גליון 2253 מתאריך 5 בנובמבר 1980

להשיג: בתל־אביב :״סופר ג׳ינס״ ,יהודה המכבי 57 טל׳;4-56351 :
חנויות ״מצקין״; ״ג׳ינס סנטר״ ,דיזנגוף ;66״בוב 2״ דיזנגוף ; 185
״מיי ג׳ינס״ בן־יהודה ; 14״ווסט גיינס״ בן־יהודה ;1״סלון״ שאול המלך ;4
״בוטיק 109״ אבן־גבירול .109 יפי :״מזן׳׳ ,שד׳ ירושלים .48 בת־ים:
״זה מה שיש״ ,רוטשילד .27 רחובות :״סופר ג׳ינס״ ,הרצל .181 רמת״גן:
״סופר ג׳ינס״ ,ד״ר כהן ( ,2פינת ביאליק ;)66 גבעתיים :״טופ גיינס״ ,ויצמן .23
*שדוד :״רוקי״ .פתח״תקוה :״שאול״ חיים עוזר .10 רמת״השרון :״אפרל״
סוקולוב ,52״לי״ סוקולוב .64 הרצליה :״לי״ סוקולוב .47 חולון:״אופנת דבש״,
סוקולוב ;66״ארי לונדון״ ,סוקולוב .19 נתניה:״כיף״ סמילנסקין .14 ירושלים:
׳מצקין״ ,״ספורט רחביה״ קק״ל ;29״ספורט אולימפיה״ ,כיכר הדוידקה; ״מחסן
חג׳ינס״ ,שץ ;8״בוטיק הצהוב״ ,בניין רסקו; ״סקופ״ שמאי ;8״חסיד״ יפו .65
נאר״שבע:״ג׳ינס סנטר״ ,החלוץ .81 קריתמלאכי:״רוקי״ .חיפהר׳מצקין״ ,״בית
חג׳ינס״ הרצל ;20״אור הג׳ינס״ ,הרצל ; 7״הג׳ינס״ שד׳ הנשיא .124 קרית ביאליק:
ובחנויות נוספות בכל הארץ
׳ג׳ינס לי״.

זיבואנים ו ה מפי צי ם: א חי ם נק ש

״העולם חזה״ .שבועון החדשות הישראלי המערבת והמיכהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון .3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכנרי ראש המערבת: יוסי
ינאי עורך־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: לילית כוארון
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה: אברהם
פיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ. תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

הסנגור אליעזר מלחי קם כדי
לנאום את נאום הסיכום שלו בהישפטו
של צבי גור, הנאשם ברצח הילד אורון
ירח•
אחרי שהודה לבית־המישפט ולתביעה
הכללית על עזרתם ואורך־רוחם, כדבריו,
עבר ישר לכתבה של העולם הזה (,)2250
״רבותי המושבעים״ .באותה כתבה ניתחה
העורכת המישפטית של השבועון, אילנה
אלון, את הגירסות של התביעה וההגנה,
כפי שהיה השופט מעלה אותם באוזני
חבר־המושבעים, אילו התקיים המישפט
בבריטניה או בארצות־הברית, שם קיימת
שיטת המושבעים. חבר־המושבעים הוא
הפוסק שם אם הנאשם אשם או לא, אחרי
שהשופט המיקצועי מנתח באוזניו את
חומר־הראיות.
״הכתבה העלתה יפה את הגירסות השונות,
וסיכמה אותן,״ אמר מלחי ,״אבל
אני לא אעשה כך, כיוון שבארץ על
התביעה להעלות גירסה ולהוכיח אותה.
אין על הסניגוריה חובת ההוכחה. ובמיקרה
זה לדעתי כלל לא היתה לתביעה גירסה
אחת שלמה.״
היתד, זאת מחמאה נכבדה מאוד לשבועון
ולאילנה אלון. כאשר הצטרפה למערכת
העזלם הזה, היה זה נסיון בלתי־רגיל. כי
אילנה אלון ־לא עבדה מעולם כעיתונאית.
היא מישפטנית מיקצועית, בעלת נסיון ב״
מיקצוע — ואם מותר לי להוסיף: מיש-
פטניית מעולה. תוך כדי עבודתה אצלנו
הסתבר כי היא גם עיתונאית מעולה.

בגליון זה, למשל, מנתחת אילנה אלון,
תחת הכותרת ״חיפוש שלא לשמו״
(עמודים )65—66 את זכותו של האזרח
במצב שבו שוטר מחליט ״לעכב״ אותו,
להבדיל ממעצר. זהו מצב שכל אדם
יכול להיקלע לתוכו במיקרה, וחשוב ש יידע
כי השוטר מוגבל מאוד בסמכויותיו.

ומכית־המישפט לבית-החולים.
כשם שאילנה אלון היא מישפטנית מוס מכת,
בעלת עבר במיקצוע זה, כך עבדה
גילה רזין באחות מוסמכת בב״ת־זזולים,
לפני שהצטרפה למערכת העולם הזה. תחי לה
עבדה אצלנו כצלמת, ואף עוררה לא
פעם תשומת־לב באמצעי־התיקשורת בשל
הצלחותיה המיקצועיות. לאחרונה החליטה

העול ם חז ה 2253
אישור מחדש, כפי שפורסם בהעולס הזה (.)2246

הנהו כמלואו:

הכחשה

להקדיש את מירצה לכתבות בשני נוש אים:
רפואה וספורט.
בשבוע שעבר כתבה גילה רזץ את
הכתבה על ההשתלה הגנטית ,״להנדס את
האדם״ .הכתבה היתד, מלאה סקופים, ו שפכה
אור חדש לגמרי על המעשה
שנערך בבית־החולים הדסה בירושלים.
היה לכך המשך.

צירוף זה העלה בלבי את הרעיון
לבקשה להוסיף לעיתון את המדור ״חוק
בצד״ — שבו היא מלמדת את האזרח
מה הן זכויותיו כלפי המישטרה, בי׳ת־המישפט
ומוסדות אחרים. זהו מעין ״שרות
לצרכן״ ,בשטח שבו הוא דרוש מאוד.
השיטה היא העלאת פרשה דמיונית (אך
קרובה למציאות) ,ניתוחה המישפטי ותדריך,
המלמד את האזרח מהו זכויותיו.

לפני שישה שבועות פירסמתי ב מדור
״יומן אישי״ סיפור קטן, שרבים
התייחסו אליו בספקנות מסויימת. הוא
ניבא מאורע שנראה אז רתוק.
לאור המאורעות, כדאי לקרוא אותו עתה

אחות־צלמת־בתבת רזין

רופא רחמידביץ (עם חולה)

מחמאה

אישור

שיחה
בקא הי ד
שיחה במיסדרון

סניגור מלחי

מישפטגית־בתבת אלון

אליעזר דחמילביץ, ושזה מכחיש כל מילה
שנכתבה בכתבה.
ביקשתי ממנו לפרט מה בדיוק אמר
הרופא, אולם רובינגר, שהיה בעבר צלם
מערכת העולם הזה השיב שאינו מבין את
הנושא ושהגיע לבית־החולים רק כדי לצלם
את הד״ר רחמילביץ עבור עיתונו.
עליתי לקומה הרביעית, שבה נמצאת
המעבדה הגנטית. בפרוזדור ראיתי ש מצביעים
עלי כעל כותבת הכתבה. הד״ר
רחמילביץ עמד בפרוזדור בחברת כמה
אנשים. הוא היה נבוך, ואמר לי שכל
מה שנכתב אינו נכון .״הכל שטויות.״
הוא פתח ואמר שאין לחולי הטלסמיה
מראה אופייני, כפי שכתבתי. עניתי לו
שבעבודתי כאחות הכרתי היטב כמה חולי־טלסמיה!
,ועל כן יכולתי לדעת מהוא
המראה שלהם. אולם בתיאור שכללתי
בכתבה הסתמכתי על הכתוב במפורש
בספרות המיקצועית.
הד״ר רחמילביץ כעס .״נתת תיאור של
מיפלצות. אם נכתב בעיתונים שההנדסה
הגנטית יכולה לייצר מיפלצות, מה אנחנו
עוד יכולים להוסיף?״
ציינתי שהפחתיתי כמה פרטים מן הכתוב
בספרות המיקצועית, כדי שהקהל, שאינו
מצוי בנושא, לא יתרשם בצורה מטעה.
הרופא המשיך להתגונן ואמר שלא
טיפל בחולי־טלסמיד, באיראן, כפי ש כתבתי.
השבתי לו שדיברתי עם הרופאים
ששהו עיימו באיראן, ושאני יכולה גם
לרענן את זיכרונו ולהזכיר כמה חולים
שטיפל בהם שם. הוא שתק.

מיקצועי ומומחיותם — ביודעם היטב
שההכחשה היא שקר, ושכתבה המוכחשת
היא אמת לאמיתה.
הדבר כבר הפך לנורמה בישראל. התחילו
בכך השרים והפוליטיקאים, מראה
כי בני שאר המיקצועות מצטרפים בהדרגה
לנורמה זו.
כדאי לך לזכור זאת, כשתקרא את
ההכחשה הבאה. אני מעריך כי ב־ס907
מכל ההכחשות בשקר יסודן.

מספרת גילה רזין:

ביום החמישי, אחרי הראיון שערכתי עם
פרופסור ישעיהו ליבוביץ על ההנדסה
הגנטית, החלטתי לעלות לבית־ד,חולים
הדמה שבהר־הצופים.
במיקצועי הנני אחות מוסמכת, על כן
מוכרים לי רוב בתי־החולים בארץ.
בכניסה נפתחה דלת המעלית ,־ויצאו
ממנה כתב וצלם השבועון טייס.
צלם טיים, דויד רובינגר, מכיר אותי
מעבודתי בהעולם הזה, על כן ידע שאני
כתבתי את הכתבה בשבוע שעבר. הוא
סיפר בהתרגשות שנשלח לצלם את הד״ר

האם בוצעו ניסויים בהנדסה גנטית
באיראן 1הבאתי את העניין בסימן־שאלה,
מכיוון שהד״ר רחמילביץ מנוע מלהגיב,
ועד היום אכן לא התראיין בשום עיתון.
הפרשה התגלתה בעיקבות הפירסום שנתן
לה הד״ר מרטין קליין בארצות-הברית.
אז ניסה הרופא להשתמש בתירוץ ה־ריגשי,
שאסור לדבר על הניסוי, מכיוון
שגם החולים עצמם. קוראים עיתונים, וזה
יכול להשפיע עליהם בצורה קשה.
השבתי לו שלדעתי החולים מבינים
היטב את מחלתם, ודווקא ניסוי כזה יכול
להפיח בהם את התיקווה שיימצא ריפוי
למחלתם. רחמילביץ הסכים איתי, בתיקווה
שגם הקהל הרחב יבין כך את הניסוי.
אם כן, היכן שגתה הכתבה ז מסתבר
שלאביו של הד״ר רחמילביץ קוראים משה,
ואני. כתבתי בטעות מנחם. אחייו הוא
רופא המטפל בבעיות קיבה, ואני כתבתי
שהוא מנתח.
עד כאן סיפורה של גילה.
יש לי כל הסימפאטיה לד״ר רחמילביץ,
ואני מבין את מצבו. אך תמהני איך
מעזים אנשים הגונים כמוהו להכחיש דברים
במצח נחושה, ביודעם שהם אמת.
וכך, בקלוודדעת מדהימה, הם משמיצים
בפומבי עיתונאים ׳ומטילים דופי בעיתון,
כאילו כבודם הפקר.
העיתונאי ממלא את תפקידו החברתי
בדיוק כמו הרופא. אם נדמה לרופאים
שמותר להם להכפיש עיתונאים על לא
עוול בכפם, רק מפני שעשו את מלאכתם
בנאמנות, הרי יש בכך התנשאות רבה.
אני מגיב על כך, מפני שאנו נתקלים
ב״הכחשות״ מסוג זה על כל צעד ושעל.
לעיתים קרובות: מדברים המכחישים בביטחון
עילאי׳ תוך ניצול מעמדם ה־

יש לי ידיד טוב בקאהיר, לבנוני בשם
עבד־אל־מגיד. הוא בן ,27 גר בארמון קטן
בשכונת זמאלק, והוא אחד האנשים הנבונים
ביותר שהכרתי מימי.
בפגישתנו האחרונה, לפני כמה חודשים,
התגלגלה השיחה אל בעייתם של בני-
הערובה האמריקאיים בטהראן.
״הם ישוחררו ערב הבחירות לנשיאות
בארצות־הברית,״ אמר ידידי הצעיר בביטחון,
ולגם בנחת מן הוויסקי שלו.
״איך אתה יכול להיות בטוח?״ תמהתי.
״אד״״ אמר ,״אתה אינך סוחר. זהו דד
מיקצוע שלי.״ ידידי הוא איש־עסקים
גדול, ועסקיו משגשגים בכל רחבי חצי-
האי הערבי.
ביקשתי הסבר.
״סוחר מוכר את סחורתו כשהוא יכול
להשיג את המחיר הגבוה ביותר עבורה,״
פירט .״מחירם של בני־הערובה עולה בהתמדה.
הוא יהיה גבוה ביותר בחודש
האחרון לפני הבחירות. הנשיא קארטר
יהיה מוכן אז לשלם כל מחיר כדי להשיג
הישג מרשים. שיחרור בני־ד,ערובה יהיה
שווה לו הון. ואין גבול למד, שנשיא
אמריקאי יכול לשלם, כשזה כדאי לו.
״לעומת זאת, יום אחרי הבהירות לא
יהיו בני־הערובה שווים אף עשירית ממחירם
הקודם. הנשיא החדש — יד,יד,
מי שיהיה — לא יהיה זקוק להישג מיידי,
והוא יהיה מוכן לשלם רק מעט. חומייגי
יודע זאת כמוני.
״לכן ימשכו האיראנים את העניין. הם
סוחרים טובים מאוד, הקנאים האלה בעלי
הזקנים. ימצאו בל -מיני תירוצים פורמליים.
אך ערב הבחירות יסתבר כי כל העניינים
הפורמליים הסתדרו.״
עכשיו אני עוקב בסקרנות אחרי ה ידיעות
מטהראן. מסתבר כי יש פרלמנט
חדש, והוא ד,מוסמר להחליט בעניינם של
בני־ד,ערובה. שד־החוץ האמריקאי הודיע
כי הוסרו כמד, מיכשולים חשובים בדרך
לפיתרון.
נותרו עוד כמה שבועות.
עד כאן הכתבה מלפני חודש וחצי.
השיחה האמורה התקיימה בקאהיר בחודש
אפריל.

הבנק-קט מכבד ישראכרט.

מכוזבים
ת־ק־ס וגד הדיפוד -
דהד״ם !
בעקבות הכתבה ״מרגלים
במערך״ ,שבה סופר
על פגישת חח״כים שימ-
עון פרס, חיים בר־לב
ומשח שחל, בהשתתפות
עוזרו של פרס, כדי לדון
בהכנת תיקים אישיים
נגד יריבי המערך (״העולם
הזה״ .)2250
פגישה כזאת לא היתד, ולא נב ראה.
לא נבראו גם לפי מיטב
ידיעתי, כל שאר הפרטים הכלולים
בכתבה. פשוט, להד״ם !
ח״ב משה שהל, הכנסת
ירושלים
>• בידי העולם הזה מצוי מידע
מהימן הן ביחס לפגישה והן ביחס
לפעילות מיפלגתו של ח״ב שחל
באיסוף חומר נגד אישי הליכוד.
(א) מעולם לא הזמין אותי ח״ב
חיים בר־לב למיפגש שבו הטיל
עלי שליחויות ״ריגול״ ,כפי שה כתב
מנסה לתאר.
(ב) לא נסעתי ולא פעלתי בשום
זמן שהוא מטעמו של ח״ב אבא

אריאל

נג7ן7-ן 2 0 0 0 0
24 ששת שדות

*( די ר

׳שראכרט*
0 .ז:58 6 0 1

121־ 10 511 0

ח״כ משה שחל

* עקל

להד״ם?
אבן, למען גילוי חשבונו הלא־חו־קי
של ח״כ יצחק רבין בארצות־הברית.
לו היה ברצונו של כתב
הארץ בארצות־הברית, באותו הז מן,
דן מרגלית, למסור את מקורות
המידע שלו היו כמה עיתונאים
נוכחים לדעת כמה הם רחוקים
מידיעת האמת. אבל זאת בעייתם.
אגב! אני ביקרתי לאחרונה באר־צות־הברית
באפריל 72׳ ,דבר ה ניתן
להוכחה באמצעות דרכוני.
לכן כל הסיפור שלפני זמן קצר
ביקרתי באמריקה הצפונית, כפי
שמצויין בכתבה האמורה, מחוסר
כל בסיס, וכיתר הדברים המתייח סים
אלי הם שקר גס.
(ג) מטעמי אתיקהאלמנטריים,
לא אפרט תוכן התיקים שהצטברו
במשרדי, אבל עלי לומר בצורה
ברורה ומוחלטת, שאין שחר לדבר,
שתיקים בבעלותי מתייחסים ל־מיפלגות
כלשהן.
(ד) בקטע אחר של הכתבה מס פד
הכתב אברשה אהרונסון
טען שהקשר שלו היה עם חיים
בר-לב״ וכד׳ .בפני מי טענתי 7
הרי בכלל לא התבקשתי להגיב על
הדברים שפורסמו...
אני חוזר ומבקש שבגליון הבא
ינתן פירסום למיכתבי זה תוך
התנצלות בפני על הנסיון המכוער
של כותב הכתבה הזו להשמיצני
בפני ציבור הקוראים את העולם
הזה.

הכרטיס המשולב החדש:
בנ ק -ק ט* ישראכרט
מאפשר לך, בנוסף ליתרונות
של כרטיס אשראי,
משיכות מזומנים
עד 500 שקל ליממה.

הכרטיס המשולב.
בנק-קט 2000ו־ישראברט
בכרטיס אחד

אכרשה אהרונסץ,
תל־אביב

בוא לגדול אתנו.

בנ ק הפועל!

אם זכרוני אינו מטעה אותי,
גרס בשעתו נמר של נייר, כי יורם
ברונובסקי ויוחנן רשת — חד
המה. והנה כל אחד מהם בנפרד
השתתף במישאל ״הטוב בספרי
תש״ם״ שפורסם בהארץ (.)10.9.80
האם לפנינו מיקרה של סיכזו־פרניה?

נאמן, תל־אביב

משהו רקוב
בממלכת החיגור
בעיקבות פרשת הבדיקה
של בחינות״הבגרות, שנחבאחרונה
בכלי״ שפה התיקשורת.
לא יתכן להפקיד אח בחינות־הבגרות
בידיים לא מיומנות, חס רות
אחריות אלמנטרית. מורים
בודקים בחינות בריפרוף ולעתים
קרובות מתקפחים הנבחנים. נגד
מורים כאלה יש לפתוח בהליכים
מישפטיים ואף לתבוע אותם על
זיופים ומירמה.
הגדיל לעשות נבחן, ששלח
עירעור למחלקת הבחינות במיש־רד־החינוך,
על בחינה שאליה כלל
לא ניגש. בתשובה התבשר כי
בחינתו נבדקה שנית וכי הציון
שניתן לו קודם לכן נותר כמות
שהוא. מפליא, לא כן?!
אין ספק שמשהו רקוב בממל כת
החינוך. על ראשי מערכת ה חינוך
לתת דעתם על כך ולנקוט
שורד, של צעדים:
( )1בחירת מורים מנוסים. שהוכיחו
עצמם כבודקים מעולים ב עבר.

)2תשלום לפי שעות ולא לפי
מחברות־בחינה.
( )3הוספת שעות־בדיקה לכל
מחברת־בחינה.
( )4במיקרה של עירעור תיבדק
הבחינה בכל מיקרה (ולא כפי ש נהוג
עתה, ששני מעריכים מעני קים
ציון, ואם הוא זהה אין בודקים
אותו כלל ועיקר אלא שולחים
לניבחן טופס, שבו נאמר, כי הציון
שנקבע הוא הציון הסופי).
( )5להעביר את כל ציוני הבג רות
דרך מחשב ולא בצורה ידנית.
יוסף פנחסי, רמת-גן

עם הספר
מי תרם טפרים למכירה
הפומבית של ״אל״סם״ האגודה
למילחמה בסמים,
ובאיזה סכומים נמכרו
(״העולם הזה״ )2251ז
בערב תצוגת־האופנה שלנו —
גירעון אוברזון בדגמי ניבה ובדג-
מיו — נמכרו הספרים הבאים:
( )1יצחקנגץג ששת הימים
ושבעת השערים — 320ש׳.
( )2נדעה דיין ג לחיות עס ה־תנ״ך
— 100ש׳.
( )3יצחקיצחקי: לחש וק־מיע
— 100ש׳.
( )4מדי קולק 1ירושלים —
70ש׳.
( )5מנ חםכ גיו ז המרד —
70ש׳.
( )6שי מ עון פרם: לו עם האנשים

( )7עז ר ויי צ מן: לך שמיס
לך ארץ — 40ש׳.
( )8יוסף א ל מו גי: בעובי הקורה

( )9ספר על חיפה כחתימת ידו
של א רי ה נו ר א 60 _ :ש/
א ל ־ פ ם, האגודה למילחמה
בסמים, ת .ד ,743 .חיפה

מיקדה של

סביזובדניה*
באוזני נמר של ניי ר...

ארץ זבח חרב
יש להחזיר את הסובסי-
(המשך בעמוד )6
11 העולם הזה 2253

רק בטלויזיות הציבעוניות של ¥א 30 תמצא את
א 17110א111־די השיטה הבלעדית המקרינה את
התמונה בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה חדה ובעלת
בהיקות גבוהה בצבעים טבעיים.

״ן ון ןן 11111111

001

לבחירתו מספר דגמים חדישים בגדלים שונים:

״5 -27ק 2711־0¥1\/1

• 3שיטות צבע:
^175£0/\\ 1ק אוטומטי 150א אוטומטי להקרנת
סרטי וידיאו מארה״ב בשילוב מערכת וידיאו
ביתית ¥א 50 דגם 51.-17א.861111113
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• כניסות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה של 8ואט המאפשר חיבור
רמקול חיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק רנ-תכליתית, בעלת אפשרות
לקליטת 12 תחנות, צבע, בהירות, עוצמה, השתקת
קול, כיוון אוטומטי, הדלקה וכיבוי.

• 3שיטות צבע 15€ :ו^?^1/5£0/3!^/
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• רמקול ץ צ/ע .1 * 0
• יחידת בקרה מרחוק רב־תכליתית.

העול ם תזה 2253

• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• יחידת בקרה מרחוק

• 3שיטות צבע:
,\1י>(150/?^ 175£0/
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

״1400 £-14־*¥
• מכשיר נייד.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אנטנה 9£ז 1/9£׳\.

למבקשים את הטוב ביותר!

תשבץ
מאוזן :
)1קיבוץ ליד ניצנה ! )5ניסויי
! )10 נהר ועמק באיטליה
; )11 אות מוסיקלית )13 :
שיטה ; )14 קליפת הענבים ;
)15 קשה־לב! )16 נעימות ה חיים,
תפנוק; )18 אריג עשוי
משיער־עיזים )20 וש לום״
; )21 שיר לירי נוגה !
)22 שיורד ממנו ריר ! )24
אבן בחושן! )25 אחד מסוגי
השדים בסיפורי ההמון! )26
חיה יונקת ממישפחת המכרס מים!
)28 גבול! )30 הסתיר,
העלים ושמר ! )31 דלוג, קפוץ!
)32 מעשה מוזר ! )34 ממיש־פחת
הלטאות ! )35 פיסגה !
)38 תנומה קלה ! )39 שם
אלוה ! )41 העלמה מאורליאן
(ש״פ 42 תכונת נפש ! )43
סיומת לנקבה— רבות! )45 מי
שמביא מצרכים שונים ! )47
סיגי הקמח ! )48 סוחר, רוכל !
)50 גמול עבודה! )51 מעם!
)52 בן־בקר להפרייה ! )54
אחד התפקידים במישחק הכ דורגל!
)57 חדל מהיות! )61
שירה (כתיב חסר 62 המיתקן
המפעיל את אבק השריפה
בכלי־נשק ! )64 נטוי, כפוף !
)65 מס על מיצרכי־מזון! )66
מלכודת ! )67 בקשה ! )69 עוף
לילה צרחני וטורף! )70 תבנית,
דמות! )72 ברר ובאר!
)74 עוף — מין סנונית! )75
חנית! )77 צמח בעל פרחים
אדומים ופרי גרגרים ! )78 סלע
קטן וקשה! )81 אליל כנעני!
)83 רעננות בוקר וערב באביב!
)85 בן־עם־אחר שבא ליהדות!
)86 רופא, בקטריולוג גרמני
שגילה את חיידקי השחפת !
)88 שם לשתי קבוצות כוכ בים
! )89 מרי, מחאה ! )91
במקום אדון! )93 ישן אצלנו!
)95 שק התפור בבגד! )96
הלז ! )98״חלק״ של נבדה !
)100 בית לבעלי־כנף ! )102
בלבד ! )103 שחקן קולנוע
אוסטרי (מישפטי נירנברג)
(ש״מ 104 המתייחסים לכל
דבר בספקנות ובאי אמון !
)105 הסופר היהודי בן תקו פת
ההשכלה ששאל ״לאן?״.

מ אד נ ך:
)1איש גבוה ורזה ! )2פקודה
מפורשת! )3הרבה בק שות!
)4מתלה! )6רקב! )7
היחידה שהקים ״הידיד״ ללו חמה
בכנופיות הערביות! )8
אחד מפרד״ס! )9מושב עובדים
ליד נתב״ג! )12 שעווה
או מוצר הדבורים (כתיב חסר)!
)15 רקבובית! )16 דד הש דיים׳
הבליטה שבקצה השד!
)17 מיתר בגוף החי! )19 הפ רדה,
הוצאת חלקים! )20 חל קו
הפנימי של גזע האילן ! )21
הדור, מקפיד בלבושו ! )23
יליד המקום 24 אחוריים!
)26 אחד ה״גששים״ (ש״מ) !
)27 תן! )29 החושב ומקבל

ך ןווו!0ה

2 2 5 2

(המשך מעמוד )4
דיה לחלב ולמוצריו —
למען בריאות הילדים.
לפני כשלושה שבועות פורסם
מטעם רופאים, כי עקב ביטול ה סובסידיה
לחלב ולמוצריו ירדה
צריכתם ב־ 20 אחוזים בממוצע,
דבר הפוגע בבריאותם של תינו קות
וילדים, בנים למישפחות ה״
נימנות על ״העשירונים התחתונים״.
שידור
הידיעה במהדורת מאז החדשות של הטלוויזיה, כימעט
חצות, לא התעורר איש להגיב
או לעלות על בריקאדות. בריאו תם
של ילדי העניים חשובה ל שליחי
הציבור שלנו כשלג דאש־תקד.

די בכך שלבנים של שר־ייגאל
הורביץ, יש חלב האוצר בשפע ולחיים ורודות — צריך
שיהיה חלב לכל ילדי ישראל. אני
קורא לממשלה: החזירו מיד את
הסובסידיה לחלב ולמוצריו, למען
בריאות ילדינו.
יופי זיו, רמת־אביב ג׳

״רל״ ש ד
אני טהש פי ר א
על הפרקים מתוך הביוגרפית
של ברל בצנלסון,
מאת אניטה שפירא, ש

עצמו לעשות דבר חדש!
)30 כלי־רחף על פני המים!
)33 מהפכן סוציאליסטי רוסי,
הוגה דעות מרכסיסטי ; )34
אם־הבעל ! )36 אסם ! )37 ראש
וראשון למושבים בארץ! )40
הוגה דעות יהודי גרמני מ אבות
הסוציאליזם והציונות
(ש״מ 41 אש מתעופפת
בחץ! )44 תו לנוי מעל האו תיות
העבריות! )46 כלי־קי-
בול קטן לשמן! )47 מעבה-
היער! )49 דרגת קצונה ב־צה״ל!
)50 שוטט אנה ואנה!
)53 אי השייך לאיטליה בים
הטירני ! )54 שררה ! )55 יחידה
הקובעת את תכונות התורשה
! )56 נקי ! )58 מעסה !
)59 תיאטרון הפועל בירוש לים
! )60 התפילה היומית של
אחרי־הצהריים ! )62 אביהם

התמונות העלומות של ברל. מהי כן
לקחתם אותם?
יורם פריאל, חיפה
• התצלומים נלקחו ברובם מכתבים
של ברל, שיצאו לאור בהוצאת
מפא״י.

מותר האדם
מ די ט עי ר ג
איך להתגבר על בעיית
הסמים ן בעזרת המדיטציה,
כמובן.
בעיית הסמים מועלית בעיתוני
כם כמעט בכל גליון, ובכל פעם
העובדות מזעזעות מחדש. לכאו רה
נראה כי אין פיתרון יעיל ל בעיה
כאובה זו, אך אין הדבר
כך — יש פיתרון.
כל בעיה מקורה בחולשה —
חולשתו של האדם נובעת מחוסר
שימוש במלוא הפוטנציאל הרוח ני
שלו. טיפול בכל בעיה יכול
להיות בשתי רמות( :א) מניעת
הופעת הבעיה; (ב) הטיפול בבעיה
הקיימת.
הוכח על־ידי מאות מחקרים
מדעיים, שטכניקת המדיטציה ה־טרנסצנדנטלית
(מ״ט) מפתחת ומ חזקת
את האדם ומביאה אותו ל ידי
שימוש במלוא הפוטנציאל
שלו. היא מחזקת הן את האדם
החזק והן את האדם החלש.
המחקר המדעי מוכיח, שטכני קה
פשוטה וטבעית זו משפרת את

של אבות הגזעים! )63 קוץ !
)66 מכלי השייט של חיל-הים !
)68 בתם של אגממנון וקליט-
מנסטרה, גיבורת טרגדיות
יווניות ! )71 מטבע ישראלי
קטן־ערך ועתיק ! )73 בחר,
סיווג! )76 צמח רך ורענן:
)77 סובב, התנועע )79 :עץ
שפריו דומה לתאנים קטנות;
)80 דל )82 :בטרם כלות ה עת
)84 :מידה עתיקה (15
סאה); )85 היה קרוב למות!
)87 סוף התור; )90 מדינת
גרמניה ; )92 הזדמנות )94 :
שלושה האחרונים מתוך ששה
סדרי מישנה (ר״ת); )96 החי
מוליד! )97 מבוע מים)99 :
תואר בעל אחוזה, נשוא פנים
בעמי המזרח )101 :בכי (מקד
צר)! )102 אדמה בתוך ימים;
)103 כינוי למלאך שמים.

כרל כצנדסון כ־טצ(י1
הצל״ש
הזה״

פורסמו ב״העולם
(.)2250—2
מגיע לכם צל״ש על בחירת
הקטעים מתוך סיפרה המצויין של
אניטה שפירא. אך יותר מכך
מגיעה לכם מחמאה על פירסום

מצבם של האנשים הנחשבים כמצ ליחים
ביותר בחברה (שופטים,
רופאים, קצינים בכירים, אנשי-
עסקים, סטודנטים, אתלטים וכר).
וגם משמשת כשיטה יעילה ביותר
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2253

העולם הזה 2253

מכתבים

0ח ס סיו )!מססרס
ן א 0וסחו//חסו)

יציאות מ תל-אביב וירו שלי ם
יום א־ו-ה־ באוטובסים מפוארים
מחיר כיוון אחד$25

טיולים מאורגנים במלונות דרגה ראשוגה
5235* סוף שבוע ארוך(יום ה -א׳)
5320.* 5ימים (א׳-ה׳)
5385.* 8ימים (א׳-א׳)
5565.* 8ימים (לוקסור-בטיסה)

המחיר בולל:
* נסיעה הלוך ושוב +מלון דרגה ראשונה
1/2פנסיון * הסעות וסיורים.

הנחות מיוחדות לקיבוצים, קבוצות מאורגנות וועדי עובדים^.ו
( <:ההשתתפות מותנית בקבלת אשרת כניסה למצרים) :׳ב

פרטים: טיולי הגליל תל־אביב,רחוב הירקון 142 טלפון 221372,220819 :
ירושלים רה׳ בן־סירא , 3טלפון .242720 חיפה המגינים ,43 טלפון 522958
טבריה, הירדן , 10 טלפון 20550,20330 ואצל כל סוכני הנסיעות.

(המשך מעמוד )6
לחיזוק ולשיקום אלה, הנמצאים
בשולי החברה (אסירים, אלכוהו ליסטים,
מכורים לסמים וברן.
בניגוד לשיטות גמילה אחרות
— תירגול ט5ניקת המ״ט מטפל
בשורש הבעיה. הוא מבטל את
הצורך בשימוש בסמים. האדם
מתהזך ואינו זקוק יותר לבריחה
מעולם שקשה לו להתמודד בו,
אל העולם ״חסר־הבעיות״ של
הסם. הוא מוצא לפתע. שההתמודדות׳
שקודם היתד קשה ובלתי
אפשרית, הופכת אתגר נעים ומ עניין.
ואז אין לו עוד צורך ב בריחה
אל הסם...
הטכניקה היא יעילה, פשוטה,
טבעית, זולה ונוחה לשימוש. יהיה
זה עוול לא להתייחס אליה בצו רה
הרצינית והמעמיקה ביותר,
ולהיות ניזון רק בדברי רכיל המו פצים
על־ידי הדיוטות גמורים ב נושא.

דניאל גליקר,
האגודה הבינלאומית
למדיטציה בישראל

פט קסטה מוקלטת של שיחה טל פונית,
ואולי הוא הכל־יכול ממ תין
כמו אחרים ורבים בתור לק בל
טלפון, או ויתכן מאוד לאור
מעמדו מיספר הטלפון סודי.
אתם, אנשי העולם הבא, יוד עים
הכל על כולם. אולי לכם יש

צגי גור
הטלקס של הכל־יכול

81״ 1 3 0־ ! הגולו מו;

ש ב שגג ״ ם
צבי גור, הנאשם בחטיפת
הילד אורון ירדן וברציח-
תו — בותב מן הכלא אל
עיין ״העולם הזה״.
ודאי תתפלאו לקבל מיכתב ויו תר
תופתעו מתוכנו. בעבר הייתי
אחד מאלפים, שמדי פעם קורא
את השבועון ״העולם הבא״ .ה יום,
בנסיבות מעציבות, נמנע
ממני לעיין בחופשיות בשבועון.
לאחרונה התגלגלה לידי בדרך
לא דרך השבועון ״העולם הבא״
מתאריך 5.10.80 ולהפתעתי נהני תי
לראות לראשונה בגב השבו עון
צילום שלי, אולי הטוב ש־פורסם
עד כה בעיתונות בכלל.
בכתבה המצורפת אין לי תגובה
היכולה לשקף העיוות, וחבל
שכותב הכתבה לא מדייק את ה נעשה
בהיכל הצדק. בנוסף במדור
״אנשים״ באותה שבועון פורסמה
כתבה קטנה ואני מצטט :״אלוהים
לא השיב למיכתבו של הנאשם
צבי גור.״ בסוף הכתבה כתוב ש־עורר־הדין
מר מלחי אמר שעדיין
לא התקבלה כל תשובה למיכתבי.
מן ההגיון להעמיד טעותו של מל חי
וכותב הכתבה, איר אפשר לק בל
תשובה למיכתב שנשלח ונית־

פס על־ידי המישטרה ועוד מובא
כראיה לבית־המישפט. נניח שה־מיכתב
היה נשלח בכל זאת, ולא
דרך דואר־ישראל. הזמן הדרוש
כדי לקבל תשובה חופף לתקופת
העונש. אני מצטער שמישכנו של
הכל־יכול רחוק.
לולא ידעתי מיספר הטלפון ש למענו
כתבתי את המיכתב, הכל
היה יותר קצר ופשוט יותר. גם
אז היה מוגש כראיה לבית־המיש־

את מיספר הטלפון או טלקס של
הכל־יכול י
ממתין לתשובה.
צגי גור כלא רמלה
ס מיכתבו של גור מוזפרסם
כאן בשלמותו, ככתבו וכלשונו.

!*וצפ, לותג״חת
חיילת יהודיה נישאה ל-
בחיר״ליבה, צעיר ערבי מהכפר
אעבלין, בטכס שיעיד
בכנסיית הכפר.
אנו רואים עוול גדול במעצרם
של הצעירים הללו על רקע נשו־איהם.
רק המצב הבלתי-ניסבל
של נשואים דתיים בלעדיים הנהוגים
במדינת־ישראל הביא למצב
המסובך אליו ניקלע הזוג. לו היו
נשואים אזרחיים נהוגים במדינת*
ישראל, לא היו נאלצים השניים
לעשות את מעשיהם בהסתר ולא
היה על הצעירה להסתבך בעריקה
מהצבא, שכן חוק שירות-
ביטחון פוטר אישה נשואה משירות
סדיר.
אנו מבקשים מראש־הממשלה
ושר־הביטחון שיעשה למען לא
ימוצה -הדין עם הצעירה. ואשר
לבחור — אין כל סיבה להחזקתו
במעצר, לאחר שמסתבר לפי הירי־

עות, כי הצעירה שהתה בחברתו
מרצונה החופשי ואף נישאה לו
בכנסיית הכפר.
מאחר והזוג נשוי למעשה, יש
לנהוג בהם כבזוג נשוי לכל דבר,
גם לגבי הפטור משירות צבאי.
אנו מצפים להגינות מצד השיל־טונות.
יצחק
חפץ, בשם מזכירות
האגודה ההומניסטית
חילונית, תל־אביב
ה עו ל ס הז ה 2253

ברודווי-שווהבאיבותה לסיגריות המפורסמות ביותר בעולם
סופר קינג סייז
תערובת אמריקאית

פרסום1ימר יעקבסון

ייי־רי

ג ^יי ר

0אתז\ץ

י>אדי,

ה עו ל ם הז ה 2253

תת־־ת 1ונהפוליטית
אחרי שמנהל בית־חולים ״איכילוב״
בתל״אביב סיפר, שלאחרונה הופיעו מיקרים
של תת־תזונה בתל-אביב, החליט
מנכ״ל מישרד״הבריאות, הפרופ׳ ברוך
מודן, להילחם במרץ בתופעה הנוראה
הזאת. באמת, תחשבו על זה רגע, שבמדינה
שלנו יקרה דבר כזה? המנכ״ל לא
התעצל, ושיגר אל המנהל מ״איכילוב״
מיכתב כזה :
״אני רואה בהכרזה זו (על התת-תזונה,
ש.פ ).פוליטיזציה מסוכנת של שירותי־הבריאות,
כאשר יש בכך התקפה על
האוצר, ובית־החולים, איכילוב׳ ניזון במידה
רבה מתקציב האוצר מעריב״,
.)27.10.80
אתם מבינים ! הפרופסור ברוך מודן
לא טוען שאין מיקרים של תת־תזונה

בתל-אביב. בהמשך הידיעה ב״מעריב״
אפילו נאמר שהוא מבקש ממנהל ״איכי-
לוב״ נתונים על המיקרים הסובלים
מתת״תזונה שנתגלו בתל-אביב. לא, ה-
מנכ״ל רק טוען כי כשמנהל בית-חולים
מספר שיש תת״תזונה, זו פוליטיזציה,

שמי שרוצה ממש חזק, יכול להירגע
מהם.
ראשית, אומר הפרופסור השופט, קיימה
״פה ושם״ תת-תזונה אצל קשישים,
אולם אי-אפשר לדבר על ״תופעה״ .שנית,
התגלו במחלקתו שני ״מיקרים״ של תת-

סי־נגן ני

מו נ ד׳
מסתובב אני בתיאטרון לא מבין שום דבר,
ולמשל בין שיקספיר וארתור מילר אני
מסוגל להבדיל רק לפי הזקן הג׳יננ׳י
היפה של מילר. זה בטוח פתיחה רעה
מאוד לביקורת תיאטרון. כי כשכותבים
ביקורת תיאטרון דווקא צריך להשוויץ
בצניעות, ולהפגין ידע עמוק ורחב לפני
שמגיעים לגוף העניין. אז מה, במקום
לספר לכם על תיאטרון, אטפר לכם על
מונדי.
למונדי (אני לא זוכר מה השם הפרטי
שלו) יש איזו בעייה משונה עם החברה
הישראלית ; עם המדינה הישראלית, עם
ההיסטוריה הציונית, עם הדת היהודית
(וגם עם כמה דתות אחרות) ,עם האינטלקטואלים,
עם הדימוקרטיה, עם ההנהלות
מכל הסוגים, עם דמות האשה
ועם בגין. בנאדם נורמלי, שיש לו בעייה
משונה עם כל-כך הרבה פריטים, ועוד
בבת־אחת, או שהוא מפסיק להיות נורמלי,
או שהוא כבר מזמן מוכר או קונה
משהו בלוס־אנג׳לס. זה בנאדם נורמלי.
אבל מונדי הוא בנאדם לא-נורמלי. אחד
המאפיינים החשובים של בנאדם לא-
נורמלי, זה שהוא חושב שדווקא כל
האחרים הם לא-נורמלים, או פשוט
משוגעים, וזה בדיוק מה שמונדי חושב.
חושב ועושה. בא מונדי, לקח את
הישראלים, הציונים, היהודים, הדתיים,
האינטלקטואלים, הדימוקרטים, המנה לים,
הנשים ובגין, שם אותם בבית־משוגעים
ונתן להם לשחק אותה, יעני
זה בסן־הכל רק הצגה, ואם זו הצגה,
יש לה גם שם :״המבשר״ .עכשיו, קורה
דבר משונה: בא הקהל לראות את ה הצגה.
אבל מי זה הקהל ן הקהל זה
הישראלים, הציונים, היהודים, הדתיים,
האינטלקטואלים, הדימוקרטים, המנה לים,
הנשים ובגין. הקהל הזה, שיושב
עד הסוף וגם מוחא כפיים כשהוא רואה
את עצמו בתור משוגעים, בעצם מוכיח
את התיזה של מונדי שכולם סביבו
משוגעים, כי איפה תמצאו בנאדם נורמלי
שימחא כפיים כשאומרים לו שהוא משוגע?
ואם
אתם מחפשים את הקשר בין
מונדי וסוקרטס, הנה הקשר:
מונדי טוען שכולם פה משוגעים.
גם מונדי פה, ולכן גם הוא משוגע.
אם הוא משוגע, אי־אפשר להאמין לו
כשהוא אומר שכולם פה משוגעים.
אז גם הוא אולי לא משוגע.
אז אפשר להאמין לו שכולם פה משוגעים,
וכן הלאה.
ברור שיש כאן איזה כשל לוגי, ב־סידרת
הטיעונים הזאת. תחשבו על זח
שבוע, ומי שלא ימצא, יקרא פה את
פיתרון החידה בשבוע הבא. בינתיים,
כשאני קורא מה שכתבתי, נדמה לי
שבעצם יצאה לי, בלי שהתכוונתי, ביקורת
תיאטרון. אבל אולי גם למונדי יצא
תיאטרון בלי שהתכוון, אז אנחנו קוויט.
1 1 התחיל למצוא״חן בעיני העניין של

311 ארחו שנ״זו
אפשר להגיד על ח״כ אליהו שפייזר
המון דברים, אבל הדבר הכי נכון ש-
אפשר להגיד עליו זה שהוא יפה ומגוהץ.
כל־כך הוא יפה ומגוהץ, שפשוט כואב
הלב שהוא נמצא בישראל ולא באמריקה.
אילו היה שפייזר נמצא באמריקה, הוא
היה יכול, עם כל היופי הזה שלו, להיות
לפחות שחקן, או דוגמן למישחת־שיניים,
או נשיא, או אפילו שלושתם ביחד. מפני
שהוא כאן יצא לו רק להיות ח״כ נחמד.
ח״כ אליהו שפייזר לא מדבר הרבה,
אולי כדי לא לחשוף את שיניו היפות
לאבק, ואולי כדי שלא יייווצת לו קמ־טים
מכוערים בזוויות הפה. לעומת זאת
כותב שפייזר. המון, אמנם יש אנשים
רעים שמלשינים, שזה לא בדיוק שפייזר
שכותב את המאמרים ששפייזר חותם
עליהם, אבל אני לא מאמין. אף אחד,
חוץ מבנאדם כל-כך יפה ומגוהץ כמו
שפייזר, לא יכול לכתוב מאמרים כל-כך
יפים ומגוהצים.
הנה, רק בשבוע שעבר כתב הח״כ היפה
מאמר ב״ידיעות אחרונות״ ,שהשם שלו
באמת לא חשוב, וגם הנושא לא חשוב.
בכל המאמר יש בסך״הכל איזה 500
מילים, ותשימו״לב כמה ביטויים יפים
ומגוהצים הצליח שפייזר להכניס ב־
־מאמרצ׳יק אחד קטן :
״אשר ברצותם מניחים לו לשבת על
כסאו וברצותם משלחים אותו אחר כבוד
לנשיא״.
״ואם מימות העולם המצב בענייו זה
רע, הנה עתה ...הוא רע שבעתיים״.
״בין חכמי הדמוקרטיה שורר ויכוח״.
״אם לנקוט גישת, אלף פרחים לפתע
יפרחו״.
״אפילו מישקלם מישקל זבוב וערכם
כקליפת השום״.
״ויכוח זה הינו עתיק־יומין ואלף
כרכים נכתבו בעטיו״.
״ובונות בו את האכסנייה שלהן״.
״גם במתוקנות שבדמוקרטיות״.
״אם עליה לשאת חן וחסד״.
״מדשדשת איו־אונים״.
״אין לעשותה שבוייה״.
ויש עוד כמה כאלה ביטויים יפים
ומגוהצים, שמעניקים לקורא חוויה לשונית
ואסתטית עמוקה, והופכים את כל
עניין התוכן, והמילים המעטות שדוחף
שפייזר בין הביטויים, למשהו מישני
לגמרי. וכמו המאמרים שלו, ככה גם
שפייזר בעצמו. אתה מסתכל עליו, ובכלל
לא ברור אם מתחת לתסרוקת היפה,
בתוך העור השזוף, בין הבגדים המגו-
חצים, ומעל לנעלים המצוחצחות יש בכלל
איזה משהו, וזה גם לא חשוב.
ביקורת האמנות. אפשר לדבר על זה
שטויות בלי סוף. אז בבקשה, עוד ביקורת
אחת. בשבוע שעבר ביקרתי בבית״הקפה
הידוע ״טעמון״ בירושלים, ולפי הציורים
שהיו תלויים שם על הקירות אפשר היה
לראות שבעל המקום, מר קופ, הוא
יהודי דתי שמאמין בעשרת הדיברות.
בעשרת הדיברות כתוב, כידוע, משהו
כמו :״לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה״
,ובאמת, מציורים שתלויים בבית-
הקפה של מר קופ בירושלים זה לא
פסל ולא תמונה.

