גליון 2258 מתאריך 10 בדצמבר 1980

חטיף קרמל עם אגוזים מצופה שוקולד

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי * המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורף הראשי: אורי אכנרי י ראש המערבת: יוסי
ינאי עורף־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: לילית כוארון .
צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי * ראש המינהלה: אברהם
סימון. מהלקת המודעות: רפי זכרוני המו׳׳ל :״העולם הזה׳׳
כע״מ י מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״ס, תל־אביב, רחוב כן•
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.
טדקות, הגיב סאמפסון גם על כתבת העולם
הזה.

להלן המיכתב:
אם אתה מצטיין בזיכרון טוב, שמו
שמו של ניקום גיאורגיאדס, המכונה
״סאמפסוך, ידוע לך. הוא בלט פעמיים
בעמודי שבועון זה.
הפעם הראשונה היתד, ביוני .1974 אז
הופיע סאמפסון על שער העולם הזה
,)1925 בקשר עם ידיעה שהיתר, סקופ
עולמי.
להזכירך: באותם הימים פרצה הפיכה
צבאית בקפריסין. הנשיא מאקאריוס הודח
וברח. את השילטון תפס אחד 0אמ-
סון, איש המחתרת הלאומית. ז,£ 0 £ /
שנטל לעצמו את מישרת הנשיא.
התוצאה היתד, נוראה. התורכים הש תמשו
בהפיכה כבתירוץ לפלישה לאי. בטענה
כי ההפיכה הפירה את החוקה הדד
לאומית שנחקקה באי עם כינון עצמאותו,
נחת הצבא התורכי בקפריסין והקים
בד, מדינה תורכית. האי חולק, רבבות
נהרגו או הפכו לפליטים עד היום.
אחרי כמה ימים הודח סאמפסון וברח.
מאקאריום חזר.
העולם הזה גילה אז כי לסאמפסון היו
קשרים הדוקים ביותר עם מוסדות יש ראליים
שונים, והובע החשש כי ההפיכה
כולה בוצעה בתמיכתה של ממשלת
ישראל, שהיתר, מעוניינת לגרש את מא-
קאריוס, בשל יחסיו הטובים עם אש״ף.
חוץ מזה היה סאמפסון, כמובן, בן-
חסותם של ד,קולונלים הפאשיסטיים, ששלטו
אז ביוון.
כעבור שש שנים, במארס השנה, הופיע
סאמפסון שוב בעמודי העולם הזה
( .)2219 היה זה סקופ נוסף. יגאל לביב
דיווח כי סאמפסון יושב בפאריס, מקיים
קשרים הדוקים עם גופים פאשיסטיים
שונים ועם אנשים מיסתוריים מישראל.
בכתבה נאמר כי מוסדות־ביטחון בינלאומיים
עוקבים אחרי תנועותיו ומנסים
לברר אם סאמפסון קשור במוסדות-ביט-
חון ישראליים או אם אנשי העולם התח תון
הישראלי. הובע החשש כי סאמפסון
מכין הפיכה חדשה בחלק היווני של קפריסין.

__ הפצצה
* 7בדח׳ קופ רני ק
הזה לא עורר
הוא גרם להתכל
העיתונים הוהקדישו
לו כת

ס קו פ של העולם
שום הד בישראל. אך
פוצצות בצרפת. כימעט
חשובים התייחסו אליו
בות ומאמרים.
לפני חודש, אחרי ההתפוצצות בפתח
בית־הכנסת ברחוב קופרניק בפאריס, ניסה
פרשן מדיני חשוב לקשור את סאמם־
סון לפרשה זו. קלוד בורדה, הוגה־דיעות
צרפתי נודע, כתב מאמר בעיתון החשוב
ביותר בצרפת, לה מונד, ובו הזכיר את
גילויי העולם הזה. הוא הביע את החשד
כי סאמפסון, יחד עם ידידיו הפאשיס-
טיים האירופיים, אחראי למעשה .״
בתגובה על מאמרו של בורדה, כתב
סאמפסון עצמו מיכתב ארוך לעיתון לח
מונד. לצד שקרים גלויים ודיברי הצ־ה
עו ל ם הז ה 2258

ב־ 17 לאוקטובר השנה פורסם בעיתוג-
כם מאמר בחתימתו של קלוד בורדה,
אשר תלה בי האשמות כבדות, ואשר
היד, מבוסם על מידע מוטעה לחלוטין.
מאחר והמאמר עסק בפרשת רחוב קו-
פרניק, אין ספק כי קלוד בורדה רצה

ה עו & ס

דנו אותי למוות, ניסו להתנקש בחיי,
בדיוק כמו לוחמי־המחתרת האנטי־נאצית
במילחמת־העולם השניה. אבל מחנות-
הריכוז, שבהם עצרו האנגלים את היהודים
שחפצו לעלות לפלשתינה נעלמו,
ועשרים שנה אחדי העצמאות אני עדיין
מברך על־כך.
ואילו 8 0 £ 2אשר נוסד בשנת
1971 על־ידי גריבאס *,שלמרבה הצער
חזר לפוליטיקה, אין שום קשר עם
\ £ 0 £ 7המקורית. מובן שמעולם לא
הייתי חבר באירגון זה, ועל אחת כמה
וכמה ודאי שלא עמדתי בראשו, ותעיד
על כך העובדה כי מאקאריוס פנה אלי
שאעזור לו לפזר את האידגון. אם סירבתי,
הרי היה זה מפני שאין בי שמץ
מהפאשיסט, כפי שאין בי גם שמץ מהשוטר.
קלוד
בורדה טוען כי זכיתי בתמיכתם
של הקולונלים ביוון מפני שזכיתי,
בשנת ,1974 בתפקיד נשיא הרפובליקה.
זוהי טעות נפוצה, ובכל זאת בלתי-
נסלחת.
מאז 1967 תקפתי ללא הרף את מיש-
טר הקולונלים (ביוון) .לעומת זאת, מיד
אחרי ההפיכה ב־ 15 ביולי ,1974 עמדו
אנשי הצבא, שחוללו אותה, מול סכנה
של מילחמת־אזרחים, לכן נאלצו לפנות
לאישיות ניטרלית, הנהנית ממידה רבה
של פופולאריות בקרב הציבור הרחב,
ומשום כך נמסרה לי המישרה העליונה.
תשעה ימים מאוחר יותר העברתי את
התפקיד לידיו של גלאפקוס קלרידס, אח רי
שמנעתי מילחמת־אזרחים, פיזור ה-
פרלאמנט, איסור על קיומן של מיפלגות
פוליטיות, הגבלת החרדיות. האם ניחן
ניתן להשוות זאת לדרכה של קבוצת-
.זקצינים הפאשיסטית באתונה?

הזה

קשר לאמת, כי אני מתגורר בפאריס
סמוך לבית־פגישות.
קלוד בורדה לא היסס ״לבלוע״ את
השטות המוחלטת הזאת. יתר על כן,
מבלי אפילו לאמת את הדבר עם יגאל
לביב, האיש אשר המציא את.הדבר.
כימעט מצחיק להיווכח כי לזה האחרון,
אישיות מפוקפקת מבחינות רבות, יש
קשרים לחוגים אשר לעברם עשוייה
להוביל חקירת הפיגוע ברח׳ קופרניק.
ע ד כאן מיכתבו של סאמפסון. לה־מונד
צירף אליו את תשובתו של קלוד
בורדה.

הכה התשובה במלואה :

אין שום דבר מפוקפק במר יגאל לביב,
ורק הימין הקיצוני הישראלי והמאפיה,
אשר נגדם הוא מנהל מילחמת־חורמה,
יכולים היו להשחיר פניו בצורה כזאת.
כתב ישראלי ידוע זה הוא משתתף
קבוע בהעולם הזה, שבועון פוליטי עצ מאי,
אשר עורכו הראשי הוא מר אורי
אבנרי, חבר־כנסת ומומחה לבעיות המיז-
רח התיכון.
בסיפרו ״הקשר הישראלי — המאפיה
בישראל״ מצטט ז׳אק דרוגי את יגאל
לביב כמה פעמים כ״רודף המאפיה״ ,ומעמיד
אותו בשורה אחת עם השופט
ארווין שימרון וכמה ישראלים אחרים,
הנמנים עם שורת ה״בלתי מושחתים״.
שני מאמרים פורסמו בהעולם הזה על
נושא סאמפסון. הראשון פורסם אחרי ה הפיכה
הצבאית של , 1974 תחת הכותרת
״האיש אשר עמד מאחורי ההפיכה בקפריסין,
ניקום סאמפסון גיאורגיאדס, האם
הוא סוכן ישראלי?״ השני, מאת יגאל
לביב, הופיע ב־ 12 במארס השנה, תחת
הכותרת ״הפיכה בקפריסין, האם היא
בלתי-נמנעת?״

178118

גשססז 1381 33׳ >ין ו 13י( 1(13י ד *1611 831

38^*11־ טו>^ד*ז!י3-ג>8-ז >1ו>*1ומ״#
.גהגסו 7*88י<83 * 8וג גו 64ד <1<1ז* _*מ 1גנז 1י)*ז 8ז מ־*דטל
או *> 3( 01 יז8־ו88.א וסו*? 8יו 8ג׳ 9ווו 818נ ניו 8זז׳**,

31 8118311 דדיו־

^ > 0ץ>>-ץ מזי-ד^י-

סאמפסון על השער ()15(74

הכתבה על סאמפסון (מארס 80ט)1

״רק הימין הקיצוני והמאפיה, אשר נגדם הוא מנהל מילחמת־חוומה,..״
למצוא איזה ״חידוש״ כדי להוסיף אותו
לכל מה שכבר נאמר בעיקבות הפיגוע
הנפשע שנעשה בבית־הכנסת. צר לי על
כי קלוד בורדה, היודע מעט כל-כך על
קפריסין ועלי, הרשה לעצמו לכתוב כל-
כך הרבה דברים לא מדוייקים. בדיקה
ראשונית היתד, חוסכת ממנו את הצורך
בתיקונים הללו.
מאחר שהוא דוחה את האפשרות של
(שהיתה זאת פעולה של) טרור ערבי,
המוכר מזה זמן רב כאחד החמורים ביותר,
הוא שוכח לציין כי עשרות דרכונים
קפריסאיים מועברים מדי שנה לטרוריסטים
פלסטיניים ולוביים. בשנה
האחרונה נעצר בגרמניה אדם שהחזיק
בדרכון ״קפריסאי״ ,וברשותו כמות של
חומרי-נפץ. עד מהרר, הסתבר כי האיש
אינו מדבר מילה יוונית, ומסיבה טובה :
הוא היה לובי.
על קלוד בורדה לדעת כי ל־\£ 0 £ /
אין שום דבר משותף עם ,£ 0X 8
מילבד השם £ 0 מילאה בקפריסין
את אותו תפקיד שמילאה פל״ן באלג׳י-
ריה. צבא-השיחרור הזה, אשר היה לי
הכבוד להימנות על שורותיו, השיג את
העצמאות מידי האנגלים, ושילם על-כך
מחיר כבד בחיי-אדם. אני עצמי עוניתי,

הטענה כי גורשתי על־ידי תושבי ארצי
אחרי ההפיכה היא יותר אבסורד
מאשר עלבון. למעשה המשכתי להתגורר
בקפריסין עד ,1976 כאשר מאקאריוס
פקד לעצור אותי׳ ובמישפט מבויים דנו
אותי ל־ 20 שנות מאסר על שנטלתי לידי
את נשיאות הרפובליקה. קלוד בורדה
יכול היה להסתפק בעיון בלה־מונד, אשר
הזכיר את גזר־הדין שנפסק לי, ובכך
להימנע מהטעות הזאת וגם לשים לב
לעובדה שב־ 1979 נדחה ביצוע גזר־הדין
כדי לאפשר לי, תיאורטית, לקבל באירופה
טיפול רפואי, שנבצר ממני לקבלו
בקפריסין. תיאורטית, מאחר והתימרונים
של הממשלה הקפריסאית כפו עלי גלות.
אחרי כל זה, אפילו הקביעה כי ב פאריס
אני בעליו של ״בית מסוג מפוקפק״
אינה נראית עוד כה מגוחכת. לפחות
כאן ברורה לי הסיבה לטעות ב-
״מידע״ ,המסולף לא פחות מקודמיו:
מאמר בעיתון ישראלי, שפורסם לפני
כמה חודשים, שהזכיר, שוב ללא שום
* מראשי המחתרת הקפריסאית האג־טי־בריטית,
איש הימין הקיצוני, שלא
השלים עם החוקה הדו־לאומית ושניסה
להפיל את שילטונו של מאקאריוס המתון.

מאמר זה מזכיר את הפעילות הפוליטית
שנוהלה בראשית שנה זו בפאריס
על־ידי סאמפסון ואנשי־הקשר הישראליים
שלו. לפי גירסתו שיו לביב היה
סאמפסון באותה תקופה בעליו של מו־עדון־פגישות,
ששכן ברציף ראפה, ואשר
היה נתון למעקב של סוכנויות־הביון המערביות,
בעיקר הבריטית, בשל הפעילות
הפוליטית שהתרכזה בו. במהלך
אותה חקירה עמד לביב בקשר עם ה־סקוטלאנד־יארד
בלונדון.
אף אחד משני המאמרים הללו בהעו־לם
הזה לא גרר אחריו תביעה מישנד
טית מצידו של סאמפסון, או אף הכ חשות
כלשהן. ובאשר לטענתו של מר.
גיאורגיאדם סאמפסון, שלפיה ניתן היה
לחושבו כ״אישיות ניטרלית״ ,ללא שום
קשר אל הפאשיסטים של ,£ 0 8
הרי איו לי ספק כי היא תשעשע הן
את הקפריסאים והן את המומחים למתרחש
באיזור.

מכח כי ם
ב־טו דשינאר.
וידויה של אם ישראלית
באוזני המתנחלים בשטחים

ק־ילדי׳

גי,׳5ס ^ ל

>וי יי״0

ייירי, י ־י ר יי זירץ ״

שוב הם על המסכים בכל כית,
חבורת המטורפים הגאים בטירו פם.
הם, שבמשך 13 שנד, עשו כל
מעשר, התגרות אפשרי, נראים
גאים על שמעשיהם מצליחים בידם.
נפוחים מרוב חשיבות עצמית
ויהירות, סמל להקרבה העצמית
של הצבועים. אלד, שכל ה עולם
הוא שלהם, בעזרת הכידונים,
אלה שהזולת הוא אפס בעיניהם,
נמלים מפריעות שיש לדרוס
במעיכת־נעל. אלה שרוממות
האל בפיהם, ורוביהם יורים —
לשם ביטחון, שכן, כידוע, אלוהים
עוזר למי שעוזר לעצמו. בטוחים
— בצדק — בכוחם העצום, וביכולתם
לגייס לצידם את הצבא
כולו• ״הצבא כולו״ — כן, כנראה
שכן. אבל מי הוא הצבא כולו?
רפול ומט ולוי ודומיהם? כן, גם
הם. הם הראש, המתכננים, הדוח פים׳
בעלי העוצמה.
אבל, הצבא הוא לא רק הם.
הרוב הגדול׳ ס/ס ,80 הם ילדינו.
מגייסים אותם בכוח חוק דרקוני
האומר, שאת הזכות להרוג וליהרג
בהמונים יש למסור לילדים בני
.17—18 ומה כבר יכול לעשות
ילד מגויים, שחוקי כל המאוהבים
בדם ובאלימות וביפי־המילחמה
חלים עליו, כאשר אינו רו$ה לירות
״באוויר״ ,להכות, לפרוץ,

׳1ייי־יס ׳י יג־׳״׳ייי־ץ ר -

׳ו ליי

ייס־יס
גו ^ליייז״,
׳ זעיל 1 -זיי>וילי 0
ר>ילל
יי י ג 0 ,ייי ,
ריזיי ״ ״יי,

א1*11£י1ט0^ 101*15
^0800^ ׳80

§€י** 0 0ו ק ^ו^€ 01ז סז

הי בן אן:

א. מ .פדג
,ת״א, רח, פלורנטין , 50
טל 833183 .

יז מי אנ ל

רח׳ הם .5תל־אביג
.סי׳ 297265

אי סנ ^ ד

ראיון החודש עם :

׳ ד״ר אבי עוז

צלם 1אנוש

..העול ה!ה״
פתוח כל הלילה

יום שלישי 16.12.80
שעה 9.00
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

קוראה רטנר

אפשר להשיג את

מרצה באוניברסיטת

חן טרמפל חיי ל

על מחלת הדברת של ח־פוליטיקאים
הישראלים.

שילשול־הפד, הוא מחלד, משונה,
שממנה סובלים פוליטיקאים רבים
וטובים. סימניה: לחולד, אין מה
לומר׳ אד עובדה זו אינה מונעת
בעדו מלומר זאת שוב ושוב. הוא
אומר מה שאסור לו לומד, וזד,
אינו משאיר לו די זמן וכוח לומר
מד, שהוא כן צייד לומר. אך נותרים
לו די זמן וכוח לומר דברים
חסרי־חשיבות, חסרי־אחריות ומגוחכים,
ההופכים אותו לחוכא־ואיטלולא
קבל עם ועולם (״לשונו
היא השריר החזק ביותר בראשו׳״
כתב העורך האמריקאי הנודע
ג׳יימס, רסטון בניו־יורק טייטס,
אחרי שביקר בלישכתו של ראש־ממשלת
ישראל).
את העובדה שראש־ממשלתנו ה יקר
— בתוקף תפקידו כשר־ד,ביטחון
(מדי יום חמישי בין 12—10
ו־ ,)6—4הצליח להדביק במחלתו
זו את הגנרלים שלנו, ובראשם
הרמטכ״ל רפאל איתן (כפי שמו כיח
האחרון במסיגות־ד,עיתונאים
האינסופיות שלו, ובראיונות שהוא
נותן לטלוויזיה, לרדיו, ולעיתו-
נים בוקר וערב) הוא יזקוף בוודאי
לזכותו, יחד עם שאר הצלחותיו
הפוליטיות, הכלכליות והצבאיות.
יוסף שריק, תל-אביב

ל״חזק מג ד״

בכל יום ש לי שי בערב

בדרייב־סטדר ברמת אביב, בתחנת הדלק.

נ9חלו־ .ג?יד 3ר1,זו

3ל הכסד

מפיץ ראשי לחיפה והצפון :״קט;ועי מיטה״ ,שד׳ בן־גוריון ,43 חיפוי,
.525088 ירושלים :״אופני איציק״ ,בן־סירא ,3טל ; 242226 :״בית
האופניים״ ,השיירות 15 קטמון, טל .663622 :תל־אכיב :״אופני הכיכר״,
ה׳ באייר ,28 טל ; 529194 :״ורטהיים״ ,העליה ,26 טל ; 825075 :״אופני
נחמן״ ,דרך פתח־תקוה ,108 טל ; 254762 :״גדנסקי״ ,בן־יהודה ,250 טל :
.445647 גבעתיים :״בלומנפלד יוסף״ ,ל״ה ( 61ע״י הדואר) .חיפה :״חב׳
א״י לאופניים״ ,הנמל .69 קרית מוצל,ין :״אופני אדרי״ ,קדיש לוז .41
נהריה :״וולפוביץ״ ,הרצל .63 אשדוד :״פישר יוסף״ ,מרכז מסחרי א׳ ,8
טל .24269 :אשקלון :״אופן ספורט״ ,טל ; 25192 :״אמיר״ ,כיכר
העצמאות .107 עשרת :״כל־בו עשרת״ .רמת השרון :״כל־נוע״ ,סוקולוב
,37 טל .485613 :רעננה :״שרון אלי״ ,רח׳ השוק ,3ראשון־לציון •
״רוזנבוים״* ,רוטשילד .25 טל .941634 :חולון :״שביט״ ,סוקודוב .127
בת־ים :״אופני סרארי״ ,שד׳ העצמאות ,47 טל .869467 :

1ן 5
י ח!ער
לתרבות חרשה

אולם זאת אני מבטיחה לכם, יושבי
קדום ואלוני־מורד, כולם: לעולם
לא אשכח לכם את חילול
כבוד ילדי וחילול כבודי שלי, בת לעם
גא וחולם שנאבק לצדק, בזויה
בעיני עצמי ובעיני כל העולם כולו,
ובצדק. זכרו: המוני אמהות
שונאות אותכם היום שינאה לוה טת,
גם אם הן מפחדות לתת ביטוי
לשינאתן.
אסתר רטנר, תל־ אביב

לפוצץ בתים, לסגור חלונות בכיתות
ולזרוק בהן רימוני־עשן,
לאלץ לעבודות בזויות ן
במד, אנו, אמהותיהם, יכולות
לעזור להם כדי להצילם מזוועה
זאת? כדי לא לראותם יורים ברגלי
ילדים, מכים זקנים, מגלים
מישפחות לישימון וצועדים ברחובות
שוממים עם נשק וחגור
ככובשים במילחמה?
רובנו חושבות בשתיקה. אם
לשלושה חיילים אמרה לי :״איני
מאמינה עוד בצידקת המטרה ש לשמה
ישלחו את בני להילחם
בלבנון. אבל אני מפחדת לומר ולמחות,
שמא אזיק לבני.״ אמהות
רבות עושות מעשים שונים ומשונים,
משקרות, מפעילות פרו טקציה,
לחץ, ממציאות אישורים
שונים — הכל כדי למנוע את
שליחת ילדיהן לשרת בגבול ה צפון
או בשטחים הכבושים. אולם,
אין הן מוכנות בשום אופן לדבר,
למחות, להתארגן או להפגין. בקיצור
— להיחשף. ופחדן אכן
מוצדק.
אני חיה כמוהן באימה נוראה
שבני יתעללו ויכו וישפילו ויאבדו
צלם־אנוש בגלל מטורפי קדום
ואלון־מורה. אני מביטה באנשים
אלה, המופיעים בדירתי על גבי
המסד, ואני שונאת אותם שינאה
נוראה.

בשיבחה של אילנה אלון,
הכתבת לענייני מישפט
של ;,העולם הזה״

אחרי שקראתי את דבריו של
אורי אבנרי׳ על השכלתה המיש-
פטית של הכתבת (העולם הזה

כתכת אלון
האזרח הקטן
,)2253 השתכנעתי שיש צורך ב־מישפטן/נית
כדי לסקר ענייני
מישפט ברמה כה גבוה. כתבותיה
של אלון מאלפות ומסייעות גם
לכלל וגם לפרט (״האזרח הקטן״).
הקורא יכול ללמוד מהן על זכויותיו.
שדה
קנוגל, תל-אביב
(המשך בעמוד)6 ,
ה עו ל ם

הז ה

2258

למישהו מיוחד, משחו מיוחד...

כרסו 0רזרניר|,ר 0איט־רא•

רק בטלויזיות הציבעוניות של ׳50)^׳1
תמצא את ו\ו 0ך ו 7ו או ,7 8השיטה
הבלעדית המקרינה את התמונה
בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מטך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה
חדה ובעלת בהיקות גבוהה בצבעים
טבעיים.
לבחירתך מספר דגמים חדישים
בגדלים שונים ובעיצוב מרהיב:
״27־ 5ק 0 \/1\/1-2711
• 3שיטות צבע:
ו\/ו\_/£0 $/וו/ק אוטומטי
80ז מ אוטומטי להקרנת סרטי וידיאו
מארה״ב בשילוב מערבת וידיאו ביתית
׳ו׳ 301\1דגם 51.- 77 אגוהגז־פ
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• בניטות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה של 8ואט
המאפשר חיבור רמקול תיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק רב־תבליתית, בעלת
אפשרות לקליטת נ ו תחנות, צבע,
בהירות, עוצמה, השתקת קול, ביוון
אוטומטי, הדלקה וכיבוי.

• 3שיטות צבע$0 :זו\ו/ט* £0£1/1$ק
אוטומטי.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• רמקול ץ7 * 0 ]/\11
• יחידת בקרה מרחוק רביתנליהית,

20201\/20 - 1£א
• 3שיטות צבע:

וצו*./£0$וג/ק -אוטומטי $0,ז^-ידני,

• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

״*^-1842 £-18
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אפשרות התאמה אוטומטית של בהירות
המסך בהתאם לתנאי התאורה בחרו בו
נמצא המבשיר.
• יחידת בקרה מרחוק.

1400 £-14
£מכשיר נייד.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אנ טנ הזהט/ז ה/ו

.מסינ & מ ס! ,

בוא לראות ולשמוע הדגמה באולמי התצוגה של סוני:
הל־אביב: מגדל שלום, רח׳ אהד העם .9
חיפה: קרית אליעזר, ככר מאירהוף .35
ירושלים: קרית משה, רח׳ ימין אבות .6

אץ במו שוני.

מכוזבים
באוזני שרד ה אוצד
שתי תחנות״שידור מעבי״
רות תוכניות זהות — אך
בנפרד

ב־ 19 בנובמבר העבירו שתי
תחנות־השידור הישראליות —
קול־ ישראל וגלי־צה״ל — את הדיון
בכנסת, בנפרד. כנראה ש אנחנו
באמת !מדינה גדולה ועשי רה.
כלום
יכולה מדינה קטנה, בגודל
של עיר קטנה בעולם הנאור,
להרשות לעצמה מותרות של שידורים
כפולים? ושר-האוצר עוד
מתלונן שאין לו. אנו עשירים בבספסרי-
בשירותים, פרשנים בורסה,
במיפלגות ובתחנות־שי־דור.
ועבור כל אלה משלם האזרח
הקטן במיטב כספו.
ושאלה לי אל שר־האוצר: האם
חשבת פעם. על גבייתו של מס־שפתיים?

ח. רלף הלינגר, תל-אביב

ע*דן ציד ה א דו קי ם
המיכתב שלהלן מתפרסם
ככתבו וכלשונו, בלי קי צורים
והשמטות.

כי אין לו בעיות של ריח פה.
הוא משתמש במי פה תיאדנט.
מיפה -לשיניים בריאות ונשימה רעננה.

תל-אביב-קהיר הלון ושוב

יציאות מתל-אביב וירושלים
כל יום א׳ ו-ה׳ באוטובסים מפוארים
מחיר כיוון אחד$25.-:
טיולים מאורגנים במלונות דרגה ראשוגה:
$235. סוף שבוע ארוך (יום ה-א׳)
$320. 5ימים (א׳-ה׳)
$385. 8ימים (א׳-א׳)
$565 8ימים (לוקסור-בטיסה)

המחיר כולל:
* נסיעה הלוך ושוב * מלון דרגה ראשונה
1/2פנסיח הסעות וסיורים.
הנחות מיוחדות לקיבוצים, קבוצות מאורגנות וועדי עובדים
( 0 .ההשתתפות מותנית בקבלת אשרת כניסה למצרים).

פרטים: טיולי הגליל תל־אביב,רחוב הירקון 142 טלפון 221372,220819 :
ירושלים רח׳ בן־סירא , 3טלפון .242720 חיפה המגינים ,43 טלפון 522958
טבריה, הירדן , 10 טלפון 20550,20330 ואצל כל סוכני הנסיעות.

^ 1טרמפל 1זייל

אמר הכותב: לבי לבי לראביי
גורן, כי הוא ראוי לחמלה רבה.
הוא השתדל והתאמץ כל כך לקיים
את הכתוב ״ידע שור קונהו״,
ולעשות את רצון האדון החילוני.
והיה ראביי גורן שואף ומבקש
לקבל אצל החילונים, אותו כבוד
שלא קיבל אצל שומרי התורה.
ועכשיו אבוי, הוא ״זכה״ לקבל
מן החילונים סנוקרת של גידו־פין.
זוכרים אתם, קוראים חביבים,
מה שהתרחש אז, בימי עידן
הממזרים, איך נעשה ראביי גורן
גיבור גדול אצל החילונים, ואיך
התיר את הממזרים, ואיר היו
החילונים קושרים כתרים לגורן
ושרים לו מיזמורי־הלל וקוראים:
יחי גורן מורנו ורבנו, שאינו מכביד
עלינו, רק מטהר את ממזרי-

ולפני כמה זמן העיז ראביי גורן
להצהיר, כי גם הוא פוסל עדותו
של עד־מדינה, כמו שהורה
רבי עובדיה. זה ״חטאו״ האחד.
וה״חטא״ השני של ר׳ גורן, זה
ניתוח לב פתוח, רחמנא לצלן,
שעשו לר׳ גורן באמריקה. לדעת
כותבי העתים, זה חילול כבוד הרפואה
הישראלית. ועל שני ״פש עי״
ר׳ גורן, זכה למבול של
חיצי־רעל מאת כותבי העתים. וכך
למד ר׳ גורן, בדרך הבזיון, כי גם
הוא נמנה בין האדוקים השנואים,
ואם בא עידן ציד־האדוקים, אז
אין ר׳ גורן נבדל לטובה.
ומפעם לפעם מתרחש כאן עי-
!דן־ציד־האדוקים. וכותבי העתים
מפיצים ציורים וכתבי־שיטנה ש קוראים
לעשות פרעות ביהודים
אדוקים. וטיפשות השילטון גור־ 9
מת לי שחוק מר. הנה בני ישמע אל
ובני כוש זוממים להשמידנו ולגזול
ולרשת את ארצנו. והשמא לנים
והבנ״צים עוזרים לרוצחי
תרפ״ט, כמו הקאפו מאושוויץ, ש היה
עוזר לגרמנים.
והנה מחבל ערבי ששם פצצה
באוניברסיטה, כדי להרוג יהודים,
והמחבל הרוצח מוסיף לל מוד
באותה אוניברסיטה ועוד כמה
אלפי מחבלים רוצחים לומדים ב מכללות,
על חשבון משלם המסים.
ותופיק זיאד מסית לשחוט יהודים
ומתהלך חופשי וגם יושב ב כנסת.
ומישטרת־ישראל משליכה
יהודים אדוקים לכלא אכזרי על
חשד חטא קטן כמו העלמת מס.
והרי מישטרת־ישראל יודעת את
סולם הפשעים.
ובכן, שמאלנים ובג״צים, וער־בושים
רוצחים מתהלכים בחופש.
ומי יושב בבית־הסוהר? ר׳ נועם
המרי ור׳ מאיר כהנא.
ולמה נסע ר׳ גורן לניתוח לב
באמריקה? כי. הוא יודע את ה
אמת,
כי הרופאים בבתי־החולים
אוהבים ערבים ואינם אוהבים יהו דים;
ערבושים רצחו חייל יהודי
בחברון והרופאים גזלו את כלייתו
ותדמור, למישפחת הרוצחים.
ושני יהודים הורעלו בשוגג, ב־בית־חולים
פועלי. ושם הצילו הרופאים
ערבוש צעיר, על-ידי טי פול
נמרץ. ואני אומר: מוטב
להרעיל ערבים ולהציל יהודים.
ועיתון אחד מספר, כי נזגן־דויד־אדום
מקיז דם מיהודים ותורם
חלק מן הדם לערבושים הרוצחים.
ודם חייל יהודי עלול לזרום בעורקיו
של ערבוש רוצח יהודים.
ומגן־דויד־אדוס חייב לשאול כל
תורם, אם הוא מסכים לתת דם
לערבי רוצח.
ולמה עורכים החילונים עידני-
ציד־אדוקים? כי הם מלאים כעס
על כישלונם לחסל את דודמשד-,
וישראל. בכוח השטן היו הכופרים
עמלים ויגעים בהשמדת דת-
סיג /ולמען מטרה זאת הם גייסו
את כל ספרות ״התחיה״ וסופרים
משומדים ״התנבאו״ :הנה עוד
מעט לא יישאר זכר לדודסיני.
ולכן כל יהודי שומר־שבת ומניח
תפילין, זה כמו קוץ בעיני זקני
השומר־הצעיר.
וצעירי השמאל זוללים חשיש
ערבי, כי אבותיהם גזלו מהם את
סם החיים של משה רבנו. וסופרי
השמאל מחפשים בנרות, חטאים
של יהודים אדוקים, ועל כל חטא
קטן, הם ששים כמוצאי שלל רב,
ובודקים אותו חטא ומשקיפים
עליו במשקפת מגדילה והעיתון
מספר באותיות קידוש לבנה על
״פשעי״ האדוקים.
אבל אין מקום לייאוש. לא
כולם מומרים להכעיס. יש גם תינוקות
שנשבו לכפירה ואינם אש מים•
ויש גם בעלי תשובה צעירים.
וגם בתל־אביב, בשדרות
רוטשילד ,112 זורח אור התשובה
ושם שוכן בית־מדרש. נעשה ונשמע
ובראשו עומד ר׳ מנחם גרילק
נ״י ומקרב את הנוער העברי ל־ביודהמדרש
הישן, ובזכותם נזכה
לראות במהרה, בנקמה ומהמה.

קורא חביב! אני חושש, כי דף
זה אינו שלם, כי כתבתיו בחפזון,
בגלל חסרון כיס• והשקל הישראלי
אינו עשוי מכסף טהור, אלא מנייר
עם תמונות, וצרכי החיים
עולים ביוקר, ואתה מתבקש להע לות
את שכרי.
אבל איני מאיים עליך בשביתה.
ואם יהא לי מה לומר, בעזרת חונן
הדעת, אז אכתוב ואדפיס דף
נוסף. ובינתיים, תן כסף! וכל
המרבה הרי זה !משובח. וחסד
מציל מחבלי משיח.
ד״ר חיים צפי קורניק,
תל־ אביב

טעסת דועודם א 1ד? ת
״הארץ״ ,מה־ 2בדצמבר .1980

שכר הדירה
בתכנית האמריקאית :
120 דולר לחודש
״התכנית האמריקאית״ לבניה
להשיכת־ ,היא הכדאית ביותר
למשחק, מבין התבניות שהוצעו
לממשלה — אמרו אתמול נציגי
משרדי האוצר והשיכון בישיבה
של ועדת הכלכלה, שדנה
בנושא. שכר הדירה בה לחודש
— הם אמרו — יגיע, לכ־120
דולר.
לדבריהם, הדירות והקרקע ׳בפרוייקט
יעברו בתום עשרים
שנה לבעלות הממשלה.

.ערד את העמוד: יצחק ינאי
ואכן, לא פעם נידמה, שקברניטי
המשק והכלכלה מתייחסים ל בעיות
הבוערות שלנו כאל מיש-
חק־ילדים.
רוביק סעד, חיפה
ה עו ל ם

הז ה

2258

137

סי_1וא, ס ח
$3113**910

3 1 * 1 1 1ט!מ ם סם

מעולם לא י ד עו אנ שי ם רבים כל־כך פרטים

וזינדד־ן*
שראל תייכא השנה דלק ב־2.4
מיליארד דולר. זהו המרכיב הגדול
והחשוב ביותר של היבוא הישראלי. סכום
זה שווה כ־ 150 מיליארד שקל, או 150/0
מהתוצר הלאומי הגולמי. משמעות הדבר
היא, שבממוצע משלם כל צרכן עבור
מוצר או שירות -שמחירם שקל 15 ,אגורות
חדשות עבור מרכיב הדלק.
מי קונה את הדלק? ממי נקנה הדלק?
באילו מחירים, בדיוק? מהם תנאי התש לום?
מי מחליט מה יהיו המחירים? על
סמך אילו שיקולים? מי קובע את גובה
המיסוי על הדלק? מדוע גבוה המיסוי
על סוג דלק אחד יותר מאשר על סוג
דלק אחר? התשובות על מרבית השאלות
הללו אינן ניתנות. מי שיודע, אינו מוסר
את הנתונים. מי שמצליח להשיג את הנתונים
אינו רשאי לפרסמם, ביגלל הצנזורה.
מיסתורין אופפים את ענף הדלק.
המיסתורין והשתיקה נוחים מאוד לממשלה
ולחברות־הדלק הישראליות. הם נוחים
הרבה פחות לצרכן, המשלם את
המחיר, ואינו יודע מדוע, בדיוק, המחיר
כה גבוה.
לעתים גורם מיסתורין זה לפרשיות
מביכות. דוגמה לכך היא ״פרשת מכסיקו״
של השר יצחק מודעי. שר־האנרגיה״וה״
תשתית ביקר לפני כמה חודשים במכסיקו
וניהל שם משא־ומתן על רכישת דלק.
כשחזר, הצהיר בגאווה, כי הצליח להשיג
מחירים נוחים. אך היו מי שטענו שהמחירים
שהשיג היו גבוהים מדי. מקור
שאינו מוכן להזדהות טוען ששני הדברים
נכונים. המחירים שהשיג יצחק מודעי
היו גבוהים מדי ונמוכים מדי בעת
ובעונה אחת.
בניגוד לדיעה הרווחת ולרושם העשוי
להתקבל מהצהרות השרים, לא הממשלה
הישראלית קונה את הדלק מממשלה זרה
כלשהי. חברות־הדלק הישראליות קונות
את הדלק מחברות־דלק זרות. הממשלות
של שני הצדדים מתערבות רק כאשר
מתעוררות בעיות פוליטיות. עניין מחירי
הדלק הוא סבוך ועדין, וקיימים פערים

שר־האנרגיה מודעי

ל כי ס ך

ניכרים בין מחיר הקנייה המוצהר והמחיר
המשולם למעשה, שהוא נמוך יותר.
בפרשת מכסיקו הגיעו חברות־הדלק להסדר
נוח עם המכסיקאים, אך מודעי לא
ידע זאת. הוא שמע את המחיר המוצהר,
ולא ידע שהמחיר האמיתי נמוך יותר.

פשלה במכסיקו

הן משלמות פחות ממה שהצהירו, והתוצאה
היתר, חרושת שמועות שכוונה נגד
מודעי.
יקרה זה מדגים את המתרחש ב•
ענף, הנשלט כולו עלי־די שלוש חב־

מכאן זה בא

בתי־הזיקוק, בחיפה, שניבנו ב־
,1958 מצויים היום בבעלות מם־
שלח ישראל והחברה לישראל. לכאן מביאות חברות־הדלק את
שר״האנרגיה הישראלי החליט לגלות
חריצות, ולהתערב בממשלת מכסיקו. הוא
הצליח להשיג מחיר שהיה אמנם נמוך
יותר מהמחיר המוצהר — אך גבוה יותר
מהמחיר האמיתי. חברות־הדלק עמדו ב מצב
מביך, משום שלא יכלו לגלות כי

הנפט הגולמי שקנו בחו״ל, ומכאן הן מוציאות אותו אחרי העיבוד
והזיקוק. בתי־זיקוק נוספים לדלק נמצאים גם באשדוד.
הממשלה אינה יודעת תמיד מה המחיר* שמשלמות החברות בחו״ל.

רות גדולות, המחלקות ביניהן את השוק
בשיעורים מוסכמים. בין שלוש החברות
אין שוררת כל תחרות, הן משווקות בדיוק
את אותו הדלק, וקיים ביניהן שיתוף־
פעולה מלא. ההקפדה על החלוקה המדד
ייקת חמורה עד כדי כך, שכאשר אחת

< 4969 -
זבר־כח הדדק דופעו כי שראל 9 7 9 -

תמהוו׳מצב: קיפאון!

1979

1978

1977

1976־

1975

•1974

1973

1972

1971

1970

החברות מוכרת יותר מכפי שנקבע לה
— היא מפצה את האחרות.
עם קום המדינה, נד ,1948 שלטו בשוק
הדלק הישראלי שתי חברות בינלאומיות.
היו אלו חברת של ההולנדדבריטית, וחברת
סוקוני־מוביל־אויל האמריקאית, הנש לטת
על־ידי קבוצת רוקפלר. אחרי מיל-
חמת העצמאות החליטה הממשלה להקים
גם חברה ישראלית — חברת דלק, שבה
שותפים ההסתדרות, בנק דיסקונט, סיר

1969

צ׳ארלס קלור והממשלה.
לקראת סוף שנות החמישים, עם התגברות
החרם הערבי, החליטו חברות-
הנפט הגדולות למכור את שלוחותיהן בישראל.
חברת מוביל־אויל נמכרה ב־
1958 לשתי מישפחות אמריקאיות, מישם־
חת שינדלר ומישפחת ספיירר. מאוחר יותר
הצטרפה לחברה גם מישפחת סונבורן. שם
החברה שונה לסונול. בשנות השישים
השתלטה על סונול מישפחה אמריקאית
רביעית — מישפחת בלפר. מאז מהווה
סונול חברת־בת של קונצרן בלקו, שהוא
מפיק הנפט השני בגודלו בפרו.
שנה אחרי מכירת מוביל־אויל נמכרה
גם של, אחרי משא־ומתן מסובך. ממש לת
ישראל לא רצתה ששל תצא מישראל,
שכן ביקשה להשאיר ערוץ פתוח אל
חברות הנפט הבינלאומיות, אך של היתה
נחושה בדעתה. נכסי החברה בישראל
נמכרו במחיר אפסי. של הסכימה לקבל
תשלום עבור הדלק שהחזיקה בארץ, ותו
לא. בדרך שאיש אינו יודע להסבירה עד
היום הצליח סיר אייזיק וולפסון להיכנס
לעיסקה בשיעור של ״0/סל. השותפה ה אחרת
בחברה החדשה, פז, היתה הממ שלה•
מאוחר יותר מכרה הממשלה לוול-
פסון חלק נוסף, והיהודי־הבריטי שולט
עתה בשני שלישים מהחברה.

ך משך שנים ארוכות -עד לנפילת
השאה, לפני שנתיים, היתד, איראן
ספק הדלק העיקרי של ישראל. את המו״מ
הראשון ניהלה הממשלה, אך אחר־כך
פינתה את השטח לחברות־הנפט, שניהלו

את המיקוח על המחירים עם החברות הגדולות
ששלטו בנפט האיראני, ועם חברת
הנפט הלאומית של איראן.
בתקופה זו למדו החברות את חשיבותם
של המיסתורין והשתיקה סביב עיסקי
הנפט. השאה של איראן, שדאג ליחסים
טובים עס העולם הערבי־שוסלמי, לא
היה מוכן להודות בגלוי במכירת הנפט
לישראל. העיסקה היתה חשובה לו, משום
שחברות־נפט רבות סירבו לקנות דלק
מחברת־הנפט הלאומית של איראן. בשוק
לא היה מחסור, והיה להן די דלק משל
עצמן. במצב זה הפכה ישראל ללקוי*
חשוב ביותר של חברת־הנפט הלאומית,
שכל הכנסותיה הגיעו לאוצר השאה.
מן המיסתורין הזה, שהצנזורה הביטחונית
בישראל הקפידה עליו, הרוויחו גם
החברות. איש לא יכול היה לדעת בדיוק
מהם המחירים שבהם קנו את
הנפט. הממשלה יכולה היתה רק ״להע ריך״
מחירים אלה, על־פי התוצאות ש אליהן
הגיעה במו״מ עם שרי־הנפט האיראנים
בכל פעם שהתעורר משבר, והאי־ראנים
דרשו העלאה.
התוצאה: ככל שקנו חברות־הדלק הישראליות
במחיר נמוך יותר מן המחירים
המוצהרים, יכולות היו להגדיל את דיווחי־הן
בשוק הישראלי.
היום כבר אין שום הצדקה למיסתורין.
מצריים מוכרת לישראל נפט בגלוי. כך
עושה גם מכסיקו. אך למרות זאת איש
אינו מוכן לומר בכמה קונות החברות
את הדלק מהחברות הזרות. חברות־הדלק
עושות, כתוצאה מכך, עסקים טובים.

^ מו, כעולם כולו, כך גם בארץ —
המרוויחות העיקריות מעליית מחירי
הנפט הן חברות־הדלק. מבין שלוש החב רות
הפועלות בארץ, רק חברת דלק
מפרסמת מאזנים. מן המאזן שלה מתברר,
שהגידול ברווחים עולה בהרבה על שיעור
האינפלציה. חברת דלק הרוויחה 40 מילית
לירות אחרי תשלום מיסים ב״117 ,1977
מיליון לירות ב־ ,1978ו־ 289 מיליון לירות
ב־ .1979 חברת דלק שולטת ב־ס/״ 30 מהשוק,
ולפיכך אפשר להניח כי רווחיה עולים
במקצת על דיווחי חברת סונול, השולטת
ב־ 250/0מהשוק. ריווחי חברת פז, שלה
450/0מהשוק, גדולים יותר. ההערכה היא
כי הריווח הנקי אחרי מסים של חברת פז
יהיה ב־ 1980 יותר ממיליארד לירות (100
מיליוני שקלים) .אל סיר איזיק וולפסון,
היושב בלונדון .,מגיעים שני־שלישים
מדיווחי החברה, ואין לו כל קושי לתרום
בעין יפה למוסדות ישראלים שונים.
חברות־הדלק הישראליות שולטות גם
בשורה ארוכה של חברות־בת, שהחשובות
שביניהן הן חברות הגז. חברת פזגז שייכת
לפז, חברת סופרגז שייכת לסונול, ואילו
לדלק יש 30 מן המניות באנוישראגז.
שלושת החברות מחזיקות במשותף את
חברת שרוחי טנקרים, העוסקת בהובלה
הימית של הדלק לישראל. חברות משותפות
לשלוש החברות מספקות את הדלק ל*
חברת־החשמל, לארקיע, לאל־על ולשורה
של צרכני דלק גדולים.
המסלול שעובר הדלק, מהיצרן לצרכן,
נשלט, כימעט כולו, על-ידי חברות־הדלק.
חברות אלה קונות את הדלק מן החברות
הזרות ; הן מובילות אותו לארץ ; הדלק
הגולמי מגיע לבתי-הזיקוק, בחיפה ובאשדוד
(בבתי־הזיקוק שולטות הממשלה
והחברה לישראל בשיעור של .)260/0החברות
נוטלות את הדלק מפתח בתי־הזיקוק,
ומוליכות אותו לצרכנים השונים — בין
השאר, לתחנוודהדלק השייכות גם הן
לחברות־הדלק (בחלק מהתחנות ניתנים
זיכיונות לנכי צה״ל).
מחיר הדלק לצרכן כולל מיסוי גבוה
ומשתנה, על־פי סוגי הדלק, וכן העברה
ל״קרן השוואה״ .המיסים מורכבים ממע״מ
ומבלו, הגבוהים יותר בבנזין, ונמוכים יותר
בסוגי הדלק האחרים — נפט, סולר ומזוט.
את גובה ההעברות לקרן ההשוואה שומרים
בסוד. זהו השלב שבו ניכנסת הממשלה
לתמונת המחירים. בניגוד להצהרות שר־האוצר,
כאילו הוא ״מסבסד״ דלק זה או
אחר ,״מסבסדים״ כל צרכני הדלק את
האוצר. תפקיד קרן ההשוואה הוא רק
לשמור על איזון מסויים בין מחירי סוגי
הדלק.
יתכן שהממשלה אינה ששה לפרסם
נתונים על ההעברות לקרן ההשוואה, כדי
להסוות את העובדה שצרכני הדלקים
הזולים מסבסדים, למעשה, את צרכני הדלק
היקר מכולם — הבנזין. בעוד שעליית
מחירי הבנזין תואמת את עליית מחירי
הנפט בעולם, משלמים צרכני הדלקים
הזולים מחירים העולים על שיעור עליית
מחירי הדלק בעולם. מתברר שגם בתחום

הנר על חברות הורס
פ ! 4570 :

דלק :״ 307
דלק:
3070

•ו״רוודפםון

מנכ״ל אגפון

• חכרת ״ פז ״ נוסדת ב־ ,1959 כאשר
הממשלה וסיר איזיק וולפסון קנו את
חכרת של כאר*ן. כיום נמצאים שני־שלישים
ממניות החברה כידי וולפסון,
ושליש בידי הממשלה. יו״ר מועצת המנה לים
של פז הוא סיר איזיק וולפסון.
הדירקטור־מנכ״ל הוא מנזה ביתן, מי
שהיה שגריר ישראל בגאנה וסמנכ״ל
מישרד־החוץ. מנב״ל החכרה הוא ישעיהו
לחובר. החברה שולטת ב 45 משוק
הדלק.
זה עושה ממשלת הליכוד שימוש במכשיר
המיסוי כדי לשנות את חלוקת העוגה
הלאומית — לטובת החזקים, בגד השכבות
החלשות.
יעקוב ארנון, מי שהיה מנכ״ל האוצר
עד ,1970 ניהל חלק גדול מן המגעים עם
ממשלת איראן, על רכישת הנפט לישראל,
ונחשב למומחה בכלכלת־נפט. לדבריו יש

בניגוד

מוחלט

כשמחיר
תורמים

מקום לבחון מחדש את מיבנה המיסים
ומיבנה המחירים בענף הדלק:
״אני יכול להסביר מדוע הוטלו מיסים
בשיעור שהוטלו בשנות ה־ ,60 ומדוע
נקבעו מחירי הדלק כפי שנקבעו אז. אך
מאז עברו שנים רבות, והשאלה הגדולה
היא אם מה שהיה נכון לשנות ה־60
נכון גם לשנות ה־ .80 יש שמרנות רבה

לטענות

הדלק

• חכרת ״דלק״ נוסדה ב־.1951
השליטה כחברה היא בידי חברת־העזבדיס
של ההסתדרות 35 בנק דיסקונט

סיר צ׳רלס קלור 9וממשלת־ישראל
1יו״ר מועצת המנהלים הוא בנו
גיטר מבנק דיסקונט, יו׳׳ר ההנהלה המצומצמת
הוא נפתלי אושפיז מהברת-העובדיס.
המנכ״לים הם אברהם אגמון ויעקב חפץ.
דלק שולטת כ־״ 350/מהחלק בישראל.

