גליון 2257 מתאריך 3 בדצמבר 1980

ידיהרס הנעל שהולכת
גיתם מערכות תדמית

בל נעל רוצה שילך לה כמו קיקרס

לו למילוי תפקידו כציבור אחראי, פשוט
העלימו ממנו את הידיעה החשובה ביותר
בממלכה. הציבור הבריטי לא ידע
כי המוסד הממלכתי העליון, ועימו כל
צמרת המדינה, נתונים במשבר עמוק,
המונע בעדם מלתפקד כראוי.

הלורד והנאצים

כד זה נעשה בשם ״ההגנה
הפרטיות״ ,וכיבוד ״צינעת הפרט״.
העורכים סברו שהם מגינים על המלך,
שיש לו זכות לחיים פרטיים כמו לכל
אדם אחר. הם גם סברו, כנראה, שאם
יעלימו את העובדות במשך כמה זמן, תי עלם
הבעייה מעצמה.

״העולם הז ה ״ ,ש בו עון החד שו ת הי שרא לי המערכתוה מינ הלה: תל־א
בי ב, ר חו ב גורדון , 3טל2 3 2 2 6 2 /3 /4 03ת א־ דו א ר . 136 מען מבר קי ם :
״ עול מ פר ם ״ .ה עו ררהרא שי: או רי א בנ רי ראשהמערכת: יוסי
ינ אי עורך ־ תכנית: יו סי שנון עו רכתכיתוב: לי לי ת כו א רון .
צל מי מערבת: ציון צ פ רי ר וגיל ה רזין. ראשה מינ הדה: אברהם
סי טון. מחלקתה מו דעות: ר פי ז כ רוני המו ״ ל :״ ה עול ם הז ה ״
כ ע׳׳ מ. מו דפסכ ״ ה ד פו םהחדש ״ ב ע ״ מ, ת ל־ א בי ב, ר חו ב בן־
א ביג דו ר. הפצה ״גד״ ב ע ״ מ. ג לו פו ת צינ קוג ר פי ה ״ כ ס פי ״ ב ע ״ מ.

אם אתה צו פ ה בסידרת הטלוויזיה
על המלך אדוארד ה־ 8והגברת ואלים
סימפסון, בוודאי שאלת את עצמך :״מה
הייתי אני עושה אילו עושה אילו הייתי
אז עורך־עיתון בבריטניה ד׳
הסידרה מתארת היטב ־את לבטי העור כים.
הם ידעו כי המלך מנהל רומן
סוער מאוד עם אשה אמריקאית, המת גרשת
למענו מבעלה. אחדים מהם חשדו
כי ההרפתקנית הזאת זוממת להינשא
למלך, המשועבד לה לחלוטין.
היתד• לעורכים דיעה מגובשת מאוד
לגבי הנזק העצום הטמון בכך — לא רק
כלפי המלוכה הבריטית, אלא גם כלפי
מעמדה של המדינה עצמה. הדברים אירעו
בתקופה קריטית, כאשר אדולף היט-
לר הסך האיש החזק של אירופה. באותם
הימים נזרעו, למעשה, זרעי מיל־חמת־העולם
השנייה, על כל מוראותיה
ושואותיה.
בריטניה היתד, זקוקה אז לכל קורטוב
של יוקרה וסמכות מוסרית. השערוריה

דייוויד) את הלורד באוורברוק, ושיכנע
אותו לגנוז את הידיעה .״מקס״ היה
בעל העיתון השערורייתי הגדול ביותר
בבריטניה, עיתון־רחוב זול ביותר מן
הסוג שאינו קיים בישראל. הצלחתו המים־
חרית העניקה לו מכובדות ותואר־אצו־לה.
כמו צהרוני ישראל, הוא בנה את
הצלחת עיתוניו על לאומנות שלוחת־דסן
והשקפת־עולם ימנית קיצונית.

התוצאה היתה, כמובן, הפוכה. כמו
כימעט תמיד, קשר־ד,השתקה השיג את
התוצאה ההפוכה מזו שקיוו לה.
ביודעו כי העיתונות מגינה עליו, נהג
המלך הצעיר בחוסר־אחריות גובר והולד•
הוא זנח את ענייני המדינה. הוא
התמסר כולו להרפתקת־האהבים שלו.
ובסוף החליט לשאת את האשה, על אפם
ועל חמתם של ראשי המימסד הבריטי.
בסיומה של הפרשה גרם המלך למש בר
חוקתי, ונאלץ להתפטר. בתקופה ה חמורה
ביותר של יחסיה עם גרמניה
הנאצית (שהלורד ביוורברוק, אגב, נמנה
עם מעריציה ומליצי־היושר שלה) היתד,
בריטניה אחוזה במשבר ששלל ממנה כל
אפשרות להתמודד עם בעיותיה הגדולות,
שנגעו לגורל העולם כולו.

ידעו כל עורכי העיתונים בלונדון את
פרטי העניין. גם במיקרה זה הם העלימו
את הפרשה מעיני קוראיהם, בטענות־שווא
של ״הגנה על הפרטיות״ והזכות ל״ציג-
עת הפרט״ ,וגם מתוך פחד מפני חוקי-
הדיבה.
כאשר התפוצצה הפרשה, לבסוף, גרמה
למשבר מדיני ראשון־במעלה. השר
נאלץ להתפטר, הממשלה כולה כימעט נפ לה•
התגלה שבמשך זמן רב שררה ב-
שרותי־הביטחון הבריטיים קלות־דעת ש גבלה
בהפקרות.
למי הועיל קשר־ההשתקה י אולי ל-
קג״ב הסובייטי. אך בוודאי לא לאיזשהו
אינטרס בריטי.

/,עדיפות
עליונה״
אני מ על ה את הדברים בהקשר מעשי
ביותר: הדיון המתנהל עתה בוועדה של
הכנסת על הצעת־החוק של שמואל תמיר,
המתעטף באיצטלה של ״הגנה על ה ׳
פרטיות״.
כבר
ניתחתי הצעה אומללה זו בהר חבה
מעל עמודי העולם הזה ( 2230 והלאה)
.העיתונות הישראלית כולה קיבלה
את דעתנו על האופי הקטלני של יוזמה
זו. היה נדמה שעם סילוקו של תמיר
ממישרד־המישפטים ייסתם הגולל על
נסיון זה לחסום את פי העיתונות ה חופשית.
אלא
שקרה ההיפך. תמיר הפך חבר
בוועדת־החוקה־חוק-ומישפט של הכנסת,

ביוורברוק שוכנע בנקל על-ידי אדו־ארד.
זוהי תופעה ידועה, מעין מחלה
מיקצועית של עורכי־עיתונים: קל מאוד
לשכנע אותם לגנוז ידיעה, אם מתחנ פים
אליהם ונותנים להם להרגיש את
הכוח הרב הנתון בידיהם. כל עורך גא
בכך שהוא יודע סוד כמוס, שהוא יכול
להתחלק בו עם ידידיו, אך להעלימו מן
הציבור הרחב. דויד בן־גוריון ניצל חול שה
זו של עורכים רבים כדי להקים את
״ועדת־העורכים״ (של העיתונות היומית),
שלא היתד, אלא מכשיר בידו כדי לכפות
על העיתונות קישרי־השתקה בעניינים
אשר פירסומם לא היה נוח לו.
העורך הבריטי לא הסתפק בהבטחתו
למלך, אלא גם יצא מגידרו כדי לשכ נע
את עמיתיו, עורכי העיתונים האח רים
— ובראשם העורך המכובד של

א דו ארדה -א ( ב סי דרתהט לוויזי ה)
מעילה באמון הקוראים
יתכן שאילו פורסמה הפרשה מייד,
כאשר נודעה לעיתונים, היה ההמשך מת פתח
אחרת. קשה להוכיח זאת. אך ברור
לחלוטין ששום טובה לא צמחה לאיש
מקשר־ההשתקה. היתד זאת מעילה באמון
הקוראים ובתפקיד העיתונות•
איני נכנס כאן לשאלה אם צדק המלך,
כאשר ביקש לשנות את סיגנון המלוכה
הבריטית, וכאשר העדיף את אהבתו (מוזרה
ככל שתהיה) על פני הכתר. יתכן
שיכול היה לשכנע בכך את דעת־הקהל
הבריטית אילו נדונה הפרשה בגלוי בעוד
מועד (אף שאני מפקפק בכך מאוד) .על
כל פנים — אסור היה להעלים את
הפרשה.

־ב ח שא י, בא י שוו,.הלידה׳־
קעד־הדד טר״קהכ עיני הקא ־י ק טו די סטז! כ ד ; מי לז
׳מעילה בתפקיד העיחתווז ־ .

הסיימס הלונדוני — לגנוז את הידיעה
״.״ שאפפף אפי המל,ך יכלת ,׳ לפגוע בכך,

פמיח -איש דע,ת ד^ומך ן. העניינים חיו -אף ד,ם
יכן*שג 4ר,פצק;גן ון ריביותר. העיתונות
}.,:ילס,-.ג5שתר?#פ^יט של. .ביכיל־ת. להביא
האמריקאית מופלה בסקנדל המלכותי בצו־
^>:מ?גבי: סו#ן י;,וז&ן גדבפעלה .׳
.:רה5- .ס1פ*י-נגית ביותר•.־הסקו £נמו־ח על
העמודים, הראשיים של עיתוני-רמנב,
והגיע גם, לעיתונים האמריקאיים היותר־מכובדים,
כל העולם ידוע׳..על יחסיו של

ד המלך ־הבריטי• עטין• הגרושה האמריקאית.
הסידו־ד! ,ממארת כיצד ־׳הזמין ־ זנך ־ הציבור הברמזי י־-לא ידע. עיתוניו,
שאמוריים היו לספק לד את השידעי הדרוש ־
;•השלד אדוארד (ששמי הפרטי האמיתי היה

הבטחה למלך

־״־ ה עי ד ס זזו ח ~ 22§7

השר והפילגש
ה עי תו נו תהכריטית לא למדה לקח
מפרשה ז 4ולראייה: בעבורי דור נקשר
שוב קשר־השתקה, שסיכן את האינטרס
הממלכתי הבריטי•

אין להשוות את פרשת אדוארד ופרשת
שר־הצבא •גירן דניס -פרופיומי. שקיים
יח6ים אינטימיים עם יצאנית, שהיתה.,בוזמנית
גם פילגשו של הניספח הימי ה סובייטי
בלונדון.
-י־־ יש רק המיון י אחד ד יגע־׳״בנייקרה זה י

ומפעיל שם טרור כדי להעביר את הצעת-
החוק. יורשו חסר־הישע, שרהמישפטים
משה ניסים, הודיע כי ממשלת־בגין מעניקה
להצעה זו ״עדיפות עליונה״ מעל
לכל חוק הבא להבטיח את זכויות־האז־רח,
ותבע מן הוועדה להעביר אותה בחיפזון
מירבי. יו״ר הוועדה, דויד גלאס
המפד״לי, משתף פעולה עם מגמה זו,
ודואג לכך שהדיון בהצעה יתקדם במהי־רות־הבזק,
תוך זניחת כל תפקידיה האחרים
של הוועדה.
כאשר החל הדיו! בוועדה, ביקשתי להש תתף
בו כמשקיף, לאור העובדה שהנני
העיתונאי המיקצועי היחידי בכנסת, ושעל
כן יש ביכולתי להצביע על ההיבטים
המעשיים של סעיפי־החוק. י ואכן, יו״ר
הוועדה נענה לבקשתי, דבר המקובל ב-
מערכת־הנימוסים של הכנסת. אך ברגע
ששמואל תמיר הצטרף לוועדה, התנגד
להזמנתי. נערכה הצבעה, וזכותי להש תתף
נשללה ממני( .אגב, היה זה שמואל
תמיר שתבע, בשעתו, במסע רעשני של
פירסום־עצמי, לפתוח את כל הוועדות של
(המשך בעמוד )60

מכוזבים
רגן ־ ה אי שהס טן
על כתבת העורך הראשי
״רגן״ (״העולם הזה״
.)2255
תיאור קולח וכן של האיש ה פשוט,
שלא קרא ספר רציני וש־נבחר
לכהונה הרמה ביותר בעו לם.
קביעותיו של אבנרי, שהן נח לתו
של כל אדם בעל הבנה מיני מאלית
בהוויית העולם, הן חדות
כתער :״המדינה החשובה והעשירה
ביותר בעולם בחרה בבור
גמור לתפקיד הבכיר שלה ...וה אדם
הזה הוא אפס אינטלקטואלי,
בעל השקפודהעולם של דינוזאור
מפגר ...אנשיו של רגן• רגילים
להציג אותו כנציג האיש הקטן׳.
האמת הפשוטה היא שרגן הוא ה איש
הקטן...״
והנה, בקרב קהילת העיתונאים,
הפרשנים והמלומדים של ישראל,
שאנשיה ממהרים חדשות לבקרים
אל מערכות העיתונים, הרדיו וה טלוויזיה,
כדי לחוות דעתם על

אלימות שגרמו חוגי הימין הקי צוני
באוניברסיטה — כך, התחיה
וחרות — בהנהגת צחי הנגבי וישראל
כץ. אולם חוגים אלה לא
הסתפקו רק באלימות ובטרור פי סי.
רצונם היה דהינו גם לסתום
פיות, לטפטף רעל, למנוע ביטוי
חופשי, להכתיב בכל הדרכים את
השקרים שלהם. בתכסיסיהם, ב דמגוגיה
שלהם, בשקריהם הכוז בים
והבוטים — בפני הסטודנטים,
בפני פורומים מישמעתיים באוני ברסיטה
ובפני פורומים מישפטיים
— ראויים הם, ללא כל צל של
ספק, לעיטורי כבוד מחבריהם בתנועות
הפאשיסטיות באירופה.
על מנת לסתום פיות, למנוע
ביטוי חופשי ולטפטף רעל, הפך
צחי הנגבי, היו״ר הקודם של הס תדרות
הסטודנטים בירושלים, את
פי.האתון, ביטאון הסטודנטים ב אוניברסיטה
העברית, לפלקט פו ליטי
של הימין הקיצוני. הוא מנע
בדמגוגיה ובאמצעים בלתי־הוג־נים
לחלוטין מאבי כצמן וחיליק
נדב (אנשי השמאל באוניברסיטה),

רגן דקארטר עם. מסיכות
המלך עירום

ד לגי 1דשל

א די ם _

הנעלים שבגמז הפסיקו
לקנות נעלים איטלקיזת...

אין להן מתחרים בעיצוב,
נוחותואיכות.

עולם ומלואו, לא נמצא אדם אחד
אמיץ, שיעז לומר דברים כאלה
על הנשיא החדש של אמריקה.
בכל הקהילה הנכבדה הזו לא נמ צא
״ילד״ אחד שהעז לקרוא :
המ^ך עירום. בושה וחרפה!
אליהו וייסר, באר־שבע

שמדו׳ תאלו0מג^1י

^ להשיו ותמיוח
. המונחתת החסוי חבירה

^ 1נחלת בויוזין

ייי5וו,ת״א

נזסבאוס ,29 בת יס1 .

עוד דברים בעיקבית כתבתה
של הכלבה האני, על
ציד הכלבים בתל״אביב
(״העולם הזח״ .)2253
קראתי בעניין את הבשורה על
חוק־עזר עירוני, האוסר להחזיק
יותר מכלב אחד וחתול אחד בדי רה.
זה נשמע כבדיחה גרועה,
אילמלא העובדה שזה משמש צי דוק
לרדיפה והרג של כלבים וח תולים
חפים מפשע. אף על השמו עה
המרושעת בדבר הכלבת, טוב
שלא עברתם לסדר־היום. ישמרנו
האל ממגיני-צדק שכאלה. ובכלל,
הרבו ברשימות חינניות על חיות
ערינו, שרבות מהן אנושיות וח ביבות
בעיני יותר מהשומרים
עלינו מפניהן.
ירון גולן, תל־אביב

חפא שיז חו ג ג

תן טרמפ לחייל

סתימת פיות, טיפטוף
רעל, דימגוגיה ושקרים —
מה קורה בקמפוס הירושלמי

בשנת הלימודים שעברה רעשו
ולהטו הרוחות באוניברסיטה ה עברית
בירושלים, בגין מהומות

מלקבל מישרות בפי האתון, ו־
״תפר״ אותן לפי מידות תומכיו.
הוא לא היסס לסגור את עיתון
הסטודנטים, על מנת לגרום לפי טוריה
של טלי בשן, ואחר־כך מי נה
שני עורכים — עושי דבריו
— ללא כל מיכרז, ובניגוד משווע
לתקנון הסתדרות הסטודנטים.
עתה ממשיך בדרכיו יורשו בתפקיד,
ישראל כץ (רישומו של
הנגבי ניכר היטב בכל צעד מצע דיו
של כץ) .המיכרז לפי האתון,
שהתקיים לאחרונה, היה ״תפור״
לפי מידותיהם של אנשי הימין,
ומועמדים מוכשרים נפסלו מסי בה
אחת בילבד: הם אינם מש תייכים
לימין הקיצוני. זו הסיבה
שלתפקידי עורכים בעיתון נבחרו
אבי חפץ, עיתונאי החצר של צחי
הנגבי וישראל כץ, הנעדר לדעת
הכל כישורים עיתונאיים, ויגאל
צדקא, חבר תנועת החירות, שנב חר
בשל השתייכותו המפלגתית.
בוועדת המיכרזים של ישראל כץ
ישבו חמישה מאנשי הימין בקמ פוס
הירושלמי, ובניגוד לשנים
קודמות אף לא עיתונאי אחד.
ברור וידוע שחמישה עסקני ה סטודנטים
הימניים שישבו בוועדה
חסרים כל הבנה מקצועית בשטח
העיתונות, חסרים כל כישורים
אלמנטריים לפסוק ולברור בין ה מעומדים,
ורק שיקול אחד הינחה
אותם: מיהו המועמד שיציית ל הוראותיהם,
וימשיך להעניק לפי
האתון גוון של פלקט פוליטי ימני
קיצוני.
בכך מוכתבת מחדש מציאות
עגומה בקמפוס הירושלמי: ציבור
הסטודנטים הרחב ימשיך לממן ב־
(המשך בעמוד )6
ה עו ל ד הז ה 2257

פרסום נודניק[ רסאלטיוא]

רק בטלויזיות הציבעוניות של ¥א 8 0תמצא א ת
א 178.0א ,7111 השיטה הבלעדית המקרינה א ת
התמונה בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלתת מונ ה חדה ובעלת
בהיקות גבוהה בצבעים טבעיים.

לבחירתו מספר דגמים חדישים בגדלים שונים*

״27־5ק 071\/1-2711

• 3שיטות צבע:
אוטומטי 780א אוטומטי להקרנת
סרטי וידיאו מארה״ב בשילוב מערכת וידיאו
ביתית ¥א 50 דגם 81.-77א13ו31ז.86
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• כניסות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה של 8ואט המאפשר חיבור
רמקול חיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק וב-תכליתית, בעלת אפשרות
לקליטת 12 תחנות, צבע, בהירות, עוצמה, השתקת
קול, כיוון אוטומטי, הדלקה וכיבוי.

• 3שיטות צבע 780 :א1/י?/, 31/1/8£€
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
י בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• רמקול ץ 3ש .7 ^ 0
• יחידת בקרה מרחוק וב-תכליתית.

העו ל ס הזה 2257

״ 20־ 20241־/ץ<1
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• יחידת בקרה מרחוק

• 3שיטות צבע:

• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

״*¥-1400 £-14
• מכשיר נייד.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אנטנה 1£־ 1ט. ,\71£/

למבקשים את הטובביותד!

1121X 1

הו1וצ הזה

מכח כי ם
(המשך מעמוד )4
כספיו את התעמולה
של הימין המיליטנטי.
וכאילו לא די בכך, היו גם שאר
המיכרזים למישרות בהסתדרות
הסטודנטים ״תפורים״ על פי מי דותיהם
של תומכי היו״ר החדש
בהסתדרות הסטודנטים, ישראל
כץ. ועל כך תעיד גם העובדה ש כל
רכזי הסתדרות הסטודנטים
באוניברסיטה העברית (קליטה,
הסברה, פנים, תרבות, ועוד נמ נים
על חוגי הימין הקיצוני. ודור
קא בעת של צורך בחיסכון ובקי־מוצים
מנפח ישראל כץ את המנג נון
־בשכר של הסתדרות הסטודנ טים,
שלא לצורך, וכל זאת רק על
מנת לקנות אנשים (שוחד פוליטי).
נוסף על כל הביזבוזים והשחי־תויות
האחרות של אגודת הסטו דנטים
בהנהגת הימין (מסיבות
שחיתות לפעילי הימין, טיולים ב שטחים
לפעילי הימין — כל זאת
על חשבון תקציבה של הסתדרות
הסטודנטים ; כרטיסי־כניסה חינם
המחולקים למופעים ומועדונים
של הסתדרות הסטודנטים, שהכני סה
אליהם היא בתשלום, ועוד)...
החל ישראל כץ להזרים מכספי
האגודה למועדון בשכונת קטמון
בירושלים (ברח׳ שטרן) ,על מנת
הפוליטית

מאוזן :
)1אובדן הזכרון )5 :הוצאת
ספרים ישראלית; )10 אי ננו
עמל! )11 שר; )13 בכי
(בקיצור); )14 עטרה של ירק
ופרחים ; )15 מילת סירוב ;
)16 בצע, חתך; )18 נאטם;
)20 שאינו בשל די־צרכו; )21
משורר אנגלי גדול שחי רוב
ימיו ביבשת אירופה ; )22
אבד, תם ! )24 מטרה ; )25
מידה (גימטריה 26 כתב
לשימוש באיתות שהומצא ב־
)28 ! 1840 דמות הבוגד ב־
״אותלו״ של שיכספיר ! )30
נגע ממאיר! )31 צליל, קול
מוסיקלי ; )32 אל המלחמה ;
)34 פילוסוף גרמני אבי רע יון
״השלום הנצחי״; )35 ואדי
בארץ; )38 סוג התיישבות;
)39 לא טוב! )41 מרחף; )42
טבעו.של אדם או בעל-חיים !
)43 מזון ; )45 מחסום לפי
בהמה, למנעה מאכילה ! )47
בהשאלה — שטח נרחב ; )48
דבש נוזל; )50 משקל ומטבע
בימי קדם; )51 אנה!; )52
כתש; )54 סלח; )57 סדר ה טונים
לפי גבהם במערכת :
)61 מושב מורם; )62 האיזור
הנמצא מאחורי קו המלחמה;
)64 קח לך!; )65 נס; )66
שם של מפעל תעשייתי, תוצרת
אחד הקיבוצים! )67 עי־נב
; )69 צעיר בניו של נח ;
)70 מבני יעקב — ממנו שמ נה
לחמו ; )72 מפקד הי״ד
שנהרגו בפיצוץ גשר אכזיב
(ש״מ); )74 תנור התכה! )75
נשיא ולוחם חופש צ׳כוסלו־בקי
(ש״מ); )77 יצור חי --
בראשית התהוותו ! )78 שקע ;
)81 עמודה ; )83 סוף ״סוף״ !
)85 פקודה ; )86 עקרון, הנ־חת־יסוד
למפלגה ; )88 מש אבת
הדם בגופנו; )89 תקנון
לעובדי־המדינה ! )91 אליל
בבלי ! )93 הגלבוע הוא כזה ;
)95 צמח בושם ריחני (שיר
השירים א׳ י״ב); )96 דיבור
של אזהרה ; )98 קריאת־יגון ;
.) 100 חבורת אנשים פורשת
מרוב העם; )102 מדבר; )103
בהמת־הרבעה ! )104 מישחק
בחנוכה ; )105 אבי הבנים ה מנצחים
— ״אחי גבורי ה תהילה״.

מאונך:
)1אהובתו
של קפיטן וורונ־סקי
(ש״פ 2לשד־עצמות !
)3גועל־נפש, בחילה; )4שם
פרטי של מספר מלכים בפולין;
)6דגן־שמים! )7שם
כולל לעופות דורסים ! )8
שלל־מלחמה ; )9שאון־גלים ;
)12 קילל; )15 עיירתו של
רבם של חסידי חב״ד; )16
חלחלה ; )17 הבט, ראה 19
מחזה חדש ב״חאן הירושל מי״;
)20 שאינו עומד במ
קומו
; )21 מכשיר למדידת
עומק הים; )23 תואר אצילות
בבריטניה ; )24 נמצא ; )26
חבישה בכלא; )27 מרוח ב שמן;
)29 חבל־ארץ במצרים
העתיקה ; )30 מחשבה, הרהור;
)33 הודעה המזמינה הצעות!
)34 מנחה לאלוהים; )36 החלפה
; )37 טומבון ; )40 חברה
בעדר; )41 קבוצת אנשים בני
אותו לאום; )46 פסק ליבו
מלפעום ; )47 בסיס ; )49 מע שה
זימה )50 :ממקורות ה הכנסה
של הממשלה ; )53 מו שבה
לחוף הכינרת; )54 מר כב
מין בשאינו מינו! )55
חסל ! )56 נכרי ; )58 טון ב סולם
הצלילים ; )59 קטליז טור!
)60 מיבנה עץ קטן;
)62 מועד, זמן; )63 זהב מוב

; )66 מדינות הנתונות
תחת השפעתה של מעצמת־על;
)68 הפרס הספרותי ה חשוב
בצרפת; )71 התחתונה
באבני הריחיים; )73 הצלה!
)76 מצב במישחק. המלכים !
)77 כלי גדול, מעין גיגית
לנוזלים; )79 פרשן ופילוסוף
מחלוצי הישוב בא״י המאה
ה־( 13ר״ת); )80 פתח פעור!
)82 נהר בדרום אפריקה ; )84
זן של אגוזים ; )85 שואה ;
)87 בבואה אפלה ; )90 טבור ;
)92 מתקן־דת בבוהמיה(צ׳כיה)
שהוקע ככופר (ש״מ 94 כלי
תחבורה ; )96 מלכודת לחיות;
)97 בחרו!; )99 עיר עתיקה
במזרח התיכון ; )101 סימן :
)102 אחוריים; )103 נם גדול

אילו פרס ורביו היו נפגשים
מיסעדה, הם היו אוכלים אחד

לאוהבים...לאכול
רחוב הרברס סמואל , 80 תל אביב, טל 656992

• אודטה משיכה:

אינ-

געלה אינגעלה, תודה על המחמאות.
ובקשר לתיחכוס, לעולם לא
יעלה בדעתי להעליב את האינטליגנציה
של קוראי. יש להם אצלי
אותו קרדיט שאני נותנת לעצמי.
והוא גדול, עיוני. תאמין לי.
אני אמנם מחוייכת כעת, אבל
צריך כיש רון כדי להכיר בכיש־רון,
לא כך? יש רק הבדל אחד

כעלת־מדור אודטה
ממרומי הצלב הפמיניסטי
לטפח נערים שיעזרו לימין בבחי רות
לכנסת.
לאור כל חנ״ל לא נותרה לצי בור
הסטודנטים הדמוקרטי והאני
טי־פאשיסטי באוניברסיטה העברית
ברירה, זולת הקמת אגודת
סטודנטים אלטרנטיבית, שתוציא
עיתון אלטרנטיבי ותחרים את פי
האתון. כפי שלמתנגדי צחי הנגבי
בהתאחדות הסטודנטים הארצית
לא נותרה ברירה, בגין תככנותו,
מעלליו השפלים והשתוללותו ה ברברית
והברוטלית, אלא להקים
אגודת סטודנטים ארצית אלטרנ טיבית.

דן מדטקוביץ, עידו ראו־בני,
דרור בורנשטיין,
בשם ועד הסטודנטים הרימו־קרטייס
באוניברסיטה העברית,
גיבעת רם, ירושלים.

דה באשמה, אחת לשבוע אני מציץ
במדורך ״לא לגברים״ בעוד ש אני
גבר.
מדורך ממש מרנין לב ונפש,
עשוי בטוב טעם ובהומור ...אוף!
אין לי כוח למילים של שבת. יש
לך אחלה של מדור עלא־כיף־
כיפאק, עושה שבת בלב כל יום
ד׳ .תמשיכי בדרכך, עיוני. כל
מדור שלך — חג לתנועה הפמי ניסטית.
גם נשית, גם ממזרתא,
גם מתוחכמת ! 7וואללה, רק רו מניה
גזעית מסוגלת.
אבל מהו הגזמת בפראות הגזמת
! כמה יש כבר טיליגנ־טים
כמוני, שמבינים את התיח-
כום שלך בקריאה שוטפת?
ממרוימי^הצלב שהקימו לכבודי
הפמיניסטיות, אני זועק טרם צלי־בתי:
הכוונה לגברים בילבד!
עלי והצליחי!
משה כנען, רנזת־השרון

מיכתבשל טי ליגנ ט
הקורא כנען (״אני גבר״)
בשבחי אודטה, בעלת המדור
״לא לגברים״.
אני באמת לא אוהב להתנצל
(ומי אוהב?) ,אבל אין מה לע שות,
אכלתי אותה. כן, אני מו־

ביני לביניהם. לי ניתנה מתנת
המילים. זה הכל. ומכיוון שאני
עדיין לא מספיק גדולה, שאוכל
להרשות לעצמי כזו צניעות, לעזאזל
— אומר: המדור שלי באמת
מתוחכם לפעמים, באמת על־הכי־פאק,
ולכל הקליינטורה שנושרת
מסיבות אפסנאות דלה באבטיח —
— רחל המרחלת תמיד מחכה בסיבוב,
עם עיברית בסיסית. אבי
געזונט. אני גמרתי.

..למדת לכבד
א ת החוד,
דמוקרטיה מהי — שואל
תלמיד תיכון, פעיל בתנועת
הנוער של רק״ח,
אחרי שנחקר במישטרה.
אני יליד ,1965 תלמיד כיתה י׳
בבית־הספר תיכון בכפרי. ב־16
באוקטובר הוזמנתי בכתב, יחד
עם אבי, ל״בירור״ בלישכה לתפ קידים
מיוחדים במישטרת חיפה.
ההזמנה חתומה בידי קצין בשם
כרמל.
התייצבנו בשעה הקבועה, ו הופתעתי
מאוד שמטרת הבירור
(המשך בעמוד )8
העולם הז ה 2257

למשתתפים
ב״מבצע הפרשים האדיר״
מה צריך לעשות?
. 1מכניסים למעטפה אחת את כל חלקי האריזות של מוצרי ״עלית״ הבאים ורק אותם,
כפי שמצוי ין להלן:
א 5 .עטיפות של החטיפים ״אגוזי״ או ״טוב לי״.
ב 1 .מכסה עליון של קופסת ממרח השוקולד ״ממרחית״ באריזה של 500 גר׳.
ג 2 .מכסים עליונים של קופסאות תה ״עלית״(באריזות של 50 שקיות או 100 שקיות).
ד 1 .תוית של קופסת קפה נמס ״עלית״ או ״ארומה 101״ באריזות של 200 גר׳.
ה 1 .תוית של קופסת ״שוקולית״ באריזה של 500 גר׳.
ו 1 .מכסה עליון של קופסת ופלים (בטעם שוקולד או לימון) באריזה של 500 גר׳.
ז 1 .שקית ריקה של קפה טורקי טחון או קפה פינג׳ן.
.2מציינים בבירור על גבי דף נלווה שם וכתובת, משלימים את הסיסמא:
״טוב לי 1
ושולחים את כל החומר במעטפה אחת ל״מבצע אדיר״ ת.ד 3468 .ת״א.

שי מו • ל ב ׳.
כיוון שמשתתפים רבים שלחו מעטפות שלא בהתאם לכללי התחרות כלומר, לא כללו
במעטפות את כל המוצרים שנכללו במבצע ורק אותם, הרינו מודיעים כי החל מתאריך
ה־ 30.11.80 ישותפו בהגרלות רק המעטפות שיענו על כל כללי המבצע.

וימו־ יעקבסון טמיר

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

חפש את המדבקה האהובה! חפש את ר-מדנקה

בניו-יודק
תוכל לחסוך כסף רב
במניות בחנות מומלצת

מדריך קניות לישראלי
בניו יורק

ניחמם אידיאז

אבן נבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפיו 772118 ,227117
רשיון נהיגוי
3200שקל

בי״ס לנהיגה
״גבע״
טל2 5 3 2 3 0 .

!ללקוחוונלכא הוכאת הכלים

מדריך הקניות
ניתן להשיג בחנויות הספרים
בישראל ובדוכני העתונים בניריורק

וכן ע״י משלוח 0.75 3.5סנט ל־
. 11415ץ. א א £םמג 0 0.80X 2 6 6 . 1)£

קנ ה גם את מדריך פורז ל א מריקה
! י 1ס1׳* 1ט ! 4!1ס 01.ט טא ! 0 6 0

רעידת האופלוסיה הערבית כעד אז נגד

;41ש 1סי.ו

(המשך מעמוד )6
היא ניהול חקירה בעניין פעילותי
בברית הנוער הקומוניסטי. החקירה
לא נסבה רק סביב פעילותי, ש מתבטאת
בהשתתפות בהרצאות
ובקריאת עיתוני המיפלגה הקומוניסטית.
הקצין החוקר איים
עלי, שאם לא אפסיק פעילות זו
ואם לא אתרחק מהמיפלגה ״ייהרס
העתיד שלי״ והוא יגרום לפיטורי
אבי ואחותי ממקומות עבודתם
ויטריד אותי בחקירות. הוא אפילו
איים לעצור אותי במקום. ה קצין
ניסה לסחוט ממני הבטחה
שאתרחק מהמיפלגה ואפסיק כל
פעילות.
אני רוצה למחות בתוקף על
מעשה זה ומבקש לדעת: האם
הדימוקרטיה הישראלית אוסרת
עלי להיות פעיל במיסגרת פולי טית
ומיפלגתית כרצוני? ! האם
החוק הישראלי מתיר למישטרת־ישראל
להזמין תלמיד כמוני לבירורים
וחקירות בלישכה לתפקידים
מיוחדים על פעילות פוליטית? !
האם יש זכות למישטרה לאיים
עלי בהטרדות ומעצרים ועל אבי
בפיטורים ממקום העבודה?! האם
כך מחנכים לאזרחות־טובה ולש מירה
על החוק ו !
בבית־הספר למדתי על מישטר
החוק והדימוקרטיה אך מעולם לא
תיארתי לעצמי כי ה״דימוקרטיה״
היא כל כך אכזרית ושוללת מה אזרח
זכותו להיות חופשי, להביע
דעות ולקיים פעילות במיסגרת
החוק.

מר הרצוג היקר,
כשגרירנו-לשעבר באו״ם, נראה
שאתה נבוך, זועם ונדהם על כך
שיותר ויותר מן הנציגים, הדיפלומטים
והפוליטיקאים שלנו מש ווים
את הציונות לגזענות( .ראה
מאמרך ״מיתקפה דו־קנית״ ב-
ג׳רוזלס פוסט, מן ה־ 14 בנובמבר).
אולם, נא להבדיל: זוהי הציונות
של מנחם בגין!
ראש־הממשלה ושד-הביטחון היקר
שלנו, מפקדם־לשעבר של ה טרוריסטים
של חרות ; שר־החוץ
לשעבר במישרה חלקית ! שר־המישפטים
לשעבר במישרה חל קית!
מקונן־השואה הקבוע באירועים
לאומיים, הסובל משילשול־פה
מתמיד והלשון היא השריר החזק
ביותר בראשו (לפי דברי ג׳יימס
רססון, עורך ניו־יורק טיינזס);
מחקה הסיסמה הגרמנית ״בלוט
אונד בודן״ ! מעודד ההתנחלות ה יהודית
על אדמה ערבית כבושה!
הדוגל בישראל גדולה יותר, בגבו לות
האימפריה של המלך שלמה...
מנחם בגין, המשיח מנשק־הידיים
הממונה מטעם עצמו, הכריז כי
איננו צריכים להביט בזכוכית־מגדלת
כאשר:
הערבים נאסרים, מוחזקים במע צר
ללא האשמה כחוק, מעונים,
שבויי־מילחמה ערבים נרצחים,
ראשי־עיריות ערבים מתפוצצים
במכוניותיהם, בתים ערביים נפ רצים,
רימוני־עשן מושלכים לתוך
כיתות ערביות, נשים וגברים ער ביים
עוברים חיפושים משפילים,
סטודנטים ערבים מוכים ונורים,
בריזה מוסיהפה

הרברט סמואל 80 טל?<869-4

3ל , 11

פו ל ק,

ג׳ו. רוק

דיון בהשתתפות:

ד״ר אמיל תומא
העיתונאי מוחמד ותד
יום שלישי 9.12.80
פיגועה 9.00
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

תן טרמ 3
לחייל

איתן עמיחי

הדברת מזיקים ״
מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושך.

רמת-גן, דח׳ מודיעין 8ו. ת.ד2272 .
טל 7 9 0 1 1 4 5 6 .רש׳מסי 21 עסק 481/75

ירוקלי ם־664015

אילת 059-3012-

המבון גישויוגל ץ190 ווו
נעוים ון וסווטיקה נדיקוו
ספוות1שים -קוסמטיקה -פדיק1ו סניקוו[
הוצאת שער בחש מל (אפילציהז
__* סזון !13111 יוגי
תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול,
צביעה,פסים,טיפול פנים, איפור,
הוצאת שיער ב שעווה

*הנות נוות *

•מחירים עממיים • ש תת גוע 1לה•

תל-ץ וביב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 225066 190
רמת-גן הרצל 86 מול בניו אואזים ״סלון אוה׳

אני אזרח צעיר במדינת־ישראל.
למדתי לכבד את החוק, אך הופתעתי
לגלות כי המופקדים על ביצועו
אינם מכבדים אותו ואינם
מכבדים את זכויות האזרח וה־דימוקרטיה.
האם זה השיעור ש אני
צריך ללמוד במסכת השיעורים
באזרחות טובה?!
אני בטוח שזו אינה רק בעיה
אישית שלי. אם אנשי הלישכה
לתפקידים מיוחדים מוצאים להם
זמן לערוך איתי בירורים וחקירות
אז בוודאי יש להם זמן ״לב רר״
עם כל שוחרי השלום, הדי-
מוקרטיה והשיוויון. אני מבקש
תשובות על שאלותיי. אולי בבית-
הספר לא למדתי נכון דימוקרטיה
מהי.

פרחאת חמד פרחאת,
בית־ספר תיכון ט״ש קופטאן
חלבי, כיתה י׳ ,דאלית
אל־כתזל

לאומיותמן ה סו ג המנוון״ שהיה הקורא שריק, של הקולנוע מבקר במיכתנ״גלוי
״הארץ״,
לחיים הרצוג.

בתים ערביים נהרסים ויושביהם
מגורשים, זכויות־האדם של הערבים
מופרות, ומיליון וחצי התו שבים
של איזור גיאוגרפי זה —
כלומר, כל תושב שני של ״יש ראל
הגדולה״ — נחשף לדיכוי
והשפלה.
האם אתה, מר חיים הרצוג, סבור
ששטרייכר, גבלם ואייכמן היו
יכולים להביע את אהדתם כלפי
היהודים בהכרזת ״זכוכית מגדלת״
משכנעת יותר מזו של ראש־מנד
שלתנו היקר? האם לא קראנו
לכך — ובצדק — גזענות?
למה, בשם אלוהים, להאשים את
העולם כולו — כפי שעשית אתה
במאמרך — שעה שאיננו רואים
את אפנו״שלנו? כשאיננו רואים
את מנחם בגין, אריק שרון, רפאל
איתן, הרב כהנא, גאולה כהן,
הליכוד, גוש־אמונים, המימשל ה צבאי,
מישמר־הגבול, הסיירת ה ירוקה?
מארטין
בובר הזהיר פעם, ב קונגרס
הציוני ה־ 12 שנערך בקא-
רלסבאד בשנת ,1921 כנגד ״לאומיות
מן הסוג המנוון״ .בובר אף
לא חלם שראש־ממשלה ושר־בי־טחון
ישראלי יעמיד את ה״הומא־ניזם
העברי״ — כפי שכינה זאת
בובר — על ראשו, באופן כה
מעוות ומסולף.
יוסף שריק, תל-אביב
ה מו ל ס הזה 2257

ברודווי-שווה באיכותה לסיגריות המפורסמות ביותר בעולם
סופר קי ע סייז
תערוכת אמרקאית

י?1תחזרו ודתד ח\ 7זרד1וד

הורוסהוס מדים
בנימיני

של מזל

רחק ולמצוא קשרים חמים ופשוטים
יותר עם בצי מזלות אחרים.

זה, יעבור תקופת-ניסיון ממושכת לפני
שמחליטים לתת לו קביעות.

קשת עם גדי

קשת עם דל*

כשאר המזלות העוקבים רך גם שניים
אלה מסוגלים לחיות יחדיו, ולהפיק
תועלת איש מרעהו. אן קשה לקרוא
לזה קשר מלהיב. אופיו המעשי של ה־

התאמה טובה נוצרת על־פי־רוב בין
קשת לדלי. שניהם מעריכים את החופש
האישי, לא מחטטים ולא מתערבים בחיי
הזולת, ולא נתפסים לקטנות. הם
אידיאליסטים ומוכנים לסייע לאנשים
סובלים. בדרך־כלל יימצאו נושאים אינטלקטואלים
שיעניינו את שניהם ויימצאו
שפה משותפת. ידידים רבים יימשכו אליהם,
והאווירה תהיה נעימה, חופשית
ובלתי-מחייבת. זמן רב יבלו שניים אלה
בנסיעות והרפתקות מוזרות ומרתקות.
כאשר הדלי ייתנהג לפתע בצורה בלתי-
צפויה לחלוטין, או יתרחק ויעלם ושוב
יחזור, הקשת לא ינטור לו ולא יאשים.
הוא יחדש את הקשר כאילו לא היו
דברים מעולם.

קשת עם דגים

קשח עם קשת
זוג קשתים הנמשכים זה אל זה, עד
שנדמה להם שטוב להט להמשיך את
הקשר ולחזקו, יהוו תופעה מעניינת
ונדירה. הסיבה למשיכה ביציהם היא
היכולת למצוא קשר במישור האינטלקטואלי.
קשתים מעוניינים ללמוד ולהרחיב
אופקים, ויימצאו לעצמם נושאים
רבים המעניינים את שניהם. אן בחיים
עצמם תהיה הרגשת״ניתוק בגלל הצורך
בעצמאות ובחופש שקיים בכל אחד
מהם. הם יחיו את חייהם איש לפי
דרכו ויכבדו האחד את השני, אך לפעמים
יחושו זרות לבן־הזוג, וצורך להת-

ל ^ -יגדי נותן לקשת הרגשת ביטחון וקביעות.
הגדי יהנה מההעזה של הקשת לקחת
לעצמו חופש ללא־הגבלה. התנהגות כזו
תביא לגדי הדגשת שיחדור והקלה, אך
לא תגרום לו לשכוח את התחייבויותיו.
החיסרון בקשר כזה יבוא לידי ביטוי
כאשר הגדי יהפן רכושני מדי, וינסה
להשתלט על הקשת ולהכריח אותו
להתאים עצמו למיסגרת. הקשת יתמרד
ויבהיר לגדי בדרכים רבות ופוגעות, שהוא
אדון לעצמו. לין רצוי שקשר מסוג

אחריות נוספת שתוטל עליכם תוסיף
קושי זמני ותגרום בסופו של דבר לקידום
הקאריירה. יש
להיזהר בכל מה שקשור
לכספים של
בני־הזוג, או של ה אחרים.
זה לא הזמן
להשקיע כספים או
להמר, כדאי להקטין
את הסיכונים עד ה מינימום
האפשרי. ב-
.21 במרס -
באפריל_ _ מישור הריגשי המצב

יותר מלהיב, אהבות
ממבט ראשון והעמקת קשרים שכבר

האטה מוחלטת של התוכניות תביא בסופו
של דבר תועלת. יש להישמר מפני התמיותרות. חייבויות נטייה
חזקה להגיע לקיצוניות
עלולה לגרוס
הפסדים ממשיים. כדאי
לשמוע לעצותיהם של
מביני דבר, שעל שיפוטם
אתם סומכים. את
המתח שאתם חשים
בתוככם אתם פורקים
בבית, בין בני־המיש־פחה,
וגורמים לאי־שקט
בסביבה החשובה לכם מכל. בשטח

קיי מי ם יו סי פו טעם, ויפצו על ה ק שיי ם.

בני־זוג.

מתח רב מורגש בתקופה זו, עבודה רבה,
דרישות והתחייבויות שקשה לעמוד בהן.
אחת הסיבות לקושי —
רגישות בענייני בריאות.
ביחסים עם בני־זוג
קיימת עצבנות,
וההתנהגות אליהם מוזרה,
ולא מאפיינת את
הרגילה. התנהגותכם הנחמה בתקופה זו —
ידידים חדשים ומעניינים
עשויים להשפיע על
כל מהלך חייכם.
+ ¥ מקוריות בשטח העבודה אתם
והברקות, תוכלו לצפות לשבחים על ה ביצוע
הטוב של כל
מה שאתם נוגעים בו.
למרות זאת חשים חו-
סר־מנוחה, ומעט סבלנות
לשגיאותיהם של
אחרים. קצב החיים
נראה לאחרונה יותר
מדי קבוע ובלתי״מש־תנה.
כתוצאה מכך
ההחלטות תעשינה באימפולסיביות,
והרגשות
ישלטו בהן יותר מאשר ההגיון
תקר. בני־תאומים, המצפים לאהבות חד-
שות, יוכלו לנצל היטב את התקופה.
כדאי להתרכז במיוחד במכרים חדשים.

מאומיס

הרומנטי

הסיכוי

לפגו ש

לאריות תקופה שבה חשים שימחת״חיים
והנאה מכל צורה של בילוי. מרגישים
צורך לבטא את עצמכם,ומתגעגעים
לעסוק
בתחביבים ישנים,
שאותם זנחתם. ההתבתיאטרון, עניינות ספורט
וטיולים מורגשת
במיוחד בתקופה
זו. קיימת נכונות לחוויות
רגשיות חדשות.
כל ענייני האהבה יתפתחו
יפה, הרומנטיקה
חוגגת, מתחילות

הרגשה של מחסור בכספים מלווה אתכם
לאחרונה. מקדישים זמן ודאגות רבות
למצבכם הכלכלי. השבוע
תוכלו לוותר על
הדאגה, ולהרשות לעצמכם
לבזבז כספים,
אפילו על דברי לוק סוס
שאותם אינכם מרשים
לעצמכס בדרך־
כלל. בשטח המיקצועי
יווצרו תנאים נוחים
22 באוגוסט-
22 בספטמבר
שבהם תוכלו להבליט
את כישרונותיכם וחדי־צותכס.
אורחים בלתי־צפויים עשויים להגיע
ולהוסיף הנאה ושימחה, שכן הס אמורים
להיות משעשעים, בעלי־הומור ומזג־טוב.

שני מזלות אלה יוכלו להתיידד ולהנות
מקשרים משותפים, אך קשר עמוק,
מחייב, וממושך עלול להכניס מתח רב,
אי״הבנות והתמרמרות. כוכב יופיטר שולט
בשני מזלות אלה, לכן יימצאו עניין
משותף ואפילו גישה דומה לבעיות שונות•
ביחסם לזולתם יבלוט חוש הצדק
וההגינות. שניהם יתעניינו בסיפרות,
מדע, אמנות, מסעות וירבו בתנועה. אן
דגים, הדורש פינוק אין־סופי והתייח־סות
בלתי-פוסקת אל עצמו, יתמרמר
כשהקשת יעסוק בעניין, וישכח לפעמים
שיש מי שמצפה ממנו להרבה יותר
ממה שהוא מוכן או מסוגל להעניק.

3שת עם טדה
שניהם שייכים למזלות האש, ויתאימו
האחד לשני. אי־אפשר לומר שהם דו מים,
ולפעמים קשה להבין מהו מקור

המשיכה ביניהם. אן העובדה קיימת,
צירוף כזה ניתן למצוא כימעט ״שלושה
עשר בתריסר״ .הסיבה העיקרית לכך
שהם בכל־זאת מצליחים לשמור על קשר
כזה היא שהם אינם מגבילים את עצמם
ואת זולתם. החופש חשוב להם.
כאשר רצונותיהם מתנגשים, איש לא
מוותר. הפיתרון יימצא רק כאשר לא
יתעקשו, וימשיכו לעסוק איש איש בענייניו.
הצורך לחרוג מהשיגרה ולצאת
להרפתקות מסוכנות, וכן המשיכה לספורט,
משותפים לשניהם. והעיקר, הם
אינם משתעממים בחברת עצמם.

קשת עם שור

צירוף מקובל מאוד בין זוגות רבים.
נוח להם האחד עם השני, ונוצרת הערכה
הדדית. השור נמשך לאינטלקט, לנדיבות,
ולהתייחסות של הקשתים לכסף.
חוסר־הדאגה שלהם בכל מה שקשור
לרכוש משרה על השוורים ביטחון. ליד
הקשתים הם חשים שבעצם אין מה לדאוג,
והכל כבר יסתדר מעצמו. גם העניין
הרב שיש לבני מזל קשת בכל דבר רוחני׳
מוסיף לשור עניין ומרים אותו מעט
מעל הקרקע. למרות כל הנאמר, ההבנה
ביניהם קשה. הם כל-כך שונים איש
מרעהו, שהקשר בסופו של דבר נוצר
סביב חיי היוס-יום, או ענייני החוטר.