מימין: מקרה של תת־תזונה ישראלית
משמאל: תופעה של תת־תזוגה ככיאפרה
וגם נותן הגדרה מעניינת ויפה של פוליטיזציה:
מישרד״האוצר עושה טובה,
ונותן לבית־חולים ״איכילוב״ כסף, ובא
הכפוי״טובה הזה, מנהל ״איכילוב״ ,ומספר
שיש תת״תזונה, כשכל חמור יכול
להבין שהיא נובעת מהמדיניות של אותו
מישרד-אוצר! ברור שלפי ההגדרה של
הפרופ׳ מודן, הוא בעצמו עושה מעשה
של אנטי-פוליטיזציה, כי הרי מישרד-
האוצר גם עושה טובה ונותן כסף ל-
מישרד-הבריאות, אבל המנכ״ל של מיש-
רד״הבריאות הוא לא כפוי טובה ; הוא,
תחת להתקיף את האוצר, דווקא מגן
עליו.
״מעריב״ לקח את הפרופי צבי שפירר,
שאצלו התגלו ״המיקרים״ ,בתור שופט
בין הפוליטיזציה והאנטי־פוליטיזציה, ו-
הפרופ׳ שפירר אמר ל״מעריב״ דברים
50 בזמן האחרון אני מבולבל לגמרי מהסקרים,
שתפקידם לספר לי את מי
רוצה העם בתור ראש״ממשלה. מהסקרים
האלה יכול להתברר, למשל, שלמרות
שהמון אחוזים חושבים שלרבין יש
״אמינות ועקביות״ ,ולמרות שזאת התכונה
החשובה ביותר בשביל ראש־ממשלה,
הם לא רוצים את רביו בתור ראש-
ממשלה. גם יכול להתברר, שלמרות שהמון
אחוזים חושבים ש״סמכותיות״ זה
תכונה חשובה מאוד לראש-ממשלה, ויש
תכונה כזאת לבגין ולפרס, הם רוצים
דווקא את רבין בתור ראש-ממשלה. מכל
זה אני מבין שהציבור מבולבל לגמרי
מהמועמדים השונים, ומהתכונות השונות
שצריך להדביק להם, אבל לא בטוח
שזה דווקא באשמת הציבור.
הרעיון בעצמו, שהציבור יגיד את מי
הוא רוצה בתור ראש-ממשלה לפי התכונות,
זה דווקא רעיון טוב. אבל גם הביצוע
צריך להיות רציני. אני, למשל, לא
מבין כלום ב״אמינות ועקביות״ ,וגם לא
ב״סמכותיות״ או בכל מיני תכונות כאלה,
שאולי צריך אותן במאי־סרטים
או פקיד-בנק. אין לי כסף ואין לי זמן
בשביל לעשות סקרים עם מדגם מייצג,
אז עשיתי בתוכי נפשי סקר פרטי על
התכונות שלפי דעתי הן חשובות בשביל
ראש-ממשלה, והנה התוצאות :
ק שר עם המציאותהפוליט
י ת: בגין קיבל * 5ואילו פרס ורבין
לא מקדימים אותו בהרבה. שלושתם
חושבים שהעולם כולו נגדנו, ואין לזה
שום קשר עם מה שאנחנו עושים או לא

תזונה אצל ילדים, אבל ״אין שום הוכחות
כי הדבר נובע ממצב כלכלי קשה
או ממצב פסיכו־סוציאלי״ .שלישית, מספר
הפרופסור ,״עלולים להתגלות מיקרים
של חוסר תזונה, אבל בשום פנים לא
נתגלו מיקרים של תת״תזונה חריפה נוסח
ביאפרה או הודו״ .ולבסוף :״כדי להגיע
לידי קביעה ברורה יש לעשות בדיקות
יסודיות — ובמשך תקופה ארוכה, אולם
לשם כך דרושים כלים מיוחדים שאינם
בנמצא״.
אתרגם לכם מה אומר הפרופסור ה שופט
ללשון בני-אדם: ראשית, יש תת-
תזונה בצורת ״מיקרים״ או בצורת ״פה
ושם״ ,אבל לא כל האוכלוסיה חולה
בזה. שנית, גם כשזה נמצא, זה לא נורא
כמו במקומות שבהם זה נורא. שלישית,
יכולות להיות לזה כל מיני סיבות, וכמו
שבביאפרה או בהודו לא לכל ״המיקרים״
של תת״תזונה יש סיבה פוליטית, ככה
גם בישראל. ולבסוף, מסמר הערב: אפילו
אם יש יותר מ״מיקרים״ או ״פה ושם״
תת״תזונה, אי-אפשר לדעת מזה, כי אין
כלים לבדיקה.
עושים. בגין חושב שהמצב הזה ייגמר
כשיבוא המשיח ; רביו חושב שהמשיח
הזה יבוא כשהעולם כבר לא יהיה זקוק
לנפט, ופרס חושב שהמשיח לא יבוא
על חמור אלא ישונע.
י כו לה לנהל עבודת צוות:
פרס קיבל * ,7ואילו בגין ורבין לא
מפגרים אחריו בהרבה. לדעת פרס, צריך
לנתח את עבודת״הצוות לשלושה גורמים
עיקריים, העיקר שמהניתוח הוא בעצמו
ייצא ראש-ממשלה. עבודת־הצוות של
בגין היא סדרנות של קללות והדלפות,
ואילו לרבין נדמה שהעיקר בעבודת־ה-
צוות זה אמינות ועיקביות.
יושר: שלושתם ישרים, האחד יותר
מהשני. ההוכחה ליושר של בגין זה
המיליונר יהושע בן־ציון, ההוכחה ליושר
של רביו זה חשבון הדולרים שלו, וההוכחה
ליושר של פרס זה רביו. היושר,
זה מה שחורג אותם.
אני לא רוצה לספר לכם פה מה יצא
לי בסקר, כשבדקתי מה דעת הנשאל על
תבונתם הפוליטית של המועמדים, על
יכולתם להעמיד את צרכי הכלל מעל
לתשוקותים הפרטיות, על יחסם למתנגדים
פוליטיים, על הקשר בין מה שהם
אומרים ובין מה שהם עושים, ועוד כמה
תכונות החשובות לראש־ממשלח. המסקנה
מהסקר שלי היתה, שמכל שלושת
ראש-ממשלה,
המועמדים אני רוצה, בתור

משלושתם״ !

את הרע במיעוטו, והראשון
שירוץ למישרד־הפנים וישנת את
לשם פרטי ״רע״ ,שם מישפחה ״במיעו
טו״ ,יקבל את תמיכתי המאסיבית

ורשבסקי -פריליך

העולס הזה 2253

בר־יה״מ: המטבח שד ליאוניד־ ברז׳נייב
פרישתו של אלכסיי קוסיגין בן ה־ 76 לא הפתיעה
במיוחד את הסובייטולוגים במערב. קוסיגין באמת חולה,
והחלפתו לא תפתור את בעיותיה הקשות של ברית־המוע־צות.
כישלונותיה של ברית־המועצות בתחום מדיניות-
החוץ לא יוחסו דווקא לקוסיגין. פעילותו בתחום זה צומצ מה
מאוד מאז . 1971 אין ספק שהסובייטים מתלבטים
קשות כיצד לנווט את עניינם בזירה הבינלאומית, מאז
שהברית הסינית־אמריקנית הפכה עובדה שהיבטיה משפיעים
באורח משמעותי ביותר על האירועים במיפרץ הפרסי,
בדרום־מזרח אסיה, ונותנים אותותיהם גם במזרח־אירופה.
ירידה במוראל. גם בתחום הכלכלי סובלת עדיין
ברית־המועצות ממינהל מסורבל, ביזבוז ומחסור חמור
במצרכי־יסוד. הרפורמה היסודית שניסה קוסיקין להנהיג

משמיצים אותי בביזנס ווייק או בוול סטריט ג׳ורנאל
(עיתוני הביזנס בארצות־הברית) ,סימן שאני בסדר גמור.״
סוציאליזם אפריקאי. את המישפט הזה נוהג
לומר מנהיגה הוותיק, המבריק ביותר באפריקה השחורה,
יוליוס נייררה. הוא עצמו זכה למטר השמצות וניאוצים
בביטאונים האלה. אבי הסוציאליזם האפריקאי, סוציאל-
דמוקראט פאבייאני מובהק כמו נייררה, הוקע בקומו-
ניסט, סוכן סובייטי, סוכן סיני, עריץ ולאחרונה אפילו
אנטי־ערבי ואנטי־מוסלמי.
לא רק הצהרת ארושה המפורסמת מ־ ,1967 בה היתווה
את קווי הפיכת טנזניה למדינה סוציאליסטית המבוססת
על כפר שיתופי, אוג׳אמה, המיטה עליו את שינאתם
של אנשי העסקים הגדולים במערב. נייררה הפך לדובר

ההנהגה הסובייטית. החדשה*
אנשים זקנים, בשורה הראשונה
בתוכנית החומש שבין 1965ל־ 1970 הוכשלה על־ידי
הביורוקרטים. הדגש שלו על ריווחיות ויעילות הפחיד
את המנהלים הוותיקים, שהיו רגילים לעבוד לפי נורמות,
שלא היו אלא יצור מסיבי של סחורות שאיש לא רצה
לקנות, בכמויות בלתי ניתנות לשיווק. מאז ניטרולו של
קוסיגין חלה התדרדרות חמורה עוד יותר. השיה סובלת
ברית־המועצות מיבולים דלים ביותר של סוכר ותפוחי-
אדמה, ממחסור בחלב ובבשר, ומירידה במוראל.
האמברגו האמריקאי, שהוטל בעיקבות הפלישה האומללה
לאפגניסתאן, מחמיר עוד יותר את המצב. הרעשים
הניציים מצד מזרח־גרמניה אינם אלא תגובה קלושה מדי
ומאוחרת מדי לחוסר האונים הסובייטי באסיה ובפולין.
הרוסים מבינים היטב, שלא יוכלו להעלות את רמת־החיים
של תושבי ברית־המועצות ולהשתתף בעת ובעונה
אחת במירוץ חימוש גרעיני מטורף. לכן הם מעוניינים
כל כך באישרור הסכמי סאל״ט ,2בהתקדמות לקראת
סאל״ט ,3ולשם כך בהצלחה של הנשיא הנוכחי, ג׳ימי
קארטר, בבחירות לנשיאות בארצות־הברית.
הצעיר שבחבורה. קוסיגין עצמו, שהשתתף במיל־חמת
האזרחים בהיותו בן ,15 זכה לפרישה בכבוד.
הטכנוקראט הרציני והצנוע הועלה לגדולה על-ידי
אנדריי ז׳דאנוב הידוע לשימצה, אחרי הטיהורים הגדולים
ב־ .1937 הוא עסק תמיד במלאכות הקשות והאפורות,
ביצוע פינויים המוניים בתקופת המילחמה בנאצים, פי קוח
על חלוקת מזון, תיכנון כלכלי־חברתי. קשה לומר
שפרישתו תביא להצערת הצמרת הסובייטית. מחליפו
האפור, ניקולאי טיכונוב, הוא בן .75 ברז׳נייב בן .73
מזכיר המיפלגה אנדרי קירילנקו אף הוא בן .73 האי דיאולוג
הראשי מיכאיל סוסלוב כבר בן .77 שר־החוץ
הוותיק, אנדריי גרומיקו בן .70 הצעיר שבחבורה הוא,
כמובן, ראש הקג״ב, יורי אנדרופוב, שהוא בן .65

מובהק של העולם השלישי, למנהיג שהפך את המסר
האידיאולוגי של המדינות העניות לרהוט, קליט ומשכנע.
בעיקר בולט נייררה בהתקפותיו הבלתי פוסקות
על הסטטום־קוו. טנזניה, מושבה גרמנית שהפכה למנדט
בריטי, הוזנחה על־ידי הקולוניאליסטים יותר מכל מדינה
אפריקאית. גם היום, אחרי 20 שנות מאמץ עצום של
האומה כולה, נימנית טנזניה על 40 המדינות העניות
בעולם. נייררה הצליח לגייס את העם ואת הנוער הטנזני
למאמץ עצום של פיתוח, בניית חברה חדשה, השתתפות
פוליטית רחבה וחסרת תקדים באפריקה, ולנסיונות כלנד
ליים־חברתיים מעניינים. אך העדר משאבים, והעובדה
שהכלכלה העולמית פועלת באורח שיטתי נגד החלשים,
פגמה קשות בנסיון הטנזני לסוציאליזם אפריקאי, המ שלב
יסודות מסורתיים ומערביים.
•העולם הרביעי. נייררה עצמו קובע, שטנזניה
שייכת, בעצם, לעולם הרביעי, נחלתם הבלעדית של העניים
המרודים. חשבון הדלק של טנזניה, למשל, עלה פי שבעה
בשנים האחרונות. מחירי המוצרים החקלאיים של טנזניה

אפריקה: יץ האננס
של הו פו א ה״ ס אוי
״יש לי דרך אחת בדוקה וחסינה מפני כישלון, לב דוק
את המהימנות שלי כמנהיג אמריקאי ישר־דרך. אם
* שורה קידמית, מימין לשמאל: ליאוניד בודנייב
( ,)76 מיכאיל סוסלוב 77 אנדריי קירילנקו 73 שורה
אמצעית, מימין לשמאל: ניקולאי טיכונוב 75 ארוויד
פלשה 80 ויקטור גרשין 66 שורה אחורית, מימין
לשמאל: אנדריי גרומיקו 70 יורי •אנדרוכוב (,)65
דימיטרי יוסטינוב (.)71

נשיא הופואד! בואני

9111

ח טן

נקבעים במערב, וארצו נאלצת לשלם את הפרשי התייקרות
המוצרים התעשייתיים שהיא מייבאת, בשל הת ייקרות
הדלק.
החברות העל-לאומיות ושליחיהן באמצעי־התיקשורת
העולמיים מגלים יחס שונה לחלוטין לנשיא חוף השנהב,
פליקס הופואה־בואני. הנשיא המערב־אפריקאי שולט
בארצו מאז כינון עצמאותה, לפני 20 שנה. למרות גילו
,77 הוא שוב המועמד היחיד לתקופת׳ נשיאות נוספת.
בעזרת צרפת הצליח להתגבר על כל יריביו ב״מפלגה
הדימוקרטית״ השלטת, ולהבטיח שילטון יחיד לעצמו.
הופואדדבואני הנהיג בארצו כלבלת עבדים אמיתית, בה
מנוצל כוח־עבודה זול ביותר על-ידי הון זר ומקומי.
שכרם של פועלי ואיכרי חוף השנהב הוא זעום
ביותר. האגוזים המקומיים, למשל, נמכרים בלונדון ב־3.40
ליש״ט לקילו. האיכר מחוף השנהב מקבל רק חמישה
פני עבור קילו אגוזים! רמת החיים הנמוכה של איכרים,
בארץ שהיא רובה ככולה חקלאית, דוחפת רבים מהם
לבירה אביג׳אן ולפרנסות דחוקות, כמו מכירת סיגריות
וגומי־לעיסה ברחובות. מובן שהמישטר החברתי גורם
לתסיסה פוליטית שבה מטפל הנשיא האבהי ביד ברזל.
חוף השנהב זרועה כולה במחנות מעצר לאסירים פולי טיים,
שמיספרם הגדול ביותר באפריקה השחורה כולה.
״פרי ביזנס״ .כמו הקיסר המרכז־אפריקאי בוקאסה,
מפצה הופואה־בואני את בני עמו בטכסים ססגוניים ויק רים.
הוא נותן חופש פעולה נרחב לחברות זרות, ובעיקר
צרפתיות ויפאניות. לאחרונה עלו מניות חוף השנהב בגין
מרבצי הנפט שנמצאו בה. הופואה־בואני הפקיד את
המלאכה בידי החברות אסו ופיליפס, הנהנות מפועלים
שחורים בחצי חינם.
בינתיים אימץ לעצמו הופואה־בואני פרוייקט לאומי
חדש. חוף השנהב תייצר יין מאננס, ותהפוך אותו למוצר־צריכה
יוקרתי באירופה ובארצותיהברית. עד 1982 תייצר
חוף השנהב 6מיליון ליטר יין־אננס לשנה! רק מעטים
מעיזים להביע בגלוי ספיקות בהצלחה כל כך מסחררת
של המוצר המתוק, שהפך לפרוייקט החביב של הנשיא.
הופואה־בואני מתגאה בעובדה שמחצית התיירים באר צו
הם משקיעים, הרואים בה אפיק מוצלח ביותר להונם.
גם את הצמיחה הכלכלית בשיעור של 8אחוז לשנה הוא
זוקף לזכות מדיניות ה״פרו ביזנס״ שלו. אין פלא שהוא
זוכה לשבחים רבים בביזנס ווייק. סקר רציני על מצבם
הכלכלי של אזרחיו של הופואה־בואני היה מצביע על
רעב, עזובה, פער הולך וגדל וחוסר תיקווה לרוב בני
עמו. אך עובדה זו לא תגרום לו קשיים מיוחדים בבנק
העולמי או בקרן המטבע הבינלאומי.

מחלת היל דו ת
של עזר ד*ונמן
בעת כתיבת שורות אלה, קשה מאוד להעריך האם
יצליח חבר־הכנסת עזר וייצמן בהימורו הגדול על
ג׳ימי קארטר. כמו במקרים דומים אחרים, עורר עזר
תמיהה וזעם בגלל הסיבות הלא־נכונות. התנהגותו
השובבה ויוצאת הדופן של וייצמן גררה את אמצעי־התיקשורת
לעיסוק קדחתני באישיותו המיוחדת, כב יכול,
של עזר. אבל דוב המשקיפים התעלמו מהעוב דה
הפוליטית, שעזר היה צריך, למעשה, לתמוך
ברונאלד רגן.
לפני כשנתיים עורר עזר וייצמן שערוריה באר-
צות־הברית, כשביקר דיפלומטים ואנשי־מדעה אמריקאיים
על כישלונותיהם במדיניות־החוץ. הוא האשים
אותם בהפקרת השאה האיראני ובזניחת אנגולה
ואתיופיה לטובת הסובייטים והקובאים. בהתפרצותו
זו, שזכתה בכיסוי עצום בעיתונות האמריקאית, הביע
וייצמן עמדות רפובליקאיות, ניציות, אופייניות במיוחד
דווקא ליריבו הגדול של קארטר — רונאלד
רגן.
האם אפשר לראות בהצטרפותו של וייצמן למטוס
התעמולה של קארטר ביטוי נוסף לאופיו הילדותי
משהו, או שינוי ערכים פוליטי מקיף ומעמיק? מכריו
הרבים של וייצמן יתקשו להאמין באפשרות השניה.

שי׳א אפריקאי בוגציויס פוליטיים

חיים ברעם

פינו ת

ישיבה
< בלעדיות דגמי 1981

הנחה!
ובנוסף

* הנ חו ת
על מזומן
* תכני ת
ל־ 8ת שלומים ביקור ב״דירן״ חו סן לן כסף
דגם 9 4

יואל אביטל

כמו כן מבחר ענק של חדר• שינה, ארונות לן יר,
מזנונים פינות אוכל, שולחנות סלוניים, ועוד ...ועוד...

בי ת האופנה לריהוט מודרני
תל אביב -אבו *;בידול 30
2 5 2 4 7 0־ ( 0 3בגין גאות אביב)

ירושלים• -ד החרוצים ,14 אי1וד ת ע שי ה

תלפיו ת ( 0 2 - 7 1 6 3 6 8 /9עי״ פולגת)

טרומפלדוד , 54/56 ווה שאנו
תיבה -
229238־ 0 4
^ 1 4די : 0תייא הירקון 321 טל 444932 .
בוא לדברים היפים שבחיים בוא לדירן.

. 1981מנר ססנר דגמי

בתנאי תשלום מיוחדים

נצל את ההזדמנות ו 9נה עוד היו לאחד מסובנ׳ רגבה:

ת״א־אבן גבירול ,30 טל׳ 03-252478 9
ר״ג7-ן ריניצ• ,5סל׳ 03-737905
רחובות־יע7ן ב ,3טל׳ 054-76003
נתניה-שמואל הנציב ,14 טל׳ 053-35479
חדוה-הגיבורים 9י 3ת הנשיא, טל׳ 063-26821

איכו ת• א מינו ת

א11 גו*בו ב שו ס

בוחאן מרך בדגיה:
העצב על
סף הפרישה
בודואן, מלך בלגיה, נראה
עצוב מתמיד ביום הולדתו ה חמישים.
אף שהמלך אהוד על
בני עמו, נחוג יום הולדתו ה חמישים
בד בבד עם חגיגות
המאה וחמישים של הפארלמנט
בסימן משברים חמורים: משבר
פוליטי, משבר כלכלי ומעל
לכל, דאגה לשלום המלך.
ערב יום הולדתו לקה בו־דואן
בהתקף־לב ופרש למנוחה
בחווילתו שבדרום ספרד. הוא
אינו מסתיר את חרדתו־ לעתיד
המלוכה. מאחר שפאביולה, המלכה,
אינה מסוגלת ללדת,
מתלבטים בודואן ורעייתו בהחלטה
למי יורישו את הכתר.
אמנם, היורש החוקי הוא אחיו
הצעיר, אלברט, אבל המלך
אינו נוטה להוריש לו את כס־או.
מזה זמן ממושך שהוא
דוחה את פרישתו, ומכין את
דעת הקהל לקראת אפשרות,
שהמלך הבא יהיה בנם של
אחיו אלברט והנסיכה פאולה,
פילים, שהוא היום בסך הכל
בן עשרים.
בלגיה לא שכחה את המש בר
הקשה שפקד אותה בשנת
,1940 כשהמלך ליאופולד נאלץ
לצאת לגלות עקב האשמות
על שיתוף פעולה עם הנאצים,
ובודואן עצמו שהה באוס טריה
ולאחר מכן בגלות שוויץ.
הוא היה בן פחות מעשרים
כשעלה על כס המלוכה, וזמן
ממושך סבל מחוסר אמון של
בני עמו ושל הפארלמנט. לכן
רוצה בודואן למנוע, ככל יכול תו,
קשיים דומים לבן אחיו,
האהוב עליו כבנו.

גילחנו וילה: השואה של טניסא׳
גילרמו וילה, הטניסאי המצטיין של ארגנטינה, הכיר את אהבת
חייו, גאבריאלה בלונדו( ,הנראית איתו בצילום) על מיגרש הטניס,
כשהיתה בת עשר והוא היה בן עשרים. היא הגישה לו כדורים, ונשאה
את המחבטים שלו. מאז עברו שמונה שנים וגילרמו למד להביט
בה אחרת .״היא המוזה שלי,״ טוען הטניסאי שהפך משורר.

חנאדד וגן:
האמונות התפלות
של •011
רונאלד רגן נראה בתמונה
משמאל כשהוא מרים את אשתו,
ננסי, אל אפו של אברהם
לינקולן. היא מנסה לגרד את
אפו של הפסל, הניצב ליד קברו
של לינקולן בספרינגפילד
שבוושינגטון. דמינהג לגרד את
אפו של לינקולן כסימן למזל
טוב הוא חלק ממסורת בקרב
הפוליטיקאים של ארצות־הב־רית.
רונאלד רגן בא לעשות
זאת ערב השלב המכריע של
הבחירות, אבל ננסי לא הס תפקה
בכך. היא ביקשה לעשות
זאת בעצמה. אם זה לא יעזור
זה לפחות לא יזיק, אמרה.
העו ל ם הזה 2253

ויציאת פואיוו: השינוי הגוזל נח״
בראיון מיוחד לשדרנית ברברה וולטרס (נראית מימין בתמונה)
גילה ריצ׳ארד פראיור, המוכר בישראל מן הסידרה משימה בלתי
אפשרית, כי התאונה שקרתה לו הצילה, למעשה, את חייו :״מעולם
לא האמנתי באלוהים, אבל היום אני יודע שהוא נתן הזדמנות
שנייה.״ פראיור נכווה קשות בהתפוצץ מכוניתו והצליח להחלים.

*!שים בעונים

קלינט איסטווד: נל שחסו ן הפארטנד שלו
אין זו הפעם הראשונה שקלינט איסטווד מעדיף פארטנר־קוף על פארטנר־אדם. האוראנגוטנג הנראה
עמו בתמונה עונה לשם קלייד, והוא עונד שעון על פרוות ידו ככל אדם עובד. קלייד משחק עם קלינט
איסט־וד בכירטו החדש בכל דרך שאתה יכול, ומספק כמה מן הרגעים היותר מצחיקים של הסרט. כשמדי
פעם בפעם הוא מתבונן בשעון כמו מבקש לבדוק את הזמן. אין זו הפעם הראשונה שאיסטווד בוחר לו
פארטנר מגזע האוראנגוטנג וגם הקודם ענה לשם קלייד. אבל מי שמעניק לאיסטווד חיבוק של קוף
בתמונה זו הוא קלייד השני.

דבי ו״נוווס: העתיד ש״ן־ לצעירים
לא נעים לראות מה חולל הגיל לדבי ריינולדס, שהיתה בעבר
״תמי״ החיננית. היא מצאה דרך פילוסופית להתגבר על השינוי:
היא מעודדת כישרונות צעירים .״כשהם מצליחים בעזרתי, יש לי
הרגשה כאילו הם ילדי שלי. כמו שאמרה בטי דייווים: עבדי רק
עם הגדולים, אל תפחדי מכישרוך.

דייזויד סול: הבלה באה בסירה
חתונתם של דייוויד סול ופטי קארול (בתמונה) נשאה אופי
פולחני אקסטראוואגנדי: לכל אחד מהאורחים נתנה שושנה צהובה
וכסא לבן. שממנו יוכל לצפות בטקס שנערך על חוף נהר שרווד.
הכלה הגיעה בסירה, ואת בני הזוג קידשו• כומר וצ׳יף אינדיאני.

קדגים הצפרדע: היועץ החדש של המפקח קולומבו
גם פיטר פולק יודע שהיחידים המסוגלים לגנוב את ההצגה מבני אדם הם החיות, ועוד יותר מזה
החיות־החבובות. לכן בביקורו בלונדון נועד לשיחה רצינית עם קרמיט, הצפרדע הכל־יודע. כשהוא לבוש
חגיגית, במעיל הגשם המרופט במיקצועיות של המפקח קולומבו, הוא מקבל תדריך מקרמיט במקום
היוועדם של בלשים מיקצועיים: על ספסל בפארק.
העולס הזה^ 3 ,

2253

גיון סראוזרסת:
בין שתי 1ש״0
בסירטו הדזדש קאובוי עירוני,
שיוצג בקרוב בישראל, נק רע
ג׳ון טראוולטה בין אשתו,
השחקנית דבורה וינגר (מש מאל)
לבין האשד, האחרת, ה שחקנית
מאדולין סטית (מימין),
שתיהן תגליות חדשות על בד
הקולנוע. על הניסיון הטראוול-
טי סיפרה דבורה ויגגר :״כ שראה
אותי לראשונה על בימת
הצילומים, שאל אותי שלוש
שאלות )1 :האם את יהודייה?
)2האם כבר סיימת קולג׳ ן
והשלישית היתה בענייני מין.

דאו מאדה 30 :שוות ידידות
חליפת המיכתבים
ספק זו של ג׳ורג׳
היום מעלים אותה
אדוויז׳ פייר ה׳אן

העול ם הזה 2253

המפורסמת ביותר בתולדות התיאטרון היא בלי
ברנארד שאו לשחקנית גברת פטריק קמפבל.
בפאריס שני שחקנים מפורסמים ביותר :
מארה. מי שהופיעו בצוותא כבד ב־.1947

אינגריד ברגמן: להפחיד את הסרטן
ביום הולדתה השישים וחמש של אינגריד ברגמן היא נראית זוהרת ומלאת חיים, בין ג׳ימי סטיוארט
לקרי גראנט. השחקנית, שעברה כבר שלושה ניתוחים עקב סרטן השד שבו חלתה לפני שלוש שנים,
צוחקת מן הסרטן :״אדם יכול למות מדי יום, ואני ברוך השם עם הסרטן שלי חייה טוב מאוד״.

1030 מהאנשים
הקונים 1111־ שאוב לורנץ הם עשירים.
־ 907 הנותרים הם-נבונים.

111 שאוב לורנץ היא
טלויזיה צב עונית יקרה,
אולי גם
היקרה ביותר בשוק.
כולם יודעים כי
111 שאוב לורנץ הינה הטלויזיה הצב עונית
הטובה בעולם.
הע שירים קונים אותה
כי הם יכולים
להרשות לעצמם
את הטוב ביותר.
הנ בוני ם קונים אותה
כי הם יודעים
שאינם מספיק עשירים
כדי ל קנו ת טלויזיה
זולה.
111 שאוב לורנץ היא
טלויזיה אמינ ה
וללא תקלו ת.
לכן הה שקעה בה
מחזירה את עצמה באיכות לאורך שנים.
111 שאוב־לורנץ

היבואן הבלעדי
רחוב פרץ ,4תל-אביב, טלפון.624193 621984 :

׳.ל הו

לא רק

העולם הזה

!,.ן של התק־אגד,
לנו לפיד
לנו הופעות

91 בסעודה החגיגית שערך
הנשיא יצחק נבון לכבוד
הנשיא אנוור אד־סאדאת
בארמון עבדיו בקאהיר, ישבו
האורחים סביב שולחנות עגו לים.
נשיא התעשיינים אבר הם
(,.בומה״) ש,ביט מצא
עצמו יושב ליד מושל מחוז
קאהיר ומנתח מצרי מפורסם,
שהיה בעבר שר־הפריאות. ה מושל
סיפר כי ידידו המנתח
שיכנע אותו לפני שלוש שנים
להפסיק לעשן .״החזקתי מע מד,״
גילה המושל ,״אך כתו צאה
מכך נוספו שלושה קילו גרמים
למישקלי.״ נאנח בימה:
״לי קרו שני הדברים. אני
ממשיך לעשן, וגם נוספו לי
שלושה קילוגרמים.״
״ 9לאחר מכן גילה המושל
כי כיהן במילחמת יום-
הכיפורים כמפקד הארמיה ה שניה,
ואחרי שעברו הבוהות
הישראליים את התעלה הוע מד
בראש כל הכוחות שהוטל
עליהם להטיל מצור זיל,״הכיס
הישראלי״ .אז גילה לו בומה
שהוא היה חייל בתוך הכיס.

אנווד אל־ס אד אס אסר לצלם בשעתהס עוד ה
הממלכתית. בדי שהעם ה מ צד׳ לא ירו. ז
משלמת עבור קניותיה, שמא
! , 9בסעודה הממלכתית ש יחשבו
שהיא מקבלת
דברים על שפע המזון של מנהיגי!
ערך הנשיא אנוור אל־סאדאר.
בחינם. אך רק מעטים ידעו כי
לנשיא נבון, ראה חי׳כ חיים
קורפו את השליש הימי של
הנשיא המצרי, כשהוא משוחח
עם ח״כ משה •טחד.
קורפו הצטרף ופנה אל המצרי
בערבית עילגת :״כמה אתה
מרוויח?״ המצרי חייו במבו כה
והתחמק מתשובה. קורפו
רצה לדעת באיזה גיל פורש
קצין מצרי מהשרות, ושאל את
הימאי ״מתי — .הולך —
מהצבא המצרי לא הבי;,
הסמיק ומיהר להצטרף לקבוצה
אחרת.
! 9במצב בלתי־נעים מצא
את עצמו יועצו הצבאי
של ראש־הממשלה, אפריים
(״פרויקה״) פורן, שניצח על
ביקורו של הנשיא נבון במצ ריים•
ברשימה שהגיש מראש
למצרים השאיר שלושה מקומות
פתוחים, תוך הציון, ב אנגלית1
,שץ .0 \^11ו1צ 1מ ס. ה מצרים
שאלו, כעבור יום :״מדוע
מר אנון יט מופיע ברשימה
שלוש פעמים?״ פרויקה הס־

באותו יום קרתה לה תקלה :
אחרי שכבר עזבה את ארמון
עבדין, שבו שוכנה, נוכחה
לדעת כי שכחה שם את הכסף
שלה. אנשי השגרירות הילוו
לה את הדרוש לקניות.
9נגד צלם לישבת־העי־

ריות כאלה. הצמידו לקער
איש־ביטחון מצרי, שישמור על
כל צעדיו במשך הסיור, הדבר
אכן הפריע לו לצלם כפי ש רצה.

9האדם היחידי שהיה

תונאים במצריים רצה אייבי
לשאול את שני הנשיאים ע,ל
כך, אך עוד לפני שהספיק
לסיים את שאלתו, שיסה אותו
נבון וביקש ממנו להפסיק.
אותו הדבר קרה גם כאשר

רעיית הנשיא, מתבוננת, בסיור שערכה במרכז השיקום בפרברי קאהיר,
בנכה קטוע־יד, שמתאימים לו פרוטזה חדשה. משמאלה עומדת נשיאת
ויצ״ו העולמית, רעיה יגלום, ומימינה מזכ״ל נעמ״ת, נאווה ארד. זו הפעם הראשונה שרעייתו של מנהיג
ישראלי זכתה בפמליה נפרדת ובתוכנית־ביקור שונה מזה של בעלה, במשך חלק גדול מהסיור.

אופירה נבון
יעקב תונות הממשלתית,
ס ער, הוגשו שתי תלונות רש מיות
בעת הסיור במצריים.
נטען כי הפר את כללי הסדר
בכך שבכל פעם שהנשיא ה מצרי
הגיע לאיזה מקום, עבר
סער את מישמר־הכבוד, דבר
שהצלמים המצריים אינם מע זים
לעשותו. אחרי שתי תק־

מרוגז על הנשיא בעת הביקור
היד, אייבי נתן. הוא נסע
לקאהיר במייוחד כדי לארגן
תחרות כדורגל בין אחת משתי
קבוצות־הצמרת המצריות —
זמלק ואהלי — ובין קבוצת־צמרת
ישראלית. כל הקבוצות
הסכימו. אך הגשמת החלום
מתמהמהת. בעת מסיבת־העי־

ערך נבון עם שובו מסיבת־עיתונאים
בנמל־התעופה בן־
גוריון. הסיבה: הנשיא משוכ נע
כי תחרות כזאת עלולה
לגרום לאסון, לשלהב את הרו חות
ולגרום לשינאה. אם ינצ חו
הישראלים זה יהיה רע,
ואם ינצחו המצרים — התוצאה
תהיה כנ״ל.

דנו ה ומנאום

המנהלת הפעלתנית והנמרצת
של מדור מחלקת־הכתבים-
הזרים בלישכת העיתונות הממשלתית, חייכה לפני ארמון עבדין,
שבו נעכרה סעודת־הערב של הנשיא אנוור אל־שאדאת לכבודו
של הנשיא יצחק נבון. אחרי שהתברר לה כי 75 העיתונאים
הישראליים, שהוזמנו לפי התוכנית המקורית, לא הורשו להיכנס
לארוחה, פרצה בבכי מרוב תיסכול, וגם מפני שהיתה עייפה מן
ההתרוצצויות ביום הראשון. איש־הפרוטוקול המצרי, ראיף עבדין
ניגש אליה, והסביר לה כי בגלל המצב הכלכלי החמור במצריים
לא רצה הנשיא המצרי שהעם יראה אותו בארוחה שופעת
שכזו. לעומת זאת הורשה צוות״הטלוויזיה המצרית להיכנס
לארוחה, אך הוא קיבל הוראה שלא לצלם את השולחנות
עמוסי המזון, אלא רק את ראשי האנשים הנמצאים בסעודת־הערב.
1תוך כדי שיחה התגלה
מושל קאהיר (שהוא, ל-
,עשה, גם ראש־העירייה, מא חר
שאין בערי מצריים עי ריות
נבחרות) הוא איש גיי־סות־השריון
לשעבר .״מענ יין,״
הירהר בומה שביט ,״גם
בקאהיר וגם בתל-אביב שול טים
אנשים שהיו מפקדי גיי-
סות־השריון.״ כוונתו היתה ל אלוף
(מיל׳) שלמה (״צ׳יצ׳״)

דחט.

העו ל ם הז ה 2253

ביר כי הכוונה היא שעדיין
לא ידוע מי יהיו בשלושה
מקומות אלה. הדבר לא עזר;
כאשר העבירו המצרים לפרוי-
קה את תגי־הזיהוי של חברי
הפמליה, נשאו שלושה תגים
את השם ״אנון יט״.
91 המוני ישראל ראי בטלוויזיה
כיצד מבקרת או פירה
נכון בחנויות בקאהיר.
היא הקפידה להצטלם כשהיא

בחגיגת יוס״הולדתו של זאב ז׳בוטינסקי, שנערכה ב״היכל התרבות״ בתל״
אביב, אינו משתחווה ליושב־ראש הכנסת, יצחק ברמן, למרות שזה נראה
כך בתמונה. ברמן, שהושב ליד ראש־הממשלה, מילא את מקומו של נשיא״המדינה יצחק נבון בעת
ביקורו של זה במצריים. מנחם בגין התבונן בסך הכל בכיסאו, לפני שהתיישב עליו,
בעוד שיושב־ראש הכנסת ברמן חיכה שראש־הממשלה יישב קודם, ורק אחרי זה התיישב גם הוא.

גשם בגין

עד עכ שיו גסע 1השרים החסכניים באמבולנסים.
מעתה והלאה ייסעו בויידות־מי שטרה
1את המסקנה מהחזיון
האורקולי המהמם שנערך למען
הנשיא נבון בכארנאך,
במצריים העילית, הסיק הכתב
הפרלמנטרי של הצופה, יונה
כהן, יהודי דתי ממוצא מזרחי
:״אפשר ללמוד כאן קצת
צניעות לאומית.״

מצריים, בספינה שהובילה את
הנשיא נבון בחזרה מעמק־המלכים
ללוכסור, נפל צלם־
עיתונות גרמני לתוך מי־הני-
לום. צוללן מצרי, שהיה על
מישמרתו בספינה, זינק לנילוס
ומשה משם לא רק את הצלם,
אלא גם את שלושת מצלמו־תיו
עם המבזק.

£כאשר הציג יצחק נבון
את ח״ב משה שחל לפני ה,נ־

! 0בסיור במצריים השתתף

החשמל

עד עכשיו נסעו באמבולנסים,
ומעתה הם נוסעים בניידות-
מישטרה.

חוק לסיפוח חברת
למדינת ישראל.״

1ח״כ דני רוזוליו מי לא
את מקומו של ראש סיעת
המערך בכנסת, ח״כ משה
שחל, שהשתתף בסיור במצ ריים.
באחת הישיבות של ה סיעה
רצה לפנות ליושבת־ראש
ועדת־החינוך בכנסת, ח״כ

0 1באחד הדיונים בוועדת-
הכספים של הכנסת הופיעו רק
שני ח״כים, אימרי רון ויחז קאל
פלומין. אימרי רון :״שני נו
צריכים לקבל תוספת ייצוג,
כי אני מייצג היום את כל
חברי האופוזיציה, ואתה את
כל חברי הקואליציה.״

את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם, לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קר או חם, לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
כרמליטה פונש
חממו את הכרמליטה בסיר
עמוק.הוסיפו פלחי פרי הדר
טבעי. פירות העונה וקינמון
לפי הטעם.

כרמדיטה קר
הוסיפו לכרמליטה קוביותקרח.
פלחי לימון. או פרי הדר אחר,
פלחי תפוחי עץ. וקינמון
לפי הטעם.

£1כ ר מל נזזרוזי

נפתלי בלומנטל

מנהל חברת ״כור״ ,הלהיב את
הפמליה של הנשיא נבון, כאשר
הופיע באחד מימי השיור כשהוא לבוש בגלביה כחולה, שרכש
בלוכסור. הוא לבש אותה במשך יום הסיורים המפרך באגו־הסיור
סימבל,
כשהחום עלוץ על 40 מעלות. כמה ממשתתפי את יעז ללבוש
עימו שלאן להתערב מוכנים היו הגלביה ברידתו מן המטוס בישראל. נפתלי בלומנטל לא התערב
— ולא לבש את הגלביה בנמל״התעופה בו־גוריון.

שיא המצרי, אמר לו :״זה
ראש סיעת האופוזיציה בכנסת.״
העיר שחל :״אני מקווה
שלא להרבה זמן.״ השיב אל-
סאדאת :״אני מאחל לך שזה
לא להרבה זמן — אבל אני
לא מתערב בבחירות הפנימיות
שלכם.״
! 0בפגישתו עם עורכי ה עיתונים
והשבועונים ממצריים
ומישראל, עמד הנשיא נבון
על הצורך בהפגשת ילדים
משני העמים .״הילדים אינם
זקוקים לשפה,״ טען ,״אם
שמים אותם ביחד, הם מוצאים
מיד מגע זה עם זה ומתחילים
לשחק ביחד, גם כשאינם
מבינים איש את שפת רעהו.״
שעה קלה לאחר מכן התנצל
הנשיא ואמר שעליו ללכת ל פגישתו
הבאה .״אתה יכול
להשאיר אותנו כאן,״ התלוצץ
עורך אוקטובר, אניס מנ צור
,״אנחנו כמו ילדים. אנח נו
נדע לשחק זה עם זה.״
91 בסיור בכפר הולדתו
של אל־סאדאת, מית אבו-אל-
קום, פנה אניס מנצור אל ה עיתונאים
הישראליים ואמר
להם :״אחרי שאתם תפנו את
כל סיני, נקרא למקום הזה
ימית אבו־אל-קום.״
! 0באחד הסיורים ב

משה נימררדי, ידיד-
נעוריו של הנשיא נבון, שבא
במייוחד מאנגליה כדי להתלוות
לנבון. אחרי אחת מארד
חות־הערב הלך נימרודי לקא־זינו
שבסלון הילטון בקאהיר
והרוויח סכום נאה. כאשר שאל
אותו צלם־העיתונות יצחק
נופף־מוזם מה יעשה בכל
הכסף שהרוויח, אמר לו נימ־רודי
:״אני מזמין אותך ואת
ידידיך לארוחה גדולה.״ אמר
ועשה. בארוחה השתתפו, מיל-
בד יצחק, אפריים פורן, אשת
לישכת־העיתונות דינדה רמי
כאוס, עורך ג׳רוסאלס פוסט,
ארי ראט, וראש לישכת־ה־עיתונות
לאס חפץ. בתום
הארוחה רצה נימרודי לערוך
שיט בנילוס, אך מאחר וה שעה
היחד, ארבע לפנות בוקר,
נאלצה החבורה לוותר על כך.
0נשיאת ויצ״ו העולמית,
רעיה יגלום, שהיתה בפמליה
של נבון, התפארה לפני ידידותיה
כי גברי מצריים העירו
לה כי היא הישראלית היחידה
הלובשת בגדים תואמים
את האירוע.
01 הבדיחה האחרונה ש מספר
ירון לונדון בתוכנית
יורדים על השבוע: שרי ה ממשלה
חוסכים עדיין בכסף

יצחק ] 1בך מחס

צלם הצהרון ״ידיעות אחרונות״
ואחד מבעלי-המניות בעיתון,
עמד לעלות למטוס שהוביל את הפמליה של הנשיא נבון לאסואן.
אז גילה שהרוכסן במיכנסיו נקרע. איציק אץ לחנות־למזכרות, קנה
גלבייה אפורה, ולבש אותה במשך כל אותו היום. כאשר ראה
אותו נבון בלבוש זה, אמר לי :״אני רואה שאתה מיישם את
הנורמליזציה איציק הוא בנם של חמדה וראובן מוזס, ובעוד
אחיו, רוני, מנהל את השבועון ״לאשה״ ,קיבל איציק מניות בצהרון.
אדרה נמיר. הוא הצביע ל עברה,
ולפתע שכח את שמה.
העירה נמיר :״קוראים לי
אורה.״ אמר ח״כ שימעון פרס:
״שיכחה כזאת זו סיבה מספיקה
לעבור מחנה.״ השיבה לו
אורה :״יש סיבות יותר טובות
״.אמר לה פרס :״נכון.״
01 בישיבה של ועדודה-
כספים של הכנסת אמר ח״ב
אימרי רץ ׳ ״גם אם יהיו
חילופי״שילטון, אני לא בטוח
שימיה יותר טוב בארץ.״ העיר
על־כך חברו לסיעת־המערך,
ח״כ עמוס חדר :״מה. אתה
לא קורא את המודעות של

שימעון פרם?״

01 בדיון באגרת הטלוויז יה
ופדייתה על״ידי חברת החשמל
אמרו אנשי הטלוויזיה
שבמאמץ מוגבר אפשר יהיה
לגבות עוד 120 מיליון לירות,
אבל המאמץ יעלה 50 מיליון
לירות. העיר על כך ח״כ

יחזקאל

פדומין 40

עלות גבייה — זו שערוריה.
אפילו י שר אל ינוד עושה
את זה יותר בזול.״
0באותו דיון התעורר
הרושם שחברת החשמל מתנ גדת
לגביית האגרה על־ידה.
הציע פלומין :״אולי במתכו נת
החוק לסיפוח הגולן נציע

01 כאשר הגיע סגן־ראש־ראש־הממשלה
שימחה אד ליד
לארץ, להצבעת אי־האמון
שנערכה בכנסת לפני שבועיים,
התלוצץ יושב־ראש ועידת-החוץ
והביטחון, משה אדנס :״מה,
הביאו אותך בכל זאת ל הרי
אין ביטחון איך תצביע !״
01 בדיון באותה ועדה
ביום אחר, אמר שר־האוצר
״הייתי
ייגאל הורביץ :
צריך לשבת בוועדה בראשות
יצחק מודעי. אתם מתארים
לכם איזה קורבן זה מצידי?״
העיר לו על כך ח״כ אברהם
מלמד :״זה לא קורבן מלא,
זה רק ס/ס 90 קורבן.״
01 בכנס של תומכי שימעין
פרס קרא דויד הסהן, מי
שהיה יושב־ראש ועדודהחוץ-
והביטחון בכנסת, את הקטע
שכתב יצחק רבין בסיפרי
פינקס שרות על פרס. ה
על־כך ח״כ אבא אבן :״א.
לא בעד פירסומת לאוטוביר
גרפיות של אנשים אחרים.״

באותו כנס דיברה ה

ח״כית לשעבר, מתילדה גז,
בשיבחו של סרס. בין הית
אמרה :״בעוד שפרס עוס
בדברים חשובים, שיחקו אחי
רים, שאני מכירה, בטניס.״
ה עו ל ם הז ה 2253

אנשים

19 בוועדת הכספ-ם של
הכנסת, שדנה באישור התק ציב,
ביקש ח״ב עדי אמו ר
אי שלא יתחילו עד אשר
יגיע שר־האוצר. כעבור כש עה
בא השד. העיר לאמוראי

הוועדה,
יושב־ראש
שדמה דורנץ :״למה לא
ביקשת שהמשיח יבוא?״ העיר
לו על כך ח״כ הרב מנחם
הכהן :״קל יותר להביא את
חבלי המשיח, לא את המשיח.״
! 11 הח״כים משה שלחל,
חיים קורפר, מרדכי ויר-
שוכסקי, זאב בץ, אברהם
מלמד ויגאד כהן שמחו מאד
לאכול את הארוחות במיזנוך
הכנסת. הם הסבירו :״אחרי
שהיינו במיזרח ברלין, שם
הגישו לנו רק דגים, בגלל ענ ייני
כשרות, האוכל המוגש
במיזנון־הכנסת הוא ארוחת־מלכים.״

בישיבה של נשיאות־הכנסת
עמדה על סדר־היום
הצעה שנושאה :״מודעי גורם
לאינפלציה.״ העיר על־כך מז כיר
מישרד ראש־הממשלה,
אריה ;אור :״זאת פשוט

חק רבין ושימעון פרס לא
חבל על החלב שנשפך, השיב:
״אמנם החלב נשפך, אך אם
מחירי החלב אצל שר־האוצר
הם יקרים כמו עכשיו, צריך
לבכות על כל טיפה שנשפכת.״
| 8בפגישה האחרונה בין
אבא אבן לשר־החוץ לשעבר
של ארצות-הברית, הנרי לוי־סינג׳ר,
הסביר אבן כי כל
הגלריה של האישים היהודיים
בעולם תועלה בתיכנית האמ ריקאית
בהנחייתו. אמר לו
קיסינג׳ר :״באמת? אתה מת כוון
למלמל ממשה רכנו
והנביא ישעיהו עד אדכרט
איינשטיין והנרי קיסינג׳ר?״
81 שר התמ״ת, גירעון
פת, סיפר בערב־ראיונות שערך
איתן דנציג :״הופעתי
במקומות שונים. פעם הופעתי
בקיבוץ של השומר הצעיר,
ושם הייתי על תקן של שו שנה
דמארי. באתי רק כדי
לבדר, ולא היה לי שום סיכוי
לקבל אפילו קול אחד.״
שימעון גוטמן, ה נאשם
ברצח חמותו על-ידי
מישלוח חבילת־תופת, ערך עם

יצ חק

מוד ע י

שר האנרגיה, בא לחגיגה שערבו לבבוד יום־הולדתו של זאב ז׳בוטינסקי.
על ידו הימנית ענד רצועת־עור. באשר נשאל לפשר הרצועה, הסביר השר:
״לפני חצי שנה שברתי את ידי, וזו היתה בגבס במשך שישה חודשים. לפני חודש הסירו את הגבס,
ומאז אני נמצא בטיפול פיסיותרפי. בדי שלא לחבל בטיפול זה, עלי לענוד את רצועת־העור. בעוד
שבועיים או שלושה אוריד גם את הרצועה ״.כשנשאל מדוע הוא ושלמה (״צייצי״) להט, צחקו בטבס,
השיב :״שוחחנו על עניינים רציניים ביותר. אך החיוך היא הדרך היחידה לטפל היום בדברים רציניים.״

של היהודים על הפיצוץ ב־ביודהכנסת
ברחוב קופרניק.
הוא חזר ארצה מכיוון שעליו
להעיד בתיקים בענייני סמים
שבהם הוא העד העיקרי.

! 8באותו ערב הציג המנ חה,
משה טימור את מנצח
תיזמורודצה״ל, סא״ל יצחק
גרציאני, במילים ״זה החייל
היחידי בצה״ל שתמיד מנצח!״

! 8הפרקליט סכרין
זי״) שראטר מספר כי משה
קישינוכסקי, הנאשם ברצח
אשתו, סופר בהודאתו כי ה אשד,
באה לדירתו נגד רצונו.
כאשר ביקש ממנה ללכת, ענ תה
לו :״טוב לי כאן, ואני
אשאר כאן. רק מתה תוציא
אותי מפה!״ חייך הפרקליט:
״הוא פשוט לקח את דבריה
ברצינות !״

1איש קול ישראל, שמו־אל
יטי, הרגיע את הזמרת
שולה י חן ואמר לה כי בבנק
הפוטלים אין בעלה מפורסם
כמוה .״באתי לבנק ושאלתי
איפה יושב אבינועם קורן.
אמר לי אחד הפקידים: אתה
מתכוון לאבי, בעלה של היפה
הזו מן הטלוויזיההל ימודית?״
תגובתה של שולה :״הגיע
הזמן שאבי יידע את מקומו.״

! 8החקיין טוכיה צמיר,

! 8מיטבחה של חיה מן,

שהופיע
לפני חיילי המישטרה
הצבאית, בישר לקהל :״שלו שה
מבדצדיקים חדשים מצטרפים
למישטרה הצבאית: רפ אל
(״רפול״) איתן, מפקד־צבא,
אריק שרון, מגדל-
צנון, וייגאל הורביץ, מארגן־
צנע.״

מנהלת לישכת יושב־ראש ה כנסת,
יצחק כדמן, הפך
למפורסם ביותר בין העיתונאים
בירושלים. בכל יום שישי בערב
מתכנסים אצלה לארוחות
קבועות, ושם מועבר מידע עדכני
על עניינים שברומו של
עולם. חיה היא אמו של איש

הטלוויזיה מיכה לימור.
! 8העיתונאית עמליה
ארגמן ובעלה, המיזרחן אה״
רון כרגע, עברו להתגורר
בבית חדש ברמת־השרון. שכנ־תם,
הזמרת חווה אלבר־
•טטיין, ערכה להם מסיבת
הפתעה, והזמינה את כל השכנים.
כל אחת מן השכנות הבי אה
עוגה מעשה ידיה.

