
מגיע לקופת־המדינה. ושם מתחילה דרך ההרפתקות
שלו.
נדון כל דבר בעולם מילבד השימוש שייעשה במונטי,
מועבר התקציב אל ועדה זו( .״פרלמנט״ מלשון ״פרלא־רה״
,לדבר).
ועדת-הכספים היא ועדה קטנה וסגורה של עסקני-
מיפלגות מיקצועיים, המורכבת על טהרת המיפלגות של
המימסד. לשום סיעה אופוזיציונית אמיתית לא ניתנת
בה דריסת־רגל. העילה, כרגיל, היא ״ביטחון המדינה״.
׳נדונים בה עניינים ביטחוניים. אסור לתת בה מקום
לרק״ח, וכדי למנוע זאת גם לא לשאר המיפלגות הקטנות.
אבל בראש הוועדה יושב כעת נציג של אגודת־ישראל,
שהיא סיעה קטנה יותר מאשר רק״ח. איך זה? אה, יש
הסכם קואליציוני. הוא יושב על-חשמן הליכוד.
שלמה לורגץ, היו״ר, הוא עסקן משופשה
מאוד. מומחיותו המיוחדת אינה כתורה, אלא
כחלוקת בספי-שלל כין המיפלגות. כשטח זה
הוא אלוף ארצי, ואולי עולמי.
בוועדה זו יודעים הכיל את הכל. לאן הולך הכסף,
הממשלה צריכה להחליט מה לעשות במונטי. לאן
יועבר מן הקופה הגדולה, שבה הוא מצטופף בקרב
מיליארדים של שקלים אחרים 7
ך* מצלמה מגיעה ;אל חדר־הישיבות במישרד־האוצר,
שבו מתכנסת ועדת־השרים לענייני כלכלה ,״הקבינט
הכלכלי״ בקיצור( .״קבינט״ פירושו חדרון, אך.במיקרה
זה החדר הוא די גדול כדי להכיל את האנשים החשובים
ועוזריהם).
הקבינט מחליט להעביר את מונטי אל מישרד־הפנים.
לאן? למיפלגתו של שר־הפנים, כמובן.
איך עושים זאת? פשוט. ישיבה היא מקום קדוש. אין
מצפים מרב גדול־בתורה שיידע איך לנהל ספרים.
לשם מה ז־
אין מאזן. אין דין־וחשכון. אין בלום. מונטי
עוכר מתחת לשולחן.
הישר יכול להעביר את ׳מונטי לסייעה אחרת במיפלגתו,
׳תמורת סכום מתאים מידי המישרד הממשלתי שבו שולטת
הסיעה השניה. או למיפלגה אחרת, תמורת שרות דומה
מצד מישרד שעליו חולשת אותה מיפלגה.
מונטי נועד למימון המפד״ל.
כאשר נמסר מישרד־הפנים, יחד עם שני מ״שרדים
אחרים, בעת הקמתה של הקואליציה לידי מיפלגה זו,
היה ברור כי זוהי המטרה האמיתית. המישרד מחלק
כמויות אדירות של כסף.
הכל גמיש. אך הפרינציפ כדור.
כך מגיע מונטי לתעודתו.
אך מתעוררות שתי שאלות.
ך* אשר מונטי ע 1כר מתחת לשולחן, מי יודע לאן
~ בדיוק הוא מגיע? לכיסו של מי?
על פי ההלכה (הבלתי־כשרה) ,הוא צריך להגיע למוסד
המיפלגתי ולשמש שם לצרכיו: שיחוד בוחרים, תשלום
משכורת לעסקנים, פירסום חומר סיעתי, חלוקת הטבות,
מימון נסיעות של חברי הסיעה לחו״ל.
מסירת המישרד למפד״ל בא לאפשר לה
לקחת חלק מן הכסף הזה לכיסה.
מבחינה זו אין מישרד־הפנים שונה ממישרדים אחרים,
ואין המפד״ל שונה ממיפלגות אחרות של המימסד, אם
כי תיאבונה הוא, יחסית, יותר גדול.
כימעט כל מישרד ממשלתי חולש על זרם של כסף.
בעת חלוקת המישרדים לוקחים בחשבון את היכולת של
בעל־המישרד להפקיע חלק מן הכסף הזה לצורכי מיפלגתו
וסיעתו.
אין כעיות. יש הכנה. גם כמאפיה אין חלוקה
נוקשה כין ה״מישפחות״ .יד רוחצת יד.
ובבל ששתי הידיים מלוכלכות יותר, כן דרושה
יותר שותפות ביניהן.
ך מייועד מונטי למישרד־הפנים, כדי לממן את
״ • חמפד״ל. אך הדרך אינה ישרה ופשוטה.
יש מדינה. יש דמוקרטיה. יש חוק. אחרת,
לשם מה הקמנו את מדינת-ישראל ץ
הממשלה מחברת ״׳תקציב״ ,והוא מוגש לכנסת. בתק ציב
כתוב שטונטי הולך למישרד־הפנים. אבל אי־אפשר
לכתוב למה בדיוק נועד. זה לא יהיה יפה. תחת זאת
׳נאמר שמונטי מייועד לקופת המועצה המקומית בקריית־אפס.
התחנה
הבאה בדרך היא הכנסת. יש דמוקרטיה. יש
פרלמנט. התקציב זקוק לאישור הפרלמנט. בעצם, השי טה
הפרלמנטרית כולה ׳נולדה בעיקבות הדרישה שמשלמי־המסים
יקבעו, באמצעות !נבחריהם, מה ייעשה בכספיהם.
״אין מיסוי בלא ייצוג״ .חברי הפרלמנט הם נציגיהם של
משילמי־המיסים.
איך עוכר מונטי את המיכשול הזה?
אין בעיות. בפרלמנט יש מוסד הקרוי ״ועדת־הכספים״.
אחרי ויכוח של כמה עשרות שעות במליאת־הכנסת, שבו
כך מגיע מונטי לקרייית־אפס. הוא נח שם כמה חוד־ישים.
המועצה המקומית משחקת בו. אך בסוף שנת־התקציב
אין ברירה. היא צריכה להעביר אותו לגבריאל.
ן * ה קורה כגכריאל? זה תלוי.
יתכן שבגבריאל אין ביכלל ישיבה בשם אור לגויים,
אלא רק שלט התלוי על אחד הקירות. יתכן שיש ישיבה
קטנה.
למי כמיפלגה? לסיעתו של השר.
כל הנוכחים יודעים כי תקציב מישרד־הפנים הוא
מנופח. כולם יודעים גם מה הסיבה לכך. אך איש אינו
מדבר על כך. ובוודאי לא כאשר יש במקום מכשיר־ההקלטה
של צוות הטלוויזיה.
בעיתון מופיעה בגמר מלאכת־ההרכבה רשימת השרים.
אך עסקני־המיפלגות רואים בעיני־רוחם רשימה שונה
לגמרי: רשימת הסכומים שכל מיפלגה יכולה להפיק
מן המישרדים שנמסרו לה.
אין זו חלוקה נוקשה. יש מידה של קח־ותן. לא כל
כספי מישרד־הפנים עוברים לכיסי המפד״ל, זלא כל כספי
מישרד־יהשיכון עוברים לכיסי הליכוד (ומקודם למיפלגת־העבודה)
.יש גמישות. מישרד הפנ-ם מעביר כספים לבית־דבוטינסקי,
ומיישרד־השיכון מעביר כספים למוסד של
המפד״ל.
אם לא ישחק לפי הכללים, לא יקכל כסף.
פשיטת-רגל, שכיתה. פיזור המועצה. ועדה
קרואה. סוף כוכרוכסקי.
זה לא משנה. הממשלה לא העכירה את
מונטי כדרך הארוכה הזאת כדי שיסיים את
הקאריירה שלו כתלמוד הככלי. מונטי צריך
לנדוד.
כך, כמסווה של חלוקת תיקים, נעיד למעשה
הסדר לחלוקת כספים. בל משתתפי המשא־והמתן
יודעים זאת.
ערביים מיידי־אבנים, מיפלג׳תו לא תקבל ממישרד־החינוך
המפד״לי הקצבת־יתר לבית־החינוך של הקיבוץ השכן.
חוץ מזה, הקואליציה המקומית כוללת גם את המפד״ל.
אין כסף, אין קואליציה, אין ראש־מועצה.
אך העיקר הוא זה: אין חוק במדינה הקובע כמה
צריך מישרד־הפנים לתת לקריית־אפס לכיסוי צרכיה —
חינוך, סעד, ביוב, משכורות. אין הסכום תלוי במיספר
התושבים או בכל קריטריון אחר. כל ממשלות־ישראל
דאגו לכך של א ייווצרו קריטריונים כאלה. כך מובטח
שבוברובסקיועמיתיו יעמדו כעניים־בפתח לפני הפקיד
(המפד״לי) במישרד־הפנים.
סר מוזס מונטפיורי: סיבוב גדול לשווייץ
למי ׳ואיך. כל אחת מן המיפלגו׳ת המייוצגות בה מקבלת
את חלקה. אין הבדל רב בין ״קואליציה״ ו״אופוזיציה״.
משום כך עובר הכל בשקט.
בפרוטוקול כתוב שמונטי הולך לקריית־אפס, כסיוע
מטעם מישרד־הפנים. כיל אחד מן הנוכחים יבויל להכחיש,
לאחר מכן, שידע מה פירוש הדבר. בייחוד אם הוא
באופוזיציה. אבל כולם יודעים. גם איש־האופוזיציה. כי
כאשר המערך היה בשילטון, קודמיו של מונטי הלכו
באותה הדרך.
כסוף חוזר התקציב למליאת־הכנסת. שם
הוא מתקכל באווירה היתולית.
עשרות חברי־הכנסת מרימים ידיים — כמה מאות
פעמים תוך שעתיים־שלוש — מבלי לדעת על מה הם
מצביעים. איש מהם לא קרא ברצינות את הכרכים
העבים של ספרי־התקציב. סומכים על המומחים שעשו א׳ת
שלהם בוועדה, ושהבטיחו לכל מיפלגה מימסדית את
המגיע ליה.
ך מגיע מונטי
אל מישרד־הפנים. התחנה הבאה
״ היא קריית־אפס.
ראש המועצה המקומית של קריית־אפס, מרשה
(״פישקה״) בוברובסקי, הוא מפא״יגיק. הוא שונא את
המפד״ל. הוא יכול להתנגד לדרישת מישרד־הפנים להע ביר
את מונטי לישיבת אור־לגויים, שאינה נמצאת כלל
בקריית־אפס, אלא בהתנחלות גבריאל ליד רמאללה. מה
גם שפישקה הוא יונה, וביכילל מתנגד להתנחלויות.
׳והעניין כולו עלול להיות פלילי.
האם הוא מתנגד ז־ הה-הה. אין הוא מתנגד.
מדוע?
ראשית, אם בוברובסקי יתנגד להעברת מונטי לישיבה
בגבריאל, שחבריה יורים מדי־פעם (בימי חול) בילדים
אך מכיוון שכל זה נעשה מתחת לשולחן,
מניין הביטחון שאין מונטי מגיע כסוף לכיסו
הפרטי של מישהו, ומשם לחשכון־הכנק הסודי
שלו כשווייץ או להכרה כוואדוץ?
אין ביטחון. לא יכול להיות ביטחון. אפילו במאפיה
אין ביטחון כזה, ועל כן מתעורר מדי פעם הצורך להרוג
שם מישהו החשוד בכך שהדולר נדבק לדפנות כיסו.
אצלנו אין הורגים, כרוך השם. נדכק נדכק.
והשאילה השניה: היבן המבקר?
ראינו היכן הממשלה, השר, הפרלמנט, ועדת־הכספים,
ראש־המועצה, הרב (אם הוא קיים) ,ראש־הס״עה, ואולי
גם הפקיד האחראי על הכספת בשווייץ.
אכל
היכן
מכק ריה מדינה זו
האם יתכן כי אחרי מאות רבות של בדיקות מדוקד קות
בספרי־החשביונו־ת שיל המועצות המקומיות בארץ,
שלא לדבר כלל על סיפרי מישרד־הפנים ושאר המיישר־דים,
לא גילה המבקר מעולם את השיטה הזאת?
יש שתי תשובות אפשריות :
הוא לא ידע, ואז צריכים לחסל את מישרד מבקר־המדינה.
פשוט חבל על הכסף המבוזבז על מנגנון גדול
כזה של כסילים ושוטים.
הוא ידע גם ידע. ואז מתבקשת מסקנה מסוג אחר.
המבקר הוא חלק מן השיטה. כמו הממי
•טלה, ועדת־הכספים והפקיד השווייצי.
תי נולדה השיטה המחוכמת הזאת?
יי היא נולדה עם מדיינת־ישראל. ניצח עליה דויד בן־
גוריהן. הוא ירש את עיקריה מן הסוכנות היהודית. כל
ממשלו׳ת־ישראל עד כה היו שותפות לה. ליתר דיוק:
כולן התבססו עליה.
מי שותף לשיטה הזאת ץ
כיל מיפלג׳ות המימסד — כל סיעות הליכוד, שתי מיפל־גות
המערך, המפד״יל, אגודת־ישראל, פא״י, ל״ע.
מי לא? המיפלג׳ות הקטנות, הסבורות בעיוורונן כי
הפוליטיקה היא עניין של אידיאלים, פיתרונות, עקרונות,
תחת להבין שזהו עניין של כסף..
שאלה אחרונה: מדוע המיפלגות הקטנות הן קטנות?
התשובה: דאה לעיל.
נ7אוזנ *ג~!1י *י13:1־י
סוסו צ דטד 0
־ €110/)61 יוסקו!/
אנטנת טלוויזיה
בחתימה אישית של
מהנדס אלקטרוניקה
מבי ת טיולי הגליד
בוא לפריס בסתיו!
פריס של שלכת ואוירה. פריס של ס תיו.
פריס א מי תי ת ויפה
—|>1|1י 1י1| 11119
1י 88ה
י— רק חבר האחת בכל גוש דן
מנו הלת על־ידי מ הנ דסאלקט רוני ק ה
המפקח על ה ת קנ ה מק צו עית
של אנ טנו ת.
= $ 385
— רק חבר האחת בכל גוש דן
מ ע סי ק ה טכנ אי אלקט רוני ק ה
בכל צוות המת קין אנ טנו ת ט לוויזי ה.
— רק חבר האחת בכל גוש דן
מפעילה ניידות שירות
ה מצויירו ת בק שר א ל חו טי.
אנו ב אנ ט קו יודעים שטיב ה ק לי ט ה
ו איכו ת הצבעים במקלט שלך,
נקבעי ם בראש ורא שונה על־ידי ה אנ טנ ה.
לכן, א ם דרושה לך אנ טנ ה — פר טי ת
או מרכזי ת — ה תק שר ל חבר ההמתמחה
זה 21 שנים אך ורק ב אנ טנו ת
ומב טי ח ה לך ק לי ט ת שידורי ט לוויזי ה
ב איכו ת ובצבעוניות ה מ עולי ם ביותר.
תעריפון המ] 1״ של ונוווצסהיה
תחל מי 15.9.80
לשנה בלירות מחיר העיתון
דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל
הוצאות משלוח
350 2800
950 |- 2800
לחצי שנה
378 +
450 +
ס׳רל״ב
= 3528
= 4200
דחוב יהודה המכבי ,95 תל־ אביב,
טלפון 456527 :־453514 ,03־03
שח״3
1850 2250
דמי ה מנוי לארצות חוץ
בדואר אויר
אירופה ארה״ב, קנדה ומק סי קו
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד, פרו
גאנה, חוף השנהב, ניגריה, דרום
אפריקה, טוגו, חבש, קניה
פנמה, טאייוון
תאילנד, המג־קונג, נפל, סינגפור,
קוריאה
580 + 2040 + 2800
933 + 4980 + 2800
= 5420
= 8713
752 = 1474 + 9478 + 2800״13
9620 = 1030 + 5790 + 2800
11,485 = 1230 + 7455
2800
2800
9856 = 1056 + 6000
:ל שינוי כדמי המשלוח יהול על המנוי.
2800 4500
הוגנה שכדאי לנצר:
* רי הו ט ע תי ק:
ויטרינוית, שעונים, כלי נחושת ועוד...
7000 4950 5900 5100
ארונות, שידות,
* ציורים ולי טוגרפיו ת:
ריביו׳
ברגנר, מאנה-כץ, פראנקל, גולדמן, אבל-
פן וע וד
פסלי ברונזה, עבודות ברזל אמנותיות
לבית ולגן, צילומים, תחריטים, ועוד
פתוח בשבת כל היום, ומשך השבוע אחה״צ.
חן טרמפלחייל
הכתובת: ניר־עם, רה׳ אורנים 37 טכעון,
טל 931751 .־04
העולם הזה
2251
3 3 1 1 1 9 1
מאת יג אל לביב
הלסח־ הון
ב ע 1ר ת מס־עיזבון
כמה יועצי־מס גילו דין להלבנת כסף באמצעות מס״עיזבון. מי שבידו הון
שחור, ושיש לו גם הורים או קרובים קשישים, ירשום את ההון על שם הקשיש,
וזה יורישו לבעל־ההון. על ההון ישלמו מס״עיזבון, ששיעורו מגוחך. עד סכום
של מיליון שקלים יש פטור מוחלט. בצורה זו יכול בעל הון שחור להלבינו במינימום
מס ובלי עונש.
הורביץ החשבון
לישכת רואי״החשבון החליטה, כי מאזני
חברה חייבים לשקף את מצבה הא מיתי,
היינו: מרווחי החברה יש לנכות
את השפעת האינפלציה. לכך מתנגד
שר-האוצר, יגאל הורביץ, החושש כי
מצבם האמיתי של העסקים יעורר את
החברות לא לשלם מס־הכנסה. שר-האו-
צר פנה לוועדת־המסים של לישכת רואי-
החשבון וביקשה לבטל את ההחלטה.
דומה.
כמה רואי־חשבון ציינו, כי סביר ששר־האוצר
ישכנע את ועדת־המסים שלהם.
אחרי הכל, רוב חברי הוועדה משמשים
גם רואי־חשבון של חברות ממשלתיות
ושר-האוצר קובע, פעם בשנה, את רואי־החשבון
של כל חברה ממשלתית.
אלגואטי ינ הל
סניף ראשי
של .,ברקליס׳
המישפטו אברהם אלגואטי קיבל
את ניהול הסניף הראשי של ״בנק ברק-
ליס-דיסקונט״ ,ברחוב אלנבי בתל-אביב.
אלגואטי מכהן כיום כמישנה למנהל
הסניף.
אביב * .כך סוכם בפגישה בין השניים
לבין עורך־הדין רם לספי והמשקיע
הישראלי אלפרד אקירוב, שישתתף
אף הוא ברכישה.
א ת ואדסקה״
ביו שקרים
בעל מיפעל האופנה המצליח ״אלסקה״
,אלפרד אקירוב, החליט למכור
את העסק. אקירוב יתרכז עתה בניהול
הרכוש המישפחתי. נראה כי ״אלסקה״
תימכר לקבוצה של עובדים בכירים בחברה.
לדירות
רפי
רוט
לעיסקי קרקע
בלוס־ אנגלס
א ח קומות
איל״ן ומיח״א
השבוע ייפגש מנכ״ל מישרד״האוצר, יעקב
נאמן, עם ועדת המסים במטרה
קבוצת קבלנים יורדים בלוס-אנג׳לס,
בראשות יוגה גולדרייך וג׳ודי אורו׳
יממנו את רכישת מלון ״לרום״ בתל-
א קירוב 1#1כ ר
אין מרוקו ס
דר׳ח נזזוייף
ווכש״ם את).להם
טעויות והטעיות
הישראלי רפי רוט, הגר דרך קבע
בברלין, הוא אחד מגדולי הקבלנים שם.
לאחרונה נכנס לעסקי קרקעות נרחבים
בלוס״אנג׳לס, בשותפות עם הרב לוין,
שהיה מבעלי חברת ההשקעות ״נשיו-
נאל״ (שהיתה לה נציגות בישראל ואשר
פשטה את הרגל בשערוריה רבתי).
מנכ״ל גאמן
יורדים
פותחים
במקומות רבים בעיר עומדות קופות-
תרומה של אירגוני איל״ן ומיח״א. הקופות
מלאות וגדושות ואין אפשרות להכניס
לתוכן עוד אגורה. בעלי-עסקים במ קום
סיפרו, כי פנו טלפונית כמה פעמים
למרכזי איל״ן ומיח״א כדי שיבואו לרוקן
את הקופות אך לא נענו.
בעלי־עסקים רבים טוענים, כי מאז
הונהג השקל השתפר מצבם להפליא.
הסיבה: אין קל מלטעות בחיובי לקוחות
ולבלבל בין לירות לשקלים, מפני
שלקוחות רבים אינם טורחים אם המיצ-
רך עולה שלושה שקלים או שלוש לירות.
טעויות כאלה נעשו גם במכונות-חי-
שוב, בעסקים שבהם חייבים לרשום כל
פעולה בגלל מס״ערך־מוסף. אין ספק כי
דיווחי מכונות־החישוב מאז הנהגת השקל
אינם מאפשרים לבודק לדעת את
מצב העסק, בגלל המיספר הגדול של
טעויות אנוש ברישומים.
לאן וגועל דויד שיפמן?
מכריו של היו״ר הפעיל של חברת-
החשמל, שהוא מראשי הליברלים, דויד
שיפמן, תמהו להיכן נעלם לאחרונה.
קולו לא נשמע בדיוני המכריעים על
מחירי החשמל. שיפמן עבר בהצלחה ני
110ו
ולט
בתל־אוב״ב?
הגידול המדהים במיספר הישראלים
העוקדים לארצות״הברית עורר אצל כמה
אנשי־עסקים רעיון, לפתוח סניפים בישראל
לעסקיהם באמריקה, על מנת
לשכנע כאן את היורדים לרכוש מוצרים
באמצעותם. לפני כמה שנים החלו לצוץ
)020 1
*:גלידת המסטיק הידועה מיפו-
:עתה לשרותכם גם בלום אנגלם!
?301011; 151003164 תז^1)020 1^3111731106063
10811־3)21013 51(61
)£80008 1*871 חו
:ח!1-6131101111615316 רלד
׳ברן נוגה ~ פארק *מ״3וז״*ו!21013$׳ *ח*?ו&סו״ע׳•
*1־3¥01*38 זי*#(00 5?04$ו0117ה •
• 105
*11^12פ י רפל| 3635 6*13. 4* 0@
6)1) ( 113111(1טה 11 ווס ) 0 2 0 0
חנויות כאלה באמריקה, שנועדו לישראלים
החוזרים. חנויות אלה נודעו
בכינוי ״ 220 וולט״ ,ומטרתם למכור
לישראלים באמריקה מוצרים התואמים
לרשת החשמל הישראלית. עתה יקראו
לסניפים בישראל ״ 110 וולט״ ,כעוצמת
החשמל באמריקה.
לאחרונה פתחה גם רשת הגלידות
״קוזו״ מיפו, ישראל, סניפים בקליפורניה,
והחלה מפרסמת מודעות בעיתוני
לוס־אנג׳לס.
אריאל* קיב ל
הפירסומאי אמנון אריאלי זכה ב-
מיכרז של שתי חברות אמריקאיות גדולות
,״פרקר״ ו״טמפאקס״ .נציגי החברות
שביקרו בישראל בחרו אותו כפיר-
סומאי שלחן.
מישרד אריאלי עבר בשנת 1979 את
ה־ 30 מיליון שקל מחזור, והוא מעסיק
כ״ 50 עובדים. המישרד זכה בשנה שעברה
ב־ 24 מתוך 79 פרסים של איגוד
המפרסמים. בין הלקוחות הגדולים שלו:
״בנק הפועלים״ ,״אוסם״ ,״גרונדיג״,
״נשיונאל״ ,״דלק״ ,״דלתא קולור״,
״תנובה״ ,״מיפעלי הבירה״ ,״ספורטו-
טי״ ,״עץ הזית״ ,״פולגת״ ,״שופרסל״
ו״תבורי״.
מ ת חרי ם עול
מניות יידנוחיי
וייבינלאומי׳״
יר׳ י שיפמן
ניתוח קיבה
תוח בקיבה והוא יחזור לעבודה מלאה
תוך ימים ספורים.
מי שמצפה לו בקוצר רוח הוא שותפו
לפעילות במפלגה הליברלית, דויד
אדמון, השואף להיבחר בימים אלה
לתפקיד יו״ר סניף תל-אביב של המפלגה.
הטיבה
לעליות בשערי מניות ״הבנק
הבינלאומי״ וחברת-ההשקעות ״דנות״
טמונה במאבק שבין קבוצות ״דיסקונט״
ו״לאומי״ על השליטה בבנק .״בנק לאומי״
רוכש בעקביות מניות של ״דנות״
כששערן יורד, ושני הבנקים רוכשים מניות
של ״הבנק הבינלאומי״.
בבורסה החלו המשקיעים לאגור כספים
לקראת נובמבר, כדי לרכוש מניות
של בנקים וחברות שמאזנן נסגר בסוף
דצמבר. בדרך כלל עולים גם שערי מניות
החברות לקראת סיום המאזן, ואותם
הרוכשים את המניות בזמן המתאים,
מרוויחים את העליה.
ב מ דינ ה העם קרב 3ר 3נון -
לשם מה י
האם פראי לסכן
חיי צעירים כפעולות
שאיש איגו יודע
מה מטרתן הרציונלית ץ
בימי, זוהרו של דויד בן־גוריון,
היתה פעולה צבאית כמו זו ש בוצעה
השבוע בדרום לבנון מעו ררת
היסטריה של התלהבות. העיתונים
היו משתוללים משימתה,
הציבור כולו היה יוצא מגידרו.
ימים אלה עברו. אמנם, מער-
כת־הביטחון השתדלה הפעם מאוד
ליצור פירסומת מירבית, צירפה
כתב לכוחות ואף הפיצה תצלומים
של הלוחמים. דיווחו של עמירם
ניר בטלוויזיה, בליוויית צילומים
דוממים אלה, שיתפה את הציבור
במעט בחווייה.
אך התגובה לא היתד, נלהבת.
האם זה שווה? מדוע 1האם
שקוע הציבור יותר מדי בצרותיה
האם דהירת האינפלציה משכיחה
כל נושא אחר ן
יתכן כי הסיבה היא עסוקה יו תר,
אם כי בלתי־מודעת. לאיש
לא היה ברור לשם מה דרושות
פעולות אלה.
בכל פעולה כזאת מחרפים הלו*
׳חמים את נפשם. סיום הפעולה
המיתום הנורא. תקציב-הביט-
|בלי אבידות אינו מובטח מראש.
!במילחמה תלוי הרבה מאוד ב־ חון מאפיל על כל שאר תקציבי
המדינה. כל קיצוץ בו משנה את
!מיקרה העיוור.
המערכת כולה.
האם פיצוץ כמה בתים בכפר
בשנים האחרונות, מאז חתימת
לבנוני נטוש שווה סיכון זהז ה־
!אם הריגת כמה פידאיון יכולה הסכמי קמפ־דייוויד, התבסס ה תקציב
הזה על הצורך לעמוד מול
ולשנות במאומה את יכולת־הפעו־ולה
של אירגוניהם? האם אין ה* האיום של ״החזית המיזרחית״.
(תוצאה עלולה להיות הפוכה — ממדיה של חזית זו, סדר־הכוחות
בצד השני והערכת כוחן של מדי-
חימום האווירה ויצירת לחץ פני נות־ערב
תוארו במידה גוברת והו מי
בקרב הפלסטינים להסלמת
לכת של חומרה אימתנית.
הפעולות ולהגברת פעולות־הפיגוע?
בהדרגה הפכה ״החזית המיז-
*מד־חמד. איש לא ביטא
רחית״ למיתוס, ששוב לא ניתן
!ספקות אלה בפומבי. בישראל של
להערכה שקולה. תחת ראייה מפו 19801
נדם כל ויכוח על המילחמה
כחת בא חלום־בלהות, שבו הת הנטושה
בין המדינה ובין הפלס אחדו
הצבאות של סוריה ועיראק,
טינים. מליצות של מנחם בגין
,באות במקום הסבר רציונלי. בכנ ירדן וסעודיה, בתוספת עזרה מלוב,
לכוח מקובץ אחד להנחתת מכה
סת אין דיון רציני. ועדת־חוץ־
נוראה על ישראל.
,וביטחון בוודאי אינה יכולה לקיים
בקאהיר עוררו תחזיות אלה
דיון של ממש, מכיוון שאין בה
צחוק .״העולם הערבי אינו יכול
אופוזיציה אמיתית. אנשי המערך
להילחם בלי מצריים,״ קבעו המצ בה
חוששים שמא יאשים אותם
רים שוב ושוב. תיזה זו היתד,
(בגין בכך שהם מתכוננים ״להפ מקובלת
גם על ישראל — עד
קיר את הארץ לערבים״ .ואילו
לכריתת השלום בדרום.
וו״ר הוועדה, משה ארנם, פירסם
רוויזיה מודיעינית. השבוך,שבוע
מאמרים זהים בעברית
עות האחרונים פגעו במיתוס ה ובאנגלית,
שבהם תבע למעשה
נורא. כל מי שראה את הדברים
לבטל את חחה־השלום עם מצבעיניים
מפוכחות נוכח לדעת כי
ריים.
הצבא העיראקי, שנועד לו תפקיד
הצרה היתד, שגם לא היה עם
מרכזי ב״חזית המיזרחית״ ,אינו
מי להתווכח. מערכת־הביטחון
נתונה עתה בידי הצמד מנחם בגין שווה הרבה. הוא נכשל במשימותיו
במילחמה באיראן. ניצחונותיו ה ורפאל
איתן — שני אישים שכ דלים
היו עלובים במושגים של
אילו נולדו זה למען זה. הרכב
שטח והכרעה צבאית.
זה אינו יכול אלא לעורר דאגה
המיתוס של ״הצבא העיראקי״
לגבי טיב השיקולים ורמת ההח מתהלך
בארץ עוד מימי מילחמת-
לטות המתקבלות.
העצמאות. אמנם לא היו אז קרבות
רבים שבהם היו העיראקים מעו רבים,
אך דווקא בשל כך ניתן
היה להעלות על נס את טיבם,
1310 של מיווו ס
בהשוואה לכוחות הירדניים, המצ מתה.
המיזרחית״
״החזית
ריים
ואף הסוריים.
המרחק הגביר את ההערכה.
אף איש אינו מעז
במשך הזמן נפוצה בישראל אגדת
?הסיק גנזוי את המסקנה ;
הצבא העיראקי הבלתי-מנוצח, כ יריב
שיש להתחשב בו יותר מאשר
לקצץ את תקציב־הביטחון
בצבאות ערביים אחרים. רמטכ״לים
המחירים עלו שוב. הממשלה
ואלופים היו שותפים להערכות
החליטה לקצץ את הסובסידיות. אלה.
מערכת־ד,מודיעין הישראלית, ש ״מי
שרוצה שנמשיך לסבסד,
נכשלה לגמרי בחיזוי מילחמת
צריך להגיד מניין לקחת את ה־עיראק—איראן,
נכשלה גם בהע :סף!״
קבע בפסקנות — ובמידה
רכת היכולת העיראקית. הערכה
בה של צדק — ייגאל הורביץ.
זו טעונה עתה רוויזיה יסודית
השבוע פשטה בחוגי הצמרת
ביותר, המשנה את התמונה ביב־תשובה
אפשרית. אך מעטים העזו
ללותה.
לבטאה בגלוי: לקחת מתקציב-
השאלה היא אם רוויזיה צבאית
הביטחון.
בי טחון
312
פאהד קוואסמה ואשתו יופרה על הגשר
עוד מסמר בארון המתים של האוטונומיה
זו תמצא את ביטוייה גם ברוויזיה
תקציבית, ותעבור ממערכת־הביט-
חון אל המערכת המדינית־הכלכלית.
השט חי ם
אד בו ת ליד הגשר
הדיון עז גירוש שגי
ראשי־העיריות נותן
הזדמנות נוספת?בגין —
והערבים האמינו
שיגצז אותה
״ישאירו אותם בארץ!״ פשטה
השמועה מג׳נין עד חברון, וגם
מנצרת עד טייבה .״יש לי הר גשה
כזאת,״ הוסיפו כמה מן ה אישים
הערביים.
הם האמינו כי ועדת־הערר ה צבאית,
שדנה בגירושם מן הארץ
של פאהד קוואסמה ומוחמד מיל-
חם, תמליץ על ביטול הגירוש של
שני ראשי־ד,עיריות מהר־חברון.
״זה נראה לי לא טוב,״ ני בא
לעומת זאת אחד המיש-
פטנים שטיפלו בעירעור .״אני
חושב שההחלטה תהיה שלילית.״
בעלי שתי הנבואות הסותרות
הסתמכו על אותן הנסיבות. ועידת־הערר
שמעה את טענות המגור שים
בהרחבה ובתשומת־לב. ה דיון
נמשך ימים ארוכים, תחת
להסתיים תוך כמה שעות. שני
האישים נתקבלו באדיבות ולא
נשלחו לכלא גם בסוף־השבוע,
אלא ניתן להם לשהות, בתנאים
נוחים־יחסים ובחברת בני־מישם־
חותיהם, במיבנה המסוף שלייד
גשר־הירדן. לפרקליטים הובטח
שבמיקרד, של החלטה שלילית,
תינתן להם הזדמנות לפנות לבית־המישפט
הגבוה לצדק.
לדעת האופטימיסטים, כל זה
מוכיח כי השילטונות שינו אח
דעתם. הפסימיסטים הסיקו את
המסקנה ההפוכה: שהשילטונות
יוצאים מגידרם כדי להוכיח יחס
הוגן וליברלי, דווקא כדי להקהות
את עוקץ הביקורת העולמית
כאשר תאושר החלטת־הגירוש ה מקורית.
״אילו
גירשו אותי ב מרכז
הדיונים עמדו ההתבטאויות
של שני אישי־הציבור. הם שימ שו
לנציגי המימשל הצבאי כתי מוכין
להצדקת הגירוש.
התבטאויות אלה התחלקו לשני
סוגים: אותם שיוחסו למגורשים
לפני הגירוש, ואותם שפורסמו
אחרי כן.
לגבי הסוג השני טענו קוואסמה
ומילחם שיוחסו להם דברים שלא
אמרו כלל, ופורסמו ראיונות עי מם
שלא היו ולא נבראו. טענה
זו אינה מעוררת פליאה במי ש מצוי
בסוגיה זו. מדינאים זרים
ועיתונאים מתלוננים דרך־קבע על
ראיונות עימם המתפרסמים בעי תונים
ערביים מסויימים, בטענה
שהדברים הוצאו מן -ההקשר, סול פו
או אף הומצאו.
איש אינו יכול לייחס חשיבות
ל״ראיוך המתפרסם בעיתון כמו
אל־הדף (״המטרה״) ,הביטאון של
החזית העממית של הד״ר ג׳ורג,
חבש. ברור כי היה לו עניין לצטט
מפי ראשי־ד,עיריות המגורשים,
״אחינו הגיבורים מן האדמה הכבושה״
,דברים שיכלו לתמוך
בגישתם האנטי־ישראלית הקיצונית,
נגד הגישה המתונה־יחסית
של הנהגת האירגון המתחרה,
פת״ח.
פרקליטי השניים הרחיקו לכת
וטענו כי גם אם אמרו פה ושם
דברים קיצוניים, אין להתחשב
בכך .״אין אדם נתפס על דברים
שאמר בכעסו,״ טען עורך־הדין
אהרון פינחסי, איש המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני,
המכהן לצדה של פליציד,
לנגר .״אילו גירשו אותי מן הארץ,
הייתי בוודאי משמיע דברי־השמ־צר,
הרבה יותר חריפים!״
רחשי־הלב. חשובים הרבה
יותר הדברים שיוחסו לקוואסמה
ולמילחם לגבי התקופה שלפני ה גירוש.
גם הם הוכחשו על־ידי
המגורשים נמרצות.
בעוד שנציגי השילטונות הבי או
חומר של זרועות הביט חון
ומוסדות אחרים, על דברים
שנאמרו על־ידי השניים, הז כיר
פינחסי כי דווקא הם הופיעו
באסיפות פומביות שאורגנו ביש ראל
על־ידי גופים ציוניים, בעוד
ששאר ראשי־העירייות בגדה חש שו
לעשות זאת.
״גם אם אמרו השניים פה ושם
דברים חריפים,״ הוסיף פינחסי,
״יש לזכור כי הם ראשי־ציבור
תחת מישטר של כיבוש, המבי עים
את דחשי־הלב של הציבור.
הם לא אמרו דברים שונים מכפי
שאמרו כל שאר אנשי״הציבור.״
ועדת־הערר אינה בית־מישפט,
וקשה לדעת מהי מידת עצמאו תה.
החלטתה אינה אלא המלצה.
בסופו של דבר יחליטו שני האנ שים
העומדים בראש המערכת :
שר־ד,ביטחון מנחם בגין והרמט־כ״ל
רפאל איתן. הם יפעלו, בלי
ספק, בהתאם להשקפתם על עתיד
הגדה.
הזדמנות. מצד אחד היה כדאי
למנחם בגין להוכיח את ליברליד
תו, אחרי שדווקא עזר וייצמן
החליט על הגירוש החפוז, שבו צע
בשיטות שהיו בלתי־חוקיות
בעליל. יתר על כן, ביטול הגי רוש
יכול היה לחזק את מעמדו
של בגין בשיחות על האוטונומיה
— שנועדה להעניק מידה של חופש
לתושבי השטחים המוחזקים.
החלטה חיובית יכלה לטהר במי דה
מסויימת את האווירה גם בין
ישראל ומצריים, נוסף על ההש פעה
החיובית בגדה.
אולם מנחם בגין לא חשב כך.
אחרי ״התייעצות עם הממונים
עליו״ ,הגיע ״פואד״ בן־אליעזר,
מושל הגדה, להחלטה הצפוייה:
לגרש.
מ דיניו ת
עצי הסקר, לקטר
השר מודעי נראה הסום.
זה עתה עבר עזיו
המגבש הנדוד...
השר מודעי נראה המום. לעיני
מיליוני צופים, דיבר על ״ראש
ממשלת־ישראל, דויד בן־גוריון,״
שותפם של ג׳ימי קארטר ואנוור
אל-סאדאת בקמפ־דייוויד (ראה
שידור).
לפני כן עברה על יצחק (״תש עים
אחוז כישורים״) מודעי חוויית
טראומטית. המכבש הגדול של
הבית הלבן עבר עליו. כאשר דיבר
לעיני המצלמה של הטלוויזיה היש ראלית
על הסכם־הנפט עם ארצות-
הברית, נראה כאדם שראה זה עתה
את מור המוות. הוא לא הבחין
כלל בפליטת־הפה המביכה שלו.
חווייה דומה עברה קודם לכן
על יוסף בורג. המכבש הגדול עבר
גם עליו. לבסוף לא ידע למה בדיוק
הסכים. השגריר סול לינוביץ,
(המשך בעפוד )44
העולם
הזה
2251
אווי צב גויננוג
האשימו באי־אהנת
הוא
י וושדם
ישן נאשר המתי!
דו מוסול ],
הברט! ,מנעו את
בניסתו ארצח, והוא
תימן נחיתה במת הוא בחופיה
חיוו אחר אשתו
נש ה׳ תה בת שש
דבוטינשחי נווי! בוו
בימים אלה, לרגל השנה המאה להולדת
זאב ז׳בוטינסקי, ובמלאת 11 שנה
למות בנו, ערי ז׳בוטינסקי, פירסמה הוצאת
״סטימצקי״ את סיפרו של ערי
ז׳בוטינסקי ״אבי, זאב ז׳בוטינסקי״ ,ובו
שלל גילויים בלתי-ידועים אודות אחד
מראשי הציונות, מנהיגה ומייסדה של
התנועה הרוויזיוניסטית, שפרשה מהתנועה
הציונית, ושבחסותה הוקמה ההגנה
הימנית, שמתוכה נוסדו אירגוני המחתרת
אצ״ל ולח״י.
ערי ז׳בוטינסקי, שייצג את האגף ה
ליברלי,
המתון והכנעני של התנועה
הרוויזיוניסטית, ואף נבחר כחבר״כנסת
מטעם חרות לכנסת הראשונה, מציג בספר
זכרונותיו גלריה של תיאורים, שיש
בכוחה להחיות במעט את דמות אביו,
שהוא מן הדמויות הייחודיות ויוצאות-
הדופן שהוציא מתוכו העם היהודי במאה
ה. 20-
6 0 ^ 01 ( 8
#ככל ילד קיבלתי גם אני לראשונה
את אבי כעובדה קיימת ולא הרביתי לש אול
את עצמי מה היה כאשר הוא היה
נער. רק כעבור שנים רבות התחלתי
להתעניין בנושא זה. ואז, ממכתביו ומסי-
פוריו ומסיפוריהם של אחרים עליו, התחילה
להצטייר בעיני דמותו בשנים שבהן
לא היכרתיו עדיין. זוהי דמות קוסמת.
הוא היה נער שהשתלבו בו רוח שובבות
ועליזות, רוח של התמרדות בכל
המוסכמות, ובראש־וראשונה. בבית־הספר
שאותו שנא, עם יחס בלתי־רגיל אל אמו
הזקנה ואל אחותו, עם נימוסים (אולי
מוגזמים ביחסיו עם נערות — הרי את לב
אמי כבש בהיותה בת שש, כשהוא גבר
בן עשר הבא לבקר את אחיה הבכור,
מברך אותה ב־,) 8011(0111 ^13<161110156116
ולכל אלה נוספה רצינות יוצאת־מן־הכלל
בכל הנוגע לבעיות־היסוד של הפילוסופיה
האנושית.
״אגיד לא אהב
את ירושלים״
תמונה מישפחתית: עדי זיבוטינסקי הילד עם אמו ,׳והנה
• אורי־צבי גרינברג אמר לי פעם:
״אביך לא אהב את ירושלים — הוא אף
פעם לא כתב עליה.״ ואמנם ברוב כתביו
אינה נזכרת. ובכל־זאת, לא צדק אורי-
צבי. יש מיסמך אחד בכתב־ידו של אבי
המוקדש לירושלים: תוכנית הגנתה של
העיר במאורעות תר״פ. אותה תוכנית,
שבגללה נאסר ונדון ל־ 15 שנות עבודת־פרך.
לא אהבה? שטויות. היתה זו ירד
שלים, בירת ישראל, שעליה היה מוכן
להקריב את חירותו ואת חייו. אולם זה
היה מובן־מאליו. על ארץ־ישראל, על
עברו השני של הירח, נאלץ לכתוב כי
היו אלה נושאים לפולמוס, אך על ירו שלים
לא כתב, כמו שכיום לא יעלה כבר
זיבוטיוסק׳ בעיי׳ בוו
(המשך מעמוד )33
על דעת בנינו לכתוב חיבורים על הצורך
במדינת־ישראל.
האגגלו־פיליה החולנית
של וירה וייצמן
פרום׳ ז׳כוטינסקי
בדירתו בחיפה
>• הידידות עם מיש פח ת וייצמן נראית
כיום מפתיעה ביותר. כבר היו אז לאבי
הזדמנויות רבות להתנגש פוליטית עם
וייצמן. בהשקפותיהם כמו גם במניעיהם
היו שונים לגמרי. אבל היתד ביניהם ידידות
אישית, ובמיוחד חיבב אבי את הגברת
וייצמן. עד היום הזה אני מבין לרוחו —
היתה בה שלמות בלתי־רגילה. אין ספק
כי היתד, זו אחת הדמויות המזיקות ביותר
שעלו אי־פעם על בימת הציונות. האנגלו־פיליה
שלה היתה הגורם הראשי שדחף
את בעלה להיעשות מכשיר בידי הברי טים.
היא גם שהכניסה לביתם את האומנת
של מיכאל * ,ד״נרס׳ המפורסמת,
שעד־מהרה נעשתה פוסקת עליו בדיני
עשה ואל תעשה, .נרס׳ זו היתה גם הנוכחות
הבריטית המתמדת בביתה של מיש-
פחת וייצמן, ומילאה תפקיד חשוב בהכוונת
הרבה מאורעות, ובכללם גם בעלי מש מעות
מדינית.
כל זה נכון, אולם וירה איסאייבנה
(וייצמן) היו לד, חן יוצא־מגדר־הרגיל
ושלמות נפשית מפתיעה. בצידה היה
בעלה אישיות אפורה הרבה יותר, אף
שגם לו היה חוש־הומור עממי מבדח
מאוד וגם קסם אישי רב. בשנות־השלו־שים
לקחני אבי פעם אותו לבקר אצל
וייצמן, שהתארח באחד המלונות המפו ארים
של פאריס. העניין היה קשור בהשגת
קיצבה מן ההסתדרות הציונות
לאלמנתו של הציוני הוותיק ולאדימיר
טיומקין. העניין סודר בדקה הראשונה
לביקורנו, ואחר־כך דיברו השניים על
הא ועל דא ואני הקשבתי. כשיצאנו,
אמרתי :״אתה יודע, הוא נחמד הרבה
יותר ממה שזקרתי וממה שנובע מן המא מרים
בראזסוויט.״ דעתי זו בידחה את
אבי והוא פירסם אותה ברבים, וזמן רב
קינטרו אותי הבריות בשל כך.
אחר-כך עשה מזה את שיר־אסירי-עכו :
לנקום את דם אחיהם, חתמו על סול חה
עם מרצחי קולוניה וערכו עימהם .״מני דן ועד באר־שבע והסביר לי
איך עושים זאת.
משתה לציון השלום ; לו ידע כי מוגי-לב
ונבלים כאלה יושבים שם לא היה מביא מיסוליני נעלם
את בנו לשם, ועם הבן הסליחה.
מקרה מבדח אירע ברומא: אבי
ז׳בוטיגסקי מאלץ מדל
חייב להיפגש עם מר מוסוליני לצורך
פעילותו השיטתית להשיג את תמיכתם
להתנצל
של מדינאים איטלקיים בדרישותינו. הפגי שה
נקבעה לשעה מסויימת אחר־הצהריים,
• כעבור זמן־מה הגיעו גם דודתי
אך אבי שכב לנוח והתעורר לאחר שעת לפגשן וסבתי. אינני זוכר אם אבי ירד
הפגישה. הדוצ׳ה נעלב, ולא רצה לקבלו
בנמל, אולם זכור לי שקידמתי את פניהן
שנית. אז נראה הדבר לאבי עניין חמור
בתחנת־הרכבת בירושלים. שם, בעוד כו ומביש,
כאילו נרדם על משמרתו. ואמלנו
מצטופפים מסביבן, מתחבקים ומתנש נם,
מי יודע איך היו העניינים מתפתקים,
קרה מקרה בלתי-נעים: אבי, שהיה
חים לו נפגשו השניים.
עדיין במדי סגן, שכר כרכרה להסיענו
הביתה ; העגלון אך הספיק להעלות את מדינת אדוקים
המיזוודות וסבתא עלתה למושב האחורי
על שבה יכדיחוני לאכול
כשהגיע למקום גנרל בריטי וציווה
העגלון לפרוק את המיזוודות ולהוריד
את געפילטע פיש
הנוסעת. אבי ניגש להסביר כי זאת אמו,
אך הגנרל לא התחשב בכך, גער בו,
י• וכאן רצוני לצטט את המיכתב ש התיישב
בכרכרה ונסע. לאחד־מכן אילץ
כתב לדויד בן־גוריון ב־ 2במאי , 1935
אבי את הגנרל להתנצל בפקודת המטה
ערב צאתו למסעו שנסתיים בכיננוה של
הראשי, אך בינתיים דיכא המקרה הזה
ההסתדרות-הציונית-החדשה (הצ״ח) בקונ-
את כולנו.
גרס־וינה :
ידידי בן־גוריון,
״מקנטרה עד נקודה ״
לולא מוכרח הייתי לצאת בעוד שעה
לפולניה, הייתי מטביע אותך במבול נייר
!• את אבי אני זוכר היטב בתקופת
מושחר, כי מאוד שמחתי למיכתבך: הוא
עכו * .פרט לתקופה אחת, שבה היה וי,ניחמני׳
.בזמן האחרון, עוד יותר מקודם,
כוח על שביתת־רעב והוא היה נרגז,
התחלתי לשנוא את אופן חיי, קצה נפשי
היה מצב רוחו טוב ושליו. היות ונעקרתי
במרירות התמידית בלי קץ גם מעבר לאו מלימודי
...החליט הוא עצמו ללמדני. וכך,
טרומפלדוד מבקר גגי ת
ז׳בוטמסקי
ערי (מימין) עם הלפרין
בית־ספר למדריכי בית״ר
י• באחד הימים הגיע טרומפלדור
מרוסיה ובא לבקרנו. הייתי אז ברחוב עם
חברים. כשהופיע, זיהינו אותו מייד לפי
זרועו התותבת, הנתונה בכפפת־עור. אני
גם הכרתיו מקודם, עוד מימי פטרבורג.
לפעמים חושבים שהאגדות הנרקמות סביב
גיבור שנפל אינן אלא פרי דמיונם של
הבאים אחריו. לא כן דינו של טרומ-
פלדור. האגדות סביבו נרקמו עוד בחייו.
בעיניהם של ילדי תל-אביב גיבור היה
כבר אז. כתריסר מאיתנו רצו אחריו
לאורך רחוב השחר.
סולחה עס ערביס
תחת נקמה
#טיילנו בסימטאות העיר עד לשער-
דמשק, עד לכותל המערבי, עברנו בוויאה־דולורוזה
ושם שמעתי לראשונה בבירור
את הסיפור על צליבת ישוע. עלינו ל רחבת
בית־המקדש למיסגד-עומר. שם
היינו חייבים לחלוץ נעלינו, אך תמורת
בקשיש הרשו לנו להיכנס פנימה. גם
לאמי הרשו להיכנס. בקומת־המרתף ראי נו
את הסלע השחור ובו טביעת ידו של
הנביא מוחמד. מאז ידעתי כי מיבנה
זמנך הוא מיסגד זה וכי בית־המקדש יקום
וייבנה מחדש ובימינו ממש. תשאלוני אם
אבי הוא שסיפר לי זאת. לא אדע לענות.
