גליון 2256 מתאריך 26 בנובמבר 1980

להשיג: בתל אביב :״סופר גיינס״ ,יהודה המכבי 57 טלי; 456351 :חנויות
״מצקין״ ,״גיינס סנטר״ ,דיזינגוף ; 66״בוב 2״ דיזינגוף ; 185״מיי גיינס״
בן־יהודה ; 14״ווסט גיינס״ בן־יהודה ; 1״בוטיק 109״ איבן גבירול .109 יפו:
״מזן״ ,שד׳ ירושלים .48 בת-יס :״זה מה שיש״ ,רוטשילד .27 רחובות :״סופר
ג׳ינס״ ,הרצל .181 רמת גן :״סופר ג׳ינס״ ,ד״ר כהן ( ,2פינת ביאליק ;)66
גבעתיים :״טופ גיינס״ ,ויצמן .23 אשדוד :״רוקי״ .פתח תקווה :״שאול״ חיים
עוזר .10 רמת השרון :״אפרל״ סוקולוב ,52״לי״ סוקולוב .64 הרצליה :״לי״
סוקולוב .47 חולון :״אפנת דבש״ ,סוקולוב ; 66״ארי לונדון״ ,סוקולוב .19
נתניה :״בלו גיינס״ ,דיזנגוף פינת הרצל ״אדם וחווה״ ,הרצל .29 ירושלים:
״מצקין״ ,״ספורט רחביה״ קק״ל ; 29״ספורט אולימפיה״ ,כיכר הדוידקה;
״מחסן הג׳ינס״ ,שץ ;8״סקופ״ שמאי ;8״חסיד״ יפו .65 באר שבע :״גיינס
סנטר״״ ,החלוץ .81 קרית מלאכי :״רוקי״ .חיפה :״מצקין״ ,״בית הגיינס״
הרצל ; 20״אור הגיינס״ ,הרצל ; 7״הג׳ינס״ שדי הנשיא .124 קרית ביאליק:
״גיינס לי״ ״אילת :״אתא״.
ובחנויות נוספות בכל הארץ

היבואנים והמפיצים: אחים נקש

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורמן ,3טל / 3/4 .צ6צ32צ־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורר הראשי: אורי אכגרי. ראש המערבת: יוסי
״נאי. עורך־תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: לילית כוארון .
צלמי מערכת: ציון צפריר וגילה רזין ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״ם. מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־י
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

מומחים לתיקשורת ציינו לא פעם,
כי העולם הזה נבדל מבל עיתון אחר בכך
שהוא מקדיש תשומת־לב רבה לעבר. בעודו
מדווח על ההווה, ומשתדל לנתח את
סיכויי העתיד, הוא מזכיר לעיתים תכו־פות
את העבר, ולא רק במדורו הקבוע,
זה היה העולם הזה שהיה לפני 25 שנה.
אנו עושים זאת בהכרה מלאה, מתוך
האמונה כי אי־אפשר להבין נכונה את
ההווה, ולא כל שכן את העתיד, בלי
לזכור את העבר. האם אפשר. להאמין
לשימעון פרס? מה הם סיכויי ההצלחה
של ממשלה בראשות יצחק רבץ? איך
להעריך את מעשיו ומחדליו של מנחם
בגין? כל השאלות האלה מחייבות תשובות
הניזונות מנסיון העבר.
מי ששוכח את העבר, נגזר עליו לחזור
על שגיאותיו בלי הרף. לגביו אין ההיסטוריה
אלא ״דבר ארור אחד אחרי השני,״
כאימרת ההיסטוריון הבריטי. אין הוא
מסוגללגבש לעצמו תמונה אמיתית,
להסיק מסקנות הגיוניות.
שזהו אחד ההבדלים בין אדם יתכן אינטליגנטי ובין אחד שאינו כזה.

דיים, ומה ההבדל בין ,,מילחמה מונעת״
ובין ״מיבצעי הגשמה״ ,כפי שהציע אז) :
המלצותי, בשטח המדיני־צבאי, אינן
חדשות. השמעתי אותן לפני שנים, גם
מעל עמודי העולם הזה. ביצוען אז היד,
הרבה יותר קל מהגשמתן היום. בעוד
חודשים מיספר, ובוודאי בעוד שנים מיס-
פר, יהיה הרבה יותר קשה לפרוץ ממבוי
הדמים, מכפי שהדבר ניתן להיעשות היום.
עצתי לאומה: לסלק את הפולש המצרי

מה שהיתה נמשכת מיספר שעות נוספות
(מחצות עד אור הבוקר) לשחרר את כל
הרצועה הכבושה, פירוש הדבר, שהמיבצע
חינו, מבחינה צבאית. אפשרי לחלוטין.
בתנאים מדיניים וצבאיים מיוחדים,
(כגון, ניתוק התחבורה בין מצריים ובין
עזה על־ידי הבריטים בימי פארוק, או ריב
נגיב־נאצר, או שימוש בגורם האפתעה,
כמו בליל חאן־יוניס, ועוד) אפשר היה
לחסל את׳ בסים התוקפנות המסוכן הזה,
אולי אף בלי אבידות, או עם אבידות
מעטות, ובוודא בפחות אבידות, מאלו
הקשורות בפשיטות התוקפניות מאותו
בסים ובפשיטות התגמול הנגדיות שלנו.
הריני מניח׳ כי כל איש שיחי, השומע
את העצה האיסטרטגית הזאת, שאלה
אחת מרחפת על שפתותיו: ומה על 200
אלף ה״פליטים״ ?
חובה עלי להשיב לשאלה אילמת זו.
והנה תשובתי:
אין ברצועת עזה 200 אלף בורחים ערביים,
כפי שאין 900 אלף בורחים באזורים
אחרים, אם של ארץ־ישראל ואם של
ארצות אחרות. הערבים מסמיכים את האומדנים
האלה על מיספר המנות הניתן
ל״פליטים״ על־ידי סוכנות או״ם. זוהי
אסמכתא דמיונית.
זכורני, כי אפילו בבית הסוהר הסובייטי׳
אשר מתענוגותיו נהניתי בימים עברו,
היינו מקבלים מיספר־מנות גדול יותר
ממיספר האסירים בתא. בוודאי, לא אגלה
לד סוד, אדוני העורך, אם אומר, כי
המשטר בבית־הסוהר הסובייטי הוא קפדני
למדי, ובאשר ל״מנות״ אולי אין
קפדני ממנו, ובכל זאת, ידעו האסירים
איד שהוא ל״הסתדר״ אפילו עם מחלקי
המנות של הנ.ק.וו.ד.
הבורחים הערביים אינם אסירים. ומחל ברחוב ראיון

—יח.. 1׳יזיזו! ווי ״ רוזנבאום לפני כמה ימים הודיע השגריר האמריקאי
בקאהיר, רוי אתרטון, כי הנשיא
אנוור אל־סאדאת מתח סופית קו על
ממשלת בגין. הוא התייאש מכל אפשרות
להגיע עימד. להסכם על האוטונומיה,
והחליט להמתין עד לבחירות בישראל.
קוראי העולם הזה לא היו זקוקים לדיווח
זה של אתרטון. הם קראו זאת בשבועון
זה, לפני שלושה שבועות, במיסגרת
הדיווח שלי על שיחותי עם אישים מצריים
בעת ביקור הנשיא יצחק נבון ב־קאהיר
(העולם הזה .)2253
הנשיא אל־סאדאת יכול היה להגיע
מזמן למסקנה זו, אילו קרא ראיון שהעניק
מנחם בגין לפני 25 שנים בדיוק
להעולם הזה. זה היה בנובמבר , 1955 שנה
לפני מיבצע-סיני.
מר בגין קיבל אותי אז בדירתו, ברחוב
רוזנבאום בתל־אביב, וענה לעשר שאלות
שהצגתי לו (ולכמה מנהיגים אחרים).
הצעתו העיקרית: יש לכבוש את רצועת-
עזה ולהחזיק בה לצמיתות (העולם הזה
1 ,946 בדצמבר 1955
בגין הפתיע את העולם כאשר חתם
על חוזה־השלום עם מצריים, שהחזיר ל מצרים
את כל חצי־האי סיני. לא היתה
בכך אפתעה למי שמכיר את בגין, כי
מעולם לא טען מנהיג־חרות כי סיני היא
חלק מארץ־ישראל.
כבר באותו ראיון, לפני 25 שנים, היתד,
כלולה התשובה לשאלות של היום. האיש
שאמר אז מה שאמר, לא יכול היה כלל
להעלות על הדעת שבעזה (ובגדה המערבית
על אחת כמה וכמה) תקום אי-פעם
ישות פלסטינית כלשהי.

הגה במה מתשובותיו של בגין :

(לשאלה אם הוא בעד מילחמה במצ־

ראש־האופוזיציה מנהם בגין (עם וכדי שפם)
״לסלק את הפולש המצרי״
קי המנות שלהם אינם סוהרים סוביימאדמת
ארץ־ישראל.
טיים, אלא שליחי או״ם. אפשר, איפוא,
האם מיבצע זה הינו אפשרי מן הבחילתאר
מהו היחס, או חוסל היחס, בין
נה הצבאית?
כדי להשיב לשאלה זו, אמסור את מיספר המנות לבין מיספר הפיות במח־דשות־הדיבור
לאחד מדובריו של צבא־ נותיר,ם. מפי איש, הקרוב לחוגי הממישראל.
אחרי פעולוד״התגמול״ בחאן־יו -שלה, שמעתי, כי על פי האומדן נמצאים
נים הודיעה סוכנות רויטרם, כי דובר ברצועת עזה לא יותר, ואולי אף פחות,
צבא ישראלי מסר לה את ההערכה מ־ 80 אלף בורחים *.
ועתה הרשה נא לי לעמוד על המונח
הבאה :
״יכולנו, עד אור הבוקר, לכבוש את ״מילחמה מונעת״ .אומר מייד: הריני
שולל׳ את המונח הזה תכלית השלילה.
כל רצועת עזה.״
הדובר של צבאנו לא גילה, מה היה ׳ ולא בגלל מה שאפשר אולי לכנות ״טר־הכוח,
שפעל נגד תחנת־המישטרד. בחאן -מינדפוביה״ ,אלא משום שמונחים מסויוניס.
במקומו לא אוכל לעשות זאת.
* כאשר נכבשה הרצועה כעבור שנה,
אבל יכולני לומר, מתוך ידיעה, ולא מתוך
השערה גרידא, כי היה זה, באופן יחסי, הסתבר כי אכן היו בה 200 אלף פליכוח
קטן. ואם כוח זה היה מסוגל, בלחי־ טים ועתר.

לפיט מעקמים עובדות פשוטות.
מילחמה מונעת תיתכן רק בין מדינות,
שביניהן קיים שלום. אין שלום
בינינו ובין אוייבינו, הטוענים בגלוי, כי
ביניהם ובין ישראל קיים מצב מילחמה. אם
במצב מילחמה, המתבטא גם בשפיכות
דמים מתמדת, יוצא הצד המותקף למיב־צע
צבאי (לא של תגמול, לא של ״פגע
ותיסוג״ ,אלא של ״קום שחרר והישאר״)
אין זו לא ״מילחמה מונעת״ ולא ״מיל-
חמה יזומה״ .אלא מיבצע, שתכליתו המעשית
היא לשים קץ למילחמה המוכרזת,
הקיימת והמשתוללת, ומשמעותו המוסרית
היא התגוננות. אלו הן אבחנות מדיניות
ומוסריות חשובות מאוד, וצר לי על שעיתונים
ושרים בישראל מסייעים, אם מתוך
חוסר-התבוננות ואם מתוך עודף ״אקטיביזם״
,לתעמולת אוייבינו ותומכיהם בחוץ-
לארץ, בדברם על תוכניות למילחמה ״מונעת״
או ״יזומה״ ,או על אפשרות של
מילחמות מסוג זה.

״ אד מתא בו ת
כבו שה״
מבחינה צבאית, ההבדל בין ״מילחמה
מונעת״ ובין ״מיבצעי הגשמה״ (הנבדלים
ממיבצעי ״תגמול״) אף הוא מהותי מאוד.
יכולנו עד עתה, ועודנו יכולים, לא
להיגרר למילחמה בבת אחת בכל החזיתות,
אשר תבוא עלינו — אם עד אז
לא נפעל — ביוזמת אוייבינו ביום שאינו
רחוק עוד, בו כוחם הצבאי יעלה על
כוחנו. אילו המלצתי על מה שקרוי ״מיל-
חמה מונעת״ ,הייתי צריך להציע לשלוח
את צבאנו לכל שלושת הכיוונים בעת
ובעונה אחת.
אין ספק בלבי, כי מבחינה מוסרית
היה הדבר מוצדק לחלוטין, כי המדובר
הוא לא בכיבוש ״אדמות זרים״ (בניגוד
לדברי חילול־השם וההיסטוריה של ראש-
הממשלה ושר־הביטחון * אלא בשיחרור
אדמת־אבות כבושה וגזולה. אבל בעמוד
האומה בפני אוייבים רבים ובפני סכנות,
המאיימות על עצם קיומה, עליה לדעת
לכלכל את מעשיה מן הבחינה האיסטרא-
טגית. פיזור יזום של כוחותינו בשלוש
חזיתות יבשתיות הוא מסוכן ביותר, כפי
שמסוכן יהיה גם הפיזור הכפוי, ביום בו
אוייבינו יתקיפונו בכל החזיתות .״מיבצע
הגשמה״ בדרום פירושו, לדעתי, חיסול
חזית ולא רק חיסול בסיס. ומאחר שהחמורה
בסכנות הצפוייה לנו, בגלל הסיבות
הידועות לכל, היא ממצריים, יש, קודם
כל, לחסל את החזית המצרית. לשם כך
דרוש לנו מערך אופנסיבי( .בייתר דיוק:
אופנסיבי־דפנסיבי) בדרום, ומערך דפנסיבי
(בייתר דיוק: דפנסיבי־אופנסיבי) בחזיתות
האחרות. מבחינה זו, השיקול האיטסטרא-
טגי צריך לקבוע, ולא השיקול הטקטי,
ואף לא השיקול ״התגמולי״.
(על השאלה אם הוא מוכן להצטרף ל־
״קואליציה לאומית״ של כל המיפלגות,
מלבד מק״י) :
אני רואה, אדוני העורך, כי התשובה
לשתי שאלותיך הראשונות נעשתה ארוכה
כרצועת־עזה.
אם יוצע לתנועת־החרות להצטרף לממשלה,
הריני רשאי להניח, כי מוסדותיה
הנבחרים והמוסמכים של התנועה ידונו
בהצעה כזו לאור עקרונותיה ולאור מצבה
של האומה בשעה שבה ההצעה תובא
לפניהם.
ירשה נא לי להוסיף הערה בשולי ה שאלה

בדרך כלל דרושה לאומה חופשית אופוזיציה,
לא פחות מכפי שדרושה לה
ממשלה. ואם מפא״י היא השלטת בישראל,
טבעי ובלתי-נמנע הוא שתנועת־החרות
היא באופוזיציה. באחד הימים יהיה להיפך.
עד כאן דבריו של בגין לפני 25 שגים.
אולי אתה תמה על הסיגנון הידידותי,
שבו התייחס מר בגין אל העולם הזה.
לא היה בכך כל תופעה חריגה. במשך
כל השנים התייחס בגין אל העולם הזה
ואל עורכיו בידידות אישית רבה, למרות
התנגדותו הקיצונית לדיעותינו. הוא רחש
תמיד אמון להגינותנו, והיה בטוח כי
דבריו יופיעו בשבועון זה בצורה הוגנת.
גם בעניין זה לא השתנה בגין ב־25
השנים האחרונות.
דויד בן־גוריון.

את שוב
מלאה?

חכחכי
חקלב -המשך

נפיחות? עצירות?
תה ביקוניס לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל עלים וטבליות.

מיוצר מצמחים.

תהבקווגס $וווט<61ם
חזרה לעיכול טבעי

עוד תגובות של קוראים,
בעיקבות הכתבה של הבלגה
האני ״העירייה
מאיימת על חיי״ (״העולם
הזח״ .)2253
עד קריאת הכתבה לא עלה מעולם
על דעתי, כי כאן ועכשיו
מבצעים חיסול שיטתי ואכזרי של
כלבים, שעדיין לא מצאו להם
בעלים. האם אין בנמצא גוף המסוגל
לפקח על הנעשה בתחום זה
ולברר מיהו זה שנותן הוראות
לעובדי מחלקת־התברואה של העי־ריה
להשמיד כלבים ברחובות עירי
חוה איגרא, תל־אביב

מסודרת, לא יהיה מקום הראוי
לשמו, שנקרא צער בעלי־חיים. בעצמי
הייתי שם, ברחוב סלמה ,30
ביפו, והזדעזעתי למראה עיני —
מקום עלוב, דחוס בכלבים חולים
ופגועים.
הגעתי למקום עם חבר, שהביא
לשם כלבה שהיתר, שייכת לאמו.
האם אושפזה והוא חשש שלא יוכל
לטפל בד, בכוחות עצמו. הוא
השאיר את הכלבה, אך כעבור
שעה, אחרי התלבטויות, חזר למקום
וביקש אותה, כדי לקחתה
עימו. האחראים סירבו להחזירה.
כעבור יומיים נודע לנו שהכלבה
מתה באורח מיסתורי...
מדוע אין רשות עירונית לוקחת
על עצמה את האחריות לשי קומם
של בעלי־חיים, כפי שהדבר
נעשה בכל ארץ תרבותית?! ואיך
יתכן שבארץ מתקדמת קמה קבוצה
של אנשים ונוטלת את החוק
לידיה ומפזרת רעל על כל צעד
ושעל, כדי להרוג חיות־בית שאינן
מציקות לאיש?! לא נעים, אבל
זה פשוט מזכיר את הנאצים...
לאדן זיסמן, תל-אביב

קריאת הכתבה עוררה אותי לספר
לכם על חוויה אישית שאירעה
לפני כשנתיים. כיום הנני תושבת
שכונת עומר, באר־שבע, אליה
עקרתי מתל־אביב לפני כשנתיים,
אחרי שבתי, קרני, שהיתר, אז בת
עשר, לקתה בהלם בגלל התנהגותם
הברברית של פקחי העיריה.
הכלבה האני כינתה אותם, בצדק,
אתם ראויים לברכה, על שנתתם
״פועלי הכלבת״.
הזדמנות גם לכלב להתבטא מעל
בעלי ז״ל, אביה של קרני, נפל דפי העיתון. הזדעזעתי לקרוא, ש על
הגנת המולדת במילחמת יום -אנשי העיריה ממיתים כלבים והכיפורים.
מותו השפיע קשה על
חתולים בתאי־גזים ובסטריכנין.
הילדה, והפסיכולוג שאליו הופנ איך זה שעד היום לא קם מישהו,
תה יעץ לאמץ כלב. ואמנם אימצ כדי למנוע את הזוועה?! גם שני
נו כלבה קטנה בשם ליידי, שהפ חתולי־בית שהיו אצלי נפלו קורכה
מאז לחלק אינטגרלי של חיי בן לאותה הרעלה המונית. יש
המישפחה. בתי התאוששה לאט להפסיק את הרג החיות, פעם ולאט
מן ההלם, והיא והכלבה נק לתמיד.
אביבה כר, תל־אביב
שרו זו לזו, עד אותו יום מר ונמהר
שבו פשטו על חצר ביתנו פקחי
העיריה. בעזרת חבל על לולאה ] ,שמחנו לקרוא את כתבתה של
כפי שמתואר בכתבה של האני, הם
האני שלנו.
להשיג בבתי המרקחת בלבד אישור משרד הבריאות

924-002־11146
עיין בעלון לצרכן המצורף לאריזה שאושר על-ידי מישרד הבריאות.

מה מם לך עד

קיבלת מודעות
לבל ה עי תוני ם
ב מ חירי המערבת

פ׳רסוס אידאד

אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 77211$ ,227117
רשיון נהיגה
2800 שקל
בי״ם לנהיגה
״גבע״
טל2 5 3 2 3 0 ,
ניוידקש שטני— יעיל נגד קשקשים וגרויי עור הנובעים מנ ה
פיוידקש שמפי הוא פיתוח מיוחד של מעבדות דר׳ פישר המתמחות בייצור
תכשירים קוסמטים בידע רפואי.
פירידקש שמפו ריחני תעים לשימוש.
פירידקש שמפו מחטא את עור הראש ומנקה את השיער משומן, לכלוך
ומקשקשים.
פירידקש שמפו — דרשו אותו בבתי המרקחת ונפרפוטריות המובחרות
ותופתעו נם אתם מיעילותו.

0 0קווז 3ו^ 51ו1ת^ח ^3ו 1ח £

אשסומץ ק

מו צו של ד יו פי שו.

4 2 5151

יללקוחותללא הו צאה הכ לי ם

האני בחיק מישפחת מלמד
״לא נעים, אבל זה מזכיר את
העלו בחכתם את ליידי הקטנה.
המחאות והבכי לא הועילו, וכאשר
הגענו למישרדי המחלקה הווטרינרית,
נמסר לנו שליידי חוסל, חרף
העובדה שהיו לה כל החיסונים
והרשיונות הדרושים.
אני מקווה שהכתבה שלכם וכן
מיכתבי זה, יצליחו לרכך את
ליבותיהם של אותם אזרחים המגלים
אכזריות כלפי ידידינו ה הולכים
על ארבע. אולי יגרום הדבר
לשינוי בגישת הציבור והמוסדות
ביחס ליצורים האומללים ש בקרבנו.
מרים
ארגון, עומר, באר־ שבע
קשה להאמין שבעיר כמו תל־אביב,
שבה זורם כסף רב למוסדות
למיניהם, לתיאטראות ולגנים
ציבוריים, ושאר אביזרים האמורים
לקשט ולייפות את פני העיר,
קיים מקום בשם ״המאורה״ ,שבו
הורגים חיות מסכנות וחסרות־ישע.
מי האחראי על כל זה?
זה ממש לא מתקבל על הדעת,
שבעיר המתיימרת להיות כל כך

הגיע היום להסיר את המחסום
מפיהם של כל הכלבים.

חנה׳לה, אדרי

ובתיה מלמד, תל־אביב
$מישפון ת מלמד אימצה את
האני. חנה׳לה, אורי, בתיה והאני
— ראה תצלום.

ארשת אדקד ת
ואצבע > 1אשי 71ה
עוד שלומיאל הצטרף לאוסף
השלומיאלים של הפולקלור
היהודי העשיר.
הפולקלור היהודי עשיר בגלריה
שלמה של שלומיאלים, סימפטיים
יותר או פחות. שר־האוצר יגאל
הורביץ תורם לגלריה זו תרומה
סגולית — את דמות השלומיאל
החצוף.
לפני שנד. תבע וקיבל את תם־
(המשך בעמוד )6

8-27ק 0 \/1\/1-2711

רק בטלויזיות הציבעוניות של 7א $0תמצא את
א 17110א ,7111 השיטה הבלעדית המקרינה את
התמונה בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה חדה ובעלת
בהיקות גבוהה בצבעים טבעיים.

י£- 20ן\ו 2020־ע<)

דגמים נוטפים־ ״20־2024 ו 1400 £-14ע<י

כרסום לירנ-ק | וכאלטירא!

ת שנ ץ

0 * 111:1

הז ה

(המשך מעמוד )4
קיד שר־האוצר, הופיע כמושיע,
בעל מענה־לשון מהיר וסיסמות
שחוקות שמלכתחילה עשו רושם.
בשנה שכיהן הטביע את המדינה
בגל של אינפלציה, שעלה על זה
של ארליך כמעט כפליים. למרות
זאת, בכל הזדמנות שבה הוא עומד
בפני הציבור יש בפיו מענה לכל
טענה. כושרו הרטורי נחשב בעיניו
תחליף להישגים, בבחינת
לא חשוב מה אני עושה — העיקר
איך אני מציג זאת.
מר הורביץ חושב, כנראה, את
עצמו לנכס אלקטוראלי של הליכוד,
משום שאחרת קשה להבין
את התנאים שהוא מציג להמשך
שותפותה של רפ״י בליכוד והפזי־לה
אל עבר הליכה נפרדת לבחירות.
איני
יודע לאיזה שיעור חייבת
האינפלציה להגיע, כדי שהאיש
יעזוב את תפקידו — ס/ס 20 לחודש
או יותר? אני משוכנע שכאשר
יעזוב, יעשה זאת בטריקת דלת,
עם ארשת פנים צדקנית וזועמת
ואצבע מאשימה כלפי הזולת.
חבל שהמתרחש בממשלת הליכוד
נוגע לכל אחד ואחד מאיתנו.
אחרת היתד זו פארסה משעשעת.
אדי שטייג, פתח־תיקווה

מאוזן :
)1מכת־אגרוף; )5שאלה
המוצגת פומבית ע״י אופוזיציה
לשלטון; )10 מזל; )11
חלק, מנה ; )13 אחד משחקני
נבחרת הכדורסל שלנו (ש״פ);
)14 מכסה לבנין ; )15 הנע גל-
גליך ! )16 מושל העמונים ;
)18 לתאורה חגיגית; )20 עם
20 מאונך — דיבר בלשון על־גים
; )21 שיפור אחרון של
אריגים בבית־אריגה ; )22
שלל; )24 בלע; )25 בשבילך;
)26 כינוי תלמודי לחכם ובקי
בתורה ; )28 עשב רע העולה
בשדות; )30 היטיבה עם מרגליו
של יהושע; )31 מספר
(בגימטריה) — לגידים, לימות
החמה ולמצוות אל־תעשה ;
)32 מהדק ; )34 אדמת מלחה
וביצות באסיה — או צבע של
אדמות ; )35 הסתייגות, נסיגה
; )38 עיירה אוקראינית ש־היתה
מרכז חשוב של החסידות;
)39 שם אחת הגבעות
בירושלים ; )41 דרך ; )42 גדול
פרשני המקרא והתלמוד(ר״ת):
)43 מידה (ששית הסאה) ;
)45 שני אחים ממציאים ב־ארה״ב
; )47 גנוסיה ; )48
זריחה, זהר; )50 אם שבעה
הבנים באגדה; )51 אלוהות:
)52 שן חותכת; )54 שחקנית
תיאטרון ישראלית (ש״מ) ;
)57 הגיון, נימוק; )61 כבש
מפוטם ; )62 שמו של הפרל מנט
הפולני; )64 שניים; )65
בית־יציקה איטלקי — בהשאלה
— תחום מושב ; )66 נמ לט
67 ידיד ; )69 מדינאי
רומי מן המאה ה־ 2לפני הספירה
שהתנגד להלניזציה ברומי!
)70 קמצן; )72 כרכר,
פזז; )74 מצוקה, צרה (ארמית)
; )75 אומן שמלאכתו לישה
(קמח, טיט וכד׳) )77 :
צייר צרפתי (המאה ה*; )19
)78 מאוס; )81 זהב מובחר:
)83 אוי> )85 מלת המעטה :
)86 נחל אכזב; )88 הקול ה חוזר
אלינו )89 :ריקוד קצבי
דרום אמריקאי ; )91 תו מוסיקלי
; )93 עדין, צעיר ; )95
תואר מקובל באנגליה ובאמ ריקה
לאשה שאיננה נשואה;
)96 אמן הבשול; )98 מערב!
)100 בן המשפחה ; )102 כפוף:
)103 יראה ; )104 מכשיר עזר
רפואי לחולי־לב ( 2מלים) ;
)105 אשת אודיסיאוס, בהש אלה
— אשה נאמנה.

מאונך :
)1אחד ממיני הדקלים בארצות
טרופיות )2 :עמוד ;
)3לא זמני ; )4בוא למטה !
)6כוח, יכנלת ; )1אטום נושא
מטען חשמלי; )8סימון על
בגד ; )9שלא מתוך כוונה מיוחדת
; )12 האצה ; )15 שמו
הספרותי של השטן; )16 ריבית;
)17 נלחם, נאבק; )19
שמו העברי של המונח המוסיקלי
מז׳ור; )20 ראה 20
מאוזן> )21״משקה נעורים״
.אשר שותיו זוכים לנעורי נצח;
)23 מפרנס; )24 מצב צבי-
מכחבים זמן סביר לפני הבחירות הבאות,
ומבקש בכל תוקף למנוע נוסח
העלול להטעות את האזרח.
אני נותן התראה זו די זמן
מראש, ואם לא יפעלו לפיה אני
מתכונן לפנות לבג״צ בנדון, כדי
לבטל פתקים העלולים לבלבל את
הציבור.
ה. רדן! הליננר, תל־אביב

,ק ס לו אדו תודת..,״
תודתה של הקוראה״ציירת
פרלטן, על הרשימה ״מתח
דרמאטי״ במדור ״אמנות״
(״העולם הזה״ .)2252
לא פיללתי שהכתבת, שביקרה

קו דו עול
ב ל תי ־ מפלגת *
פנייתו של הקורא וזלינ־גר,
אל יו״ר ועדת הבחירות
המרכזית.
לפני הבחירות האחרונות פניתי
לוועדת הבחירות בתביעה לא להר-

רה של חומר (אחד מהשלושה)
)26 :מסימני הביורוקרטיה
; )27 מטבע במזרח הרחוק!
)29 תאווה, תשוקה ; )30 ראש
מלה שמובנה — לאחור, למפרע;
)33 כוכב הלכת שחזר
ונחקר לאחרונה והיה בחדשות
(כתיב חסד) )34 :אחיזה,
זכות קניין על דבר־מה ;
)36 כמיהה, כסופים! )37 שחקן
קולנוע בדימום, שעבר הסבה
מקצועית (ש״מ) )40 :צורת
פנייה לאדון; )41 המלה
החוזרת ונשמעת ביותר בעת
הסרטת סרטים (לועזית) )44 :
יורש לתא המשפחתי)46 :
מכללה בארה״ב ; )47 חכמת
הנסתר (ד״ת 49 כאב ;
)50 כתב בעור )53 :בירת
רפובליקת לטביה ; )54 ניקוי.
טהור )55 :אדמה נישאה ; )56
סופר ישראלי גדול (ש״פ) ;
)58 נוכח בשעת מעשה ; )59
מזבח; )60 צורה מוסיקלית

קניתי מניות, קניתי צמודים
במה עוד כדאי להשקיע ז

ציירת פרלמן
דייסה קטלנית —

שבה משמיעים קולות אחדים
אותה מנגינה בהפרש זמן:
)62 עש הבגדים )63 :טיפה
(ישעיהו מ׳ ט״ו); )66 מצביא
סורי־יווני שנלחם והובס בקרב
נגד צבאו של יהודה המכבי
; )68 עיטורי ציורים ופסיפס
בסגנון ערבי; )71 שפה
זרה — לא עברית )73 :עלה
יפה, היה טוב; )76 מיכל לשמן;
)77 פרי בראשית התפתחותו
79 שמם הפרטי הזהה
של שני מנהיגים לשעבר בארצות
קומוניסטיות; )80 מכיוון;
)82 משקה מארץ סין:
)84 מחצית היממה ; )85 צמח
בר הגדל בנגב ובמדברותיו;
)87 מספיק; )90 אפיקורס;
)92 פאר, טרזנות, גנדרנות ;
)94 מחוש גופני קשה ; )96
אריה )97 :מגרש עוטה צמחי
בר רבים ; )99 קול בעדר ;
)101 חומת מגן; )102 עצם
בפה ; )103 זכאי__ .
וטעימה בארוחה עשירה
ב״טיילת״ — כי שם הרווח
משגיע רציו; וגם פשוט,
משביע י

אשה כעירום של פרלמן
— או תיאור של קונספציה
הטיילת לאוהבים...לאכול
רחוב הרברס סמואל , 80ת ל אביב,סל 656992

שות להשתמש בנוסח ״בלתי מפ לגתיים״
בפתקי-בוחרים, כפי שעשו
מפלגות מסויימות. כאזרח
בלתי־מפלגתי, הדוגל בבחירות
אישיות, אני רואה בנוסח הזה
הטעיית הבוחר.
בפעם האחרונה הודיעו לי, שמכיוון
שפניתי מאוחר מדי, אין
אפשרות לשנות את פתקי״הבוח־רים.
זאת הסיבה שאני פונה כעת,

בגלריה הקרונה בזמן התצוגה, אכן
תכתוב.
בשנים האחרונות, מסיבות לא
ברורות, שחלקן נעוץ מן הסתם
בקידומה שיג המתירנות הישרא לית,
מגמת הביקורת האמנותית
היא ״דריסה קטלנית״ ,או, במיק-
רה הטוב — תיאור קונספציה.
ניסוחה הקונסטרוקטיבי והידעני
(המשך בענזוד )8
הווולוז

הז ה

. 39ז

ה חיו ה ה

ש רו ל ר!

? /ו ה רי ח

לושיס בלבד

ביום שלישי ,2.12.80 ,בשעה 5.00 אוזה״צ

קנה, עוגה ותצוגת־אופנה של

מכתבים
(המשך מעמוד )6
של הכתבת הפתיעני והמריצני
לכתוב שירות אלה. קבלו את
תודתי.
יפה פרלמן, תל-אביב

3ך אסר
ש ר בי טהמדוכה

תל׳אביב, כבר המדינה, ה׳ באייר 4 0טלפון 218738
באפרופו הזמנת כרטיסים: טלפון 280143

מ צ רי ם ^

ראש״הממשלה מחזיק גם
בתיק הביטחון, כדוגמת
דויד בן״גוריון. האם ילן
גם בעיקבות דויד המלך י
כשראש־ממשלתנו היקר, מר מנחם
בגין שליט״א, נטל על עצמו
את תפקיד שר־הביטחון, אחרי
פרישתו של עזר וייצמן, הוא דימה
עצמו לדויד בן־גוריון, שהיה גם
ראש־ממשלה וגם שר־הביטחון.
ויהיה אחר הדברים זזאלה, לעת
ערב, רקם מנחם מעל מישכבו
ויתהלך על גג בית ראש־הממשלה,
וירא אשה רוחצת מעל הגג, וה־אשה
טובת! מראה מאוד. ויחשוב
בגין לשלוח מלאכים (הקרויים
משום מה ״גורילות״) ,לדרוש לאשת
טובת־מראה מאוד. ויחשוב
דויד המלך. לפתע נזכר במחלתו
ובמיצוות רופאיו ויקרא מנהמת
ליבו :״אוי לי מייצרי ואוי לי
מיוצרי.״
כך איבד אדוננו, מורנו ומג*
היגנו את שרביט המלוכה.
שבתאי לוי, רמת־גן

ה מי ד, אתמוד

ננל -א בי ב -ק הי ר

הלו ! ו שו ב

יציאות מתל-אביב וירושלים
כל יום א׳ ו-ה׳ באוטובסים מפוארים
מחיר כיוון אחד$25
טיולים מאורגנים ב מלונות דרגה ראשונה;
$235. סוף שבוע ארוך (יום ה -א׳)
$320.י 5ימים (א׳-ה׳)
$385. 8ימים (א׳-א׳)

8ימים (לוקסור-בטיסה)

פרטים: טיולי הגליל תל־אביב,רחוב הירקח 142 טלפון 221372,220819 :
ירושלים רח׳ בן־סירא , 3טלפון .242720 חיפה המגינים ,43 טלפון 522958
טבריה, הירדן , 10 טלפון 20550,20330 ואצל כל סוכני הנסיעות.

על הישיבה בביתו של
חיים צדוק, שנועדה לשב־נעו
להתמודד עם ח״כ
שימעון פרס על הנהגת
המיפלגת (דף תשקיף,
״העולם הזה״ .)2253
בידיעה מופיע שמי כאחד ה משתתפים
בפגישה. עלי לציין,
שמעולם לא הייתי שותף לפגישה׳
המוזכרת בעיתונכם ואיני מבין
מה מקורה של ידיעה זו,

אריק נרנזקין,

נזזכ״ל תנועת המושבים, נהלל

ה ס בון

סיונו דאל

*111190

נ עוי ם

הו ס ס סי ה ה

ו פ די קסד

!ר סעז ספוו ת! שיס-ד^ סססיקוו-פדיקן ך 10 יח 1ו [

הוצאת שער בח שסל ואפילציה!
* 31 113111 1110
תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול,
צביעה,פסים,טיפול פנים, איפור,
הוצאת שיער ב ש עוו ה

*המת מו ת *

•מחירים עממיים • שרות מעולה•

תל-אביב יודפת 4ליד דיתבוף 229388 226066 190
רמת-גן הרצל 86 מול בנין צוואזים ״סלון אוחי׳

אורו ת ה 683ה
בעיקבות הכתבה ״כוכבים
בני ארבע״ (״העולם הזה״
.)2253
בכתבה על פסטיבל הילדים התפרסמה
תמונה של ילדה בעלת
קוקיות, שתוארה בלימור עופר.
ובכן — טעות. כנראה בגלל הקוקיות.
גם ללימור עופר האמיתית
יש קוקיות — כפי שתראו

לראש־חממשלה פנסיה ולשר־הביטחון.
מי יקבל את הפנסיה הישראלית
הגדולה ביותר על כמות העבודה
הקטנה ביותר שעשה? (הפנסיות
המשולמות מחושבות על־פי ה משכורת
האחרונה ).כמובן׳ הפו־ליקיטאי
היקר שלנו, העוסק בשתי
מישרות מלאות בעת־ובעונה־אחת.
השניה דורשת ממנו רק ארבע
שעות בשבוע (מ־ 10 עד 12 בבוקר
ובין 6—4אחרי־הצהריים, על
כוס־תה, עם הרמטכ״ל, במישרד־הביטחון).
אין
ספק, זה יזכה אותו תמיד
בפנסיה הגדולה ביותר — למען
ישראל של אתמול.
יוסף שריק, תל-אביב

״ ל א ודינו• שו ת ף...״

המחיר כולל:
* נסי ע ה הלוך ושוב * מלח דרגה ראשונה
1/2פנסיון * הסעות וסיורים.
הנחות מיוחדות לקיבוצים, קבוצות מאורגנות וועדי עובדים.
(ההשתתפות מותנית בקבלת אשרת כניסה למצרים).

סט את כל גובי המס במדינת־ישראל״
תלויים על כל קיר וקיר.
ונחרדתי. הכעמורה היינו?
׳מייד נפל עלי מורא גדול׳ והריני
פונה בזה מייד באיגרת אל
כבוד הרב, למען יעשה לביטול
הגזירה הרעה. מודה אני, שעבודתי
ביחד עם הערלים (קרי — חילוניים)
כמוה כחילול הקודש, וכן
מודה אני שגזילת מס מאנשים
דתיים והעברתו לקופת המדינה
הוא מעשה נבלה, ר״ל, וכל השומע
תצילנה אוזניו. לבן בקשתי
שטוחה בפניך, אנא, עשה משהו
למען העבר רוע הגזירה, כי בנפשנו
הוא. ואם, חס וחלילה, לא
תוכל לדחות העניין בשלמות, אולי
תוכל להקל בעונשנו עד כדי
20 שנות מאסר (רצוי עם דין
ומישפט לפני כן) .אמן כן יהיה
רצון, והיתה לנו אז נפשנו לשלל.
כמו שנאמר: עדיף חצי־רא על
רע שלם. ובא לציון גואל.
בכבוד רב (תרתי משמע) ,בד־חילו
וברחימו —
האברך משה פנען,
רמת־השדון

ח צי ־ ר א ורע שלם
הקורא כנען כותב אל
הרב האדמו״ר שניאור־סון
מלובאביץ׳ ומבקש
לחוס על חייהם של גובי
המיסים בישראל.
הנני, העני ממעש, משמש —
מפאת צוק העיתים — מפעם לפעם
כגובה־מס מיקירינו בני יש ירושלים
ראל
החרדים בק״ק
תובב״א. והנה, לפני כמה ימים,
הנני מהלך בעיבורה של העיר
ולפתע — שומו שמיים! אוי לעיניים
שכף רואות! — כרוזים הקוראים
״להרוג בלא דין ומיש־

לימור עופר
מן הבחינות אל הפסטיבל
בתמונה המצורפת. אגב, לימור האמיתית
עמדה בבחינות והיא עתידה
להשתתף בפסטיבל.
מי שפרת עופר, תל־אביב
• לימור עופר — ראה תצלום.

האם נלרוחנים
אתה? 31ותי
על הידיעה במדור ״אתה
והשקל״ (״העולם הזה״
,)2251 מאת יגאל לביב,
שבה נאמר כי ״אין מרוקנים
קופות איל״ן ו-
מיח״א.״
לרגל החלפת המטבעות, רצה
הקהל להיפטר ממעות קטנות ומילא
בהן את הקופות. לאחרונה
ערכה מיח״א מיבצע איסוף־קופות
בהיקף רחב מאוד, בעזרת תלמיומתנדבות
דים
מנוער לנוער
מיח״א. לצערנו איננו יכולים לע מוד
בעומס, על כן הננו מבקשים
מכל בעלי־העסקים שברשותם קופות
מיח״א, שיודיעונו כאשר ה קופה
מלאה. התאזרו בסבלנות,
אנו עושים כל המאמצים להגיע
אליכם.

א. לובורינסקי,

נזזכ״ל נזידז״א, תל־אביב
העולם הזה 2256

* להשיג אצל סוחרי קריסטל המורשים ברחבי הארץ. פרטים נוספים 03-657262/3 :

־־י תבואי, תראי, תתרשמי ותגיעי גם א ת להחלטה,
** קדיטטל ווטטפוינט, ה קני ה הטובה ביותר של
מקרר, לכל החיים.

קריסטלעלבטוח-שאלפללקוח

קדיטטל ווסטפוינט, מקרר מרהיב, משוכלל ואמין
^ רק אז תוכלי לדעת למה אנחנו קוראים לו:
? * קדיסטל מסטפוינט, המקרר לכל החיים.

רונות, שבכל רמה שהיא יימצאו את
עצמם פעילים במיספר תחומים ומצטיינים
בהם. קשת לא יכול לקפוא־על-
שמריו, ואין דבר המפחיד אותו יותר
מהשיגרה האפורה החוזרת על עצמה.
הוא חייב להתפתח כל חייו. החיים הם
חוויה עבורו, והוא מתכוון להנות מהם
תוך כדי לימודים, עיסוק בספורט, נסיעות,
אמנות, או מדע.
אם רוצים לציין מהם התחומים המעניינים
את הקשתים, קל יותר למנות
את השטחים שבהם לקשתים אין עניין.
מכיוון שהם מתעניינים כימעט בכל דבר
חדש ולא מוכר• לקשתים תפיסה כוללת,
הבנה בסיסית של עניין, ורצון לדעת

חדים

בגימיני

מזו החודש:
קשת מזל קשת שייך למזלות האש, ונשלט
על־ידי הכוכב יופיטר (צדק) .הקשת,
כשאר מזלות האש (טלה — אריה) ,זקוק
לעצמאות ולחופש. כדי לגטא את עצמו
בתחומים שגהם הוא מוכשר הוא זקוק
לתנאים אופטימליים.
מכיוון שהוא נשלט על־ידי יופיטר,
שמסמל — שפע, הרי שגם הוא משופע
בכישרונות רבים ומגוונים. יופיטר הוא
הכוכב הגדול ביותר בין כוכבי״הלכת המוכרים
לנו, וכנראה זוהי הסיבה שבגללה
מייחסים לו תכונות של שפע,
התרחבות והתפתחות.
הצירוף של מזל אש וכוכב יופיטר
יוצר טיפוסים מיוחדים, רב־גוונים ומעניינים.
הרי אלה מוכרים בשם בני
מזל קשת. נהוג לומר שכוכב יופיטר
אינו מסוגל להזיק ולהרע, והשפעותיו
החזקות יכולות לגרום לביזבוז, הגזמה
ואהבת־הימורים• אך לא לאסונות ולצרות
כפי שהשפעות כוכבים אחרים עלולות
לגרום. כך גם בני מזל קשת, קשה
למצוא ביניהם אנשים בעלי התנהגות
רעה להכעיס או כוונות רעות.
קשתים מביטים על העולם מנקודה
שונה משל שאר האנשים, אחת התכונות
המאפיינות אותם — היכולת לראות את
כולם מהצד, להתייחס ולשפוט בצורה
אובייקטיבית את עצמם ואת האחרים.
השאיפה לצדק וליושר היא בסיסית
לאישיותם, הם אוהבים את האמת ללא

התקופה המתקרבת תשפר את הרגשתכם.
קשרים עם ארצות אחרות, או
תוכניות לנסיעה ארוכה,
יביאו משב רוח
רענן, ויוציאו אתכם
ממצב״הרוח הקשה שבו
הייתם נתונים. גם
בשטח הרומנטי תחול
התקדמות. במקומות
בילוי תוכלו לפגוש
ידידים, שבזכותם תכירו
בני־זוג חדשים,
שיוסיפו עליזות ושיט־חת-חיים.
מבחינה כספית רצוי לשמור
כל תוכנית בסוד. הפירסום עלול להזיק.

הציפיות הגדולות בשטח האהבה מובילות
לאמונה מופרזת ולהעלמת־עין מחסרונותיו
של בן־הזוג. יש להת־

כחל ושרק, ולכן הם גלויי-לב, ואומרים
את דעתם, גם אם מילותיהם פוגעות.
קשה להם להבין שגילוי-לב גורם לעיתים
לפגיעות שקשה להתגבר עליהן, ושלא
כל איש אוהב לשמוע את האמת על
עצמו. הם הרי מתכוונים להעמיד את
הדברים במקומם, ואינם מתכוונים לתת
למישהו מבין מכריהם לחיות באשליות.
אם יתארח בביתם אורח קטן וצנום,
יציעו לו, ללא כל רצון להעליבו, לשבת
על הכסא של הילד. ויוסיפו הבהרה
ברוח טובה — ״זה הרי מספיק לך,
חבל לבזבז עליך כסא של מבוגרים.״
לזכותם יאמר, שכאשר הם חשים שדבריהם
העליבו ופגעו בידידיהם, חוש־ההומור
המפותח, הנאמר בטוב לב ובכנות,
מחזיר את האווירה הטובה, ומחזיר
את החיוך לפנים נעלבות.
בני קשת משופעים בכל־כך הרבה כיש״

עומס עבודה מכניס מתח רב לתקופה.
יש להשגיח על הבריאות — מיחושים
שונים מציקים, והר־

כספיות או הלוואות.
וד?:דו ^ 1ו§§ 1ק נטייה ללכת לקיצוניות
עלולה לגרום הפסדים
ממשיים. יש להקטין
את הסיכון עד כמה
שאפשר, ולהתייעץ עם אנשים מיקצועיים.

ירוחם משל
חוש לצדק
נסות בכל הרפתקה מוזרה ומעניינת,
הם אוהבים נסיעות וספורט ושואפים
למרחבים.
לסכנות הם נמשכים בייחוד אם הן
קשורות לנסיעות. לכן רבים מהם טייסים
או נהגים במרוצי־מכוניות. גם בין נהגי
המוניות והאוטובוסים רבים משתייכים
(המשך בעמוד )58

נפתלי בזם
אמנות

רצון לשינוי ממריץ אתכם לתכנן תוכניות
חדשות, שלא זה הזמן להעזר בהן.
היכרויות חדשות ומרשימות
יביאו עימן
מצב־רוח אופטימי, נינוח
ושלו. ידיד, שיגיע
לביקור מחוץ-
לארץ, עשוי להביא
עימו רעיונות משונים
ומבדחים. בשטח החאזנייט
עבודה
העניינים מתנהלים
לשביעות־רצונכם, 222 אנשים רבים מתפעלים
מהצורה היעילה של ביצוע עבודתכם.

תקופה פוריה במיוחד בכל המובנים.
ענייני הכסף משגשגים, וכדאי לנצל כל
הזדמנות כדי ^ לשפר

העקרבים, שחשו יובש ובצורת בשטח
האהבה, יוכלו להתעורר ולהעזר בכל
חמשת החושים^על־מנת

¥¥אתם מצליחים וצפויים
¥לשבחים רבים. יתכן
¥שהקידום שלו ציפיתם
¥¥יאושר, ומצב־הרוח בעבודה

^$6323

ישתפר.

שינויים בעיסוקו של
בן״הזוג עשויים להשפיע
על תוכניותיכם.
כדאי להמתין עד אשר
תדעו כיצד לנהוג. אל
תתכננו תוכניות נפרדות,
השיתוף חשוב תאוחיס מאוד בתקופה זו. בקשר
רומנטי, שהתחיל
לא מזמן, תחול נקו-
דת-מיפנה חשובה, ההמשך
תלוי בכם — חוסר״כנות יביא
לנזק. בשטח העבודה תוכלו לחנות מהכנסה
נוספת, כתוצאה מתיכנון מוצלח.

סופו ומטרתו. היכולת לראות מכנה״
משותף בתופעות שונות, נותנת להם את
האפשרות להבין שפה סימבולית רוחנית•
זו הסיבה שרבים מהם נמשכים אל
הפילוסופיה ואל האמונה. הם נהנים
מתרגילים אינטלקטואלים, בתנאי שה־דבר
יעזור להם להבין טוב יותר את
מהות־החיים. זה לא מונע מבעדם להת־

להת־עלם
מכס, וגם אתם
שבעי־תהיוסוף־סוף
דים
מוסיפים נחת
רצון ושבעי־אהבה. עבו־ושימחה
לתקופה. יחדה
רבה מצפה לכס, אך
סים רומנטים חדשים
יביאו אתכם למקומות בילוי שבהם לא • ברגע זה תהנו מכל
נראתם זמן רב. תיכנון לטווח־ארוך לא מלאכה מכיוון שהפיצוי, שתקבלו בזמנכם
יראה תוצאות מיידיות, נסו להנות הפנוי, יוסיף מרץ ושימחת־חיים לעיסוק.
ולמצות כל רגע טוב עד תומו.