81 האופנאית שרה מילר
איננה עסוקה רק בעיצוב אופ נה.
לקראת הוועידה של מיפלגת
העבודה החליטה לומר את מה
שיש לה בצורת שיר :״אם
אתה רק נץ, אז לך ותתפוצץ,
כשרבין מתפרץ ופרם משתחץ.
הדליקו את הגץ, לבשו את
השחפץ, עשו כאן מלחה־מץ
וזו הממשה־לץ. כולכם לי ל רועץ,
אני יורה החץ, במי
אבחר יועץ ומי יותר נוצץ.
אפשר להתרחץ, לקבל תמיד
יהזץ, ואנו שוב בקץ ונתלה על

1ר 1*11 שנלוותה לרעיית הנשיא, אופירה נבון,
גרמה בתחילת המסע במצריים לניחושים
1 י רבים. תחילה סברו רבים בי היא אחותה של אופירה, מפני שהיא
דומה לה בפניה וגם בצורת־הדיבור שלה. לאחר מרן היה שראו
בה יועצת לענייני לבוש ואיפור, מפני שנראתה תמיד מטופחת
וזוהרת. אולם רחל אדומת־השיער ותכולת־העיניים אינה לא זאת
ולא זאת. היא, מורה לילדים מחוננים, ידידה של אופירה
נבון, והיא נלוותה אליה בדי לעזור לה בשעת הצורך.
טעות דפוס. צריך היה להיות
(רוח-אלרה) חומייני גו רם
לאינפלציה.״
! 9בדיון בכנסת על התק-
אמרה ח״כ שולמית
3,י כי הגיע הזמן לבדוק
ע כ י המימון של היישובים
א צ אמונים והישיבות.
ני^־-הורביץ בקריאת?״
״מה הקשר בין יישו־ישיבות?״
השיב לו בק-
ריאת־ביניים ח״כ גד יעקו״
כי :״הישיבות זה הנקבה
של היישובים •,והרי אלוני היא
בעד שיוויון־זכויות!״
׳ 8כאשר נשאל ח״כ אבא
אבן אם בהתמודדות במים־
לגת־העבודה בין הח״כים יצ־העו
ל ם הזה 2253

אנשי־המישטרה שיחזור בבי תו.
כאשר היו שם, ביקש
רשות לקחת איתו לבית־המע-
צר גלויה ששלחה לו אשתו
מחוץ־לארץ. על פי החשד, המ ניע
לרצח היה חשדו כי חמו תו
מסכסכת בינו לבין אשתו.
השוטרים הרשו לו להחזיק
בגלויה.

סלומון משראווי,

המודיע המישטרתי, סיפר כי
נשלח לפני כחודש וחצי, עם
תחילת גילויי כנופיית־הפיצו־צים
ביפו, לחוץ־לארץ, על
חשבון המדינה. השבוע נראה
משראווי שוב בבית־המישפט,
וסיפר כי בילה את זמנו בפא ריס.
שם עזר, לדבריו, בהת נדבות
באירגון הפגנת־המחאה

האם של רות דיין וראומה וייצמן, באה עם בעלה, עורן־הדין צבי שוורץ,

לתוכנית של גלי צה״ל ,״תרגיל בחמש אצבעות״ ,עם הגרפולוגית חנה קורן.
11111ן

המנחה מני פאר (באמצע) שאל את הזוג, הנשוי בבר 65 שנים, איך התחיל הרומן ביניהם .״בל
הסיפור כתוב בבר ב,העולם הזה׳ ,אבל אם אתה רוצה באמת לדעת, אז הכרנו בגימנסיה, ובביתה
השמינית עברנו להתגורר ביחד, עוד לפני שנשאנו, כדי לחסון בבסף ״.העירה אשתו :״זה לא אומר
שאני ממליצה לבל זוג לעבור ולהתגורר ביחד. לנו זה התאים. ידענו בבר אז בי זה לכל החיים.״

ה11־ 117ה 1111

^ ש^ה ב־ל־;יגהשהיה

שם בשפע .״הדיאטה לא מטרידה אותי היום,״ אמרה וניגשה לזלול.
אילנית באה עם החבר שלה, עורן־הדיו אלי תמיר, שגם הוא זלל.

הוא שחקן התיאטרון בצהלה. הוא הסתובב כל הערב משתאה נוכח
)ל *1 1 1
הקאמרי שלמה וי -העובדה, שכל ידידיו זכרו את תארין יום־ההולדת
! 1111111#
שינסקי, שביום מלאת לו 37 שנים הופתע על־ידי שלו .״איזה חברים נפלאים יש לי — בכל פעם
ציין בעל השימחה.
שערכולו מסיבת־הפתעה בביתם אשד אני נוכח בזאת מחדש,״
ידידיו,

אוסר לא־נוומלי
של חתיכות
עולמיות הפתיעו
את השחק!
** ילפנתי הערב לשתי בהו /
/ש י רות, הסברתי להן שיש לי
יופיהולדת ואני רוצה לבלות איתן ¥1 ,י|} 8111 1 1 \ 1הפגינו ז׳קלין ירושלמי, שנולדה ב א ^ ^
אך שתיהן סירבו לי ואמרו לי
111 1 #11 1111 #1ובעלה מיקי ירושלמי׳ שהיא מלל ריייו
שהן עסוקות. אחר־כך טילפן אלי
על השטיחים של המישפחה. ז׳קליו הבלונדית התיידדה עם יש 1י נויפ(
ידידי אודי רובוביץ וסיפר לי
רבות, ביניהן הדוגמנית בלי כהן. השתיים שוחחו ארוכות ליד הב״
סיפור מוזר, שהוא רוצה לקחת
אותי לפגישה עם איזה איש־עס־הם
זכרו את התאריך הזה. אני יום־הולדח. הפטיפון השמיע שירים
קים אמריקאי ושאני אעזור לו
באנגלית. לפני זדי?אמר, שצריך. כל כך נרגש, שאני לא יודע מה
שקטים והחבורה עלזה ושמחה.
לעבור ליד ביתו ינצמלה, כדי לק לעשות עם עצמי,״ כה אמר שהקן
״לא הייתי מחמיצה מסיבה לכ הת
גם אתי •שולי, אשתו. עליתי ;זיותיאימדון• הבאמר: שלמה (״ויש׳־״)
בודו, של וישי,״ אמרה. הדוגמנית
לכאן ופשוט• לא האמנתי למראה ויישיבסיקי
היפחפיה חווה לוי. בעל־הבית,
עיני. כל הידידים שלי, כולל שתי
׳ ואמנם, כל החתיכות היפהפיות אודיי: רובוביץ, שהיה בעבר שחקן
הידידות שטילפנתי אליהן, המ שהכיר באו למסיבה. בעלת־הבית,
כדורגל בבית״ר ירושלים, כיוס
תינו לי פה, כדי לערוך לי מסיבת־ שולי, טרחה והכינה מאכלים ערמנהל
מיפעל, סיפר על הידידות
הפתעה. אני בכלל לא תופס איך בים לחיך. שלא לדבר על עוגת־ הוותיקה בין השניים.

לכת המיטבח

היא אסתר רוטהולץ, העובדת
במיזנון בטניס סנטר ברמת״
שרון, זכתה לנשיקה על שהכינה בלינצ׳ס, מאכל האהוב עליו.

צלילי המוסיקה

נעמו לאוזניה של בעלת״הבית, שולי רובוביץ, אשתו
של שחקן הכדורגל לשעבר, אודי רובוביץ, שאיר-
גנה את בל המסיבה לפבוד שלמה וישינסקי. שולי גם הגישה מטעמים מכרי ידיה.

חתן המסיבה שלמה וישינסקי,
המעורה היטב בשטח הספורט, הוא
בעצמו שחקן טניס וכדורגלן לעת
מצוא. לבן באו למסיבה אנשי- גירעון השדר כמו ספורט,
הוד. וחתיכות יפות — שהן ה מומחיות
השניה של וישינסקי.
בעיקר אחרי שנפרד מאשתו תל מה.
הוא הסתובב נרגש ביותר
באותו ערב, עד כדי בך שאיש
לא הצליח לשוחח איתו.
כשהגיע לדירה וראה את כולם,
פנה לאחד החדרים כדי להירגע

היפה והחיה

היא הדוגמנית היפהפיה חווה לוי שהיתה לפני כמה שנים
מלפת־היופי של ישראל. היא התגוררה כמה שנים באר-
צות־הברית, שם אף נישאה לבחור אמריקאי, אן נפרדה ממנו ושבה לארץ!.

קצת. אחר־כך טילפן אל אחותו
בקיבוץ וסיפר לה על המסיבה.
בסוף הערב באה גם אשתו בנפרד
תלמה, כדי לאחל לו יום־הולדת־שמח.
״אני
בן 37 כיום, ומעולם לא
ידעתי שכל החברים שלי כה או הבים
אותי,״ אמר.
כשנשאל איך הוא מצליח לש מור
על כושר גופני טוב, הסביר
כי בכל בוקר הוא משחק טניס.
״את כל הבחורות היפהפיות ה־

אלה שכאן אני מכיר כבר שנים,
כולן ידידות טובות שלי,״ הסביר
לזכרים המקנאים.

ידידים
ו תי קי ם
!* ישינסקי הוא אמנם שחקן, אך
י אינו נימנה על חוגי הבוהמה.
את ידידיו בחר לו דווקא בחוגים
אחרים. למרות שהוא נכנם עתה
לשוק הרווקים, מעדיף השחקן

מקשיבה

לבלות עם ידידיו הוותיקים תחת1
להיראות במקומות פומביים עם
נערות שונות בכל ערב.
אחרי שהיה וזלילה פתחו המסובים
בריקודים. המסיבה העליזה
נסתיימה בשעות הקטנות של ה לילה.
״אני
לא אשכח לאודי ולשולי
את המסיבה הזו ואת כל הטירחוז
שטרחו למעני,״ אמר השחקן, נרי
גש עד דמעות.
עד מאה ועשרים.

הדוגמנית בלי כהן, שלא רצתה
להחמיץ את החוכמות. בתמונה
למטה: סימה העובדת בטלוויזיה.

עושה עיניים

היא השחקנית הצעירה רונית אופיר,
שלטשה עיניים גדולות במנות האוכל
הדשנות .״אני שומרת על דיאטה,״ אמרה ,״לכן אני רק מסתכלת.״

היא הדיילת חנה עזרא, שבאה ב

ידידה הקבוע, האלוף אברהם (״א
^ #ו 11 1111111 רשה״) טמיר. היא באה באוברול בצבע כסף שהבליט בל פרט בגופ

הרופא שהמליץ
על ניתוח הרב
גורן באמריקה
נפסל בשעתו

הדוקטור ישראל תמרי, חתני של הרב
* 1X191] 1 111^ 111
!! 111 1111111־\ו גורן, שחתם על ההמלצה לשלוח את
חמו לניתוח בקליבלנד. תמרי נחשב לאחד הרופאים הכישרוניים בשיבא.
םמקב לי ם את גירסתו של
י הרב שלמה גורן, שמי שהציל
את הייו בשבוע שעבר היו אלוהים
וחתנו — של גורן, לא של
אלוהים — הדוקטור ישראל תמ רי,
הרי שזו הוכחה נוספת לציד!
קתו וגדולתו של אלוהים.
כי לפני שש שנים, היה זה
רק אלוהים, בעזרתה הפעוטה של
בתו של גורן, דרורית, שהצליח
לעמוד נגד מילחמתו של הרב
הראשי בד״ר תמרי. אם אלוהים
לא היה עוזר אז לתמרי, לא
היה יכול תמרי לעזור בשבוע ש עבר
לגורן, והרב הראשי היה
צריך חו״ח להיות מנותח בארץ
הקודש ולא בק״ק קליבלנד.
דרורית וישראל תמרי הכירו
בבית־החולים על־שם שיבא בתל־השומר.
דרורית היתה אז חיילת,
שהוצבה לתפקיד מזכירה רפואית
בביתן 39א׳ בבית־החולים. ותמרי
היה רופא צעיר ומבטיח בביתן
.38 דרורית, כיום בת ,25 היא
אשד, צעירה ויפהפיה, המזכירה
את אמה, הרבנית צפיה, בצעירותה.
לראשונה היא ראתה את
המרי בחדר־האוכל של בית־החו-
לים. אחר־כך הם נפגשו על ה דשא
שבין שני הביתנים, והאהבה
בין השניים פרחה.
׳ כשהיחסים ביניהם נעשו רצי!
ניים, הוזמן ד״ר תמרי לבית הרב
הראשי בשדרות דויד המלך בתל-
אביב. הרב והרבנית קיבלו את
1הדוקטור בסבר פנים יפות, אך
כאשר הסבירה להם דרורית שה פעם
מדובר בחתונה, התחלחל הרב
הראשי.
הפרשה הזכירה לו פרשה אח רת,
שאירעה במישפחתו חמש
שנים קודם לכן. אז הביעה בתו
הבכירה, תחיה, את רצונה להינשא
לכלכלן הצעיר, אהוד שפירא.
לשפירא היתד, מיגרעת אחת ביל-
בד: אביו היה חייט פשוט.
גורן נלחם בכל כוחו נגד ני־שואי
בתו הבכירה. הוא ציפה
לה שידוך סוב יותר, מכובד יותר.
רק אחרי חודשים רבים, שבהם

עמדה תחיה על דעתה והודיעה
בהחלטיות שלא תכנע לאביה, ש היה
אז הרב הראשי לצה״ל, ורק
אחרי שנודע לגורן שמתנגדיו
עומדים לפרסם את הסיפור —
הוא נכנע.
הוא ערך לתחיה ולבחיר ליבה
חתונה מפוארת במלון רמוז־אביב,
שאליה הוזמנו כל אישי
המדינה ומפקדי צה״ל. כעבור
כמה שנים הבין גורן שהוא טעה
ותחיה צדקה.
אולם גורן אינו אדם הלומד מ
הניסיון.
כשבאה דרורית עם תמ רי,
ערכו לו מקורביו בדיקה יסודית
ביותר על החתן וריקעו. התברר׳
אמנם, כי ד״ר תמרי, שהוא
היום בן ,34 הוא אחד הרופאים
הצעירים הכי&זרוניים והמבטיחים
ביותר בתל־השומר, אך תכונות
אחרות של תמרי לא מצאו חן
רעיני הרב.
תמרי, בן למישפחה דתית, לא
ניצל את האפשרות הניתנת לב חורים
דתיים — הוא לא הלך
ללמוד בישיבה כדי להימלט מה שירות
בצה״ל. גם בית־הספר־ל-
רפואה, שאליו התקבל, לא מנע
ממנו להתגייס לצבא כנדרש. תמ רי
החליט לא לנצל את זכות
העתודה־האקדמאית שהוצעה לו,
התגייס לצה״ל, עלה בסולם הדרגות
והגיע לדרגת סרן, כשהוא
משמש כקצין־מבצעים.
רק אחרי שסיים את שירותו
הצבאי, התקבל לבית־הספר־לאפו-
אה, ואת שנות ההתמחות שלו
עשה בתל־השומר. פרופסור חיים
שיבא המנוח, מי שהיה מנהל
בית־החולים, היה ידוע כאדם בעל
חוש בלתי־רגיל לגילוי כישרונות
צעירים בשדה־הרפואה. הוא הבחין
מיד במתמחה הצעיר, שבועות
אחדים בילבד אחרי שתמרי הגיע
לבית־החולים, לקח אותו תחת
חסותו והעביר אותו לעבוד בביתן

ההתנגדות !הראשונה

הרב גורן בטכס ניטואי בתו הבפירה, תחיה, עם

הרב ה מנותח

הרב גורן, המאושפז עתה בקליבלנ
התנגד בזמנו לנישואי בתו דרורית
עם הדוקטור הצעיר, משום שתמרי לא היה בעל יחוס מתאים לרב.

שלו, ביתן .38 כשנפטר שיבא, הפך
תמרי לבן־חסותו של יורשו, ה פרופסור
מרדכי שני.
אלה הן המלצות אישיות, שכל
אב ׳היה מתברך בהן עבור בתו.
אך שליחיו של הרב גורן עשו
עבודה נאמנה, וסיפקו לרב הראשי
פרטים מדוייקים גם על מישפחת
תמרי.

בן של
שוטר פשוט
ך* שוטר צבי תמרי ידוע
י 1בכל ירושלים. קודם פרישתו
מהעבודה, כמה חודשים לפני חתונת
בנו עם דרורית, העניק לו
ראש עיריית־ירושלים, טדי קולק,
את פרס ירושלים לאזרח־עיר-
נאמן. תמרי, שמאחוריו שירות
מישטרתי עשיר, התפרסם במייוחד
כשהרכיב את הקלסתרן של רו־

הכלכלן אהוד שפירא• גורן התנגד גם לחתונה זו,
משום ששפירא בנו של חייט. לאחר שהתעורר חשש
שמתנגדיו יפרסמו את הסיפור, הסיר את התנגדותו.

י ד,אן, האוסטרלי שהצית את מיסגד
אל־אקצה.
אך צברי תמרי היה בכל זאת
שוטר פשוט, ובנו, ישראל, למרות
תואר הדוקטור שלו וחוות־הדעת
המצויינות עליו, הוא בסך הכל
בנו של שוטר פשוט. גורן לא
יכול היה להשלים עם העובדה
ששתי בנותיו תנשאנה־ לבנים של
אנשים פשוטים.
הוא הפעיל לחצים על בתו.
כדי שתבטל את תוכניתה להנשא
לתמרי. כלפי תמרי התייחסו הרב
ואשתו בנעימות, והמשיכו לקבלו
בביתם לפני החתונה, אך את עיקר
הלחצים הפעילו על דרורית.
יחסו של הרב גורן אל פשוטי־העם
הוא משונה, בהתחשב עם
הרקע שלו. גורן נולד בעיירה
זמברוב, שבפולין, לאביו ר׳ אב רהם
גורנצ׳יק, שהיה אמנם מוסמך
לרבנות, אך התפרנס מעבודתו
כמדפים.
עם זרם החסידים שהגיע לארץ
עלתה גם מישפחת גורנצ׳יק, והיתד,
ממייסדי המושב כפר־חסי-
דים שבעמק־יזרעאל. כאשר קשתה
מלאכת יבוש הביצות על אביו
של גורן, הוא עקר לירושלים.
מנקודת הראות הדתית, מוצאה
של אשתו, הרבנית צפיה, מכובד
הרבה יותר משלו. היא בתו של
הרב דודי כהן, מי שהיה ייימיד־לים
הרוחניים של ישיבת
הרב, שנוסדה על־ידי הרב
המנוח. למרות זאת, היה גורן,
הרב המתקדם כביכול, מתנגד
חריף לנישואי דרורית עם תמרי.
אביו של תמרי, השוטר בדי מום׳
הגיב אז על סערת הרוחות
שהיתה :״מה מתערבים בחיים
של הבן שלי?״ ישראל תמרי
עצמו לעג לנסיונותיו של גורן
להפריע לו לשאת את בחירת
ליבו :״אני לא צריך המלצות
של אף אחד על האישיות שלי.״
כשהבין גורן, לפני חמש שנים,
שדרורית עומדת להמרות את פיו
ולהנשא לתמרי גם ללא ברכתו,
הוא נכנע וקיבל את תמרי אל
מישפחתו.
אין ספק, שאז הוא לא ידע
שיהיה זה הדוקטור תמרי שיחתום
על חוות־הדעת-הרפואית, שתמליץ
על ניתוח־הלב שלו דווקא בקליב־לנד.
חוות־דעת זו מאפשרת לרב
גורן לקבל את הוצאות הנסיעה
ואת דמי הניתוח והאישפוז מקו-
פת־המדינה.

לעיתן נים שהסת ״ ד 1ת ע 1דבי
ו מ של מ ס תכ ל בראי במקום בחלון

י הפסל יגאל תוטרר!׳;
כתב ספר חדש, ותודות לכך
התראיין בתוכנית הרדיו כל
צבעי הרשת. המראיין, יוסי
גרבר, ציטט בתוכנית קטע
מדברי־ביקורת שכתבה עליו
העיתונאית הדה בושם, שבו
היא לא מחמיאה לתומרקין,
שהוא ידידה הוותיק. הגיב ה פסל
:״הגברת בושם אוהבת
אנשים יפי־נפש, ואני לא כזה.
היא נעלבה מכך ששיחקתי עם
סמל הביל״ויים בצורה לא הו גנת
והיא, שהיא נצר למיש־פת
ביל״ויים, נעלבה מכך.״
! 8אחרי הראיון הזמין
גרבר מאזינים לטלפן אל ה פסל.
אחת המאזינות אמרה ל
יגאל
שאיננה מבינה את יצירותיו.
ענה לה יגאל :״את
פשוט לא אינטליגנטית.״ מאזין
אחר טילפן ואמר ליגאל שהוא
מיטרד אקולוגי. ענה לו תומר־קין
:״אני רואה שאתה מאד
נרגש. אולי תיקח ואליום אחד,
ותטלפן אלי בעוד חצי שעה.״
בנקודה יזו הפסיק גרבר את
קבלת השיחות הטלפוניות לפסל.

ראש
אגף התקציבים

של האוצר, ישראל ארקין,
הטיח בפני מזכ״ל ההסתדרות
ירוחם משל :״אינכם מס תכלים
בחלון! אתם מסתכלים
בראי ! אתם אוהבים לראות
את עצמכם בילבד!״

הבדרן, מתבונן בטקס ברית־המילה שנערך

לבנו השלישי, דן, שנולד בשבוע שעבר.
׳#11 10 המוהל, שימעון שוחט, עוסק במלאכה, בעוד שהסנדק, הפרופסור
דויד סר, מחזיק בתינוק .״זה הניתוח הראשון שבו אני יושב,״
הסביר הגינקולוג הנודע. בתמונה למטה: שחקן ״הקאמרי״
הוותיק, משה חורגל, שהוא סבו של התינוק ואביה של בלהה,
רעייתו של גדי. חורגל כבר אינו משחק בתיאטרון, ואת ימי
הפנסיה שלו הוא מבלה בהנאה עם נכדיו המבקרים לעתים קרובות.

בת שמונת החודשים, היא דור רביעי בטישפחתה של הזמרת יפה
להצגת הילדים החדשה של יפה באו (משמאל) אמה, מלכה
ובתה של יפה, אורית שוחט, שהביאה את בתה התינוקת. אורית נשואה לרופא יגאל
אשר היה טייס״קרב בתקופת מילחמת ההתשה. באחת הפעולות נפגע מטוסו והוא נפל בשבי
] 8מי שהתפלא מדוע יוצא
חבר מועצת עיריית ירושלים,
שמואל פרכבורגר, בשעה
חמש לפנות בוקר מביתו, קי בל
אתי ההסבר הבא :״זו
השעה היחידה שבה אני יכול
להתאמן בירי, לקראת התח רות
הארצית בקליעה לאליפות
המישמר האזרחי.״
! 8האחראית על יחסי־ה־ציבור
בכנסת, שרה יצח־קי,
אירחה בשבוע -שעבר ב כנסת
את השחקן האמריקאי,
ריצ׳ארד צ׳מכרליין, הנמצא
בארץ לצורך הקלטת תוכ נית
של חג־המולד. הוא לא
כל־כך התעניין בח״כים, אלא
בנשים היפות המסתובבות שם.
8בערב הדסה ׳,שנערך
בירושלים, סיפרה יהודית
ביילי] ,ששירתה שנים רב,־ת
בשירות הדיפלומטי הישראלי,
כי הקצין הבריטי האגדתי
אורד וינגייט עזר לה ול בעלה
למצוא דירה בירושלים,
אחרי שנישאו בשנת . 1938
העולם הז ה 2253

״וינגייט לא התעניין בשום
דבר, חוץ מגודל האמבטיה.
הוא נכנס לכל אמבטיה ודאג
לוודא שאדם יכול לשכב בה
בנוחיות, ובירושלים היה קשה
מאוד למצוא דבר כזה.״
81 בכנס האחיות, שנערך
השבוע טען הד״ר כרמי יוגב,
מנהל גימנסיה הרצליה
בתל־אביב, כי בקרוב תיעלם
הוראת הפיסיקה מבתי־הספר
התיכוניים .״באוניברסיטות לא
מכשירים היום מורים לפיסי קה.
את המיקצוע הצילו בעשר
השנים האחרונות העולים מרוסיה.״

באותו כנס דיבר העי תונאי
גתן דונביץ על מה
שאינו בסדר בעיתונות .״יש
תופעה הנקראת הסתיידות־עורכים.״

השחקנית האמריקאית
בת ה־ ,82 מולי פיל,ץ, העומדת
לבוא ארצה לסיבוב הו פעות,
מזכירה בתוכניותיה ל קהל
האמריקאי כי בשנים
הראשונות של המדינה היתד,

ירקוני.
גוסטין,
שוחט,
המצרי.

חברת המכוניות קייזר־פרייזר
החברה הפעילה ביותר לייצור
מכוניות בארץ. כאשר תיכננו
את המכונית הראשונה, הזמ נה
החברה את ראש־הממשלה
דאז, דויד כן ־גו ריון, ואמ רה
לו שיתנו לו את המכונית,
והוא ישלם עבורה לירה
אחת באופן סימלי, כדי שלא
יאמרו שהוא מקבל שוחד.
ואמנם, בן־גוריון בא למקום,
קיבל את המכונית, הכניס את
ידו לכיס וגילה שכל מה שיש
לו זה שטר בן שתי לירות.
כאשר פנה על רעייתו, פולה,
ושאל בעצתה, אמרה לו זי:
״בכסף הזה תיקח שתי מכוניות.״
8בתוכניודהרדיו
כד צבעי
הרשח תקף העיתונאי רו מן
פריסטד את הוראת מיש־רד־החוץ
שלא להזמין יורד-ם
לאירועים ישראליים בחוץ־ל-
ארץ. פריסטר דיבר על הנושא
כשעה. אך דובר מישרד־החוץ,
גפתלי לביא, הכחיש ש-
סישרדו הוציא הוראה כזו.

215

בנק לאומי שמח להציג בפניך תכנית חדשה ,״כח לחיילים״,
התכנית מיועדת לחוסכים מגילאי 16 ולחיילים עד תום שרות חובה.
חייל׳ אט אתה חולם מה תעשה לאחר השחרור

ב מ קו ם לחלום, תוכל לדאוג לכך שתהיה משוחרר באמת(ג ם מבעיות כספיות) ולפ תוח ת כני תחס כון ׳׳כח לחייבים״

של בנק לאומי.

הכצש ב״אפטר״ הבא
לסניף הקרוב של בנק לאומי ובחר במסלול החסכון הנוח לך: הפקדה חד פעמית או תשלומים
ניתן לחסוך בשני המסלולים גם יחד ולצבור קרן חסכון של עד 24,000 שקל.
מינימום הפקדה 10 שקלים, רואה, גם חייל כמוך יכול לעמוד בזה.
ועכשיו, לחלומות שלד יש כיסוי כי תהנה מ *
3?#ריבית שנתית צמודה * .הצמדה מלאה(; )1005 על הקרן והריבית החל מתום 3שנים,
* הריבית וההצמדה פטורים ממס, החל מתום 3שנים * .מענק בשעור * 5מהקרן.
ובהזדמנות חגיגית זו
צ־ופרים נוספים 4 ,פנקסי שיקים חינם! פטור מדמי ניהול חשבון! והלואה של עד 1000
שקלים עם השחרור! כל זאת כאשר תעביר את משכורתך הצבאית באמצעות בנק לאומי.
השרות הרבה הרבה יותר נעים כי מבחינתנו 3 ,שנות שרות מקבילות ל 3-שנות חסכון.
כמו שאומרת הסיסמא שלנו-אתה מרוויח מכל יום של שרות.

פרטים בסניפי בנק לאומי, בנק אגוד ובנק עליה-לאומי,

בנ ק לאונו
טב־ארויו

קארטר מו ד רגן -

מה טוב ויהוו־ ?
השאלה הקלאסית היא: מה טוב ליהודים? או, כמהדורה מודרנית
יותר: מה טובי למדינת ישראל? מי משני המועמדים העיקריים
לנשיאות ארצות־הכרית — הנשיא-היוצא ג׳ימי קארטר או מושל-
קליפורניה-לשעכר רונאלד רגן — יתמיד יותר כמדינת־ישראל, או
יפגע כה פחות ץ
השאלות האלה טעונות, כמוכן, פירוט. מ ה טוכ לישראל? על
כך יכולות להיות דיעות שונות מאוד כישראל עצמה. האם טוב
לישראל שנשיא ארצות־הכרית יתמוך ללא עירעור והירהור כמדיניותה
של ממשלת־כגין? או שיתמוך כמדיניות שלגכיה קיים קונסנזוס של
רוב גדול כמדינת־ישראל? ואולי נכון ההיפר: שטוכ לישראל שכוושינג
טון יישכ נשיא אמריקאי כלתי-תלוי. המסוגל להפעיל על ממשלת
ישראל לחץ ככיוון להשגת שלום כולל?

להלן נעשה נסיון לתאר, כצורה פשטנית, את ההבדלים כין •טני
המועמדים — כמידה שקיימים כאלה — לגכי הנושאים הנוגעים
לישראל. ניתוח זה אינו מבוסס על הכטהות־כהירות, השוות כארצות־הכרית
— כמו כישראל — כקליפת־השום, אלא על הערכת הנתונים
האוכייקטיכיים והסוכייקטיכיים.
כל נשיא אמריקאי חשוף ללחץ המימסד היהודי המאורגן, הפועל
על פי הוראות מישראל. לחץ זה יונק את כוחו מן הגורמים הבאים י:
(א) נשיא הרוצה להיכחד מהדש חייב להתחשב כקולותיהם של היהודים
כמדינות־מפתח, דכר הכא לידי כיטוי חד דווקא ככחירות אלה.
(ב) השפעת היהודים כאמצעי־התיקשורת, שם הם תופסים עמדות
מפתח רכות( .ג) יכולתם של היהודים לתרום למיפלגות מכספם.

ח שיפה ללחץ יהוד•
לפי ה חו קההאמ רי ק אי ת, אין נשיא יכול ל היב חר בפעם
השלישית. א ם ייבחר ק אר טר מחדש השבוע לא יוכל, איפוא,
להציג א ת מועמדותו מחדש. משום כך יהיו: משוחרר לגמרי
מן החשש שמא יפנו לו הבוחרים היהודיי ם?ורף. זהו ה מקור
העיקרי לפחד השורר בחוגי ם מדיניים בישראל מפני תקופ ת־כהונה
שנייה של קאר טר.

להלכה יכול רגן להיבחר לכהונה שנייה, אם ייבחר השבוע
לתקופת־כהוינה ראשונה. אך למעשה, אין אפשרות זו קיימת,
בגלל גילו המופלג, לפי מושגים אמריקאיים. רגן מתקרב לגיל
,70 ואין הציבור האמריקאי רוצה בנשיאים קשישים, מחשש
שמא בעיות־הבריאות שלהם ישפיעו על כושר־הפעולה ויכולת־ההחלטה
בעיתות־משבר. משום כך יהיה גם רגן משוחרר
מלחץ יהודי זה.

עמדות בטווח הקצר
אם ייבחר ק אר טר מחדש, ימשיך כל המנגנון הממ שלתי
ל תפ קד בלי הפ טקה, גם א ם יחליף ק אר טר כמה אנשי־מפתח הנוגעים המדיניים
במינהל שלו. משמע: כל ה ת הלי כי ם
לישראל, ובעיקר ל שיחות ה או טונו מי ה, יוכלו להימשך מייד.
בכל עמדות־המפתח יישבו אנשים ה מכירים היטב א ת הבעיות
והאנ שים, ושיש להם דיעות מגובשות.

אם ייבחר, יצטרך להקים ממשלה שלמה חדשה. לפי השיטה
האמריקאית, מתחלפים לא רק הנשיאים, אל,א גם כל השרים,
כל הפקידים הבכירים, רוב השגרירים וגם חלק ניכר של
הפקידות הבינונית. משמע שבכל עמדות המפתח יישבו אנשים
חדשים, שלא יהיה להם מושג בעניינים שיהיו מופקדים
עליהם. משמע: שנת 1981 תחלוף, לפחות עד הבחירות ביש־ראל,
מבלי שתהיה ממשלה אמריקאית יעילה.

עמדות בטווח הארוך
ב טוו ח הארוך יפעל ק אר טר על־פי ה אינ טר טי ם ארוכי־ ה טוו ח
של ארצות״הברית, תוך איזון הגישות של מישרד״הביטחון
(המעוניין בישראל חז ק ה, כשוט כלפי העולם הערבי ומדינות־הנפט)
ומישרד״החוץ, המבקש למנוע א ת חדירת ה סוביי טי ם
על״ידי גיבוש גוש פרו״אמריקאי גדול בעולם הערבי. לשם כך
יפעל ק אר טר להשגת שלום כולל. פעולה זו תמו תן על־ידי
חוסר״היעילות של האיש ואי־יכולתו לכפות א ת רצונו בצורה
תקיפ ה ונמרצת.

רונאלד רגן הוא מועמד הימין השמרני, הפועל כעושה־דברו
של ההון הגדול. ההון האמריקאי הגדול — החברות הרב־לאומיות,
חברות־הנפט, חברות התעשייה הכבדה והבנקים —
מעוניין בעיקר בזרם סדיר של הנפט הערבי. משום כך הוא
מעוניין למנוע את עירעור היציבות בעולם הערבי ואת הפיכתו
של העם הפלסטיני לגורם מהפכני במדינות־הנפט הערביות.
על כן יש להניח כי ממשלה של רגן, אחרי שתתבסס בתפ־קידה,
תפעל להשגת שלום כולל. מבחינה זו לא יהיה הבדל
בין ממשלת־רגן ובין ממשלת־קארטר.

הגי שה ה מי פ דג תי ת
כאיש־מיפלגה, יהיה ק אר טר קרוב יותר לענייני ישראל מאשר
יריבו. המיפלגה הד מו קר טי ת היא המיפלגה ה מ סו ר תי ת של
היהודים (ושל שאר המיעו טי םהא תניי ם) .א ם יימנעו היהודי ם
הפעם מלהצביע בעדה, תשתדל המיפלגה לרכשם בחזרה.
מועמדי המיפלגה ל סנ א ט ולבית״הנבחרים ילחצו אף ה ם על
ק אר טר בכיוון ז ה. במידה שקיימת השפעה מיפלגתית על
נציג״המיפלגה היושב בבית הלבן, היא תופעל לטובת מדיניות
שתתקבל על דעת היהודי ם (קרי: ישראל).

המיפלגה הרפובליקאית לא זכתה מעולם בקולות היהודים,
ועל כן היא משוחררת במידה רבה מלחץ יהודי. הדבר לא
ישתנה גם הפעם. המיפלגה היא מיפלגת המיימסד הוו,אס״פי
(ואס״פ: ראשי־התיבות באנגלית של ״לבן־אנגלו־סאכסי־פרו־טסטנטי״)
,והיא מחזרת אחרי קולות המיעוטים רק בעת
בחירות. משום־כך יהיה איש המיפלגה הרפובליקאית בבית
הלבן חשוף פחות ללחצים מיפלגתיים לטובת ישראל והמימסד
היהודי. ישראל תופל להשפיע על הנשיא רק בדרג המדיני
הישיר ולא באמצעות הקונגרס והמיפלגה.

היחס לב עיו ת ספציפיות
אין משמעות ל הב ט חו ת־ב חירו ת, וגם לא לפילפולים לגבי
אש״ף, שהסעירו א ת המערכת בי מי םהא חרוני ם. ממ שלת
קאר טר תתנגד לחוק״הגולן, ל ה תנ ח לווי ת, להתק פו ת בלבנון
(במידה שלא תו א מו מראש עם ה א מרי ק אי ם ו א לא יכיר
באש״ף אלא אחרי שהאירגון ישנה א ת עמדותיו הרישמיות
כלפי א מ רי ק ה וישראל. אול ם ב תקופ ת״ הכ הונ ה השנייה יוכל
קאר טר לתת תוקף רב יותר להתנגדותו לצעדים ישראליים
הפוגעים, לדעתו בשלום. הוא גם יעז לפ תו ח דף חדש בי ח סי ם
עם אש״ף, א ם ייראה לו שזה תו אםאתה אינ ט רס ה א מריק אי.

אין משמעות גם להבטחות^הבחירות של רגן׳ .לגבי כל העניינים
המעשיים — חוק־הגולן, התנחלויות, פען לות בלבנון וכו׳ —
לא יהיה הבדל בינו ובין קארטר. הדיבורים על העברת
השגרירות האמריקאית לירושלים יישארו בגדר דיבורים. היחס
לאש״ף יהיה מציאותי, ודגן לא יכיר באירגון אלא אם כן
ישנה את עמדותיו הרישמיות בצורה ברורה וגלוייה. אולם
הלחץ של רגן לא יוכל להיות: מנפעל בחודשים הקרובים —
בניגוד ללחץ של קארטר.

הסיכום: ביןממשלתקארטרוממשלחרגן -ההבדלהו

הממשלה ושרי האוצר והתחבורה כדי
לדעת אם הממשלה תהיה מובנה לתת
גיבוי מלא להנהלה, בעיקבות פירסום
המלצות ועדחרהדירקטורים.

ה טייס 1
ל שאר

תטו

ניי ד

מי פעלהמלט
וקם ברמלה
על־פי החלטה סודית שד הנהלות ״כור״
ו״כדד״ ,השותפות במיפעל המלט ״נשר״,
לא יוקם מיפעל המלט הרביעי בערד,
אלא כרמלה.
ההחלטה נשמרת כסוד בדי לא לעורר את
תושכי רמלה ננד הקמת המיפעד, כפי
שהדכר נעשה כערד.

כלמחד לי הדמטכ ^ ל
החלטת הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן, שלא להשאיר את תת־אלוף רן
רונן־פקר בצה״ל, לא נכעה מדהץ של
קציני חיל־האוויר,
דעיכרי הגיעה שמועה שלפיה הבטיח
הדמטכ״ל לפקר את הפיקוד על חיל־האוויר
תוך שנה. דברים אדה היו מנוגדים להבטחת
הרמטכ״ל דעיברי לפיה ימשיך עיברי
בפיקוד על היד־האוויר עד ישנת .1983

בניגוד לטענות חיל־האוויר — כאילו טיסות
ה״בואינג״ שד החייל לשארם־אל־שייך׳
מהוות טיסות אימונים לטייסי החייל —
מתברר כי הטיסות שד מטוסי ״בואניג״
צבאיים מדוד לשארם מוטסות בידי טייסים
במיסגרת שרות המילואים שלהם.
חברת ארקיע התלוננה השבוע בפני ועדת־הכספים
של הכנסת על־כך שצה״ל הקים למעשה חברת־תעופה־אזרחית״
לאנשי צבא, בני מישפחותיהם
ופרוטוקציונרים שונים.

הכנסתת כי ר
ב סי ע ת מרצי אנו
בוועדת הכנסת מסתמן רוב להברה בחבר*
הכנסת סעדיה מרציאנו בבסיעה חדשה.
למרות שהיועץ־המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק
זמיר, מסר חוות־דעת מנומקת וחד־משמעית, האומרת
כי הכרה כזאת סותרת את החוק, מנוי וגמור עם
הליכוד להעניק הכרה זו למרציאנו, כדי לבטל
מחצית ממימון המיפלגות מסיעת של״י.

לפרישתו של מרציאנו משד״י קדמה
הידברות בינו ובין ח״כ חיים קורפו
מהליכוד, שבו הבטיח לו קורפו את מימון
המיפדגות אם יפרוש משל״י. קורפו עומד
בהבטחה זו למרות שאחדים מראשי הליכוד
סבורים כי הקמת סיעה עדתית, במימון
ממלכתי, תנגוס כציבור הבוחרים של חרות
דווקא.

פרסמ טיל מ שיטות
אל הרמטכ״ל הגיעו רק שתי פניות מאנשי חיל־האוויר
נגד פקר, שתיהן מקצינים בדרגת אלוף־מישנה
הידועים כמתנגדים אישיים של פקר.

משלבעד *>ולן *31
שימעון פרם הבטיח למזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל,
ששר־האוצר בממשלתו של פרם יהיה ח״ב גד יעקובי.

בשיחה שהתקיימה בין השניים הביע משל
את דעתו נגד אישים כמיפלגת־העכודה
שגרמו לדבריו לביטול הסכם ההעדפה
של קרנות־הפנסיה של ההסתדרות על־ידי
שר־האוצר, יגאל הורביץ. משל טען שאם
יעקוכי היה מנהל את המשא־ומתן עם
הורביץ, ההסכם היה נשאר בתוקפו׳ .
בדרישתו של משל למנות דווקא את יעקובי כשר־האוצר
הבא תומכים אנשים נוספים מרפ״י וממפא״י
לשעבר.

ב ד־ ד! ב מאיים
על פרס
מזכ״ד מיפדגת־העבודה, חיים בר־דב,
הודיע דיושב־ראש־המיפלגה, ח״כ שימעון
פרם, שהוא יפרוש מכד פעילות מיפלגתית
אם הוא לא יתמנה כשר־־הכיטחון הבא.
הודעתו זו של בד־לב באה בעיקבות השמועה
שהפיץ פרס, לפיה הוא יהיה מוכן לתת לח״ב
יצחק רבין את תפקיד שר־הביטחון בממשלתו.

ה תיי ע צו ת שרים
ב עני !,א ל ־ ע ל
ועדת הדירקטורים של ׳אל־על, הדנה עתה בתוצאות
דו״ח מקמי, אינה מסוגלת להחליט על שינויים
במיבנה ועל פיטורין מפחד זעזועים בחברה.

ראשי ״אל־על״ עומדים לדרוש כינוס
ועדת־שרים־מיוחדת, שכה ישתתפו ראש

עומד לבטל את מחסום <50 האחוז
במיפדגת־העבודה.
על־פי חוקת־המיפלגה לא יכול אדם להיבחר
בשלישית לשום תפקיד, כולל תפקיד חבר־כנסת,
אלא אם כן נעשתה בחירתו ברוב של 60 אחוז.
בשני המחנות יש אישים שכיהנו בתפקידם כבר שתי
קדנציות, ולכן הוסכם על הכל לבטל מחסום זה.

איש סי ר סו
לע 1רחמ״א
דוכר־צה״ל נעזר כאיש מילואים, עובד
בביר בהברת פירסום, כדי להרים את קרנו
כזזיני הציבור.

הרמטכ״ל, באישורו של שר־הביטחון, הסכים
למערכת יחסי־ציבור עניפה עבור המישטרה־הצבאית
בעיקבות פרשת הקמצ״ר הקודם, ברוך ארבל,
ובעיקבות גילויים רבים בעת האחרונה של אלימות
מצד אנשי המישטרה־הצבאית לגבי חיילים•

מאמ צי לסלק
אתחמר׳
תומכיו של פרופסור נויפלד בתל־השומר מנהלים
מסע לסילוקו של חתנו של הרב גורן, הד״ר ישראל
תמרי, מבית־החולים• תמרי ידוע כרופא מצטיין
וכחביבו של מנכ״ל בית־החולים, הפרופסור מרדכי
שני.

תמרי מאיים לפרסם שמות של עיטרות
אישי מדינה שאותם שלח נויפלד לבית־החולים
בקליכלנד, שבו מאושפז עתה הרב
גורן. לדברי תמרי, נהג נויפלד לשלוח
לשם חולים, אך ביקש מרופאים אחרים
לחתום על ההמלצות•

עורך־דין
ח שו דבס מי ם

יושב־ראש מיפלגת־העבודה, ח״כ שימעון פרס,
אסף את צוות עוזריו והטיל עליהם משימה בלשית :
לגלות מי היה איש המיפלגה שהדליף לעיתונאים
את פרשת התרומות שאספו עבורו אנשיו
בארצוודהברית.

כידי המישטרה מצוי מידע מודיעיני,
הקושר עורך־דין תל־אביבי ידוע לעבירות
של סחר בסמים.

בישיבה עם בועז אפלבאוס, גדעון לוי,
ישראל פלג ויוסי ביידין דרש פרם
מהארבעה לנסות ולהוציא מעיתונאים
את שם המדליף.

הדבר עולה מתוך מיסמד חסוי, שהוגש בשבוע שעבר
לשופט השלום, דויד בר־אופיר, בעת הדיון במעצרם
של חיים אשכנזי ויצחק מימיני, החשודים במכירת
סמים מסוכנים לקטינים.

פרס איוו
מצפה ל רו ב
בשיחות פרטיות אומר שימעון פרס
שלדעתו לא תקבל מיפלגת־העבודה רוב
מוחלט בבחירות הבאות .״למרות הבל,״
אומר פרם ,״הלוואי ונגיע ל* 50 מנדטים.״

י שיבה ב בי תו
של צדוק
אישים שונים השתתפו בישיבה שנערכה בשבוע
שעבר בביתו של חיים צדוק באפקה.

אישים אלה, ביניהם דויד קלדרון, ראש
עיריית כפר־סבא זאב גלר, נפתלי אושפיז
ואריק נחמקין, ניסו לשכנע את צדוק
להתמודד על ראשות־המיפלגה מול שימעון
פרס.
צדוק לא נתן תשובה׳ אך המשתתפים הבינו מדבריו
שבתנאים מסויימים הוא יהיה מוכן להתייצב
להתמודדות.

בוטד מ ח סו ם
6 0ה א חוז
הסכם סודי בין מחנה פרס למחנה רבץ

המיסמך מגלה כי עורך־יהדין היה שותף
בעיסקי הסמים של שני החשודים.
במישטרה הוחלט שלא לעצור לעת עתה
את עורך־הדין, שבבר היה מעורב בעבר
בפלילים, עד שיצטברו הוכחות של ממש
נגדו.

ביחד לו־ו־״והלו
למרות הכחשות הטלוויזיה, יעבור שלום כיתל, שליח
הרדיו בוואשינגטון, הידוע בחביבו של ראש־הממשלה,
לניו־יורק.
כיתל יחליף את דן שילון. שילון ביקש להישאר
בניו־יורק עוד כמה חודשים, עד לסיום שנת
הלימודים של ילדיו, אך נענה בשלילה.

כעבר התנגד חיים יבין לבך שכיתל ישדר
גם עבור הטלוויזיה. עתה ממתינים לראות
אם מנהל־החדשות הבא, טוביה סער,
יכנע ללחצים, ויקבל כתבות מביתל.

ה מי ש טו־ה
העלאתו בדרגה של דובר־המחוז־הצפוני של
המישטרה, רב־פקד בני פרידמן, עוררה מתחים בין
דובר המטה־הארצי, אריה ארד, לבין המפכ״ל
הרצל שפיר.

ארד יודע שבעוד שהוא עצמו מוחרם על
ידי מרבית כתבי המישטרה, נהנה פרידמן
מפופולאריות רבה, ולכן התנגד לקידומו.
למרות התנגדות זו החליט שפיר לתת
דרגת רב־פקד לפרידמן.

במדינה העם הכוכב !ה ־< 5

הישראלי עקב אחרי
המירוץ כצופה במיגרש
כהורג? שאינו מעדי!?
אף! אחת משתי הקבוצות
חמישים כוכבים מקשטים את
דגל ארצות־הברית, ליד 13 הפסים
האדומים והלבנים 13 .הפסים מסמ לים
את המדינות המקוריות שהר כיבו
את ״המדינות המאוחדות של
אמריקה״ 50 .הכוכבים מסמלים
את אותן ד,־ 13ו־ 37 המדינות ש נוספו
עליהן במשך 200 שנים.
לא פעם הוסיפו קאריקטוריס־טים
לדגל הזה כוכב נוסף, בצורת
מגן־דויד.
תלות מוחלטת. היחסים בין
ארצות־הברית וישראל אינם דומים
ליחסים שבין שתי מדינות
אחרות בעולם. הם קיימים בשני
הכיוונים — ושניהם ייחודיים.
מצד אחד, אין מדינה בעולם
התלוייה בארצות־הברית כמו יש ראל,
כל מערכת־הביטחון, המע רכת
הפוליטית והמערכת הכל כלית
של ישראל תלוייות בארצות־הברית
תלות מוחלטת. החל בנשק
מתוחכם וכלה באספקת נפט ב-
שעת־חירום, החל במענקים שנ תיים
אדירים. וכלה בהגנה מפני
סחטנות גרעינית, החל בשימוש
בזכות־הווטו במועצת־הביטחון של
האו״ם וכלה ברכבת אווירית ב־עיתות
מילחמה — בכל תלוייה
ישראל בארצות־הברית.
מצד שני, מסוגלת ישראל להפעיל
לחצים על ממשלת ארצות־הברית
ששום מדינה אחרת אינה
מסוגלת להפעילם. כי לחץ זה אינו
חיצוני, אלא פנימי. לגבי שישה
הודים בארצות־הברית *,
למעשה הנזיספר קטן הרבה
יותר, ביגלל ההתבוללות. הערכה
מתונה קובעת, כי יש ביו שלושה
לארבעה מיליון ״יוזודיס״ באר־צות־הברית.

