גליון 2252 מתאריך 29 באוקטובר 1980

עוד צד חדש ומושך לישראכרט-

הצד המגנטי!

הצד המגנטי הופך את ישראברט לכרטיס אשראי
משולב יחיד במינו בישראל. הוא מאפשר לן
להחליט לאיזו תכלית להשתמש בו: רצונן
באשראי — בבקשה, הצג את הכרטיס שלך
בחנויות, בתי עסק, בתי מלון ועוד.
אתה זקוק למזומנים? ברצונן לבצע פעולות
בנקאיות אחרות? — הפון א ת הכרטיס לצידו
המגנטי ותוכל להשתמש בו, בשלב ראשון, בכל

מכשירי הבנק־ק ט הפזורים בארץ.
כרטיסי הישראכרט והבנק־ ק ט שלן ישארו בתוקף
עד למועד חידוש כרטיס הישראכרט שבידן.
בשלב ראשון, יונפקו כרטיסי ישראכרט משולבים
ללקוחות בנק הפועלים בע״מ, בנק אמריקאי
ישראלי בע״מ, בנק קונטיננטל לישראל בע״מ,
בנק מסד בע״מ, בנק יהב לעובדי המדינה בע״מ,
בנק אוצר החייל בע״מ.

ישראכרט.
אשראי וטוב לי.

איפשרה להם לעיין בה, בניגוד למקובל,
לפני שהוגשה לבית־המישפט. הם פיר־סמו
גם ראיונות קצרים עימה, שבהם הוסיפה
השמצות מרושעות נגדנו. בראיונות
אלה טענה שושנה כי ניסינו לצלמה בניגוד
לרצונה, תוך שאנחנו מתנהגים בצורה
ברוטאלית ואלימה.
העיתונאים ידעו לספר כי המישטרה
רואה את התלונה בחומרה רבה, וכי יוחלט
כנראה, להעמידנו לדין. דברים אלה
פורסמו עוד לפני שהוזמנו בכלל למיש־טרה׳
כדי למסור את גירסתנו.

העוול
לא תו קן
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפדס״ .העו־רן־ הראשי: אורי אכנרי. ראש המערבת: יוסי
ינאי * עוק־־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: לילית כוארון
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
סימון מחלקת המודעות: רפי זכרוני * המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן•
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

לפני חצי שנה הזדעזעזה המדינה
ממעשה־נבלה שעשו אותם בני־בליעל
ניצחיים, אנשי העולם הזה.
זה היה אחרי הפיגוע בחברון, שבו
נהרגו שישה חיילי ישיבת־ההסדר וחבריהם,
בשובם מתפילה במערת־המכפלה. אחד
ההרוגים היה אלי הזאב .
דמותו של הזאב עוררה מייד התעניינות
כללית. אחדים מאיתנו הכירוהו

משום־כך הטלנו על הכתב יוסי היימן
והצלם ציון ציפריס לאסוף פרטים נוספים
על הזאב, עברו, דרכו בארץ והשקפותיו,
ותוך כדי כך גם לברר כמה פרטים סתומים
על נסיבות מותו (העולם הזה .)2228
במיסגרת תפקיד זה פנו אל האלמנה,
שושנה הזאב.
פגישת הצוות עם האלמנה היתה
מלווה בתקרית, שזכתה בסיקור נרחב
בעיתונות — סיקור שבינו ובין האמת
היה דמיון קלוש בלבד.
השבוע, באיחור של חצי שעה, הגיעה
תקרית זו סוף־סוף לבית־המישפט —
ואז התנדפה האגדה הזדונית כבועת־סבון.

העיתונים לא פירסמו אמנם את
שמותינו ואת שם העיתון, אך הניסוח
״כתב וצלם של שבועון מסויים״ לא השאיר
מקום לספק. גורמים שונים מיהרו
להשתמש בכך כנשק נגד העולם הזה.
כמה חברי־כנסת ביקשו לעשות מטעמים
מהפירסומים, תוך השמעת השמצות פרועות
נגד השבועון מעל במת המליאה.
באווירה כזאת לא היו לנו הרבה סיכויים.
ידענו שלא עברנו שום עבירה
ושפעלנו בהתאם לחוק. זאת אמרנו גם
במישטרה. אך לא היתה לכך כל משמעות.
המישטרה עשתה את מה שהחליטה
מראש, והגישה נגדנו כתב־אישום לבית־המישפט
השלום בירושלים.
הנה הנוסח המלא של כתב־האישום :
״העובדות: בתאריך ה־ 11 במאי ,1980
בשעה 06.30 או בסמוך לכך, הסיגו הנאשמים,
שהם עיתונאים בשבועון העולם הזה,
את גבולה של שושנה הזאב (להלן המתלוננת)
,וזאת בכוונה להקניטה.
״מעשי הנאשמים התבטאו בכך שהקי-
שו על דלת ביתה של המתלוננת, ברחוב
ניקרגואה 8בירושלים, וביקשו לדעת מפיה
פרטים אודות מותו של אלי הזאב, בעלה
לשעבר, וזאת לאחר שיום קודם לכן,
כשהציגו עצמם כעיתונאים של השבועון
שטרן, דחתה את בקשתם וביקשה שית קשרו
אליה בטרם יופיעו בביתה.
״מיספר דקות לאחר האמור למעלה
שוב הקישו הנאשמים על דלת ביתה של
המתלוננת, וזאת בכוונה לעבור עבירה,
להקניטה וכפי הנראה צילמוה, וזאת שלא
כדין וללא הסכמתה, דבר שגרם לה אי־נוחות.
״הוראות
החיקוק שלפיהן מואשמים ה
מייד
עם תחילת הדיון מחק השו־פש
מאיר מדין את אישום התקיפה, אחרי
שקיבל את הטענה שהעובדות המפורטות
בכתב־האישום אינן מהוות תקיפה
בשום צורה שהיא. נציג המישטרה טען
כי הצילום הוא המהווה תקיפה, אך השופט
דחה טענה זאת מכל וכל.
לגבי סעיף האישום השני, הסגת־הגבול,
טען נציג המישטרה, כי המעשה המהווה
עבירה זאת הוא ההקשה בדלת. הקשה
זו היא הדבר היחיד שבו אנחנו מואשמים
עכשיו. הדיון בנושא זה נדחה למרס
.1981

עד כאן סיפורו שד יוסי היימן.

אפשר היה לקוות כי אחרי הפירסום
הפרוע — והכוזב — של התקרית ברוב
העיתונים, יודיעו עכשיו העיתונים על
החלטת השופט. אף עיתוןאחד
לא עשה כן, למרות שדאגנו גם
מצידנו לספק להם את המידע. ההחלטה
הושתקה כליל.
איני רוצה לתאר כאן בפרוטרוט מה
בדיוק אירע כאשר פנה צוות העולם הזה
אל האשה, כי הדבר עדיין תלוי ועומד

קצין־מישטרה כד־ טוב
ביקור בשש וחצי בבוקר

שושנה הזאב ניגשת למכונית -
״...וזאת בכוונה לעבור עבירה —
גם לפני כן, כביריון מאנשי ״הרב״ מאיר
כהנא, שהיה נוהג להתנפל מן המארב
על מפגיני-שלום בודדים, להתגרות באנ־שי
״שלום עכשיו״ ולהשתתף בהתנפלויות
על ערבים. על כך הועמד לדין.
אך גם אנחנו לא ידענו את כל פרטיו
האישיים. אלה נודעו רק כאשר נפל קורבן
לפיגוע הקטלני בחברון. הסתבר כי
הזאב כלל אינו ישראלי ואינו יהודי מלי-
דה, אלא הרפתקן אמריקאי נוצרי שהשתתף
במילחמת־האימים בוויאט־נאם. אחרי
תום אותה זוועה היה מובטל ממעש,
וחיפש עניין לענות בו ולהפעיל בו את
נטיותיו האלימות. אחרי שפעל זמן־מה
כסוכן האף־בי־איי בארצות־הברית, התגייר
והצטרף לכנופייתו של ״הרב״ כהנא,
הדומה באופייה ובשיטותיה לכנופיות ני־אדנאציות
באירופה. בעת ההלווייה, הסתייגו
ממנו הוריו, שבאו ארצה.
לציבור היה עניין רב בגילוי הביוגרפיה
של איש זה — לא רק לשם סיפוק הסקרנות
המוצדקת, אלא גם לשם הבנת
התופעה של הגרים האלימים, ההופכים
אצלנו לסופר־פטריוטים ולמחרחרי־מיל-
המה( .אחד מחבריו של הזאב בכנופייה
הוא רוסי נוצרי, שהתגייר והפך גם הוא
פעיל הציונות האכזרית).
העולם הזה 2252

על עצם התקרית יש, בוודאי, להצטער.
אין זה נעים לפנות לאלמנה זמן קצר
אחרי שנפטר בעלה, ואין לקנא בעיתונאים
הנאלצים לעשות זאת. אך במיקרו, זה,
כאשר מת הבעל בפיגוע שהיה המאורע
החשוב ביותר בחיי המדינה באותו זמן,
היה זה בלתי-נמנע. העיתונאים נדרשים
לפעול בטאקט, והם אף נהגו כך. למרבה
הצער, היה יחסה של האשה שונה.
כאשד הגישה שושנה הזאב תלונה ל־מישטרה,
נערך נגד צוות העולם הזה מעין
מישפט־לינץ׳ .אף אחד מן העיתונאים לא
מצא לנכון לפנות אלינו ולקבל הסברים.
הכל קיבלו את גירסת האשה. הכותרות
סיפרו כי ״כתב וצלם תקפו את שושנה
הזאב״ .הדבר תואר כהתעללות זדונית
ומחפירה באלמנה, השרוייה באבל.

על התקרית ותוצאותיה מספר
יוסי היימן:
השוטר שהגיע לפני חצי שנה למערכת
לא הפתיע אותנו. הוא הזמין את הצלם
ואותי לבוא לחקירה במישטרת ירושלים.
ציפינו לכך. הידיעות, שפורסמו בעיתונים
יום לפני כן, לא השאירו מקום
לספק.
העיתונאים לא הסתפקו בציטוט מתוך
תלונתה של שושנה הזאב, שהמישטרה

ופונה אל צוות ״העולם הזה״י — שלא כדין וללא הסכמתה...״
נאשמים: הסגת גבול פלילית ותקיפה.״
לכתב־האישום צורפו עדויותיהם של
שכנים וידידים של שושנה הזאב. היו
אלה אותם האנשים שניסו למנוע את
צילומה של שושנה, והם מודים בכך
בעדותם. נמצא ביניהם גם קצין־מישטרה
בשם גילעד ברטוב, ששהה באותה שעת־בוקר
מוקדמת — שש וחצי — בדירתה
של שושנה. ציון ואני ביקשנו ממנו להגן
עלינו, כאשר הותקפנו על-ידי השכנים,
אך למרות שהיה באותה שעה במדים,
נמנע ברטוב מלהתערב.
בבית־המישפט התכוננו לספר את ה אמת:
שאנחנו היינו המותקפים, וכי
העבירות היחידות שנעברו היו כלפינו.
אך אפילו בכך לא היה צורך.

בבית־המישפט. סעיף־האישום שנותר —
הסגת־גבול — נוגע לשאלה אם הקשת
עיתונאים בדלת של אזרח מהווה עבירה
פלילית. על כך יחליט השופט.
לנו חשוב רק דבר אחד: שהעלילה
הזדונית, כאילו התעללנו באלמנה ה-
שרוייה באבל, התבדתה לחלוטין. ותוך
כדי כך הייתי רוצה להשמיע גם פיקפוק
קל בהגינות הדיווח על פרשה זו בכמה
עיתונים.

נינלו!^

הרים בנימיני

ההתאמה בין מזו עקוב דשאו המזלות

עקרב עם דל ,

עקרב עם עקרב
על״פי״רוב, שניים המשתייכים לאותו
מזל יכולים למצוא דרך להכנה משותפת.
התייחסות משותפת לדברים עקרוניים
יכולה לתת בסיס מוצק לחיים
בצוותא. אך דווקא בני עקרב (אם הם
״עקרבים אמיתיים״) לא שייכים לאלה
שמומלץ להם לחיות יחדיו. אינדיווידואליות,
רצון חזק, דבקות בעקרונות,
קינאה ואישיות חזקה לא מאפשרים
להם לוותר, להתפשר, או להיות גמישים
עם בן הזוג• .הם יריבו ויתווכחו
לעיתים־קרובות, איש מביניהם לא יסכים
לוותר על השילטון, והתוצאה עלולה
להיות הרס של המיסגרת ושל עצמם.
אן כדאי להוסיף, שבתקופות שבהן יצליחו
להתפייס ולחיות בשלום, העוצמה
הריגשית, החושנית החזקה, ההרגשה
שכוח עונה לכוח וההבנה איש את רעהו,
יפצו אותם על כל מריבה או אי הבנה.

תכונות משותפות לשניהם, ולכן נמ שכים
האחד לשני. במיקרה של עקרב
וקשת, הניגוד באופיים לא מבטיח חיים
והרמוניים, רגועים ושלווים. אמנם,
לשניהם חשובים החופש והעצמאות, על
פי רוב יסכימו ביניהם לא להגביל האחד
את השני. יתכן שתהיה הערכה הדדית,
אך כל אחד ׳יפעל בדרכו הוא, כי השקפתם
על החיים שונה. הם יוכלו למצוא
שיתוף פעולה בטיולים, הרפתקות,
מסעות ודברים בלתי-שיגרתיים. אך בשטח
האהבה, העקרב מפתח רגשי קינאה
ורכושנות, הזרים בדרך־כלל לקשת.
הוא לא יוכל להרגיע את בן זוגו ולתת
לו הרגשה שהוא שייך אך ורק לו.

עקרב עם קשת

עקרב עם גד ,

המזלות

העוקבים מוצאים לעיתים

התאמה טובה עשוייה להיווצר בין

בתקופה זו מלווה אתכם מצב-רוח מעט
כבד, ידידים וקרובים מערימים קשיים
על כל צעד ושעל. עיבלתי-צפויים כובים חלים
בכל דבר שברצונכם
להתחיל בו.
יש לשמור היטב על
הכסף, סיכונים כספיים
עלולים לגרום
נזק שלא יתוקן בקלות.
יש להשגיח על
הבריאות, ולהימנע ממאמצים
מיותרים. ב-
הנעימות, יתכנו קשרים
המתגוררים בחוץ־לארץ.

מצב־רוח פסימי לא יעזור לקדם שום דבר,
לכן, כדאי להתאושש ולהתגבר. מבחינה
כספית, זהו בהחלט
שבוע מבטיח, אך יש
להזהר מאיבוד תעו־רות
ומיסמכים חישו־בים,
היכולים לגרום לוהתרגזויות עיכובים מיותרות.
ילדים יפתיעו
אתכם השבוע, ויגו
2ביוני -
רמו לשיפור מצב־
20 ביו לי
__ הרוח. כמו כן הזמן
מתאים לעסוק בתחביבים
האהובים עליכם ושאותם הזנחתס.
צפויה ידידות חדשה ודינמית לבני מרטן.

בכל שותפות שתיווצר בתקופה זו, יש
לבדוק היטב את השותף, ולא להיתפס
להתלהבות, שבה הסיג־וור
יטשטש את החסרונות
שלאותה שותפות.
מיספר שבועות
מאוחר יותר עלולה
להתברר הטעות, וקשה
יהיה להתגבר על ה־

תיסכול שייגרם. כדאי
לחשוב על לימוד של
: 1 21א פ רי ל -
;10ב מ אי
שטח חדש, שיביא גם
הנאה וגם תועלת.
יתכן שכדאי לשנות את מקום המגורים,
כפי שנאמר :״משנה מקום משנה מזל״.

11 ווו

למרות ההקלה שאתם חשים בתקופה זו,
מוטלת עליכם אחריות חשובה במקום
העבודה. לאלה שעדיין
לא מצאו מקום עבודה
את דעתם, שיניח כדאי עכשיו לחשוב על
שינוי וגם לפעול בכיוון
זה. סיכוי רב למצוא
עבודה מהנה, מספקת מבחינה ומשתלמת.
רומנטית אין לזלזל בבני
זוג שנראים כ-
״בטוחים מדי״ ,המצב
עלול להשתנות השבוע, כשתרצו שוב
לחדש את אותו הקשר ה״בטוח״.

שניים אלה. שניהם מתייחסים לחיים
ברצינות רבה, וכאשר מתחייבים לבצע
דבר מה, הם יבצעו זאת במירב השלמות
והאחריות .׳התייחסותם לחברה לא יוצרת
ניגודים ביניהם, ובדרך־כלל כל
אדם יודע מהו היחס האמיתי של גדי
— עקרב אליו. הם מעדיפים לשמור
יחסי ידידות רק עם אלה שעונים על
דרישותיהם. הקשר ביניהם גם הוא
מושתת על כנות ואמינות. האווירה סביבם
עלולה להיות קצת מכבידה אם ישכחו
להעזר בחוש ההומור שקיים בשניהם,
אם כי לא תמיד נמצא בשימוש.

כל מה שקשור לחיי הבית והמישפחה
מתרחש בצורה מוזרה. קיים מתח שקשה
להגדירו, ומריבות
פתאומיות פורצות
ללא סיבה ברורה.
והמשונה מכל,
חפצים נעלמים לפתע,
חלק נכבד מהזמן מתבזבז
על חיפושים,
יתכן שהאבידות תמצאנה
רק בעוד מיספר
שבועות. הדור הצעיר
במישפחה מתמרד, וכדאי
להניח להם לזמן מה לנהל את
ענייניהם בכוחות עצמם וכראות עיניהם.

ע;רנותכס ותפיסתכס המהירה יוכיחו פעם
מספת שכדאי לשמוע בעצתכם. הביקורת
שתושמע מפיכם בשבוע
זה תהיה צודקת, וכדאי
לידידים להאמין
לדבריכם. בתקופה זו
כדאי לסמוך במיוחד
על האינטואיציה, ולא
לתת לשיפוט קר והגיוני
להנחות אתכם. ב22ב
אוגוסט -
שטח האהבה, יקרו דב22ב
ספטמבר
רים מוזרים, ידידים
חדשים שתכירו יאלצו
אתכם לשבור את המיסגרות ולמרוד ב־מוסכמות
המחייבות, הרווחות בחברתכם.

שנה

המעניין בצירוף של שניהם; המשיכה
החזקה שנוצרת לעיתים־קרובות דווקא
ביניהם. אי אפשר לומר שהם מתאימים,
אופיים שונה לחלוטין. הדלי ״חוטא״
באהבה כלל אנושית ולא אישית,
ולעקרב נחוצה הוכחה תמידית לקשר
העמוק שחשים אליו. העקרב מעדיף
לשלוט בבן הזוג, והדלי אינו ניתן לשליטה.
הוא אוהב את מישפחתו, אך
עסוק בכל כך הרבה עניינים אחרים,
חלק ניכר מזמנו הוא מקדיש לענייני
ציבור עד שלפעמים נראה שהוא מזניח
את מישפחתו. בן עקרב רכושני וקנאי
ומתמסר, האהבה ותשומת־הלב שיעניק
לדלי, אם לא תוערך על-ידו, תגרום לאכזבה
והתמרמרות. מכיוון שבן דלי
אוורירי ואינטלקטואלי, יוכלו למצוא
שיתוף סביב עניינים רוחניים.

עקרב עם דג ,

רה מעליו האחריות לדאוג לקיום היונד
יומי, השיגרתי והמשעמם. ליד העקרב
הוא חש ביטחון ויודע שיש מי שדואג
לכל דבר. התכונה המשותפת להם, הקנאה,
עלולה לגרום למתח רב ולמרי״
בות ביניהם. שניהם מסוגלים מדי פעם
להתאהב התאהבויות מהירות וחולפות,
אך הם תמיד חוזרים זה לזרועות זה.

עקרב וום טלה
שניהם נשלטים על-ידי כוכב מארס,
שמבטא רצון חזק, סיפוק מהיר של
המאוויים האישיים ולפעמים קושי לוותר
ולהתחשב בבן הזוג. למרות שאותו
כוכב שולט בהם, הם לא דומים באופיים,
ולא יהיה להם קל להסתדר
האחד עם השני. על פי רוב בן עקרב
מתייחס ברצינות רבה לקשר בינו לבין
שותפו לחיים, והטלה רוצה לחנות מכל
רגע, ולפעמים מרשה לעצמו חירות ש־תכעיס
ותרגיז את העקרב. אך אם בכל
זאת יחיו יחד, הטלה יעדיף לוותר
לעקרב ולתת לו להיות שליט בלעדי,
כל זמן שלא יגביל אותו ויכבד את
רצונותיו. כאשר תהיה להם מטרה משותפת
הם יתמידו בה, והיא תשמש בסיס
איתן לקשרים ביניהם.

עקרב עם שור
ליק אור ותקווה בלב שניהם. הציפיות
שלהם האחד מהשני גבוהות, השור מסוגל
להעריץ את ידידו על כשרונותיו וגישתו
ההחלטית והנמרצת לכל דבר. היחס
של העקרב לכסף מעורר בלבו כבוד, יחסו
למין מעורר בו תקווה. אך כאשר הם
מנסים להעמיק את הקשר, נוצרת אכזבה
שגודלה כגודל הציפייה המוקדמת
של האחד מהשני. הבעייח היא שגם
לאחר האכזבה, המשיכה ההדדית נשארת
חזקה, ומפגישה אותם כל פעם

(המשך בעמוד )11

דברים חשובים מתרחשים בתקופה זו,
אי אפשר להתחמק מהתמודדות פנים
אל פנים עם אנשים
שמצפים לקיום הבטחות
או לתשובה על
הצעות שהציעו לכם.
החלטות חשובות לא
כדאי לדחות. התקופה
לא קלה, אך לפחות
מהבחינה הרומנטית
יתכן קשר עמוק וממושך,
שלו אתם מצפים
כבר זמן רב. למרות
שברגע זה לא נראה אפשרי משהו
כל כך מיוחל, זה יקרה לפתע.

חיי החברה מתפתחים, ויותר אנשים מנסים
להתקשר ולהתיידד. נסו להתנהג
ברכות, גישה ישירה
ותוקפנית מדי עלולה
להרתיע אותם מלהתקרב.
ידידים חדשים
שתכירו בתקופה זו
עשויים בשלב מאוחר
יותר לקדם את ענייני
הקאריירה ולהביא תועלת
מרובה. עדיין יש
לשמור היטב על חפצים
יקרי ערך, ולנעול
היטב את הדירות. קיימת סכנה של גניבות
ופריצות, ואין לבטוח בעוברי אורח.

התקופה הקשה חלפה, וזה הזמן לתכנן
תוכניות חדשות, או לבצע את אלה
המתוכננות כבר. תוכלו
להעזר בזרם של אנרגיה
פיסית ונפשית
שתתווסף לשבוע זה.
להצעות עבודה חדשות
ומפתות יש להתייחס בזהירות
רבה, לשקול
את כל התנאים ובעיקר
את המניע של המציעים.
מבחינה כספית
המצב משתפר, אך
יחד עם זאת קיימת סכנה מצעדים נמתוצאה
של התלהבות יתר.
הרים,

קיימת נטייה להסתגר ולהתבודד בימים
אלח. החלטות שאתם כבר בטוחים
בהם, טוב שיישארו
עדיין בגדר סוד, ה־פירסום
עלול להזיק
ולהיות מובן בצורה
מזו שאליה שונה אתם מתכוונים. זו
תקופה שבה עליכם
לסכם את השנה ולהסיק
מסקנות. לימוד
שטח חדש הקשור
בדת או במיסחשק
טיקהישפר
את ההרגשה ויתן
״להתחיל את היום״ שכה חסר לכם.

הקשר הראשוני בין שור לעקרב מד $

גם עקרב וגם דגים שייכים למזלות
המים, המושפעים מאוד מרגשותיהם. הם
מתאימים לחיים בצוותא למרות ההבדלים
הרבים באופיים. הצירוף של שניהם
שכיח. על פי רוב העקרב לוקח
את השילטון כדבר המובן מאליו, ובן
דגים נכנע, ואפילו נושם לרווחה שהוס־

מאמ״ם

הצלחתכם מתבטאת בתקופה זו בעולם

החיצוני, יש אפשרות לקדם את כל

ענייני הקאריירה, תי
תכן
העלאה בתפקיד,

או אפילו פירסום בס־

ביבתכם הקרובה, תו
דות
לפיתרון מעניין

ויעיל שהומצא על יד

לעניינים כספיים

גשו בזהירות, בידידים

שהכרתם מקרוב לא

כדאי לבטוח, או ל
התייעץ
בקשר לעניי
נים
אלה. תשובה להצעת נסיעה לחוץ -

לארץ בתקופה זו כדאי להשהות .

מצבכם משביע־רצון ברגע,זה, ההרמוניה
חוזרת לחיי המישפחה, כמיהות ורצונות

מתגשמים בתקופה זו .
תוכלו להתפנות לפתח
את עצמכם, לימודים

או תחביבים יוסיפו

הנאה. קיימת אפשרות
להחליף מקום מגורים.
צעד כזה עשוי לקדם
אתכם מבחינה חברתית.
תיתכן הכרות
מיקרית בעת נסיעה,
שתצמיח ידידות חדשה.
כדאי להזהר ולשפוט את הידידות בצורה
אובייקטיבית עד כמה שרק אפשר.

החגים ״הרפינו״ ממירי הפירות ב־/0ס50

,תוספות׳ למחיר הדירה
ג 5א 1ז אנדן ש־דגני

ש ^ ת? דהב הו
; *4י רייו!•ו כייוינ יקד ,:ג:ר 1י נ5
•יי ת סגי * תזו׳ז יז סי מיגו •ג׳*׳׳צ*ד
?3!4ו £0ק! 53 -לגיזיי, מי מי מ
היי קז מ?׳!י י עליויג כת
03י!!5ו?מיומ ז >5ג 3>5גז ;5ט מ-

• קי 9 -6 8אמא. ג ן >!למ
??8קר?״י-יקימ. לו[,גרג} 5תש•(!:
־ 88 *88ע> גייזזיו׳ל תי מיז ת יתגי*

־•:־א ו:־.ישד• •מרעעיח.

; רעו;( /ד עיד.יו; :י• ;׳ליל׳.י ,300ע17

עקיל>ו

* 1מל<•

ו מ דו ורעו׳• וגקלאי• זגי*יו;׳ו ־,יג ה עי ץ

עיי ׳;־ל; •:אלף ל לגד גגז ר;>:ז.יו
ילל י גי *מיימו לנייל׳**ו ע־> אאג׳גי*

יי*י א זייע; סי רע:זי׳ .חמקממ יזיד>>.ץ*

לדגיז?
דרידוז,

גויי • מגל זאדנזע מיקבים ׳:וזד*,
ו8נ 8מ־יזקים מיד ה על״ויק מ
מו ס * ממ־־י־י מגו * ע צגי, מגל ג־שיות
מ הי או לירקות גליל:־ מטף* גש
*:סו יוקל מי׳ ;.מאה וחג גתקסיו !;־

מ ;:י צ־ישק ירקעא׳ ד.יא• .ץ יי*
ויקד* *:י1ו־ קל נילגד. על ;׳1׳;; ה&גו*
דיור מ מ .״ידד׳ל*> ר.י״׳; ל א׳ א ל קז־/י*•:
!׳•מי; י:יד ס י־י׳יקס •גל וי דויו נו מדי ם•
ר־יזיי׳ז דיי ויו •׳.וזזג ת דייפילוס ג;קו
די־גי ע י־קוי״ץ ׳;ויי ע 0מ> אי ח ד ליה
גי יל גויי רלגע ו די ווחע;־ :יז ״יז
ל־דלר׳י ג.־*:ג 0״׳לי־לד-יז וגז ר-ייי׳א:־> מ*:־•
רשת •י־יי־־י איג ר*?ממ 2מ שלן ס ל־י;

זגי*3 .מ* 8זיי9ת סוגגת גי׳ גאדז מו

*:ויות (מלית •;!ל דעל ז לצעשק
מי? מ לימז־יע מגוז־־יס שיזדגים גע*-5י
יה* ׳ר. לרזי* .ושתמ־בד, ל:ך גיגעי־(
ולד עוי&יחד־מ ׳אוגרים מ ל ואינם 58כ
•יט אותי גר־ ל״שיג •״.י.יר סיגי געגידה
ממקע ומעמימ •יש מו ת ה צצו:ות
גל שלפל מיי גד,יי״ .ך ול זנגדרב יי.־
:מל ז!מי> 1למימי ויגול * מ מ ממיייי
מלא לגמג-ון קלל מוג גד לצייד,
ולגל מ ולריזמיגי. משו* מיז *ץ מק״ה 3
8^ 888 של יד? *־ג, מע-ט •וגד* י >
ממר מורג׳׳־ וממוע זשלס כונ ^ ט
:פ 5ז!יו 8גגות גד,יגל
מג ד, גט גג מגי מז יעי תגאיי
שקג ר־הגיש יימול מ,וקד לוליג~,.ליו
מ ״ו מ מג מ ת לא מ ץ •0*8גגליו ל׳א*

.־,אואזקמ׳( ,גהייג שגויי ש::ף ג יגיד עשיר־

1מעז ממימי מ8מ־קת לסידי־מ •נר־׳קף יה*

ג מ מו ו.י יש ש*עדז ^ 3זז מ *

עומיוי:

מלמגוניס

שגשואיטי

אין כ מו

ה&ווזיי

ה־ז.יו^

חו::זי

ן!ן אל כל אחד

ת שיג׳ מחירי אופנת החורף
גורמים לצמרמורת

מאת

צ פוי ההתנגדותש די ם בי שי בתהק בי נטדגלכ לי
4תשרפתידוןב זי רוז הל־־בי ה ח קי ק ה

#ל ^ל1גומ
עדיפימ בגדל:ל
ויעלמייר ע׳^

די משלי 81

׳׳;צ .״;לגד• גטר ילגדגומ*!*י?ד׳*-ד*8ות?ו• ן

*״ .י 8א מ 8מ מו רדד

,׳.רעיי גז, מ!88א שיר ד .״#יצר. בי׳ ! יירל״זזד.
ך ג־ם׳ ד-־דגי שיי? ער ג לי׳ מ * ת *זזו ת ד,ז מ ס שטע-לו ייוי!
לזי ! .יז-יר ד.י :
רדת. ד מי ת רג־גייל דלל*,?,גש
ג יש״ ?5יזר ייריזייגיד; .וועדז זמיר ,,י,יזיל 0ל(שיר
מסה• <2
שר גר 1* -דגי 8ר ממביג 5ר• לרז ז

ה ד >י ^ג; 2י ריח

מלא*מ טל

געו ממוגגימ ל^צע^[ 0
ידע דג •אד

המדגדט דאעז כיו
יחד׳ מתן יזז-דשיר. ד *

לגוי? 8יז *ימה ד־ווגי

מ מו פ ס 6ו י>::ל ־ו,י!|

דו־ ט <1068 דדוי ר־וז ולרע

יו ,8ג״ו *״ להלן ׳־ש ז;־ :ן
ג?8ר גו איג * גשרוש• מס)

זלי, ד״יזיד !גגי ג -

משניר, אה אימת וזגגייריו,
ריייר. גירגל .״וי ו ו :

:־דמיתי •8זת *ליה. מתור*
.״יכ־ש, אי־אזי״ר ידיד, לוזוזעיע
4ד*ג8י 8־?ר-׳דוי וממזיי. מל

ושלל. ל דו *ה ״:וגד׳; שז
גש:״ ׳זיעגרוז. גשזיוז וליי־ויז),
מיי? ישגל-ג :.דששקי׳! ר־

-ש •לר-קציזי — בגויס מינ6

נסיעה למרחק ק״מ עולה ׳1.90 שקליים
; גזז 2תיוי ם •<

ס גישה יד

דיד ה ג: י מי׳זי ע ס
י ( (י דיו ( למה,

הי חי דהה ביגי &י בו צי ת ל שי רו תי ני הו ל גי בשההצעהלתש לו ם הו צ או ת ל עו ב ד
המשתמשברכ בו הפר טי המתבססתעלסךה הו צ או תוקובעתתש לו םלק ״ ם ( ברוטו )
ב ך שיי שאר בי די ה עו ב ד בי ציי רי א לי
:.303 ששיייה ג.5ג ע;ל.ל?*לוג>שי רי
*איו! מממת כדי־ ע מוג ד ״שרי גד.
יד לדשוי, נקיפז שלא
•דקל — מרומו! רוושמנד; לקי ג! ר,יו
אמיתות יגולל השי

ה־קיי־פ
של רשוכד)
לארי ימצאתמי ווזעוגד 8ני!י 5ל
הול, ס־מ! יש9ני 58
נלד ממ*!ז?ל מג ר רקילוגשריג יש

אי;ו(יוגי
•:רדגק
ד,זוג •1גוקא גוזידש בגזסגדוג?גודר
השיגי.?:
אין קל 0מ! אדר לגוופילט נגד י * מ
מלקי?
דו-״:דר

או. לכ״ס וכך ייצא מיג ר שלי. י 5מ
•:עתיה ׳וזזרזר־׳ריו,
גידי מיקר ז;אזז מי.5
לטק דגי ש. בי ע ה?;.
גששד ררודש• שאלף *0י צלית טזזי
:ל ידלג (•שתני: ני
די הדלי־ :עיג! ?-הגדי., ,יזשג״ ;־
גצ-יג* ד־;״,איה השישי: וזזרא־כח א

יזרשיגר להר״יהדויו•־; שגדד ייהוד •ן
ינל־יליז *־ציית וק־״ע
דלק. גך?•־גד, וזיזהדיכיר כ־ גניני
יה, רו צהוז. לזיר.
עיי-ד *יישקד־יננצלוה הגיר. מושר כ

תרי־צ•״ אהי׳ נייגישוהיה ציוץ ילש־יד׳ג
צלי >דת לשציי זילה מגז *
יק דוש ך שקל. ג ני איי;י?
ייש ריצאויז קגזשזו; ופשרניר,
גי::ו:״יז קייידד(יהא ז גגעלוי. חנד
זממ תאיי• יזיא ה 2אוף •זיג גשגה 19
לק גייס ו שהל לקייפ. שי מא*או

כ ר סו ם חדני ק| ר 0אלטיראן

הבנק-קט
מכבד

ה ה בד ר הקטן
על טעות ״קטנה״ בכמב־תה
של נעמי אדווה ,״כל
אנשי החבורה״ (״העולם
הזה״ .)2249

בקטע שבו כתבתי על להקת
הרקדנים החרשים קול ודממה, חל
שיבוש. אני התעוררתי לפעול
ולהתריס למען הלהקה, אחרי ש התברר
לי כי החרשים מקבלים דק
2,400 לירות לחודש — ולא 24
אלף לחודש, כפי שהודפס,
אילו כך היה, לא הייתי פונה
אל ידידי רחמים אהרוני וטוביה
אושרי, כדי שיתרמו מכיסם למען
הרקדנים החדשים. כנראה שהמרת

״תשע,״ מיהר המועמד להשיב.
״איך הגעת לתשע?״ שאל השר.
״פשוט מאוד,״ אמר הצעיר,
״שלוש בשבילי, שתיים בשביל ה מוסדות
הדתיים וארבע בשבילך.״
נחשו מי מן השלושה זכה
במינוי הנכסף ...צדקתם!
יום!? שריק, תל־אביב

תרום וההדס -
לישיבות ישראל
בעיקבות הגילויים על הנעשה
במישרדי הדתות
והפנים.

אריאלי

ישראכרט.

מכחכים

נעמי אדווה והרקדן אמנון דמתי
חל שיבוש

בנ ק -ק ט -ישראכרט
מאפשר לך, בנוסף ליתרונות
של כרטיס אשראי,
משיכות מזומנים
עד 500 שקל ליממה.

הטשוו״ב. הוכרטיס בנק־קט 2 0 0 0ו־ישראברט
בכרטיס אחד.

בוא ל\דול אתנו

הפו /גלים

הלירות בשקלים בילבלה מישהו
במערכת או בדפוס.
נ ע מי אד! ,ה, תל־אביב
!• אדווה והרקדן החרש אמנון
דמתי — ראה תצלום.

המועמד הנבון
כישוריו של ראש מחלקת־הכספים
במישרד־הדתות
מיזרח־תיכונית במדינה כלשהי.

שר־הדתות במדינה מזרח־תיכו־נית
כלשהי חיפש ראש חדש למחלקת
הכספים שלו .״כמה זה
שלוש ועוד שלוש?״ שאל את
המועמד הראשון.
״שש,״ השיב הצעיר.
״הבא אחריו!״ קרא השר.
״כמה הם שלוש ועוד שלוש ן״
שאל שוב.
״שלוש בשבילך, שלוש בשבילי
ושלוש בשביל המוסדות הדתיים,״
היתד, התשובה.
,׳הבא אחריו!״ קרא השר.
אבל המועמד הבא צותת לשי חתו״
של השר עם קודמיו מעבר
לדלת .״כמה הם שלוש ועוד
שלוש?״ שאל אותו השר.

תלמידי־ישיבות
זכאים אם לשיחרור משירות צבאי, מפני ש הם
תורמים לקיומו של העם יותר
מכפי שתורמים אותם חיילים ה משליכים
נפשם מנגד בקווי החזית
— וזו למעשה הטענה המושמעת
תמיד כדי להצדיק את הפריווילגיה
הניתנת לתלמידי הישיבות — הרי
שהם זכאים גם למימון על חשבון
אותו העם שהם.כה שוקדים להצילו
ולשמרו.
לכן חייבת המדינה, המשחררת
אותם מצה״ל, לדאוג לקיומם, ואל
לה לעשות זאת בדרכי עקיפין,
מתחת לשולחן, באמצעות קומבינציות
תקציביות מסובכות ומפות-
לות. ראשי המדינה נתבעים לדבר
עימנו דוגרי: אם זכאים הדתיים
לשיחרור מצה״ל, כדי לשמור על
הגחלת של העם היהודי, הרי שהם
זכאים גם למימון. שהרי אין תפ קיד
יותר פטריוטי מזה שהם
ממלאים. ואם אינם זכאים למימון,
למה הם זכאים לשיחרורי
לא השרים אהרון אבו־חצירא ויוסף
בורג אחראים לשערוריות ה נחשפות
חדשות לבקרים — אלא
הממשלה. ולא הממשלה הזו לבדה
אחראית לכך, אלא גם כל הממשלות
שקדמו לה, החל בממשלה
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2252

שוקולד עלית למדיחה
על לחם או לרומניה
דבר אחד אני אוהב תמיד־ממרח
שוקולד של עלית.
אמא מורחת לי
פרוסה עם הרבה הרבה שוקולד...
ואני לא משאיר אפילו פירורי

3ו ס 1ם 1ימרי 1/קבס11

תשבץ

העו &ס הז ה

מכחכים

2252

מאוזן :
)1מנהל בית, מנהל משק;
)5אסם )10 :גומה בסלע ל ציירת
מים ; )11 ערימת מפולת
; )13 מזל )14 :חומר מנקה
ומטהר (כתיב חסר))15 :
עתה, זמן זה )16 :חלחלה ;
)18 כאשר הוא טוב, הוא טוב
משמן טוב )20 :כבש שמן
וטוב ; )21 בני כת מוסלמית
שנוסדה בפרס ומרכזה בחיפה
ובעכו ; )22 מבני המישפחה ;
)24 אבן טובה — טורקיז;
)25 הברה המשמשת לזימרה
ללא מילים )26 :מסכת)28 :
קיצור שמו של מי שהיה ראשה
של סין הקומוניסטית ; )30
מושיעתה של סינדרלה ; י )31
רימה ותולעה ; )32 דיאמטר,
אורכו כאורך שני רדיוסים
(כתיב חסר); )34 קשר)35 :
נהר ברוסיה ; )38 שיח קוצני
המשמש כמשוכה )39 :אדמה
נישאה ; )41 מילת שאלה ; )42
נחש ארסי ; )43 עלה ; )45
חבל־ארץ באנגליה )47 :רזה;
)48 מראשוני הביגמיסטים במקרא;
)50 נותר )51 :מילת
כאב וצער )52 :חרון)54 :
שווי )57 :מיקווה מים מעטים
ועכורים ; )61 עלה בספר ; )62
החבל הצפוני של בבל הקדומה
4בסולם התווים )65 :
חרב. חסר לחות )66 :בין
יבש לרטוב )67 :מידה בפרסות
; )69 שחקנית במה צרפתית
דגולה במאה ה־)70 ; 19
דבר שזוכה לו אדם לאחר מאמץ
לקבלו; )72 ספורט השלג;
)74 מבני עדתו של קורח ; )75
אופנאית צרפתית ידועה(ש״מ):
)77 אכסדרה של עמודים במבנה
מפואר ; )78 נשמד, כבה ;
)81 הנמצא למעלה, עליון:
)83 נעלה ; )85 מאור לשעת
חירום ; )86 מכשיר לפתיחת
זרם גוזלים -או הפסקתו; )88
בן־בליעל )89 :אתר חשוף
חדש בארצנו מתולדות המרד
היהודי )90 :חזר; )93 נמצא
בתנועה ; )95 בר־פלוגתא
לשמאי ; )96 משקה סיני )98 :
הנותר מן השיבולים;
))100 הסליל הנושא את חוטי הערב )76 זז, מתנועע; )77 יסוד
כשהטמפרטורה נמוכה ;
102 אל חוטי השתי; )30 טופז; כימי מתכתי, מן החשובים
אות בא״ב המהפכת זמנים ב
את )33 כינוי לכל אחד מן העמולבניית
השלד ; )79 בעל החיים
דקדוק ; )103 חומר הממלא
מגדולי דים האגדיים שהארץ עומדת מתוך משלו של נתן הנביא;
חלל גולגלתנו; 104
הפולשים) בהיס עליהם ; )34 מושב ליד כפר־ )80 חומר שאין לו צורה ונפח
המצביאים )105 מערכת כוכבים חיטים, על חורבות עיר באותו קבועים )82 :זה )84 :אחת
טוריה ;
שם; )36 נעדר; )37 קביעת מתחנות בני־ישראל במידבר ;
בהירה — הכסיל.
כמות בתרופות ! )40 ליח הפה ־ )85 עול ; )87 גדול במיספר ;
(כתיב חסר); )41 נופל )90 )44 :בן צפור.,מלך מואב; )92
מאונך :
)1צייר ישראלי מגדולי ה הנוזל הארגמני בגופנו )46 :
מזיגת בשמים או מהילת תרוצלי
שלא נסתיים בישולו; )47 פות ; )94 יען, בגלל ; )96 מח יוצרים
באומנות הקינטית ; )2 שענדו פנינה )49 :חלל מוארך וצר רוזת של קישוטים
מישענת עץ גבוהה )3 :כוכב
הלכת ״ונוס״; )4בול שנתלש חצוב בסלע ; )50 יופי, נועם;
נשים בימי המקרא ; )97 דורה;
ראשו ; )6אשף בקסמים ; )53 )7נטייה, פנייה מן המוסכם ; )99 בליטה מחודדת בכלים;
שפע ; )8מתקוטט ; )9טיב )54 ,צמח מן הקיטניות, מתבו )101 רעש׳ המולה ; )102 אות
איכות; )12 עוף טורף; )15 אות החורף בארצנו ; )55 איצ־ החבור בא״ב העברי ; )103
פרח־בר צהוב כתום, פורח טבה בקיר; )56 פרקליט המ יחידת המוליכות החשמלית
דינה (ש״מ 58 מתרומם ; (היפוכה של אום).
בראשית החורף בארצנו; )16
התבואה שבקצה השדה ; )59 )17 מישפחת מגלי הרדיוס :
הערה: אנו מבקשים את
גיבורו ההודי של ר. קיפלינג ; )60 אהד משני הקבצים של
סליחת הפותרים על טעויות

)19 קללה; )20 צוק; )21 התלמוד; )62 פינה לחימום דפוס שנפלו בתשבץ
הסגר, סגירת חופים במילחמה; הבית )63 :חוקי האמונה ; .2250 )66 הגדרה מס׳ 2מאוזן
)23 תקנת חובה ; )24 פלא ; גזע תרבותי של תרנגולות ; צ״ל רגלים (עולי הרגל) ! הג)26
צייר ספרדי שזכה לאחרו )68 בתו של פירמוס מלך טרויה דרה מס׳ 21 מאונך צ״ל בסו־נה
לתהילה בארצו (ש״מ); והיא נביאת פורענויות )71 :סיקה ולא במוסקבה: הגדרה
)27 תשלום חובה לרשות )29 :מצב רגיעה )73 :מסך, וילון ; מם׳ 85 מאונק צ״ל קורנת.

(המשך מעמוד )6
הראשונה שהורכבה על־ידי דויד
בן־גוריון המנוח.
יהודה אבירם, רמת־גן
חכמינו אמרו: צדיקים ממונם
חביב עליהם יותר מגופם.
האם כך יאה לצדיקים, שיחבבו
ממון יותר מגופם ! 1
אמד על כך רבה של לובלין,
הגאון מהר״מ שפירא זצ״ל: ה צדיקים
יודעים כמה פעולות טובות
אפשר לפעול בממון — להח יות
בו הנפשות, להחזיק בני־תורה,
להקים מוסדות תורה. דברים ש־אי־אפשר
לעשות בעזרת הגוף
בילבד. לפיכך מחבבים הם את
הממון יותר מגופם. ולעומתם בע־לי־התאווה.
שמבזבזים את כל ממונם
רק לשם תענוגות־הגוף, לגביהם
כל עצם הממון אינו אלא
בשביל הגוף, וממילא חביב עליהם
גופם יותר מממונם.
משה פרסקי, נתניה

עע1ה לך ולב
ככתבה ״כדור השלג״ על
פרשת אבו־חצירא, התפרסמה
תמונה שבה רואים
את ח׳׳כ שולמית אלוני
בחברתו של רב. מי הרב 1

כתבתם בטעות כי זהו הרב קוק.

אוהב ללמוד כיצד להרוג. אינני
רוצה להשתתף בהצגה הגדולה
הזו, במעגל־הקסמים הזה, שבו
בני־האדם כבולים למישחקים ש המציאו
בעצמם.
הם יכולים לסמם אותך /בירוק
דהוי / ,אבל אינם יכולים למחוק /
את השמיים / .הם יכולים לרסס
את /גופך בכאבים / ,אבל אינם
יודעים /להשתיק את הרוח / .הם
יכולים לתת לך /נשק חם / ,אבל
לא לגרוס לך לשכוח חום אחר.
ארז דור־און, איישם

*110 צד הטדגדזה טלוויזיה תוכנית על מאוזנת, שהציגה את שו רשי
הסיכסוך הישראלי-
פלסטיני.

כאזרח ישראלי שחי זו השנה
השלישית במערב־אירופה, וכיהודי
שמתרעם על סירטי־תעמולה נגד
ארצנו, אני שמח לציין שזו הפעם
הראשונה מאז בואי לכאן ש שודרה
בטלוויזיה תוכנית בעלת
שלושה פרקים על פלסטין —
ארץ־ישראל, מאז 1921 ועד .1949
התוכנית הציגה בבהירות את
שורשי הבעיה הישראלית־ערבית
וכללה סרטים דקומנטאריים על
תחילת ההתיישבות היהודית ב־

ח״כ שולמית אלוני והרב ידידיה פרנקל
כדור השלג
ליד אלוני רואים את הרב ידידיה
פרנקל.
חנה כריך, גבעתיים
! 6ח׳׳ב אלוני והרב פרנקל —
ראה תצלום.

צער בעלי־ח״ם
בזכות המחקר האלטרנטיבי
— בלי שימוש בבעלי״
חיים.

פנה אלי מר פריץ הרטמגסגרובד
מגרמניה, המעוניין למצוא מדענים
ורופאים ישראליים, הנכונים להופיע
בפני הקונגרס האמריקאי וב־סימפוסיונים
בינלאומיים, כדי לתמוך
בחוק ,4805 שנועד לסייע בסכום
של ביליון דולר לשנה למוסד
חדש למחקר אלטרנטיבי,
ללא צורך להשתמש בבעלי־חיים.
הסעוניינים בהצעה הנ׳׳ל מתבק שים
לפנות למוסד חדש, ת.ד.
,1931 תל-אביב. אזרחים ישראלים
המעוניינים בנושא מתבקשים לכתוב
לפי הכתובת הזו.
הילדה פרידשטין, סביון

משורר במדים
הקורא דור־און
מאי־שם

כותב

אינני אוהב להיות חייל. אינני

ארץ. היא כללה ראיונות עם יצחק
בן־אהרון, ייגאל ידין ויהודה בא-
ואר, וכן עם היסטוריון פלסטיני,
אינטלקטואל ממדרגה ראשונה. כן
שובצו בתוכנית עדים חיים, ערבים
ויהודים, על ההתיישבות ה יהודית
בחברון, וקצינים בריטים
לשעבר, ששירתו בארץ בימי ה מנדט.
אני
סבור שאם יגיע הסרט לידי
רשות־השידור הישראלית יקרה
אחד מן השניים: או שיפסלו אותו
או כמה מחלקיו לשידור, או ש ישודר
ויגרום זעזוע לכמה ציונים
נלהבים המשוכנעים שהם יודעים
את כל העובדות.
מדוע הרחבתי את הדיבור על
סרט זה? מפני שכל סרטי ה־בי־בי־סי
שראיתי עד כה היו
אנטי־ישראליים באורח מובהק.
היו אלה תשדירים לא״הוגנים, ש הראו
רק את צידה האחד של הטרגדיה
— הצד הפלסטיני —
מבלי שהראו את צידה השני —
הצד היהודי.
כיום יש לאש״ף נציגי־הסברה
בכל אירופה ולנו, הישראלים, ה מעורבים
בבעיה, אין נציג אחד
לרפואה. לכן אין זה מפליא, שה־קהיליה
האירופית הופכת מיום ל יום
יותר אנטי-ישראלית...
היום, יותר מתמיד, ניתן לפתור
את הבעיה הפלסטינית באמצעות
לחץ על ירדו ומצריים, שיתנו ויתרמו
משהו למען הקמתה של מדי-
(החשך בעמוד )10
העו ל ם הזה 2252

שרתח
לגברים

״מאז ששמתי
את ״שרתוך על הכוונת
איני מחליף אותה
באף סיגריה אחרת.
אני אוהב את הטעם
המיוחד של ״שרתוך.
יש בה תערובת מעולה
של טבק וירג׳יניה
והיא נותנת לי
הנאה אמיתית.
עם ״שרתוך
קלעתי בול!״

מכוזבים
(הימשך מעמוד )8
נה פלסטינית. אנו• הישראלים,
מוגבלים היום במשאבינו, וביטחוננו
יקד לנו. הקמת מדינה כזו
אינה בגדר סכנה לביטחוננו יותר
מסכנת השלום המנופח עם מצריים.
הבסיס חייב להיות הכרה
הדדית מלאה של שני העמים זה
בזכות קיומו של זה. שאם לא כן
נחזה במו עינינו במילחמה גרעינית.
ר,וכי
ליבוב, דבלין, אירלנד
האמנם המילחמה מוזמנת>־
בעיקבות מאמרה של אסתר
אלכסנדר על מילחמת
(״העולם
עיראק־איראן.
הזה״ .)2250

העורך מבקר בצדק את ״התיאוריה
הקונספירטיבית של ההיסטוריה׳
/כלומר: את ראיית כל
המתרחש בעולם כשרשרת רצופה
של קנוניות אפלות. אך באותו
גיליון מופיע מאמרה של אסתר
אלכסנדר, המילחמה המוזמנת, ובו
הטענה שמילחמת עיראק-איראן
היא קנוניה של חברות הנפט, כדי
להעלות את המחיר. מאמר זה הוא
דוגמה מובהקת לתיאוריה הקונם־
פירטיבית שעליה מצביע העורך.
אני נהנה מפעם לפעם ממאמריה
של הפרשנית הכלכלית אלכסנדר,
בעלת המחשבה הבלתי־שיגרתית,
אלא שמאמר מעין זה עלול לערער
לא במעט את מהימנות טיעוניה
האחרים. ברצוני להוסיף עוד, כי
בהיסטוריה המודרנית היתה לתיאוריה
זו משמעות חמורה ביותר
נוו1ו ואץ וות1 שיטיעוווונאות אתהשהההשנות

״או-קיי״ ,השאירי אותו לבד עם ערימת הגרעינים ופחיות
הבירה ממילא אינו מקשיב לך...
יש לך 40 דקות שקטות לעצמך שאפשר לעשות בהן המון.
ב 40-דקות את יכולה לצבוע את שיערך, להעלים שיער שיבה,
ולהראות מטופחת וזוהרת. בעלך יופתע מן התוצאה (יותר
מאשר מתוצאות משחק השבוע).
כל מה שאת צריכה הוא מערכת צביעה (קיט) מושלמת של
״אימדיה דוסר״ המכילה; שפופרת צבע, קרם מחמצו(במיכל
שאינו מחייב שמוש במברשת) וזוג כפפות.
תוכלי להשיגה בפרפומריות המובחרות, בבתי המרקחת
וברשתות השווק ״אמריה דוסר״ בשיטת הצביעה הטיפולית של
ל׳אריאל, מעניקה לשיערך טיפול עמוק לשרשים בעזרת
המרים טבעיים המזינים את שרשי השיער, מחזקים אותם
ומעניקים לשיער מראה זוהר ומגע משיי לאורך זמן. לבחירתו
15 גוונים אפנתיים המבוססים על פיגמנטים טבעיים,
המבטיחים מראה טבעי ואמיתי לשערך.