אפשרות להתקדמות ולשינויים חברתיים.
אמביציות וחלומות כמוסים עשויים
יש להיזהר בכל מה שקשור לענייני כסלהתגשם.
הזדמנויות
פים. לחץ אפשרי עלול להוביל לפזיזות
רבות לפגוש אנשים
ולמעשים שייגרמו לחדשים
ולחפש עזרה
חרטה. כדאי לארגן את
אצל ידידים, שאותם
הדירה מחדש — לשפץ
לא זכרתם תקופה
ולייפות את הבית, לקארוכה.
בשטח העבודה
נות דברים חדשים, שצפוייה
התקדמות, ויוסיפו
לאווירה נוחה
שיפור כספי ניכר.
ונעימה במקום־המגו־תוכלו
לתכנן נסיעה
רים. קשרים טובים
לחוץ־לארץ עם אדם
עשויים להיווצר עם בני
נוסף, וייתכן שהנסיעה
מזל עקרב, שיינסו לתהיה
בתפקיד, וההוצאות תשולמנה על-
ידי החברה שבה אתם מועסקים.
התקרב אליכם ולחדש קשרים ישנים.

1801

תקופה שבה אתם חשים רצון לנוח
ולתכנן את עתידכם בשקט. מוטב לא
להצהיר ברבים טל התוכניות
לעתיד הקרוב
ולבצע אותן בשקט. היו
זהירים בענייני כספים
— התקופה לא מתאימה
להימורים וסיכונים
כספיים. מיכשולים מפתיעים
ובלתי־מובניס
!213323631 עלולים לצוץ לפתע,
ותזדקקו לאהדה ותמיכה,
שלא תמיד ימהרו
להגיע. בתקופה זו. בשטח האהבה הדגש
יהיה למרות מיבעכם, על יחסים סודיים.

תקופה שבה הדגש יהיה על פעילות ציבורית,
מיפגשי חברים ובילויים במסיבות.
יש לשים־לב לרעיונות
מקוריים, ולנסות
לפתח אותם. המרדנות
הטיבעית ש-
באישיותכם תבוא לידי
ביטוי, ולאנשים
הקרובים אליכם לא
יהיה קל לחלק אתכם
את החיים בתקופה
זו. עוד ידובר על תחילתה
של קאריירה חדשה,
אך עדיין לא כדאי לספר לידידים
הרבים המקיפים אתכם. ידידות חדשה
ומלהיבה עשוייה להתפתח בקרוב.

תקופה שבה עליכם להיזהר מחברים
מתוסכלים שעובדים אתכם. הס עלולים
לבקר אתכם קשות,

168

קשה מעט,

$׳1 1 דיבורים. שינוי פתאומי .
ואולי דרסטי בתנאים,
מועיל בסופו של דבר,
אבל זה עשוי להיות
ומצריך הסתגלות מהירח.

פרסו
צול םבמ לון שרתון, תל אביב

ויזה -ארוחה טובה,
חברה נעימה ותשלום בתבונה.
כשאני אוכל בחוץ — אני משלם בויזה. אני יודע שמכבדים אותי.
ואני יודע שאשלם את החשבון רק בחודש הבא! כך ההנאה שלי מן
הארוחה שלמה.
ויזה נותנת לי אשראי ב־ 5,000 בתי עסק בארץ מתוכם 1,300
מסעדות. ויזה תמיד איתי: יש לי אשראי תמיד, זה נוח, זה בטוח,
ו ה -יותר טוב מכסף.

ויזו! זה אשראי.

די 1ו־

• 11^ 11 ווי*!!

שוש > !17*10 *10*1
הוד מעלתו, שגריר ישראל
כל הרוצה להכיר את דמותה הפוליטית של מדינה,
ילד ויבדוק את אופי שגריריה, כישוריהם ותכונותיהם
— הערכיות והפוליטיות.
אחד ממייצננו המובהקים ביותר בזירה הפוליטית
הוא המישפטן הפרופסור יהודה בלום. דמותו הממושקפת
והבלתי״מרשימה ניבטת מעל מסכי המירקע, כל
אימת שדנים בעצרת האו״ם, בנושאים הקשורים לגורלנו
ולגורל העם הפלסטיני• האם שגרירנו, מייצגנו נאמנה ן
האם דעותיו זהות לדעות ממשלתנו ז לעניות דעתי,
כן. האם דעות אלה תקפות, מהיימנות, קבילות! אלה
סוגיות אחרות, שמן הדין לבחנו לאור ״תורתו״
המישפטית של הפרופסור המכובד.
על הנחותיו היסודיות ומסקנותיו אפשר לעמוד
באמצעות בחינת תוכן הרצאותיו, המושמעות בהזדמנויות
שונות( .קורס אקדמאי: פרקים בתולדות ארץ-
ישראל 12.12.1974

הפרופסור מנתח בקצרה וביבושת היגדים מישפטיים,
שלכאורה אין כל אפשרות לחלוק עליהם. המישפט
הבין־לאומי מכיר במדינה שנוצרת על״יז־י לד שהיא
ממלאה ארבעה תנאים :
( )1שטח מוגדר.
( )2אוכלוסייה המכירה במרותה של המדינה.
( )3שילטון אפקטיבי המסוגל לכפות מרותו על
האוכלוסיה.
( )4יכולת המדינה להתקשר עם מדינות אחרות
(הכרה).
אם כך, הקמת המדינה מבחינה פורמאלית אינה
מתבססת על החלטת העצרת, אלא על מילוי ארבעת
התנאים שצויינו.
ומה יהיה על מדינת־ישראל, כאשר תנאים אלה
לא יתקיימו, כולם או מקצתם !
• האם שטחנו מוגדר, מהו הגבול ז קו שביתת-
הנשק, גבולות מילחמת ששת״הימים, גבולות האוטונומיה,
פשרה טריטוריאלית, או גבול אחר! מוגדר
על״ידי ׳ מי ! האם מספיק שישראל תגדירו, או שמא
שכנותיה, או עצרת האו״ם, או המעצמות הגדולות
או האוכלוסיה החיה בשטח ז ה!
#האם האוכלוסיה הערבית פלסטינית מכירה
במרות מדינת־ישראל ז אם לאו, ממילא, אין ״השטחים
הכבושים״ חלק מהמדינה.
<• האם השילטון אפקטיבי בשטחים ! מימשל
צבאי הוא אפקטיבי ! האם הוא מונע פיגועים חבלניים,
הן מצד הערבים והן מצד היהודים ! שאני.
י• יכולת ההתקשרות שלנו כיום שואפת לאפס,
רוב מדינות העולם מגנות אותנו.
הפרופסור יהודה בלום מדגיש בהרצאותיו כי רודזיה
אינה מדינה, כיוון שמדינות אחרות אינן מכירות
בה. האם מדינת־ישראל תפסיק להיות כזו, ברגע שכל
מדינות העולם יצביעו נגדה בעצרת !
מאז 1960 קיבלה עצרת האו״ם (בקולם של הרוב
האפרו-אסיאתי והגוש המזרחי) החלטות שונות, ה
מאשרות
את הזכות להגדרה עצמית. וכך גם בבעייתנו.
זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני מוכרת
ברוב עצום באו״ם, כמעט בכל הצבעה. אך האם זה
מחייב את מדינת״ישראל! אליבא דבלום וממשלת-
ישראל, לא ולא !
כיצד מתרץ המישפטן המבריק סיטואציה מוזרה
זו :״כאשר מיעוט בארץ כלשהי תובע זכותו להגדרה

שגריר ישראל באו״ם יהודה בלום(משמאל) ומייג׳ור סעד חדד
עצמית ויוצא למערכה בכוח, אם הוא נכשל — זהו
מרד. אם הוא מצליח להתבסס ולזכות בארבעת התנאים
שהוזכרו לעיל — הרי קיימת היישות המדינית.״
העם הפלסטיני מתקרב בצעדי-ענק למילוי ארבעת
תנאי״היסוד. האם כל החסר הוא לצאת למערכה בכוח !
(לפי ההגדרה המישפטית של בלום).
יהודה בלום מודה כי הבעיה האמיתית בסיכסוך
היא מציאותם של 1.5מיליון ערבים תחת שילטון
ישראלי (אזרחי וצבאי)• אן לעניות דעתו אין כל אפשרות
לתחום גבולות גיאוגרפיים בדיוק לפי השתייכותם
הלאומית של תושבי השטח• האמנם ! כל דרדק, הבודק

*17*7 0 *10*15 01710

ומולדתם ואינם רוצים לבקר לארצות השכנות (בניגוד
לרבים בעם הישראלי-היהודי)• שכח כנראה מלומדנו
את ספטמבר השחור של חוסיין, את העויינות הרבה
השוררת בין קבוצות אתניות בירדן ובארצות ערב
האחרות. האם ירדן היא מולדת ערביי יהודה, שומרון
וחבל עזה הרי גם השגריר וגם שולחיו מתנגדים
לאופציה הירדנית. כנראה שהניסוחים המישפטיים והאידיאולוגיה
הפוליטית המסתתרת מאחריהם, כוונותיהם
שונות לחלוטין.

דן יהב. חל־א^־ב

אוטונומיה ־ 9נה 1ה י
במשא-ומתן המתמשך והמייגע על מהות האוטונומיה,
מתקשים הצדדים המעורבים להעלות רעיונות
נוספים שיאפשרו להביא את הדיון עד לסיומו. אחת
הסיבות לכך היא, שבישראל ממוקד מרכז״הכובד של
תשומת-הלב בנושאי פנים, ועניין האוטונומיה נדחק
לשוליים כבעל עדיפות מישנית. קיים צורך חיוני להעמיד
מחדש את הדיונים בפרספקטיבה נכונה, של נושא בעל
חשיבות עליונה. שיחות לפיתרונם של סיכסוכים בינלאומיים,
שמורכבותם פחותה בהרבה מעניין האוטונומיה,
נמשכו בעצלתיים תקופה ארוכה, ואם קיים הכרח
לסיים את המשא-ומתן הנוכחי בפסק זמן קצר יחסית,
אפשר לעשות זאת רק באמצעות רעיונות חדשניים,
שיקדמו את הדיונים בפסיעות גדולות ובקפיצות-דרך.
91 9 ! 91
הנושא המזרח-תיכוני מהווה אחת הבעיות הסבוכות
של ההיסטוריה המודרנית. ולבעיה מסובכת יש תמיד
כמה פיתרונות אלטרנטיביים. בהחלט ניתן היה להעלות
על שולחן הדיונים בקמפ״דייוויד כמה מונחים אקוויוו-
לנטים למונח ״אוטונומיה״• ואלה היו יכולים, הן
מבחינת הגדרתם המילולית והן מבחינת תוכנם, להשביע
את רצון הצדדים, בדיוק כמו המונח אוטונומיה.
בדיעבד, מתוך שנבחר ונחקק דווקא המושג ״אוטונומיה״
התחייבו הצדדים להמשיך את הדיונים כאשר הם
מתייחסים למושג זה בילבד.
בפועל מתנהל המשא-ומתן כאשר כל צד מדבר בלשון
ה״אוטונומיה״ ,אבל מתכוון למושג אחר לגמרי ; הצד
המצרי רואה במונח המדובר כיסוי למושג ״מדינה
פלסטינית״ ,ואילו הצד הישראלי רואה בו מונח סתמי
שישאר חסר סיכוי. התחכמות פתלתלה וכפולה כזו,
למרות שהיא לגיטימית במסכת דיונים מקובלת, מכבידה
עליהם מאוד. ניתן יהיה לתת למשא־ומתן דינמיקה
חדשה על״ידי שינוי סמנטי במונח אוטונומיה עצמו,
באופן שיתן פירוש מחייב לכוונתם של הצדדים.

במפות האוכלוסיה, מבחין מייד כי יהודה, שומרון
וחבל עזה מוגדרים היטב מכל הבחינות וקל מאוד
לתחום גבול מינהלי, מישפטי או מדיני־לאומי ביניהם
לבינינו. זו בעיה פוליטית ולא גיאוגרפית״חברתית.
הצעתו של שגרירנו באו״ם, פשוטה ביותר:
״ערביי ארץ־ישראל יכולים לעבור למדינה הערבית
הקיימת בשטח פלשתינה־א״י (לשעבר) ,זאת אומרת
לירדן. אם הם רואים עצמם שייכים לעם הערבי, יכולים
הם לעבור לכל אחת ט 20-המדינות הערביות.״
עצה מחוכמה של שגריר ומישפטן מבריק. הקושי
היחידי הוא, כי ערביי הארץ רואים בארץ זו את מדינתם

כמו הרבה מושגים פוליטיים, גם המונח אוטונומיה
מעורפל כערפיח וצלול כבדולח בו-זמנית. זהו מושג
בעל משמעות שלילית עקרונית, שכוונתו הבסיסית
לשלול אפריורי ומכל וכל, אפשרות של ריבונות מלאה
בשטח שעליו תוחל האוטונומיה. את המירווח המדיני
הנותר, אחרי שהוצא נושא הריבונות, צריך למלא בתוכן
שיקבע במשא־ומתן, כאשר הצד הישראלי מנסה לרוקן
אותו ממימוש אמיתי, והצד המצרי שואף למלא את
האוטונומיה בכל תוכן אפשרי, עד כדי רווח מיזערי
אינפיניטסימלי מריבונות מדינית מלאה וטואלית.
אם המילה ״אוטונומיה״ איננה מהווה גשר די
רחב, כדי לאפשר מגע מוצק בין עמדות שני הצדדים,
הרי שאפשר להרחיב את הגשר הסמנטי הזה על-ידי
תוספת של מונח, הלקוח אף הוא מלקסיקון פוליטי
מקובל. הגדרה פוליטית חדשה בת שתי מילים תגדיל
ותרחיב את העמדות וההשקפות, שאותן אין המילה
אוטונומיה מצליחה להקיף.
9 1 91 91
מדינה פלסטינית מהווה עבור מרבית הישראלים,
ואפילו המתונים שבמחנה, מונח שאיזכורו אסור על
שולחן הדיונים. דווקא משום כך כדאי לבחון צירופו
של המונח ״מדינה פלסטינית״ בהקשר לוגי עם המושג
״אוטונומיה״• במכלול הרעיונות שניתן להעלות כתחליף
למונח ״אוטונומיה״ ,ניתן, למשל, להשתמש במושג
״מדינה אוטונומית פלסטינית״ .כאן מופיעה המילה
אוטונומיה בתיפקודה הסמנטי הטבעי כסומך למונח
אחר, ובשלובה עם המילה ״מדינה״ ,יוצרת פה את
המיגבלה המתאימה של אי-ריבונות, שלה מתכוונים
הצדדים כאשר הם דנים ב״אוטונומיה״ ,כמושג העומד
בפני עצמו. המונח ״מדינה אוטונומית פלסטינית״ ,או
אקוויוולנט שלו, יתכן ויהיה מקובל אף על הפלסטינים,
מאחר ויש בו צליל המזוהה עם שמן של ישויות
פוליטיות אחרות, שחן בעלות הגדרה עצמית מוגבלת.

הגדרה שמית בת שתי מילים שתחליף את המושג
״אוטונומיה״ תגביר את האפשרות ליישומה של האופציה
הירדנית. דהיינו, קשר פדרטיבי או קונפדרטיבי
בין הישות הפלסטינית וממלכת ירדן• קשה לראות
שמדינאי ה״אוטונומיה״ ירצו להצטרף לממלכה ההאש-
מית, כאשר שאיפותיהם הלאומיות מדוכאות. באותה
מידה תראה ״מדינה פלסטינית״ הצטרפות כזו כמיותרת,
כאשר היא נהנית מעצמאות מלאה וריבונית ;
אומה שווה בין שוות• לעומת זאת ״מדינה אוטונומית״
או אקוויוולנט דומה, תראה כאינטרס חיוני שלה
להשתלב בירדן, כדי למנוע ולנטרל את השפעתה הכלכלית
והמדינית של ישראל. יתרון נוסף שתקנה מיסגרת
פדרטיבית לישות המוצעת אפשר לראות בכך, שבאמצעות
ממלכת ירדן היא תוכל לבטא את עצמה באותם
תחומים שבחם מוגבלת ריבונותה.

השינוי מהמונח ״אוטונומיה״ ל״מדינה אוטונומית״
— מהווה נסיגה ישראלית משמעותית מעמדות מסורתיות,
אבל תמורתו רשאי הצד הישראלי לדרוש פיצוי
נאות בצורת ויתור מצרי מקביל בתוכנה של הישות
החדשה ובסמכויותיה.
את המשא-ומתן על האוטונומיה יש לנהל עד
תום, שיגיע למותו הטבעי. ואכן, קיצם של הדיונים
בנושא קרב והולך. אפילו אם יחודשו הדיונים, הדינמיות
שלהם עד היום מעוררת ספקות בקשר לתכליתיות
שבה הם מנוהלים. כל זה מחייב רוויזיה מקיפה
בעמדות הצדדים, לפני שתועלנה בחדרי־חדרים. מחשבות
על אלטרנטיבות אחרות, ואולי אפילו רעיונות
על אופציות לא־מדיניות. לאחר שמטבע האוטונומיה,
שנטבע תחת אילוץ קשה של זמן ומהלכים טקטיים
מצריים מזהירים, נשחק וערכו הנומינלי בטרמינולוגיה
של ה״אוטונומיה״ יסייע אולי להגיע להישגים שיש
בהם התקדמות וקפיצת״דרך במשא״ומתן על הסכם
השלום.

דייר ע מיר לנ ד מן, חל־אביב

האם אתם רק
מאחלים לו
״שחרור נעים״?

י ל דן ישתח רר בקרוב מ ש רו ת סדיר
בצה״ ל.יו םהשח רו ר י הי ה בווד אי יום
של שמחה עבורו ו ע בו רן. סוף סוף
יוכל לממשאתח לו מו תיו ה שוני ם:
לנסוע לטיול, ל ל מו ד מקצוע, לרכו ש
לע צ מו א ת הדברים הנ חו צי ם לו.
תוכני תהחס כון ״חסן ל חייל״,
ה מיו חדת לבנק הפועלי ם, מאפשרת
לך ל העני ק לילד ך עזרה מ מ שי ת ביום
השח רו ר: בכל חוד ש תוכל ל ח סו ך
עבורו סכום כסף, כפי יכולתך. ב תו ם
ה ש רו תתע מו דלר שו תו הקרן
ו ה ריבי ת, ש הצ ט ב רו — ע ד , 000 סו שקל,
צ מוד למדדב/0-נ< 00ו, מענק מיו ח ד
ו הלוו א ה בל תי צ מו ד ה בגובה
הקרן והריבית, ב תנ אי ם מועדפי ם.
אם ילדך מ שר ת בצה״ל, בוא לבנק
ה פועלי םוש אל על ״חסן לחייל״.
ביום השח רו ר ת הי ה לך ת שוב ה
טובה עבורו.
לחייל חיסן
תוכנית החסכון לחייל שלך.
בוא לגדול אתנו.
91511

פ ח הפועל

ה עו ל ם

הז ה 2256

ארצוח־הברית: סאלט 2עוד ק ״
קבוצת גדולת של עיתונאים אמריקאיים, שאיכלסה
השבוע בית־קפת ירושלמי, פרצת לפתע בצחוק רועם.
זה עתה הודיע קריין החדשות של קול ישראל באנגלית,
שסגן שר־הביטחון, ח״ב מרדכי ציפורי, יהיה ראש
מישלחת ישראל לדיאלוג האיסטרטגי עם ארצות־הברית.
עיתונאי ישראלי, שלא חלק במיוחד על הידיעה הקולקטיבית
הקולנית־משהו על סגן השר, לא התאפק והטיח בפני
עמיתיו האמריקאיים :״מה אתם צוחקים? כנראה שכחתם
את מי בחרתם לנשיא ארצות־הברית !״ העיניים הצוחקות,
מעורפלות האלכוהול, הרצינו מיד. ציפורי או לא ציפורי,
רונאלד רגן כבר חדל להיות בדיחה.
כעד פ* רוק נשק. השפעתו של ניצחון רגן כבר
מורגשת בסיגנון ובמהות העבודה של ממשלת ג׳ימי
קארטר. קארטר משתדל למנוע האשמות על ״אדמה
חרוכה״ ועושה הכל להעברה מסודרת של השילטון.
ניו־יורק סיימם דיווח השבוע, שקארטר מכין הצעת תקציב
לקונגרס הכוללת העלאה של 25 אחוז בהוצאות לביטחון.
קארטר טוען שהוא נענה בכך למאות דרישות מפורטות,

וווים חנון
בילבד, ליד באחא, קיימות רזרבות של 150 אלף טון
אוראניום.
החברה הממלכתית המכסיקאית לאנרגיה גרעינית,
אוראמקס, שהזמינה את הסקר, קבעה בוודאות שמכסיקו
תוכל להגיע עד 1982 לייצור של 700 טון לשנה. בכך
בשבועות מידע למדור
בין השאר,
מידע הנגנז

האחרונים החלו קוראים רבים לשגר
עולם קטן. תופעה מעודדת זו נובעת,
מהעובדה שבשבועון זה אפשר לפרסם
על״ידי אמצעי״תיקשורת אחרים.

נשיא דונאלד רגן
יונה במיזרח, נץ בדרום?
ומוצדקות לדעתו, של המימסד הביטחוני. רוב הכסף
יוקצב לאימונים, לתחזוקה ולהעלאות שכר. רק מיקצתו
תוקדש לפיתוח מערכות נשק חדשות.
רגן חדש ז״ .בינתיים משתדלות ארצות־הברית וברית-
המועצות לכבד את הסכמי סאלט 2למרות שאלה לא
אושרו רשמית על־ידי הקונגרס האמריקאי. ברית־המועצות
מקפידה על תיקרה של 10 ראשי־חץ בטילי
18־ ,58 והודיעה לאחרונה לאמריקאים על ניסוי שערכה
בשני טילים ביניבשתיים. הודעה כזו מתחייבת רק על־פי
סאלט ,2ומוסקבה רצתה להדגיש בכך, שבעיניה ההסכם
תקף.
כפי שדווח במדור זה, מחייב ההסכם את שתי המעצ מות
לצמצם את מיספר הטילים הגרעיניים האסטרטגיים
ל־ 2250 עד סוף .1981 הסכם כזה משרת את האינטרס
האמריקאי, מכיוון שהוא יחייב את הרוסים לחסל 254
טילים. האמריקאיים יצטרכו לפרק 30 טילים בילבד!
העיתונאי הבריטי הנרי בראנדון מדווח, שהרוסים דורשים
שההסכם יאושרר תוך חצי שנה, ואז יעמדו בכל תנאיו
כפי שנקבע בעת החתימה בראשי־תיבות.
רגן ועוזריו משתדלים עתה להרגיע אח הרוחות בזירה
הבינלאומית ולהודיע שימשיכו במדיניות פירוק הנשק
הגרעיני. אחרי שהשמיץ במשך יותר משנה את סאלט 2
נראה שרגן יראה בהסכם בסיס מוצק לשיחות נוספות
עם מוסקבה, ואולי אפילו לסאלט ! 3הריאליזם החדש
של רגן לא •מפתיע את המשקיפים. סביר להניח שנוקשותו
של הנשיא החדש תופנה בעיקר כלפי העולם השלישי
בכלל ואמריקה הלאטינית בפרט. דגן ינסה להסתדר עם
הרוסים ולהפעיל יד־ברזל כלפי תנועות השיחרור בחצרו
האחורית. הוא לא ירשה ניקרגואה חדשה. כמו שקרה
בעבר, אין להוציא מכלל אפשרות חלוקה חדשה של
העולם בין מעצמות־העל והפקרת המדינות החלשות
לשרירותן של החזקות.

מכ סי קו: אח־אני ש.
נפט וכלהשאר
עתודות ענקיות של אוראניום, שנתגלו לאחרונה
במכסיקו, ,עשויות להפוך את שכנתה של ארצוודהברית
למעצמה כלכלית ומדינית חשובה. העיתונאי הבריטי
רונאלד ביוקאנאן, מדווח השבוע בסאנדיי סיימם, כי
סקר שערכו מומחים בינלאומיים קבע שבאתר אחד

תדביק מכסיקו אף את מיכסת ד,ייצור במיכרה רוסאנה
בנאמיביה, הנשדד מזח שנים אחדות על־ידי דרום-
אפריקה, בעזרת מדינות מערב־אירופה.
האוראניום המכסיקאי טמון באדמת סלע וולקאני,
וברייתו זולה יותר מאשר הפקתו בקנדה או בדרום־מערב־אפריקה
.״אין ספק שאנו ברי־מזל — הטבע בירך את
ארצנו,״ אמר נשיא אוראמקס, פרנסיסקו ויזסיאנו. הוא
דיווח לנשיא מכסיקו, חוזה לופז פורטילו, על פתיחת 15
תחנות־כוח גרעיניות מכסיקאיות במשך 20 השנים הבאות.
רעג לאנרגיה. בעולם רעב לאנרגיה הופכת מכסיקו
בהדרגה למעצמה של ממש באמריקה המרכזית, ומצטרפת
לניגריה, אלג׳יריה ובמידה רבה גם לעיראק, ביצירת
מעין גוש חדש של מעצמות בינוניות, שיש להן השפעה
מוגבלת, אבל חשובה, על המערכת הבינלאומית.
עתודות הנפט של מכסיקו (ספק הדלק העיקרי של
ישראל) אף הן ניכרות, ומגיעות לפחות ל־ 50 מיליארד
חביות. בארבע השנים האחרונות הגבירה -מכסיקו את
יצור הנפט בממדים ענקיים, ועלתה ממיליון חביות ל־2.5
מיליון חביות ליום. הנפט מולאם מאז 1938 ומאפשר
לממשלת מכסיקו לנצלו למטרות כלכליות ממלכתיות,
ואף להבטחת יתרונות דיפלומטיים מרחיקי־לכת במדיניות-
החוץ.
האח הגדול. יחסי מכסיקו עם שכנתה הצפונית,
ארצות־הברית, אינם קלים. במיתוס הלאומי המכסיקאי
מופיעים האמריקאיים כנצלנים וחסידי שילטון האגרוף
והכוח. הזיכרון הלאומי הקולקטיבי עדיין מקונן על
אריזונה, קאליפורניה, ניו־מכסיקו וטכסאם, שנגזלו ממכסיקו
על־ידי ארצות־הברית באמצע המאה שעברה.
מיליוני מכסיקאים עדיין גרים במדינות אלה, ובאיזו-
רים אחרים בארצות־הברית. הם ממלאים שם, בדרך כלל,
תפקיד של חוטבי עצים ושואבי מים שנועד למיעוטים
אתניים ״נחותים״ ברוב הארצות הרכושניות. בשנים
האחרונות נמשכים מהגרים לא מעטים מאמריקה הלאטינית
לפוטנציאל הכלכלי הטמון במכסיקו. גם הריבוי הטבעי
הוא מהיר ביותר. ב־ 1920 חיו במכסיקו רק כ־ 13 מיליון
בני אדם. ב־ 1965 הגיעה האוכלוסיה ל־ 40 מיליון ולכמעט
65 מיליון השנה.
חרף כוחה הכלכלי כמדינה, רחוקה עדיין מכסיקו
מלפתור את בעיותיה החברתיות. המיפלגה ״המהפכנית״
השלטת רואה עצמה, אמנם, כנושאת מורשת מהפכת
,1910 אך עדיין קיים עוני נורא ופער כלכלי היוצר
מוקדי תסיסה ומרירות. המישפחות הגדולות במכסיקו
מקיימות עדיין שליטה לא מבוטלת בתעשיה, במחצבים
ובאחוזות החקלאיות שנותרו גם אחרי הרפורמות האג-
רריות הגדולות.
עם זאת מגלה מכסיקו עצמאות הולכת וגוברת במדי-
ניות החוץ שלה. היא תומכת בגלוי בקובה של פידל
קאסטרו, מקיימת עימה יחסים הדוקים. היא מסייעת
לרוב תנועות המחתרת באמריקה הלאטינית הלוחמות
במישטרי הגנרלים, מעניקה חסות לפליטים פוליטיים

ח״ב אימרי רון
סוציאליזם ואחוות עמים

נשיא מכסיקו חוזה לופז פורטיליו

העול מביע ב חי ל ה
החזיון המחפיר של חיילים ישראליים חיורים
ברגלי ילדות קטנות הוקרן בכל העולם. קריין
בי־בי־סי דיווח בפירוש על יריות מכוונות היטב, על
הטלת מומים בדם קר. אפילו פרשן קול אמריקה
לא הסתיר את סלידתו מ״הדמות החדשה שלבשה
מדינתם של פליטי השואה הנאצית״.
בפלסטין עצמה היה ברור שהמאבק נכנס לשלב
חדש. מסיבת עיתונאים שערכו הסטודנטים בביר״
זית הקהילה עשרות עיתונאים מכל רחבי העולם.
אותם חיילים שירו על ילדות בדם קר, בעודם
ניצבים על הגגות, לא רק שהכתימו את ישראל.
הם גם תרמו תרומה מכרעת למאבקה של פלסטין
על נפשה של דעת־הקהל העולמית.

עמדת־נזנהיגות בעולם השלישי
ממחנות־הריכוז ובתי־הכלא הנוראים של אורוגוואי, ארגנטינה,
בראזיל, גווטמלה וצ׳ילה. מכסיקו רואה עצמה
כמעצמה מנהיגה בעולם השלישי וממקדת את מאמציה
הדיפלומטיים בסוגיית היחסים שבין הצפון לדרום, יותר
מאשר ביחסי מזרח־מערב בנוסח רונאלד רגן.
למרות היחסים הטובים עם ישראל, יש דינמיקה ברורה
למעורבותה ההולכת וגדלה של מכסיקו בפוליטיקה של
העולם השלישי. ספק הדלק הראשי של ישראל יתקשה
למלא תפקיד כזה עבור מדינה בעלת אוריינטציה דרום-
אפריקאית הולכת ומתחזקת. חרף החשאיות והצנזורה
יודע כל העולם על הרומן הגרעיני המסליד שבין ישראל
ומעצמת האפרטהייד, כפי שגילה לאחרונה שר־החוץ
הבריטי לשעבר, דייוויד אואן. היום שבו תיאלץ ישראל
לבחור בין פרטוריה לבין שאר העולם, כולל מכסיקו,
בוא יבוא.

1י*1₪מ0

תאי השמש הזעירים שבשעון,
הופכים את אנרגיית השמש לחשמל,
וממלאים את הסוללה שבשעונך־ לתמיד!

או ריינ ט בדיו7ן בזמן הנכון.
שעון מעולה ללא בעיות• יבוא שיווק והפצה: בני משה קרסו בע״מ-סוכנים בלעדיים של: עו\/ק\100 70־דו\)1£ן=ז 0

אנשינו בשל 1ו

מישפחת וורא :0פר אחד זהדב־מכו שלו
הימים שבהם נהגו להצביע בטרקליני הספרות האמריקאים על סילביה וולאס, ולאמי :״אם היא
כאן — משמע שאירווינג בסביבה,״ חלפו ואינם עוד. סילביה, הנראית בתמונה כשבעלה ושני בניה
לימינה, מעיינת בקיסרית, רב־המכר שהיקנה לה שם של סופרת בפני עצמה, ולב רק ״אשתו של״,
אלא שבכך לא המה התחרות הספרותית שבין כותלי וולאם. הבן דייוויד, בן ה־ ,31 הנושא את שמו המקורי
של סבו, וולצ׳ינסקי, כבר כתב כמה ספרים והבת איימי, בת ה־ ,25 כבר זוקפת לזכותה שניים. אחד
מהם כתבה בשותפות עם אביה.

ודיה מרש פאהלווי: המישחק האמיתי

קלוו שאבחר:
הגמא׳ רפש
חצאית סקוטית
התייר הסקוטי המקורי שטייל
ברחובות פאריס לא היה
אלא הבמאי הצרפתי קלוד
שאברול. הבמאי הפך שחקן
לעת־מצוא עבור סרט טלוויז יה.
בסרט הוא משחק סקוטי
המאוהב בצרפתיה, הנראית
עימו בתמונה, וזוהי השחקנית
ברנאדט לאפונט. השניים מכירים
מזה שנים רבות. למעשה
היה זה שאברול שנתן לה את
תפקידה הראשון על הבד, לפני
23 שנים בסירטו: סרג׳ היפה.
בסרט הטלוויזיה המוקרן בצרפת,
במיסגרת שידור מיוחד,
נבחרו השניים לשחק את הנאהבים
מרסל וג׳גיפר, והבמאי
הרגיש כל כך נוח בחצאית
הסקוטית המסורתית, עד שלא
התבייש לצאת בלבוש זה ל רחוב.
דבר אחד בטוח: איש
לא זיהה אותו.

בעוד מתרבות והולכות השמועות בדבר הכנותיו של בן השאה,
רד׳ה כודש פאהלווי, הגולה במצריים, לרשת את כס אביו, מוצא
לו היורש הצעיר, שטרם מלאו לו עשרים, זמן להשתעשע עם
אחותו הקטנה, ליילד״ בת העשר. הוא מרכיב אותה על כתפיו, כדי
להוסיף לה גובה על מיגרש הטניס.

הופעתה הציבורית האחרונה של איימי קארטר, בת ה־ ,13 נערכה
בברודווי. בת הנשיא היוצא, ג׳ימי קארטר, באה להצגת פיטר פאן,
שהוקדשה למטרות רפואיות, וחילקה אוטוגרפים. איימי שהיתה צמודה
לאביה כמעט בכל סיוריו בתפקיד, תוכל לחזור עתה לבית־הספר.

אנשינו ב 1!1ל11

קנדים ברגן והכניסה הגדולה
אם כי חתונתם יכולה היתד. להיערך בלאס־וגאס או בלום־
אנג׳לס, העדיפו קנדים ברגן ולואי מאל להינשא, כמעט בהיחבא,
בכפר הקטן שבו נולד הבמאי־החתן — במחוז הצרפתי המקסים
של לוגאניאק. היתד. זו כניעה גדולה של ברגן שהכריזה לא פעם

שלא תינשא לעולם.

מיו״ וארק: מסס נאוננ״ם להחזזת הכושר
לפני כשישה חודשים עברה השחקנית הצרפתיה מיריי דארק ניתוח־לב־פתוח, ומאז היא מתאוששת
במרץ רב. לא רק שהיא זוהרת ומרבה להצטלם בסדרות ארוכות, עבור כל צלם המבקש זאת בנימוס,
אלא גם עוסקת בפעילויות ספורטיביות רבות. היא הולכת ברגל מדי יום ביומו עם כלביה; רצה ורוכבת
על אופניים מדי בוקר. אלן דלון, שאינו מש מסביבתה, גאה מאוד בהישגיה.

גמדה ג״קסוו:
..חבל שאיני
לוב שת מי כנ ס ״ ס ר

כויסטינו! אונאסיס) :והבה חושה
לכריסטינה אונאסים הכישרון להפוך כימעט ליפה כל אימת
שיש לה אהבה חדשה. האחרון בתור הוא איבון קוטי. דימיונו
המפתיע לפילים דונו, בעלה לשעבר של קארולין ממונקו, משך
אל השניים את צלמי העיתונות, שחשבו כי פילים מצא יורשת
חדשה. קוטי לא רק דומה לדונו, הוא מתלבש וחי בסיגנון דומה.

לגלנדה ג׳קסון, השחקנית
הבריטית המצויינת, יש חוש
הומור בריא. השחקנית בת ד.־44
היתד. גיבורה ראשית במסיבה
מיוחדת שערכה החברה של
ספריות המישחקים, שגלדנה
ג׳קסון משמשת לה נשיאה. ה מסיבה
נועדה לקדם את מכירת
המדריך החדש למישחקים,
שיצא לאור באנגליה. אחד
ממסמרי המסיבה היה מישחק
במכונית־מירוץ, בדגם של צלחת
מעופפת. היא נהנתה הנאה
מרובה בחברת בנה דניאל,
ורק הצטערה על שבאה בלבוש
לא הולם .״חבל שאיני לובשת
מכנסיים,״ הכריזה.
ה עו ל ם

!אנסה ודגו״ב:
המישווק מעל הנר
בתמונה הקטנה נראית השחקנית
ואנסה רדגרייב בהפגנה
למען הפלסטינים שנערכה
בלונדון. בתמונה הגדולה
(מימין) היא נראית עירומה,
בתפקיד איזידורה דנקון בסרט
איזידורה. ומשמאל: בתפקיד
פאנייה פנלון, ניצולת אושוויץ.
בכל אחת מן ההזדמנויות הצליחה
ואנסה להרגיז את הפורי-

טאנים. אלא שוואנסה השחקנית
מצפצפת על כולם. בלי
קשר לדעותיה הפוליטיות, הוכיחה
כי האמנות היא מעל לכל
— ולמרות כל המחאות של
הליגדרלהגנדדיהודיח היא עדיין
שחקנית מעולה.

רינגו סטאו:
אשה חושה

דזי״ר בואי: איש תפיל
דייוויד בואי עורך את הופעת הבכורה שלו על בימת ברודווי
במחזה נושא פרס ״טוני״ של השנה איש הפיל מאת ברנארד פומרנץ.
הפעם אינו נושא את האיפור הנשי המסורתי שלו על בימת הזמר.
מי שנולד בדרום לונדון, חשב להיות נזיר והפך כוכב של פופ־רוק,
מתכנן את הקאריירה הבאה שלו :״אני רוצה לביים סרטים !״
ה עו ל ם הז ה 2256

רינגו סטאר, מן החיפושיות,
ובארברה באך, מן המרגל
שאהב אותי, הם אחד מסיפורי־האהבה
המודרניים בהוליווד.
שניהם גרושים ותיקים, שהכירו
על בימת הצילומים של
איש המערות ומאז אינם נפרדים.
הם אפילו מאיימים להינשא.
לבארבארה בת ה־ 33 שני
ילדים מנישואיה הקודמים ל-
איש־עסקים איטלקי, ולרינגו
שני ילדים מנישואיו למורין,
שארכו עשר שנים והסתיימו
בשערוריה. למרות שמאז גירושיו
בילה רינגו עם המפורסמות
שביפהפיות קליפורניה,
הוא מכריז לראשונה על רצונו
לשאת את בארברה :״לא משום
שהיא האשה היפה ביותר עלי
אדמות. היא פשוט היצור האנושי
המתוק ביותר והאשה הרגישה
ביותר שהכרתי מעודי.״
ואשר לבארברה, מסתבר שהיא
מוכנה לוותר על דרישות מופרזות
בתחום הקאריירה שלה
הולמים. נישואין לטובת
״תמיד אמרו עלי שאני שח קנית
סוג א׳ בסרטים מסוג
ב היא אומרת בגילוי-לב,
״אבל מעולם לא התרגשתי מזה.
גם היום אני מסתפקת בסרט
אחד לשנתיים. את מירב הזמן
אני מתכוונת להקדיש לילדים
שלי ושל רינגו ולילדים של
שנינו, בעתיד.״

שיחה בעמיים

£י״יז

3יי ק ר

הונוים והקשרם
אחרי שירו במה שירו, ומה שירו בו
נפל ונשכב, ואחרי שהטלוויזיה צילמה
את מי שירה, וצילמה שם גם את מי
שנשכב, שמעתי את הרמטכ״ל שלנו עושה
ביקורת טלוויזיה כל־כך מקצועית,
שכל המבקרים יכולים ללמוד ממנו משחו.
רפול שלנו דיבר במילים מקצועיות
ויבשות, לא חירתת חירתותים על אידיאולוגיה
וקישקושים. הכל מונחים טכניים
נקיים: זוויות מצלמה, פריים, הו-
צאות״דברים״מהקשרם, עריכה, רקע.
זה היה בגלי צה״ל, ורפול הסביר את
הדברים לכתב שלו. באוזניים שלי שמעתי.
וככה הוא אמר: קודם צילמו חייל
על הגג שיורה. מזה אפשר היה להבין
שהוא יורה באנשים. לא הראו שום דבר
אחר. רק את החייל על הגג יורה. אחר-
כך ראו את האנשים שוכבים למטה פצועים.
מזה אפשר היה להבין שהחייל
על הגג פגע בהם. ברור שזה רושם מוטעה,
כי החיילים קיבלו פקודה לירות
ברגליים רק אם מאיימים על חייהם,
וברור שחם לא איימו על חייו של
החייל על הגג. וחוץ מזה — לא הראו
את ההקשר. לא הראו מה חיה לפני
זה, את ההפגנות״.

גא נדי: כן, מי זה ן
גוטליג גימל.
גא נדי: מילחמת גימל בגימל, חח,

.גוטליב אותי זה לא מצחיק.
גאנדי: יש לך קול משונה. אתה
חושב שאפשר לדבר חופשי?
גוטליג: מבחינתי כן. מה איתך ז
גא נדי: מקווה. פתח באש.
גוטליב: בעניין ההעברה.
גאנדי: סודר. ראה זאת כמסודר.
גוטליב: ברוך השם. מתי אני אצלך
עם החומר ן
גאנדי: הכל עליך!
גוטליב? כן, אני מביא הכל. אתה
מוסר לו הכל מייד, נכון!
גאנדי נ הכל מסודר, אמרתי לך.
תגיד לי, אתה בטוח שהטלפון שלך
בסדר ז אני שומע כל מיני רעשים על
הקו.
גוטליב: לא אצלי. תבדוק אצלך.
גאנדי: אצלי הכל פיקס. אתה יודע
איך זה. לפקודה תמיד אנחנו.
גוטליב: ברוך השם.
גאנדי: מה קורה פה ן לא מכיר
אותך שכל הזמן אתה מזכיר את ההוא
בפיקוד למעלה, כמו הבן שלי. עם מי
אני מדבר!
גוטליב: מטליב.
גאנדי: מה, גוטליבז איזה גוטליבן
מישהו עוד ישלם על זה !
זיגל? מי זח המטומטם שנתן לגוט־ליב
את גאנדי במקום את גבאי ולגאנדי
את גוטליב במקום את גומאדי ! ן
אני לא רוצה להעיר על כל הדברים
של רפול. רק על הסוף. על זה שהוציאו
את הדברים מהקשרם. את זה
שהטלוויזיה שלנו, הבת־זונה, לא הראתה
את ההפגנות שהיו לפני היריות.
אבל כאן, דווקא כאן, יש בעיה. כי
הרי לפי השיטה של רפול, אי״אפשר
היה להראות את ההפגנות, בלי להראות
מה היה לפני זה. מה שהביא להפגנות.
וגם את זה אי-אפשר חיה להראות
בלי להראות לפני זח, וככה הלאה.
אז מת שאני מציע הוא, שרפול ימליץ
לעשות בטלוויזיה תוכנית שלמה, שתראה
הכל, מה היה לפני מה, ואיך זה התחיל
ואיך זה נמשך, על כל הבעייה הפלסטינית.
אני בטוח שאחרי הסרט חזה
כולם כבר יבינו שזה בסדר גמור לירות
לתלמידים הערבים ההם ברגליים.

הספד לגולדה
אחרי שכבר עייפתי את כולם עם גיאורג וילהלם פרידריך הגל, נעבור היום
לאחד מתלמידיו, שפעם הוא הוכחה ניצחת לגניוס היהודי בכל הדורות, ופעם
הוא הוכחה לזה שהכי גרועים זה המומרים. אז בבקשה, קטע קטן של קרל מארכס :
״היה״היה אי-פעם איש תם אשר שיער כי בני-האדם טובעים במים רק מחמת
שהם רדופים על-ידי מחשבת־הבובד. אילו הצליחו לסלק ממוחם דימוי זה על-ידי
כך שהיו, דרך משל, מכריזים אותו לאמונת״הבל, לדימוי דתי, הרי שהיו משתחררים

מכל סכנה הנשקפת להם מן המים. כל ימי חייו לחם באשליית־הכובד, שהסטטיסטיקה
סיפקה לו הוכחות חדשות ומרובות בדבר תוצאותיו המזיקות.״
ומה פתאום אני נזכר עכשיו בקטע הזה? כי בזמן האחרון יש בכל העיתונים
הספדים על ראש־הממשלה לשעבר שלנו, גולדה מאיר. גם לי מגיע איזה נתח בעסק,
וככה יוצא שאם תשימו היכן שכתוב למעלה ״איש תם״ את השם גולדה, ובכל
מקום שכתוב ״הכובד״ ״עם פלסטיני״ ,תבינו למה זה הספד על הגברת שלנו.

מה נאמו לילדינו
שלום מתילדה גרייבר. תרשי לי לומר
לך כמה מילים. זה רק בגלל שנגעת
לליבי. ממש נגעת שם. אשה כל כך

ציר תנועה

ישיבה חופשית, אפשר להוריד כובעים, אפשר לעשן, אסור
לירוק. שימו״לב כילם, עד כאן, יש שאלות? יפה.
שימי-לב כולם. יוצאים הבוקר למשימה בשטח האוייב.
המשימה: הרגעת הרוחות. סד״כ אוייב — לא ידוע. עד כאן.
יש שאלות ז יפה.
שימו־לב. כוחותינו ייערכו בשטח האוייב במיבנה בלימה.
פתיחה באש רק לפי פקודה. חיזר, רק לפי פקודה. עד כאן
יש שאלות ז יפה.
שימו-לב. במיקרה של פקודת פתיחה, המשימה היא :
פגיעה בצירי התנועה של האוייב. חוזר, בצירי התנועה בילבד.
לא מעניין אותנו מחסני-מזון, מיתקני-האיוורור וכל יותר הצנרת
שנמצאת מעל לצירי התנועה. עד כאן יש שאלות? יפה.
שימו־לב. צירי התניעה מתחלקים לרגל א׳ ולרגל ב׳ .לצורך
העניין יש לנו כאן תרשים של רגל א׳ .תכניסו לכם לראש שרגל
ב׳ זה בדיוק אותו דבר, אבל בצד השני. עד כאן יש שאלות ן
יפה.
שימו-לב כולם. ציר התנועה של האוייב מתחלק לחמישה
חלקים עיקריים: ירך, ברך, שוק, קרסול וכף־רגל. עד כאן
יש שאלות? יפה.
שימו־לב. נתחיל בחלק העליון של ציר התנועה, הירך.
בדרך כלל זו מטרה גדולה ונוחה. שטח פגיעה רחב יחסית.
מה שחשוב לדעת, זה שמתחת לפני הציר חזה עובר נתיב-
אספקה מרכזי של האוייב — העורק הגדול של הירך. פגיעה
רצינית בירך, שפוגעת גם בנתיב האספקה, מביאה תוצאות
מיידיות. מה שצריך להיזהר ממנו הוא לא לפגוע בצנרת שנמצאת
מעל לירך, בהצטלבות שבין רגל א׳ ורגל ב׳ .לכן, מי
שמכוון לאיזור הזה, שיכוון נמוך. עד כאן יש שאלות? יפה.
שימו-לב. מתחת לירך נמצא איזור הברך. זוהי צומת
חשובה של האוייב. אתם בטח זוכרים כל מה שלימדנו אותכם
על חשיבות הצומת בצירי התנועה. פגיעה בצומת גורמת לשיתוק
מיידי של ציר התנועה כולו. הבעייה המרכזית: איזור
הצומת הוא קטן יחסית וקשה לטיווח. עד כאן יש שאלות?
יפה.
שימו-לב. מתחת לצומת הברך מצוי השוק. לאיזור השוק
יש חשיבות מרכזית בציר התנועה, משום ששם נמצאים שרירי
חשוק. קבוצת שרירים חשובה שממלאת תפקיד מרכזי במהלך
תנועת האוייב. פגיעה בשוק מומלצת. עד כאן יש שאלות?
יפה.
שימו-לב. מתחת לשוק נמצא הקרסול, שתפקידו לחבר

צירי התנועה שד האוייב
את השוק עם כף הרגל. הקרסול הוא איזור צר יחסית,
קשה לפגיעה ולטיווח. עד כאן יש שאלות? יפה.
שימו-לב. הגענו לאיזור האחרון בציר התנועה. מישהו
זוכר מה זה? אתה לא צריך להציץ אצלך, סמל אלי. זה
נמצא כאן, על הלוח. אנחנו מדברים על כף הרגל. הבעייה
המרכזית כאן היא שהאיזור הזה מוגן יותר מהאחרים, בדרך
כלל, על-ידי שיריון רך. מטווח רחוק מחליש אפילו שיריון
כזה את עוצמת הפגיעה. בעייה נוספת: זווית הירי אינה
מאפשרת, בדרך כלל, פגיעה יעילה באיזור כף הרגל. עד
כאן יש שאלות? יפה.
שימו-לב. היציאה לתנועה .8.00 :סד״כ כוחותינו: פלוגה
ג׳ .פתיחה באש רק לפי פקודה, חוזר, רק לפי פקודה.
המשימה: טיווח צירי תנועה של האוייב. עד כאן יש שאלות?
יפה.