ישראל
היא מולדת שנייה, ואולי
אף ראשונה. השפעתם על כלי־התיקשורת
היא עצומה. הם שול טים
בספרות ובקולנוע. יש להם
כוח כלכלי במיגזרים רבים של
המשק (אך לא בתעשייה הכבדה).
השפעתם מגיעה לידי שיא ביום
הבחירות.
עניין פנימי ז משום־כך, ה בחירות
בארצות־הברית אינן בגדר
עניין חיצוני בישראל. הן כיט־עט
עניין פנימי. ישראל יכולה
להשפיע עליהן — לא באמצעות
הקלפי, אך באמצעות התנהגותה
ופעולות ראשיה. השגריר יצחק
רבין פעל בגלוי לבחירתו של רי-
צ׳ארד ניכסון, כפי שפעל הפעם
עזר וייצמן לבחירת ג׳ימי קארטר.
התנהגות ממשלת-ישראל לגבי ה־סיכסוו
הישראלי־ערבי יכלה לק דם
את סיכויי קארטר או לחבל
בהם.
בסך־הכל נהגה ישראל הפעם
בניטרליות כימעט־גמורה — משום
שלדעת כל המומחים אין הבדל
ניכר בין ג׳ימי קארטר ורונאלד
רגן לגבי היחסים הצפויים בין
ישראל ובין הממשלה הבאה ישל
ארצות־הברית (ראה עמוד .)27
הערכה כללית זו גם מקהה את
עוקץ ההתרגשות לגבי תוצאות
הבחירות. הישראלי המצוי עקב
אחרי המירוץ הגדול כמו צופה
במיגרש הכדורגל, שאינו מעדיף
קבוצה על פני האחרת. צפייה
כזאת אינה מהנה במייוחד.
נראה שהפעם היתד, זאת גם
גישתם של רוב אזרחי ארצות-
הברית.
תרומזזזשלח ג,

עזר וייצמן יבוז היה
7דקק גזירה — אך רק
חומייני יבול היה
7ספק את הסהורה
עזר וייצמן יכול היה ללקק
גלידה — אך רק האיית־אללה
רוח־אללה חומייני יכול היה לספק
הקארטרים ישועה ברגע האחרון?
העולם הזה 2253

הדגנים*
אף אל אף
את הסחורה: שיחרור בני־הערד

כמה אנשים מפוכחים בעולם
סברו מזה חודשים רבים, כי קיימת
מעין קנונייה אילמת — אוטומטית,
ולא מתוכננת — בין חד
מייני וג׳ימי קארטר לגבי מועד
שיחרור בני־הערובה. לאיראנים
היה כדאי למכור אותם בימים האחרונים
לפני הבחירות בארצות־הברית,
משום שזהו המועד שבו
המחיר הצפוי היה אמור להיות
הגבוה ביותר (ראה איגרת העורך).
לקארטר היה כדאי לקבלם אז,
כאשר השפעת הדבר על תוצאות
הבחירות היתד, אמורה להיות דר מתית
ביותר.
ואכן — בימים האחרונים ממש
לפני הבחירות הודיעה איראן על
נכונותה לשחרר את הדיפלומטים
הלכודים.
בתוף מלכודת. אולם אי-
אפשר היה לצפות מראש את ה אווירה
בארצות־הברית באותו מו עד.
ג׳ימי
קארטר מצא את עצמו
השבוע במלכודת פסיכולוגית־פו־ליטית.
אילו עט על המציאה, היו
הכל רואים בכך אישור לקיום ה קנוניה.
אחרי היריה, היתד, באה
המכה החוזרת. הבוחר האמריקאי
היה יכול להגיב כאדם נעלב, ש ניסו
לשטות בו. העניין יכול היד
לחסל את הסיכוי הדל שנותר ל־קארטר.

קארטר גם לא יכול היה לסרב
לקבל את בני־הערובה. גורלס
של דיפלומטים אלה נוגע לכל
אמריקאי, והשהיית שיבתם בא פן
מלאכותי היתה פוגעת אף היא
בקארטר.
במצב זה התגלה כישרונו האמי תי
של קארטר — כישרוגו של
פוליטיקאי מומחה, אמן הבחירות
ואלוף השימוש באמצעי־התקשו־רת.

0 :דק אר צ ד. קודם כל שיגר
לשני מתחריו — רונאלד רגן וג׳ון הוא אנדרסון — אתגר ישיר.
״התייעץ״ עימם. למעשה אמר
להם: אם אתם מתנגדים לשיבת
בני־הערובה בתנאים אלה, הודיעו
נא על כך ברבים.
רגן לא יכול היה להרשות לעצ מו
לסרב. על כן גימגם, אמר ש העניין
״עדיך, שאינו מוכן לה שיב.
בכך התגלה ברגע מכריע
כאדם שאין לו תשובות, הפוחד
לגבש עמדה 0:1 .לטובת קארטר.
אנדרסון גימגם בצורה אחרת, אך
זה לא היה חשוב.
לאחר מכן הודיע קארטר, כי
הוא ״מעייך בהצעות, שדרוש
משא־ומתן, שאין לטפל בעניין בחיפזון,
בצילן של בחירות. בכך
הקדים תרופה למכה, מנע מראש
כל טענה כאילו הוא מנצל את
עניין בני-ך,ערובה לטובתו הפולי טית,
הופיע בפוזה של ״אני אדם

אחראי, שאינו משעבד את ענייני
המדינה לענייני האישי״ 0:2 .לטו בת
קארטר.
בכך מנע מעצמו גם את הצורך
להחליט החלטה כלשהי לכאן ו לכאן
— ובכך להרגיז חלק זה או
אחר של הציבור האמריקאי.
נשיא בכל הדרו. אך התוע לת
העיקרית שבפרשת בני־הערו־בה
ביממה האחרונה היתה בשטח
אחר, שמעטים שמו לב אליו.
לנשיא המבקש להיבחר מחדש
יש יתרון גדול אחד על כל מתח ריו:
הוא כבר יושב בבית־הלבן.
הוא יכול להשתמש במכשירים של
כהונתו כדי לרכז את תשומת־הלב
אליו, להופיע לפני הבוחר כ*
״נשיא״ ,על כל הדרת מישרתו ה רמה,
בעוד שמתחרהו אינו אלא
״מועמד״ ,חסר נסיון והדר.
קארטר איבד יתרון זה במידה
רבה בחודשים האחרונים. עניין
בני־הערובה החזיר לו את הית רון
ברגע המכריע.
קארטר ״הפסיק את מסע הב חירות
שלו״ כדי לטפל בבני-
הערובה. זה נשמע יפה, אך למע שה
העביר את מסע־הבחירות ל מקום
שהוא הטוב ביותר לגב־ו —
הבית הלבן.
במשך 48 השעות המכריעות
לפני יום־הבחירות, עמד הבית
הלבן במרכז החדשות. הארץ ה אדירה
נשאה כולה את עיניה אל
ד,מיבנה הלבן בוושינגטון. כל תנועה
של קארטר זכתה בסיקור נרחב
באמצעי־התיקשורת. מה ש-
קארטר עשה ולא עשה היה חשוב.
ואילו תנועותיו של רגן לא היו
חשובות או מעניינות.
זאת היתה התרומה האמיתית
של חומייני לקארטר בשעה האח רונה.
רק בשעות הקטנות של ה לילה,
אור ליום הרביעי, יתברר
אם די היה בתרומה זו כדי לתת
לקארטר את היתרון הקטן האחרון
שהיה דרוש לו כדי לנצח במי-
רוץ, שבו רצו שני הסוסים ״אף
ליד אף״.
עיתונות מיכחב גזוז
אש״ן? מנגח את
הפעולות חאנמי־שמיות,
ובזי־חתיקשורת בישרא?
מעלימים את הגינוי
גל הפעולות הניאו־נאציות נגד
יהודים באירופה נמשך. יחד עימו
נמשכת מערכת־ד,הסברה של מיש־רד־החוץ
הישראלי, המקשר את
הניאו־נאצים עם אש״ף. אין הו דעה
ישראלית על ההתנקשות ב־בית־הכנסת
ברח׳ קופרניק ועל
גילוי אחר כלשהו של אנטי-שמיות
במערב־אירופה, שאינה חוזרת על

הטענה :
אש״ף.

המתנקשים קשורים ב־

עד היום לא הובא שמץ של
הוכחה לטענה זו. ההסברה פועלת
על־פי הכלל הוותיק של התעמולה
המיקצועית: חזרה מתמדת על
טענה הופכת אותה לאמת, בלי צורך
בהוכחות.
לפני שבועיים נעשה נסיון להפריך
טענה זו. אין זה פלא ששום
עיתון ישראלי לא מצא לנכון
לדווח על כך.
מי מרוויח י הנסיון בא בצו רת
מיכתב למערכת העיתון הב ריטי
המכובד גארדיאן. חתם עליו
נביל רמלאווי, נציג אש״ף בלונ דון.
רמלאווי ירש את מקומו של
סעיד חמאמי, מראשי מחנה־הש־לום
בפת״ח, שנרצח על־ידי סוכנים
עיראקיים ביגלל פגישותיו
עם ישראלים ציוניים.

בתב רמדאווי :
אנו מצטערים על כך שמנהיגים
ציוניים מבקשים להפיק יתרון תע מולתי
זול ממעשי־האלימות נגד
היהדות האירופית, ומנסים לנצל
את המצב במערכה פאתטית לעשיית
הון פוליטי ודיפלומטי נגד
העם הפלסטיני.
אנו מושיטים ליהודי אירופה,
העומדים מול אלימות זו, את דא גתנו
ואהדתנו, וזאת משתי סיבות:
ראשית, אנו מתנגדים עקרונית
לד,פלייה גיזענית ועדתית.
שנית, מצוקת הפלסטינים וכוחה
של התנועה הציונית קשורים במישרין
בקיומם של רגשות אנטי־יהודיים
באירופה. עליית הפאשיזם
באירופה היא שהעניקה לתנועה
הציונית את התמיכה להקמת המדינה
הציונית בפלסטין.

לתביעתם של יהודי אי ע
׳פגז
רשויות יפעלו באופן
״7׳ז נג
המשתמשים באלימ -״2
לאלימות נגי ^ ק הילו ת יד׳יהודיון

עלי להוגיע באופן החלטי וחד
מ שמע^אירגון־ה שיחרור הפלס
טיני׳ אין כל קשרים עם אירגוני
אנטי־יהודיים באירופה. אם גור!
כלשהו יפיק תועלת מן המעשים
האנטי־יהודיים שאירעו לאחרונה י
באירופה הרי זה הציונים וישר אל,
ובוודאי לא הפלסטינים ו־1
אש״ף.
עד באן מיכתבו של רמלאווי1.
הכותרת שבה הכתיר העיתון הבריטי
את המיכתב, שהועלם ביש ראל
:״הודעת אהדה ליהודי אירופה״.
קל^לתאר
איך היו עיתוני־ישר-
אל מבליטים מיכתב פלסטיני בעל
תוכן הפוך.
* מימין: הבנות מורץ ופאטי,
רונאלד רגן, אשתו ננסי, ובנו
מיכאל.

איש 1111

בהאהיו־

^ אורך כל הדרך מנמל־התעופה ועד לארמון עבדין, במרכז העיר, ומשם
* המרכזית, כיכר־השיחרור, התנופפו דגלי ישראל ומצריים, זה בצד זה.
האופטימיסטים נהנו: עוד לא היה כדבר הזה. כאשר ביקר בגין בקאהיר,
רק כמה דגלים ישראליים מיסכנים ובנמל־התעופה בלבד. וגם אלה הוסרו
מעטות בלבד — ממש — אחרי שהמכונית הרישמית האחרונה עזבה את הנמל.
הפסימיסטים התמרמרו: מדוע רק לאורן־ המסלול? מדוע לא ים של דגלים
ישראליים בכל רחבי העיר?
לכיכר מאות הונפו שניות

י שניהם צדקו. הדגלים קבעו את המימד המדוייק שד הביקור. יצחק
נכון נתקבל בלבביות רבה, ונעשה הבד כדי לשוות לו את האופי
החיובי ביותר האפשרי. אפשרי במיסגרת המצב המדיני הנתון.

• נמו מלכת בויסדה
ופי הביקור היה נתון לפני שמטוס חיל־האוויר נחת בנמל־התעופה הבינלאומי
י של קאהיר, ולפני שחיילי מישמר־הכבוד, בכובעי־־הפלדה הגרמניים שלהם,
עברו לדום.
יום לפני כן הופיע גליון השבועון אוקטובר, ובעמודו הראשון ידיעות על הביקור
הצפוי. בין השאר נאמר דבר שעשה בקאהיר רושם עמוק ומדכא: שהנשיא נבון
הראה למנחם בגין את הנאומים שעמד לשאת במצריים, וכי תיקן אותם לפי בקשתו
של בגין.
בעיני כל מצרי, בלא יוצא־מן־הכלל, מנחם בגין הוא עתה אדם שלילי בתכלית
השלילה. הוא האיש המרוקן את השלום מתוכנו, שרימה את הנשיא אל־סאדאת בעל
הרצון הטוב, העושה מדי יום ביומו פרובוקציה הדשה כדי להביך ולבודד את
מצריים בעולם הערבי.

אם בגין אישר מראש את נאומי נבון — משמע שהנשיא הישראלי
אינו מביא שו ם בשורה חדשה, שיש לה משמעות מדינית כלשהי.

באותו עמוד הופיעה עוד ידיעה קטנה שנגעה דווקא לי, ושחיזקה את הרושם
של הידיעה הראשונה.
״ביקורת חריפה נמתחה על הנשיא נבון בקשר לגודל המישלחת המלווה אי.מ^
ההתנגדות התרכזה בשאלה איך נכלל במישלחת, שאינה מישלחת פוליטית,
אבנרי, המתנגד לכל (המימסד) .תשובתו של הנשיא נבון היתד, שאבנרי אינו ו
המישלחת כחבר־כנסת, אלא כעורך־עיתון.״
עמדותי הפוליטיות ידועות בחוגים המדיניים המצריים. ההדגשה כי איני נכלל
במישלחת כאיש פוליטי, באה ללמד כי דיעות אלה — הזהות במידה רבה עם הגישה
המצרית — אינן כלולות בקונסנזוס שמייצג נבון (ראה יומן אישי).

שתי הידיעות בישרו לצמרת המיצרית כלשון חד־משמעית ג אין
זה ביקור פוליטי. זהו כיקור־נימוסין כלבד.
השאלה היא: האם היתה לנשיא נבון ברירה? האם יכול היד, לתת לביקור
אופי אחר?
-.הדבר תלוי בפירוש הניתן למוסד הנשיאות.
הנשיא נבון דוגל, כנראה, בדיעה כי תפקידו מקביל לזה של מלכת בריטניה.
המלכה קוראת בפרלמנט, ביושבה על כס־המלכות, את נאום־הכתר, שנכתב בידי ראש־הממשלה.
אין היא משמיעה לעולם דיעות אישיות משלה.

האם בל זה נבון לגבי גשיא ישראל ץ

בחוק יסוד: נשיא המדינה אין תשובה על כך. הסעיף 11 בחוק מפרט את הסמכוין,-,
הממשיות הניתנות בידי הנשיא (חתימה על חוקים, קבלת התפטרות הממשלה? ,בלת
דו״ח על ישיבות הממשלה, האמנת נציגים ישראליים בחו״ל, חתימה על אמנות, מינוי
שופטים, חנינה לעבריינים, וכן ״ימלא כל תפקיד אחר ונתונה לו כל ׳סככות אחרת
שיוחדו לו בחוק״

זה בדור. אך לא ברור היכן גבול זבות־הדיבור של הנשיא.

ברור שלא ינהל משא־ומתן. ברור שלא ייטול לעצמו מסמכויות הממשלה. ישנה
הסכמה אילמת על כך שהנשיא צריו לעמוד מעל למיפלגות ומחוץ ליריב המיפלגתי.
הנשיא הוא נשיא המדינה כולה, על כל אזרחיה, מיפלגוסיל, עדותיה -עמיה ומיניה.
אך האם זה צריך למנוע בעד הנשיא מלהפימיע דברים בעלי חותם אישי?
האם היה אסור לו למשל, לכלול בנאומו מילים ומושגים שאינם מקובלים על מנחם
בגין, יליד ברסט־ליטובסק, אך המקובלים, אולי?) על יצחק נבון, יליד ירושלים? מי

אור• אבנר*
יכול היה להפריע לו מלכלול בנאומו בנזרכז מיפלגת־השילטון המצרית, ששודר
במלואו בשידור חי לעם המצרי, ניתוח היסטורי שיעמיד באור חדש את הסיכסוך
ההיסטורי בין עמי ישראל ופלסטין?

הנשיא הקפיד לצמצם את טווח דבריו. הצטערתי עד כך. אני
הייתי מפרש את היקף סמכויותיו פירוש רחב יותר.

איני מתכוון לדברים פוליטיים מפורשים, שמקומם — לטובה ובעיקר לרעה —
במשא־ומתן ממשלתי. אך אילו שמעו המצרים בנאום הנשיא נימה פוליטית אחרת,
חדשה, בעניין הפלסטיני, היה הדבר מחשמל את הציבור, ונותן לביקור מימד שונה
לגמרי. אז היו הדגלים הישראליים פורחים לפתע בכל רחבי קאהיר.

המצרים ידעו מראש, ,מאותן ידיעות ב״אוקטובר״ ,כי הדבר לא
יקרה. הנשיא קבע לעצמו תחום אחר. נקבעה מיסגרת ברורה.

פשוטי ־ העם: שני

ה נש יא ים

מתחבקים

^ חידוש שבביקור נבון לא היה, על כן, פוליטי. הוא היה בשטח אחר לגמרי,
1י אך חשוב מאוד כשלעצמו.

כאמצעות הנשיא נכון למד העם המצרי כולו להכיר פנים אחרות
של ישראל: פניה של ישראל הספרדית.
הכל עמדו על כך שנבון דיבר ערבית צחה — בניגוד לכל המבקרים הישראליים
הרישמיים שקדמו לו. זה חשוב. אך הלשון היא רק מכשיר, כפי שאמר נבון עצמו
בצורה קולית בראיון הקצר בטלוויזיה הישראלית, בליל־שבת. הלשון היא כלי־קיבול
של חוויות, אסוסיאציות, זיכרונות היסטוריים.
הסתכלתי בנבין בפגישות הבלתי־פורמליות, כמו פגישתו עם עורכי העיתונים
ממצריים ומישראל. כאשר דיבר ערבית, דיבר כערבי. לא השפה בילבד השתנתה.
צורת ־ הדיבור השתנתה. הסיגנון, תנועות־הידיים, הבעות־הפנים, הצליל, ההומור.

אין ספק שכל הנוכחים הערכיים הרגישו: הנה אח משלנו. כן
המרחב. לא אירופי שחצן, לא כן המערב הקולוניאדיסטי, אלא איש
הקרוב בנפשו וכלבו לעולב הערכי, שכתוכו שוכנת ישראל.

יש שלוש צורות שבהן יכול ישראלי לעבור חווייה של ביקור במצריים :
הוא יכול לחוש אותה.
הוא יכול לראות אותה.
הוא יכול לעבור בה מבלי לחוש ואף מבלי לראות אותה.
נבון חש אותה, כפי שעזר וייצמך הש אותה (אם כי בצורה אחרת, כמובן),
כשם שאני חש אותה.
כמה מאנשי הפמליה הגדולה שליוותה אותו (והיא לא היתה גדולה מדי, חרף
ויכוודהסרק האידיוטי שהתנהל על כך בישראל) ראו את מצריים, התרשמו, למדו.
אך כמה וכמה מאנשי הפמליה, וביכלל זה עורכי־עיתונים ועיתונאים, לא חשו
ולא ראו. הם עברו במצריים בעיניים עצומות ובהושים אטומים. לכל היותר ראו
פסלים וקברים. ואולי גם ליכלוך ואי־סדר. הם לא ראו את ההומור, הנינוחות, חוסר־התוקפנות,
הסבלנות, הידידות האנושית.

1—1ז.1 -

כובעי־פלד ה

ו מ * צעד ־ אוו: 1

קבלת־הפנים

לפחות שניים מן היועצים הקרובים של הנשיא אל־סאדאת שאלו אותי שאלה
זו בשיחות פרטיות, ואין ספק שהיא עניינה את הנשיא עצמו.
מסרתי להם את דעתי: יכול להיות לנבון עתיד, אם שני המנהיגים המתקוטטים
במיפלגת־העבודה, שימעון פרס ויצחק רבץ, יצליחו להרוס איש את רעהו עד כדי
כך שלא תהיה להם תקומה. במצב מסויים — גם אחרי שפרם יגיע לשילטון — יכול
הפצע הפתוח בגוף המיפלגה להביא לכך שחבריה יזעקו למרפא.

האם יהיה לנכון סיכוי כמיקרה כזה ך ״זה תלוי גם כנשיא שלכם,״
השכתי .״אם הכיקור הזה יצטייר כישראל כהצלחה גדולה, אם ישכנע
את הישראלים כי יש לנכון כי־טורים מדיניים, הוא כא כהחלט כחשבון.״
האם תרמו דברים אלה תרומה כלשהי לכך שהנשיא אל־סאדאת היה נדיב עד
כמה שאפשר, ושהעניק לנבון הטבות שונות בתחום הנורמליזציה, מבלי לקבל שום
תמורה מדינית שהיא?

אולי. על כל פנים, המצרים היו מודעים מאוד לסכך המדיני כישראל.

במהלך הביקור דימיינתי לעצמי כמה פעמים את הממשלה האפשרית. פרס כשר־החוץ,
רבץ כשר־הביטחון, יעקב לווינסון כשר־האוצר, חיים צדוק כשר־המישפטים —
ומעליהם, כיושב־דאש, כמיישר־הדורים, כמתאם וכיוצר התדמית העעיקרית —
יצחק נבון.
איני חושב שזאת תהיה ממשלה אידיאלית. בהחלט לא. אך בתנאים הנתונים,
כאשר הטירוף אחז במיפלגת־העבודה (וכאשר של״י יכולה להיות רק ״שותפה על
תנאי״ צוערת לממשלה של המערך) — זוהי הממשלה הטובה ביותר האפשרית.
נראה כי אפשרות זו — רחוקה ככל שתיראה — קוסמת גם למצרים, אחרי שנואשו
מן הסיכוי שעזר וייצמן יעמוד בראש הממשלה הבאה( .הם ממשיכים להתעניין מאוד
בגורלו המדיני ).הם למדו להכיר היטב את כל האישים הישראליים. מבגץ נואשו
סופית. שמואל תמיר לא עשה עליהם רושם רציני. יוסף בורג — מבריק, מלומד,
משעשע, חסד־חזון ,״לא מדינאי״ .יצחק שמיר — רציני, קורקטי, יודע להקשיב,
יותר טוב מכפי שחששו, אך דבק בקו בגין.

יש עתה כטצריים השלטה כדלית עם העוכדה שלא תהיה שום
תזוזה של מטש עד אחרי הכחירות כייטראל. אז — אולי.
איך לעבור שנה שלמה, בלי לעורר את הרושם שהעסק מת? איך לסתום את

הגדולה של מצריים, הפתח לעולם אחר, לעולם הערכי
,נעלמה מעיניהם. הם לא למדו דכר ולא שכחו
.גדושי־הוויות׳אלה.
של בזיף מאנשי הפמליה נזכרתי בביוגרפיה של דויד בן־גוריון,
שנכתב על־ידי בריקה חבם מפי בן־גוריון עצמו. שם תיאר בן־גוריון את
אשונות בארץ, אחרי עף לד מן האוניה .״הירידה בחוף יפו, בסירות הערבים
.ומטלטלים וזורקים אנשים וח׳פ׳^ם בקולי־קולות, בשפה זרה ומוזרה ובתנועות־
!רזזיות -לא היחה מן הדברים ן,תלים והנעימים ביותר...״
משהו בעולם הרוחני של ׳ רבים מבני מיזרח־אירופה המביא אותם לשנוא׳
1,בוז להם, ואולי גם לפחד מפניהם. בניגוד׳#נגלדסאכסים, הבטוחים בעצמם, עו אין ־,.ט יכולים לראות את היפה שבתרבות הממרח, או .,המושך באורח־חייו. מכשול
אינה יכולה לעבור
תת־הכרתי אוטם את חושיהם אוטומטית. כל בשורה של
את המיכשול הזה. אין זה שבעלי אוטם־נפש זה אינם רוצ־י ם ^זלום. הם בוודאי
משוכנעים כי הם רוצים בשלום בכל מאודם, וייעלבו אם ייאמר להם געזיפך. אך
אין הם מסוגלים כלל לחוש את השלום. כל מה שנאמר על־ידי ערבי, שאינו
תואם את עולמם הרוחני, פשוט אינו נקלט. הדבר מוליד שחצנות המהולה ב 8הז-,-
התנשאות ״מערבית״ שהמצרים חשים בה מייד, והמעוררת אצלם תגובה תת־הכרתית
מיידית.

כשלוש השנים האחרונות נתקלו המצרים כישראלים רכים מן הסוג
הזה, וניהלו עימם רו־שיה של חרשים. כשיחות פרטיות, ומאוד־מאוד לא
לפירסום, אפשר לשמוע מפיהם חוויות רכות על כך.

והנה בא נבון, והביא אליהם ישראל אחרת — פתוחה, חובבח־המרחב, קרובה־מייד,
והם הגיבו בצורה נאותה.
לערבים. המצרים

לא נשארה התרשמות זו נחלתם של
בצמרת, אלא הגיעה לעם המצרי כולו. נדמה לי
העיקרית של נכון.

אונ המצרים היתה, כמובן: האם יש ליצחק נבון עתיד
סיכוייו?

(המשך מעמוד )31
החללי צריכים לפתח יוזמות חדשות, גם אם לא ישנו את המצב מעיקרו. כל דבר
יכול לעזור, כדי לשמור על תדמית של מומנטום.

מבחינה מצרית, זה היה ערכו האמיתי שר ביקור נבון. הביקור היד!
אירוע. הוא שפך אור חיוכי על תהליך השלום. האיש היה סימפאטי.
הוא עזר להעכיר את חודש אוקטובר 80׳ .עכשיו יש למצוא משהו לחודש
נובמבר, דצמבר, ינואר.

יש בכך הסבר נוסף לרוחב־ליבו של אל־סאדאת. אמר אחד הישראלים שעסקו
בהכנות המעשיות לביקור: בעבר היינו צריכים לבקש משהו, והיו אומרים לנו לחכות
קצת, עד שהנשיא ישמע ויחליט. הפעם קבע הנשיא מראש: תנו להם כל מה
שיבקשו. אפילו פקידים נמוכים החליטו על דעת עצמם.
הישראלים ביקשו מטוס הרקולס, נוסף על מטוס הנשיא המצרי, כדי להביא
את הפמליה מלוכסור לאבו־סימבל, השוכנת ליד הגבול הסודאני (ושבה אין מטוס
חיל־האוויר הישראלי שהיה צמוד לפמליה, יכול לנחות, בגלל קוצר המסלול ).הדבר
ניתן מייד. וכך הרבה דברים קטנים אחרים, נוסף על אלפי השוטרים שאיבטחו
את מסלולי הנסיעה כמה פעמים ביום.
בערב, בכיכר־השיחרור בלב קאהיר, נכנסנו לשיחה עם כמה מן השוטרים האלה.
הם דיברו בחופשיות. פלאח עני, בגלביה אופיינית, עמד בקירבת־מקום והקשיב. הכ נסנו
אותו למעגל השיחה, ואז נתברר כי גם הוא שוטר — בלש שהובא מעיר־שדה.

נוו1זליזצית עס זעו1גה

ך *,מה מאנשי הפמליה עברו את מצריים כשהם מחפשים בכל מקום סימנים
״י* לכך שהשלום עומד או־טו־טו להתמוטט, ואם לא עכשיו — מחר. בוודאי אחרי
שמצריים תקבל בחזרה את כל חצי־האי סיני. למה שימשיכו אז בשלום.
אילו דיברו עם מצרים, היתה תפיסתם מתרחבת במיקצת.

השלום היכה שורשים כה עמוקים, עד כי אי־־אפשר לעקור אותו,
אלא אם כן יתרחש מאורע בעל עוצמה קוסמית. סתם חילופי־שילטון
במצריים לא ישנו את המצב.
כי השלום אינו נובע מאהבה לישראל. הוא נובע מגעגועים עמוקים לשלווה
ולשיקום, לסיום. סיוט המילחסה. המילחמה זרה לנשמה המצרית, מאז ימי קדם ועד
היום. אין המצרים מעלים אף על דעתם מילחמה חדשה — אלא אם כן יתרחשו
דברים שלא יותירו להם ברירה.

השלום קיים ויציב. לא כן הנורמליזציה.

אין גבול לנורמליזציה. יש גבול תחתון — יחסים דיפלומטיים, חילופי שגרירים,
מגעים קורקטיים. אך אץ גבול עליון.

׳ הנורמליזציה היא כלי. מה שיישפך לתוך הכלי הזה תלוי כרצונם
שיל העמים, האנשים.

המצרים אינם רואים כל סיבה לשפוך לתוכו יותר, כאשר ישראל בועטת בהם,
סוטרת על לחייהם ומכה אותם מדי יום. חוק־ירושלים, חוק־הגולן המאיים, ההתנחלויות,
גירוש ראשי־הערים, מעשי־הדיכוי השונים בגדה וברצועה, ההתקפות בלבנון, ההצהרות
השחצניות — כל אלה הן דקירות יומיומיות בליבה של מצריים.

האס יש דינקג׳ץ בוודאי שייט. יש לינקג׳ בין גוף ונפש. כשצובטים
את הגוף, הנפש אינה יכולה לחוש אהבה.

יש שלום בין גרמניה וצרפת. יש שלום בין ארצות־הברית וברית־המועצות. יש
שלום בין הודו ופאקיסתאן. יש ויהיה שלום בין ישראל ומצריים. אך טיב השלום,
רוחו, נישמתו — אלה תלויים במעשיהם של שתי הממשלות ושני העמים.
כל מה שנתן אל־סאדאת לנבון היה בגדר מתנה. טיסה שבועית נוספת של אל על
לקאהיר, השינויים בסידורי הגבול, חילופי־המישלחות, וכר — המצרי נתן זאת מבלי
לקבל דבר. דייתה זאת מיחווה של הכנסת־אורחים ושל יחס חיובי אישי כלפי נבון.
כדי שתהיה נורמליזציה אמיתית, עם נשמה, צריך משהו עמוק מאוד להשתנות
בישראל.

• דגל פלסס׳ני אחד
^ ול אניטי־הסירוב בישראל עומדים אנשי־הסירוב במצריים.
י עיתונה של מיפלגת־האופוזיציה הרשמית, השמאלית, קרא להנפת דגלים פלסטיניים,
כדי למחות על ביקור הנשיא. אף דגל אחד לא נראה.
מילבד אחד. על ביתיו של ״האיחוד המתקדם״ הפרדקומוניסטי, הקיים בשולי
החוק, מול קפה גרופ,־ בכיכר טלעת־אל־חרב, תלוי דגל פלסטיני ענקי. לידו כמה
סיסמות־בד :״לא לביקור נבוך ,״לא לציונות ולישראל״ ,״לא למגעים עם מרצחי
עמנו בפלסטין, בסיני ובגולן״.

העוכרים־זשכים אינם שמים לב. זוהי צעקה נגד הרוח.

אני שם לב, מכיוון שאני מכיר את האנשים. פגשתי אותם במשך שנים, לפני
יוזמתו של אל־סאדאת — בחדרי בתי־מלון, בכינוסים, אצל ידידים משותפים. הם
נפגשו עימי, האוייב הישראלי, תוך סיכון אישי רב. הם היו חלוצי השלום.
הם אנשים מצויינים הראויים להערכה: חאלד מוחיי־אל־דין, מוחמד סיד־אחמד,
ריפעת סעיד ועוד. אנשים הגונים, נבונים, לפעמים מבריקים.
מה קרה להם ו איר הם יכולים לתלות סיסמות כאלה 1

הפוליטיקה מלאה פאראדוכסים, וזהו אחד מהם .״כשהיה מסוכן להיות בעד
השלום, הם היו בעד השלום,״ אמר לי ידיד, שהוא גם ידידם של אנשים אלה .״הם
היו מוכנים לסבול וסבלו. עכשיו, כשיש תהליך של שלום, הם מתנגדים, וסובלים שוב.״
מדוע הם מתנגדים? ביגלל המחדלים של קמפ־דייוויד. אך גם ביגלל התנגדות
ברית־המועצות וביגלל שינאתם לסאדאת.
יש להם הד בחוגי האינטליגנציה, המתנגדת לניתוק מצריים מן העולם הערבי.
הרבה מצרים איבדו את התלהבותם לשלום, ביגלל מדיניותו של בגין, וגם מפני
שהשלום לא הביא הטבה כלכלית למצריים. אך איש אינו,חולם על ביטול השלום.

כפי שסיכם זאת באוזני אחד האישים הבכירים כיותר במצריים:
״מהי האלטרנטיבה! אין אלטרנטיבה: הבל מכינים זאת. איש אינו
רוצה לחזור למילחמה. לכן אין ברירה אלא לחבות, עד שהמצב ישתנה.״

הוא התכוון לאמר: עד אשר ישתנה המצב בישראל.
על רקע זה היה נאומו של מוצטפה ח׳ליל, בתשובה על נאומו של נבון במרכז
מיפלגת־השילטון (״האיחוד הלאומי הדמוקרטי״) מאלף ביותר. גם הוא שודר בשידור חי.
ח׳ליל, ראש־הממשלה לשעבר וכיום ראש הוועדה המדינית של המיפלגה, עסוק
בכתיבת ספר על השלום. מכאן בקיאותו המדהימה בענייני ישראל וההיסטוריה
היהודית. הוא דיבר כשעה בלי נייר, כשהוא מגולל באוזני העם המצרי את עקרי
ההיסטוריה היהודית.
״זה היה נאום קשה,״ אמרו אנשי הפמליה, כאשר יצאו מן האולם, ופניהם ^ודאגות
מדוע? מפני שדיבר על הפלסטינים.

למעשה היתד, זאת מלאבודמחשבת שי הסברה מתונה.

לגבי הזכויות ההיסטוריות של היהודים על ארץ־ישראל נקט צ׳עמדה הסבירה
היחידה, האפשרית בדו־שיח בין העמים: לכם נדמה שיש ^ כ ם זכויות, לאחרים
נתעלם מעניין זה.
נדמה שיש להם זכויות. אי־אפשר להסכים על כך. לכי

כפעם הראשונה דיבר מנהיג בכיר ־ ^זני בני עמו על הציונות.
ל א =עד י;נועה גזע נית׳ פאשיסטית ישת -ע פ. אלא כעי ״תנועה
לא־מית מדינית הגדרה יין ^ לררה.
שלהם* התנועה הלאומית (״קומייה״).
הוא הוכיו את זאב ז׳בוטינסקי וחיים וייצמן, ומד, הם ייצגו•

הנשיא ורעייחובמוזיאוןהמצר • בלקאהיר
אחר־כך הרחיב את הדיבור על העניין הפלסטיני והביע בצורה הוגנת, בלתי
תוקפנית, את הדיעה המקובלת על העולם הערבי כולו.
ח׳ליל דיבר, כמובן, אל עמו. אך בניגוד למנהיגי ישראל, בקואליציה ובאופוזיציה,
המדברים אל עמם בלשון ניצית גם כאשר נטיות יוניות בליבם, הוא דיבר
מתונה. אף במילה אחת לא עבר את גבול הנימים כלפי אורחו הרם — דבר
לא ייתכן במצריים.

• מוסא, שפיק, עבדאללה
י׳אפשד להכיר את סאדאת מבלי להכיר את רעמסס 7,־.2
ביקור במצריים העילית, אצל פילאי אל־אוקסור (לויען-־ד) ,כארנאך, עמק־המלכים
קבר תות־אנך־אמון, מיקדשי אבו־סימבל -דינו כדין ביקור במוסד יד ושם בירושלים
לא רק מבחינה טיכסית, אלא גם מבחינה ענייניו! העבר המצרי העתיק משפיע על
התודעה המצרית של היום כמו זכר השואה ^ התודעה הישראלית — אם כי בצורה
שונה לגמרי, כמובן.
רגע פיקנטי ליד סכר אסואך, לומדים לרגלי הסכר הענקי. דגלים ישראליים
מתנופפים. הנשיא בא. מה היל ׳אומר על כך ניקיטה כרושצ׳וב המנוח, שהודח
מתפקידו — ביו השאר — יעני שביזבז יותר מדי כסף סובייטי על סכר מיצרי זה י

מבחינתי, הרגע-המרגש כיותר היה דווקא כעת הטכס השיגרתי
כיותר: הנחת ־>ר על קבר החייל האלמוני.

חיילים. לצריים נושאים את הזר הענקי׳ ועליו כתובת פשוטה: יצחק נבון. הנשיא
עומד לים. חייל מצרי משמיע בחצוצרה את הצלילים הנוגעיבדללב של האשכבה.
.ל>יל*־־יישראלי, מתנופף בין שלושה דגלי הכוחות המזויינים המצריים.
מעל לקבר מתנשאת אנדרטה ענקית, המורכבת משלושה לוחות־בטון, ועליהם,
בכתב־בטון מסוגנן, שמותיהם של הרבה חיילים מצריים שניספו במערכות — מוסא,
תופיק, עבדאללה, אחמד.

אנחנו הרגנו אותם, והם הרגו את חברינו.

טכס שיגרתי מאוד. אך הוא אומר בפשטות עילאית במה אנחנו עוסקים.
אנחנו מתייחסים כיום אל השלום כאל דבר מובן מאליו. אבל השלום אינו מובן
מאליו. במשך שנים רבות לא היה קיים, וכל אם בשתי
בכל רגע מפני האסון הנורא מכל.
תרועת־החצוצרה הנוגה הסתיימה. נשיא ישראל פונה אחוי־ז-
ת יציעי
שלו. הדגלים מוסיפים להתנופף.

כעיני, אין זה עדיין טכס שיגרתי.

בשבוע הבא ידווח אורי אבנרי על שיחותיו עם
ועל תמונת־המצב בקאהיר לגבי מילחמת עיראק־איראי £מצ ייי ם
בעולם הערבי והבעיות הפנימיות של מצריים, המשפיעות >מיה

ן־ולך רי* -יי׳ה~ 2253

של ארצי ויין
חבריו של צ׳צ׳ תב עו א ת
כסףמ מי שרד־ ה פני ם וה מ שך כ הונ תו בראש־ ה עי ר
דץ כרי הנהלת עיריית תל-אביב, וב־י
* ראשם כמה מסגניו של צ׳יצ׳ ,החליטו
לגבות הפעם מחיר יקר תמורת מה שהם
עושים מדי חודש בחצי־חינם: אם רוצה
ראש־עיריית תל-אביב, שלמה להט, בסיוע
מצידם, במאבק שהוא מנהל מדי חודש
נגד מישרד־הפנים לקבלת תקציב שיאפשר
את המשך פעולת העיריה, עליו לשלם
עבורו. התשלום: ראשו של ארצי ויין,
הממונה על פרוייקט שיקום־השכונות ב־תל־אביב.
זהו
הרקע למשבר שפרץ השבוע בעיריית
תל־אביב .״הנבחרים בהנהלת העי־ריה
הם סתם בובות לקישוט, שצ׳יצ׳
קורא להן רק כשהוא צריך כסף מבורג,״
טען אחד מחברי ההנהלה. ולהט צריד
הרבה כסף: העיריה מצוייר בגרעון הולך
וגדל, העומד עתה על 130 מיליון
שקל.
גרעון זה מורכב משלושה סעיפים 70 :
מיליון — משיכת־יתר מבנקים 30 .מיליון
— תשלומי ריבית על הלוואות דולריות.
וחמור מכל — 30 מיליון שקל, החסרים
מדי חודש לתשלום משכורות עובדי-
העיריה.
בכל פעם שמתקרב מועד התשלום, ב־8
בחודש, נוצרת אווירת־משבר בין עיריית
תל־אביב ומישרד־הפנים. ומדי כמה חודשים,
כאשר מתמהמה מישרד־הפנים ב העברת
הכספים, חשים זאת תושבי תל
יין
פרוייקט שיקום־השכונות. היועץ ה־מישפטי
של מישרד ראש־הממשלה קבע,
כי יש ניגוד אינטרסים בכך שארצי ויין
ממלא את שני התפקידים: מנכ״ל עזרה
וביצרון וראש ועדת־ההיגוי הסוכנותית. אך
ויין לא התרגש מחוות־הדעת.
״לא מעניין אותי מה אומר היועץ ה־מישפטי,״
אסר ארצי ויין לכתב העולם
הזה בינואר השנה ,״אני גם לא מתכוון
לקרוא אותה. היא בכלל לא נשלחה
אלי. אני אמשיך לכהן בתפקידים שניתנו
לי. לדעתי אין שום ניגוד אינטרסים
בתפקידים שאני ממלא. אם יש למישהו
השגות, הן לא צריכות להיות מופנות
אלי. הכתובת היא מועצת המנהלים.״
מכאן ואילך יש שתי גירסות על המת רחש
בפרוייקט־השיקום. סגן ראש העי-
ריה, דויד שיפמן, טוען :״הבעייה אינה
ארצי ויין.״ אך באותו מישפט הוא מוסיף:
״פקיד לא יכול לקחליף נבחרים. העסק
הזה משבש מערכות. צריך לבחון מחדש
אם צריך חברה סוכנותית.״
דיעה אחרת יש לארצי ויין .״מישרד
הבינוי והשיכון (שהיה אחראי בתחילה
לפרוייקט) לא התחשב בכלל בהחלטות
של ועדות־ההיגוי השכונתיות. הסוכנות
אמרה שלא יתכן להמשיך בצורה כזאת,
ותבעה שמי שנותן את הכסף יקבל גם
סמכויות.״ ויין הוא שקיבל את הסמכויות,

ואט 711 צלחת
אביב בנחיריהם, כאשר עובדי הניקיון
ממחלקת־התברואה אינם מוכנים לעבוד
שכר, ומניחים לערימות־האשפה ל־בפתחי
הבתים ובתי־העסק.
נראה כי מתקרב משבר חמור
החשמל מאיימת לנתק
מתל-אביב ; קבלנים,
הודיעו שיפסיקו
יתכן שגם אספקת
תופסק בקרוב.
הודיע כי יפתח
יגיעו המשכורות
צ׳יצ׳
בהנהלת זזע־ר.
יש חשבונות עם
להט. ממלא־מקום ראש העיריה, יגאל
גריפל מחרות, רוצה שליטה מלאה ב פרוייקט
שיקום־השכונות. עורך־הדין חיים
בסוק, סגן ראש העיריה מטעם החזית
התורתית, כועס עדיין על צ׳יצ׳ משום
שזה העביר לעיתונות את רשימת המוסדות
הדתיים, הנהנים מההקצבות המפוק פקות
של מישרד־הפנים (ראה עמוד .)40
סגן אחר, דויד שיפמן, השייך לסיעת
השד יצחק מודעי במיפלגה הליברלית,
לוטש עיניים אל כהונת ראש־העיר, אם
יחליט להט לרוץ לכנסת, ומבקש כבר
עכשיו להפגין שרירים ולזכות בתמיכת
נציגי סיעות הליכוד בהנהלת העיריה.
למ״מ ראש־העיר וסגניו לא היה קשה
להשיג את תמיכת חברי ההנהלה במאבק
נגד צ׳יצ׳ .הללו מאשימים את ראש־העיר
ללא הרף בדחיקת רגליהם מענייני
העיריה, ב״זילזול בנבחרים״ ,בהפיכתם
ל״הגהלת־בובות״ ובעלבונות אישיים שלא
חסך מהם.

מישרות רבות למקורבים ולקבלני קולות.
וחשוב לא פחות: אם אמנם יהיו הישגים
לפרוייקט שיקום־השכונות בתל־אביב,
יוכלו האחראים להישגים הללו לגייס
בוחרים רבים בפרברים המוזנחים של
העיר, ולקראת הבחירות כדאי תמיד להי זכר
בקיומם.
כדי להשתלט על פרוייקט שיקום השכו נות,
החליטו סגני ראש העיריה וחברי
ההנהלה לסלק את ארצי ויין, העומד בראש
החברה המשותפת לעיריה ולסוכנות, העוסקת
בפרוייקט. התביעה היתד : ,ראשו
של ארצי ויין על טס הכסף שיגיע ממיש־רד־הפנים.
״פרוייקט
שיקום־השכונות נתון כל
הזמן לביקורת. הם התחילו ברגל שמאל.
מרגע שהניחו את היסודות, משהו לא
דופק פה,״ טוען סגן ראש העיר, דויד
שיפמן. ואכן, הטיפול בפרוייקט היה בעייתי
בתל־אביב, כמו במקומות אהרים.
הטיפול בצד הפיסי של הביצוע הופקד
בידי החברות העירוניות חלמיש ועזרה

וביצרון, בשיתוף מישרד הבינוי והשיכון.
בספטמבר 1978 מונה ארצי ויין, בהמל צת
ראש העיריה, מנב״ל חברת עזרה
וביצרון במשכורת ענק. מאוחר יותר
תבעה הסוכנות, שתוקם חברה מטעמה
ושפרוייקט שיקום־השכונות יהיה באחריו תה.
הטעם לכך היה פשוט: הסוכנות
היא הגוף היחידי המקצה כספים לפרוייקט,
לכן חייב בעל המאה להיות
גם בעל הדיעה.
בדצמבר 1979 הוקמה חברה סוכנותית
שבראשה הועמד ויין. כמה שבועות לאחר
מכן התמרדו נציגי הנהלת העיריה במו־עצת־ד,מנהלים
של עזרה וביצרון, וסרבו
לאשר את שכרו הגבוה של ויין — 180
אלף לירות בחודש, מכונית פיז׳ו 504
ונהג צמוד. בלחצו של צ׳יצ׳ הושגה
פשרה, והשכר הועמד על מחצית הסכום :
90 אלף לירות.
בינתיים הוקמו ועדות־היגוי שכונתיות,
פתביעתר, של הסוכנות, ויין
הועמד בראש ועדת־ההיגוי העירונית לעני

ה ת חל ה
ברגל שמאל
מטרה היתה נתונה: פרוייקט שיי
י קום־השכונות. בכל המוסדות הקשורים
בפרוייקט זה פשטה השמועה, כי
לקראת הבחירות, בעתיד הקרוב, עומדת
הסוכנות היהודית להפשיר סכום עתק —
50 מיליון שקל (חצי מיליארד ל״י) בתל*
אביב. מי שישלוט בפרוייקט יוכל לחלק

ראש־עירייה צ׳י־צ׳
אולטימטום

ונראה שלדעתו מה שמרגיז את הנהלת
העירייה היא הצלחתו.

הכניעה
של צ׳יצ׳
ך שמועות שוויין עומד להקים מנ י
1גנון של עובדים בשכר (לדבריו: שש
וחצי מישרות) וש־ 50 מיליון שקל עומדים
להגיע, הגבירו את תיאבונם של חברי הנהלת
העיריה. הם מצאו מועד נוח מאוד
מבחינתם — המשבר הכספי החודשי — ד
הציגו בפני ראש העיריה את תביעתם :
סילוקו של ויין לאלתר. צ׳יצ /שראה ב־ודין
את בן־חסותו האישי, סירב להפ קיד
את הפרוייקט בידי גריפל, איש תנו-
עת־החרות, והעמיד פני גיבור: ביום ה שישי
שעבר הודיע, שאם לא ימשיך ויין
לכהן כמנכ״ל החברה הסוכנותית, יתפטר.
סגניו של צ׳יצ׳ ועימם חברי הנהלת ה־עיריה
לא נבהלו .״אנחנו אמנם לא מעת־יינים
בוועדה קרואה,״ אמר עורך־הדין
חיים בסוק ,״אבל ראש העיר הודיע ש יתפטר
— וזה פיתרון טוב.״ בישיבת ה סגנים
עם ראש העיר, ביום הראשון ב בוקר,
אמר שיפמן לצ׳יצ׳ :״יותר מדי
קשרת את גורלך בגורלו של ארצי ויין.״
היה ברור שצ׳יצ׳ ייכנע, בתנאי שיאפשרו
לו מוצא נוח.
והמוצא אכן נמצא, כבר באותו היום.
ארצי ויין ימשיך אמנם לכהן בתפקידו,
בחברה שתהיה משותפת לעיריה ולסוכ נות,
אך זאת רק לכמה חודשים נוספים.
הממונה עליו יהיה גריפל, שיכין נייר־עבודה
לטיפול בשכונות. חמשו העסקתו
של ויין תיבחן שוב, על פי ״יחסיו עם
הממונים עליו״.
הפיסקה המשמעותית ביותר בהסכם ש הושג
היא זו; האומרת כי בתום תקופת
הניסיון ״יקבל מר להט סיכום של רוב
החברים באשר להמשך העסקתו של מר
ויין.״
נציגי הקואליציה העירונית הצליחו, כך
נראה, במאבקם נגד להט והסוכנות. צ׳יצ׳
נכנע, והטיפול ב־ 50 מיליון השקלים ש יוזרמו
לפרוייקט שיקום־השכונות בתל־אביב
יהיה בידי נציגי מפלגות הקואלי ציה,
ויין יסולק, בעוד כמה חודשים.