קשת עם תאומים
הקשר בין תאומים לקשת הוא הגרוע
ביותר — או הטוב ביותר. בגלגל המזלות
הם ניצבים האחד מול השני, ובכן יוצרים
ציר משותף ומנוגד. אהבת-החירות,
האופטמייות, אהבת־הנסיעות, המשיכה
לאמנות, והרצון לדעת ולהבין כל דבר
משותפים להם. אך חוש־הצדק המוגזם
לפעמים, ערכי המוסר הגבוהים והצורך
להעמיק בכל דבר, חוסר״העורמה ולפעמים
גם חוסר״הטאקט של הקשת, יכו-
(המשך בעמוד

שבוע שבו תופתעו מדברים שונים. כסתקופה
מייגעת ומעייפת, מתגעגעים לקצת
פים עשויים להגיע ולהקל על הרגשת
מנוחה, ומעדיפים להימצא בחברת עצמכם

הדוחק. בענייני הלב,
בעיקר. אך דווקא כעת,

היכרויות עם אנשים
כשאינכס מעונייניס ב
חברה,
קורים לכם מיק שונים
מהרגיל, רצי
ניים,
מעמיקים ומענרים
מוזרים. פגישות

יינים. על־מנת לפתח
מפתיעות עם מכרים
חדשים, או עם כאלה לעמוד ידידות עליכם
כיוון בהבטחותיכם.

שכבד נשכחו מזיכרו
שהפעם
לא יעברו על
נם, יובילו לקשרים לא

שיגיונותיכם בסלחנות
רגילים. כדאי להתייחס
אליהם בחשד, ולבדוק -י
שאליה אתם רגילים.

בתחום המיקצועי. יש
האס הס באמת ראויים

להיזהר משגיאות שנראות כביכול חסרות
לאמונכס. תוך זמן קצר תתחילו להרהר
ב ה חלפ ת מקום המגורים, אד עדיף ל חכות .
ח שיבות, ה ע לו לו ת לה שפיע על ע תי דכם.

שבוע שבו תמשיכו בפעילות ציבורית .
אנשים בעלי חשיבות ׳יכירו בהישגיכם

המיקצועייס, וישלמו בעין יפה. תוכלו
שימו לב במיוחד לרעיונות מקוריים

לקדם לשביעות־רצונכס
ומבריקים, אלה עשו

ענייניכם הכספיים,
יים להדהים אתכם

אך עדייו כדאי להיזהר
ולגרום לתפנית בהש-

מתוכניות חדשות, שאיקפתכם
על החיים. ב

מוכרות לכס היטב.
מקום העבודה תכירו
חוש־ההומור והציניות
אנשי בעלי אישיות

יהפכו אתכם לפופו־חזקה,
שיהיו מעוניי-
לריים מאוד בחברה.
נים לגייס אתכם לפקרוב
לוודאי שהזמנות
עולות הומניטריות. גם

לא מעטות יגיעו אליתחדור
הרומנטיקה

לאירועים חברתיים
למקום עבודתכם, ותג
רום
לכם מבוכה והתלבטויות רבות. שוב
מושכים ומהנים. האהבה תגיע אליכם

מבלי שתטריחו את עצמכם לרוץ אחריה.
תוצענה הצעות בקשר לנסיעה לחו״ל.

לאחרונה אתם מוקפים בחברים ונהנים
בתקופה זו חשים יותר עירניים וקלי-

תנועה, נוטים לרגשנות, ומתעורר בכם
מהתעוררות חברתית. למרות הנטייה להת־בודד
ולהסתגר, מגיעים אליכם מדי יום
החשק לעסוק בעיסו
קים
חדשים, או לצאת
חברים, וגורמים לתהבמצבי־הרוח

להרפתקות וטיולים.
פוכות

אפשר לקדם עניינים
המשתנים מיספר פעמים
במשך יום אחד .
מיקצועיים, ולשפר את

המצב הכלכלי. חשוב בעניינים מיקצועייס
להתנהג בהתאפקות
תוכלו לקדם את השאיפות,
טפלו בעדינות מכיוון ובחוש־מידה.

שהאופטימיות לפעמים
ובזהירות בממונה עלי0602X

כם. טאקט והבנה יעזמוגזמת,
והראש לא
83896306

פנוי לחשוב על סכרו
לשמור על שימכם
נות. הפופולריות תעלה, וההזמנות למסי הטוב.
היזהרו לא להי־
לנעליים כנס
בות לא תהיינה רבות בהרבה מהרגיל.
ממידתכס.
הגדולות

מווזנ״ט

0 8 1

מכונת גילוח ״קומפקט

מכונת גילוח דגם ״סינכרון׳

מכונת גילוח המופעלת ע״י חשמל, מתאימה לכל זקן.

מכונת גילוח המופעלת ע׳ 2סוללות. מיוחדת לזמן
טיול או בעת שירות צבאי

1מכונת גילוח ״אינטרקונטיננטל

מכונת גילוח ״סטנדרט

מכונת גילוח ״מיקרון׳

של טעינת יתר) ,תיק מהודר לנסיעה ומראה נפרדת.

2מכונת גילוח ״אינטרסיט

מכונת גילוח הנטענת על חשמל.
כוללת: מטען, תיק נסיעה אפשרות הדבקה על הקיר,
מברשת ניקוי.

מצית שולחני דגם ״דומינו

מוסיף יופי לכל שולחן.

מצית שולחני דגם ״דומינו

סט. כולל 3 :מאפרות.

ו. דגם דינו .2דגם רואו

תה מוצרי איכות חשמלי
להשיג אצל המפיצים הבלעדי סבישר
באייר(ככר המדינה) 72ת״א, ברשתות השיווק ובחנויות כחשמל המובחרות

תן מתנה למכונית עולף
משלוח שי לחגים הוא מנהג יפה בין הבריות. בחג הזה, תן
מתנה אורגינלית גם למכוניתך -מגיע לה!!
תן לה כדי שתרגיש טוב ותאריך ימים.
* ד ס קסטרול-השמן המובחר למנוע -להנאת שניכם.

xז ^ קסטרול ינתר חיי םלממע.

שהם

חשבם ד״זה

מחיר האשה צמוד לדולר
במאה העשרים ממשיכים במיגזר הערכי למכור את
האשה. ככל שעולים המחירים, עולה גם המוהר
(המחיר) .המוהר המזומן עלול להגיע ליותר מ־ 50 אלף
שקל• ״המצב בלתי נסבל, עושים לנו בושות,״ אומרים
הרבה צעירים וצעירות.
ככל שהמדד עולה והמחירים עולים, גם מחירי
(המוהר) הנשים עולים. בקשות ההורים והתנאים שמציבים
לצעיר אשר בא לבקש את יד הבת, מקשים את
מצבו, וזה מוכיח פעם נוספת, שחברתנו הערבית מפגרת.
מחירי הנשים נעים בין 20ל״ 50 אלף שקל במזומן,
וזה חוץ מזהב, הכולל עגילים, צמידים, טבעות ושעון,
שמחירם עלול להגיע ליותר מ־ 20 אלף שקל. וזה חוץ
מהביגוד שיש בו עוד הוצאה של כ־ 10 אלפים שקל,
אם לא יותר. הכל לפי ההסכם. יש הורים המוכנים
לקנות את הביגוד על חשבון המוהר המזומן אשר
קיבלו, ולהסתפק בפחות רווח. אן אלה המוכנים
להסתפק ברווח מועט מעטים בימינו.
יש מוהר מאוחר (דחוי) המבוקש בשעת חירום, והוא
אינו פחות מהמוהר המזומן. לפעמים מכפילים ומשלשים
אותו, ליתר ביטחון, כדי להרתיע את הבעל
מלהתגרש מאשתו.
אן כתוצאה מהחובות הסיכויים לחיים טובים
ותקינים קלושים מאוד• לזה יש להוסיף את הבית,
למי שאין, או שלא הספיק לרכוש לפני החתונה. עוד
יותר גרוע אם יוזכר הבית בחוזה החתונה. אז חייב
הצעיר בהקמתו על כל תוכנו, כגון: טלוויזיה, ריהוט
וכד, וזה יוסיף שמן למדורה. כל הוצאות החתונה
הינן על חשבון החתן ומישפחתו. אין הורי הכלה מוכנים
לשלם פרוטה אחת, או להשתתף בהוצאות החתונה,
ובכל זאת הם מאחלים: מזל טוב.
במיגזר הערבי יש הרבה הנישאים בשיטת החילופין:
נותן לן את אחותו, מקבל את אחותך (החלפה).
נישואי־החילופין הולכים ומתפשטים בצורה מדהימה,
וקשה לעצור את השיטה הזו, בעת שבה צריכים לשלם
סכומי-עתק כמוהר.
השכל הנבון והישר מתקשה לעכל את סכומי העתק
המשולמים עבור אשה, שאותה משווים לקניית טלוויזיה
או לזוג נעליים (אתכם הסליחה) ולא ליצור אנושי.
נישואי־החילופין אינם קלים ואינם פחות מסובכים
מנשואי המוהר. אלה יותר מסובכים, יותר חמורים

ותת-אנושיים• ואם בנשואי המוהר (הקניה) מתגרשים
מאשה אחת, כתוצאה מחובות הנישואין וכל מיני בעיות
מישפחתיות וחצרתיות אחרות, כאן מתגרשים משתי
נשים.
אם התחתנתם בשיטת ההחלפה, תתגרשו באותה
שיטה. ואם אני מתגרש מאחותך, אתה מתגרש מאחותי•
אפילו שררה ביניכם הבנה ורצון להמשיך ולחיות
יחדיו. רק במיקרים נדירים מאוד אין משיבים בגירושין
כנגד גירושין. האסון יותר גדול, אם יש לאחת או
לשתי המגורשות ילדים קטנים. אלה יסבלו כתוצאה
מכל המישחק העצוב והכואב הזה.
ושלא נשכח שברוב המיקרים האב והאם המגורשים
יצטרכו להתחתן פעם נוספת, וכל זה יהיה על חשבון
העתיד וחיי השלווה של הילדים. לפעמים נאלצים הילדים
לעזוב את הבית בגיל קטן, ועלולים להידרדר
לעבריינות ולרדת לשפל החברתי. וזה כתוצאה מחיי•
מישפחה קשים ונורמות חברתיות אכזריות מאוד.

צעיר אחד — אשר לא היה מוכן להזדהות — אמר
לי :״התחתנתי פעמיים.״ בפעם הראשונה בשיטת החילופין
ובפעם השניה בשיטת המוהר• ״בפעם הראשונה
נאלצתי להתגרש כתוצאה מבעיות מישפחתיות וכל מיני
קשיים שונים אשר מנעו משנינו חיי נישואין תקינים
ויציבים.
״הורי הם אשר הכריחו אותי להתחתן, גם בפעם
הראשונה וגם בפעם השניה. והם אשר בחרו בשתי נשותי
מטעמים חברתיים בלתי מובנים לי, ולפי שיקולים
התלויים בהם. את דעותי השאירו בצד, לא לקחו אותן
בחשבון, וזה אחרי שהזהרתי אותם והסברתי להם את
עמדתי בצורה ברורה, והתנגדותי להתחתן עם מישהי
שאינני מכיר אותה או רוצה בה.״ מיקרים מסוג זה
יש הרבה במיגזר הערבי, וזה אם הצעיר לא רוצה לעזוב
את הוריו ומוכן לסבול למענם.
אחמד, מוחמד, סעיד, עלי, גרא, פאטמה, נאדיה
ואמינה — צעירים וצעירות מהמיגזר הערבי: עלינו
להרים את קולנו נגד מכירת האשה במיגזר הערבי
בכלל, אם זה בישראל או בשטחים. אנחנו נגד מכירת
אדם. האשה אינה טלוויזיה, שולחן וכד...
עושים לנו בושות, משום שמעריכים את האדם בדברים
חומריים ולפי ראייה קצרה, שאין שום הגיון בה,
וכך מקשים את חיי הנישואין והמישפחה. כשצעיר

קונה לו אשה, קשה לו לחיות איתה, כשזכר הקניה
מרחף עליהם. ההרגשה שקנה מישהי, וזכה בהסכמת
הוריה מבלי להתחשב בדעתה, או לפחות לשאול אותה,
מחמירה את המצב• מעטים מאוד המביאים את דעת
הבת בחשבון, ביחס לבעל העתידי, או שואלים אותה,
ולו סתם שאלה.
הנישואין בשיטות אלה, שיטות מיושנות, גורמים
לבעיות מישפחתיות. ויש רק מעטים הזוכים להתחתן
בגלל אהבה או הבנה מסויימת. אך אם מתברר להורי
השניים שיחסי ידידות היו קיימים מראש, עלול הדבר
להסתיים בכי רע.
ההורים המצדדים בעמדת הצעירים הם מיעוט
שאינו מורגש, ובתחום זה אין להעלות על הדעת שינוי
כלשהו בתקופה הקרובה, או התפתחות לטובה. זה
לעומת כוחם האדיר של אלה המצדדים במוהר ובהצמד-
תו למדד, לדולר, לדינר, לזהב, וכנראה גם ליהלומים.
זה מורגש בעת האחרונה.
אבו-עלי ואבו־עבדאללה — כינויים בדויים — טוענים
:״אנחנו גידלנו את בנותינו ומגיע לנו לקבל מוהר
וכסף — כמה שיותר. נתנו את כוחנו ואת בריאותינו
כדי לגדל את הבנות שלנו, ואין אנו מוכנים לוותר או
לקבל את טענות המתנגדים למוהר. זכותנו לדרוש יותר,
וחובתם לשלם ולקבל את כל הדרישות שלנו.״

האם זה הגיוני, תרבותי או אנושי למכור את הבת
כמו קילו עגבניות או קילו מלפפונים ו תשובתם: אין
שום קשר בין התרבות והמוהר, ואין הם מוכנים לתת
את הבנות שלהם כמתנה למישהו חינם, ללא תמורה.
כך שהמירוץ אחרי הכסף נמצא בעיצומו והכאב
והעצב המר חודרים אל תוך הלב• לב הממורמרים,
המתנגדים למצב העגום הזה, למכירה ולקניה של
האשה.
אל תשכחו את הדודים. כן, את הדודים. מצד האט
ומצד האב. כולם מוכנים לקבל את חלקם. להם יש
חלק בניצול החתן וכדרישת הכסף, והם מקבלים את
החלק שלהם לפי המינהגים. ואפילו הדודים שלא היו
ביחסים טובים ולא ראו את בת האח ואת בת האחות
תקופה ארוכה, מופיעים ונכנסים לתמונה. הם קופצים
על העגלה ודוהרים כדי להשיג את הזמן, לנצל את
ההזדמנות ולקבל את חלקם.
כך מתבהרת התמונה לכולם. תמונה שאינה בהירה,
אלא שחורה ועגומה. תמונתה של חברה המוכנה למכור
את הכל עבור הכסף, כולל איש ואשה.

מוחמרק בו ע, תיד־אביב

x017. 01710ד 1#!02
המיקוד הישראלי המטורף
אינני יודע מי היה ה״גאון״ שהמציא את המיקוד
הישראלי, אך אני יודע שהדבר היה בימיו של שימעון
פרס כשר־התיקשורת. וכבר אז, בתחילת שנות השבעים,
היתה התוצאה מוות טבעי, ז״ל ר״ל. והנה עתה,
תחת שרביט הקסם של שר־התיקשורת הנוכחי, המתפקד
ככל הנראה כמו יתר שרי הממשלה המפוארת הזו,
זוכים אזרחי ישראל בנסיון להחיות את המת, הלא
הוא מיקוד ז״ל. אם יצליח הנסיון יהיה מדהים יותר
מאשר נס פך השמן בבית־המקדש, אותו חוגגים אנו
כל שנה בחנוכה. ומי יודע, אם הנס אכן יצליח (ולכותב
שורות אלה ספקות עמוקים בקשר לכך) אולי יחוגו
איזה חג חדש, שייקרא מן הסתם ״חג הצב(י)״ .ואז
לפחות יוכלו לומר: עלה בידי הליכוד לעשות את
הבלתי יאומן...
הקוראים, אלה שטרם יצאו מגבולות ישראל, לא
מכירים שיטות מיקוד שונות מזו שמנסים לדחוף לציבור
בישראל מזה תשע שנים. לאחרונה זוכה ציבור זה
שוב במיתקפת המיקוד, ואילו בעיתונים ברדיו ובטלוויזיה
(כך, למשל, ידיעה ב״קול ישראל״ ב)22.10.80-
מתברר ש״שיטת המיקוד טרם הצליחה להיקלט בישראל״
.ידיעה אחרת, שהופיעה ב״דבר״ ,סיפרה כי בישראל
משתמשים בשיטת המיקוד 10—15 אחוזים מכלל
הציבור, וזו בדיחה עצובה ויקרה של הדואר הישראלי.
הטמבל שישב והכין בזמנו את מיספרי המיקוד לא
ידע מה הוא בעצם עושה, ולמה. וכן גם מי שנתן לו
את ההוראה לחבר את ספר המיקוד, שאמור היה
להיות ״בסט סלר״ המצוי בכל בית בישראל ושהפך,
כאמור, לכישלון מחפיר ויקר. היה מישהו שרצה לתפוס
מרובה ולא תפס, בבחינת ״אנו היהודים נהייה חכמים
יותר מאשר הגויים, ואם להם יש מיקוד — נעשה
מיקוד מיוחד במינו, שעוד ידובר בו״ .הדבר הצליח —
בדיחת המיקוד בישראל יותר מוצלחת מהרבה בדיחות
על דוד לוי...

בדנמרק הונהג זמן קצר לפני הנסיון להנהיגו בישראל,
והפך להיות סיפור הצלחה. בארצות־הברית (למעלה
מ־ 200 מיליון תושבים) יש ב״זיפ״ (הלא הוא השם
שניתן שם לשיטת המיקוד) כ״ 20 אלף מיספרים.
בישראל ( 4מיליון תושבים) יש ב״מיקוד גם כן

לא מכבר נתפרסם בדנמרק, מדינה קטנה, בערך
כמו ישראל ( 5מיליון תושבים 43 ,אלף קמ״ר) ,כי 97
אחוזים משתמשים במיקוד של הדואר, הנקרא במדינה
זו ״מיספר דואר״ ,ויש בו כ״ 200 מיספרים. המיקוד

20 אלף מיספרים. תשאלו הכיצד ז ובכן: בישראל פיצלו
כידוע כל רחוב, ולפעמים אפילו בתים עם שתי כניסות,
למיספרי־מיקוד שונים, ללא הגיון — והמיספרים
מסורבלים וקשים לזכירה. מדוע, למשל, חייב בית, שיש

לו כניסה ברחוב אלנבי, במיספרים הנמוכים (למשל,
רחוב אלנבי ,)5לשאת את מיספר המיקוד 63-321
והבית שממולו (אלנבי ,63-301 )6ואילו רחוב הירקון
,1המצוי או-טו-טו בפינת אלנבי, מיספר המיקוד שלו
68-011ז !
וכיצד נעשה הדבר אצל הגויים? מיספר״דואר־זיפ-
מיקוד ניתן שם לא לבית או לקטע רחוב, אלא לכל
האיזור, שאותו משרת בית״דואר אחד. ערים בסדר גודל
של 60—70 אלף תושבים זוכים למיספר דואר אחד,
אחיד ויחידי. לדוגמה: העיר סיסרו, מדינת אילינוייס,
שמנתה ב־ 1970כ־ 67 אלף תושבים, זכתה למיספר
הזיפ .60650 העיר לורנס, בקנזס 50 ,אלף תושבים,
מסתפקת במיספר ,66044 ותושביה בוודאי לא מרגישים
שקופחו עקב זאת, וכולם משתמשים בזיפ, כחלק
אינטגראלי מכתובתם. הדנים הנהיגו את השיטה בצורה
עוד יותר נוחה (שהרי הם מדינה קטנה) .המיקוד,
מיספר הדואר, מורכב רק מ 4-ספרות, נוחות לזכירה.
כך איזור דואר שלם בפרבר קופנהגני (כלומר כל
פרבר !) זוכה למיספר אחד ויחידי ; אם ניתן הדבר,
סיומו הוא עם שני אפסים. למשל: כל האיזור שבין
מרכז העיר לנמל־התעופה (להוציא שני איזורים אלה)
הוא במיספר הדואר .2300 איזור שגרירות ישראל,
״אוסטרברו״ ,הוא במיספר .2100 לא פלא הוא, שכאשר
אתה פונה טלפונית או אישית, לפקיד כלשהו, ומוסר
כתובתך, הרי שהפקיד מסוגל — ללא עיון בספר־עזר —
לומר לך את המיקוד של האיזור.

לצפת, עיר ישראלית שמיספר תושביה כמדומני
בסביבות 15 אלף (ותקנו אותי אם טעיתי) יש לא פחות
מ־ 45 מיספרי מיקוד, המפוזרים על פני סקאלה של
211 מיספרים. לצפת יש מיספר מיקוד .13-354 בינו
לבין הבא אחריו ,13-400 ,אין שום מיספר. שיכון
עולים בצפת זכה ל״ 12 מיספרים שונים. עוקבים אמנם,
אך למה, רבש״ע, צריך כל כך הרבה מיספרים לשיכון
אחד, שבו, קרוב לוודאי, מתהלך דוור אחד היוצא מבית
(מיון) דואר אחד ן
שיטת המיקוד הישראלית ״גאונית״ ,ולפיכך גם לא
תצליח !

על• כהן, קופנהגן

על המחר, תצטרך להחליט בעצמך.
בטח יש לך המון חלומות על מה שתעשה עם שחרורך. ההחלטה כולה שלך, אך כדאי שבמקום לחלום; תפתח
תוכנית חסכון ״כח לחיילים״ של בנק לאומי. גם חייל כמוך יכול לעמוד בהפקדה של 10 שקלים(מינימום)
ולהיות לבעל חסכון. הכנס לסניף הקרוב של בנק לאומי ופתח תכנית חסכון ״כח לחיילים״.

ועכשיו לחלומות שלד יש ״כיסוי״ כי תהנה מ־

30/0ריבית שנתית צמודה.
* הצמדה מלאה (ס/ס )100 על הקרן והריבית מתום 3שנים.
* מענק בשעור 50/0מהקרן.

ובינתיים תהנה מצ׳ופרים נוספים:

4פנקסי שיקים חינם! פטור מדמי ניהול חשבון! והלוואה בתנאים נוחים של עד
1000 שקלים עם השחרור! כל זאת כאשר תעביר את משכורתך הצבאית באמצעות
בנק לאומי.

״פח לחיילים״

להרוויח מכל יום של שרות.

פרטים בסניפי בנק לאומי, בנק אגוד ובנק עליה-לאומי.

בנק לאומי
טל־ארויו

אוסטרליה: מ
בית־הדין העליון של אוסטרליה אסר לאחרונה את
הפצתו של ספר חדש וסנסציוני, הנושא את השם היבש,
האקדמי משהו: מיסמכים על מדיניות החוץ והביטחון של
אוסטרליה.1968—1975 ,
למרבה האירוניה הוצאה ההוראה לאסור את הספר
על-ידי נשיא בית־הדין העליון באוסטרליה, סיר גארפילד
בארוויק. השופט בארוויק, המסתתר עתה ברוב נוחיות
מאחרי איצטלה של אובייקטיביות שיפוטית, היה בעבר
שר־החוץ של אוסטרליה. הוא ממש מככב בספר, והפר שיות
המפוקפקות שהוא מעורב בהן אישית זוכות לכיסוי
מתועד ומושלם.
מחברי הספר, ג׳ורג׳ מאנסטר וריצ׳ארד וולש, בחרו
בשיטה המסורתית המקובלת על סופרים ועיתונאים, שדוב־או
בשרירות ליבה של הצנזורה הפוליטית. הם פירסמו
קטעים חשובים מספרם בעיתונות הבריטית, ובעיקר,
כמובן, בניו סטייטסמאן.
קטעים מעניינים ומביכים במיוחד מוקדשים ליחסים

אשברצח־ עםבטימורי
ארצות־הברית גורסת שיש להרשות לעניינים (כלומר
לטבח בטימור) להתפתח בדרכם שלהם. הגירסה הצינית
של מישרד־החוץ האמריקאי היא שיש לקוות שהאינדונזים
ישלימו את המלאכה באורח אפקטיבי, מהיר, וללא שימוש
בציוד. מתוצרת ארצות־הברית.״

וווי ם וגוון

לאכסביציוניזם. ריכטה מכחיש שטומין הוא פילוסוף
בעל שיעור־קומה, וטוען שהוא לא הוציא אפילו פירסום
מדעי אחד בשטה זה.
יוליוס טומין עצמו הגיב בצחוק מלא בוז. מחקריו
על סוקראטס ואפלטון פורסמו בכל העולם, ואילו המסה
שלו, על הפילוסוף הצרפתי דקארט, מהווה את עיקר
הספר בנושא זה שפורסם בפראג עצמה.
״אני מקווה,״ מעיר טומין ,״שפירסום עובדה זו לא
תביא להיעלמות הספר על דקארט מהספריות המדעיות
באוניברסיטאות הצ׳כיות.״
זוהי טרגדיה של ממש. השמרנות והריאקציה הניאו־סטאליניסטית
השתלטו דווקא על צ׳כוסלובקיה, שהיתר,
מאז ומתמיד .׳נושאת מורשת החירות באירופה המזרחית.

מה לאימוי רון ולציילה?
עשרות סקרנים טילפנו לבעל מדור זה בתהייה,
מה ראינו לפרסם את תמונתו של ח״ב אמרי
רון 1הרי מדובר במדור העוסק בעניינים בינלאומיים

ובכן, די ברמזים, הגיע הזמן לחשוף את האמת.

למותר לציין, שהכיבוש האינדונזי במיזרח־טימור נמשך
עד עצם היום הזה. הטימורים עדיין נמקים מרעב,
והוצאות להורג שיטתיות, באמתלה של ״טיהורים״
ומילחמה בטרור, הם מעשים שבכל יום. כל המיבצע
הזה נעשה תוך שימוש בנשק ובציוד אמריקאי, ולפי
דיווחים בעיתונות העולמית שהתפרסמו גם בעולם קטן,
גם בנשק מתוצרת ישראל.
תפקידו הפעיל של הנרי קיסינג׳ר בזוועת טימור לא
תמנע ממנו, כמובן, תפקיד חשוב בממשלה של הנשיא
הנבחר רונאלד רגן. עם זאת מתנגדים לו רבים ממקורביו
של רגן. סיבת התנגדותם לקיסינג׳ר היחד, עשויה לשעשע,
אם לא היתה כל כך עצובה. עבור החוג השמרני המקיף
את רונאלד רגן הנרי קיסינג׳ר הוא פחות מדי בדלן.
יותר מדי ״אינטרנציונליסט״ ובעל עבר ליברלי.

צ־ססלובקירי: המבחילים יתכן מאוד שבסופו של דבר תפלוש ברית־ד,מועצות
לתחומי פולין, ותחסל את האביב הפולני, את האיגודים-
המיקצועיים החופשיים, ואולי אפילו את מזכיר המפלגה
החדש, סטאניסלאב קאניה.
אם תתרחש טרגדיה כזו, יפול חלק ניכר מהאחריות
גם על נשיא צ׳כוסלובקיה, גוסטאב הוסאק. הלה, שהיה

הגרי קיסינג׳ר
יותר מדי ליברלי
המסובכים בין חמשת בעלות־ה?רית, הקרויה אנזאק, שבה
חברות מאלזיה, סינגפור, ארצות־הברית, אוסטרליה וברי טניה.
הסיכסוכים הבלתי פוסקים בין מאלזיה וסינגפור,
המניפולציה האמריקאית והקשרים עם אינדונזיה נחשפים
עד תום. הספר אף מתאר, בפירטי פרטים, את הקשר
בין הממשלה האוסטרלית לבין שירות המודיעין האינדונזי
הידוע לשימצה באסיה, באקין.
ג׳ינוסייד דמיזרח־טימור. אך יותר מכל זעמה
ממשלת אוסטרליה על חשיפת חלקה וחלקו של הד״ר
הנרי קיסינג׳ר בזוועת מיזרח־טימור•
כידוע פלשו האינדונזים למושבה הפורטוגאלית
לשעבר ב־ .1975 כיום אין חולקים על העובדה, שכוחותיו
של הגנרל סוהרטו השמידו שליש מתושבי האי 200 .אלף
מתוך 60 אלף הטימורים נרצחו בג׳נוסייד שיטתי שכלל
מעשי־טבח מאורגנים והרעבה שיטתית. וולש ומאנסטר
מוכיחים בסיפרם, שממשלות אוסטרליה וארצות־הברית
גילו אדישות צינית לגורלם של בני טמור.
את שיא הציניות השיג, כדרכו, קיסינג׳ר. מכיוון שכל
תושבי העולם מהווים בעיניו כלים במישחק ד,שחמת שלו
עם ברית־המועצות, העדיף קיסינג׳ר בגלוי כיבוש אינדונזי
על הגדרה עצמית לתושבי האי טימור. אם יזכו הטימורים
בהגדרה עצמית, טען קיסינג׳ר באוזני הנשיא ג׳רלד פורר,
הם עלולים לנקוט בעמדה ׳ניטראליסטית ובמדיניות פנים
קומוניסטית.
הנרי קיסינג׳ר חשש שהדיווחים המחרידים על מעשי
הטבח של אינדונזיה במיזרח־טימור עלולים לגרום לתגו בות
לא־רצויות בקרב גורמים ליברליים ,״רכרוכיים״,
בסינאט של ארצות־הברית ובאמצעי-התיקשורת האמריקאיים.
הוא הגיב באורח קיסינג׳רי טיפוסי. ד,נרי הוציא
הוראה מפורשת (המצוטטת בספרם של וולש ומאנסטר)
לשגרירות שלו בג׳אקרטה, להפסיק לדווח על הנעשה
במיזרח־טימור.
הליברל הידוע. האוסטרלים והבריטים השתתפו
גם הם בקשר השתיקה שאפף את זוועות טימור. שגריר
אוסטרליה בארצות־הברית דיווח לשר-החוץ שלו ב־17
באוגוסט . 1975 שארצות־הברית מסוגלת להפסיק את
הטבח בטימור. אינדונזיה זקוקה לנשק אמריקאי ולתמיכה
פוליטית בקונגרס, טען השגריר ריצ׳ארד דולקוט. אך
אין כל סיכוי שארצות־הברית תפעל בעניין זה. וולקוט
הוסיף :״נמסר לי שקיסינג׳ר הורה באורח אישי למישרד־החוץ
שלא להתערב בדיונים כלשהם על מיזרח־טימור.
לארצות־הברית יש עניינים חשובים יותר על סדר־היום.

ח״כ אימרי רון
מת. על פינושט
האשמנו את ח״ב רון באהדה אידיאולוגית
למישטרו של אוגוסטו פינושט בצ׳ילה. ח״ב מפ״מי
מגלה זיקה לרוצחו של סאלבדור איינדה ז מפ״ם
היתה נשבעת בשמו של איינדה !
תשאלו אותו.

אמור לי מי פרקליטו
פרקליטו הצרפתי של יצחק רבץ, דאן־באפטיסט
ביאז׳ה, מכחיש שהוא פאשיסט.
הוא היה לוחם אנטי-נאצי, גוליסט מושבע, ולחם
בדה־גול רק אחרי בגידתו בעניין אלדיר.

יוליום טומץ
השמצות בנוסח דדנוב
חבוש בעצמו בכלא סטאליניסטי, הוא הקוויזלינג בה״א
הידיעה של העולם הקומוניסטי. עדיין רובץ עליו הכתם
של שיתוף פעולה פעיל עם הכובש הזר, הסובייטי,
בדיכוי האביב הצ׳כי ב־ 1968 ובחיסולו הפוליטי של
אלכסנדר דובצ׳ק.
עתה מדווחים אמצעי־התיקשורת העולמיים על פעילות
קדחתנית של הוסאק נגד האביב הפולני. הוסאק עומד
עתה בראש הלובי השמרני של ברית־וארשה, המאיץ
במנהיגי ברית־המועצות להתערב בפולין בהקדם האפשרי
מבחינה אופרטיבית. בתוך צ׳כוסלובקיה עשה הוסאק
כמיטב יכולתו לדכא כל סימן של תסיסה ושל הזדהות
עם לוחמי החירות הפולניים. השבוע פירסם רודה פראבו
מאמר ובו איומים גלויים על פולין.
מטלית אדומה. אחד מאנשי-הרוח הבולטים בצ׳כוס־לובקיה,
הפילוסוף השמאלני ומומחה בעל שיעור־קומה
בינלאומי ליוון העתיקה, יוליום טומין, גורש לאחרונה
ללונדון. ידידו, העיתונאי הבריטי כריסטופר היצ׳ינס,
מדווח השבוע על מאמר השמצה חדש נגד טומין, בשבועון
הצ׳כי טבורבה. מחבר כתב־ד,פלסתר, הפרופסור ראדובן
ריכטה, מסתער על טומין ״העריק״ בסיגנון ז׳נדוביסטי
מובהק, עתיר רמזים מחשידים והשמצות אישיות בלתי-
רלבנטיות וחסרות בסיס. טומין מתואר, כמובן, כאיש
מלא אמביציות מוגזמות, חסר יציבות רגשית ונוטה

ח״ב יצחק רבץ
פרקליט מתאים
כלומר, לא מדובר בפאשיסט של שנות הארבעים,
אלא בתומך האו-אה-אס הניאדפאשיסטי בשנות החמישים.
איש־ימין מכובד, הראוי בהחלט לייצג את
איש תנועת-העבודה, ידיד שליטי ארגנטינה. פרקליטו
הישראלי של רבין הוא איש־אמונו של ח״כ שמואל
תמיר, איש חרות בעבר ובעתיד.
אמור לי מי פרקליטך, ואומר לך מי אתה.

חיי םברעם

901
מהאנשים הקונים 111־ שאוב לורנץ הם עשירים.
הנותרים הם -נבונים.

111 שאוב לורנץ היא
טלויזיה צב עונית יקרה,
אולי גם
היקרה ביותר בשוק,
כולם יודעים כי
111 שאוב לורנץ הינה הטלויזיה הצב עונית
הטובה בעולם.
הע שירים קונים אותה
כי הם יכולים
להרשות לעצמם
את הטוב ביותר.
הנבוני ם קונים אותה
כי הם יודעים
שאינם מספיק ע שירים
כדי ל קנו ת טלויזיה
זולה.
111 שאוב לורנץ היא
טלויזיה א מינ ה
וללא תקלו ת.
לכן הה שקעה בה
מחזירה את עצמה באיכות לאורך שנים.
111 שאוב-לורנץ

היבואן הבלעדי
רחוב פרץ ,4תל-אביב, טלפון.624193 621984 :

הטלויזיה הטובה בעולם.

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות

העו ל ם הז ה 2257

אנעויבו בשורם

דגריס מנבזגאחמ׳ו: אזטוגופים לילד איסמד
נשיאתה החדשה של איסלנד, ועדים פינבוגאדוטיר, היא אשה נאה ובעלת עיניים תכולות ועליזות.
אהבתה לילדים והזמן שהיא מקדישה להם הפכו לשם דבר, למרות שהיא עצמה מעולם לא ילדה. וינדים ()50
התגרשה לפני עשרים שנה, אך לא ויתרה על ילדים ואימצה לה את אסטרידור, שהיא היום בת שש.
בתמונה היא נראית ברחובה של רקיאוויק, הבירה, כשהיא מחלקת אוטוגרפים למעריצים צעירים. מכיוון
שאין ברחוב שולחן־כתיבה, היא נעזרת בגבו של אחד מהם.

קאול גוסטאב[! :ערנות על חנחג״ם
מלך שוודיה, קארל גוסטאב, מקדיש יותר זמן לבני־מישפחתו
ולחופשות מאשר למלוכה ולענייני המדינה. אבל הפוליטיקאים שלו
מרוצים־ מן החופש שהוא מעניק להם. הוא ורעייתו, סילבייה, מרבים
להסתובב באירופה ולבלות עם הזוגות המלכותיים הצעירים האחרים :
סופי וקארלוס (ספרד) ,מרגארט והנריק (דנמארק) ,ועם ילדיהם.

האנלזוה שזדוט: מיכתבי אהבה נז מקר
האנלורה שמידט, רעיית ראש־ממשלת גרמניה המערבית, הלמוט שמידט, ידועה בפי מקורביה בשם
החיבה לוקי. עיתון גרמני, שרצה לעשות פיקאנטריה על־חשבון הנשיא הנבהר ורעייתו, שאל אותה:
האם זה נכון שהיא מתעבת שם זה ומדוע. תשובתה היתה ״לא״ .שאלה שנייה לגברת שמידט :״האם
זה נכון שהיא ובעלה מחליפים ביניהם מיכתבי אהבה פרטיים בכל בוקר? גם במיקרה זה תשובתה היתד,
״לא״ .לעומת זאת על השאלה האם המישחק החביב עליה ביותרהוא פינג־פונג שולחני? ענתה ״כן״.
העולס הז ה 2257

הנסיו הקטן: אמא גאנה לילו
פני המלאך האלה והמבט המשתאה שייכים לפיטר אנדרין
פיליפס, בנה הבכור של הנסיכה אן, בתה של המלכה אליזבט.
לפי הודעת ארמון באקינגהאם מצפים אן ובעלה, מארק פיליפס,
לילד שני. אחרי השמועות על גירושיהם, בשורה זו היא מהפך.

א 11נ 1י ס 1 1 1 1 1 1 3

גופה ראום: האווהית החריטה ׳רתיות אנושית
אחרי 38 שנים של בריחה מתמדת מעין־המצלמה, כשהיא מתחמקת מצלמים שבקושי זיהו אותה
ברחוב, מדירה רגליה מהצגות בכורה ומסרבת להיפגש עם חברים למיקצוע מן העבר — היא חוזרת.
גרסה גארבו נאותה להופיע על הבד בגיל ,76 מאחר שהתפקיד לא יסתיר את. גילה. מאז הופיעה
לאחרונה בסרט האשת בת שמי הדמויות 1941 בתמונה הימנית) ,צולמה לאחרונה כשהיא נופשת
באיים האטיליים (בתמונה השמאלית).

שירד׳ מהדין:
מה שנו דוה
לא יודעת

האד׳ מונו: התחגוד החמוץ
הארי ומייקל מרבד הם שני אחים שהחליטו להוציא לאור
ספר בשם: פרסי תרנגול ההודו המוזהב. בספר זה מנו השניים את
מאתיים הסרטים הגרועים ביותר שנעשו אי פעם. למרות שהגדול
ביניהם הוא בן ( 31 בתמונה כתרנגול־הודו) ,והצעיר, הארי, הוא
בן .20 הם מתכננים ספר פיקאנטי נוסף: שיאי נפל ברפואה.

בת ,46 זוהרת, אם לבת אחת
בשם סטפאני, נשואה מזה עש רים
ושש שנים לסטיב פארקר,
היושב ביפאן, שומרת שירלי
מקליין על חידושים לבקרים.
היא מופיעה בסרט חדש בשם
זוגות אוהבים, פעילה פוליטית
וכותבת נון־סטופ. ההערה ׳ה שנונה
האחרונה שלה כוונה
ישירות ילבו דרק, כשנשאלה
לדעתה עליה .״בו אינה יו דעת
מספיק כדי לדעת מה
לשאול.״
העו ל ם הז ה 2257

די שטראסבדג: נמר למאסטרז
מאז ,1947 כשנפתח אולפן־השחקנים במנהטן, העמיד לי שטראס־ברג
תלמידים שצברו 387 פרסי אוסקר, טוני ואימי. כל הזוכים
הללו החליטו לעשות למאסטרו חגיגה וקשה לזכור משהו זוהר
יותר ממנה. בין הנוכחים אשתו אנה (בתמונה למעלה) בתו, השח קנית
סוזאן (בתמונה התחתונה מימיך) בנו, ג׳ון, מורה לדראמה,
ורעייתו סאברה (בתמונה התחתונה).

גיון באיו: מנו דרגו סיכוי
הזמרת ג׳ון באיז אירחה בביתה בקליפורניה את חתן פרם נובל
לשלום, שון מקבראייד. הפאציפיסט האירי בן השבעים ושש הגדיר
את סיכוייו של רגן לפעול למען השלום כך :״רגן זקן מקארטר
ולכן אין לו מה לפחד שיאשימו אותו כי הוא ליבראל, קומוניסט
או פחדן.״ באיז לא השתכנעה, אבל הסכימה לתת לו סיכוי.
העולם הזה 2257

נחזני דום: הוגיע•הזמן דרסת שתענית
הכוכבת היפהפיה, סידני רום, החליטה לעזוב אח רומא ואת בעלה, אמיליו לארי, לטובת לוס־אנג׳לס.
היא לא טרחה להזים שמועות שקשרו את שמה לחוליו אגיליסיאס, אך לא אישרה כי זו הסיבה למעבר
אל היבשת החדשה. היא הצהירה כי בגיל 34 נמאס לה להיות יפה ושותקת. היא התחילה לשיר ואפילו
להקליט, והעיקר, הודיעה כי ״בגילי הגיע הזמן להיות שחקנית״.

חורה אמיתית בתשובה
תשמעו מה שאני שמעתי. כל יום שי שי,
ולפעמים גם במוצאי״שבת, פושה עכשיו
בילוי חדש לגמרי בחברה הישראלית
ההגונה. שירה בציבור. באים הצביקות
והדליות והריגות, נוסעים לאט בשדרת
קזוארינות, מחנים בצד ובזהירות את ה־קורטינות,
ונכנסים לבית. שם, במקום להתחכך
באיזה סלואו הגון, או במקום

שרים ״הזכרונות הזכרונות״ ,זה הם שעושים
את זה. הם באים עם בקבוק יין,
הם מתיישבים סביב-סביב בסלון על הבורסות
(והמדקדקים יושבים על הריצ-
פה) ושרים שירי-מולדת. ונא לא להבין
אותי לא נכון: זה לא קורה בסוף המסיבה,
כשנשארים כל אלה שלא תפסו
אף מישהו או אלה שתפסו מישהו חזק
איו לנו
בשבוע שעבר, לגמרי לגמרי לא במיק-
רה, יצא לי לראות ולשמוע את מזכ״ל
ההסתדרות, ירוחם משל, ואת שר־האוצר,
מר ייגאל הורביץ, מספרים האחד לשני
על הצרות שלהם, ונותנים לקהל של
מועצת פועלי תל-אביב להאזין. בין השניים,
בתור שופט, ישב דוב בן-מאיר
שהוא המזכיר של מועצת״הפועלים, בן-
מאיר היה אובייקטיבי מאוד. הוא קרא
למזכ״ל ההסתדרות ״החברי׳׳ ירוחם
משל, וגם לשר״האוצר הוא קרא ״החבר״
ייגאל הורביץ. עלילה כזאת עליו הורביץ
בטח לא שמע כבר מזמן.
בדיוק לידי עמד שומר־ראש אחד של
הורביץ, שהאקדח שלו כל הזמן דקר לי
בכתף. שומר־הראש היה מודאג מאוד,
בייחוד מהצלם שעמד מאחורי הורביץ
וצילם את הקהל מעבר לכתפו. לעומת
זאת לא היה שומר־הראש מודאג מגברת
אחת לא״צעירה, שהתחילה לצעוק על
הורביץ :״עגבניות, עגבניות, רק על עגבניות
אתה יודע לדבר. מה עם הבשר, מה
עם ה בנקודה הזאת התברר שמה שלא
מדאיג את שומר״הראש מדאיג את כבוד
השופט, והאדון בן־מאיר נתן הוראה ל-
סדרנים להרחיק ביד״ברזל את הגברת
עם העגבניות מהאולם.
כל הסיפור לא היה שווה סיפור, אם
לא היה ייגאל הורביץ אומר שני מישפ-
טים חשובים, שדווקא עליהם לא סיפרו
העיתונאים שסיפרו על כל הדברים האחרים•
כשהרגיז הקהל את הורביץ עם הצעקות
שלו על העשירים של הליכוד,
סתם לו הורביץ את הפה במישפט אחד
קולע :״אל תספרו לי על העשירים של
הליכוד. את העשירים עשתה מפא״י ועשתה
מיפלגת העבודה. אני אז הייתי
שם, ותמכתי בזה ״.זה מישפט אחד.
המישפט השני, זה לא פעם ראשונה
שיגאל הורביץ משמיע אותו, אבל כדאי
להתייחס אליו. איזה מומחה ליחסי-
ציבור בטח הסביר להורביץ, שלציבור כבר
אין סבלנות ל״קיצוץ בבשר החי״ ול״אין
לי״ ,והמציא לו סיסמה קצרה חדשה,
כי הורביץ לא יכול בלי סיסמה :״לכולנו
יש אותן המניות במדינה הזאת.״ את
המישפט הזה אמר ייגאל הורביץ גם שם,
במועצת פועלי תל-אביב.
ובכן, חבר ייגאל, צר לי להודיע לך,
אבל אין שחר לסיפור החדש הזה עם המניות.
פשוט אין. חברת מניות, כידוע,
זה מין תאגיד שבו לכל חבר יש כמה
מניות, שמקנות זכויות. כאשר יש לשני
אנשים אותן המניות, פירוש הדבר הוא
שיש להם אותן הזכויות. אם זה ככה,
אז מכל בחינה שלא תהיה, אין לי ולאנשים
שישבו שם במועצת פועלי תל-
אביב אותן זכויות כמו ליגאל הורביץ,
חוץ מזכות אחת, אולי: הזכות לישון
תחת הגשר• אנחנו, חבר הורביץ, אין לנו
את הזכות להעלות את מחירי החלב

ע 20

פרשי בודיוני־יוני דוה־רים דר־ רב
לעשות אורגיה חמודה שלא מזיקה לאף
אחד, מה הם עושים? שרים.
כששמעתי על זה בפעם הראשונה,
חשבתי שאני נופל מהריצפה• חשבתי אפילו:
אולי זה רק פה, רק באיזו שכונה
אחת בתל-אביב. אבל לא. מיד כשהתחלתי
להתעניין התברר לי שהתופעה
כללית, ועושים את זה בכל הארץ. כל
מיני בחורים ובחורות טובים מאוד, בדרך
כלל כאלה שכבר על גיל שלושים הם

מדי. לא, זה בא במקום המסיבה.
זה מה שמשגע אותי בכל העניין. הם
מההתחלה באים רק בשביל זה. לשבת
ביחד בסלון, כתף״אל״כתף-אל-כתף, להתנועע
בשקט לקצב השירים, לפעמים למחוא
כפיים, ולשיר.
וגם זאת שמעתי, שהעסק כבר די
מאורגן• הנה, יש אחד, יוצא קיבוץ, שבא
עם אקורדיון, ותפקידו לתת לשירה הזאת
בציבור את הגוון האותנטי, כי הוא יוצא

מט סנדלרים
מה אני יכול לעשות ז אני מנסה בכל
הכוח שיהיה לי איכפת מזה שמשלמים
שלושים מיליון למישפחה מפונה מפית״
חת-רפיח, מנסה, מנסה, ולא הולך לי.
ממשיך להיות לא איכפת לי במיל. אני
יודע שזה על חשבוני ועל חשבונך, ואני
יודע שזה על חשבון מישפחות המצוקה
ועל חשבון החוב הלאומי. אני יודע שהם
נישלו בדואים וניצלו בדואים ונשאו את
שם הביטחון לשווא. הכל אני יודע, וממשיך
להיות לא איכפת לי במיל.
מה שאיכפת לי, ששחקני השח לא
למדו שום דבר ממה שקרה. להם במערכה
הזאת. יושבים להם השחקנים וממשיכים
לשחק שח עם עצמם, כאילו
כלום לא קרה. כולם שם, בעסק הזה.
בגין עם אלוני״מורה ורבין עם רצועות
הביטחון פרס עם קדום ומאיר תלמי
עם רמת-הגולן. לוקחים ישראלים, שכל
מה שיש להם בראש זה עבודת־אדמה,
רמת־חיים, ומיליון שקל בבנק שיהיה
לילדים ממה לקנות דירה, ומזיזים אותם
על הלוח. זה מזיז את הפיונים שלו על
המשבצות השחורות, וזה מזיז את ה-

כשיש לנו מיפעל לחלב ומוצריו• אנחנו,
גם אין לנו זכות לאשר הוצאת מטבע
מן הארץ, כשלבנים שלנו יש חשק לעשות
חווה בפורטו״ריקו. אפילו את הזכות להיות
מיליונר שאומר ״אין לי״ אין לנו.
ואם אין לנו אותן הזכויות, חבר ייגאל,
סימן שגם אין לנו אותן המניות. אולי
זה בסדר שזה המצב, אני לא יודע. אולי
זה גזירת טבע, אולי זה בגלל שמי שיש
לו חברים לא צריך פרוטקציה, ואולי זה
בגלל שמי שיש לו פרוטקציה לא צריך
חברים, אבל ככה זה. לא לכולנו יש אותן
המניות, חבר ייגאל, אז בבקשה להחליף
מהר את מישפט־המפתח הזה.