נחמדה, עם פרצוף אינטליגנטי ומשקפיים•
וגם בעלך, בעצם. אם לא הייתי
פוחד להעליב אותו, הייתי אומר אפילו
שהוא נראה בטלוויזיה כמעט שמאלני.
ולמה נגעת לליבי, מתילדה? כי אמרת
בטלוויזיה שיש לך שישה ילדים, שניים
מהם בני חמש־עשרה, עוד מעט בצבא.
מה תגידי להם על אבא שלהם, שאלת,
כשבאים להרוס לכם את הבית.
אני מציע, מתילדה, שתספרי לילדיך
את האמת. זה נשמע מפתיע? זה לפעמים
עוזר, תתפלאי. תגידי להם בערך
ככה: תראו, שישה ילדים שלי. לאבא
שלכם היתה חלקת אדמה חקלאית,
שמיתר רק לגדל עליה גידולים חקלאיים.
אבל לאבא שלכם התחשק דווקא
לבנות בית בחלקה הזאת. זה הבית
שגרנו בו, ושהעיתונות קוראת לו בית
גרייבר. אבא שלכם, ילדים, הוא לא
ערבי. כאן זה מדינת־ישראל. מדינת היהודים.
ליהודים מותר לעשות פה הכל.
אבא שלכם גם הוכיח את זה, ילדים.
הוא פתח סוכנות־נסיעות שתפקידה לרוקו
כפרים ערביים מתושביהם. זה אבא
שלכם, ילדים. יהודי גא וזקוף, ומה שחשוב:
לא ערבי.
פתאום, ילדים, ככה תגידי להם, מתילדה׳
קרה משהו. איזה מישהו בשיל-
טונות התבלבל, וחשב בטעות את אבא
שלכם לערבי. איך עשו טעות כזאת אני
לא יודעת. מה אתם חושבים, ילדים,
שאני הייתי מתחתנת עם ערבי? ובכן,
ילדים, השילטונות התבלבלו, והתוצאה
היא שהם רוצים לעשות ליהודי טוב
וזקוף כמו אבא שלכם מה שעושים בדרך
כלל לערבים. אבא שלכם, ילדים, ניסה
להוכיח לשילטונות את טעותם, להסביר
כמה שהוא יהודי טוב, אבל זה כבר היה
מאוחר מדי. זה הסיפור, ילדים, תאמינו
או לא. הכל בילבול של השילטונות.
אז אמנם הצלחנו למשוך קצת זמן,
ולגור בבית עוד שנה, ועוד שנה, אבל
הבילבול אצלם נמשך. הם בכל עניין
מבולבלים, אז גם בעניין הזה. אין מה
לעשות. ועכשיו, ילדים אנחנו נשארים
בלי קורת״גג, בגלל שמישהו התבלבל וחשב
שאנחנו ערבים.
וזה מה שכדאי לך להגיד לילדים,
לכל השישה, גברת מתילדה גרייבר. י

מצעד ה ק רנו תהמצ טיינו ת 3110.80
ושוב נותנות קרנות הנאמנות בניהול חברות בת של בנק לאומי
את התשואות הגבוהות ביותר מבין כל הקרנות הפועלות בארץ,
ברוב תקופות ההשקעה. תקופת דירוג לפי^^-ן זשקעה
שיעור תשואה
ע׳יפ חישובי בנק ישראלי
קרנו ת בנ א מנו ת
בנק לאומי לישראל בע״מ:
אודסרמרגלית, בדולח,
•בניהול פיא.
גיל ולהט*בניהול נ״ ע וה שקעות.
קרנו ת בנ א מנו ת בנ ק איגוד:
יהלום -בני הול פיא.
בנאמנות משותפת עם
בנק דיסקונט לישראל בע״מ

3חודשים

מקום ראשון

גיל

27.7

מקום שני

יהלום

27.3

חצי שנה
מרגלית 116.8

מתחילת ה שנה

שנה

מרגלית 328.6מרגלית

בדולח

114.0בדולח

270.7

שנה וחצי

414.4מרגלית
להט

416.7

מקום שלישי

מרגלית 25.5

אודם

113.8

בדולח

306.8

מקום רביעי

יהלום

108.0

יהלום

281.7יהלום

379.2

מקום חמישי

255.1בדולח

375.2

$מדד המחירים לצרכן בהנחה שבחודש אוקטובר 980ו עלה מדד המחירים לצרכן ב־>)89
25.4

49.9

יהלום

232.0להט

95.5

235.2

131.9

למרגלית קיימת 6ו חודש

•#קרנות בניהול חברות אחך ות

התשואה הריאלית של 3הקרנות המצטיינות בניהול פיא וניע:
שעור התשואה של הקרן
בניכוי עליית מדד המחירים לצרכן,
בתקופות הנ״ל.

מקום ראשון

גיל

מרגלית 44.6

מרגלית 119.2

מקום שני

יהלום

מקום שלישי

מרגלית 0

מרגלית

121.8

מרגלית

75.4

בדולח

42.8

בדולח

89.6

בדולח

75.4

להט

54.2

אודם

42.6

יהלום

69.8

יהלום

65.2

יהלום

43.0

^מדד מניו ת

18.1
30.8
37.7
מנוכה
#מדד המניות הכללי בניכוי מדד המחירים לצרכו,בהנחה שבחודש אוקטובר 1980 עלה מדד המניות הכללי ב־/4־ 7ו.

18.0

בנק לאונו״
איו מודעה זו מ הוו ה הז מנ ה לרכי שת י חי דו ת.י חי דו ת ניתן לרכוש אך רק על פי ה הב ע ה הכלול הבת שקיפי ה ערנו ת או ת ם ניתן ל הסיג בכל סניפי ה בנ קי ם.

העולם הזה 2256

— ^ תקופת
דירוג לפי״״^השקעה
שיעור תשואה

3חודשים

חצי שנה

מתחילת השנה

שנה

שנה וחצי

1י8 §11

8*111

חופשת סקי נפלאה באוסטריה אינך חייב לדעת לגלוש
כדי לחנות ממנה.
אוסטריה בחורף היא שילוב מיוחד במינו של אתרי סקי מושלגים
הידועים ביופיים הרב וחיי תרבות עשירים ותוססים בערים הגדולות.
אוסטריה בחורף היא חוייה מהנה ומיוחדת, שכדאי לך לה תנסות בה השנה.
חוברת ופרטים על חופשת סקי באוסטריה תוכל לקבל בבל משרדי הנסיעות
או במשרדנו.

רח׳ טרו מפלדור , 12 טל ,03 - 652244 .תל אביב
נציגות מ שרד התיירות ה אוס טרי

האם י ע רו ך ירוחם מעול ה פגנ הבס עו די ה.

9עם מלאת שלוש שנים
ליוזמת השלום של נשיא מצריים
אכוור אד־סאדאת
צפה הנשיא בסרט שצולם בעת
נאומו בכנסת. בסרט נראה
עזר וייצמן מעביר פתק למנחם
כנין• אל־סאדאת סיפר
למקורביו שפעם שאל מה היה
כתוב בפתק הזה, והתברר לו
שווייצמן כתב :״האם ממתינה
לנו מילחמה חמישית ן״
9העיתונאית סמדר פרי
מספרת כי לפני שלוש שנים,
אחרי שנשיא מצריים הודיע
בנאומו כי הוא מוכן לבוא
ולדבר בכנסת בישראל, התקיימה
בתל־אביב ישיבה שבה
דנו אם באמת מתכוון אל־סא-
דאת למה שאמר. האלוף
שדמה גזית, שהיה אז ראש
אגף־המודיעין, אמר לעוזרו :
״הפעל עכשיו את המכשיר!״
בחדר השתררה דממה, ומן
הרשמקול עלתה מנגינת ה-
הימנון המצרי. אמר גזית לנוכחים
:״אתם צריכים ללמוד
את ההימנון, כי תוך שבוע
נשמע אותו בארץ.״
1מדוע לא הצביע ח״כ
עדי אמוראי בעד אי-אמון
בממשלה בהצבעה שנערכה
השבוע בכנסת? את התשובה
לכך אפשר למצוא בסיפור הבא:
לפני שנתיים וחצי פנתה
מועצת המישמרות הצעירות
של קנדה למועצה לחילופי
צעירים ונוער בישראל, שעדי
אמוראי עומד בראשה מאז
1973 ושח״ב יחזקאל פלו־מין
הוא חבר בה, כנציג הליכוד.
אגב, קנדה היא המדינה
ה־ 12 המקיימת חילופי צעירים
עם ישראל. פלומין היה באותה
תקופה סגן שר־האוצר

ו ע בו ד איזה ש ח קן הותקן סל ב סי ש ב! הנ שי א?

איתה לקנדה. לפני שיצא פלו-
מין לחו״ל, אמר לעדי שאם
תהיה הצעת אי־אמון בממשלה,
ועדי היה יוצא לחו״ל,
יהיה חסר למיפלגת־העבודה
נציג אחד. אך מאחר שהוא
יוצא, יש הפרש של שני קולות:
פלומין בחו״ל ועדי בישראל.
לכן ביקש פלומין מעדי
שאם תבוא הצבעה כזו,
לא יבוא עדי להצביע. אמוראי
פנה אל ראש מיפלגת־העבודה,
שימעון פרם והסביר לו את
הבעיה. פרס היפנה אותו לראש
סיעת־המערך בכנסת,
ח״כ משה *מחד. שחל, מצי־דו,
הסכים לתנאי זה, וגם פלו-
מין שוחח עימו וקיבל אישור
להסכם. השבוע, כשהובאה הצעת
אי־האמון לכנסת, עיכבה
הקואליציה את ההצבעה ב־24
שעות, תוך ניצול סעיף בתקנון
המאפשר החלטה שרירותית
כזאת. שחל, שכעס על
כך, אמר לאנשי הליכוד :״אם
אתם מפרים את הנוהג, נפר
אותו גם אנחנו, ועדי אמוראי
יצביע נגד הממשלה.״ כאשר
פנה אמוראי לח״כ פסח גרו־פר
ושאל אותו מדוע מפירים
נוהג של 32 שנים, אמר לו
גרופר :״הרב יכול לעשות
כל דבר.״ שחל הודיע לאמוראי
שעליו להצביע למחרת
בכנסת. אמוראי השיש לו שהוא
אמנם מבין אותו, אך
את ההסכם שעשה עם פלומין
הוא מסרב להפר .״אני הדחתי
אותו לצאת לחדל, ולא אפר
את הבטחתי לו,״ אמר אמוראי
לשחל. חברי סיעת־המערך פנו
לעמיתם ואמרו לו :״בגללך
נצטרך לסבול את ממשלת הליכוד
עוד שנה,״ אך עדי
לא נכנע. ערב לפני ההצבעה

שלא יהיה יהיה לנו רוב.״
עדי מיהר אל עקיבא לברר
עימו אם זה נכון. עקיבא
השיב לו שאכן זה נכון. הסיום:
עדי לא השתתף, ועקיבא
נמנע. יחזקאל פלומין, שחזר
ארצה ביום השישי, שמע
על כך וטילפן לאמוראי כדי
להודות לו על שמירת ההסכם
ביניהם.
! 9ואילו יחזקאל פלומין
מספר :״אני הייתי האדם השקט
ביותר בקנדה. אני מכיר
את עדי, ואם הוא נתן לי את
המילה שלו בנוכחותו של משד.
שחל, אז אני שקט. אני שמח
שעדי עמד בלחץ, למרות שלא
היה לי ספק שיעמוד בו. זה
מזכיר לי מה שאמר פעם ה־ח״כ-לשעבר
יוחנן כאדר:
״חברים יש לי במיפלגתי, אך
ידידים יש לי במיפלגות אחרות.״

ברל
ונפגש עם הצוות הבכיר
של המורים שם, ראה בסביבה
צלם. אמר לו נבון :״תגיד
לי מתי אתה מתחיל לצלם,
כדי שאחר־כך אוכל לשתות
את הקפה שלי בנחת.״
8 1בשבוע שעבר, בעת
אימון כדורגל בגן סאקר בירושלים,
הגיעה למקום רעיית
הנשיא, אופירה נכון עם
שני ילדיה .״הבאתי לכם כוכב
חדש,״ אמרה למאמן, נזישל
פורטל ,״ארז משתוקק לשחק
כדורגל, ומזמן חיפשנו עבורו
מיסגרת מתאימה. אמנם במיש־

יושב־ראש הכנסת, יצחק
כרמן :״אם את זורקת את
כל הפנינים עכשיו, מה יישאר
לך לנאום שלך?״ ענתה לו
גרוסמן :״אל דאגה, באמתחתי
עוד פנינים ואבנים יקרות
אחרות לרוב.״
8ח״כ יהודה חשאי
פנה במיכתב אל שר־הבריאות,
אליעזר שוסטק, וביקש ממנו
עזרה בקבלת רכב לנכד,
בעל נכות של 1007 הוא
נענה בשלילה. כעבור זמן קצר
נפטר הנכה. חשאי סיפר על
כך לשר, כאשר נפגשו. הגיב

! 8עם המישלחת בחו״ל
ביקר פלומין במטה־הבחירות
של הנשיא־הנבחר רונלד רגן,
בתומו של יום־הבחירות .״מה
שהיה מעניין הוא ש־ 50 אחוז
מן החוגגים במקום את ניצחונו
של רגן היו יהודים חרדים,
עם קאפוטות ופיאות. על
דלת הכניסה למטה הבחנו בשלט
שקרא שלא להכניס למקום
אוכל בלתי־כשר. גם כפתורים
עם שמו של רגן ראיתי
שם על החולצות, אך הם אייתו
אותו בעברית רייגין, כמו
המילה גשם באידיש.״
בעיקבות הביקורת

בעיתונות על־כך ששגריר־יש־ראל
בארצות־הברית, אפרים
(״אפי״) עכרון, לא יצר מג־

שימחה ארליך

סגן־ראש״הממשלה, יצא מן המליאה
אחרי הצבעת אי־האמון
בכנסת. אנשי הטלוויזיה ניגשו אליו ואמרו לו שהם רוצים
לראיין אותו. אך כאשר עמד להתראיין, התברר להם כי שפחו
את המיקרופונים. הם ביקשו ממנו להמתין קמעה, עד שירוצו
להביא אותם, והוא המתין בסבלנות כחצי שעה, בחברת יורם רונן
מהטלוויזיה, עד אשר הביאו את המיקרופונים למקום.

כן הנשיא התקנו לו סל, כדי
שיקלע, אבל הוא נתפס דווקא
לכדורגל.״ ארז הוא בן 7וחצי.

כאשר נשאל אורי

שגריר מצריים בישראל, מוזמן כרגיל לכל אירוע נוצץ ופחות״נוצץ
1111ך > 1 |1׳¥1״ 111 דו 11
המתקיים בתל-אביב. הפעם הוא בא לתערוכת־הזיכרון לצייר ראובן
\ 111 1171ו 11111 רובין, שאירגנה אלמנתו אסתר. מורתדא אמר לאסתר :״ראובן צייר בדיוק את השלום שכולנו
רוצים בו, כי בציוריו חיים יהודים וערבים בשלום, עובדים ומתפרנסים בכבוד הדדי, הארץ שמחה
ועליזה, עציה נותנים פרי ופר.יה משגשגים בצבעיהם. והרי לכך אנו מנסים להגיע.״
דאז, שימחה ארליך. אמוראי
הוזמן לבוא לקנדה אז,
אך מאחר והיה טרוד בעניינים
אחרים פנה אל עורך־הדין
אריה חאן מן המפד״ל, שיצא
במקומו לשם. לפני שבועיים
הוזמן אמוראי לצאת
לקנדה בראש המישלחת הישראלית,
אך בגלל עיסוקים אחרים
פנה הפעם לפלומין, ש כבר
אינו סגן־שר, שיעמוד
במקומו בראש המישלחת וייצא
ה עו ל ם הז ה 2256

בא שימחה ארליך לאמוראי
ואמר לו :״למה אתה מפר
הבטחה לפלומין?״ עדי נרעש
מדברים אלה אמר לארליך:
״אתה מכיר אותי מאז שהייתי
בן ,10 ואתה יודע שלא אצ ביע
!״ אז סיפר לו ארליך :
״עשינו הסכם עם ח״כ ע קי ״
כא נוף שאם אתה לא תצביע,
גם עקיבא יימנע בהצבעה. אך
אם אתה תצביע נגד הממשלה,
עקיבא יצביע בעדה. איך

עים נאותים עם הנשיא הנבחר
רונלד רגן, נזכר ח״ב אבא
אכן, שכאשר היה שר־החוץ
של ישראל הוא פגש אז ברגן
שהיה מושל קליפורניה. אז
שאלו בעיתונים הישראליים
מדוע בא שר־החוץ במגע עם
מושל ריאקציונר, שאין לו
כל עתיד פוליטי.
91 כאשר ביקר נשיא-
המדינה יצחק נכון בבית

אגמי, מזכיר מחוז חיפה ב־מיפלגת־העבודה,
מהו עברו
״אני איש
הפוליטי, ענה :
מפא״י-לשעבר, עם קצת פיג־מנטים
של רפ״י.״
! 9בערב־ראיונות עם אי תן
דנציג אמר שר־האנרגיה-
והתשתית יצחק מודעי על
מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם
משל ז ״משל הוא חד לשון
כאשר צריך לדבר, אך הוא
צריך לעשות את ההפגנות שלו
בערב הסעודית, כי את מחירי
הדלק קובעים שם.״
! 9בדיון בחוק האנטומיה
והפתולוגיה, שהתקיים בכנסת,
קראה ח״כ חייקה גרוסמן
קריאות־ביניים רבות. העיר לה

על כך שוסטק :״אם כך נפתרה
הבעיה.״
9 :ח״כ שימעון פרם הם! -
ביר לסקרנים ישראליים מדוע
נראו משתתפי הקונגרס האינטרנציונל
הסוציאליסטי בספרד
תמיד חייכניים בתמונות-
הטלוויזיה .״בכל פעם שהתקרבו
אנשי־הטלוויזיה אל ה משתתפים
בקונגרס, הם סיפרו
בדיחות זה לזה, כדי שייראו
בטלוויזיה מחייכים. וילי
כרגדט סיפר לי את הבדיחה
הבאה: האפיפיור בא לשמים
ושאל את אלוהים כמה זמן
עוד יקה עד אשר יתירו לכמרים
להתחתן. השיב לו אלוהים
:״לא כל זמן שאתה
חי!״ אחר־כך שאל האפיפיור
מתי יתירו לנשים לכהן כהג־מוניות.
אמר לו אלוהים :״לא
לא כל זמן שאתה חי.״ כאשר
שאל אם יהיו עוד אפיפיורים
פולניים, ענה לו אלוהים :״לא
כל זמן שאני חי.״

מה חד ש
א צד מו ס ד
מחלחת
ה חד שו ת 9
מחליף תחתיו. הוא חשב עלי. התפקיד
דרש שהמועמד יהיה קצין
ועיתונאי. אמרתי ליו שאני אמנם

ארוכות;
מפקחטוביה סערבשעותד ג
ת מ שו
החדשות בטלוויזיה טבלה

לא עיתונאי אך לעומת זאת אני
קצין. הרעיון נראה לי בתחילה
(המשך בעמוד )44

בבניין הטלוויזיה בירושלים. בבית או בבית־המלון
הוא מתבונן בשידורים בקביעות ואת ההערות שלו
על השידורים הוא מעביר לעובדיו באמצעות הטלפון.
ף* אשר נכנסתי לתפקיד,
לפני שלושה שבועות,
הודעתי לאשתי כי מעתה אני בצבא
הקבע,״ מספר טוביה סער,
המנהל החדש של מחלקת־התד־
.שות בטלוויזיה .״בכל יום ראשון
בבוקר אני נוסע לירושלים,
וחוזר ביום השישי. ההבדל היחידי
ביני לבין איש קבע הוא, שה קצין
יוצא ליחידה שלו ואני ב אמת
יוצא למילחמה. וכאשר שאלה
אותי אשתי מה יוצא לי מזה,
עניתי לה, שזה כמו לקבל דרגת
סגן־אלוף.״
הבוס החדש של מחלקת־ד,חדשות
הוא שועל ותיק בכלי־התיק־

מוסיקה רבת

הוא אחד התחביבים שלו .״אני אמנם
לא מנגן טוב כמו גלי בתי, אך זה מרגיע
אותי לשבת ליד הפסנתר ולנגן, בעיקר כשגלי עומדת לידי.״

בהיותו דובר מישלחת ישראל ב^״

! 1111 #111 #111 1 ^ 1או״ם פגש אנשי תיקשורת רבים.
בתמונה: באחת ממסיבות הקוקטייל עם חיים הרצוג וברברה וולטרס.

סער בשנת 1956
1\ / 1כאשר היה סרן בחיל־הים.
בשנת 1958 עבר לגלי־צה״ל
ואז החל בקאריירה עיתונאית.

פיפ בבית

זה התענוג הבייתי של טוביה, באשר הוא
מגיע לתל״אביב בסופי השבוע. את הפייפ
אין הוא מעשן במישרדו, המתח הוא גדול מדי. לכן עבר לסיגריות.

שורת הישראליים. בשנת 58׳ קפץ
לראשונה לים הסוער של הרדיו.
הוא עבד בגלי־צה״ל ובקול־ישר־אל.
אחר כך עבר לטלוויזיה והוא
עדיין שוחה •בביטחה.
טוביה בן ה־ 45 נולד בירושלים
להורים ממוצא פולני. אביו עובד
כפקיד בקופת־חולים. אחרי
שלמד בבן־שמן עבר לבית־ספר
לקציני־ים ומשם — לצי הסוחר.
כבר אז פגש במיכה לימור ובארגון
צוקרמן, ויחדיו עברו כיב-
רת דרך ארוכה — עד הטלוויזיה.
״ראיתי בחיל־הים את הקאריי־רה
שלי. לגבי לא היה דבר מרתק
יותר מאשר להפליג בים. באחת
ההפלגות הצטרף אלינו כתב של
גלי־צה״ל בשם דויד ריבלין. התיידדתי
איתו והתבוננתי בעבודתו.
יום אחד בא ריבלין ואמר לי ש הוא
רוצה לעזוב את גלי־צה״ל
כדי לעבור למישרד־החוץ, אך בתחנה
הצבאית תבעו ממנו שיביא

חילוץ עצמות ני

הוא עושה בעירת תחביב נוסף שלו
מישחק הטניס .״באשר ערכתי
והגשתי את מוקד, היה לי זמן לשחק, היום אין לי הימן.״

מ דו ע מיצמץ אריק איינ שטיין בעיוני! באשר

91 מזה 22 שנים נוהג
מזכ״ל הפועל המיזרחי, רפאל
כן־גתן, לנסוע במונית עם
אותו נהג. אך לפני שבועיים
קרתה תאונה למונית. בן־נתן
נפגע ברגלו, והרופא ציווה
עליו להיכנס למיטה לעשרה
ימים. בן־נתן החליט בהזדמנות
זו להיגמל מעישון, ועדיין
מחזיק מעמד.
י בסיעת-המערך בכנסת
סיפר ח״כ מאיר עמית על
סיורו האחרון בארצות־הברית
ופגישתו עם שגריר ישראל ב-
או״ם, יהודה בלום. ביום

דאה את הסרט ״באמבי״י. ואיך ירוויח משה דיין

וקיבל כאב־בטן.״ העיר על
כך ח״כ יוסי שריד :״האריה
לא היה מהמערך.״ ענה
לו שחל :״בין האריות בקניה
והזאבים בכנסת, אני לא יודע
מי יותר מסוכן.״
1הבלשן אבשלום קור
טוען שבבחירות בארצות־הב-
רית אירע דבר פשוט: העם
החליט לשתף את קארטר ב־מיבצע
״מפני שיבה — תקום!״
! 9בסוף החודש עורך שג-
ריר־ישראל במצריים , ,אליהו
בן־אלישר, חגוכת־בית בביתו
בשכונת מעאדי אשר

בקאהיר. למסיבה הוזמנו כל
הכתבים לעניינים ערביים, ש יסעו
לשם על חשבון מערכות
עיתוניהם.
91 בשיחה שהתקיימה בין
הסופר יגאל גלאי לזמר
אריק איינשטיין, נשאל ה זמר
מדוע אינו נראה עוד
במסיבות הבוהימה. אמר אריק:

בסף מחיילים סשיים
בשם בשדות השקיעה נכתב
על־ידי ריקי קלר. בירור
קצר של העיתונאי דן;מרג לית
העלה כי את השם הזה
אימץ לעצמו הסופר ראובן

שלמה גרוס

חותם בשם

״פולס״.
1איש ״הטלפון האדום״
של גלי צה״ל, צבי רימון,

שימשו עדן

נער-הששעועים הניצחי, ממשיך להקיף את עצמו בנשים יפות. במועדון
הלילה שלו בברלין בחר במלכת-היופי של המועדון, והפעם נבחרה ״מיס

ברלין״ של שנת ,79 רגינה ווגל .״אצלי אין אף רגע אחד משעמם במועדון. אני תמיד מצליח למשוך
אלי את כל הנשים היפות של ברלין, וכדי לפצות אותן אני מעניק להן תוארי יופי בכל הזדמנות.״

״את המיסים האלה שילמתי
מזמן, כאשר הייתי בין 20

ואיך אדיאס

בן הכפר הגלילי ג׳יש, שעלה לירושלים
לפני 25 שנה כדי ללמוד באוניברסיטה,
משמש מאז אחד מעמודי התווך של חיי החברה וחיי
הלילה בבירה. ראיף וחברו יגאל גרי (בתמונה, לידו) משלימים
בימים אלה את שיפוצו של בית-האמנים, בבניין ההיסטורי של
בצלאל. בשייפתח המקום ימצאו בו משקה, מוסיקה ואווירה.

! 9על קוצר־הראייה שלו
סיפר איינשטיין :״זה אובחן
אצלי לראשונה כאשר הייתי
בן .3הורי לקחו אותי לסרט
באמבי, שם ראו אצלי מיצמוץ
משונה.״
! 9ספר חדש שיצא לשוק

קדיץ, שהוא פרופסור באוניברסיטה
תל-אביב. בהזדמנות
זו גילה מרגלית עוד כמה
סופרים שאימצו לעצמם שמות
אחרים והם חיים הזז, שחתם
על הפרקים הראשונים של
היושבת בגנים בשם ״זרכיה
אחלי״ .יורם ברונובסקי
כתם כ״יוחנן רשת״ ו״גדעון
שובל״ .עמוס קינן חתם בזמנו
בשם ״אחאב יתר״ ,ישע יהו
אכרף בשם ״יותם״ וד״ר

האחרון לשהותו שם התפרסם

ראיון עם ח״כ משה דיין

בעיתון אמריקאי, ובו אמר
דיין שהצבא האמריקאי הוא
צבא חלש ובינוני, מאחר שהוא
מאוייש בכושים. הגיב על־כך
ח״כ זאב כץ :״הוא
בטח יוציא ספר על נושא
זה וירוויח ממנו כסף.״
! כאשר תקף ח״כ אמ נון
רובינשטיין את אנשי
סיעת־המערך בכנסת, אמר לו
ח״כ דויד גולומב :״אני
מוכרח לצטט את מה שאמר
פעם המועמד־לנשיאות עדלי
סטיבנסון על הנשיא דוויט
אייזנאהר :׳אם תמשיך ל ספר
עלינו בלופים, אנחנו נגיד
עליך את האמת׳.״
! 9ח״כ משה שחל בא
להצבעת אי־האמון בממשלה
לבוש בהידור רב. הוא לבש
חליפה של פיאר קארדין ועניבה
של דיור. העיר לו ח״כ
מיכאל דקל :״האם זהו הלבוש
הפועלי סוציאליסטי שלכם?״
העיר מישהו שם :״ככה
יתלבשו הפועלים כאשר המערך
יעלה לשילטון.״
! 9שחל, שחזר מסיור בקניה,
סיפר על חוויותיו שם.
העיר לו ח״כ אברהם (״כצ־לה״)
כץ־עוז :״אתה פה?
שמעתי שהאריה אכל אותך
ה עו ל ם הז ה 2256

*111*1ךיך 1ד * כוכב-הכדורסל לשעבר של מכבי תל־אביב, הוזמן למסיבה באחד מבתי״המלון
בהרצליה, ושמח לפגוש בכוכב אחר, הזמר צביקה פיק .״בכל מקום שאנחנו
- 1 #11י יי 1
מגיעים אליו, תמיד עטים עלינו מבוגרים וילדים לבקשת אוטוגרפים,״ אמר הזמר. צביקה שאל את
ברודי אם כל מבקשי החתימות מטרידים אותו, והוא ענה לו שהוא דווקא נהנה מתשומת-הלב הזאת.״

הוציא את סיפרו מר. העניינים.
ביום שיצא הספר הוא
הוזמן לראיון על־ידי מתחריו
לתוכנית־הבוקר, התוכנית כל
צבעי התשת בקול ישראל.
ריאיין אותו צ בי סלטון, שהציג
את רימון כמתחרהו .״זה
היה חברי מאוד כלפי מצד
המתחרים לי,״ אמר רימון.
91 בחתונה של סייר־בנימין
זאבי, התגנבו שתי נשים
מעזרת־הנשים לגברים. השתיים
הן ורדה דן, אשתו
של העיתונאי אורי דן, ופני נה
הוד, אשתו של מוטי.
כאשר נשאלו מדוע עזבו את
עזרת־הנשים, אמרו :״שם
היה לנו משעמם.״
! 9כאשר אחת האורחות
רצתה להזין את עיניה באורי
זוהר המרקד, ושאלה מי הוא
זוהר בין כל המרקדים, אמר
לך, שאול ביבר :״למה את
מחפשת את אורי זוהר? כל
אחד עם זקן ועם קאפוטה
שחורה דומה לו היום.״
91ח״כ אורה נמיר נסעה
לחתונת בתה של דינה
דותן, ראש מחלקת החברות
במיפלגת־העבודה, המתגוררת
במושב ירקונה. כאשר באה
אורה למושב, ראתה כי המקום
חשוך. היא נכנסה לאחד הבתים
ושאלה היכן מתחתנת
הבת של דותן. אמרו לה כי
החתונה מתקיימת בביח בני־ברית
בתל־אביב, הנמצא ב־קירבת
ביתה של נמיר.
! 9בעיקבות מאמר של
יאיר קוטל ר בצהרון מעריב,
כי ברשימת מיפלגת־העבודה
לכנסת לא ייכללו עוד הח״כים

יוסי שריד, עדי אמוראי
ומיכה חריש, פגיש אמוראי

את שריד ואמר לו :״כאיש
שיש עליו חוזה, אתה נראה
די טוב.״

ד״ן נו 35

ח 1ג את יום הולדתו
נין ערומות
ווו1תלן1י 0באילת

ריקוד משולש

הפגינה אחת השחקניות
בסרט,
דבורה בקנו, שבעבר השתתפה בסרט חייך אכלת

1עלה על הבמה, ולפני
המיקרופון הודה לבל
חבריו על המסיבה שהבינו לו.

מרימים את קיארולייו מ
יובל כספין, הרים את השחקנית הצעירה, שהיא אנגליה המתגוררת
בארץ כמה שנים. קארוליין השתתפה גם בסירטו הקודם של דיין.

^ ני ככר ילד גדול ועדיין
חולם חלומות,״ אמר ה במאי
אסי דיין במסיבת יום־ההו־לדת,
שערכו לו אנשי צוות־ההס־רטה
באילת.
בעיצומם של הצילומים לסרט
השביעי שאותו הוא מביים, עם
ישראל חי — שם זמני, חגג אסי
בן ה* 35 את יום־הולדתו עם אנ־שי־הצוות.

שבא לאילת מאבד את הצפון,״
אמרה השחקנית קרוליין

אותה (מימין) ,הבמאי אטי דיין והמפיקה לביאה
הון. דבורה מגלמת בסרט תפקיד של אחראית
על החוף, ומופיעה עם בגד־ים משנות השלושים.

׳לנגפורד, המשתתפת בסרט .״אני
אוהבת את אילת ואוהבת להצטלם
על חוף־הים שלה,״ הוסיפה.
אחרי שהם הסתובבו כל היום
בבגדי־ים באתר־הצילומים, באו
כל השחקנים ואנשי הצוות הטכני
למועדון־הלילה של מלון נפטון,
שם שתו, אכלו ובעיקר רקדו. ה פעם
כולם לבשו מיכנסי ג׳ינס
וחולצות טריקו. אסי ניגש מאחד
לשני, הזכיר לכל שחקן איזו סציר
נה עליו לצלם למחרת, והזכיר
לכולם שצריך ללכת לשון מוקדם,
כי למחרת מתחיל יום צילומים
חדש.
אסי, בנו של ח״כ משה דיין,
אינו מתערב בכל ההמולה הפוליטית
המתרחשת בירושלים. הוא
מסתובב עייף בשעות־הערב ונמרץ
בשעות־היום. בכל־זאת כש־דוחקים
בו הוא שואל :״מה יהיה
עם הדוד שלי עזר וייצמן?״ אך
הבעיות של הסרט מעניינות אותו
הרבה יותר.
השחקנים, לעומתו, באו למסיבה
במצב-רוח עליז, ונהנו מן ה מופע
המאולתר של השחקן חנן
גולדבלט .״פעם שרתי עם רביעיית
מועדון־התיאטרון, ואני מוכ
רומאן
בהמשכים

רה להביא את אסי לבמה כדי
שיישתתף אתי באחד השירים,״
הוא אמר, וקרא לאסי לבמה. גם
המפיקה לביאה הון והצלם אילן
רוזנברג הצטרפו למופע העליז.
״אני אף פעם לא עולה לבמה, אני
ביישנית, אבל כשחנן קרא לי לעלות,
אמרתי שאלך רק אם אילן
יעלה. הפתיע אותי שהוא הסכים
ולא היתד, לי ברירה, אז עליתי
גם אני,״ אמרה לביאה.
אסי הבטיח לכולם שהצילומים
יסתיימו במועד שקבעו מראש,
ואז אפשר יהיה לחזור לונל־אביב,
אך איש מן הנוכחים לא גילה
געגועים לעיר הסואנת. כולם טע נו
שהם מוכנים להישאר באילת
כמה שצריך.
אסי הבטיח שאם המסיבה הזאת
תצליח, הוא יחגוג שוב את יום-
הולדתו כשילדיו יבואו לבקר אותו
באילת בעוד כמה ימים.
״זה נראה כאילו זה קל לביים
סרט, אך מתעוררות כל־כך הר-
בה בעיות קטנות שמטרידו אותי,
שכל מה שאני רוצה עכשיו זה
ללכת לישון,״ אמר הבמאי ובעל
המסיבה, והסתלק ראשון מן המקום.

מתנהל
בין השחקן הראשי
בסרט, אייל גפן, וחברתו, או״
רית רובינצ׳ק, שהיא מזכירת־ההפקה. מימין: אייל בסצנה מהסרט.

מה עו שהו.ידעון ר ״ כ ר

בין !־׳לקה ור מאדק. ו מ דו ע

ישלהע בי ראת אנ דרטתה שו א ה לי רו ש לי ם?
1בישיבת ועדת־הרווחה-
והעבודה בכנסת אמר יושב-
ראש הוועדה, ח״ב מנחם
חייקה
לח״כ
פירוש,
גרוסמן נ ״למה את תמיד
צריכה לתקוף את שר־האוצת״
ענתה לו חייקה :״אני תמיד
תוקפת את כל שרי־האוצר.״
העיר על כך ח״כ זאב כץ:
״את יכולה להרשות לעצמך
את הלוקסוס הזה, כי אף פעם
לא היה ולא יהיה סיכוי שיהיה
למפ״ם שר־אוצר.״
01 אחרי שראש־הממשלה
נאם בארצוודהברית במלון
וולדורף אסטוריה על כך ש בנימין
זאב הרצל וזאב ז׳בו־טינסקי
הקימו את המדינה
לבדם, התלוצצו במיזנון־הכנ-
סת שהוצאת הספרים מסדה,
שסיימה זה עתה את הכרך
האחרון של האנציקלופדיה
העברית, ממהרת להכניס תיקונים
בערך ״ז׳בוטינסקי״.
01 ערב־התרמה למען הטכניון
בחיפה התקיים בעיר
שיקאגו בארצות־הברית. נשיא
טכניון, עמים חורם, נסע
להשתתף בו. אורח־הכבוד היה
נשיא ארצות־הברית לשעבר,
ג׳רלד פורד. לפני שהתחילה
הרצאה של פורד, שוחח עם
חורב על הישראלי המוכר לו,
יצחק רבין. הוא הכיר את רבץ
כאשר זה היה שגריר ישראל
בארצות־הברית, כשפורד היה
סגנו של הנשיא ריצ׳ארד
ניכסון. אחר־כך, כאשר פורד
הפך נשיא, הפך רבץ לראש-
ממשלת ישראל. כאשר חזר
חורב ארצה הוא טילפן ללאה
ר בין וסיפר לה על השיחה
והוסיף :״היו לו רק תשבחות
על בעלך.״
! 0עם מלאת שנתיים

שבת בראש צלול על מאורעות
היום. גולדה סיפרה לזמר ׳כי
היא נוהגת למלא במים חמים
את הכיור, לשטוף את הכלים
שטיפה ראשונה, להחזיר אותם
לאותם המים, ורק אחר־כך לשטפם
תחת זרם מים קרים.
טענה חנה זמר לעומתה :״את
הרי עושה עבודה כפולה ולא-

רונה לשחקן מישה אש-
רוב, לאשתו השלישית, השח־קנית־במאית
כידהה מס. יש
לו בת מאשתו השניה, השחק נית
דליה פרידדנד, ובת
נוספת מנישואין קודמים.

לך לספרייה הלאומית ומדפדף
בשמות הסופרים, נעים לי למצוא
את שמי בין (ריינר מאריה)
רילקה( ,אריך מאריה)
רמארק, מרומן) דולן.

01 בתוכנית יורדים על
השבוע, שהתקיימה בקיבוץ

׳ 0בפתיחת תערוכת עבודותיו
של הפסל יגאל תו־מרלוין
בירושלים, בשעה ש
היפכו

ת כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם, לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קר או חם, לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
כר מלי טה פונ ש

נירה פז

רקדנית ״להקת בת־שנע״ ,הזמינה להצגת״הבכורה שלה את ידידה הוותיק,
שייקה אופיר. לפני האנשים הדגימו השניים קטעי־פנטומימה (כמו בתמונה).
השניים הם ידידים ותיקים, וב״ ,1960 כאשר שייקה חיפש שותפה לריקוד ולפנטומימה בהופעתו בברודווי
בניו־יורק, הוא פנה לנירה, שרקדה שם אז בלהקת הבאלט. נירה גילמה בהופעתו את רוח השטית.

ברמליטה ק ר
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח.
פלחי לימון. או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחי טץ, וקינמון
לפי הטטם.

מוקד

הפסל שוחח עם ראש עיריית-
ירושלים, טדי קיללו, פנה
אליו המשורר יעקב רוט־בליט
והציע לו להעביר לירושלים
את אנדרטת־השואה
שלוי, הממוקמת בכיכר־מלכי־ישראל
בתל־אביב .״רק בירושלים
מתייחסים בהבנה מלאה
ליצירות־אמנות,״ אמר.

חממו את הכרמליטה בסיר
טמוק.הוסיפו פ7־חי פרי הדר
טבטי. פירות הטונה וקינמון
לפי הטטם.

01 השחקנית בקי פריי־יטטאט,
העוסקת ביחסי־ציבור
לח״כ שימעון פרם, טילפנה
אל המשורר יהודה עמיחי,
לפני צאתו לארצות־הברית, והציעה
לו להצטרף לפעילות
המיפלגה ״להצלת המדינה״.
אמר לה עמיחי :״מדברים
על הצלת מפא״י, ולא המדינה,
ואותה יצילו אנשי המפד״ל.״
הוא סירב לשתף פעולה.

שיחק שש־בש בעת צילומי סרט באילת, בין צילום לצילום, על חיף־

!1110
ימה של אילת. למישחק הצטרפו אריאן דוסט בת ה״( 21 מימין)

ואחותה קארין, בת ה־ .23 השתיים השתזפו כשהן חצי ערומות. שתיהן בלגיות, ואריאן נמצאת באילת
מזה ארבעה חודשים ועובדת שם. אחותה, קארין, באה לבקרה. קארין היא גלשנית־רוח בספרד,
ושימשה שם גם כמורה לספורט זה. השתיים הצליחו לשוחח עם חנן בצרפתית ובאנגלית.

למותה של גולדה מאיר
נזכרה עורכת היומון דבר
חנה זמר, בוויכוח שהיה לה
עם ראש־הממשלה לשעבר, שנהגה
להדיח כלים בשעה שלוש
לפנות־בוקר, בטענה שזו הדרך
היחידה שבה היא נרגעת וחד
ה עו ל ם הז ה 2256

יעילה בכך שאת שוטפת בשנית
את הכלים באותם המים.
דרושה רק שטיפה ראשונה,
ואחר־כך שטיפה תחת זרם של
מים קרים.״
׳ 0בת נוספת נולדה לאח-

עין־השופט, ראיין ירון לונ דון
את העיתונאי גידעון
רייכר על סיפרו החדש, שיגעון,
ושאל אותו למה בכלל
כתב את הספר. ענה רייכר:
״זו הדרך היחידה שאני מכיר
לתהילת־עולם. כאשר אני הד

01 בכפר־שמריהו קיים מועדון
בינלאומי לנשים. השבוע
נערך להן סיור בבית־ד,חולים
הדסה בירושלים 55 .נשים
הגיעו באוטובוס למקום, ושם
ערכו להן סיור בכל מחלקות
בית־החולים. בסיומו הן שמעו
הרצאה מפיה של ד״ר הלן
פרידן על רפואה חברתית.
בתום ההרצאה ניגשה אחת
הנשים למארגני הסיור ואמרה:
״הכל היה מרגש ביותר, אך
מה שמעניין אותי הוא היכן
קניתם את העוגיות הנפלאות
שהוגשו לנו י״ אחרי בירור
קצר עם טבח בית״החולים
התברר כי העוגיות הן מאפה
הבית. נאמר לאותה אשה :
״כדי לקבל עוגיות כאלה את
צריכה להיות חולה אצלנו, או
חברה באירגון־הנשים הבינלאומי.״

בטלויזיה הצבעונית ״ סאבא״ מיו ש מו ת
הטכנולוגיו ת הגרמניות המתקד מו ת ביותר.
תכנון וייצור עפ״י ת קן גרמני קפדני ביותר.

קוראים לה טובה פי צבע ויש לה יתרונות פי 7
. 1בקרה מו שלמת .2ח סכון באנרגיה
.3חדו ת בצבע .4שליטה מרחוק,
הי חיד ה בעלת כפתור הייצוב ה או טו מ טי
.5עיצוב נהדר .6ר מ קולי ם ה^ 1
.7אחריו ת עם ״אבא״ -תדיראן.
להשיג בחנויות המוביזרות.

ה עו ל ם

הז ה 2256

אתנו זונה ומחיו נדב
אתנן־המיליארדים, הניתן למפונים של פיתחת־רפיח,
נראה כביזבוז נורא. אך לדעתי כדאי לשלמו.
במשך שנים ציירו לעיני המדינה כולד. את תמונתו
ההירואית של המתנחל הישראלי. המדינה כולה, כך אמרו,
היא רקובה, חסרת־ערכים, חומרנית. ואילו המתנחל
העיברי הוא גיבור, מתנדב, טהור, חלוץ אמיתי, אדם
הדבק באמונתו, המוכן לקבל על עצמו את כל התלאות
והיסורים, להתבוסס בבוץ ובגשם, לרעוד בקור ולקדוח
בחום, כדי להגשים את האידיאלים שלו.
והנה מתגלה המתנחל הזה כסחטן, המוכן למכור את
האידיאלים שלו בכסף — בתנאי שהסכום ג חל דייו.
(״כבר החלטנו מה את,
עכשיו צריכים רק לקבוע
מה המחיר
הקדמונים אסרו להכניס
לבית־המיקדש ״אתנן זו נה
ומחיר כלב״* .תמהני
איך היה המחוקק התנ״כי
מגדיר את התמורה הזאת
שהמדינה משלמת למתנחלים
עבור הסכמתם שלא
להביך את ממשלת־בגין ו לא
לגרום לשערוריות ערב
הנסיגה. אריק שרון קורא
לזה ״מחיר השלום״ .אפשר
לקרוא לזה גם כך. בתנאי
שלא יביאו ׳אותו לבית

אייל!
מה מגיע למתנחלים האלה?
מבחינה מוסרית, לא מגיע להם דבר, מילבד השקעתם
העצמית. אך הרי את זו מחזירים להם במילא, נוסף
על עשרות המיליונים למישפחה.
מה מגיע להם עוד י הם הלכו לאיזור שמעבר לקו
הירוק, ביודעם היטב שהוא ישמש נושא למשא־ומתן
בבוא ׳ העת, וכי יתכן מאוד שיוחזר( .אנחנו בוודאי
אמרנו להם זאת פעמים ללא־ספור. אם לא האמינו,
זב״שם).
הבדואים, שישבו על אדמה זו, גורשו בשעתו באב״
זריות נוראה על־ידי קלגסיו של אריק שרון, ועל כך ננזף
האיש רישמית על־ידי הממשלה דאז (״חריגים״) .לאחר
מכן נוצלה עבודת המגורשים על־ידי המתנחלים, שהפכו
אפנדים לכל דבר.
תמורה על ״השנים שהשקיעו״ ? בשנים אלה הכניסו
לכיסם רווחים עצומים, כפי שהם עצמם מודים בגאווה.
תודות לאדמה שקיבלו בחינם, ההשקעה שניתנה על־ידי
הממשלה במתנה או ב״הלוואה״ לא־צמודה, העבודה
הזולה של הבדואים, נכנסו — שוב לדבריהם שלהם
עצמם — ל״עשירון העליון״ של החברה הישראלית.
כלומר — למעמדם של בעלי־ההון, אילי הבורסה ושאר
המיליונרים.
אילו רצתה הממשלה לנהוג כלפיהם בהגינות עילאית,
היתד, מעמידה לרשות כל מישפחה משק חילופי במקום
אחר בארץ. ירצו — יקבלו. לא ירצו — לא יקבלו דבר.
הדיבורים המגומגמים של המתנחלים שרואיינו בטלוויזיה,
כשנשאלו מדוע אינם מסתפקים בכך, נשאו
חותם בולט של שקר. הם לא העזו להסתכל אל תוך
המצלמה, אולי מחשש שמא הם יפרצו בצחוק למישמע
חבריהם שלהם עצמם.
המסר לעתיד :
זוג צעיר, אין לכם היכן לגור? אתם רוצים לזכות
בארמון מפואר, להתעשר ולהיכנס תוך כמה שנים
ל״עשירון העליון״ ,מבלי להשקיע דבר משלכם? קומו
התנחלו בגולן, בגדה וברצועה — והתפללו לנסיגה הבלתי׳
נמנעת !

להמ אי סאתהשל 1ם
בדבר אחד צודק עזר וייצמן — הממשלה הזאת הצליחה
להמאיס על העם את השלום, שהיא עצמה חתמה עליו.
בשעתו שמחנו עיל כך שמנחם בגין הוא שחתם על
השלום. זה לא היה צודק, זה הרגיז. בוודאי. אך הגיוננו
אמר לו: מוטב כך. בגין יכול לחתום על השלום, מבלי
לפחד מפני בגין.
זאת היתד, טעות. בגין היה צריך לפחד מפני בגין.
אמנם, בגין לא הפגין נגדו ברחובות, לא המטיר אבנים
אל תוך הכנסת, לא גרם לשפיכות־דמים. אבל בגין נשאר
בליבו של בגין, וניהל שם מילחמת־גרילה אכזרית נגד
השלום.
בגין יכול היה לחתום על חמד,־ד,שלום, אך הוא לא
יכול היה למצוא בליבו את חדוות־השלום. והשלום בלי
חדוות־השלום דומה למישגל בלי אהבה, בלי חיבה, בלי
רגש• הוא משאיר טעם רע בפה. בהתעוררם בבוקר, אין
הגבר רוצה לראות את פני הנערה, ולהיפך.
והרי זהו הדבר שקרה לשלום.
השלום פתח אופקים חדשים, נוף שלם חדש המשתרע
למרחקים. אך בעלי־השלום קיצרי־הרואי לא ראו דבר,
מילבד הנסיגה משדות־הנפט ומן ההתנחלויות. השלום
עם מצרים הניח את הגשר, שעליו אפשר היה להגיע אל
העולם הערבי כולו. אך בעלי־השלום לא ראו בערבים
אלא אדיב מאום וחורש־מזימות.
אויבי השלום המשיכו לשלוט במדינה, וחלשו גם על
לא תביא אתנן זונה מחיר כלב בית ה׳ אלוהיך לכל
נדר, כי תועבת ה׳ אלוהיך גס שניהם( .דברים כ״ג, י״ט).