אינני חושב. הוא לא נהג לדבר אתי על
פוליטיקה ולהטיף לי את אמונותיו. הוא
פשוט יצר אווירה שבה היו דברים מסדי-
מים מובנים מאליהם.
ערכנו טיול ארוך בדרך עין־כרם והגענו
למוצא. שלושה היינו: אבי׳ חברי יוסף
אטינגר, ואנוכי. הלכנו כל היום. לאבי
היה אקדח בכיסו. תעינו בדרך ורק לעת
ערב הגענו למוצא. אחרי שנים פתחתי
במקרה עיתון ורשאי באידיש ומצאתי שם
מאמר של אבי ובו כתוב שהוא חייב
סליחה לבנו מפני שבהיותו קטן הביאו
למוצא ונתן לו לאכול ולשתות מלחמם
וממימיהם. היה זה אחר מאורעות , 1929
כאשר ערביי קולוניה שמול מוצא שחטו
שבעה מבני מוצא, וניצולי השחיטה, תחת
ערי במדי מלח
במילחמת־העולס הראשונה
* בנו של וייצמן, שהתנדב מזילחמת
העולם השנייה לחיל־האוויר המלכותי ונימפה
במהלך הקרב על אנגליה.
זאב, יוהנה וערי ז׳כוטינסקי
ידידי בן־גוריון
בכל יום, היה נותן לי שיעור. אינני יודע
כמה זמן נמשכו השיעורים. כמה מהם אני
זוכר. משום־מה לימד אותי אז אבי היס טוריה
של רומא. זוכר אני שגם לימד
איך כותבים שיר (לצערי, ללא הצלחה).
הוא חיבר אז את השיר ״מקנטרה עד
נקורה ומים עד הר־נבו — אין
בית כלא בארצנו — אשר לא היינו בו״.
* בימי שבתו של זאב ז׳בוטינסקי בכלא
עכו.
** שמה הערבי של ראש הנקרה.
פק. אתה הזכרתני כי בכל זאת אולי
יש קץ.
רק קטע אחד, פילוסופי׳ :בטוחני כי
יש טיפוס של ציוני שלא איכפת לו
הצבע הסוציאלי של, המדינה׳ :אני כזה.
לו דק יחיש את יצירת המדינה בדור
אחד — הנני מוכן ומזומן. עוד יותר:
מדינת אדוקים שבה יכריחוני לאכול גע-
פילטע פיש משחר עד שחר (אבל אין
דרך אחרת) — מסכים. עוד יותר גרוע :
מדינה יידישאית, שבשבילי זה סוף כל
(המשך בעמוד )96
מ תור לקסיקון יו ד אי ק ה:
זאב ז׳בוטינסקי (ולדימיר 1940—1880 מנהיג ציוני, סופר ונואם ! יליד רוסיה.
למד מישפטים ברומא. והיה שם כתב עיתונים רוסיים ( )1901—1898 וחתם לעתים
בכינוי הספרותי אלטלנה. ב־ 1901 חזר לרוסיה, אירגן את ההגנה העצמית היהודית
באודיסה ולחם למען זכויות היהודים. ב־ 1904 השתתף בקונגרס הציוני ופעל למען
החינוך העברי. ב־; 1906 נמד עם יצחק גרינבוים בראש ועידת הלסינגפורס ובמילחמת־העולם
הראשונה פעל להקמת הגדודים העבריים ולחם בשורותיהם בגליפולי וא״י
( .)1918 בפרעות 1920 עמד בראש ההגנה בירושלים, נאסר ונידון ל־ 15 שנות עבודת
פרך, אך קיבל חנינה. ב־ 1921 הצטרף להנהלה הציונית וב* 1923 פרש ממנה, בשל
השלמתה עם הספר הלבן של צ׳רצ׳יל. ב־ 1925 ייסד את ברית הצה״ר ואת תנועת
הנוער בית״ר. תביעתו להקמת ״מדינה יהודית משני עברי גדות הירדן״ החריפה
יחסיו עם ההנהלה הציונית. ב־ , 1920 לאחר שיצא לקונגרס הט״ז, לא הורשה לחזור,
נשאר בלונדון ועשה נפשות לרעיון המדינה היהודית בארץ־ישראל. ב־ 1935 פרש
מההסתדרות הציונית והקים את ההסתדרות הציונית החדשה, וקרא ליהודי אירופה
לצאת ולעלות לארץ בעליה ״בלתי־חוקית״ ולהטיל חרם עולמי על גרמניה הנאצית.
מ־ 1937 עמד בראש אצ״ל. עם פרוץ מילחמת-העולם השנייה פעל להקמת צבא
עברי. נפטר בארצות־הברית ובצוואתו ביקש שעצמותיו תועלינה לארץ־ישראל לפי
הוראות ראש הממשלה של המדינה היהודית. ב־ 1964 בוצעה צוואתו ועצמותיו נטמנו
בהר הרצל. היה סופר מחונן (שמשון) ,מתרגם (מיצירות דנטה. אדגר אלן פו ועוד)
ועורך עיתונים ברוסית, יידיש ועברית (דואר היום) .בנו, ערי 1969—1910 מהנדס
ופרופסור בטכניון בחיפה. היה ח״כ בכנסת הראשונה ונציב בית״ר בישראל.
העולם
הזה
2251
הסוד השמור ביותר מאחרי המיבצע הטלוויזיוני המזהיר:
שליש מן החיסכון הושג עדיז־י הפסקת האספקה למיפעלים גדודים
גינת, שמלבד היותו מראיין בתוכנית הוא
גם המפיק שלה, מיהר באיתו רגע, לדרוש
בטלפון מאנשי חברת החשמל להח
זיר
את תיצרוכת החשמל למתכונתה האמיתית.
הוא ידע שהשידור יצליח רק
אס הציבור יראה במו עיניו כיצד מש־
1010113
ך* מדינה כולה ישבה מרותקת למק-
י 1לטי הטלוויזיה. על פי סקר סטא-
טיסטי, שנערך בחופזה, צפו בתוכנית
הכלבוטק על צריכת החשמל כשני מיל יון
ד 200 אלף מאזרחי המדינה. מגיש
כלבוסק, דניאל (״דני״) פאר, הציג לפני
הצופים את מרכז־השליטה של חברת
החשמל בחיפה. לוח הספרות הראה כי
צריכת־החשמל במדינת־ישראל באותו ה רגע,
שבו נערך השידור הישיר, הגיעה
ל־ 1610 מגוואט.
פאר רמז על מה שעומד לקרות. אפשר
היה להבין ממנו שהטלוויזיה תבקש
מציבן ר־הצופים לכבות את כל נקודווד
החשמל ולכבות את דוודי המים החמים
בארץ. אולם עד שפאר ביקש זאת, עברה
המצלמה, שוב בשידור חי, אל מפיק
כלבוטק רפי גינת, שניצב מול מכשירי-
חשמל ומול מומחים של חברת החשמל,
שהסבירו כיצד ניתן לחסוך בחשמל היקר,
וכמה צורך כל מכשיר חשמלי ביתי.
כשביקש דני פאר מהצופים לסגור את
כל החשמל בבתיהם, מלבד מקלטי הטל וויזיה,
היתה ההצלחה עצומה. המצלמה,
שמוקדה על גבי לוח המראה את צריכת־החשמל
בארץ, הראתה כיצד יורדת הצריכה.
תוך דקות ספורות הגיעה צריכת
החשמל במדינה ל־ 1460 מגווט — ירידה
של 150 מגוואט, הישג אדיר בהתחשב בכך
שהצריכה הביתית מגיעה ל־ 300 מגוואט
מתוך ה־. 1610
כשביקש דניאל פאר להדליק את האורות,
אך הפעם בקימוץ וללא ביזבוז,
ונראה היה שהספרות אינן חוזרות למצבן
הרגיל ל־ 1610 מגוואט, היה ברור שהמיב־צע
הצליח.
רק מעטים ידעו שחברת החשמל תיכ־ננה
מראש את מידת ההצלחה של ה-
מיבצע. כאשר ראיין רפי גינת את מהנדס
החברה, שהסביר ליד מקררים, תנורים
ונורות כיצד אפשר לחסוך בחשמל, הוא
הבחין, תדהמתו, בתמונה שלא הופיעה על
המירקע, שמונה הספרות ירד מ־1610
ל־ 1570 מגוואט. זה היה עוד לפני שפאר
קרא לצופים לסגור את נקודות החשמל
בבתיהם. רק אחר־כך התברר שחברת
החשמל יזמה בצורה מלאכותית את הצלחת
השידור: אנשי חברה זו ניתקו את
זרם החשמל מכמה מיפעלים גדולים, בי ניהם
המוביל הארצי, שהוא אחד מצר-
כני־החשמל הגדולים בארץ.
כימעט איש לא שם לב למה שאירע.
אחרי שגינת סיים את הראיון שלו, עבר
השידור לדני פאר, שקרא לסגור את
מפסקי־החשמל ודוודי המים החמים. ה מצלמה
לא הראתה את מ ת די ״ ״יי ת.
חגיגת ההצלחה אחרי השידור (גינת, אורגד ופאר)
מגיש פאר בעת השידור
המודעות הוזמנו מראש
תנות הספרות על גבי הלוח, וכיצד יורדת
צריכת החשמל בהדרגה.
חברת החשמל חידשה את הזרם למוביל
הארצי וליתר המיפעלים. הציבור
ראה ונהנה, אך אנשי חברת החשמל המ שיכו,
ככל הנראה, לשחק עם הזרם
ולווסת אותו, כך שהצלחת השידור תהיה
מלאה.
קשה להאשים את אנשיה על ״טריק״
זה. הם ידעו שככל שיצליח השידור, כן
תגבר מודעת הציבור לחיסכון בחשמל —
מטרה לאומית ממדרגה ראשונה, בתקופה
שבה סובלת המדינה ממחסור חמור בדלק.
רמי גינת הכחיש, תחילה, את הפרשה
כולה. אך אחרי שהעולם הזה פנה אליו
בשאלה הוא בדק את הנושא שוב :״זה
נכון שאנשי חברת החשמל הורידו את
המתח באופן מלאכותי,״ אמר ,״אבל הם
עשו זאת רק משום שהם חששו מתקלה
בכל מערכת החשמל אם המתח יפול
בבודאחת.״
אולם גינת לא יכול היה להכחיש עוב דה
אחת: כמה ימים לפני השידור הז מינו
פירסומאי חברת החשמל בכל העי תונים
מודעות־ענק, המשתרעות על עמודים
שלמים. במודעות אלה קראה חברת
החשמל לציבור להמשיך בחיסכון בחש מל.
פירסומאי החברה לא יכלו להזמין
ולנסח מודעות כה גדולות בעיתונים ב־פרק־הזמן
שנותר להם, אחרי השעה 9
בלילה, שעה קלה לפני מועד סגירת העיתונים,
שהוא סמוך לחצות.
בעוד אנשי צוות ההפקה של כלבוטק
חגגו באולפן את הצלחת השידור, יכלו
אנשי חברת החשמל לחכך ידיהם בהנאה.
איש לא תפס את הטריק הקטן שלהם,
והציבור שוכנע לחסוך בחשמל.
יוסי ינאי ן
הטלוויזיה לא ידעה
הטדוויזיה הצב אי ת ־
1 0 0
מי ליון
מפקד ״גלי צה״ל״ ;פגש כשבוע שעבר
עם שר־החינוך, זבולון המר, והודיע לו
שהסכום ההתחלתי הדרוש להפעלת
תוכנית־הטלוויזיה המשותפת ל״גלי צה״ל״
ולטלוויזיה הלימודית,, ,בוקר טוב ישראל״,
הוא כסדר גודל של 100 מיליון לירות.
המר דחה את הדרישה על הסף.
לעומת שר־החינוך, הסכים דווקא שר־האוצר,
ייגאל הורכיץ, לסכום הנקוב.
בינתיים נדחתה הפעלת התוכנית מחודש
דצמבר השנה לחודש אפריל כשנה הכאה.
ידין יצטרף
ל לי כו ד *
מתנים תוצים
כשיחה שנערכה כשבוע שעכר בין ראש־הממשלה,
מנחם בגין, לבין סגנו, הפרופסור
ייגאל ידין, הציע כגין לידין להצטרף,
יחד עם תומכיו, לליכוד ולהופיע כרשימת
הליכוד לכנסת הכאה.
בשיחה שקיימו ביום החמישי שעבר בתל־אביב
שרי הליברלים, גידעון פת ומשה ניסים, עם ראש־הממשלה,
מנחם בגין, הסכימו הליברלים להמשיך
ולתמוך במדיניות העלאת־המחירים של שר־האוצר
ייגאל הורביץ, עד לחודש ינואר הבא.
בגין ציין באוזני ידין כי הצעה זו תצטרך לעבור
את אישור יתר מרכיבי הליכוד.
ידין לא השיב כינתיים להצעה.
בי קור ת על ]*ודנו
לא רק שר־החקלאות, אריק שרון, אלא גם שר ד,אוצר
ייגאל הורביץ מתח ביקורת חריפה על הסכם
הנפט שחתם שר־האנרגיה יצחק מודעי בארצות־הברית.
שני
שרים אלה וגורמים ביטחוניים טוענים
שמדינת־ישראל תשלם, ככל מיקרה, את
המחיר השולי הגבוה כיותר כשוק עכור
הנפט. בן טוענים השרים שהסעיפים
בדבר ההובלה וההספקה גרועים.
שרי הליברלים איימו שאם הליכוד לא
יפעיל מדיניות כלכלית של שנת־כחירות,
החל בתחילת השנה הכאה, הם לא ישתתפו
עם יתר החטיכות כרשימת הליכוד לכנסת.
בחוגי מפ״ם מתייחסים בתמיהה להתערבותו של
שם־טוב בבחירות הפנימיות במיפלגת־האחות.
רביו י שאל
על ה דול רי ם
ח״כ שימעון פרס מעודד עיתונאים המקורבים אליו
להציג לח״כ יצחק רבץ עד כמה שיותר שאלות
בפרשת חשבון הדולרים של רבץ ושל אשתו.
עד שרכין הודיע על הצגת מועמדותו היתה
הסכמה־שכשתיקה כין העיתונאים, שלא
להזכיר פרשה זו. עתה, עם הכרזת
ההתמודדות, הורה פרס להעלות
את הנושא.
פרס טען באוזני מקורביו שבעזרת חשבון־הדולרים
הוא יצליח לגרום לרבין מה שקרה לטד קנדי,
כשפרשת טביעת המזכירה הועלתה מחדש אחרי שהוא
הכריז על מועמדותו לנשיאות ארצות־הבדית.
ח״כ יעה אסף יגורי הזמין בחבדת־סקרים פרטית
סקר הנוגע אליו.
כין יתר השאלות התבקשו הנשאלים
לענות על השאלה, אם לדעתם מגיעים
ליגורי עמדה ומעמד גכוהים יותר מאלה
שיש לו עתה. מרבית התשובות לשאלה זו
היו שליליות.
בצלאל מיזרחי, המלונאי השנוי־כמחלוקת,
נמצא כחו״ל מזה זמן.
גם ידידו, האלוף (מיל׳) רחבעם זאבי, שוהה בחו״ל.
אגו ד ת העיתונאי
ה ח 73־ ג ה
אגודת העיתונאים בירושלים התפלגה בשבוע שעבר.
באגודה הוקמה חטיבה נפרדת לעיתונאי העיתונות
המודפסת.
הוו־ 3יץ כמו ז ״ ד ל
בפגישת ראשי הליברלים עם ראש־הממשלה, מנחם
בגין, הם הביעו את דעתם שאיומיו של שר־האוצר,
ייגאל הורביץ לפרוש מהליכוד, אין בהם ממש.
באגודה החדשה עומד להיבחר ועד של חמישה
עיתונאים: שניים מג׳רוסלם פוסט, העיתון היחיד
שהמערכת הראשית שלו שוכנת בבירה, נציג לכל
אחד מעיתוני־הצהריים ונציג אחד של עיתונות־הבוקר.
לדברי
-הליברלים :״אם יפרוש מהליכוד,
יקבל הורכיץ את אותו מיספר הקולות
כמו הלל זיידל.״
פנסי ה 3ח דיון
עורו־הדיו אברהם לוין בן ה־ 80 פרש ממישרד
עורכי־הדין בו היה שותף במשך שנים רבות.
השותף הבכיר במישרד זה הוא עכשיו עורך־הדין
אמנון גולדנברג.
על פי ההסכם יקבל לוין פנסיה כגובה
של מיליון לירות לחודש, כשהסכום צמוד
אחד משני המתמודדים על ראשות מיפלגת־העבודה,
ח״כ יצחק רבץ, לא יוכל לנאום כלל בוועידת
המיפלגה, שתצטרך להכריע בינו לבין ח״כ
שימעון פרס.
המזכיר המדיני של מפ״ם, שר־הבריאות
לשעכר ויקטור שם־טוב, הורה ליומון
מיפלגה זו ,״על המשמר״ ,שלא לפרסם
התקפות על שימעון פרס ושלא לפרסם
ידיעות או כתבות חיוביות על יצחק רכין.
גורי ה 1נ7ין סקר
עתה יהיו כירושלים שתי אגודות־עיתונאים.
האחת של העיתונות המודפסת והאחרת
של עיתונאי הרדיו והטלוויזיה.
ד *3ןלא יד 3ר
שם־ טוב
וג ד רביו
גם אם תאשר הממשלה את ״תוכנית
תירוש״ ,ברור ככר עתה שהיא תאושר
כשלבים. מדי שנה יאשרו שלב אחר בה,
ולא תאושר — כפי שדרש מפב״ל
המישטרה — בתוכנית לחמש שנים מראש.
מי 1ר חי בתו״ל
בהתייעצות שרים, שנערכה בעת שמודעי היה
בארצות־הברית והעביר את טיוטת ההסכם לארץ,
תמך הורביץ בהסכם.
פרס ערד את סדר־היום של הוועידה כף,
שכיום הראשון הו א עצמו יפתח ויציג את
האורחים החשוכים מחוץ־לארץ, ביניהם
וילי כראנדט וג׳ימס קאלאהן, ולמחרת
ייערכו הבחירות, מבלי שרבין ינאם.
לדון בהענקת המשאבים לתוכנית — שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג, ושר־האוצר, ייגאל הורביץ.
ייארק־ע״ טי רפדה
זמיר מאיים
בהתפט רו ת
ידידיו של היועץ המישפטי לממשלה,
הפרופסור יצחק זמיר, טוענים שאם ועדת־הכנסת
ומליאת הכנסת לא יקבלו את
דרישתו להסיר את חסינותו של.שר־הדתות
אהרון אכו־חצירא, אחרי שיוג־ט
נגדו כתכ-אישום, יתפטר היועץ המישפטי
מתפקידו ויחזור לאוניברסיטה.
ארבל ישפט בצבא
ונאד ־ ע ל ״
על פי דרישת חכרת ״ארקיע״ כיטל מישרד•
התהכורה את האישור שניתן להכרת
״אל־על״ להפעיל שתי טיסות־שכר שבועיות
מפרנקפורט וממינכן ישירות לאילת.
הטיסות היו צריכות להתחיל כבר בשבוע הבא.
שו ת פו ת
שראל״ת־* 1ירא?ית
מי שהיה מנהל סניף ״אל־על״ כישראל,
מורים נחתומי, עומד להקים מישרד־נפועות
בלונדון, כשותפות עם יהודי שהוא אזרח
עיראקי.
נחתומי עזב את הארץ מייד אחרי פרישתו מאל־מל,
למרות שאושרה בקשתו של הקמצ״ר לשעבר, תת־אלוף
ברוך ארבל, להשתחרר מצה״ל, יישפט, ככל
הנראה, הקמצ״ר לפני בית־דין צבאי.
לפני כמה חודשים. את שותפו העיראקי הכיר
במיסגרת עבודתו מטעם אל־על בחוץ־לארץ.
נראה שחומר החקירה נגד ארכל עורר
חשדות כדבר עבירות חמורות. העובדה
שארבל פרש מצה״ל אינה מונעת כעד
שילטונות־הצכא מלהעמיד אותו למישפט
לפני כית־דין צבאי, מאחר שהעכירות
המיוחסות לו נעשו כעת שהיה במדים.
איש שלו
יועלה 3ו־דג ה
תירוש תהיה שנתי
אגף־התקציבים במישרד־האוצר הכין מיסמך,
הקוטל את תוכנית תירוש של המישטרה. המיסמך
הוגש השבוע לשני השרים, שמונו על־ידי הממשלה
סגן־ניצב אלכם איש־שלום מהמטה הארצי בירושלים,
עומד לעלות בקרוב בדרגה ולקבל דרגת ניצב־מישנה.
ההעלאה באה כעיקבות הצלחת החקירה
כפרשת רצח עמוס אוריון ועזר כהן,
עליה ממונה איש-שלום, חקירה הנחשבת
כמוצלחת כיותר מכל חקירות המישטרה
כשנים האחרונות.
בחברת ״אל־עד מתקרב ״ליל הסכינים הארוכות
ר שימת
ה מפו טר ,
ך* עולם לא היתה חברת אל־על שרויה
י במתח כה רב כמו בשבוע האחרון.
הניחושים ואפילו ההימורים וההתערבויות
לגבי מנהלי החברה והפקידים הבכירים
שלה, שיהיו ברשימת המפוטרים בעיקבות
דו״ת מקמי, הרקיעו שחקים.
יושב־ראש מועצת המנהלים של אל־על,
אברהם (״בומה״) שביט, ממלא עדיין את
פיו מים לגבי מי שיסולקו מהחברה ומי
שיועברו מתפקיד לתפקיד. בומה גם אי נו
מתכוון לפרסם את הרשימה, שאותה
עדך במכה אחת, בהתייעצות עם עוזרו
יוסף (״יוסי״) אלשייך. בימים הקרובים
יודיע ממה על כמה שינויים וכמה פי טורים,
ורק בשבועות הבאים הוא ישלים
את כל המערך החדש של אל־על. אולם
הרשימה כבר היתה מוכנה אצל ממה —
עוד לפני פירסום דו״ח מקנזי ועוד לפני
פירסום המאזן האומלל של אל־ על.
החילוף המשמעותי ביותר באל־על
יהיה חילוף מנכ״ל החברה, יצחק שנדר.
שנדר הוא ידיד של בומה, ומונה על־ידו
כמנהל החברה. רעייתו של שנדר היא
עובדת בכירה בחברת כנס, שבה היה
בומה עד לא מכבר שותף, ושתי המיש־פחות,
שביט ושנדר, הן בידידות רבה.
למרות זאת לא הסכים בומה, ככל ה נראה
מטעמי זהירות, לתת לשנדד את
התואר של מנכ״ל החברה. עד היום נושא
שנדר בתואר ״מנכ״ל אל־ על בפועל״.
למרות ידידותו עם בומה ייאלץ שנדר
לעזוב את הנהלת החברה. הוא הסתכסך
עם יוסי אלשייך, היועץ שהובא מהתאחדות
התעשיינים. אחרי תקופת מה של
ייעוץ מצא עולם־התעופה חן בעיני אל־שייך,
ועתה הוא רוצה להיות המנכ״ל.
על ממה יהיה להחליט בין אלשייך
לבין שנדר, וככל הנראה הוא יבחר באל־שייך.
לשנדר יוצע המינוי של מנהל אל־על
בניו־יורק, במקומו של ירחמיאל שרם,
אשר לגביו כבר הוחלט כי יעזוב את
החברה. במיקרה ששנדר ייעלב מהתרגיל
של בומה־אלשייך ויפרוש, יקבל את סניף
ניו־יורק הסמנכ״ל למיסחר, ברוך לילו.
איש בכיר נוסף באל־על, שיילאץ להת פטר,
הוא משה (״מוסיק״) יופה, נציג אל־על
בלונדון. יופה שוהה בלונדון כבר חמש
שנים, ובאל־על הוא נחשב כאיש״מינהלה
מצויין. לאחרונה הסתבך יופה בפרשה,
כשלא רצח לפנות את מקומו בשורה ה ראשונה
לנוסעת ששילמה מחיר מלא עבור
הכרטיס, ושרגלה היתה חבושה בגבס.
כשהתגלתה הפרשה, אולץ יופח על-ידי
שנדר לשלם מכיסו את מחיר כרטיס הטי סה
שלו.
מנהל סניף חשוב נוסף שייאלץ להתפטר
הוא אוטו הרשטיג, הנמצא בפאריס
פחות משנה. למרות זאת החליטו ממה
ואלשייך לפטרו. הרשטיג נחשב כנאמן
של ממה, ובעת שהיו שמועות לגבי עס קים
פרטיים של בומה עם סוכן־נסיעות
מצרי גדול, בעודו משמש כיושב־ראש
מועצת מנהלי אל־ על, שלח בומה את הרש־טיג
להגן עליו לפני עיתונאים, והרשטיג
עשה זאת בהצלחה מרובה.
שתי סוכריות
ילבד אלה יפוטרו או יועברו
מתפקידם הפקידים הבכירים הבאים
באל־על :
• 1ראובן יחיאלי ראש אגף כוח־האדם
יאלץ אף הוא לפרוש.
• 1זכריה (״סאשה״) דפנה, מנהל אגף
השיווק באל־על — אגף אשר לו מוקדש
פרק נרחב *בדו״ח מקמי — ייאלץ לעזוב
את תפקידו.
#1מי שהיתה מזכירת הנהלת החברה
וקיבלה את תפקיד הנציגה המסחרית של
אל־ על בניו־יורק, לובה דולק, תיאלץ
לצאת לגימלאות. וולק הצליחה להנשיא
את עצמה על הוועדים, בעת שהיתה
מזכירת ההנהלה בתואר של סמנכ״ל
החברה, והכל חשבו שעם פרישת מרדכי
בן־ארי, שהיה ידיד אישי קרוב של וולק,
היא תסולק. אולם בומה החליט להמשיך
במיקרה של וולק במדיניות בן־ארי, ונתן
לוולק את אשר ביקשה: ניו־יורק. עתה,
׳כדי לרצות את הוועדים, אשר עוררו
לפני ימים אחדים מחדש את פרשת
והמועבר
שנדר לניו־יורק
שרם מניו־יורק
מ תפ קיד
מקמי המליצה להפסיק את טיסות־השכר
־7למקומות שבהם יש טיסות רגילות של
אל־על, ולקיימן רק לאתרי־נופש. בעקבות
המלצת מקמי יהיו לאל־על, עם חברת
ארקיע או בלעדיה, טיסות־שכר לרודוס,
לקפריסין, ליוון ולפורטוגל, והטיסות ה רגילות
של אל־על ליעדים אלה יבוטלו.
כמה מהמועמדים לפיטורין כבר קיבלו
הדלפות או רמזים על כך שבומח ויוסי
אלשייך החליט לפטרם. אלה מכינים עתה
חומר רב ושורת שאלות, אשר יוגשו
לשר־התחבורה, לחברי הדירקטוריון של
אל־ על לשרים ולחברי־כנסת.
לדברי המועמדים לפיטורין, שהחליטו
על מילחמת־הנגד, מעוררת כל פרשת
מקמי ופירסום המאזן של אל־על לפחות
כמה תמיהות. הם שואלים מדוע עיכב בו־מה
שביט את פירסום מאזן אל־על, שהיה
מוכן כבר בחודש אפריל השנה, עד
לשבוע שעבר, כדי לפרסם אותו יחד
עם דו״ח מקנזי.
כן טוענים מתנגדי בומה שמקמי הביאה
שבלונות מוכנות. אחד מהם טוען שראה
את דו״ח מקמי על חברת ק.ל.מ. ומילבד
השם של ק.ל.מ. הוא זהה במרבית פרטיו
הענייניים לדו״ח של אל־ על.
המתנגדים לפיטורים טוענים שבומה
ואלשייך הגמישו את דו״ח מקמי ונתנו
לו את הפירושים שלהם. מקמי לא ציין
שמות, ואף לא תפקידים, שבהם יש
לקצץ — הדו״ח התייחס בעיקר לבעיות.
מתנגדי הדו״ח טוענים כי הוא לא עלה
רק 357 אלף דולר, שהם למעלה מ־22
מיליוני לירות, כפי שהודה בומה, אלא
הרבה יותר. יותר מ־ 12 עובדי מקמי;
ביניהם כמה ישראליים יורדים וכמה עובדים
שהביאו את מישפחותיהם, חיו בארץ,
חלקם במלונות-פאר ואחרים בדירות מפו ארות
שנשכרו עבורם — כל זאת על
חשבון אל־על.
שכר החיסכון
— הפסד
דפנה
שדמן
מועבר
התחזק
וולק, החליט בומה להחזיר אותה לארץ,
למרות שהיא עדייו לא הספיקה לחמם
את כיסאה בארצות־הברית.
!• לאיש החזק בוועדים, איתן רוזנמן,
יושב־ראש ועד עובדי התחזוקה, יתן בומה
שתי סוכריות נוספות. רוזנמן היה היריב
הכי גדול של וולק, ובומה החליט לרצות
אותו עד הסוף. שני מנהלים באגף־התדד
זוקה, שנואי־נפשו של רוזנמן, אריה
פרידמן ויוסף (״גץ״) לינזר, יסולקו.
• 1הכל ממתינים באל־על לביצוע מסק נות
ועדת חיים שטסל, שהוקמה כדי
אל־ על למלונות. ועדת שטסל המליצה
לבדוק את בעיות תש״ת, חברת הבת של ובעקבותזאת למכור את חברת תש״ת,
ייסגרו חברות־בת נוספות של אל־על,
פורן טורם ושרון סורס. מנכ״ל תש״ת,
גידעון אלרום, ממתין למימוש מסקנות
ועדת־שטסל ולהתפטר מהחברה. ככל ה נראה
תנצל אל־על את התפטרותו ותבקש
גם מסגנו, בני גבאי, לעזוב את החברה.
• 1ימיו של מנהל סניף סקנדינביה של
אל־ על, גוסטב וגנהיים, היושב בשטוק-
הולם, ספורים.
• לגבי שניים נוספים המופיעים ב רשימת
המפוטרים והמורחקים יש עדיין
סימני־שאלה, אך נראה שהם בכל זאת
ייאלצו לעזוב את החברה. אלה הם ראובן
אלכסנדר, נציג אל־ על בווינה, ומרדכי
תוראל, הנציג בשווייץ.
בנוסף על פיטורי הבכירים, מתכוון
בומה שביט לבטל את ״מרכז השליטה״
שהוקם בתקופתו של מרדכי (״מוטי״)
הוד. למרכז־השליטה של אל־על יצא שם
בקרב חברות־התעופה הזרות, כאחד מ-
מרכזי־השליטה המיקצועיים והטובים ב עולם.
בומה החליט, מבלי שלדבר יש
ביסוס בדו״ח מקמי, לבטל את המרכז
ולפטר או לערוך הסבה מיקצועית לעובדיו.
לטענתו התקיימה אל־על ללא מרכז-
השליטה עד לתקופתו של הוד, והיא יכו לה
להמשיך ולהתקיים גם ללא מרכז
אחרי הוד.
המחלקה היחידה שלא תפגע מהקיצוצים
באל־על בעיקבות דו״ח מקנזי תהיה
מחלקת־ההסברה ויחסי הציבור. על־פי
הוראתו של בומה, הפכה מחלקה זו לאגף
שבראשו הועמד ארנולד שרמן, מי שהיה
פעם דובר אל־על ואחר־כך נציג החברה
באתונה. מונה דובר חדש, קלמן בראון,
הכפוף לשרמן. שביט יודע שרק מערכה
טובה של יחסי־ציבור ויחסים עם עיתונאי
התחבורה, עלולה לעזור לו מול מצבה
האפל של חברת התעופה הלאומית.
שינוי נוסף העומד לחול באל־על הוא
קבלת המלצות דו״ח מקנזי לגבי טיסות-
השכר. חברת־הייעוץ מקמי נזפה בצורה
חריפה באל־ על על מדיניות טיסות־השכר
שלה. אל־על היתר. מקיימת טיסות כאלה
לאתרים שאליהם היא היתד, מקיימת
טיסות רגילות. כל נוסע בטיסת־שכר של
אל־על בא על חשבון הטיסות הרגילות.
ין* ,,אל־ על״ ,מתרבים הקולות הטו -ענים
שמצבה של החברה בשנת
הכספים — 80/81 שנה שכולה בסימן
בומה שביט — לא יחיה טוב יותר מזח
של השנה הקודמת, שאת הפסדיה מצדיק
שביט בכך שהוא לא היה באל־על במשך
רוב החודשים. כבר עתה ידוע שהחודשיים
הבאים יהיו החודשים הגרועים ביותר
באל־על מבחינת התפוסה, ואין שום רמז
לכך שהתפוסה תעלה ביתר ארבעת החו דשים
שנותרו עד סיום השנה התקצי בית.
על פי הערכת כלכלני אל־על יהיו
הפסדי החברה בשנת־הכספים הבאה נמו כים
רק בשני מיליון דולר מההפסדים
השנה, שהגיעו ל־ 90 מיליונים לפחות.
רבים באל־על טוענים גם שהביזבוז
בחברה לא פסק כלל. רק לאחרונה חזר
בומה שביט מסיור בן 30 יום בארצות־חבריה,
שרק 15 מהם הוקדשו לישיבות
ולפגישות בענייני אל־על. שביט אמנם
לא הביא עימו שום קבלה לתשלום, אך
הטענה היא שהוא לא תיפקד משך חודש
תמים באל־על.
פרשה המרגיזה את הטייסים, בעיקר,
היא פרשת מכירתם של שני מטוסי
בואינג .720 לדבריהם הוכח כבר, אחרי
שהגיעו המטוסים החדשים שנחכרו, בואינג
,737 שהמטוסים שנמכרו היו טובים מה חדשים,
ואף חסכוניים יותר. אל־על הפסידה
על מכירת הבואינג .720 לפני
המכירה היא שיפצה כל אחד מהם והדבר
עלה כ־ 400 אלף דולר, ומכרה אותו אחר
כך בחצי מיליון דולר. ההפרש על המכירה
היה בסך הכל 100 אלף דולר למטוס,
סכום המעורר גיחוך בעולם התעופה.
יש גם החולקים על כך שפיטורי 500
עד 600 עובדים נוספים יביאו לחיסכון
משמעותי. הפיטורין יביאו לחיסכון של
500 מיליון לירות, שהם פחות ממיליון דו לר,
ולדעת רבים ייצא החיסכון בהפסד.
כבר עתה ברור שבומה לא יצליח לפטר
עובד אחד מצוותי־התחזוקה ומצוותי־הא-
וויר. צוותים אלה דורשים שלפני שייגע
בהם, יפטר ממה מיספר הרבה יותר גדול
של אנשי מינהלה, וגם אז הם מוכנים
רק לוותר על השעות הנוספות שלהם,
כדי שלא יצטרכו לפטר אנשים מקרב
שני ציבורים מיקצועיים וחזקים אלה.
הדראמה בביתי
זומישנט ומשנת -
הנשקד וו ו,
ואישי ם ידועים
נגררים למערבולת
עשרות שוטרים ואנשי מישמר־הגבול הקיפו
את בית־המישפט בתל־אביב בעת שהנאשמים
הובאו אליו. בתמונה: שוטרים על גג בית־המישפט. בתמונה משמאל: שוטר מחזיק באזיקי
רגליים, אחרי שאלה הוסרו מהנאשמים, שניות ספורות לפני שהשופט נכנס לאולם.
כל הנאשמים שהובאו לבית־המישפט ביום השישי נראו שבורים. קשה היה לדמיין
שאלה אנתט האנשים המואשמים שהם מראשי הפשע המאוחגן בארץ.
מי שחתם על הסכם
עד המדינה להיות וחזר בו, אבנר מעודד, מובל למישפט.
היפהפיה המכוסה
המישטרה,
הגיבור
שרה (״שרי׳׳) דמך, מסתירה את פניה מפני
הצלמים שהמתינו לה בבית־המישפט. על פי טענת
נערכו שיחות הטלפון בין אושרי לבין גאנדי מדירה אשר שכר ״דנוך.
טוב ומע
המישפט. אושרי ישב במשך הדיון הארו
העובדה שייתר שלושת השיחות נערכו בין
שני החשודים בפרשת הרצח, טוביה אושרי
ומימון לוי, לבין מי שהיה אחד המפקדים
הבכירים בצה״ל, האלוף רחבעם (״גאנדי״)
זאבי.
״אני מבקש עוד שבוע אחד וכל העניין יתגלה,״
הסביר רודה ,״המדובר באדם שאיננו
נמצא כאן.״ ואכן, גאנדי לא היה באותה
עת באולם בית־המישפט. הוא גם לא היה
בארץ. באישורה של המישטרה הוא .
עוד ב־ 13 לחודש שעבר לנסיעת עס
ממנה לא חזר עדיין.
בלילה שבין ה־ 25 וה־ 26 ביולי היו,
הנראה, טוביה אושרי, שרה דנוך ומימון
במתיחות רבה. גופותיהם של עזר כהן וע
אוריון התגלו על־ידי המישטרה בחולות ;
דוד והגופות זוהו.
השלושה נפגשו בדירתה של שרי ד
י י ורד־הדין אמנון רודה עמד במצב
׳ ע לא נעים ביום השישי האחרון. סנגו-
ריחם של הנאשמים ברצח עזר כהן ועמום
אוריון התלוננו בפני השופט :״קיבלנו
מהמישטרה רק שישה תמלילי שיחות
טלפון. המישטרה מסתירה מאיתנו שלושה
תמלילים.״
רודה לא ידע מה לענות לשאלות השופט
שהביעו תמיהה. הוא לא רצה לחשוף את
ממש בפי גאנדי להיפגש איתם באותו
היום.
הפגישה !נקבעה לשעה 8בערב ליד
המיסעדה ג׳קי אונסים, השייכת לידיד
משותף של אושרי לוי וגאנדי, ג׳קי רונן.
על־פי דיווחים של השוטרים, שעקבו אחרי
אושרי ולוי, הסתובבו השניים עד השעה
8.30 ליד המיסעדה, ישבו בכסאות שמחוצה
לה, מבלי להזמין דבר. הם לא קשרו
שיחה עם איש. הידיד שלהם, ג׳קי רונן,
לא היה באותה עת במיסעדה.
כשהבחינו שגאנדי מאחר בחצי שעה,
הם עזבו את המיסעדה. כשנעצר שבועיים
אחר־כך מימון לוי, והובל לבית־המעצר
בבית־שמש, כדי להפריד בינו לבין עצורים
אחרים, הוא נחקר על־ידי איש צוות
החקירה רב־פקד שמואל נרקיס. נרקיס
שאל אותו על מהות היחסים בינו לבין
גאנדי :״אני לא מכיר אותו כמעט בכלל,״
השיב לוי. רק אחרי שסיפרו לו שהטלפון
שלו צותת, הודה :״נכון, דיברתי איתו,
ורציתי לקבוע איתו בשביל ללכת למסיבה
ביחד. הוא לא בא, אז הלכתי למסיבה
לבד.״
יקב בי-
המיצווה
^ שהוצא לוי מחדר־החקירות, ליווה
״ אותו לתא־המעצר רב־סמל סמי בדלאן.
דיווח אחר־כך בדלאן למפקדיו, ברישום
המצוי בתיק החקירה :״בדרך פגשנו את
עורך־הדין של מימון לוי, יהלי כהנוב,
ואת הוריו ואחיו שהמתינו לו שם. מימון
לוי אמר לעורך־הדין שלו שסיפר לחוקרים
על גאנדי, ועורך־הדין צעק :״למה אתה
מספר דברים כאלה? אל תספר שום דבר
בלי שאני אהיה נוכח.״ מימון לוי המשיך
לדבר על גאנדי :״המישטרה חקרה כבר
את גאנדי, וכל העניין הולך ומסתבך.
רבים מבני כרם־התימנים הגיעו ביום השישי האחרון
לבית־המישפט בתל־אביב כדי לעודד את שבעת הנאשמים,
בני השכונה. השמירה הכבדה ועשרות השוטרים לא הרתיעו את בני הכרם לקרוא
לעברם קריאות עידוד. המישטרה לא: רפשרה לידידי הנאשמים להיכנס לאולם.
הם עושים האזנות לטלפון של המישפחה,
של העורך־דין ושל גאנדי.״
באותו יום עצמו נחקר גם טוביה אושרי
על קשריו עם גאנדי. בתחילה אמר לשוט רים
:״בפעם האחרונה שראיתי אותו או
דיברתי איתו זה היה לפני שש שנים,
בבר־מיצווה של הבן שלי. בצלאל מיזרחי
הביא אותו לבר־מיצווה.״ גם כאן גילו
החוקרים לאושרי על ההקלטות המצויות
בידם, ואז הוא שינה את הגירסה, וסיפר
על המסיבה שהוא ומימון לוי הלכו אליה,
(המשך בעמוד )40
אושרי1,אשר בתחילת מעצרו היה בטוח בעצמו
נע שגס הפעם יצא נקי מהפרשה, מובל לבית־שנמשך
שש שעות, חיוור כסיד, ואינו מגיב.
ברחוב קשאני 11 ברמת־אביב בתל־אביב.
מהטלפון של שרי, שמיספרו 421956 הם
התקשרו עם גאנדי. ככל הידוע למישטרה,
שצוטטה כבר זמן רב לטלפון זה במיסגרת
מעקבה אחרי הכנופייה, שוחחו טוביה
אושרי ומימון לוי שלוש פעמים עם גאנדי.
בהקלטות אין שום דבר הקושר את גאנדי
לרצח, או שממנו אפשר להבין שגאנדי
ידע כלל על הרצח, אך אושרי ולוי התחננו
בדור לכלא
אחד החשודים, משה כהן, ומאחוריו
החשודה, שרה (״שרי״) דנוך,
מובלים בניידת מישטרה מבית־המישפט חזרה לבית־המעצר.
השופט, חיים דבורין, החליט לדחות את החלטתו בבקשת 1ו בו ע 1ע ן
לעצרם עז תום ההליכים, אך בינתיים הורה להשאירם בכלא.
שמירה כבדה של המישטרה הוצבה באותו יום בבית־המישפט.
ה ח בו ר ה באזיקי
המשך מעמוד )39
שרצו לקחת איתם את גאנדי.
כשהציגו חוקרי המישטרה ל־אגדי
את אותן השאלות למחרת
;יום, היתד, גירסתו מתואמת
הפליא עם גירסת טוביה אושרי
מימון לוי :״היינו צריכים ללכת
מסיבה, אבל לי לא היה זמן ולא
בולתי לבוא.״
18 מיליון
לירות
חוקרי הטישטרה חשד אחר. אפשרות קיימת
לדעתם,
זבין טוביה אושרי ומימון לוי
אולי גם בין אחרים לבין גאנדי
;יה הסכם. במידה ופגישה לא
וצאת לפועל, נפגשים בשעה
*אוחרת יותר בביתה של שרי
|נוך ברמת־אביב. החוקרים ב־יאשם
סגן־ניצב אלכס איש שלום,
וושדים שגאנדי נפגש באותו ערב
|ם אושרי, לוי ושרי דנוך. סברה
ו הועלתה במישטרה רק אחרי
|!גאנדי יצא כבר את הארץ, וח וקרים
מתכוונים לאמת אותה
יתו כשהוא יחזור.
גאנדי עצמו הגיב השבוע בשית
טלפון :״אין לי מה לאמר
עניין זה, המישטרה לא מחפשת
ותי, ואני לא חשוד.״
הידיעה שגאנדי דיבר או נפגש
|ם טוביה אושרי, מימון לוי ר
זרי דנוך אחרי רצח עזר כהן
עמום אוריון ואחרי גילוי הגו־ות,
בעת שהמישטרה היתה ב־
;עקב צמוד אחרי החשודים, עור-
יה מחדש את פרשת הפשע המס-
גרמה במידה רבה להתמוטטות
המוראלית של החשודים בפרשת
הרצח. בעוד שבפעמים הראשונות
שבהן הם הופיעו בבית־המישפט
נראו טוביה אושרי וחבריו בטו חים
בעצמם, הופעתם בבית־המיש־פט
לשם הארכת מעצרם, ביום
הששי האחרון, היתד. עלובה.
טוביה אושרי, אדם שהטיל את
חיתיתו על רבים ומי שלעג במשך
שנים רבות למאמצי המיש־טרה
ללכדו, היה חיוור כסיד. הוא
בהה בנקודה מסויימת בחלל או־לם־המישפטים,
ולא הוציא הגה
מפיו. ניכר בו שאינו מאמין שה־מישטרה
הצליחה לשים ידה עליו.
שרה דנוך דאגה להסתתר מה צלמים.
כשהשוטרת המלווה או תה
מחייכת מאוזן לאוזן, הסתי רה
שרי את פניה. בדרך מהמכו נית
שהביאה אותה לבית״המיש-
פט ועד לתא־המעצר, שבמרתף
בית־המישפט, ישבה שדי כש־סודר
מונח על ראשה, עד לאותו
הרגע שבו נכנס השופט חיים
דבורין לאולם, ואז גם סולקו ממנו
הצלמים.
ישראל דנוך, שדי היה בשם
מישפחתו כדי להרעיד את ליבם
של עבריינים נוקשים ולגרום להם
פיק בירכיים, נראה בתחילה כמי
שכל העניין אינו נוגע לו. ישראל,
לבוש חולצה הדוקה לגופו, שהב ליטה
את שריריו, כמעט והתמוטט
כשהבין שהמישטרה גילתה, או
המציאה, שהוא התחנן בפני החוק רים
להיות עד מדינה כדי להציל
את עצמו. אבנר מעודד, משה כהן
ומימון לוי נראו שבורים. קשה
היה לדמיין כלל שאלה הם הראשים
כהן ואוריון, שהתחברו בכלא,
ביקשו וקיבלו סכומים קטנים מ־אושרי
וגומדי. לגבי אנשי הכנופיה
לא היתד, זו סחיטה של ממש, אלא
מתנת שיחרור מהכלא. אך כאשד
ביקשו כהן ואוריון סכום של 300
אלף דולאר, שהם בכסף של היום
כ־ 18 מיליון לירות, החליטו ה שניים
לסיים את הפרשה בהשתקה
מוחלטת של כהן ואוריון.
בצורה מתוכננת היטב, הם הכינו
את המארב בבר־בקר, רכשו משתיק-
קול לעוזי שהיה ברשותם, וריססו
את השניים בכדורי תת־המיקלע
אחרי ולפני שהתעללו בהם וב־גופותיהם.
המישטרה העלתה כאן
חשד נוסף נגד השניים, שהם היו
חשודים גם ברצח שומר ברינקס.
קציני מישטרה בכירים בודקים
עתה עם מישפטנים את האפשרות
תחת מכוניתו של אחיו של מימון
לוי, ואז סנה מימון לחבריו, אנשי
תל-אביב, טוביה אושרי ורחמים
אהרוני, וביקשם להתערב בפרשה.
תוצאת ההתערבות היתד, שעזר
כהן מצא עצמו מאחורי סורג ובריח.
מילבד העובדה שלעוזי הושג
משתיק קול, אביזר נדיר ביותר
גם בעולם־ד,תחתון, היו עוד סימנים
המעידים, לדעת המישטרה, על
הכנה מדוקדקת ביותר לביצוע
הרצח. הוכנסו ארגזים ושקי פלסטיק
לשם איכסון הגופות, ואף נשכרה
דירה מייוחדת, דירה שנשמרה
בסוד, כד חשבו אנשי חבורת-
הכרם. הדירה נשכרה חודשיים ל פני
הרצח, וזו הדירה שבה הת גוררה
בינתיים שרי דנוה-וממנה
נערכו שיחות הטלפון עם גאנדי.
הכוונה היתד, שטוביה ורחמים
אלוף במסיבה
גאנדי ידוע כנוי שאוהב מסיבות, וכך
היה גם בעת שחתו הצבאי. בתמונה
נראה גאנדי עם אורחים במסיבה שבה השתתף. נראה כי אהבת המסיבות
הס שקשרו את גאנדי אל חברים מכנופיית־הכרם ואל בצלאל מיזרחי.
ב מ דינ ה
(המשך מעמוד )32
שליחו של קארטר ואיש־ד,בחירות
שלו, הודיע בתרועות־חצוצרה כי
הושגה פריצת־דרך, וכי ישראל
הסכימה לוויתורים מופלגים אך
סודיים. בורג המבולבל אישר והכ חיש,
הכחיש ואישר.
בנחיל ארבה המכבש הגדול
הוא חלק מן המכונה העצומה
הפועלת למען בחירתו מחדש של
קארטר. ברעבתנות שאין לה שובע
בולעת מכונה זו כל דבר הניקרה
בדרכה. שום נחיל של ארבה לא
יכול היה לכלות שדות ויערות
ביסודיות כה רבה.
היהודים חשובים בבחירות אלה,
ביגלל ריכוזם בכמה מדינות של
ארצות־הברית, שקולות נציגיהן
יכריעו בהצבעה המכרעת* .מאחר
שיריבו, רונלד רגן, המשוחרר מכל
אחריות, יכול להבטיח ליהודים
הרים וגבעות, ואף עושה זאת,
מוכרח קארטר להציג הישגים. כדי
להשיג הישגים אלה, מופעלת עתה
המכונה האדירה של ממשלת אר־צות־הברית.
חתימת
ישראל על הסכם־הנפט,
המבטיח אספקה אמריקאית לישראל
בשעת־חירום, היתד, הישג כזה.
לעיני המצלמה הופיע קארטר,
לצד מודעי האומלל, כשהוא מעניק
חסדים לישראל .״פריצת־הדרך״ ה מדומה
בענייני האוטונומיה, שלא
היתה ולא נבראה, שימשה מטרה
דומה.
סחורה תמורת דם. עם כל
חשיבותם, הישגים אלה חשובים
פחות מאשר ההישג הדרמתי האחד,
היכול לשנות את מעמדו של
קארטר בעיני הציבור: שיחרור
בני־הערובה האמריקאיים באיראן.
גם כאן הופעלה המכונה הגדולה.
