גליון 2259 מתאריך 17 בדצמבר 1980

להשיג: בתל אביב :״סופר גיינס״ ,יהודה ה מכבי 57 טלי; 456351 :חנויות
״מצקין״ ,״גיינס סנטר״ ,דיזינגוף ; 66״בוב 2״ דיזינגוף ; 185״מיי גיינס״
בן-יהודה ; 14״וו ס ט גיינס״ בן־יהודה ; 1״בו טיק 109״ איבן גבירול .109 יפו:
״מזן״ ,שדי ירושלים .48 בת-יס :״זה מה שיש״ ,רוטשילד .27 רחובות :״סופר
גיינס״ ,הרצל .181 רמת גן :״סופר גיינס״ ,ד״ר כהן ( ,2פינת ביאליק ;)66
גבעתיים :״טופ גיינס״ ,ויצמן .23 אשדוד :״רוקי״ .פתח תקווה :״שאול״ חיים
עוזר .10 רמת השרון :״אפרל״ סוקולוב , 52״לי״ סוקולוב .64 הרצליה :״לי״
סוקולוב .47 חולון :״אפנת דבש״ ,סוקולוב ; 66״ארי לונדון״ ,סוקולוב . 19
נתניה :״בלו גיינס״ ,דיזנגוף פינת הרצל ״ אד ם וחווה״ ,הרצל .29 ירושלים:
״מצקין״ ,״ספורט רחביה״ ק ק״ל ; 29״ספורט אולימפיה״ ,כיכר הדוידקה;
״מחסן הג׳ינס״ ,שץ ; 8״סקופ״ שמאי ; 8״חסיד״ יפו .65 באר שבע :״גיינס
סנטר״״ ,החלוץ .81 קרית מלאכי :״רוקי״ .חיפה :״מצקין״ ,״בית הגיינס״
הרצל ; 20״אור הגיינס״ ,הרצל ; 7״הג׳ינס״ שדי הנשיא .124 קרית ביאליק:
״גיינס לי״ ״אילת :״אתא״.

ובחנויות נוספות בכל הארץ

היבואנים והמפיצים: אחים נקש

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי י המערכת והמינהלה: תל•
אביב, רחוב גורדון ,3טל 233262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרם״ .העורך הראשי: אורי אבנרי. ראש המערכת: יוסי
ינאי עורך־תככית: יוסי שנון עורכת כיתוב: לילית כוארון .
צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגו־פטי. ראש המינהלה: אכרהם
סיטון • מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״ס, תל־אביב. רחוב בן
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.
פנינו קיבל נחי, שלא נראה מופתע כלל
ממסיבת יום־ההולדת שהכינו לו כביכול.
הוא פשוט תיכנן אותה מראש.
הכל מקנאים בתחייה אדר, האחראית
— ביו השאר — על מדור מסיבת־השבוע.
מה יכול להיות נעים יותר מאשר לבקר,
בתוקף התפקיד, בנשפים ובמסיבות ו הרי
הדבר הופך את החיים לחגיגה אחת גדולה.
מי שמסקר את המתרחש בשטחים המוח זקים,
מסתכן במטר־אבנים מידי מפגינים
או במכת־אלה מידי חייל. מי שמסקר את
המתרחש בית־המישפט, עלול לריב עם
פושעים מועדים. מי שמסקר את המתרחש
בכנסת נאלץ לשוחח עם פוליטיקאים, ש רבים
מהם הם אגו־מאניאקים משעממים.
אך לסקר מסיבות, לאכול, לשתות, לר קוד
— האם אין זה נשמע כמו חלום ן
השבוע ביקשה תחייה אדר לשפוך את
ליבה ולתאר את היסורים הנוראים העוב רים
עליה.
כולם היו שם
למקום התחילו להגיע ידידיו, שאותם
צילמנו בעשר המסיבות האחרונות בשבו־

לום שעוד לא צילמנו אותם בזמן האחרון.
והיה לנו קשה מאד למצוא. בדרך כלל
באים לכל המסיבות אותם האנשים, וכל
החוכמות כבר סופרו מזמן.
בעלי הגיע למקום כדי לאסוף אותי,
ומוסיקת הדיסקו עוררה אותו לרקוד. בשלב
זה הייתי עייפה ביותר ושבעה מן האירוע
הקודם. הכריכים שהוגשו במקום השאירו
אותי ואת ענת אדישות.
״את בטח מבלה שיגעון, כל הזמן
במסיבות ואירועים !״ אמרה לי הדוגמנית
רותי ירון, שרקדה במרץ רב.
המרץ שלי כבר מזמן נעלם, אך חיכיתי
שבעלי יסיים את הריקוד, כדי שנוכל ללכת.
היום השישי הגיע, ואת שרשרת המסיבות
התחלנו בית־מלון בתל־אביב, אצל אמנים
של תוכנית־הילדים שיווויזיון.
״זאת הולכת להיות ווסיבת השבוע?״
נשאלתי, כמו תמיד, על־ידי המארגנים.
״אני עדיין לא יודעת, נראה מה יהיה,״
השבתי את תשובתי הרגילה.
מוטי גילעדי, שאותו ראיתי כשהוא מספר
בדיחות במסיבת־חנוכה של פינה קולדה,
סיפר במסיבה הזו שוב את אותן הבדיחות.
הוגש לי מגש של סופגניות, ואני הרגשתי
שאם אראה עוד סופגניה אחת בחג הזה,
אתחיל לצעוק.
אחרי מסיבה זו הלכנו, ענת ואני, למסי בה
בביתה של הזמרת מירי אלוני, המת גוררת
עם ידידה ג׳סי נחייסי ברמת־גן.
״חמש שנים של סאדו־מאזן כיזם לג׳סי
ולי,״ הסבירה לי מירי את סיבת החגיגה.
ג׳סי התעקש לשיר את השיר היחידי
שהוא יודע באנגלית, ואני כבר הראיתי
סימנים של חוסר־סבלנות .״זו תהיה
״מסיבת השבוע?״ שאלה אותי מפיקת-
הרדיו רחל הרמתי.
״אני לא יודעת עדיין,״ אמרתי לה.

איתן גרץ ופירה קנטר
סופגניות ופינה־קולדה
קונה אצלך את הזכויות לסרט! זה צריך
להיות מרתק!״ אמר לי אבי כהן.

הנה דבריה:

ההזמנות למסיבות, לקבלות־פנים ולפ תיחת
מיסעדות מגיעות אלי בתדירות של
שלוש הזמנות לערב.
יש ימים עמוסים באירועים, ויש ימים
שקטים באופן מדאיג.
ביום החמישי שעבר, אחרי שקיבלתי
שלוש הזמנות שונות, הלכתי עם הצלמת
ענת סרגוסטי לאירוע הראשון. זה היה
במלון בתל־אביב, שם עמד להתקיים ערב
עם להקה של זמרים יווניים.
כאשר נכנסנו ללובי של המלון, קיבל
את פני מפיץ המשקה פינה קולדה ואמר
לי בשימחה :״אני שמח שבאת למסיבת־החנוכה
שלנו!״
הסברתי לו כי בעצם באתי לערב היווני,
ואז הוא הודיע לי כי קודם כל עלי לטעום
מן המשקאות במסיבה שלו, ואחר כך אוכל
ללכת אל היוונים, שהיו באולם אחר
באותו המלון. ענת ואני נכנסנו למסיבת־החנוכה
ואיציק פרושינובסקי, מפיץ המשקה
הלבן, הגיש לי כוס מלאה בפינה קולדה.
איני רגילה לשתות בעת העבודה, ודחי תי
את המשקה בנימוס. מייד הגיש לי
איציק משקה אדום בטעם תות־שדה ואמר
לי :״תעיזי להגיד לי שזה רע !״
אמרתי לו :״זה רע, אני לא יכולה
לשתות.״
איציק גילה במקום את מלכת־המים של
העולם הזה, שלי ברלינסקי, שבאה עם
הוריה, וביקש שנצלם אותו בחברתה. ענת
צילמה, ביקשנו סליחה והלכנו לאולם ה סמוך
של היוונים.
שם הוגשה לנו ארוחת־ערב על טהרת
המאכלים היווניים. האירוע שהוזמנו אליו
בשעה 8בערב הוקדש לארוחה של
שעתיים, ורק אחריה התחילה הופעה של
היוונים. ענת ואני אכלנו, הבטנו סביבנו
כדי לבדוק את מי אפשר לצלם, וציפינו
להופעה.
בשעה 10 התחילה ההופעה ולהקת ה גברים,
שנראו חתיכים כולם, פצחה בשי רים
בשפה היוונית, שלא היו מובנים לנו.
ציפינו בנימוס והקשבנו לתוכנית, שלא
שובבה את נפשנו.
בחצות נסתיימה התוכנית, וענת ואני
מיהרנו לקפה אפרופו בתל־אביב. נמסר
לנו שמכינים שם בסיבודהפתעה לבעל
המקום, נחי לאור. באנו למיסעדה ואת
העולם הז ה 2259

קודם לכן במסיבת אנשי השירוויזיון.
בינתיים הורה השעון כי השעה היא
2אחרי חצות, ואני גררתי את ענת למסיבה
השלישית שאליה הוזמנתי. הלכנו לרחוב
סוקולוב בתל-אביב, לביתו של הבמאי איתן
גרין, שסיים את צילום סרטו לנה, והוא
שילב ביחד מסיבת־סיום ומסיבת־חנוכה.
כבר על המדרגות שאל אותי הבמאי
אבי כהן :״זו תהיה מסיבת השבוע 7״ נתתי
לו את התשובה הרגילה שלי, ונכנסתי
למסיבה. שם פגשתי כמה אנשים שראיתי
קודם לכן אצל השירוויזינן ואצל מירי
אלוני, וכמובן את כל במאי־הקולנוע ה צעירים.

פעם תכתבי ספר ותספרי בו איך
את עושה את המדור מסיבת־השבוע, אני

פנים מוכרו ת
כחו שך

פרדטינוכסקי עם מלכת,־ המים ואמה
שלוש הזמנות לערב

מירי אלוני וג׳טי: חייטי

כאן רקדו כולם בחשיבה, אך לאט־לאט
זיהיתי את רוב האנשים שראיתי במסיבות
לפני שבוע. ענת השתדלה לצלם את מי
שלא צילמנו מזמן, והם היו מעטים מאוד.
בשעה 3לפנות־בוקר החלטתי ללכת
הביתה, לא להסתכל בסופגניות ובאנשי־בוהמה.
הודעתי לכל השואלים, והם היו
רבים, שעדיין לא ברור לי אם זו תהיה
מסיבת תשבוע.
בכיסי היו הזמנות לשמונה מסיבות נו ספות,
שתיערכנה ביום השישי הבא.
ע ד כאן דבריה של תחייה אדר.
מדוע היא נאלצת לסבול? מדוע מסקר
העולס הזה אירועים אלה?
יש על כך כמה תשובות.
התשובה העיתונאית הפשוטה היא שזה
מעניין אנשים רבים, בני שני המינים.
זוהי תופעה כלל־עולמית. רוצים לראות
איך מבלים אנשים המוכרים לציבור —
פוליטיקאים, אמנים, אנשי־שידור ועוד.
יש תשובה מערכתית נוספת: זה דרוש
כדי ליצור בעיתון איזון כלשהו בין סיקור
האירועים המדכאים ובין חומר קל ועליז
יותר. פשוט אי־אפשר לבלוע 70 עמודים
המוקדשים ברובם לבשורות־איוב: אינ פלציה,
מהומות, מעילות, מעשי־רצח. הע־ן
רוצה לנוח על תמונה של צעירה יפה,
אנשים שמחים.
שלישית: זהו חלק מן ההווי של המדי נה,
ואותו יש לתאר. דעתך על שיכבה
חברתית זו יכולה להיות כאשר תהיה —
קודם כל צריכים לדעת. שיכבה זו משפיעה
על החברה הישראלית, על מושגיה ומינ*
הגיה, סיגנונה וערכיה. לא רק אצלנו,
אלא בכל העולם.
וכך צריכה תחייה אדר להמשיך ולסבול.

חמש שניס של סאדו־מאזוכתם
עיים האחרונים. בית־הקפל. נסגר לקהל,
נחי השמיע מוסיקת דיסקו, והאורחים הת חילו
לרקוד. גם פה חיפשנו מועמדים לצי
ביקשתי
מענת לצלם את מירי וג׳סי, והס תלקנו
מן המקום, שהיה מלא באנשים
בלתי־מוכרים לי, מלבד אחדים שפגשתי

מכהנים

קו ל ה׳!רה

נעומע באר צנו

תל-אביב־קהיר הלוך ו שוב

יורים נתלמידיס ובאזר-
חים — משני צדי הקו ה ירוק.
סמיכות־הפרשיות
בין הירי על
תלמידים שהתפרעו במיכללת ביר־זית,
לבין הירי של קציני חיל־האוויר
על נהג אזרח, שניסה להח נות
את ריכבו, אומרת דרשני. לכ אורה
אין קשר גיאוגרפי או הג יוני
בין שתי פרשיות״הירי, אך
בדיקה לעומק עשויה להוליך ל מסקנה,
שסף הגרוי והאלימות ירד
פלאים בעת האחרונה. חיי-אדם —
ערכם פחת. לא עוד אזהרות, לא
עוד שיכנוע, הסבר ושימוש באמ צעים
פחות דראסטיים, אלא אש
חמה. אנשי־מימשל ואנשי־צבא
פותחים באש בקלות על אזרחים
ותלמידים חסרי נשק ומגן. קול
היורה נשמע בארצנו, אך הסכנה
היא שלאחריו תידום הארץ ותישם.
מידן דהב, תל־ אביב

יציאות מתל-אביב וירושלים
כל יום י-״׳ באוטובסים מפוארים.
מחיר כיוון אחד$25
טיולים מאורגנים במלונות דרגה ראשוגה;
$235. סוף שבוע ארוך (יום ה -א׳)
$320.י 5ימים (א׳-ה׳)
$385. 8ימים (א-א׳)
$565. 8ימים (לוקסור-בטיסה)
המחיר כולל:
* נסיעה הלוך ושוב * מלח דרגה ראשונה
1/2פנסיח הסעות וסיורים.
הנחו ת מיוחדות לקיבוצים, קבוצות מאורגנות וועדי עובדים
( 0 ,ההשתתפות מותנית בקבלת אשרת כניסה למצרים).

פרטים: טיולי הגליל תל־אביב,רחובהירקון 142 טלפון 221372,2208 19 :
ירושלים רה׳ בן־סירא ,3טלפון .242720 חיפה המגינים ,43 טלפון 522958
טבריה, הירדן , 10 טלפון 20550,20330 ואצל כל סוכני הנסיעות.

בעיקבות סגירת אוניברסיטת
ביר־זית, זבעיקבות פיזור הפגנות
התלמידים בשטחים הכבושים על-
ידי ירי מנשק חם, מביעים אנו את
הזדעזעותנו מירי על מפגינים ו קוראים
לממשלת־ישראל להורות
לצבא שלא לפזר הפגנות באמצעים
אלימים. אנו תובעים לבטל את
ה״הוראות לפתיחה באש״ על מפ גינים
ואזרחים חפים מפשע.
אנו מוחים נגד סגירת מוסדות-
חינוך בשטחים הכבושים כאמצעי־ענישה
נגד סטודנטים פלסטינים,
ומגנים את שיטות הדיכוי שמפעי לים
ממשלת־ישראל והמימשל ה
אנו
תומכים במאבקם של הפלס
טינים נגד מישטר הכיבוש ולמען
הגדרה עצמית, על בסיסה שאיפה
לשלום ולשיתוף פעולה בין כל
העמים.

איציק /,ירוד
טל רגב, מיוייקט7 ירון
גבע, טוכיה ליכרמן,
גרמית דורון, יעל ונשאל,
מלי, ליאור גור־פינקל,
אפרת אליאסף,
אכיכה — י״״
ויסגל, נורה,
אכנר, דיויד היל, רם
גודמן, חגי וויסקוה,
מושון, דודו, אילה,
אכיבה דורפמן וקרדום,

קיבוץ הראל

,לאקלקד נסמד״
קורא מחוץ־לארץ, על הצהרותיו
של ח״כ שמואל
פלאטו-שרון, שנועדו לדימום
אישי, כי הוא פועלה)
להגנת יהודי העולם
בעזרת אנשי קומנדו יש ראלים.
חבר־הכנסת
פלאטון־שרון הוא
״בחור לא-כל-כך־נחמד״ ואינני
חושב שהוא עושה שרות טוב
ליהודים.
יהויכין כרנר, אוטרכט

ר פו א ה מישטרווירו
סיפורו של קורא על המתרחש
בחדרי החקירות
של המישטרה
בתחילת 1977

נעצרתי

בידי

הזמנה שכדאי לנצל
ריהוט ע תיק: ארונו ת, שידות, ויטרינות, שעונים,
בלי נחו שת, ניברשות ועוד...
ציורים

ו ל > גווגרפ > ו ת

פסלי ברונזה, עבודות ברזל או מנו תיו ת לבית ולגן,
צילומים, ת ח רי טי ם ו עו ד...
פתוח כשכוג כל היום וכמשף השבוע אחר הצהרים.
ניר־עם: אורנים 37

ווועדזן ^ 5
רתרסת חד ש ה

רח׳ הס .5תל־אביב
טל׳ : 97261

פל מה שעדיין
לא סיפרו לן
על הפשיזם
שיחה עם :

העיתונאי הנם לברכט

טכעון, טלפון .04*931751

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת

ר שיון נהיגה 3200 שקל

בי״ס לנהיגה

פיו לאם אי די אל

אבן גבירול 110 מל-אביב
(פיצת א 4טוקולסקי)
טלפון 77211* ,227117

״גבע״
טל 253230 .

יום שלישי 23.12.80
כשעה .9.00
חמועדון פתוח בימי שלישי
משעת 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעח 9.00 בערב.

1ון

טומף

ל חי י ל

אוניברסיטת ביר־זית מושכתת
מימשל בעזרת מנעול ושרשרת
צבאי. תחת השימוש באמצעים
אלימים ובשיטות דיכד, קוראים
אנו לממשלת־ישראל למצות את
כל הדרכים הפוליטיות להרגעת
הרוחות בשטחים הנמ שים, ולמ צוא
פתרון לבעיה הפלסטינית באמ צעות
מו״מ ישיר עם כל הצדדים
המעורבים, ובראשם הפלסטינים.
מתוך שאיפד, לשלום ולאחווה

מישטרת ירושלים כחשוד בהתפר צות
בסביבת מקום מגורי. נלקחתי
לחקירה במישטרת בית-צפפה (כפר
במבואותיה של העיר, המצוי מש ני
עבריו של הקו הירוק) וקיבלתי
מכות רציניות מידי צוות השוטרים
שחקר אותי. כאשר הובאתי
לבית־חמישפט, להארכת פקודת
(המשך בעמוד [6
ה עו ל ם הז ה 2259

באיזה
אתה בוחר?
בו ל ם בי ח ד ובל אחדל חו ד

1)65־סז

70ץ־8ק
גוסום ממקן רנאלווזאן

תש1ץ רווו^ 313 8ס
מאח

אבידן

נדיב

מכחכים
(המשך מעמוד )4
המאסר ׳שלי, התלוננתי בפני ה שופט
והוא הורה להביא לי רופא
— לבדיקה. המישטרה הביאה את
החובש של בית־המעצר.
על ההתפרצות נשפטתי וקי בלתי
שלוש שנות מאסר בפועל
ושלוש שנות מאסר על־תנאי. כמו
כן נבדקתי פעמיים במכונת־אמת
ונמצאתי דובר אמת. השוטרים ש היכן
אותי נבדקו גם הם במכונה,
ונמצאו דוברי־שקר (זה נמסר לי
על־ידי עורך־הדיו המטפל בעניי ני)•
העיקר:
השוטרים הועמדו לדין
וזוכו: ונגדי הוגש כתב־אישום
על אמירת עדות־שקר.

אבנר ששון,

גוזר >כ) 1גדו

מעוז ציון

אלה. כדאי לעיין בו. אנו משיבים
לכל פונה.

יצחק חסון,

יו״ר האגודה ההומאניסטית חילונית
בישראל
ת״ד ,36965 תל־אביב 61369

ק ס דו ת לוג ״ ל ה
ח״פ מפ״ם, הקיבוצניק
ממישמר העמק, מגיב על
ידיעה שפורסמה ב״העולם
הזה 2256-7
במדור ״עולם קטך פורסם כאילו
אני ״אוהד אידיאולוגית את מיש-
טרו של אוגוסטו פינושט בצ׳ילה״,
ו״מגלה זיקה לרוצחו של סאל-
בדור איינדה.״
אין כל שחר להשמצה־איוולת זו.
אהדתי היתד! נתונה לסלבז־ור

שר״הביטחון לשעבר, ח״ב
עזר וייצטן, הצביע אי-
אמון בממשלה, על אפם
וחמתם של ח״כי הקוא ליציה.

מנחם בגין הנכבד, מזלך
שעזר הצביע נגדך. זכור מה ש קרה
לג׳ימי קארטר כאשר עזר
הצביע למענו.

ה. דלף הלינגר,

תל־ אביב

ב שהיה דות

ח״ס אמרי רון
החבר מהקיבוץ

ח? ברח בבורסה
כדאי לדעת :
רביעי ביהדות.

שי ל ב !
תשבץ זה אינו רגיל. ההגדרות מתייחסות לפרקים דחלק מהמידה, בשימוש
אסוסיאטיכי. לפעמים הפיתרון נמצא ממש בתוך ההגדרה עצמה.
דוגמה: הד ״ רוינ וגרד גילה את אבות־אבותיו ביער 5פיתרון: דרוץ.
דוגמה: בגלל ריבוי הנשים שונה התקן 5פיתרון: הרמון — מאותיות
אלו ניתן(ע״י שנוי מקומן) ,להרכיב את המלה נורמה = תקן.
האות >מ) מורה על כתיב מלא.
המיספרים בסוגריים מציינים את מיספר האותיות: למשל )4 ,3( :מילה
ראשונה בת 3אותיות והשניה בת 4אותיות.
בהצלחה::
מאונך:
מאוזן:

פעולת שיפשוף ומרוק באמצעות משקה דבו רים
בטמפרטורה נמוכה (.)5
בני־ארצי מבלים את לילם בחמר קשיח (.)5
ארשת פנים משונה, בלתי ניתנת לזהוי (.)3
עבר זמנו, אך ניתן להבחין בתמורה (.)3
מקצוע הגיס מחשבים (.)3

ככתוב, ארוע לילי (.)3

עשרה תמרורי כוון, בליל הסדר (.)3

איפה המר המוזר? הוא אסתטי מאוד (.)4 ,3
.8כניסות מתאימות לחרקים טורדניים (.)6
תרגיל התעמלות לבעלי־גאווה בלבד (.)43
. 15 על מסך המכ״ם, נתגלה צדף חלק כשיש (.)3
הבורות שנכרו, כנראה ע״י המחנכות (.)7
. 17 טס הפוך כדי לחבר שני לוחות עץ (.)3
ידע משמח בזרותו ; אינו ניתן לפרושים
. 18 בשאלה נתגלה פחד נורא באסם (.)6

אבל, זה על הגובה 3
. 19 מצח ברום ! סיסמה משונה לגיוס פתע (.)4 ,3
אין לתת בו אמון, בלבוש זה (.)3
500 . 20 תווי־דאר כשכר סופרים (.)7
המתנדב מחו״ל ויתר על־זכותו (.)3
.21 בדחילו ורחימו, זה חששו של המאמין (.)3 ,4
בפולמוס, מומלץ להשתמש לא רק במח (.)3
.22 מלו הגלקסיה זכה בהגרלה (.)4 ,3
החקלאי הסיני התכונן לנסיעה (.)3
.23 פרוטזות יקרות לאומן אמיתי (.)3 ,3
מביא לידי סיום, כמו קרילוב (.)5
.25 תשלום נוסף עבור איכסון העופות, הוטל
שונית בעור כבש, זה ממש לוהט (.)5
על מושב בדרום הארץ (.)5
.27 היטל כעס, גם זה עסק 5

תגידי, מ ה לדעתך ימצאתת־ניצב זיגל אם יגיע יום א חד
גם למסעד ת ה טייל ת ז

נטל כבד

רכש ממנה, לפי קריטריון מסרים
אצל צמחים אלו, כל פגיעה בול
כניסה אופטימית לעיר קטנה (,3
רובו, אומה בגלות, וזה באמת

צפור שיר זה, יעורר כעם בלתי־רגיל (.)5
עלם שוליים מסתייג מאחריות (.)4 ,3
למרות זאת, מצב יחסי בין שני איברים

קיים זרם

ניצול האמונה התמימה של בני-
אדם היא עסק, ואין זה חדש בהיס טוריה
האנושית. חבל שאנשים לא
לומדים מספיק את תולדות אבו תיהם
ואמותיהם, על הצרות ש עברו
עליהם, והם מתפתים שוב
ושוב ונופלים בידי כל רודף שיל-
טון, כבוד וכסף, וכל נוכל הקם בכל
דור מחדש.
בימינו אלה מתגלה המימסד ה דתי
היהודי־אורתודוכסי, החרדי ו הלאומני,
במלוא מערומיו. יום־יום
הוא מופיע מעל דפי העיתונות,
מעל גלי הרדיו והטלוויזיה במלוא
שחיתותו, והוא עדיין מנסה ברוב
חוצפתו למכור לנו ערכי מוסר.
אפשר להיות יהודי מאמין מבלי
להשתעבד לרב גורן, לאבדחצירא
ולקיסר מלובביץ .,אלוהים אינו
זקוק למתווכים רודפי־בצע. אפשר
לפנות אליו ישירות, ואפילו בשדה
פתוח, כבעל־שם־טוב בשעתו.
אפשר לחיות גם ללא ערכים
דתיים, כי יש להם תחליף בערכי
המוסר ההומאניסטיים. כדאי גם

ו • העולם הזה שמח על קביעת
עמדתו של ח״ב רון. העניין נוגע
לפרשה שהועלתה על־ידי אורי
אבנרי מע לדוכן הכנסת, בנאום
שבו טען כי במשמר־העמק מייצרים
קסדות לצבא הפאשיסטי של
צ׳ילה. לא ניתן להעולם הזה לבדוק
ידיעה זו באופן מוסמך, וראשי
מפ״ם, שאליהם פנה חיים ברעם,
לא הכחישו ולא אישרו את הידיעה.
לפי ידיעה אחת, ייצר הקיבוץ
חלקים לקסדות, ולפי ידיעה אחת
נמנע הדבר אחרי דיון בקיבוץ.
חבל שלמרות נסיונות חוזרים של
העולם הזה, לא באה הודעה מוסמכת
של הקיבוץ או של ח״כ רון,
חבר הקיבוץ, בעניין זה.

4וא־גרא רנ9א
לבירא עמיקתא
בעיקבות הריסת ביתו של
גד גרייבר (״העולם הזה״
.)2257

מה הוא ימצא ו שרותאדיב ומהיר, תפריט מגוון
ועשיר ואוכל יוצא מן הכלל.

יצחק חסון
הקיסר מלובביץ׳

לאוהבים...לאכול
רחוב הרברט סמואל , 80 תל אביב,טל 656992

איינדה, ולנסיונותיו להפוך את
צ׳ילה למדינה סוציאליסטית דמוק רטית,
שלצערי נכשלו. לרוצחיו של
איינדה — אין לי אלא רגש של
תיעוב וסלידה עמוקה. סלידה עמו קה
אני חש גם כלפי השמצתכם
המצוצה מהאוויר, המדיפה ריח של
כוונות פוליטיות זדוניות.
אמרי רץ, ח״כ, סשמר־העמק

לדעת שקיים זרם רביעי ביהדות,
או יותר נכון לומר, בעם היהודי!
והוא הזרם ההומאניסטי החילוני,
ההולך ומתפתח ברחבי העולם ה יהודי
וגם בישראל. זה עתה הוצאנו
לאור את ביטאוננו החדש ברירה
הומאניסטית, העונה על שאלות

נוצר הרושם שיש מידה של
הגיון וצדק בטענה, ש״אם הורסים
מיבנים בלתי-חוקיים של עניים ו פועלים,
אין להימנע מהריסת וי לות
של אמידים. אפשר לטעון כך
רק את העיקרון לפיו הורסים ביתו
של אדם אינו פסול בעינינו ואינו
אכזרי, בלתי־אנושי או לא־מוסרי.
אלא שגישה קרה, שרירותית, אכ זרית
ונוקשה כזו אינה הולמת מדי נה
דימוקראטית ונאורה.
לצערי חושפת עצמזז ישראל
בשטח זה כמדינה מפגרת מאוד!
יותר מפגרת מן השילטון התורכי
ששרר בארץ עד תום מילחמת-
העולם הראשונה. שילטון זה, ש היד,
ידוע בקשיחותו ובאכזריותו,
גילה יחס של כבוד והתחשבות
בכל מה שנוגע לביתו־של־אדם.
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הזה 2259

כל מועדוני ״צותא״ בארץ
250/0הנחה.

להקת בת־דור
ס/ס 3 0הנחה לכל מופע

כרטיס חבר במועדון חצב
מכניס אותך
לעניינים,
ובהנחה.
רשת חנויות
קרביץ
.ס/ס 1 0הנחה

מרינה ת״א
50/0הנחה

ספרים בהוצאת פרוזה
ס/ס 4 0הנחה

חנות ״פרוזה״ בלב דיזנגוף
150/0הנחה.

ספריית ״דבר״
250/0הנחה על כל הספרים.

שלקורסמ שיטי
סירו ת מהירו ת
ויכטות. .

מאות חנויות ברחבי
250/0־ 50/0הנחה.
^ חפש א ת
מדבקת חצב.

התיאטרון הלאומי ״הבימה״
10 שקל הנחה על כל כ ר טי ס *
תיאטרון החאן הירושלמי
^ ס/ס 3 0הנחה לכל הצגה

תקליטי סי.בי.אס.
5.50 שקלים הנחה על נבחרי
החודש ראה תלוש בתחתית
המודעה.

£תיאטרון
״״׳״בית הובן׳ /ת״ א
250/0הנחה לכל הצגה.

4 1111111י!2
בנק ״ אינ יי
חוסך צעיר ב ל ״ ל

גזור את התלו ש
הח ת ם אותו בסניף הבנ ק עם כרטיס חצב שלך
הצג את התלו ש ב חנו תהת קלי טים ו ת הנ ה
מהנ חה בת 5.5שקלים ממחיר ה תקלי ט.
כוחו של כל תלוש יפה לתקלי ט אחד.

רשימת התסליטים לחודש דצמבר:
קליף ריצירד והצלליות-״תודה רבה״.
מתי כספי-״צד נוסף״.
שרי-״דם חם״ ,הלהיטים הגדולים.
אבבא-״ תודות למוסיקה״(בספרדית),

חותמת ה בנ ק

* הצעה זו בתוקף עד -ו 1.1.8־ .3
1ייי וי* יעו אט ) 06

העולם הז ח 2259

תזמורת אורות החשמל-״להיטים גדולים״.
התפוח-פס קול הסרט.
לאונרד כהן-״שירים אחרונים״.
אוטוואן-ד.י.ס.ק.ו. בוב סיגר-״נגד הרוח״.
קווין־״המשחק״ .דוד ברחה.

*; 83י**י>!?!מי 5 !*3ג351?!!3 !7א־,י 135!!2^ 8מ* 1ו16ו 3מ

מכחכים
הלו. כ אן

הז ד מנו ת רי שו־אליס!!!
חברות י שראליות רציניות המעוניינות לרכוש
מוצרי־נוי ובית מ איכו ת טובה ובמחירי יבוא,
מוז מני ם להתק שר
< 61-8,11x2707(1/101<1) 678

>/8סס ׳07111/ 0׳{1016801678 0 / /
>>071)1 \ 101
1 ) 0,6) 117678 ,4 067118

0 8 .1 1 1 1 .־ 51101110811 0 1
<3 )?036ח116 £

(המשך מעמוד )8
וידוע, שראשוני החלוצים שלנו
השתדלו לנצל התחשבות זו של
התורכים. אם הספיקו להשלים
את בניית הגג במיבנה בלתי־חוקי
שהקימו, היו השילטונות נמנעים
מלהרוס את המיבנה. אנו, לעו מתם,
סיגלנו לעצמנו הלך־רוח מת נשא
וסנובי ! למדנו לזלזל בערכי־יסוד
אנושיים ומוסריים ובערכים
חומריים צנועים ופשוטים, שנר אים
עלובים ונחותים מאוד לעומת
העושר, העוצמה והפאר המבריק
של התרבות החמרנית־טכנולוגית
האירופית. למדנו לזלזל בביקתות
הישנות והעלובות של הכפריים
הערביים ולהרוס אותן לאל נקיפות-
מצפון, בגלל סיבה זו או אחרת,
תוך התעלמות חסרת־לב מן ה עובדה,
שמעונים עלובים אלה
משמשים כמיסתור משרב, גשם
וקור לבני־אדם עניים וקשי־יום.
אסור להרוס, ואם בונה מישהו
ללא רישיון, חייב מנגנון החוק
לגלות פעילות ועירנות מבעוד מו עד,
כדיי׳למנוע את הבנייה — אבל
בשום פנים ואופן לא להרוס. נכון
שאין להפלות לטובה את ביתו של
האמיד על פני ביתו של הדל, אך
יש להטיל איסור חמור על הריסת
בית קיים כלשהו. במיקרה של גדיי־בר
אפשר היה להחרים תחת להרוס

את הברקותיו הקלושות תחת שמות
אחרים.
יעקב רוטכדיט, ירושלים
• מה לנמר־של־נייר (דן סומר)
בחברת ״אנשים״ — לקורא רוט־בליט
הפיתרונים.

עבר זו*8גו.
בטל קורסט
על תום וג׳רי ובאגס באני,
במדור ״אמנות״ (״העולם
הזה״ .)2254
אפשר היה להבין מן הכתוב, ש התערוכה
אך זה נפתחה (״התערו כה
הנוכחית ...בגלריה ארטא מו צגים
...תגרום הנאה ואולם
משהגעתי לירושלים, כעבור יו־מיים־שלושה,
התברר כי התערוכה
נסגרה עוד לפגי פירסום הדברים.
כמשוגעת-לסרטים־מצויירים, שנס עה
לשם כך במיוחד לירושלים,
חושבתני שעליכם להתנצל.
אנה שיין, ראשון־לציון
• התנצלותנו נתונה, ונום הקוראה
שיין הסליחה.

משיקה ט01ה
תמונתה של השחקנית
מולי פיקון ב״מסיבת השבוע״
(״העולם הזה״
.)2257

166

£ 1 4ח ^ 0רז 1 0

השחקנית היהודין, הקשישה, מו לי
פיקון, דומה באורח מפתיע ל־

161.: 01-790 5304

ניתנים לרכישה כל סוגי השעונים, מערכות
סכו ״ ם ( 51 חתיכות) ,טלפונים מכל ה סוגי ם ועוד.
דוברים עברית

שחקנית פיקון
קולות —
— להשכירו, למוכרו או להשתמש
בו למטרות ציבוריות.

חסון זהו ואורגיה-

״התקדמנו״ כבר הרבה בדרך
החומרנית,
האירופית־אמריקאית
המתנשאת, הנוצצת והמבריקה,
תוך רמיסת ערכי־יסוד פשוטים ו חיוניים
באמת. אנו זקוקים לחשבון-
נפש מעמיק, כדי להיווכח שבדהי־רתנו
המטורפת קדימה ואל־על —
התדרדרנו למעשה בכיוון הפוך,
אל התהום...
שלום זמיר, כפר אמירים

ההבדל הקטן ברכבת בשחל״ם

ת״א־ חיסה
חי פ ה־ירוע 1לי ם
ת״א־ נ הרי ה
באוטובוס בשקלים
במונית בשקלי

20.40 19.00 15.00
33.20 33.00 22.50
28.00 27.00 20.00

ארבעה פה, ארבעה שם,
ובכל זא ת יש
הבדל בין ״כנופיית הארבעה״
בסין, שבראשה עמדה הגברת
ג׳יאנג קווינג, אלמנתו של מאד
טסה טונג, ובין הארבעה שלנו —
גאולה כהן, מנחם בגין, אריק
שרון ויוסף בורג. פשוט מאוד:
״כנופיית הארבעה״ הסינית לא
פעלה למען הרם מדינת־ישראל.
יוסף שריק, תל־אביב

=) הנחה מיוחדת בגובה 25/6לסטודנטים ופנסיונרים

מה״ק לק׳יק
בעיקבות סיפור שהתפרסם
במדור ״אנשים״ (״ה עולם
הזה״ .)2256

טרמפ

לח״ל

נכתב׳ כאילו פניתי במסיבה אל
ראש עיריית ירושלים, מר טדי קו־לק,
בהצעה שיעביר את אנדרטת
השואה של יגאל תומרקין מה״ק
ת״א לק״ק י״ם. כיוון שלא קרו
כדברים הללו מעולם, אני מבקש
להכחיש את שנכתב ומבקש ממר
דן עומר הנכבד, שיחדל לפרסם

מוסיקאי רובינשטיין
— וצלילים
יד,ודי קשיש מפורסם לא־פחות
ממנה: ארתור רובינשטיין הגדול.
האין ז א תי
ר!ת שפר, ירושלים
• תצלומי פיקון ורובינשטיין
להשוואה — ראה גלופות.

חודה דקגין
ראש־הממשלה אסר את
קיומו של כנס״נצרת. בכך
סייע לקיומו בעתיד.
טוב עשה אדוננו מורנו ומנהי-
גנו, כשאסר את כינוס האוכלוסיה
הערבית.
ראש״הממשלה ושר־הביטחון, מר
מנחם בגין שיחי /אשר טובת העם
לנגד עיניו תמיד, נוכח לדעת ש עדיין
לא כל האוכלוסיה הערבית
תומכת בכנס. מר מנחם בגין הטוב
והמיטיב חשש שאי־הצטרפותד, ה המונית
של האוכלוסיה הערבית
עלולה לפגום בהצלחה המלאה של
הכנס, ולכן החליט לדחותו. עקב
כך יתנהל מסע־פירסום נרחב, ו שורה
של מאבקים, הפגנות וכד׳,
שיגבירו ויבטיחו את תמיכת הרוב
בכינוס.
בבוא היום, כאשר תתכנס ה וועידה
בנצרת, כשהיא מגובשת
ומאוחדת יותר, ובנוכחות משתתפים
רבים והמונים, לא נשכח ל ידידנו
הדגול מר מנחם, ירום הודו,
את תרומתו הברוכה להצלחת ה וועידה.
שפתאי
לוי, רמת־גן
ה עו ל ם הזה 2259

בחדווי-שווה באיכותה לסיגריות המפורסמות ביותר בעולם
סופר קינג סייז
תערובת אמריקאית

מדים
מימיני

זהיר, קנאי לאידיאולוגיה ולא תמיד
מבחין בין
עיקר לתפל
השמש במזל קשה, הירח במזל שור
וונוס במזל גדי. ליסודות האש והאדמה
השפעה חזקה במפת הלידה. הצד ה-
״אדמתי״ באופיו ובהופעתו מודגש, וגם
הרושם הכללי הנשאר מאישיותו מזכיר
*ותר איש אדמה מאשר איש יצירה
או חזון, כפי שמצופה מיליד מזל קשת.
הוא אדם בעל מישמעת עצמית, תחושת
אחריות ואמביציה. הוא קיצוני,
תקיף וחותר למטרה בכל מחיר. עקשן
ולכן בדרך״כלל משיג את המטרות שאותן
הציב לעצמו.
כוחו במרץ ובעשיה, הוא אוהב לעבוד
קשה ואינו נרתע ממאמץ. הוא ריאלי

ירוחם משל עם שימעון פרס

ירוחם משל ויגאל הורביץ

מצטיין בכל מה שקשור בנזיספרים וחשבונות
ביצוע אוהב קשה אינו

חסרת־מעצור. הוא
שינויים, ואם נאלץ
לו לקבל זאת, גם
מרגיש בנוח במצב

ובעל יכולת
זהיר, אינו
לבצע שינוי,
לאחר מכן
שהשתנה.
הוא קנאי לאידיאולוגיה כתובה, לא
תמיד מבחין בין העיקר לתפל• הוא אינו
אידיאולוג שיודע להבחין איפה הנקודה
העיקרית, כיוון שהוא פועל לפי קו
מחשבה שאחרים ביססו אותו. הוא אינו
מהווה סכנה, כפי שהיה בזמנו יצחק
בן אהרון (מזל סרטן) ,שהיווה סכנה
למיפלגתו בלהט האידיאולוגי שלו, ביכולת
המנהיגות ובכישרון האנליטי שבו
התברך. כאן ניכרת הסכמה ונכונות
לבצע רעיונות שכבר הוכתבו.

הוא אדם חריף מאוד בכל מה שק שור
לחשבון. הוא אוהב לקחת חלק
פעיל בחיי הציבור, וחשוב לו שתהיה
לו השפעה חזקה. הוא ידיד פעיל לאנשים
רבים, אך למעשה חסרה לו רגישות
לאנשים, לא תמיד חש מה קורה איתם.
כאמור הוא מצטיין בכל מה שקשור
במיספרים וחשבונות — טכנוקרט טוב.
לא תמיד מסוגל לראות דברים בפרספקטיבה
נכונה. הוא בעל שליטה־עצמית
טובה, ולמרות שמצבי־רוחו משתנים ב-
פיתאומיות מהקצה אל הקצה, האנשים
מבחוץ לא יוכלו לזהות בקלות מצב-
רוח אופטימי או פסימי.
הוא בעל יכולת לעבוד קשה ולהגיע
להישגים. ביקורתי ולפעמים בעל ביקורת

מוגזמת. הוא נוקשה, אחראי, החלטי
ומשתדל להקדים את האחרים בצעד
אחד קדימה, אם לא במחשבות לפחות
במעשים. הוא בעל מזג טוב ואופי טוב,
אוהב מאוד ילדים ואופטימי. גם בעת
כעס מורגשת סלחנות באופיו.
הוא בעל רצון חזק ויוזמה, ומעוניין
לנהוג לפי עקרונות הומניים שעליהם
חונך ובהם הוא מאמין.
הוא אוהב טבע ובעל ערמומיות כפ-
רית• מארגן טוב מאוד ובעל כישרון
אדמיניסטרטיבי. האידיאולוגיה, שלפיה
הוא נוהג, נראית מוצדקת, מכיוון שהוא
עומד מול מחנה אחר, אך אם יהיה
עליו אליות ראש המחנה שלו, יתכן
שיהיה לו פחות מה לומר.

תקופה מצויינת להתחיל לימודים חדשים,
כי יש עירנות מייוחדת והתלהבות
לקראת דברים חדשים.
זמן מצויין גם לנסיעות
או לקניית מכונית
חדשה. אך כל
עניין, שבו החלטתם
לעסוק ברצינות, צריך
ריכוז מייוחד. התעלמות
מחסרונות עלולה
לגרום לתקלות ולחרטה
בשלב מאוחר יותר.
ייתכן נסיון רומנטי
מעניין וחדש, אבל כדאי לשמור
היטב את שתי הרגליים על הקרקע.