0ל 5

ש ר ־ ה אוצר:

עוליםב־־ס^ססו, ה ם
לעליית

יו״רגלע 1ר
• חכרת ״סונול״ נוסדה ב־, 1958
באיטר מישפחות שינדלר וספיירר מארצות־הברית
קנו את חברת מוביל־אויל כארין.
מאוחר יותר הצטרפו מישפחת סונכורן
ובלפר. מישפחה אחרונה זו השתלטה על
החכרה, המהווה עתה חלק מקונצרן בלקו
הבינלאומי. יו״ר מועצת המנהלים של
סונול הוא דרור גלעזר. המנב״ל הוא
אלפרדו רוזנצווייג, והמישנה למנב׳׳ל הוא
יעקוב פרימן. לסונול 25 משוק הדלק
כמדינה.
במחשבה בעניין זה. אפשר להשתמש ב מחירי
הדלק כבכשיר שמעודד אינפלציה,
אך גם כמכשיר שמרסן את האינפלציה.
אני לא בעד זה שהממשלה תיגבה פחות
מיסים מהאזרח, אבל צריך לבדוק אם
אפשר להגדיל את הכנסות הממשלה בדרכים
אחרות. אני חושש מאוד שגם בתחום
הזה הממשלה יורה מהמותן: בתחום העלאות
מחירי הדלק, בתחום עיתוי העלאות
המחירים, ובחלוקת העול בין הצרכנים
השונים. זה הרושם. אם הרושם הזה לא
מוצא חן בעיני הממשלה, היא צריכה
להתחיל לפרסם נתונים, שיאפשרו לשפוט
באופן שקול אם המדיניות שלד, נכונה
או שאינה נכונה.״

המדד

האנרגיה: אגדות ואמת
• האגדה: עליית מחירי הדלק היא הגורמת לאינפלציה המהירה
בישראל. טענה זו נשמעת שוב ושוב מפי שר-האוצר, ייגאל הורביץ, ודוברי הליכוד.
האמת: כלכלני מישרד־האנרגיה בדקו ומצאו, כי גם כאשר מוכפלים
מחירי הנפט תוך שנה, תורם הדבר לעלייה של 5בילבד במדד המחירים לצרכן.
נבון הדבר שעליית מחירי הנפט מנוצלת על־ידי יצרנים וספקים שונים להעלאות
מחירים בלתי״מוצדקות, שהממשלה אינה טורחת לרסנן.
• האגדה: הממשלה מסבסדת את מחירי הדלק. גם טענה זו מושמעת
שוב ושוב על-ידי שר־האוצר.
האמת: על בל סוגי הדלק המשווקים בארץ מוטלים מיסים גבוהים
בשיעורים שונים, לפי סוגי הדלק. מיסים אלו מהווים מקור הכנסה חשוב לאוצר,
ואין שחר לטענה כאילו מסבסד האוצר את מחירי הדלק.
• האגדה: הממשלה קונה דלק. אגדה זו מטופחת במיוחד על-ידי
שר־האוצר, המנסה להעמיד פנים באילו הוא ״קונה״ דלק. גם שר־האנרגיה,
יצחק מודעי, משתתף לעתים בהצגה זו, כדי לתרץ מסעות לחוץ־לארץ.
האמת: שלוש חברות־הדלק הפועלות בישראל הן הקונות את הדלק
במישרין מחברות-דלק המפיקות נפט, פרטיות או לאומיות. הן החותמות על
החוזים והן המשלמות את המחיר. הממשלה מתערבת רק כאשר נוצרים משברים
פוליטיים.
>• האגדה: יש בעולם מחסור בדלק, ועליות המחירים נובעות ממחסור

האמת: אין בעולם מחסור בדלק. מעתודות הנפט הידועות עתה ניתן
להפיק דלק ב 100-השנים הבאות. קצב הגילוי של עתודות נפט חדשות הוא
מהיר, ובינתיים מתפתחים במהירות תחליפי-אנרגיה. המדינות המייצאות והחברות
המפיקות דלק מפיצות את האגדה, כדי להצדיק את העלאות המחירים שכל
תכליתן הגדלת הרווחים.
#האגדה: הממשלה מנסה לחסוך בהוצאות על אנרגיה.
האמת: החיסכון באנרגיה נגרם פשוט בגלל העלאות המחירים. אילו
ניסתה הממשלה לחסוך בהוצאות לאנרגיה, היתה יבולה להתיר שימוש במנועי
דיזל לרכב מנועי. מנועי הדיזל הם חזקים יותר, נקיים יותר מבחינה אקולוגית
וחסכוניים בצריכת הדלק. תחת לעודד את השימוש בהם, הוצאה לאחרונה
תקנה המטילה הגבלות נוספות על השימוש במנועי דיזל בישראל.

למאה שגים
ף* עולם וכארץ נעשה שימוש באימה
מפני המחסור, כדי להצדיק את עליות
המחירים. אין לכך הצדקה. בעולם יש
עתודות נפט שיספיקו, בקצב ההפקה הנוכחי,
ל 100-שנים. וככל שמשתכללות
שיטות הגילוי, גדלות העתודות המוכחות
של הנפט.
בינתיים מתפתחים בקצב מהיר מקורות
אנרגיה תחליפיים. בכנס מומחים לאנרגיה,
שנערך לא מכבר, נמסר כי תוך 15 שנים
תתחיל התלות בנפט לקטון במהירות.
נראה כי המדינות המייצאות נפט, ועימן
חברות־הנפט, מנסות לחלוב את כלכלת
העולם. בינתיים כבר נושאות חברות־הנפט
את פניהן אל העתיד. מסקר שערכה ועדת
הסינאט האמריקאי מתברר, כי 74מ־מירבצי
האוראניום בארצות־הברית נמצאים
בידי חברות־הנפט הגדולות, וחברות אלה
משתלטות בהדרגה גם על מירבצי האד
ראניום העשירים באפריקה.
בארץ נעשה בעיקר שימוש מדיני בפחד
מפני המחסור. דוברי הימין הקיצוני תוקפים
את הסכם השלום עם מצריים, שגרם
להחזרת שדות הנפט במיפרץ סואץ לארץ
זו. שם נימצא שדה עלמה, שאמור היה
לספק ס/ס 30 מתיצרוכת הנפט של ישראל
במחירים הנמוכים יותר מאלה המשולמים
היום. אך דוברי הימין מתעלמים מכך
שמילחמה נוספת או החרפת הבידוד המדיני
היו מקשים על ישראל להשיג את
יתרת הדלק שהיא זקוקה לו. במצב הקיים
אין כל בעיית להשיג דלק, ובמיסגרת
הסכמי קמפ-דייוויד נכללת גם הערובה
האמריקאית לאספקת דלק לישראל בשעת
הצורך.
שלפהפ רנ ק ל !

הורוסהוס

מפריעה לו להרחיק ראות. הוא אדם
מאוד אינטלגנטי, עם חוכמה טיבעית
משלו• עומד במגחני קומניקציה חוזרים
ונישנים, ולעולם אינו מאבד את ביטחונו
בתקשורת עם אנשים. חוכמתו גדולה
בהרבה ממה שנראה כלפי חוץ, והוא
אינו חש צורן להפגין ידע ובקיאות בכל
נושא שהוא.
הוא אינו אוהב להרגיש את עצמו
בתוך תלם צר׳ קבוע וחמור, מעדיף
לקחת לעצמו חופש מסויים מהתחיי
כנימיני

שימחה אדליר
מסוגר להיות
נוקשה, החלטי
ומאוד !שאפתן,
או חס רה לו

המפה האסטרולוגית מראה — שמש
במזל קשת, ירח — במזל טלה, ומארס
במזל אריה. המיבנה שנוצר במפה נקרא
— ״המשולש הגדול״ ,ומבטיח על״פי־רוב,
שהחיים יביאו שפע של הזדמנויות לחתקדמות,
ויכולת למלא את רוב מישאלות־הלב•
ילידי
מזל קשת נחשבים בדרך־כלל
לבעלי מזל, מכיוון שיופיטר, הכוכב השולט
בהם, מסמל שפע, ונהוג לייחס לו
השפעות חיוביות. בני מזל זה נוטים
להיות אופטימיים, ואת שמחה ארליך
אי-אפשר להוציא מכלל זה. הוא ניחן
באופטימיות ושימחת-חיים, כמעט כל
דבר בא לו בקלות. לפעמים משאיר הרג-
שה ששום דבר לא נוגע לו באמת. על-פי-
רוב הוא רק צריך להושיט את ידו
ו״לקחת״ את המזל המצפה לו.
הוא אדם שמסוגל להתלהב, להתרגז
ולהתרגש, אך כל זה קצת מהצד. הוא

רואה את עצמו כעומד מבחוץ׳ ומשקיף
על עצמו ועל האחרים מבחוץ ומבפנים
בעת ובעונה אחת.
הוא בעל חוש־הומור מפותח ומאוד
ציני. מסוגל לראות בכל מצב בדיחה
מאורגנת, הכוללת גם אותו עצמו. לפעמים
נוצר הרושם שבתוכו הוא ״מתפוצץ
מצחוק כל הזמן״ .יתכן שהיה מתאים
לו להיות קריקטוריסט. אך המפה האסטרולוגית
מראה על כיוון מעשי יותר,
ויכולת טובה מאוד למשא-ומתן, חוש
עסקים מפותח, ויכולת להתעשר ללא
מאמץ רב.
הוא ניחן בפיקחות ובאינטואיציה, בזיכרון
טוב ובכושר לוגי. הוא מסוגל
להיות נוקשה, החלטי, אחראי ומאוד
שאפתן. אך למרות שנראית שאפתנות חזקה,
לפעמים חסרה לו תוקפנות, וברגעים
שבהם נחוץ להתעקש, לא להתחשב, ואפילו
לנהוג בגסות, הוא מרים ידיים
ונכנע.
קיימת בו נטייה לתת לפגמים קטנים
להשפיע יותר מדי על הכלל, ותכונה זו

בעקרונות שעל ברכיהם חונך. כאשר יש
לפניו מטרה או יעד חשוב, הוא מתמלא
התלהבות הנתמכת בשאפתנות בלתי-
נמנעת, ומסוגלת להפוך לכוח רב עוצמה.
הוא אדם בעל טבע חברותי, הנהנה
מחברתם של אחרים, ומרגיש אחריות
רבה כלפי החברה. הוא מהיר להתלהב
ומהיר להרגע. אינו שייך לאלה האוהבים
את הקונבנציונליות• בוחל בעצות, וקשה
להטיל עליו מרות או מישמעת.
התקדמותו בחיים נעשית על־ידי ניצול

שימחה אדליד
ניחן באופטימיות
בויות. חשוב לו להיות מרוצה מחייו
ומעצמו, ולא מרשה לשום אדם ולשום
מצב להפריע לתוכניותיו. פעמים רבות
הוא סומך על המזל ומשכנע את האחרים
ש״יהיה בסדר״ .הוא ניחן בכושר
אירגון ויכולת הנהגה, הוא אידיאליסט
אך לא מאבד את הקשר למציאות.
קשור לעבר, למסורת ולמישפחה, ודבק

שיטתי ויציב של היכולת הבונה, ראייה
רחבה והכרה במיגבלות. הוא בעל יכולת
טובה להתחיל דברים חדשים, לא נרתע
מעבודה קשה.
כשהוא מופיע לפני קהל, הוא מעניין,
דובר דברים של טעם ונותן הרגשת נוחות.
הוא עצמו נתון למצבי״רוח, ופעמים נתפס }

לדכדוך, שחולף במהירות.

תקופה שבה שבים ומציפים אתכם זיכרונות
המעוררים בכם געגועים לעבר.
ברגע של אמת כדאי
לבחון את המציאות,
ולחסל קשרים המעכבים
וגורמים להאטה
של התוכנית המתבשלת.
תוכלו להשקיע
מרץ וזמן בלימודים
שעשויים לקדם את
השאיפות הכמוסות.
ידובר שוב על נסיעה
לארץ אחרת, וייתכן
עיכוב בלתי תלוי בכם, לכן רצוי לתכנן
לזמן מאוחר יותר. צפו לביקורי ידידים.

¥תקופה של רצינות לשוורים. המצב הכס¥פי
גורם לדאגת מה, זיש להימנע מבז¥¥בוז
מייותר, ולחסוך

מור על המישקל. מב־חינה
בריאותית —
מת רגישות מייוחדת
בגרון ובאיזור הצוואר.
הצד הרומנטי הוא הגורם
הנאה יותר מכל ברגע זה, עדיף
מעניינות. להצעות להענות בחיוב

תקופה מצויינת ללימודים, הראש פתוח,
העצבנותוהמתח שפקדו אתכם לאחרונה
ירגעו. לימוד של
שפה חדשה יוכל להוסיף
עניין רב, ורעיונות
מפתיעים בקשר
לעתיד. בעלי כישרון
כתיבה יוכלו להפוך
את המחשבות למעשים.
תוספת ההשראה
שמביאה עימה תקופה
זו תוכל לסייע
לכם ליצור יצירה של
ממש. גם בתחומים אחרים, שבהם עוסקים
בני תאומים, צפוייה הצלחה.

החלטה שתחליטו נסו
להימנע מקיצוניות, או
להמתין עד שהמתח
שאתם חשים יעבור.
מבחינה רומנטית חשים
צורך חזק באהבה, יש
סיכוי לפגוש אנשים חדשים במקומות ציבוריים,
במסיבות, קונצרטים, תיאטרוך.

מתעורר בכם רצון לצאת החוצה, להיות
מעורבים עם המון ידידים. יש רצון לחרוג
מהשיגרה ולהתחיל
בעניינים חדשים.
זו תקופה מלאת פעילות
ומעניינת. למרות אתם המתח שבו
שרויים, אתם מצלי חים
להתגבר ולהתקדם.
קיימת אפשרות
של פגיעה בידידים
קרובים, השייכים לעבר
הלא רחוק. עדיף
להראות את הייחס האמיתי ולא לנופוגעת. חמקמקה בדרך
קוט

מצב
רוח עליז וחסר-מנוחה גורם לכם
לצאת ולבלות, ולא מאפשר לשבת במנוחה
ולהתרכז בדברים
רציניים יותר.
אתם נקלעים לחוויות
ומצבים מייוחדים
במינם, ומוכנים להתנסות
בניסיונות, שבתקופה
אחרת לא
הייתם מעזים אף להרהר
או לחשוב עליון;
ביולי -
21באוגוסט
הם. אהבות כפולות
עלולות להכניס אתכם
לתסבוכת, שאותה תוכלו לפתור בדרך
מקורית ומשעשעת, וכדרככם.

תקופה שבה אתם נוטים להוציא כספים
כימעט ללא ביקורת. הרגשה אופטימית
אופפת אתכם, והיא
מתייחסת לא רק לעניינים
כספיים. העניין
העיקרי שמעסיק אתכם
— אהבות שונות
ומשונות. חלקן אהבות
ממבט ראשון, ואחרות
מלוות במתח ריגשי
גבוה מאוד. בני המין
השני ממגנטים אתכם. י נ ! 2 3 2 1נ ^
קיימת ערגה לשלווה
ולמיצוי היופי בחיים. אך לא קל להשיג
למדתם לדעת.
זאת, כפי שבוודאי

עומס העבודה שמוטל עליכם בזמן האחרון
גורם לחולשה מסויימת ועלול לגרום
לחום גבוה ודלקות ל־

אויו1

ענייני הבית והמישפחה מעסיקים אתכם
יותר מן הרגיל. מחשבה על שינוי מקום־
המגורים מטרידה, וגורמת,דאגות
לא מעטות
באשר לעתיד. דווקא
כעת קיימת אפשרות
טובה לשפר את מגוריכם.
נסיעות בענייני
עבודה עשויות לגרום
בדרך בלתי־צפוייה לשיפור
המצב הכספי.
22 באוגוסט -
2.2בסב סכו בר
מצב בריאותם של בני־•
המישפחה ייתפוס חלק
ניכר מהזמן, ויהיה עליכם לוותר או לדחות
תוכניות חשובות בשטח הרומנטי.

תקופה שבה אתם חשים התחדשות והעזה
לפתוח בדברים חדשים. יכולת
הריכוז משתפרת, וכדאי
להתחיל ללמוד
או להשתלם באחד המושכים השטחים
אתכם. יש להיזהר
מאויבים נסתרים, ול-
המנע מרכילות בעבודה.
סיכוי רב להרפתקות
רומנטיות נסנ
2בנובמבר -
20 בדצמבר
תרות, שהחשאיות יפה
להן. מרגישים מאוד
רומנטיים, ומתחזק הצורן בעיסוק אמנות,
כלשהו — כתיבה, ציור ואף ריקוד.

1ש11

פעילות חברתית שוקקת, יציאות רבות
למסיבות, והרגשה של מרץ מחודש, אם

!| 2££££פ לראותם מוגשמים הל-
כה למעשה. למרות האופטימיות הרגשת
האופפת אתכם, עדיין מרגיישים שלא כל
המאוויים יכולים להתגשם ברגע זה.

הפתעות בתחום המיקצועי, ביניהן הצעות
חדשות ורעיונות חדשים ומפתיעים.
גם מבחינה כספית
אתם צפויים לשמחות
בלתי-צפויות. הרפת-
קות רומנטיות מפתיעות
יביאו עימן תקופה
מלהיבה, אך הן
תהיינה קצרות, ורצוי
לא לבנות סביבן
מיגדלים פורחים. הרגשת
לאות וחוסר-
חיוניות מסויימת תבוא
לאחר מכן. בין שאר העיסוקים _ ן
ערב שיחה, דיבורים אינטלקטואליים ,
ליבון רעיונות ומעורבות בפוליטיקה .־*

פרשיות אהבה עם אנשים חדשים שבאו
מחוץ־לארץ יביאו עימן התלבטויות ומלחמות
פנימיות לא
קלות. קאריירה מעסיקה
אתכם, ואינכם מראים
נטייה מייוחדת לקבל
הצעה בדבר עבודה
שונה. מרגישים
צורך במילוי הזמן הפנוי.
יחסים עס בן־
הזוג עדיין לא ייזכו
להצלחה שלה ציפיתם.
רצוי להיזהר בדברים
שאותם אתם זורקים ללא מחשבה ותיכנון.

אריאלי

העולם הזה 2258

בכל 7שדות נמכרת טלוויזיה צבעונית שלעזניו:
מדוע זה נוגע לך?
ממחקר שנערך לאחרונה, עולה עובדה מדהימה:
בשניות המעטות שעברו מאז שהתחלת לקרוא
מודעה זו, קנה מישהו במקום כלשהו בעולם,טלוויזיו
״סניו״ .תאר לעצמך כמה אנשים מרוצים קונים
טלוויזיה ״סניו״ בכל יום וכמה נמכרות מדי שנה.
איך זה יתכן?

3שנות אחריות.

מילת המפתח היא אמינות. כל טלוויזיה של
״סניף׳ עוברת סידרת בדיקות קפדניות לפני
י שיווקה. ניסויים אלה שהם מן החמורים ביותר
בעולם, מבטיחים את המבנה הכ ל־ אל ק ט רוני של
טלוויזיה ״סניו״ מפני קילקוליס. הם מאפשרים לנו
לתת לך 3שנות אחריות על כל החלקים, כולל
מנורת המסך.

עברו 7שניות נוספות עוד מישהו קנה טלוויזיה
״סניו״ .כאשר תבחר גם אתה ב״סניו״ תעניק לעצמך
חוויה או ר־ קו לי ת המשלבת אמינות צבע וצליל
ללא תחרות.
מערכת 351׳ו1חס 6$5&0ח1ו!91־ו0 8ח3וח ^ 1:0מבטיחה
לך כיוונון אוטומטי של הניגוד והבהירות ותמונה
חדה עם צבע מקורי. יחידת ״זיכרון״ מאפשרת לך
לבחור מבין 8ערוצים בנגיעה קלה. אתה יכול לשלוט
ב 17-פעולות מבלי לקום ממקומך, עם ״ שלט־ רחק״
משוכלל הפועל באמצעו ת גלי אינפ ר א־ אדו ם.
זה רק חלק קטן מהיתרונות שטלוויזיה ״סניו״
מעמידה לרשותך.
עברו עוד 7שניות.
האם לא הגיע הזמן שגם לך תהיה טלוויזיה צבעונית
מתוצרת ״סניו״?

אבו־חצירא חן* מפשע
אני רוצה להודיע שאני בהחלט מוכן
להאמין שהשר אהרון אבו-חצירא זכאי
לחלוטין, לא שלח ידו בשלל ולא עשה
כלום. זה שהוגש כתב־אישום עוד לא
אומר כלום. כתב־אישום הוא רק כתב״
אישום, הוא בכלל לא כתב־הרשעה. אני
בהחלט מוכן להאמין שחבריו של השר

נא לאזן
את התמונה

תהליך העילוי
אני באמת לא מבין אותן, ח״כ מנחם
פרוש. אתה דווקא צרין שאחרי שכבר
לא תהיה רוח חיים באפן, תהיה שם
רימה ותולעה 2מה איכפת לן, תהרוג
אותי אם אני מבין, מה יעשו לחתיכת
הבשר שתישאר ממן אחרי המוות ז אתה
מתבייש במשהו! יש לן איזה פגם שאתה
מפחד שהרופאים יראו, ואחר״כן ייפגע
מקומן בהיסטוריה ! כל־כן חשוב לן
העניין, שאחרי המוות תשכב הגווייה
שלן שבע אמות באדמה, ותסבול מכל
שינוי מטופש במזג האוויר, מכל נחיל

זרב פורוש, רוכו ככולו
עולה השמיימה
תולעים רעב ! ואולי אתה מקווה שיום
אחד יתחילו העצמות היבשות שלן לצאת
במחול כמו שניבא הנביא יחזקאל !
או, אולי, אתה לא סומן על הנשמה
שלן שתוכל ליהנות בכוחות עצמה מבשר
הליווייתן בגן־העדן, ואתה באמת חושב
שאיכשהו, בכוח איזה נס פתאומי /תוכל
לצרף לעילוי הנשמה את עילוי מערכת
העיכול ! ואולי גם על כמה בחורות
יפות בגן־העדן אתה חושב, ח״כ פרוש,
ואתה מקווה שיחד עם עילוי הנשמה
יהיה לן גם עילוי הצנרת! ואולי גם
עילוי הידיים, כדי שההנאה תהיה שלמה
לכל הצדדים המעורבים!
אז מה, ח״כ פרוש, תפסתי אותן, מה !
בגלל זה אתה לא רוצה שהרופאים
יקלקלו לן משהו, יתחילו לחתון ולנסר
את העצמות היבשות, לנבור בצנרת ולבחוש
בבני המעיים ! אבל זה רק מוכיח
על מיעוט האמונה שלן, ח״כ פרוש יקר.
אתה חושב שבשביל היושב במרומים זו
בעייה לאחות את כל הקרעים ולחבר
מחדש את העצמות היבשות ולשלוח
אותם בעיקבות נשמתן כלפי מעלח ! ואולי
אפילו לעשות כמה שיפורים מועילים
בתהלין ההרכבה והשיחזור!

רגל קרושה וחמיצת סלק אני שונא.
אבל חוץ מזה אין לי דיעות קדומות.
אפילו ערבים אני לא שונא, ומי שגדל
בארץ הזאת ולא שונא ערבים, זה כבר
מוכיח משהו. ויש לי הוכחה עוד יותר
טובה: גם יהודים אני לא שונא, וזה
בטח מוכיח משהו בארץ הזאת. גם רגל
קרושה וחמיצת סלק, אני לא חושב
שאני שונא אותם בגלל דיעות קדומות.
שני הדברים האלה זה פשוט זיפת, לדעתי.
אבל
הגאווה הכי גדולה שלי היא על
זה שהצלחתי לא לגדל דיעות קדומות
נגד הדתיים. זה היה הכי קשה• על הדתיים
ידעתי עוד לפני שידעתי שיש בעולם
ערבים או יהודים, כשאבא שלי
התחיל לסחוב אותי לבתי-כנסת בראש-
השנה, ביום־כיפור ובערב פסח. בבית-
הכנסת הייתי משתעמם עד-מאוד. שום
דבר לא מצאתי שם שיכול לעניין אותי
בתור ילד.
מה עוד אני יודע על דתיים, שכשהיו
באים לבקר אצלנו בבית, היו שותים
רק תה, וגם זה בחשד עמוק, כאילו
מדובר בשמן קיק. אחר-כן, כשעוד הייתי
ילד, התברר לי שבגלל הדתיים אני צרין
ללכת כמה קילומטרים ברגל בשביל לראות
בערב שבת את מכבי קרית־מוצקין,
כשעוד היתה בליגה הלאומית בכדורסל,
ולמחרת, בשבת, הייתי צרין ללכת כמה
קילומטרים ברגל בשביל לראות את
הפועל קריית־חיים בכדורגל, כשעוד היתה
בליגה הלאומית. חוויות כאלה אולי
מחזקות את שרירי הרגליים, אבל תודו
שהן לא מחזקות את האהבה לדתיים.
אפילו הבר-מיצווה שלי לא חיזקה
אצלי את האהבה לדת. תחת לשחק
כדורגל או לקרוא את קרל מאי, הייתי
צרין לשבת אצל איזה סופר-סתם, וללמוד
לשיר כמה פסוקים בספר ירמיהו. עם
כל הכבוד לירמיהו, עוד הייתי צעיר מדי
בשביל להבין אותו.
גם בצבא היה לי לא קל עם הדתיים
ודתם. כל סיפורי הכשרות, שעשו לי
עבודה כפולה בתורנות מיטבח, ומסעות
ההתעוררות המופלאים, כשאפשר היה
לשמוע גדוד שלם נוחר באמפיתיאטרון,
והחברים מחב״ד שנתנו לי חצי לירה,
לא עזרו לי, כל אלה.
ואחר-כך, כשהתחלתי לשמוע על הפרשות
השונות והמשונות של המפד״ל
וצעירי• המפד״ל, טיבור רוזנבאום ויהושע
בן-ציון, יצחק רפאל וגוש״אמונים, הרב
לוינגר והרב גורן. ובכל הזמן הזה לא
נפסק הסיפור של התחבורה הלקויה
בשבת, של הדתיים שבאים לבקר ושותים
תה, רק תה, וחידוני התנ״ן, ומרדכי
פרימן שמנסה למכור לי מאתיים גרם
דת ברדיו בקול חלקלק של סוכן־ביטוח.
בקיצור, חוויות ממוצעות לגמרי של
ישראלי ממוצע שחי כאן שלושים שנה,
ואלה המיפגשים המקובלים שלו עם הדת
והדתיים.
באופן אינטלקטואלי נעלה, אני אמנם
יודע שזה לא הכל. ברור לי שצריכים
להיות גם דברים נחמדים בעסק הזה.
יצא לי אפילו להכיר כמה דתיים שהם
מאה אחוז בסדר, כמו שאומרים האנטישמים.
אבל התמונה הכללית, אני מוכרת
להגיד, היא רעה מאוד.
כל מה שאני מבקש, החבר חרב גורן
והחבר השר המר, החבר הח״כ פרוש
והחבר השר אבו-חצירא׳ שתחשבו על־זה
קצת, על הנקודה הזאת. אמנם אין לי
•דיעות קדומות, אבל גם תמונה מאוזנת
אין לי. אולי תעשו משהו לאזן את התמונה,
אתם, מנהיגי היהדות הדתית !

אבו־חצירא בסיעת ליכוד(!) ותמורה(!!)
החליטו סתם לדפוק אותו, כמו שזה
נהוג בסיעת ליכוד(!) ותמורה כבר
המון זמן. אני מקבל בכל הרצינות את
דבריו של ח״כ יהודה בן־מאיר, שליגלג
בצדק על העיתונות והמישטרה שכל הזמן
ידעו לספר על עשרות סעיפי-אישום והמון
תיקים ומכל זה יצא בסן הכל
איזה תיק קטן אחד של שוחד עלוב של
כמה מיליונים לירות. לירות, בכלל,
אפילו לא שקלים. איזה שר היה עושה
צחוק מעצמו, לקחת שוחד במיליוני
לירות, ולא במיליוני שקלים ! זה מתאים
לשר!
וכמו שהתברר שכל התיקים האחרים
זה סתם קישקושים ורישרושים, ככה
יהיה גם גודלו של התיק האחרון הקטן
הזה שנותר לפליטה• אני בהחלט מוכן
להאמין שהשר זכאי לגמרי, מלמעלה עד
למטה, ואחת ההוכחות שלי זה שהיה
מוכן להחקר במכונת״אמת. הוכחה אחרת
היא שהשר ופרקליטיו כל הזמן
טוענים שהוא חף מפשע. לעולם לא
אשכח את האופטימיות שלהם, למשל,
כשיצאו מהפגישה עם היועץ המישפטי
לממשלה, לפני כשבועיים. וגם היום הם
טוענים שיש להם ראיות חדשות וחומר
חדש, העושים עפר ואפר מכל כתב״
המשפטי.
אני לא רוצה להיכנס כאן לכל עניין
הרדיפה העדתית, שברור שיש בה משהו,
וגם לא אעסוק עכשיו בשאלה אם זה
מקרה דומה לפרשת דרייפוס, או לא
כל״כן דומה, אם כי ברור שיש נקודות
דימיון ברורות. למשל: גם דרייפוס וגם
אבו״חצירא הם יהודים. הנקודה החשובה
באמת היא זו: שכתבי-אישום וכל
מיני רמזים בעיתונות לא אומרים כלום,
ולא מצליחים להזיז אותי אפילו במילימטר
מהרעיון שאבו״חצירא לא עשה
שום דבר רע.
מה שכן מזיז אותי במילימטר מה רעיון
הזה, היא העובדה שכרגע זה נראה
כאילו שאבו־חצירא, פרקליטיו והמפד״ל
פוחדים פחד מוות מזה שיהיה מישפט.
אני רוצה להזכיר לידידי בחוגים האלה,
שתפקידו של המישפט הוא לקבוע אם
הנאשם אשם או לא אשם. ואם אני בטוח
שאבו״חצירא לא אשם, ואבו״חצירא בטוח
שאבו״חצירא לא אשם, ופרקליטיו בטוחים
שאבו־חצירא לא אשם, והמפד״ל בטוחים
שאבו״חצירא לא אשם׳ אז מה הפחד!
למה למשון זמן ! גש מייד למישפט,
ידידי השר אבו־חצירא, הגישו את חחומר
המפוצץ החדש, ידידי הפרקליטים, עימדו
בצד ושפשפו ידיים בהנאה, ידידי אנשי
המפד״ל, והבה ונחזה כולנו־בהתמוטטות
הנלעגת של זיגל, זמיר וחבר מרעיהם מן
העיתונות.

י שראל חי ביום רביעי בערב, לא באשמתי, שמעתי
ברדיו את התוכנית ,,עם ישראל חי״
בעריכת ישראל קצובר ובהגשת מרדכי
פרימן. הביאו לשם איזה סטטיסטיקאי
בכיר לשעבר, שהסביר ששלוש הסכנות
הבאות מאיימות על חיי עם ישראל,
ואלה הן :

א. נישואי תערובת

כחור יהודי טוב מתחתן
עם השווארצע שיקפה

נ. התבוללות וטמיעה

כהמון הזה מסתתרים שלושה
יהודים, זהה אותם.

ג. מיעוט בפיריון

חברים
מו ב ט לי
כבר המון זמן לא התעסקנו איתן,
חבר יקר, חבר מובטל. מה שלומן !
עוד לא מצאת עבודה ! זה לא מפתיע.
הרי מצבנו הכלכלי משתפר עם הצלחת
תוכניתו הכלכלית של שר-האוצר, אז
בטח לא מצאת עבודה• להיפן, סיכויין
קטנו, אפילו. הנה, רק עכשיו קראתי
שכבר הגענו ל 73-אלף מובטלים, אבל
זה עוד לא מספק את שר-האוצר ויועציו.
שלושה וחצי איצטדיונים מלאים בגודל
בלומפילד אתם יכולים למלא, חברים
מובטלים. הרבה חטיבות בצה״ל אפשר
לעשות איתכם. חמישח-שישה חברי־כנסת
אתם יכולים כבר לבחור, חברים מובטלים.
כוחכם עולה, אז למה המוראל
כל-כן ירוד !
כן, אני יודע. יש כאלה שמאשימים
אתכם שאתם מעדיפים לקבל דמי-אבט-
לה, ולא ללכת לעבוד. יש עבודות שהן
מתחת לכבודכם, אתם טוענים. אתם
בורחים מעבודת״כפיים, אומרים עליכם
שרים ועיתונאים. בקיצור, אתם פרזיטים,
חברים מובטלים. אולי אפילו בכוונה
נזרקתם מהעבודה. פשוט החלטתם לקחת
חופש ארון על חשבון המדינה. תודו
באשמה, חברים.

כחודה יהודיה טוכה
לוקחת כלולה טמאה

בגלל המצב הכלכלי המשתפר, יהיו
עוד מעט כמה וכמה שרים וכמה וכמה
ח״כים ואולי גם כמה וכמה עיתונאים
שיהיו חסרי-עבודה, יעני, מובטלים. תק־חו
מהם דוגמה. תראו אין הם ירוצו
לכל עבודה שיציעו להם. הם לא יבחלו,
כמוכם, בעבודת־כפיים. הם לא פרזיטים,
השרים האלה והעיתונאים האלה שנותנים
לכם עצות טובות. זה רק בגלל דין
התנועה הם עכשיו שרים או ח״כים.
אחרת כבר מזמן חיו מאחרי המכונה,
מייצרים מיסבים כדוריים. זה רק בגלל
נכות זמנית בגב שהם עיתונאים, אחרת
כבר מזמן חיו קוטפים תפוזים ברחובות,
האנשים הטובים האלה שדואגים לכם,
חברים מובטלים.

ממ 13 טיה ו בי ר רו

חסמן. תכונה, שהיא נכס הנרכש מגיל צעיר.
חסכון. דרך־חיים, המאפשרת הגשמת מטרות
וחלומות.
חסכון. יש להתחיל בו מגיל צעיר ככל האפשר -
כדי לאפשר מימוש מטרות חשובות, בעתיד.

פילון צמוד
תכנית חסכון עדיפה לילדים
ולנוער.
* מבצעים, ספרים ומתנות
חינוכיות.
* הצמדה למדד — לסכומים
שמעל 20 שקל.
* מנוי על עתון הילדים ״פילון
— בחצי המחיר.

החמישיה הצעירה
מיגוון תכניות של בנק דיטקונט. לילדים, לבני נוער
ולחיילים. מובילות ומלוות כל אחד, מגיל צעיר,
בחינוך לחסכון לכל מטרה טובה וחשובה,
מחסכון־לשמו ועד חסכון למימון השכלה גבוהה.

יתרון נעורים
תכנית החסכון לצעירים.
הצמדה מלאה לקרן׳ ולריבית.
תקופת חסכון גמישה
( 7-4שנים).
אפשרות לפדות את סכום
החסכון בשיעורין.
חברות ב״עד 18״ -חוג
הצעירים בבנק דיסקונט.

״עד 18״ חוג הצעירים בבנק
דיסקונט. לבני 10־18
מסגרת פעילות לבני 10־ ,18 שיש
להם תכנית חסכון או חשבון
״עו״ש צעיר״ בבנק דיסקונט.
טיולים.
הנחות במופעי תרבות, אמנות ובידור.
ספרים ותקליטים בהנחה.
ועוד הפתעות ואירועים המלווים על ידי

חשבון עו״ש צעיר לבני 16־18

יתרון לחיילים

חשבון עובר ושב לבני ,18-16 שישרת אותם גם בתקופת שרות החובה בצה״ל.
פנקסי שיקים — חינם.
ניהול חשבון — ללא תשלום.
שי לכל פותח חשבון: חגורה או ״יומן הגימנזיסט״יתשמ״א.
הנחות ב 1500-בתי עסק נבחרים בישראל.
חברות. ב״עד 18״ — חוג הצעירים בבנק דיסקונט.

תכנית חסכון לבני — 16 ועד
סיום שרות החובה בצה״ל.
הצמדה מלאה לקרן ולריבית,
כבר אחרי שלוש שנים,
שי לכל פותח חשבון.
חברות ב״עד 18״ -חוו
הצעירים בבנק דיסקונט

טוב לעבוד עס

! ס קו נ נו
1־ ח\1

הצדהאנוט• טל המטבע

ב רי ת ־ ה מו ע צו ח: שני פ ר צו פי ו עול ש לי שי
בשני המושבים החדשים של ועידת חאו״ם לסחר
ולפיתוח ז׳סן לנס) ,בלטה תופעה חדשה, יחסית.
נציגים אנטי־אימפריאליסטים מובהקים של העולם השלישי׳
בהם לוחמי־חירות עתירי זכויות ושנות מאסר רבות
בכלא הקולוניאלי, תקפו במילים חריפות את ברית־המועצות
על חוסר נכונותה לתרום באורח משמעותי
לדיאלוג בין הצפון התעשייתי והדרום המתפתח. נציגים
רבים אף האשימו את הסובייטים, שהרתוריקה האנטי-
אימפריאליסטית הלוהטת שלהם איננה מלווה בצעדים
ממשיים, תכליתיים, להקלת מצוקתן של המדינות העניות.
נציג טנזניה, מדינה שאינה חשודה בשינאה עיוורת
לסובייטים, אף הצביע על העובדה שהמערב התעשייתי
מייבא 71 אחוז מהסחורות המיוצרות במדינות המתפתחות.

ונוי חנון
כל הגוש המזרחי, כולל ברית־המועצות, מייבא רק 6
אחוזים מהסחורות המיוצרות במדינות אלה.
גם בדו״ח ברנדט על יחסי צפון־דרום יש ביקורת
על ברית־המועצות. וילי ברנדט מציין, אמנם, שהוא
שוחח עם מנהיגי הגוש המזרחי ושהם התייחסו ברצינות
לנושא. הוא גם דוחה כל אפשרות לפיתרון בעיות העולם
ללא שיתוף־פעולה הדוק בין ארצות־הברית וברית־המועצות.
עם זאת הוא מציין (עם׳ )27 שארצות הגוש
המזרחי גילו נכונות מיזערית לקחת על עצמן אחריות
של ממש במאמץ למען המדינות העניות.
פירעון תוגות. התמונה, כמובן, איננה חד־ממדית.
הסובייטים מגלים פעילות פוליטית וכלכלית ענפה בארצות
העולם השלישי, ורואה בהן זירה למאבק אידיאולוגי
ומעצמתי נגד המערב ונגד סין. בשנים 1954—1978
העניקה ברית־המועצות סכום קטן יחסית — 17 מיליארד
דולר — לארצות המתפתחות, החייבות לה עדיין כ־5
מיליארד דולר. הסובייטים מגלים נוקשות רבה בכל
הנוגע לגביית חובות. יחסי ברית־המועצות עם ארצות
רבות, בכללן מצריים, אינדונזיה, גאנה ואפילו הודו,
נעכרו ואף נותקו בשל עמדה סובייטית קטנונית למדי
בכל הנוגע לפירעון חובות. הסובייטים רואים בתוכניות
הסיוע שלהם לעולם השלישי מכשיר פוליטי מובהק,
המקנה להם שליטה, לפחות מסויימת, בארצות הזוכות
להטבות. כך זוכים הקובאים, הדרום־תימנים ועתה אף
האתיופים ביחס מועדף, נדיב יותר, בכל הנוגע להחזר
חובות.
הסובייטים מתייחסים בחשדנות רבה לאירגונים בינלאומיים,
כולל אלה שבחסות האו״ם. הם מתנגדים לכל
שינוי במעמד האדם, שמא תחלש עמדתם המעצמתית
כחברה קבועה במועצת־הביטחון. בהקשר זה נוהגים
הסובייטים לשכוח את העובדה, שמאז שנות החמישים
השתנה האדם, והפך מאירגון הנשלט על-ידי המערב לגוף
שארצות העולם השלישי הן דומיננטיות בו. מבחינה
אידיאולוגית שוללים הסובייטים את כל התפיסה של
״תלות־הדדית״ המונחת ביסוד תוכנית ברנדט. הם מלגלגים
בגלוי על ״הדיאלוג׳׳ בין הצפון לדרום, ורואים בו רק
מסווה פטדנליסטי לניצול האימפריאליסטי הישן.
קיימות לכן שלוש תפיסות יסודיות לסוגיית צפון-
דרום.
• .הליברלים׳כמערם רואים בדיאלוג דרך למתן
ולעדן את המיסוד הנצלני הקיים בתחום הסחר, המטבע
והפיתוח בזירה הבינלאומית.
• ארצות העולם השלישי מקוות לשינוי מיבני
ביחסים הבינלאומיים, שיעניקו לארצות העניות נתח
הוגן יותר בעוגה הכלכלית העולמית.
• חסוכייטים גורסים שהדיאלוג פוגע באחדותן
של הארצות המתפתחות נגד האימפריאליזם, שומר על
השפעת החברות העל-לאומיות (מולטינאשיונאלס) ,ופוגע
בשיתוף הפעולה בין העולם השלישי ובין השוק המשותף
של ארצות הגוש המזרחי. הסובייטים טוענים, שתחת
מסווה של שיתוף פעולה בינלאומי, חותרות המדינות
הרכושניות למסד את יחסי התלות ביניהן לבין העולם
השלישי. הסובייטים אינם מכחישים את מעמדם כמעצמה
תעשייתית ובחלק מהצפון העשיר, אך הם טוענים שהשימוש
בקנה־מידה כלכלי טהור מתעלם מההבדל המהותי
בין יחסי ניצול קפיטליסטיים לבין שיתוף פעולה למען
כולם, הנקוט בידי המדינות הסוציאליסטיות.
תיאוריית התלות. השקפה סובייטית זו מקובלת,
בחלקה, על מנהיגים רדיקליים. בעולם. השלישי. רובם
מקבלים, ובצדק, את תיאוריית התלות, המנציחה את
הפער הכלכלי בעולם. כימעט כל מנהיגי השמאל בעולם
השלישי מכירים בתפקיד השלילי שממלאות החברות
העל-לאומיות, וביחס שבין אקלים נוח להשקעות רכושניות
ובין מישטרי דיכוי ועינויים בעולם השלישי.

עלייתו של רונאלד רגן לשילטון בארצות־הברית תחליש,
כמובן, את האסכולה הליברלית במערב. הנטיה לגישה
גמישה יותר כלפי אסיה, אפריקה ואמריקה־הלטינית
מתחלפת שוב בהתייחסות עויינת, תוקפנית בנוסח הנרי
קיסינג׳ר. תהליכים אלה מקרבים שוב חלק מהעולם
השלישי למוסקבה. אבל עדיין קיים מיכשול עצום בפני
הסובייטים, והוא התנהגותם שלהם בזירה הבינלאומית.
אמנם לא כל ראשי הארצות המתפתחות מקבלים
ברצינות את הביקורת הסינית על הסובייטים. דברי הנציג
הסיני בוועידת הסיוע של האדם, כאילו אין הסובייטים
מעוניינים לסייע לעולם השלישי, אלא להשיג ״שליטה
כלכלית, ניצול, ביזה, לחץ פוליטי, התערבות ותוקפנות״,
נראו לרבים כמוגזמים. עם זאת מקובלת בעולם השלישי
ההערכה שברית־המועצות נוהגת, בסו הכל, כמעצמת־על
חזקה ודומיננטית, המודרכת, יותך מכל, על־ידי האיטרס
המעצמתי שלה.
״הסובייטים מגינים עלינו בפני הקולוניאליסטים, שול חים
את הקובאים לסייע לנו במילחמות־שיחרור, נואמים
למעננו נאומים מלהיבים בעצרת האדם, אבל כששולחים
להם חשבון ממשי, כשדורשים מהם לסייע בכסף, הם
פשוט אינם משלמים.״ דברים קשים אלה של נשיא טנזניה,
יוליוס נייררה, מאפיינים את הגישה לסובייטים אפילו
בקרב חוגים אנטי־אימפריאליסטיים מובהקים.
שמרנות ואנוכיות. מכיוון שלסובייטים אין כימעט
בעיות של מחסור באנרגיה, והם צועדים לפני המערב
בכל הנוגע למשאבים של אנרגיה גרעינית ואחרת, שאיננה
תלויה בפט (וגם הנפט שלהם יספיק לפחות עד סוף
המאה) ,הם חשים פחות דחיפות בקשר ל״דיאלוג״ עם
העולם השלישי.
אין להתפלא שדווקא ארצות השוק האירופי המשותף,
הרעבות לנפט, להוטות כל כך לסייע לעולם השלישי.
לכן הבעיה העיקרית של הסובייטים היא נחיתות טכנולוגית
מסויימת לעומת המערב, ומחסום אידיאולוגי המונע
ממנה להתייחס לצרכים הממשיים, המיידיים של הארצות
העניות. שינוי מרחיק לכת ביחסי ברית־המועצות והארצות
המתפתחות לא יחול בלי מהפכה מיבנית של ממש בגוש
המזרחי כולו. הסובייטים לא יוכלו לתרום ליחסי צפון־
דרום מבלי לשקול מחדש את מעמדם בעולם, את המיבנה
החברתי-כלכלי הפנימי בארצות הסוציאליסטיות, ואת
מדיניות־החוץ שלהם, המבוססת על אנוכיות, שמרנות
ודבקות יתרה בסטטוס-קוו בין מעצמות־העל.

יורק. השחור ממש התפקע מצחוק. הישראלי החזיק
בידיו את גליון ניו־יורק טייטס שבישר על מחלתו הקשה
של הנשיא-לשעבר, ריצ׳ארד גיכסון.
״הוא לא חולה,״ חזר ואמר השחור, כשהוא חושף
חניכיים אדומים ושיניים סדוקות ,״אפילו אם בן־הכלבה
יפול מת לרגלי, עדיין לא אאמין לו שהוא חולה.״
זה היה בסוף ,1974 כשיוקרתם של הרפובליקאים
היתד, בשפל המדרגה. הנשיא ניכסון וסגנו, ספירו אגניו,
נאלצו להתפטר בנסיבות משפילות, והמיטו חרפה על
מפלגתם. בכל רחבי המדינה הפסידו מועמדים רפובליקאים
בבחירות. ראשי־ערים, סנטורים, מושלים, כשלו במירוץ
הבחירות רק משום שלשמם דבק הרבב הרפובליקאי.
ניכסון הפך את עצם שמה של המפלגה למושג מסואב.
אף אחד לא אהב את הרפובליקאים, מילבד, אולי, יצחק
רבין. את המחיר במלואו נאלץ לפרוע ג׳ראלד פורה
איש הגון יחסית. ב־ 1976 עוד היתד, זו בושה להיות
רפובליקאי.
זמנים חדשים. כל זה הפך, כמובן, לנחלת העבר.
רונאלד רגן זכה בניצחון סוחף, בשליטה בסנאט, והנחיל
מכה נוראה למימסד הליברלי — הקשה ביותר מאז
שפרנקלין דלאנו רוזוולט נבחר לנשיא ארצות־הברית
בתחילת שנות ה־.30
כוחם הגובר של השמרנים בסנאט מעניק לרגן מיקדמה

ריצ או־ד אלן חוזר
חבר־הכנסת הישראלי הנכבד גיצב נדהם מול הקופאי
השחור של תחנת הרכבת התחתית בגריניץ׳ ויליג׳ ,ניד
וגדודיו כישלונם החרוץ של אמצעי-התיקשורת הישרא לים
בהבנת מקורות הסיכסון העיראקי־איראני והשלכותיו
הבינלאומיות, הביאו לשיפורים בכמה עיתונים.
אין לצפות, כמובן, לריענון כלשהו במעריב,
אך ידיעות אחרונות פירסם כמה כתבות בנוסח
קצת חדש.
בעיקר בלט העיתונאי יואב קרני בשתי כתבות
על ניגריה ואמריקה־הלטינית, ששיחזרו מחדש,
פחות או יותר, רשימות שפורסמו במדור זח לפני
יותר משנה.
כתב ידיעות אחרונות אריח אגוזי, לעומת זאת,
יצא בשבוע שעבר מגדרו, בסידרה מלאת התפעלות
על דרום־אפריקה. הוא מתעלה כימעט לסיגנונו של
גחום גוטמן ז״ל בלובנגולו מלן זולו (״ידידי האנגלי״)
,ומציג את המדריך שלו, ג׳קי ״הנאמן״ ,כטייס
לשעבר בחיל-האוויר הבריטי בימי מילחמת״חעולם
השניה.
יכול להיות. אבל אגוזי שוכח להזכיר, כמובן,
שרוב שליטי דרום־אפריקה המקסימה שלו היו
בעת מילחמת-העולם השניה בצירו השני של ח-
מיתוס ׳,במחנות־מעצר, כסוכני ואוהדי הרייך השלישי
של אדולף היטלר.
אבל לשיאו מגיע אגוזי כשהוא מסביר שיוהנסבורג
היא נקיה ומטופחת תודות ל״גדודי שחורים
העוסקים בעבודות נקיון כמעט במשך כל שעות
חיממה״.
גדודי שחורים !
פעם הכיר הישוב את הגדודים העבריים של
יוסף טרומפלדור וזאב ז׳בוטינסקי, או את גדוד
העבודה האגדי.
היום יש לנו גדודי פלסטינים במיטבחי תל-
אביב, ועיתונאי ישראלי מתפעל מגדודי השחורים
המנקים את יוהנסבורג עבור אדוניהם הלבנים.
דור דור וגדודיו.