מהלכי־השלום עצמם. יצחק שמיר, שהתנגד לשלום, הפך
שר־החוץ. משה ארנם, המתנגד לשלום, נשאר יו״ר ועדת־החוץ־והביטחון
של הכנסת, שכל מהלכי־השלום שייכים
לתחום־סמכותה. לשגרירות הישראלית בקאהיר נשלח
אליהו בן־אלישר, שהיה באגף הקיצוני של חרות. הוא
השתדל לשנות את יחסו אל מצריים, אך לא אל שאר
הערבים.
למען הרגע הראשון היה לממשלה מצפון רע — כלפי
המתנחלים, כלפי גוש־אמונים, כלפי הפורשים שהקימו
את התחייה, כלפי עצמה.
הדיבורים על מחיר־השלום, כתירוץ להתמוטטות הכלכלית
של ייגאל הורביץ, הם דיברי־הבל. ניתן היה לקצץ
עתה בתקציב־הביטחון סכומים העולים בהרבה על מחיר
הנפט שיש לרכשו. שדות־התעופה החדשים הם מתנה
אמריקאית. אך לא הכזב שבדיבורים הוא העיקר, אלא
הנזק לשלום. מציירים את השלום כדבר רע, המאיים על
פרנסתו של כל אדם בישראל, מתארים אותו כנטל כפוי
ומאוס. כמה מילים של מס־שפתיים (״כולנו רוצים בשלום
אינן משנות דבר.
אי־אפשר להכריח פרה להתלהב למראה תרנגולת
צלוייה, וקשה לעורר את תיאבונו של נמר בסלאט־

ירקות. אפשר להביא את הסוס אל נחל־השלום, אך אי-
אפשר להכריח אותו לשתות את מימיו.
אין חדוות־שלום בצמרת הליכוד, ואין — חוששני —
חדוות־שלום גם בצמרת המערך, על שני ראשיה. ובלי
חדוות־שלום, השלום לא יצלח. הוא ידמה לחלקת־אדמה
זרועה, אשר יבולה יקמל בהיעדר גישמי־ברכה.
מה אפשר לעשות, אם רוצים לקצור את קציר-
השלום, דרושים אנשי־שלום.

הי רי ד ה הפני מי ת
בשבוע שעבר סיפרתי במדור זה על חתונתו של בנימין
(לשעבר: סייר־בנימין) זאבי, בנו של גאנדי, שבה שרו
הוא וחבריו, החוזרים־בתשובד״ את השיר העברי הטוב
״קול חתן וקול כלה״ בניב אידישי.
הרשימה זיעזעה כמה מן הקוראים .״הייתי קרוב
לדמעות,״ אמר איש קשוח כמו דידי מנוסי ,״הרגשתי
כאילו בוגדים בי.״
זוהי אמירה המעוררת למחשבה. יתכן כי דידי צדק אף
יותר מכפי שחשב.
כי מה היתה הציונות, בעצם 1היא היתה, קודם כל,
מרד נגד המצב היהודי.
הציונות היתה התנועה המהפכנית הטוטאלית ביותר
בדורות האחרונים, מפני שהיא מרדה נגד מצב העם
בכללותו. לא רק נגד מישטר מסויים, לא רק נגד
סידרי-שילטון, לא רק נגד חלוקת אמצעי-הייצור. היא
מרדה במקום הימצאם של היהודים (הפזורה) ,במצבם
הסוציאלי(״הפיראמידה ההפוכה״) ,בשפתם (אידיש, לאדינו
וכל לשונות העולם) ,במצבם הלאומי (מיעוט בכל ארץ),
במצבם הביטחוני (חוסר־ישע) .אך בראש וראשונה מרדה
הציונות בתרבות היהודית שהיתה קיימת אז — תרבות
שהיתה כל-כולה דתית.
במילים פשוטות ביותר: הציונות היתה מרד נגד
הדת היהודית ,,לטובת לאומיות חילונית, בעלת מוסר
הומאניסטי ומסר סוציאלי.
כל גדולי־התורה הבינו זאת בשעתו היטב. בלא יוצא-
מן-הכלל, הם קיללו וגידפו את הרצל, כפי שלא קיללו
שום אדם אחר עלי אדמות. אף רב יהודי חשוב אחד
לא התייצב לימינו. נטורי-קרתא של היום אינם אלא
המשך ישיר להתנגדות המאסיבית של גדולי הדת לציונות.
(התנועה הדתית הציונית, אמה של המפד״ל, היתד.
מיעוט זעיר ובלתי־חשוב ביהדות הדתית של אז, ולא
נולדה אלא כדי להגן על הציונות מפני התקפת־המחץ
הקטלנית של הדת היהודית הממוסדת. אגודת־ישראל
היתה תנועה אנטי־ציונית קיצונית).
העליה השניה, שהקימה את כל היש בארץ — החל

בקיבוץ וכלה בהגנה, החל בציבור־העובדים וכלה במוסדות
השילטון־העצמי — היתה אנטי־דתית, אנטי־אידיש,
אנטי־פזורה.
החוזרים־בתשובה של היום יורדים מן הספינה
הזאת. הם יורדים מכל מה שנבנה על־ידי הציונות. הם
יורדים ממדינת־ישראל שהיא תולדת הציונות. מבחינה
אמיתית מאוד, אין הבדל בין ישראלי היורד ללוס־אנג׳לס
ובין ישראלי היורד לישיבה בירושלים.
זה גם זה נוטשים את הערכים הלאומיים־חברתיים־
תרבותיים, שעליהם הושתתה מדינת־ישראל, וחוזרים למה
שהיה קיים לפניה: תרבות־הגטו של דת שאינה
זקוקה למולדת (אלא רק לארץ־קודש) ,החומקת משרות
צבאי, הפונה עורף לכל הטוב והיפה והמקורי בחווייה
הישראלית.
אין להאשים בכך רק את החוזרים־בתשובה. רובם
בורחים רק מבעיותיהם האישיות. מקור הבגידה הוא
באבות המהפכה הציונית, שאיבדו בסוף ימיהם את
הביטחון בדרכם. הנוסטלגיה הכוזבת לעיירה היהודית,
הרגשת־האשמה כלפי קורבנות־השואה, התרופפות־הרוח
של מהפכנים עייפים — כל אלה הביאו לבגידה זו. לולא
כן לא יכול היה דויד בן־גוריון למכור את החינוך
לדתיים, תמורת נזיד־עדשים קואליציוני, לשחרר את
בחורי־הישיבה משרות צבאי, ולעשות את שאר הפשרות
הנואלות, שהביאו עתה לאן שהביאו.
בוויכוח על נתיחות־המתים הצדיק ח״כ שלמה לורנץ
את הסעיף בחוק המוצע, האומר שדי בהתנגדותו של
קרוב־מישפחה אחד של המת כדי למנוע נתיחת גופתו,
גם אם שאר בני-המישפחה הסכימו לנתיחה. אמר לורנץ :
לאחד הזה יש אמונה, לכל האחרים אין אמונה. לכן
צריכה דעתו לקבוע.
קשה להעלות על הדעת טענה חצופה יותר. אך הדברים
נשמעו בכנסת בנחת, ללא סערה של התנגדות. עסקני
המיפלגות ה״חילוניות״ איבדו מזמן את הביטחון שהיה
לקודמיהם, שהם נושאים בשורה מוסרית גדולה, חיובית
ומתקדמת, ושההומאניזם הסוציאלי שלהם עולה אלף
מונים על המסר הדתי שאבד עילו הכלח. במעמקי ליבם
הם מסכימים, בעצם, עם לורנץ.
במאבק בין אמונה ובין חוסר־אמונה, האמונה תנצח
תמיד. אם אכן אין עוד אמונה בערכי-היסוד של המדינה,
נגזר על האומה הישראלית החדשה להתפרק. בניה
יירדו — ולא חשוב לאן. במשך מאות בשנים היו
קהילות ירושלים וצפת חלק מן ה״גלות״ .החברה היש ראלית
כולה יכולה להפוך שוב קהילה גלותית בארץ-
הקודש, גם אם למראית־עין יישארו על כנם כל הסמלים
החיצוניים של ממלכתיות ריקה מתוכן.

יהודי. ל בן ו ש חצן
קרה לו אסון לגדי גרייבר: הוא הפך סמל. ביו*ו,
הבנוי לתלפיות, הפך בעל משמעות לאומית עליונה.
אין הוא יכול להאשים בכך איש, כי הוא עצמו גרם
לכך. אך עובדה היא שאיש לא יכול היה להתייחס
אל הבית כאל סתם בית שנבנה בלי רשיון, כאלפי אחרים.
ביה־גרייבר היה למושג.
גרייבר הפך נציג בולט למעמד שלם של ישראלים,
מעמד־האדונים. הוא הישראלי היהודי, הלבן, האשכנזי,
המייוחס והשחצן, הלאומן
והגזען, בעל-הפרוטקציה ו־עתיר־הקשרים,
המתעשר,
העומד מעל לחוק.
הישראלי המכוער, ל דעתם
של רבים.
הישראלי הגא זקוף־הגו,
לדעתם של אחרים.
כל זה השפיע על הווי כוח
סביב הריסת־הבית, ועל
כן היה זה מורכב מאוד.
היו שרצו להרוס את הבית,
מפני שהשארתו על
כנו היתר. הורסת כל אפשרות
להרוס עוד בית בל-
תי־חוקי אחד בישראל. הגרייבר
חוק
היה הופך לצחוק.
היו שרצו להשאיר את
הבית, מפני שגרייבר פעל, בסך הכל, על פי נורמה
שנוצרה לגבי.ישראלים רבים כמוהו. לפי דיעה זו, אין
לשנות את הנורמה באמצע המישחק, ולהעניש את מי שפעל
על פיה עד לשינוי. מה גם שאין כל ביטחון בכך שהנורמה
אכן תשתנה.
היו בקרב בני מעמדו של גרייבר אנשים שהגנו עליו,
מפני שהפגיעה בו היתד״ בעיניהם, כפגיעה במעמד כולו.
היו בקרב מעמדו שרצו דווקא בהריסת הבית, כדי
שהאקט הסמלי החד־פעמי יספק את הציבור ויאפשר להם
להמשיך במעשיהם כתמול־שילשום.
סיפורו של גרייבר הוא, בעיקרו, סיפור אופייני ליש ראלים
מסויימים. כדאי לשחזר אותו, כדי להבין את
משמעות ההריסה — ואי־ההריסה.
הוא פתח מישרד־נסיעות כדי לסדר הגירה לערבים.
הוא לא סיפק להם כרטיסי־נסיעה בכיוון אחד, אלא גם
אשרות־כניסה לארצות שונות וכל הסידורים כדי שיוכלו
לחיות שם. הוא גייס את חבריו כדי שיתורו ברחבי העולם
ויגלו מקומות חדשים שאליהם אפשר לשלוח ערבים. הוא
(המשך בעמוד )34

בכל 7שדות נמכרת טלורזיה צבעונית של״ם ניו:
מדוע זה מגע לך?
עברו 7שניות נוספות עוד מישהו קנה טלוויזיה
ממחקר שנערך לאחרונה, עולה עובדה מדהימה:
״סניף. כאשר תבחר גם אתה ב״סניף תעניק לעצמך
בשניות המעטות שעברו מאז שהתחלת לקרוא
מודעה זו, קנה מישהו במקום כלשהו בעולם, טלוויזיה חוויה אור־קולי ת המשלבת אמינות צבע וצליל
ללא תחרות.
״סניו״ .תאר לעצמך כמה אנשים מרוצים קונים
מערכת ז35ז1חס 6558<0ח1וז9ו־ו 8ס341 וחס4ו ^1מבטיחה
טלוויזיה ״סניו״ בכל יום וכמה נמכרות מדי שנה.
לך כיוונון אוטומטי של הניגוד והבהירות ותמונה
איך זה יתכן?
חדה עם צבע מקורי. יחידת ״זיכרון״ מאפשרת לך
לבחור מבין 8ערוצים בנגיעה קלה. אתה יכול לשלוט
ב 17-פעולות מבלי לקום ממקומך, עם ״שלט־רחק״
מילת המפתח היא אמינות. כל טלוויזיה של
״סניף עוברת סידרת בדיקות קפדניות לפני •
משוכלל הפועל באמצעות גלי אינפרא־אדום.
י שיווקה. ניסויים אלה שהם מן החמורים ביותר
זה רק חלק קטן מהיתרונות שטלוויזיה ״סניף
מעמידה לרשותך.
בעולם, מבטיחים את המבנה הכל־אלקטרוני של
טלוויזיה ״סניף מפני קילקולים. הם מאפשרים לנו
עברו עוד 7שניות.
לתת לך 3שנות אחריות על כל החלקים, כולל
האם לא הגיע הזמן שגם לך תהיה טלוויזיה צבעונית
מנורת המסך.
מתוצרת ״סניף?

6218׳011

3שנות אחריות.

* 9ו־ 1זו\

ן=־י| 5

/5י!$ 9300־ח\
וידיאו-טייפ

171 228
״2ו שחוו-לבן

לושים ואחד נואמים השתתפו בי
ויכוח, שהתנהל בשבוע שעבר בכנסת
על שלוש הצעות להבעת אי־האמון על
רקע כלכלי.
כאשר קם ייגאל הורביץ להשיב, חלק
לי מחמאה בלתי־צפוייה .״חשבתי שאחרי
שהצגתי אתגר לחברי סיעת־המערך ול־חברי־הכנסת
כולם, יציגו חברי־המערך
והדוברים כולם לא רק את התביעה להתפטרות
הממשלה, ולא רק יצעקו צעקה
גדולה, אלא שיגידו גם מה הם בעצם
מציעים. אך פרט לחבר־הכנסת אבנרי,
לא הציעו הדוברים מהו סדר העדיפויות,
מהו סדר הקדימויות, למה להקדיש ולמה

כמה זכיתי ז מה הצעתי ז

אבל אני רוצה לדבר על דברים יותר
מוחשיים. כאשר נוכחים כאן שר־האוצר,
שר־הביטחון הנוכחי ושר־הביטחון
הקודם, העומד לנאום עוד מעט, אני
רוצה לדבר על העיקר.

אדוני שר־האוצר, אתה בא ואומר
״אין לי״ ,״הראו לי מניין
לקחת״.

^ ני מוכרח לאמר — הקשבתי לנאומ
י מי שלושת מגישי הצעות־־אי״האמון
(מטעם המערך, רק״ח והתחייה) ,ואני מודה
שאיש מן השלושה לא ענה על השאלה
הזאת. דובר המערך (ח״כ גד יעקובי) לא

הביטחון ! הנה נופצה האגדה האווילית על
כושרו הצבאי המהולל של הצבא העיראקי.
ועל כל פנים, הצבא העיראקי פרש מן המערכה
לפחות למשך שלוש שנים, אם
לא יותר. איך זה משפיע על תקציב-
הביטחון?

למציאות. ואם אינך דואג לכך — אתה
מועל בתפקידך! ביגלל מחדל זה לבדו
היו צריכים להדיח אותך, ואת הממשלה
כולה !

אם אינכם מסוגלים לגבש דוקטרינה
ביטחונית המתאימה לצורכי
המציאות, לגבש את תקציב־הם־
דינה כולו בהתאם למציאות, אין
לכם זכות לשלוט, גם אילו הייתם
כסדר בכל שאר התחומים. אכל
למרבה הצער אינכם בסדר גם
כשום תחום אחר:

האם׳־צה״ל־ צריך־להיות־כיום
אותו צה״ל שהיינו מזדקקים דו
אידו נשארנו כמילחמה עם מצריים,
ואילו הוסיך הצבא העיראקי
לאיים עדינו?
אדוני שר־הביטחון, אדוני הרמטכ״ל-
לשעבר (ייגאל ידין) ,אדוני שר־האוצר:
מי מוסמך כיום לגבש דוקטרינה ביטחונית
חדשה? מין

31 31
^ אשר דנים על תקציב המדינה, מדב־
* רים על האינפלציה. לפי דבריך, אדוני
שר־האוצר, אנחנו מוכרחים לסבול את האינפלציה
תמורת צימצום הפער במאזן-
התשלומים של המדינה. זוהי תיאוריה
מפוקפקת מאוד, עם כל הכבוד. אולי יש
בזה טיפה של אמת, אך לא יותר מזה.

כמה עיתונים ציטטו חצי־פסוק או פסוק
מנאומי. האחרים לא טרחו להזכיר אותו
כלל, והתרכזו בשני הנאומים שהיוו את
הבידור של אותו יום ארוך: נאומיהם
של חברי־הכנסת עזר זייצמן ומשה דיין.
מכיוון שנדמה לי שיש לדברים חשי בות
מסויימת, אני מרשה לעצמי לארח
את עצמי ולהביא כאן את הנאום.

אולם תקציב־הכיטחון משפיע
על האינפלציה במישרין. כי תלך
ציב־הכיטחון מהווה את מחצית
תקציב־המדינה.

הוא תקך את הפרה הקדושה
כיותר כישראל: תקציב־הביטחון.

אני מדבר על מחצית, שהרי גם חובות-
המדינה, המהווים שליש מן התקציב, נובעים
במחציתם, לפחות, מצורכי־ד,ביטחון
של שנים קודמות. ואם נתעלם מסעיף
החובות, שאר התקציב מתחלק חצי־חצי
בין תקציב־הביטחון ובין התקציב של כל
שאר מישרדי־ד,ממשלה.
המקום היחידי שבו אפשר לקחת מן
התקציב בין חמישה לעשרה מיליארד
שקלים הוא תקציב־הביטחון( .תנועת מחאה
של ייגאל הורביץ) .אתה רוצה לאמר שלושה
מיליארד? בסדר, תתחיל לצמצם בשלושה
מיליארד! הייתי רוצה לראות איך
תוריד אף מיליארד אחד מתקציבו של
שר־הביטחון מנחם בגין!

ן פני דיכר איש הימין הקיצוני־קיצוני
י דוב שילנסקי, שסיים את דבריו ב מלים
:״ולוא רק למען ההתנחלויות בילבד
ויישוב ארץ־ישראל, הממשלה הזאת חייבת
להמשיך לפעול ולהתקיים.״

המשכתי ישר משם. הנה הדברים

ולוא רק ביגלל ההתנחלויות לבדן יש
להפיל את הממשלה הזאת, ומייד.
הנה נחתם הסכם, הגובל בפשע לאומי.
זרקו מיליארדים כדי לשלם פיצויים ל־
״מתנחלים״ המיליונרים בפיתחת רפיח.
שילמו להם פיצויים עבור האדמה ש אנחנו
נתנו להם, שילמו להם עבור ההון
שאנחנו הענקנו להם, שילמו להם עבור
העבודה הערבית שהם ניצלו, אחרי שאותם
הערבים נושלו על־ידם מאותה האדמה.
אתה,
שר־האוצר, בא ומבקש רחמים מן
העם ומן הכנסת, אחרי שהסכמת לפשע
הזה.

מחר, כאשר תיאלצו להוריד את
ארבעים ההתנחלויות בגדה המערבית,
שחבר־הכנסת שילנסקי דיבר
עליהן זה עתה, במה תשלמו?
!האם תמכרו את המדינה כדי לשלם
פיצויים לאנשים האלה, שהמערך
ואתם שלחתם אותם לשם?
(באותו
רגע נכנס ראש־החמשלה, אחרי
שחזר נזחוץ־לארץ ובא נזננזל־התעופה ישר
לאולס־המליאה).
אדוני היושב־ראש, רציתי לפתוח את
דברי בשפה האהובה על ראש־הממשלה,
במלים :
11£016ג 3 1ת, £ 0 § 1תז 10ז116 1 ׳2111

? גז ^ 054ג111ז? 2110

אינך גיבור עד כדי כך. היית
גיבור כלפי שר-הביטחון עזר
וייצמן.
אמר אף במילה אחת מהי תוכנית המערך
לשיקום המשק. על הכנסת להיות מודעת
למחדל מצער זה.

אני אגיד לך, אדוני שר־האוצר,
מניין צריכים לקחת.
הייתי רוצה לאמר זאת גם לשר־הביטחון
(שהחליף באותו רגע דברים עם ייגאל
ידין, שישב לידו) ,אם שר־הביטחון יכול
עדיין להתרכז ולשמוע.
אדוני שר־הביטחון (מנחם בגין לא הגיב)
— נראה שאינו מודע לכך שהוא שר-
הביטחון — אם כן, אדוני ראש־הממשלה
(בגין שמע, ופנה אל הדוכן) האם מותר
לי לבקש את הקשבתך במשך כמה דקות?

ובכן: יש רק מקום אחד שממנו
אפשר לקחת כסך, וזהו
תקציב הכיטחון.

ף* ודות לראש־הממשלה, תומת ל•
ממשלה הזאת, אירע מאורע חשוב
מאוד. אחר כך אירע מאורע ׳חשוב שני,
שלא היתד, לנו שליטה עליו.

עד מתי, ממשלת בגין, תנצלי
לרעה את סבלנותו של העם ה־מיסכן
הזה?* כמה זמן אנחנו
יכולים לסבול אתכם, כאשר אתם
הורסים כל חלקה טובה במדינה
הזאת, במערכה הפוליטית, בכנסת
עצמה: הרי הדיון של היום הוא
ביטוי לריקבון הפושט גם בכנסת

שני המאורעות האלה משנים
לחלוטין את המצב האסטראטגי
של מדינת־ישראל, ועל כן היו
צריכים לשנות לחלוטין את הדוקטרינה
הביטחונית ואת תקציב
הביטחון.

* דיברי הפתיחה של מארכוס טוליוס
ציצרו (או קיקרו) בנאומו הראשון נגד
לוקיוס סרגיום קאטילינה, שקשר קשר נגד
הרפובליקה ושהוצא אחר־כך להורג. פירוש
המילים :״עד מתי, הוי קאטילינה, תנצל
לרעה את סבלנותנו?״
** רמז לקניית חברי־הכנסת, שהתגלתה
בתום הדיון בהצבעה.

הרי לא ייתכן שחתימתנו על חוזה־השלום
עם מצריים — שהצבעתי בעדו — ויציאת
האוייב הצבאי העיקרי שעמד מולנו מן
המערכה, לא ישפיעו במאומה על סדר-
הכוחות של צה״ל, לא ישפיעו במאומה על
תקציב-הביטחון. ועוד אומרים לנו ש״בעד
השלום צריכים לשלם!״
לא יתכן כי המילחמה שפרצה בין עיראק
ואיראן לא תשפיע במאומה על תקציב-

האם יש בכלל מוסד המסוגל לזה, כאשר
שר־הביטחון — אף אם הוא גאון — יושב
על תקן של שר־ביטחון חלקי מאוד? כאשר
הרמטכ״ל הוא — עם כל הכבוד — מי
שהנהו, אך הוא הקובע את דעת צה״ל
כולו? הרי צה״ל אינו מוסד דמוקרטי,
ואינו יכול להיות כזה. אין הוא מחליט
ברוב דיעות על הדוקטרינה הביטחונית.

אדם אחד קובע את דעתו שד
צה״ד כולו — הרמטכ״ד. כך היה
וכך יהיה .׳

ם כן, מי יכול להחליט עכשיו על
י דוקטרינה ביטחונית חדשה, על תק-
ציב־ביטחון חדש? ואיני מדבר על קיצוץ
של מיליארדי לירות פה ושם. אני
מדבר על מיליארדים של שקלים. קיצוץ
משמעותי בתקציב־הביטחון המגיע
עכשיו ל־ 30 מיליארד שקלים.
שמעתי ששר־האוצר אמר על כך כמה
מילים בטלוויזיה, אחרי שהצגתי לפניו את
הבעייה בנאום קודם, לפני שבועיים. תוכ־נית־טלוויזיה
כזאת היא בידור פוליטי. אך
היכן המסקנה המעשית, אדוני השר?
עלית היום על הדוכן (בראשית הוויכוח)
ונאמת נאום כלכלי, נאום פרוגרמטי. אך
לא אמרת אף מילה אחת על הנושא הזה !

אינך מעז לבוא אל שר-הכיטחון
מנחם בגין בתביעה לשבת ברצינות
ולגבש תקציב-ביטחון חדש,
לאור המצב החדש.

אתה אומר ״אין לי״ ,״אין לי מניין
לקחת״ .אתה מקבל את תקציב־הביטחון
כנתון, כמו תקציב תשלום־החובות. האם
זה אותו הדבר? לגבי תשלום החובות —
אין לך ברירה. צריכים לשלם. אבל לגבי
תקציב-הביטחון — י ש לך ברירה! תפקידך
הוא לדאוג לכך שהתקציב יותאם

(קריאת־ביניים של וייצמן :״הוא ניסה !׳)
נראה לי שאינך מסוגל כלל להיות גיבור
כלפי שר־ד,ביטחון מנחם בגין.
(קריאת־בינייסס של ייגאל הורביץ :
״עובדה שהורדנו הרבה כסף!׳* תנועת־הסכמה
מצד ייגאל ידין).
איננו מדברים, לצערי, על אותם סידרי-
הגודל. נכון, קיצצת בתקציב־ר,ביטחון.
היה סיכסוך בעניין זה. הורדת קצת שומן,
פה ושם.

ואילו אני מדבר על תהליך שונה
לגמרי: לשבת ולהגדיר מחדש את
המצב האיסטראטגי של מדינת-
ישראל, לקבוע מהי הדוקטרינה
הביטחונית הנוסעת. ממנו, מהו
תקציב־הביטחון הדרוש, ולכנות
בהתאם לכך תקציב-ביטחון מ־חדש.

31 3 ! 3
שם כך יש צורך בשר־ביטחון אמיתי,
• היושב עם הרמטכ״ל או עם המטכ״ל
בסידרת־דיונים רצינית.

אם אין אפשרות כזאת, במצב
הנוכחי, אני מציע שתוקם מועצה
ממלכתית לכיטחון, כפי שהצעתי
לא־פעם בעבר, שתתקיים מחוץ
למערכת הפוליטית ושתקבע את
הדוקטרינה הביטחונית העדכנית.
אחר-כך יבוא שרלהביטחון ויתרגם
את הדברים למושגים תקציביים.

בהעדר פיתרון לבעיית תקציב־הביטחץ,
כל הוויכוח המתנהל כאן היום הוא בבל״ת.
אף אחד אינו מציע פיתרון של ממש. הכל
בורחים מן הבעיות האמיתיות. יודעים
מהן הבעיות האמיתיות, אך אינם מוכנים
להתמודד עימן.

כל הדיון הארוך הזה, הנמשך
שעות כה רבות, אין בו ממש. אין
בו אלא בידוד בכלי־התיקשורת.

במדינה העם זוואו־ץ־ שלא היה
תוך שלוש שכיס
יצאה — או הוצאה —
הכשמה מן השלום
זה יכול היד. להיות יום־חג לאוד,
כימעט כמו יום־העצמאות.
כי זה היה המאורע החשוב ביו־זר
בתולדות המדינה׳ ,מאז הרגע
שבו עמד דויד בן־גוריון באולם
;מוסיאון בתל־אביב והכריז על
זקמת המדינה.
השבוע מלאו למאורע זה שלוש
שנים — והוא לא צויין אף באיז־כור
הקטן ביותר.
משק פנפי ההיסטוריה. זה
זרה במוצאי־שבת, בנובמבר .1977
זטום מצרי נחת בנמל־התעופה
•ויד בן־גוריון בלוד. המראה עצי
זו היה כחלום.
מיליוני ישראלים נצמדו אל
זירקעי הטלוויזיה ודאו את ד,מאד
־ע שלא־ייאמן. דלת המטוס נפת־זה.
בפתח הופיע מנהיג הגדולה
שבמדינות הערביות, אנוור אל-
שאדאת. החצוצרות של צה״ל הרי־נו
לכבודו, והוא עמד על הכבש,
קפוא, מרצין, וכולו אומר כבוד-
נצמי ותחושה היסטורית.
עם־ישראל כולו עקב במשך
שלושה ימים אחרי כל צעד של
זאורח — במיסגד אל־אקצה, ב־זוסד
יד ושם, בכנסת. מעולם לא
זשתתף הציבור כולו בצורה כזאת
במאורע אחד, עד כדי השבתת
כל החיים בארץ.
מאז שעם ישראל יצא בפיג׳מות
־בכותנות־לילה לרחוב, במוצאי
ה־ 29 בנובמבר 947מ, כדי לרקוד
מרוב התלהבות לשמע החלטת
עצרת־האו״ם על חלוקת הארץ,
לא היה אירוע שחדר כמו זה ל־ניבכי
התודעה הלאומית.
גאולה כהן ניצחה. השבוע
היה נדמה שזה קרה לפני 300
שנים, ולא לפני שלוש.
לא היה שום ציון לאירוע בכנסת.
רק עזר וייצמן טרח י להזכירו,
בוויכוח על הבעת אי־האמון לממשלה
שחתמה על חוזדדהשלום עם
מצריים. דובר הממשלה ואנשי
הליכוד לא ציינו את המאורע כלל,

אלא אך הזכירו את השלום לרעה,
כנטל נוסף המוטל על כלכלת ה מדינה
(ראה יומן אישי).
הטלוויזיה הישראלית לא מצאה
לנכון להקרין מחדש את הדקות
ההיסטוריות, שעצרו את נישמת־העם.
היא עברה על התאריך כאילו
לא היה.
בליכוד שולטים עתה מתנגדי-
השלום, והוא הדין לגבי רשות־השידור,
שכל ראשיה הנוכחיים
נמנים עם השוליים הקיצוניים מימין.
גאולה כהן ניצחה.
אופטימיסט יכול לאמר: אי־ציון
התאריך הוא סימן לנורמליזציה.
השלום כה השתרש, עד כי
אין עוד תמריץ לציונו המייוחד.
אך פסימיסט יסיק מסקנה שונה
לגמרי: תוך שלוש שנים קצרות
יצאה — או הוצאה — הנשמה מן
השלום, ולא נותר אלא צידו הטכני.

השטחים

גגד 1ש־ווו
האיוולת שר המימשל
הצבאי שווה 7אש״ף!
יותר מכ 7הזהב הערבי
מזה זמן רב לא עמדה מדינת־ישראל
תחת מטר כה קטלני של
גינוי עולמי אמיתי כמו בשבוע
שעבר.
גם גדול האוהדים של ישראל
לא דיה מוכן להשלים עם הדבר
שמיליונים ראו אותו על מירקעי-
הטלוויזיה במו עיניהם: חיילים
ישראליים יורים בנערות ובנערים,
המפגינים בלי נשק.
יריית צלפים. לשווא ניסה
המימשל הצבאי לבלבל את מוחו
של העולם בטענות שנראו בעליל
כשיקריות: שלא הוצאו פקודות
חדשות, שלא ננקטה שיטה חדשה,
שהחיילים הגנו רק על חייהם(
.ראה עמודים .)42—43
שפת הסרט התעודי, שצולם במקום
.׳מבלי ששילטונות־הצבא הבחינו
בכך, היתה ברורה. לא היה
כאן שום ״צירוף של תמונות״,
אשר יצר, כביכול ,״רושם מוט עה״
,כפי שטען הצבא. לפי עדי־ראייה
ישראליים מוסמכים, עמדו

הפגנה של וקיון

בתי התבוננה בי הערב במבט מאוד רציני, וביקשה רשות
להשתתף בהפגנה של הצופים.
הפגנה !
בגיל עשר וחצי !
השתגעת?
היא הרגיעה אותי בחיפזון, קצת בביטול של ׳מה־אתם־
מבינים־בעצם׳.
מדובר בהפגנה למען הנקיון.
הם יצעקו סיטמות.
הם ינקו את הרחובות ליד טן־סימון.
הם ינקו את החורשה היפה.
הם ישרפו את האשפה.
כבר קיימנו הפגנות כאלה בעבר, היא אומרת.
אין שום בעיות. התושבים כולם בעד, מחייכים, אפילו
מציעים ממתקים.
הפגנה של הצופים — ובתי שם. ועוד בשכונת סן־סימון.
לאן הגענו?
ולפתע הרגשתי שאני, בעצם, בר״מזל. טוב להיות אב
ישראלי ב־ .1980 מזל שעכשיו לא .1947
בתי לא צריכה להפגין נגד הספר הלבן, או להדביק
כרוזים במחתרת, היא לא נאלצת להאבק בשילטון זר; אף
אחד לא מתיז עליה מים. היא לא צריבה לשנוא.
וגם אין סיכוי שחיילים יפתחו עליה באש מהגגות.
לאבא שלי יש חבר שצולע עד היום כי הבריטים ירו
בו מבניין ״ג׳נרלי״ .ויש לי חבר, איש בית״ר, שאת בן־דודו
בן ה״ 15 חטפו שוטרים בריטיים כשהדביק כרוזים נגד הכובש
הזר, ורצחו אותו בעמק״המצלבה.
הזמנים האלה עברו. יש לנו מדינה, יש לנו עצמאות,
והבת שלי מפגינה בסו־סימון למען הנקיון.
ולבי, לב־אב — שקט.
אף אחד לא יפגע בה, חס ושלום, מהגג.

חיים כרעם ן

(שודר ב״קול־ישראל״ ,מאגאזין ירושלים, ירשת בי)19.11.80 ,

תפריט ה ש בוע
היורים על הגגות, הרחק מטווח-
פגיעה. ,וירו במפגינים יריות־צל־פים
בודדות, על פי הנחייה.
דיוק הפגיעות ברגליים אכן
מוכיח כי היתהיזאת מלאכתם של
צלפים מיקצועיים, שהובאו במי
ייוחד למקום.
ניתן לבדוק את הדבר בנקל :
על־ידי הקרנתו מחדש של הסרט
שצולם עבור האמריקאים ושחוק־רן
בטלוויזיה הישראלית.
אלון?־־ הכסילים. אין מנוס מן
המסקנה כי מישהו — שהפך את
עצמו בכך למועמד סביר לתואר
אלוף־הכסילים — הוציא פקודה
לירות ברגלי המפגינים, כדי לה עניש
ולהרתיע.
אילו היתד. לדרג המחליט מודעות
כלשהי לרחשי העולם, היה
מבין כי הדבר יעורר זעזוע בינלאומי
חסר־תקדים. אין העולם
מוכן לסבול בשום מקום יריות
של חיילים על תלמידים ותלמידות
בלתי-חמושים, גם כשהם מיידים
אבנים. העולם יודע שיש
כיום מיגוון רב של אמצעים אח רים
למיקרים כאלה — החל ב״
כדורי־גומי; שאין פגיעתם קטלנית,
וכלה ברימוני־עשן ומטחי״
מים.
אילו היו ראשי המימשל הצבאי
שכירים של אש״ף, לא היו יכו לים
לקבל החלטה מזיקה יותר
למדינת־ישראל. במשך כמה ימים
השיג אש״ף הישג תעמולתי שלא
יסולא בפז. נראה כי האיוולת של
המימשל הצבאי הישראלי בגדה
המערבית שווה — לאש״ף — יותר
מכל הזהב הערבי.
מי פ ל גו ת

!צעדים ראשונים
צעדיו הראשוגים ש7
עזר וייצמן לקראת
הקמת מיפלגתו החדשה
7א היו מחושבים היטב
עזר וייצמן לא רצה להקים מים־
לגה חדשה. אף שכמה מן המקורבים
אליו ביותר לחצו עליו לע שות
כן, היסס וייצמן ונטה לסרב.
הוא התכוון להיות שארל דה־גול
הישראלי, להמתין בשקט כמה
שנים בקיסריה, עד שהעם יקרא
לו מרוב יאוש, אחרי כישלון המערך
והליכוד גם יחד (העולם
הזה .)2252
מה שינה את דעתו 1
השבוע נהג וייצמן כאדם שט-
נוי וגמור עימו להקים רשימה
כבר לבחירות הקרובות. הוא הצ ביע
נגד ממשלת־הליכוד בכנסת,
בצורה שהפכה אותו מוקד תשד
מת־הלב הלאומית. הוא הודיע
פומבית מעל מירקע הטלוויזיה,
בשעת־חשיא של הצפייה השבועית,
כי הוא עומד להקים רשימה.
בכל זאת היו צעדיו מלווים בכמה
סממנים תמוהים.
בפנים או כחוץ ז התמיהה
הראשונה היתה קשורה בגישתו
אל תנועת־החרות.
הודיע וייצמן: הוא יקים רשימה
חדשה אם יסולק מחרות, ב־עיקבות
ההצבעה.
זה היה תמוה. אם תנועת־החרות
שוגה ויש להצביע נגדה — מדוע
משתדל וייצמן להישאר בה? ואם
החליט להקים מיפלגה חדשה,
מדוע הוא מתנה זאת בהחלטה זו
או אחרת של מוסד בלשהו בתנו־עת־החרות?
נראה
כי מישהו יעץ לווייצמן
להמתין עד שיסולק רשמית מחי רות,
מתוך תיקווה שהדבר יעניק
לו יתרון טכסיסי כלשהו. אם כן,
היתה זאת עצה מפוקפקת מאוד.
אין זה כבוד להשתייך לחרות,
ואין זה כבוד להיות מסולק ממנה.
לאדם היוצא לדרך מדינית חדשה,
טכסיסים אלה אינם מוסיפים כבוד.
אחדי שהצביע נגד ממשלת הליכוד,
היה זה נאה אילו פרש

מלון דיפלומט
קדקימייל ז-ב רקד ו
מרק הדד
סמיק בקר מר! רדה
״ס ירק ך1
21י שרק חרוז ~ רוטב מישהש
מפ״ם מפלגת 3ך עקיד יף וז מפרדי מ טוגני ם
ע בצל רמטררלרזיליה
מררחת צרהריי
קישרמיט עם עגבני ר ת
סלט מלממדנים
ערגו! מג רזי ם

קפה

11ה
מל מבי ב23.11.30 ,

תאילנדיות חינניות הגישו קפה ועוגות, ואחר־כך הוגשה
אמחת־הצהריים הטעימה לעשרות העיתונאים ומנהיגי מפ״ם.
השותף הזוטר במערך הזמין את נציגי כלי־התיקשורת, כדי
להציג לפניהם את אישי״המיפלגה, ותיקים וצעירים. העיתונאים
שמעו את נאומי ויקטור שמטוב, נפתלי פדר, יעקב חזן ואחרים
במשך חמש שעות תמימות. כמינהג הימים האלה, נערך
האירוע במלון ״דיפלומט״ .הקפה והעוגות הוגשו באולם
״קונסול״ ,ואילו ארוחת״הצהריים הוגשה באולם ״פרזידנט״.
ח״ב חייקה גרוסמן שבימים אלה הגישה הצעת־חוק משותפת
עם ח״פ משה שמיר (התחייה) להגנת הלשון העברית, נעדרה.
וייצמן בו ביום, ביוזמתו שלו, מן
התנועה שהוא הסיר ממנה את
אמונו.
״מי לדגל -אלי:״ גם הצעדים
הבאים היו תמוהים למדי.
לאדם כמו וייצמן, המבקש לצאת
אל הציבור בראש מיפלגה חדשה,
יש שתי אפשרויות:
!• להרכיב בשקט, בשיחות פרטיות,
רשימה של אישים המשקפים,
לדעתו, את דרכו החדשה,
ולצאת בבוא היום בראש רשימה
זו אל הציבור.
!• לחבר מצע עקרוני בענייני
חוץ ופנים ולקום בבוא היום, להניח
את המצע לפני הציבור ולקרוא
״מי לדגל זה — אלי!״
עזר וייצמן לא עשה זאת, אף
לא זאת. הוא לא הביא לציבור
הרכב של אישים, וגם לא מצע.
אמנם השמיע כמה רמזים על דרכו
המדינית, בעיקר בנוגע לענ ייני
השלום, אך הדברים לא הצטרפו
למצע ברור.
אשר לאישים, הזכיר וייצמן רק
שניים — ושניהם מיהרו להסתייג
מן היוזמה.
כלי משומש מאוד. איזכור
שמו של יצחק רבין חיה השבוע
בגדר התחכמות. כי רבין עמד בשיא
ההתמודדות שלו עם שימעון
פרס במיפלגת־העבודה (ראה עמו־דים
.)36—37 הזכרת שמו יכלה,
אולי, לרמוז כי יש לו ברירה אם
ינוצח, אך הדבר לא תרם להרגשת
הרצינות של יוזמת וייצמן.
עוד יותר בעייתי השימוש בשמו
של משה דיין, אשר וייצמן
הזכירו כמי שצריך לעמוד בראש
הרשימה והממשלה הבאה (ראה
עמודים .)33—34
קשה להתייחס אל דיין כאל חידוש
בנוף הישראלי. הוא כלי משומש
מאוד, שעבר מזמן את שיאו,
וקופה גדולה של שרצים מדיניים

תלוייה מאחוריו.
לפי כל הסימנים, וייצמן עצמו
פופולרי יותר, חדש יותר ומושך
יותר מאשר דיין. עצם הזכרת שמו
בהקשר זה מעוררת רושם של חוסר
ביטחון עצמי וחוסר מנהיגות
— שתי תכונות שהציבור מייחס
אותם דווקא לווייצמן במנה גדושה,
לטובתו.
דיין עצמו הגיב כדרכו. אחד
הטכסיסים הנדושים ביותר של
האיש במשך 15 השנים האחרונות
הוא ליצור באופן מלאכותי אווירה
של מתח סביב עצמו ערב הבחירות
(״ילך? לא ילך? יפרוש?
לא יפרוש? יצטרף? לא יצטרף?״)
.זהו טכסיס זול ביותר ל הפקת
פירסומת ריקה־מתוכן, כדי
להפגין נוכחות. לצרפתים יש שם
לנערה המתנהגת כך :״אלומיז״
(״מדליקה״) ,ובאנגלית קוראים לה
״טיזר״ .כאשר עוסק בזה גבר בן
,65 זה מתחיל להיות קצת פאתטי.
וייצמן נתן עתה לדיין את ההזדמנות
להמשיך במישחק זה גם
בבחירות .1981 לא ברור איזו טובה
תצמח מכך לווייצמן עצמו.
תחמושת ליריבים. כל זה
היה מיותר לגמרי.
לווייצמן יש מסר משלו. אם
יתייחד עם עצמו וינסח אותו בבירור,
יהיה למסר זה ערך לצי בור
הישראלי.
וייצמן הוא גם דמות מנהיגו-
תית, שאינה זקוקה לאפוטרופוס.
למרבה הצער, הוא נוהג להציג
את עצמו באור פחות רציני מכפי
שהוא באמת, כאילו בא לספק תח מושת
ליריביו, הרגילים לטעון כי
״אינו רציני״ ,שהוא ״שובב״ ,ש הוא
״יורה מן המותן״.
וייצמן הוא אדם רציני יותר,
והוא יכול לתרום תרומה רצינית
יותר. השאלה היא, עתה, כיצד
יכלכל את צעדיו הבאים.
ה עו ל ם

הז ה 2256

למתיישבי פיתחת־רפיח וחבל־ימית, התגלה שראש־הממשלה,
מנחם בגין, לא רצה ששרון יעמוד בראש
ועדה זו.

ריב על

בגין ביקש משר־האוצר, יגאל הורכיץ,
לעמוד כראש הוועדה, אך הורכיץ סרב.

סיכסוך חריף פרץ בין הצהרונים מעריב וידיעות
אזזרונות על הזכות להפיץ את סידרת הספרים
צה״ל בחילו, העומדת לצאת לאור באביב.
בסידרה, שתכלול 16 כרכים, משתתפים כל
הרמטכ״לים ושרי־הביטחון של צה״ל בעבר, וגם
אלופים רבים. את הסידרה עורכים העיתונאים
יעקוב ארז ואילן כפיר, והיועץ הראשי שלה הוא
רב־אלוף (מיל׳) מרדכי (״מוטה,׳) גור.

פרס הזמין הודעות שבוע לפני הבהירות, שנערכו כיום השלישי
במיפלגת העבודה, בכר הזמין מטהו של
ח׳׳ב שימעון פרס מודעות בעיתונים,
העומדות להופיע ביום החמישי השבוע.

ב די קו ת ח שאיות
לבג!

הרמטכ ^ל מזהיר

ראש־הממשלה, מנחם בכין, עובר כימים
האחרונים סידרת בדיקות רפואיות כביתו,
ומקורביו שומרים עובדה זו בסוד.

ק אנ־ ם

מצב בריאותו של ראש־הממשלה התערער בימים
האחרונים. יש התולים זאת בהשפעה שהיתר, לתאונה
שבה נפצעו בנו, בנימין־זאב וכלתו רותי. בנימין
נפצע קל, אך רותי, אם לשישה מנכדיו של בגין,
נפגעה באגן־הירכיים. אחרים טוענים שהמצב
הפוליטי הפנימי אף הוא משפיע על: בריאותו של בגין.

הרמטכ״ד, רכ-אלוף רפאל (״רפול״) איתן,
שיגר לאחרונה מיבתבים לקצינים בכירים
כצה׳׳ל שבהם אסר עליהם להיפגש עם
עיתונאים ולשוחח עם אנשי תיקשורת.

ד! רו א ה
להח רי ם
שמועות בליכוד טוענות שח״ב משה דיין
כדק, כעת מסעו כארצות־הברית, את
האפשרות לגייס תרומות למיפלגת־מרכז
חדשה שתקום כישראל.

מינוי נאמן יידחה
חוגים מדיניים משוכנעים עתה שמובטחת בחירתו
של מנכ״ל מישרד־האוצר, הד״ר יעקוב נאמן,
לבית־המישפט העליון.

למרות שנאמן ייבחר, הוא ידחה את
כניסתו לתפקיד החדש ככמה חודשים.
כוונת נאמן היא לסיים את הכהונה כאוצר
יחד עם שר־האוצר, יגאל הורכיץ.

מקורבי דיין מכחישים שמועות אלה.

ל א רואה בהג׳ א

הממ של התע בו ר

ראשי המטה־הארצי של המישטרה מאוחדים בדעתם
נגד סיפוח הג״א למישטרה, בניגוד לעמדתו של
המפכ״ל, הרצל שפיר, הלוחם לצירוף הג״א
למישטרה•

ל מ לו ן

במודעות טוען פרם לניצחון של 80 אחוז על פני
יריבו, ח״כ יצחק רבין.

תוך שבועיים תקיים הממשלה יום עיון על
נושאי בלבלה כאחת המלונות כדרום
הארץ. עדיין לא נקבע אם שרי הממשלה
יכלו במדון באילת או בים־המלח.

מ ר כז המי שפט:
ברי או ת ה עד
חוגים המקורבים לשר־הדתות, אהרון אבו־חצירא,
אוספים עתה מיסמבים ומידע
שנועדו להוכיח כי מצבו הנפשי של עד־המדינה
נגד אבדחצירא, סגן־ראש־עיריית
כגי־כרק, שמעון גוטליב, אינו יציב.
אם יתקיים מישפטו של שר־הדתות, יעמוד במרכזו
המאבק בין פרקליטי השר לבין התביעה לגבי מצבו
הנפשי של גוטליב.

שוסטק פטר
א ח מודן
שר־הכריאות, אליעזר שוסטק, עומד לפטר
את מנכ״ל מישרדו, הפרופסור כרוך מודן.
שוסטק טוען שמודן מזניח את עבודת
המישרד, ושוהה זמן רב מדי בחוץ־לארץ
כעניינים פרטיים שלו.
נציב־שרות־המדינה, איתן יעקובסון, תומך בעניין זה
בשוסטק. יעקובסון טוען שמודן מבטיח הבטחות
בענייני שכר ללא תיאום עם הנציבות, ומסבך כך
את המשא־ומתן עם הרופאים.

הורביץ לארצה
רק אחרי ששר־החקלאות, אריק שרון, מונה כיושב־ראש
ועדת־השרים המיוחדת לתשלום פיצויים

נראה כי עד רקע זה אסר שפיר עד קציני
מטהו להתכנס כעת שהותו כחוץ־דארץ.

יתכן שבעיקכות הסיכסזיך יעזוב בפיר את
״ידיעות אחרונות״ ויתמנה בכתב המדיני
של ״מעריב״.

תרו מ ה יקרה
יורשיו של נשיא כית־המישפט־המחוזי כתל־אביב,
זאב צלטנר ז״ל ,״תרמו״ את
הספריה המישפטית שדו דלישכת־עורבי־הדין
תמורת שני מיליון לירות. הלישכה
תשלם חצי מיליון ומישרד־המישפטים
מיליון וחצי לירות.
פנייה מוקדמת של המישפחה לאוניברסיטת יתל־אביב
לשם מכירת הספריה נדחתה על־ידי
האוניברסיטה.
הלישכה תציב את הספרים בחדר שייקרא על שמו
של צלטנר.

רכבל ־ 5חודש
בדיונים כין ראשיהם של מישרדי הפנים
והאוצר הוחלט כתחילת השבוע עד החלפת
מחצית הרכב המישטרתי עד האחד
באפריל -הקרוב.
ההוצאה הכספית תגיע לכמה מאות מיליוני לירות.

הוצאה זו תיעשה למרות שעל־פי
״תוכנית תירוש״ ,המתחילה כשנה הבאה,
יוחלפו כל.בלי־הרכב של המישטרה לרכב
מתוצרת אמריקאית.

די רתל מו כיי ד
חכרת ״דלק״ עומדת לרכוש דירה כתל־אביב
עכור מנכ״ד החכרה, אברהם אגמון.
אגמון מתגורר עתה בירושלים, ונוסע מדי יום
ביומו מירושלים לתל־אביב ובחזרה.

ה מר בי ט ל נסיעה
שר־החינוך, זבולון המר, ביטל נסיעה
לארצות־הכרית, כגלל, המצב שנוצר כתוך
מיפלגתו, המפד״ד, כעקבות פרשת שר־הדתות
אכו־חצירא.
המר עמד להיות אורחן של נשות־המיזרחי, בכנס
השנתי שלהן.

בו רג יפטר
את ארד
שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, הממונה עד
המישטרה, עומד לדרוש מהפפכ״ל, רב־ניצב
הרצל שפיר, לפטר את העיתונאי
אריה ארד מתפקידו כדובר־המישטרה.
אל בורג הגיעו תלונות רבות מצד קציני־מישטרה
בכירים על ארד ועל כך ששפיר נותן גיבוי מוחלט
לכל שגיאות הדובר שלו.