פיונים שלו על המישבצות הלבנות. זה
מזיז את הרצים באלכסון, וזה מזיז את
הצריחים רק בקו ישר. המלך הולך
משבצת אחת לכל כיוון, והמלכה נעה
חופשי-חופשי. הפרשים מדלגים מעל כל

קיבוץ ויש לו אקורדיון. עסקים מאוד
טובים הוא עושה עם האותנטיות שלו,
היוצא־קיבוץ הזה.
אתם תופסים מה זאת אומרת? אחרי
שבוע של הנהלת מיפעל ויחסי־ציבור,
מכירת טלוויזיות צבעוניות ועריכת-דין,
דקורציית-פנים ותיכנון-גנים, בקיצור,
חיים לא-קלים, מתלבשים הצביקות ו־הדליות
והרינות בעממיות, עם חולצות
בחוץ, נוסעים בעממיות לאיזו וילה עממית,
מתיישבים בסלון העממי, בצל ה־אוריגינלים
העממיים, ושרים, שרים,
שרים.
והם שרים את כל השירים הישנים והטובים
:״פרשי בודיוני־יוני-יוני דוה״רים
לק־רב״ ,וגם ״ליבלבו אגס וגם תפוח, ו־קטיושקה
אז יצאה לשוח״ ,וכן כל מיני
״שטה שטה״ ,״נמה נמה״ ,״קמה קמה״
ו״למה למה״ .בדיוק כל השירים שהם
שרו אותם לפני חמש־עשרה״עשרים שנה
בתנועה, כשישבו עם חולצה כחולה והיא
עלתה על כל העדיים, מסביב למדורה
עם הפינג׳אן, ושרו על פלמ״חניק ושמו
דודו, הוי דודו, הוי דודו.
אז מה זה צריך להביע כל העסק המוזר
הזה? למה הם עושים את זה, האנשים
האלה מבית-הכרם, רמת-אביב ו אחוזה
ז מה חסר להם בחיים היפים
והמסודרים שלהם, בלי שום מרכאות?
מה זה נותן להם שהם שרים שוב, אחרי
הרבה״הרבה שנים, את אותם שירים
שהיו כל״כך נחמדים ורומנטיים ומה-לא
כשהיו בצי שש־עשרה?
אם זה לא חזרה־בתשובה, אני לא
יודע מה זה חזרה״בתשובה. האנשים
האלה חוזרים בתשובה אל עצמם. לא אל
היהדות, ברוך השם. גם לא אל הערכים
הסוציאליסטיים הנעלים שעליהם היו
משוחחים בקן של התנועה לפני התחלת
השירה. גם לא אל ארץ־ישראל הישנה
והטובה וטיולי פסח למצדה. לא, אל
עצמם הם חוזרים בתשובה, האנשים
הטובים האלה• הצביקות והדליות והריגות.
הם מתאהבים שוב בעצמם, באיך
שהם היו לפני חמש־עשרה ועשרים שנה.
ערב אחד בשבוע הם עוצמים קצת את
העיניים וסותמים קצת את האף, שוכחים
מהטלוויזיות הצבעוניות, מהמשרתת
הפיליפינית ומהאוריגינל של שמואל בק,
וחוזרים בתשובה: אל התקופה שהאהבה
היתה אהבה והמדריך היה מדריך, ש־הספסלים
היו מעץ והחולצות היו מכותנה.
אבל בייחוד אני חושב שהם חוזרים
בתשובה אל התקופה שבה עוד עשו
ביד.
חגר מאד
שמוע-שמעתי את ח״כ אמנון רובינשטיין
משתתף ברדיו בשיח״חכמים כלשהו.
פשוט שיפשפתי את אוזני למשמע
הדברים. לא להאמין. ח״כ אמנון מדבר
ממש כאילו לא עברו ארבע שנים, שלושים
פלגי ד״ש, שני שרי-אוצר ואחד
שלום קטן. עוד פעם כל הקישקושים
של ד״ש. עוד פעם טוהר הכפיים ושינוי
שיטת הבחירות, עוד פעם סגולות המנהיגות
וחשיבות הדוגמה האישית. הדברים
שתמיד מחזיקים מעמד, אפילו בצוק העיתים
הקשה ביותר.
יש לי חבר אחד, שמספר שבגיל עשר
זרקו אותו מהצופים• חבר נחמד מאוד.
לפעמים אני חושב לי נ איזה מזל שזרקו
אותו מהצופים בגיל עשר. יצא לי מזה
חבר נחמד. אם לא היו זורקים אותו
בגיל עשר, עוד היה יוצא ממנו ח״כ
אמנון רובינשטיין.

הפיונים כקופסת־הזהב
המיכשולים, מחפשים מישבצת קרקע נוחה
בשביל לנחות עליה.
אז מה אם הפסידו במערכה הזאת
על פיתחת״רפיח כמה מאות פיונים ז יש
קופסה יפה בשביל לשים בה את תכלים
שמורידים מהלוח. קופסה מזהב.

שמים אותם בקופסה, וסוגרים את המיכ-
סה. הפיונים מרגישים שם טוב, כי זו
קופסה מזהב. יש עוד הרבה קופסות
מזהב, והזהב לא מהכיס שלהם, של
שחקני השחמת. הם משיכים לשחק עם
התיאוריות שלהם, עם ההגנה ההודית
והפתיחה הסינית, מט סנדלרים וחייל
המלך.

בעיות ולבטים בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים
הגיע !

ונמצא במכירה

נובמבר 80׳

4£ז קס ז6ק
גיליון מיוחד
] 1*3הפצה בלעדית
סטימצקי
שיטות לגילוי העתיד
ספר על ספרהלוגיה
(בל אדם ומיספר מזלו)
סך של 81 שקל.

״ספר על הטמון
כספל הקפה״

סך של 75 :שקל
קלפים עם הסברים בעברית
סך של 30 :שקל.
גל,אור, ת.ד ,37612 .תל־אביב,
מיקוד ,37680 טל 229862 .־.03

להשיג בחנויות ה מובחרו ת למכשירי כ תיב ה • המפיצים: מפיצי דרפטון בע״מ. ירושלים. טל 02-715315 .

לנעלים של רמי תכנסי מהכניסה הצפונית.

אנשים

עזר וייצמן יצא מחתת

כמו ממיקחה! .המתנחלים
מפיתחת־רפיח מחפשים עורך־דין בדואי

0לא רק השר יצחק
מודעי טוער, בשמות. כאשר
ביקר ראש־הממשלה, מנחם
בגין, בארצות־הברית, פירסם
ניו־יורק טיימס תמונה של
בגין, וג׳ימי קאיטי, כאשר
מאחוריהם עומדים שר־החוץ
החוץ האמריקאי אדמונד
מאבקי והשליח המיוחד לשי חות
האוטונומיה, סול: ליגו״
ביץ. אך מתחת לתמונה של
לינוביץ כתב העיתון, בטעות,
כי זהו שר־ההגנה לשעבר של
ישראל, עזר וייצמן. כך זה
יצא במהדורה הראשונה של
העיתון. במהדורה השניה תוקנה
השעות. והכיתוב מתחת לאותה
תמונה היה מדוייק.

את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם,לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קר או חם, לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
כרנזליטה פונש
ח מ מו א ת הכ ר מלי טה בסיר
ס מו ק. הו סיפו פלחי פרי הדר
טבעי. פירות הטונה וקינמון
לפי הטטם.

כרמליטה 7זר
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח,
פלחי לימון. או פרי הדר אחר,
פלחי תפוחי טץ, וקינמון
לפי הטטם.

׳ 0יועץ ראש־הממשלה ל עיתונות
דן פתיר הצליח
בביקור האחרון בארצות־הב־דית
לעשות את הבלתי־אפשרי.
הוא אירגן לבגין ארוחת־צה־דיים,
שבה אסף תחת קורת־גג
אחת את הנשיאים של כל רש תות
הטלוויזיה בארצות־הברית,
עורכי השבועונים, המוציאים-
לאור והשדרים, שכולם מתח רים
בכולם, ועדיין איש לא
כינס אותם בצוותא לארוחה
אחת. נשיא רשת הטלוויזיה
אי־בי־סי, ליאונרד גולדפון
היה המזמין, וכל הקרואים,
מצמרת הסולם ועד תחתיתו,
וביניהם שדרים בעלי שם בינ לאומי,
באו. ודלטר קרוב־קייט,
ג׳ון צ׳אנסלר ובר ברה
וולטרם, שכולם משדרים
את החדשות באותה שעה
בערוצים מתחרים, הפגינו נוכ חות.
אל פתיר פנו לפני הסעו דה
ואמרו לו כי המזון הוא
כשר למהדרין, היינות הם מ תוצרת
כרמל מיזרחי והבעיה
היחידה שיש למארגנים היא
אם להזמין רב, כדי שיברך
את בירכת מוציא־הלחם. אמר
להם פתיר :״על זה אפשר
לוותר הפעם.״
01 אחת השאלות שנשאל
בגין באותה הזדמנות היתה
מדוע יש בישראל אינפלציה
חמורה כל־כך. השיב בגין :
״על-ידי ניסים.״
! 0ג׳ון צ׳אנסלר שאל את
בגין איד הוא היה רוצה להי רשם
בהיסטוריה. השיב ראש־הממשלה
:״זוהי הפעם הרא שונה
שאני נפחד משאלה זו,
אך האמת היא שהייתי רוצה
להיזכר כאדם ישר.״
! 0בבירת ארצות־הברית
נבנה בניין חדש לשגרירות
הישראלית, על שטח שהוקצב
על־ידי האמריקאים. ביוני 77׳,
כאשר ביקר מנחם בגין בפעם
הראשונה בבית הלבן באופן
רשמי, הוא חתם על חכירת
האדמה. בביקורו האחרון שם,
לפני כשבועיים, התכבד בגין
בהצמדת המזוזה לדלת־הכניסה.
המזוזה נשלחה במיוחד על-ידי
מישרד־החוץ הישראלי, ונק נתה
במשכית בירושלים.
י שגריר ישראל בארצות-
הברית, אפרים (״אפי״) עפ רון,
היה מרוצה למדי ממיש־רדיה
החדשים של השגרירות,
אך חסרים לו אמבט ומיקלחת
הצמודים ללישכתו. הוא הזמין
אצל הקבלן שינוי.
0 :הרמטכ״ל רב-אלוף רפ אל
(״רפול״) איתן, שזכה
בתרמוס בהגרלת מגן־דויד־אדום,
שנערכה בשבוע שעבר,
ומבקר המדינה הד״ר יצחק

(״ארנסט״) נכנצאל, שזכה
בשמיכה, עדיין לא באו לקחת
את זכיותיהם.
:01 כאשר שאל ח״כ המע רך
הרב. מנחם הכהן את
ח״כ עזר וייצמן איך הוא מר גיש
אחרי שזרקו אותו מחרות,
ענה וייצמן :״טהור כמו אחרי
המיקווה.״
! 0בשיחה על קיזוזים, ש נערכה
בסיעת המערך בכנסת,
אמר ח״כ זאב כץ :״אבא

1הברקת השבוע שייכת
יוס ף
הד״ר
לשר־הפנים,
בורג. הוא אמר :״זה היה
שבוע של פרו ורבו. הערבים
פרים ואנחנו רבים. פרו פירושו
פרם, רבץ וייצמן, ורבו
פירושו וייצמן, רבץ ופרס.״
01 העימות בין כתב הטל וויזיה
ישראל סגל והמרוא-
יין, הרב הראשי שלמה גו רן,
בתוכנית מוקד, לא היד.
המיפגש הראשון בין השניים.

״גאל מרביץ

שר״האוצר בא למועצת פועלי
תל־אביב, כדי להשתתף בעימות
עם מזב״ל ההסתדרות. ירוחם משל. בבית״ברנר עמד ליד דיוקנו
של חיים יוסף ברנר במבט מהורהר, שהסובבים פירשו אותו
בביטוי לגעגועים למיפלגת־העבודה. אך בעת העימות השמיע הור-
ביץ את דעותיו, וכל מחשבה על נוסטלגיה שלו למיפלגה נעלמה.
אכן חוזר היום מחוץ־לארץ.
ואינו נוסע מחר. צריך לנצל
את היום הזה.״
01 בחדרו של ח״כ עוזי
כרעם, מזכיר מיפלגת־העבו־דה
בירושלים, ומתומכי שימ״
עדן פרם, תלויה על הקיר
תמונתו של יצחק רכין לצד
תמונה ענקית של דויד כן״
גורמן. כאשר נשאל :״האם
אתה שתולז״ השיב ברעם:
״ככה קיבלתי את הלישכה, ו החלטתי
שאני לא מוריד תמו נות.״

גיודי
מוזס

סגל, בחור־ישיבה לשעבר, היה
בצבא סמל־דת. מפקדו היה
הרב הפיקודי של פיקוד־הד-
רום, גורן. סגל ביקש להש תחרר
מן התפקיד. הוא בא
אל הרב גורן ואמר לו כי שוב
אינו דתי. ענה לו הרב :״בפקודות
מטכ״ל לא כתוב שסמל-
דת צריך להיות דתי,״ ודחה
את בקשתו. מאוחר יותר הצ ליח
סגל להשתחרר מן ה תפקיד.

מדוע התלחש שר־האו-
ייגאל חורכיץ עם מזכיר

בתו בת ה* 22 של עורך ידיעות אחרונות,
נוח מוזס, באה עם אביה למסיבה לכבוד
צאת ספרו הראשון של איש ״חטלפון האדום״ ,צבי רימון,
שכתב בצהרון במשך 11 שנה. כאשר ראה האב צלם בסביבה
אמר: אני לא רוצה שבתי תתפרסם.״ ג׳ודי, שהיא סטודנטית
באוניברסיטת תל־אביב, כותבת לעיתים בעיתון של אביה.

ניסן

ההסתדרות בירושלים,
הרפז, במשך כל זמן הנאו מים
בכנס עובדי־המדינה ש התקיים
השבוע בירושלים?
מסתבר שהרפז תירגם להור-
בית את דבר נציג האיגודים
המקצועיים, שדיבר באנגלית,
שפה שהורביץ אינו שולט

בבוקר־ראיונות של 01 שבתתרבות בתל־אביב סיפרה
עורכת דבר, חנה זמר, על
זוג מתנחלים שפונה מאבו־רודס
וקיבל פיצויים שמנים,
ועכשיו הוא מפונה מפיתחת־רפיח
ומקבל פיצויים שמנים
עוד יותר. לדברי זמר, מתכונן
הזוג להתנחל עתה בשומרון.
! 0באותו בוקר נערך וי כוח
על פינוי מתנחלי פיתחת־רפיח.
ח״כ המערך אכרהם
(״כצלה״) כץ־ עוז מקיבוץ
נחל־עה ניסה להצדיק את ה פיצויים
הגבוהים שהובטחו ל מתנחלים.
קרא אחד הנוכחים,
כי המתנחלים ניצלו עבודה
בדואית זולה. כעבור כמה דקות
ניסה כץ־עוז להסביר מדוע
מקבלים עורכי־הדין של ה מתנחלים
שכר־טירחד, בסך 300
מיליון לירות עבור טיפולם
בפרשה. העירה חנה זמר :״או לי
אפשר למצוא עורך־דץ
בדואי זול?״
01 מי שחשב כי מנהל מת-
לקת־החדשות של הטלוויזיה,
טוכיה סער, משקיע שעות
רבות בטיפול בשערו, שהפך
כבר לסמל המיסחרי שלו,
טעו. סער, שבניגוד לדעות
הרווחות בציבור אינו מושח
שערו בברילנטין, מרטיב אותן
במים בילבד. מי שדואגת ל־תסרוקתו
המפורסמת אינה אלא
אשתו! ,מדי היא מספרת או תו
בכל חודש בביתם .״זה
הולך אצלי כל-כך מהר ש טוביה
תמיד מעיר לי: מה,
כבר גמרת לטפל בי?״ מסבי רה
מדי בחיוך. הדבר התחיל
בתקופה שבה היה סער דובר
מישלחת ישראל באו״ם, ועל
הפרק עמדה ההחלטה לגנות
את הציונות כתנועה גזענית.
סער היה עסוק עד מעל ל ראש,
ולא הספיק להסתפר.
כשהעירה לו אשתו על כך,
אמר לה סער :״אז תספרי
אותי את!״ מדי ניסתה, וה־נסיון
הצליח.
| 0איש מישרד־החוץ, אילי
תכורי, שחזר ארצה אחרי
שירות של שמונה שנים בלונ דון
ובקופנהאגן, נשאל על-ידי
חבריו איך הוא מתאקלם בביתו
הירושלמי. התשובה :
״נהדר! אני עדיין מרגיש את
עצמי בחוץ־לארץ, בגלל ה ניקיון.
לא תאמינו איזו פלוגה
של פועלים דואגת ללקק ממש
את הרחוב שלנו ולפנות את
האשפה בדייקנות.״ כשנשאל
היכן הוא גר, השיב :״מול
הבית של טדי קולק.״
01 בישיבה של עיריית
ירושלים, כאשר שאלה ח״כ
תמר אשל את סגן־ראש־ד-,
עיר דויד כרגמן איך מצ טרפים
למועצה הדתית, השיב
לה :״פשוט מאוד, את רק
צריכה לבקש כיפה מסגן ראש-
העיר אלעד פלד.״
01 כאשר שוחח באותה
ישיבה נציג מפ״ם בעיריה,
איתן מלגילן, עם מישהו,
העיר לו פלד :״הרבנים מת בקשים
לדבר בשקט.״
העול ם הזח 2257

אביבה מאי

אשתו של השחקן יוסי בנאי, נוכחה בהצגת״הבכורה שלו
בתל״אביב, ועם תום ההופעה עמדה לצידו בחדר־החלגשה,
כאשר באו ידידיו הרבים כדי לברכו ולספר לו כמה נחנו. אחרי המופע ניגשו אל
רחכעם (״גנרי״) זאכי .״ב ממשלה
שכזאת יכול אהרון
אכו־חצירא להמשיך ולה
בנאי
כל ידידיו הוותיקים, וללא מילים חיבקו ונישקו את השחקן הוותיק, שהתרגש
מאוד, וגם הוא לא יכול היה לדבר. בתמונה משמאל מעניקה התמלילנית נעמי שמר
חיבוק חם ליוסי, וכל מה מה שיכולה היתח לומר לו היה :״נהדר, נהדר, נהדר.״

קינן את דרכו בעיתונות .״מא מרו
הראשון דן בשאלה כיצד
צדים תנין. על כך כתב קינן:
׳יושבים בסירה, קוראים את
העיתון דבר ונרדמים. אחר כך
בא התנין, מתחיל אף הוא
לקרוא את דבר ונרדם. אז
לוקחים פינצטה, מכניסים את
התנין לסל והולכים׳.״

! אחרי שפלד הציע את
מלניק כחבר המוסד הדתי,
הכריזה בתיה ושיץ, מנהלת
יות שר־הדתות,״ סיכם מנוסי.
המחלקה לשירותי־מישפחה־ו*
קהילה :״אם זה ככה, אני
01 האמריקאים מתלוצצים
אסרוג לך כיפה יפה מאוד!״
בימים אלה: וודרו וילסון
הוכיח שאינטלקטואל יכול לה-
01 בדיון בכנסת על חוק-
יותר נשיא. הוא היה בעבר
הבטחת־ההכנסה התעורר ויכוח
נשיא אוניברסיטת פרינסטון.
על נעמ״ת ודפי זהב. ח״כ
פרנקלין רוזוולט הוכיח ש-
זאב כץ דיבר על מעונות־היום
! 0איפה נמצא ד״ר טומי
נשיא. להיות יכול
אריסטוקראט
של נעמ״ת, ומנה כמה שמות
פרקש, מנתח בבית־חולים
הוא היה אדם עשיר, ונימנה
שלהם. העיר לו ח״כ יחזקאל
שערי צדק, בשעה שלא עסק
הבלתי־מוכתרת
האצולה על פלומין ז ״אפשר להביא לד
בניתוחים בשבוע שעבר? ב של
האמריקאים. הארי מרו חדרו
של אחד ממנותחיו, יחי את
דפי זהב?״ השיב לו כץ :
מן הוכיח שאדם פשוט יכול
״שם לא מופיעה נענו״ת, ידידי
אל אמיתי, דובר מישרד-
להיות נשיא, הוא היה בעבר
חבר־הכנסת פלומין. תראה מה
־התחבורה. השניים שוחחו על דוויט בעל חנות לבגדים.
קרה לך אחרי חודש של העד־כדורגל.
מסתבר שפרקש הוא
אייזנהאואר הוכיח כי חייל
רות מקוזזת! אתה מאבד את
חובב המישחק, ואילו אמיתי
ריצ׳ארד
יכול להיות נשיא.
הקשר עם ישראל, אתה לא
היה פעם שדר־ספורט.
ניכסון הוכיח כי נוכל יבול
יודע שנעס״ת אינה למטרות
קארטר
וג׳ימי
נשיא,
להיות
! 0העיתונאים במיזנון-
רווח, ואינה מופיעה בדפי
הוכיח שהמדינה יכולה להס הכנסת
שמחו לחידוש המרענן.
זהב 7אני מתפלא עליך !״ אח נשיא.
בלי גם תדר

ההודעות לעיתונות חילקה
רי שפלומין נעלם לכמה דקות
להם השמע לירון כן־צור
01 שר־הבריאות, אליעזר
מהמליאה, העיר כץ :״אני
שוסטק, סיפר כי הוא זוכר
בת השנה וחצי, שבאה לכנסת
רואה שפלומין הביא את דפי
עם אמה, רות כן־צור, דו כיצד
התחיל העיתונאי עמום
זהב. אני רוצה להגיד לו ש תהליך
ההתאקלמות שלו מהיר
ביותר.״
0ח״כ מרדבי ויר־שוכסקי
אמר על חוק־האנ-
טומיה־והפתולוגיה :״צריך ל הוסיף
סעיף לחוק האומר :
׳חוק זה ייכנס לתוקפו עם
ביאת המשיח,׳ וזה כדי לרצות
את החרדים ולהציל את הרפואה
ממכת־המוות שינחית ע ליה
חוק זה.״
01 על פרשת הצ׳קים של
ח״כ יצחק רבין אמר ויד־שובסקי
:״את ההדלפה עשה
אולי מחנה פרס, כדי שיחשבו
שמחנה־רבין עשה זאת, כדי
שמחנה־פרם ייצא כאילו הוא
עשה זאת, וכך הלאה והלאה.״
! 0יועץ הנשיא לעניינים
ערביים, כאמל מנצור, סיפר
בערב־ראיונות כי אל הנ שיא
יצחק נכון מגיעות ל עתים
בקשות מוזרות. תושב
אחד מבית־צפאפא כתב לנשיא
כי אשתו נכנסה לחדר־לידה
והורדמה אחרי שהתעוררה נת נו
לה המיילדות ילד .״מאיפה
אני יכול להיות בטוח, אדוני
הנשיא, שלא היו שם עוד
שניים או שלושה ילדים?״
! 0באחת המסיבות השבוע
ישב הפיזמונאי דידי מנוסי,
ובעזרתה של דיתה, אשתו
של השחקן של,מח כר־שביט,
הרכיב ממשלה חדשה:
ראש־הממשלה: מר דכי
(״מנטש״) צרפתי.
0 \ 1השחקנית הצעירה,הופתעת כאשר קיב־
0111
שר-האוצר: מאיר לנם־
1 1/1 ^ 11 111 1 1לה עוגת יום־הולדת ביום הולדתה ה קי(
,״אם היה טוב לאי לגננת,
ואני עבודתיכעוזרת טלקים, הוא יכול להיות טובגג .״רק לפני שבוע הפסקתי את
ענת. אביה,
בקרוב,״ סיפרה
לישראלים.״) שר־הבינוי-והשי-מתכוננת להשתלב בחצגת־תיאטרון
השחקן שמואל עצמון, סיפר לכל הנוכחים :״מאז שענת שיחקה
כץ: בצלאל מיזרחי. שר-
בסרט הראשון שלה, שהיה ״אסקימו לימון״ ,אני מציין בכל הו-
המישפטים: שמואל (״סמי״)
פעת־יחיד שלי שאני אביה של ענת, והקהל אוהב את זה מאוד.״
פלאטו״שרון. שר־הביטחון
העולם הז ה 2257

ברת הליכוד. האם לא מצאה
מטפלת לאותו יום, ונאלצה ל הביא
את הפעוטה לעבודה.
! 0יש תיקווה לכל החתי כות
המחפשות גברים רזים.
מנהל הרדיו, גידעון לב־ארי,
פתח לפני שלושה שבועות
בדיאטה רצחנית וירד בזי!
קילוגרמים. הוא מבטיח
לרזות עוד יותר.

הסביר כי ההסתדרות

אינה

חשובה. צעק לעברו ניסים
אלמוג :״בעבר הכרזת על
עצמך שאתה תלמידו של דויד
בן־גוריון, אך מדבריו עכשיו
אני רואה שהצטרפת למיסדר

זאכ ז׳כוטינסקי.״

01 כאשר נפגש מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף (״טומי״)
לפיד, עם איש המערך, נחום

ברחוב דיזנגוף בתל״אביב. הוא הזמין לפתיחה את כל עמיתיו
לקבוצה, אך בשעת הפתיחה לא היה במקום.אפילו שחקן כדורסל
אחד. עימו בתמונה: אשתו שלי ובתו בת השנתיים וחצי, עדי.
01 מנהל מחלקת־הבידור
הקל בגלי צה״ל, מולי שפי רא,
נוהג לעשן מיקטרת. לפני
כמה ימים גילה שזו נעלמה
זו. הוא עבר בתחנה הצבאית
מחדר לחדר וחיפש את המק טרת,
ללא הועיל. השבוע תלה
מודעה על לוח־המודעות של
התחנה וכתב בה שהמקטרת
יקרה לו מאוד, ושהוא מבקש
ממוצאה להחזירה לו. בינתיים
הוא משנורר סיגריות מכל
אחד.
! 0באחת הישיבות האחרונות
של הוועד־המנהל של
רשות־השידור דובר על מידג-
מים של קלפיות לקראת הבחי רות
הבאות לכנסת ולהסתדרות.
בעוד המידגמים לבחירות
לכנסת השביעו את רצון כולם,
התנגדו למידגמים של ההסתדרות
עורך־הדץ אהרון פאפו
ומיכה ינון מהמפד״ל. פאפו

פאסה, שהוא ראש אגף־ההם־
ברה בהסתדרות, ועם גיסים
אלמוג, חבר הוועד־המנהל של
רשות־השידור, עבר במקום
ח״כ מן הליכוד ואמר :״לא
ברור על מה משוחח לפיד עם
אנשי המערך. אך טובה לליכוד
לא תצמח מזה.״
01 כאשר התבשר יושב-
ראש התאחדות התעשיינים ב ירושלים,
אדכסנדר רפא־לי,
שהוא נבחר כיקיר-ירוש-
לים, הלך לארון הספרים שבביתו
ושלף ממנו ספר־תנ״ך
ושעון־כים ישן ואמר :״שגי
חפצים אלה חייבים להימצא
לידי ברגעים גורליים שבחיי.
לא נפרדתי מהם כאשר לחמתי
בשורות הצבא האמריקאי ב־מילחמת־העולם
השניה, וכאשר
פעלתי מטעם אצ״ל בארצות־עכשיו
זו הזדמנות שלישית
שלי להימצא לידם.״

אוניות זרקת
310ר 11ת ער

האוחזים וחגגה
א!תהי 1ת יה
מוחה מעל פניה של ורדינה
! 1 | 0ו ! 1 1ד ׳ 1111111ח
שותפה לחיים ואבי ילדתה,
משה גיא. הרומן ביניהם נמשך כמעט שנה וכעת הם מתכננים חתונה.

בת ־אל

ורדינה התלבטה מאוד בבחירת שמה של בתה
הראשונה. היא רצתה שם שיחיה מקורי ושיהיה
מורכב משילוב של שמותיהם של הוריה המנוחים בתיה ואליהו.

גבם נדם׳

היה לחיים יבין על כל
חענין. הוא ניסה להסביר
אותו לאופירה נבון, אחותה של ורדינה. בתמונה
למשה: שיחה בענייני עסקים התנהלה בין

ישו

1 *1 *1 1 1 7 1הגיעו לשמוח בשימחתה של ורדינה
כל העובדים של הטלוויזיה. בתמונת

,למטה: אלכס אל־דעה, חברה של רבקה מיכאלי, עם דליה מירוז.

ליץ בד שאמא שלי לא זב-
/ /י • תה להיות כאן ולראות את
הבת,״ אמרה ורדינה ארז בעצב.
״זה היה החלום שלה לראות אותי
מסודרת ואמא לילדים.״
״איפה הנשיא?״ שאלה אחת
האורחות .״למה הוא לא הגיע
היום ז״
״אתם באים למסיבה של ורדי נה
ארז 1״ צעק ארז נבון בן הש בע.
הוא הגיע עם אמו, הנשיאה
אופירה גבון, לקבלת־הפנים ש ערכה
אחותה, במאית הטלוויזיה
ורדינה, ביום הראשון בשבוע ש עבר
בתיאטרון ירושלים.
״למה קראת לבת שלך בת־אל
1״ שאל משה רונן את חברתו
לעבודה .״השם הוא קיצור שמותיהם
של הורי, בתיה ואליהו.״
הסבירה ורדינה.
המארחת הגאה הסתובבה בין
האורחים כשבידה חבילת תמונות
שלה ושל בתה הראשונה, שלכבוד
הולדתה נערכה המסיבה.
״איזו קטנה חמודה,״ אמרה ב התפעלות
מלכת־היופי לשעבר או רית
קופר .״אם תירצי אחת כזאת,
אני מוכן להציע לד את עזרתי,״
קרץ בחיוך אלכם אל-דעה, שהו־

טוביה סער, משה רונן וורדינה ארז. מרבית השיחות
בערב נסבו על ענייני הטלוויזיה. קשה חיה
להימנע מכך מאחר שהמקום שקק אנשי טלוויזיה,
שבאו כולם לשמוח בשימחתם של ורדניה ומשה.

גאוות אם

ורדינה המאושרת הסתובבה
בין אורחיה הרבים
כשבידיה חבילת תמונות. היו שם תמונות שלה
פיע למסיבה ללא חברתו הנוכחית,
רבקה מיכאלי.
בפינה אחרת של החדר עסקו
טוביה סער וחיים יבין בוויכוח סו ער
.״אני אומר לך,״ טען סער
בחיוך ״שאבו־חצירא יהיה השר
היחיד בממשלת־ישראל שלא יוכל
להיות שר־בלי־תיק.״ יבין פרץ בצחוק
רם שהסב אליו תשומת־לב
כללית.
״אנשי הטלוויזיה האלה חייבים

דודה של א ח

ושל בתה, שהספיקה להגיע איתה אפילו עד אילת
הרחוקה. בתמונה בצד ימין מתבוננת בתמונות של
בת־אל אורית קופר, מלכת היופי לשעבר של ישראל.

תמיד למשוך תשומת־לב,״ אמרה
אחת האורחות, והוסיפה :״ורדינה
ומשה גיא אינם נשואים נכון?״
הבוטיקאית דליה מירוז מיהרה
להסביר :״הם לא נישאו עד עכשיו,
כי משה היה עסוק בגירו־שיו
מאשתו הקודמת, אבל שכש הכל
יסתדר תהייה גם חתונה.״
הבחורה הכי מחוזרת באותו הע רב
היתה ללא-ספק המלצרית החי ננית
אסתר ברקן. בעוברה עם

חיבקה את ארו ולחשת באוזנו :״תפסיק להתפרע

! ה 1[ 13^ ¥ך הוא משה גיא, שותף בחברת דינמו־
11111111111 מטר. את חתונתם דחו השניים למועד
מאוחר יותר. משה קיבל את הגט שלו זמן קצר לפני חולדת הבת.

מגשיה העמוסים כל־טוב, זכתה
להרבה מבטי התפעלות.
״למה את בוכה?״ שאל האבא
משה גיא את ורדינה שותפתו
לחיים ואם בתו .״זה מרוב הת רגשות,״
ענתה לו וניסתה לחייך
״בת ראשונה בגיל 42 זה דבר
מרגש. חיכיתי לה הרבה זמן.״
אופירה נבון ובנה ארז היו עסו קים
בזריקת ממתקים על האור חים
בקומה התחתונה.

חמוד.״ ארי ניסה להתחיל עם כל הבנות הקטנות,
שהגיעו עם הוריהם. בתמונה משמאל, אסתר
ברקן, המ״לצרית שזכתה למבטי הערכה מכולם.

שתי אחיות

ושתיהן מאושרות. אופירה נבון הגיעה למסיבה
שערכה אחותה רק עם שני ילדיה.
הנשיא לא הופיע. הדבר עורר את סקרנותם של רבים מהאורחים.

ף* לוואי שאני אוכל בגיל
/ /י י 82 להתנועע על הבמה כמו
מולי פיקון. קשה להאמין, אבל
היא רקדה ריקוד קנקן והפגינה
מרץ ורגליים זריזות,״ סיפרה
בהתלהבות השחקנית מרים זוהר.
״בשנת 52׳ באה מולי בפעם
הראשונה לארץ. אני הייתי אז שח קן
צעיר ושימשתי מדריך שלה
בישראל,״ סיפר השחקן הוותיק
שמואליק סגל.
״לפני 18 שנים הופענו בברודווי
במחזה המוסיקלי חלב ודבש,״
התרגש הפנטומימאי ג׳וקי ארקין.
״טופול ומולי שיחקו ביחד ב
סרט
כנר על הגג, ומאז אני משוג אחריה,״
הצהירה גליה טופול.

כל מי שהיה במסיבה, שנערכה
השבוע בביתה של העיתונאית
מידה נוף, הוא פרק בחייה של
שחקנית התיאטרון והקולנוע מולי
פיקון, שהגיעה בפעם הראשונה
לארץ לסיבוב הופעות קצר. מולי,
המכונה בארצות־הברית הלן הייז
היוהדיה, מתרגשת מכל אחד. היא
מאזינה לכל ידידיה הישראלים, ה מזכירים
לה היכן פגשו אותה לרא שונה,
וחוזרת ואומרת באידיש וב אנגלית
כמה היא מאושרת להיות
כאן.

שמה העיתונאית מירח נוף, שבביתה נערכה
המסיבה .״אני אמנם לא הברתי את מולי
# 11 # 1 1 1 פיקון, אך כשביקשו ממני לערוך מסיבה הסכמתי,״ אמרה מירה נוף.

|0 11י|;ל 1י11
*י1#01#י יי

העלו הפנטומימאי ג׳וקי ארקין, ששיחק עם
מולי בברודווי בשנת 62 וגליה טופול, אשתו
של חיים טופול. בתמונה למטה: שמואל רודנסקי ואישתו ניורה שיין.

נדור מרץ

היא מולי פיקון גת ה־
,82 השחקנית היהודיה
מארצות־הברית. אחרי הופעת־הבפורה שלה בתיא טרון
הבימה בתל־אביב באח למשיבה שערבו לה
בל ידידיה ומעריציה הרבים בביתה של העיתונאית
מירה נוף. מולי גילתה סבלנות רבה, והקשיבה

לבל האורחים שהזכירו לה מאיפה הם מבירים
אותה ומה המשותף ביניהם. היא שוחחה באידיש
עם כולם. מאחוריה בתמונה עומדים השחקן שמו־ליק
סגל, המשתתף במופע שלח בקטעים באידיש
ולידו אשתו, נדיבה .״הצענו לה לפני שנים להופיע
כא /1אך רק בעת היא באה,״ סיפר השחקן.

תבושי שרף את
חנות החומוס
והסניגור שקע בעיון בתמונות־העירום

מנהל בית־ד,חולים וולפ־סון,
שנקרא בעבר תל־גיבורים,
הד״ר משה קורדובה, הוא
מומחזדלב. לפני שבועיים, אח רי
שהסתיימו עיצומי הרופ אים,
הוא קיבל התקף־לב ונאלץ
לשכב בבית-החולים שלו
כשבועיים, כיום הוא מחלים
בביתו. קורדובה היה, בעבר,
קצידרפואה ראשי בצה״ל.
! 8סגן ראש־עיריית ירו שלים
דויד ברגמן, הציע
שבתי־הקולנוע ימכרו כרטיסי-
הנחה לחיילים בקופות, כדי
שהחיילים לא יצטרכו לגשת
למישרדי קצין־העיר כדי לר כוש
אותנו. חבר מועצת־העי-
ריה אליעזר גלאובך הביא,

בפריצה שנערכה אצל שכנו.
שני הפורצים נסו. למחרת בא
למישטרה וצייר להם קלסתרון
של השניים.

בעוד הכל מצפים בסק רנות
לביקורה של שחקנית-
הקולנוע השוודית לי באול מן
בארץ, היא נמצאת פה כבר
כשבוע עם מישלחת של פעי לות
הדסה, ומסיירת ברחבי
הארץ. המקורבים לה מספרים
כי היא מצויה במצב־רוח עגום
ביותר, מסרבת להיפגש עם
עיתונאים וצלמים, ורק אחרי
בקשות רבות ותחנונים הס כימה
להשתתף במסיבה שעו רכת
לכבודה שגרירות שוודיה
בישראל, אך גם זאת בתנאי
שעיתונאים וצלמים לא יטרי-
דוה.

חשבו שישבנו יחד במחלקה הראשונה, אך האמת היא שאני
ישבתי במחלקת״העשקים, בעוד שהוא ישב במחלקה הראשונה.
אילו ידעתי שהוא במטוס, הייתי כבר יוצרת קשר איתו,׳ ,סיפרה
רוזנבלום. לעומת זאת הצליחה פנינה בארצות־הברית, שם שהתה
בשלושה חודשים. תמונה זו לקוחה מלוח־שנה שבו הצטלמה שם.
״חייתי שם עם החבר החדש שלי, ג׳ונאס מימון, שהוא בעל
מיפעל״האופנה, דניאל לורנט׳ .הצטלמתי עבורו בבגדים שהוא
מייצר. כולם חשבו שם שאני דבי הארי, הזמרת מלהקת בלונדי.״

כדוגמה, ערים שעושות כך,
כחיפה, רמת־גן, גיבעתיים ו־פתח־תיקווה.
ברגמן השיב לו
שתל-אביב, וערים גדולות אח רות,
אינן נוהגות כך. אמר לו
גלאובך :״מה, חיפה זו לא
עיר גדולה?״

העיתונאי אילן נח שון,
שהוא גם צייר, הבחין
העולם הז ה 2257

בדיון בגלי צה״ל על
היורדים בארצות־הברית סיפר
איש־הרדיו שמואל שי, ש היה
שליח־עליה שם, את הסיפור
הבא: למישפחה יש ראלית
אחת נמסר שהלהיט
הגדול ביותר במדינות הדרום
של ארצות־הברית הוא החומוס
והטחינה. המישפחה עזבה את
הארץ, נסעה לריצ׳מונד אשר

במדינת וירג׳יניה ופתחה חנות
למימכר חומוס וטחינה. קונים
לא באו. היחיד שנכנס לחנות
זו היה כושי, ששרף אותה.

כל מי שרואה את ה כתב
הכלכלי של ידיעות אחרונות,
אברהם דישון, מם-
תוב כשלפניו זקן עבות, ש יירגע.
הוא לא התחיל באופנה
חדשה, ולא נמצא באבל הוא
לקה במחלת־עור בפניו, וה רופאים
אסרו עליו להתגלח.

הגינקולוג הפרופסור
דייוויד סר, נאם בכנס ארצי
של קוסמטיקאיות על החשיבות
האסתטית והפסיכולוגית של
הקוסמטיקה לגבי נשים בגיל-
המעבר. כאשר נשאל אם על
האשד, לקחת גלולות אסטרוגן,
האמורות לשמור על רעננותה
השיב :״האסטרוגן לא הוכיח
את עצמו, אך נמצא שהוא
מעורר תשוקות מיניות אצל
נשים בגיל־המעבר.״ כאשר
נשאל מה על האשה לעשות
אם יש לה בעל מבוגר מאוד,
שאצלו התשוקות אינן במצב
של עליה, ענה סר :״לגבר
בגיל זה עדיין לא נמצא פית־רון,״
צעקה אחת הנשים מן
הקהל :״אשה כזו, שתיקח לה
מאהב !״

! 8לפני השופט חיים
דכורין הובאה בקשה מיו חדת
במינה. לנאשם בסחר־הרו־אין,
העצור עד תום ההליכים׳
נולד בן־זכר, ,והנאשם
ביקש באמצעות סניגורו, צבי
לידסקי, כי יורשה לו ללכת
לברית של בנו, בליווי אנשי-
מישטרה בבגדים אזרחיים. ה שופט
המליץ שהמישטרה תיענה
לבקשת העציר. אך השוט רים
חששו שמא יאונה להם
רע, אם ילוו את הנאשם לשכו נתו׳
שבה גדים ידידיו, ולכן
לא מילאו אחרי בקשת השופט•
הסניגור פנה שנית לשופט׳
וגם הפעם סירבו השוטרים
למלא את הבקשה. אך מכיוון
שהסתבר כי הברית עצמה כבר
נערכה, הסכימו אנשי המיש-
טרה, בהשפעת התובע אבר הם
לנדשטיין, להעמיד את
מועדון השוטר ברחוב דיזנגוף
בתל־אביב לרשות המישפחה,
אשר תחוג ב 1את חגיגת ברית-
המילה. ניידת מישטרה נסעה
לביתו של העציר והודיעה
למישפחתו ולידידיו של ההז מנה
המישטרתית. אך למרבית
הפליאה לא הגיע לחגיגה אפילו
ידיד אחד.
! 8במהלך מישפט על איו מים
וסחיטות, שנידון לפני ה שופטים
המחוזיים חנה אב־

״ התפרסמה בעיתון־ערב בברלין,
1 # 4 ^ 1-1י י שם סופר בי היא שכבה במיטה
עם ידידה, הפליי־בוי הניצחי שימעון (״רולף״) עדן, ובעוד הוא
מלטף את גבה, פרצו שני שודדים רעולי־פנים לדירה וכיוונו אקדח
כלפי זוג הנאהבים הבהולים. אחד השודדים אף ירה בדור אחד,
שלמזלם לא פגע באיש. השני גנב 6000 מרקים, ושניהם נעלמו.

נור, נחמיה כר וישראל

נילעדי, הוצג לבית־המישפט
מיכתב שבו היו האיומים. ה־מיכתב
נכתב על נייר שנתלש
מלוח־שנה מצוייר, והתמונה
שעל גב המיכתב היתה תמונת-
עירום של נערה יפהפיה. התו בע
אברהם לנדשטיין הגיש את
המוצג לבית־המישפט, והסני גור
התעניין יותר בתמונה מ אשר
במיכתב. הוא אף ענה
לתובע כי הוא עדיין בגיל
שתמונות כאלה מעניינות או תו•
לנדשטיין הציע לו לעיין
בלוח כולו, ואז גילו לתדהמתם
כי הנערה היא ברכה (״ביאס-

ריס״) שוורץ, שהיתר, עצורה
בלונדון באשמת הברחת קו קאין.

ביתם של צמד אנ-
שי-הטלוויזיד, דן כירון ואש־תן
שדי רז הגיעו שוטרים
ובידם צו-מעצר. התברר שהזוג
צבר קנסות ודו״חות רבים על
חניה, שלא שולמו מזה שלוש
שנים. אחרי שהעיריח נואשה
מלקבל את הכסף מידי הזוג,
הועבר העניין לטיפול המיש־

טרה.

אייל אמיר, בנו של
ח״כ ז ׳אל, אמיר, שהוא גם
ראש עיריית־דימונה, חגג את
בר־המיצווה שלו בעירו. במ קום
היה, בין היתר, דובר
שר-התמ״ת, יצחק שומרון.
כאשר נשאל על־ידי כמה אור חים
מה הוא עושה פיתאום
אצל איש המיפלגה הליברלית,
אחרי שהיה כל השנים חבר
המערך, אמר :״כל חיי אני
מנשק במקום הנכון. מה אני
אשם שהמקום זז פיתאום
ימינה?״

ביום השישי האחרון קראתי בבוקר את הארץ. העמוד
הראשון הכיל 15 ידיעות, מילבד תחזית מזג־האוויר. שתיים
מהן דיברו על המתיחות בין מדינות־ערב, אחת על המשבר
בפולין, שתיים על הכנס הערבי המתוכנן בנצרת, אחת
על הארכת המנדאט של כוח־האו״ם בגולן, שתיים על
מאבקו של יצחק רבין, אחת על יחסי מוסקוודדוושינגטון,
אחת על היריות ברמאללה, אחת על פרשת אבו־חצירא.
ארבע הידיעות הנותרות בעמוד הראשי דיברו על
ענייני בורסה: עצבנות בקרב משקיעים בעיקבות הצהרות
שרון על צעדים כלכליים ; 104 ניירות־ערך עלו ב־ 5עד 10
אחוזים ; האחים רובינש טיין
וקבוצת אקירוב רכשו
השליטה בוסקו; רוטשילד,
בנק הפועלים ודיסקונט מתארגנים
לרכישת מניות ה גרמנים
בחברה לישראל.
נזכרתי באבא שלי.
אבי היה איש־הבורסה.
בגיל צעיר עבד בבנק. תפ קידו
היה לייצג את מעסי קיו
בבורסה, באחת הערים
הגדולות בגרמניה. לאחר
מכן חזר לעיירת מולדתי,
אף היא בגרמניה, והקים
שם בנק פרטי קטן, שעסק
גם הוא בעיסקי-הבורסה.
באינפלציה הגדולה של
אבץ
,1923 כאשר כיכר־להם עלה
כמה מיליארדים מארקים, התעשר מאוד. לאחר מכן עסק
כמומחה כלכלי בטיפול בחברות כושלות.
כשהחליט לעלות ארצה, מייד עם עליית אדולף היטלר
לשילטון, לא רצה לשנות רק את מקום־מגוריו. הוא
היה ציוני מילדותו. הוא סבר כי הציונות אינה רק
בעייה של תחבורה. הוא האמין בכל נימי נפשו כי
בארץ קמה חברה חדשה, שבה יעסקו הכל בייצור. הוא
מאס בבורסה, בניירוודערך, במיסחר, בתיווך. הוא ראה
בהם עיסוקים טפיליים.
הוא הביא עימו ארצה אלף לירות שטרלינג — הון
גדול בימים ההם. היה מנוי וגמור עימו להשקיעו בייצור.
לא עלה על דעתו לקנות מיגרש ולבנות בית ברחוב
דיזנגוף (זה עלה אז כאלף לא״י) .הוא רצה להתיישב
ולהיות לאיכר. תחילה התכוון לרכוש משק בוואדי-
חווארית (בסביבות כפר־ויתקין, כמדומני) ,אך העניין
התמהמה, והוא ויתר על כך בחוסר-סבלנות. תחת זאת
פתח מיפעל יצרני בתל־אביב. זה לא הצליח, והוא ניסה
את מזלו במיפעל יצרני שני. כך, במהירות־שיא של
שנה־שנתיים, הפסיד את כל כספו. תמימותם של ה״ייקים״,
שהיו רגילים למוסר כלכלי אחר, הפכה אותם טרף קל
לכל מי שהיה מוכן לנצלם ולרמותם.
לאחר מכן, עד סוף ימיו, עבד אבי עבודה גופנית
קשה. בארץ לא נגע מעולם במנייה. הוא היה מאושר.
מה היה אבי אומר, אילו ראה את המתרחש עתה
בארץ י אילו קרא את אותו עמוד בהארץ (או בכל עיתון
אחר) ,המלמד כי אזרחי-ישראל מכורים עתה לבורסה,
כמו אבות־אבותיהם בערי אירופה ן
הציונות רצתה לגאול את היהודים מעיסוקם בעיסקי-
אוויר, בספסרות, בבורסה, בהלוואת־כספים, במיסחר. היא
טענה כי עיסוקים אלה נכפו על היהודים על-ידי הגויים,
שלא הניחו להם לעסוק בעבודה יוצרת. הם החליטו
להפוך את ״הפיראמידד, ההפוכה״.
עברו שני דורות, והנה מסתבר כי מדינת־היהודים
לובשת במהירות את האדרת הישנה. היא מתחילה
להידמות מיום ליום יותר לקאריקטורה אנטישמית.
ואולי צדק מי שאמר כי ״מהפכות אינן משנות את
אופי העמים. אחרי שישים שנות השילטון הסובייטי
נשארו הרוסים כפי שהיו: עם של רודנות ומישטרה
חשאית, חוסר־יעילות ונחשלות. והיהודים נשארו יהודים.
הציונות היתד, כגל שכיסה את הסלע לשעה קלה, והנה,
בהיסוג המים, מתגלה הסלע כפי שהיה.״

האנשים היפים
האם הקיבוצניקים הם גזע יפה יותר?
קשה היה 1להימנע מרושם זה, למראה תוכניתו של
אליהו הכהן על הדשא שצולמה ליד מעיין־חרוד, ושהוק-
רנה לפני כמה שבועות בטלוויזיה. נראה כאילו הצעירים
והצעירות יפים יותר, עדינים יותר.
אם זה ונכון — מניין זה בא להם? ואם זה רק נדמה
לנו, מדוע זה נדמה לנו?
יתכן שזוהי תוצאה של ׳תנאים חיצוניים. החיים בכפר
בריאים יותר. התזונה טובה יותר. העבודה הגופנית
משפיעה על הגוף. השמש משזפת.
האם זה הכל?
נדמה לי שלא. הסרה לבני-ד,קיבוצים ואותה תוקפנות
גסה, או גסות תוקפנית, המשתלטת ׳והולכת על חיינו.
יהיו שיאמרו כי זוהי ׳תוצאה שיל ההתפתחות האור גאנית
של החברה הקיבוצית, אשר הלם העלייה ההמונית
שיל שינות ה־ ׳50 לא פקד אותה. הקיפוצים אמנם יקלטו
עלייה, אך בממדים קטינים יותר, ועל כן נקלטה בצורה
טובה יותר. בפיוגשך כקיבוצניק אמיתי, אינך חושב עליי
כעל ״אשכנזי״ או ״ספרדי״ .׳כאשר הכרתי את ידידי רן
כהן, שהוא יליד עיראק, חבר גן־שמואל, חקלאי וסגן-
אלוף של צנחנים, כלל לא עלה על דעתי לסווג אותו
לכאן או לכאן. הוא בן ״עדות המיזיחח״ בדיוק כמו

סעדיה מרציאנו — אך דרכי-החיים של שניהם פיתחו
בהם תכונות שוניות מאוד.
יתכן כי הסיבה לאופי השונה שיל בני-הקיבוצים עמוקה
יותר. מובן שבחברה הקיבוצית יש התחרות כמו בכל
יתבדה אנושית. ידידי, פני־ד,קיבוצים, סיפרו לי הרבה
על ההתחרות הסטוייה בחברת־ד,ילדים של הקיבוץ, היכולה
׳לגרום לפצעים עמוקים בנפשו של מי ושאינו מסוגל
לעמוד בה. אך בסך הכל, התוקפנות הטבעית שיל האדם
מתועלת בחברה הקיבוצית באפיקים פחות גסים, פחות
פרועים. יש מידה רבה של העדנה, של סובלימציה.
ישנה הסכימה כללית על מה שנאה יומה שאינו נאה
לעשות. יש נכונות הרבה יותר גדולה להקריב ׳ולהתמסר,
חינוך יסודי טוב יותר, כושר רב יותר. יכל זה ׳מתבטא
בשיירות הצבאי.
אם יכן ,׳ואם זה יוצר אנשים געיימים יותר, הרי יש
בכך אישור לאידיאלים הבסיסיים של הקיבוץ, הגם
שלא יעמדו במיבחן הזמן במלואם ובכל השטחים. קשה, לי
לתאר לעצמי הישג חשוב יותיר.