בעבודה חשים שביעות־רצון עקב התוצאות
הטובות שאליהם אתם מגיעים. אך מטריד חוסר־מנוחה
אתכם בגלל עומס העבודה
ודרישות רבות
של אנשים שאינכם
קשורים אליהם במייו־חד,
אך מנצלים את
בני־הזוג
טוב־לבכם.
מכניסים מתח לחיים,
ו 2ביוני
עליכם להתייחס אליהם
20 ביולי
ובסבלנות, בזהירות דווקא בגלל מצב־הרוח
התוקפני שבו הס עצמם שרויים. עיסוק
בשטח אמנותי כלשהו, או אפילו ביקור
בתערוכות, עשוי לגרוס לפגישה מעניינת.

אווירה מייוחדת תאפוף את השוורים. התלהבות
פיתאומית מכל מה שקשור לאמנות.
ובעיקר מוסיקה,
שירה ותיאטרון.
חיפוש פיתאומי אחרי
שקט ושלווה, ורצון לפתח
את החוש האסת בענייני
כספים

עליכם לסמוך על בן־
הזוג או השותף, הם
מעשיים מכם ברגע זה,
ויידאגו היטב לכל ה אינטרסים
שלכם קיים
סיכוי טוב שיגיע סכום כסף לא צפוי,
ויעזור לאזן את התקציב השלילי שלכם.

הנטיה לצאת ולבלות במקומות היקרים
ביותר בתקופה זו, עלולה לרוקן את ה כיסים
ולהותיר את 3ם

בעיות בתחום המיקצועי גורמות לאי-
שביעות-רצון ולחיפוש אחר דרך חדשה.
יתכן שהגיע הזמן לשקול
ברצינות הסבה ל- או אחר, מיקצוע מקום עבודה שונה.
והסיכסו- המריבות כים, שהיו מנת־חלק-
כם לאחרונה, מעיקים
ומקשים. גם בענייני
כספים אין שלום ביניכם
לבין בני-הזוג.
תחושת בדידות וניתוק,
שחשתם השבוע, תיעלם לגמרי.
סיכויים להיפגש שוב עם ידידים ותיקים.

טוס1

אהבות חדשות צצות
כימעט מדי יום. יש
לחדד היטב את כושר
ההבחנה, מכיוון שהדמיון
סוחף אתכם להתקשרויות
חסרות״זהירות, ולפעמים אף
מסוכנות. בעבודה משקיעים מאמצים
רבים ועליכם להוכיח הרבה מרץ ויוזמה.
^010^8 0

רצוי להשקיע מחשבה וזמן בכל מה ש קשור
במישפחה. הנטיף להסתיר דברים
בלתי־נעימים מהאנשים
הקרזבים אליכם, עלולה
לגרום נזק לכם ולהם.
עדיף להיות גלזיי־לב
ולשים את כל הקלפים
על השולחן. הביקורת,
הנאמרת כלאחר־יד, פו געת
יותר מאשר אתם
מעלים בדעתכם. לקש 22ב
אזגז ס ל- 1
22בספטמבר
רים שחודשו לא מכ בר
יש להתייחס בעדינות
ובזהירות. המצב הכספי רגיש מאוד
אולם תוך שבוע תוכלו להרגע בנושא זה.

המצב הכספי מעסיק אתכם. קשה לומר
שאתם נהנים מביטחון כלכלי ברגע זה.
בקרוב תוכלו להרגע,

בתקופה האחרונה חשים מתיחות ורצון
לנוח ולהתבודד. קיימת נסיה לנהל פרש־

עם ידידים וקרובים
יוצרים עבורכם מצב
קשה לעתיד. עדיף להיזהר
מהתחמקויות
ושקרים לבנים, אלו
עלולים לקלקל לכם יחסים חשובים.
התכוננו לטיולים בתקופה הקרובה.

חאזגיים

הבחין מי הם הידידים
האמיתיים במקום ע בד
דתכם. בתקופה זו תוכלו
לסמוך על האינטואיציה שמתחדדת *
מאוד. שמרו על תוכניות בעתיד בסודיות .

מעשים הנעשים בצורה ספונטנית, מהירה
וחסרת־מחשבה עלולים לגרום לרוגז רב
בסביבה הקרובה. כדאי
להעצר לפני שאתם
מעירים ומבקרים. הדיבור
המהיר לא תמיד
מביא ברכה. יש להיזהר
ממריבות בענייני עבודה,
אף שאתם עצמכם
מצליחים מאוד בתחום
זה, ומקבלים אישור 3 2 3 2 3 0 3
לכך על־ידי השכר ה גבוה
המגיע אליכם בתקופה
זו. לעקרבים שלא הספיקו להתקשר
בקשד אהבה חדש ומרגש, כדאי להזדרז
למצוא רומן חדש. עתה מצליח קסמכם.

בשבוע זה עשויות להגיע הצעות מפתי-
עות, הקשורות לנסיעות לארצות אחרות.
אל תמהרו לסרב. ב-

שטח האהבה מתקר-
בת תקופה שבה יימש-
9 0 £ניגן כו אליכם בני המין
השני, ולא יוכלו להת-
*£658י> 53 עלם מהמשיכה וה-
| 1111 { 1111 0קסט שתקינו אליהם.
מבחינה כספית תוכלו
לשפר את המצב הכל-
*** 2 8א כלי על-ידי פעולות
מהירות וספונטניות.
היוזמה תהיה לעזר רב. כדאי להימנע
ממריבות וסיכסוכים על רקע כספי.

חיי חברה פעילים יימשכו. פגישות מק
ריות
ומעניינות. יש צורך להשקיע מאמץ
רב על־מנת לשכנע את
בני המין השני בחיזו-
ריכם. דליים לא יימצאו
הרבה בביתם בתקופה
זו. בשטח ה עבודה
צפויים שינויים
פיתאומיים, משימות
קצרות ובלתי-צפויות,
ומכרים חדשים שעשו20
בינואר ־
$ז בפברואר
יים להפתיע. לעומת-
זאת לסטודנטים לא
צפויה תקופה קלה, ויש להמשיך ולע־שות
מאמצים רבים כדי להגיע להישגים.

יש להיזהר בתיכנון העבודה. המעמד 111־
**ליז^אתם שו א פי ם ^־

להצטער ולהיכנס לדי־באון.
במסיבה הבאה שילהיב תפגשו אדם
אתכם פי כמה. ענייני כספים גם הס אינם
משביעים רצון. כדאי לחסוך לשעת צרה.

רוקד לי בפה
דיסקו ופל מצופה
של עלית

רו ק ד לי בפהלא כו ל דבר מ ה טו ב
ל ר קו דולר קו ד וגם ל א הו ב
די ס קו -הו פ ל שמעבר ל מ צופ ה ב שוקולד.
רו ק ד לי בפהלא כו ל עוד אחד !
להשיג אצלה מו כ רי םבשמחה

טוב לי עם

שחסקשנםהזח

הציונות והג״טיבס
זה זמן רב שרציתי להעלות את סוגיית הגדרת
הציונות כתנועת־שיחרור לאומית, ניוון שח״ב אורי
אבנרי חוזר ומעלה זאת, תוך השוואתה לתנועת-
השיחרור הלאומית הערבית, למשל.
עד כמה שידוע לי שורשי התנועה הציונית היו
במזרח־אירופה ועיקרה — הנסיון להתמודד ולפתור
את בעיית האנטי־שמיות, שגרמה לפוגרומים ואפליות
בלתי״פוסקים נגד היהודים. הציונות גרסה, שהיות
והאנטי״שמיות היא חולי שאינו ניתן לריפוי יש לעקור

..יש למר את הימדים
מהוו הסביבה העו״נת,
ולשתול אותה
בסבל אוץ אחו...׳
את היהודים מיניך הסביבה העויינת ולשתול אותם
בחבל ארץ אחר, אשר יהיה שייך לחם ואשר בו
יהוו רוב. בכך תיפתר הבעיה, אליבא בציונות.
במילים אחרות: הציונות הטיפה לפיתרון בעיית
האנטי״שמיות באמצעות הגירה והתנחלות — הגירה
מאירופה לאסיה והתנחלות (לפי מיטב המסורת האירופית
של סוף המאה ה״ )19 בחבל ארץ נידח באסיה
(למעעשה הציעו גם התנחלות באפריקה או באמריקה

הלטינית) תוך אי״התחשבות ב״נייטיבס״ .לבן נראה לי
שהציונות היתה בסיס אידיאולוגי לתנועת־התנחלות
לאומית — לא לתנועת״שיחרור לאומית. אגב, שיחדור
של מיממי ז

היסוד האירופי של התנועה הציונית אינו נושא
לחילוקי־דיעות. לתדהמתי (וחשבתי שכבר אין הרבה
בשטח זה היכול להפתיע) מצאתי לפני זמן קצר
(באנציקלופדיה יודאיקה) כי העליה התימנית הראשונה
אורגנה למעשה כדי לספק כוח-עבודה יהודי זול
שיתחרה ביתר״הצלחה בכוח״העבודה הערבי הזול.
אם המדובר ברודזיה (טרום זימבאבווה) או בדרום-
אפריקה, אין לנו כל בעיה בניתוח טיב המדינה,
ערכיה וכר. אך כאשר מדובר בישראל ובתנועה הציונית
יש לנו קשיים פסיכולוגיים לקרוא לילד בשמו. חוק-
השבות והנחיות מישרד-החינוך לגבי מגמות החינוך
בבתי-ספר ערביים בישראל, הן רק שתי דוגמות
לאפליה גזעית־לאומית־דתית המושרשת בחוק, ולא
רק בנוהג בישראל.
את הנעשה אין להשיב ואיני מטיפה להשמדת
מדינת״ישראל, בתה של הציונות. אך כדי להתמודד
עם בעיה צריך תחילה להכיר בקיומה. מדינת־ישראל,
בגלל האידיאולוגיה שעל בסיסה הוקמה, היא מדינה
המעודדת אפליה גזעית, לטובת ״הגזע העליון״ ,היהודים
הישראלים, נגד האחרים.
נגד האידיאולוגיה הזאת יש להילחם, היות והיא
בעוכרי המדינה ובעוכרי אזרחיה, וסופה שתכחיד
אותם. והרי ח״כ אבנרי ״מסתובב בעולם״ ורואה
את הנעשה גם מבחוץ — מדוע, אם כן, הוא מתעקש

על כך שהציונות אינה גזענית ו נחמה כלשהי אפשר,
אולי, לשאוב מכך, שגם שאר הארצות במרחב הן
גזעניות או מפלות לרעה חלק, לפעמים ניכר, של
תושביהן. אך האם זוהי באמת נחמה ז! או שמא
זוהי דוגמה ז

ולעניין אחר. פגשתי מורה ישראלית המלמדת,
בין השאר, תנ״ך. לשאלתי ״מתי נכתב התנ״ך״ ענתה :
״הוא לא נכתב, הוא ניתן.״ היא גם לא ידעה תאריכים
היסטוריים הקשורים לשנער, אכד, אשור, בבל
וכו׳ .ואם אלה הם המורים — מה כבר אפשר לדרוש

״שואל היא אוץ;
עור אתאיסט ,,המאמינים
שאלוהים נתן להב[
יאה ה אוד
מהתלמידים ז ההתחלה, כפי שציינתם כבר, היא בלימוד
מטעה בכוונה תחילה של ההיסטוריה העתיקה
והחדישה, וסופה בהגדרה ״ישראל היא ארץ של
אתאיסטים המאמינים שאלוהים נתן להם את הארץ״.
ולמרות הביקורת — יישר כוח על כך שאתם
מחזיקים מעמד ומוציאים את העיתון כל שבוע.

רו ח

שירטון, גלאס גו, ט קו ט לן ד

שחס • חשנסחה7

המיקוד הי שראלי -הא הוא מטורף?
קשים חייו של הישראלי. גם אם הוא שוהה
הרחק בנכר, אין׳ הוא יכול לשאת את הנטל שמעמי סים
עליו השילטונות במולדת, ואין הוא מסוגל להבין
מדוע דורשים ממנו מה שלא דורשים משאר בני־תמותה
בארצות אחרות.
אחד המשוכנעים בכך הוא עלי כהן, המשלח
אלינו, באמצעות ״פורום״ (״העולם הזה״ ,)2257 את
חיצי ביקורתו מקופנהגן הרחוקה על שיטת המיקוד
הישראלית. הוא קובע, כי ״מי שלא יצא מגבולות
ישראל, לא מכיר שיטות מיקוד שונות משלנו, והטמבל
שהכין את מיספרי המיקוד בישראל לא ידע מה הוא

המוצא. הדואר יגיע מתל״אביב לירושלים או לצפת,
לידיו של הדוור היוצא אל אותו קטע של הרחוב,
כשהוא כבר ממויין. פירוט כזה מחייב כמות גדולה
של מיספרים, ובשל כך יש חמש ספרות במיקוד.
בעולם הגדול קיים מיקוד (או זיפ, או פוסט קוד)
אחד לעיר שלמה, או לרובע אחד. בשעת המיון

״1בעורם סמל קייס
מיקוד אחד ל עז שרמה -
בישראל #וקדש מ־ספר מיוחד
לכל קטע של חטב־

שיב•

בארצות״הברית מעסיק הדואר רבבות עובדי־מיון
באלפי ערים וישובים, כדי למיין בשנית דואר במקום
היעד, אחרי שכבר מויין במקום המוצא. אילו רצו
בארצות־הברית למיין מראש, לפי קטעי הרחוב, ולקבל
תוצאה כמו בישראל, היו נזקקים לכמות הרבה יותר
גדולה של מיספרים, ושיטת חמש הספרות בזיפ האמ ריקאי
לא היתה מספיקה.
כאן אנו חוזרים לטענתו של מר כהן, שמי שלא

;.הסטנו שתיכון וגת שיטת
הטישו הישואוית במו אוהוו
מלעשות הכל פעט״ם :
מיון, כוח־אום וכו

עושה, ולמה, ויצר שיטת 20 אלף מיספרים, במקום
2000 בילבד, בדנמרק...״
אכן, חיים קשים.

אני מוכן למות על זכותו של כל אדם, גם בפאתי
הים הצפוני, לדבר ולבקר. באותה מידה אני זכאי
לשאול את עלי כהן, אם יש לו מושג על מה הוא

לעניות דעתי, השאלה הבסיסית אינה כמה מיס־פרי-מיקוד
קיימים. אם מר כחן מחפש מיספר במדריך
הטלפון — מה איכפת לו אם המיספר הדרוש הוא
אחד מ 200-או מ״ 20 אלף מיספרים ן השאלה היא
למה נועד המיקוד, ואם הוא משרת את מר כחן
ועמיתיו או רק מטרידם.
יתרונה העיקרי של שיטת המיקוד הישראלית הוא
בכן, שהפיקח לקחים ולמדה משגיאותיהם של אחרים.
בישראל המיקוד מפורט מאוד, ומיספר מיוחד
מוקדש לכל קטע של רחוב. המטרה פשוטה: בדרן
זו ניתן למיין את הדואר מיון סופי כבר במקום

ערך למיקוד. המישלוחים אינם יוצאים אל הרחוב,
אלא אל בית-המיון המקומי, וכל העבודה מתבצעת

אוספים את כל הטיכתבים הנושאים אותו מיספר,
ושולחים אותם אל עיר היעד. אן מה קורה שם !
אילו היו כל המיכתבים מיועדים אישית אל ראש־העיר
בילבד, או אל מנחל גן״החיות המקומי בילבד,
ואיש מילבדם לא חיה מקבל דואר — ניחא. אך
למרבה הפלא קיימים גם בחו״ל מיקרים בהם אלפי
מיכתבים מיועדים לאלפי נמנעים, ולא לנמען אחד.
על כן, משהגיע המישלוח אל אותה עעיר, אין עוד

יצא מישראל אינו מכיר שיטות שונות משלנו. מותר,
אם כן, לצפות ממי שאכן יצא מישראל — שיכיר
שיטות שונות. אך המציאות טופחת על פנינו.
עובדה: הדואר האמריקאי, שעסק 10 שנים
תמימות בהחדרת הזיפ לתודעת הציבור, החליט לנטוש
את שיטת חמש הספרות ולעבור תשע ספרות. הדואר
הגרמני עובר גם הוא לתשע, ההולנדים ל .11-כל
זאת כדי להשיג אותה מטרה שהשגנו אנו כאן. לבד
מתוספת ספרות, כרוך השינוי שם בהשקעת הון־עתק
ובשינוי מחודש של הרגלי הציבור.
המוזר והבלתי אנושי הוא, ששם מתקבל הדבר
בהבנה, כימעט בסבלנות.
״הטמבל״ שתיכנן את שיטת המיקוד הישראלית
פטר אותנו מלעשות הכל פעמיים: מיון, כוח-אדם,
הוצאות. אך כל זאת בתנאי שמר כחן יקדיש שניה
לרישום המיקוד^ .

!כריה

מיורוצק•,

דוגרמ׳י שו־ד־יהוחיק שוורח

מבצע שיא של ״סיטיזר

—רכוש ששן יד א 12£ז01
ה הג דל ה

הראשונה
ו מו רו

בי 30.1.81
נין אלה
שירכשו

ותשתתף בהגרלה חודשיו!
של ט לו יזיהצבעונית

מ *- 11

רכוש החודש שעון יד איכותי של ״סיטיזף׳ ותשתתף בהגרלת טלויזיה
צבעונית מעולה של ״מץ׳ /עם שלט רחוק.
כל שעליך לעשות לאחר שרכשת שעון ״סיטיזף׳ הוא למלא את תלוש
ההשתתפות בהגרלה הנמצא בידי כל שען, ולשמור ברשותך את
ההעתק. ההגרלה תיערך אחת לחודש בנוכחות עו״ד ורואה חשבון
החברה ותוצאותיה יפורסמו בעיתונות.
בהצלחה.

שעון שיש לו אבא

דרום־אפריקה
כאילו לקראתי ביקורו של שר־האוצר של דרום-
אפריקה, אוון הורווד, תוציאה ספריית מפרש לאור את
ספרו המצוין של הקמרוני פול ברנטל, ילדי סוואטו. גם
אותם ישראלים הסבורים, שסיבות ממלכתיות מצדיקות
את ביקורה של החלאה הגזענית הזאת בארץ, ואת
הפגישות הלבביות עם מנחם בגין ויגאל הודביץ, ימצאו
עניין בשפע המידע בספרו של ברנטל, שהיה עורך השבועון
ז׳אן אפריק.
במדור זה אין מקום לביקורת ספרים, אבל כדאי לעיין
בכמה פיסות מידע שלוקטו מתוך הספר:
0בדרום־אפריקה חיים חמישה מיליון לבנים 18 ,
מיליון שחורים. כל השילטון הפוליטי בידי הלבנים.
• הלבנים מהווים 17.3אחוז מאוכלוסיית דרום-
אפריקה. הם נהנים מ־ 70 עד 76 אחוז מההכנסה הלאומית.
• הממשלה מוציאה על חינוך ילד לבן פי 16
מאשר על חינוך ילד שחור.
• רק שני אחוזים מהמורים השחורים הם אקדמיים.

ילדי

נפגמה מעט לאחרונה. הלמוט שמידט היה הראשון שעצר,
בעזרת הליברלים, את כוחותיו השמרניים של פרנץ־יוזף
שטראום. לפני כחודש הביסה קואליציה של השמאל
המתון והשמאל הרדיקלי במפלגת הלייבור הבריטי את
מועמד הימין, דנים הילי, והעמידה תחתיו סוציאליסט
מוצהר, מייקל פוט, בראש המפלגה. עתה נחלו הכוחות
הדמוקרטיים והמתקדמים בעולם שני נצחונות מרשימים,
שאין בהם אולי כדי לעצור את המגמות השליטות בפולי טיקה
הבינלאומית, אך הם יכולים לחזק את המוראל של
הנאבקים לשינוי ולקידמה.
סנסציה ב פו ר טוג ל בליסבון נאלצה הממשלה
השמרנית להתפטר אחרי שמועמד השמאל, הנשיא אנטוניו
ראמאלו איניש, נבחר לכהונה נוספת בת חמש שנים.
בניגוד לכל התחזיות המגמתיות בעיתונות האמריקאית
הביס איניש את יריבו הסופר־שמרני, אנטוניו סוארש
קארניירו ברוב מכריע. אי׳ניש זכה ב־ 56.4אחוזים מקולות
הבוחרים. עבור קארניירו, שנתמך על־ידי הממשלה, כוחות

שרי־אוצר הורכיץ והורווד לוחצים יד
ניצול ממוסד ומתוחכם
0מיליון ו־ 300 אלף מכלל המועסקים באזורים ה לבנים
הם תושבי הבנטוסתאנים. הם מצטופפים ב״מגורי
רווקים״ ,בתנאים מחרידים, ורואים את נשותיהם פעם
בשנה. אם יאבדו את מקום עבודתם יגורשו חזרה לאזורים
השבטיים. באזורים אלה חיים יותר משני מיליון מובטלים,
רבים מהם בתנאי רעב ותת־תזונה.
!• רוב עושרה של דרום־אפריקה, אותו ייצג בישראל

שר־האוצר האורח, נובע ממיכרות.
במיכרות בדרום־אפריקה מועסקים 640 אלף שחו •
רים
90 ,אלף לבנים, ו־ 10 אלפי הודים ובני־תערובת.
• השכר הממוצע של כורה לבן הוא 534 ראנד
לחודש. הכורה השחור מרוויח 49 ראנד לחודש.
• הכורים השחורים חיים בקסרקטינים בנוסח צבאי
ועובדים ששה ימים בשבוע.
י• הכורים הלבנים חיים בווילות ועובדים רק חמישה
ימים בשבוע.
• בסוואטו עצמה 15 ,ק״מ מיוהנסבורג, חיים כ מיליון
שחורים בצפיפות שלא תתואר. רק ל-ס/ס 20 אחוז
יש חשמל 100 .אלף ״שחורים חוקיים״ ממתינים לדיור,
עוד 400 אלף שחורים ללא רשיון (לגור ולעבוד בארצם
שלהם!) ,מצטופפים בבתי קרובים ומכרים.
אין תמה שדווקא איזור עירוני זה מהווה מוקד עיקרי
לתסיסה !נגד מישטר האפרטהייד.
הנסיונות המתוחכמים של ממשלת דרובדאפריקה לבטל
כמה מהגילויים החיצוניים של הגזענות, את ״האפרטהייד
הזול״ כפי שהוא מכונה בפרטוריה, מטרתם להגן על
המיבנה המאפשר את המשך המישטר הקיים. את היחסים
המיוחדים בין ישראל לבין מדינה זו, את הקשרים
הכלכליים, הפוליטיים, החברתיים והגזעניים יש לבחון
גם לאור התהליכים ההיסטוריים, שלא יאפשרו לישות
מפלצתית זו להתקיים לנצח.

ימין כע 1לם:
תב 1ס 1ת קט 11ת
תחושת הניצחון שאפפה את הימין ברחבי העולם, כולל
ישראל, מאז ניצחונו של רונאלד רגן בארצות־הברית,

הימין והמרכז השמרניים, ונעזר גם בקרנות חשאיות
של ״ידידים״ מארצות־הברית, הצביעו רק 40 אחוז. הצבעה
עממית ישירה כזו עבור מועמד שמאלי מובהק, מהווה
גם תמיכה במגמה שעמדה ביסוד מהפכת — 1974 קידומה
של פורטוגל לשיטה חברתית־כלכלית סוציאליסטית, באמ צעים
דמוקרטיים.
סא !הקדוש. משקיפים רבים סברו שמותו של ראש
הממשלה השמרנית, סא קארניירו, בתאונת מטוס יומיים
לפני הבחירות, יסייע לימין. הלווייתו של קארניירו הפכה
להפגנת־ענק של הימין. הופגנו בה המידות הטובות
הבורגניות על-ידי אלפי צעירים מסופרים היטב, הדורים
ומעונבים, בהתאם למסורת הטובה והישנה של פורטוגל
הטרום־מהפכנית.
קארניירו המנוח, שנהרג בגיל ,46 היה איש מוכשר,

סואט 1

ונוי ו8וון
^3יי5ר
נמרץ ומושחת. מותו עורר תגובות רגשניות, שלא תורגמו
לניצחון אלקטוראלי.
לקואליציה הימנית המתפטרת, בראשות שר־החוץ
דיוגו פריטאס דו־אמראל, יש עדיין רוב של תשעה
מושבים בפרלמנט הפורטוגלי. יש להניח שמשבר המנ היגות
בימין, התבוסה בבחירות ועליית המוראל בשמאל
יביאו, בסופו של תהליך, לבחירות חדשות בפורטוגל.
ניצחון השמאל גם בבחירות לפרלמנט יביא, ללא ספק,
שינויים מיבניים של ממש בכלכלה של פורטוגל. אפילו
אם יסתייע הימין בארצות־הברית של רגן, הוא יתקשה
מאוד לבצע מהפכה ימנית בנוסח צ׳ילה. בניגוד למצב
ששרר בצ׳ילה מהווה הצבא מיבצר של השמאל. נכון
שמחוייבות הימין הפורטוגלי לדימוקרטיה היא רופפת,
וקיימת רק כשהאינטרסים הכלכליים הבסיסיים שלו אינם
נפגמים. אבל בהעדר סיוע מהצבא יוכל הימין לבצע
פרובוקציות ולעורר מהומות, בעיקר בעזרת המישטרה
הימנית, אך ספק אם יצליח למגר את הדמוקרטיה במדינה
שחיה תחת דיקטטורה פאשיסטית 64 שנים.
תבוסה לגנרלים הניצחון המרשים של השמאל
בפורטוגל הושג, בכל זאת, בתנאים דימוקרטיים. באורוג וואי,
לעומת זאת, הנחיל העם כולו תבוסה קשה לגנרלים
הניאו־פאשיסטיים.
העם באורוגוואי היה אמון על דימוקרטיה פרלמנטרית,
עד להפיכה הצבאית ב־ . 1973 מאז שורר בארץ זו מישטר
של דיקטטורה נוקשה, מלווה במעשי חטיפות ורצח של
אנשי שמאל ודימוקרטים, ומסתייע בבתי־סוהר פוליטיים
שמישטר העינויים בהם החריד את העולם.
הגנרלים, שהצליחו להשתיק כל אופוזיציה שמאלית,
חשו עצמם בטוחים דיים כדי לבקש אישור במישאל-עם
לחוקה חדשה, שתעניק לגיטימציה לשילטון הצבאי.
הימין הקיצוני בחונטה השלטת התנגד נמרצות למישאל.
אנשיו חששו, ובצדק, שהעם הקטן והמפותח באורוגוואי
יביס את הממשלה. אך הרוב בכת הצבאית התעקש על
מישאל-עם. התוצאה היתה מרשימה 1.6 .מיליון אורוג-
וואיים ( 90 אחוז מבעלי זכות הבחירה !) השתתפו במישאל.
57.8הצביעו נגד הגנרלים 42.2 ,בעד.
הנשיא אפריסיו מנדם הוכה בתדהמה מוחלטת. תגובתו
היתד, אווילית. הוא הודיע באמצעי־התיקשורת, שתוצאות
המישאל מהוות תבוסה לעם באורוגוואי. לעומתו היה
ראש החונטה, גנרל לואיס קיירולו, יותר מציאותי. קיירולו,
שהוא השליט האמיתי באורוגוואי, הורה לשר הצי שלו
להודיע שתוצאות מישאל-העם יביאו לשינויים מרחיקי-
לכת בחיים הפוליטיים הפנימיים. השר לא הודיע, כמובן,
מה תהיה מהות השינוי. קיירולו עצמו רמז, שאין לצפות
לשובה המהיר של הדמוקרטיה לאורוגוואי. כתבים צרפתיים
הסיקו שד,גנרלים מקווים, כנראה לא בלי סיבה, שעלייתו
של רגן לשילטון תביא להחלשת הרעשים שהשמיע הנשיא
ג׳ימי קארטר בענייני דימוקרטיה וזכויות האדם.

תרופת הפלא של
יו״ר מפלגת־ד,עבודה, שימעון פרס, ראה תמיד את
עצמו כמעין ג׳ון קנדי במהדורה ישראלית. גם העידן
הסוציאל־דמוקרטי הפוקד אותו לאחרונה לא השכיח
ממנו את זיקתו הישנה ליעילות האמריקאית.
מקורות מהימנים ביותר ברח׳ הירקון 110 הדליפו
לעולם קטן, שלאחרונה הזמין ח״ב פרס צווח מומחים
מארצות־הברית, כדי שיבחן את הכנותיו לנטילת
רסן השילטון אחרי בחירות . 1981
המסקנה הראשונה של הצוות הדהימה את פרם
ואנשיו. האמריקאים אמרו לפרס שעליו להיפטר מעוז ריו
( 31)165 זתסץ 0£־נ 001 כולל בועז אפלבאום
וישראל פלג. קשה לדעת אם פרס אומנם ימלא אחר
העצה הזאת. עוזריו, מכל מקום, סבורים עכשיו שאין
לציית לאמריקאים בכל דבר, ויש לצפות מהם לרעשים
פרדאירופיים.

עוזר אפלבאום
אוריינטציה אירופית

מדוע יותר ויותר נשים
מכבסות ב״שלגית״...
...ומה יוצא להז מזה:
כביסה מבהיקה במיוחד.

חסכון ללא תחרות.

״שלגית״ היא אבקת הכביסה
היעילה ביותר שאת יכולה להשיג
כיום״:
יש בה!.ל :40 חומרים פעילים, שהם
׳מעל ומעבר לדרישות התקן. היא
מסירה כל כתם בקלות י — אפילו
במים קרים!

״שלגיה״ הוכחה כחסכונית ביותר,
בהשוואה לאבקות כביסה אחרות
מסוגה;
\ כוס״שלגית״ מספיקה ל־ 5ק״ג
כביסה!
(התקינות; כוס אחת שלמה ל־4

בכל הגרלה: מערכת
סטריאופונית במזוודה•
במבצע מיוחד של ״שלגית״ תערך
הגרלת פרסים בכל חודש.
בכל הגרלה תוגרל מערכת
סטריאופונית מושלמת בתוך
מזוודה, ועוד פרסים יקרי ערך.
כל שעליך לעשות הוא לשלוח 2
לשוניות פתיחה של ״שלגית״
מאריזות של 1.5ק״ג או תלוש אחד
מאריזה גדולה של 6,4או 10ק״ג.
שלחי אותן אל:
״מבצע שלגית — יצהר״
ת.ד ,823 .תל־אביב

תוצאות הגרלה מם׳ 3
מיום 30.11.80
בהגרלה זכו:
מערכת סטריאו: צחי טובי -
מחשב כים:

חולון.

תורגמן רוזה — אשדוד ; הוביטייל יוסף —
נצרת־עלית; אביטל פלורה — ירושלים;
געדרנעמי — ראשון־לציון; בצלאל בילה —
ראשון־לציון.

עגלת תה:

זנו אסתר — לוד; עוזרי ברכה — תל׳
אביב ; ישורון לאה — תל־אביב ; גבריאל
סעדיה — גבעתיים; אגבר עדית — תל־אביב.

שעון
מעורר:
דיין שרה — צפת ; לוי דפנה — ירושלים ;
וסרשטרום דורית — חיפה ; אמר זהבה —
תל־אביב; גרבר מרים — תל־אביב.

שולחן פיקניק:
ישי אסנת — אופקים ; סינורודין נורית —
הוד־השרון; נדל רוחמה — בני־ברק;
שחרור ג׳נט — צפת ; שיינר רוזה — בתים;
הלר שרלי — חיפה; חן מרים —
גבעתיים ; פרל תימורה — ירושלים ; אופיר
אורית — גבעתיים ; גוטמן רונית — כפר־סבא.

חבילת

סינואני ארזה — פתח־תקוה; טנגדף עליזה
— חולון ; קדמי רחל — חולון ; לשם דפנה
— פתח־תקוה; הלאל מגי — צפת; בהט
אורה — חולון ; זבולוני חיים — שדרות ;
דוד שושנה — כפר יעבץ; ארנשטיין
גבריאלה — טבעון; וינר אילת — קרית־חיים;
סקידלסקי שרון — פתח־תקוה;
אספיר אידה — ירושלים ; אולקסלסי
עציונה — אילת; חפץ אסתר — תל־אביב;
וטורי שושנה — באר־שבע ; בנאי תמי —
רחובות; זילברמן אסתר — גדרה; איזנמן
אסתר — רמת־גן ; רוט זהבה — אשקלון ;
קרן ניב — ראשון־לציון; זלד נעמי —
גבעתיים ; הופמן אסתר — רעננה ; חדידה
נעמי — אשדוד; בניטה אסתרלה —
מבשרת ירושלים; הידש גאי — רמת
השופט; אקוניס רבקה — בת־ים; מנקלי
קולט — פתח־תקוה; ציפורה קראוס —
בני־ברק; ישראלי צילה — תל־כביר;
ברקוביץ קרולה — בת־ים ; הקטר אריק —
אשקלון ; יומני ניסים — מושב פדיה ; רון
נילי — נתניה; ואטורי רינה — בת־ים;
מיה אמיתי — גבעתיים ; בן אור שרה —
רמת־גן; ביבי רינה — בת־ים; פלורה
דניאל — אשדוד ; כהן זיידי — ירושלים ;
ארנדבוים רינה — גבעתיים ; מויאל איל —
חולון ; סמ״ר רסיאני חוה — צה״ל ; הרגיל
זהבה — אשקלון; צברי אלילה — פתח־תקוה
; סלע רחל — תל־אביב ; ג׳אנח אילנה
— נתניה ; בהט רבקה — ניר משה ; ליכט
זהבה — חיפה ; דרנר בטי — ערד ; ישראלי
מרסל — בני־ברק; וילדבסקי חוה — נתניה;
גוט לביאה — קרית־אונו; חיים אהרון
בנגמין — אור־יהודה; מן מנחם תמר —
ניצנים ; בלומנפלד רחל — באר ־שבע ; צור
אביבית — נתניה ; זוהרה מלכה — צפת ;
וטורי גיסים — באר־ שבע ; זיגמן אהובה —
ראשון־ לציון ; ורשביאק שרה — באר־שבע;
טאויל שרה — ירושלים; שמידט חיה —
רמת־גן; שון שושנה — ירושלים; זלמן
ורד — חיפה; ויסמן שרה — כפר־סבא;
לשם יוספה — לוד ; ליכטנשטיין סלביה —
תל־אביב; חכים יהושע — ראשון־לציון;
שליסברג אילה — ראשון־לציון; סלהוב
נועה — באר־שבע; אלדר חוה — חיפה;
דרורי רות — תל־אביב ; אקוקה מרגריט —
תלמי אליהו ; ינקוביץ מרגלית — אשקלון ;
גולדרינג אהובה — תל־אביב.

ההגרלה הבאה ב*31.12.80

העו ל ם הזה 2259

אנשים 1111113.

הומלכה אריזבט :״אפטור דיוטי״
בתמונה למעלה נראית המלכה אליזבט, כשהיא מאזינה לנגינת
הימנונים בביקור היסטורי שערכה בתוניסיה, כשלצידה הנשיא חביב
בורגיבה. בורגיבה ביקר בעבר באנגליה 1961 אך היתה זו הפעם
הראשונה ששליט בריטי ערך ביקור בארצות־המע׳רב. משחזרה
הביתה זיכתה עצמה באפטר דיוטי — טיול הבוקר עם שני כלביה.

ו״סקאדדיסם אן: ה מג ה הגזולה ביותר מוזרם
נשיא צרפת, ואלרי ז׳יסקאר־ד׳סטאן נראה בתמונה זו עם רקדני האופרה מפקינג ועם מארחו בסין,
הנשיא הוא גופנג. בקבלת־הפנים ״המצומצמת״ ,שנערכה לכבודו באותו ערב, נכחו אלפיים מוזמנים
מתוך עשרת אלפים איש שצפו בהצגת האופרה. אולם־האופרה בפקינג גדול פי שלושה מכל אולם
אחר במערב. ואם טרם למד מהם מושגי הגודל בידידתה החדשה של צרפת — ביקר בחפירות ארמונו
של קיסרה הראשון של סין, שם קידמו את פניו 6000 חיילים ופרשים חצובים באבן.

ניאסריהס סיווגו!
ויורי אנה: תרגילי
ביאטריקם, מלכת הולנד מ זה
שבעה חודשים, אירחה ב האג
את סימון וייל, נשיאת
הפרלמנט האירופי( ,טרם בי קרה
וייל בישראל) וביקשה
לשמוע ממנה משהו על קורו תיה
כאשה בחיים פוליטיים.
אמה של ביאטריקס, המלכה
שפרשה, יוליאנה, היא חברה
ותיקה של וייל. ביאטריקס בת
ה־ ,42 שנתקבלה על-ידי בני
עמה בחששות, זוכה עתה ל ביקורת
מחמיאה בעיקר בשטח
היחסים הדיפלומטיים ופגישו־תיה
הבלתי־נלאות עם מנהי גים
פוליטיים שונים.
העולם הז ה 2259

אנ שינו בשלם

רומן גאוי.. :מוות הוא תחבולה מחוכמת ד

׳ 3111 וירקו אני הנטל שד עצמי
יוזום רליקר-ץ׳ בן ,31 יליד שטוטגארט, נבחר בקולומביה, אוהיו,
למר עולם בפיתוח הגוף. וילקוץ׳ רואה עצמו אמן, המפסל בשרירים
כשם שפסל מפסל בחימר, וטוען ״אני הפסל של עצמי״ ,בעיקבות
הגדרתו של מר עולם הקודם שהוא מעריץ, ארנולד שווארצנגר.
ועוד בעיקבותיו, גם וילקוץ׳ בדרך להיות מולטימיליונר.

צרפת ערכה לוויה ממלכתית
לסופר שאף טיפת דם צרפתי לא
זרמה בעורקיו. היתד. זו לוויה
של רומן גארי, שבנו, דייגו אלכ סנדר,
נראה בתמונה העליונה כש הוא
צועד אחרי הארון עם ידידת
אביו, ליילד. שלאבי. גארי, הוא
יהודי רוסי, ששמו המקורי היה
רומאן קאצב, וטוענים כי היה בנו
הבלתי־חוקי של השחקן האגדי
מוסג׳וקין. הוא זכה להיות גיבור
לאומי בצרפת, כשבעת מילחמת־העולם־השניה
הדריך טייס קרבי
שהתעוור והנחיתו בשלום לארץ.
בתמונה משמאל נראה גארי ב חברת
ג׳ייו סיברג, שחקנית הקול נוע
שהיתה אשתו ואשר ידידיו
טוענים כי התאבדותה היתה ה דחף
העיקרי להתאבדותו של גא-
רי בשבוע שעבר. הוא בעצמו הת בטא
לא מזמן בראיון כי המוות
הוא תחבולה מחוכמת.

דין מאוסין הנן:
הסונים רסיס!

דן ונ :1מתוק בקול גדול
מלכת מועדוני־הלילה של פאריס, לין רנו, זכתה לכבוד סייוחד :
מלך החקיינים של צרפת, תייארי לה לורון, כלל אותה ברשימת
האנשים המפורסמים שהוא מחקה בתוכנית הבידור החדשה שלו.
בתמונה לין רנו צוחקת בקול גדול עם החקיין, לאחר ההופעה.

אלופת ארצות־הברית לשע בר
בהחלקה על הקרח, דורותי
האמיל, ערכה מסיבת פרידה
בלאס־וגאס לשחקן לשעבר :
דין־פול מרטין, בנו של ה־שחקן־זמר
דין מרטין, שהחליט
לעזוב לזמן מה את המישחק
לטובת קאריירה כטייס קרבי.
מרטין, הנראה בתמונה חוגג
עם השניים, טען שהחלטת בנו
באה עליו בהפתעה מוחלטת :
״אני מרגיש באשה שבעלה
רימה אותה״ ,אך, כמובן, היה
גאה מאוד. על החלטת בנו
להקדיש זמן ״לעמו ולמולדתו״
כפי שהתבטא. דין־פול כבר
הטיס מסוקים בהיותו בן , 16
והיום יש בדעתו לתרגל מטו סי

העולם הזה 2259

גיון יגון:
והחחנא עוד!״
כמה ימים בלבד לפני ד.רצ־חו,
העניק ג׳ון לנון ראיון ל שדרן
הבי.בי.ם י. אנדי פבלס,
כשהוא מסביר את הרגשתו ה נפלאה
לחיות בארצות-הברית,
לעומת תחושת החנק שהיתר!
לו בבריטניה :״עכשיו אני
יכול לצאת מן הבית, ללכת
למיסעדה ככל האדם, ולהינות
מאלמוניות כימעט. אנשים
עשויים לפנות אלי בנימוס ו לבקש
אוטוגראף או לכל היו תר
לומר, היי׳ ,אבל הם לא
נטפלים אלי. אתה יכול לתאר
לעצמך מה זה בשבילי ללכת
למיסעדה או סתם לשוטט ב רחוב?״
לנון
לא שיער בנפשו עד
כמה טעה. לעומת־זאת היה זה
וודי אלן שכימעט וניבא את
צורת מותו: בסירטו האחרון,
אבק כוכבים, מתאר וודי אלן
את יחסיו המורכבים ככוכב
עם מעריציו, כשלקראת סוף
הסרט ניגש אליו מעריץ ומו דיע
לו ״אתה היית הגיבור
שלי״ ותוקע בו כדור.

הביטלס באנגליה ( )1966 ובאולפן אמריקאי באיחודם האחרון מחדש לפני 10 שנים (בתמונה למטה)

האיש החושב
אינו חוזר על אותה שגיאה פעמיים.

קני ת בז מנו
טלויזיה שחור/לבן
עם הזמן למדת בוודאי
כי יש הבדל עצום
בין מכשיר למכשיר
באיכות ה ת מונ ה והצליל
ובתכיפות התיקונים.
אתה עומד לרכוש
טלויזיה צבעונית.
זהו המכשיר המורכב
וה מתוחכם ביותר
שברא האדם לשימוש ביתי.
כדאי לך לשלם
* עכשיו מעט יותר בעד
111 שאוב לורנץ
הטלויזיה הטובה בעול ם
ולא ל ה מנו ת על אלה
החוזרים
על אותה שגיאה פעמיים!

111
ש או ב -לו רנ ץ

היבואן הבלעדי 9ז״!
רחוב פרץ ,4תל-אביב, טלפון.624193 621984 :

הטלויזיה הטובה בעולם.

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות

ה עו ל ס הז ה 2259

מה עם החצי השני של מודעי.
ועל מ* עולה הורביץ עד שיוצא עשן?