הרמטכ ״ל
״ דחס 3903ס
הרמטב״ל, רב־אלוף רפאל (״רפול״) איתן, עומד
להתלבש על נושא הסמים בצבא. לרמטכ״ל הובאו
נתונים מדאיגים לגבי היקף השימוש והסחר
בסמים בתוך צה״ל, ועל השפעת הסמים על השרות
המיבצעי של חיילים וקצינים.

מלכד מיתקפת־הסכרה יורה הרמטכ״ל
לכתי־הדין־הצכאיים להחמיר בעונשם של
חיילים ־שהורשעו כסהר ובשימוש כסמים.

המטה־הארצי של המישטרה עומד לפתוח בחקירה
נגד כמה קציני־מישטרה בכירים לשעבר.

עד פי החשד סיממו ושיכרו קצינים אדה
שוטרת, כדי שתספק להם מידע על מפקד
בכיר כמישטרה, שהוא מאהבה. בעזרת
מידע זה קיוו הקצינים להתנקם כמפקדם
לשעבר.

הבור ס ה

הלהיטים: ארר ט,
דיסק! 1ט־ ה שקעות
ו ק בו א ח ־ בלל
כמויות כסף עצומות ממשיכות לזרום
לכורסה, מעודדות מהצהרותיו החד־משמעיות
של שר־האוצר, ייגאל הורביץ,
בי לא יטיל מיסוי עד ריווחי־כורסה.
גם עליות המדד תורמות לרכישת מניות, שכן
שערי המניות נעשים נמוכים יחסית לעליית שערי
איגרות־החוב, ומחזיקי צמודים מממשים את
רווחיהם ועוברים למניות.
הלהיטים של השבוע הן מניות קבוצת כלל,
חברות־הביטוח לסוגיהן ובעיקר אררט, שבה יש
מאבק על השליטה בחברה, ומניות דיסקונט־השקעות
בעלת אלביט ואלרון, ששעריהן עלו
בצורה מסחררת.

(המשך מעמוד )29
היה, אם להשתמש בביטוי שי) נאשם
מסויים במישפט מסרים ,״קצין היסעים״.
במאמציו אלה זכה לעידוד רב מצד
מוסדות שונים, גלויים וחשאיים. הם אישרו
לו שהוא ממלא שליחות לאומית.
בראש המעודדים עמד, כמובן, אריק שרון.
הוא קנה חלקת־אדמה חקלאית בגדרה.
חלקה כזאת זולה הרבה יותר מחלקה־לבנייה,
מפני שאסור לבנות עליה אלא
בתנאים מסויימים, שלא היו קיימים לגבי
גרייבד. אבל גרייבר היה בטוח, לאור
קשריו המצויינים עם מעודדי־ההיסעים
שלו, שאיש לא יעז לפגוע בו. הוא היה,
מכל הבחינות, הפרוטקציונר הישראלי הקלאסי.
לכן
התחיל לבנות על החלקה, בניגוד
לחוק. הוא היה בטוח כי איש לא יפעיל
נגדו את החוק. החוק קיים למען הערבים
ובני עדות־המיזרח, האספסוף למינהו,
אך לא למען איש כמוהו. מה גם שראש
הרשות המקומית בגדרה היה (ונשאר) חבר
טוב, שעודד אותו בפעולתו הבלתי־חוקית.
זה היה עסק טוב, והביא לחיסכון של
הרבה-הרבה כסף. הדבר מראה כיצד יכול
ישראלי בעל־קשרים לבנות ארמון בזיל־הזול,
מפני שמחיר האדמה החלאית זול
בהרבה ממחיר מיגרש לבנייה. הוא יכול
להתעשר ולהיות למולטי-מיליונר, אם
יש לו הקשרים הנכונים. במעמד הזה,
הקשרים שווים כסף, הרבה כסף.
אילו היו לגרייבר בעלי־חסות שקטים,
יתכן שהיה מצליח בדרכו. לרוע מזלו,
בעל־החסות שלו הוא אותו סקנדליסט
רעשני, אריק שרון. כתוצאה מכך קרה
לבית גרייבר הדבר האחד שאסור היה
לקרות לו: הזרקורים הופנו אליו.
כך הועמד הישיילטון במדינת־ישראל לפני
דילמה נוראה: לפגוע באדם שהוא יבשר
מבשרו, ובכך לחפות על העובדה שאיש
זה נהג על פי הנורמה הנהוגה במעמד
זה, או להימנע מן הפגיעה, ובכך להציג
את הנורמה לעיני הציבור כולו.

כד חייהם הם מתחככים זה בזה ומנגח׳
זה את זה ־ שני הבעלים שר בנות מישנחת שוורץ

ך* פצצה שהטיל עזר וייצמן בתוכנית
י 1הטלוויזיה השבוע יומן אתעיס ביום
השישי האחרון היתה פצצה דיינית טיפוסית,
הן בסיגנונה והן בנושא שלה.
וייצמן איים על מיפלגתו, מיפלגת חרות,
שאם היא תעז להוציא אותו משורותיה,
בדיון שנערך פחות מ־ 48 שעות אחרי
השידור, הוא יקים מיפלגה חדשה. כשנשאל
וייצמן, מי יהיה איתו במיפלגה, הוא
השיב, וניכר היה בו שהוא מוכן לשאלה
זו :״לדעתי האיש שצריך לעמוד בראש
רשימה כזו הוא משה דיין.״
וייצמן לא אמר שדיין הסכים, אך גם
לא אמר שדיין דחה את הרעיון. צופי
הטלוויזיה קראו יום קודם לכן בעיתונים
על שיחה ארוכה שנערכה בין השניים
במיסעדה תל־אביבית, וידעו לקשר
את הצהרתו של וייצמן עם הדיווחים על
השיחה. גם תגובתו של דיין אחרי הראיון
בטלוויזיה השאירה את סימן השאלה
ד,דייני הידוע. הוא לא שלל את הרעיון,
אך הזכיר שדק לפני כמה שבועות אמר
ש״בתנאים הנוכחיים אין הוא מתכוון
לרוץ לכנסת העשירית.״ אז הוא נשאל
לגבי הצעתו של איש רפ״י, זלמן שובל,
בדבר הליכת רפ״י לבחירות בראשות
משה דיין.
כל מי שמכיר את דייו יודע, שעזר

1ע?וזט6£4

אף בהשמצות, גם זאת מצידו של וייצ־מן.
בסיפרו לך שמיים לך ארץ היטיב
וייצמן לסכם את יחסו לדיין :״על רקע
תפאורה אפורה קיבל משה דיין בשנת
1953 את הרמטכ״לות. השנים הארוכות
מאז ועד היום נגסו ממנו נגיסות אכזריות,
עירערו את ביטחונו וגרמו לפיחות
קיצוני בדמותו.

דיין מתכנן
ח תונ ה
כל אז, בשנות ה־50׳ הראשונות,
היה דיין רמטכ״ל מזהיר, מרחיק
מהשיגרה ומנהיג צבאי מן המדרגה הראשונה,
הוא החזיר לצה״ל הרבה ממה
שאבד לו. חזר והספיג אותו בתחושת
הכוח, הייעוד, הדבקות במשימה והאמונה
בביצוע המושלם. מפקדים וחיילים נדבקו
מהרוח הגדולה, שדיין הביא עימו וביטא
בעצמו באמונתו ובהתנהגותו. הוא היה
רמטכ״ל של מופת אישי, שלא נעדר משום
פעולה ובקושי רב היה אפשר לעצור אותו
שלא ישתתף בפעולות כלוחם.״
ההכרות האמיתית הראשונה בין וייצמן
ודיין היתה בשנת .1950 דיין היה כבר
נשוי כ־ 15 שנה לרות מבית שוורץ ועזר

מה אתה אוהב יותר — את ארץ־יש־ראל
או את השפה העברית.
נאלצתי להציג שאלה זו לעצמי, כאשר
ראיתי על שימשה של מכונית מדבקה
האומרת :״שמור את ישראל יפה״.
הכוונה היתה רצויה וחשובה. מזהמים
את הארץ. יש לגייס את דעת־הקהל, ליצור
בלב הציבור מודעות לבעייה. יש
אשפה בדרכים, יש זיהום ארכיטקטוני,
באמצעות שיכונים מכוערים. יש התעללות
כללית ברשות הרבים. עוקרים עצים,
מזהמים נחלים.
אך מדוע באים להציל את הארץ על
חשבון השפה י
״שמור את ישראל יפה״ .זהו פסוק
יפה מאור באנגלית
אך זוהי עברית משובשת. לא סלאנג,
אלא שפה קלוקלת, .
סלאנג יכול לתרום לשפה, להוסיף לה
גוונים, להרבות בה משמעויות. הרבה
מילים כשרות היו פעם מלות־סלאנג. אני
מניח שגם כותבי התנ״ך השתמשו בבי-
טויי־סלאנג, שהפכו מאז נכסי־צאן־ברזיל
של השפה( .כאשר אמר אכיש מלך גת
על דויד :״חסר משוגעים אני, כי הבאתם
את זה להשתגע עלי?״ בוודאי לא
השביע את רצון האקדמיה ללשון העברית
או הפלשתית, אך הדברים מתאימים
לרוח השפה, ועל כן נקלטו).
אך שיבוש שאין מקורו בתחושה לשונית
כלשהי שאין בכוונתו לתרום גוון
נוסף, אלא הנובע מבורות ומאטימות לשונית
בלבד — הריהו מושלך בצד הדרך
הלשונית כבקבוק ריק המונח בצד ה כביש.
בעלי
הסיסמה התכוונו לומר :״שמור
על יפי ישראל״ ,או ״דאג לישראל יפה״,
או ״שמור על ישראל היפה״.
מי שדוגל ביפי הארץ, אל לו להיות
אדיש ליפי השפה. אפשר לנדות את הארץ,
אך איך מנקים שפה שטונפה ללא
תקנה? אז שמור את העברית יפה.

ולבשר להם על ההחלטה, ויחיאל וייצמן,
אביו של עזר, מיהר לטלפן להוריה של
ראומה בירושלים ולאחותי, רות.
למחרת, בשעת בוקר מוקדמת הגיעו
משה ורות דיין, נרגשים כילדים, לבית
וייצמן בחיפה, ודיין השתתף בתיכנון חתונתה
של גיסתו עם הטייס הצעיר וייצמן.
שנתיים אחר כך הסתיימה בניית הווילה
בצהלה, שאותה רכשו הוריה של
רות לרות ומשה דיין. דיין עצמו מתגורר
בווילה זו עד היום עם אשתו השנייה,
רחל. אך באותה תקופה היה צריך להמשיך
ולהתגורר בירושלים, ולכן השכיר
את הבית לעזר וראומה, שאז עוד לא
היה להם בית משלהם. אחר־כך עבר
דיין לגור ברמת־גן, ליד המטכ״ל, ששכן
אז בעיר זו. עד תחילת שנת 1953 התגוררו
ראומה ועזר בשכירות חודשית בבית
הדיינים בצהלה. כשדרש דיין מעזר
לפנות את הדירה אירע, ככל הנראה,
הסיכסוך הראשון ביניהם. מן הסתם היתה
זו אי־הבנה. ראומה ועזר הבינו ממשה
דיין שהם יוכלו להתגורר בדירה עוד
תקופה ארוכה, ולפתע נדרשו לעזבה, מבלי
שהכינו להם מקום דיור אלטרנטיבי.
סיכסוך זה הביא שינוי מהותי בחיל-
האוויר. עזר ודאומה עברו להתגורר ב-

־ 196

שו־הביטחון משה דיין וראש אג״ם עזר וייצמן,
משקיפים על הכביש ליריחו אחרי שיחרור העיר
עתיקה. מילחמת־ששת הימים היתה שיא ביחסים בין שני האישים.

וייצמן וציבור הבוחרים הפוטנציאלי של
רשימת דיין—וייצמן לא יידעו אם אכן
תקום רשימה בראשות משה דיין או לא,
עד לשעות מעטות לפני המועד החוקי
להגשת רשימות המועמדים לכנסת. דיין
אוהב להציב עצמו על הגדר, לא להח ליט,
לרמוז פעם לכיוון זה ופעם לכיוון
אחר, ליצור מתח בציבור ולזכות בכותרות.
כך הוא עשה ערב הקמת רפ״י
המקורית וכך הוא נהג ערב כל התפטרות
שלו מהממשלה.
מערכת היחסים בין משה דיין ועזר
וייצמן מורכבת ביותר ונעה בין ידידות
קרובה והערצה, לפחות מצידו
של וייצמן, ועד למריבות קשות הגובלות

1976

הוז תווז ל ה

שר־הביטחון משה דיין ושר התחבורה עזר
וייצמן בממשלת הליכוד הלאומי. וייצמן עזב
ורם

היה החבר של אחותה הצעירה של רות,
ראומה• עזר הפך בן יבית בביתם של
השוורצים בירושלים ובדירה השכורה שבה
התגוררו רות ומשה דיין בירושלים. דיין
היה אז מפקד מחוז ירושלים. הגדיר עזר
את היחסים בינו לבין דיין אז :״יחסי
עם משה ידעו משך עשרות שנים עליות
וירידות, קירבה וריחוק. שותפות־דרך וניגודים
נוקבים. התקופה הראשונה, מכל
מקום, שייכת לתחום קירוב הלבבות.״
באחד מלילות-שבת של חודש אפריל
,1950 בשעה אחת אחר חצות, הציע עזר
לראומה נישואין. הרגע הדראמתי הזה
היה בחדרו, בבית הוריו בחיפה. הזוג הנר גש
מיהר להעיר את הוריו של עזר

ס ריווו ח

ה לי

אחד מבסיסי החיל, ועזר פיתח אז את
התיאוריה שלפיה ׳״יש לבנות שיכונים ל-
מישפחות־טייסים בכל בסיסי חיל-האוויר.

טיי סי ם מול
מאיד הד-ציון
מחלוקת השנייה בין השניים הי!
1תה מאוחר יותר, כשדיין היה רמטכ״ל
ועזר מפקד טייסת בחיל־האוויר. עזר פיתח
יחם מיוחד, הן בציבור והן בצה״ל, לטיי סים
ולמכונאים של חיל-האוויר. הוא דרש
וקיבל תנאי־חיים שלא ביישו את עשירי
הרצליה־פיתוח של אז. הדירות במגורי

הטייסים היו מפוארות יחסית, מארוחות
שהוגשו לטייסים היו מעדני־מלכים וכללו
סטייקים ומותרות. כלי־הרכב ניתנו לטייסים
ביד חופשית, מועדונים ניבנו וגם
המשכורות היו גבוהות בהרבה מהמקובל
בצה״ל.
אז טען דיין באוזני עזר :״מה אתם
מבלבלים את המוח? מאיר הר־ציון רץ
לפעולות •מעבר לגבול עם סכין של 18
גרוש ועושה דברים לא נורמליים, בלי
מיקלחות חמות ובלי סטייקים במועדון
ובלי משכורות מיוחדות.״ אולם הריב הזה
לא מנע מדיין להסכים עם עזר שיש צורך
לקנות עוד ועוד מטוסי מיסטר יקרים,
ולהפוך את חיל־האוויר לשואב־הכסף הגדול
ביותר מתקציב הביטחון.
לריב שהיה בין דיין לבין עזר בזמן
מיבצע-קדש היו עדי-שמיעה רבים. דיין
המתין בבסיס לעזר, שחזר מטיסה מ״ב־צעית,
ונזף בו לפני כל על־כך שהוא,
מפקד־הכנף, משתתף בטיסות מיבצעיות.
אחרי שגער בו, דרש ממנו להטיס אותו
למיתלה. מספר וייצמן :״האנגלים והצרפתים
עוד לא נגעו אז בחיל־האוויר המצרי.
המצרים תקפו בסיני מהאוויר, אריק
שרון חטף הפצצה מהאוויר, אברהם יפה
היה שקוע בחול, חיים בר־לב מתקשה ברפיח.
הכל תלוי על בלימה, ובא ה־רמטכ״ל
ורוצה לטוס למיתלה.
״,אדוני׳ אמרתי לו, אתה לא תטוס
למיתלה. אני בא עכשיו משם ומיגיס
מסתובבים בשמיים.׳״ אחרי ויכוח סוער
הסכים דיין לוותר קצת ולטוס במקום
למיתלה לאבו־עגילה. הפייפר, שבו טס
דיין, נחת בשדה־מוקשים והרמטכ״ל נקלע
לתוך מהומת־קרב. אבל היתה להרפתקה
זו תוצאה דיינית: תוך כדי מהו־מת־הקרב
החליף דיין את המח״ט.
עזר וייצמן רצה יותר מכל להיות
רמטכ״ל. אמנם, בתקופה שבה היה לו
סיכוי לכך לא היה דיין רמטכ״ל או שר*
בטחון. לוי אשכול היה שר־ביטחון ויצחק
רבין רמטכ״ל, אבל דיין היה אז שר־חקלאות
והיתד! לו השפעה רבה בממשלה.
לעזר הוצע להיות ראש־אג״ם וסגן-
הרמטכ׳׳ל, אך הוא לא הסכים לקבל את
התפקיד, משום שרצו למנות במקומו ב-
חיל־האוויר את אלוף־מישנה שלמה להט
;(--שאינו קשור לראש עיריית תל־אביב

צ׳יצ׳) בעוד שעזר רצה במינויו של מוטי
הוד. וייצמן לא זכה בתמיכה של דיין
למינוי של הוד, ונשאר בחיל־האוויר
כדי לחסום את הדרך ללהט. גם שנתיים
אחר־כך, כשנערכה תחרות בינו לבין
חיים בר־לב על סגנות הרמטכ״ל, לא קיבל
וייצמן גיבוי מדיין.
היחסים ביניהם השתפרו ערב מיל־

חמת־ששת־הימים. וייצמן היה אז ראש־אג״ם
ודיין אזרח מן השורה. בתקופת ה המתנה,
כשכבר החלו קולות נשות וינד־זור
העליזות לקרוא להחזיר את דיין ל-
מישרד־הביטחון, ערך דיין סיור בחזית־הדרומית,
כשהוא לובש מדי חאקי ללא
דרגות. הסיור של דיין, שזכה בכותרות
רבות בעיתונים, קומם את מי שהיה אז
אלוף פיקוד־הדרום, האלוף ישעיהו (״שיי קר,״)
גביש. גם הצעתו של דיין שהוא
יתמנה כאלוף הפיקוד בעוד גביש ימונה
כמפקד החזית לא מצאה־חן בעיני גביש.
אז פנה דיין לראש־אג״ם, וייצמן, וביקש
ממנו לגייס אותו למילואים ולשלוח לו
מדים ודרגות. בקשתו נענתה מייד.
היחסים בתחום המישפחתי בין הגיסים
לשעבר אף הם היו מורכבים.

וייצמן אוהב את גיסתו, רות, שהקשרים
בינה לבין אחותה, ראומה, אמיצים ביותר.
כשנודע לו על בגידותיו הרבות של
דיין ברות, בתקופה שבה הם היו עדיין
נשואים, הוא נהג להתייחם לכך בבדיחות
וייצמניות טיפוסיות. בניו של דיין מצאו
בווייצמן אדם שאפשר להתייעץ בו
ולהעזר בו, תפקיד שבדרך־כלל ממלא
האב. יעל שיתפה אותו ברבות מבעיותיה•
כשאהוד (״אודי״) הסתבך בעת שרו-
תו הצבאי, הוא פנה לעזר לעזרה ולא
לאביו, ונענה. כשאסי הסתבך בהרפתקה
של גניבת סירה ובריחה לקפריסין, היתה
הפנייה הראשונה לעזר.
כשהחליטה רות להתגרש ממשה, ניסה
עזר לדבר על ליבה כדי שתוותר על
הרעיון: אך כשהיא עמדה על שלה, הוא
התייצב לעזרתה, ורות אכן היתה זקוקה

אז לעזרה. הוא אמנם לא התערב בפרשת
הגירושין, אך הפסיק לפקוד את ביתו
של משה דיין. יחסו אל אשתו החדשה
של דיין, רחל, הוא מנומס, אך רחל לא
׳ביקרה עד היום בבית הווייצמנים בנווה-
מגן או בקיסריה. ראומה אינה מדברת
איתר, כלל, ויחסו של עזר אליה מסוייג

עד היום. הוא אינו מבקר עוד בבית
שברחוב יואב בצהלה, אלא לשיחות ענייניות
עם גיסו.
מילחמת־יום־הכיפורים תפסה את וייצמן
כשהוא בלי מדים. הוא גוייס לשמש
יועצו לענייני חיל-אוויר של הרמטב״ל,
דויד (״דדו״) אלעזר. כששאלו את וייצ-
מן מה הוא עשה במילחמה, הוא השיב:
-,הייתי המאפרה של דדו.״ בהסתערות ה ציבורית
הכללית על דיין אחרי המילחמה
לא לקח וייצמן חלק. הוא לא הביע את
דעתו על דיין, על המחדל או על המיל-
חמה, אך גם סרב לצאת להגנת דיין.
ההתקרבות הגדולה האחרונה בין השניים
היתד, אחרי קנזפ־דייוויד. ההתחלה
היתד, ברגל שמאל. אחרי ביקורו
של הנשיא המצרי, אנוור אל־סאדאת, בישראל,
הוחלט על שתי מישלחות, צבאית
ומדינית, שייתכנסו בקאהיר ובירושלים.
המישלחת המדינית הגיעה למלון הילטון
בירושלים והתמנה לארוחת־ערב במלון
פלאזה, שם נאם לפניה משה דיין. נאומו
היה אחת הסיבות לכך שהמישלחת קיבלה
הוראה מקאהיר לארוז את מזוודותיה
ולחזור למצריים. אז התבטא וייצמן בכעס
רב :״הגיס מיל׳ שלי הורם את השלום.״
אחר־כך נהג וייצמן לספר שהוא ודיין
עומדים כחזית אחת נגד בגין וייתר חברי
הממשלה, המנסים לטרפד או לבלום את
תהליך השלום. ואז, כשמערכת היחסים
ביניהם אידילית ממש, הוא חטף סטירת-
לחי מדיין. וייצמן נסע למצריים, ולמחרת
בואו לקאהיר נודע לו על התפטרותו
של דיין. וייצמן רתח מכעס ומעלבון.
ערב קודם לכן הוא שוחח איתו בטלפון
ודיין אף לא רמז לו על ההתפטרות
הצפויה. וייצמן מיהר לחזור לארץ, וערך
עם דיין שיחה קשה, שיחה שהוגדרה אחר-
כך על־ידי מקורבי וייצמן כשיחה שבה
אמר וייצמן לדיין ״את כל מה שהוא
רצה להגיד לו במשך כל השנים והתאפק
מלאמוד׳
אם יצטרף עתה דיין לווייצמן יהיה זה
ירח־דבש מחודש בין השניים. אם ״יבגוד״
דייו בווייצמן, תהיה זו, ככל הנר אה׳
קיצה של מערכת־יחסים מורכבת,
מלאת שיאים ומהמורות.

יוסי ינאי 1

מנהר ״אזרחים ת ומני
נד ס״ ני קו בנא ויס
בשיא

מעונת

הבחירות ־ ימים מעטים לבני הבי וסוס

מנהל־בהירות גדי
עסקים בפאריס
יץ פצצה שהוטלה במוצאי־השבת הי
* אחרונה על־ידי השבועון הצרפתי
ל׳אכספרט הדאיגה בתחילה את אנשי רבין.
רובם היו עם לאה ויצחק רבין בשעות
הקשות, שבהן התחיל להתגלגל כדור-
השלג, כאשר התגלה לפני שלוש שנים
וחצי חשבון הדולארים שלה. הכל זכרו
איך ידיעה עיתונאית אחת הביאה, בסופו
של דבר, לנפילתו של ראש־ד,ממשלה.
הסיפור של ל׳אכספרס, כאילו מימן הקבלן
בצלאל מיזרחי את תשלום הקנס בסך
250 אלף הלירות (כשני מיליון לירות
בכסף של היום) של לאה רבין, יכול היד,
לחסל את רבין סופית מהבחינה הפוליטית,
במייוחד כשסיפור זה פורסם כמה ימים
לפני הבחירות הפנימיות במיפלגת העבודה.
תוך כמה שעות יכלו אנשי רבין לנשום
לרווחה ופרצופיהם של אנשי פרם נפלו.
הידיעה פעלה כבומרנג .״זהו הסימון של
שימעון פרם, הרוצה להיות ראש־הממשלה!״
אמרו האנשים ברחוב. אנשי פרם גימגמו
והכחישו את מה שטען כתב השבועון
ל׳אכספרם, דאן דרוז׳י, כאילו קיבל את
החומר מידי מקורב של שימעון פרס.
הקשר הצרפתי
רק למחרת פירסום הידיעה ביקש פרס
מכתב־הטלוויזיד, ניסים מישעל לראיין
אותו על נושא זה. פרס הכחיש נמרצות
שהיתה לו יד בפירסום. אולם צופי הטלוויזיה
לא יכלו שלא להבחין בפניו הנפולים
של פרס. ובכך שלראשונה מאז החל
מופיע בטלוויזיה הוא התבלבל לפני המצלמה.
השאלה
אם יצחק או לאה רבין קיבלו
או לא קיבלו רבע מיליון לירות מבצלאל
מיזרחי, האיש ששמו נקשר פעמים רבות
עם הפשע המאורגן, ומי שהשופטת קבעה
שהוא דן על עיסקת־סמים, שוב לא העסיקה
את הציבור הרחב ואת מצביעי מיפלגת־העבודה.
השאלה היחידה שהפכה חשובה
היתד, האם היה זה שימעון פרם, או אחד
מאנשיו, שהדליף את הסיפור לל׳אכספרס.
גירסה, שאותה ניסו אנשי פרם להפיץ,
כאילו הודלף הסיפור דווקא על-ידי חוגי

רבין, כדי שהבומרנג יפעל נגד פרס,
התקבלה על־ידי הכל בספקנות רבה.
הסיפור עצמו ידוע מזה שבועות רבים
לעיתונאים, חברי־כנסת ולכל מי שקרא
את ספרו של דרוד־ ,הקשר הישראלי,
שהופיע בצרפת לפני חמישה חודשים.
מילבד עיתונאים, שבדקו את הסיפור
ושהגיעו למסקנה שהוא מצוץ מהאצבע,
לא התייחס אליו איש ברצינות. הכל הבינו
שהוא חלק ממערכת־ההשמצות שליוותה
את המאבק בין פרס ורבין, שכללה כתיבת
מיכתבים מפוברקים למערכות העיתונים
נגד רבין על-ידי אנשי פרם, והחשד שאחד
מאנשי מטהו של רבין פרץ למישרד־פירסום
שעבד בשביל פרם. גם דרודי
עצמו כותב בסיפרו שמיזרחי אמנם הציע
באמצעות האלוף (מיל׳) רחבעם (״גאנדי״)
שרבין דחה את
זאבי את הכסף לרבין,
ההצעה על הסף.

חנדון ! מ קו תייר .

אני מצטער שאיננייכוללהזדהות, אך הדבר האחד ש אני יכוללופרלך -אניעובד
פ ס -ה כנ ס ה (ולאפה ^ו ס רי ם).
ובכן בפ שי טה שער כגו זהמכבר על ט פ רי ם של בצלאלפזרחינתגלהצ ׳ ק ע״ס 0 0 0 . -י,י 250ל׳י
אשר עורר את חשדנו,
התב רר ש צ׳קזההועברלת שלו םחוב של לאה רבין (:לאחר ש קי בלהענסבבית הפ שפם) .
הסבריו של בצלאלהיו

-גנריסידרזאת לי צחקרביןכהלוואה !

סימורפד הי םזהידועלזיביפתמעיתון ״הארץ״.
העיתוןפה סס לפרסם, שכן היועץ הפ שפסי של העיתוןמח פי ר הפעם לאור המשפט אשר היה
(וסרםבפ תיי םערעורו ).
ד בר מ ד הי םנוסף -אי ש צפר תהליכוד אשר יורע על פרשה ז ו
ומקווהל הו צ ץ פרשה ז ו

אני מו צ א

-מחכה להתפתחויותבמפלגההע בו ד ה

-ם מו ך ל מו עדהבחירות .

לנכוןלספר לך סיפורמד הי םזחמ שום שנדמ הלי שיש לבודדומכלשיקולים

א ת רי םזו לו. ה עו בדההבסיסית האחת -פ שפחת רביןהיאם תם משפחה מו שחתת ורודפתבצע!

צר ליסשמ עון פרס ( ש נו אנפשי ) יהנהכ אן מהשלל -אך אין

ברירה, יש להוקיעולפרסם

ב ר כי םסי פו ר מז עז עזה.

מ״כתב אנונימי

המכתב שהגיע למערכת
העולם הזה, ולמערכות
עיתונים נוספים, אשר פתח יאת ההליך שהביא לשעתריה. מקורבי
316 - 1

רבין טוענים שדווקא הפיסקה האחרונה, בה מציין הכותב האל״
מוני שפרס הוא ״שנוא נפשי״ ,מעוררת חשדות כבדים כלפי
חוגי פרס. פירסום הידיעה פעל כבומרנג, לרעת שמעון פרס.

מותקף רכין
השמצות בפאריס
החשד הראשון נפל על ז׳אק פרידמן,
מיליונר צרפתי השוחד, עתה בארץ והמממן
חלק ניכר מתקציב־הבחירות של שימעון
פרם. פרידמן, המציג עצמו כ״יועצו של פרס
לענייני תדמית,״ הוא דמות ידועה בצרפת.
הוא עומד בראש מישרד-פירסום גדול,
והוא שותף בכמה עיתונים ובתחנת־הרדיו
אירופה מיספר .1פרידמן חוא ידיד אישי
של ז׳אן דרוז׳י. אולם גם פרידמן וגם
דרוז׳י הכחישו שמקור הידיעה הוא פרידמן׳
ופרידמן אף הוכיח שבשבועות האחרונים
לא יצא כלל את הארץ. על־פי טענת
דרוז׳י נתן לו המקור האלמוני שלו מיס-
מכים המוכיחים את הידיעה.

ויק־אגד
בפ אריס
ןןחד מאנשי־המפתח במטהו של
י * שימעון פרס הוא אלקנה גלי. גלי הקים
למעשר, את האגודה שבשמד, נערכה כל
מערכודהתעמולה היקרה למען פרם,
אל״ף — אזרחים תומכי פרס. האגודה
שכרה חדרים במלון דן ברחוב הירקון ב־תל־אביב,
סמוך לבניין מיפלגת־ד,עבודה,
והפכה אותם למישרדיה. למרות שגלי טען
בצניעות באוזני העולם הזה ״לא אני הקמתי
את אל״ף, אני הייתי רק אחד המקימים,״
ידוע גלי כרוח החיה מאחורי אל״ף.
גלי, עיתונאי-לשעבר ומומחה לתיקשורת
המונית, היה בחודשים האחרונים פעיל
ביותר למען פרם. הוא ערך מדי יום ביומו
עשרות פגישות, הכין מערכות הסברה ו־פירסומת,
נפגש עם פעילים ועסקנים וליווה
את פרם למרבית פגישותיו, שנערכו במיס־גרת
המאבק הפנימי שבעבודה. למדות
שפרס וגלי מכירים זד, את זה כבר עשרות
שנים, התהדק הקשר ביניהם דווקא בחודשים
האחרונים, ולדעת רבים גלי הוא
כיום האיש המקורב ביותר לפרס.
רק טבעי היה שערב הבחירות הפנימיות
יגביר אלקנה גלי את מאמציו ועבודתו. כל
עסקן־בחירות יודע שהימים האחרונים לפני
הבחירות הם גורליים, ושיש להשקיע בהם
את מירב המאמצים. והנה, דווקא שבוע
לפני הבחירות אי־אפשר היד, למצוא את
גלי בארץ. בתחילת השבוע שעבר היד,
גלי בפאריט.
גלי הכחיש באוזני העולם הזה כל קשר
בינו ובין הידיעה שפורסמה בל׳אכספרס.
״אני נוסע הרבה מאוד לחוץ־לארץ. העסקים
שלי הם בחו״ל, וכד הגעתי גם לפאריס.
לא הייתי הרבה זמן בפאריס, כבר כמה
חודשים, אז החלטתי לקפוץ לשם לוויק־אנד
ולערוך כמה פגישות־עסקים.״
גלי הוא בעליה של חברה בשם אינפור־מדיה,
אשר מקום מושבה הוא בנידיורק.
החברה משקיעה כספים ונכנסת לשותפויות
בפרוייקטים הקשורים באמצעי־תיקשורת.
עיקר עסקיו של גלי הם בארצות־הברית,
ויש לו גם כמד, עסקים בלונדון וקז׳נבד.,
צרפת אינה נמצאת על מפת העסקים שלו.
אלקנה גלי התפרסם כעורך וכקריין
בקול-ההגנה המחתרתי. אחר-כך עבד כמד,
שנים במערכת־ד,ביטחון, במרבית הזמן לצי-
דו של שימעון פרם׳ ואף _עסק בכתיבה
עיתונאית. הוא היד, מעמודי התווך של
קבוצת העיתונאים שכונתה בזמנו על־ידי
העולם הזה יונייטד פרס.
עד לפני שנתיים היה גלי אחד מראשי
התעשייה האווירית, מעוזו של פרם, ועסק

שם בענייני פירסום, יחסי־ציבור וקישרי-
חוץ. אז הוא עבד בצמידות למנכ״ל־לשעבר
של התעשייה־האווירית, אל שווימר,
ידידו של פרס ומי שהתפרסם לאחרונה
כאחד ממגייסי־הכספים הגדולים ביותר ל-
מערכת־הבחירות שלו. לפני שנתיים עבר
לעסקים פרטיים, אך הקפיד לשמור על
קשרים עם פרם, שאצלו הוא בן־בית.
בשיחה עם העולם הזה הסביר גלי את
מעשיו בוויק־אנד בפאריס :״הייתי בשגרירות•
פגשתי כמה עיתונאים, שלא יגידו
שהייתי בפאריס ולא פגשתי אותם. הלכתי
אפילו לטלוויזיה הצרפתית.
״מי שאומר שאני מסרתי את הסיפור
לדרודי, שאני בכלל לא יודע איך הוא
׳נראה, לא מכיר אותי. אני שמעתי את
הסיפור הזה כבר מזמן. אילו הייתי חושב
שהוא נכון, ובעיקר שיש הוכחות לזה
שהוא נכון, הייתי קם בציבור ומאשים את
יצחק רבץ. אני כזה שלא מתבייש לקום
ולהגיד את מה שיש לי.
״מי שמאשים אותי בהדלפה הזו גם טוען
נגד שימעון פרם, ובזה אני לא מעוניין.
מי שמאשים אותי בדבר הזה שופט אותי
באמות־המידה המוסריות שלו, ומפליל בכך
את עצמו.״
אין ספק שפרשה זו עוד תעסיק את
הציבור זמן רב. הפרשה, שהחלה במיכתב
אנונימי שהגיע למערכות־העיתונים, התפתחה
לממדי־ענק המזכירים, בפעם המי-
יודע־כמה במאבק בין רבין לפרס, את
פרשת ווטרגייט האמריקאית.

הבדיקה שלי הגיעה עד לספרים ולדו״חות
שנכתבו בפרשה זו. אילו הופיע בספרים
רישום כמר זה המסופר במיכתב, היו הפושטים
עצמם צריכים לדעת זאת. איש
מהם לא זוכר כי ראה הערה כזאת, ואיש
לא תיחקר את מיזרחי או אנשיו למשמעות
ההערה שנמצאה כביכול.
תוך כדי הבדיקות נתקלתי בעוד כמה
עיתונאים, שאף הם ניסו לבדוק את המידע.
כולם נעצרו עוד בשלב הראשון, בבדיקות
בבנק הפועלים.

ה לוו א ה
מבן־הדוד

על תחילתה של הפרשה מספר
יגאל לכיס:

לפני כמה שבועות נשלחו מיכתבים אנונימיים
לכמה עיתונאים. למקבליהם, ובי-
יניחם גם אני, היה מכנה משותף: הם כתבו
בעבר על הפשע המאורגן. הם נבחרו, כנראה׳
דווקא ביגלל העיסוק המייוחד הזה
בעיתוניהם, שכן המיכתבים טענו כי בצלאל
מיזרחי מימן עבור יצחק רבץ את תשלום
הקנס בן 250 אלף הלירות שהוטל על
אשתו כעונש על החזקת חשבון מטבע־זר,
בניגוד לחוק.
המיכתבים לא היו הנסיון הראשון של
מטה־מפיצי־הכזבים שליד שימעון פרס לגרום
לפירסום הקשר, כביכול, בין בצלאל
מיזרחי ליצחק רבץ. לפניהם הדליפו שני
עורכי־דין, הידועים בקשריהם הטובים עם
שילטונות מם־ההכנסה, מידע לעיתונאים,
שלפיו גילו אנשי מם־ההכנסה, בפשיטה
שעשו בעסקי בצלאל מיזרחי, כי הוא מימן
את תשלום הקנס של אשת רבץ. עורכי-
הדין פעילים לאחרונה למען שימעון פרם.

שונא
של פרס

העבדה על הקנס

הקבלה מבית־המישפט בתל־אביב לפיה שיל־מה
לאה רבין את הקנס בסך 250 אלף
הלירות. כיוס ברור לגמרי שלא בצלאל מיזרחי הוא שנתן ללאה רבץ את חכסף.

ח רי ש גו כ ח תי כי המידע מופרד
י * לחלוטין, החלטתי, לסיים את החקירה,
לברר כיצד, בכל זאת, שילם רבין את
הקנס. פניתי אליו באמצעות איש ביניים
המקורב אליו ביותר, וקיבלתי את ההסבר
הבא: לרבץ היה די כסף בקרנות החיסכון
שלו כדי לשלם את הקנס. אום היתד, בעייה :
לא ניתן היה לשחרר את הכסף במועד
הנדרש על־ידי בית־המישפט. בן־דוד של
לאה רבין אורי קלנר, איש־עסקים אמיד,
שקיבל סכומי־כסף גדולים כאשר פרש
מניהול מיפעל טמבור, הילווה את הסכום
הדרוש לתשלום הקנס, עד שהשתחרר הכסף
מקרנות־החיסכון.
עד באן סיפורו של לביב.
אחרי שהפרשה פורסמה, השלים רבץ
את הגירסה שנמסרה בשם מקורביו. בפגי שה
עם ועדת־העורכים ציין שקרנות־הגמל
שלו לא הספיקו לתשלום, ושלא היה די
גם בהלוואה של קלנר. הוא הוסיף אליה
הלוואה במטבע זר שקיבל, באישור מישרד־האוצר,
מידי נורמן ברנשטיין, ידידו מהתקופה
שבה כיהן כשגריר בוושינגטון.
ברנשטיין השלים את הסכום של 70 אלף
הלירות שנתן קלנר, והוסיף 10 אלפים
דולר. לדברי רבין כבר החזיר את ההלוואה
לבן־הדוד של לאה רבץ, ואילו את ההלוואה
לידיד האמריקאי הוא יחזיר כשיקבל את
התמלוגים מסיפרו.

מ מציתו שד המיכתב מסרה כי הוא
י ׳נכתב בידי עובד בכיר של מם־ההכ־נסה,
שהשתתף בפשיטת חוקרי המם על
עיסקי בצלאל מיזרחי. בפשיטה התגלה
כי בספרי החשבונות של מיזרחי רשומה
הוצאה של 250 אלף לירות, כהלוואה
ליצחק.
כאשר נשאל מיזרחי על־ידי אנשי המם
לפשר הלוואה זו, אמר כי הילווה אח הכסף
לרבץ, לתשלום הקנס. המיכתב הוסיף כי
הוא נכתב, למרות היות כותבו אוהד של
רבץ ושונא של פרס, אולם הגילוי המזעזע
של הקשר בין רבץ למיזרחי מחייב את
כותבו שלא לשתוק.
הלכתי לבית־המישפט לבחון את התיק
בו נגזר הקנס על לאה רבין. בתיק היה
פסק־הדץ וקבלה, המעידה כי המחאה על
סד 250 אלף לירות שולמה לקופת בית-
המישפט. על הקבלה צויין כי היתה זאת
המחאה בנקאית, שנמשכה על־ידי בנק
הפועלים. צויין גם מיספרה.
תחילה חשבתי כי יחיה קל לברר מי
קנה אותה, מאחר והיו בידי מיספר ההמחאה
ושם הבנק. אולם התברר במהרה כי
כלסניף־בנק מוציא המחאות בנקאיות לפי
סדרות־מיספרים שהוא נותן, ואין כל אפשרות
לברר לפי המיספר את הסניף שבו
נפדתה. ללא איתור כזה לא ניתן לברר מי
משך אותה. הדבר היה חשוב, שכן המידע
שהפיצו עורכי־הדין היה שאת ההמחאה רכש
רחבעם זאבי. שיחות נוספות עם מפיצי-
המידע הביאו לתוספת כי זאבי רכש את
ההמחאה בסניף המרכזי של בנק הפועלים,
וכי שילם תמורתה בהמחאה שקיבל מבצלאל
מיזרחי.
עתה ניתן היה לברר מידע מוחשי.
מקורות מהימנים בבנק הפועלים בדקו
ומצאו כי שום המחאה כזו לא נרכשה
בסניף המרכזי של הבנק, ובכלל אין בסניף
זה סדרות־מיספרים כמו זו של ההמחאה.
אחר-כך התברר שההמחאה הוצאה בסניף
הבנק בהדר־יוסף.

לאה רבץ, אשר פרשת חשבון הדולרים שבהחזקתו
הורשעה, ממשיכה לרדוף אותה ואת בעלה, במסיבת
העיתונאים שערך השבוע יצחק רבץ, המתמודד על ראשות המיפלגה.
במקביל התחלתי לבדוק את העניין אצל
שותפיו ואנשי החשבונות של בצלאל
מיזרחי, שאחדים מהם היו עמי בקשרים
טובים מאוד. איש מהם לא שמע ולא ידע
דבר על תשלום ששילם מיזרחי עבור רבץ.
למען האמת, מצבו הכספי של מיזרחי
בשנת 1977 ועד לאחרונה היה בכל רע,
והוא לווה מיליוני לירות משותפו־לשעבר,

הדוברת

של יצחק רבץ, ניבה לניר־פילבס־קי,
ליד רבץ, במסיבת העיתונאים.
ניבה ובעלה, גילו את פרשת המיכתביס המפוברקיס.

אהרון גניש, כדי לממן את הוצאותיו ואת
הוצאות המישפט שהגיש נגד הארץ. ה ספרים
שבהם מצאו, כביכול, אנשי מם-
ההכנסה את הרישום של ההלוואה היו
הספרים של החברה המשותפת לו ולגניש,
ושמה שב״ג. כל אנשי מיזרחי, וביניהם
גניש, לא שמעו מעולם על הלוואה כזו.
נותר עתה לבדוק אצל אנשי מס־ההכנסה.

בירור הדרך שבה שולם הקנס מוכיח
כי המידע שפירסם דרוז׳י היה כוזב. סביר
להניח כי מוסר המידע לשבועון הצרפתי
התכוון לפגוע ברבין ערב הבחירות למים־
לגת־העבודה ולהאדיר את כוחו של פרס.
נראה כי השיג את הד,יפה

יוסי יגאי 1

רעש־אדמה מאיים
רבים קיימת סבירות גבוהה לרעש־אדמה באיזור
הצפון, בדרגה חמש ומעלה לפי סולם ריכטר,
וככל שהאירוע יתמהמה תיגבר עוצמתו. לפני>
שבוע שודרה הידיעה בטלוויזיה. הפירסום גרנד
מייד להתרגשות רבה בקרב תושבי הצפון,
והאימה מפני אסון־הטבע הוציאה את האנשים
מגדרם.
סיגל ברובן בת ה־ 16 מבית־שאן נדבקה אמי
היא בבהלה הכללית .״אמרו לנו בכיתה שיה*
רעש־אדמה בבית־שאן,״ סיפרה בהתרגשות יל•׳
אימה, שלה שישה ילדים .״מה אני אעשה אם
הרעש יקדה בבוקר, כשכל חמשת האחים שלי
יהיו מפוזרים בעיר?״
שמעה אותה שכנתה, מרים אלון, והצטרפה׳
גם היא לשיחה .״זה מפחיד מאוד!״ אמרה
מרים, שהיא אם לשני ילדים ותיכננה להביא
ילד שלישי לעולם, אולם בשל הידיעה שצפוי
רעש-אדמה החליטה לדחות זאת .״אחרי שראיתי
בטלוויזיה מה שהתחולל באלג׳יריה ובנאז
פולי אני לא רוצה להיות גיבורה.״
יהודה לוי בן ה־ 22 נולד בבית־שאן, והוא
רוצה להביא לשם את חברתו .״אחרי שהיא

א;יק ה כללית אחזה בתושבי ישובי
״ הצפון בשבוע האחרון. ברחובות נראו
חבורות אנשים, שעסקו בהעלאת השערות
על אסון הטבע המאיים עליהם. רבים חיפשו

דרכים כדי להציל את עורם ותיכננו כיצד
יינצלו מפני הרעה.
הסיבה לבהלה הפיתאומית טמונה בידיעה
שהופיעה בעיתון פנימי של הלישכה ל־

יחסי־ציבור במכון־וייצמן למדע ברחובות.
בידיעה שפורסמה לפני שבועיים תחת הכותרת
״צפויות רעידות־אדמה בצפון הארץ!״
הוסבר, שלפי נתונים סטטיסטיים

18371 תוש!£
הרס צפת
הרעש. היום מודאגים 16 אלף
לשכבה,״
הבא.
לגור

..אלוהים
׳שימור!

* סגן־ראש־עיריית־צפת,
דן איס?ן,
סומך על ההשגחה העליונה גם אם יתרחש רעש בצפת.

מהנדסת עיריית־צפת, לאה בויוס,
! ך ! ך 1ך 1ן 1ך | 1ן 1י|1
אשר חזתה ברעש ברומניה וראתה

כיצד נותר האדם חסר־אונים מול הכוח האדיר המתפרץ ברעש־האדמה.

שמעה שצפוי רעש־אדמה, יהיה לי קשה
נע אותה שזאת עיר שבטוח לחיות
הסביר יהודה, המתכוון להינשא בחודש
״היא כלל לא מתלהבת מהרעיון לבוא
איתי עכשיו בבית־שאן.״
תושבי בית־שאן מודאגים וההרגשה בימים
אלה מזכירה להם את הימים שבהם חיו תחת
הפצצות וירי קטיושות — ימים של שהייה 5
ממושכת במיקלטים. רבים צופים שהתגובה ה מיידית
בעיר, אם וכאשר יקרה האסון, תהיה
בריחה המונית למיקלטים, מתוך ההרגל שנרכש
בזמן ההפגזות. השאלה המטרידה רבים
היא אם אכן יספיקו להגיע למיקלטים בזמן.
במכון־וייצמן מניחים החוקרים שבצוות של
הפרופסור בן־מנחם כי באיזור הצפון, בין בית־

.ל הצנון מבית־שאן עד קרית־שמונה
שאן לקריית־שמונה, יש פוטנציאל סייסמי
גבוה, אשר עדיין לא בא לידי ביטוי ברעש-
אדמה. הרעשים הסייסמים הנמדדים בארץ מיו-
׳תסיט לפעילות הנמשכת בשבר־הירדן. שבר זה
הוא חלק מהשבר הסורי-אפריקאי, שנוצר כתוצאה
מרעש־אדמה. שבר מעצם טיבעו מנסה
להתאחות. במשך תהליך ההתאחות נוצרים
׳אמצים, שיום אחד האנרגיה האצורה בהם
^פרוץ באזורי חולשה. על סמך נתונים סטטיסטיים
קבע הפרופסור בן־מנחם כי איזור החולשה,
שבו צפוי הרעש, הוא צפון־הארץ.
במועצת בית־שאן מיהרו לכנס את החברים
לישיבת־חירום. לדברי סגן ראש־המועצה, מד
מה איובי, מונח על שולחנו מיכתב מיושב־ראש
ועדת־מל״ח (משק לשעת חירום) ארצית, משה
גת, שבו הם מתבקשים ״להתארגן לקראת הבאות״
.אולם במישרדו של משה גת לא
ידעו כלל על מיכתב כזה .״מל״ח מטפלת אך ורק
כבעיות המתעוררות עקב מצב ביטחוני מסויים,
וכלל לא בבעיות של רעשי־אדמה,״ אמר גת,
״כך שהמיכתב שעליו דיבר איובי לא נגע
כלל להתארגנות למיקרה של רעש־אדמה.״

צים אפיקים וגינוסר. גם הם שמעו על
הרעש מהידיעה ששודרה בטלוויזיה, אך
הם קיבלו זאת דווקא באדישות .״זה בכלל
לא מטריד אותנו,״ אמר גידעון, נהג
מיכלית־הדלק של קיבוץ אפיקים ונסע
לדרכו.

ף• עיר צפת נראה שהידיעה עוררה
י הדים חזקים יותר. מהנדסת העיר,
לאה בויום, מודאגת מהמצב .״לא קיבלנו
הנחיות מאף אחד,״ סיפרה ,״אולם התושבים
שמעו שצפוי רעש־אדמה והם פונים
אלי יוכדיום בשאלות. בעיקר מעניין אותם
לדעת אם בנייני העיר יעמדו בפני עוצמת
הרעש, והיכן בטוח יותר להימצא בעת
התרחשותו — בתוך הבית או בחוץ.״
הידיעה עוררה דאגה מייוחדת בצפת,
בשל הסיפורים שעוד נותרו מהרעש ש התרחש
בעיר בשנת ,1837 שבו נהרסה
העיר כליל. המהנדסת בויום עצמה חזתה
בארץ הולדתה, רומניה, ברעש־אדמה .״תוך
שלוש דקות הכל התמוטט והאנשים נשארו
חסרי־אונים,״ נזכרה .״אבל לדעתי זה היה
מעשה בלתי-אחראי להודיע כך סתם לתו־

[^^ 317
וצים ו״ם

.באפיקים לא פוחדים!