צבעי השיער,
הטובים בעולם
מבית _0 1׳_ו פריז החברה הגדולה והמפורסמת
ביותר לתמרוקי שיער

גוני אש״ף יודעים, שאין סיכוי
ליישב את הפלסטינים הרבים האלה
בתחומי ארץ־ישראל המנדטורית
...לכן נראה לי שהקמת
מדינה פלסטינית בשטחים אין
בה כדי לפתור את הבעיה ולהקנות
ביטחון. שהרי אפילו יושג הסכם
עם פלסטינים מתונים, יימצאו
מחוץ להסכם גורמים עויינים נוספים
שימשיכו במאבקם האלים
נגד ישראל. מעשי החבלה והרצח
יחזרו ביתר שאת.
המסקנה: לא ניתן להשיג שלום
יציב ללא יישובם של אלפים רבים
של פלסטינים במדינות ערב, כאזרחים
שווי-זכויות. מבחינה זו
עדיף חוסר פיתרון על פני פית־רון
למחצה.

אכרהם אנקורי,
תל־אביב

מארכם־זם * 3 ,ע1־זם
וכל הנו 1אר
מי הוא מה בקשת הפוליטית
— על קסטרו
ובלום, מדי ודובצ׳ק.

זה די מרגיז, שההערות במדור
נזיכתביס הם תמיד בשחור־לבן
— הצדיק הוא צדיק והרשע הוא
רשע. ובכן, לידיעתכם: אני בכלל
לא ״בעד״ הנרי קיסינג׳ר ורונלד
רגן. אני אהיה האחרון לתמוך
במה הם מייצגים. אך עם כל זאת,
הם מייצגים את הימין המתון ! העם
האמריקאי פנה ימינה דווקא בגלל
פרובוקציות אין־ספור מצד פא-
שיסטים ומרצחים הקוראים לעצמם,
משום מה, סוציאליסטים.
יש משהו בכך שהאדונים הנק

קריקטורה אמריקאית: הקנים מחוברים לצינורות הנפט
הקונספירציה?
כלפי העם היהודי. אורח המחשבה
הקונססירטיבי שימש בסיס לטיעונים
אנטי־שמיים, לפני הנאצים
ואחריהם.
צכי שטייר, כפר מעש

מיתרון או חצי־פ־חרו! -
מת עדיף>־
הסכם השלום — אליה
וקוץ בה.

אין לי ספק, שאירגוני אש״ף
כבר עייפים מהמאבק הממושך
להשגת פיתרון לבעיית העם הפלסטיני.
אך מאחר שבמשך עשרות
שנים גדל מיספרם של אותם
הרואים עצמם בפלסטינים — הם
נמצאים מעבר לגבולות, במדינות
ערב ובמדינות אחרות —
חדלה בעיית הפלסטינים להיות
בעייתם של אלה היושבים בשטחים
והפכה בעיה נרחבת יותר. ידוע
גם שהפלסטינים המתגוררים בארצות
ערב נחשבים לגורם מהפכני.
שליטי ארצות ערב, בעיקר בסעודיה
ובשאר מדינות המיפרץ,
רוצים להיפטר מהם.
מכאן נובע סירובו של אש״ף
לבטל את האמנה הפלסטינית. איר־

סמרין, פידל. קסטרו והגברת איני
דירה גנרי קצת יותר שפויים מפיל
פוט, אך אין להשוותם לליאון
בלום, אמיל ואן דר־וולדה, רוזה
לוכסמבורג ואלכסנדר דובצ׳ק. זה
מוזר שאדונים מסוגם של חיים
ברעם ונועם לחומסקי לא הבחינו,
בחוכמתם כי רבה, כי שליטי קמבודיה,
אתיופיה ואנגולה מאמצים
לעצמם את השיטות הישנות של
מוסוליני, פראנקו ודולפום. ורק
כדי להיות אקטואלי, אני מת מסק רנות
איפה ימצא חיים ברעם את
חוליית הסי־איי־אי הבאה — תחת
מיטתו של סאדם חוסיין או תחת
זו של האיית־אללה חומייני?
זה עצוב להיווכח, שפרשנים
מבריקים, ממיטב האסכולה הסוג־יאל־דימוקראטית,
מסוגם של אורי
אבנרי, יעקוב שרת ושלמה פרנקל
משבצים בשבועון חצאי־אמיתות
בנוסח חיים ברעם.
אגב, פרט פיקנטי: כל המישט־רים
ה״מארכסיסטים״ שבאפריקה
ובדרום־מיזרח אסיה נהנים מנוכחותם
המבורכת של יועצים מיז־רח־גרמניים.
מפקדם הוא קצין
גבוה, לשעבר בשירותו של היטלו׳
שעבר לצד ה״נכוך רק אחרי
שנפל בשבי.
א. קופל, אנטוורפן
ה עו ל ם הז ה 2252

הזדוסקו
(המשך מעמוד )10

מחדש. הניגודים שבאופיים לא נותנים
להרמוניה לשרור ביניהם.

עקרב עם תאומים
קיימת הבנה ביניהם ובדרן־בלל אפשר
לומר שהם מתאימים. שני מזלות
אלה אוהבים לחקור, לברר, לחטט, וקיימת
קירבה מהותית ביניהם. האחד
שיטחי יותר בגישתו ואילו השני אוהב
את הסיבוך. הסקרנות של בו מזל תאומים,
והצורך של בן עקרב לחשוף את
המיסתורין, יוצרים שיתוף פעולה והבנה.
הם יאהבו לצאת למסעות מיטתו־ריים,
או לשליחויות שיש בהן קורטוב
טיכון. התנגשויות יכולות לצוץ באשר
העקרב יבחיו שבן זוגו ״פוזל״ מעט הצידה.
הקינאה של העקרב יכולה לגרום
לתאומים צרות צרורות, וחייו יהפכו
מרירים. מוטב שייזהר ויישמר ויישאר
נאמן, מכיוון שהעקרב לא שייך לסלח-
נים המוכנים להעלים עין מהמציאות.

עקרם עם סרטן
מאוד מאוד מתאימים. שניהם שייכים
למזלות המים, המים מבטאים רגשות
עמוקים. העקרב בעל רמה ריגשית גבוהה
וחיי מין גדושי תשוקות עמוקות.
הקנאה והרכושנות כלפי בן זוגו תובן
היטב על-ידי הסרטן, שהוא עצמו אינו
״נקי״ מאותן תכונות. הרצון לפנק ולהגן
על בן זוגו ימצאו הד רב בלבו של
העקרב, שלא ימצא שום דבר מוזר
בזה שהחיים מתרכזים בעיקר סביבו.
רגשותיו המתפרצים של הסרטן ירוסנו
על-ידי העקרב, שלמרות עוצמת רגשותיו
הביקורת השיכלית מנחה לעיתים־קרו־בות
את התנהגותו.

עקרב עם אריה
ניגודי אופי כל כך חזקים כמעט לא
ניתן למצוא בכל גלגל המזלות. על פי
רוב נוצר מתח וחשש ביניהם ברגע
הראשון. העקרב רגיל לחקור כל דבר
לעומקו, ולא לשכוח שום פרט. לכן
איננו מסוגל להתייחס בסלחנות לגישה
הקלילה, הבזבזנית והראוותנית לעיתים
של האריה. האריה חש באפלה האופפת
את העקרב, וחושך כזה גורם לו לדיכאון.
העקרב אינו יכול לשאת כל כך הרבה
אור וזוהר ללא מקום מיסתור להמצא
בו עם עצמו. לאריה תפיסה רחבה ואופקים
רחבים, ולעקרב חשיבה הנתפסת
לפרטים, ומהפרטים יוצרת את הסך
הכל, וזה אולי מקור חוסר ההבנה
ביניהם.
סעודיה הציעה: נסיגה תמורת
כסף;
זהו אחד הגילויים המרעישים ביותר המטי לים
אור על תולדות הסיכסין הישראלי-ערבי.
יש לו חשיבות רבה גם להבנת המציאות
המדינית כיום.
הוא נמסר על-ידי אישיות תוניסית בכירה,
שהיתה לה נגיעה לעניין.
וזהו הדבר :
בשנת , 1976 בימי כהונתם של יצחק רבין
כראש-הממשלה ויגאל אלון כשר-החוץ, העביר
מוחמד מסמודי, אחד האישים החשובים ביותר
בתוניסיה, שדר לממשלת-ישראל.
מסמודי היה בתקופות שונות ראש-ממשלת
תוניסיה, שר-החוץ והשגריר בפאריס. הוא אחד
האישים המתונים בעולם הערבי, והוא היה
מעורב ביוזמת-השלום ההיסטורית של הנשיא
חביב אל־בורגיבה ב. 1965-

עקרב עם בתולה

ע 3ר ב עם מאזו ״ ם

העולם הזה 2252

הנסיך פאהד
מדינה פלסטינית בהנהגת אש״ף

• ישראל תיסוג מן השטחים הכבושים
ותסכים להקמת מדינה פלסטינית, בהנהגת
אש״ף.
• כל מדינות-ערב ואש״ף יכירו בישראל
ויכרתו שלום עימה.
• סעודיה תעניק לישראל מענק ב סן
שלושה מיליארד דולר, בתנאי שיהודי העולם
יעניקו לישראל סכום מקביל. ניתן להבין כי
הסעודים מוכנים להעלות את הסכום לחמישה
מיליארד דולר.

בין שני מזלות אלה קיימת הבנה
בדרך־כלל. לעקרב דרישות רבות מבן
הזוג, וטיפוס ״בתולה״ מסוגל לעמוד
כמעט בכל הדרישות, מאחר שהוא דורש
מעצמו לא פחות מאשר מהאחרים, ומ דקדק
בפרטים שאליהם שם לב גם
העקרב. הבתולה מוכן להכנע, והעקרב
חייב לשלוט, על פיו ישק דבר. מי יותר
מהבתולה מוכן לוויתורים. להצלחת ה קשר
ביניהם חשוב שתהיה להם מטרה
משותפת, על פי רוב העקרב הוא ה שאפתן
מבין השניים, ובן זוגו עוזר לו
להגשים את שאיפותיו. בענייני מין תיתכן
חוטר התאמה, העקרב יצרי מאוד,
ואילו בן בתולה מעדיף עיסוקים רוחניים.

צירוף
של שניים אלה אפשרי בגלל
האופי הוותרן והנוח בו ניחנו בני
מאזנים. על פי רוב הם שונים מאוד
וההבנה ביניהם קשה. העקרב״תקיף,
שליט, החלטי וחסר פשרות. ואילו
מאזנים — מוותר, מתפשר ומנסה למנוע
ריב בכל מחיר. פעמים ינסה בן מאזנים
להעלים או להחליק דברים על-מנת לא
להרגיז את בן הזוג, ודווקא מעשים
אלה ירגיזו את העקרב יותר מכל. הרי
ממנו אי אפשר להעלים דבר, האינטואיציה
החזקה שלו תביא לידי גילוי
של כל מעשה נסתר, אף אם כוונת
המאזנים היתה טובה. העקרב יוכל
לחזק את ביטחונו של יליד מאזנים
ולעודדו, ובן מאזנים ישרה אווירה של
שקט ורגיעה, הנחוצים כל כך לעקרב
המתוח תמיד.

המלך חאדד
3או — 5מיליארד דולר

השדר שהעביר מסמודי לממשלת-ישראל
כלל הצעה מהפכנית של שליטי סעודיה. עיקרה:
מענק סעודי בסכום־עתק למדינת-ישראל, תמורת
נסיגה מן השטחים הכבושים.
ואלה היו פרטי ההצעה הסעודית, כפי
שהעביר אותה מסמודי :

בהצעה זו כבר משתקפת הגישה הסעודית
החדשה, שבאה לאחר-מכן לידי ביטוי בוועידת-
הפיסגה בבגדאד, אחרי הסכמי קמפ-דייוויד :
להסכים לשלום עם ישראל תמורת נסיגתה
מכל השטחים הכבושים והקמת מדינה פלסטינית.
האיש החזק בסעודיה, יורש-העצר פא-
הד, המושל למעשה בשם הנילד חאלד,
השמיע הצעה זו בפומבי בראשית השנה
בעיתון אמריקאי /אן נתקל בסירוב ישראל.
אחרי סירוב זה השתמשה סעודיה שוב בסיסמת
ה״ג׳יהאד״ (מילחמת-הקודש) ,אד הסתבר כי
מליצה זו לא שינתה את גישתה היסודית.
לדברי המקור התוניסי, לא עוררה היוזמה
הסעודית הד חיובי מצד ממשלת רבין.
כשנשאל השבוע ח״כ יצחק רביו על גילוי
זה, הכחיש אותו באופן מוחלט .״לא שמעתי
על שום הצעה כזאת. שום הצעה כזאת לא
הובאה לפני.״
אורי א מרי !

ויבה אפנת הנשי היפות
ס חו ־ חו ר ף 1981/1980

חידוש בלעדי של אופנת ניבה, ולוטו (סריג דמוי
זמש) מודפס. בשמלה קלאסית.

?5ל שמלת ולוטו (סריג דמוי זמש) עם אפלקציה, מדגמי
הקו של אופנת ניבה.

הדפס פוזטיב ונגטיב במערכת, שמלה ובלוזון־ —
מימין ושמלה עם צווארון נקשר — משמאל.

או טףה דג מי ם של ני צ ה, כולכ
העונהש מלו ת, מ ע רכו ת ו או ב רו לי ם
לכל שעות היו ם והערב. ל שעות
היו ם, עוצבו דג מי ה קו ה חד ש של
ניצה, ה ע שויי םמתע רו בו ת צמר
ב אריג ת מ שב צו תובס ריג ת ״ מ לנז״׳.
ניצה, אי מצה בדג מי םאלה, א ת
ה א פנ ה ה אי רו פי ת, א שר אינ ה
מ חיי ב ת היו ם לבי שת כל מ ע רכ ת
בשל מו ת ה, אלאמאפשרת שילובי ם
של ח ל קי מ ע רכו ת ובגדים, דבר
ה מגוון אתהמראה ומע שיר א ת
המלתחה.
לדוג מ א: במע רכו תהמ שו ב צו ת,
ני תן ללבוש ז׳ קטוחצ אי ת מ שו ב צי ם
יחד או לשלב ז׳ קטמ שובץ עם
ח צ אי תחלקה תו אמתוב או ת ה
מי דהחצ אי ת מ שוב צ ת עם חו לצה
או חלק עליון אחר חל ק.
מ ס ריגי ה מ לנז׳ ,עוצבו ש מלו ת
ו או ב רו לי ם ח מי מי ם לי מי םהק רי ם.
ני תן ל שלבם עם צעיפי םוא ביז רי ם
לפי הטעם.
מ ס ריג ה ״וו לו טו ״ י — ד מוי הז מ ש
— עיצבו בניצה ש מלו ת עם
מ ח שו פי ם מ עו ט רי םושמ לו תעם
קי שו טי א פ לי ק ציו ת ו אי מ רו ת.
לר א שונ ה מ ציג ה ה שנ ה א פנ ת ניצה
גם דג מי ם ע שויי ם מ ״וו לו טו ״
מודפ ס.
ה קו הקלא סי ה מו דפס של ניצה
קיבל מראה חד שבד מו ת או ב רו לי ם
צ מו די ם מ שו ל בי ם ב טוני קו ת רכו ת
ו א רוכו ת.
המער כו תהמשל בו תשמלה עם
ז׳ ק ט או בלוזון מוו א ל — בהדפס
זהה או נוגד — מ מ שי כו ת ל היו ת
״רבי המכר״ של ניצה בארץ
ו ב חו״ל.
גדעון אצרזון.

מערבת לערב: שמלת בן״לון ומעליה בלוזון עשוי
וואל שקוף. ההדפס, נקודות בגוני הכתוב והזהוב.

שטלה עשוייה סריג מתערובת צמר־מלנז׳.

הדפס ״עלי
ארוכה מעל
שמלת בן־לון
קלאסית עם

שלכת״ ב־ 3דגמים. מימין: טוניקה
מכנסיים צמודים. באמצע: מערכת
ובלוזון מוואל שקוף. משמאל: שמלה
מחשוף וי.

ד רו ם־ א פ רי ק ה:
מישטר האפרטהייד בדרום־אפריקה הפך את שליטיה
הלבנים של ארץ זו למצורעים הפוליטיים של העולם.
האידיאולוגיה הגיזענית שעוצבה על־ידי מנהיגי המפלגה
הלאומנית הושפעה מאוד מהתורות הנאציות. ראש ממשלת
דרום־אפריקה לשעבר, ג׳ון פורסטר, שהיה אורחו
של יצחק רבין בארץ ב־ ,1976 הוא רק אחד מעשרות
מנהיגי מפלגתו, שנעצרו על־ידי הבריטים בתקופת
מילחמת־העולם השניה בעוון אהדה פעילה לנאצים.
האפלייה הטוטאלית נגד הרוב השחור באפריקה
מלווה, מטבע הדברים, בדיכוי אלים. בשנים האחרונות
נרצחו מאות שחורים ביריות אנשי מישטרה וצבא,
כשמחו נגד שלילת זכויותיהם הפוליטיות והאנושיות.
מנהיגי התסיסה, אינטלקטואלים שחורים, נעצרו ונחקרו
במרתפי הבוס, המישטרה הפוליטית הדרום־אפריקאית,
בשיטות גסטאפו מובהקות. רבים מהם נרצחו תוך כדי
חקירה.
בשבוע שעבר הופיע בלונדון ספרו החדש של
הליברל הלבן הדרובדאפריקאי דונאלד וודס, עורך העיתון
דיירי־דיספאץ׳ ,שנמלט לבריטניה עם בני מישפחתו
בדצמבר .1977 וודם, איש מימסד מובהק שהפך לליברל-
רדיקלי בהשפעת מוריו באוניברסיטת קייפטאון וידידותו
עם עם מנהיגי תנועת התודעה־השחורה בדרום-
אפריקה, התפרסם בעיקר בזכות ספרו על רצח הבולט

רי ח המצורע

תוך עקיפת האמברגו הרישמי של האו״ם על משלוח
נשק ותחמושת לארץ זו. המיבצע התנהל על־ידי ממשלת
יצחק רבץ ושימעון פרס ב־ ,1975 כשדרום־אפריקה פלשה
לאנגולה. שר־החוץ האמריקאי בתקופה זו, הנרי קיסינג׳ר,
השתמש בישראל כדי לעקוף את הקונגרס, ואפילו את
צבא ארצות־הברית. הוא חזר בכך על הטקטיקה שבה
השתמש במיבצעו המפורסם, אירוע צדדי, שבו הוטל
חצי מיליון טון חומר-נפץ על קמבודיה.
ה כז ק של אור. לדברי המפיקים הבריטיים, שעסקו
גם בתחקירים יסודיים וממושכים ב־ 11 מדינות, כולל
ישראל, העבירו אנשי הסי־איי־אי את הפגזים לישראל,
באמצעות חברת-בת הקרוייה ספייס ריסארץ׳ (מחקר
חלל) .כרגיל סייעו לסי־איי־אי חברות־דמי ובנקים פרטיים,
חלקם מפוקפקים למדי. חברת ספייס ריסארץ׳
נסתייעה בישראל כדי להונות את שילטונות הצבא
בארצות־הברית. המימסד הביטחוני האמריקאי היה משוכנע
שהפגזים נועדו לישראל. מעשה הונאה זה הצליח
בזכות שיתוף הפעולה בין ישראל, חברת ספייס ריסארץ׳,
הנרי קיסינג׳ר ודרום־אפריקה. בתוכנית הטלוויזיה נאמר
בפירוש, שקשר זה אושר רישמית על־ידי הקבינט של
רבץ, ושיתוף הפעולה חפורה נגד העם האנגולי הביא
להזמנתו של פורסטר לישראל. בתוכנית אף הועלתה
שוב ההאשמה, עליה מדברים בביטחון גמור בחוגים
בינלאומיים, שהבזק האור האדיר בדרום האוקינוס
האטלנטי ב 22-בספטמבר 1979 לא היה אלא ניסוי גרעיני
משותף של ישראל ודרום־אפריקה.

ארצזזדהט־ית:
ח״ב וייצמן

¥119

שבמנהיגים אלה, סטיב ביקו. וכך מתאר וודס את רצח
ביקו בספרו שתורגם לעברית על־ידי ישראל כרמי :
״ביום שלישי בשבוע ,6.9.77 ,נלקח ידיד מהקרובים
אלי — באנטו סטיוון ביקו שמו — והובא על-ידי המיש־טרה
הפוליטית של דרום־אפריקה לחדר מיספר 19 שבבניין
סאנלאם, רח׳ סטראנד שבפורט־אליזבת, מחוז הכף.
שם נכבל באזיקים, נאסר בשלשלות־קרסול, נחקר במשך
22 שעות תוך כדי מהלומות ועינויים. במהלך ההתעללות
הזו ספג ביקו כמה מהלומות שגרמו נזק פאטאלי למוחו,
הביאו עליו אובדן ומוות כעבור ששה ימים המענים
נמנו עם שני צוותי-חוקרים. האחד פועל ביום, והשני
בלילה. עצירים שהתנסו אישית בשיטותיה של מישטרת־הביטחון
אומרים שצוותי היום מתמחים בהצגת שאלות
משולבות ומתואמות, טקטיקות פסיכולוגיות והשפלה מילולית.
אבל צוותי־הלילה הם חבורות אלימות המעניקות
לעצירים מהלומות ״ריכוך״ ,כהכנה לצוותי־היום. אנשים
אלד. היו רק שליחים פשוטים. האחראי והאשם במותו
של סטיב ביקו היה ג׳יימס תומאס קרוגר ,״שר המיש־טרה״.
״התכתשות
אלימה״ .ביקו היה, אומנם הבולט
והמבריק מקרב המורדים השחורים, אך רבים מחבריו
זכו לטיפול דומה. מ־ 1963 ועד לרצח ביקו מתו 43
עצירים שחורים תוך כדי מעצרם במכלאות של הבוס.
לפי נתונים רישמיים שנמסרו על־ידי ממשלת דרום-
אפריקה עצמה, התאבדו 15 מעצירים אלה בתלייה, שבעה
מצאו את מותם בשיטות התאבדות אחרות ושלושה,
כולל ביקו, מתו במהלך התכתשות אלימה עם החוקרים.
״התכתשות אלימה״ של אסירים כבולים בידיהם וברגליהם
עם חוקרים מזויינים ומצויירים באלות ובמכשירי-
בעשור האחרון שוררת הסכמה לבבית ושיתוף
עינויים.
פעולה הדוק ביותר בין ממשלות ישראל וממשלת דרום־
אפריקה. לפי ידיעות מאירופה, מהווה המימסד
הישראלי חוליה חשובה בהגשת סיוע צבאי,
איסטרטגי ואף גרעיני לדרום־אפריקה. מבחינה פוליטית
אחראים להידוק יחסים זה שלושה צמדים של ראשי־ממשלה
ושרי־חוץ. גולדה מאיר ואבא אבן, יצחק רבין
ויגאל אלון, מנחם בגין ומשה דיין. לרשימה נכבדה זו
יש להוסיף שני שרי-ביטחון, שגם הם אחראים לחרפה,
שתביא נזקים לטווח ארוך, שימעון פרס ועזר וייצמן.
נכון שמציאות הכיבוש, הנידוי הבינלאומי והיחס
לערבים בשטחים יצרו את ״הגיון המדינה״ של ברית
המצורעים הזו. אך ישראל, התלוייה הרבה יותר מדרום־
אפריקה ברצונה הטוב של הקהילייה הבינלאומית,
הדביקה על עצמה תווית שאינה ניתנת למחיקה. היא
מוקעת עתה בחוגים נאורים במערב כשותפה הנלהבת
ביותר של מישטר האפרטהייד. לכך יש מחיר לא רק
בעולם השלישי, אלא גם במאבק על דעת הקהל במערב,
כולל חוגים יהודיים רבים הבוחלים בגיזענות כדבר
מובן מאליו.
השבוע הועמדו ממשלות ישראל על ספסל הנאשמים
לעיני 15 מיליוני צופים בבריטניה. בתוכנית הטלוויזה
הפופולארית עולם בפעולה, תואר תפקיד המפתח שמיל אה
ישראל בהברחת פגזים מתוחכמים לארטילריה
הדרום־אפריקאית. ישראל פעלה בשליחות הסי־איי־אי,

השלב האיראני
השלב האיראני באסטרטגיה האמריקאית התחיל
אחרי שפיכות הדמים וההרס שכבר נגרמו במילחמת
המיפרץ הפרסי. לפני שבועיים נכתב בעולם קטן :
״...האמריקאים הניחו, שתבוסות האיראנים יגרמו
בהלה בטהראן, יחזקו את כוחו של הנשיא באני סאדר
מול הקנאים, ויכריחו את צבא איראן לפנות לארצות־הברית
בבקשה לאספקת נשק וחלפים לציוד האמריקאי.
נראה שקארטר מקווה להגיע להסכם חשאי עם איראן
ולקבל לידיו את בני־הערובה לפני הבחירות.״
עתה כבר ברור שהמימשל האמריקאי ניהל בשבועות
האחרונים סידרה ארוכה של מגעים קדחתניים עם איראן.
המצוקה האיראנית והשיחות הדיפלומטיות בניו־יורק
לוו בהצהרה קארטרית טיפוסית. הנשיא ג׳ימי קארטר
הודיע, ללא כחל ושרק, ששיחרור בני־הערובה יביא
להפסקת האמברגו נגד איראן, לחידוש יחסי המסחר
הרגילים ולהפשרת הנכסים האיראניים בבנקים אמריקאיים
ואירופיים. קארטר אף הכריז שארצות־הברית
מעוניינת באיראן חזקה. שר־החוץ שלו אדמונד מאסקי
דיבר אף הוא בגנות קריעת שטחים מאיראן, אך קשר
בפירוש את תמיכתה האפשרית של ארצות־הברית באיראן
בשיחרור מיידי של בני־הערובה.
קיימת, אם כך, אפשרות לשיחרור קרוב ביותר של
בני־הערובה. מצב החירום יאפשר לבאני סאדר להפעיל

הסכמה לבבית

את הצבא בקשיחות רבה נגד אנשי המחתרת השמאלניים
והמוסלמיים, העשויים לגלות התנגדות להחזרת השבויים.
הצד המפסיד. עיראק עשוייה להגיב בהשמעת
רעשים פרו־סובייטיים, אך היא יצאה, לטווח ארוך,
מהמעגל הסובייטי. יש להניח שארצות־הברית, בשיתוף
פעולה עם סעודיה ויתר נסיכויות המיפרץ, ינסו עתה
לתווך בסיכסוך ולהביאו לסיום שיתקבל על דעת כל
הצדדים.
המימשל האמריקאי בונה את כל האיסטרטגיה שלו
בדרום־מערב אסיה ובמרחב על חישול אחדות ערבית־מוסלמית
נגד ברית־המועצות. סאדאם חוסיין רואה
מוסלמית נגד ברית־המועצות. סאדאם חוסיין רואה בברית
הסורית־סוביוטית איום ברור למעמדו במרחב, ולכן יכולתו
לצאת נגד האמריקאים ללא הסעודים היא מוגבלת ביותר.
בהקשר זה יש לראות את התחדדות היחסים הבינגושיים
באירופה, ואת חידושה היחסי של העויינות בברלין.
הסובייטים, שהודחו ממצריים ועתה אף מעיראק,
ושאיבדו כל סיכוי לאחיזה של ממש באיראן, מנסים
ללחוץ על מדינות אירופה המתונות. הם עדיין מקווים
למלא תפקיד כלשהו בסיכסוך הישראלי־ערבי, אחרי
הכישלון הסופי של קמם־דייוויד, שהפך כבר לבדיחה
גרועה. הדרך לכך עוברת בבון ובפאריס, והסובייטים
מנסים להוכיח שגם הם מסוגלים להפעיל שיטה של
מקל וגזר בזירה הבינלאומית.

טרוצק
ל מ תחילים
שיטות התעמולה הפוליטיות הולכות ונעשות מתוחכמות
יותר ויותר. השבוע יצא בבריטניה ספר קריקטורות
מבדר, בסיגנון הקומיקס, בשם ״טרוצקי
למתחילים״ .הספר, שחובר בידי שני טרוצקיסטים
ותיקים ומפורסמים, טאריק עלי ופיל איוונס, מתאר
את קורותיו של טרוצקי — ממעצרו בכלא הצארי,
דרך המהפכה, יצירת הצבא האדום, הדחתו ורציחתו
בידי סוכן סטאליניסטי במכסיקו. הטכסט והציורים
הם מבדחים ומושכים.
מסביר טאריק עלי :״גם ההערכה שלנו לטרוצקי
אינה שוללת התייחסות הומוריסטית אליו. אם הבדיחות
והמבט הקל לחידה של טרוצקי יגבירו את
ההתעניינות כלפיו בקרב ילדים, נוער ואף מבוגרים,
נמצא כולנו נשכרים.״
מי שטוען שאין לקומוניסטים חוש הומור לא
פגש, כנראה, את הטרוצקיסטים.

ץ ז 13ח16 זו 0נוס 311¥8 6ו חז 1010 ץ חח? 111$ 10
,ז 66ז ׳$ 03ץ< 01$1ז? 306$ז ! <001נ)-סוחז 0 0
1116 )16191113 01ס ! 1500ז ץ וח 0ז1
0ו 39ז 11131ס ו 6עע 0ק_ץ ז 3ח סו 11!1ס ע 6ז

13!1 3011 663111.הז 60¥1

חיים ברעם

עו 1־ 1א ו.שו.ו ע 1-11 עו 1ו.
ל״סניו״ יש בשבילך הצעה שאין לסרב לה: מערכת
סטריאופונית בעלת צליל אמין וטהור שצריך לשמוע
כדי להאמין — ובמחיר מבצע חד פעמי. נצל הזדמנות
בלתי חוזרת זו ותהיה לך מערכת סטריאו יוקרתית
המורכבת מפריטים מעולים:

רסיבר סטריאו 2016

^ ¥0א*5

שילוב משוכלל של אמפליפייר וטיונר. האמפליפייר
מפיק צלילים מעל ומעבר להספק הרשום שלו:
,2x16 773115 8.171.3.בתחום תדרים * .40—20,000 8
יש בו מיתקן למניעת עיוותים בתדירות גבוהה,
המבטיח צליל ״נקי נקי״ .
אפשרות לשלוט בנפרד ב־ 16נ61ז.8333/1
הוא מצויד בכפתור 653ח 103<1וניתן לחבר אליו
4רמקולים וזוג אוזניות.
הטיונר מצויד במתקן 617! 17131109
והוא מצטיין בקליטה אופטימלית
ונקיה מהפרעות. יש בו הפרדה
סטריאופונית מושלמת ( 40)18ב־*)18
ורגישות 6171 מצויינת — 7ו7ו .1.2

פטיפון 20 קז ¥0א*5

מונע ברצועה עם בקרת מהירות
אלקטרונית. הפטיפון חצי אוטומטי:
הזרוע מוחזרת ל מקו מה כשהיא
מגיעה לסוף התקליט. הזרוע
מאוזנת היטב, בעלת תדר תהודה נמוך.
הפטיפון פועל ביציבות ובשקט מרשים.
נתוניו המקצועיים:
< 0.1^0. 3/14 83110 60 )18־77077 + 8131161
מערכת סטריאו

רמקולים —203 0ק _£55ו £0 £ק

רמקולים באיכות מעולה המיוצרים בדנמרק
ומצטיינים בצליל אמין המת אי ם במיוחד למערכת
סטריאו משוכללת כל־כך. תחום התדירות שלהם
,38—20,000 82וההספק המירבי .451/73113 8.171.3.
בכל רמקול 3יחידות:
)16 1776616־. 770016) ; 171101)3096 ; 000

בוא עוד היום לאחד מסוכני ״סניו״ ,השווה א ת צלילי
מערכת זו למערכות אחרות במחיר דומה — ותן
לאוזניך להחליט. דבר כזה לא שומעים בכל יום.

״סניר

׳במחירמפתיע

רה טלמע רכ ת
זזינם!
השלמת המערכת חמל לרכיש

2>700 0שקל במזומן
ן או
6תש ל י ־צ-גשקל במזומן +

ול קב ל ן זינם םשל ־י. ט 3שקלכ״א)
מ תנ תחברת

כיליז ־

־5,390.

בנז?מן

(או־ 2,695.שקלבמזומן 6 +תשלומים של־ 630.שקל כ״א)

אטימת זה >1¥ 0ו \ 5 /
היבואנים: ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומי ת בע״נז ת.ד ,2579 .ירושלים טל)02(245283 .
תל— אביב: רח׳ החשמונאים ,91 טל • )03(269858—210068 .חיפה: שד׳ ההסתדרות, מפרץ ח. טל • )04(740495—725681 .ירושלים: חז׳ לונ׳ץ ,10 טל.)02(224829 .
תל־אביב :״אורית״ ,אחד העם ; 19״אליאס״ ,העליה ; 20״אלדאי״ ,העליה ; 23״בליצר״ ,דיזנגוף ,92ע״י הכבר ; ״גרינוולד צבי״ ,הרצל ; 68״כל־בו שלום״ ,אחד רעם ; 9
״סלון להיט״ ,אבן גבירויל ; 20״פוטו פספורט״ ,בן־יהודה ; 8״רדיו כוכב״ ,המלך. ג׳ורג׳ ; 91״רדיו קסטל״ ,אבן גבירול ; 177״רפידור בע״מ״ ,ככר מלכי ישראל ; 17״שווק הוגן״,
דיזנגוף סנטר. חיפה :״אדיב״ ,ככר מאירהוף ; ״בית הסטריאו״ ,הנביאים ; 10״כל אור חיפה״ ,הרצל ; 1״כל אלקטריק״ ,הנביאים ; 13״סטריאו שירי״ ,הרצל ; 59״סלון
הבנקים״ ,הבנקים .1ירושלים :״גד אלקטרוניקה״ ,פינס ; 11״לני חנוך״ ,יפו ,97 מרכז כלל ; ״מ. אלקטרוניקה״ ,בן סירא ; 24״צבי שור״ ,הלל ,22 פסג׳ המגדל ; ״רדקס״,
בן הלל ; 10״רדיו קול״ ,לונץ ; 5״שריג״ ,אגריפס .72 אילת :״עמטל אלקטרוניקה״ ,מרכז עברונה. אשדוד :״רשת ד׳״ ,איזור ד׳ / 6ב׳ .אשקלון :״מרכז הסטריאו״,
יריחו .8כאר־שכע :״איתני״ ,הרצל ; 98״השרות האלקטרוני״ ,העצמאות ; 49״סלון צמרת״ ,החלוץ .114 כית־שמש :״אלקטרון״ ,מרכז מסחרי. בני כדק :״אלקטרו
טוב״ ,עקיבא .88 גבעתיים :״צלילי המוסיקה״ ,כצנלסון ; 117״רב אור״ ,שינקין .1דימונה :״פיליפ יצחק״ ,התאנה .443 הרצליה :״אמפיסל״ ,סוקולוב .16 חדרה:
״כ.ר. אלקטרוניקה״ ,הנשיא ; 21״מחסן מכירות־לסטר״ ,הרברט סמואל / 72ב. חולון :״פופ טופ״ ,סוקולוב .78 מכריה :״סטריאו שימי״ ,הגליל .45 ירוחם :״רוני סוריה״,
״מרכז הסטריאו״ ,שד׳ בנימין .12 ענו :״אור קול״ ,בן עמי. פתח־תקוה :״אבי סטור״,
מרכז מסחרי. לוד :״סלון פאוזי״ ,הרצל .68 נתניה :״תל־אור״ ,שמואל הנציב ; 15
״לוגסי דני״,
חובבי ציון ; 16״לירון״ ,ההגנה ; 11״רדיו חנוך״ ,מוהליבר ; 4טכנוער־אלסול״,מוהליבר . 12 קיראון :״צליל וזמר״ ,מרכז מסחרי. קרית מלאבי:
מרכז הוד. קרית אתא :״חצרוני אלקטרוניקה״ ,מפרץ חיפה. קרית ים :״נפתלברג״ ,שד׳ ירושלים .3קרית כיאליק :״אשרי את פלדמן״ ,סבניה. קרית מוצקין :״טרקלין
הקריה״ ,השופטים .6ראשון לציון ; ״עשה זאת בעצמך״ ,תרמ״ב .20 רחובות :״חזי אלקטרוניקה״ ,בית הפועלים .4רמלה :״אסתר אוניברסל״ ,ביאליק .2רמת גן :״א.א.
אלקטרוניקה״ ,הרואה פינת חיבת ציון ; ״סטריאו רובי״ ,מודיעין .29
המחירב תו ק ף עד .31.10.1980

* א רוז ץ

*111 ויבו ב שור ם

קארולין וס0כא1י: אנא יש רק אחו
כישרון אחד בוודאי לא ירשה קארולין ממונאקו
כישרון המישחק. קשה לקארולין שלא לחשוף את
כשהיא חוזרת לפאריס עם אחותה סטפאני לדירת
בשדרות פוש, שם גרה כסטודנטית לפני נישואיה.
החבר הנאמן והיחיד העומד תמיד לצידה: אביה

מאמה גרייס :
העצב בעיניה
הרווקות שלה
מאחור צועד
הנסיך רנייה.

אליזבס מלכת אנגליה ויוח1ן נאוחס השני: הנוזני־ה חואתיקן
המלכה אליזבט והנסיך פילים עוקבים אחרי תגובתו של האפיפיור, יוחנן פאולוס השני, למראה המתנות
שהביאו עימם לרגל ביקורם הרישמי בארמון הוואתיקן. זו אחת ההזדמנויות הנדירות של המלכה אליזבט
לענוד את אחד הכתרים הרישמיים שלה. היא אינה מרבה לענוד כתר זה, השמור לאירועים נדירים.
הביקור קיבל אופי פירסומי, כשהמלכה והאפיפיור הודיעו על שיתוף פעולה של הכנסייה באנגליה
עם תנועת המאמינים הגדלה והולכת בעולם כולו.

סוני והואן קאודוס: מחכה בסיגנון הגי תחדש
צילום אחרון בבגדי הפגרה של המלך הספרדי, חואן־קארלום, והמלכה, סופי, עם שלושת ילדיהם, אלנה,
כריסטינה ופילים. מישפחת הכתר הספרדית אוהבת פעילויות ספורטיביות, ובעיקר שייט מיפרשיות.
לרוב בוחרים בני המישפחה לצאת לחופשה בלי משרתים, בדומה למישפחה המקבילה בדנמרק,
מאגרט והנריק, שהנהיגו באירופה את סיגנון המלוכה בסיגנון הגל החדש: הליכות פשוטות, חליפות
סאפארי וללא פמליות שרד.
ה עו ל ם הזה 2252

דון מנרלזאלין: חלומו של נינסון
כל אנשי הנשיא שינו קאריירה: ג׳ון מק־לואלין, מי שהיה
הכומר של ריצ׳ארד ניכסון, וכתב את רוב נאומיו בתקופת נשיאותו,
נראה מאושר ביותר בחיק אשתו, וכלבם, אוליבר. את הישועים
נטש ב־ ,1965 ואם כי הכנסייה לא מכירה בנישואיו, מצפה
הזוג לילד.

א11נ1יגו בשלס

ג׳ו דאסן עם אמו, אשתו הראשונה של הבמאי ז׳ול דאסן

ג׳ו דאסן ואשתו כריסטין באחד מרגעי האושר

גיו דאסן: אנטוגיה שד טרגדיה
״אני רוצה לגמור את חיי בטאהיטי,״ אמר ג׳ו דאסן זמן
קצר לפני שמת משבץ לב בגיל .42 מייק בראנדט קפץ מן
המירפסת, דלידה ניסתה להתאבד, ג׳והני האלידיי חתך את
ורידי ידיו. כנראה, שאם המיקצוע הזוהר של כל אלה לא הורג
אותם, הרי הוא לפחות רוצח את רגשותיהם. ידידיו של דאסן
אומרים שהעמדת הפנים הרסה את חייו האישיים. הוא התגרש
מאשתו, וחזר אליה אחרי שלא יכול היה לשאת את הפרידה
מילדיו, לבסוף, לא מת בטאהיטי.

ז׳ול דאסן, הבמאי, עם נכדו יונתן

ג׳ו דאסן עם אשת-אביו מלינה מרקורי
העו ל ם הזה 2252

אידי ]אסטאסה וסו׳ קנדי: חוג הסילון
הטניסאי הס־המזג, אילי נאסטאסה, רוקד עם קרי קנדי בדיסקוטק
המפורסם קסנון בניו־יורק. נאסטאסה ידוע בפלירטוטיז עם נשים
יפות, וקרי קנדי דומה, בנטותיה לחוג הסילון, לדודתה, ז׳אקלין
אונאסיס.

ראש־ממשלת קנדה, פייר אליוט טרודו, טרם החלים מסקנדל נשי אחד וכבר מזומן לו השני. אשתו,
מארגרט, עזבה אותו, רקדה בדיסקוטקים עם אלילי זמר, הפכה לשחקנית קילנוע, וכבר הספיקה לפרוש.
מזכירתו הפרטית, סוזאן פרי, הידועה גם כאשת חיקו הנוכחית, אינה מסתפקת בגילוי חסדיה לראש־הממשלה
בלבד, היא עושה זאת למען קנדה בתמונת העירום הזו, שפורסמה בעיתוני העולם.

גיס סרוגות :
האשת עזמאחור
הבאתורוג

אנדריה גיגר: זנב סוס וגשרשיניים
״היא הפחידה אותי כשראיתי אותה לראשונה,״ דודתה כרים
אברט־לוייד, הטניסאית מיספר 1של אמריקה, לגבי הכוכב
העולה, אנדריאה ג׳גר (בתמונה) .האחרונה היא הטניסאית
הצעירה ביותר ( )15ב־ 99 שנות ההיסטוריה של מישחקי חצי
הגמר בארצות־הברית. יש לה זנב־סום וגשר ליישור שיניים.
הסרטים האהובים עליה הם עדיין: שיגעון המוסיקה וגריז, שבהם
היא חוזה, על קאסטות־וידיאו, בין המישחקים.
העולס הזה 2252

ג׳ק קלוגמן, כוכב סידרת
קווינסי וחברתו, בארבארה
ניוגאם, צופים כיצד סוסתו,
ז׳אקלין, מגיעה שלישית בתחרויות
על גביע מאדלבורו ב־נידיורק.
שכר הזכייה: שלושים
ושישה אלף דולר. זכייתה
הקודמת של הסוסה הסתכמה
בשישים אלף דולר. בקצב
כזה, קלוגמן לא צריו לדאוג
לקרן פנסיה וגם לא לאפשרות
של אבטלה, או שביתת
שחקנים. הוא יכול לסמוך על
ז׳אקלין.

מיו הופכים

מסדה מול פי ם ל״״
למלין! ל י
איספו חשבוניות ב סו 10,000ל״
ושילחו ב מע טפה סגורה
להגרלת חשבונית הפרס

הגרלת המליוו

א. פרם ראשון בסכום של 1,000,000ל״י אם
המעטפה מכילה חשבוניות שהוצאו על
שרותים* בסכום של 10,000ל״י לפחות
ו-ססס 500,ל״י אם המעטפה מכילה חשבוניות
אחרות.
ב. חמישה פרסים בסכום של 100,000ל״יכל אחד.
ג. חמש מאות פרסים של 10,000ל״י כל אחד.

הגרלת הביניים 1
א. פרס ראשון בסכום של 250,000ל״י אם
המעטפה מכילה חשבוניות שהוצאו על
שרותים בסכום של 10,000ל״י לפחות
ובסכום של 100,000ל״י אם המעטפה מכילה
חשבוניות אחרות.
ב. עשרים וחמישה פרסים בסכום של 10,000ל״י
כל אחד.
ג. חמש מאות פרסים בסכום 2,000ל״י כל אחד.
*המונח ״שרותים״ משמעו כמוגדר בחוק מע״מ
״כל עשיה בתמורה למען הזולת שאיננה מכר״.
שירות נחשב בפשטות כל מה שאיננו מכירת
סחורות. לדוגמא: תיקונים המבוצעים בבית כגון׳
אינסטלציה, מים וחשמל; שירותים אישיים כגון
תיספורת, טיפול קוסמטי, אוכל, הארחה, ריפוי
וכד׳; תיקוני רכב כולל החלפת חלקים הכלולים
בחשבונית; הובלת מטענים; הסעה במונית.

איר לה שתתף בהגדלה

נמוך מ 10,000-ל״י, הכניסו למעטפה, רשמו את
שמכם, כתובתכם ומספר תעודת הזהות ושלחו אל:
ת.ד 3900 .ירושלים. כל מעטפה שתגיע בחודש
הראשון תשתתף בהגרלת הביניים ובהגדלת
המיליון. מעטפה שתגיע אחרי הגרלת הביניים
משתתפת רק בהגרלת המיליון.

איוו חשבונית מ שתתנית
בהגדלה^ --
חשבונית, קבלה ותלוש• קופה רושמת מקוריים;
עליהם יהיו מודפסים שם וכתובת המוכר, מספר
עוסק רשום במע״מ ומספר סידורי רץ.
החשבוניות שישתתפו יהיו מ־.1.6,80 1

איוו חשבונית לא ת שתתף

בהגרלה ־׳—
חשבוניות משרדי הממשלה, רשויות מקומיות,
מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ״ר) ,בנקים, חברות
ביטוח, קופות חולים, כרטיסי טיסה והפלגה,
כרטיס נסיעה באוטובוס וברכבת, רכישת רכב
או שכירתו, רכישת דלק בתחנות דלק, חשבונות
חשמל, מים, טלפון, חשבוניות מסיורים בחו״ל,
העתקים וצילומים של חשבוניות או קבלות.

91037 3 9 0 0

מ שמוכר בלי חשבונית עו שה ח״ על חשבוני
בקשו חשבונית בכל קניה. כאשר אספתם חשבוניות
שסך כל סכומי הקניה הרשומים בהן אינו

לשכת הפרסום הממשלתית

ירושלים

משרדה או צ ר /אגףהמכסוהב לו

ה עו ל ם הז ה 2252

על מ ה שוחחו שני הזקנים של ארנון. ולהיכן

הלך וירשובסקי בעת נאומו של שר־האוצר
! 8הזמרות רותי הולצ־מן
ודינה גזלן מחפשות רהיטיו
בשוק־הפישפשים ביפו,
כדי לרהט את המישרד החדש
של אמ״י — אירגון אמני
ישראל, הנמצא בדיזנגוף־סנטר
ושניתן לאירגון בחינם על־ידי
הקבלן אריה פילץ. את
הרהיטים תצבע גילה אלמ־גוי,
מפעילות האירגון.
81״מאז שפורסם באחד
העיתונים כי רזיתי, אני מקבלת
עשרות צילצולי־טלפון מכל
מיני נשים הרוצות לדעת את
המירשם,״ מספרת אלמגור. והרי
המירשם שלה להרזייה:
״קודם כל להפסיק לאכול
בלילה, אחרי הצגה. להפסיק
לאכול בשר. לעומת זאת רצוי
לאכול שלוש פעמים ביום
יוגורט עם כפית דבש, פירות
וגבינות. זה עובד. עובדה שכולם
אומרים לי שאני רזה.
אפילו בתי הגר שומרת עלי.
כאשר רציתי לאכול משהו
השבוע, אמרה לי: אמא, אסור
לך! את צריכה להיראות כמו
צימוק !״
81 בשבוע האחרון נראה
הפסל יגאל תומדקץ מתרוצץ
בחנויות לחומרי־בניין
ורוכש בכל חנות כמות גדולה
של ברזיליות. כאשר נשאל
לשם מה הוא זקוק להן, השיב :
״אני עובד עכשיו על דגם
מסויים, והברזיליות תשמשנה
אצלי בצמרות לעצים.״
81 המנהל החדש של מח־לקת־החדשות
בטלוויזיה טוב יה
פע ר לוחם בהדלפות. השבוע
נכנם לתפקידו, וכל
ידידיו, שניסו לגשש אצלו מה
הן תוכניותיו, זכו בתגובה
אחת :״אין תגובה!״ כל כך
למה? מספר טוביה :״מיד
אחרי שנבחרתי לתפקיד פגשתי
את אחד מבכירי רשות־השידור,
והוא שאל אותי, אז מה הם
הרעיונות החדשים שייהו לך
בעבודה?׳ עניתי לו,ולהפתעתי
ראיתי כעבור יומיים בעיתון
את כל מה שסיפרתי. מאז
החלטתי שאם אחליט משהו,
אודיע על כך באופן רשמי,
ולא אזדקק להדלפות.״
׳ 8תמיד נאמר כי ייגאל
ידיו הוא עיוור־צבעים. השבוע
מצאו באי־הכנסת אישור לכך.
ידין, הלבוש תמיד בטעם אל גנטי,
הופיע כשהוא לובש מיק-
טורן של חליפת־סאפארי ומכנסיים.
שניהם היו תפורים
היטב. אך המיקטורן היה בצבע
ירוק־עשב, והמכנסיים
בצבע אפור — שני צבעים
שאינם תואמים זה את זה. בשעתו
טענו ידידיו כי אשתו,
כרמלה ז״ל, נהגה לסמן את
חולצותיו, עניבותיו וחליפותיו
כך שהוא יוכל להתאים אותם
זה לזה.
! 8הכלכלן הד״ר יעקוב
ארנון, מי שהיה מ,נכ״ל מיש-
רד־האוצר, מספר על שני ה קשישים
ששוחחו זה עם זה.
״אתה זוכר איך רדפנו פעם
אחרי הבחורות?״ שאל אחד
מהם. השיב השני :״כן, אבל
איני זוכר מדוע.״
81 כאשר הגיע המועד להצביע
על הצעת אי-האמון
לממשלה, הסתבר לח״כ אמ נון
רובינשטיין כי רק הוא
נוכח מבין ששת חברי סיעתו.
ח״כ מרדכי וירשובסקי,
שהיה באולם שעה קלה לפני
כן, נעדר וחזר רק אחרי ההצבעה.
התנצל וירשובסקי :
״כשעלה השר ייגאל חור״
כיץ לנאום את נאום־התשובה
למתווכחים, הלכתי למקום
העולם הזה 2252

מסויים. לא ידעתי שהוא יגמור
כל־כך מהר.״ השיב לו אחד
הח״כים :״כשהורביץ נואם, אל
תלך למקום מסויים.״ שר־האוצר
ידוע בשל נאומיו ה קצרים.