אנא. דבר אל ריבי!
זהו הזמן להציג בן־מישפחה נוסף. קוראים לו רובי.
רובי הוא בעצם היא. מזכירה. מזכירה אוטומטית.
אחרי שהותקנה בביתנו, התחלנו לקרוא לה ״רובוט״.
במשך הזמן קוצר השם והפך, על דרך החיבה, ל״רובי״.
רובי ראוי לכל החיבה, כי הוא מכשיר שימושי יותר

מניח את השפופרת בבהלה.
ביקשתי שטוחה לפני כל המטלפנים אלי: אנא,
השאירו מסר.
זה יכול להיות משהו פשוט ותמציתי. למשל (אלה
הן רק שיחות היפותטיות):
״שלום, מדבר מנחם בגין. מאמרך האחרון על הישגי
ממשלת־ד,ליכוד היה מוצלח ביותר. כל טוב.״
או :״זה עמיחי מרידרור מקריית־ארבע. יימח שימך
וזיכרך, סוכן אש״ף מלוכלך. שתמות !״
או סתם :״כאן חיים ינקלביץ. אינך מכיר אותי.
אצלצל שוב.״
אם לא למעני, אז למען רובי. הוא נעלב בנקל.

זיכרזמת של פרייאר
נהג־מונית אסף אותי .״אתה מכיר אותי?״ שאל,
״אני מכיר אותך!״ והוא סיפר לי על כמה הזדמנויות,
בשלושים השנים האחרונות, שבהן נתקלנו איש ברעהו.
האיש שהיה כבן ,57 צבר יליד-ירושלים, ספרדי בעל
רקע מסורתי. הוא סיפר לי סיפור.
כשהיה חבר בתנועה, בסוף שנות ה־ ,30 שאל המדריך
באחד הימים מי מוכן להתנדב לחודשיים לקטיף ברמת-
הכובש. כימעט כל הנוכחים התנדבו.
בקיבוץ שיכנו את בעל־שיחי וחברו באוהל יחד עם
נערה שעלתה זה עתה מפולין. זאת היתד, חווייה חדשה
מאוד לנערים מירושלים, שגדלו בהווי דתי.
החודשיים התארכו לארבעה חודשים .״זה היה הזמן
כהי מאושר בחיים שלי,״ הודה הנהג, בנוסטלגיה.
לא מכבר סיפר על חווייה זו לנכדיו. הוא הראה
להם בגאווה תצלומים ישנים מאותה תקופה.
״כמד, שילמו לך?״ שאלו הנכדים בסקרנות.
״שילמו?״ תמה הסב ,״מה זאת אומרת, שילמו?
הרי התנדבנו! לא לקחנו גרוש!״
״פרייאר!״ פסקו הנכדים בבוז.

ל שרת ברמאללה !

מכל המיפלצות שבסרט האימפריה תוקפת שוב. הוא חוסך
הרבה עבודה, מודיע מי טילפן בהיעדרי ומה מבוקשו,
ולפעמים משמיע גם דיברי ידידות וחיבה.
יש רק צרה אחת: שלושה מתוך ארבעה מטלפנים,
המפעילים את רובי אוטומטית, אינם פוצים את פיהם.
אין הם מוסרים לו דבר. אין הם טורחים אף להזדהות.
האין זה מוזר? אדם המטלפן לזולתו בוודאי רוצה
להודיע משהו, לשאול משהו, לבקש משהו, להציע משהו,
או לפחות למסור ד״ש. מדוע לא ישתמש בשירותיו הטובים
של רובי הנאמן?
ביקשתי פיתרון לתעלומה. שאלתי. לא הישגתי אלא
תשובות ברוח ״אני לא מסוגל לדבר עם מכונה,״ או
״זה לא לכבודי לשוחח עם אוטומט.״
מכיוון שאין אלה תשובות רציונליות, ביקשתי הסבר
עמוק יותר.
נדמה לי שזהו: האדם הישראלי, תוצר החינוך של
מערכת־החינוך שלנו, אינו מסוגל לרכז במהרה את
מחשבותיו במישפטים אחדים, פשוטים וקולעים. זה
נקרא ״כושר הבעה״.
היתד, לי שכנה נהדרת, אנגליה בת 80 שחיתה לבדה.
כשהיתה מטלפנת, היתד, פותחת במישפט מעין זה :״בוקר
טוב. מדברת אתל היימן. הייתי מבקשת להזמין בלון
גאז. כתובתי היא...״
בעברית־צברית מתנהלת אותה השיחה כך:

״היפרגאז, שלום.״
״זה היפרגאז?״

״אז ככה. יש לי בעיה...״
״מה העניין?״
תראי, נגמר אצלי הגאז.״
״מה השם?״
״זה נורא דחוף לי, אז אני רוצה שתבואו תיכף!״
״כן, אבל מה השם?״
״שמי יערי, יהודה יערי. העניין הוא...״
וכן הלאה.
אי־אפשר לשוחח כך עם רובי. המטלפן מרים את
השפופרת ומחייג. כאשר רובי עונה ומודיע שהוא מוכן
לקלוט מסר קצר, נעתקות המילים מפי המטלפן. הוא לא
התכונן. אין לו מושג איך לפתוח בשיחה. והוא לא חונך
בבית או בבית־הספר לרכז את מחשבותיו בקיצור. הוא

השבוע ביליתי כמה שעות עגומות בניתוח התקריות
בשטחים המוחזקים, שבהן פתחו חיילינו באש על נערות
ונערים, שהשתתפו בהפגנות.
ניתחתי סירטי-טלוויזיה, תמונה אחרי תמונה. גביתי
עדויות. בדקתי גירסות. זה היה מדכא מאוד.
ראיתי בסרט את שתי הנערות הפצועות, השרועות
על הארץ. שמעתי קול של חייל אלמוני (שלא נראה
על המירקע) צועק לעבר חייל שני (שגם הוא לא נראה
בתמונה) :״לא לירות!״
נזכרתי בגדי אלגזי, המסרב לשרת בשטחים המוחזקים,
וההולך למעצר ׳נוסף, אחרי
שכבר בילה יותר ממאה
ימים בכלא הצבאי.
כל הכבוד לצעיר זה,
המוכן לסבול למען עקרונותיו.
הלוואי וירבו בעלי-
עקרונות בישראל.
אך יותר מאשר אי־פעס,
אני משוכנע עתה כי דרך
זו היא מוטעית לגמרי.
הציווי המוסרי צריך ל הוביל
דווקא א ל השירות
בשטחים !
אותו חייל אלמוני, שצעק
את צעקתו ברמאללה —
אולי הציל חיי _נערה. אם
כן, הוא יכול היה לעשות אלגאזי זאת מפנישהיה שם .
ברור עתה כי מפקדים זוטרים ואחרים מפרים את
ההנחיות הכתובות לגבי פתיחה באש, ושיש ביניהם
המסיתים חיילים להתנהגות ברוטאלית. אוכלוסיה של
יותר ממיליון נפש מופקרת, תסרת-ישע, למצבי־הרוח
של חיילי-הכיבוש.
מה יכול לעצור התעללויות?
רק נוכחותם של אנשי־מוסר.
אני יודע מנסיוני שאיש־מוסר אחד, המרים את קולו
באומץ־לב ברגע המכריע, בין חיים ומוות, יכול להטות
את הכף. הרבה אנשים מסוגלים לעשות מעשים שלא-
ייעשו, בשיכרון של רגע, כשהם מחזיקים בידיהם נשק
טעון. אין הם בהכרח אנשים רעים. הם ׳נסחפים אחרי
מישהו, אחרי רוח מסויימת. איש־עקרונות, הנמצא באותו
רגע לצידם, יכול לעצור בעדם, למנוע מהם עשיית מעשים
שהם עצמם היו מתחרטים עליהם כעבור שעה.
וחשוב לא פחות: אם כל מפקד בשטחים המוחזקים
יידע כי מצויים ביחידתו אנשי־מצפון, העשויים לדווח
על כל חריגה לשילטונות, לחברי־כנסת או לאמצעי-
התיקשורת — תהיה בכך ערובה רבד, למניעת התעללויות.
לכן: אל לצעיר כמו גדי אלגזי לסרב לשרת בשטחים
הכבושים. להיפך: יתנדב־נא לשירות כזה. ישתדלו-נא
כל אנשי-המצפון ובעלי־ההכרה, בכל היחידות, להימצא
בכל מקום בשטחים אלה.
נכון, זה קשה. קשה להיות עד למעשים מבישים.
קשה להשתייך ליחידה שבה קורה דבר כזה. קשה להיתקל
על כל צעד ושעל בשינאת האוכלוסיה הכבושה.
קשה — בוודאי. אך מי שיש לו עקרונות נחושים,
כפי שיש לגדי אלגזי ולחבריו, יעמוד במיבחן זה.

ז 17ז ־ ז 1
מבאדר־עופר לגאדר־מיינהוף

איוו!

ה 111י נ 1ה

^ שם ״כאדר״ מזכיר דברים שונים לאנשים שונים,
בעיני ישראלים, זהו שמו של ד״ר יוחנן באדר, 11 שכיהן במשך תקופה ארוכה כחבר־וכנסת מטעם תנועת-
החרות. בראשית 1973 יזם ח״כ באדר קנוניה משותפת
עם איש־המערך, השר אברהם עופר, לגזילת כמה מג־דאטים
מן הסיעות הקטנות והעברתם לסיעות הגדולות.

עסקנים. מכיוון שהן מחוסנות לחלוטין מפני ״התחרות
בלתי-הוגנת״ מצד אנשים ורעיונות חדשים, אין להן
כל צורך לסבול בשורותיהן אנשים חריגים, המטרידים

את מנוחת העדר.
אם כן, מה עושה צעיר דינאמי, שיש בליבו אמונה
לוהטת בחזון חדש?

(עונשו של באדר הוא בכך שנאומיו הגדולים על
ענייני כספים ותקציב נשכחו, ואילו אותה קנוניה קטנה
ועכורה נשארה כאנדרטה לפועלו הפרלמנטרי).
בגרמניה ובעולם כולו מעלה השם ״באדר״ דמות שונה
לגמרי. באדר היה הצעיר הגרמני שהרים את נם
ההתנגדות המזויינת למישטר הקפיטליסטי והדמוקרטי.
יחד עם אולריקה מיינהוף הצעירה ייסד אירגון טרוריסטי,
שהטיל את חיתתו על גרמניה במשך שנים רבות.

כמכשיר של תעמולה, פצצה יעילה לפחות כמו נאום
בפרלמנט. הרבה יותר קל לחטוף פוליטיקאי ו/או לר צוח
אותו, מאשר לשכנע אותו. זה גם זוכה בתשומת-
לב ציבורית הרבה יותר גדולה.
מצלמת־ר,טלוויזיה יכולה להתעלם מנאומו של חבר-
פרלמנט, מבריק ככל שיהיה, העומד על הדוכן והמציע
לעמו דרך חדשה. אבל מצלמת־הטלוויזיה לא תתעלם
ממעשיו של אותו איש, אם הוא ממחיש את תורתו
באמצעות פצצה בנשף־בירה במינכן.

קנוניה זו נודעה כשם ״חוק כאדר־עופר״.

כנופיה זו נודעה כשם ״קבוצת כאדר•
מיינהוף״.

(עד היום, כל הנכנס לגרמניה נתקל מייד במודעות
התלויות על הקירות בנמלי־התעופה, ובהן תצלומיהם של
צעירות וצעירים, כולם אידיאליסטים וכולם טרודים־

הוא זורק פצצה.

אחוז־ההפימה המיפלצתי של גרמניה המערבית
לא גרם להיעלמם של הימין הקיצוני
והשמאל הקיצוני כמדינה. הוא רק העכיר
אותם מאולם־הפרלמנט אל מחשכי־המחתרת.

ח תו לי ם ( כ ל בי ם
טים מסוכנים, המבוקשים על־ידי המישטרה).
האם יש קשר בין באדר זה ובאדר ההוא — מלבד
הדמיון המיקרי בין השמות?

ך רמניה היא הארץ המערבית בעלת אחוז־החסימה
י״ הגבוה ביותר. מיפלגה שאינה זוכה בחמישה אחוזים
של הקולות הכשרים, אינה זוכה בייצוג בבונדסטאג.
הכוונה היתר, טובה. הדמוקרטיה •החדשה בגרמניה
המערבית קמה בצל הזיכרונות האפלים מן התקופה
הנאצית. שוב קמו בה תנועות וקבוצות ניאו-נאציות.
אבות המישטר החדש רצו למנוע בכל מחיר את כני סתם
של נאצים אלה לפרלמנט. על כן קבעו חסימה
בשיעור ששום תנועה חדשה אינה יכולה לעבור אותו.
היתד, להם מחשבה שנייה, מקבילה. כשם שלא
רצו בחדירת נאצים לפרלמנט, כן לא רצו גם בחדירת
הקומוניסטים, משרתי המישטר היריב בגרמניה המזרחית.
גם לשם כך היה צורך באחוז־חסימה גבוה במיוחד.
אכן — הטכסיס הצליח. בפרלמנט הגרמני אין נאצים
ואין קומוניסטים.

תחת זאת נחטפים פוליטיקאים, נרצחים
אנשי־ציכור ונערו קטל המוני כחגיגות
עממיות.

1 1 9
** ה הקשר? הוא פשוט, ישיר ובלתי-נמנע.
• 1כל צעיר גרמני המאמין בתורה חדשה, המבקש
לשנות את סידרי־החברה׳ יודע מראש שאין לו כל סיכוי
להיכנס לפרלמנט. אין לו כל אפשרות להקים
תנועה פוליטית, שתפיץ את רעיונותיו מעל במת הבונדסטאג.
אין לו כל יכולת להטיף לשינוי המייוחל במיסגרת
לגיטימת׳.
אן לו גם כל אפשרות לעשות זאת במסגרת אחת
משלוש המיפלגות הלגיטימיות, המיוצגות בפרלמנט.
שלושתן התנוונו מבחינה רעיונית. הן מהוות קרטל של

אך כל עוד פתוחה הדרך לפרלמנט, יש בה משיכה
עצומה. ולראייה: גם ״הרב״ מאיד כהנא, איש ד,סקנ-
דלים האלימים, וגם אנשי ״מצפן״ מכל הגוונים ניסו להי בחר
לכנסת.

ן* תכן יטאני חוטא לד״ר באדר בבואי להגדיר את
ח״ב חיים קורפו כיורשו. יש הבדל תהומי ברמה. לא
בנקל היינו אומרים כי השר דויד לוי הוא יורשו של
זאב ז׳בוטינסקי.

אד, מבחינה אובייקטיכית, הקנוניה
החדשה שד חיים קורפו היא המשך ישיר
לקנוגית כאדר־עופר.

חוק באדר-עופר גזל באופן שרירותי שניים־שלושה
מנדאטים בכל כנסת מן המופלגות הקטנות והעבירם למיס־לגות־הגדולות.
הדבר נעשה על-ידי טכסיס במאתמטי־קה,
ששינה את שיטת-החישוב של תוצאות־הבחירות.

המזימה של קורפו נועדה לשדוד כאופן
שרירותי שמונה-תישעה מנדאטים מן המיפ-
לגות הקטנות, שדרכם אל הכנסת תיחסם,
ולמסרם למיפלגות הגדולות. הדבר ייעשה
על־ידי קביעת אחוז־חסימה כשיעור שד /0״.2.5
בבחירות האחרונות הצביעו 185,039 בוחרים ישרא ליים
בעד שבע רשימות שעברו את אחוז־החסימה הקיים,
ושלא הגיעו לשיעור של /0,ס.2.5
בוחרים אלה נתנו את קולותיהם לרשימות שונות
מאוד: פועלי אגודת־ישראל, של״י, הרשימה הערבית
הסמוכה למיפלגת־העבודה, שלומציון של אריק שרון,
הליברלים העצמאיים, רשימת שמואל פלאטו־שרון, הרשימה
של שולמית אלוני.
ביחד הם היוו יותר מעשירית של ציבור־הבוחרים.
ליתר דיוק: ס/ס 10.6של בעלי הקולות הכשרים. בגלל
אותו טריק של חוק באדר־עופר, הם זכו בכנסת רק
ב־ 7.50/0של המקומות.
במילים פשוטות• :חוק באדר-עופר גזל בכנסת הנו
כחית
שלושה מנדאטים מן הסיעות הקטנות. אילו היה
קיים אז שיעור־החסימה של ! ,2.50/0היו נגזלים מן הסיעות
הקטנות תישעד, מנדאטים נוספים.
באותן בחירות התייצבו תשע רשימות, שלא עברו
את אחוז־החסימה הקיים. אף אחת מהן לא צברה די
קולות כדי לזכות במנדאט אחד, גם לולא היה אחוז-
החסימה קיים כלל, כך שהחסימה הנוכחית של 10/0
לא קיפחה איש.

כסיכום: אחוז-החסימה הקיים, שגם הוא
אינו דמוקרטי, לא גרם לשום שינוי מעשי
כמיכנה הכנסת. ואילו אחוז־החסימה המוצע
על־ידי ח״ב קורפו היה שולל את זכות־הייצוג
מכל בוחר ישראלי עשירי.

ן* עלאת אחוז־החסימה תגרש מן הכנסת של כוח
י י רענן, כל מחשבה חדשנית, כל גוף המסוגל להטיף
לרעיון בלתי-פופולרי. הוא יהפוך את הכנסת לאחוזה
בילעדית של עסקני־מיפלגות מיקצועיים, זבני הסופר־מארקטים
הפוליטיים. אלה אינם מעזים לעולם לפעול

(קאריקטורה של צילה ודידי מנוסי ב״ידיעות אחרונות״)
על פי מצפונם — אם יש כזה — כאשר אינטרס־המיפ־לגה
מונע זאת. האינטרס המיפלגתי נוגד תמיד את
השמעתו של רעיון חדש, חריג ובלתי-פופולרי. והרי
כל רעיון חדש הוא, בתחילת דרכו, חריג ובלתי־פופולרי.

אין
כיום שמץ של חיים דמוקרטיים אמיתיים
כמיפדגות הגדולות. אין כהן ויכוח
רעיוני, התמודדות של קבוצות רעיוניות. לבל
היותר יש כהן מריבות אישיות מכוערות.

אך אם עוד מצוי במיפלגה גדולה חריג כלשהו, הוא
ייעלם ברגע שתיעלמנה מן הנוף הסיעות הרעיוניות
הקטנות. יוסי שריד דרוש למיפלגת־העבודה רק כל
עוד יש צורך למנוע מעבר קולות לשל״י. חיים דרוקמן
דרוש למפד״ל רק כדי למנוע נדידת קולות לסיעת־התחייה.
כבר
עכשיו מהווה הכנסת, במידה רבה, חותמת-גומי
של השילטון — שילטון־המערך בכנסת הקודמת, שילטון-
הליכוד בכנסת הנוכחית. אך המיפלגות הקטנות עדיין
ממלאות בה תפקיד חשוב, ולפעמים מכריע. סיעת־התחייה
לבדה גרמה לחקיקת חוק-ירושלים. סיעת־היחיד שלי
בכנסת השביעית ושולמית אלוני בכנסת השמינית הם
שהביאו לחוק שהתיר הפלות.

כהעדר הסיעות הקטנות, תהיה הכנסת
כית־קכרות — אופה של עסקנים עלובים,
שיחליפו ביניהם מליצות נדושות ועלבונות
נדושים.

הכוחות הדינאמיים מימין ומשמאל, מן הקצה החי לוני
והקצה הדתי, יפנו אל דרך המחאה החוץ־פרלמנ־טרית,
ההפגנה האלימה, המחתרת, הטרור.
בגבור האנארכיה, יקומו בדרך־הטבע חסידי הדיק טטורה,
ויתבעו לשים קץ ל״בית-השיפתותיים״.

הטרוריסטים והדיקטטורים כאחד ימצאו
אוזן קשבת כקרב הציבור, אשר ימאס —
כצדק — באסיפת 120 העסקנים — דמויי חיים
(המשך בעמוד )30

— הנדון
יגורי, נבחר ד״ש, שעבר אליו
בקפיצה כלנתארית נחשונית. ועוד
לפני כן שיחד מנחם בגין את
משה דיין לבצע את אחד ממע-
שי־הזנות הפוליטיים הגדולים ב-
תולדות־המדינה.

המשך מעמוד )29

,:ורפו ואהרון אכו־חצירא,
:וסטאב כדיאן ופסח גרופר
— אשר יעמידו פגי ״פית־יזסחוקקים״.

זה פדי ״למנוע רסיסים״.

י £שם מה כל זה דרוש?
המטיפים להעלאת אחוז־
;חסימה משמיעים סיסמות יפות על
זצורך למנוע פיצול בעם, ללכד
ות הציבור בשניים־שלושה מחנות
;דולים, לחסל את הרסיסים.

קשה להעלות על הדעת
גיסמות ציניות יותר, באשר
זן מושמעות בפי אנשים כמו
חיים קורפו.
קורפו עצמו עשה בחודשים האחרונים
ימים ולילות כדי לפלג
את סיעת של״י. הוא הבטיח לח״כ
:ועדיה מרציאנו סכום־עתק, בצו־
־ת מימון־המיפלגות, אם ינטוש את
*סיעה שהכניסה אותו לכנסת ויב־
:וד בבוחרים שנתנו את קולם
למנדאט של של״י. הוא כפה את
בילוי ההבטחה הזאת על מוסדות־זכנסת,
על־ידי הפעלת כוח מיס־וגתי
ברוטאלי, בניגוד חותך ל־זוות־הדעת
החד־משמעית של
;יועץ־המישפטי לממשלה.
גם גדול המתנגדים לסיעת
זל״י יכיר בעובדה שזוהי תנועה
וגובשת, בעלת עמדה עקרונית מו־
:קה, התורמת לנוף הרעיוני של
שראל תרומה ייחודית. הרסיס של
!רציאנו, לעומת זאת, הוא בדיוק
ה: רסיס.
גם בסיעות האחרות בוחשים
!ורפו ושמד כדי לפלג, לשחד
לשבור לרסיסים. בהצבעות האח־יומת
נקנו בכנסת קולות על ימין
על שמאל. שלושת חברי סיעת
אחווה״ סיעה שאינה קיימת, ש אין
לה מצע או גוף) הצביעו ב-
וילוש צורות שונות — אחד ביד,
וחד ברגל ואחד בהימנעות. העל-
וו של ח״כ מרדכי אלגרבלי נש־ור
בגדר תעלומה.
לפני כן קלט הליכוד את אסף

__ העם סיפו רהע 101ע
מעלילותיהם של
שליחי־העלייה
הישראליים כחו״ל

>> כן, יש רסיסים בכנסת. אך
רובם לא נולדו ליד הקל פי.
הם נוצרו בתוך הכנסת עצ מה,
על־ידי תהליך של התפרקות
והסתאבות.
סיעת ד״ש המפוארת התפרקה
תחילה לשני רסיסים. אחר־כך התפלגו
שניהם בכמה כיוונים. כיום
יש בכנסת סיעת ״הדמוקרטים״
( ,3לפי שעה) ,״אחווה 3
״שינוי 6עם פליט מן הלי ברלים)
,אלגרבלי 1נוסף על
הפליטים שברחו למערך ולליכוד.
דיין התפלג מן המערך, עזר ויתד
מן התפלג מן הליכוד. סיעת ה תחייה
( )2התפלגה מן הליכוד.
יצחק יצחקי בא עם שלומציון, הצ טרף
לליכוד והתפלג ממנו. הילל
זיידל מתנדנד. אמנון לין מתנדנד.

הארץ, ה־ 28 בנובמבר : 1980
כן מגלה ביטאון היורדים באר־צות־הברית,
כי אחד משליחי הסוכנות,
הנמצא בהוואי, הגיע ל־כנס־השליחים
השנתי שהתקיים
באחרונה בניו־יורק עם מזוודה
מלאה בחולצות ״טי״.
הוא הציג דוכן מכירות, ועליו
פרש את החולצות, ובעת ההפסקה
בדיוני הכנס הוא מכר את החולצות
לשליחים, תמורת המישה דו לרים
כל אחת.
לדיברי השבועון :״החולצות
נחטפו כמו לחמיות טריות על־ידי
השליחים, שלא זכו להגיע אל
האיים המקסימים ונאלצו להתנחם
בחולצה עליה מתנוססת ה מילה
הוואי.״

אם יש תהליך המסכן את
הדמוקרטיה הפרלמנטרית
כישראל, הרי זה התהליך
המחפיר הזה של כלנתארי־זם,
כאשר ח״כים משתמשים
כמנדאטים שלהם ככאחוזו־תיהם
הפרטיות, כוגדים כרצון
בוחריה ם ומצפצפים על
הכללים היסודיים של הגינות.
לזה אין כל קשר ל
אחוז־החסימה.

הממ שלה

שום אחוז־חסימה — ויהיה גדול
ככל שיהיה — לא ישים קץ להתפרקות
זו אחרי הבחירות. להי-
פך: אנשים יתלכדו באופן מלא כותי
לפני הבחירות, כדי לעבור
ביחד את החסימה, ויתפצלו למח רת
היום.

זהו מאזן הקנוניה: לצד
זבות — אפס. לצד הוכה —
הכל.

שהוא נוכחי, מנחם בגין, בכך
יצר מצב שבו ״הצבא השתלט
על הממשלה״.
רסטכ״ל פור ק עול. הפעם
צדק אריק. הוא הגיב על הודעות
עזות־מצח של הרמטכ״ל ושל שעשו מנכ״ל מישרד־הביטחון,
מעשה שהוא חריג במישטר ה דמוקרטי.
השניים הביעו בפומבי
את דיעותיהם נגד כוונת הממש לה
לקצץ את תקציב־הביטחון.
במדינה תקינה, אין חיילים מות חים
ביקורת על מעשי הרשות ה
הצבא
מ שתלט
כמילה,מתו
לכיבוש מישרת
שר-הכיטחון, הפך
אריק שרון מגן
הדמוקרטיה הישראלית
כאשר העלה אריק שרון את
דרישתו לקבל את תפקיד שר־הביטחון,
הגיב מנחם בגין, כאילו
בבדיחות־הדעת, שהדבר אינו אפ שרי.
הסיבה: אם ישלוט על
צד,״ל, ישלח אריק את הטאנקים
״להקיף״ (קרי: לכבוש) את מיש-
רד ראש־הממשלה.
השבוע נקם אריק את ניקמתו.
הוא האשים את שר־הביטחון ה

במדינה אנשיו לכנסת ולציבור, בעניין האש
שנפתחה על נערות ונערים
ברמאללה (ראה עמודים ,)32—33
מוכיחות אף הן שהצמרת הצבאית
פרקה כל עול של מישמעת כלפי
הרשויות המדיניות.
סלחנות אבהית. הופעתו ה חריגה
של אריאל שרון כמגן ה דמוקרטיה
הישראלית לא היתה
מפליאה.
כל עמדותיו של אריק, בכל
נושא שהוא, נובעות מן האינטרס
המיידי שלו, כשעיניו נשואות אל
היעד הקרוב הבא.
בשעה זו היעד הבא של אריק
הוא לכבוש את מישרת שר־הביט־חון.
לשם כך עליו לערער את
יכולתו של מנחם בגין לכהן בתפקיד
זה, ולחסל את הצמרת ה צבאית
המתנגדת בהחלטיות נחו שה
למינויו של אריק. בין השאר :
הרמטכ״ל רפאל (״רפול״) איתן,
הקרוב מאוד לדיעותיו הפוליטיות.
כל זה ברור גם למנחם בגין.
אך ביחסו אל אריק נוהג בגין ב סלחנות
גלוייה ואהבית. הדבר
אינו מפייס את אריק, היודע, כי
מאחורי סלחנות אבהית זו מת חבאת
החלטתו התקיפה של בגין
שלא להעניק לו את תיק־הביטחון,
שהיה מאפשר לו ״לשלוח את ה־טאנקים״.

ש ט חי ם
שר שרץ
מי ישלח טאנקיס?
מדינית, המופקדת עליהם. זוהי
הפרת־מישמעת חמורה ביותר.
טען אריק בישיבת־הממשלה: אין
להתפלא על חיילים המחבלים במזיד
בעשרות מנועים של טאנקים
כדי להשתמט מן העבודה, כאשר
הרמטכ״ל עצמו מפר בגלוי את
המישמעת.
אריק יכול היה להוסיף, כי ה הודעות
הכוזבות של הרמטכ״ל ו
רתח
בשבם
התנגשויות והתכתשויות
כין תלמידים כשטחים
רכר שכשיגרה
הגירסה הרשמית היתד גם הפ עם
ללא רבב :״סטודנטים יידו
אבנים בסיור של צה״ל. אבן פגעה
בראשו של נהג הסיור. הנהג ירה
לעבר המתפרעים, כדי להפסיק
את ידוי האבנים. כתוצאה מכך
נפצעו שני סטודנטים באופן קל.״
אולם כפי שהדברים חוזרים על
עצמם לאחרונה (ראה עמודים
,)32—33 היו עדויותיהם של הפצו־

ב מבצע מיוחד מימון
ל רו כ שי ם ו\>1!13ו

,04 מוסך יאב,רח׳אלנבי ,44 טלי __,04-521813 ,03-652131 אבי מוסר הודנה. דרר פתה תקוה ,35 טל׳ ,03-613879 הגרעין, קרליבר , 11 טל׳ , 03-296631 חולון, רונקו/סוקולוב ,67 טל׳ ,03-845743 ירושלים, נתן מוסר
הונדה,רח׳ חרשי ברזל ו, ליד משרד הרישוי תלפיות, טל׳ ,02-713748 גסנר צבי שרותי רכב, אהליאב ,4רוממה טל׳ ,02-523222 באר שבע, מוסך מלכה בני עין חרוד ,65 טל׳
,057-31614 מוטכול, רה׳ טרומפלדור ,84 טל׳ ,057-76388 החלק, דרך חברון ,7טל׳ .057-36663 רחובות, סוכנות ראשית, פרידל הרצל ,138 טל׳ ,054-52074

העול ם הזה 2257

עים, והראיות בשטח, שונים לח לוטין.

דלת הכניסה לקומת הקרקע
של מיכללת אל־נג׳אח בשכם, שם
אירעה התקרית, נראים בבירור
סימני חדירת הקליעים. אותם הסימנים
מופיעים גם על הריהוט
בתוך האוניברסיטה — עדות לכך
שהכדורים נורו פנימה.
הגנה־ עצמית? מן העדויות
עולה, שסטודנטים יידו אבנים ב סיור
שעבר מול פתח המיכללה.
כתוצאה מכך נפגע נהג הסיור ב ראשו.
עד כאן תאם הכל לגירסה
הרשמית. אולם הסטודנטים לא
המתינו לתגובת החיילים. הם נמ לטו
פנימה, אל תוך בניין המיב-
ללה, עוד לפני שנוסעי־הרכב הס פיקו
לפתוח באש.
החיילים לא היו מוכנים לראות
בכך את סיומה של התקרית. פציעתו
של הנהג, שנפגע באופן קל
בילבד, דרשה, לדעתם, תגובה נח רצת.
לכן ירדו מהרכב וירו מאחרי
שער־החצר של המיכללה לעבר
דלת־הכניסה של הבניין, לשם בר חו
מיידי־האבנים. יריות אלה לא
נורו מתוך הגנה עצמית. מטרתם
היתר, לפגוע מתוך נקמה על פצי עת
הנהג — מעשה הנוגד בפירוש
את פקודות־הקבע.
היריות פגעו בשני סטודנטים
שעמדו במיקרה באולם הכניסה,
בכיוון חדירתם של הקליעים. לא
ברור אם הפצועים הם שיידו לפני
כן את האבנים, או שהיו אלה
סטודנטים אחרים, שעמדו אף הם
באותה שעה באולם.
באולם נכחו באותה שעה עש רות
סטודנטים ואגשי־סגל המו רים.
הקליעים מבעד לדלת שרקו
ביניהם, ורק בנס לא נפגעו אנ שים
נוספים.
גבה לכד החיים .״תחילה לא
האמנתי כלל שהם באמת יורים
פנימה,״ סיפרה הד״ר ראשדה אל-
מצרי, סגנית־נשיא־המיכללה .״רק
אחרי שראיתי שיש נפגעים, הבנ תי
שזה נכון. הם פשוט ירו מבעד
לדלת ופגעו באופן סתמי במי ש עמד
מאחריה. זה היה נורא.
״הזמנתי מיד אמבולנס, אבל ה חיילים
חסמו את הדרכים המובי לות
למיכללה. הם לא איפשרו

הוכנה מראש, והם נעצרו.
המימשל עצר בשעות הלילה
גם את אחד מהמורים במיכללה,
המרצה לפיסיקה יחיא חאדד. ה חיילים
ביקרו אף בביתו של מורה
נוסף, ובהיעדרו מהבית הודיעו
לבני מישפחתו כי הוא ״מבוקש״.
במהלך היום שלמחרת התקרית
עצרו חיילי המימשל עוד עשרות
סטודנטים. החל בשעות הבוקר ה מוקדמות
הוקפה המיכללה בכוחות
צבא גדולים. הסטודנטים ש הגיעו
ללימודים לא הורשו להי כנס,
ושבו לבתיהם כלעומת ש באו.
המיכללה נשארה שוממת, ורק
סימני חדירת הקליעים היוו
עדות אילמת למה שהתרחש בה
יום קודם.

עי תונו ת
ת ע דו מוו ה ש 3וע
תעדומת השבוע: מדוע
רוצה מפ׳׳ם לשלוח
את שמואל תמיר
לוושיגגמון?

פצוע אבו סעוד
מיכללוז שוממת וסימני קליעים
לאמבולנס להגיע. כך המתנו במ שך
שעה ארוכה, עד שהצלחתי
לשכנע את המפקד במקום שיתיר
לנו לפנות את הפצועים ברכב
פרטי. למזלם של הפצועים הם
נפגעו באופן קל בילבד. אחרת
הם היו מתים עוד לפני שהיו
מתירים לנו להביאם לבית־החו״
לים.״
שני הפצועים מאושפזים בבית־החולים
רפדיה בשכם. הם מכחי שים,
כי היה להם קשר ליידוי ה אבנים.
פאתי
חוסני קאסם חרוב (,)24
מהכפר חבלה שליד קלקיליה
לומד שנה שלישית ערבית, נפצע
בברכו הימנית. פיקת הברך הוא רוסקה, ולדברי הרופאים

יישאר נכה לכל ימי חייו. האמת
המרה עדיין לא סופרה לו, והוא
אינו יודע עד כמה היתד, הפגיעה
הרסנית. הפצוע השני, חתם ראזי
חאג׳־חסן ( )22 מקלקיליה, תלמיד
השנה השלישית בכלכלה, נפצע
בכף ידו הימנית.
לצידם של שני הסטודנטים שו כב
סאמיר אבו־סעוד 17 תלמיד
בית־הספר התיכון קדרי טוקאן ב־שחם.
הוא נפצע ברגלו השמא לית,
למחרת פציעתם של שני
חבריו לחדר, בעת תקרית־אש דו מה
שהתחוללה בחצר בית־סיפרו.
תלמיד נוסף מבית־הספר התיכין
חאג׳ מעזוז אל־מצרי, השוכן ב סמוך
לקדרי טוקאן, נפגע אף הוא
ברגלו. בשל סיבוך שהתגלה ברג

של התלמיד, בישאר טוביילי
( ,)17 הוא הועבר לבית־החולים
ברמאללה.
בעקבות התקרית במיכללה אל־נג׳אח
הקיפו כוחות המימשל את
המיכללה. הסטודנטים, שחששו
להיעצר, נשארו במשך שעות ארו כות
בתחומי הבניין. רק בשעות
הערב הסכים המימשל, בתיווכו של
סגן־ראש עיריית שכם, זעפר אל-
מצרי, להתחייב שלא לעצור את
הסטודנטים ביציאתם מתחומי ה־מיכללה.
ואכן, החיילים איפשרו
לסטודנטים לחזור לבתיהם, אך
רשמו תחילה את שמותיהם. בש עות
הלילה המאוחרות עבר רכב
של המימשל בין בתיהם של שיב ער,
סטודנטים, לפי רשימה ש־

המאמר שהופיע בגיליון היום ה שישי
האחרון של על המישטר,
בחתימת הכתבת המדינית של ה עיתון׳
עורר סערה במערכת ה עיתון
ותהיות בצמרת מפ״ם.
במאמר, הנושא את הכותרת
״לפני חילופין של השגריר בור
שיגגטוך, קראה הכתבת דליה
שחורי להחלפתו המיידית של ה שגריר
אפריים (״אפי״) עברון. אך
את הסערה מעוררת זהותו של ה מועמד
להחלפתו של עברון, ש עליו
ממליצה דליה שחורי בשמם
של ״חוגים דיפלומטיים״ כביכול:
ח״כ שמואל תמיר.
כאשר ביטאונה של מפ״ם יוצא
למסע־צלב למען החלפתו של ה יונה
עברון בנץ תמיר, זוהי, ללא
ספק, תעלומת השבוע.
״חשדנות, חתרנות שחו רי
הטילה על כתפי עברון את
מלוא כובד הכישלון הישראלי ש־באי־יצירת
קשרים עם הנשיא-
הנבחר, רונלד רגן. לאחר מכן,
(המשך בעמוד )35

ראש וו ל עיוו, רוזנבאום,רח׳ רוטשילד ,27 טל׳ , 03-941634 אופנית׳הרצל ,86 טלי ,03-953914 הוד השרון, מוסך דאום, דרך השרון ,35 טל׳ ,052-24295 בפר סבא. שמעון,
ויעמן ,32 נתניה, מיס שמעון, הרצל ,38 טל׳ ,053-22697 חדרה, פלדמן, הנשיא ,42 טל׳ ,063-22670 טבריה. כהן אשר, רה׳ כנרת ,6טל׳ ,067-20830 אשסלוו. סוכנות אופניים
ואופנועים אמיר, בכר העצמות , 107 טל׳ ,051-23183 נהריה, וולפוביץ, הרצל ,63 טל׳ ,920543 מוסך הקטנוע, אזור התעשיה טל׳ ,923616ק. שמונה, בית ספר לנהיגה נמרוד
טל׳ .067-35359 עפולה, רבב העמק אחים הלויליר הדואר המרכזי, טל׳ ,065-22666 אילת, מוסך הקטנוע, היימן גדעון, אזור התעשיה, טל׳ .059-73408

העולם הזה 2257

התמונות בסרט מוכיחות כי רובדי המימשז הצבאי שיקרו לציבור ולכנסת

י ריו ת נו1
רט קצרצר, שצולם ברמאללה על-
יי ידי צוות ישראלי למען חברה בינלאומית,
היה מונח כשבוע בשני אולפנים
בירושלים, כמו פיצצת־זמן מתקתקת. הוא
׳ איים לפוצץ את שארית האמון של הציבור
ברמטכ״ל ובדובדי צה״ל, ואת היחסים
העדינים בין הכנסת ובין צמרת הביטחון.
כאשר צילם הצלם אלי פסטמן את הסרט
עבור חברת ויזניוט, לא העלה על דעתו

שיש באמתהתו חומר־נפץ. הוא נסע באותו
בוקר לרמאללה באופן שיגרתי, כפי שהוא
נוהג לעשות בכל פעם כאשר צפויות
הפגנות באחת מערי־הגדה. בעודו סועד
ארוחודבוקר, ראה כי מתארגנת הפגנה.
הוא ליווה אותה.
ההמשך מצוי בסרט עצמו: קבוצה של
כמה עשרות נערות, כבנות , 14—15 מת ארגנת
בשערי בית־ספר. צעקות. הקבוצה

מתקדמת למרכז העיר, חלקה על המידרכה
וחלקה על הכביש. כמה נערות ונערים
מחזיקים בידיהם אבנים. המצלמה מתרו ממת
ורואה שני חיילים על גג של בית
בן שלוש קומות במרכז רמאללה (כיכר
מנרה) .החיילים מכוונים את רוביהם ויו רים.
המצלמה עוברת מהם לקומנדקאר,
שממנו קופצים חיילים. לאחר מכן רואים
נער השרוע על הארץ, כשפצע גדול בירכו.

מיבתב לחבר הגו סח

זהו הנוסח המלא שד מיכתכו של ח״כ אורי אכנדי
שנמסר השבוע לכל הפרי־הכנסת:
ירושלים 26.11.80 ,
א ל: כל חברי הכנסת
נו א ת: ח״כ אורי אבנרי
הנדון: תקריות־האש ברמאללה ובבית־לחם ביום 18.11.80
בעיקבות התקריות, שבהן נפצעו 11 נערים ונערות (ורק
במיקרה לא היו הרוגים) ,אני מוצא שוב לנכון להביא לידיעתכם
עובדות ועדויות על המתרחש בשטחים המוחזקים,
כמילוי חובתי המצפונית והפרלמנטרית.
לפני חצי שנה ביקש הרמטכ״ל שלוש פעמים להחמיר את
השיטות לדיכוי תקריות. הדבר נמנע ממנו, תחילה על־ידי
שר־הביטחון עזר וייצטן (פעם אחת) ואחר״כן על״ידי שר-
הביטחון מנחם בגין (פעמיים)• לפיכך לא השתנו הפקודות
באופן רשמי. אולם במשך החודשים חלה התדרדרות בגישה
המעשית, והתפתחה מעין תורה שבעל-פה, המתירה פתיחת־אש
ופגיעה באנשים גם במיקרים שבהם הדבר אינו ניתן על־פי
התורה שבכתב.
על הרוח השוררת עתה בשטחים תלמד העדות הבאה,
שגביתי מחייל״מילואים, שהוא מהימן עלי לחלוטין, שיחידתו
נקראה לא מכבר לשרות בשטחי הגדה המערבית. החייל
מוכן להזדהות ולמסור עדות רשמית אם ייקרא על״ידי ועדה
של הכנסת ותובטח לו חסינות.
להלן עדותו:
על הקירות בחדרי־האוכל במחנות הצבאיים אמנם תלויות
פקודות-קבע לפתיחת״אש, ואלה אמנם מנוסחות כראוי, בחייבו
אזהרה מוקדמת, יריות באוויר ויריות ברגליים. ואולם המציאות
בשטח שונה לגמרי, ולצד התורה שבכתב יש תורה
שבעל-פה, הנמסרת בתידרוכים.
עם הגיע היחידה האמורה לשטח, קיבלה תידרוך מפי
מפקד, שכלל, בין השאר, את הפסוקים הבאים :״באיזור
שורר שקט מאז שגורשו שני ראשי״הערים ונקטעו רגלי שני
מסיתים אחרים.״ וכן :״ידוע, שאנחנו לא אוהבים ערבים,
אבל לא צריך לפגוע ללא סיבה.״ וכן :״כשאין סיבה לא
צריכים לדפוק אותם, כי אז ירוצו לפליציה לנגר ויציגו אותנו
באור לא טוב.״
מכאן הבינו החיילים שמותר לפגוע ״כשיש סכנה״ —
מבלי שנאמר מהי הסיבה•
לגבי יריות נאמר לחיילים :״לא לירות לתוך הפגנה
אם יש בה נשים וילדים״ — ומכך הובן כי מותר לירות
לתוך הפגנות בשאר המיקרים• בכל התידרוכים נאמר
לחיילים כי אחרי שני השלבים הראשונים — יריות באוויר
ויריות ברגליים, יש שלב שלישי — של יריות על־מנת להרוג.
החיילים שמעו זאת עשרות פעמים.
כל חייל הבין כי מותר לו לירות על־מנת להרוג, אם
הוא סבור כי יש סכנה. למעשה — נותר לחיילים ולמפקדים
זוטרים להחליט אם לירות על-מנת להרוג, ומתי. בכך הותר
הרסן באופן מסוכן.
הוראה מפורשת שניתנה לחיילים היתה :״אם אתה נוסע
במכונית אחרי החשיכה ונזרק עליך חפץ — א ל תבדוק
אם זו אבן או משהו אחר — יש לירות כדי לפגוע!״
עד כאן עדותו של חייל־המילואים, ששירת לאחרונה
בגדה.

ההנחיות לדיכוי מהומות והפגנות מתחלקות לשני שלבים :
השלב הראשון הוא שימוש בשיטות שאינן מחייבות פתיחת-אש
והן: אזהרה, שימוש באלות, שימוש במגינים ובקסדות־מגן,
רימוני גז מדמיע והתזת-מים. הציוד להפעלת שיטות אלה
מצוי במיתקני המימשל הצבאי, אך בשל כשל אירגוני אין
הוא מצוי לרוב בידי היחידות עצמן.
בתקרית שהיתה ברמאללה היה די והותר זמן להביא
את הציוד הזה ולהשתמש בו, כי עברה יותר מחצי שעה בין
התארגנות ההפגנה ליד בית-הספר ועד לתקרית במרכז העיר.
ברור על־כן כי לא היתה כלל נטייה של המימשל להשתמש
בשיטות אלה, והדבר מעיד על הפער הגובר והולך בין
הפרקטיקה בשטח ובין ההוראות הרשמיות•
הנוהל לפתיחת־אש, לפי התורה שבכתב, הוא:
(א) אזהרה בקול רם או ברמקול בשפה הערבית( ,ב) יריות
באוויר( ,ג) יריות ברגליים.
לא נאמר שיש גם שלב אחרון, והוא לירות כדי להרוג,
במצב של סכנה לחיים•

המעבר משלב לשלב אינו אוטומטי, והוא מחייב פקודה
מפורשת, על״פי שיקול־דעת לגבי נחיצותו והנסיבות הקיימות
מאותו רגע, ורק אם הסכנה הממשית לחיי החיילים מחריפה.
אחרי שבוע שבו מסרו הרמטכ״ל ודוברי המימשל הצבאי
הודעות שיקריות, כאילו נהגו הכוחות על-פי ההנחיות האלה,
נודע ביום ב׳ (בין השאר, באמצעות כתבה של עמירם ניר
בטלוויזיה) ,כי הכוחות ל א נהגו בתקריות רמאללה וחברון
על־פי הנחיות אלה, בכך שלא היה שימוש באמצעים המיוחדים,
ולא ניתנה אזהרה מוקדמת ברמקול.
אשר למאורעות השבוע האחרון :
בבית-לחם הקימו תלמידים מחסום קטן על הכביש בגובה
של כ־ 20ס״מ, וגם יידו אבנים. ההמשך תואר על-ידי כתב
צרפתי של סוכנות הידיעות הצרפתית (״אז׳אנס-פרס״) ,ששהה
במיקרה במקום ושהיה עד״ראייה לאירועים: נפתחה אש
לא אזהרה. האש באה מן הגגות וגם מלמטה. תוך שניות
נפצעו ארבעה תלמידים.
עדותו של רופא שטיפל בתלמיד ויקטור רישמאווי: הכדור
נכנס בחזה ויצא מלמטה. אם הנער לא עמד על הראש,
הוא נורה ממקום גבוה.
דבריו של הכתב הצבאי עמירם ניר בטלוויזיה ביום ב׳
השבוע מאשרים כי החיילים ברמאללה חרגו מן ההנחיות,
בתקרית שבה נפצעו שישה נערים ונערות. מכיוון שהודעתו
של מר ניר לא הוכחשה על-ידי גורם צה״לי כלשהו, הרי
פירוש הודעה זאת הוא כי במשך שבוע שיקרו הדוברים
הבכירים של צה״ל והמימשל הצבאי, כאשר טענו כי החיילים
פעלו בהתאם להוראות•
הסרט שצולם במקום, ברמאללה, הוא, כמובן, העדות
הנאמנה ביותר למה שהתרחש. על-פיו ניתן לבדוק כל פרט
ופרט, כאשר הוא מוקרן ב״מוניטור״ (המכשיר באולפן
הטלוויזיה) ,שבו ניתן לעצור את התמונה ולבחון היטב
מה נראה בה• במיוחד ניתן לבדוק אם החיילים על הגגות,
שכמובן לא היו נתונים בשום סכנה, ירו כלפימטה
לעבר התלמידים, ברובי״סער מ־.16
לפי כל העדויות — הנפגעים עצמם, עדי-הראייה וגם
החיילים — צלפו החיילים מן הגגות באש בודדת ומכוונת
ולא באוויר.
הסרט שהוקרן בטלוויזיה הישראלית צולם על-ידי צוות
של סוכנות זרה (״ויזניוס״) ,שהסתנן למקום מבלי שהרגישו
בו. נקל לשער מה קורה בשטחים המוחזקים ולא נודע,
מפני שאין עדי-ראייה המסוגלים לדווח על כך.

ברור כי אירועי רמאללה וחברון מחייבים חקירה ניטרלית
וקפדנית, ולו כדי לעצור את ההתדרדרות בגישת המימשל
בטיפול בתקריות, לבלום את קלות-הדעת וחוסר-האחריות
בנוהגים של פתיחת־אש ולמנוע תקריות כאלה בעתיד, העלולות
להפיל קרבנות־אדם ולגרום לישראל נזק בל־ישוער•
בהקשר זה יש להזכיר כי לא פורסמו עד היום תוצאות
החקירה בתקרית שבה נהרגה התלמידה תע׳ריד אל־בוטמה,
במרכז בית-לחם, ללא כל פרובוקציה, כביכול מפליטת-כדור.
על״פי עדות של עד״ראייה אמר איש מישמר־הגבול לחברו,
שירה את הכדור :״לא זאת — זאת ואולי ראוי להזכיר
כי גם חקירת ההתנקשויות בשני ראשי״הערים סגדה לא נשאה

עדיין שום פרי.
בין השאר יש לחקור גם את הטיפול בתלמידים העצורים.
בגרמו להשפלה ולפגיעה בכבוד-האדם, תורם טיפול זה תרומה
חשובה להקצנת טצב-הרוח בקרב הצעירים בשטחים המוחזקים,
וזורע את הזרע לתקריות הבאות.
כדוגמה יכולה לשמש הפרשה של מופיד עבד״רבו מטולכרם,
שנעצר ב״ ,13.11.80 בעיקבות קיום ״שבוע פלסטין״ במיכללת
ביר-זית (שבו לא היו שום התפרעויות, אלא נערכה בו הצגה
של פולקלור פלסטיני) .לדברי הצעיר, המעוררים אמון, הובא
עם מעצרו למיתקן המימשל הצבאי בטולכרם. שם נכפתו
ידיו ונקשרו ליתד, שנתקעה באדמה, בעודו ישוב על הארץ,
כדרך שנוהגים הערבים לגבי חמורים. כך שהה מ־ 9בערב
עד 8בבוקר, כשחיילים עוברים מנחיתים עליו מדי פעם
בעיטות ומכות. אולם, לדבריו, גם ניגשו אליו חיילים והתנצלו,
בהביעם באזניו סלידה משיטה זו.
אני סבור שהכנסת אינה יכולה להתנער מאחריותה למה
שמתרחש בשטחים המוחזקים בשם כולנו.