עוזר־ככיר ריצ׳ארד אדן
טבח במוזמביק
חשובה, במאמציו ליישם את מדיניותו הבלתי-אפשרית.
קיצוץ במס־הכנסה בשיעור של 30 אחוז, הזרמת סכומי-
עתק לצבא, וקיצוץ דראסטי בשירותים הסוציאליים. כל
אלה לא יוכלו להתבצע בלי עורף רציני בקונגרס. רגן
יכול להיכנס לתפקידו ב־ 20 בינואר מתוך תחושה של
עוצמה.
אלן חוזר. משקיפים בוושינגטון סבורים, שרגן
יעניק לריצ׳ארד אלן תפקיד מפתח בממשלתו. קרוב
לוודאי שהוא יירש את זביג בז׳יז׳ינסקי כיועץ הנשיא
לביטחון לאומי. רגן נאלץ, אמנם, לזרוק את אלן ממטה
הבחירות שלו בשל שערוריית שחיתות ״שיגרתית״,
אופיינית למישטר ששרר בתקופת ריצ׳ארד ניכסון. אבל
זה היה לפני הבחירות. עתה משתמש רגן באשראי
העצום שיש לו, כדי למנות את המקורבים אליו באמת.
אין ספק שאלן הוא מהבולטים שבהם.
הפירסומים החדשים בוושינגטון פוסט האמריקאי
ובניו־סטייטסמאן הבריטי לא יזיקו כלל לאלן. שני
העיתונים מאשימים את אלן בקשרים הדוקים ביותר
עם המישטר הפאשיסטי בפורטוגאל, לפני מהפכת .1974
מסתבר שאלן עמד בראש הלובי הפורטוגאלי בוושינגטון
בתקופת מילחמת השיחרור של מוזמביק ואנגולה. הוא
לא עשה זאת לשם שמיים, כמובן. הפאשיסטים הפורטו-
גאליים שילמו לאלן 60 אלף דולר לשנה בעור מאמצי
ה״הסברה״ שלו. בין השאר הכחיש אלן את הטבח הברברי
שערכו הפורטוגאלים בוויריאמו, מוזמביק. גם היום הוא
קורא למעשה הזוועה, לרצח מאות בני־אדם ,״תקרית
שנופחה על-ידי שירות הדיסאינפורמציה של המודיעין
הצ׳כי״ .ניו־סטייטסנואן מעיר, שהטבח בוויריאמו הוא
אחד ממעשי-הזוועה המצולמים והמתועדים ביותר במאה
העשרים. ריצ׳ארד אלן ממשיך בשלו, ומעורבותו בטיש־טוש
פשעי הפורטוגאלים לא ימנעו ממנו, כמובן, ג׳וב
מרכזי בממשלתו של רגן.

ח״ם ברעם

כמו רולס-רויס במכוניות
וגנרל אלקטריק במקררים
היא מעל לכל תחרות.

00108

הצבע הטהור

*עמי מ ^

יי3

׳>א*ומא/£570£¥ץ או *0£וא

מכל המבחר העצום של מכשירי
טלוויזיה המוצעים בשוק — זוכה
6/להצלחה עצומה בקרב קהל
הקונים — ואין זה פלא:
קונצרן 7£6/הינו ענק־הטלוויזיות
ממערב־גרמניה, והצבעוניות שלו
מוכיחות את עליונותן, יום־יום,
במיליוני בתים באירופה ועכשיו —
גם באלפי בתים בישראל.
הצבעוניות שלמעניקות לך
כל מ ה שאתה מחפש.כיום
בטלוויזיה מעולה: קליטה
מושלמת ,״שלט־רחק״ מתוחכם,
מחשב׳,סורק תחנות אלקטרוני׳,
איתות־מואר, בקרה עצמית,
כיוונון אופטימלי ועוד ועוד.״

אולם מ ה שמייחד א ת 6/ומכל
האחרות — זו איכות הצבעים
שלה: טבעיים וטהורים ללא
תחרות. אין זה פלא שהיא זוכה
להצלחה שכזו בקרב קהל הקונים.
שאל א ת מי שיש לו 7£0/
ותבין גם אתה מדוע.

* י צ^יי׳ זי י^לל לטרי
.ק לי טי ם ב ^ ^ייי רן _

םיי־ח׳ ״ יזעס

ריז׳ מו ״ י ג> <זז^ _

ה עו ל ם

הדה

2258

א נ שי םבשנים

מאנפוז פד״בתו: התחזזחז שי זזאפיפיזו
אם די במראה עיניים כדי להאמין, הרי האיש בתמונה הימנית (למעלה) הוא האפיפיור יוחנן פאולוס
השני. אבל לא ! הדימיון עלול להטעות. עובדה. האיש הוא לא אחר מאשר השחקן האוסטרי מאנפרד
פראייברגר, הדומה לאב הקדוש באורח מפתיע (האפיפיור המקורי נראה בתמונה השמאלית, למעלה).
היום מנצל פארייברגר את דימיונו הרב לאפיפיור כדי לעצב אפיפיור מזוייף במצחיקון איטלקי חדש
ושמו פאפוקיו (כמו פינוקיו) השני, הנקרא גם מצב בלתי אפשרי. העלילה נסבה על סידרה של טעויות
מצחיקות סביב דמותו המזוייפת של האפיפיור.

דו ואלסר: האס תשווע התפידה
תמונה סימלית וחדשה זו, שצולמה בעת שהוא כורע על
ברכיו ומתפלל, מסבירה לאן הגיע לך ואלסה. מי שעמד בראש
הפועלים המתמרדים בגדאגסק אינו משחק היום תפקיד משמעותי
בקונפליקט שבין פולין וברית־המועצות.
ה עו ל ם הז ה 2258

אנה וואלאם, סקוטית יפהפיר. בת ,25 שנתפרסמה לפני שבעה חודשים ככלתו העתידה של הנסיך
צ׳ארלס — אמרה ״כן״ .אלא שהיא אמרה זאת לגבר אחר, ולא ליורש־העצר הבריטי, בשבוע שעבר
נישאה אנה ללורד ג׳ון הסקת הצעיר, אחרי שיחסיה עם הנסיך תמו לגווע לפני שלושה חודשים ברעש
אדיר, כאשר העליבה אנה את צ׳ארלס בפרהסיה בארמון באקינגהם.

א1311יםב שו ר ם

מ״ ווסט: רותח של תקורה

זמן קצר לפני מותה, בגיל ,87 הכתירה מיי ווסט את מר*
עולם (בתמונה העליונה משמאל) והצהירה :״אני אשה של גברים.״
ואמנם בתו של מתאגרף, שהפכה לסמל המין של המאה העשרים
(בתמונה למעלה) השאירה חותמה על גברים רבים. אם כי סירטה
האחרון מיירהברקנרידג׳ נעשה ב־ ,1970 לא הועם זוהרה במשך השנים.

איב סן־ 0ו:1
תיאטרון חפי

תורנים ובוחר

סופי, רעייתו של מלך ספרד חואן קארלום, אינה מחמיצה
לעולם אירוע מוסיקלי כלשהו, הנערך בספרד. בתמונה זאת היא
מברכת את הזמרת הדגולה מונסרא קאבייא, בערב הפתיחה של
העונה באופרה המלכותית במאדריד. ברקע נראית רעייתו של
נשיא מכסיקו, גברת לופז לדידה פורטיו.

האופנאי הרומנטי איב סן־
לורן נראה בתמונה זו כשהוא
עורך שיפוצים אחרון ים ברישומים
לתילבושות שעיצב
עבור השחקנים אדוויג׳ פייר
וז׳אן מראה, להצגתם החדשה
שקרן יקר. אם כי סן־לורן
נשבע, שלעולם לא יעבוד עוד
בתיאטרון, הוא מצא עצמו שוב
מאחרי הקלעים. הוא לא עמד
בפיתוי של שניים מגדולי ה תיאטרון
הצרפתי, המופיעים
אחרי שלא שיחקו בצוותא מאז
.1946 למחזה מאת דרום קי-
טי, לפי דאו קוקטו, גייס
סן־לורן את מיטב כישרונו
לפאר ולצבע. הוא בחר בתפאורה
שחורה־אדומה־סגולה והלביש
את אדוויד בגלימות
מדהימות: מוסלין כחול רקום
בזהב, סאטין בגוון סגול וקטיפה
שחורה.

ה עו ל ם

הז ה

2258

דבורה הארי, המוכרת יותר כסולנית בלונדי, קשורה לבית־האופנה
של גלוריה ואנדרבילט והופיעה בסירטי פירסום עבורם. אך
דבורה אינה מסתפקת במישחק־פירסומת לג׳ינס, והחלה בקאריירה
של שחקנית דרמאתית בסרט בשם יוניון סיטי, שהוצג בקאן וזיכה
אותה במחמאות רבות.

תנסינה קאוולין:
שלושים אלף
חושני מונאמו
פילסו את
העצב מעיניה

זיזליאן מלו: יום הזיות מ שו
ז׳וליאן קלר חגג את יום הולדתו ה־ 30 פעמיים. פעם במועד,
עם עוגה בתבנית המזל שלו — מאזניים — ובנוכחות כותבי-
השירים הקבועים שלו, ז׳אן לואי דאבאדי וסרג׳ גיינסבורג, וידידה
שנולדה באותו מזל, קתרין דנב. בפעם השנייה (בתמונה) עם
אהובתו מיו מיו, שהיתה עסוקה קודם לכן בהסרטת סרט חדש.
ה עו ל ח הז ה 2258

קארולץ ממונאקו, היושבת
בפנים נוגות בבית־מישפט בפאריס
(בתמונה למעלה ; משמאלה
אמה, גרייס) ,נראית
אחרת בתמונה למטה (מימינה
אביה, הנסיך רנייה) .הסיבה :
בראשונה היה זה בעת מישפט
הגירושין שלה, אירוע שלא נעם
לה ולהוריה, שניסו להצניעו
ככל האפשר, אפילו בסיוע הלבוש
הסולידי של האם ובתה.
כמה ימים אחר מכן הופיעה
קארולין אחרת, זוהרת וסוערת,
כש־ 30 אלף תושבי מ ד
נאקו יצאו לרחובות כדי לחגוג
את 30 שנות שילטונו של
רנייה במדינה. שוב, כבעבר,
הופיעה הנסיכה לצד הגבר
הבטוח והקרוב לה מאז
ומתמיד, אביה, הנסיך. היתד.
זו הפעם הראשונה מזה שנה
חמימה שקארולין חייכה בפה
מלא.

תאי השמש הזעירים שבשעון,
הופכים את אנרגיית השמש לחשמל,
וממלאים את הסוללה שגשעונך־ לתמיד!

י מ 101מ ס

או ריינ ט בדיולן בזמן הנכון
שעון מעולה ללא בעיות• יבוא שיווק והפצה: בגי משה קרסו בע״מ־סוכגים בלעדיים של:

^ו\/קע0^100.0/ז\^\ 7ו\ ₪0ס

1חיב פשה ריין הבטיח
להצביע נגד תיקון חוק האנא־מומיה
והפאתולוגיה, אך כש חלפו
השעות גילה סימנים של
אי־סבלנות גוברת, ח״כ זאר
כץ מהמערך סיפר לו כי ח״ב
חייקה גרוסמן, שסבלה מ•
מיחושים בגב, תבוא באמבולנס
.״אז אולי אני אוכל לחזור
הביתה באותו אמבולנס?״
שאל דיין. בסופו של דבר פקעה
סבלנותו, והוא נעלם, יחד
עם גיסו-לשעבר, עזר וייצ־מן,
שגם לו לא היתה הסב לנות
להמתין עד להצבעה.
הדבר עורר זעם רב אצל חברי
האופוזיציה, שהפסידו בסופו
של דבר את ההצבעה על חודם
של שלושה קולות בלבד.
! 8בעת הישיבה המרתונית
של הכנסת לאישור אותו חוק,
העבירה הטלוויזיה בשידור
ישיר למהדורת מבט את מה
שמתרחש באולם. בחדר שליד
מיזנון הכנסת, שבו מותקן
מקלט־טלוויזיה, ישבו כמה
ח״כים והתבוננו בשידור. כאשר
ראה ח״כ הילד זיידל
כי מצלמים בשידור ישיר, וכי
אולם־המליאה הוא כימעט ריק,
זינק מכיסאו ורץ לתוך האולם
כדי להצטלם.
0באותו ערב הוקרן גם
הסרט מסע אלונקות שביים
יהודה (״ג׳אד״) נאמן. בין
הצופים היד. גם שר־האוצר
יגאל הורכיץ. כאשר התחיל
הסרט, אמר :״מה, הם השתגעו?
הם מציגים את הסרט
הזה היום? הרי את הסרטים
האיומים שלהם הם מציגים
ביום שישי. מישהו בטלוויזיה
פשוט טעה!״
| 0ובאותו מקום התלוצצו
מדוע דרשו אנשי אגודת־יש-
ראל לקבל עתה את התיקון
לחוק. הם לא היו בטוחים
שאחרת יישאר זמן לעשות ני-
תוח־לאחר־המוות לכנסת.
! 0סגן שר־הביטחון, מר דכי
ציפורי שהיה צריך
לצאת לחו״ל ביום שבו נערכה
ההצבעה על החוק, לא ידע
אם לדחות את נסיעתו ולהש תתף
בהצבעה או להיעדר ממנה
ולנסוע. ציפורי פגש במיזנון
הח״כים את הבוס שלו לשעבר,

עזר וייצמן, ושאל בעצתו אם
לנסוע או לא. השיב לו וייצמן:
״מבחינת ההצבעה הייתי מעדיף
שתיסע ושלא תשתתף בה.
אבל אולי כדאי שלא תיסע
לחו״ל כדי שלא תעשה שם
נזקים.
! 8היחסים בין ח״כ עזר
וייצמן לידידו, ח״כ חרות

ד ״ן רצה דעחב באמבולנס 1 ,״צמ}
פנוי להובלו ת ופו־ס מגן על נחשים
החוק :״ומה יעשה רופא שהוא
קרוב של אחד השרים בממשלה?
אז יש לו בעיה !״
אמרו לו הרופאים :״אנחנו
מודעים לרופא,״ בהתכוונם לדויד
מודעי, אחיו של שר-
האנרגיה יצחק מודעי שהוא
רופא.
01 בדיון בכנסת על חוק

מולי פיקון

השחקנית חיהודיה-אמריקאית באוז לק־בלת־פנים,
שנערכה לכבודה נאחד מבתי־המלון
בתל-אביב. נאשר פגשה במנהל המלון, הרולד ריצ׳מן, הוא

חיים קוסמן, השתבשו אחרי
שקופמן היה בין המצביעים
בעד הרחקתו מחרות. כשנפגשו
השניים השבוע בכנסת, פנה
וייצמן לקופמן בתואר ״מר
לגו.״ קופמן הוא, כידוע, יבו־מישחקי
הילדים לגו בישראל.
׳ 8כאשר באה מישלחת
של רופאים אל ראש־הממשלה,
מ;חם בגין, להסביר לו את
עמדותיהם בקשר לחוק הפתולוגיה,
אמר להם בגין, בעיק־בות
איומם שלא לטפל בחברי-
הכנסת ובשרים שיצביעו בעד

זד, ניסו להגדיר מהי מיתה.
ח״כ יהודה חשאי הציע כי
ינתנו גם הגדרות למוות, פטירה
וניתוח. על מוות העיר ח״כ
מרדכי וירשוכסקי, כי פירושו
הפסקת פעולת המוח.
אמר על כך ח״כ זאב כץ :
״אם מקבלים הגדרה זו, יש פה
הרבה אנשים מתים.״
81 באותו לילה, בשעה
1.30 אחרי חצות, הגיעו כתריסר
ח״כים, מאותם המתגוררים
במלון הילטון בירושלים, לדלפק
הקבלה שבמלון והמתינו

עד שפקידי־הקבלה יתנו להם
את מפתחות חדריהם. פקיד-
הקבלה המנומס של המלון
ביכר לתת לח״כית היחידה
שביניהם, שרה דורון מהלי-
ברלים, את המפתח ראשונה.
דווקא חבר מיפלגתח של דורון
ח״כ מנחם סכידור, התרעם
על כך שהוא לא קיבל את

הנחשים כעל חיה מוגנת, ב־עיקבות
טענת אויביו כי הוא
״ערמומי כנחש״.
! 0בהמשך השבוע עורר
דיין סקרנות רבה בכנסת כש התיישב
במליאה לייד ח״כ
רק״ח מאיד וילנר, וניהל
עימו ויכוח ער. הדבר הזר
על עצמו כמה פעמים. הסוד

הגיש לה תצלום שלו עימה (מימין) ,שצילם בשנת ,1964 כשהיה
ריצ׳מן בעל מיסעדה בספרינגפילד במדינת משצ׳וסטס. פיקון התרגשה
מאד מתמונה זו (משמאל, יחד עם ריצ׳מן המחזיק בתמונה הישנה).

המפתח לפניה. סבידור פרץ
בצעקות ובגידופים על הפקיד.
לתדהמת הח״כים שלידו.
81 שתי בדיחות, המתהל כות
כיום במיזנון הכנסת, קשורות
באירועים האקטואליים
של השבוע. האחת — הברכה
החדשה שבה מברכים חברי-
הכנסת זה את זה בעיקבות
חוק האנאטונזיה והפתולוגיה :
״שהחוק החדש לא יחול
עליך.״ השניה: אומרים בי
ברגע שח״כ שימעון פרם
יעלה לשילטון, הוא יכריז על

התגלה ביום הרביעי, כאשר
עלה דיין על הדוכן כדי להציע
להעביר לוועדה את הצעת
רק״ח בעניין כנם נצרת. הוא
ביקש מווילנר את המיסמכים
הקשורים לכנס, והתווכח עימו
על תוכנם. הצעת דיין נפלה,
כאשר הליכוד והמערך מצביעים
שניהם נגדה, ורק הסיעית
הקטנות — רק״ח, שינוי, של״י
ור״ץ — מצביעות בעדה.
> 8ואילו עזר וייצמן הגד־ר
במיזנון הכנסת את מצבו הפוליטי
הנוכחי במילים :״פנוי

להובלות״.
! 8את יחסו להבטחות
הממשלה הגדיר יו״ר ההסתד־ ,
רות הציונית, אריה דולצין, ו
בעזרת הבדיחה היהודית הב־ ו
אד : ,מוישה מספר לחבריו י
שהילווה לאיציק סכום־כסף >
תמורת שטר .״אתה משוגע?״ !
אמרו לו ,״הרי החתימה של
איציק לא שווה כלום !״ השיב י
מוישה :״כך אמרו לי, ולכן !
לא החתמתי אותן על השטר.״ ,
! 8יושב ראש־הכנסת יצ״ |
חק כרמן החליט ששר־דבי1 -
טחון לשעבר, עזר וייצמן, רוצה
להקים מיפלגח של פרי־ ^
הרבעה .״אחרת אני לא מבין י
מדוע וייצמן הודיע שהוא מחפש
למיפלגה החדשה שלו אג־ 1
שים צעירים. בפוליטיקה מוטב |
שיהיו אנשים מבוגרים, עתירי-
ניסיון, בעוד שבחוות־הרבעה
יש צורך בפרים צעירים.״

מצד הזא בי

כתו כת ה״ 26 של האלוף רחנעם
(״גאנדי״) זאבי, נישאה כשבוע שעבר
לחברה, בני קלטר בן ה־ ,32 שהיה בעבר עוזרו של שר־החקלאות,
אריק שרון. השניים נישאו בבית הורי הכלה ברמת״השרון, בחוג״
ה עו ל ם הז ה 2258

המישפחה בלבד. בתמונה משמאל: מתחת לחופה נראה האב
של הכלה, גאנדי, מימיך. את ירח־הדבש שלהם בילה הזוג בהכנת
המקום החדש שהם פותחים, בוטיק שייקרא, כמובן ,״מצדה״.
בני, שהיה נשוי פעם בעבר, וכלתו נראו מאושרים ביותר.

! 8משה שמיר כתב באחת
מישיבות הכנסת את החרוז
הבא :״אינפלציה בעברית הרי
זו נפחת /שהיא מחלה על
מישקל ספחת מובילה
את כולנו מן הפח אל הפחת /
ובכל חלקה משאירה רק קרחת.״

מגנסל סופר סטאר
לדתו, אולם רק אחרי שיצליח לע שות
לעצמו שם ותהילה כמאמן.
הכדורגל הוא עסק מיקצועי. ישראל
היתד, אתגר מפתה עבור המאמן
האנגלי הנראה צעיר מגילו,
והמזכיר אתלט שיצא ברגע זה
מסאונה.
״עושים בארץ הרבה רעש מכדורגל
דרגה ג׳,״ טוען מנסל, שהח ליט
למצוא בעצמו שחקנים מת אימים
לנבחרת, למרות שמנהלי
קבוצות ניסו להלעיט אותו בשמות
של כוכבים ידועים.

ביטול
הד מו קר טי ה

:ליל ה, הביתה

ג׳ק מנסל, מאמן הנבחרת
מית של ישראל, חוזר
ילה מאוחרת לביתו שבהרצליה־פיתוח. מויירה, אשתו, אשר
לוות אליו כדי שלא להפריע לו בעבודה, מחכה לו תמיד

הלאו בשעת אינה בבית.

ה היה הבום הראשון שהפיל
ו המאמן החדש על הכדורגל ה ישראלי.
הוא גרם משבר פסיכולוגי
לכוכבים שחשבו שמקומם מובטח

ויירה אשתי הביאה אותי
/״׳ לי שראל,״ מספר ג׳ק מנסל.
אשתי רצתה לבלות עונת־חורף
ארץ שטופת־שמש.״
כשקיבל מנסל בן ה־ 53 את ר,הצ־ה
לבוא לישראל, כדי לאמן בה
ת נבחרת הכדורגל הלאומית, הוא
ענה, למרות שסכום הכסף שהו־ע
לו היה נמוך.
מדי כמה שנים, כשמסתיים חוזה
עבודה שלו, אורזים, הוא ואשתו,
ת חפציהם ונודדים לארץ חדשה.
אני מרגישה תמיד בתוך רכבת
זממשיכה לנסוע,״ מסבירה מויי-
ה, הנראית ליידי אנגליה שבינה
בין כדורגל אין דבר, אך ד,תמצ־וותה
בנושא מדהימה.
מויירה יודעת שיום אחד היא
בעלה יגיעו לתחנה הסופית. הר־
:בת תעצור. לא איכפת לה איפה
ה ייקרה. העיקר שתמצא עצמה

מדיד ת ז מן

גם השחקנים המוכרים ככוכבים צריכים
להוכיח עצמם כדי שיהיו ראויים ללבוש
את חולצת הנבחרת הלאומית. מימין ריפעת טורק ומשמאל גיורא
שפיגל בשעת אימון כושר שעורך להם ג׳ק מנסל במגרש הכדורגל.

צוא עימו שפה משותפת. מי
שהצליח לדלות ממנו מידע,
ראה זאת כהישג אישי מרשים,
וזכה מיד לכותרות.
הוא אוהב לדבר, והוא עושה
זאת בהתלהבות רבה, תוך שהוא
מדגים בתנועות גוף נמרצות את
כוונותיו. הוא מרתק אליו את שומעיו,
אולם כשהוא מסיים לדבר
ננעל הכינוס. לאיש לא ניתנת הזכות
להשיב.

מנסל הולך בדרך שהוא מאמין
בה. על הקהל, השחקנים והעיתונאים
בארץ יהיה ללמוד אותו. ב תום
יום אימונים, הוא חוזר לביתו
בהרצליה־פיתוח. כבר בפתח הוא
כועס על איש הניקיון מהעיריה,
שלא החזיר את פח־האשפה למקומו.
הוא ממהר לעשות זאת בעצמו.
לדעתו כל אחד צריך למלא
את תפקי ד, ו_ב״£צ 2ו1^ --יט=־^
(המשך בעמוד )46

לחיות בי שראל

חברותיה שולחות אליה הרבה
ספרים כדי שתמצא עיסוק בימים
הארוכים שבהם היא נשארת לבד בבית. שם הספר האחרון שהגיע
אל מויירה הוא מקום לגור ומקום למות — שם שעורר בה חלחלה.

לבסוף בבית בודד, מוקף בגינת-
פרחים. בעלה מרגיש שהוא נמצא
יחד עימה באותה הרכבת, אולם
חשוב לו שהרכבת תיעצר דווקא
באנגליה. הוא רוצה לחזור למו־

בנבחרת. שחקנים אחרים היו שרויים
במתח רב מכיוון שהם לא יודעים
עד לרגע האחרון אם ישובצו
בהרכב למישחק.
גם העיתונאים התקשו למ־

תיכנו! מדעי

לפני כל אימון ומישחק נוהג ג׳ק מנסל
לשבת ליד שולחן־העבודה בביתו ולתכנן
את המישחק. הוראות שחשוב לו לזכור חוא מקליט ברשם־קול.

אנשי ש מתנשקים ב ש מי טפ חתעל פיהם.
ובגין נפג ש עם מיקי ד מי
81 בעת נאומו של ח״כ
משה שמיר לפני הצעיר-ם
שערכו את כנס־היסוד של תנו־עת־הנוער
של התחייה, לא
יכול היה אחד מראשי גוש־אמונים
לשעבר וחבר :׳רכז
התחייה היום, גרשון שפט,
שלא לצטט את וייצמן, שאמר
לו פעם :״אני לא מאמין מילה
לשמיר. אני לא מאמין לאף׳
אחד שהיה פעם בהשומר־הצ־עיר.״

8עתונאי הארץ אברהם
שווייצד הגדיר את חברי
תנועת שינוי, שאותם הוא מכנה
יפי־נפש, כך :״הם כמו
בחורה שמתנשקת כשמטפחת
על פיה.״

! 8ח״כ עדי אמוראי
אמוראי חזר לא מכבר מביקור
בגרמניה, שם עמד בראש
מישלחת לחילופי צעירים בין

! 8בוועדת־הכספים של הכנסת
נערך דיון בענייני אל־על.
יושב־ראש מועצת־המנה־לים
של החברה, אברהם
(״בומה״) שביט, אמר כי לפי
המימצאים מן השנה שעברה
מסתבר שכל נוסע קיבל סובסידיה
של 150 דולר. קרא
לעברו ח״כ יחזקאל פלו־מין
ו ״האם אני יכול לוותר
על הנסיעה ולקבל 100 דולר,
וכך כל צד יד,נהל״
! 6באותה ישיבה נרשם
ח״כ אברהם שריר לרשות-
הדיבור, אך מחמת קוצר־הזמן
החליט יושב־ראש הוועדה, ח״כ
שלמה לורנץ, לסיים את
הישיבה לפני ששריר הספיק
לדבר. שריר מיהר החוצה.
העיר על־כך ח״כ אליעזר
אבטבי :״הוא בטח רץ לאסוף
בחזרה את הקומוניקטים שבהם שחילק לעיתונאים,

ח״כ דויד גולומם :״זה כמו
המדינה — העלות זה הרבה
יותר מהשווי.״
! 8ח״כ אכרהם (״כצלה״)
כ ץ־ עוז פירסם הודעה חריפה
נגד ח״כ יצחק רפין,
שבה טען, בין היתר, כי
רבין החליט להרוס את ה־

אליהו בן־אלישר, ואשתו
ניצה, ערכו מסיבת־חנוכה בביתם
החדש בקאהיר, הנמצא
ברחוב פורט־סעיד, המאוכלס
בווילות מהודרות. הזוג הקים
אוהל ענקי בחצר ביתם, והק רואים
טיילו בין האוהל לדשא
הנרחב שליד הבית. בין האור
קולי
כשהתבקש להגדיר את
העיתונים המקומיים, המופיעים
לאחרונה בארץ וד,מחולקים
בחינם, המציא את המילה
״חינמון״.
! 8בסיור שערכו עיתונאים
בבית־אריזת ורדים ליצוא,
ד,ירצה מנהל המועצה לייצור

רי ב אולמן

השחקנית הנורווגית שביקרה בישראל באה לקבלת־פנים שנערכה לכבודה
בשגרירות נורווגיה בישראל. כאשר ראתה את העיתונאית עדית נעמו לבושה
בסרבל־טייסים, שאלה אותה מיד היכן קנתה את האוברול הזה. עדית לא התעצלה, נסעה לביתה,
החליפה בגדים וחזרה למקום בשהאוברול בידה. היא הגישה אותו לאולמן; ואמרה לה :״תמדדי ! ״
אולמן רצה לחדר״השירותים, מדדה, חזרה למקום והודיעה לנעמן שהאוברול מתאים. עדית טילפנה
אל מעצבת האוברול, יהודית גוטפריד, וסיפרה לה בי השחקנית מעוניינת בבגד. תיבננה אחד
גם לאולמן והגישה אותו לה בשי. בתמונות: עדית בסרבל (משמאל) וליב אולמן, היושבת כשהיא
לובשת את אותו הבגד .״אני מצטלמת בישיבה, בדי שלא יראו שיש לי ישבן גדול,״ אמרה בחיוך.

מיפלגח. עכשיו תוהים אם
המיכתב, שהופנה השבוע על-
ידי רבין לח״כ זאם כץ שבו
ביקש לסדר לו חדר נפרד,
מכוון נגד ״כצלה״ .השניים
הם שותפים לחדר־מנוחה ב כנסת.

מעצב־האופנה
הנודע מפאריס, חוא

מעריץ נלהב של הזמרת נירה גל.

בביקורה אחרון של נירה בפאריס, שם היא הופיעה בסידרת
קונצרטים, בא קארדין, לדבריה, במיוחד מדרום־אפריקה בדי
לחזות בה. למחרת הזמין את נירה למישרדו המפואר. נירה
הפתיעה אותו באשר לבשה מעיל פרי עיצובו, שרכשה בלונדון.

שתי המדינות. הוא הביא עימו
מתנה שקיבל שם: כובע שהוא
העתק מושלם של מצחיית־המלחים
שאותה נוהג לחבוש
הקאנצלר הגרמני הלמוט
שמידט .״נתנו לי את הכובע
כי היה לנו שם קר ביותר,
והמארחים החליטו שאני צריך
לחמם את ראשי,״ הסביר זי-

ה עו ל ם הז ה 2258

! 8לפני התחלת הישיבה
של הוועדה המדינית של מיס־לגת־ר,עבודה,
בבית ברל הבחין
מנכ״ל בית ברל ניטים אל מוג
בישראל גלילי, כשהוא
מסתובב בשטח. כאשר שאל
אותו מדוע בא כל־כך מוקדם,
השיב גלילי כי הוא מקווה
שהפעם אכא אכן לא יאחר.
גלילי סיפר כי בפעם שעברה,
כשהתקיימה ישיבה כזו באפעל,
הוא קבע פגישה עם אבן, אך
זה איחר. כאשר שאל אותו
גלילי מדוע בא באיחור, השיב
לו אבן :״באתי דווקא בזמן,
אך בעודי מסתובב שם ראיתי
כי מתקיים במקום שיעור באנגלית,
והחלטתי להיכנס אליו
כדי לשפץ את האנגלית שלי.״
אמר אלמוג לגלילי :״אני
מציע שגם אתה תשפץ את
האנגלית שלך״״ והכנים אותו
לאחד האולמות במקום, שבו
נערך שיעור באנגלית.

כתוב כל מה שאמר היום בישיבה.״

כנסת
העביר ח״כ אמנון לין

81 סיעת המערך קיימה
דיון על הפיצויים לתושבי
פיתחודרפיח. הועלו הצעות ל גבי
חישוב הפיצויים. ח״כ
עדי אמוראי ניסה להראות,
שאין קשר בין עלות הנכסים
לבין שוויים. העיר על כך

פתק לח״כ אבא אבן, שבו
כתב :״חזרתי לאחרונה מאר־צות־הברית,
ושם אתה פופולרי
לא רק אצל היהודים.״ השיב
לו אבן :״סימן שבאמריקה
גם הגויים הם חכמים.״
׳ 8שגריר-ישראל במצריים,

בעת אחת הישיבות ב
חים
היו מצרים וישראלים,
וביניהם העיתונאים המצריים
מוסא צכרי, עורך אל־אח־באר,
ועכד־אל-סתאר ט־ווילה,
כתב השבועון רח אל־יוסוף.
צברי ניגש אל העיתונאית
סמדר פרי שגם היא
היתה אורחת במסיבה, ואמר
לה :״את רואה כמה אורחים
מצריים באו לכאן? זה מראה
לך איזו מסיבה מוצלחת זו!״
ענתה לו סמדר :״אתה סופר
את האורחים שהגיעו, ואני
סופרת את אלה שלא באו.״
! 8את לישכת־ד,נשיאות
ייצג במסיבה הממונה על ה פרוטוקול,
אחמד טיימור,
שליווה את הנשיא המצרי בשני
ביקוריו בישראל.

! 8ד״ר האני אל־קאדי,
האורולוג המצרי שביקר ביש ראל,
בא במיוחד למסיבה מאלכסנדריה
עם חבורה של
ידידים. הזמר המצרי כאמיר
איסכנרדני סיפר במסיבה
על הרשימה החדשה של החרם
הערבי. בראש הרשימה עומד
השחקן עומר שייר, השני
אחריו הוא אלהאמי אל־זיאת,
בעל חברת־הנסיעות
שבשותפות עם ישראלי, השלישי
הוא השחקן מחמוד
קביל, שגם הוא היה במסיבה,
והרביעי הוא הזמר עצמו, שכל
חטאו בכך שאביו ערך לפני
כמה חודשים ארוחת־צהריים
לכבוד בן־אלישר.
81 מילה חדשה בשפה ה עברית
המציא איש־הקולנוע
המקריח, ישעיהו (״שיש״)

ולשיווק פרחים, מנחם די־ניץ.
הוא דיבר בקצב מהיר
ביותר. העיתונאי יצחק עוקד
התלונן כי הוא מדבר יותר מדי
מהר, ולכן קשה לכתוב. העיר
על כך העיתונאי זיוי שו רד
׳ ״תכתוב מילה כן ומילה

! 8הבדרן דודו טופז
טוען שטוב שראש־הממשלה
לא נפגש עם הנשיא אמריקאי
הנבחר רונלד רגן,׳
כי לפי הדיווחים גובהו של
רגן הוא 188 סנטימטרים, ומאחר
שבגין אוהב לחבק את
האנשים שעימם הוא נפגש׳,
הוא ניצל ממבוכה. העיר על-
כך המנחה, ירון לונדון :״זה
בסדר. שמעתי שסידרו לבגין
פגישה עם מיקי רוני.״
! 8השבוע, עת כלאו תושבי
שכונת־התיקווה את ראש
עיריית תל־אביב שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט בלישכתו, ניסה
ראש מינהל־החינוך בעי-
ריה, שימשון שושני, לצאת
משם בכוח, והוא עמד להשליך
כיסא על הכולאים. מי
שעצר בעדו היה להט, שרצה
כי התקרית תסתיים ללא אלימות
מיותרת.
! 8כתב היומון דבר לענ יינים
ערביים, דני רוכיג״
שטיין, נראה השבוע מסתובב
כשבידו חבילה ענקית של
סופגניות. כאשר נשאל לפשר
הדבר, השיב :״כל ידידי ה ערביים
מצפים לחנוכה בכיליון
עיניים כדי לטעום סופגניות.
אז עכשיו אני עובר מידיד
לידיד ונותן לו סופגניות.״
213

דוגמ ני ותישראל
ו תכנ סו דאווחת׳
ב 1ק ו 11הרת

1 1111 1 1 ^111ך |! 1ל היא הדוגמנית ומדי מור, שעלתה ארצה
11 # 1 1 1 1 1 1 1 / 4 ) 1מאנגליה, נישאה לבחור ישראלי והשתלבה
בעולם הדוגמנות בארץ. לפני כשנה וחצי ילדה את בתה, מיקה.

חו שו ת בעיתון

מחפשת הדוגמנית עדנה
רותם, שהפכה לדוברת
איגוד-הדוגמניות. עדנה פעילה מאודבתצוגות-אופנה.

(*שח לפתות אותי בארו־
ח ת־ בו ק ר, אך הפעם הח לטתי
לבוא-,״ אמרה הדוגמנית וא שת
הטייס עדנה רותם.
״המטפלת שלי עסוקה היום, לכן
נאלצתי להביא את בתי הקטנה,״
סיפרה הדוגמנית וונדי מור.
״אל תשימי־לב לפנים העייפות
שלי, אני עובדת קשה בל השבוע
ואין לי זמן לשנת־היופי שלי. אני
הבוקר דוגמה לאיד !נראים לפני,״
התנצלה הדוגמנית פינצ׳י מור.
״הכיף שלי הוא לבוא לכאן ולראות
איד בחורות אחרות עובדות
כשאני יושבת לי כמו אורחת,״
אמרה הדוגמנית חווה לוי.
כל דוגמניות הצמרת הישראליות
הוזמנו על-ידי חברת־תמרוקים,
שיצאה עם קו איפור חדש, לארד

מ לכ ת׳ היו פי

לשעבר חווה לוי היא אחת
הדוגמניות היפות ביותר בארץ.
בתמונה למטה מימין: הדוגמנית השחרחורת שרה חן.

חת־בוקר בבית־קפה תל-אביבי. כו לן
נענו להזמנה, באו מאופרות
ומטופחות כאילו חזרו זח עתה
מתצוגת־אופנה. למרות שהוצעה
להן ארוחודבוקר עשירה, הן התעניינו
בעיקר בכוס הקפה, נשענו
על הכיסאות הנוחים, וחזו בתצד
גת־האיפור.
הנושא שהע0י,ק את כולן לא
היה בדיוק האיפור, אלא האיגוד
החדש שהן הקימו, ושדרכו בזמן
לקבל שכר נאות, תשלום בזמן
וייחס הולם יותר מצד יצרני-האופ-
נה. עדנה רותם מגלה פעילות רבה
כדוברת־האיגוד ותמי בן־עמי פעילה
בו במרץ.
כשמישהי שאלה אותן איד הן
מצליחות להיראות כל־כך מטופחות
בשעות הבוקר, הן משיבות
בחיוך מיקצועי :״זה עניין של
הרגל. אף פעם לא תופסים אותנו
עם גלגלים בשיער או בג׳ינס זרוק.
אנחנו מוכנות תמיד לפעולה.״

1ן 1של כוכב הכדורסל אולסי פרי היא תמי
בן־עמי גבוהת-הקומה. בתמונה משתובבת
11ש 1
^ 1111
עם מיקה, בתה של וונדי. תמי פעילה מאוד באיגוד הדוגמניות החדש.

דוג מני ת מ עופפ ת
שפירית היא
(״ספי״) דבני
היפהפיה, שהיא גם דיילת. בתמונה למטה: פינצ׳ו מור.

אנ שיו!
! 0צוות של הטלוויזיה
הלימודית, בראשות הבמאי
דוכי נתיב, הוזמן על־ידי
חברי אגודת אלה — אזרחים
למען השמנה, משכונת־התיק-
קווה, לבוא לעיריית תל־אביב
כדי לצלם פגישה ביניהם לבין
ראש־העירייה, במיסגרת כתבה
שהם מכינים על השכונה. ל צוות
לא היה מושג מה עומד
להתרחש, ולידם נפל הסקופ
של. כליאת ראש־העיר שלמה
להט על־ידי חברי אותה אגודה.
הצוות אמנם צילם את כל
האירועים וחזר לבית הטלוויזיה
הלימודית. אנשי הטלוויזיה
הכללית, שלא היו נוכחים
באותה כליאה דרמטית,
ביקשו מצוות הטלוויזיה הלימודית
את הסרט, כדי להקרין
אותו בחדשות מבט, אד הטל וויזיה
הלימודית החליטה להק פיאו
בידיה.
! 0בגליון הירחון לספרות
ולאמנות, פרוזה, כותבות כמה
דמויות ידועות על דיוקנם העצמי.
העורך האורח לחודש
זה של הירחון הוא העיתונאי
רי^ו צרור. כתב הצייר או די
ליפשיץ :״ד״ר דכי גור

כתב :״במילחמת־ההתשה הי-
כרתי בחור גרמני. אז הייתי
ביטניק, חופשי, הומאני; לא
ארצות, לא גבולות ; שנאתי
שפות ושנאתי הבדלים. לבחור
קראו פיטר. הוא היה מצייר
ועושה מוסיקה, וביחד התפר־נסנו
מהופעות בבונקרים וב־תעוזים
במילחמת־ההתשה. פיטר
ואני ניגנו את החיים שלנו,
כל אחד לחוד, את הזהות,
את הקיום, את הסיבות לקיום.
קילפנו האחד את השני, אבל
כל אחד התקלף לבד, וזו בעצם
היתה תחרות. כשכל הנגינה
נגמרה אמרתי לו: עכשיו
תשמע, לך ואני אלך. אתה
נוצרי־גרמני ואני יהודי. אתה
מאמין באגו שלך, בגאוניות
שבך, ואני מאמין שאני אמצעי.
אין יותר נגינה בינינו.

פני! ה 11 ונבלו ם מ שחקת
את פנינה רו ונבלו ם,
אבל גולן אינו קרוב של גולן
וורתי אני כותב שירים.״

0בבואי הקולנוע אפי
דיין עדיין לא סיים את צי
לומי
סרטו האחרון, עם ישראל
חי, שם זמני, כאשר קיבל
הודעה טלפונית מלונדון שיקפוץ
•לשם כדי להיפגש עם
כרכרה פטרייסנד. הכוכבת
האמריקאית, שעד עתה
היתד. זמרת ושחקנית בילבד,
החליטה להפוך לבמאית, וכנושא
לסרטה הראשון בחרה
דווקא בינטל של יצחק כש־

! 0״חיי־נישואין מושלמים
אפשר למצוא בעיקר אצל זוגות
שבהם הבעל והאשה עסוקים
כל אחד בשטח שלו, והפגישות
ביניהם הם נדירות
למדי,״ טוענים בני־זוג בעלי
קאריירות מצליחות ונפרדות.
זוג כזה הוא חיה וד״ר יש ראל
פלד* הוא ראש עיריית
רמת־גן, והיא עסוקה בהוראה.
בתצוגודהאופנה המסורתית
שערך אירגון הנשים הליברליות
במוסיאון רמת־גן,

היפכו
את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם, לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קראו חם, לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.

! 0המשורר העיוור ארז
כי טון כתב :״אחרי שחזרתי
מבית־החולים הכל היה אחר.
לא ידעו מה לעשות איתי. באתי
אחר ושונה, וגם עיוור.
עד אז לא היד. בעל־מום בשכונה,
והחברים שלי רצו לפייס
אותי, לנחם אותי. הם אמרו

כרמליטה פונש
ח מ מו אתהכרמ לי ט ה בסיר
ט מו ק. הו סי פו פל חי פרי הדר
טבטי. פירות הטונה וקינמון
לפי הטט ם.

ברמליטה קר
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח.
פלחי לימון. או פרי הדר אחר.
פלחי ת פו חי טץ, וקינמון
לפי הטטם.

מוטי גי לעד

החקיין מופיע בתוכנית״הילדים ״שי־ 1 רוויזיון״ כזמר, בעוד איש־הטלוויזיה
דן כנר מופיע בו כמנחה. מוטי, המחקה רופא ממוצא יקי, פונה
אל כנר ואומר לו :״אתה נראה לי חולה.״ עונה לו דן :״לא,
אני בסדר גמור.״ שואל אותי מוטי :״שילמת את אגרת־הטלוויזיה
כאשר עונה לו דן בחיוב, אומר לו מוטי :״אתה
באמת חולה.״ בתמונה: השניים אחרי ההופעה, כשמוטי בודק
את דן מתון הרגל, בעוד שדן יושב כשבתו, עינבל, על בירכיו.

אומר שאגי בעיה ניתוחית
קטנה. המון רוצים את הסחורה
שאני מייצר, ויש לי הסחורה
הכי טובה בעיר. מנסה
לייחס לעצמי חשיבות ללא
הצלחה, לשמור על סדר ללא
הצלחה, לקיים מישמעת, לא
מצליח. מנסה לצייר אתכם,
ויוצא לי אני. לא מסוגל לסעוד
אנשים, ודווקא כשהם
צריכים.״
01 המוסיקאי שלמה כ ר
ה עו ל ם הז ה 2258

לי שאני הכי חכם בכיתה.
השינוי, העיוורון, הפכו אותי
ליותר רגיש, אני חושב. יכול
להיות. שלולא הייתי מתעוור,
הייתי היום זבן בשוק. ואני
לא בטוח שזבן בשוק, זבן
בריא ושמח ביוכדעבודתו, זה
פחות טוב מאשר להיות בעל
תואר אקדמי. גם הכתיבה עצמה
אינה טובה יותר. לכתוב
שירים זה לא קאריירה. אי-
אפשר לומר שבגלל שהתע
בים־זניגר.
לאסי היא הציעה
את התפקיד הגברי הראשי,
אביגדור. הוא טס ליומיים ל לונדון,
פגש אותה ושוחח עי-
מה במשך שעתיים, קרא את
התסריט, והשניים עדיין נמצאים
עדיין במשא־ומתן. אסי
פגש שם גם את חברה לחיים
של סטרייסנד, ג׳ון פיטרם,
שיפיק את הסרט. הוא מיהר
לחזור ארצה, כי עליו לרדת
שוב לאילת כדי להמשיך בצילומי
סרטו, והפעם עם פני נה
רוזנכלום, שתשחק את
פנינה רוזנבלום. חמישה אג-
שי־צוות והבמאי ירדו לאילת
במיוחד עבור השלמת הצילומים.
אסי מבטיח שבחודש
פברואר או מארם יוקרן הסרט
שלו בישראל.
| 0בראיון בגלי צה״ל נשאל
בנה בן ה־ 8של ציירת-
מאיירת הספרים אלונה פרנ קל
איך מוצאות חן בעיניו
תמונותיה של אמו, המוצגות
השבוע בחנות־ספרים. השיב
מיכאל הקטן :״ככה.״

בירכה חיה פלד ואמרה :״בעלי
היקר, מזל שמארגני התצוגה
הזמינו את שנינו, ונתנו לנו
הזדמנות״פז להיפגש.״ בני־ה־זוג,
שהגיעו לתצוגה בנפרד,
עזבו את המוסיאון בצוותא,
ואצו לאירוע נוסף באותו ערב-
חנוכה.
( 0העיתונאי, מנחם גולן
כתב לפני כחודש על ספרים
ללימוד־נהיגה. הוא שיבח ספר
ששמו תורת הנהיגה, שיצא
בהוצאת רמות — מערכות חינוך,
שהמנכ״ל שלה שמו רענן
גולן. הוא קטל ספר אחר ללימוד
נהיגה. השבוע הוגשה
תביעת דיבה נגד גולן על-ידי
המוציא לאור של הספר שנקטל.
בתביעה צויין כי גולן
העיתונאי הוא קרוב־מישפחה
של גולן המנכ״ל. מנחם גולן,
שהוא בנו של העיתונאי דכ
גולדשטיין הגיב :״זו הפעם
הראשונה שבמערכת לא מאשימים
אותי בכך שאני בנו
של גולדשטיין. בין רענן גולן
למנחם גולן אין כל קירבת
מישפחה.

מו ק ד

111091 אי[|>117111

הוא לא דק מנהל את קפה
״ י -״ י * האומנים. הוא גם שחקן. ב־
׳ 11111 #1י
סירטו של אסי דיין שיחק משה תפקיד של שומר־חופים ועוזרה
של המצילה, השחקנית דבורה בקון. לדבורה תוכנן בגד־ים משנות
ה״ ,30 שבו היא מופיעה בסרט. דבורה, שאינה מתנגדת להיראות
בלבוש מינימלי, התבקשה על־ידי הבמאי ללבוש לבנים מתחת
לבגד״הים, כדי שלא תיראה חשופה מדי כשהיא יוצאת מהמים.

לשלים חדשי
ופטורי מס: נותרו מים ספורים
לקבלת הזמנות למוצרי להספקה עד
31 בדצ מבר
1980
כל מוצרי נשיונל וגרונדיג שיוזמנו אצלנו
עד יו ם ששי 19.12.80 שעה 13.00
יגיעו לישראל עד יו ם רביעי .31.12.80

( ^ 1131101131) 0 8 0 0 0 1 0
גיל אלקטרוניקה בע״מ
רח׳ אבן גבירול , 18 תל אביב.טל 03-255464 .

216

ה עו ל ם

הז ה

2258

הנד ת

0 *1110 0ר 10 חז

ך * כל מדברים על הצורך להקדים את הבחירות, מפני
י ! 1שהממשלה אינה מתפקדת ושריויה במצב של התפרקות.
זוהי
סיבה טובה מאוד. אבל יש סיבה טובה וקרובה
עוד יותר:

יש להקדים את הבחירות, מפני שהכנסת
עצמה אינה מתפקדת, ושרוייה במצב של
התפרקות.
כנסת טובה יכולה ׳לתקן את הממשלה. אך אי־אפשר
לתקן את הכנסת עצמה, אלא בדרך של בחירות הדשות

^ כנסת התשיעית תיכנס להיסטוריה בזכות כמה
י • שיאים עגומים מאוד.
זוהי הכנסת הראשונה, שאחד מחבריה נשפט למאסר
ונכנס ׳לבית־הסוהר, בעודו מכהן כחבר־כינסת.
זוהי הכנסת הראשונה אשר נדרשה שלוש פעמים
להסיר את חסינותם של חבריה, שנאשמו בעבירות שיש
עימן קלון.

כי חסרים להם קולות. הם החליטו לקנות את
קולותיה שד סיעת אגודת-ישראד.

הם קנו אותו במחיר מקורי: הענקת רשיון של בנק.
זאת היתד, מתנה יקרת־ערך (כשני מיליארד לירות
בערכים של היום) ,אך היא לא עלתה לממשלה דבר.
האגודה שלחה את מבטיה אל הקדוש־ברוך־הוא,
הצביעה בעד קיום המימשל הצבאי וקיבלה את הרשיון.
הממשלה ניצחה יעל חודו ישל קול אחד. הבנק הסתבך
ברבות הימים ונשמט מיידי האגודה. סוף הסיפור.