כאשר דיברו בכנסת על
התקציב, המתקרב לטריליון
לירות (או 100 מיליארד שקלים)
,נזכר ח״כ גירעון
האוזנר שהיה פעם בחדרו של
שר־האוצר דאז, לוי אשכול,
כאשר קצין־מישטרה בכיר ביקש
״רק״ מיליון לירות עבור
פרוייקט מסויים. השיב לו
אשכול :״ניסית פעם לספור
מיליון שטרות של לירה אחת?״

בנושא זה ולהקים לשם כך
ועדה מיוחדת. אמרה ח״כ
אורה נמיר :״לפעמים יש
לישכות שאיש לא בא אליהן.״
אמר לה ח״כ הכהן :״אלה הן
הלישכות הכי טובות.״
׳ 8לשר התמ״ת גירעון
פת יש שני תחביבים — איסוף
מקטרות ונהיגה. מאז שנבחר
לשר הוצמד לו נהג, המונע
ממנו את תענוג הנהיגה. אך
פת לא מוותר. בכל יום הוא
יוצא מביתו שבסביון למיש-

בראשה, נערך דיון על גבולות
ישראל, הנקראים גם גבולות
ביטחון או גבולות בני־הגנה.
בוויכוח העיר ח״כ שלמה
חילל שאסור לשנות את ההגדרות,
כדי שלא לגרום ל־חילוקי־דיעות.
במיפלגה. אמר
ח״כ שריד :״אני בכל זאת
חושב שכדאי לקרוא להם גבולות
גבוליים.״
81 לרגל הוצאתו לאור של
הספר של יגאל אלץ המנוח,
כלים שלובים, ערכה הוצאת

יהודיים המרוכזים במדינת ניו-
יורק. מתנגדיו של קארטר,
תומכי רונלד רגן, טוענים
שהשגריר הישראלי, אפריים
(״אפי״) עכרון, תומך בקאר־טר
וכי בזכות תמיכה זו יצביעו
עבור הנשיא יהודים רבים.
81 סגן ראש־הממשלה,
שימחה ארליך, הגיע לביקור
חטוף בארץ, הוא שהה
בדרום־אמריקה והיה אמור
לעצור בניו־יורק, כדי להיפגש
עם יורדים, אך הוזעק על־ידי

! 8בחוג־בית של ח״כ יצ״
חק רבץ, שנערך בביתם של
שושנה ועמום חורט, הקדים
המארח דברים וציין כי
הוא תומך ברבין. אמר רבין:
״כיוון שאתה דיברת בעמידה,
אעמוד גם אני. כי אתה נשיא
הטכניון, ובני יוכל לומד בטכניון
ואני לא רוצה להזיק

! 8ח״כ עוזי בר־עם,
מזכיר מחוז ירושלים במיפלגת־העבודה,
הביא לאחת הישיבות
את ניר, בנו בן ה־ .4הקטן
זז כל העת בכיסאו והפגין חוסר
עניין בנעשה סביבו. אמר לו
עוזי :״גם אותי הושיבו כאן
על הכיסא, לפני הרבה שנים,
וגם אני זזתי הרבה. מעניין
מה יהיה איתך בעתיד.״
8כאשר נשאל ח״כ יחז קאל
פלומין, בישיבת ועדת-
הכספים של הכנסת ״איזה פצצה
אתה זורק היום?״ ענה:
״היום אני בשבתון.״
81 בישיבה של סיעת המערך
ביקש ח״כ מיכה חריש
להחזיר את הסעיף הסוציאלי
לחוק ההפלות. לכד התנגד ח״כ
הרב מנחם הכהן. אמר
חריש :״מנחם, אנחנו כנראה
בחתונות שונות.״ השיב לו
הכהן :״אתה כבר הסתובבת
בחתונה שאני לא הייתי שם?״
! 8על המקום שהתפנה
בוועדת־הכספים של הכנסת לנציג
המערך התמודדו ח״כ זאב
כץ מקיבוץ גשר וח״כ אבר־הם
כץ־עת מקיבוץ נחל-
עוז. לבסוף הוחלט על רוטציה.
העיר על כך ח״כ עוזי בר־עם :
״שרק לא יהיה כתוב סתם כץ.״
81ח״כ יוסי שריי מבקר
תיאטרון בגלי־צה״ל, בתוכנית
שעתיים משתיים. אך השבוע
זכה לתחרות בביקורת תיאטרון
מצד עמיתו ח״כ עדי אמו ראי.
אמוראי, שנכח בבכורת
הרובע העתיק בתיאטרון הבימה,
נשאל על־ידי כתב הטלוויזיה
לענייני תרבות ואמנות,
עמוס ארבל, מה דעתו על
ההצגה, והוא אכן השיב —
ובאריכות.
81 בדיון בסיעת המערך על
הקמת לישכות פרלמנטריות
ברחבי הארץ אמר ח״כ עוזי
בר־עם :״עשיתי פעם ניסיון
כזה, אך אותם שבאו היו טיפוסים
שרצו הלוואה או עזרה
במשכנתה.״ העיר לו ח״כ
רבין :״מופרעים לא באו
אליך?״ ענה עוזי :״אלה באים
לא רק ללישכות פרלמנטריות.״
עוזי הציע שתחת לישכות
כאלה יצאו הח״כים לביקור
במיפעלים תעשייתיים. אמר
ח״כ שריד :״צריכים לנהוג לפי
הכלל שלא צריך לבקר במקום
אחד פעמיים.״ ח״כ משה
שחל הציע להפסיק את הדיון

מוחם בגין

ראש־הממשלה בא לאחד האירועים הרבים שאליהם הוא מוזמן מדי יום,
כדי לשאת דברו. במקום לא היתה במה נאותה, ומארגני הערב החליטו
לאלתר במה לראש״הממשלה. כדי שלא תיראה בלתי־מקושטת שמו עליה שטיח צבעוני. ראש״הממשלה
עלה על הבמה אן בצילום הוא נראה כאילו הוא עומד על מיטה. לידו ומד מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה
מתי שמואלביץ, המכונה על־ידי עובדי מישרדו מתי שוופס, כשהוא מתבונן בו במבט מעריץ.

רדו בירושלים, כשהוא אוחז
בהגה ונהגו יושב לידו. בוקר
אחד עקפה אותו מכוניתו של
שר-הבריאות אליעזר שוס־מלן,
ונהגו, שנופף לשלום,
נדהם לגלות את השר מסיע
את נהגו.
! 8בוועדת המישנה של ה וועדה
המכינה את המצע של
מיפלגודהעבודה לקראת הבחירות,
הנקראת ועדת גלילי,
משום שישראל גלילי עומד

הקיבוץ המאוחד מסיבה קטנה.
האלמנה, רות אלון, לא הצליחה
להגיע, כי היה עליה
להשתתף בישיבה של הוועדה
להנצחת זכרו של אלון, שהתכנסה
בירושלים. ילדיו של
אלון, גוני ויפתח, השתתפו
במסיבה, יחד עם יצחק רבין
וישראל גלילי.
81 מערכת הבחירות ב־ארצות-הברית
מתקרבת אל
שיאה, ועתה מסתער הנשיא

ג׳ימי קארטר על הקולות החברי
סיעתו לבוא ארצה, כדי
להשתתף בהצבעה על הצעת
אי האמון בממשלה. ארליך
ויתר על ניריורק, חזר ארצה,
ויצא לפאריס מייד אחרי תום
הדיון על הצעת המערך.
81 אגב, בשידור ברדיו
אמר ארליך :״אני מבכר לה יות
סוהר בבית־סוהר או אפילו
אסיר מאשר להיות שוב שר-
האוצר.״

המדינה הנהווה
חגגה והשתוללה
אצלשמ 1ליקקוא 1ס

האשה החוקית

מסיבה שנערכה אחרי ההצגה החגיגית של כעלה. נורית החייכנית
על אף שראתה את ההצגה פעמים רבות עדיין צחקה לשמע הבדיחות.

פרצוף לצלמת

הפגין בעל המקום החדש, שמו־ליק
קראוס, שקידם את כל אור-
חיו בחיון רחב ובמשקה. הוא עצמו לא שתה בלל באותו ערב.

בשייט, איתן
פרידלנדר (משמאל)
,שאיננו שייך לבוהמה, עם איתן גרין.

חיא מפיקת הטלוויזיה אחרונה דיי;,
אשתו בנפרד של הבמאי אסי דיין. אחז,
שאינה מרבה לצאת לאירועים של הבוהמה, היתה במצב רוח טוב.

* ¥שד לי טו ב ה, אל תרדו
מהארץ, החזירו את השטחים,״
אמד המשורר יהונתן גפן
בתוכניתו החדשה מדינה — בלוז.
להצגה החגיגית, שהתקיימה בצוותא
שבתל־אביב, נהרו שחקנים,
זמרים, במאים ואנשי בוהמה
רבים.
״האמת היא שכבר ראיתי את
התוכנית אך באתי בשביל האירוע,״
אמרה רותי היפהפיה, אשתו
של הזמר דיוויד ברחה.
״אני נוסעת איתו כמעט לכל
הצגה,״ סיפרה נורית גפן, אשתו
של יהונתן .״אמרתי לו פעם, תגיד
לי, פקיד בבנק לוקח גם כן את
אשתו לעבודה בכל יום?״ התלוצ־צה
נורית הזוהרת.
״אני שמחה להצהיר שאצלי הכל
כמעט בסדר,״ אמרה אהרונה
דיין, מפיקה בטלוויזיה ואשתו
בנפרד של הבמאי אסי דיין, בן
דודו של גפן.
האולם, שהיה מלא בידידים של
יהונתן, הריע לו ללא הרף. גפן,
לעומת זאת, ציין כל הזמן:
״אתם בלאו הכי לא שילמתם הערב,
אז מה איכפת לכם למחוא
כפיים.״
במופע השתתפה גם הרקדנית
היפהפיה וקצוצת השיער, סיגי
סלע, שנתקלה ללא הרף במיקרופונים
שהיו פזורים על הבמה
הקטנה, מבלי שאיש יבוא לעזרתה.
אחרי ההצגה הלכו כולם להרים
כוסית לכבוד גפן בבודגה,
הבר הקטן הצמוד לצוותא.
כאשר התחילו לרקוד אמר גפן
לאשתו :״אני לא אוהב ריקודים,
בואי נסתלק מכאן.״ השניים הלכו
למועדון־הלילה המקום החדש,
שאותו מנהלים המלחין־זמר־שחקן
שמוליק קראום ואחיו הצעיר,
יגאל.
קראוס, שפתח אותו ערב את
המועדון אחרי הפסקה של כמה
חודשים, סיפר כי בעצם הוא חוגג
שני אירועים. האחד הוא פתיחת
המועדון והשני הוא 18 שנות
נישואין עם אשתו, הזמרת ג׳וזי
כץ. אך ג׳וזי לא נראתה חוגגת.
״היא לא הרגישה טוב והלכה לי
האח
הצעיר
המקום. למטה :

יגאל קראוס, המנהל
ביחד עם שמוליק את
גידי גוב עם גפן ויוני רכטר.

חדש של המפיק הצעיר דויד טור.

שון,״ התנצל ־ הבעל, שחגג את
יום הנישואים בחברת הבוהמה,
שהגיעה מהמסיבה של יהונתן גפן.
כאשר בירכו ידידים את שמו-
ליק על הפתיחה המחודשת, אמר:
״זאת חוכמה גדולה לפתוח מוע־דון־לילהז
זה כל מה שיש לבך
אדם לעשות בחיים ז״
״חיי הלילה של תל־אביב מתחילים
להתעורר,״ אמר הזמן אפרים
שמיר.
״כשאני נכנס לכאן, אני ישר
חושב למה אני אתחפש בפורים,״
אמר הסאטיריקן קובי ניב, שהס־תבב
בין האנשים הרבים במקום
החדש.
״אני בן־אדם עובד, לכן אני
הולד לישון מוקדם,״ הצהיר ה ארכיטקט
אלדד שרון, והסתלק מן
המקום בשתיים אחרי חצות.
״בחודשים •יוני, יולי, אוגוסט
נחים בכל העולם, לכן סגרנו את
המקום,״ הסביר קראום לכל אותם
סקרנים שביקשו לדעת מדוע

1111 )1 1 1 ׳ *1111 הם יהונתן גפן, שחגג את
11 1 1 1 1 1הצגת הבכורה של תוכניתו
החדשה, ושמוליק קראום, שחגג את פתיחת

המועדון שלו מחדש ואת יום נישואיו לאשתו, ג׳וזי.
השניים בחברת נורית גפן, במועדון של שמוליק .״למרות
שיהונתן עייף לא רצינו להחמיץ את הפתיחה.״

הם הזמר אפריים
שמיר, שהיה בהצגה
של גפן ואחר כך עבר עם כולם אל שמוליק קראוס.

עי,מו בתמונה, בעלת הבוטיק עם השיער הקצוץ,
טובה כץ. משמאל, הארכיטקט אלדר שרון משוחח
עם העיתונאית דליה קרפל במועדון המחודש.

היא הרקדנית סיגי סלע, שהפגינה
15110111 1111111
גוף חטוב בבגדי הריקוד שלה, עת

רקדה בין הקטעים שאותם הגיש גפן. סיגי, עובדת גם כדוגמנית.
סגר את המועדון לחודשי הקיץ.
בשעות הקטנות לפגות בוקר
התפזרה החבורה העליזה והסבו־שמת
לביתה, אך למחרת עדיין
דיברו על המסיבה בכסית, כאשר

ציפורי לילה

כל ידידיו, שלא הצליחו להגיע
לערב הפתיחה׳ הרימו כוסית לכבודו
ואיחלו לו עסקים משגשגים
ועוד 18 שנים לפחות של נישואין
עם ג׳וזי החיננית.

חלומו של השדרן רז. על אנרגיית
מזוג כרמליטה
בכוסות
עם קוביות קרח,
הוסף פלחי לימון
ומעט קינמון
לפי הטעם.
א תה תהנה
ואורחיך יודו לך. כרמליטה סנגריה
עם קרח,
היש טוב
! ממנה
ב קי?¥

וחתיכות! .המלתחה של רעיית הנשיא
811 שלושה ספרים על תהליך
השלום נמצאים עתה בתהליך
של עבודה. הספר שיגיע
ראשון לשוק יהיה ספרו של
ח״כ משה דיין. השני ספרו
של ח״ב עז ר דייצמן והשלישי,
לפי השמועות, הוא סיפרו
של נפתלי לביא, מי שהיה
יועצו של דיין לענייני תיק-
שורת. וייצמן יצא לארצות-
הברית, כדי לדון עם הוצאת
הספרים האמריקאית בנטאם,
שקנתה את הזכויות על ספרו
עוד לפני שנכתבה אפילו מילה
אחת.
! 1ליד שולחנם של כמה
עיתונאים במיזנון־הכנסת נדונו
השיטות שבהן הצליח העולם
התחתון להשתלט על אישים
מסויימים. אחד טען כי האישים
הוזמנו לבילוי בבתי־מלון ול-
אורגיות עם זונות, וכך הסתבכו
ונאלצו לשרת את אנשי הפשע.
נאנח השדרן מנשה רז:
״מדוע אף אחד לא מביא לי
חתיכות. ועורך לי אורגיות
כדי שאסתבך?״
61 בשיחה טלפונית עם ה עיתונאית
סמדר פרי, שאל
עורך אוקטובר, אניס מנצור,
ערב יציאתו של הנשיא יצחק
נבון למצריים, אם אכן נכון
ש־ 200 עיתונאים ילוו אותו.
כאשר השיבה בחיוב, אמר:
״אני רואה שלא רק כל עיתונאי
ישראל נוסעים, אלא גם
כל הקוראים שלהם.״
! 6הפמליה המלווה את הנשיא
ורעייתו, אופירה, למסע
במצריים הוזמנה ביום החמישי
לבית הנשיא, וקיבלה תידרוך
כיצד להתנהג. כמה התרעמו

עימד, רעיית הנשיא מיועדת

לאשת הנשיא המצרי, ג׳יהאן

סאדאת — מכשיר לייזר ל ניתוחים
עדינים. שם המכשיר
הוא ״שרפלן״ ,על שם ממציאו
עוזי שרון והמנחה הרפואי
שלו, הפרופסור יצחק קפלן.
עוזי, מהנדס במקצועו, המציא
את המכשיר במשך 27 יום.
מחירו הוא 40 אלף דולר. גם
הפרופסור קפלן יצטרף אל הנשיא
בביקורו במצריים, כדי
ללמד את המנתחים המצריים
כיצד להשתמש במכשיר. שרון,
לעומת זאת, הופתע מאוד מכך
שלא הוזמן לבוא למצריים.

כמה שמלות ולבסוף רכשה
שתיים. כאשר הגיע מועד התשלום
נדהמו בני הזוג לגלות,
שביקשו מהם סכום נמוך.
יהודה אלעזר מניבה ביקש
400 שקלים, אך המצרי התעקש
לשלם 500 שקלים .״חברי במצריים
לא היו מאמינים עלי
שאני מוכן לשלם יותר מכפי
שמבקשים ממני,״ העיר בחיוך.
61 אל מישרד ראש־הממ-
שלה הגיעה פנייה מאת מראיין

דנו במצבה הפיננסי הקשה של
התיזמורת הציע וירשובסקי
שהתיזמורת תכריז שהיא בבחינת
שני כוללים (ישיבות למטרות
לימוד בלבד, ללא
לינה) .האחד — כולל לאברכים,
והשני — כולל לנשים.
״זו יכולה להיות התיזמורת
הראשונה שתנגן עם קאפוטות,״
אמר ,״וכך יזרמו אליה כספי
ציבור.״
! 6כאשר ניסה הסניגור

׳ 3שגריר מצריים בישראל,
בעד מדהתדא, שיצא לקא-
היר שבועיים לפני נשיא ישראל,
קבע פגישה עם הנשיא
המצרי, אנוור אל־סאדאת.
אך בהגיע מועד הפגישה חלה
מורתדא בשפעת. מחשש שידביק
את נשיאו נדחתה הפגישה.
! 6אחרי שעורך השבועון
אוקטובר, אניס מנצור, ראה
צילומים של הדוגמניות היש ראליות
תמי בן־עמי וחני
פרי ליד הפירמידות, הוא
פירסם כמה מהן בעיתונו. הוא
ציין כי אשת הנשיא האמריקאי,
רוזלין קארטר -ואשתו של

הנרי קיסינג׳ר, נאנפי,

רכשו דגמים אצל החברה היש ראלית.
בעלת מיפעל גוטקס,

לאה גוטליב, החליטה לכבדו
במתנה כאות תודה — קאפטן
בצבע ירוק, בלי הדפסים מצריים,
עבור אשתו רגא• את
המתנה שלחה גוטליב עם ה פרופסור
מוחמר שעלן,
פסיכיאטר מצרי שביקר בארץ

כיום סגן נשיא אירגון הבונדס, בעבר
ן ך ! 11ך
איש קול־ישראל ואחד המועמדים לונפ־י
י י • י יי י
קיד מנכ״ל רשות־השידור, קידם בחיבוק את שני הילדים שהצטרפו
כחברים למועדון-ראש־המנישלה של רוכשי אגרות הבונדס. הילדים,
נכדיהם של מרכוס לאוי, מפעילי הבונדס, הם אליוט בן הארבע
ואדווארד בן השנתיים .״למועדון זה יכול להצטרף כל אחד המובן
לרכוש אגרות בסכומים של 25 אלף דולר ויותר,״ הסביר רגר

דייוויד

הטלוויזיה הנודע,
פרוסט, הרוצה לראיין את
ראש-הממשלה מנחם כגין
לתוכנית בת שעתיים שתוקרן
בארצות־הברית ובבריטניה. בגין
נתן את הסכמתו לראיון.

אימה גור

הפסלה בפהיחה הערובה הפסלים שלה,
בהערוכה הבינלאומית לאמנוה מודרנית,
שנערכה בניו-יורק, עם בעל הגלריה ביפו, הוראס ריכטר. מכיוון
שפטליה של אילנה מעוצבים בהרבה זהב, שכר ריכטר שומר
מיוחד עליהם. באשר באה אילנה למקום, עטויה, כהרגלה,
בהכשיטי זהב רבים, החליט השומר לשמור גם על אילנה. הוא
אמר לריבטר :״אני צריך לשמור עליה עם בל הזהב שעליה, אך
כאשר אני לא ליד הפסלים, השמור אהה עליהם.״ ריכטר הסבים.

שהתידרוך נמסר להם, כאילו
היו ילדי בית-ספר ׳היוצאים
בפעם הראשונה לטיול. בעוד
אופירה רכשה לה מלתחה חדשה
אצל האופנאי גירעון
אדברזון, עיצב המתכנן ג׳רי
מליץ שימלת־ערב שחורה ל-
תמלילנית נעמי שמר. מליץ
עיצב גם שמלות לכמה עיתונאיות
היוצאות מצריימה.
! 3אחת המתנות שנטלה

ושיש לו מדור קבוע באוקטובר,

המוקדש לבעיות הנפש. השבוע
קיבל מנצור את השי ובשיחה
עם ידידים בארץ אמר שהקאפ־טן,
הקרוי ״איזאדורדד, מצא
חן בעיני אשתו.
! 6אשת היועץ המיסהרי
בשגרירות מצריים בישראל,
סאמיה נ ח׳ ל ה, ביקרה ב־מיפעל
הבגדים ניבה בלוויית
בעלה פאחרי. היא מדדה

6בישיבת ועדת־הכספים
של הכנסת, שנערכה במישרדי
חברת־החשמל בחדרה, הגיש
ח״כ אברהם מלמד שאילתא
בזו הלשון :״הגיע לידיעתי כי
שר האנרגיה, יצחק מודעי,
לאחר שנחת בנמל בגין, נסע
מיד אל ראש-הממשלה דויד
בן־גוריון והכריז שם כי הוא
מקיים משא־ומתן בעניין קניית
אוניות להובלת פחם. איך זה
מתיישב עם הודעת חברת-
החשמל על השגת הסדר הובלת
פחם עם חברת צי״ם 1״ שומעיו
הבינו, כי התכוון לעקוץ את
מודעי על הבילבול שאחז בו
בעת שהותו בארצות־הברית,
כשהחליף, באוזני ג׳ימי קארטר,
את שמו של בגין בשמו של
בן־גוריון.
61 בישיבה השבועית של
הנהלת התיזמורת הקאמרית
הישראלית השתתף גם ח״כ
מרדכי וירשובסקי. כאשר

אליעזר מלחי לשכנע את
בית־המישפט כי שולחו, צבי
גור, הוא חביב לילדים, הביא
דוגמות שונות לכך. אמו של
אורון ירדן ז״ל, שישבה לא
רחוק מהסניגור -עיוותה את
פניה ואמרה :״הוא נחמד, ממש
בובל׳ה.״
31 באותו מישפט ניסה הסניגור
להסביר כי הוראותיו
של גור באו מתוך פסיכוזה
שגרמה לו להשביע את רצונם
של קציני המישטרה .״זה כמו
בספר אפילה בצהריים של
ארתור קסטלר, שם מודה
הגיבור בגלל חקירותיהם של
הרוסים.״ התובעת, ש,רה פי־רוט״
,קמה ממקומה נרגזת
והטיחה :״אינני רוצה שישוו
את חוקרי ישראל לאנשי השירותים
החשאיים הסובייטיים.״
! 8כאשר מלחי סיכם באופו
ממצה ומפורט, במשך
שעות אחדות, את גירסתו ב־מישפט,
ישבה התובעת סירוטה
והציצה בסתר לתוך ספר ש הביאה
עימה. היה זה הספר
בזכות הנורמליות של א.ב.

יהושע.
81 התובע המזוקן אברהם

העו ל ם הז ה 2252

דנדשטיין חקר בחקירה נגדית
אדם הנאשם ברצח אמו.
הנאשם שוחח בבית־המעצר עם
עבריין אחר, צכי פאר, והשניים
הרבו להתפאר בעלילות
הגבורה שלהם בשטח הפלילים.
״מדוע דיברת עם פאר על עניינים
פליליים?״ שאל התובע.
הנאשם השיב :״עם צבעים אני
מדבר על צביעה, ועם אנשים
כאלה מדברים על פשעים.״
01 יום אחד אחרי שהשתתף
בתוכנית הטלוויזיה תשע בריבוע,
שם ״שיקר״ עורך־הדין
צכי לידסקי בעניין מישפט
זוטא, נערך מישפט זוטא לפני
השופטת חנה אכן־אור. התובע
אברהם לנדשטיין אמר
ללידסקי :״בלילה אני רואה
אותך אצלי בסלון, משקר, בעניין
מישפט זוטא, ובבוקר
אתה מופיע במישפט כזה ולוחם
באמת.״ .
01 בכנסת מתלוצצים שסיסמת
הבחירות של המפד״ל
תהיה הפרדת הדת מהמישטרה.
01 בדיחה המתהלכת עתה
במיסדרונות הכנסת מספרת,
כי מישרד־הדתות דומה לאוטו-

בוס — יש אחדים שיושבים,
אחדים שעומדים ואחדים ש־רועדים.

0בשיחה בין מנכ״ל
רשות־השידור י לשעבר, יצחק
ליבגי, לשר־החוץ יצחק
שמיר, סיפר השר כי הוא
חובב קריאה. לאחרונה קרא
את זכרונותיו של שר־ההוץ
לשעבר של ארצות־הברית, חברי
קיסינגר .״גם אני קראתי
זכרונות של מנכ״לי רשות*
שידור כאשר חייתי מנכ״ל,״
אמר ליבני. כאשר נשאל שמיר
באם עסק ב״מוסד״ בתפקידי
ביצוע או ניהול, השיב ללא
היסוס :״כמובן, בביצוע.״
01 העיתונאי שלמה נק־דימץ,
מי שהיה דוברו של
ראש־הממשלה מנחם בגין,
הוזמן לראות את הסרט הישראלי
החדש המישחק האמיתי.
הסרט, הדן בנושא השחיתות
בחיים הפוליטיים, מעורר תגובות
אצל הקהל המצומצם שצפה
בו עד עתה. אחרי הסרט
אמר נקדימון :״בסרט פוליטיקה
ואהבה כאילו ירדו כרוכים מהשמיים
זו בזו, אך במציאות
מניבה הפוליטיפה שינאה יותר

שולה חן

נירה רבינוביץ וציפי מור הן שלוש כוכבות של תוכניות ילדים בטלוויזיה הלימודית.
הן נפגשו במסיבה והחליפו רשמים על מיכתבי מעריצים קטנים שאותם הן
מקבלות מדי שבוע. שולה מופיעה בתוכנית ״זהו זה׳ /נירה ב״קישקשתא״ וציפי ב״רגע ודודלי״.

מאשר אהבה. כדאי ליצור סרטים
בתחום הפוליטי, כדי לקרב
את הציבור. אם יראו שיש גם

בפוליטיקה הזדמנויות לאהבה,
יהיו אולי יותר אזרחים שיאיישו
את המפה הפוליטית.״
( 0האלוף שמואל (״גו-
רודיש״) גונן בא מהרפובליקה
המרכז־אפריקאית, שם הוא
עוסק בכריית יהלומים, לחופשת
מולדת. בחודשים האחרונים
הוא ישב באחד היערות, במחנה
הכורים, ורק פעם בחודש נסע
לעיר הבירה באנגי. בשעות
הפנאי שלו ביער נהג ללמוד
את הרמב״ם. עימו במחנה עוד
חמישה ישראלים, הקולטים ברדיו
את החדשות מישראל. הם
עורכים תורנויות ביניהם —
בכל יום ממונה אחד מהם על
ההאזנה לחדשות ועל דיווח
לעמיתיו .״כל החדשות, מילבד
אלה הנוגעות לפעולות צה״ל
או למילחמה, אינן מעניינות
אותנו שם,״ אמר.
! 0מפניני המראיין ירון
לונדון ו ״סוף־סוף מתגשמת
תוכנית מישרד־האוצר — כל
האנשים עוזבים את השירותים
ועוברים לבורסה.״
01 מחלימים אחרי מחלה
הם העיתונאי אריה צימוקי,
שנותח בבית־החולים
צדק בירושלים ; סגן
עיריית תל־אביב, דויד שי׳ 3
מן, שנותח בבית־החולים אי־כילוב
בתל־אביב, ויושב־ראש
מכבי ישראל, יצחק כספי,
מראשי המיפלגה הליברלית.
שערי

ראש

01 שגריר ארצות־הברית
בישראל, סמואל לואיס, אינו
נימנה על פמליית הנשיא יצחק
נבון שיצאה לקאהיר. אך הוא
החליט לקחת חופשה פרטית
ונסע לקאהיר לשבועיים עם
אשתו ס אלי. הוא הוזמן על-
.ידי עמיתו, שגריר ארצות-
הברית במצריים, אלפרד
(״לוי״) אתרטון.
01 הזמר האמריקאי פרי
קומו, המקליט בישראל תוכנית
טלוויזיה שתשודר באר-
צות־הברית בחג המולד, אינו
מוותר על התחביב שלו —
מישחק הגולף. בין צילום לצילום
הוא קופץ לקיסריה ומפגין
שם מישחק גולף מקצועי
ממש.

מוזז תאומי

במופע חדש שלו בשם (״אותות ומופתים״ .באחת ההופעות שלו נוכחה
גם עורכת היומון ״דבר״ ,חנה זמר, ששמעה מפי אחת הצופות בקהל,
כי כאשר עודד סיפר על משיח השקר שלמה מולכו, היא הרגישה שיתוק ברגליה. היא אמרה לזמר
שרצוי שרופא יימצא בסביבה. תאומי הסכים בתנאי שמס־ההכנסה יראה בזאת הוצאה מוכרת.
העולם הזה 2252

01 כוכב הכדורגל א בי
כהן ואשתו דורית מצפים
לתעוק בעוד חודשיים .״אם
התינוק ייוולד בליברפול הוא
יצליח לשחק בנבחרת הכדורגל
של אנגליה בשנות האלפיים,
מה שאני לא יכול לעשות כי

אינני אזרח בריטי,״ אמר חכוכב.

ט ביומון הארץ לא כותבים
קמבודיה אלא קמבודג׳ה.
הוראה זו נתן עורך־המישנה-
לשעבר, גירעון סאמט. אך
מאז שיצא לוושינגטון, לשמש
שם ככתב היומון, העביר מזכיר
המערכת רפי קינן הוראה
חדשה: מעתה כותבים קמבודיה
תחת קמבודג׳ה.

01 שר החוץ הדני, קיאל
אולפן, שביקר בישראל, היה
אורחו של ראש עיריית תל-
אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״) להט.
הוא גילה שערך ביקור בשכו-
נת־התיקווה. אמר לו להט :״גם
אני מבקר שם לפעמים.״ העיר
סגן ראש-העיר, יצחק ארצי :
״גם אני ביקרתי בשכונת-
התיקווה.״
01 שגריר ישראל במצריים,
הדוקטור אליהו בן־אלישר,

נראה בביקורו ה;:חרון בירושלים
בסופרמרקט, קונה כמויות
גדולות של סוכר ושקיות
חטיפים של ביעלי וצ׳יפלי.
כשנשאל למה הוא קונה כל כך
הר^ה, השיב :״הסוכר הוא
אחד המיצרכים הנדירים והיקרים
בקאהיר ואילו הביסלי וה-
צ׳יפלי, שאיסני יכול לחיות
בלעדיהם, לא קיימים שם
בכלל. אז בכל ביקור שלי ב ארץ
אני מחדש את המלאי.״
01 הרב הראשי לישראל
שדמה גורן מחווה דעה לא
רק על עדי־מדינה. לפני שבועיים
קבע כי אשר. שעברה את
בדיקת מי השפיר — הקובעת,
בין היתר, את מין העובר —
רשאית שלא לספר לבעלה אם
היא מצפה לבן או לבת. בבעיה
זו נתקל, כשאחת הנשים ההרות
עברה בדיקה בבית־החולים
הדסה בירושלים וסירבה לשמוע
את התוצאות. בעלה, שגילה
פחות סבלנות ממנה, טילפן
לרופא וביקש ממנו שיגלה לו
את מין העובר. הרופא פנה אל
הרב גורן וזה קבע כי האשה
היא הקובעת בעניינים אלה.
! 0איש יחסישזציבור של
הברת התמרוקים רבלון, משה
דיין, נתבקש על־ידי עיתונאיות
שיצאו לקאהיר לצייד
אותן במוצרי החברה. מאחר
שרבלון מוחרמת במצריים,
שמעו העיתונאיות שהנשים המצריות
משתוקקות למוצרים
אלה. דיין עשה כנדרש ממנו,
וצייד אותן בתמרוקים.

הצרה של גאנד
כאשר שכבתי בבית־החולים, אחרי ההתנקשות האחרונה
בחיי, באו אלי האחיות בהתרגשות רבה .״אלוף אחד
בא לבקר אותך!״ אמרו ביראית־כבוד.
האורח היה גאנדי. הוא בא לברך אותי על שניצלתי,
לאחל לי החלמה מהירה ולהביא לי שי: ספר בעריכתו
על תולדות ארץ־ישראל. הוא ידע כי נושא זה קרוב
גם לליבי.
איך כותבים רעות על אדם העושה לך מחווה כזאת?
זוהי הצרה. אנחנו עם קטן. הוותיקים, שגדלו בארץ,
הם מיעוט בעם הזה. אותם העוסקים בענייני־ציבור —
פוליטיקאים, עיתונאים, קציני־צה״ל — הם מיעוט שבמיעוט,
אין להם מנוס איש מרעהו: הם מכירים זה את
זה משחר נעוריהם, הם
נתקלים זה בזה שוב ׳ושוב,
יש להם הוויות משותפות,
עניינים משותפים.
לכן זה מרגיז ומביך
שיבעתיים, כאשר אחד מהם
עושה דברים מפוקפקים.
.בכך הוא מקשה על האחרים.
אין הם יודעים איך
להתייחס אליו.
זוהי גם הבעייה שלי עם
האלוף רחבעם זאבי, הוא
גאנדי.
נתקלתי בו אחרי מיל־חמת־העצמאות
במסיבות
פלמ״חיות( .לא, לא הייתי גאגדי מעולם איש־פלמ״ה. אך
איכשהו הזדמנתי אחרי
המילחמה לכינוסים ולמסיבות של הפלמ״חאים, כאורחם
של יצחק שדה, הג׳ינג׳י ירוחם כהן ואחרים ).לאחר מכן
ביקרתי אותו פעם־פעמיים בחברת אורי סלע, שהיה אז
חבר המערכת שלנו, ושהוא קרוב־מישפחה של גאנדי.
בפרשה אחת או שתיים נעזרתי בו. פעם בחנתי את אוסף
הספרים הנדירים שבביתו. כשהיה יועץ ראש־הממשלה
לענייני-טיתר, ביקשתי ממנו כמה !פעמים להתערב
לטובת אישים בגדה, שעלו על כוונת המימשל הצבאי.
אך רוב המגעים בינינו היו על רקע הפוך. הגשתי
כמה פעמים שאילתות בכנסת כדי למחות על הצהרות
לאומניות קיצוניות, שהשמיע בעודו מכהן בתפקיד אלוף
פיקוד המרכז. פעם הגשתי לכנסת הצעה סודית לסדר־היום׳
על סמך מידע שקישר אותו להריגת שבויים בעת
מירדף אחר פידאיון( .הרמטכ״ל דאז, חיים ביר-לב, הזמין
אותי ללישכתו ושיכנע אותי כי לא גאנדי ביצע את
המעשה הנתעב, אלא קצין מסויים, שנהרג זמן קצר
לאחר מכן ).בפעם אחרת, כאשר ירה גאנדי בערבי זקן
ובלתי־שפוי, שעמד על גג בחברון וזרק אפנים, גיניתי
אותו מעל במת הכנסת.
לא פעם שאלתי את עצמי: מה קורה לאיש הזה?
כיצד הפך סוחר־נשק וספק למישטרי״עריצות בזויים
בארצות שונות — מיקצוע שלמדנו כולנו בנעורינו לבוז
ולתעב אותו? כיצד מגיע איש זה, חניך הפלמ״ה,
למעשים ולדיעות המתקרבים לגבול הפאשיזם?
היה נדמה 1לי שיש כאן מידה של חוסר־הגינות.
גאנדי הוא אחד מאותם אנשים, שהיו פעם באופנה
בצה״ל, שהחליטו להישאר בכל מחיר בני — 17-בעלי
הרומנטיקה של המדורה והסיירת, מאוהבים בכלי-נשק
(גאנדי הוא אספן רציני) ,נאמנים לידידים בצורה העוברת
כל גבול. כל אלה הן תכונות רצויות כשלעצמן, ודרושות
מאוד ביחידה קרבית. אולם כאשר סוגדים להן כמו
לאלילים, תוך דחיית כל נורמה אחרת של חוק, מוסר
והגיון, הן עלולות בנקל להוביל לתוצאות עגומות מאוד.
יתכן שכאן ההסבר להסתבכותו הנוכחית של גאנדי.
מותר לו לאדם להסתבך בידידות מוטעית עם האנשים
הלא־נכונים. מותר לו גם, מתוך עקשנות עיוורת, לדפוק
בידידות זו גם כאשר ברור בעליל שהיא מנוצלת לרעה.
זוהי דוגמה לרומנטיקה המופרזת של הנאמנות לידידים,
״באש ׳ובמים״.
אך באיזשהו מקום יש קו אדום, שכל אדם סביר מודע

ושוב: מותר לאדם להישאר נאמן לידיד בעבירה,
שאין עימה קלון. מותר לו ׳להתמיד בידידותו גם אם
ידיד נכשל ׳בפעם יחידה בפשע חמור. להייפך, יש בכך
מידה יפה. הרי ידיד אמיתי נבחן בצרה. אדם שנכשל,
ידידי טוב יכול למנוע יאת התדרדרותו הגמורה.
אבל מה דינה של ידידות עם אדם המתמחה, למשל,
בחטיפת ילדים -ורציחתם? או עם אדם הרוצח אנשים
באמצעות הרואין, תמורת בצע־כסף? או האורב לנשים
חסרות־ישע כדי לאנסן?
יש גבול. מעבר לגבול זה, אינך עוד ידיד נאמן,
אלא שותף לפשע.

אפשר ׳להתדרדר בדרך זיו מן העולם העליון אל העולם
התחתון, מפלי להרגיש בכך, מילימטר אחרי מילימטר,
פישוט מפני שלא נעים להגיד לידיד ששוב אינך ירוצה
לראות את פרצופו, או מפני שבינתיים קרו דברים
המאפשרים ל״ידיד״ להפעיל אמצעי־סחיטה. מן הספרות

ידוע כי רבים מן המרגלים, שפעלו מתוך קלות־דעת או
אונם, התדרדרו בדרך זו.
ומכאן — חזרה לגאנדי. אם התיידד בתום־לב עם
בצלאל מיזרחי — ניחא. אם החליט לה״שאר נאמן לידידות
זו גם ׳אחרי שמיזרחי הותקף קשות ,׳מתוך עקשניות של
״שישקו לי״ — ניחא. אך בינתיים קדו דברים. היה
מישפט מיזרחי^הארץ. בפסק־דין (שלא מיזרחי עירער
עליו) נקבע כי הוא ידידם של פושעים, וכי עשה עימם
עסקים. הועלה חשד חמור של עיסקי-סמים. לא נותר
ספק בכך כי בצלאל מיזרחי מסתובב — לכל הפחות —
באופן קביוע בחברת אילי העולם התחתון.
אם אחרי זה נשאר גאנדי ידידו וידידם, זה מטיל
עליו אור ישונה ׳לגמרי. אם השתתף בחגיגת ה״ניצחוך
של מיזרחי, אחרי אותו פסק־דין קטלני, הוא סיווג את
עצמו.
עתה באה פרשית הרצח. אם נכון הוא כי גאנדי ניהל
עם ראשי חבורת־הכרם, הנאשמים ברצח הכפול, שיחות־־
טלפון שצותית׳ו על־ידי המישטרה, זה עניין יחמוד. נמסר
כי גאנדי טוען שדובר על הליכה משותפת למסיבה. נניח.
אבל איך יכול גאנדי ״ללכת למסיבה״ בחברת ראשי
חבוהת־הכרם, כאשר המדינה יכולה כבר יודעת שהם
נמנים עם ראשי העולם התחתון?
כדי לגמול לגאנדי על אותו ביקור בבית־החולים,

הייתי רוצה לעוץ לו עצה: שיחזור מייד לארץ, שישתדל
לטהר את יעצמו מן העניין, ובעיקר — !שינתק מייד כל
מגע עם אותה חבורה כולה.
אין זה עוד מישחק־נערים. המישחק נגמר. גאנדי נתון
בצרה עמוקה מאוד.

גבר בשם סלב״צדק
יש לי סיפור עיצוב לספר. זו הפעם הראשונה מזה
זמן רב רבתי עם רחל, אשתי.
לא הייתי בא להתחלק עם הקוראים בענייני מישפחתי,
לולא זהויתו של הגבר שגרם לריב הזה: יאחד מלכי־צדק,
מלך שלם.
העניין התחיל בוויכוח דיקדוקי. האם העובדה שאין
בתנ״ך סימני־פיסוק עלולה לגרום לאי־הבנה? רחל
טענה שהדבר לא יתכן, משום בהירות הכתיבה. ניסיתי
להפריך טענה זו ׳והבאתי כדוגמה את הפסוק; ״וברוך
אל עליון אשר מגן צריך בידיך דתן לו מעשר מכל.״
(צריך משמע, הצרים שלך, אויביך).
ואכן, מסתבר שרחל — המלמדת פרק זה בכיתה ב׳
מזה שנים — מבינה את הפסוק אחרת מכפי שהבינותי
אותו אני.
להזכיר לקוראים: אברם רדף אחרי ארבעת המלכים,
אשר בזזו את סדום ולכדו את יושביה, וביניהם לוט,
בן אחיו של אברם. הוא !ניצח את המלכים וחזר משדד,־
המערכה, ליד דמשק ,׳ליביקעת ים־המליח.
כאן באים הפסוקים הבאים :״ומלכי-צדק, מלך שלם,
הוציא לחם ויין, והוא כוהן לאל עליון. ויברכהו ויאמר:
ברוך אברם לאל עליון, קונה שמיים וארץ. וברוך
אל עליון אשר מגן צריך בידיך, ויתן ל׳ו מעשר מכל.״
לפי גירסית רחל יש לקרוא את הפסוק בשלמותו.
כלומר, מלכי־צדק מלך ירושלים (היא שלם) אמר לאברם
המנצח :״וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך, זיתן
לו מעשר מכל.״ כלומר: אלוהי אכרם הוא אל עליון,
ואברם נותן לו מעשר מכל.
לפי הבנתי, הפיסוק שונה לגמרי. מלכי־צדק אמר

״וברוך אל עליון, אשר מגן צריך בידיך,״ ולאחר מכן
מוסיף המספר ״דתן לו מעשר מכל״ — כלומר, אברם
נתן למלכי־צדק עשירית מן השלל. את הישאר החזיר
למלך סדום.
על כך התלקח הריב, שעלה לאוקטאביות יותר ויותר
גבוהות. הורדנו מן המדף את התנ״ך הגרמני של מאריטין
לותר, והוא הצדיק את גירסתי. נטלנו ליד את התרגום
האנגלי לפי גירסת המלך ג׳יימס, וגם הוא הצדיק
את גירסתי. לבסוף נמסרה ההכרעה למיקרא המפורש
של אהרב ועקביא, וגם שם נאמר :״אבדם נתן למלכי-
צדק החלק העשירי מכל השלל״.
העניין חישוב מאוד להבנת הפרשה. מדוע נתן אבדם
עשירית ימן השלל למלך ירושלים, שכילל ילא היד, מעורב
במילחמה?
לפי גירסתי: מפני ׳שהשטח כולו היה בתחום ההשפעה
של ירושלים, ומלכה היה הכוח המקומי החזק ביותר. אבדם
לא היה מעוניין לריב עיסו, וכאשר המלך יצא לקראתו,
שילם לו אברם מס בגובה סביר. את שאר השלל החזיר
למלך סדום, שגם עימו לא רצה לריב. אברם אמנם
ניצח במילחמיה, אך הוא ראה את הנולד ושקד על בניית
מערכ׳ת־יחסים הוגנת עם שליטי ארץ כנען.
חיפשנו את מקור גירסתה של רחל. מצאנו כי בספר
תורה לילד, המשמש ללימוד פביית־ספר יסודי, פשוט
הושמטו המלים ״דתן לו מעשר מכל.״ אין. יד נעלמת
צינזרה את הכתוב.
מדוע? יתכן ישרצו לשנות את דמותו של אבדם.
האיש אישר הקדויש-ברוך-הוא הבטיח לו כי לזרעו יתן
את הארץ הזאת מצטייר בספר כאיש מפוכח, שלא לקח
דבר בכוח, אלא קנה הכל במשא ומתן הוגן, תמורת כסף
טיוב. וגם כאשר ניצח בקרב, הקפיד שלא לשמור בידיו
כל שלל. כדבריו למלך סדום :״אם מחוט ועד שרוך־
נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר: אני העשרתי
את אבדם.״
אך גם בכך לא די. מי שיקרא את הפסוקים עוד פעם,
ישים לב לנקודה סתומה.
מי הוא אותו ״אל עליון״? סיפורו של אברהם
מתחיל במלים ״ויאמר יהוד, איל אברם: לך לך מארצך
וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.״ האם
יהוד״ אלוהי אברהם, הוא אותו ״על עליון״?
קשה להניח זאת, שהדי כתוב ״ומלכי־צדק ...הוא
כוהן לאל עליון.״ מלכי-צדק היה מלכה של ירושלים,
עיר היבוסים. שליט כנעני (או חתי) זה לא יכול היה
אלא להיות כוהן לאליל כנעני. משמע שאל-עליון לא
היה אלא האיל המקומי של ירושלים.
והנה, לכוהן של איל זה שילם אבדם מעשר מכל.
ומייד לאחר מכן, בדברו אל מלך סדום, אמר אבירם:
״הרימותי ידי אל יהוד, אל
עליון, קונה שמיים וארץ.״
אך אם יהוד, ואל-עליון
אחד הם — מסתבר שלא
אברם היה הראשון או
היחיד שסגד לו. המלך הכנעני
של ירושלים היבוסית
!שימש * ככוהן. אם
כן, אין מינוס מן המסקנה
כי האמונה באיל עליון
קדמה לאברם והותר,
מקובלת ׳בירושלים בימי
הכינענים, ימאות שנים לפני
יציאת־מצדיים.
ביקורת־המיקרא הנוצרית
ניסתה לפענח תעלומה זו.
אולם ביקורת זו פסולה
לחלוטין בישראל. לא זו
בילבד שילדי ישראל אינם ׳נחשפים לה, חס ׳וחלילה, אלא
שגם מורים ומלומדים ׳אינם יודעים עליה דבר וחצי
דבר. תחת זאת מצנזרים את היתנ״ך המוגש לילדים.
אגב, ביקורת סבירה היתד, מגלה כי ״ארבעת המלכים״,
שנוצחו על־ידי אברם, לא יכלו להיות אלא פלוגה
של חיל־מישלוח, שפעלה בשטח. ארבעת המלכים שלטו,
כפי שמסתבר מן הפריק, על כל ארם־נהריים ועל חלק
נכבד של איראן של היום. קשה להאמין כי כל העוצמה
הכבירה הזאת, אחת הגדולות בעולם של אז, הסתובבה
לה בצפון הנגב הצחיח. יש להניח כי היה זה רק
כוח מלשיני מטעם מלכים אלה — והניצחון עליו, תוך
רדיפה אחריו בדרכו הביתה, היה בתחום השגתו של ראש
שבט כמו ׳אברם, שתקף אותו בלילה מכל העברים.
לכל זה יש השיבות היום. חשוב לדעת כי אבי־האומה
האגדתי — ולא חשוב אם אכן היה קיים או שהיה פרי של
מיתוס לאומי — לא היה כובש, בוזז, מפיקיע-אדמות
ורודה בעם־הארץ, אלא דווקא איש־שלום, שכיבד את
השילטונות המקומיים, יושר,חזיר את כל הרכוש שנפל
בידו כאשר ניצח במיליחמה שנכפתה עליו, בבואו להגן
על בני-מישפחתו.
בקיצור, הוא לא היה איש נוש־אמונים.

חודי!

ס1ף העתה
^ ידו היו לשר־האנרגיה יצחק מודעי כישורים
י בשיעור של ,1007.1לא היה מספר כי ישראל ניצלה
את הבחירות לנשיאות ארצות־הברית.
אילו היו לו כישורים בשיעור של ,957 היה מבקש
לפחות מן העיתונאי להתייחם אל הגילוי הזה כאל חומר-
רקע בילבד.

אבל למודעי יש רק כישורים בשיעור של .9070
על פי הודאתו, ועל כן סיפר לכתב מה שסיפר, ושכח
להוסיף ״לא לפירסום״.