קארטר מוכן לשלם מחיר נכבד
מאוד תמורת הישג זה — והאיית-
אללה רוח־אללה חומייני יודע
היטב כי יום אחרי הבחירות יירד
מחיר בני-ד,ערובה פלאים. לכן רבו
השבוע השמועות על העיסקה ה עומדת
להתבצע — נשק וכסף
תמורת בני־ערובה. באוזניים יהודיות
מזכירה עיסקה זו את הצעתו
המפורסמת של אדולף אייכמן:
״סחורה תמורת דם״ ,משאיות תמו רת
יהודים.
המירוץ הגדול נכנם לקטע ה סופי.
אין ספק כי ישראל תידרש
להמציא חומר־הסקה נוסף לקטר
המתנשף.
ד ר בי חיים
האקדחע 1ל א ירוה
עדי התכיעה הוכיחו כי
אקדח־הרצח 7א ירה
011 בצלאל
האלוף רחבעם
כשהוא נושק
:עוד מיזרחי מתבונן בהם מהצד.
זכלולות של בנו של גאנדי, שבה היה
:ירה ביותר בתולדות המדינה.
גאנדי ידוע כבעל קשרים הדו־
!ים ביותר עם אנשי העולם־
;תחתון ועם מעורבים במישפט
;צלאל מיזרחי, עיקר קשריו הם
ם מיזרחי עצמו. פעמים רבות
סביר גאנדי שהוא אינו מפנה
ורף לידידים, וכי בצלאל ממר י
הוא ידידו הטוב. גאנדי גם
יה אחד הכוכבים בעדויות השוות
במישפט בצלאל ממרחי —
ארץ, למרות שהוא עצמו לא הו־יע
במישפט.
כשחגג בצלאל ממרחי את זכיי־ו
במישפט ואת בר־המיצווה של
נו, היה גאנדי אחד השושבינים
ראשיים במסיבה. גם אחרי הגידים
במישפט, והקביעות החמד
ות של השופטת נגד מיזרחי,
משיך להתרועע איתו ועם חב־יו
מכרם־התימנים.
הידיעה שקשריהם עם גאנ־י
נחשפו על־ידי המישטרה,
(״גאנדי״) זאבי נראה בתמונה
לאשתו של בצלאל מיזרחי,
התמונה צולמה במסיבת
מיזרח^ אחד מאורחי הכבוד.
המפחידים של הפשע־המאורגן ב ישראל.
במצב אחד נראו החשודים
כשהם מבחינים במה שקורה סבי בם.
היה זה כשהשוטרים הסירו
את האזיקים מרגליהם. כאילו על
פי פקודה התמתחו כולם ושלחו
את רגליהם קדימה, כאילו והם
טועמים קצת מהחופש שנלקח
מהם כחודש קודם לכן.
את ההצגה הגדולה ערכה ד,מיש-
טרה יחד עם סוללת עורכי־הדין
של הנאשמים. לראשונה מאז נע צרו,
חשפה המישטרה את מסכת
החשדות שלה כימעט במלואה. לפי
גירסת המישטרה ניסו עמוס אוריון
ועזר כהן לסחוט כספים מחבורת-
הכרם. אוריון, משום שחיפה על
שולחיו ברצח שומר ברינקס, דב
ליבנה: טוביה אושרי ורחמים (״מ מדי״)
אהרוני. עזר כהן, שהאשים
את ראש סניף כנופיית-הכרם בירושלים,
מימון לוי, במאסרו האחרון.
עם בגין
גאנדי, אלוף פיקוד המרכז, ויארח את השר בלי
תיק, מנחם בגין, בעת־-כהונתו של בגין בממשלת
הליכוד הלאומי. במשך תקופה מסתימת היה גאנדי יועצו של בגין לענייני
טרור, ולאחרונה הועלה הרעיון שיהיה יועץ שר־הפנים לענייני מישמרה.
לפתוח מחדש את תיק רצח שומר
הברינקס.
דירת
ה מ חבו א
ך* פרקליט, אמנון רודה, גם
• י גולל את מערכת הסתבכות
עזר כהן עם כנופיית־הכרם. לדבריו,
חניה עזר כהן מיטען חבלה
יסתתרו בדירה אחרי הרצח, עד
יעבור זעם, ואז יסתלקו מהארץ.
כל אחד מעורכי־הדין, מילבד
עורך־דינו של אבנר מעודד, שהיה
עד מדינר, וחזר בו, דרשו לשחרר
את שולחיהם בערבות. לדעת
עורכי-הדין אין חומר ראיות נגד
שולחיהם, מילבד עדותו של עד
המדינה ערוסי. השופט לא שיחרר
אותם, ודחה את החלטתו למתן
צו-מעצר עד תום ההליכים.
לא בכל יום משתמש בית־המיש־פט
העליון בביטויים חריפים כלפי
התביעה הכללית והמישטרה. לשד
נו של בית־המישפט היא, לרוב,
עדינה ואלגנטית.
יוצא־דופן הוא פסק־דין שהת פרסם
לאחרונה. אמר בו השופט
שלמה :״ומה עשתה התביעה ה כללית?
התעלמה מקיומו של ה מומחה
המישטרתי ...וכלל לא
הביאה אותן לידיעתו של בית-
המישפט. למרבה החרפה, הוטל
תפקיד זה, שהוא תפקידה המובהק
של התביעה הכללית, על בא״כוח
המערער.״
המדובר במיקרה שבו גהרג אדם
בעת חתונה בכפר ערבי. היה זה
טכס־נישואין חגיגי ורב־משתתפים
בכפר בקה־אל־ע׳רביה בסוף שנת
.1977 בשעת ערב יצאו כל המש-
(המשך בעמוד )44
לפי שיטת ה״אלקמוריס״(בוחרים)
,נבחר הנשיא על־ידי אסיפה
מצומצמת של שליחי־המדינות. בכל
מדינה בוחר הרוב בכל השליחים
שלה למועצת־הבותריס. כך יכול
להיבחר נשיא שזכה רק במיעוט
קולות הציבור בבחירות הכלליות,
ואילו בעל הרוב עלול להפסיד.
העולם הזה
2251
ההשתלה הגנטית שבוצעה ביר ושרים ושעוררה סערה בעודם -היתה
המשר של מחקר שבוצע עדידי מדענים ישראלים בטהראן ־
המימון בא מעשירים איראנ״ם, נ׳ המתלה נמצה בעיקר באיראן
ד רזנ ד
את ה אד ם
^ ני מזהה אותם בקלות, בשל
המראה האופייני ומיספרם הרב,״
סיפר ד״ר רחמילביץ לישראלים ששהו
באיראן, בהתכוונו לחולים במחלת הטלסמיה.
הילדים החולים חיוורים, גוון עורם צהוב,
יש להם אף פחוס. לאיש מיקצוע קל לזהות
את הבטן התפוחה שלהם ואת החזה,
הדומה לחבית.
ד״ר מרטין קליין מארצות-הברית, וד״ר
אליעזר רחמילביץ, מהדסה בירושלים, הם
מומחים בהמטולוגיה (תורת הדם) .יחד
עם צוות של ביוכימים הם הוזמנו לאיראן
כדי לחקור את מחלת הטלסמיה.
באיראן נפוצה המחלה בקרב ילדים
רבים. הוריהם נושאים עימם את הגן
המשובש, אשר מגלה את המחלה בצא-
לכל אדם 23 זוגות כרומוזומים בגרעין התא. הכרומוזומים
י־* מכילים את הגנים שהם נושאי התכונות התורשתיות.
בחולת הטלסמיה הושתלו גנים שיוצרו במעבדה, כדי לנסות לתקן את הפגם הגנטי שלה.
צאים ומאיים להכחיד מישפחות שלמות.
האירוע הסעיר את עולם המדע.
לראשונה נעשה שימוש בטכניקה של
קליין ורחמילביץ יצאו אף לכפרים
המרוחקים שבאיראן, כדי לאתר עוד
הנדסה גנטית בבני-אדם, ולא רק בחיות
ועוד ילדים הסובלים מהמחלה. בכפ מעבדה.
התברר לכל, שהצטמצם הפער
רים מקובלים עדיין נשואים בתיד המיש־בין
העכבר לאדם.
פחה, ועל כן מתגלה המחלה בצאצאיהם.
אביו של ד״ר רחמילביץ הוא הפרופסור
בישראל, בשל קיבוץ הגלויות ומיגוון
מנחם רחמילביץ, שהתפרסם כמומחה בעל
האוכלוסיה, רב מיספר המחלות הגנטיות.
מוניטין בין־לאומי למחלות־לב. היום, בגיל
כמה עשרות ילדים להורים שהגיעו מעי ,80
הוא ממשיך לשמש יועץ במחלקה
ראק, מאיראן ומכורדיסתאן סובלים ממחלת
בבית־החולים הדסה בירושלים. גם אחיו
הטלסמיה. הטלסמיה היא מחלה תורשתית
של ד״ר רחמילביץ הוא רופא — דניאל
שבה הקוד הגנטי משובש וההמוגלובין. רחמילביץ. גם הוא ידוע כמומחה בעל
בכדורית־הדם האדומה איננו תקין.
שיעור־קומה לניתוחי־קיבה בהדסה ירו שלים.
עתה זכה גם אליעזר, המכונה
גיזרי, במוניטין. מלבד פירסומו כמנהל
המחלקה להמטולוגיה, היה מוכר גם בכל
מסיבה ובכל אירוע חברתי בירושלים,
כאוהב בילויים המתלבש בהידור. בשבוע
ף* פקיד ההמוגלובין לקלוט חמצן שעבר עלה לכותרות כשותף לביצוע ההש תלה
הגנטית המסעירה את חוגי הרפואה.
י ולהעבירו לכל חלקי הגוף. אצל חולי
טלסמיה ההמוגלובין קולט כמות קטנה מדי
בניסוי הזה הוציאו עם מזרק ממח העצ של
חמצן וגופם סובל מחוסר חמצן. ההמוג־ י מות של חולת טלסמיה כמות של חומר
לובין הפגום גם יוצר כדורית־דם אדומה — מח העצמות מייצר את כדוריודהדם
בעלת צורה חרמשית (סהרון) ולא עגולה.
האדומה — ולחומר זה הוסיפו גנים שיוצרו
כדורית־דם כזו עמידה פחות בלחץ והיא
באופן מלאכותי במעבדה. את התערובת
הזריקו בחזרה למח העצמות של החולה.
נוטה להתמוסס מהר.
התוצאה המצופה היא, שגנים אלה ייצרו
חוסר הדם אצל החולים הללו מאלץ
המוגלובין תקין אצל החולה.
אותם להיזדקק בערך פעם בחודש לבית-
ההשתלה נעשתה לפני שלושה חודשים,
חולים, שבו מוסיפים מנות דם לגופם. דם
ועדיין לא יודעים אם הצליחה. האשמות
זה מאפשר הספקת חמצן אולם גם הוא
מצד אנשי המדע, שהופנו אל שני הרופמתפרק
ובגוף נותרים מישקעי ברזל שלא
מסוגלים להתחבר שוב לגלובין, בתהליך אים, תופסות כותרות בכל העולם. הרופאים
התחדשות כדוריות־הדם האדומות. הברזל מנסים למצוא דרכי ריפוי למחלה בדרך
של הגיון, המתבסס על המצוי במבחנות
שוקע בגוף ומהווה חומר רעיל.
הילדים החולים סובלים באופן קבוע הזכוכית. אצל עכברים הצליחו לאפיין
מחוסר חמצן בגופם. כל מערכות הגוף מיבנה של גן, האחראי לייצור ההמוגלובין
שלהם עובדות בקצב רב, כדי לפצות על התקין. לכן יש אנשי־מדע התמהים, אם
החסר — עד להתמוטטות. מעטים הם היל צברו שני הרופאים די ניסיון כדי לעבור
מחיות־מעבדה לבני־אדם.
דים שמגיעים לגיל התבגרות.
השתלת הגנים יכולה להיות פריצת דרך
המצוקה הזאת דירבנה עשירים איראנים
להשקיע כספים בחקר המחלה. האוכלוסיה לצורת טיפול חדשה במחלות תורשתיות,
חלמה על כך שיימצא מרפא לילדים הנוש אולם האם רשאי האדם לתכנן מערך
גנטי י האם יש אפשרות לצפות מראש
אים את הגן שמקצר את חייהם.
ד״ר קליין וד״ר רחמילביץ היו יכולים מה תהייונה תוצאות הניסויים? החשש
לערוך את מחקרם בקבוצת אוכלוסיה הגדול המקנן הוא, שקרב היום בו יוכל
גדולה. בבית־החולים בטהרן ניתן להם כל האדם ליצור צורות ביולוגיות חדשות.
כדי שהחוקרים לא יקצרו את הדרך
הציוד הרפואי שנדרש. אך עם נפילת
השאה גורשו כל הזרים מאיראן, כולל גם שבין הניסוי בחיות המעבדה לניסוי באדם,
הצוות שערך את המחקר. הפירסום בשבו הוקמה ועדה של אירגון הבריאות הבין־
עון טייס בארצות־הברית גילה, שהעוסקים לאומי, שתפקידה לבדוק כל ניסוי ולהחליט
במחקר המשיכו אותו לאחר שעזבו את מתי מותר לנסות את התרופה על האדם.
איראן בירושלים ונאפולי. והנה, עתה ועדה זו לא אישרה את הניסוי של קליין
ורחמילביץ. אך לחוקרים אין סבלנות
לראשונה נודע שבשתי חולות טלסמיה
(המשך בעמוד )44
בוצעה השתלה גנטית.
מאיראן לירושלים
הדוקטור המהנדס
ד״ר אליעזר (״גיזרי״) רחמילביץ, מנהל המחלקה
ההמטולוגית בבית־החולים הדסה בית־שלים.
המחקר בהנדסה גנטית נועד לרפא חולים במחלת הטלסמיה. גיזרי הוא
דמות מוכרת בכל אירוע חברתי בירושלים. לידו בתמונה אשתו ברכה.
1דתגדס אוו האדם
(המשך מעמוד )41
להמתין ולצבור ניסיון, והאדם משמש
להם כשפן־נים יון בטרם זמן. בבית־החו־לים
רמב״ס בחיפה ניסו על ניפגעי כוויות
במילחמת יום־הכיפורים מישחה שלא
אושרה לשימוש בבני־אדם. כשהחולים
התלוננו שהתרופה גורמת כאבים, נענו
שכך צריך להיות. אף אחד לא היה יכול
להיות ערב לכך שהמישחה אכן יעילה.
אין גם הוכחה שהטיפול הכימוטראפי
הניתן לחולי סרטן הביא לריפוי המחלה.
היום אפשר לוודא בבדיקת מי השפיר
אצל אשה הרה את מין הילוד. האם
יוכל האדם לבחור בעתיד ית מין הוולד
כרצונו. רוב אנשי הדת מתנגדים להתערבות
בסידרי הבריאה.
בעל הצריף שנהרס רצה להתאבד וירה בבנו
הדג התנגד לניתוח 4זוג צ עיר ישראלי, שהוריו עלו
• לארץ ממרוקו, נולד ילד מפגר מבחינה
שכלית וגמד מבחינה גופנית. כשהאם
היתד. שוב בהריון, היא פנתה למחלקה
הגנטית בהדסה ירושלים, כדי לברר את
הסיבה למום בילדה הראשון. נלקחו דגימות
דם מהילד, ואלה נשלחו למעבדה
בקליפורניה, שרק לה היה ידע בנושא
מיוחד זה. כשנקבעה האבחנה של המום
הגנטי היתד, אפשרות לערוך לאשה בדיקת
מי שפיר, כדי לוודא אם העובר שב־ריחמה
סובל מאותה מחלה גנטית. רק
כך אפשר לשקול אם להפסיק את הריו־
מיש פחת היו רה
אשתו שמחה וכמה מבין
תשעת ילדיו של יעקב
שמש בביתם. מאז המיקרה התנכלו להס ילדים בשכונה, זרקו
ריחות תינוק וזעקותיה של סבתו
הקשישה קרעו את שלוות הצהריים
ביוקנעם. אנשים מיהרו לבוא במרוצה
עליהם גפרורים דולקים וקראו לילדה :״בתו של רוצח״.
הצריף שנהרס אמור היה לעזור לפרנסתה של המישפחה
מחובת הילדים, והמישפחה חיכתה לו שש שניים תמימות.
אל בית־דירות שבמרכז העיירה, אשר
מקומתו הראשונה נשמעו הקולות. לא
רחוק משם, גם כן במרכז העיירה, נפל
מדעו קליין
סוד ההשתלה
נה. בשלב זה הסתבר שהמישפחה פנתה
אל הרב והוא התנגד לביצוע הבדיקה.
איבחון הפגם הגנטי איננו מביא עדיין
לריפוי, אבל הוא מקרב את אנשי המקצוע
למצב שבו יוכלו למנוע הישנות הפגם
הגנטי.
בבית־החוליס רוטשילד בחיפה שכב
במחלקת־הילדים ילד בן 10 אשר שתי
כליותיו הפסיקו לתפקד. מהעבר האחד
של המיטה ניצבו הרופאים עם כליה
מוכנה להשתלה, ומהעבר השני ניצבו
ההורים שסירבו לניתוח מטעמים דתיים.
בהנדסה הגנטית מנסים החוקרים ליצור
מיבנה גנטי תקין אצל האנשים שהמיבנה
הגנטי שלהם משובש. אך האם הם רש אים
להנדס את האדם? האם הם מסוגלים
לצפות את תוצאות הניסוי?
בהשתלת הגנים שנעשתה לחולת המל-
סמיה בהדסה לא יודעים מה יהיו התוצאות.
באיראן
המחלה נפוצה, על כן היא
עודדה ומימנה את המחקר שביצעו ד״ר
קליין וד״ר רחמילביץ. אך האם הם ביצעו
ניסויים קודמים כאלה באיראן? האם
שילטון הדת של האיית־אללה חומייני
הוא שאילץ אותם להמשיך את הניסוי
בנאפולי ובירושלים? רחמילביץ מסרב
לדבר על נושאים אלה. קליין הוא רופא
אמריקאי ומתגורר בארצות־הברית. אין
אפשרות לראיין אותו. רחמילביץ גורס
כי עמיתו האמריקאי טעה כשהסכים לג לות
את הסוד הרפואי לעתונאים, לפני
שהמחקר הסתיים.
אין סימנים לכך שההרכב המחודש של
תאי מח העצמות אכן יצר המוגלובין נור מלי׳
אך סיפור הניסוי עורר סערה והעלה
שאלות לגבי כשרות הניסויים בבני־אדם.
גילה רזין !
לפני כחודשיים מטוס צבאי שהתרסק
וקטל אשה.
קשה לתאר מקום פחות מתאים לאסונות
מיוקנעם. עיירה שלווה ויפהפיה, ש בתיה
עטורי־הירק גולשים מהגיבעה אל
העמק, מוקפים גנים, רפתות ושדות.
תוך חודשיים חברו שני אסונות אשר
הביאו את יוקנעם אל מרכז החדשות.
חזיתו המפוייחת של בנק לאומי, ופועלים
המתקנים את הבניין שנפגע מהמטוס, היוו
תיזכורת לאסון ההתרסקות.
מודעות צהובות, שהודבקו על לוחות-
המודעות, הזמינו את האוכלוסיה להפגנת-
הזדהות עם ראש־המועצה ומישפחתו, ל השבתת
השרותים בישוב ולאספות־הסברה
בבתי־הספר. מודעות אלה הם שרידיה של
הטרגדיה השניה שקרתה שם לפני שבו עיים.
בלוקים
אחדים וכמה שברי־עץ המונחים
ליד אחת הכיכרות בעיירה הם מקורו של
האסון האחרון. במקום זה עמד במשך
חודשיים צריף טרומי של יעקב שמש
( ,)42 מחסנאי בסולתם. יעקב, יליד צפון
עיראק, הגיע עם כלתו שימחה ליוקנעם
לפני 21 שנים. הוא הסתדר יפה בעיירה
והיה מוכר לכולם כאדם שקט וחביב.
במשך השנים נולדו לו תשעה ילדים,
ומשכורתו האחת לא הספיקה לפרנסת
כולם. הוא החל מחזר אחרי פתחו של
ראש־המועצה, כדי שיעזור לו למצוא
מוצא. הוא חשב ־כי קיוסק למכירת דברי
מתיקה, בו יעבוד כמה שעות מדי ערב,
יספק את מחסורו. הוא נדחה בלך־ושוב
שנים רבות, ורק לפני כחודשיים חשב
כי סוף־סוף סודר העניין, והקים את הקיוסק.
שחור
^ראש־המועצה״
נדור בתיקרה
ושניים בלול התינוק ירה שמש. אחד הכדורים פגע
בתינוק, ופצע אותו באברינ הפנימיים. את הירייה
הבאה כיוון שמש לגופו שלו, וכיום הוא מאושפז באותו בית־החולים שבו שוכב קורבנו.
ך״ן ודשיים כלבד הספיק שמש לעבוד.
י י הוא צבר מלאי של דברי־מתיקה,
ובמוצאי שבת היו בני־הנוער מתרכזים
ליד הקיוסק של שמש.
ביום השני בבוקר, ב־ 6בחודש, יצא
שמש לעבודתו כרגיל, בשעה 6.00 בבוקר.
כאשר הגיע למקום האיסוף של הפועלים
קפא על מקומו. הצריף בו מכר ממתקים
רק אמש לא היה במקום. רק כמה
לבנים ובלוקים שנותרו במקום אישרו כי
באמת עמד שם צריף אי פעם. שמש
לא הלך לעבודה באותו הבוקר. הוא רץ
ישר לביתו של ראש־המועצה, אילן גבריאל
,,אשד לדבריו הבטיח לו את הקיוסק.
למרות השעה המוקדמת כבר לא היה
התינוק של ואש מועצת יוק 1עם, שננצע קשה
יו ־יוז
דאש \-ד1ד \ 11צ*1
יעקב שמש, שיוה בעצמו,
* 1י 1עדיין חיוור וחלש, נשמר
על־ידי שוטר בבית־חולים ומב״ם בחיפה.
שש שנים משך אותי בהבטחות שווא,
וכאשר ראיתי כי הרסו את הצריף רציתי
לברר איפה הסחורה שהיתה בו, אבל
לא היה עם מי לדבר. במועצה לא היה
איש, והפקידים ליגלגו לי ולא רצו לעזור.
איבדתי את עשתונותי, ולקחתי את האק דח
כדי להתאבד. אבל כאשר נכנסתי
לדירה היו שם שתי נשים והן התחילו
לצעוק ואני התבלבלתי, ואינני זוכר
מה קרה אחר כך. אני בטוח רק, שלא
כיוונתי את האקדח אל הילד.״
מוזר הוא דווקא הדמיון בין מישפחת
היורה ומישפחת הקרבן. שני הגברים
הם בני אותו הגיל ומאותן מוצא. שניהם
באו ליוקנעם לפני כעשרים שנה והקימו
בה את ביתם. גם הדירות בהן גרים
הסן סצה הססונדח ׳1( 011111ל>*ו י
יום 0x101 והזוהוה
! 9x1המועצה וגטנחחו
*וו מ ״י * ״י ר * י ־ סירס ר מ ׳ ג ־ ת ממס
*יוגדס ויחאווס ״1־ חנ״וסר־ .יזייז״ז״1x031.-11
ר*עו ד***1ד. המלאי׳ת
0*1311ע ד
־ *•רז אי־ !הטועה •* 0013.1 033׳ר
* 13 מי עוי ס
זהמטפלת,
גיזלה,
וך 1 | 1ך ך ןן1ו ך 1י, י|קי הסבתא
• י סטלה אשכנזי, מראות היכן
1 11 1 1 1 1 1 111
עמדו-בזמן ששמש פרץ לדירה, צחי, אחיו של אייל — התינוק
0 1 1 1 1הצריף גרם להתרגזותו של
11 111 יעקב שמש, כאשר לא קיבל
תשובות לשאלותיו, נטל אקדח וירה.
שנפגע, נכנס ללול כדי להדגים את המיקרה. תחתיתו של הלול
נלקחה על־ידי המישטרה כמוצג, כיוון שהיתה נקובה בכדורים.
לולא צעקות הסבתא היו. אולי לפני הדברים שונים.
ראש־המועצה בביתו. הוא נסע בענייני
המועצה לחיפה.
ילדו של גבריאלי פתח את הדלת
ואמר כי הוריו אינם בבית. רחל, אשתו
של ראש־המועצה, שמעה את השיחה
מחדרה בעודה מתלבשת ללכת לעבודתה.
גם רחל, הצנומה והשחרחורת, עובדת
במיפעל סולתם, המספק עבודה כמעט
לכל תושבי המקום. לדבריה שמעה את
שמש ואשתו שימחה מאיימים, כי ״יעשו
יום שחור. לראש המועצה ולמישפחתו״.
אך הם הלכו, והיא לא שמה־לב, נשקה
לשלושת ילדיה והלכה לעבודה. בבית
נותרו התינוק אייל, בן ששה חודשים,
הסבתא גיזלה והמטפלת.
בערך בשעה ,11 כשהיו הנשים שותות
קפה במטבח הצמוד לדלת הכניסה, כש־ממולן
ניצב הלול של אייל, ראו לפתע
את שמש המתפרץ לדירה. הדלת היתה
פתוחה והוא נכנס, נעל אותה מבפנים
ונטל את המפתח. לדברי הסבתא החל
מאיים כי יהרוג את כל מישפחת גבריאלי.
המטפלת הנפחדת תפסה אח התינוק וניס תה
לברוח עימו אל מחוץ לדירה. אך
שמש משך את התינוק מזרועותיה והחזירו
ללול. למטפלת ולעוזרת נתן לצאת את
הדירה. הוא שב ונעל את הדלת והתבצר
בדירה — עם הזקנה והתינוק.
הסבתא התחילה מתרוצצת מחלון לח לון,
וכאשר ניסתה להזעיק עזרה בטלפון
ניתק שמש את חוט הטלפון. היא הצליחה
להגיע לחלון וזעקה לעזרה. גם המטפלת
שיצאה מהדירה הזעיקה שכנים, ואחד
מהם הציע עצמו כבן-ערובה חמורת שיח דור
הזקנה והתינוק.
לפתע הוציא שמש אקדח מכיסו, טען
אותו והחל מנופנף בו. לדברי הסבתא
החזיק אותה שמש בידה וכיוון את אקדחו
אל חזה. כל העניין לקח כרבע שעה.
המיסדרון של הבית המשותף התמלא
באנשים ואז נשמעו לפתע ארבע יריות.
הראשונה פגעה בתיקרה, שתיים פגעו
בלול של אייל ואחת מהן פצעה אותו.
היריה האחרונה כוונה על-ידי שמש לבט נו
שלו והוא נפל מתבוסס בדמו.
״אבי או ה ב
ילדים״
יוור ישב שמש השבוע על כיסא
י י בבית־החולים, כאשר שוטר משופם
שומר עליו. מיד אחרי המקרה הוצא צו
מעצר נגד שמש! והמישטדה חושדת בו
בנסיון לרצוח את אייל הפעוט. הוא
נפגש עם סניגורו, אהרון בן־שחר, ולא
ידע להסביר את המקרה.
״אני אוהב ילדים,״ אמר .״יש לי תשעה
ילדים שלי, ואף פעם לא הייתי פוגע
לרעה בילד. לא התכוונתי -,לפגוע באיש,
רציתי רק להתאבד בביתו של ראש־המועצה,
כדי שידע כמה רע גרם לי.
* £3וייח* גמד ו38ד
א*< שיי אי ס מ מי מימאלא /רוז * 0דדי**יז* ת 0 0
ס קר
ן. נקבע ריזם רביטי<$.<0.80 .
וזז ו זו ז ד הו ת
מא יהדי יומחנס יהזחיתסן
מ ס מי! יי סור**״־
שבי
1 | 11ז נגד אלימות הכריזה
1111 מועצת יקנעם, כהז־דהזת
עם ראש־המועצה, אילן. גבריאל,־.
השניים דומוג. דירתו של ראש־המועצה
נמצאת בבית־דירות רגיל. דירה צנועה,
מרוהטת בפשטות, ללא אביזרי מותרות.
לבני הזוג שלושה ילדים בגיל בית־הספר
והם מגדלים אותם באהבה. ראש־המועצה
אהוד על התושבים, והם יודעים לספר
כי הוא עושה כמיטב יכולתו למען העיירה.
גם שמש אהוד על התושבים .״הוא איש
שקט וטוב, ואנחנו ממש לא מאמינים
למה שקרה,״ אמרו תושבים ברחוב.
אחד, שהציג עצמו כיעקב ההודי, אמר ז
״אולי ראש־המועצה מחלק יותר מדי הבטחות.״
מאז
המקרה נערכה הפגנת״מחאה ביוק-
נעם — מחאה נגד האלימות. התוצאה
המיידית היתד. עצובה: ילדיו של שמש
הוכו, לבתו בת העשר קראו בכיתה ״בתו
של רוצח״ ,ועל אחיה בן השש זרקו
גפרור בוער.
מישטרת לוס־אנגילס מגייסת קצינים לשעם
ב מ דינ ה
(המשך מעמוד )40
זתפים בתהלוכה כדי ללוות את
זחתן לביתו. התהלוכה היתה רצו־
6ה ריקודים, שירים וגם יריות-
צימחה באוויר, כמינהג המקום.
אחת היריות, אשר נורתה כנראה
מתוך אי־זהירות, כוונה אל
תוך הקהל ולא לאוויר, והיא פגעה והרגה כמוחמד עבד־אל־רחמן
אותו במקום. הכדור המשיך במעופו
ופגע בגופו של אברחסין ריאד,
פצע אותו ונשאר תקוע בגופו
צמוד לעמוד השידרה.
עדויות סותרות. הרבה אק דחים
מוחזקים ללא רשיון בכפר
הערבי, ורבים מבעליהם השתת פו
בשימחת החתונה. המישטרד,
עצרה שיבעה חשודים, ולבסוף
החליטה להאשים את קאסם ביאד־מי
שהוא ירה באקדחו מתוך חוסר־ן
הירות פושעת והרג את המנוח.
הוא הואשם גם בגרימת חבלה
]זמורה לאבדחסין, ובהחזקת אק־לח
ללא רשיון.
המישטרה אספה כמה עדויות,
שקשרו את הנאשם למעשה הריה.
אולם העדויות הללו סתרו
וו את זו, וגם העדים עצמם חזרו
קד,ם ותיקנו עצמם במהלך החקי־דה.
הסניגור ניסה להזים את עדו״
וותיהם של עדי־הראייה ! אולם העדות
העיקרית והראשונה שהביא
כעדות־הגנה היתר. עדותו של יי־צ׳רד
פטלוק, המומחה המישטרתי
לבאליסטיקה.
התבדר כי מייד לאחר האירוע
אספה המישטרה מיספר רב של
אקדחים, שהוחזקו בכפר ללא רש יון,
וביניהם אקדחו של הנאשם,
ומסרה אותם לבדיקה באליסטית
במעבדה המישטרתית.
מסקנתו של המומחה לגבי ה אקדח
היתה מפתיעה. הוא קבע
קאסם ביאדסי פנה לעורך־הדין
התל-אביבי חיים קאזיס, וביקש
ממנו, כי ייצגו בעירעור. בית-
המישפט העליון נדהם כאשר הת גלה
לו כי עדות המומחה המיש־עליה
טרתי,
שהתביעה ידעה
מראש, הוצגה לפני בית־המישפט
דווקא על־ידי הסניגור, ושגם אז
.לא חתכה את גורל המישפט.
פה אחד הפכו השופטים את פסק־הדין
וזיכו את ביאדסי מהריגה ד
מחבלה. הם השאירו על כנה את
האשמה בהחזקת אקדח ללא רש יון.
כי אפילו אקדח שלא ירה
מצריך רשיון.
העונש הומר לחצי שנה מאסר
בלבד, וחצי שנה מאסר־על-תנאי.
,זו\ן
1 1 1 .1 1 1 6
6 5 3־! 0 £־ 1נ ן ) 1 3 0 1 4 0
־31101
51316
11131 3
1 , 8 0 1 1 6 0 1 1 1 6 )1ז 0ק 6ז
חוק ספרי־החזרה ד?>>,ותרים
מאז שינוי החוק
בירורו ספרי התורה
מיותמים ככית־המישפט
£ת 1ן ח 5 0 6
. 0356.
3 0־ 1סנן 5
46111
סקס!)
301110
6 1 0 3 5 6־ 1־ 1 0 1
1 1 1 /1 1 1 6 3 .
0 -־ 1ק
0 0־ 1 15 1 3 6 1 1 6 1ת 0ק 6ת
1 3 6 1 1 6 1 /6 0
6־ 1 1 1 6 5 3 1־ 1 1 1 0 1
0 3 0 1 1־ 1קנץ 3
1 0 1 6 8־ 0 1
3 6 1 1 ^ 1 3 ) 1 3 .־ 1 1 1 6 1 3 1
־! 161
10016101131
ץ נ1 1 6 0 0 1 1 1 1
3 3 1 0 ,־1116651123101
0 6 6 6 1 0 [( 3
1 0 5 1 6 3 0 . 1 )1 6
2ו 11־ ג ־ 11
0631
161111
6־ 0 1 X 1 0 1 3 1 8 3 1
[1 6 1 1 0 X 0 1 1 1 0
£3111231100.
63015160־6 0 ? 01־6106 3 511010131־
111601 0 1 6603 0 6 6 0 1 0 0
בכמן ואנשיו נהגו לטלפן לחב רות,
ולהציג את עצמם כחברה
ממשלתית המוכרת ציוד, וכך זכו
בהעדפות בהזמנות.
בכמן עסק מן הצד בהטסות שו נות
של ישראלים ומיטענם בקלי פורניה.
בסידרת מאמרים על ה מאפיה
הישראלית בקליפורניה,
לפני שנה, תיארתי כיצד הטיס את
רחמים אהרוני באופן בלתי־חוקי
ממכסיקו לסאן־דייאגו, וכיצד אל מונים
איימו עליו ברצח ותחבו
אקדח לפיו. בעיקבות הפרסום
טילפן בכמן כמה פעמים למערכת
ואיים בתביעת־דיבה.
עתה נעצר כחשוד בעיסקי-
סמים.
ניקה גדולים. גם זכריה עסק, לפני
מעצרו, בעסקי אלקטרוניקה,
חלקם בשותפות עם בחשיאן.
טייס בקליפורניה
ף* כל מעצרים הללו עורר
י מעצרו של אלי בכמן את ישראלים אצל
הפתעת־השנה
רבים. בכמן התפרסם בישראל
לפני כמה שנים כעוזרו של הנו־
( 12 0א\ 6 /א 0
ספרי־הקודש על דוכן כית־המישפט
3ב נ 12ס ־ 0 6 6
3 5 . )0 0 6 0 3 1
גוברת השפעת המאפיה הישראלית בעולם הפשע, בייחוד בסחר־סמיס״
1ז *ן\ /ק
בביטחה, כי הקנה שלו היה חלוד
ויבש, ושאקדח זה לא ירה לפחות
חודש ימים.
המסקנה החד־משמעית מעדות
זו, אשר איש לא עירער עליה,
היתד, כי לא הנאשם הוא אשר
ירה את היריד. הקטלנית. אולם,
למרבית הפליאה, לא התייחסה ה פרקליטות
לראייה זו, ואף לא
טרחה להביאה לפני בית־המישפט.
היה זה הסניגור הזריז שמצא או תה
קבורה בין ראייות התביעה, ושגילה
אותה לבית־המישפט.
בכל זאת מצא בית״המישפט ה מחוזי
בחיפה, כי תאוריה זו אפש רית,
וכי היא מסבירה את תוצ אות
הבדיקה הבאליסטית .״קנה־האקדח
הוחלף,״ קבע בית־המיש־פט,
והרשיע את הנאשם בהריגה,
בגרימת חבלה ובהחזקת נשק ללא
רשיון. גזר־הדין: מאסר של שנ תיים
בפועל ושנתיים נוספות על
תנאי.
1346
0־ 3 1
1 .1 3 ) 1 3
ידיעה כעיתון מקומי על חקירת המאפיה הישראלית ()25.8.80
^ פני שלושה שבועות הת-
* גלתה בעמק אשר בלוס־אנג׳־
לס גופה של ישראלי בשם אלי
חסון, או חסין.
חסון, שמח משתי יריות בבטן,
היה ידוע היטב למישטרת לוס־אנג׳לס.
הוא היה חברו הטוב של
שבתי נחמן, שנעצר במה ימים
לאחר מכן, כשעל גופו כמות ניכרת
של קוקאין. איש זה עבד
בעסקי־סמים עם פינחס נבון, שנ עצר
לפני עשרה ימים עם אלי
בכמן, כשעל גופו סמים בכמות
מבית־המישפט להעיד בהן צדק
ולא בשבועה. ואילו כל הנשבעים
לא היו אנשים דתיים ומאמינים,
והשבועה לא הטילה עליהם מורא
שמיים.
לאט-לאט מתרגלים השופטים ד
עורכי־הדין לנוהל החדש, לפיו
מזהיר השופט את העד לפני מתן
עדותו, כי הוא עומד בפני בית־מישפט,
וכי עליו לומר את האמת,
ולא הוא צפוי לעונשים המפורטים
בחוק. מפעם לפעם עוד חובש עד
על ראשו את הכיפה המונחת על
ספר. התנ״ך, הברית החדשה והקוראן,
המונחים עדיין על דוכן־
העדים, והשופט מזכיר לו כי החוק
השתנה.
השבוע רצתה אחת העדות לצייר
לפני ביתיר,מישפט תרשים של
מקום הפשע, אך הדוכן היה תפוס
בספרי־קודש. כדי לפנות לה מקום
הועברו ספרי־הקודש אל דוכן ה שופט,
ונשכחו שם.
1X 10
3־) 01
? 1305
ת 6 6 8 1 1 £ 3 1 1 0ת1
03 1X111(1006:-ת 61נ1
לפני זמן קצר, וכימעט ללא
פירסום, שונה החוק בעניין שבועת
עד בבית־המישפט. אחד החוקים
האחרונים שעליהם חתם שר ד,מישפטים
היוצא, שמואל תמיר,
ביטל מסורת של מאות שנים, אשר
גרסה כי עד חייב להישבע כי
עדותו אמת. שכן אז תיפול עליו
גם יראת שמיים וגם יראת בית־המישפט.
ביהדות
התעורר ספק אם אמנם
מותר לעדים להישבע בבית־המישפט,
והאם שבועה כזו אינה
בבחינת כפירה, כיוון שהיא מיותרת
ומעלה שם אלוהים לשווא. כך יצא
שאנשים דתיים ממש, נזהרו וביקשו
לאט־לאט מתרגלים
לחס ] 3 3 1־ § 1־ 3 1־ ) 6 0 0 1
-־ 3 1 3 0 0 1
7116
£ת 31(3 0 3 0 0 1
61014 081.07ן! 6
:זגוסכוטוחח :16 זוזג£0.0 /
ץ:נ 3ח1וז1ג\ 5
126 )3 01:1106ת 93־3£6)3 01ב<<31 גז 57
ק ג 1סזנ 1816 0־ - 2 6 0 1נ 1ז 9 3זנ 3 6 1 1 0־ 1 5 1
1 3תמס 0 3 1 1 £ת 9 1ת 1 1נ11ז 1 1 1 6 9 3 1 0 31
1 3ח: נ ס 0 3 1 1 £ת 9 1ת 31:141ר 91ת 1 ,0 3
1 3 - 1 9 7 5ת: ג ס 0 3 1 1 £ח £ 1 0 1 1 1ג 0 3 £ 1 £ 1־ ? 1
הדו״ח הסודי של היחידה למילחמה כפשע המאורגן
במקום השלישי: קבוצת הפשע המאורגן הישראלי
מיסחרית. בידי אלי בכמן היה
סכום של 90 אלף דולר במזומן.
כל השמות הללו ידועים למיש־טרת
לוס־אנג׳לס כחברים בכנופ יות
הישראליות של ג׳ו זכריה
ואמנון בחשיאן.
זכריה עצור עתה, ועומד למיש־פט
על רצח הזוג ראובן וביתור
הגופות לפני שנה.
בחשיאן, שהוא אזרח אמריקאי
(שילטונות־ההגירה סבורים כי ה אזרחות
ניתנה בניגוד לחוק, אך
אינם יכולים לעשות עתה דבר
לביטולה) ,מפעיל עיסקי-אלקטרד
כל ראובן פסחוביץ. בכמן סייע
אז לפסחוביץ, בפתותו את המתמחה
היפה של השופט שדן ב תביעה
נגד פסחוביץ, והדבר אים־
שר לנתבע להתלונן על עיוות־דיו•
בכמן
הוא טייס במיקצועו, ואח רי
פירסום פרשת פסחוביץ ירד
ללוס־אנג׳לס. הוא נכנס לעיסקי
אלקטרוניקה משותפים עם בחשי־אן
ואחרים, ואחר-כך פתח עסק
לאספקת ציוד מישרדי לחברות.
העסקים הופרעו לפני שנתיים,
כאשר סוכני האף־בי־איי גילו כי
עסק-היוקרה
*4פני בחודשיים נרצח יש-
* ראלי בשם שלמה פז בניו־יורק.
המישטרה מסרה לעיתונות
כי היה מעורב בעיסקי פשע מאור גן
וסמים, וכי היה בעל קשרים
עם ראשי הפשע המאורגן הישר אלי.
אחרי הרצחו נודע לאשתו,
לתדהמתה, כי פז החזיק בדירה
נוספת לצורכי עיסוקיו האחרים.
גופתו התגלתה על-ידי ידיד ב שם
חוזה, ישראלי העובד בעסק־יוקרה
בתל־אביב. חוזה בא לניו־יורק
במיקרה. ידיד טוב אחר של
בעל עסק־היוקרה, ישראלי בשם
יהודה משאלי, ידוע למישטרת
לוס־אנג׳לס כאחד מראשי רשת-
הסמים המקומית. משאלי ובעל
עסק־היוקרה ביקרו כמה פעמים
יחד בלאס־וגאם, ואף צולמו על־ידי
סוכני האף־בי־איי, שהראו לי
את התמונה.
בעל עסק־היוקרה מבקר לעתים
קרובות בלוס־אנג׳לם, וכל ביקור
שלו זוכה בתשומת־לב מירבית
של אנשי מיחלק־הסמים האמרי קאי,
המשוכנעים כי הוא פעיל
ברשת של הברחת־סמים. הם ערים
גם לקשריו החברתיים עם ישרא לים
ידועים אחרים, העוסקים בעיס־קי־סמים.
לגייס
דובדי-עברית
ך ל האלימות חדש של ה־
^ מאפיה הישראלית בלוס־אנג׳-
לס הניע את המישטרה המקומית
ללכת בעיקבות הסקוטלאנד־יארד
הבריטי. כאשר זה החליט לחסל
את הפושעים הישראליים בבריט ניה,
הבין כי בלי הבנת השפה
העברית לא יוכל להתמודד עי מם.
נשכרו כמה ישראלים, שעב־
במישטרת ישראל כדי להילחם במאפיה הישראלית
דו בשירות המישטרה כמתרגמים,
שפיענחו את כל שיחות הטלפון
והמיכתבים של החשודים. במשך
שנה נאסף חומר רב, ואז, בבת
אחת, נאסרו וגורשו כל העבריי נים
הישראליים מבריטניה, שהפ כה
יחסית נקיה מאלמנטים פלי ליים
ישראליים.
לפני חודשיים ביקר בסקוט־לאנד־יארד
נציג של מישטרת לוס־אנג׳לם(
.למען הדיוק, קיימות
כמה מישטרות. האחת היא מיש־טרת
העיר, שאינה עוסקת בעבי רות
כבדות. השניה היא זו הכפיפה
לתובע המחוזי, העוסקת בעי קר
בעבירות כבדות, שאינן פד־רליו
י. למישטרה זו מחלקה לעיס-
* עבירות פדרליות הן עבירות
הנוגדות את החוק של ארצות־הברית,
להבדיל מעבירות על החוק
של הסטייט.
קי הפשע המאורגן, ולזו מדור ל פשיעה
ישראלית, ובו ארבעה
אנשים. אנשי האף־בי־איי פעילים
נגד עבירות פדרליות. נוספים עלי הם
אנשי מיחלק־הסמים של מיש-
רד־האוצר, וכן אנשי המודיעין של
מישרד־ההגירה, שאף להם ארכ יון
מסודר של המהגרים הישר אלים).
שיטות לחימה
כיקורו למד הקצין מלוס־אג-
— ג׳לם את שיטות המילחמה בפשיעה
הישראלית, ובשובו הוחלט
ללכת בעיקבות האנגלים. מישטרת
לוס־אנג׳לס החלה מחפשת אנשי־מישטרה
ישראליים לעבוד למענה.
0£וז 05ו 08 .ז א/*6ז46ק£ס 11.5.
*710־ 561 וזס!1ס*ו1נזז 010א 4חס!)0ז19 זזזויז1
א 10׳ 0 >4א 8 4 8 0 1 0
01 חותוו 0
<!1ט 161 11 8 9
$>.א• 300 4696165 105
105 46961*5, 04 90012
2 8 2 4־81*0116 688
מישטרת ההגירה הפדרלית
לכל רשות —
00051 17-702.
ג וא <4ו 06א 4ע )<.א 0 8כ
•0615*1)1X1. 000075 81.00
׳(׳ 01870107 * 770006
>1־210 77. 7£511
-£ 570667
105 *5*661X8. 0*016. 80012
זי שאמס ־ ד ד *
(•ז510ו״ 1כ ר ^ ז מ ^ |2ו 0 * 0מ 0
א 4 0 0 0ז811.1. 81
61.. 974-3639־1
15*765710*700
מישטרת התובע המחוזי
— מישטרה משלה —
־ד^1£א7ח4ק01_10£ 0 £ק <3£1_£5א1.05 4
000*511260 01546
(151761X1665106011/15105
4100007 066106
*7״ 267 065*760
485-5298
2516*57 6751570667
1.05 45(061.65 90014
485.5201
מישטרת העיר לום־אנג׳לם
— המתחרה כרעותיה
הראשון, אלי דדון, מתחיל לע בוד
בימים אלה.
0נ יה
י שראלית
^ אחראי על החלק הישראלי
י י במישרד־ההגירה, הרולד נא-
לון, הוא גם מנהל המחלקה לחקי רות
פליליות במישרד בלום־אנג׳־
לס. לדעתו, מבין כ־ 120 אלף יש ראלים
בקליפורניה, רק 300 עוס קים
בפלילים. חלק גדול מ־300
אלה השיגו רשיון־עבודה בצורה
בלתי־חוקית. השגת רשיון־עבודה
או אזרחות בצורה בלתי־חוקית
פירושה שהמבקש העלים עבר
פלילי. ניתן לעתים גם לבטל רש־יון־עבודה
או אזרחות, אם מוכי חים
כי המקבל רימה בטפסים.
הבעיה העיקרית של הרולד נא־לון
היא לקבל מיסמכים ממישט-
רת־ישראל. כדי לשכנע את בית־המישפט
האמריקאי, על נאלון
להציג מיסמך רשמי, הכולל טבי־עת־אצבע
של המבקש, ובו ראיות
כי הורשע בעבר בעבירות פליל יות.
כאשר הוא פונה בצינורות
הרשמיים למישטרת־ישראל ומבקש
פרטים על עברו של אזרח
ישראלי, עוברים בממוצע 10 חודשים
עד לקבלת התשובה. כאשר
מגיעה התשובה, אין היא לרוב,
מספקת, וצריך לפנות שוב ולבקש
פרטים נוספים. עוד שנה עוברת.
בינתיים קרו מיקרים שישראלים,
שתשובות מישטרת־ישראל
לגביהם השתהו, ביצעו מעשי־פשע,
כמו רצח.
אין נאולן מבין מדוע זקוקה
מישטרת־ישראל לזמן כה רב כדי
להמציא תשובה מלאה. הוא מוכן
להסכים כי יש שוטרים הגונים
ויש שוטרים מושחתים.
אולם בשנה האחרונה החל
נאולן לפקפק במיסמכים שהוא
ממישטרת־ישראל. הוא מקבל הראה לי מיקרה שבו סיפקה
מישטרת־ישראל תעודת־יושר ל ישראלי,
שקיבל על סמך התעודה
אזרחות אמריקאית, ואחר־כך הו כח
שהוא ישב יותר משנה בכלא
בישראל.
כדי לשכלל את צורת לחימתו,
החל מקים ארכיון מסודר, ובו פר טים
מלאים על הישראלים בעלי
הקשרים הפליליים. הוא גם שלח
נציגים של מישרד־ההגירה לישר־אל,
והסמיכם להביא חומר מלא
מכל המקורות, ובכללם מישטרת־ישראל,
על הישראלים החשודים.
לגבי חלק מהם המציאה מישטרת-
ישראל חומר הנראה לו כבלתי-
אמין.
חברים לכיתה
ך* דוגמה לדיוק הארכיוני ד,ראה
״ • נאולן כי בכרטיסו של אלי
בכמן, שנעצר זה עתה, רשום כי
למד בכיתה אחת עם המיסעדן ה־תל־אביבי
רפי שאולי, ששותפו,
אבי אברמוביץ, בא עתה לביקור
בלום־אנג׳לס. הוא גם סיפר כי
עתה בודקים אם אין קירבת־מיש־פחה
בין רפי שאולי לוויקטור
שאולי, המפעיל את מיסעדת קינג
דייוויד בפייר־פאקם עבור אמנון
בחטיאן.
נאולן סיפר על מיקרה מוזר,
שאירע לו לפני כמה שבועות. הוא
נפגש עם עיתונאי ישראלי, שהציג
עצמו כשליח צהרון ישראלי, וזה
חקרו ממושכות על הטענות נגד
ראשי הפשע המאורגן בישראל.
נאולן סיפר כי במהלך השיחה הת חיל
העיתונאי לנסות לשכנעו כי
בעלי שמות אלה הם אנשים תמי מים
המושמצים על-ידי העיתונות
עצור ככמן
הפתעת השנה
על לא עוול בכפם. נאולן החל
הושד, ואף ביקש לבדוק אם אכן
האיש גשלח על-ידי עיתונו. התברר
לו כי.כך הדבר.