נערה בחרון הראווה
הגיבורה האמיתית של הביקור היתד, אופירה.
היא עמדה במאמץ גופני עליון. לוח הזמנים שלה
היה דחוס עד לרגע האחרון — ביקור אחרי ביקור, פגישה
אחרי פגישה. החום הגיע בקאהיר ל־ ,32 בלוכסור
ל־ 40 מעלות. אסור היה לה להיראות עייפה. היה עליה
להיות זוהרת, חייכנית, אדיבה, ערה ומתעניינת גם
כאשר שאלה, מן הסתם, את נפשה לישון. אין ספק
שהיתר, מודעת לכך שכל מצרי ידע על מאבקה במחלתה,
וחיפש על פניה סימנים של עייפות.
כימעט כל אשה ישראלית אחרת היתד, מתגמדת
ליד ג׳יהאן הזוהרת, היפהפייה, התרבותית, המכהנת מזה
10 שנים בתפקיד רעיית הנשיא, אחרי שכיהנה במשך
18 שנים לצד בעלה כשמילא תפקידים ציבוריים בכירים
אחרים. ג׳יהאן אל־סאדאת אינה רק אישיות מרשי מה
כשלעצמה, היא גם מיקצועית מאוד, מנוסח מאוד.
אופירה לא התגמדה לידה• היא גם לא ניסתה
להיות ג׳יהאן שנייה. היא היתד, אופירה — צברית,
נערתית, פשוטה, אך בטוחה מאוד בתפקיד שהיא החליטה
לגלם. נדמה לי שאין אף אשד, אחת בצמרת
ישראל שיכלה למלא תפקיד זה ביתר כישרון — לפעול
באופן עצמאי, להטביע על הביקור חותם אישי משלה,
לעורר אהדה טיבעית והערכה לאומץ־ליסה ולכוח-
התמדתה.
אני אומר כל זאת בגאווה כלשהי, כי היה לי
הלק כלשהו בהתפתחותה. היכרותי עם אופירה ארז קדמה
להיכרותה עם כל אדם אחר במטוס חיל־האוויר שהטיס
אותנו למצריים — ובכלל זה גם יצחק נבון.
וזהו הסיפור :
ברחוב אלנבי בתל־אביב היתה חנות־צילום ארדה.
אני זוכר אותה מילדותי, כאשר גרתי זמן־מד, ברחוב
בלפור .4יתכן שהיתה אז ה״מצלמה״ היחידה בתל-אביב
(להבדיל מן הצלמים בשדרות־רוטשילד שצילמו תמונות-
פספורט במצלמות עתיקות על תלת־רגליים, באמצע
השדרה, או שהנציחו לקוחות על רקע של מטוס
מקרטון).
החנות היתר, שייכת לשני אחים• לאחר מכן פרש
אחד מהם, יצחק ארדה, ופתח מצלמה שנייה ברחוב
פינסקר 2בתל־אביב. שם המשיך במסורת.
באמצע שנית ה־50׳ ,בעברי על פני חלוך הראווה
של ארדה, משכה את תשומת־ליבי תמונה של נערה. שני
האחים ארדה ידעו לצלם צברים, ועזרו להצגת הטיפוס
הצברי האידיאלי דאז (תמיר, בלונדי, תכול־עיניים)
בעזרת אפקטים של אורות וזוויות־צילום. אך בין כל
הצברים והצבריות שבחלון, משכה את מבטי דווקא
אותה נערה.
היה בה משהו מיוחד מאוד. לא רק השיער, אשר
ארדה הצליח להעניק לו, בעזרת תאורה מאחור, גוון
כימעט בלונדי. ולא רק הצמה העבה. אלא גם החיוך,
הבעת־העיניים. כדבריו של נתן אלתרמן, היה בה
״משהו״ .היא נראתה לי הצברית בה״א הידיעה.
אולי בהשראת התמונה הזאת ודומותיה החלטנו אז
לפתוח במיבצע חינוכי: בחירת ה״צברית״ של השנה.
על תחרות זו הכרזנו בימים האחרונים של שנת
( 1955 העולם הזה .)950 על השער התנוססה תמונתה של
אותה צברית אלמונית. לא ידענו עדיין מי היא, ותמו נתי,
לא באה אלא להמחיש את הרעיון.
וכך נאמר במאמר, שבו הכרזתי על פתיחת המיבצע :
״זוהי קריאה לכל הטוב והיפה בנוער הישראלי, כל
אשר שורשים לו באדמת מולדתו, כל המביע את האופי
המקורי של דור חדש.
״ ל א תחרות־יופי, מן הסוג שיצא ממכונת־הפיר-
סומת ההוליוודית הקלוקלת, בו מתבקשות צעירות להציג
לראווה את ערוותן, לנענע את אבריהן לפני קהל
המבקש פורקן ליצרים בלתי־אהודים.
״ ל א נסיון חלש לטפח את האידיאלים הכוזבים
של יופי נבוב, חסר רוח ותכלית, המתקשט בחיוך מיק-
צועי מזוייף והמבוסס על ההנחה כי הקליפה חשובה
יותר מהתוך.
״ כי אם נסיון מיוחד־במינו וראשון־במינו לכות
את זרקור הפירסום אל הטוב, היפה והנאצל הגדל בנוף
שסוף־השמש של ארץ־ישראל, לעודד את היסודות החיו ביים
בדור הנאבק עם עצמו על עיצוב דמותו הרוחנית׳
לעזור בגיבוש טיפוס ישראלי מקורי, המגלם
בתוכו את רוח הארץ ואת אופי העם.
״...ישנה חשיבות מכרעת לשאלה: מי מופיע כדוגמה
לדודי מי קובע את הסיגנון העובר באופן תת־הכרתי
מאיש לאיש, את האופנה החולפת של הופעה, לבוש,
דיבור י״
ברוח זו גם נקבע הפרם. לא טיול, לא מותרות,
אלא מילגה של 1000 לירות לחינוך בתחומי הארץ,
להתקדמות באותה הדרך ששימשה יסוד לבחירתה של
הצעירה. זה היה סכום נכבד מאוד בתקופה שבה עלה
גלית העולם הזת 350 פרוטות — שלוש וחצי אגורות
של היום. כלומר: פרס של יותר מ־ 25 אלף שקל
במושגים של היום.
רק אחרי שהתחרות כבר החלה, נוסף לה ממד בינ לאומי.
שבועון צרפתי אירגן מיבצע עולמי, שהתאים
מאוד למיבצע שלנו. הוא הקיף 21 מדינות. בכל מדינה

צברית 15156
בחר שבועון מקומי נערה אופיינית לאותה ארץ. לכל
הנבחרות נערך מיפגש בפאריס, בחסות נשיא צרפת.
נתבקשנו לשלב את המיבצע שלנו במיבצע עולמי יפה
זה, ונענינו ברצון.
עשרות בנות השתתפו בתחרות. בכל שבוע פורסמה
סידרה של שש מועמדות. את כולן צילם יצחק ארדה,
שהפך צלם־המיבצע.
כאשר עברו השבועות, נזכרתי בנערה שבאותו תצ לום.
שאלתי את ארדה עליה. הוא — או מישהו אחר —
פנה אליה, וביקש אותה להציג את מועמדותה.
אופירה ארז התלבטה קשות. לא היה לה חשק להש תתף
במיבצע פומבי כזה, למרות תכונותיו החיוביות. אך
קסמה לה האפשרות להשלים את לימודיה בעזרת המיל-
גה המוצעת. היא לא באה מבית עשיר, ולא קל היה לה
לממן את לימודיה. לכן הסכימה.
וכך, בסידרה השביעית והלפני-אחרונה של המוע מדות׳
הופיעה שוב תמונתה של הנערה. וכך תוארה
המועמדת אופירה ארז :
״כשסיימה אופירה בת ה־ 20 את הסמינר למורות על
שם לווינסקי בתל־אביב, התכוננה לשירות צבאי במים-

קין, אחותו של ג׳וקי הפנטומימאי, ושיבולת דה־האן,
חברת קיבוץ הראל.
אך כאשר התכנס חבר־ד,שופטים וריאיין בזו אחר
זו את המועמדות, לא היה אף לרגע קם ספק מי תזכה
בתואר.
חבר־השופטים כלל כמה מבעלי השמות הזוהרים
ביותר במדינה: הרקדנית יהודית אורנשטיין, איש־הסרטים
האגדתי נתן אקסלרור, הזמרת שושנה דמארי,
השחקנית חיה הררית, האמרגן משה ואלין, הפסנתרנית
פנינה זלצמן, המלחין מרדכי זעירא, איש־ד,סרטים נורי
חביב־חביב, הכדורגלן יעקוב חודורוב, המחיר שאול
לוין, אז ראש המחלקה לחינוך של עיריית תל־אביב,
הסופר ייגאל מוסינזון, העיתונאי והמחנך יצחק נימצו־ביץ,
השחקנית חנה מרון, עורך־הדין רם סולומון, העיתו נאי
שימעון סאמט, הצייר יוסף קסטל, עורך־הדין שמואל
תמיר. השתתפתי בחבר־השופטים בתוקף תפקידי.
היה ויכוח על הענקת תוארי הסגניות. לא היה כל
ויכוח על הענקת התואר הראשי. אופירה ארז עשתה על
כל השופטים רושם עז. אני זוכר שהיתה צעירה רצינית
מאוד, ללא התחכמויות. היא ידעה בדיוק במה רצונה :
להתמחות בחינוך של קשי־חינוך. היא זכתה בתואר וב־מילגה.
שבועות
מעטים בילבד לאחר מכן טסה לצרפת, כדי
להשתתף במיפגש הבינלאומי.
מי שמתפעל מהצלחתה של אופירה נבון בביקורה
במצריים יכול לראות את החזרה הכללית לכך בביקורה
של אופירה ארז בצרפת, שעליו דיווח העולם הזר)967( ,
באפריל .1956
אז לא היו לאופירה מלווים, ליווי מישטרתי, מעמד
מדיני. היא היתד, רק נערה צברית חסרת־נסיון, שזה היה
ביקורה הראשון בחו״ל. היא השתתפה רקרלת-הס־דז
הממלכתית הראשונה — נשיא צרפת?צ3ל את כל המש תתפות
בארמונו.
אולם אופירה האפילה על המשתתפות מכל העולם.
היא שמה את הדגש על רצון ישראל בשלום, התחברה עם
הנבחרת המצרית, זיינב אל־ביאלי. עיתוני צרפת, שסיק רו
את המאורע, היפנו את זרקוריהם אל הישראלית,
ד,מושיטה את ידה לנערה מצרייה. זד, היה בשיא המתיחות
במרחב, כאשר ידיעות־דמים מילאו את העיתויים מדי
יום, חצי שנה בילבד לפני מילחמת־סיני.
זה היה גם בשיא המתיחות בין העולם הזה ובין המים-
סד הישראלי. בכל זאת, תודות לאופירה, זכינו במחמאה
רישמית. שגריר ישראל בצרפת, יעקוב צור, התפעל
עד כדי כך מהצלחתה של אופירה ארז עד כי מצא לנכון.
לשלוח לי מיכתב של הערכה — דבר חסר־תקדי
בישראל של דויד בן־גוריון.
אופירה עצמה תיארה את חוויותיה במאמר
בחתימתה בהעולם הזה 970 תחת הכותר
מישראל״ .שם תיארה את פגישותיה עם
רנה קוטי, ועם ראש עיריית פאריס,
בעברית פסוקים מהתנ״ך, את קבלות
— הכל כמו כעבור 24 שנים במצריי
אחרי התחרות קיבלנו מדי פעם
מותה. היא המשיכה לעבוד במחנך
כפופה לאדם אחר שהתחיל את
הזה: יצחק ליבני, לייייט מנכ״ל רשות־השידור, שהיה
עורך מדור התשבצים אצלנו, ועבר לאחר מכן לעיתון
הצבאי.
היא קיבלה את התואר הראשון (בפילוסופיה ובחינוך)
באוניברסיטה העברית, בעזרת המילגה שלנו. לאחר מכן
קיבלה מילגה בארצות־הברית והשלימה את לימודיה
לתואר השני. אז זכתה במילגה ללימודים מתקדמים בפסי כולוגיה
באוניברסיטת קולומביה.
שבע שנים אחרי שהתפרסמה כצברית ,1956 נישאה
ליצחק נבון. כאשר נבחרנו שנינו — נבון ואני — לכנסת
השישית, ב* ,1965 פגשתי את אופירה שוב — הפעם
כאשתו של ח״כ.
בעוברי על פני מקבלי־הפנים בסעודה החגיגית שערך
יצחק נבון לאנוור אל-סאדאת בארמון עבדין, עיכבה
אותי אופירה כדי לספר לג׳יהאן על פרשה זו. היא לא
שכחה להזכיר פרט פיקאנטי: אותה נערה מצריה, שעימה
׳התחברה בפאריס, היא אחותה של מזכירת עורך השבועון
אוקטובר, ידידי אניס מנצור.

נערה בחאן־אל־חליל ,
גרת הנח״ל. לאחר סיום הטירונות עמדה לפני בחינת-
קבלה ללהקת־הנודל, כשהוצע לד, לכתוב על כנם צבאי
שנוכחו בו. אופירה ניסתה והצליחה. כיום היא כתבת
צבאית של כתב־העת במחנה הנזז״ל.
״כשהיתד, בת 8התייתמה מאביה, המהנדס אליעזר
ארז, האיש שייסד את המחלקה להיגיינה מיקצועית
בוועד־הפועל של ההסתדרות. חניכה ומדריכה בתנועה
המאוחדת. חובבת מישחק ונגינה. רואה עתידה בחינוך.״
המתחרות של אופירה לא היו חסרות־מישקל. היו
ביניהן אחות מצטיינת, יו״ר של. ועד תלמידי בצלאל,
תלמידות של מוסיקה וחינוך גופני, נערות־קיבוץ. אחדות
מהן התפרסמו לאחר מכן בצורות שונות, במו גליה אר־

חווייה קטנה:
ביקרתי באחת החנויות היקרות בחאן־אל־חלילי, בחברת
כמה מחברי־הפמליה, והתפעלתי כרגיל מן המוצגים,
שאין ביכולתי לקנותם. לפתע עברה על פני צעירה
לה באנגלית :״האם אתה מיסטר אבנרי?״
הודיתי. לפני עמדה צעירה גבוהת-קומה, דקת־גו, בלי
כל ספק אמריקאית.
״אינך יכול לזוכר אותי,״ אמרה .״אבל לפני עשר
שנים הרצית באוניברסיטת קולומביה (בניו־יורק) .אני
הייתי תלמידה.״
נזכרתי, זה ד?,ה לפני עשר שנים בדיוק.
(המשך בעמוד )40

זה משגע א ת אירופה.
זה כבש אותה ב ד הר ה -תכ שי טי
8 8.0צבעוניים בצבעים
אופנתיים, המשתלבים להפליא
בכל מערכת לבוש וסגנון. תכשיטי
88.0המעניקים לאשה תדמית
חדשה. רעננה, מסקרנת.
סיכות ראש, צמידים(עבים
ודקים) ,סיכות קישוט, קשתות
לשיער, מסרקות קישוט, עגילים,
מחזיקי צמות ו״קוקיות״ ,סיכות
סיניות וחגורות.
88.0להשיג בפרפומריות
מובחרות, בהמשביר לצרכן,
בכל בו שלום ובחנויות אופנה
המוכרות א ת אופנת גוטקס.

המראה החד ש
שמשגע א ת אירופה
תכשיטים צבעוניים

יבואן:דנשרטרייד בע״מ,
טל.247158 :
מפיץ: פ.י. היימן ושות׳ בע״מ.

מוצרי איכות ויופי לשימוע! איש

בכד מ7ן ום
שברצננך למר...

בכל

מ קו ם

ב איזו רי ם

שברצונךל גו ר,
ה טו בי ם

די ר ה

ביו תרבארץ

בי ת

ר ס קו.

לרס קו יש מבחר ענ קי של די רו ת
רווחהלזוגותצ עי רי ם, דירות
יו קרה

ב בניני ם ר בי

ווי לו ת ו קו ט ג׳י ם
מ א חו רי

קו מו ת,

מ ר הי בי ם.

אחד ואחד

מ או ש רו ת

בי תן

ב ר צונ ךלב חו ר

ב בי ת

המצ טייני ם

ב די ר ה

זו בנו

ע ש רו ת

בשל מו ת

ב ת כנון ו בגי מו ר עד הפרטהק טן
ביו ת ר, ע לי ךרקלפנותלאחד
ממשר דינו ו לו מ ר לנו

הי כן

ר ח׳ ה ר ־ סיני ,1ט ל6 2 7 8 1 1 .־ 0 3
627823— 5־ 0 3

רסקו חיפה
ר ח ׳ הרצל ,1ט ל 6 6 8 1 6 1 .־ 0 4

רסקו באר־שבע
בי תרסקו, ט ל77144 .־057

ב ר צו נךל גו ר.

רסקו ירושלים

מהם

ר ח ׳ שמאי ,8ט ל 2 2 4 4 2 1 .־ 0 2

עו מ די ם וו ת ק ונ סיו ן שנ צ ב רו
ב ־ 45 שנ ה. במשךתקופהארוכה
א ל פי

ר ס קו.

רסקו תל־אביב

משפ חו ת

8055£1

*05511

00551

ש רי ס קו

*05511

^ ^ ח)16519

1אפנת ת שים הימות

11 זסי

אלעזר ושות׳ פרסומאים • צולם ב״אפרופו״ ע״י בן לם

הדפסים,סריגים
ובדים בלעדיים -
מרהיבים ביופיים,
עיצוב עדכני של צוות מעצבים בראשות גדעון אוברזון,
עשו את אפנת ניבה לסיפור הצלחה בינלאומי.
בבתי האפנה היוקרתיים בעולם, מוצגת אפנת ניבה,
לצד יצירותיהם של המעצבים הנודעים בעולם.
את דגמי ניבה -המיוצרים בסדרות מוגבלות, ניתן להשיג
בבתי האפנה המובחרים בלבד.

הנפילה
של שיסל
*יפל היה אחת הדמויות הכי ססגוניות
בתל־אביב. הלוואי שהיו לי לירות, סליחה,
שקלים בכיס, כמיספר הפעמים שכתבתי
עליו.
בזמן האחרון שקט, ולא בלי סיבה.
שיסל פשוט נסע לו ללוס־אנג׳לס. לשם
הוא העביר את מה שנקרא ״המחלה של
שיסל״ — התנגדות איתנה לנישואין ודב קות
בחיי־הרווקות. לא שאינו אוהב נשים
— יש לי כמה עדויות שהוא מאוד אוהב
את העניין הזה — אבל בעורה חופשית,
לא מחייבת. ובעיקר — בלי טבעות.
מסתבר, שגם בלום־אנג׳לם היה שיסל

איך שהגורל משחק בבני־אדם, אתם
לא יכולים לתאר לעצמכם ! סיפור השרש׳רת
של היום נסוב כולו סביב הדוגמנית
היפהפייה ספירית (״ספי״) ד ב:י, דיילת
אל־על.
בנסיעותיה בקו תל־אביב—ניו־יורק עש תה
יום אחד קפיצה ללוס־אנג׳לס, ושם
גילתה את מה שחיפשה כל החיים: את
היורד הישראלי אפי אלון, שיש לוי
תחנת־רדיו בבירת ציון האמריקאית. לא
עזרו כל האזהרות של החברים שלה שאבי
זה לא בדיוק בשבילה. ספי היתה מאוהבת.
מי שגאל אותה מאהבה זו היה צעיר
ישראלי נחמד בשם ראובן ל*י. הוא
כל-כך גאל, עד שספי הודיעה לאבי אלון
שהיא, אמנם, נשארת ידידה טובה שלו,
אבל עוברת לגור עם ראובן.
אלא שלראובן נמאס באחד הימים לשמוע
את הסיפורים של ספי על חוץ־לארץ,
ובעיקר על אבי אלון, והוא החליט לנסוע
ללוס־אנג׳לס, לנסות את מזלו.
ספי נעלבה שעזבו אותה למען הגולה,
אבל הפגינה גדלות־נפש וקישרה בין שני
האקסים שלה. ראובן יצא מהארץ כשהוא
מצוייד בהזמנה לעבוד כקריין ברדיו

צפי שיסד
לדחות, לדחות

ובשיא צרפת,
באוזניו קראה
ים הרישמיות

נאמן לאמונה שלו, שהפכה אצלו לדת,
עד ש...
עד שהוא פגש את נועה דרום, יפה־פיה
אמיתית, השייכת גם היא לסניף לום-
אנג׳לס של מדינת־ישראל.
השניים עברו להתגורר ביחד, ממש כמו
בעל ואשה. אבל, כמובן, בלי להיות בעל
ואשה. עד שנולדה להם פיתאום בת. נועה
ניצלה את העניין של הבת כדי להעביר
את שיסל על דתו, ודרשה חופה, קידושין,
רב וגם, רחמנא ליצלן, ירח־דבש. שיסל
התבלבל כהוגן. מצד אחד — האמונה
הדתית חזקה, ומצד שיי — הוא גם אוהב
את נועה וגם יודע שהיא צודקת.
הוא מצא לו תרוץ, ממש משמיים .״יש
לי חבר טוב,״ הוא אמר לנועה ,״ממש
אח שלי. אני לא מוכן להתחתן בלי שהוא
יהיה איתי. אני מתכוון לפועז דוידזון.״
בועז היה עסוק בדיוק באותו זמן בצילום
שיפשוף נעים, ולא יכול היה לבוא לחתונה.
שיסל נהנה מעוד כמה שבועות של
רווקות משגעת. אבל — לא להרבה זמן.
אך סיים בועז את הצילומים, הוא עלה
למטוס שלקח אותו אל שיסל ונועה. אני
לא בטוחה בתאריכים: או שהם התחתנו
ממש בימים האחרונים, או שהם מתחתנים
בדיוק ברגע שאתם קוראים יצירה זו, או
שהם מתחתנים או־טו־טו.
אז אם שיסל כבר התחתן, כל אחד
יכול להתחתן.

התותח!]
והאלמנה
לא בכל יום יש לי סיפור כל־כך יפה
בשבילכם. אז בבקשה להתייחס אליו
ברצינות.
אתם זוכרים את הסיפור העצוב על
דני וייפבורד, מי שהיה שותפו וידידו
הטוב של המיליונר ונער־השעשועים

ארנון פילצ׳ן ז

דני נפטר מהתקף־לב פיתאומי. נוסף
על כך שהוא היה מוכשר ומצליח, הוא

הישראלי של אבי אלון בלום־אנג׳לס.
אבל אם אתם מתחילים להזיל דימעה
על כך שספי נותרה בודדה — אנא,
הפסיקו. את מקומו את ראובן לוי בדירה
שלה ירש מהר מאוד נווט צעיר ויפה

מחיל־ו־,אווירי, בשם
אולם אבי אלון לא נשאר לבדו זמן רב.
המשך הסיפור נוגע לבחורה שאני
אוהבת אותה: שוש עטר* .אני בכלל
אוהבת את כל מישפחת עטרי — גם את
יונה, גם את גלי — אבל בעיקר את שוש.
שוש נסעה ללוס־אנג׳לס לשבועות אח דים,
כדי להגיש תוכנית בתחנת־הרדיו
של הישראלים שם. היא נדלקה על המקום,
שכחה קצת את המולדת, אבל אני שמחה
שטוב לה שם. היא מצליחה בעבודה,
מצליחה בחברה, וממש מרגישה בלום־
אנג׳לס כמו בבית.
עכשיו — וזהו המידע האחרון שלי —
היא נמצאת ברומן — ודווקא עם אותו
אבי אלון, שהוא במיקרה גם הבוס שלה.
אני משוכנעת שבכל הנוגע להעלאות
במשכורת, אין לבחורה הזו בעיות.
גם היה אדם נהדר. כל מי שהכיר אותו
הסתובב ימים רבים עם הראש באדמה
אחרי מותו.
את המכה הגדולה ביותר קיבלה, כמובן,
זזה, אשתו של דני. האלמנה הצעירה
ואם ילדיו סירבה להתאושש. זזה, בתו

ספירית דכני(משמאל) וידיו
הדירה לא נשארה ריקה

כשאני מספר ת לכם סיפור בלי שמות, זה מפני שבית״המישפט הוציא צו,
שלפיו א סו ר לי לכתוב א ת השמות, או מפני שיש ילדים בעסק, ולי יש חו ק
שלפיו א סו ר לפגוע בילדים.
הסיפור״בלי־השמות הזה הוא בגלל סיב האחרת לגמרי — כלכלית. אני יודעת
שברגע שהאבא של אשת עורך־הדין יידע או תו, י פ סיק עורן־הדין החביב הזה
להיות כל־כך עשיר, לנסוע במכוניות כל״כך מפוארו ת, ולבלות ב מ קו מו ת הכי*
טובים בארץ.
אז ראשוו״ראשון ואחרון־אחרון. פעם, לפני הרבה שנים, התאהבה בתי של
אחד היבואנים הגדולים והעשירים בארץ בעורן־דין זוטר. האבא, היבואן, לא
כל־כן א הב אתה שידון. אבל הוא חשב שאם הבת רוצה, עליו להס כי ם, אן הוא
הזהיר או ת ה שהסוף י הי ה רע.
נמאס לי שהאבות צודקים, אבל הסו ףבאמת הולך ל היו ת רע. או תו עורן־דיו
הפן דמות ידועה, גם ב תחביב שלו וגם במיקצוע שלו. מדי פעם כו תבי ם עליו
בעיתונים, ופה ושם גם רואים או תו ב טלוויזי ה. ככה, ביום א חד, ה פן מסתם
א דבוק א ט לאיש עשיר ו מפורס ם.
או תו עורך־דיו מ או הב עתה — ולצערי הרב, ז ה שוב מי קרה של גבר שאמו
מאוהב באשתו דווקא. הנ א הב ת אינ ה אל א איפנאית ידיעה מאוד. השניים
החליטו, א מנ ם, לבלות ביחד א ת כל ה חיי ם, אבל ה חלי טו גם ל ד חו תאת ההכרזה
על זה. האחרון שיידע על־כך יהיה, כמובן, היבואן, האבא של האשה. לפני־האחרונ ה
שתדע ת הי ה האשה ה חו קי ת, בת היבואן.
החופשה שהתקלהלה
היהודי הכי־מפורסם בפאריס, אחרי
הברון גי דה־רוטשילד, הוא איש-
העסקים המיליונר, מוריס כאהן. מילבד
הכסף הרב, יש לו גם בת יפהפייה•
כאהן הוא ציוני ידוע, האוהב להזמין
לפאריס מדי שנה כמה נכי צה״ל, כדי
לעשות כיף בעיר־האורות. ה־א חינך גם
את הבת שלו, קרול, להיות ציונית.
הצעד הציוני הראשון שהיא עשתה הוא
לבוא לארץ ולהתחתן עם ישראלי בשם
גיל שגיא, אחד המבלים הגדולים של
של אהרון (״אונצ׳ה״) סחרוכ׳ אף הוא
אחד מעשירי-הארץ והבעלים של ביטוח
סהר ועוד כל מיני עסקים, היתד, האלמנה
הכי־יפה והכי־אומללד, שאני ראיתי בחיים
שלי.
אבל, מסתבר, שלחיים יש כוח משלהם.
וכאן מגיע החלק הנחמד של הסיפור שלי.
בשבוע שעבר נישאה זזה במז״ט לבחור־חמד.
החתן המאושר הוא אלוף־מישנה
צעיר ומבטיח בתותחנים, עודד
גרוש ואב לילד אף הוא.
מי שראה את עיניה הבוהקות של זזה
בחתונתה ידע כי היא עושה בדיוק מד,
שדני היה רוצה שהיא תעשה: מחפשת
שוב את האושר, ומצליחה בחיפושים.

תל-אביב, שיש לו גם עבר צרפתי. כי גיל

הוא קרוב־מישפחה של ז׳אן. תירוש,
בעל־הגלריות, המחלק את זמנו בין יפו
העתיקה לתל־אביב.
קרול דנן לא כל־כך הסתדרה עם הבעל
שלה, והשניים החליטו להתגרש. בלי בעל
אפשר במישפחת כאהן, אבל בלי ציונות
לא. קרול חזרה לפאריס, והתהילה מייד
לעבוד כחול־לבן בחברת אל־על. מי שמגיע
לפאריס זוכה לראות את שתי הקוקיות
שלה על האוטובוס, המוביל את הנוסעים
מהמטוס אל בניין נמל־התעופה.
אבל לא די בכך. קרול היתר. צריכה
עוד ציונות. בתל-אביב או בפאריס, אני
לא יודעת איפה, היא התאהבה באחד
ממהנדסי-הטיס של אל-על, אהרון שט רוד*
שטרול אמנם לא כל־כך התלהב
מהקוקיות של קרול, ומהכסף הרב של
האבא שלה. לגביו היא היתה ילדה נחמדה,
אבל על רומן ארוך הוא לא היה מוכן
לדבר.
קרול היא לא כזו שמוותרת בקלות.
בשבוע שעבר החליטה לעשות לשטרול
הפתעה. היא עלתה על מטוס — כשיש
אבא כזה מי צריך לדאוג לכרטיסים ן
— והחליטה להפתיע את שטרול. אבל מי
שהופתעה בסופו של דבר היתד, קרול
עצמה. כמו שהיא מגיעה לארץ ושואלת
איפה שטרול, אומרים לה שהוא בחוץ-
לארץ. בקול רועד שאלה קרול :״איפה
בחוץ־לארץ?״ והתשובה היתד״ כמובן :
״בפאריס !״
אני לא צריכה לספר לכם שכבר למחרת
היתה קרול שוב במטוס, שהחזיר אותה
ישר לפאריס. אלא שאני לא יודעת, אם
בנמל־התעופה אורלי המתינו לה אבא-
כאהן או מהנדס־הטיס־שטרול.

החרק הדא־יווע שיו משינת נסניס
ממוסדות ממלכתיים ער־יד׳ המפד״ל

עורד־דין כסוי!
חצי מיליון — בתנאי

אירגון בעל שם דומה בארצות־הברית,
הקשור לסיעת המר־בן־מאיר. האירגון הישראלי
נשלט על־ידי קבוצה קטנה של
אנשי המפד״ל, יוצאי סיעתו של יצחק
רפאל לשעבר, שהקימו מעין אגודת־סת־רים
בשם אחים נאמנים.
שליטי אגודה זו: צבי מירוני, בעבר
סמנכ״ל מישרד־הסעד, שהודח על־ידי
מנהיג למיפנה יוסף בורג ועבר לאגף־
ההסברה במישרד ראש־הממשלה ; יוליוס
שטרנברג הגר באלון־שבות והנמנה על
ראשי גו/י-אמונים ; דויד גלאס, שהיה
שהיה מראשי סיעת־רפאל ואחר־כך סיעת
אבו־חצירא בירושלים, יחד עם צב־ מי-
רוני. חברי־הנהלה תל־אביביים של האגודה:
חיים בסוק, ראש סיעת אבו־חצירה
בתל-אביב וסגן ראש־העירייה ; ראובן
בן־דויד, שהיה ראש סיעת רפאל בתל־אביב,
עורך-הדין יעקב צימנט, שהיה
מראשי סיעת רפאל, ואחרים.
התרגיל הבסיסי היה פשוט. ישראל
הצעיר הקים אגודה בשם בית מנוחה
לזקנים גלמודים. בית־הזקנים־הגלמודים
קיבל חינם מיגרשים מעיריות, בהשפעה
המפד״ל. תחילה ברחוב העבודה בתל-
אביב, אחר־כך ברחוב הרב קוק 31 בבני-
ברק, ולבסוף כחמישה דונם בנחלת-
יצחק. מיגרשים אלה שועבדו תמורת הל וואות
בסכומים של כ־ 60 מיליון לידות,
שניתנו בעשור האחרון, ואשר ערכם כיום
הוא כחצימיליארד לירות. מר בית
הכספים האלה נעלמו, וחקירת המיש-
סרת מכוונת, בין השאר, לברר מה קרה
לכספים אלה.
ההלוואות ניתנו כולן על־ידי גוף לא-
רשמי, הקרוי אגודת זיכרון טויב, והרשו-
מה על שם הרב יעקב גלינסקי מבני־ברק
ועל שם אליעזר טויב. זהו קרוב של
ספסר־הדולרים ״איצל׳ה הגדול״ (צוויגז־בוים)
.כמחצית ההלוואות ניתנו בדולרים.
כאשר חקרו השוטרים את טויב מהיכן
הכספים שהילווה לבתי־הזקנים, הצביע
על קרובה ישירה, ממישפחת אשתו הרא שונה
שנפטרה, שהורישה לו כסף רב.
הוא אמר שהוא מחזיק דרך קבע שני
מיליון דולר בבנק.

^ רכע פעמים חקרו שוטריו הבכי^
רים של ראש־מיחלק חקירות־הונאה,
בנימיו זיגל, את עורך־הדין מרדכי סלור,
ופעמים רבות חקרו את המעורבים האח רים
הפרשה.־•
נושא החקירה: העברת מאות מיליינים
מתקציבי המדינה לקופות נסתרות, בדרכים
ובשיטות שרק זעיר־פה זעיר־שם
נכתב עליהן בשבועון זה. אף לא מלה
אחת על העברות אלה נכתבה או נאמרה
בכלי־התיקשורת האחרים.
גיבורה הראשי של הפרשה, צבי מירי-
ני, פקיד בכיר במישרד ראש־הממשלה,
שוהה בציריך מזה שבועות, ולכן אין
המישטרה יכולה להרחיב את החקירה.
גיבור אחר, סגן־ראש-עיריית תל־אביב,
עורך־חדין חיים בסוק, שכבר נחקר במיש־טרה,
ממתין לחקירה נוספת. המימצאים
שהצטברו עד כה מראים כי מאחורי השי-

ת יקר מאמצי המישטרה באו לגלות
? לאן נעלמו הכספים. בחקירתם של

רישום כטאכו: זיכרון טויב

עורכי־הדין בסוק וסלור התברר כי חלק
נכבד מן הכספים הוצא על נסיעות לחו״ל.
האגודה טיפלה בנסיונות נפל למיניהם
לקבל ירושות וצוואות מעשירים בחו״ל.
בתירוץ המפוקפק הזה נסעו כל ד,מקו־
נסיעות בכל העולם

רבים לה, על חשבונה.
תחילה היה חיים בסוק יושב־ראש האגודה,
וגם עורך־דינה. לפני כמה שנ־ם,
כאשר מעמדו בעירייה התחזק, העביר את
התפקידים לאחרים, אולם המשיך לטפל
בנושאים מישפטיים של האגודה.
כעורר־הדין הקבוע של האגודה שימש
נתן קנת.
נסיעה אחת מני רבות היתה של סלור,
בסוק ומירוני ללונדון. למירוני נמסר
כי קיימים ניירות־ערך מפוקפקים, בשווי
רשום של שלושה מיליון דולר, השמורים
בכספת בשודיץ ואשר היו שייכים ליהודי
אמריקאי שנפטר. בסוק המשיך עם מיריני
לארצות־הברית, לטפל בהשגת הניירות,
ועל חשבון ניירות אלה נסעו השלישה
ואחרים כמה פעמים לגרמניה ולארצות־הברית.
אחרי נסיעות רבות התברר כי
עבר זמן פירעונם של ניירות־הערך, ואץ
הם שווים כלום.
נסיעות אחרות לגרמניה, הנמשכות גב
כעת, הן לצורך קבלת ירושה של 15
מיליון דולר מיהודי עשיר בפרנקפירט,
שיורשיו מוכנים למסור את הכסף לאגו דה.
עד היום לא הגיעה פרוטה.
נסיעות אלה עלו כסף רב, יכך גם
השכר הגבוה ששולם לעורכי־הדין. עורך-
הדין סלור, למשל, טוען כי עד היום
עוד חייבים לו שאריות של שכר־טירחה
בשווי שני מיליון לירות בערך. שאריות
אלה הן אחרי שהאגודה מסרה לו, לבע לותו,
דירה ברחוב בארי בתל־אביב.
המישטרה חקרה גם את עורך־הדין חיים
בסוק על התקבולים שקיבל מבתי־הזקנים.

חבילה גאה
של דולרים

^ דשה תמותה אחרת נעשתה עם חיסול
בית־הזקנים ברח׳ העבודה. הזק נים
הועברו לבית־הזקנים בבני־ברק, הא גודה
קיבלה מיגרש של חמישה דונם
בנחלת־יצחק, ואת המיגרש ברחוב העבודה
מכרה לפני כעשר שנים לחברת אזורים
של קונצרן כלל ב־ 3.27 מיליון לירות
(בשווי של אז) .החוזה, שנעשה במישרדו
של חיים בסוק, עורך־דין האגודה, קבע
כי אם תיתן העיריד, לחברת אזורים
אחוזי־בנייה נוספים, תקבל האגודה מ אזורים
סכום נוסף של חצי מיליון לירות.
בסוק היה — ועודנו — סגן ראש־העי-
רייה וחבר בוועדות־בניין־ערים.

ה אש 113י ם עוד אברחציוא יפני כוח, חוזה, משכנתא

טה של חליבת מישרדי הסעד והעבודה,
בקנוניה של העברת מאות מיליונים ל מוסדות
של סיעת אהרון אבו־חצירה בחל-
אביב ובירושלים, פעלה שיטה אחרת,
מתוחכמת הרבה יותר, של הברחת כספים
מדרום־אפריקה, במסווה של תרומה לישי בות׳
תמורת הפרשת מעשר.

שני מיליון
דולר בבנק

ן* מרכז ׳הפרשה עומדת אגודה בשם
ישראל הצעיר, שהיתה שלוחה של

רישום בטאבו: כית הזקנים
לתקופה ובתנאים כמצויין

חוקרי המישטרה בודקים עתה אם זהות
זו בתפקידים אינה נוגך ת את החוק.
אחרי שהאגודה קיבלה את המיגרש
בנחלת־יצחק, מכרה חלק. ממנו לכמה
קבלנים תמורת סכומים גדולים, ונשארה
כשבידיה שני דונם. על מכירה זו נעשו
הסכמים כספיים בסכומים גדולים. בגינם
תובע עתה פרקליט הקבלנים, מיכאל כספי,
את האגודה בסכום של 12.5מיליון לירות.
התביעה היא גם נגד מירוני, על הערבויות
שנתנה האגודה לקבלנים, שרכשו
את המיגרש.
נציגי האגודה משיבים להאשמות כי
הסכומים שלוו לא עלו על תישעה מיליון
לירות, אלא שהסכומים תפחו בגלל ה רבית
והאינפלציה. על כל פנים, הסכומים
שבהם שועבדו הנכסים אינם בהכרח זהים
עם סכומי־ההלוואות. אשר לסיכוי לקבל
ירושות מחו״ל, מירוני איתן בדעתו כי
אכן בעתיד הקרוב יביא ארצה חבילה
נאה של דולרים.

— יומן אישי י-
(המשך מעמוד )34
״מוזר לפגוש אותך דווקא פה,״ הוסיפה,״
בחיוך ביישני.
״מדוע ך״ שאלתי .״על מה דיברתי
באותה הרצאה י״
״על השלום, כמובן,״ השיבה.

סערה בכוס
מיץ מנגו
נסעתי לקאהיר כדי להתרשם מקבלת־׳
הפנים המצרית לנשיא יצחק נבון. בהז דמנות
זו ביקשתי גם להיפגש עם ידידי
בעיר, לקבל מידע על ההתפתחויות, לעדכן
הערכות־מצב, להחליף דיעות על ה־הצפוי
בעתיד. שילמתי בעד הטיסה ״170
דולאר.
כאשר נודע לנשיא כי בין העיתונאים
נמצא גם אחד שהוא חבר־כנסת, הורה
ברוב אדיבותו לספח אותי לפמלייה ד,ריש־מית
מבחינת הסידורים — מבלי שאהיה
כמובן, חבר בפמלייה עצמה. כך נהג, בשעתו,
גם מנחם בגין, כאשר ליוויתי אותו
בביקורו הממלכתי הראשון במצריים.
וכך היה. ביליתי את רוב זמני בקאהיר
בפגישות — החל בידידי ובעמיתי אניס
מנצור, עורך אוקטובר, וכלה בבוטרוס
בוטרום־ע׳אלי, שר־המדינה לענייני־חוץ,
שהואיל להקציב לי זמן ניכר. וגם עם
כמה אנשים ששמם ידוע בישראל רק ב חוגים
מצומצמים של יודעי־דבר, אך ה מייצגים
את מיטב האינטלקט •של המדינה
— כמו אחמד בהא־אל־דין, היושב לרוב
בכוויית. בהא־אל־דין היה ידידם של גמאל
עבד-אל־נאצר ושל אנוור אל־סאדאת, וכתב
להם מדי פעם נאומים. הוא הרעיש
את העולם הערבי כאשר פירסם, אחרי
מילחמת ששת־הימים, כמה מאמרים ש קראו
לשלום עם ישראל. הכרתיו לפני
שנים.
הוזמנתי על־ידי הנשיא לאירועים הממלכתיים,
ובין השאר לסעודה הממלנד
לכתית שערך בארמון עבדין לנשיא מצ ריים.
עברתי על פני שורת מקבלי־הפנים,
שוחחתי כמה דקות עם הנשיא אל־סאדאת,
עם ג׳יהאן ועם הנשיא ורעייתו, ופניתי
לעבר השולחן שמיספדו היה רשום על
כרטיס־ד,כניסה. מס׳ .23
הסעודה נערכה בשני אולמות מקבילים,
מחוברים זה לזה. באחד ישבו הנבונים
והסאדאתים, יחד עם חלק מפמליותיהם,
ובאולם, השני ישבו המוזמנים האחרים.
השני היה, כמובן, פחות ״מכובד״ .שם
ישבו גם עורכי־העיתונים הישראליים.
זה לא הפריע לי. אך הצטערתי במיקצת
על כך שבשולחן שלי לא היו מצרים —
המוזמנים המצריים פשוט לא הספיקו לכל
השולחנות. התועלת העיקרית בסעודות
כאלה היא ביצירת היכרויות חדשות ובשיחות
עם שותפים מצריים לשולחן.
הארוחה החלה. הזנתי את עיני בקישוטים
היפהפים שעל הקירות והתיקרה —
מין תערובת עשירה של מוטיבים מצריים
עתיקים וערביים — והתחלתי במרק. לפתע
ניגש אלי עימנואל גלוסקא, מזיכרו האי שי
של הנשיא, צעיר סימפאטי מאוד, בן
לשושלת תימנית, וביקש אותי להילוות
אליו. במבוכת־מה קמתי, עברתי לאולם
העיקרי, ושם הושיב אותי גלוסקא ליד
שולחן שאליו הסבו מושל קאהיר ושרי
המישפטים והבריאות לשעבר. כך זכיתי
בצלחת שניה של מרק דגים( .כל הארו חות
היו על טהרת הדגים, מטעמי כש רות
).גם בומה שביט ישב ליד שולחן זה.
במשך כל הסעודה ניהלנו שיחה מעניי נת
על בעיות העיר קאהיר, על מילחמת־אוקטובר
וקודמותיה (המושל היה מפקד
הארמיה השניה במילחמה) .התלוצצנו לא־מעט.
השותפים המצריים לשולחן היו בע לי
חוש־הומור, והסעודה עברה בנועם רב.
לאחר מכן, במלון, ניגש אלי עיתונאי
ושאל :״מה יש לה להגיד על השערוריה
שהיתה ן״
״איזו שערוריה י״ שאלתי בתמימות.
״ביגלל המקום שלך!״
ואז התברר לי הסיפור הבא, שכימעט
לא ייאמן: כאשר ישב הנשיא נבון במ קומו,
ראה כי באולם העיקרי יושבים שני
חברי־הכנסת האחרים שהשתתפו בביקור
— חיים קורפו ומשה שחל — ושאל היכן
אני. כשאמרו לו כי מוקמתי באולם השני,
ביקש להעבירני לאולם זה.
עורכי־ד,עיתונים, שישבו באולם השני,
הבחינו בכך בעיני־הנץ שלהם. הדבר הס־

יגאל לביב !

ה עו ל ם הז ה 2253

עיר את רוחו של שמואל שניצר, העורך
החדש של מעריב. הוא נסער עד כדי כך,
שתבע ממשה רון, מזכיר ועדת העורכים
של העיתונים היומיים, לגשת אל הנשיא
ולמחות. הנשיא פטר אותו, כדרכו, בדיברי־נועם.

זה קרה מבלי שהבחנתי בדבר. כאשר
נפגש הנשיא נבון בתום הארוחה עם כל
משתתפי־הביקור, נעדר שניצר.
מסתבר כי הדבר לא התחיל אז ושם.
עוד לפני הביקור, כאשר נודע לשניצר,
כי הנשיא החליט להתייחס אל עורך העו
פמיניסטית?

ס בי ת?
עול*ויי
,ך* נתבעת הודיעה לבעלה מפו//׳׳
• רשות כיי היא פמיניסטית, וכי
היא שונאת גברים. היא חברה של נשים
צרפתיות המתגוררות בארץ, והחלה לבקר
במועדון־נשים ללא חברת בעלה. כאשר
שאלה התובעת את הנתבעת אם היא
לסבית, היתה תשובתה ׳אולי׳.״
דברים אלה מופיעים בתביעת־גירושין
יוצאת־דופן, שהגיש ציון אברהם באמצ עות
פרקליטו, עורך־הדין אמנון בן־דרור,
נגד אשתו׳ רחל אברהם. בכתב־התביעה
מופיעות טענות מעניינות נוספות .״בליל
הנישואין ביקש התובע להתייחד עם אש תו׳
ואולם היא סירבה לכך בטענה שנישואין
אינם סיבה לקיום יחסים,״ נאמר
בתביעה .״סירובה של האשה נמשיך ימים
רבים, ורק כשישה חודשים אחרי הנישואין
נאותה לראשונה לקיים יחסים עם
התובע.״
רחל וציון הכירו זה את זה לפני ארבע
שנים, בקיבוץ שפיים. רחל בת ה־ 30 היא
עולה חדשה מצרפת, שהגיעה ארצה
בקיבוץ כמת בגפה.
היא שהתה פעם
נדבת. ציון, שהוא קבלן־שיפוצים במיק-
צועו, צעיר מרחל בשלוש שנים. אחרי
כמה חודשי היכרות נישאו בני הזוג
ועברו להתגורר בדירת־מרתף ברחוב יואב
24 ברמת־גן.

הנה קטעים מתוך תביעתו של
ציון אברהם :
התובע גילה התחשבות מרובה בנתבעת,

עורן• שניצר
בעל בעמיו
לם הזה כאל עורכי העיתונים היומיים
(כפי שנהוג במצריים, שם חשובים עורכי
השבועונים אך• מעורכי היומונים) בערה
בו חמתו להשחית. הוא ביקש פגישה עם
הנשיא בארבע עיניים, אחרי שהודיע כי
זה עניין של ״או הוא או אני״.
כל זה אינו חשוב, ואינו ראוי לדיווח
כלל, לולא נקודה אחת, שניקרה במוחי
בשעה שטסנו הביתה.
הייתי האדם היחידי במטוס כולו —
וזה כולל את הפמלייה הרשמית, העורכים,
העיתונאים, הפקידים והטייסים — שדגל
מאז מילחמת ששת־הימים ברעיון של כי נון
שלום עם מצריים, שעיקרו: החזרת
כל השטחים הכבושים תמורת שלום רשמי
ומלא. בקיצור: השלום שאכן נחתם בסופו
של דבר, אחרי שנהרגו כמה אלפי צעירים
משני הצדדים במילחמת יום־הכיפורים,
ואחרי התהפוכות בישראל.
איני טוען שזה מקנה לי זכויות מייד
חדות, כגון טיסה־בחינם למצריים והש תתפות
בסעודה ממלכתית של נשיאים. ב החלט
לא. אבל בכל זאת קצת מוזר שה מתנגד
להשתתפותי בביקור הוא דווקא
עורך העיתון שהתנגד לרעיון זה בשצף-
קצף, שהתנגד לוויתור על שעל אחד של
אדמה, שתמך בהתלהבות בקביעה כי
״שארם־אל־שייח׳ חשובה מן השלום״ ,ש השמיץ
אותי לא פעם על פגישותי עם אי שים
מצריים (״הזוממים להשמידנו.״״)
לפני ביקור אל־סאדאת בירושלים. כאשר
הייתי בראשית 1971 חבר־הכנסת היחידי
שטען כי אל־סאדאת באמת רוצה בשלום
(אחרי שהצהיר על כך במיסמך שהגיש
לשגריר האו״ם, גונאר יארינג) שפך עלי
מעריב קיתון של לעג וגינויים.
עכשיו תובע מר שניצר לעצמו את הז כות
להתהלך בקאהיר כבעל־בעמיו, כחתן־
השלום ממש, וזועם על כי הוזמנתי בכלל,
ולשולחן ״מכובד״ בפרט.
זוהי, כנראה, דרכו של עולם.
העולם הזה 2253

נתבעת אברהם
״עוזרת־בית ביום, בחורה נחמדה בלילה
התובע, מתוך רצון להגיע עם הנתבעת
להבנה, הסכים לנסוע עימה לצרפת ולנ סות
את מזלו בארץ־מולדתה של הנתבעת.
לאחר שהייה של כשישה חודשים בפא ריס,
שבהם נכשל ניסיונם של בני־הזוג
למצוא פרנסה קבועה וחברה מתאימה,
החליט בני־הזוג לשוב לישראל.
במשך התקופה שבה שהו בני הזוג
בפאריס, הם קיימו יחסים פעם אמת
בילבד. בפאריס נתברר לתובע כי לנתבעת
שתי אחיות גרושות ואחות רווקה כבת

ומזכירה לתובע מדי פעם כי השכלתד
נמוכה משלה.
על מנת להרחיק את התובע ממנה,
החלה הנתבעת להתרחץ רק פעם בשבועיים.
הנתבעת אומרת לתובע כי היא
אשד, מיוחדת, שאין לה דרישה ליחסים,
וכי היא מציעה לו לשכב עם נשים
אחרות.
לאחרונה, לפני כחודש, משהגיעו מים
עד נפש, נאלץ התובע לעזוב את הדירה

•* 1*1111111,ג ס

פרקליט כן־דרור
תביעה מדהימה
וציפה לשינוי התנהגותה, אולם היא —
מסיבות שאינן ידועות לתובע — המשיכה
לסרב לקיים עימו יחסים. למרות כל הפצרותיו
וניסיונותיו, לא עלה בידי התובע
לשכנע את הנתבעת לקיים עימו יחסים
יותר מפעמיים בשנה.