ופך נודע לעולם בודו הסוד הנוראי של
מודעי: ישראל ניצלה את הימים האחרונים
•טלפני הבחירות לנשיאות, כדי לסחוט מאר-
צות-הכרית תנאים מועדפים לאספקת נפט
כשעת־חירום,

ף י חיים המדיניים של ישראל, כל דבר הופך דבילויתי,
עניין של אישים.
גם פליטת־הפה של השר מודעי צמחה והפכה פרשה
אישות. איך זה אומר שר דבר שכזה?
האם זוהי רק חולייה נוספת בפטפטת האינסופית של
ממשלת־אפסים זו, שבד, כל שר מנהל מדיניות של
פה פתוח ומוח אטום 7
או שמא יש כאן עניין מייוחד, הנוגע לכישורים ולתכונותיו
של מודעי לבדו? האם לא אמר, במעמד החגיגי
של חתימת הסכם־הנפט, כי ראש ממשלת־ישראל, מר
דויד בן־גוריון, חתם על הסכמי קמפ-דייוויד? מה זה
מעיד על מודעי ועל עולמו התת־מודע.

אלה הן עובדות־החיים, שהילד הפוליטי בירושלים
ובוושינגטון לומד אותן עוד בגן. עסקני-ישראל יונקים
ידיעה זו בחלב האם המיפלג׳תית. מדינאי כל העולם
שותפים לה.

כל מי שסוקר את ההיסטוריה הקצרה של
מדינת־ישראל, ייווכח לדעת כי יש מיתאם
כרור כין מאורעותיה העיקריים וכין מועדי
הכחירות בארצות-הכרית.

זה התחיל ב־ .1948 באותה שנה נאבק הנשיא הארי
טרומן מאבק נואש על המשך כהונתו. הכל ניבאו את
כישלונו, ועיתו^י-הבוקר שלמחרת יום הבחירות אף בישרו
בכותרות, בטעות, כי נבחר מתחרהו הרפובליקאי, תומאס
די׳ווי.
באותה השנה קמה מדינת־ישראל ולחמה על קיומה.
האמריקנים אמנם תמכו ב־ 1947 ברעיון חלוקתה של
הארץ, אך ב־ 1948 החלו מפקפקים בחוכמת החלטתם.
בחלל ניסרו תוכניות של תחליפים. מישרדי הביטחון
והחוץ יתבעו במפגיע שלא להכיר במדינת־ישראל.

כניגוד לדעת רוכ יועציו הצכאיים והמדי־

מידת־ההשפעה הזאת תלוייה בגורמים שונים. ככל
שגובר שיווי־המישקל בין שני המועמדים העיקריים לנשיאות,
כן גוברת ההשפעה. כאשר התוצאה מוטלת בספק
עד הרגע האחרון, יש מחיר פוטנציאלי עצום לתמיכה
היהודית. לעומת זאת, כאשר יש למועמד אחד עדיפות
מכרעת, ושוב אינו זקוק לתמיכת היהודים, מחירם יורד.
יש חשיבות גם לממדי הזמן. ההשפעה היהודית קיימת
גם בשלוש השנים הראשונות של כהונת הנשיא, כמו דוב
הישן שנ׳ת־חורף. החיה מתעוררת בראשית השנה הרביעית
,׳מפהקת ומתמתחת .׳ככל שעוברת השנה הזאת, כן
גוברים כוחה וערנותה. בשבועות האחרונים לפני הבחי רות
זוהי חיית־טרף בעלת שיניים חשופות וציפורניים
שלופות, וכל מועמד שומר־נפשו ירחה ממנה.

פעם כארכע שנים, כשבועות האחרונים שלפני
מועד-הכחירות, מגיע בוח-המיקוח של
מדינת-ישראל לשיא כינלאומי.

העונה של 1976 נוצלה על־יד־ יצחק רבין להשגת
התנאים הטובים ביותר (לדעתו) בהסכם־הביניים, שהושג
בסתיו ,1975 אחרי משבר בין ממשלות וושינגטון וירושלים.
בכל זאת נוצח ג׳רי פורד, יורשו של •ניכסון, וג׳ימי
קארטר נכנס לבית הלבן.

פשר לטעץ: הכישרון המדיני של כל ממשלה
ישראלית נבחן, בין השאר, על פי כישר׳ונה לסחוט
עד כמה שאפשר מן האמריקאים בשיא־העונה.
אם זהו המודד, מהו שיעור הכושר של ממשלת בגין?
חוששנו ששיעור זה דומה לשיעור הכישורים (האמיתיים,
לא המדומים) של יצחק מודעי.

כל ההון העצום שהצטבר כמצב זה בוזבז
על מעשה־שטות אחד: חוק ירושלים.

יתכן שזהו המודד האמיתי לממדי האידיוטיזם של
אותו חיקוק חסר־ערך וחסר־משמעות, פרי הפרימיטיביות
הילדותית של גאולה כהן והמילוליות התוקפנית של
מנחם בגין.
חודשים ארוכים, שבהן היו המניות של ישראל
צריכות לעלות בהתמדה, בוזבזו במאבק־הסרק על אוסף-
מילים זה. הנשיא־המועמד לא ראה את עצמו נאלץ אף
להטיל וטו על החלטת מועצית־הביטחיון בעניין ירושלים.
כל הלחץ העצום של ישראל לא הספיק כדי למנוע
הטלת סנקציות על ישראל.
היו שלא האמינו כי בכך תתנדף ההרפתקנות של
בגין ושחת .,באמריקה ובעולם הערבי חששו שמא ינצל
שר־הביטחון החדש את השבועות האחרונים לפני הבחירות
כדי לפתוח במיבצע צבאי גדול בלבנון, לשם כיבוש
בידי
כל השטח המוחזק בידי אש״ף ומסירתו
הימין הנוצרי בצפוך המדינה. אולם בגין הסתפק בכמה
מיבצעי־סרק צבאיים, חסרי משמעות איסטראטגית ומעשית,
והנשיא קארטר עבר עליהם כימעט בשתיקה.

פריטנים מדיניים צריכים לשים לב להשלכה
הרצינית של הדברים שאמר השר כהיסח־הדעת.

כקיצור:
ליהודי ארצות־הכרית יש השפעה
ניכרת מאוד עד בחירת נשיא המדינה החשוכה
כיותר כעולם. פעם כארכע שנים מופעלת
השפעה זו לטובתה של מדינת-ישראל.

גולדה יכלה לזרוק לפח־הזכל את הצעת
השלום של אנוור אל־פאדאת (״מיסמד יא-
רינג״) ,משנת 71 יי ,1כפי שככר זרקה! לגל
האשפה את ״תוכנית רוג׳רם״ ,שעוכדה כשנה
הראשונה של כהונתו של ניבסון. כאותה תוכנית
נדרשה ישראל להחזיר את כל השטחים
הכבושים, מילכד ״תיקונים כלתי־מהותיים״.

חוץ מהסכם־הנפט, לא הושג דכר.

יתכן שמר מודעי מתבלבל בנקל במעמדים חגיגיים.
יתכן שכישוריו אינם מגיעים עד כדי 9070׳ אלא ל־ס450/
בילבד! ,והיתד, כאן טעות במדידה. יתכן שלהבא אין
לסמוך על מודעי ועל התת־מודע שלו בשעת החתימה
על הסכמים שכאלה, ויש לשלוח את דויד לוי או משה
נסים.
כל זה שייך לטורי הרכילות בילבד.

ג׳ונסון נאלץ לוותר על מועמדותו להמשך כהונתו,
ביגלל התבוסה בוויט־נאס והתגברות ההתנגדות לאותה
מילחמה. תחת שילטון ניכסון, פוליטיקאי מיפלגתי ממולח,
התהדקו היחסים עם ישראל. לקראת הבחירות של ,1972
שבהן נבחר לתקופת־כהונה שניה, גברה תמיכתו הבלתי-
מסוייגת בקו הנוקשה ביותר של גולדה מאיר.

העונה כולד, עוברת כאילו לא ד,״תה, למרות שהמימץ
בין ג׳ימי קארטר ורונלד רגן הוא אחד המירוצים המאוזנים
ביותר שהיו מאז ,1948 ושני המעומדים העיקריים
(וגם השלישי המצחיק) מתחרים על הקולות היהודיים
בכל כוחם.

עם כל הכבוד למודעי ולרבלנים הפוליטיים
למיניהם בממשלה, בכנסת ובאמצעי־התיקשו
רת, שאלה זו אינה מעניינת כמייוחד.

עם בארבע שנים יש עונה ישראלית בבירת
״ המדינה החזקה והחשובה ביותר בעולם. הקדוש•
ברוך-הוא, בחוכמתו כי רבה׳ סידר כי פעם בארבע שנים
מתקיימות בארצות־הברית של אמריקה בחירות לתפקיד
הנשיא — תפקיד הנושא בחובו סמכויות העולות בהרבה
על סמכויותיו של כל נשיא או ראש־ממשלה אחר בעולם
המערבי.
הקדוש־ברוד-הוא גם דאג לכך שבחירות אלה נערכות
על פי שיטה מורכבת ומסובכת, חסרת כל הגיון(״שיטת
האלקטורים״) ,ד,מנחילה השפעה מכרעת לתוצאת הבחירות
בכמה מבין 50 המדינות של האיחוד והקרוי, בעברית,
בטעות ״ארצות הברית״ ,בעוד •ששמו האמיתי הוא
״המדינות המאוחדות״).
וכל זה למה? כי הקדוש-בדוך-הוא הביא במאה
השנים האחרונות מיליוני יהודים דווקא למדינות־מפתח
אלה, כך שיש בכוחם להשפיע על בחירת הנשיא במידה
העולה בהרבה על האחוז הממשי שלהם באוכלוסיה.
כל זה נוסף על השפעתם הרבה של היהודים באמצעי-
התיקשורת (ששששש, אסור ׳לדבר על כך. יש לזה
צליל אנטי־׳שמי) ,וגם השפעתם על זדם התרומות למים־
לגות.

יצר מצכ שאיפשר את החזקת כל השטחים
הכבושים עד להסכמי קמפ״דייוויד.

קארטר:

ה ביז בוז הג דו ל ביו ת ר

ניים, החליט הנשיא טרומן להכיר כמדינת־ישראל.
טרומן נכחר מחדש.
ב־ 1952 לא היו מניות ישראל בשיאן. בחירתו של
המועמד הרפובליקאי דוויט אייזנהואר, היתד, מובטחת
מראש. ישראל השיגה רק דמה הטבות כלכליות.
ב־ 1956 הימר דויד בן־גוריון, בעצה אחת עם הבריטים
והצרפתים, את ההימור הגדול. הם היו בטוחים שיוכלו
לתקוף את מצריים באין מפריע, מפני שהנשיא האמריקאי
יהיה שקוע כל־כולו בהיבחרותו מחדש. ליתר ביטחון
פתחו בהתקפה ערב הבחירות ממש — ב־ 29 באוקטובר.

הם טעו. אייזנהואר היה כעל עקרונות, וגם
רגזן. חוץ מזה היה כטוח שייכחר מחדש, ובי
אינו זקוק כלל לקולות היהודים. הוא הגיש
אולטימטום לבן־גוריון, וזה נאלץ להודיע על
הסכמתו.לפנות את כל השטחים שככש.
ב־ 1960 לא -קרו דברים מייוחדים. בארץ התנדנד
המישטר הבן־גוריוני תחת מהלומות פרשת־לבון. האכזבה
של מילחמת־סיני הקהתה את התיאבון המילחמתי. העונה
נוצלה רק לצרכים כלכליים. ג׳ון קנדי עלה לשילטון.
כזה היד, המצב גם בעונה של ,1964 שבה ניצח יורשו
של קנדי, לינדון ג׳ונסון. בארץ שלטה הממשלה החדשה
של לוי אשכול, שנכנסה לתפקידה שנה קודם לכן. העונה
הניבה רק פירות כלכליים.
שונה היה המצב ב־ ,1968 שנתו של ריצ׳ארד ניכסון.
ביוני 1967 כבשה ישראל את השטחים העצומים של
סיני, רמת־הגולן, הגדה המערבית ורצועת־עזה. הרבה
מאוד היה תלוי בעמדת ארצות־הברית. רבים חששו כי
האמריקאים יחזרו על התרגיל של ,1956 ויכריחו את
ישראל לפנות את השטחים הכבושים מייד.
אולם ג׳ז׳נסון לא היה אייזנהואר. הוא היה עסקן קטן,
וראשו היה שקוע בחשבונות של קולות. במשך המחצית
השניה של 1967 וראשית 1968 עשה את הכל כדי לרכוש
את קולות היהודים.

לשם ק־ הסכים להחזקת השטחים כידי
ישראל, העניק לה כסף ונשק למככיר, ולמעשה

מה, אם כן, הם הפירות של עונת 1980ך
הסכם־הנפט, שניים־שלושה מיכצעים כדכנון —
דחוק־ירושלים.

9070 כישורים 7גם לא ! 1070
01 01 0
ר עוד במה ימים תיערכנה סוף־סוף. הבחירות. תהיה
י התוצאה אשר תהיה — היא !תהיה רעה מבחינת
המדיניות של ממשלת ישראל.
רונלד רגן הוא איש הימין הקיצוני, איש ההון הגדול
זחברות־׳הענק הכלכליות. אלה מעו׳ניינים בזרם רצוף
וזול של הנפט הערבי, וגישת הנשיא לענייני ישראל ׳תהיה
כפופה לאינטרס חיוגן זה. מפאת גילו, אין רגן יכול
להיבחר מחדש, ויהודים לא יהיו חשובים לו.
ג׳ימי קארטר אינו יכול להיבחר בפעם נוספת, בשלישית,
ביגלל האיסור המפורש שהוכנס לחוקה האמריקאית.
על כן יהיה משוחרר מן הדאגה לקול היהודי,
ויוכל סוף־סוף להגיד למנחם בגין ולאנשיו מה הוא חושב
עליהם באמת.
כל הבעיות העומדות לפני המדינה — השלום עם
מצריים, האוטונומיה, המדיה הפלסטינית ביכללה —
תהיינה המורות יותר אחרי הבחירות. כוח־המיקוח של
מטשלת-ישראל יירד פלאים. מה שהיה אפשרי חודש
לפני הבחירות שוב לא יהיה אפשרי חודש אחריהן.

זהו הכיזכוז האמיתי.

אילו רצתה ממשלת־בגין להגיע להסכם על האוטונומיה
— ההזדמנות הטובה ביותר היתד, בשבועות
האחרונים. היא לא תחזור.

ממשלה אמיתית, בעלת חזון ומעוף (ואינו
יכול להכתיר ככתר זה, אף כדמיוני, את ה
ממיטלה הצפויה של שימעון פרם או יצחק
רכין) היתה מנצלת את השנה המדינית, המס תיימת
כיום השלישי הבא, בדי לפתוח ביוזמה
נועזת חדשה כעניין הפלסטיני, בדי להשיג
הסכם בל עוד הנתונים הבינלאומיים הם המוכים
כיותר לישראל.
זה אבוד. מכירת סוף יהעונה מסתיימת. הטימטום חגג
את ניצחונו.

קדימה, לקראת הטימטום הכא כרמת-הגולן.

0י 0ד^10ר 0י*.-יי—*י—* —

0 3 ^.0די״ 0ף

דויד לוי המציא אותו -הווביץ מבצע אומו -מזו וזטיעם? |
פחות מרבע אחוז מכלל השכירים במדינה,
הרי הנישומים הלא־שכירים מן הסוג
הזה צריכים להוות יותר מ־ס/ס 50 מסה״ב
הנישומים העצמאיים.
זוהי החבורה שאסור לנגוע בה. הנתונים
על אלפיים השכירים ועל ההכנסה
המצופה של 400 מיליון שקל מההיטל
מגדירים אותה היטב.
אין זאת, כמובן, כל החבורה. כי יש
בה כאלה שבכלל, בשום תנאים ובשום
אחוזים של מס־הכנסה, אין להם חשק
לשלם. אלה אינם כלולים. בה, מכיוון
שאין להם תיק במם ההכנסה.
היכן הקולות, הנישאים גבוה כל-כך
כל אימת שמדובר בקיצוץ השכר ובהורדת
הסובסידיות — הקולות המדברים
על הצורך בהידוק החגורה, על האידיאליזציה
של הורדת הצריכה, שבלעדיה, כביכול,
נרד שאולה.
הכל מתהפך כאשר מדובר על קיצוצן
של ההכנסות הגבוהות. לפתע פתאום
דווקא קיצוץ זה בהכנסות — אליבא
דאמצעי-התיקשורת וכלכלני-המימסד —
יחריב עלינו את עולמנו.
האם קונספציה כזאת היא כלכלה י היא

דויד לוי
הברקה

ך ראה שאין גבול לאבסורד. נראה
שבמדינת־ישראל אי־אפשר בכלל לנגוע
בעשירים ולדרוש מהם שיעזרו לקיים
את המדינה, אפילו כשעזרה זו סמלית
בלבד. גם לזה איו עשירינו מוכנים.
נשווה־נא רק את התלהבות הכלכלנים
וכלי־התיקשורת, שליוותה את כוונת האוצר
לחתוך בבשר החי — זאת אומרת :
לבטל סובסידיות למיצרכים היוניים, לפטר
עובדי־מדינה ולצמצם את התקציבים ל-
שמתים החיוניים — ליללת הנבואות
השחורות מאותו צד על כל האסונות
שיקרו לנו אם נטיל היטל של 60/0על
הכנסות שמעל ל־ 70 אלף שקל לשנה !
קראנו ניתוחים מעמיקים הקובעים איך
הדבר יהרוס את מערכת־המיסוי ויביא
לכך שההכנסה תהיה קטנה יותר מאשר
ללא היטל שכזה. איך זה יקה מהאנשים
את החשק לשלם מס בכלל, כאילו זהו
המצב המובן־מאליו: אם רוצה — משלם
מס, אם אינו רוצה — לא משלם.
כל זה, כמובן, לא נוגע לשכירים.
אותם אין שואלים אם הם רוצים או לא
רוצים לשלם מם בכל תנאי ובכל אחוז
שהוא. מורידים, וזהו. חוץ מזה נמצאו רק
2000 שכירים בעלי הכנסה כזאת, מבין
900 אלף השכירים במדינה. לכן להם
כל זה לא נוגע.
אך ההיטל נוגע לעצמאים, ולגביהם
המצב הוא זה: רוצה — משלם, לא
רוצה — לא משלם. כך, על כל פנים,
טוענים אנשי־המימסד עצמם, המנבאים
את הרס מערכת־המיסוי בעקבות הטלת
ההיטל.

אין חלב —
יש איגרות־חוב
0האוצר מקווה, לגבות כ400-
מיליון שקל מן ההיטל הזה, הרי
צריכים להיות כ־ 80 אלף עצמאיים בעלי
הכנסה של יותר מ־ 70 אלף שקל״ לשנה.
בעוד שמיספרם של שכירים כאלה מהווה

מדעי היא נשמעת יותר כהגנה זולה
על בעלי אינטרסים חזקים, באיצטלה של
תיאוריות !
עשירים אלה הם חסרי-מצפון. זאת
יודע כל אחד. הלק גדול מהם ישקיעו
את כספם בבורסה ובעיסקי-תיווך, מבלי
לתרום דבר לתוצר שלנו, תחת להשקיע
בייצור שכה דרוש היום. ולמה ן כי
בייצור לא ירוויחו את האחוזים האלה.
אחרים יעבירו את כספם לחו״ל, ויש־קיעו
דווקא שם, בניגוד לכל אינטרס
לאומי. היום ההשקעה הישראלית בחו״ל
הולכת וגדלה, בזמן שאצלנו היא הולכת
ופוחתת. עשירינו זוכים אצלנו במיטב
המוצרים, שאותם רק הם יכולים

הורביץ ומשל
ומה עם האחרים 7

דגלה של חבורה זאתי זה נשגב מבינתי.
השר דויד לוי אפילו ראה לנכון להתנצל
לפני מצלמת־הטלוויזיה ולהכריז שמדובר
רק בהיטל חד־פימי, כדי שאף
אחד, חס וחלילה, לא יחשוב שרוצים
להטיל עליהם מס.

עשירים ח ס רי
מצפון ושכל
^ תע אין שומעים אף פעם התנצלות
״ י כאשר מדובר בביטול סובסידיות ללחם?
ולמה האוצר צריך לקשור היטל
כזה עם ביטול התמיכה בארוחות מוזלות

הצעה מהפכנית: להפריד ביכלל
ביו מס־ההמסה לשכירים ונין
מס־ההכנסה לחברות ולעצמאיים
...מאח אסתראלכסנדר
לקנות בגלל מחירם, אם כי חלקם בייצור
זעום ביותר. אך הם ׳ לא יכירו תודה
לממשלתנו על כך שאיפשרה להם זאת,
ולא ישלמו לה אף גרוש אחד אם אינם
מוכרחים — אפילו לא היטל זעום של

.60/0

אשר לטענתו של הפרופסור חיים בן-
שחר, שההיטל יעשה את המיסוי שלנו
לרגרסיבי, הרי המשמעות של פרוגרסיביות
או רגרסיביות ברמודההכנסות
הזאת היא מישנית באמת. אין זה נימוק
משכנע.

על גודל עושרם ועיסוקם של
עשירינו מראה העובדה שבחודש
יולי כלבד הם השקיעו 17 מיליארד
ל״י באיגרות־החוב הממשלתיות
החדשות, כעלי הצמדה של
ס/״ .100 כזמן שייצור החלב
והירקות כמשק צומצם כגלל חוסר
כוח־קנייה.
כל זה ידוע. אך. מדוע מוצאים עיתונאים
וכלכלנים לנכון לשאת את

בבתי־החרושת ן נראה שבלן זה אין סיכוי
להעביר, אותו בכלל.
לבסוף יבוטל ההיטל ורק החיוב במם
של הארוחות ישאר בעינו. ואז יהיה טוב.
הלא כן?
איני יודעת מה יהיה גורלו של היטל
זה על הכנסות גבוהות. זה לא הנסיון
הבלתי־מוצלח הראשון לפגוע במיקצת ב־עשרינו.
אנחנו זוכרים את הנסיון להטיל
מם ריווחי־הון, לחייב את משלמי־המי-
סים בהגשת הצהדות־הון ולפתוח כספות.
ואנחנו זוכרים גם איד הם נתקלו בחומה
האטומה של האינטרסים המשוריינים
ובחומת־המגן של ״ההסברה הכלכלית״.
זכור גם הגורל העצוב של נסיונות
אלה. לא הייתי מתפלאה אילן היה גם
היטל זה בסופו של דבר הולך בדרך
קודמיו לעולם השיכחה.
בדבר אחד צודקים מבקרי ההיטל:
שהדבר, גם אם יתגשם, לא יועיל הרבה
לכלכלת־המדינה. הרי הוא כה זעום. פחות
מחצי אחוז של התקציב. אין ביכולתו

להושיע הרבה, אך גם אין ביכולתו
להרוס את כל מערכת־המיסוי ואותנו.
איתו, אפילו היו כל מבקריו צודקים. זה
פשוט סימלי. גם הנסיונות הקודמים היו
סמליים. אך הם לא מסכימים אפילו —
סימלית של ;־.60/
לעשירינו אין מצפון, אך גם שכל אין
להם. הם לא רואים מעבר לאף —
הרווחים המיידיים — שלהם. איך תיבחר
ממשלה, המיטיבה עימם כל־כך עד שאפילו
אין לזכותה נסיון קטן מוצלח אחד
לקחת מן הלא־שכירים ו יתכן שהצדק
עימם ׳ואצלנו כל זה אפשרי, בשים לב
לתמיכה שהם מקבלים מכלכלנים ומכלי-
התיקשורת.

בפיבום: ההיטל הוא טוכ, אד
רחוק מלהספיק.

מס*הכגס ה
אחר!
^ אן אנחנו מגיעים לנושא העיקרי.
* איך לטפל בהכנסות הגבוהות כדי
שחלקן הראוי יגיע לקופת־המדינה? לא
בצורת היטלים סימליים למיניהם, אלא
בצורת אחוזים רציניים ומשמעותיים לתקציב
ולמשק המדינה, שלא לדבר כבר על
הצדק החברתי?

התשוכה היא שיש להפריד כין
מסי-ההכנסה של השכירים ולאלה
של העצמאיים•
יש לעשות רפורמה במיסוי, לא רק
באחוזים ובסוגי־ההכנסות החייבים במס,
כפי שעשתה הרפורמה הקודמת שהכניסה
את השכירים והעצמאיים תחת אותו הכובע
(אגב, העצמאים יצאו מזה נשכרים,
כי הורידו להם את אחוזי המס תמורת
כלום, בזמן שהשכירים שילמו בעד הורדה
זו על-ידי מיסוי של תוספת־היוקר
ושל ההוצאות שלהם).

דרושה רפורמה כתפיסה וכאיר
גון כאחת, רפורמה הלוקחת כ
חשכון ששכר ורווח הם סוגי-הב-
נסה כעלי אופי שונה לגמרי,
מזה המוטל על העצמאים, ואין
לערככ ביניהם.
רעיון מרכזי זה אינו שלי, אלא של
ידידי חנינא אמוץ. אך אני מסכימה עימו.
יש לציין שמדובר כאן על אופי המס
(המשך בעמוד )61

לא צריך לעמוד בתור.
מספיק ללחוץ על הכפתור
עם כרטיס כספומט באפשרותך בכל שעות היממה:
למשוך מזומנים
להפקיד שיקים
לתת הוראות שונות לבנק
,לברר יתרה*
לברר 3פעולות אחרונות*

—38י

*כאשר הכספומט מקוון ^ 1די כ כו סמט
שידו ת משו תף של בוק לאומ • בוק דיסקווט
בו ק אגו די בו ק בר קלי ס-די סקוו ט• בו ק ערבי ישראלי.
ו ס 1ם 1ימר יפ קב ט 1ן

האם מולו בצלאל
כז ל ממן את הה ג נו
ודה מים אה וו ני,
ב כו שהמיש טו ר ה

אלה לחו״ל, לחודש בערך, כדי להכין
היטב את תיק ההגנה.

ק די לאק —

י ק לשבועיים

ו 1ה 1ד: י ן 1׳¥1 !,ז 1ד״|,י 11 בצלאל מיזרחי (שני משמאל)
י• במיזנון בית־המישפט בתל־
11 1-111
אביב בעת שנערך מישפטו נגד עיתון הארץ. ליד בצלאל יושבים

בני מישפחתו ומימין (שותה קפה) איש הכרם, בעל מיסעדה
מפורסמת שם, ציון לוי. אחת הגירסות היא שבעיקבות הוצאותיו
במישפט נאלץ בצלאל לעשות כמה עסקים עם אנשי הכרס.

י 25 בספטמבר עלה בצלאל מז־י•
רחי על מטוס שלקחו לפאריס. עימו
היו אשתו, שולמית, וכמה ידידים. מפאריס
המשיך ישירות למונטה־קרלו, לשם
הוזמן על־ידי בעלי הקזינו והמלון המפואר
במונטה־קרלו לואס (5 1>>0
המלון חגג חמש שנים להיווסדו בשורת
נשפים, שאליה הוטסו מהמרים מכל
העולם, גם מישראל — ״על חשבון ה בית״
.כעבור שבוע חזרה שולמית ליש ראל׳
ובצלאל המשיך לניו־יורק, לסייע
לידידו הטוב, בעל המיסעדה שלמה שד
ביבו.

ה חל ט ה
פי ת או מי ת
>$ץ וכינו ,׳טהיה בעבר נגר אצל בצל ״
אל, הפך מיסעדן ולקה בליבו, נא לץ
לטוס לניו־יורק, כדי שישתילו בו חמישה
צינורות דם. כיוון שפחד לטוס לבדו,
הבטיחו לו ידידיו, בצלאל מזרחי ודי־אלוף
(מיל׳) רחבעם (״גנדי״) זאבי, שלא

עם גאנדי

האלוף (מיל׳) רחבעם (״גאנדי״) זאבי מנשק את אשתו של
בצלאל, בעוד בצלאל עצמו צוחק. גאנדי ובצלאל עזבו את
הארץ כדי ללוות ידיד משותף שלהם שנסע לניתוח. השניים עדיין לא חזרו.

יתנו לו לנסוע לבד. גנדי טס עימו ל־ניו־יורק
(שוביבו קנה את הכרטיסים על
חשבונו) ובצלאל הבטיח להיות עימו כשיעלה
על המטוס לישראל. שוביבו חזר
ארצה בגפו, שכן בצלאל נשאר בניד
יורק, והמתין שם לרעייתו שולמית. הילדים
סירבו להצטרף להורים ..הם הצהירו,
כי מקומם כאן ולא יסעו. איל-
המלונות, שקשריו עם ראשי חבורת־הכרם
עמדו במרכז מישפט־הדיבה שהגיש
נגד הארץ, החליט לשהות זמן ממושך
ביותר מחוץ לגבולות המדינה.

ייד אחרי שגמר אומר לנסוע, החל
•׳ מזרחי בחיסול שיטתי וחפוז של כל
עסקיו בישראל. הוא מיהר לחתום על
מכירת מלון גני שולמית באשקלון לנציג
השווייצי פאול סולדינגר. השווייצי סול-
דינגר הציע לפני שנתיים לרכוש את
כל המלונות, והפקיד 700 אלף דולרים
על החשבון. אחר-כך לא הצליח לגייס
את יתרת הכסף, לדבריו, בגלל הסיר
סומים
על מזרחי והמילחמה בלבנון, ש־הרתיעה
משקיעים. מזרחי סירב להחזיר
את המיקדמה שהופקדה בבנק. עתה סוכם
כי היא תשמש תשלום על חשבון
רכישת המלון באשקלון כולו, בסכום של
2.2מיליון דולר. המלון יימסר מייד לניהולו
של סולדינגר, ששינה את שמו וקרא
לו מוויס־הוטל. סולדינגר ישלם את
היתרה — 1.5מיליון דולר, בתשלומים
של 300 אלף דולר כל חצי שנה.
זמן קצר לפני כן רכש מזרחי מכונית
קדילאק מפוארת משותפו לשעבר בבית
מרס, ששון חוגי. הוא שילם תמורתה
1.7מיליון לירות. ונסע בה רק שבועיים.
כאשר החליט לנסוע, מכר את
המכונית ב־ 1.8מיליון לירות לסוחר המכוניות
יונה היבש.
בו בעת פנה לשותפו בחברת הבניה
שב״ג (שבה היה שותף בעבר גם ששון
חוגי) ,אהרון גניש, ודרש לפרק את
החברה, למכור את הנכסים ולקבל את
חלקת שב״ג החזיקה ב־ 100 מיליון לירות
בערך בצמודים — רווחיה מעיסקת מכירת
בית ליד בית מרס לבנק דיסקונט.
כן החזיקה במגרשים ובבית גדול בהרצ ליה,
ששוויו יותר מ־ 70 מיליון לירות.
161x1 1־ . 0 6 3 1
־ 1)6 8 ) 0 00016 0616ע 10ץ¥011 306 00081311
01ץ / 60530י! 8 0 3 )6 ^\71) 8 115)8 6 ? 11)8 0 0
)8 6 5 8 8 / 1 /8 0 6 ^ 75 0 3 5 1 0 0 31 ) 8 6 8 0 6 \\ 75

8/100 )6 ^ 3010 ? 10161.

0616803ץ 60530׳\ 35 ), 0110 3 0 0 1ק 6305ץ ת1§ 1165)5־ 0111ץ 6 8 6 6 0 8 6 0 3 1 8 6 8 8 1005 8 3
6x06116006 30 815ק ) 35 6 0 )60 ) 3 100160
8108 76 ^ 111ע \ ,ץ? 1 8 8 001 \ 760530זטס
§ 6 7668 5 )3 0 )! 0־ 3 1 6 1 0 0 .0 0 6 6081־01)51681
) 6ץ 8 6ס ) 1!565ס ס 0ק > 1860 2 7ך ז ) 6ק 5 6
3 0 0 ) 8 6 0 01600003816 6X )031/3§3 0123.
110 § 1165) ^ 7111ס ץ 0113 0 8ץ ) 6 )8 3ק 8 ^/6 8 0
115ק (010 115100 )8 6 165)1\ 7!1165 3 0 8 861

תחילת הורו

בצלאל יושב ליד מודל של המלון. הראשון בשרשרת
מלונות גני שולמית שלו, גגי שולמית באשקלון. עתה
מכר בצלאל את גני שולמית באשקלון, והוא מחפש קונים לעסקים האחרים שלו.

!יי!2!8 -

ההחלטה של בצלאל לנסוע התקבלה
בפיתאומיות. זוא החליט כך במחצית ספטמבר,
בעיצומה של סערת המירדף אח רי
טוביה אושרי ורחמים אהרוני. לפני
נסיעתו התייעץ עם עורדהדין אליהו
קידר, פרקליטם של אושרי ואחרוני, ש לא
היה מעולם פרקליט של מזרחי. ע ד
רך־הדין הקבוע שלו בעסקים, גבי כהן,
היה בחו״ל ואילו פרקליטו במישפט הדיבה,
רם כספי, שהה אף הוא בחו״ל.
קידר סירב לומר דבר על טיב ההתייעצות,
ואם מסר על מקום הימצאו של
רחמים אהרוני בחו״ל. הוא הסכים רק
לומר, כי הוא יודע מה הביא להחלטתו
של מיזרחי לנסוע בפיחאומיות, וכי אין
זו סיבה הקשורה במעצר אושרי וחבריו.
קידר עצמו עומד אף הוא לנסוע בימים

/ 6 0י 0 6ס 0616803 )1ץ 01 \ 76053 0ס 0031) 6 )815 3
־ 35 ) 0616803ק 01006 § 10010115 )8 3 0 0110
8610 71) 8ס ) )1005 6 10010100^ / 3 0 8

011.ץ

׳ ץ 51006061

3 0ת § 11ס 801006 801115 8 6 1,
) 183100030 , 500 1 6 )6 8 6 5 83105 8 6 87160

806 5 ) 0 0 8 0 8 6 0 ) 715 0 8
5 810 )615 18310 0 0 3 0 , 8 0 6

לבילוי ולהימורים במלון
ובקזינו לואס ב־מונטח
קרלו שחגג חמש שנים להיווסדו.

#י זדון״ את עס קיו
של טוביז? אושרי
וטוענים נ׳ הוא אשם
שימה עדיהם עין
מזרחי דרש למכור את הבית מייד,
ב־ 40 מיליון, כדי לממש את הרכוש,
אולם גניש התנגד בתוקף לחיפזון. אח רי
ויכוח ממושך סוכם, כי כל צד יקבל
20 מיליון לירות במזומן (לפני תשלום
מס) והחברה תחוסל בצורה מסודרת עד
אפריל. גניש מעריך כי אז יקבל כל
צד עוד 40 מיליון לירות אחרי תשלום
מסים. גניש יקבל יותר, שכן מזרחי חייב
לו כ־ 10 מיליון לירות אותם לווה לצרכים
שונים, כולל מימון מישפט־הדיבה.
ניתוק הקשרים עם מזרחי הסב לגניש
רק רווחה. קשרים אלה כבר גרמו לו
הפסדים עסקיים והכבידו עליו במגעיו
כקבלן. גניש, שנחשב אחד הקבלנים הגדולים
במדינה, בונה מאות דירות וב־תי־מישרדים
ברחבי הארץ. השותפות עם
בצלאל גרמה לו לביטול כמה עיסקות
גדולות. עתה יוכל לטעון ולהוכיח, כי
אין לו קשר או שותפות עם מזרחי או
עם כל אדם אחר ששמו מוזכר בעיתונים
בהקשרים פליליים.

האיש שמפחדים
ל הי ר או ת ב חבר תו
ה רט לעורד־הדין קידר, הטוען כי
״ ״ הוא יודע מה גרם להחלטתו של
מזרחי לנסוע, אין איש מהסובבים אותו
מבין מה באמת קרה.
רמזים ראשונים לבקיעים באיש הקשוח
התגלו בראיון שנתן לפני חודשיים
לדבר השבוע, שבו התלונן כי כל חבריו
לשעבר, פרט לגנדי, נטשו אותו ומי

היועץ

עורך־הדין אליהו קידר,
.פרקליטם של אושרי ואח רוני,
סרב לאשר שהוא יעץ לבצלאל
לנסוע, אך הודה שבצלאל שוחח איתו, ושהוא
יודע מדוע נסע.בצלאל לחוץ־לאוץ.

פחדים להיראות בחברתו. הוא מיעט
לצאת, וגם כאשר היה מבקר לפעמים
במקום־בילוי, כמו המועדון, נתנו לו להבין
כי אינו רצוי. אולם חבריו מעידים,
כי הדבר לא עורר אצלו מחשבות עזיבה.
הוא תיכנו רכישת בית בהוד־השרון
לבנו, שסירב לגור בדירה שרכש למענו
בבית שבנו גניש וחוגי. דירה אחרת,
בבית השוכן ברחובות הנהר ברמת-גן,
נרכשה עבור בתו של מרדכי (״מנטש״)
צרפתי. עתה, עם נסיעתו, החליט מזרחי

כי בנו יגור בווילה המפוארת שלו, ברחוב
הילדסהיימר בתל-אביב.
חברים מקורבים לו סבורים, שיתכן
שחשש מהתפתחויות כתוצאה מהפירסו־מים
סביב חבורת־הכרם. במישפט־הדיבה
התברר כי היו לו כמה שנים קשות מבחינה
כספית, שבהן היה קשור קשרי
חברות ועסקים עם חבורת־הכרם• חלק
מקשרים עסקיים אלה התגלו במישפט.
חלק אחר הועלה בחשדות בלבד. יתכן
כי חשש שמא עתה יתגלו דברים היכולים
לגרום לו נזקים.

סיוע כספי
לידידים

ך* חדטת העזיבה באה בניגוד למה-
י 1לכיו עד לפני כמה חודשים. הוא דיבר
ברצינות רבה על כוונתו לרוץ לכנסת,
להוציא שבועון, לכתוב ספר בעזרת ידיד־עיתונאי
והיה כולו שקוע בעולם־העס־קים
הישראלי. מצב זה התמיד זמן רב
אחרי גמר מישפט־הדיבה, כך שאין להניח
כי פסק-הדין והפירושים שניתנו לו
הם שגרמו להחלטתו. אין ספק כי הדבר
קשור במשהו שנודע לו במחצית ספטמ

יתכן שמשהו זה גרם גם לגנדי
להאריך את שהותו בחוץ־לארץ.
היו שהעלו את האפשרות כי נסיעתו
קשורה ברצונו לסייע לידידיו הטובים,
טוביה אושרי ורחמים אהרוני,
הזקוקים עתה לממון רב למימון הגנתם
במישפט ולכלכלת מישפחותיהם. אך טבעי
הוא שאושרי ואחרוני יבקשו מבצלאל
מימון הגנתם, שכן הם רואים בו
את האשם בכל מה שקרה להם. לדעתם,
.לולא המישפט שהגיש, לא היתה תשו־מת־הלב
מופנית אליהם והמישטדה לא
היתה חותרת להוכיח בכל מחיר כי שברה
את הפשע המאורגן על-ידי הרשעת
שניהם דווקא. הם חדלו למעשה ממגעים
עם מזרחי אחרי פסק-הדין, והאשימו
אותו בגלוי בכל הקורות אותם מאז.
הנזק שנגרם להם היה רב, כיוון שבגלל
המעקב המישטרתי עליהם לא היו
יכולים להרוויח מעסקים שנהגו לעשות
קודם ללא חשש. עתה נאלצו להתחיל
בעסקים חוקיים, בהפעלת מיפעל בר־בקר
ומיפעל החמוצים (המתנהל היטב גם עתה,
בהשגחת אחרים) .השניים נקלעו לריב
רציני עם מזרחי, ונסיונות שונים לפייס
עלו בתוהו.
משנלכדו במלכודת המישטרתית ראו

במזרחי את היחיד היכול וצריך, לדעתם,
לממן את צרכיהם.

מ חי ר ה של
עצה שנדחתה

ר• אם יעסוק מזרחי בעזרה לחברים —
י * יוכיח העתיד. אולם אין ספק כי יקדיש
זמן רב למכירת שני בתי־המלון ש־נותרוב
ידו, שארית רכושו בישראל.
אולי הוא מצטער עתה שלא קיבל את
העצה שנתן לו לפני ארבע שנים ידידו
עזריאל עינב: ללמוד ממנו ולא לעסוק
בכל עסקים בישראל. אז דיבר בצלאל
בגלוי על כוונתו למכור או להחכיר
את המלונות, ולחיות מן ההכנסות —
כמיליון דולר לשנה — בחו״ל, ולבוא
כל פעם ארצה כתייר, ולהמטיר כיבודים
על המיסכנים שנידונו לחיות כאן.
משום מה לא מימש אז את הצעתו
של עינב, ורק עתה, באיחור של ארבע
שנים, ואחרי המישפט שהוא מצטער
עליו יותר מכל, הוא יהפוך אחד מאותם
הישראלים שעשו כספם בישראל והחיים
עליו בחוץ־לארץ.

יגאל דכים !

. 219

במדינה
תושביהם להגר מן הארץ לדרום -שנוודאור מפריד בינה ובין מצאמריקה.
על כך מגיע לו, לדעתו, ריים השכנה.
בדמותו של הנשיא נבון מתגלה
פרס.
דיוקנו וווד
למצויים ישראל אחרת — אותה
אדמת־המדינה היא אדמת הלאום,
והלאום הוא יהודי. מי שאינו יהו ישראל שעמדה לנגד עיניהם כאשר
היעוראל׳ הטביעו־די,
לא צריך להיות בעל אדמה. טס הנשיא אנוור אל־סאדאת לירולעומת
זאת, הוא עצמו שייך ל שלים. כי בחושבם על ישראל,
גא 7חכיר: לאום היהודי, ועל כן יש להניח נזכרו המצרים !.שכניהם היהודיים
גד גרייכר, לו לחיות בבית בלתי־חוקי על במצריים של אתמול — בני־המיז־רה!
,ווברי-ערבית, נינוחים, נעימי-
אדם בעד אדמה יהודית.
״אני שייך ללאום,״ אמר. הוא הליכות, שלא נבדלו כימעט מחבקשרים
ודיעות התכוון לאמר :״הלאום זה אני!״ ריהם המוסלמיים והקופטיים.
יצחק נבון מייצג את דמותה זו
סוף־סוף התגלה הישראלי המכוהמוצר
המושלם. זהו, אם כן, של ישראל.
המוצר המושלם של התהליך שהחל
ער בהתגלמותו.
כאשר הוא מתראה עם אנשי־רוח
הוא חי בגדרה, ושמו גד גרייבר. לפני מאה שנים, ושבו התמזגו ואנשי־ציבור ישראליים, אין הוא
הוא אשכנזי, ממושקף, צעיר. החזון של בנימין זאב הרצל, ה יוצר תדמית של ישראל זרה, שהוא-דובר
עברית צברית עילגת.
מסירות של החלוצים חולי־הקדחת, פניה לאירופה וגבה אל המרחב.
הוא הקים את חווילתו המפוארת ה״הדר״ של זאב ז׳בוטינסקי, ה נבון הוא בן המרחב, בן־בית בתר—
חלומו של כל בורגני ישראלי סוציאליזם של מייסדי
הקיבוצים, בותו, בסיגנונו, בשפתו, בהליכו*
תיו.
כאוס
כפרלמנט. אישי-ציבור
מצריים התלוננו פעמים רבות על
הטעות שנעשתה, לדעתם, כאשר
הציגה ישראל דווקא את פניה האשכנזיות
במצריים. חלק ניכר מן
ההתנגדות לדמותו של השגריר הראשון,
אליהו בן־אלישר, נובעת
מעובדה זו. לדעת המצרים, היה
השגריר הראשון צריך להיות בן-
ד,מרחב, ואף בן־מצריים.
יתכן שכל תהליכי הנורמליזציה
היו מתפתחים בצורה חיובית יותר,
למרות התהום המדינית הרובצת
בין שתי הממשלות, אלמלא היה
ביקורו של הנשיא נבון נערך לפני
שנה. יתכן שגם ביקור השבוע היה
נושא פרי רב יותר, אילו התיר
מנחם בגין לנבון לנאום בפרלמנט
המצרי. אל־סאדאת היה מוכן לכך,
אך בגין ראה בכך עלבון מחפיר
לעצמו, מאחר שלא ניתן לו עדיין
להופיע במועצת־האומה המצרית,
כגמול על הופעת אל־סאדאת בכנסת.
צניעות
או טעות. לעומת
ההשלכות הרצויות האלה של הביקור,
נראית הביקורת שנערכה
עליו בחוגי הליכוד כקטנונית.
גודל ה״פמליה״ של הנשיא אינו
מעלה ואינו מוריד, גם מבחינה
כלכלית. אולם נבון יודע — בניגוד
לכמה ממבקריו — בי גודל הפמליה
של שליט היא בעלת משמעות
סימלית רבה בעולם הערבי! דבר
שהיה מתפרש בישראל כאות של
צניעות רצויה, היה מתפרש במצריים
בצורה שונה לגמרי. הדבר
היה מפחית מחשיבות הביקור בעיני
המצרים, ובעקיפין גם ממשמעותו
המדינית והפסיכולוגית.
הסיבה האמיתית לביקורת היתד״
מפר־חור, גרייכר
כמובן, פוליטית. אנשי־הליכוד התלמען
מדינה יהודית גזענית
קנאו בנשיא הדובר־ערבית, חששו
מפני השלכות מדיניות אפשריות
זעיר שהתעשר בשילטון המערך דת־העבודה של א״ד גורדון, מא בתוככי ישראל עצמה (ראה להלן).
והליכוד — באורח בלתי־חוקי, על בק המחתרות ומילחמות צה״ל:
ובישראל של ,1890 אינטרסים
אדמה חקלאית.
גד גרייבר, ישראלי.
מיפלגתייס צרים מאפילים כימעט
הוא מצפצף על צווי־ההריסה של
תמיד על ראיית האינטרס הממלכבית־מישפט
השלום, בית־המישפט

המחוזי ובית־המישפט העליון, על
השליש צחק
היועץ המישפטי לממשלה ועל ה 13ם נווד
ממשלת־ישראל כולה.
הוא מצפצף גם על חתימתו שלו
אם יחסלו פרס ורבץ
עצמו על התחייבות מפורשת. הוא שראל אחרת
זר! או! זח — האס
מבטל אותה בבוז, באומרו שלא
יצחק נכון מציג
חתם עליה אלא כדי ״למנוע שפייש
סיבוי לגבון?
כות דמים״ בהפגנה שהוא עצמו
לעיני המצרים תדמית
ביקורו של יצחק נבון במצריים
יזם אותה.
אחרת של ישראל: הדליק נורות אדומות על לוחות־אצלו,
מילה אינה מילה וחתימה
הבקרה של מוקדי־כוח שונים באינה
חתימה.
מיזרחית ונינוחה מדינה. אנשי הליכוד לא היו ה יש
לו קשרים.
כאשר ירד יצחק נבון מכבש יחידים שחששו.
,הקשר העיקרי שלו הוא עם שר־עוד
לפגי שהמריא מטוסו של
החקלאות, אריאל שרון, ששם ב המטוס בקאהיר, לא החלה תקופה
עצמו את כללי החוק והמוסר ל חדשה ביחסים בין מצריים וישראל. הנשיא דרומה, החלו במיזנון הכנהנשיא
אינו בעל תפקיד מדיני, סת ובמיסדרונות מיפלגודהעבודה
צחוק בפרשת חוותו הפרטית.
״הלאום זה אני:״ יש לו ואין הוא יכול לכונן מדיניות חד מנסרים ניחושים: איך ישפיע ה דבר
על החיים הפנימיים במים־
גם דיעות.

אך יתכן כי נפתח דף פסיכולוגי לגד. ן מה תהיה ההשלכה לגבי
דעתו היא שמדינת־ישראל צריההתמודדות
רבין־פרס?
כה להיות ״מדינה יהודית גזענית״ חדש.
החרושת פועלת. נשיא־המ-
(ההגדרה היא שלו).
הגם לאירופה. עד כה ראו
במדינה יהודית גזענית, אין מקום המצרים רק נציגים של ישראל דינה הוא ניטרלי במאבק בין ראהאירופית,
האשכנזית. בזה אחר שי שני המחנות במיפלגתו, והוא
לערבים.
הוא עצמו מציין בגאווה שהוא זה באו ראש־הממשלה ושריו, כולם נמנע בקפדנות.מכל רמז של הת״רוקן״
שיבער, כפרים ערביים ב נציגים של אסכולה ישראלית מע ערבות. כך מתחייב מתפקידו.
גדה המערבית, וכי שיכנע את רבית, תוקפנית, שמרחק של אלפי
(המשך בעמוד )33

העם

הברירה היא בין 3אפשרויות -
ונראה כי עזר דמן יבחר
בקיסריה־של־שת״הב נסיות
ה יעשה עזר וייצמן?
שאלה זו מרחפת עתה בחלל,
כאשר המיפלגות מתכוננות למסע־הנחירות
שיימשך שנה שלמה: ה בחירות
בהסתדרות באפריל וה בחירות
לכנסת בנובמבר. ביגלל
פרשת אהרון אבו־חצירא, אין איש
מצפה עוד להקדמת הבחירות.

את הרעיון שווייצמן יצטרף לר־שימת־המערך
ויהיה שר־הביטחון
בממשלת־פרס? הדבר נראה סביר,
כי כר יכול היה פרס לנטרל את
רביו, הנחשב גם הוא כמועמד׳ לבממשלת
תפקיד
שר־;,ביטחון
פרס, אם פרס יזכה בהתמודדות.
וייצמן היה בוודאי מהווה תרומה
נכבדה מאוד לחיזוק סיכוייה של
מיפלגת־העבודה לזכות ברוב מוחלט.

עזר
וייצמן נותר כגורם
המיפתורי היהידי כשטח.
הוא היחיד שיש כיכולתו לשבש
את ׳החשבונות —
מילבד יצהק רבץ, העשוי
כתיאוריה לפלג אתמיפלגת
העבודה. אך איש אינו מאמץ
ברצינות כאפשרות זו.
וייצמן נראה מדי פעם משוחח
עם רביו, עם משה דיין ועם אישים
אחרים. אך איש אינו יודע
מה יחליט.
לא מכבר פשטו שמועות על
האפשרות שווייצמן יצטרף למים־
לגת־העבודה. גרמה להן העובדה
שידידו הקרוב, הפירסומאי אליעזר
ז׳ורבין, קיבל על עצמו את
ניהול מסע־הבחירות של מיפלגת־העבודה
ביכלל, ושל שימעון פרס
בפרט.
מי שמכיר את דורבין בטוח כי
לא היה מקבל על עצמו תפקיד זה,
אילו האמין כי וייצמן יופיע בראש
מיפלגה משלו במערכת״הבחירות.
דורבין ניהל את מסע־הפירסום
של הליכוד ב־ ,1977 כאשר ניהל
עזר וייצמן את מערכת־הבחירות
של הליכוד.
מכאן היתה רק קפיצה קלה ל-
השערה: אולי מכר ז׳ורבין לפרס

שלוש
אפ שרויות
ד ך נוצר מצב המעמיד, לס*
חות בתיאוריה. שלוש אפשרויות
שונות לפני שר״הביטחון
שהתפטר :

למיפלגת•

• להצטרף
העכורה,
• להתייצב ככחירות
כראש רשימה הדשה,
• לעמוד מן הצד.
כדרכו, מתייעץ עזר עם הכל,
שואל לעצת כל מי שנקרה בדרבי׳
שומע את כל הדיעות והעצות.
וכדרכו יחליט, בסופו של דבר,
על פי האינטואיציה שלו.
מה הוא יחליט?
מיפלגת העבודה
ך * אפשרות הראשונה נר־
> אית, ברגע זה, כחסרת כל

הנ שיא

עם פרס
ההצעה המפתה

עם וכין

עם דיין

הידברות לשם גישוש

תוספת של מנדאטים

סיכוי. הדבר פשוט נוגד את אופיו
של וייצמן.
כמה מן הידידים המקורבים אליו
ביותר דוחים הצעה זו מכל וכל.
״איך ייראה עזר אם יעשה כך?״
שאלו .״יגידו: זהו אדם לא־רצי־ני,
המוכן לקפוץ בקלות ממיפלגה
למיפלגה למען הקאריירה האישית
שלו. התדמית של עזר חשובה מדי,
מכדי שמותר להרוס אותה בצורה

גם הדוגמה של משה דיין מרתיעה
את מקורבי־עזר מאפשרות
כזאת.