ארץ מיקלט אחרת עומת באדלן, אנשי המדור
• הישראלי של היחידה למילחמה
בפשע מאורגן מעשיים הרבה יו תר
ויודעים הרבה יותר מה קורה
כשטח. היחידה קיבלה לאחרונה
מיברק ממישטרת־ישראל, המבקש
לאתר את רחמים אד,רוני. המיברק
!סיפר כי אהרוני נמצא, כנראה,
.בברזיל, או במכסיקו, או במיא־ימי,
אצל ידידו התכשיטאי. הם
העריכו שאם יבוא אחרוני ללו
אנג׳לס, יסתתר אצל בחורה מנ
יימת או אצל ידידו אמנון בחשת
נראה כי מעצרו של אלי בב
נועד גם לחקור שמא סייע בה
סת אחרוני ממכסיקו לארצו
הברית, שכן אין לאחרוני וי
לארצות־הברית.
.אנשי חמישטרד, בלוס־אנג׳
החלו עתה במהלכים שמישט!
בריטניה נקטה אותם לפני שבתי׳
ומישטרת גרמניה לפני חמש שני
נראה כי מישטרודישראל, ה
סייעת לעבריינים ישראליים לצ:
את הארץ, ולשם כך מעלימה ב
דע ממישטרות זרות, תצטרך ל
פש עבורם בקרוב ארץ־מיק׳
אחרת.
יגאל לביב 1
! 0בוטיגסק׳ בעי *1סו 1 0
(0117
0111111
הלחס אל יאיר שטין
אמת
• מה היד, יחסו של אבי אל יאיר?
פעם סיפר לי שקצין מיפקדה פולני אמר
לו כי אברהם שטרן זה מזכיר לו דמות
של קצין פולני. בפיו של קצין המיפקדד.
הזה היתד, זו, כמובן, מחמאה. אבי לא
חשב כי לפולנים יש קצינים כאלה. נדמה
לי שהוא העריך את יאיר בלי שיאהב
אותו. בטוח אני כי את דויד רזיאל, זה
החייל הישר, אהב יותר, אך ביאיר הת חשב.
אני סבור גם כי לא פעם התרגז
על פעולת המחתרת והחתירה שאירגן
יאיר בבית״ר של פולניה. אלא שרוגז
זה, אם היה, שטחי היה. הוא לא התייחס
לדבר ברצינות יתירה.
בפירסו אתם בוודאי זוכרים שלא מזמן סיפרתי
לכם על יופי של רומן שמתנהל בשקט
בין השחקנית חנה לסלו והאדריכל גיל
שגיא. אני אוהבת לדווח לכם על דברים
יפים שמתרחשים בעיר הגדולה, תל־אביב.
גיל הוא יופי של גרוש בן 33 ואבא לילד.
אני זוכרת שמיד עם התחלת הרומן עזבה
חנה את דירתה ועברה להתגורר אצל
הגבר החדש שלה.
וכאן קרה דבר מעניין. להפתעתי הרבה
הסיפור הזה על חנה וגיל התפרסם כמו
שריפה בשדה־קוצים וכימעט בכל עיתון
היה כתוב שהשניים עומדים להינשא.
קודם כל הרגשתי מאוד־מאוד גאה שאני
כתבתי על כך ראשונה. זהו שיגעון קטן
שלי. אלא שמאוד תמהתי על דחיפות
הפירסום הפיתאומית. אני יודעת שבתקופת
התקדמות הרומן הקטן הזה, דחפה חנה
לכיוון של חתונה, ואולי אחת הדרכים
היתד. להביא את הבשורה לאוזני גיל
הסרבן, דרך העיתונות.
התוצאה: היום הם כבר לא יחד. פרידה.
גיל לבד. חנה לבד.
לא שאני דואגת לשני אלה שיישארו
הרבה זמן בודדים, חס־וחלילה. אלא שאפ שר
ללמו לקח מהעניין הזה. איר כותבים
בסיפרות הילדים: מוסר השכל. אפשר גם
לסכם את העניין בשתי מילים — אמת
בפירסום.
קיבלתי מאבי את החרבון
הגדול ביותר בכל ימי-חיי..
<• יצאתי לפאריס כדי להציע לאבי
שיטיל עלי את התפקיד המרכזי באיר־גונה
המחודש של התנועה. הגעתי לבירת
צרפת אור ל־ 1בינואר 1936 וקיבלתי
מאבי את החרבון הגדול ביותר בכל ימי־חיי:
אין ...נכון שהתנועה מתפוררת.
על גדעון ** אפשר לסמוך. אני מזלזל
באנשים יקרים וחשובים ומעליל עליהם
עלילות. אני מגזים בתיאור סכנת המאו רעות.
כל נסיעתי אינה מעידה אלא
שאינני מסוגל לשבת במקום אחד ולעבוד
בשקידה.
עד כאן לקט מתוך דברי אבי. הוא
אמר עוד הרבה דברים אחרים, אך כולם
באותה רוח. הוא אומנם שמע אותי בסב לנות,
אך סירב בתכלית להאמין בנכו נות
דברי. הוא ציווה עלי לחזור מייד
לנהריים ולהפסיק להתערב בעניינים שאינם
נוגעים לי.
או ר ח פורח
אני מוכרחה לספר לכם על האורח
שביקר בארצנו הקטנטונת בשבוע שעבר.
פעם היה מנחם גפן סתם בחור מקריית־חיים
שליד חיפה. היום, ולא רק אני
חושבת כך, הוא אחד הציירים היותר
מוכשרים לא רק בקריות אלא בארץ כולה.
למי שלא מתעניין באמנות אני יכולה
להזכיר את הרומנים המפורסמים שלו עם
הזמרת אילנה רוכינא, עם השחקנית
דליה לגיא ועוד יפות וטובות של אותם
זמנים. זכורים גם לטובה נשואיו לכוכבת
הטלוויזיה האנגליה דיאנה ריג, זו ש כיכבה
בסידרה שהוקרנה גם בארץ ונקראה
הגומלים.
אני מוכרחה לציין שהגבר ששנותיו
הפגישה האחרונה
חנה לסלאו וגיל שגיא
הלחץ לא עזר
איש הציבור
והמזניוה בהריון
(חלק גי)
ידעתי שהסיפור הזה יימשך ויתפתח.
זה מסוג הסיפורים שכל יום קורה בהם
דבר חדש.
מנחם גפן
הישראליות לא מדליקות
אינן ניכרות על פניו וגופו, כמעשה כש פים׳
הוא בעל טמפרמנט חם, כיאה לכל
יליד קריית־חיים, ואני זוכרת היטב איד
העיף מחלון הקומה התשיעית של מלון
תל-אביבי גדול את מזוודותיה הארוזות
של אשתו האנגליה, באחד מביקוריהם
כאן.
*401
(המשך מעמוד )34
הקסם שבדבר: אם אין דרך אחרת —
מסכים. ואשאיר צוואה לבני שיעשו
מהפכה: אך על המעטפה אכתוב :״לפחות
חמש שנים אחרי חנוכת המדינה העברית•
— .בדקתי נפשי כמה פעמים לר אות
אם באמת אלו הן הרגשותי. ובטוחני
מזה עשר שנים מתגורר ומצייר מנחם
בלונדון הקרה, ומדי פעם הוא מגיע אלינו.
לביקור, כשעל זרועו נשענת יופי של
בת־זוג, ובכל ביקור אחרת.
בשבוע שעבר נחת מנחם אצלנו לבדו.
הסיבה לביקור היתד. נשואיו של בן-
אחותו, להזכירנו שהגבר כבר לא כל־כך
צעיר כמו שהוא נראה. בערב החתונה
הופיע באולם־השמחות בחיפה עם אישה
צעירה, אדומודשיער, שהקפידה לא למוש
מצידו, וסירבה לגלות את שמה אפילו
למישפחת החתן. ציפור קטנה פרטית שלי,
שנכחה באירוע, סיפרה לי שכבר מהרגע
הראשון ניתן היה להבחין שהשידוך הישראלי
לא נשא חן בעיני הצייר המפורסם.
ואמנם אחרי ששמע את הרב ואחר-כך
את החתן אומר :״והרי את מקודשת,״ קם
מנחם ונעלם, כשהוא מותיר אחריו את בת-
זוגו הנדהמת.
אם זה לא טמפרמנט, אני לא יודעת
טמפרמנט מהו.
אתם זוכרים שסיפרתי לכם איך ה מז
כירה
היפהפיה נכנסה להריון מאיש
הציכורן שהיה הבוס שלה (העולם הזה
)2247 ונסעה לה לארצות־הברית, כפי
הנראה כדי לחזור משם עם ילדו של איש-
הציבור ועם תעודת־הנישואין?
אתם גם זוכרים מה שסיפרתי לכם
בשבוע שעבר בחלק ב׳ של הסיפור (העולם
הזה ,)2250 שאיש־הציבור נסע לארצות-
הברית. הוא פשוט התגעגע. אני יודעת
שאיש־הציבור הוא עשיר מופלג, אחד
העשירים במיקצוע הפרטי שלו, ולכן זה
לא נראה לי בעיה שהוא הולך למישרד-
נסיעות, קונה כרטיס ורואה את שאהבה
ליבו.
אבל מסתבר שהעניינים לא כל־כך
פשוטים. האיש אמנם עשיר, והאיש אמנם
אוהב את אהובתו, אבל הוא גם אוהב
את הכסף, בין האהבה ובין לשלם כסף
עבור הכרטיסים, המרחק אצלו גדול. האיש,
כך מספרים לי עכשיו אותם המכירים
אותו טוב, הוא חסכן מופלג.
אז מה עשה איש־הציבור? בא אל אחד
המוסדות בארץ, מאותם שאף פעם לא
מספיק להם הכסף והם צריכים מיליונים
של תרומות, והציע להם הצעה :״אני
אסע כמה פעמים לארצות־הברית ואגיים
עבורכם כספים, חינם אין כסף.״
אנשי המוסד לא ידעו איך להודות,
לאישיות כמוהו, שחגייס עבורם כספים
בארצות־הברית, ועוד בחינם. מובן, שלא
היה איכפת להם לשלם את הכרטיסים
והוצאות הנסיעה שלו.
אז כמו בכל רומן מודרני יפה, לא רק
שהאיש נמצא עתה על הקו תל-אביב —
ניו-יורק — תל-אביב ורואה את אהובתו
כימעט באותה התדירות שאתם רואים את
הבעל והאשה שלכם, אלא שזה גם לא
עולה לו כסף.
• הוא לא האמין — לא רצה להא מין
— במילחמד, הממשמשת ובאה. אך
הרגשת הדחיפות הנוראה לא סרה ממנו
אף רגע. הוא דרש להגביר מייד את כל
המאמצים לביצוע תוכנית ברדבד ואף
יותר.
אז גם עורר את האפשרות שיבוא הוא
עצמו לארץ באורח בלתי־חוקי ותנאי-
התנה :״אם אאסר, תתמרדו־ולא תפ סיקו
את המדד.״ עלי הוטל לברר עם
דויד דזיאל מה דעתו, ומצד שני לדאוג
להשגת ספינת־נחיתה מתאימה שבעז רתה
יוכל להגיע לחוף בלי להיתפס. יש
לזכור שלפני גיוסו של הצי המלכותי
הבריטי לציד ה״בלתי־ליגאליים״ היינו
עדיין מצליחים להוריד לחוף מעפילים
שלא היו נתפסים. ותנאי נוסף התנה :
אף מלה לאמא, פן תדאג.
הוא דיבר הרבה בענייני הבריאות. על
עצמו סיפר שהוא מתעייף על נקלה
ממאמץ פיסי, אך לא דיבר על מחלת-
הלב. בייחוד דאג לבריאותה של אמי.
הגעתי לכפר ההוא ב־ 26 ביולי וב־2
באוגוסט יצאתי. בינתיים התעכבתי יומיים
בענייו צדדי בקירבת-מקום. בסך־הכל
הייתי עם הורי חמישה ימים.
בתום הזמן הזה ליווני אבי באוטובוס
הקטן והרעוע היורד בדרך ההררית, מר חק
של כמה שעות נסיעה מוואלס שבהר-
הסוונים עד לעיר ואלנם שבעמק דאר-
בון. אמי לא נסעה משום־מה! אולי לא
הרגישה עצמה בטוב באותו יום.
וכך אני זוכר אותו, זוכר ממש, כשהוא
עומד על הרציף, מואר באור השמש
השוקעת ומנפנף בידו אלי, אל הרכבת
הנוסעת.
כעבור שנה בדיוק קרה האסון. אני
הייתי אז בעכו — אבל זה סיפור אחר...
* בן־גוריון שלח העתק ממיכתב זה
לידי ערי ז׳בוטינסקי, במלאת חמש שנים
למדינת ישראל, בשנת .1953
** אברהם תהומי.
העולם הזה
2251
לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! ל
דרכון ליופי
ש לו רבות ׳ האהובים.
דרכון ליופי הוא קורס לקוסמטיקה,
המוגש בצורה לא־מסובכת, שכל הפמי ניסטיות
יאהבו לשנוא אותו. אני שונאת
כשמישהו מתיז לעברי רגשות שהם פחות
מאוהבים־מאוד ויותר, אבל בחיים צריך
לקחת צ׳אנסים, אם רוצים לאמר אמת.
קונים בגית־מרקחת או בפרפומריה שקית אחת בלוצדור 1+3של וולה,
4ובקבוקון קרם־חמצן /0״ .6אפשר במקום הקרם־חמצן — מי־חמצן 6קרם
החמצן עולה כ־ 33 לירות, ושקית בלונדור כנ״ל. אם אין להשיג בלונדור, אפשר
להשתמש באבקת אוריאל, מס׳ .1
למיטב הבנתי, לא נראה לי שהאפלייה
הדתית, הסוציולוגית, הכלכלית, הקיימת
בעולם כלפי נשים, תתבטל, אם ייפסק
כעת. מצידי, שנו את ההצגה. בחפץ־לב אמ כור
לכם דרכי־כניסה לזו החדשה. אפשר
להתווכח נהדר אם כל המושגים שאתן
לוקחים קערית קטנה כלשהי מזכוכית או פלסטיק, אבל לא מתכת !
ומערבבים בפנים את אבקת הבלונדור עם כארבע כפות קרם״חמצן, או מי״
חמצן. התערובת צריכה להסמיך כמו קרם מאוד קל, יותר דליל מפודינג,
וגוונה הסגול הופך לתכלת־בהיר תוך כדי פעולת הבהרה.
לשטוף אחרי 2 0דקות, או בגמר פעולת ההבהרה (מגרדים את המישחה
בקטע שיער קטנטן, ואז רואים אם ״מוכן״) בהרבה מים וסבון. את כתמי
גבול המריחה הלבנים, הנשארים על העור בעקבות הטיפול, מורידים
בעזרת שיפשוף נמרץ במגבת להזרמת הדם, והמתנה של כחצי שעה, שבמהלכה זה
נעלם. לא למרוח על פצעים פתוחים, על ריריות, וקרוב לעיניים! אם חאיזור מגורה —
לא לשים קרם ! לשים טאלק רגיל. אני מקשקשת הרבה, על ענייני זהירות, בכדי
להיות בטוחה שהעסק יקיף את כל המקרים. באופן רגיל, זה שום דבר מסובך.
אפילו לא מוכרח לעקוץ• אחרי שמשתכללים, אפשר להשתמש רק בחלק מאבקת
הבלונדור, לקפל את השקית בחזרה, לעטוף אותה בניילון ולשמור לשימוש הבא.
סופר־סופר־חיסכון. במקומות שאין אפשרות להשיג בלונדור, אפשר להשתמש באבקת
אוריאל במיספר הכי חלש שלה.
מורחים בעזרת מקלון של־תגיד״אה״בקופת״חולים, מקלון ארטיק, או ידית
מיברשת־שיניים את האיזור הטעון הבהרה. ידיים, פאות־לחיים, פלומה
מעל שפתיים, ואגן מאחור, למרות שלא רואים. משאירים על העור כעשרים
דקות, למרות העיקצוץ. אם העיקצוץ בלתי־נסבל, להוריד את המריחה, לחכות
מעט, ואז למרוח שוב. קפיצות אינדיאניות על המקום, זה באמת עסק מומלץ
להעברת הזמן והסחת הדעת מאי הנעימות. אבל מה, אני ממליצה. כבר תקפצו
לבד. עוד אזכיר שהעור חייב להיות נקי מכל קרם לפני ההבהרה. להשגת אפקט
טבעי, להבהיר עד בלונד״פלטינה, ולא להפסיק את התהליך באמצע, כשהשיער
עדיין בשלב הג׳ינג׳י. מקרים של שיער שחור במיוחד, להבהיר פעמיים. השמש היא
קטליזטור יוצא מן הכלל לפעולה.
טיפוח האסתטיות. אז למה להוריד את
העניין ז כולם מתים להיות יפים ! גם
אותם שבאין־ברירה נהיו לחכמים. עם
החיים, רבותי, לא מתווכחים. אחרי מכת־הרצאות,
מתוך מאתיים ספרי־הגות, בדבר
״מותר יפי־הנפש על יפי־הגוף״ ,אני עדיין
מתרשמת עמוקות איך כל החכמים, יפי־הנפש
(בלי הגוף) פותחים דלתות לישים.
לא בוררים בציציות, לא מבקשים היסטוריה,
רק מבקשים להתחמם באור אישם.
מוסכמות־יופי יכולות להשתנות לפי
אופנה. אבל אידיאל כזה תמיד נשאר.
אני מתכוונת לשני המינים. מה שאלמד
כאן זה כל מיני פטנטים וכל מיני שיטות
להתחתך. ונא לא להיתפס לי לפטנט קטן
ולתלות בו את כל מד. שכאילו יופי בעיני.
לא להוציא קטעים מהקשרם. אני מאמינה
בידע, ושום פרט אינו פחות-ערך בע־יי
מכדי להיכנס לסטוק. לעולם אין לדעת
לאיזה אינסטרומנט צריכים.
אני מוכרת כאן כרטיס לאופרה שמציגה
כאן הם מה שיופי באמת. בדבר אחד
אני בטוחה: מה שנחשב יופי כרגע.
אני מדברת את זמני, את דורי, כאן
ועכשיו.
שום התכחשות אינטלקטואלית לא תנד
חוק את העובדה הביולוגית שיופי הוא
כוח לא־נורמלי, גבירותי הפמיניסטיות.
הוא עוצמה שפותחת שערים. צריך להיות
חמור יוצא-מדהכלל גדול כדי לוותר על
כל זאת מראש, בגלל אידיאולוגיה.
אז ניגש ישר לתכל׳ם. והפעם:
כיצד מפיקים פלומה כחידה ז
יש שתי שיטות. אפשר ללכת לקום־
מטיקאית, לשלם עבור זה כמה מאות
לירות, ואני לא מגזימה. ואפשר לעשות
זאת לבד, בזול, מבלי לבזבז זמן על
קביעת תור ותחנונים לקבלה בשעת־חידום
דחופה. זה באמת מישחק-ילדים, אחרי
שיודעים את הסוד.
181/
ווו
המשך סיפוח של בול בצנלסון: האהבה האחדונה של בור
והשחיתותהראשונה בה סתוווח * וקת ־ ו: יזוה
ויפת־גוף, קלת־תנועה, שחוחוות ונאה -ישבה מאחורי ה פוגוו
ושרה !חיים את חיי הרגש בנוסח הרומאנטיקאים הרוסיים
הגדולים וחוזרים על דפוסי ההתייסרות ,׳תערובת האכזר־יות־והאהבה,
הנאמנות ׳והבגידה והידידות האמביוואלנסיית,
האופייניים לחייהן הפרטיים של דמויות המופת של ברל,
כגון הרצן ואוגארייב, שמרה לאה בכל הפרשה הממושכת
של יחסיהם על שלוות־נפש של קדוש.
אהבתה לשני ידידיה לא נפגמה, אף כשנתאהבו זה
בזו. רגשות האפוטרופסות שלה לגבי שרה דמו לרגשות
אמהות. יהיה לה צורך עז ׳לגונן על ישני אהוביה, שעלו
עליה בהרבה מבחינה אינטלקטואלית׳ אבל חסרו את
^ פלירט שניהל עם רחל בצנלסון* ודבריו המתחכ־י
1מים בדבר היחסים שביניהם, עוררו בשרה ספקות
קשים מאוד באשר לכנות רגשותיו. היא חיתה בהרגשה
שהוא הולך ומתרחק ממנה, שהיא היתר עליו לטורח,
כמו שהיתר, לאד. בזמנה, ושאין הוא מגלה לה את צפונות־ליבו,
כשם שלא גילה אותם ללאה, מתוך רחמים מוטעים.
ובעוד הוא שקוע בפעילות רבת־תיקוות וקדחתנית בעניין
האיחוד, התענתה היא ביסוד־המעלה הרחוקה והמבודדת,
לבד עם קינאתה וחוסר ביטחונה בו ובאהבתו. והוא,
הרגיש כל־כך, לא הבחין אפילו בתהומות הייאוש, שאלי־
ווו נוי נו חותה תיחוח תחושת
החחנולוח, שלאח לא קינאה
!נשוה ווו נ׳ בול
חעויפה על פניה
חשבתי שמא תיטל ביו״ס
זרות !שנואות עליוו
ותחלל את תיקו לנו
נגד רצוננו -כמו תמיד
הם גרר אותה! וגם אם הרגיש, גברה חובתו לגבי
תפקידו על רגשותיו...
פעם ׳אחת, בעת שבא לגליל לעשות תעמולה לאיחוד,
ישבה מצטנעת בפינה בעת אסיפת־פועלים בראש־פינה
והרשימה את רואיה בעדינותה ובמתיקות קולה. כאשר
הגיעה עת אסיפת האיחוד בפתח־תקוה הצטרפה גם היא
לשיירת העולים לאסיפה ממרת.
היא ראתה אותו בשעתו הגדולה, כאשר היה למנהיגה
המוכתר, הנישא על כפיים, של התנועה. שלושה שבועות
לאחר הוועידה כתבה לו :״אתה יודע, אני עוד ׳תחת
הרושם של האסיפה ...אתם1שלושתכם (כנראה ברל, יצחק
טבנקין ודויד בן־גוריון) הייתם בשבילי במה חיה עם
כל הדברים הנשגבים הכי דקים וטראגיים, וזה לא היה
על במה, אלא בחיים.״
אך היא ידעה גם שעות קשות בעת הוועידה :״יחסינו
הנפשיים גזלו ממני הרבה.״ ברגע של כאב ביקשה מידיד
טוב, שיפטור אותה מן הייסורים, שייקח יאותה למקום
היציבות הנפשית והבריאות הפיסית, שבהן ניחנה בשפע.
אין זה אומר שלא ידעה ייסורי־קינאה: כמוה כשרה
התענתה בשל חוסר יכולתו של ברל לבחור ביניהן...
בקנאות השתדלה לשמור על עצמאותה מפני מיעוט
הדמיות בציילו של חברה־לחיים. כמהפכנית אמיתית נרתעה
מלתת ליחסיה עם ברל את הגושפנקה הרשמית: ברל
והיא לא העמידו חופה ׳ולא טבעו את יחסיהם בחותם
הנישואין. הדבר נבע יותר מהתנגדותה שלה למוסד
הרשמי ולכל הכרוך בו, מאשר מתוך עמדתו שלו. גם
חגיגה חילונית, כדרך ישעשו חבריהם, רחל ינאית ׳ויצחק
בן־צבי, לא באה לסמל את התקשרותם ההדדית *.בשל
היסוסיה של לאה היה זה תהליך מתמשך, ולא מעשה
חד־פעמי, שצר את חיי הקבע המשותפים שלהם.
רק שנתיים לאחר מותה של שרה העז ברל בדחילו־וברחימו
להעטות על יחסיהם את מעטה הרשמיות: כאשר
הוצרך להוציא ללאה פינקס־חבר של ההסתדרות, מילא
טופס רשמי, ובו ציין, כנדרש, את היותה ׳נשואה לברל
כצנלסון. כתוצאה מכך נרשם בפנקסה השם המפורש
לאה מירון־כצנלסון, והוא התנצל בפניה :״אל גא תתרעמי
״היא היטיבה להכירו, על חולשותיו וחסרונותיו
— בפניה לא היה צייד להיות המנהיג
הנערץ, התקיף והיודע את דרכו,״ כותבת
אניטה שפירא על הידועה־בציבור של ברל
כצנלסון, בסיפרה ״ברל״ ,שהפך רב*מכר. מנהיגה
הבלתי מעורער של תנועת הפועלים, שעל
דמותו המיתית חונכו כארץ רבים, נחשף
כספר זה על חולשותיו האנושיות. הקטעים
המתפרסמים בעמודים אלה, כמו הקטעים
שפורסמו כשבוע שעבר, לקוחים כולם מתור
הספר. הכותרות ניתנו על-ידי המערכת.
אהובתושד חו ח !
אחר. ברל היה ונשאר ביחסיו עימה ״אדם לא גמור״,
כפי שהגדירה אותו...
השלשלת המשולשת
היחידה שלפניה פתח את מעין הכאב, היתה לאה
מירון. אכן, לאחר מותה של שרה נתחדשה ״השלשלת
המשולשת״ — כביטויה של לאה .׳לעולם לא נרד לעומק
נשמתו של האיש. נוכל אך לשער את הסיבות, שדחפוהו
לחידוש הקשר: כשדה, כן גם לאה היתד, ארוגה ושזורה
בזיכרונות הנעורים שלו זר, כשש־עשרה שנים. כמוה
היטיבה להכירו, על חולשותיו וחסרונותיו...
הססנותו, מצבי־הרוח שלו — כל אלה היו ידועים
לה היטב. בפאמיליאריות זו היה גורם מושך: לברל
הפצוע לא היה כוח להיכרויות חדשות. ועוד זאת: הידי דות
בין שרה, לאה וברל יצרה סביבם כעין חומה,
שהבדילה את השלושה מן העולם הסובב. בכך שפנה אל
לאה להתנחם ביגונו, נשאר ברל בתוך החומה.
עד כדי כך חזקה היתה תחושת ההתבדלות של השלד
ישר״ שלאה לא קינאה בשרה ולא עיינה אותה על כי ברל
העדיפה על פניה. משמתה שרה, דאו גם ברל גם לאה
׳בהתקשרות ביניהם מעין שמירת־אמונים לזיברה של שרה.
לאה הסבירה את התקשרותה המחודשת לברל במילים
אלה :״שכחתי את עצמי והתחליתי לעשות הכל למען
להציל אותך מכיליון ולהציל את כבודד, של שרה.
חשבתי שמא תיפול בידיים זרות ושינואות עלינו ותחלל
את היקר לנו נגד רצונך, כמו תמ־ד.״
^ ך או אחרת, זמן קצר אחרי שובו של ברל מיסודה
המעלה לגדוד הזעיקו המורה פתחיה לבטוב לצפת:
שרה חלתה אנושות בקדחת צהובה — המחלה שממנה
הושיעה את תושבי יסוד־המעלה. היא הועברה לבית־החולים
בצפת, ומשהחמיר מצבה, ביקשה לקרוא לבדל.
באותו יום, בדרכה לעבודת השדה בכנרת׳ חשה לאה
הרגשה סתומה של אסון מתקרב וצורך דחוף ללכת
לראות את שרה. היא עזבה את עבודתה ומיהרה לגליל
העליון. בראש־פינה נודע לה, שהחובשת מיסוד־המעלה
הועברה לבית־הח׳ולים בצפת. בהגיעה לצפת מצאה לאה
את ישרה במצב אנוש. כאשר הגיע ברל ביום שלאחר
מכן, יום שני, כבר הייתה שרה נטו׳לת־הכרה. אור ליום
שלישי, ו׳ אייר תרע״ש 1919 נפטרה. כבת שלושים
היתה במותה.
...בני זמנו התלחשו בתדהמה על גילויי היגון של
האיש העצור ברגשותיו, על כך שבעת ההלוויה בכנרת,
שם נקברה על הכרך, התייפח מר והתפרץ אל תוך הקבר
הפתוח. שמועה אמרה, שיגונו נבע מכך, ששרה היתד.
הרה בעת מותה...
תערובת של
אכזריות ואהבה
* לימים ׳רחל כצנלסון־שז״ר, רעיית נשיא המדינה
השלישי, זלמן ׳שז״ר.
ראשיתו של הקשר בין השלושה, בימי הנעורים
י בבוברויסק, נהגה לאה כבוגרת שבהם. בעוד ברל
עלי בעד הצורה שהם נתנו לשם. אני כתבתי רק מילה
אחת (המילה הידועה שאין אנו רגילים בה) ,והם, על
יסוד זה, ישלחו לי פינקס עם צורת שם זיו.״
ברל היה כבן שלושים וחמש, ולאה כבת שלושים
וארבע כאשר השלימו עם גורלם, לחיות יחד חיי מישפחה
של קבע ...ברל לא יכול לחיות בלעדיה — והכיר בכך.
אך האם יוכל להסתפק בכך למשך זמן בתור תחליף
לאהבה י
אלמונית יפה ונבונה
ר רל לא דיבר • לפרוטוקול, אולם מאחרי פרגוד
שהיד. במקום הושיבה גולדה מאירסון קצרניית צעירה
בשם שרה זית, והיא שהעלתה את הדברים על הכתב**.
שהותה של שרה זית בירח־העיון לא היתד, מקרית.
מאז סוף 193.9נתקשרה ידידות מיוחדת בין ברל ובינה,
ידידות שנשארה בעינה מאז ועד למותו (ב־.)1944
השנים שחלפו לא סייעו להידוק הקשר ביו ברל
ולאה. נהפוך הוא. עם ההזדקנות שהקדימה לרדת על
שניהם בראשית שנות ה־ 50 לחייהם — עליו מן הבחינה
הפיסית ועליה מבחינה פיסית ורוחנית כאחת — מצאו
* יצחק בן־צבי היה נשיא המדינה השני.
** בירח־עיון שהתקיים ברחובות ב־ 941ו. ,בהשתתפות
דויד בן־גוריון, יצחק טבנקין, זלמן שז״ר, אליהו
גולומב וחוקר הקבלה גרשום שלוח.
השניים פחות ופחות עניינים משותפים. במשך הזמן
מצא בדל: את עצמו בודד בתוך ביתו.
הוא קסם לנשים. חינו הקורן ואישיותו החמה משכו
לבבות. הוא נמשך לנשים יפות, אך היו לו עקרונות
מוסר נוקשים מאוד, פוריטאניים, לגבי היחסים שבינו
לבינה, והרגשת החובה והחוב כלפי לאה, שעברה יחד
עיסו את סערות האהבה והייסורים של פרשת שרה
שמוקלד (העולס הזה ,)2250 לא נטישה אותו מעולם.
לכן היתד, משיכתו לנשים אחרות נבלמת בדאגתו שלא
לפגוע בלאה.
אפשר שהיה זה תירוץ, שבל תירץ בפני עצמו את
המעצורים, שחש ביחסיו עם בנות המין השני, בלי שנתן
לעצמו דין־ו׳חשבון על מקורם. מהינתו מנהיג, שאורחותיו
חשופים לציבור הרחב, חי כבבית־זכוכית, ואף עובדה זו,
שהכבידה על קשירת קשרי־אהבה נסתרים, שימשה הסבר
לרתיעתו מלהפוך את המשיכה שעורר ושחש לקשר
החורג מידידות אפלטונית.
הוא קשר ידידות, שנמשכה לסירוגין ישנים ארוכות,
עם י״ש היפה והנבונה *.בביתו הירבו לשהות משוררות
וסופרות צעירות, ששיחרו לעצתו, לשיחתו, לתמיכתו,
וכנראה — גם לידידותו.
לאה חשה עצמה עקורה יותר ויותר מעולמו. בשנות
ד,־ 50 לחייה היתד, מרירה ועייפה ...היא דאגה לברל
וקינאה לו קינאה נואשת. כל אשה שגילתה בו עניין, ולו
גם תמים לחלוטין, נפגעה מאיבתה. היא היתד׳ רואה בעין
רעה את מבקרותיו, וסירבה לשוחח עימן**.
לימים, לאחר מותו של ברל, עברה על יומניו וימיכת־ביו
ומחקה כל איזכור, המרמז על תשומת־לב לאישה
אחרת. היא שנאה את תפקיד עקרת־הבית וסירבה לראות
בדאגה לבעלה את תפקיד חייה. שוב ושוב ניסתה
להימלט לעבודה ציבורית; אולם גם בכך לא מצאה
נחת.
ההרכילות עברה
מפה לאוזן
זי ת היתה צעירה מבדל ב־ 24 שנים. כאשר
״החלה ידידותם, יהיה הוא בן ,52 והיא — בת .28
ילידת קובנה שבליטא, מבית• ציוני־דתי ומשכיל, היתד,
שרה אישיות יוצאת־דופן ועצמאית ביותר. לאחר שסיימה
בית־ספר תרבות, קמה ונסעה לפאריס, ושם רכשה את
השכלתה הרחבה בפילוסופיה, בספרות ובאמנות. שש
שנים ישבה בצרפת וספגה את תרבותה. לארץ עלתה
בשנות ד,־30׳ המאוחרות, ונתקבלה לעבודה בתור קצרנית
בוועד־הפועל של ההסתדרות. היתד, זריזה מאוד, ונחשבה
לצרנית־ מעולה.
שרה היתד, שונה: תכלית שינוי מברל ומידידותיו
משכבר הימים. בינונית בגובהה, דקת־גיזרה ויפת־גוף,
קלת־תנועה, שחרחורת ונאה — לא היתד, יפה במובן
המקובל של המילה, אולם אנשים פנו להביט אחריה
בעברה ברחוב. היה לה טעם אישי מאוד בבחירת בגדיה,
סוד יחסיהם *.היתה זו אהבה נסתרת, סודית. שרה
הקפידה על דיסקרטיות רבה ונמנעה מלשוחח על יחסיה
עם המנהיג המורם־מעם. ברל •שמר בקנאות על ׳תחום־
הפרט ישלו. הם נזזל1ו מלהכריז על הקשר שביניהם בראש
חוצות, ומיעטו להיראות בציפור.
שניהם לא חפצו לפגוע בלאה — על גירושין לא
דובר כלל. דומה שהידידות ביניהם היתה חשובה לשניהם.
שרה ידעה ידידויות קודמות, אולם זו היתד, אחרית,
חשובה. ואילו ברל — דומה שמאז ימי שרד, שמוקלד לא
ידע קשר כזה עם אשה. הוא מצא אצלה את אותן תכונות־נפש
שחסר בביתו: פתיחות ואהבת־אדם וריגושיות חמד.
גם מבחינה אינטלקטואלית מצא בה עניין: היא פתחה
לפניו אשנב לספרות הצרפתית, שלא הכיר. דרכה
נתוודע, למשל, לשירי בודלייר.
מאז. נתקשרו לראשונה, בסתיו ,1939 נשמרו הקשרים
ביניהם ברציפות עד יום מותו. פרשת יחסיהם לא היתד,
סוד כמום. מי ששרוי היד במחיצתו של ברל, ידע אודו תיה,
והרכילות עברה מפה לאוזן. אם כי פחות ימכפ־שניתן
היה לשער לנוכח מעמדו של ברל.
.הם היו נפגשים ובסתר בתל־אביב; כאשר היה נוסע
להחלמה לפתי-הבראה, היתר, באד, לבקרו. הם נעזרו
במיקצועה כדי להרבות פגישות: היא היתד, מתלווה אליי
לכנסים מיפלגיתיים ברחבי הארץ בתור קצרנית, וכך היה
אף בירח־העיון ברחובות, שבו, כזכור, רשמה את דרכי
לארץ.
^ בעיה הקשה ביותר מבחינת היקפה, שעמדה בפני
י י ההסתדרות, היתד, בעיית סולל־בונה. סולל־בונה —
פאר היצירה של תנועת הפועלים העירונית, ילד טיפוחיו
ישל דויד רמז, הגוף הצנטרליסטי, המבצע, העומד לרשות
חבחת־העובדים, החברה הקבלנית הגדולה ביותר של
ההסתדרות, ואולי אף בארץ בכלל — הגיע לסף פשיטת
הרגיל.
כל עוד פרחה הגאות, לא ניכרו חסרונותיה של החברה
הקבלנית: התפשטותה הגדולה ללא ביטחונות של ממש
לתשלומים, העתידה להיות בעוכריה בשעת המשבר,
נראתה בתקופת הגאות כביטוי לדינאימיות ולתעוזה
הקונסטרוקטיבית, ליצירת ״יש מאין״ .דומה שעד בוא
המשבר לא נבדקו מאזניה של סולל־בונה לפי אמות־מידה
כלכליות ופינאנסיות. היא גילגלד כספים, העסיקה
פועלים וביצעה עבודות לפי הכלל, שהפעילות היא החשו בה,
ולא התחשיב הכלכלי. ואכן ...נטייתה לזנק לכל
עבודה, בלי לבדקה מן הבחינה הכלכלית, היתד, בעוכ ריה,
כשד,יתד, הגאות לשפל.
בשנת 1927 הוערכו הפסדיה ישל סולל־בונו! ב־ 50 אלף
לירות מצריות, סכום עצום לפי מושגי אותם ימים. בעלי
החוב הגדולים, הבנקים, הקימו קונסורצייום למניעת פשי-
טת־הרגל של החברה, מתוך הנחה, שבמיקרה כזה יגדלו
החובות האבודים ויאבד רכוש סולל־בונה, ואז עלולים
ההפסדים להגיע ל־ 100—90 אלף לי״מ.
הוועד־הפועל של ההסתדרות בראשותו של בן־גוריין
נאלץ לתמרן בתחום הצר שבין חתירת הבנקים להסדר,
שיבטיח להם הפסד מיזערי, ובין התנייתה של כל עזרה
מצידם לחברה הכושלת בפיקוח עליון עליה באמצעות
השערוריה הרעישה את אמות הסיפים של תנועת-
הפועלים. הוקמה ועדת־חקירה פנימית לבדיקת החריגות.
בוועידה השלישית של ההסתדרות ( )1927 הייתה פרשת
השחיתות אחד הנושאים המרכזיים. חשיפה פומבית
והלקאה עצמית בצורה מסודרת ומתוך שמירת ״פרופורצ יות״
והישמרות מהיסטריה ומהאשמות שווא נראו לברל
חיוניות לטיהור התנועה• .
ברל נחשב בעיני אנשי התנועה לטהור מפל רבב,
לאיש המוסר העומד על ׳נפש התנועה. אליו היו מביאים
תלונות על גילויי שחיתות וידיעות בדבר שימוש לא-
ישר בשטרות סולל־בונה׳ וכיו״ב. איש לא הטיל ספק
ביושרו האישי, ואכן, ברל ולאה חיו בצניעות רבה, ואם
כי ברל קיבל בשעת הצורך הלוואות מדבר בתנאים
נוחים מאלה של אחרים, לא היה בהתנהגותו דבר, שחרג
מטוהר המידות וממה שהיה מקובל אז. עם זאת נטה
ברל לגלות סלחנות ואורך רוח כלפי חברים שסרחו,
כאשר חטאו אגב עשייח...
המנהיג שדבק בו רבב
ף רד גילה הכנה לחולשות האנשים, שהשתמשו
י ״ בכספי ציבור לפיתרון בעיותיהם האישיות, מתוך
כוונה להחזיר את הכסף, אלא שהסתבכו ולא החזירו. אכן
הוא יצא בחריפות נגד פרשת ה״אוואנסים״ ומשכורות-
היתר מעל בימת הוועידה השלישית. הוא תקף את
הוא קסס ונשים. חינו הקוון
ואישיותו התמה מעונו לנסח.
הוא 1משן ונשים יפות,
אן הזו לו עקרונות מוסו
והיא הקפידה על ייחוד בהופעתה. אישיותה היתה פתוחה
ולבבית, והיא ידעה לנהל ׳שיחה מבריקה, פיקחית ורחבת־אופקים.
רבים אהבוה ושמה נקשר ביותר משמו של גבר
אחד. היא לא נישאה לאיש.
מהיותה טיפוס עירוני מובהק, לא נמשכה מעולם
להתיישבות העובדת ולחקלאות, וחסרה את מסירות
הנפש האידיאליסטית, שאיפיינה את שרה שמוקלר, את
לאה ואף את י״ש. גם לא היתד, לה כל נטייה לחיי
הציבור. משנודעו הקשרים שבינה ובין ברל, תמה אחד
מחניכיו, מה מצא מורו באותה פקידה בוועד-הפיועל,
שהיתר, כה שונה באורחותיה מן המקובל על מנהיגות
תנועת־ד,פועלים...
שרה זית נהרגה בשנת 1953 בתאונת מטוס אל על
מעל לבולגריה, ומיכתביו ישל ברל אליה אבדו, ועימם —
* כפי הנראה יהודית שימזזוני, חברת קיבוץ גבע,
איסו של האלוף אסף שינוחוני שפיקד על נזילחמת סיני
בתוקף היותו אלוף פיקוד הדרום, ושנהרג בתום המילחמה
בתאונת מטוס שנפל בשטח הירדני. תיתה חברת־כנסת,
חברת המוסדות העליונים של מפא״י, עסקנית מועצת
הפועלות וראש המחלקה המדינית של ההסתדרות. מוזכרת
בספר ברל של אניטה שפירא, ברשימת האישים שאותם
ראיינה המחברת לצורך כתיבת הביוגראפיה.
** בין המעידות על כך: יהודית עדמחוני.
הקיונסורציום, או לפחות באמצעות נציג ההסתדרות הציו -־
נית בהנהלתה — מתוך הפגנת אי־אמון במנהלי החברה
ובדיווחיהם. המצב כולו היה מביש ופגע מאוד ביוקרתן
של ההסתדרות וחברת־העובדים.
הפועלים רעבו
והמנהלים משכו
רי מלגה זזכושה, לא הצטמצמו הגילויים סביב סולל^
בונה בתחום הכישלונות הפיננסיים בלבד. משנבדקו
הספרים ונשמעו עדויות, נתגלו נוחלים נפסדים, אשר
מקומם לא יכירם בחברה, שהתגאתה. בטוהר כפיה. הוברר
שבסולל־יבונה שולמו למנהלים משכורות, שחרגו הרבה
מעבר לדרגה המישפחתית המקובלת. נשתרר הנוהג להע ניק
למנהלים ״אוואנסים״ — מיקדמות — שעלו בהרבה
על סכום המשכורת והיו למעשה הלוואה ללא ריבית,
ונראה שבמיקרים רבים גם לא דאגו להחזירה (גם מיוס דות
אחרים לא היו נקיים מפגמים אלה — אולם הם לא
עמדו לפני פשיטת־רגל וחשיפה ציבורית).
הפרשה עוררה חמת־זעם בקרב פועלי סולל־בונה
בפרט ובקרב הפועלים בכליל. סולל־בונה הלינה שכר,
ולא שילמה את חובותיה לפועליה בטענה, שפשוט אין
לה כסף. הפועלים רעבו — והנה התברר שבחברה הועדפו
המנהלים, וניתנו להם סכומי כסף חריגים וללא הצדקה.
* לפני מותה עבדה כמזכירה בשגרירות ישראל
בפאריס, תחת שרביטו של השגריר יעקב צור.
הביורוקראטיזציה שפשתה בהסתדרות, אך ביקורתו היתד,
מותנית ומוגבלת. הוא לא שכיח להזכיר, שמי שנאשמו
עתה, היו ״חלוצים במערכה שנים רבות״...
ייתכן שברל חשש להוקיע באורח הד-משמיעי את
חפריו־ילמפלגה, שכן היה בכך משום הטלת צל כבד על
המפלגה כולה. אך דומה, שאין זה ההסבר המלא לזהירותו
של ברל בביקורתו על חבריו. ברל לא נטר לדויד רמז,
מנהלה של סולל־בוניה, על פרשה זו, לא בשעת מעשה
ולא ׳לאחר מעשה. הוא הוסיף לשמור לו חסד ימי העלית
השניה ולראות בו אחד מהחבורה.
הפרשה עלתה לו, לרמז, במעמדו הציבורי, בגילוי
חרפתו לעין־כל ,׳ולא ברל האיש שיפגע בנופל, מה גם
׳שהיה בטוח בטהרת מניעיו. רמז, שכנראה לא יצא ללא
רבב גם מבחינה אישית, נשאר בודד ביסוריו, ואיש לא
העז ׳לצאת בפומבי להגנתו — אפילו לא ברל. היה זה
בקיע ראשון בחזית החברים המאוחדת, שהפגינה אחדות־העבודה
המישפחתי׳ת מאז היווסדה. יש מי שטוען,
שנטישה זו, שנטשו החברים את רמז למישפט הציפור
הצמא לאשם, בישרה את שבר הרעות ואת ראשית הבדי דות
המזומנת לכל אחד מן החבורה בשנות ד,־.׳30
מכל מקום׳ שמר ברל על ידידותו לרמז. אי־אפשר
לתאר את שובו של ירמז לפעילות ציבורית ולמילוי תפקי דים
ממדרגה ראשונה בהסתדרות פלי תמיכתו המוסרית
של ברל.
1419
ואב דבוטינסק׳ ,ח׳ וקיים
!משך מעמוד )26
יסיים ולא רוחניים. ז׳בוטינסקי
מנהיג היה ידוע בעיקר בשל פעי יתו
הפוליטית־ציבורית. אך הוא
יה גם משורר מחונן, סופר מרק,
נואם משלהב, מתרגם ועיתו ני.
לז׳בוטינסקי המהנדס יש שיט י
התעניינות שונים בתכלית:
:עבר עסקתי בדאייה. כיום יש
י תחביב חדש — גלשן־רוח. התלתי
עם זה לפני כשנה ומאז,
כל הזדמנות, אני שם את הגלשן
ל גג המכונית וקופץ לים.
״ענת ואני היינו בעבר טיילים
נליים נלהבים. נהגנו לצאת ל-
יולים כימעט מידי שבוע. אבל
אז שנולדה הדר אין לנו הרבה
זדמנויות לכך. כיום עסוקה ענת
ם הדר, ואני מעסיק את עצמי
עבודות עשה־זאת־בעמך בבית.
מרתי לבנות את המיטה שלנו,
גכשיו אני בונה ארון.״
השנים אספתי הרבה ספרים וחו מר
עליו. יש לי בבית ספרייה ה מוקדשת
רק לו. באמצעות הספ רים
עמדתי לראשונה על שיעור
קומתו של סבא. הצטיירה לפני
דמותו של ענק-רוח, בעל אישיות
עשירה ומגוונת.
״אין לי ספק שנעשה לו עוול.
יריביו הפוליטיים רצו למחוק אותו
מזיכרון העם, משום שתחזיותיו
נתגשמו והם נאלצו לבצע את תוכניתו
המדינית, שלה התנגדו בתחילה.
מצד שני הרגישו אנשי
תנועתו צורך לשמר את דמותו
תחת דיגלם. לדעתי שייך ז׳בו־
היתה מתחוללת שנים לפני כן,
אילו היה ז׳בוטינסקי חי ומשפיע.״
קו של
דימיון
4פ;י חוד ש נודע כי החברה
* הישראלית למטבעות ומדל יות,
שהנפיקה מדליה ומטבע
לזיכרו של זאב ז׳בוטינסקי, שכחה
לשלוח לנכד את הפרוספקט על
ההנפקה. רק אחרי שזאב שלח
מיכתב תלונה, נשלח אליו בדואר
חוזר העלון, והוא הזמין כמה מה־
המעריץ
של סבא
ך* רופאים
ן* יתם שד ענת וזאב היה
ייי שייך בעבר לסבתא ולסבא
!לא־מפורסמים של זאב מצד אמו.
ן וא ירש את הבית אחרי שנפטרו.
;מרכז חדר המגורים ניצב פסנתר
נף עתיק .״סבתא שלי היתה מד
בכית־החולים
י 1באשקלון לא האמינו למיש־מע
אוזניהם. החולה הובאה ל־חדר־המיון
במצב של עילפון מוח לט
סיפרה להם סיפור מדהים.
״בעלי עודד אותי להתאבד,״ אמ רה
אחרי שקיבלה טיפול ומצבה
השתפר .״ביגללו בלעתי 15 כדורי
ואליום חמישה מיליגרם. הוא היה
מכה אותי כל הזמן, ואמר לי ש כדאי
לי להתאבד כדי להיפטר
מהצרות שהוא עושה לי. לא יכול״
אישור על המצב שבו הגיעה ל־בית־החולים,
עזבה את המקום.
בכתב־תביעה שהגישה שולמית
לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
היא מגוללת מסכת מזעזעת של
האשמות נגד בעלה, עמיחי בך
שלמה בן ה־ .30״בעלי הוא טיפוס
אלים ובמיקרים רבים הוא היכה
אותי קשות,״ טוענת שולמית ב תצהיר
המלווה לתביעה .״בחודשים
האחרונים הוא מרביץ לי ללא
סיבה ממשית, נועל אותי בדירה
ו1ו11 שה זיבוטינסקים -״דש־ ״
תמונתו של ראש בית״ר. המקור לשם הנינה הוא רעיון ההדר,
שמילא תפקיד מרכזי בתורת ז׳בוטינסקי. למטה: ענת ז׳בוטינסקי.
׳71׳; נקרא 7/
שם תחודש שבו תגיע לבית
מישפחת ז׳בוטמשקי שבחיפח.