,40 המסרבת להינשא מטעמים ״אידיאולוגיים״.
הנתבעת,
מורה במיקצועה, מטיפה ב אוזני
בעלה השכם והערב לתורה פמיניסטית.
היא מסרבת להגיש אפילו כוס
קפה לבעלה ״כדי שלא יתרגל״ .אין היא
מבשלת ואין היא ממלאת את תפקידה
כאשת־איש וכעקרת־בית.
הנתבעת אינה מבשלת אפילו לימי חג
ולימי שבת, וימים אלה אינם שונים
אצלה מכל יום של חול. לפני חג־הפסח
קנתה כמות גדולה של לחם, שאותו הק פיאה
במקרר. בימי החג נהגה להוציאו,
לחממו ולאכלו.
התובע אינו אדם דתי, אולם הוא שומר
על מינהגים מסורתיים אלמנטריים של
העם היהודי. כך, למשל, אין הוא מרשה
אכילת חזיר. למרות זאת מבקשת האשה
לקנות בשר חזיר הביתה.
הבעל מבקש לשמור על מיצוות הפרדה
בין בשר וחלב, אולם האשד, לועגת לכך
ונוהגת לאכול נקניק שנפרס על פרוסות
מרוחות בחמאה או בגבינה.
הנתבעת מעליבה את התובע ופוגעת
בו בכל דרך אפשרית. היא מסרבת לקיים
עימו יחסים, אך מספרת לו כי לפני ני שואיה
עימו קיימה יחסים עם ידיד נוצרי
במשך חמש שנים, וכי קיימה יחסים עם
אנשים שונים בטיוליה במדינות אירופה.
הנתבעת מתייך,רת בהשכלתה האקדמית,

המשותפת ברחוב יואב 24 ברמת־גן, ועבר
לגור בבית הוריו.
הנתבעת אמרה לבעלה כי היא נעזרת .
באירגון של נשים פמיניסטיות, וכי בהת אם
לעצות שהיא מקבלת מהן, היא תפעל
לנשל אותו מכל הרכוש המשותף.
נאמנה להודעתה הנ״ל, העלילה הנת בעת
על התובע במישטרת רמת־גן, כי
הוא היכר, אותה מכות נמרצות. התלונה
במישטרה היתה תלונת־סרק דימיונית,
שנועדה להכין את הקרקע לבקשת צו־מניעה.
המישטרה לא האמינה לנתבעת
וסגרה את התיק.

עד כאן

קטעי התביעה.

התביעה נדונה עתה בפני בית־הדין ה רבני
בתל־אביב. את רחל מייצגים עורכי״
הדין מיכאל לב וגד שמגר. רחל מודה
שהיא פמיניסטית, ואף גאה בכך. אך היא
מכחישה נמרצות את הטענות נגדה, המוס
פיעות בתביעה של בעלה. הגנתה של
רחל מבוססת, בין השאר, על הטענה כי
בין בעלה לבינה לא התפתחו קשרים
תקינים, וכי הוא רצה בה רק ״כעוזרת־בית
בשעות היום, ובבחורה נחמדה בשעות
הלילה״.
לפי כל הסימנים, תוליד הפרשה הפרטית
ויכוח עקרוני חשוב בבית־הדין ה רבני:
מה הן חובותיה של אשה מודר נית,
הדוגלת בשיוויון־זכויות לאשה?

״מסת זו השנה היחידה שהיא!לבינה !״ אמרו חוי? 1י׳ המ ישסו־ה,
אורנה בהן, היוו ע וו בציבור של חשוד בביצוצי ם,

.נוות! זחו־ג־ץ
מוצה• יהודים!־

יים

וחסרת קציני

כל עבר
מישטרה

פלילי, טוענת
התעללו בה.

גחנו עוד נראה לה! היא רצתה
להיות חכמה, אבל היא לא יודעת
מה מחכה לה. בפעם הבאה נגמור איתה
את כל החשבון, ואז היא לא תוכל לרוץ
לעיתונאים, זה יהיה הסוף שלה!״
איומים אלה הופנו השבוע כלפי אורנה
כהן, צעירה הטוענת כי קציני מישטרה
בכירים מהיחידה המרכזית בתל־אביב
היכו אותה והתעללו בה בשעת חקירה,
במטרה לסחוט ממנה עדות שתפליל את
קרוביה. המאיימים היו כמה מאנשי ה־יחידה־המרכזית
אשר כעסו על שהתלונה
הגיעה לאמצעי־התיקשורת ופור־

סמה בעיתון. הם השמיעו את הדברים
באוזני עיתונאים ועורכי־דין שפגשו בבית-
המישפט.
אורנה כהן בת ה־ ,21 קשורה לשני
חשודים בהשתייכות לכנופיית המפוצצים
מיפו, שלה מייחסת המישטרה שורה ארוכה
של פיצוצי־מכוניות ומעשי־רצה. אורנה
היא אחותו של ההייל יצחק כהן בן ה־,19
החשוד בגניבת כמויות גדולות של חומרי-
חבלה וכלי־נשק מצה״ל ובאספקתם לחברי
הכנופייה. היא גם הידועה בציבור ואם
שני ילדיו של מוחמד טורק בן וד,29
החשוד בהנחת המיטענים הממולכדים
במכוניות, יחד עם מוחמד שניר וחסן
כחיל.
בתצהיר בשבועה, שעליו חתמה אורנה
במישרדו של פרקליטה, עורך־הדין מאיר
שפצירר, היא מייחסת מעשים פליליים
חמורים לראש מדור הבילוש ביחידה
המרכזית, סגן־ניצב משה פרידמן, לסגנו,
רב־פקד יצחק תליו, לראש צוות החוקרים
בפרשת הפיצוצים, פקד חיים בולקינד,
ולכמה חוקרים נוספים. קצינים אלה ידועים
כטובי החוקרים של מישטרת תל־אביב.
לזכותם נזקפות הצלחות מרשימות בפיענוח
פרשות מסובכות.

;,דו 3ר ת־ אמת
קלא סי ת ״
^ יום כ׳ ,ה־ 20 באוקטובר , 1980
י בצהריים, נלקחתי מבית הורי ביפו,

ן החוקר׳ם

מ מצא ג לא זוזק ו

קבעו כי ״בתשובות הנבדקת לשאלות

י י שהוצגו בפניה אובחנו תגובות המצביעות
על אמירת אמת.״ לאורנה הוצגו חמש שאלות ישירות, המתייחסות לדברים שאמרה
בתצהיר בשבועה. את הבדיקה ביצע אבינועם ספיר, שעבד בעבר במישטרה.

לחקירה במישטרת תל־אביב, ברחוב דיזנ-
גוף,״ מעידה אורנה בתצהיר .״נחקרתי
כשלוש או ארבע שעות על־ידי פקד חיים
בולקינד, אשר רצה שאודה בכתב שאחי,
יצחק כהן* ,בא אלי וסיפר לי שמוחמד
טורק מרביץ לו ומאיים עליו, שאם לא
יביא לו חומרי־חבלה, הוא ירצח אותו.
סירבתי מאחר ולא היתה כל אמת בדברים.
״פקד בולקינד איים שיקח ממני את שני
ילדי. הוא הרים שפורפרת טלפון, וצילצל,

לדבריו, לויצ״ו, על מנת לסדר מקום
לילדים שלי במעון. בשלב זה, כארבע
שעות אחרי התחלת החקירה, בא חוקר
צולע, שאת שמו אינני יודעת. הוא קרה
לי, שרמוטה׳ (זונה בערבית) ,קילל, משך
בכוח רב בידי וגרר אותי אחריו לאורך
המיסדרון אל חדר שבו היה אחי, יצחק
כהן. בחדר היו גם סגך ניצב פרידמן,
רב־פקד תליו, פקד בולקינד ואחרים. אחי
ניראה מיסכן וחיוור.

שאינו נוהג ללטף את החשודים הנופ־ליס
לידיו. למטה: רב־פקד יצחק תליו.

״אבו סטירה

הוא עינויו החדש של פקד

חיים בולקינד, השולח בתמונה
משמאל את כף דו לעבר המצלמה. אומרים כי כף יד זו היא

הצד החזק של בולקינד. בתמונה מימין: שיחזור הסטירות
ען קיבלה אורנה כהן, לדבריה, מפקד בולקינד. היא מאשימה
אותו בכך שסטר לה עשר או חמש־עשרה סטירות כאלה.

ואיימו על נתב שבוק את תלונתה 1על
הטו ענו 1נ:׳ הוכתה בשעת חקירתה
הלחי והצוואר? האם את משקרת שפרידמן
נתן לך מכה בעורף? האם את משקרת
שהוווקר הצולע ירק עליך? האם את
משקרת שהחוקר הצולע קרא לך, שרמוטה׳

אורנה ענתה בשלילה על כל השאלות.
מבצע הבדיקה, אבינועם ספיר, שהוא
בוגר אוניברסיטה בפסיכולוגיה וקרימינו־לוגיה,
ושעבד במשך שלוש שנים במעבדת
הפוליגרף של מישטרת־ישראל, קבע כי
״בתשובות הנבדקות לשאלות שהוצגו
בפניה אובחנו תגובות המצביעות על
אמירת אמת.״
אחת משאלות המיבחן שהוצגו לאורנה
לפני הבדיקה עצמה היתר : ,האם שיקרת
בעבר במטרה לנקום במישהו? זוהי שאלת
מיבחן מובהקת, שכן אף אדם אחד אינו
יכול להיות בטוח בתשובה על שאלה כה
כללית. אורנה התבקשה להשיב על שאלה
זו בשלילה, ותגובותיה הצביעו באופן
ברור על אמירת שקר. ספיר איבחן שוני
קיצוני בין תגובה זו ובין התגובות על
אמירת אמת, ובשיחה עימו ציין כי אורנה
היא ״דוברת אמת קלאסית״.

אורי

ג 73ז

מוחמד טורק, שהמיש־טרה
מייחסת לו פיצוצי
מכוניות, הוא אבי שני ילדיה של אורנה.

אתהקא ריי ר ה ״

״סגן־ניצב פרידמן נתן לי מכה בעורף,
תוך תפיסת צווארי ושערותי, וגרר אותי
בכוח רב חזרה לאורך הפרוזדור, לחדרו
של פקד בולקינד. הם גירשו צלמי טלוויזיה
שהיו במקום. כאשר סגרו את הדלת החל
פקד בולקינד להרביץ לי על־ידי סטירות
בכף היד, בכוח רב, ביד פתוחה על לחי
וצוואר שמאל של פני. קיבלתי עשר או
חמש־עשרה סטירות כאלה, וטושטשתי
כימעט לחלוטין. כתוצאה מכך גם ניתלש
עגיל מאוזני. תוך אותן מכות ירק עלי
החוקר הצולע בפנים, וקרא לי שוב
,שרמוטה׳ .כל החוקרים היו בחדר וראו
את המתרחש, אך במקום לעזור לי,
המשיכו לקלל אותי.״
בהמשך התצהיר מפרטת אורנה מעשים
המורים נוספים. היא מספרת כי רב־פקד
תליו ניסה לשכנעה ברכות, ל״דבר מה שהם
אומרים היהיר, בסדר׳.״ אך כאשר סירבה,
החל לצעוק ולקלל אותה ואת ילדיה,
״ואמר שהילדים הם רוצחים כמו אבא
שלהם, והוא מוכן לחתוך אותם במו ידיו.״
אורנה מספרת גם כי אחד החוקרים הניח
לפניה דף נייר, וכאשר סירבה לכתוב
עדות ולחתום עליה, ניסה להפחידה בכך
שאמר לחוקר אחר, ש״ניתן לה עכשיו
זריקה.״
בבדיקה בגלאי־שקר (פוליגרף) ,שנערכה
לאורנה כדי לוודא את אמיתות תצהירה,
הוצגו לה חמש שאלות ישירות: האם
את משקרת בתצהיר הזה לגבי המכות?
האם את משקרת שבולקינד סטר לך על

•ף* יום, החמישי בשבוע שעבר פירסם
הכתב המישפטי של ידיעות אחרונות,
משה רונן, את תוכן תצהירה של אורנה
בעיתונו. הכתבה, שפורסמה במקום מובלט,
בעמוד הראשון של העיתון, עוררה זעם
רב בחוגי המישטרה. התוצאה לא איחרה
לבוא.
כמד, מאנשי היחידה המרכזית לא הסתפקו
בהשמעת איומים כלפי אורנה. הם השמיעו
דברים דומים גם כלפי משה רונן. אולם
למאיימים לא היה האומץ לומר את הדב רים
בפניו של העיתונאי. הם השתמשו
לשם כך בשליחים־מטעמם, שדאגו לציין
באוזני רונן, כי הם ׳מעבירים אליו את
המסר הישר מפי קציני מישטרה בכירים
ביחידה המרכזית.
עיתונאי־חצר מישטרתיים, ועורכי־דין
הידועים כמקורבים למישטרה, העבירו
לרונן הודעות מסמרות־שיער .״אנחנו
נתפוס אותך פעם, מאוחר בלילה, ברחוב
ונהרוג אותך במכות!״ נאמר לרונן בשמם
של אותם קציני מישטרה .״מה פתאום
נעשית יפה־נפש כזה? על מי אתה מגן,
על זונות ורוצחים?
״נכשלת בפירסום הזה ואתה תשלם
בשביל זה! גם עיתונאי צריך לדעת מתי
לכתוב ומה לכתוב. אם מרביצים לרוצחי-
יהודים אפשר להבין את זה. ואתה עזרת
להם. זה יעלה לך ביוקר !״
אנשי מישטרה שפגשו את רונן בבית-
המישפט התעלמו ממנו בהפגנתיות .״מאי־תנו
הוא כבר לא יקבל שום׳ חומר!׳׳ אמר

11 הם התעללו!

אומרת אורנה כהן. בתמונה נראה שיחזור
התפיסה בצוואר והמשיכה בשערות
שביצע בה, לדבריה, סגדניצב) משח פרידמן !.אורנה כהן טוענת כי
משה פרידמן גרר אותה בצורה כזאת לאורך המיסדרון במטה מחוז תל־אביב.
אחד מהם, תוך שהוא מפנה מבטי זעם
כלפי הכתב .״הוא לא יודע איזה טעות
הוא עשה. הוא עוד יבקש מאיתנו פעם
איזה מיסמך או מידע בשביל הכתבות
שלו. כל העיתונאים יקבלו סקופים, אבל
הוא יאכל קש. בשבילנו הוא גמר את
הקאריירה שלו!״

משה רונן, הצעיר הגבוה, בן ה־,27
ידע כי הוא לוקח על עצמו סיכון,
כאשר פירסם את הכתבה. הוא העז להביא
לדפוס דברים, שכתבים בכירים וותיקים
ממנו חוששים לעסוק בהם. עיתונאים
רבים מעדיפים לשמור על קשרים טובים
עם המישטרה, ונמנעים מלפרסם תלונות
על אנשי מישטרה, גם כאשר הם משוכנעים
שהן מוצדקות.

בדיקה והצהרה בשבועה

את אורנה כהן, בבית־החולים וולפסון בתד־גיבוריס קבע. כי לפניו

״חולה במצב חרדה.״ הוא איבחן גם ״שיפשופיט וסוברזיות באיזור
לסת פנים ואוזן שמאל.״ בתמונה למטה: קטע מתוך התצהיר
בשבועה, שבו מייחסת אורנה מעשים פליליים חמורים לחוקריה.

כאשר סגרו את הדלת ר.חל פחד ד ולקי נד להרביץ׳לל על ידי הטי דוח ר היד, בסז דכ>
ביד פתוחה וכל הסטירות על לחי וצוואר;:׳יסאל של פוי.
קיבלתי כ 15-10-סטירות כאלה וסושטשתי כמעט ל ח לו טין, כתוצאה מי:ך גם נתלש עגיל
מאזני, תור אותך מכות גח ירק עלי החוקר יזעילע יריקה. י פני מ וקרא לי שוב
״שרמוטה״ ,כל הה וקרי 4הי ו^ בחדר וראו את המתרחש אר במקום לעז ור ל י המשיכו לקלל
אותי.
לאחר המכות שכאמור היו רצופות סנה אלי דג פקד ת ליו, ליט-ק שעו ורי ואמר לי שאני
״ילדה טובח״ וכדאי טארבר מה שהם אומר׳ט לי ויי׳ הייה בסדר״ .כדבריו.

״שיפשופים
ג איזו רהלסת ״

ולס רונן לא צפד, איזה מערכת של
י לחצים ואיומים תופעל נגדו. לרונן
גם נודע, כי במישטרד, הוחלט לעקוב
מעתה בקפדנות אחרי כתבותיו, כדי למצוא
בהן אי־דיוקים ופגמים אחרים, שיהוו עילה
להגשת תלונות נגדו לאגודת העיתונאים.
שיטה זאת מופעלת עתה נגד הכתב הפלילי
של הרדיו, מייק הולר. דובר המטה הארצי,
ניצב־מישנה אריה ארד, מגיש נגדו ללא
הרף תלונות לאגודה.
רונן לא מיהר לפרסם את תצהירה של
אורנה .״התלבטתי קשות לפני הפירסום,״
סיפר רונן .״אני מכיר אישית את שלושת
החוקרים והיה לי קשה מאוד להאמין
שהם מסוגלים לעשות דברים כאלה.״
רונן הוא בוגר מישפטים, שוויתר על
קאריירה של פרקליט מתוך עניין ב עיתונות.
הוא עובד בידיעות אחרונות מזה
כמה שנים.

סיפר משה רונן :

במיסגרת עבודתי כעיתונאי אני מקבל נגד עצירים
רבות של
תלונות
(המשך בעמוד )46

המרים גורו את
ילדיהם לבחינות
לקראת בסטיבל
הילד ׳1ו ו חל מו
עמםעל
א ור ות הבמה

״אני שרה יותר יפה.״ אמרה אורנית
הבלונדית בת הארבע .״ואני בטח אעבור
את הבחינות.״

א חוו ת
א חי ם

ליטוש אחרון

רגע לפני הבחינות הגורליות
טרחו כל האמהות סביב ילדיהן,
ושיפרו את הופעתם החיצונית. הבנות שבין הנבחנים הקפידו

לשמור על הופעה נאה ומסודרת, אך הבנים, ובמיוחד בני
הארבע, כמו שי (הנראה בתמונה) ,לא יחסו חשיבות להופעה
ולסדר. האמהות שלפו מסרקים ומיהרו לתקן׳ את המעוות.
כוכב נתי ורד וסבתו, שהגיעה
עימו לבחינות .״אני מקווה
להצליח, ולא.,לאכזב את סבתא,״ אמר שי.

רכית הילדים הגיעו לבחינות ב ״
׳ עיקבות המודעה שפירסמה חברת
קלאסיפופ בעיתונים. כמעט לכל הילדים
שבאו לבחינות יש עבר מוסיקאלי כלשהו.
רובם זכו לשיר בחגיגות ובנשפים מיש־פחתיים.
סיאונה
חרזי בת ה־ 10 כלל איננה מתרגשת
מהקהל הרב שעתיד לצפות בה,
אם תעבור את הבחינות ותשתתף בפס טיבל
.״אני מופיעה כבר חמש שנים ב־

ן* חיי, זה שלומי שלי. אני שוט־
• 1/ /יי עת אותו שר. רק שלא יתרגש
יותר מדי. הילד חי במתח כבר שבועיים
בגלל הבחינה הזאת.״ דליה בן־שימשון,
אמו של שלומי, גחנה אל עבר חור המנ עול׳
כדי להיטיב ולחזות בבנה, שעמד
על הבמה ושר לפני השופטים.
אולמי גיל בתל־אביב המו ביום השלי שי
שעבר מעשרות ילדים והוריהם, ש הגיעו
לשם כדי ליטול חלק בבחינות
המיון המסכמות, שנועדו לקבוע מי יזכה
להשתתף בפסטיבל הילדים. הפסטיבל עומד
להיערך, על פי מיטב המסורת, בחג
החנוכה. הוא הפך זה מכבר למופע הפו־

הורי הפלא

״אמא ואבא שלי נורא גאים בי,״ סיפרה אילנית גדסי, בת
השמונה מנתניה .״אני מקווה שהילדה תצליח ותשגיע רחוק
בעולם הזמר,״ אמר אביה הגאה של אילנית. בתמונה: אילנית והוריה לאחר המיבחן.

*1(71ההה השופטים הקפידו על ביצוע נסיונות, לא רק עס ילדים בודדים, אלא
גם בשילובי קולות. בשילוב שבתמונה נעשה נסיון לצרף

1 $שלוש בנות ובן. מימין בתמונה: המשתתפת הצעירה ביותר, אורנית לבנה בת הארבע.

?י* 4 4

פולארי ביותר בקרב הורים וילדיהם ב ארץ.
על אירגונו אחראית חברת קלאסי־פופ,
עשרות הילדים שנבחנו בשבוע ש עבר
נימנו על אותם מאושרים שהצליחו
להגיע לבחינות המסכמות.
״ילדים, אני מבקשת שקט,״ קראה אורה
זינטר, אחת משופטות המיון ,״אתם
מפריעים לילדים ששרים.״
על הבמה עלתה אילנית גדסי בת הש מונה,
שקלזן ה לכבוד הבחינה עשרות
צמות קטנות לראשה .״אני אשיר לכם
את שיד הפריחה,״ אמרה ועשתה. הקטנה
הפגינה ביטחון רב ושליטה מלאה ב מצב.
היא לוותה את שירה. בריקוד ומח אה
כפיים לקצב הפסנתר.

הצגות־ילדים,״ סיפרה .״הופענו בכל ה ארץ.
בכלל, אין מה להתבייש. להיפך, כל
הילדים בכיתה מקנאים בי והם רוצים
להיות במקומי.״
גם לבני המין החזק יש ייצוג מכובד
בקרב הניבחנים. ליאור וניר צדוק, שני־הם
בני ,10 הגיעו לבחינה מבת־ים, והו פיעו
בפני השופטים בצוותא .״אנחנו רוצים
להשתתף רק ביחד,״ הם אומרים ב התרגשות
.״אם מישהו מאיתנו לא יצליח,
אז גם השני לא ישתתף.״ מה שנקרא אח וות
אחים.
שי חדד מתל־אביב רגיל בהופעות.
אחותו מספרת לשופטים, שהילד מופיע
כבר מגיל ארבע, ומנבאים לו עתיד

קוקיות

ללימור עופ1־ מפתח־תיקווה
היו קוקיות
שקושטו בסרטים. לקוקיות לא היו מתחרים.

מזהיר מה שכן,״ אומר שי ,״יש פה
הרבה ילדות יפות. אז אפילו אם לא אצליח
להשתתף בפסטיבל, הצלחתי להכיר
פה כמה חברות חדשות.״
חבר־השופטים היה מורכב מאלדד
שרים, אלכס ברנע, אבשלום רובין, אורה
זינטר וצדי צרפתי .״הבחירה שעומדת
לפנינו קשה מאוד,״ הסביר אלכם ברנע.
״הילדים שרים טוב מאוד. אלה הן הבחי נות
הסופיות, ונשארנו עם 100 ילדים ש שרים
טוב מאוד, בעוד שאנחנו זקוקים
רק לעשרים. דבר נוסף שמקשה עלינו
את הבחירה, הוא ריבוי השופטים. לכל
יאחד מהם דעה שונה. אני מקווה שבסופו
של דבר נצליח לבחור באמת את הטובים
ביותר.״

היתה אמנם אסורה על ההורים, אך מדי
פעם הצליח לחמוק החוצה ילד, שמיהר
לחפש את אמא־אבא שלו, ולספר להם
על המתרחש בפגים.
״אני לא חושבת שהחוויה הזאת מוסיפה
משהו לילד,״ אמרה מלי קנון, שבתה
טל, היתד, בין הנבחנים .״טל נמצאת
במתח נוראי. היום בבוקר, כשקמה ונוכחה
לדעת שהיא צרודה, נכנסה ממש
להיסטריה. אבל לא הייתי יכולה לאסור
עליה להשתתף. הילדה כל כך רצתה לנ סות
— .שהסכמתי.״
בין הבאים היו גם נתי ורד וסבתא
שלו .״סבתא תמיד עודדה אותי לשיר,״
סיפר נתי .״היא גם עזרה לי בשיעורי
הפסנתר שלי.״
סבתא של נתי החזיקה לו אצבעות.
״אני כל כך מקווה שיבחרו בו,״ אמרה
בתיקווה״ ״שהרי הוא שר יפה ויהיה בטח
מאוכזב אם לא ייבחר
השופטים באולם הכריזו על הפסקה
קצרה והזמינו את הילדים ואת הוריהם
להתכבד בעוגות ובמיץ. למרות המתח
הרב והתחרות, לא הפריע הדבר לילדים
לקשור ביניהם קשרי ידידות ואהבה.

ילדים

* ¥כשיו זה כבר הסוף,״ סיפרה
2 11 שרית ישי בת ר 12 שרית היתה
הילדה הבוגרת ביותר ׳מבין הילדים ש ניגשו
לנסות את מזלם בבחינות.
״בשלבים הקודמים של הבחינות הגיעו
הנה מאות ילדים. ישבנו המון שעות בש ביל
להגיע לבוחנים. משפחה אחת הגיעה
אפילו מאילת. כל הילדים שקיבלו תשו־

שיר הפריחה

-1 1 1111 11
היה אחד השירים 1^11^11
אילנית גרמי היתה בין אלה שביצעו אותו בצורה
היפה ביותר .״הזמרת שאני הכי אוהבת היא אילנה אביט אמרה הקמנה.
קשה, שבה יצטרכו הרבה מהם לחרוג
ממסגרת החיים של ילדים נורמאלים בגילם.
מרבית ההורים לא מקדישים לנקודה
זו מחשבה. הם תומכים בילדיהם ולא
תמיד יודעים לקראת מה הם שולחים
אותם.
״ההפסקה נגמרר, ילדים,״ הכריזה אורה
זינטר .״אתם מתבקשים לחזור לאולם
ולשבת שם במקומות שלכם בשקט.״ חי בוקים
אחרונים, נשיקות וקריאות עידוד
נשמעו ברקע, כשהילדים חזרו בהתרגשות
לאולם .״יא אללה אני כל כך מתרגשת,״
לחשה פזית הקטנה לאורניה שישבה
לידה .״הייתי כבר רוצה להיות שעה
אחרי כל הבחינות האלה.״

שלמה אוצי הבא

הוא כיום רק בן ארבע
וחצי. אין, כמעט ספק
שלשי הקטן נכונה קאריירה בעולם הזמר. שי בחר לשיר את

בין הצופים בלטה בנוכחותה חני מ להקת
סקסטה. היא הופתעה ושמחה לש מוע,
שמיספר לא מבוטל של ילדות בחר
לשיר את השיר נולדתי לשלום, של לה קתה
.״כמה מהילדות מבצעות את השיר
יותר יפה מאיתנו,״ אמרה חני לגברי
מזור, איש יחסי־הציבור של -קלאסיפופ,
שישב לידה.
ההתרגשות הלכה וגברה לקראת סיום
הבחינות. קשה היד, להחליט מי מתרגש
יותר — הילדים או הוריהם, שהצטופפו
על המדרגות.
הכניסה לאולם שבו נערכה הבחינה

שירו של שלמה ארצי, דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר
אחד. שי עצמו אמר, שלא ׳איכפת לו אם לא ייבחר, העיקר
שהוא. הכיר חברות חדשות. בתמונה משמאל: בעת הבחינה.

בות שליליות היו נורא מאוכזבים. היו
ביניהם כאלה שאפילו פרצו בבכי.״
שרית הבוגרת שבין כולם ניהלה את
העניינים של הילדים הקטנים בבטחון מלא.
הם הירבו לגשת אליה כדי להתייעץ איתה
בנושאים שונים.
פסטיבל הילדים שעתיד להיות המופע
המרכזי בחג החנוכה, נכנס השנה לעשור
השני לחייו. עד היום הצטברו באמתחתו
למעלה מ־ 100 שירים שהפכו לנכסי צאן
ברזל של שירי הילדים בארץ. במשך שנות
קיומו של הפסטיבל חזו בו 650 אלף
צופים ונמכרו 880 אלף מהתקליטים ש הוצאו
לשוק.

בין הזמרים שישתתפו השנה בפסטיבל
יהיו: מייק בורשטיין, נורית גלרון, דויד
ברחה, ששי קשת ועוד רבים אחרים
מטובי הזמרים בארץ. את הפסטיבל ינחו
ירדנה ארזי, שלמה ניצן ומנחם עייני.
״לגבי הילדים שייבחרו זוהי רק תחילת
הדרך,״ הסביר גברי מזור איש יחסי הציבור
של חברת קלאסיפופ, שבהנהלתה מת קיים
הפסטיבל .״הילדים שייבחרו יעבדו
קשה מאוד במשך הזמן שנותר עד לפס טיבל.
הם יצטרכו לעבוד יומם ולילה
ולעבור חזרות מפרכות.״
לגבי הילדים זוהי חוויה חד-פעמית.
לאלה מביניהם שייבחרו מחכה תקופה

21ג 3 1 1 1

8רח׳ הדייגים 6יפו|$.
ב הנהל ת חימל ז קי ^
1 יאומן אבל עובדה! 1

2 •!1מנו ת דגים
2 $מנו ת ש רי מפ ס

ן בקבוק יין
1סל טי ם חופ שי!

זה אצלנו
ו 110 3ש קלי םבלבד •כולל הכל!
ל תו שבי קיר און
ברכות ל פ תי ח ת
אול םהס פו ר ט על שם

צ׳ייוין
והמשך פעילות ספו רטי בי ת עניפה באולם בו
ה ת קיי ם השבוע ה מי שחק בין מכבי ת״ א
והפועל רמת־גן

(המשך מעמוד )43
התלונות, מרבית המישטרה.
כפי שמתברר אחרי בדיקה, הן
תלונות כזב. מרבית המתלוננים
הם עצירים שמסרו הודאות במיש־טרה,
ולכן יש להם אינטרס ברור
לבטל את ההודאות ולהתנקם בשוטרים
שחקרו אותם, על־ידי
הגשת תלונות על הפעלת לחצים.
אולם ישנן גם תלונות אמת רבות.
התלונה של אורנה יוצאת־דופן,
מפני שהמדובר בקציני מישטרה
בכירים, המשמשים דוגמה ומופת
למאות בלשים !הכפופים להם. לכן
נקטתי בכל אמצעי כדי לבדוק
את נכונות הדברים ופעלתי בזהי רות
שלב אחרי שלב. תחילה
דרשתי מאורנה לחתום על התצהיר
בשבועה, והזהרתי אותה כי היא
צפוייה לעונש של שלוש שנות
מאסר אם תשקר בתצהיר. הסברתי
לה גם, כי היא יכולה להיות בטו חה,
שהקצינים שנגדם היא מת לוננת
אכן ידאגו שתשב בבית-
הסוהר, אם היא משקרת. אורנה
הסכימה לחתום מיד, ללא היסוס.
אורנה מסרה לי גם תוצאות של
בדיקה בבית־החולים וולפסון בתל-
גיבורים, שנערכה ביום המיקרה.
הרופא שבדק אותה ציין במיסמך,
כי לפניו חולה במצב חרדה. הוא
איבחן גם שיפשופים וסוברזיות
באיזור לסת הפנים ובאוזן שמאל.
נוסף לכך אורנה עמדה בחקירה
שלי ונמצאה דוברת אמת בבדיקת
הפוליגרף.
הצעתי לקצינים, שאותם מאשימה
אורנה, שייבדקו בפוליגרף. קיבלתי
תשובה שלפיה המדיניות במישטרה

11X 1׳ 1 1

הצעיר המוסלמי. משסירבה אורנה
לנתק את היחסים הוטל עליה חרם.
אחרי שאורנה ילדה בת, חזרה
בה מישפחתה והסירה את החרם.
כעבור שנתיים ילדה אורנה בן.
הנכדים הכניסו אט אט שימחה
לבית ההורים, שכיסתה על הכאב.
כיום שוב שוררים יחסים תקינים
בין אורנה להוריה.
״תקופה קצרה אחרי שהיכרנו
הציע לי טורק שאעזוב אותו,״
סיפרה אורנה .״הוא אמר לי , :את
יהודיה ואני מוסלמי. יהיו לך
הרבה צרות אם תמשיכי איתי.׳
אבל אני הייתי אז ילדה ולא
חשבתי. אמרתי לו שלא איכפת
לי, ושאני רוצה להיות איתו.
״היום אני לא יודעת אם הייתי
מחליטה אותו הדבר. היה לי טוב
עם טורק, אבל היו לי גם הרבה
צרות בגללו. בהתחלה גרנו אצל
ההורים שלו, עד שטורק בנה לנו
בית ליד הבית של הוריו. יש לו
שם גם מוסך למכוניות. אחרי
שהמישטרה עצרה את טורק, באו
בלשים והפכו את כל הבית וה מוסד.
הם קרעו וזרקו הכל.
״המישטרה עצרה בהתחלה גם
אותי, אבל אחרי שאמרתי להם
שאין לי קשר לדברים האלה,
ושאני לא יודעת כלום, שיחררו
אותי. אז התייחסו אלי יפה. אחר-
כך עצרו את אחי. כעבור שבועיים
לקחו אותי פעם נוספת לחקירה,
וחשבתי ששוב ישאלו אותי כמה
שאלות ויתנו לי ללכת. אבל הפעם
הם היו אלימים ורצו שאעיד נגד
טורק ונגד אחי. לא היה לי מה
לספר, ולא הייתי מוכנה לחתום

ז דו ד ־ ם ויין!! —וו!
בראש מיבצע סוגר, שהביא ללבי-
דתם של בורחי כלא רמלה. הוא
פקד גם על צוות החקירה, שהצליח
לתפוס ולהביא להרשעתם של
שודדי בנק לאומי ברמת־אביב.
לזכותו של פרידמן נזקפות הצלחות
רבות נוספות. אולם לחובתו
סיפורים מסמרי־שיער על אגרופי
הפלדה שלו. עיתונאים ועורכי-
דיו רבים יודעים ׳היטב כי פרידמן,
בעל הגוף המוצק, אינו נוהג ללטף
את החשודים הנופלים לידיו.
סגנו של פרידמן, רב־פקד יצחק
הליו, שלכד בזמנו את היורה
באוטובוסים, שרה אלקונוביץ, הוא

מאחלים

חבות נוגד ובניו ב ס
בוני האולם

איו 71׳ ט
מישטרה כלפי
העיתונאי משה רונן, שפירסס
את התצהיר של אורנה כהן,

סניף של״י תל־אביב
מזמין את הציבור להרצאות
כיום א׳ 9.11 כשעה 8.30 כערב
תרצה דפנה צור מהתנועה הפמיניסטית

על: גורמים חברתיים בארץ וזכויות האשה
כיום א׳ 16.11 כשעה 8.30 ירצה חיים ברעם,
חכר הנהלת של״י

על: שינויים חברתיים — בדרך מהפכנית
או פרלמנטרית?
ההרצאות מתקיימות כל יום א׳ כ־ 8.30 כערב.
רשימת הרצאות תישלח למעוניינים.

בתחרות

מלכת ה מי ם 80
שהתקיימה כחודש אוגוסט
ב״היכל התרבות״
כת״א נמסרה כהשאלה

מ שקפת
לשכנה בכסא סמוך
האשה שאצלה, נשארה
המשקפת, מתבקשת
להחזירה.
טל)03(746250 .

מועדון לתרבות חדשה

רה׳ הר ,5תל־אביב
טי׳ : 63ז: 9

יום שלישי 11.11.80

״ערב שירי זבלקו״
עם הזמרת
הפולקלוריסטית

סירל פורמן סופר ולהקתה המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

ד ך ! 1 1 1 111 אורנה כהן טוענת כי בלשי המישטרה,
ייי ״ י שערכו חיפוש בבית שבו היא מתגוררת

יחד עם מוחמר טורק, הפכו את החדרים על פיהס. בתמונה: חדר־השינה.
היא שלא מאמינים לפוליגרף, ולכן
אין אנשי מישטרה נבדקים במכשיר

רק אחרי כל זאת, ואחרי ש קיבלתי
גם מידע נוסף שאימת את
הדברים, החלטתי לפרסם. עשיתי
זאת מכיוון שאני מאמין שאפילו
לקצינים בכירים אין חסינות, וצריך
לטפל בתלונה נגדם כמו בתלונה
שיגרתית נגד שוטרים זוטרים.
עד כאן דברי רונן.
לא כך סבורים במישטרה. עוד
לפני הפירסום, ולפני שהופעלה
נגדו מכונת האיומים, ניסו קציני
מישטרד, ללחוץ על רונן שיוותר
על הכתבה. נוסף לעצות אישיות,
ניסו הקצינים לתרץ את אי-הסרסום
בדרך מקורית .״הבחורה הזאת
רגילה למכות,״ הסבירו הקצינים
לרונן .״מוחמר טורק אנס אותה
כשהיתד. בת .15 הוא מרביץ לה
כל הזמן, ומכות זאת פשוט השפה
היחידה שהיא מבינה. לכן זד, לא
נורא להרביץ לה. לא צריך לעשות
מזה עניין.״
אורנה כהן הבירה את טורק
בהיותה נערה צעירה בת . 15 תוך
תקופה קצרה היא הרתה לו ועברה
לגור עימו בבית הוריו ביפו, לא
הרחק מבית הוריה שלה. תחילה
התנגדה מישפחתה לקשריה עם

על דברים שהם יכתיבו לי. לכן
הם עשו לי מה שעשו.״
לאורנה כהן אין עבר פלילי.
היא לא !נעצרה מעולם לפני הפר שה,
ואף לא נחשדה בדבר. גם
כיום אין המישטרה מעלה האשמות
נגר אורנה, והיא אינה מרוויחה
דבר מהתלונה שהגישה, מלבד
הוצאת האמת לאור, אם אכן
דבריה נכונים.
מאז פירסום הפרשה חוששת
אורנה מפני נקמת המישטרה. חשש
זה מתחזק נוכח האיומים שהשמיעו
אנשי מישטרה. היא מתגוררת עם
ילדיה בבית הוריה, וכימעט שאינה
יוצאת מפתח הבית.
היחידה המרכזית במישטרת
תל-אביב, שאליה משתייכים כל
בפרשה, המעורבים הקצינים
ידועה כיחידה האלימה ביותר
בארץ. אנשיה מפורסמים בכך שהם
ממהרים להפעיל כוח, לא רק
בחדרי־חדרים, כי אם גם ברחוב.
לא אחת הם מתרברבים בכך שיש
להם גיבוי מגבוה, וכי ניתנה להם
יד חופשית לפעולה. אך יחד עם
זאת היחידה המרכזית היא גם
המוצלחת מבין יחידות המישטרה
בארץ, ובעלת ההישגים המרשימים
ביותר בלחימה בפשע.
סגן־ניצב משה פרידמן עמד

הרבה פחות נמרץ ממפקדו בשטח
זה, וגם הסיפורים אודותיו הם
פחות מרשימים. אד לעומת זאת
שמו של הפקד הצעיר והמבטיח,
חיים בולקינד, כבר הולד לפניו.
אנשי היחידה המרכזית מרבים
להתלוצץ ביניהם, כי סטירותיו של
בולקינד נשמעות מקצה בניין מטה
המחוז ועד קצהו. לדיבריהם, כף
ידו של בולקינד היא הצד החזק
שלו. עתה, אחרי הפרסום של רונן,
העלו חבריו־לתפקיד של בולקינד
את הרעיץ לכנותו ״אבו סטירה״.
״צריך להבין שאנחנו מתעסקים
עם הפושעים המסוכנים ביותר,״
אמר אחד מאנשי היחידה המרכזית.
״המכות הן כלי חקירה חשוב, שאם
משתמשים בו ברגע הנכון הוא
מביא לתוצאות, שאף אמצעי אחר
לא יביא. הפעלת הכוח והפחד
מהמכות מביאים גם להשלטת סדר
ברחוב ולריסון ביריונים. זה לא
סוד שאנשי היחידה המרכזית מר ביצים.
בולם יודעים את זה, ואני
בטוח שרוב האזרחים מסכימים
עם זה, למרות שלא מדברים על
כך בגלוי.״
מה שידוע לכולם לא ידוע
לדובר מישטרת מחוז תל-אביב.
סגן־ניצב שמעיה קירר הכחיש את
האשמותיה של אורנה כהן. הוא
הציע ,״שתגיש את תלונתה לקצין
קבילות־הציבור, והתלונה תיבדק
כמו כל תלונה נגד איש מישטרה.״
כמו מיקרים רבים אחרים, שבהם
חוקרת המישטרה את עצמה, סביר
להניח שקצץ התלונות, שהוא
עצמו איש־מישטרה, ימצא לבסוף
שהקצינים ״פעלו כשורה״ וש-
״המישטרה היתה בסדר״ .לצורך
חשיפת האמת יש להקים ועדת-
חקירה חיצונית, בראשותו של
שופט, שתבדוק סוף־סוף את ה נעשה
ביחידה המרכזית.

יופי היימן י
ה עו ל ס

הז ה 2253

ע ס קי ס
יצאו מיריד ה ס סניו ת
מוניה שפירא ומתי פלג

אי ש-העסקים יהודה זיס רכש אתחלקם של
ביריד-המכוניות, שיתקיים פעמיים בשבוע בעיר המכוניות.
יריד־המכוניות הי ה שייך קוד ם לכן מחציתו לשפירא ופלג ומחציתו ליהודה

מיסעדת ״ אקרופוליס״ ברחוב ה מסגר
בתל־אביב, שפתחה לפני כשנה מיסעדה
מפואר ת ביפו הע תיק ה, ה ח לי ט ה לסגרה,
בגלל השפל ב מי ספר הב אי ם. בעלי
המיסעדה ברחוב ה מסגר שוקלים א ת
סגירתו ומכירתו של ה מ קו ם, כנרא ה ל-
״בנק המיזרחי״.
יבואני מכוניות ״אלפא־סוד״ החלי טו
להפ סי קאת הייבוא למלאי, ויביאו רק המעשי מכוניות לפי הזמנה. הפירוש
הוא הפסקת הייבוא וה שיווק של המכו-
ניות מדגם ״אלפא סוד״ כימעט לחלו־טין.
יבואני ״אלפא סוד״ ו״ אלנ א רומי-
או״ מכרו א ת אולם־התצוג ה שלהם ב-
״בית הדר״ ל״בנק דיסקונ ט ״.

7ול>ד 1ה,
טעות ברב
לפני שבועיים א מר תי במדור זה כי
רפי רוט, טייס חיל־האוויר לשעבר,
שהוא אחד מגדולי הקבלני ם בגרמניה,
נכנס ל עיסקי -קרק עו ת בלוס־אנג׳לס עם
הרב ליין, שהיה מבעלי חברת־ההש-
קעות ״נשיונל״ ,שהיתה לה נציגות ב ישראל
ושפשטה א ת הרגל בשערוריה
רבתי.
לצערי, חל כאן שיבוש. שותפו של
רפי רוט הוא ארב (ארווין) לוין,
1שהוא ידיד טוב שלו ושל עזר וייצמן,

היבואן, ארנון איליו, מ סר כי לאח רונה
נחתםה סכ ם בין ״אלפא רומיאו״
היפנית
ה מכוניו ת
ב אי טליה לחברת
״ניסן״ ,על הקמת מיפעל־הרכבה גדול
ב אי טליה למכוניות בעלות מנוע ״אלפא
רומיאו״ וגוף של ניסן. מכוניו ת אל ה
ת שווקנה בישראל על״ידו.

מדניה שפירא ורעייתו
היריד ירד חהפרק

קבלן רוט
ארב, לא הרב

זיס, שהיה בעל־הקרקע שעליו ה תנ הל היריד. עתה רכש זי סאת המ חצית השנייה,
תמורת מיליון לירות. זיס גם החכיר אתת חנ ת -הדל ק בצומת גלילות, ליד יריד־המכוניות,
לחברת ״סונול״ ,ל 30-שנה.

..אגד־ מסוב לשרם

פנסיה מלאה לפורשים
בגלל תאונות ענודה
חברי ״אגד״ ,שנאלצו להפ סי קאת
עבודתם בגלל תאונות-עבודה שגרמו לנכות
חל קי ת, נדהמו לשמוע א ת המדי ניות
החדשה של ראשי הקואופר טיב,
המוכנים לשלם להם רק פנסי ה חל קי ת.
חבר ״אגד״ ,אריה אביגדור מ חדרה,
נפגע בתאונת־דרכים. ועדה רפו אי
ת מטעם ״אגד״ קבעה לו נכות שאי נה
מאפשרת לו א ת המשך העבודה.
יושב־ראש מזכירות ״אגד״ אז, יוסף
הררי, אישר במיכתב רשמי של המז כירות
א ת הדבר, והפנה או תו לקרן
הגימלאות של ״אגד״ ,לתשלום פנסיה
לפי ה ת קנו ת.
הדבר אושר לא חר מכן בשורה של ועדות,
ועל כך נכתבו מיכתבי־אישור של
מוסדו ת ״אגד״ .למרות זאת ה חלי ט ה
״אגד״ להורות כי אביגדור יקבל פנסי ה
בשיעור של ־ 717 ממשכורת חבר, בעוד
תקנון האגודה והת קנון הסוציאלי קובעים
כי יש לשלם לפורש בגלל נכות
משכורת מל א ה.
סעיף 32ב תקנון הסוציאלי של ה אגודה
קובע, כי ״חבר אשר כתוצא ה מ פגיעה
גופנית איבד א ת כושר-עבודתו
לחלוטין, וחברותו באגודה פקעה בהתאם
ל תקנו ת האגודה, האגודה תשלם לו,
עד הגיעו לגיל , 65ת שלומים בגובה,
בצורה ובזמנים כפי שהמשכורות המשו־למות
לחבר בהתאםל תקנון האגודה.״
הנהל ת ״אגד״ מסתמכת, לעומת זא ת,
על תקנון קרן־הגימלאו ת של ״אגד״,
סעיף , 20 הקובע כי גימלת־נכות תשולם
לנכה לכל ימי חייו, ובגובה של 7170.
י י ישנה
״ מהמשכורת ה מל א ה. ברור
סתירה חריפה בין שני ה ת קנוני ם.

ושהוא מנ הל ״נשיונל סינ מאס חברה
אחרת לגמרי.
רפי רוט טילפן אלי מברלין ברגע
שקרא א ת המדור והודיע החל טי ת :״אני
לא עושה ע ס קי ם עם רבנים שפושטים
א ת הרגל״.

ל גה

עורם שעו

״אתא״ ו..רוחיה״
שערי מניות ״ אתא ״ ו״לודזיה״ עו לים
בגלל הפצת שמועות, כאילו בגלל
ה שתלטות קבוצת אייזנברג על החברה
האמ רי ק אי ת ״יונייטד מרצ׳אנט״ ,העו ס
קתבטקס טי ל, יוכלו מיפעלי ״ אתא ״
ו״לודזיה״ למכור להס חו רהבמ חירים
גבוהים, ולהגדיל א ת רוו חיו ת ם.

העדפת
ג דולי ם
חברת ״ב טוח ה״ של ״כלל״ ה ת קינ ה
מערכת־קשר פנימית מנציגה בבורס ה
למשרדיה. ל קו חו ת מ סויי מי ם יכולים
לשבת במשרדי ״ב טוח ה״ ול ת ת פקודו ת,
תוך כדי מ הלך ה מי סחר, יתרון שאינו
אפשרי לכל ל קו חו ת החבר ה, והמ הוו ה
העדפה ברורה של הזוכים בו.
דבר דומה קור ה גם ב״בנק המיזרחי״,
שהודיע כי ל קו חו ת יכולים לתת בסניפיו
פקודו ת עד השעה . 11.30 למעשה ניתן
ל מסור בבורס ה פקודו ת עד , 11.50ו הבנק
מאפשר ל ל קו חו ת מיו ח סי ם לבוא למיש-
רדיו לפני סגירת הפקודו ת, לראו תאת
הפקודו ת שמסרו ל קו חו ת הבנק, וכך
פקוד ה
ול ת ת
מגמ ה
מ הי
ללמוד
מ שלהם.

חברות הביטוח
ירוויחו השגה ריאליו 1570

מרבית חברו ת -הבי טו ח תרווחנ ה השנה
לפחו ת ־ 157 ריאלית, א חרי ה חזר ת גירעונות
ההון העצמי, שכורסם בשנים בא קוד מו ת. השיפור במצב ה חברו ת
בעיקר בגלל גביית תו ספת של ־187
על תשלומים של בי טו חי ם שלא במזו מן.
תו ספ ת זו מותירה בידי ה חברו ת,
אחרי ניקוי ריבית, כ״> 57 נשו על כלל
מחזורן, ו תו ספת זו שינתה אתת מונ ת
מאזנן בצורה דר א ס טי ת.