עתה

הבדיחה הבאה נפוצה ליאוניד בצרפת :

כרז׳נייב, ג׳ימי קארטר,
ואלרי ז׳יסקאר־ד׳אסטן,
האפיפיור והיפי טסים ב מטוס.
לפתע אוזל הדלק. ב מטוס
יש רק ארבעה מיצנחים.
ברדנייב צועק ״אני המנהיג
החזק ביותר בעולם,״ חוטף
מיצנח וצונח. קארטר אומר
״אני מנהיג המדינה החשובה וצונח בעולם,״
ביותר
גם הוא. ז׳יסקאן־ד׳אסטן אומר
״אני המנהיג האינטליגנטי ב יותר
בעולם,״ חוטף מיצנח
וקופץ. האפיפיור אומר להיפי:
״בני, אני אדם זקן ומובטח,
לי מקום בעולם הבא. קח את
המיצנח האחרון!״ אך ההיפי
עונה :״אין צורך. נותרו שני
מיצנחים. המנהיג האינטליגנ טי
ביותר בעולם חטף את
.שק־השינה שלי וקפץ.״
ולעומת זאת בדיחה
ישראלית. פלוני שואלי את
חברו :״כמה תושבים יש בישראל?״
הלה משיב :״כשלו שה
מיליון וחצי.״ ממש.יך
פלוני לחקור :״בלירות או
בדולארים?״
׳ 8שתי בדיחות אחרות
מתהלכות כיום בכנסת. האחת
מספרת כי אחרי ששר״האנר־גיה
יצחק: מודעי התפטר
כשר־התיקשורת, מתפקידו עשויים אנשים לצעוק אליו
היום :״מה עם החצי השני?״
! 9הבדיחה השניה מספרת
כי מאחר שאנשי מישרד־האו־צר
מנסים להתכחש כיום ל מהפך
הכלכלי, ירוץ שר־האו־צר
ייגאל הורכיץ לבניין
הטלוויזיה ויציע להם הון־עתק
כדי לרכוש מהם את הסרט
שבו הוכרז המהפך על־ידי שר-
האוצר לשעבר. שימחה אד ליד
בסרט נראה ארליך כש לידו
יושב הורביץ.

ליב אולמן

1התפטרותו של יצחק
מודעי כשר־התיקשורת איננה
קשורה אך ורק בבעיות שהיו
במישרד־התיקשורת. ב־לו
מיפלגה
הליברלית אומרים כי
העובדה שרסן־השילטון שם
הולך ונשמט מידיו תרמה גם
היא להתפטרות. העיר ח״ב
אכרה ם (״אברשה״) שריר:
״אילו ידעו אנשי הקואליציה,
שבראשם עומד מודעי, מי הם
האנשים שהצביעו עם המי עוט,
הם היו משתבצים.״

1נשיא ארצות־הברית,
ג׳ימי קארטר, שלח למנחם
בגין ברכת־חנוכה, שהגיעה
למישרד ראש־הממשלה ביום
שבו הודלק הנר ה שמיני.
91 מראיין־הטלוויזיה

דיי״

81 במיזנון־הכנסת נשמעה
לפתע חבטה אדירה. כאשר
התבוננו יושבי המקום סביבם
ראו את ח״ב חרות איתן
ליבני שוכב על הריצפה,

81 אצל ח״ כ
נערכה קבלת־פנים עם מלאות
חמש שנים לצאת ירחון מים־
לגת-העבודה מיגוון, מטעם
בית ברל. דובר על־כך שמצב
הירחון אינו כל־כך טוב, בג לל
החוסר במנויים. הציע יש ראל
קיסר, יושב־דאש המח לקה
לאיגוד מיקצועי בהם־

! בישיבה של ועדת־ה־כספים
של הכנסת, אמר ייגאל
הורביץ :״מי שיתחיל אתי,
אני אעלה עליו עד שייצא
ממנו עשן ! ״
91 לוועידת מיפלגת־העבד
דה יגיע ד״ר מוצטפא
חליל, סגן יושב־ראש מים־
לגת־השילטון במצריים. הוא
יבוא להיכל התרבות בתל־אביב,
ולא יהיה נוכח בפתי חה,
שתיערך בבנייני־האומה
בירושלים. העיתונאים מצפים
גם לבואו של עורך ד,שמעין
אוקטובר, אניס מנצור, ו יהיה
זה ביקורו השמיני ב ארץ.
מנצור וחליל ישוטטו,
כנראה, בחנויות־הספרים ביש ראל.
כשביקר כאן חליל בפעם
האחרונה, בעת ביקור ראש־ממשלת
מצריים, הוא ביקש
בישראל, מצריים משגריר
סעד מורתדא, להשיג לו
ספרים ופירסומים באנגלית על
המיפלגות והשילטון הפרלמנ טרי
בישראל, כי הוא כותב
ספר על נושא זה. הוא אחד
מכמה אישים מצריים, הכות בים
על תהליך־השלום בין יש ראל
ומצריים. ביניהם: שר־המילחמה
לשעבר עבד־אל־ע׳אנם
גמאסי, שר-ה-
מדינה לענייני חוץ הד״ר

כוטרוס בוטרוס־ע׳אדי,
עורך היומון אל־אחבאר סו״

השחקנית הנורווגית, צולמה בתמונה
שבה היא נראית מודאגת ביותר, כאשר
סיירה בבית״החולים ״הדסה״ שעל הר־הצופים, כאשר הראו לה
את היחידה לטיפול נמרץ. לידה עומדת נשיאת ״הדסה״ העולמית,
פרידה לואיס, שבאה עם מישלחת של נשות ״הדסה״.
העולם הזה 2259

סא צכרי
אל־סאדאת
והנשיא עצמו.

אנוור

הודה שזו לו הפעם הראשונה
שהוא נוכח בטכס של חנוכה,
עובדה שריגשה אותו ביותר.

אבא• אבן

שלמה(צ״צ ),להט

ראש עיריית תל־אביב, בא להצגת הבכורה של תיאטרון
״הבימה״ ,״תל״אביב הקשנה״ .עם תום ההצגה ניגש אל
מאחורי הקלעים, שם פגש בשחקן אברהם רונאי, שהתלונן לפניו על״כן שפקחי העירייה רושמים
דו״חות״חנייה לשחקנים החונים בפתח התיאטרון .״יהיה בטדר, אל תדאג, אני אטפל בזה,״
הבטיח לו צ׳*צ׳ .אך עם תום הערב, כאשר השחקנים יצאו אל מכוניותיהם, הם גילו על כל
מכונית דו״חות״חניה( .מימין בתמונה: עומדת ומאזינה רוני כרמל, אשת יחסי־הציבור של התיאטרון).
וורד פרוסט, ששהה ביש ראל
לצורך ראיון עם בגין,
הופתע כאשר נערכה לכבודו
מסיבת־חנוכד, מסורתית, עם
הדלקת נרות. איש־ד,טלוויזיה
יורם רונן בירך על הנרות
ואירגן שירה־בציבור, ופרוסט

כשכיסאו עליו. אחרי שהובהר
שלא היה זה פיגוע או תיגרר,,
העיר מישהו במקום :״מה
זה, מישהו מנסה להפיל את
חרות?״ השיב לו ח״כ מסיעת
החרות :״לא לא, אנחנו מצ ליחים
ליפול לבדנו.״

תדרות :״אם כל אדם ששואף
להיות חבר־כנסת מטעם המע רך
היה חותם על הירחון,
בעייה זו היתה נפתרת.״ העיר
על־כך אבן :״עכשיו אני מבין
למה אומרים שמעריב ממש
בפאניקה !״

הנרייטה סולד

מייסדת ״הדסה״ ,נראתה בשבוע שעבר נואמת לצידה של השחקנית
הנורווגית ליב אולמן, שנאמה גם היא. זה היה בבית־הספר לאחיות
של ״הדסה״ בירושלים. אך זוהי אשלייה אופטית. ליב אולמן אמנם נאמה שם, ואילו סולד נראית
בתמונת־קיר ענקית במקום. בעת צילום תמונת־הרקע היתה סולד בת , 82 והיא נאמה בסיום מחזור
חדש לאחיות. ליב אולמן, שהיתה בארץ אורחת של ״הדסה״ ,נאמה לרגל יום הולדתה ח״ 120 של סולד.

חחווך בוץ
ונשות שואד
וגבריו! לובשים
אתנגוי
השנה האחרונה
טי, החליט השנה לשלוף מן ה ארון
את הבגדים הטובים שרכש
בחוץ־לארץ או בארץ. פרוות, מג פיים
וכובעים היו כימעט מיצרך
חובה אצל כל אחד. דווקא בעת העדיפו הגשמים העזים שירדו,

לסווג לבד

מצהירה האופנאית שרה מילר. את
סוודר המיני בצבעים בורדו ווורוד סרגה
בעצמה, מתחתיו לבשה גרבי צמר שחורים. על ראשה כיפה סרוגה
בצבע בורדו, וסביב צווארה צעיף באותו צבע, שסרגה בעצמה.
״זה הכי חסכוני לסרוג בגדי חורף לבד,״ הסבירה שרה מילר.

חורו בלבן

הציגה סילבט שליט, שחקנית לשעבר ופסיכולוגית
קלינית כיום. סליבט לבשה אפודה
מעור בצבע קוניאק, חולצה לבנה ומיכנסיים לבנים. את בגדיה רכשה
בארצות־הברית. האפודה עלתה לה 50 דולר והחולצה עלתה 10
דולר .״אני נועלת רק מגפי פריי,׳׳ סיפרה סילבט שליט.
ד גאד הורביץ הצליח. האז רחים
הישראליים שומרים ב אמת
על השקל שלהם. הם לא מו ציאים
אותו בקלות רבה כמו ב שנים
שעברו. עובדה, החורף פרץ
השבוע, ורוב הנשים והגברים ה ישראליים
יצאו לרחוב התל-אביבי

שוער ער הכתו

בבגדיהם הישנים. נכון שאת ה בגדים
הישנים הצליחו לרכוש ב־חוץ־לארץ,
אך כיום אינם מעזים
ללכת לחנות ולרכוש בגד חדש.
אלה שתמיד הלכו בבגדים זרו קים,
ממשיכים באותה מסורת, אך
עטופים יותר. מי שהיה יותר אלגנ
שקוף
מאסמשטר־
1ליון
דאם, שעלה 20
* 1ין
גילדן, לבשה ליילה שוורץ, העובדת
כמודל לפיסול וציור ומוכרת
בגדים בשוק־הפישפשים.

רבים שלא לסחוב אתם מטריה.
״אני תמיד שוכחת את המטרייה
שלי איפה שהוא, חוץ מזה אם יש
רוח עזה אז היא מתהפכת, לכן
אני סומכת על מעיל הפרווה הישן
שלי ועל המגפיים האדומים שלי
ומעזה לצאת בגשם רק אתם, ללא
מטרייה. אם אני נרטבת קצת, זה

לא נורא,״ אמרה מיקי אמדורס-
קי, אשתו של הזמר בני אמדורס־קי,
שהיתר, פעם אופנאית.
״השנה אני חוסכת בכסף ולכן
החלטתי לסרוג לעצמי כמה ביגדי
חורף, כדי שלא אצטרך לרוץ ולק נות
בגדים בחנויות,״ אמרה ה־אופנאית
שרה מילר, הלבושה

; .5שמאטעס ומיטו״ה גגג־־י* שוק־הנישנשים

הרכיבה ג׳ האופי ברנץ
נאית. את פרוות־השועל רכשה בלונדון בשנת 73׳
ושילמה עבורה 10 לירות שטרלינג. הסוודר השחור
שלבשה הוא עבודת־יד שקנתה בביקור באיטליה.

חק. את האוברול הבורדו קנתה בחנות הודית, את הגרביים
היצבעוניות בלונדון, את הכובע האפור קיבלה מאשה זקנה,
שנתנה לה כובעים רבים, ואת המטרייה רכשה באיטליה.

משמש מקור לא
אכזב לבגדים ישנים,
אפילו פרוות .״בזמן מילחמת יום־הכיפורים הח לטתי
לרדת על פרווה. לא היה אף גבר ברחוב והיה
עצוב. היא עלתה 500ל״י,״ סיפרה מיקי אמדורטקי.

הם הצבעים האהובים על
1 1 ^ 111111
לילי נימן, המטפלת ביל*

1111111
דה נכה. את הפרווה בצבעים אלה קנתה נדיזנגוף-
סנטר במחיר של 200 דולר. היא בין הבו דדות
אשר רכשו בגדים חדשים בחורף זה.

בלי מחיו

הודיעה אשת החברה וראש אגודת אל-
סם, עדה מכנס• את הפרווה החומה
אן, סירבה
רכשה בישראל כבר לפני חמש שנים,
לנקוב במחירה. עדה היא אמה של נערת״הזוהר לשעבר
תלמה מכנס, המתגוררת כיום בלוס-אנג׳לס עם בעלה וילדיה.

| ליך 1 111ך לבשה דוריס גרשמן, עקרת־
׳ * י י בית המגדלת כלבי זאב בבי*״

את המיכנסיים רכשה בשנה שעברה בפאריס
בחמש מאות פרנק. את הטריינינג שעל כתפיה רכשה
באנגליה .״אני קונה הרבה בחוץ־לארץ,״ אמרה.

1171ן | ו | 1 | 1ך י הוא הכובע שחבש
במאי ה י!
1 1 0
תיאטרון יוסף (״פפו״) מילוא.

פרווה לפני 21 שנים כניו-יווק.

גינטלמן אנגלי
מפיק נראה
הקולנוע עמוס
מוקדי. את מעיל הגשם עם כובע הקאסקט רכש
לפני שנה בשדה־התעופה של לונדון, שם נכנס
במיקרה לחנות, שבעליה הוא יהודי, וקנה אותם.
״באנגליה זה מעיל לקיץ, כאן הוא מתאים לחורף.״

טרינינג

אדום לבש השחקן טוביה טבי .״הטריינינגים יפים.״

תמיד בצורה מקורית ביותר.
״אני חסיד של הבגדים האנג ליים,
אך ההבדל היסודי הוא, ש מה
שנחשב שם למעיל קייצי,
טוב מספיק כמעיל חורף בארץ,״
אמר מפיק הסרטים עמוס מוקדי,
המחלק את זמנו בין ישראל ל אנגליה.
הגברים
התקשטו בכובעי פרווה
שרכשו בשנים קודמות, בעיקר
הגברים הקרחים .״זה מחמם את
הראש ולא רואים שאני קרח,״
אמר איש הקולנוע שיש קולר.
״החורף הוא עונד, טובה ל נשים
שמנות,״ אמרה השחקנית
המלאה דבורה בקון .״בעוד ה אנשים
הרזים קופאים, אנחנו ה שמנים
לא צריכים מעילים עבים,״
היא הסבירה.

ליידי ישראלית

טיק ללבני נשים. את מעיל הפרווה קיבלה במתנה
מפאריס. את המגפיים קיבלה מתנה בישראל.
המטרייה היא מתנה מן האי היווני רודוס,
ואת כובע הצמר הירוק רכשה בעצמה בארץ.

מיכנסי הג׳ינס, שקישטו את מר בית
אנשי הבוהמה בחודשי הקיץ,
פינו מקומם למיכנסי צמר הדו קים
וצמודים ולפרוות .״אין מר אה
מלבב יותר מאשר מיכנסיים
פשוטים עם מעיל פרווה מהודר,״
אמרה השחקנית רות סגל.
האופנה היום מרשה לכולם לל בוש
באמת את מה שהם רוצים,
ולא מכתיבה יותר כללים מגבילים.
לכן סיבוב ברחוב דיזנגוף משקף
את הלר־הרוחות אצל האנשים.
הסמרטוטים הזרוקים, שכבר מזמן
אינם אופנתיים, עדיין תלויים על
אנשים רבים לצד מעילי פרווה,
שנרכשו בשנים עברו, אך בעיקר
מתעטפות בהם נשים.
גם צבעים אופיינים אינם שול טים
יותר ברחוב התל-אביבי. ה
חום,
האפור, השחור והלבן לצד
הוורודו והצהוב עדיין מקשטים
את האזרחים.
בפרמיירות, שהיו השבוע בתל-
אביב, נראו כמעט כל הנשים עטו פות
בפרוות יקרות ופחות יקרות.
על מיצרך זה האשה הישראלית
לא ויתרה. היא מעדיפה אותו על
כל לבוש חורפי אחר. פרוות גם
לא משאירים בפתח על הקולב ש נועד
לתליית מעילים. אליהן נצ מדות
הנשים באולם הקולנוע, ב-
בית־הקפה ואפילו במסיבות, ש נערכו
השבוע בעיר.
עוד חורף ישראלי עם תלונות
וטרוניות על המצב הכלכלי ה חמור,
ועם פרוות חדשות ויישנות,
התלויות כימעט על כל כתף נשית
בעיר הזו.

גבריאלי, שרכשה שם את נגדיה.

לרגל פתיחת 71 עורד1ו 1331 המדינה בתל-אביב

אברה ניו די

מעניק 0 ^119 בל לע שות חשבון:
10 מבתיות חיו
לרובש הדידות הראשונים
בתל אביב, ברמת!שרון, בפתח ת1ן וח י ברא שון ל איון.

לרגל פתיחת משחתו החדש בככר המדינה, ה׳ באייר ,10
תל-אביב; החליט אברהם גינדי להעניק מכונית פיאט חינם
כולל מסים,לכל רוכשי דירה(מוגבל ל־ 10 דירות בלבד).

סם סם
תלא בי ב

רמתהשר 1ן

• בצפון תע־אביב ברחוב
שוקולוב דירת יוקרה.
• ברחוב ברנשטיין כהן (ליד
קולנוע תל־אביב) צ דיירים
בלבד 4 ,חדרים קו מ ה שלמה,
4כיווני אוויר מלאים.

ברחוב אוסי שקין בנין בן
6דירות 4חדרים ודירת גג.

פיאט 903 - 127 סמ״ק 2 ,דלתות

פתחת קנ ה
גני גינדי
דירות בנות 4חדרים
ג 4!/חדרים, צ חדרים.

ראשנן לצינן
בשכונת היוקרה אברמוביץ ־
בניין בן נו דירות 4חדרים.
ברחוב ירושלים :
דירות בנות 4חדרים.
בקרית מנ ח ם :
דירות בנות 4חדרים.

לדגל המבצע מחירי פרסום ותנאי תשלום נוחים
משר די מ בי רו ת:
תל־אביב ־ ככר המדינה,
ה׳ באייר 10

רמת השרון -רח׳ סוקולוב 84

מבחר גדול של פנטהאוזים ודירות עם גג
ברמת השרון ־ פתח תקוה ־ ראשון לציון
מחירי מבצע החל מ־ 550,000.שקל

פתח-תקוה -רח׳ חיים עוזר 28

ראשון לציון -רח׳ הרצל 62

משכנתא החל מ־ 100,000.שקל
לרגל המבצע משרדינו בת״א, בפ׳׳ת ובראשון לציון
יהיו פתוחים במוצ״ש החל משעה .17.30

לנוחות הקהל: במשרד המכירות בת״א ניתן לקבל אינפורמציה על כל דירות החברה.

תודתנו נתונה למשרד אדריכלים אבי רס קין והרי המלין;
עבור התכנון הנפלא של משרדנו החדש בככר המדינה בתל אביב.

.אברהם גמדי בונה דירות שאנשים אוהבים

מי מזו.ל את מי בבד־ברק, ומדוע
לא רצה השופט להיות מקומו של אושר ,
1 ירוחם

0בסיור שערך
מ של בגבעתיים לקח אותו
ראש העיריה יצחק ירון ל- הכיתות בתי־הספר. באחת
פנה משל לתלמידים ושאל
למי יש בבית טלוויזיד, ציב־עונית.
אחרי שהורמו ידיים
״אצלנו
רבות העיר ירון :
בגיבעתיים מנסים לראות את
המצב הקודר בצבעים בהי רים.״

9בוועידת התנועה הקי בוצית
המאוחדת טען ח״ב
זאב כץ ו ״במציאות של
הכנסת היום, כאשר ד״ש הת פלגה
לשישה פלגים והליכוד
מפוצל לשבע חטיבות, לא יכו לה
הממשלה לתפקד׳,וכל מי
שמתיימר להקים כוח פוליטי
חדש ללא בסים רעיוני יכול
להצליח רק אם אלוהים יהיה
עזר כנגדו.״
! 9בדיון בסיעת המערך
על תיקון לחוק הדיג הסביר
ח״ כ, משה שחל :״את ה-
החוק הזה יעלה שר־החקלאות,
אריק שרון.״ העיר על כך
ח״כ יוסי שריד :״בלי לה כיר
את החוק, אם אריק שרון
יעילה את זה, זה בוודאי דיג
במים עכורים.״
! 9בוויכוח על הצעה־ל-
סדר־יום של ח״כ נפתלי
פדר על פינוי פיתחת־רפיח,
בה אמר שהפיצויים שישולמו
לאנשי ד,פיתחה יהוו תקדים
לפינוי הגולן, הציע מזכ״ל
ההסתדרות, ירוחם משל, לה קים
ועדה שבה ישבו ח״כ
מאיר תלמי ומשה שחל,
וינסחו את תגובת סיעת־ד,ע בודה
על דיברי פדר. ח״כ
יהודה חשאי פנה למשל
וביקש ממנו להצטרף לוועדה.
כאשר החל שחל לוחץ על

חיים צדוק,

ראש-ד,ממשלה,
משה שחל,
שר־המישפטים
שר־החוץ אבא אבן, שר־הבי-
טחון חיים כר־לכ. ממחנה-
רבץ הזכיר את דני מזול־יו,
כשר־ו־,חינוך.
! בערב־ראיונות של הבימה
השלישית ריאיין העי תונאי
שלמה נקדימון את
סגן ראש־הממשלה ייגאל
ידין. נקדימון שאל את ידין,
שעמד בפרשת אלטלנה מצידו
השני של המיתרס, מול ראש־הממשלה
מנחם בגין, אם הוא
ובגין שוחחו אי-פעם על פר שה
זו. ענה לו ידין :״בגין,
שהצטייר בעיני תמיד כאיש־דוגמה,
גילה בעת שקיבל את
השילטון לידיו גמישות ויכולת
לשכוח. זוהי אחת המעלות
החשובות שלו. מעולם לא שו חחנו
על אותה פרשה.״ בסים־
רו אלטלנה כתב נקדימון ש כאשר
התפייסו בגין ודויד
כן־גוריץ לפני שנים, והיו
נוהגים לשוחח ארוכות, מעו לם
לא שוחחו על פרשת
אלטלנה. כיום יושבים בממ שלה
כמה אנשים שעמדו ב אותה
פרשה משני צידי המית־רם.
מצד אחד מנחם בגין
ושר־התחבורה חיים ׳לנדאו,
ומהצד השני ייגאל ידין ויצ חק
מודעי.

יושבת־ראש נעמת בתל־אביב,
לקתה בהרעלת־קיבה ושכבה
בבית־החולים איכילוב בעיר
במשך שבועיים. כאשר יצאה
משם פגשה כעיתונאית עדה
ה ה ואמרה לה :״אני לא
יודעת אפילו איך קיבלתי את
׳* המחלה.״ ענתה לה עדה :״זה
בטח מהריקבון הקיים בבית
ב רנ ה״ ניחמה אותה הרליץ :

כי אכן יקיימו ישיבה בעניין
זה. רום פנה גם אל ח״כ
שרה שטרן־קטן, וביקש
דיון דחוף בוועדה לביקורת
המדינה. גם היא הבטיחה שה דבר
ייעשה. בינתיים ממתינים
200 אלף אזרחים להתקנת
טלפונים בבתיהם.
! 9לפני השופט
רפפודט נשמע ערר על הח לטתו
של הרשם לבטל את צו
עיכוב־היציאה מן הארץ נגד
רמי ערומי, עד-ה,מדינה ב-
מישפט הרצח הכפול. נחום
מורן, עורך־דינו ש ל טוגיה
איטרי, טען את טענותיו, ואז
פנה לשופט ואמר :״ישים נא
אדוני לרגע את עצמו אך
השופט שיסע אותו :״אינני
מוכן לשים עצמי במקום שול חך.״
בהמשך המישפט העיר
השופט באירוניה כי הוא שמח
שבזמנים קשים כאלה לאושרי
דאגתו העיקרית היא לקבל
בחזרה סכום של 5000 דולר
בתביעה אזרחית.

פוריס

! 9אחרי הצלחותיו האח רונות
של בנימין זיגד בגי לוי
עבריינים, מציע הפרק ליט
אברהם לנדשטיין
לקרוא למקהלת בית־הסוהר
מעשיהו בשם ״דה זיגל סיג־גרם״
.באותו הקשר מספר ה פרקליט
כי הקללה החמורה
ביותר בבני־ברק היא כיום:
״אני אזגל אותך!״

מאז הוא מסתובב עם שתי
עיניים פגועות.
! 9ביום שבו התפרסם
דבר ד,ירצחו של הזמר־מלחין
ג׳ון לנון, וכל אמצעי־התיק־שורת
בארץ עסקו בעניין מ בוקר
עד ערב, אמר ח״כ
יחזקאל פלומין לדוברת סי עת
הליכוד, רות בן־צור :
״אני הולך להציע הצעה דחו פה
שהכנסת תכבד בקימה את
זיכרו של לנון.״ ענתה לו
רות :״תיזהר, הצעה כזו עוד
יכולה להתקבל!״
! 9באותו בוקר פתח ה שדר
אלי ישראלי את תוכ ניתו
במילים אלה :״שלום
רב. בוקר טוב. אני לא יכול
להגיד לכם כי בוקר שבו
נרצח לנון אינו יכול להיות
בוקר טוב. כאשר שמעתי על
ד,ירצחו ברדיו, התעוו פני.
בתי הקטנה מיה שאלד, אותי
מה קרה לי, ועניתי לה :׳חבר
טוב שלי מת היום׳.״
! 9המשורר
פתח את תוכניתו באותו ערב
בהדלקת נר־זיכרון ללנון .״גם

יהונתן גפן

הודלקו האורות באולם, שוב
נראה טריפו יושב במקומו
באולם.
ספן־השלום 91 נתן עדיין נמצא באיטליה
ומנסה להביא ארצה ילדים
שניצלו מרעש־האדמה שם.
בעודו באיטליה הוענק לו
על־ידי
אות־האזרח-ד,מצטיין
האגודה לחקר הגרונטולוגיה,
החוקרת את בעיות הזיקנה.
אייבי קיבל את האות בכנס
שנערך באוניברסיטת בר־אילן
עבור מיבצעיו למען הקשישים
בתל-אביב. יומיים לאחר מכן
נבחר אייבי כחבר הנהלת מו עדון
וארייטי בישראל, המטפל
בילדים נכים ונזקקים. לאותה
הנהלה נבחר גם הבדרן מייק
בורשטיין, בשל פעילותו ל מען
ילדים נכים.

אייכי

׳ 9אסתר זובוביצקי,
בתו של המיליונר שאול
אייזנברג, עסוקה במיפעלי
צדקה. היא נענתה לבקשתה
ראש־ד,ממשלה,
רעיית של עליזה בגין, לפעול למען
ילדים מוכי־גורל, והעמידה

91 שר־המישפטים, משח
ניסים חתם השבוע על מינוי
של שמונה שופטי־שלום, בי ניהם
ארבע נשים. אחת מ־מקבלות
המינוי היא שרה
כריש בת ד,־ ,32 שהתמנתה
כשופטת־שלום בפתח־תיקווה.

1וסי שטון

הצייר מחבק את יגאל גרי, ממנהלי
מועדון בית״האמנים בירושלים, בשעת
מסיבה שנערכה במקום. את המסיבה יזמה הציירת חדווה שמש,
סגנית יו״ר אגודת האמנים, והיא נועדה להיות מיפגש היברות
בין אמני הבירה ומנהליו החדשים של הבית — ראיף אליאס
ויגאל קרי. אורחי״הרבוד היו זקן ציירי ירושלים מירון סימה
ויו׳׳ר האגודה דויד סוזנה• ביג האורחים היה שמואליק קראוס.

כאשר צ׳רלי צ׳פלין מת
הדלקתי נר לזיכרו בתוכני-
תי,״ אמר.

עוזי חיטמן

הזמר שעבד בחופשת״חנוגה בקצב של ארבע הצגות ליום, לקחת אתנחתא
קלה ובא עם בנו, עודד בן תישעת החודשים, למסיבה. שם פגש בזמר אחר,
עוזי פוקס, שעבד גם הוא קשה בחופש* ושהביא את בתו בת החמש וחצי, מאלי. שני העוזים
החליטו שלא לדבר על ענייני״עבודה ולהתרכז בתפקידם כאבות. הם האכילו את ילדיהם בסופגניות.

משל, העיר לו שחל :״אין
לך מה להשתדל, זד, לא יע זור.״
אמר חשאי :״אני מב קש
לרשום בפרוטוקול שאני
לא עוסק בשידול.״
! 9בוועדה המכינה לק ראת
ועידת מיפלגת־העבודה
הציע ח״כ עמום חדר לאשר
את מה שכינה ״ממשלת
בלוד״ .הוא התכוון לרשימת
השרים שהוצגה במאמר ש-
פירסם כתב היומון דבר, דני
כלוך, שבה הציג את הממ שלה
בהרכב הבא: ראש ה ממשלה
שימעון פרס, סגן-
העולם הזה 2259

״היתרון היחידי שבכל העניין
הוא שהפסדתי כמה קילוגר מים
ממישקלי.״
9 :אחרי שמודעי התפטר
מתפקיד שר־התיקשורת פנה
רזי ירום, יושב־ראש האגודה
לממתינים לטלפון, אל ועדת״
הכספים של הכנסת בבקשה
שייערך בוועדה דיון על מע שיו
של גירעון לב, מנכ״ל
מישרד־התיקשורת, שהוא, ל דברי
רום, השליט הכל-יכול
של הטלפונים. יושב-ראש ה וועדה,
שלמה לורנץ, נענה
לבקשתו של רום והודיע לו

היא הפכה השופטת הצעירה
ביותר בישראל.
! 9מי שראה בימים אלה
את עורך־הדין
מסתובב כשפנס כחול לעינו
הימנית, ואילו עינו השמאלית
אדומה, חשב כי הוא הותקף
על־ידי מישהו. אך יש סיבה
אחרת. לידסקי, שהוא שחיין
מושבע, שחה להנאתו בכפר
המכביה, כאשר בעט מישהו
בעינו השמאלית שלא בכוונה.
עורך־הדין החליט ללכת לש חות
בבריכת גורדון, אך שם
פגע מישהו בעינו השמאלית.

צבי לי,רסקי

! 9הזמר
שר גם הוא השבוע שיר של
החיפושיות לזיכרו של לנון.

שלמה ארצי

! 9במאי־ד,קולנוע הצרפתי
פרגסואה טריפו היה עסוק
ביותר ביום החמישי שעבר.
הוא הוזמן קודם כל למסיבת-
קוקטייל שנערכה לכבודו ב בית
השגריר בישראל, מארה
כונפד, ואשתו מוגיק. מיד
אחרי הקוקטייל מיהר לקולנוע
צפון בתל־אביב, שם נערכה
הקרנת סרטו האחרון, המטרו
האחרון, למוזמנים שתרמו ל-
בית־ד,חולים תל־השומר. כא שר
כבו האורות באולם עזב
טריפו את מקומו, רץ לאולפני
הרצליה, כדי להקליט את
חלקו בתוכנית הטלוויזיה של
מ;י פאר, שטה טובה. בתום
הסרט בקולנוע הצפון, כאשר

לרשותם את המרתף בבית־אסיה,
כדי שישמש להם מעון
ומיקלט בעת הצורך.

! 9לראש עיריית
אביב שדמה (״צ׳יצ׳״)
יש מעריצה אחת גדולה —
א מו, רחל לינדגר. בימים
אלד, היא מאושפזת במחלקה
פנימית א׳ בבית־החולים אי־כילוב
בתל־אביב. בערב שבו
נכלא לקט על־ידי צעירים מ אגודת
אל״ה — אזרחים למען
השכונה, שמע על כך אחד
החולים ברדיו בבית־החולים,
ורץ מיד לחדרה כדי לספר
לה על הנעשה. אולם היא
לא נבהלה ולא גילתה סימני
דאגה. אמרה לינדנר :״כאשר
הבן שלי רצה להיות ראש־העיר,
הזהרתי ־אותו שלא יהיו
לו חיים קלים. מדי פעם הוא
מקבל ממני עצות, וגם תקרית
כזו לא תשנה אותו. הוא ראש־עיר
עם אופי.״

להט,

נדקר 10 שו
ה שו מתכונן
להיות ש ו

התחביב: ענודה

עייד״הדיו

רם כספי
ליד שולחן העבודה שלו בביתו. כספי מעיד על עצמו

כי מיקצועו הוא גם תחביבו. שולחן העבודה הוא
חלק מאוסף של ריהוט עתיק שנמצא בבית.
התמונות על הקירות הן של טובי הציירים בארץ.

.אני טיפוס עצמאי י־

משפרת רעייתו של
הפרקליט, אתי כספי,
יי! נ -י 1 #ו ו ^ וויו *
״111
שהיתה בעבר בעלת בוטיק לבגדי ג׳ינס. לדבריה, לא מפריע לה
בעבודה. זמנו הארי של החלק מבלה את
שבעלה

ו א זולל את כל השמנת

דבר!״ אומרים על עורך־הדין רם
כספי כמד. מעמיתיו.
ואכן, יש להם על מה לבסס את
הטרוניה. בתקופה האחרונה ביל-
בד קיבל הפרקליט הממושקף ל ידיו
שניים מהתיקים השמנים ביו תר
בתולדות המישפט הישראלי:
יחד עם עורך־הדין אמנון גולדנ

רקן י חידי

ברג הוא מייצג את מפוני פיתחת-
רפיח, המקבלים עשרות מיליארדי
לירות כפיצויים, שמאות מיליונים
מהן זורמים אל שני הפרקליטים
כשכר־טירחה, והוא מייצג גם את
שר־הדתות, אהרון אבדחצירא,
הנהנה ממימון בלתי־מוגבל מצד
המיליונר היהודי בשווייץ, לכיסוי
כל הוצאותיו המישפטיות.
כספי בן וד 41 אינו מכחיש ש*

מעומס חעבודה האימתני
מוצא כספי ב-
מישחקים עם ילדיו. בתמונה הוא נראה משחק שש-

כבר בילדותו ציפו מרם
כספי שיילד בעיקבות
אביו ויהיה לעורן־דין מצליח.

לא כמו ויגלו

אומר הפרקליט המצליח על תחביב
הצלילה שלו. לדבריו, הוא
צולל להתבונן בדגים. בניגוד לבנימין זיגל, שתחביבו הוא צייד.

בש עם בנו דן בן ה .16-האשח, אתי, צופה בהם
בישיבה בכורסה עתיקה. היא אחראית על אוסף
הרהיטים והתמונות שבדירה. מ שמאל: כספי בים.

הוא אחד מעורכי־הדין העשירים
ביותר בארץ׳ אך הוא טוען ש־
״העיתונים מגזימים בדיווחיהם.
אני לא מקבל כל-כן־ הרבה.״ על
מימדי עסקיו יכול להעיד המיש-
רד שיש לו בשותפות עם אביו,
עורך־הדין מיכאל כספי. מוצאים
בו את פרנסתם 13 פרקליטים, שי שה
מתמחים ותריסר עובדי־מינ־הלה.
אין כימעט בארץ מישרד
עורכי־דין המקביל לו בגודלו.
את הרושם הרב ביותר עושה
ביתו של הפרקליט המצליח, ה שוכן
בשתי קומות של מיגדל-
הפאר בפינת הרחובות וייצמן ר
פינקם בתל-אביב. את דירת־הענק
ממלא אוסף נדיר של רהיטים
עתיקים יפי־מראה. הקירות מכר
סים בציוריהם של גדולי הציירים
בארץ, החל ביגאל תומרקין, עבור
את אריה לבנון, וכלה ביוסל בר גר.

אין לכספי פנאי רב ליהנות
מעושרו .״אני עובד 18 שעות
ביממה,״ הוא מעיד על עצמו.
״בכל יום אני יוצא מהבית ב־7
בבוקר ולא חוזר לפני 10 בלילה.
אך בזה לא מסתיים יום־ד,עבודה
שלי. אני ממשיך לעבוד בבית, וזה
כולל גם שבתות וחגים. אפשר
להגיד שהתחביב שלי בחיים זה
מישפטים.״
את מרבית זמנו של כספי תופס
עתה התיק של אבו־חצירא. אך
(המשך בעמוד )44

ן ןיוי!ד כספי בעת שירותו ו
׳ צבאי. עם סיום הש יי רות החל ללמוד מישפטיו

בבו״ן של געמת אץ
בית־שיבווש לגברים וזה

א11 ווים

העמיד את סמנכ״ל הביטוח הלאומי במצב עדין למדי
| אבשלום רובין, מפיק
פסטיבל שירי הילדים נענה גם
הוא לזעקתם של ילדים נזק קים.
אחרי שזהבה שילון,
רעייתו של הבמאי יגאל שי לון,
שהיא פעילה במוסד ל ילדים
כאלה בעיריית תל-
אביב, טילפנה אליו וביקשה
ממנו 90 הזמנות למופע הפס טיבל׳
הודיע לה רוביו כי היא
יכולה להביא את הילדים, ו הוא
יסדר להם מקומות־ישי־בה.
היא הביאה את הילדים,
והם הוכנסו להיכל התרבות
דרך כניסת־האמנים. שם פג שו,
לשימחתם, את כל אמני-
הזמר הישראליים.
| נשיא בורסת היהלו מים,
משה שניצר, סיפר כי
לפני שבועיים, כאשר עברה
הבורסה לבניינה החדש, הוא
רצה שמישהו יחרוט על דלת-
הזכוכית במישרדו את שמו.
פנה לבעל־המלאכה כאשר התבקש לשלם עבור עבודה
זו 50 אלף שקלים. שניצר
נדהם מן המחיר, ולבסוף השיג
בעל־מלאכה שעשה לו את או תה
העבודה ב־ 3500 שקלים.
״אני עדיין חושב שסידרו או תי.
אם כך נקבעים המחירים
כאן, אז לא פלא שיש לנו
אינפלציה כזו! שאלתי את
בעל־המלאכה אם הוא הולך
לשבץ לי יהלומים קטנים ב שלט,
ואפילו אם כן — גם
זה לא היה עולה כל כך
הרבה !״
שמרוצה

ממינויו

! 8מי
הצפוי של
כשר־ההוץ האמריקאי הוא ה־

אלכסנדר זזייג

סופר חזי כרמל. בסיפרו
שגרירות, הגיבור, ששמו ג׳ים
ק ריף, מבוסס על דמותו של
הייג. אגב, הייג, שעזב את
תפקידו כמפקד נאט״ו לפני
כשנה, ערך מיפגש של מנהי גים
יהודיים בבריסל, שאליו
הגיעו כמה ישראליים. חזי
שלח את סיפרו בשפה הצר
פתית
להייג, אך עדיין לא
קיבל תגובה.
׳ 8בתוכנית שאלות אישיות
של גלי צה״ל סיפר
הפרופסור יהודה ילד, ה מומחה
להיסטוריה צבאית ב אוניברסיטת
תל־אביב, למרא יין
ישקג אגמון שכבר 40

| 1 1 1ך השחקן האמריקאי, משחק את התפקיד הראשי
משחקת הישראלית אתי לוי, ,שחקנית תימניה 111 כאשר ניגשה אליו אתי לוי וסיפרה לו שהיא מעריצה גדולה שלו
ענה לה השחקן :״אני מקווה שלא איכזבתי אותן. אך אם החלום
רצוי שתדעי שאני לא בכושר.״ שטייגר משחק בסרט בתפקיד
שנה הוא מנסה להיפטר מן
המיבטא היקי שלו, ואינו מצ ליח
.״כאשר הוזמנתי למכון
גיוזה בשגרירות גרמניה ביש ראל,
שמעתי את השגריר ה גרמני?!לאוס
שיץ מדבר
עברית נקייה מכל מיבטא,
ושאלתי אותו כיצד הצליח
לעשות זאת. אך הוא לא עזר
לי, ואמר לי שאין לו נוסחת-
קסם בעניין זה,״ סיפר הפרו פסור.

ראש עיריית גבעתיים,
יצחק ירון, אינו שוכח את
עברו כמורה, והנהיג עכשיו
לימודי השפה הערבית כבתי-
הספר בגבעתיים כלימודי־הי-
בה. הוא החליט לכרות ברית־ערים־תאומות
דווקא עם מושב
ערבי בארץ. כפר־קאסם וגב עתיים
הן מעכשיו ערים ראו־מות.
את הברית כרת עם
ראש־המועצה של הכפר הער בי,
עבד אל־רחים. בעייד
בות קשריו עם הערבים הת חיל
ירון ללמוד בעצמו ער בית.

הקאמרי׳/
״התיאטרון

1נ| 1 1ה ן | 1,ה שחקנית
0 2 1 # 1 11141 11י י גילחה את שערותיה פאשר התחילה
לשחק במחזה ״ינטל״ ,שם עליה לגלם את דמותו של נער.
השבוע נראתה במסיבה בתל״אביב כשהיא במצב־רוח נוגה .״אני
לא עצובה במיוחד. אני רק עייפה מאוד, וקשה לי לבלות במצב
כזה,״ אמרה. את התפקיד שהיא -מגלמת בתיאטרון, תגלם השח קנית
ברברה סטרייסנד בקולנוע, בסרט שאותו גם תביים ותפיק.
העולם הז ח 2259

{ קצינת־השוטרות, ני-
צב-מישנד, נעמי שדמי, אמ רה
בראיון לאיתן דנציג:
״בנושאי חקירה מצליחה ה־אשה
במקום שהגבר לא היה
מצליח. אשה יכולה להוציא
מגבר כל מה שהוא לא הת כוון
לומר, ולאו דווקא בחקי רה.״
לנעמי יש בת י המש־

! 8למצב בלתי-נעים נקלע
סמנכ״ל המוסד לביטוח־לאומי,
ישראל ערד. הוא בא לפ גישה
בענייני קיצבאות של
אלמנות במישרדי נעמת, וב אמצע
הישיבה נזקק, לשירו תים.
אחרי ששוטט רבע שעה
בבניין גילה כי יש שירותים
רק לנשים. הוא חזר לישיבה
וסיפר על מצוקתו, ואז סיפרו
לו כיי מאחר ובבניין נעמת
נמצאות רק נשים, בוטל חדר-
חשירותים לגברים, שהפך ל מחסן.
הסמנכ״ל טען כי זו
אפלייה לרעת הגברים, והוב טח
לו כי בימים הקרובים
יתקינו מחדש חדר־שירותים
לגברים, ולוא רק למען גפר
אחד העשוי להימצא בבניין.

בסרט ״הנבחר״ .לצידו
המתגוררת בניו־יורק.
וחולמת עליו בלילה,
שלך הוא על סכס,
של אב יהודי דתי.

רתת כחוקרת במישטרת מרחב

81 בקבלודפנים לשחקנית
האמריקאית מולי פיקון, ב ביתו
של שגריר ארצות־הברית
בישראל, סמואל לואיס,
הודלקו נרות־חנוכה. בירך
עליהן בעברית טהורה הסופר
האמריקאי ה,רמן (המרד על
חקיין) דוק, הנמצא בביקור
בישראל. אחרי שפיקון בירכה
את המוזמנים באידיש ובאנג לית,
אמר לה לואיס :״הבנתי
את רוב האידיש שלו ואת
כל האנגלית.״ השיבה לו פי-
קון :״אחרי כל־כד הרבה זמן
בישראל, הגיע הזמן שזה יהיה
להיפר.״

את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם,לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קר או חם,לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
מ־מליטה פונש
חממו א ת הכרמליטה בסיר
שמוק,הוסיפו פלחי פרי הדר
טבשי.פירות השונה וקינמון
לפי הטשם.

כרמליטה קר
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח,
פלחי לימון. או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחי שץ, וקינמון
לפי הטשם.