לא, אין חידוש כקניית קולות בסיטונות .
התופעה המייוחדת לכנסת התשיעית היא
קניית קולות כקימעונות.

ף י הו ההבדל *,יש .׳והוא משמעותי למדי לגבי טיבו
י י ורמתו של חבר־הכנסת.
כאשר קונים קולותיה של סיעה שלמה, הרווח הולד
לסיעה. אפשר להניח — במידה של נדיבות־לב — שכל

זוהי הכנסת הראשונה הנדרשת לטפל כ-
כתכ-אישום נגד שר.

השיא המשולש יוצר תמונה קודרת עוד
הרכה יותר.

ך* אמת היא שאין כל ;אפתעה במצבה המוסרי של
י י הכנסת הזאת. להיפך, ההתדרדרות אך מאשרת את
הנבואות שליוו את לידתה.
כי כנסת זו נושאת על מיצתה אות־קין, מאז היום
הראשון של התכנסותה.

1 9 1

^ שה להחליט מי מבין שכירי־הקול דוחים יותר —
* | אותם המתייחסים לכל העניין בציניות גלריה או
אותם המעמידים פני קדושים, המצביעים בכל פעם
״לגופו של עניין״ 1

אות זה שמו שמואל פלאטו־שרון.

כאשר נפתחו הקלפיות ׳והסתבר כי נמצאו 35,049
אזרחים ישראליים שהצביעו בעד איש זה, שכל פירסומו
בא לו תודות לבריחתו מפני המישטרה הצרפתית שביקשה
להאשימו בעבירות שיש עיימן קלון, נחרץ, למעשה,
גודלה ישל הכנסת התשיעית.
מבחינה מסויימת, היתה תוצאה זו של הבחירות
חשובה יותר מאשר ״המהפך״ המפורסם, עליית הליכוד
והישגיה של ד״ש. אותם ׳שינויים היו פוליטיים. ואילו
ניצחונו של פלאטו הייה סימן־דרך מוסרי.

אצל אנשי הסוג הראשון, התגובה על כל
דיכרי-התוכחה היא חיוך. אין הם מנסים להעמיד
פנים. הם יודעים היטב שכל הכנסת יודעת
מדוע הם מתנהגים כפי יטהם מתנהגים.

כוחרי ישראל הכניסו לכנסת מורסה של
מוגלה. וכדרכה של מורסה כזאת, פשטה
המוגלה ממנה לכל אברי הגון? הפרלמנטרי.

ס חר־ מבר על ה ח סי נו ת: אבו־ח צירא
הכסף נשאר בידי הסיעה ומשמש לה למימון פעולותיה,
ואינו מוצא את דרכו אל כיסם של הח״כים עצמם.

לא כן המצב ככנסת הנוכחית. כאשר קונים
קולות כקימעונות, ברור מראש כי כל הרווח
אבל זה לא חשוב. עצם נוכחותו של איש וכל ההנאות עוברים במישרין מנותן־השוחד
כזה ככית-המחוקקים של מדינת־ישראל קו אל האיש מקכל־השוחד.
בעת את דמותו של המוסד.
׳ואכן, זהו כיום המצב בכנסת התשיעית.

^ תופעה החדשה בכנסת התשיעית היא דמותו של
* ;חבר־כנסת מסוג מסויים.

אפשר לקרוא לו ״שכיר־קול״ או ״ח״כ-עובר־לסוחר״.

בכנסות קודמות ניתן היה לקנות חברי־כנסת —
אבל כדי להשיג את הקולות הדרושים, היה צורך לקנות
סיעה שלמה.
הדוגמה הבולטת ביותר שייכת לתקופתו של דויד
בן־גוריון. לפני עשרים ישנה נערכה בכנסת אחת ההצבעות
הגורליות על קיומו: או ביטולו של המימשיל הצבאי.
שחל אז על האזרחים הערביים !של ישראל.
למרות ששרותי-הביטחון של המדינה המליצו בהתייעצויות
סודיות על ביטולו של המימשל הצבאי, היה
מנוי ׳וגמור עם בן־גוריון לקיימו. השיקול העיקרי לכך
היה — כפי שהאמנתי אז, וכפי שאני מאמין כיום —
להבטיח את הצעת הבוחרים הערביים בעד מפא״י והרשי־מות
של סוכניה הערביים.
(יש דמיון מדהים בין מעשיו וגישתו של ראש־הממשלה
ושר-הביטחון דאז 1ובין מעשיו וגישתו של ראש-הממשלת
ושר־הביטחון של היום. מנחם בגין דומה בימים האחרונים
להעתק־פחם של דויד בן־גזדיון. בבואו לאסור את הכנס
הערבי בנצרת נהגו בגין ואנשיו לפי הפארטיטורה
שהשאיר להם בן־גוריון, שאותו הם שנאו בכל לייבם).

כשערכו אז ראשי מפא״י את טוטו ההצבעה
הצפוייה עד המימשד הצכאי, נוכחו לדעת

ישי מאות ואריאציות. כי כאשר קונים ח״כ
כקימעונות, קונים אותו להצבעה אחד כילכד.

כעבור שבוע, כאשר יש הצבעה על נושא אחר
(למשל: חוק האנאטונויה והפאתולוגיה, שגם הוא יכול
היה להביא ׳לנפילת הממשלה) יש צורך להתחיל בכל
ההתמקחות מחדש .׳שלטוני הבטיח את קולו בהצביעה
מסויימת תמורת מחיר ׳מסורים — אך כעבור ׳שבוע
המחיר שזנה, ותכן שהליכוד זקוק לקולו עוד יותר, ואז
המחיר עולה. או שבאותה הצבעה כבר יש לליכוד רוב
של ישני קוליות, ואז הקול השלישי אמנם רצוי, אך
אינו חיוני. המחיר יורד.

כל אחד משלושת השיאים האלה די בו כדי להגדיר
את הכנסת התשיעית כגרועה שבכנסות, מאז קום המדינה.

סלאטו עצמו אינו חשוב בכנסת. הוא בא לעיתים
רחוקות, לרוב כדי להשתמש במיזנון הכנסת כבתפאורה
לניהול עסקיו, יהיה טיבם אשר יהיה. אפשר למצוא
אותו שם לעיתים קרובות, כאשר הוא מארח את אורחיו,
שהסביבה הפרלמנטרית עושה עליהם רושם. קל יותר
לעשות עסקים כאלה כאשר הלקוחות מוקפים בעת
המשא־והטתן בגדולי האומה ויכולים להזין את עיניהם
במנחם בגין, במשה דיין וביצחק רביו.
לאולם הכנסת מזדמן פלאטו לעיתים, רחוקות. פעם
בחודשיים־שלושה הוא נושא ימעל הדוכן נאום בעל
סיגנון משובש, ברמה של נער פר־מיצווה.

אז קורים דברים מעניינים ביותר.
ח״ב פלוני, שאמר שמנוי וגמור עימו להצביע ביעד
הפלת הממשלה, נעלם לפתע מבניין הכנסת — חמש
דקות לפני ההצבעה.
ח״כ אלמוני מכריז שהוא נמנע מהצבעה מטעמי
מצפון. לשווא תחפש הסבר לכך. גם המצפון הגמיש
ביותר יודע שבעליו צריך להצביע בעד או נגד קיומיה
שיל ממשלה מיסויימת.
ח״ב שלמוני הבטיח להצביע בצורה איחית, קיבל
את התמורה ומצביע בצורה הפוכה שני אנשים הבטיחו
למכור את הסבתא שלהם. אבל אחד מהם, נבל אמיתי,
לא סיפק אותה אחרי שקיבל את הכסף.״)
ח״כ פלמוני נכנס לאולם רק שניה לפני שקוראים
בשמו בהצבעה שמית, ומכריז על הצבעתו. הוא ניהל
את המשא־והמתן עד לרגע האחרון יממש — פשוטו
כמשמעו.
וכן הלאה.

מזה כמה שבועות, מתחילה לפני כל הצבעה חשובה
התמקחות פרועה.
!אין היא מתנהלת עוד בין סיעות. היא מתנהלת בין
ראשי הליכוד, לפעמים בעזרת ראשי המפד״ל, ויבין ח״ב
פלוני, ח״כ אלמוני, ובעיקר וח״כ שלטוני.

כאשר די כשינוי הצבעתם שד שניים-
שלושה ח״כים כדי להפיל את הממשלה או כדי
להכריחה להתפטר, המחירים מרקיעים שחקים.

בכנסת מטיילים הסיפורים במהירות. לפלוני ניתן
מינוי של דיין לאחד מבני מישפהתו. לאלמוני ניתן
מעמד 1של סיעת־יחיד, השווה עתה !כמיליון לירות וחצי
צמודות (!בתשלומים חודשיים עד לגמר תקופת-היכהונה).
לשלמוני הוענקו יתרונות מיסחריים מופלגים. לפלמוני
הובטח להעביר הצעת־חוק, שיש לו עניין אישי בה.
הדברים נעשים כימעט בגלוי.
במהלך הוויכוח, לקראת ההצבעה המכרעת, אפשר
לראות ח״ב מסויים מקבוצת שכירי־הקול יושב עם שר
או ח״כ מסויים מראשי הקואליציה, כשהם מתמקחים
ליד שולחן במיזנון. כל חברי-הכנסת יודעים ימה מתרחש
שם והוא הדין לגבי כל העיתונאים במקום.

ן ן ילד טרח מישהו להתקין מכשירי-האזנה ליד שולי
חנות המיזנון, בוודאי היה 1שומע דברים מאלפים
על התמקחות זו.

אך אין כל צורך ככר• שהרי את התוצאה
רואים הכל — כעת ההצבעה.

אין להם נאמנות לאיש. אין להם קשר ׳לשום רעיון.
הם אנשים בני־חורין, סוחרים חופשיים בשוק. הם
מזכירים במיקצת את שכירי־החרב ששלטו בשדות־הקרב
של ימי־הביניים, ושהתליפו לא פעם את הצדדים באמצע
הקרב׳ אחרי שהקצינים ניהלו ׳משא-וסתן בקצה השדה,
בשעה שאנשיהם שפכו את דמם.
לשכירי־החרב לא היה איכפת אם ינצחו חסידי
האפיפיור או אנשי הקיסר, ולא עילה על דעת איוש
לייחס להם דיעות כלשהן. הלחימה הייתה מיקצועס,.
והם שירתו תמורת בצע־כסף, ישכר ושלל.
אחיהם בכנסת נוהגים כמוהם. לא איכפת להם עם
בגין יעלה או ייפול, אם יחתכו גופות או יקברו אותן
שלמות למען ימיות המשיח. הם מצביעים מיקצועיים,
המרימים יד ;תמורת כסף, ג׳וב, זכיון איו רשיון.

אך יתכן •טהם נחמדים כהשוואה לעמיתיהם,
הח״כים־הסחירים המתייסרים כיפורים
אידיאולוגיים נוראים.

האם חוק האנטומיה פוגע בקידמה המדעית ובטיב
.הרפואה י או שמא להייפך, זכרות-האדם מחייבות את
קבלת הסכמתה של המישפחה לפני כל נתיחה? קשה
להחליט, הלבטים גורמים להם נדודי־שינה, עד שבא
שליח וגואל אותם מייסוריהם בעזרת סכום־כסף נאה.
(ח׳^כ גידעון האוזנר, המתבונן בנעשה מסביבו, מספר
בהקשר לכך את הסיפור על השופט שפתח את המישפט
במילים :״שלשום נתן לי התובע ׳שוחד בסך 100 אלף
דיולאר. אתמול בא אלי הנתבע ונתן לי שיוחד בסך 120
אלף דולאר. אני מחזיר 20 אלף דולאר לנתבע, ואישפוט
לגופו של עניין.״)

ובכן, מי נחמדים יותר*־ אלה או אלה*־

ני מעריך כי כעת שייכים לסוג זה של ח״כים־
י עוברים־לסוחר כתריסר מחברי הכנסת — כעשירית
המחוקקים של מדינודישדאל.

כל שתמהר כנסת זו להתפזר, כך ייטב
לדמוקרטיה הישראלית. בי המראה המביש
הזה גורם לבחילה לאומית בתהליביה.

נראה כי פרשת אהרון אבו־חצירא, וההתמקחות
המחפירה בכנסת על הסרת חסינותו, מגדישות את הסאה.
הן מזכירות את המילים שאמר אוליוור קרומוול לפרלמנט
הבריטי ב־ : 1654״אין זה נאה ׳שתמשיכו לשבת כאן...
עכשיו תפנו את מקומותיכם לאנשים טובים יותר !״

קרומוול היה רודן צבאי, והוא גירש את
הפרלמנט ככוח. כדי שלא ייווצר מצב כזה
בישראל, מוטב שהדמוקרטיה הישראלית תתקן
את עצמה, תפזר את הכנסת התשיעית ותדאג
לכך שבכנסת העשירית שוב לא תהיה דריסת
רגל לשכירי״הקול.

ועכשיו: פודיוויזיה
יש לי הצעה לתוכנית חדשה בטלוויזיה. אני משוכנע
שתרתק אליה צפיית־שיא. חוץ מזה היא יגם תתרום
להיגיינה של המדינה תרומה שלא תסולא בפז, גם
במחיריו הנוכחיים של הזהב.
אפשר לקרוא לה פוליורזיה, או טלגלאי.
באופן כללי תהיה דומה לתבנית הנוכחית של מוקד.
שלושה מראיינים ישוחחו עם איש־ציבור.
יהיה רק הבדל אחד: איש־הציבור יהיה מחובר
למכשיר הקרוי בסלאנג העממי ״מכונת־אמת״ ,או, בשפה
המיקצועית, פוליגראף (רב־רשם)
או גלאי-ישקר. זהו
מכשיר המודד סימנים גופניים
שונים, כגון עיסות־הלב,
ההזעה יוכר ,׳והמגלה
את סימני־ההתרגשות המלווים
תמיד ׳אמירה של
שקר. גם גדול השקרנים —
אם אינו פסיכוטי — אינו
יכול להסתיר סימנים אלה.
בעוד האיש מדבר, יופיעו
׳בפינה הימנית העליונה
של המירקע סימני המחט,
הרושמים את תגובותיו
הגופניות. כך יוכל
הציבור כולו ׳לדעת מתי
איש־הציבור אומר אמת, גיסים ומתי הוא משקר.
אני מודה שהרעיון עלה בי כאשר חזיתי בשבוע
שעבר בתוכנית מוקד, שהיתה מוקדשת לשר־המישפטים,
משה גיסים. השר סטה ימן האמת לאורך רוב התוכנית.
מי שמכיר את השר ׳ואת העניינים ישעליהם הוא שח —
פרשת אהרון אבדחצירא, פרשת הכנס בנצרת, ועוד —
הבחין בנקל מתי יהיה ברור לשר שאינו אומר אמת.
אמנם, אין לשר ניסים גלאי־שקר גופני כמו ״שיש
לשר אריאל שרון, ש׳נחירו השמאלי מתחיל לרטוט כל
אימת שהוא משקר ביודעין( .בפעם האחרונה הושיב
שריון את עצמו במתכוון בפרופיל, כך שרק צידו הימיני
התגלה למצלמה) .אך פניו ישל השר גיסים גלויים למדי.
אילו היתד, המחט רושמת בשעה שהשר דיבר, מסופקני
אם המירקע הקטן היה די גדול כדי לקלוט את
הקפיצות.

׳שלא יגיע( .״אבא ימת. אפשר להוציא ממנו פלייה?״
או ״בנכם היקר איננו. תנחומינו מקרב־לב. אפשר להשתמש
בעורו?״ החוק ההומאני הזה מחייב הודעות כאלה).
ואז ינתחו ,׳חת־שתיים.
מה משנה החוק? שום דבר לא. סוחרי־ד,סוסים של
המיפלגות הדתייות השיגו ניצחון מוחץ, גדולי-התורה
מרוצים, העסקנים יתרימו והרופאים ינתחו.
אנאטומיה של צביעות, פאתיולוגייה ישל מישטר.

שיכור 1ל א מיין
באחד מספריו מתאר אלדוס האכסליי טיפוס של
אדם, שהוא מעין דודנם של הדון־דואן, הנארקומן ׳והאל־כוהוליסט.
אלא שאין הוא מזדקק למין, לסם או לטיפה
המריד, כידי להגיע אל השיכרון המיייוחל. הוא ׳מסתפק
בחומר שהוא מספק לעצמו: האדרגאלין הנשאב אל
דמו ברגעים ישל התרגשות וזעם.
אדם כזה זקוק למנה יומית של התרגשות וזעם,
הממלאים את דמו בהורמון המשכר, כשם שהנארקומן
זקוק לזריקת־הד,רואיו שלו, איו כשם שהאלכיוהיוליסט
זקוק לבקבוק־הקוניאק. הוא מקים ׳מהומות, פורץ בהת קפות
של זעם, מסעיר את סביבתו — יוכל זה כדי
להגיע לאותו מצב דמוי־אורגזמה, המשכר את חושיו.
חישבתי יעל ׳תיאור יזה בעת ההצגה האחרונה של
אריאל שית בכנסת. הפעם הייה הנושא תשלום הפיצויים
למתנחלי פיתחת־רפיח. כימעט ואין אדם בכנסת, ובמדינה
כולה, המצדיק את התשלום המופרז הזה לסחטני־הפינוי.
ניצים ויונים כאחד מגנים אותו.

אגאטונויה של צביעות
התיקון לחוק האנאטומיה -והפאתולוגיה, שנתקבל בכנסת
במעין מיסה־ישל־הצות, גרם למהומה רבה. אפשר להתייחס
אליו בדרכים שונות — בזעם, בבחילה, וגם בהומור.
כי זוהי מלאכת־מחשבת של רמייה. היא מרמה את
כולם — את החילוניים, את הדתיים, וגם את הקדוש־ברוך־הוא.
היא
מתאימה מאוד לארץ שבה אסור לגדל חזירים
אך אפשר להשיג ״סטייק לבן״ ,״שיבה אסורה תחבורה
ציבורית בשבתות אך יש מוניות־ישרות, שבה אין נישואין
אזרחיים אך יש נישואי-קפריסין ונישואי־מכסיקו.
הקדוש־ברוך־הוא מוכן לעצום עין כשזה דרוש. וכן
יגם מועצית־יגדוליי־התורה.
איך פועלת שיטת־ד,הונאה, שעובדה עיל־ידי שני
הציניקאים השולטים בכיפה — יהודה בן־מאיר מהמפד״ל
ומנחם פרוש מהאגודה?
הנה דוגמה :
הסעיף ( 6ג) המתוקן בא לרמות את החילוניים. הוא
קובע סדר מיייוחד במיקרים שיש להשתמש בחלק מגווייה
״להציל חייו של פלוני״ ,וגם קובע בהמשך כי ״שימוש
בקרנית של נפטר להשתלה באדם פלוני להצילו מעיוורון,
שימוש בכלייה שיל נפטר ושימוש בריקמות־עוד של
׳נפטר להשתלה להציל חייו של אדם״ נחשבת כשימוש
להצלת־חיים.
יפה מאוד. ליברלי מאוד. לחילוניים נאמר: אל
תדאגו. כשצריכים להציל, יש דרך! .מותר לנתח.
אך הנה בא סעיף 6א (ד) המתוקן, והופך את הקערה
על פיה. הוא אומר שגם הניתוחים להצלת חיי־אדם
אסורים בהחלט, אם האדם התנגד בחייו לנתיחת גווייתו
או אם ״התנגד לכך בכתב בן־זוגו, אחד מילדיו או יאוחד
מהוריו.״
רע מאוד. גם כשאפשר להציל חיים, אסור. צריכים
להודיע למישפחה, ואחד הקרובים יתנגד.
׳וכאן באה ההתחכמות האמיתית. המישפחה יכולה
להתנגד — אם תהיה ילה ההזדמנות לכך. אבל לא
תהיה לה.
כי החוק קובע שבגיתוחים אלה אין צורך להמתין
חמש שעות ״׳לאחר מתן הודעה עלי הפטירה לאחד מבני-
המישפחה״ ,כמו במיקרים האחרים. במקום הזמן הזה
בא ״הזמן ״שעד המועד המאוחר ביותר •שבו אפשר
להוציא את החלק מהגווייה לשם שימוש כאמור. לא
ניתן למסור הודעה ...תוך המועד האמור, מחטת חוסר
אפשרות לאתר בן־מישפחה, מותר הניתוח ליפי סעיף
קטן זה, ובילבד שנעשה נסיון סביר למסור את ההודעה.״
את ימי מרמים כאן ו את גדולי-התורה. ויתכן מאוד
׳שהם ירצו מאוד ׳שידמו אותם.
כי ״המועד המאוחר ביותר״ להשתלת אבר נמדד
בדקות, לא בשעות. ובדקות אליה. אי־אפשר כלל לאתר
בני־מישפחה ולמסור להם היודעות. בייחוד כשאין משתדלים
ייתר על המידה.
מה יעשו הרופאים? שום דיבר. הם ישלחו מיברק

שריון נדרש בכנסת להגן על החלטת הממשלה. הוא
עשה זאת בדרך האופיינית לו. כמו שור הישש־לקרב
המתפרץ לזירת הקורידה, עלה על דוכן הכנסת, ינגח
ימונה ׳ושמאלה. הוא תקף, העליב׳ השמיץ, הכפיש,
התגרה, גרם לסערה של קרייאות־ביניים נזעמות.
כטכסים, זוהי שיטה מצויינת. כי לאריק לא היה
טיעון כלשהו בזכיות האתנן המנופח המשתלם למפונים־
בדרך, והוא כלל לא ניסה להצדיקו או אף להסבירו.
התקפותיו הסיחו את הדעת מן העניין, ובהמולה הכללית
נשכח לגמרי על מה בעצם נטוש הוויכוח.
הייתי מסתפק בהערצת הטכסים, אלמלא נוכחתי
לדעת כי אריק זורח מאושר, ונהנה מכל רגע. ואז
נזכרתי בניתוח האכסליי. לפתע הבינותי את הכל.
ד,סקנדלים הבלתי־פוסקים של !אריק — בממשלה, בכנסת.
על כיל במה ציבורית ותחת לבל עץ רענן — הם
הסימפטומים האופייניים של שיכור־האדרנאלין. האיש
פשוט זקוק לסקנדל היומי שליו.
כשהוא עולה על דוכן הכנסת — וכלל אין השיבות
לנושא, זה יכול להיות מחיר הבוטנים איו הדברת
עכברי־השדה — עולה המדחום מייד. כעבור חמש
דקות נערכת באולם אורגיה אדרנאלינית. השר אינו
משתכר בעצמו, אלא גורם גם לשאיבה פרועה של
ההורמון לעורקי יריביו.
בגמר הסערה הוא דומה למאהב שבא על סיפוקו.
הוא יפורש למיזנון הכנסת, כשהוא !מוקף במעריציו
השכירים, וסועד את ליבו כשהוא ׳רגוע, עייף ומאושר.
אולי יהיה כדאי לייעץ לו לעבור לאחד הצורות
האחרות להפקת סיפוק, שאינן מזיקות למדינה.

דיד ה ברחוב אלנבי
מיודעות קטנות בעיתונים הודיעו השבוע כי ד״ר
יעקוב וייינשל נפטר. הוא הוגדר כמי שהיה ממייסדי
קופת־החולים לעובדים לאומיים. הידיעות הקטנות הוסיפו
שנולד ב־ 1891 בטיפלים בקווקז, וששיתף פעולה עם
יוסף טרוימפלדור בהקמת ״מיפקדה צבאית יהודית״ לגייס
את הנוער היהודי ברוסיה, אחרי המהפכה, לעלייה בכוח
לארץ־ישראל.
אך יעקוב ויינשל היה הרבה, הרבה יותר מזה.

אני יודע, כי הוא השפיע על דרך חיי במידה רבה

מאוד.
בראשית שנות ה*40׳ החל מופיע בתל-אביב דו־שבועון
בשם החברה, שהגדיר את עצמו כ״ביטאון למחשבה
לאומית״ .הוא כלל מאמרים רציניים, היה ערוך
בטעם מודרני למדי (לפי מושגי הימים ההם) ועלה 15
מא״י (מילים ארצישראליים).
הייתי נער בן .17 זה עתה פרשתי מהאירגוז־הצבאי־הלאומי,
אחרי שהייתי הבד בו במשך שנתיים וחצי.
היה נדמה לי שיש לי הרבה מה להגיד, וחיפשתי כתובת.
כיום זה פשוט. יש טלוויזיה ׳ורדיו ועיתונים ושבועונים
וירחונים לרוב, וכולם משוועים לכוחות צעירים.
אז היו שניים־ישלושה עיתונים, ובכולם שלטו ״סופרים״
קשישים, רובם מיזרח־אירופיים, בעלי שפה וסיגנון ודרך־
מחשבה שהיו לי לזרא.
כתבתי מאמר על הצורך במנהיגות לאומית חדשה,
,והחלטתי להציע איותו לאותו דו־שבויעיון. פישפשתי ומצאתי
השבוע את מיכתב־יהלווי שכתבתי אז. הוא היה כתוב
יפה במכונת־כתיבד״ וזו היתד, לשונו :״ע.ינ ,.אני מתכבד
בזה להמציא לכב׳ את מאמרי הדן בשאלות המישטר
בעולם ובעם ישראל. אבקש את כב׳ לברר אם המאמר
הנ״ל יתאים לפירסום בעיתונו. וארשה לעצמי לסור
אליו -מחר בבוקר, לשם קבלית תשובה. בכל הכבוד...״
ברור לי עתה כי זה היה מיכתב חצוף למדי, ותמהני
איך הגיב העורך הנכבד ,׳כאשר קרא אותו. על בל
פנים, שילישלתי את המעטפה במו ידי לתיבודהמיכתבים
של העורך ברחוב אלנבי 106 בתל־אביב, ליד בית־הכנסת
הגדול. למחרת בבוקר צילצלתי בפעמון הדלת.
ליבי הלם בחוזקה.
וייינשל נראה לי אז כגבר קשיש למדי, בעל פנים
מעניינות מאוד, שעישן סיגריות בלי הרף. איני זוכר את
פרטי השיחה, אך הוא הסביר לי שהמאמר ששלחתי
אינו ׳ראוי לפירסום, אך ישיש לי כיישרון ,׳ושהוא סוכן
לארח מאמרים שלי להבא. הוא גם נתן לי נושא. מכיוון
׳שחג הפורים עמד בשער — מדוע לא אכתוב מאמר
על אירועי מגילת אסתר?
וכך ישבניו במה שעות, והוא ׳פיתח באוזני קו־מחשבה
שהיפרה יאת דמיוני :׳שיקוליו של המן כמדינאי פרסי
קיסרי, משמעות מצבם של היהודים כיסוד המפריע
לאחדות הקיסרות, ועוד ועוד — גישה חדשה לגמרי
לסיפור הידוע.
מתוך שיחה זו צמח המאמר הראשון שפירסמתי
בעיתונות — והחל הרומאן הארוך שלי עם האות
המודפסת. כעבור זמן־מה הציע לי ויינושל להתפטר
מעבודתי (עבדתי מגיל 14 במישרד של עורך־דין) ולעבוד
׳בשכר כמזכיר מערכת החברה. מכיוון שהשכר הייה זעום,
הציע לי לעבוד באותו זמן גם כמזכיר של גוף פוליטי,
•שהקים אחיו, אברהם ויינשל. היתד, זאת ליגה שמטרתה
הרישמית הייתה ׳להקים ״ממשלה עברית בגולה״ .המילה
האחרונה נו0פ כדי למנוע את איסור האגודה בידי
הבריטים.
וכך, כימעט בוזמנית, הפכתי איש־עיתון ופעיל־פוליטי.
למדתי את מלאכת העריכה והדפוס — יחד
עם מלאכת האירגון של אסיפה פוליטית.
ויינשל היה אינטלקטואל מן הסוג שכבר אינו קיים
בארץ. הוא היה שקוע !בתרבות הרוסית והאירופית,
דילטנט אמיתי, במובן הטוב ״של המילה. במילחמת־העולם
הראשונה היה רופא בצבא הרוסי בחזית התורכית.
הוא הכיר את כולם — את טרומפלדיור, את זאב ז׳בד
טינסקי, את מנהיגי היישוב. בביתו, שהיה מעין סלון
פוליטי, הכרתי את זאב פון־וייזל, שמוחו הקפיצי ריתק
אותי, ואת אורי צבי גרינברג, שלא מצא חן בעיני.
באחד הימים הופיע ישם גבר רזה וקנאי בשם ישראל
שייב, שנודע כעבור־זמן כאשר קפץ מחלון של כיתה
כאשר הבריטים באז לעצרו. באותה דירה גם הכרית*
את אבא אחימאיר, איש
הבריונים, שהגדיר את עצמו
כפאשיסט, אך שהיה
בעל אופי עדין ורך, אינטלקטואל
רוסי אמיתי.
ויינשל הקסים אותי בשנות
עבודתי עימו מפני
שהיה לו מוח סקרני, בלתי-
שיגרתי. הוא ניגש לכל
עניין מזווית בלתי־רגילה.
לא היתד, כל שיטה בקפיצות
אינטלקטואליות אלה,
ולא פעם היה בלבי החשד
שחיפש גישה חדשנית ל עניין
מסרים למען החיוייג

דוש בילבי• אד זה ד!יה
מרענן. הוא היה שובר-
אלילים. גם כאשר כתב
ספרים על ז׳בוטינסקי ועל יאיר, שפך עליהם אור מזוויות
בלתי־מקובלות.
למדתי ממנו שלא לדחות לעולם צעיר המבקש לכתוב
בעיתון, אלא לעודדו ולתת לו הזדמנות. והוא עזר להציל
אותי בעוד מועד מללבוש כותונת־כפייה מחשבתית, מן
הסוג האופייני לאקדמאים כה רבים. מכיוון שהתעניין
בעצמו בכל זרם מחשבתי חדש, דחף גם אותי, בתקופה
ההיא -להתעניין בניצני הכנעניות, בביקורת־המיקרא
(הנוצרית) ,ובעשרות זירמי-׳מחישבה חדשים.
לאיש כזה לא היה מה לעשות במדינת-ישראל, על
פקידיה ומימסדיה ומיפלגותיה. ואכן — ׳מאז קום המדינה
לא שמעתי עליו כימעט דברי— עד שנפטר.

לסניף עות עו בדו ת:

.1למסת הקשר שלנ1
טווח הקשר הגדול
ביו תר ב אי ,¥
.2השרות שלנו זוכה
להערכה בבל מקום:
חי פ ה

סו ק ד

שר התמ״ת מעניק לאהוד שנעה מנהל מוקד איתורית

מפתהקשר וטד ״ אי תורי ת״
טלפון אלינו ונשמח לקבוע איתך
פגישה ולהציג בפניך את מכשיר
הקשר הקטן והיעיל ביותר בעולם.

254402־ 0 4 חיפה רמת גן 735136־ 0 3
ירושלים 224341־ 02
באר שבע 35664־ 057

׳אימפקט -חיפה

\ ^ 8איתו וי ת

זומסזו

מפת הקשר היא הדרך הטובה ביותר
להמחיש כיצד חמשת מוקדי ״איתורית״
בחיפה, תל-אביב, ירושלים, צפת ובאר
שבע מעניקים לך שרותי תקשורת יעילים
24 שעות ביממה בכל מקום בו תהיה;
מרמת הגולן בצפון, בואך טבריה ועמק
הירדן ועד באר שבע בדרום.

באר שבע, את תעודת
בית העסק המומלץ. .

לכן כשמישהו מספר לן סיפורים על
שרותי תקשורת, דרוש ממנו שיציג
בפניך את מפת הקשר שלו, והתעניין
היטב בטיב השרות שהוא נותן.

איתורית

24 שעות של קשר בכיס הקטן ו!ולך

ה עו ל ם הז ה 2258

ת 1י ןוך

ש״נמן
כותב המיססב

ידרו ש בירור

זהותו של כותב המיכתב האלמוני, שבו החלה פרשת
הידיעה בל׳אכספרס, התגלתה השבוע.

סגן־יו״ר הכנסת מטעם המפד״ל, פינחס שיינמן, עומד
לדרוש ממוסדות מיפלגתו בירור על מינויו של ח״כ
בן־ציון רובין לוועדת־הכנסת, במקומו של ח״כ
דויד גלם.

מעבדות זיהו ללא ספק את מכונת־הכתיבה
שכה נכתבו המיכתכים האנונימיים
לעיתונים, כמבונת־הכתיכה של כלש פרטי
מפורסם, הנמנה על-מקורבי שימעון פרס,
וששמו הוזכר במה פעמים י במעורב
בשערוריות שיוזמו על־ידי אנשי פרס.

עיסקח ה 31ט

נתחיה

תוכשל

סיכסוך אישי פרץ לאחרונה כין שני חברי־הכנסת
של התחיה, גאולה כהן ומשה שמיר.

גורמים שאינם כלכליים ואינם מדיניים מתנגדים בכל
תוקף למכירת שליש ממניות חברת־הנפט פז לשאול
אייזנברג. הגורמים טוענים שאין זה רצוי להפקיד
את גורלם של 45 אחוזים מהנפט המגיע לישראל
בידיו של אייזנברג.

גם שר־האוצר, יגאל הורביץ, מתנגד
למכירת חלקו של אייזיק וולפסון ב״פז״
לאייזנברג.
ההחלטה כעניין לא תיפול כוועדת־השרים
לענייני־כלבלה, אלא כוועדת־השרים לענייני
ביטחון.

דיין ירוץ
משה דיין אמר למקורביו כמפורש שעל־פי
מצב־העניינים היום הוא יענה להזמנתו
של עזר וייצמן ויעמוד ,״כתנאים מסויימים,״
כראש רשימתו של וייצמן.
נראה שראש מטה־הבחירות של וייצמן יהיה מפקד
חיל־האוויר לשעבר, האלוף מרדכי (״מוטי״) הוד,
מי שהיה מנהל אל־על.

שידלובסקי:
בעליו של מיפעל ״מנועי בית־־שמש״ רוגז
עתה על הממשלה
בינתיים לא מילא השבוע ראש־הממשלה, מנחם בגין,
את הבטחתו לשידלובסקי להודיע שאת מנועי הלביא
ייצר המיפעל שלו, ולא התעשיה־האווירית. על בגין
מופעל לחץ כבד של יושב־ראש מועצת המנהלים
של התעשיה־האווירית, ישראל סחרוב, לדחות את
ההחלטה.
גורמים בכירים טענו השבוע שאם ימשיכו מנהל
מנועי בית־שמש, אביה שליף, ומנהל התעשיה־האווירית,
גבי גידור, לבחוש בפרשת יצור מנוע
הלביא, יודחו שניהם מהתפקיד.

ם ולים מן מאיים המנב״ל המודח של ״חכרת החשמל״ ,יוסף
טוליפמן, עומד להעביר למישטרה מידע
ומיסמכים על שחיתויות כהכרה.
לדברי טוליפמן יכניס החומר שלו ״במה
כר,ירים לכית־הסוהר.״

אריק שרון
שר־החקלאות, אריק שרון, הוכיח השבוע לראש־הממשלה
שבוויכוח בינו לבין מזכיר הממשלה, אריה
נאור, בעניין הביוגרפיה של מנהל מינהל־מקרקעי־ישראל
החדש, מאיר שמיר, צדק דווקא שרון.

שרון הוכיח לבגין שהביוגרפיה של שמיר,
כפי שנמסרה למזכירות הממשלה, היתה
משנת ,1927 שנת הולדתו של שמיר.

השניים סיכמו ביניהם לשמור את חילוקי־הדיעות
בינם לבין עצמם עד אחרי הבחירות.

שיינמן טוען שהמקום היה מגיע לו, ושרק
משום שהוא ידוע כאחד מתומכי הד״ר
יצחק רפאל, ובגלל החשש של אנשי אהרון
אכו־חצירא שמא הוא יצביע נגדו1,הוא לא
קיבל את המקום,

לא 0 *310
המיבנד, הסופי של השליטה על חברת רסקו עדיין לא
סוכם.

נראה כי המשקיע אלפרד אקירוב ינסה
לגייס משקיעים נוספים לחלקו כרכישה.

עקז־ן 3 -1*0׳

נאות נ*ר 3א ־

ד ת 3ק*ד

סוד

המנהל המודח של מינהל מקרקעי־ישראל, יעקוב
עקנין, סירב לתפקיד שהציע לו שר־האוצר יגאל
הורביץ.

שר־התעשיה, גידעון פת, עומד להמליץ
לפני הממשלה׳ לסגור את רשות נאות־מרפא.

הורכיץ ביקש מעקנין לעמוד כראש יחידה
למילחמה כהון השחור, שהוא רוצה להקים
במיסגרת מינהל־הבנסות־המדינה.

לאחרונה הציג מנהל הרשות, סמי טוויג, דרישת*
תקציב בגובה של 27 מיליון לירות.

דו״ח ועדת־שימרון המליץ להקים יחידה כזו.

קונים רבי

חיים יבין
כוונתו של חכר הנהלת הסוכנות היהודית,
יחיאל אדמוני, למנות את מי שהיה מנהל
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה, חיים יכין,
לתפקיד מנהל מערבת יחסי-ההוץ של
פרוייקט שיקום־השבונות של הסוכנות,
מעוררת תסיסה רכה כמוסד זה.
הרעיון למנות את יבין בא רק אחרי שבמיכרז פנימי
לתפקיד זכה כבר אחד מעובדי הסוכנות, אלן פייקס.
לסוכנות התעניינות רבה ניכרת בקרב משקיעים המעוניינים
לרכוש את חברת הכשרת היישוב וחברת מבט, שתיהן
של הסוכנות.

יושב־ראש ההנהלה הציונית, אריה דולצ׳ין,
הכריע כעד מבירת שתי הכרות אלה.

נגד •הידד
ועדת האתיקה של לישכת־עורבי־הדין דנה
עתה כתלונה שהגיש עורך־הדין מפתח*
תיקווה, פינחס מאירוב, נגד היושב־ראש
החדש של הלישכה כמחוז תל־אביב,
עורך־הדין יונתן זעפרן.
זעפרן עוזב את ישיבות ועדת־האתיקה בכל פעם
שדנים בתלונה נגדו.

ידיו רואה

סגן־ראש־הממשלה, ייגאל ידין, ביקש מראש־הממשלה,
מנחם בגין, למנות לו ממלא־מקום, ערב נסיעתו של
ידין למסע־הרצאות עבור המגבית־היהודית בארצות*
הברית.

כגין הצליח לשכנע את ידין לוותר על
הדרישה.

ל״בגד־עור״
חוגים שונים מתנגדים למכירת בגד־עור לאיש
העסקים האמריקאי ג׳ו זלצמן, המוכן לשלם עבור
המיפעל 1.3מיליון דולאר. המתנגדים טוענים שיש
שמועות כאילו זלצמן, הוא איש־קש של המנהל
הקודם של בגד־עור, פולום.

כינתיים ממשיך הנאמן של המיפעל מטעם
המדינה והבנקים, יעקוב פולק, לקכל שכר
חודשי של 200 אלף לירות ׳,וחשבון הוצאות
פתוח.

לרימ שירבתפקידר
האיפול שהוטל על המישפט הפנימי
שנערך לשופט (״העולם הזה״ ,)2257
וסירוכם של בל הנוגעים כדבר לספק
מידע אחראי ומוסמך — ולוא כאופן
כלתי־רישמי — גרם לפירסום משובש
של הפרשה.
השופט המחוזי הועמד לדין על
חמישה סעיפים של התבטאות כלתי־ראויה
לשופט. הוא נוקה מארבעה
סעיפים, וחוייב בסעיף החמישי.
כמישפט לא הוכא חשד של קבלת
שוחד.
חמשת השופטים, ביניהם שלושה
שופטי בית-המישפט העליון ושני
שופטים מחוזיים, קכעו כי השופט
ראוי להמשיך כתפקידו.
הפרשה מלמדת שוב כי נוהלי
האיפול הנהוגים כמיקרים כאלה, וחוסר
התיקשורת הנאותה כין האח ראים
ובין העיתונות, מזיקים גם
לעניין וגם לנוגעים־בדכר, וטעונים
שינוי יסודי.

במדינה העם מפוצץ בעל־כורחו
כאשר הממשלה חדדה
מלתפקד, הופך
היועץ המישפטי
״מגב״? המדינה״
היועץ המישפטי לממשלה ממלא
תמיד תפקיד מייוחד במערכת־השילטון
הישראלית. להלכה הוא
פקיד, אחד מאנשי הרשות המבצעת.
אך החוק והמסורת ר,יקנו
לו מעמד עצמאי ובלתי-תלוי, בעל
סמכויות מייוחדות, המעמידות אותו
אי־שם בין הרשות המבצעת
והרשות השיפוטית.
זהו המצב כאשר יש בישראל
ממשלה תקינה, המתפקדת כהלכה.
אך כאשר הממשלה מתמוטטת וחדלה
לתפקד כראוי, עולה מעמדו
של היועץ המישפטי ביחס ישיר
לירידת הממשלה.
כך קרה בשנה האחרונה של
שילטון ממשלת רבין. היועץ ה״
מישפטי של אז, הפרופסור אהרון
ברק, זכה בכינוי ״מנכ״ל המדינה״.
כי הוא קיבל החלטות רבות, אשר
בימים כתיקנם היו צריכות להתקבל
על־ידי הממשלה.
יורשו ש 7כדק. בזמן האחרון
קרה אותו הדבר ליורשו, הפרופסור
יצחק זמיר.
זמיר שונה מאוד מברק. שניהם
אנשים עדיני־הליכות. אך ברק היד,
מוכן יותר לקבל לידיו אחריות
ביצועית ולממש את סמכותו. זמיר
נדחף לתפקיד חדש זה לא רק
בעל־כורחו, כמו ברק, אלא גם
בניגוד לאופייו.
אך גם לזמיר לא נותרה ברירה.
השבוע הסתובבה המדינה כולה
סביב לישכתו. בין השאר:
ו • נהרס סוף־סוף ביתו של גדי
גרייבר בגדרה. היתד, דרושה דחי פה
נוספת גדולה של אמצעי־התיק־שורת*
,אך בסופו של דבר ניצחה
דרישתו הנמרצת של היועץ. ה־מיבצע
בוצע במיבצע בזק כימעט-
צבאי של המישטרה, שהוכיח כי
המפכ״ל הנוכחי, האלוף (מיל׳)
הרצל שפיר, לא איבד את כושרו
ד,צד,״לי.
<• הובא סוף־סוף לכנסת כתב־האישום
נגד אהרון אבדחצירא,
למדות מסע־התעמולה ומערכת־הלחצים
שהופעלו נגד היועץ, כדי
למנוע בעדו מלמלא את תפקדו
(ראה ענזודס .)32—33
9הביא היועץ לישיבת־הממ־שלה
את דעת בית־המישפט העליון,
שקרא לממשלה לשווא לשקול
מחדש את גירוש ראשי העיריות
של חברון וחלחול (ראה להלן).
נראה בעליל כי זמיר אינו מאושר
ימן התפקיד שהוטל עליו בעל־כורחו,
לדחוף את הממשלה למלא
את תפקידה. הוא עושה זאת באי-
רצון בולט, תוך מיצוי כל האפשרויות
להימנע מכך. אך כמו לקודמו,
אין לו ברירה.
גם הוא הופך, בהדרגה ,״מנכ״ל
המדינה״.
צנזורה זיכוטיגסק* לא צחק
צחוק צחוק — אב 7 7א
ע 7זאב דכוטיגסקי
שהקים את המדינה
באופן רטרו״אקטיכי
זאב ז׳בוטינסקי היה נהנה. כי
״ראש בית״ר״ ,כפי שנקרא בפי
מעריציו, נחון בחוש-הומור דק.
כך חשב גם מאיר שלו, שהוא
חניך התנועה הרוויזיוניסטית. ב-
עיקבות נאומו של מנחם בגין בניו־יורק,
שבו קבע כי ״רק תרומתו
* בין השאר העולם הזה, בגליונו
האחרון.

ה עו ל ם הז ה 2258

תצלום מן המדור הגנוז של שלו: ז׳בוטינסקי כין החלוצות
יותר קל לירות במקקים מאשר בתלמידים
של דבוטינסקי הביאה להקמתה
של מדינת־ישראל,״ הכין שלו סידרה
של תמונות פוטומונטאז /להמחשת
פעלו של המנהיג הדגול. בין
השאר: ז׳בוטינסקי מניף את ״דגל-
הדיר׳ באילת, ז׳בוטינסקי נכנס
לעיר העתיקה אחרי הכיבוש, ועוד.
המאות שצפו בתוכנית שעה טובה
של מני פאר באולפן נהנו מן
התמונות ׳והבדיחות. בין השאר
הגיב שלו על הידיעה, כי תרסיס
חדש לפיזור הפגנות הוכנס לשימוש
בשטחים הכבושים. שלו אמר
שזה אינו דומה לתרסים נגד מקקים,
משום שיש הבדל גדול בין המקקים
והתלמידים הפלסטיניים. למקקים
יש שש רגליים, וקל לפגוע בהם.
כשביקש שם עברי לתרסיס המהפכני
הציע חיים חפר את השם
״זבנג־־מדהון״ ,וטען כי התרסיס
הוא 3£001-01;00£
יושם ושותק. מאות האלפים
שחזו באותה התוכנית בליל-שבת
לא שמעו את סקירתו של שלו,
וגם לא את הבדיחות העגומות.
הם רק ראו את שלו יושב על
הבמה ושותק, ותמהו מה מעשיו

פיתרון התעלומה: הנהלת הטלוויזיה
ציוותה לחתול מן התוכנית,
שהוקלטה יום לפני השידור, את
כל פינתו של שלו. טענה מנהלת
התוכניות, אסתר סופר :״זו אינה
פינה להשמעת דיעותיו הפרטיות
של מאיר שלו. הוא חרג מהמוסכם
על אופייה של הפינה, שנועדה
להתייחס אד ורק לציטוטים מתוך
העיתונות. במיסגרת סקירת העיתונות
לא צונזר שלו בעבר, וגם
לא יצונזר בעתיד.״
שטחים הדרג **וא־מו
השופטים המליצו לפני
הדרג המדיני לשקול
מחדש. הם לא ידעו
כי אין עוד בישראל דרג
מדיני המסוגל לשקול
משה דיין השמיע את הנימוק
המוחץ נגד גירושם החוזר של
* £ס0־1נן1-סנ מחוסן מפני
כסילים, במובן של הצלחה מובטחת.

פאהד
קווסמה ומוחמד מילחם,
ראשי־העיריות של חברון וחלחול.
היה זה אופייני לאיש ולשיטתו
שהוא אמר את הדברים אחרי
שהשניים כבר גורשו. הוא לא אמר
אותם בכנסת או באמצעי״התיק־שורת
לפני כן, כשזה עוד יכול
היה להועיל.
אמר דיין: השניים גורשו
בשעתו, בלילה שלאחר הפיגוע שבו
נהרגו שישה ממתנחלי חברון, בטענה
שדיבריהם יצרו את האווירה
שהמריצה את מבצעי המעשה. אך
בינתיים נתפסה החולייה שביצעה
אותו, וכל פרטי פעולתם ידועים
ברבים. הסתבר מעל לכל ספק כי
הפעולה תוכננה מהחוץ, ושלאנשי
המקום לא היה כל קשר עם ה־פידאיון.
להיפך, אותה חוליה הצליחה
להישאר בשטחים מוחזקים
זמן רב יחסית, מבלי להתגלות,
דווקא מפני שנמנעה מכל קשר
עם תושבי האיזור.
ברור על כן כי לשני ראשי־הערים
לא היתה כל נגיעה, ישירה או
עקיפה, לפיגוע. במילא נשמט ה בסיס
מתחת לטיעון שהביא ל גירוש.
לרדת
מן העץ. קדמה לגירוש
החלטה של בית״המישפט העליון,
שהיתה מלאכת־מחשבת של תבונה
מדינית.
לא היתד, אפתעה בהחלטת רוב
השופטים לאשר את חוקיות הגירוש
המקורי. גם לא היתד, הפתעה בחלוקת
הדיעות: הנשיא משה לנדוי
והשופטים יצחק כהן הצדיקו את
הגירוש, השופט חיים כהן פסל
אותו. עמדות אלה של השופטים
היו ברורות בכל מהלך הדיון.
מעניינת במייוחד היתר, פסיקתו
של חיים כהן. הוא הסתמך על ה־מישפט
הבינלאומי האוסר גירוש
אדם ממדינתו. לדידי כהן, שהפך
עמוד״התווך של הליברליזם בבית-
המישפט העליון, מהווה הגדה ה מערבית
כיום למעשה יחידה מדינית
נפרדת, שאינה קשורה בירדן
או בישראל. זכויות־האדם היסודיות
מונעות את גירושו של אדם
משטח זה. לנדוי ויצחק כהן, לעומת
זאת, לא הכירו בתחולתו של
חוק בינלאומי זה בטענה שהוא
״הסכמי״ בילבד ולא ״מינהגי״ —
כלומר, שהוא תלוי בהסכמת ה מדינה.
אולם
השופט לנדוי, שהוא איש
חכם, דאג להכניס לפסק־הדין
פיסקה רבת־משמעות. על דעת

חבריו המליץ לפני הדרג המדיני
לשקול את עניין הגירוש מחדש.
ממשלה נבונה היתד, נאחזת בהמלצה
זו כדי לרדת מן העץ הגבוה.
בעזרת בית־המישפט נפתחה לפניה
דרך מכובדת לכך. אחרי שהגירוש
אושר בדיעבד, ויוקרת הממשלה
ושילטונות־הביטחון ניצלה, יכלה
לגלות נדיבות־לב ולהשאיר את
השניים בתיהם.
החיילים החליטו. אך השופט
לנדוי טעה בעניין יסודי. היה נדמה
׳לו שיש במדינה ״דרג מדיני״,
המסוגל לשקול ולהחליט. חיש־מהר
הסתבר כי אין למעשה דרג כזה.
ועדת־השרים לא היתד, מסוגלת
לשקול, והיא קיבלה את דעתם של
״אנשי הביטחון״ .החיילים החליטו.
רק שר אחד — ייגאל ידין —
דגל במוצא הנבון והציע לקבל
את המלצת בית־המישפט. שאר
השרים, ובראשם מנחם בגין, סירבו
לשקול את הדברים ברצינות.
תחת זאת נערך ״שיקול״ פורמלי
בילבד, כדי לצאת ידי חובה.
בניגוד לפירסומים, לא היתד,
תמימות־דעים בין ״אנשי־הבי־טחון״
.היו ביניהם שהציעו שלא
לגרש את השניים, אלא להתנות
את הישארותם בארץ בתנאים, כגון
פיזור ״הוועדה להכוונה לאומית״.
אך הדיעד, שקבעה היתד, של
לובשי־המדים — הרמטכ״ל רפאל
(״רפול״) ,איתן ומתאם הפעולות
בשטחים, האלוף דני מט, שהם חסידי
גוש־אמונים. שניהם ידועים כאנשים
שאינם מצטיינים בחוכמה
מדינית דווקא. בהיעדר שר־ביטחון
אמיתי, המסוגל להתעמק בבעיות,
היו הם המחליטים.
הממשלה עמדה דום וביצעה את
החלטתם. היה זה אופייני למצבה
של מדינת-ישראל בסוף 1980ש־המלצתם
של שני חיילים, הידועים
כבלתי־מתוחכמים ביותר, היתה
שקולה יותר מאשר המלצת השופטים
הנבונים של בית־המישפט ה עליון.