לפי כד הסימנים, שותף
עזר עצמו דדיעה זו•
נוסף על כל הנימוקים האחרים,
אין עזר מעריץ במייוחד את פרם.
להיות מס׳ 2ברשימה, תחת שיפד
עון פרם (או יצחק רבין אין
זו הצעה הקוסמת לו.

המסקנה: אפשרות
אינה קיימת למעשה.

י שי מה
חדשה
ך* רכה יותר רצינית האפש־י
1רות השניה: שעזר יקים
רשימה חדשה לקראת הבחירות.
לפני סיקרי דעת־הקהל, יכולה
רשימה כזאת לזכות במיספר ניכר
של מנדאטים — בין 10ל־ .15 אם
יצטרף משה דיין לרשימה, הוא
יוסיף אליה כמה מנדאטים, וסביר
להניח שתקבל אז 15 מנדאטים
לפחות.
בתמונה המתגבשת כעת לקראת
הכנסת העשירית, יכולה רשימה
כזאת למלא תפקיד־מפתח. התסריט
הוא כלהלן: למערך יהיו 50
וכמה מנדאטים. הוא יהיה זקוק
לשותף קואליציוני. אם תהיה רשי־רשימת־וייצמן
בשטח, יגבר במיפר
לגת־העבודה הלחץ להעדיף אותה
על פני המפד״ל.

כך תחוסל סוף־סוף השתתפות
המפד״ל כממשדה,
ואילו עזר יוכל להכתיב למערך
כמה תנאים חשוכים,
כעיקר כעניין האחר המענ4
יין אותו כאמת — השלום.
בממשלה כזאת יוכל וייצמן
להיות סגן ראש־הממשלה, האחראי
לענייני השלום.

זוהי תמונה מפתה. אך מקורבי
וייצמן משמיעים כמה וכמה נימוקים
נגדיים. בין השאר :
יהיה צורך ליצור רשימה
חדשה, יש מאין. לא ברור מה
תהיה דמותה, את מי יש להזמין
אליה. הדוגמה של ד״ש מרתיעה.
אחד מידידי וייצמן אמר לא
מכבר לבעל־שיחו, בספקנות רבה:
״תשלוף לי רשימה של 15 אנשים
שאפשר לסמוך עליהם.״ כשנוכח
לדעת כי בעל־שיחו מהסס, הוסיף:
״אתה רואה?״

מחייבי ההצעה חושכים
על רשימה רבגונית של אישים
כעדי שם מהמרכז, השמאל
המתון והימין המתון,
יטיתלכדו סכיכ מצע מעשי
של שלום בולל כמרחב.
תפקיד זוטר
ר ש המפקפקים ביכולתו של
וייצמן ליזום ולנהל מערכה
כזאת. אין לו כל נסיון בהקמת מיס-
לגה או רשימה חדשה. יש הבדלבין
בניין גוף פוליטי ובין הקמת חיל־האוויר.
בחייו הפוליטיים, בא וייצ-
מן עד כה תמיד אל המוכן, מש הצטרף
אל תנועת־החירות. האם
יש לו הסבלנות האינסופית הדרושה
להקמת גוף פוליטי? האם יש
לו ביכלל חשק לכך?
!• נראה כי וייצמן עצמו אינו
מתלהב לרעיון שהוא יעמוד בראש
מיפלגה ״קטנה״ ,אפילו אם תהיה
בת 10 עד 15 חברי־כנסת. היא
תהיה הסיעה השלישית בכנסת,
אחרי המערך והליכוד.

וייצמן אינו נמשך לתפקיד
של שותף זוטר.
!• קיימת גם השאלה מניין
תבוא התמיכה האלקטורלית. בחוג
ידידיו של וייצמן ידוע כי פרס
חושש מפני רשימה של וייצמן,
ודווקא המפד״ל אינה חוששת. על
פי הסקרים נראה כי בוחריו של
וייצמן יהיו אזרחים שהיו מצביעים,
אחרת, למען המערך. משמע :
רשימה של וייצמן לא תבוא על
חשבון הליכוד של מנחם בגין.

אנשים המכירים את וייצ
מן מעריכים כי כסופו שד
דכר יכריע נגד אפשרות זו.
על רקע זה גם מוכנת הסב

עם ידין
הדוגמה המרתיעה

מתו של ז׳ורכין לנהל את המסע
שד פרס.

בור גם מממשלה זו, תכוא
שעתו שד עזר וייצמן, לפי
גירסה זו.
הגלייה עצמית

בצר לו, קרא העם הצרפתי ל־שארל
דה־גול, שבילה עד אז כמה
שנים בגלות־עצמית בכפר קולומ־ביי־של־שתי-הכנסיות.
בתמונה זו,
מופיע וייצמן כמעין דה־גול יש ראלי.
דה־גול, כמו וייצמן, היה
קצין־צבא מיקצועי, וגבר גבה־קומה.
״לולא
פרש דה־גול מן החיים
הפוליטיים בעוד מועד, היה נשחק
גם הוא, ובבוא העת הוא לא היה
קיים כאלטרנטיבה לשילטון המנוון
של הרפובליקה הרביעית,״
אומרת גירסה זו .״גם וייצמן צריך
עכשיו לשבת כמה שנים בצד. הוא
נכס לאומי, אסור לבזבז אותו.
צריכים לשמור אותו להזדמנות
שבה באמת יהיה צורך בו, ושבה
לא יהיה לו תחליף.״
יש אנשים בסביבתו של וייצמן
המזהירים מפני אפשרות אחרת,
קודרת יותר: המערך יירש את

^ אפשרות השלישית היא
י • הקרובה, כנראה, ביותר לרח־שי־ליבו
של וייצמן עצמו.
וייצמן מאמין, לדברי ידידים,
כי המשימה העיקרית כעת היא
להפיל את ממשלתו של מנחם
בגין, המחבלת בשלום. אך הוא
מאמין כי המערך מסוגל לבצע
זאת גם בלי עזרתו.
אין וייצמן מאמין כי ממשלת־המערך,
שתקום אחרי הבחירות,
תביא ישועה למדינה בשטח כל
שהוא. הוא שותף לדיעה, המקובלת
בחוגים רחבים, כי ממשלת־המערך
תהיה גם היא ממשלה
רעה, מבולבלת, חסרת־דרך.

רק כאשר יתאכזב הצי
הליכוד,
המערך ייכשל, תיווצר בארץ
אווירה של יאוש, סלידה מן
המימסד והתייאשות כללית מן הדמוקרטיה.
אז עלול להיווצר בארץ
מצב הקורא לפאשיזם, בדמות גאולה
כהן ושותפיה או בדמות אריק
שרון.

ל ח כו ת

^ ל ק רי א ה
ר• כל הנראה אין וייצמן מת-
רשם מתחזית שחורה זו. לפי
כל הסימנים, הוא נוטה לאפשרות
השלישית. דה־גול הישראלי יישב
בבית החדש שלו בקיסריה, יכתוב
ספר, יעסוק בעסקים ויחכה לקריאת
האומה.
אותם מידידיו המתנגדים לכך
מתנחמים בתיקווה שהזמן יעשה
את שלו .״יש עוד שנה עד לבחירות,
ועד אז יכולים לקרות הרבה
דברים,״ אמר אחד מהם השבוע.
״הוא יכול לשנות את דעתו.״

אלו פי ל א

ח ח סין בשייר -

חדא״נו

שג רי רבקנדה

כמה מאלופי צה״ל החליטו שלא לתת ראיונות
לעיתונאים גם אחרי שתסתיים תקופת צינון־הראיונות,
שעליה החליט שר־הביטחון, מנחם בגין.

תיגוון יף
התג לו מבצ עי
הרצחב קו פ רני ק
עורך־הדין היהודי צרפתי. דניאל יעקובי,
העכיר לממשלת־צרפת עדויות כעלות
מישקל, כין היתר של עדי־ראייה,
המצכיעות ככרור על לפחות אזרח צרפתי
אחד שהניח את מיטען־החכלה בבית־הכנסת
כרחוב קופרניק כפאריס.
על־פי אחת העדויות, נסוגו מניהי המיטען,
שהונח כמה דקות לפני הפיצוץ, אל כניין
השגרירות הלכנונית, הנמצא כאותו רחוב.
יעקוכי• ,טהוא מראשי האגודה למען זכויות
האזרח כצרפת, העכיר עדויות נוטריוניות
לידי הגורמים החוקרים כפריטה.
רא־טי הקהילה היהודית כצרפת הכיעו ספק
אם גם אחרי עדויות אלה, שלדכרי מי
שקרא אותן הן מוסמכות, יפעלו השילטונות
הצרפתיים נגד מניחי המיטען. לדכריהם,
קיימות-ראייות לכך שהמישטרה הצרפתית
כלל לא מעוניינת לגלות את מכצעי הפיגוע,
שכו נהרגו עליזה שגריר ושלושה אזרחים
צרפתים.
הברון מאיים שוב
הכרון רוטשילד מאיים שוב לחסל את כל
עסקיו כישראל. הכרון זועם על המגמה
לאפשר לקבוצת משקיעים כראשות
התעשיין, מארק מושכיץ, לרכוש מניות
ושליטה ב״חברה לישראל״.
בשיחה בין מושביץ לברון לא הביע הברון כל
התנגדות לרכישה, אולם מיד בתום השיחה הוא דאג
להודיע ל־&ר־האוצר, יגאל הורביץ, שאם תאבד מידיו
השליטה בחברה לישראל, הוא יסלק את ידו מכל
עסק בארץ.

מ ג בי תלמ ען
ה ע בו דהבאמר?ה
מנכ״ל בנק הפועלים, יעקוב לוינסון, ויושב־ראש
מועצודהמנהלים של חברת תיעוש, מי שהיה מנכ״ל
מישרד־האוצר, עמירם סיוון, חזרו בשבוע שעבר
משליחות סודית בארצות־הברית.

כהוגי מיפלגת־העכודה קיימות שמועות
עקשניות שלוינסון וסיוון גייסו תרומות
והלוואות גדולות למערכת הבחירות של
המערך, ועשו זאת בשליחותו של שימעון
פרס. לוינסון החליט, ככל הנראה, לחזק
עוד יותר את מעמדו כתוך המיפלגה על־ידי
ניסיון לשלוט על כספיה.

עוזריו של כגין ידעו להדליף לאלופים,
שאיסור •טר־הכיטחון על ראיונות שלהם
לעיתונים יפוג ״אחרי שיעבור זעם,״ כעוד
כחודש חודשיים• האלופים החליטו שגם
אחרי תקופה זו הם יסרבו להתראיין.

אחד האייטים הבכירים כשרות־החוץ
המצרי, תחסין כשיר, שקיים יחפים
ידידותיים עם אישי־שלום ישראליים, עומד
להתמנות לתפקיד שגריר מצריים בקנדה.
בשעתו היה בשיר יועצו של הנשיא אנוור אל־סאדאת,
אך בשנים האחרונות לא היה בפמליית הנשיא
וכיהן כראש הדסק לליגה הערבית במישרד־החוץ
המצרי.

כעסם של האלופים התעורר אחרי שבגין אסר על
מפקד גייסות־השריון, האלוף אמנון רשף, לערוך
את מסיבת העיתונאים המסורתית ביום־השיריון.

אוספי חו מ ר
וגד ארוז*
כמה מתושבי אופירה החלו לאסוף עדויות ומיסמכים
נגד מנהל מרחב שלמה, ראובן אלוני, בעלה של
ח״כ שולמית אלוני. לדברי תושבים רבים באופירה,
מתנכל להם אלוני, וצורת הניהול שלו גובלת באי־סדרים
ובעבירות על נוהלי המינהל התקין.

התושבים מתכוונים להגיש את החומר,
המתייחס כין הייתר גם לחייו האישיים
•טל אלוני, ליועץ המישפטי לממשלה,
שיקבע אם יש מקום להעמיד אותו לדין.

שריד -מנכ׳יל
ר שו ת ה שי דו ר?
אם לא ישונו כללי הבחירה במיפלגת־העבודה, אין
סיכוי רב לכך שיוסי שריד ייכלל ברשימת המערך
לכנסת הבאה. מאחר שכיהן שתי תקופות־כהונה
בכנסת, יהיה זקוק לרוב. של ס/ס 60 במוסדות המערך
— וביגלל עמדותיו היוניות, אין סיכוי לכך.

כמיקרה זה יתכן כי שריד ימונה כמנכ״ל
רשות־היטידור או כמנכ״ל מישרד־החינוך,
מי־טרה שהיתה בשעתו כידי אכיו.

ש רו ת ש לו ם סגר
בהנהלת ״אל־על״ קיימת מגמה לסגור את
״שרות שלום״ .לדעת ראשי החכרה ירדה
הדמה יטל ״שרות שלום״ כחודשים
האחרונים, ובמקרים רכים נפגעים אישים
המקבלים את טיפול דיילות ״שרות השלום״,
כעוד שכוונת החכרה היא למצוא חן
בעיניהם, ולתת להם טיפול מייוחד.
בעוד שרות שלום בלוד נכשל, יימשך שרות שלום
בתחנות אל־על בארצות חוץ. שרות השלום בארצות

האחרות, בעיקר בפאריס, זוכה לשבחים רבים.

ה שבי ב *חקור
שרות־הביטחון־הכללי, השב״ב, ינהל חקירה משלו,
בנוסף לחקירה המישטרתית וחקירת שילטונות המס,
בפרשת המטבעות.

צופי ם י רי ד ה
ב קניי תבר טי סי ם
סוכני הנסיעות חוששים עתה מירידה משמעותית
בהיקף עיסקיהם עקב התקנה החדשה של שילטונות
מס־ההכנסה, לפיה הם חייבים לדווח לשילטונות המס
על כל אדם הרוכש אצלם כרטיסי טיסה ביותר
מ־ 15 אלף שקל בשנה.

לדעת סוכני הנסיעות לא יפסיקו אנשים
לנסוע לחוץ־לארץ, אלא יקנו את הכרטיסים
הזולים ביותר, ליעדים קרוכים כקפריסין,
הטם ירכשו את הכרטיסים לארץ היעד
•טלה ם.

עוד וזו?
וגד ה שבר
מישרד־התחבורה עומד להוציא תקנה חדשה אשר
תפקח על טיב השרות והמזון הניתנים לנוסעים
בטיסות־השכר.

ההחלטה על תקנה זו כאה כעיקכות תלונות
רכות כנגד מפעילי טיסות־השכר על
השרות הלקוי והמזון הירוד המוגש
בטיסות אלה.

את שרות־הכיטחון מעניין מי מעובדי
השרות, שהיו היחידים שקיבלו את מטבעות
השכ״ב, מילכד כמה אישים בכירים, מכרו
אותם לשוק הפרטי, למרות איסור מפורש
למכירתם.

דו ברה מי שטרה

היורדי םלא יוזמנו

נגד עיתונאי

שגריר ישראל בפאריס, מאיר רוזן, הורה
שלא להזמין יותר יורדים ישראלים
לאירועים הנערכים כתוך השגרירות.

דובר מישטרת־ישראל, העיתונאי לשעבר אריה ארד,
פנה בכמה תלונות נגד כתב הרדיו לענייני מישטרה,
מיכאל (״מייק״) הולר. ארד האשים את הולר,
במיכתבים ששלח למנהל הרדיו, גידעון לב־ארי,
בדיווח מסולף ובעריכת חשבונות אישיים באמצעות
הרדיו.

רוזן גילה, שיורדים ישראלים, שהתעשרו בצרפת,
הם אורחים נכבדים בקבלוודהפנים בשגרירות, בעוד
שאיש אינו מזמין את היורדים שלא התעשרו או
זכו בפירסום, הוא הורה להפסיק את הזמנת היורדים.

השניים שייפגעו יותר מכל מהאיסור של
השגריר יהיו הזמרת ריקה זראי והאמן
יעקוב אגם, שהיו אורחים ככל אירוע של
השגרירות כפאריס.

הולר הפריך אחת לאחת את טענותיו של
ארד, וזכה כעיקכות זאת לגיבוי מלא מצד
לב־־ארי.
הולר אף התייעץ לאחרונה עם פרקליטיו בדבר
אפשרות להגיש תביעת־דיבה נגד ארד.

במדינה
(המשך מעמוד )30
הנשיא גם לא השמיע מעולם
רמז קל שבקלים שהיה בו כדי
להצביע על האפשרות שהוא מעונ יין
בעצמו בתפקיד של ראש־המיפלגה,
ראש־הרשימה וראש־הממשלה.
אולם
לא היה שום צורך ברמז
כזה. חרושת השמועות והניחושים
של ישראל פועלת עתה בקצב
קדחתני, והיא מעבדת אוטומטית
כל אפשרות.
אמר עיתונאי בכיר במיזנון־
הכנסת :״אם נבון לא יעשה פאשלות
במצריים, ואם המצרים יתייחסו
אליו כמו שצריך, הוא יחזור
ממצריים כבעל יוקרה מדינית
גדולה. יש לזה השלכות.״
ניחש פרשן אחר :״סיכוייו של
נבון אינם טובים, ברגע זה. אך
זה יכול להשתנות. אם המאבק בין
יצחק רבין ושימעון פרס יביא לכך
ששניהם ייפצעו עד ללא־תקנה,
יכולה המיפלגה להיות במצב שבו
תחפש מועמד שלישי, פשוט מתוך
יצר של קיום עצמי.״
ההמשלה. כמועמד
יו״ ר
שלישי יש לנבון יתרונות מרשימים.
כראש הרשימה לכנסת, יוכל
למשוך קולות רבים, בייחוד בקרב
בני עדות־המיזרח, הנוהים עדיין
אחרי בגין. הוכח שעדות־המיזרח
אינן מצביעות בעד בני־עדתם שהם
אנשי־שוליים, בעלי רקע פלילי
או בני־המצוקה. אך הם יכולים
להצביע בהמוניהם בעד יהודי ספרדי
שהוא מכובד, איש־צמרת,
מקובל על מדינאי העולם.
רשימה שבראשה יעמוד נבון
יכולה להשיג רוב מוחלט בכנסת
הבאה — חלומם הישן של עסקני
מיפלגת־העבודה.
נבון אינו מנהיג סמכותי, נמרץ
וכריזמטי. אך הוא יכול למלא תפקיד
אידיאלי כיושב־ראש של ממשלה
שבה יימצאו שימעון פרס
ויצחק רבין זה בצד זה, בתפקידים
מרכזיים (למשל: כשרי חוץ
וביטחון) .כמיישר הדורים וכמתווך
יכול נבון נעים־ההליכות להצליח
מאוד.
מתחרה אחר במצב כזה הוא
חיים צדוק. בין השניים, יש לנבון
יתרונות פוליטיים גדולים יותר,
וביקורו במצריים יכול לחזקם.
משמעות נוספת. כל האפשרויות
האלה נראו השבוע רחוקות
עדיין, ונדונו רק בצורה תיאורטית
ומופשטת. אך עצם העובדה

אופירה ויצחק נכון
נשיא נינוח או ראש־ממשלה?

שהן עלו בשיחות ובדיונים העידה
על כך שאינן משוללות יסוד.
על רקע זה יש לביקורו של יצחק
נבון במצריים משמעות נוספת.

׳ריגול
הסורג ל ש חו ר מז 7כ <3ר
רופא פלסטיני שזמר
כמוסקבח נעצר בכיר־זית
כחשוד ברינוז
הטלפון צילצל בבית הוריו של
ד״ר ג׳והאר אל־סיידג /בביר-זית.
על הקו היה מנהל בית־החולים
אוגוסטה ויקטוריה, שעל הר הזיתים
.״מדוע ג׳והאר לא בא היום
לעבודה?״ שאל. ההורים המופתעים
השיבו כי הוא כלל לא הגיע
במשך היומיים האחרונים הביתה,

מארינה וגזדהאר עם ילדיהם
מרגל או פטפטן?
העולם הזה 2252

וכי הם חשבו שהוא נשאר בתורנות
בבית־החולים.
ביום השישי בשבוע שעבר היה
ד״ר אל־סיידג׳ ,רופא מנתח ב־בית־החולים
אוגומטה ויקטוריה,
בדרכו לביתו, בביר־זית שבאיזור
רמאללה. מכונית האופל שלו נעצרה
במחסום מישטרה, שהוצב על
הכביש ליד שועפת. השוטרים ביקשו
ממנו את. תעודת־הזיהוי שלו,
ואז הורו לו, במפתיע, לנסוע אח ריהם
לתחנת המישטרה במיגרש-
הרוסים.
כאשר התקשר ביום הראשון
מנהל בית־ההולים אל הוריו של
ג׳והאר, יעקוב ומרי אל־סיידג׳,
לא היה להם מושג כלשהו על מה
שקרה לבנם. המישטרה לא טרחה
להודיע על מעצרו. רק כאשר התקשר
המנהל למישטרה, כדי לברר
אם ידוע משהו עליו, הודו השוט־

הכן ולאדימיר חובש כופייה

רים כי אל־סיידג׳ נמצא בידם. אך
גם אז סירבה המישטרה למסור
את סיבת המעצר.
המנהל מיהר להתקשר בשנית
אל ההורים והודיע להם על מעצרו
של בנם. במשך היומיים הבאים
נשארה המישפחה, שאיש מ בניה
לא הסתבך מעולם עם ה־מישטרה
או עם המימשל הצבאי,
מבלי לדעת במה חשוד ג׳והאר.
רק ביום השלישי שמעו ברדיו על
מעצרו של רופא מאיזור רמאללה,
כחשוד בריגול לטובת ברית־המו־עצות.
שמו של אל־סיידג׳ בן ה־
32 אמנם לא הוזכר בהודעה ראשונה
זו׳ אך המישפחה הבינה
כי בו המדובר.
בשעה ששמעו ההורים את ה ידיעה
ברדיו, היתה עימם גם איש תו
של ג׳והאר, מארינה. היא הביטה
בפני ההורים המודאגים, שנח רדו
למישמע החשד החמור שהועלה
נגד בנם, אך לא הבינה דבר.
שכן מארינה בת ה־ 32 דוברת רוסית
בלבד.
מוסיקה והחלקה. בשנת
1966 נסע ג׳והאר אל־סיידג׳ ,שהוא
המבוגר מבין שמונת ילדי
ד׳מישפחה, ללמוד רפואה בברית־המועצות,
אחרי שקיבל מילגה
מטעם סוכנות הסעד והתעסוקה
של האו״ם. הוא התקבל לאוניברסיטה
הבינלאומית על שם פטריס
לומומבה במוסקבה.
יחד עם אל־סיידג׳ למדו באוניברסיטה
זו סטודנטים פלסטינים
נוספים. אחד מהם היה ג׳אמיל
מרקה, שהוא כיום רופא בחברון.
יום אחד ב־ ,1970 ביקש מרקה מ־אל־סיידג׳
לבוא עימו אל רשם
הנישואין במוסקבה, כדי להיות
עד מטעמו בשעת נישואיו. שם
פגש אל־סיידג׳ באשתו לעתיד,
מארינה, שהייתה חברתה של כלתו
של מרקה, ובאה להעיד מטעמה.
מארינה,
ששם מישפחתה הקודם
הוא לוגשו, היא בתה היחידה של
אלמנה מוסקבאית. אביה נהרג
במילחפת־העולם השניה, בקרב
על מוסקבה. מארינה, שהיא מזכירה
במיקצועה, היתד, אז בת שנה.
היחסים בין ג׳והאר למארינה
התפתחו במהירות. אחרי שיצאו
במשך תקופה קצרה, הלכו בעיק-
בות זוג חבריהם ונישאו. אולם

ג׳והאר לא מיהר לבשר על כך
למישפחתו בביר־זית. הוא ידע שאביו
יתנגד לנישואים אלה. במשך
שנתיים הסתיר ג׳והאר את
דבר נישואיו, ורק לפני שחזר לארץ
שלח מכתב לאביו.
ב־ 1973 סיים אל־סיידג׳ את לי מודי
הרפואה ושב ארצה עם אש תו
ובתו הבכירה, ליילה, שהיא
כיום בת עשר. לבני הזוג עוד
שלושה בנים: ולאדימיר בן ה־6
ואיליה בן ה־ ,4הנושאים את שמותיו
של ולאדימיר איליץ׳ לנין,
ופידל בן השנתיים, על שמו של
המנהיג הקובאני פידל קאסטרו.
למרות הנישואין החשאיים, הרחק
מעבר לים, התקבלה מארינה
בזרועות פתוחות בבית המישפחה
כביר־זית. עד מהרה היא הפכה
לבת מישפחה לכל דבר.
לפני חמש שנים נסע ג׳והאר
עם אשתו וילדיו פעם נוספת ל־ברית־המועצות,
כדי להתמחות שם
בכירורגיה. כאשר חזרו ארצה,
ב־ ,1977 נשארה ליילד, אצל סבתא
במוסקבה. הילדה, שנתגלתה כ־צישרונית
מאוד, לומדת שם מוסיקה
והחלקה אמנותית על קרח.
ילדיהם האחרים של בני הזרג
לומדים בבית־ספר מקומי בביר-
זית. הילדים, כאימם, לא למדו
עדיין את השפה הערבית, מילבד
מילים ספורות.
מאז נעצר בעלה לא השתחררה
מארינה מן ההלם שפקד אותה.
היא עצמה נעצרה ונחקרה, אך
שוחררה כעבור זמן קצר. אביו
של ג׳והאר מכלכל עתה את האישה
והילדים. בימים האחרונים
ממעטת מארינה לדבר, והיא יוצאת
פעמים רבות לפתח ביתה, ב־תיקווה
שבעלה יופיע.

סיפרה מארינה אל־סיידג׳:
לחשוד בבעלי שהוא מרגל זאת
השטות הכי גדולה. ג׳והאר לא
יודע לשמור סוד. תמיד. כשהוא
מספר לי משהו, ומבקש ממני לא
לגלות לאף אחד, אחר־כך אני שומעת
שהוא מספר את זה לכולם
הוא אדם פתוח וכנה. איך אדב
כזה יכול לעסוק בדברים חשאיים!
הוא גילה תמיד את כל סודוו
המישפחה לכולם, ואם הוא היד
מרגל הוא לא היה מצליח להס
(המשך בעטור 40

מינה צמח(׳משמאל) האשת שעדנה את
הסקרים שר וימעט 73 המינדגות,
מגלה בבית־המישפם סודות תן החוו

נאשם הלפון
לא לפרסם סקרים טובים

פרקליט טוניק
לא שמח על פופולריות הלקוח

ך* יו כימעט מאה שאלות על פלאטו־
/ /י 1שרון ועל תרומתו לכלכלה במדינה,
עד שחשבתי כי זה שיגעון גדלות.
ואז שאלתי בצחוק: אולי נשאל גם על
בחירתו לכנסת? ראיתי את הניצוץ שנדלק
בעיניו, וכללנו את השאלה.״ כך ענתה
מינה צמח, סטטיסטיקאית ועורכת סקרי-
בחירות, בבית־המישפט.
יעקב חלפון, הנאשם עם ח״כ שמואל
פלאטו־שרון וז׳אק בן אודים, בעבירות
על חוקי הבחירות, הזמין את הסטטיסטי-
קאית להעיד במישפטו. בעיקר התכוון להוציא
מעדותה, כי במישאל האחרון שערכה
עבור פלאטו־שרון, כעשרה ימים לפני
הבחירות לכנסת, התברר מעל לכל ספק
כי יזכה בשני מנדאטים. בכך ניסה חלפון
לשכנע את בית־המישפט כי לא היה כל
צורך לשחד בוחרים או לעוות את הבחירות
.״האיש הבודד בכנסת״ היה זקוק
לקולות עבור חבר־כנסת אחד, והנה היו
מובטחים לו שניים. צמח מסרה לחלפון
את תוצאות המישאל, ואמרה לו :״אתה
יכול ללכת הביתה ולשבת בשקט, יש לכם
שני מנדאטים — שניים יותר מדי לטעמי.״
אז ביקש ממנה חלפון דבר מאוד בלתי
מק״בל אצל מיפלגה מנצחת. הוא ביקש
ממנה שלא תמסור את תוצאות המישאל
הזה לפירסום, כיוון שחשש כי הידיעה
שלפלאטו־שרון מובטחים שני מנדאטים
עלולה לגרום שאנשים יתנו קולם למיפ־לגות
אחרות, כדי שלא לבזבז את קולם.
תוך כדי החקירה גילתה העדה כיצד
עלה בכלל הרעיון של מועמדותו של פלא-
טו־שרון לכנסת. הסקר הראשון שאותו
נתבקשה לבצע, היה מיועד לבדוק את יחס

הציבור להסגרתו של פלאטו־שרון לצרפת.
בדיוק באותה תקופה נתבקשה מדינת־ישראל
להסגירו לצרפת על כמה תיקים
פליליים שהיו תלויים ועומדים נגדו. ממשלת
צרפת שיחררה באותה עת את הפידאי
המפורסם אבו דאוד, תוך סירוב להסגירו
לישראל.
הסקר הראשון כלל מיספר רב של שאלות,
שהציגו לציבור את האיש, שכימעט
לא היה ידוע עד אז. ביניהן גם השאלה:
״אם כדי למנוע את הסגרתו יהיה צורך
לבחרו לחבר־כנסת, האם היית מצביע
עבורו?״ התשובה גילתה כי יש סיכוי גדול
שהאיש אמנם יבחר לכנסת, תשובה זו
הלהיבה את פלאטו־שרון.
פלאטו ועורך־דינו באותם ימים, יצחק
טוניק, עברו יחד עם מינה צמח על תוצאות
הסקר, והיא שאלה את טוניק, לדבריה
:״האם היית רוצה לראות אותו בכנסת?״
עורך־הדין הניד בראשו ואמר כי
אין הדבר נראה לו. ואז הוחלט כי טוניק
יפנה לשר־המישפטים, יראה לו את תוצאות
הסקר וינסה לשכנעו להבטיח שפלאטו
לא יוסגר, כדי שלא תהיה עילה לבחירתו.
אולם זרע הפוליטיקה דבק מאז אותו
סקר ראשון באיש הבודד, והוא החליט
לרכב על גל אהדת הקהל. הסקרים הבאים
שערכה הסטטיסטיקאית נועדו כבר לבדוק
את מיספר הקולות שיקבל ביום הקלפי.
הסקרים הללו העידו, ללא צל של ספק,
ובפיזור ארצי גבוה, כי האיש אמנם ייבחר.

חידת ה קו לו ת
ה שק טים
נאשם פדאטו־שרון
הסקר הדליק אור בעיניים

^ אשר קם פרקליט מחוז ירושלים,
~ מיכאל קירש, לחקור את העדה בחקירה
נגדית, התגלו מפיה סודות מקצועיים
על עריכת סקרים, שטרם נשמעו

בפומבי. מינה צמח ערכה את הסקרים
לבחירות של 1977 כימעט לכל המיפלגות,
והתוצאות שפירסמה לפני יום הקלפי קלעו
כימעט בול. היא היתה גאה על כך —
גאווה מקצועית מוצדקת.
כאשר נשאלה על דרך עריכת הסקרים,
הסבירה מדוע בארצות־הברית נתגלו טעויות
בסקרים בעוד שהיא קלעה כל כך
קרוב. הסוד הוא במפתח לחלוקת הקולות
השקטים. בכל סקר נשאר אחוז גבוה של
אנשים המסרבים לומר במי יבחרו, או
הטוענים כי טרם החליטו. דווקא אחוזים

מצביעים שעבדו במוסדות הסתדרותיים
להצהיר כי יצביעו עבור מיפלגות האופוזיציה.
ולכן היה צורך לתת משקל גדול
יותר למיפלגות אלה בין הקולות השקטים.
המפתח לחלוקת קולות אלה נקבע בעזרת
שאלה נוספת בסקר :״עבור מי
הצבעת בבחירות הקודמות?״ כאשר נקבע
מפתח החלוקה לקולות השקטים, חולקו
אלה והוספו לאחוזי המיפלגות המוצהרים.
עבור מיפלגות שלא היו קיימות בבחירות
הקודמות, כמו מיפלגתו של פלאטו־שרון,
אי-אפשר היה להשתמש במפתח זה, ואז

אחות הקהו ובראש שוון, ש ההג ותה
מן הסק ו שאותו ע ונה מי ש צמח,
הוהינה את הואיש הנווד, שהוחויט
והתמודד ברשימה וכנסת התשיעית
אלה עלולים לקבוע את גורל הסקר. הסוד
השמור ביותר הוא המפתח לחלוקת הקולות
האלה. בארצות־הברית נהגו לחלקם באופן
פרופורציוני למיפלגות, לפי התוצאות ש נתקבלו
בספירת הקולות המוצהרים. וזה,
לדעתה של צמח, מקור הטעות בסקרים
האמריקאיים.
מחקר שנערך על־ידי אשר אריין הוכיח,
כי בישראל היה חלקן של מיפלגות האופוזיציה
בין הקולות השקטים גדול יותר
מהפרופורציוני. וככל שהמיפלגה היתה
רחוקה יותר מהמרכז, גדל חלקה בקולות
השקטים. עד שנת 1977 עדיין חששו

צירפו את הקולות השקטים לפי המפתח
הפרופורציוני.
בנוסחה הזו השתמשה הסטטיסטיקאית
גם בעת הבחירות לעיריית תל-אביב. גם
שם הוכיחה את אמינותה.
הסטטיסטיקאית לא נשאלה על סקרים
שנועדו לבחירות ,1981 כיוון שהדבר לא
היה רלוונטי למישפט, אולם היא הביאה
כדוגמה שאלה שרייתה שואלת בבחירות
המתקרבות :״אם תדע כי עזר וייצמן יקים
רשימה עצמאית לכנסת, עבור איזו מיפלגה
תצביע?״ אך סקר זה טרם נערך.

אילנה אלון !

התרועה זורמת

בכל פינה בארץ

המשא בו תהאלקט רוניו ת של ״ דל ק״

ה ש מנים של ״ דל ק״

מהגדר הטובה בצפון ועד אילת בדרום עומדות
לרשותך 134 תחנות הדלק של ״דלק״.

המשאבה השומרת על השקל שלך מופעלת
באמצעות מחשב אלקטרוני ואינה מאפשרת
טעות בכמות ובמחיר.

דלקול 20/50 מכיל תוספים מיוחדים לכל מהירות,
לכל עומס ולכל לחץ בעבודות המנוע, המונעים
חיכוך מורידים את החום ומאריכים את חיי
המנוע.

פעם הספיקה לך סתם משאבה.

היום ״דלקי* מביאה לך את המשאבה ששומרת על השקל.

האלקטרונית של

אריאלי

״דלק״ מביאה לך את המ שאבה שסופרת את הטיפות.
היא אל ק טרוני ת. יש בה מיקרו מחשב.
המ שאבה סופרת כל טיפת דלק ומראה לך את המחיר בדיוק.

מאת יג אל לביב

לבזוה פו צ צו את דירתו
ש ל שווקי בן־פורת
חוקרי המישטרה הבודקים את השיבות לפיצוץ לבנת״חבלה בפתח דירתו של
שוקי בן־פורת מצאו במה דרכים להסברת המעשה. הדירה נמצאת עתה בשלבי
שיפוצים. קבלן השיפוצים, שהחל בהם, הפסיק את עבודתו באמצע, כיוון שלא עמד

האם נו צ ח 10 חו
העתיקות בגרר
מניו תונעש 0ד?
סוחרי״עתיקות שנפגשו לאחרונה עם
אחיו של סוחר העתיקות מבית־לחם,
שנרצח לפני חודשיים על רקע גילוי
אוצרות בר-כובבא (״העולם הזה״ ,)2249
סיפרו מפי האח בי סיבת הרצח שונה.
לדברי האח מכר הסוחר לפני כמה חודשים
מטבע נדירה ביותר — רבע שקל
מתקופת בית־ראשוף בעולם ידוע על עוד
מטבע אחת של רבע שקל, המצויה ב-
״מוזיאון ישראל״ .הסוחר שנרצח מכר
את השקל ב $0-אלף דולר לקניין ב־שווייץ,
ונראה כי דיווח לשותפיו למציאה
על מחיר נמוך יותר מזה שקיבל.

הבורסה

אבו ־חצירא ־
שוחד?
במה מישפטנים טענו, כי הודעתו של
נסים גאון בטלוויזיה, שההסתדרות
העולמית של הספרדים תממן את הוצאות
מישפטו של שר״הדתות אהרון
אבו״חצירא היא בבחינת עבירה פלי לית
חמורה של שוחד. שר״הדתות הוא
איש-ציבור, שנאסר עליו לקבל מתנות
או טובות־הנאה אחרות. מימון הוצאות
מישפטו, אם ובאשר יתנהל מישפט כזה,
כמוהו במתן טובת-הנאה• הנותן והמקבל
עוברים על החוק.
אותם מישפטנים טוענים גם, כי אסור
להסתדרות הספרדים לממן את הוצאות
המישפט, מכיוון שתקנותיה אינן מתירות
מימון כזה. כל הוצאה למטרה שאינה
נזכרת בתקנות היא בלתי־חוקית.

!(׳שמוח ׳שראו
גילתה נגוונניה ט״3
ה11 לבו נישואו
הפסידו במניות
״צי ואד

מימון הגנת

פאל אס״

במה עשרות ישראלים שרכשו לפני
חודשיים אופציות של מניית חברת ההימורים
האמריקאית ״ציזאר פאלאס״ ספגו
הפסדים כבדים. הישראלים השקיעו
מאות אלפי דולרים באופציות, בתיקווה
לעליית שערים גדולה, בתוצאה מרווחיות
החברה שפתחה קזינו באטלנטיק״סיטי,
במדינת ניו״ג׳רסי. לפני כחודש החל דיון
בבית-המישפט בניו״ג׳רסי, על ביטול
רשיון הקזינו בגלל שותפות עם מאיר
לנסקי (ראה :״אתה והשקל״ ,״העולם
הזה״ .)2250 השבוע יוחלט אם יבוטל
הרשיון או שמנהלי החברה יתפטרו מתפקידם.
בינתיים ירדו שערי האופציות
במאות אחוזים. האופציות נגמרות בשלהי
נובמבר ואם לא תחול עד אז עלייה בשערים,
יהפוך ההפסד ריאלי.

ש רות מח פיר
הדירה המפוצצת שר כן־פורת

מישלחת של מישטרת־ישראל, שביקרה
בגרמניה, התרשמה מהטייפים המקצועיים
של בלשי מישטרת־גרמניה. כאשר ביקשו
לדעת היכן ניתן לרכוש כדוגמתם, בדקו
הגרמנים ומצאו, שהטייפים הם מוצר
חדש של חברת ״סניו״• הם מסרו לשוטרים
הישראלים את הכתובת של סוכנות
החברה בירושלים.
בימים אלה הזמינה מישטרת ישראל
כמה עשרות יחידות מאותם טייפים.

50 אלו

דולו

הניתוח שבוצע בליבו של הרב הראשי
האשכנזי לישראל, שלמה גורן, עלה
למשלם המיסים 50 אלף דולר. אילו נעשה
בישראל היה עולה רק כ 60-אלף לירות.
ניתוחים באלה מבוצעים בישראל לעשרות

מה המניע?
בלוח הזמנים שקבע לו בן־פורת. כמו כן עלולים להתנקם בו אנשים שאסר להכניסם
למועדון שבבעלותו ובבעלות רפי שאולי.
אפשרות אחרת: נקמה מצד שותפים להפעלת טלוויזיה בכבלים, שמהם החליט
להיפרד. עוד אפשרות: פגיעה מצד גורמים שביקש אותם להכין את חגיגות השנתיים
לכתב־העת ״מוניטין״ ,שבוטלו בגלל חוסר תקציב. גורמים אלה טענו, כי מגיעים
להם 100 אלף לירות. הם נעצרו על־ידי המישטרה במיסעדה ביפו, כאשר איימו
על עיין ״מוניטין״ ,אדם ברוך, בדי שישלם להם את הכסף.
הדירה שפוצצה שייכת במשותף לבעלי המועדון, ובנוסף לבן־פורת ושאולי שותף
בבעלות עליה גם טדי שאולי /אחיו של רפי.
שוקי בן־פורת עסק עד בה בהקמת ״מוניטין״ ,״המועדון״ ,אירגון מודעות
לטלוויזיה־בבבלים ובמכירת וילות בקיסריה.

איך ל קנו ת

הפגיונה בכספי

דירה חדשה

קרנות הפנסיה -צעד

בלוסיאנג־לס
סניף ״בנק לאומי״ בלוס-אנג׳לס ידוע
כסניף בעייתי, שראשי הבנק באמריקה
לא יודעים כיצד לשפר את מצבו. נסיון
אישי, של משיבת בספים באמצעות כרטיס
״ויזה״ ,הראה כי המצב עוד גרוע
יותר. היה עלי להמתין קרוב לשעה, עד
שהפקדיה היחידה העוסקת בקבלת לקוחות
התפנתה. אותה עת עסקו שני פקידים
אחרים בשיחה זה עם זה, פקידה
רביעית אבלה ושוחחה (בעברית) עם חבר.
הטלפונים צילצלו בסניף זמן רב, איש
מהעובדים לא טרח לענות.
אחרי בשעה של המתנה ביקשתי
לשוחח עם מנהל הסניף. נעניתי בי הוא
בניו-יורק, ממלא מקומו לא בא לעבוד
והאחראית תחתם הסבירה כי הסניף
סובל ממחסור בכוח־אדם.

הרב גורן

בלי ל של ם מע״כו?
כמה עורכי״דין מצאו דרך חוקית לקנות
דירה חדשה בלי לשלם עליה מע״מ,
כפי שמחייב החוק. מקימים חברה הרוכשת
את הדירה ומשלמת את המע״מ.
החברה, שאינה פעילה, גובה את המע״מ
חזרה. אחר בן מתפרקת החברה והדירה
נרשמת על הבעלים. הדבר כרוך בהוצאה
של 4ברישום הכפול בטאבו, אך נחסכים
12 של מע״מ.

כמה מראשי המשק ההסתדרותי הגיבו
על הוראת שר-האוצר, ייגאל הורגיץ,
בי קרנות הפנסיה ההסתדרותיות תחו-
ייבנה מעתה להפקיד באוצר 80 מהונן
לעומת 50 עד בה׳ באומרם כי להחלמה
לא תהיה השפעה כלכלית על המשק
ההסתדרותי. מחיר כסף זה שווה
למחיר כל בסף צמוד אחר, המגוייס בשוק
ההון. היתרון שבו היה בזמינות.
למשק ההסתדרותי היה ביטחון בתקבו-

לים בהיקף קבוע מדי שנה. עתה יהיה
על ראשי המשק להתאמץ ולגייס את
הכסף, אולם עלות הכסף התחליפי לא
תעלה• לעומת זאת יאפשר הדבר לאוצר
להדפיס פחות בסף לצרכיו, כיוון שיקבל
עתה יותר הכנסות מהפקדות הקרנות.
המשמעות היא, שכסף שזרם עד כת
להשקעות במשק התעשייתי, יזרום עתה
למימון הצרכים השוטפים של האוצר —
ויגביר את האינפלציה.

ניתוח יקר
מדי שנה, ולא היתה סיבה לביזבוז מדהים
זה של דולרים.
אגב, העיתונות דיווחה פי לפני הרדמתו
שר הרב גורן את השיר ״וטהר
ליבנו״ .קברניט ״אל על״ ,אורי יפה,
שקרא זאת, תמה ״אילו שירים היה הרב
שר במקרה של ניתוח אברים אחרים
בגופו...״

במדינה •

זה קרה השבוע בתל־אביב. הנאנסת
היא ז׳אקלין דיקסון, תיי רת
בת 18 מקמברידג׳ שבאנגליה.
ז׳אקלין, בלונדית שמנמונת, בע לת
הפנים הצוהלות, שוהה בארץ
מזה חודשיים. היא עובדת כמלצרית
במלון דן בתל-אביב. ביום
החמישי השבוע יצאה ז׳אקלין מה מלון
יחד עם עובד נוסף, אילן,
קטין המועסק במיטבה. הם החליטו
לצאת לבית-קפה, אך ז׳אק־לין
לא שיערה כי לאילן יש גם
תוכניות אחרות.

(המשך מעמוד )33

תיר את זה אפילו רגע אחד. כזה
הוא בעלי.
התאהבתי בו ביגלל האופי המיוחד
שלו. התחתנתי איתו אחרי
תקופה קצרה, כי למדתי להכיר
אותו במהירות. תוך כמה שבועות
כבר ידעתי עליו הכל. הוא פשוט
אדם שמספר ומדבר בכנות על
הכל. ידעתי תמיד שג׳והאר לעולם
לא יסתיר ממני דבר. עכשיו
באים ומספרים לי שהוא היה מרגל,
ושאני לא ידעתי. לעולם לא
אאמין בזה.

סיפרה השבוע ז׳אל,לין
דיל,פון בכית־החוליס איבי־לוב
כתל־ אביב :
באותו יום פיטרו את אילן מה עבודה.
אף פעם לא היה בינינו
משהו, אבל הוא היה כל כך עצוב
ומיסכן, עד שריחמתי עליו. גמרתי
בדיוק את העבודה והחלטתי
לעודד אותו קצת. ישבנו בבית־

לגרהאר אין מספיק זמן אפילו
למישפחתו. הוא מקדיש את מרבית
זמנו לעבודה בבית־החולים.
פעמים רבות הוא נשאר בשל בך
לישון בירושלים. המישטרה חוש דת
בו שהוא מסר סודות כשנסע
לירדן, אבל הוא נסע לשם רק
לצורך סידורים ולא משום סיבה
אחרת. גם כשהוא מגיע הביתה
הוא מטפל בחולים. ג׳והאר אוהב
תמיד לעזור לאנשים. פעמים רבות
הוא טיפל בחינם באנשים שלא
יכלו לשלם, ואפילו הסיע אותם
במכוניתו לבית־החולים.
הוא דאג תמיד לאחרים, אבל
לא לעצמו. בעלי שקוע בחובות.
הדירה שבה אנו מתגוררים היא
שכורה, ובמשך שנה שלמה לא
היה לג׳והאר כסף לשלם את ה שכירות.
ניתקו לנו כמה פעמים
את החשמל והמים, כי לא היה
כסף לשלם. ג׳והאר חייב כסף
עבוד הרהיטים החדשים שקנינו
ועבור המכונית שלו, שהיא משנת
64׳ .נוסף לכך יש לו עוד חובות
שונים, פשוט בגלל שהמשכורת
לא מספיקה.
״ברז׳נייב הוא טוב״ .ביגלל
המצב הקשה רציתי לנסוע למשך
שנה עם הילדים לברית־ד,מועצות.
התכוונתי גם לבקר את אימי, שאליה
אני מתגעגעת מאוד. עמדתי
לנסוע השבוע, אבל נשארתי בגלל

הכית כרחוב פינסקר 27
קפיצה מהקומה השלישית

אני לא מכירה אף אחד מלבד
המישפחה של בעלי.
המישפחה של בעלי היא נוצרית,
ולכן לא התעוררה גם בעיה
של דת. כל הילדים שלנו הוטבלו
בכנסיה פה בארץ. אני עצמי הייתי
מאוד מאושרת כשהמישפחה
קיבלה אותי בחמימות והרגשתי
את עצמי כמו בבית. אני אוהבת
גם את מזג האוויר החם פה בארץ,
והיה לי טוב.
מעולם לא תיארתי לעצמי שדבר
כזה יקרה לנו כאן. אי-אפשר
לתאר עד כמה בעלי רחוק מרי-
גול. יש לו אמנם דיעות סוציאליסטיות,
שאותן רכש בזמן הארוך

פגש לזמן קצר עם בעלי. לא יכולנו
לדבר הרבה. הוא רק שאל לשלום
הילדים.
אני מבינה שהמישטרה צריכה
לחקור, אבל אני חושבת שאצלנו
ברוסיה לא היו עוצרים אדם ככה
סתם, מבלי שעשה משהו. ברוסיה
היה לי טוב מאוד. כשהייתי רווקה
הייתה לי דירה גדולה של שלו שה
חדרים, ועבדתי כמזכירה. אני
בכלל חושבת שבברית־המועצות
יותר טוב מאשר בישראל. ברז׳-
נייב הוא טוב בשביל הרוסים כמו
שהיה לנין.
אני מקווה שיגלו מהר מאוד ש־ג׳והאר
לא מרגל וישחררו אותו.
הוא. אפילו לא יודע עברית, וביב־לל
מה יש לו לרגל? איזה סודות
הוא יכול לגלות כאן? הוא
גם מעולם לא עבד בישראל והוא
ביקר שם אולי פעם אחת. אם
הוא היה מרגל הוא לא היה כל
כך עני. אבל עובדה שהוא שקוע
בחובות.
שמעתי שאומרים שהבת שלנו
נמצאת ברוסיה כבת־ערובה, כדי
ללחוץ על בעלי שיגלה סודות.
זה שקר. היא נמצאת שם רק כדי
ללמוד. אני מאמינה שהאמת תתברר
בקרוב, והכי חשוב — שאוכל
להיות שוב יחד עם בעלי.

פושעים
ק פי צ ה מהקדמה

ולאדימיר ואיליה אל־סיי־ג׳ כביר־זית
לבוש רוסי וכופייה

הילדים. התוכנית היתה שאעבוד
שם כדי לפרנס את הילדים, וש־אשוב
אחרי שבעלי ישלם את החובות
ויחסוך מעט כסף כדי לשפר
את המצב.
לפני שבאתי לארץ בעלי הסביר
לי את כל המצב הפוליטי כאן,
ושאל אותי אם אני מוכנה לחיות
פה. אמרתי שאני רוצה להיות
תמיד לצידו, ושאלך איתו לכל
מקום. אני לא מתעניינת בפוליטיקה,
והמצב כאן לא הפריע לי.
אני גם לא יוצאת הרבה מהבית.