אורי אבנרי

לידו שוכבת נערה פצועה, ומאחרי גל־אבנים
נערה פצועה שניה. חייל קורא
לאחת הנערות. הנערה, הפצועה ברגלה
מכדור, קופצת על רגל אחת לעבר המצ למה,
כשחייל דוחף אותה. חייל אחר
מגלה את הצלם וצועק עליו להפסיק. סוף
הסרט.
חברת ויזניונז היא סוכנות בינלאומית.
היא מצלמת אירועי־חדשות, שולחת את
הסרטים באמצעות הלוויין ללונדון. משם
מודיעים לכל תחנות־-ז•,טלוויזיה שיש סרט
כזה. כל תחנה יכולה להזמין אותו.
הסרט של פסטמן היה כימעט מושלם.
לא היה צורך לערכו. באולפן של ויזניוס

האלוף! מט
אי־אמת
בירושלים, הממוקם באולפני חברת סרטי
הבירה, בבנייני־האומה, הסתפק העורך
בהוצאת כמה קטעים שבהן קפצה המצלמה,
ושבהן יש עצמים המפריעים לזווית הצי לום.
זהו הסרט שנשלח ללונדון, וזהו הסרט
שהתקבל בחזרה בירושלים, וששודר על-
ידי הטלוויזיה הישראלית באותו ערב.
המוני ישראל ראו אותו — ורבים הז דעזעו.
כי בסרט נראה בבירור כי שני
חיילים על גג יורים בשעת ההפגנה —
אף ששום סכנה לא נשקפה להם.

שקו וווו שקו
ף* הפגנה רגילה, מוסרים שילטונות
צה״ל הודעה לאחר מעשה, וזו מתקבלת
כתורה מסיני. היא מצדיקה תמיד
את מעשי החיילים — יהיו אשר יהיו. אם
פתחו החיילים באש ופצעו או הרגו, נאמר
תמיד כי החיילים נאלצו להגן על חייהם,
ושלא היתד, דרך אחרת.
הפעם היתד, בעייה. הסרט לא עורר רק
תגובה ציבורית חריפה — אלא ששימש
גם הוכהה חותכת למה שאירע.

מיד עם ההצגה החלה הסתבכות,
שהוכיחה בפעם הראשונה
כצורה חד־משמעית פי שילטונות
המימשל הצבאי וצה״ל, ובראשם
הרמטב״ל עצמו, אומרים אי־אמת
לציבור ולכנסת.
הבעייה של צה״ל היתד, כיצד לתרץ כי
חיילים, העומדים על גג הקומה השלישית
ובמרחק של 120 מטרים מהפגנה של כמה
עשרות נערות ונערים, פותחים באש. הדבר
נוגד לחלוטין את הנחיות־האש של צד,״ל,
שאושרו על־ידי שר־הביטחון (ראד! מיס־גרת).
כחייל
טוב ידע הרמטכ״ל, רפאל (״רפול״)
איתן, כי ההתקפה היא ההגנה הטובה
ביותר. מייד אחרי הצגת הסרט בטלוויזיה
פירסם הודעה זועמת, שבה האשים בחרי פות
את הטלוויזיה הישראלית בכך שהציגה
סרט מזוייף. טענת הרמטכ״ל: שהטלוויזיה
חתכה קטעים בודדים וצירפה אותם יחד
בצורה שהתקבל הרושם כאילו המפגינים

ההוכחה הניצחת: הרובים שיל 2החיילים על הגג מכוונים כלפי מטה בוגע היויה

פגייה בירר

שלוש דקות אחרי היריות מן הגג צולמה תמונה זו. של
הנער מוחמד מוסא אבו־אעין. המצלמה מתקרבת אליו
ומקרוב נראה פצע גדול בירכו הימנית. באותה תקרית נפגעו 11 נערים ונערות.

לעבר המצלמה

בתמונה זו נראה כאילו מכוונים שני רחזייליס
על הגג (של הקומה השלישית) את רוביהם ישר
לעבר הצלם. למעשה עמד הצלם מעבר לרחוב, במרחק של כחמישה מטרים מן המפגינים,
והחיילים מכוונים את נישקם בבירור לעבר המפגינים. תמונה זו, כמו התמונה
למעלה, מוכיחה בעליל כי החיילים כיוונו את נישקם לעבר המפגינים, ולא ירו באוויר.

נפצעו מיריות החיילים על הגג, בעוד
שלמעשה נפגעו מיריות של חיילים אחרים
לגמרי, בשעה אחרת לגמרי. היה כאן
מונטאז׳.
אדם שקול יותר היה נמנע מפירסום
הודעה כזאת, ביודעו כי העתק הסרט
נשמר בבניין הטלוויזיה, וניתן לבדקו.
הוא גם צריך היה לדעת כי הסרט נקנה
מחברה זרה, ושזו שומרת לא רק על הסרט
המוגמר, אלא גם על ה״ראשס״ (הצילומים
הגולמיים הבלתי־ערוכים) ,המאפשרים ל הוכיח
כי הקטעים צולמו באופן רצוף.
אך הרמטכ״ל רגיל לכך שלא יפשפשו
במעשיו ולא ייבדקו את הודעותיו. הוא
כלל ל.א טרח לבדוק אילו סרטים מונחים
באילו אולפנים, ומה נראה בהם. הוא ירה
את הודעת־ההשמצה הכוזבת מן המותן,
וכך עשו מלחכי־פינכתו.

כעבור יום־יומיים הסתבר לעיתונאים,
ששוחחו עם הצוות שצילם את הסרט
ברמאללה, כי כלל לא היתד, עריכה לסרט.

ראשי המימשל הצבאי היו ב־מכובה.
אך רק לרגע קט: חיש•
מהר פירסמו הודעה שניה, לתיקון
השקר הראשון. כך הסתבכו
בשקר שני.

הם ויתרו על הטענה כאילו היתה עריכה
לשם סילוף. תחת זאת ניסו לפרש את
הנראה בסרט בצורה אחרת.

היע דים דא שיוו
>|£ני קצינים התמנו לעריכת ״תחקיר״.
״היה זה תחקיר מוזר ביותר, כי השניים
(המשך בעמוד )40

תיגוונזיד

המ ר ב מקו ס
אבו־חצירא
בשיחות שנערכו השבוע בין שר־הפנים, הד״ר
יוסף בורג, לבין ראש־הממשלה, מנחם בגין,
בעניינו של שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא, החליטו
השניים שאם תסיר ועדת־הכנסת את חסינותו
של אבדחצירא, הם יבקשו משר־הדתות
לצאת לחופשה.

כורג וכגין גס החליטו שאת תיק שר
הדתות יקכל לידיו שר החינוך,
זכולון המר.

פרס גידה

מ ד לי ד

יושכ-ראש מיפלגת העכורה, ח״כ שימעון
פרם, טען כאוזני מקורכיו שמי שמפר
את הידיעה ל״ל׳אכספרס,״ הודה לפניו
שהוא עשה זאת.
פרם סיפר שהוא נזף קשות באותו מדליף.

חייב נוסף למערר אלוף־מישנה (מיל׳) סטלה לוי ניהלה
שיחות עם המערך כרכר הצטרפותה
לסיעה זו.
לוי מוצבת במקום ד,־ 16 של רשימת ד״ש לכנסת,
ועם התפטרותו האפשרית של ח״כ סטף
ורטהיימר היא תושבע כחברת־כנסת.
כיום משמשת לוי כמזכירת סיעת־שינוי בכנסת.

הושיא הוגיד מפיטורין מנהל סניף נידיורק של אל־על, ירחמיאל שרם,
עמד להיות מפוטר השבוע, במיסגרת תוכנית־הפיטורין
של אל־על.

נשיא המדינה, יצחק נכון, שהוא ידיד
נעורים של שרם, טילפן ליו״ר מועצת
המנהלים של ״אל־על״ ,כומה שביט,
וכעיקכות השיחה של השניים, נידהו
פיטוריו של שרם כשנה.

תחרוח חדשה
ל״אר־ווד״
הידיעה שהופיעה בעיתונים, על פתיחת מישרד־נסיעות
חדש בניו־יורק שבו שותפה חברה
אמריקאית אלמונית יחד עם אחד מראשי אל־על
לשעבר, מורים נחתומי, הדליקה אור אדום
אצל ראשי אל־על.

התברר שהחברה האלמונית היא חברת
כת של חכרת המטוסים האמריקאית
״סי־בורד״ .השותפות החדשה
עומדת לפתוח קו של טיסות סדירות
כין ניו-יורק ללוד, שיפעיל ארכע טיסות
שבועיות במטוסי ג׳אמכו.
החכרה החדשה קבעה ככר את מחיר

שופט הואשם בקבלת שוחד
שופט כית־מישפט-מחוזי עומד עתה לפני כית־דיך מישמעתי של שופטים.
השופט הואשם בקבלת שוחד וטובות-הנאה מעורך־דין כעיר שגה הוא מכהן
כשופט, תמורת זיכויים של לקוחות אותו עורך דץ.
בית־הדין־המישמעתי המייוחד של שופטים, שמונה לצורך מישפט זה, כולל
כתוכו שני שופטים עליונים ושופט מחוזי אחד. הדיונים של כית־מישפט כזה אסורים
לפירסום על־פי החוק, וכן גם פסק־הדין וגזר־הדין.
השופט המחוזי העומד עתה לדין הורשע ככר כחלק מסעיפי־ההאשמה נגדו,
ואילו גזר־הדין עדיין לאי ניתן. על-פי הערכות חוגים מישפטיים, ייאלץ השופט להתפטר
מתפקידו, כעיקכות ההרשעה.
אישי־מישפט הכיעו תמיהה על כך שנשיא כית-המישפט-העליון החליט להעמיד
את השופט־המחוזי לפני כית־דין־מישמעתי, ולא לפני כית-מישפט רגיל. כשהואיטם
עודך־הדין אליעזר מלחי, מי ״שהיה אז שופט־מחוזי, כקכלת שוחד, הוא הועמד לדין
ככית־מישפט רגיל, והפרשה כולה לא הוסתרה מעיני הציכור. מלחי יצא זכאי כ־מישפטו.
עוכרי
הפרקליטות כעיר שכה מכהן השופט המחוזי שיגרו מיכתכים לשופטי
כית־המישפט העליון, לראשי לישכת-עורכי־הדין, לשר־המישפטים וליועץ־המישפטי
לממשלה. הם כיקשו לגלות להם אם אכן נערך מישפט כזה נגד השופט המחוזי, מה
הן ההאשמות ומהו פסק-הדין. הפרקליטים טענו שקשה להם להופיע לפני אותו
שופט ולנהל מישפטים אצלו, כילגל גל השמועות השוטף את כית־המישפט כאותה
עיר. הפרקליטים עדיין לא קיכלו תשוכה על מיכתכם.
הכרטיס כסך 590 דולאר לטיסה הלוך־
וחזור. סחיר זה נמוך כ 100-דולאר
מהכרטיס הזול כיותר של ״אל־על״.
כן החליטו ראשי החכרה החדשה שאם
״אל־על״ תוריד את המחיר שלה,
יורידו גם הם את המחיר שלהם וישמרו
על ההפרש של 100 הדולארים.

בשלב הראשון תעבור התוכנית לשידור בימי
ראשון בשבוע, אחרי מהדורת מבט.

החברה החדשה עומדת גם להפעיל שתי טיסות
שבועיות לאמסטרדם, וטיסה שבועית אחת
להונולולו.

גזר ארד הת פט ר

כל־״ס־טק יוכפל
בטלוויזיה מתכננים עתה את שידור
התוכנית ״כל־כו־טק״ פעמיים כשבוע.

מפקד הגדה -

מנהל מחלקת־התוכניות הדוקומנטריות
בטלוויזיה, יוסי גודארד, התפטר
מתפקידו.

גורס דאוטישמיות

גודארד הסכים להמשיך ולכהן בתפקיד במשך
שבועות אחדים, עד שיימצא לו מחליף.
בינתיים החליטו לשמור את דבר ההתפטרות בסוד,
כדי למנוע זעזועים בטלוויזיה.

עורכי תוכניודהטלוויזיה הבריטית פנוואמה
קיצצו קטעים מראיון שערכו עם מפקד הגדה
המערבית, בנימין (״פואד״) בן־אליעזר. על פעולות
המימשל הצבאי לדיכוי הפגנות בגדה.

לטענת העורכים היו דבריו של הקצין
עלולים להישמע כאוזני הצופים
הכריטיים כדיבור גזעני צורם, ולגרום
לגל של אנטי־שמיות כבריטניה.

תקציב תירוש קוצץ שרי האוצר והפנים החליטו ביניהם על הקצבת
400 מיליון לירות למימוש שלב א׳ של תוכנית־ההבראה
של המישטרה, תירוש.

מפכ״ל המישטרה, הרצל שפיר, דרש
סכום של 12 מיליארד לירות עכור
תוכנית זו כולה, ומיליארד לירות עכור
השלב הראשון שלה.

תבוטל הטלוויזיה
שר־החינוך, זבולון המר, עומד לדרוש בישיבת־הממשלה
הקרובה את ביטול המיכרז שהוציא
שר־התיקשורת, יצחק מודעי׳ להקמת טלוויזית
כבלים בארץ.

המר טוען שמודעי ניצל כמה סעיפים
כלתי־כרורים כחוק, ועל־פיהם הוציא את
המיכרזים. לדעת המר, הנושא כולו
הוא כסמכות רשות-השידור, שעליה
ממונה הוא, ולא כסמכות מישרד•
התיקשורת.

צב גור
כותב סבר
צכי גור, רוצחו של הילד אורון ירדן,
עומד לכתוב ספר על הפרשה.
את הספר הוא יכתוב עם העיתונאית אלה ברקת,
שכבר ביקרה את גור כמה פעמים בכלא.

עד הפריות הורשע
עורך־הדין חיים גושן, מי שהיה אמור
להיות עד-מדינה כמישפטו של אשר
ידלין, אך עדותו לא נשמעה משום שידלין
הודה באשמה, הורשע על-ידי בית־הדין־המישמעתי
•של לישכת־עורכי-הדין.
גושן הורחק לחמש שנים מהלישכה,
ולא יוכל לשמש כתקופה זו כעורך־דין.
גושן הורשע על סמך הודאותיו במישטרה
בפרשת ידלין על קבלת ותשלום שוחד.
עורכי־הדין הביעו תמיהה על העונש הקל,
שהוטל על גושן.

רק כתבים טאומויס
מפכ״ל המישטרה, הרצל שפיר, החליט, בעצה
אחת עם דוברו, אריה ארד, על מערכת־יחסים
חדשה בין העיתונאים לבין המישטרה.
שפיר החליט להעניק האמנות לכתבים לענייני־מישטרה,
כפי שעושה צה״ל לגבי כתבים צבאיים.

החלטתו זו של שפיר עוררה התנגדות
אצל הכתבים לענייני-מישטרה, שהחליטו
לא להסכים להיות מאומנים.

גל״צ

שדר

בחצי ה !
התחנה הצבאית. גלי צה״ל, שוקלת שידור מהדורת־חדשות
נרחבת בשעות הצהריים.

הצורך לכך התעורר כעיקכות ההצלחה
הרכה אשר לה זוכה המתכונת החדשה
של ״כחצי היום״ ב״קול ישראל״,
שאותה עורכים מיכאל דק וגבי גזית.
כעיקכות עליית המחירים הכללית
נאלץ
ה עוו & ס

דוג

להעלות את מחיר העיתון, שיהיה
החל מהיום 10 שקלים.

במדינה .
(המשך מעמוד )31
טענה, ניסר, ליצור ״אליבי מפוק פק״
וסיבך את בגין בפרשת הפגי־ 1
שה־שלא־היתה עם הנשיא הח־ ן
דש. היא תיארה את עברון במו־ 1
נחים שכאילו נלקחו מן התיאו־ ן
רים שבהם מקובל לתאר את שמו־ 1
אל תמיר בעיתונות הישראלית| :
״יש באישיותו (של עברון) מדכי־ 1
בים הגורמים לכך, שבכל מקום 1
שהוא נמצא בו יש חוסר־שקט[ ,
חשדנות, חתרנות, תסיסה, דיבו־ ן
רים ומעשים מאחורי הגב.״ 1
שחורי טענה, כי עברון הוא ״יו־ 1
נה״ ,אך ״תלוי עם מי הוא מדבר,״ 1
וכן ש״אחרי ה־ 4בנובמבר (יום 1
הבחירות בארצן ות־הברית) פעל
אפי בתנועת זיג־זג אופיינית.״
עברון נכשל לחלוטין, סיכמה
שחורי שחורת־השיער, והמסקנה
היא שיש להחליפו מייד, עוד לפני
שייכנס הנשיא החדש לתפקידו...״
עד כאן יכול היה הכל לעבור
בשקט גם במערכת על המישמר
ובמפ״ם. אך כאשר הגיעה הכתבת
המדינית לתיאור המועמד של
״החוגים הדיפלומטיים״ האלמוניים
לתפקיד אשר יתפנה, לא ידעה
התלהבותה גבולות. היא השתמשה
בביטויים שרק שמואל תמיר עצמו
רגיל להשתמש בהם לגבי עצמו:
״יש לשאוף להעמיד בראש שגרירות
ישראל בארצות־הברית אישיות
רצינית, בעלת יכולת לנאום,
להרשים ולשכנע. משהו מסדר־גודל
של (שימחה) דיניץ או (חיים)
הרצוג. נוכח החשיבות הרבה ש־במישרה
זו עתה, יש הסבורים, כי
בראש השגרירות צריכה לעמוד
אישיות בדרג של שר. לאור מאפיינים
אלה הועלה בחוגים דיפלו:
מטיים כמועמד אפשרי ומתאים
למישרה זו שמו של שר־המישם־
טים־לשעבר שמואל תמיר, מיש־פטן
מבריק, בעל יכולת־נאום מר שימה,
בעל כושר־שיכנוע בלתי־מבוטל,
בעל חושים פוליטיים ודים־
לומטיים כימעט־חייתיים, המאפש רים
לו להשמיע את הדברים ה נכונים
במקום הנכון. שמואל
תמיר יכול להיות שגריר טוב לא 1
רק בתקופת הליכוד, אלא גם בתקופת
המערך שתבוא.״
שאלה מעניינת היא מיהם ה חוגים
הדיפלומטיים, הממליצים על
שמואל תמיר כשגריר בוושינגטון
בתקופה זו. היה זה תמיר שהמציא
את הסיסמה ״שטח משוחרר לא
יוחזר״ ,ושתבע ללא הרף לספח
לאלתר את השטחים הכבושים, אח *

מילחמת ששת־הימים.
מוכת התלהכות. שחורי
טענה כי מאז כניסתו לד״ש חל
מיתון בעמדותיו של תמיר. אך
ד״ש כבר איננה, ובמגעים עם
המצרים, שבהם השתתף תמיר
במו״מ על האוטונומיה — ושבהם
הוא לא הרשים אותם ב״חושיו
החייתיים״ — הציג קו ניצי נוק שה,
כדי לנסות ולסלול את דרכו
חזרת לליכוד.
מאמצים אלה לא עלו יפה, ו תמיר
הוא עתה פושט־רגל פוליטי
מוחלט, ששום מיפלגה אינה רו צה
בו. אין ספק כי בחושיו הפו ליטיים
״הכימעט־חייתיים״ מבקש
תמיר מיפלט נוח בוושינגטון ב שנים
הבאות. השאלה היא: מדוע
על על הנזישנזר להתגייס למערכה
אחרונה זו של תמירו
במערכת ביטאון מפ״ם טענו ה שבוע
כי ״יש עיתונים שיש בהם
דימוקרטיה מתוך הכרה, ויש עיתונים
שבהם יש דימוקרטיה מתוך
ברדק, ועל־הלוישנזר שייך לסוג
האחרון.״ בכך תירצו את פירסום
מאמרה המוזר של דליה שחורי.
הכתבת עצמה טענה, כי יתכן
שמבחינת האינטריגות והתככיב
אין אפי עברון ותמיר שונים, אך
.״אין דבר מצליח כמו ההצלחה, ואפי
נכשל בעוד שתמיר הצליח.״
ספק אם מי שמהרהר בימים
אלה בצמרת המערך על השגריר
הבא בוושינגטון שותף להערכתה
מוכת״ההתלהבות לאישיותו של
תמיר.
העולם הז ה 2257

על־ידי ציפורי וגולדשטיין והקרקע
ניתנה להם ללא מיכרז. בעק בות
שאלת העולם הזה הכחיש
ציפורי כל קשר בין הפרוייקט ל בין
קרן תל־חי והגדיר את ה שמועות
בדבר התרומות לקרן של
הקבלנים כ״שקר גם וכשטות.״

מרדכי ציפורי נת!

תעודת־הכשר
יפורי
נפגש עם קבלנים
^ אלה עוד בחודש יוני השנה.
אחרי הפגישה הוא הוציא מיסמך
שהיה מיועד לכל גורמי הבניה וה מימון
הממלכתיים. במיכתבו, שנשלח
למישרד־השיכון־והבינוי, ל־מינהל־מקרקעי־ישראל,
לחשב ה למנכ״ל
כללי
במישדד־האוצר,
מישרד־התעשייה ולמינהל־לבניה־כפרית
במישרד־השיכון, כותב ציפורי
:״מחד גיסא גובר והולך ה צורך
בבינוי, פיתוח ואיכלוס יש ראלי
ביהודה ושומרון. מאידך גי סא
גדלות והולכות המיגבלות של
הביצוע ביוזמה ממשלתית. על־פי
יוזמתנו הצלחנו לעניין קבלנים
פרטיים בבנייה רחבת היקף ביהודה
ושומרון.״

והטבות עצומות -
יקבי ! ים תהומית
והתקשו בהקמת
בגדה המערבית

סגן־שר ציפורי
התיישבות במחיר יקר

מוכרים את הנדה
ך* די דא לפגוע ביוזמה זו, בשלב הנכם מתבקשים
כנושא
זה לשמור את הנושא
חסוי.״ זה היה המישפט המסכם
באחד המיסמכים הסודיים ביותר
בארץ. על המיסמך.חתום סגן שר־הביטחון
מרדכי ציפורי, הוא
כתוב על נייר מיכתבים רשמי של
סגן־השר, עם סמל המדינה ברא שו.
אך המיסמך אינו דן בשום
נושא ביטחוני או צבאי. כל עיסוקו
בהקמת שיכון ענק על־ידי חברות
בניה פרטיות.
הרעיון כולו היה של ציפורי.
אמון על האידיאולוגיה הפוליטית
שלו, החליט סגן השר לעקוף את
הממשלה, לעקוף את ועדות הש רים
לענייני ביטחון והתיישבות,
ולהחליט בעצמו על בניית 5000
דירות, בהשקעה של מיליארדים
רבים של לירות, ביהודה ובשומרון.
אנשיו פשטו על הגדה ה מערבית,
וקבעו את האתרים ש בהם
ייבנו הערים הקטנות החדשות
של ציפורי. היעד הראשון
שנבחר הוא קרני שומרון ג׳ .ליד
קרני שומרון א׳ וב׳ עומדות להי בנות
1000 יחידות־דיור, לא הרחק
מכפר־סבא, בהמשך הכביש ל קלקיליה.
המקומות האחרים ש נבחרו
לאחד הפרוייקטים הגדולים
ביותר בענף הבניה בארץ הם גבעון,
שליד ירושלים, לבונה שב שומרון,
מעלה־האדומים — בדרך
ליריחו ומודיעין.
ציפורי אסף סביבו קבוצה גדו לה
של קבלנים, מהמפורסמים וה ידועים
בארץ, העלה בפניהם את
ההצעה שלו, והציע להם להתאגד
לשם ביצוע הפרוייקט הגדול. כש הסביר
ציפורי לקבלנים מהם הת נאים
שהוא מתכוון להעניק להם,
הבינו אלה שהם מקבלים מהמדי נה
מתנה השווה מיליארדים רבים.
של־ לירות, וכולם הסכימו לשכוח
את היריבות שביניהם, ולהתאחד
לתאגיד אחד לשם ביצוע הפרו ייקט.
בראש
קבוצת הקבלנים עומד
אברהם גולדשטיין, בעליה של
חברת בניה גדולה. יחד איתו שות פים
בתאגיד המייוחד, שהוקם לשם
הבניה בגדה, הקבלנים החיפאים
זכריה דרוקר ויעקוב פריצקר,
חברת א. אהרונסון, חברת א. צ.
בנגב,
ברנוביץ, בינוי ופיתוח
מתתיהו ליפשיץ, מרכז לעבודות
עפר בע״מ וחברת עפר וסלע.
הדיונים בפרוייקט הפרטי של
ציפורי, או כפי שהוא מכונה ב לצון
״קרני־ציפורי״ ,נשמרו בסוד

כמום. בשלבים הראשונים לא הס כים
ציפורי לשתף בהם אפילו את
שרי האוצר והשיכון. יגאל הור־ביץ
צריך היה לתת את אישורו
לתכנית, העולה למשלם המיסים
מיליארדים רבים של לירות ודויד
לוי היה צריך לעסוק בכל פעולת
ההקמה. ציפורי חשש שמא אם
ייוודע הדבר ליותר מדי אנשים
תדלוף התוכנית החוצה לפני הזמן
והיא תטורפד.
הוא גם היה בטוח שהורביץ,
איש ארץ־ישראל־השלמה, שלמש פחתו
קרקעות רבות בגדה, בוודאי
יסכים לה, ולא יאמר במקרה זה
״אין לי,״ בניה כה מאסיבית בגדה
מעלה בהכרח את ערך האדמות
שבשליטה יהודית שם. דויד לוי,
איש חרות, לא יכול להרשות לעצי

טית הרבה בעניין זה והערבויות
הכספיות העצומות שהמדינה תצטרך
לערוב לקבלנים ולמשתכנים,
לא הביא ציפורי תכנית זו לאי שור
הממשלה. ציפורי גם עקף את
ועדת־השרים לענייני התיישבות
בראשותו של אריק שרון. הוא
חשש מעוזריו של אריק שידליפו
אותה לעיתונים, למרות שהיה
בטוח בתמיכתו של אריק בתכנית.
עד חודש מאי שעבר הושלמה
תכנית־האב. ציפורי הטיל על גור מים
בטחוניים לבדוק את כל פרטיה.
במישרד־הביטחון הכינו תז כירים
פוליטיים, כלכליים, הנדסיים
ואורבניים. ציפורי עצמו סייר
כמה פעמים באתרים המיועדים ל בניה
ובהתלהבות בלתי רגילה
פרש בפני המקורבים לו את חזון

פרקליט מילוא

אחרי שהוא מודיע את הבשורה,
מפרט ציפורי את התנאים שיש
לתת לקבלנים המוכנים להשתתף
בפרוייקט :״יש לתת לתאגיד הגדרה
של מיפעל יצרני, מיפעל מאו שר
באיזור פיתוח א׳ פלוס ואת
התמריצים הנהוגים לגבי מיפעלים
שמעבר לקו הירוק.
״יש להעמיד לרשות התאגיד
ו/או לרשות המשתכנים קרקע ב תנאי
רכישה או חכירה לתקופה
ארוכה ללא תמורה כספית ממשית.
״יש להבטיח פיתוח חיצוני ממ לכתי
(חינוך, תרבות, בריאות ו כד׳)
.כל זה צריך להיבנות על-
ידי התאגיד, אך על חשבון ה ממשלה•

להפקיד את התיכנון בידי
התאגיד, ולהבטיח טיפול מהיר ב
פרקליט
צדוק
״אחד מחרות — אחד ממפא״י״

מו להעז ולהתנגד לתכנית לישובה
של ארץ־ישראל, למרות שהכספים
המושקעים בתכנית יכלו לפתור
בעיות מרובות לזוגות צעירים ו לשכבות
טעונות הטיפוח שאותם
מתיימר לוי לייצג.
ואכן, כשהגיעה התכנית לשל בים
כאלה, שציפורי לא יכול היה
לשמור אותה יותר בסוד משני
אישים אלה, התברר כי הוא צדק
בשיקוליו. גם הורביץ וגם לוי
נתנו לתכנית את בירכתם והסכימו
לתקציבים הדרושים. למרות ש־מיפעל
בניה בהיקף כזה הוא נדיר
ביותר, ולמרות הרגישות הפולי־

הבניה הגדולה בגדה־המערבית. ב אותו
שלב הוא כבר שיתף בסוד
את מנהלי חברת הבניה גולדשטיין.
הם התלהבו מהרעיון, הבטיחו
לארגן קבוצה של קבלנים
גדולים שישקיעו את הכספים ה דרושים
בבניה. כשנודע בשלב מאוחר יותר,
דבר, הפרוייקט הגדול והמיסתורי
בין הקבלנים שלא שותפו בפרו ייקט,
נפוצה שמועה כאילו הקבלנים
שכן שותפו בו תרמו כספים
לקרן תל־חי. נראה כי מקור ה שמועה
הוא בכך שהקבלנים נב חרו
ללא מיכרז, בצורה שרירותית

רישוי ובאישור, וכן להפקיד את
פעולת האיכלוס בידי התאגיד.״
את מיכתבו זה מסיים ציפורי ב בקשה
לשמור על הפרוייקט בסוד.
נראה כי יוזמתו של ציפורי
נכנסה להילוך גבוה. מטעם ה־!
קבלנים מונה לטפל בנושא יצחק
סוביסקי, מי שהיה לפני שנים
רבות איש אמונו של פינחג
ספיר המנוח, אך אחרי שהסתבך
הורחק מכל תפקיד רשמי ומכו
מגע עם מוסדות השילטון. מטענ
הממשלה מונה כמקשר בין ציפו
רי וייתר מישרדי הממשלה לבי
(המשך בעמוד 40

נאשמי מישפט הרצח הגיעו לבית־המישפט
בשיירה ארוכה של רכבי מישטרה,
שעשו את דרכם ישירות מכלא רמלה, שם
מוחזקים הנאשמים תחת שמירה קפדנית.
טוביה אושרי, ישראל דנוך, אבנר מעודד,
שימעון (״מימון״) .לוי ויצחק (״איציק״)
אהרוני הובלו לאולם־המישפטים, כשכל
אחד מהם כבול בידיו באזיקים וברגליו
בשרשרת כבדה. בלשים ושוטרים חמושים
הקיפו אותם מכל עבר. רק בפתח דלת
הכניסה הצדדית לאולם, המובילה אל
מרתף־המעצריס, הוסרו מהם הכבלים. בתוך
האולם ישבה כבר שרה דנוך, שהיא
הנאשמת היחידה שאיננה עצורה.
קציני המישטרה ידעו שחבריהם של
לפחות שניים מהנאשמים, אושרי ודנוך,
לא יהססו לנקוט בשום אמצעי כדי להביא
לשיחרורם. לכן התכוננה המישטרה גם
לאפשרות של מיבצע נועז, תוך שימוש
בנשק חם, לשיחרור הנאשמים.
אולם, השמירה הכבדה ביותר היתד. על

עשרות שוטרים וברש, הנס את ה?
אושרי נא

טוביה אושרי, ה״נאשס חס 1 .״ ברצח הכפול, יוצא מרכב
המישטרה, כשהוא מוקף באנשי מישטרה וחישמר־הגבול.
הוא הלך בגב שפוף אל אולנדהמישפטים ונראה תשוש אך באולם הפגין עירנות.

לום רמי ג מה שלומך י תהיה
בריא!״ שלושה מישפטים קצרים
אלה• ,שקרא בציניות מלגלגת עימנואל
אושרי, אחיו של טוביה אושרי לעד־המדינה
רמי ערוסי, הביאו מייד למעצרו. בלשי
היחידה־המרכזית זינקו לעברו והוציאו
אותו מייד מן האולם. הוא הובל ישירות
אל מרתף־ד,מעצרים.

תקרית זו סימלה יותר מכל את המתח
הרב ששרר ביום הראשון השבוע בבית־המישפט
בתל־אביב, כשהחל רמי ערוסי
להעיד במישפט הרצח הכפול. עשרות
אנשי מישטרה ומישמר־הגבול הפכו את
היכל בית־המישפט למיבצר. הם הקיפו
את הבניין מכל עבריו, וכמה מהם אף
הוצבו על גגו.

שיחת י1אהבי

שרה דנוך, הנאשמת היחידה שאיננה
עצורה, משוחחת עם אבי בנת,
טוביה אושרי, הכלוא מאחרי סורגי רכב המישטרה. זהו אחד הצילו
מים
הנדירים, שבו
שבפעם הקודמת•:
מעשה שגרם לפו

עד־המדינה רמי ערוסי. הוא הוכנם לאולם-
המישפטים רק דקות ספורות לפני שהחל
להעיד. שומריו, הצמודים אליו 24 שעות
ביממה, הובילו אותו לאולם־המישפטים
דרך הכניסה הנפרדת, המיועדת לשופטים
בלבד.
ערוסי לבש דובון, והסתיר את פניו מן
המצלמות באמצעות סוודר. שומריו לא
הניחו לאיש להתקרב אליו. העדות המפלילה
שהיה צריך למסור נגד מי שהוגדרו
כ״ראשי הפשע המאורגן בארץ״ ,לא הש אירה
ספק אצל המישטדה כי חייו נמצאים
בסכנה.

״מרגישים שהוא
התכונן היטב״

דנור בא

ישראל דנוך יוצא מהרכב, שהביא את נאשמי מישפט הרצח
הכפול ישירות מכלא־רמלה. כל הנאשמים הובלו לאולם־המיש־פטים
כשהם כבולים בידיהם וברגליהם. הכבלים הוסרו רק בכניסה לאולם.

^ אשר עדה. ערוסי על דוכן־העדים,
* צעק טוביה אושרי לפתע לעברו:
״תסתכל לי בפנים כשאתה מדבר !״ קריאה
זו גרמה למהומה בבית־המישפט. נשיאת
ההרכב, השופטת חנה אבנור, הפנתה מבט
זועם לעבר אושרי, שמיהר להתנצל בפניה.
ערוסי מסר את עדותו בקור־רוח. עד
המדינה הממושקף דיבר בשלווה. מבטי
השינאה שהופנו אליו מכיוון ספסל-
הנאשמים ומבין ספסלי הקהל, שם ישבו
בני מישפחות הנאשמים, לא השפיעו עליו.
הוא גולל בשטף את סיפור הרצח האכזרי,

תציצי

שרה דנוך וקרובת־מישפח
אחד הנאשמים מציצות מב
צוהר שבגדר החצר אל עבר הנאשמים שמעבר

כימעט מבלי שהתובע, אמנון רודה, יצטרך
להפנות אליו שאלות .״מרגישים שהוא
התכונן היטב,״ לחש מישהו בקהל .״הוא
מדבר כאילו שהוא קורא מספר.״
ואכן ערוסי היה מוכן היטב. הוא זכר
במדוייק לפרטי פרטים את המאורעות
שתיאר. הימים שבהם קרה כל דבר, המקו מות
השונים, השיחות שניהל עם הנאשמים,
ותיאורים מדוייקים של העבירות קלחו
מפיו ברצף, בזה אחר זה. ניכר היה שהוא
מעוניין מאוד שעדותו תהיה תואמת את
ההודאה המפלילה שמסר במישטרה, שכן
על־כך תלוי קיום הסכם עד־המדינה שנערך
עימו.
שקר לאב
^ רו סי הפגין ביטחון גם כאשר הת־
׳^מודד עם המיכשול הקשה ביותר הני־

,המישפט למיבצו

לפני תחילת המישפט
התיישבה שרה רנוך
על ספסלי הקהל. אולם כאשר נכנסו השופטים, הס ציוו עליה
הוסתרו הגופות, מי סייע בהסתרתם וב העלמת
הראיות המפלילות וכל הפרטים
האחרים, המשלימים את מסכת כתב־האישום.
לפני
שהוחל בשמיעת עדותו של ערוסי,
נערך הדיון בעניינו של אבנר מעודד,
שערך עיסקה עם הפרקליטות והודה בחלק
מהאישום המייוחס לו, תמורת ויתור מצד
הפרקליטות על האשמה בעבירת הסיוע
שלאחר מעשה הרצח. מעודד נראה מאושר,
כשפסקו לו שלוש שנות מאסר בגין עבירות
השמדת והעלמת ראיות, שבהן הורשע.
העונש המכסימאלי על עבירות אלה הוא
שמונה שנים. תקופת המאסר של מעודד
מתחילה מיום מעצרו, ויחד עם ניכוי שליש
על התנהגות טובה נשאר לו לרצות פחות
משנתיים.
סניגוריהם של הנאשמים האחרים הודאגו
מן העובדה שעתה, אחרי שכבר הורשע,

לעבור לספסל־הנאשמיס. למרות זאת לא נפגע מצב־רוחה המרומם.
מאחריה נראה פרקליטה, עורך־הדין צדוק צארום. ב ת מי׳
נה מימין למעלה: איש מישמר־הגבול מפטרל על גג הבניין.

יכולה התביעה להזמין את מעודד על-מנת
שיימסור עדות נגד הנאשמים האחרים.
אולם מעוד הבטיח לחבריו, שנשארו לשבת
על ספסל־הנאשמים, כי בשום אופן לא
ימסור עדות נגדם. לדבריו, אם יוזמן
להעיד, הוא יסרב לעשות זאת, ויקבל על
עצמו את העונש הנובע מכך.

זהות
ך ושא אחר שהעסיק את בית־המישפט
•יי בעיית ההקלטות והחומר הנוסף, ש עדיין
לא נמסרו לידי הסניגורים. במייוחד
דרשו פרקליטי הנאשמים לקבל לידיהם
את הקלטת השיחה בין ערוסי ואביו.
המישטרה הכחישה תחילה את קיומה של

הקלטה זאת. אולם לתיק־האישום שנמסר
לסניגורים צורף זיכרון־דברים, שבו נזכרת
ההקלטה. כך נפלה לידי הפרקליטים הוכחה
לקיום ההקלטה, והם חזרו ודרשו אותה
מידי התביעה.
ביום הראשון הודיע התובע רודה, כי
ההקלטה אכן נערכה, אך המישטרה מסרה
לו שהיא לא עלתה יפה, ואי־אפשר לשמוע
בה דבר. אולם הפרקליטים דורשים לקבל
גם את ההקלטה שלא הצליחה, כדי לבדוק
אם לא מחקו אותה בזדון. השופטים קבעו
שעל התביעה למסור את כל החומר לידי
הפרקליטים.
עד־המדינה ערוסי אמור לסיים השבוע
את עדותו. הוא יוטם מייד לחוץ־לארץ,
שם יקבל זהות אחרת וייפתח בחיים
חדשים. המישפט עצמו יימשך, כנראה,
עוד זמן רב.

נראה אושרי כשהוא מחייך לעבר המצלמה. בעוד
א אושרי לבית־המישפט הוא היה קרח לחלוטין,
!נות רבה, נראו הפעם ניצני שערות על ראשו.
צב לפני עדותו: השיחה שקיים עם אביו
בתחנת־המישטרה, לפני שחתם על הסכם
עד־המדינה. במהלך שיחה זו סיפר ערוסי
לאביו דברים העומדים בסתירה לעדות
המפלילה, שמסר אחר־כך נגד הנאשמים.
הוא אמר לאביו, שעזר כהן ועמוס אוריון
נהרגו במהלך קרב יריות שהתנהל בינם
לבין טוביה אושרי ורחמים (״גומדי״)
אהרוני. מגירסה זו אפשר להבין שאושרי
ואהרוני הרגו את השניים מתוך הגנה
עצמות, ולא מתוך כוונה־תחילה.
״כשנפגשתי עם אבי הוא היה שבור
לגמרי,״ הסביר ערוסי .״רציתי לעודד אותו
ולכן סיפרתי לו שהתנהל קרב יריות בן
אושרי ובין הנרצחים. אמרתי לו שהוא
צריך להיות מאושר ולהודות לאלוהים
שאני עוד חי, כי גם אני הייתי יכול
להיהרג מהיריות. אבל כמובן שזה היה
שקר. אמרתי את זה לאבי רק כדי להרגיע
אותו.״
יסדב להעיד
^ זסהע דו ת הראשון של ערוסי הסתיים
במסירת גירסתו למה שאירע. במהלך
העדות הוא תיאר כיצד ירה אושרי בתת-
מיקלע עוזי בשני הנרצחים, כיצד ניגש
אהרוני לבתר את גופותיהם בסכין, היכן

עדהמזיש

רמי ערוסי לבש דובון והסתיר
את פניו חן המצלמות
באמצעות הכובע של המעיל וסוודר שהחזיק בידיו.

נתי״חמישנט
קבעו שיש רהווס.
היועץ המישנם׳
החריט והרוס.
המישסוה הודיעה
שהיא תהרוס
ומשו שבועות
ובים עמיד הבית
עד תירו וגר״בו
לעג לסוס

הוא האיש שמגן על גרייבר, עמד עק-
נין לבצע את ההריסה לאלתר, ואז הוא
קיבל הוראה ברורה משרון: לא להרוס.
עקביו התמרמר נגד אי־הציות לחוק
שנכפה עליו, הסתכסך עם שרון ואולץ
להתפטר, מבלי שאיש מחברי הממשלה,
שתפקידה לאשר את ההתפטרות, פצה
פה וציפצף.
באחת הפעמים שבהן הועלתה הפרשה
בכנסת, התגלה כי במקרה זה אפילו
אריק שרון לא היה אשם. אריק גילה
שהיתה זו לישכת ראש־הממשלה שהור תה
לו שלא לבצע את צו־ההריסה. מנ חם
בגין שוב חש עצמו מורם מעם
ומורם מבית־המישפט־העליון.

111111

יחסי ציבור
ושפיכת דם
שה היה להבין אז מדוע נזעקו
* | שרים, פקידים בכירים ואפילו ראש-
הממשלה להגן על אדם אחד, גד גרייבר
מגדרה, גם במחיר הענקת סטירת־לחי מצל צלת
לשופטי־ישראל.

ראיון עם גרייכר הטלוויזיה
המכיר את הכל. סוכן־הנסיעות
העשיר גילה את דעותיו ואת פרצופו
כראיון זה. הוא התגלה כ-
לאומן קיצוני, איש ארץ־ישראד־השלמה,
שונא ערכים כאשר הם
ערכים, וגא כעלילות מפוקפקות
שלו מתקופת המילחמה.

ף ניית הווילה על אדמת המדינה,
ללא כל אישור או רישיון, הפסיקה
להיות כבר השערוריה של פרשת בית-
גרייבר בגדרה. גם העובדה שהווילה נבנתה
על קרקע חקלאית אינה עוד ב גדר
שערוריה.
העובדה שסוכן־הנסיעות, גד גרייבר,
לעג, ירק ורמס כל חוק וזילזול בהח לטות
בית־המישפט, מהשלום ועד העליון,
הפסיקה גם היא להרגיז.

מעשיו, התנהגותו ותגובותיו
של האיש גרייכר מתגמדים לעומת
מחדליו, התנהגותו ותגובותיו
של השילטון. גרייכר הוא
לכל היותר סמל לעזות-המצח של
פוליטיקאים ופקידים, סמל לחוסר
אומץ־הלכ של אנשים חמקכ־

לים שכר כדי להיות אמיצים, וסמל
להתמוטטות שילטון החוק
כישראל.

תי־חוקית אחרים, שנצטוו להרוס את
תוספות הבניה שלהם או את בתיהם —
ועשו כן.

פרשת בית־גרייבר חדרה טיפין־טיפין
לתודעת הציבור הישראלי. היא לא היתה
מאותן פרשיות המתפוצצות בבת-אחת,
זוכות לכותרות בעיתונים, לסיקור בטל וויזיה׳
ונשכחות אחרי שבוע או שבועיים•
אט-אט התברר לציבור שקיימת
בגדרה וילה, שנבנתה ללא כל רשיון או
אישור, ושנגד בעליה עומדים צוי הרי סה
של בתי־מישפט.
אחר־כך הודלף שיש אנשי שילטון ה משתדלים
למען אותו סוכו־נסיעות, ש היה
אז אדם אלמוני לחלוטין. מינהל־מקרקעי־ישראל
הואשם בהעדפת גרייבר
על-פני עשרות ומאות בונים בניה בל
המינהל
ולישכת
ראש־הממשלה
^ יוגה זו גם תחילת שערוריה שהכל
1 1כבר שכחו כיצד היא החלה: פיטוריו
של מנהל נזינהל־מקרקעי־ישראל,
תודאלוף יעקוב עקנין. עקנין, איש חיל־תותחנים
נוקשה, לא. הבין מדוע השר
הממונה עליו וידידו לשעבר, אריאל
(״אריק״) שרון, מונע בעדו מלבצע את
פסק־הדין של בית־המישפט-העליון.
כשנכתב בעיתונים כאילו עקנין עצמו

שילטון הליכוד כולו התעורר. ראש-
הממשלה רמז שהוא היה רוצה שהבית
ימשיך לעמוד ושגרייבר ימשיך להתגורר
בו. חברי־כנסת של הליכוד, בראשם ה-
דב שילנסקי, עלו לרגל לביתו של גרייבר,
התראיינו לעיתונים וצולמו בטלוויזיה ודר שו
למצוא פיתרון אחר. אפילו שילנסקי,
שהוא עורך־הדין, דרש למצוא פיתרון
שפירושו רמיסת החלטות בית־המישפט־העליון.

גרייכר היה כטוח כניצחונו.
כשסוללה בזו שד אישי מדינה,
תותחים ככדים בראש־הממשלה,
שרים, חכרי־כנסת ופקידים־ככי
רים עומדים לצידו — אפילו כית•
המישפט או כסה עיתונאים מציקים,
לא יוכלו להכיס. הוא הכד

שיך להתגורר כבית, עודד את
אגשי גדרה להפגין, לאיים כ״דם
ישפך,״ שכר לעצמו איש יחסי
ציכור מיקצועי והודיע: אגי לא
זז מכאן.
תושבי גדרה, כמעט כאיש אחד, עומדים
מאחורי גרייבר. לגבי כל אחד מהם,
נצחונו של גרייבר הוא כמו זכיה בפיס.
רבים מאנשי גדרה יושבים על אדמות
המדינה ומעבדים אותן ללא כל אישור
או הסכמה, הריסתו של בית־גרייבר היתה
עלולה להביא לסילוקם. הם ממתינים לראות
אם אמנם יהרס הבית. אם הוא לא
יהרם, יוכל כל אחד מהם לבנות וילה
על אדמה חקלאית שאינה שלו וללא
אישור־בניה.
תושבי גדרה אינם אוהבים את גד
גרייבר. הוא לא הדמות האידיאלית של
השכן הטוב והעוזר. הם מכירים אותו
כיהיר ומתנשא. למרות זאת, התייצבו
כולם לצידו והבטיחו :״על גופותינו ו על
הטרקטורים שלנו יהרסו את בית-
גדייבר.״
שיחה נעימה
^ *ל ם להחלטות בית־מישפט יש מג־י
ניקה משלהם. טחנות הצדק טוחנות
לאט, בייחוד במקרים ששמים מקלות ב גלגלי
הטחנות, אבל הם ממשיכות לטחון.
גרייבר, בשחצנותו, מיקד עוד יותר
את דעת הקהל בעניינו. משלמי מיסיס
ואזרחים שומרי חוק צפו מן הצד
וביקשו לראות: האם ינצח שילטון ה חוק
בישראל, ואם כן, כמה זמן יקח לו
לנצח.

בית גרייבר ערב ההריסה
כן לא, כן לא
עורך־דינו של גרייבר, משה חיים בסוק,
לקבל אותו לשיחה, והסכים לעכב את
הריסת הבית עד לעריכת שיחה זו. בסוק
הגיע לירושלים יחד עם גרייבר ואשתו.
בסוק שוחח ארוכות עם זמיר, שיחה ש הוגדרה
אחר־כך על-ידי הפרקליט כ״נעי-
מה״ ,בעוד גרייבר המתין בחוץ והעניק
ראיונות לעיתונאים.
זמיר ניסה לחסל את הפרשה ״בצורה
עדינה״ .הוא הציע הצעות פשרה. אחת
ההצעות היתר. שהמדינה תעניק לגרייבר
שטח אדמה אחר, שעליו הוא יוכל לה קים
את הבית שלו, שיפורק ויועבר
לשם. היתד, זו מתנה לעבריין, פרס לעו בר
חוק, פרס לרומם החוק, שניתן על-
ידי נציג החוק.

להרדים
את התושבים
^ ך גרייכר, הבטוח בדוויזיות העומ ר
* ת ת מאחוריו ובשחצנותו הרגילה,
העניק את סטירת־הלחי האחרונה שלו
דווקא לזמיר. הוא דחה את הצעות ה פשרה,
ובעזרת איש יחסי־הציבור שלו
האשים את זמיר ב״חוסר דיוק ובהתייחסות
בלתי־אחראית ורצינית לחומר.״
זמיר הבליג ובלע את העלבון.