מיעוטים

סוכן אש״ף י
הכגס״שלא-התכגס
הצליח יותר מאשר הבגס
שאמור היה להתכנס
״אילו היה מנחם בגין סוכן של

אש״ף, לא יכול היה להתנהג
אחרת !״ קרא אחד הנואמים ב־עצרת־המחאה
שהתכנסה השבת ב־תל־אביב,
כדי למחות על איסור
כנס ״ההמונים הערביים״ שהיה
אמור להתכנס באותה שעה בנצרת.
הקהל שמילא את האולם והמעברים
עד אפס מקום פרץ בצחוק.
אותו נואם יכול היה גם להגיד
שאילו היה בגין סוכן של רק״ח,
לא יכול היה להועיל לה יותר
מאשר על־ידי החתימה על הצו.
מחסום לקיצוניים. שאלה
גדולה היא מה היה הכנס מעולל,
אילו התקיים.
לדעת רבים ברחוב הערבי, היה
זה בעיקר מיבצע־בחירות של
רק״ח, שהיא כיום המיפלגה הדומיננטית
והמימסדית ברחוב הערבי.
לדעת אחרים, היה הכנס עוזר
לרק״ח, המכירה בקיום המדינה,
לחסום את דרכם של יסודות קיצוניים
יותר, כגון ״בני הכפר״ ,השוללים
בחלקם את קיומה.
כך או כך לא היה הכנס מושך
תשומת־לב לאומית ובינלאומית
כה אדירה, אלמלא בא האיסור.
הצו של שר־הביטחון הפך אותו
לאירוע מרכזי, ואולי לסימן־דרך
בהתפתחות המיגזר הערבי בישראל.
הכנס־שלא־התכנס הצליח יותר
מאשר הכנס, אילו התכנס.
מפקד אצ״ל. עצם האיסור היה
מחמאה ליוזמיו. כי בחודשים האחרונים
הופעלו אישים רבים כדי
להחניק את היוזמה באיבה• החל
בח״כ אמנון לין, איש־הליכוד ש היה
בעבר מעין מושל בלתי־רשמי
של מפא״י בגליל, וכלה ביועץ
ראש־הממשלה לעניינים ערביים,
הופעל כל מי שיכול היה להשפיע.
התוצאה: אפס. שום ציבור ערבי
רציני לא היה מוכן להתייצב נגד
היוזמה, שבראשה עמד איש־רק״ח
אמיל תומא (ראה עמודים .)40—41
הברירה היתה להניח לכנס להתקיים,
ולראות באיזה כיוון יתפתחו
הדברים, או לאסור אותו. שר־הביטחון
בחר בדרך השנייה, והבטיח
בכך שהציבור הערבי כולו
מילבד כמה שרידים אומללים של
העבר הרחוק, כמו הח״ב־לשעבו
סייף־אל-דין אל-זועייבי, יתלכד
סביב רק״ח. האירוניה: המפקד
לשעבר של אצ״ל השתמש בתקנוה
המנדטוריות, שהותקנו בשעתו נגז
אצ״ל.
מי מייצג? כשעלה שר־המיש,
(המשך בעמוד 34

העורכת לענייני מישפט של ״העולם הזה״ ו17 תחת את המצב החוקי:
די בעד ות ו 1ש ר עד יה ידי ־ ג 11המתווךנושא 1נאש מה ־
אביושדגדיגרברח ויי1כבתקדיםמ ׳ שנסיחשוב

^ שדנים על שוחד בממדים עצו־
* //מים כאלה, אין כוחן של נסיבותיו
האישיות של הנאשם יפה. טובת
הציבור עדיפה בעניין זה מן ההתחשבות
בפרט שחטא.״ אם אכן יורשע השר אהרון
אבו־חצירא בסופו של ההליך המשפטי
בבית״המישפט בעבירות השוחד המייוח־סות
לו, יתכן מאוד כי בית־המישפט יצ־סט
את הקטע דלעיל, אשר נכתב בגזר-
דינו של יהודה שפיגל לפני כ־ 16 שנים.
מדינת־ישראל ראתה בעבירת השוחד
ירושה מדאיגה מזמן שלטון התורכים,
וכבר בשנת 1952 נחקק חוק ישראלי
מקורי שטיפל בעבירות השוחד. לפי הגדרת
העבירה, הרי רק עובד ציבור אחראי
כעבירה של שוחד, אם קיבל את הכסף
בעד פעולה הקשורה בתפקידו. עיתונאי,
למשל, המקבל כספים כדי לפרסם או
למנוע פירסומה של פרשה, אינו עובר
עבירה של שיחד, כיוון שאינו עובד
ציבור במשמעות החוק.
רוב עובדי הציבור, שנידונו עד היום
במדינת־ישראל על עבירות שוחד, היו
פקידים קטנים למדי. עובד עירית־חיפה,
שקיבל פרחים ומעדנים על־מנת לצרף
אדם לרשיון למכירת פרחים, שוטר־תנועה
מבאר־שבע אשר ביקש מנהג הלוואה של
מאה לירות ״כחבר, לא כשוטר,״ כש־

השתמע מכך כי הוא יעלים־עין מעבירות
תנועה של הנהג אם יענה לבקשתו.
אך היו בין המקבלים גם״אנשי־ציבור
ידועי־שם, כמו חבר־הכנסת שמואל רכס־מן,
שהורשע בעבר הקרוב על קבלת
שוחד בעת ששימש כראש עירית רחובות,
והוא עדיין מרצה את ענשו *.איש ציבור
אחר היה יהודה שפיגל, אשר בשנת
1964 הורשע בקבלת סכום של 220 אלף
לירות כשוחד. לדברי כתב־האישום קיבל
חלק מסכום זה מיוסף יראוני ועורך־הדין
שלמה ירקוני, שתיווכו בעיסקת־השוחד.
שפיגל שימש אז כסמנכ״ל מישרד־הברי-
אות, והוא דרש את הסכום הזה עבור
מסירת העבודה, בעיסקת־ענק של בניית
בית־החולים בתל-גיבורים, לחברה קבלנית
מסויימת. הוא טען כי הכסף נועד
לתרומה למוסדות־צדקה ולא לכיסו ה פרטי.
שפיגל
הספיק לקבל לידיו רק כ־40
* ונטמן הורשע שנית השבוע, בעיק־בות,
הודאתו בפרשה נוספת של קבלת
שוחד בשנת .1972 כיוון שהעניין קרה
לפני נל־כך הרבה שניט, נתבקש בית־המישפט
לגזור עליו עונש שיחפוף את
התקופה של שישה חודשים, שנותרה לו
עדיין לרצות.

אלף לירות מתוך הסכום כולו בטרם
התגלתה הפרשה. על־סמך שתי הודאות
שמסר במישטרה הורשע שפיגל, ונידון
לשנתיים מאסר בפועל. הוא ניסה לטעון
במישפטו כי הודאתו השניה הושגה ממנו
כאשר היה תחת השפעת סמי־מרפא ל מחלת
כליות שממנה סבל, ואשר גרמו
לטמטום חושיו. אבל בית־המישפט דחה
זאת, וקיבל את הוראותיו והרשיעו.
שותף לעבירה
}(ך פיגל אמור היה להפוך לעד־תביעה
נגד סגן שר־הבריאות דאז, יצחק
רפאל, אשר לפי החשד היה שותף ל פרשה.
אולם אחרי הסרת חסינותו של
רפאל, כאשר הוגש כתב־האישום לביתר,מישפט,
הודיע ׳ שפיגל כי לא יעיד.
לתביעה לא נותרו ראיות מספיקות, ורפאל
זוכה.
שר־הדתות אהרון אבו־חצירא, בן סיעתו
של יצחק רפאל ומדיחו, עומד להיות
השר הראשון אשר יואשם בעבירה זו
כפני בית־מישפט בישראל, אם תוסר
חסינותו.
אחת הבעיות החמורות בסישפטי שוחד,

נאשם רבטמן
עד יחידי והקלטה
כמו במישפטי אונם, היא כי הדברים
נעשים במחשכים, בין שני אנשים בלבד,
וללא עדים נוספים. ולכן, כאשר מגיע
העניין בפני בית־מישפט, יש בדרך־כלל
רק עד אחד היכול להעיד על הדברים.
המתלוננת במישפט אונם, או אחד משני
הצדדים לשוחד. בעוד שמתלוננת באונם
אינה שותפה לעבירה, אלא עדה כשרה
למהדרין, הרי אם ניתן שוחד והתקבל,
שגי הצדדים אשמים בעבירה, ואם מעיד
אחד מהם, הריהו שותף לעבירה.
במשיפטי אונס, בגלל אופיו האינטימי
של המעשה, יש צורך בסיוע לעדותה של
המתלוננת. והיו נאשמים לא מעטים שיצאו
זכאים, כיוון שהתביעה לא הצליחה להביא
סיוע לעדותה של מתלוננת, למרות ש-
היתה אמינה לדעת בית־המישפט. לאח רונה
עברה בכנסת הצעת־חוק שהפחיתה
את הצורך בסיוע כזה.
כדי למנוע תוצאה בלתי־רצויה כזו ב עבירות
שוחד, הנחשבות על־ידי המחוקק
לעבירות הפוגעות באשיות המישפט הדמוקרטי,
הרחיק המחוקק לכת בקיצוניותו.

לפי סעיף 2516ל״חדק העוגשין
15177״ ,במישפט על עכירות שוחד,
רשאי כית־־המישפט להרשיע על
יסוד עדות אחת, אף אם זו עדות
של שותף לעכירה.
בכל עבירה אחרת, כשהעד הוא שותף
לעבירה, חייבת התביעה להביא סיוע
לעדות זו, כיוון שיש להיזהר פן ייטפול
שותף־עבריין עלילה על אדם חף־מפשע,
כיוון שיש לו אינטרסים מייוחדים ב-
מישפט. ואף־על־פי-כן החליט המחוקק כי
במישפטי שוחד יכול השופט לבחון את
העדות שבפניו, ואם האמין לה, יכול
הוא לבסס הרשעה על עדותו של עד
יחיד שהוא שותף לעבירה.

עדות
מ סיי ע ת

נאשם רפאל
זוכה מחוסר הוכחות

נאשס שפיגל (פעל השערות הלכנות)
הורשע וסירב לדבר

ך מישפטו של רכטמן היה עד־מדינה,
׳י אהדת גיבור, אך לעדותו היה
סיוע בהקלטות שנעשו בביתו של רכטמן,
שאימתו את דבריו של עד־המדינה. אך
לפי החוק לא היה צורך גם בסיוע זה.
כפי הנראה היום מחומר החקירה נגד
השר אבו-חצירא, שהוגש לוועדת-הכנסת,
יש בידי הפרקליטות עדות של שותף
לעבירה, ישראל גוטליב, שלדבריו מסר
את הכסף למאיר גבאי, שהעבירו לשר.
למרות שלפי התוק עדות זו, אם תתקבל
כאמינה על-ידי בית־המישפט, מספיקה

(אם תצביע על כל האלמנטים של העבירה),
יש כנראה בידי התביעה גם עדות מסייעת
לאמינותו של גוטליב. וזו עדותו של ח״כ
דויד גלאס, אשר שמע על פרשת השוחד
מפיו של גוטליב עוד לפני שנפתחה החקירה
בפרשה.

״צרכי
שמיים״
ן ץ עונש על עבירת שוחד הוא שבע
1 1שנות מאסר ד 10 אלפים לירות קנם
למקבל השוחד. ומחצית מעונש זה לנותן
השוחד. בנוסף רשאי בית־המישפם, אחרי
שהרשיע אדם בקבלת שוחד, לחלק את מה
שניתן כשוחד, או לחייב את מקבל ה שוחד
לשלם לאוצר־המדינה את שוויה
של התועלת שהפיק מהשוחד.
מטרתם של דמי השוחד אינה חשובה.
אפילו התכוון המקבל להשתמש בכסף
למטרות צדקה, אין בכך ולא כלום לגבי
אשמתו. שפיגל טען כי הכספים שקיבל
ועמד לקבל היו מיועדים לבניית בתי-כנסת,
ישיבות ועוד ״צרכי שמיים״ ,אבל בית-
המישפט, אשר לא שוכנע כי אמנם זו
היתה, מטרת הכסף, הסביר כי אין נפקא
מינא לאילו מטרות ישתמשו בכסף. עבירת
השוחד הושלמה כאשר הכסף נדרש,
אפילו ל א נענו לבקשה.
מאחר שלרוב תלויה התביעה בעדותו
של עד יחיד, היתה תמיד הסכנה כי העד
יתחרט לפני מתן עדותו בבית־המישפט,
ויסרב להעיד. עד לתחילת שנה זו לא
היתה לכך כל תקנה. אולם עם שינויו
של חוק הראיות, אפשר היום להביא
לבית־המישפט את עדותו של עד המסרב
להעיד במישפס, כפי שניתנה במישטרה,
ובית־המישפט יוכל להרשיע לפיה. לכן,
גם אם יחזור בו גוטליב, ויסרב להעיד
בבית־המישפט, תוכל כנראה התביעה לה ביא
את עדותו במישטרה, אשר הפלילה
את השר, ולהשתמש בה.
אילו היה חוק זה בתוקף בעת מישפטו
של יצחק רפאל, יתכן מאוד כי היו
עושים שימוש בעדותו של שפיגל במיש-
טרה ופני הדברים היו אחרים.

אביו של
גדייבר

יקר הבעיות שבהן התלבטה הפסי-
? קה היו דווקא בסוגיית המתווך לשוחד.
בעבר נפסק כי אם המתווך אינו
מקבל כל חלק מהשוחד, אלא הואי ״מתווך
חינם״ ואינו מעביר את הכספים שקיבל
הלאה, אין הוא אחראי בפלילים.
המיקרה הראשון והמפורסם ביותר ב־פסלקה
הוא מקרהו של יוסף גרייבר, אביו
של גדי גרייבר מגדרה.
הוא הואשם בשנת 1954 על כמה פרטים
של תיווך לשוחד. בהיותו בעליו של
מישרד־נסיעות פטרא, העביר סכומי־כסף
לידיו של אדם שהבטיח להשיג אישורים
מסויימים ממישרד־האוצר, שהיו דרושים
באותה תקופה לשם קניית כרטיסי נסיעה
לחו״ל. למרות שגרייבר לא נטל לעצמו
מכספי השוחד, היתה הסכמה מצידו לעבירת
השוחד, והוא מסר את הכסף ש קיבל•
בית־המישפט־העליון הרשיעו בכל
.האשמות על-פי סעיפי אישום אלטרנטיביים׳
ודן אותו לתישעה חודשי מאסר וקנס.
לפי
הלכה זו פסקו גם ברוב דעות
בעניינו של אחד בשם יצחק ביילים בשנת
. 1958 הוא שמע מאדם בשם דוקטור
אברהם מלמד כי נכשל במבחן לנהיגה,
והבטיח לסדר לו את העניין תמורת מאה
לירות. מלמד פנה למישטרה כדי לקבל
הדרכה, ושם הפקידו בידו שטרות מסומנים׳
ושלחוהו למסור את הכסף לביילים.
הכסף נתפס כולו אצל ביילים מיד לאחר
המסירה. אך הוא זוכה בדין, כיוון שה־הלכות
קבעו כי מאחר שלא הוכח שהיתה
לו טובת־הנאה מהכסף, והוא טרם מסר
אותו לייעדו, אינו אשם.
בעיקבות פסקי־דין אלה שונה החוק.
כיום אומר החוק במפורש בסעיף 295 כי
אדם נחשב כמתווך בשוחד גם אם הוא
עצמו לא קיבל תמורה בעד תיווכו, ו־אפילו
לא התנית כלל לתת שוחד. למרות
זאת רואה אותו החוק כמקבל השוחד
בעצמו, והוא צפוי לעונש החמור של
שבע שנות מאסר. מאז תוקן החוק ב-
נקודה זו, לא יוכל נאשם, למשל מאיר
גבאי, לטעון כי לא נטל מאומה לעצמו,
כיית שלפי החוק הריהו במיקרה זה עדיין
אשם בקבלת שוחד.

אילנה אלץ !

גיוסה ההגנה שד
אבו־חציוא: גוסדיב לקח
את הנסר לעצמו
**5׳ שראל גוטליג השתמש בכספים שקיבל מן הישיבות
/ /לצרכיו הוא. הוא עבר מערכת־בחירות קשה לראשות העיר
בני־ברק בנובמבר ,1978 אותה הפסיד לשמואל וינברג. מערכת־בחירות
עולה בכספים רבים, וכספי התרומות שקיבל גוטליב
שימשו לצורך כיסוי גרעונות או שמעל בהם לצרכיו האישיים.״
גירסה זו היא תמצית קדההגנה, של שר־הדתות אהרון אבד
חצירא. היא תוצג בבית־המישפט כנגד גירסת התביעה, המוצגת
בכתב־האישום שנוסחו פורסם בשבוע שעבר.
עורכי־הדין רם כספי ושלמה תוסיודכהן, שבחנו את החומר
שהועבר אליהם, נוכחו לדעת שלא קיבלו את כל הראיות. הסתבר
להם, כי בתיק שנמסר לוועדת־הכנסת ישנן עדויות שלא נמסרו
להם. לכן דרשו, בסוף השבוע שעבר, לקבל את החומר המלא,
כדי שיוכלו לגבש קו־הג׳נה שלם וסופי.
אך גם על סמך החומר שבידיהם יכלו שני הפרקליטים להתוות
את העיקר. לדעתם מעל גוטליב בכספים שאותם גבה לשימוש
שלו או של סיעתו בבני-ברק. כשנקרא לחקירה אצל תת־ניצב
בנימין זיגל, עמדה לפניו הברירה — להודות או להטיל את
האשמה על מישהו אחר. הוא העדיף להטילה על שר־הדתות,
מה גם שהחקירה, כפי שנוהלה, הציעה לו אפשרות זו.

״יש לי
שוט״

נושא־ לכתב־ אישום אכו־חצירא

ך ין ימוכין לקו זה רואה ההגנה בעדותו של חבר־הכנסת דויד
ש גלאם, שחלקים מקוטעים ממנה (ומסולפים) פורסמו ברבים.
העדות המלאה אומרת כך: לפני כששה חודשים*
עוד בראשית כהונתו של שר־הדתות נפגשנו, יחד עם יצחק
נפגשתי עם ממלא־מקום, ראש עיריית בני־ברק, ישראל גוטליב,
פישלר, פעיל מרכזי בסיעה, ודנו על דרכי המימון של סיעת
במיסעדה שמול תחנת המוניות לירושלים בבני־ברק. באותה
ליכוד־ותמורה. באותה שיחה הדגשתי חזור והדגש, שיש להישמר
שיחה דנו על מעמדו של ישראל גוטליב לקראת הבחירות הבאות
מכל מישמר מפני ניצול מישרד־הדתות לצרכים סיעתיים. גם
לכנסת. גוטליב היה מעוניין להיות המועמד השלישי ברשימת
אהרון אבו־חיצרא וגם פישלר הסכימו בהחלט, שיש לנהוג כך
ליכוד־ותמורה לחברות בכנסת. זו לא היתה פגישתנו הראשונה
ויש לבסס את מימון הסיעה על תרומות מחו״ל. באופן מעשי
בעניין זה. כבר בעבר הודעתי, שאעשה כמיטב יכולתי להשפיע
על סיעת ליכוד־ותמורה לבחור בו לתפקיד זה, בראותי אותו לא היתה מעולם כל קופה לסיעה בתקופתו של אהרון אבו־חצירא,
ולכן נראה סיפורו של גוטליב על העברת הכספים לסיעה כמוזר.
כמועמד מתאים לתפקיד.
עד כאן עדותו של גלאם.
במהלכה של השיחה שהיתר. קצרה, שכן מיהרתי לירושלים,
אמר לי גוטליב בדרך אגב :״דע לך שיש לי שוט על אבדחצירא,
הטענה הראשונה של ההגנה היא שעדותו של גלאם, כעדותו
שאוכל לנפנף בו בבוא העת. בעבר סיכמתי איתו שמשרד הדתות של חרמן פרוכטר, היא עדות על דברים ששמע נותן העדות
יעביר מענקים מוגדלים לשלושה מוסדות תורניים בבני־ברק. מפיו של גוטליב. עדותם של גלאס ופרוכטר היא לכן עדות-
ספינקא, ויז׳ניץ והמכון של הרב קורה, ובתמורה יוחזר חלק מן
שמיעה שאינה קבילה כלל מבחינה מישפטית. גוטליב אינו טוען
הכסף דרכי אל אבו־חצירא, עבור סיעת ליכוד־ותמורה. סוכם שמסר כספים לשר, אלא שמסר כספים לגבאי — בידיעת השר.
ביני לבין אבו־חצירא שאיש הקשר בינינו יהיה מאיר גבאי, הוא אינו זוכר סכומים או מועדים, וציין כספקי־כספים שלושה
•מוסדות בילבד: ישיבת ספינקא (עדות פרוכטר) ,ישיבת ויז׳ניץ
ושדרכו אעביר את הכסף מהמוסדות הנ״ל.״
גוטליב סיפר עוד, כי הוא אכן העביר את הכסף לגבאי כמה
(עדות דסקל) ומורשת יהדות תימן (עדות הרב קורח) .שני עדים,
פעמים — בין השאר בביתו של גוטליב — וכי היה מדווח על
דסקל וקורח, מכחישים את דברי גוטליב. רק פרוכטר מאשר
כי שילם לגוטליב וכי גוטליב אמר לו שהכספים מיועדים לסיעת
כך בקביעות גם לשר־הדתות.
ליכוד-ותמורה. מכאן שגם עד זה לא מוסיף למהימנותו של
לא זכור לי אם גוטליב הזכיר סכומים או סדרי־גודל של
גוטליב.
סכומי כסף אותם העביר לגבאי. כמו כן לא זכור לי שהציג
לי פתק עם רישום סכומי-הכסף. בזמן שגוטליב סיפר לי את
עזי ה הדדית
הסיפור הנ״ל היו היחסים בתוך הסיעה, בין גוטליב, ביני לבין
השר אבו־חצירא תקינים בהחלט. המשבר בסיעה, על רקע פיטורי
ישראל ליפל כמנכ״ל, התחיל רק ב־ 9ביולי השנה. למען האמת,
ומור שת הי ה דו ת
היו לי ביחס לסיפורו הנ״ל של גוטליב רגשות מעורבים. מצד
אחד היכרתי אותו שנים רבות כאדם ישר והגון ודובר־אמת ^ 1 ,דעת אנשיו של אבו־חצירא, עדויות גוטליב סותרות זו את
מאידך חיו לי שתי סיבות לפקפק באמיתות הסיפור.
* זו. בהודעות הראשונות למישטרה אמר כי הכספים שולמו
לו במזומן. רק בהודעה מס׳ ,6אחרי שנתפסו חשבונות־בנקים
* עדותו של גלאס נגבתה ב־ 26 בספטמבר .1980
אצל הרב קורח, נזכר גוטליב שפתח חשבון־בנק על שמו האישי,
בשם קורח לעזרה הדדית, וכי קיבל ממורשת יהדות תימן המחאות
על שמו והכניסם לחשבונו האישי והוציא משם כספים למטרות
נעלמות. כאשר לחצה המישטרה לדעת מדוע לא הזכיר בעדויותיו
הראשונות את חשבון־הבנק וההמחאות, השיב כי ״שכח מפרשה
זו.״ דוגמה זו מראה — שוב לדברי אנשיו של אבו־חצירא —
כי מדובר בעד־מדינד. שרצה להסתיר, ושלא גילה למישטרה
את האמת כולה. אגב, קורח טען כי נתן לגוטליב 50 אלף לירות
למטרות־צדקה, כדי שיחלקם לפי רצונו, וכי מעולם לא שמע
מגוטליב כי הכסף נועד לו או לסיעה.
גוטליב טען כי קיבל מישיבת ספינקה, באמצעות פרוכטר,
600 דולרים, כדי שיעבירם ליועץ־השר גבאי. סיפור זה הועלה
על-ידי גוטליב רק בהודעתו השישית 100 .דולר תרם לסיעה
ואילו 500 דולר הפקיד אצל הרב קורה. מדוע הפקיד אצל הרב
קורח תחת להעבירם לגבאי.
עדותו של גלאס מוזרה ביותר בעיני ההגנה. אם האמין
לגוטליב, היה עליו, כיושב־ראש ועדת־חוקה־חוק־ומישפט של
המסת לדווח מייד למישטרה, או לפחות לראשי המפלגה. אם לא
האמין לגוטליב, מדוע לא סיפר על כך לשר?
ופרט נוסף: שלוש המוסדות שנתנו את הכספים שייכים
לאגודת־ישראל. היתכן שהשר יסתכן בהסכמים כאלה עם מוסדות
של מפלגה יריבה? ואם אכן היה השר מעורב עם גוטליב בעניין
הכספים, האם היה מפטר את ליפל שעה שגוטליב ביקשו כמה
פעמים שלא לפטרו?
יש לזכור כי גוטליב היה אישיות רבת השפעה בבני־ברק
ולדבריו היה מישקל רב בעיני השר.
אולם העיקר הוא, לדעת ההגנה, שגוטליב השתמש בכספים
אלה למימון גרעונות הבחירות שלו. רק משנלחץ אל הקיר,
בחקירה של זיגל, המציא את הגירסה בדבר העברת הכספים
עד־ המדינה גוטליב
לעוזר השר, למימון הסיעה.
לאן הלך הכסף?
מה שמע גלאס?

במדינה
המשך מעמוד )31
!טים, משה ניסים, על דוכן הכנסת
די להצדיק את האיסור, נראה
!ומלל מאוד.
הוא טען כי הכנס מסכן את
:יטחון־המדינה, שיוזמיו מבקשים
המליך את אש״ף על ערביי ישאל,
ושהתלכדו בו כל היסודות
וקיצוניים ברחוב הערבי.
אחד מחברי־הכנסת שיסע אותו
ודרי כל כמה מישפטים בקריאת־יייים
קצובה :״היכן ההוכחות ז
יכן המיסמכים 7היבן הציטו־זים

ניסים חייך חיוך נבוך. לא היתר.
ידו אף מובאה אחת לאישור
אשמותיו.
לא היה זה מיקרה. כי טענותיו
יו מגוחכות על פניהן. בין הואר

9אין גוף בישראל המעוניין
! חו ת מרק״ח במסירת הייצוג
זל ערביי ישראל בידי אש״ף. כי
קומוניסטים אין ייצוג כלשהו במרת
אש״ף, שבה שולטים יסד
ות ימניים, הממומנים בידי
עודיה. רק״ח, המתיימרת לייצג
עצמה את ערביי ישראל, בוודאי
א תמסור זכות זו בידי איש.
9היסודות הקיצוניים במיגזר
ערבי, כגון ״בני הכפר״ ו״התנועה
מתקדמת״ ,החליטו להחרים את
כנס. אף שרק״ח הזמינה אותם
הלכה, היא עשתה את הכל כדי
:מנוע את השתתפותם. הסיבה :
בוצות אלה לוחמות בשצף־קצף
מעמד השליט של רק״ח ברחוב
ערבי, ומבקשים לשבור אותו.
חלק של מהז בהיעדר הו־חות
אמיתיות, התבצרו ניסים ו־זולחיו
אהרי מישחק־מילים פיל־ולי.
באחד המיסמכים, ששימשו
הכנת הוועידה, נאמר כי הערבים
ישראל הם ״חלק מן העם הפלס־יני״
.במקום אחר נאמר כי אש״ף
וא הנציגות של העם הפלסטיני.
ל־ידי חיבור מלאכותי של שני
סוקים רחוקים אלה ביחד נטען
אילו ביקשו היוזמים לקבוע כי
ש״ף מייצג גם את ערביי־ישראל.

הדבר היה רחוק מכוונת היוזמים,
ובהחלטות שאמורות היו להתקבל
בכנס נעלם הניסוח הבלתי־זהיר.
אך די היה בו כדי׳לספק את ה תחמושת
היחידה לאוסרי־הכנס.
ההחלטות־שלא־התקבלו, שהוכנו
עבור הכנס־שלא־התקיים, השמיטו
כל אחכור לציונות. נקבע בהן
בפירוש כי הכנס תומך בהקמת
מדינה פלסטינית ״לצד ישראל״,
בגדה המערבית וברצועת״עזה. היוזמים
גם הבטיחו לאורחיהם היהודיים
להדגיש בכנס בפירוש כי
אין אש״ף מייצג אלא את הפלסטינים
שמחוץ למדינודישראל. ואילו
אזרחי-ישראל הערביים מייד
צגים על־ידי חברי־הכנפת שלהם
— כשהכוונה של רק״ח היא בעיקר
לעצמה.
עד לאיסור, היססו רבים במחנה־השלום
הישראלי אם לתת את ידם
ליוזמת הכינוס או לא, בעיקר על
רקע יחסיהם עם רק״ח. היסוס זה
סולק על־ידי האיסור. השבוע קמה
ועדה ציבורית יהודית־ערבית
רחבה, כדי להיאבק לביטול האיסור.

הכנסת
ח״ד־ם
ו>ושוחדדיס

ושחרור הלעיון
סגן״מזכיר הכגסת הגה
רעיון 7הצ; 7ת חוק
וח״כ אסף יגורי
חטף אותו ממגו
חיים קומר, נמוך הקומה ובעל
הזקנקן הוא דמות ידועה בכנסת.
במסגרת תפקידו כסגן-קצין-הכנם ת,
קומר הוא אחד האנשים בעלי-
ההשפעה במינהל־הבית. קומר הוא
האחראי, בין היתר, על מתן אישורי-
הכניסה למישכן ותפקיד זה מביא
את חברי־הכנסת, הרוצים להביא
לבניין אורחים, לשחר לפיתחו.

משך שנים הפך קומר לידיד
אישי של חברי-כנסת רבים ולחלק
בלתי נפרד מר,מחנון, אולם קומר
לא הסתפק בעבודתו וביחסי הידידותי
עם נבחרי־העם. בשנים האחרונות
העלה קומר רעיון, פיתח
אותו, ניסחו וניסה להביא חברי-
כנסת להעלות אווע על סדר־יומו
של הבית.
קומר חולם להקים תנועה עצומה
של חיילים משוחררים. אחרי מחקר
מעמיק הוא הגיע למסקנה שמי
ששרת בצה״ל מופלה לרעה לעומת
אלה שלא שרתו או שהשתמטו.
קומר הכין תזכיר מפורט המרצה
בבירור את טענותיו וצירף אליו
גם נוסח מוכן של הצעת־חוק, אותו
הכינו עבורו ידידים עורכי־דין. את
התזכיר עם הצעת־החוק, המשתרעים
על פני 11 דפי פוליו מודפסים,
הוא נתן לכמה חברי־כנסת,
מכל הסיעות, מאלה המקובלים כ־חברי־כנסת
רציניים, כדי שיגישו
אותו, כהצעת חוק שלהם.
חברי הכנסת עדי אמוראי וגד
יעקובי מהמערך, אמנון לין מלעם
ודויד גלס מהמפד״ל ״נדלקו״ לרעיון
של קומר ותכננו. הגישה
משותפת של הצעת חוק. אך בעוד
אלה מכינים את הצעת החוק, ניגש
אל קומר ח״כ אסף יגורי ושאל
אותו לפרטים על ההצעה. התזכיר
של קומר הגיע ליגורי בעקיפין,
דרך אחד מחברי־הכנסת להם ניסה
קומר למכור את הרעיון שלו. קומר
שמח על כך שחבר־סנסת נוסף
יצטרף להצעת החוק המשותפת
והפנה את יגורי אל אמוראי וחבריו.
יגו
רי׳ ה מ קו רי ^ .או ל ם הפתעתו
של קומר היתה שלמה כשיגורי
מיהר והגיש את הצעת החוק שלו
לבד, עוד לפני שקבוצת חברי-
הכנסת הספיקה לעשות כן. הפתעת
חברי־הכנסת, שכימעט כולם מכירים
את ״שיגעון החיילים־המשוח-
ררים של קומר,״ היתה גדולה
כשבטלוויזיה ובעתונים הופיעה

הצעת החוק כרעיון ויוזמה של
יגורי, מבלי שקומר הוזכר כלל.
בדיקה גילתה שיגורי הוציא הודעה
לעיתונות ששכחה משום־מה להזכיר
את קומר. הממשלה ביקשה
משר״הרווחה, ישראל כץ, לענות
ליגורי. ההצעה הועברה לוועדה
ויש להניח שתיקבר שם.
מד. ביקש קומר עבור החיילים
המשוחררים בהצעה שלו 7לדבריו
משוחררי שירות חובה בצה״ל
״נמצאים במצב נחות בתום השרות,
בכל תחומי החיים, לעומת אזרחים
שלא שרתו בצה״ל או בשרות-
לאומי אחר ללא שכר.״ לדעת
קומר :״יש להכיר בשרות חובה
סדיר ובשרות־לאומי ללא שכר
כוותק בעבודה, כמקדם במוסדות
השכלה והכשרה מקצועית, כמקדם
לצרכי שיכון, הקלות במיסוי ובבקשות
למוסדות־ציבור והמדינה.״
קומר טוען נגד המצב הקיים לפיו
נתקלים משוחררי צה״ל, בבואם
לבקש עבודה, באזרחים שהקדימו
לתפוס את מקומות העבודה משום
שלא שרתו בצבא. גם אחרי שהתקבלו
לעבודה הם נחותים לגבי
אלה שלא שרתו בצה״ל משום
שהוותק של אלה שלא־שרתו גדול
יותר וכן סיכוייהם להיות מפוטרים
קטנים יותר, משום שברוב מקומות
העבודה שולט הכלל המקובל
״ראשון נכנס אחרון יוצא״.
נחיתות אחרת של המשרתים
בצד,״ל היא בכל הנוגע ללימודים.
הלא־משרתים באים לספסל הלימודים
הגבוהים הישר מבית־הספר
התיכון ועל כן סיכוייהם לגבור
על משוחררי צה״ל בבחיונות־הכ־ניסה
גדולים יותר. גם אחרי ש התקבלו
משוחררי צה״ל ללימודים,
קשה להם יותר מאשר לפטורי-
הצבא. בחופשותיהם הם נקראים
לשרות־המילואים בעוד פטורי־ה־צבא
יכולים לעבוד.
קומר התכוון להציע לתקן עיוותים
אלה וכן עיוותים בנושאי השיכון,
המיסוי וזכיונות ממשלתיים

קונגרס האבטיח

הסאטירה הזאת הופצה השכוע עד־ידי אזרח ערגי
ככנם־־המחאה שנערך כיום השבת האחרון כתד־אכיב,

ואשר נועד למחות עד איסור ״ועידת היהמונים
הערכיים״ בנצרת :

4.12.80
לכבוד
שר-הביטחון, מר מנחם בגין
הנידון: קונגרס ערבי בנצרת
אדוני השר,
אנוכי אזרח מדינת־ישראל, תושב דלית״אל״כרמל, בן למישפחה
] בעלת שורשים במסורת החקלאית ועבודת האדמה. בשנים האח!
רונות זנחנו את העבודה החקלאית, ופנינו לתעשייה. אך בגלל
ן המצב הכלכלי והאינפלציה הדוהרת, אנו חוזרים לעבודת־האדמה
,ולעיסוק בחקלאות.
מתוך שיקולים מיקצועיים וריווחיים גרידא, אנו מתכוננים

לפתח את ענף האבטיחים, שלדעתנו הוא ענף טעון טיפוח ופיתוח,
לפי הטכנולוגיה המודרנית. אסור להמשיך בגידול האבטיחים לפי
השיטות הפרימיטיביות הקיימות.
מאחר שזו משמיה לאומית ורבת־היקף, אנו מתכוננים לשתף

בה גורמים ערביים מכל רחבי הקשת החקלאית, ולשם כך אנו
מתכוננים לערוך קונגרס ערבי בנצרת לדיון בנושא ״פיתוח ענף
האבטיחים בסקטור הערבי,״ בתחילת החודש הבא, שיוזמנו אליו
י כל הנוגעים בדבר והמעוניינים בשיתוף־פעולה ודו־קיום בין
האבטיחים וענפים אחרים.
אולם מאחר שכבודך אוסר כינוסים וקונגרסים ערביים, על״פי
התקנות לשעת״חירום המנדטוריות, אנו פונים לכבודך ומבקשים
מראש אישור לערוך את הקונגרס הנ״ל כדי שלא להסתבך עם
החוק, כי במהלך ההכנות והאסיפות ובקונגרס עצמו עלולים
להאמר דברים שיתפרשו כמסוכנים לביטחון המדינה ולקיום
מדינת״ישראל. ולכן אנו מבהירים את העניינים מראש כדי
שכבודך לא תטען כי הילכנו שולל אותך ואת מערכת״הביטחון,
והרי ההבהרות שלנו — :
9מאחר שעיסוקנו באבטיחים, כמובן הסמל של הקונגרס
יהיה חצי-אבטיח בצבעים. אולם המסוכן כאן הוא שציבעי
האבטיח הם כציבעי הדגל הפלסטיני: ירוק, אדום, לבן ושחור
(הגרעינים) .הדבר עלול להתפרש אצל גורמי״הביטחון כאילו
האוכלוסייה הערבית הרימה את דגל אש״ף במסווה של אבטיח,
מה שמנוגד לחוק-תמיר ולעמדות הממשלה וצווי״החירום.
9מאחר שהאבטיחים גדלים באדמה, אין זה מן הנמנע
שגורמים מסזיימים בקונגרס ידרשו להפסיק את מדיניות הפקעת-
האדמות, ויתבעו החזרת אדמות שהופקעו, דבר שעלול להתפרש
אצל אותם גורמי״ביטחון כאילו חזרה על אחד הסעיפים העיקריים

במיסמך ה־ 6ביוני, שנאסר על״ידי כבודך*.
׳ 9מתוך מגמה לפתח את הענף ולהפוך אותו לענף־ייצוא
דיווחי, יציע הקונגרס תוכנית״שלום עם מדינות־ערב, מפני שהשוק
הערבי הוא השוק העיקרי והריווחי ביותר לענף־האבטיחים. אנו
סבורים כי נציגי האוכלוסייה הערבית יציעו תוכנת־שלום, המבוססת
על הקמת .,מדינה פלסטינית לצד מדינת־ישראל _ ודאי
לא נוכל למנוע הגשת הצעה כזו, שכן לפי דעתנו המיקצועית
גרידא לא ייתכן פיתוח הענף ללא שלום צודק באיזורנו. אנו
חוששים כי עמדה זו תתפרש כסיכון לעצם קיום מדינת״ישראל,
שכן גם כאן גורמי-הביטחון עלולים להחזיר אותנו למיסמך ה־6
ביוני.
9מאחר שזהו קונגרס ארצי דמוקרטי, לא נוכל למנוע
מאנשי רק״ח להשתתף בו. גם אין לנו שליטה על גורמים
פלסטיניים מחוץ לגבול, שיביעו הזדהות עם הקונגרס. זה עלול
כמובן, להתפרש כתרגיל״בחירות של הקומוניסטים מחד וכנתמך
על-ידי גורמים עויינים מאידך.
אנו יכולים להבטיח לכבודו כי עיסוקנו בקונגרס הוא רק
בנושא האבטיחים, וההבהרות שהעליתי הם רק כדי להבהיר
את כוונתנו ומטרתנו העיסקיות.
הנושא נעשה אקטואלי ודיווחי במייוחד אחרי הבשורה של
שר״המיסחר״והתיירות, מר גידעון פת, שאפשר תוך חצי שעה
להגיע לגשרים הפתוחים. אנו מברכים על קידמה זו באמצעי-
התחבורה, שכן עד היום לקח לנו שלוש שעות להגיע מנצרת
לגשר אלנבי.
לסיום, אדוני ראש־הממשלה, שר-הביטחון, אנו מבקשים מכב׳
אישור לערוך את הקונגרס ולשכנע את השרים שזהו צעד לאומי
ממדרגה ראשונה, ושבל יושפעו מעמדת מערכת״הביטחון אלא
מעמדת שר־התמ״ת ושר״חקלאות, שהם מופקדים על פיתוח
ענפי״החקלאות בארץ.
בכבוד רב,
סלמאן נאטור
בשם הוועד המכין של הקונגרס
לפיתוח ענף האבטחים בסקטור הערבי
העתקים: שר״התחקלאות, מר אריק שרון,
שר-התני״ת, מר גידעון פת,
שר״המישפטים, מר משח נסים.

יוזם קומר
גניבת רעיון
שונים בעזרת הצעת־חוק. עתה,
בגלל תאוות הפירסום של יגורי,
הוא יצטרך להמתין עוד שבועות
מיספר עד שחברי־הכנסת המקוריים
יגישו את ההצעות שלו לכנסת
ויזכו להתייחסות רצינית יותר.

חיל־אחיד
טיול לילי
גסיעה קצרה ע7
מלגזה גרמה
לפגיעה כמטוס
שעות השמירה התארכו, דבר
לא קרה בבסיס חיל־האוויר בשעת
לילה מאוחרת זו, וטר״ש עופר
רביבו, שהיה הזקיף במישמרת,
השתעמם מאוד. עופר התגייס ל־צה״ל
רק לפני שלושה חודשים,
ובאותו ליל אוקטובר רבץ עליו
השיעמום כשמיכה עבה. כאשר
עברו עיניו בפעם המאה על ה־מישטח
שלפניו, החליט לעלות על
המלגזה מסוג קלארק שעמדה שם
ולצאת לנסיעה קצרה.
לעופר לא היה אמנם רישיון־
נהיגה לקלארק, אולם בשעה שלוש
אחר חצות לא ציפה לשוטר־תנועה
עייעצור אותו. אלא שלפתע הרגיש
שהוא נתקע במשהו כבד ומתכתי.
הקלארק שעליו ישב פגע במטוס
שעמד במסלול, וגרם לו נזק.
עופר כבר לא היה משועמם,
הוא נכנם לפאניקה ולא ידע מה
לעשות. הצבא היה עדיין חדש
ומפחיד עבורו, והמישפט הצבאי
הצפוי לו גרם לו לבילבול. המעשה
הראשון שעליו חשב היה לירות
שתי יריות באוויר ולספר כי מישהו
זר נכנס לבסיס ונהג ברכב
שפגע במטוס, וכי הוא ירה את
היריות באוויר כדי להפחיד את
האלמוני.
זה היה הסיפור הראשון שסיפר
עופר לחוקריו במישטרה הצבאית.
אבל אחרי זמן קצר שינה את
גירסתו וסיפר את האמת. טחנות-
הצדק בצה״ל זריזות מאוד. וה שבוע
עמד החייל הצעיר למישפט
צבאי: הוא נאשם בעבירות חמורות:
נטישת מישמרת, נהיגה ללא
רישיון, אי־שמירתו של רכוש
צבאי — המטוס, שהוא גרם לו
נזק בסך של חמשת אלפים שקל
בערך.
שיגיון ריגעי. הוא נאשם גם
על גירסת הכזב שמסר ועל היריות
שיירה באוויר ללא צורך.
האשמות החמורות גרמו לבני מיש־פחתו
של הצעיר להשיג לו סניגור
אזרחי, שייצגו בבית־הדין הצבאי.
עורך־הדין דרור •מקרין הודה בשם
הצעיר בעבירות המייוחסות לו,
מלבד שיבוש הליכי מישפט. ואכן
בית־המישפט שינה את האישום
לעבירה הקלה יותר של פגיעה ב־מישמעת.
הסניגור הביא לפני בית־המישפט
את כל תעודות בית־הספר
להן זכה עופר בימי חייו הקצרים,
וביקש כי בית־המישפט לא יסכל

* המיסנזך ששימש בסיס להכנות לכנס נצרת.
ה עו ל ה

הז ה .2258 .

את הקריירה הצבאית הצפוייה לשולחו
בעונש כבד מדי.
השופט, סא״ל עודד מודריק,
קיבל את גירסת הסניגור כי היה
כאן שיגיון ריגעי, ולא מעשה
עבירה לשמו, וגזר על עופר חודשיים
וחצי מאסר בגלל הטיול
הלילי האומלל.

כנופיית תברם
הפיצוץ ש 1ו* 6דיח
חמימען אמנם?א
התפוצץ, אך הפרקליט,
שהכין אה התיק גגו
כגופיית־הכרם, נכה?
״אני מפחד שתמונתי תפורסם
בעיתונים. אני לא רוצה שיזהו
אותי. מספיק היה לי שפירסמו את
הכתובת שלי. זה רק יכול להזיק

סגן פרקליט מחוז תל־אביב,
עורך־הדין אמנון רודה, היה מפוחד
אחרי שמיטען־נפץ ממולכד
נתגלה כשהוא מוצמד לדלת ביתו
בגבעתיים. הרושם העז שהותיר בו
גילוי המיטען התבטא היטב ב
הילת
של רודה פחד דבריו. הוא חושש לחייו. מניחי
המיטען השיגו את מטרתם.
מישקלו של המיטען היה 25 גרם
בילבד. אליו היה מוצמד פתיל-
השהייה, שמניחיו הציתוהו בקצהו,
אולם הוא כבה עקב תקלה, ולכן
לא התפוצץ. סימני הבעירה עדיין
ניכרים על ריצפת חדר המדרגות,
סמוך מאוד לדלת הדירה של רודה.
בגלל מישקלו הקטן של המיטען,
מניחים חוקרי המישטרה, כי הוא
נועד לצורכי הפחדה בילבד. נראה
כי למרות שהמיטען לא התפוצץ,
הוא מילא היטב את יעודו זה.
חבריו לעבודה של רודה, פרקליטי
מחוז תל־אביב, נדהמו לראות את
השינוי הרב שחל בו מאז ה־מיקרה.
כל מי שמשוחח עימו מבחין
מייד שהוא עדיין שרוי בהלם.
בשבועות האחרונים היה רודה
אחד מכוכבי מישפט חבורת־הכרם.
הוא היה האיש שהכין את תיקי
מישפט הרצח הכפול.

מ יש פ ט
ב !,הפטיש
ן ב-ת־המישפט
בית-המישפט ציווה
?הרוס? אד אס יהרוס הוא
צפוי?תגיעה פזידית
״כבוד בית־המישפט,״ טען עורו־הדין
האדמוני אריה רפאל ,״אם
ה עו ל ם הז ה 2258

!ף׳חדר־כיתח קטן יושבים
יי• עשרים סטודנטים וסטודנטיות,
יהודים וערבים. הד״ר חיים גורדון,
מרצה בחוג לחינוך באוניברסיטת
בן־גוריון בבאר־שבע, מספר להם
את סיפורו של הסופר המיצרי הידוע
נגיב מחפוז.