סמוך לבית־שאן שוכן לו
הקיבוץ הגדול ביותר במדינה.
תושביו כלל לא ייחסו חשיבות לידיעה ואף אחד בקיבוץ לא דואג.
גס נהג מיכלית־הדלק בקיבוץ איננו חושב שצריך להתייחס לידיעה שפורסמה,

מרדכיי תמיר, מפקד
העיר בית־שאן, לא
הוזמן לישיבת־החירום שערכו בעירייה.
שבים על האסון הצפוי מעל מירקע הטלוויזיה.
היו צריכים לארגן קודם לכן
את המוסדות, כדי שיוכלו להתכונן לקראת
מצב החירום, ולמנוע פאניקה.״
סגן־ראש עיריית צפת, דן איסק, סובר
אחרת .״צריך לסמוך על ההשגחה העליונה,״
אומר איסק, שהוא אדם דתי .״אבל
יחד עם זאת חשוב גם להודיע מייד לתו
שבים,
כדי שיוכלו להתארגן בעצמם.
״בשבוע שעבר נסעתי יחד עם ראש־העיר
במכוניתו והתלבטנו בבעיה כיצד נבנה
את בית־הספר החדש המתוכנן בעיר, כש תקציב
העיריה צומצם לאחרונה. הצעתי
שנחשוב על בנייה טרומית. אולם ראש־העיר
הזכיר לי את רעש־האדמה הצפוי,
ודנו בבעיה אם קירות טרומיים יעמדו ברעש.
אילו לא ידענו מראש על־כך, יתכן
שלא היינו מתחשבים בבעיך, זאת.״
לדברי מומחים בשטח הסייסמולוגיה, ככל
שקרובים למוקד־הרעש התאוצה של השבר
גבוהה יותר, והיא הולכת ופוחתת ככל
שמתרחקים מהמוקד. ישראל אינה שוכנת
על חגורת רעש מובהקת .״הרעשים הסייס־

מיים הנמדדים בארץ מייוחסים לפעילות
הנמשכת בשבר־הירדן.
לשם מיפוי אזורים סייסמיים רגישים
הוצבו 11 תחנות קליטה מייוחדות, מאילת
ועד מטולה, הרושמות את תנועת האדמה
במקומות השונים בארץ. מפות סייסמיות
מהעולם כולו נשלחות לארצות־הברית,
בריטניה וצרפת, שם מעבדים את הנתונים.
בשל ההרס הרב שגורם הרעש מתאמצים
החוקרים מהמעבדות שבארצות אלה לחזות
אותו מראש. תחזית שניתנה לגבי הצפוי
בצפון הארץ איפשרה את עריכת ההכנות
המתאימות. אם וכאישר יתרחש הרעש,
ייחסכו בשל כך חיי אדם רבים.

גידה רזין 1

י 143 שנים נמחקה העיר ברעש־אדמה שהיה
צמה 9בסולם ריכטר. צפת היתה יאז מוקד
שפורסמה בטלוויזיה.
מהידיעה
מ העיר
האבא של בית־שאן הוא לדעת הרוב במקום
סגן־אלוף מרדכי תמיר, מפקד תחנת הג״א
בעיר. הוא גם האדם שאליו הם פונים בימי
המתח, כשהם נמצאים תחת ירי הקטיושות.
״אני מתפלא מאוד שהעירייה התכנסה לישי-
בת־חירום,״ אמר תמיר .״לא ידעתי כלל על-
יכך. בדרך־כלל אנחנו מאורגנים לקראת כל
אסון, אבל כנראה שעל רעש־אדמה איש לא
חשב. התחנה שלי דווקא ידועה בשילוב ה מוצלח
שלה עם כל זרועות־ההצלה, פרט ל־בית־שאן
אין אף מקום אחד בארץ, שהג״א,
מגן-דויד-אדום ומכבי־האש שוכנים בו ברצף
בניינים, ושיכולים לתפקד מייד במצב חירום.״
בקו גיאוגרפי מבית־שאן ועד לקריית-
שמונה יושבים להם בנחת תושבי הקיבו־

הדוגמה לפני האחרונה

רעש־אדמה חוזר את אל־עסנאם שבאלז׳יריה בעוצמה של?1/2

בסולס ריכטר. השבוע אירע רעש־אדמה בנאפולי, שהיה בעוצמה
6.5בסולם ריכטר. ההרס ואובדן חיי־אדס מביאים לשיתוף־פעולה
בין־לאומי ומידע על רישומי הרעשים מועבר בין כל הארצות.

אמא־כלכדה מגדלת ברחמה עובר מיפלצת

ף יום החמישי שעבר הופיעו חמישה
— כלכלנים בירחון הטלוויזיוני החדש
מהון להון, התוכנית הכלכלית היחידה של
הטלוויזיה הישראלית. אין זה מיקרה ש התוכנית
כולד, עסקה בבורסה התל-אבי-
בית. אין זה מיקדה, כמו כן, שחמשת
הכלכלנים חשו עצמם כמשתתפים בשעשועון
מבדר. כפי שנראים הדברים היום,
הבורסה התל־אביבית היא אכן היסוד־המו־צק
של הכלכלה הישראלית, ולפיכך חייבת
לעסוק דווקא התוכנית הכלכלית הראשונה
של הטלוויזיה. אד התייחסות רצינית ל-

צוא עידוד רב בדוגמה האמריקאית. למש בר
של 1929 לא קדמו מתחים חברתיים
עזים, אף לא סכנת־מילחמה או אבטלה
יוצאת־דופן. המשבר בבורסה לא היה בשיאו
של המשבר הכלכלי, אלא כבר
בתחילתו.
אין זה הכרחי, כמובן, שמה שקרה בבורסה
של גיו-יורק לפני יותר מחמישים
שנה, יתרחש בדיוק באותה הצורה בבורסה
של תל-אביב. אולם התופעה של התא
מההפוכה בין מצב הכלכלה ומצב
הבורסה אינה יכולה להימשך זמן רב מדי.

ורע בעולם 197 ריבית ריאלית. לכך
יש להוסיף קיפאון בגידול בתוצר הלאומי
בשלוש השנים האחרונות, וכן גם קיפאון
בפריון הייצור בחמש השנים האחרונות.
התמונה הברורה הזאת קרויה בלשון הכלכלנים
סטגפלציה — תערובת מסוכנת של
אינפלציה וסטגנלציה (ניוון המשק).
במצב זה של הכלכלה והמשק היצרני
נראית פריחת הבורסה כחזון־איוועים —
ואף־על-פי-כן יש בה הגיון־ברזיל כלכלי,
החזק בהרבה מהשקל הישראלי.
אפשר להצביע על ארבעה גורמים ה
שר־האוצר
לשעבר ארליר

פרופסור פן־שחר

בנה את הבניין

הניח את היסוד

מתרחש בבורסה הזאת, הרי זה עניין מסוכן
מאוד לכלכלנים מן האוניברסיטה או
לעיתונאים, שהם בעצמם משקיעים בה,
כמוהם כרבים אחדים בישראל.
רק הדיוטות בענייני כלכלה ידרשו כי
הבורסה — שוק ניירות־הערך — תשקף
במדוייק את המתרחש בכלכלה הישראלית:
תפרח ותעלה כאשר יש צמיחה כל כלית,
ותיקלע לשפל כאשר יש קיפאון
בכלכלה. אולם מסוכנת מאין כמוה המחשבה
כי תיתכן לאורך־ימים התאמה הפוכה
— כלכלה נהרסת והולכת לצד בורסה
ששעריה עולים ללא־הרף.

למדינת ישראל יש היום חוב חיצוני
המגיע ל 20-מיליארד דולר —
סכום הגדול מן התוצר הלאומי הגולמי.
החוב הפנימי גדול לא פחות. כ־)־307
מהתקציב הלאומי משמשים לתשלום חובות;
.־ 307 נוספים מוצאים במישרין על
תקציב־הביטחון. לבל הייתר — שירותים
ופיתוח — נותרים רק ־ 407 מן התקציב.
האינפלציה תגיע השנה ליותר מ
קשורים
זה בזה — לפריחת הבורסה:
• האינפלציה ׳ זו גורמת לחלוקה-
מחדש של ההכנסה הלאומית בצורה אי-
שיוויונית יותר ויותר. בשעה שחלק הולך
ופוחת מן ההכנסה הלאומית מגיע לידי
שכבות הולכות ומתרחבות — מקבלי גימ־לאות
ושכירים, הולך ומתרבה הכסף ה פנוי
שבידי חלק קטן־והולו מן הציבור
(על צורתו של תהליך זה ראה מאמריה

אי! שום סימנים דנו שהבורסה
היום השישי
השחור תתמוטט. וא היה שום סימן
מוקדם למנורת בבורסה של
ניו־יורק ב־ 1929 באמצע המשבר

ר ס בלבלי״ כזה התרחש באמצע
שנות העשרים בבורסה של ניד
יורק. שערי המניות ואיגרות־החוב טיפסו
ועלו במירוץ מטורף — ובאותה שעה
הלך והעמיק השפל בכלכלה. התוצר הלאומי
קפא על מקומו, החקלאות הלכה ונהרסה,
ושערי הריבית הבנקאית טיפסו כלפי
מעלה. היום־השישי-הארוך, בסתיו ,1929
שם קץ למירוץ המטורף של ניירות־הערך.
אלפי משקיעים בינוניים וקטנים ירדו מנכסיהם
בין־לילה. המשבר הכלכלי הגיע 1־( 1507 איש אינו יכול לומר לכמה בדיוק
לשיאו רק שלוש-ארבע שנים לאחר מכן — ,נראה שהממשלה איבדה כבר את הרסן
והעולם המערבי הצליח להיחלץ ממנו רק לחלוטין) ,והאבטלה הגיעה בחודשיים ה בעיקבות
מילחמת־העולם השנייה.
אחרונים לשיא שלא נודע כמותו מאז
המשקיעים הישראלים, המרגיעים את
המיתון — 65 אלף איש ואשה נרשמו
עצמם במחשבה שיצליחו ״לצאת בזמן״,
במובטלים — כ־־ 57 מכוח העבודה. הרימשום
שירגישו במשבר, אינם יכולים למ -בית הגיעה גם היא לשיא שאין לו אח-

של הכלכלנית אסתר אלכסנדר בהעולם
תזה) .כסף זה, כשמו כן הוא: כסף
פנוי שאינו פונה לצריכה. בעליו מחפשים
לו אפיקי־השקעה שישמרו על ערכו
הריאלי, משימה לא קלה בעידן אינפלציוני.
היום פונה חלק עצום מכסף זה
להשקעות בניירות-ערך בבורסה.

מדיניות הנפקת איכרות־

החוב הממשלתיות: כדי לכסות את
חובותיה נוקטת הממשלה במדיניות של
הנפקת איגרות־חוב ממשלתיות בתנאים
טובים והולכים. החידוש האחרון בשטח
זה הוא הנפקת איגרות־חוב הצמודות למדד
בר־ .1007״הכסף הפנוי״ מושקע בניי-
רות־ערך אלה בעיקר בתקופה של תנודות
חזקות או כששורר חשש לירידות בשערי
המניות.
!• מדיניות המיסוי: הממשלה, ה-
מעוניינת בקיומה ובגידולה של הבורסה,

שר־אוצר הורכיץ
יצק את הגג
משחררת ממס רווחי-הון הנובעים מהש קעות
ספקולטיביות.
#הקיפאון בייצור: העדפת הסקטור
הפיננסי על הסקטור התעשייתי־יצרני,
מפנה הון שהולך ומתרבה מהשקעות
ישירות בתעשייה ובחקלאות להשקעות
בניירות־ערך, משום ששם מובטח רווח
גבוה ומהיר יותר.

לאן פוגה
ההון הפנוי
ן בל אחד מן הגורמים הללו יש סי־
* בות רבות. גם הקשר ביניהם ברור.
בך, למשל, מהוות איגרוודהחוב המונפקות
על־ידי הממשלה גורם אינפלציוני חשוב.
בל עלייה במדד מגדילה באופן אוטומטי
את חובה של הממשלה, ומאלצת אותה
להנפיק איגרות־חוב נוספות כדי לכסות
את החוב. העובדה שאין מס על רווחי-
בורסה, מגדילה יותר ויותר את ״ההון
הפנוי״ ,השב ומושקע בבורסה. ככל שההשקעה
בבורסה משתלמת יותר — קטנה
והולכת הריווחיות היחסית של התעשייה
והחקלאות, וגדלה כמות ההון המופנית
מהשקעה בענפים אלה להשקעה בבורסה.
האינפלציה היא, ללא ספק, הגורם המרכזי.
תקציב הביטחון התופח בהדרגה מאז
מילחמת יום־הכיפורים הוא גורם אינפלציוני
מובהק. אך מדיניות ממשלתית
נבונה היתה יכולה לא רק להביא לציט־צום
בתקציב הביטחון, אלא גם לריסון
מגמותיו האינפלציוניות. לשלושה אנשים
— יותר מלכל אדם בודד אחר — היה

תפקיד מכריע בדירדור האינפלציה, בשקיעת
המשק ובפריחת הבורסה.

שווי ניירות העדרהר שו מי ם ב בו רסהל עו מ ת התר״ג

אלה הם שר־האוצר הקודם, שימחה
ארליך, שר־האוצר הנוכחי ייגאל הורביץ,
ומי שמוזכר כמועמד להיות שר־האוצך
בממשלת המערך — הפרופסור חיים בך
שחר.

ב מ חי רי ה שו ק וב א חוזי ם

או תהפ תי ח ה
למרוץ
^ שנת 5מ 15 הצליח שר־האוצר דאז
יהושע רבינוביץ, לבלום את האינפלציה׳
שהגיעה לשיא של ־ 567ב־,1974
בעיקבות מילחמת יוכדהכיפורים ולהעמידה
על ־ 23.57 בלבד. אך באותה שנה
קיבלה ממשלת יצחק רביו את המלצות
ועדת בך שחר, ונתנה את אות הפתיחה
למירוץ האינפלציוני המחודש. בייסוד
תוכניתה של ועדת בן־שחר עמדו שינויים
מפליגים במדיניות המיסוי והשכר.
שינויים אלה הביאו להעדפה בולטת של
המיסים העקיפים על־פני המיסים הישירים.
בהיעדר
מנגנון גבייה, הוליד הדבר
להצטברות־ענק של הון שחור בידי מע-
לימי־מס רבים. האפיק הטיבעי של הון
זה הוביל לעבר השקעות בבורסה, שם
ניתן לשמור על האנונימיות של בעלי-
ההון. המלצות ועדת בן־שחר הביאו גם
להקטנת הצמדת השכר למדד, ופירוש הדבר
היה שינוי בחלוקת ההכנסה הלאומית׳
שכן ככל שירד חלקו של השכר
בהכנסה הלאומית, עלה חלקם של הרווחים
— וחלק מאלה הגיעו מייד לבורסה•
תוצאה אחרונה זו — ירידת השכר
הריאלי, הוסוותה יפה על־ידי חלק אחר
של המלצות ועדת בן־שחר. על־פי המלצות
אלה היה כדאי לאלפי עצמאים
ובעלי חברות לרשום את עצמם כשכירים
— ״השכר״ הגבוה ששילמו לעצמם
העלה באופו מלאכותי את השכר הממוצע
במשק. הפרופסור בו־שחר הניח את
המסד, שעליו בנה ארליך את הבניין,
ואילו הורביץ השלים ויצק את הגג.
המהפך הכלכלי של סוף 1977 השמיט,
למעשה, את הקרקע מתחת לריווחיות־ ה תעשייה
והחקלאות. הוא שיגר את ההון
הפנוי של תעשיינים רבים ושל מועמדים
להשקעה בתעשייה — אל הבורסה.
לכך אפשר להוסיף את מדיניות הקיצוץ
בסובסידיות, שפגעה עוד יותר במקבלי
הגימלאות והקיצבאות וכשכירים, ואת
ביטול הפיקוח על המחירים שהמשיך ודיר-
דר את האינפלציה. כל אלה הגדילו את
כמויות ההון הפנוי של מעסיקים רבים
ושל העוסקים בענפי התיווך — וגם הון
זה הגיע אל הבורסה.
כל מה שעשה הורביץ, היה להמשיך
ביתר שאת את מדיניותו האינפלציונית
של ארליך. התוצאה: ידידה של >147
בשכר הריאלי במחצית הראשונה של ה

בו רסה 1970 1975

בולעח

ה חל ״ג

החד ״ ג

11 8 6 6
מיל יון שקל

מי ליון שקין

1978
ה ח רי ג

החד ״ג

2 2 ,3 8 5

1 0 0 ,0 0 0

מיל יון שקל

מילי ון שקל

>607
!׳דוח ה ערר

3870
־*ל 2 8

!רוח ה ער ך

2850

ניירות ה ערך

>427

6 0 .0 0 0

!רוח הערך

מיל יון שקל

9520
מי ליון

שקל

מי ליון שקל
מי ליון שקל

שנה, קיפאון מוחלט בתל״ג,״ ואינפלציה
שיש החוזים לה שיעור של ־ 2007 בשנה.

העובד המיפלצתי
של הכלכלה
^ תוצאה: יצירת בורסת-מיפלצת.
י 1האמא היא כלכלה דקה ושבירה, המצטמקת
והולכת, בעוד ההריון נמשך.
עובר ענק, מדהים בגודלו, תופח ברח מה
הדווי של אמא־כלכלה.
6ב־ 1970 היה שווי ניירות־הערך —
מניות ואיגרות־חוב הרשומות בבורסה,
־ 287 מן התל״ג.״ האינפלציה באותה שנה
היתה ־.107
9ב־ 1975 היה שווי ניירות־הערך הרשומים
בבורסה !־ 387 מן התל״ג. האינפלציה
היתה בת 1־.23.57
! 9ב־ 1978 היה שווי ניירות־הערך ב*
תל״ג: כלל הייצור והשירותים ב
משק במשך שנה בערכים כספיים.

171 התעשייה
אל הבורסה

הגשק
1980

אחתה הו כ חו ת ה חו תכו ת לבריחת ההון מה שקעה ישירה במעשיה, לעבר
הרווחי ם הגבוהים שמבטיחה הבורס ה, היא הקמת חברת הה שקעות ״דנות״,
בנובמבר א שתקד. שלושה מגדולי התעשיינים הפרטיים בישראל הקי מו א ת החבר ה :
מרק מושביץ (ב תמונ ה) ,בעל קונצרן ״עלי ת׳ /מונופול הקפהוהממת קי ם בישראל ;
יוסף פקר, מגדולי התעשיינים בענף הפלדה, ודב ל או ט מן, תעשיין טכס טיל מהח שובים
בענף. ה שקעותיהם ב בו רס ה סבלו משני ח ס רונו ת חשובים: היה עליה ם לשלם
עמלות ל בנ קי ם או לברוקרי ם, והם היו ק טני ם מכדי ל היו ת בעלי השפעה על
מהלך המסחר בבורס ה.
יחד עם שמונה משקיעים נוספי ם — חמי שה מהם בעלי־הון זרים, ה קי מו
אילי״תעשיה אל האת חברת הה שקעות שלהם. כל אחד מה שותפים השקיע מיליון
דולר וחצי — כעשרה מיליון שקל. ה ם נכשלו בנסיון לרכוש א ת ״בנק כללי״
מידי הברון רוטשילד, אך הצליחו לה שתל ט על ״ הבנק הבינלאומי הראשון״ —
הבנק החמישי בגודלו במדינה. עתה יש להם אפיק נוח לה שקעות בבורס ה, וריכוז״
הון גדול למדי, המאפשר להם מידה כלשהי של השפעה על ה שקעו תיה ם בבורס ה.

בורסה !־ 427 מן התל״ג. האינפלציה היתה
בת ׳.4870
• ב־ — 1980 המיספרים עדיין אינם
סופיים — יגיע שווי הניירות בבורסה
ל־ 60 מיליארד שקל — כ־־ 607 מהתל״ג,
באינפלציה של יותר מ־־.1507
העובר המיפלצתי הזה, המורכב, בערך,
חצי־בחצי מאיגרות־חוב ממשלתיות וממנ-
ניות שונות, ממלא, בינתיים, את תפקידו
בהצלחה. הוא שואב את אונו מאמא-
כלכלה, מדלדל אותה ומרעיבה, אך שומר
על הערך הריאלי של ההון למשקיעים
הקטנים, מעניק דווח קטן למשקיעים הבינוניים,
ומבטיח ריווחי-ענק, הגדלים
ככל שגדלה האינפלציה, למשקיעים ה גדולים,
ובראשם הבנקים.

הל הי ט
של ה כו רסה

קף רווחים ריאליים. שר־האוצר הורה
לבטל הוראה זו, ורואי-החשבון קיבלו
על עצמם את הדין. הסיבה לכך: חששו
של הורביץ ממה שיקרה לבורסה אם
יתברר לציבור המשקיעים מה הם הרווחים
הריאליים של החברות השונות.
כך, למשל, מתברר כי חברות־הביטוח,
שהציגו מאזנים מפוארים המורים על רווחים
של מאות אחוזים, לא הרוויחו למעשה
דבר, במיקרה הטוב. רק חברודביטוח
אחת, אררט, היתה בעלת רווח ריאלי זעום.
מצב דומה שרר גם בתעשיה. כאמור,
נסחרות בבורסה מניות של 30 חברות
תעשייתיות. חברת ניישונל קונסלטנס
בדקה את הריווחיות האמיתית של 21
מהן, והגיעה למסקנה כי הרווח למעשה
היה בממוצע רק ־ 407 מן הרווח המדווח.

מי ישאר
שליט בשטח

יגרות־־החוב הן היסוד היציב של
יהבורסה. בדרך־כלל הן מבטיחות את
שמירת ערך הכסף. רק כאשר נוצרים

משברים בשוק המניות, וההון בורח אל
הן מבטיחות גם רווחים
איגרות־החויב,
של ממש.
המניות, הן הלהיט של הבורסה בשנים
האחרונות, להוציא משבר קצר בסוף
.1977 כימעט כל סוגי המניות הבטיחו
רווחים למשקיעים, מעבר לדהירת האינפלציה.
כאן מתבררת עובדה מפתיעה: ה-
תעשיה הישראלית קפאה השנה על שמ ריה,
אך היו אלה דווקא מניות התעשיה
שניצבו בראש הסולם מבחינת הרווחים
למשקיעים בהן. הרווח הממוצע למניות
ב־ 30 החברות התעשייתיות הגיע השנה
ליותר מ־־ ,3007 הרבה מעבר לעליית המדד.
רווחים נאים, אם כי פחותים מאלה,
הניבו מניות הבנקים למשכנתאות, הבנקים
המיסחריים, החברות להשקעה וחב־רות־הביטוח.
מדוע
עולות המניות במימדים כאלה?
מדוע עולות מניות אלה יותר מאחרות?
תהיה התשובה לשאלות אלה אשר תהיה,
ברור שאין היא טמונה במצבן ״המזהיר״
של החברות המנפיקות את המניות.
לאחרונה התעורר ויכוח מעניין בין
לישכת רואי־החשבון, ובין שר־האוצר,
ייגאל הורביץ. לישכת רואי־החשבון הורתה
לחבריה לערוך את מאזני החברות
כך, שאפשר יהיה ללמוד מהם איזה חלק
מהרווח הוא אינפלציוני ואיזה חלק מש

ע ליו תהח דו ת בכל סוגי המניות
י 1בבורסה אינן נובעות, אם כך, מחוסנה
הגובר של הכלכלה הישראלית.
להיפך: ככל שגדלה האינפלציה ומתערערת
הכלכלה גדלה כמות הכסף הפנוי
שבידי הבנקים, חברות ההשקעה, בעלי-
תעשיה ובעלי־הון. כסף זה, ששוב אינו
מוצא אפיקי השקעה אחרים, ריווחיים,
מגיע לבורסה ומעלה את השערים ללא
כל קשר למניות עצמן ולערכים הממשיים
שהן אמורות לייצג.
בינתיים נראה כאילו יציבה הבורסה
הרבה יותר מן הכלכלה. הורביץ מבטיח
לא לפגוע בבורסה, ואנשי המערך מבטיחים
גם הם את שלומה וביטחונה, כאשר
יגיעו לשילטון. אך יום אחד עתיד מישהו
לחשוש, כי הבלון הנפוח עומד להתפוצץ.
הוא ינסה לממש את רווחיו. יתכן שיהיו
אלה הבנקים, המצליחים עדיין לשלוט
בבורסה. יתכן שהממשלה תחליט לנקוט
סוף־סוף צעדים אנטי־אינפלציוניים, ולהכריז
על מורטוריום של איגרות־חוב או
על הטלת מם על רווחי המשקיעים בבורסה.
אם ניתן ללמוד מהתמוטטות הבורסה
בארצות־הברית, הרי הבנקים והחברות הגדולות
לא ייפגעו מכך הרבה. ואולי היפוכו
של דבר. הם ישארו לבדם, שליטים
מוחלטים בשטח, אחרי שהמתחרים הקטנים
יאבדו הכל.

שלמה פרנקל ו

״הם עמדו על הגגות וצלפו לעבד הגעוים כאילו

יך* ילדים כישראל יוצאים בבוקר
/ /י 1מהבית, והם בטוחים שיגיעו לבית־הספר.
אבל אצלנו המצב שונה. ילדינו
לעולם אינם יודעים אם יגיעו לבית־הספר
או לבית־החולים !״
דברים ברוח זאת ניתן היה לשמוע ברחובות
הערים בגדה־המערבית. הם מביעים
את המרירות שהצטברה בעיקבות אירועי
השבוע, שבמהלכם נפצעו 11 סטודנטים
ותלמידי־תיכון ברמאללה ובבית־לחם.
גירסת המימשל־הצבאי היתה שהתלמידים
רגמו מכוניות צבאיות באבנים, הקימו מחסומים
בכבישים ו״סיכנו את חייהם״ של
חיילי צה״ל. לפי גירסה זו פעלו החיילים
בהתאם להוראות פתיחה־באש, המבוססות
על הכללים הבאים: פותחים באש רק
כאשר נשקפת סכנה לחייהם של החיילים,
ולשם הגנה עצמית. בכל מיקרה יש חובה
להזהיר קודם לכן, לירות באוויר ורק
אחר־כד לכוון את הירי לעבר הרגליים.
אולם מעדויותיהם של התלמידים הפצועים
עולה גירסה שונה לחלוטין .״זאת לא
היתה הגנה עצמית. זה היה ציד־אדם!״
טען מוחמד מוסא אבן־אעין, בן ה־19
מרמאללה, המאושפז עתה בבית-החולים
בעיר .״הם צלפו עלינו מהגגות, כאילו
שהיינו חיות־בר במסע־ציד. איו אפשר
לטעון שסיכנו את חייהם? הרי הם עמדו
על הגגות במרחק עשרות מטרים מאיתנו !״

זרק אבן על הטנדר. האבן לא פגעה והתגלגלה
על הכביש. הטנדר עצר, וכל התלמידים
ברחו במהירות מהמקום. לא הבנתי
מה קורה, אבל ברחתי גם אני. לפני שנה
ראיתי חיילים תופסים אדם שלא עשה
דבר, ומכים אותו בקתות־הרובה בפנים.
לכן ברחתי.

״פיתאום שמעתי יריות. ראיית חייל עומד
על הגג שממול ויורה. גם החיילים ש־בטנדר
ירו. תוך כמה שניות נפגעו ארבעה
או חמישה תלמידים מסביבי. גם אני נפגעתי.
קיבלתי כדור ברגל ימין, וברגל
שמאל נכנס לי רסיס. אני חושב שהיריות
שפגעו בי באו מהגג, כי אני רצתי לכיוון

ירו מייד! ״
כמו כלב מ ת
וחמד מוסא סיים את לימודיו בבית•
* ספר התיכון ברמאללה, והוא עובד עתה
כמודד תוך כדי למידת המיקצוע. ביום
השלישי בשבוע שעבר הוא יצא כהרגלו
בשעה 7מביתו .״כשהגעתי למרכז העיר,
ראיתי כמה עשרות תלמידים ותלמידות
הולכים ברחוב,״ סיפר .״פיתאום הגיע ל מקום
טנדר פג׳ו צבאי. אחד התלמידים

בשתי חיוניי ם

די 1ן 1ך י 1ל נפגעה חנן עבד־אל־ואהד בת ה־ 16 מרמאללה, הלומדת שנה
ייי #11 שנייה בבית־ספר תיכון. בתמונה נראה אח מבית־החולים

ברמאללה, המחליף את התחבושות בכף הרגל הפצועה, שבה נראה בבירור חור גדול.

נפגע מוחמר מומא אבן־אעין בן ה־ 19 מרמאללה,
המראה בתמונה את אות־הניצחון וי. הוא סיפר
כי שמע כיצד אחד החיילים מתפאר בכך שפגע בשלושה תלמידים ופצעו אותם.

החייל שעמד שם, והקליע נכנס לרגלי
מלפנים. החיילים בטנדר היו מאחורי.
״כתוצאה מהפגיעה ׳נפלתי ארצה. היו
לי כאבים חזקים, אך חייכתי. ידעתי שאני
סובל למען המולדת שלי. גם בסאם אל־שכעה,
ראש־עיריית שכם, צחק כאשר
קטעו לו את שתי הרגליים.
״פיתאום ראיתי שני חיילים ניגשים אלי.
אחד מהם אמר בגאווה לחברו, :פגעתי
בשלושה מהם! ,בדיוק באותו הרגע הוא
ראה נער נוסף בורח מהמקום. הוא כיוון
אליו את הרובה, אבל החבר שלו אמר:
,עזוב אותו, שלושה זה מספיק! ,אחר-כך
הם תפסו אותי וזרקו אותי בגסות לתוך
הטנדר, כאילו שהייתי כלב מת. כך הם
עשו גם לנערים הפצועים האחרים. הם
אמרו לנו בערבית , :כלבים ! בארבארים !
היינו צריכים להרוג אתכם!,״

כדור בבטן

ף* כיח ,־החולים אל־מוקאסד בירושלים
המיזרחית שוכבת פצועה אחרת, האניה
ברמקי, בת ה־ 14 מרמאללה. האניה היא
בתו של.מ״מ נשיא אוניברסיטת ביר־זית,
חד״ר ודי דרמהי.
״הלכתי ביום השלישי כרגיל לבית־הספר,״
סיפרה האניה, הלומדת שנה ראשונה
בבית־ספר תיכון ברמאללה .״באותו
יום היתה בבית־הספר הפגנה, והלימודים
הושבתו.
״אחרי שההפגנה הסתיימה, בשעה 8.30
בערך, חזרו כל התלמידים הביתה.
״הלכתי עם קבוצה של 40 עד 50 תלמידים
באותו הכיוון. כשהגענו לכיכר-
מנרה, במרכז העיר, התחילו פיתאום חיילים
לירות עלינו מהגגות מסביב. ברחנו לכל
הכיוונים, אבל באו שני ג׳יפים של הצבא
שרדפו אחרינו. גם הם ירו עלינו. כמה
מהתלמידים נפגעו. אני קיבלתי כדור ברגל
שמאל.
״נפלתי ארצה, אבל הכדורים המשיכו
לשרוק מסביבי. זחלתי על הארץ, כדי
למצוא מחסה. פיתאום באו חיילים וכיוונו
אלי את הנשק שלהם. אחד מהם בעט ברגל

קיבל ויקטור רישמאווי בן ה־ 19 מבית־צחור, הלומד אנגלית
באוניברסיטת בית־לחם. הוא סיפר כי החיילים ירו בו בשטה
שעמד בחצר האוניברסיטה ולא עשה דבר. הקליע חדר למרכז הבטן ויצא מצידה.

היו חיות בר״.־־
שלי ואמר לי לקום. קמתי וקפצתי על רגל
אחת לעבר הג׳ים של החיילים.״
אביה של האביר הד״ר ברמקי, משתתף
עתה בוועידה בחו״ל. אשתו, חיפה ברמקי,
הודיעה לו טלפונית על פציעתה של הבת.
״הבת שלי היא לא הראשונה ולא האחרונה
שיורים בד״״ אמרה חיפה, המנהלת האדמיניסטרטיבית
של אוניברסיטת ביר־זית.
״הבת שלי היא אחת הקורבנות הפלסטיניים׳
הנפצעים והנרצחים כל העת, מבלי
שעשו דבר!
״כל מה שאנחנו רוצים זה להיות פלסטינים.
מדוע לא מניחים לנו? הבת שלי
סיפרה לי שהחיילים אפילו לא הזהירו
את התלמידים. הם ירו מייד על־מנת
לפגוע. באותו היום התקיימה הפגנה של
ההסתדרות מול מישרד־ראש הממשלה בירושלים.
שם לא ירו. אבל אותנו הורגים
כל הזמן. מדוע? האם אנחנו חיות?
״המימשל אומר שהתלמידים זרקו אבנים.
גם אם זה נכון, האם צריכים לירות בהם
כמו בכלבים? התלמידים שלנו מפגינים
למען החופש והשיחרור. שום דבר לא
יעזור לממשלה הישראלית ! יום אחד אנחנו
נזכה במדינה פלסטינית. אנחנו נהיה שכנים
של ישראל. האם כך רוצים הישראלים לב נות
יחסי־שכנות?״
יריות בחצר
ר* או תו היו ם שבו נורו התלמידים ברמאללה
התרחשה תקרית דומה באוניברסיטת
בית־לחם. הסטודנטים שם
קיימו בשעות הבוקר הפגנה נגד סגירתה
של האוניברסיטה־האחות בביר־זית, בשל

שיחזור הירי

כתב העולם הזה משחזר בעזרת
מקל של מטאטא את תקרית־האש
ברמאללה, כפי שתוארה בעדויותיהם של התלמידים הפצועים.

לדבריהם לא ירו החיילים מתוך הגנה עצמית, אלא עמדו על
הגגות וצלפו לעברם ממרחק עשרות מטרים. בתמונה נדאית כיכר־מנרה
ברמאללה. בתמונה למעלה מימין: השיחזור, מן הכיכר.
חנן, הלומדת שנה שנייה בבית־ספר תיכון
ברמאללה .״מדוע הם עשו את זה? בסך
הכל הלכתי לביודהספר, הנמצא בארץ
שלי. המעשים של החיילים מעידים כי הם
רוצים לקחת מאיתנו את אדמתנו!
״אני סובלת מכאבים חזקים בכף הרגל
הפצועה, אבל אני משתדלת לחייך כל הזמן.
אני רוצה שהחיילים הישראליים יראו את
החיוך שלי, ושיידעו שלמרות שהם יורים
עלינו והורגים אותנו, אנחנו לעולם לא
נוותר על זכויותינו! הם יכולים לירות
בנו ברחובות, ובכל מקום אחר, אבל
אנחנו נמשיך לשאוף לחופש!״

יוסי היימן ו

בת 14

היא האניה ברמקי מרמאללה, בתו של מ״מ
נשיא אוניברסיטת ביר־זית, הד״ר גבי ברמקי.
האניה, הלומדת שנה ראשונה בבית־ספר תיכון, נפצעה מיריות

עריכת שבוע פלסטין בתחומה (ראה עמודים
,)60—61 ונגד ההוראה החדשה, המחייבת
את הסטודנטים וסגל-המורים לקבל
אישור־כניסה לתחומי האוניברסיטאות והמוסדות
להשכלה גבוהה בגדה המערבית
ממיפקדת המימשל הצבאי. ההפגנה התקיימה
בחצר האוניברסיטה, הסגורה מכל
עבריה בחומה גבוהה.
״עמדתי בחצר יחד עם סטודנטים רבים,״
סיפר ויקטור רישמאווי, בן ה־ 19 מבית־צחור,
הלומד שנה ראשונה אנגלית באוניברסיטת
בית־לחם .״פיתאום התחילו לירות
עלינו. ראיתי חיילים עומדים על גג
הבניין שממול לאוניברסיטה, ויורים. הם
ירו תחילה באוויר, וכל הסטודנטים התחילו
לברוח פנימה. גם אני הלכתי לכיוון הכניסה
לבניין. לפתע הם התחילו לירות
לתוך החצר. נפגעתי בבטן. הכדור נכנס
במרכז הבטן, ויצא מהצד. יחד איתי נפגעו

חיילי המימשל ברגלה השמאלית. היא סיפרה כי יאחד החיילים
בעט בה והכריח אותה באיומי רובה לקום ולקפוץ על רגלה
הבריאה לעבר רכב צבאי שהיה במקום ואשר פינה אותה לביה״ח.

עוד שלושה סטודנטים מיריות החיילים.
״אני לא יודע מדוע הם עשו את זה.
ההפגנה התקיימה בתוך תחומי האוניברסיטה,
ולא הפריעה לאיש. איש מהסטודנטים
לא זרק אבנים, ולא עשה דבר לפני
שהתחילו היריות. רק אחרי שאני ואחרים
נפצענו, יצאו כמה סטודנטים החוצה וזרקו,
בתגובה על כך, אבנים על הרכב של הצבא.״

״נמשיך
לשאוף
לחופש [״
ן יי יקטיר נפצע בביטנו, באופן בי!
נוני. הקליע השאיר שני חורים — חור
כניסה קטן, וחור יציאה רחב ופעור לרווחה.
הוא ייאלץ להישאר בביודהחולים הצרפתי
בבית-לחם, שם הוא מאושפז.

מילבד פציעתם של ארבעה סטודנטים,
עצרו חיילי המימשל כמה סטודנטים
אחרים ולקחו מרבים נוספים את
תעודות־הזהות שלהם. בחצר האוניברסיטה
נשארו חורים בקירות, בחלונות ובעצים
שמסביב, עדות אילמת לקליעים שנורו.
• ״החיילים ירו מהגג שממול,״ סיפר הנזיר
הערבי, האח אלברט אלונזו מירושלים
המיזרחית, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה,
שהיה עד־ראייה לתקרית.
״בגלל החומה שמסביב לחצר, אי-אפשר
כלל לירות פנימה מבלי לעמוד במקום
גבוה. אף אחד מהסטודנטים לא סיכן
איש מהחיילים. הם צלפו לכאן ממרחק רב,
מן הגג.״
חנן אחמד עבד־אל־ואהד בת ה־ ,16ש נפצעה
אף היא ביריות ברמאללה, ממורמרת
מאוד .״החיילים ירו בי מהגג ופגעו בכף
רגלי הימנית, מבלי שעשיתי דבר,״ אמרה

(המשך מעמוד )24
כלופט־גאשאפט. אך אז העבירו
אותי לפתע מן הים לתפקיד מיני
הלי, דבר שלא רציתי בו. רציתי
להעניש את חיל־הים ואמרתי להם
שאם לא יחזירו אותי לים אעבור
לגלי־צה״ל. בך התחלתי את ה-
קאריירה התיקשן רתית שלי. אחרי
שנה בתחנה הצבאית פנו אלי
מקול־ישראל והציעו לי את כהונת
הכתב הצבאי.

עס צוות
ההקמה
ף• קול־ ישראל התקדמתי
והגעתי לדרגת כתב בכיר
של תל־אביב. בשנת 65׳ נשלחתי לצרפת
כדי ללמוד טלוויזיה, ושהיתי
שם כשמונה חודשים. כאשר
חזרתי לארץ התחלתי עם התוכנית
חיוג ישיר, שבמיסגרתה טיל-
פנו המאזינים לרדיו והציגו שאלות
בפני צוות המומחים שלגו.
כאשר קמה הטלוויזיה, ב־,1968
הייתי בצוות ההקמה. הוטל עלי
להקים את מערכת החדשות בתל-
אביב. חמש שנים עמדתי בראשה.
אחרי מילחמת יום־הכיפורים עברתי
לירושלים, ונתמנתי עורך ומגיש
מבט. בסתיו 75׳ התמנה האלוף
(מיל ).חיים הרצוג שגריר
ישראל באו״ם, והוא הציע לי לעבוד
עימו כדובר מישלחת ישראל
באדם, בניו־יורק. נסעתי לשם
לתקופה של שלוש שנים. כשחזרתי
ארצה קיבלתי לידי את העריכה
וההגשה של התוכנית מוקד.
ומשם ועד הלום היתה הדרך
קצרה.״

ירח-דבש
בפאריס

אם את אוהבת להאזין לשירתו של פרנ ק סינטרה, או
שאת מעדיפה זמר או להקה אחרים, שימי תקלי ט על
הגרמופון והקדישי את 30 הדקות הבאות לעצמך.
ב 30 -דקות, עוד לפני שתגמרי להאזין ל״צד השני״,
את יכולה להצבוע את שיערך, ל העלים שיער שיבה,
ולהראות מטופחת ויפה, כאשר את מאזינה למוסיקה
האהובה עליך.
כל מה שאת צריכה הוא מערבת צביעה מו של מת(קי ט)
של אימדיה דוטר, המכילה; שפופרת צבע, קרם מחמצן
(במיכל שאינו מחייב שימוש במברשת) וזוג כפפות.
תוכלי לה שיגה בפרפומריות המובחרות, בבתי המרקחת
וברשתות השווק
אימדיה דוסר, בשיטת הצביעה הטיפולית של
ל׳אריאל, מעניקה לשיערך טיפול ע מוק עד לשרשים
בעזרת חמרים טבעיים ה מזינים את שרשי השיער,
מחזקים אותם ו מ עני קי ם לשיער מראה זוהר ומגע משיי
לאורך זמן.
לבחירתך 5ו גווני ם אפנתיים ה מבו ס סי ם על פיגמנ טים
טבעיים המבטיחים מראה טבעי ואמיתי ל שיערו.

צבעי השיער.
הטובים בעולם
מבית -ע £ /מ 0׳_ו
פריז

החברה הגדולה והמפורסמת
ביותר לתמרוקי שיער

ת מדי הכיר טוביה כמה חור
דשים לפני שיצא לצרפת.
״חברה משותפת שלנו, האופנאית
אתי מילמן״ הכירה בינינו בחוף
הים של הרצליה. כאשר רואים את
מדי בבגד־ים לא שוכחים אותה.
התחלנו לצאת. פתאום נחתה עלי
ההצעה לנסוע לפאריס והיינו צריכים
להחליט מיד, האם להיפרד
או להתחתן. טכס הנישואין התקיים
שלושה ימים לפני הנסיעה
ופאריס היתה בעבורנו ירח*דבש
משגע.״
מדי, ילידת בולגריה, עלתה ארצה
בגיל ארבע. היא עובדת כיום
בהנהלת-חשבונות בחברת התעופה
אולימפיק. לבני •הזוג סער שני
ילדים — גלי בת 14 ורן בן .11
״למרות שאני עובדת בהנהלת
חשבונות, טוביה הוא האחראי בבית
על התשלומים ועל החשבונות,״
מספרת מדי .״זה הוא שמחליף
נורות, דופק מסמרים ומוריד
את הזבל. בבישול הוא לא מתמצא,
אך לפעמים הוא עושה קפה.
אני לא מבינה מדוע הוא מפחד
ממלאכת הבישול. אמרתי לו שלכשל
זה יותר קל מאשר לערוך
את מוקד.
״דווקא משום שאני אשה עובדת
אני מתגעגעת לפעמים להיות
סתם עקרודבית, לקום בבוקר,
לנקות ולבשל. אך כיום קשה מאוד
להסתדר בלי משכורת נוספת.״
הסערים מתגוררים ברמת-אביב,
בדירה צנועה, ומנהלים אורח-
חיים שקט. כשטוביה בבית הוא
מרבה לבלות עם הילדים. עם הבן
הוא משחק טניס ובחברת הבת
הוא פורט על פסנתר. בני הזוג
לא יוצאים הרבה לבילויים מחוץ
לבית .״ללכת לקולנוע זו בעיה
אצלנו,״ אומר טוביה .״מזהים
אותי ברחוב, מטרידים אותי, אנ שים
זרים עוצרים אותי ושואלים
מדוע מקצצים בסרטים הערביים,
נותנים לי רעיונות לתוכנית כל־בוטק
ולא מניחים לי להסתובב
חופשי.״ לכן הם משתדלים ללכת
להקרנות פרטיות ״גם לאסיפת ה ד

רים בבית־הספר של הילדים אני
לא הולך,״ הוא מוסיף .״פעם
אחת שמרתי בבית־הספר וזה הספיק

עם אבא כוכב־טלוויזיה הילדים
אינם מתרגשים מאנשי מחלקת־החדשות.
אם חיים יבין או יעקוב
אחימאיר באים לבית סער מתייחסים
אליהם הילדים באדישות.
סיפור אחר הוא כאשר ציפי שביט
או טוביה צפיר באים לביקור. או
אז מעורר הדבר התרגשות רבה.
״כאשר ראש־הממשלה או שרי-
ממשלה מטלפנים אלינו, הילדים
לא מנידים עפעף, אך כאשר צבי-
קה פיק או דודו דותן מטלפנים,
מגיבים הילדים בשימחה,״ מגלה
אבא סער.
אמא־סער כבר מזמן אינה צופה
בתוכנית מוקד. כאשר טוביה התחיל
עם זה, היתה מדי צופה בתוכנית
בעניין, מעירה את הערותיה,
אך בחלוף כמה תוכניות
מצאה לה עיסוקים אחרים תחת
מוקד והיום היא אינה צופה באדיקות
במירקע.
טוביה, לעומתה, חי כיום את
הטלוויזיה 24 שעות ביממה. הוא
אוכל טלוויזיה ונושם טלוויזיה.
״משעה שמונה בבוקר עד עשר
בלילה אני נמצא בבניין הטלוויזיה.
אחר־כך אני הולך לבית-
המלון שלי בירושלים, וצופה ב־כימעט
חצות.״

ליצור אווירה טובה החדשות
ף} נהל מחלקת
— ו חולש על התוכניות: מבט,
כימעט חצות, מבט שני, מוקד,
השבוע יומן אירועים וכן על כל
תוכניות הספורט. אחת לשבוע יושב
סער עם פורום של ראשי ה־דסקים.
כבר עתה דנים כיצד לטפל
בוועידת מיפלגת העבודה וב־סיקור
הבחירות הבאות לכנסת.
יום הבחירות לבדו יעלה לטלוויזיה
15 מיליון ל״י,
כאשר עבד במוקד ישב טוביה
בחדר אחד עם עוזרת־ההפקה שלו
והיה מטלפן בעצמו אל האח״מים.
כיום יש לו חדר נפרד עם שלושה
מכשירי טלפון ומזכירה צמודה
.״אני לא מאמין בצעקות ובלחץ,״
הוא מצהיר .״אני עובד
בקור־רוח ומשתדל ליצור אווירה
טובה במערכת.״
את מרבית האנשים שאיתם הוא
עובד הוא מכיר כבר שנים. שיכד
עון טסלר ומיכה לימור חברים
שלו מאז שהוקמה הטלוויזיה, לפ ני
כ־ 12 שנים. אלימלך רם, יורם
רונן, דן שילון וחיים יבין עשו
עמו דרך יותר ארוכה, עוד מתקופת
הרדיו.

המושך
^ בחוטים
רף כל השעות שהוא מק-
י • דיש לעבודה, בסופי־שבוע הוא
רק אבא ובעל. מאז שהוא בירושלים
מוקדש סוף השבוע לילדים.
להצגות ולאירועים חגיגיים
הולכים בצוותא. את התחביבים
שלו, כמו טניס ופסנתר, זנח מעט,
אך הוא מקוה שישוב אליהם בקרוב,
כאשר העבודה תהיה יותר
מאורגנת.
המישפחה טרם החליטה באם
לעבור להתגורר דרך קבע בירושלים
או לוותר על אבא במשך
ימי החול ולהסתפק בו רק בשי-
שי־שבת.
טוביה, המקפיד תמיד בלבושו,
מופיע על פני המירקע מסורק
ומסודר. אלא שמעתה לא יופיע
הרבה בטלוויזיה, רק ימשוך בחוטים
שמאחרי הקלעים .״אני מקבל
כל תפקיד כמות שהוא,״ הוא
מסכם .״אני לא מופיע עכשיו, וזה
בסדר. מה שאני רוצה הוא לע שות
עבודה טובה ויעילה, כפי ש הורגלתי
כל השנים.״
ה עו ל ם

הז ה 2256

^ וסי עפרון לא האמין למשמע אוזניו•
זה עתה הודיע לו הרופא בבית-
החולים בעיר קרטייה שבצרפת, שהחזקת
בנו באינקובטור תעלה לו 2000 פרנק
ביום. מאיפה אקח סכום גדול כזה של
כסף ל חשב האיש, שהייאוש החל משתלט
עליו.
לפני כחודש וחצי יצאו אסתר ויוסי
עברון לצרפת. הטיול נועד לפצות אותם
על העובדה, שכאשר התחתנו לא יצאו
לירח־דבש .״
״התחתנו בחודש מארם, מייד כשאסתר
השתחררה מהצבא,״ סיפר יוסי ,״ופשוט
לא יצא לנו ליהנות מירח־דבש הגוו.
אז דחינו את העניין למועד מאוחר
יותר. הבטחתי לאסתר שנצא לירח־דבש,
לא חשוב מתי.״
חודשיים אחרי שנישאו הרתה אסתר,
דבר שכפה על בני הזוג הצעיר לתכנן
את ירח־הדבש שלהם במהירות. השניים
החליטו לנסוע לקרטייה, צרפת, שם מתגוררת
אחותה של אסתר, ולבלות אצלה
כחודש ימים .״כשנסענו,״ המשיך יוסי
בסיפורו ,״היתה אסתר בחודש השישי

בין צרפת לישראל אינה מכסה תיירים,
אלא רק ישראלים שהשתקעו בצרפת,״
הסביר יוסי השבוע .״בכל מיקרה תכתוב
מיכתב עם כל הפרטים ותשלח אותו
אלינו. ננסה לעזור לך, למרות שהחוק
פועל לדעתך.״ זה היה סיכום הדברים
עם המוסד לביטוח לאומי :
״על־פי כל החוקים והתקנות לא מגיעה
לבני הזוג עזרה מאיתנו,״ אמר בתגובה
אבי גורן מהמוסד לביטוח לאומי.
בקופת־חולים שלחו את יוסי הביתה,
והבטיחו תשובה תוך שבועיים .״בכל
מיקרה, אם נוכל לעזור לך יהיה הסכום
שתקבל מאיתנו קטן,״ אמרו לו.
הסכום שבו דובר, אם בכלל, שווה
היה לסכום עבור יום שהייה אחד של
הילד באינקובטור .״אני הייתי צריך כסף
לפחות עבור 45 יום,״ אמר יוסי.
גם קופת־חולים התנערה מאחריות
״הפנינו את הבחור למוסד ביטוח לאומי,״
אמר דוד תגר, דובר קופת־חולים .״לא
מתפקידינו לסדר תשלומים, עבור לידות
בחו״ל ובכלל. בני־הזוג עברון אף הח ריפו
את הבעייה, בכך שלא טרחו לסדר

תינוק תסירת

להריונה. תיכננו לחזור לארץ לקראת
סוף החודש השביעי. מה שבטוח בטוח.
אבל מעולם לא עלה בדעתנו שהילד יכול
להיוולד בתחילת החודש השביעי.