רה לנגינה,״ מספר זאב .״היא הביאה
עיסה את הפסנתר כשעלתה
ארצה. תמיד היתר, לי שאיפה ללמוד
לנגן בפסנתר. אך עד היום
לא זכיתי להגשימה. ענת מנגנת
בגיטרה. אנחנו מקודם שהדר תל מד
לנגן בפסנתר כשתיגדל מעט.״
על הפסנתר ניצבת תמונה גדו לה
של ז׳בוטינסקי הסבא. זוהי ה תמונה
היחידה של הסב המוצבת
בבית .״אבי מסר את כל התמונות
והחומר שהיה ברשותו לנזוסיאון
דבוטינסקי, בתנאי שתמיד תוכל
המישפחה לקבלם חזרה, ושהוא
יהיה חבר בהנהלת המוסיאון. אח-
רי־מותו נתמניתי אני כחבר בהנ הלה.״
בנו
היחיד של זאב ז׳בוטינסקי
המנהיג, ערי ז׳בוטינסקי, נפטר
לפני 11 שנים, כשזאב הנכד היה
בן .16
״לא הספקתי לשוחח הרבה עם
אבי על סבא,״ מספר ז׳בו, שלו
אחות המבוגרת ממנו, קרני, רד
פאה במיקצועה ואם לשניים .״הוא
נפטר בדיוק כאשר התחלתי להתעניין
בקורות המישפחה. במשך
טינסקי לעם ישראל כולו ולא רק
לח נועה אחת בתוכו.״
בעבר פורסמו כמה דברים ב שמו
של זאב, שהציגו אותו כמת נגד
לדרכו המדינית של סבו. זאב
טוען כי צוטט לא נכון, וכי דבריו
הוצאו מהקשרם. כיום הוא
נזהר מאוד בדבריו, כדי שלא
להיכשל .״אני מעריץ את סבא,״
הוא אומר .״אני חושב שכל אדם
הקורא כיום את מאמריו, ומגלה
עד כמה הוא צדק ועד כמה ראה
נכונה את ההתפתחויות, לא יכול
שלא לחוש הערצה כלפיו. אילו
הוא היה חי ומשפיע כיום, אני
בטוח שחלק גדול מבעיותינו היו
נפתרות בדרכיו.
״צריו להבין שסבא כתב ואמר
דברים רבים ושונים על רקע נסיבות
שונות. כיום ישנם רבים ה מוציאים
קטעים ממאמריו, כאלה
שנכתבו בזמן ובנסיבות אחרים,
ומנסים להצדיק באמצעותם את
עמדותיהם בנוגע לאירועים ובע יות
של זמננו. וזה אמור גם לגבי
אנשי תנועתו וגם לגבי אנשי תנר
עות אחרות. לכך אני מתנגד. אני
אינני חבר תנועת־החרות או כל
סיפלגה אחרת, וגם אין לי כל
כוונה להצטרף לתנועה כלשהי.
״אני מקווה מאוד לערוך ולהוציא
מחדש את כתביו של סבא.
יש גם חומר רב וחשוב שעדיין
לא פורסם עד היום. אני לא יכול
שלא להתפלא מחדש כל פעם ש אני
קורא מאמר פרי עטו. היתה
לו יכולת מדהימה לנתח מצבים
מדיניים, מסובכים ככל שיהיו. אף
נתון אחד לא נעלם מעיניו. אין
לי ספק שאליו. הוא היה חי ב ימינו.
הוא היה מתייחם, למשל,
לבעיה הפלסטינית כפי שהיא כיום
ומעלה לה פיתרונות עוד לפני
שנים. עובדה בולטת היא שכיום
חסר מנהיג בשיעור קומתו. גולדה
טענה בימיה שאין כלל פלסטינים.
ההתקדמות בעמדה הישראלית מאז
סדרות המוקדשות לסבו .״אני לא
רוצה להרחיב על כך אתיהדיבור,״
אומר זאב .״כיום אין לי כבר
טענות.״
זאב טוען כי אינו רואה את
עצמו נכנס אי־פעם לחיים הפולי טיים.
לענת יש דעה אחרת .״אני
מסוגלת להבחין בקו דימיון אחד
בין זאביק לסבו,״ היא אומדת.
״מאז שנישאתי קראתי הרבה מא מרים
של ז׳בוטינסקי. אני יודעו:
שגם זאביק, כסבו, מתייחם ב־שיוויוניות
לכל אדם. יש לי יסוד
להניח שהוא בכל זאת יתגייס
בעתיד לפעילות פוליטית.״
זאביק מחייך ושותק.
עמיחי בן־שלמה עומד על משפך בטון המונף
באוויר. הוא מתפרנס מעבודת בניין ומהסעת
\ - 1ו 1 11
פועלים מהשטחים. אשתו מעלה נגדו מסכת מזעזעת של האשמות.
תי לסבול יותר, ועשיתי מה ש הוא
אמר.״
הרופאים העניקו לחולה, שולמית
בן־שלמה בת ה־ 26 מקריית-גת,
טיפול חירום. הם ביקשו להשאירה
בבית־החולים לאישפוז. אך
שולמית התנגדה ואחרי שקיבלה
ומונע ממני לצאת מהבית ולהת לונן.
״בעלי
למד ג׳ודו והוא מנצל את
ידיעותיו בנושא זה על מנת להכ איב
לי מבלי להשאיר על גופי
סימנים. בכמה מיקרים ממש איבדתי
את ההכרה כתוצאה מהמכות
..בע ו׳ אמ ו ר
שכדאי ל׳
רהתאנד נדי
לתיפטוד מהמכות שרוו־טוענת
האשה שנסתה להתאבד
עדין׳
בליעת כדורים
ו1בעל הגיסו
עמיחי בן־שלמה מפגין את שריריו.
לדברי אשתו, שולמית בן־שלטה, הוא
ניחן בכוח רב. היא טוענת שהיו פעמים שבהם התעלפה ממכה שקיבלה.
הללו. בעלי גם מתעלל בי המעניש׳
אותי בעונשים שונים. כך,
למשל, היה מיקרה בחודש פברואר
, 1980 שבו ירדתי לומר שלום
לשכנים שנסעו לחוץ־לארץ. בשובי
מהפרידה קרע בעלי מעלי את
בגדי ואילץ אותי להישאר עירו מה
במשך עשר שעות — עד ה בוקר.
זה היה ליל חורף גשום
וקר, ובעלי מנע ממני להתכסות
עד הבוקר ואיים כי אם אצעק הוא
יזרוק אותי החוצה עירומה.
״לאסור את
הכניסה,,
י 6מחרת הובהלתי לבית•
/ /החולים באשקלון בגלל
כאבים בגב ובעצמות שנגרמו מ הקור.
כתוצאה מהמיקרה שכבתי
במשך שבוע בבית־החולים ואחר
כך הייתי רתוקה למיטה במשך
כחודש וחצי.
״אפילו בתקופה ששכבתי חולה
הוכיתי על־ידי בעלי כמה פעמים
והוא דרש ממני להתאבד. בשמיני
במרס השנה הוא ניסה לחנוק אותי
במיקלחת. כתוצאה מהסבל הרב
שנגרם לי, ניסיתי באותו יום להתאבד
על־ידי בליעת כמות גדולה
של כדורי ואליום. בעלי ראה אותי
בולעת את הכדורים ואף עודד
אוחי לכך, ולחץ עלי לעשות זאת.
לאחר שבלעתי את הכדורים הוא
יצא מהבית ואז הגיעו הביתה אמי
ואחי ומייד אחריהם הוא חזר הבי תה.
אחי ואמי, שחשו כי קרה
משהו מוזר, סיפרו לי ששאלו אותו
מה קרה והוא ענה , :שוב דבר,
סתם יושנת.׳ ואז הם הלכו לדרכם.
״נודע לי כי אחר־כך הגיעה
למקום אחותי, שמצאה אותי ללא
הכרה. לדבריה היא שאלה את
בעלי מה קרה והוא השיב, :זה
לא עניין שלך, תלכי מפה !׳ אחותי
דרשה ממנו שיזמין רופא ורק לא חר
שאיימה כי תיקרא לשכן, הס כים
להצטרף אליה ולהזמין רופא.
רופאה שהגיעה למקום היפנתה
אותי בדחיפות לבית־החולים.״
שולמית בן־שלמה מבקשת מבית-
המישפט, באמצעות פרקליטה עד
רך־הדין אמנון בן־דרור, לאסור
על עמיחי ״את הכניסה לדירתם
המשותפת בקריית־גת, וכן לצוות
עליו להימנע מלהטריד, להזיק,
לפגוע ולבוא במגע כלשהו עימה,
בין בעצמו ובין באמצעות אחרים
מטעמו.״
שולמית נישאה לעמיחי בגיל
,15 אחרי שנכנסה להריון. לבני
הזוג יש כיום שני ילדים. הם הת גוררו
תחילה ביבנה, שם נמצאת
מישפחתו של עמיחי. כבר מתחי לת
הנישואים נתגלעו סיכסוכים
והשערוריות סביב ביתם הפכו ל בלתי
נסבלות. בשל כך החליטו
בני הזוג, אחרי שהגיעו להסכם
על שלום־בית, לעבור לקריית־גת
ולפתוח דף חדש. אך גם שם חזרו
ונישנו הבעיות והמריבות. כאשר
הרגישה שולמית כי הגיעו מים עד
נפש, היא החליטה לפנות לבית־המישפט.
כמאהבה, וכי היא נותנת לו
כספים מעת לעת על־פי דרישתו.
״בהזדמנות זו הבין הבעל מהות
דרישותיה התכופות של אשתו
לקבל סכומי כסף נוספים מעבר
למשכורת שקיבל והעביר ישירות
אליה, ולצורך זה נאלץ ללוות
כספים מקרובי מישפחה.
״שולמית הינה בעלת אישיות
בלתי־יציבה והיא שטופת דימיד
נות והדברים מוצגים על־ידה תוך
האמת.
עיוות העובדות וסילוף
מעולם, בכל שנות נישואיהם, לא
הרים הבעל יד על אשתו, וזאת
חרף התקפי ההיסטריה שלה, בהם
היכתה אותו. באחד המיקרים אף
שברה את אפו. לאחרונה החלה
לקנטר אותו ולהעליבו, והיא יוצ רת
כל מיני פרובוקציות מתוך
מגמה להרגיזו.
״סף גירוי
גמוך ביותר״
} י מיחי כן־שלמה מתפרנס
? מעבודות בניין ומהסעת פוע לים
ערביים מהשטחים. בכתב־ההג־נה
שהגיש לבית־המישפט הוא מכ חיש
את האשמותיה של אשתו.
״שולמית הינה טיפוס היסטורי
ובלתי יציב ובעלת סף גירוי נמוך
ביותר,״ טוען עמיחי באמצעות
פרקליטו .״במיקרים רבים היא
התפרצה על דברים של מה בכך.
״פעמים רבות, כשחזר הבעל
הביתה מעבודתו כשכיר־יום לא
מצא את אשתו בבית. שולמית
היתד. חוזרת הביתה בשעות מאו חרות
ולא טרחה להסביר או לומר
היכן היתה. באחת הפעמים הטיחה
לעבר בעלה, כי היא, מטפלת׳ באדם
חולה. מאוחר יותר הסתבר
לבעל טיבו של, הטיפול׳ ,כי למע שה
היא בוגדת בו עם אחרים. לאחד
חקירות ודרישות הסתבר לב על
כי אשתו מתרועעת עם עבריין
בשם אדמונד אמסלם, המשמש
האשה הנפחדת
אותו.
היא
טוענת שהבעל אייו
בצעקות ובהשלכת חפצים ורהיטים
מהדירה לרחוב, חטפה את ארנק
הבעל והשליכה 1,700 לירות לר חוב,
השתוללה, השחיתה חפצים
וגרמה נזק רב לדירה ולתכולתה,
והשליכה לאשפה את הארוחה ש הכין
הבעל.״
כנגד טענותיו של עמיחי בן-
שלמה עומדת התביעה שהגישה
אשתו. בתצהירה היא טוענת גם
כי בעלה איים לרצוח אותה .״בע לי
קיבל בחודש אפריל 1980 ריש־יון
לאקדח, בגלל טענתו כי הוא
מסיע פועלים מהשטחים המוחז קים,״
נאמר בתצהיר .״מאז ש קיבל
אח האקדח, הוא מאיים עלי
כי ירצח אותי עם האקדח. הוא
גירש אותי מהבית ופחדתי כי אכן
ישתמש באקדח להרגני נפש.
״מתוך פחד ואימה יצאתי מייד
מהדירה עוד באותו הערב. ניגשתי
למישטרה והגשתי תלונה על ה איומים
ועל שהוצאתי בכוח מה דירה.
מאז נאלצתי לעבור לגור
בבית אמי בקריית־גח — עד יע בור
זעם.״
״לא השאיר
סימנים״
׳פרקליט ג
פרקליטה של שולמית, הגיש
בשמה יאת התביעה המישפטית.
״שולמית מקווה כי על-ידי הת נהגותה
המעליבה והמשפילה תג רום
לבעלה לאבד את שליטתו ה עצמית,
ותוך כדי התגוננות מפניה
היא תיפגע. אך מאחר והבעל הינו
אדם סבלני, הוא סובל עלבונות
ומהלומות מאשתו ללא תגובה מ צירו.
כך, לדוגמה, התפרצה התו בעת
בשבת אחת לדירה, החלה
** ¥ודמית עובדת כמטפלת
בילדים במעון־יום של נעמת
בקריית־גת. למרות שמזה זמן היא
מתגוררת בבית אימה, סיפרה שו למית
בראיון להעולס הזה, כי היא
עדיין מפחדת מאוד מבעלה. ה דברים
שאמרה מבוססים על המיס־מכים
שהגישה לבית״המישפט.
סיפרה שולמית כן־שדמה:
מאז שאני מכירה את עמיחי
הוא רק מתעלל בי. זה התחיל עוד
לפני החתונה. התחתנתי איתו רק
ביגלל ההריון. הוא היה חונק אותי,
מושך לי בשערות ומכה אותי בכל
הגוף. יש לו כוח עצום. לפעמים
הייתי מתעלפת במקום ממכה אחת
שנתן לי, אבל הוא אף פעם לא י
השאין עלי סימנים. הוא מומחה
בזה.
אחרי שנולד לנו הילד הראשון,
לדבריה של שולמית, היא פוחז
מבעלה גס היום, אחרי שעזג
לרצוח אותה באמצעות אקח
עמיחי טען שזה לא ילד שלו. הו
השתמש בזה כסיבה להתעלל ב
הוא היה מכה אותי ואומר ל^
״תצאי מהבית הזה ! זה לא בי
שלך!״ ככה זה נמשך כמה חוז
שים, עד שיום אחד הוא בא והו
חיל לבכות. הוא סיפר לי שהו
אהב בבת־דודה שלו ושהוא רוצ
להתחתן איתה. בדמעות הוא ביקי
ממני שאעזור לו ואתגרש ממו
ושאוותר לו על כל הרכוש, א
אני רוצה שיפסיק להרביץ לי. הו
אמר שאחרת ימשיך להתעלל ב
לא היתה לי ברירה, והסכמת
עברתי לגור אצל אמא שלי. עמי
חי שמע שאני רוצה להתלונן ב
מישטרה על מה שהוא עשה ל
אז הוא שלח את המישפחה ש>
להחזיר אותי ולעשות שלום־ביו
הוא הבטיח לא להרביץ יות
והסכמתי לחזור אליו.
ההבטחות שלו החזיקו מעמ|
בדיוק שבוע. אחר־כך הוא התחי|
שוב להרביץ לי ולהגיד לי לעזון
את הבית. ככה המשכתי לסבר
כל הזמן. מידי פעם הוא היה נרג׳
ומבטיח להפסיק להתעלל בי, אבי
הוא תמיד חזר לסורו. פעם אחו
ברחתי ממנו לאמא שלי. הוא תם>
אותי ברחוב והתחיל להרביץ ל
ליד אנשים. התעלפתי ואושפזה!
בבית־חולים. אחרי-כן המישפחו|
שלו לקחה אותי אליה וטיפלה בי
יום אחד בא עמיחי ואמר :״למו
לקחתם אותה ו הייתם צריכינ
לעזוב אותה, שתמות!״
הוא היה מתייחס אלי כאל שיפחה
שלו. הייתי צריכה לעשות כל
מה שהוא אומר. כשהייתי מעירך
לו על כך, הוא היה אומר שמס
הגבר ושהוא יעשה מה שהוא רוצה,
ואז מרביץ לי. הוא כעם גב
על־כך שיצאתי לעבוד ואמר שבגלל
זה נפתחו לי העיניים. לבסוף,
כשהוא חנק אותי באמבטיה,
לא יכולתי יותר. עמיחי אמר לי
שאם אחאבד אפטר מכל הצרות
שהוא עושה לי. היו לי כדורים!
בבית. קניתי אותם יום קודם לכן!
עבור אימי. בלעתי אותם ועמיחי
עודד אותי לעשות זאת.
למות ולהינצל מהגיהינום
קולנוע
סרטים
מ ה תגר־ה באה^ר
הקולנוע האירופי ניזון משירותיו הברוכים
של הקולנוע ההונגרי כבר כמה שנים.
שמות כמו מיקלוש יאנקסו (רפסודה
הונגרית) ,אשתו, מארתה מז׳רוש, שגם
היא במאית (היורשים) ,זולט קדזי קובאץ׳
(כשיוסף חוזר) ,קארולי מאק (לילה מוסרי
מאוד, שהוצג לא מזמן בישראל) ,יאנוש
רודה (חינוכה של וורה) — כל אלה שמות
שהפסטיבלים באירופה כבר רשמו אותם
באותיות של זהב. לישראל דרכם של
הסרטים ההונגרים ארוכה. אך מדי פעם
קם לו מפיץ אמיץ המסתכן בהבאתם ליש ראל,
אף על פי שהרפתקה אמנותית זו
עשוייה לעלות לו ביוקר. לכן, אפשר אולי
לסלוח לאלי גלפנד, מפיץ הסרט ההונגרי
האחרון, העומד לעלות על בד מוסיאון
תל־אביב בשבוע הבא, שהחליט לקרוא
ליצירתו של אישטוואן סאבו, ששמה:,
במקור, אמון (קונפידאנס) בשם העברי
התוודעות.
אמנם, בעיקרון כשמדובר בקהל אינטליגנטי,
וכנראה לקהל כזה מכוונת מדיניותו
של מוסיאון תל-אביב, אין כל טעם בתיקון
שמות: מד. עוד שהקהל בוודאי היה רוצה
לדעת שזהו הסרט שזכה בפרס דב־הכסף
לבמאי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין ,1980
ולא סרט אחר. אבל, אולי מישהו חשב
שהשם העברי הוא מושג מופשט וחשש
שרבים יטעו בינו לבין אימון גופני, למשל 1
אכן, במיקרה זה קיימת התוודעות של
שני הגיבורים, זה לזה, וכל אחד מהם
אל עצמו, וזהו באמת דיתהליך המעניין
את, הבמאי. אם כי חבר־השופטים של
ברלין נימק את מתן הפרס בניתוח מרתק
של הבעייה המוסרית העומדת במרכז
הסרט: האמון .״סאבו משחק בגאוניות
ברעיון ששני אנשים שנגזר עליהם להתקיים
האחד עם השני במצב של סכנה, מפתחים
אמון זה בזה: אמון, שכפי שמוכיח הבמאי,
הוא ערך חיוני בחיים פרטיים ופוליטיים.״
זהות חדשה. הדמויות שסאבו נופה
עליהן מערכת יחסים מרתקת הן קאטה
ויאנוש. שני זרים, כל אחד נשוי לעצמו.
התקופה: הונגריה, בסתו .44 קאטה מור חקת
מבעלה ומבתה בת השש, כדי שבעלה
יוכל להמשיך בפעילות פוליטית־מחתרתית
ובתה לא תועמד בסכנה. יאנוש עוסק
בפעילות מחתרתית מאז שהיה סטודנט
בגרמניה בזמן עליית הנאצים לשילטון,
ועליו להסתתר תחת זהות חדשה. הוא אמון
על חיים במחתרת וחשדנות מתמדת ככלב
שמירח.
היא, המומה מן הניתוק הפתאומי מהבית,
מפחד ומבדידות. השניים מתקרבים זה לזה
מתוך דחף עצום לחום אנושי, ומגלים כי
ההתקרבות הפיסית קלה יותר מן ההתקר בות
הנפשית, שכן לשניהם מעצורים
עצומים הנובעים מחוסר אמון. לא רק
חוסר האמון שמשרד, עליהם הסכנה האוב ייקטיבית
והפחד מפני בגידה והסגרה, כי
אם גם החרדה מפני מצב לא ידוע, ומפני
התמודדות חדשה של כל אחד עם עצמו
נוכח חשיפה טוטאלית של כל אחד מהם.
סאבו מפלי״א -לתאר את הלבטים ואת
ההתפתחות השונה של קאטה ויאנוש. בעוד
שיאנוש נע בין מצבים של הסתגרות
קיצונית וחשדנות היסטרית (הדבר מוסבר
גם דרך ניסיון מר שהיה לו בעבר כשהיה
סטודנט ונערה גרמניה, שהיתר. אהובתו,
בגדה בו והסגירה אותו) ,סובל מייסורי
מצפון ומאגואיזם יחסי, דווקא קאטה
מוכיחה אומץ לב רב יותר במישור האישי.
היא מוכנה להתמודד עם האמת הפנימית
שלה, וללכת עד הסוף. מישפט אחד מבטא
יותר מכל שעבורה נפלו כל החומות:
״אני מוכנה אפילו לעשות פיפי לפניך,״
היא אומרת בחוסר בושה
אף שהתהליך שלירבישת אמון בין אדם
לרעהו נראה בעיניו של סאבו כתהליך
מכאיב וקשה, הוא רואה בו תנאי הכרחי
לקיומו של האדם בכבוד מבחינה מוסרית.
זהו לדעתו תהליך של התבגרות, של הכרה
עצמית, כשהאדם ניצב מול המציאות
בהבנה מעמיקה יותר את עצמו, וכתוצאה
מכך יהיה מסוגל להשיג יותר בעתיד.
א ב וגי בו ר. אף שסאבו הוא בן ,42
הרי נטייתו לטפל בנושאים כמו התפכחות,
התבגרות ונכונות להתמודד עם המציאות,
מעסיקים אותו זה מכבר. לבד מכמה סרטים
קצרים שעשה, כל סרטיו הארוכים
מטפלים בנושאים דומים ביסודם: עת
אידיקו כאנשכי כתפקיד קאטה ופטר אכדורי בתפקיד יאנוש
סכנה אובייקטיבית
חשיפה טוטאלית
האשליות 1964 על גורלם של שני צעי רים
וחלומותיהם, המשנים כיוון בהשפעת
מאורעות 1956 בהונגריה.
אבא (בשנת )66 על ילד הגדל עם דמות
אביו המתה, ויוצר בדימיונו אידיאליזציה
של דמות האב כמנהיג מחתרת וגיבור
פאטריוטי. ככל שהוא מתבגר, הוא מגזים
ומאדיר את דמותו של האב עד שלאט
לאט הוא מאבד מזהותו שלו. רק כשהוא
משלים עם העובדה שאמנם אביו היה איש
אמיץ ומכובד, אבל בחייו האישיים היה
טיפוס רגיל בהחלט, הוא מסוגל ליצור
לעצמו קיום עצמאי בזכות עצמו.
סרט אהבה 1970 מספר על זוג אוהבים
הנאלצים להיפרד אחרי מאורעות 56׳,
כשהגיבורה עוברת לפאריס. הם נפגשים
שוב אחרי עשר שנים כדי להיווכח שאי-
אפשר להחיות את העבר כאילו דבר לא
אירע ואי-אפשר לבטלו. צריך לעבד אותו
ולמזגו עם ההווה, אבל בדרך אמיצה וכנה
ולא בדרך האשלייה והבריחה.
רחוב פיירמן ,)1973( 25 מספר זיכרונותיו
של בית על דייריו השונים מלפני מלחמת-
העולם־השנייד. עד אחרי ,1956 כשלאורך
חייהן של הדמויות הן נאלצות להסתגל
לתמורות פוליטיות שונות וחריפות, ועליהן
לשמור על כבודן העצמי ועל פרצופן
האנושי לכל אורך הזעזועים הללו.
סאבו אינו מחבב אנשים 6הנוחים להש תנות
לחלוטין עם כל תמורה היסטורית־פוליטית.
הוא מבין את הצביעות האנושית
במצבים של חרדה, אבל מוקיע אותה.
בסרטיו הקודמים הוא מדגים משתפי
פעולה עם הנאצים, בין בהסגרת יהודים
ובין בהסגרת פעילי מחתרת. הוא מקדיש
את אחת הסצינות המזעזעות ביותר ב התוודעות
לרגע שבו פוגשת הגיבורה
ביהודיה ששינתה את אפה ואת תיסרוקתה,
ומנסה להעיר את זיכרונה. האם הגיבורה
זוכרת או שהיא מסרבת לזכור, כך או
כך עמדתו של סאבו ברורה: הוא בז
לפחדנים ויחד עם זאת מבין אותם ואוהב
אותם.
ואמנם, סרטיו של סאבו הם תערובת
של עצבות עמוקה והומור, פחד ואומץ,
אלימות ורוך, ניגודים שהוא מצליח למזג
יחד לשלמות אחת.
אשר לסיגנונו הקולנועי, הוא רודף של מות
בלתי־מסוייג, וישנם הרואים בכך
אפילו מיגרעת מסויימת. הוא מתכנן בקפידה
כל תנועה של מצלמה, כל צילום
וכל זווית. שותפיו לעבודה, גם השחקנים
וגם הצלם, יודעים בדיוק כל פרט בתסריט
ובעריכה, יודעים היכן יבוא פלש־בק ומה
בדיוק חלקם במעמד. משום כך כל סרט
מעסיק אותו במשך שנתיים, ותנובתו אינה
שוטפת כל כך כמו של מיקלוש יאנקסו,
למשל, שנשען יותר על אימפרוביזציה
ומחבר את הטייקס הטובים ביותר מתוך
כמה וכמה ניסיונות.
מבחינה סיגנונית משווים את סאבו
לפרנסואה טריפו ולאלן רנה. הוא בעצמו
עשה מחווה לטריפו בעת האשליות, שם
מאזינים הגיבורים לשירה של דאן מורו
מתוך דיל ודים. אשר לקירבתו לרנה,
אמנם הוא נוהג לחתוך פנימה הבזקים
של זיכרונות, כפי שעושה זאת הבמאי
הצרפתי בשנה האחרונה במטיאנבאד, ל משל,
והוא אמנם מעיד על עצמו שהוא
העולם הזה
2251
ניזון מרנה, מברגמן, מבניואל ומפליני.
אבל בשום פנים ואופן אי־אפשר לומר
שהחיקוי המסויים של סאבו דומה לפלא-
גיאט. הוא קרוב יותר לגיבוריו מרנה,
רגשני יותר וגישתו אינטלקטואלית פחות.
ומעל לכל יש בסרטיו סממנים אוטוביוגרפיים
חזקים מאד וצבעים ״מקומיים״
מקוריים שלו.
סרטיו עוקבים אחרי צמיחתו האישית:
ילדות במילחמת העולם השנייה, התבגרות
בשנות החמישים, בגרות בסוף שנות
השישים.
סאבו מכחיש שאלה סרטים אוטוביוגרפיים,
אך מודה שיש בהם אוטוביו גרפיה
של הדור. אולי משום כך כל אחד
מהם נגמר במעמד שהדמות המרכזית
מבודדת אמנם, אבל יש לך הרגשה ברורה
ש״אנחנו לא לבד״ .לדוגמא, בהתוודעות,
כשהמילחמה מסתיימת לפתע וקאטה נפגשת
עם בעלה, כשפניה אל המצלמה, עיניה
קרועות לרווחה ודמעה נושרת מהן. כמוה
גם תור ארוך של אנשים, משתרך ליד
מישרד־הפנים וממתין לתעודות־זהות חדשות
(תמונה מדהימה ביופיה) ,כשבמקביל
גם יאנוש, מאהבה מן המיסתור, מחפש
אחריה. שניים אלה, שהמילחמה שינתה
אותם מן הקצה אל הקצה, הופכים ברגע
זה לנציגיו של דור שלם הנכון להתמודד
עם העתיד במודעות עצמית חדשה.
קל פ טו מ אני ה
זז עגי ת
יהלו מים עם כל דבר (גת,
תל-אביב, אנגליה) — נראה,
שדון סיגל, אחד המיקצוענים
המזהירים של הוליווד (הארי המזוהם, צ׳ארלי ואריק),
עשה את הסרט הזה כלאחר יד, בשעת פנאי. הבעיות שהיו
בעשיית הסרט עם פיטורי הבמאי והחזרתו לתפקיד, משתקפים
גם הם לא מעט בתוצאה הסופית, שבה יש רושם
כי עד הסוף איו החלטה ברורה איזה סוג של סרט זה
צריך להיות.
הנימה הכללית היא של קומדיית מתח רומנטית: בת
אצילים קלפטומאנית נאלצת לטמון פח לשודד יהלומים
מושלם, כדי לעשות שירות למפקח מישטרה העומד לצאת
לגימלאות• כמה סצינות בהתחלה רומזות אפילו שהגיבור,
ברט ריינולדס, ינסה אפילו לחקות את תעלוליו האקרובטיים
של דאגלס פיירבנקס, אלא שזה נשכח עד מהרה.
יש גם רמזים לאיזושהי סאטירה חברתית, שגם היא אינה
יותר מ״דג מלוח אדום״ ,כפי שנוהגים לכנות את תרגילי
ההסחה בסיפרות המתח האמריקאית.
בסופו של דבר זה בעיקר סיפור רומנטי, ומשום שלצד
ריינולדס מופיעה לסלי־אן דאון (ג׳ורג׳ינה מאדונים ומשרתים)
ושניהם נעימים למראה וחביבים במיוחד, אין לצופה
שום סיבה שלא להנות מתהליך ההתקרבות בין השניים,
מה עוד שהרקע לתהליך זה ; דירות פאר, מכוניות מלס־רויס
ומרצדס ספורט וטירות אנגליות מפוארות, המצולמות
בסיגנון מרהיב על־ידי פרדי יאנג. מראות שנעים לשטוף
בהם את העיניים.
תימצות העריכה, שמונעת התארכות מיותרת של סצינות׳
הדינמיות ברגעי הפעולה הלא״רבים בסרט, כל אלה
ס ב בי ם
הכוכב שד.ח1בבר
שש עשרה שנים חלפו מאז שהופיע
אליל הרוק, רוג׳ר דולטריי, באופרת הרוק
המטורפת טומי של הבמאי קן ראסל. היו
שחשבו כי הופעתו הצילה את קן ראסל
מאחת הקאטאסטרופות הקולנועיות ה מסורתיות
שלו, אף שהמוסיקה של פיטר
טאושנד לא היתה גורם פחות יחשוב
להצלחה.
אחר כך ניצל ראסל שוב את דולטריי
לליסטומאניה, אך הפעם הקאטאסטרופה
לא נמנעה. ומאז חשבו שנגמרה הקאריירה
הדראמטית של סולן להקת המי.
אבל הזמן עשה את שלו. זעזועים קשים
פקדו את דולטריי, והתאווה לסיורים סוערים
של הופעות רוק הלכה ודעכה. מותו
של המתופף קיט מון ב־ 1978 ממנה עודפת
של סמים השפיעה על רוג׳ר קשות. אחר
כך בא הקונצרט הטראגי בסינסנאטי, שבו
נמחצו למוות אחד עשר צעירים היסטריים.
גם העובדה ששמיעתו של פטר טאושנד
הולכת ונחלשת, ודולטריי בעצמו התחיל
להרגיש כיצד אוזניו שלו נפגעות, החלה
נותנת אור אזהרה אדום .״האדם אינו
נעשה צעיר יותר,״ חשב הזמר, והשתדל
יותר ויותר להיצמד לביתו השקט, שבמחוז
סארי באנגליה, שם הוא חי עם אשתו
ושלושת ילדיו בשלווה יחסית.
אבל אין בדעתו להפוך לחקלאי. הוא
הרגיע מעט את אווירת ההופעות שלו
ושל להקתו, ובמקביל העביר את נקודת-
הכובד למישחק קולנועי. בתספורת קצרה
הוא מגלם דמות חדשה על הבד, זו של
ג׳ון מקוויקר.
לפני ארבע שנים התוודע לראשונה
לאוטוביוגרפיה של אחד האסירים ה מסוכנים
והמבוקשים ביותר בבריטניה.
הוא הופנט מן הדמות, וקנה את הזכויות,
כשהוא שוכר תסריטאי מיקצועי שיכתוב
את הסיפור כתסריט. גם הוא כמקוויקר
נולד למישפחת פועלים, והדמות שצמחה
מעוני אל תוך הפשע היתד. קרובה .״אחים
מתחת לעור,״ כך הגדיר דולטריי את
ריינולדס ולסלי אן דאון: דגי־מלוח אדומים
הם כמובן סימני היכר של סיגל, ומוסיפים לחן הכללי של
הסיפור. עם זאת, כל מי שינסה ברצינות לפענח את
התעלומה, כפי שהיא מוצגת בתסריט, ולהבין בדיוק מה
קרה, יצטרך להודות שסיגל בחר בכל המקרים בדרך
הקלה• הוא מספר לצופה את הפיתרון בסוף הסרט, אבל
משתמט בן המלאכה הקשה יותר ן תיאור המעשה עצמו,
ושילוב תיאור זה בתוך המיסגרת העלילתית.
זאת הסיבה, שעיקר ההנאה מן הסרט הזה היא
בנוכחותם של לסלי אן דאון ריינולדס ודייוויד ניבן על
המסך. ואולי גם הם אינם אלא ״דגי מלוח אדומים״,
שמטרתם להסתיר את החורים שבסיפור.
הרגשת הקירבה שלו לפושע ,״אלא שאני
יכולתי להעביר את הזעם שלי לתוך
המוסיקה ואילו הוא נאלץ להחניק אותו
פנימה עד שפרץ בצורת אנרגייה הרסנית,
בעוד שאני עיבדתי אותו לכיוון יוצר.״
בין כה וכה מתכוון דולטריי לחסוך
מילדיו את הדרך הארוכה שהוא בעצמו
עבר, ואם לשפוט לפי עברו עם להקת
המי הוא כבר מיליונר, ואשר להופעתו
בסרט, כנראה שהכבוד יבוא גם כן.
ת ד רי ך
חובה לדאות:
ת ל ־ אכיב: מזימות בינלאומיות, מנ־הטן,
להיות שם, קרמר נגד קרמר, טס
ירושלים נ ידיד אמריקאי, פסיכו, שיער
חיפה: פסיכו, שחק אותה סם, נורמה
ריי, להיות שם, טס
תל-אביב
מנ ה טן( שח ף, ארצות־הברית)
— וודי אלן חושף את עצמו דרך לבטיו
של משכיל יהודי בניו־יורק. הוא מנתח
בשנינות ובהברקה את חיי הרוח ואת
חיי האהבה שלו בצורה נעימה לעין
ומבדרת לאוזן. תגלית הסרט היא אחותה
הצעירה של מארגו המינגווי, מריאל.
מזימות בינלאומיות >חן,
ארצות־הבוית) — אסור להחמיץ הצגה
חוזרת של אחת מן הפנינות המזהירות
ביותר של האשף, אלפרד היצ׳קוק. אדם
חף מפשע (קרי גראנט) נקלע לקלחת של
ריגול המאלצת אוחו לנהוג כפושע מדופלם.
אפשרויות אינסופיות לפרשנות והנאה
מקולנוע בשיאו, כשכל תמונה משמשת
מניע נוסף להפעלת דימיונו של הצופה•
להיות שם (סטודיו, ארצות־הברית)
— סיפרו השנון של ידי קושינסקי
הפך לסרט המשמש ככלי ביטוי למישחקו
המזהיר של פיטר סלרס המנוח. הנושא
מקבל משמעות כפולה בעיקבות תקופת
הבחירות בארצות־הברית. מי יהיה הגנן
האידיוט שישתלט על העולם?
קרמר נג דקרמר (דקל,
ארצות־הברית) — השלישיה ששברה את
לב הקהל, דאסטין הופמן, ג׳סטין הגרי
ומריל סטריפ בסיפור פשוט על גירושין
המוגש בכישרון רב.
ירושלים
ידיד אמריקאי (בנייני
האומה, גרמניה) — ממסגר תמונות אירופי
מסתבך עם סוחר בתמונות מזוייפות מאנד
ריקה, והשניים, שהם ניגודים מוחלטים
זה לזה, מתקרבים בהדרגה עד שהם נעשים
דומים האחד לשני. המסע של השניים
מרתק גם בזכות הבימוי הדינאמי והמפתיע
של וים ונדרס וגם עקב המישחק המצויין
של ברונו גאנץ (שחקן השנה) ודנים הופר
(שחקן העושה דרך מקבילה ומעניינת
כבמאי קולנוע, בעת האחרונה).
חיפה
העולמי הזה 2251
רוג׳ר דולטריי כ״טומי״
רוג׳ר דולטריי ב״מקוויגר״
1969
1980
פסיכו (עדן, ארצות־הברית)
— פנינה נוספת של אלפרד היצ׳קוק
הראוייה לצפייה חוזרת. תרגיל מזהיר
בקולנוע עם קטעים שנרשמו בתולדות
האמנות השביעית: הרצח במיקלחת, התנפלות
על אדם העולה במדרגות בבית
שומם וכר.
שיחר
אבו-חצירא אמר לכתב המופתע כי דייק
בכל דיווחיו במהלך החקירה המישטרתית.
השר גם הודה לסממד, וציין כי כמה
מהידיעות שלו הינחו אותו בתהליך הת כוננותו
לחקירה במישטרה. במילים אח רות:
המידע שפירסם סממה ערב חקי רתו
של אבו־חצירא הינחה את השר
בהבנתם של כיווני החקירה של המישטרה,
בעוד שדן סממה יצא בימים אלד, לחופשה
בת שלושה חודשים, תפס את מקומו
בראש הדסק המישטרתי הכתב הוותיק
מיכה לימור. אבי גוט משמש לצידו
ככתב־שדה, לסיקור המתרחש במישטרה.
מ אחרי הקל עי ם
בן־גור•*! בס^ם־ד״וניד
אחד הדברים התמוהים ביותר שהושמעו
אי־סעם בטלוויזיה הישראלית היה נאומו
שר־התשתית־האנרגיה-והתיקשורת, של יצחק מודעי, בנוכחות נשיא ארצות־הברית,
כ ׳ימי קרטר. הדברים נאמרו
במהלך טכס חתימת ההסכם להספקת
הדלק למקרי חירום על־ידי ארצות־הברית
לישראל.
בנאומו באנגלית, הזכיר מודעי את
חתימת הסכמי קמם־דייוויד בידי ״ראש
ממשלת־ישראל, דויד כן־מריץ, הנשיא
אל־סאדאת והנשיא קרטר.״״ בהחליפו את
בגין בבדגוריון.
גם שליח רשות־השידור בוושינגטון,
דן רביב, ציטט את דבריו של השר
מודעי כלשונם, בפתיח לדיווחו.
דויד בן־גוריון נפטר ב־ 1בדצמבר,
. 1973
מועדון השרד, וגד ג 1דארד
מיפגש ראשון של מועדון השדרים
בשנת תשמ״א נערך ביום השישי שעבר
בבית אגרון בירושלים. המיפגש התמקד
בצורך להקים גוף מיקצועי, שבו יתבררו
וילובנו בעיות עקרוניות של אתיקה מיק-
צועית בטלוויזיה.
.הסיבה לתביעה זאת נעוצה בפסילת
הפ-חרזן היפאן
שלמ*ו) (3לות חיריה
כתב יערי ושר מודעי
סליזזה, טעות בואש־הממשלה
דיין -הנחשבת כאחת ממפיקות־הבידור
המעולות של הטלוויזיה, פיתחה קונספציה
טלוויזיונית שבה ניתן היה להציג רק את
שיריו ותירגומיו הנודעים של ז׳בוטינסקי
(אנאבלי) בזמר — בלא קריינות ובלא
פרשנות.
קונספציה זו לא נראתה לממונים
עליה — חנוך חסון, האחראי על מח־לקת־הבידור,
ויצחק שמעוני, מנהל
הטלוויזיה. סירובה של אהרונה דיין לש נות
את הקונספציה שלה הביא להחלפתה
בבמאי אפריים סטן, איש־הכולבו של
מחלקת־הבידור, ובמפיקד, חנה קלדרון.
הם נטלו על עצמם את התאמתה של
התוכנית לקונספציה של מנהל מחלקת-
הבידור.
כאשר פנה העולם הזה למנהלה של
אהרונה דיין, חנוך חסון, בשאלה בעניין
זה, הבהיר חסון, שזוהי זכות אלמנטרית
ירסן! לפיד בתפקידו כמנכ״ל רשות־השידור
היה בגישושים לקראת מציאת
פיתרון הולם לבעיות הצפיפות של רשות ך,שידור.
הוא הטיל על יועצו, נקדימון
(״נקדי״) רוגל, מי ששימש בעבר כמנהל
הטלוויזיה, למצוא תוך שנה פיתרון הולם
לבעיית החניקה.
התוצאה העיקרית של בדיקותיו של
רוגל היתה איתורה של קומה שלמה ב בניין
מרכז כלל בירושלים ופנוייה. השטח
בבניין זה יצר תחרות־זוטא בין הרדיו,
הטלוויזיה ואגף המינהלה של רשות־השי־דור.
המנצח במירוץ היה אגף־המינהלה,
החזק בשלושת האגפים, שאינו יוצר דבר.
כאשר יעברו מישרדי אגף־המינהלה בק רוב
לבניין כלל, תוקם בבניין חוטי ירושלים,
השוכן למרגלות בניין הטלוויזיה,
מערכת של אולפני־רדיו שתרחיב מאוד
את פוטנציאל־השידור של קול ישראל.
מסירת המיבנה של חוטי ירושלים להתקנת
אולפני־רדיו, בעוד שאולפני־הרדיו
הישנים יישארו במיבנה שברחוב הלני
המלכה, וכאשר בעיית •הצפיפות המחרידה
של עובדי הטלוויזיה לא תיפתר (לדוגמה:
כל צוות מבט מפורט, המפיק שלוש תוכ ניות
שבועיות נוסף על תוכניות ומיש-
שידורו של הסרט התיעודי הניו־זילנדי־יפאני-ישראלי
״שאלה אחת על שאלות
רבות״ ביום השלישי שעבר, שבו הוקרן
פיתרון יפאני לבעיות האנרגיה, שעיקרו
שריפת־מיחזור של אשפה עירונית כמקור
ליצירת אנרגייה חילופית, הביא לפנייה
מתמיהה. לטלוויזיה.
הנהלת חברת דשנים אורגניים (המוכרת
בציבור יותר כ״מיזבלות חירייה״) פנתה
אל המפיק צ כי גיל וביקשה ממנו פרטים
על הפרוייקט היפאני לאנרגייה הילופית,
כדי לבדוק את כדאיותו במיזבלות חירייה.
סקר טוב, עז 5-ה.
בו ק ר -טו ב,
המיבצע המשותף של תחנת גלי צה״ל
והטלוויזיה הלימודית, שייקרא בוקר טוב,
ישראל, הגיע לפרשת-דרכים. בתהליך הק מתו.
צוות־ההקמה,
הכולל את השדרנית עד נה
פאר וד,מגישים יצחק (״איציק״)
כן־נר ושמואל (״אוקו״) נחושתן,
גיבשו את קונספציית־ההגשה של תוכנית-
הטלוויזיה, העומדת לשנות כבר בחנוכה
את כל מינה,גי הצפייה במדינה.
התוכנית, שתיפתח מן הסתם בפנייתו
של בן־נר לפאר, בנוסח :״בוקר טוב,
עדנה״ ,ואשר ייענה ״בוקר טוב, איציק,
ובוקר טוב לצופים, ובוקר טוב ישראל...״
השלימה כבר את יצירת התשתית הסיק־צועית־עיתונאית,
וביכללד, מנגנון מערכ תי,
תשתית־ארכיון ושאר כלים. הבעיות
שנותרו הן בתהליך התאמת המיסגרות
של מיתקני הטלוויזיה הלימודית ומנגנונד,
לתיפעול במיסגרת המשותפת החדשה.
החידון התג״ב
כתב סממה
שד אוד התר
תודה מאבו־חצירא
מנכ״ל רשות־ד,שידור, יוסף לפיד,
הפיילוט (תוכנית הנסיון) של המגזין ה חדש
פחות או יותר, בהנחיית השדר
אלכם אגסקי ובהפקתה של המפיקה
ניווה בהן.
ידיעה על כך, שפורסמה לפני שבועיים
(העולם הזה ,)2299 הביאה גירסה רשמית
שאמרה על התוכנית כי ״צורת־הטיפול
לא נראתה טלוויזיונית, והתוכנית הורדה
מטעמים מיקצועיים מובהקים.״
אלא שמסתבר כי התוכנית הורדה ביג־לל
מגמתו של האחראי על ההפקות,
יוסי גודארד, שלא לטפל בנושאים
פוליטיים, יהיו אשר יהיו. קטע בתוכנית,
שלא נראה לגודארד, היה קטע סאטירי
מאת יהושוע סובול, שהביא לפסילת
התוכנית כולה.
מועדון השדרים עומד לדון בהשלכות
השונות של פסילה זו בפגישתו הבאה,
ולמצוא אופן של מחאה, שייאלץ את
גודארד לפרט את הסיבות לפסילת התוכ נית,
שבהבנתה הושקעו עשרות אלפי שק לים,
וכימעט שנת-עבודה של המפיקה כהן.
ראש מועדון השדרים, צכי גיל, העיר
בפגישה, כי ״במהלך 25 שנות עבודתי
ברשות־השידור לא נתקלתי במועקות-
עבודה דומות לזו השוררת כיום בטל וויזיה...״
דברים דומים אמר גם חיים
יכין, שהתבטא כי ״הטלוויזיה מצוייר,
במצוקה שמעודה לא היתד, בשכמוחה...״
דיין נגד ז־בוטינסק־
תחת הכותרת ״ז׳בוטינסקי כיוצר וכפד
תרגם״ היה צריך להיערך השבוע מישדר,
שהיה אמור לעסוק בתירגומיו וביצירתו
של מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית, בד,פ-
קתה של אחרונה דיין.
מפיקה דיין
זה לא נראה לממונים
של מפיק-תוכנית שלא להפיק דברים
בניגוד להכרתו המיקצועית, וכל עוד
הוא משמש בתפקידו, לא ייכפה על מפיק
או במאי כלשהו, לפעול במיסגרת של
קונספציה שאינה נראית לו.
החפ׳ פההג דו ד ה
ביום הראשון שעבר החלה החפיפה
בתפקיד ניהול מחלקת־החדשות בין מנה לה
הנוכחי, חיים יכין, לבין מנהלה
החדש של המחלקה, טוכיה סער.
בפי עובדי המחלקה עלה הכינוי ״הח פיפה
הגדולה״ בשל המתח שבו נתונים
הכל לקראת השינויים העתידים להתהולל
במחלקה, עם כניסתו המלאה של סער
לתפקידו.
הפ׳תרון הסופי לתפיסות
התפתחותה של התיקשורת האלקטרונית
הממלכתית בעשור האחרון (הטלוויזיה וה רדיו)
הביאה לצפיפות-אוכלוסין, אשר
חנקה את שני הכלים. במשך כמה שנים
היתה תיקווה, כי התוכנית של הקמת
״פרוייקט רמות״ ,שבו היה צריך לקום
מיבנה מורכב של הרדיו והטלוויזיה, במת כונת
שבו קיימים מיבנים כאלה בעולם,
תענה על הדרישות של המערכת.
הקפאתה של תוכנית זו יצרה צוואר-
בקבוק. אחת מפעילויותיו הראשונות של
מגישה פאר
על פרשת דרכים
דרים מיוחדים, שוכן בשטח בן 50 ממ״ר
בקומה העליונה של בניין הטלוויזיה) עו ררה
תמיהה.
את ניתוקם של אגף־המינהלה, ובעיקר
מחלקת־הכספים, הגדיר אחד מראשי ה טלוויזיה
באמרו שתיפעול הטלוויזיה בעתיד
יהיה משול ל״הרצת מנוע במהלך
ניוטרל״.
סולמה* ,פו־ח ^דא ולאמוד
בעוד שכמה מראשי המפד״ל טוענים
שהטלוויזיה היא מכשיר שבו שתלה ה-
מישטרה ידיעות על מהלך פרשת אבו-
חצירא, פגש שר־הדתות, אהר״ן אבו־חצירא,
בכתב־המישטרה של הטלוויזיה,
דן סממה, ליד היציאה מן המטה הראשי
של המישטרה, והביע דיעה שונה לחלו טין.
החליט
להחליף את מכונית הוולבו, ששימ שה
אותו רק כשנה וחצי, במכונית סובארו
1600 מדגם 1981ו אולפני הבירה,
בהנהלת כתב־הטלוויזיה־לשעבר אדי
סו פ ר, חתמו על הסכם עם אנשי רשת
הטלוויזיה־כבל האמריקאית, המשדרת חד שות
ברציפות 24 שעות ביממה נון־סטופ.
במיסגרת הסכם זה סוכם כי אולפני הבירה
ישמשו כסניף ישראלי של נון־סטופ. את
הסניף ינהל כתב־החוץ הוותיק, ג׳יי בו ״
שינסקי ו • כאשר נודע לר׳ אורי
זו ה ר כי הטלוויזיה עומדת להקרין, בשי דור
חוזר, את סידרת התוכניות לול, ש הפיק
וביים בעבר עבור הטלוויזיה היש ראלית,
התקשר אל מנהל הטלוויזיה, יצ חק
שימעוני, וביקש ממנו שלא לשדר
את הסרט שבו הוא מופיע, ביחד עם
הזמר אריק איינשטיין, בקטע הבידורי
סאטירי על ״חידון התנ״ך העולמי״ (גפן.
גפן, גפן אחרי בחינה של כל הנושא
החליט שימעוני ששינוי אמונתו של ר׳
זוהר אינו עילה למנוע שידוד־חוזר של
קטע זד, לצופי־ד,טלוויזיה מנהל
מחלקת הספורט, אלכם גילעדי, יוצא
השבוע לחופשת־השתלמות על חשבונו
בארצות־הברית. בין השאר, יעקב גילעדי
מקרוב אחר ההתמודדות של רשתות הטל וויזיה
הגדולות בארצות־הברית עם הנושא
של מערכת־הבחירות לנשיאות בארצות-
הברית. את מקומו של גילעדי ימלא
בהעדרו יואש אליואי 9במסגרת
תוכנית־הרדיו המעולה בין שישי לשבת
יראיין יצחק ליבני ביום השישי הקרוב
את שר־החוץ יצחק שמיר. ביו השאר
ייענה השר לשאלות בנוסח ״האם אתה
רואה את עצמך כיורשו של מנחם
בגין ץ״
העולם הזה
2251
״הטיסות הארנבות שלי
מתחילות בפרנקפורט,
ואז אני שמח שבחרתי
בלופטהנזה.