• השדב הראשון: אני
מחפש את זכלאזוי :״הגעתי
למסקנה שעלי לחפש את זבלאווי,
מכיוון שכאבים תכפו עלי והרופאים
לא הצליחו לעזור. נזכרתי
שכאשר הייתי ילד אמר לי אבי,
שבמיקרה כזה יוכל השייך זבלאווי
לעזור לי. הלכתי לחפש חבר של
אבי, שלמד עימו. מצאתי אותו
בגארדן־סיטי, רובע היוקרה של
קאהיר.
״מזכירה צעירה ונאה הכניסה
אותי למישרדו של עורך־דין. כנראה
שחשב שבאתי כלקוח, שכן
כאשר אמרתי לו לשם מה באתי,
חדל להתעניין בי. הוא הרים משולחנו
צרור ניירות והחל לעיין
בו, ואמר שהוא מקווה שאמצא
את זבלאווי.
״הלכתי לחפש בשכונה שבה התגורר
פעם שייך זבלאווי. שאלתי
אדם שראיתי שם, היכן הוא ואמר
שכבר אינו בשכונה ההיא. שאלתי
אם האיש חי, והאדם השיב לי
ואמר, שאנשים קדושים כמוהו
חיים זמן רב, וביקש שאפסיק
להטרידו, שכן הקונים ממתינים
בתור. הלכתי לשייך של השכונה,
שהיה במישרדו. הוא שירטט לי
את מפת השכונה, ויעץ לי לעבור
בית אחר בית ולחפש בשיטתיות,
שכן יתכן שזבלאווי מסתתר, אחרי
שהאשימו אותו כי הוא מרפא
אנשים ללא רישיון.
אחר־כך סיפר לי מישהו, שיש
סוחר עשיר הנוהג לשבת במסבאה
שבקצה השכונה, ולעתים מצטרף
אליו שייך זבלאווי. הלכתי לשם,
וראיתי איש זקן ליד שולחן ועליו
שני בקבוקים ריקים. שאלתי היכן
זבלאווי, אך הוא לא הסכים להשיב
לפני שאהיה שיכור כמוהו. לשם
כך היה עלי לשתות ארבע כוסות
ייו•
״אחרי הכוס הרביעית נרדמתי
וראשי על השולחן. התעוררתי משום
שחשתי שראשי רטוב. שאלתי
את האיש הזקן, חג׳ אמין, כיצד
נרטב ראשי. הוא אמר לי שהיה
כאן חברו, שאהב אותי, והרטיב
את ראשי כיוון שרצה להעירני
ולדבר עימי. חברו הלך כבר.
״זד. היה שייך זבלאווי.
״ישבתי עם חג׳ אמין במסבאה
גם למחרת, וגם ביום שלאחר מכן,
אך זבלאווי לא הופיע. אחר-כך
שמעתי שחג׳ אמין נסע אל מחוץ
לעיר, ואל מחוץ לארץ. כן, אני
מוכרח למצוא את.שייך זבלאווי.״

#השלב השני היהודי
מחפש את הערבי. כשמסתיים

הסיפור, מתחלקים התלמידים לזוגות.
תפקידו של היהודי לעורר
את חברו הערבי בשאלות, ולנסות
לברר מה עורר הסיפור בליבו של
הערבי. על היהודי להיזהר שלא
לכפות את דיעותיו שלו על הערבי.
מיסבח אומר לדרור, ששום דבר.
שהינו מעבר למציאות אינו יכול
לפתור את הבעיות. עליו להתמודד

תצוו להרוס את חדר־המעלית, צפוי
מרשי לתביעה פלילית על השגת-
גבול ועל גרימת נזק לרכוש בזדון,
ואם לא ימלא את גזר־דינכם,
יעמוד בפני איום של תביעה על
ביזיון בית־מישפט, אשר עונשה
בצידה. אנא אימרו לי מה לעשות
כדי שלא ליפול בין הפטיש והסדן״.

שהתחיל בעירעור רגיל על
החלטה של בית־המישפט העירוני
בראשון־לציון, הפך דיון מעניין
וחדשני בפני בית־המישפט המחוזי
בתל-אביב.

מבובו עד גורדון
עם המציאות בכוחות עצמו. הוא
מבקר את האמונה בשייכים וב־דארווישים
למיניהם, הקיימת ב חברה
הערבית. פטמה אומרת לנעמי,
שאינה יודעת אם היתד. היא
הולכת לחפש את זבלאווי, לו היה
אביה מספר לד. בילדותה על איש
כמוהו. עפיפה אומרת לאפי, ש הסיפור
הזכיר לה את סבא שלה,
שהאמינה בו כפי שהאמין גיבור
סיפורו של מחפוז בזבלאווי.
80 יהודים וערבים — שתי קבוצות
של סטודנטים, ושתי קבוצות
של מורים, שאחת מהן כוללת
מורים מרצועת־עזה — הם שפני-
הניסיון של השלום. המדען העורך
את הניסוי הוא הד״ר חיים גורדון,
מרצה בחוג לחינוך באוניברסיטת
בן־גוריון, המנסה ליישם את תורת
ה״דו־שיח״ של הפילוסוף מרטין
בובר. עיקר המימון מגיע מקרן
אוניברסיטאית גרמנית. אוניברסיטת
הנגב שותפה ב/0!-ס .15 הניסוי

המתמיד מוליד הבנה טובה יותר.
ההבנה מוליכה להכרה. ההכרה
מוליכה להשלמה.

לא דינ מי ק ה
קבו צ תי ת
ך* וא מ ת גונן בפני הטענה שהוא
י • עוסק, בעצם, במין דינמיקה
קבוצתית .״אני לוקח תורה פילוסופית,
ומנסה לבדוק באיזו מידה
היא ניתנת ליישום מעשי,״ הוא
מסביר .״אני יוצר קבוצות, אשר
לא ככל הקבוצות האחרות, אינן
נוצרות מתוך פחד, אלא מתוך
הנעה חיובית. בקבוצות האלה יש
מרצה ומנחה.
״אני אומר לאנשים מה צריך
לעשות, ולא מנסה ליצור אשלייה
שהקבוצה שולטת בעצמה. הסטודנטים
מקבלים הסבר מלא על
התהליך, ומילבד הסדנה שבה נערך

שבניודנ סי ןןשלהשל 01
מתאמנים ב אוניבר סי ט ת בן־גור׳ון
החל בשנת הלימודים הקודמת,
והתרחב השנה.
הד״ר גורדון טוען, שהשלום אינו
יכול להישאר במיסגרת של חתימה
פוליטית על הסכם כלשהו. שלום
הוא מציאות קיומית, מצב שבו
כפרטים —
בני שני העמים
יכולים לחיות אלדדעם-אלד. מתוך
הבנה, ללא דיעות קדומות. כדי
לסלק את הדיעות הקדומות ולהשיג
את ההבנה, הוא משתמש בתורתו
של בובר. לשם כך הרכיב את
הבובריאניות״,
״קבוצות־הלימוד
כפי שהוא מכנה אותן. במיסגרות
אלה נפגשים יהודים וערבים, וחייבים
לדבר זה עם זה. הדו־שיח

חברת נאות לרום בנתה בניין
בראשון־לציון ברחוב נורדוי. כחלק
מהרכוש המשותף בנו הקבלנים
חדר־מעליות ומדרגות לקומת־הגג.
שני אלה היוו חריגה מאישור
הבנייה, שניתן לחברה על־ידי ה וועדה.
חלקים
חורגים. כל הדירות
בבניין נמכרו מיד עם התחלת
הבנייה. כאשר הוגשה התביעה על
חריגת הבנייה לבית־המשפט ה עירוני
בראשון־לציון, כבר היו כל
הדירות תפוסות בידי הדיירים,
ולכן טען עורך־הדין רפאל כי

הדיאלוג, הם לומדים את החומר
התיאורטי. האוכלוסייה המשתתפת
בקורס נבחרת וממויינת היטב ;
אנשים שיכולים להקשים לדברים
קשים, ולומר דברים קשים זה לזה,
והדברים הם לא קלים. בשנה
שעברה נשרו עשרה סטודנטים
מתוך 44 שהתחילו את הקורם.״
מי שמלכתחילה אינו מוכן לדו־שיח,
במילא אינו מגיע אל הד״ר
גורדון, כאלה הם, למשל, הסטודנטים
השייכים לתנועת התחייה. אך
על הדוקטור נמתחת ביקורת גם משמאל.
אומרים שהוא נאיבי, מסיח
את הדעת מן הבעיות הפוליטיות.
לדבריו גורדון אין בכך אמת:

לקבלן אין זכות בעלות או חזקה
בבניין, ואפילו אינו זכאי יותר
להיכנס לבניין וודאי שלא לעשות
בו שינויים או להרוס בניגוד להסכמת
הדיירים־הבעלים. בית־המיש־פט
קיבל את הטיעון, גזר על
החברה 500 שקלים קנס, ולא ציווה
על הריסה.
הוועדה המקומית הגישה עירעור
על החלטה זו לבית־המישפט המחוזי,
כיוון שהתקדים עלול לפגוע
בתכנון העיר. ואמנם, בית־המישפט
המחוזי, ששמע את טענותיו של
רפאל, הבין את העוול העלול

״בשנה שעברה השתתף בקורם יו״ר
ועד הסטודנטים הערבים. השתתפו
סטודנטים השייכים לליכוד. דובר
הרבה על בעיות פוליטיות גם ב־מיסגרת
השיעורים עצמם. היו בין
הערבים שהאשימו אותי, שאני!
מנסה להפוך ערבים לציונים. מהצד
היהודי הגיעו האשמות שאני רוצה[
להביא יהודים לקו יוני קיצוני.
שני הדברים אינם נכונים. אני לא,
מתחמק מהפוליטיקה, אך הפולי!-
טיקה אינה העיקר כאן, אלא הדו־שיח
האנושי, הבלתי־אמצעי.״

תנ אי ס
קי צוניי ם
ליחם המימסד האוניברסיטאי,
? לניסיון החדשני שלו אומר׳
הד״ר גורדון :״לקח להם זמן להתרגל
לעצם מציאותו של הניסיון
הזה, לכך שמותר לעסוק גם בדבר
כזה במיסגרת מדעי החברה והחי נוך.
אך מצד חלק מהאנשים יש

התלהבות רבה.״
גורדון זהיר מאוד בדבריו על
הממונים עליו באוניברסיטה. בר־צונם־הטוב
תלוי המשך קיומו של
הניסיון שלו.
אוניברסיטת הנגב סערה בשנה
שעברה. ועדת־החינוך של הכנסת
החליטה על הפרדה גיזעית במעונות.
סטודנטים ערבים סולקו מך-
הלימודים בגלל השתתפות בהפגנות.
אומר גורדון :״אני מנסה,
לנתק את השיעור עצמו מהמציאות
שמסביב. אני בכלל לא בטוח שזה׳
יכול להצליח מחוץ למיסגרת. אני
יוצר מלכתחילה תנאים קיצוניים,
שבתוכם אפשר להבחין טוב יותר
בבעייתיות. אך החזון האישי שלי
הוא שהבנת הבעיות תוביל למשהו.
מדברים הרבה — ובצדק — על
השלום. אני מנסה לעשות משהו
מעבר למישור הדיבורים, משהו במישור
היחסים.״

להיגרם למרשו, אך החליט בכל־זאת
לצוות להרוס את החלקים
החורגים.
התוצאה קשה לקבלן, כיוון שאם
לא יהרוס לפי צו בית־המישפט,
הוא צפוי למישפט על ביזיון בית־מישפט.
ואילו אם ינסה למלא אחר
הצו, ברור כי דיירי־הבית לא יתנו
לו אפילו להתקדם למקום.
כדי להשיג ארכה נוספת, יבקש
עורך־הדין לערער בבית־המישפט
העליון ולהשיג החלטה עקרונית
בנושא.

נ ו זה התחיל

הפגישה של ראש־העיר עם נציגי השכונות, שצולמה
על־ידי הטלוויזיה. משמאלו של צ׳יצ׳ נראים פקידי
העיריה: בן יהודה, ויין ואפשטיין ולידם (בתמונה בצד ימין) נציגי שכונת־התקווה.

ך 1ן *1 *11 | 19 | 1מפקד מישטרת מחוז תל־אביב,
| 41117111 ניצב משה טיומקין, מזנק אל
1 1/ 41111
תור החדר שבו נערכה ההפגנה. בתמונה אפשר לראות בבירור את

מ סיי ב ס נו נ ה

צעירי התקווה מדליקים בלישכת ראש־העיר נר• של
חנוכה, אחרי שמיסמח את הדלת וכבלו עצמם
בשרשראות. בתמונה התחתונה צ׳יצ׳ המבוהל, מנסה לשכנע את אחת המפגינות לעזוב.

ך* אווירה היתד! נינוחה, כמעט חגיי
1גית. ראש עיריית תל־אביב, שלמה
(״צ׳יצ להט, לבש בגדים חגיגיים במייו־חד
ביום הרביעי שעבר. הוא ידע שהטלוויזיה
הלימודית עומדת לסקר את פגישתו עם
חברי תנועת אל״ה (אזרחים למען השכונה),
וצ׳יצ׳ אוהב להיראות יפה בצילומי טלוויזיה.

תוך לישכתו המהודרת של ראש-
העיר, בקומה ה־ 12 של בניין עיריית תל-
אביב, נקבצו פקידים בכירים. צ׳יצ /שלא
תמיד יש לו זמן לנציגי שכונות ופרברים,
נטף צופים מול מצלמות הטל וויזיה.
כל כוכבי העיריה, יגאל גריפל,
ד״ר שמשון שושני, יעקוב אפשטיין, ארצי
ויין ושני דובריו של צ׳יצ׳ ,חנן בן־יהודה
והעיתונאי־לשעבר רוני רימון, ישבו מסו דרים
על הכורסאות הנוחות מול שיבעת
בני השכונה, בראשותו של העולה החדש,
קצין־צה״ל לשעבר ומדריך חבורות-
הרחוב, רוני ברנשטיין.
הצעירים הציבו דרישות. הם רצו כסף
להקים מועדון, תקציב כדי לטפל בנוער
והבטחות לפעילות עירונית אמיתית ב שכונה.
צ׳יצ׳ הסכים לצרכים, אך לא היה
מוכן להתחייב. הוא הציע ועדת־שכונות,
ועדת־היגוי ועוד שורה של ועדות. אולם
לצעירים נמאס מוועדות. הם הסכימו להקדיש
זמן ומאמץ ודרשו רק את התנאים.
בשלב מסויים התעורר באלוף במילואים
חשד. הוא התבונן במזוודות הקטנות שהצעירים
נשאו בידיהם ושאל :״מה זה?״
התשובה היתד, מוכנה מראש :״יש לנו
כאן ניירות.״ רק כאשר הגישו לו צעירי
השכונה פרח עם פתק :״תודה על הכל,״
הבין צ׳יצ׳ שלועגים לו. הוא חשש מפני
ויכוח קולני בפני המצלמות, שאותן הוא
כה אוהב, אך מה שבא אחר כך היה גרוע
יותר מכל ויכוח.
אחד ממשתתפי הישיבה יצא רגע

המפגינים יושבים
אדונו צ׳יצ׳ ,החל לו
באלות. אחרי הפינה:

״לשירותים.״ הוא חזר עם עוד כ־ 30 צעירים ע
פרצו ללישכה .״לא פחדתי,״ סיפר ציצ ׳ לעיתו

באלטשרשר או ת 35 מן

הוא את עשתונותיו והשתתף במהומת. חמו (ן

ט חן עי ויה

סקט אולם טיומקין, שרצה למצוא־חן בעיני
יתם, ובעיקבותיו הלכו עשרות פיקודיו החמושים
.זל טיומקין, טען שהמישטרה הפעילה כוח סביר.

רים לנעוץ מסמרים בדלת הלישכה, כדי
להקשות על המישטרה להיכנס, ניסה
ארצי ויין, כבד־הגוף, למנוע זאת בעדם.
צ׳יצ׳ לא רצה להגיע לידי עימות ישיר

שלא היה כל צורך בהצגה הטלוויזיונית של האלימות. בעוד
שאחד השוטרים בלבוש אזרחי מזנק פנימה כשעל פניו הבעה
רצחנית, ישבו המפגינים בשקט ולא התכוונו כלל לפגוע בשוטרים.

שוטריו של טיומקין התנהגו כמו
גיבורי סרטים, כשזינקו אל תון
הלישכה ממש כמו סטארסק י והאץ׳ .בתמונה אפשר לראות
עיתונאים, אבל לא לפגוע ולהיפגע. רק
מאוחר יותר נפוצה גירסה כאילו העניין
כול היה פרי קנוניה בין הצעירים לבין
אנשי הטלוויזיה הלימודית, שרצו חומר
מסעיר לתוכנית על תנועות־נוער בשכונות,
שאותה הם מכינים.
השוטרים השתוללו כחיות. הם היכו את
.הצעירות והצעירים שלא יכלו להתגונן
משום שידיהם היו כבולות. גם אותם שרצו
להתפנות מהמקום בשקט, ללא אלימות, לא
יכלו. השוטרים לא התירו לאיש לצאת
מבלי שיחטוף מכות הגונות. אחד הצעירים,
שמשום מה לא מצא־חן בעיני שוטריו
של טיומקין, ספג מכות אדירות בראשו
ואושפז מאוחר יותר חסר־הכרה בבית־החולים.
כשהסתיימה ההשתוללות הודיעו
צ/יצ׳ וטיומקין שהמישטרה השתמשה רק
״בכוח סביר״.
אך השערוריה האמיתית היתה רק אחרי
שלשוטרים נמאס להכות. הצעירים המוכים
והפצועים הובלו למעצר. ראש־העיר,
צ׳יצ /הורה לשריף המקומי, טיומקין,

שהוא ידיד אישי שלו ,״לנהוג בהם בכל
חומרת הדין,״ כאילו שטיומקין הוא השופט.
טיומקין מצידו הבטיח, גם הוא
בעזרת עיתונאים־מטעם, שהוא אכן ינהג
בכל חומרת הדין.
ואכן, שוטריו של טיומקין הצליחו לשכנע
שופט־שלום שהצעירים המפגינים הם
פושעים מועדים, והשופט עצר את רובם
לשמונה ימים. רק שופט־מחוזי נבון, ש בפניו
עירערו צעירי שכונת״התקווה, חזר
לפרופורציות הנכונות ושיחרר אותם בערבות.
צ׳יצ׳ כל־כך כעס על כך שצעירי
עירו אינם במעצר, עד שהעביר הודעה
לעיתונות שתקפה את השופט־המחהי.
ואם לא די בכך, החל הצמד צ׳יצ׳ טיום־
קין בפעולת השמצה פרועה נגד המפגינים.
צ׳יצ׳ הודיע שהוא מחרים את האירגון
למען שכונות. עסקני השכונה המכורים
לצ׳יצ׳ הוזעקו ונדרשו להוציא נגד צעירי
השכונה הודעות גינוי. טיומקין הגדיל
לעשות כש״גילה״ שכמה מהצעירים הם
בעלי עבר פלילי ופושעים מועדים.

הפריצה

שוטר לבוש אזרחי
נכנס ראשון לחדר,
אחרי שהדלת נפרצה בעזרת גרזנים וקורה.
השוטר היה צריך להתגבר על
הצעירים שחסמו את הדלת בגופם וב־שרשראות־ברזל,
אך לא תקפו אותו.

מו, קצין מישטרה ומי שהיה פעם אליל השכונות
ואמן נבחרת הכדורסל של ישראל, איבד גס
1מעיל שחור) ,מוציא מפגינה בעזרת מכות.

עם בני־השכונה ומנע זאת בעדו בצעקות.
הצעירים ערכו לראש־העיר מסיבת־חנוכה
אמיתית. הם הדליקו נר ראשון של
חנוכה, שרו שירי חנוכה ושירי שכונות —
אלה של שלמה בר — וכבלו עצמם בשרשרות.
צ׳יצ׳ ישב קפוא במקומו. אחד
הפקידים נקט יוזמה, התקשר בטלפון עם
המזכירה שנותרה בחוץ, וביקש מנה להתקשר
ישירות למפקד מישטרת מחוז תל-
אביב, ניצב משה טיומקין, ולהזעיק עזרה.
במשך חצי שעה היה צ׳יצ׳ במתח. ה־מישטרה
לא הגיעה, והוא לא יכול היה
לצאת מהחדר ולברר מה קרה. הדלת היתה
נעולה במסמרים. הצעירים, שכבלו עצמם
בשרשראות, שכבו לפניה כשמבטיהם
מאיימים. אולם אחרי חצי שעה הגיע
טיומקין בראש חיל גדול. הוא הביא עימו
40 שוטרים, כ־ 20 אנשי מישמר־הגבול,
ארבע מכוניות כיבוי אש וקורה אחת
גדולה, כדי לפרוץ את הדלת.
בעזרת הגרזנים והקורה נפרצה הדלת
ההדורה. שוטרים התעופפו אל תוך החדר
כשעל פניהם הבעה רצחנית. טיומקין נופף
בידיו והיכה בכל מי שניקרה בדרכו. בני־השכונה
נדהמו. הם רצו בהפגנה שתמשוך

טיומקין המפש

כשעינו של הבוס שלו, ראש עירית תל־אביב,
בוחנת את כל מעשיו, הראה טיומקין חריצות
ראויה לשבח, והשתתף אישית בפינוי, כשהוא קובע את הסטנדרטים של האלימות.

המ שטר ה טוענת ש תת־אלוף בוווארבל
ניהל ח״ ם מו פקר ׳ ם, קיבל שו חד, ערך
מסיבות פרו עו ת וגיל ה סודות צ ב אי ים
של ארבל דאגו לכך שבמטוס יתמיד תהיה
בחורה צעירת בשביל ארבל.

טיול ב ב סי סי ם
__ צבאיים
ך א רכל, יליד גרמניה בן ,48 לא
\ 8הסתפק בקשרים אישיים ובמימון החיים
המטורפים על־ידי אנשים שהיו מעורבים
בפרשות שונות. על פי טענת ה־מישטרה
הוא אהב כסף והצליח לקבל
כספים רבים תמורת שירותים שהיד. מספק
לאנשים שונים.
יעל פי טענת המישטרה, קיבל ארבל
,מאות אלפי לירות מהבלש הפרטי שלמה
נחשון, בעליו של מישרד החקירות אירגום
בתל־אביב .׳תמורת כסף זה סיפק ארבל
לנחשון מידע רב ושנלקה ישר מהמחשב
של צד,״ל. נחשון יכול היה להציג לפני
לקוחותיו מידע מהימן על אנשים שונים,
ולהפוך את מישרדו לאחד המשגשגים
בארץ. ארבל גם העביר את בנו של
נחשון, ששירת ביחידה קרבית, למחנה״
מטכ״ל הנוח. בחומר המישטרתי יש לפחות
מידע על שני דיווחי־מחשב ושני תיקים
צבאיים אישיים שהועברו לנחשון על־ידי
ארבל. נחשון נחקר ארוכות על־ידי
השב״כ ועל־ידי המישטרה.
בהודעה לעיתונות מסר נחשון השבוע
׳שהוא מכחיש את הדברים שיוחסו לו
ולארבל.
יחסיו של ארבל עם שאול־בעל־הצלקת
לא חסתכמיו רק במסיבות. במשך שנים
אכל ארבל במיסעדה שבכרם־התימנים,
מבלי לשלם. פונדק שאול ידוע כמיסעדה
יקרה במייוחד.
על פי חשדות המישטרה ערך ארבל
כמה נסיעות לחוץ־לארץ, על חשבון
שאול, ושם ניצל את שמו ומעמדו כדי
לגבות כספים שהיו אנשים שונים חייבים
לשאול בעיקבות עיסקות בלתי-כשרות
שעשה. לפחות אחת הנסיעות היתד, יל-
ארצות-הברית. ארבל שימש גם בורד

ן ץ צרין! שיל אביגדור, כפי שהוא מכו־י
י נה בפי המתרחצים בחוף מליון שרתון
בתל-אביב, כבר אינו הצריף של אביגדור
מזה זמן רב. כיום הוא הצריף של יוסף
(״שאול בעל-הצלקת״) שאול, בעליה של
פונדק שאול, אחת המיסעדות ד,משגשגות
בכרם־ד,תימנים בתל־אביב.
צורתו החיצונית של הצריף עלולה להטעות.
הוא כאילו מט ליפול ,׳רעפים רבים
על גגו שבורים, ובחצר יש מיצבורי-אשפה
וחומרי־בנייה. אך מי שזכה להיכנס לתוכי
לא יכול היה ׳שלא לשפשף עיניו בתדהמה.
המקום מרוהט בפאר רב: מערכת סטריאופונית,
ריהוט יקר, טפטים, וילונות כבדים
ובר גדול של משקאות.
על פי טענות המישטדה נערכו בצריף
זה מסיבות סוערות שבהן יהיו משתתפים,
מילבד בעליו של הצריף, חבריו מכרם-
התימנים וכמה אנשים המהווים יעדים
מודיעיניים של המישטרה, גם מי שהיה
השוטר הצבאי מס׳ ,1קצידמישטרה־צבאית־ראשי-לשעבר,
תת־אלוף ברוך
ארבל.
במסובות הסוערות היו משתתפות קטינות,
חיילות ונשות־בוהטה. המישטרה טוענת,
בחומר שהעבירה השבוע ליועץ-
• המישפטי לממשלה, שעצם עריכת המסיבות
מהווה שוחד מיני שסיפקו שאול
וחבריו לתת־האלוף. תמורתו, ותמורת
הנאות אחרות, וכספים רבים שקיבל ארבל
מאנשים שונים, הוא נתן להם שירותים,
תוך מעילה בתפקידיו.

המסיבה האחרונה בצריף, שבה השתתף
ארבל, היתד, כבר אחרי שנפתחה החקירה
נגדו. לארבל, שידע על החקירה, הודלף
מידע ׳כוזב, כאילו החקירה לא העלתה
דבר. עד היום לא בדור אם מידע זה
הודלף בכוונה על־ידי הגורמים שעסקו
בחקירה, או שהוא היה בגדר שמועת-
שווא.
ארבל, שמתח החקירה הפך את חייו
לסיוט, השתולל משימחיה. הוא הזעיק
מייד את ידידו הטיוב, הוסף שאול, וזה
אירגן ליו מסיבה מהסוג שהוא ידע שארבל
אוהב. אל המקום הובאו ארגזי־משקה,
אוכל בכמות שיכולה היתד, להשביע את
עניי תל-אביב, ומה ששחוב יותר מכל:
כמה נשים צעירות, חלקן בגיל טרום־צבא.
•הכוכב הראשי של המסיבה היה ארבל.
כשעייפו החוגגים על היבשה הם עליו
על סירה השייכת לשאול ,׳והמשיכו את
המסיבה על המים.
חולשתו של ארבל לנשים צעירות
ול״חיים הטובים״ היא שהביאה אותו, כפי
הנראה ,׳להסתבכות המסעירה בחודשים האחרונים
את צה״ל, שאחד משלביה הסתיים
השבוע עם הגשת החומר ליועץ המישפטי
לממשלה וההמלצה להעמיד אותו לדין.
כשארבל התחבר עם בצלאל מיזרחי, ה־מלונאי
השוהה עתה בחוץ־לארץ, אהבו
השניים, עם עוד ידידים משותפים, לשכור,
על חשבון מיזרחי, מטוסים פרטיים, לטוס
איתם לאילת ולערוך מסיבות מטרפות
במלון גני שולמית השייך למיזרחי. ידידיו

בשני סיכסוכים כספיים גדולים, שבהם
היו מעורבים אנשי העולם התחתון, גם
זאת על פי בקשת יוסף שאול.
פרשה נוספת, הקשורה ביוסף שאול,

חוקר קרתי

חשדות המורים

נוגעת לבנו של המיסעדן. על פי הוראתו
האישיית של ארבל קיבל הממונה על
הענקת הרשיונות לנשיאת־נשק שבמים־
קדת ׳קמצ״ר הוראה חד-מ׳שמעית ל׳תת
רשיון לנשיאת נשק לשאול הצעיר, שהיה
ידוע כבעל עבר פלילי. על-פי הפקודה
אין לתת לבעל עיבר פלילי רשיון לנשיאת
ינשק. ימים אחדים אחרי שניתן לו הרשיון
נתפס יבנו של יוסף שאול על־יידי המייש־טרה
האזרחית בכרם־התימנים, כשהוא

יועץ־־מישפטי זמיר

עוד החלטה קשה

מסומם ומאיים באקדח על עוברים יושבים.
ארבל גם דאג לכך שבנו של יוסף שאול
יקבל שיחדור מוקדם מצד,״ל.
אך ההכנסה הכספית הגדולה ביותר
הגיעה לארבל — על פי החשד — משני
קבלנים. ארבל דאג שכלי־הרכב של הקבלנים,
שעסקו בפינוי ציוד מסיני, יקבלו
ליווי צמוד ישל המושטרדרהצבאית.
למרות שעל יפי החוזה עם קבלנים אלה
היה צריך ד,ליוד להתבצע על חשבונם
של הקבלנים. ארבל גם גייס שישה מיניבוסים
׳שיל המישטרד,־יד,צבאית וערך סיור
בדרום י הארץ לקבלנים, לחבריהם ולבני
מישפחויתיהם. חיילי המישטרה הצבאית
שימשו כמדריכים, בנהגים, בטבחים וכי
משרתים לאורחי הקמצ״ר. יבין אתרי הנוף
וההיסטוריה לקח ארבל את אורחיו האזרחים
גם לבסיסים צבאיים סודיים.
על פי טענות המישטרה קיבל ארבל
מאותם קבלנים סכום של 120 אלף לירות
וחומרי-בניין בעלי ערך רב, כדי לשפץ
את הווילה שלו בגיבעת־אוויה.
אולם כל אלה לא הספיקו, לטענת ה־מישטרה,
לברוך ארבל. הוא נכנס כשותף
סמוי לסיוכנות-הביטוח של זאב זמיר, סוכן
ביטוח גדול מתל־אביב. על פי חשד המיש־טרה
הפעיל ארבל את קשריו כת׳ת־אלוף
וכקצין־מישטרה-צבאיית־ראשי כדי ״להסביר״
לאנשים ולמוסדות שונים, שאיתם
הוא היה בקשר, שלטובתם כדאי להם
לעשות ביטוחים אצל זמיר.

המישטרה ׳טוענת שארבל הפיל בפח גם
את אירגון נכי צית״ל והוציא ;מהם הוזה־ביטוה
בשווי של מאות אלפי ליידות עבור
סוכנ׳ות־הביטוח של זמיר. מילבד החלק
•שלו בדיווחי הפוליסות קיבל ארבל מזמיר
גם כרטיס־טיסה לאדצות־הברית עבור בתו.
זמיר עצמו, שנעצר על־יידי המישטרה,
מכחיש האשמות אליה. הוא מודה שהיו
לו קשרים עסקיים עם ארבל, אבל רק
״בימיסגירת ההכנות לקראת שיחתרו של
ארבל מצה״ל.״

חופשה
ב מ קו ם מישפט
ך* רבו של ארבל בציה״ל כאילו הובילה
1אל קץ היקאריירה הצבאית שלו.
ארבל החיל את שתתו הצבאי ב־1949
כטוראי במישטרה־הצבאיית. במשך השנים
הוא טיפס בדרגות, והגיע עד לדרגת
סרן. מ־ ,1960 כשהיה ארבל מועמד לקי דום
ולקבלת דרגת הרב־סרן, נפתחה נגדו
חקירה בנושאים פליליים.
ותיקי המישטרודיהצבאית זוכרים כי
היתה פרשה שבה היה קשור ארבל,
׳ושבעקבותיה הוא היוצא לחופשה פת שינה
ללא־תשלום. מפקד המישטרה הצבאית
דאז, אלוף־מישנה (מיל׳) זלמן ורדי, הסכים
שלא להעמיד את ארבל לדין בתנאי
שייצא לחופשה בת ישנה, וכשישוב —
לא יחזור לחיל המישטרה הצבאית.
כיום אי-אפשר לברר את פרטי פרשה
זו. כיל החומר הקשור !בפרשה נעלם בצורה
מיסתורית מתיקו של ארבל, אחרי
שארבל שב לשירת במיושטרה־הצבאית. בשנה
שפח היה ארבל בחיויפשה-מאונס הוא
עבד אצל אחד מסוחרי בשר־החזיר הגדולים
בארץ, יהודה טרייוויש. אז הוא הכיר
את בצלאל מיזרחי ומרדכי (״מינטש״) צר־פתי.

הצריף
של אביגדור וארבל
האס היו שם חיילות?
כשחזר למדים בסר צה״ל עבור ארבל
את מסלול השלישות. הוא היה קצין־
שלישות של חטיבת ׳שירייון, אחר־כך •של
׳פיקוד הנח״ל ובסוף של ׳פיקוד־המרכז,
בתקופה שבה היה רחבעם (״גיאנדי״) זאבי׳
אלוף הפיקוד.
בעזרתו של גאנדי הרחיב ארבל את
חיוג ידידיו. הוא התקרב אל האלוף אברהם
(״אברישה״) טמיר ואל מרבית הדמויות
הידועות בכרם־התימבים. אט־אט הפך
ארבל, בהמלצתו של גאנדי, לאיש סודם
של אנשים אלה. הוא התהדר בחבריו
הגנרלים, ואהב לבלות עם האחרים.
לארבל הייה חלום אחד: לחזור למיש-
טרה־הצבאית כמפקד החיל שהוקיע ושהו־ציא
אותו ;מתוכו. גאנדי הבטיח לעזור ליו
בהגשמת החלום. המיבצע היה יקשה אפילו
לגאנדי. השמועות על חוסר נקיזן־הכפיים

פרקליטיו של: ארבל והוא עצמו הכחישו
השבוע את כיל ההאשמות נגדו. ארבל,
שנעצר על־ידי המישטרה, סירב להיחקר,
בטענה שהתנהגות המישטרה כלפיו, במשך
החקירה, לא היתה הוגנת.
2מיליון פיצויים
ר 9בהוודעה שליו ׳לעיתונות לא דית־
^ ייחם ארבל לעצם ההאשמות ורק טען
שהחקירה, שבעיקובתיה הוא אולץ לפירוש
מצה״ל, גרמיה ילו ולארבע בנותיו נזק
רב. אולם האמת היא שארבל לא אולץ
לפרוש מציה״ל. עם התפוצצות הפרשה הוא
נקרא אל הרמטכ״ל, רב-אלוף רפאל
(״רפול״) ׳איתן, והושעה ׳מתפקידו. ה־

השמע הוג ש תיק החקיוה נגדבווו
ארבל ליו עץ ה מי שפטי למגשרה, עם
הווילה המשופצת של ארבל
חאם דמי השיפוץ הם שלמונים

המלצה ל הע מידו לדין -פר קלי טיו ש ל
ארבל והוא עצ מו מכחישים את הא שמות

המיסעדה של שאול בעל הצלקת
כספים תמורת רשיון לאקדח

שיל ארבל הציפו כבר אז את הקצונה
הבכירה.
אולם גאנדי הצליח ;בסופו של דבר.
ארבל מונה כסגן־קמצ״ר, וכמה שנים אחר־כך,
ב־ 14 באוקטובר ,1977 מונה בקצין-
מישטרה-צבאיית־ראשי.
•לטענת ניצב יחזקאל קרתי, ראש אגף-
החקירות במטה־הארצי של המישטרה, ומי
שהגיש את החומר נגיד ארבל לפרופסור
יצחק זמיר, עשו השב״ב והמישטרה עבודה
טובה, והחומר שהוגש לזימיר הוא מוצק
ביותר.
ארבל־ שכר את שירותיהם ישל שלושה
פרקליטים — עורך־הדיו רמי כספי, מי
׳שהגן על בצלאל מיזרחי במ״שפט הארץ
׳והמגן עתה על אהרון אבו־חצירא, עורר־הדין
יאיר גרין, ישותפו •של ה׳׳כ דויד
גלם, וע׳ורך־הדין רוני פינשטיין, מי שהיה
מנכ״ל עיריית ירושלים ׳ומזכיר ׳חברתי
אל־ על. הקשר בין ארבל וכספי נותק
לאחרונה.

רמטכ״ל וארבל, בעזרתו של ידובר צה״ל,
תת־אלוף יעקוב אבן, ניסו אז בכל כוחם
להשתיק את הפרשיה.
רק כשהתברר שהשמועה על הפסקת
חקירה נגדו היתד, שטועית־שווא, הוא ביקש
מהרמטכ״ל להסכים להתרת חוזהו. יהיה
זה צעד מחוכם ביותר. את ארבל האזרח
לא יכול היה לשפוט בית־מישפט־צבאי,
כך שאם יימצא אשם, יהיה העונש שיוטל
עליו קל יותר.
הוא גם הרוויה בצורה זד כמה ימאות
אלפי לירות. אילו היה נשפט בביית־דין-
צבאי ויהיה מורשע, לא היה צה״יל משלם
לו את הפנסיה ישלו, ואף מהרים את יכל
ק־־נית־הגמל שהיו לו. ארבל, בעל 31
שנות השרות והדרגה הבכירה, הצליח
׳לאגור לעצמו יותר משני ׳מיליון לירות
כפיצויי־פרישה. עם פרישתו מהצבא, ועין ד
לפני ׳שהוגש ינגדו כתב־האישום, שילם
צה״ל את מלוא הכסף ׳לקצין, שעל פי
החשד סרח.

ה אי ש ש אי וגןאת
אשהיה 1ד י. ה
ו אב ל שני בני ם -
אחז

עוב1

1אחדיה 1ד י
ואכן, החיים בביתה של מישפוזת תומא,
ברחוב עבאס בחיפה, הם מופת לשלווה
ולשותפות בין שני בני־זוג — ערבי ויהודיה.

1954 נשא אמיל תומא בן העדה האורתודוכסית
את חיה קרברג לאשה. הם
נישאו בטכס אזרחי במוסקווה.
ההיכרות בין השניים החלה כאשר נש לחה
חיה להורות ריקוד במועדון הקומוניסטי
״בנקי״ .חיה הצעירה השתייכה,
באותה התקופה, לקן השומר־הצעיר בקיבוץ
שער־העמקים. היא היתה אחת הדמויות
היותר־פעילות בקיבוץ, הפכה מדריכה
לריקודי־עם.
״אמיל דווקא היה ביו אלה שלא רצו

ך ץ דא אד ם מפתיע מאוד.
י י אחרי מבול הפירסומים על כנס
״המונים הערביים״ בנצרת, שנאסר על-
ידי שר־הביטחון בטענה שהוא מסכן את
ביטחון המדינה, הצטיירו מארגניו בעיני
הציבור כחבורה של קומוניסטים קנאיים,
זוממי־מזימות ואנשי־זדון, המבקשים לבתר
את המדינה ולזרוק את היהודים לים.
אך האיש שהופיע על מירקע הטלוויזיה
היה בעל חזון הפוכה בדיוק. הד״ר אמיל
תומא, מארגן הכנס, דיבר בסיגנון מתון,
שקול, שלו. לא היתה גם סתירה בין
דבריו וביו חזותו. הוא נראה כאינטלק טואל
רגוע, המתאים יותר לחדר מלא-
ספרים מאשר לאסיפת־עם סוערת.

רושם זה לא התערער גם כאשר עמד
תומא, ביום השבת, על במה של עצרת-
מחאה בתל־אביב. לפני אולם מלא וגדוש
ביהודים ובערבים וגם בלשים, דיבר בנחת,
מבלי להרים את הקול, והטיף לשמירה על
החוק. הנואמים היהודיים זעמו והסעירו
הרבה יותר.

מיהו האיש הזה, המסביר בקול כה
שקט תוכניות, שהממשלה מייחסת להם
חומרה כה קיצונית?
״חיי המשפחה שלי מהווים הוכחה
ניצחת לכך שיהודים וערבים יכולים לחיות
יחד,״ אמר אמיל תומא, שהוא היסטוריון
המתמחה במיזרחנות.

ללמוד לרקוד,״ נזכרה חיה .״הוא לא
אהב את הקפיצות המשונות, ואף פעם
לא הצליח לתפוס את הצעדים.״
עובדה זו לא הפריעה לרומן שנרקם
עד־מהרה בין השניים, ושהוביל לחתונה.
״כשנישאנו, ידענו היטב לקראת מה
אנחנו הולכים,״ אומר תומא .״אבל חשבתי

היא אחד מהדברים המעטים
111 *1111111( 111111171
שמחזיק תומא בביתו ושאינם
נו 1141/יי וי ונו 141 #
בעלי שימוש ממשי. בתמונה מימין: חיה, בתמונה שצולמה בסוסקווה.

40 £1

מי קוונון ל מ אב ק

מאבקו של תומא תקיף,
אך שקט. אפילו בעצ־רת־המחאה
בגין ביטולו של הכנס בנצרת, לא יצא מגדרו.

ננ ס ]צר ת שנ א סו הוא ב על השל

מיקי חזר לא מכבר מגרמניה, שס למד ציור. מיקי

רושם רישומים עדינים ומרבה להשתמש בצבעי־מים.
• י ייעי
בתמונה מימין: אמיל תומא נואם בכנס המחאה שנערך בשבת האחרונה בתל־אביב.

הבן ״ה׳הוז

איל ביום חתונתו. החתונה של איל היתה חתונה
יהודית, כשרה למהדרין. הוא למד בבית־מפר עברי
אך הדבר לא הפריע לו •לשמור על יחסים מישפחתיים תקינים עם אחיו.

שאם אנחנו לא נצליח, אז מי כן 1הרי אני
מייצג בדיעותי את הרצון לשילוב ערבי־יהודי
במדינת־ישראל -מי אם לא אני
אמור לשאת אשה יהודיה, ולהצליח לקיים
איתה חיי־מישפחה תקינים ד׳
כשהחליטו השניים להינשא, נתקלו בהתנגדות
עזה מצד כל הסובבים אותם.
״דווקא לצד היהודי קשה היה יותר
להשלים עם המצב. מישפחתו של אמיל
קיבלה אותי ביתר קלות,״ מספרת חיה.
״היו גם חברים שניתקו איתי את הקשר
בשל החלטתי להינשא לערבי. היה גם
חרם חברתי. אבל אנחנו היינו נחושים
בדעתנו להינשא.
״החלטנו להקים לנו מיסגרת פרטית
בהחלט, שיהיה בה שילוב של הדברים
שיביא כל אחד מביתו, והשילוב הזה
יצר משהו שלם ואחיד, משהו אחר.
״שנינו האמנו שהיחסים צריכים להיות
מושתתים על הערכים הכל־אנושיים, על
האמונה, האהבה והצדק.
״אימצנו לעצמנו את הדברים היפים
והאסתטיים שבשתי הגישות.״
הזוג תומא בחר להתגודד ברחוב עבאם
בחיפה, שבו מתגורים יהודים וערבים,
אלה בצד אלה. ברחוב המפותל, אחד היפים
בחיפה, בנו לעצמם שני הפטריוטים ה חיפאיים
את ביתם.
״הבעיות המעסיקות את בני שני ה עמים
הרי הן בסך הכל שוות,״ אומר
תומא .״אם מחיר החלב עולה, והילדים
חולים, שני הצדדים סובלים מהעניין באותה
המידה. בבוקר, במכולת ובתור לאוטובוס,
השיחות הן שיגרתיות לחלוטין.
״מובן שהמתח עולה בזמנים של מיל־חמה.
אז כל מישפחה נסגרת בביתה. לא
עוד רחוב הומה ועליז, אלא מיבצרים
סגורים ומסוגרים. אבל המיקרים האלה
אינם רבים, לשימחתי, ובדרך כלל האווי רה
היא טובה.
״כשאני חוזר מעבודתי בערב, ורואה
ילדים יהודיים וערביים משחקים בתופסת
(המשד בעמוד )42

סר טו ט במוסקווה

כשנסעו בני הזוג תומא לברית־המועצות,
תיכננה חיה ללמוד ריקוד .״זה תמיד
היה חלום חיי,״ סיפרה. אבל במוסקווה החלה• לעבוד כתסריטאית, דבר ששינה תוכניותיה.

1 1*1111ה ך| | 1י 11י 11ן החיים בבית הזוג מתנהלים
* 1111 #111 יי • י י להם על מי מנוחות. השניים
מרבים לארח בביתם חברים ,״אמיל מרבה לעזור לי, כשיש לו

זמן, כמובן,״ סיפרה חיה .״בעיקר הוא אוהב לעזור בעבודות
המיטבח.״ למרות שיש להם הרבה חברים, מעדיפים השניים
בערבים לשבת ולשוחח ביניהם על פני עיסוק חברתי כלשהו.

אמי ל וו בל שי 0
(המשך מעמוד )33
ובמחבואים, ומשתמשים בשפה מעורבת
משלהם, הרי זוהי לגבי ההוכחה שאפשר
לחיות ביחד.״
ביתם של אמיל וחיה הוא דוגמה יפהפיה
של בית מיזרחי שהמודרניזציה הגיעה
אליו. יש שם אח גדולה ונרגילות, בצד
תמונות מודרניות ומערכת־סטריאופונית
מהודרת.
במיטבח החדיש, שקירותיו מצופים עץ־
אלון, מבשלת חיה מאכלים שונים. אמו
של אמיל לימדה אותה את תורת הבישול
הערבי. אפשר להתכבד אצל חיה בארוחת־ערב
אירופית או בארוחה מיזרחית טיפוסית.
״הכל
לפי מצב־הרוח,״ צוחקת חיה,
״אמיל אוהב כימעט את כל מה שאני
מבשלת בשבילו. במשך הזמן פיתחנו לעצמנו
מאכלים פרטיים משלנו. אני כבר
למדתי לבשל את כל המאכלים הטיפוסיים
לחגים הערביים.
״בערב חנוכה אכלנו סופגניות ושתינו
סחלב חם. השילוב היה מצויין.״
שני בני־הזוג הם אנשי־ספר. חיה היא

חיה כיום
,הגישה לחיים בצורה חילונית׳
תסריטאית שהמירה את עיסוקה בכתיבה
ובעבודה בחנות-ספרים בעיר התחתית.
אמיל הוא העורך הראשי של הירחון
הערבי לענייני תרבות אל־ג׳דיד (״החדש״).
את עיקר זמנו החופשי הוא מקדיש לכתיבת
ספרים, העוסקים בבעיית הדו־קיום
במדינת־ישראל. סיפרו האחרון שיצא לאור
עוסק ב״שורשי הבעיה הפלסטינית.״
תומא הוא גם חבר פעיל במיפלגה ה קומוניסטית.
הוא עסוק מאוד בהרצאות,
(כסימפוסיונים ובכתיבת מאמרים פול|י-
טיים.

השנים הפוריות
— ב מו ס קוו ה

ייחם של השניים עברו עליהם בי
י הרבה טיולים ובנדודים.
במיסגרת עבודתו כמדען, הירבה תומא
לטייל בעולם. את עבודת הדוקטורט שלו
עשה במוסקווה. שם גם למדה חיה את
מיקצוע התסריטאות.
״השנים במוסקווה היו הפוריות ביותר
שלנו,״ מספר תומא ,״היינו במוסקווה
שלוש שנים, והרגשנו שם בבית. הגעתי
למוסקווה אחרי שב־ 1960 פגשתי, בוועידת
מיזרחנים ברית־המועצות, בכמה מיזרחנים
סובייטים שהתיידדתי איתם מאוד.
״הם הציעו לי לבוא ולעשות במוסקווה
מחקר על התנועה הלאומית ערבית בתקופה
המודרנית. קיבלתי את ההצעה בהתלהבות.
״חיה
ואני נסענו למוסקווה ב־,1965
ונשארנו שם שלוש שנים. היא למדה ועבדה
שם כתסריטאית, ואני עסקתי ב־עבודת־הדוקטורט
שלי. יצרנו לעצמנו מעגל
חברתי רחב, שהיה מורכב, בעיקר, מסטודנטים.
הבית שלנו הפך מרכז של כל
הישראלים באיזור.