׳ 8בעוד שמישפחתו של
ה״כ שימעון פרם נמצאת בעי צומה
של ההתמודדות, מיש-
פחתו של אחיו, גדשון (״גי-
גי״) פרס, עסוקה בענייני
קולנוע. בנו של הקבלן גיגי,
עוזי פרס, עסוק בליהוק
צוות לסרטו החדש בשם האהבה
הראשונה נידונה לכישלון.
אחותו, רותי, מפיקה את ה סרט,
והבן־דוד של המישפחה,
השחקן יפתח קצור, משחק
תפקיד ראשי בסרט לצידה של
השתקנית גידה אלמג־ר.
עוזי עסוק עתה בחיפושים
אחרי נערה בת , 17 שתהיה
דומה לגילה, כי עליה לגלם
בסרט את תפקיד בתה.
! 8למרות כל התלונות על
המצב הכלכלי הקשה בארץ
נפתחה השבוע מיסעדה יפאנית
חדשה בתל־אביב. בעליה הם
המיסעדן ג׳קי רונן, שידאג
למזון, מאמן־הכדורגל עימנו״
אל שפר, שהשקיע את הכסף,
והארכיטקט שלמה פרנקל,
שעיצב אותה.

ער פל
היתד! לי בשבוע שעבר חודיה מוזרה.
איני יודע מדוע כה הרשימה אותי. אולי מפני שחשתי
שיש לה משמעות סמליות כלשהי.
בשיא הקור בירושלים הציעה רחל אשתי שנעלה
על הר־הזיתים ונשקיף על ירושלים החורפית מנקודת־התצפית
היפה ביותר: הטרקלין של מלון אינטרקונטיננטל,
המשקיף על הר־הבית.
ישבנו ליד קיר־הזכזכי׳ת הגדול, שתינו שוקו הם
!והסתכלנו. ערפל כבד הסתיר את העיר. היה במראה
.משהו רוחני, מיסתורי. כיפודהזהב של. הסלע ריחפה
בערפל כעצם מטושטש! ,ואת כיפת־הכסף ישל אל־אקצה
ראינו ספק בעין, ספק בדמיון.
לפתע עלתה במוחי מחשבה! .ניגשתי אל הזכוכית
ושיפשפתיה. ואכן — בערפל נוצר חור, ובעדו נראתה
העיר בבירור.
!נטלתי לידי מטלית, וניקיתי את הזכוכית !כולה. מה
שנראה כמו ערפל לא היה אלא מעטה ושל הבל, שדבק
בזכוכית עצמה, מפאת ההבדל שבין הקור בחוץ והחום
מבית.
מבעד לחלון נשקף הר־הבית במלוא הדרו, ומאחריו
העיר ה׳מיזרחית כולה, על כיפותיה ומיגדליה. הגשם לא
הסתיר אלא את מגרדי־השחקים הרחוקים, המבערים את
העיר ונוטלים ממנה את זוהרה.
ואולי זה נכון לגבי הרבה דברים !אחרים? אולי
בעיות רבות, הנראות לנו כמעורפלות, אינן כך כלל?
אולי אין צורך אלא במטלית ובשיפשוף קל, כדי שניווכח
כי הערפל הוא הבל־פינו בילבד?

באולם רק ישישו;־שמונה ח״כים, המעוניינים בנושא
והבקיאים בו, אין הם קוראים נאומים מן הכתב. הם
מתווכחים איש עם רעהו, ואז מתפתח ויכוח אמיתי. שאר
הח״כים יושבים במיזנון, מחליפים ׳רכילות מיפלגתית
׳וממתינים לצילציול, הקורא להם להצבעה).
כאשר חזרתי לכנסת בקדנציה הנוכחית, נדרתי ׳לעצמי
׳שלעולם לא אקרא אף נאום אחד ימן הכתב. עד כה
׳קיימתי את הנדר. לפעמים איני עולה על הדוכן מבלי
שתהיה בידי פיסת־נייר .׳לפעמים איני רושם לעצמי
כמה ראשי־יפרקים, תוך האזנה לדיברי הישר והמשתתפים
בדיון. בעניינים מישפטיים, אני לוקח אייתי את בליון

מיסטר סלדזו״ן מדבר
הסידרה על אדוארד השמיני הסתיימה, למרבה הצער,
(יהיה מעניין לראות כיצד התנוון האיש לאיטו וניהל
חיים טפיליים, חסרי תכלית וערך, כחבר ״חוג הסילון״
הבינלאומי) .לקראת הסוף נתנה לציבור הזדמנות לחזות
בדיוני הפרלמנט הבריטי.
ההבדל העיקרי שבינו ובין הכנסת פליט היטב :
בפרלמנט הבריטי אין דוכן־נואמים. כל חבר נואם בעומדו
במקומו, כשהוא פונה לעבר היושב־יראש (האיש יבעל
הפיאה הנוכרית) ולעבר ספסלי הסיעה שממול.
סברתי יתמיד ששיטה זו עדיפה לאין־שיעור על פני
השיטה שלנו, שהועתקה מן הפרלמנטים של יבשת־אירופ׳ה.
כשאתה נואם מעל הדוכן, ומולך יושבים הח״כים בחצי־גורן
עגולה (כמו אצלנו) או בשורות־׳שיורות (כמו בבונדס טאג
הגרמני) — אתה נגרר בעל־כורחך לאווירה של
אסיפת־עם. אתה נואם. אתה
מרים את קולך. אתה ׳מתפתה
להשתמש בטריקים
דמגוגיים.
בפרלמנט הבריטי אתה
מדבר. עצם צורת־יהאולם
וסדר־הישיבה כופים עליך
סיגנון מתון יותר, מתוחכם
וותר. מובן ישגם תרבות־הוויכוח
הבריטית, המטו פחת
במיכללות כערך יחשוב
כשלעצמו ,׳תורמת לכך
׳תרומה נכבדה.
כשאתה עומד במקומך,
אינך יכול לקרוא ״נאום״
מן הכתב. הדבר יאסור ב פירוש
בפרלמנט הבריטי.
מותר לך שם להיעזר רק
בראשי־יפרקים על גבי טיסת־,נייר. האיש היחידי אישר
מותר ליו ׳לקרוא נאום מן הכתב הוא שר־האוצר, כשהוא
מגיש את התקציב השנתי. הדבר הוא כיה חריג עד
׳שנשיאת נוסח-הנאום, בתיפת־מתכת. נעולה, הפכיה טכס
מייוחד.
הדבר ניראה היטב: בסידרה. סטאנלי ביולדווין, קלמנט
אטלי, וינסטון צ׳רצ׳יל והאחרים קמים ונושאים את זורמים דבריהם, מבלי להיעזר בניירות,והמ״שיפטים
בשטף ורצף.הדוברים התרגלו לכך.
חבר־הכנסת מצוי, לעיומת זאת, ניגש בצעדים
מדודים אל דוכן־הנואמים, יפורש ישם את ניירותיו, מרכיב
את משקפיו ומתחיל לקרוא בקול־רם. אחדים נראים
כילדי בר־מיצווה, המדקלמים את די׳קלו׳מם (״לאמא ולאבא
היקרים, שגידלו אותי במסירות אחרים קוראים בקול
חדגוני, כשהם טועים מדי פעם במילה ׳(״אני מאמין
שבמיקלחית ...אהה ...סליחה ...אני מאמין שבקלחת המאו רעות
,מבלי להרים את מבטם מן הנייר, כשהם
מפיצים סביבם ענן יכבד של שייעמיום, גם כשהם אומרים
דיברי־טעם.
מובן שבתנאים אלה אין אף יוימרה של נסיון לשיכנוע
הדדי. הוויכוח מתנוון ומתפרק למונולוגים. הנאום, שהוכן
מבעוד־ייום מראש, אינו יכול להשיב על דבריו של
הישר, שפתח את הדיון, ולא כיל שכן על דיברי המשתתפים
הקודמים בוויכוח. אין קח־ותן.
הח״ב נכנם לאולם־המליאה שעה קלה לפיני שמגיע
יתורו לנאום, נושא את דברו לאולם הריק ולפרוטיוקיול,
ונוטש את האולם באנחה של הקלה, כדי ׳לקשקש עם
עיתונאים במיזנון.
(הוויכוחים המעניינים ביותר במליאת־הכנסת הם אותם
שאינם זוכים בשום סיקור. זה קורה כאשר נדונה
הצעת־חוק ביעלת תוכן מישפטי. בדרך־כלל נוכחים אז

הערותיו ׳שיל יועצי המישפטי, יוסי בירד, הממלא עתה
את התפקיד שמילא אמנון זיכרוני בכניסת השישית
והשביעית.
הדבר מאפשר לי להסתכל בעיני הנוכחים, לראות את
תגובותיהם, לנסות לשכנע אותם, להתאים את דברי
לאווירה השוררת באותה עת באולם.
כאשר הטפתי בעבר לרפורמה אשר ׳תשנה מן היסוד
את סידרי הכנסת ושתחייב את החברים לדבר מן המקום,
מבלי להיעזר בנאומים כתובים, מצאתי שותף לדיעה זו
,במנחם בגין. איני ייודע מה דעתו עתה.
האם אפשר לתאר את בולדווין עולה על דוכן־
הנואמים של הכנסת ומדבר על התפטרות המלך באותו
הסיגנון השקט והמדוד, כפי שדיבר במציאות ובסידרה?
או את אטלי משיב בצורה המכובדת? או את צ׳רצ׳יל
מביע את דעתו בשניים־שלושה מישפטים?

בדזר־שלו. קטן
ספקן יכול לשאול, למיקרא הקטע הקודם: לשם מה
כל המאמץ? הרי במילא לא ׳תישנה את וחסי־הכוחות
בכנסת! מה הטעם בנסיון לשכנע כמה ח״בים, אם
יצביעו לאחר־מכך בניגוד לדעתם?
(הספקן יכול היה לצטט כאן את דבריו של חבר-
הפרלמנט הבריטי, שאמר לפני כמאתיים ישנה :״שמעתי
בפרלמנט אלפי נאומים. היו ביניהם ׳נאומים טובים יריבים,
ואף כמה נאומים מבריקים. אך מעולם לא שמעתי נאום
ששיניה את הצבעתו אף של איש אחד בפרלמנט.״)
אלא שהדברים אינם בדיוק כך.
נכון הוא שסיעה ׳קטנה יכולה רק לעיתים נדירות
מאוד להעביר בפרלמנט הצעית־חוק חשובה, כפי שעשתה
סיעת התחייה בפרשת הוק-ירושיליים. לשם יכך דרושות
נסיבות ׳מיייוחדות מאוד.
אך סיעה קטנה יכולה להשפיע בציורה עקיפה ועמוקה
הרבה יותר. היא עושה זאת על־ידי העלאת מחשבה
חדשה, ועל־ידי החזרה עליה ישוב ושוב. אם המחשבה
הגיונית וסבירה, יש סיכוי שתתקבל בהדרגה על
דעת הרבים. חברי סיעה גדולה, שלא יהיו מעזים להעלות
מחשיבה כזאת בעצמם, מפיני היותה (כפל, מחשבה חדשה
וחריגה) פלתי־׳מק׳ובלת, יצטרפו אליה בהדרגה, כאשר הם
מרגישים כי הציבור מתחיל לקבלה .׳לבסוף, כאשר
המחשבה זוכה בהצבעה של הרוב, אחרי גילגולים ׳רבים,
נשכח היוזם לעיתים קרובות. אך אם העניין יחשוב לו,
יסתפק בידיעה שהוא גלגל את כדור־השלג הקטן, שהפך
לכדור-עינק.
אני מרגיש כך, לאחרונה, כאשר אני שומע נאומים
נלהבים בזכות הצורך לקצץ את תקציב-הביטחץ.
לפני כמה שבועות דיברתי במיסגרית דיון כלכלי.
האולם היה כימעט יריק. ניצלתי את השקט, ואת נוכחותם
של כמה אישים חשובים (ביניהם שיר־האוצר) כדיי
להשמיע רעיון אפיקורסי: שיש צורך בשינוי דראסטי
של מיבנה תקציב־הביטחון, וגם בגיבוש ׳דוקטרינה ביט
חונית
חדשה. עיקר המחשבה: אחרי שהצבא הערבי
החשוב ביותר (המצרי) פרש מן המערכה, ואחרי שהצבא
הערבי המסוכן השני (העיראקי) היוצא מן המערכה לזמן
ממושך ביגיליל המילחמה בגבול איראן, לא ייתכן להעמיד
פנים כאילו לא חיל שינוי במצב האיסטראטגי שיל ישראל
ובציורבי-הביטחון שלה.
הדברים נשמעו כספונטאניים, אך הכינותי אותם
בקפדנות, אחרי התייעצות עם מומחים אחדים, וביניהם
האילוף(מיל׳) מיתי פלד.
פשעה ׳שדיברתי הסתכלתי בעיניהם של ייגאל הוירביץ,
ייגאל ידין ׳והאחרים ׳שנכחו, והיה נדמה לי כי יש תגובה.
למחרת היום דיבר הוירפיץ, בהשיבו על הצעת אי-
אימון ׳שהוגשה על רקע כלכלי ,׳ולהפתעת ׳רבים דיבר
על תקציב־הביטח׳ון במילים ׳תקיפות שלא השתמש בהן
עד כה. כעבור ימים הופיע בראיון טלוויזיוני, וחזר
כיימעט מילולית על דברי.
בינתיים כבר חזרתי על הדברים בכנסת חצי תריסר
פעמים, גם באוזני מנחם בגין. אחרים קיבלו אומץ
והחלו מדברים בשפה דומה. קראתי השבוע כי ׳קבוצת-
פרופסורים הגישה לעזר ׳וייצמן תזכיר על הצורך לבנות
תקציב־ביטחון שונה לגמרי ,׳תוך לקיחת המציאות הגר־עינות
בחשבון. וכן הלאה. הדברים מתגלגלים, ויכולה
להיות להם תוצאה פוליטית וכלכלית מרחיקה־ילכת.
מדוע לא הועלתה מחשבה זו לראשונה על-ידי איש־המערך?
מפני שהמערך חושש מפני תדמית ״ייונית״,
רחמנא־ליצלן, ופוחד שמא ינוצל הדבר על־ידי בגין
׳ואנשיו כהוכחה לכך שהוא עומד למכור שיטחי־מולדת
לאוייב. מדוע לא פתח הורביץ עצמו בוויכוח זה? מפני
שהוא ינץ בין נצים ,׳וענייני-הביטחון חם מקודשים
לאנשיו. היה צורך בגוי-ישיל-שפת, חופשי מן הכפלים
(או מכותונת־הכפייה) ישל •מיפליגה גדולה׳ כדי לגלגל
את הכדור.
וזוהי, בסופו של דבר, ההצדקה האמיתית לקיומן של
׳סיעות קטנות — מימין ׳ומשמאל, דתיות ׳וחילוניות.
במציאות הפרלמנטרית שלנו, רק הן,יכולות לזרוק לחלל
מחשבות חדשות, שהן בהכרח חריגות, בלתי-ימקובלות
ובלתי־פויפולריות בשלב הראשון. אם יש להן השקפה
עייקבית, אומץ־לב ופושר ׳פרלמנטרי, הן יכולות לחולל
לא פעם גיסים.

חייב אבורהם שטרן
ישבתי באולם הכנסת, שהיה כימעט־ריק, והקשבתי
לנאום ׳של ח״כ דויד ׳שטרן על ענייני הבנייה להשכירה.
׳שטרן יקרא את דבריו מן הכתב, בקול חדגוני. מחשבתי
נדדה.
לנגד עייני־רו׳חי הופיעו ׳פניו של אבריהם ,׳אחיו של
דויד שטרן, שיהיה ידוע -יותר בכינוי־המחתרת שלו,
יאיר. לכל הדיעיוית היה דמ יון
חיצוני רב מאוד בין
תווי־הפנים של השיניים, אף
שהם יהיו אנשים שיונים
למדי.
׳ולפתע מחשבה: מה היה
קורה אלמלא רצחו הבריטים
את יאיר, אילו נשאר
בחיים כמו תילמידייו־ישותפיו
— יצחק שימיר, ניתן ילין-
מור וישראל אלדד?
אילו יחי, היה אברהם
שטרן כיום בן .73 האם היה
ניכנס לכנסת, מבלה שם
כמה תקופות־כהונה והופך
אט־אט עסקן מייפלגתי חי דויד
שטרן
וור? האם היה נשאר ״פו־ירש״
כסו י׳לידימ׳ור (שמאלי
יאו ימני) ונחשב בעיני הרבים בזילזול־מה כ״טיפוס יוצא־דופן״?
׳ואולי היה הופך, כמו אחיו, יקבלן מצלייח ואיש־עסקים
בבורסה?
ושיותפו־יריבו, דויד רזיאל? לפני 25 שנים בדיוק
הובאו עצמותיו ׳מעיראק, ישם ׳נהרג ׳בשליחות שאליה
יצא לבקשת האינטליג׳נס הבריטי. אילו חי, היה כיום
בן — 70 מבוגר ירק בשלוש שינים ׳ממנחם, בגין. מה היה
עושה כיום בימדינת־ישראל? האם היה זוכה, אחרי עמל
ואינטרקגוית. בתפקיד שר-׳התיקשורת? ואולי היה יושב
פקרן־זוויית, ממורמר וחצי־נשכח ,׳והיה כותב ספר־זיכריו-
ינות? האם היו מזכים איותו, פעם ׳ב׳שנה-׳שינתיים, בהש תתפות
בוויכוח טלוויזיוני על ימים שהיו, או — פיסגת
החלומות — היו מביאים אותו לתוכינייתו של מיני פאר
כדי שיספר לקהל לועס־מסטיק על קוריוזים מחיי ה מחתרת?
אין
מקום לגיבורים במדינת-ישראל, זוהי מדינה
המגמדת את יושביה. היא משופעת במיטיות־סדום —
הכנסת, הטלוויזיה, המיפלגות — המקצצות את גפיהם
(וגם את ראשיהם) של אנשים שהם גדולים מדי למודד
תיהן.
אולי מוטב שהם ימתו כולם בשיאם, או זמן קצר לאחר
׳מכן — רזיאל ושטרן, יצחק שדה ׳וחיים וייצמן, וגם
זאב ז׳בוטינסקי. איש מהם לא יהיה מתאים למדינת־ישראל.

י \ 3ין מלים הולמות לגינוי התנהגותה של ועדת ^
* הכנסת במהלך טיפולה בפרשת חסינותו של השר
אהרון אבו־חצירא.

אין תמיהה כדבר. היא ;ובעת ממהותה
של ועדה זו.

מכל ועדות־הכנסת, זוהי הוועדה ה״פוליטית״ ביותר.
אין היא עוסקת בחוקים ובעניינים מדיניים, אלא בסדרים
הפנימיים של המוסד הפרלמנטרי עצמו. אלה אינם
כפופים לשום נורמות של הגיון וצדק, אלא נקבעים על
פי קנוניות בין המיפלגות, אינטרסים מיפלגתיים גסים
והכלל ישל ״כל דאלים גבר.״

המיפלגות הגדולות שולחות לוועדה זו את
הספינאים שלהן. כך זה היה בכנפות שכהן
שלטה מפא״י, כגילגוליה השונים, וכך זה עתה,
על אחת כמה וכמה, כימי שלוט הליכוד (אם
אפשר לקרוא לזה שילטון).

מאז היו עליות וירידות כחופן הדמוקרטי
של ממשלות ישראל. אך רק פתי יאמין בי
הסכנות חלפו. הדמוקרטיה הישראלית היא
עדיין צמח עדין, והסכנה של עליית שילטון
רודני לא נמוגה. יתכן שהיא ממשית כיום
יותר מאשר כ־.195±
(יכול מישהו לטעון שאם יקום בישראל שילטון דיקט טורי׳
הוא במילא יפר את יכל החוקים, וגם: את חוק־החסינות.
אך אין זה נימוק להסרת מיכשולים, רופפים
ככל שיהיו, בדרך לעלייתה של רודנות).

החסינות המוחלטת הזאת דרושה.

אך השאילה היא מה טיבה של החסינות השניה,
יש יא ינה נוגעת למילוי תפקידו של חבר־כגסת.

אין חכר־כנסת יכול לרצוח, לשדוד, לאנוס,
למעול ולקחת שוחד ״כמילוי תפקידו׳ /כאשר

את הרמה המוסרית והאינטלקטואלית של ועדת־הכנסת
הנוכחית אפשר לשפוט על פי שני עמודי־התווך שלה —
האחד הוגדדדעות והשני אייש־אשכולות. כוונתי לח״כ חיים
קורפו (חרות) ולח״ב יהודה בן־מאיר (המפד״ל).
אמנם, בראש הוועדה עומד יקה הגון בשם משה מרון.
יאך השפעתו על הוועדה קרובה ׳לאפס. מול קורפדבף מאיר,
׳ואחיהם התאומים במערך, אין מקום לאנשים עדיני־נפש.
יקשה לתאר את סיגנון־הדיבור בוועדה זו, כשאין בה
עיתונאים וימצלמות־הטלוויזיה. היא דומה ׳לשוק פוליטי.
איש משסע אית דברי דעהו, עלבונות ׳והשמצות הדדיות
מתעופפות מעל לשולחן, וגסות־הרוח שולטת בכיפה.

(לפני כמה חודשים הציעה לי אחת הסיעות להצטרף
לוועדת־הכנסת. איותה סיעה היתד, מעוניינת במקום בוועדה
אחרת, שבה מייוצגת של״י, וביקשה שנתחלף. כאשר
הובא הדבר לידיעת קיורפיו, הטיל על כך וטו מוחלט.
הוא סבר, בצדק, שכניסת איש כמוני לוועדה זו תקלקל
את האידיליה הפרועה השוררת בה).

זוהי הוועדה שקיבלה על עצמה לטפל בחסינות
של אכו־חצירא.
01 0 ! 01
} ש שני סוגים של חסינות.

הסוג האחד נובע מן הסעיף הראשון של חוק חסינות
חברי־הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי״א 1951
והוא קובע כי ״חבר־כנסת לא יישא באחריות פלילית או
אזרחית ...יבשל מעשה שעשה — בכנסת או מחוצה לה —
במילוי תפקידו או למען מילוי ׳תפקידו כחבר־הכנסת.״
זוהי חסינות מוחלטת. אי־אפישר להסיר אותה, וגם
חבר־הכנסת עצמו אינו יכול לבקש להסירה.

סעיך זה היוני לחלוטין, אם רוצים לשמור
על הדמוקרטיה כמדינה במו ישראל.

אין הוא מקנה חסינות רק לדברים הנאמרים עיל־ידי
חבר־הכנסת במישכן הכנסת, כנהוג בכמה ארצות. הוא
מקנה הסעות לכל מעשה שנעשה במילוי התפקיד
— פגישה עם גורמים זרים, הפצת מידע פעל חשיבות
ציבורית, הפגנה פוליטית מסוג זה או אחר, ועוד.
זהו נכס פרלמנטרי ׳שאין ערוך ליו. הוא הושג תודות
למאבקם של חברי הכנסת הראשונה, ובראשם תנועת־החרות.
הם לא האמינו לשילטון, אשר בראשו עמד אז
דויד בן־גוריון, וסברו שהוא מסוגל לכל מעשיה פסול
כדי לפגוע ביריביו.

ך * ושמעה הטענה כי עד־המדינה בתיק זה פעל
מתוך שיקולים פוליטיים, כאי׳ש־סיעה הרוצה לפגוע
בחבר־סיעתו.
הטענה אינה משכנעת. אך-נניח לרגע שאכן יש לה
רגליים. האם זה יכול לשמש נימוק לאי־הסרת החסינות?

מה פתאום?

בדיקת אמינותו שיל עד היא תפקיד מובהק — ואולי
תפקידו העיקרי — של השופט. כל עוד לא נטען כי
ה יש ילטון הוא שהסית את העד להעיד עדות־שקר,
נוסח איזבל׳ י אין לוועדת־הכגסת כל עניין בכך.

השאלות העומדות לפניה הן: האם היועץ
המישפטי פועל כתום־לכץ האם ״כל אדם״
היה מועמד לדין כנסיבות אלה, או שיש כאן
הפלייה לרעתו שד חכר־הכנסת ז

אם כן, אין ועדת־הכנסת משמשת כאן
כמכשיר כדי להגן עד חכר־כנסת (כדרך בדד
אופוזיציוני) מפני התנכלות של השילטון, אלא
דהיפך — היא משמשת בדי להגן על חכר-
כנסת (ולא כמיקרה קואליציוני, חכר הממשלה)
מפני התהליכים הרגילים של המישפט.
הוועדה הפכה את כל עיקרון החסינות ליהובא ואיטלולא.

0׳ 01 0

כסופו של דבר קבע ראש־הקואליצייה מה
צודק ומה לא, ואנשי־הקואליציה כוועדה עמדו
דום והרימו את ידיהם על פי פקודתו.

!0 0 0

אלמלא היה אהרון אבו־חצירא שר, והיה ממשיך
לכהן כראש עיריית־רמלה, היה מועמד לדייון מזמן בנסי בות
אלה. הייה די בחתימתו של פרקליט־הימחוז על כתב־האישום,
כדי להפכו לנאשם. הכל יהיו מסכימים כי
השופט, והוא לבדו, צריך להחליט אם עד־המדינה דובר
אמת או לא.

כשוועדה כזאת מתיימרת למלא תפקיד
שיפוטי, הרי זה מעורר גיחוך. בית־דין־שדה
כימי סטאלין, או כית־המישפט השופט עתה
את ״בנופיית־הארבעה״ כפין יבלו לשמש
דוגמה לעשיית צדק ויהטר כהשוואה לוועדה זו.

חזרה הכללית־ להצגה הנוכחית נערכה בשבועות
י י האחרונים סביב הפרשה הקטנה של יח״כ סעדיה
מרציאניו. כדאי להזכיר את הדברים, כדוגמה, למרות
שאני מעורב בעניין אישית.
היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר,
הוזמן על־ידי הוועדה לחוות את דעתו על הבעיות
המיש&טיות שהיו כרוכות באותו עניין אומלל. הוא מסר
מיסמך אובייקטיבי, מנומק ומפורט. לרוע המזל, סתר
מיסמך זה את האינטרסים של קורפו ובן־מאיר, שהחליטו
להעניק למרציאינו פרם כספי מאסיבי !תמורת בגידתו
הצינית בשל״י ותמיכתו בהמשך כהונת הכנסת הנוכחית.
חברי־הוועדד, התייחסו אל חוות־דעתו של היועץ —
פרי המוח המישפטי המקובץ שיל ׳מישירדו — כאילו
היתד, נייר עטיפה של סנדוויץ. כל מישפטפטן־מתחיל
בה מתח ביקורת קטלנית על נימוקיו המישפטיים של
הפרופסור. לבסוף התעלמו מהם כליל.
גם אז הושמעה הקריאה ש״דופקים את המארוקאים״,
ונרמז כי יש כאן עניין עדתי, וכי היועץ המישפטי
מייצג בעצם את האינטרסים של המימסד האשכנזי.
כשיש צורך לחפות על מעשידדנבלה׳ כל נימוק כשר.

מכאן ישכל הטיפול של ׳ועדת־הכנסת הוא בגדר
ישערוריה מתמשכת. לא היועץ המישפטי משרת כאן
מניעים פסולים, אלא ועדת־הכנסת עצמה.

ך * ברי הוועדה טענו שהם ״מזועזעים״ מדרכי החקירה
י י של המישטרה. משום כך היה, לדעתם, צורך בבירור
יסודי בוועדת־הכנסת.

טענה זו היא כה מופרכת, עד שהיא גובלת
בחוצפה.

בנימין זיגל חקר את המעורבים בפרישד, זיו כשם
׳שנחקרו המעורבים בפרישת אשר ידלין, ימי שהיה המועמד
לתפקיד נגיד בנק־ישראל, ובפרשת השר המנוח אברהם
עופר, ובפרשת ראש־הממשלד, יצחק דבין. אנשי הליכוד
והמפד״ל לא התלוננו אז.
יש ועדה בכנסת האחראית לפיקוח על המישטרה.
זוהי וע׳דית־יהפנים. אין לוועדת־הכנסת שום נגיעה לעניין.

השרים אבו־חצירא ובורג:

ח סינו ת

הוא נוהג כך, הוא דומה לכל אזרח אחר.
מהו מקומה של החסינות במיקרה כזה?
על כך נותן הסעיף 4תשובה ברורה לחלוטין. וזו לשונו :
״(א) חבר־הכנסת לא יובא לדין פלילי בשל אשמה
על עבירה שנעשתה בזמן היותו חבר־הכנסת או לפני
שהיה להבר־הכנסת, אלא לאחר שניטלה ממנו החסינות
לגבי האשמה הנידונה.
״(ב) חבר־הכנסת, שניטלה ממנו החסינות לגבי אשמה
מסויימת, דינו, באותה אשמה, כדין כל אדם.״

אם דינו של חכר־כנסת נא׳טם הוא כדין
״כל אדם״ — מהו תפקידה של ועדת-הבנסת ז
מדוע ככלל ניתנה לו חסינות, שיש להסירה
כדי להעמידו למישפט ץ
סעיף זה מקורו באותו אי־אמיון שרחשו חברי־הכנסת,
ובראשם חברי־חרות, לממשלה ולשלי ח יה.
הם אמרו לעצמם: אם הממשלה תהיה תלוייה בקול
יאחד או ׳שניים בהצבעה מכרעת, ימה יפריע לה ׳להורות
׳לשוטרים לעצור את מכוניותיהם של ח״כים יריבים
בדרך מתל-אביב לירושלים, ביגלל עבירות־תנועה מפוב רקות?
מה יפריע לה לפתוח נגדם הליכים מי־שפטיים
ולכלוא אותם לכמה ימים, עד עבור זעם? מה יפריע לה
לאיים על חברי־כנסת בכל מיני אישומים, כדי להפחידם?
רק על רקע זה נולדה החסינות של הסעיף .4נובע
מכך שיש לוועדת־הכנסת תפקיד יאחד בילבד במיקריה
כזה: לוודא כי היועץ המי׳שפטי לממשלה לא חיתם יעל
כתב־האישום מתוך מניעים פסולים, כדי לשרת אינטרסים
פוליטיים של הממשלה, ושאין הופכים לעבירה רגילה
מעשה שנעשה על-ידי ח״כ ״במילוי תפקידו״.

העובדה המכרעת כפרשת אכו־חצירא היא
שאיש לא טען כלל כי חשד כזה קיים
כמיקרה זה.

6 7 1י 1 3ז נ

אם דרבי-החקירה ו/או דרכי-הפירסום שד
המישטרה הן פסולות, הן פסולות בבל
מיקרה, ודא רק כמיקרהו שד חבר-בנסת,
שדינו ״כדין כל אדם״ .או שמא רוצה ועדת-
הכנסת להגיד כי הדרבים האלה טובות לכל
אדם, אך פסולות לגכי חכר-בנסתץ

שר אבו״חצירא, שותפיו ופרקליטיו ניצלו אית
י 1ועדת־הכנסת לשם מטרה שהיא זרה לגמרי לחוק־החסינות.
הם ביימו שם ״מישפט זוטא״ ,׳שנועד ליצור
אווירה נוחה להם לפני היפתח הימישפט האמיתי.
יהיה זד, תרגיל-ענק ביחסי־ציבור, הגובל בביזיון בית־המישפט
(שהרי רק ביגלל עניין החסינות לא הוגש כתב־האישום
לבית־המישפט במועדו, דבר שהיה הופך את
הפרשה ״סוב יודיצה״) .הוא נועד להשחיר את החוקרים
והתובעים שעסקו בפרשה זו, לפני שהעניין הגיע לשופט.

חכרי-הוועדה שיתפו פעולה עם מגמה זו
כדי לעזור לחכר, או בדי למצוא חן כעיני
הממשלה, או — כרובם — כדי לסחוט מן
הפרשה את מירב הפירסומת האישית.

בסך הכל — מישחק עכור, ציני ׳ונפסד׳ בעיטה גסה
נוספת בגופה הפגוע של הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו.

ן יי אפן, הסכנה האמיתית הטמונה בימישחק זה היא
1בהכפשת עיקרון החסינות.
החסינות אינה יכולה להיות פופולרית בקרב אנשים
בורים, הרואן ם רק את התופעות המרגיזות של ניצולה
לרעה, ושאינם יכולים לתפוס את חישיבותה כמחסום
מפני רודנות.
לכן׳יש להזהיר בכל לשון של אזהרה: הבה נבחין
בין העיקר והטפל !

החסינות היא חיונית. גם כשהיא מנוצלת
לרעה. גם כשהיא משמשת כסות לאנשים
המבקשים למנוע הסגרתם לצרפת, או העמדתם
לדין, או שליחתם לכלא.
התעלולים שיל יועדת-יהכנם ת אינם משנים־ דבר לגבי
מהותו של העיקרון.

אל נשפוך את התינוק יחד
העכורים שד ועדת-הבנסת:

המים

ת11!1ן!ך
ואמן שגריר
בוואשינגטוו?
למרות הכחשותיו של שר־החוץ, יצחק שמיר, הוא
עומד להחזיר לארץ את שגריר ישראל בוואשינגטון,
אפרים (״אפי״) עברון.

נראה שאת מקומו של עפרון יתפוס מנכ״ל
מישרד׳־האוצר, הד׳׳ר יעקוב נאמן, אם
יוכשל המינוי של נאמן לבית־המישפט־העליון.

הו־ל
סתב לו ט 1ט ל
באה מסרס
יושב־ראש מיפלגת־העבודה, ה״כ שימעון פרס, היה
זה שהדליף את הידיעה על האפשרות שמנכ״ל כור,
נפתלי בלומנטל, ייבחר לתפקיד שר־האוצר בממשלתו
של פרס.

בין פרס ובין מי שנחשב כמועמד לתפקיד,
מנכ״ל ״בנק הפועלים״ ,יעקוב לוינסון,
נוצרו חילוקיידעות, בשיחה שהיתה ביניהם
בשבוע שעבר.

המסקר יעביר

הורביץ לאח 1ור

ל מי ש טד ה

שר־האוצר, ייגאל הורביץ, החליט שלא לחזור,
כאשר יפרוש מהממשלה, לניהול העסקים הפרטיים
שלו, שאותם עזב כשהצטרף לממשלה.

עתה כבר ברור לגמרי שמבקר־המדינה, הד״ר
ארנסט נבנצל, יעביר למישטרה את החומר שקיבל
מהמנכ״ל המודח של חברת החשמל, יוסף טוליפמן׳
ואת החומר שעומד להעביר אליו יושב־ראש מועצת־המנהלים
של החברה, דויד שיפמן.

על פי טענותיו של טוליפמן יש חשד
לשחיתויות ולקבלת שוחד בהיקף ניכר,
בכל הנוגע למתן זביונות להובלת הפחם
לארץ.

תו ססק

מעמדו של מודעי במיפלגתו, המיפלגה הליברלית,
נחלש לאחרונה, בעוד שיריבו, שר־התעשייה גידעון
פת, התחזק. מודעי החליט להקדיש זמן רב יותר
לעבודה פנים־מיפלגתית.

הקמת המוס?
מומחים בחברת־החשמל דורשים להפסיק לבנות את
המזח לפריקת פחם בים הפתוח בחדרה, למרות
שעד כה הושקעו בהקמה יותר מ־ 50 מיליוני
דולרים.

בעיקכות האסון שאירע בשבוע שעבר
לדוברה, נזכרו הכל באזהרותיו של מי
׳טהיה מנכ״ל מישרד־האנרגיה, יוסף ורדי,
שטען שלפחות סערה אחת בשנה תמנע
פריקת הפחם בים הפתוח ותגרום לאסונות.
עתה דורשים מומחים בחברת החשמל לבדוק
מחדש את האפשרות לפריקת פחם רטוב בנמל חיפה.

חוגים ביטחוניים חוששים מפני צעד קיצוני של
עובדי אל־על.

בין השאר עלה החשש שמא יתפתה עובד,
כמיקרה של שביתה כללית בעיקבות
פיטורין, לשרוף מטוס ״בואינג״ של
״אל־על״ על המסלול, בדי להפחיד עליידי
כך חברות־־תעופה זרות לבוא לישראל
ולסגור כך את כל הקשר האווירי מישראל
וממנה.
בינתיים כבר הוכן חיל־האוויר לאפשרות ששדה־התעופה
הצבאי ברמת־דויד יתפעל כנמל האוויר
הראשי של ישראל.

חקיר ה
אי ל ״ כ 3 0י ם
חוגים פיננסיים, שבראשם עומד אחד ממנהלי
הבנקים הגדולים בארץ, עומדים עתה בפני חקירה
כלכלית וכללית סביב איל־כספים שהפך הכוכב
החדש בשדה הכלכלה הישראלית.

אחד מעורכי־הדין הגדולים בישראל נפגש
כשבוע שעבר בפאריס עם מנהל בנק
גדול, ודן עימו בדרכי החקירה.

פ שי טוו־ רג ד בשיכון לוי הודיע כי בשנת הכספים ,80—81
המסתיימת כעוד שלושה חודשים, הוא•
יבנה צ 1אלף יחידותידיור.
עד היום נחתמו חוזים על התחלותיבנייה
רק לגבי 400 יחידות־דיור.

בו רג מתר
ב פו מ ה
שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, עומד לצאת
לפנמה, כדי לפתוח שם במסע־התרמות
עבור ״בית התנ״ך״ המתוכנן להיבנות
בירושלים.

איל ת נג ד
מנסים ל שכנ ע
את רביו ל פ רו ש
כמה אישים במטהו של ח״כ יצחק רבין
מנסים להשפיע על ראש־הממשלה־לשעבר
לפרוש ממיפלגתיהעבודה ולהקים רשימה
נפרדת לכנסת.
גורמים, ובראשם ראש מטהו של רבץ, מיכה
גולדמן, הכינו תוכניות־פרישה מפורטות, אולם רבין
דחה הצעות אלה.

* ק רו ״ תיי

תי מכר
מיפעל בגדי העור ״קרנית״ במיגדל־העמק
עומד להימכר.
לפני חודשים אחדים קנתה את קרנית החברה
ההסתדרותית תיעוש, אולם ראשי חברה זו הגיעו
למסקנה שאין עתיד למיפעל, והם מחפשים עתה
קונים.

שר־השיכון, דויד לוי, יצטרף בקרוב לשרשרת
הכישלונות של הממשלה.

חשש מסו׳
שריסת מטוס

מודעי נ חל ש
גם אם לא תאשר הממשלה את התפטרותו
של יצחק מודעי מתפקיד שר־התקשורת,
לא יעסוק מודעי עוד בענייני מישרד זה.

הרעיון למנות את בלומנטל, הידוע כמקורב
ללוינסון, בא כמחווה ללוינסון.

אם ימונה בלומנטל כשר בממשלת פרס,
יקבל עמירם סיוון, מנכ״ל מישרד־האוצר
לשעבר, וכיום יושב־ראש מועצת המנהלים
של ״תיעוש״ ,את הנהלת ״כור״ .גם סיוון
נחשב כאחד מנאמניו של לוינסון.

הורכיץ יניח את ניהול עסקיו לבניו,
ויחפש לעצמו פרוייקטים חדשים לגמרי.

* א ד קי עיי
גורמי־ציכור באילת מתכננים מסע ציבורי
נגד חברת ״ארקיע״ ,שיכלול בתוכו ככל
הנראה את החרמת החברה על״ידי תושכי
אילת.
התושבים מתמרמרים על־כך שלאחרונה העלתה
החברה את מחיר כרטיס־הטיסה לאלף שקל.
תושבי אילת עצמם משלמים אמנם מחיר מוזל, אך
הם טוענים שהמחיר היקר למי שאינם אילתיים
פוגע בהתפתחות העיר, ובולם את התיירות
הפנימית לאילת.

ישות

ב״ אל־ על״
ללא קשר עם פיטורי יותר מ־ 400 עובדים באל־על,
התארגנו יותר מ־ - 100 אנשי צוות־אוויר להתפטרות,
ביוזמתם שלהם.

עובדים רבים טוענים כי כיום הם יכולים
להתפטר ולקבל את הפיצויים המוגדלים,
כעוד שאין כל ביטחון שבעוד כמה
חודשים יציעו להם פיצויים כאלה.
ב״אל־על״ רווחו שמועות כי משבורת
חודש דצמבר לא תשולם בזמן.

מי שסט סוו ר בעו״ן
רא שי־העידיות?-
עד היום השישי השבוע יש אפשרות לדרוש כי
עתירת ראשי־העיריות של חברון וחלחול תישמע
מחדש, לפני הרכב של חמישה שופטים של בית־המישפט
העליון.

המישפחות עדיין דנות באפשרות זו, תוך
שקילת הסיכויים אצל הרבב מוגדל.

אחד הנימוקים נגד: העניין עומד לעלות באו״ם
ועתידה נוספת עשוייה לתת בידי הנציג הישראלי
את האפשרות לטעון כי העניין עדיין תלוי ועומד
בבית־המישפט.

וחלבו ה שוטרות
הגו ר רו ת
מישטרת מחודתל־אביב עומדת להוציא נהלים
לפיהם תשמשנה שוטרות כמלווה למכוניות הגוררות
כלי־רכב החונים בחנייה אסורה, רק משך שבועיים
ואז תוחלפנה.
השוטרות הנוסעות עם מכוניות־הגרר האזרחיות
חייבות לאשר כל גרירת רכב.

״ יקריס רגים שד גרירת רכס
כניגוד להוראות, ממקומות שלא היה צורך
לגרור אותם, נפוצו שמועות על יחסים
שנוצרו בין השוטרות לבין הגוררים.
כדי להימנע משמועות אלה, הוחלט על
תחלופת השוטרות.

בי קו ר ת על הבנק
המפקח על הבנקים עומד לפתוח במיבצע־ביקורת
על השירות אותי נותנים סניפי הבנקים השונים.

צוותי פיקוח מוסווים יבקרו בסניפים
משר--
את מ —

העמידה1בתור, תקן עוכדי

ויבדקו
> !סניפים ויחס העובדים ללקוחות¥ .