זור ליוסי, שאשתו ממתינה בצרפת.
״לך הביתה. נבדוק את המיקרה ותקבל
תשובה תוך שבוע,״ אמרו לו אנשי
המוסד לביטוח לאומי.

מכיוון שלא קיבל תשובה במשך עשרה
ימים, חזר יוסי ופנה אליהם בשנית.
הפעם קיבל תשובה.
״אמרו לי שמדור־לידות טוען, שהאמנה

ה א מנ ה
שאינה עזרת

בהמ תנ ה
— בניכר

שהרופא הו די ע לי שעל הרך
הנולד לשהות חודש וחצי באינקובטור
בבית־החולים קרטייה, ותמורת
זאת עלי לשלם כימעט שני מיליון לירות,
הייתי המום,״ אמר יוסי .״אפילו
רכוש אין לי, כדי שאוכל למכור ולממן

מ( ניתי לשלושת המוסדות שבהם
תליתי תיקווה, אך מכולם זכיתי
לתשובה שלילית,״ אמר יוסי .״אסתר כבר

והאב הגיע
אוצה בוי
ר גייס את
הממשלה לתירוצו

התינוק הושק
בבן־עדובה
בצרפת ־
את העניין. כשהגענו לבית־החולים לקחו
מאסתר את הדרכון שלה. הם הבטיחו
להחזיר אותו תוך יומיים, אבל עבר כבר
חודש והם עדיין מחזיקים בו.
״החלטתי לפנות לשגרירות הישראלית
בפאריס. בכניסה לבניין השגרירות פגשתי
חבר-ילדות שלי, וסיפרתי לו על מה
שקרה. הוא הרים מייד טלפון לידידה
שלו שעובדת בשגרירות. .בשיחה ביניהם
היא הבהירה לי, שהשגרירות אינה מטפלת
במיקרים כאלה, ואין אפילו טעם שאעלה
למעלה מפני שהם לא יכולים לעזור לי.
ממש נבהלתי — אשתי והילד בבית־החד
לים ואני כאן, בארץ זרה, בלי יכולת
לעזור להם.
״אחרי שהתייעצתי עם אסתר, החלטנו
שיותר טוב שאסע לארץ ואנסה להשיג
כאן את הכסף. קיוויתי שבמדינה שלי
יהיה מי שיוכל לעזור לי.״
יוסי הגיע ארצה לפני כחודש, ומאז
לא חדל להתרוצץ בין המישרדים השונים,
שמהם קיווה לקבל עזרה. אך סיפוריו
נפלו על אוזניים אטומות.
שלושת הגופים שאליהם פנה, המוסד
לביטוח לאומי, קופת־חולים ומישרד-הב-
ריאות, הביעו נכונות מעטה מאוד לע
ביטוח־רפואי
לפגי צאתם את הארץ. אין
לי ספק שהסיפור יסתיים על הצד הטוב
ביותר. נרכז את כל הגורמים שקשורים
לעניין ונשתדל לעזור להם.״
הגוף האחרון שאליו פנה יוסי היה
מישדד־הבריאות. בתחילה סירב אף הוא
לטפל במיקרה.

א ס תו ויו סי ע נ הו ביום כלולתם

יצאה מבית־החולים והיא מתקשרת אלי
ובוכה. בבית־החולים איימו עליה, שאם
לא יוסדר עניין התשלום, יימסרו את
הילד לאימוץ. אשתי ובני נמצאים במרחקים,
בארץ זרה, ואין באפשרותי לעזור
להם.
״אני מרגיש שמתנכרים לי כאן ולא
רוצים לעזור לי. אין לי אל מי לפנות.
מה רוצים שאעשה? שאלד לגנוב 1ש אוותר
על הילד שלי? הצעות לא קיבלתי
מאף מוסד. במוסדות יודעים רק
לשלוח אותי הביתה, כדי שאחכה שבוע
ועוד שבוע ועוד שבוע.״
הפרשה נפתרה באופן חלקי עם התערבותו
של שר־הבריאות, אליעזר שום־
טק .״באופן עקרוני אנחנו לא מטפלים
במיקרים כאלה,״ הסבירה דבורה גנני,
דוברת מישרד־הבריאות .״נרתמנו לפי-
תדון הבעייה מטעמים הומניים בלבד. ציל-
צלנו לבית־החולים בצרפת. ניתנה לנו
מהם הבטחה שהאם והפעוט ישוחררו. דיברנו
גם עם השגרירות הישראלית בפאריס,
שלקחה את העניין תחת חסותה.
הבעייה הכספית עדיין לא נפתרה. כאשר
יגיעו האם והילד לארץ, נדאג לטפל גם
בשאלת המימון.״

מה ששר אוו ״ג׳נרל אלקטריק״
למקרר האמריקאי
הנמכר ביותר בישראל?

מבין כל סוגי המקררים המיובאים
לארץ( ,אמריקאים ואחרים),
מקרר ״ג׳נרל אלקטריק״ הוא
הנמכר ביותר. שנה אחר שנה הוא
תופס מקום ראשון במשאלי דעת
הקהל, כמקרר המיובא הנותן את
התמורה המלאה ביותר למחיר.
אין זה פלא, מקרר ״ג׳נרל
אלקטריק״ מיוצר ע״י הקונצרן
הגדול ביותר בעולם לייצור מוצרי
חשמל והוא גם המקרר הנמכר
ביותר בארה״ב.
הוא מצטיין ביתרון שכולו
( 1^0 1^ 051 ללא כפור) ,מגוון גדלים
וצבעים לבחירתך — ושיכלולים
רבים אחרים, עושים אותו למקרר
הטוב בעולם.

יבוא אחריות ושרות —
״ג׳נרל מהנדטים״

יג די סיגז

בקנותך מקרר ״ג׳נרל אלקטריק״
מ הנציג הבלעדי בישראל,
״ג׳נרל מהנדסים״ ,מוענקים לך:
אחריות מלאה של היצרן.
15 שנות ביטוח־שרות של ״ג׳נרל
מהנדסים״ ,בתום שנת האחריות
הראשונה 5 .שנות אחריות
למערכת הקירור.
הקפד לקנות את מקרר ״ג׳נרל
אלקטריק״ מ״ג׳נרל מהנדסים״,
חברה אמינה ומבוססת שתעמוד
לשרותך לאורך שנים. כך תבטיח
לעצמך מחיר ריאלי, אספקה
מיידית מן המלאי, שרות אמין
ואחריות. בוא עוד היום לאולמי!
התצוגה שלנו, או לסוחרים 1111111 המורשים, ודרוש תעודת
אחריות מקורית של ״ג׳נרל
מהנדסים״ קנה את המקרר וזז־ד^
הנכון במקום הנכון.

יי מוזס י <זז\־ץ-

ה עו ל ם הז ה 2256

סונד״ח

בשת

11ע1י1813
ך• ודם גרמו למות בני, ועכשיו
הם רוצים להרעיב

את המישפחה שלי?״ אמר חיים

היים ביטון הוא שרת בבית־הספר
המקומי באשדוד. בתוקף
תפקידו הוא נחשב לעובד עירייה.

.שפקד אותה;.ו דהאם,ג שמיים ההורים ה
אוששה עדיין מהאסון הכבד
שבוע אחר האסון הכבד פנה אליו
נציג ועד־עובדי־עיריית־אשדוד, והציע
לו את עזרת עובדי־העירייה.
״אני לא אוהב תרומות ולא נדבות,״
אמר ביטון. אני אף פעם

הבן נהוג

בעירייה הופץ כרוז, שקרא
לעובדים לתרום סכום של
מאיה לירות כל אחד. החשבון שנעשה
היה, שכל אלף העובדים
יסכימו לתרומה ויצליחו לגייס
של 100 אלף לירות עבור חיים
ביטון.
מתן בסתר

בהטהה עם

בקח חעיו״ה -
עובדי העירייה

זזנה ביטון, מספרת על בנה, יוסי, והדמעות חונקו
את גרונה .״הוא היה ילד טוב כל־כך,״ סיפרה. האוויו
בבית כבדה. אפילו האחים הקטנים שומרים על השק!

^ ומיים לאחר הפגישה בין
ביטון לנציג הוועד פורסמה
ידיעה בעיתון של אשדוד בנוסח
הבא :״ 100 אלף ל״י נתרמו

להקמת מציבה על קיברו של ב
טון ז״ל.״
הידיעה היתה הסרת־שחר. ה
התבססה כנראה על השיחה שהו
נהלה בין ביטון לנציג ועד־העו!
דים, שבמהלכה דנו על התרומ
״שלחתי את הילדה לקנות 1
מכולת. באותו יום לא היה לי כס
ואמרתי לה לרשום את הקניז
אצל החנווני.
״הילדה חזרה הביתה בלי כלו
המוכר שלח אותה בליגלוג, ואכ
לה להגיד לאבא שמי שכתוב על
בעיתון, שקיבל 100 אלף לירו
מהעירייה, יכול לשלם במכולו
פתחתי את העיתון המקומי ונו
המתי. הידיעה שהתפרסמה ש

עונו ](!בית
לטובת ההווים -

והעיו״ה החויעה
אח תנסו

עוב הריגתו

יוסי ביטון עמד להתגייס לצבא. יומיים
לפני גיוסו מצא את מותו. הוא נאבק על
חייו בבית־החולים בילינסון במשך שבוע, אך נפטר משטף־דס במוח.
ביטון, וניפבף. בת^ש־המשכורת
שבידו בהתרגשות .״שיכנעו אותי
לקבל מהם תרומות, ואחר־כך הורידו
לי את הסכום מהמשכורת.
איפה נשמע דבר כזה?״
המדינה כולה נרעשה לפני כחודש
למישמע סיפור ההריגה באש דוד.
שני עוזרים לפקחי העירייה
גרמו למותו של בחור בן ,18שהתרחץ
בחוף־הים, בזמן שהרחצה
בו הייתה אסורה. כשניסו הפקחים
הצעירים להוציא את הבחור, יוסי
ביטון, מהמים, התפתחה ביניהם
תיגרה, שבמהלכה הנחית
אחד הפקחים מוט־ברזל על ראשו
של הצעיר. הפגיעה בראשו הי-
תה כנראה הסיבה להתפתחותו של
שטף־דם־פנימי במוחו, דבר שה ביא
מאוחר יותר למותו.
יוסי הוא בן למישפחה המוגה
12 נפיצות. המישפחה הגיעה ארצה
ממרוקו לפני 11 שנה, ומאז
היא מתגוררת באשדוד. האסון הכבד
שפקד את בני־המישפחה
זיעזע אותם קשות. אך הפרשה לא
הגיעה עדיין לסיומה.

לא נזקקתי לעזרת מישרד־הסעד,
ותמיד השתדלתי לפרנס את מיש-
פחתי בכוחות עצמי. אבל הנציג
שיכנע אותי. רציתי להקים מציבה
על הקבר של בני, וידעתי שה דבר
עולה הרבה כסף. לי אין
הרבה, ולכן שוכנעתי לקבל יאת
התרומה שהם הציעו לי.״

הביאה לכך שחיים ביטון התביינ
| 1 | 1ן|1ייי ך 1ז
להראות את פרצופו בעיר. הו:
1 1 - 1 1 1 ^ 11 1 1 1 1
1 11
חייב כסף לכמה אנשים, שעקב הידיעה מיהרו לדרוש את כספם בחזרר

בס ענ ת למכתבך אלינופ , 2 . 1 1 . 80 -הריניל תו דיעך -חסר סו ס •חייה געחון
הו אבעק בו ת ה הו ז ר • הובאנובנדון -לא הי ב ס חו ל ך 1 0 0 ,0 0 0 • -ל ״ י -ס מ כנו
1000 עו בדים -
על כך •ב מקד ה כ מו • ל ך, כל ה עו ב די םייענו, והואילוי • למעלה
בטח נגיעלת רו מ ה • ל 1 0 0 ,0 0 0 , -ל ״ י -אך לבע רי ז ה לא כ ך .
סך הכל, ת ר מו 220עובדים, ואינךב די ךלכעוס, ל הי פ ך -אתת בדיךל תו דות
לאו תםעובדים.
ת ע בנו להוביא • ובהוורולנסותלהגיעלכלה עו ב די ם ב או *! איתי ,
אך בג ללמכחב ^ ת, ובגללהתנהגותך, אינני רו אהכל מעם ל ע תו ת זאת*

היתד, שקר גם. מעולם לא קיבלת*
כסף מהעיריה. כעסתי מאוד.
״בתורה, שלפיה חונכתי, כתוב
שגמילות־חסדים צריכה להיעשות
בצינעה ולא לשם פירסום. מה גב
שלא קיבלתי מהם פרוטה והדבר
היה שיקר. התקשרתי מיד לעורן
העיתון, והסברתי לו שלא קיבלתי
תרומות מהעיריה. ביקשתי ש׳
יפרסם הכחשה. הדבר היחידי שי
שמעתי בדבר התרומה היה הרע׳
יון שהעלה נציג הוועד. אבל העורך
סרב להגיב או לסרסם הכי
חשה, .תיפנה לעיריה׳ אמר לי.׳

״שקרי
בעיתון׳

* 11 לאחר
״111111
1 1 ^ 111111 שפנה
סיים ביטון לוועד העובדים בעיריית־אשדוד, וביקש

מהם להכחיש את הידיעה שפורסמה בעיתון, קיבל
מהם את המיכתב הנ״ל. הוועד סירב לפרסם
הכחשה, והחליט להתנער ממסע ההתדמות.

ך ץ יים ביטון מיהר להגיע אי
י * מישרדי העיריה, שם פנז
לנציג הוועד .״למה אתם משק
דים?״ שאל .״איזה פרצוף יש ל
עכשיו בעיר? כל האנשים שאג
חייב להם כסף חושבים שאני מעי
(המשך בעמוד 48

— ט רג די הכש תי מער כו ת —

אינך יכל להבחין בהבדל שבין מ שחות השיניים?

מדענים.
ב עול ם
7זבעו: ר —1

<166131

השמוש ברוב משחות השיניים
פוגע בעיבוי האמאיל המגן על
השן פרנו״למשח ת השיניים מילאק
להלן ממצאי מחקר השואתי בין
משחות השיניים, אשר התפרסם
בירחון רופאי השיניים בארה״ב, דרגת שחיקת האמ איל

המוצר

<166131

00193 ^6

(המשך מעמוד )47
לים מהם את העובדה שקיבלתי
תרומות.״
נציג הוועד ניסה להרגיע את
האדם הנרגש .״זה בסדר אמר, הצלחנו
אמנם לאסוף רק 20,000 לירות,
אבל זו היתה פשוט טעות
בחישוב, הכסף. חשבנו שיעלה בידינו
לאסוף יותר כסף.״ הוא הושיט
לו צ׳ק בסו 20,000 לירות.
הוא קיבל את הצ׳ק האמור, אך
עמד על שלו בעניין פירסום ההכחשה
בעיתון. ההכחשה לא הופיעה.
יתירה מזאת, כשקיבל לידיו
את תלוש־המשכורת שלו, חשכו
עיניו. ממשכורתו, המגיעה לסך
של 15,000 לירות, ניכתה לו ה־עיריה
20,000 לירות, בטענה שקיבל
מיפרעה. כלומר, לא די בכך
שנשאר בלי משכורתו החודשית,

״אדוני, קיבלת מיפרעה בסו 20
אלף לירות, ועלינו לנכות אותה
ממשכורתו,״ אמרו לו.
הוא שלח מיכתבים לעירייה,
וביקש מהם לבדוק את המקרה.
העיריה ענתה לו במיכתב
חריף, שבו הסבירה שהתרומות
אכן הגיעו לסר 20,000 לירות בלבד,
ובשל התנהגותו וטיפולו בעניין,
היא מנערת חוצנה מהמקרה,
ואין בדעתה לנסות שוב לגייס
עבורו תרומות.
״לא ביקשתי טובות ולא תרומות,״
אמר ביטון .״אני יש לי מספיק
בעיות שלי, איפה יש לי
ראש להתעסק עכשיו בכספים?
השאירו אותו בלי משכורת, למה?״
לאחר שביטון פנה לעיריה בבקשות
חוזרות ונשנות, הוא קיבל
לביתו צ׳ק בסך 20,000 לירות.

9 541
9 54-5

*00193
הגביש הדוקש
את החודש. תחת זאת הוא

שקיבל חיים ביטון בסוף החודש,
לא הותיר בידו כסף כדי לגמור
נשאר חייב לעירייה 500 שקלים.

ווו 6 011 וזז 3 <16ע

ק^ו/וו

3ח/130163ץ1
׳!׳690131

05ח^!<01

5ז 01<6רוו 5 202 700111 ?3516

משחת השיניים סילאק שומרת על בריאות השן, מסירה בתמי
ניקוטין, קפה׳ותה, מגינה בפני עששת,

1 * 11

טיל ^ק
לבריאות השיניים של כל בני המ שפחה

פינת אוכל של דניש במחיר חד -פעמי

שולחן 4+כסאות ־2,280.

שולחן אוכל יפהפה עשוי עץ אורן מאסיבי בעיצוב בלעדי ומשטח עליון רחיץ.
ניתן להארכה מ 80x1.30-ס״מ ל 80x1.90-ס״מ.
המחיר לשולחן ו 4-כסאות תואמים מיובאים מאיטליה, כולל מע״נו.

1* 1דווש

1 1 131111ן 1
0 1 1 1 1 1 1 - 11111
עמל לפרנס את מישפחתו
העובדים הסכים לקבל רק

חיים ביטון, מעולם לא הסכים להיות
נתמך־סעד. למרות מצבו הכלכלי הקשה
בכוחות עצמו. את התרומה שהציע לו ועד־מפני
שיאין ביכולתו לממן הקמת מצבה לבנו.

הוא גם נשאר חייב לעיריה סכום
של 5000 ליוות עבור התרומה ש קיבל
כביכול, ושבה מיהר לממן
את המציבה על קבר בנו.
״חשבתי שאני מתעלף!״ המשיך
ביטון בסיפורו .״לא האמנתי.
לא די בכך שפירסמו עלי שקרים
בעיתון, נוסף על־כך גם משאירים
אותי בלי משכורת. יש לי
מישפחה גדולה שתרעב ללחם אם
לא אביא את הכסף הביתה. למי
אמי חייב כסף? לתורמים? איך
אבוא לאשתי הביתה בידיים ריקות?
מה אגיד לה?״
מייואש לחלוטין פנה ביטון ל מדור
משכורות בעיריה, וניסה
להסביר את הטעות שנפלה. דבריו
נפלו על אוזניים אטומות.

ביטון החזיר את הצ׳ק לעיריה
וצירף מיכתב בזו הלשון :״אני
לא ביקשתי תרומה, אלא אתם
פניתם אלי. אינני רוצה אותה, ואני
מחזירה אליכם. זוהי אינה
תרומה, אלא כאב, וחבל שלעובדים
יש וועד כזה, שאינו יודע
להתנהג. אני מודה בזאת לכל ה עובדים,
ומצטער שאינני יכול לק בל
את תרומתם.״
עיריית־אשדוד מסכמת את סיפור
התרומה בנוסח הבא :״זוהי
כנראה פשלה של הוועד,״ סיכם
דובר העיריה ניסים חדד ,״אני
בטוח שלא היה בכוונת אף אחד
לפגוע במר ביטון. וודאי שלא לאחר
התאונה והאבל הכבד שבו
הוא שרוי.״

תזת-נן,זון דגוטינסקי.104 ירושלים, רת׳ הסורג מול בנק ישראל. חיפה, אחוזה, רח׳ חורג .53 באר-שבע, וח׳ החדרן 124
ה עו ל ם

הז ה 2256

מאת יגאל לביב

איו דויד רו גוום בנועה ר״קוו
ירי הדירות והעשרת הקבלנים
לשר־השיבון דויד לוי יש דימוי של
מגן־העניים. הוא מכריז השכם והערב על
נחישות ה חל ט תו לבנות הרבה דירות ל מען
הנז ק קי ם. אן מה שעושה מישרדו

שר לוי
למי הוא דואג?
בפועל הוא ה הי פן מכך. למעשה דואג
המישרד להעלאת מחירי הדירות, כדי
להעשיר קבלנים פרטיים.
בעשרת החוד שים של שנת 1980 עד
כה התייקרו ה ת חבור ה הציבורית ב־
290 המזון ב 180 המדד הכללי
עלה ב 138 לעומת זאת פיגר מדד ה דיור
ועלה ב ת קופ ה זי רק ב 106 מכאן
כי הקבלני ם הפר טיים והאח רי ם, הבונים
עבור מישרד״השיכון, יקבלו ת מור ת ה בנייה
פחו ת מעליית המדד. גם הקבל־

אקוונודיס־דחתה
ננ״יח
המזרח,
המיסעדה ״ אקרופוליס״ ,ברחוב המסגר
בתל־אביב, דחתהאת הצעת ״בנק ה-
מיזרחי״ ל מכירת המיסעדה לבנק, לשם
פ תי ח ת סניף. שטח המיסעדה מוחכר
בדמי״מפתח למשה בן״שוהם (מושי-
קו) ,שייסד א ת המיסעדה לפני עשרות
שנים.
מישפחת בן שוהם היא מישפחת קצבים
מ אז המאהה״ , 16 ואבי-המי שפחה
איתן בדעתו להמשיך בניהול המיסעדה,
כל עוד כוחו ב מו תניו. מיסעדת-הב ת של
״ אקרופוליס״ ביפו חזרה עתה לפעילות
מלאה, בה שגחת בניו של בן שוהם, אחרי
שהפסיקו א ת פעילותם ב ס טיי קי ה בכפר-
המכביה עם קרוב ם, משה פ רנ סי ס,
בעל מיסעדת ״אולימפיה״ .תוכנית א חר ת
של הקרובים, לפ תו ח מיסעד ה חדשה ברחוב
דיזנגוף, בו טלה אף היא.
ל״ אקרופוליס״ חוג־לקו חו ת קבוע, ו מועדון
של חברים ה מ תכנ סי םבמ קו ם כל
מוצאי-שבת וחג. הידיעה על המגעים עם
״בנק המיזרחי״ גרמו לפניות רבות לבעל-
ה מ קו ם לבל ייעתר להצעות ה מפ תו ת של
הבנק.

נים הבונים למכירה חופשית יקבלו פ חו ת
תמורת הדירות, שכן מחירי־הדירות נמצ אים
בקיפאון, ביגלל ההיצע הגדול של
דירות המוצעות על-ידי היורדים.
כאשר מדד הדיור עולה פ חו ת מהמדד
הכללי, על שר־השיכון לבנות הרבה די רות,
כדי שיוכל לחלק או תן לנז ק קי ם
אשר להם הוא כה דואג. אך מה מר אה
המציאות !
ב־ 1979ה ת חילו בישראל לבנות 23
אלף דירות פרטיות ו״ 15 אלף דירות במימון
ציבורי. השנה ה ת חילו לבנות כ־
3000 דירות פרטיות ו־ 8000 דירות במי מון
ציבורי. מישרד״השיכון ה ק טין בחצי
את כ מו ת הדירות שהתחיל לבנות השנה,
בעוד הסק טו ר הפרטי חדל כמעט לבנות.
מה ת הי ה ה תו צאה ז מחירי הדירות
יעלו תוך שנה כתוצא הממח סור, ת קו ם
זעקה על ה ה תיי קרויו ת, שר״השיכון יוציא
חוזי ם רבים לקבלני םבמ חירי ם גבו הי
ם יותר. אילו היה מוציא כיו ם חוזי ם
במחירי היום הי ת ה המדינה חו סכת כסף
וחסרי״הדיור מ ק בלי ם אותו, אבל הקבלנים
אשר להם דואג השר לוי היו ניזו קי

ניתן להוכי ח דבר זה גם א חר ת. מ ינואר
1969 עד ינואר 1979 עלה מחיר
של דירה פרטית פי , 16 ומחיר דירה
ציבורית רק פי־עשרה. אבל הפסקתה בנייה
על-ידי לוי בשנת 1980 הביאה ל תיקון
המצב: ב אוק טובר , 1980 לעומת
ינואר , 1969 עלו מחירי הדירות הפרטיות
פי״ , 37 ומחירי הציבוריות פי־ .38 על׳
ידי הפסקת הבנייה הישווה דויד לוי א ת
מחירי הדירות הציבוריות לפרטיות ו תיקן
א ת הפיגור שפגע בקבלני ם, שלהם
הוא דואג.
מכיוון שמדד״הדיור ממשיך לפגר אחרי
המדד הכללי, ה חלי ט דויד לוי לשפר עוד
יותר א ת המצב. לשנת 1981 טרם החל
מישרדו לבנות אף דירה אחת. בכיריו
אומרים כי עד אפריל י ת חילו לבנות כמ ה
אלפי דירות• מכיוון שזו גם עונת החורף,
הרי שלא ניתן לבנות בה הרבה״.
כך צפויה הפסקת כימעט מו חל ט ת בבנייה
הציבורית בשנה הקרוב ה, ויש להניח
כי סוף־סוף יצליח דויד לוי לגרום
ל ה תיי קרו ת מדד־הדיור ב מק ביל למדד
הכללי.

אשת
בצלאל מיז ר ח׳

רשות-השידור מ שלמת לעובדיה שעות
נוספו ת ב מי ספר די ניכר.

יצאו ל חו״ל
שולמית מיזר חי, אשתו של בעל
רשת־מלונות ״גני שולמית״
מיזרחי /יצאה בסוף השבוע שעבר מ ישראל
עם ילדיה, פרט לבן הבכור. הוא
עבר לגור בבית הוריו, ויטפל בעניינים
השוטפים.
שולמית מיזרחי תצטרף לבצלאל, הנמצא
במיאמי. מיזרחי בודק עתה אפשרו יות
לכניס ה לעסקי-בנייה בעיר, שבה
נמצאים מספר ניכר של קבלנים ישרא ליים
שהיגרו לפלורידה. מיזרחי יצא ל-
חו״ל זמן קצר אחרי מעצר חבורת-הכרם,
תוך כדי חי סו לכמה מעסקיו.
כשבועיים לפני צאתו קיי ם מגעים עם
ראשי חברה״בת של ״בנק לאומי״ בעניין
שטח״מלאכה במרכז הרצליה, שהוצא ל-
מיכרז למכירה על־ידי המינהל, ואשר
בצלאל הציע לרוכשו ולדאוג לפינויו.

בצלאל

יחזקאל סהר מאיים
נתניעה נגר המישנורה

על שטחים
ציבוריים בסביון
איל־הכספי ם שאול אייזנברג רכש
לאחרונה שטח המיועד לגן ציבורי, מעברו
השני של כביש המפריד בין הגן לווילה
שלו, ומתכונן לסוגרו ולספ חו ל שטחיו
הפרטיים.
ה מ קו מי ת סביון,

י חז קאל

מפכ״ל-המי שטרה לשעבר,
סהר, ייפה א ת כוחו של עורן־הדיו
משה בן־זאב לתבוע ממישטרת־ישראל
אתהפסקת ״קיפו חו״ בת שלומי פנסי ה
וזכויות א חרו ת, שבהן הוא מופלה׳ לדעתי׳
לרעה לעומת מפכ״לים א ח רי ם של
המישטרה• א ם לא תיעתר המישטרה לפניותיו,
יגיש ס הר תביעה לבית־המי שפט
נגד המי שטרה. סהר נאלץ בשעתו לפרוש
מהמי שטרה א חרי שהורשע בבית-
המישפט בעוון שבועת״שקר כדי להגן על
ידידו וסגנו דאז, ע מו ס בן־גוריון. לאחר
מכן זכה בחנינה.
ס הר הגיש בשעתו תביעה נגד מינהל-
מקרקעי־ישראל על רקע רכישות קרקע

מיליונר אייזנכרג
נזציבורי לפרטי
טוביה לשם, הודיע כי יתנגד לכל נס-
יון לשנות א ת יעוד ה שטח מ שטח ציבורי
פתוח ל שטח-בנייה פרטי. התנגדות דומה
יביע לשם גם לתוכניתו של איל-כספים
א חר יוצא-איראן, ראב, שרכש שטח של
גן ציבורי הגובל בוויל ה שלו, וגידרו בגדר.
לפני
עשר שנים כבר רכש אייזנברג
חורשה ב שטח של 14 דונם וגידרה, ו בדעתו
לבנות ב ה בריכת־שחייה• תוכניתו
קיבל ה בשעתו א ת אישור הוועדה ה מ קו מית
לבניין ערים של השרון הדרומי,
כיוון שאז לא הי ת ה סביון בעלת מעמד
מוניציפלי• גם ראובן פס חובי ץ רכש
אז חור שה ובנה עליה וילה.

ג וסט 11ב..שחר;

עוזי גרסטנר 10 והשאר בידי הצי בור
.״ אמפא״ מ חזי קהאת מחצית מניות
״אמקור״ ,כאשר המ חצית השניה בידי
״הארגז״ .מנ הלי ״אמקור״ ה ם יורם
פו ק ס מטעם ״הארגז״ ואורי ברנשטיין
מטעם ״ אמפא״ .מנכ״ל ״ אמפא״ הוא
עודד גורודצקי.
אגב, שמו של ברנשטיין שורבב בשבוע
שעבר בסיפור במדור אחר בעיתון
זה. לא היה ל כן כל ב סי ס.

טוב לראו ת אנשים מ סו רי ם כ אל ה.

נגיד קינוח בפנסיה

יחידות רבות של צה״ל מתק שות, ל א חרונה,
ב ה דפ סו ת חו מר משרדי, ביגלל ה איכות
הפגומה של דפי ס טנ סי ל, שסופקו
לצה״ל• הדפים ה ם בעלי פגמים רבים,
ו ה חו מר המשוכפל באמצעותם אינו ניתן
לקרי א ה, ו מ כו ס ה בפגמים רבים. במישר־דים
משליכים כ מויו ת גדולות של דפי-
ס טנ סיל, עד שמוצאים דף שבו ניתן להשתמש
בסדר.

אל מן 10 אורי ברנשטיין ן 20

בדיק ה שנעשתה ל א חרונ ה העלתה, כי
דווקא עובדי ה מינ הל ה מצטיינים בכמו ת
השעות הנוספו ת, שהשקיעו למען קידום
רשות-השידור. כך צברו בחוד שים ה א חרו נים
ארי אבנר 533 שעות, שלמה
עבאדי 780 שעות, מ שה עמירב 700
שעות, צקדימון רוגל 903 שעות ו גבריאל
או חנ ה 1193 שעות.

יושב־ראש המועצה

ד פי שי כ פו ל
פגומים בצה״ ל

עוזי גרס טנר ה ת מנ ה כ מנ הל מיפעל
ה חלוו ה של ״עלית״ בצפת ,״שחר״.
גרסטנר הוא בעל 10 בחבר ת ״ אמפא״,
והתק שהלא חרונ ה בעסקיו. הוא פרש
מניהול פעיל של קונצרן ״ אמפא״.
בעלי־המניות של חברת ״אמפא״ הם,
כיום, עודד גורודצקי 50</דני

שעות נוספו ת
כ ר שו ת־ ה שי דו ר

מפכ״ר דשעבר סהר
קיפוח?
בגדה. התביעה הוגשה בסו ף שנת 1979
על סך 3.5מיליון לירות שהן 17 מיליון
כיום. סהר טען בתביעה, כי המינ הל נמנע
מרכישת קר ק עו ת באמצעותו, ביגלל פיר-
סו מי ם שהיו בעיתונות על רכישות אלה.
הימנעות ה מינ הל באהא חרי שסחר הוציא
כ ס פי ם רבים לשכנע בעלי-קרקעות
ערביים למכרם.
ל א חרונ ה גם מנ סהסהר למכור אתה ווילה
שלו בכפר־שמריהו, אחרי שבניו
גדלו ועברו לב תי ם מ שלהם, ו הבי ת גדול
מדי עבורו. הבי ת הוא על שטח של 2.5
דונם, ושוויו כיו ם 35 מיליון לירות.

בעלת ה קרק עו ת בסביון ,״חברת אפרי-
קה־י שראל״ ,מכרה בשנים ה א חרונו תאת
כל ה שטחים הפ תו חי ם בסביון הישנה
ל מ טרו ת בנייה, ולמעשה לא נשאר בסביון
הישנה שום שטח ציבורי פ תו ח.

..כלילת־מור־ מפסיקים
פסילות ברגב
החברה הוו תי קהל מכירת רכב בתשלו מים
,״כלילית מור״ ,השייכת לקבוצת
״כלל״ ,מ פ סי קהאת פעילותה בענף זה
ביגלל הירידה בביקוש לכלי־רכב ו ה תיי ק-
רות הכסף.

419

ברית

המילה ־ במה תשובות

מיסעדוז

סטיק

מ ש לי לכמהק בי עו תמקובלות
קטע מ מיכ תב של יהודית כהן שור, ירושלים :
קשה לי להשלים עם דברין, כשאת שוללת א ת העניין
הרפואי שבכך (נעזוב עכשיו א ת העניין הדתי) ואת הסט טי סטי
קו ת בדבר קיו ם נדיר של סרטן צוואר״הרחם אצל נשים
יהודיות.
ב מ חק רי ם, שנעשו לא מכבר, אישרו, ש ה חסינות מפני סרטן
צוואר־הרחם אינ ה קשורה בגורמים של גזע, מזון או סביב ה,
אלא ב מילה בלבד. מחק רי ם משכנעים א ח רי ם נעשו בהודו.
לאנשים שם יש רקע גזעי דומה והם אוכלים או ת ם סוגי
מזון, ו חיי ם ב או תו א ק לי ם ובאו ת ה סביבה. אול ם ה אוכלוסי ה
מ חו לקת לשתי קבוצות דתיות עיקריות: הינדים ו מו סל מי ם,
ה מו סל מי ם בהודו, כשאר ה מו סל מי ם בעולם, מ קיי מי םאת
המילה. ו הנ ה, תופעת סר טן צוואר־הרחם אצל נשים הודיות
מו סל מיו ת נדירה הרבה יותר מאשר אצל נשים הודיו ת א חרו ת
מ או תו גזע, ה אוכלו ת או תו מזון ו ה חיו ת ב או ת ה סביבה (פורסם
בכתב־העת של האגודה ה א מרי קני ת לרפואה, עמוד , 1421
7בנובמבר , 1959 וכן בביולטין של שירותי הבריאות של
ארה״ב, יין ,7מס׳ , 1עמוד .) 127
במא מר בכתב״עת א מריק אי לענייני מיילדות וגניקולוגיה
מצויין, שהן אצל נשים יהודיות והן אצל נשים הודיות מו סל
מיות נדיר סר טן צוואר״הרחם, שכן המכנה המשותף לשני
העמים בעלי הרקע השונה הוא מיל ת הגברים. המא מר מציין
גם, שבאיי״פיג׳י, שיעור מציאותו של סר טן זה נמוד בבירור
בקרב האנ שים ה מ קיי מי םאתה מילה. המא מר מסכם בהמלצה,
שכל הזכרים הנולדים יימולו כדי למנוע א ת הסר טן הזה.
כיצד יכלה ה מילה למנוע סר טן אצל נשים ז עתה ידוע,
שהעורלה מק שה על שמירת נקיון איבר-המין הזכרי. לפיכך,
יכולים להצטבר חייד קי ם ממ אירים רבים ובכללם ה ס מג מ ה
ב א סי לו ס הגורם סרטן. בשעת מגע מיני נרבדים חייד קי ם אל ה
על צוואר־הרחם, אול םאם המרירה שלמה ואינה פצועה,
ק טנ ה הסכנ ה. ברם, א ם המרירה פצועה ו מ כו סהח תכי ם —
והללו אכן נגרמים תכופות על־ידי הלידה — יכולים ה חייד קי ם
ה אל ה לגרום גירוי לא מבוטל. מ א חר שכל איבר הנ תון לגירוי
נוח הוא לסר טן, מובנת בהחלט הסיב ה לכך שסרטן צוואר-
הרח ם עלול ל ה תפ ת ח אצל נשים אשר בעליהן אינ ם נימולים.
ה חייד קי ם הללו יוצרים סר טן לא רק אצל הנשים, אלא
גם גורמים גירוי באיבר הזכרי ועלולים לגרום בו סרטן. הנדי-
רות הבלתי-רגילה של סר טן איבר־הזבר בגברים נימולים מת-
בטאת בעובדה, שבשנת 1955נ מ סר רק על ה מקר ה הרביעי
ב הי ס טורי ה הרפואית (א.י. פאקין, י.מ. פירס, כתב-עת לאורו לוגיה,
עמ׳ ,627—626 נובמבר .)1955 לפיכן, ניתן לומר שהמילה
הינה אמצעי-מנע מושלם כמעט נגד סר טן מ מי ת זה. מניעה
על-ידי מילה רצויה מאוד, שכן א ם מתגלה סר טן באיבר
הזכרי, אין מנוס מכריתת האיבר על-ידי ני תוח.
במא מר בכתב-עת האגודה הרפואית האמ רי ק אי ת פורטו
הסיבו ת לכך שרצוי לערוך ברית-מילה ב תינו קו ת. הו סכ ם המועד באשר ליתרונות ה מילה, אך היו ויכוחים בדבר
הבטוח ביותר לביצוע ה מילה.
ל. אמט הולט ורוסטין מקינטוש מוסרי ם, שלתינוק שזה
נולד ״יש רגישות מיו חד ת מאוד לדימום בין היום השני ליו ם
החמישי להיוולדו ...שטפי-דם בזמן זה, אף כי אינ ם רציניים
על־פי־רוב, לפעמים חינם חז קי ם דיים ועלולים לגרום נזל!
חמור לאיברים פנימיים, בעיקר ל מוח, ואף לגרום מוות בגלל
הלם ואובדן דם״ (״הולט פדיא טריקס״ ,מהדורה ,12 עמ׳
,126—125 ניו־יורק .)1953ה ם טבורים, כי הנטייח לשטף־דם
נעוצה בעובדה שהיסוד החשוב לקרי שת־הדם, ויטמין אל, אינו
נוצר בכ מו תמספקת עד היו ם השביעי ל חיי ה תינוק. א ם
ויטמין 14 אינו מיוצר במעיים עד היום השביעי, ברור שהיוס
הבטוח הראשון לביצוע ה מיל ה הוא היו ם השמיני.
חומר שני הנחוץ לקרישת הדם הוא הפרותרומבין. ביום
השלישי לחיי ה תינוק הבמות היא רק ־ 307 מחנורמלי. ביום
השמיני מגיע הפרותרומבין לרמה שהיא אפילו טובה מהנור-
נילי 1107 ואחר״כך הוא יורד ומתייצב ב־־ .1007 נראה,

נ ד צווווז
את זה סיפר לי אלי תבור בשיא הרצינות.
מתנו מצחוק.
יוסליטו בא יום אחד הביתה עם פנס
כחול בעין הימנית. כל בני־הבית, ובייחוד
האשד״ נבהלו .״מה קרה יוסליטו? ! מין
איפה הפנס הזה מין איפה? !״
שמו לו קרח, עשו לו שולחן שיירגע —
והתיישבו לשמוע.
התחיל לספר .״ווללה לא בני־אדם היום !
לא בני־אדם! כמו שאני נוסע באוטובוס
לעבודה — ממולי קמה בלונדית בכדי
לרדת. זאת היתה גם התחנה שלי, אז
קמתי גם. איך שאני עומד מאחוריה —
אני רואה: החצאית נכנסה לה בתחת.
ווללה אני אומר לעצמי. בטה לא נוח
לה, והיא אפילו לא יודעת למה. שלחתי
שתי אצבעות עדינות כמו פינצטה כדי
למשוך את זה החוצה. איך שאני מושך,

שלתינוק בן שמונה י מים יש יותר פרותרומבין מבבל יו םאחר
בחייו של האדם; לפיכך, מב חינת מצב הכמויו ת של ויטמין אל הוא והפרותרומבין, היום המת אי ם ביותר לביצוע ה מילה
היום השמיני.
כיום, מבוצעת ה מיל ה אצל ילדים ל א ־ יהודים באר-
צות־הברית ובאנגליה במיוחד, כתרופת״מנע לסרטן, וז א ת לפי
דרישת ההורי ם ובאורח שיגרתי ו מקובל.

י הודי ת יקירתי,
בחרתי להביא את הקטעים ממיכתבך, הנוגעים למילת־ד,גברים.
קביעותיוי, שאני שוללת את הסטטיסטיקות בדבר קיום נדיר
של סרטן צוואר הרחם אצל נשים יהודיות, מוטעות. אנא, עייני
במאמרי, וראי, שמעולם לא התכחשתי לעצם קיומן של סטטיסטיקות
אלה. אני מודעת לקיומן. הסטטיסטיקה — סטטיסטיקה
אין מה לעשות. המסקנות שמוציאים מסטטיסטיקות אלה, מוטעות
לדעתי.
כולם מסכימים לעובדה, שהערלה עצמה אינה ״קרצינוגנית״
אלא פשוט מפריעה לשמירת נקיון יסודי של האבר הגברי, ואז
יש סמגמה, ואז יש אפשרות לסרטן. אז אנא, עיקבי אחרי מה
שכתבתי במאמר, ותיווכחי, שעל זה בדיוק דיברתי. נקיון
יסודי של האבר הגברי, שווה*ערך ״לבירכת״ המילה. נכון
שקל מאוד לשמור על נקיון האבר כאשר הוא נימול. אבראבו.
בואו נחתוך כל דבר במקום לטרוח לנקות. אני מודעת לאבסורד׳
אבל אפשר למשל להתחיל עם השיניים. עם הקוסמטיקה
כבר נסתדר. אבל עם חיידקי העששת האיומים, שמוצאים להם
מירבץ עשיר בין השיניים, והורסים את החיים לבן־אדם גם
לאחר ניקוי מקובל, נגמור אחת ולתמיד. שיניים צריך יותר
מערלה? דין פרוטה כדין מאה — כשמדובר בשלמות הגוף
האנושי. אם סרטן נוצר ממרבצי ליכלוך — ניקיון יסודי ימנע

הקטע עם ויטמין אל והפרותרומבין, באמת מיספר חזק. אני,
עם פרותרומבינים לא מתווכחת. שיעשה את זה האבר הדווי
של המון תינוקות, שמדמם אחרי הברית כמו חזיר שחוט. אני
חושבת שזה בגלל שהמוהל לא כל־כך בסדר, אבל גם הפרות-
רושואסמו שוכח להתנהג כמו שכתבו עליו בספרים.
חוץ מכל זאת, וזה עיקר ותמצית כל מה שכתבתי, וחבל שכל
הפואנטה תלו כך לאיבוד:

אין לי מידחמת־חורמה נגד כרית-המילה. מציירי,
•טכולם יתקנו להם כל מה שהם מוצאים לנחוץ,
ומכל סיכה שהיא. אני מתקוממת מהאספקט הכפייתי
של העניין, ללא הו תר ת שום זכות כחידה לילד —
ומה שהכי־הכי חמור, זוועתי ומזעזע: אופן כיצמז
הכרי ת, תוך גרימת עינויים נוראיים כאלה לילד,
כיוון שהוא קטן ולא יכול למחות.
כאשר יש כנמצא חומר הרגעה ״מיישנן״ כה
אידיאלי כמו טיפות פנרגן, ורופאי-ילדים כהישג
כל יד, שיתנו א ת המינון — איטר כקלות ופ שטות
כה רכה ימנעו יסורים מהילד, ולא מיטתמשים כזאת
כאופן שיגרתי, הרי שזו אכזריות לשמה היום
ככר מודעים לכך שגם תינוק הוא כן־אדם י ! י
ככר שמעתי טענה האומרת, שזה עלול להיות
מסוכן, כיוון שלא ידוע עדיין למה רגיש תינוק כן
שמונה ימים. וככן, זו שטות איומה. פנרגן זו תרופה
אנטי אלרגית. כאשר רגישים לכל תרופה אחרת,
נותנים פנרגן. שנית, התרופה קיימת ככר שנים וני-
תנ ת כלי שום תופעות לוואי לתינוקות. היא איננה 1 לחמניה פרמצטיכית חמה.
החידוש היחיד שככל העסק. זה זיווג התרופה
היעילה והישנך הזו עם טקס הכרית, שרק אטימות,
שמרנות, וחוסר־מודעות לעניין, לא איפשר)־ א ת הזי
ווג חכל־פך פשוט ולא מסוכך הזה, הרכה הרכה
לן! ! ם 1 1 1

של חוץ לארץ
הורביץ אמר לחתוך בבשר החי. המון
אזרחים טובים ומכובדים אצים־רצים בששון
ובשימחה למלא אחר הפקודה .״סטייק!!!״
הם מזמינים בבולמוס ,״סטייק דחוף!!!״
מה לעשות. גם הם יהודים. אז הפעם
מוקדשת הסקירה ליהודים האלה. יש לנו
ידיד, מטורף לסטייקים. קניבל, עם קלאם
אמיתי. ממנו למדתי את סוד קסם המדיום-
רייר. הוא מכין סטייק טרטאר מבשר טחון
חי, מתובל ומעורבב עם חלמון־ביצה טרי
— ובולע את זה בתאווה, כמו מאוהב את
ציץ אהובתו. סימכו עליו שהוא כבר אכל
את הסטייקים היקרים המפחידים האלה,
העשויים מבשר של פרות יפאניות חמוש-
קות רק בבירה, או שלא נותנים להן לזוז
מהמקום כדי לא לפתח שרירים אלא בשר
רך, או גם זה וגם זה. מניאק מדופלם.
בכל ארץ שהוא מגיע, ישר הוא יורד על
הסטייק המקומי. בארץ, הבן־אדם הזח
בדרך־כלל סובל. הקצב שלו רשום אצלו
בפיינקס לפני הרופא, ולפני המישטרה.