״מבחינה תרבותית קיבלנו שם המון.
הרבינו ללכת להופעות בלט, לאופרה ו־להצגות־תיאטרון.
שנינו התפתחנו שם
מאוד. אבל ידענו כל הזמן שהדבר הוא
זמני, ושהבית שלנו הוא בישראל, ולא
בשום מקום אחר. למרות שהרגשנו שם
בבית, והיינו אזרחים סובייטים לכל דבר,
לא חשבנו לרגע על השתקעות במוסקווה.״
כשחזרו השניים ארצה, התחילה חיה
לחפש עבודה כתסריטאית .״לא מצאתי
מי שיעסיק אותי. היו להם הרבה תירוצים,
אבל אני ידעתי שלא אקבל עבודה מפני
שאני נשואה לקומוניסט ערבי. השלמתי
עם העניין. זה היה החלק הפחות־נעים
שעליו הייתי חייבת להתפשר, כשהחלטתי
לקשור את חיי בחייו של אמיל.״

המיטווו שנועד לנוצץ א!ת
המכונית נבל על הכביש
המפומניס לא:מצאו
את מכוניתו של ניגר
השוטרים לא האמינו

״החבר הכי
טוב שלי״
^ אמיל ולחיה שני בנים, אייל ה־
* בכור ( )28 ומיכאל הצעיר (.)25
״הרבה אנשים ראו בשאלת החינוך של
ילדינו את אחת הבעיות הקשות ביותר
שאיתן נצטרך להתמודד. אבל אנחנו לא
ראינו בעייתיות מיוחדת בנושא זה,״ מסבירה
חיה.
״אנחנו ניגשים לחיים בצורה חילונית.
הקפדנו לתת לילדים חינוך אנושי וגישה
חברתית נכונה. עשינו זאת דרך האווירה
שנהגנו בבית. הרבה ספרים, הרבה תרבות.
חגגנו את רוב החגים, יהודיים וערביים.
ל * מהאספקט הדתי שלהם, אלא
אימצנו את האלמנטים היפים שבכל חג.
״לי ולאמיל מיטען תרבותי שונה, אבל
שנינו שאפנו להעניק לילדים שלנו חינוך
לאהבת־האדם וראייה חברתית מוסרית צודקת.
״נתנו
לכל אחד מהילדים לבחור את
דרכו שלו בחיים, לעשות בעצמו את ה־החלטה
לכאן או לכאן. אנחנו לימדנו
אותם את שני הצדדים. נקודת־המוצא שלנו
היתה שאנחנו קודם כל ישראלים.״
ואכן, שני הילדים פנו כל אחד לאפיק
שונה. אייל הבכור הוא ישראלי־יהודי. לפני
שנים אחדות נשא יהודיה גרמניה, ועבר
לגור בברלין המיזרחית. כיום הוא אב לשתי
בנוח.
ואילו מיכאל ,״מיקי״ כפי שהוא מכונה
בפי הוריו, מגדיר את עצמו קודם כל
כישראלי, אך ההזדהות שלו היא עם הערבים.
הוא בחר להגדיר את עצמו כיש־ראלי־ערבי.
הוא ביקר תחילה בגן־ילדים
יהודי, אבל בחר ללכת לבית-ספר ערבי.
״הוא הרגיש שם נוח יותר,״ אומרת חיה.
״שם היה לו יותר קל מבחינה חברתית.
אנחנו לא כפינו עליו, דבר. כיבדנו את
החלטתו.
״מיקי למד בית־הספר לדבר ערבית
שוטפת. לפעמים, כשאנחנו יושבים שלוש תנו
— אמיל, מיקי ואני — הוא עובר,
מבלי לשיב־לב, לדבר בעברית כשהוא
פונה אלי, ובערבית כשהוא פונה לאביו.
זה היה מצחיק מאוד בהתחלה, עכשיו כבר
התרגלנו.״
כשסיים מיכאל את לימודיו בבית״הספר
הערבי, נסע לגרמניה ולמד שם ציור.
כשחזר ארצה, בתום לימודיו, אורגנו עבורו
כמה תערוכות בחיפה.
חיה עוסקת אף היא לפעמים באמנות.
היא יוצרת דמויות וכדים מקרמיקה .״אני
חי לי בין שני אמנים, ומקבל מהם את
השראה,״ מחייך תומא .״לי כימעט אין
זמן לעסוק במשהו שאינו קשור באופן
ישיר לעבודתי.
״כיימעט ואין לי תחביבים. אני מאוד
אוהב את חיפה, וכשיש לי מעט זמן פנוי
אני הולך לטייל בעיר, או יורד לחוף.״
אמיל וחיה מבלים הרבה משעותיהם
הפנויות ביחד. הם בנו לעצמם חדר־עבודה
משותף, שחיה ריהטה אותו בטוב־טעם.
את הערבים שלהם הם מעבירים בשיחות
ארוכות ובעבודה בצוותא.
״אני מאושר בחיי. חיה היא האשה הטובה
ביותר עבורי. כיום, אחרי 28 שנוודחיים
משותפות, ברור לי לגמרי שעשיתי את
הצעד הנכון.
״החיים שלנו הושתתו על הרבה הבנה
ואמון הדדי, והצלחנו לרקום לעצמנו
מערכת־יחסים שהצליחה להתמודד בכל
הקשיים שעמדו לפניה.״
״אמיל הוא החבר הכי טוב שלי,״ אומרת
חיה .״מעולם, לאורך כל הדרך, לא
חשתי שטעיתי. אני גאה מאוד במערכת־היחסים
שלנו, בילדים שלנו.
״קשה לומר שלא היו קשיים. אבל לאיזה
זוג נשוי אין קשיים?״

איילת דקל 1

יעד לפיצוץ זיגל

שחננונ״ה כה חובבנית

טיול עם הנשים

** יטען הנפץ ׳שהוצמד לתחתית מכו•
ניתו של מיקו לוויה, היה אמור לגרום
למותו. אולם כתב־האישום ׳נגד ״כנופיית
המפוצצים מיפו״ ,שהוגש לבית־המישפט,
מגילה כי המיטען לא התפוצץ מ״סיביות
בלתי ידועות״.
מיקו לויה נהג זמן רב במכוניתו, מבלי
שידע כלל כי מיטען חבלה עקר מחובר
אל תחתיתה. לבסוף נפל המיטען ונמצא
על־ידי המישטרה מונח על הכביש.
במשך חודשים לא ידעה המישטרה מה
:פשרו של מיטען זה. רק כאשר נעצרו
החשודים בפיצוצים ונחקרו, פוענח סוד
המיטען. מכוניתו של מיקו לויה הובאה
למטה מחוז תל־אביב, שם בדקו אותה
אנשי המעבדה לזיהוי פלילי (מז״פ) ,והם
אכן יגילו סימנים, המצביעים על כך
שהמיטען הייה מחובר לתחתית המכונית.
כתב־יהאישום נגד ״המפוצצים״ הוא יאחד
המזעזעים ביותר בתולדות המישפט בארץ.
מפורטים ביו 14 מעשי־דצח, ניסיונות
לרצח ותיכנוני-רצח, המיוחסים לחברי ה־כנופייה.
אולם
יחד עם זאת מגלה כתב־האישום,
שהוגש לבית־המישפט ב־ 3בדצמבר 1980
— במלאת שנה לרצח דויד שולמו, כי
הפיצוצים הופנו באופן פרימיטיבי ופשוט
לחלוטין. חלקם של המעשים המיוחסים
לכנזפייה, שביצועיה יתוארו בעבר על־ידי
המישטרה כמתוחכמים ביותר, גבל אפילו
בשלומיאליות ממש. כך עולה מכתב-
האישום, כי בנוסף למיטעדהנפל במכוניתו
של מיקי לויה, הניחו הנאשמים שלושה
מיטעני-חבלה ממולכדים בזה אחר זה
במכוניתו של משה דוישי. האחרון שבהם
קטל את בעל המכונית.
כתב־האישיום מייחס לנאשמים כוונה
לפוצץ את מכוניתו של ראש מיחלק חקי-
רות־מירמה־יוהונאה במטה הארצי, תת-ניצב
בינימין דגל״ .אולם חרף כל המאמצים
לא יצאה תוכניתם של המפוצצים אל
הפועל. הסיבה מדהימה בפשטותה: הם
לא הצליחו למצוא את מכוניתו של זיגל.
לבית־המישפט המחוזי בתל-אביב הוגשו
למעשה שיני כתבי־אישום בפרשת הפיצוצים.
העיקרי שבהם הוא נגד מוחמד
שניר בן ה ,41-מי שמתואר כמנהיג ה־
.כנופייה, ומוחמד טורק בן ה־ ,29 שניהם
מיפו. בכתב-אישום זה מוזכרים גם שני
נאשמים אחרים — בסאם מחאג׳נה בן
ה־ 27 מאום־אל-פחם וחסן כחיל בן ה־25
מיפו. אולם נגדם הוגיש כתב־אישום נפרד,
המבוס על כחב־האישיום העיקרי.
* פרשה זו פורסמה לראשונה מעל דפי
העולם הזה (.)2248

מפוצץ טורק
״חף־מפשע !״
חסן כחיל ערך הסכם עם פרקליטות
המחוז, שלפיו ישמש במישפט עד־מדינה
נגד שאר הנאשמים. האישום נגדו הוגש
באופן פורמאלי בילבד, כדי שאפשר יהיה
לעצור אותו עד ׳תום ההליכים המישפטיים׳
וכדי להבטיח שימסור את עדותיו ׳תמורת
ביטול האישום נגדו, כפי שסוכם מראש.
כל הנאשמים נעצרו עד תום ההליכים.
בסאם, מחאג׳נה שיתף פעולה עם חוקריו
ומסר הודאות מפורטות במ״שטרה. מיוחמד
שניר ומוחמד טורק, לעומת זאת, סירבו
לומר דבר, מלבד חזרה על הטענה כי
הם חפים מפשע. הפרקליטות מתכוונת
להביא להרשעתם על סמך עדויותיהם
של כחיל ומחאג׳נה. לכתב־האישום נגדם
מצורפות גם 140 קסטות, שהוקלטו במהלך
החקירה — רובן בשפה הערבית — ועד)״
יותיהם של 110 עדי תביעה.
למרות המעשים החמורים ביותר המפורטים
בכתב־האישום, מעוררים התיאורים
שבו גיחוך, לפעמים עד כדי צחוק. הקורא
בכתב־האישום מתקשה להאמין כי חבורה
פרימיטיבית זו, הצליחה להביא למותר
של ארבעה אנשים ולפציעתם ונביותם של
רבים נוספים, מבלי שהמישטרה תצליח
לתופסם במשך חודשים: ארוכים.

להלן קטעים נכחדים מוזוך כתב־

האישום העיקרי נגד מוחמד שמר של דושי, יאך גם בפעם זו הימיטען לא
ומוחמד טורק:
התפוצץ. גם בפעם זו טורק וחסן דיווחו
בתאריך ׳בלתי ידוע בסוף חודש יולי לשניר על אי הצלחת הפעולה, ושניר
הורה לנסות פעם שלישית.
,1980 סוכם בין מוחמר שניר, חסן כחיל
בלילה שבין ה־ 3ל־ 4באוגוסט שלח
וומחמד טורק להניח מיטען במכוניתו
של משה דושי, שהיא מסוג נזרצדס, והגר חסן את בסאם בשלישית, על־מנת להניח
ברחוב יפת ביפו. וזאת על־מנת לגרום
מיטען במכוניתו של דושי. בסאם חיבר
למותו של דושי. לצורך זה נתן שניר המיטען לגחון המכונית. למיטען היה מחולטורק
ולחסן מיטען. השניים הובילו את
בר חוט־דייגים עם קרס, ואת אלה חיבר
המיטען במכוניתו של טורק, אל סמוך בסאם לגלגל המכונית.
לביתו של חסן, וסיכמו כי ׳המיטען יונח
בסביבות השעה 8.30 בבוקר נכנס דושי
על־ידי בסאם מחאג׳נה.
למכוניתו, וסמוך לאחר התנעתה התפוצצה
בלילה שלאחר קבלת המיטען הניח המכונית. כתוצאה מהפיצוץ נהרג דושי.
בסאם את המיטען במכוניתו של דושי,
בתאריך ה־ 28 באוגוסט או בסמוך לכך,
אך המיטען לא התפוצץ. חסן דיווח לטורק בשיחה שהתנהלה בין חסן ושניר, בביתו
על כך שהמיטען לא התפוצץ, וטורק עם של שניר, סוכם ביניהם כי חסן ירצח
חסן ׳נסעו לשניר 1וקיבלו מיטען נוסף. את תת־ניצב בנימין זיגל, על־ידי הנחת
בסאם הניח מיטען פעם נוספת במכוניתו מיטען במכוניתו, וזאת על־מנ׳ת לזרוע

מבוכה במישטרה ובציבור, ולהטעות ה־מישטרה
בדרך חקירתה באשר למגיעים
להנחת מיטעני־הנפץ ומבצעי פעולות אלה.
׳שניר חיפש את כתובתו של זיגל בספר
הטלפונים שהיה ברשותו, ומסר את הכתובת
שמצא לחסן• כאותו מעמד סימן
שניר בעט, קו מתחת לשמו של זיגל
בספר הטלפונים.
שניר הורה לחסן שיחפש בכתובתו של
זיגל אחר מכונית פורד אסעודט לבנה
של המישטרה, על־מנ׳ת לשים בתוכה
מיטען במטרה לרצוח את זיגל. חסן נסע
עם טוסטוס שנמסר לו על־ידי שניר לחפש
אחר המכונית. באותו יום לא נמצאה
מכוניתו של זיגל בחניית ביתו בבת־ים.
בלילה שבין ה־ 11 תד 12 בספטמבר נסעו
חסן, בסאם ונשותיהם לבת-ים, על־מנת
לאתר את מכוניתו של זיגל בכתובת

הנ״ל. באותו לילה שוב לא גימצאיה ׳מכוניתו
של. זיגל, והם משיבו בדרכם.
בתאריך ה־ 3בדצמבר ,1979 בשעות
הבוקר המוקדמות או בסמוך לכך, הגיעו
הנאשמים לביתו של דויד שולמן, הגר
ברחוב חי״ם 5באפקה שבתל־אביב. הנאשמים
הניחו מיטען למכונית, כך שיתפוצץ
סימור לאחר שייכנס לתוכה אדם
לצרכי נסיעה,
בחודש מארס 1979 היה שניר עצור
בידי המישטרה בחשד לביצוע רצח שול־מן.
במהלך תקופת מעצת של שניר, פנה
טורק לחסן והציע לו להניח מיטען חומר-
נפץ אצל אדם כלשהו, על־מינת לזרוע
מבוכה במישטרה ולגרום לאנשי המישטרה
להאמין שאין קשר בין הנחת המיטען
במכוניתו של שולימן וביו שניר, באשר
הנחות חומרי-נפץ במכוניות נמשכות גם
כאשר הוא במעצר.
חסן הסכים לכך, וביו טורק וחסן נקשר
קשר לביצוע רצח. בשלב זה לא היה
עדייו קשר בין שניר לבין חסן.
בתאריך ה־ 19 במארס ,1980 בשעה 1
אחר־חצוית או בסמוך לכך, הגיע טורק
לבותו של חסן ובידו מיטען. חסן וטורק
החליטו לשים ׳המיטען במכוניתו של אדם
בשם יואב סינה, שהיא מסוג ב.נז.וו.
המכונית חנתה ברחוב האתרוג 19 ביפו.
טורק וחסן הגיעו בסמוך למקום חניית
המכונית. טורק חיבר את המיטען.
בשעה 10.30 או בסמוך לכך, פתיח סינה
את דלת מכוניתו ׳והתניעה אותה. בסמוך
לאחר ההתנעה התפוצצה המכונית. כתוצאה
מההתפוצצות נפצע סינה קשה.

2ניי 2

מפוצץ שניר

עד מדינה כחיל

אחד יזם —

— השני ביצע

ח שגו מ ת

ך* תאריך כדתי ידוע לאחר ־נסיה
•יי ירצח סינה, ולאחר ששגייר השתחרר
ממעצרו, הביא טורק את חסן לבייתו של
שניר ברחוב הרצל ביפו. טורק הציג
בפני שניר את חסן, כמי שסייע בידיו
בעניין הפיצוץ במכוניתו של יואב סינה,
וכמי שראוי להיות שותף להנחת מיטעני
חומר־נפץ, אשר תיכננו שניר וטורק להמשיך
לבצע.
1לחסן כחיל היתיה מוטיבציה להצטרף
לביצוע היתיכנון-הנ״ל, כדי ״לסלק חשבון״
עם אנשים שחשד כי ידם היתד, ברצח
אחיו, חאג, כחיל. יחסן ידע כי אחיו של
מוחמד שניר, עלי ׳שניר, נרצח ורוצחיו
נודעו, וכי שניר פועל בין היתר לא כדי לנקום רצח אחיו.
באותו מעמד סוכם בין שיני הנאשמים
לבין חסן, שיש להניח מיטען אצל אדם
בשם מיקו לדה.
בסאם הניח המיטען באותו ערב במכוניתו
של מיקו. הוא חיבר המיטען לגחון
המכונית. המיטען היה אמור להתפוצץ
עם תחילתהנהיגה ותזוזתהגלגל. אך
הוא לא התפוצץ, מסיבות בלתי ידועות.
_ 1 413

גיוו ׳ מכר 30
סוס ג ״ ם מחצי שע ה
מנהלה הכללי של חברת ״תדיראן״
מזה שנים, והרוח החיה בהצעדתה קדימה
ובהפיכתה חברה מצליחה בינלאומית,
א ל קנ ה כספי, יפרוש מתפקידו

בחודשים הקרובים. מקורות בקונצרן
״כור״ אמרו, בי הפרישה קרובה ביותר,
והיא הסיבה לנסיעתו הנוכחית של כספי
לארצות־הברית. מחצית ״תדיראף׳ שייכת
ל״בור״ ומחצית לחברת-הענק האמריקאית
״ג׳נראל טלפון״ ,שלה הזכות למנות
את המנב״ל.
דובר ״תדיראן״ ,חיי ם סלר, אמר,
בי הפרישה לא תתבצע לפני תום תשעה
חודשים והיא מתוכננת מזמן. לדבריו
יעבור בספי לתפקיד אחר, חדש, שיהיה
תפקיד ביניים בין מנהל-בללי לבין יושב״
ראש מועצת המנהלים (תפקיד זה מוחזק
על-ידי נציג ״כור״) .הוא אישר בי נושא
זה עשוי לעלות בסדר השיחות של כספי
בארצות־הברית. הוא ציין בי כספי רצה
לפרוש מזמן ונשאר בלחץ בעלי המניות.
מקורות ב״תדיראן״ סבורים, בי כ־מנהל-בללי
יתמנה אחד משלושת המיש־נים
של כספי ביום — יגאל נאמן,

יצחק הורגיץ ושמריהו שפירא.

מנכ״ל כספי
תפקיד חדש

שנוי הביטוח
מסנני ם יציבו ת
ת ע נו! מסב סוי ם
ננסב לקוחות
חברות-הביטוח שבויות למעשה בידי
הסוכנים, המחזיקים בידיהם את הפרמיות
של הלקוחות עד שישה חודשים ומשקיעים
בספים אלה בראות עיניהם,
ללא בל פיקוח. מצב זה עלול לגרום להתמוטטות
סובנים, שתפגע קשות בחב־רת״ביטוח,
שלא תמיד תובל לעמוד בנזק.
טענות אלה, בנגד סובני״הביטוח,
ובליקר נגד המפקח על הביטוח שאינו
מפקח על הסוכנים, העלו במה גורמים

בענף הביטוח.
בענף ביטוח-חיים הבעיה לא קיימת,
ביוון שעל הסובן להעביר את הפרמיות
מיד, שאם לא בן הביטוח לא תופס.
אולם בביטוחים אחרים, אלמנטרי ו-
רבוש׳ מחזיק הסובן את הפרמיות אצלו
בממוצע שישה חודשים והוא עושה בכספים
ברצונו. בעוד חברות-הביטוח חייבות
להשקיע את הפרמיות בהתאם להנחיות
המפקח על הביטוח, פטור הסוכן
מבל מיגבלה• סוכן מקבל על בל ביטוח
חדש פרמיות מהלקוח ומהחברה בשיעור
של יותר מ-ס/״ 140 מהפרמיה השנתית,
ואחר־בך הוא ממשין לגבות את
הפרמיות מהלקוח ומעבירן לחברה. דבר
זה מחייב את חברות-הביטוח להפעיל
מערבת גבייה יקרה, הרודפת אחרי הסוכנים
בנסיונות להקדים את התשלומים.
מצב זח פוגע בעיקר בחברות ולא
בלקוח, כיוון שתוקף הביטוח מתחיל עם
התשלום לטובו• אולם אם חברת-הביטוח
אינה מהגדולות, יבול סובן גדול שהסתבך
לגרום לה זעזוע רציני.
ההערכה היא בי קרוב ל־ 3000 סוכני•
ביטוח מחזיקים אצלם בצורה בזאת
פרמיות בהיקף של 100 מיליון שקלים
בענף האלמנטרי בילבד. אם הסוכנים
משקיעים את הכספים בצמודים הם
מרוויחים עליהם לפחות 60 בשנה
פטור מבל מס, בלומר: סכום של 60
מיליון שקלים !
חלק ניכר מן חסובנים מתמחה בביטו
בינתיים
גוברת הביקורת של ״בור״ ו־חברת-העובדים
על בית המישרדים החדש
של ״תדיראן״ ,שנבנה בכביש גהה.
הבניין הוא המפואר בישראל, ובולט בחלונות
הזכוכית השחורה שלו, המכסים
את רוב שטח הקירות. המבקרים טוענים
כי הזכוכית השחורה קולטת שמש והדבר
גרם להגדלה ניכרת של הוצאות
מיזוג״האוויר. ביקורת נמתחת גם על
לישכת המנב״ל, הכוללת חדרי אמבטיה,
שינה ומיטבח, כנהוג בטישרדי חברות-
הענק האמריקאיות.
מקורות ב״תדיראן״ השיבו בי ״תדי-
ראן״ היא חברה בינלאומית המארחת
אישים מכל העולם, ובי יש לקבלם בתנאים
ההולמים חברת-ענק. העיכוב בהעברת
ההנהלה לבית החדש היא מצד
מישרד־חפנים, התובע שטחי חנייה גדולים
יותר.

אין כסך
ל ר שו ת
ה שידו ר
עובדים זמניים ברשות-השידור לא
קיבלו את שכרם במשך חודשיים. באשר
פנו לגיזברות נענו שאין כסף. המחסור
בכספים הביא לביטול חוזה קבוע של
הרשות עם מלון ״תדמור״ בירושלים, בדבר
הקצאת חדר פעם בשבוע לשעתיים,
לשדרן הספורט יו ר ם ארבל. ארבל
מצלם במשך השבת במיגרשים ובערב
עליו לחופיע בתוכנית ״מבט ספורט״.
כדי שיובל להתרחץ ולהתלבש לפני ההופעה
היה משתמש בחדר במלון. עתה
בוטל ההסדר, מחוסר תקציב, וארבל
מתרחץ בכיור השירותים של בניין הטלוויזיה.
חים
תעשייתיים גדולים ויושב על שני
כיסאות — של יועץ-ביטוח ושל סובן-
ביטוח. הסוכן־היועץ מבריח את החברות
להקטין את הפרמיות ללקוח ובן לשלם
חזרה חלק מן הפרמיה. סוכנים-
יועצים הם אל חנן לן ונ ט הל או סוכנות
״בן צור״ מלונדון, שהיא גם יועצת
ביטוח לבתי־הזיקוק וגם הביאה לבך ש־בתי-הזיקוק
בוטחו ביטוחי־משנה אצל
סוכנות ״בן־צור״ בלונדון. באחת מישיבות
מועצת-הביטוח העלו את הנושא והצביעו
על בך שבמאזני חברות-הביטוח
רשומים עשרות מיליוני שקלים בסעיף
״יתרות ^זצל סוכנים״ ,בעוד שיתכן בי
יתרות אלה מושקעות בעסקים ספקול-
טיבים או שחלקן כלל אינו קיים• במה
מראשי החברות סבורים, כי על המפקח
על חביטוח לחייב את הסוכנים להעביר
את בל הפרמיות שגבו באותו חודש.

בסוף השבוע שעבר פירסמו האחים
יגאל ומשה גינדי מודעות בעיתונים,
על מבירת 48 קוטג׳ים בין סביון לנווה-
מונסון, במחיר של 3.9מיליון לירות. הם
הודיעו על פתיחת משרדי המכירות ב־מוצאי-שבת
לשעתיים, התכוונו למכור
בימים שלאחר מבן עשרה קוטג׳ים.
במוצאי השבת, בשעה ,6.30 נאלצו לסגור
את המישרדים, שבן הלחץ הרב של
הפונים אילץ אותם למכור 30 קוטג׳ים.

״ אבנר תיענה
ו ת בי עו ת ״ א רי הו׳
חברת ״אבנר״ תחליט בקרוב להתיר
לבעלי מניותיה להתקשר ישירות עם
מבטחי״מישנה בחו״ל, בהיקף של עד
״/״ 50 מהביטוחים שהם מוסרים ל״אב-
נר״ ,לעומת ״ 30׳/ביום. חברת״הביטוח
״אליהו״ הודיעה ל״אבנר״ ,שאם לא תגדיל
את אחוז העצמאות לחברות היא
תפרוש מ״אבנר״ ,שהיא חברת״הגג המאגדת
את בל הביטוחים לרכב חובה.
מ״אבנר״ נמסר, כי הסיבה לדרישת
״אליהו״ היא שאת הפרמיות למבטחים
בחו״ל מעבירים פעמיים בשנה, ברבית
של 15 לשנה, בעוד של״אבנר״ יש ל־

וז סרטה

שים דב
ד.,אדרוך
חברת ״אלרון״ ועומדת להנפיק בקרוב
מניות בארצות־הברית• חברה-בת שלה,
״אלסינט״ ,הצליחה בצורה מסחררת בהנפקה
באמריקה, המצויה עתה בטירוף
מניות מתוחכמות. לפי שערי ״אלסינט״
בבורסה של ניו-יורק, שווים שערי ״אל־רון״
פי כמה משעריהם כיום. על כל
פנים׳ לאחר ההנפקה האמריקאית יעלו
שערי מניות ״אלרון״ בהרבה לעומת השערים
כיום, ורכישתן היא השקעה כדאית.
קבוצת
מניות אחרת שכדאי לשים לב
אליה היא ״ירדן״ ,ששעריה עלו לאחרונה.
העליה באה בגלל הצלחתה בעסקים
של חברת״הבת שלה ,״אורג׳ינלה״ ,הרשומה
בניו-יורק, ואשר תתחיל בקרוב
בשני קידוחים עמוקים ליד עין־יהב.
״אורג׳ינלה״ היא בעלת בארות נפט מפיקות
בטכסס, והיא עומדת להנפיק בקרוב
מניות בארצות־הברית להגדלת הונה.
העביר
את הפרמיות בל חודש .״אליהו״
רצה להחזיק אצלו את הפרמיות ולא
להעבירן ל״אבנר״ ,וזו הסיבה לתביעתו.

״בי 1נס־וויק״ :ישראל
מו כרת 1שקל אי ר אן
למרות אינפלציה של 150 לשנה, ישראל נמצאת במצב של ״בום״*בייצוא
הצבאי שלה, שיגדל השנה ב/>-ס 70 ויביא הכנסות של 1.3מיליארד דולר. בל הסימנים
מראים על המשך המגמה. ישראל עומדת לחתום על עיסקת-נשק ענקית,
בהיקף של 2מיליארד דולר, עם סין. זו תבלול בעיקר מוצרי אלקטרוניקה ואופטיקה.
זאת מוסר השבועון האמריקאי רב־היוקרה ״ביזנס־וויק״ בגליונו מה״ 8בדצמבר.
השבועון מוסר בי 90 מהייצוא בשנה זאת נעשה על־ידי מיספר קטן של
חברות, במו התעשיה האווירית, התעשיה הצבאית׳ ״בור״ ,״תדיראן״ ,״אלרון״
ו״רפאל״ .הפריטים הלוהטים בוללים טילי ״גבריאל״ ,מטוסי ״ערבה״ ,תת״מיקלע
״עוזי״ ,רובה ״גליל״ ,מרגמות, רדאר ומערכות אלקטרוניות. הביקוש בה גדול עד
שבמה מן החברות עמוסות בהזמנות לשנה. סגן שר״הבטחון, מרדכי ציפורי,
״מייחס את הגידול ללקוחות חדשים — האחרון היא סין. אחר היא איראן, הקונה
ביום נשק ישראלי דרך מתווכים אירופיים.״
ישראל חדרה יפה גם לשוק הדרום־אמריקאי, וקיבלה תנופה עם החלטת
הנשיא ג׳ימי קר ט ר להתיר לישראל מבירת מטוסי ״כפיר״ ולמנוע מחברות
אמריקאיות מכירת נשק למישטרים ימניים. בעתוני חוץ פורסם שישראל באה במקום
החברות האמריקאיות והיא מוכרת כמויות גדולות לארגנטינה, צ׳ילי, בוליביה,
קולומביה וגוואטמלה. לקוחות גדולים אחרים של ישראל הם דרום־אפריקה, טאיוואן,
תאילנד וסינגפור.
לאחר האישור שנתן הנשיא קרטר למכור מטוסי ״בפיר״ למכסיקו, נוטה הנשי-

מטוס הכפיר: יצוא לדרום־אמרירן ה
קארטר אישר — רגך ימשיך
אות של רונלד רגן להתיר לישראל למכור מטוסים אלה גם לארצות אחרות.
הראשונות תהיינה גוואטמלה וקולומביה, ובנראה גם טאיוואן. הישראלים מקווים
לממן ממכירות ה״בפיר״ את פיתוח מטוס ה״לביא״.
גורם חשוב שתרם לקידום המכירות הישראליות הוא הוראת שר-החוץ יצחק
שמיר לשגרירויות ישראל, לסייע במכירת נשק ישראלי בארצותיהם. דבר זה עורר
זרם של מבקרים בישראל, ובפי שציין אחד מהם :״הקומבינציה של נשק שנוסה בקרב
ומחירים נמוכים משכנעת מאוד.״

המיפעלים ״גרו, העובד ״בלטו למאגר האבטלה
והממשלה, מוסדות הציבור והבוק׳ פשטו את הרגל

נחנו עומדים לפני משבר כלכלי, לפני התמוטטות
י של המשק. בסוף הימינהרה כבר רואים את התהום
הפוערות את פיה, לבלוע את הרכבת הדוהרת של המשק
הישראלי.
אם מישהו הושב, שאנו יכולים להמשיך ולחיות עם
אינפלציה של ס/ס 200 בשנה, עם שערי ריבית אסטרונומיים,
עם שכר ריאלי יורד ועם שיעורי־אבטלה גדלים, כששערי
המיפעלים פתוחים — טעות בידו. אם מגמות אלה
באינפלציה, בשערי הריבית, בשכר ובאבטלה תימשכנה,
ייסגרו שערי המיפעלים ומקומות עבודה אחרים, כולל
ממשלה ומוסדות־ציבור.
כן, אני מדברת על משבר כלכלי אמיתי. גם עתה
אין מצבנו הכלכלי בכי טוב, אך אין עדיין משבר
של ממש. מרבית האנשים, אם כי לא בולם, עדיין הולכים
כל יום לעבודה ; המיפעלים והמוסדות עדיין פתוחים
והם פועלים — לא בצורה הטובה ביותר, לא ביעילות,
רחוקים ממלוא היכולת, אך פועלים.
אולי זהו הישגה הגדול ביותר של הממשלה —
שלמרות מדיניותה הכלכלית ההרסנית, עדיין לא התמוטטנו.

ד תי אז, שקיצוצים רדיקליים בתקציב, באמ־צעות
ביטולם של סובסידיות ושירותים חיוניים
רק יגבירו את האינפלציה ולא יעצרו אותה. קיצוצים
תקציביים בדרך זו הופכים את התקציב למכשיר
אדיר של חלוקת־הכנסות רגרסיבית, לרעת השכירים. כל
הקיצוצים האלה הם בבחינת הורדה של השכר הריאלי —
לטובת המתעשרים. בכוחם היה לדרבן את האינפלציה
גם בלעדי תקציב־המדינה, ולא כל שכן בעזרתו. היום
רואים שאוניברסיטות, שירותים מוניציפאליים וב׳תי־חולים

לא •ה׳ה מי שיפוע חובות
ויחזיר הלוואות. לא יהיה
מ׳ שישלם מיסיס

האינפלציה הגנו ותהיה מלווה
בהדס של מוסוות הגותיים
מנואוים ובאנסלה גובות

אבל הוא מגיע ! משבר כלכלי אמיתי, שיתבטא
בעצירת הייצור !והפעילויות הכלכליות הקשורות בו,
וזו בזו, שבעיקבותיו ייפלטו המוני עובדים ויושלכו
למאגר האבטלה. משבר כזה כבד: נראה באופק.

נחנקים מחוסר תקציבים ונאבקים על חייהם בשעה
שהאינפלציה חוגגת את נצחיונה.
אמרתי וחזרתי ואמרתי, שכעיקרון מרכזי, הורדת
השכר הריאלי לא תבלום את האינפלציה, אלא דווקא
תגביר אותה. נימקתי זאת בכך, שהירידה בשכר הריאלי
משמעותה אחת ויחידה: עלייה ברווחים האינפלציזניים,
׳שהם הם בסיסה המוצק של האינפלציה עצמה.
נחשוב נא על פועלות הטכסטיל, העובדות בשכר־רעב;
עובדה זו אינה מורידה ׳ולו פרוטה אחת ממחירי
השמלות. מחירי ההלבשה תפסו ס 290/מעליות המחירים
בשיעור של 110/0בחודש אוקטובר — וכל ההפרש
הוא רווח. אי־אפשר להבריא את המשק על חשבון תנא*
עבודה, שכר ואבטלה, כשם שאי־אפשר הייה להבריא את
אל־ על על חשבון עובדיה.
אם כי לא כולם תומכים בנימוקי, ולא סולם גורסים
כמוני, שאינפלציה של ס/ס 200 נגרמה במידה ירבה על־ידי
ירידה של 140/0בשכר הריאלי ואבטלה גוברת של
— 50/0השיא מאז המיתון — הרי סולם מסכימים, גם
הכלכלנים במישרד־האוצר ובאוניברסיטות, שהדברים הולכים
היום יפה מאוד ביחד.
כולם, וגם אשפי המדיניות הכלכלית שלנו, רואים
זאת: שהשכר הריאלי יורד, השירותים מצטמצמים,
התל״ג קטן, אך האינפלציה דוהרת. רואים ולא מסיקים
מסקנות. או, שמא פשוט ואין להם רעיון כלשהו בדבר
האמצעים שבהם יש לנקוט, מילבד צימצום השירותים
והורדת התל״ג השכיר הריאלי (בסדר זה או בסדר יאחר).
הדבר היחידי העולה בדעתם הוא לצמצם עוד יותר את
תקציב המדינה — כאילו שדבר זה עוד לא נוסה.
אם באמת זהו האמצעי היחידי — או אפילו העיקרי —
שעומדים לנקוט בו, אזי המשבר הוא בלתי־נמנע. אני
חוששת, שמא גם למערך אין רעיונות ׳שונים ביסודם
מאלה השולטים היום בכיפה.

ייצור —
רק לעשירים
? ( 1י ד עלול דבר כזה לקרות?
י התסריט הוא פשוט: ההתייקרויות של העלויות
ושל הוצאות־הייצור יאמירו לרמה כזו, שהמיפעיל לא
יוכל לשלמן. הוא לא יוכל לעמוד בתשלום השכר, בהחזר
ההלוואות ׳והריבית ובקניית חומריהגלם המיובא — בכל
אלה, או לפחות באחד מהם. הוא ילא יעמוד בתשלומים
אלה, גם אם מוצריו הולכים ומתייקרים מעבר לעלויות,
מכיוון שלא יהיה מי שיקנה את המוצרים ההולכים
ומתייקרים בתנאים של שכר ריאלי יורד.
ואם ייסגרו המיפעלים, יפשטו גם הבנקים את הרגל.
שכן לא יהיה מי שיחזיר את ההלוואות. וגם הממשלה
ומוסדות-יהציבור יפשטו את הרגל, שהרי לא יהיה מי
שישלם מסים.
:נכון, תמיד נישארים העשירים ; אותם המתעשרים
מן האינפלציה, שזכו עד כה בריבית גבוהה ובהפרשים
שבין ירידת השכר ועליית המחירים, שמסוגלים לקניות
כל דבר ובכל מחיר, ושאפשר לייצר עבורם ולעמוד
בתשלומים.
גם לייצוא אפשר לייצר במיקרה הטוב.
אך אם מגמות האינפלציה, הריבית, האבטלה הגבוהה
והשכר הירוד מקבלות תאוצה, כפי שקורה היום —
לא יצליחו המייפעלים לבצע במהירות הדרושה את
הטרנספורמציה באמצעי־הייצור ובקווי־הייצור שלהם, לשם
ייצור כימעט־בלעדי לשווקי העשירים והייצוא והם
ייסגרו.
הדבר יביא לתגובות־ישרשרת, על כל השלכותיהן. זוהי
הסכנה הממשית שבפניה אנו עומדים היום.
אם לא ננקוט במדיניות המונעת התפתחות זו, אני
משוכנעת שהמשבר הוא בלתי־נימנע. הדגש כאן הוא
על מדייניות נכונה ישיש לנקוט בה, ישכן צעדים
״אנטי־אינפלציוניים״ ,כביכול, ננקטו כבר למכביר, מבלי
שהועילו. להיפך — הם יעוד הגבירו את האינפלציה.
עם כניסתו של שר־האוצר החדש לתפקידו, לפני
כשינה, חזייתי (העולם הזה )2206 ,2204 שאם ינהל מדיניות
של קיצוץ תקציבים, ירידה בשכר הריאלי, בצריכה

ובייצור, ירידה באשראי ועלייה בשער הריבית כי אז
ילא זו בילבד שהאינפלציה תגבר, אלא שהיא תהיה
מלווה בהרס של מוסדות חברתיים מפוארים ובאבטלה
גוברת.
טענתי אז שכל זה יקרה בייחוד אם יחזיק הישר
במקביל בשני העקרונות המקודשים של התורה הכלכלית
המוניטריסטית של ״השוק החופשי״ ,דהיינו:
!• על שער הדולר להיות נייד. פירוש הדבר, שמחיר
הייצוא יוצמד לאינפלציה כימעט ב־ס/״ססז, יומם וליל.
ואין לשכוח שהיקף הייבוא שלנו הוא בהיקף התל״ג.
• על הציפור לשלם ״מחיר ריאלי״ עבור כל

מאח אסתר אלכסנדר
מיצרך. פירוש הדבר הוא ביטול הסובסידיות ומתן
דרור לפרץ ההתייקרויות בשווקים.
תחזית זו התאמתה. והיום מכריז נגיד בנק ישראל
שכל המדיניות הכלכלית הזאת, המפונה בפי הכלכלנים
״ציימצום הביקוש המיצרפי״ ,לא הועילה ולאי כלום
כנגד האינפלציה. אך הוא מנחם את עצמו ורואה
באבטלה ובירידה בתל״ג — שתוכננו מראש כדי לבלום
את האינפלציה ולא עשו זאת — מחיר שאותו נאלצנו
לשלם תמורת השיפור שתל במאזן הת־שלומים.
הרעיון כאן הוא פשוט: מכיוון שהביקושים בשוק
המקומי צומצמו, לא היתה למיפעלים הברירה אלא
לעבוד לייצוא. זוהי נחמה פורתא שכן:
• 1הממשלה נקטה במדיניות שיל סיבסוד־ענק לייצוא,
כי היא עצמה לא האמינה ׳שצימצום הביקושים המקומיים
כשלעצמו יעזור;
י• כדי להעביר עשרה מיפעלים לייצור לשם ייצוא•,
בדרך שיל צימצום הביקושים המקומיים לאורך כל
החזית — למעשה זהו צימציום בחזית ביקושי־השכירים,
כי ביקושי-׳ד,עשירים לא צומצמו — יש להכניס לקשיים
לפחיות מאה מיפעלים, ולגרום לכך שהמשק יעבוד רק
בשניי־שלישים ׳שיל יכולתו. וזאת דווקא בתקופה שבה
ייש צורך לנצל את כוישר־הייצוד שלנו עד כימה שאפשר,
כדי להקל את העומס העצום המוטל על משאבינו הדלים.
עובדה היא שלא כל כושר הייצור המובטל, בעיקבות
מדיניות צימצום הביקושים המקומיים, עבר אל הייצוא,
שכן התל״ג שלבו יורד. איליו היה הכל עובר אל הייצוא,
לא היה יורד התוצר הלאומי. מסתבר, שהיה זה ״עידוד״
בזבזני ביותר של הייצוא, הכורת את הענף שעליו אנו
יושבים. יש למצוא דרך אחרת — למשל, לקבוע שער
דולר נפרד לייצוא.
בעת חילופי שרי־האוצר, וגם בהזדמנויות רבות
אחרות, טענתי שהמדיניות של צימצום הביקושים
המקומיים לא תבלום את עליות המחירים, כי הייצור

היום מגיב על הירידה בביקושים על־ידי ציימצום הייצור
ועליות מחירים; ולא על־ידי ירידה במחירים. לדוגמה
אפשר להביא את הירידה בביקוש ובייצור של חלב
ועופות ואת עליית מחירם. התוצאה היחידה של מדיניות
כזו היא הרס הייצור. אז היתה זו ׳תחזית המבוססת על
ניתוח; היום זוהי מציאות כאובה, מוכרת לכולנו.

קיצוץ ה תק ציב —
לרעת ה שכירים

סי ג סו ד הייצור
— רעיון טו ג
ף * ה, א ם כן, יש לעשיות? בעולם מעלים היום ספקות
׳רבים באשר לאפקטיביות של מדיניות מוניטריסטית
זו, שבמרכזה עומדת הקטנת התוצר הלאומי — בדרך
פיסקלית, כפי שתיארתי לעיל, ובדרך מוניטרית, על־ידי
העלאת הריבית והקטנת האשראי — כאמצעי לבלימת
האינפלציה.
(המשך בעמוד )46

לקראת שואה
(המשך מעמוד )45
יש שבניגוד למקובל מטילים
את אשם האינפלציה על המדיניות
של העלאת שער הריבית וצימצום
האשראי, וסבורים שיש לשוב ל־
״בסיס הזהב״ למטבע.
יש הדורשים הגברת התפוקה,
וסיבסור ממשלתי מלא להגברה זו
בתנאים של ביקושים ירודים.

* פיתוח
ופימוח
ינ;י מציעה לחזור אל בסיס
י הזהב למטבע. כאשר אנגליה
עשתה זאת, ב־ , 1925 לא עבר זמן
רב עד שפרץ המשבר העולמי
ב־ ,1929 כאשר לצעד האנגלי נוספה
מדיניות ״איזון התקציבים של אר־צות־הברית״
.לכן איני מציעה לחזור
לבסיס־הזהב ולמדיניות איזון
התקציבים, אם כי אני מסכימה
ששער החליפין הנייד וההעלאות
בשערי־הריבית הינם גורמים חשובים
בדירבון האינפלציה.
סיבסוד הייצור הוא רעיון טוב,
אך אין לבצעו ביחד עם הורדת
השכר הריאלי, כפי שמציעים בעלי
הרעיון האמריקאיים. אצלנו, לצערי,
כל הכישלונות אינם מעוררים
את קובעי המדיניות הצלכלית שלנו
למבט חדש כלשהו.

תנאים של שער נייד לשקל יסתכם
סיבסוד זה בסכומים אסטרונומיים.
ולכן גם זאת איננה יכולה לעשות.
אפילו היתה הממשלה מוותרת על
האידיאולוגיה שלה, שעל הציבור
לשלם ״מחירים ריאליים״ ,היתה
מתקשה מאוד לעמוד בתשלומי
הסובסידיות, כל עוד שער השקל
נייד.
לכן, אם ההסתדרות תובעת ש הממשלה
לא תיזום עליות מחירים,
ובנוסף לכך אף תסבסד מוצרים
חיוניים, הרי שעליה להצטרף לדרישה
לביטול ניוד השקל ולקביעת
שערי-חליפין בפיחותים
תקופתיים. ולא תאבד דרישת ההסתדרות
מרצינותה.

• יש להוריד את שער
הריבית.
שער הריבית הגבוה באופן ריאלי,
אותו משלם הסקטור היצרני
לבנקים, גורם לכמה נזקים בעת
ובעונה אחת. הוא מייקר מאוד את
הייצור ובשל כך גורם לאינפלציה,
ומעביר את כל הרווחים הנוצרים
בייצור אל הסקטור הפינאנסי.
נגיד בנק ישראל התגאה בכך,
שהמשק שילם תחת המדיניות המוניטרית
שלו ריבית ריאלית
גבוהה, והדבר גרם לצימצום ה פעילות
במשק.
הדבר גרם, אולי, לצימצום הפעילות
הזו — אינני יודעת לשם

״אם לא יתוקנו הפגמים
ויתווסף גם תקציב תקוצץ,
רק נס מן השתיים
ונשוי להצל את המשק״
עיקרון ההצעה שלי הוא: לחזור
למדיניות של פיתוח, מלווה במדיניות
של פיקוח על חלוקת ההכנסות.
בצורה זו לא יהיה הפיתוח
אינפלציוני ויתן לנו את הדבר
שאנו זקוקים לו: מלוא הניצול
של משאבינו ואף הוספה עליהם.
שלושה צעדים
ך צעדים המעשיים הראשון
1נים שעלינו לנקוט ללא דיחוי

י • להפסיק את ניידד ה שקל
ולעבור לפיחדתים תקו פתיים.
הצמדת
הדולר לאינפלציה היא
ההצמדה האי;פלציונית ביותר הקיימת
במשק. היא אינפלציונית
אף יותר מהצמדת איגרות־החוב,
שלא לדבר על הצמדת השכר. היא
מייקרת באופן ישיר ומיידי את
היבוא — לא בדרך עקיפין, על־ידי
הביקושים באחור, אלא ישירות
ומייד. ואם נוסיף לכך את העובדה
שהיקף הייבוא שלנו כהיקף ה־תל״ג,
הרי ברור שבלי להפסיק
זאת אין כל סיכוי לצאת מן ה אינפלציה•
הצמדה
זו, ההצמדה המיידית
של מחירי היבוא לאינפלציה ה מקומית,
דרך נייוד השקל (הצמדת
הדולר לאינפלציה) ,אף אינה מותירה
דרך לממשלה מילבד זו
המובילה לייקור מחירי המוצרים.
צודקת ההסתדרות בדרישתה, שעל
הממשלה להימנע מעליות־מחירים
יזומות. אך ההסתדרות חייבת להבין,
שהממשלה אינה יכולה לעשות
זאת כל עוד שער הדולר
צמוד לאינפלציה הפנימית. הממשלה
מוכרחה לעדכן את מחירי
אותם המוצרים שהם תחת פיקוחה,
אשר יש בהם מרכיב ייבוא גדול —
כמו הדלק, החלב והלחם (הדלק
איננו יוצא מכלל זה, גם אם הוא
נושא מעניין בפני עצמו) — אם
אינה רוצה בהפסקת ייצורם של
מוצרים אלה.
היא יכולה, כמובן, לסבסד אותם,
כפי שדורשת ההסתדרות, אך ב־

מה בדיוק היה הדבר נחוץ — אך
הנגיד לא הבחין בכך, שהדבר גרם
גם להעברת כל הרווחים מן הייצור
אל הבנקים, לחוסר כדאיות של
השקעות בייצור, לחוסר יכולת
התעשיה לשלם שכר הוגן ומסים,
ולכדאיות מוגברת של ההשקעה
בפינאנסים, שאת תוצאותיה אנו
רואים בבורסה.
חלוקת ההכנסות כתוצאה משער־ריבית
גבוה, היא אנטי־יצרנית ד״
אינפלציונית גם יחד. וזאת בנוסף
להשפעתו הישירה על עליות המחירים.
ביטול שער הדולר הנייד
יקל גם על הורדת שער־הריבית
במשק.

0יש לשדם תוספת יוקר
בד חודש.
מערכת ההצמדה שלנו, שבעזרתה
החזקנו מעמד עד כה באינפלציה,
היא משובשת מאוד. יש
הצמודים יותר ויש הצמודים פחות.
הדולר, הריבית ואיגדוודהחוב צמודים
יותר, בגלל אחוז ההצמדה
הגבוה, ובעיקר מפני שלא קיים
כלל פער של זמן במיקרים אלה.
השכר צמוד פחות — רק ביס 807
ובהפרש זמן של שלושה חודשים.
באינפלציה של 10 לחודש מקבלים
הפרשים אלה במידת ההצמדה
ממדים עצומים, הגורמים לכך
שבעלי הדולרים, האיגרות והריבית
יאספו את כל ההכנסות במשק;
ועבור השכר לא ייוותר
דבר. חומת ההצמדה, שבנינו נגד
השפעותיה ההרסניות ביותר של
האינפלציה, לא תעמוד לנו למגן
בפני משבר, אם שיבושיה ייוותרו
על כנם. לפחות את השיבושים
יש לתקן — ומייד!
אלה הם שלושה צעדים ראשוניים,
שבילעדיהם כל הקיצוצים
בתקציב הממשלה לא ימנעו משבר
שיתבטא בחוסר־יכולת לעמוד בהתחייבויות
ובתשלומים. להיפך.
אם הפגמים, שאותם מתכוונים הצעדים
האלה לתקן, יישארו ב תוקפם׳
וייתווסף אליהם גם תקציב
מקוצץ, עשוי רק נם מן השמים
להציל את המשק.
וכידוע, עידן הניסים חלף עבר
מן העולם.

במדינה

הכלכ עו ר

בדי זהבשיר את חוק
האנטומיה והפתזוגיה
גוהזה תעמולה
גזעגית פרועה
״רופאים ובפרט פתולוגים הופכים
את כל ציבור הספרדים ובני
עדות המזרח לשפני וחיות ניסיון,
לא רק לאחר מותם, אלא גם בעודם
בחיים ! לא נוכל להשלים
עם, סחר העבדים׳ הנעשה בנו!
לא ניתן שדם ספרדי ימשיך להיות
הפקר !״
שורות אלה לקוחות מחוברת
הנושאת את השם ״ספרדים ובני
עדות המזרח — חומר גלם למחקרים
בישראל״ .החוברת הוצאה
על־ידי גוף חסר־כתובת, ונערכה
על־ידי ד״ר י. דאהן. היא נושאת
עליה את חותמם הברור של חוגים
דתיים קיצוניים, המבקשים לחזק
את ידיו של ח״כ מנחם פרוש
(אגודת־ישראל) במלחמתו להעברת
חוק האנטומיה והפתולוגיה.
מוצץ דכ <1החוברת גדושה
בתיאורים נאטורליסטיים של ה זוועות
הנעשות לגוויות על־ידי
הרופאים :
״לצורך מחקר זה חתכו חתכים
רבים במרחק של סנטימטר אחד
בין חתך לחתך בשלושת העורקים
הראשיים, ועקדו את הלבבות מהנפטרים״
,ועוד :״מ־ 400 נפטרים
כאלה כרתו את הלב, שקלו אותו,
חתכו את העורקים בחתכים רבים
ומדדו את הקוטר של העורקים
בקטעים השונים״ .וכן :״לצורכי
מחקר זה יוציאו את העורקים מאברים
רבים בגוף ויישמרו אותם
בפורמלין. בעורק אחד בלבד (היורד
מהלב) יעשו 40 חתכים וימדדו
את העובי, המבנה, ההרכב החימי,
הגמישות, התאים ועוד.״
בשלב הקודם, לפני שהופכים
הרופאים לקניבלים המתעללים בגוויות,
הם סוחרי עבדים:
״לפני 150 שנה היו ציידי־אדם
יוצאים לתפוס כהי־עור אפריקאיים
ואסיינים והיו שולחים אותם לאמריקה
תמורת דולרים. באפריקה
ובאסיה כבר לא צדים היום בני־אדם.
אך בישראל מתנהל, ציד
בפה /שבו מפתים את יוצאי אפ ריקה
ואסיה כי דמם וגופם ישמש
בחייהם, וגוויותיהם ישמשו לאחר
מותם, לצורך מחקרים שעבודם
משלמים אמריקאים בדולרים, במיליוני
דולרים״.
הרופאים והפתולוגים מואשמים
בכך שהם מגלים עניין מיוחד בגופות
בני עדות המזרח, כדי להשיג
תקציבי מחקר מארצות־הברית. בחוברת
אין שום הוכחה לכך ש אמנם
נערכים בישראל יותר ניתוחי
מתים ביוצאי אפריקה־אסיה מאשר
ביוצאי אירופה־אמריקה, אף ש הדבר
נרמז ללא הרף.
החוגים הדתיים הקיצוניים מגלים
עניין מועט ביותר באפלייה
הקיימת בישראל כלפי בני עדות
המזרח כל־עוד הם חיים, אך כדי
להכשיר את מאבקם נגד הרפואה
המודרנית הם משתמשים בתעמולה
גזענית. כל מה שצריך לעשות
כדי להיווכח בכף הוא לקרוא
״יהודים״ בכל מקום שכתוב ״רופאים
ופתולוגים״ ,ולקרוא ״נוצרים״
או ״ארים״ בכל פעם שכתוב
״ספרדים ובני עדות־המזרח״ .ה רופאים
מצויירים בחוברת זאת כפי
שתיארו בספרות הגזענית האירו פית
את היהודי: מוצץ דם, סוחר
בליטרת הבשר תמורת בצע הכסף,
ואין דבר הקדוש בעיניו.