במדינה . העם עוו ד ג די ם
וייצמן חתגגד לקיצוץ
והתפטר. בגין מתגגד
לקיצוץ — והורכיץ
;;שוי להתפטר
אחת התכונות המוזרות ביותר
של הישראלי המצוי היא סירובו
המוחלט להכיר בעובדה שיש קשר
בין ענייני־החוץ־והביטחון ובין
מצבו הכלכלי והחברתי. במוחו הם
שוכנים בשתי מגירות שונות, שאי נן
מחוברות. כשנפתחת האחת,
נסגרת השנייה אוטומטית.
לא פעם דובר על ״שני דגלים״
— כאילו אלה הם עניינים נפ רדים.
במשך
שנים הטיפה תנועת-
החרות, בעודה באופוזיציה, בעת
ובעונה אחת לצימצום דרסטי של
תקציב־המדינה ולניהול מדיניות
מילחמתית, שחייבה הגדלה ני כרת
של צה״ל ושל ציודו. מנחם
בגין ואנשיו לא ראו בכך מעו לם
סתירה.
האופוזיציה הנוכחית הלכה אף
היא בדרך זו. שימעון פרם צעק
חמס נגד המגמה לקצץ את תק-
ציב־הביטחון, והצביע בעד חוק-
ירושלים.
כל פוליטיקאי מיקצועי בישראל
יודע שקיצוץ התקציב הוא עניין
פופולרי — אך שהגדלת תקציב־הביטחון
הוא פופולרי עוד יותר.
אולם הסכום המוקדש עתה לבי טחון
— 30 מיליארד שקל בתק ציב
המעודכן של השנה — שווה
לכל שאר סעיפי־התקציב של ה מדינה,
המוקדשים לכלכלה, לרווחה
ולשרותים (מלבד תשלום חובות).
קיצוץ של עשרה אחוז בתקציב
הביטחון היה מאפשר, בתיאוריה,
להגדיל בעשרה אחוזים את כל
תקציבי הבריאות, החינוך, הסוב סידיות
והפעולות הכלכליות של ה ממשלה.
הגרילה
שד אריק. אחד
הראשונים שהעז להעלות את ה דרישה
לקיצוץ תקציב־הביטחון
היה דווקא אריאל (״אריק״) שרון,
במיסגרת מילחמת-הגרילה ארוכת-
השנים שלו בהנהגת צה״ל, שלא
רצתה בו. שרון, שהוא בלי ספק
מומחה לענייני ביטחון, לא היסס
לדבר על קיצוצים בעלי ממדים
אדירים.
לפני כמה חודשים החלה להי שמע
בכנסת הדרישה להתאים את
התקציב הביטחוני למצב הביטחוני
החדש של ישראל, שנוצר בעיקבות
הסכם־השלום עם מצריים ומילחמת
עיראק־איראן (ראה יומן אישי).
תביעה זו, המשותפת עתה ל רבים
מאנשי הכלכלה והביטחון,
אינה מסתפקת בקיצוץ אוטומטי.
בעליה טוענים כי המצב החדש
דורש עיצוב דוקטרינה ביטחונית
חדשה. תקציב-הביטחון צריך לנ בוע
מדוקטרינת חדשה זו, והוא
יוכל להיות קטן בהרבה מן המו צע
כיום.
הנץ הפך יונה. הדיבורים
הגלויים בכנסת, והגלויים עוד
יותר מאחרי הקלעים בצמרת ה-
מימסד, הפיחו אומץ בייגאל הוד-
ביץ. הנץ של רפ״י הפך יונה של
תקציב־הביטחון.
לפני שנה פרץ ריב בין הורביץ
וביד עזר וייצמן, אז שר-הביטחון,
על קיצוצים מתונים בתקציב-הבי-
טחון. וייצמן נימק את פרישתו
מהממשלה באי־הסכמתו לקיצוצים.
עתה, בעומדו מול סכנה של
התמוטטות כלכלית בעלת ממדי-
אסון, תובע הורביץ קיצוצים הר בה
יותר גדולים. אף הפעם אין
עומד מולו וייצמן, אלא שר־הבי-
טחון מנחם בגין. לבגץ, שהת־מצאותו
בענייני־ביטחון היא אפ סית,
אין ברירה אלא לקבל את רפאל הרמטכ״ל של דעתו
(״רפול״) איתן, המתנגד לקיצוץ.
העולם הז ה 2259

שעו׳הוגים

איש הרדיו והטלוויזיה המנוסה, הד״ר יצחק רועה, היונה
• השבוע פצצוד באחת מתוכניות־הרדיו שלו. הוא סיפר למא־זיניו
על סקופ שהוסתר על״ידי העיתונים: חשבוו״דולארים נוסף
של יצחק רבין.
יצחק רועה צדק. הכתבים לענייני־מיפלגות ידעו מזה שבועיים
שיש לרבין חשבון של מטבע זר בסניף בנק הפועלים בהדר״יוסף.
עיתונאים רבים, וביניהם ראש מערכת העולם הזה, גם ראו
צילום דף־החשבון של רביו, שבו צויין שלזכות ראש״הממשלה־לשעבר
יש בסניף זה 70,06$דולאר ו־ 42 סנט.
היתה זו ידיעה עיתונאית ממדרגה ראשונה. הסתבכותו
הראשונה של רביו באה בגלל חשבון מטבע״זר. אמנם, על״פי
החוק שנחקק אחרי פרשת רביו, מותר היה לרבין להחזיק
חשבון מטבע זר בישראל, ולא היתה בכך עבירה על החוק.
אך ימים אחדים קודם לכן טעו רביו באוזני ועדת־העורכים
של העיתונים טענות מסוג אחר.
מיד אחרי פירסום הברווז העיתונאי בשבועון הצרפתי
ל׳אכספרס, כאילו שילם הקבלן בצלאל מיזרחי את הקנס בסן
250 אלף לירות שהוטל על לאה רביו, חשף רביו לפני עורכי־העיתונים
את חשבונות־הבנק שלו• הוא טעו אז שאת הקנס
שילם, בין היתר, בכספי הלוואה שקיבל מידיד אמריקאי, שאותה
לא החזיר בינתיים, לדבריו, בגלל חוסר־כסף.
חשבון הדולארים בבנק בהדר-יוסף הציג את רביו כמי שלא
דייק בפני עורכי־העיתונים, שמהם ביקש אמון והגנה מפני
הפירסום בל׳אכספרס ויוזמיו, מתנגדיו במיפלגת-העבודה.
למרות העובדה שהיתה זו ידיעה הראויה לפירסום ולהבלטה,
לא פירסם אף עיתון אחד את הידיעה. לא היתה זו החלטה
משותפת של העורכים, או קשר־השתקה. כל עורך החליט בעצמו
לגנוז את הידיעה.
לעיתונאים בישראל ולקהל־הקוראים פשוט נמאס כבר
להיות שמשים בידיהם של יוצרי ״שערי מים״( ,על מישקל
ווטרגייט האמריקאי) .לאחרונה איבדו פוליטיקאים ועסקנים
ישראליים כל רסן בהאבסת העיתונים בידיעות נכונות ושאינן-
נכונות, במיסגרת המילחמות הפנימיות שלהם זה בזה. פרשת
ל׳אכספרס הוכיחה שוב שאפשר להפיל בפח עיתונאי בלתי־זהיר
ולהכפיש בעזרתו איש״ציבור.
אילו היה חשניו״הדולארים החדש של יצחק רביו מתגלה
לפני פרשת ל׳אכספרס, אין ספק שכל עיתון היה מפרסמו
בהבלטה.

מ דשה דומה היא פרשת המיכתבים של יהושע בן־ציון
״ אל ראש־הממשלה, מנחם בגין.
פרשת שיחרורו של העבריין בן־ציון מהכלא חיתה האות
הראשון לסיאובו של מישטר בגין. אין ספק שגם כיום, כל ידיעה
על קשריו של בן־ציוו עם מי שחנן אותו, מנחם בגין, או עם
קרן תל־חי של חרות, אשר בן״ציון תרם לה כספים רבים, היתה

זוכה בכותרות ראשיות.
יש להניח שכל זה היה ברור
מראש להורתיץ. כאשר פתח ה שבוע
בהתמודדות, הוא הסתכן
ביודעין במשבר בינו ובין בגין,
שיסתיים בפרישתו.
דעתם של רבים במימסד: זוהי
כוונתו של הורביץ. הוא יפרוש
מן הממשלה על רקע זה ויקים
רשימה נפרדת לבחירות, בתיקווה
שבראשה יעמוד משה דיין.
אם כן, זוהי הפעם הראשונה
שפוליטיקאי ישראלי מנוסה מהמר
על הפופולריות של קיצוץ בתק-
ציב-הביטחון. פוליטיקאי זה הוא
— למרבה האירוניה — נץ.

מוסרת חסינותו של החבר, ובית־מישפט
יכול לדון בעניינו.
עד שלא עברה הבקשה להסרת
חסינות, שהגיש היועץ המישפטי,
את כל ההליכים הללו׳ חסין חבר-
הכנסת בפני תביעות פליליות. לו

הכנסת
ת ר גי ד סיחס וגיבור
חבר״בגסת אינו יכול
לוותר על חסינותו
באופן אוטומטי
החוק הישראלי אינו מאפשר ל־חבר־כנסת
לוותר על חסינותו הפר למנטרית.
החוק קבע כי החסינות
שייכת לכנסת. ומקורה בכך שהכ נסת
תוכל לפעול בהרכב מלא
ללא התערבות זרה והפרעה. לשם
כך ניתנה לחברים חסינות מתבי עות
מישפטיות במשך כהונתם.
ולשם כך גם נתן הוק אחר חסי נות
לרחבת הכנסת ולמישכנה.
אפילו יכריז חבר־כנסת כי הוא
מוותר על חסינותו, לא עשה בכך
מבחינה מישפטית ולא כלום. כיוון
שלפי החוק נקבעת פרוצדורה מיו חדת
להסרת חסינות. על העניין
להיות נידון בפני ועדת־הכנסת.
וכאשר היא החליטה על הסרת
החסינות, צריכה מליאת־הכנסת
להצביע שנית בעניין, ורק אז

שר אכו־חצירא
תרגיל ביחסי־ציבור
היה השר אבו״חצירא חבר הפר למנט
השוויצי, יכול היה לוותר
על חסינותו, שם יש פרוצדורה
כזו, ובכך להיות אזרח רגיל ה נתון
לתביעות מישפטיות. אלא
שרק כספי המימון להגנתו של
השר הגיעו מארץ זו. השיטה
המישפטית בישראל שונה, ואינה
מאפשרת הסרת חסינות כזו.

כעד חשבונות רבץ
לעיתונות ננזיאס

אחד הסוהרים בכלא רמלה, הכלא שבו בילה בו״ציון את
תקופת־מאסרו הקצרה, הוא שמואל כץ. כץ היה סוהר״אח
בבית־הח׳ולים של כלא רמלה והיה, לטענתו באישור המישטרה,
בלדר של המיכתבים הבלתי״חוקיים של בו־ציון אל מחוץ לכלא.
כץ השתחרר משירות־בתי״הסוהר, וכיום הוא עובד כפקיד
בסניף המרכזי של בנק לאומי בתל-אביב. לפני חודשים אחדים
פנה כץ ליושב״ראש סיעת-המערן בכנסת, משה שחל, והציע
לו צילומי מיכתבים של בן־ציון אל בגין, המעידים כאלף עדים
על הכספים שתרם בן״ציון לקרן תל־חי, ועל הקשר הבלתי־אמצעי
בין תרומות אלה ובין החנינה שהוענקה לו•
כשדרש כץ כסף עבור מידע זה, נרתע שחל. הוא הפנה את
כץ למערכות העיתונים, וכץ נענה להצעתו. כץ התקשר עם
העולם הזה והציע למכור את המיכתבים תמורת 100 אלף
לירות, כשהוא רומז על כך שהוא מוכן ״לרדת במחיר״ .כדוגמה
לכך שיש בידו ה״סחורה״ נתן כץ להעולם הזה העתקי מיכתבים
מוברחים של בן־ציון לאשתו ולעורכי־הדיך שלו.
העולם הזה נאמן למדיניותו שלא לרכוש מידע תמורת כסף,
וניסה להסביר לכץ שחובתו כאזרח היא לפרסם את המידע
ללא תמורה. כשהבין כץ שהעולם הזה איתן׳בדעתו שלא לשלם
עבור המידע, הוא ניתק את הקשר.
אך נראה שהיו מי שנפלו בפח — או כימעט ונפלו בפח —
של כץ תאב־הבצע. מעריב קיבל לידיו את המיכתב של בן־ציון
לבגין. אולם מעריב נזהר כראוי ונתן את המיכתב לשני גרפולוגים
לבדיקה. הם קבעו בצורה חד־משמעית שהמיכתבים מזוייפים.
רק אז התברר שכץ זייף את המיכתבים וניסה להונות את
העיתונים, על חשבונו של ראש״הממשלה, משום שבנו הסתבן
בכספים, והוא רצה לעזור לו לצאת מהבוץ.
״כמו בל אזרח״ .כדי להמ חיש
את הדבר אפשר להשוות את
החסינות לבקשת הסגרה. כאשר
מבוקשת הסגרתו, של אזרח יש ראלי,
נידון הדבר בבית־המישפט,
וייתכן שיימצא כי הוא אינו בר־הסגרה.
כל מה שעליו לעשות כדי
לוותר על כך הוא לעלות למטוס
הראשון ולצאת לארץ המבקשת את
הסגרתו. שם יוכל לעמוד למיש־פט
ולהוכיח את חפותו. אולם
אפילו יכריז שר־הדתות השכם
והערב כי הוא מוותר על חסי נותו,
לא ידון אותו בית־מישפט
ישראלי, לפני שתסיים הכנסת את
ההליך הקבוע בחוק להסרת חסי נותו.
אמנם
טרם קרה בישראל, ש-
חבר-כנסת, שנתבקשה הסרת חסי נותו,
יתחנן בפני ועדת־הכנסת
כי תסיר אותה למען יעמוד לדין.
וזו בגלל סיבות משלה תסרב ולא
תסיר את חסינותו, אולם הדבר
אפשרי מבחינת החוק. ותקנתו
היחידה של ח״כ כזה היא להת פטר
מהכנסת. אז יהפוך לאזרח
רגיל נטול חסינות. ויוכל לעמוד
לדין כאוות נפשו.
דבר דומה במיקצת קרה בעת
שהיועץ המישפטי ביקש את הסרת
חסינותו של שמעון בז׳רנו, חבר־הכנסת
השנייה. היועץ המישפטי
ביקש את הסרת חסינותו בגלל
עבירת תנועה. הוא נאשם כי נהג
במהירות מופרזת. בז׳רנו עצמו
ויתר על חסינותו, אך ועדת־הכנסת
דנה ארוכות בעניין והתלבטה ב שאלה,
האם יש מקום להסיר חסי נות
של חבר־כנסת בשל עניין
פעוט וחסר-ערך ציבורי. חבר-
כנסת אחד את התבטא באותו מע מד
ואמר :״חבל שהציבור יראה
כי הסרת חסינות היא דבר קל
יותר משתיית כוס גזוז.״

מיקרה נוסף שבו היה חבר־הכנסת
הראשונה, שלמה לביא
מעוניין מאוד בהסרת חסינותו,
ואף פנה לוועדת־הכנסת במיכתב
נרגש שבו טען :״לעולם לא אגיע
להרגעה נפשית, אם לא יתנהל
נגדי מישפט כמו נגד כל אזרח
אחר.״ הוא היה מעורב בתאונת
דרכים, שבמהלכה נהרג אדם. עוד
בעת חקירתו במישטרה אמר, כ׳
יבקש להסיר את חסינותו, וכן
עשה. אולם גם אחרי כל זאו
דנה הוועדה בעניינו, ואחרי דיון
החליטה להסיר את חסינותו. גב
מליאת הכנסת אישרה החלטה זו
תרגיל שקוף. בעצם כל חב־רי-הכנסת,
שהיועץ המישפטי ביקש
את הסרת חסינותם, ויתר
עליה בעצמם בשלב זה או אחו
של הדיונים. רק שמואל פלאטו
שרון סרב לעשות זאת, וסניגורי
טענו בשמו כי כיוון שהוא חן
מפשע, ורואה במישפט נגדו ר,תנכ
לות, הוא ילחם בכל האמצעיו
העומדים לרשותו. כידוע הוסרו
חסינותו של פלאטו שרון, ומיש
פטו נמשך עד היום.
המשמעות היחידה של ויתור ע
חסינות היא בכך שחבר־הכנס
מוותר לגמרי על זכותו לחופי
בוועדת-הכנסת ולטעון בפניה א
טענותיו. מבחינה מוסרית ציבורי
הוא מקל אולי על חברי־הוועד
להסיר את חסינותו כאשר גם הו
עצמו מבקש זאת.
אולם כאשר חבר-כנסת מנצל א
זכותו להתגונן בוועדת־הכנס!
שוכר לשם קד עורכי־דין מנוסי
מגלה את הראיות ומנסה למונ
אותן. מטיל דופי ביועץ המישפו
ובחוקרי המישטרה, ואחר-כך ג
לוועדת־הכנסת ועושה את המחו
של ויתור על חסינות, אין בו
אלא תרגיל שקוף של יחסי־ציבו

פיילוט מ ציג האת הגרמני ת ה חד ש ה:

הטלויזיה הגרמנית החדשה של פיילוט
בצבעים היא לא רק חדשה. היא גם חדשנית.
החידושים שבה הופכים אותה לצבעונית
הטובה ביותר בכל הזמנים :

מטך״.26
ניתן להזמגה:
בשיטת רח 31/8603ק
ללא שלט רחוק

השילדה(5ו/\ 38א )0של פיילוט הגרמנית
החדשה מאחדת בתוכה סטנדרטים טכניים
שלא היו עד כה בהישג יד. זוהי שילדה קרה
המונעת התחממות יתרה ומפחיתה את צריכת
האנרגיה,תוך כדי שמירה מירבית על חיי
המרכיבים. השילדה בנוייה בשיטה מודולרית
המאפשרת פיתוח מתמיד של המעגלים השונים
ושירות מהיר ויעיל.

המעגלים המשולבים (.)10-3מעגלים אלה,
הנמצאים בגוף המקלט מצטיינים בטכניקה
מודרנית ביותר,המבטיחה תמיד את יציבות
התמונה.

מנורת מסך ו/וו 50א 00ו£1א. זהו המימד החדיש
ביותר בטכנולוגית יצור מנורות מסך לטלויזיות
צבעוניות. ל־ו\/ו00()50ו 55א יתרונות רבים וחשובים :
• דז<54 וו 555.5500£17ס —5עוצמת הארה גבוה
המבטיחה צבעים חזקים, טבעיים ובהירים,
גם באור יום.
י 7 5 /0א 00ו-סוו-ו -חדות גבוהה ביותר
המתאפשרת הודות לפיגמנטים הזרחניים
הספוגים בתוך המסך.
י £005 אסוא -החדות הגבוהה מתאפשרת
גם הודות למבנה חדיש מיוחד במינו של
התותח האלקטרוני והגברת מתח הרשת
(.)017155
- 5051 514551 מערכת המרככת את
המעברים הפתאומיים של המתח והזרם,
שומרת על המרכיבים העדינים של המכשיר,
ומבטלת את תוצאותיהן המזיקות של
הפסקות החשמל.

שלט רחוק מצוייד ב״^ £1ז5צ 3ח£זטק 01¥1נ).7£1.£
לשלט הרחוק של פיילוט הגרמנית בצבעים
מחשב מיוחד עם זכרון אלקטרוני,הזוכר לא רק
את הכיוון המדוייק של התחנות השונות, אלא
גם שולט על עוצמת הקול, חדות ובהירות
התמונה, ועל ידי לחיצת כפתור אף שולט על
הצבע האידאלי (.)10541001-005
מה פירוש כל החידושים האלה!
חידושים אלה פירושם שהצבעונית הגרמנית
החדשה של פיילוט מצטיינת באיכות גבוהה
במיוחד — איכות שעברה עשרות בחינות
ובדיקות מעבדתיות מדוקדקות של מומחים
בינלאומיים, ואשר מבטיחה אותה בפני תקלות
אופיניות למקלטי טלויזיה אחרים.
חידושים אלה הם שגורמים לנו לומר לך ;
פיילוט קנה ותהנה. וזוהי הבטחה.

פיילוט קנ ה ותיהנה

מקבוצת החברה להשקעות
של בנק דיסקונט בע״מ.

אולמות תצוגה: תל־אביב, רח׳ הצפירה ,19 טל 336231 :־03
חיפה, קרית אליעזר, ככר מאירהוף, טל 537268/9 0$
ה עו ל ם הזה 2259

במדינה
עזרותים

מות. ואכן, השב״כ הוא אי במים-
סד הישראלי — המוסד היחידי,
מלבד המוסד, שאין בו הדלפות,
אדבשםא חי טו ב
תעלולי־פירסומת ויצר של התבל טות.
״מגנגון׳החושד״
האימתגי
בהנהגת אחיטוב, שעמד בראש
הפד ברבות הימים
השב״ב במשך שבע שנים, הת לשרות
מיקצועי^ ממושמע,,
רחק השב״ב עוד יותר מהתער בות
בעניינים מיפלגתיים. אך אי-
שאין בו הדלסות
אפשר לכנות את השב״ב ״בלתי-
פוליטי״ .מכיוון שהוא ממונה לא
במשך שנים רבות לא הודתה
רק על המאבק בריגול, אלא גם
ממשלת־ישראל בעצם קיומו של
על הפעולה נגד מחתרות, חתרנות
שרות־הביטחון־הכללי, שצמח מתוך
פוליטית, פיגועים חבלניים וקבו-
שרות־הידיעות (ש״י) של ההגנה.
צות־שוליים מסוכנות, הוא חי בעו גם
כאשר מעלליו גרמו לשע־לם
שכולו פוליטי. הדבר מחייב
דוריות לאומיות, אפשר היה לדבר
טאקט רב, ובמיגזר הישראלי-
רק בלחש על ה״שין־בית״ .מכיוון
היהודי שמר השב״כ בשנים האח שהצנזורה
פסלה כל איזכור של
רונות על פרופיל נמוך.
קיומו, המציא העולם הזה את
המושג ״מנגנון־החושך״ ,שהשתרש
הדבר לא מנע ממנו לתבוע את
והפך שם־נרדף לשרות במשך
מעצרו של ״הרב״ מאיר כהנא, על
שנים.
סמך מידע סודי שלפיו התכונן
לפוצץ את המיסגדים המקודשים
בימים ההם נחשד השין־בית ב לאיסלאם,
ולהציע לראש־הממשלה
מעשים בלתי־כשרים רבים: הש (האחראי
על המוסד והשב״כ)
תלת מכשיר־האזנה בשולחן־הב־לאסור
את ״כנם ההמונים הער תיבה
של מאיר יערי, מנהיג
ביים״ בנצרת.
מפ״ם, בילוש ועיקוב אחרי מנ היגי
המיפלגות הציוניות, שליחת
כלי חוק.מיוחד. בזירה הבינ סוכנים
לאירגוני־מחתרת שהפכו
לאומית נמתחה על השב״ב ועל
לא־פעם לפרובוקטורים ולמדרבנים
שיטותיו ביקורת חריפה, בעיקר
לפעולות בלתי־חוקיות. מעורבתו
בשל השיטות המיוחסות לו ב של
מי שהיה סוכן השרו תברצח
חקירת אנשי־מחתרת ערביים בשט ישראל
רודולף קסטנר עוררה סי-
חים הכבושים. האירגון אמנסטי
מני־שאלה. היו שראו את יד
(״חנינה״) ,בעל היוקרה העולמית
השידבית בכל.
העצומה, הצביע בלשונו המאו פקת
על כך שיש תקופת־זמו, בין
רבים מן החשדות האלה הת מעצרו
של חשוד ועד לפתיחת ה אשרו
בדיעבד, כאשר איסר הר תהליכים
המישפטיים או ה מיג-
אל. עלה מן המחתרת. הראל, מי
הליים נגדו, שבהם יש למעשה
שהיה ראש השין־בית לפני ש חופש-פעולה
מוחלט לחוקרי ה-
שרותי-
הפר הממונה על כל
שב״כ. מאות התלונות של עצי הביטחון
וראש המוסד, הודה בפי רים
ערביים על לחץ, אלימות ואף
רוש כי שירת את המישטר של
בדרך־כלל
עינויים, מתייחסות
דויד בן־גוריון, וכי לא הבחין בין
לתקופה זו. השב״כ הכחיש את
אינטרס המדינה ובין האינטרס של
כולן בתוקף, ומצביע על הצלחתו
ראש־הממשלה ומיפלגתו.
חסרת־התקדים בצימצום מיספר
מתחרז עם טאכאק. מאז
הפיגועים.
הצטברו תיקים חדשים רבים ב בישראל
אין השב״ב פועל במים־
ארכיון הענקי של השרות, הכולל
גרת חוק מיוחד (כמו בארצות-
עדיין את תיקי הש״י. השרות הש הברית)
ואין דץ אנשיו אלא כדין
תנה. הוא מעדיף להיקרא בשם
כל פקיד אחר. המעצרים מבו שב״כ
(ראשי־התיבות של שדות־צעים
על־ידי המישטרה. ואילו ב הביטחון־הכללי,
מתחרז עם ״טא-
שטחים המוחזקים פועל השב״כ
באק״) ולא בשם שין־בית, שהפך
בתוקף צווים של המושל הצבאי.
מטבע-לשון בינלאומית.
שם סודי בניגוד לשמועה
מזה שנים רבות שוב אין ה שהופצה
על-ידי העיתונאי דויד
שרות מעורב בשערוריות פולי (״דודו״)
הלוי בעיתון אמריקאי,
טיות. הוא נוהג בהתאפקות בעניי־לא
התפטר אחיטוב בגלל פקודה
ני־פנים, אינו מתערב. בעניינים
שקיבל, כביכול, מידי מנחם בגין
מיפלגתיים. מנהיגים פוליטיים שוב
שלא לחקור כהלכה את פרשת
אינם מתלוננים על פעילותו.
ההתנקשות בראשי־העיריות בגדה.
האיש שביצע את השינוי היה
התפטרותו, שתוכננה זה מכבר,
יוסף הרמלין, המפקד הקודם.
נובעת ממניעים מישפחתיים ומאו כאשר
הגיע זמנו לפרוש דאג לכך
רי שרותו. הוא עומד להתמסר
שאת מקומו יתפוס סגנו, אברהם
לעסקים.
אחיסוב, מישפטן גבה־קומה שצמח
על עצם כישלונם לגלות עד כה
בשרות, ושדבק בגישה בלתי־מיפ־את
המתנקשים מדברים חסידי ה־לגתית.
הוא גם נתן לו עצה :
שב״כ בנימה של התנצלות. אין
ראש־האופוזיציה, עם להיפגש
ספק בליבם כי המתנקשים היו
מנחם בגין. אחיטוב קיבל את ה יהודים,
מאנשי הימין הקיצוני. נר עצה,
נפגש עם מנהיג־חרות, הציג
אה כי השרות, הערוך לפעולה נגד
את עצמו.
מחתרות ערביות, ערוך פחות ל יתכן
שאותה פגישה נחרתה
פעולה נגד עמיתיהם היהודיים של
בזיכרונו של בגין. כאשר חל ה הקיצוניים
הערביים.
מהפך, הציע אחיטוב לבגין את
התפטרותו. אולם. בגין לא קיבל
בעוד ששמו של אחיטוב נודע
אותה. האיש שהתמנה בימי המע בארץ
רק השבוע רשמית, היה
רך המשיך לשרת בתפקידו גם
ידוע מזה זמן בחו״ל, בעיקבות
בימי הליכוד. כאשר פרש, השבוע,
פירסומיו של דודו הלוי. שם יור שו׳
יישמר שוב בסוד.
בא במקומו אדם אחר, שגם הוא
אינו קשור במיפלגה.
אי כקרב המימסד. במדינות
רבות — אם כי לא בכולן — אין
שמו של ראש שרות־הביטחון נש ה
שי רההזשקת
מר בסוד. כל אדם יודע את שמו
של ראש האף־בי־איי האמריקאי
שירי־המרד שרה
(הממלא את תפקידי השב״ב) ושל
הסעירו את המדיגח
ראש ״הגנת החוקה״ הגרמנית, ה דומה
מאוד לשב״ב.
והזכירו את העלמם בתוקף מתנגד
השרות הישראליש 7שירים ארה מישראל
לרעיון זה. אחיטוב עצמו לא הס מי
שחזה בערב שבת בתוכנית
ביר זאת רק בנימוקים ביטחוניים,
הטלוויזיה שעה טובה, זכה לרגע
אלא גם בנימוק של מוראל. מאחר
של אמת, שהמסך הקטן מתברך
שכל השרות פועל בחושך ובאל-
בו לעיתים־נדירות. ולא היד, זה
מוניות, עלולה הפירסומת, שתינתן
בגלל צילום סנסציוני או ביגלל
למפקד, לגרום להתערערות הנור
אורחים

העולם
הזה 2259

חכמולוגיה צברית שובבה. אשה
לא יפה במייוחד, לא מאופרת במ־ייוחד,
בלי גינונים ובלי התחנה־נויות,
פתחה את פיה והתגלתה כ־יפהפיה.
היא שרה.
היתה זו שעה טובה של הת וודעות
לאמנות מיוחדת, שמה :
מרצדס סוסה.
איש לא שמע עליה בישראל,
לבד מכמה יוצאי אמריקה הלטי נית׳
שמטיבעם מכורים למוסיקה
של ילדותם ושומרים אמונים ל צלילים
ולמיקצים המופלאים של
מולדתם. אלה מכירים את מרצדס
כאחת הנציגות המיקצועיות והאותנטיות
של המוסיקה האופיינית
לצפון־ארגנטינה, לבוליבייה, ל-
אורוואי ולפרו. ויותר מזה, הם
מבינים מה פשר שיח האהבה ל אדמה׳
השאיפה לחופש ושירי המ רד.
אותם שירים, שהישראלים
כבר שכחו לכתוב מאז ״אדמה
אדמתי .,רחומה עד מותי״.
נשיבה על הלחיים. מרצדם
סוסה מתגלה כמיטען של אנרגייה
גם במציאות. פנים בעלי לסתות
אינדיאניות, עיניים מלוכסנות קמ עה
וגומות-חן המדגישות. חיוך
שיש בו עצב. קשה לשוחח אתה
להלכה, כי היא דוברת ספרדית
בלבד, אבל קל להבין אותה למע שה.
את תיווך השפה עושה נערה
בשם אורלי בייגל, שהישראלים
חבים לה את התגלית ! שכן אורלי
— מעריצה גדולה של מרצדס
סוסה, שעלתה לישראל ממכסיקו
— היתד, למורת-הדרך המסורה
של הזמרת בביקורה בישראל. מה
שאורלי לא צריכה לתרגם זה ה מבט
העמוק והחם בעיניים, תוגה
אינסופית וזרם של ידידות שהיא
מרעיפה על סביבתה, כמו הנשיקה
על הלחיים שהיא מעניקה לכל
אדם הפותח עימד, בשיחה.
״נולדתי בתשעה ביולי . 1935ה תאריך
הזה חשוב מאוד־מאוד. כי
זהו יום־העצמאות של ארגנטינה,״
כך פותחת מרצדס סוסה את תול דות
חייה. המלים מצלצלות כשי רים
:״גדלתי בטוקומן, עיירה קט־נר-,קטנטונת
בצפון־ארגנטינה. ב משך
25 שנים היה המרחק ביני
לבין הים 1750 קילומטרים. בוקר־בוקר
הייתי מתעוררת כשמימיני
הרים, משמאלי הרים, לפני ומאחו רי
— הרים, הרים. כשבני היחיד,
פאביאן, היה בן שנתיים, ראיתי
את הים לראשונה בחיי. עד לאו תו
היום היה הים מיסתורין בעבו רי,
והיום הוא מקיף אותי מכל
צד ובכל ארץ. קשה לדמיין מה
הוא הים לאשה שלא ראתה אותו
עד הולדת ילדה הראשון. הים
היה עבורי האימה והחרדה. היום
הים פרוש למרגלותי, אפילו כאן,
בתל־אביב.״
התקליט הראשון. מרצדם
סוסה גדלה עם מגדלי קני־הסוכר
בטוקומן. כל דאגתם היתד, לגשם,
שכן אדמתם הררית, צחיחה ועיק שת.
את כל לחמם מוציאים החקל אים
המרודים מקני־הסוכר, וכאשר
ב־ 1968 סגרה הממשלה אחד־עשר
מתוך עשרים המיפעלים לעיבוד
קני־סוכד בטוקומן, נישארו רבים
ללא עבודה וללא תקווה. היא עז יה
את טוקומן ב־ , 1957 כשנישאה
לעימנואלו אוסקר מתאוס, קומפו זיטור
שאת שיריו היא שרה.
היא למדה מיסחר בבית־ספר־תיכון,
טרום־אוניברסיטאי, מקומי.
״לא היתה לי בחירה רבה. הברי רה
ניתנה בין הוראה למיסחר.
ואני רציתי מעודי: שירה.״
לאחר שנת נישואין נולד בנם
בבואינוס־איירס. המעבר מן העיי רה
לעיר הגדולה עבור זוג של
חסרי-שם וחסרי־פרוטה היד, מתיש.
מרצדס, שהיתר, כבר אמא, שרה
את שיריו של בעלה, שליווה אותה
בגיטרה, בפנייה — ,מין קפד ,קונ צרט
אופייני לארצות אמריקה ה־לאטינית.
חבר טוב במישרד־החי-
נוך־ור,תרבות הציע לזוג פרנסות
שונות מעבודות עבור המישרד ה
זמרת
סוסה
״אין דבר• יותר בודד מאמן מול פאשיזם
ממשלתי. ב־ 1961 יצא לאור ה תקליט
הראשון.
״התקליט הראשון? אף אחד לא
האמין בו,״ מחייכת מרצדס ,״היי
בו שירים של אהבה, היו בו שי רים
של אדמה. אנשים בחברת-
התקליטים שהוציאה אותו לאור
לא הבינו מה רציתי לומר במילים,
ולא ראו כל סיכוי שהאחרים יבי נו
אותן. הם צדקו. לא היה זה
הרגע המתאים.
״ביגלל אורוגוואי אני קיימת,״
אומרת מרצדס והחיוך מתרחב ל צחוק
בעיניים לחות .״אורגוואי
נתנה לי את הכוח לשיר. לחברה
בארץ זו מודעות תרבותית עמוקה
ורגישות רבה למוסיקה ולשירה.
היה לי קהל מסור באורוגוואי.״
אבל לשיר בבית זה אהרת. היה
זה דווקא התיאטרון השייך לקהי לה
היהודית בבואינוס־איירס ש החזיר
את סרצדס לארגנטינה, כ שהיא
שרה משיריו של בעלה ומ־שיריו
של המלחין תדאדה גומז.
״ 1964 היתד, שנה טובה מאוד. הק לטתי
תקליט נוסף והמכירה היתד,
נפלאה.״
סמכה שלא־למדת. ב1965-
נפרדה מבעלה ומן הגיטרה שלו,
ונשארה עם הבומבו — התוף ה אינדיאני
המסורתי, שעליו היא
מלווה עצמה עד היום. פאביאן, ה בן,
לומד היום בפאריס תאורה־בימתית
ועיצוב־מחול, אבל אז היד,
זקוק לאוכל ולחינוך שידה של אמו
לא השיגה לבדה.
אחרי שנה קודרת זרחה השמש
בפסטיבל קוסאקין, הידוע כפסטי בל
הפולקלור החשוב ביותר של
אמנריקה הלאטינית. שם זכתה מר־צדס
סוסה בפרס הראשון .״לא
היה לי אמרגן. לא היה לי סוכן.
לא היה לי מלווה. עבדתי לבד,
שרתי לבד, מכרתי לבד.״
השיר, שהפך להצלחה, היה מלא
מטאפורות, ושמו סנזבה שלא־לתות.
היא זוכרת את המילים:
״אני רואה את היער ואת הדבש /
את הפרי והחשק הזה לאהוב /
הזיכרון לא יכול לכלות אותי /
היום כמו אתמול להגיע תמיד /
עם הבן לחזור בצורה חדשה.״

השיר הפך סמל של תקופה, ל
צעירים ולמבוגרים.
שירי מחאה. זמרת של שי
רי מחאה? התווית הזאת קטנה ע
מרצדס סוסה. היא אינה אוהבו
אותה. אולי משום שמחאה מזדהו
היום בד,צרח עם מערך של דעוו
פוליטיות, שאינה מסוגלת לשאו
ברמה. וקשה להאשים אשד, ש
אסור לה לשיר במולדתה, א
מישפחתה וחלק גדול מלבה נש
אר עדיין שם, בחוסר אומץ פולי
טי בנושאים הגורמים להשתיקז
אבל המאזין לדבריה הזהירים ורו
אה את העצב שבעיניה, מבין א
עוצמת המחאה וגודל הצעקה הו
בושים בכל צליל היוצא מפיה.
״אני יכולה להמשיך ללחום אב
מה אשמים השירים? מרגע שהד
ביקו לי את התווית של זמרת מד
אה, נאסרו גם שירים ד,שייכי
לפולקלור בכלל. זו היתד, סטירה
לחי הכואבת לי עד היום.״
ב־ 24 ביולי 1976 סגרו בפני
את שערי התיאטרון. אחריהם נו
עלו אולפני הטלוויזיה, שבהם ו
גישה תוכנית קבועה בת שעה
חצי. ב־ 1978 שרה בלה־פלאג[
כשהאדמה תודח שלי. באמצע 1
הופעה נכנסו השוטרים עם נש
מכודן, ואסרו אותה, את הגיט
ריסט שליווה אותה, את בנה ו7ן
תונאית שהיתה במקום. אחרי
שעות בכלא יצאה בעזרת עור
דין ואלף דולר. אבל שילמה מח
יקר הרב יותר. היא לא יכלה לש
יותר. מיתרי הקול היו שלט
מבחינה פיסית, אבל היא לא ה
ליחה להעלות מהם אף צליל.
״אני משתגעת מכאב״ אמרה
ידידיה, ובאישון־לילה יצאה מ
סה, כמו להציל את נפשה ו
את גופה — לאירופה. את הל
היא נושאת עד היום בכאב :״:
דבר יותר בודד מאשר אמן ה
צב מול פאשיזם. גם אם הוא ז
שקולו שר את קולותיהם של ר1
— הוא לשיר במיוחד
מרצדס

בודד, בודד באמת.״
שוב — גם בארגנטי
בארגנטינה. חלומה
סוסה.

במדינה
מי שפט
•צוץ ה מי מסד
אופגה חדשה או
צירוף מיקרים מוזר?
האם ביתי מבוטח על־ידי ה יינה מפני פיצוצים ומילכוד י״
זל שופט מחוזי בתל־אביב את
וד התובעים השבוע.
״האם נקבל תוספת מיטען 1״
*ל בהלצה תובע אחד את רעהו.
אבל הרוח הכללית לא היתד.
1יזה. מיטעך־החבלה שהתגלה ב !
השבת של חג־החנוכה כשהוא
צמד לדלתו של התובע אמנון
דה, והאיומים הטלפוניים וני־ק
האזעקה בביתה של התובעת
זר (״תמי״) פינקוס שבועיים
דם לכן, עוררו חרדה בלב אנשי
!רקליטות והשופטים.
״התפארנו כי במערכת המישפט
(נו לא מופעלים לחצים על
בעים. אם תיפרץ פירצה כזו,
;יה הדרך לאנרכיה פתוחה. שו־ז
ופרקליט צריכים לחיות חופ יים
בשיקוליהם,״ אמר השבוע
ד,ט התובע המזוקן, אברהם
דשטיין, כאשר ביקש מהשופט
יד ולך לעצור עד תום ההליכים
1הנאשם מורים מלכה. לדברי
!ב־האישום איים מלכה על ה בעת
פינקוס בבית־המישפט כי
ד, עוד לא הכל ! יגמרו אתך את
ושבון !״
הדבר היה כאשר אחיו של מל ״
אלברט, הורשע בביצוע אונס
;זרי של תיירת בנתניה, ונידון
שבע שנים• כל בני־המישפחה
זפרעו אתרי מתן גזר־הדין, וה־
׳טרים היו צריכים לגונן על ה בעת
פינקוס. יום לפני המישפט
זקבלו בביתה של התובעת שלוש
יחות־טלפון, שבהן איימו על
יה, ובאחת השיחות איימו לאנוס

למחרת המישפט מצאה התובעת
מערכת האזעקה בדירתה חוב-

בין שני המחנות, אלא כבוד הדדי.
מפעם לפעם חיה עבריין זה או
אחר מתעצבן כאשר נראה לו, כי
קיבל עונש חמור מהמגיע לו, ר
השתולל בבית־המישפט, אבל גם
זה היה כלול בכללי המישחק ה הוגן
שבין שגי הצדדים.
משערים כי היה זה מישפט שוד
בנק לאומי, שהביא שינוי ביחסים
בין העבריינים והמימסד. כאשר
נידון הרצל אביטן ל־ 15 שנה על
חלקו בשוד זה, פנה לשופטת הדסה
בן־עיתו ואמר לה :״מצידי את
יכולה להטיל עלי מאה שנות מא סר,
ושד,מצפון יציק לך, כי אני
חף מפשע.״
גם מילים כאלה, הנאמרות ב־עידנה
דריתחא, אינן יוצאות דופן
בבית־המישפט. אלא שימים אח דים
אחרי מתן גזר־הדין נמצא
מיטען־חבלה גדול בחצרה של ה שופטת
בן־עיתו. המיטען היה מור כב
מלבנת־חבלה תקנית של צד,״ל,
בת 250 גרם, שאליה חובר פתיל.
ביגלל תקלה בפתיל לא התפוצץ
חומר־הנפץ, ונמנע אסון כבד.
הסמיכות הרבה בין המיטען ל־גזר־הדין
החמור, הולידה את הח שד,
כי יש קשר ביו השניים. אך
למרות חקירות מעמיקות של ה־מישטרה
לא נתגלה עד היום מי

.מישהו הכניס את ידו דרך
ריסים וחתך את המערכת בשני
ומות.
:אשר מצא שכן שבועיים מאו־יותר,
מיטען־חומר־נפץ בן 25
:וים מוצמד לדלת דירתו של
ובע אמנון רודה, היה נדמה כי
לה אופנה חדשה: התנכלות ל שי
תביעה.
:וישחק הוגן. עד היום היה
ם סטאוטס־קוו בין עולם ד,פ־ואנשי
התביעה והשופטים. ה־יינים
נזהרו שלא להיתפס,ו כיבדו את התובעים והשום־
1שהטילו עליהם עונשים כאשר
!סו• לא היתד, התנכלות אישית

!ף* מישרדי רפ״י ברחוב בל •
פור בתל־אביב נעלם המתח
סביב השאלה ״נפרוש או לא נפ רוש
ז״ ליושב־ראש מיפלגה זו,
ח״כ זלמן שובל, כמו לפקידה ה זוטרה
ביותר בבניין, ברור לגמרי
שהפור נפל. שר־האוצר ייגאל
הורביץ, מנהיגה של רפ״י, החליט
סופית על פרישה.
אולי ביגלל אופיים המייוחד של
הורביץ ושובל, ואולי משום שה החלטה
נפלה זה עתה, רפ״י היא
המיפלגה הראשונה המתכוננת ב אופן
מעשי לבחירות. מערכי־כו־חות
חלוקת־תפקידים התפקדות
של פעילים ועובדים בשכר, הזמנת
מידבקות למכוניות והכנת טיו טא
למצע עצמאי הם כיום עיקר

בקנה־מידה בינלאומי. למישפחת
הורביץ עסקים בהיקף של מיל יארדים,
בארץ ובחוץ־לארץ, ושו בל
הוא מנהל ובעל של שורה
ארוכה של חברות השייכות ל-
מישפחת האחים מאיר, שאחת מ בנותיה
היא אשתו. שובל גם
משוכנע באפשרויות שלו להשיג
בחו״ל מימון למערכת־ד,בחירות.