משה אביב
יבנה מיגוש ..עליתי־הקבלן
משה אביב חתםה סכ ם עם
כמ ה בעלים של שטח בן 3.6דונם, ליד
מו סך היה בורס ת״ הי הלו מי ם, שעליו
״עלית״ .לפי ההסכם יבנה הקבלן ב מ קו ם
בית״מישרדים בן 12 קו מו ת, ועוד שלוש
המיגרש
ת ת־קרקעיו ת. בעלי
קו מו ת
יקבלו ת מור תו שטח של כ־ ־.407

נסבול 0,משותף
ל״סעריס מיזרח

ו..בי1לאומ,
שלושת הבנ קי ם — ״פועלים״ ,״המיז-
רחי״ ו״הבינלאומי״ — ה חלי טו על הפעלת
ר שת-כספומטים אחת, החלבמח צית
דצמבר. לרשת י היו 115ת חנו ת,
לעומת 85 של רשת לאומי— די ס קונ ט—
איגוד.
מנוי של -כ ס פו מ ט ״לאומי— די ס קונ ט ״
רשם בי מי ם אל האתהתק לו ת שהיו לו
בשימוש: ב־ 24ב אוק טו בר, יום שישי,
בשעה 1בצהריים, ני ס ה לקבל באמצעות
הכספו מ ט בסניף די ס קונ ט ברמת־השרון
א ת תמצית חשבונו, אך המכשיר לא
״בנק
פעל. הוא נסע ל כספו מ ט של
לאומי״ ברמת-גן, וגם שם המכשיר לא
עבד. ל מ חר ת, בשבת, ני סהאת הכספומ
ט של ״בנק ל או מי״ ברמת־אביב, ושוב
המכשיר לא עבד.
ביום הראשון, ה־ 26ב אוק טו בר, ני ס ה 4
״במך
לקבל באמצעות ה כ ספו מ ט של
לאומי״ ברחוב בן־יהודה בתל-אביב א ת
יתרת חשבונו. הכס פו מ ט בלע א ת כר-
טיסו, וסירב לפלטו. פקידי הבנק, ש אלי
ה ם פנה, אישרו כי אכן המכשיר
מ קול ק ל, ובולע כ ר טי סי ם כאשר שואלים
על הי תר ה. ה ם לא הסבירו מדוע לא
תלו שלט־אזהרה. אחרי שקיבל כרטיסי
חדש, ני ס ה האיש ביום שישי, ה31-
באוק טובר, ל הפ קיד 3000 שקלים ב כספו
מ ט של בל״ל ברמת״אביב. המכשיר
בלע א ת הכסף, והודיע כי הפעולה בו ט לה•
לא ניתן אישור ל ה פקד ת הכס ף.

0 47

קולנוע
אנשים
מ תו מ אס מרטו!
ל רו ברט רז־פור ט
בשנת 1968 נתגלו באדמת כלא קא־מינגס
שבמדינת ארקנזס, ארצות־הברית,
שלושה שלדי אדם. מפקד הכלא, תומאם
סרטון, הורה להמשיך ולחפור בשטח. כך
נחשפו כ־ 200 שלדים של אסירים, שנקברו
במקים בנסיבות עלומות. עקב התגלית
המזעזעת, שחשפה שורה של מעשי אלימות
והתעללות באסירים ששהו בין כות לי
הכלא, פירסם המפקד את מסקנותיו
והתריע על עיוות ופגיעה בזכויות האדם.
מרטון הפך מוקד של פרשה פוליטית.
הוא נתן ראיון מזעזע לירחון פלייבוי
וכתב דו״ח בשם ״השותפים לפשע״ ,שבו
האשים את הממונים על בתי־הסוהר ואת
הפוליטיקאים בפשע חמור. לא פחות מפש־עם
של אותם היושבים מאחרי הסורגים
— פשע נגד זכויות האדם.
עתה 12 ,שנים אחרי גילוי הגופות
בארקנזס, הסך סיפורו של מרטון לסרט
בשם ברובייקר, הודות להתעניינותו של
׳רוברט רדפורד, הכוכב מס׳ 1של אר־צות־הברית,
שבחר בסיפור חרף היותו
בלתי־מיסחרי לחלוטין, ולמרות שהוא
עשוי לדרוך על יבלות רבות בפוליטיקה
האמריקאית. לכאורה צריך היה מרטון

תומאם מדמון, מפקד הפרא

רובדט רדפורד כתפקיד מפקד הפרא
200 קברים קבורים באדמה

,43 מוצא לו רוברט רדסורד כר נירחב
לעבודה מגוונת. הוא בוחר בנושאים ה מעניינים
אותו במיוחד, ומשתתף בסרט
לא רק כשחקן כי אם גם כמפיק.
כך עשה בכל אנשי הנשיא וכך ב־ברובייקר.
לאחרונה גם התחיל קאריירה
של במאי וסרטו אנשים רגילים זיכה אותו
בביקורות נלהבות. הוא הפיק סרט הנ פשה
בשם סרט השמש, בבימויו של סאול
באס, המועמד עתה לאוסקר. באיזור ה־קייט
והסקי שלו, ביוטה, נפתח עתה ״מכון
סאנדנס לקולנוע״ ,שישמש גן־עדן ליוצרי
קולנוע עצמאיים.

אנרגיה טכעית. הכוח המניע אותו
בכל עיסוקיו הוא המישחק .״השתמשתי
בו כדי להזיז דברים שאני משוכנע כי
חשוב לעשותם,״ אמר. כמו פרוייקטים לש מירת
איכות־הסביבה, שהוא ורעייתו לולה
שותפים להפעלתם זה כמה שנים, וכמו
מוסד שהקימו בשם ״האקדמיה הלאומית
לשמירת אנרגיה טבעית.״
״המישחק אינו רק מנוף להשגת דברים
מסויימים,״ מודה רדפורד .״אני אוהב
לשחק ואני מלא סיפוק כשאני בלהט
העבודה. אני מרגיש שכשחקן עדיין הדרך
ארוכה לפני.

הענשת אסירים ככית־הפדא
פגיעה בזכויות האדם
להיות מרוצה: האמת יצאה לאור ודמותו
הונצחה בצורה הירואית ופוטוגנית למדי.
אך למעשה הפך ממורמר ומאוכזב.
״אחרי פיטוריו מהכלא ואף שחבר-
מושבעים החליט בזכותו ובזכות רפורמה
בתנאי האסירים, נחשב מרטון רעה־חולה.
איש לא הפקיד בידיו כלא אחר כדי לנהלו.
״יש לנו נשיא בשם ג׳ימי קארטר,״ קובל
מרטון המריר ,״בוודאי שמעתם עליו. הוא
מתעניין בשמירת זכויותיהם האלמנטריות
של שחורים בדרום־אפריקה, אבל מדוע
אינו חושב על ארקנזס? ואיפה כל אותם
מתנגדי המילחמה בווייט־נאם? ואיפה ה היפים
ומנעני הטאמבורים, הקוראים להג נה
על זכויות האדם? איפה כל מתקני
העולם למיניהם? לא, איני מסוגל לקבל

יושר לחצאין, כשם שאין הריון לחצאין,״
גן־ עדן לקולנוע. ואמנם יושרו, סירובו
להתפשר עם הפוליטיקאים ורדיפתו
אחרי האמת עד שורשיה, הפכה את מרטון
לאדם שנוא, למרות שאין לו מתחרה
בהבנת בעיות הכלא, הענישה המחנכת
ותיקון דרכיהם של הקשוחים שבפושעים.
בשעתו יישם בכלא הטלת אחריות על
אסירים, כדי להפוך אותם לאזרחים קונסטרוקטיביים.
היום,
תחת לנהל בתי־סוהר הוא כותב
ספרים ומרצה באוניברסיטה של אוקלהומה.
סרטו של רדפורד איפשר לו חופשה
בת שנה ופרנסה כיועץ הסרטה. ואשר
לעתיד, נדמה כי דרכו של רדפורד צלחה
יותר מאשר דרכו של מרטון. היום, בגיל

ברוכייקר חודר לבית הפלא כאסיר מן השורה
הרפורמה לא בוצעה מעולם
ה עו ל ם הז ה 2253

בעבודת ההפקה התחיל אחרי פירסומו
כשחקן בסרטים כמו העוקץ ובוטש וקא־סידי.
הוא הפיק בעצמו את כל אנשי
הנשיא ואת המועמד, בעיקר משום ש הזדהה
עם המסר שבנושא. אבל הוא אוהב
את המלאכה עצמה :״לא את קשירת
החוזים והצד העיסקי, כי אם את הצד
המיקצועי של העניין.״
הסיכון האחרון שנטל על עצמו הוא
מוסד שאנדנס, שיעודו העיקרי — חינוך.
״זהו מקום לא שיגרתי,״ מסביר רדפורד.
״מקום שיהפוך למין מרכז תרבותי לא רק
ליוצרי קולנוע, כי אם לכל מיני יוצרים
באמנות המהפשים מקום לעבוד בו ולהגשים
את מאווייהם. אני מעולם לא למדתי
בבית־ססר׳ אבל אני מעוניין לתת לאח רים
את האפשרות לעשות זאת. לכן יוכלו
יוצרי סרטים צעירים לזכות במילגות
ולקבל הדרכה בעבודה מעשית באמצעות
יוצרים מנוסים. הם יוכלו ללמוד בסמינ רים
מיקצועיים שיערכו במוסד בכל מיק-
צועות הקולנוע.״
אין ספק, רעיון שיש בו חומר רב למח שבה
ודוגמה להצלחה מיסחדית העשויה
לסייע לקידום האמנות.

ישראל
על טהרות הכש רו ת
תעשיית הסרטים הישראלית קלטה עולה
חדש: אירווינג זונגשיין, יהודי קנדי ה מעיד
על עצמו שאם כי אין לו ניסיון
קודם בהפקת סרטים, הרי יש לו ניסיון
עשיר בתעשיה כבדה לא פחות: בניין.
זוננשיין היה אחראי בשעתו לבניית שכו־נות־מגורים
מפוארות וקאתטוי קלאב ב מונטריאול.

אופ>
הקא ריי רהה מז הי ר ה שלי
(פאר, תל־אביב, אוסטרלי ה) —
שחקנית־תגלית
דייוויס,
ג׳ודי
או ס ט רלי ת חדשה, מוכיחה כי ג׳ינג׳י הוא לא רק צבע,
אלא גם אופי. בלעדיה הי תהד מו תה של סיביל ה מלווין,
גיבורת הסרט הזה, ארמית למדי. שכן היא ה מפי ח ה חיים,
הומור ו ט מפר ט מנ ט •ו ע רי ם בדמו ת ס פרו תי תמת חי ל ת
המאה, העומדת במרכז הנובלה הק ארייר ה המז היר ה שלי
והמ תיי טר ת להביא א ת בשורת הפמיניזם בבגדי ה ת קופ ה.
והבשורה עצמה כבר אינ ה מקורי ת. הנערה נקרעת בין
א הב ת ה לגבר (במיקרה זה בעל־אחוזות צעיר ונא ה בשם
הארי ביצ׳ם) לבין רצונה שלא ללכ ת לאיבוד ב חייו של
אד ם א חר ולפתח יישות עצמאית וקארייר ה משלה. היא
מסרב ת להינשא ולהפוך לסתם אשת־איש מן השורה. גם
חיי אמה, שנישאה מ א הב ה, וקמלהב טר ם עת בגלל ה חיי ם
הק שים ב חוו ה הענייה, לא נראים ל סיביל ה כעתיד ראוי.
וכאשר היא טועמת חיי״מותרות, ב א חוז ה ה מפואר ת של
סב ת ה בקאד אג ט, היא מ חלי ט ה שנועד לה עתיד מזהיר.
מה בדיוק היא רוצה ל היו ת — שחקנית, סופר ת או מוסי״
ק אי ת — טר םהח לי ט ה, אבל דבר אחד היא יודע ת: היא
רוצה קאריירה עצמאית משלה.
את סיפרה של מיילס פראנקלין, הסופר ת ה או ס טרלי ת
שכתבה או תו ב היו תהבת 16 בלבד, הפיק ה מאגארט
פניק. ה מפי ק ה הצעירה בחר ה בג׳יליאן אר מס טרונג, ב מ אי ת
שזה לה סיר ט ה הארוך הראשון, כדי להביא אל הבד
א ת הסיפור הנושא אופי נשי מו בהק. על החלק הפילו־סופי
ויתרו ה שתיים במודע, ובחרו להתרכז ב אווירה של

ג׳ודי דיווי ם: ת ג לי ת א דו מ ת שי ער
הווי שיש בהם

ה תקופ ה, בבגדיה ובקט עי ם ק טני ם של
חן רב.
אתקס מו ו מקוריו תו של הסרט יש לזקוף לזכו ת ה
של ג׳ודי דייוויס, ב תפקיד סיביל ה המרדנית ו מל אתה חיי ם,
ולתגלית נוספת, ס ם ניל הניו־זילאנדי ב תפקיד הארי
ביצ׳ם, בעל ה א חוז ה הצעיר שפניו מושבות ריק ם. ק ט עי ם
רבים עשויים בחן רב, כמו, למשל, פארודיה על בריטי
נפוח (השחקן רוברט קראב) או קטעי הה שתוללו ת של
סיבילה והארי על הדשא, עם כריות לבנות.

,בין כה וכה הוא משנס מתניו לפרו־דוקציה
הבאה. הפעם, סרט מבוסס על סיפור
אישי של כוכב שחק אותה, דודו טופז.
זוננשיין טוען, כי ״כששמעתי אותו עברה
צמרמורת בעצמותי.״ הבאב תור הוא סיפור
שיהפוך לסידרה טלוויזיונית והשאוב,
לדברי זוננשיין, מחיי נערים בבית־ספר
חקלאי בישראל.
למרות שהיא מודה בעובדה שאין לו
ניסיון קודם בשטח זה, הוא משוכנע ש־
״הפצת סרטים ישראליים בחו״ל נעשית
בדרך הלא נכונה.״ גם נושאי הסרטים
אינם מסייעים להפצה, הוא אומר. הוא,
למשל, לא יתן ידו לסרט פורנוגראפי או
לסרט שי-שמיץ את מדינת״ישראל.
ועוד פרט קטן אחד: מי שרוצה לעבוד
עימו חייב לקבל עליו תנאי אחד — רק
לא בשבת. אירווינג זוננשיין הוא אדם

אדים לא גרה כאן יותר, מנהטן.
יזיושלים ז להיות שם, חזרת תזמורת,
שיער, צ׳יינה מאון, השיירה.
חיפה: פסיכו, נורמה ריי, להיות שם.

ת ל ־ א בי ב
התוודעות (מוסיאון,הונגריה):
גבר ואשה, זרים זה לזה, נאלצים להסתתר
מטעמים פוליטיים בהונגריה של
ימי מילחמת העולם השנייה. הם לומ דים
להכיר זה את זה ולהכיר את עצמם
כשיחד עם האהבה צומחת ההכרה ב ערך
מוסרי בעל ערך עליון בחיי אדם :
האמון.
מנהטן (שחף, ארצות־הב־רית)
:הרובע המרתק בניו־יורק משמש
לוודי אלן ככלי להעברת לבטיו האי שיים
והרוחניים של משכיל יהודי. הוא

שחקן רדפורד עם במאי סטוארט רוזנברג
מרטון הפסיד, ברובייקר הרוויח
כשבא לישראל, לפני 11 שנים, מלא
מרץ ותיקווה, התכונן לעשות הרבה לבניין
הארץ. אך אז גילה שאיש לו זקוק
לנסיון הרב שצבר. הוא לא מצא שפה
משותפת עם מישרד־השיכון. לכן העדיף
לנוח ולחפש תחומי ביטוי חדשים.
לקולנוע. בשעות הפנאי קורם החל חוטא בכתיבה, וכשקרא כמה מ סיפוריו
באוזני חברים קרובים, אמרו
לו :״למה אתה מסתתר?״ שמע לעצתם
והלך ללמוד בקורס לקולנוע בבית־ספר
פרטי. משסיים את הקורס, לפני 18 חודשים.
החליט שהגיע הזמן לשלב את הניס־
•,יון הישן עם החדש .״אם אני מסוגל
*לפתח פרוייקט של מיליונים בבנייה, כש־
^ני נעזר בפועלים ובארכיטקטים ובנג־רים,
אין כל סיבה שלא אוכל לנהל הפקת־סרט
בעזרת אנשי מיקצוע — במאי, צלם
ושחקנים!״ הקים לעצמו חברה בשם
סאנשיין (אור־השמש) ולקח כעזר כנגדו
את מורהו מן הקורם להסרטה, אברהם
הררי.
סופו שד מידטון. הוא החל להיות
מעורב בפיתוח תסריטים, ועד מהרה
פרש מכך, כשהסתבר לו שזה לא בדיוק
מה שחשב. כמו, למשל, סרטו החדש של
שימעון דותן, שלדעתו הוא ״לוקאלי מדי״,
ה עו ל ם הזה 2253

״אני לא מעוניין להפיק סרט לוקאלי
בילבד. אני מעוניין להפיק סרטים שאוכל
להפיצם בכל רחבי העולם.״ באיזו דרך?
״בעזרת הקשרים שלי,״ טוען זוננשיין,
ומוסיף כי בידו שישה סרטים ישראליים
שלא הופצו כהלכה בעולם ויש בדעתו
להפיצם בעיסקת־חבילה. ביניהם סרטו של
אורי זוהר עיניים גדולות והמציל הלהקה
של איי נשר, מעגלים של עדית שחורי,
וסרטו של נסים דיין, שבו היה מעו רב
גם במימון — סופו של מילטון לוי.
הפרוייקט הראשון שמתכוון זוננשיין
להפיק בפועל הוא סרטה של ציפי טרופה
מירי. על בסיס של השקעה קנדית בשי עור
של 60 אחוז והשקעה ישראלית של
היתר, מתכוונת חברת סאנשיין להתחיל
את הצילומים בחודש פברואר בישראל.
השחקנים בתפקידים הראשיים יהיו קנ דים
(גייל גארנט וריצ׳ארד מונט) והמפיק
בפועל ישראלי — ריקי שלח. כל עבודת
המעבדות והפיתוח, כולל פסקול ועריכה,
ייעשו בקנדה. התקציב ינוע סביב חצי
מיליון דולרים. הסיפור, לדברי זוננשיין,
הוא סיפורה של אשה בת זמננו — עיתונאית
הנקרעת בין הקאריירה שלה לבין
עולמה הפרטי וחיי המישפחה שלה —
ויש בו לדעתו עניין בינלאומי.

מפיק אירווינג זוננשיין(עם דודו טופאז)
מהרמת בניינים להרמת סרטים
דתי ושומר־מיצצוות, שאינו מוכן שיהודי
ו/זאו גוי ישרתו את מטרותיו בימי קו דש.
על העקרונות הללו ייהרג ולא יעבור.
״אחרי הכל, הקולנוע בשבילי הוא עניין
של גאווה. אם ארצה רק לעשות כסף
אוכל תמיד להצליח בוול סטריט.״

ת ד רי ך
חוב הלר או ת:
תל־אביב:

התוודעות, להיות שם,

עושה זאת בשנינות, בכישרון ובסיגנון
קולנועי מיוחד במינו.

ירו שלים
חזרת תזמורת (מיטשל,
איטליה) :פדריקו פליני במשל פוליטי
מדהים בסיגנון ובשנינות. דרך חזרת
תזמורת הוא מדגים את הכוחות החברתיים
הפועלים על החברה המודרנית,
את הלחצים המובילים לדחפים פוליטיים ואת
האימה שמפני האלימות הצופנת בחובה
כיליון לעולם החופשי.

סקס
ביקרתי לפני כמד ימים בבית ידידים,
שם ערכו הורים מאושרים טכס ברית-
מילה לקטנצ׳יק החדש והאהוב. הסתדרתי
קרוב למוהל, כולי סקרנות. כי באופרה
כזו עוד לא הייתי. ההשכלה שלי בנושא
היתה ׳שאובה עד כה מפולקלור הבדיחה
והחידוד. מה יודעים אנשים על ברית־מילה

הטכס התחיל, ואני, שכבר צפיתי בני תוחים
מבלי להתעלף, חטפתי מכה ב מעיים.
הלב שלי התפלץ. ריבונו־של-
עולם! איך הורים אוהבים נותנים יד יום
אחרי יום לברבריות אכזרית שכזו, ה מבוצעת
ביוצא חלציהם הזכר ז אני יודעת
שלא מקובל לחשוב על ברית־מילה
במונחים כאלה. אבל אנא ! עיצרו דקה !
דקה בלבד, לחשוב ! הרגשתי שאני מש תגעת
על המקום.
הביאו את הילד, ששכב רגוע על מגש,
כמו קורבן לעקידה. הוא שכב שם עם
ארשת מאושרת בפנים, לא יודע את אשר
עוד מצפה לו. המוהל פתח את קישורי
החיתול ותפס באבר־מינו. הילד רק התפתל
מעט, בגניחות קטנטנות של אי נו חות.
לא צרח, לא בכה. רק ביקש לגרש
מעל עצמו איזו טירדה חולפת. ואז תקע
המוהל מיספריים מתחת לערלה, שאיננה
בשום פנים ואופן ״עור מת״ ,כפי ש סבורים
בטעות, אלא ריקמה חיה מאוד!
ראיתי איך באחת, התינוק מתעוות ב נחשול
יסורים. גוזל קטן, חסר־אונים,
הניד ראשו מצד אל צד כמו מעונה, לא
מסוגל למלט עצמו מהקצבות, נישנק בבכי
נורא של יאוש, כמו ציפור לכודה.
ווליום הקול שמסוגל יצור כזה להש מיע
מוגבל בזערוריותו. אולי לכן איש לא
התרגש מדי. קנה־מידה להבנה אצלנו זה
אנחנו, שבוכים בו ודאי יותר חזק, ואז
מאמינים ש״זה כואב״ .אני עקבתי אחר
הבעות פניו של הבן־אדם הקטן הזה.
ארשת עינויים נוראיים כאלה, אין עט
שמסגול לתאר. ברגע מסויים כבר לא
נותר לו קול. נגמר לו האוויר מרוב
הבכי. וזה היה נורא. טלטלות בכי־פנימי־כואב
השתוללו בגופו. כל עוד הבן־אדם
מוציא אנרגיה של כאב בתוך צרחות,
זאת הקלה קטנה. ברגע שנגמר כל ה אוויר
של הצרחות, לגוף אין שום תחמו שת.
גלי כאב שוטפים אותו אדוות אדוות,
נחשולים מזעזעים לו את כל עימקי הנש מה,
ואין מוצא. וכל העם, עדה בורה,
נבערת, אטומה, עומדים סביב, ואנוכי.
אידיוטית, ביניהם!
וזה קורה בדור של ״לידות ללא אלימות,״
בתקופה שכבר מודעים לכך שה תינוק
איננו גוש בשר שלא יודע כלום
מהחיים שלו, בדור שכבר אינו יכול להס תתר
מאחורי שימלת ה״לא ידעתי״ אז
אנ׳לא אשם.
תינוק הוא יצור שכל כך מרגיש ! הוא
לא יודע לדבר. הוא רק יודע להרגיש
— אם טוב או רע לו. ואת זה הוא עושה
ברגישות עצומה ! כבר שמעתי רופא מת בטא,
שאולי זה לא כל כך נורא כל הסיפור,
כיוון שמערכת העצבים שלו עדיין
לא מפותחת כשל מבוגר. חוסר הבשלות
שלה זה חוסר ״בידוד״ ,שרק מוכיח כמה
כן כואב לילד.
נשבעתי אז לאלוהים, שאם אי פעם,
אם בכלל, יקרה לי בן, לעולם, לעולם,
לעולם לא אעולל לו זאת ! הלוואי והייתי
יכולה להצהיר בפה מלא, שיגיע לבגרות
ושיעשה כל מה שהוא ירצה עם מוישלה
שלו. ידי, שלא תהיה במעל. אבל אני לא
יכולה לאמר זאת. אני מתכוונת לחיות
בין יהודים, והחברה תמיד רודפת כל מה
שהוא חריג. גויים קטנים רדפו יהודים
קטנים׳ ויהודים קטנים רודפים גויים
קטנים, זה לא עניין של גיזענות. אלה ה חיים.
אני לא רוצה להרגיז, אני לא רוצה
לקומם, אני רק רוצה את זכות התהייה
בקול רם. לא כל כך ברור לי כל הנושא
הזה, של האדם החכם יותר מהבריאה. הן
לא מתיימרים כאן לשפץ משהו קוסמטי.
מתיימרים לתקן כאן משהו בריאותי. ולא
כחריג פגום של פרט זה או אחר —
אלא באופן סיטוני, אצל כולם. היתכן?
יאמר הפולמוסן: גם חיסונים נגד אבע בועות
שחורות נותנים באופן סיטוני, אז

לבצע ברית־מילה לקטינא, מבלי שיחייסו
כאן זה כבר בסדר, חוכמת האדם נגד
הבריאה?
אז אומר פשוט. מגפות של אבעבועות
שחורות כבר היו מעולם, ולפחות הוכח
מעשית נחיצות החיסונים ההמוניים. אבל
מיליארדי גברים בעולם אינם נימולים,
ולא שמעתי עדיין על מגפה של סרטן
הפין אצל הערלים, או מגפת סרטן הרחם
אצל בנות זוגן. שקט. שקט. לא לקפוץ.
גם אני שמעתי על הנתון הסטטיסטי, ש־יהודיות
לוקות פחות בסרטן הרחם. ובכן,
העובדה נכונה. המסקנות שהוציאו ממנה
— מוטעות. עובדה זו שייכת, למיטב
הבנתי, יותר להיגיינה האישית הגבוהה
ולאכסכלוסיביות היחסים, שהדת היהודית
מצווה על מאמינה שמקפידים ומורידים

אבל נניח לוויכוח הזה. אני לא פועלת
בעננים. הראש שלי מאוד מאוד פרקטי,
ומבין יפה עד איזו נקודה אפשר לדרוש
דבר מבלי לגלוש במילימטר מיותר מעבר
לה — ולהיכנס בכך לקטגוריה של שמא לנים,
מוזרים, משונים (בחר לך אפשרות).
לא אחרוג מהנורמה, כך שהיה מותר להת ייחס
אל דברי כאל קוריוז מעניין, ולהמ שיך
לישון בשקט בגלל מרחק רעיוני
שאינו ניתן לגישור. לא ארחיק ממכם.
אהיה פה. צמוד. בתוך האוזן. אל תבטלו
את העסק הזה. מי בכלל חולם על כך.
אני יודעת ששאגת הנמר שלי לא עד כדי
כך אפקטיבית. המשיכו לקרוא בדו״חות
האו״ם על שבטים פרימיטיביים מאפריקה,
שמכאיבים לילדיהם בכל מיני טכסים בר
ברית
מילה
כמה מילים חדשות על הנושא
בכך, כקבוצה אתנית, את שיעורי החולים
באברי הרביה.
אפילו מימצאים אלה מתמוססים אט אט
עם התפשטות המתירנות המינית אצל
הנימולים ובנות־זוגן. גם על כך יש כבר
סטטיסטיקה. כך ישהערלה המיסכנה, ש כבר
איננה, אולי בכל זאת אינה שורש
הרע. ניקיון יסודי של האבר הגברי שווה
ערך ל״ברכת״ המילה. נכון שקל יותר
לשמור על ניקיון הפין הגברי כאשר הוא
נימול, אבל לבצע ברית־מילה מסיבה זו
זה כמו לכרות את קצות תנוכי האוזניים,
כי כך קל יותר לשמור על ניקיונן. משו נה,
מה י למה י זה אותו היגיון.
על ההיבט הדתי אני לא מתווכחת. זה
לא השטח שלי. אני מדברת רק עם אנשים
שלא מוותרים על זכות הסינון האינטלק טואלי
של כל מה שקורה להם בחיים.
אלה לא יצרחו לי ישר געוולד! אלה לפ חות
יעזו לקרוא את הדברים.
הרבה גזעים בעולם סוחבים איתם את
ערלתם המזיקה, עד עימקי גילים מרשימים.
כקבוצה, לא היהודים הם שתופסים
אליפויות עולמיות בתוחלת-חיים ארוכה.
עוד נימוק ששמעתי, זה שפין גברי
שנימול יפה יותר מזה הערל. יכול להיות.
זו שאלה של טעם׳ והרגל טעם. לבעלי׳
היה פעם כלב דני גדול, ולא קצצנו לו את
הזנב והאוזניים. אהבנו אותו. לא יכולנו
לעולל לו זאת. כולם חשבו שהכלב משו נה.
בעיני הוא היה יפהפה. למה לא לתת
לנער את זכות ההחלטה? אחר כך הניתוח
מסובך מעט יותר? נכון, אבל הוא
רצוני! וזה נימוק הומאני, שכנראה אין
פנאי לאף אחד לבדוק.

בריים של ״כניסה למחנה״ ,וצקצקו
בלשון. אצלנו הסיפור הזה זה לא אותו
דבר. אנחנו בני־תרבות. עושים את זה
לתינוקות, אז זה פחות נחשב. מה ש מעניין
אותי, וזה בעצם מה שחשוב לי,
זה שלא יצטרך ילד יהודי לעבור מסכת
זו תוך כאבים כאלה. ברגע שתבינו שה תינוק
הוא ממש בן־אדם, אבל בן־אדם
קטן, וכואב לו כמו לכם, זה יכנס לכם
בראש. ואז, רק אז, זה יעשה בפנים פיצוץ
מרהיב.
לא מוכרחים לבצע ״תיקון בריאותי״
זה, בכזה טכס ברבארי מרושע. לרפואה
יש היום אמצעים בכדי למנוע את היסו-
רים המיותרים. הן בילדך מדובר! בעצ מך
ובבשרו! לא כל מעשה נבלה מותר
לעשות בשם המסורת! כל הטכס הזה,
עם כל האנשים! הרי ציפורן נגועה לא
מרחיקים בתנאים כה לא סניטריים! ותינוק
בן שבוע כל כך פגיע לזיהומים!
נס מתרחש לו לעם היהודי בכל ברית
וברית. לא אתייחס לטראומה שמעשה זה
יוצר, ולתוצאותיה. אין לי עניין בעתיד-
נות, למרות שגם על זה אפשר לקשקש
כמה מילים בריאות. אני רק מבקשת,
שלא יהיה עוד תינוק יהודי שיתענה כך,
תוך כדי טכס הברית. אני אפילו לא
מבקשת לשבור את מטה לחמו של ציבור
המוהלים.
ההיגיון מבקש שרופא יבצע פעולת
חיתוך זו, אבל נניח לזאת. נאמר —
רק נאמר — שאני מסכימה עם הדעה,
שאחוז התקלות אצל רופאים זהה לזה
הקורה כיום אצל המוהלים. ביררתי ודי
ברתי
עם עשרות רופאים בקשר לעניין.
תמיד יש ציפיות מהרופאים, שיהיו מאור
הדור. אבל הם בני״אדם, כמו כולם. בבי-
אדם עם מקצוע קצת אחר. ציבור הרופ אים,
הוא חתך האזרחים החיים במדינה.
גם שם מצאתי שמרנות, אטימות, הומור
מתחמק — ואדישות .״למה לך,״ אמרו
לי כמה מהם,״ ״מאות שנים העסק עובד
כך, ועדיין אף תינוק לא מת מזה
מי מדבר על מוות. מדברים פה על הכא בים
! גם סתימות בשיניים ביצעו פעם
בלי אילחוש מקומי, הניתן כיום כמעט
דרך שיגרה.
אבל מצאתי גם אחרים. רופאים עם ראש
פתוח, רופאים עם לב מרגיש, שמסכימים
שזו ברבאריות, ושצריך לעשות כל מה
שאפשר בכדי להקל על התינוק, כי הוא
באמת סובל.
אז אלה הם המימצאים. להרדים כללית
תינוק כזה . ,לא בא בחשבון. אסור. זה
מסוכן.
להרדים עם זריקה מקומית — מסתבר
שהזריקה כואבת יותר מהברית. לא טוב.
למרוח את אחת המישחות המאלחשות
האלה, שזכרים בוגרים מושחים להם על
העניין, בכדי שמוישלה יהיה פח״ת רגיש,
ולא יירה לפני הזמן, גם כן לא טוב. רא שית,
זה מאלחש את העור חיצונית.
ופה מדובר על חתך בעומק ריקמה חיה.
שנית, אסור לזה לבוא במגע עם רירית,
ובטח לא עם חתך. זה עלול לשרוף. אז
גם זה ירד מהפרק.
קיים חומר ספריי רפואי, שניתן להתיז
עלי האבר, והוא מקפיא אותו לשניות. אבל
זה מסוכן בשימוש. אף רופא לא יתן בידי
מוהל פצצת אטום כזו. אז בך, בשיטת
האלימינציה, הגענו למסקנה שבעצם קיים
תכשיר לא נורמלי.
לא צריך להרדים חלילה את התינוק.
אפשר לטפטף לו על הלשון כמה טיפות
של חומר הרגעה שיטשטש אותו, ולא
יכאב לו. יין, מסתבר איננו כזה פטיט
קטלני. לפעמים הוא עוזר, ולפעמים הוא
לא. האורים ותומים הפרטי רופא הילדים
ד״ר יוסף בן דן, ממליץ לטפטף לילד על
הלשון כמה טיפות פנרגן. את המינון ה־מדוייק
יש לקבוע אך ורק עם רופא יל דים׳
שמוצאים בבית־חולים, או בדפי־זהב,
והוא זה שיקבע את המינון לפי
גודל הילד ומצבו הכללי.
אחרי מתן הפנרגן, לא לתת בשום אופן
אפילו. טיפת יין. תרופות ואלכוהול, הם
לא חברים טובים. התינוק ינמנם, ולא יחוש
את כל הסבל. אם אחר־כך הוא ממשיך
לסבול ולכאוב, מטפטפים לו שוב, אחרי
כמה שעות, וברשות הרופא, את הפנרגן
הזה על הלשון. זה תכשיר בטוח, אבל לעולם
לא להשתמש בו, כמו בכל תרופה
לילדים, מבלי להתייעץ עם הרופא בדבר
המינון. לא צריך רופא צמוד בברית,
אבל צריך רופא לראות את הקטנצ׳יק
לפני מתן המירשם.
זו סטיה קטנטנה מנוהלי הקציצה, שלא
נוגדת את הדת והבבל״ת. אין צורך ש תעלו
על בריקדות. מספיק שתצילו כל
אחד את התינוק שלו, ונמצא כל עם יש ראל
ניצל.
התינוק המעונה שראיתי נותן לי את
הכוח לגרום לכך שהתמונה הזו לעולם
לעולם לא תישנה !

מאהרדה

ה בנ קי
חמי שים גמדים נפנ סי ס אל
לפני שעת הסגירה, תופ סי ם עמדות.
יוצאים^.
מבק שים מהם לצאת. לא
מבי אי ם מישטרה. לא יוצאים. יוצא
א לי ה ם שוטר. שו אל :״למה לא תצאו*,
למה \ ״
מסביר אחדקטן :״לא נצא. אנחצו^
רוצים לגדול עם הבנק ! ״

לגברים! ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגברים! לא \
בריאות

!יהירות על הילד!
מעניין לעניין, באותו העניין. היום זה
גיליון מוישלה, מה לעשות. אז אם אנחנו
כבר בנושא, קחו עצה זהב.
בארץ, בכל בתי־החולים, ישנו כבר שא ליו
שיגרתי למילוי על־ידי הרופא המטפל.
בדבר הסיפור שאספר. אבל ישנם עוד
כמה תינוקות יהודיים, שלא נולדים ב־בתי־החולים
בארץ, וחוסר עירנות מצד
ההורים יכול לגרום צרות איומות בעתיד.
מדובר בפגם, שהוא נפוץ הרבה יותר
מכפי שנידמה, והוא 8ג 3<11ק0-5נ[ץ ד,1
דהיינו: ילוד עם צינור שופכה שאינו
מגיע עד קצה הפין, והשתן ניגר מגחונו
של האבר. לתינוק כזה אסור בשום פנים
ואופן לעשות ברית־מילה מקובלת. הרב נית
מרשה לערוך לו הקזת כמה טיפות
דם סימליות, בתור ברית, ולהניח לעור־לה.
מאוחר יותר, כשמתקנים חירורגית
וקוסמטית את הפגם הזה, זקוקים לכל
פיסת עור, והעורלה במיקרה זה ממש
חיונית.
נא לעשות בודקים היטב היטב. אומ רים
ברוך שלא עשני אשה, מה י

שקל: שקלי.
שקלן־ .שקלו
אני שונאת אתה מילה שקל. יש לי
התנגדות נפשית אלי ה. זה עושה לי
אסוציאציות מכוערות. קו ד ם כל זה מז כיר
לי א ת אל ה שמדברים עם הגיית
הקו״ף והלמ״ד יחדיו, ד חו סי ם ושטוחים,
עם הלשון לחיד הפנימי; א ה נו,
נסו. ל תפו ס גרדת, מ ה?
א חר כך זה מזכיר לי א ת חומייני,
אבל זה בטח בגלל ה שטיחים, שבטח לא
א שמים. בכל פעם שאני נאלצת לכתוב
שקל ב מ קו ם לירות, אני מרגישה זיוף-
שמות, בפרק
זיוף־זיוף. כ תוב ב ספ ר

לי :״עשרים גרה ה שקל״ ,אז
יעני, חזרה ל מ קורו ת. ב מ קו ם קי דמה,
עשו לי נסיגה לשורשים !

פינת המדליות, נסביר לחדשים,
זה כיוון שאליפויות מירוק, קיר
צוף ונקיון מקבלות רק כפינה זו
מדליות הוקרה. עכשיו, אחרי ש
מצליח.
מה לעשות. המים מגיעים מש ניים
ומנומסים כאלה, בנזילות הססניות
עד המיטבח, לספר בעדינות איזו בריכת־אדירים
באמבטיה, היתד, בעלת מסה די

היהודים בעיירה הגליציאנרית ה חלי טו
לבנות בי ת־כנס ת חדש. התקה לו בחצר
בי ת־ הכנס ת הישן ופ תחו מגבית. לפתע
הגיעה לשם ריעבק׳ע דער חונ ט ה,
מבק שת גם היא לתרום חלקה למאמץ.
קמה צעקה בציבור. הייתכן ז הכיצד ן
בי ת־ הכנס ת הקדוש ! האיד ז הארץ רגשה
ורעשה. אכן, אין כסף לבניין, אבל
דבר כזה לא י שמע!
ק ם הרבי, עלה על ארגז וה שתיק א ת
כל ה מ הו מ ה .״ שקט יידעו הוא הכ ריז׳
״למ ה לא ז ס׳ אז אונזערה געלט ! ״

יש דרך אחת, יחידה והגיונית, לאכול
רימונים. דרך חוסכת מאמץ, ליכלוך
וזמן. חוצים את הרימון לשניים, לרוחבו.
מלבישים כל חצי על מכשיר סחיטה
ידני, ומתנהגים לרימון הזה כאילו היה
תפוז. סוחטים סוחטים ביסודיות! ,ולא
מאמינים כמה מיץ יוצא. כדאי לבחור
רימונים עם קליפה מיובשת ומצ׳וקמקת.
הם הכי קלים לסחיטה, ומה שחשוב, לא
תשלמו עבור עסיסיות הקליפה, הכבדה
במישקל. הגרגירים שבפנים, עסיסיים בכל
מיקרה׳ אם הפרי לא דפוק יסודי.
רימונים פטנט־חכס
הצהובה, והקפדה מורטת עצ־מכל
גרגיר את העוקץ ה־נידבק
אליו, מה זה, דויד ויונתן.
לא לשכוח לאכול את כל הגר-
ויחד עם הברזל השנוי־אם
הוא יעיל לגוף האדם או
סתימה מהסרטים באינסטלציה.
שלא אכילת ביצה־קשה ,,בננה,
ואורז גם ייחד ישוו וידמו

איך אוספים הכי מהו־שיטפונות
ב די ר ה

מימון

׳אוכלים ור*ומו 11 ים
אתם יכולים תמיד לאכול אותם בדרך
המקובלת. למה לא. זה כולל את כל
הסט. לשבור איש איש את כל האצבעות
הפרטיות, בכדי לפלות את כל הגרגירים
אחד אחד. זה כולל להתיז תוך כדי כך
מיץ בלתי נמחק גם בניקוי יבש, על כל
הסביבה. זה כולל עשיית פעצקערייה, עם
כלי לקליפות, כלי לגרגירים, וכלי לאסוף
את כל מה שנופל, שאפילו גבר מב של׳
נשבעת לכם, לא יודע לעשות כזו
טינופת, גם אם יתאמץ.
כן. שכחתי. זה כולל גם השחרת ידיים

פינת המדליות

תינוקות מאוד אוהבים מיץ זה, בתנאי
שמוסיפים לו מעט גלוקוזה, שהורגת את
החמיצות. גלוקוזה ! לא סוכר. קונים גלו קוזה
לתינוקות, בכל בית״מירקחת. אפשר
לתת להם את זה בתוך הפירות המרוס קים.
הצבע האדום תמיד מאוד משכנע
אותם.
את:״הגרגירים יוצרי־העצירות זורקים
לפח, וגם מוסיפים אחר זה ״פע !״ בריא.
שיהיה. לא להאמין איך מתייבשים אלה,

שיטפונות תוצרת־כית
במקום געוודד

הסברתי את עמדתי לנכי המלאכה
היצירתית, סיזיפוסית — הקשורה
בתחזוקת הכית הנוצץ — אפשר
לגשת לעניינים. והפעם — איך
אוספים הכי מהר שיטפונות כדירה.

מן עצות, שאחריהן ברור לי ומוחוור
שאקבל מבול תגובות בנוסח ״יה אללה !
איך שהעצה הגיעה לי בזמן.״ זה בטח
לא בגלל שאני קוסם כזה גדול, לקהל
כזה רב. יש דברים שפשוט מתחרבנים
כל הזמן, באותה צורה, אצל כולם. מה
לעשות, שהחיים הם לא פראזות של
מדינאים. החיים הם אסלה סתומה, וקש קשים.
אחר־כך, רק אהר־כך, הם גם פרא־זות
של מדינאים, אבל לא דקה אחת
קודם. אז זהו. במיסגרת הסידרה הצל־חייך־משואות,
אתן פטנט אדיר, איך אוס פים
ונפטרים הכי מהר משיטפונות תוצ־רת־בית,
בלב המעוז הפרטי.
בניגוד לאגדה, שיטפונות קורים לא רק
במעברות. המחזה של בעל־בית, התולש
שערות ביאוש בגלל דירה מוצפת, שכיח
גם בשיכוני-יוקרה. איך זה קורה י כמו
כלום. מכונת־כביסה שמתחילה לפקשש,
סימן ראשון, זה בריכה קלה בכל המסביב
שלה.
או, למשל, ריאליזם פנטאסטי. זה לא רק
זרם בציור, זה גם חמורים קטנים, ש משחקים
במכבי־אש, ולא מסתפקים ב לרוץ
בכל הבית עם סירנה משוגעת בגרון.
זו דליפה כלשהי באינסטלציה, ונכס־צאן־
ברזל אצלי בבית זו תמיד אמבטיה ש־מושארת
עם ברז פתוח בכדי שתתמלא.
והאחראית, הפורשת לעיסוקיה — עושה
הימורים קטנים ומסריחים עם עצמה. נראה
אם אספיק לבצע את זה, ואת זה, ואת
זה, לפני שאסגור את המים. לרוב זה לא
מסחיטה פשוטה אחת.
מעט טעם מר המתלווה
עם הבאה לא למעוך
ללחוץ נכון. עבאק לה
עבאק לה טט!

אם מפריע לכם
לעסק, תלמדו בפאותם
פראי, אלא
טט! אומר ינוקא.

גדולה בכדי לשגרם עד המיטבח.
מרוב פעמים שזה קרה לי, פיתחתי שי טות
הצלה הכי מז־עיות.
לא. לא לוקחים את מגב־הגומי, בכדי
לנקז זאת לחור הביוב. ראשית, לא בכל
מקום מיכסה הביוב זה משהו שאפשר
לפתוח חפיף כזה. שנית, לא בכל מקום
יש חור ניקוז של מיקלחת. ואם יש לה
שוליים מוגבהים, עדיין המגב לא יועיל.
ונניח, נניח שמצאתם חור ביוב, חזקה
עליו שהוא ממוקם בפיסגת התלולית ה יחידה
המצויה בדירה, פאר ההשראה של
הפועל הערבי — עליו, כידוע, מושתתים
כל הבניין והיצירה העבריים בארץ.
להתחיל להספיג ולסחוט עם סמרטוטי
ריצפה ומגבות, זו מלאכה מפרכת, שלא
יאה לאינטליגנטים העובדים עם הראש.
מה שכן עושים, וזה הסיפור הכי יעיל-
במיקרי־שיטפון־רציני, זה לקחת סיר
מימבח גדול — באין דלי — וכף אשפה.
מה שקורין יעה׳ מה שקראו מחתה בימי
בית־המיקדש. מתייחסים למים כאילו היו
קמח, ובאותן תנועות איסוף ממלאים איתם
את כף האשפה, ושופכים לסיר או לדלי.
צריך לאסוף אותם כנגד קיר כלשהו, או
לתת להם תמיכה נגדית עם פיסת קרטון
או משהו, בכדי שיכנסו ביתר יעילות לכף
האשפה.
רבותי, זה לא מצלצל כך, אך לא יאומן
כמה מהר, ובלי להוציא אנרגיה מיותרת,
מודבר השיטפון. אם היעה עשוי מפלס טיק
רך, זה הכי סוב. כאשר פותחים
המים, והם ניקווים בסיעות, גושים וחטי בות
שונים בקצות החדר — אוספים אותם
לשלולית מרוכזת עם כף האשפה הניצבת,
המנגבת את הריצפה כמו מגב גומי, ושוב
יש סחורה מרוכזת ; דהיינו: שלולית גדו לה
מספיק לאיסוף.
כאשר אי-אפשר יותר לאסוף את הש לולית
עם כף האשפה, רק אז מכניסים
לפעולה את סמרטוט הריצפה או את ה מגבת.
תוך ניגוב אחד וחצי, השטח, הש בח
לאל, נוצץ בלחות מתייבשת. סמור
על סמוך, שאכל אותה כל החיים ולא
מראה סימני הפסקה, שזה פטנט כביר.

אודטה דני!

ס 3ת״
מאת

ה או

בחוצות תל־אכים מתנהל קרם עז, לחיים או למוות. מצד
אחד ניצבים פקחי העירייה ומן הצד השני כלבים וחתולים.
דעת־הקהל מחולקת כין חובבי בעלי־חיים לכין אותם החפצים
כחיסולם. כעמודים אלה מתפרסם סיפורה ה״אישי״ של כלבה
קטנה, הקרויה האני, שנאספה על־ידי תושכת העיר לכיתה, עד
שנמצאה לה, מיש פח ה מאמצת. התל־אכיכית שאימצה את הכלכה
האסופית סייעה לה להתגבר על קשיי היטפה ולימדה אותה לכתוכ
עכרית. סיפור הכלכה מתפרסם כלשונו, ללא קיצוצים והשמטות.

חבל עם לולאה

נושא בידיו פועל הכלבת של עיריית תל־אביב,
אליהו בוניין, בשעת תפקיד. הוא נמנה על אחת
מחוליות ציד־הכלביס -,שפשטו באחרונה ברחובות העיר ובחצרותיה. המאמצת של הכלבה
האני טוענת, כי העירייה מפיצה שמועה על מניפת כלבת, כדי לזכות באהדת האזרחים.

** ד לפני כמה שבועות חייתי חיי
? כלב ; והנה עתה מצאתי בית חם
ומישפחה טובה שאוהבת אותי, וחיי השתנו
מהקצה אל הקצה. בני המישפחה שאספו
אותי לביתם נתנו לי שם — הגי, ואני
חיה עכשיו כמו בנאדם.
והכל בזכותו של מיכתב קטן, שפורסם
במדור מיכתבים של העולם הזה (,)2249
שאליו צורפה תמונה שלי. האשה שאימצה
אותי באותם ימים היא שכתבה את המיכתב
והיא שצילמה אותי. כדי שהקוראים יראו
אותי במו עיניהם. אל המיכתב צירפה
האשה את מיספר הטלפון שלה, ומאז
התחיל הסיפור.
כבר באותו היום שבו יצא הגיליון
לרחוב צילצלו כמה קוראים. קבעתי איתם
פגישה. הראשון שבא היה רווק מצבא־הקבע,
שדווקא מצא חן בעיני. אבל מייד
הבנתי שהוא נמצא מרבית הזמן בבסיס
צבאי אי־שם, ולמען האמת — לא התחשק
לי לחיות במיסגרת נוקשה ובמישטר צבאי.
אני כלבה סולידית, שאוהבת חיי־מישפחה
מסודרים.
אחר כך הופיע זוג צעיר, שמעולם לא
היה להם כלב משלהם. הם אמנם רצו אותי,
אבל הסבירו לי בגלוי, שאגור במירפסת,
מכיוון שקנו באחרונה ריהוט חדש, מרופד

בקטיפה. הם חששו שאלכלד את הספה,
כאילו שאני חיה. ויתרתי עליהם.
יותר מאוחר צילצלה אשד, ואמרה שהיא
רוצה לבוא עם שני הילדים שלה, כדי
לראות אותי. הסכמתי. למה לאן!
ואכן, ברגע שחנה׳לה נכנסה, ידעתי
שאלך איתה. ילדה נחמדה עם צמות.
אחיה אורי חיבב אותי מן הרגע הראשון.
האמא שלהם היא עיתונאית. קוראים לה
בתיה מלמד.
הם הזמינו לי מונית ובדרך הביתה,
בצפון תל־אביב, עצרו לרגע וקנו לי
סטיק. לפתע הרגשתי שאני רצויה. זו
הרגשה נפלאה.