התומכות של גרייבר
הרבה כסף לתושבי גדרה

ככל מדינת חוק מתוקנת ׳היד
יוצאים שוטרים וקבלני הריסה
למחרת כבוקר, או עוד כאותו ה־

הפרו לממשלה,
היועץ־המישפטי
פסור
יצחק זמיר, נדחק לפינה, מסוג
הפינות שאינן חביבות עליו. זמיר אינו
אוהב לצאת נגד הממשלה ונגד העומ דים
בראשה. הוא רואה בדרך־כלל את
תפקידו על-פי ההיבט הצר של הגדרת
התפקיד :״יועץ־מישפטי־לממשלה.״ זמיר
אינו אוהב את העצמאות ואומץ־הלב ה ציבורי
שקודמו בתפקיד, הפרופסור אה רון
ברק היה מגלה, וממעט לנצל את
הסמכויות הנרחבות שמעניק לו החוק :
התובע מיספר אחד של המדינה, המופקד
על שמירת החוק והמפעיל של ה־מישטרה.
זמיר
התפתל, התחמק, דחה, חשב, התייעץ
ולא הגיע לידי החלטה. רק כש־הצעקה
הציבורית הגיעה למימדים שמ הם
אי־אפשר היד, להתעלם, נזכר זמיר
בכל מיגוון האחראויות שלו, והודיע, לפני
יותר משבועיים: בית־גרייבר יהרם !
חסידי החוק והסדר הציבורי נשמו לר ווחה,
אך זו לא באה. טבעי היה להניח
שמיד עם ההודעה של זמיר, יצא כוח
מישטרתי לבית־גרייבר ויהרוס אותו. או לם
זמיר השתהה שוב. הוא נענה לפניית

לידה ומסיימים את הפרשה. הפגישה
נערכה כיום הראשון לפני
שכוע. עכרו יותר מעשרה ימים
והכית עדיין עומד על תילו.
תחילה ניסו לתרץ זאת בטקטיקה.
״אנחנו רוצים להרדים את תושבי גדרה
ורק אז להרוס, כדי שלא תהיה שפי-
כות־דמים,״ הדליפו אנשי היועץ־המיש-
פטי לממשלה וקציני מישטרה בכירים.
כשהתקבל תירוץ זה בלעג גלוי, הם
שינו את הטקטיקה :״אנחנו רוצים שה־מפכ״ל
יהיה בארץ כשהבית יהרס וממ תינים
לשובו,״ הם טענו. פירושה של
הודעה זו היה למעשה הודאה בכישלון:
מישטרת־ישראל אינה מסוגלת לבצע פסק-
דין של בית־מישפט-עליון כשהמפכ״ל שלה
נמצא בחוץ־לארץ.
אולם שפיר חזר כבר לפני שבוע, וה בית
עוד עומד. שעות ספורות אחרי שו בו
הודיע שפיר שהוא עבר על תוכנית
המיבצע, מצא בה ליקויים רבים, והורה
להכין תוכנית אחרת. נראה שלאסטר-
ט־גים ולטקטיקנים של המישטרה לוקח
זמן רב להכין תוכנית, שצריכה להיות
פשוטה ביותר, להריסת בית אחד.

כל אותה עת שתק זמיר. הוא
לא דחק במישטרה, לא זעק חמם
על־כך שהמישטרה אינה מכצעת
את הוראותיו. למתכונן מן הצד
יכול היה להידמות שהמצכ הכל-
תי־כרור הזה נוח לזמיר. זמיר רק
דאג שיתפרסם כעיתונים שהד
חיה לא נגרמה מתוך לחצים פוליטיים
שהופעלו עליו. מדוע נגרמה
הדהדה ץ זה לא הוסכר.

דחייה של
שמונה ימים

מעבר לסורגים
הבית והחלקה לפני ההריסה

^ ינתיים מסתובבים חברי־כנסת מ •
הליכוד ומהקואליציה וטופחים לעצמם
בגאווה על השכם .״בזכותנו יש דחיה,
בגללנו יש סיכוי שלא יהרסו את בית-
גרייבר.״ אחד מהם, ודווקא אחד שה מגע
האחרון שלו עם זמיר, המישטרה
והחוק לא היד, ידידותי במייוחד, ידע
לספר בתחילת השבוע שהוא ערך שי חות
גם עם זמיר וגם עם הרצל שפיר,
והם הבטיחו לו דחיה בת שמונה ימים
לפחות.
הטיפול השלומיאלי בפרשה הביא ל מצב
עגום. הריסת בית־גרייבר מאבדת
מהמשמעות שלה. הטרקטורים שיעלו על
הווילה יהרסו קירות, תקרה ורצפות. ה המתנה
גרמה לכד שגם בית־גרייבר הרום,
יסמל את שילטון החוק ההרוס והרמום.

! יוסי ינאי{-

— מוכרי את

הגד ה

0 0 1יריו ת מן הגג 1101

אולם, הקבלנים וציפורי לא יכלו
(המשך מעמוד )35
להסתפק ביחיאל גוטמן כמייצג הממשלה
התאגיד של הקבלנים, יוסי מרגלית, ה ממונה
על הבניה הכפרית במישרד־השי־ -הבאה בעיסקה שלהם. הם פנו אל מי ש שמו
מוזכר כמועמד המערך לתפקיד שר־פון.
הפעולה
הראשונה שנעשתה היתד, לח המישפטים הבא, עורך־הדין חיים צדוק.
פש עורכי־דין בעלי השפעה, כדי שישמשו מישרדו של צדוק, יחד עם רוני מילוא
וגוטמן, מכהנים היום כעורכי־הדין של
כפרקליט, הקבלנים והתאגיד, ינסחו את
התאגיד.
החוזים וינהלו משא־ומתן. סיפר יצחק
סוביסקי :״רצינו עורכי-דין רציניים ודמו יות
פוליטיות, כי כל הפרוייקט עדין מהב חינה
הפוליטית. רצינו אחד מהעולם הזה
משילטון הליכוד, ואחד מהעולם הבא
— ממפא״י.״
^ חדי יטנבחרו עורכי־הדין, ונערך
תחילה פנו הקבלנים אל ח״כ משה שחל,
תזכיר, כונסו כמה ישיבות עבודה,
שבהם השתתפו הקבלנים, ציפורי, מנכ״ל
מישרד־השיכון אפרים וינר וגורמי שי כון
ומימון ממשלתיים. בסופן של פגישות
אלה הוציא מרכז הפרוייקט מטעם הממ שלה,
יוסי מרגלית, נייר עבודה, שבו הוא
פירט את כל מה שהוסכם כבר בין הממשלה
לבין הקבלנים. נייר זה הוא מיס-
מך מדהים. ציפורי נתן לקבלנים מתנות
בגובה של מיליארדי לירות.
• 1היזמים יקבלו את כל ההטבות ה ניתנות
למיפעל מאושר באיזור פיתוח
א׳ פלוס, וכן את כל התמריצים הניתנים
למיפעלים מעבר לקו־הירוק. בדרך־
כלל נהוג להעניק רק אחד משני סוגי
תמריצים אלה.
<• הקבלנים ישלמו עבוד הקרקע רק
5אחוז מערכה. את יתרת הסכום הם יקבלו
כמענק או כהלוואה עומדת.
ו• הממשלה תבנה על חשבונה ״ברמה
נאותה״ את דרכי הגישה ״עד לראש אתר
הבניה.״
•• הממשלה תבנה על חשבונה את קווי
המים, הטלפון, החשמל והביוב.
6מיבני הציבור ייבנו על חשבון ה ממשלה.
מיבני ציבור אלה כוללים גני־ילדים,
בתי־ספר, בית־דואר, ומוסדות בריאות.
בניה זו תיעשה על-ידי הקבלנים
עצמם, אך על חשבון הממשלה.
0הממשלה מתחייבת לרכוש בעצמה
כמות מוסכמת של דירות.
• 1התכנון כולו יעשה על־ידי הקבלנים
על חשבון הממשלה.
ו• המימשל־הצבאי יתן לקבלנים את כל
האישורים והרישויים הדרושים.
י• מישדד־השיכון מתחייב שלא לב נות,
או להסכים לבניית מיבנים נוספים
ביהודה ושומרון, ללא הסכמת הקבלנים.
0כל מי שירצה לרכוש דירה אצל
המשתכנים, כולל אלה שאינם זכאי מיש־רד־השיכון,
יקבלו הטבות כאילו הם זכאי
מישרד־השיכון. כמו־כן יקבלו כל רוכשי
הדירות מענקים, הלוואות ומשכנתאות כמו
של אזורי פיתוח א׳ וכמו שנהוג מעבר
לקו־הירוק.
! 0הממשלה תיתן לתאגיד ביטחונות
מתאימים, שיהיו לשביעות רצונו של ה תאגיד,
הן בקשר לביטוח השקעות התא גיד
והן להבטחת רובשי הדירות. בגלל
הבעיות הפוליטיות של האיזור, יכוסה
הביטוח כולו על־ידי הממשלה.
• 1לתאגיד תהיה זכות־קדימה לגבי
בניית כל האתרים הציבוריים.
׳ 0צה״ל ומישרד־הביטחון מתחייבים
להפנות לקבלנים דיירים ומשתכנים.
ההסכם בין הקבלנים העשירים לבין
המדינה הוא ההסכם הטוב ביותר לקבל נים
שנחתם אי־פעם בארץ. הקבלנים
מקבלים קרקע חינם, את כל התשתית,
ביטחונות מלאים להשקעתם וכן את כל
הסוכריות האפשריות כדי למשוך משתכנים.
כל מי שירצה לרכוש דירה אצל
הקבלנים, יקבל מהממשלה את כל ההטבות
האפשריות. כמו־כן התחייבה הממש לה
למלא את הדירות שיישארו ריקות
פרקליט גוטמן
במשתכנים שיופנו לפרוייקט על־ידי מיש־תזכיר
יקר
רד-הביטחון וצה״ל.
גם עורכי־הדין לא יצאו עניים מהעים-
יושב־ראש סיעת המערך בכנסת, שהוא קד״ ח״כ חרות ושר־המישפטים לעתיד,
בעל מישרד גדול לעריכת־דין בחיפה. אל יחד עם יועץ סיעת המערך בכנסת קיבלו
שחל החליטו הקבלנים לצרף את ח״כ 800 אלף לירות כשכר עבור כמה תזכירים
חרות רוני מילוא, ידידו של ציפורי וקרוב שנכתבו, עוד לפני שהוקם התאגיד. שכרם
מישפחתו של מנחם בגין.
הגדול יבוא בשלבים הנוספים. הם יקבלו
ברגע האחרון נרתע שחל, למרות ש אחוז וחצי עד שני אחוזים ממכירת כל
פירושה של ההצעה היה לגביו הכנסה דירה, וכן יקבלו כנהוג באחרונה, שכר
של כמה מיליוני לירות. שחל הבין שכוו עצום עבור פינויים של משתכני חמשת
נת ציפורי והקבלנים להשתמש בו כמי אלפים הדירות, כשאלה ייאלצו לפנות או שיתן
להם, בשם השילטון הבא, תעודת -תם.
הכשר לעיסקה המוזרה. שחל נסוג. הקב אחד
ממיפעלי הבניה הגדולים ביותר
לנים לא ויתרו. הם פנו לעורך־הדין ה בארץ י נערו ממש בימים אלה בהסתר. כל
צעיר יחיאל (״חיליק״) גוטמן, שהיה ראש
המעורבים בו נוהגים כגנבים בלילה. מאות
לישכתו. של חיים צדוק כשזה היה שר־מיליוני
לירות ניתנו כמתנה, ללא מיכרז,
המישפטים. וכיום הוא מכהן כיועץ ה־בסכומים
מגוחכים ובתנאים כספיים מפלי מישפטי
של סיעת המערך בכנסת. היתה
גים, רק משום שציפורי וחבריו רוצים
זו העיסקה הגדולה ביותר שהוצעה אי -ליישב בכל מחיר את הגדה המערבית.
פעם לגוטמן והוא חטף אותה.
יוסי יגאי
מתנות לקבלנים

11 40 1

(המשך מעמוד )33
לא ביקשו לראות את הסרט ולא בדקו
אותו. הם גם לא הזמינו לחקירה את עדי-
הראייה, הצלם ועוזרו שצילמו את הסרט.
תחת זאת המציאו גירסה חדשה :״הסיור,
שפתח באש, נהג בהתאם לכללים ולהוראות.
אבל, לעומת זאת, לא נהגו חיילי התצפית,
שהיו מוצבים על אחד הגגות, כשורה,
משום שיריותיהם לא נורו באוויר על־פי
פקודות־הקבע, אלא מעל הראשים בזווית
שסיכנה את המפגינים.״
היתה זאת הודעה מחוכמת. שילטונות
צה״ל כבר ידעו באותו רגע כי לפחות
חבר־כנסת אחד (אורי אבנרי) בדק את
הסרט באולפן ויזניוז, תמונה אחרי תמונה,
ואף צילם כל תמונה לחוד (ראה גלופות).

מיכל אדו מתוודה:

התצלומים הוכיחו כי החיילים
על הגג אכן ירו כלפי מטה, אש
מכוונת וכודדת. לעומת זאת לא
צילם הצלם את פתיחת האש של
הסיור על הקרקע, ואפשר היה
לבדות כל סיפור שהוא על כף.

יחד עם זאת פירסמו דוברי צה״ל הודעה
שבה נאמר כי עברו 20 דקות בין יריות
החיילים על הגג, שנראו בסרט, ובין היריות
שפצעו את התלמידים. הכוונה: להפריד
את הטענה כאילו החיילים שעל הגג הם
שפצעו את המפגינים, ממרחק של 120
מטרים — כלומר, שירו מן הגג לעבר קומץ
הנערות והנערים שלא יכלו לסכן אותם
בכל צורה שהיא.

גם זה היה שקר. כין צילומי
החיילים על הגג וכין צילומי הפצועים
על הקרקע לא עכרו אלא
•טתיים־שלוש דקות.

אחרי שכל השקרים התבדו, נאלצו דוברי
המימשל הצבאי לחבר גירסה חדשה, שאי-
אפשר היה — לדעתם — להפריכה באמ צעות
הסרט. הדבר היה מביך, כי בינתיים
כבר מסר האלוף דני מט, מתאם הפעולות
של צה״ל בשטחים וחסיד גוש-אמונים,
בוועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת הודעה
שיקרית משלו.
הגירסה החדשה טענה כי ״הודעה רא שונה
על התארגנות הפגנה בכיכר מנרה
נמסרה ב־ ,8.45 מחיילים שהיו בתצפית על
אחד הגגות. אלה דיווחו כי מתארגנת
הפגנה וכי כ* 50 איש התקדמו לעברם,
הטילו אבנים, קיללו ועשו תנועות מגונות.
הם דיווחו כי ירו יריות אזהרה וביקשו
עזרה.
״סיור ממונע שהיה במרחק של 300
מטר, באיזור השוק, הגיע למקום ונתקל
במטר־אבנים. החיילים קפצו מהמכונית,
ואילו המפגינים החלו להימלט לסימטה
סמוכה. בשלב זה ניתנה לחיילי הסיור
הוראה לרדוף אחריהם. בכניסה לסימטה
נתקלו החיילים במטר־אבנים. הם ירו שוב
באוויר, ולאחר שהטלת האבנים לא פסקה,
הורה מפקדם לירות לעבר רגליהם של
כמה ממיידי האבנים.״

הודעה זו נתפרה כזהירות כדי
שאי־אפשר יהיה להפריכה עד פי
צילומי הסרט. אודם היא מוזרה
כחלקה האחד — ושיקרית כחלקה
השני.

היא מעוררת מייד שאלות נוקבות:
• מדוע באה ההודעה הראשונה על
ההפגנה מחיילי־התצפית על הגג 45 ,דקות
אחרי שהחלה ההפגנה מתארגנת ליד בית־הספרי
מדוע לא הובאו בינתיים אמצעים
לפיזור הפגנות (רימוני-גאז וכר) ז
• 1איך יכלו ״ 50 איש״ (הכוונה ל־50
נערות ונערים, בני )14—15 להטיל אבנים
לעבר חיילים שעמדו על גג׳בגובה של
שלוש קומות, ובמרחק של 120 מטרים ז
ואם לא יידו אבנים לעברם, לעבר מי
יידו אבנים? ואם לא יידו כלל, אלא רק
עשו ״תנועות מגונות״ ,מדוע נפתחה אש?
׳ 0מדוע אין אף ע ד אחד המוכן להעיד
כי התלמידים יידו אבנים ביכלל, ולא כל
שכן ״מטר אבנים״? (לא הצלמים ולא
תושבי הסביבה ראו אבנים. לכל היותר
יתכן כי נזרקה אבן אחת).
0איך יתכן כי התרחשו כל הדברים
המסובכים המתוארים בהודעה — מטר-
אבנים, קפיצה מן המכונית, בריחת המפ גינים,
פקודה לרדיפה, רדיפה, מטר־אבנים
נוסף, יריה באוויר, יריה לעבר הרגליים
— בזמן של שתיים־שלוש דקות?
בסרט נראה בבירור כיצד קופצים חיילי-
הסיור מן הקומנדקאר ויורים באוויר. לא
נראה בו איש היורה ברגלי המפגינים.
אך יתכן שהיה כזה.
המסקנה: אין ספק כי ההודעה היא
מפוברקת. אין ספק כי החיילים על הגג
ירו לעבר המפגינים. קרוב לוודאי כי
יריות החיילים על הגג הן שפצעו את
המפגינים, או לפחות חלק מהם. לכל
(המשך בעמוד )42

פרסמן אחרי ההרשעה
לא מדברים בבית
^ יותר משנה הייתי חזקה. ישבתי במעצר,
השפילו אותי, אחר-כך הצביעו
עלי ברחוב. היו כאלה שהחרימו או תי.
בעבודה נלחמו כדי שאני לא אוכל
לטוס. אבל לא בכיתי. החזקתי מעמד.
רק כאשר אמר השופט אילן, ביום ה-
ששי האחרון, שאני זכאית, פרצתי בבכי.
אני אף פעם לא בוכה בפומבי, אבל דווקא
באותו רגע, שהיה צריך להיות רגע
מאושר שלי, לא יכולתי להחזיק מעמד
ובכיתי. מזל שעורך־הדין שלי, מרדכי
שורר, עמד לידי. בכיתי לו על הכתף.
אני חושבת שזה סימלי שבכיתי דווקא
על הכתף שלו. האיש הזה החזיק אותי
כל הזמן על פני המים, והוא גם הוציא
אותי זכאית.
אבל אני לא יכולה לשמוח. עקיבא לא
יצא זכאי. עורך־הדין שלי ידע שאני
אצא זכאית, ועוד לפני שהתחילה הישיבה
הוא אמר לי, שברגע שיכדיזו ש אני
זכאית, שאני אעבור לשבת מספסל-
הנאשמים לספסל הקהל — ככה, שכולם
ייראו שאני לא שייכת יותר לעניין. אבל
אני רציתי להישאר על יד עקיבא.
כל הזמן ידעתי שאני לא אשמה, אבל
לא הייתי בטוחה שאני יוצאת מהמיש־פט
עם זיכוי. אני כבר לא יודעת אם
הצדק הולך ביחד עם החוק והמישטרה.
לפי ההגיון שלי, לפני שהתחילה כל
הפרשה, מי שלא עשה שום דבר רע לא
יושב בבית־הסוהר ולא חוקרים אותו ב־מישטרה
ולא מענים אותו. אני ידעתי
שלא עשיתי שום דבר רע, למרות זאת
זיגל והאנשים שלו עשו לי את המוות,
הושיבו אותי במעצר, סיפרו עלי כל מיני
סיפורים בביודהמישפט, העליבו אותי. אז
כבר לא יכולתי להיות בטוחה בשום
דבר. אפילו השוטרים שיקרו בעדות ש נתנו
נגדי. השופט אמר בפסק־הדין ש־

אמנם הוא לא יודע אם השומר שהציץ
לי הביתה בליל המעצר משקר, אבל מה
שהוא אמר לא היה נכון.
אני חופשיה עכשיו. סיוט ארוך, שאף
פעם לא חשבתי שיעבור עלי, נגמר. זהו
מיכל אדר חזרה להיות דיילת ודוגמנית
ואמא של אוהד והחברה של עקיבא פרס מן,
אבל כבר לא יותר דיילת הזהב וה מבריחה.
אבל עקיבא יצא חייב בדין. אני
לא יודעת מה העונש שיטילו עליו, אבל
אני יודעת שהתקופה הקשה שלו ושלי
התחילה רק עכשיו.

״החברה הכי
טובה שלי״
^ יפור האהבה שלי ושל עקיבא לא
• היה מעולם חלק ופשוט, כמו של
כל הזוגות האחרים. עקיבא נשוי ואבא
לילדים. עד היום הוא לא קיבל גט
מאשתו. אחת החברות הכי טובות שלי
זו הבת שלו, נורית. תקופה ארוכה היי נו,
שיש לו הרבה בעיות אחרות. אני
חצי אצלי וחצי אצלה, ורק ממש סמוך
לזמן שכל הפרשה התחילה, הוא לקח
את המיזוודות ועבר לגור אצלי. זה לא
פשוט.
האנשים לא היו טובים אלינו. בהת חלה
זה היה כמו כל רומן של דיילת
עם קברניט. אף אחד לא האמין שזה
יותר רציני. לא אהבתי להיות ״פילגש״
של קברניט באל־על. זה מעמד יותר מדי
מסויים בחברה ואני לא אוהבת את זה.
הסתכלתי על הדיילות האחרות שהיו להם
חברים קברניטים ונזכרתי בכל השערוריות
שהיו תמיד במשולש הנצחי הזה: הקבר ניט,
הדיילת והאשה החוקית. כזאת לא
רציתי להיות.

נאשמת אדר ברגע הזיכוי
בבי ראשון אחרי שנה

אדר מנשקת את פרקליטה
״הוא הציל אותי״
כשכולם כבר התחילו להבין שזה רציני,
היתה הבעייה של אשתו של עקיבא.
היא אמנם היתה בסדר, אבל כל העסק
לא היה נעים. כשהתיידדתי עם נורית,
הבת שלו, זה הפך את המצב לפרוע
ממש. את אשתו של עקיבא הכרתי באו פן
יסודי בכלא. זיגל החליט ששתינו
תשבנה באותו התא. הוא בטח חשב ש נריב
ומחריבים שלנו, שהוא בוודאי הק ליט׳
היה יוצא לו חומר שיכול היה להפ ליל
אותי ואת עקיבא. אבל מה לעשות?
אנחנו לא רבנו, ובסוף הישיבה המשותפת
כבר היינו ידידות של ממש.
סטירת הלחי הכי גדולה שקיבלתי, אח רי
שהפרשה התפוצצה, היתה מאל־על.
אני יודעת שזה קשה לאנשים לעבוד עם
בחורה שיש עליה את הציון של מבריחת
זהב, אבל אל־על אפילו לא המתינו
לראות מה התוצאות של המישפט וכבר
רצו להשעות אותי או לזרוק אוחי מ העבודה.
דווקא ברגעים שהייתי צריכה
לעזרה, אני מתכוונת לעזרה מוסרית, מכל
אדם, דווקא אז, מקום העבודה שלי, ואני
נחשבת לאחת הדיילות הוותיקות, נתן לי
סטירת לחי.
כאן החלטתי לא לוותר. בעזרת עורך־
הדין שלי הכרחתי את אל־על לקבל אותי
חזרה לעבודה. היתה גם הבעייה של ה דרכון
שלי. המישטרה רצתה להעניש אותי

עוד לפני המישפט ולא רצתה לתת לי
את הדרכון. שוב נלחמתי, הפעם בבית־המישפט
והשופט אילן הבין את הבעייה
שלי והורה למישטרה להחזיר לי את הדרכון,
כך שיכולתי להמשיך ולטוס.
אחר־כך התחיל העניין עם התפיסה, ה חקירות,
המעצרים והמישפט. זו חוויה
לא קלה לאף זוג ובוודאי לא לזוג כמונו,
שיש לו הרבה בעיות אחרות. אני
אמנם המשכתי לעבוד, אבל עקיבא כבר
לא טס יותר.
ביום שתפסו את עקיבא אני עברתי
הפלה. זה לא היה קל, ההפלה ביחד עם
מישטרה ועם שיטות החקירה של זיגל.
אבל אחר־כך נכנסתי להריון וילדתי את
אוהד. היום אוהד, הבן של עקיבא ושלי,
הוא בן חמישה חודשים.
התקופה הארוכה של המישפט, בין המעצר
של עקיבא ושלי לבין פסק־הדין
היתד. תקופה קשה. ניסינו, עקיבא ואני
לחיות חיים רגילים. אני יודעת שלו היה
יותר קשה, כי האשמות נגדו היו יותר
כבדות. לי היה עוד יתרון אחד. אני המ שכתי
לעבוד, גם באל־על וגם בדוגמנות.
ניסינו להימנע מלהתעסק בעניין של דד
מישפט ולחיות כמו כל זוג אוהב אחר,
אבל גם כשצחקנו, וגם כשהיו רגעים ש היה
לנו טוב, גם אז, הרגשתי שיש איזו
מועקה ממנה אי אפשר להיפטר.
כשנולד אוהד הכל היה אחר לגמרי.
היה לשנינו עוד דבר משותף מלבד ה אהבה
שלנו, וזה עזר הרבה, אם כי, גם
העובדה שיש אוהד כזה קטן ונהדר בבית,
מגבירה את החששות מהעתיד.

״האבא ה3י
מאושר בעולם״
^ א ז פסק־הדין שהרשיע את עקיבא,
— י אוהד בוכה כל הזמן. יכול להיות שזה
בגלל ההרשעה, ויכול להיות שזה בגלל
זריקת החיסון המשולשת שהוא קיבל.
אבל מה שברור הוא שהתקופה הקשה
גם של אוהד וגם שלי תתחיל רק אחרי
גזר־הדין של עקיבא. אני לא יודעת איך
אני אתמודד לבד עם המצב, אם עקיבא
ידון למאסר, אפילו אם המאסר יהיה
קצר. אם כל העניין היה קורה לפני כמה
שנים, זה היה הרבה פחות גרוע. עכשיו,
אם יפרידו בינינו, יש לנו הרבה מה
להפסיד. יש לנו פתאום בית. אני לא

מדברת על קירות, אלא על בית חם
שנעים להיות בו. יכול להיות שפשוט
הזמן עשה את שלו, יכול להיות שזה
בגלל כל המישפט שקישר בינינו ובוודאי
שזה בגלל שאוהד נולד. מי שרואה את
עקיבא משחק עם התינוק, מבין מה זה
אב מאושר. לעקיבא היו עד עכשיו מאשתו
הראשונה רק בנות. הוא האבא
הכי מאושר בעולם.
אם עקיבא יכנס לבית־סוהר, כל החלום
הזה יהרם. זה עושה לי עצוב ב לב.
אנחנו לא מדברים בבית על האפשרות
הזאת. בכלל׳ החלטנו לא לדבר
על המישפט ועל כל הפרשה. אנחנו רק
מדברים ועסוקים כל הזמן עם אוהד. אבל
למרות שלא מדברים, עצוב לי. אני פו חדת
שעקיבא יקבל מאסר ואני שוב
אהיה בלעדיו.
כשאני חושבת על זה, אני לפעמים
מצטערת שיצאתי זכאית במישפט. אני
יודעת שגברים ונשים לא יושבים ביחד

בבית־סוהר, אבל אם השופט היה קובע
שאני אשמה, ושולח אותי לביודהסוהר,
הייתי לפחות מרגישה מה שעקיבא ירגיש,
אם ישלחו אוחו לכלא. היינו יכולים
להיות שוב ביחד, עם אותו גורל,
אפילו שהיינו יושבים בבתי-כלא נפרדים.
אני כבר לא חזקה כמו שהייתי כש־הפרשה
התחילה. אני מקווה שאם עקיבא
ידון למאסר, זה יהיה מאסר קצר.
אני ילא יודעת איך אני אחזיק מעמד
אחרת. להיות שוב בלי עקיבא, פירושו
של דבר לאבד את כל מה שהיה בינינו
בחודשים האחרונים, ולזה אין לי כבר
כוח. אחרי מה שעבר עלי, אני תשושה
ועצובה.
מה שלא יהיה אני יודעת שמה שלא
יקרה לעקיבא הוא יכול להיות בטוח
ששני אנשים ממתינים לו, זה יקח כמה
זמן שזה יקח, וכשהוא יחזור הביתה,
יהיה לו בית חם ואוהב. אוהד ואני תמיד
נקבל את עקיבא.

וחיוב 711
החח1סו

חלטגו להגיש תביעה
מישפטית נגד חיידק במה
:חשש שמא יהפוך החיידק ל־וגפה
מדבקת״ טוען ג׳יימס קיר־ן
ווד — סופר אמריקאי, שחקו-
קדו לשעבר, ואחד ממחברי ה־:חזה קורוס־ליין (שורת־ד,מקהלה).
האורח המכובד הגיע במיוחד ל־שראל
כדי לראות אם חיידק במה,
;מחזמר הישראלי מאת שוקי וואג־ר,
אכן מעתיק את המחזמר ה־
:וצלח ביותר של העשור, שכתב
חד עם ניקולאם דאנטה, מארווין
זימליש (המוסיקאי) ,אדוארד קל ון
(התמלילן) ומייקל בנט (הכורי־זוגראף).
עצמות שבורות

,אימת היא שייתכן ועד
1 1עצם היום הזה היו יכולים ה־זפיקים
הישראליים של חיידק במה
־ מיקי גולדברג ודודו אלהרר —

מתוחים ועם עצמות מתפוקקות.
סיפרנו על כך בדרך הצגה מייוח-
דת במינה, שבה הכוריאוגראף
עורך מיבחן־במה, אך לא מבקש
מן הנבחנים, כמקובל במיבחני־במה,
להציג קטע מסויים, כי אם
מבקש מן המועמדים לספר על
עצמם.
״הייחוד של קורום ליין הפך
את ההצגה ללהיט עטור פרסים ב עולם
הרחב. כבר העלנו את קורוס־ליין
ביפאן — ביפאנית, בגרמניה
— בגרמנית, ואנו עומדים להע לותו
בפאריס — בצרפתית; לבד
מהצגות בגירסה האנגלית בלונ דון,
בואנוס־איירס ושטוקהולם,
שם מופיעות כמה מן הלהקות ה אמריקאיות
במקביל. על כל ההפ קות
האלה מפקח מייקל בנט, ה־נציג
כוריאוגראף
המקורי, או
מטעמו. הכל כדי לשמור על
ייחודו ועל איכותו של המקור.
״בצורה דומה חשבנו להעלות
את קורום־ליין גם בישראל, וניהלנו
על כך משא־ומתן עם האמרגן
שי נשר. אבל פתאום שמענו כי
קיימת הפקה הטוענת כאילו היא
קורוס־ליין הישראלי, אם כי בשם
אחר, חיידק במה, וכל המגעים
נידחו.״
0 אחרי שראה חזרה־כללית של
חיידק במה, טען כי הטכסט תורגם
באוזניו מילה במילה, החליט ש לדעתו,
למרות שהסיפורים האי שיים
שונים בתוכנם, הרי האירוע
כולו זהה לפרי־עטו המקורי .״גם
חיידק במה, כקורוס־ליין, מספר
על כוריאוגראף העורך מיבחן־
במה. ההצגה כולה מתארת מיבחן
אחד של כוריאוגראף, הרוצה לל־הק
הצגה אחת תוך כדי חשיפה
עצמית של כל אחד מן המועמדים,
כשלבסוף הוא עושה ניפוי לצורך
ההצגה.
״גם אצלנו מופיע אקס־אשתו
של הבמאי המחפשת עבודה —
כנ״ל גם כאן. הנבחנים שלי מת חרים
זה בזה נואשות על קבלת
העבודה, כך גם כאן. אחת מהן
מנסה לפתות את הבמאי, גופנית,
כדי לזכות בג׳וב — גם כאן ישנה
אחת כזו. אצלנו יש וידוי של
הומוסכסואל — וידוי דומה יש
בחיידק במה, וכו׳.״
״קישקוש״ היתד, תגובתו של
שוקי ואגנר על ההאשמות הללו.
״אינני מכחיש שראיתי את קורוס־ליין,
לא פעם אחת בלבד כי אם
שש פעמים, ואני מכיר כל תג ותו
במחזמר המקורי. לדעתי זוהי הצ גת
העשור בהא הידיעה. אך האם
אהיה טיפש עד כדי כך שארצה

להתיימר לחקות את מייקל בנט,
שאני מעריץ כה נלהב שלו?
״אילו מגישי התביעה היו קוראים
את המחזז? הישראלי, היו רואים
שבישראל לא קיים מושג של
שורת־המקהלה, דוגמת ברודווי.

חלק מאופנה
מקובלת

מונטאד

תוח כאש לעבר הנערים
והנערות.

הנתכעים הישראליים*
בית־המישפט יחליט

לראות
את המקור

הצלחה מסחררת

1ישוו בשקט, אילו לא הריעו, ב־בעתו,
שופרות יחסי־ד,ציבור בכל
;עיתונים כי ״הנה קורוס ליין דד
שראלי קרב ובא.״
מספר קירקווד :״המייוחד ב-
ן ורדם ליין, שהוצג לראשונה ב־
! ,197 היתד, העובדה שניסינו להרזות
את הצד המפרך והקשה שב־המקהלה.
!בודתם
של רקדני
1ותה שורה. ארוכה של רקדנים
:יקצועניים, המאכלסים את ה־
:ודתות הענקיים שמלווים את ה־
!ולנים הראשיים בהצגות המוסי־
!לידת שעל במות ברודווי.
״מי שמכיר מקרוב את חייהם
דל רקדנים אלה יודע כי הם קצי
יים כשל אתלטים בקירקס. עליהם
התמודד עם קרסוליים שבורים
סדקים בבוהנים, עם שרירים

המחזמר הישראלי
מקור או העתק

לא היו שום אזהרות, ולא
היה שמץ של צידוק לפי

רמטכ״ל איתן

תהילה (פייס, סירטו של אלן
פארקר, שיוצג בקרוב בישראל)
וגם כל הג׳ז הזה עסקו בעבודה
שמאחורי הקלעים של התיאטרון,
ומבחינה זאת קורוס־ליין הוא רק
הלק מאופנה מקובלת מאוד בחמש
השנים האחרונות.״

המחזמר האמריקאי

(המשך מעמוד )40
היותר יתכן שכמה מן הנערות
נפגעו מן היריות שבאו מהגג, וכמה
מיריות של חייל על הקרקע.

^ מחזה שלי מספר על
>/י 1במאי הרוצה לכתוב הצגה
עם השחקנים, כי נשבר לו לביים
הצגות של אחרים. הוא עורך מיבח־נים
כדי לכתוב מחזה, בניגוד ל־קורוס־ליין,
שעורך מיבחן כדי
למיין רקדנים. ועוד בניגוד ל-
קורוס^יין, כאן לא מדובר על
חשיפה עצמית — יש כאן אימ פרוביזציות
ותרגילי מישחק. אין
כאן אשתו לשעבר של הבמאי, כי
אם אשתו של במאי אחר, שירדה
מן הארץ וחוזרת כדי לקבל עבודה
למענה ולמען ילדה, כשהמטרה
שבהכנסת דמות זו היא למעשה
לשבור את אישיותו של הבמאי.
״ואשד לרעיון הכללי — הרע יון
להעלות חזרה על הבמה: הז כויות
על־כך אינן שמורות ל־קורוס־ליין
בלבד. גם בחלוס־ליל
קיץ הועלתה חזרה על הבמה, גם
מילה במילה
ן י> כך, מצוייר בקאסטות וידי ו
או של קורוס־ליין, שהוציא
מן הארכיב של לינקולן־סנטר,
הגיע קירקווד לישראל.

ר׳וח מן והגג

לגבי דבר אחד אין שום ספק:
הרמטכ״ל וקציניו הסתבכו בסבך
של שקרים באמצעי־התיקשורת ו בכנסת,
המונעים להבא כל אפש רות
להאמין אף למילה אחת ה יוצאת
מפיהם על המתרחש בשט חים
הכבושים.

כמדינה דמוקרטית, זהו
מצכ כלתי־נסכל.
המאורעות שאירעו באותו יום
בבית־לחם היו חמורים עוד יותר,
אך שם לא היה צלם שסיפק את
ההוכחות למה שקרה. בבית־לחם
נכנס סגן־המושל למיכללה ונתקל
בהפגנה זועמת. הוא יצא מן ה-
מיכללה, הציב את הקשר והנהג
שלו בעמדות־ירי וציווה עליהם
לפתוח באש ברגע שמישהו יתגרה
בו. אז נכנם למיכללה שוב,
וכאשר נתקל בהפגנה — פתחו
הקשר והנהג באש חיה על ה נערים
והנערות. חמישה נפצעו
ביריות.

ן * השוואות עם כל הג׳ד הזה
* /ותהילה אינן תופסות,״ קו בע
קירקווד .״מסיבה פשוטה: אלה
לא דומים כלל לקורוס־ליין, ה מעלה
מיבחן־במה אחד של כו-
ריאוגראף לקביעת ליהוק. בעוד
שתחילה מספר על צעירים ההול כים
ללמוד מישחק באקדמיה לאמנות׳
הבמה ועל חיי בית־הספר
המיוחד הזה. וכל הג׳ז הזה מספר
על לבטיו האישיים של כוריאוג־ראף־במאי,
השקפתו על כלל יצירתו
והתמודדותו עם המוות.״
בינתיים התערבו כוחות עליו נים
במאבק הספרותי, והשופט דב
לוין, שבידו ההכרעה המישפטית,
שרוי באבל. המפיקים הישראליים
פירסמו, אמנם, הצהרה ציבורית
והתנצלות על השימוש בשם קו־רום־ליין
כפירסום להצגה הישרא לית,
וכי חיידק במה אינו דומה
להצגה האמריקאית.
המשך התביעה, בברודווי, לשם
ייסע השופט כדי לראות במו עי ניו
את המקור.

ך* ,מאמצים המשותפים של
י 1הצלמים שצילמו את הסרט
ברמאללה, גילויי העולם הזה
( ,)2255 הידיעות של הכתבים ה אחרים.
הפעולות של אבנרי ואח רים
בכנסת נשאו השבוע פרי
כלשהו.
סגן שר־הביטחון, מרדכי ציפורי,
שלא הזדהה עם הרמטכ״ל ודוב ריו
בפרשה זו, הודה בחצי־פה כי
ההאשמות הן נכונות. הוא קבע
כי נעשה נסיון ״לרענן״ את ה ציות
לפקודות־הקבע — הודאה
ברורה בכך כי הפקודות אמנם
הופרו, בהסכמתם הגלוייה או ה אילמת
של הרמטכ״ל והאלוף מט.

* מיקי גולדנברג, דודו אל־הדר,
שוקי וגנר, דורין פראנק־פורנו
ואילן מוכיח,

מצכ כזה יתכן כהחלט
כרפוכליקה של כננות. כ מדינת
ישראל הוא חדש.

העול ם הזה 2257

סיפור־אהבה חיפאי מקור :

1111)1131)10 ׳101.
ך* חל רונאי קפאה על מקומה בתד-
המה. על מירפסת ביתה עמדו אמה 1 ובעלה והסתכלו בגשם. האם הסתכלה ב־מחותנה
בעיניים מעריצות, וסידרה בעדינות
את צווארון חולצתו. השניים התלחשו
ופרצו בצחוק.
דמעות מילאו את עיניה של רחל. היא
חזרה כלעומת שבאה לחדרה וסגרה אח ריה
את הדלת.
מזה חודש ימים שמה רחל ליבה ל עובדה,
שיחסי בעלה ואמה־הורתה חורגים
מיחסים רגילים שבין אם וחתנה.
השניים היו קשורים בקשר חברי הדוק,
וחיפשו כל הזדמנות להתבודד.
חוט־מחשבתה של רחל נקטע עם כני סתו
של בעלה ,׳בנימין, לחדר.
״מה קרה מותק י״ שאל .״למה את
בוכה?״
באותו הרגע גמלה ההחלטה בליבה של
רחל. היא החליטה לשים קץ לפרשה.
״נמאס לי מכל העניין,״ קראה .״החל טתי
שעדיף שנפרד. אני רוצה שתעזוב
את הבית עוד היום !״
בנימין הביט בה בחימה .״זה שוב
העניין הזה עם אמא שלך?״ הטיח בה.
״עוד לא ראיתי בת שמקנאה בצורה כזו
באמא שלד!,״
רחל לא ויתרה. חילופי־המילים הפכו
תיגרה קולנית. אל החדר התפרצה האם,
סופי, בת ה־ .43״מה קרה?״ צעקה .״שוב
פעם את מציקה לבנימין?״
רחל רונאי, החיפאית בת דד 22 נישאה

לבנימין לפני שנתיים. השניים נפגשו ב מסיבה
אצל חבר משותף, ערב גיוסה.
בנימין, התל־אביבי הנאה בן ד,־ ,27 משך
את תשומת־ליבה של הנערה הצעירה, וה פגישה
הולידה רומן. את שירותה הצבאי
לא הספיקה רחל לסיים. אחרי חצי שנה
של חברות, החליטו השניים להינשא.
״כבר בהתחלה ראיתי שזה לא זה,״
סיפרה רחל בעצב .״בנימין לא עבד ולא
עשה כלום. גרנו בדירה בקריית־חיים. אני
הייתי הולכת לעבודה בכל בוקר, והוא
נשאר בבית. הוא לא הביא כסף הביתה,
לא דאג לי ולפעמים הרים עלי
ידיים.״
חודשים אחדים אחרי נישואיהם נעצר
בנימין באשמת עריקה משירות־מילואים.
נגזר עליו לשבת שיבעה חודשים בכלא.
בחוסר ברירה חזרה רחל לגור בדירת
הוריה.
״כששיחררו אותו מהכלא, הצטרף בנ ימין
אלי בדירה של הורי. הוא לא עבד,
והכסף שאני הרווחתי לא הספיק לנו
לרכישת דירה. אז, בעצם, התחיל כל
הסיפור שבינו לבין אמא שלי.
״היא לא הניחה לנו לחיות את החיים
שלנו. היא התערבה בכל דבר, הגנה על
בנימין ולא הניחה לנו להיות רגע לבד.
הכל הסתובב סביב בנימין. היא בישלה

לבשר שלה׳ אז במי עוד נשאר לה אמין?
במי עוד אפשר לבטוח?״
מאז שעברו רחל ובנימין להתגורר בדירת
הוריה של רחל, החלו הדברים
להתגלגל בקצב מסחרר.
״יום אחד אמא הופיעה בבית,״ סיפרה
רחל ,״והודיעה לכולם שקנתה לבנימין
אוטו, .עכשיו הזא יהיה הנהג שלי! ,צח קה,
,וגם בטח יוכל למצוא עבודה ביתר
קלות,.
״הם התחילו להיעלם מהבית. היו נוס עים
לטייל שעות. מאחר שאני ואבא
שלי יצאנו כל בוקר לעבודה וחזרנו אח-
רי־הצהריים, נשאר להם יום פנוי. הם
היו״לבד, ועשו חיים כל היום. השכנים
התחילו לדבר. קשה היה כבר להתעלם.
איך אפשר לקנא באמא? הרי היא האשה
הכי קרובה לי בחיים!״

אבא

שתק
ן• זכרה רחל נ ״גם אבא שלי שתק.
* אצלו הכל בפנים.״
ההתמודדות שהיתה לרחל עם אמה,
לדעתה ,־היתה מעל לכוחותיה. לנגד עי-

הבעל ;•ם אשתו —

רחל רו;אי
״איך אפשר לקנא באמא?״
בדלת, ובנימין פתח. כשראה אותנו מיהר
לסגור את דלת־הדירה. שמענו ליחשו-
שים מבפנים. אמא שלי צעקה שנסתלק.
היא איימה שתזמין מישטרה. מאחר ש לא
הסתלקנו, היא צילצלה למישטרה ו הזמינה
ניידת, היא טענה שמטרידים
אותה.
״אמא שלי הזמינה ניידת כדי שיעצרו
את הבת שלה!
״הייתי המומה. כשהגיעה הניידת, הם
היו חייבים לפתוח את הדלת. השוטר גבה
עדות מאמא שלי ומבנימין, והחתים אותם
על הצהרה.

— והחותנת

״אמא שלי הזמינה ניידת כדי שיעצרו את הבת שלה ! ״
בשבילו, קנתה בשבילו הכל. אבא שלי
מאוד לא אהב אותו. השינוי שבנימין
הכניס לחיים שלנו לא מצא חן בעיניו.״

בת — 43
כמו בת 16

האם רזידי
כאהבת אס לבנה

ופי וטרז״כי רזידי, אביה ואמה
/י של רחל, היו נשואים במשך 25
שנה. הם עלו ארצה מסוריה, והקימו בית
בחיפה. במשך שנות נישואיהם נולדו להם
שלוש בנות.
״אמא תמיד אהבה להתלבט,״ סיפרד
האחות הבכירה .״היא נהגה לקנות לעצמה
בגדים שתאמו ילדה בת .16 תמיד
היתד, בתחרות איתנו. היא רצתה להי ראות
הכי טוב, ועשתה הכל כדי להי ראות
צעירה. בבית היתד, לה תמיד ה מילה
האחרונה. אבא שלי ויתר לה לאו רך
כל הדרך.״
רחל, הבת האמצעית, היתה המפונקת
ביותר .״היא תמיד פינקה אותי, ואהבה
לספר לי סודות,״ נזכרה .״היינו מאוד
קרובות זו לזו. כשאני חושבת על מה
שהיא עוללה לי, הדבר מזעזע אותי. אם
אמא יכולה לעשות דבר כזה לילדה שלה,

ניד, ראתה איך מישפחתה הולכת ונהרסת,
בגלל הבעל שהביאה הביתה.
״בוקר אחד באה אלי אחותי הקטנה,״
סיפרה האחות הבכירה .״היא אמרה לי
שנדמה לה שראתה את אמא ובנימין מת חבקים.
זה שבר אותי. היינו חייבים לעשות
משהו.״
רחל אזרה אומץ וגירשה את בעלה
מהבית .״קח את החפצים שלו ותסתלק,״
אמרה לו .״כל מה שאני רוצה ממך זה
גט ! לא רוצה יותר לראות אותך !״
בנימין ניסה אומנם לשדל ולדבר על
ליבה. הוא הכחיש כל קשר רומנטי עם
אמה. משראה שהדבר לא יעזור לו, ארז
את חפציו והסתלק.
למחרת היום נעלמה גם האם מהבית.
היא ארזה את חפציה והסתלקה, מבלי
לומר מילה.
״ידענו שהם ביחד,״ אמרר, רחל .״זה
היה ברור. עבר עלי משבר קשה מאוד.
רק אחרי חודש הצלחנו להבין, משמו עות
ומרכילויות של חברים, שהם שכרו
ביחד דירה בחיפה, וגרים שם. לקחתי
את שתי האחיות שלי והלכנו לשם.
״הייתי צריכה לראות את זה ! אני לא
יודעת להסביר למה ציפיתי. אבל רציתי
לראות בעיניים שלי שזה נכון. דפקנו

״אמא שלי לא בחלה במילים. היא הש מיצה
אותי וליכלכה בלי בושה.
,״את סתם ממציאה דברים,׳ אמרה, .אני
ובנימין עברנו לגור ביחד, פשוט מפני
שהיה לנו נוח לעשות כך. היחסים בי נינו
הם כמו בין אם לבנה,.״
למרות דבריהם של בנימין והאם על
טיב יחסיהם, נשארה רחל איתנה בדרי שתה
לקבל גט ולגמור את הסיפור. היא
פנתה לרבנות הראשית והגישה תביעת־גירושין.
במשך
תשעה חודשים נגרר עניין הגט
ברבנות. בנימין סירב לתת לה גט. לדב רי
רחל, הוא היתנה את קבלת הגט
שלה בקבלת הגט של אמה מאביה. האב
סירב לשמוע על כך. הוא מוכן לתת
לסופי גט, אך אינו מוכן לתת לה שום
חלק מהרכוש המגיע לה על פי דבריה.
במשך תישעה חודשים התנהל מאבקה
של רחל לקבלת הגט. ביום השלישי ב שבוע
שעבר הגיעה הפרשה סוף־סוף לקי צה.
בנימין נעתר לבקשת הגט והעניין
סוכם.
״עכשיו אני רוצה לפתוח דף חדש
בחיים,״ אמרה רחל .״אני יודעת שיהיה
לי קשה, אבל אשתדל.״

413

״גליל״ עושה לנו טוב
מזון מלכו ת מכיל כמו׳יות גדולות של חומצה זרחנית, קלציום, אשלגן וברזל
המהווים יסודות בבניו גוף האדם.
הפולנית־מוצר המורכב מ פו לן( אבקת פרחים) ,מזון מלכות ודבש,
הפולנית עשירה בפרוטאינים, מינרלים, חומצות ואנזימים חיוניים לגוף.
אנשי מחקר איבחנו הטבה ניכרת־גופנית ונפשית, באנשים שתפריטם כלל מזון
מלכות ופולנית.
פרטים נוספים אפשר לקבל מ מחלקת. ההסבר ה של מעבדת ״גליל״.
להשיג בשקם, בשופרסל, בסופרמרקטים, בצמחוניות ובחנויות המובחרות.