סי ב ה חדשה דיין לא ידוע על איזה רקע
? יפרוש הורביץ. מילחמתו של
הורביץ, הנץ, בראשי מישרד־הבי־טחון
וצה״ל, בענייו קיצוץ התק-

שופטת בן־עתו

שוטר זי$ל

איום דרך הטלפון

בין 1ג*ן

מיטען זזבלה בחצר־הבית

ניסיון לפיצוץ במכונית

פרקליטה פינום

רים ועלולים להכניס רעיונות ל אנשים
אחרים. זכור היטב גל ה התאבדויות
והרציחות על רקע רו מנטי
ששטף את הארץ לפני כמה
חודשים,״ אמר הפרקליט.
חוקן כפוי. המישטרד, מתייח סת
בכובד ראש לשני ד,מיקרים
האחרונים. למישטרה יש כבר נם*
יון מכאיב הקשור בשינוי גישה
מצד העולם התחתון. גם בין ה־מישטרה
והפושעים היה מעין מצב
קבוע של כבדהו וחשדהו, כאשר
כל אחד מהצדדים ביצע את תפ קידו
כמיטב יכולתו. אולם בשנה
האחרונה ניבעו בקיעים במצב זה.
אחד המיקרים הראשונים של חרי גה
מהסטאטוס־קוו בין הצדדים
היה בראשון־לציון, כאשר מיטען
של חומר־נפץ התפוצץ בביתו של

ייגאל הווביץ יעזוב את הממשלה
בינו לביו עזו וייצמן להשגת משה

הניח את הלבנה. על השופטת
ושני חבריה בהרכב, יעקב קדמי
ומשה טלגם, הוצב בזמנו מישמר
מישטרתי, וכאשר נראה היה כי
השקט חזר לכנו, בוטלה השמירה
המיוחדת.
אחרי שהשופט חיים דבורין הא ריך
את מעצרם של אושרי וישראל
דנוך, ושיחרר את יתר החשודים
ברצח הכפול, הגיעו לביתו כמה
שיחות טלפון מאיימות. מקורן לא
התגלה, ואיש לא נעצר.
אזהרה כילבד. למישטרה
היה ברור, כי יש צורך להציב
שמירה גם על השופטים במישפט
זה. וכאשר נתמנה ההרכב הדן
במישפט, הוצבו שומרים לשופטת
חנה אבנור ולחבריה ישראל גל עדי
ונחמיה בר.
הצטברותם של כל המיקרים
הללו תוך זמן קצר, היא שעוררה
את ההשערה המדאיגה, כי
העולם התחתון ביטל את הסטא־טוס־קוו
שהיה קיים, ואימץ לעצ מו
נורמות התנהגות חדשות, בהן
מותר דמם של התביעה והשופ טים.
הדוגמה המפחידה של אי טליה,
בה נהרגים תובעים ושופ טים
ללא הבחנה על־ידי אירגוני-
טרור שמאלניים הדליקה אור
אדום אצל הנוגעים בדבר בארץ.
את הביטוי הבולט ביותר לחר דה
זו הביע התובע לנדשטיין,
אשר ביקש מהשופט, בעת מעצרו
של מורים מלכה, כי יטיל איסור
פירסום על הפרשה .״הדברים חמד

רס״ר אלי מיימון, וגרם נזק רב.
האשמים נתגלו כעבריינים מוכ רים,
ביניהם אריה קטלן ומאיר
מרציאנו. הם נידונו לשמונה ול עשר
שנות מאסר. אך גם תוך
כדי המישפט עצמו נתגלה חומר־נפץ
מחובר לדלתו של עד*ד,מדי נה
בתיק, ערב עדותו בבית־המיש־פט.
והיה
זה רק חלק ראשון בפר שה•
לטענת התביעה התקשרו ה שניים
מבית־הסוהר אל ידיד צעיר
בשם רחמים עטר וביקשו ממנו
לנקום במנהל בית־המעצר ברמלה,
הקצין רוני ניצן. קטלן ומרציאנו
נעלבו ונפגעו עד עומק נשמתם
מכך שכל פעם שחזרו ממישפטם
לבית־המעצר נעשה בגופם חוקן,
כדי לגלות סמים. הם פעלו בשתי
חזיתות. מצד אחד הגישו בג״ץ,
וטענו על־ידי פרקליטם שימחה
זיו, כי התקנות שהתירו עשיית
חוקן בניגוד לרצונם אינן תקפות.
אך בנוסף לכך גם הלכו בדרך
המוכרת להם יותר, וביקשו מחב רם
להצמיד רימון לדלתו של מפ קד
בית־הסוהר. גם כאן התגלה
המיטען לפני שהתפוצץ, וכיום
עומד רחמים עטר לדין בפני בית־המישפט. נגד שהוגש
בכתב־התביעה
״חבורת
המפוצצים מיפו״ ,מוחמד
שניר וחבריו, הם נאשמים, בין
היתר, גם בכך שתיכננו לפוצץ
את מכוניתו של בנימין ׳זיגל. לא
היו להם בעצם כל סיבות ישירות
למעשה זה. אך לדברי התביעה
היו כוונותיהם לאומניות, או כדי
לבלבל אס המישטרה — להפנות
את אפיק החקירה לכיוונים אח רים.
בדיקה
של כל מיקרי הפיצוצים
ונסיונות הפיגוע באנשי־מישטרה,
תובעים ושופטים, מגלה, כי אין
ביניהם בעצם כל חוט מקשר.
בכל המיקרים המניע למעשה
היה כנראה נקמה אישית מיידית
אחרי גזר־דין חמור.

הורכיץ, דיין ופרץ
הכל מוכן לבחירות
עיסוקיהם של פקידי מיפלגה זו
וראשיה.
כבר נערכו שיחות עם מישרדי-
פירסום גדולים, והשבוע יחליטו
שובל, יחד עם מי שיהיה ממונה
על מערכת הבחירות של רפ״י,
ד,ח״כ הדימונאי יצחק פרץ, על
מישרד־הפירסום שעימו ייחתם
חוזה. ועדה מייוחדת, שבה חב רים
שובל ופרץ, בודקת עתה גם
את האפשרות להוצאת שבועון
מיפלגתי.
ראשי רפ״י אינם חוששים ״לל כת
על גדול״ .שני ראשי מיפלגה
זו הם אנשים עשירים ביותר, גם

ציב הביטחוני, היא ללא ספק אחד
מתעתועי־הגורל. דווקא הורביץ,
הביטחוניסט והנץ, הואשם, אמנם
בחצי פה, על-ידי ראש־הממשלה
מנחם בגין ועל־ידי ראשי המער כת
הביטחונית, כמי שמאיים על
ביטחון־ד,מדינה.
הכל ברפ״י לוקחים בחשבון ש פרשת
קיצוץ תקציב מישרד־הבי־טחון
עשויה להסתיים בוויתור
מסויים לדרישות הורביץ, או ב פשרה
שאותה הוא יהיה חייב לק בל.
אך כפי שהתבטא אחד מרא שי
רפ״י :״למחרת נמצא סיבה
חדשה שתקרב אותנו לפרישה.״

ויסנן את שילטונו של בגין במיוו,
ד״ן לרשימה חדשה למס ת הבאו
פרישתו של הורביץ מהממשלה,
ופרישת רפ״י מהליכוד ומהקוא ליציה,
פירושם מכת־מוות לממש לת
בגין. מחשבי החישובים, ש לפיהם
יכולה ״סיעת״ אחווה של
ח״כ שלמה אליהו, על שלושת
חברי־הכנסת שלה, למלא את מקו מם
של הורביץ־שובל-פרץ בהצ לת
הממשלה, לא טרחו לשאול את
הכלה עצמה• אליהו, איש־העסקים
המפוכח, לא יצטרף בשום מחיר
לממשלת בגין, שהיא לדעתו, ב סוף
דרכה. שפיק אסעד, הח״כ ה דרוזי
בסיעתו של אליהו, הולך
אחרי ראש הסיעה שלו בעיניים
עצומות. אמנם, הח״כ השלישי ב אחווה,
עקיבא נוף, דאג להדליף
לעיתונים כאילו הוא מועמד לקב לת
תיק סגן־שר, אולם גם אליהו
עצמו לועג לידיעה זו .״נוף יכול
להציע רק את עצמו לקואליציה,
ואפילו לבגין, במצבו הנוכחי, לא
שווה נוף כסגן־שר,״ הוא אמר
השבוע.
מדוע החליט הורביץ דווקא עכ שיו
להיענות ללחצים של חבריו

אלה מובטחים לרפ״י העצמא
בין חמישה לשמונה מושבים
כנסת הבאה.
אולם שובל, מי שהקים את כ
בנזה שהחבר המרכזי בו הוא מ׳
דיין, הכין הפתעה נוספת. באו
השאלות שלו בסקרים הוא ביי
לדעת כמה מושבים מובטחים
רפ״י שבראשה יעמוד משה ד׳
התוצאות היו מדהימות — בל?
המעטה. על-פי הסקרים תק
רשימה כזו בין 20—15 מנדט
אולם גם סקרים אלה לא שיג
עו עדיין את הורביץ לעזוב
מישרד־האוצר ואת מקומו 7
שולחן הממשלה. שיכנעו אותו
שבועות האחרונים הידיעות הע
שניות שלפיהן ייענה, בסופו י
דבר, דיין להצעתו של ח׳׳כ וייצו
וירוץ בראש רשימה שלו.
הורביץ החליט להיכנס להת
רות עם עזר וייצמן על חסדיו י
משה דיין• הקשר הריגשי בין ;>
אישים אלה הוא עמוק ביותר.
קירבה המישפחתית שלהם, והו
נוך הזהה שקיבלו השניים בג

שר הורכיץ ויושב־ ראש שובל
החוצה בכל תירוץ

שר־האוצר הורכיץ
לשגע את המדינה
ברפ״י ולשקול פרישה מהממשלה,
תוך כדי שהוא מסכן את עצם
קיומה?
התשובה לשאלה זו מראה שוב
עד כמה מעוותת כל המערכת ה פוליטית
הישראלית.
הורביץ החליט להצטרף למירוץ
על חסדיו של משה דיין, כשהוא
מוכן לוותר לשם כך על מקום
בטוח ברשימת הליכוד לכנסת ה באה,
ועל מקומו ליד שולחן הממ שלה
הנוכחית.

היורש של
! דגו דיון
ף* משד חודשים ארוכים לו־
^ חצים שובל ופרץ על הורביץ
לפרוש מהממשלה, לצאת מהליכוד
ולהקים רשימה נפרדת לכנסת הב אה.
שובל ופרץ חוששים, בצדק,
שגם אם יהיו יתר מרכיבי הליכוד
נדיבים כלפיהם, מקומם בכנסת
הבאה אינו מובטח ברשימת הלי כוד.
הם מאמינים כי רשימה עצמ אית
תוכל להבטיח לפחות שלושה
חברי־כנסת לרפ״י.
שובל הזמין סקרי דעת־קהל ב כמה
מכוני־מחקר, והגיש את תוצ אותיהם
להורביץ. על סי סקרים

לל, הופכים אותם קרובים במייו-
חד. הורביץ נשאר נאמן למה ש הוא
מכנה ״מורשת רפ״י,״ והוא
רואה בדיין את יורשו של דויד
יותר
בן־גוריון, האיש המהווה
מסמל בעיני הורביץ.
חילוקי־הדעות הרעיוניים ביניהם
אינם צריכים להפריע, לדעת הור־ביץ,
להליכה משותפת. הורביץ
עשה כבר את הצעד הראשון לכי וון
דיעותיו העכשוויות של דיין,
בכך שדרש לקצץ בתקציב־הביט-
חון. בשיחה עם ידידים משותפים
לו ולדיין, מעלה הורביץ תמיד אימ־רות
של דיין התואמות את השק פותיו.
הורביץ יודע שהוא יצטרך
לוותר לדיין בנושאים רבים בת חומי
חוץ וביטחון, אך יודע גם
שדיין לא יתערב כלל בנושאים ה קרובים
אליו — הפנים והכלכלה.
הורביץ גם אינו מודאג מהידי עות
על נכונות דיין ללכת ברשי מה
עם וייצמן. עד כה הקפיד דיין
להיפגש עם הורביץ לפני כל פגי שה
שלו עם וייצמן, וגם לפני ה פגישה
המפורסמת שלו עם וייצמן
נפגש דיין עם הורביץ.
הורביץ יודע, כפי שיודע גם
וייצמן, שקהל־הבוחרים של רפ״י,
כרשימה עצמאית, ושל הרשימה
החדשה שאותה יקים וייצמן, אחד

הוא. הבורחים מד״ש, שספק אם
אחדי מפלגיה יעבור אף את אחוז־החסימה
ומאוכזבי הליכוד שלפי
כל הסקרים כוחו בבחירות הבאות
יקטן בהרבה, לא למדו די מנסיון־
הבחירות של 1977 ויסכימו בחלקם
לתת הזדמנות נוספת לד״ש בל בוש
חדש הורביצי או וייצמני.

חלק ניכר ממצביעי ד״ש־לשע־בר
לא יהיו מוכנים להצביע עבור
המערך שבראשותו יעמוד שימי
עון פרס ויש להניח שמעטים מ מצביעי
הליכוד יסכימו להצביע
עבור המערך. על אלה יילחמו גם
הורביץ וגם וייצמן כשכל אחד
מהם רוצה להחזיק במשה דיין.

שרים לשעבר דיין ווייצמן

אך גם הבן־דוד הורביץ וגם
הגיס־לשעבר וייצמן מכירים
היטב את דיין. הם יודעיכ
שדיין לא יתן תשובה סופית אף
לאחד מהם עד לשניה האחרונה,
ניצחון ראשון
י* ייצמן עסול! עתה בגיוס כסי
1פים בארצות־הברית לרשימו
החדשה שלו ובגיבוש הצוות המוביל
את הרשימה. הורביץ רוצז
לזכות ביתרון טאקטי ולהקדים או
וייצמן בהכרזה הסופית על הת
מודדות בבחירות דבר שייקרב
לדעתו, את דיין אליו. את האפש
רות על הליכה משולשת דיין־וייצ
מן־הורביץ שוללים עתה גם הור
ביץ וגם וייצמן, אם כי לשניהן
ברוד שאם דיין ירצה בהקמת אג
דרוגנים כזה — הוא יקום.
הורביץ יודע שהתפטרותו תבי;
לנפילת ממשלת בגין ועשויה גו
להביא לידי הקדמת הבחירות. הו:
גם יודע שבכל דקה יכול בגי
להקדים אותו, ללכת לנשיא, לה
גיש את התפטרותו ולהפוך על־יז
כך את הממשלה לממשלת־מעבו
שממנה אין השרים יכולים, על נ
החוק, להתפטר.
גם אם בגין יעשה כן, יודי
הורביץ שר־האוצר בממשלת המזו
בר, על הליכה נפרדת לבחירוו
וייצא למאבק־בחירות נגד מנח
בגין, בעוד שהוא יושב איתו 1
ממשלה אחת!

יוסי ינאי 1

מה הבטיח דיין ולמי?

.,ה״ת מומה ותת
את דבי דמענו!•־
זו עקת או מנ תו
ה ת אי לנ די ת שו
אמנון ש טונ בו ג
אוניית תשות

צים קליפורניה עגנה ׳בנמל־פיראום. ,ביוון, כאשר
נרצח הקפטן אמנון שטרנברג. הוא יצא ממרסי להפלגת
היכרות עם האוניה, לקבל את הפיקוד עליה בחיפה. זאת היתה הפלגתו האחרונה.

הקפ טן שנוצח

1ן 11 1שענדה התאילנדית הדהים!
1111 ^ 11 הרב־חובל הישראלי. היה ארנסט מובהק :
יהודי שם עליה

ששש! ח
מקו ׳הוצת

תאו של אמנון שטרנברג באוניה. האיש בתמונה מצביע
על המיטה, שבה נתגלתה גופתו של הרב־החובל. פניו
היו מכוסים במפת שולחן. הוא מון כתוצאה ממכות במכשיר כהה על ראשו ופניו.

וות־סופאטוה וקפטן אמנון שט ועוגעו

111ךיי| 1י 1,3^ 1אמנון ורות שטרנברג יחד עם ילדיהם, בעת שהותם

* יייי *י י ׳ ו ביפאן. אמנון נשלח לשם בשנת 1976 על־ידי צים,
למלא תפקיד מינהלי. משמאל: אמנון ובני מישפחתו במסיבת יום־ההולדת האחרונה שלו.

ך*׳ ר כ ״ חוכל הישראלי לא האמין ל *
י מראה עיניו. על הטבעת שענדה ה תאילנדית,
שהכיר באחד מרחובות באנג־קוק,
היה חקוק שם יהודי מובהק: ארנסט
נתן. אך הקפיטן נדהם עוד יותר כאשר
הצעירה מלוכסנת העיניים אמרה לו :״אם
נתחתן, אני רוצה שהילדים שלנו יעברו
ניתוח באבר המין.״ אחרי שחקר אותה
לכוונתה, הבין הקצין הבכיר, כי בת־שי־חו
מדברת על ברית־מילה.
כיום 11 ,שנים אחרי שנישאו, רב-
חובל אמנון שטרנברג איננו עוד בין ה חיים.
הוא נרצח בשבוע שעבר באוניה
ציס קליפורניה, בעת שעגנה בנמל־פיר־אום,
יוון. אלמנתו התאילנדית, רות־סו-
פאטרה שטרנברג, נותרה עם מיטען זיכ רונות
יוצא־דופן, של סיפור חייהם המ שותפים,
שגם הם יוצאי־דופן.
אמנון לא חשב כלל לשאת את רות
לאשה. אחרי שהכירו באקראי בילו ה שניים
חופשה ברחבי תאילנד. אד רות
שמרה על כללי הכבוד הנהוגים בארצה.
״בכל בית־מלון שאליו הגענו, הזמני שני
חדרים נפרדים,״ סיפרה .״הכבוד בתאי-

לנד הוא אחד הדברים החשובים ביותר.״
מתוך הפרטים שהצליח ׳הקברניט לד לות
מפי היפהפיה האכזוטית, בעת מסעם
המשותף, הוא הבין כי היא בת לאב יהו די.
התברר לו כי אמה של רות, דאדה,
שהיא ילידת בורמה, התחתנה בארץ מו צאה
עם מהגר יהודי מאיטליה. אולם ב של
התנגדות מישפחתה לנישואים עם זר,
היגרו השניים לתאילנד. שם נולדו להם
שיבער. ילדים, שרות היא הצעירה שבהם.
האב היהודי, שהיה רופא במיקצועו,
העניק לכל ילדיו שמות עבריים, על שם
האימהות והאבות התנ״כיים. לשלושת
אחיה של רות קרא אברהם, יצחק ו יעקוב.
ואילו לשלוש אחיותיה קרא שרה,
ריבקה ורחל. רק לבת־הזקונים העניק,
מסיבות השמורות עימו, את השם רות,
תחת שמה של האם התנ״כית הרביעית —
לאה.

בק שה
א ח רונ ה
ך* שרות הי,תה בת שנתיים נפטר
אביה. לפני מותו הורה לאשתו למ סור
את טבעתו, שעליה חקוק שמו, לבתם

..זה מה שנשאו!״ מ ״ גמג
על מדיו של בעלה. כאשה תאילנדית היתה רות קשורה מאוד

רות, כאשר תגיע לגיל . 12 האב גם ציווה
למול את כל צאצאיו. בקשתו האחרונה
היתה, שיקברו אותו בטכס יהודי. לצורך
זה מסר לאשתו רשימה של עשרה יהו דים
המתגוררים בתאילנד. הוא הראה לה
את התכריכים שהכין מבעוד מועד ואמר:
״תזמיני את האנשים האלה, והם כבר
יידעו מה צריך לעשות.״
האשד, מילאה בדייקנות אחר כל הור אות
בעלה, למרות שהיא וילדיה לא הבי נו
כלל מה פשרם של הפולחנים המו זרים.
ארנסט נתן מעולם לא גילה להם
את עובדת היותו יהודי, והם לא ידעו
אפילו על קיומה של דת כזו. רק כאשר
הכירה רות את אמנון, והאזינה לסיפו־
(המשך בעמוד )38

לבעלה, הוא היה עבורה כמלך. היא ראתה את יעודה כמי
שצריכה לדאוג שיהיה לו טוב בחיים, נלעשות הכל למענו. בתמונה
למטה: אביה היהודי של רות, ארנסט נתן, ואמה, דארה, מבורמה.

מותו עול רב־ חובל
(המשך מעמוד )37
ריו על ישראל ועל יהודים, הבינה מי
היה אביה.
אחרי מותו של האב נישאה אמה של
רות בשנית. לרגל הנישואין החדשים
העניקה האם לילדיה שמות תאילנדיים
מקוריים. רות זכתה בשם סופאטרה, ש פירושו
״פנים יפות״ .ואכן שם זה התאים
לה. כשהיתה בת 20 נבחרה למלכת־היופי
במחוז מגוריה.

״ב א הבה
לדות״
ך* אשר פגשה התאילנדית בישראלי,
^ היא שהתה בעיר־הבירה בחופשה.
אחרי שטיילה עם ידידה החדש ברחבי-
הארץ, הזמינה אותו לבסוף לבית־הוריה,
הנמצא בצ׳אנראי על גבול בורמה. כש הגיעו
אל הבית, מיהרה רות לבשר לאי מה,
כי ״זה החתן שלי!״

תקופה שבילינו ביחד, זה מובן מאליו
שנתחתן.״ אולם אמנון טען שהבין את
הדברים אחרת. הוא הוציא מכיסו תמו נה
שלו, כתב מאחריה הקדשה :״באהבה
לרות,״ ועזב את הבית.
אך אכזבתה של התאילנדית היפהפיה
לא נמשכה זמן רב. מקץ חמש שעות
הופיע קצין הים הישראלי בשנית בפתח
הבית. הוא הושיט את ידו לאמה טל
רות, ואמר :״אני רוצה להתחתן עם
בתך!״ השניים נישאו בטכס אזרחי ב תאילנד,
ומאז הלכה רות בנאמנות אחרי
בעלה לישראל, וכימעט לכל מקום שאליו
נשלח במיסגרת עבודתו בצים. דרכיהם
לא נפרדו, עד למותו הטראגי של הקפטן.
נסיבות מוות של אמנון שטרנברג עדיין
לא ברורות. הוא הגיע לפני שבועיים ל-
מרסיי, בצרפת, שם עלה על סיפון הציס
קליפורניה להפלגת היכרות. הוא עמד
לקבל את הפיקוד על האוניה מידי הקבר ניט
עקיבא הופמן ברגע שהאוניה תגיע
לחיפה.
כאשר עגנה האוניה לחניית ביניים ב פיראוס,
נתגלתה הגופה על-ידי הקברניט
הופמן. שטרנברג נמצא מוטל על מיטתו
כשהוא לבוש בבגדיו, פרט לנעליים. פניו
היו מכוסים במפת־שולחן, ולידו היה מו-
!נח ספר מגואל בדם. הוא מת כתוצאה
ממכות במכשיר כהה על ראשו ופניו. לפי
החשד הוא נרצח על-ידי גנב שתפס ב תאו׳
או שחוסל מפני שידע דברים שה שתיקה
יפה להם.

סיגנון חדש בבית־המישפט:

*1ידי 111י11
חגורה שחורה

1 1 ׳¥1י ך | 1ת רות ליד מיזבח מאולתר
#1י ^ י שהקימה לזכר בעלה. פניה
השתנו לבלי הכר, משנודע לה על מותו.
האם קיבלה את -הידיעה בשימחה. היא
פנתה לברך את הרב־חובל, אך אז הת ברר
כי השימחה הייתה מוקדמת מידי.
אמנון הודיע לאם ולביתה כי הוא כלל
אינו מתכוון לשאת את רות לאשה, וכי
מעולם גם לא הבטיח לה זאת.
״זה נכון שאף פעם לא דיברנו בפי רוש
על נישואין,״ הסבירה הבת לאמה.
״אבל הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי כמו
שאני אוהבת אותו. חשבתי שאחרי ה

ות שטרנגרג בת ה 36-קיבלה את
* ־ הבשורה המרה בביתה שבחיפה .״אמ נון
היה הכל בשבילי,״ מיררה בבכי .״כל בך
אהבתי אותו, עד שהייתי מוכנה לח תוך
את היד שלי בשבילו! הייתי מוכנה
לעקור את ליבי עבורו! למענו עזבתי את
מולדתי ובאתי לפתוח בחיים חדשים ב ישראל.״
בארץ
נולדו לבני הזוג שלושה ילדים.
רות, שפניה השתנו לבלי הכר מאז קיב לה
את הידיעה על האסון, היתה בתאי לנד
מורה. בארץ למדה בישול ישראלי,
והפכה מומחית למאכלים מסורתיים. בש נת
1976 שלחה חברת צינז את אמנון למ לא
תפקיד מינהלי ביפאן. רות, שהצטר פה
אליו, הפכה שם עד מהרה לאשה
מפורסמת. היא פירסמה חוברות על תב שילים
ישראליים. הטלוויזיה היפאנית הז מינה
אותה כמה פעמים לראיונות. בין
שאר המאכלים הציגה התאילנדית בארץ
השמש העולה את הגפילטע-פיש האש כנזי.
ביפאן
למדה אשת הקברניט היפהפיה
גם בישול מקומי. היא השתלמה בקארטה,
וזכתה לענוד חגורה שחורה. נוסף לכך
היא התברכה בכישרון ציור, שאותו ניצ לה
לעיטור חוברות התבשילים שלה. כש חזרה
עם אמנון ארצה החלה בכתיבת
סיפורי אהבה, שאותם היא שולחת לפיר-
סום בתאילנד.
״אני אוהבת את ישראל,״ אמרה האל מנה
.״אני רוצה להמשיך לחיות פה גם
אחרי מות בעלי. אני רוצה שהילדים שלי
יגדלו כאן, ויהיו אזרחים נאמנים למדינה.״
אמנון שטרנברג היה בזמנו הקבר ניט
הצעיר ביותר בצי הסוחר היש ראלי.
הוא עלה לדרגת רב־חובל בהיותו
בן 28 בלבד. כל חבריו לעבודה מעידים
עליו, כי הוא היה אדם נעים־הליכות, ש פנה
תמיד לפיקודיו בחביבות. אך יחד
עם זאת דרש הקפטן שטרנברג מישמעת
חזקה. הוא היה אחד מרבי-החובלים ה מצטיינים
ביותר של ציס. עובדת היותו
ימאי, המפליג באוניות במשך חודשים
ארוכים, לא הרחיקה אותו מן התרבות
שעל היבשה. חבריו מספרים עליו שהיה
אינטלקטואל, ואף שלח את ידו בציור
ובפיסול.
ביום הראשון השבוע התקיימה בחיפה
הלווייתו של אמנון. בלילה שלפני ההל וויה
התפללה רות שלמחרת תזרח השמש.
ואכן, כאשר התקיימה הלוויה, שבה נכחו
מאות מאנשי צים ומכרים אחרים, היו
השמים בהירים לגמרי. כשעה אחרי ש הסתיימה,
הפך מזג-האוויר סוער.
״אמנון ואני מעולם לא ביקשנו מציס
דבר,״ אמרה רות .״תמיד רק נתנו ונסע נו
לכל מקום שאליו הוא נשלח. היום
יש לי בקשה אחת לחברה: להנציח את
זיכרו של בעלי על-ידי קריאה של אחת
מאוניותיה החדשות על שמו.״

פרקליט קדר
עצבני ותוקפן
מ ביערדחוב אפורה ורגילה, שסווג-
י ררה באולמו של שופט־השלום התל-
אביבי בורים ריפפורט, זכתה בעניין רב
בהרבה !משחיתה זוכה לו כרגיל.
התובע היה טוביה אושרי, שדרש החזרת
חוב בסך 5000 דולר, מעז״המדינה בתיק
הרצח הכפול רמי ערוסי. כדי שהתביעה
תתברר ללא תקלה, ביקש עורך־דינו של
אושרי, נחום צורן, כי בית־המישפט יעכב
את יציאתו של עריוסי מהארץ עד לתום
המישפט.
״מטרתה של בקשה זו היא להקל על
רציחתו של ערוסי,״ אמרה פרקליטתו,
עורכת־הדין נירה לידסקי. צורן מיהר
למלא אחרי דבריה :״יתכן מאוד ש מבקשים
לרצוח אותו, בכל זאת הוא
שותף לרצח שני אנשים מכנופיה ירו שלמית.״
לידסקי חייכה :״האם אתה
מבקש מהשופט רפפורט להרשיע את ערוסי
ברצח?״ כאן התערב השופט :״לא בכל
יום יש לשופט בדיון אזרחי לשקול אם

יש משום סכנת חיים לאחד הצדדים.״
צורן המשיך להתעקש והסביר 1לשופט
כי לשולחו יש יותר מתחילת ראיה,
כיוון שהתביעה !מבוססת על עדותו של
ערוסי בבית־המישפט ׳ברצח הכפול. ערוסי
עבד במפעל בר־בקו של אושרי ורחמים
אהרוני, וראה את הרצח של עמוס אוריון
ועזר כהן. כאשר עצרה אותו המ״שטרה,
החליט להפוך לעד־מדינה, ולהעיד נגד
הנאשמים בתיק הרצח. כאשר נשאל ב־מישפט
ליחסיו עם בעלי המיפעל, לפני ה מקרה,
השיב כי היו בידידות ירבה, והם
אף הלוו לו 5000 דולר כימה חודשים לפני
הרצח, כאשר עמד לשאת אשה.

גביה
או גוויה
לסמד הודאה זו בחיוב יפנה אושרי
? בתביעה־אזרחית לבית־המישפט, ו־

ביקש לעכב את יציאתו ישל ערוסי מה ארץ•
רשם בית־המישפט נתן במעמד צד
אחד צו עיכוב־יציאה מהארץ נגד ערוסי.
אך זה בוטל בעיקבות ערעורה של׳עורכת־הדין
לידסקי. אז: שב אושרי לערער בפני
׳שופט בית־מישפט השלום. הוא !ניסה בכל
כוחו לשכנע את בית־המישפט כי יש
מקום להשיב את צו־העיכוב על כנו.
״לערוסי אין כל רכוש בארץ. אין לו
דירה, מכונית או כל חפץ אחר ממנו יוכלו
לגבות את הכסף לפי פסק־הדין,״ טען פרק ליטו
של אושרי .״אני מבין שזו שאלה
של גבייה,״ אמר השופט, פנה למזכירתו
׳ואמר לה :״תכתבי גביה באות בית, שלא
יהיו טעויות״.
בהחלטתו הביע השופט סיפוק מכך שלמרות
דאגותיו האחרות של אושרי, הוא
עדייו מקדיש חשיבות גדולה כל כך
לתביעת חוב רגילה. הוא שיבח את עורכי
הדין על טיעוניהם המרשימים, וקבע כי
אינו יכול לבדוק את רצינותה של הטענה
כי חייו של ערוסי בסכנה .״טענה כזו
מוכחת לרוב בשלב מאוחר יותר בעת
מימושה״ כתב הישופט. והחליט שלא להח זיר
על כנו את צו-עיכוב היציאה מהארץ.
בין יתר דבריו סיפר ערוסי כי בעת
׳שאושרי התחבא בירושלים: ,בדירתו של
מימון לוי, טילפן אליו לחנות דגים פשוק־הכרמל,
וביקש ממנו להביא לו סמים.
כיוון שערוסי לא ידע היכן להשיג זאת
אמר לו אושרי שיפנה למ-שה כהן, גיסו
של אושרי, והוא ישיב לו את הדרוש.
לקבל את הסמים, כפי שקבעו, הבחין ב-
מ בוניית מישטרה ליד הבית, ולכן לא

עד־מדינה ערוסי
צופה בהצגה
עדות זו הועמדו אלון וכהן לדין על החזקת
סם והספקתו.

לבוש מ הודר
ו חו ס ר גסיון
יוון שערוסי עומד לעזוב את הארץ
מיד אחרי עדותו זו, היא נגבתה ב־בית־מישפט
השלום, בפני השופט דוד בר־אופיר
כעדות לאלתר, בפרוצדורה מיוחדת.
פרקליטות המדינה רצתה להדגיש שאינה
מייחסת חשיבות לספיח זה של מישפט
הרצח־הכפול. היא שיגרה כנציגתה ל-
מישפט את עורכת־הדין הצעירה ליאורה
גלאט. גלאט מפורסמת בבית־המישפט ב־תל־אביב
בשל לבושה המהודר, גופה ה דקיק,
משקפיה הגדולים ושערה המתול תל,
אך לא בשל כישוריה המ״שפטיים.
רק לפני חודשיים היא קיבלה את רשיון
עריכת־הדין שלה. משך כל מישפט ה רצח
הכפול היא ישבה אמנם ליד פרקליט-
המחוז אהרון ישדר וסגנו אמנון רודה,
אך היתד, על יתקן של מאזינה בילבד.
באותה תקופה היתר, גלאט רק מיתמחה.
מולה הופיע באפיזודה מישפטית זו
עורך־דינו של אושרי אליהו קדר. קדר
ידוע כעורך־דין אלגנטי, שאינו מרים את
קולו ומעולם לא מתחצף אל ושופטים. אך
ביגלל סיבות השמורות •איתו, במהלך
מישפט הרצח־הכפול היה קדר עצבני ב־מייוחד,
משסע את דברי התובעים, מת ייחס אליהם בגסות. קדר טען לא אחת
במהלך מישפט זה שהפרקליטות מנסה
להשחיר אותו אישית.

לא לדבר
על נעדרים
רד יד אחרי שהשופט לבן השיער ומי
י שידוע בחוש ההומור שלו, דויד בר־אופיר,
הזהיר את העד ערוסי שיעיד אמת,
אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק,
שאל קדר באירוניה :״לפי איזה חוק?
החוק הקנדי?״ קדר רמז בכך להסכם ה מדינה
עם ערוסי בדבר הוצאתו לקנדה.
׳ליאורה גלאט זינקה ממקומה :״אני מב קשת
מהשופט לרשום את ההערה של
הפרקליט בפרוטוקול. אני רואה בה איום
על עד.״

תובעת גלאט
צעירה וחסרת נסיון
נכ נס. ה וא טיל פן לכהן, ואמר ל ו כי
ליד הבית היו ״הרבה ג׳וקים״ והם קבעו
מיפגש נוסף. במיפגש השני עלה אלון

אושרי, בנו של טוביה, וקיבל לידיו את
מנת החשיש ושלוש מנות ההרואין. והוא
אשר מסר אותן לידי ערוסי. על ם מך

עוד היא ׳מדברת קפץ גם קדר על רגליו,
ובקול רועד פנה אל השופט !ואמר :״איזה
אידיוטית ! אונני סובל את השטויות
האלה. אני מבקש ׳שבית-המי׳שפט יעמיד
את הילדה הזאת במקומה״ .בטרם הספיק
השופט הנדהם להתערב המשיך הסניגור
ואמר :״אמרתי את דברי בנימה בלתי
מבוטלת של הומור. העד עומד לעזוב את
הארץ ולפי דברי העיתונות הוא נוסע

פרקליט־ מחוז שדר
השופט לא נזף
לקנדה. צריך מידה רבה של נבזות ורוע
לב לראות בדברי איום על העד. זה
בוודאי התדרוך שהיא קיבלה מהממונים
עליה, המקרטע והמגמגם״.
.לכל היה ברור למי התכוון קדר. פרק־ליט־המחוז
אהרון שדר, בעל מיבנה הגוף
הבינוני והשמנמן הוא בעל־׳מום ונעזר
בקביים בהליכתו. סגנו של שדר, עורך־
הדין אמנון רודה, שבביתו הוטמן באותו
שבוע מיטען חבלה, מפורסם בבית־המיש-
פט־במי שמדבר בלחש רב ובאיטיות. לא
׳אחת התבקש רודה ע׳ל-ידי השופטים ל הגביה
את קולו ולדבר בבירור.
אם היה מישהו בקהל שצפה בדרמה, שלא
ידע למי מתכוון קדר, הרי ׳שכמה דקות
אחר־כך נכנס לאולם, כשהוא מדדה על
קביו, פרקליט־המחוז שדר. הוא לא ידע
כלל על מה שהתחולל קודם לכן באולם.
אך ההפתעה הגדולה ביותר באה מצידו
של השופט. בר־אופיד כמעט ולא נזף
בקדר על ההתפרצות החריפה והגסה ב יותר
שנשמעה אי פעם בבית־מישפט ב־ישראל
.״אינני רואה כאן ילדה, וזה לא
תפקידי להעמיד ילדות במקומן,״ הוא אמר
בהתייחסו ל״אידיוט״ת״ .לגבי ״המקרטע״
ו״המגמגם״ הסתפק בר-אופיר בבקשה מקדר
שלא לדבר על אנשים שאינם נוכחים
באולם.

319

אחדי אלוויס נוסו׳ וציה גווארה ־ האם נא תורו ש? גיון

רדתו ״יי

מארק דייוויד צ׳אפמן, צעיר בן
,25 יליד מדינת ג׳ורג׳יה ובן להורים מ־־
הוואי, עצר את החיפושית נ׳ ץ לנון כש שב
בחברת רעייתו, יוקד אונו, מאולפן
ההקלטות אל ביתו, בבית־הדירות המפו אר
הקרוי בניין דאקוטה בנידיורק. הוא
שלף אקדח ורוקן את מחסנית הכדורים
בגופו של ג׳ון, כמה שעות קודם לכן,
כאשר יצאו לנון ואונו מדירתם בת 28
החדרים אל אולפן ההקלטות, קרא צ׳אפ-
מן, שניצב בקירבת מקום :״היי, ג׳ון!״
והושיט לאליל את תקליטו החדש, פנטסיות
כפולות, לחתימה. ג׳ון נעצר, בני גוד
למינהגו בשנים האחרונות, וחתם.
אותה שעה ניצב מול בניין דאקוטה
צלם־חובב בשם פול גורש. הוא הנציח
את לנון חותם על התקליט. תצלום זה
הפך מייד לנדבך חשוב באחד מן המי תוסים
הגדולים של המאה העשרים.

את להקת החיפושיות. הוא סיפר :״ידעתי
כי.י ש ככוחם להיות גדולים יותר מאשר
אלווים פרסלי. ידעתי כי יש ביכולתם
להיות האטרקציה התיאטרונית הגדולה
כיותר כעולם אמר וידע מה הוא או מר.
אפשטיין, שהיה סטודנט באקדמיה
המלכותית לאמנות הבמה בלונדון, נטש
את כל עיסוקיו והפך לאמרגן הבילעדי
של הלהקה. הוא שלח את החיפושיות

החגיגות שתוכננו השנה במלאות 20 שנה
לייסוד הלהקה.
האמרגן אפשטיין הוא שפעל לטישטוש
האישיות של ג׳ון לנון, פול׳מקרטני, ג׳ורג׳
האריסון ורינגו סטאר, ופעל לגיבושה של
אישיות משותפת לארבעה. ,שנקראה החיפושיות.
זו טישטשה במשך שנים רבות
את האמת על כישרונו היצירתי של ג׳ון
לנון, כמשורר וכמלחין. הוא היה המנוע,
שהעניק את העוצמה לשירי החיפושיות.

בי טלו מני ה
המיזוג המופלא של הכישרון־היוצר עם
הכישרון־המבצע והכישרון־המפעיל של
בריאן אפשטיין כבש את תרבות בני-
הנעורים באנגליה תוך כמה שבועות. כע בור
כמה חודשים שברו תקליטי החיפו־

ילד ה או קי אנו ס
לפני ארבעים שנה, ב־ 10 בספטמבר
, 1940 נולד בעיר־הנמל ליברפול, אנגליה,
ג׳ון לנון לאמו ג׳וליה ולאביו, שוער-
בניין שנטש את מישפחתו כשהיה ג׳ון
רק בן שלוש. האם, שנישאה לגבר אחר,
נטשה את ילדה. היא מסרה אותו לידי
דודתו מימי, שגידלה אותו עד ימי נערו תו.
האם נהרגה כמה שנים מאוחר יותר
בתאונת־דרכים, וכמה משיריו בימי החיפושיות
הוקדשו לה. כמו השיר ג׳וליה
שבו כתב לנון :״מחצית הדברים שאני
אומר חינם הפרי משמעות /אלא שאני
אומר אותם כדי להשיג אותך, ג׳וליה /
ג׳וליה, ג׳וליה, ילד האוקיאנוס קורא
לי ...כך כאשר אני שר שיר־אהבה, ג׳ו־ליה
/כאשר איני יכול לשיר את לכי /
ויכול רק לדובב את מוחי, ג׳וליה...״
בשיר מאוחר יותר, בעידן יוקו אונו
שלו, כתב ג׳ון לנון :״אמא, תמיד הייתי
שלד — אכל אף פעם לא היית שלי
דודתו מימי לא היתר. יכולה לשלוט
ביצריו של הנער, והוא פנה ללמוד בבית-
ספר לאמנות, שם חיפש פורקן לכישרון
היצירה שלו. כשהיה בן 16 הצטרף ל־להקודזפר
שהופיעה כימעט־חינם בבתי-
קפה בליברפול, יחד עם פול מקרטני,
ג׳ורג׳ האריסץ ועוד שניים שנפלטו
עם הזמן מעולם הזמר פאט כאסט

וסטיוארט סאוטקדין ז.

יום אחד שמע בעל חנות תקליטים ב ליברפול,
יהודי בשם כריאן אפשטיין,

ג׳יימם דין
מורד בלי מטרה
להופעה במועדודלילה בעיר־הנמל הגר מנית
האמבורג, כדי שישפרו את איכו תם
המוסיקאלית. שם הכניס ללהקה את
המתופף ריגגו סטאר. הצירוף המופלא
לנון־מקרטני החל להניב שירים חדשים
בימי האמבורג שלהם. אפשטיין דאג לש נות
את תדמיתם. כעבור זמן קצר היו
אלה ארבעה צעירים מליברפול, בעלי
תיסרוקת חדשה, שהתפרסמה מאוחר יו תר
בעולם הרחב כ״תיספורת החיפושיות״.
כאשר שבו החיפושיות לאנגליה, היו כבר
מעט מפורסמים.
במועדון קאוורן, אותו מועדון זעיר ש בו
החלה הלהקה את דרכה, קבוע שלט
על הקיר, המבשר לתיירים ולעולי־הרגל:
״זה המקום שכו החלו החיפושיות את דר כם״
.עיריית ליברפול התקינה ברחוב
מאתיו את ״מיקדש החיפושיות״ ,לרגל

ג׳ון לנון
יותר פופולרי מאשר ישו
שיות הראשונים את מחסום מיליון העו תקים.
מוצרי-צריכה נוספים, כמו פיאות-
נוכריות בנוסח החיפושיות, חולצות טי,
טפטים, כרים ושמיכות עם דיוקנות אר בעת
המופלאים, כבשו את האיים הברי טיים.