גמר, חשבתי שיתן לי ללכת. אבל
אילן המשיך להחזיק אותי בחדר
ואנס אותי שוב ושוב שמונה או
אפילו תשע פעמים. אחרי שלוש
שעות הרגשתי שאין לי יותר כוח
לסבול את זה. אמרתי לו שאני
מרגישה רע, ועשיתי כאילו שאני
הולכת להקיא. אילן הלך להביא
לי כוס מים, ואז קפצתי ונעלתי
את הדלת.
גם זה לא עזר. אילן פרץ את
הדלת בבעיטות. כשהוא נכנס ל חדר
הוא אמר לי :״אני אהרוג
אותך בגלל זה !״ לפי המבט שהיה
לו בעיניים האמנתי לו. ראיתי
לפני כן מה הוא מסוגל לעשות.
הרגשתי שאני כבר מעדיפה
למות בקפיצה מהחלון.
ניגשתי לחלון והבטתי למטה.
לפתע הסתובבתי ואמרתי לו שנדמה
לי שמישהו נמצא מאחרי הדלת.
ברגע שאילן ניגש לדלת
לבדוק, פתחתי את החלון וקפצתי

שלמד במוסקבה, אבל זה לא הופך
אותו למרגל רוסי. חושדים בו
על לא עוול בכפו.
המישטרה היתה אצלנו בבית•
וערכה חיפוש. הם הפכו את כל
הבית ולא מצאו כלום.
גם אותי חקרו
בעזרת קצין שמדבר רוסית. התנהגו
אלי יפה, ואחרי שהבינו שאין
לי שום דבר לספר להם, שיח ררו
אותי. לפני כן נתנו לי להי

שלי שית
הקטין אגס את התיירת
שמוגה פעמיס, עד
שלבסוף העדיפה לקפוץ
מהחלון, וזיר סיבון הייה
אילן, בן ה־ ,17 קרע באכזריות
את בגדיה של התיירת. היא נס תר,
להתנגד, לצעוק, להתחנן, אבל
דבר לא עזר. היא נאנסה בפראות
שמונה פעמים במשך שלוש
שעות רצופות. לבסוף לא יכלה
לסבול יותר. היא קפצה דרך חלון
הקומה השלישית אל הרחוב. ה תוצאה
היתד, חמורה: חולייה בעמוד
השידרה שלה יצאה ממקומה
ורגלה נשברה. אך היא נפתרה
מן הסיוט, שכדי לברוח ממנו
היתה מוכנה אפילו למות.

נאנסת דיקסון בכית־ החדלים
מוות עדיף על אונס

קפה ושוחחנו. סיפרתי לו שאני
מחפשת דירה להשכרה. הוא אמר
שעכשיו, אחרי שפיטרו אותו, הוא
עוזב את הדירה שלו ברחוב פינס־קר
,27 והציע לי לבוא לראות אם
אני מעוניינת לשכור אותה.
הלכנו אליו לדירה. ישבנו שם
עד השעה חמש. אילן לא ניסה
להתחיל איתי ואפילו לא רמז על
משהו. לבסוף, כשעמדתי ללכת,
הוא הציע ללוות אותי, ונכנס
לחדר השני להחליף חולצה. פית־אום
הוא חזר. היה זה אילן אחר.
רגע לפני הוא היה עדיין שקט
ונחמד, ובבת אחת הוא הפך להיות
אלים עם עיניים של חיה. בלי
לומר דבר הוא התנפל עלי והש כיב
אותי על המיטה.
נאבקתי איתו וניסיתי לדחוף
אותו מעלי. אבל אילן היה אכזרי
והיכה אותי בכוח. צעקתי בכל
הכוח, אבל אף אחד לא שמע. ניסיתי
להתחנן וביקשתי בדמעות
שיעזוב אותי. אילן בכלל לא הקשיב
לי. הוא קרע את הבגדים
שלי ואנס אותי. לא יכולתי לע שות
נגדו דבר.
״אני אהרוג אותך״ .כשהוא

למטה. לא הסתכלתי כלל לאן אני
קופצת, ויותר אני לא זוכרת.

עד באן סיפורה •בל ז׳אק־לין
דיקסון.
המישטרה עצרה את אילן עוד
באותו הערב. אחרי שתיאורו של
הצעיר השחרחר והצנום הוכנס
למחשב, התברר כי ישנה חלונה
מלפני שנה על אנס בעל תיאור
דומה. המישטרה בודקת עתה אם
אילן לא ביצע מעשי אונם נוספים.
כיום מאושפזת ז׳אקלין בבית-
החולים. עוברים ושבים ברחוב
פינו אותה לשם, אחרי שקפצה.
ז׳אקלין ניחנה באופי חזק והיא
הצליחה להתגבר על המשבר.
המשוחח עימה אינו יכול להבחין
כי רק לפני כמה ימים עברה את
אחד הסיוטים הנוראים ביותר ש־אשה
יכולה לעבור. הרופאים ב־בית־החולים
קבעו כי ז׳אקלין
תאלץ להישאר מאושפזת במשך
שלושה שבועות לפחות. הקביעה
הסופית תינתן אחרי שיתברר מצב
החולייה בגבה.
״ חיי ת ־ טרף ז׳אקלין ד,ת־
(המשך בעמוד )44
העו ל ם הזה 2252

ה מי שטוה התנצרה על נ ו שקצין
המי שטרה ווו את בעלה של אהובתו

חיה ארבל מכחישה
שניהלה רומן עס קצין
המישטרה, ושניצלה קשרים אלה נגד בעלה.

ך* שוטרים שפרצו לביתו של ניסים
י י בראל פעלו בגסות .״אנחנו נראה לך
מה זה להרביץ לאישתך !״ צעק אחד מהם
לעבר גיסים, כשהוא דוחף אותו בכוח.
״בוא איתנו, אתה עצור !״ ניסים ניסה
להסביר לשוטרים כי כלל לא היכה את
אשתו, אך לשווא. השוטרים היו להוטים
לעצור אותו, וטענותיו כלל לא עניינו
אותם.
הפרשה חזרה על עצמה פעמים רבות.
ניסים נעצר בכל מקום שבו מצאו אותו
השוטרים — אם ברחוב ואם בבית. מצב
זה נמשך שבועות ארוכים. הסיבה לכך
היתד. אשתו של ניסים, חיה בראל, ש הגישה
נגדו תלונות רבות על תקיפה
ואיומים. בכל פעם היו השוטרים עוצרים
את ניסים למשך 48 שעות, כדי שלא
יצטרכו להביאו בפני שופט, שבמהלכן היו
מתייחסים אליו בגסות ומשפילים אותו.
לבסוף היו משחררים אותו, עד הפעם
הבאה.
ניסים בראל חשש שהוא עומד לצאת
מדעתו. בכל פעם שבאו השוטרים לעצור
אותו, ניסה לשכנע אותם כי התלונות של
אשתו הן פרי דימיונה, ואף הביע נכונות
להיבדק בגלאי־שקר. אך הוא הבחין ביחס
חד־צדדי מצד המישטרה. הוא שכדלב שהשוטרים
מעוניינים רק לעצור אותו, ולא
לברר את האמת. לטענותיו לא היתד. שום
משמעות בעיני השוטרים. במשך תקופה
ארוכה התייסר ניסים בחיפוש אחר ההסבר
לכך. לבסוף ערך חקירה פרטית,
והגיע למסקנה שהדהימה אותו.
לדברי ניסים הוא גילה, כי אשתו בוגדת
בו עם קצין מישטרה. לדבריו הוא תפס
את אשתו ״על חם״ ,יחד עם פקד יצחק
הרצליה.ניסים ואשתו
אמיר ממישטרת
חיה מתגוררים אף הם בהרצליה, ולכן
הגישה האשד. את התלונות נגדו במישטרה
זו. ניסים הסיק כי אמיר מפעיל את ה־מישטרה
נגדו, בשל הרומן שיש לו עם
אשתו, ומכאן היחס החד־צדדי כלפיו.
בתלונה ששלח ב־ 12 באוגוסט השנה
פרקליטו של ניסים בראל, עורך־הדין יצחק
ברזילי, אל מפקד מישטרת מחוז תל-
אביב, ניצב משה טיומקין, הוא גולל את
סיפור סבלו של ניסים ודיווח על גילוייו.
״מרשי מרגיש את עצמו מרומה מצד אחד
על־ידי אשתו, ומאידך היא זוכה ל,שיתוף
פעולה׳ מצד פקד יצחק אמיר,״ נכתב

בתלונה .״טיפולו נובע כנראה מסיבות
אישיות הקשורות ליחסים שבינו לגברת
בראל. לדעת מרשי התנהגותו של פקד
אמיר אינה הולמת קצין מישטרה במעמדו,
אם לדבר בלשון המעטה.״
ניסים לא תלה תיקוות רבות במיכתב
תלונה זה. מה גם שכאשר ניסה להגיש
תלונה פלילית במישטרת הרצליה, נגד
פקד אמיר, סירבו לקבלה. ניסים חשב כי
כמו במיקרים רבים אחרים, שבהם חוקרת
המישטרה את עצמה, תגיע המישטרה לבסוף
למסקנה שהקצין פעל כראוי ושה-
מישטרה בסדר. לכן היתר. רבה הפתעתו,
כאשר הגיע אליו מיכתב תשובה מאת סגן־
ניצב רפאל דנון, קצין תלחנות הציבור
במישטרת מחוז תל־אביב. המיכתב נשלח
ב־ 26 בספטמבר.
״עשינו לבירור תלונתך אל מפקד מיש-
טרת מחוז תל־אביב,״ כתב דנון .״הבירור
העלה כי מפקח אמיר הכיר את מרשל
ניסים בראל ואשתו עקב טיפולו בבעיותיהם.
״על־פי
הסברו, מפקח אמיר נפגש עם

היא בת קיבוץ שפיים. היא נישאה לניסים
בן ה־ .30 אחרי שיצאו יחד במשך שלוש
שנים. דירתם המשותפת נמצאת בבית דו־

גיסי בראל
מישפחתי, ברחוב יצחק שדה 5בהרצליה.
אולם בשל צו שהוצא נגד ניסים, במיסגרת
הליכי גירושין שבהם נמצאים בני הזוג,
נאסר עליו להיכנס לביתו. מזה חצי שנה
הוא מתגורר בנפרד, בדירה שכורה.
ניסים בראל הוא קבלן שיפוצים במיק-
צועו. אולם מאז החלה המישטרה לעצור
אותו הוא אינו עובד. לדבריו השפיעו
עליו הגילויים עד כדי כך, שהוא אינו
מסוגל לעבוד.

סיפר השבוע ניטים כראד :

לוש. הוא מכחיש את ההאשמות נגדו.

גברת בראל לפי בקשתה על־מנת לבדוק
מי עוקב אחריה. בטיפול זה אנו רואים
חריגה משמעותית מצד מפקח אמיר, על
כן הוחלט להזהירו, עם הוראה מפורשת
לנתק את קשריו עם גברת בראל. התלונה
נמצאה מוצדקת, אנו מצטערים ומתנצלים
על כך.״
חיה וניסים נישאו לפני עשר שנים.
הם הכירו בחוף שפיים. חיה בת ה־27

התחלתי לחשוד באשתי בגלל מיקרה
שבו חיבלו לי במכונית. יום אחד, לפני
יותר מחצי שנה, מצאתי בבוקר את המכונית
שלי עם שימשה קידמית שבורה
וארבעה צמיגים חתוכים. לא היו לי אדיבים
ולכן לא ידעתי במי לחשוד. לבסוף
נודע לי שעשה לי את זה פועל שעבד
אצלי בשיפוצים. לבחור הזה היה עבר
פלילי ואני שיקמתי אותו. לקחתי אותו
לשיחה והוא הודה שחיבל במכונית. שאלתי
אותו :״תגיד לי, מה יש לך נגדי י לא
שילמתי לך מספיק, או אולי פגעתי בך
באיזה דרך?״ הוא ענה לי :״עשיתי לך
את זך. כי אמרו לי שהילשנת עלי למיש־טרה.
הנה, יש לי הוכחה — פקד אמיר
נמצא כל יום שני וחמישי אצלך בבית!״
לא האמנתי למישמע אוזני. לא היה לי
שום מושג שאמיר מבקר אצלי בבית. אני
מכיר את אמיר מאז שהיה לי סיכסוך עם
מישפחה אחת בענייני כסף. הם סירבו
לשלם לי חוב על עבודה שעשיתי אצלם,
וכשהתלוננתי עליהם במישטרה הם באו
אלי הביתה, איימו עלי וניסו לפגוע בי.
בפרשה טיפל אז פקד אמיר. יום אחד
הבאתי אותו הביתה והצגתי אותו בפני
אשתי. אמרתי לה :״אם פעם יבוא מישהוא
אלינו הביתה כשאני איננו, וינסה לאיים
או לפגוע בך, תודיעי מייד לאמיר והוא
יטפל בזה.״
כאשר סיפר לי הפועל שאמיר מבקר
אצלי, הייתי כבר מסוכסך עם אשתי. היא
דרשה שנתגרש, אבל אני סירבתי בתוקף.
באותה תקופה עבדתי במיצפה רמון, והייתי
בא רק פעם בשבוע הביתה. החלטתי לבדוק
מה מתרחש כשאני איננו.
ביום הראשון קמתי מוקדם בבוקר, אמר

שלום ויצאתי. אשתי חשבה שאני נוסע
חזרה למיצפה. בצהרים חזרתי במפתיע
הביתה ומצאתי את אמיר יושב ושותה
קפה יחד עם אשתי על המירפסת. שאלתי
אותו מה הוא עושה אצלי בבית, והוא
אמר שהוא רק עבר במיקרה בסביבה
וניכנס לשתות כוס קפה. ביקשתי ממנו
שלא ייכנס אלי הביתה כשאני אינני.
כעבור שבועיים הוציאה נגדי אשתי
בבית־המישפט צו־איסור כניסה לבית, בטענה
שאני מאיים עליה ומכה אותה. הצו
ניתן במעמד צד אחד, מבלי שתינתן לי
האפשרות לספר לבית־המישפט שזה שקר,
ושאני מעולם לא הרמתי עליה יד. מאז
החלה אשתי להגיש נגדי תלונות במיש-
טרה, כל יום שני וחמישי. השוטרים היו,
מחפשים אותי כל הזמן רק כדי לעצור
אותי, ולא היו מוכנים אפילו להקשיב
לדברי.
המצב הזה שבר אותי לגמרי. אהבתי
את אשתי ורציתי לתקן את היחסים
העכורים בינינו. אבל בגלל התלונות שלה,
ובגלל הטיפול המיוחד שהן קיבלו מה־מישטרה,
התייאשתי ונכנעתי לה. הסכמתי
לתת לה את הגט שהיא כל הזמן רצתה
ממני, והתחלנו בהליכי גירושין. לא ידעתי
שזאת היתה בדיוק התוכנית והמטרה של
התלונות וההמרדה של המישטרה.
באותה תקופה הפסקתי לעבוד מרוב
יאוש. ישבתי כל הזמן וחשבתי איך זה
יכול להיות שהמישטרה עושה בצורה כזאת
יד אחת עם אשתי. חשדתי שהיחסים עם
אמיר לא נגמרו והחלטתי לבדוק את זה.
השאלתי מחבר מכונית סובארו והמתנתי
לאשתי בבוקר, כשהיא יוצאת לעבודה.
היא החלה אז.לעבוד כעוזרת במשק-בית.
במשך שלושה ימים איבדתי בכל פעם את
עיקבותיה. עד שביום הרביעי הצלחתי.
ראיתי אותה נפגשת ברחוב סוקולוב בהרצליה
עם יצחק אמיר. היא עלתה על
הווספה שלו והם נסעו. עקבתי אחריהם
עד שהם נכנסו לרחוב צדדי בהרצליה
פיתוח. שם עצרתי את המכונית והלכתי
ברגל. מצאתי אותם עומדים יחד בין העצים,
לייד משאבת מים. המקום הזה הוא מבודד
וכימעט שלא עובדים בו אנשים.
(המשך בעמוד )44

אם חשבת שהרסיבר

קר מדי ע מרך

הורד על
מחירם הריאלי של מגברי א *
ידנו בעשרות אחוזים, כי אנו משווקים היום
את כל מוצרי היוקרה הסטריאופוניים 11 אייי.־ .אא 1) . 11 11 1 0ז \ 1
בשיטה אחת בלבד ׳
מטל מוסיקה

ישירות

אליך

כך למשל תוכל לרכוש אצלנו רק החודש את
׳ ( 8 .-1030 1.1הספק
הרסיבר הידוע של
אמיתי של 30 וואט, סס 0.05 עוותים מקסימלי,
אחריות ל־ 3שנים ).במחיר מיוחד :

שקל
3,995

במקום 5,850 שקל

זה״יאלץ״ אותך אמנ ם לבוא לגבעתיים,לאולם ההדגמה
המשוכלל שלנו, אך זה עשוי להשתלם לך.
אפילו להשתלם מאד.
על איכותם של מוצרי הסטריאו של טל מוסי ק ה והאנשים
העומדים מאחוריהם לא נרחיב א ת הדיבור. אםאתה
מבין בסטריאו, אתה יודע. עכשיו, ב טל מוסיק ח
זוהי ההזדמנות שלך.
ומערכות סטריאו
בנוסף, דגמים אחרים של
שלמות במחירים מיוחדים ובתנאי תשלום נוחים
• מ חל ק ה מיוחדת לעולים חדשים
• שירות ואחריות במעבדות ט ל מו סי ק ה

סטריאו • היי״פיי
רח׳ כורזין ,1גבעתיים(מול רמת־חן) ,טל׳765071 :־03
אולם התצוגה פתוח בימים א׳ -ה /בשעות 09.00-19.00
ביום ו׳ מ״09.00—14.00

״אסור להחמיץ״
ת ערוכ הברמה מוזי אוני ת ה מו רכבת מר שי מ ת
ה ציירי ם מן ה שורה הר א שונ ה בי שר אל; ביו
ה מו צגי ם רי שו מי םוהדפ סי ם מו ק ד מי ם ונ די רי ם
של: אופק, א ש היי ם, בקיו, ברגנר; ט מי ר,

ינ קו, סימה, פינ ס, צ׳יזי ק, שחרל ־ הי ל מן,
ש טיינ הרדט, בצלאל שץ ואח רי ם.

ת ערוב ת יח>ד
״ חלום בנו ף״ ::
מציגה
ליאת פו לו צ קי
הפתיחה מוצ״ש 1 ,בנובמבר ,1980 שעה < 8.30 ס דברי פתיחה: ד״ר זיוה עמישי—מייזלש
החוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית, ירושלים \

גלריה אלון
רחוב הפלמ״ח ,51 ירושלים, טלפון 669562
שעות הגלריה ,21—16 ,13—10 :מוצ״ש 21—19

טרמפ

ביום א׳ ,2.11.80 ,שעה 8.30 בערב,
תתקיים במועדון של״י, רח׳ בוגרשוב ,60
הרצאתו של זיאד אל־זיאד
עורך העתון אל־פג׳ר
בנושא: הנוחות הפוליטיים בגדה המערבית

של״י _ סניף ר״ג
ביום שבת ,1.11.80 ,שעה 10.30 בבוקר
תתקיים באולם מועצת הפועלים, רח׳ הרצל 13
אסיפה פומבית: צריף להפיל את הליכוד — אף מה הלאה?
בהשתתפות :

יעל לוטן, רן כהן, ד״ר מאיר פעיד
פותחת: דליה וינר

לחייל

במדינת
דרבי חיים
אי כו ת ח ״ סוטל בזן
הממתינים לקבלת
טלפון מתארנניב
בדי להטריד את השר
מודעי באמצע הלילה
בביתו
״נכבול את עצמנו למכשירי טלפון
בבית קלקא, שט יושבים אנשי
מישרד התיקשורת,״ נטריד
את השר מודעי בטלפון באמצע
הלילה לביתו,״ אלה הם רק כמה
מן הרעיונות החדשים שהעלה הוועד
של אגודת צרכני הטלפון
בישיבתו האחרונה.
נטולי הטלפון מכל רחבי הארץ,
החליטו לפעול, הפעם ברצינות,
נגד הסחבת בהתקנת הטלפונים.
ברמת השרון, דרום חולון, הרצליה,
ראשון־לציון, פתח־תיקווה
ורחובות אי אפשר בלל להשיג
טלפון.
הישיבה החודשית האחרונה של
דורשי הטלפונים התקיימה בש בוע
שעבר בביתו של הבדרן טוביה
צפיר ברמת־השרון. בעל
הבית לא היה. הוא השתתף בחזרות
למופע האהרון שלו, יורדים
על השבוע, שם משנים את הטקסט
בכל שבוע. אשתו יעל,
אירחה את חברי הוועד והשתתפה
באופן פעיל בדיונים.
״הרעיון המרכזי של האגודה
שלנו ברגע זה לא לרדת מן הכותרות.
אנחנו צריכים לגרום
בכל שבוע לסערה ציבורית זו או
אחרת כדי שכולם ישמעו אותנו,״
מסביר רזי רום, ראש ה-
אגודח.
״זו לא רק מילחמח של אלה
שאין לחם טלפונים. זה כולל גם
את אלה שיש להם מכשירים אלה
וזוכים לשירות גרוע של מישרה
התיקשורת• .זה שייך לאיכות החיים
בארץ,״ הסביר אהרון אבל
מראשון־לציון.
האגודה הנמצאת רק בשלבים
הראשונים של פעילותה, מגלה
מרץ בלתי נילאה ורוח קרבית.
השמצות על פעולות מישרד ה־תיקשורת
רק מאחדים אותם וגורמים
להם להמשיך ולפעול.
״בבל חודש מתקיימת ישיבה שלנו,
בה אנו דנים מה יהיה הצעד
הבא,״ אומר המורה מפתח־תיק-
ווה יהודה פרום.
מסיבת העתונאים הראשונה שלהם
זכתה אמנם להדים רבים. חלק
מן החברים מחוסרי הטלפון הם
אנשים ידועים. יצחק (״איציק״)
קול, מנכ״ל האולפנים המאוחדים
בהרצליה, הזמרים יהורם גאון ו-
מייק בורשטיין והחקיין טוביה
צפיר הם רק כמה מאלפי חברי
האגודה.
״קיימים היום רבע מיליון אנשים
הממתינים לטלפון ברחבי
הארץ,״ מסביר רזי. יש כאלה ש נושאים
עמם מכשיר איתורית אך
גם הם צריכים לנסוע מרחק רב
כדי למצוא טלפון ציבורי תקין
כדי לטלפן למי שמחפש אותם.
אזרחים שהטלפון מצוי בביתם
מתקשים להבין את המצוקה בה
נמצאים כל אותם אנשים המצפים
לטלפון. דוגמנות משירות
טלפונים יעיל הקיים בחוץ לארץ
מובאות בישיבות של אנשי האגודה•
כל אותם אזרחים שהטלפון
בביתם מטרטר י ללא הרף ומצפים
לרגע בו יוכלו יבוא למקום בו
אפשר לנוח ללא טלפונים והט רדות׳
נשארים אדישים לגמרי ל מאבקם
של אנשי האגודה.
כאשר הסתיימה הישיבה אמרו
החברים זה לזה :״אם יש לך
בעיה באירגון אחת מן הפעולות
שלנו, תן לי צילצול,״ ואז הם
נזכרים כי אין להם טלפון, מחייכים
וחוזים להגות רעיונות מהפכניים.

עו ל ם הזה 2252

ע המרופסור י! שוויה !

״האימה -ול א הטעמים הדתיים

היא הסיבה לכך ש אנ שי ם

ד תיי םמסר בי ם לקבל טיפול ר פו אי ...חובתנו
הפרופסור ישעיהו ליבוביץ, בן ,78 מלמד באוניברסיטה שבגיבעוג־רס, בפקולטה
למדעי־הטבע ובפקולטה למדעי־הרוח• למד בימיה ופילוסופיה באוניברסיטה של
ברלין וב־ 1924 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. בין השנים 1926—1928 השתלם
בביוכימיה, באקדמיה על שם הקיסר וילהלם בברלין, ואחר־פך החל בלימודי
הרפואה במבון לפיסיולוגיה בקלן. כ״ 1934 קיבל תואר דוקטור לרפואה ועלה
לארץ־ישראל. מאז 1934 הוא מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים. הפרופסור
ליבוביץ הוא יהודי דתי שומר״מיצוות. יש לו כישרון מיוחד לניסוח פרובוקטיבי.

די בו בי ץ

היא

לרפא!

אין הוא מתפשר על האמת.
״העולם הזה״ ביקש ממנו להביע דעתו על הסערה שעורר הניסוי הראשון
בעולם בהנדסה גנטית בחולת הטלסמיה — ניסוי שנערך בבית״החולים ״הדסה״
בירושלים (״העולם הזה״ .)2251
הפרופסור לילוביץ חושש שהניסוי הובן בצורה לא נבונה ובילבל את הקהל,
והוא מנסה להסביר את משמעותו וההשלכות הנובעות ממנו, ולהביע את דעתו
בזכותו של המדע לרפא חולים.

״הדת היהודית אינה
• מי הם אנשים חולים ומי הם אנשים
כריאים כמדע הגנטיקה?

את היכולת לתיכנון תורשה, וזאת אד ורק מפני שהם
אינם מכירים מנגנון אחר שיוצר את ההשפעה התורשתית.
כל פרט במכניזם בגוף האדם נשלט עלידי מערכת גנים.
שינוי בהרכב הכימי של הגן יכול להביא לתוצאות קאטס־טרופאליות
לאדם, אבל מכיוון שהגוף בנוי מהרבה ריקמות
תאים, לא ידוע לנו כיצד יתבטא השינוי באדם. אצל
חד־תא שינוי כימי של הגן אכן ישנה את כל התנהגות
התא.

בבני־האדם באים לידי ביטוי גנים המועברים מהאם
ומהאב. אחד מההורים יכול להעביר גן חולה ואז, גם אם
הצאצא יהיה בריא, הוא יכול לשאת איתו את הגן של
המחלה. ההגדרה במדע הגנטיקה היא, שמבחינת הגנוטיפ
האדם הזה יהיה נושא גן חולה, גס אם מבחינת הפנוטים
— ההשתקפות המוחשית — הוא יהיה בריא. ההנדסה

יש מדענים זזמ״חסיס לגנים
את היכולת רתיננון הסזדשה,
מכיוון שהם אינם מכירים
מנגנון אחו שיוצו את
ההשפעה התוושתית

לא ניתן סימל נגד רצון וו1זווה.
אם חתולה חותם עד טופס
ההסכמה, הרי שהוא ודאמין
לחפא וזה הוגר
אוהו לאחראי

הגנטית באה לתקן את הגנוטיפ ובעיקבות זאת את
הפנוטיפ.
לא תמיד מציאותו של גן חולה היא סיבה מספקת
להופעת המחלה. הגן יכול לעבור מדור לדור והמחלה
לא תופיע אלא בתנאים מיוחדים. זה יהיה דבר גדול אס
המדע יצליח לרפא פגמים גנוטיפיים, שהם גורמי המחלה,
ולא יסתפק בריפוי תופעות המחלה שנגרמו על־ידי הליקוי
הגנוטיפי.

• האם יש להאשים רופא הנותן טיפול
רפואי שלא הוכר כמבטיח ריפוי ץ

כיצד מצליח. המדע לרפא חולים?

אחוז אחד מאוכלוסיית ישראל חולה במחלת הסוכרת.
זה נחשב לשיעור גבוה מאוד. והנה אנחנו!נוכחים לראות,
שחולים אלה מגיעים לגיל שיבה טובה וחיים כבריאים.
במחלת הסוכרת ידוע לנו המכניזם של המחלה על בוריו.
הסוכרת איננה מחלה תורשתית במובן הרגיל של המילה,
אולם גורמים גנטיים הם בין הקשורים למחלה. ידוע
שהאינסולין משפיע על התהליכים הכימיים והפיסיקאליים
בחילוף החומרים, שבהם קשור הניצול התקין של הסוכר
בגוף האדם. לחולי סוכרת חסר האינסולין הזה. הריקמה
שמתפקידה לייצר אינסולין לא פועלת אצלם. על כן לקחו
החוקרים אינסולין תקין ממקום אחר והכניסו אותו לחולי
הסוכרת. והנה, החולים הללו יכולים לחיות כבריאים לכל
דבר. לא תיקנו אצלם את הגורם הגנטי, אלא את הפנוטיפ
בלבד, בכך שהוסיפו לגופם אינסולין תקין.

• מהו הטיפול שנתנו לחורת הטלסמיה?
אצל חולת הטלסמיה פגום הגורם הגנטי המפעיל תהליכים
כימיים, שבהם תלוי ייצור כדוריות־דם תקינות.
לשם טיפול בטלסמיה השתילה ההנדסה הגנטית בריקמת
מח העצם את הגן החסר, אשר מצפים ממנו שיצור תאי-
דם נורמליים. ההשפעה תהיה בריקמת מח העצמות, ולא
תשנה את כל מיבנה האדם. במחלת הסוכרת אין אנו

יודעים להשתלט על המנגנון הגנטי, לכן למדו להשתלט
על התופעה באמצעות הוספת אינסולין ממקור אחר לגוף
האדם. ואילו בחולת הטלסמיה לא הצליחו להשתלט על
התופעה בעזרת עירוי־דם לחולים, ולכן ניסו להשתלט
על הגנוטים החולה באמצעות השתלת גן בריא.

• האם משמעות הניסוי שנערך כחולת
הטלסמיה הוא, שקרוב היום שכו נוכל לייצר
צורות ביולוגיות חדשות ז־להנדסה
הגנטית יש הישגים אך ורק ביצורים חד-
תאיים, לפי שעה. השינוי שניתן ליצור בתא אחד אכן
ישנה את כל המיבנה הביולוגי של אותו התא, וניצור
מיבנה ביולוגי חדש. זוהי העובדה שמבלבלת את הציבור,
החושב שהשתלת הגן באדם תשפיע על כל המיבנה
הביולוגי.
בהשתלה שבוצעה בחולת הטלסמיה בהדסה, ישפיע
הגן הזה אך ורק על הריקמה המסויימת הזו, אם יצליח
הניסוי. שהרי גוף האדם בנוי מהרבה רקמות ותאים.
כל המכניזם הגנטי הידוע בימינו לאנשי המדע הוא סך-
כל התהליכים הכימיים, וזה לא אומר עדיין שניתן להבין
כיצד המיבנה הכימי משפיע על ההתפתחות. אנחנו מכירים
את ההרכב הכימי, ולא כיצד ההרכב הזה מייצר איברים
בגופנו. השוטים אומרים שכבר גילינו את המכניזם הגנטי
של התורשה, אולם הדבר לא נכון.
הפעילות הכימית של הגנים, המובנת לנו, אין בה
כדי להסיק שאנחנו יכולים לעצב מיבנים מתוכננים, אלא
רק ליצור חומרים מסויימים. יש מדענים המייחסים לגנים

לא ! הרופא לא נותן טיפול לחולה על דעת עצמו.
גם בטיפולים הפשוטים ביותר מתבקש החולה לחתום על
מיסמך שבו הוא נותן את הסכמתו, אחרי שהוסברו לו
כל הפרטים הכרוכים בטיפול. טיפול לא ניתן נגד רצון
החולה. אם הוא מאמין ברופא הוא הופד אחראי לעצמו.
אבל השאלה היא האם רשאי הרופא ייהשפיע על החולה
להסכים שיש סיכוי ליעילותו — אבל עדיין לא הוכחה
יעילות זאת בוודאות.

• הרכה מחדות תורשחיות״״מוברות כמחלות
תורשתיות יהודיות, כעוד שהנישואין
כתוך החמולות הערכיות מרבים כקירכם את
המחלות התורשתיות. האם לא כדאי, לכן,
לחייב התבוללות ונישואי־תערובת, שבכוחם
למנוע את הסכל הנגרם כמחלות תורשתיות?
הגורמים התורשתיים לא ייעלמו. אולם אם יהיו נישואי־תערובת,
תמשכנה המחלות לקונן אצל בני־אדם שאינם
יהודים ואינם ערבים. בישראל יש קיבוץ גלויות אנושי,
לכן כאן ניתן לראות צורות רבות של מחלות תורשתיות.
אך אין זה אומר שדווקא פה קיים אחוז גבוה יותר של
מחלות תורשתיות. מחלת טאי־זקם, למשל, קיימת בקרב
אוכלוסיה ממוצא מזרודאירופי. במחלה זו די בגן אחד
כדי להעבירה לצאצא. מחלת הטלסמיה קיימת באיזור
הים־התיכון והמיפרץ הפרסי. חוקר שרוצה לחקור את
המחלות יכול לבוא לישראל ולמצוא בה מיגוון של הרבה
מחלות תורשתיות. הילד בעל המום בולט יותר בשטח,
אולם זה לא אומר שליהודים יש יותר מחלות תורשתיות
ושנישואי-התערובת יעלימו מחלות. המחלות יישארו קיי-
(המשך בעמוד )44

ראיון מיוחד

(המשך מעמוד )43
מות אצל יהודים או אצל זרים.

• מדוע יש אנשים המפרכים
לקכד טיפול כטענה
שהם דתיים? האם הדת
מונעת התערבות כסדרי הבריאה?

פתאום. אצל אלה פועלים
הפחד והאימה, ולא הטעמים וה נימוקים
הדתיים. שיכבה גדולה
באוכלוסיה מפחדת לתרום דם.
ידוע שאין שום חשש להוציא מה גוף
ליטר דם. בכל טיפול רפואי
קודמת הבעיה אם הוא איננו מזיק.
ספק הוא באיזה מידה המסקנות
הנובעות מניסויים בחד־תאיים מוכיחות
עצמם גם בבני־אדם, שהם
אורגניזם מורכב. הוצאת לחם מן
הארץ על־ידי חריש, זריעה, קציר,
טחינה ואפייה היא שינוי מוחלט
של סדרי־בריאה, שהרי כל הדב רים
האלה אינם קיימים כגורמים
של הטבע, אלא הם ניצול מחושב
ומתוכנן של הטבע לסיפוק צרכי
האדם. והוא הדין בכל טיפול
רפואי !

• האם לדעתך צריך
להמשיך לחקור ולנסות
להכין?
המחקר המדעי מתקדם מעצמו.
אין האדם יבול לדעת את אשר
הוא יודע. האדם ימשיך לחקור
כל דבר שאותו הוא רוצה לדעת.
התכונות הכימיות של הגנים, שאותן
גילו המדענים, עדיין לא מסבירות
את תהליך עיצוב האורגניזם׳
אלא רק תהליכים כימיים הקשורים
בתהליכי החיים. התהליכים
הכימיים המוכרים, לא הם הבונים
את האדם — הם מתרחשים באדם.
אין בכלל גן של תוקפנות או של
כניעה. יש, לעומת זאת, גנים ל-
טיפשות, ואת זאת אני אומר מכיוון
שהמציאות מוכיחה זאת. ההרכב
הכימי שבגן יוצר למשל צבע לעיניים
ולשיער, אבל למה אצל
הזברה הסתדרו הצבעים בצורה
מסויימת — בפסים — זאת אנחנו
לא מבינים. ולמה יש לנו חמש
אצבעות — גם זאת אין אנו יודעים.
החוקרים ימשיכו לחקור, מבלי ש יתחייב
מכך דבר. מן העובדה ש לכמה
מדינות יש פצצות גרעיניות,
לא משתמע שהן אכן תשתמשנה
בהן.

• דיטס מה מחזיקים את
הפצצה?
לא אחזקת הפצצה היא העובדה
הקובעת. אחזקת הפצצה איננה
גורמת דבר. אפילו פישפש לא
נהרג מאיום. בין הידע והרצון אין
קשר• אם אני מחזיק עכשיו אקדח
טעון ולא נצור, ומכוון אותו אליך,
מה מתחייב מכך, לדעתו? שום
דבר. אם יש לי אקדח ביד, אין
זאת אומרת שאלחץ על ההדק
או שלא אלחץ עליו.

האם צריך לרפא חו
למושג
״צורך״ יש משמעות
אובייקטיבית רק בתופעות הטבע.
למשל: אבן הנמצאת בשדה גרווי-
טציה (שדה הכובד) צריכה ליפול,
ואדם המצוי בסיטואציה מסויימת
בחיים לעולם אינו צריך לפעול
בכיוון קבוס מראש, אלא הוא
המחליט על פעולתו. לכן, לרפא את
החולה איננו צורך אובייקטיבי.
אך לפי דעתם של בני-אדם מסו-
יימים, אשר אני נימנה עליהם,
לא צריך לרפא, אבל זוהי חובתנו.
את החובה הזאת אין אפשרות
לנמק. ממה נובעת חובה זו? מ-
הכרעתנו הרצונית. אם מישהו
יאמר שאסור להרוג אדם, לא יהיה
לפסוק הזה מובן, אלא שיש בני-
אדם האוסרים על עצמם ועל האחרים
להרוג אדם. אף אדם לא
חייב להיות הגון. כל אחד יכול
לבחור להיות מנוול. אם נשאל
אדם למה בחר להיות הגון, שהרי
הוא יכול להיות גם מנוול, הוא
יענה שהוא בחר להיות הגון. לרפא
חולים זוהי חובה שלנו, לפי תפיסתי,
בין אם ניתן׳ למצוא בזה צורך
אובייקטיבי ובין אם לא ניתן למצוא
צורך כזה.

גילה יזיין 1

אחסתה שו ט ד

במדינה

(המשך מעמוד )41
מיד כשאמיר ראה אותי, הוא
תפס את הווספה וברח. חיה זרקה
את הקסדה מאחרי העצים. שאלתי
אותה מה הם עושים פה ביחד,
והיא ענתה שהם נפגשו במקרה.
שאלתי אותה מה היא עושה שם
בכלל, והיא ענתה :״סוב לי פה.״
תוך כדי כך חזר אמיר. אני
לקחתי את הקסדה מאחרי השיחים
והחזקתי אותה ביד. הוא ביקש
ממני את הקסדה, וניסה למשוך
אותה ממני בכוח. אמרתי לו :״את
הקסדה הזאת תקבל רק בתחנת
מישטרה !״
נסענו כולנו למישטרת הרצליה.
אמיר הסתודד שם עם אחד השוטרים,
וכשאני ביקשתי להגיש תלונה
אמרו לי :״אנחנו לא יכולים לקבל
ממך תלונה. לא מדובר פה בעבירה
פלילית.״ בעיקבות זאת פניתי ל־עורך־הדין
שלי ושלחתי את מיכתב
התלונה לטיומקין. התשובה שקיבלתי
מוכיחה את העוול שנעשה לי
על-ידי אשתי, בסיועו של אמיר.
עד ס אן סיפורו של ניסים בראל.
חיה בראל מכחישה בתוקף את
האשמותיו של בעלה .״זה הכל שקר
וכזב,״ טענה .״בעלי מאשים כל
גבר שאני מדברת איתו, בכך שיש
לו איתי רומן. אין לי שום קשרים
עם יצחק אמיר. נסעתי איתו ב־ווספה
כי הרגשתי שמישהו עוקב
אחרי במכונית סובארו. לא הבחנתי
בזהותו של הנהג, ולכן הלכתי ל-
מישטרה וביקשתי ניידת שתלווה
אותי.
״במישטרה אמרו לי שהם לא
יכולים להצמיד ככה סתם ניידת
לכל אחד. יצאתי משם, וכשעברתי

בש קרבי בצנחנים. כל חייו היה סגלסון, כשפניו חפויות. זה עתה
(המשך מעמוד )40
קשרה להוריה באנגליה, והודיעה מוקף חברים, מעולם לא סבל מ עירער על מעצרו של משה כהן,
שהיה חשוד בשיתוף־פעולה עם
להם בעדינות על האסון שפקד בדידות.
טוביה אושרי ורחמים אהרוני באותה
.״לא פירטתי את כל הפרחקל ללמוד הלך
שיחרורו עם רצח
הכפול. אז טרם הוגש כתב־טים,״
סיפרה ,״אבל הם הבינו אות והתמחה בעיקר בשטח האהוב אישום נגד החבורה, והסניגורים
שנאנסתי.״
עליו ביותר — בעלי־חיים. במשך גיששו באפילה, כיוון שגם הראז׳אקלין
הגיעה לארץ אחרי ש תקופת הלימודים עבד כתורן ב יות שאספה המישטרה היו עדיין
סיימה את בית־הספר התיכון. תחנת מגן דויד אדום ברחובות. חסויות בפניהם.
״בחרתי לבלות שנת חופשה ביש התורנויות הארוכות נמשכו לעיכהן
נעצר לשמונה ימים על־תים
קרובות אל תוך הלילה. בראל
כי המדינה הזאת משכה או גיליון האישום מסופר, כי באחד ידי שופט השלום, וכלוף חשב כי
תי תמיד,״ סיפרה .״אני לא יהו הערבים, בסביבות חודש דצמבר׳ אין צורך בכך, וביקש לערער על
דיה, אבל שמעתי הרבה סיפורים ,1979 ישב הסטודנט בתחנה, כש־ המעצר בפני בית־המישפט המחועל
העם היהודי, כמה שהוא טוב צילצול טלפון טורדני הטרידו. זי. כאשר הובא החשוד לפני הוהאנשים
שלו נחמדים, ובאתי לר מעבר לקו, כך מתאר גיליון־האי־ שופט סגלסון שלף התובע תיק
אות את המדינה שלו במו עיני.
שום, היתד, בחורה. נראה שהסטו בכריכה צהובה, הציגו בפני השו״כשהגעתי
שמחתי על הבחירה. דנט שמח להפרעה הזו. הקול זיהה פט ואמר לסניגור :״אלה העדומזג־האוויר
כאן והים הם משגעים. עצמו בשם בדוי ועזר לו להעביר יות החסויות שיש לנו.״
נהנתי מכל רגע שביליתי בישר ימים ולילות ארוכים במישמרות
השופט שקע בקריאת החומר
אל, עד שקרה מה שקרה. עכשיו המעייפות בתחנה. סיפוריה של והכתיב החלטה :
אני רוצה לברוח מכאן כמה שיו הבחורה היו עצובים. היא תיארה
״היום הציג בפני התובע המלותר
מהר. קשה לי להשאר במקום
הזה. אני יודעת שזה היה עצמה כאישה מוכת גורל, אלמנת מד מר רודה תיק המסווג כסודי
יכול לקרות לי בכל מקום, אבל קצין צה״ל שנותרה עם תינוקת. ביותר, בכריכה צהובה, ומתוך
הסטודנט, לפי הנטען בכתב האי החומר נראה לי שהנאשם אכן
לא ציפיתי שישראלי יפגע
פעם בי אחב שום, החל לפתח בליבו ריגשי קשור קשר הדוק ביותר לפרשת
צורה כזאת. אולי אני
אהבה ורעות אליה ואל בתה ה הרצח. ומה שנאמר באותו חומר
זור לכאן, אבל זה יהיה בעוד קטנה, כל זאת מבלי שראה אותה. מורה, כי הוא ידע היטב מה ש הרבה
זמן.״
עמד להתרחש, מה שהתרחש וגם
״החברה המוכה״ .כשהיה
דאקלין מתכוונת להמשיך לל משוכנע באהבתו דרש לראות את מה שנעשה אחרי ביצוע הרצח.
מוד רפואה. אביה הוא רואה־חש־ אהובתו פנים־אל־פנים. היא סיר מחמת הסודיות בחקירה אינני
בון ויש לו ידיד בארץ, דלף קפלן, בה בטענה, שמישפחת בעלה ה מעלה על הכתב יותר ממה שאמרהקשור
עימו בעסקים. רלף בא מנוח לא מתירה לה להיפגש עם תי. והנני מאריך את מעצרו בלבקר
את ז׳אקלין מדי יום בבית -גברים לפחות עד תום שגת האבל. שמונה ימים.״
החולים. באים לבקרה גם אנשי
עברו מאז רק שבועיים. כל חוהוא
קיבל את ההסבר, והשיחות
הנהלת מלון דן. אולם יותר מכו נמשכו יומם ולילה. לפי כתב־האי -מר החקירה, כולל התיק הסודי
לם יושב ליד מיטתה חברה היש שום הבטיחה הבחורה, כי מיד עם הצהוב, הוצג בפני השופט חיים
ראלי, איתן. השניים הכירו לפני תום שנת האבל הראשונה תינשא דבורין. רק זמן קצר נדרש לו כדי
חודש בים־המלח, ומאז הם יחד. לו. בכדי לחזק את דבריה שלחה לברר, שאין צורך וטעם במעצרו
הם מתגוררים בדירה ברחוב די־ לו תמונות, אחת שלה והשניה של של כהן. תוך הסבר מישפטי ממצה
זנגוף.
בתה הקטנה, באמצעות חברתה שוחרר כהן ממעצרו. כלוף חייך
מאוזן עד אוזן ואמר :״הכל תלוי
מהמיש־בלילה
אלי
״התקשרו
הטובה
ביותר.
בשופט.״
טרה, והודיעו לי מה קרה,״ סיפר
כתב־האישום מתאר, כי ״החבאיתן
בן ה־ ,24 העובד כמתכנת
מחשבים .״באתי מייד. ז׳אקלין רה הטובה״ פגשה את הבחור במ היא
בחורה נהדרת. מי שעשה לה קום עבודתה, בבית־החוליס קפלן,
את זה הוא חיית־טרף. אם בית -שוחחה איתו והבטיחה לשמש כהמישפט
לא יתן לו את העונש מתווכת בינו ובין הנהדרת שמ הכלבגללא רנ ק !3טן
המתאים, אני אעשה זאת במו עבר לקו. הבחור חזר מפגישה זו
מאושר לגמרי.
החייל, שנחשד בטעות
לך ל1״
הבחורה שאותה ראה הסטודנט
כגניבה, טוען שהוכה
המאוהב כאשתו החוקית לעתיד,
ביקשה ממנו לקנות אביזרים וחפ־ והושפל. והמישטרה חומרת
--צי־בית למשק ביתם המשותף. ורומן
*113*313
דם שתת מפיו של יוסי דיין,
הוא התרוצץ, קנה ומסר לחברה. שניצב בפני שוטר המישטרה ה התבקש
בית־המישפט
בתחילה
שני שטיחים, אחר־כך צבאית עירום כולו .״היכן הארלפענח
סודותיו שד רומן שואב־אבק חשמלי, ומפעם לפעם נק?״ שאג השוטר .״אינני יודע,״
זרי פרחים ודברי מזון. באמצעות ניסה דייו להשיב. אך המכה ש אפלטוני;
שהוזגהל משגי החברה שלח גם בלנדר חשמלי, ניחתה יעל פניו סכרה את פיו בצדדיו
ש 7קו הטלפון כלי־מיטה, כלי־מטבח, תמרוקים אמצע המישפט.
וצעצועים לילדה.
״לא ניתן לך לצאת מכאן,״ צעק
משאית המישטרה עצרה מול
כתב־האישום מעריך שוויים של השוטר ודפק בידו על השולחן.
הבית. בחוץ עמדו שלושה ילדים
שקל.
אלף

ב־אלה
אביזרים
״אתה
עוד תודה היום, ואנחנו
קטנים שפקחו עיניים מבוהלות.
הרומן הגיע לקיצו ביוני .1980 נלמד אותך איך לא לגנוב.״
אמם הובלה על־ידי שוטר אל תוך חוקרי המישטרה הגיעו אל ביתה
תחושה של חוסר-אונים הש אהובה
חיה
ניידת שהמתינה בחוץ. שוטרים של האשה. בעיקבות חקירת ה-
אחרים היו עסוקים אותה עת ב מישטרה. ערכה עורכת־הדין של תלטה על יוסי. הוא הביט קדימה
סתם ידידים
העמסת חפצים, האמורים לשמש פרקליטות המדינה, דורית שפי ושתק. אסור לי להתייאש, חשב,
פשוט אסור לי.
ברחוב סוקולוב פגשתי את אמיר. כמוצגי התביעה במישפט נגד רא, את כתב־האישום.
זכרתי שניסים אמר לי בזמנו לפנות האם.
סצינה זו לא נלקחה מסיפור־בסיכומו
נטען, כי ״הנאשמת מתח ואף לא מסרט־אימים. זהו
אליו בשעת צרה, ולכן ביקשתי
שטיחים, שני כללו המוצגים ממנו להסיע אותי למקום העבודה מאוורר חשמלי, שואב־אבק, טל הביאה את המתלונן במירמה לידי סיפורו של חייל שהוחזק ועונה, את הביאה
דהיינו,
! מעשה עשיית
לדבריו, במשך כמה שעות בחדר־שלי.
אמיר הסכים ויצאנו לדרך. פון אוטומטי, בלנדר חשמלי, כלי־
״אני עובדת בהרצליה פיתוח. מיטה, כלי־שולחן, תמרוקים וחפ המתלונן לכך שקנה עבורה את חקירות של המישטרה הצבאית, על
כשהגענו ליד הבית שבו אני עונד צים אחרים. כך הגיע לסיומו סי אשר דרשה ממנו בטלפון, כש לא עוול בכפו. הוא הובא לשם
שהסובארו שוב עוקבת אחרינו. פור של אהבה אפלטונית, שעל לעיתים הנאשמת •עצמה התלוותה אחרי שהוגשה נגדו תלונה על־יד׳
אמיר הוריד אותי ליד משאבת פי כתב־האישום, המתאר אותו אליו ועזרה לו בבחירתם של המו בחורה שהכיר באותו היום. היא
המים ועשה סיבוב לבדוק אם יש בהרחבה, נמשך שיבעה חודשים. צרים שאותם קיבלה במירמה מאת האשימה אותו שגנב את ארנקה.
המתלונן.
מישהו. בדיוק אז הופיע ניסים.״
״את ליאורה היכרתי בהפסקת
גיבורי העלילה הם סטודנט לאת הנאשמת ניצלה
״לחילופין
הצהריים
שלי. יצאתי לאכול משהו, תלונותיה חיה טוענת גם, כי כל
חקלאות בן 25 ואשה נשואה בת
במישטרה היו אמת, וכי בטיפול ,34 עבת בשר, שצלקת עמוקה קלות דעתו ומצוקתו של המתלונן, וכשחציתי את הכביש עצרה לידי
דרשה וביקשה ממנו את מה שלא
בהן לא היה שום דבר יוצא־דופן.
מכונית ובחורה מאוד נחמדה שאלטענתה
ניסים הוא אדם אלים, טבועה בפניה. אותה אישה, כך הגיע לה.״
לה אותי אם אני יודע איך מגיל התחזתה כתב־האישום, טוען עים
לבית״החולים איכילוב. היא
שאיים עליה והיכה אותה פעמים
רבות. בתביעת הגירושין היא מא צעירה בת ,24 אלמנה ואם לתיהיתה
מבולבלת לגמרי, והשילוב
נוקת.
הזה של חוסר־אונים ונחמדות מצא
שימה אותו גם בכך שבגד בה.
חן בעיני. החלטתי לנסוע איתה
הבחור,
עצובים. סיפורים פקד יצחק אמיר הכחיש את
הכל תלו* 3ש31נ*
ולהראות לה את הדרך, והתפתחה
ההאשמות נגדו, למרות שקצין ה כיום סטודנט לחקלאות שנה ד׳
אותן הראיות — אך שיחה נחמדה. ליאורה היתד, אסי־תלונות
במישטרה מצא אותן מוצ בפקולטה לחקלאות ברחובות, היה
רת־תודה וסיפרה לי שהיא נוסעת
דקות והתנצל עליהן. אמיר הודיע בצעירותו חניך השומר־הצעיר שוגות ההחלטות
לבקר את אחיה, שעבר לא מזמן
כי הוא מוכן להגיב ולהסביר את והלך לנח״ל עם גרעין של תנולפני
שבועיים יצא עורך-הדין ניתוח. כשהגענו לבית־החולים
הדברים, אך דובר המישטרה סירב עתו. בשירותו הצבאי היה בקילאשר
לו זאת.
בוץ כרמיה, אחר כך שירת כחו ישראל כלוף מלפני השופט אריה
(המשך בעמוד )46

צה׳זל

ד ר בי חיים

מי שפט

אתם יודעים . אוהבת שאני לא
לכם על פרדות ומריבות, אלא שלעיתים
הסיפור כל כך חם, שחצי העיר כבר
יודעת -כך שאין שום סיבה שגם אתם
לא תשמעו על כך.
את המלחין קוכי אושרת אין צורך
להציג. הבחור כל כר מצליח וכל כך
מפורסם שעצם שמו בלבד הופך כל שיר

חווו

חשבתי, שמאז הסיפור על האישיות הציבורית והמזכירה,
שנכנסה להריון, לא יפול לי עוד השנה סיפור פצצה כזה,
אבל אלוהים גדול כמו שאומרים, והסיפור שאני עומדת לספר
לכם עכשיו, הוא אולי אפילו גדול יותר מזה של האישיות
הציבורית והמזכירה בהריון.
בתל־אביב מתגוררים להם שני זוגות מאוד מפורסמים,
ומאוד מקובלים בחברה• הזוג האחד הוא עורך־דין, בין
המפורסמים ביותר בארץ ובין העשירים ביותר, מי שנודע לא
אחת כעורן״דין של חברות ותעשיות ממשלתיות גדולות, ואשתו,
שהיא ללב הדעות אשה מכובדת ומקובלת בחברה. לזוג יש
לא רק ילדים אלא גם נכדים.
החברים הכי טובים של עורך־הדין המפורסם ואשתו הם
פרופסור לגניקולוגיה ידוע מאוד ואשתו שלו. הפרופסור לגניקו־לוגיה
מכובדים ואהודים לפחות כמו עורך־הדין ואשתו, וגם
להם לא רק ילדים אלא גם נכדים•

עד כאן סיפור הרקע. מכאן מתחילה העלילה, ותאמינו
לי, זו עלילה של ממש. יום אחד גילה הפרופסור שאשתו,
שהיא למרות היותה סבתא גם חתיכה ראוייה להתכבד, מנהלת
כבר רומן של שנים רבות עסהחבר הכי טוב שלו, עורך־הדין.
כמי שמבין בנשים הוא החליט חד״וחלק: האשה הולכת ממנו,
אבל מהר.
באה האשה הקטנה אל עורך־הדיו הגדול עם המיזוודות
שלה. ההוא לא היסס לרגע, עזב את האשה הפרטית שלו,
ועבר לחיות יחד עם האשה של החבר הכי טוב שלו. הם
אמנם עוד לא הספיקו למצוא דירה בארץ, משום שמייה אחרי
הגילוי היה מוכרח עורד״הדין לנסוע לחוץ־לארץ, והוא לקח
איתו כמובן את האהובה שהתפנתה לא מכבר.
הסיפור מעסיק בימים אלה לא רק את עורכי־הדין והרופאים,
אלא גם את ראשי מיפלגת־העבודה וקצינים בכירים
בצה״ל, ותאמינו לי שאני יודעת על מה שאני כותבת•

שבע ה שני ם ה טו בו ת
עצמית

קובי אושרת וידידה
חינוך קיבוצניקי

שלו ללהיט. ציפור קטנה לוחשת לי שחיי
המישפחה של הכוכב לא להיט בכלל
להיפר.
אחרי די הרבה שנות נישואים, החליטו
שני הקיבוצניקים לשעבר -קובי ואשתו
א־ישכע, להיפרד. שלושת ילדיהם
ישארו, כנראה, אצל אמא, ואבא יוצא
לחפש לו חיים חדשים משלו.
אני זוכרת איזה סיפור על רומן קטנטן
שניהל קובי עם פקידת בנק בלונדית ויפה,
אלא שכנראה שלא היא זו שלטובתה עזב
קובי את ביתו שברמת־השרון. לא נותר
לנו אלא לחכות ולראות לאן מועדות פניו
ולהכריז: יפות יפות תל־אביביות, היכונו,
קובי מגיע.