מזון מלכות* פולנית
ממוצרי מכוורת קיבוץ שמיר

העול ם הזה 2257

כנף־ארקיע־תנפיק
מניית
חברת ״כנף־ארקיע״ קווי תעופה ישראליים׳
/פנתה לד״ר יוסף גרוס, שיכין
עבורה תשקיף להנפקת מניות בבורסה
הישראלית. הכוונה היא לממן
בכספי״ההנפקה רכישות של מטוסי
״איירבאס׳ /שתרכוש החברה עבור קווים
בינלאומיים, שבדעתה להפעיל.
הסתבכות היהלומן סידרנסקי בשבוע
שעבר, בסכום של 3.5מיליון דולר,
היא סנונית ראשונה לשורה של התמוטטויות
בענף.
״בנק ישראל״ הוריד לאחרונה את
אחוז המימון הניתן ליהלומנים נגד הסחורה
שרכשו, והעלה את הריבית שהם
משלמים על מימון זה. שינויים אלה
יגרמו בוודאות להתמוטטויות.
מזה שנתיים שרוי ענף היהלומים במשבר
קשה ביותר, בגלל הפסקת הרכישות
של היהלומים בארצות״הברית וב־מיזרח
הרחוק. לא נראה שינוי במצב
לטובה בשנה הקרובה. הענף בישראל
נתפס במשבר ללא מכנסיים. היהלומנים,
שעשו לפני שלוש שנים רווחים של 700
מיליון דולר על המלאי הגדול שהחזיקו
לפני התייקרות היהלומים ב 200-אחוזים,
המשיכו להחזיק במלאי גדול ב־תיקווה
לסיבוב שני. אולם סינדיקט היהלומים
מנע את הצלחתם על-ידי הור־דת־מחירים
דראסטית של המלוטש, והעלאת
מחיר חזקה של הגלם, ומייד
לאחר מכן החל השפל בביקוש, הנמשך
עד היום.
מלאי היהלומים בישראל מוערך כיום
ב 2-מיליארד דולר. על מלאי זה הילוו
הבנקים ליהלומנים כ 1.2-מיליארד דולר.
מזה זמן רב לא נעשו בדיקות שווי המלאי
המופקד בבנקים, ויש סברה כי
הבדיקות לא נעשות מכיוון שאין הבנקים
רוצים לדעת שאין להם ביטחונות
מספיקים.
קיימים כמה יהלומנים שהסכומים
שהם חייבים לבנק הופכים את הבנק
לתלוי בקיומם. הסכום שכל היהלומנים
חייבים כיום לבנקים שווה למחצית

הממשלה מרוויחה
5 $ממכירת
לחצי מגדלי־העופות להעלאת מחירי
הבשר הקפוא, כדי לדרבן את צריכת
העופות הקפואים, נדחים על״ידי גורמים
בענף, המצביעים כי גם במחירים הגבוהים
של בשר קפוא בחו״ל יש פער של
כימעט מאה אחוזים בין מחיר הייבוא
למחיר לצרכן.
הבשר הקפוא, המייובא כיום מבראזיל
ומאוסטרליה, עולה לממשלה בנמל חיפה
3100 דולר, שהם כיום 21 אלף שקל
לטון, או 21 שקל לקילו. בתוספת הוצאות
פריקה ואיחסון, עולה קילו בשי
לממשלה 22.5שקל• הממשלה מוכרת
אותו לסיטונאי במחיר של 23.2שקל,
ומרוויחה כ־ 50^,על המכירה. הסיטונאי
מוכר לקצבים במחיר של 24.4שקל.
הבשר נמכר לצרכן במחירים של 27 עד
44 שקלים לקילו, לפי סוגי הבשר. מסתבר
כי קיים פער-תיווך של מאה אחוזים,
למרות המחיר הגבוה שמשלמת
הממשלה בחו״ל תמורת הבשר. פער-
תיווך זה אינו מספיק למגדלים, הרוצים
להגביר את צריכת העופות הקפואים,
שמחירם כיום גבוה ביותר, והם לוחצים
על הממשלה כי תטיל היטל על מחירי
הבשר הקפוא.
לאחרונה הגיעו 100 טון טלאים מאוסטרליה
/ובדרך לישראל יש עוד 300
טון טלאים. הבשר מאיכות מעולה ו־דל״שומן.
הטלה נמכר לצרכן במחיר
של 42 עד 50 שקל לקילו. יבואני הכבש
הם חברת ״אמסלם״ ,החברה לקירור
בשיתוף לחוביץ ,״המשביר המרכזי״.
אשור ועזרא מאיר. יבואני הבשר
הקפוא הם ״ארמורקור״ ,״אמסלט״ ו־
״עידן״•

יתרות מטבע״החוץ שבידי המדינה. אם
יימשך השפל עוד שנה, חלק ניכר מלווי-
הכספים יתמוטט, והבנקים יצטרכו לממש
סחורה ויקבלו תמורתה פחות בהרבה
ממה שהילוו.

איזה סודיות
ינוד׳ם 3 1 1 1 1יוין
ושמור?
בית־המישפט העליון האמריקאי יתן
בקרוב החלטה עקרונית, שתהיה לה
השלכה גם על ישראל.
לעורכי-דין יש, מבחינה חוקית, הזכות
לסרב למסור כל מידע שקיבלו אותו מלקוח,
גם אם המבקש הוא המישטרה
או שילטוצות מס״ההכנסה. אולם מה
הדין כאשר הלקוח הוא חברה, והמידע
המבוקש הוא לגבי עובד בחברה ז האם
זכות״החסיון של עורך־דין החברה חלה
גם על כלל עובדיה, או רק על בכיריה
ומנהליה או שמא אין להם כל חסיון ז
הבעיה התעוררה מכיוון שכמה בתי-
דין גבוהים של המדינות באמריקה פסקו
לאחרונה כי עורך״דין של חברה חייב
למסור מידע על עובדים שלה.
הדיון בעליון האמריקאי הוא על רקע
חקירה שנעשתה נגד חברת-דראגסטור
בשם ״אפ-ג׳ון״ ,ששילמה 4.4מיליון דולר
כשוחד לאישי־שילטון במדינות שונות באמריקה.
אחרי גילוי הפרשה ביקשה
החברה מצוות עורכי״דין לחקור את
המיקרה, והתוצאות דווחות לרשות ניי-
רות-הערך. החברה שילמה למס-ההכנסה
מס מלא על תשלומי השוחד, באופן כללי,
אולם סירבה למסור כל פרטים
על מקבלי״התשלומים, וכמה קיבל כל
אחד.
מס־ההכנסה דרש את מימצאי חקירת
צוות-עורכי-הדין של החברה, ואלה סירבו
למסרם /בנימוק שהם קיבלו את המידע
במהלך קשריו של עורך־דין עם
לקוח.
בית־המישפט העליון של מדינת סיג״
סינאטי קיבל את עמדת מס״ההכנסה,
והחברה עירערה לבית״המישפט העליון
של ארצות־הברית.

לפני כחודש פנה אחיו של אלפרד
אקירוב, איש״העסקים המשתתף בקבוצה
הקונה עתה את ״רסקו״ ,אל
סוכן־בורסה ידוע בתל־אביב בשאלה :
״אם חברה, הרשומה בבורסה, קונה חברה
אחרת הרשומה בבורסה, אילו מניות
תעלינה הסוכן הפיקח ביקש מאקירוב
לתת דוגמה, כדי שיוכל לענות, וזה
השיב: נניח ש״לנדקו״ קונה את ״רסקו״
.הסוכן השיב כי שתיהן תעלינה.
מייד אחרי יציאת אקירוב ממישרדו,
אחרי רכישת חבילה גדולה של מניות,
מיהר הסוכן להכניס את לקוחותיו הטובים
לרכישות מניות ״רסקו״ ו״לנדקו״,
ורוכשים אלה עשו מאה אחוז בחודש.
אולס רווח זה אינו מעניין את הקבוצה
הרוכשת את ״רסקו״ /ואשר תהיה
מורכבת, כפי הנראה, מחברת ״לנדקו״
של אהרון רובינשטיין, בחמישים
אחוזים, והיתר לאלפרד אקירוב ,״חברת
שרותי הנדסה״ ,ואולי עוד כמה יזמים
קטנים.
הקבוצה תשלם שמונה מיליון דולר
מייד, ו״ 1.5מיליון דולר בעוד חמש שנים.

משקיע רובינשטיין
עיסקת השנה

הבניי ה־1
למרות המיספר המועט של התחלות-
הבנייה השנה, ממשיך השוק לקלוט
חומרי״בניין בקצב רגיל. כמויות המלט
האפור, המרצפות והבלוקים המיוצרות
בישראל לא ירדו משמעותית, למרות
שהתחלות״הבנייה ירדו ב / /ס 60 לפחות.
לדעת מומחים בענף, וביניהם מנכ״ל
״סולל בונה״ שרגא רוטמן, אחד הגורמים
לביקוש לחומרי־בנייה הוא הגידול
בבנייה בשטחים הכבושים. בעזה
ובגדה המערבית מתפתחת תנועת-בנייה
מדהימה בהיקפה, בעיקר אצל האוב-
לוסיה הערבית. ייתכן גם שחלק מחומרי־הבנייה,
כמו מלט, עובר לירדן.
במלט, למשל, משלמים כיום בשטחים
המוחזקים 30 יותר ממחיר מיפעלי-
המלט בישראל. גם הבטון המוכן נמכר
בכמויות גדולות כמו קודם, וחלק ניכר
ממנו נמכר לשטחים המוחזקים.

שאלת־המפתח היא מי יכסה את פיצויי-
הפרישה של 1000 עובדי ״רסקו״ ,אם
יחליטו כולם לנצל את שינוי הבעלות
ולפרוש, או של 500 עובדים, אם יינתן
לרוכשים לפטר רק את מחצית העובדים,
כדי ליעל את החברה. העובדים יכולים
לעשות צרות רבות כדי להגיע לפיצוי של
ס/ס ,200 לפי תקדים ״אל על״ ,ואז תעלה
הרכישה מיליון וחצי דולר כפיצויי-פיטו-
רים. אם הסוכנות תשלם סכום זה, עשו
הרוכשים עיסקה טובה ביותר, שכן נכסי
חברות״הבת של ״רסקו״ שווים לפחות
15 מיליון דולר.
רובינשטיין קונה את ״רסקו״ ,מכיוון
שלחברות שלו אין מנגנון־ביצוע יעיל.
כוחן של החברות של רובינשטיין הוא
בעיסקות פיננסיות וקרקעיות, ועקב-
אכילס של החברות הוא בביצוע. ברכי שת
״רסקו״ קונה רובינשטיין חברה
בעלת יכולת־ביצוע מרשימה, שתשלים
טבעית את חברותיו.
זוהי בדיוק הסיבה לכך שזכריה דרו*
קר לא רכש את ״רסקו״• כוחן של חברות
דרוקר ביכולת״הביצוע, ואין הוא
זקוק למנגנון־ביצוע נוסף. ל״שרותי הנדסה״
יש גם לה עניין ב״רסקו״ בגלל
מנגנון־הביצוע. לחברה זו קשרים ואפ״
שרויות״בנייה גדולות בחו״ל, ואם יהיה
לה מנגנון״ביצוע כ״רסקו״ ,היא תוכל
לקבל עבודות־בנייה גדולות בחו״ל.

פרוייקט האנרגיה
הסולרית של
..תרירא ן״ נכשל
חברת ״תדיראן״ החלה בסגירת המחלקה
לאנרגיה סולרית, שבה השקיעה
מדינת-ישראל 40 מיליון לירות מתקציב
המדען הראשי, להמצאה של מיזוג״אוויר
באמצעות חום השמש. פרוייקט נסיוני
בתל״השומר, שבו הושקעו כ״ 60 מיליון
לירות, נכשל אף הוא לחלוטין.
חברת ״תדיראן״ התחילה לפרסם לפני
כמה שנים את המוצר המהפכני שלה,
מזגן־אוויר המופעל באנרגיית-השמש
אחרי השקעות כבדות וכמה שצות־ייצור,
נוכחה החברה לדעת כי ההמצאה אינה
כדאית, והיא מנהלת עתה משא־ומתן
עם חברת ״אלקטרה״ של ״כלל״ ,שתרכוש
את שרידי הפרוייקט.

מה מאחרי איות
הפרישה של
..אליהו־־מ״אבנר׳?
הודעתה של חברת״הביטוח ״אליהו״
כי תפרוש מחברת ביטוח־המישנה ״אבנר״
מכוונת להוציא את ״אבנר״ משא-
ננות מונופוליסטית, ולגרום לה גמישות-
יתר בהסכמיה עם חברות״הביטוח.
״אבנר״ מבטחת ביטוח״מישנה־חובה את
הרכב של כל חברות־הביטוח בישראל,
מתוקף חוק. היא שייכת לכל חברות-
הביטוח בישראל, ומחלקת את הביטוחים
שהיא עושה בין מבטחי־מישנה בחו״ל,
כראות עיניה. חברת״הביטוח ״אליהו״
טענה כל השנים כי הפרמיות ש״אבנר״
משלמת למבטחי-מישנה בחו״ל גבוהים
מדי, והשנה החליטה להראות כי היא
יכולה לקבל הצעות טובות יותר. אחרי
שקיבלה הצעה לביטוח״מישנה, הטובה
מזו של ״אבנר״ ,העבירה ״אליהו״ את
ההצעה ל״אבנר״ והודיעה כי בדעתה
לבטח את עצמה ישירות אצל מבטח-
המישנה שלה בחו״ל, ולא דרך ״אבנר״.
נראה שאם ״אבנר״ תסכים לאפשר ל-
חברות-הביטוח למסור חלק מביטוחי-
המישנה בחו״ל ישירות למבטחות שלהן,
תסכים ״אליהו״ להישאר ב״אבנר״ .יציאת
״אליהו״ יכולה לגרום לפירוק החברה.

נסגרת
תחנת
הרדיו הישראלית
תחנת-הרדיו הישראלית, שפעלה ב-
לוס-אנג׳לס, נסגרה לפני שבועיים. בעל
התחנה, אבי אלו! /החליט להפסיק
את פעילותה מחוסר-כדאיות כלכלית.
לפני חודשיים הוא ערך כמה צימצומים
בסגל-העובדים, בנסיון להביא אותה ל-
ריווחיות, אולם ההכנסות ממודעות לא
הגיעו למינימום שנדרש לאיזון תקציבי.

רים ! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא

מפוצצת המסיבות -מלכה
מכאן אתם מבינים, ויש לדאוג מראש גם לבסיס ״באדר,״
פעם, לפני פרוץ הורביץ, מה אני סחה! הרבה לפני!
קצף ביצים אפוי כזה, שמשיגים אותו ברוב הקונדיטוריות
לפני פרוץ הליכוד, הארץ צהלה ושמחה. מסיבות זלילה דיו
ובכל מקום שמוכרים עוגיות קצף קטנות כאלה, אפשר להזמין
נערכות תחת כל שאמבליר ועל כל דשא רענן. לפני שירדו
בסיס שכזה לשבוע הבא. זה עולה כשמונים לירות לכל היו למחתרת,
היו בארץ חוגים עשירים, כבדים לאללה. נשות
תר. אפשר לקנות שניים שלושה מראש, ולאחסן בשקית ניילון.
חוגים •אלה היו עורכות מסיבות עם זלילה מטורפת. כי נגד
עוד דבר לא כל כך שיגרתי זה לקנות 150 גרם אגוזים
כל פרווה מוצלחת, יש פרווה מוצלחת אחרת. נגד כל וילה*
עגולים שכאלה, קלויים! אילסרים נידמה לי שקוראים להם,
עם בעל־עם מאהב־עם פילי?ינית, יש וילה־עם בעל־עם מאהב-
בובקאלאך עגולים שכאלה. אם אין להשיג אותם קלויים,
עם פיליפינית. אבל נגד געפילטה פיש מוצלח איו תשובה.
קולים אותם בבית בתוך טוסטר עם מגשית, או מתחת לגריל
אז כך היד קורה, שגברות מאוד מטופחות היו מטאטאות
בתנור, עד שהם מקבלים גוון שזוף. מאוד מאוד חשוב לטעם
פעם בכמה חודשים את העזרה לצד, חולצות מכל האצבעות
ולמינשך, שיהיו קלויים, אחרת לא שווה. אז זהו. אלה שלו את
הסלעים, מניחות אותם ליד כיור המיטבח, ומאוורדות את
שת הדברים שאין קבוע בכל בית, וצריך לדאוג מראש.
כל המירשמים הגראנדיוזיים, שכל הקליינטורה תעריץ. גם כן
עוד דבר. לא להשתמש בעוגיות קצף קטנות במקום הבסיס
גבירה גדולה, גם כן יודעת ככה לבשל! בהילולה עצמה כולם
העגול האפוי, כיוון שהן גדולות מדי לעוגד, ולא יצלחו למ היו
עוברים ליד המארחת הזורחת, שתלתלי חולץ פקקים מרוב
טרה. אם שוברים אותן בכדי לכסח את הגובה, הורסים את
טירדד היו עומדים בשני צירי ראשה, ומשלמים את ליטרת
העניין. יוצרים מין קמח אבקתי מתוק, סופג נוזלי מוס, וזה
הבשר! ״אוך! זה נהדר!״ ״אודי אוד! זה לא נורמלי!״
לא טוב. לקצף האפוי הזה יש ציפוי חיצוני אטום, מהאפיה,
״מה, את עשית הכל?״ ״יה אללה ! עולמי !״
והוא חשוב לעניין אי-ספיגת לחות המום.
בדרדכלל, קצת מאוחר, היתד. מגיעה מלכה. בלונדית וזועוד
קונים במכולת 200 גרם שוקולד מריר, שתי שקיות
הרת ויפה. מכניסה לבעלת הסמאטוחה סוס טרויאני, ומביאה —
שמנת מתוקה 7 ,ביצים ומאה גרם חמאה. חבילה אחת יעני.
כפי שביקשו ממנה — קצת עוגה.
איך שכולם דיו רואים את העוגה־של־מלכה, היו שומטים
שלב ראשון: מניחים בתוך התבנית הקפיצית מיספר
מיד שבוע עבודה של
בישולים, ומסתדרים בסך סביב הבלונ עשרים ושמונה את בסיס הקצף האפוי. לעיתים נותר מירווח
דית, עם מקורים פתוחים.
של איזה סנטימטר עד דפנות התבנית, אין דבר. זה בסדר.
״מלכד,׳לה תחתכי כבר!״ ״מלכד,׳לה אני כאן!״ ״מלכד,׳לה
שלג שני: קולים (אם אין מוכן) את האילסרים. לא
תני לי!״ ״מלכד,׳לה לפה והמאדמה רוזנשטיין, תלושה
חובה לקלף להם את הקליפה,
מכל הכיוונים, מוצצת אצבע
יסודי. מוצאים רק מה שקל.
שוקולדית ואגודל עם קרם,
שלב שלישי: מכניסים
ברק שטני של הצלחה בתוך
את האגוזים הקלויים האלה, ש עיניה,
ופיה גו־חתום, אין שום
רצפט!
לא מחליפים אותם בשום פנים
באגוזים רגילים בגלל טעמם
כמה כבר ביקשו אותה !
המאוד מיוחד ועקרוני שלהם,
כמה התחנפו! נדה! לא עזר.
לתוך מגבת מיטבח. לוקחים
היא היתה גם שמד, חטא
את פטיש השניצלים ודופקים
גרוי, על פשע אי-מתן מיר-
בכוונה עצומה על מגבת ד,מיט שם
.״אני אגיד לכם״ היתד,
בה, שד,אגוזים בתוכה. דופקים
אומרת ,״ממד, זה עשוי, ות־דופקים
במרץ, עד ששוברים
כינו כבר לבד. יש בזה שו את
האגוזים האלה לשברים
קולד׳ ביצים, סוכר, שמנת,
דקים. לא לטחון!! מניחים
אגוזים, חמאה,״ וכך הלאה
בצד. זהו!
וכך הלאה׳ לקול חריקות שי שלב
רביעי: על מחבת
ניים ספוגות שינאה של כל
חקלעפטעס.
עם מים רותחים, כמו בצילום
שבפטנט המצורף, שמים סיר
איזה בילושים אכזריים ש קטן,
ובתוכו 200 :גרם שו היי
עושות עליה נשות הצמ רת
בכל יום שישי. אמבושים
קולד מריר 100 ,גרם חמאה,
ומיכסח מעל הכל. מניחים לזה
לפי התור ליד לבנה, מי יו להינמס
על אש קטנה.
דע ו אולי העסק מקורו משם? בקערת שלב חמישי •
חיכו חיכו׳ אולי יראו אותה
המיקסר מקציפים 7חלבונכנסת
ויוצאת עם הקופסה
החשודה. עמדו בחוץ, עד ש נים
עם חצי כוס סוכר לקצף
חזק. את החלמונים שמים בקיבלו
קצת שכל. התחילו לז-
ייף .״שלום!״ קראו בקול
כוס. אם מישהו קורא לכם
גדול .״אנחנו מצד מלכה. של שלב
שלב, זה באמת יוצא
צ׳יק צ׳ק.
חה אותנו רק לפה בשביל
עוגה. עם מוס ועם באז׳ה,
שלב שישי נ מכניסים במלכה
רוזנשטיין
ועם קצפת, וגם בבקשה עם
בחישה את כל הצהובים לסיר
עוגה סודית ומפוצצת
אגוזים !״
השוקולד, רק אחרי שהשוקו-
״אהה ! אהד ! ,אהה !״ ניעג-
לד והחמאה נמסו לחלוטין.
עו שם את הראש במרץ .״זו הזמנה, שהיא כריית זהב נקי״.
בוחשים מעט, עד שהתערובת מפסיקה להיות נוזלית כל-כך,
כמו ברגע הוספת החלמונים, וחוזרת להיות באותה דרגת סמי בקיצור
— יום זיכרון רישמי צריך לחוג בכל שנד לפישלון,
כות שהיתה קודם, אבל מעט יותר חזק.
השאירו שם המון כספים, כמקובל, והעוגה היתה טובה, אבל
שלב שביעי: מכבים את האש, לוקחים שליש מה אחרת,
החיים המשיכו. ככה זה. ציבור המארחות סביבה למד
קצף, ותוקעים אותו לתוך סיר השוקולד. בוחשים בלי נשמה
עובדוודחיים. לאחד יש שיער בלונדי ועיניים כחולות, ולמלכה
יתרה, כמו מיונז. כעת, השוקולד כבר אוורירי יותר׳ ואז
רוזנשטיין יש שיער בלונדי ועיניים כחולות וארבע בנות ואחד
את כל סיר השוקולד והקצת קצף הזה שופכים לתוך קערת
חתן ושתי נכדות ובעל עורך־דין מאוד עשיר, וכמה סמאטוחות
המיקסר על קצף הביצים החזק, ובוחשים בעדינות־בעדינות,
מרוחות בעיתונים, כי הבן־אדם צריך קצת אקשן בחיים —
בתנועות קיפול.
וגם את העוגה הזאת.
שלב שמיני: פותחים את המגבת עם האגוזים המרוצ-
יום אחד היא נשברה. סיפרה לעיתונות את המתכון. מהר
צים שבפנים, וחופנים באמצע, עם שתי כפות הידיים, ערימה
כולם הכינו׳ וזה היה על יד. אסור לומר, חם וחלילה, שמא
מהקצוץ הזה. שופכים לתוך תערובת הקצף. מותירים בערך
היא נתנה לא מדוייק.
גברת עסוקה, קצת מתבלבלת. בתור אדם, שכבר טעם מה -שליש כמות קצוצה, שתבוא על הקצפת ולא בתוך המום. ממשיכים
לקפל את האגוזים האלה לקציפה, אבל לחסוך בתנו גז־עדן,
רציתי את הטעם המקורי. רציתי בלי שום נזילות
מתוך חמום. רציתי את העסק המטורף. רציתי כל-כך, עד עות• כמה שמעט יותר מערבבים, ככה יותר בריא למום. שופכים
את כל המוס הזה לתבנית הקפיצית, מעל בסים הבאז׳ה.
שקיבלתי. אז הרי לכם המירשם של העוגה המפוצצת מסיבות.
מדביקים על פניו ניילון, שלא יתן לשום ריחות מקרר לח אזהרה
חשובה! את העוגה הזאת יש להכין לערב מייו-
דור׳ ומכניסים למקרר. להתקשות עד הערב. לא אמרתי שזה
חד, ולגמור אותה במקום. זה לא מיבצע קשה. האמינו לי.
פלאפל מהיר. לא כדאי לגמור בבת אחת את הוספת הקצפת
זה נשמר נהדר במקרר, מכוסה בניילון דבוק באופן הרמטי
מעל המוס הרך, כי זו הדרך הבדוקה לעוגה ״נוזלת״ .אם
לקציפה, אבל למבינים במבינים, זה לא אותו דבר. המום ודד
נותנים למום צ׳אנס להתקשות כמו בן־אדם, ההצלחה מובטחת.
קצפת משנים מירקם חלק, ומאבדים גוונים של טעם אלוהי.
שלב תשיעי כערב, או למחרת: מקציפים במיקסר
מכל העושר האגדי של העסק ניתן להתרשם כפי שהיא ביום
שתי שקיות שמנת מתוקה ( 500 סי. סי. בשביל החברה מיוש שני
של הבריאה, או בערבו של בוקר ההכנה. אז זהו. נא
בים בגולה) עם שתי כפות שטוחות ומתוקות סוכר, לקציפה
להאמין לי שדעסק הזה יוצא בליינד, ולבצע אותו בלי שו ם
נוקשה (איך יודעים מתי נוקשה? כאשר מופיעות פיטמות
ניסיונות על יבש — יעני בלי אורחים. זאת עוגה יקרה, עו-
ובלוטות כאלה על פני הקצפת).
מדת על החמש מאות פונטים ברגע זה. רק לדייק באופן
מיקרוסקופי.
שלב עשירי: מוציאים מהמקרר, מקלפים את הניילון
אופן ההכנה מוסבר ברור שאין כמוהו. עובדים שלב שלב.
מעל פני המום, משכיבים על זה את הקצפת, מפזרים ובוז בקשו
ממישהו שישב עם העיתון במיטבח, וייקרא לכם בקול,
קים מלמעלה את שארית האגוזים שבמגבת, מדביקים ניילון
לא יהיו כך שום בעיות ריכוז. וזה פשוט, אז היידה.
מחדש, יפה־יפה, הרמטי בכל הפינות, ללחוץ מעט עם האצ ראשית,
לקנות את זה: תבנית קפיצית של עוגה מיספר
בעות׳ שלא יהיה שום מגע אוויר מקרר עם העוגה.
זהו. להזמין דחוף אורחים גראנדיוזיים, או אהובים, או
עשרים ושמונה ! בתבנית אחרת זה פשוט יגלוש ! ואי-אפשר
שניהם, ולהרוס אותם בשניה אחת מתענוג על הטעם. זונות,
לקזז למחצית את כמות החומרים, כי היחס בין המום ותחתית
העשירים. תמיד יודעים על מה להשתגע.
הקצף האפוי, הבאז׳ה, יופר, ואז זה לא שווה.

ק 1ו
סופר־זוהר
!!משית קישתה
למה קישתה נמשים, לא יודעת. אצלי
הם יושבים בנוחיות על האף, ומאז לידת
בתי תפסו חופשיות וירדו מארץ המולדת
אפילו ללחיים, אי־פה אי-שם. סבתא שלי,
בת השמונים וחמש, כבר לא רואה בלי
מישקפיים את חיים יבין אהובה, אבל
עוד שני נמשים על הרקה היא גילתה
לי, ואיך .״מה את שחה סבתא,״ אמרתי
רק בכדי להתווכח, כי חלק מהכבוד שאני
עושה לה זה להתווכח איתה מרות כאילו
שעוד איכפת לי, כדי שהיא לא תרגיש
עובר בטל. זה מפיח רוח חדשה בעצמותיה
הזקנות. כולם לאחרונה מסכימים איתה
בלאות עייפה ומתחשבת, וכך רוצחים
אותה לאט לאט.
ברומניה של ימי נעוריה זה היה דבר
מאוד לא אריסטוקראטי צ׳ונגעלאך על
הפנים. היו להן לממזרתות פטנטים, ליא
נורמליים לעניין. עובדים שיגעון, בסידרת
טיפולים, בתנאי שלא נחשפים מחדש
לשמש.
זר, בולשיט נוראי כל הסיפור הזה של
המילחמה בנמשים, ולא הייתי מביאה אותו
בכלל, אלמלא אחת מתוצאות הלוואי של
העסק הזה שניסיתי, בכדי לוודא את
אמינותו (הוא עובד, הוא עובד, אבל
בסידרת טיפולים שכאלה) ,שהיתר, יצירת
עור זוהר עם חזות משיית. שאני לא
זוכרת אף מסכה בעולם, שעוללה לי את
זה. מה אתם יודעים! כמה חברות תבעו
לדעת את שם הקוסמטיקאית, אחרות את
שם הפטנט, וכמה פרקטיות יותר •ניגשו
ישר לעניינים .״אהד!,״ הודיעו לי בקול
גדול .״אהה ! וולקאם תו־דה־קלאב !״
״קאנגראצ׳וליישנס !״ זה לעג אכזרי לרש,
העניינים האלה, שמצריכים חמש דקות
פנויות פרטי ביום — את אלה — מה
שאין לי. אבל באופן עקרוני, אז הן
צודקות. רק אבנטורה נהדרת של ריגוש
עושה לעור מיני דברים כאלה.
וזה מה שעושים. הולכים לחנות סידקית

נגד נמשים
הפטנט העולמי
טובה, וקונים שישה כפתורי צדף אמיתי
אמיתי. הם יקרים הכפתורים האלה, ורצוי
להיזהר מחיקויי הפלסטיק. איך יודעים?
פשוט. ברק הצדף האמיתי חי יותר מזה
העשוי פלסטיק. כפתור הפלסטיק מושלם,
ואילו זה העשוי צדף מנוסר, משוייף ומגולח
מקונכיות אמיתיות, ולכן תמיד פגום
מעט, שבור בתחתיתו במקומות מסויימים,
ולא מושלם בכלל. תעשיה עשירה כזו
היתד. פעם בלבנון, שם מצויות קונכיות
מעולות לייצור וסיתות הכפתורים מהן,

לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגבר•! לא לגברים! לא
פטנ>\7ם

איו ממיסים שוקולד

על אדים נשיא הפדקטיווו
אתם מכירים את כל המתכונים האלה,
שכתוב בהם לקחת סיר עם מים רותחים,
ולהעמיד עליו עוד סיר יותר קטן, ולהמיס
כד באמבט האדים הזה (בן־מרי) חלמונים,
ושוקולד, וזבבירים. זה לרוב סיפור מסור בל,
לא פרקטי, מבזבז המון זמן עד שכמות
המים בסיר התחתון תרתח, מאיים להת מוטט
כל רגע ולשפוך שוקולד רותח כלבה,
אם הסיר העליון אינו מתואם בגודלו,
שישב מדוייק בתוך התחתון.
ואם כבר מצאתם סיר מתואם, הרי
שהוא נישען -ל התחתון בידיותיו, אין
מקום אחיזה לידיים בכדי לבחוש, והרווח
הצר שבין פתח הסיר התחתון והסיר
העליון מתיז זרם אדים לוהט, שכווה את
היד שבכל-זאת בוחשת. בקיצור, לא טוב.
אז בכדי שלא תבוא העצלנות לבצע איזה
מירשם גראנדיוזי רק בגלל הסירבול של
אמבט האדים, הרשו לי להרים לכם מסד
חגיגי על פטנט יעיל, פשוט ונהדר מאין
כמוהו לעסק זה.

לוקחים מחבת עם קוטר די גדול, שיכיל
בנוחיות את הסירצ׳יק שבחרתם להכיל
את השוקולד המומס, שאמור היה להיות
הסיר העליון בסידור המסורבל הישן.
ממלאים את המחבת הזו מים כדי מחציתה,
ושמים בתוכה, במרכזה את הסיר המכיל
שוקולד. פותחים את הלהבה הגדולה, ותוך
שניות המים שבמחבת רותחים. מקטינים
את האש. סוגרים את הסיר עם המיכסה
שלו. החום העדין כבר ימיס כל מה
שבסיר, מבלי שום צורך לבחוש, חוץ
מכמה פעמים, בסוף התהליך כולו, שלוקח
כך דקות ספורות בלבד. אין צריבת ידיים.
את המים שופכים בסוף הסיפור, המחבת
נקיה, והעסק מושלם.
לעיתים, כמות החומר להמסה היא גדו לה,
והעסק גוזל מעט יותר זמן. המים
מתאדים בינתיים מהמחבת, אז חשוב
לשיט-לב מתי יש צורך להוסיף עם הקומ קום,
או עם כוס כלשהי תוספת מים.
לעסק בפנים לא יקרה שום דבר גם אם

להיות אמא של דנה

סבתא ואנחנו
מי הבת העדינושה והרזונת שלי התחילה
ללכת די מאוחר. את צעדיה הראשונים
היא עושה מזה שבועיים בגיל המופלג
של שנה וארבעה חודשים. ואפילו צעדים
אלו לא היו יוצאים אל הפועל, אם לא
הסבתא; שכל־כך חזק מתעקשת לאמן.
כל החיים אני עושה לה את זה. כל הנכדים

מתנה. ואתם חושבים שזה הכל? איפה.
לילדה אין אף פעם מה ללבוש, כיוון
ששתי מגירות הבגדים שלה סתומות
בסמרטוטים מבוזים. ואין בכלל צעצועים,
כיוון שעד שאין בסטוק דברים קנויים
יקרים, חצי החדר, הסתום בחפצים, שווה
קליפודבצל.
דנה קשה מאוד לגדול

המסת השוקולד
שיטה שלא היונה כדזגנזתה
מחדש

אבל מאז מילחמת האזרחים שם תפסה
איטליה את הבכורה.
הקיצר, בוחרים שישה כפתורים עם
ציפוי צדף יפה, אמיתי, והולכים הביתה.
בבית מרכזים את הכפתורים האלה בצלוחית
קטנטנה, ומכסים אותם עם מיץ של חצי
לימון. היחס בין הכפתורים והלימון חשוב,
לכן, שלא כמו בצילום, יש לקחת קערית
זערורית יותר, בכדי שמיץ חצי הלימון
יספיק לכיסוי הכפתורים. שמים ליום שלם
בשמש, או באור. הכפתורים, שאותם שמים
עם הצד המבריק כלפי מטה, ומיץ הלימון,
יוצרים ביחד עם האור סמטוחה רצינית
בצלחת. אם הסיפור מצליח, נוצר קצף
עשיר, שנראה כמו תלולית של חלבונים
מוקצפים. את הקצף הזה מכניסים בששון
ובשימחה הביתה, ומורחים על פרצוף נקי
לחצי שעה. מורידים עם מים בלבד,
מנגבים ומורחים לחות.
מסתכלים היטב: מתי לאחרונה זכור
לכם כזה זוהר פראי של העור. לא צריך
נמשים בתור סיבה לארגן את הסיפור
הזה. מספיקה גם חגיגה מיוחדת שלכבודה
רוצים לזהור כמו שלהבת, ואפילו מצב
רוח חרה זה יופי של עילה.
יש רק דבר אחד. צריך להיזהר שמיץ
הלימון לא ייתאדה בשמש. אם אין תנאי
לחות מקסימליים באוויר, כמו אללי אצלנו,
רצוי מאוד לכסות עם זכוכית שקופה את
הצלוחית.

שהמים

הקרים

הנוספים
יחכה ירתחו.
זה סיפור עולמי. למרות שתחתית הסיר
אינה יושבת על מים, כביכול, כמו בתהליך
הישן ,״חגורת המים״ הזו נותנת בדיוק-
בדיוק-בדיוק-מדוייק את אותו האפקט של
בישול והמסה סופר־עדינים, על חום שאינו
עולה בשום אופן על מאה מעלות. ניתן
לבחוש כך גם חלמונים, רק בהבדל אחד
עקרוני, שהוא: זמן הבישול ! בחישת
חלמונים בשיטה הישנה ,׳נותנת מירווח
זמן גדול יותר לטעויות. בשיטה זו, הכל
קורה תוך כשלוש דקות, ואז יש צורך
לשים לב. זה הכל. אבל את זה רצינו,
לא כך?
בעניין המסת השוקולד, אין שום משמ עות
להמסה המהירה. אין מה להקפיד פן
ייקרש השוקולד וייהפך לביצים קשות, כמו
החלמונים. תמיד לכסות את הסיר הקטן
עם המיכסה, כיוון שאז השוקולד אינו
מאבד נוזלים, ואיכותו נשמרת.
בצילום המצורף ממיסים שוקולד עם
הפטנט הזה בתוך קערת פיירקס, והצילום
שייך לפטנט בישול מוס־שוקולד בתוך
קערה אחת ויחידה, שאת תהליך הכנתו
אביא בקרוב, אבל לא משנה, עיקרון ה מחבת
הוא אותו עיקרון.
עכשיו קינדארלאך, תעברו לי למתכון
של מלכה רוזנשטיין, ותהיה לכם הזדמנות
יוצאת מן הכלל נהדרת לעשות סיפתח
לפטנט.

של כל החברות מתרוצצים מזמן, ורק
דנה שלה, שהובילה כל העת בראש טבלת
האליפות הבין־פנים־רומנית־לנכדים, עם
תמונה בעיתון, יופי מהמם, ואינטליגנציה
שעוד לא היתה כדוגמתה, מאבדת ניקוד
עם כל רגע.
אמרתי לסבתא: זה בא משכל רב. אדם
חכם שומר ישבן חדש מכל מישמר.
כשייתחזקו לה הרגליים הדקיקות, אז היא
תלך. כך הסברתי בשאננות מתנשאת
ושקולה, אבל בחשאי החלטתי שזה לא
עסק, ושאני מחזקת לבתי, תיכף ומיד,
את שני הגפרורים.
לא נרתעתי משום טירחה. החל מהושבתה
של דנה בעגלה, ויציאה עם צלחת האוכל
— סטייל מעברה — אל רחובות השכונה
המאוד צופני-עניין, וכלה באירגון ממולח
של העניין דנן, ע״י התפעלות המבוצעת
ברעש רב לכל נוסע סקייטבורד קטן
ומיקרי, שהיה נתקע מגד — על ביצועיו
— בתוך קרני התהילה הענוגות, ומרתק
בכך את דנה, השוכחת לא לאכול. השכנים
היוקרתיים שלי אולי מרימים גבה, אבל
אני מעבירה כך עוד יום פורה, שבו
הצלחתי לתפוס את הוויטמין בזנב עבור
ילדתי.
אני חושבת שאני אמא די בסדר, אבל
בת מאוד רעה. אני מתעמרת בסבתא ללא
רחם. רק לפני חודשיים שברתי את ליבה
כשאסרתי לענות את בתי עם מיכינסי ג׳ינס
חזקים, שיש כבר לבת של פסיה, ולתת
לה מיד את שארית החיסונים שקיבל הבן
של שמסיר ,.ולקחת גם אותה אל רופא-
הילדים המפורסם, שאצלו ביקר הבן של
איקס, ולקנות לה בגדי הופעות, כמו שיש
לבת של שמיקם. אני צוברת הרשעות
על ימין־ ועל שמאל.
סירבתי לחפש את דנה בפורים האחרון.
ואני לא זוכרת לתת לה ויטמינים. ואני
לא רצה איתה ״לעשות לה בדיקות־דם״
בכל פעם שיורד לה השיזוף. את בגדיה
המוכתמים אני מעיזה לא לזרוק — להת קמצן
— ולצבוע. על נכדתה יחידתה אני
מהמרת עם דלקת-ריאות, כשאני מתעקשת
לאפשר לה להתרוצץ יחפה כל הקיץ. לא
קניתי לה נעליים לקישוט, כמו של נכים,
כל זמן שרק ישבה בעגלה. יתרה מזו,
לא הרשיתי לכלוא את רגליה בנעליים
כאלה, גם כשהובאו באופן ערמומי ב-

ואין לה מה לאכול אצלי, ואין לה מה
לקרוא, ואני, בלי שום ברירה, חושדת
עמומות שעוד פעם זה קורה. שוב הסבתא
קצת שוכחת איפה היא נגמרת ודנה מת חילה.
זה מין הרגל כזה, שבא איך
שנולדתי. אני הייתי כלי להשבעה, של
כל מיני רעבונות קדומים. את הגרון שלי
הירוו, כשהיא היתה צמאה. פיתחתי
עצמיות בגודל קילומטר, מרוב ההתנגדות.
אז אין לי מה לדאוג לדנה. יצאה זאת,
ראש בריא. יודעת לעמוד על זכויותיה
— בכל שניה שיש לי נטייה להתחלק
מהפסים ולזייף. נו־נו — מאמילי — נכון ז
אמרה לי רק אתמול הקטנה, הכה צודקת,
כשתוך דמעות מרות בזרועותי, חולצה
מתוך שינה מאוד כפויה. אז מה יש לדבר.
ביקשתי שם יפה מאוד סליחה, וחיבקתיה
עם סיפוק אדיר בלב. מגיל קטן כזה היא
כבר יודעת שיש לבן־אדם זכויות על
החיים. היא לא גודלת כך דיקטטור, זה
ברור לי. היא גודלת בתוך המישפחה.
היא מבדילה לבדה בין תחומים ותיפקודים
והיתרים. עוזרים לה כמובן, אך בנועם.
חלילה לי להעליב אפילו קלוץ כזה קטן.
אני יודעת כמה זמן זוכרים דברים
כאלה.
למד גולדשט.ן
שנתחות הדלק
של סיבוב הראל
תודה־רכה שנתת לי קצת טעם
של ארץ־ישראל היפה, בשעזרת
לי להתנכר על התקלה כמנוע כדוד
לירושלים, למרות: למרות:
למרות: שנראיתי כאותו היום
כל־כך קאראפאטה.

*ודטה דני[

קולנוע
סרטים
ט ר 13ש ל שנו ת ה־ 80

את סירטו החדש של הבמאי הצרפתי
פרנסואה טריפו, המטרו האחרון, שלכבוד
הצגת הבכורה שלו בישראל שהכנסותיה
קודש לבית־החולים תל־השומר, מבקר ה במאי
בישראל, אפשר לתאר בכל מיני
דרכים מתחכמות. אפשר, למשל, לומר
שזהו ז׳ול ודים עם סוף מאושר, או שזה
הלילה האמריקאי של התיאטרון, או שזה
אל ־תירו בפסנתרן עם פאשיסטים תחת
גאנגסטרים.
בדרך הסארקזם אפשר להעלות את
ההנחה, שאילו טריפו של 1955 היה רואה
את הסרט של טריפו ב־ ,1980 היה בוודאי
קוטל אותו באכזריות. כי שהרי יש בו
כל מה שהיה שנוא על הגל החדש הצרפ תי
בתחילתו: הסקה גדולה, מצולמת ב אולפן,
בין תיפאורות, עם כוכבים גדו לים
ועם בעיה גדולה וחובקת עולם.
בכל הדברים הללו יש משהו מן האמת.
אבל הסתפקות במבט שטחי כזה
על המטרו האחרון תעשה עוול לסרט, לבמאי,
ולצופים גם יחד.
יצירה אחת. אין ספק שהמטרו האחרון
הוא מעין טיול במרחבי יצירתו של
טריפו, ואפשר למצוא בו מרכיבים מכל

קתרין דנב כתפקיד מאריון סטיינר בסרטו של פרנסוא טריפו ״המטרו האחרון״
חיצוניות מושלמת ושליטה עצמית מופלאה

סטיינר כמיפקדה הגרמנית
פאשיסטים במקום גאנגסטריס
סרטיו האחרים. אבל כפי שאמר פעם
דאו רנואר, שהוא אולי גדול הקולנועים
שקמו לצרפת אי-פעם, אמן אמיתי יוצר
כל חייו רק יצירה אחת. וכאשר הוא מש לים
אותה, הוא מקדיש את הזמן הנותר
כדי לשפץ אותה, לשכלל אותה, לעדן
אותה ולהביא לידי צורתה המושלמת. כך
שכל יצירה נוספת אינה אלא שיפור ה יצירה
שקדמה לה.
פרנסואה טריפו, שהוא׳ מעריצו של
רנואר והאיש שרבים רואים בו את יורשו

מאריון סטיינר (קתרין דנב! כעכזדתה כתיאטרון
הלילה האמריקאי של התיאטרון

פרנסואה טריפו מדריך את היינץ כננט (פורע מימין)

של במאי האשליה הגדולה וחוקי המיש־חק,
אכן מנסה בסרטו החדש לצעוד צעד
נוסף, עם העולם שהוא נושא בחובו מאז
החל ליצור. לא זו בלבד שאין בכך כל
רע, אלא להיפך. זאת אולי ההוכחה ה אמיתית
לכך, שאותה תיאוריה שבה דגל
טריפו מאז החל דרכו כמבקר-קולנוע, ה תיאוריה
של ״מחבר סרט״ המותיר חותמו
האישי על כל מה שהוא עושה, היא
בעלת תוקף לפחות במיקרה שלו.
המטרו האחרון, כרבים מסיפוריו של
טריפו, הוא בראש וראשונה סיפור־אהבה:
בין מאריון סטיינר, שחקנית במת ההופכת
למנהלת תיאטרון בפאריס בעת הכיבוש
הנאצי, לבין בעלה, לוקאס סטיינר, המנהל
האמיתי של התיאטרון, המסתתר במר תף
של האולם שהיה פעם בהנהלתו. הוא
מקשיב בעזרת צינורות החימום למה ש מתרחש
על הבמה, ומעביר את הערותיו
מדי לילה לאשתו, כדי שתוכל להמשיך
ולנהל את התיאטרון כהלכה למחרת היום.
בציבור ידוע שלוקאס סטיינר נמלט מפא רים
אל החופש, והיחסים שבינו לבין
רעייתו לובשים צורה של אהבה אסורה,
עם כל המתח והחרדה הכרוכים בכך,

פרנסואה טריפו מדריף את ז׳ראר דפארדייה (רכוב על אופניים)

״הפאשיזם בצרפת מבוסס היום פחות מכפי שהיה, אבל הוא קיים בלי ספק״

משום שאיש מילבד מאריון אינו יודע
את מקום המיסתור של בעלה.
ויש בסרט עוד סיפור־אהבה — בין
מאריון לבין השחקן הראשי החדש בהצגה
שהיא מעלה, ברנואר גראנג׳ה, צעיר ונמ רץ
שעתיד בסופו של דבר לנטוש את
הבמה כדי להצטרף למחתרת. סיפור־אה־בה
זה הוא גלוי לעין, ואפילו לאוזן של
הבעל המקשיב במרתף. ואף־על־פי־כן,
זוהי בעצם האהבה האסורה.
הפאשיזם הצרפתי. את המימד ה-
דראמתי לאהבות אלה מספק הכיבוש ה נאצי
בפאריס. למרות שהגרמנים כמעט
שאינם נראים בסרט. בעיקבות הקו שקבע
כבר מארסל אופולס בסרטו התיעודי ה מפורסם
הצער והחמלה, מדגיש טריפו
פעם נוספת את העובדה שהפאשיזם אינו
חייב להיות גרמני, ושיד הצרפתים היתה
במעל הרבה יותר מכפי שהיו רוצים לז כור
— בין אם המדובר באם שמוכנה
לשתף פעולה כדי לעזור לבן שלה בחזית,
ובין אם המדובר במבקר תיאטרון השופך
קיתונות של גזענות מעל דפי עיתון-
מטעם, ומנסה לספק בכך את תאוות ה־שילטון
הפרטית שלו. העובדה שעשרה
ימים בילבד אחרי הצגת הבכורה של הס רט
התפוצץ מיטען חומר־נפץ ליד בית־הכנסת
ברחוב קופרניק בפאריס, העניקה וטריפו לסרט מימד אקטואלי מפחיד.
עצמו, כאשר נשאל על כך, היה נבוך.
הוא הסביר ש״הפאשיזם בצרפת מבוסס
היום פחות מכפי שהיה, אבל הוא קיים,
בלי ספק.״
כמו כל סרטיו של טריפו, גם הסרט
הזה שופע אהבת אנוש. יש בו מלבישה
המעדיפה נשים על גברים (והתקופה לא
היתד, סבלנית במיוחד בנושא זה) ,ומנהל
במה המעדיף גברים על נשים. יש שחק נית
צעירה ושאפתנית המוכנה לעשות
הכל כדי לקדם הקאריירה שלה, ויש נערה
שאינה בוחלת בדבר, מגניבות ועד לשי תוף
פעולה עם הגרמנים, כדי שתמשיך
לצוף על פני המים (החלפת מבטים בינה
לבין מאריון סטיינר במיפקדה הגרמנית,
כשהאחת עולה והשניה יורדת במדרגות,
היא מופת להעברת עולם שלם של רגשות
באמצעות המצלמה, מבלי לומר דבר).
טריפו והתסריטאית הקבועה שלו, סו־זאן
שיפמן, ערכו מחקר מקיף על קו רות
התיאטרון הפאריסי בימי המילחמה.
שם הסרט נעוץ בעובדה שהגרמנים נהגו
להקדים את שעת הסגירה של. שירותי
המטרו, ולהטיל עוצר, ולכן נאלצו אותם
התיאטרונים שהורשו להמשיך ולפעול,
להקדים את מועדי ההצגות. עד כדי כך,
שסאטירה מאותם הימים מזהירה :״אל
תלכד לשמוע את אלן קיני, כי הסכנה
אורבת בין שורותיו״ — הכוונה לשחקן
צרפתי דגול שלא הזדרז די הצורך בדיק־לום
שורותיו על הבמה.
דמותו של המבקר האנטי־שמי מבוססת
על דמות אמיתית של מבקר תיאטרון
בשם אלן לוברו, שכתב בעיתון בשם
״אני בכל מקום״ .לוברו אף כתב מחזה

פראוד וז׳אן פואפה ב״מטרו״
שיחזור נבון של תקופה
אנטי־שמי על פרשת סטאוויסקי וחתם עליו
בשם ״דאקסיא״ ,וזהו השם של המבקר
בסרט של טריפו. אפילו הסצינה שבה
מתנפל השחקן ברנאר גראנג׳ה על המב קר
ומפליא בו את מכותיו, לקוחה מן
החיים. דאן מארה היכה קשות את לוברו,
אחרי שזה קטל ברישעות רבה את המחזה
של ידידו, ז׳אן קוקטו, סכונת הכתיבה.
בעולם. וזזה 2257