מהרה הפכו ארבעת חברי הלהקה
לאלילי־זמר, שאיש באנגליה לא הגיע

מעולם למעמדם. היה מי שאמר, כי ברי טניה,
שעמדה באומץ מול פלישות וניס יונות
פלישה במשך יותר מאלף שנים,
!נכבשה מבפנים תוך כמה חודשים.
אימרות־הכנף של חברי־הלהקה עברו
מפה לאוזן וצוטטו בעיתונים באותיות
שמנות. כאשר אמר לנון על קליף די
צ׳ ארדש״הוא היה כל מה שאנחנו
שגאגו בפופ,״ החלו מניותיו של ריצ׳ארד
להידרדר.
החיפושיות חרשו את אנגליה בקונצר טים
מעיר לעיר. להקות של מאות ואלפי
מעריצים ומעריצות — ״גרופים״ בלשון
האלילים החדשים — ליוו אותם לכל
מקום. בעיקבות הגרופים פנתה גם דעת־הקהל
הבוגרת אל החיפושיות. הם החלו
להעניק ראיונות ודבריהם התפרסמו ב עמודי
החדשות. בכניסה לאולם בעיר
יורק, נשאל לנון על־ידי אחד הכתבים,
כיצד הוא כותב את שיריו. והוא השיב :
״לעיתים אנחנו כותכים אותם כיחד. ל עיתים
לא. כתיבת כמה מהם אורכת אר־כע
שעות ; אחרים כעשרים דקות, ויש נם
שירים שכתיבתם אורכת יותר משלו שה
שבועות.״ בסופו של אותו קונצרט,
שמע הכתב את לנון ׳אומר לחבריו כי
נאמר לו שיש נערות המאוננות בשעת
ההופעה על הבמה. פול מקרטני, שהב חין
בכתב המצוטט, מילמל לעברו :״הרי
אנחנו בעצמנו מצויים על במת האוננות.״
כך הפך הצמד לנון־מקרטני לא רק שו תפים
מוסיקאים, אלא גם דמויות מבולו־שות
לראיון ולציטוט בעיתונות הבריטית.
התופעה של נערות משתוללות לפני
ההופעה, במהלכה ואחריה, קופצות מצוו חות
אל גלגלי המכוניות המסיעות את
חברי הלהקה, הולידו את הכינוי ״ביט־לומניה״
1963 .היתד, שנת השיא של ה־ביטלומניה.
סוקרו המוסיקה של הטייטס
הלונדוני, הנחשב לסולידי שבעיתונים ה בריטיים,
כתב :״המלחינים יוצאי־הדופן
של המוסיקה הבריטית ב־ 1963 חינם,
כנראה, ג׳ון לנון ופול מקרטני• ,טני ה מוסיקאים
המוכשרים שבאו מליברפול
ואשר שיריהם סובבים את הארץ מאז
חג־המולד האחרון, בהופעות על להקתם
,החיפושיות׳...
הביטלומניה הגיעה עד מהרה גם ליש ראל,
חלוץ מפיציה כאן היה דן כירון,
אז תקליטן של קול־ישואל. הוא קיבל
תקליט שלהם מלונדון, הניח אותו על
המקול והביא את הבשורה לישראל. שנה
מאוחר יותר, כאשר ביקש אמרגנם בריאן

אפשטיין לבקר בארץ עם הלהקה, נאסר
הדבר מטעם מישרד החינוך והתרבות.
הד״ר יום ף 5מלק מן, איש המישרד,
אמר :״החיפושיות ישחיתו את הנוער ה ישראלי...״

שקש בתכ שיטי ם
דמותו של ג׳ון לנון, כאיש המרכזי וה בוגר
שבין חברי הלהקה, לא נסתרה מעי נם
של כתבי העיתונות הבריטית. גם ני שואיו
המוקדמים לסינטיה הוסיפו לכך,
וכן לידת בנו הראשון, נ׳וליאן. המימסד
התרבותי הבריטי החליט עד מהרה לאמץ
את לנון ואת החיפושיות אל קירבו׳.ועד
מהרה אוזכר שמו של לנון בנשימה אחת
עם המינגווי ופלאמינג (מחבר סידרת
ג׳יימם בונד) ,כשהתברר שהוא עומד
לפרסם את ספר סיפוריו וציוריו בהוצאת
ג׳ונתן קייפ. המוסף לספרות של הטיימס
הלונדוני פירסם כמה סיפורים ורישומים
מתוך סיפרו העתידי של לנון.
העניין שעוררו באנגליה הגיע לממדים
כאלה, שגיבור אל-עלמיין, הזויקאונט
מונטגומרי, אמר בתוכנית טלוויזיה:
״אני חושב שעלי להזמין את החיפושיות
אלי לסוף־שבוע, כדי לראות ולהכין אי זה
מין כני־אדם הם צייר הקריקטו רות
הנודע דדיקי צייר באיוונינג סטאנ־דארד
את שרי הממשלה הבריטית, בתים־
פורת של החיפושיות. סוציולוגים ופסיכוד
לוגים חיברו מאמרים מעמיקים על האו פן
שבו הפכה הגיטארה סמל מיני.
החיפושיות הוזמנו למופע האמנים ה שנתי,
למטרות צדקה, בתיאטרון הנסיך
מתלם השוכן בכיכר פיקאדילי בלונדון.
החיפושיות היו אמורים להופיע יחד עם
טרילין דיטייד ועוד אמני-צמרת בפני
המלכה האם, הנסיכה טרגרט, ובעלה
הלורד סנאודץ. מאות ואלפי מעריצות
משתוללות נצבו בשערי האולם, צרחו את
ה־יא־יא-יא של החיפושיות. דלתות האו לם
היו סגורות. כאשר הגיע תור החיפו שיות
להופיע בפני הכבודה המלכותית,
פנה לנון אל הנוכחים באולם ואמר :

היד שלו דומים עד למאוד ל,יוליסם׳.
הוא אמר כי מעודו לא קרא את ג׳וים
וכי ההשפעה היחידה על כתיכתו, המו כרת
לו, היא השפעתו של לואים קארול
(מהכר, עדיפה כארץ הפלאות לנון
אמר ״גם איני מתכונן להגזים בכניסתי
אל תוד עסקי התרבות הללו.״״
הופעת סיפרו הראשון זיכתה אותו ב הערכה
מיידית. במדור ״דרושים״ של ה טייטס
הלונדוני הציע מישהו סכום של
שתי לי״ש עבור עותק מן המהדורה ה ראשונה,
חתום בידי המחבר. עד מהרה
תורגם הספר לגרמנית ואיטלקית. המתר גמת
לצרפתית היתה רחל מזרחי, אשתו
לשעבר של איש הקולנוע הישראלי־צר-
פתי משה מזרחי. את המהדורה הפי נית
של הספר התקין מתרגמו של ג׳ויס
לפינית. הצלחת הספר דירבנה את חנות
הספרים הגדולה בעולם, פ׳וילם, להזמין
את ג׳ון לנון להיות אורח־הכבוד בארו־חת־ערב
מסורתית לכבוד יום־הולדתו ה־
400 של המחזאי דיל יא ם שיר,ספיר. הביקוש
לכרטיסים היקרים עלה על הבי קוש
לארוחה דומה, כמה שנים קודם לכן.
אורודהכבוד היה אז המחזאי גוו רג, בר
נדי
שאו.

אימרות־הכנף של לנון פורסמו בכל
העיתונים וברשתות הטלוויזיה. ר,ם צוט טו
כימעט כדברי אלוהים חיים. למשל :
״איני תושב הרבה אודות העתיד ...קראתי
מעט על פוליטיקה אכל איני חושב
שבבחירות אצביע כעבור מישהו ; הרי
הפוליטיקאים הללו אינם מבשרים שום
בשורה ...דבר שאני פוחד מנתו הוא
ההזדקנות. אני שונא את המחשבה או ת
ת ההזדקנות. כאשר אתה מזדקן אתה
חש כאילו החמצת דכר־מה. הזקנים מת־ייחסים
תמיד אל הצעירים כמו היו אלה
גידפה חוזרת שלהם...״
ב־ 1964 נשאל ג׳ון לנון האם יימשכו
חיי החיפושיות לנצח. הוא השיב :״לאי
אלה יימשכו כחמש שנים בקירוב.״
התהילה רדפה אחרי החיפושיות, וכאשר
זכו לקבל את תואר האבירות מידי המל כה׳
בארמון באקינגהאם, נכנסו אל חדרי

לנון עם אשתו הראשונה סינתיה
דמות מרכזית בין ׳אנשי הלהקה

לנון ב״ליל שד יום מפרד״
חשיש בחדר השירותים של ארמון באקינגהם
״כל אלה היושבים במקומות• המרוחקים,
ואשר לא היה להם כפף לרכוש את הכר־טיפים
היקרים, יכולים למחוא כפיים.
אלה היושבים בשערות הקדמיות של ה אולם
יכולים לקשקש בתכשיטיהם...״

מרכ סי ס טי ת -לנו גי ס טי ס
מכירת מיליוני התקליטים של החיפושיות
בכל רחבי תבל, תרמה רבות לכל כלה
הבריטית, דבר שהניע מאוחר יותר
את ראש-הממשלה חאדולד וילסון ל המליץ
בפני המלכה להעניק תואר־אצולה
ראשוני לחיפושיות. אבל בינתיים דאגו
חברי הלהקה, כפי שנאמר באחד משי ריהם
״לנעוץ את שינינו בדברים ממ שיים״.
מחבר
המונוגרפיה הראשונה על החיפושיות,
מייקל כראון, כתב :״אמרתי
לו(לג׳ון לנון) שקטעים רבים מתוך כתב־

השירותים של הארמון ועישנו שם חשיש.
בשלב זה הונצחו כל תנועות הלהקה
וכל מוצא פה של חבריה בכתבות, בסר טים,
בספרים ובתקליטים. בקרב בני הנוער
הרדיקאלי במערב נפוצה ההגדרה
״אנחנו מארכפיסטיפ-לנוניס־הבאה

טיב.״ כלומר: אנחנו בעד גרושו מארכס
וג׳ון לנון.

יו תר פו פו ל א די ס
מישו הנוצרי

לנון עם איטתו השנייה יוקו אונו
מאבק על הניהול

החיפושיות יצאו למסע ראשון בחו״ל
וכבשו את פאריס. דמויות מתוך שירי
החיפושיות הפכו נחלת העולם כולו. ה שיר
אלינור ריגבי נפתח ב״התבונן בכל
בל האנשים הבודדים״.״ הוא מסתיים
בשאלה לנונית :״בל האנשים הבודדים,
מניין כולם מגיעים? כל האנשים הבור־

דים, לאן הם בולם שייכים?״ את השאלה
הזו שאלו אחר־בך במיליוני בתים.
היעד הבא במסע הכיבוש של החיפושיות
היה טבעי: אמריקה. בהגיע החיפושיות
אל נמל-התעופה היתרו, ממנו
יצאו לניו-יורק, באו אלפי מעריצות להי
פרד
מהם. כאשר המריא המטוס בישרה
אחת מתחנות־השידור של אמריקה :
״השעה היא 6.30 לפי שעון החיפושיות.
הם עזבו את לונדון זה עתה, כשמטרת
פניהם היא ניו־יודק.״״
בהגיע חברי הלהקה לנמל־התעופה ע

לידתו של מיתוס
(המשך מעמוד )41
ניו־יורק, הם נלקחו מיד אל חדר ד,אנ־שים־החשובים
מאוד. שם ניצבו בפני
סוללה של עיתונאים. ג׳ון לנון שימש
דובר ראשי.

האם תשיר, לנו דכר מה?

יוס מפרך והצילו והשמיעו את קולם
בצוללת צהובה. הם הגיעו אל פיסגת ה הצלחה
העולמית.

בניו הפ ח דגי ס
של ט די קי דיקי

קודם עלינו לקבל את התשלום.
כיצד אתם מסכירים את הצב־
1968 הציגה אמנית יפאנית בשם
לחתכם ץ
יוקו אונו תערוכה מעבודותיה בלונדון
יש לנו סוכן מעולה ליחסי־ציבור.
(כותב שורות אלה ראה את התערוכה ;
מהי השאיפה שלכם ץ
האמנית הושיבה את המבקרים מול קיר
לבוא לאמריקה.
לבן, ואמרה להם בקול לוחש :״תדמיין
האם יש בכוונתכם להסתפר אי־לעצמך
שכאן תקוע לו מסמר שחור׳׳).
פעם ץ
בתערוכה זו פגש בה ג׳ון לנון, וכעבור
הרי רק אתמול הסתפרנו.
כמה ימים נטש את רעייתו ואת בנו.
האם יש משהו שאתם מקווים
יוקו אונו, בתו של בנקאי יפאני עשיר,
לקחת אתכם בחזרה הביתה ץ
מבוגרת מלנון בשבע שנים (ילידת ) 1933
כך, את מרכז רוקפלר.
קיבלה בצעירותה חינוך יפאני קפדני.
האם אתם מהווים חלק ממרידה
היא השתלמה בפיתוח קול ובפריטה על
הכרתית נגד הדור המבוגר מכם ץ
פסנתר. כמו כן למדה פילוסופיה ושירה.
זה שקר מזוהם.
אחר־כך נשלחה ללמוד במובחר שבקול־החיפושיות
כבשו את אמריקה. מבקרי
ג׳ים האמריקאים לנשים, קולג׳ שרה לו־המוסיקה
וחוקריה נתנו אלף הסברים ל רנס,
ונישאה למלחין יפאני אוונגרדי.
תופעה. שיר כמו תיזמורת מועדון הלבעימו
שבה ליפאן ושם התמוטטו קשריהם.
בות הבודדים של סרג׳נט פאפר תואר בידי -היא חזרה לניו־יורק ופגשה בבעלה ה מוסיקולוגים
כיצירה כלית וקולית מלאה.
שני, אגטוני קזקס, שהוא צייר אמ היה
ברור כי החיפושיות קרבות במהי ריקאי נודע. היא ילדה לו את בתם קיו־רות
אל שיא הצלחתן. הם מכרו עשרות
קי אחרי גירושיה מקוקס עברה להת אלבומים
של תקליטים. יש המעריכים את, גורר באיי הבתולה.
המכירה ביותר מ־ 250 מיליון תקליטים. י
לנון חש שהוא מיצה את שניתן למ הם
השתתפו בסרטים כמו לילה של צות במיסגרת החיפושיות. לפני עשר

שנים, בהיותו בן ,30 אמר :״החיים קצ רים
מדי, לפתע אתה בן 30 ורואה את
כל שמתרחש כעולם, ויש כל כך הרפה
מה לעשות, ואיו לד זמן לעשות דכר,
היות ואתה עסוק כלעשות כל מיני דב רים
שכולם מצפים ממד לעשותם.״
לנון פירסם תקליט אישי, יחד עם יוקו
אונו, ובו שירים כמו גיבור מעמד הפועלים,
שבו הוא מאשים את העולם בכך
שהוא מכביר ״פועלים מסוממים מדת,
מין וטלוויזיה״ .שיר נודע אחר בתקליט
זה הוא האשה היא הכושי של העולם.
בתקליט זה דיבר על השיגעון של אמ ריקה
:״כגיו הפחדניים, גזוזי השיער של
טדיקי דיק (כינויו של ריצ׳ארד ניכסון)
ופוליטיקאים ניוורוטים, פסיכים עם רי עות
קדומות...״

״אני רוצה ל מו ת
לפגי מ קו ״
בשנות ה־ 70 נכנס להפנמה מלאה. ב יחד
עם הרעיונות המיסטיים ילידי המז־רח־הרחוק,
אותם שאב מיוקו אונו, הוא
ניתק עצמו בהדרגה מהוויות העולם הזה.
ב־ 1975 נולד בנם ש ץ. אמרגנים שונים
הציעו לו ולחבריו 200 מיליון דולר עבור
הופעה פומבית אחת בניו־יורק — אך
ג׳ון סירב.
לפני כשנה החליטו לנון וירקו לשוב
אל חיי האמנות. הם עשו זאת בעזרת

..המרו נהרג תמיד ביו, אנשי חצרו!
לרגל צאת אלבום שיריו פנטסיות כפולות,
שהוא מיקבץ של תמונות מתוך הנישואין,
שבר ג׳ון לנון את שתיקתו ה ארוכה,
שארכה כחמש שנים. לפני כעש רה
שבועות העניק לנון ראיון מיוחד ל כתבת
השבועון ניוזוויק, ברברה גראונד
טארק. להלן קטעים מתוך• הראיון.

• מדוע נעלמת מאור־הזרקו
דים כשנת 1975ז האם התעייפת
מן המוסיקה, או שמא התעייפת
מעסקי מוסיקה ץ

זה היה מעט משניהם. מאז שמלאו לי
22 הייתי כבול לחוזים מחייבים. הייתי
תמיד במצב ש״ציפו ממני ל ציפו ממני
לחבר מאות שירים ביום שישי, ציפו ממני
להוציא תקליט־יחיד בשבת, ציפו ממני
לעשות דבר זה או דבר אחר. אבל אני
הפכתי להיות אמן מפני שחפצתי בעצמ אות
— הרי לא התאמתי לכיתה או למיש־רד.
העצמאות היא הרי יתרון לעומת כל
החסרונות של אי־הוודאות. אבל הנה הפכ תי
לפתע מוליך ומוביל של חברת תק ליטים,
בעל מחוייבות לתיקשורת, בעל
מחוייבות לציבור. כך איבדתי את העצ מאות
שלי.

• מדוע פרשת כמשך
שנים ץ

חמש

אם אתה מכירה את תולדותינו, הרי
ידוע לך שלקח לנו זמן רב מאוד עד
שהגענו לתינוק משלנו. ואני חפצתי, עם
לידתו של שוך, להעניק לו חמש שנים
מלאות של אבהות. את בני הראשון, ג׳ו*
ליאן (מאשתו הראשונה, סינטיה) ,שהוא
כבר גדול, החמצתי. עתה הוא בן , 17
בוקר. הוא משוחח איתי בטלפון על רצו נו
באופנוע. חוץ מזה אני אוהב לקרוא.
בעיקר היסטוריה, ארכיאולוגיה ואנתטרו-
פולוגיה. קראתי שבתרבויות אחרות הילד
אינו מצוי בקירבת אמו עד הגיעו לגיל
שנתיים. אני גם משוכנע שרוב מערכות
הלימוד הינן בית־סוהר. רק כאשר שלח תי
את שון לראשונה לגן־הילדים, הבנתי
ששלחתי אותו לשם כדי להיפטר ממנו,
בעוד שלמעשה רציתי לראות אותו בבית.

• לפול מקרטני יש תיאוריה
שאתה הסתגרת מכיוון שהספקת
ככר לעשות את הכל — ועכשיו
אתה חפץ להיות אתה עצמך...
למה הוא מתכוון, לכל הרוחות 7פול
הרי אינו יודע כלל מה אני עושה עכ שיו
— הוא הרי סקרן כמו כל האחרים.
הרי כבר עברו יותר מעשר שנים מאז
שהיו לי קשרים אמיתיים עימו. עכשיו
אני יודע עליו מעט מאוד, כשם שהוא
יודע מעט מאוד עלי, וזה כלום. לפני
קרוב לשנתיים נשמע יום אחד צילצול

בדלת. פתחתי את הדלת והוא
אמרתי לו, :תראה, מדוע לא
קודם לכן בטלפון? היה לי יום
התינוק ואתה ניכנס לך כך, עם
הארורה שלך!׳

עמד שם. התקשרת מפרך עם
הגיטארה

בוד שון את הסרט צוללת צהובה, והוא
שב מדירתם בריצה ואמר :״אבא, האם
היית זמר ...האם היית בחיפושיות?* ואני
השבתי לו, כי כן, אכן הייתי זמר ב־חיפושיות.

תן סקירה קצרה על יום
אהד כחיי ג׳ון ויוקו.

• מדוע שיתפת פעולה עם
יוקו כתקליט זה ץ

יוקו הפכה לדואגת ולמפרנסת. היא מט פלת
בכל עסקי הבנק והרכוש, בעוד ש אני
הפכתי עקר־בית. זה נראה בערך כמו
באותן קומדיות, אבל בצילום אחורנית.
אני שואל אותה :״טוב, אז איך היה היום
במישרד, יקירתי? האם את רוצה איזה

זה כמו מחזה — אנחנו חיברנו את
המחזה ואנחנו גם משחקים בו. ג׳ון ויוקו
— אתם יכולים לקבל את זה או להת עלם
מכך ...אחרת (הוא צוחק) זה פרה
וגבינה, יקירתי! לחיות ביחד עם יוקו,
עבורי זה הכל. אני איני מעוניין כלל
לשיר אם היא אינה נמצא בסביבה. אנח נו
כמו עוזרים רוחניים איש לרעהו. כאשר
פרשתי מהחיפושיות, חשבתי לעצמי ״אלו הים
אדירים, איני צריך עכשיו להאזין
לפול, לרינגו ולג׳ורג אבל זה הרי מש עמם
עד מוות להיות כלוא בתוך אולפן-
הקלטות. איני זקוק עוד לאותו חלל.

מעונות הלימוד יהינו
בתי־סמו ...בני שאל
אותי, :אנא האס ה״ת
בחיפושיות 191
הראתה יי מה 1ה להיות
אדזויס־חיפושית, לה׳ות
מוקף בעבדים נוצעים...
קוקטייל? לא מצאתי את נעלי-הבית שלך,
והחולצות טרם חזרו מהמכבסה.״ אני מו דיע
לכל עקרות־הבית, שאני מבין עתה
מדוע ועל מה הן צורחות. חיי התנהלו
סביב ארוחותיו של שון. הקפדתי על ה־דייאטות
שלו (לנון מתכוון לארוחות ה צמחוניות
והמקרוביוטיות הנהוגות בבי תם)
ואם השאלה היא, האם יוקו נוהגת
לדבר על עסקים כאשר היא חוזרת הבי תה,
אז התשובה היא: אני עקר-בית
עשיר, אבל אני מעורב לחלוטין בעסקינו.

• מדוע החלטת לשוב ודהק
ליטז

מכיוון שלא היה טעם כלשהו לטפח
קאריירה מעבודת הבית שלי. מה גם שב ס
באוקטובר הייתי בן 40 ובני שון בן
חמש. והרי מוטב שתחיה לי אפשרות
לומר לו, כי ״אבא יכול לעשות דבר־מה
נוסף על מה שהוא עושה בבית״ — והוא
לא יידע כלל על מעשי. קרוב לחמש
שנים לא אחזתי בידי גיטארה. אבל בחג-
המולד הקודם השכנים שלנו הקרינו לכ

אנשים רכים מאשימים את י
יוקו כהתרחקותך מהלהקה וכני־פוץ
״החיפושיות״ .מה כדיוק הת־רחש?

מאז
שעבדתי לבדי בהפרטת כיצד ניצחתי
במילחמח 1966 חתרתי לפרוש מה־חיפושיות,
אלא שלא היה לי אומץ לכך.
הזרע נטמן למעשה כאשר הלהקה חדלה
להופיע בפומבי, ולי היה קשה בלי ההו פעות
על הבמה. אבל גם פחדתי לצאת
מתוך קירות הארמון הזה. הרי זה מה
שהרג את אלוויס פרסלי. המלך נהרג
תמיד בידי אנשי חצרו. הם מפטמים או תו.
הם מגזימים במשקאות שבהם הם מל עיטים
אותו, כדי שישמח על צורתו. רוב
האנשים המצויים במצב הזה כימעט ואי נם
מתעוררים ממנו. יוקו הראתה לי מה
משמעו להיות אלווים־חיפושית, מוקף ב עבדים
נרצעים החפצים לשמור על המצב
כמות שהוא. זה הרי מצב של מוות מדו מה.
זו הצורה שבה סיימו החיפושיות —
לא היה שום ״פילוג״.

• האם אתה מתגעגע לעיתים
לאותם ימים טובים דרהדקים 7
לא. מה שעשה את החיפושיות לחיפו שיות
היה חלקם ביצירת אותן שנות ה־
.60 ומי שחושב שאם ג׳ון ופול ילכו יחד
עם ג׳ורג׳ ורינגו הרי שהחיפושיות יקומו
לתחייה, הוא מישהו שיצא בדעתו. החיפושיות
נתנו את כל שהיה להם לתת —
ואפילו יותר מזה. ארבעת החבר׳ה שהיוו
את הלהקה לעולם לא יוכלו עוד לשוב
ולהיות להקה, אפילו אם יחפצו בכך. מה
אם פול ואני נהיה ביחד? זה עשוי להיות
מאוד משעמם...

מודעת־ענק, שפירסומה עלה להם קרוב
ל־ 20 אלף דולר, הכותרת היתה :״מיכ־תב
מג׳ון ויוקו לאנשים השואלים אותנו
איך, מתי ואיפה?״ משך השנים האלה
פירסם לנון חמישה ספרים שונים, שדנו
במוסיקה, באיכות הסביבה בצידקת מע־מד־הפועלים.
כמד,
שעות לפני הרצח אמר לנון, ב ראיון
לתחנת־שידור מקומית בגיו־יורק :
״אני רוצה למות לפגי יוקו ואכן,
מארק דייוויד צ׳אפמן עשה זאת. לנון
לעולם לא יגיע לגיל ,64 עליו כתב בשירו
כאשר אגיע מי ל שישים וארבע :״כאשר
אזדקן ואאבד את שערותי /שנים רכות
מהיום /האם תמשיכי לשלוח לי /את
זר ברכות יום־הולדתי עם בקבוק של
יין ...האם תאכילי אותי /כאשר אגיע
לגיל שישים וארבע? /וגם את תהיי
זקנה /ואם רל, תאמרי את המילה, הרי
שאוכל להמשיך ולחיות במהיצתד״.״
התנהגותה של אונו מיד אחרי הרצח
מדהימה. היא סיפרה בפומבי כיצד הס בירה
לבנה על הקורות את אביו. ציטטה
אונו את בנה :״עכשיו א?א הוא חלק
מאלוהים. אני חושב שכאשר מתים נע שים
גדולים הרכה יותר, כי המת נעשה
חלק מכל רכד.״
לכל סוכני חברת התקליטים וההפקות
של ג׳ון לנון שלחה אונו מיברק :״אנו
מודים לכולכם על זרי הפרחים ששלחתם
לג׳ון, אולם כעתיד אנא תרמו את הכסף
ל,קרן הרוח׳ .זהו מוסד הצדקה החכיב
על ג׳ון, והוא יודה לכם מן המקום שבו
הוא נמצא עתה. ג׳ון אהב את המין ה אנושי
והתפלל למענו. אנא התפללו עתה
אתם למענו — כאהכה, יוקו ושוו.״

רבע מיליון צעירים וצעירות נאספו
ביום הראשון שעבר בסונורל פארק, ניו־יורק,
למיפגן התייחדות עם לנון, שכמוהו
לא ידעה העיר מעודה .״חזיון סוריאלים־*
טי,״ קבעו העיתונאים האמריקאים.
לאיש לא היה ספק, כי בעצרת ההת ייחדות
ההמונית הזו הנצו לראשונה זרעי
המיתום החדש, שנטמנו במיליוני לבבות
רק כמה ימים קודם לכן — בעת הרצח.
פעם היה זה ג׳יימס דין שהרטיט את
הלבבות וכבש מיליונים בהליכתו השפופה
ובדיבורו המחוספס. היה זה ״מורד ללא
מטרה״ (כך נקרא־סירטו המפורסם, שהוק רן
בישרא תחת שם מטעה מרד הנעורים).
צעיר אחר, שהפך לאגדה עוד בחייו, הוא
אלווים פרסלי. מילבד בלוריתו, שנראתה
משומנת תמיד, היה לו גם מסר, אלא
שאיש לא הבינו בדיוק.
אחריהם הופיע צ׳ה גווארה — הלוחם
האגדי, שחבש כומתה שחורה לראשו,
נשא תת־מיקלע על כתפו ותיק־רופאים
בידו. זקנו המדובלל ודרו־ד,ייסורים ש עליה
עלה לבלי שוב, מתוך פיכחון והכ רה
מלאה, הפכוהו לישו חדש. ואמנם מיל יוני
מעריצים נסתפחו אל דגלו, מבלי לה בין
דבר וחצי דבר בבשורה החברתית
על־פי צ׳ה.
ועתה נפתח עידן לנון.
הסולם הזה 2259

הסוד
התגלה רלו בנתניה
.לקחת פרח כזה׳ ולסגור אותו שבוע
שלם בין ארבעת הכתלים של חדר אחד,
ואפילו זה החדר חיפה ביותר בבית-
המלון המפואר ביותר, זה עוול משווע.
הביטו בתמונה ושפטו בעצמכם. השם
פמליה רו פין אינו אומר הרבה לישר אלים,
אבל בצרפת הוא מתקשר עם תצו-
גות־אופנה, בעיקר של בגדי־ים נועזים
ובגדים תחתוניים.
ובכן, הצרפתיה הסכסית הזאת נחתה
בלוד לפני כשבועיים, כשבידה תיק־נסי-
עות קטן ומעט בגדים. הרבה אינה נוהגת

הג בר
של א
לאמו־ ל א
״הן פשוט נכנסות אליו למיטה, והוא
מתעצל לזרוק אותן משם,״ טוענים מקו רביו
של במאי־הקולנוע אפי דיין, ש הוא
בנו וממשיך דרכו של ח״כ משה

דיין.

״אני תמיד נראה מאוהב. לכן תמיד
חושבים שיש לי רומן עם כל מי שרו־אים
אותה איתי,״ מצטדק אסי.
מאז שנפרד אסי מאשתו, אה רונה
דיין, מפיקה בטלוויזיה, מדביקים לו כל
מיני רומנים. נכון שהוא עזב את ביתו
שליד סביון, שבו מתגוררים שני ילדיו
ואשתו, ונכון שהוא לא-עומד־להתגרש,
לפחות לא בשלב זה. אך כל זה לא מפ ריע
לו לביים סרטים בשיטת הסרט הנע.
הוא סיים את מלך ליום אחד, וכבר
פנה לכתוב תסריט חדש בשם עם ישראל
חי — שם זמני וביים אותו צ׳יק־צ׳ק. יחד
עם זאת הוצע לו לככב בסרטה של כ ר ״
ברה סטריסנד -ינטל.
עם כל העיסוקים האלה הוא מוצא גם
זמן לרומנים, קצרים או ארוכים, ונראה
מפעם לפעם עם חתיכות שונות באירו עים
שונים.
מאז שנפרד מאד,רונה לא היה לו רומן
רציני אף לא עם אחת. אך בסירטו מלך
ליום אחד, שם שיחקה בתפקיד ראשי
קרוליין לנגפורד, שחקנית ממוצא
אנגלי, שהיא בתו של במאי־ר,טלוויזיה,
בארי לננפורד, סיפרו לי כולם, שהוא
מנהל עימד, רומן אמיתי.
האמת היא, שידעתי כל הזמן שהשניים
בילו בצוותא כל רגע פנוי בעת ההסר טה.
כאשר התחיל להסריט את עם יש ראל
חי, וירד עם כל הצוות לאילת, הח ליט
לשתף גם בסרט זה את קרוליין. גם
הפעם סיפרו לי המרגלים הפרטיים שלי,
איך הוא מבלה כל לילה בחדרו שבמלון
עם השחקנית היפר,פיה.

קרולץ לנגפורד באילת
אהבה צמודה לעבודה
המשעשע בכל העניין הוא שלאסי יש
רומן עם קרוליין רק כאשר הוא עובד
בסרטים. בין סרט לסרט הוא פשוט לא
רואה אותה ולא נפגש עימה. המרגלים
הנאמנים שלי נשבעים לי, שהיא מאוהבת
בו עד מעל הראש היפה שלה.
קרוליין היא בחורה חמודה וסימפאטית.
היא לא מרחיבה את הדיבור על הרומ נים
שלה, אך אני משוכנעת שהיא יכולה
להשיג כל גבר, אילו רצתה בו. צרגע

היא מאוהבת בבמאי, אך מכיוון שהסרט
הסתיים, יש סיכוי ששוב לא יתראו.
לאסי עצמו אין זמן לרומנים ממוש כים.
הוא עסוק כל הזמן וממשיך במסו רת
שלו — לצאת עם חתיכות שונות
בכל הזדמנות. אומרים לי שהוא גם אב
מסור לשני ילדיו, וחבר טוב של פרודתו,
אהרונה.
סמכו עלי, אם יתאהב במישהי — אדווח
לכם.

פמלה רובין
חייל במקום מאהב
ללבוש, וכעבור שלוש שעות כבר שכבה
פרקדן על ספסל השיזוף, מנסה לחטוף
כל טיפת שמש, על-יד המים הצלולים
של בריכת־השחייה של מלון נתנייתי.
מיטב החתיכים שבין התיירים האירו פים,
שחפצו מאוד לגשת אליה ולהציע
עזרתם בעניין מדיחת שמן־השיזוף, נרתעו
מהר מאוד, כשגילו את הישראלי הענק
שישב לידה כשומר. מאוחר יותר נעלמו
השניים במלון, ורק הארוחוית שהוזמנו
לחדר העידו שהם עדיין בחיים. כעבור
שיבער, ימים בדיוק חזרה הפצצה הבלוע־דית
אל מקומה, על שפת־ד,בריכה, כאילו
לא קרה דבר.
אני מודה שממש התפוצצתי מסקרנות.
אחרי כשעה של יפייה ניגשתי לשאול
אותה, דוגרי, כמו בין אשד, לאשה.
מסתבר שהסיפור פשוט מאוד. פמלה
רובין מדגמנת בבית־אופנה בפאריס. היא
פוגשת שם יבואן־אופנה ישראלי מקסים,
שאחרי יומיים של היכרות מזמין אותה
להתארח בעיר־ד,יד,לומים, במלון מפואר,
על חשבונו. פמלה נענית. כשהיא נוחתת
בארץ ונפגשת שוב עם אותו יבואן, הוא
מסביר לה שהוא חושש שאשתו האוהבת
תסתייג מרומן כזה, כך שכדאי שכל ה עניין
יישאר סוד. הוא משכן אותה בבית-
המלון שבנתניה, ולמחרת הוא מגיע כש הוא.
לבוש מדי־מילואים של צה״ל. ה שניים
מסתגרים יחדיו שבוע תמים.
זה מה שנקרא׳שירות־מילואים בנוסח
גן־עדן.

העיתונאי

סלט נוסח ישראל
הזמרת לאה לופטין, יפהפיר, ורזה,
בעלת שיער בלונדי ׳ארוך ומתולתל, היא
כיום חברת להקת חלב ודבש. היא תפ־

פעם היה לצד,רון מעריב צלם מצויין
בשם שייע סגל. הוא היה בעלה של
בחורה בשם תחיה, שהתאהבה בעמיתו,

חנניה הרמן.

תחיה ושייע התגרשו, תחיה וחנניה
התחתנו, ושייע חזר במרץ. לשוק הרווקים.
גם בעיתונות החליט לפתוח דף חדש,
ועשה הסבה מיקצועית. הוא ד,סך כתב,
והתחיל לצלם את הכתבות שלו.
תוך כדי כך, ובמהלך כמה ראיונות עם
כוכבות־בידור, התאהב השובב פעם בזו
ופעם באחרת. כל זה היה נכון עד שצדה
עינו אח יוכל נדב, זמרת מצליחה ב להקת
בצל ירוק 80׳.
הכל התחיל בכך שהוא ראיין אותה,
ונדלק עליה בו במקום. מאז, וזה כבר
כמה חודשים, השניים הם צמד שקשה
להפריד ביניהם. שייע ויובל עדיין אינם
מדברים על נישואין, אך כל מי שמכיר
אותם מוכן להישבע לי שזה רציני.
גרושתו, תחיה, ילדה בינתיים ילד ל חנניה,
וכל צלעות המלבן, או המשולש,
שקועות באושר רב.

יוכל נדב ושייע סגל
• חילופי נשים ועבודה

סד, את מקומה של גלי עטרי. הזמרת
ירדנה ארזי, יפר,פיה ורזה, בעלת שי ער
ארוך וחלק, שרה במופעים שונים.
השתיים היו פעם בשלישיית הזמר שו־קולד־מנטה־מסטיק,
ומאז הן חברות טו בות
בלב ובנפש.
בשבוע העמוס של חנוכה שרה ירדנה
בפסטיבל הזמר לילדים, וגם הינחתה את
המופע. לכן היתר, עסוקה מאוד, ולא
יצאה לבלות בערבים. ואז נראתה ידי דתה
הטובה, לאה לופטין, באחת המסי בות
בעיר עם המהנדס נתן. תומר, ש הוא
החבר המאוד־קבוע של ירדנה.
בין לאה לנתן אין שום רומן, וכל או תם
שהרימו גבה כאשר ראו את השניים
מרקדים במרץ, יכולים להירגע. ליבה של
לאה שמור לחבר הקבוע שלה מזה כמר,
שנים, המוסיקאי אייך רודילן, שגם
הוא היה עסוק מאוד בשבוע של חנוכה.
לאה עזבה בגללו את בעלה, רופא־ר,שי ניים,
ומאז היא ואריך לא נפרדו.
נתן תומר, לעומת זאת, הוא גרוש מ־אשה
נאה בשם עדה תומר. עדה מנ הלת
ביום את בוטיק־ד,בגדים שנמצא
מתח למיספרה מפורסמת בתל־אביב.
עדה לא נשארה לבדה זמן רב. בימים
אלה אפשר לראות אותה במהומות שו נים
עם המלחין המוכשר קובי אשרת,
שהוא כבר שנים רבות בעלה של אלי ־
שפע. קובי מכחיש שעזב את הבית
בגלל עדה, אך הוא ממשיך להיראות
עימד, בחברה.

^- 43י

יום א׳ — 21.12.80

סניף ירושלים —

צביקה

טל׳ 419735

אסיפה פומבית על ״דרכה של ההסתד רו ת ״,
בבית אגרון, בשעה ,20.30 בהשתתפות :

רן כהן, דן יעקובסון,
אפרים או שנים
יום א׳ — 28.12.80

סניף נתניה —
רח׳ שמואל הנציב , 26 נתניה

אסיפה פומבית ב״בית רמז״ ,רה׳ רמז,
בשעה ,19.30 בהשתתפות:

מתי פלד, יוחנן פרס, רן בהן
יום שישי 26.12.80

סניף חיפה —

רח׳ הרצל ,59 טל׳ 662478

״שיחת בשניים״ בהשתתפות:
ד״ר מ איר פעיל ופרוס׳ שבח ויי ס
אורח הסניף, במועדון הסניף, בשעה 20.00

סניף באר־שכע —
- 23.12.80 שמואל אמיר
_ 24.12.80 מאיר פעיל

ת.ד ,3266 .ב״ש

בפרטים נא לפנות למרכז של״י — טל׳ 290257־03

1.1.1981
סניף רמת־גן — הרצל 73א׳
רמת־גן — טל׳ 730072

בשעה — 20.30 חיי ם ברעם, יו״ר הנהלת של״י

הגיע !

ונמצא במכירה

[$ט 0אז א[ ק
גיליון חודש דצמבר
1980

* חיכם: לוח שולחן
צבעוני — שנת 1981

הפצה בלעדית
סטימצקי

א דו ״ מ

(המשך מעמוד )26
יחד עם זאת הוא אינו דוחה גם
לקוחות אחרים .״זה לא נובע מ רדיפת
בצע,״ אומר כספי .״אני
נהנה מהעבודה שלי. עורך־דין זה
מיקצוע, שלא עובר בו יום שהוא
דל. פרקליט פוגש אנשים מכל
הסוגים. זאת עבודה מאוד מעניי נת.״
כספי
הוא דור שביעי בארץ
הן מצד אביו והן מצד אמו. הוא
נולד בירושלים העתיקה. מישפחתו
הגיעה לארץ לפני 200 שנה מלט ביה.
סבו של כספי, מרדכי, היה ה קונסול
של לטביה בירושלים ובעל
סוכנויות־ביטוח בעיר. הוא היה גם
ממייסדי שכונת תלפיות, שאליה
עבר לגור בערוב ימיו.
האב, מיכאל עשה את לימודי
המישפטים שלו בלונדון. אחרי ש סיים
את שירותו הצבאי, החליט
רם כספי הצעיר ללכת בעיקבות
אביו. הוא למד מישפטים באוני ברסיטה
העיברית בירושלים. ב שנת
64׳ קיבל את הרשיון והחל
את הקאריירה שלו כפרקליט.
כבנו של עורד־דין מכובד ו ידוע,
לא היו לכספי בעיות בקב לת
עבודה. עלייתו בסולם ההצלחה
היתד, מובטחת. כיום הוא נימנה
על השורה הראשונה של הפרקלי טים
בארץ.
כאשר סיים כספי את לימודי
המישפטים, הוא הציב לעצמו גיל
של פרישה — •45 כיום, ארבע
שנים לפני המועד, הוא מחזיק
עדיין בהחלטתו הנושנה. אד ה פרקליט
המפורסם אינו מתכוון
לצאת לגימלאות.
כספי הוא פעיל ותיק במיפלגת
העבודה. בעבד השתייד לרפ״י. ב-
69׳ היה זה כספי שהקים יחד עם
העיתונאי דן מרגלית את התנועה
שתמכה בשר־הביטחון דאז, משה
דיין, לתפקיד ראש־הממשלה. כיום
נימנה כספי עם מחנהו של שימי
עון פרס, שעבורו הוא עושה נפ שות
בתנועת אל״ף (אזרחים תומ כי
פרס).
לידידיו מספר כספי כי בחר
להמשיך בקאריירה פוליטית. הוא
אינו מסתיר את כוונותיו, להגיע
בעתיד לכהונת שר בממשלת־יש־ראל
.״לא הבטיחו לי דבר,״ הוא
טוען ,״אבל אני מאמין שאצליח
להתקדם בכוחות עצמי. אני חושב
שיש לי מה לתרום.״ כספי מתכוון
להיבחר לכנסת ד , 11-,בעוד ארבע
שנים. שם הוא מקווה לבסס את
מעמדו במיפלגה, כדי להגיע ל־מישרת
השר הנכספת.

רידה אותה במייוחד .״אני אשד,
עצמאית,״ אומרת הרעיה הנאה.
״אני לא תלויה ברמי. אני גם לא
חושבת שהייתי רוצה את זה. יש
לי עיסוקים משלי. איל אני דווקא
מאוד מתעניינת בעבודה של בעלי.
את מירב האינפורמציה אני שו אבת
בהעיתונות, כי לרמי אין זמן
לספר לי.
״לבית־המישפט אני לעולם לא
הולכת איתו. אני לא רוצה שיגי דו
שאני מחטטת בעבודה שלו.
העובדה שרמי מקדיש זמן רב ל עבודה
לא מפריעה לי. אבל בכל־זאת,
כשהוא מביא בשבת עבודה

פנאי לכך. הוא מסתפק בציורים
הקנויים שעל הקירות.
את חופשותיו מבלה כספי תוך
כדי עבודה .״כשאני נוסע לחוץ־
לארץ, זה תמיד במיסגרת העבו דה,״
הוא מספר .״אבל אני מנצל
את הנסיעות האלה גם כדי לנוח
קצת. אני אוהב במייוחד את לונ דון,
שאליה יש למישפחתי זיקה
רבה, עוד מהתקופה שאבי למד
שם מישפטים. גם אני למדתי במ שך
שנתיים בתיכון באנגליה. אבל
לצערי אני לא יכול לשהות זבלן
רב בחוץ־לארץ. הנה, רק לפני
זמן קצר הזעיקו אוחי ארצה

עם סבא

מרדבי כספי, שהיה הקונסול של לטביה בירושלים
ובעל סופנויות־ביטוח בעיר. בתמונה נראה
רם כספי כשהוא בן שנה. מישפחתו נמצאת בארץ מזה 200 שנה.