חברה ״גדולה״ עם
לוח טיסות כל כך נוח.״
מדברי נוסע לופטהנזה
1 1 1 )1 1 1 3 3 8 3
הזמנות דרך סוכן הנסיעות שלך או טלפן אלינו: תל־אגיב 653041־ ,03 חיפה 512862־04
העולם הזה 2251
לולא תנור אמקור הכפול של אמא
״האוכל של אמא״
לא היה
״האוכל של אמא׳׳.
אילו יכולת לראות את ״קרביו״ של תנור הבישול והאפיה של אמקור,
היית רואה במו עיניך את היתרונות שלו על פני תנורים אחרים.
היית מגלה:
* שהוא אופה ומבשל ב 2-ה ת אי ם בו זמנית;
* שהוא בנוי רק מ חו מרי ם מעולים.
* שבזכות הניצול האופטימלי של גז, הוא חסכוני ביותר.
* שהבידוד שלו מונע בריחת חום.
וכדי לה שלים כל זאת, התנור הכפול של א מקור נושא א ת. הסמלג 1י.1
של מכון ה ת קני ם הישראלי.
תנור הבישול הטוב ביותר במחיר נמוך מכל מתחריו.
שי מיוחד: מערכת כלי קרמיקה מפוארת של ״לפיד״
לבישול אפיה והגשה.
התנור הכפול של
£טוב להיות בבית
מפיצים אמפא וסוחרים מוראים
יום רביעי
2 2 . 10
• שלוש, ארבע, חמש
וחצי 5.30 נירה עדי, יש ראל
גוריון, שימעון כוהן (ב דמותו
של צ׳ומפי) ושמואל
וילוז׳ני (הלא הוא אינשם).
סיפורה של מראה, שהתגלגלה
ליער בדרך מצחיקה.
• ספינת האהבה
( — 8.03 שידור כצבע).
סרט שני בסידרה המשעשעת,
המתארת את חרפתקותיה של
ספינת־טיולים מפוארת. הפעם :
כיצד נרקמת עלילת אהבים בין
ילדה בת 13 לבין נער, מבוגר
ממנה אך במעט.
המידחמה
המפורסם של גדול סופרי
מצריים במאה ה־20׳ ,טהא
חוסיין. בכיכובם של פאתאן
חמאמה, אחמד מזהיר, זוהירה
עוולה ואמינה ראזק. המחבר
חושף את חיי העם המצרי ב כפר
ובעיר, ומתרכז בבעיות
חברתיות הקשורות ביחסי אבות
ובנים. על צדדיה המחליאים
של החברה המצרית, ועל מינ י,גים
שמרניים המעיבים על
שלוות המישפחה. האב ההולל
מוצא את מותו, האם והבנות
נודדות מהכפר אל העיר, שבה
הן מנסות את מזלן אך נרדפות
בגין מינהגיה הפסולים של ה־
נגמרה
2 3 . 10
• סוד הגן הנעדם
( — 5.30 שידור בצבע).
פרק שלישי בעיבוד טלוויזיוני
על פי ספרה של פרנסס הודג׳־
סון ברנט. מרי מוצאת את ה מפתח
לגן הנעלם ומתייחדת
עם בן־דודה, אך אינה מצליחה
לפגוש את דודה.
• חייס עלי אדמות
( — 0.30 שידור כצבע).
הפרק אדוני האוויר מוקדש
ליצורים המעופפים. הזואולוג
הבריטי דייוויד אטנבורו, מנחה
ועורך הסידרה, מציג את ה וותיקים
שבבעלי־הכנף, שתול דותיהם
החלו לפני כ־ 150 מיל יון
שנה — החל בציפור ה־ארכיפלג,
שהיא המקבילה ה מעופפת
לדינוזארוס היבשתי.
חלק ניכר מהסרט מוקדש ל מרכיבים
האווירונאוטים של
טיסת הציפורים, למיבנה מוטות
הכנפיים, ללימוד דרכי הנדו דים
ולעוד עובדות מעולמם
הקסום של בעלי כנף. הסרט
צולם באמריקר,־הדרומית, אר־צות־הברית,
איי מידוואי, אוס טרליה׳
,פאפואה, גיניאה החד שה,
ניו־זילנד, דרום־אפריקה,
מזרח־אסריקה, גיברלטר, גר מניה
ובריטניה.
הסיפור מיבחן לחיי,ס בסידרה
המתארת את עולמו של הפתולוג
הנודע ביותר בקולנוע.
שבת
2 5 . 10
• רופאי אליל (.)6.30
על עולמם של רופאי־אליל בסרט ומכשפים בישראל.
משוחזר מיקרה מוות, שאירע
לאחרונה ברחובות: ילד בן
שמונה שלקה בכבד נמסר ל טיפולו
של רופא־אליל. מדי
יום ניקרו שמונה יונים בטבו רו,
על מנת להוציא מתוכו את
המחלה. הילד מת.
רבון ספק סרט היסטוריה פופו לרי,
המבוסס על סיפרה של
הסופרת האמריקאית עדנה
פרבר. בכיכובם של דין מרטין,
בריאן קית ובן ג׳ונסון. גיבור
הסרט, ג׳ו בייקר, חולם לשדוד
2 4 . 10
סרט מצרי המבוסס על סיפורו
יום שישי 31.10 שעה 10.00
צ׳נינג משמיעה כמה משיריה
המפורסמים.
• סקאג (— 10.00
שידור בצבע) .נערה בצרה
בושמי: שבת המלכה
— סקאג המחלים משבץ ניצב
פגים־אל־פנים מול בעייה :
בתו בת ה־ 15 התעברה ומס רבת
לעשות הפלה.
יום שישי, שעה 8.05
חברה השמרנית. אחת הבנות
מתאהבת ונכנסת להריון. היא
מוצאת את מותה על ״מיזבח
קדושת המישפחה״ ,בעוד שאחותה
נשבעת לנקום את דמה.
מומלץ לאוהבי הספרות המצרית,
ובמיוחד לחובבי טהא
חוסיין, שכמה מיצירותיו ראו
אור בעברית.
• שכת המלכה (.)8.05
בצד אגדות אברהם אבינו ב־באר־שבע,
מפי ששון בר־צבי,
תופיע הזמרת הצעירה נאווה
בושמי, בתה של הזמרת הידועה
שושנה דמיארי.
• חייבי לי כשירים
9 .^0תוכנית בסידרה ה עוסקת
במצרי הזמר הישראלי.
מוקלטת בקיבוץ נצר־סירני
ומביאה משיריו של המלחין
שייקר, פייקוב. משתתפים דודו
זכאי, איושיק לוי, חבורת הזמר
של בית־אלפא ואחרים.
• אנה קרגינה (10.00
-שידור כצבע) .פרק עשי
ואחרון בסידרה המבוססת
על סיפרו של לב טולסטוי.
אנה משכנעת את עצמה כי
• הכי׳ ג׳יז (.)9.30
מופע בידור מיוחד של הלהקה
הנודעת. קטעים מתוך הופעותיה
בארצות־הברית ובבריטניה,
וראיונות עם שלושת האחים
המספרים על דרכם. עם המראיין
הנודע דייוויד פרוסט.
סידרת-המשך על עלילות ה סוכנים
החשאיים הבריטיים,
שכבשו את עולם הטלוויזיה
וריתקו כבר בעבר את הצופים
בארץ. שלושת כוכבי הסידרד,
פרופט: הבי. ג־׳יז
יום שני, שעה 9.30
את מנהיגה של חבורת שודדים
גדולה ומפורסמת. אשתו
של מפקד הצבא באיזור מנסה
להתערב ונחטפת. היא מספקת
את הצד הנשי לסרט.
יום ראשון
2 6 . 10
* החבובות מארחות
את הכדרנית קארול
צ׳נינג 8.30 שידור
סוונסון (גרטבן) :כנסון
יום ראשון, שעה 11.20
שיחה
כשניים
10.00 במאי ומפיק הסרטים
מיכה שגריר משוחח עם
חברת־הכנסת לשעבר מתילדה
גז, שהיא אם לבן חולה־נפש.
שיחה בעלת ממדים אישיים
ואנושיים מאוד. גז מתארת
כיצד מתמודדים עם מחלת־נפש
במישפחה ובחברה. היא
החליטה לחשוף את בעייתה,
כדי לתרום לשינוי יחס הציבור
הישראלי למחלות הנפש.
0כנסון 11.20 סיפור
הפתיחה של הסידרה המחליפה
בינתיים את בועות. לבנסון
מישרה חדשה במעונו של מו־של־המדינה.
בתו בת וד 10 של
המושל מספרת לבנסון שאביה
הוא רוצח. סיפורים שיהפכו
את בנסון לאורדדקרוא בבתיהם
של צופים רבים.
שעה 10.50
הנסיך וורונסקי חדל לאהוב
אותה. עולמה הופך לעירבוביה
של דמיון ומציאות. השתלש לות
המאורעות בינה לבין
וורונסקי מביאה לסופה הטרא גי.
הבריחה
מאלקטרז, חזיז ורעם,
מלכודת לבלש, חיסול בפיסגה
והמכורים לזהב.
• המובחרים (.)10.45
פיע ג׳ואן במפתיע בבית ה כפרי,
שבו מבלה מריאן את
הקיץ עם שתי הבנות. ג׳ואן
מספר לאשתו בחטף, כי התאהב
באשה בשם פולה וכי הוא מת כוון
לעזוב לשישה חודשים.
הוא מדבר אליה בנימה אכז רית,
ובתום לילה עמוס סצי נות
אלימות, מטלפנת מריאן
לידיד משותף ומבקשת שינסה
לגשר ביניהם. מריאן לומדת
ממנו כי הרבה מן הידידים
והמכרים המשותפים ידעו על
הרומן של ג׳ואן ופאולה. ידי עה
זו מכה את מריאן בהלם.
• קול הקורא (.)0.00
האריס ופוקס: אדווארד וגברת סימפסון
טלוויזיונית שייצורה עלה 14 מיליון שקלים, בנוסח הסדרות הבריטיות
המהוללות. סיפור אהבה אמיתי שיוקרן החל מהיום השישי
( )31.10 מדי שבוע.
• תמונות מחיי נישואין
10.25 ערב אחד מו
שי ש
הוא היה מלך אנגליה בטרם הומלך. היא היתד, אמריקאית, גרושה
פעמיים. הוא חפץ לשאתה לאשה — וויתר על הכתר. הפקה
• משהו גדול (10.05
-שידור כצבע) .ספק מע
.) 10.05 אחד מסירטי הקולנוע
החשובים, שאותו ביים הבמאי
הצרפתי הנודע אלאן
רנה. בכיכובם של איב מונטאן,
אינגריד טולין וז׳נבייב בודו־לה.
מעולמו של מהפכן ספרדי
גולה בצרפת, בימי הרודנות
של פראנקו. את התסריט חיבר
הסופר הספרדי הנודע חורחה
סאמפרון. משברו של מהפכן,
ועולמו ההרוס של גבר, המכ־סן.
במהפכנות על משבר גיל
המעבר.
יום חמישי
קווינסי
לקואח שיחו: אחאזד וגבוח סיגנסון
כצבע) .בעזרת קארמיט ה צפרדע,
מנחה התוכנית, בוח נות
אורחת התוכנית קארול
צ׳נינג והחזירונת פיגי היבטים
שונים של הפמיניזם. לא נפקד
מקומם של ״החזירים בחלל״.
יום שני
2 7 . 10
• מפך גדוד מפן• קטן
8.30 מגזין הקולנוע יציג
־הפעם קטעים מתוך סרטיו של
השחקן־במאי קלינט איסטווד:
איש־ההפקר,
הארי
המזוהם,
מרפדן: המובחרים
יום שני, שעה 10.45
מטפלים בחטיפתו של עובד״
ממשלתי בכיר, ברצח אמריקאי,
ובחטיפת מטוס.
יום ש לי שי
2 6 . 10
• חווה אדברשטיין ו להקת
חלב ודבש (.)10.00
תוכנית בידור מתוך פסטיבל
הזמר תש״מ.
• ביתו של האנגלי מי־בצרו
11.05 שידור
כצבע) .פרק שלישי ואחרון.
מישפחתו של פיטר מתפוררת
בהדרגה, בעוד שהוא מתקדם
בעבודתו ומתמנה מפקח על
התוכניות בטלוויזיה הממלכתית.
הוא הנותן את האות לתחילת
המרד.
ב מ דינ ה
ישרא לי םבחרל
,.העדבח עם״
הקהילה היהודית כבררין
.פוחדת להתלונן
בפגי המישטרה
בשם
״אני מתנצל בפניכם
בית־מישפט זה ובשם העם ה גרמני,״
אמר השופט הברלינאי ל אשר,
הישראלית שעמדה מולו. ה־אשה,
רותי נבון (ללא כל קשר
מישפחתי לזמרת הנושאת את אותו
השם) ,הודתה לשופט. עם הת נצלות
זו הסתיימה פרשה שהסעירה
את הקהילה הישראלית והיהודית
בברלין־המערבית.
רוחי ומרדכי (״מייק״) נבון היגרו
מישראל לגרמניה לפני כשלוש
שנים. מייק, יליד גרמניה, השת לב
במהירות בעולם העסקים בבר לין.
היום הוא מנהל את כל עסקיו
של נער •השעשועים המיליונר
שימעון עדן.
באחד הימים ניסו אלמונים לפרוץ
לדירת הנבונים, בזמן שמייק
היה באחד ממועדוני־הלילה ש אותו
הוא מנהל. רותי, אשה נאה,
בעלת קומה מיניאטורית ושיער
בלונדי, מיהרה להזעיק בטלפון את
בעלה ואת המישטרה, והפתיעה
את הפורצים.
שני הצעירים כעסו על כך ש נתפסו
בשעת ביצוע זממם. הם
התנפלו על רותי בקללות. כשהבחינו
בתיליון מגרהדויד שעל צווארה׳
הבינו שהיא יהודיה .״יהודיה
ל ב ריז ה
הרברט סמואל 80 טל מ>69י
בלוז, פולק,
ג׳ , 1רוק
פתוח כל יום כולל יום א• משעה 21.00
תר..המישפט החל, ופרוכט הודה
באשמה. הוא גם סיפר שהוריו,
והוריו של סילבסטר היו נאצים
פעילים, ובקללות מסוג זה הם
שומעים בבית.
אחרי שהשופט התנצל, הוא
הטיל על פרוכט קנס בסך 1350
מרקים גרמניים ותשלום הוצאות
המישפט בסך 3650 מרקים. סך
הכל 5000 מרקים, שהם כ־ 170 אלף
לירות. אולם, ההפתעה באה ב סיומו
של המישפט. בעיקבות חומר
הראיות והעדויות הורה השופט
לתביעה להגיש כתב־אישום גם
נגד סילבסטר.
מי שפט
דוצח רסוד מניס
האס היה זה דצח עד
דקע עיסקות סמים,
או גקמת אשה?
״פקחתי את עיני וראיתי גבר
רעול־פגים, שכיוון אקדח אל ה מיטה
שבה שכבתי,״ סיפרה רו־תי
יצחק מעל דוכן העדים.
למרות שהמיקרה שבו נרצח
חברה לחיים, דויד חמו, אירע לפני
יותר מארבעה חודשים, נראה
עדיין רישומו היטב על פניה של
העדה. הצעירה התמירה, שלה
צמה עבותה, הלבושה בחולצה גברית
רחבה, היתה עדיין חיוורת
מאוד ובלתי־מאופרת.
רותי נפצעה גם היא בעת ה־מיקרה,
מיריה שפגעה בידה. עי ניה
היו עצובות מאוד, בייחוד
21ח 11ז 0 8 0 § 1, 1000 8 0ז ( 0ח1זט , 1ח 10ז 9 0ז 10ז 1<*!1ז 11* 9 0ח *
*01•:ח1א
101
שלמים בבית כדי להחלים מה־מכית.
באחד
הימים התאכזר אליה חמו
יותר מהרגיל, והיא החליטה לעזבו.
בעזרת גולן נסעה לירושלים
ומצאה מחבוא בבית דודים של
עליזה. אולם נראה שעליזה החלה
מקנאה בצעירה, שמשכה כל־כך
הרבה תשומת־לב מצד בעלה. ימים
אחדים אחר כך הופיעה עליזה בבית
הדודים וגירשה משם את
רותי.
גולן היה מוכן לצעד כזה,
והוא התקשר עם רותי והודיע לה
כי הוא נמצא במלון מרינה בתל־אביב,
וכי אם אין לה מקום־לינה,
היא מוזמנת להתגורר עימו. רותי
הגיעה לחדרו במלון ונשארה לי שון
שם בלילה .״ישנו באותו חדר,
אבל לא ישנו ביחד,״ סיפרה רותי
מעל דוכך העדים. אבל היא לא
הרגישה בנוח בסידור זה, ולכן
השאירה פתק לגולן כי היא הולכת
לחברה, ועזבה את המלון.
באותו יום איתר אותה חמו,
והוא הגיע לחברתה יחד עם גולן,
כדי שיסבירו את פשר הלילה ש בילו
במשותף במלון. הם נשבעו
לו כי מאומה לא קרה ביניהם, וכי
היה זה רק סידור של נוחיות.
אז ביקשו חמו כי רותי תבוא
לדבר איתו בבית מלון בבת־ים.
הוא הבטיח לגולן כי לא יכה את
רותי, וזוג־הנאהבים עלה לחדר
במלון, כאשר גולן הלו לדרכו
והבטיח לבוא בשעה 2.00 אחרי
חצות לקחת אותם איתו.
״מלשין: מאניאק:״ כאשר
נסגרה דלת המלון ראתה רותי ב
* 0ח( 1ס חו חססאזסק ע•!) ח ^ 606י
4 <110ז10• * 1ל.ס 1ז * ס •0 <10 יזט> 9 0 1חוט
*זי 0 <1ז *(1ס)11ח#א 9 0חט 12 טח 0 6.ח!8ו*10 קוח 11101 6חז
ז 6ו ח 1ח 0ח 8 )) 8ו*< 0 6 8
ח 6ג! 9 6ח )11) 16 8 ) 61 • 8
__ 4 4 /8 0־ צצ 2
ו. ז ר ־ ז?1
ת /0ג 3ז 0־1,0
:ח90ח<111ח61ז0סי?81
. 21י1נ651ז! 33€11ט 3ס
860־ו)* 1זח1ו 11-8111. 7
0טעס 11ס 8-8111. 8
31מ1 1־1000 661
(1<111<*1ו 1>1ו90 חט 0ח •1ה*> 9 * 1ח* ) 0 ( 0 * 0
קוראי הערז בארה״ב
ח 6 !!36 זו* 01 ) 16 <11686 • 8 0
ח 9 6ח1ז>)) 11ח ח 1וחז 6־דוחס *
וח 3ח1וחז 76 הז 20
)0(11201
06)1<*()8961>*11<16
הרוצים להשתתף בפעדלזז
להצלת מדינת ישראל
מחורבן הליכוד -
. 3 - 5ז $ 1ז001<6ח!$ו ׳//
. 9 1ן) $ו חז 8 0נ
9 .3 0
3 0 . <1x111 1980
!־160־ 1־ 96611116 1,00! 560 966111161 זל 56
500150666 96960־ 0161ח1
יתקשרו אל:
זו? £ 1 1 0ם א ; 0 1־*
הז!00)1
6־ ש 7 11 0 11 0
ח/696י7
ם . 19ק^
360 £. 65111 81 10021
61: ) 212( 570-9190־1
• 88161*11811116ב£181־בנ3
מיסמך התכיעה האנטישמית
העלבה אנטישמית
ישראקרט *¥15
עוד שרות נוסף ללקוחותינו1
מבחר מצלמות ואביזרים גדול.
פיתוח תמונות צבע על נייר קודק
או נייר יפני, לבחירתך.
מכירה — קניה — החלפה.
צלומי פספורט, בן־רגע !
בימי שלישי סגור כל היום.
זטנבדנד
חיפה,רחזב החלונן 31
כחור ניזעי
+דירה
מעוניין להכיר בחורה גיזעית
מגיל .20 — 24
ת.ד 11405 .תל־אביב,
לאלי.
מסריחה. מה שהיטלר לא גמר ב תאי
הגזים, נגמור אנחנו,״ הם
קראו לעברה. בינתיים הגיעו גם
מייק וגם המישטרה. השניים ניסו
להימלט, אך שכנים עצרו בעדם
והם נלכדו.
התובע הראשי של ברלין לא
מצא חומר ראיות מספק נגד אחד
המקללים, ארנולד סילבסטר, בן
ה־ .21 נגד המקלל האחר, מנפרד
פרוכט, נפתח תיק. הקהילה היהו דית
בברלין נזעקה. ראשיה פנו
אל רותי ומייק נבון וביקשו מהם
לבטל את התלונה. היתה זו הפעם
הראשונה שיהודי העז להתלונן
בפני מישטרת ברלין על ״העלבת
עם,״ הסעיף שעל פיו הואשם פרו־כט,
וראשי הקהילה היהודית חששו
שמא המישפט יביא בעיקבותיו גל
של אנטישמיות.
אולם, בני הזוג נבון סירבו לוו־
כאשר נתקלו בפניו של הנאשם-
ברצח שישב מולה, מנשה גולן,
ואשתו עליזה, אשר ישבה בקהל.
כחדר כמלון. רותי פרשה
בפני בית־המישפט יריעה סבוכה
של יחסי אהבה, שינאה וירידות,
שנרקמה בינה ובין חמו לבין גולן
ואשתו.
רותי הכירה את חמו לפני יותר
משלוש שנים. היא היתד, צעידה
מבית טוב ואמירה, והוא היה חסר־מיקצוע
ונחשד על־ידי המישטרה
כסוחר־סמים.
יותר משנה התגוררה רותי הצעירה
והיפה בביתם של הזוג גולן.
כל אותה תקופה היה חמו חברה
הקבוע, והיה מבקר בבית־גולן.
אבל הוא היה גבר אלים, ומפעם
לפעם היה מכה את רותי מכות-
רצח. עליה היה להישאר ימים
עיניו של חמו כי אין הוא מתכוון
לדבר. היא הכירה את הניצוץ ה אכזרי
שלהט בעיניו. היא רצה ל חלון
החדר, פתחה אותו והחלה
זועקת לעזרה. ניידת שעברה ב מקום
הסיעה את השניים לתחנת־המישטרה,
ושם התלוננה רותי, כי
חמו רוצה להכותה.
עוד הם בתחנת־המישטרה, הגיע
למקום הידיד גולן. כאשר סיפרה
לו רותי, כי חששה שחמו עומד
להכותה. שלף גולן אקדח ואמר
לה :״אם הוא היה מכה אותך,
הייתי יורה בו!״
למרות המכות והרדיפות, הש תכנעה
רותי לבסוף לעבור לגור
עם חמו בדירה משותפת בחולון.
ואמנם, לדבריה, מאז החלו מתגו ררים
יחדיו, התנהג חמו אחרת.
שוב לא היה אלים ולא היה קנאי.
הם חיו יפה יחדיו.
העולם הזה
2251
העיסקה בוצעה כחודש אחרי
שרוחי וח&ו עברו לדירתם חמשו־תסת.
גולן הביא לשם את ההרואין,
והשניים חילקו אותו למנות, ועיר-
בבו אותו בחומרים אחרים. תפ קידו
של חמו היה לחלק את הסם
לתחנות, ולגבות את הכספים. ה סכומים
היומיים הגיעו לרבבות לירות׳
וחמו העביר את הכסף לגולן.
כאשר עמדו השניים לעשות חש בון
סופי, וחמו קיווה לקבל סוף-
סוף את חלקו, התברר כי גולן עזב
את הארץ, ונסע ללונדון למשך
חודשיים.
חמו חיכה בסבלנות, וכאשר חזר
גולן בא לסדר איתו את החשבו נות.
להפתעתו לא היו לגולן כל
כוונות לשלם לו כסף. להיפך, הוא
טען, כי חמו הוא החייב לו 6000
לירות .״אבל מפני שאתה ידיד.
אני מוותר לך על החוב,״ אמר
לחמו.
חמו חשב כי מגיע לו יותר מ־100
אלף לירות. אבל כיוון שהוא גדל
עם ילדיו של גולן, וראה עצמו
ידיד־המישפחה, לא עשה מאומה,
אלא רק חירף וגידף את גולן בכל
הזדמנות. בכל פעם שנפגשו ב רחוב,
היה מסנן לעבר גולן :״מל שין!
מניאק!״ ועוד כהנה וכהנה.
חמו טען כי ידע שגולן הלשין
על שותפיו האחרים לעיסקת־הס־מים,
ושהם יושבים בבית־הסוהר
בגללו.
״אני מתבוסס כדמי.״ .כ שבוע
לפני הרצח פגש חבר משו תף
של השניים את גולן בכיכר
סטרומה בחולון, וגולן מסר, כי
יאמר לחמו ״שיפסיק ללכלך עלי.״
בערב שלפני המיקרה חזרו רותי
וחמו הביתה בשעה מוקדמת. רותי
הלכה לנוח, וחמו נשאר בסלון
והסתכל בטלוויזיה, יחד עם אחיה
של רותי ועוד חבר. האורחים הל כו
בחצות, ואז הלך גם חמו לישון.
בשעה 6.00 בבוקר התעוררו
בני־הזוג לרגע, ראו כי השעה
מוקדמת וחזרו לישון. עשר דקות
פרקליט כן־שחד (כמרכז)
״ישנו באותו חדר, אבל דא ביחד״
בלבד אחר־כך פקחה את עיניה
וראתה את הדמות שולפת־האקדח,
שעל פניה מסכה מטריקו לבן, ש הגיעה
עד החזה .״אמרתי בליבי:
,ג׳ינג׳י (כינויו של גולן) בא להרוג
אותנו!׳״ סיפרה רותי ,״והתגלגל תי
מתחת למיטה, ואז הרגשתי כי
נפגעתי בכדור בידי. רצתי לחלון,
פתחתי את התריס וקראתי לעזרה. אשר בינתיים ראיתי שהדמות,
זיהיתי אותה כגולן, יורה שתי
יריות לעבר חמו, שהיה עדיין
ישן. הוא התעורר, וראיתי דם על
פניו. הוא התרומם ותפס את ה דמות
בשתי ידיו. הוא חבק אותה
והידק אותה אליו ומשך אותה
לכיוון חדר־האמבטיה.״
מחדר־האמבטיה שמעה רותי קו לות
מהומה, ואחר-כך שתי יריות.
ניחוח האורן
בדויש׳
היא הצליחה בינתיים לפתוח את
דלת״הכניסה לבית וניסתה לקרוא
לעזרה מישהו מהשכנים בבית ה משותף.
אז ראתה את הרוצח יוצא
מחדר־האמבטיה, כאשר המסיבה
שוב אינה על פניו. הוא היה עצבני
וקצר־נשימה. הוא עבר על פניה
ודחף אותה, כדי לצאת מהדירה.
היא ראתה אז את פניו בבירור.
היה זה גולן, ידיד המישפחה.
לאט־לאט הגיח חמו מחדר־האמבטיה.
כל גופו היה מוכתם
בדם. בפניו היה חור של כדור,
והוא ביקש, כי תזמין אמבולנס.
״תגידי להם שאני מתבוסס בדמי,״
אמר לה הפצוע.
מתי הזמינה אמבולנס, וחמו הת עקש
לרדת במדרגות ולחכות לעז רה
הרפואית ברחוב. הוא הצליח
לרדת רק שמונה מדרגות, שם קרס
ומת.
״מי זה עוזי)־״ כמה ימים
היתר, רותי בהלם. היא לא האמי נה,
כי אהובה מת, ולכן לא סיפ רה
למישטרה מי היה האיש בעל-
האקדח אשר ירה בחמו. רק כאשר
ראתה את אחיותיו של הנרצח
לבושות־שחורים ביום השיבעה,
ועלתה על הקבר הטרי, גמלה הח לטה
בליבה לספר למישטרה את
האמת. ואמנם, מייד אחרי שחזרה
מבית־הקברות טילפנה לחוקרי ה־מישטרה
וסיפרה להם את כל ה ידוע
לה, וזיהתה את הרוצח כ־גולן.
אחרי
שסיימה רותי את סיפורה
זה, בתשובה לשאלות התובעת ה אדמונית
דבורה ברלינר, נכנסו
לפעולה הסניגורים הזריזים אהרון
בן־שחר ושלמה רוזנבוים. הם גילו
לבית־המישפט פנים אחרות בסי פור.
רותי
הודתה כי סבלה קשות מ המכות שהיה חברה מכה אותה.
היא סבלה עד כדי כך שניסתה
לברוח ממנו, ואפילו להתנקם בו.
היא נפגשה עם ראש מחלק-סמ-ם
במישטרת תל־אביב, פקד אהרון
שמש, ושוחחה איתו.
״נכון שניסית ליצור מלכודת,
כדי שחמו ייתפס על־ידי המישט-
רה עם סמים בידו?״ שאל הסניגור.
נכון!״ ענתה העדה ,״אמנם
נפגשתי עם שמש ועם מינקובסקי,
אבל לא רציתי להפיל את דויד.
הם חברים של אבי, ואני רציתי
להתייעץ איתם איד למנוע מדויד
להכות אותי. אבל לא הייתי מס גירה
את חמו למישטרה.״
״נכון שסיפרת לעליזה גולן, כי
את עומדת להיפגש עם שמש ו לדבר
על עיסקי־הסמים של דויד?״
״נכון,״ ענתה העדה ,״והעי אמרה
לי, רותי, לא!׳״
לפתע הושלך הס באולם בית־המישפט,
והסניגור שאל בקול
דרמאתי :״מתי, מי זה עוזי?״
״לא צעקתי עוזי, צעקתי הצי לו!״
ענתה העדה.
״ואני אומר לך כי צעקת עוזי,
כיוון שתיכננת את הרצח של חמו
עם אדם בשם עוזי, אשר בא לבצע
אותו בעזרתך ולפי בקשתך,״ קרא
הסניגור. רותי הכחישה את הדבר
בכל תוקף.
כאשר סיימה רותי את עדותה,
שהיתה הראשונה במישפט, החלה
השתוללות בקהל. אחיו של הנאשם
ואשתו צעקו וקיללו את העדה,
ובני מישפחת המנוח רצו להשיב
להם.
רק התערבותה של מישטרת
בית־המישפט מנעה פגיעות נוס פות
באנשים. ורק פסק־הדיו יגלה
איזו גירסה תתקבל יותר על דעת
בית־המישפם.
2 .5 2 4 .- 1 ,9 2 4שידה 4מגירות
עשויה עץ אורן מסיבי
8164 המיטה המוצלחת של
דניש באורן מסיבי בולל
שידות, שולחנות לילה
ארון.קיר במידות שונות
ומראה,
המחיר למיטה
שולחן דגם 17 באורן מסיבי .1 .2 0 x0 .80
עם.משטח עליון רחיץ.
ניתן להגרלה ער
1.80מ׳.
בדניש עכשיו -מבחר רהיטים מעץ אורן באיכות שרק
דניש יבולה.
חדרי שינה, פינות אוכל, מערכות ישיבה, חדרי ילדים
ופריטי ריהוט אחרים י -כולם עשויים עץ אורן מאסיבי
ובעיצוב בלעדי,
רהיטי אורן מקסימים -עכשיו בדניש.
8(6הנחה על תשלום במזומן ואפשרות לתשלומים
הנחה נוספת בקניה בשיטת ״שלם וקח״.
המחירים בשקלים וכוללים מע״מ.
1*1דוזש
רמת־גן:דרך ז׳בוטינסקי ׳04ו.
ירושלים: רח׳ הסורג מול בנק
ישראל.
חיפה: אחוזה, רת׳ חורב . 53
בארשבע.:רח׳ החלוץ 24ו.
מערכת פינדלדיה מעץ אורן,
תלת־מושביודו־מושבי
עם או בלי כורסא.
המחירל־2י.3 +
1.׳ 41ש £א?1מזנון מודולרי מעץ אורו טבעי,
מגרות, מדפים, תאים פתוחים וסגורים,
בעשרות אפשרויות הרכבה ומגוון
המחיר -
שמושים רב.
ליהירות המופיעות באן
מיטה דגם , 501 עשויה עץ אורן מסיבי:
* ׳1.90מ /בעיצוב פשוט
ונקי. מחיר שולחן לילד- ,
!55ו 5ש׳
מלכ ת המים !סעיחן יה טועמות
מן המשקה הכובש את המדינה
גבר שוכב במיטה וקורא שבועון. בפינת
המודעות האישיות הוא מגלה כתוב :
״אם אתה אוהב פינה קולדה, את
ריח הים ולהתעלס באמצע הלילה, פנה
אלי.״ הוא עונה על המודעה וקובע
פגישה עם האשה שפירסמה אותה, אך
כשהוא מגיע לפגישה, הוא מגלה את
החיוך המוכר לו — של אשתו .״לא
ידעתי שאת אוהבת פינה קולדה, את
ריח הים והתעלסות באמצע הלילה,״
הוא אומר.
6ייימ!?.0ח*
י* 0***1מזוג!*• 1י *.!5״•״*יי
את השיר הזה שר הזמר האמריקאי
ראפט הולמס, שהצליח לפרסם את
המשקה המיוחד ברחבי ארצות־הברית
ואחר־כך בעולם כולו.
המשקה, שנולד באיים הקאריביים לפני
20 שנה, החל להתפרסם בעולם רק
לפני שנתיים. התיירים האמריקאיים,
הנוהגים לבלות בקאריביים, הביאו את
המשקה לארצות־הברית. המשקה, המכיל
רום, קוקוס ואננס, תפס בעיקר נשים,
בגלל הכמות הזעירה של אלכוהול
המצוייה בו. כ־ 2.5אחוזים, לעומת
הוויסקי, המכיל נ 4אחוזי אלכוהול.
יוצריו טוענים כי ילדים מגיל 12 יכולים
לשתות אותו. ואכן, הם טועמים
מן המשקה, כותבים למפיצים הישראליים
ומתעניינים אילו טעמים נוספים אפשר
להשיג. כבר עכשיו אפשר להשיג אותו
בטעם בננה. טעם תות־שדה יגיע בקרוב.
בתחרות מלכת־המים האחרונה גילו
המתמודדות הצעירות את המשקה —
והוא כבש את ליבן•
שלושה ישראלים צעירים, יצחק
פרושינובסקי, יוסי עמרם ודויד בבלי
מלבת־המים ,1980 שלי ברלינסקי, ליד זעם ענקי של בקבוק פינה קולרה, שהוצב
בנשפי מלבת־חמים שנערכו ברחבי הארץ• צורתו המיוחדת של הבקבוק מקלה על
זיהוי המשקה שיוצר לראשונה לפני 20 שנה באיים הקאריביים. בצילום למטה :
קלפי בצורת מיכסה של בקבוק פינה קולדה, בהצבעה לבחירת מלכת״המים .1980
נשיא חברת המשקאות האמריקאית שנלי, ויליאם יוראקו, בא במיוחד לארץ בדי
להכתיר את מלכת״המים לשנת .1980 חברת שנלי היא יצרנית הפינה קולדה והיא
קשורה לאיש העסקים הישראלי משולם ריקליס• נשיא החברה הבטיח בי בשנה
הבאה תקבל מלכת״המים כרטיס טיסה לארצות״הברית ותהיה אורחת החברה.
העולם הזה
2251
זיוה ברקן, שלי ברלינסקי וסילביה בן־שושן, מאחרי הקלעים של טכס בחירת נסיכת
הים־התיכון. הבנות, האמנים ושאר המשתתפים בתחרויות התאהבו במשקה. יבואני
החליטו להפיצו בארץ. הם נהנים מאוד
מן הביקוש הרב שיש לפינה קולרה.
המשקה, המיוצר על־ידי החברה
האמריקאית שנלי, שהיא הגדולה
שבייצרני המשקאות, קשורה גם לאיש
העסקים הישראלי משולם ריקליס
המתגורר באמריקה.
״כל האנשים שלא ידעו עד עתה כיצד
להכין קוקטייל, לא צריכים לטרוח
הרבה. די לפתוח את הבקבוק ולמזוג
את תוכנו אל תוך הכוסות,״ מעיד
פרושינובסקי על הפינה קולרה.
בחנות משקאות עולה היום בקבוק
פינה קולדה 55 שקלים.
פינה קולרה, יצחק פרושינובסקי, יוסף עמרם ודויד בבלי, הגיעו לכל הנשפים
כשהם מצויירים בקוביות קרח ובבקבוקים רבים. הם כיבדו את כל החבורה במשקה.
לתחרות הכתרת מלכת־המים בא לארץ
במיוחד נשיא חברת שנלי, ויליאם
יוראקו, והבטיח כי בשנה הבאה תקבל
המלכה כרטיס טיסה לארצות״הברית,
כדי שתוכל לבקר במיפעלי החברה.
״ישראל היא מדינה זריזה ביותר,״ אמר
יוראקו ,״מה שלוקח בארצות אחרות
ארבע־חמש שנים, מבצעים כאן תוך
שנה.״ אמר בהתכוונו לתפוצת הפינה
קולדה בארץ.
״אני בכלל לא אוהבת משקאות חריפים,
אך הפינה קולרה הוא משקה לטעמי,״
ציינה מלכת־המים הצעירה, שלי
ברלינסקי.
קלפיות בצורת מיכסה בקבוק של פינה קולדה
הסופית שנערכה בהיכל התרבות בתל־אביב.
פתקי הצבעה, את מלכת־המים ואת סגניותיה.
בהצבעה ויותר מ־* 90 מהצופים הצביעו ורובם
העולם הזה
2251
הוצבו על־ידי דיילות צעירות בתחרות
בתחרות זו בוחר הקהל״ ,באמצעות
הקהל גילה השנה השתתפות פעילה
בחרו בשלי ברלינסקי למלכת חמים.
דורית ברזילי, דגנית נחום, אורלי חן וקורין נגן — בשעת הפסקה בשיעור שקיבלו
באולפן לאה פלטשר. הארבע ניצלו את ההפסקה וגמעו חצי בקבוק פינה קולדה.
לנשפים שנערכו ברחבי הארץ הביאו היבואנים עשרות בקבוקי משקח. המשתתפים
בתחרויות חירבו לשתות מאחרי הקלעים, דבר שתרם למצב הרוח חעליז בתחרות.
אינך יכול לדזבסיק לעשן?
לכ הו ת הסר
א ת כתמי
הניקוטין
אותי! רק קוטי.
אפטי שייב
ודיאודורנט לגבר
עם מוניטין בינלאומי
טילאק זאת לא עוד משחת
שיניים: זאת משחת שיניים
השומרת על בריאות השן.
מדענים בעולם קבעו שאין כמו
טילאק להגנה מפגי עששת,
להסרת בתמי ניקוטין, קפה
ואחרים.
והחשוב ביותר: משחת שיניים
טילאק, שלא במשחות אחרות,
אינה פוגעת בציפוי האמאיל
המגן על השן.
נ1י ,0ק ,
חן טרמפל חייל
לבריאות השיניים של כל בני המ שפחה
לחען בטחון ישראל
•הקרן להתעצמות צה״ל•
תל־אביב, רח׳ ד ,17 הקריה ,64734 טל׳ 256381
העולם
הזה
2251
רד הוקס הוא איש טלוויזיה אנגלי,
•י* שעבר כבר כמה מילחמות וחווה חוויות
עיתונאיות רבות. הוא הגיע לישראל
יחד עם עוד חמישה אנשי טלוויזיה של
הבי־בי־סי, כדי לחפש חומר לסרט שהוא
מכין על אתרי תיירות ברחבי תבל.
במיסגרת סיוריו בארץ הגיע לאילת.
הוא וידידיו התאהבו בעיר כבר מהמבט
הראשון והחליטו לבחור בה כעיר שתסמל
את תיירות ישראל בעיני הצופים הברי טים.
הצוות טייל באילת ובסביבתה, לא
ויתר על רחצה בים ובשעת ערב הלכו
הכל, על פי המלצה חמה של ידידים
מתל־אביב, לאכול באחת המיסעדות. רו־ברט
סרוגון, בעל המיסעדה, קיבל את
ששת אורחיו בסבר פנים יפות.
השישה הזמינו לובסטרים. כעבור כרבע
שעה היתד מונחת מול כל אחד מהם צלחת
ועליה לובסטר שאותו תאר אחר־כך הוקס:
חגורי אקדחים, הסתערו עד התיירים ולקתו את הצלחות
מיסעדן רוכרט
הורסים —
״הגדול והיפה ביותר שראיתי אי-פעם.״
אך עוד לפני שהם התחילו לאכול את ה לובסטר,
הרגיש הוקם בתכונה מסויימת
בחוץ. בעודו תמה מה קורה, פרצו לתוך
המיסעדה האלגנטית כעשרה אנשים, לו-
בשי מדים חומים, כשחלק מהם מצוייד
באקדחים התקועים בחגורה. אל שולחן
צוות הבי־בי־סי התקרבו שלושה לוחמים.
מבלי לדבר כלל עם הסועדים, הם התבו ננו
בצלחות ורוקנו את הלובסטרים אל
תוך שק שהביאו עימם.
״רק כשהם התקרבו אלינו, ראיתי על
כיס החולצה שלהם סמל בצורת צבי. לא
הבנתי מה עושה סמל של צבי על מדים
של חיילים.״ סיפר הוקס.
השישה מלונדון, אורחים אחרים מ־ארצות־הברית
וכמה ישראלים, עברו את
אחת החוויות הלא נעימות שלהם בארץ.
הם נפלו טרף לידיהם של אנשי רשות־שמורות־הטבע
וחברי הסיירת־הירוק! /ויכלו
להבץ מה עובר על בדואים בארץ
כימעט מדי יום ביומו.
לפני כשלושה שבועות החליטו אנשי
רשות־שמורות־הטבע על מיבצע
ראווה גדול באילת. הם גייסו לעזרתם את
אנשי הסיירת־הירוקה, הנמצאים תחת
פיקוחם, קיבלו אישור לפעולה ממנכ״ל
הרשות, אדיר שפירא, והסתערו על כ־20
מיסעדות באילת. המטרה שלהם: איתור
צלחות של תיירים ואורחים שעליהם לוב סטרים
האסורים בצייד.
הלובסטר, סרטדהים הגדול, הוא מאכל
תאווה בכל ארץ בעולם השוכנת לחופו
מפקר־המסמערים שפירא
— את התיירות
של ים. בארץ אסור צייד לובסטר-ם.
רק דייגים מעטים קיבלו אישור לכך
ממישרד־החקלאות. דייגים אלה יודעים
להבחין בין לובסטר זכר ונקבה, ושולים
רק את הזכרים. אולם הכמות שדייגים
אלה לוכדים אינה יכולה לספק אפילו
מיסעדה אחת. אולם, למרות זאת אפשר
למצוא אותם בעונה בכל מיסעדה המכבדת
את עצמה.
למרות האיסור, מגיעים מדי יום ביומו
עשרות קילוגרמים של לובסטרים למיס־עדות
אילת ולמיסעדות בצפון הארץ. בדואים,
יושבי רצועת־החוף שבין אילת
לשארם־אל-שייח, שולים אותם הים מזה
עשרות בשנים. הם מביאים אותם לאילת,
ואת כמות הלובסטרים שהם לא מצליחים
למכור למיסעדות אילת, הם לוקחים איתם
לצפון הארץ, למיסעדות של תל־אביב.
רשות־שמורות־הטבע החליטה להפסיק
את צייד הלובסטרים. פקחיה ואנשי
הסיירת הירוקה אמנם מצליחים לגרש מהאדמות
נשים וילדים בידואים הנוהגים
בעדר כבשים, אך קשה להם לתפוס דייגים
שהם גברים. לשם כך החליטו אנשי ה רשות,
בפיקודו של אדיר שפירא, להסתער
על התיירים, לחטוף מהם באמצע הארוחה
את הלובסטר, לפרוץ לתוך מיטבחי המיט־עדות
ולהחרים את כל הלובסטרים שב־מקררים.
השיטות
הגסות של אנשי הסיירת הירוקה
הוכיחו את עצמה גם הפעם. אך הפעם
התוצאות עלולות להיות חמורות. בעיתונים
רבים בעולם עומד להתפרסם הסיפור על
הפשיטה הלילית של אחת מ״זרועות 1 הביטחון״ הישראליים באילת.
ראש עיריית־אילת, גדי כץ, שהוזעק
למחרת היום על־ידי בעלי המיסעדות, טען
ש״זו שערוריה ממדרגה ראשונה. אנשי
רשות־שמורות־הטבע חושבים שהם יכולים
לעשות מה שהם רוצים. אנחנו משקיעים
•כספים ונלחמים על כל תייר 1שמגיע
לאילת, והם הורסים ב׳מיבצע צבאי אחד׳
את כל מה שאנחנו בונים. התיירים רוצים
לובסטרים, אם אסור לדוג אותם שיתנו
לייבא אותם.״
מנכ״ל רשות־שמורות־הטבע, אדיר שפי רא,
ודוברת הרשות סרבו לענות לשאלה
אם זוהי אמנם השיטה הנכונה להגנה על
אוצרות־הטבע.
1. 613
הורוסקופ
יעקבשרת /איש ממאד ים
הנויץ או הכלב
אי־אפשר לכפור בעובדות חותכות• שיטת ״או הפריץ או
הכלב״ ממשיכה לעבוד ולאפשר לעם שהורגל בחיים מהיום
למחר, מהיום למחר, או נכון יותר הותנה בהם, לשרוד איכשהו,
כלומר להתקיים דורי־דורות קיום על־תנאי, קיום של אילתוד,
לא אחת תוך הליכה־על־הסף ולא שתיים תון קיצוץ אברים
וריסוק עצמות ושאר פורענויות שהיו עלולות לעלות לו בעצם
קיומו ובוודאי המעיטו דרך קבע את מספרו.
אין ספק, מילחמת עיראק—איראן דקרה את העולם בסיכה
חדה והכאב העז משכיח לרגע את מכאובי הסיכסוך הערבי—
ישראלי. יכה הסוני בשיעי, ויסתבכו להם הערבים זה לימין
זה וזה לימין זה, והעולם ייווכח שלא אנחנו מקור הצרות וכך
תבוא לנו רווחה וישועה, ולו עד שהמילחמה המשונה הזאת
תיגמר — השד יודע איך — ובינתיים נספח את הגולן.
קשה, קשה להתווכח עם עובדות. מילחמת עיראק—איראן,
שלאחר מעשה היתה צפויה כל כך, הפתיעה את כל החכמים
והנבונים, ועדיין ממשיכה להפתיע. הנה, תחילה ניבאו הכל
הצלחה מסחררת לעיראק בעלת הצבא האדיר ביותר באיזור
במאבקה בצבא מתפורר. אחר־כך התברר שאיראן, אשר מסתבר
כי לא התפוררה לגמרי, מפליאה מכותיה בעיראק (עד כדי
הפצצת כור גרעיני !) אחר־כך שוב נראה כי העיראקים, בכל
זאת, הם היחידים המסוגלים להלום, שכן לאיראנים אין צבא
כלל• מי יודע, מה ינבאו לנו מחר ן
ככל שאיראן מוכה יותר ויותר, היא עשויה להתרפא בהלם
מן החומייניזם ולהעזר באמריקאים, כשם שהיא עשויה להזמין
או ״להזמין״ סיוע סובייטי. המפה מלמדת, שלאיראן גבול
משותף ארוך למדי עם ברית־המועצות (בהיותי באיראן טיילתי
לאורך אחד מקטעי גבול זה, המתמשך מן העיירה אסטארה
שלחוף הים הכספי ועד העיר ארדביל, חלקו בתוך יער־עד
יפהפה( ,ראיתי במו עיני את סימוני הגבול האיראני העלובים
לאורך דרך עפר, מול מסכי״התיל הרבים והמשוכללים, ומגדלי
התצפית הצפופים תוצרת הסוציאליזם המשחרר — עדות
מובהקת לביטחון העצמי האיראני ולפחדי ברית״המועצות ן
לא יכולתי שלא לתהות כיצד זה, אם ברית־המועצות מטבע
ברייתה גורם תוקפני ואימתני, היא מקיפה את עצמה בחומות
שונות ומשונות סביב סביב, כמתגוננת על נפשה — האם זה
לצורך הסוואת כוונותיה האמיתיות .):מכל מקום, יש גבול
איראני—סובייטי משותף, מה שאין כן לגבי עיראק, ויש
לברית־המועצות נסיון בהקמת שתי ״דמוקראטיות עממיות״
נוסח מזרח־אירופה בתחומי איראן בשלהי מילחמת־העולם
השניה — שלא הצליחו והתקפלו בשעתן.
אז הכל יכול להיות, אם כי את חסידי תורות התוקפנות
הסובייטית היזומה או המזדמנת ראוי לשאול מה, בעצם,
מפריע לרוסים לצעוד עכשיו לתוך צפון איראן, בטענה המוחצת
שגבולם הדרומי נתון בסכנת התלקחות, ומצד אחר איש עוד
לא יודע מה יתחולל בעיראק ובשכנותיה הערביות, וכך, אילמלא
האינפלציה המשתוללת, יכול הישראלי להתברך, כביכול,
בהרווחה מדינית וצבאית.
אני אומר ״כביכול״ לא מפני שאני סבור שהרווחה זו
מדומה, אלא מפני שהישראלי המצוי אינו יכול להרשות
לעצמו לשקוט ולרגוע• מכאן התקפי״הריגוש המגוחכים נוכח
ריבוי אוניות״מיטען בנמל עקבה (תארו לכם איזה פרוספריטי
היה בבית״שאן, אילו תעלת הימים כבר היתה עוברת שם,
במקום עמוק באדמה אי־שם בנגב) ונוכח סיוע חוסיין לעיראק
(החצוף הזה מסרב בעקשנות חסרת פשר להצטרף ל״מערך״
למרות כל האופציות) ,ונוכח הידוק קשרי סוריה ורוסיה
(למרבה מזלה של ישראל, שכן אילו בעטו הסורים ברוסים,
כאחיהם המצרים, והיו מכניסים פנימה את האמריקאים כנ״ל,
היו סיכוייהם לקבל את שטחם הכבוש על״ידי ישראל גדלים
שבעתיים) .התקפי־הריגוש הללו משמרים את המתח הישראלי
הכפייתי — אחרת היה שיעור תאונות הדרכים עולה תלולות —
ומספקים לממשלה יסוד לדרוש תיאום איסטרטגי עם ארצות״
הברית, שבעברית בסיסית פירושו הרכשת נשק בתנאים נוחים.