הולד לו. אני יודעת שהולד גם להמון
אחרים, אבל ל שעיה פנ ל, העיתונאי-
צלם, הולד קלף באופן מיוחד. כבר סיפרתי
לכם לא פעם במדורי על ההצלחות שלו
עם נשים, אלא שתמיד הקפיד לעשות את
הקשר עם היפות שלו קצר ולעניין, ואתם
מבינים בדיוק למה אני מתכוונת.
הפעם הבנאדם תפוס. ככה לפחות מעי דות
עיניו הבוהות קדימה בהנאה, כשהוא
נמצא על־יד אהבתו החדשה. קוראים לה
יוכל נדב, היא בת -21 יופי של בלונדית
מתולתלת, וכשרואים אותה על הבמה שרה
ומשחקת, מיד מגלים שהפעם יש לנו עניין
עם כישרון.
שעיה, שעד לעת האחרונה היה קבלן
הצילומים של עיתון גדול בארץ, החל
לאחרונה לפרסם מאמרים בנושאי צבא,
חברה ובידור. בעת שריאיין את יובל ל כתבה,
גילה לפתע שיש בה כמעט הכל,
דברים שחיפש לשוא במיטב חתיכות ה עיר•
מאז הם לא משים. אחד מהשני.
מספרים שכל המזוודות עם המיטלטלים של
הבלונדית היפה נפרקו בעת האחרונה
בדירתו של שעיה הג׳ינג׳י, וד,אידיליה
שוררת במחנה.

אני יודעת שעולם הקולנוע הוא עניין
מאוד מאוד מעניין. אני גם יודעת שמאחרי
הקלעים של העסק הזוהר הזה מתנהלים
כל מיני ארועים, שמסתבר שהם לא פחות
מעניינים ממד, שרואים על האקרנים. רומנים
פורחים וגוועים, ונוצרים יופי של
קשרים בין אלה שמסתובבים שם מאחרי
המצלמות.
קחו למשל את הבמאי אבי כוהן. הבחור
הספיק לעשות יופי של סרטים
קצרים, שהוקרנו בטלוויזיה, וסירטו הארוך
המישחק האמיתי, בכיכובם של מיכל

כת־אדם, יוסי פורק ונכי עמרני,

עומד אדטו־טו לצאת אל בתי־הקולנוע.
חוץ מזה הוא הספיק בשלושים שנותיו
להתחתן ולהתגרש, אלא שלא טוב היות
האדם לבדו. מה עושה רווק נחמד, או יותר
נכון פנוי נחמד, כדי לא להיות לבד?
הוא מחפש לו בת זוג. וכשאיש מוכשר
מחפש טוב, הוא גם מוצא.
אבי כוהן מצא את נעמי כפרי, שהיא
יופי של בת. גם היא הספיקה לא מעט
ב־ 28 שנותיה. אני עדיין זוכרת אותה
מהתקופה בה שרתה בלהקת־הנח״ל לצידם
של דני סנדרסון ושות׳ .מאז גם הספיקה
להינשא לזמר דני מסינג, לחיות לצידו
כשנתיים ולהתגרש.

אייל גפן ואורית רובנצ׳יק
דוגמה מהאבא
כעת חתונה והאדון נעמי,
חוסכת

שני הנחמדים האלה חיים ביחד.
אין שם, מאחר שהגברת גרושה
כוהן, אבל יופי של חיים יש שם.
שכיום היא עורכת סרטים, לא
את ביקורתה מעבודותיו של שות-

אייל נפן, השחקן, יודע מה שהוא רוצה
מהחיים. אין אצלו אפם. הבחור מתמיד
ומצליח. לוקח תפקיד בתיאטרון, מצליח.
לוקח תפקיד בקולנוע, מצליח.
בכלל כל מה שהוא עשה עד עכשיו
ובכל מה שנגע, הצליח.

לפני כשבע שנים לקח אייל את נורית
לאשה. מה אני יכולה לספר לכם על ה תקופה
ההיא בחייו. הוא הכיר את נורית
בסמינר־הקיבוצים, כשלמד שם תיאטרון
והיא הוראה. הקיבוצניקית מלאת־החן מ־שדות־ים
הקסימה אותו בעליזותה ובשינד
חת החיים שלה. הדרך מכאן לחתונה היתד,
קצרה. השניים חיו תקופה קצרה בחיפה
ואחר כך עברו לתל-אביב. אתם יודעים
טוב לא פחות ממני, שהחיים בתל-אביב
הם משהו אחר.
מסתבר, ששחקן זה לא מיקצוע אלא
אורח־חיים, והגננת שבמישפחה לא הסתדרה
כל כך עם השחקן ואורח חייו, ואז,
בצורה חברית וידידותית החליטו השניים
לעשות מין הפסקה כדי לעשות חושבים.
כל העניין קרה לפני כשנה בערך. נורית
מצאה לה את הפינה שלה בחיים, וטוב לה
שם. אייל מצידו מצא את אורית רוגנ־צ׳ילן,
שהיא בתו על השחקן הוותיק

ישראל רופנצ׳יל.,

אבי כהן וידידתו נעמי כפרי
.,הספק ב־ 28 שנה״

עד כמה שאני מבינה ברומנים ובאהבות
בנות זממו, נראה לי שהרומן הזה רציני.
אני לא רוצה להגזים וללכת רחוק מדי,
אבל ימים ידברו.

פה בחיים, והגבר מקבל זאת באהבה.
מסתבר, שהשידוך מוצלח, עד כאן.
אתם רואים. מסך ומסכה קולנוע וכל
השאר. הכי חשוב מה שבלב בפנים. מסכי מים?
מסכימים !

כאן הסיפור הוא שונה לחלוטין. כבתו
של שחקן אי־אפשר כמעט להפתיע אותה.
היא כבר מכירה בעל־פה את כל השיגעונות
של אנשי הבמה, ואמנם כך. אורית
ואייל מתגוררים יחד כבר תשעה חודשים,
וכמו שמספרים, נעשה להם טוב מיום
ליום. אני בטוחה שברגע שנורית ואייל
ייפרדו בצורה רישמית דרך הרבנות, כמו
שמקובל, אוכל לבשר לכם על חתונה.
נחכה ונראה.

415

במדינה

90 שנות ידע וניסיון
אן ורק
בייצור אופניים.
זה לא הולן במל...
ליבואנים קטנים בארץ יש חוצפה גדולה
הם מתיימרים לודדמות ל״ ו אלי״
זו אולי זכותם, אבל בחן בעצמך כמה עובדות:
• אתה יכול להצביע על יצרן שמאחוריו
90 שנות ידע וניסיון אך ורק בייצור
אופניים?! (ולא רק בהרכבת אופניים)...
• אתה מכיר יצרן׳ שמוציא לדרכים מידי שנה
7מיליון זוגות אופניים!?
• אתה יודע שאלופי מירוץ
האופניים הנודע
ה״טורדה פראנס״
רוכבים על ״ראלי״?!
(אתה לא זקוק להמלצות
טובות יותר מאלו)

• אתה יודע שכל חלק באופניים המיוצרים ע״י
רשת מפעלי חב׳ ר א לי -אנג לי ה
עובר בקורת איכות קפדנית שלא
בדומה לאחרים?!
• אתה יכול למצוא מבחר כזה של דגמים לכל בני
המ שפחה, שפע שכלולים ושיפורים, אחריות
אמיתית ואספקת חלקי חילוף ללא הגבלה?!
מ ס קנ ה -ר ק אופני ״ראלי״ יכולי ם
ל היו ת ה או פניי ם שלך.

ראלי האופניים הטובים ביותר בעולם
טובן בלעדי לישראל :״טכניקה״ י. בוקשלין חברה בעייני.

הפצה ומכירה לכל הארץ: מ .מצמן -אולמי התצוגה לאופני ״ראלי״ .דיר פתח־תקוה , 112-110 תל-אביב, טל.251789 .
להשיג גם בחנויות המורשות;
תל-אביב: אופניים ״אריה״ ,רה׳ יהודה המכבי ;4גרובור, דרך שלמה • 111 חיפה: אופני דנטי, רח׳ המגינים ״ ;22 מרבו
האופניים׳ /רה׳ יפו • 141 ירושלים :״קל־גע״ ,רה׳ שטראוס ;12 ציון לוי, יפו • 50 אשקלון: אופן ספורט ־ אוחיון
• בת־ים: אוחנה ניטים, רה׳ רוטשילד • 29 הדרה: פלדמן שלום, רה׳ הנשיא • 42 חולון: רונקו עזרא, רה׳ סוקולוב 67
• נפדסבא :״מרכז האופניים׳׳ ,רה׳ ויצמן • 132נ.הריה: וולפוביץ, רה׳ הרצל • 63 נתניה :׳׳בסידן׳׳ ,רה׳ הרצל 42
• עפולה :״מרכז האופניים׳׳ מזרחי, דב הוז • 5פתה־תקוה .:ציצמן שמואל, רה׳ שטמפר • 8קריוז־גת: רן ספורט -מרכז
מסחרי • 61 ראשון־לציון: רוזנבוים, רה׳ רוטשילד •, 25 רחובות :״הדרום״ פריצל יצחק, הרצל ,138״אופני חן״ -משולמי,
הרצל • 192 רמת־גן:י״המתנה״ ,ז׳בוטינסקי • 62 רמתיים: אופני לינוי, דרך השרון • 24 רמת השרון :״בל-נוע״ ,רה׳
סוקולוב ;37 סופר ספורט, רח׳ סוקולוב • 85 רעננה: כורשידי אליהו, אחוזה .87

(המשך מעמוד )44
הציעה לי שאבוא איתד, לביקור
של חצי שעה ואחר כך היא תחזיר
אתי לתל־אביב. לא התנגדתי.
״ביקרנו את האח שלה והיה
נחמד. אחרי הביקור הציעה ליאורה
להזמין אותי לארוחת־צהריים.
אי־אפשר שתפסיד את ארוחת-
הצהריים שלך בגללי, אמרה, והזמינה
אותי למיזנון בבית־החולים.
אחרי הארוחה התעקשה לשלם.
כשהוציאה את הארנק שלה והלכה
לקופה, זכיתי לראות בפעם
הראשונה והאחרונה את ארנק,
שגרם לי מאוחר יותר סבל רב כל

סטירת־לחי חזקה. יוסי
עצר לרגע, הצית לעצמו סיגריה
והמשיך :״חשבתי שזהו, וחזרתי
לעבודה. אך אחרי •שעה שלח ה מפקד
לקרוא לי. כשהגעתי לחדר
שלו נדהמתי לראות שם את ליאורה
בוכה. היא הסתובבה והחלה
לצעוק, .גנב שכמותו. תחזיר לי
את הארנק שלי.׳ בכלל לא הבנתי
על מה היא מדברת ומה היא רוצה.
עד שקלטתי שהיא מאשימה אותי
בגניבה של הארנק שלה. ניסיתי
להסביר לה שלא נגעתי בו. אבל
כלום לא עזר. המפקד שלי לא ידע
מה עושים איתנו והחליט לתת לנו
לשבור את הראש לבד. כשראיתי
שהבחורה לא משתכנעת, וממשיכה
לצעוק ולהאשים אותי בגניבה,
הצעתי לה פיתרון שנראה לי אז
הגיוני. לגשת למישטרה צבאית.
,״אם יש לך תלונות נגדי כדאי
שתפני אותם למישטרה,׳ אמרתי.
,מכיוון שלי אין יותר מה להוסיף.׳
ליאורה הסכימה וכד הגענו לתח נת
המישטרה הצבאית, וכאן בע צם
מתחיל הסיוט. בתחנה מצאנו
שוטר אחד, שאחרי ששמע את
התלונה שהגישה ליאורה ביקש
ממנה לעזוב את המקום והבטיח
לה שהעניין יסודר. .ואתה,׳ פנה
אלי בקשיחות, ,גש לחדר השני.׳
לא חששתי לרגע. ידעתי שאני
חף מפשע וצייתתי להוראותיו.
,תתפשט בבקשה!׳ ירה השוטר
את הפקודה השנייה שלו*. .הר
תוריד הכל, כולל תחתונים.׳ נדהמתי.
״הוא
לקח את הבגדים שלי וערך
עליהם חיפוש. כשראה שהארנק
אינו מוסתר בקפלי המדים שלי
פנה אלי ואמר, :תשמע חבוב,
מכאן אתה לא יוצא עד שלא תספר
לי איפה החבאת את הארנק. אז
מוטב שתודה כבר עכשיו. יאללה,
תתחיל לדבר.׳ הוא לא הסתפק
בדיבורים, והכניס לי סטירת־לחי
חזקה.״
דייו היה נבוך. קשה היה לו
לדבר על החוויה המזעזעת ש עבר,
לדבריו. במשך שעות הוחזק
בחדר־החקירה כשהוא עירום, וספג
חבטות ומכות .״הוא לא הקשיב
למה שאמרתי,״ המשיר יוסי לספר
.״בכלל, לא היה איכפת לו
כלום. הוא המשיך להתעלל בי.
שבוע לפני כן עברתי ניחוח בפה,
וכתוצאה מן המכות נפתחו הפצעים
ודם התחיל לנזול. כשביקשתי
סמנו לשטוף את הפה צחק ואמר:
,מצידי אתה יכול לשתות את הדם
שלך. ואם הוא יזל על הריצפה
אכריח אותך ללקק אותו משם...׳
״היתה זו החוויה המשפילה
ביותר שעברתי בחיי. וקשה לי
להאמין שזה באמת קרה. כל הזמן
היתד, לי הרגשה שאני חולם חלום
רע. התחננתי להתקשר הביתה,
כדי להודיע שאאחר. יש לי אמא
חולה, ואסור לה להתרגש יותר
מדי. ידעתי שהיא תהיה מודאגת
מאוד אם לא אגיע בזמן. אבל כל
בקשותי נפלו על אוזניים אטומות.
כל מה זכיתי לשמוע הוא שוב
ושוב, איפה החבאת את הארנק י׳
״אחרי שעה וחצי הרשה לי ה שוטר
להתלבש, כבל את ידי באזיקים,
שאל אם יש לי מה לומר
לפני שהוא עוצר אותי. שתקתי.
מה עוד היה לי לומר?! השוטר
יצא והשאיר אותי בחדר. לאחר
(המשך בטמוד )56
ה עו ל ם הז ה 2252

אוחו שבניו ש 7חשו ״גאו הווביץ
הונרחו ומנור את חלקם בזונות
הבנייה רהשנוה, הם מוסים והשתלט
באמצעות חבות תה־ ר עד חבות
חנית1ח הח קראית התת שדת ת,א ג ויוני

הרפתקה
| ן| וןן !- 1י

ז ויייוו >י <ין > ויי ^י < ^י ^ *וי <יי ^יי 1111 וי ןןיי -

נדחסאהוי מ

ך ץ כרת תה״ל,

תיכנון המים לישראל,

י י עברה גילגולים רבים מאז עסקה
בתיכנון קווי המים של חברת מקורות.
תחת מנכ״ל, נמרץ כאשי וינר, סירבה
תה״ל למות כאשר הסתיימו מוביל המים
הארצי ושאר מיפעלי המים הגדולים. היא
עברה הסבה והפכה לחברת תיכנון וביצוע
הנדסי, שנכנסה לשוק העבודות בישראל.
בשנות המיתון החלה תה״ל, שנעזרה
במימון וסיוע ממשלתיים, לקבל עבודות
תיכנון בחו״ל ולעסוק בפיתוח חקלאי.
החברה הצטיינה כל השנים בהוצאות
ברוחב־לב, תוך שימת דגש על נסיעות
אנשיה לארצות ברחבי העולם — לצורך
ושלא לצורך.
השנה נחלה תה״ל כמה מפלות קשות
שיעלו לאוצר המדינה כסף רב (תה״ל היא
חברה ממשלתית בשליטת מישרדלהחקלאות
והסוכנות היהודית בחלקים שווים) .החברה

אחרת לתיכנון בשם אגרידב; שהיא בבעלות
מישרד־החקלאות, וששליש ממניותיה
מצויות בבעלות חברת מקורות, חברת-
האם של תה״ל. אגרידב, שיש לה שם טוב
בדרום־אמריקה, זכתה בעבודות ותה״ל
החזירה את אנשיה. גם בג׳מאיקה השקיעה
תה״ל כסף רב כדי לקבל עבודות תוך
תחרות עם חברת אגרידב, עד כה ללא-
תוצאות.

בניו של השד
לטשו עין
ך* ני סיון של תה״ל בג׳מאיקה חברה
* החברה לפיתוח חקלאי בבעלות בניו
של שר־האוצר ייגאל הורביץ, וכן איתן
ישראלי, מי שהיה מראשי מישרד-החקל-
אות, המנהל את החברה בפועל. הקשר
בין קבוצת הורביץ—ישראלי, שנוצר
לרגלי הניסיון להיכנס לג׳מאיקה, הוליד
פרי במדינה אחרת לגמרי — קוסטה־ריקה.
תה״ל הבטיחה לממשלת קוסטה־ריקה
לבצע עבורה עבודות פיתוח־חקלאי במאות
מיליוני דולרים, תוך גיוס המימון לכך.
אירע מיקרה־ביש, וממשלת קוסטה־ריקה
קיבלה את כל הצעות תה״ל. זו לא ידעה
כיצד לממש את הבטחותיה, ופנתה לקבוצת
הורביץ—ישראלי שתצילה, ומסרה לה
חלק ניכר מן החוזים שקיבלה.
קבוצת הורביץ—ישראלי הקימה לפני
שנתיים חווה חקלאית גדולה בפורטו־ריקו,

השר שרון
לקח הכישלון —

החזיקה שנה תמימה צוות של ששה אנשים
במכסיקו, שהיה אמור לקבל חוזי־עבודה
בהיקף ניכר. הצוות חתם חוזה עם מושל
מחוז סונורה. אולם זמן קצר אחרי חתימת
החוזה התברר כי לא היתה למושל סמכות
חתימה והוא הודח.
לפני ימים אחדים חזר הצוות של תה״ל
ממכסיקו בידיים ריקות. החברה ניגשה
גם למיכרזי־עבודות בפרו, במקביל לחברה

יוני הורביץ ואי
לוטשים עין

ומגדלת בה בהצלחה רבה ירקות לייצוא
לארצות־הברית.
בחצי השנה האחרונה השקיעה הקבוצה
את זמנה בפרוייקט הבתים להשכרה בישראל.
אולם אחרי שבני־הורביץ נאלצו
לפרוש מן הפרוייקט (איתן ישראלי נשאר
שותף בו) -,נשאר להם זמן פנוי לתיכנון
מהלכים אחרים. הם החלו לוטשים עין
לעבר החברה הקטנה ששמה אגרידב,
המתחרה בהצלחה בהם ובתה״ל בדרום-
אמריקה.
בניגוד לתה״ל, פועלת אגרידב בכוח-
אדם מצומצם, בהוצאות מינימליות ותוך
טכניקה משולבת של קבלת עבודות תיכנון
ובמקביל מכירת ציוד ישראלי לביצוע
העבודות. החברה הצליחה הודות לשיטה
זו למכור ציוד ישראלי במיליוני דולרים
לפרו, לאקוואדור וגם לוונצואלה, שם יש
לה סניף גדול ומסועף, הקשור עם חברות
מקומיות. ארץ אחרת, שבה פועלת אגרידב
בהצלחה רבה, היא איטליה. בדרום הנחשל
של המדינה מקימה אגרידב עשרות מיפעלי
פיתוח חקלאי.
אגרידב מביאה רווחים רבים לממשלת־ישראל,
ובמקביל לרווחיות רכשה גם שם
טוב במרבית הארצות שבהן היא פועלת.
אל חברה זו לטשו בני־הורביץ עין, תוך
חיפוש דרך להשתלט עליה. בניסיון זה
נעזרו בחברת תה״ל, שרצתה לסלק מן
הדרך את החברה הקטנה שהראתה לכל
איך צריך לפעול, ושהשפה את מחדלי
תה״ל. תה״ל ידעה שאם ישתלטו בני-
הורביץ על אגרידב, היא תמצא עימם שפה
משותפת, כפי שהיה בקוסטה־ריקה וב־ג׳מאיקה.
ס השר
הורכיץ
— אפשר להתנגד
להעביר בעלות

ך* די להזכיר את אגוידב לבעלות
* מישפחת הורביץ, חברו שני כוחות,
שהם השולטים בחברה זו: מישרדי החק
לאות
והאוצר. מנכ״ל מישרד-החקלאות,
אברהם בן־מאיר, הוא גם יושב־ראש מועצת
המנהלים של תה״ל. הוא החליט להציע
כי חברת מקורות, שהיא בעלת שליש מניות
אגרידב, תעביר את מניותיה לחברת תה״ל.
כך תשתלט תה״ל על אגרידב בשלב
ראשון.
ניסיון למכור את החברה ישירות לבני-
הורביץ נפסל על הסף, מחשש לתגובות
הציבור. הפיתרון היה העברת השליטה על
אגרידב לתה״ל, שתרוקן את החברה מתוכן
ותעביר את החוזים השמנים לבני־הורביץ,
ותוך זמן סביר תמכור להם גם את החברה
עצמה.

ה ה תנגדו ת
שהפתיעה
י עז ר ת בן־מאיר ותה״ל נחלץ מנהל
* הרשות לתיכנון כלכלי במישרד־האו-
צר, עזרא סדן, שהוא חבר מועצת המנהלים
של תה״ל. גורם בלתי־צפוי, שסייע להם,
היה מינוי מנכ״ל אגרידב, יחיאל אדמוני,
לתפקיד הממונה על שיקום השכונות בסוכנות.
לממלא-מקומו, יצחק אבב, אין
גיבוי כפי שהיה לאדמוני.
השעה נראתה נוחה לתה״ל ובני־הורביץ
לביצוע העברת השליטה באגרידב לתה״ל,
ובימים אלה החל בן־מאיר בביצוע ההעברה.
אולם צעדיו עוררו, להפתעתו, התנגדות
עזה. גורמים שונים הקשורים במישרד־החקלאות
לבשו עוז מכישלון שר־החקלאות
לפטר את מנהל מינהל-מקרקעי-ישראל,
וראו כי אפשר להתנגד לראשי המישרד
ואף להצליח.
עוד מוקדם להינבא כיצד תיגמר הפרשה.
ייתכן כי שלהי השילטון של הורביץ באוצר
יוסיפו לעוצמת המתנגדים לתוכנית העברת
אגרידב לבניו.

יגאל לביב 1
1 .4 1 7

המשך סינווו של נו ל בצורסון: החנו שהודח נתבע לזין בעין השמצה *
בול שאך לשילטון יחיד במעונת ״דנו״ ־ וזכה * 0עווני ״האוץ־ הצלו
חצי עיתון, או הוא והה את ההצעה *
תצלומים * נול מנהיג צנזווה בול״טית ביומון ההסחדוות * החוב
הנסב ׳ של משה ש דת וזעקתהשבו של וויובן ־ גוויון
כרס־המכר ״כרד״ חושפת אניטה שפירא, חוקרת !ההיסטוריה
הציונית מאוניברסיטת תל־אכיב, את דמותו האמיתית של כרל כצנלסון,
מי שסימל את העליה השניה והפך מנהיגה של תנועת הפועלים בארץ־
ישראל. בקטעים המתפרסמים בעמודים אלה — כולם לקוחים מתוף
ף* ־ 1ביוני ,1925 בשעות אחר־הצהריים, נתאספה
• חבורת פועלים ליד בית־הדפוס שיל הפועל-הצעיר,
ברחוב מזא״ד, בתל־אביב, כממתינים ללידה• ואכן, באיחור
של שעה לערד מן המועד שנקבע, נולד העיתון היומי
הראשון של ציבור הפועלים בארץ, דבר, בכך נסתיימה
פרשה מפותלת, שנמשכה כשנתיים, והתחיל אחד הפרקים
המרכזיים בחייו של ברל.
...קודם לכל שימנע, ככל הנראה, את בן־גוריון, שהיה
אז מזכיר ההסתדרות, בחשיבות העניין. אחר־כך דאג
להעביר בוועידת ההסתדרות השניה החלטה עקרונית
בדבר הוצאה לאור ושל עיתון ההסתדרות. אלא שבין
החלטה עקרונית ובין הוצאתה אל הפועל מפריד התקציב.
(...יצחק) בן־צבי העדיף לבדוק את המצב בשוק
העיתונים בארץ: הארץ, העיתון הליברלי-המתון והתרבותי
של (משה) גליקסץ, עמד על סף סגירה וקיומו
תלוי בנם. לפי הערכתו של בן־צבי היה העיתון זקוק
לתפוצה של 3,000 עותקים לפחות, כדי שיוכל לכסות את
הוצאותיו; למרבה הצער צפה בן־צבי לעיתון ההסתדרות
לא יותר מ־ 1,500 קוראים. הדיון בוועד־הפועל בשאלה
זו היה בסתיו ,1923 לאחר ההקצבה שהקציבה ועדת־התרבות,
בסך 200 לידות מצריות, לעיתון היומי.

הספר שד שפירא — מתוארת עלילת בית ״דכר״; כיצד מימש כרד
את הדומו להקים עיתון יומי פועלי וכיצד נאכק על מעמדו כעורף יחיד
מורם מעם, שאינו חייב דין־וחשכון לאיש — אלא רק לוועידת
ההסתדרות, המתכנסת לעתים רחוקות. כל הכותרות ניתנו במערכת.

פסיל ה של
חבר מכובד

^ דיקת העניין התנהלה לאיטה. רק במועצת ד,הס תדרות העשירית, באביב ,1924 הוחלט על בחירתו
של החבר ברל כצנלסון לעורך עיתון ההסתדרות. הוא לא
נבחר להיות עורך־יחיד. עימו אמורים היו להיבחר עוד
שני חברי מערכת, כנראה האחד מהפועל-הצעיר והאחר
מאחדות־העבודה. נציג אחדות־העבודה לא היווה בעיה —
ברל יכול לבחור במי שחפץ. אלא ששאלת הנציג השני
היתד, חמורה: במי יבחר הפועל־הצעיר?
...הפועל-הצעיר הציע את יצחק לופבן, עורכו של
הפועל־הצעיר, ואז נתחוללה השערורייה: בירל הודיע,
חד והלק, שעם לופבן לא יעבוד. פסילתו של חבר

הסמל: ברלבת מזנ ה הרשמ*ח

דואר היום, והשני — עיתונו של גליקסון, הציוני־הכללי,
המתון — הארץ. הראשון היה עיתון ״צהוב״ תרתי
משמע: סנסציוני באופיו ומצהיב בצבע ׳גיליונותיו. השני
היה סולידי, נאה — ומשעמם.
שני העיתונים עמדו כל הזמן על סף פשיטת־רגל,
והידיעה על הוצאת עיתון שלישי, העתיד בוודאי לגזול
מהם קוראים, רחקה מלשמח את לב עורכיה. לפי גידסה
אחת הציע גליקסון — בתיווכו של ר׳ בנימין, שהיה
כותב בהארץ, וברל הזמינו לתרום מפרי עטו גם לדבר —
להקצות לברל מחצית מעמודי עיתונו, שיעשה בעריכתם
כרצונו, ובילבד שיוותר על רעיון הוצאת עיתון הפועלים.
בדל דחה כל רעיון שהיה כרוך בוויתור על ילד־טיפוחיו.
...לאחר מו״מ ממושך נקבע שמו ושל העיתון — דבר.
ברל נועץ בגדולים וחישובים בעניין השם. היו שסברו
שמין הראוי לקרוא לעיתון ״עם עובד״ ,ביטוי המבטא
את הרעיון המקובל על כל תנועת הפועלים הארצ ישראלית.
אחרים סברו, שהשם הצנוע פינקט ראוי לשמש
עיתון פועלים. מי שהכריע היה חיים נחמן ביאליק,
והוא שבחר בשם דבר. המילה מילה. מובנה האחר —
עניין, מעשה. ועל אלה נוספה המשמעות של משא,
חזון. ומזיגה זו, של מאמר׳ חזון ומעשה, היא שקסמה,
ככל הנראה׳ בשם שהציע המשורר.
...במקביל לדאגות ה״חול״ של ברל, נתון היה ראשו*
ורובו בדאגות ח״קודש״ :מי ומי יהיו הכותבים בדבר,
ובראש וראשונה — מי יהיו חברי המערכת.
ב־ 1924 עלה לארץ רופא צעיר, ממוצא רוסי. איש
בעל השכלה רחבה, שחי ולמד באיטליה, וידע על בוריין
דוסית, גרמנית ואיטלקית — הוא משה כילינסון.
לאחר שנסיונותיו לעבוד עבודה גופנית במושבה נכשלו,
סנה לעבודה במערכת הקונטרס, שאליו היה שולח
מיכתבים עוד מרומא. עתה הזמינו ברל להיות אחד
מחברי המערכת בדבר. הוא נועד להביא לעיתון מניחוח
העיתונות הזרה, האירופית, ובייחוד המרכז־אירופית.
בעברית עדיין לא שלט. את מאמריו כתב רוסית והם
תורגמו לעברית.
לצידו של בילינסון נבחר למערכת זלמן רוכשוב
(שז״ר) ,בעל סיגנון ושולט בעברית ובכל מכמני

111 ורצח דה-האו
מכובד, גם אם לא אהוד׳ עוררה את חמתם של חברי
הפועל-הצעיר, ונדרשה ״מערכה דיפלומטית״ בין נציגי
שתי המיפלגות כדי ליישר את ההדורים ...אלא שלופבן
לא מחל על כבודו: בגליון הפועל־הצעיר כתב מאמר
בשם ״הסברה״ ,ובו עסק בשבוע ההסברה, שנערך
לרגל מלאות ארבע שנים להסתדרות. הוא האשים את
אנשי אחדות-העבודה בניצול בימת ההסתדרות להשמצת
הפועל-הצעיר, להנמכת קומתו ולביטול זכויותיו ההיסטוריות
מימי העליה השניה. להוכחת האשמותיו הביא
דברים, שאמרו לכאורה בן־גוריון וברל באסיפות־הסברה,
שנערכו באותו שבוע. בעוד שבן־גוריון עבר בשתיקה על
השמצות לופבן, אולי משום שבלהט הנאום אמנם אמר
דברים שתאמו ברוחם את ההאשמות, לא כך נהג ברל...
הוא שלח לוועד־הפועל של ההסתדרות מיכתב התפט רות
מתפקיד עורך העיתון. את התפטרותו נימק בכך,
שמאמרו של לופבן העיד על אי־אמון אליו מצד הפועל־הצעיר
ו״במצב זה,״ כתב ,״איני חש בי, לצערי, את
הכוח הדרוש למען קבל עלי את חלקי ביצירת המיפעיל
ההסתדרותי החדש.״
החיבה לברל עשתה את הפגיעה בו מצד יריב
פוליטי למעשה שאין לו כפרה. הצורך לפייס את
ברל היה מובן מאליו. היה זה בלתי-נסבל שברל פורש
שברל נעלב. כבר אמרנו שברל נהג לעשות כל פגיעה
בו לפגיעה אישית.
היה משהו נשי בהתנהגותו, משום שגרם לאנשים
לחזר אתריו, להפיס את רעתו. כך, למשל, היה יחסו של
בן־גוריון אליו. בו־גוריון הנוקשה, שחבריו לא חשו כלפיו
מעולם אף שמץ מן החמימות האנושית, שהותה אופיינית

> 1111 418

ליחסם לברל, שסברו תמיד שאיננו זקוק לאיש מהם —
בדגוריון זה נחלץ להגנת בדל, כאילו חש בצורך
לגונן עליו מפני רשעותם של בני־האדם, או אולי
לא התכוון אלא להבטיח בדרך זו את שובו לפעילות
הציבורית. מכל מקום, בעיקבות התפטרותו של ברל
העלה בן־גוריון את השמצות לופבן לדיון בוועד־הפועל
של ההסתדרות, ובכוח הרוב של אחדות־ד,עבודה, שאליו
הצטרף גם הוגו כרמן, ידידו האישי של בריל, החליט
הוועד־הפועל לתבוע את לופבן למישפט ההסתדרות
על הטלות דופי בשליחיה...
עם תום המועצה עברה מן העולם המעדכת הקולק־טיבית.
בדל נתמנה לעורדיחיד של העיתון. רצונו,
שהעורך יהא אחראי לא לפני הוועד־הפועל של ההסתדרות,
אלא ׳לפני ועידת ההסתדרות לבדה, נתקבל אף
הוא.
היו אלד, שני הישגים ראשונים במעלה: הובטחה
עצמאותו של העיתון ואי-תלותו במוסדות המבצעים של
ההסתדרות. העורך היה לאדם מורם־מעם, הנבחר אישית
בוועידת ההסתדרות, המתכנסת, בידוע, לעיתים לא־מזומנות!
,ואינו תלוי ביחסם של חברי-למיפלגה.
מידה כזו של עצמאות לא היתד״ כמדומה, לאיש
מנושאי התפקידים במיסגרת ההסתדרות ...מה שברור
הוא, שד,תקפתו של ליופבן סייעה לברל. היא שניתנה
לו את ההזדמנות להתפטר ולהציג עצמו כקדוש־מעונה,
ואחר־כך יצרה את מחוייבותס של חבריו לפייסו במחיר
ביטולה של המערכת.
היישוב בארץ קרא באותן שנים שני עיתונים
יומיים. האחד — עיתונו של איוגמר בן־אב״י,

ספרותה, רחב דעת ובקי בענייני תנועת הפועלים היהודית
ומנוסה בעריכה מימים־ימימה.
אליהם צירף ברל את רעו מימי העלית לארץ, דויד
זכאי, שהיה מפרם בקונטרס את רשימותיו ״קצרות״,
ועתה העביר את טוריו לדבר. החמישי במערכת היה
משה שרתוק (שדת) .עילוי צעיר, חניך הגימנסיה
יהרצליה, שנסע בראשית שנות ה־׳ 20 ללונדון, לרכוש
דעת באכסניה שאליה נהרו אז מיטב המנהיגים הצעירים
של תנויעות־ישיחרור לאומיות ברחבי האימפריה הבריטית
— לונדון סקול אוף איקונומיקס המפורסם ...חוץ ממנו
לא היד, במערכת איש, שידע אנגלית והיה מסוגל
לתרגם ידיעות ממרכז השילטון הבריטי. אלא ששרתוק
היתנה את הקדמת שובו מלונדון בכך, שברל ידאג
לסילוק חובותיו משנות לימודיו ישם — בסך 75 לירות
שטרלינג. וברל, שחרד לרמת העיתון וטען ש״בלעדיו
לא אוכל״ ,קיבל על עצמו לדאוג ׳לכך...

חו מי ״לו ה ט ״
ברכבת מקא הי ד
ף מקביל להכגת סגל־הקבע של העיתון התקשר
״ ברל עם שורד, שלמה של כתבים, סופרים ופובליציסטים,
שאותם הועיד להיות התבלין !והלחלוחית ושל
העיתון. חיבה מיוחדת הייתה שמורה לו, לברל, לסופרים
ותיקים ׳ומנוסים, שכבר פירסמו מאמירים משלהם...
אחד הראשונים שעימם חתם ברל על הסכם התקש רות
היד, ר׳ בנימין, הפובליציסט הוותיק, וכמוהו גם

כשראה בן־גוריון א ח גוב תו של ברד, צנח והתעלף
ף* וס התה והאמפאתיה, שמצא בביתם של גרשם ופניה שלום, היו משיבות
את רוחו. כך נכנס באותו ליל שבת האחרון לחיי!ו לבית ידידיו. הבית היה
מלא אורחים, ולצורך הושבתם נזקקו בעלי־הבית לכיסאות מדירות השפנים .״יש
לכם כל־כך הרבה כיסאות,״ העיר בהיכנסו. רוחו היתד, טובה עליו, ועד מהרה
הפך למרכז השיחה. משהתקרבה שעת חצות, נתפזרו האורחים, והוא נשאר. היה
חוקר ודורש על האנשים ׳שפגש ; אחר־כך החל לדבר על הבחירות, על הפילוג.
״מאמין אני עכשיו בתהליכים היסטוריים, שאין השותפים בהם יודעים את
סיבת מעשיהם,״ אמר .״הנה, למשל, אני מתפלג, ואיני רוצה להתפלג, ותאמין לי ־-
איני יודע מדוע אני מתפלג, וגם טבינקין אינו ייודע.״
דיבר הרבה בשבחו של בן־גורחון, והירבה ׳להלל את פולה, אשתו, שאין
אנשים מכירים עד כמה חישובה היא — אולי רמז בכך להבדל שבין מסירותה
של פולה לבן־גוריון ליחסה של לאה אליו. את עיקר שיחתו הקדיש להשומר־הצעיר.
״תגיד לי,״ שאל את שלום ,״כיצד אדם נעשה רבי? מדוע עגנון אינו רבי?״
הוא יתאר את יניקת השומר־הצעיר מן המארכסיזם ׳והקומוניזם ביניקה מכלי שני;
הביע את תיקוותו שהנוער ישתחרר מן הקסם הזר, ועם זאת גילה דאגה עמוקה,
שמא תחזור על עצמה פרשה נוספת ישל משיחיות־שקר, כדוגמת שבתי צבי. השיחה
נתמשכה עד קרוב לשתיים בלילה, ואז העירה לו פניה שלום, שעליו ללכת לישון.
״תמיד את מגרשת אותי!״ האם אתם עייפים?״ שאל בבדיחות הדעת. לאחר
חילזפי־דברים הודה :״באמת, אני כל כך סחוט.״ החליפו שוב דברים על הבחירות
ועל בן־גוריון, ולבסוף נפרד באומרו לפניה שלום :״הגידי לי, איך נחים? אינני
יודע כיצד לנוח״.

לאה הצטרפה אליו בירושלים בסוף אותו שבוע. השבת עברה לאיטה; הוא

יעקוב רכינוביץ. אחת מהצלחותיו הגדולות שיל
ברל היתה הסכמתו של ש״י?{גנון להשתתף בקביעות
בדבר.
אל אליה צירף סופדים ופובליציסטים נודעים יפחות :
דויד. הופשטיין, סופר יהודי שעלה מברית־המועצות
וניסה להיאחז בארץ (סופו שנכשל וחזר לרוסיה) :
יהודה בורדא — סופר ארצישראלי צעיר ׳ומבטיח ;
אורי צבי גרינברג — משורר עברי, שעבר לאידיש
והתקרב סמוך מדי לעולם המהפיכה — הוחזר עתה
לעברית ולארץ-ישראל: זלמן יצחק אנכי — סופר
שהחל כתיבתו באידיש יועבר לעברית: הוגו ברגמן —
חביבו ישל ברל, שבא מסביבה תרבותית ישונה מזו של
כל קודמיו...
ביומו הראשון היה העיתון ערוך בשישה טורים,
להדגשת חגיגיות היום ,׳ולמחרת עבר לחמישה טורים,
וכך נשמדה צורתו זמן רב. כאמור, היו ביו ארבעה
עמודים, ומודעות באחרון שבהם. בעמוד הראשון היה
בא המאמר הראשי, שתחילה כתבו ברל ואחר־כך ביליג־סון.
ולצידו — ״טלגרמות״ מן העולם. העמוד הראשון
נערך בידי משיה ־שרתוק. ה״טלגרמות״ היו אוסף שיל
ידיעות שעבר זמנן בעולם הגדול — אך בפרובינציה
רחוקה בפלשתינה נחשבו לחומר ״לוהט״.
ישירות הידיעות היחיד שפעל במזרח־ד,תיכון באמצע
שנות ה־ 20 היה סוכנות רויטר, שמושבה היה בקאהיר.
משם נהגה הסובבות לשלוח לדבר ביוילטינים מודפסים
בהקטיוגראף על גליונות נייר צהובים ׳וארוכים. הביו־לטינים
היו נשלחים מקאהיר לתיל־אביב ברכבת. וכך
היו הטלגרמות הדחופות מגיעות למערכת דבר כשהן
בנות שלושה ימים.
עיתונים מאירופה היו מגיעים באיחור רב. הפראנק׳
פורטר צייטונג, אחד העיתונים שהיו מקור אינפורמציה
עיקרי לבילינסון בשביל מאמריו הפובליציסטיים על
המתרחש בעולם, היה מגיע למערכת עשרה ימים לאחר
הופעתו.

ברל בשעה שחקים אח ״דברי׳

בילה ׳שעות בשיחה עם אליעזר קפלן* .אחר־הצהריים נפגש עם שני צעירים,
זאב שרף ותדי קולק. היתה זו השיחה האחרונה בחייו.
בשעה 20.30 נכנס לחדר השירותים שבדירה. לפתע קרא ללאה :״לאה, זה
הסוף.״ הוא לקה בשטף־דם במוחו. עדיין נשם, אך בתוך דקות איבד את הכרתו.
הוזעקו רופא־ם — ולשווא. מקץ חצי שעה נפטר. בן 57 היה במותו.
בשעה 22.15 במוצאי-שבת , 12.8.1944 ,הודיע הרדיו על האסון, ומכל פינות
הארץ החלו אנשים זורמים אל הדירה הצנועה בירושלים. דויד הכהן קיבל מחבריו
בתל־אביב הודעה טלפונית על מותו של ברל. הוטל עליו להעיר את בך גוריון,
שהיה בנופש על הכרמל ולהודיע לו על ׳פטירת רעהו. השעה היתה מאוחרת׳ ובן־
#ודיון נעור משנתו. שניהם ישבו על המיטה, והכהן אמר :״בדל איננו!״
״כקפיץ מתוח נרתע, צנח אחורנית, וראשו נתקל בקיר, חזר ונתיישב מולי
כמאובן״ — בך תיאר דויד הכהן את תגובתו הראשונה של בן־גוריון. הוא כיסה
את ראשו בסדין ,׳וכשהוא גונח כחיה פצועה, הטיח ראשו במיזרון, כשהוא פולט
מילים בודדות :״ברל, בלי ברל, איך בלי בדל?״
בפנים קודרים ואפורים, קפוא וללא הגה, הצטרף לדויד הכהן בנסיעת־לילה
לירושלים. פולה ועמוס בן־גוירי׳ון נתלוו אליהם. כשהגיעו לירושלים לעת ישחר,
מיהר בן־גיוריזן לחדר ישבו הונחה גופתו של בדל. הוא הביט בפני חבריו שדממו,
ונפל מתעלף. כששבה אליו רוחו, ביקש להישאר לבדו עם ברל. שעות ארובות
ישב בדומיה שנשתררה. בצאתו אמר לבנו :״זה היה הידיד האמיתי היחיד שהיה

* מראשי מפא״י, שד־האוצר הראשון של מדינת־ישראל.

יחסו של ברל לחופש העיתונות היה אמביוואלנטי.
הוא האמין שכל מי שכותב מאמר ראוי לפירסום,
זוכה ליחס הוגן מצידו; אך לאמיתו של דבר, פסילה
איו אי־פסיילה שיל מאמר על־ידו הושפעה ממערכת
התייחסויות ׳ושיקולים כוללת שלו באותו זמן.
כאשר כתב בילינסון מאמר לקונטרס, בעיקבות רצח
ישראל דה־האן ,׳ובו הוקיע את הרצח הפוליטי של
יהודי בידי יהודים* ,גנז ברל את המאמר — בלי שנתן
דעתו על הפגיעה הגסה, שהי תה בבילינסון ידידו. לא
ברור אם הצדיק ברל את המעשה, אך נעלה מכיל ספק
שסבר, שפולמוס בעניין זה מעל דפי עיתון־הפועלים,
יש ביו טעם לפגם: הרי המבצעים היו אנשי התנועה
ומוטב איפוא לעבור על כך בשתיקה.
לימים תשוב מדיניות זו, של הענקת חסינות מביקורת
לעושי מעשיי אלימות מקרב התנועה, אל חיקו של בדל :
כשירצה להוקיע מעשים מסוג זה בעת המאבק נגד
הרביזיוניסטים, ימצא עצמו במיעוט מושפל במיפלגה...
בראשית ימי דבר טיפח ברל את בתיבתו ישל אורי
צבי גרינברג, שכתב סידרת רשימות תחת הכותרת
״שומר מה מליל״ ,ובה נתן ביטוי גלוי, קיצוני וחריף,
לתפיסה הלאומית היהודית בצורתה האכזרית ביותר,
אפשר אף לומר — הגזעית. באותה ישעה עודד ברל את
כתיבתו של הוגו ברגמן, שרישימתו ״׳נדבר ׳גלויות״
נתפרסמה בדבר ב־ 2.7.1925 ועוררה הדים רבים. הוגו
ברגמן דיבר על ארץ־ישראל כעל ארצם של שני לאומים
שווי־זכויות...

לפני המישפט הבריטי; אך כשפסל ברל את רשימתו
בנידון — קיבל את הדין :״כנראה צדקת!״
במשך השנים נאלץ ברל לשוות לעיתון צביון פופו לארי
יותר ולקרבו אל קוראיו. הופיעו כותרות, צילומים,
ונוסף המידור (ישזכה לפופולאריות רבה) ״לעולה״ ,שהיה
מנוקד. הופיעה תוססת־ערב סנסאציונית־יחסית (הדבר
היה קשור במאבק נגד הרביזיוניסטים).

״פורעיס״ ,״אפגדים״
וכל השאר
אורעות 1929 יצרו שבר בדע׳ת־הקהל היהודית
י בארץ בכלל, ובתנועת הפועלים בפרט. בקרב חוגים
רחבים בציבור נתערערה האמונה הציונית התמימה, ונבעו
סדקים בחזון הציוני. מעיתונאי, המטפח את חירות
הוויכוח בעיתונו, היה ברל לעורך־לוחם, הנאבק נגד
מה שנקרא אז ״הלוך הרוח הליקווידאציוני״ .לא עוד
סובלנות נוסח אמצע שנות ה־.20
כאשר הופיעה אגודת ברית שלום ופירסמד, גיליוי־דעת
בשם ״הערכתנו״ ,על המאורעות, נתפרסם גילוי־הדעת
בהאדץ. דבר גנז אותו. לעומת זאת טרח דבר לפרסם
את גילוי־הדעת המלגלג והארסי של העיתון הערבי
פלסטין נגד ״הערכתנו״ של ברית שלום. בדרך עקים־ן
זו למדו קוראי דבר על הצעות ברית ׳שלוס.
בדבר הוטחו דברי ביקורת קשים נגד הנס כוהן
(חבר ברית שלום, שנואש מן הציונות לאחר מאורעות
,1929 היגר לארצות־הברית ושם כיהן כפרופסור באוניברסיטה)
וכשכתב הוגו ברגמן מיכתב למערכת להגנת
חברו, לא נדפסו דבריו בעיתון, שכה טיפח אותו שנים
אחדוית לפני כן.
על כל זה מחה מתוך זעזוע עמוק נתן חופשי, חבר
נהלל, איש העליה השניה, אינדיבידואליסט ופאציפיסט
ללא־פשרות :״הן ירשה לי ברל כצנלסון, הזוכר את
שיחותינו על חופש ההבעה בעיתוננו — הן ירשה
לי לשאול אותו: הייתכן? האומנם יחניקו עד כדי כך?״
...לאמיתו שיל דבר ביטל ביליגסון את דעתו מפני
זו של בדל. הוא לא פירסם דבר, בטרם סיכם את קו
העיתון עם בדל. לכן הראה ביילינסון שלפני 1929
פתיחות בשאלה הערבית ובשאלת היקף העבודה העברית;
ואילו לאחר 1929 הפך לכלי נשקו של ברל
במאבקו נגד ברית שלום והנוטים אליה.
הוא הסתגל לעמדותיו של ברל. כך, למשל, רוצה
היה לדרוש מאיכרי חדרה, שידאגו לסידורם של פלאחי
נפיעאת, שקרקעותיהם נקנו בידיהם ועניינם הובא
* דה־האן, יהודי מתבולל שנודע בהולנד כמשורר
מעולה, תגיע אחרי גילגולים רבים אל חיק היהדות
החרדית בירושלים, הפך אנטי־ציוני יפעיל ועורר זעם רב
בהצהרותיו נגד מיפעל ההתיישבות בארץ. נורה למוות
בירושלים ב־ .1924 נטורי קרתא ׳מקדשים את שמו מדי
שנה.