הסגישחק המפרך
של ד 1וידמן
לעשות סרט בישראל, רק מפני שיש לך משהו רלוואנטי
לומר ואתה חש צורך פנימי עז לומר אותו, זה עניין מסובך
מאוד. אם זה רלוואנטי, סימן שזה לא מסחרי — כך לפחות
סבורים אלה המשקיעים כספים בקולנוע הישראלי. ואם זה
לא מסחרי, איש אינו מוכן לסכן את ממונו. פירוש הדבר
הוא, שצריך לעשות את הסרט בלי כסף, וזה כמו לשחות
בבריכה בלי מים.
ובאשר לסברה כי רק ההתחלות קשות, זה לא נכון כשהמדובר
בקולנוע הישראלי. הנה, למשל, דני וולמן, שהוא, על דעת
הכל, אחד הקולנוענים הרגישים, המוכשרים והידועים ביותר
בישראל. סרטו הראשון, התמהוני, נכלל במיסגרת התחרות
בפסטיבל הסרטים בקאן. סרטו השגי, פלוך, הוצג בפסטיבל
וונציה. סרטו השלישי, מיכאל שלי, הוא היום הסרט הייצוג׳
הכימעט קבוע של ישראל, המוצע בכל פעם שיש פניה לראות
מוצר יוקרתי מתוצרת הארץ. סרטו הרביעי והחדש ביותר,
מישחקי מחבואים, הוצג כבר בהצלחה רבה בפסטיבלי סן-
פרנציסקו ושיקאגו והוזמן להשתתף בתערוכת הסרטים פילמקם
בלוס־אנג׳לם. גם פסטיבלים אחרים שמעו על מעלותיו. כל זאת,
בעיקבות כמה הקרנות בודדות בשוק הסרטים של פסטיבל
קאן.
משכורות סמליות. עם הישגים כאלה, היה סביר להניח
שאין דבר קל יותר לדני וולמן, מאשר לעשות סרט. די בכך
שימצא נושא חביב עליו, ומיד יעמדו המפיקים בתור ויתחננו
שישתף עמם פעולה. לא דובים ולא יער. כמו בכל הפעמים
הקודמות, נאלץ וולמן גם הפעם לבקש מן השחקנים לעבוד
בחינם, תמורת השתתפות ברווחים — אם יהיו. הצוות הטכני
הסתפק גם הוא במשכורות סמליות. וולמן כתב וביים את הסרט
בעצמו, וערך אותו בעזרת רעייתו, שושנה, בדירתם הירושלמית.
אחיו, אמנון, כתב את המוסיקה ! ומכיוון שהמעבדות הישראליות
דרשו ממנו מחיר גבוה תמורת הפיתוח של החומר שצילם,
חיפש ומצא מעבדה זולה יותר בארצות־הברית, שלח לשם את
החומר לפיתוח ונאלץ לסמוך על דיווחי חברים, שראו את
התוצאות, כדי שיוכל להמשיך בעבודתו בישראל.
נתיב ;הייסורים. ללא ההשקעה של הקרן לעידוד סרטי
איכות, יש להניח שהסרט לא היה מגיע עד היום אל המסכים,
וגם העזרה הזאת הספיקה רק כדי לא לגווע. אך נתיב הייסורים
לא מסתיים, עם סיום הצילומים. כדי להפיץ את הסרט צריך
להזמין עותקים, ואלה עולים הרבה כסף. והנה, משום שהיה
חסר עותק, ויתר וולמן על השתתפות בפסטיבל אחד. אלא שהוא
רוצה בכל זאת להתחיל בהצגת הסרט בישראל — בתל־אביב
ובירושלים בעת ובעונה אחת. לכן נאלץ להחזיר לארץ את
העותק היחידי שהותיר בארצוודהברית, מתוך תיקווה שיימצא
שם קונה.
עתה צריך למצוא אדם שיטפל בהפצה של הסרט — אדם
שיכין כרזות, יזמין מודעות בעיתונים, ישיג בתי-קולנוע. זה
כרוך, כמובן, בכסף, ואף מפיץ לא שש לכך. בתי־קולנוע השיג
וולמן באמצעותו של ברוך אלה, שהעמיד לרשותו את סינמה 1
בתל-אביב ואת רון בירושלים. אבל את הכרזות צייר דני בעצמו,
בבית, כדי לחסוך כסף. אחר כך הלך להדביק אותן בעצמו
!על לוחות־המודעות. כל זה כדי להעניק לסרט את מירב
הסיכויים להגיע אל הקהל הרחב.
שיעיז מישהו לומר, כי לא צריך להיות משוגע־לדבר כדי
לעשות קולנוע בישראל.
קשה להבין מדוע נאלץ וולמן לעבור את כל המיכשולים
הללו. כי מישחקי מחבואים הוא בינתיים הסרט הישראלי הטוב
ביותר שראה אור השנה (אולי אין זו מחמאה גדולה, אבל בו
ודאי שאין זה עלבון) ,ואולי גם הטוב והמעניין בסרטים שעשה
וולמן עד כה. אולי משום שהוא גם האישי שבהם.
תפגית, מפתיעה. וולמן מחזיר את צופיו לירושלים שבין
מילחמת־העולם השנייה ומילחמת השיחרור. גיבורו הוא אורי,
נער בן ( 12 וולמן עצמו היה בגיל זה באותה התקופה) ,שמתגורר
עם סבו, מפני שגם אמו וגם אביו עסוקים בפעילות למען העליה
ומי שיתמה לגלות זמרת גרמניה השרה
במועדון־לילה, להנאת קצינים נאצים, את
״ביי מיד קיסט דו שן״ של שלום סקונצה,
יגלה, לדברי טריפו, שזה היה אחד ה להיטים
החביבים על הגרמנים בפאריס
בזמן המילחמה. כנראה שהם לא שיערו
כלל שד,מלחין הוא חזן יהודי מנידיורק.
הדרך והצורה שבהם צילם נס טור
אלמנדרוס (הצלם הכימעט־קבוע של
טריפו ומי שצילם גם את ימים ברקיע)
את התיפאורות, מזכיר יותר מכל לא את
פאריס הכבושה, אלא את פאריס כפי ש נראתה
בסרטים שנעשו באותה עת בצרפת.
סרטים שהיו ברובם שהור־לבן.
אלמנדרוס אמנם מצלם בצבע, אבל הוא
שומר על אותה אווירה, תוך הימנעות
מכוונת מכל אפקט עז או מכל הפגנה
של וירטואוזיות מיותרת. צריך אולי לז כור,
שחלק מן הכללים המקודשים של
הגל החדש, שטריפו היה בין מנהיגיו,
נבע לאו־דווקא מעקרונות תיאורטיים
נעלים אלא מכורח המציאות. כאשר אין
די כסף כדי להיכנס לאולפן ולצלם, ואין
במה לשלם לשחקנים, אין פלא שמהללים
את הוצאת המצלמה אל הרחוב ואת ה שימוש
באלמונים בתפקידים ראשיים.
אלא שכבר אז הודו כמד, מקובעי החו קים
הללו, שאילו התאפשר להם היו מע
במאי
דן וולמן ודורון ת מרי ב״מישחקי מחמיאים״
סרט צנוע המדבר בלחישה
והצלת ניצולי-שואה, ומבלים את רוב זמנם מעבר לים.
עיקר הסרט הוא מערכת היחסים שבין אורי לבין המורה
הפרטי ששוכר לו סבו, צעיר בשם דויד בלבן. מערכת היחסים
הזאת מתחילה באיבה, נמשכת בחשדנות, ידידות, הערכה
והערצה,־ ומגיעה, בסופו של דבר, לתפנית מפתיעה. אורי
עצמו אינו יודע בדיוק מד, הוא חש או כיצד עליו להגיב
נוכח הדברים שהוא רואה.
בסיפור הזה משתלבים כמה סיפורים אחרים, חשובים באותה
מידה ואולי אף יותר מן העלילה המרכזית. לדוגמה: ההתייחסות
של אנשי ירושלים — חברה במצור — לעולם הסובב אותם.
התייחסות שבה הוסר הסובלנות הוא כביכול תנאי הכרחי
לקיום; התייחסות שמכירה רק בשני סוגים של אנשים —
אלה שהם בעדנו ואלה שהם נגדנו, ואין מי שנמצא בתווך.
בדחייה מוחלטת של כל מי שאינו דומה לרוב, אינו מתנהג
כמו הרוב ואינו מקבל על עצמו את כללי הרוב. מכאן ברור
שאנגלים, ערבים, הומו־סכסואלים וסתם תימהוניים הם בהכרח
אוייבי־העם. שהרי זהו עם הסבור שאינו יכול להרשות לעצמו
לעסוק, יתר על המידה, בדקויות נפשיות. וכמו בסרט ישראלי
אחר, שהוצג לפני כשנה וחצי, רובה חוליות, משתקפת התנהגות
המבוגרים בחריפות יתרה אצל הילדים, המנסים לחקות אותם.
המכופה והכאג. וברקע אפשר לפגוש שוב באותם
ישראלים טובים שליבם עדיין אי-שם במולדת הרחוקה, אך
הם נהנים כשהם יכולים לקרוא את תומאם מאן בגרמנית.
אחת הסצינות המרשימות ביותר בסרט היא ארוחודערב שבד,
אמא של אורי מביאה שתי אחיות יתומות מן הגולה, ומנסה
לשכנע זוג ישראלי שיאמץ אותן, חרף רצונו לאמץ ילד אחד
בילבד. המילים המעטות, המבטים המיוסרים,׳ המבוכה והכאב
זועקים מחוך פניהם של הנוכחים.
וולמן, כדרכו, מוסר את אשר עם ליבו בדרך ההמעטה,
בסרט צנוע שמדבר רוב הזמן כימעט בלחישה. אפשר, כמובן,
לטעון שהוא מבטיח בשלבים מסויימים סיפור־מתח (מלשין מוסר
לאנגלים את סודות המחתרת) שהוא מוצא פיתרון. כלאחר יד,
או ששיחזור ירושלים של אותם ימים נעשה קאמרי מדי (כאילו
יכול היה להרשות לעצמך יותר מזה) .אבל כל מי שעוקב
בתשומת־לב אחר התנהגותן של הדמויות, מבחין במישחק
המאופק והנבון של דורון תבורי (המורה) ושל הילד חיים
הדיה (סוף־סוף ילד שאינו חמוד ואינו מתחנף למצלמה) .זהו
סרט ישראלי שניראה כמו סרט, נשמע כמו סרט ויש לו הרבה
מה לומר לעם, הרואה עצמו עדיין במצור ואינו מתנהג היום
באורח שונה מכפי שהתנהגו דמויותיו של וולמן בירושלים
הנצורה.

זים לחרוג מן הכללים שקבעו לעצמם.
דאק דמי, שעה שעשה את לולה, חלם
על קומדיה מוסיקלית רבת היקף! גודאר
טען שהוא עושה את סרטיו בדרכו, מכיוון
שמוטלות עליו הגבלות תקציביות.
טריפו הגיע למעמד כזה, שהוא יכול
להרשות לעצמו הן את האולפן והן את
הכוכבים, מה גם שמדובר בכוכבים מיו חדים
במינם, כמו קתרין דנב או ג׳ראר
דפארדייה, שהופיעו כבר פעמים רבות
בסרטים ללא תמורה, רק משום שהאמינו
בנושא וביוצר.
האש הסוערת. ואמנם, כאשר מדובר
בסרט של טריפו לא צריך לשכנע הרבה
את השחקנים כדי שיאותו להופיע בו.
מישאל שנערך לפני כמה שנים גילה, כי
רוב השחקניות בעולם חולמות להופיע
בהדרכתו. עם קתרין דנב עבד כבר פעם
בנערת נזמיסיפיפי, סרט שהוא חביב ה מבקרים
למרות כישלונו הקופתי. את תפקידה
של מאריון סטיינר הוא כתב כשהוא
חושב עליה. הקרחון הבלונדי הזה, אחת
הנשים היפות בעולם, זוכה כאן באחד
מתפקידיה הטובים ביותר. ניתנת לה ה הזדמנות
לחשוף את האש הבוערת מתחת
למעטה החיצוניות המושלמת והשליטה ה עצמית
המופלאה. האהבה העזה שקושרת
אותה לבעל המסתתר, עימו היא מחלקת

את הזיקה שיש להם לתיאטרון, התשוקה
החזקה שהיא חשה כלפי הגבריות הזועקת
והבוטה של חברה למישחק (ג׳ראר דפאר־דייה)
,והעמדת הפנים שהיא צריכה לשחק
בפני הבעל, המאהב, השילטונות והחברים־
לעבודה, מאפשרים לדנב להוכיח שהיופי
רחוק מלהיות מעלתה היחידה. דפארדייה
והיינץ בננט (השחקן הגרמני שגילם את
מדריך הצופים בתוף הפח) משלימים את
השלישיה הזאת, כל אחד לפי דרכו —
מצד אחד המשכיל שהאמנות חשובה לו
כימעט יותר מן החיים, ומצד שני חמום
המוח שמוכן לוותר על האמנות למען
החיים.
המסמר האחרון. אפשר, כמובן,
לטעון, בניתוח היסטורי יבש, שטריפו
בוגד בעצמו, שזה המסמר האחרון בארון
הגל החדש והאידיאלים הנעלים שלו. אבל
כל מי שמוכן לא לראות בטריפו נושא
דגל,־ ובכל סרט שלו בשורה מיליטאנטית,
יצטרך להודות שאפשר למצוא כאן כל
מה שאפשר לבקש מן הקולנוע. סיפור
מרתק, סצינות מרגשות, דמויות נוגעות
ללב, שיחזור נבון של תקופה, ומעל לכל
— אהבת-אדם עמוקה ואמיתית. וכאשר
הבמאי באמת אוהב את דמויותיו, כמו
טריפו, ומצליח להעביר תחושה זו לצו פיו,
לא יתכן שמישהו ישאר אדיש.

אמנות
סנ ט ה ־ ק ד * 1ס ה מזז ״ ך

וזעוך גבוה -זו כל תוחלת
׳להגשימה ב״גחלת״ ,רבה׳התועלת.
גוח וקל לחסוך כבטחון
לצעוד לעתיד בכיוון הגנון.

בואו ל״גחלת״ את התוכנית לאמץ
אחר לא יעשה זאת בלעדיכם,
ועשו זאת מיד, מבלי זמן לקמץ
למען ילדיכם וגכדיכם.

כיב״גחלת״נעזרכל פרט
להגיע עד לדוקטוראט,
וכל המתרשל להרשם ב־׳גחלת״
יצטער כלימיו על האוולת.

למען הילד חיסכו

באביב האחרון פסע אל תוך
גלריה שולמית איש זקן יפה־תואר,
לבוש באורח סולידי עם
שמץ של בוהמיות, כשלידו אשתו־יועצתו
האמנותית. משיחה עם בע לת
הגלריה, שולמית מנור, הס תבר
שזהו צייר יהודי אמריקאי
בשם מורטימר בורן. הוא נשא
תחת בית השחי את אלבומו ה אחרון.
התחריטים שבאלבום גירו
את בעלת הגלריה, והיא הציעה
לו להציג אצלה בעתיד. ואכן, ה רגש
החם שלו לישראל פעל את
פעולתו. למרות שכימעט אף פעם
לא הציג בגלריות, אלא רק במו־סיאונים
הגדולים שבעולם הסכים
להציג בתל־אביב.
בורן, שנולד בשם מרדכי בורנ שטיין
ברוסיה, הגיע לארצות-
הברית כתינוק. הוא גדל במדינת

האמן, בעל פני סנטה מחייך, הוא
חשוך בנים. ציוריו היפהפים הם
בניו, ובזכותם ניתנה לישראלים
האפשרות לקלוט שמץ מן הקסם
של נופי אמריקה שאינם מוכרים
כאן — בלי פופ ואמנות מושגית,
אלא בפשטות, תום ויופי.

ו ס־ הודד תדר או בן
רבה היא אהבתה של אסתר
רובין לבעלה המנוח, הצייר ראו בן.
את רגשותיה היא מנציחה
מדי שנה, ביום־הולדתו, ה״ 13ב נובמבר,
בחגיגה לכל ידידיו. הש נה
היא החליטה לחגוג בצורה שו נה
— בתערוכה גדולה ומרשימה
של יצירותיו מכל התקופות, ש הובאו
לארץ מכל רחבי העולם,
ממוסאונים ואוספים פרטיים. הח גיגה
משותפת הפעם לידידים ול ציבור
כולו.

ההרשמה:
ב״גחלת״אלנבי 91יודא ובאמצעות הדואר
בקשה לכרטיס לחסכון לחיכוך גבוה

וז יז

רוסי ת ז

עטה תו סד,
הנז מפח ה

המםהפרע,

הנ תוג ת.

ו חוג

נ ז׳ זגר

ע\ םהנהנה

ת א רי ך לידה

נזק׳ ת.ז.

׳*ם הנהגה

תאריך לידה

לזס׳ ת.ז,

שלמן
גאלהסציאל׳ הצעה
תאריך

חנורטתללאנלהתחיגותמצי רי.
זז תעזה

ניו-יורק, ואת אהבתו העזה לאמריקה
אפשר לגלות בתחריטיו ה נפלאים,
המוצגים בגלריה שולמית.
כיכרות וגשרים מפורסמים,
שלג בניו־יורק ואווירתה הקסו מה
של היבשת הגדולה מוצגים
בצד תחריטים שצייר בשנת ,1935
בעת -ביקורו בארץ־ישדאל. אלה
מתארים את עצי הזית בנוף הררי
ואת מראות העיר־העתיקה בירו שלים.
גם את ידידו ש״י עגנון
הנציח בציור.
לפני כחודשיים ביקרה שולה ב־ארצות־הברית,
וכשהגיעה לעיירה
נאייק, מקום מגוריו של בורן,
חשה ברטט כשכנכנסה לביתו.
היה זה בית־עץ ישן, שכל הפרי טים
שהכיל נראו כלקוחים מת קופה
קודמת. את אשתו, שבלע דיה
אינו עושה צעד, נטל מספסל
האוניברסיטה, כשלמדה כימיה.
בגללו החלה ללמוד אמנות, והפכה
יועצת אמנות לו ולחברות-
ענק המשקיעות באוצרות אמנות.
ביקורם של השניים בישראל
נערך באביב, כשתערוכתו הוצגה
בבריטיש מיוזיאום. הם קפצו מ לונדון
לתל-אביב, וכך פגשו ב בעלת
גלריה שולמית.

בגלריה פארק המפוארת והיוק רתית,
שבדרך כלל אינה עורכת
תערוכות־יחיד ומסתפקת בתצוגת
האוסף היקר שלה (ובתוכו קים־
לינג, קיקואין ופאסקן) ,הועמדו
שתי קומות לרשות קרן ראובן
רובין, שדאגה לקבץ את כל היצירות
מכל העולם. הקהל הרב המת דפק
על דלתות הגלריה, ברובו
אנשי הדור הישן וארץ־ישראל של
פעם, מתרגש מציוריו של אחד
מגדולי הציור הארץ־ישראלי. אור
עז בוקע מציוריו של העולה מ רומניה,
שידע לצקת את אורה של
ארץ־ישראל אל הבדים הגדולים ו היפים
שלו. בניגוד לחבריו הציי רים
מאותה תקופה, שכולם כאחד
הביאו איתם את מסורת הציור ה אירופי,
ולא היו יכולים להש תחרר
מהצבעים הכהים והאטומים
בציוריהם, הרי רובין היה משורר
הארץ בצבע. לא לשווא זכה ל מאמר
תישבחת שכתב עליו ה משורר
חיים נחמן ביאליק. הלה
הגדירו כאמן שזכה במשיכת מיב־חול
אחת לקנות את עולמו, ולהק נות
למתבונן בציוריו את הטוהר
והזוך, שהם סודו האישי.
התערוכה המוצגת לא נועדה
ה עו ל ם הז ה 2257

חפש את המדבקה הצ הובה! חפש את וז מדבקה

למכירה. בקומה הראשונה מו צגים
ציורים מוקדמים יותר, ב־סיגנון
פרימיטיבי מעט, ואילו ב קומה
השנייה מוצגות יצירותיו
הבשלות יותר והמוכרות לכל שד
חר־אמנות, או מראיה או מהצצה
בספרי תולדות האמנות.

בני1־ י ור ק
תוכל לחסוך כסף רב
בקניות בחנות מומלצת!...

נופים ם<9ו־(מ 0ה
ברוב ציורי השמן של רונית
ידעיה, בגלריה! דוגית, מופיע
בית המצויר בצורה כמו־ילדותית
על גבי מישטחי צבע רגישים ו-
מפושטים. באמצעות ציור הבית
משיגה רונית שתי מטרות: היא
מעניקה לצופה ״סיפור״ ,משהו
מוחשי להיאחז בו, וגם יוצרת
הרמוניה בין הנוקשות של קווי
הבית ורכות הצבעים המקסימים.
אך יתכן גם שרונית, שחזרה לפני
ארבע שנים מארצות־הברית וחיפ שה
את עצמה, מצאה לה דרך
ביטוי אישית משלה פלוס בית
מקסים בכפר נטר.
הנערה היפה שפניה משתנים
לפי תיסרוקתה, והופכים מפני
מלאך לפני ״פאם־פאטאל״ בעלת
שיער מפוזר, עברה הרבה לפני
שהגיעה להישגיה. ועדיין ידה
נטויה. שום דבר לא עמד למיב־שול
בדרכה של הרמת-גנית הצ עירה.
כשסיימה את שירותה הצב אי
נסעה יחד עם בעלה עודד לל מוד
בניו־יורק. הוא למד צילום,
והיא אמנות. ללימודים נרתמה
כשבתה היתה בת חודשיים. היא
נעזרה באשה שטיפלה בילדה, וסיימה
את הלימודים בבית־הספר
לאמנות ויזואלית, שהוא למעשה
אקדמיה. את הפעוטה, קרן, היתה
לוקחת עימה לכל הסיורים בגלר יות
ובמוזיאונים, וכך הפכה אולי
לילדה היותר אמנותית בארץ.
כחול עמוק .״משחזרתי מניו־יורק
הייתי כה תשושה, שלקח לי
שנה להתאושש,״ היא מספרת.
ואכן אפשר להיווכח שהיא הס פיקה
שם רבות. היא הציגה בתע־רוכ1ה
קבוצתית בגלריה אוקיי
האריס הנודעת. בארץ הופיעה בארבע
תערוכות מאץ שחזרה .״רק
כדי לקבל תמריץ לעבוד,״ היא
מודה• מאז שחזרה, היא מחפשת
כל העת את הדברים שחשה בניו־יורק,
בפרט את הדינמיות. אולם
היא לא מוצאת, למרות שחיפשה
במקומות שונים, כמו התחנה־המרכזית.
כעת
היא רגועה, וציוריה הפכו

את מדריך הקניות
ניתן להשיג בחנויות הספרים |
בישראל ובדוכני העתוגים בנידיורק

קנה גם את מדריך פורז לאמריקה^
0x01 ^ 0 1ססזזססססא 3זם 0x01 x 0 ; 0111.1:111 1 0

ילד תימני של ראובן רובין ()1930
בדיס גדולים ומסורת ציור אירופי
נות צבעוניים, שבו היא ובעלה
הצלם חולקים את הסטודיו של הם.
במרחק של דקותיים נמצא
ביתם. וכך, בלב השלווה, טובל
בירק ועצים, מהווה הבית את בן
דמותו של הבית שבציורים.
שני הכלבים ושני החתולים ה־
״רחובותיים״ שלה, השורטים כל
אחד, גם אותה, הם רק השלמה
לתמונה האידילית של הנערה ש ספגה
רעש, עשן ומתח בניו־יורק,
ונרגעה בארץ מולדתה, בחיק הט בע.
את שאיפותיה האחרות היא
מגשימה בעזרת לימודים לתואר
שני בטכניון, כמתכננת ערים ו־איזורים.
יתכן שכישרונה ימוצה
בשילוב שבין עיצוב בשטח וציור.
כוו מי ם
בגלריה תיאטרון ירושלים מוצ־

הדמויות המיסתוריות שבציוריו
מקורן בנבכי נפשו ובחוויות הר בות
שעברו עליו בזמן המילחמה.

הסטקיה־מסעדה לאניני הטעם
,.תחנת דל ק ״ -השבעה -אזו ר

בגלריה הקיבוץ מוצגת תערוכת
טולי באומן. עבודותיה הן יותר
בגדר מחאה אישית מאשר יצירת
אמנות בעלת ערכים פלסטיים
ואסתטיים. כמה עציצים של צמ חי
צבר, ערימת אבנים שעליהם
הודפסו קטעי עיתונות — אלה
מרכיבי התערוכה. מה כואב ל אמן?
שאנשי הביקורת בעיתונות
ואוהבי הארץ והטבע זעקו נגד
הריסת הנוף בידי כמה ציירים ו פסלים
מתסכלים, שחשבו לשחק
קצת עם הנוף בגליל ולהיחשב
בשל כך לאמנים ויוצרים. האמנים
— כולם חביבים ויצירתיים, קיבלו

שי רי ת אי שי ו א דיב

בוקר צ הרי ם וערב

רח׳ הרייגים 6יפו!.
ב הנ הל ת חימל זקין

לא יאומן אבל עובדה! 1
2מנות דגים
ן 2מנות שרימפס
1בקבוק יין
1סלטים חופשי!
8כל זה אצלנו
110 שקלים

בלבדנכולל הכל!!!)

בבל יום שלישי בערב
רונית ידעיה כשיער אסוף ושיער פזור

אפשר להשיג את

קרעי נוף
סטטאטיים ורגועים יותר. את עצ מה
היא מבטאה בצורה פשוטה ובהירה.
היא מנצלת את האימפקט
שיש לכל צבע, את המסר והשפה
של הצבעים, וכך, כשהיא מציירת
כחול עמוק יודעים שזה שמים.
וחום זו אדמה.
לריאקציה לתקופת ניו־יורק באה
בצורת המעבר לכפר. בכפר-נטר יש
לה בית עתיק ומתקלף, עם חלו־העו
ל ס הז ה 2257

גת תערוכת ציורים של פול קור.
הצייר, שהתפרסם בציורי שטרי־הכסף
שעמך־ישראל נושאים בכי סם,
התמסר בשנים האחרונות רק
לציור. תערוכתו בגלריה אסף,
לפני כשנתיים, היתה אחת התע רוכות
המעולות באותה שנה. הפ עם
מוכיח קור, כי בנוסף להיותו
קאוורליסט מעולה, הוא שולט ב צבעי
השמן וברישומים לא פחוס.

בשימחה רעיון טפשי לערוך 0ימ־פוסיון
אמנותי בחיק הטבע, ולז כות
בגללו בתשומת־לב הקהל, כ שההוצאות
משולמות על ידי קי בוצי
הגליל העליון. מעין קורס־קיץ
שהפך לנושא מרכזי בעיתו נות
ללא צורך. נזק גדול אולי
לא היה נגרם לנוף, והרעש היה
מכוון בעיקרו לרכישת פירסום חי נם.
הרבה מהומה על לא מאומה.

״העולם הזה״
בדרייב־סטור ברמת אביב, בתחנת הדלק.
פתוח כל הלילה

שיחר
צל״ז.

היה בעבר הרחוק המקור הראשון לשמועות
בדבר מינויו של הפרום׳ ראובן ירון כיו״ר
רשוודהשידור.

רעעו אדמה
• לכתב חדשות-החוץ, י צ חק א רגז,
שהתקין כתבת־לוויין על רעש־האדמה,
אשר פקדה בשבוע שעבר את דרום־
איטליה. כתבתו של ארגז, במיסגרת
השבוע — יומך אירועים, היתד, חייבת
לבדוק את היערכותה של המערכת היש ראלית
למיקרה של רעש־אדמה בארץ,
מה עוד שבעיתונות פורסם מידע רב
המעיד על סימנים סייסמיים בדבר אפשרות
לרעש־אדמה בישראל בעתיד הקרוב (העולם
הזה .)2255 מוזר למדי היה לשמוע,
לשנייה, במהלך הכתבה, מישפט תמוה
של ראש-הממשלה מנחם בגין, שלא נמחק
כהלכה מעל לפס־הקול. ראש־ד,ממשלה
אמר :״מילחמת היחידים מול הרבים.״

מאח רי הקל עי ם
ר.ירון וד 1.א 1ר
שמועות שהגיעו למישרד ראש־ד,ממשלה

הבהירו כי אין בכוונתו של פרופ׳ ראובן
ירון, יו״ר הוועד המנהל של רשות־השידור,
להמשיך בכהונתו זו, וכי הפרו פסור
(למישפט רומאי) ,שכיהן בעבר
כמנהל ד,ספריה הלאומית, היד, רוצה למצוא
את עצמו כשגריר ישראל באחת ממדינות
אירופה.
כוונתו של ירון לנטוש את רשות־השידור
הביאה לגל של לחישות במיסדרד
נות מישרד ראש־ד,ממשלה, כאשר מנכ״ל
ד,מישרה מתתיהו שמואדכיץ, ועוזרו
של ראש-ד־,ממשלה, יחיאל קדישאי,
שהם הלובי האישי של ראש־הממשלה,
החליטו להציע לו למנות כיורשו של ירון
את אריח נאור, מזכיר־הממשלה, שהיה
בעבר עורך־חדשות-בכיר ברדיו, והמכיר
את מבוכי הכוח והמרות של הרשות.
נאור לקה בשנה שעברה בהתקף־לב,
המונע ממנו להתמודד על המקומות הבטו חים
של תנועת־החרות בכנסת. מישרת
דובר־ד,ממשלה תובעת מאמץ רב. הוא עשוי
לקבל את הצעתם של שמואלביץ וקדישאי,
החפצים לראות את חניך תנועודהחרות
בתפקיד יו״ר הוועד המנהל.
במיקרה של מימוש מועמדות זו עשוייה
להתחולל אחת הדרמות המרתקות בצמרת
רשות־ו־,שידורי, כאשר עובדים בכירים רבים
של הרשות יטענו לפוליטיזציה שלה. צחוק
הגורל הוא שבמקביל להצעה זו, שאותה
בוחנים שמואלביץ וקדישאי, הציעו באח רונה
כמה מצעירי מיפלגת־העבודה את
החזרת רשות־השידור לידי מישרד ראש־הממשלה,
במיקרה שמיפלגתם תנצח בבחי רות
— מעשה אשר עשוי לפגוע בחופש-
הביטוי והממלכתיות של הרשות, כפי שהיו
הדברים בימי דויד בן־גוריון.
חיזוק לרצינות המגמה למנות את אריה
נאור לתפקיד יו״ר הוועד־המנהל של רשות־השידור
מצוי בעובדה שיחיאל קדישאי

רדיו ז*ד טלוויזיה
אחרי שמחלקת־החדשות של הרדיו ד,יכ-
תה מכה ניצחת את מחלקת־ד,חדשות של
הטלוויזיה בסיקורה המעולה והמקיף את
מערכת־ד,בחירות בארצות־הברית, החל קרב
נוסף בין שני המכשירים האלקטרוניים.
באשר הסכים שר־הביטחון וח״כ חרות-
לשעבר, עזר וייצמן, בשבוע שעבר,
להתראיין בתוכנית השבוע — יומן־
אירועים, פנו אליו גם מיומן החדשות של
הרדיו בבקשה שיעניק ראיון. וייצמן סירב,
בטע* כי הבטיח את הבילעדיות לאנשי־הטלוויזיה.
וייצמן אמר לכתבי הרדיו ש״אם
ניבים מישעל יסכים, אז אני מוכן.״
אנשי הרדיו שיפנעו את מישעל בטענה,
שיומן השבוע ישודר רק בשבת לפני־הצהריים,
כך שבילעדיות השבוע — יומן־
אירועים תישמר. מישעל הסכים. ראיון
וייצמן עם הרדיו נערך ביום החמישי.
במהדורת הבוקר הזה של היום השישי
בבוקר הובאו מתוך הראיון הרדיופוני עם
עזר וייצמן קטעים שהכילו את פצצותיו
של השר־לשעבר. פירסום מוקדם זה של
קטעי־הראיון עוררו חמודזעם בין אנשי
מחלקת־ד,חדשות של הטלוויזיה.
פגישת פורום החדשות, שנערכה השבוע,
הביאה לפרק ב׳ בעימות שבין
מחלקות־ד,חדשות של הרדיו והטלוויזיה.
הטלוויזיה התלוננה באמצעות מנהל מח־לקת-החדשות
שלה, טוביה סער, על
חוסר־הקולגיאליות והאתיקה של אנשי

מועמד נאור
היו״ר הבא?
הרדיו. מנהל חטיבת־החדשות של הרדיו,
יאיר אדוני, הזכיר החלטה קודמת של
פורום החדשות, שעודדה תחרות בין שני
המכשירים. אלוני ציין שאם מדובר על
קוליגיאליות, הרי שכתבי ועורכי הטלוויזיה
מתנים בקביעות ראיונות עם מדינאים
ואנשי־ציבור בבילעדיות שלהם (קרי :
בתנאי שאלה לא ירואיינו ברדיו) ומנצלים
זאת כאמצעי לסחטנות, ולעיתים להשגת
מידע.
עורך מבט, יעקוב אחימאיר, אמר
בפגישה שהוא מצדד בתחרות בין הרדיו
והטלוויזיה כאמצעי־תיקשורת, כדי לשפר
את המידע והדיווח.
נושא נוסף, שנידון בפורום, היה הקמת

פ ס קו ל
מ סי בהע צו ב ה

מנהד־ספורט גילעדי
מי היורש 7
פרוייקט ״מידגם המצביעים״ ביום־ד,בחירות,
שגם עליו חלוקים הרדיו והטלוויזיה
בתחרותם. מנכ״ל־הרשות, יוסף לפיד,
הציע לסיכום כי מנהלי החדשות ברדיו
ובטלוויזיה יצטרכו להגיע ביניהם לתיאום,
ואכן נקבעה פגישת־תיאום בין סער
לאלוני.

ב ד בו סננו ר ט

מנהל־ חדשות אדוני >עפ יורם רונן)
תחרות הוגנת 7

מקומו של גילעדי יבואו מתוך מחלקת-
הספורט בהווה.
המועמד הסביר והוותיק לאיוש מישרה
זו הוא הכתב והשדר יואש אלרואי,
בסוף־השיער, שתיפקד מזה שנים רבות
בהצלחה כסגנו ועוזרו הראשי של גילעדי.
שני מועמדים נוספים: יצחק גליקס־ברג,
איש־תיקשורת מעולה, אשר לזכותו
יש למנות את רוב ההצלחות האירגונית
של מבט ספורט, וניסים קיוויתי, שדר-
כדורגל מדור־ד,מייסדים של קריינות-
הספורט בישראל, שחי שנים רבות בחוצ-
לארץ.
אלא שבדיקה מאוחרת יותר, שנעשתה
על־ידי מנהל מחלקת־החדשות, שהיה עליו
להחליט על מינוי יורשו של גילעדי,
הבהירה שמאחר ומדובר בשנה של חופשה-
ללא־תשלום, הרי על פי התקשי״ר אין
למנות מחליף או יורש לגילעדי, אלא
ממלא־מקום בילבד. במילים אחרות: הרעיונות
שהיו לעובדי-טלוויזיה להציע
עצמם למיכרז על מישרתו של גילעדי
נפלו על הסף. השבוע סיכמו מנהל ה טלוויזיה,
יצחק שימעוני ומנהל סח-
לקת־ד־,חדשות. טוביה סער, שבמשך
השנה הקרובה יימלא אלרואי את מקו מו
של גלעדי.

מירוץ שליחים וכיסאות חסר־תקדים
התרחש בשבוע שעבר במחלקת־הספורט,
שהיא מדור בתוך מחלקת־החדשות של
הטלוויזיה, כאשר הודיע מנהל־המחלקה,
אלכם גילעדי, שביקש שנה חופשה-
ללא־תשלום כדי להיות בארצות־הברית
לשם השתלמות ועבודה.
את יריית־הפתיחה במאבק לאיוש מקומו
של גילעדי ירה כתב־הספורט לשעבר
ועורך כולבוטק בהווה, רפי גינת, שסינן
במערכות בניין הטלוויזיה את הרעיון לאחד
את מערכות כולבוטק ומבט ספורט ב מערכת
משותפת אחת, בראשותו.
לגינת הובהר עד מהרה שרעיונו הוא
אבסורדי מהבחינה הביצועית, ואין להקים
מחלקה מצירוף גורמים ככולבוטק, השייך
למחלקת־ד,תוכניות, יחד עם מחלקת־החד־שות.
הובהר לגינת גם, כי אין הוא מועמד
אפשרי לתפקיד, וכי המועמדים לאיוש

בחירות, שנערכו לפני כשבוע לוועד-
העובדים בטלוויזיה, הביאו לבחירתו של
עסקן־העובדים הוותיק צבי יולף כיושב-
ראש ועד־עובדי־הטלוויזיה. יחד עם וולף
נבחרו משה פרידמן (שירותי אמנות),
יוסי צמח (במאים) ,ואלישע שפיגדמן
(כתבים) .וולף, שאינו נימנה על אוהדי
העיתונאים שבין עובדי־הטלוויזיה, אמר
כבר בפגישת־ההיכרות של ועד־העובדים
ש״הגיע הזמן להוריד את האף למחלקת-
החדשות דיעות הרווחות בבניין קובעות
שעד מהרה יתפצל ועד זה לוועד של
טכנאים ולוועד של עיתונאים מסיבת-
הסיום למנהל מחלקת־החדשות בעבר,
חיים יבין, מכונה בפי עובדי המחלקה
״המסיבה העצובה״ .המסיבה, שנקבעה
בספונטניות באותו היום השישי שבו הודיע
לפיד ליבין על פיטוריו, נדחתה כמה
פעמים, פעם ביגלל סיבה טכנית, ופעם
ביגלל מילואים. המסיבה תיערך סוף־סוף
ב־ 6בדצמבר, בביתו של כתב־הכנסת החדש
מיכה לימור עובדי מחלקת־החדשות
שילמו כל אחד 500ל״י דמי־השתתפות
ולקניית מתנות ליבין. סיבה נוספת של
דחייה היתד, בקשתם של עובדי־המחלקה
הדתיים, שהמסיבה לא תיערך בליל-שבת
׳ # 0שפ״ב — אלה הם ראשי־התיבות
של שירותי פירסומת ברדיו, חברה שיש
לה מזה שנים רבות זיכיון על הפירסומת
המושמעת על גלי־האתר, ברשת ב׳ וברשת
ג .,לפני כמה חודשים, כאשר היה צורך
לחדש את החוזה בין רשות־השידור לבין
שפ״ב, התבקש יו״ר רשות־השידור, ראובן
ירון, לתמוך בחידוש החוזה עם שפ״ב,
למרות שחברות אחרות הציגו את מועמ דותם.
הבקשה לירון נעשתה מחוגים רמי-
מעלה, שציינו כי מנהלה של שפ״ב הוא
תומך נלהב של הליכוד. אחרי שהוועד-
המנהל של רשות-השידור אישר את חידוש
ההתקשרות בין הרשות וביו שפ״ב, התברר
כי בעליה של שפ״ב הוא ז ׳אן פרימן,
ידידו של שימעון פרס, שמימן את
מערכת־התעמולה שלו
העול ם הזה 2257

יום רביעי

• שלוש ארבע המש
וחצי 5.30 נירה עדי,
ישראל גוריון וצ׳ומפי חוגגים
את חג־החנוכה בשירה, אכילה,
מישחקים וכמובן סיפור ע״פ
תסריט של מאיר שליו.

על טעם ועל ריח

5.50 פרק שני בסידרת
הטלוויזיה לילדים מתאר את
ביקורה של העובדת־הסוציא-
לית, הבאה לבדוק כיצד מש תלבים
היתומים הכושים בבית
המישפחה הלבנה שאימצה אותם.

ספינת
האהבה

( — 8.08 שידור כצבע).

בסיפור הראשון: רב־החובל
סטאבינג, דה־בריקר, ג׳ולי
מקוי, אייזק וגופר נתקפים
בחששות ברגע שנודע להם ש
הפרק
ה־ 12 בסידרה מופלאה
זו עוסק בתהליך הסתגלותם של
הקופים השונים לחיים עלי
אדמות. סרט זה מתאר אח
השתייכותנו למישפחת הקופים
הפרימטים, ואת בעיות החיים
של אבות אבותינו בצמרות-
העצים. הפרק מתאר את האופן
שבו פתרו הפרימטים את
בעיותיהם — כיצד פיתחו
ראייה תלת־מימדית כדי שיוכ לו
להעריך נכונה מרחקים, וידיים
שיוכלו להיתלות בהן.

השנים לאחר מכן
( .)10.25 פרק שלישי ואחרון
בסידרה מומחזת זו, העשוייה
בנוסח מיטב יצירות הטלוויזיה
הבריטיות. פרק זד. מתאר את
סוף השבוע החושפני, הקרב
בהדרגה לקיצו כשהכל עומדים
להתפזר, ומסתבר כי רוחו של
יוליוס, אבי המישפחה, משפיעה
עדיין ולועגת על מהלכי החיים
של בל המשתתפים.

רסיטל

רווקה, המתמודדת על אהבתה,
מפעילה את קסמיה ותככיה כדי
לפרק את קשר האהבה של
אהובה לאשר. הנשואה.

• שעה טובה עם מני
פאר ואורחיו (.)0.15

תוכנית ראיונות ובידור מייו-
חדת לחג־החינוכה.

• אדוארד וגברת סימ
פסון 10.15 שידור
בצבע) .הפרק השישי בסידרה

מתאר את מסעיו של אדוארד
למימוש אהבתו לוואליס.

קווינסי

ד?ראח שידוד:

אדור בצרות ואדור שום
בימים שני, שלישי ורביעי ( 9 ,8ו״ 10 בדצמבר) יוקרנו שלושת
חלקיה של הפקת הטלוויזיה היוקרתית ״אלוף בצלות ואלוף
שום׳ /שהפיקה הטלוויזיה הישראלית על־פי שיפורו של חיים
נחמן ביאליק, בעיבודה של לאה נאור. בהפקת יוקרה וו, המתאימה
לבל בני־המישפחה, משתתפים: אבנר חזקיהו ; חנה לשלו ;

האפיזודה מוות כפול, שבה מת-
פענחים פשעים בעזרת מיקרוס־ ,
קופ וכלי־מעבדה נוספים.

שבת
6 . 12
פסטיבל הזמר

והפיזמון בנוסח עדות
המזרח 0.05 שידור
כצבע) .הפסטיבל המסורתי
למנצח שיר מזמור בהנחייתו
של דניאל פאר ובהשתתפותם
של האמנים: חבורת הזמר, מק הלת
צד,״ל ! אביר,ו מדינה ;
עליזה עזיקרי! אבנר גדסי;
השגרירים ; אברהם פדרה !
אופירה גלוסקא ! העמרנים !
אורי שבח> שימי תבורי ; בצל
ירוק 80 ואיתן מסורי.

יום ראשון

0החבובות מארחות
את אלן ארקין (— 8.35
שיתר כצבע) .האורח המיוגלזר:
כ״הודיני הגדול״
יום רביעי, שעה 10.05
מומחה לענייני ייעול, שנשכר
בידי בעלי ד,אוניה, צופה בכל
מעשיהם בעודו מתחזה כנוסע
מן השורה. בין החשודים סנוב
בשם ווטרמן (ג׳ים באקוס)
עסוק כל הזמן בכתיבת הערות.
גב׳ קורווין הקטנה (פטי מק-
ליאוד) המבולבלת הנצחית, ו מר
זידרצקי (ג׳ק ברנרדי) ה מתרוצץ
באוניה אנה ואנה ו שואל
אותה שאלה בשפה ש איש
איננו מבין. ג׳יין (בברלי
סקוט) כעורה למראה, אבל
הברתה, מילני (לורט• ספנג),
מקסימה. מייק (בוב סיגרן) ,ש הוא
הגבר הנאה ביותר על סיפון
האוניה, נצמד למילני. חברו
הביישן, דאג (סאל ויסקוזו) ד
ג׳יין יוצרים להם בינתיים גן־
עדן משלהם מבלי שאיש יב חין.
ברייאן שרווד (פול ברק)
גבר נאה בגיל העמידה, ושרד,
למברט (סוזן בלאנשרד) ,ה צעירה
והיפה, לא נפרדים ל רגע,
אך קשר האהבה שביניהם
אינו בדיוק כפי שהוא נראה
מבחוץ.

* הודיני הגדול (.)10.05

סרט טלוויזיה, המשחזר את
קורותיו׳ של גדול הקוסמים ו הלוליינים
במאה העשרים, הארי
ד,ודיני. הסרט מתמקד בהש קפותיו
שהיו נעוצות בספירי-
טואליזם וברוחות־הרפאים, ובאגדה
האמריקאית המספרת
על רוחו של הודיני, ששבה
לחיים לאחר מותו הקליני. את
תפקיד ד,ודיני מגלם השחקן
מייקל־פול גלאזר (סטארסקי
והאץ׳) ,רות גורדון היא אמו,
וסאלי סטרוטרס היא רעייתו.

יום חמישי
4 . 12
• חיים עלי אדמות
( — 0.30 שידור בצבע).

ג׳יימס גאלווי מנגן את הסו־נאטה
לארפג׳יונה בלה מינור
821 מאת שוברט.

יום שי שי
5 . 12
• סרט ערכי: לטבוע
בים של דבש (.)5.32
סיפור על אהבות כפולות —
התאהבותה של רווקה בגבר
המאוהב באשה נשואה. ה־
מיסזר תוכניות

וצעילים

ליטני ואכים: אלוף בצלות ואלוף שום
ימים בי, ג׳ ו־ד׳ בשעה 5.30
מוני מושונוב ; דני ליטני ; מנחם עיני ; צרוייה להב ; עזרא דגן
ומיצי אביב.
לשידור: ימים שני 8.12 שלישי ( )9.12 ורביעי ()10.12
בשעה _ 5.30 שידור בצבע.

• נשים כלכן (.)10.00

סידרת יום ראשון חדשה, ה מבוססת
על סיפרו רב־המכר
של פראנק סלוטאר. הסידרה
ממחיזה מחזור של אירועים,
המתרחשים מאחרי הקלעים ב־בית־חולים
ענק. בסידרה מככ בים
סוזאן פלאנרי, קטרין הא־רולד,
פאטי דיוק אסטין ועוד
שחקני טלוויזיה, המשתתפים
בארבע האפיזודות להן פוצל
רב־המכר, שנמכר עד כה ביותר
מחמישים מיליון עותקים.

יום שני
8 . 12
רדיו מילים

חד של החבובות לשבוע זה
הוא אחד השחקנים והבדרנים
המעולים ביותר בארצות־הב-
רית, אלן ארקין, המשתולל ב חברת
החבובות. הם שרים את
השטן ירד לפוש בג׳ורג׳יה, ו־ארקין
מגלם קטעים מטריפים
של ד״ר ג׳קיל ומיסטר הייה
עד שהוא מתאחד לבסוף, ושר
את חזירים.

סרטים העוסקים בפוליטיקה.
יוקרנו קטעים מתוך הסרטים
מה מרי? את ג׳ו טיינן, נהג
מונית, המועמד ועוד, כדי לקדם
את מכירת הסרט הישראלי
הנזישחק האמיתי,

• כתכה דוקומנטרית
דרמטית: צל ענן שחור
( 0.30 שידור כצבע) .כתב

הטלוויזיה לשעבר. חיים (קיי-
מול) גיל, בכתבה תיעודית
דרמטית, שבה הוא מגסה לשח זר
סיפור אמיתי של אחד
מטייסי חיל-האוויר. חיל־האוויר
סייע בהפקת סרט זה. בין השאר
משתתפים השחקנים: יורם גל,
אסי הנגבי, מוחמד בכרי וגד
קיינר.

* מסך גדול מסך קטן

• התיזמורת הפילהרמונית
של לונדון (.)10.45

8.35 התוכנית תוקדש ל-

קונצרט עם הסולן והצ׳לן מם-

ניסים

(יום שני 7.12 רשת בי, שעה
)5.10 סיפוריהם של אנשים
שעברו על בשרם חווית נס
בלתי־מוסברת. יהודי מעיירה
במזרח״אירופה מספר על חברו
שהובא לקבורה יחד עם תב-
שיטיו, ובלילה באו שודדים,
פתחו את הקבר, והמת קם
לתחייה. ועוד סיפורי ניסים
ונפלאות. עורך ומגיש: יובב

• המוכה דים (.)11.00

האפיזודה כאן זה לא יקרה נפ תחת
בתיאור רצחיתו של סנא-
טור אמריקאי. צוות סוכנים
בריטי משתתף כדי להגן על
מסע לווייתו של הסנטור הנר צח.
הסוכן וילי קיין נשלח
לטפל באירוע. הסידרה מציגה
את הצד הלא נודע של עולם
הסוכנים החשאיים.

יום שליש•
9 . 12
• כרטיס ביקור: ארבעה
סיפורי רחוב >.)0.30

(יום שישי 5.12 שעה 00.10
ברשת א׳ מוסיקת-לילה בסטריאו)
הובניתם של אילנה
צוקרמן ואלכסנדר תמיר. מר״
בזה מיבחר משיריו של המשורר
נתן זך, בליווי קיטעי
נגינה של דבוז׳אק, אלבנייז,
צ׳ייקובסקי, מוצארט ובר־וואלד.

ונפלאות

טיסלאב
רוסטפוביץ, המנגן אה
יצירתו של דבוז׳אק: קונצ׳רטו
לצ׳לו ולתיזמורת בסי־מינור,
אופוס .104

הראשון מתוך סידרה בת אר בעה
פרקים, המביאה דיקנאות
של ארבעה רחובות — רחוב
במושבה מטולה, רחוב במושבה
נשר, רחוב עמק־רפאים בירו שלים
ורחוב הבולגרים ביפו.
הראשון בסידרה הוא רחובה
היחיד של המושבה מטולה.

רבקה מיכאלי כאולם
צוותא (.)10.05

רבקה מיכאלי מארחת בשיר
ובבדיחה את טוביה צפיר,
עליזה רוזן, שייקח אופיר ו אחרים.
התוכנית מובאת בשי דור
חוזר.

וולטר, האיש הנורא
האיש 11.00 שידור
בצבע) .האפיזודה החמישית
גל: צל ענן שחור
יום שני, שעה 9.30

מקאנדיד לקאלה, שתורגמה ל עברית
כעינוייס בטולוז.