כל זה טוב ויפה, אך כמו שדודי המופלא יהודה, שהיה
נוהג לדקור את עצמו בסיכה כדי להסיח דעתו מכאב שיניים,
לא נפטר באופן זה מחרירי שיניו, כן גם כל מהומות המזרח-
התיכון רבתי לא משנות את העובדה המדהימה, שבעוד שהלילה
יתעברו כך וכך נשים יהודיות בישראל, יתעברו אחיותיהן אשר
ברחבי העולם הערבי בהמונים גדולים פי כמה וכמה, כמו
שנאמר :״על אחת — כמה וכמה״ .לכן, ככל שאמת כי הפריץ
מת או הכלב מת — ומבחינה זאת תחושת ההרווחה אינה
מדומה — בעיית העם הפלסטיני לא מתה, ובעיית הצביון
הלאומי, התרבותי והמוסרי של מדינת-ישראל לא מתה, ובעיית
היות עם כובש ומדכא זולתו לא מתה, ובעיית ההימור על
שלום או על מילחמה לא מתה, ובעיית מקומנו במזרח־התיכון
לא מתה, ובעיית כמותנו ואיכותנו לא מתה•
בצד זעקות לתיאום אסטראטגי׳ וצעקות ״זאב ! זאב תוך
הצבעה על חוסיין ואסד חליפות, והדלפות ״אנא כורדי!״
וחוכמולוגיות בורגיות על כיווני-תפילה יהודיים ומוסלמיים
הפותרות כהרף עין את כל הבעיה היהרדית־ערבית — שלא
לדבר על הילולת ״עליהום״ הממשלתית על ״האינטרנציונל
האנטי־שמי״ — ראוי שתקופת הרווחה, הקצרה או הארוכה,
תנוצל היטב לבדק-בית, ולא רק בשני משרדי המפד״ל.
£אוטי־אנטישמיות
ב״מעריב״ כבר עמד גידעון צור המסתורי על אי־חליקות
המעורבות בענייני זרים, כלומר אם אני מתערב בענייניך,
איבדתי בכך את הזכות להתנגד להתערבותך בענייני. אבל זה
רק עניין שולי בכל הפרשה של ישראל והאנטי־שמיות
המשתוללת בצרפת.
העניין העקרוני הוא זכות ההתערבות של מדינת־ישראל
בחיי יהודים שאינם מכירים בה כנציגם, שאלה זו אינה פשוטה
כלל וכלל, וקודם כל יש לדעת זאת. אילו כל יהודי
התפוצות באשר הם היו נתונים בתהליך של עליה לישראל,
כלומר רואים את עצמם מועמדים לקבלת אזרחות ישראלית
בקרוב, כי אז אולי היתה לממשלת ישראל זכות גדולה יותר
מלכל ממשלה אחרת בעולם למחות על ביצוע מעשים אלימים
כלפיהם; ובייחוד דברים אמורים ביהודים שבארצות מגוריהם
אין הם חופשים להתארגן ולגבש את רצונותיהם ולממשם,
לרבות בצורת עליה.
היה זמן — בשנותיה הראשונות של ישראל — שההישג
ההיסטורי העצום של הריבונות היהודית מקץ אלפיים־שנות-
גלות הערה בקברניטי ישראל תחושת מרכזיות ועליונות כלפי
התפוצות, לרבות אלו שמנו יהודים רבים יותר משמנתה ישראל;
שרר גם ביטחון בלתי-מסוייג. לא רק בכך שצידקת
הרעיון הציוני כבר הוכחה סופית ובמוחלט, אלא גם בכך
שאנו, בישראל, יודעים טוב יותר מהיהודים בתפוצותיהם מה
טוב ומה לא טוב להם, מה עליהם לעשות ומה לא, ואפילו
מותר לנו לנקוט צעדים — בלי להיוועץ בהם — שיחזקו את
התהליכים שלדעתנו חייבים להתחולל לגביהם — ויפה שעה
אחת קודם.
תקופה זו חלפה, כמדומה. ההיסטוריה הארוכה של העם
היהודי והקצרה של מדינת־ישראל הוכיחו בעליל, כי רוב העם
הזה איבד את יצר הקיום הריבוני. זה אולי עובדה טראגית,
מצערת, מתסכלת וכו׳ — אבל עדיין עובדה, כפי שטראגית,
׳מצערת ומתסכלת וכו׳ היא עובדת אי־היות מדינת־ישראל
מקלט בטוח.
לא מזמן נתקלתי בעיתון ישראלי בידיעה מוזרה, שסיפרה
מפי מקורות זרים כי ליהודי ביירות הגיעה המלצה מטעם
ממשלת ישראל להסתלק משם, מפני שעומדים להתרחש דברים
שעלולים להוליך לפגיעה בהם. לא חשוב מה עמד להתרחש
והאם התרחש ; חשוב, שלפתע מתחוור לך שיש יותר מיהודי
אחד בלבנון השכנה, שאינה סגורה ומסוגרת כסוריה, הכולאת
את יהודיה על מסגר ובריח, וכלפי עדה שאננה מדי זאת,
החיה כמטווחי״יד מגבול, צריכה ממשלת-ישראל להתבזות,
שלא לדבר על הנסיון ביהודי איראן מאז נפול השאה.
היהודים ברחבי עולם אינם באים. הם מצביעים בישבניהם.
במצב זה — שכמובן עשוי להשתנות מדי רגע — ראוי לממשלת-
ישראל להצטנע כלשהו ולצנר את מעט האנרגיה הציונית
האמיתית לא בהצהרות נפעמות וריקניות נוסח ״לא עוד !״
(ובעיקר נגד ארצות שעימן יש לישראל ״חשבון״ ,כגון גרמניה
וצרפת; אין לצפות להצהרות ישראליות מפוצצות נגד מעשי
אלימות אנטי-יהודית בארצות־הברית, למשל) ,אלא בזירוז
תהליך הפיכת ישראל אם לא למקלט בטוח, לפחות למקלט
חמים ואחיד.
כן, אבל מה יהיה על האנטי-שמיות ז איך אפשר לזלזל
בתופעה האיומה הזאת ן
יקירי, מי אמר שצריך לזלזל ז כבר ביאליק אמר בשעתו על
עם ישראל :״הוא לא ייקץ עד אם לא יעירנו השוט ולנו
לא נותר אלא לעשות משהו, כדי שהמקיצים המעטים או
הרבים יבואו הנה, ולא, למשל, לקנדה. הניחו איפוא לאנטישמים,
לכוח הדוחף, ותנו דעתכם לישראל, לכוח שצריך למשוך,
לאנטי־אנטי־שמיות חיובית.
פ חו ת וח שמל.
אם ב בלל
> אדון כלבוטק, אם כל נורה שעם ישראל מכבה חוסכת
תשלום לצרכן ומטבע זר למדינה, מדוע לא עשית את ניסיון
הקיץ!
כיבוי-האורות הלאומי לפני הוויכוח על שעון
* אדון חברת־חשמל, אם הניסיון המאלף בכיבוי״אורות
(של כלבוטק) הצליח — כאילו לא ידעת זאת מראש — מדוע
לא זעקת חמס כאשר בוטל שעון־הקיץ והוחזר שעון־החורף
בטרם עת! מה /אתה לא יודע שבשש בבוקר אור, ובחמש
בערב כבר חושך ז ותסלח לי, יש לי עוד שאלה: כשעשו את
הנסיון הזה בכלבוטק שמתי-לב, שבכל זאת נשארו פה ושם
כמה נורות דולקות במרחב הישראלי — האם זה היה בבתי
נהני-מחשמל-חינם ! דרך אגב, אני חסכן מקצועי שמכבה נורות
בחדרים ריקים זה שנים (זה בא לי בירושה מסבתי החסכנית-
סגפנית) .יש לכם עצות חיסכון גם לטיפוס כמוני !
(המשך מעמוד )10
חה טובה. אורי זוהר (בן עקרב) עשה
תפנית קיצונית בחייו, ועד היום רבים
המצפים או המאמינים שיחזור.
המיקצועות המושכים את העקרבים
קשורים בדברים הנמצאים מתחת לפני
השטח• החוש הפסיכולוגי המפותח שבו
ניחנו מושך רבים מהם לעסוק במיק־צוע
זה. הנטייה לשמור סוד, ולהפנים
כל מידע, לקרוא מחשבות הזולת, ולראות
מבעד לדברים, מושכת אותם למישטרה,
מודיעין, ובילוש.
הצורך לרדת לעומקם של דברים מפנה
רבים לעסוק במחקר מדעי.
מרס משפיע עליהם לעסוק בתעשיה,
מתכות, כימיקלים, צבא, יצירת תחמושת
פיתוח אמצעי-לוחמה חדשים, וניתוח.
פלוטו משפיע עליהם לעסוק במתמטיקה,
פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, חקר החיים,
גנטיקה רפואה, גניקולוגית, פרה-
פסיכולוגיה, ספיריטואליזים, אסטרולוגיה,
חקר הנפש ורפואה. פלוטו האחראי
על תחילת החיים וסופם גורם להם לעי תים
שיעבדו בעבודות הקשורות ל״סיום
החיים״.
בריאותם של העקרבים על פי רוב טובה,
הם חולים לעיתים־רחוקות, וגם אם
חיים חפר
נפגע בקלות ושומר טינה
הם חולים ממש, יכולת ההחלמה שלהם
טובה מאוד והם קמים מחליים כאנשים
שזה עתה נולדו מחדש. הם דואגים לשמור
על תזונה נכונה, ומשתדלים לעסוק
בעיסוק ספורטיבי כלשהו על־מנת לשמור
על כושר גופני טוב.
באהבה הם כמו שאר מזלות המים,
מונעים בכוח הרגש, רגשותיהם אינטנסיביים
ובעלי עוצמה. תשוקותיהם עזות,
והמין מעניין אותם כשלעצמו• לתחום
המיני השפעה מהפנטת לגביהם, העקרב
אוהב לחוש בהשפעת כוחו על נשים.
נשים רבות נמשכות לעקרב כפרפר לאש,
המשיכה עצומה אך גם הכוויה גדולה•
גם לאחר נישואיו הוא עלול להמשיך
בחיי מין שמחוץ למיסגרת, בגלל משיכתו
לתחום זה, וגם בגלל הצורך להוכיח
לעצמו שהוא עדיין מושך את הנשים
אליו בצורה מגנטית.
לאשה הנשואה לבן עקרב לא קל לעמוד
בפני האנרגיה הקיצונית, חוסר ה פשרנות,
העוקצנות והקינאה. בן מזל
עקרב מסוגל למתוח ביקורת קשה על
אשתו ולפגוע בה לעיני ידידיו. אולם רק
מי שמחלקת את חייה עם עקרב יודעת,
שבתוכו הוא מסור לה, אחראי ואוהב.
ובשעת צרה הוא נאמן, מעודד ומהווה
מישענת חזקה.
עקרבים מפורסמים: שרל דה גול, מר־טין
לותר, פאבלו פיקאסו, גרייס קלי,
פיודור דוסטוייבסקי. ואצלנו, הזמר ישראל
גוריון, הצייר איוון שוובל, המשורר
חיים חפר, הקריין יצחק פרי, איש הטלוויזיה
דן שילון, והלוחמת למען הנשים
תחיה בת אורן.
העולם
הזה
2251
טל־ארויו
וכשחגגנו א ת יום ה הולד ת שלי
נתת לי א ת השרשרת הזו...
...כן, רואים אותה כל כך ברור, ממש כמו הפרח בשיער.
אנ חנו ב אג פאה שקענו מאמ צי ם. ה צבנו לעצ מנו אתגר לייצר
סרט שישמר לך כל פרט ופר טבח דו ת מ פלי א ה.
ח דו ת שרק ה ט כנו לוגי ההמתקדמת ביו תרב עול ם י כו להלה עני ק לך.
ידענו שככל שהסרט דק יותר, רגי שותו לפר טי ם ג בו ה ה יותר.
— 250/0דק יו תר.
ה תו צאה — ס ר טי
אגפא תו פסאת הפרטים שהאחרים מ ח מיצים.
או ס 20
^ 1ז /ז א 0ו 1.ץ *ס
זי5ט<1ז0-5090 16^6
התחזית לגברים:
חורף חם, רך ומלטף.
חולצות החורף של אופנ ת ברוך בפלנל ובצמר רכות וח מי מו ת
עשויות ב איכות הידועה של אופנ ת ברוך.
לאופנת ברוך חולצות ספו ר טיביו ת וחולצות אלגנ טיו ת
במבחר בדים וצבעיס ובעיצוב אופנ תי.
חולצות החורף של אופנ ת ברוך, תענוג ל היו ת בתוכן.
1 .9 1י,
1ס;9
נהו רחשוב מה היה קוון!
ביום ראשון
בלי אוו ל
הצבעה יהודית
יכול להיות שבבחירות לנשיאות בצרפת
תהיה הצבעה יהודית.
להצבעה הזאת לא יהיה שום קשר
למדיניות המטורפת של ממשלת״ישראל.
קואליציה של הימין והמרכז שולטת
עכשיו בצרפת. קואליציות כאלה מדברות
תמיד על חוק״וסדר. אך אלה הס תמיד
חוק״וסדר המתאימים להם, ורק להם.
היהודים בצרפת, מן הימין ומן ה
השמאל, מגלים עכשיו שהחוק והטדר
של הימין והמרכז לא מתאימים ליהו דים•
לכן
יתכן מאוד שתהיה הצבעה יהודית
למען השמאל, בתיקווה שהחוק והטדר
שלו יתאימו יותר ליהודים.
לא בטוח שבגין או פרט או רבין
יאהבו את זה. אבל מה לעשות ן עניינם
של יהודי צרפת היא עניינם של יהודי
צרפת.
הגיון מוזר מאד
כשמנחם בגין וממשלתו מקשרים בין
ההתקפה האנטי״שמית על בית־הכנסת
בפאריס ובין ההתנגדות הבינלאומית למדיניות
ממשלת־ישראל, הם עושים במה
דברים מסוכנים מאוד, אפילו מבחינתם-
ההגיון שמאחרי התגובה המטופשת
של ממשלת״ישראל הוא כזה :
• כל מי שמתנגד למדיניות ממשלת
ישראל הוא גם אנטי״ישראלי.
• בל מי שהוא אנטי״ישראלי הוא
גם אנטי־שמי וגזעני.
• בל מי שהוא אנטי־שמי וגזעני
הוא גם אוהד אש״ף•
וגם להיפך :
• בל מי שאוהד את אש״ף הוא
אנטישמי וגזעני.
• כל מי שהוא אנטי־שמי וגזעני הוא
גם אנטי״ישראלי.
• כל מי שהוא אנטי-ישראלי מתנגד
גם למדיניות ממשלת ישראל.
אם אמנם יקחו עמי העולם ומדינותיו
ברצינות את ההיגיון של ממשלת״ישראל,
יקרה הדבר הבא: הרוב הגדול של
מדינות העולם, המתנגדות למדיניות
ממשלת״ישראל, יהפכו גם לאנטי־ישרא
ליות ולאנטי־שמיות.
המיעוט הקטנטן של מדינות העולם
התומכות במדיניות ממשלת״ישראל. יהפכו
גם הן את עורן, משום שבתוכן הן
מקיימות מישטר גזעני, בדרן כלל. אכסל
שפרינגר ודרום־אפריקה, למשל, יהפכו
גם הם לאויבי ישראל.
אך התוצאה החמורה ביותר, אולי,
מבחינת ממשלת־ישראל, עלולה לבוא
מקרב היהודים. הללו, במקומות בהם
הם יושבים, מכירים יפה את התנגדות
העמים והממשלות בארצותיהם למדי-
ניות ממשלת״ישראל. אם יחשבו היהודים
הללו שממשלת״ישראל מבקשת לאלץ כל
אזרח במדינות האלה להיות אנטי־שמי
באשר הוא תומן באש״ף ומתנגד למדי
ניות ממשלת־ישראל, יבקשו להתנער מכל
קשר למדינת־ישראל ולענייניה.
בישראל, כשנשארים בלי אוכל בשבת,
הולכים לקנות אצל הערבים, בעיר המזרחית
בירושלים, ביפו, או בעיר התחתית
בחיפה. בפאריס, כשנשארים בלי אובל
ביום ראשון, הולכים לקנות אצל היהודים.
זה מה שקרה לנו ביום ראשון
שאחרי ההתנקשות ברחוב קופרניקוס,
והלכנו לקנות אוכל אצל היהודים ברחוב
רישא ר, בסביבה שלנו•
רחוב רישאר נמצא באמצע הרובע התשיעי.
ממערב ומצפון יושבים היהלומנים
והתכשיטנים של רחוב לאפאייט,
שרבים מהם יהודים. מדרום וממזרח
מתנהל המסחר הזעיר בסביבת בולבואר
שטרסבורג ורחוב סט״דניס. בסביבה יש
ארבעה בתי־בנסת גדולים, כמה בתי-
ספר דתיים, והרבה חנויות ומיסעדות
שמוכרות הכל כשר, במחירים מופקעים.
המון שוטרים היו ביום ראשון ברחוב
רישאר. חלקם במדים, ליד בתי״הכנסת
ומוסדות הקהילה, וחלקם ללא מדים,
בתון מכוניות חונות. היהודים שיצאו
לקניות או שניצבו ליד הדלפק בבתי-
הקפה דיברו על ההתנקשות ברחוב קו-
פרניקוס. בטוח שהיו מודאגים.
משהו דומה התרחש, בנראה, גם בסביבת
ביבר סט״פול, הידוע גם כ״פלא-
צל״ ,וברחוב בלוויל בצפון־מזרח העיר.
גם שם יש בתי-בנסת, הרבה חנויות ו-
בתי-קפה הפתוחים ביום ראשון, ואפשר
אפילו למצוא קלושארים יהודים שיושבים
עם בקבוק יין (לא כשר) ומזמרים
באידיש.
ברובע ה״ 16 של פאריס, שהסיינה
מצידו האחד ויער בולון מצידו האחר,
יש רק בית-בנסת אחד. ברובע ההוא
משלמים מחירים מופקעים גם בשביל
אוכל לא-כשר, כי גרים שם אנשים
עשירים, וגם היהודים העשירים יושבים
שם. קלושארים יהודיים לא מסתובבים
ברובע ההוא.
זה לא מיקרה שהפאשיסטים בחרו
בבית-הכנסת האחד והיחיד הנמצא ברובע
ה 16-כדי להניח לידו את הפצצה
הרצינית הראשונה שלהם.
בצרפת יש עכשיו אבטלה מתגברת.
המצב הכלכלי מזופת. צרפת היא המדינה
הבלתי״שיוויונית ביותר בין המדינות ה מפותחות.
כאשר מניחים הפאשיסטים
הצרפתיים פצצה כזאת ליד בית־כנסת
דווקא ברובע ה , 16-ולא ברישאר, בלוויל
או סט-פול, הם רוצים להגיד לצרפתים
דבר בזה: בזמן שאתם דפוקים בעליית-
גג ליד ביכר קלישי או בדירה מחורבנת
בפרבר, מוצאים להם היהודים זמן להתפלל
ברובע ה ,16-איפה שגרים העשירים.
מסקנה: היהודים העשירים אשמים במצב.
זיכרו את רוטשילד, אומרים הפא-
שיסטים הצרפתיים, ואולי גם: זיכרו
את פלאטו־שרון.
לפאשיסטים הצרפתיים יש כאילו
בעיות עם הטיעון שלהם. בעיה אחת זה
היהודים העניים של בלוויל, רחוב רי-
שאר וסט-פול. בעיה אחרת זה הצרפתים
העשירים, שגם הם גרים ברובע ה*.16
אבל אלה הן רק באילו בעיות, בי ה
פאשיסטים, אף פעם ובשום מקום לא
מחפשים טיעון בלי בעיות. הבעיות שבטיעון
הפאשיסטי הן חלק חשוב מה עוצמה
שלו. אנשים שזרקו אותם מהעבודה,
או שבית-הקפה שלהם דוען, לא
מחפשים תשובה הגיונית, לפעמים. הם
מתחילים להתייחס להגיון המקובל
כאילו היה נשק של העשירים והשליטים,
המכוון נגדם. הפאשיסטים מציעים את
טוהר הגזע ככרטיס״עבודה, ואת האנטישמיות
כזריקת-עידוד לבית-קפה דוען,
ולסחורה הזאת יש קונים.
הפאשיסטים בצרפת, כמו בהרבה מקומות
אחרים, אינם אוייבים של השיל־טון.
להיפן: הם ידידים שלו. במקום
להצביע על השילטון והמישטר כאשמים
במצב הכלכלי המזופת, באינפלציה ובאבטלה,
הם מצביעים על היהודים במקום
אחד, על הערבים במקום אחר,
ועל הכושים בעוד מקום. לבן יש לפא-
שיסטים בצרפת ובמקומות אחרים הרבה
ידידים במישטרה ובממשלה.
ידידה אחת שלי אומרת שבערן עשירית
מהצרפתים הם באמת נגד גזענות.
עשירית אחרת, בן היא טוענת, זה
גזענים ממש• בל היתר — שמונים אחוז
— לא יודעים בעצמם אס הם גזענים
או לא. הכל לפי המצב. אין לי מושג
אם זה נכון• אולי כן ואולי לא. אולי
בערן.
אבל אחרי ההתנקשות בבית־הכסת ברחוב
קופרניקוס גינו כל המפלגות הצרפתיות
את ההתנקשות. ולא רק את
ההתנקשות. גם את המתנקשים. כל העיתונות
הצרפתית יצאה נגד האנטישמיות.
שני
האיגודים המקצועיים הגדולים
השביתו את העבודה לשעתיים במחאה
על ההתנקשות* אירגוני המורים והמר-
צים הורו לחבריהם להקדיש לעניין שעה
בתוכנית הלימודים. בבל בתי-התפילה
הנוצריים בצרפת נישאה ביום ראשון
תפילה לשלום היהודים. בל המפלגות
הגדולות והאיגודים המקצועיים השתתפו
בהפגנה שהלכה מכיכר האומה לכיכר
הרפובליקה. זה אולי לא הרבה, אבל
זה לא מעט.
פחד לחשוב מה היה קורה במדינתנו
הקטנה אם היה מישהו מניח פצצה
ליד מיסגד מוסלמי בעכו. אולי כל המפלגות
היו מגנות את ההתנקשות. חלקן
היו אפילו מגנות את המתנקשים.
ראש״הממשלה ומפלגתו היו מעלים את
האפשרות שהכל מעשה ידי אש״ף, ומגנים
את העיתונות הבינלאומית. ההס-
חקירה מרצח
וחר
היו״ר 2גבירותי ורבותי, כבוד נשיא
הרפובליקה, מר ואלרי ז׳יסקאר״ד׳אסטן !
הנ שי א ג גבירותי ורבותי, אדוני ומורי,
העם הצרפתי, נבחרי האסיפה,
כבוד יושב-הראש.
אצבעות מרושעות רבות מופנות עתה
אל ממשלת צרפת. אנשים מחוץ ומבית,
שלא טובת הרפובליקה נגד עיניהם,
מבקשים לדעת מדוע לא נתפסו
מבצעי הפיגוע הרצחני ברחוב קופרניקוס.
״האם דמם של היהודים הפקר שואלים
האנשים הללו.
ובכן, הרשו לי לומר: ממשלת צרפת
ואנוכי מגנים בבל לשון של גינוי את
ההתנקשות הרצחנית הזאת, שאינה לכבודו
של העם הצרפתי ואינה לכבוד
המורשת הצרפתית המפוארת. היינו הראשונים
לגנותה.
אן באשר למבצע הפיגוע הזה: רא שית,
מי הם 2רבים מיהרו לקבוע כי
הם צרפתים. רבים עוד יותר מיהרו לק בוע
כי הם נמנים על זרם פוליטי מסו״
יים* האמנם הדברים כה ברורים 1האפשרויות,
כידוע, מרובות מאוד. האם
לא יתכן בי המרצחים באו מקרב כנו פיות
השמאל הרצחניות 2האם לא יתכן
בי המרצחים היו בעצמם יהודים 1ואולי
אלה יהודים הנמנים על כנופיות השמאל
הרצחניות 2
העיתונות הבינלאומית, ואפילו חלק
מהעיתונות הצרפתית, מנהלים עכשיו
מסע תעמולה זדוני, הקושר בין חלקים
במימשל הצרפתי ובין מבצעי הפיגוע
הרצחני ברחוב קופרניקוס. הם טוענים
בי למישטרה הצרפתית אין עניין למצוא
את המרצחים. עלי להכחיש טענה זו
באופן הנמרץ ביותר. רק אתמול הודיע
לי שר״הפנים, בי מעולם לא התנהלה
בצרפת חקירה נמרצת כל״כן כפי שמתנהלת
בעניין הזה. מאות רבות _ ואולי
אלפים — של אנשי מישטרה, במדים
וללא מדים, מתחקים על עיקבות מבצע
הפיגוע הרצחני הזה, יהיו מי שיהיו.
אן חקירות כאלה, מטיבען שאינן קלות,
האם יודעים כבר מי היו רוצחי הלורד
מאונטבטן!* האם יודעים כבר מי היו
רוצחי אלדו מורו!** האם תפסו כבר
את רוצחי יהושע סלומה האם
מצאו את מבצעי ההתקשות בישיבה
בחברון 2האם בבר נתפסו מבצעי
ההתנקשות בראשי הערים בגדה 2
זהירות: הגזענות מובילה לפשיזם
תדרות לא היתה משביתה כלום אפילו
לדקה. בבתי־הספר לא היו ניתנים שום
הסברים. שום תפילה לשלום המוסלמים
לא היתה נישאת בבתי״הכנסת. בהפגנה
האנטי-גזענית היו משתתפים 300 מטורפים•
בטוח שבצרפת יש יותר גזענים,
או פחות גזענים מאשר בישראל. לא
ברור שבצרפת שונאים את היהודים
יותר מששונאים מוסלמים בישראל. מה
שבטוח וברור זה רק שבצרפת יודעות
המערכת הפוליטית, מערבת התיקשורת
ומערכת הדת להתעסק עם הגזענות בצורה
הרבה יותר יעילה מאשר בישראל.
מה שבטוח זה גם שבצרפת היהודים
בטוחים הרבה יותר מאשר הערבים בישראל.
זה לא עושה עדיין את ישראל
יותר גזענית מצרפת, אבל זה בטח לא
עשה אותה פחות גזענית ממנה.
אמנות גוסטרגיה
| א מ! סימן למיטת תינוק טובה י 1תר1
מיטות תינוק, שיחת ומיטות נזער א.מ.י
להשיג בתוויות המובחרות.
הם עשו חיים משוגעים
ו״הרימו חופן יהלומים
אחרי תקופה שבה שלט סיגנון
פונקציונלי בעיצוב ובריהוט —
ניקל, זכוכית ופרספקס — ואחרי
תקופת הבניינים ישרי־הקווים ל־ללא
אופי, חוזרת לעולם תנועה
של נוסטלגיה לישן ואפילו לעתיק,
אם אפשר. מיכאל (״מיקי״) אייזמן
הוא אמן צעיר ורגיש, שתערובת
ציוריו החדשים מעוררת כמיהה
וגעגועים לישן והטוב.
תערוכתו של מיקי מוצגת ב גלריה
חדשה, גלריה ווינבר, ה ממוקמת
מול גימנסיה הרצליה ב־תל־אביב.
היא עשויה בסגנון של
פעם. על דפים שהיו פעם לבנים
ועתה צבעם צהבהב־קרם, מצויי רים
נופים של בתים וסימטאות, ו־נופי-פנים
עם פרחים ואישה. אלה
מלווים בכיתוב הלקוח ממקומות
שונים, כמו, למשל, מיכתבי גוגין
בעת היותו בטאהיטי.
משהו אינטימי. מלבד ה ציורים
המקוריים מוצג גם אל בום
של שמונה הדפסים, המאפשר
לחומדי ציוריו לרכוש אותם ביתר
קלות. את הפרוייקט הזה לא היה
בכוחו של מיקי לבצע בעצמו,
ואחראי לו בעל גלריית גולדמן
מחיפה. האלבום, העשוי בשיטת
התחריט והדפס הרשת, נמכר כבר
ברחבי ארצות־הברית ובעולם.
יום אחד, כשחזר גולדמן מסיור
בארצות־הברית, סיפר למיקי ש מצא
פוסטרים יפים מאוד שלו,
הנמכרים שם. מכיוון שמצאו חן
מיקי אייזמן -הימים היפים שד לינדה
משהו אינטימי
ברט ר״נולדס
לסל׳ אן דאון. ד״ויד ניבן
השלישיה הנוצצת שאהבה
נעמי גבעון עם הציירת אכיפה אורי
משב־רוזז מרענן בנוף הישראלי
הלומים
ע ם כל
ז ת 110061101
סרטו של 1־ 1 1
סי ג ל
המ 1ס׳ ק ה והרחני ס שר
דיוק אלינגטון ב״יבזד נלסון רידל
בכורה ארצית
בעת ובעונה אחת
חי פ ה
ת ל -א בי ב
״פאר״ 1
סרט
סרחוו ט
בהסגת
010
רממ-גן
״אואזיס״
בעיניו, הזמין מהם ,200 והם נמצאים׳
בדרכם ארצה. אייזמן נדהם.
הוא נזכר שבעת היותו בארצות־הברית
התלהב סוחר אמנות מציוריו,
קנה אחד מהם ואמר לו ש באם
ירצה מאוחר יותר לעשות
ממנו פוסטר, ישלם למיקי בכסף
טוב ובתוספת כמות של פוסטרים.
כנראה שהלה חשב שהעולם גדול,
והוציא את הפוסטר ללא רשות
האמן. מיקי פנה לעורך־דין, והלה
כבר מטפל בעניין.
האלבום יצא ב־ 120 עותקים, ויוצג
בטורונטו, קנדה, בתערוכה.
השנה יציג מיקי ביריד האמנות
הבינלאומי בבאזל בביתן שלם, ש אותו
מארגן גולדמן. היריד בבאזל,
שלא כמו הביאנלה בוונציה, או
הדוקונזנטה, מוליד קשרים מסח ריים
ומאפשר קיום תערוכות ב־חו״ל
של אמנים הגרים בישראל,
מבלי שהללו יצטרכו לחיות לשם
כך בגלות.
לשאלה מדוע נוסטלגיה, עונה
מיקי :״יש בנופים השקטים ה אלה
משהו אינטימי, כמו דף מיומן,
בגלל הקאליגרפיה, כמו תפאורה
לבל אפנק. ואני הרי נוסטלגי...״
נעמי מגעו/!,ז־ .חסום
סוף כל סוף היא הגשימה את
חלומה ! בתו של אחד מאספני
האמנות הראשונים בתל־אביב,
גבעון, שהפך לבעל גלריה וש ממנו
ינקה אמנות מילדותה. נעמי
פרשה מניהול הגלריה של אביה
אשר ברחוב גורדון, ונכנסה לחלל
הריק, שהותיר אחריו שעיה יריב
ברחוב נתן החכם.
אם פעם היו מבקרים ברחוב נתן
החכם רק מתי מעט, רובם אספ נים
— הרי כעת, בתום הסיבוב
הרגיל של רחוב גורדון, יעשו את
העיקוף הקטן לגלריה של נעמי
גבעון, כשמשם הדרך קצרה ל גלריה
גוודון במישכנה החדש.
קל ופשוט.
מהמוצג בתערוכת הפתיחה ב גלריה
של נעמי גבעון, בולט מסר
ברור מאוד. הקו השולט בגלריה
החדשה מבשר, תוך מתן הבזק
לשנות השבעים, שהגלריה עוסקת
באיכות. הציירים המועדפים על
בעלת הגלריה הצעירה והחייכנית
הם חברי קבוצת האמנים הישרא לים,
שזכו להכרה בניו־יורק ! כמו
פנחס כהן גן, מיכאל גיטלין, בני
אפרת, נחום טבת ונויישטיין,
בצד ותיקים וידועים כמו קדיש-
מן, ליפשיץ, אביבה אורי ואפילו
גרשוני.
תגלית בלעדית של נעמי הוא
הצייר טובי כאהן, שהוא יהודי
אמריקאי, המחלק את זמנו בין
ישראל לארצות־הברית. עבודותיו
של האמן בן ה־ 27 בולטות בייחו דן
-ותערוכת היחיד שלו שתיערך
בעתיד בגלריה תהיה כנראה הפתעה
נעימה, ותהווה תוצאה ל מעקב
של ארבע שנים של נעמי
אחר האמן.
צורת עבודתה של נעמי היא
כשל בעלי גלריות רציניות בניו-
יורק. אין היא מחפשת את הרווח
הקל, הרגעי כאחרים, שהפכו את
המושג ״גלריה״ בארץ, חופף לח נות
לממכר סחורה כלשהי. זהו
משב רוח מרענן בנוף הישראלי,
הנותן תקווה שיש עוד עתיד ל-
אמנים צעירים רציניים, שלא יצ טרכו
להתמסחר כדי להצליח.
ומה בקשר לעתיד? מה תהיה
תמונת המצב בגלריה החדשה בעתיד?
אין חשש. המינימליזם
שמלך בשנות השישים והשבעים,
מפנה לאם לאט אבל בטוח את
מקומו לסיגנון המעוגן במציאות,
ושמץ ממה שצופן העתיד לתערו כות
בגלריה נעמי גבעון טמון ב עבודות
העשויות בצבע ובנטייה
לפיגורצייה של אורי ליפשיץ ומנשקה
קדישמן. אלה הרמזים לקו
שישלוט בגלריה, והמממשים את
התהליך שהחל בעולם זה מכבר.
שבסים דירה רציניים שינויים גיאופיסיים
עוברים כעת על רחוב הגלריות ה־תל-אביבי.
אם עד לאחרונה שלט
בנוף הגלריות התל־אביבי רחוב
גורדון (גורדון סטריט) שילטון ל לא
מצרים, הרי לאחרונה חלו בו
זעזועים, היכולים לשים קץ לשיל־טון
האבסולוטי הזה.
הגלריה שנקראה על שמו של
הרחוב — גלריה גורדון, של
שעיה יריב, עברה ממישכנה צר-
המידות בלב הרחוב לרחוב ב ך
יהודה הסמוך לו, כשהיא סוחפת
איתה את הסניף שלה אשר ברחוב
העולם הזה
2251
נתן החכם. מישבנה החדש של
הגלריה הוא רחב־ידיים בנוסח
מרנין לב, המזכיר את גלריות ה יוקרה
אשר בניו־יורק, כמעט. ציו רי
הענק של אורי ליפשיץ, יאיר
גרבוז, תומרקין, לאה ניקל, וכל
יתר חברי הקבוצה המובילה, ש התגלתה
לציבור התל־אביבי ב גלריה
גורדון, החל משנת 1966
שבה היא פתחה את שעריה —
ציורי ענק אלה ממש יכולים ״לנ שום״
כעת, והקהל יכול להנות
מהם בצורה מושלמת.
תערוכת־הפתיחה של גלרית
גורדון בביתה החדש, היא אם
כך ״מסיבת מחזור״ לכל הבוג רים.
מין חגיגה פרטית (לציירים
שהיא ״גידלה״ וטיפחה) ולקהל
שוחרי האמנות. יש כאן מין מבט
מהיר על כל מה שנחשב ל״אוונג*
רד״ ,נועז ויוצא־דופן, שהיום
כבר הפד לקלאסיקה של התרבות
הישראלית. רפי לביא, אלימה,
אביגדור אריכא, סטמאצקי, זריצ־קי
מאירוביץ ובמיוחד מיכאל דרי-
קם, מוצגים במתווים את דרכה של
הגלריה, בצד עבודות של לנידה
זנדהאוז, אופנהיימר ותמרה ריק-
מן, המסמלים את הרכישות החד שות.
גלריה
גורדון עברה דירה, אך
אין זה סתם חילוף מקום. הרבה
למעלה מזה טמון כאן. הגלריה,
שהעזה לתמוך באמנים נועזים ולא
מוכרים, שמה כיום את הדגש על
המכירה, ובעיקר המכירה הפומ בית,
המקובלת בשוק האמנות ה בינלאומי
כקובעת מחירים ריאליים
ליצירות אמנות, והנותנת גושפנ קה
כמעט רשמית לרמת המחירים.
הטקסיות נטלה את מקום האינ טימיות.
הציור הישראלי יצא לשוק
הפתוח.
השליט בתחום הגלריות של תל־אביב,
וזאת אחרי מעברה של
גלריה גורדון ופתיחתה של גלריית
נעמי גבעון. כך עובר מרכז הכובד
לפריפריה.
ר־שגמים בחלל
ו־יערבים
עוברים בשקט
מישפטים כפולי־משמעות מודפסים
על ציוריו של יאיר גרבוז
ומהווים חלק אינטגרלי מן היצירות
— מוצגים בגלריה שנער ב־תל-אביב
תחת הכותרת הערבים
עוברים בשקט. יאיר ידוע כאמן
חברתי־פוליטי, המשתמש באמנות
גם כדי להעביר את המסר החברתי
שלו. הפעם הוא עושה זאת
בחלל, בגלריה השוכנת מעט מחוץ
למרכז הגלריות. ולכן לא זכתה
התערוכה עד כה למירב הזרקורים.
מלבד
הצגת תערוכת־יחיד משל
עצמו, נטל על עצמו גרבה, יחד
עם עמיתו הנרי שלזניאק, לנהל
את הגלריה למשך שנה. היותו של
גרבוז חלק מהקבוצה הידועה של
רפי לביא, שלזניאק, יהודית לווין
ואחרים, מהווה ערובה כמעט בטו חה,
שהגלריה תהווה השנה מוקד
משיכה״ לרבים ממוקירי הקבוצה.
אם כי הדבר כרוך גם בהעדפה
סובייקטיבית של המציגים. אבל
לאיזו גלריה אין העדפות משלה ז
תערוכת הפתיחה של הגלריה,
שקדמה לזו של גרבוז, היתה מיו צגת
על־ידי תותחים כבדים כמו
יגאל תומרקין, לאה ניקל, רפי
לביא ואחרים.
בימים אלה תפתח גלריה שנער
סניף שלה בדיזנגוף סנטר. בנוסף
לתערוכת הפתיחה, יציגו יאיר
גרבוז ויגאל תומרקין יצירות מש להם
באכסדרת החלל הדרומי של
דיזנגוף סנטר, קרוב לגלריה הח דשה.
זהו סימן נוסף לירידת מע מדו
של ״גורדון סטריט״ כרחוב
באותו הערב שבו ערך ח״כ
שמואל פלאטו־שרון תערוכת ציו־רי־עולים
מרוסיה בגגו המרהיב
שבסביון, כאשר כל היפים והיפות
התחככו איש ברעהו וקנו ציורי
יודאיקה בהמוניהם, נערכה פתי חת
תערוכה יוצאצת־דופן, לציירת
יוצאת־דופן, מארייטה ברמן. ה תערוכה
שוכנת באכסדרה של
אולם וויקס במכון וייצמן למדע.
הציירת תושבת ונצואלה הוזמנה
להציג במכון וייצמן בעיקבות ביקורו
של הפרופסור מיכאל סלע
בארצות דרום־אמריקה. במהלך
ביקורו פגש בבית ידידים את
האשה הבלונדית המקסימה, ראה
את ציוריה והחליט להציגם במכון.
עקבות השואה, שאותה עברה
מארייטה וממנה ניצלה בזכות
גויים שהחביאוה, לא ניכרים ב חיצוניותה.
מפיה ועדינותה מוטב עים
בציוריה המעודנים, המבוססים
על נושאים תנ״כיים, עם רמזים
לתופת שהשאירה מאחוריה באירו פה.
״הלכתי
בעמק צלמוות, ולא
אירא כל רע כי אתה עימדי״ —
הוא אחד הפסוקים המלווים את
אחד מציוריה הרבים. חרף המתם
תמציתיים, עדיני־צבע ומבוססים
בעיקר על קווים המתארים חלל
ונפחים, מלאים הציורים תחושת
גודל, עוצמה ואכספרסיביות. ה מסר
שלהם ישיר — וקולע.
שלום,שמי קרוליין.
אני שחקנית וזמרת, ואני אוהבת להרגיש טבעי בבגדים שלי.אני לובשת דלתא
החולצות,הגופיותוהתחתתים שלדל>זא אופנתיים ורכים,ממש מזמינים לגעת
מיוצרים מ־&לססו כותנה סרוקה, בצבעים מרהיבים ובגזרות מחמיאות,
וההרגשה -טבעית וחופשית.
אני מזמינה אתכם לחנויות הכל־בו, לחנויות המזון בשרות עצמי, ולחנויות
ההלבשה המובחרות, לבוא ולגעת בדלתא,
ואולי אפילו נפגש פנים אל פנים. להתראות!
טבעי שלובשים?! 4דלתא
העולם הזה
2251
^ נבוז המזינה
במימון נמעט בוט׳
^ יום אימונים
לגודש 400 שקל
והגיע עד 280כ״ס, שזה כרגע ד״,שיא״
הארצי.
ענף ספורט זה נשאר סגור בפני כל
צעיר הרוצה ללמוד לגלוש׳ ובוודאי ל הגיע
להישגים. כשלימוד סקי של רבע
שעה עולה 750 לירות, מחיר נכון להיום,
ציוד החלקה מסוגים פשוטים למתחיל עז־לה
בסביבות ה־ 30 אלף ל׳׳ י, וציוד מעו לה
למיקצוענים, החל מסקי אי.פי. ל־סלאלום,
אפוד־מגן אוברייאן, קסדה, כפפות
וציוד מיקצועי נוסף, הכולל מיגל־שים
שונים לקפיצות, טריקס, וביצועים
חופשיים, מגיע בקלות לסכומים בסדר גודל
של 90 אלף ל״י. על זה לא לשכוח
להוסיף סירה מושכת מיקצועית, מדגם
מסטר קרפט וסקי נאוטיק, המקובלות
^ אגם הצפוני והיחידי שלנו, היווה
י י מאז ומתמיד זירת־החלקה מעולה ל לימוד
ולביצועים של סקי מים. קומץ
המשוגעים הראשונים לדבר, שהיה מורכב
על טהרת התל-אביבים, התרכז בשני חו פים:
חוף גיא ומושבת כינרת. היתד, מסורת
של יריבות סמוייה בין החופים על
יוקרה ושליטה בביצועים. חוף גיא שפע
בזמנו את מיטב חתיכות הישוב.
כותב שורות אלה נמנה פעם עם כוחותיו
של חוף זה. יהד עם ״פיגורות״ כמו
גדי, מנו ואדיר, אירגן מופעים ליליים
עם לפ:דים, ומיפגני פירמידות מרשימים
לפי בקשת עיריית־טבריה. חיוכי ההערכה
של הבנות היו שווים בהחלט שבירת
מיפרקת.
בחוף מושבת־כינרת, ישבו האדונים
גאנזי, גרא, כהן, ואוספלד הרציניים בנושא.
לא מיקדה הוא, שמתוכם צמחו היל דים
הכוכבים של היום. מדי פעם התקיימו
״אליפויות״ .זה היה בדרך־בלל בחגים,
והן בוצעו על־מנת למשוך קהל לתצוגות
ומעט תשומת־לב ציבורית.
הכלים שעמדו אז לרשותנו היו סירות
מקומיות מדגם. דסקי-־קווין, לוגר וכינרת.
היו להן מנועים חיצוניים של 70 עד 100
כ״ס, שהיוו שיא בתקופה ההיא. חוץ מ־החלקה
אלגנטית מאוד, שבאה על חשבון
מיקצוע״ות, אני זוכר עוד התעסקות בל-
תי־פוסקת בלהטוטים שסחטו אנקות התפעלות
כגון: החלקה על המים יחפים, ללא
מגלשיים, שניתן היה לבצע למרחקים קצ רים
בלבד, יציאות מרשימות ישר מהמזח
וסיום החלקה אמנותי בצורת ציפור
הגיל המאוחר של המחליקים והתענוגות
הליליים סגרו את מעגל ההישגים.
סלאלום
מהירות הגולש המעולה, בטיסתו בין המצופים, מגיעה לכ־100
קילומטר בשעה .״נד״ המיים שהוא יוצר עלול להגיע לגובה
של שיבעה מטרים. הסלאלום דורש הרבה כוח־ידיים, שיווי־מישקל וטכניקה מעולה.
מיטב כספן בנושא, הקימו את ענף סק־המים
בארץ. זה היה דבר עצום, אך עדיין
בהישג יד מבחינה כלכלית בתקופה ה היא.
״משוגעים
לסקי״
ההולנדית
גוף גברי יפהפה. מתחת לאפודות וקסדות־המגן
— אין להבדיל בין זכר לנקבה.
| ל | 1 1ך | קסדות־מגן עס רשתות הג1נה
לאף ולסנטר, כפפותן
מגן,
אפוד הצלה ובגד־גומי — ציוד חובה.
70 - 8
בין נופשי מושבת־כינרת גדל דור חדש,
שנולד ישר על המחליקיים, כשהתפריט
היומי היה מורכב משלוש עד חמש שעות
סקי ביום. מאייסטרו מנו דתם אותם ל־מיסגרת
מסודרת וביחד, בעבודה מאומ צת,
ללא שום עזרה ותמיכה מגוף כלשהו,
כשהמישפחות באופן פרטי משקיעות את
ף* מתכונת זו התנהלו הדברים עד
שנת 74׳ ,שבה זכה הצעיר משה, בן
מישפחת גאנזי, במקום שלישי באליפות
אירופה בקפיצות, ובמקום שני בסיכום
כללי. בעיקבות זכייה זו, התעודרה רשות־הספורט,
והחלה לתמוך בהתאחדות־הסקי.
תמיכה חלקית בלבד, אם מחשבים את
ההוצאות הריאליות.
ענף זה קיבל מאז דחף עצום. בעלי
היכולת מצאו בו הרבה עיניין, ואט־אט
התמלאו החופים בסירות חדי!שות, כש־סירה
אחת מרהיבה מהשנייה, ועולה עליה
בביצועיה הטכניים. גם כוח המנועים לא
הוזנח, והוא עלה בהדרגה מסירה לסירה
כיום ושמחירן נע בין 700 אלף ל״י ל מיליון
לירות. זה המקום להוסיף, שסירה
מיוחדת לסקי, עשויה בצורה מאוזנת, מנועה
בנוי באמצעיתה למניעה ככל האפשר
של גל אחורי, גל המפריע לגולש ולביצועיו.
הוצאות
ענקיות אלה אינן מפתות אף
אגודה לקחת ענף זה ולהשקיע בו סכומים
ריאליים. התאחדות הסקי הוא בעצם
קומץ המישפחות המשוגעות לדבר, ש ממילא
השקיעו את כספם הפרטי בציוד ה יקר,
והעלו ענף זה לרמה אירופאית,
ע״י משה גנזי ואיתן קרת׳ כשהשגיו של
משה גנזי, הם בקני-מידה עולמיים.
השנה שולבה אליפות הסקי הישראלית
עם תחרות־בינלאומית. השתתפו נציגים
מיוון, הולנד, דרום־אפריקה, דנמרק, וכמובן
ישראל. המיפגן דמה לקרנבל עליז,
כשהאירגון לוקה בחסר עקב הצטופפותו
הבלתי־ממושמעת של הקהל, שהפריע ל עבודה
הסדירה של השופטים. השוטרים,
המופקדים על הסדר הטוב, לא כל כך
נמצאו בשטח. הם הצטופפו ברחוב המו־
ציוד נשוט 3000 שקל, ציוד מעולו! למיקצוענים מגיע גם 90001 שקל
ביל אל הכניסה לאתר !התחרות, עסוקים
בחדווה. במילר דוחות־חנייה פרודוקטי ביים.
הים הגועש כימעט וביטל את הגמר,
וההפסקות הארוכות והמשעממות בין גו לש
לגולש, שנגרמו בגלל אי תיאום בין
מארגני התחרות, עייף את הקהל, שאיבד
בהדרגה עניין.
התחרות נפתחה עם הופעת חימום של
ליזבט לייף מדנמרק, ומריאן ואן דיק מ הולנד,
במיקצוע טריקס, שהוא להטוטים
על פני המים, תוך כדי נסיעה. אלה קפי צות
על פני הגלים. המגלשיים הקצרות
מהרגיל מוצבות ישר, ברוחב־לאלכסון
.,והפוך״ .עוד שיטה, זה לנסוע איתן,
כשגב הגולש פונה אל הסירה, ויידית ההבל
מוחזקת בידיים, מאחורי הגב. ישנה
ורייאצי להחזקת ידית החבל המשולשת
בעזרת עקב רגל אחת ותוך כדי גלישה
לקפוץ בסיבוב של 360 מעלות, כשפעם
פני הגולש אל הים הפתוח, ופעם אל
אחורי הסירה. הניקוד במיקצוע זה ניתן
לפי מיספר הלהוטים ושלמות ביצועם.
ספורט מסוכן
ך* מיקצוע השני בתור, היה הטלא־י
י לוס — ד,עקלתון בעיברית. זה מיק־צוע
הדורש הרבה כוח ידיים, שיווי־מיש־קל,
וטכניקה מעולה לגלישה בין מצופים,
המוצבים בשורת זיג זג רחב, שהגולש
חייב לעבור בינהם מהר ככל יכולתו מבלי
לדלג על־אף־אחד. מהירות הסירה התיק־נית
במיקצוע זה היא החל משלושים
מייל, כשבכל סיבוב מגבירים את המהי רות
בשני מייל, ומקצרים את התבל
מתוך הסירה בהדרגה, בכדי לקצר את
מרחק התימרון. דבר זה יוצר קושי ל הגיע
למצוף, ומאלץ אח הגולש לעבודת׳
ידיים אדירה, בכדי למשוך עצמו חזק
ולהגביר מהירות ככל יכולתו, בכדי ל הגיע
למצוף הבא, בלי לפספס.