בהל בשוחו האחרונה ()1944
האינטליגנציה הארצישראלית, שנתקשרה תחילה לדבר,
מחתה על הורדת הרמה. ארנסט סימון הזהיר יאת ברל
מפני ירידת העיתון, שהביאה להתרחקות קהל הקוראים
מקרב האינטליגנציה שאינה ״פועילית״ ,אך המגמה לא
נשתנתה.
במקביל לירידת הרמה חלה התרחקות גוברת והולכת
של בדל מעיתונו. אמנם שמיו הוסיף להתנוסס על העיתון
בתורת העורך האחראי, אך פעילותו הלכה ורפתה. יש
להניח שחש אכזבת-מה מילד שעשועיו.
משנתאכזב ברל ימן העיתון, איבד את העניין בעבודת
העריכה. תחילה מילא את מקומו בילינסון, ואחרי מותו
(ב־ ,)1936 שהיה מכה תמורה לבדל מבחינה אישית
כמבחינה ציבורית, עברה מלאכת העריכה לידי זלמן
רובשיוב. משה שרתוק נטש את דבר ב־ 1931 למען פעילות
פוליטית, דביר שבדל לא סלח לו.
החברות, שאיפיינה את מערכת העתון בראשיתה,
נתפוגגה במשך השנים. אנשים נתגלו בקטנוניותם,
ברדיפת הבצע ׳והכבוד שלהם, בטלנותם, באנוכיותם.
העבודה בצוותא במשך ישנים חשפה תולשות, ומיעטה
לגלות מעלות. כל אלה המאיסו את המערכת על ברל.
לא במיקרה כתב בסוף שנות ה־( 30 או בשנת )1940
לרחל כצנלסון :״יחסי אני עם הנהלת דבר הם כיחסי
עם שאר המוסדות. נקע לי מהם.״

ז 5שזזמ
חובבים שימרה וגילה לניצוץ סנס׳

כתפיות ישרות, מותן מודגשת בכיווצים
מעמים, טמבלים כאלה, רוכסן מאחור וחצאית
בגיזרת פעמון שמן. רק שתבינו
איזה דבר זה היה לפני הניתוח הפלאסטי,
הרי שבד ארנל, להזכירכם, זה בד
שנדבק בתחת לכל אורד הרגליים באופי

שוף, בין השדיים, בעזרת תפר. מכליב
עדין בצבע הבד, משכתי וצימצמתי אותו
עד שהוא נהיה כחמישה ס״מ. תפרתי
את הכיווצים שיצרתי, והקפאתי אותם
לנצח עם תפר קטן של מכונת תפירה
שעברה עליהם. זה פטנט חכם. ראשית,

פ\7נ>\7ם
מכשיר דסימ!!
מכפלות ישחת
כל אחת, כל אחת, מכירה את הסצנה
המתישה. לובשים את הנעליים ה״נכונוית״
ונעמדים כמו גולם מול המראה. אסור
לנשום, אסור לזוז, כי המאייסטרו, זאת
אומרת אמא, או תופרת, עסוק מאוד
בסידור קו מכפלת ישר.
תוקעים סיכות בנגלה ראשונה, ואחרי
שרוצים שייפתח הראש, כדי לברוח דרך
שם מהגוף הדוגי, זה יוצא עקום מימין.
דיון מעמיק עם עוד כמה קיביצריות מזומנות
דחוף, מוליד נגלת סימון שנייה,
היוצרת עוקם קולוסאלי בצד שמאל. בסוף
על דעת כולם זה ישר. יוצאים עם זה
לרחוב, וזה כמובן עקום.
רק מי שעברה, ועוד עוברת מטעמי
תקציב או יצירתיות את הגהינום המכפלתי
הזה, תדע להעריך את הסיפור הבא.
ובכן, זה מסמן מכפלות בייתי, שאם
לכל חצאית הוא חיוני, הרי שמכפלת

טוב. אז ככה. כאשר אני קוראת בעיתונים
את סוג ההוראות של לקחת שימי
לה ישנה, להוסיף לה צווארון דאנטל,
חפתים ממלמלה, אימרת פרווה ושורת
כפתורים מקדימה, כדי לקבל, הפלא ופלא,
שימלה חדשה ורעננה, באמת שאני
תופסת חרארה. כל היצירות האלה, העשויות
מדגמים של סמרטוטים קודמים,
עושים לי פריחה אמיתית. כך שאם אני
מוצאת עצמי נותנת הוראות לשינוי שימלח,
חזקה שהתוצאות הפנטאסטיות מצ־

תיקון ט עו ת
ברשימה על הביקור במיסעדת לה־קוקי
אילת, כתוב שם, בתור מכה רא־שנוה
:״יללה מוצ׳ק, הציע יום אחד
הקוולר בהפסקה סדירה שלי, איציק,
בואי נאבל בלה־קוקי,״ מאז, לא מפסיקים
לשאול אותי, מה זה הקוולר בהפסקה
סדירה שלי.
אז זהו רבותי. אני כותבת מתוחכם,
אולי, לפעמים, אבל משטויות אני נזהרת.
ברשימה המקורית שבנייר, היה
כתוב, הקוולר באספקה סדירה שלי.
רואים ן יש קצת הבדל.

מידות השימלה לפני הניתוח
דבר קונבנציונאלי לחלוטין

השימלה הממזרה
אחרי

דיקות כניסה לנושא כזה יכנאי.
טרוף שריקות ההערצה שזה מעורר,
מצדיק אפילו תפירה מיוחדת של העסק
הזה, מבלי לחכות שתהיה בארון שימלח
סתמית, סחורה לתיקון מהמם שכזה.
כל העסק הזה עומד על פרימת שני
תפרים וחיבור תפר שלישי. המיקום
אבל! המיקום הארס רבותי, זה מה ש עושה
את כל הסיפור האלוהי.
אני אתאר בדיוק בדיוק את כל מה
שעשיתי, וכל אחת בבית תסיק מזה הש ראות
פרטיות.
הסיפור הזה, נולד בערך כך: קיבלתי
מבת דודתי טניח, שימלת ארנל שחורה.
מחשוף בגיזרת סטרפלס ישרה ורגילה,

איום, מהחשמל הסטאטי, וכיווצים במותניים,
של חצאית פעמון גם כן להזכירכם,
משמינים לא רגיל.
לקחתי את השימלה המאפנית הזו בכל
זאת, כי ידעתי שגלומות בה אפש רויות.
חוץ מזה, כאשר בן־אדם מתעלה
על עצמו, מתעלם ממצבי הפיננסי השפיר,
חוטף מכת נדיבות נדירה, ונותן
לי מתנה בכל זאת — אני מאמינה שעידור
נאות הוא בעל ערך חינוכי־ מבורך,
בכל הקשור להתרחשויות תכופות
יותר של מכות הנדיבות דנן.
ידעתי שהשימלה הזו היא מנייה שתקפוץ
לשמיים. אז ראשית חוכמה, ברוב
הגינות מדדתי אותה בתצוגה מיוחדת —
תוך עצימת עיניים נגד קריאת מחשבות
— לבעלים המקוריים. אחרי שנראיתי
בה מכל זווית מושכת, מצודדת וחיננית
כקרפדה, ידעתי שאפשר לקפל אותה
בשקט גמור, ולשים אותה בתיק. כלל
חשוב בקבלת מתנות של רצון טוב הוא
לא להותיר את הרושם הנכון, שהנותן
היה מייטיב עשות לו השאיר שי זה
דווקא ברשותו.
אז באתי הביתה, וזה מה שעשיתי;
אם אין לכם מושג בתפירה, תנו לכל
תופרת שכונתית את ההוראות הללו. היא
לא תוכל לפקשש. העסק פשוט ומוסבר
סופר־ברור.
.1את הכתפיות הישרות פרמתי רק
מאחור, ותפרתי אותן זו אל זו במיקום
שבחרתי אחת ולתמיד, מאחורי הצוואר.
.2כיווצתי פס של כעשרה ס״מ במה־

למרות ההצרה ההדוקה־נחשית, שנב צע
בשלב השלישי משני הצדדים,
כיווץ זה לא מאפשר להשטיח את החזה
לפלטה מהודקת, ונותנת לו יעני נפח
אופטי הכרחי. שנית, ביחד עם הכתפיות
שנפרמו ממקום חיבורן בגב ונתפרו יחד,
אחת ולתמיד, מאחורי הצוואר, ובכן יחד
איתן מתקבל מחשוף טרפז מאוד מאוד
סקסי ומפואר.
.3כדי שהשימלה לא תנשור, עקב
מיקומן החדש של הכתפיות, הצרתי אותה
שתשב מהודק רק עד המותניים
(את הכיווצים במותניים השארתי, תיכף
תבינו למה) ״לקחתי בפנים״ לכל אורך
הצלעות מימין ולכל אורך הצלעות משמאל,
עד המותניים כאמור.
.4כאן רבותי, כאן ממש, מתחילה
בעצם כל הארכיטקטורה. עומדים בזרועות
צמודות אל צידי הגוף. כפות הידיים
דבוקות ישר אל הירכיים. במקום שה אצבע
השלישית, האמה, נוגעת, על תפר
הצד של החצאית, שני 0״מ למטה מנקודה
זו, מסמננים. פורמים את שני תפרי
הצד של חצאית השימלה, עד הנקודה
שסימנו. מקפלים מגלגלים במכפלת צרה
ועדינה את שולי הבד הפרום, כך שייווצר
גימור מעובד יפה ביד. לעבד יפה
ומדוייק לכל אורך ה״שליץ״ הארוך הזה
שייצרנו.
.5יש לנו חלק קידמי מתנפנף וחלק
אחור שמתנפנף. תופסים את שני החלקים,
ומחברים אותם יחד לכל רוחב קו
המכפלת. את הרגליים, לא לדאוג, מו־

ציאים דרך שני הפתחים הצדדיים ה ארוכים.
בוחרים
חגורה שחורה רחבה, ומ.6
הדקים
אותה במותניים עד שהנשימה
נעתקת. הקפלים המשמעים, מקבלים בכך
משמעות חדשה לחלוטין. החגורה
מציירת צללית מותן דקה, והקפלים מדגישים
קימור יפהפה.
זהו זה. הרגליים הצמודות אוספות במין
קפלים עשירים נפלאים את כל החצאית
הזו, המחוברת בקו המכפלת,
ומתקבל אפקט מהמם של גיזרת לב, או
עלה מאורך שכזה. השסעים העמוקים
אינם חושפים כל כך, כפי שניתן לדמיין.
הם רק מאפשרים לרגליים להציץ, בהנדסה
כל כך מחוכמת, עד כי נדמה שהן
לא נגמרות לעולם. רצוי ללבוש את ה סיפור
עם נעלי עקב של ממזרתות. אם
רוצחים את הקהל, אז עד הסוף.
צירפתי דיאגרמות נגד פיקשושים.
נא להקפיד לבצע את העסק בבד נוזלי
מאוד, ממין משובח, אחרת מתקבל
אפקט מצנח, של בגד פלחים מגוחך.
רוחב החצאית המתרחבת 75ם״מ בקו
המכפלת, זאת, בכדי שתקבלו מושג. אורכה
מקו המותניים עד המכפלת —
85ס״מ זה לא יתקבל לבסוף כזה ארוך
בגלל הקפלים, אבל תחילה, אורד זה
הכרחי! רוחבה במותניים — 50ס״מ,
שאותם מכווצים עד למידת היקף המותניים
הפרטיות, פלוס מירווח נשימה הגיוני
של כמה 0״מ.
הייתי מרביצה לכם כעת שריקה עסיסית
לסיום, בכדי לתת לכם צל מושג
קלוש, מה הסימפוניה שתצפה לגברת שתערוך
הופעות עם העסק הזה.
,אבל אני חוששת, שמיגבלות נייר
מאפשרות לי כל כמה שאתאמץ רק פו-
פדפו חיוור ולא משכנע. לא לצאת עם
העסק הזה לרחוב בשום פנים ואופן בלי
גורילה מלאת און וצמודה. יוסקל׳ה ה־פייטר,
להזכירכם, גר בלבאנט, איך ש הוא
רואה דבר כזה, מייד הוא תופס
ואוכל.
״מד, אני אשם אדוני השופט,״ הוא
יאמר אחר כך .״זאת היא אשמה!״ מה
שנכון.

חצאית קלוש לא תיתכן בלעדיו. גם בית
עם בנות מתבגרות לא יתכן בלעדיו,
העסק הזה שיגעון.
אחרי שגומרים לסמן ישר*ומדוייק תוך
שתי דקות בלי שום גוזמה׳ לא נפרדים
יותר ממנו, לעולם. לפי מיטב ידיעתי, ניתן
להשיג אותו אצל ברגמן, בן יהודה 10
(יוצא קרוב מאוד לאלנבי) טלפון .297660
הוא מייבא ׳אותו באופן אישי מחברת
מולינגן הגרמנית. אם יש לכם קשרים
בחו״ל, זו המתנה.
כדאי לקנות את המכשיר הקטן ביותר.
שעמוד המתכת שלו הוא חצי מטר בלבד,
ועולה 65 שקל. מניסיוני, לשימוש ביתי
זה מספיק בהחלט.
אתאר את העסק, והכל יהיה ברור יותר.
המכשיר מורכב מדיסקית מתכת עגולה,
שהיא הבסיס, שאליה מתברג מוט מתכת
בעל שני פרקים, מתברגים אף הם. יש
כאן חיסרון, שהברגת המוט אל הדיסקית
— נפתחת כל הזמן. אז צריך לדאוג ולוודא
לפני כל שימוש, שזה אכן מוברג ומחוזק
חזק בפנים, ולא זז. זה הכל. על המוט
הזה׳ לאורכו, מטיילת בעזרת בורג שיחרור
והרפייה. כוסית קטנה מלאה אבקת גיר,
עם פייה צרה ושטוחה. מיקום הכוסית
על המוט, הוא קו המכפלת שיסומן.
לכוסית מחובר צינור גומי עם פומפה
כזאת, וכל לחיצה עליה משחררת מהפייה

אבנו׳ ,חוקי־ח״ם,
ונו השאר
חוץ מלקרוא את עצמי, להנות בלי בושה, אני מאוד אוהבת
לקרוא את יומן אישי של אבנרי, ולהנות ממנו — בלי אותה
הבושה שהיזכרתי כבר. הילד הרע המיקצועי של המדינה, מתגלה
שם באור לגמרי אנושי.
גנרל היינצלפרוכט האגדי גר בהנידון — איך רודפים אותנו
נפש — גר בלקורא ודף שלם מתפנה לכן, בכך, לקטנות של
החיים. גם לאלה, זכות קיום, אתם יודעים.
באחד המדורים האחרונים, מצאתי התייחסות לקטסטרופות —
מהונדסות בתור חוקים. אמת חיים צועקת, אמיתית. היות ויש
שם הזמנה גלוייה לתרום חוקים לעסק, אז הנה, זה חלקי מה
זה חוק מהחיים, סיפור חיי!
בבקשה :
סיכויי הגשמת מטרה — עומדים ביחס הפוך לעוצמת התשוקה
המושקעת בהשגתה.
אבל אני לא אשאיר את זה ככה, אלא גם אסביר, איך למרות
חוק זה אפשר לרמות את הגורל.
חיסרון פעוט, אמנם, בכל זאת יש בשיטה זו, והוא, שהבן־
אדם מבלה חיים שלמים בהשגת מטרות חשובות מאין כמוהן,
כשאין לו כבר חפץ בהן. בכל אופן, לא אותו חפץ נוראי, נואש.
שעושה את הסיפוק אדיר כל כך, כשמתגשמת המטרה בצמידות
לו. ואין לזה שום קשר עם כל הזיבולים הפסיכולוגיים בדבר
מניעת סיפוק עצמית וכל הבבלת. זה עניין של מכניקה טהורה.
כשאתה נלהב מדי, אתה לא הגיוני. כשאתה לא הגיוני, אתה
מחבל. כדי לא לתבל, אתה מפסיק להיות נלהב. אתה מפסיק
להיות נלהב, אתה הגיוני. אתה הגיוני, מצליחות לך הטקטיקות,
אבל איפה השימחהז מילכוד מושלם.
וכדי שזה יהיה עוד יותר ברור, הרי הדינאמיקה של העסק :
הבן־אדם רוצה משהו מאוד מאוד מאוד. החוק הזה נכנס
לפעולה. הבן־אדם עושה הערכת מצב מחודשת, קורץ לעצמו
עמוק בבטן, ומחליט להערים על אלוהים.
לפי חוקי הביקוש וההיצע של הסוחר שבשמיים, אומרים
לאלוהים: אתה יודע מה 7לא צריך ! עזברים בלב שלם (כי
אדוני רואה הכל) להתאוות בכנות למטרה חדשה, אבל בתור

3321^3

כך מסמנים מכפלות
ביעילות

אופן ההכסנה
נגד פיצוצים בגומי
הרחבה, בעלת הפתח הדק. ,פס גיר צר
ולבן כרוחב הפייה על החצאית. ממליצים
להשתמש בגיר טחון בתור מילוי לכוסית,
אבל בצר לי, מצאתי שטאלק של סופרמרקט
נותן תוצאות זהות, ולא צריך
לחפש אותו בפינות העיר הנידחות, בחנויות
הקונפקציה.

אורי אכנרי
מדור אנושי
טכניקה מהחיים, ממשיכים לפעול, לעבוד, להתקדם, ולהשיג את
המטרה הקודמת, שמבחינה נפשית עמוקה זנחנו, ופינינו בכך
ראש נקי והגיוני בשבילה.
החוק הזה שוב נכנם לפעולה, אבל חוד קצהו המכשיל וה הרסני
מופנה בעצם למטרת הלב החדשה — לבשר התותחים
האמיתי שהגשנו, כך שהמטרה הקודמת חופשייה בעצם ממכש־לות.
וזהו. כשאין את הפאתוס׳ וההיסטריה להשיגה, היא מתממשת
שיגעון. יש לה אמנם טעם תפל כשהו, תחושת לוואי של
מרומים, כי נצחון השגתה היה אמוד להיות הרבה יותר מתוק.
אז בכדי להתגבר על זה, נזכרים כמה רצינו בה בזמנו, ושמחים
כמו דרך פרזרבטיב, באופן רטרואקטיבי. מה לעשות. זה יותר
טוב מכלום.
מהחיים רבותי. מהחיים.

אננס כיצד חוחבין

פתאום, בכל החנויות, הופיע אננס.
גדול, שמן וריחני. מוכרים את זה בעד
מאתיים לירות. של יוקרה, ואין מד, לעשות
כי הוא טעים. בתחנה המרכזית,
קצת מצ׳וקמק יותר — עולה רק 7שקלים.
ישנה אבל רק בעייה קטנה. איך
אוכלים את זה לעזאזל ן

זה הכל. חוץ מלעמוד ישר, יש להקפיד
לעבוד עם המכשיר צמוד לחצאית, ממש
מקביל לה, ובאצבע להצמיד את הבד
אל הפייה, כדי שייצא פס סיומת דק
ומדוייק, ולא ריסוס ״ספרי״ כזה, מטושטש.
מסתובבים לאט על המקום. את המכשיר
לא מזיזים.
אם רוצים לסמן חצאיות קצרות, שלא
לומר את השם המפורש מיני, שעוד מעט
יורד (עולה?) עלינו לטובה, עומדים ברגליים
יחפות, ושמים את המכשיר הזה
על עריפת ספר־ם, להגבהה, כדי להגיע
איתו למלכות השמים.
כן, עוד משהו. צינור הגומי נוטה
״להישבר״ ולהיסדק מכובד הפומפה שלו,
באחור החיבור עם קופסית הטאלק. כאשר
יש חריץ פעור כזה בצינור, שלא מאפשר
עבודה תקינה, גוזרים את הקטע הקטן
שעד הבקע הזה. קיבלנו צינור חדש,
עם קוטר נקי מחתכים, קצר יותר בסנטימטר.
את החלק החדש שהתקבל מרכיבים
במקום ומלפפים את מקום התורפה עם
איספלנית חזקה. מאכסנים את ה גומי
בצורת בייגלה, כמו בתמונה המצו רפת
,׳למניעת בקיעים כאלה בעתיד.
אז נא לזכור שלושה דברים: לא מוכרה
להיות שם גיר טחון, אפשר גט טאלק,
להבריג את הרגל לבסיס בכל הזדמנות,
ולאכסן בצורת בייגלה, אם אין חשק
להתארגן בכל פעם מהדש עם עיסקי פירוק
והרכבה.
תודה מיוחדת לחנה, מזכירת המערכת,
שבחוזה העבודה שלה לא מופיע בשום
מקום האילוץ לטפס על שולחנות ולהציל
בעלת מדור היסטרות, שאף פעם אין
לה דוגמנים.

אז ככה. בתור בור מישראל הייתי
מזיעה קשות על אננס טרי, אם כבר
היה נופל לי לידיים. לנסר את הקליפה
סביב, לחתוך לעיגולים, להיפטר מהליכה
המרכזית, העשויה סיבים קשים, לשים
בצלחות, הוך ! איזו עבודה ! הראש שלי

לוקחים את הבומבלה וחותכים אותו
לשניים, לכל אורכו, כולל כרבולת ירוקה׳
שגם אותה חוצים. נא לא לזרוק
אותה, למרות הפיתויים, כי היא זו שעושה
את כל העסק. כעת. כל חצי, חוצים
עוד פעם לחצי, כולל כרבולת, וקיבלנו
ארבעה רבעים. כל רבע מסדרים יפה
בצלוחית מאורכת, חותכים אותו סביב,
ומתחתיו, ומעליו, בכמה • חתכים, כמו
אבטיח. מזיזים שן ימינה, שן שמאלה,

כך מגישים אננס
ניפוח אופטי יפהפה
היה נעול, לפי ההיכרות הראשונה. כך
מצוי הוא בקופסה, כך צריך להיות. חוץ
מזה, על הקליפה ישנם קוצים זערוריים,
הנדבקים אל הסכין, הנדבקים לפרי וה-
עוקצים בסוף את הלשון. צריך להיזהר
לשטוף סכין אם היא נגעה כבר בקליפה.
אז זה מה שחשבתי כל הזמן, עד שביקרתי
פעם ראשונה בארץ הפרנצוזים.
תפסתי שם פטנט מרהיב, עשוי בשתי
דקות, מרשים יותר ממום בלהבות, איך
מגישים אותו.

לסרוגין, ומגישים. יחד עם הזנב הירוק,
השן ימינה שן שמאלה, מתקבלת מנה
אדירה באופן אופטי, מרהיבה, ויאלה
יאלה כמה שפרקטית לאכילה.
אני יודעת שאחרי כל ההסברים על
איך לאכול את זה באופן אלגנטי, תח זירו
את הקליפות למיטבח, תזכרו בכל
זאת, שזה עולה מאתיים לירות, ותרדו
כאסח, עם כל שיני הבאקס־באני, לגרד
באופן יסודי את כל מה שנותר. אז אנא,
בזהירות.

< זודטה דנין

קולנוע כוכבים נדו מיו 11 -ש ת קוי ת
יש לד. שתי עיניים ענקיות ומבט של
נערה מופתעת. עורה חיוור, שערה בגוון
הפישחן הטבעי, תווי פניה משורטטים בדקות.
גיזרתה מזכירה את דמויותיהן של
יושבות בתי־הקפה הבוהמיים של הרובע
הלאטיני בפאריס, הסביבה שבה, בדיוק,
אפשר היה לראותה בסרטיה הראשונים,
בדרך־כלל כאחת הנסחבת אחרי הכנופייה.
באחד מבתי-הקפה האלה רכשה את ה-
פסיאודונים שלה: מיו מיו.
היום היא רחוקה ביותר מן ההתחלה.
את מקומה בסרטים, החליפה ביעדים מגוונים
יותר. מאז שנת 1971 זכתה להצלחה
ממשית, כשסרטים רדפו זה את זה, ובמשך
עשר השנים עשתה יותר מעשרים. ביניהם,
עם במאים כמו ג׳וזף לוסי, מארקו בלוקיו,
אלן טאנר וקלוד מילר. לאחרונה, השתתפה
בשני סרטים, להתראות ביום שני, בבימויו
של מורים דאגוסון, וחיים חדשים של
דניאל דובל, שיוצג בקרוב בישראל
מיו מיו צמחה מן הרחוב הפאריסאי
בשנות השישים המאוחרות, כשהגל החדש
מצא את כוכבותיו בסן ז׳רמין דה פרה.

אחריות, לעמוד בהתחייבויות ולהיות קשוחה.
מתחת לקטיפה הרכה מסתתר בסים
של אבן גראניט.״
משום כך, קורה לה לא פעם, שהיא אינה
רואה עין בעין עם הבמאי .״זהו רגע של
חרדה,״ היא אומרת ,״הרגע שבו הרעיונות
שלך מתנגשים עם אלה של הבמאי, ואת
רואה את עצמך בדמות אחרת משהוא
מצפה לראותך. זה הרגע בעבודה כשהגה,
עוד רגע והרוטב כולו עשוי להתהפך על
הסיר שבו הוא מתבשל. חשוב ביותר שיהיה
לה כח שיכנוע. שחקנית צריכה תמיד
לעמוד על שלה, אחרת היא מחוסלת. במאי
אינטליגנטי מבין מתי השחקנית שלו כנה,
ויודע שבכנות שלה היא תורמת לאמת
של הדמות.״
היא קזמחה שיצאה מתדמיתה הראשונה
של המזדנבת המצחיקונת, אם כי
מודה שלעולם לא תהיה מיתוס כגרטה
גארבו או ג׳ון קראופורד. היא מעדיפה
להיות גמישה יותר, ולשמור על קשר עם
הקולנוע הצרפתי הצעיר.
פעם היתד, מאבדת את העשתונות בין
הפקד, אחת לשנייה :״כשאת גומרת כמה
שבועות של הסרטה עם צוות קבוע של
אנשים מסויימים, ועם דמות שחדרה מתחת
לעורך, את מאבדת קשר עם העולם. לפתע

מיו מיו ב״מארש הגיצחו־ך של מארקו בלוקין
מנוכחות לשחקנית
אוסטרלית כשהבמאית, התסריטאית והמפיקה
-ל -כולן נשים. זהו מבט לאחור,
לסוף המאה התשע-עשרה, כאשר גיבורת
הסרט אינה אלא חלוצת הפמיניזם בחברה
הויקטוריאנית ובמישטר הפיאודלי.
הסיפור, שעובד מספר אוטוביוגרפיה
של הסופרת מיילם פראנקלין, מספר על
ברווזון מכוער בשם סיבילה, ההופכת ל־ברבור
ולסופרת עצמאית.

לאשהדאיש כייעוד, ומחפשת קאריירה עצמאית
משלה. היא רוצה להיות סופרת,
לספר על חייה ועל חיי האנשים בסביבה.
לאחר שהיא משמשת כאומנת למישפחה
של פועלים, כדי לפצות על חובותיה ה כספיים
של מישפחתה, היא מחליטה שיש
לה מה לתרום לעולם מעל ומעבר למד.
שמצפה ממנה גבר אחד.
נושא נשי זה קסם, באופן טבעי, למפיקה

מיו מיו (עם מרייה שניידוי) כ״חיים חדשים״
כמו קוקסינל מטפס על עץ
לא היה לה עבר להתפאר בו ולא יוחסין
או שם מבית אבא. בין כה וכה הוריה
נפרדו ואמה נמנתה עם רוכלי השוק, כש לה
האל עדיין עמד על תילו. לכן, היא
טוענת, אין לה כל געגועים לעבר. גם אינה
חשה נוסטאלגיה לתקופה שבה היתד, מאושרת
״עם כל הכנופייה״ .באותה תקופה,
היא אומרת, היתד, את חיי הרגע בשמחה
של חיה צעירה.
אוהכת לכזגז גם היום אינה מתלהבת
מהפקות גראנדיוזיות, ואיננה חולמת
על שיבוץ בפרודוקצייה הוליוודית .״כש-
שוכרים אותי לעבודה משלמים לי לפי
ערכי. אבל לא הכסף הוא המעניין אותי.
בלאו הכי אני אוהבת לבזבז אותו על
עצמי, על חברים, על דברים חסרי ערך
שאני אוהבת. אבל אני מעדיפה לבחור
את תפקידי לפי רוחי. בנקודה זו לא
השתנתי. אמנם, בהתחלה לאוטנר או ברט-
ראנד בלייה בחרו בי כי התאמתי לדמות
מסויימת. אותה נערה, שובבה, חסרת אח ריות.
לאט, לאט, נוצרה מיו מיו אחרת,
וגם הבמאים רואים זאת ומציעים לי תפקידים
על בסים של אמון.״
מיו מיו טוענת שדמותה החיצונית מטעה
רבים .״כמה מצחיקים, בעיני, האנשים.
הם רואים אותי מתוקה שכזו, בלונדינית
קצת תמימה, קצת פאסיבית, וחושבים שאני
באמת כזו. שאיני מסוגלת לשלוט בעצמי.
שטות מוחלטת. אני מסוגלת להפתיע,
להשתנות מן הקצה אל הקצה. לקחת

את מרוקנת, לא מוצאת את הצפון. למדתי
לקחת את עצמי בידיים ובהפסקות שבין
לצלול לתוך עצמי. להקדיש זמן ל שתי
בנותי, לעשות את עבודות הבית,
לבשל לחברים ולטפל בעציצים. כשביום
אחד ראיתי בגן קוקסינל אחד מטפס על
עץ, נדמה היה לי שראיתי את בבואתי
בראי. למה? איני יודעת.״

ס ר טי ם
ה אן סטר די חהשתחררת
עשר השנים האחרונות הטיבו עם הקולנוע
האוסטרלי. תמיכה ממשלתית בתעשייה
הניבה יותר ממאה ועשרים סרטים.
מהם נראו גם כמה בישראל, כמו המסיבה
של דון או פיקניק בצל ההר. כל אחד
בסוגו היוו דוגמא טובה למה שהיבשת
הרחוקה יכולה להציע, כשכסף זורם לתעשייה.
בפסטיבל
קאן, השנה, הציגה אוסטרליה
שני סרטים שונים זה מזה מאוד: ברייקר
ומוראנד של ברוס ברספורד, סרט עשוי
היטב על גבול המחוייבות המוסרית של
אדם במלחמה, סרט שעורר פולמוס ביחס
לעמדתו הפוליטית, אבל עורר התפעלות
במיקצועיות וברמה הטכנית שלו.
סרט אחר, העומד להיות מוצג בישראל,
הקאריירה המזהירה שלי, נתן ביטוי ל מקומה
של האשד. בתעשייה הסרטים ה
דודי
דייויס וסם ;יל כ״הקאריירה המזהירה שלי״
מוסר ויקטוריאני
כשמישפחתה, מישפחת איכרים, נתונה
במצוקה שולחים אותה הוריה לבית סבתה,
באחוזה מפוארת. שם היא מגלה את ההנאה
שבמותרות ואת הפיתוי שבעושר. יחד
עם יחסיה הסוערים המתפתחים והולכים
עם בעל-אחוזות עשיר, היא מסרבת להפוך

מארגרט פינק, שלאחר שלושה סרטים
קצרים, עשתה את סירטה הארוך הראשון
ב־ .1974 היא בחרה בבמאית ג׳יליאן אר־מסטרונג,
שזה לא סירסה הארוך הראשון,
בהרגשה שהנושא קרוב יותר ללבה של
אשה מאשר ללב במאי ממין זכר. אך,
ה עו ל ם הז ה 2252

מסתבר ששיחרור האשד״ לא הגיע לכל
דרגי התעשייה הקולנועית, גם אם נשים
כבמאיות אינן חזון נפרץ. שכן, מספרת
פינק, קשה למצוא נשים בתפקידי צלם או
תפקידים טכניים אחרים .״פגשתי את
מארגרט פינק לפני חמש שנים,״ מספרת
ג׳יליאן ,״כשסיפרה לי שהיא מנסה להפיק
את הסרט הזה מאז .1965 הספר משך
אותי מקריאה ראשונה. הסופרת מיילם
פראנקלין היתד. פמיניסטית מושבעת, שהאמינה
שנשים חייבות ליצור דברים עצמאיים
משל עצמן, הבנתי מדוע היתד,
רוצה שאשה תסריט את סיפורה.״
עם זאת, מודה ג׳יליאן, שהיו לה לא
מעט לבטים בעובדה שזהו פמיניזם מקורי
לזמנו ולתקופתו, אך לא מעודכן. היא
ניסתה לעבד את התסריט לזמנים מודרניים,
וחשה כי האמת הסיפרותית חשובה
יותר וכי עידכון רק יחליש את עוצמת
הדמויות. לכן העדיפה להיצמד לתקופה
(הספר נכתב ב־ ,)1890 גם שמבחינה טכנית
הכביד השימוש באביזרים מיושנים וב־מרכבות
עתיקות־יומין על העבודה המעשית.
סיפור
אהבה. אשר לבעייה הניצחית
של עיבוד ספר לסרט והחייאת הקטעים
המתים, שבהם לא קורה שום דבר, החליטה
לוותר על ילדותה של סיבילה, ולהתחיל
בסיפור מרגע שסיבילה בת שבע
עשרה. כשהסיפור מתפתח לסיפור אהבה
בין סיבילה לבעל־האחוזות היה העיבוד
הקולנועי נוח יותר.
הבמאית וד,מעבדת אלינור וייטקומב
ויתרו על קטעים רבים בספר שסיפרו על
ימי השאננות של סיבילה בבית סבתה,
הרכילות הפוליטית
מה מריץ את ג׳ו טיינן
(צפון, תל־אביב, ארצות־הברית)
— שלא במתכוון, הסרט הזה הוא
סאטירה אכזרית ביותר על עולם הפוליטיקה האמריקאי.
אם ג׳ו טיינן, הסנאטור הצעיר והשאפתן שבמרכזו, הוא,
אכן, דמות המנהיג הליבראלי, העשוי להצליח בארצות-
הברית, הרי ברור מעל ומעבר לכל ספק שהעולם המערבי
שקוע בצרות. מוטב לו שיחפש הנהגה במקום אחר, מהר
מאוד, אחרת, עוד יתגעגע בעתיד לריצ׳ארד ניבסון ולג׳ימי
קארטר.
ג׳ון טיינן הוא פוליטיקאי צעיר, נאה וחייכן, מין גלגול
מחודש של קנדי בלא שושלת יוחסין. במהלך הסרט עליו
להוכיח את יושרו הפוליטי, בבחירת עמדה ציבורית, ה מסבכת
אחד מבני בריתו בפרשת שחיתות, ואת יושרו
האישי בהחלטה על עתיד פרשיית אהבים שלו עם פרקליטה
נמרצת, שעה שבביתו ממתינה אשה מבינה ואוהבת.
הבעייה מתחילה בעצם העובדה שכותב התסריט הוא
השחקן אלן אלדה, המגלם את התפקיד של טיינן, ומכאן
ברור ממילא, שאינו יבול להתאכזר אליו יתר על המידה.
ואכן, מה שמצטייר על המסך הוא דמות של רכיבה, איש
המנסה במיטב יכולתו להשתמט מכל החלטה בבל נושא
שהוא, ומחפש קנים מכל הסוגים כדי להישען עליהם. אלא
שבאותו הזמן הוא צריך להיות כל בך סימפטי ואהוד על
הצופה, שפירפוריו יראו בהתלבטויות המלטיות וחוסר הח־

א לן אלדהובארברההריס: ר כי כ ה
לטתו בתבונה פוליטית. פרט לגימנזיסטיות, שיתעקשו להתאהב
בדמותו של אלדה, קשה להניח שיהיה מי שיקנה
את הדייסה הזאת.
אשר לשתי הנשים בחיי טיינן, הפרקליטה (מריל טטריפ)
והאשה (בארברה האריס) ,תפקידן הוא חד-ממדי למדי,
ורק בזכות הפישרון של השתיים, הן נראו אמינות ומשכנעות
יותר מן הגיבור.

זרים זה לזה, הנאלצים לחיות יחד במחתרת.
סיפור אהבה ומוסר קאמרי מרתק,
ומוגש בסיגנון קולנועי שאפשר ללמוד
ממנו.
מנהטן (שחף, ארצות־הברית)
:וודי אלן מתאר את לבטיו האישיים
והרוחניים של משכיל יהודי בניו־יורק.
שחור־לבן הופך לצבע, כשמדובר
בכישרונו של אלן להתבטא במילים ובתמונות.

להיות שם (סטודיו, ארצות־הברית)
:פיטר סלרס בשיאו כגנן אידיוט
החולש על צמרת המימשל האמריקאי רק
משום שהאחרים אידיוטים גדולים ממנו.
בימוי של האיל אשבי על פי הסאטירה החריפה
של יז׳י קוז׳ינסקי.
ן רוז (בן־יהודה, ארצות־הברית,
אורנה בירושלים) :דמותה של הזמרת
ג׳נים מפליו, שמתה מעודף סמים שימשה
כבסיס לדמות שאותה מגלמת בכוח רב
בט מידלר. הסרט מנסה לתאר את עולמן
הקרוע של אלילות הרוק והפופ הנע בין
בדידות והערצה ובץ פופולריות לרצון
בלתי נדלה להיות נאהבת באמת.
פרל, ם׳ (מוגרבי, תל־אביב, ארי
צות־הברית) :ניל סיימון המחזאי השנון
שאב את סיפור המחזה מניסיונו האישי.
לאחר שנפטרה אשתו הראשונה התקשה
לשקם את חייו הפרטיים מחדש. אשתו
השנייה במציאות מגלמת את דמות האשד,
השנייה בסרט ומנסה להעביר את הרגשות
המעורבים של אישה המנסה בכל כוחה
להתמודד עם עיקבות האושר של העבר.
משחקה של מייסון משובב נפש ומולה
מופיע ג׳יימם קאן המשרה נוכחות נעימה.

ג׳ודי דיווים כתפקיד סיכילה עם מעבידיה בכפר
לעבוד כן — להינשא לא

כמאית ג׳יליאן ארמסטרונג פמיניזם העולם הזה 2252

כשהיא מסתובבת ומפריחה תיאוריות על
גברים ונישואין. לעומת זאת בחרו בסוף
שידגיש את העובדה שחלומה של הגיבורה
התממש: היא שולחת את סיפרה הראשון
לדפוס.
״הסיום היווה בעייר״״ מספרת הבמאית.
״סוף הספר לא הוביל לשום מקום. אבל
הלא ידעתי שהסופרת אכן כתבה את סיפרה.
לכן ניסיתי להבהיר זאת בסרט לבל
יהיו ספקות. ומשום שרציתי סוף חזק
ויתרתי על כל מיני שאיפות אחרות של
סיבילה המופיעות בספר, והתרכזתי בעובדת
רצונה העז להיות סופרת.״
למרות שמועות עקשניות שריחפו באוויר
אודות סרט לסבי וכיוצא בזה, טוענת
הבמאית כי ביחסים בין העובדים
הגברים על הסרט למפקדות הנשיות לא
היה כל מתח .״אמנם היו כמה אנשים
שהסתגלו בקושי לעובדה שבמאית כה
צעירה מושכת בשרביט, אבל אלה אנשים
שקיימים בכל הפקה. לעומת זאת, דון מק-
אלפין, הצלם, שיתף פעולה מעל ומעבר.״
התוצאה של שיתוף פעולה נשי בולטת
בלי כל ספק בסיגנונו של הסרט, בשפתו

הקולנועית ובדגשים הקטנים שבאווירה.
זהו סרט אסתטי ועדין, הנותן הזדמנות
לשני שחקנים לא ידועים, ג׳ודי דייויס
וסם ניל בתפקידים הראשיים, לכבוש את
הבד. אין ספק שאין זו הפעם האחרונה
ששמות אלה מופיעים על המסך, כדאי
לעקוב אחריהם.

תדריך
חו בהלדאות :
תל־אכיב: התוודעות, מנהטן, להיות

ירושלים: פסיכו, מזימות בינלאומיות,
שיער.
חיפה ז טס, שחק אותה סם, פסיכו,
להיות שם.

ת ל -א בי ב
התוודעות (מוסיאון תל־אביב,
הונגריה) :הבמאי אישטוואן סאבו
מתאר כיצד מתפתח אמון בין גבר ואשה

אמריקאי (לימור. תל־

אביב, נזיטצ׳ל, ירושלים, ארצות־הברית) :
ריצ׳ארד גיר, התגלית האמריקאית האח רונה,
מוכר אהבה ולוין האטון מנסה לעמוד
על טיבו. הבמאי והתסריטאי פול
שרדר מנסה לחדור לעולמם המוסרי של
האנשים היפים בדרום קליפורניה דרך
שני הגיבורים האלה. סרט המצטיין בסיגנון
אסתטי.

י רו ש לי ם
רצח על הגילוס (סמדר,
ארצות־הבריית) :מותחן אלגנטי ואסתטי
להפליא, לפי ספר של אגאתה כריסטי. שי עור
לשחקנים מגישים דייוויד ניבן ופיטר
יוסטינוב באחד הקטעים המשעשעים ש הוגשו
א־־יפעם על־ידי שני שחקנים על
הבד. בגלריית השחקנים גם בטי דיווים,
מגי סמי׳ת ואנג׳לה לאנסברי.
שיער (רון, ארצות־הבוית)
המחזמר שיצא נגד מילחמת ויאט־נאם, והאדיר
את ילדי הפרחים בשנות השישים,
הופך למסר אנושי כללי בהשראתו של הבמאי
מילוש פורמן.

שידור

צל׳ ש
ה כ תי בוה סי או דדהגדדת •
• לכתב לענייני-מישטרה, דן סמטה,
על כתבתו בהשבוע — יומן אירועים,
שעסקה בפיאודל הגדרתי, גדי גרייבר,
המסרב למלא את הצו להריסת ביתו שבגדרה,
למרות שכל מערכת־המישפט במדינה
תובעים זאת. סממה חשף בכתבה
זו קשרים אידיאולוגיים לא־סמויים בין
גרייבר לבין שר־החקלאות, המונע בעד
מינהל מקרקעי ישראל, מלבצע את צו־ההריסה.
סממה הצליח להציג במסך אבטיפוס
לגזען הישראלי המצוי, שאינו בוש
בגזענותו (ראה במדינה).

מאחרי הקל עי ם
הש!! הראעוון
ביום השלישי של החפיפה בין חיים
יכין לבין מוכיח פער בהנהלת מחלקת-
החדשות של הטלוויזיה, הודיע המנהל החדש
של המחלקה על כמה מכוונותיו
לשינויים ולאירגון־מחדש של מחלקת־החד־שות.
המפתיע
והראשון שבשינויים במחלקה
היה מינויו של הכתב הוותיק יורם רינן
לתפקיד עורך השבוע — יומן אירועים,
שהתפנה בעיקבות התפטרותה של יעל
חן, אשר סירבה לתפקד כעורכת יומן
שכל תפקידו הוא לסכם את אירועי השבוע,
ולא כיומן מתחקר, המקדם נושאים חדשותיים.
מנהלו
החדש של היומן ימשיך לתפקד
כראש הדסק הפרלמנטרי. יסייע לידו
מיכה לימור. המשך תפקידו של רונן
כראש הדסק בכנסת הביא לניחושים שד

סוסים, שסני והמסך השחור
פגישה רועמת של מועדון השדרים בטלוויזיה נערכה ביום
החמישי. הפגישה נפתחה בדברי ראש־המועדון, צבי גיל, שדיבר
על ״הדיאלוג של חרשים־ואילמים״ ,המתנהל כיום בטלוויזיה,
דיאלוג שבמקום ציפיות ההנהלה ל״שקט תעשייתי״ ,הביא שלווה
של בית־קברות.
גיל צייר את האווירה בטלוויזיה באומרו ש״המדיום אינו עוסק
עוד בסוסים דוהרים אלא בשפנים, הבורחים כל אחד למחילתו
שלו״ .גיל הוליך את הפגישה לדיון שהתמקד בפסילתה של
התוכנית פחות או יותר של המפיקה נאווה כהן, שבוטלה בלא
הסבר מצד מנהלי הטלוויזיה.
דברי הנואמים האחרים :
• ׳כמעון מסדר :״אני מוכן להסכים שחטאנו בעבר באי-
קבלת רשות לצילום במצלמה הנסתרת בנושא בתי־הדין הרבניים
(כוונתו לתוכנית מבט שני, שנפסלה בשבוע שעבר) .אלא שמשום
מה לא התעוררה כלל השאלה העקרונית של השימוש במצלמה
נסתרת, כאשר צילמנו את אנשי מס־ערך־מוסף ומס־הכנסה
בעת עבודתם. לא ברור, מה לשימוש במצלמה נסתרת לבין עש יית
חשבון עם מבט שני בתוכנית שהוכנה על המתרחש ברובע
היהודי בירושלים, תוך הכנסת ״אלמנט דתי״ .,שאיננו קיים כלל
בכתבה שהוכנה. בולט כי שאלת השקט וכובד־הראש המיקצועי
שמועדון זה מצטיין בהם, שוב לא יועיל, מאחר ואנחנו ניצבים
מול אדם שמתיימר לדעת את כל מה שהציבור רוצה, הוא עושה
כל שביכולתו להחזיר אותנו לעידן של קול־ישראל בשנות ה״50׳.״
• מנשה רז :״אנחנו לקינו בשיתוק, ולא הקדמנו תרופה
למכה, בפיתוחו של מנגנון־תגובה הולם. הציבור יודע על
כל מילה שיוצאת מפאפו בוועד המנהל, ואותו ציבור אינו יודע
מה כואב לנו, ומה שיש לנו לומר. הרושם הוא שהרדימו אותנו
במתכוון.״
!• חיים יכין ז ״אין ספק שעכשיו אנחנו עומדים בפני
בעייה של קיום פיסי מקצועי. המיפעל הזה, ששמו טלוויזיה,
הפך מיפעל עזוב. האנשים הטובים הסתלקו, והאקלים הוא קשה
כפי שלא היה מעודו. האינפורמציה, שאנחנו מופקדים על זרימתה,
הפסיקה לזרום, והפסילות הן כה רבות, עד שהן הפכו
שיגרה עצובה. יש מי שרואה כל עניין, כל נושא וכל בעייה
בקריטריונים פוליטיים, ולא ענייניים ולא חדשותיים.״
• חנינא אמוץ ( :בעבר המפיק הראשון של עלי׳כותרת
ו־כלבוטק) :״הפכנו למוסד שאנשיו עושים פיילוטים (תוכנית
ניסויות, שאינן מגיעות לכלל הקרנה) ,כאשר רב הפיילוטים
נעשים בדיעה העקרונית, שהם לא יוקרנו. איזה כיף זה לעשות
פיילוט כזה ! עושים מה שרוצים, ולכלל שידור לא מגיעים. למדנו
עכשיו שהממונים עלינו אינם פוחדים מפיילוטים, הם פוחדים
לו כי הוא פוטר ממישרתו במערכת כימעט
חצות מסיבות פוליטיות.

מודח קרפין
באקורדים גבוהים

נים. אחד מהם טוען בעקשנות כי מינויו
של רונן הוא זמני, עד לשובו של דן
שילון ארצה, בינואר .1981/
הודעה אחרת של טוביה סער לראשי
הדסקים ולכתבים של מחלקת החדשות
אישרה את השמועות על ירידתה של מהדורת
הלילה כימעט חצות מהמירקע, בשל
איכות־שידור גרועה, והמרתה במהדורת-
חדשות לילית רגילה שתוגש בידי מגישים
ולא בידי עורכי־חדשות.

ה סג ארטירולוגי השל 3ר 3־ן
אחרון עורכי כימענו חצות, מיכאל
קרפין, מי שהוריד מהדורה זו מאיכויותיה
הראשוניות כפי שנטבעו בידי יצחק
רועה ויואל אסתרון, ראה בכוונתו
זו של טוביה סער הצהרת אי־אמון אישית,
למרות שסער הבהיר פנים־אל־פנים כי
למרות היותו, בעיקרון, כתב־רדיו, יוכל
להמשיך ולנסות בעתיד את כוחו במיסגרת
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה כעורך מן-
המניין.
קרפין התקשר במרירותו עם כתב הארץ
לענייני טלוויזיה, עקיכא אלדד, וסיפר

צחוק־הגורל הוא שאומר זאת קרפין,
שנכנס לתפקידו בכימעט חצות כניסיון
לאייש את מקומם של יצחק רועה ויואל
אסוזרץ, אשר סולקו מעבודתם
שם בשל סיבות פוליטיות.
עקיבא אלדר פיקפק לגבי הרקע הפוליטי
של הפיטורים והתקשר אל דובר רשות־השידור,
משה עמירב, כדי לקבל את
גירסתה הרשמית של הרשות.
הדובר התקשר מיד עם טוביה סער,
ששהה בבניין הטלוויזיה, כדי לקבל את
גירסתו לעניין המארטירולוגיה של קרפין.
מנהלה החדש של מחלקת־החדשות רתח
מזעם, ודובר הרשות, שהמתין לתגובתו
בצד השני של הקו, היה עד־שמיעה ל משיח
חריף, באקורדים גבוהים, בין סער
לקרפין, כאשר סער מתאמץ ללמוד במהלך
שיחה זו מהן הסיבות הפוליטיות בעטיין
הודח קרפין.
סער הבהיר לקרפין, ולעובדים אחרים
של המחלקה, כי אצלו לא יהיו התפטרו־יות,
מינויים או הדלפות דרך העיתונות,
וכי הדברים ייעשו במתכונת של מינהל
תקין, קודם במחלקה ואחר־כך בדיווח לעיתונות.
עתה
יהיה על קרפין להחליט אם להמשיך
כעורך־זוטר בטלוויזיה או לשוב אל אול-
פני־הרדיו.