ח״כ פרוש
רק ספרדים
בשעות הערב, השכיב עמוס את מישפם סימה על המיטה ואנס אותה בכוח
ובאיומים למרות מחאתה. אחרי
מ ד חון עו ד אונ ס
אותה פעם עבר להתגורר עימד
לדברי בתב־האישום דרך קבע. הוא התמקם בדירה־כבעל־הבית,
ולא עזב את הנערה
אגס הגבר את הצעירה לנפשה אפילו לרגע. מחשש פן
חודשיים תמימים תתלונן במישטרה, נלווה אליה לכל
אשר פנתה. מאותו יום בחודש אוחודשיים
של אינוס מתמיד גוסט ועד חודש אוקטובר חייו
מצויים בכתב־האישום שהגישה השניים כבעל ואשה, כשהוא כופה
התובעת דורית שפירא, לבית־ עליה לקיים יחסי־מין נגד רצונה.
המישפט־המחוזי בתל־אביב.
כל התנגדות מצידה הולידה התהסיפור
המוזר המתגלה מכתב -פרצויות זעם ואלימות אצל עמום.
האישום מספר כי בוקר אחד, ב הוא שבר ראי, חלון וזגוגית מיז-
חודש אוגוסט השנה, יצאה סימה נון ונהג להכות גם אותה.
(שם בדוי, השם האמיתי נאסר
הריץ כפוי. סימה נתקפה דילפירסום)
לקנות מיצרכים בשוק כאון והחלה לחוש בחילות בבק ביבנה.
סימה היא רווקה בת ,25 רים. ואז הזמינה את אמה לבקר
שעבדה כמלצרית באחד מבתי -בדירה. כשראה עמוס את האם,
המלון בים־המלח, אך פוטרה מ חשש כי היא עומדת לעזור לבתה
עבודתה ושבה להתגורר בעיירת להימלט ממנו, צעק עליה ואיים
הולדתה, יבנה.
כי חבריו יחסלוה אם תעז להת בין
שהיא מתעניינת במחיר ה ערב בחייהם הפרטיים.
עגבניות והגבינה, ניגש אליה
סימה גילתה כי בחילות הבוקר
״בחור צעיר והציג את עצמו: שלה מבשרות הריון, שהוא תוצאה
״אני עמום שמואלי,״ אמר לה, של אותם חודשיים של אונס. ואז
״ואת מוצאת־חן בעיני, אני רו היא החליטה לעשות הפלה ולהתצה
להיות החבר שלה״ סימה לונן במישטרה. היא מסרה מיכתב
מחתה, תחילה בשקט ואחר־כך ב לאמה, שהעבירה אותו למישטרה,
חריפות, אך עמוס לא התרגש. הוא ואז ניגשה לוועדה-להפסקת־הריון
המשיך ללכת. בעיקבותיה, וניסה וגוללה גם שם את סיפורה. ההפלה
אושרה לה.
עמוס נעצר על־ידי מישטרת-יב-
נה. הבחור בן ה־ 23 היה מוכר
לשוטרים, ותוך כדי בדיקת תלונתה
של סימה הגיעה גם תלונה
נוספת, מגרושה צעירה, החייה גם
היא לבדה ביבנה. ואז הסתבר כי
לפני שהכיר את סימה, כיוון את
תשומת-לבו וחיזוריו אל הגרושה.
מאחר שגם היא לא הראתה התלהבות
רבה, הוא פנה אליה יום
אחד בקללות ובאיומים בזמן שישבה
בקיוסק. כשהיא איימה להזמין
מישטרה, הוא אמר לה :
״תלכי תביאי את השוטרים המז דיינים
האלה, אני אשרוף אותם,
ואני אשים לך פצצה בבית״.
בכתב־האישום, שהגישה עורכת־הדין
שפירא, נאשם עמוס באינו-
סח של סימה ובאיומים על הגרושה.
כאשר
הוגש כתב-האישום, ביקשה
התובעת לעצור את עמום עד
תום ההליכים, כדי שלא יטיל חי-
תתו על הנשים הבודדות. סניגורו,
משה אלוני, טען בפני השופט,
פרקליט אלוני
חיים דבורין, כי אין כל הצדקה
הכל בהסכמה
למעצר ממושך כזה. הוא כפר בכל
סיפורי הנשים, ואמר כי הכל היה
לעזור לה לשאת את הסלים. כך בהסכמה. שכן, הכיצד יתכן כי
המשיך ללוותה עד לפתח דירתה. אשה תסכים להיאנס חודשיים תמימסיבות
מישפחתיות מתגוררת מים מידי יום, עד שתתלונן במיש־סימה
בדירה משלה ולא עם הו טרה. כדי להפיס דעתו של בית-
ריה. כשפתחה את דלת־ביתה לא המישפט הסכים הנאשם להתחייב
עצר עמוס בפתח ונכנס גם הוא שלא לגור ביבנה במשך תקופת
לדירה, למרות מחאותיה.
המישפט. אך התביעה עמדה על
עמום הוכיח עצמו במשך הש בקשתה. לא רק שתי הנשים הצעיבוע
הראשון כמחזר עקשן. הוא רות פוחדות ממנו, גם שכנתה הנהג
לבקר את סימה כמה פעמים זקנה של סימה, בת ה־ ,75 חוששת
ביום, ולהפציר בה שתהיה חבר לחייה מפני איומיו.
תו. ההפצרות הפכו לעיתים לאיואחרי
התלבטות ארוכה כתב המים,
וכיוון שהיא גרה בגפה, היא שופט דבורין החלטה מנומקת, שלא
יכלה לסלקו.
בה עצר את עמוס עד תום ההלישבוע
אחרי פגישתם הראשונה כים נגדו.
ה עו ל ם

הזוז 2255

לדגל פתיחת מ שרדנו גנ בו המדינה נ תל-אניב

וינדי הס אנו
מעניק פרסי בל ל ע שו ת ח שבון:
10 מבוניומ מינס

לרוכעו הדידות חדאשעיס
בונל אביב, ברמת ח שוון, בבמה תקוה, בראשון ל ציו!

לרגל פתיחת משרז־נו החדש בככר המדינה, ה׳ באייר ,10
תל-אביב,החליט אברהם גינדי להעניק מכונית פיאט חינם
כולל מסים,לכל רוכשי דירה(מוגבל ל־ 10 דירות בלבד).

00130

פתח

רמתה שר ח

תלא בי ב
צפון תל־אביב -רח׳ סוקולוב
דירת יוקרה החל מ־ 620,000.שקל
רח׳ ברנשטיין כהן
(ליד קולנוע ת״א)
5דיירים בלבד 4חדרים -
קומה שלמה
4כיווני אויר מלאים
החל מ 720,000.-שקל

רח׳ אוסישקין -בנין בן 6דירות
4חדרים החל מ 570,000.-שקל
דירת גג החל מ 720,000.-שקל

פיאט 903 - 127 סמ״ק 2 ,דלתות

ת ק 1ה

גני גינדי :
4חדרים החל מ 520,000.-שקל
4 ׳/ 2חדרים החל מ 570,000.-שקל
5חדרים החל מ 590,000.-שקל

לא כולל מ.ע.מ.

ר א שון ל צי ץ
שכונת היוקרה אברמוביץ
בנין בן 8דירות
4חדרים ־ 490,000.שקל.
רח׳ ירושלים
4חדרים 420,000.-שקל
קרית מנחם 4חדרים
380,000.-שקל.

משרדי מכירות:
תל־אביב -ככר המדינה,
ה׳ באייר 10

רמת השרון ־ רח׳ סוקולוב 84

מברור גדול של פנטהאוזים ודירות עם גג
ברמת השרון ־ פתח תקוה ־ ראשון לציון
מחירי מבצע החל מ־ 550;000.שקל

פתח־תקוה ־ רח׳ חיים עוזר 28

ראשון לציון -רח׳ הרצל 62

משכנתא החל מ־ 100,000.שקל
לרגל המבצע משרדינו בת׳׳א, בפ׳׳ת ובראשון לציון
יהיו פתוחים במוצ״ש החל משעה .17.30

לנוחות הקהל: במשרד המכירות בת״א ניתן לקבל אינפורמציה על כל דירות החברה.
תו ד תנו נ תונ ה למ שרד א ד ריכלי ם אבי ר ס קין והרי ה מלין,
עבור ה תכנון הנפלא של משרדנו החדש בככר ה מדינ הבתל אביב.

אנו ה ס גינד
אברה גינדי בונה דירות שאנשים אוהבים

_ אח״מ

במיטה...

בוא ו שיווק: אלפא טריידינג, טל 233910 .־03

לכל הזקוקים לארונות קיר

או חדד ארונות

רינה א. לא תשכח את חנוכה
השנה.
זה קרה נאחד מלילות החורף
הגשומים והקרירים.
תוכניות הטלוויזיה הסתיימו
ורינה א. התכוננה ללכת
לישון.
נכנסה לחדר השינה, הרימה
את השמיכה ו ...קריאת תדהמה
פרצה מפיה.
מתחת לסדין היא ראתה את
זק״ש. לא היה לה כל ספק :
זה היה זק״ש המפורסם.
אחת מחברותיה הטובות,
הנשואה באושר למנהל צעיר
ומקסים, אפילו גילתה לה
שזק״ש הוא אורח-קנע בחדר
המיטות שלהם.
אבל איד הגיע זק״ש לחדר-
המיטות של רינה א. ז פשוט
מאוד. בעלה החליט להפתיע
אותה במתנת-חנוכה מקורית
וקנה סדיו״חימום זק״ש.
בעלה של רינה א. יודע מה
לקנות: הוא קנה את סדין-
החימום הטוב ביותר, סדין״
החימום היחידי הניתן לכביסה,
סדין־חימום עם אחריות
ל־ 3שנים, והמיוצר בשיטת
הבטחון הכפול.
צריכת החשמל של סדין־חי-
מום זק״ש היא רק 10 אגו רות
ללילה. רינה א. לא התאפקה.
היא זינקה כהרף־עין
לתוך המיטה. מיותר לומר,
שלמחרת בבוקר היה לה קשה
להיפרד מסדין־החימום של
זק״ש. אפילו השעון המעורר
לא עזר...

הצעתחסכון של ^ 4 5
בקניה •שירה מהיצרן
לל אפער חיוור
מ ד פי ם *י חי דו ת ת לי ה #םלםל או ת נ עו ח

של״י — סניף ת״א!

* ניתן לשינויי גו ד לו מי ד ה,
אפשר להום יף,
ל הק טין,להגדיל
להוריד,להדים,
ולהטביו־מ
מקו ם למקום
בחלות וללא ידט
מ ק צו ע י.

מזמין את הציבור
להרצאות במועדון של״י,
רה׳ בוגרשוב ,60
טל 280807 .
ביום א׳ 14.12 שעה 8.30
כערב, ירצה:

שאהד אבו־חיט

קוב־בל

מכפר טירה
על המשא:

ת״א, דיזנגוף ו24
,טל.227868 .

הזירה הפוליטית
ברחוב הערבי
לאחר איסור כנס
נצרת —
מעמדה של רק״ח

קבלת מודעות
לבל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מערפ ת

פידס;1מ א?יאל

אבן גביוול 110 תל״אניב
(בינת אנטוקולסקי)
טלפון 77211• ,227117

וגוו קצומת
עברית ז/או אנגלית
בפהיוות ובהצלחה מובטחת
ב״אולפן ג ת ״ (כר־המא)
ת״א: וייצמן ,22 טל 254826 .
חיפה :״במעלה״ ,טל 664922 .
קורם חדש נפתח ב־15.12.80

כיום א׳ 21.12 שעה 8.30
כערב, ירצה הצייר ופסל

דו קידר
כמשא :

המציאות והאמנות
הרצאות קבועות מתקיימות כל
יום א׳ בשער 8.30 ,בערב.
רשימת ההרצאות תישלח
לכל המעוניין.

(המשך מעמוד )22
מויירה מקבלת את פניו בחיוך
רחב. היא לא נוהגת לבוא אליו
למיגרש. היא רואה את מקומה
בבית לא מפני שהיא סובלת מהכינוי
״אשתו של המאמן,״ אלא
בגלל שעליה להוות דוגמה לנשות
השחקנים. אם היא תימצא במיג-
רש, תבואנה גם האחרות, ואז האימון
יידמה לאירוע חברתי.
בבוקר היא מקשיבה להרצאות
בארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-
אביב, ועד לשעות הערב היא יוש בת
ומחכה לבעלה. היא למדד, להתרגל
לזה אחרי 30 שנד, של נדודים
עימו.
מסתבר שהמאמן אינו בוחל בטיפה
המרה. ברגע שהוא מגיע לביתו
ומתפנה משיחות הטלפון, הוא מכין
לעצמו כוסית שרי ורק אחר־כך
מתחיל את הערב בחברת אישתו.
הם נהנים לבלות עם חברים עד
השעות המאוחרות, למרות שנושאי
השיחה תמיד גולשים לענייני
ספורט .״אנשים שמעולם לא התעניינו
בכדורגל הופכים מומחים,״
טוען מנסל ,״לכולם יש בזה דיעה.
והם מתעקשים להשמיע לי אותה.

הכרות
^ זוג מנ פ ל נפגש לראשונה
י 1לפני 30 שנה. שניהם שרתו אז
כחיילים בריטיים בבסיס באוסטריה.
סמל מנסל אהב מאוד לרקוד,
אך מועדוני-הריקודים של
הטוראים היו טובים יותר משל
הסמלים. כדי להצליח לחדור למועדון
הריקודים שבו חפץ, הוא נהג
לשמור מיקטורן אחד ללא דרגות.
שם, על במת־הריקודים, הכיר את
מויירה. היא מלונדון והוא מעיר
צפונית ליד מנצ׳סטר .״היא שבתה
את עיני ממבט ראשון ונישאנו
בתום השירות הצבאי,״ מספר המאמן.

לנו שני בנים נשואים —
הבכור, סטיוון, בן ,29 גר בבחא-
ריין. זו הארץ האחרונה שבד, אי-
מנתי קבוצת כדורגל, והוא עזר
שם כמאמן. היום הוא מנהל שם
חברת רהיטים הביטאט.
״הבן הצעיר, ניקולאס, בן ,24
גר עתה עם אשתו בסארי־לנקד,
(ציילון) ,ואישתו ההרה, סרוג׳ני,
תהפוד אותי בקרוב לסבא.״
עד השרות הצבאי היה מנסל
שחקן כדורגל חובב, אחר־בך הפך
שחקן מיקצועי, ומאוחר יותר מאמן.
כך התהילה תקופת הנדודים
של מישפחתו. הוא אימן בהולנד,
אנגליה והגיע עד לארצות־הברית.
ב־ 1965 בא לישראל מטעם מועדון
בוסטון כדי להחתים את מרדכי
שפיגלר וגיורא שפיגל עבור
מועדונו. אולם אז החלד, בארץ
מלחמת ששת-הימים, והחוזה לא
יצא לפועל.

מג טליו ת
י ם־ תיכוני ת
^ אילו כהבנה לשרות בישר*
אל ולמיפגש עם המנטליות ה־ים־תיכונית,
אימן מנסל ביוון ובתורכיה.
בתקופה זו הפיר לראשונה
אווירה של מתח ועצבים
באימון. חבר יעץ לו להתחיל
לצייר כדי להשתחרר מהמתח .״יום
אחד הוא הופיע עם כל הצבעים
והכלים הדרושים, ודחף לי מיכחול
ליד,״ נזכר מנסל, הנוהג לצייר
בזמנו החופשי.
היום מטרידה אותו מחשבה אחת
— האם יצליח לעלות למישחקי
הגביע העולמי בספרד .1982״רק
קוסם יוכל להשביע את רצון הק הל
בישראל,״ אומר מאמן הנבח רת
הלאומית של ישראל ,״אם נצ ליח
לעלות לגמר, יאמרו כולם
שהשחקנים היו מצויינים, ואם נפסיד,
יאמרו שהמאמן היד, גרוע.
חשוב לי להצליח.״

ך*׳ חבורה הקטנה שהצטופפד,
י • ליד קברו של משה פנדו,
לרגל יום השבעה הופרעה לרגע
מתפילותיד, על־ידי משתתפי לווייה
שהתקרבו למקום. המלווים נעצרו
במרחק קברים אחדים. הם הביאו
לקבורה את שימעון שאלתי. בני
שתי החבורות לא הכירו אלה את
אלה. אולם אנשי המישטרה, שצפו
בנעשה מרחוק, ידעו את האמת
המוזרה. שבוע בלבד אחרי הרצח
המסתורי של פנדו נרצח שאלתי
בדקירות סכין. לפי חשדם
המבוסס של חוקרי המישטרד, היה
שאלתי רוצחו של פנדו. והגורל
העיוור הוא אשר הניחם בביתר,קברות,
איש ליד רעהו.
שני הקורבנות הצעירים היו
טיפוסים שונים. פנדו הסתובב בחברה
עבריינית מנעוריו. הוא צבר
הרשעות והיה נכנס ויוצא בבתי-
כלא. רק חודש לפני שנרצח הש תחרר
ממאסר ממושך. בעת מאסרו
ישב בתא אחד עם אלברט רופא,
שנהרג בתא הכלא מהתפוצצות

מוצח
את קצין
הביטחון 11 -צ ח

שביו או
רימון־יד. לפנדו עצמו נגרמו פצעים
קלים בילבד.
כאשר השתחרר חזר לשכונת
שפירא, והחל מפיל את חיתיתו
על בני השכונה. בין יתר האנשים.
שאליהם נטפל בשכונה היו גם
בני מישפחת טהראני. יום אחד
נטל אבטיח מדובנו של אחד ה אחים
טהראני, וסירב לשלם תוך
איומים. למחרת בא לביתו של
דויד טהראני ודרש ממנו את ביתו
ואת דוכן הסדקית שלו בתחנה־המרכזית.
הוא השמיע איומים והבטיח
לחזור.
אקדח שלוף
ך מוצאי שכת, ה־ 13 ביוני
י• השנה, יצא פנדו ממכוניתו
בשעת לילה מאוחרת, ליד מועדון־
הלילה נובמבר ביפו. מישהו קרא
לו אל סימטה סמוכה. נשמעו יריות,
ופנדו נפל מת במקום.
איש לא ראה את היורה, וה־מישטרה
החלד, עוצרת את כל מי
שהיה מסוכסך עם פנדו• הרשימה
היתה ארוכה מאגד ובמשך שבוע
ימים לא הספיקה המישטרה לעבור
על כל שונאי פנדו. ואז, בדיוק
שבוע אחרי רצח פנדו, נרצח
שאלת־ בחצר בית בשכונת שפירא.
שאלתי היד, בחור יפר,־תואר.
לא היה לו עבר פלילי, והיתה לו
אשה יפר, וילד. הוא עבד כקצין-
ביטחון בחברת החשמל והיה בוגר
יחידה צבאית קרבית. שאלתי היה
יתום מגיל רך, ובילה את ילדותו
בבית מישפחת טהראני, שהיו קרוביו.
הוא התקשר מאוד לבני ה־מישפחה,
והכיר להם טובה על
יחסם אליו.
הוא נהג בכל הזדמנות לעזור
לדויד טהראני, שהיה משפץ בעצמו
את ביתו בשכונת שפירא.
שאלתי היד, בא לשם אחרי סיום
מישמרתו, ועובד עם בן דודתו
בריצוף. מפעם לפעם היו שני
הגברים נחים מעבודתם ויושבים
ללגום בירה צוננת, שהגישה ל שולחן
צפורה, אשתו של טהדאני.
בערך בשעה ,10.30 בשבת, ה־21
ביוני, הלכה ציפורה לישון, ושני
הגברים המשיכו לעבוד ולשתות.

הם גמרו יותר מעשרה בקבוקי
בירה, ואז פנו אל בקבוק הקוניאק
שניצב במיזנון, וחיסלו גם אותו.
השעה היתד. כימעט חצות כאשר
שאלתי נופף באקדח נוכח פני
קרובו, ושאל אותו היכן יוכל לנסות
את הנשק. טהראני, שהוא אב לילדים
קטנים, ביקש ממנו שיתרחק
מהבית וינסה את הנשק ליד אחד
המגרשים הריקים ברחוב. ואמנם,
לדבריו, שמע כמה יריות מכיוון
הרחוב. ואז חזר שאלתי לחצר,
כשהוא מגחך :״תראה איזה בדיחה,
איך כולם קופצים מהיריות״.
הוא הסביר כי ירה בתריסים ואנשים
התעוררו, נבהלו וצעקו.
טהראני נדהם מדבריו והלך עימו
לראות היכן ירה ומה הנזק שגרם.
לדבריו, הוביל אותו שאלתי ל־קירבת
בית־החרושת לשיש, השייך
לדויד מורדוב, והצביע על כמה
בתים השייכים גם הם למישפחת

היה מוטל על הארץ, גופו נקוב
מדקירות רבות ודם רב שותת
ממנו. החצר היתד. מגואלת בדמו.
היא ניגשה לבעלה וראתה כי הוא
בריא ושלם, וסובל רק ממכה ברגלו.
היא הלכה להזעיק את ה־מישטרה.
המישטרה,
שהגיעה במהירות,
לקחה בסיבוב הראשון את בני
מישפחת מורדוב לתחנה, ואחר כך
חזרה ולקחה גם את טהראני ואשתו
לחקירה.
התוצאה של אותו ליל־דמים היא
שני תיקים פליליים, התלויים ועומדים
לפני בית־המישפט המחוזי
בתל־אביב. ההרכב, שבראשו יושבת
השופטת חנה אבנור, הנשיאה
התורנית של בית־המישפט, וש־חבריו
הם השופטים נחמיה בר
ושאול אלוני, שומע את קורות
אותו ערב בשתי מערכות.
במישפט אחד נאשם דוד טהראני

טהראני ואשתו כעדי־תביעה. ב חקירתו
זו שכח טהראני כימעט
את כל קורות אותו הערב• הוא
לא זכר מי היו התוקפים, וכמה
היו. נדמה לו כן אלה שזרקו
מרצפות היו בני מישפחת מורחב.
אבל הוא לא ראה את הרצח עצמו,

תם הנגדית של טהראני ואשתו.
״גברת טהראני,״ שאלה הסניגר
דית בקול חביב ,״האם נכון ש בעלך
ושאלתי הגיעו במוצאי שבת,
שבוע לפני הרצח, בשעת לילה
מאוחדת מאוד, ובעלך העיר אותך
וביקש שתעשי קפה ואמר, חיסלנו

נרצח פנדו
סינזטר! ביפו

גופתו של נרצח שאלתי במקום הפשע
האם הרוצח שוכב ליד הנרצח?
מכיוון שהיה שכוב על הריצפה את פנדו׳ן״ להפתעת הכל השיבה
ופחד מאוד ממכות.
האשד, בחיוב. היא גם סיפרה כי
אשתו העידה בוודאות, כי ה שמעה את שאלתי מספר את פרטי
תוקפים היו האחים מורדוב, ש •הרצח ביפו, ומתרברב על חלקו
אותם זיהתה בביטחה על פי בג בפרשה.
דיהם ושמעה את הצעקות :״זה
אחרי שהכינה את הרקע, שאלה
בחולצה האדומה ירה עלינו.״
הסניגורית את העד טהראני :״האם
ההפתעה הגדולה אירעה במער זה נכון שפנדו לקח אבטיח מאחיך,
כה השלישית, שהחלה כאשר הסני ואיים עליך שתתן לו את ביתך
גורית נירה לידסקי פתחה בחקיר־ ואת הדוכן שלדי״

פרקליטים לידסקי
סניגור של חשוד, סניגורית של חשודים
מורדוב, ואמר כי ירה בהם. תוך
כדי נסיגה משך שאלתי את תיבת-
הדואר שלפני בית־החרושת והפילה.

מטר של
ב ק בו קי ם
הראני, שהוא רוכל-סדקית
״ 1בתחנה המרכזית בתל-אביב
ובעל עבר פלילי עשיר, חזר לביתו
עם שאלתי, שלבש חולצה אדומה
והיה כנראה שתוי במקצת. הם
התיישבו שוב ליד השולחן בחצר,
ואז שמעו צעקות. טהראני, שגבו
היה מופנה אל הפתח, הספיק לראות
את שאלתי זורק בקבוקי־משקה
ריקים לעבר הפתח, ואז
התנפלו עליו אנשים, הפילוהו
ארצה והיכו ברגלו.
המהומה בחצר היתד, גדולה׳ ו־טהראני
לאהספיק לראות מה
קורה, כאשר שמע את אשתו,
צפורה, צועקת ויוצאת מפתח הבית.
התוקפים נבהלו מצעקותיה.
עזבו את שאלתי, שהיה שכוב על
ד,ריצפה, ויצאו מהחצר. הם המשיכו
לעמוד ליד הגדר ולרגום את מיש־פהת
ט,1ראניבמרצפות שנטלו
מהערימה שהיתה מונחת ליד ה גדר.
צפורה
זיהתה את התוקפים וה דגמים
כבני מישפחת מודדוב, ה אחים
דויד, ציון ויעקב. כאשר
הביטה אל שאלתי, הזדעזעה. הוא

בנסיון לחבלה חמורה, בהחזקת
נשק, וביריות על ביתם של מורחב.
התובעת היא פנינה דבוריו,
וסניגורו של טהראני הוא עורך-
הדין צבי לידסקי.
במערכה השניה נידונים שני האחים
ציון ודויד מורדוב (האח
השלישי, יעקב, נמלט וטרם נמצא)
על רצח שימעון שאלתי. השופטים
הם אותם השופטים, וגם התובעת
היא אותה התובעת. אך סניגוריהם
של האחים הם נירה לידסקי וד״ר
דויד ליבאי.
גם האחים מורדוב וגם טהראני
העידו כבר במערכה הראשונה.
כל אחד סיפר את גירסתו בדבר
היריות על התריסים. טהדאני הכחיש
כל קשר ליריות, וטפל את
כולן על בן־דודתו המת, שאלתי.
לדבריו, מעולם לא היה לו כל
סיכסוך עם שכניו לרחוב. הוא
אמנם אינו מדבר איתם כבר שנים
ארוכות, והתנגד בזמנו להקמת
בית־ד,חרושת לשיש של דויד מורחב
ליד ביתו, אך הדברים מ עולם
לא הגיעו לידי סיכסוך של
ממש, ביחוד כאשר התבדר כי ביתד,חרושת
אינו מרעיש ואינו מזהם
את האוויר.
מדוע ירה שאלתי על שכניו ו
על כך יכול הוא רק לענות, כי
האיש היה שיכור באותו ערב ולא
ידע להחזיק מעמד אחרי הבירה
הרבה והקוניאק שעירבב.
במערכה השניה העידו בינתיים

טהראני הכחיש. הוא הכחיש כי
העיר את אשתו בלילה שבו נרצח
פנדו וביקש שתכין קפה. אבל הוא
אמר כי פנדו היה אדם מושחת
ורע, ומותו לא היה אבידה קשה.
ואז הביאה לפניו הסניגורית את
גירסתה המהממת :״מר טהראני,
אני טוענת כי אתה רצחת את בך
דודתך שאלתי. אתם חיסלתם ביחד
את פנדו, והנה, לתדהמתך, התברר
לך ששאלתי מתרברב ומדבר על
כך לפני כולם, וכאשר הוא משתכר
הוא עלול לאמר דברים בלתי־זהי-
רים. חששת שדיבוריו יסגירו אותך
למישטרה, ולכן ניצלת את התפרצותם
של בני מורדוב לחצר שלך,
חיכית לרגע שהם ייצאו, וכאשר
איש לא ראה, דקרת למוות את
שאלתי שלא חשד בך.״
טהראני הביט בסניגורית בעיניים
מצועפות וחסרות־הבעה, וענה
בשלילה.
בשני המישפטים שטרם הסתיי מו
מרחפת בחלל השאלה, האם
היה שאלתי רוצח שכיר, י שעשה
את העבודות המלוכלכות עבור
בן דודתו טהראני, ולכן נהרג על־ידו,
או שמא היה סתם שיכור
עליז שירה לתומו אל בית מורדוב
ושילם על כך בחייו. הדמות ה מרכזית
בשתי המערכות, שימעון
שאלתי, מרחפת רק ברוחה על
המישפט. הגופה קבורה ליד פנדו.

קולנוע
סרטים
הו ,,איזה אסון מצית
לפי חומר הפירס׳ום, המלווה את הסרט
טיסה נעימה, זהו עיבוד חדש למליוידחאמד,
בשם שעת היאפס, מלפני 23 שנים, עם דנה
אנדרייוז ולינדה דארנל בתפקידים הראשיים.
שעת !האפס היה סיפור רגשני על
טייס שאיבד טייסת שלמה בעת המילחמה,

אמצת עדיין להבין לפני שתאשר) ,ראו
לילה אחד את שעת האפס בטלוויזיה, כל
אחד בביתו שלו. למחרת בבוקר, כאשר
נפגשו, ומבלי ששוחחו על כך לפני כן,
החליטו שאין טוב ממנו — למצחיקון.
כתבו פארודיה על שעת האפס והגישו
אותה לעיון לכל מחלקות ההפקה של
האולפנים הגדולים. התשובה פה־אחד :

הם לא התייאשו, גייסו בעצמם סכום

רוכרט היים וג׳ולי האגרטי כ״טיסה נעימה״
תזכורת ל״מעתה ועד עולם״

די טרי ישנה במיטתה עם חכר
סוס במיטה — תזכורת ל״סנדק״ .
ומאז הוא מפחד לטוס ; עד שהוא נאלץ
לטוס כדי להציל את אשתו ובנו.
אבל בניגוד 1למצופה אין בסרט החדש
דבר דומה למלודראמה. יש בו כל שדות־התעופה
למיניהם, יוכל אסונות הטבע השונים
שבהם התברכה ׳תעשיית הסרטים
לאחרונה .׳ותחת ׳להפחיד את הצופים ולהכניס
׳אותם למצב של חרדה עמוקה,
מכניס הסרט החדש הזה — ש> ג׳ים
אברהמס והאחים דייוויד וג׳רי ציוקיר —
את כל המתבוננים בו להיסטריה של
צחוק.
פה־אחד. השלושה, שהיו שותפיו שיל
הכימאי ג׳ון ׳לאנדים (היאחים בלוז) בפא-
רודיה מטורפת על קולנוע וטלוויזיה בשם
סרט מטוגן (שהצנזורה היושראליית מה
כסף,
צילמו הדגימה בית עשר דקות והציגו
יאותה ככרטיס־ביקור. זה לא עזר להם
׳למצוא ;מפיק אך לפחות. אחד מן הצופים
בסרטון ימצא שיש ׳בהם משהו השווה
נסיון קטן. מכיוון שבאותו הזמן הם היו
מעורבים בלהקת תיאטרון משלהם, שנשאה
את השם. הגיאסטרונומי תי־אסוון מטוגן,
הוצע להם להפוך את ההצגה לסרט. וזה
אמנם מה שקרה 22 :מערבוני סרט מטוגן
משגעים את הקהל האמריקאי והופכים
להיט שאיש לא ציפה לו, אולי הלהיט
הקולנועי הגדול ביותר בארצות־הברית,
של סרט -שהופק ׳שלא בידי החברות הגדולות.
הבטחת
המשגיח. קולו של הכסף,
׳כידוע, משכנע חרבה יותר מקול הכישריון.

לוייד בריג׳ם עד רקע דיוקן של עצמו
האיש הקשוח מחקה את האיש הקשוח
כאשר חזרו אברהמיס והאחים צוקר והציעו
שוב אית טיסה נעימה, הייתה ׳קבלת-׳הפנים
כבר ישונה. יאבל כששמעו ׳האולפנים כי
שלושת הצעירים הפר-עים הללו ׳(בני .35
32ו־ 29 היום) מתעקשים לביים אותו
בעצמם, נרתעו מפניהם כמפני ינחש ארסי.
היחידי שנטל סיכון הייה המפיק הוותיק
הווארד קוך, בשם אולפני פאראמונט,
תוך כדי הבטחה שהוא ישגיח על הנערים

לזזיו ת כ די לשחק תהילה

(גת, תל־אביב, ארצו ת־

הברית) — בצפייה ראשונה זהו
סרט שוחף, מרתק, שקל להתלהב
ממנו ולהתפעל מן הביצוע שלו. רק בעבור זמן מבחינים
בכל החורים שהותיר הבמאי אלן פארקר בסירטו ; ההאש־מה
מתחלת במידה שווה בינו ובין התסריטאי בריסטופר
גור.
סיבת ההתפעלות בולטת לעין. זהו סרט על בית־ספר
לאמנויות הבמה, שחי וקיים במציאות, בניו־יורק, ואשר
שמו הולך לפניו. פארקר עוקב אחרי קבוצת תלמידים החל
מבחינות הקבלה שלהם, במשך ארבע שנים, עד לטכס
הסיום. השלבים השונים של הוראת המישחק, המוסיקה
והמחול — שלושת השטחים שבהם מתמחה בית״הספר
— והמיפגש בין תלמידים ממגמות שונות, יוצר סצינות
מוסיקליות מבל הסוגים. המשתתפים הצעירים, והאלמוגים
ברובם, ניחנו בבישרון בלתי־רגיל וביכולת למלא את
המצלמה באישיותם, בקסמם וביכולתם לשיר, לרקוד ולשחק.
פארקר שהוא טכנאי מעולה, השולט באמצעים השונים
של שפת הקולנוע, מנצל בל תעלול מותר ואסור בדי
להבליט אותם, לשמור על קצב עירני בלתי פוסק, להדביק
סצינות זו לזו במעברים חלקים, שבהם פס הקול גולש
מתמונה לתמונה בזוויות־מצלמה היוצרות מתח אצל הצופה.
העריכה מספקת הפתעות, במיוחד כשהמדובר בהבחנה
בין מישחק־לשס״מישחק, מישחק בחיים, וחיים של ממש.
אלא שבל מי שמקווה להבין באמצעות הסרט כיצד
פועל בית־הספר לאטנויות הבמה, מה דורשים בו מן

קארה ופראנצ׳סי: כישרון נדיר
התלמידים ואיזו מידה של מאמץ ומסירות צריך להשקיע
בו בדי להצליח — ייצא בידיים ריקות. הסיבה: בל
החלק הפחות זוהר הזה, של מערכת חיי״התלמידים, נשאר
בצל• ובאשר חודר פארקר לתחום־הפרט של כמה מן
התלמידים, נוצרת מילודראמה סוחטת־דמעות בנוסח ים
תיכוני.
מי שיודע ליהנות מן הקולנוע באמנות של תמונות
וצלילים בתנועה, לא יובל שלא ליהנות מן המוצג על
המסך, גם אם ערך המיטען האינטלקטואלי שיקה עימו
הביתה אינו שווה לירה אינפלציונית אחת.

וכי שלושת מיליוני הדולרים שייושקעו
לא יירדיו לטימיון במעשי קונדס.
השלושה נאחזו ׳בהזדמנות, כשהם יושבים
יחד, חושבים יחד ומביימים יחיד, עד כדי
כך שאיגוד הבימאים האמריקאי, המתעקש
שלא יהיה יותר מבמאי יאחד לסרט׳ ׳הסכים
לרשום את שלושתם בבמאים בסרט איחד.
ואכן, את יכל מעשי הטירוף בסרט לא
חיה מסוגל להמציא איש אחד לבדו.
כל מיה ׳שיכול לקריות על ׳מטוס׳ ודברים
רבים שאינם יכולים ׳לקריות בו, מתחוללים
בסרט תוך טיסה אחת מלוס־אנג׳לס
לשיקאגו. אנשי התחזוקה ׳מטפלים במטוס
כאילו היה מבעית בתחנת־דלק; אנשי
צוות הקרקע, המנחים את ׳תנועתו (האחים
צוקר מגלמים אותם): ,שולחים אותו היישר
איל אולם ההמתנה ׳שיל הנוסעים ; הקברניט
מחזר אחרי ילדים רכים ; ׳הקצין הראשון
הוא גדול ׳כוכבי הכדורסל ״של העישור
בארצוית־הברית והקצין השני הוא בובה
גדולה ׳בשם אוטו ,׳שאותה מנפחים בעזרת
צינור התקוע בין רגליו.
הנוסעים זה אוסף לא פחות ׳מכובד.
יש בו כמה קנאים דתיים, נזירה מזמרת
הקוראת על חיי-ינעורים, ונער מנומס
שקורא ע׳ל חיי נזירות; ׳אוסף שיל זוגות
נשואים, מי פחות ומי יותר ,״שאין. בכלל
צורך ׳להבליט את ׳גיחוכם. אסור׳ כמובן,
לשכוח שבין הנוסעים נמצא גם הטייס
הבעייתי ׳שהגיע הינד, משעת האפס. למעשה
הוא נחג מונית, מאז שנתקף פחד וממסד
סיס, אבל אהבתו לאחת הדיילות מדרבנת
אותו להתגבר על פחדיו ולרדוף אחריה
באוויר.
״״׳קצב״מטורף. לא״ צריך להיות גאון
כדי לנחש שמטוס כזה חייב להיקלע
•לצרות. והן מופיעות אחרי שהדיילת מגי שה
לחלק ימן הנוסעים ארוחת־דגים. הר עלה.
מיידית מחייבת נחותה בהקדם. כל
הצוות המטיס חסר הכירה. והיחידי ׳שמסוגל
איכשהו לעזור, הוא הטייס עם הבעיות.
זאת בשעה שהרופא היחידי. במטוס מודיע
מדי פעם עד הזמן שנותר עד שהנשמות
־יתחילו לפרוח .׳ברמקול מכריזה אחת ה דיילות
שאין צורך לדאוג — המצב
ה עו ל ם

הז ה

2258

בשליטה מלאה! .ובו־בזמן גוררת זזדיי׳לית
השנייה, במעבר. גופות של מורעלים
חסרי־הכרה.
כאן נכנס לתמונה צוות הקרקע, שאינו
׳שפוי יותר ממחוסרי־ההכרה. יש ממונה,
>לויד בריג׳ס, שמחקה את לויד בריג׳ס
האיש הקשוח, ופקח טיסה ראשי, רוברט
סטאק, שמחקה את איש־הפעולה הנמרץ
רוברט סטאק. וכדי לא להש׳תעמם מבקרים
גם בביתו של הקברניט, שם מחלקת אשתו
את מיטתה עם סוס.
׳תוך כדי מסע עורכים גם טיולים מודרכים
קצרים בעברם של הנוסעים, בעיקר
בזה של הטייס המתוסבך וידידתו הדיילת,
שהכירו אי־שם בחזית המזרחית, כשהוא
היה גיבור־קרב והיא רקדנית במועדון-

הבמאי מארק! פרר׳ מציג ב סר טו ו 1.זדו ם עול?ו ף*,
את סופו של הגבר בעוד והתמוטטות התרבות שיצר
ילד קורא כמטוס
על חיי נזירות

העכברים באים

ל ל סי שהספיק להתוודע אל הבמאי האיטלקי מארקו
* פררי מביר כבר את הבשורה שלו, עליה חזר פעמים רבות.
זוהי בשורת סופו של הגבר, לפחות הגבר כפי שהוא מוכר
בעולם המערבי, על התרבות שיצר לעצמו במסורת היהודית-
נוצרית, על הערבים המקודשים שלו ועל הכללים שנראו
בעיניו חיוניים להמשך קיום העולם.
איך יבוא סופו של הגבר ! בכל אחד מסרטיו עונה פררי
בגירסה שונה, אבל תשובותיו, כולן, מפחידות באותה מידה,
ובכל שעובר הזמן הן הופכות מפחידות יותר.
בהזלילה הגדולה, למשל, התפקעו בל הגברים, הלכה
למעשה, לפני סוף הסרט, מעודף מזון ותענוגות. היחידים ששרדו
בחיים, בתמונה האחרונה, היו האשה הנצחית והכלבים בחצר.
בהאשה האחרונה, סרט שנאסר על״ידי הצנזורה הישראלית,
שכבודה הגברי נפגע, בנראה, מסרס הגיבור את עצמו בתמונה
האחרונה, אחרי שמתברר לו כי אשתו לא תשוב אליו משום
שאינו מסוגל לענות עוד על צרכיה. הוא, בגפו, אינו יבול
לעמוד בפני נטל החיים.
בחלום של קוף, סרט שיצג את איטליה בפסטיבל קאן לפני
שנתיים וחצי, כל הדמויות הגבריות הראשיות שבסרט מתאב
דות, ובל מה שנותר אחריהן הן נשים ועכברים. הדרך שבה
מגיע פררי לסוף הזה היתה משמחת מאוד את חסידי
התיאוריה על שקיעת תרבות המערב.

נזירה קוראת כמטוס
על חיי ילדים
לילה. באותם הומים היפים נהגו להתנשק
על חוף־הים, בדיוק כמו ברט לאנקסטר
ודבורה קר בנזעתה ועד עולם (בתוספת
כמה אצות־ים) .וכשהם פתחו בריקודים,
במועדון־הלילה, זה היה בדיוק כמו
טראוולטה, שמטריף •את מעריצותייו בשיגעון
המוסיקה.
וכל זה אינו אלא מעט מזעיר מן המצוי
בסרט הזה. החוכמות דוחקות זו את רגלי
זו בקצב מטורף, חלקן אבסורדיות, חלקן
מקאבריות, חלקן מוצלחות וחלקן מוצלחות
פחות, אבל צפיפותן כה גדולה, ושאין זמן
להרהר בהן יתר על המידה. מי שאינו
מבין אנגלית יחמיץ ודאי חלק מן העוקצים,
ולא ירגיש אפילו בחסר. ומי שמבין
אנגלית — ילד לצפות בסרט בשניה,
כדי לזכור לפחות כמה מן הבדיחות.
ה עו ל ם הז ה 2258

ח סנן, גביי
ו מיותר
לוש דמויות המפתח בסרט הזה הם טיפוסים גבריים
י יצוגיים: האחד, פלאקסמן שמו, מחזיק ומנהל מוסיאון״
שעווה, מנציח את קורות רומי העתיקה ומגלם את הניוון
התרבותי של המערב. השני, לואיג׳י, הוא קאזאנובה מזדקן
(מארצ׳לו מאסטרויאני, הנראה בתמונה למעלה לרגלי הקוף
הענקי) שאין עוד לקוחות לקסמיו ואין לו עוד שפה משותפת
עם העולם הסובב אותו. השלישי, לאפאייט (סמל לאירופי
שהשתרש באמריקה) ,תוצר אופייני של סוף המאה העשרים —
חסון, גברי ומיותר ; בדיוק במו הגוויה הענקית של קוף,
מעין אח תאום של קינג קונג, המוטלת על חוף חים של
ניו״יורק, סמוך לוול״סטריט, רחוב העסקים השוקק ביותר
בעולם.
פררי אינו חס על שלושת אלה. הראשון מוכיח את פשיטת
הרגל המוסרית של בל המחזיקים בערכי התרבות הגדולה.
הוא מוכן להמיר, במוסיאון שלו, את ראשיהם המקוריים
של נירון וקיסר בראשם ישל ניבסון וקנדי. תמורת תשלום
מתאים, כמובן. השני מנסה לקנות אהבה ובושתו מוטלת
בפניו. לזוא מרגיש זר ובודד בעולם האמיץ והחדש שמסביבו.

השלישי, על אף מראהו האיתן, הוא נכה רגשי שאינו מסוגל
לשאת באחריות נפשת. הוא חסר את המיטען הרוחני הדרוש
בדי להביע את עצמו (בבל פעם שאינו מוצא מילים הוא שורק
אותן במשרוקית) ואין לו מרץ להילחם נגד הרקבון הפושה
מסביב (העכברים).
בדי להמחיש את השקיעה הגברית הזאת, משתמש פררי
בחזיונות בעלי עוצמה אדירה: לא רק מראה הקוף הענק
על החוף העזוב, אלא מראה העיר ניו־יורק, שלא נראתה בך
מעולם בסרטים. עזובה ואשפתות לצד בניינים מודרניים מבהיקים
ברקע, רחובות שבהם העשב פורץ מבעד לחרכי האספלט,
ולידם אוטוסטראדות מודרניות.

עצמה חזו תי ת
גדולה
^ עם בבמה דקות הוא מקפיץ את הצופה בסצינות חריגות
•יי ומפתיעות: אונס קבוצתי של גבר בידי קבוצת שחקניות
פמיניסטיות המכינות הצגה מיליטנטית ; זוג רושם קוף קטן
במירשם התושבים כבנם החוקי ; גוף השעווה של נירון
מקושט בראשו של ניכסון ועוד כיוצא באלה.
כאשר מוסיאון השעווה עולה באש, מתקבל הרושם שההיסטוריה
היא זו המתמסמסת לנגד עינינו. השומר, בלבוש נירון,
קופץ אל דגם של רומי העולה בלהבות, ודיוקני קיסרים ופרו־קנסולים
במו מזילים דמעות וזיעה בתוך הלהבות. סצינה
אחת, שנפסלה על-ידי הצנזורה, מראה את הקוף, בן־הטיפוחים
של לאפאייט, נופל קורבן לזעם העכברים. זוהי, אולי, הסצינה
המהממת ביותר בסרט כולו, והיא המסבירה את הזעם ההרסני
המביא להתמוטטות העולם המערבי. הוצאתה מן הסרט מהווה
במידה רבה סירוס של הסרט.
ובאשר לבחירת השחקנים, פרדי דאג כי תדמיתם בחיים
תשרת אותו בסרט. לאפאייט הוא ז׳ראר דפארדייה, סמל
הגבריות-הבל יכולה על המסך הצרפתי. לואיג׳י הוא מארצ׳לו
מאסטרויאני, התגלמות החלום הרומנטי של שנות הששים,
ואילו לתפקיד פלאקסמן הוא בחר בשחקן האמריקאי ג׳יימס
קוקו, הדומה בל כך לבמאי עו^מו, עד שקשה שלא לראות
בכך רמז לתאוות הרס עצמית.
במו בסרטיו הקודמים, מציג גם באן פררי בשורה אישית
מאוד. מכיוון שהדמויות הן סמלים יותר מאשר יצורים בשר־ודם,
והסיפור הוא אלגוריה, אין זה סרט שקל לצפות בו.
מי שלא יפענח לעצמו, בכל שלב ושלב, מה רוצה פרדי לומר,
עשוי להשתעמם מעת לעת. אבל העוצמה החזותית בה גדולה,
ולדברים שאומר פררי יש אחיזה חזקה כל בך בחיים, עד
שגם אותם השוללים את טיעוניו או המתקשים לעקוב אחרי
סמליו, לא ישכחו במהרה את הסרט.

שידור
צליי״ש
קונגרס נצרת
• לגיל סדן על כתבתו בהשבוע —
יומן אירועים, שהביאה מידגם מייצג
ומרתק של השקפות הערבים בישראל
על כנס נצרת שקיומו נאסר. בקשת־ריעות
זו בלטה בעליבותד. דעתו של
סיף־אל־דין אל־זועבי, כקוויזלינג מקומי
מלא ארם ונקמנות, המייצג דיעות השייכות
לרחוב הערבי מלפני שנות דור.

גדרה וגו־״בר
• למנשה רז, שכתבתו בהשבוע —
יומן אירועים הצליחה לטהר את המושבה
גדרה מהחשש שהשרץ של גד
גרייבר יסמל אותה לשנים רבות. הכתבה
העידה קבל עם ועדה על התהום המבדילה
בין גד גרייבר לבין נכדי ה־בילו״יים.

השעה
השלישית
>• לתוכנית השעה השניה, שהזכירה
את ימי השיא של הטלוויזיה הישראלית.
הדיון באולפן, שנערך אחרי הקרנת הסרט
מסע אלונקות, בהנחייתו המעולה של
יצחק רוע ה ובהשתתפותם המרתקת של
תת-אלוף דוב תמרי, ד״ר גסי סלו מון,
תת-אלוף מתן וילנאי ואלוף־מיש־נה
מאיר פעיל היה מוקדש לנושא
״הטירטורים בצה״ל״ .בלט העדרו של צד
שני, אנטי-מיליטריסטי, כמו יוצר הסרט,
יהודה (״ג׳אד״) נאמן, שהוא עצמו רופא
קרבי שזכה בצל״ש.