שהגולש מגיע למצוף, עליו לעקוף
אותו קרוב לו ככל האפשר — בכדי לא
לאבד זמן סיבוב ומרחק הבל ,״בלקיחת״
סיבוב גדול מדי. לכן הגוף כולו נמצא
גדל בתוך המיגלשים. מישפחה אוהבת ותומכת לאורך כל הדרך,
כישרון אישי, אבא־מאמן מוכשר ורצון־ברזל — הניבו את האלוף
היחידי משה גאנגי, שצמח לספורט זה בארץ. הישגיו של גאנזי הם בקנה־מידה בינלאומי.
ב״הישכבה״ על פני המיים, בזווית של
כארבעים מעלות. השכבה זו, היוצרת את
נד המים המפורסם בצידי הגוף, יוצרת
התנגדות עצומה לסירה המושכת, התנג דות
הפולטת אותם למצוף הבא במהי רות
שיא. גולשים מעולים מגיעים ברג עים
אלה של החלקה ממצוף למצוף ל מהירות
של כמאה קילומטר לשעה, ומע לים
קיר מים בגובה של שיבעה מטרים
בערך. הניקוד כאן ניתן לפי המהירות
שבה גומרים את מסלול המצופים, כשכל
נפילה מורידה מהניקוד.
המיקצוע השלישי, ואולי הססגוני ש-
במיקצועות הסקי היה הג׳מפ, אלה הקפי צות
ממיקפצה המשנה גובה בהתאם
למין המתחרה. הסירה והגולש יוצאים ל כיוון
המיקפצה במהירות קבועה, כשקצת
לפני המיקפצה הגולש סוטה הצידה על-
מנת1לצבור מהירות. ככל שכוח ידיו גדול
יותר, בצירוף הטייה זו, הוא צובר תאו צה
נוספת לעלייה מהירה על המיתקן המשופע
וקפיצה רחוקה יותר, שבעדה ו בעד
ניקיון הנחיתה ממנה על המים, מקבלים
את הניקוד.
זה הוא המסוכן בין כל מיקצועות ה סקי,
שאינם נטולי סכנה גם הם. נפילות
על פני המים בצירוף המהירות המסחררת
בה הדבר קורה, יוצרים תנאים מיפלצ־
׳תיים מבחינת פגיעות־גוף. הציוד הבטיחותי
לענף זה כולל תוספת של קסדת-
מגן עם מגיני אף וסנטר מיוחדים, כפפות,
בגד גומי עבה לבלימת פגיעות, בנוסף
לאפודת המגן.
בכל מיקצועות התחרות זכה במקום רא שון
הצעיר משה גאנזי, שאף אחד
מהמשתתפים בתחרות זו לא היה מסוגל
לסכן את מעמדו. אין ספק, שאם ירצה
להשתפר ולהוסיף לעלות בדירוג העולמי
בענף, וסיכוייו לכך טובים ביותר —
הוא יצטרך לעבור לתקופת מה לארצות-
הברית, שם ישנם היריבים המתאימים
לו, והמשאבים המתאימים לקידומו. אכזרי
אולי להתבטא כך, אך מעולם לא קם
בארץ צעיר עם נתונים בשלו בענף זה,
וביזבוזם יהיה פשוט חבל אחד גדול.
איציק דנין 91
ריח! ה מר של
וארץ• ישראל
מו ת חני ם
הגל החדש
אחרי השיגשוג המפתיע של ספרי מדע-
בידיוני, ששינו בשלוש השנים האחרונות
כמה מהרגלי הקריאה של צרכן־התרבות
הישראלי, החל באחרונה לשגשג גל חדש
של ספרי־מתח, או מותחנים כפי שאלה
מכונים כיום. שורות אלה מוקדשות לכמה
מהמותחנים החדשים, ובעיקר לשלושה
הראשונים, שראו אור בסידרה החדשה של
עם עובד.
הבבון הבלונדי. הסופר יאנולם פון
דה וטרינג היה הולנדי צעיר ושמרן,
סוחר מצליח באמסטרדאם, עד שלפתע מאס
בכל ונטש את עסקיו. הוא ויתר על פרנסה
קבועה ויצא לתור את העולם, נעשה גזיר
בודהיסטי במינזר נידח בטיבט, שם חיבר
שני ספרים העוסקים בתורת הזן: הראי
הריק והצצה אל האין. עם שובו להולנד
גוייס לשירות־לאומי במישטרת אמסטרדם
כתחליף לשירות צבאי. שירותו כשוטר
הוליד את גיבורי סידרת המותחנים שלו,
הסמלים גריפסטרה ודה גיר. הם הנחשבים
ל״גיבורי תרבות״ בז׳אנר ספרותי זה, או
כמאמר אחד המבקרים האמריקאים :״כמה
נעים ומפתיע לקרוא על שני בלשים ש
יושבים
ושותים יין ולא בירה, ומתווכחים
על פילוסופיה ולא על גסויות...״
סיפרו הראשון של דה וטרינג בעברית
הוא הבבון הבלונדי* ,שעלילתו מתמקדת
בבבון בלונדי, ששני הבלשים ההולנדים
מנסים לקשר אותו לפרשיית־רצח מרתקת.
רום מקדונאלד, שנולד בסאן־פרנסיס־קו
ב־ ,1915 אינו סתם מחבר מותחנים
* י. פן דה וטדינג — הבבון הבלונדי ;
סידרת־מחח, הוצאת עם עובד ; עברית :
דניאלה תגר; 192 עמודים.
פיצול־נפש
ספרותי
הנבילה
אלא סופר שזכה בארצות־הברית בפרסים
ספרותיים רבים. גיבוריו של מקדונאלד
הם תושבי החוף המערבי של ארצות-
הברית. גיבור סיפרו הראשון בעברית,
היפהפיה הנרדמת* הוא ארצ׳ר, הנע כרוח
רפאים בשדרות סאגסט ובשאר מקומות
המפתח של החלום האמריקאי. ארצ׳ר הוא
עוד מרכיב של מיתוס הקשיחות האמרי קאי,
הממלמל דברים כמו :״הרגשתי
כאילו הדכתי לאיבוד בקטקומבות ...רגע
אחד ישבתי במכונית והתבוננתי אל ה עיר...״
הוא מדבר על עיר, שתושביה
מזכירים לו ״מלחים בתנועות עקומות, כמו
נשמות בגיהינום הנעים בתוך אותו
״ערפיח צהבהב שנותר מאתמול״.
ארצ׳ר נע בתוך תופת של חיים מודרניים
ואלימות, הורם ומנפץ את כל המחיצות
שאניני־טעם למיניהם טרחו להציב בין
ספרות בלשית לספחת טהורה. ארצ׳ר
הוא אדם העולה להתמודד בזירה של ה אלימות,
כשהוא מייצג את הטוב עלי
אדמות נוסח אמריקה.
על שוטרים וציירים. הסופרת נאיו
מארש, ילידת ניו־זילנד, נחשבת לאחד
המאורות שבספרות־הבלשית הבריטית.
כמה מספרי המתח שלה, שהומחזו לטל וויזיה,
הוקרנו בטלוויזיה הישראלית.
מארש משלבת בספריה פרטים מתוך הווי
האמנים. גיבור סיפרה הראשון הרואה אור
בעברית, על שוטרים וציירים** ,הוא סיר
רודריק אלין, מפקח הסקוטלנד־יארד, בן־
אצילים ואיש־תרבות שהוא בעלה של ציי רת
נודעת, המוליך תרשיה מיסתורית, על
סיפונה של הספינה זודיאק.
״המרגל הקטן״ .אנדריי ביקוב הוא
מדען רוסי, המנסה ליצור קשר עם גרמי
שמיים רחוקים. הוא מוצב במאלי, אפריקה,
במיסגרת עבודתו בשירות הביון הסובייטי.
גם אשתו היא סוכנת אמיצה, בעלת נטיות
לסביות מובהקות. שניהם גיבורי סיפרו
של סופר־המתח הבריטי הנודע לן דייטון,
המרגל הקטן שעלילתו מותאמת לעידן
הלוויינים. ביקוב מחליט ברגע קריטי
מסויים לערוק למערב, כדי שיוכל להגשים
את מטרותיו המדעיות. המערב מעוניין בו,
מכיוון שהוא אחד המומחים הבודדים ל־מייזרים
(וריאציה של קרני לייזר).
סיפרו של דייטון הוא בבחינת סימון
חדש המתאר מרגלים מעודנים ומתוחכמים,
משני צידי מסך־הברזל, על מעלותיהם ועל
חסרונותיהם. מרגלים שבקרבות־המגע ביניהם
אין מנצחים ומנוצחים, אין טובים
ורשעים — וכל שנותר הוא תיחכום של
מאבק בין אידיאות שונות.
שדה הבצל 15 .שנה היה ג׳וזן ז
ואמכו סמל־בולשת במישטרת לוס־אנג׳לס,
עד שהפך סופר המנסה לתאר את חייהם
של השוטרים בחברה האמריקאית, על ערכיה
ואלימותה. סיפרו הראשון בעברית,
שדה הבצל מבוסם על מעשה אמיתי.
סיפור עלילת הספר הוא אירוע, שוואמבו
היה מעורב בו כבלש. גיבורו של הסיפור,
ג׳ימי סמית, כתב אוטוביוגרפיה המאמתת
את תיאוריו של ואמבו.
* רום מקדונאלד — היפהפיה הנמה !
סידרת פנאי; הוצאת ספרית פועלים;
עברית: ארית סיוון; 268 עמודים.
** נאיו מארש — על שוטרים וציירים;
סידרת מתח, הוצאת עם עובד; עברית:
אברהם קדימה ; 248 עמודים (כריכה רכה).
*** לן דייטון — המרגל הקטן; מתח
— מועדון קוראי מעריב, הוצאת זב״מ;
עברית: חיים גליקשטיין ; 204 עמודים
(כריכה קשה).
ג׳חף ואמבו — שדה הבצל ! סידרת
מתח, הוצאת ע סעובד; 456 עמודים,
עברית: כרמית גיא (כריכה רכה).
ה ר 111שילדים
״פרס
שדה הבצל הוא סיפור תיעודי בעל רמת
אמינות גבוהה, המביא תיאורים חושפניים
של אורח החיים האמריקאי, העשויים לעורר
קינאה רבה אצל כמה מסופריה של אמרי קה.
כאן
המקום לשבח את עורך סידרת-
המותחנים החדשה של הוצאת עם עובד,
אמנון,אחינעמי, שטעמו והקפדתו הינם
חלק מהצלחה ראשונית זו.
מ קו ר
חידת התמוז
הסופר בנימין תמוז הוא בבחינת חידה
מוזרה. יש בכוחו להגיע בספר אחד מפרי-
עטו למיצוי טהור ונטול סייגים של בעייה
המעיקה עליו כמחבר ועל החברה הישר אלית
כחברה, ובספר אחר ליצור יצירה
ריקנית, קיטשית, מסורבלת ומשוללת כל
עניין חברתי או אישי. כך היה בסיפרו
משלי בקבוקים, שבו עלה בידו לזקק מיב־לול
של בעיות, וברקוויאם לנעמן, שהיה
בבחינת רומן־משרתות לעם־אדונים. כ רקוויאם
טרח המחבר לומר הרבה, או
להתחזות לאדם האומר הרבה, שעה שלא
אמר דבר.
שני ספרים שאותם פירסם תמוז השנה :
ריחו המר של הגרניום* ,שהוא קובץ של
ספק סיפורים ספק פרקים המתחברים ל סיפור
מקיף יותר, והמינוטאור שהוא
ספק רומן־בלשי ימתיכוני, ספק איחוי
מלאכותי של שברי טכסטים מתוך מגירה
של סופר, שנועדו להנציח אין־אונים יצי רתי
מסרים. שני ספרים חדשים אלה
מחזקים את אותה חידה ספרותית, שניתן
לכנותה חידת החמוד.
ריחו המר של הנרניום. את מקומו
בספרות הישראלית ביסס תמוז כבר לפני
שני דורות ספרותיים. בקובץ סיפוריו
חולות הזהב הביא תמונת־נוף ומצב אנושי
של ארץ־ישראל שאינה זו העובדת אלא
האזרחית, ארץ־ישראל שאנשיה תוהים
בינות לרעיונות פוליטיים מוזרים ובלתי
מקובלים.
בריחו המר של הגרניום מופיעה קשת
של גיבורי תמוז בעבר הרחוק. הסיפור
הראשון מחזיר לחיים הספרותיים את
גיבורו החצי־פיקרסקי אליקום נ ״לפגי
שמלאו לאליי,ום שבע •מנים מצא לו בת־זוג
בלבבו ונשבע כלבו לשאת אותה
לאימה בגיל שלפני בר־מיצווה ״נתפתה
אליקום לראות את עצמו במין מלך, גם אם
לא מלידה״׳ והוא הופך לגיבור ספורטאי
של בני דורו ועובר את חווייתו המינית
עם אשה בגיל שבו חבריו רק חולמים :
״הדברים הנפלאים שנעשו בו בבוקר ההוא
נטלו את הכרתו לכדי רגע ; וכששבה.
אליו רוחו שמע את הקול שדיבר באוזניו
בימי ילדותו
תמוז מצליח להנפיש דמויות קטנות,
פשוטות אך אמינות בנופים החוליים של
תל־אביב בשנות ה־20׳ וה־30׳ .אל הדמו יות
משתרבב בעקשנות כמעט בלתי־מתפשרת
דיוקנו של המחבר, המוסתר ביד
אמן.
בריחו המר של הגרניום מצוי מיון של
* בנימין תמוז — ריחו המר של
הגרניום ! סיפורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד
+קרן תל־אביב לספרות ולאמנות; 192
עמודים (כריכה רכה).
** בנימין תמוז — מינוטאור; הוצאת
הקיבוץ המאוחד; 151 עמודים (כריכה
רכה).
ונבלי־
תהליך צמיחה של העיר תל־אביב בהערות
אגביות, כמו :״אחרי המילחמה גברה
מעט תנועת הבנייה בתל־אביב וגרישה
שב אל עבודות הסיד והחול, שמהם נבנתה
העיר.״ עיר שבה ביאליק מחפש משוררים
בין הקיוסקים לחולות :״הגה, משחתיך
היום משורר בישראל — אמר חגיגית.
למן היום הזה, אמור להבריך: ביאליק
משחני. בחורי יקירי, אשרי יולדתך. שב,
נשתה תה. עוד מעט יבוא רבניצקי ונשתה
עוד פירוד של איפיון מאותם ימים של
הקמת תל־אביב וביסוס תרבותנו הארצ ישראלית
הוא הסיפור על גדוד מגיני
השפה. אחד נאסר בעוון הטלת לבנה
בנימין תמוז
תמוז הוא אויבו של תמוז
בחלון־ראווה של חנות ששמה אינו עברי.
אומר לו השוטר :״אתה מאלה? ואני
ודטבתי שרק ילדים מן הגימנסיה הרצליה
שוברים חלונות. יש שם אחד קבוע, כזה
עם פצעים על הפנים ...נד, מה: לעשות,
השופט כבר יתן לך איזה חודש, אני תושב.
ובינתיים תשב אצלנו הלילה. אין ברי רה...״
בנימין
תמוז מביא בריחו הסר של הגרג־יום
שברים מתוך רומן גדול, שמעודו לא
כתב. שברים אלה מצויים ביצירותיו מאז
ראשית כתיבתו הספרותית. בסיפורו נסיון
שני, נסיון שלישי מתוודה גיבורו :״י־ט
לי, כמובן, תעודת־בגרות, מודפסת וחתו מה
כחוק, עם ציונים מעולים ; אלא שהיא
מזוייפת. אין היא מזוייפת ממש, מפני
שכל החתימות — של המנהל, הבר המורים
וההנהלה — הן חתימות מקוריות וגם
בבחינות עמדתי יפה. אלא שכל זה היה
פרי רמאית וגניבה. בשנת .1929״ סיפור
שאת שורשיו ימצאו הסקרנים ביצירתו
המוקדמת של תמוז. אלא שכאן הוא מוליך
את גיבורו באחד מסיפוריו הכמעט־גרו־טסקיים,
ואפילו מצחיקים. מספר גיבורו :
״הייתי באמצע שנות השלושים של חיי
כשהגשתי בקשה לגימנסיה בתל־אביב
להתקבל כתלמיד בכיתה האחרונה, כדי
לעמוד בבחינות־הבגתוב נטלתי שגת שב־תון,
הבאתי עמי תעודה של המחלקה
ודטביעית וטענתי שברצוני לסיים את חוק
לימודי במחלקה השמינית. חם לא יכלו
לסרב לי, וקיבלוני, את בתי ואת בני
שלחתי לבית־ספר חקלאי אלא שה ניסיון
אינו עולה יפה, ושנים אחר כך
כותב המספר :״הנפיון השלישי של׳ להבל
תעודת-בגרות היה השה מקודמיו. הפעם
התעקשתי לעמוד בניסיון עד לסופו. הייתי
זהו מרוב המורים שכגיטגפיה סיפור
של נזילת הגיבור אל עבר שיגעון מוזר
ואישי, שתמוז אינו מפרש.
הסיפור סחטוט נפתח בתיאור :״בניה
רחמגינוף היה הגנב הראשון של תל־אביב.
לפניו לא היו גנבים בעירנו, ואלה שבאו
אחריו היו סתם פושעים פתיח המעיד
על תמוז במיטבו, היודע את מלאכת הכתיבה,
החל מתורת הפתיחות וכלה בניסוח
ותימצות לשוני.
בקובץ זה מצויים סיפורי־המפתח, המג לים
טפח מריקעו של תמוז. בסיפור בנו
של דוקטור שטיינברג מצויים מיגזרים
מתוך הרקע של תמוז, שנולד בברית־המועצות
ועלה ארצה בגיל צעיר. הוא
מתאר, את מיפגשו עם ילדי תל־אביב :
״אחד הילדים קרא משהו לעברי. הוא
דיבר עברית, כמובן, ואני לא הבנתי
ושתקתי. הילד שב לדבר והרים את קולו.
כדי לפייסו הושטתי לעומתו את הבננה
שבידי ...והתחלתי לסגת בחזרה לעבר
כית־המלון, כשפני אל הילדים ואני צועד
אחורנית. החבורה זינקה לעברי, ובהושיטם
זרועותיהם דחפוני בחזה ובכתפיים ולפתע
ן מעדתי. נכשלתי בדפנותיה של איזו תיבה
ן ונפלתי אחורנית על גבי. הילדים פרצו
) בצחוק ונמלטו ...ובכן, כך הגעתי לארץ־
ישראל. במגפיים, כאפודת צמר גפה, שונא
בננות ולא יודע עברית...״
בהמשך עושה תמוז ניסיון קלוש להב הרת
נושאים, שעימם התמודד ביתר כיש־רון
והצלחה בסיפרו משלי בקבוקים. הוא
מתמודד עם בעיית הזהות הכפולה שלו
והניסיון לצאת מישראל ולתקוע יתד ב ניכר
:״ברור שאני חי מפני סיבות נוספות
ורבות, אבל גם זו. ואולי זו הנפלאה.
שבכולו, השיבה הביתה, המסע אל הבית
הפנימי, שרק הגולים והעקורים מכירים
אותו. ומי לא גולה, ומי לא עקור? אפילו
האנשים החיים כל ימיהם בארץ שבה
נולדו, ואפילו בבית שבו נולדו, הם גולים...
אינם יודעים שהם גולים, אלא שזה לא
משנה ...שמע, ברגע זה עלה בדעתי רעיון.
אמנם כולנו גולים, אכל יש בבל זאת
הבדל בין אדם שחי כל ימיו בארץ שכה
נולד, לבין אדם שהיגר מארץ לארץ...״
תמוז מנסה להתמודד כאן בקלישות עם
בעיית זהותו, ומוסיף גם מעט מאותם
תסביכים של ילד־גולה שהגיע ארצה :
״כשנעשיתי הבר בהגנה, כשאנשים חדלו
בכלל לחשוד שאני בסך הכל מהגר ;
כשהתחילו לראות בי צבר טיפוסי ...אתה
יכול לתאר לעצמך איזה בריון הייתי בגיל
שמונה־עשרה. לא ילד גלותי, חם־ושלום...״
בהמשך בנו של דוקטור שטיינברג מביא
תמוז סיפור, שבו הוא מתאר תהליך של
טישטוש הזהות, שנעשה 1לדעתו בשנות
החלוציות :״תשמע סיפור קלאסי של דור
התחיה הלאומית שלנו. האיש כתב ודסית
והיה בא אל דודי לקרוא משיריו. הוא
עבד אצל ההסתדרות, היה פקיד, כמדומני
בוועד־הפועל. שם לחצו עליז. הוכיחו לו
שצריך לכתוב רק עברית. גם הכריחו אותו
לשנות את שטו והאומלל הזה — בדיוק
כמוני — תירגם את הרוסית לעברית,
ובמקום יאשה צ׳ורני הופיעה פתאום איזו
מפלצת בשם יעקב השחור. הם אפילו
שיחדו אותו. באיזה עלון הסתדרותי מסכן
הדפיסו פעם תרגום משיריו. טי ראה את
זה ר מי קרא את זה? מי זוכר, בכלל ץ
לבסוף גרח אותו לאיזה פעולות מטורפות
של גדוד טגיני השפה. הוא הלך איתם
בלילה, איש תמים במו ילד, ומשורר
מצויץ, הלך לשבור תלונות של חנויות
שהיה להן שם לועזי. וזה, כדי להגן על
הששה העברית ...הטישטרה תפסה אותו,
קרה לו שם מטהו, והאיש נגמר מאז...
והוא הרי בא לארץ כציוני, לא כמו אבא
שלי, אלא מתוך אידיאליזם ...מה אתה
אומר על זה? או שזה נראה לך בחלק
מן המחיר שיש לשלם בעד התחיה התר בותית?
...תסתכל. החוצה. התחיה הזאת
זורמת שם, שורצת מלוא הרחוב ...כל
השמדת עבריים, וכל בעלי החנויות מלסטמים
את לקוחותיהם בעברית, מוכרים
סחורה פסולה, וביוקר...״
אם את הקובץ פותח תמוז באליקום
הרי שהוא מסיים אותו בגיבור אחר שלו
מהעבר. יעקב הוא גיבורו של הסיפור.
הביתה. תמהוני שהופך פוגרום שבו ניספת
אמו עם בעלה, ליהודי החדש. הוא הופך
שוטר רוכב בגליל, למעין אלכסנדר זייד,
שאלכסנדר פן התל־אביבי מתקנא בשיריו
המתובלים בשמות של פרחים וצמחים.
הוא שזוף וגיבורי אך בסופו של דבר
הוא חוזר ליפו—תל־אביב, אל ארץ־ישראל
העירונית והכוזבת, ונחשב כמת.
מיגוטאזר. אין טעם להקדיש לכישלון
ספרותי זה יותר מתיאור והסבר הכישלון.
במרכז העלילה דמות של סוכן ביון ישר אלי.
אלא שסוכן זה מקיים פרשת חיזור
מוזרה עם נערה בריטית שלא פגשה בו,
תוך שהוא אונס, מבלי להגיע לכדי סיום,
את דאנר הספרות־ד,בלשית.
מינוטאור הוא סיפור תשבצי משעמם,
שבו אונס תמוז ארבע דמויות — שלושה
גברים ואשד, אחת — לחיות בכפיפה מלאכותית
אחת, מבלי שיש להם מכנה משותף
אחד. תמוז מנסה להביא בספר זה מעט
מהאווירה הימתיכונית של לזרינס דארל
בקוארטאט האלבסנדרוני שלו. תמוז נכשל
בהחייאתם הספרותית של גיבוריו: גיד,.
ניקום טריאנדה היווני, אלכסנדר
אכרמוס הישראלי והאהובה תיאה.
במס־תיאורי שמשלם תמוז בספר הוא
מוכר שוב את חולות הזהב שלו, בברק
מעומעם, כשהוא תאר את חיי המושבה
המשמשת רקע לילדותו של הסוכן היש ראלי
אלכסנדר אברמוב.
חידת תמוז אינה מתפענחת בהבדלי הרמות
וד,איכויות שבין ריחו המר של הגרניום
לבין השגיאה, הקרויה מינוטאור,
שלד, צירף, עבור ההדיוטות, רישום על
העטיפה מתוך תחריט של פיקאסו הנדנו־טאור
הגווע בזירה.
רדיפת־הבצע והציניות
בסיפור בנו של דוקטור שטיינברג, המופיע בקובץ ריחו המר של הגרניום, מביא
בנימין תמוז מעט מראייתו את העיר תל־אביב :
אתה שואל על תל-אביג• ובכן, במשך הזמן התחלתי לראות, שתל־אגיב,
עולה בנוייה מטיח. לזיר עם חול. זהו חומר רופף, פריך, לא לאורך ימים.
אנשים רציניים בונים להם גתים מחמדים אציליים, מ>ן ץ, מאבן, ממתכת.
אבל בתל-אביב בונים חול על חול, מפני שזה לא רציני. לא מתכוונים לזה ברצינות.
רוצים לעשות כסף, ומהר סיד עם חול הוא חומר מספיק טוב בשביל להתעלל בילד
בן חמש שאיננו יודע עברית; זה כן. אבל לא בשביל לבנות עיר. את זה ראיתי
מן ההתחלה. למרות שההתחלה היתה תמימה, לכאורה. עיר״גנים קראו לתל-אביב
בהתחלה• משהו נחמד עם פרחים בחצרות, מאוורר ונעים, מול יפו המסריחה
והמפגרת. אם אתה רוצה, זה היה רומנטי. בוודאי שהיה רומנטי. הלוואי שהיה
נשאר כך• אבל תביט עליה עכשיו. איך שרדיפת-הבצע והציניות חשפו את הפרצוף
האמיתי של האנשים שגרים בה. תראה את הכיעור הנורא, את הארכיטקטורה
הגולמית, הוולגארית, שמאחריה עומדים ספסרים מתעשרים ומועצה עירונית שמייצגת
אותם. פוליטיקאים מטונפים...
...אז למה יש ערים יפות יותר בעולם, תשאל, ובצדק. אני אגיד לן, זה דבר די
פשוט: הזמן. בעוד חמש מאות שנים יש לתל״אביב כל הסיכויים להיות עיר יפה.
לפחות יפה כמו כל עיר אחרת. כי הזמן הארוך, כמו החברה, יש בו יסוד נוסף
על מה שיש בזמן הקצר. יש בו השתוות; אותה השתוות שאליה מגיעים שני
אנשים העומדים על המקח• זו עמידה על המקח עם ההתנשאות, עם הבל״הבלים
שלנו, עם טיפשותנו. כשהרסו בתל־אביב בית תמים, קטן, טובל־בירק, ובנו במקומו
בית־דירות עקר ואידיוטי, עשו זאת מתוך בצע-כסף. ובבית הזה אנחנו חיים ; אבל
אנחנו מקללים את יומנו ; יודעים שקלקלנו, ומקללים. ומן הקללות הללו
יצמח על מקומו של ביתנו המכוער משהו אחר. אולי קצת יותר חכם. ובסופו
של דבר — יותר יפה• תן לה חמש מאות שנים ותראה.
שני הספרים הנסקרים מעידים על כך
שהגיע זמן כתיבתו של אותו רומן רחב־יריעה,
שתמוז טרם כתב. והחומרים מתנקזים
להם בסיפוריו הקצרים, שהינם ממיטב
יצירתו וממיטב יצירת הפרוזה הארצ ישראלית.
בחטף
״זו הדה מג ד־ ״
אביו של הסופר אברהם כ.
תיעוד
הנדיב בין 1882ל־ 1957 פעלה בארץ חברת
פיק״א (חברה להתיישבות היהודית בארץ-
ישראל) מייסודה של מישפחת רוטשילד,
שחלקה, למרות הביקורת הרבה, רב ביותר
בתהליך יישובה של הארץ והקמת התש תית
החקלאית. את התפקיד המרכזי ב־
אדמונד דה־רוטשילד
ולא בגלל עונייכם וסבלכם
פעילות זו מילאו אדמונד זג׳יימס דה־רוטשילד
רבי־הממון. אדמונד נודע בפי
תושבי הארץ בכינוי הנדיב הידוע.
רק החודש ראה אור לראשונה ספר
מקיף, המכיל וממיין את פועלם של בני
מישפחת רוטשילד בארץ־ישראל: בית
:רוטשילד ואדץ־ישראל — נזיפעלם של
אדמונד וג׳יימם רוטשילד בארץ *.
בית רוטשילד וארץ־ישראל, אותו חיבר
החוקר הצעיר שי מ מון שאמה, יליד
לונדון וחבר ברייזנוז קולג׳ שבאוכספורד,
הוא מחקר המנסה בעזרת מיסמכיהם של
הרוטשילדים לבטא את ההשקפה העקרונית
של הברון ושל פקידיו. השקפה שלא תמיד
זכתה להערכה הולמת בעיני אנשי המוש בות
ושאר נתמכי הברון. ושל פקידיו.
השקפה שלא תמיד זכתה להערכה הולמת
בעיני אנשי המושבות ושאר נתמכי הברון.
אין שאמה מנסה למעט מערכם של פקידי
הברון, שעוררו מרירות רבה בקרב החלוצים
ועוררו מחלוקות שעל הנדיב הידוע
היה לשככם.
מענקיו הכספיים של הנדיב הידוע ניתנו
בימי ראשית ההתיישבות היהודית בארץ-
ישראל, כאשר השושלת הרוטשילדית היתד,
בשיא הכוח הממוני שלה באירופה, והיוותה
למטרה ראשית לחיצי זעמם של האנטי שמיים
הצרפתיים למיניהם. הוא החל לסייע,
או כפי שאמר ללבוג טין, אחד ממייסדי
ראשון־לציון :״לא באתי לעזרכם בגלל
עוגייכם וסבלכם, כי לבטח היו עוד הרבה
מצבים דומים של מחסור בעולם. עשיתי
כן יען כי ראיתי בכם את מגשימי תחייתו
של עם־ישראל ושל משאת־הגפש החיא
היקרה כל־כך לכולנו, המטרה הקדושה
של שיכת עם־ישראל לארץ־אכותיו...״
ספר זה הוא עוד נידבך מחקרי בבניין
הספרים המודד ושוקל את תהליך כינונה
של מדינת־ישראל ושלבי הראשית שלה.
המחבר משוחד מעט לראות את ההיסטוריה
מבעד למשקפיה -של מישפחת רוטשילד —
* שימעון שאמה — בית רוטשילד וארץ-
ישראל — מיפעלם של אדמונד וג׳יימס
רוטשילד בארץ ; עברית: מ .חצור ; הוצאת
י״ל מאגננד; 356 עמודים 12 +עמודי
תמונות (כריכה קשה).
י הו שו ע, כתב באחד העיתונים המקומיים
של ירושלים על מעשי בנו בחג־הסוכות:
״בשעה שבני אברהם הודיע לי לפני חג
הסוכות כי הוא רכש סוכה מוכנה יחד עם
,סדיניה ורקמותיה׳ במחיר כמה אלפי ל״י,
ושנכדי שמחים בסוכה, אמרתי לו: סוכר־תינו
הדלות, שעלו בסך הכל במיספר
פרוטות, היו חמות יותר ולבביות יותר...״
ו•!• איש אוניברסיטת חיפה, הפרופ׳
0רגי מגד, שירד מזה כמה שנים לארצות־הברית,
פירסם בהוצאת ספרית פועלים
מסה בשם האור הנמשך — ערכים אסתטיים
בספר הזוהר. הוא השים עצמו למפענח
לעברית של כמה מפרקי מישנת הזוהר,
תוך התעלמות מודעת ממיפעל חייו של
הפרופ׳ י. תשבי, שתירגם את מישנת
הזוהר לעברית. פניה מצד מוסד ביאליק,
ופרופ׳ תשבי לספרית פועלים, דחפה הוצ את
ספרים זו לפרסם התנצלות מאירת
עיניים במוספים לספרות. נאמר בה, בין
השאר :״ביותר אנו מצטערים על מורת-
הרוח שהדברים גורמים לפרופסור י. תשבי
המכובד ומבקשים סליחתו. נחפש דרך
לתיקון השגגה ספר המעורר
עתה שערוריה בארצות־הברית הוא הסיפור
שלי, אותו פירסמה שחקנית הקולנוע
אינגריד ברגמן. הוא כולל אח סיפור
חייה, את סיפור קשריה עם בעליה השונים
ואת ראיית העולם שלה. תוך כמה שבועות
הפך הספר לרב־מכר כלל־אמריקאי
ריהביליטציה חלקית נערכת כיום בברית־המועצות
לסופר בורים פסטרגק, ש-
השילטון הסובייטי נידה אותו בחייו בשל
יצירתו ד״ר דיוואגו, שזיכתה אותו בפרס
נובל. כתב־העת נובי־מיר פירסם כמה מ השירים
שפסטרנלך חיבר לד״ר דיוואגו. את
הביקורת, שיד הצנזורה ניכרת בה, למרות*
הכל, חיבר המשורר הנודע אנדריי
ווזנסגסקי • +ביקורת חסרת־תקדים
סביב רכישת הציורים בישראל הביא מבקר
האמנות של ידיעות אחרונות, אדם ברוך,
שכתב ברשימתו גם גרשוני צריך לחיות:
״הצגת קדישמן, ליפשיץ, קופפרמן
ואביבה אורי הינד, היום בהישג־ידה של
כל עקרת־בית, המבקשת להתגדר בגלריה
מודרניסטית. קדישמן וליפשיץ פיתחו ב משך
השנים יחס אוהד לעקרוודבית סימ פטיות,
ולמעשה, כמעט הכל בעיניהם בגדר
עקרות־בית סימפטיות ו • •
להבנת אותו פלא של ישוב בארץ־ישראל
על מעלותיו *־מגרעותיו.
בעולם
הפיחות הנובלי
בשנים האחרונות מאבד פרס־נובל ל ספרות
מערכו. הפוליטיזציה ההדרגתית,
פרי שיקולי האדונים היושבים באקדמיה
השוודית, הביאו להענקת הפרס לסופרים
מן המעלה השניה והשלישית; .אירועי ה שנה
האחרונה בפולין וההתקוממות ה־קאתולית
הלוחשת וההדרגתית בארץ זו,
הביאו את האדונים השוודים למסקנה,
שעליהם להעניק את הפרס עליו הופקדו
בידיו של המשורר הפולני הגולה צ׳סדאב
מילוש, המתגורר בארצות־הברית ופועל
באוניברסיטת ברקליי, קליפורניה( .שם
הוא מתרגם מחדש את התנ״ך לפולנית,
בעזרתו המאוד־פעילה של חוקריו־,ספרות
הישראלי דויד וויגפלד כרמי).
אלא שמילוש אינו הבכיר והראש של
משוררי פולין. משוררים כזביגנייב
הרברט ותדיאום רוז־ביץ׳ שירתם
מעולה משירתו.
פרס נובל השנה לא ניתן כנראה ל ספרות
או לשירה הפולנית, אלא להגירה
הפולנית. ויש פגם בשיקולים של אותם
ג׳נטלמנים שוודים, שחרגו מזה שנים
משיקולים של ספרות טובה והפכו לשיקו לים
פוליטיים מובהקים.
ה היה הווו
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כמור!
הוקדש בחלקו להערכות בדבר המילחמה הקרבה בין ישראל
למצריים. מילבד מאמר העורר ״הנדון: אל הנשק?״ ,שפירט
את מיבלול האופציות של ישראל, הופיעו בגיליון סקירות כתבים
על המצב בגבולות, כתכת־שער על הרמטכ״ל דב־אלוף משה
דיין, מישאל־קוראים על ״מילחמת מנע?״
התואר ״איש מופת״ הוענק על־ידי מערכת ״העולם הזה״
לשלושה שהיו ראויים: רבקה גובר, שעברה עם בעלה להתגורר
בחבל לכיש, דוב הורן, שחרף נפשו הגן בעזרת משאיתו
על נוסעי אוטובוס והטייס שלמה הניג, שהנחית מטוס שיצא
מכלל פעולה.
כגיליון פורסמו דברים מפרי עטו של במאי הקולנוע האמרי קאי
ממוצא בריטי, אלפרד היצ׳קוק, על חמש התעלומות האט־
הי ה שהיה
תיות שלו. מדור קולנוע סקר את הסרט ״אכא איד הרגליים״
בכיכובה של השחקנית־ רקדנית לסלי קארון. מדור הספורט
פקר את ראשיתה של מסורת ספורטיבית חדשה — צליחת
הכינרת. כתבו־המשוטט של השבועון באירופה, עמום קינן, תיאר
תחת הכותרת ״אדם ללא ניירות״ מעט מעולמם של המגורשים
מגבול אל גבול, בלי דרכונים ושאר ניירות רשמיים.
בשער הגיליון: רמטכ״ל רב־אלוף משה דיין.
זיבוטינסק 3צ 1ווו צבאי ^
האיש עם חניגימה
הי שואל ייל שעבד שהגן על ר ו ישראל ק סט נ ו
בך ש־יון
חדר מס־ 106
מרוט על כל החדשות — אס יש הדשות.
פה יש שינויים במצב. את הפלוגה העברית
הוציאו מיפו ובמקומה באו חיילים
אחרים. עד כמה שידוע לי ממקור
טוב (אף כי לא באופן רשמי) ,תכסים
הממשלה זהו: שלא להבליט את הצבא
העברי דווקא ברגע זה, פן יותן תירוץ
לערבים, שמא היהודים מכים ומרגיזים
אותם. אבל אם יתחיל.איזה דבר, אז לתת
לצבא העברי את תפקידו הטבעי — להגין
את הישוב. כמובן, מסביב למצב הזה כבר
נבראו כל מיני שמועות, כרגיל, שעושים
העבריים בעת היותם בארץ. ה״ידיד״ אליו
נשלח המיכתב היה חייל בגדוד מס׳ 40״
בשם יצחק בן־צבי, כיום נשיא מדינת-
ישראל.
בתקופת כתיבת המיכתב העסיקו ה בריטים
את הגדודים העבריים בתפקידי
שמירה, כדי לשחרר את החיילים הבריטיים
לדיכוי תנועת־השיחרור המצרית, דבר ש גרם
להסתה חריפה בין ערביי פלשתין
נגד הבריטים והיהודים גם יחד. אחרי
שקרתה תקרית בין הגדוד שנשלח להגן
על חיפה ונמלה ובין ערביי העיר, נבהלו
חיילים נחטפו וחטפו, מיליונים של לי רות
זרמו לקרן הנשק, משה שרת מילא
את כותרות העיתונים בנסיעותיו. כל
אותה שעה שכב דויד בן־גוריון בפיג׳מה
צבעונית בהירה, רתוק למיטתו, כאילו
רצה הגורל להוכיח שגם בימי משבר
יכולים חיי מדינה להתנהל בלעדיו.
מסך האיפול. חדר מס׳ 106 של מלון
הנשיא שוכן בקומה הראשונה מעל ל אולם
הכניסה בסוף המסדרון הארוך.
לפני שלושה שבועות בלבד חגג המנהיג
הקשיש את יום הולדתו ה־ .69 מכל קצווי
הארץ הגיעו פרחים. הנשיא שלה עוגה
*שטוחה גדולה, מורכבת מ־ 70 מדרגות
שוקולד, שחולקה על-ידי פולה בן־גוריון
בין עובדי בית־המלון.
בבוקר המכריע קם בן־גוריון כרגיל ממיטתו,
כשהוא לבוש בפיג׳מה. לפתע מעדו
רגליו והוא צנח ארצה.
מאותו רגע ירד מסך של איפול על
החדר בבית־המלון. במשך שבועיים לא
נכנס ויצא איש, מלבד שני הרופאים, הבת
רננה, נשיא־המדינה ומשה שרת. מבול
המיברקים, המיכתבים ושיחות הטלפון נתקלו
במחסום החי של פולה בן־גוריון ו נחמיה
ארגוב, השליש הצבאי * .אפילו
המלצרים הביאו את האוכל רק לחדר
הקדמי, המפריד בין דלת מס׳ 106 לבין
חדר־השינה עצמו. שר־המישפטים פינחס
רוזן, שהופיע כמה פעמים בלווית אישתו,
נשאר באולם־הקבלה למטה. שום פרטים
לא נמסרו לעיתונאים. אפילו חיים שיף,
בעלו המשופם של בית־המלון, שתק כדג.
״תלך מפה:״ איפול זה לא בא
מטעמים רפואיים בילבד. צלם עיתונות
שביקש לצלם את החדר הקדמי מבלי
להיכנס לחדר־השינה של המנהיג, נתקל
בפולה בן־גוריון הלבושה בחלוק צמר כחול
מעל לפיז׳מה, שעטה לעברו׳בשאלה נר גזת
:״מה אתה רוצה כאן?״ והוא סולק
על־ידי נהגו המוצק של בן־גוריון.
גם כשנעמד הצלם ליד דלת הכניסה
של בית־המלון, לא מצא הדבר חן בעיני
פמלייתו של בן־גוריון עטופת-המיסתורין.
כשראתה אותו שוב פולה, שירדה בשל
חיל־האוויר הישראלי, בשעה שמוט ההגה יצא מכלל פעולה, סירב להפקיר את
מדרגות לבושה שימלה חומה, קראה לעוהמטוס
היקר להתרסקות, כנהוג במקרים כאלה, ובחרפו את נפשו מעל לצו התפקיד
מתו :״תלך מפה!״ והוסיפה :״איזו חוצ ומעבר
לתביעת החובה, הנחית את המטוס בשלום. הניג (הגני) הוא חבר קיבוץ
פה לצלם את בך גוריון מבלי שאני מזמינה
גן־שמואל ובעלה של המשוררת אמירה הגני, עדיין משרת כ׳איש־מילואים בחיל״האוויר.
אותך?״
כשצילם הצלם בכל זאת את משה שרת
הבריטים והוציאו את הגדוד לרפיח, ל מאתנו
״לייבור בטליון״ וכד, אבל נדמה
נכנם לבית־המלון, הפליטה פולה :״הוי,
שמירה על השבויים התורכיים. שם נשאר
לי שהאמת היא מה שכתבתי לך למעלה.
הוא צילם את מוישה 1״
הגדוד משך שנה, דבר שגרם לשמועות
לא אוכל להגיד שהטאקטיקה הזאת
גם כשניתן סוף־סוף השבוע לאורחים
שז׳בוטינסקי רמז עליהן במיכתב.
מוצאת חן בעיני. כמדומני טעות היא
מובחרים, ביניהם הרמטכ״ל, להכנס לחדר,
להעמיד את המפלצת היהודית בצל כל
לא פגו השמועות מסביב להגדרה הרפוק
בלה רוסית. מיכתב זה הוא אחד
אית המדוייקת של מחלת בן־גוריון. מסך
פעם שיש איזה פחד — בזה רק מרכיבים מ־ 3,550 מיכתבים וכתבי-יד של זאב ז׳בו-
את המצב ונוטעים שורש לערבוביה בהאיפול
המוגזם, שאיו דומה לו אפילו
טינסקי, שרוכזו בעבודודנמלים במכון
עתיד. אנסה להשתדל שישתנה גס זה
סביב מיטתו של דוויט אייזנהאור, הוסיף
ז׳בוטינסקי. החודש החליט יוסף פעמוני,
אבל מספקני אם יעלה הדבר הזה בידי.
מישקל להשערה, כי מדובר בהתקף־לב.
דוקטור לתורת־החיידקים, יליד לנינגרד,
אין לי כל כח וכל השפעה עתה, אבל
הדומה לפרופסור רוסי הלקוח מתוך הסר לא
צריך להגזים ולראות כוונה להשפילנו
טים הרוסיים, שהפך את המכון הזה ל כמו
שעושים אחדים מחברינו בל״ט.
עיקר בחייו, לפרסם בוליטין קבוע ולספר
אנא ואנא לכתב לי מזמן לזמן על כל
לציבור הרחב על המטמונים הנמצאים
מה שקורה אצלכם.
במרתף המרווח של מצודת־זאב בתל-אביב.
תקרית מחיפה. מיכתב זה, בעברית,
נשלח ביום דד 26 במרס ,1919 במעטפה
* אחד משלושת הגדודים העבריים באדון
טרומפלדור שילם
חתומה בחותמת הדואר הצבאי מ״אי־שם
צבא הבריטי, שהורכב מבין המתנדבים
ידידי, בבקשה ממך לכתוב לי בפרובארץ״
.כותבה היה סגן־מישנה בשם זאב
הארצישראיים. הגדוד ה־( 39ל״ט) ,הנזכר
ז׳בוטינסקי. הוא צונזר על־ידי ז׳בוטינסקי
במיכתב, היה מורכב ממתנדבים אמרי*
שהתאבד כעבור כמה שנים.
קאיים.
עצמו, ששימש כצנזור צבאי של הגדודים
״איש מופת־ לטייס שדמה הניג
היסטוריה
״העולם הזה״ 41ע
תאריך ׳ 27.10.1955 :
המעניין ביותר מבין המיסמבים הרא שונים
שפורסמו: קבלה בשפה הרוסית,
כתובה על גבי כרטים־ביקור המעיד כי
ז׳בוטינסקי הוא סופר עיתון מוסקבאי.
״קיבלתי מאת האדון יוסף בן זאב טרום־
פלדור מדגניה אשר בגליל סך של שלוש
( )3לירות מצרים בתור נדבה לקופת
גדוד המתנדבים. כ״ג אדר תרע״ה, ז.
ז׳בוטינסקי.״
היתד, זאת הדרך בה אישר ז׳בוטינסקי
בפשטות כי טרומפלדור הצטרף במצריים
לרעיון הקמת הגדוד.
אנשים
• מנהיג תנועת החרות, מנחם סכין,
בהזכירו את פסוקה של הצנחנית חנה
סנש ״אשרי הגפרור שנשרף והצית לב בות״
:״דור דור וגפרוריו.״
• היה יהודי באוהלך ואדם בצאתך !
זהו כנראה הכלל בו נוקט משרת־שרת
ופרשן קול ישדאל זאס לקר. הוא פירסם
השבוע בירחון הגרמני דר מונאט מאמר
הגנה נלהב על ישראל רודולף קסטנר
וחתם תחתיו בשמו הקודם וואלטר לקר.
אגב, זאב־וואלטר שינה לנוחיות מאמרו
את פרטי העובדות. כך, למשל, כדי לטש טש
את הקשר הישיר בין מאסרו של
יואל כראנד על־ידי הבריטים ופגישתו
עם משה שרת, שחיכה לו מראש בחלב
שבסוריה, טוען לקר שהפגישה נערכה
דווקא בקאהיר הרחוקה. את עורך־דינו
של מלכיאל גרינוואלד, שמואל
תמיר, מכנה לקר :״אדם חסר מצפון
לחלוטין...״
• כשקיבל על עצמו שר־האוצר לוי
אשכול בישיבת הממשלה השבוע למלא
את מקומו של ראש-הממשלה משה שרת
בשעת מסעו אל שרי־החוץ־המעצמתיים
בפאריס, הוטל עליו ממילא, לפי החוק,
למלא גם את מקום שר־המישפטים פינחס
׳רוזן, שחזר רק למחרת היום ממסעו
בבריטניה, וכן מילא את מקומו של דוכ
יוסף, המחזיק בתיק הכפול של פיתוח
ובריאות, שיצא יום לפני ישיבת הממשלה
לארצות־הברית. אשכול ניהל איפוא ל יממה
שלמה אשכול שלם של מישרדים
ממשלתיים.
• נשיא ארצות־הברית לשעבר הארי
טרומן שלח השבוע לראש־הממשלה
משה שרת במתנה טופס אחד של ספר
זכרונותיו, עם הקדשה אישית, בעוד ש-
ראש-הממשלה העתיד, דויד כן־גוריון,
שלח באותו שבוע לראש־ממשלת בורמה
או נו שני גורי אריות, מילידי גן־החיות
התל־אביבי.
י• סיפר השבוע המפקד החדש של אגף
המודיעין בצה״ל, אלוף־מישנה יהושפט
(״פטי״) הרכבי: בימי מילחמת השיח-
רור, כשנתמנה לראש המחלקה לענייני
אסיה במישרד־דחוץ המתארגן, שאל הר כבי
את מנהל המישרד ואדטר איתן
״מה עלי לעשות?״ ״תכין רשימה של
ראשי־הממשלות בכל מדינות אסיה,״ ענה
איתן הנבוך.
י• בנאום הבתולין שלו במליאת הכנסת,
חידש אהרון רמז, בנו של שר־התחבורה
המנוח ומפקד חיל־האוויר לשעבר, חידוש
לשוני מוזר, בדברו על ״כוחנו הישבני.״
מי יודע, אולי נזכר בסיסמה הלא־רשמית
של מועדון צעירי המפלגה שאליו השתייך
בעבר :״כל הכיסאות לישבנים צעירים !״
עוד צד חדש ומושך דישראכרט
הצד המגנטי!
הצד המגנטי הופך אתי שראברט לכר טי ס אשראי
משולב יחיד במינו בישראל. הוא מאפשר לך
להחליט לאיזו ת כ לי ת לה שתמ ש בו: רצונך
באשראי — בבק שה, הצג אתהכר טי ס שלך
בחנויות, בתי עסק, בתי מלון ועוד.
את ה ז קו ק ל מזו מנים! ברצונך לבצע פעולות
בנקאיות אחרו ת! — הפוך אתהכר טי ס לצידו
המגנטי ותוכל לה שתמ ש בו, בשלב ראשון, בבל
מכשירי ה בנ ק־ ק ט הפזורים בארץ.
כר טי סי הי שראברט ו ה בנ ק־ ק ט שלך ישארו בתוקף
עד למועד חידוש כ ר טי ס הי שראברט שבידך.
בשלב ראשון, יונפקו כר טי סי ישראברט מ שולבים
ללקוחות בנק הפועלים בע״מ, בנ ק א מריק אי
ישראלי בע״מ, בנ ק קונ טיננ טל לישראל בע״מ,
בנק מסד בע״מ, בנ ק י הב לעובדי המדינה בע״מ,
בנק אוצר החייל בע״מ.
ישראכרט.
אשר אי ו טו ב לי.
י״ב חעון תעד״א22.10.80 ,
מיספר 2251