בלונדית —
עם שיער גולש
כשיו אני גרה בקומה שלישית,
? ומילבד חנה׳לה ואורי, שמטפלים בי,
יש לי גם שמרטף בשם לאדי, שנשאר
איתי בערבים, כשכולם יוצאים העירה.
הם מבינים שאני לא אוהבת להיות בודדה.
לפני שעזבתי את הבית של האשה
המאמצת, שהצילה אותי מחרפת־רעב
ומחיי־רחוב, החלטתי שאם אמצא בית

חם ומישפחה אוהבת, לא אשכח את אחי,
הכלבים העזובים, ואת החתולים המיסכנים
שהיכרתי באותו הבית. כימעט שכחתי
לספר: האשד, נוהגת לארח בביתה המון
כלבים וחתולים מיסכנים, והיא דואגת
לשיקומם ולמציאת מישפחות מאמצות.
חשבתי שאם אצליח להסתדר, לא אשכח
אותם ואשתדל לעזור להם. מה יש, כלב
הוא לא בנאדם ן לא מגיעים לו זכויות
ויחס אנושי?
בוקר אחד£> ,זשר טיילתי עם המאמצת
שלי ליד בית הבימה, ראינו כלבה שוכבת
ברחוב ורועדת מפחד. תיכף ומייד הבחנתי
שהיא מיואשת. לפי המבט העצוב שהיה
לה בעיניים. לכן ניגשתי אליה. והזמנתי
אותה להצטרף אלינו. היא היתד, דומה
לי בצורה, אבל יותר בהירה. לי יש שיער
אפור־שחור.
המאמצת שלי רחצה אותה וסירקה
אותה, ופתאום ראיתי שהיא יותר חתיכה
ממני. בלונדית כזו, עם שיער גולש. גם
יותר שקטה ורגועה ממני. ממש כייף
של כלבה.
אחרי שעזבתי, התעניינתי בגורלה של
הבלונדית. המאמצת סיפרה לי כי שחקנית
קולנוע גרמניה בשם סיביל ראוך ראתה
את התמונה שלי בעיתון — גם תמונה
שלה הופיעה באותו הגיליון — ורצתה
לקחת אותי איתר, לגרמניה. אך כשנודע
לסיביל שכבר מצאתי בית ואינני מתכוונת

לרדת מן הארץ, היא באה לראות ולהכיר
מקרוב את הידידה הבלונדית שלי. בסופו
של דבר •העניין לא הסתדר, מפני שלכלבה
הבלונדית לא היו חיסונים מתאימים, וזה
קצת בעיה לכלבות עזובות כמונו לעזוב
את הארץ בלי תעודות מתאימות.

יחד —
ב או ת ה מי ט ה
^ יתד! עוד שחקנית מאותו הסרט —
י * שיפשוף נעים — גם היא גרמניה.
קוראים לה כריסטין שמיטמר. היא באן
אל המאמצת שלי עם כלב גיזעי
יוליסם. הכלב הזה מוכר בלוס־אנג׳לס
בהרבה מקומות בגרמניה, כי הוא מצט
תמיד בעיתונים. בקיצור, הדוגמן הזה
קצת סנוב, אבל אחר־כך התחברנו.
טין דווקא מצאה אצל המאמצת שלי
ולקחה אותו איתה לגרמניה. החברה
בלונדית שלי, שקוראים לה עכשיו
מצאה בית בגיבעתיים, אצל זוג נח
הוא מלחין. קוראים. לו אריק שפק
והוא שהלחין את המוסיקה במחזה
קפקא, מושבת העונשין. אשתו, בת־ע
היא מורה לפסנתר ויש להם שלוש בבי
חמודות, נועה, דנה ומיקה. טיבי ישג
איתן בחדר.
בקיצור — הסתדרנו לא רע.

מה שמטריד אותי הוא, שכאן, בארץ,
האנשים הם כל כך שונים, שרוצים
רק כלבים עם תעודות. כאילו שכלב בלי
תעודה הוא לא בנאדם.
אני רוצה להסביר לאותם סנובים, שגם
אנחנו חיות נאמנות, שיודעות להתנהג
כמו שצריך, אם רק נותנים לנו קצת
יחס. אנחנו אסירי־תודה יותר מאלה שגדלו
עם כפית של זהב בפה.
יום אחרי שעזבתי את המאמצת שלי,
היא באה לבקר אותי בבית החדש, כדי
לצלם אותי — שיהיה לה למזכרת. שאלתי
אותה ״מי נמצא עכשיו בבית?״ מכיוון
שאני יודעת שתמיד יש אצלה איזה כלב
עזוב והרבה חתולים. היא סיפרה לי
שמצאה כלבלב שחור פצוע, אספה אותו
לביתה ודואגת עתה למצוא לו מישפחה
אומנת. עוד הוסיפה וסיפרה, שעדיין ממשיכים
לצלצל אליה כל מיני אנשים טובים
שרוצים לאמץ אותי, והיא נאלצת לאכזב
אותם ולהודיע להם שאני כבר מסודרת
על הצד הטוב ביותר.
בינתיים נודע לי שהכלבלב השחרחר,
שהיד. פצוע, הבריא ומצא לו חתיכה עול מית
בשם שושי בר, שהיא דוגמנית-
צילום ומאפרת, והיא לקחה אותו לביתה.
שושי זאת יוצאת לעיתים מהבית להרבה
שעות, לכן אימצה גם שני גורי חתולים,
כדי שלא יהיה לו משעמם בבית. עוד
גונב לאוזני, ששושי, הכלבלב ושני הגו רים
ישנים יחד באותה המיטה.
היו עוד הרבה טלפונים בבית של
המאמצת שלי, של אנשים שרצו דווקא
אותי. פיתאום הבנתי שכנראה יש בי
משהו, והביטחון העצמי שאבד לי ברחובות
חזר אלי. לכן אני מפרסמת שוב את
הטלפון של המאמצת שלי, שיש לה תמיד
כלב זרוק או נטוש או עזוב, או כלב
שהלך לאיבוד, וגם חתולים. מי שמעוניין
לעזור להם, שיחייג את המיספר 285848
בתל־אביב — וייענה לפי התור.

לפני כמה ימים, כשבאתי לבקר את
המאמצת שלי, עבר עלי סיוט איום.
ישבתי עם חברותי, שעדיין לא מצאו בית
מאמץ, ועם עוד שלושה חתלתולים, כש-
פיתאום ראינו שלושה גברים שירדו במדר גות
לחצר. היתד, לי הרגשה שמשהו איום
עומד לקרות. אחד מהם פנה למאמצת
שלי וביקש אותה, שתוציא אותנו מהבית
ותמסור אותנו לידיהם. המאמצת שאלה
מי הם, ואחד ענה שהם פועלי הכלבת
של עיריית תל־אביב.

ת אי ם ק טני ם
— ומורעלים
4פתע התגלה שהמאמצת היא גם
׳ אמיצה; וזה לא הפתיע אותי. היא השי בה
להם ״לא״ תקיף, אמרה שאין להם
רשות להיכנס לבית ושאלה אותם לשמו תיהם.
הגיבורים
האלה סירבו להזדהות.
המאמצת אמרה להם שאם לא יזדהו
לא תוסיף לדבר איתם ולא תתייחס אליהם.
לבסוף אחד הציג את עצמו בשם דויד
שרם ואמר שלשניים האחרים קוראים
בוניין ומשה שופי.
אחד מהם החזיק בידו חבל עבה עם
לולאה. התחלתי לרעוד מפחד. רק חתול
קטן, כזה שעוד לא מבין מהחיים שלו,
התגרה בפועל־הכלבת שהחזיק את ההבל.
הוא הצטמרר, הרים את כף רגלו הקידמית
ועשה לו חחחחחחחח ! כזה ארוך.
נזכרתי בתקופה שגרתי ברחוב והייתי
ישנה כל לילה במקום אחר. אז היכרתי
את הטיפוסים האלה, שמסתובבים עם חבל
וחונקים כלבים. כלב מסויים שחיברתי,
שהצליח לחמוק מידיהם ולהציל את חייו,
חזר לרחוב וסיפר לנו שהם מתעללים
בכלבים שהם תופסים ולבסוף הורגים
אותם עם רעל שנקרא סטריכנין.

הדוגמנית המטפלת

היא שושי בר (ברקוביץ) ,העוסקת גם
באיפור שחקנים. היפהפיה התל־אביבית
אוהבת בעלי־חיים, בעיקר כלבים וחתולים. בתמונה היא נראית בעת שהיא מאכילה אותם.

הסתכלתי על חברי וראיתי שגם הם
רועדים. כולם — מילבד החתלתול הקטן.
המאמצת שלי הסבירה להם שאנחנו
בכלל לא מזיקים, לא יוצאים לבד מן
הבית ושומרים על הניקיון. אך דבר לא
עזר. הם התעקשו להיכנס הביתה ולחטוף
אותנו. המאמצת שלי עמדה בדלת והטיחה
בהם שאלות קשות. למד, הם מסתובבים
ברחובות ובחצרות בעילום שם? מדוע
אין להם תג זיהוי על דש הבגד, ולמה
אין להם מיספר אישי, שאותו חייבים
לשאת כמו שוטרים וכמו כלבים? ולמה
אין להם תעודה המעידה שאינם נגועים
במחלוודמדבקות?
מדוע רק אנו חייבים בכל החוקים
האלה, שחיינו תלויים בהם?
דויד שרם הבין את השאלות. הוא דווקא
נראה לי אדם טוב. הבנתי גם שהוא דתי,
מפני שחבש כיפה לראשו. הוא ויתר לנו
לבסוף, ורק ביקש מהמאמצת שלי שתפנה
לאחראי עליו בעיריית תל־אביב, אחד
בשם אליהו אסולין, היושב תמיד ב־
״מאורה״ — כך אנחנו קוראים למקום
שבו מחסלים אותנו, בתאים קטנים ומור-
עלים.

אד םאחד
כלב אחד

לא קיברה וישיון

השחקנית הגרמניה סיביל ראוך רצתה לאמץ
את הכלבה האני. אך האני כבר מצאה בית.
סיביל רצתה במקומה כלבה אחרת, בלונדית, אך לזו לא היו תעודות וחיסונים,

4יי מ חר ת היום הלכה המאמצת שלי
* לרחוב הורקנום ,18 שם ממוקמת
״המחלקה הווטרינרית״ — שם יפה, הא?
— כדי לפגוש את אותו אליהו אסולין.
היא הסבירה לו שוב את אותם הדברים,
אבל הוא ענה לה — מאוד באדיבות —
שהוא אינו אשם, ושבסך־הכל הוא נשלח
(המשך בעמוד )54

וזעיר״ה מא״יומודו
(המשך מעמוד )53
על־ידי הדוקטור רויזמן והדוקטור צעירי,
שהם הרופאים העירוניים, כדי לתפוס
ולחסל אותנו. כל זאת בגלל שיש חוק־עזר
עירוני, שאוסר על אדם להחזיק יותר
מכלב אחד וחתול אחד בביתו.
המאמצת שלי סיפרה, כי עורו־הדין של
העירית, לפיד, הכחיש בכלל שקיים חוק־עזר
האוסר על האזרחים להחזיק ביותר
מכלב אחד וחתול אחד, ואמר לה שהדברים
האלה נתונים לשיקולם הבילעדי של
רופאי העירית. לדברי לפיד חוק־העזר
מ־ 1937 קובע ש״אוייבי הציבור״ הם כל בים
פראיים, המסכנים את ביטחון התושבים,
או כאלה שנביחותיהם מעוררות
שאון רב, העלול להטריד את השכנים.
לדברי המאמצת זהו חוק מגוחך, כמו
לומר לבנאדם שאסור לו להחזיק יותר
מילד אחד, או שניים, כי היתר נראים
למישהו מיותרים. היא אמרה גם, שכל
אדם המחזיק ביותר מכלב אחד או חתול

הראש

של חוליית ציד הכלבים,
אליהו אסולין,
בשעת ויכוח עם תל־אביבית אשר
כלב. של רצועה בידה מחזיקה
שידור מאחרי ה מסך
מבט חדש ^.3ל 3ט״
במהלך ׳שבוע ביקורו של נשיא־המדינה,
יצחק נכון, במצריים, תיפקד מנהלה
החדש של מחלקת־החדשות בטלוויזיה,
מוכיח סער, בתפקידו החדש, בעוד
מנהלה הקודם של המחלקה, חיים יכין,
הצטרף אל הצוות שליווה את הנשיא
במסעו. במהלך שבוע זה גיבש סער את
השקפותיו על המחלקה ועל התאמת רצון
הכתבים לרצון הממונים, תוך יצירת
קונסנסוס חדש.
לקידום זכה המגיש עודד כן־עמי,
שנבחר לשמש כמגיש־מוביל של השבוע
— יומן אירועים, במקומו של יבין. בן־עמי
יהפוך מגיש־החדשות הבכיר של הטל וויזיה.
בחירתו באה אחרי בדיקה ולבטים
רבים, כאשר המועמדת הנגדית, שנפלה
על הסף, היתד, כרמית גי א. בחירת
בן־עמי, השוהה בחוצלארץ, נעשתה בלא
לחצים כלשהם מצידו.
במתכונת המחודשת של השבוע — יומן
אירועים יבוטלו כתבות־התחקיר, שעוררו
את זעם השילטון, ואת מקומן ימלאו
כתבות־חדשות מורחבות מהשטח, ובראשן,
ראיון השבוע, שינחה העורך החדש של
התוסגית, יורם רונן.
איזון עדין ניסה טוביה סער להשיג
בהרכב צוות־העורכים של מבט. בראש
הצוות ימשיך לעמוד המנהל המוכשר,
יעקוב אחימאיר, שסירב להציג את
מועמדותו להנהלת מחלקת־החדשות, והוא
בעל־מיכרז עד למחצית 1982 בתפקיד מנהל
מבט. אל צוות עורכי־המישנה הצטרפה
עורכת השבוע — יומן אירועים לשעבר,
יעל חן, עם הכתב המוכשר לענייני ה שטחים
הכבושים, דפיק חלבי. עורך-
מישנה-לשעבר וראש ועד־עובדי־החדשות,
יאיר שטרן, יהיה מפיק החדשות.
כניסתם של חן וחלבי למערכת מבט
חיזקה את מהדורת־החדשות היומית בכוח
מיקצועי מעולה, שיש בכוחו לשפר את
איכות המהדורות.
מאבקים ותככים קשים התנהלו בין ראשי
הדסקים השונים ובין אלימלך רם,
שהתנגד התנגדות חריפה למדי להצטרפותו
של הכתב מיכה לימור ככתב־מחליף
ליורם רונן בכנסת. רם, שניהל בעבר
מאבק עקשני נגד כניסתו של לימור
למישרת הכתב־לעניעי-עליה — מאבק
שבו ניצח — הפסיד הפעם, ולימור יתחיל
כבר השבוע בתקופת־ניסיון ככתב הטל וויזיה
בכנסת.
לעומת זאת ניצח ראש־הדסק לענייני-
חוץ, משה שלונסקי, שהוצע לו לקבל
לתקופת־ניסיון בדסק שלו את הכתב
מיכאל קרפין. שלונסקי סירב להצעה
זו, בתוקפנות רועמת, והביא להסרת
ההצעה. עוד בטרם הוחלט על מינויה
של יעל חן, כעורכת־מישנה של מבט,
הבהיר שלונסקי שהוא מוכן לקבל את
חן לצוות הדסק־לענייני־חוץ.

נוסע שימעוני ומחליף
תמיהה רבה
כל התנאים המגיעים לו, וכי לא יקופח
בשום דבר.״
במיסדרונות חוטי ירושלים טוענים
שהנהלת הרשות אכן עומדת להעניק לחיים
יבין את כל תביעותיו. הסברה היא כי
החדר, המזכירה, קדהטלפון והריהוט
יימסרו לו בקומת־המישרדים החדשה
שבבניין כלל, לשם עומדת לעבור בהקדם
הפקידות של רשות־השידור.

לפיד <1>1 -זל זמ!נ

נסיעתו של מנהל הטלוויזיה, יצחק
שיה ^וני לחוץ־לארץ, הותירה לפני
מנכ״ל הרשות, יוסף לפיד, בעיה. את
מי מראשי המחלקות בטלוויזיה למנות
בתפקיד ממלא־מקומו של המנהל-הנוסע?
לפיד העדיף ליטול לידיו תפקיד זה,
לדבריו בשל תקופת־החפיפה בין שני
מנהלי מחלקת־החדשות, החלה בתקופת
היעדרותו של שימעוני.
חוגים מיקצועיים ברשות־השידור הביעו
תמיהה רבה על היעדרותו של מנהל הטלוויזיה
מהתחנה דווקא בתקופת החפיפה
שבין מנהלי מחלקת החדשות, שבמהלכה
נקבעים מינויים חדשים במחלקה זו, מוזז
כוח־אדם ונעשים שינויים אחרים שייקבעו
את אופיר. של מחלקת־החדשות לשלוש
השנים הקרובות.
הנלשר ה? ר - 3
טלזו־זיה־ 13 ם ת
לקראת סוף הכינוס הקודם של הכנסת
הוזמנו ראשי רשות־השידור ומנהלי מח־

״הו־שת?;יו ^ ס ״ ש>ד * 1*3
ה 71111411141 בני מישפחת שפי־
11 .1 / 1 1 1 / 1 1 1רא קלטו באהבה
את הכלבה טיבי בביתם. בתמונה: האם
בת־שבע והבת נועה מלטפות את טיבי.
אחד במילא דואג לו, ומה פסול בזה?
לדבריה, כל הבאלאגאן שעשתה העירית
בזמן האחרון, בכך שהפיצה שמועה שחצי
הארץ נגועה בכלבת, אין לו על מה להתבסס
ושזה בכלל לא נכון. היא שוחחה
עם כמה רופאים וטרינרים שהיא מכירה,
והם, הרופאים, אמרו שאולי פעם בחמש
שנים מוציאים כלב מוזנח הנגוע בכלבת.
זה קורה בכל מקום בעולם, אבל לא בכל
מקום זה משמש עילה להרג סיטוני וחסר-
רחמים כפי שזה קורה בארץ.
היא הזכירה לאנשי המאורה, שלפני
כשנה, כאשר העיריה עשתה מיבצע דומה
לחיסול כלבים, עורר הדבר תגובות נזעמות
מצד אזרחים. רבים הבינו שזאת עלילה
שפלה, שנועדה לחזק את הדעות הקדומות
של האנשים נגד הכלבים ולהביא לחיסולם.
העיריה לא יכולה להתעלם לגמרי
מדעת־הקהל, לכן היא מפיצה בכל פעם
את סיפור הכלבת, כדי להסית נגדנו אנשים.
מי שסבל במשך מאות שנים מדעות-
קדומות, עלילות־דם ורדיפות, חייב הרי
לכבד את חיי זולתו, לא?

לקראת הפסקת עבודתו כמנהל מחלקת-
החדשות, וטרם יציאתו למצרים, הטיל
חיים יכין תדהמה אצל מנהלי רשות־השידור
בצורת מיכתב רשמי, שבו הציג
סידרה של תביעות עקרוניות מהנהלת
הרשות. יבין התבסס במיכתבו על כלל
נקוט במקומות־עבודה ציבוריים וממשל תיים,
בדבר האיסור ״להרע את תנאי-
העבודה״.
בין שאר הדברים תבע קבלת חדר־עבודה
לעצמו, מזכירה אישית, קו־טלפון
ישיר, ואותו הריהוט שהיה לו בתקופת
היותו מנהל מחלקת־החדשות. יבין גם
מינה עורך־דין, שיטפל במשא־ומתן עם
רשות־השידור, למניעת הרעת תנאי-
העבודה שלו ברשות, עם עזיבתו את
התפקיד כמנהל מחלקת־החדשות.
בדיקה של הנושא העלתה כי בכוונת
ועד כתבי-החדשות, לדאוג לכך שיבין
ימשיך לקבל עיתונים וקמ״ז, כפי שקיבל
בימי היותו מנהל־המחלקה.
כאשר נשאל מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף לפיד, לתגובתו על עניין זה,
הגיב :״חיים יבין שלח אכן מיכתב, ובו
בקשות אחדות בעניין זכויותיו ותנאיו.
יבין הופנה אל המישנה־למנכ״ל, תוך
הבהרה כי הוא יקבל את כל הזכויות ואת

יורש כן־ עמי
נזגיש־מוביל

לקת־החדשות לישיבה סוערת עם חברי
ועדת־הכנסת. הישיבה נערכה כתוצאה
מדיונים שהיו במליאת־הכנסת (פרשת
גוסטאב באדיאן) על הטלוויזיה ואופן
סיקורה את ישיבות הכנסת וועדותיה.
בשבוע שעבר נערכה, כמתוכנן, פגישה
חוזרת בין חברי ועדת־הכנסת ובין ראשי
הטלוויזיה. מנכ״ל הרשות יוסף לפיד,
הביא איתו אל הכנסת את טוביה סער
ואת יעקוב אחימאיר. השלושה ערכו
קודם לכן ישיבת הכנה, שבמהלכה תירגלו
את טענות חברי־־הכנסת והכינו תשובות

הולמות לבעיות המעסיקות את הח״כים.
במהלך הפגישה עם חברי ועדת־הכנסת
הוסרו כל אי־ההבנות שהיו לח״כים בעניין
סיקור הכנסת. עיקר הדוברים בעבר נגד
עמדותיה של הטלוויזיה ״התקפלו מעמדו-
תיהם הקודמות״ ,כמאמר אהד ממשתתפי
הפגישה.

..א 3י הפציעים״
כינוי, הרווח באחרונה במיסדרונות
הטלוויזיה, הוענק למנהל מחלקת־החדשות
בעבך הרחוק וראש מועדון־השדרים בהווה,
ג ל• הכינוי :״אבי הפצועים״. צ3 כוונתו היא לכך שכל מי שנמצאו באחרונה
נפגעים מן השינויים העוברים על הטל וויזיה,
החלו מצטרפים לפעולות ולמיפגשי
,מועדון הפצועים׳ • פ ההפקה היוקרתית
של הטלוויזיה, לפני הצילצול׳ (מקודם
חדר המורים) צולמה השבוע באולפי הרצליה,
בבימויו של הבמאי יעקוב אסל
(בעבר במאי ניקוי ראש 6מחקר
שערכו אנשי האוניברסיטה העברית, על
התוכנית לפני חצות, בהדרכתו של יצחק
רועה, המפצל את זמנו בין האוניברסיטה
ובין רשות־השידור, ראה אור בימים
אלה 0לשונות־רכיל בטלוויזיה מלחשים
השבוע כי הסרט משיחיות בישראל (ש־יוקרן
ביום ב׳ במיסגרת התוכנית מורשה)
הוא מיקרה, שבו ניצל חבר מליאת רשות-
השידור, הפרופ׳ יוסף בן־שלמה, את
הטלוויזיה לקידום השקפותיו ופרשנויותיו
ליהדות. בן־שלמה הכין את התחקיר לסרט,
והוא גם המנחה את הדיון בו ו•!• פרישתו
הצפוייה של ם גך יושב־ראש רשות־השידור,
אריאל וייגשטיין, מתפקידו, והאפשרות
שאהובה ׳מירון תבוא במקומו, הביאו
למעררת־לחצים בין אנשי המיפלגה הלי ברלית,
שתפקיד זה משוריין לה ברשות,
להציע לתפקיד זה את הפרופיסור הנ ם
קלינגהופר, מי שהיה בעבר חבר־כגסת,
והמשמש כיום כראש האירגון להגנת
זכויות־האזרח, אשר מונה באחרונה להיות
חבר מליאת רשות־ד,שידור. בחירתו של
קלינגהופר למישרת סגן־יושב־ראש הרשות
עשוייה, לדעת מצדדיו, למתן את תהליך
השחיקה העוברת על הרשות באחרונה
שמועה עקשנית טוענת, כי האמרגן
התל־אביבי יעקוב אגמון עומד לערוך
בהיכל־התרבות בתל־אביב• ערב תחת
ריב חריף
הכותרת כל מסולקי לפיד
פרץ לפני שבועיים בין עורכת-התוכניות,
אסתר סופר, ובין האחראי על הסרטים
התיעודיים, יוסי גודארד, בעניין סצינה
מינית. זה נגע לפרק בסידרה על התפת חויות
החיות, חיים עלי אדמות, שבו נראה
ארוכות תהליך ההזדווגות של תולעים.
אסתר התנגדה בתוקף להצגת קטע זה
ותבעה לקצצו, ואילו גודארד לחם בעק שנות
נגד הצינזור. גודארד ניצח, והתולעים
יכלו ליהנות ממגעם המיני של המירקע
בתוכנית ע ל זאב ז׳בוטינסקי
היה צריך להיכלל גם אורי אבגרי. הדבר
נמנע מפני שהפרופסור בנימין אקצין
תבע באופן אולטימטיבי למנוע את הופעת
אבנרי, שהיה בנעוריו חבר אצ״ל. אקצין
לשם האיזון הקדוש תבע יוסף ניצח לפיד כי תוכנית־מוקד על בעיות החינוך,
שבו התדיינו מומחים על בעיות תיאו רטיות׳
לא תיערך בלי השתתפות נציג
מישרד-החינוך. הטלוויזיה פנתה אל ה-
מישרה אך זה — אחרי ששמע את הרכב
צוות־הדיון, ויתר על השתתפותו, באומרו
ש״זה בסדר.״
ה עו ל ם הזה 2253

יום רביעי
5 . 11

0שלוש, ארבע, חמש
וחצי 5.30 נירה עדי
וישראל גוריון מספרים לרב־חזבל
צ׳ומבה את סיפורר, של
האוניה גלינה.

0ספינת האהבה
( — 8.03 שידור כצכע)
— התאומות הלן ואיילין, שאת
שתיהן מגלמת השחקנית
דיאנה קנובה (בועות) ,מעמידות
פנים׳שהן אחת ז עובדה
המשגעת את דוק, משום
שהלן היא ״חמת מזג״ ואיי-
לין קרה. דייוויד הריסון הוא
״השלהבת הישנה של ג׳ולי״.
מנהלת הצוות מתאהבת בו,
ומגלה כי הוא נשוי. הוראס
והנרייטה מקדונאלד הם זוג
החוגג את יובלו על סיפון
ספינת האהבה.

9מבט לנשיאות אר
צות־הכרית 0.00

הפך גבר ממורמר, פגוע וח סר
ביטחון עצמי. יוד,ן חי
עדיין עם פולה, וחייו משע ממים
וקשים. לפתע מתחיל
יוהן להערים קשיים בעניין
הגירושין. לראשונה פורץ ריב
קשה, המלווה מהלומות, בין
יוהן למריאן. שניהם יוצאים
ממנו סחוטים לחלוטין. כל ה טינה
שהרחיקו בתוך עצמם
זמן כה רב פורצות החוצה.
במצב של מרירות ושינאה הם
חותמים על הסכם הגירושין.

מעיין חרוד תוכנית זמר ומלל
שיוחדה לראשיתו של הפיז־מון
הקיבוצי. הסולנים בתוכ נית
הינם בני ההתיישבות ה עובדת
— אביבה מעין־גדי,
דולי מרגבה, רונית מקטורה,
עמי מעין־חרוד, עוזי מרם־
און, שאול מגן־שמואל ומק הלה
שהוקמה במיוחד לתוכ נית,
יחד עם המשורר זרו־בבל
גלעד. עורך ומנחה אלי הו
הכהן.

0הפסנתרן סווטיסל-
אב ריכטר 11.05

0 .אלן? נשיקה ונשיקה
6.00 סרט מצרי בכי כובם
של נגיה פואד, יוסריה
חסין ואחמד מנהר. סיפורן של
שתי אחיות, האחת רקדנית
והשניה שואפת לחדור אל בני

סר ט טלוויזיה שאותו הפיק ה חברת המח שבים אי״בי־אם תחת
הכותרת ״אי־בי־אם מציגה מ חוו ה לברודוויי״ .מ שתתפים בו הרקדן
הנודע מיכאל ברישניהוב והפוכבת ליזה מינלי. הסרט זבה

שב ת

מנגן סונטה במי מינור לפסנתר
566 מאת שוברט.

יום שישי

לסואת שיז־ור: מחווזז לבו 1ח1י

8 . 11

• סרט תיעודי על מוסד
הנשיאות בארצות־הכרית
0.30 בערבית,
עם כותרות בעברית.

לאחר

הפרידה

10.05 הכוכבת לי רמיק
מגלמת את דמותה של אשה
המנסה לחשוף את עצמיותה
וזהותה לאחר משבר בנישו איה.
רמיק בוחנת את זהותה,
שאותה איבדה נוכח רצונו ה עז
של בעלה להיות גבר חופ שי.
הסרט זכה בפרס אמי
(האוסקר של הטלוויזיה באר־צות־הברית).

יום
ראשון

• החכוכות מארחות
את הקוסם הנודע דוג
הנינג 8.30 שידור
כצכע) — אחד מגדולי ה קוסמים
בתקופה שאחרי מיל-
חמת־העולם השניה. דוג הנינג
מצטרף למופע החבובות, שבו
הוא מגלם מערכת של קסמים,
בעזרת עוזרו המפלצתי.

אליהו הכהן: על הדשא
יום שישי, שמה 9.15
מהדורה מורחבת של מבט לחדשות
שתוקדש לסיכום הב חירות
לנשיאות ארה״ב.

נערה עובדת חושפת את תה ליך
התפכחותו של הבן, דיי-
וויד, מפרשיית אהבים שבה
היה מעורב.

שיחה

10.50 העיתונאית ניבה

9השתיקה ()10.15

כשניים

לניר תשוחח עם רופא־הלב
הנודע, דני גור, מבית־החולים
•ש יבא.

— עיבוד לטלוויזיה על פי
סיפור אמיתי של צעיר, שהתעקש
לסיים את לימודיו בא קדמיה
הצבאית ווסט פוינט.
חבריו החרימוהו בתקופת לי מודיו
האחרונה באקדמיה.
חקירה־עיתונאית השזורה ב תמונות
מן העבר. בתפקידים תומאס ראלף
הראשיים :
(מישפחת וולטון) וקליף גור מי-

0בנסון

בנסון מאוהב בפראנסין היפה,
הממתינה בחדר־ההמתנה של
המושל. הוא מציג עצמו בפ ניה,
ומבקש לקבוע פגישה,
אך עוד בטרם תשיב היא מת בקשת
להבנם לחדרו של המו של.
בנסון לומד אצל מזכי רתו
של המושל, שפראנסין
היא סנטורית המדינה ווד. בג־סון
נבוך. כאשר פראנסין יו צאת
מלישכת המושל, היא

כמהלד היום צפויות
מהדורות מיוחדות •טל
״מבט״ ,לסיקור וסיכום
מניין הקולות ככחירות
כארצות־הברית. המהדורות
תתבססנה עד דיווחים
מהלוויין.

יום חחיש

0סקאג (— 10.00
שידור כצבע) -האפיזודה

מינלי וברושניקוב: מחווה לכרודוויי
יום שלישי 18.11 ,
בשלושה׳ פרסי אמי ( ה או סקר של ה טלוויזיה ה א מריק אי ת) ונחשב
לאחד מס ר טי היוקר ה ה מו סי ק א ליי ם שנעשו עד כ ה. הסר ט בצבעים
יוקרן ביו ם השלישי 18.11

נעתרת לבקשתו לצאת איתה.
הבדלי המעמד אינם משמעו תיים
לגביה.

יום שני

• המ׳טיחיות כישראל

0.30 תוכנית פולקלור
במסגרת חגיגות ה־ 70 לתל-
אביב, באחת השכונות הרא שונות
של העיר העברית
היא כרם התימנים. התוכנית
התקיימה בצוותא וצולמה לטל וויזיה.
ירון לונדון מארח ונד
דובב את אבות השכונה ותו שביה
הראשונים. בין הדמו יות:
מוסה אל־פול, המוכתר
והשופט של העדה בשנות ה סב,
בעליו ומייסדו של דפוס
מל׳׳ן. בנעימה ובזמר מופיעים
שושנה דמארי, צמד העמר־ניס,
צמד צפרי, לאה אברהם
ולהקת העוד.

0המוכח ריס ()10.55

— האפיזודה החלטת ועדה
מספרת על מטוס סילון שנח טף
בידי טירוריסטים עירא קיים.
כאשר מגיעה רשימת
הנוסעים מסתבר כי הרמטכ״ל
הבריטי מצוי במטוס.

גור: שיחה כשניים

כצבע) — תמונה חמישית
בסידרה האישית שאותה ביים
במאי הקולנוע השוודי הנודע
אינגמר ברגמן. מריאן ויוהן
מחליטים להתגרש. בערב קיי-
צי אחד הם נפגשים במישר־דו
של יוהן, כדי לחתום על
המיסמכים, ומגלים לתדהמתם
כי קל יותר לדבר מאשר לע־
..בשנה שחלפה מאז פרי-
ילמדה מריאן להכיר
את עצמה, ורכשה
ביטחונה העצמי ושלה.
אצל
הפוך. הוא

0כרם היה לידידי

8.03 סרט ראשון מתוך
שלושה, המנסה לתאר את תול דות
הרעיון המשיחי בישראל.
ראשיתו של הרעיון המשיחי,
כיצד השתרש והתפשט בעם,
כישלונה של הנצרות, שהתיימרה
להיות תנועה משיחית
יהודית. הסרט עוסק גם במרד
בר־כוכבא, שעורר תיקוות
משיחיות. בולטים בתרומתם
לסרט הדוקטור מגן ברושי וה פרופסור
דויד פלוסר.

יום ראשון, שעה 10.50

• תמונות מחיי הנישואין
10.10 שידוך

0מסן• גדול מסך קטן

8.30 תוכנית המנסה לב אר
לצופים היבטים שונים של
אמנות הקולנוע. בתוכנית יוב או
קטעים מתוך הסרטים :
סרט אילט, הלילה האמריקאי,
הקאובוי נזהוליבוד, כל הג׳אז
הזה, הטאנגו האחרון בפאריס
והופה

המעמד הגבוה. שתיהן מופיעות
באירוע שאליו מוזמן במאי
סרטים. הוא בוחר בצעירה
מבין השתיים לתפקיד של
מישחק וריקוד. בין הבמאי
לבין הרקדנית הצעירה מת פתח
סיפור אהבה אלא ש אביו
של הבמאי מעדיף שבנו
ינטוש את הבימוי, והוא מח בל
מאחרי הקלעים בכל תוכ ניותיו.
הצעירה משכנעת את
אחותה להצטרף למאמץ הא-
מנותי, יחד עימה ועם הב מאי.

על הדשא 15

— במלאות 70 שנה להתייש בות
הקיבוצית הוקלטה ב-

יום שלישי

+זה הסוד שלי ()8.05
— תוכנית הבידור הנודעת,
מיסודו של ר׳ אורי זוהר, ש בה
אל המסד. הפעם בכיכובו
של טוביה צפיר.

9טייס ריסוס (.)0.30
צפיר: זה הסוד שלי
יום שלישי, שעה 8.03

— הכתב־במאי שימעון יקותי-
אל הצטרף אל טייסי הריסוס
כדי לנסות, לבדוק ולגלות ב סרטו
את סיכוני המיקצוע.

במדינה בנסח
האיש ת ל * ~31ו1
ח ״כ עקיבא גוף מ?צר
את הכ 3סת זפתררן
בעיותיו האישיות
שר־החקלאות, אריק שרון, עמד
על הדוכן וגולל פרשה מבישה.

האמרגן אבשלום רובין ממשיך במעלליו. חברי

ההגונים בכנסת, לא יכול היה ל התאפק.
הוא ניגש למיקרופון קרי־אות־הביניים
ואמר לנוף :״אתה
האיש האחרון שצריך להעלות את
הנושא, או שכדאי לו להעלותו.״
ניף לא השיב, כמובן. חבר מים-
לגתו לשעבר של נוף, ח״כ בנימין
הלוי, שכיהן באותה ישיבה כיושב-
ראש, מיהר להיחלץ לעזרת נוף והשתיק
את הכהן.
אחרי שנוף גם ניסה לשים בפיו
של הכהן מילים שאותן לא אמר,
לא יכול היה הכהן, להתאפק וקרא
לעברו :״אני מבקש ממך לדבר
אמת מעל ;ימת־הכנסת. מה שאתה
אומר זה שקר ביסודו ואל תש תמש
בבימת הכנסת לדבר שהר.״
נוף לא הגיב גם על האשמות
חריפות אלה.
כשהסתיים הדיון הבחין נוף ש-

הלהקה המנודסמח ביותר בארץ ..הברירה
הטיבעית״ הגישו נגרו תביעה מישפטית וטוענים:

.חס אותנו!
^ א קיבלנו אפילו אגורה
שחוקה אחת מהרווחים של
התקליט,״ אומר שלמה בר, מנהיג
להקת הברירה הטבעית .״עבדנו
כמו חמורים, כדי לממן את הוצאת
התקליט שלנו, וכשיצא לשוק לא
הכנים לנו בכלל רווחים.״
שלמה בר הוא אחד מחברי לה קת
הברירה הטבעית, המפורסמת
ביותר בישראל. הלהקה, שהתחילה
לפלס דרכה בעולם הזמר לא
מכבר, עומדת עתה לפני דיון

לפירסום וליחסי־ציבור. אלה היו
דברים שאנחנו לא היינו יכולים
לעשות בשביל עצמנו. פנינו ל הרבה
מאוד אמרגנים — כולם
הקשיבו, התפעלו ואמרו שהמוסי קה
שלנו יפה ומקורית מאוד. אבל
אף אחד מהם לא רצה לקחת או תנו
תחת חסותו. הם טענו שאנח נו
מנגנים מוסיקה קשה, ופחדו
שזה לא ילך בשוק הישראלי. אב שלום
רובין היה היחידי שהסכים
לקחת אותנו תחת חסותו להפיק

מוסיקה שלהם מיוחדת מאוד ומקורית.
היתה לי רק בעיה אחת —
חששתי שהקהל הישראלי לא יאהב
אותם ושהם לא יקלטו. אבל אהוד
לא ויתר והחלטנו ללכת עם הענ יין
ולנסות אותם.
״התחילה תקופה מטורפת של
עבודה קשה מאוד. הם לא היו
מורגלים בעבודה ממשית, וקשה
היה לפעמים לעבוד איתם. לנו
היה מירוץ מטורף אחרי אמצעי-
התקשורת, שהגיבו בהסתייגות ל־

ח״כ הכהן
הצעת־חוק פרטית —
לא רק הוא התערב אצל מינהל־מקרקעי־ישראל,
הנמצא בתחום
מישרדו, כדי שלא יהרסו את ביתו
של גדי גרייבר בגדרה. גם ראש־הממשלה,
מנחם בגין, התערב ל טובתו
של גדייבר.
שרון, ואחר־כך לישכת־ראש־הממשלה,
הסבירו את מניעיהם. אם
מקבלים את ההסברים שלהם, הרי
לא היה בהתערבות זו שום רווח
אישי אף לאחד משני אישים אלה.
אולם כשעלה, כמה שעות אחר־כך,
ח״כ עקיבא נוף על הדוכן,
והציע הצעת חוק משלו, ידעו כל
חברי־הכנסת שההצעה נועדה לפ תור
את אחת הבעיות הפרטיות
של נוף, וכי הוא מנצל את הכנסת
כדי להמשיך באחד ממעשי־הניב־זות
הגדולים ביותר שידעה ה מדינה
מצידו של נבחר־עם.
נוף הגיש הצעת חוק תמימה
תחת השם .,חוק הכשרות המישם-
טית והאפוטרופסות, תיקון מספר
.6״ כוונתה של הצעת חוק זו
היא לבטל את העדיפות שיש לאשר,
הגרושה בהחזקת ילד, על
פני הבעל, אם הילד הוא מתחת
לגיל .6
גם לאנשים החשוכים ביותר
ברור שבמרבית המקרים דורשת
טובת הילד שהוא יימצא אצל אמו
ולא אצל אביו, בגיל זה לפחות.
במקרים קיצוניים במייוחד, כשהו־כוחה
אי־שפיותה של האשה או
״שירוך דרכיה,״ מחליט בית ה־מישפט,
האזרחי או הרבני, להעביר
את הילד לחזקתו של האב.
נגד נוהג זה יצא דווקא עקיבא
נוף. הוא לא סיפר לכנסת, בנאום
הארוך שנשא לפניה ביום השני
שעבר, שיש לו נגיעה אישית בנו שא.
נוף מנהל עתה מישפטים
ומאבק מתיש נגד אשתו •,העיתו נאית
מירה נוף־ויינגרטן. לאחר ש השתלט
על חלק מכספה, מנסה
נוף, כאמצעי לחץ, לקחת ממנה
גם את בנם המשותף.
אך למרות שנוף לא סיפר זאת
לכנסת, היו חברי־כנסת שידעו על
הפרשה והבינו שנוף מנסה לנצל
את הבית לפיתרון בעיותיו האישיות•
גם בכנסת נחותת־רמה כמו
הכנסת התשיעית, ידבר כזה מקו מם•
ח״כ המערך, הרב מנחם כהן,
הידוע כאחד האנשלם הנאורים ו

גוף
— פרטית לגמרי
באולם המליאה יש רוב מיקרי נגד
הצעתו. הוא ביקש מיושב־ראש ה ישיבה
לדחות את ההצבעה, כדי
שיוכל להעלות שוב נושא זה, כ שיהיה
לו רוב.
מכונת ההצבעה האוטומטית של
הקואליציה תאשר בסופו של דבר
את החוק הפרטי של נוף וכנסת
ישראל תעמוד לצידו כשהוא נלחם
באשה שממנה לקח הון־עתק.

נכי צה״ל
סי ס דו ע 1ל רס״ר
מישרד השיקום שד
מישרד־חביטחרן ממליץ
לגנה בגפשו, ששוחרר
מצה ״ ר, לשאת גשק
ודשמש שומר
״התעודה הזו לא שווה כלום,
אם היא לא עוזרת לי!״ הטיח
נכה צד,״ל לעבר מנהל אגף השי קום
ברחובות, שלום מן. המנהל
חטף את התעודה מידיו, זרק אותה
בפניו של הנכה וצעק :״תס תלק
מפה חתיכת קומוניסט, עוד
מילה אחת שלך, אני לוחץ על
הכפתור והמישטרה פה!״
הנכה, בצלאל גלאם, קפץ אג רופיו
בזעם ועזב את הלישכה.
אלה שאינם מכירים את שני ה אנשים
וחזו בנעשה, יכלו לשער
בנפשם כי לפניהם עוד נכה עצל,
המנסה להתקיים על כספי ציבור
ולמשוך את תהליך שיקומו, לא
לעבוד ואז לזכות בתמיכה כספית.
סיפורו של בצלאל גלאם שונה.
הוא שירת בצה״ל משנת . 1956
בשנת 1977 שימש כרס״ר ביחי דה
מסויימת בסיני. משטח הבסיס
החל להיעלם ציוד יקר. כל פעם
שנעלם ציוד באופן לא הגיוני,
(המשך בעמוד )58

״הברירה הטבעית״ בהופעה
״חתמנו בשמנו על הסכמים״
מישפטי, בתביעה שהגישה לבית־המישפט
נגד חברת ההפקות יש־ראדיסק
.״החברה הזאת היא חב רה
של רמאים וגנבים,״ אומר
שלמה בר .״אסור לתת לאנשים
האלה להמשיך ולהוליך שולל את
האמנים שפונים אליהם. הם ניצלו
אותנו, גנבו מאיתנו את כל הכס פים
שהרווחנו במשך הזמן שבו
עבדנו איתם. הם ניצלו את עוב דת
היותנו חדשים במקצוע והפילו
אותנו בפח שטמנו לנו. אנחנו
מתכוננים ללכת עם העניין הזה
עד הסוף, ולהוכיח לכולם את
אמיתות ההאשמות שלנו נגדם.״
״הגענו לאבשלום רובין ולישרא־דיסק
בתחילת הדרך שלנו,״ נזכר
מיגל .״היתד. אז תקופה ארוכה
מאוד שהסתובבנו בלי אמרגן.
היינו צריכים מישהו שיקח אותנו
תחת חסותו וידאג לנו להופעות,

משמע המוסיקה המיזרחית. אבל
אותנו. חתמנו איתו על חוזה ל הצלחנו
לארגן להם מעט הופעות.
משך 18 חודשים, שעל פיו הת לא
היינו יכולים למלא אולם בתחייבה
חברת ישראדיסק שלו לנהל
קופה ההיא והיו רגעים שבהם1
ולהפיק אותנו ולהיות שותפה לר כמעט
החלטנו לוותר על כל ה־ו
ווחים ולהישגים שלנו.״
עניין. הדברים השתפרו כשהתק־ן הברדק ליט שלהם יצא לשוק. היתד, זו[
הצלחה מסחררת.״ חגג חברי הברירה הטבעית לא אוהבים
להיזכר בתקופה הקשה !
ון* החלטה לקחת את הב־שעברה
עליהם בתחילת דרכם.
#/יי 1רירה הטבעית תחת חסו ״קיבלנו
החלטה לממן את התק תנו,״
מספר אבשלום רובין, מנהל
ליט מהכספים שהרווחנו בד,ופ־ |
חברת ישראדיסק ,״לא היתד, קלה. עות,״ נזכר מיגל .״כל לירה שנב־,
המשוגע לעניין היה אהוד שמיר . .נסה הלכה לקרן למימון התקליט^
הוא עובד איתי ואחראי באופן היינו עובדים בלי לראות
ישיר על העבודה עם האמנים ב רווחים.
קיבלנו 500 לירע
שטח. אהוד שמע את הלהקה, הת פעה. חברת ישראדיו
להב וסחב אותנו לראות הופעה
שלא מימנה את ד,וצ!)
שלהם. ואם להודות על האמת — ליט, אלא גם לא
החברה מצאו מאוד חן בעיני. ה סוב
ולא אירגנה׳

מנהד־להרן ה כר

אמרגן רובין

— או שהאנורגן שדד את האמן

האמן יורק לבאר ממנה שתה —
,,לבז* הלכנו לטלוויזיה, לבד
אירגנו לעצמנו הופעות ועשינו
יחסי־ציבור. את הכסף הם היו
לוקחים לעצמם. אפילו לדברים
טכניים לא תמיד טרחו לדאוג.
היו הרבה מיקרים שבהם הגענו
להופעות והברדק חגג שם. לא
היו סטנדים, לא תאורה ופעם
אף קרה שמערכות ההגברה לא
פעלו. היינו מיואשים לגמרי. הופענו
בצורה פרטיזאנית, והמצב
הפך בלתי נסבל. הרגשנו שאנחנו
מנוצלים, שמשהו רקוב כאן.

הדוגמה
הקלא סי ת
^ חרי תקופה ארוכה שבה
> //הקדשנו את כל רווחי ההופעות
למימון התקליט, הגענו ליום
שבו הוא יצא לאור. היה זה או שר
אמיתי בשבילנו. התקליט זכה
להרבה שבחים, ונחטף מהחנויות.
סוף־סוף, חשבנו, נראה משהו מה עבודה
הקשה הזאת. אבל כסף
לא הגיע אלינו. המשכנו לחיות
מפרוטות, וזו היתד. בעצם נקודת
המשבר. פנינו לאבשלום רובין
וביקשנו ממנו הסברים על מה
שקורה. וכאן ציפתה לנו הפתעה
גדולה. אבשלום הראה לנו הסכם
שעליו היו חתומים הוא ואהוד
שמיר. בהסכם היה כתוב שאנחנו
מוותרים על כל הרווחים מ־10,000
התקליטים הראשונים שיימכרו.
רובין חתם על ההסכם כמנהל
חברת ישראדיסק, ואילו אהוד
שמיר יצג אותנו בהסכם, כמנהל
שלנו בפועל. היינו המומים. ההס כם
נחתם שלא בידיעתנו. מעולם
לא שמענו עליו ומעולם לא נתנו
את הסכמתנו להסדר כזה.״
אבשלום רובין הגיב בחריפות
—אשמות המיוחסות לו .״זוהי
של אמן היורק

לבאר שממנה שתה,״ אמר .״יש
לאמנים נטיה לחשוב שדופקים
אותם ולא לזכור את העבודה המ רובה
שהשקיעו בהם. אנחנו עשי נו
את הברירה הטבעית. אם לא
אנחנו, הם היו בוודאי נשארים
להקה אלמונית. הם התחילו להצ ליח
רק בזכות העבודה הרבה
שהשקענו בהם. אילולא טיפחנו
אותם הם היו בוודאי ממשיכים
להופיע במקומות כמו באד־יעקב.
עבדנו איתם ימים ולילות. לא היה
להם כסף, ורוב ההופעות שלהם
לא היו רווחיות. להיפר — כל
הזמן היינו בהפסדים. למרות הכל

לא ויתרנו והמשכנו לרוץ אי־תם.
התקליט שיצא לאור היה
נקודת מיפנה לגביהם. פתאום הם
התפרסמו והתחילו להרגיש חשו בים.
ההצלחה כנראה עלתה להם
לראש . ,מכיוון שהם התחילו לה טיל
ווטו על הופעות שקבענו
בשבילם ולא היו מגיעים אליהן.

הח שבונות
העלומים

ג כי ההסכם שבו הם
מוותרים על הרווחים מה
תקליטים,
הרי שהוא נעשה ביני
ובין אהוד, מפני שבחוזה ישנו
סעיף שנותן לנו לגיטימציה מל אה
לעשות כל שעולה בדעתנו
ונראה לנו כחשוב. בסעיף הזה
הם ממנים אותנו כפוסקים הביל-
עדיים בכל מה שקשור לניהולם
ופירסומם. את ההסכם ערכנו ב מטרה
להחזיר לידינו את כל הכס פים
שהשקענו בהם. את כל ההפ סדים
שהיו לנו במשך הזמן ש עבדנו
איתם. שלא לדבר על
הסכום שהשקענו והוספנו למימון
התקליט שלהם.
״לא היתה לנו כל כוונה לסבסד