רעיונות

כתפיי״

סופר
חד* לבגדי טוב. מי שמעלעל בירחוני-האופנה, לא
יכול שלא להבחין בצלליות הנשיות רד
מחורבנות החדישות. כתפיים רחבות זד,
עסק מהודר. במה יותר מפולחץ, כמה יותר
טוב. אלוהים שיעזור לי, אבל זה כל־כך
מגוחך! גבירות אופנתיות לא מופיעות
לנשפים בלי פאגודה על כתף ימין, ופא־גודה
על כתף שמאל.
טוב, בלי אופנה לגמרי אי-אפשר. אבל
אפשר להיות מתון עם העניין. ככה באמצע.
לא מוכרחים ללבוש בגדים עם שלד דיקט,
שלא ייפול העסק, ולא צריך גם להוציא
שום הון על הסיפור. אם יש תקציב בלתי־

סיפור 71ן החיי
את הפנינה הבאה מצאתי באיזו אסופת
ניירות מבורכת יחד, בשם ״סיפורי מעמון״
של גידעון קוץ. את שם הספר הוא גנב
מיענקלה רוטבליט, שהיה בעל טור בשם
זה, ואת התוכן, נו, את התוכן, הלוואי
פלאח ! היא שמה לי פצצה בעין, שראיתי
כוכבים.״
טייב. עובר עוד יום, ויוסליטו חוזר
הביתה עם פנס מהסרטים, בעין השנייה.
אמרו כולם :״מה קרה יוסליטו? שוב
הוצאת למישהי את החצאית מהתחת?״
״מה הוצאתי ! איזה הוצאתי !״ נשבע.
״אתם פשוט לא תאמינו! איזה מיקרה פנטאסטי

״אני נוסע באוטובוס לעבודה, והולך לרדת

והיה גונב גם כן. בכל־אופן פנינה אחת
נהדרת ויחידה מצאתי בין כל הפיליטונ׳-
צ׳יקי׳טיקים, והרי היא לפניכם:

קצ ת רומנטי קה
כשפגשתי א ת דודו ראש-העיר בבית-
הקפ ה האפלולי, הייתי נרגש כולי. ראיתי
בפניו רוגע של עידוד שקט והת-

בתחנה שלי. פתאום, שוב פעם אני רואה
את הבלונדית ההיא עומדת לפני. נזכרתי
שהיא אוהבת את החצאית שלה בתוך התחת.
איך שאני מסדר לה את זה יפה
בפנים, לפי הקו, אז הנה !״ הוא מצביע על
העין .״הנה מה שקורה לי!״

עניינות כנה של ידיך, והרגשתי צורך
לספר ול ה תוודו ת.
״ אתה יודע איך זה,״ פלטתי בכאב,
״כשמרגישים שנגזר להפ סי ק. שאין לזה
המשך. שאסור להמשיך. לאחר השעות
הנפלאו ת שמבלים יחדיו. לאחרהא הב ה
הסוער תוהא מי תי ת. כשאתה נאלץ לח תוך
בבשר הלבבות שאוחדו עד אז בלהב
המת מד ת. ואתה הולך, והיא הולכת.
ובעצם אינך רוצה לומר די ! אך
אתה או מר, אתהאומר
ההתרגשות חנ קהאת גרוני. דודו
הביט בי בהבנ ה מלא ה ובדוק של תוגה,
שקרן תי קוו ה בצידה.
״מה יש ז״ הוא שאל בחיב ה א מי תי ת,
״היא לא רצתה ! ״

לגברים ! לא לגברים ! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים ! לא

הקיצר, יום אחד מגיע הבחור אלינו
מלוהב עד השמיים. הוא מצא מקום בתל-
אביב, שמגישים שם סטייק פילה כזה, שלא
אכל ״אפילו בפאריס״ .אמרנו לו :״פעה!
לא יפה להגזים! שאתה תדבר שטויות
שכאלה ז״ אמר :״בחיי !״ שאלתי :״מה
בחיי ! אתה הרי תמיד טוען שהבשר בארץ
לא בשר ! סטייק טוב הואי קודם כל בשר
טוב. ובשר טוב מייובא — אין! אסרו
לייבא בשר פילה לא־מנוקר או לא־בטיח,
כי יש חוק שאסור לייבא שום בשר ודגה
לא כשרים, חוץ משימורים. לגדל מותר.
אבל מה שמגדלים פה, נו,״ אני מזכירה לו,
״על זה בוכה הנביא !״
אוח ! הוא נטרף בזיכרונות .״איזה סטייק
רך שאני אכלתי ! איזה תענוגות הנפש !
איזה טעם אלוהי!״
״אתה רציני 7״ אני שאלתי .״אני רציני,״
אישר .״אז איך זה?״ ביקשתי לדעת. אמר
לי :״אז אוט אעזוי: הבן־אדם ההוא,
בעל־המיסעדה, מקבל בכל פעם מישלוח
קטן ויפה של בשר־פילה מייובא. הוא
פירט לי באיזו דרך זה מגיע אליו. לא, זה
לא עובר על גמלים בין סוליות־חשיש.
זה טס במטוסים, בטריק פנטאסטי. אלמלא
ידעתי שגם כמה מושה־רבנו קוראים בשקיקה
את המדור שלי, הייתי מפרטת לקוראים
את הפאטנט. אבל יש לי אחריות. למה
להרוס מיקדש־מעט 7יותר מדי שמחות יש במדינה7 הדבר היחידי שאני יכולה לעשות לכבוד
העסק, זה להאמין בעיניים עצומות לחבר
הזה, שמטורף על סטייקים, ושאיבחן את
המקום היחידי בכל הארץ שניתן להשיג בו
סטייק־פילה מטורף, עשוי מידיום־רייר ב־רוטב־חרדל
משגע, עולה ארבע מאות וחמישים
לירות המנה, מייובא בדרכים של
ממזרים חכמים מחוץ־לארץ, ונמכר במיס־עדת
הפינה, ברחוב יורדי־הסירה.

רמי יש אוזניים דאמבו הפיר המעופף?
הפולקלור העממי דווקא נדיב עם גברים
שיש להם אוזניים קצת גדולות, כאלה ש עוצרות
את התנועה משמאל ומימין. מייחסים
להם כישורים וטמפרמנט מיני לא
רגיל. לפי דעתי, זה הגיוני משהו. אוזניים
גדולות שומעות טוב יותר. כאשר אנחנו
לא שומעים היטב, אנחנו עושים אוזנינו
כאפרכסת, בעזרת כף היד, שמגדילה את
שטח הקליטה. אדם, שאלוהים ברא לו שתי
אוזניים מיצנחים של פאנטום, אינו מחמיץ
בשום פנים ואופן שום־כלום רעשים.
רוצים דוגמה? אז הנה. הולך האיש
לשפת־הים, נכנם למים. הוא משחרר את
שתי אוזניו מתוך הכובע, להתנפנף חופשי.
פתאום נכנסת בחורה כדי לשחות. תיכף
הוא מקשיב. אם הוא שומע בלוק-גלוק-
גלוק, מיד הוא מתאכזב. אם הוא שומע
צססטט! אחד קטן, אז יש לו פרנסה.
אחד שלא מחמיץ אף צססטט מהסביבה,
פשוט כי הוא שומע, טבעי שהפולקלור
ישים לו זר־דפנה.
אם ניגש לעניינים ברצינות, אז אין
שום הטבות למר-אוזניים. הוא נראה דביל,
למרות שהוא בטוח לא כזה. מייחסים לו
תכונות של ארציות בהמית גסה. רודפים
אותו בסמוי, ומפלים אותו לרעה כל ה־

מקבלים את השכל מאוחר, והולכים לרופא לתקן את הפגם שהציק

#להם כל החיים. בתמונה מצוייר על אחורי אפרכסת האוזן, אזור,
וצורת החיתוך. הניתוח אינו מסובך יותר כאשר הוא מבוצע במבוגרים.

•ייי

כשמדובר בילדים, מבצעים ניתוח פעוט
זה בהרדמה כללית קלה, שכן קשה, אם
לא בלתי־אפשרי, לגייס שיתוף פעולה מצד
ילד בן ארבע. לעומת־זאת, מבוגרים, נשים
וגברים, מנותחים בדרך־כלל במירפאות־חוץ,
בעזרת משככי־כאב והרדמה מקומית.

שתזמינו רק את הסטייק עם רוטב-
החרדל, הוא ממליץ בחום. כל השאר, לא
טובים כמוהו. אנשי הבשרים: קדימה צעד!

מוגבל לעניינים האלה, שחקו אותה בכייף.
לזרוק תמיד אפשר. אני כאן מדברת עם
הגברת, שמתה לה על סוודר מהגזע החדיש,
אבל לכבוד ההתחלה של העונה,
עוד מתקמצנת.
אז זה מה שעושים. לוקחים סוודר ידיד-
נפש מימים ימימה. מחברים לו מתחת לכתפיים,
בנקודת דקירה אחת, בכמה תפרים
על המקום, שני גביעים של חזיה שמורידים
מבגד־ים מאפן, לפני שמורידים אותו
שאולה, אל הפח. שלא יכאב לכם הלב
לזרוק אותו לפח. אם היתה לו חזיה, הוא
בטח מיושן, כמו שוק־הפישפשים. בין כה

קטנים

מגיעים למרפאת המנתח הפלאסטי, מלווים בידי אמהות רגישות. חשוב
לתפוס ילד כזה, ולתקן לו את הפגם לפני שקהל הילדיס הסופר־זריז
להתאכזר, עולה על העניין. הניתוח כרוך אך במעט אי־נוחות ולמשך זמן קצר.
חיים — אלא אם כן, ירחם השם, הוא
תופס עמדודפיקוד, ואז הוא נושך באלימות
את הכפופים לו, כפי שהחברה נשכה אותו
באלימות כל חייו. כשהוא קטן, מושכים לו
באוזניים. מסובבים אותו על ציר מרוב
חינוך. בקיצור, לא טוב.
למה לתת לבן־אדם לנסוע בחיים עם
כזה. מיטען חורג. הרבה יותר פשוט לתפוס
את זה קטן, כשזה עוד לא מזיק. זה לא
אומר שאי־אפשר לבצע את העסק בכל
גיל. אה מה — לחסוך צרות, תמיד כדאי
יותר.
ברוב המיקרים סיבת הפגם היא היעדר
קמט אחד בסחוס האוזן, קמט האנטיהליקם,
המצמיד את האוזן לצד הראש. היעדר
קמט זה הוא תופעה העוברת לפעמים מדור
לדור במישפחה ובאיים הבריטיים ישנם
אזורים שלמים שבהם פגם זה הוא כה
נפוץ, עד ׳ שהוא אינו נראה עוד כפגם.
לעיתים אוזן אחת בלבד אינה צמודה,
אך לרוב הבעיה קיימת בשתי האוזניים.

נתפייס רחבות מודרניות
איך להשיג אותם בזול 7
וכה דגמי השנה הבאה יורכבו משני חוטים
באלכסון על כל פיטמה.
האפקט החדיש שגביעים אלה עושים
לסוודר הוא פשוט לא רגיל. כדאי אפילו
לקנות גביעים כאלה במייוחד, בחנויות

הסידקית המובחרות. מחירן הוא בלי־גוזמה
מאית אחת ממחיר אפקט מוכן כזה,
הנקנה בחנות. צריך רק להקפיד שהם יהיו
גדולים מספיק — אחרת הם ייראו כמו
חבורות קטנות שצמחו פתאום מהכתף.

כיום מבצעים ניתוחי הצמדה לראש
כבר בגיל צעיר מאוד, לפני שהילד מודע
לפגם במראה. הילדים הם עם אכזר מאין
כמוהו, וזריז כמו ש 1להריח אילו אפשרויות
התעללות נפלאות טמונות באוזניים גדולות.
אבל חשוב להמתין עד שהאוזן תגיע
לגודל כימעט סופי לפני הניתוח, לבל תשנה
האוזן הממשיכה לגדול את צורתה. האוזן
מגיעה לגודלה הכימעט סופי בגיל חמש,
אבל אפשר לנתח אפילו ילד בן ארבע.

הניתוח הוא פשוט, וכרוך במעט אי-
נוחות לאחריו. במהלך הניתוח מסירים
פיסת־עור מאחורי האוזן, לפי קווי שירטוט
שנעשו קודם לכן. כדי ליצור קמט אנטיהילי
או כדי להגדיל את הקפל הקיים, צריך
לשנות את צורת הסחוס. ישנן כמה טכניקות.
אפשר לשייף את הסחוס, אפשר לקפל
אותו ולתפור בתפר חזק למקום החדש,
ואפשר לחתוך את כל נתח הסחוס שמאמצע
אחורי האוזן ועד כימעט השוליים החיצוניים
של האוזן, כדי להקטין בכך את
״השטח העומד״ של האוזן, ולהצמידה לראש.
טכניקה זו חביבה ביותר על הרופא
המוסר לי אינפורמציה, כיוון שזמן הריפוי
והחבישה ההכרחיים אחריה, קצר יותר
מבכל טכניקה אחרת.
תופרים את הסחוס בתור שיכבה ראשונה׳
תופרים את העור בתור שיכבה שניה,
ועוזרים להם להידבק מחדש האחד לשני
עם ריפוד מאסיבי של צמר־גפן וגזה, וגם
סרט אינדיאני אלסטי שיקיף יומיים את
הראש.
לחבישה הזו מטרה כפולה: להוות לחץ
כדי לעצור נפיחות ודימום, ולשמור את
האוזן במקום החדש, הקרוב יותר לראש.
לאחר שמורידים את תחבושת־המשוגעים
— כפי שסבתי הגדירה כל־כך בהתאפקות
את אופנת סירטי המצח — הפאציינט חייב
לעטות על ראשו במשך כחודש נוסף,
בעת השינה בילבד, את הסרט האינדיאני.
סרט זה ימנע תזוזה מיקרית של האוזן
בשעת שינה, שלא לומר תזוזה מיקרית
פחות לזמן־הלפני־ש״נה, אם המנותח הוא
אדם בוגר, ומנצל באופן אינטליגנטי את
שעות הטלוויזיה.
זהו. אחרי כמה שבועות נותר רק סימן
זערורי דקיק, או שלא נותר, כל סימן
לניתוח. מלבד כמה ימים של כאב קל,
האוזן תיראה נפוחה מעט במשך כמה שבועות.
תלונתו היחידה של הפאציינט עלולה
להיות היעדר תחושה באוזן, אך גם תופעה
זו נעלמת עם הזמן.
רק ילד, ילדה, איש או אשר. שסבלו קצת
מטוב־לב האנושות לכבוד האוזניים, יידעו
להעריך את גודל ההקלה. זה עולה בערך
שלושים אלף לירות, וגם אם יקצצו,אותי,
אני לא מדברת בשקלים. כן. ועוד משהו.
נא לא לעשות לי היקשים מכאן לברית־מילה.
המלצה לתיקון פגם־חריג, אין בזה
משום כפייה על מישהו, ובטח בטח שלא
עינויים !

אודטה דנין

קולנוע
סרטים
אנ^רי^ה הצע־רר.
לאמריקה נמאס לקחת את עצמה ברצינות.
במשך שנים היא התבוססה ביסורים־
עצמיים, שבה ושפטה את עצמה ללא רחם,
התענתה בעידן המחאה, התפתלה בחרטה
אחרי וייט־נאם, כיפרה השכם והערב על
אפליה גזעית ועל פערים חברתיים. עד
שהגיעו מים עד נפש. הבורגני הרגוע,
שהיה יוצא מן הבית אל הקולנוע כדי
לקבל את מנת המצפון השבועית שלו,
ואחר־כך שב לנהוג כבעבר, מתוך אמונה
שלמה כי יכפר על עוונותיו בסרט הבא
(לכל אחד יום־כיפורים משלו) — הבורגני
הזה אינו עוד שקט ורגוע כבעבר.
האינפלציה מטרידה אותו. העובדה ש אינו
מאמין יותר במנהיגיו משגעת אותו.
הייאוש על שאינו רואה להם תחליף מדכא
אותו. לכן, כשהוא הולד לקולנוע, הוא
מחפש, כמו בעת המשבר הכלכלי בשנות
ה־ ,30 בידור, בידור ועוד בידור. ההוכחה
החותכת ביותר לכך טמונה ברשימת רבי-
המכר של השנה. שלוש ההצלחות הגדולות
ביותר עד כה הן שתי קומדיות
מטורפות לחלוטין (האחים בלוז, שכבר
מוצג אצלנו, וטיסה נעימה שיוצג בקרוב),
והממלכה מכה שנית, המשך מילחמת הכוכבים,
אופרת־חלל שמרגיעה את הצופה
ומעבירה אותו לעולמות אחרים. אחת הדוגמות
המוצלחות של הזרם החדש הוא סרט
בשם שוד שנות השמונים.
להיט־מחתרת. שמו של הסרט ב עברית
יכול להיות הולם, בתנאי שמתייח־

ארט קארני, לי שטראסכורג וג״ורג׳׳ כרנס כ״שוד שנות השמונים״
הפנסיונרים במנוחה
שעמדה בניגוד גמור לדברים שהוציא מפיו.
החוש שלו לפלוט את הרעיונות הבלתי-
הגיוניים ביותר בקור־רוח מוחלט, והשלווה
שבה הוא מתייחס למצבים המביכים ביותר
הופכים אותו לחלק הדינמי ביותר בשלישייה,
למרות שהוא המבוגר שבהם. ברנס
מגלם את ג׳ו, הזבן לשעבר, שמציע לשני
הידידים שעימם הוא מחלק דירה ברובע
קווינס, בניו־יורק, להפר את השיגרה היומית
של ישיבה בגן־ציבורי, קבלת המחאות
הפנסיה ושתיית תה בערב — שיגרה המאיימת
להפכם צמחים בעודם חיים .״מה
יש לנו כבר להפסיד אם נבצע שוד?״ הוא
שואל .״אם נצליח, יהיה לנו קצת יותר
כסף, ואם ניתפס, ישליכו אותנו לכלא
לכמה שנים. בגיל שלנו זה כבר לא משנה
הרבה.״
קאריירה חדשה. וילי (לי שטראם-
ברג) הוא נהג מונית לשעבר. הוא המום
מן ההצעה של חברו הטוב. כל חייו לא העז
לנגוע בפרוטה לא לו, הטיף להגינות וליושר
לצאצאיו, ועכשיו, לעת זיקנה, יתחיל
בקאריירה חדשה? מבטיו התמהים
של שטראסברג והתנועות הכבדות המבי עות
ספק, כל אלה יכולים לשמש לקח למי
שסבר כי שטראסברג המחנך קילקל דורות

קארני בונם ושטראסבורג כתחפושת
הפנסיונרים בפעולה
סים למשמעותו הכפולה: לא רק שוד שמתרחש
בשנות ה־ — 80 בכך אין שום
דבר מיוחד — אלא שוד שמבצעיו הם
בשנות השמונים לחייהם. וזה כבר סיפור
אחר.
האיש שכתב וביים את הסרט הוא עוד
תגלית צעירה וחדשה בעולם הקולנוע האמריקאי,
המתחדש במרץ רב. שמו מאר-
טין ברסט, הוא בן 29 וזה סרטו הראשון,
בחסות חברת־סרטים מכובדת, במימון מכובד
ועם שחקנים מוכרים. לפני כן עשה
סרט ארוך בשם מחרים לוהטים, שעלה לו
18 יאלף דולר, והיה תוך זמן קצר ללהיט־מחתרת
של פסטיבלי הסרטים.
מישחק מאלף. אם יש הסבר להצלחת
סרטו של ברסט, הריהו טמון בשלישיות
השחקנים הראשיים שלו. שניים מהם לפחות
נושאים את יהדותם על שרוול, כמו סימן
היכר: ג׳ורג׳ ברנם (שנולד נתן בירנבאום),
ולי שטראסברג. ולצידם ארט קארני, צעיר
בהרבה מן השניים, אבל מתמחה מזה שנים
בגילום דמויות מבוגרות מכפי גילו .״מה
לעשות, נולדתי זקן,״ הוא אומר ,״בגיל
30 כבר שיחקתי ישישים.״
צפייה בשלושה אלה עשויה להיות שיעור
מישחק מאלף ביותר בבית־ספר לדרמה.
זהו מישחק על כל גווניו: גילום דמות,
הבעות פנים, עיתוי, תנועה, מבטים, ואולי
חשוב מכל — שתיקות. כל אחד מן השלושה
מייצג אסכולה אחרת, כל אחד מהם
משחק בצורה שונה, ולמרות כל זאת,
השילוב שביניהם הוא מושלם.
ברנס, כיום בן ,83 התמחה במשך שנים

ביותר של הבימה האמריקאית (יש המכנים
אותו ״מחנך הדראמה החשוב ביותר מאז
סטניסלבסקי״) .קארני זכה לתהילתו על
מסד הטלוויזיה, אחרי שהיה קריין מצליח
ברדיו. מומחיותו היתה תמיד קומדיה,
ובעזרתה קבע לעצמו מקום נכבד גם על
הבימה, כחצי המקורי של הזוג המוזך.
כמו ברנס ושטראסברג, הצלחתו על המסך
הגדול החלה בשלב מאוחר מאוד בחייו,
וכמו במיקרה שלהם, היא פרצה ללא היסוסים.
אם ברנס זכה בפרס האוסקר אחרי
צמד בכותרות, ושטראסברג היה מועמד
לאוסקר אחרי הסנדק חלק ב /קארני זכה
בעצמו באוסקר (ועוד על תפקיד ראשי, ולא

במאי כרסט מדריך את ברנס
הצעיר והמזהיר

כרנס ושטראסכות שודדים כני,
הפנסיונרים בהרפתקה
כ״החצי המרובע״ ,בהופעותיו הרבות עם
זוגתו המנוחה, גרייסי אלן. הוא היה זורק
שאלה, היא היתה פורצת בזרם אדיר של
פיטפוטים והוא היה סוחט רעמי צחוק מן
הקהל כשהיה פולט מעת לעת שאלה נוספת
ומפתיעה, בהבעת פנים תמימה ושיגרתית,

של שחקנים בכך שלימד אותם להגזים.
כל מישחקו מביע איפוק והמצלמה קולטת
את תגובותיו בקפדנות.
ארט קארני הוא פרשה אחרת. אם שורשיו
של ברנם נעוצים בבימת הבידור,
ושטראסברג מייצג את המושגים היוקרתיים

על תפקידי־מישנה כשני האחרים) בזכות
הארי וטוננוו.
חדווה עילאית. כימעט ענק ליד שני
ידידיו הקטנים, כבד־גוף ומסורבל לכאורה,
קארני הופך את אל, המוזג בדימוס שאותו
הוא מגלם בסרט זה, לבחור הטוב שמוכן
להצטרף לכל הרפתקה. אלא שבגילו אין
מציעים לו יותר הרפתקות, עד אשר צץ
רעיון השוד המצחיק בראש ידידו הישיש.
לראות את קארני כשפניו סמוקות מהתרגשות,
מהמר ליד שולחן בלאם־וגאס עם
הממון הגנוב, ולעקוב אחרי המבוכה הנרגשת
שלו כאשר צעירה נאה מאוד (ומקצועית
מאוד) ״עושה לו עיניים״ ,זה לראות
שחקן שיודע לשלוט בכל גווני המקצוע.
וכאשר הוא מקפץ על מידרכת מרכז רוק־פלר
לצלילי תיזמורת־רחוב, מתחשק גם
לצופה להצטרף לביטויי החדווה העילאית
הזאת של אדם, המגלה כי אינו צמח ואינו
קישוט בחלון, אלא יצור חי ותוסס.
ה עול ם

הזה 2256

אורחים
השובב ה^בו-ק
״כשמדברים על הומור, חשוב לא רק
איזו בדיחה מספרים אלא גם מי המספר.״
דברי ג׳ון לאנדים, במאי קולנוע אמריקאי
שביקר בשבוע שעבר את מישפחתו בישראל.
לאנדים בן וד 29 הוא סמכות בנושא :
שלוש הקומדיות האחרונות שביים, שבהן
הושקעו רק 30 מיליון, גרפו עד היום
כחצי מיליארד דולר ברחבי העולם. ייגאל
הורביץ יכול היה למצוא שימוש בכישרון
שכזה.
לאנדים הוא יהודי יליד שיקאגו, שעבר
עם הוריו לחוף המערבי עוד לפני שמלאה
לו שנה. כיום הוא אחת ההצלחות הגדולות
ביותר של תעשיית הקולנוע. לפני 11 שנה
היה נער־שליח בחברת פוקס המאה־העש־ריס,
ומאז עלה בהדרגה בסולם ההצלחה,
הפך כפיל שתפס את מקום הכוכבים בסצינות
מסוכנות (הוא עף מבעד לחלונות
של הנזיגדל הלוהט) .אחר־כך היה עוזר-
מפיק ולבסוף במאי בזכות עצמו, שעשה
פארודיה על סרט־אימים בפרוטות (שלוק)
שזכתה להפתעת הכל בכמה פרסים בפסטיבלים
אירופיים.
פורל! עול. ביקורו בישראל בעת ש סרטו
הרביעי, האחים בלוז, יצא אל המסכים,
לא תוכנן מראש כמסע־פירסומת.
הוא בא לבקר את אחותו שהתאלמנה, המתגוררת
מזה 13 שנד. בישראל, חברה
במושב שדות. אולם משהגיע, היה ברור
שלא יוכל להימנע מפגישה עם העיתונות,
למרות שאינו נמנה על חסידיה הגדולים.
״ראיינו אותי כבר 12 אלף פעם,״ הוא
אומר בבדיחות הדעת ,״וציטטו אותי נכון
רק תריסר פעמים.״
הוא צעיר, ממושקף, עיניו מרצדות בשובבות,
וכאשר הוא משתחרר מן המתח
הראשוני של פגישה עם זרים, הוא פורק
כל עול ומספק סיפורים בשפע. אולי מש פיעה
העובדה שהוא נמצא בין בני עמו.
״קשה לי לתאר את עצמי מספר את כל
הסיפורים הללו לעיתונאים בפראנקפורט,״
הוא מפליט. הוא מתאר בחיוניות רבה
כיצד הביא את אמו, שוויתרה על קאריירה
של שחקנית כדי להיות עקרת־בית, מלוס־אנג׳לס
לשיקאגו על מנת שהופיע בתפקיד
אורח בסצינה קצרה בסרט. וכיצד חתך
אחר־כך את הסצינה מפני שהסרט נראה
ארוך מדי .״תארו לכם, לחתוך את האמא
שלך החוצה,״ הוא אומר, ומזכיר שהיא
מופיעה בכל זאת ברשימת הכותרות בסוף
הסרט, כ״אשה על ריצפת חדר־העריכה״.
מחול שדים. קצפו על העיתונות יצא
לא רק משום הביקורות שקיבל פעם (גם
כאשר עשה את סרט מטוגן, שנפסל באורח
אווילי בישראל, וגם כאשר עשה את אחת
ההצלחות המסחריות הגדולות בכל הזמנים,
צעירים, פראיים ושובבים) ,אלא
בעיקר משום שמצא עצמו מעורב במחול-
שדים סביב הפקת האחים בלוז.
״כאשר התחלנו לצלם את הסרט,״ הוא
מספר ,״היינו ילדי הפלא החביבים על
הכל, שהולכים לעשות את הקומדיה הגדולה
בכל הזמנים ולא חשוב כמה תעלה. תוך
כדי ההסרטה יצא סרטו של שפילברג 1941
למסכים והיה לכישלון חרוץ. מיד קיבלו
מנהלי האולפנים התקפת פחד גדולה, ואנחנו
מצאנו את עצמנו בתפקיד הילדים
המשתוללים, המבזבזים הון תועפות על

רגן, מוצלח
שלא בא שמתו
הרוצ חים (סינ מ ה , 1תל־אביב,
ארצות־הברית) — משהו יצא גם
לחובבי הקולנוע בישראל מבחי־רתו
של רונאלד רגן לנשיא ארצות״הברית: האפ שרות
להציץ פעם נו ספתב סי ר טו זה של דון סיגל, משנת , 1964
האחרון שבו הופיע רגן כ שחקן לפני שפרש כדי ל עסוק
בנושאים ציבוריים.
שלא י הי הספק: רגן א מנ ם מופיע בסרט, אבל ב תפקיד
מישני בהחלט, חרף כל מ ה שכתוב על לו חו ת המו דעות.
ואם כדאי לר או תאת הסר ט, וב ה חל ט כדאי, אין
זה בשום פנים ואופן בזכות תרו מ תו של הנשיא הנבחר.
ארנ ס ט
הסר ט מ בו ס ס על סיפור קצר מאוד של
המינגווי. מ ת אר בתימצות רב אד ם שממתין בה שלמה,
ללא שום התנגדות, לבו א ם של שני ביריונים ה א מו רי ם
ל ח סלו. דמיונו של הקורא צריך לה שלים א ת כל מה
שקדם למעמד זה.
סיגל והתס רי ט אי שלו, ג׳ורג׳ קון, ניסו גם לעדכן
א ת הסיפור ל ת קו פ ה שבה נעשה הסרט, וגם פירוש להת נהגותו
ה ס תו מ ה של הקורבן. התוצא ה היא סר ט מוזר,
שבו העלילה מ תנ הלת בקצב רצחני וביעילות של מכונ ה,
אבל המניע טמון ב תכונ ה האנו שית והפ חו ת הגיונית של
האד ם — הסק רנו ת. שני רוצחיס״בשכר הורגים נהג מירו-
צים המסתתרב מו ס ד לחינוך עיוורים. נכונותו של האיש
למו ת מדרבנת א ת השניים ל ח קו ראתה סיב ה, אך הפי תוי
למצוא הון, עוזר לדחוף א ת השניים בדרכם.
לי מארווין, באחדמ תפ קידיו ה מז הירי ם ביותר, מגלם
בקור רוח וב תכלי תיו ת מופתי תאת דמו תהמחסל הבכיר.

ה עו ל ם הז ה 2256

קלו גאלגר הוא עוזרו בעל החיוך ה מ איי ם ו המ שקפיים
הכ הי ם, וג׳ון קאסאבטסמ קנ האתה מיס תורין, הפא תו ס
וההתרג שות הדרושים לדמות הקורבן. לא פ חו ת מרשימה
היא אנג׳י דיקינסון, ה מ חלי פ ה צבעים בכל שלב של ה סי פור.
ולבסוף גם רונאלד רגן, מי שמושך חו טי ם ב אפל ה,
ה תור ם גם הוא ל ה צל ח ה הכללית. אבל אין ספק שהכוכב
הא מיתי של הסרט הוא סיגל. הוא מ קנ ה להתפרצו ת
הרוצחים ל מו סד לעיוורים עוצמת־אלימו ת אדירה, מ ת אר
באורח כימעט תיעודי תיכנון וביצוע של שוד מזויין, ונותן
לסר ט ממדי ם של טראגדיה א מי תי ת.

סנדלסון מן
החלל החיצון
סיימון (פאריס, תל־אביב, איר־צות־הברית)
— מארשל בריקמן,
שכתב וביים סרטזה, ידוע בעי קר
כמי שכתב יחד עם וודי אלן אתהתס רי טי ם ליש נוני,
הרומן שלי עם אני ו מנ ה טן. זאת הפעם הראשונה
שהוא מנ סהאת כו חו כבמאי, ו ה קי רב ה הרוחנית לאלן
בול ט ת לעין.
גיבור הסרט הוא מדען יהודי מ תו סכל, בשם סיי מון
מנדלסון, המשוכנע כי העולם אינו יודע להעריך א ת גאו ניותו
ומתנכל לו אישית. מנדלסון זה הוא הקורבן שנבחר
על״ידי צוות מדעי מטורף, העובד במרכז מדעי ב מי מון
ממשלת ארצות״הברית, ובודק אפשרויות שונות של ה תפ
ת חויו ת בלתי צפויות בעולם העתיד.
הםז קו קי ם למנדלסון כ שפן-נסיונות. בכוונ ת ם להעמיד
א ת העולם בפני יצור מן ה חלל החיצון, כדי לר או ת
ולבחון א ת התגובות. מנדלסון עובר סידר ה שלמה של
טיפולים המיועדים ל ה רו סאת אי שיותו ולשכנעו כי אינו
אלא תוצר מ תוכנ ת מכוכב א חר. כשהוא משתכנע בכך,
הוא נותן פורקן לכ מי ה תו המ שיחית, שקיננה ב תוכו גם
לפני כן, ומת חי ל לספר לעולם מ ה בדיוק לא דופק בו.
כל זה מאפשר לבריקמן לפרוק עול וללגלג על כל
מה שנקלע בדרכו — מן המדע ועד לאמצעי־התיק שורת.
הוא עושה זאת במידה רבה של הצלחה. אלא מה 1הוא

במאי ג׳ון לאנדים ורעייתו מבקרים בישראל

דיקנסון ורגן: המעמד המביך את אמריקה

מי קובע? מי שנתן את ההוראה!

בוחר לעצמו מ טרו ת ק לו ת מדי, כי מדענים מ טור פי ם,
מיליטריזם מגוחך, או טלוויזי ההמ שחי ת ה נפשות כבר אין
בהם חדש. זאת ועוד: הוא שוכח לפ ת ח ולעצב א ת הדמו יות
ב סר ט בצורה משכנעת, ומזניח א ת הצד האנושי שבהן.
בשני ת חו מי ם אל ה אין ספק שיש לו עוד הרבה מה
ללמוד ממורו ורבו, וודי אלן.

שטויות. בכל פעם קראתי בעיתונים על
סכומים אגדתיים יותר של מחיר הסרט
שאני עושה, והתשובה היחידה שקיבלתי,
כאשר ניסיתי לגלות את מקור המידע הזה
היתה, :ממקורות מהימנים/״ מדוע אם
כן הוא בכל זאת נפגש עם עיתונאים?
״משום שאני אעשה כל דבר שיעזור לסרט
שלי ויביא אליו צופים רבים ככל האפשר,״
הוא עונה בכנות.
לא שהסרט זקוק לעזרה רבה בימים אלה.
בארצות־הברית הוא כבר מוכר כלהיט
מצליח ומהווה קלף חשוב בהמשך הקא-
ריירה של לאנדים .״כל המנהלים שיושבים
באולפנים ורואים שסרט עושה הרבה כסף,
משתכנעים מיד שהבמאי יודע בוודאי
משהו. ואם הבמאי הזה עושה שוב להיט
קופתי, הם בטוחים שהוא יודע יותר ויותר.
אבל האמת היא שאף אחד אינו יודע מה
בדיוק מביא את הקהל לקולנוע. כל הניתוחים
לפני או אחרי המעשה הם רק
תיאוריות מצוצות מן האצבע.״
שלא כרבים מבני דורו, המאמינים בקנאות
בפולחן הבמאי, לאנדים טוען ש-
״שטות היא להאמין שאדם אחד הוא אחראי
להצלחה או לכישלון של סרט. לכן לא
אסכים לעולם להציג סרט שלי כ,סרטו

של ג׳ון לאנדים /כפי שאוהבים אחרים.
אני מתעקש שכל מי שתרם משהו לסרט,
ולו רק פרט קטן, יוכל לראות את שמו
בכותרות.״
מפחיד־־מצחיק. אחרי הלחצים שבהם
היה נתון כשעבד על האחים בלוז, מעדיף
לאנדים לעשות את סרטו החדש בכוחות
עצמו ובעזרת חברה אנגלית בשם פולי־גראם
.״הם הבטיחו לשלם לי סכום מסויים
עבור המוצר המוגמר, ועכשיו אני צריך
לדאוג שהסרט יעלה פחות מן המחיר ש אקבל,״
הוא מסביר ותוך כדי כך זורק
כמה הערות על חברים למקצוע שמתמחים
בהפקת סרטים ברבע המחיר שבו הם נמכרים
(ביניהם הוא מזכיר את שמו של
מנחם גולן) .רעייתו, המשתדלת להימלט
מאור הזרקורים, קופצת ממקומה וזורקת
מילת אזהרה. אין טעם לרכוש שונאים
שלא לצורך.
הסרט החדש, זאב־אדס אמריקאי, המתרחש
בלונדון, הוא רעיון בן 11 שנה שנדחה
כל הזמן .״כל מי שקרא אותו טען שזה
יותר מדי מפחיד מכדי שיהיה מצחיק. אני
ניסיתי להסביר שזה צריך להיות מפחיד,
שהרי מדובר בסרט־אימים, ואז ענו לי:
,כן, אבל זה בכל זאת מצחיק/״

שידור
צל״ש
הוחתמו הוו״צמונ,
#לראיון האינטליגנטי שערך, במיס־גרת
השבוע — יומן אירועים, גיסים
מישעל עם שר־הביטחון לשעבר, עזר
וייצמן. בראיון זה חשף מישעל את יושרו
הפוליטי של וייצמן, אמונתו הכנה וה*
עיקבית בהמשך תהליך־השלום, תוך הדגשת
המהפך האידיאולוגי שעבר וייצמן
בשנים האחרונות.
התפוז היוולס!,
י• לכתבתה של שרי רז, שהציגה את
החברה הישראלית כחברה החיה במתכו־נת־האימים
של הסרט התפוז המכני, שבה
שודדים זקנים, קשישים ונכים. כתבתה
של רז מעידה כי גם במתכונת החדשה
של׳ השבוע — יומן אירועים תימשך ההתייחסות
לנושאי-חברה רגישים, ולמקו־פחים
הזקוקים לטלוויזיה, שתביא תהודה
לקיפוחם.
תגלית מורחקת
י• לתגלית המרתקת של הטלוויזיה,
שרה׳דה שדין, שהנחילה לצופים חור
ייה מרגשת בהנחיית ערב של שירה בקיבוץ
להבות־הבשן (ליל שבת) ,כאשר היא,
שרה, מנגנת ומנחה בכוח־חיים בלתי-
נלאה, ולבמאי חגי מאוטגר שהוסיף על
כך צילומי קלוז-אפ של פניהם של חברי-
הקיבוץ, אשר סיפורם האילם שימש רקע
לסיפור השירים עצמם.

מאחרי הקלעים
מ׳קרופונים ס
במיסגרת דיון מקיף, שנערך ביום הרביעי
שעבר בפורום החדשות, בהשתתפות
ראשי הטלוויזיה והרדיו ויושב־ראש
הכנסת, יצחק כרמן, נבחנו היחסים שבין
נציגי התיקשורת האלקטרונית ובין

הכנסת.
את המיפגש איפיינה האווירה הטובה
שבה הועלו הנושאים השונים. דיון זה
היה בבחינת רב־שיח גלוי־לב, כאשר יו״ר
הכנסת ביקש סיקור רב יותר מישיבות
מליאת־הכנסת. בעוד שאנשי השידור ביק-

של מליאת־הכנסת חשופות לא רק לפני
הטלוויזיה והרדיו הישראליים, אלא גם
לפני כתבים זרים, המקרינים ישיבות עק רוניות
של הכנסת בנושאים עדינים לפני
מאות מיליונים של צופים. זה מוסיף, לדבריו,
מימד נוסף לעניין פתיחת המיקרופונים.
יו״ר
הכנסת סיכם נושא זה בקביעה,
שעניין זה יידון בקרוב בוועדת־האתיקה
שתקום בכנסת. כאשר ועדה זו תסכם את
דיוניה, לא תהיה מצירו מניעה לפתיחה
מחודשת של המיקרופונים.
אבל לפני זה תסתיים, מן הסתם, כהונת
הכנסת, וגם כהונת יו״ר הכנסת.

..י 3ין א*1ו גר״סר״
מיכתבו של הפרקליט המייצג את חיים
יכין, שדרש לשמור על תנאי־העבודה
שהיו לו כמנהל מחלקת־החדשות, היכה
בהלם את המערכת המנגנונית של רשות־השידור.
תביעתו של יבין לחדר, לטלפון
ישיר, לכורסת־מנהלים ולמזכירה מולאה
מייד, עד לסיכום הסופי בינו ובין הנהלת
הרשות.
החדר שנמסר ליבין היה חדרו של עורך
מוקד, אלי ניסן, שהיה בעבר הלא-
רחוק חדרו של מנהל מחלקת־החדשות בהווה,
טוביה סער. יבין התבקש לחלק
בינתיים חדר זה עם אלי ניסן, והוא סירב
סירוב מוחלט. יבין, ששב אל המירקע אח רי
הפסקה. החל בחדר זה בחיבורו של
דו״ח־ענק, שבו הוא מסכם את שלוש ה שנים
שבהן כיהן כמנהל מחלקת־החדשות.
עורך מוקד נותר בלא שולחן, כיסא, טל פון
ישיר, ועליו לאלתר את כל הכרוך
בתנאי-עבודתו.
כאשר נשאל מנהלה הנוכחי של המחלקה,
טוביה סער, מה יש בכוונתו לעשות
בעניינם של יבין ושל ניסן, ציין שבנושא
זה מוטלת חובת הטיפול על מנהלי הטלוויזיה
ועל מנכ״ל רשות־השידור. לאחד
מעובדי מחלקתו• אמר סער, בפרוזדור מח־לקת־החדשות
:״אני לא מתכונן להיות
מוציא לפועל. חיים יבין אינו בעיני גד
גרייבר, שאני צריך לפנותו ממקומו...״

תרתו :״סיקור ושידור תוצאות הבחירות
ברדיו ובטלוויזיה״.
העתקו של מיסמך זה נמסר לראשי
הרדיו והטלוויזיה ומנהלי מחלקות־החד־שות
שלהם ופורום החדשות הלפגי־אחרון
הוקדש לדיון ראשוני בהיבטים החדשו־תיים
והמשפטיים של מיסמך זח.
סידרת ההערות וההנחיות שקיבל דוגל
מתייחסת למיבצע החיזוי, שערכה מחלקת-
החדשות של הטלוויזיה בבחירות של .1977
דוגל מיקד במיסמכו החדש את נושא
הבחירות בשאלות הנוגעות לליל מוצאי־הבחירות
ושאלותיו הן:
* האם נחזור על מיבצע חיזוי הבחירות?

מה נשדד לאורך הלילה, וכמה שעות
נשדר?
!• מה הם תחומי שיתוף־הפעולה שבין
הרדיו והטלוויזיה, מה תהיה חלוקת
הנטל, ואיך יתחלקו הרדיו והטלוויזיה
בפירות?
כמה ימים לאחר שהוגש מיסמך־הבחי־רות
של רוגל למוסדות המנהלים של
רשות־השידור, הוחלט על מדיניות הרשות
בדבר סיקור הבחירות הקרובות. בפגישת
הוועד המנהל, שנערכה בשבוע שעבר,
סוכם סופית כי הטלוויזיה הישראלית תערוך
מיבצע־חיזוי דומה לזה שנערך בלילה
כחירות של ,1977 וצופי הטלוויזיה
עשויים לצפות שוב כבר בשעה 11 בלילה
בחיזוי מלא של תוצאות הבחירות.
פסקול מיי כ אי ץ 3
סידרת פניות שהיתר, באחרונה למוסדות
רשות־השידור, בדבר העברית המיוחדת
של קרייני הרדיו ומגישי הטלווי־

נ׳ל־בוזב־ם דטלחיזיר.

כתב מישעל
יושר פוליטי
שו ממנו לשנות את הנוהלים שהנהיג ה־יו״ר
הקודם, יצחק שמיר, כגון סגירת
המיקרופונים. אנשי־השידור גם ביקשו
מברמן לפתוח את הישיבות של ועדות־הכנסת
לפני הכתבים המסקרים.
בדברי תשובתו ציין יו״ר הכנסת שלא
הוא סגר את המיקרופונים, ומבחינתו הוא
מוכן לפתוח אותם. במיקרופונים הפתוחים
יש מימד של ״לא רק לראות את
הדמוקראטיה, אלא גם לשמוע אותה.״
בשלב זה המעצור היחיד לפתיחת המיק רופונים
הוא, לדברי ברמן, שישיבות רבות

אחד הגילויים של תגובות הציבור לתוכניות
הטלוויזיה הוא מיכתביהם של ה צופים
לרשות־השידור.
מתוך ׳קרוב לאלף מיכתבים, שהתקבלו
במהלך החודשים יוני־אוקטובר, הצטיירו
כמה היבטים עקרוניים, החל בתביעה
ההמונית להקדמת שידורה של הסידרה
בועות (שבינתיים ירדה מהמירקע) וכלה
בדיווח מוגבר על מישדרים בצבע.
בשבחים רבים ביותר זכתה הסידרה
חיים עלי אדמות, שצופים רבים ביקשו
לשדרה בשעה 8.00 בערב, כדי שילדיהם
יוכלו לצפות בה.
תלונות רבות של צופים נגעו לריבוי
הגואה באחרונה של ״שידורים חוזרים״.

ליל־תסחירודו 3 ?1א
מינהלת ראשות־השידור החלה בהקדשת
מחשבה, זמן ומשאבים למערכת־הבחי־רות
הקרבה.
בחודש אוקטובר פירסם יועץ המנכ״ל,
נקדימץ דוגר, מיסמך מיוחד תחת הכותרת
״רשות־שידור בעידן־בחירות״ ,ובו
לשון חוק־הבחירות, מיכלול של איפוקים
ואיסורים, הגדרת שידורי־התעמולה של
המיפלגות ברדיו ובטלוויזיה, ופרק שכו
יו״ר
גרמן
תירוץ חדש

זיה, שאינם מייצגים את העברית התיק־נית
של האקדמיה ללשון העברית, שהרשות
חייבת להקפיד עליה. איש־הלשון
של הרשות, א ע ״י 6בן ־ דוי ד, מייצג לעיתים
רבות עמדות לשוניות הסותרות
את השקפת האקדמיה. הנהלת הרשות עומדת
לבחון עניין זה באחד ממיפגשיה
הקרובים קהל המעריצים הרדיופוני
של שדרית הרדיו עדנה פאר, שחסרה
לו במשך תקופת־מה תוכניתה זה איכפת
לי ששודרה בקול ישראל, עבר בימי־שישי
אחר־הצהריים להאזין לתוכנית־הכפילה
של פאר, הפעם בגלי צודל, המשודרת
תחת הכותרת אוזן קשבת ולב פתוח 9י 9
׳תוכנית־הבידור הפופולארית של לילות-
שבת בטלוויזיה, שעה טובה עם מני פאר
ואורחיו, המוקרנת עכשיו פעמיים בחודש,
עומדת להיות משודרת שלוש פעמים בהארכת
מינויו של מנהל מח־חודש
לקת־החדשות
של הטלוויזיה בעבר, דן
שילון, כשליח רשות־השידור בניו־יורק
בחצי שנה נוספת, נועדה לסייע להתבססותו
של המנהל החדש של מחלקת־החד־שות,
טוביה סער, בראשית דרכו החדשה.
נוסף על כך, סער הוא אחד הטוענים
העקרוניים בדבר הצורך של הטלוויזיה
בהחזקת כתב מיוחד בניו־יורק י • #
במיסגרת כפילויות התפקיד של רשות-
השידור בולטת כפילות־הדוברים של קול־ישראל,
בעוד שעדנה נידמן מכהנת כדוברת
הרדיו, הרי שתיזמורת הרדיו,
תיזנזודת רשות השידור ירושלים, מחזיקה
בדוברת עצמאית, מ אי ר ח עליאש.
כאשר נשאל דובר רשות־השידור, משה
עמירב, לפשר הכפילות, השיב שאכן
דבר זה מצריך עיון מחדש ס • במים־
גדת תחרות־המישדרים, הנערכת בבקרים
בין קול ישראל לגלי צה״ל על קהל המאזינים,
פונה מגיש כל צבעי הרשת של
קול ישראל בשעה 8.30 מדי בוקר לחדר־החדשות,
ומקבל דיווח משם על כותרות
הצהרונים, בעוד מגיש הבוקר של יומן
גלי צה״ל פונה ישר אל מערכות הצהרו־נים
ומקבל מהם דיווח על כותרותיהם
אין ספק שאחד מכתבי״הטלוויזיה מדווח
ישר למנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד,
על כל המתרחש בתוך מחלקת־החדשות
של הטלוויזיה. דבר זה הוכח אחרי שכמה
דיונים במיסגרות סגורות של המחלקה
הגיעו אל המנכ״ל, שציטט מתוכם דברים.
מציאותו של ״מלשן״ בין כתלי המחלקה
תורמת להעכרת האווירה בה
אלכם גילעדי, מנהל מחלקת־הספורט
של הטלוויזיה, ששב בימים אלה מחום־
שת־השתלמות קצרה בארצות־הברית, פנה
אל הנהלת רשות־השידור וביקש ממיר,
שתאשר לו שנה של חופשה־ללא־תשלום,
שבה יש בכוונתו לשהות בארצוודהברית.
הוצעה לו שם מישרה בכירה באחת מרש־תות־הטלוויזיה
הכלל־אמריקאיות #ן *
כישלונן ־של תוכניות הבידור־התרבותי
שמונה וחצי ומוסף, המופקות בידי הבמאי
הוותיק אפריים (המסך עולה) סטן,
הביאו למחשבה בצמרת הטלוויזיה, כי רי-
ענון תוכניות אלה יתאפשר רק אחדי רי־עגון
התפקיד של מפיק התוכנית. במילים
אחרות: החלפתו באישיות המעורה במתרחש
בתרבות הישראלית. עד כה נכשלה
הנהלת הטלוויזיה בכל נסיונותיה להפיק
תוכניות־תרבות בעלות איכות־שידור מינימלית.
הסיבה: אפריים סטן ה־
״סקופ״ ישל השבוע שייך לכתב־הרדיו
מרדכי (״מוטי״) עדן, הכתב לענייני
דתות של הרדיו, שהביא את כל מיסמכי
חקירתו של השר אהרון אכו־חצירא
(״מסמכי הפנטאגון הקטן״ ,בעגת השדרים)
ופירסמם לראשונה על גלי האתר.
עם פירסומם של מיסמכי אבו-חצירא הגיעו
אל תחנת־השידור בירושלים כתבי ה־מישטרה
של הארץ, עקיבא אלדד, וידיעות
אחרונות, גד ליאור וביקשו הע תק
המיסמכים. אנשי־הרדיו היו מוכנים
למסור לליאור את המיסמכים, בתנאי ש־עיתונו
יעניק לאנשי״הרדיו את הקרדיט
הראוי, בעוד שלכתב הארץ הם סירבו
למסור העתקם של המיסמכים ידיעה
שפורסמה במדור זה (העולם הזה )2254
בעניינה של המפיקה־בפועל, זיוה שפרן,
מצוות מוס״ף, ציינה את כישלונה של
שפרן במיכרז על מישרת ״מפיקה״ .מידע
זה נמסר על-ידי לישכת דובר רשות־השי־דור,
בתשובה לשאלת העולם הזה. הת שובה
של לישכת הדובר קבעה, כי מעמד
של ״מפיק בפועל״ נמסר ל,,מפיק שלא
עבר מיכרז״ — תשובה דו־משמעית שהוב נה
כפי שהובנה. בדיקה נוספת גילתה
שזיוה שפרן לא נכשלה במיכרז, אלא נפלה
קורבן, שלא בצדק, לכפל-משמעויות
בלשון העברית.
ה עול ם

הז ה 2256

חדש מבית סיט-זן 6
יזאל א בי ט ל

טיצוב: ז \^31:6ץ006

סידרת ויועונ קוו ר ץ
לכל •ד-לכל כים.