אשה טוב ה
בבית
6$מרות תוכניותיו הפולי-
/טיות, הוא אינו נוהג לב רור
את לקוחותיו בהתאם ל עמדותיהם
המדיניות. הוא גם אינו
חושש מפגיעה בתדמיתו, כתוצאה
מכך שייצג לקוח זה או אחר. כך
ניאות בזמנו ללמד סניגוריה על
דן ורד, שנאשם בעבירות חמורות
על ביטחון המדינה .״פנו אלי אז
חברים ואמרו לי שייצוגו של ורד
עלול לפגוע בי,״ הוא מספר .״אך
חרף האזהרות קיבלתי את התיק.
אני מאימן שעל פרקליט להגן על
כל אדם, גם אם הוא בעל ריעות
קיצוניות.״
כספי זכה לפירסום רב כשקיבל
לידיו, יחד עם פרקליטים אחרים,
את ייצוגו של הקבלן בצלאל ממ רחי,
בתביעת הדיבה שהגיש נגד
הארץ.
עורך־הדין המפולפל זוקף את
יכולתו להקדיש שעות עבודה כה
רבות למיקצועו לזכות אשתו, אתי.
״יש לי אשד, טובה,״ הוא מתגאה.
״היא הורידה מעלי את נטל הטי פול
בענייני הבית, כך שיש לי
חופש להקדיש את מירב זמני ל עבודה.״
אתי
היתה בעבר בעלת בוטיק
לבגדי ג׳ינס. כיום היא מטפלת
באוסף ד,ע.תיקות והציורים שב בית.
העובדה שבעלה מקדיש זמן
מועט לחיי המישפחה אינה מט

אבא
והסב,

הנראה

מיכאל כספי, שהוא עורך־דין ותיק, ביום שבו
קיבל רם כספי את רשיון־העבודה. בין האב
יוצא-דופן.
בתמונה למעלה, קיים דימיון

הביתה, אחרי שבוע עמוס, זה
קצת מרגיז. כשהוא מגזים אני
מעירה לו.״

עסק
מ שתלם
רם ודאתי, הנראית צעירה
י* מכפי גילה, יש שלושה בנים.
הגדול שבהם, גיא בו ד 18 מש רת
בצה״ל כטירון. גיא ושני אחיו
הקטנים, דן בן ה־ 16 ויריב בן ה־
, 11 נחושים בדעתם ללכת בעיק-
בות אביהם. הם רוצים להיות עור־כי־דין.
גם לאימם היו בעבר כוו נות
דומות. היא החלה ללמוד מיש-
סטים בלונדון, אך לא השלימה
את הלימודים.
את הפורקן הכימעט יחידי מ עומס
העבודה האימתני מוצא ה אב
שעות הבודדות, שבהן הוא
מבלה במישחקים עם בניו. הפרק ליט
הנמרץ הוא חובב שח־מת, אך
אינו בוחל גם בשש־בש. בעבר
עסק גם בציור, אד כיום אין לו

לעניין דחוף, חמישה ימים לפני
המועד המתוכנן.״
מלבד הנסיעות יש לכספי אה־בה
אחת גדולה — הים. הוא אינו
מוותר על ההזדמנות לקפוץ אל
המים .״אני אוהב לצלול. אבל שלא
כמו זיגל, שתחביבו הוא ציד תת־מימי.
אני צולל רק כדי להתבונן.״
רם כספי הוא כיום.מפורסם יותר
מאביו, מיכאל. לכאורה נראה ש־הוא
עומד בראש המישרד, אך רם
ממהר לתקן את הטעות .״אבא
היה ונשאר הכוכב של המישרד.
בגיל 64 הוא ממשיך להופיע מדי
יום בבית־המישפט. זהו דור של
נפילים. אני למדתי ממנו את כל
מה שאני יודע, ובכל יום אני
ממשיך ללמוד ממנו.״
עמיתיו מקנאים בהצלחתו. ואמ נם,
אי־אפשר להכחיש שכספי נח שב
ביום לאחד מעורכי־הדין ה מעולים
ביותר בארץ. לזכותו נז יותר
קפות
הצלחות רבות. אך
.מכל מהווה פרקליט הצמרת דוג מה
לכך שלהיות עורך־דין זה עסק
משתלם.
העולם הזה 2259

״אני הרגתי אותו!״ הודיעה אי 1מ ה
ליב 1י 1ב ה (טשמאל) ב טלונין1
ל מי ש טו ה, או אחו־כן־ זעיזרו :

.אבא דה
₪ 1זדר!
ף* ו רי סעמד מולי, כשבידו אקדח
שלוף מכוון אלי. הוא חבש פאר-.
נוכרית והרכיב מישקפיים, אבל זה לקח
לי חצי שניה בילבד כדי לזהות אותו.
הוא התקרב אלי ואמר :״היום זה הסוף
שלך !׳ אני הייתי בשוק. נשארתי לעמוד
במקום מבלי שהייתי יכולה לעשות דבר.״
אירמה ליבניובה בת ה־ 25 רעדה עדיין

״אבא הסתכל לצדדים, הבנתי שהוא
מחפש משהו כדי לזרוק על בודים. בורים
הרגיש בו, קפץ מעלי וניסה לתפוס את
האקדח שהשאיר על המיזנון. למזלנו היה
אבי זריז יותר. הוא תפס את האקדח
לפני בורים, כיוון אותו אליו ואמר ברו סית
, :עצור ! להרים ידיים !׳ אבל בורים
לא עצר• הוא התנפל על אבי וניסה לד,ו־

מאוחר יותר היא שינתה את גירסתה,
וטענה, כי אמרה את שאמרה מתוך בילבול.
גם האב תמך בגירסתה החדשה של בתו,
וטע! שהוא ירה במוסייב מתוך הגנה־עצמית.
אך החוקרים לא הסתפקו במעצר
האב• היו להם גם כמה שאלות להציג
לאירמה•

אקדח מוג ר ה
מ רו סי ה
ת ירית בו בעצמך !״ נאמר לאיר־
מה בחקירה במישטרת חולון .״אביך
קיבל עליו את האשמה כדי להגן עליך.
אנחנו יודעים שזאת האמת !״ אך אירמה
סירבה בתוקף להודות בכך .״האמת זה

ך ן!|¥י|[11

חוקרי המיש־
1ן! 1 !*1 |1 1ן ניצבים 1111 #111 1111 1 >1 1 1 ^ 11111 טרה
בשמיכה למרגלות
ליד גופתו של בורים מוסייב, המונחת
מהתרגשות, כשתיארה באוזני חוקרי ה־מישטרה
את הדרמה שהתרחשה בליל ה יום
הראשון שעבר בדירתה, בקומה ה תשיעית
והאחרונה של רב־קומות, ברחוב
המיפרץ 27 בקריית־שרת בחולון. שיאה
של דרמה זו הפך טרגדיה.
״פיתאום בורים התנפל עלי,״ המשיכה
אירמה בסיפורה .״הוא אמר כל מיני
מילים גסות, שמהן הבנתי שהוא מתכוון
לאנוס אותי, ואחר־כך אולי גם להרוג
אותי. בורים הניח את האקדח על המיז־נון,
סתם לי את הפה והפיל אותי בכוח
על הספה. הוא כבר התכופף וכימעט נש כב
עלי, כשראיתי את אבי נכנס לחדר.

המדרגות. שני מימין בחלוק לבן נראה הפתולוג, ד״ר בצלאל
בלוך, שביצע את הניתוח שלאחר המוות. מסקנות הניתוח העלו
כי בוריס מוסליב נורה בחזהו מטווח קצר באקדח ברטה.

ציא ממנו את האקדח בכוח.
״פתאום שמעתי יריה. תפסתי את הראש
בידיים ועצמתי את העיניים. ואז שמעתי
עוד ירידה. כשפתחתי את העיניים ראיתי
את בורים מתנדנד. הוא החזיק את הידיים
על החזה, שממנו נזל הרבה דם, והלך
בצורה כזאת לעבר הדלת. הוא יצא לחדר־המדרגות
ושם הוא נפל.״
המישטרה לא קיבלה את סיפורה של
אירמה כעובדה מוגמרת. היא עצרה את
אביה, זליג ליבניובה בן ה־ ,57 כחשוד ב רצח
בוריס מוסייב בן ה־ ,42 שלדברי
אירמה חיזר אחריה בלהט תוקפני במשך
תקופה ארוכה.

כאשר הגיען השוטרים לזירת ה אירוע,
היה כבר בורים מוסייב ללא
רוח-חיים. הוא היה גבר חסון במייוחד.
אדם רגיל היה מתמוטט, קרוב לוודאי,
ברגע שפגעו בו הקליעים, שנורו מטווח
קצר באקדח ברטה. אך בשל חוזקו הרב
הצליח בורים לצאת מהדירה בצעדים כוש לים.
שם הידרדר במורד־המדרגות.
את המישטרה הזעיקה אירמה בעצמה.
היא התקשרה למוקד מדירת אחד השכ נים.
ביומן המישטרה רשום, כי היא הו דיעה
בטלפון ש״מישהו נהרג, בואו מהר!״
כשנשאלה על-ידי היומנאי מי הרג אותו,
ענתה :״אני הרגתי אותו!״

בוריס נזוסייב לא היה
טלית שכולה תכלת, אך
כל מכריו מעידים עליו שהיה בעל לב רחב.
מה שסיפרתי לכם,״ ענתה לחוקריה ,״יו תר
אין לי מה להוסיף!״
החוקרים לא התייאשו .״אבא שלך הב ריח
את האקדח מרוסיה, כשעלה לארץ
לפני שנתיים וחצי,״ הטיחו בפני אירמה.
״את כתבת לו מהארץ שבורים עושה לך
צרות. לכך תיכננתם יחד לרצוח אותו!״
אירמה הדפה גם התקפה זו .״אם תיכ־_

..אבא •רה במחזרי״
(המשך מעמוד )45
ננו את כל זה שנתיים וחצי מראש, מדוע
חיכינו עד היום?״ השיבה .״הרי אני
סבלתי מבוריס במשך שלוש שנים. וחוץ
מזה, אבי הצליח בקושי להבריח שר־שרת־זהב
מרוסיה, שאותה החביא בצי נור
של המקרר שהביא איתו. אז איך
הוא היה יכול להביא אקדח?״
לבסוף השתמשו החוקרים בקלף האח רון
.״אם לא תספרי לנו את האמת נעצור
אותך איימו על אירמה. אך לצעירה
יפת־המראה היתה גם תשובה לכך :״אם
אתם חושבים שהצעד הזה יהיה נכון, אני
מוכנה גם לזה. אין לי שום טענות. אם
ישנה אפשרות, אני אפילו מעדיפה ש־תשחררו
את אבי ואני אשב במקומו.״
האב זליג ליבניובה נשאר אף הוא דבק
בגירסתו, שלפיה הוא אחראי למותו של
מוסייב• הוא הובא להארכת־מעצר בפני
שופט השלום התל־אביבי עמיקם פיאל-
קוב• המישטרה הפתיעה וביקשה רק שי-

הדין החולוני אדי שגיא, שהופיע בדיון
על הארכת־המעצר. שגיא הודיע, כי
לדעתו ״זהו מיקרה קלאסי של הגנה־עצ־מית.״
זה יהיה, כפי הנראה, קו ההגנה
שינקוט שגיא בשעת הצורך.

גיבוי חשוד
ברצח
אז האירוע הטראגי מתגוררת איר *
מה בבית הוריה באזור. המישטרה
אסרה עליה לעת עתה להיכנס לדירתה
בחולון. אירמה היא גרושה מזה חמש
שנים ואם לבת בגיל שש. היא עלתה
ארצה יחד עם בתה, לפני שלוש וחצי
שנים, מהעיר בקוא, לחוף הים הכספי,
בברית־המועצות. בעלה לשעבר שוהה
כיום בארצות־הברית.
אירמה היא מורה למוסיקה, אך היא
עובדת עתה כמטפלת בעולים חדשים ב־מרכז־הקליטה
ברמלה. היא גם מנגנת
בפסנתר בחוג לבלט, בבית ווקר ברמלה.
זליג ליבניובה הגיע ארצה שנה אחרי
אירמה, יחד עם אחותה הצעירה, סנה
בת ה־ .21 בברית־המועצות זכה האב ל כבוד
רב. הוא לחם במילחמודהעולם ה שנייה,
ניפצע תוך כדי חירוף נפשו. על
כך קיבל את אות גיבור המילחמה, שהוא,
הציודלשבח הרם ביותר שחולק באותה
תקופה, וכן זכה במדליות נוספות.
גם בארץ זכה החשוד לכבוד. הוא נבחר
לכהונת יושב־ראש ועד העולים באזור,
התקבל כחבר באירגון נכי המילחמה. איש

הבת משחזרת

כיצד הרג אביה את המחזר שלה. השיחזור נערך
על־ידי העולם הזה, בעזרת אירמה ושני מתנדבים,
לפי -הגירסה שמסרה ׳אידמה למישטרה. בתמונה למעלה מדגימים המשחזר ואירמה
כיצד איים עליה בורים באקדח. במציאות לבש בורים פאה ומישקפ״ם, בתמונה
הראשונה משמאל מדגימים אירמה והמשחזר כיצד הפיל אותה בורים לספה. בתמונה
השנייה משמאל מדגימים כיצד נאבקו בורים ואביה של אירמה, שנכנס במפתיע
לדירה ותפס את אקדחו של בורים, בעוד אירמה אוחזת בראשה. תוך כדי
מאבק זה ירה האב במחזר שתי יריות מטווח קצר, אשר גרמו למותו.
בה היחידה שלא עשיתי את זה היא בתי.
מספיק שאין לה אבא. לאי רציתי שלא
תהיה לה גם אמא.

שנינו. אני רק מצטערת שאבא עצור
עכשיו. הייתי מעדיפה לירות בו בעצמי,
ולשבת במעצר במקום אבא.

איו מי ם בחדר-
ה שירותים
ן*׳ יכרתי את בורים לפני שלוש
שנים. הוא עלה מגרוזיה חצי שנה
לפני כן, והיה יושב עם החברים הגרוזינים
שלו בבית־קפה ליד הבית שלי בקריית־שרת.
פעם, כשעברתי עם הבת שלי ליד
הקפה, הוא הלך אחרי והתחיל לדבר איתי.
הוא הציע לי חברות, אבל אני אמרתי
.לו שאני לא מעוניינת.
מאז הוא היה הולך אחרי בכל פעם
שהיה רואה אותי. הוא ניסה לשכנע אותי
לצאת איתו, אבל אני המשכתי לסרב לו
והתעלמתי ממנו. לבסוף הוא התחיל לאיים
עלי. הוא אמר לי שהוא מעולם הפשע,
ושכדאי לי לחשוב על זה, כי אין לי מי
שיגן עלי, וזאת לא בעיה לחטוף את
הבת שלי. בהתחלה המשכתי להתעקש,
אבל במשך הזמן נכנעתי לו. באמת הייתי
אז לבד בארץ ולא ידעתי מה לעשות.
בורים התחיל לבוא אלי הביתה, ומחוסר
ברירה הייתי מכניסה אותו. במשך הזמן
השתלט בורים על הבית והתנהג כאילו
הוא שייך לו. כשאני הייתי מעירה לו על
כך, היה מכה אותי ומאיים עלי. פחדתי
ממנו ולכן נתתי לו לעשות מה שהוא
רוצה.
ככה זה נמשך כמה חודשים, עד שאבי
הגיע ארצה. ביקשתי מאבי שיבוא לגור
אצלי, כדי להיפטר בדרך זו מבורים.
ואמנם בורים הפסיק לבוא לי. אבל הוא
המשיך להטריד אותי במקומות אחרים.

ה 1 1 1החשוד ברצח, זליג ליבגיובה,
1י \ י - 1קיבל בברית־המועצות או-ת
גיבור מילחמת־העולם השנייה ומדליות.

לילי בגדדשווילי יחד עם בורים מוסייב, בתקופה
שבה היו נשואים. השניים התגרשנ לפני עלותם ארצה
מגרוזיה. בארץ חודשו הקשרים ביניהם. לילי מחי ׳חסת בסלידה לטענות של אירמה.

הראייה

שאירמה ובורים היו
בידידות. בתמונה הם
נראים מבלים ביחד. איחס בתמונה.
עומדת משמאל: אחותה של אירמה, סנה.
שה ימי־מעצר נוספים, למרות שבבקשת
המעצר נכתב בפירוש שהמדובר בחשד
לרצח. דבר זה יכול להעיד על כך, ש חוקרי
המישטרה נוטים להאמין, כי המדו בר
באמת בהגנה־עצמית, והם מעוניינים
במעצר רק לשם השלמת החקירה. השופט
אישר את בקשת המישטרה והאריך את
המעצר כמבוקש.
ביום הראשון השבוע, בחום ששת ימי
המעצר שוחרר זליג בערבות.
אירמה שכרה עבוד אביה את עורך-

לא היה מאמין כי גיבור־מילחמה בעל
שיער שיבה ותווי-פנים האומרים הדר,
ימצא עצמו מאחרי סורג ובריח .־מעצרו
הדהים את מכריו הרבים.
אמה של אירמה, רחל ליבניובה, הגיעה
ארצה רק לפני שלושה חודשים. עם בואה
אוחדה המישפהה והשימחה גאתה. אך
היא לא נמשכה זמן רב. פרשת הסתבכו תה
של אירמה עם בורים העיבה על ה־שימחה.
האם נקלעה לתוך הקלחת הזו,
בעודה עושה את צעדיה הראשונים ב ארץ.
עתה היא שבורה לגמרי.
בתה הקטנה של גיבורת הדרמה, ראדה,
נלקחה בינתיים לבית קרובים. אירמה
עצמה עדיין מבולבלת מאוד. מילבד בי קוריה
התכופים אצל אביה, המוחזק ב תחנת
המישטרה בחולון, היא שוהה כל
העת בבית ההורים, יחד עם האם והאחות.
חרף המצב.הקשה שבו היא שרויה, הס כימה
אירמה לשחזר את אשר, התחולל,
לדבריה, בדירה, ולגולל את השתלשלות
הפרשה הארוכה שהביאה למותו של
מוסייב.

בורים היה פושע. אם רק הייתי מסוג לת׳
הייתי יורה בו. אבל לא אני הרגתי
אותו. אבא עשה את זה מפני שלא היתה
לו ברירה. אחרת היה בוריס הורג את

סיפרה איומה דיבניוכה :
האמת היא שרציתי להרוג את בורים.
אני חייבת להודות שחשבתי על זה פעמים
רבות. הייתי מוכנה לעשות כל דבר כדי
להיפטר ממנו. אבל חסר לי האומץ לזה.
בורים הרס את חיי• הוא הפך אותי
שבר־כלי. בגללו איבדתי את הטעם לחיי•
רציתי להתאבד. יום לפני מותו אמרתי
לאחותי שאני חושבת על התאבדות. הסי־

רחל חליג ליבניובה בצעירותם. רחל, שעלתה ארצה
״1 1 1 1111 ] 1
\ 1! 1 1 1 111118י 111111 מבריתיהמועצות לפני שלושה חודשים בלבד, הוכתה
בהלם כתוצאה ממעצרו של בעלה בחשד לרצח. זליג הוא יושב־ ראש ועד העולים באזור.

לפני ארבעה חודשים הוא השתחרר.
לא שמעתי ממנו, עד שביום החמישי ש עבר
הוא ציפצף לי מהמכונית שלו, מתחת
לבית, והתקשר אלי באינטרקום. לא עניתי
לו. בבוקר הוא חיכה לי למטה. כשיצאתי
הוא שם סכין קפיצית על הצוואר שלי,
והכניס אותי למכונית. הוא חטף ממני את
המפתחות ולקח אותי איתו לשכפל אותם.
אחרי כן הוא החזיר לי את המפתחות
ושיחר אותי.
פחדתי לחזור הביתה, והלכתי לישון עם
הבת שלי אצל ההורים. נשארתי שם ב משך
כל סוף־השבוע, וגם ביום הראשון
פחדתי לצאת מהבית. לא הלכתי אפילו
לעבודה. רק בערב החלטתי ללכת לבית,
להביא כמה בגדים ודברים שאני צריכה.
אבי אמר שילווה אותי.

למדתי אז במידרשה למוסיקה, והוא היד,
בא לשם ועושה לי בושות. הוא היה מכ ניס
אותי לחדר־השירותים, חונק אותי ו מאיים
עלי. בגללו נאלצתי להפסיק את
הלימודים. אחר־כך הוא היה עוקב אחרי
לכל מקום שהלכתי.
בורים היה אומר לי שהוא לא מפחד
מאבא שלי, ושהוא יגומר אותו במכה
אחת. הוא הציע לי שאחזור אליו מרצוני,
כי אחרת יהיה לי רע מאוד. כשזה לא
עזר הוא היה בא אלי עם אקדחים וסכי נים,
מאיים עלי שירצח אותי ומכה אותי.
הלכתי למישטרת חולון והגשתי נגדו
תלונות. בכל פעם שבורים היה תופס אותי
באיזשהו מקום, מכה אותי ומאיים עלי,
הייתי מתלוננת עליו במישטרה. אבל אף
פעם לא יצא משהו מהתלונות האלה. שום
דבר. במישטרה ביקשו ממני בכל פעם
להביא עדים והוכחות. כשאמרתי שאין לי,
אמרו לי שהם לא יכולים לעשות דבר.
כשביקשתי שיעצת אותו, השוטרים אמרו
שאין לבורים כתובת קבועה, ושהם לא
יודעים היכן למצוא אותו.
מרוב יאוש ברחתי וחייתי עם בתי במ שך
חודשים אצל קרובי מישפחד, בנתניה
ובקריית־גת. אבל גם שם בורים מצא
אותי. לבסוף חזרנו לחולון, כי הבת שלי
היתה צריכה ללכת לגן־חובה.
בינתיים אבא שלי עבר לגור בדירה
נפרדת. אני ישבתי שבועות שלמים ב בית
ולא פתחתי את הדלת. פחדתי ש בורים
יתפוס אותי. לבסוף לא היה לי
עוד כסף. סגדו לי את החשמל. חברת
עמידר איימה שתוציא נגדי צו פינוי, אם
לא אשלם את השכירות. הגיעו אלי גם
כל מיני קנסות על חשבונות שלא שילמתי.
החלטתי לצאת לעבוד.
חברה שלי סידרה לי עבודה. אחרי חמי שה
ימים מצא בוריס את המקום. הוא חטף
לי בדרך את הארנק עם המפתח של הדי רה•
אחר־כך הוא נכנס אלי הביתה ונתן
לי מכות־רצח. העין שלי היתה כחולה
לגמרי וכל הפנים שלי התנפחו.

מפת חו ת
מ שוכפלים
ף* חלטתי שיותר אני לא יכולה
י • לסבול. ידעתי שבורים הוא גרוש,
ושגרושתו גרה עם בתו במעון־עולים ב־רמת־גן.
ידעתי גם שיש לו עדיין קשרים
איתה, ושהוא מחביא אצלה אקדחים. הלכ תי
למישטרה ואמרתי :״תיראו מה שהוא
עשה לי! תצילו אותי! יש צדק בעולם

הזה או שאין? מה אני עשיתי, שאני
צריכה לסבול ככה י בסך־הכל הלכתי לע בוד,
כדי לתת אוכל לבת שלי!״
הייתי היסטרית מאוד והתחלתי לבכות.
השוטרים נתנו לי כדור ואחרי שנרגעתי
אמר להם :״אם המכות לא מספיקות לכם,
כרי להכינם אותו לבית־סוהר, אז אני
אתן לכם משהו יותר טוב.״ ואז סיפרתי
להם על הנשק. אחרי שמסרתי את העדות
במישטרה, עשו אצל אשתו של בורים
חיפוש ומצאו שלושה אקדחים, שהיו שיי כים
לבורים.

כשהגענו לבית אמרתי לאבי שאני עו לה
רק לכמה דקות, וביקשתי ממנו ש יחכה
לי למטה. הוא נשאר. לעמוד ליד
דלת הכניסה לחדר־המדרגות, ואני עליתי
במעלית ונכנסתי לדירה. אחרי חמש או
שבע דקות שמעתי את דלת הכניסה נפ תחת.
חשבתי שזה אבי, כי גם לו יש
מפתח. אני הייתי בחדר־השינה וארזתי
את הבגדים. יצאתי לסלון, ואז ראיתי את
בורים עומד מולי עם אקדח ביד. היו לו
פאה ומישקפיים, כניראה מפני שכל ה שכנים
הכירו אותו. אני אמרתי לו שבי-

תחפו שת
ואקדח כיד
ף* וריס נעצר והעמידו אותו למיש־פט
על החזקת נשק, תקיפה ואיומים.
הוא קיבל שגה מאסר בפועל ושנה על-

הנחשות
ליבניובה אירנזה
דבקה בגירסה ש לפיה
ירה אביה בבורים. היא סיפרה
שהיתה מעדיפה לירות בבורים בעצמה.

לייה של חשד כי אביה של איו מ ה
שביצעה למעשה בתו כדי

נזוסייב, בתו
תחרוג, מעלת
הודה במעשה
לחפות עליה.

תנאי. כאשר ישב בבית״הסוהר היה לי
קצת שקט והייתי יכולה לשקם את החיים
שלי.

קשתי מהם שיתקשרו למישטרה מיד כש יראו
אותו. לכן אני חושבת שהוא הח ליט
להתחפש.
למזלי הבחין אבי שהזמן חלף, והחליט
לעלות למעלה, כדי לראות מה קרה. בזמן
שראיתי את בורים צעקתי מפחד. אבי,
שהיה כבר בדרכו למעלה, שמע את הצע קה
ופעל במהירות. לדעתי, זה מה שהציל
אותי. אני כימעט בטוחה שבורים בא
במטרה להרוג אותי. אם אבא לא היה
עולה, יתכן מאוד שלא הייתי יותר בחיים.
עד כאן סיפורה של אירמה ליבניובה.
לחוקרי המישטרה היו כמה שאלות.
הבולטת שביניהן היא מדוע נשאר אביה
של אירמה ׳להמתין למטה. אירמה הרי
סיפרה כי בידי בורים היה מפתח לדירתה,
שאותו שיכפל שלושה ימים קודם לכן.
היתד. קיימת, איפוא, סכנה שהוא יארוב

לה בדירה. מדוע אם כן לא עלה האב,
שביקש ללוות את בתו כדי להגן עליה,
יחד עימד, לדירה? ואם אכן המתין ליד
הכניסה לחדר־המדרגות, הרי שבורים לא
היה יכול להיכנס מבלי שהאב יבחין בו.
מאין צץ לפתע, וכיצד ידע שאירמה תגיע
לדירה דווקא באותה שעת לילה?
סיפורה של אירמה חושף שוב בעיה
חמורה, הצצה ועולה חדשות לבקרים:
אזלת-יד וחוסר־מעש הגובלים בהפקרות,
שמגלה המישטרה בדרך טיפולה בתלונות
של נשים מוכות. נראה שלא היה די ב רצח
כרמלה אשכנזי, במיקלט לנשים מו כות
בהרצליה (העולם הזה ,)2186 וברצי חות
ותקיפות חמורות נוספות שאירעו
מאז, כדי לשים קץ לאדישות המישטרה.

״הו א לא היה
אד ם מו שלם״
^ וריס מופייג לא היה טלית שכולה
י -תכלת. הגבר הג׳יעג׳י, שעלה ארצה
מטיביליסי שבגרוזיה, ריצה תקופת מאסר
עוד בהיותו בברית־המועצות. בארץ לא
נהג לעבוד. אך היה לו גם צד אחר: כל
מכריו מעידים עליו שהיה אדם בעל לב
רחב, שתמיד היה מוכן לעזור לכולם. ב קרב
חבריו, עולי גרוזיה, היה לו מעמד
של כבוד. מספרים שהיה משמש כבורר
בסיכסוכים פנימיים של בני העדה. להל ווייתו
באו מאות אנשים. ניכר בהם שהאיש
שהלך לעולמו היה יקר להם.
גרושתו של בורים מוסייב, לילי, בגדר־שווילי
ובתו לייה בת ה־ , 18 יושבות עתה
אבלות במעון־ה,עולים ברמת־גן. חבריו
של בורים נשאו בהוצאות הקבורה, והם
דואגים לכל מחסורן של הגרושה והבת.
השתיים עלו ארצה אחרי בורים. לילי
התגרשה ממנו עוד בגרוזיה. בארץ חוד שו
הקשרים ביניהם. יותר מכל אהב בו רים
את בתו, שהיא סטודנטית. מאז בואה
ארצה לא פסק מלהרעיף עליה מתנות.
האם והבת סולדות למשמע טענותיה
של אירמה, כאילו בורים כפה עצמו עליה.
לראיה הן מציגות תצלומים, שבהם נר אים
בורים ואירמה כשהם מבלים יחד
בנעימים .״עכשיו הוא מת ואפשר להגיד
עליו את הכל,״ אמרה לילי בגדדשווילי,
כשדמעות זולגות מעיניה .״אבל זה לא
נכון. אני יודעת שהוא לא היה אדם מוש לם.
אני הרי התגרשתי ממנו. אבל מה
שאירמה מספרת זה שקר. אני יודעת ש בורים
חי איתר, במשד תקופה ארוכה מר צונה
החופשי. הוא הוציא עליה גם הרבה
כספים. מה שקרה אחר-כר, אני לא יו דעת.
אבל התמונות שיש לי מוכיחות את
האמת.״
הבת לייה חוששת שחקירת מותו של
אביה לא תנוהל כראוי .״עד היום אפילו
לא באו מהמישטרה לדבר איתנו,״ סיפרה.
״אמי ואני יודעות הרבה דברים, שאולי
ישפכו אור על הפרשה. אבל אף אחד לא
רוצה לשמוע אותנו. יכול מאוד להיות
שרוצים להשתיק את הכל ולסגור את ה תיק.
החקירה כבר לא תעזור לאבי, אבל
צריך שייעשה צדק!
״אנחנו לא מאמינות שאבא של אירמה
הרג את אבי. הם היו חברים. אבא של
אירמה רצה שאבי יתחתן עם בתו. אני
בעצמי ראיתי את אבי ואת אבא של איר-
מה יושבים יחד ושותים בירה. אנחנו
חושדות שאביה של אירמה לקח על עצמו
את האחריות למה שעשתר, בתו. אבל אי-
אפשר להיות בטוחים. בשביל זה צריך
לערוך׳חקירה רצינית. כל מה שאנחנו
רוצות זה שהאמת תצא לאור!״

יוסי היימן !

לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא
תוצרת בית
זוכרים את משקה השוקו — המטורף מלפני כמד׳ גיליונות ן צריך לשים בתוך
גביע ארוך ויפה רבע הגביע ליקר שוקולד, ואת השאר למלא חלב חמים. אפילו ילדים
משוגעים על זה. ממש בצדק רבותי. ממש בצדק.
ביקשתי בזמנו את הצ׳כן שלי מחשבון עובר־ושב לתת לקליינטורה השוקקת מירשם
ביתי לליקר שוקולד. הבטיח לארגן. היתה לו מילחמה גדולה עם כל האלכוהול, כך
שחשבתי לי, שזה ירד לדפוס אצלו על המיגרש. יום אחד הביא לי גיליון, עם הוראות
בדוקות ל־איד עושים את זה. השכן הרומני שלו (ומה) היה פעם בעל יקב מפואר,
בארץ המולדת, לפני פרוץ הרוסים. מביא לו מירשמים פנן, של כל המיכמנים. אז
בבקשה.
כמות לבקבוק של 750 סמ״ק.
. 1לוקחים 4כפות קקאו טחון טוב. עלית טוב, אומר המומחה, וגם דה־הוט
ההולנדי.
.2בוחשים עם 2כוסות סוכר.
.3מוסיפים לאט, תוך בחישה, אחד וחצי כוסות מים.
. 4מבשלים על אש קטנה, עד שתתקבל עיסה סמיכה, בלי גושים. מצננים.
.5מוסיפים אלכוהול ( 950/0,״יין שרף״ שקונים בסופר־מרקט, או בבית מירקחת —
אלכוהול לא מפוגל, לשתייה !) כמה מוסיפים? לפי רמת החריפות שרוצים להשיג, והייתר,
עד סוף הבקבוק, מיים.
מסננים דרך מסננת המוחזקת מעל משפך קטן, התקוע בתוך הבקבוק המתאים, וזהו.
מנערים, ושותים ומערבבים, ומתפוצצים מתענוג, כמה כסף זילבתם מהכיס של
חברות המשקאות. בכדי להכין משקה שוקולד שכזה אוטנטי ככל האפשר, הציצו
בכתוב על אריזת הבקבוקים האלה, שבחנויות. נדמה לי שכתוב שם, ארבעים אחוז
כהיל, ונא להתחשב בזאת עם הוספת האלכוהול. אני עדיין לא הכנתי את העסק,
ועם כל הלב, הנני מצפה, שקורא זריז יכין את הסיפור, וגס ישלח למערכת מירשם
עם כמויות מדוייקות לתוספת, שיהיו־כמו־בדיוק־מה־שמוכרים־בחנויות.
תהיו בריאים, בהצלחה, ונא לכתוב לי.
עצות חאנטר־ש !!!
אם יש דבר שמאוד־מאוד מרגיז אותי,
זה עצות מחורבנות בעיתונים, שההצדקה
היחידה להדפסתו היא העובדה, שזה
נראה פנטסטי כזה.
אחד הדברים הכי פסיביים שקראתי לאחרונה,
וגם ניסיתי׳ זו העצה המחיר-
בנות לייבש לכה עם תקיעת האצבעות
לחלל תא־ההקפאה למשך דקה, אם
מאוד ממהרים. מאוד מיהרתי. סבלתי
כל שניה ושניה של פריזר פתוח, כיוון
שהחזקת המקרר פתוח זמן כה רב מנוגדת
לתמצית הוויתו של החינוך שקיבלתי
בבית• גמרתי להקפיא את קצות
האצבעות באוויר הקר, סגרתי, יצאתי,
ירד.
עצה פצצה שניה שקראתי, זה בקשר
לבצל .״דמעותייך זולגות, כשאת חותכת
בצל ו — החזיקי בחלל הפה קצת מים
— והדמעות תיפסקנה טוב. הם
המשיכו. ועוד איך. לא קוראות כאלה
עיתונים. לא קוראות. הדמעות.

17עםה חיי ם קיווי -
ידו טעם תערובת
הפרי הזה עשה השנה את המכירות
הכי משוגעות באירופה. מוצאו מניו־זי-
לנד, הוא גדל כעת בארץ, ואפילו בשוק־הכרמל
מוכרים אותו, ינעל דינק, בשלוש
מאות וחמישים לירות לקילו, במו אצל
הגנב הכי גדול בבדיהודה.
מועצת־הפירות עושה לו המון רעש,
משיקה אותו בשם פרי גן־העדן, פרי ה תאווה
ופרי הבטיח. אבל בשלוש מאות
וחמישים לירות לקילו, זה הכי מדוייק
לקרוא לו פרי העשירים.
כותבים עליו שיש לו תכולה גבוהה
במיוחד של ויטמין סי ,.סידן, זרחן ובר זל.
את זה אני דווקא קונה. מגדלים אותו
בהרי הגליל־ד,עליון, עם האקלים הקריר,
הדרוש להתפתחותו היפה של הפרי.
אמרתי ילד טעם תערובת, לא שיקרתי.
לצפתו מירקם של ענב מקולף. במיבנהו
הפנימי הוא מזכיר מאוד את הבננה. קליפ תו
החומה היא כמו של מלון, רק דקה
יותר, וטעמו העסיסי הוא תערובת מדויי־קת
של אננס ואנונה.
לכו לקנות לעצמכם מאה גרם מהעסק
הזה. בשנה הבאה זה כבר לא יהיה. איד?
פשוט. לפרי הזה היתד, השנה הצלחה נה דרת
בחוץ. יהודי שומע על פרנסה ש הולכת,
מיד הוא מקים דוגמאות מתחרות
על ימין ועל שמאל בתוך הגרון של ה מקור.
יהיו המון דוגמאות, יהיה המון
יבול. יהיה המון יבול, ירדו מחירים. ירדו
מחירים, יצעקו החקלאים חמס. מה פתאום
העם יאכל בזול י היידה לחירייה !
אז לכו היום קינדערלאך״ כל זמן שעוד
יקר•

סטוצים

היווי -פדי גן העדן
פרי גן־העשירי

וםלה ־ איד ־ 1הקרה

הסיפור שלי עם העיתון הזה התחיל עוד לפני המון שנים.
לכאורה אין שום הקשר בין הדברים, אבל למעשה, בפרספקטיבה,
יש קשר, ואיך.
הייתי פספוסה בכיתה ז׳ ,כשד,תמונה שלי, שוד ושבר, הת פרסמה
מעל דפי השבועון. תמונה קטנה, מטושטשת, מחורבנת
ולא חשובה.
המנהלת, רחל אלפר, בעלת הלב רחום־חוץ־מאלי, זיכרונה-
לא-לברכה של המירשעת, ביטלה לי מילגת לימודים בפנימיר,
לילדים מחוננים, שעליה בישרו לי יום קוד פבחגיגיות מרובה.
עד היום אני נושאת ביטול זה כאות הצטיינות מוסרי גבוה
של עצמי .״ניי־ערד, המופיעה מעל גבי העו־לם הזיי, אי־נה
זכאית להיי-נות מכספיי הציבור״ .עדיין מהדהד בראשי המישפט,
על חיתוכו הפולני. איך שבועון כזה בזוי מגיע לידיים כה
קדושות, אני זוכרת, שגם אז, היה נפלא מבינתי. זה היה,

כמסתבר, אירוע גורלי. בבת אחת קבעו את מקומי כלא שייכת
לטובים. אני מהרעים.
אחרי המון שנים פגשתי את אבנרי באילת. שאלתי איך
בשבועון כזד, אין אף מדור אחד בשביל נשים. אמר לי :
״תיכתבי!״ לקחתי את העסק ברצינות.
אז עוד לא ידעתי, שזאת תשובה סטנדרטית למנדנדים בעם.
ביקשתי מתבור — אז ראש המערכת — שימציא לי שם
בומבסטי למדור־נשים, שגם גברים ירצו לקרוא בתאווה. עוד
לא כתבתי אות, אבל יומרות היו לי. חבל — חשבתי לעצמי —
שחצי אנושות תפסיד את העניין. ישב, חשב הבן־אדם, אמר
לא לגברים. ככה — אמר, ככה — נשאר.
אז זהו זה. דפקתי קצת בראש, עד שיצאה סחורה, וכל מה
שיצא לי, הדפסתי בעיתון.

להיות אמא של דנה

ן.ם זוז נ!!״יין ר
לאמהות
כה אמר זרתוסטרא: סוד חיי נפש ברי אים
זה לחוש באופן משוחרר דברים.
רגשות הכי שליליים לא הורגים באמת
אף אחד, כשמותר לחוש אותם מההתחלה
לפני שהם מצטברים כמו הר געש. הם
יותר מזיקים — אם אסור לדעת מהם,
אם הם מודחקים ולא עולים לתודעה, כי
אסור לתת להם מוצא במחשבות. כה ל א
אמר זרתורסטרא, אבל מה זד, משנה.
ביום שבת אחד התפרקתי לרסיסים.
אמא שלי בגדה בי ונסעה להתארח חצי

תעסווקה ביתית
דיורים, בימי גשום
לאחרונה הביא לי מישהו מחברי מתנה,
קופסה מפוארת וחינוכית, עם איזה שב רים
אמנותיים בפנים, להרכבה, למי ש עצביו
דורשים דחוף איזה ריפוי בעיסוק.
זו בעצם מתנה לילדים במישפחה, יאבל
כל הגדולים־החזירים אצלנו תפסו על זה
חזקה, כי גם להם מגיע קצת כמד, תענו גות
של התבגרות.
משכו הקטנים, משכו הגדולים, ניצחו
הגדולים. הורידו את הצלופנים, מצאו צע צוע
חינוכי מאין כמוהו .״קיט״ שלם.
שבו חסויים, בתוך חומר דמוי חול, שבריו
של כלי חרס, שהוא העתק המעוצב לפי
דגמים ישל כדים עתיקים ממוסאונים שו נים
בארץ ובעולם. מצורפים אל זה בתוך
האריזה דבק וגבס, מיכחול חזק לניקוי
ולמריחת הדבק! ,מקל מייוחד למריחת
הדבק ובלון.
על הארכאולוג תוצרת־בית לחפור, למ צוא
ולשחזר את הכד מלמטה למעלה.
בכל כד חסרות כמה חתיכות מאורגנות
מראש, שאותן יש להשלים בעזרת הגבס.
את הגבס צובעים אהר-כך בצבע הכלי.
כשהכד גבוה וצר, קשה לעבוד בגבם,
כי אין אפשרות לעבוד עם אצבעות מ בפנים.
אז מכניסים יאת הבלון לכד, מנפ חים
אותו, ועל גבי הבלון, המשמש כתב נית,
מורחים את הגבס לתוך החורים.
עכשיו אתם מבינים למה לא לתת לילד
אף בלון מתוך האריזה.
׳לכל: כלי מצורפת תווית־זיהוי, המפרטת
את מקום ותקופת היווצרו, שימושו ואיפה
הוא נמצא כעת. החלק הזה נותן המון
טעם לכל הסיפור הזה. מוצאים בפנים
גם מגילת־קלף, ובה דברי הסבר על
התפתחות השימוש בחרם בתקופה העתיקה,
וכמובן גם הוראות רפאות. העסק הזה
בבית, מקביל לתהליך הרפאות הארכי אולוגי,
ובטח שזה מעניין.
בררתי ומצאתי שניתן להשיג בסטוק
שישה כלים שונים להרכבה. זה באמת
שעשוע חינוכי משגע. צריך לשמור את
זה לימי• הקור, ולהוציא ;את זה מתוך
הבויידם דקה לפני שכל הדרדקים פוס עים
על התיקרה. זה פותח את הראש
לענייני מורשת, וצובע את חיי התלמיד
להיסטוריה, המת־משיעטום׳ במעט גוון.
זורק לו לעורקים טיפת חיים. נעים להת עסק
בזה, כי זה מישחק מכור. את כל
התוצאות יודעים מראש. ההצלחה מובטחת.
זו חדוות יצירה עם ביטוח .׳למה
לא. אני בעד חיזוקים.
ישנה רק בעיית המחיר. שבע מאות
לירות לכד: ,אפילו עם קלף, אפילו עם
צלופנים, זה הרבה יותר מדי המון כסף,
או שאני חיה על הירח. מה שכן —
להביא את זה כמתנה ישראלית למי ש יושב
בניכר, ושצריך להביא לו מתנות
עם משמעות מארץ הקודש, זה בומבה של
עניין.
קוראים לזה אנטיקא, ומוכרים את זה
בחנויות צעצועים.

לגברים! לא לגברים! ל א לגברים! לא לגברים! ל א לגברים! לא
חודש אצל חברות. שם אץ פיפי-קאקי-
ארוחות, ואמא את מוב־רחה לבוא כי יש
לי לכתוב מדור.
וזו רק התחלה. עצבי החזקים המפור סמים׳
החלו מפקששים. אחרי הפל, שנה
וחצי אני כבר לא ישנה בלילות, כי אני
יותר טובה מבעלי בלעקור לי את המוח
מהמקום בכדי לקום, ולבדוק למה־דנה־בוכה.
שלא תחשבו. הוא אמנם מקפיד
להתעורר תמיד איתי, ולגנוח בלי הכרה
״תעזבי־אני־אקום״ ,אך קולו רווי יסורי
הקרבה חמורים שכאלה, עד כי רק אדם
אכזר, בלי לב, יאות לקבלם.
לקטנה צומחות שיניים טוחנות. היא
נרגזת, לא רוצה לאכול, ולא יכולה לי שון•
לא יכולה לישון זה סעיף חמור,
כיוון שפעם יכולתי לפחות לממש את
חרותי בחמש הדקות היומיות שבהן הטיל-
דינמיט הפעיל שלי היה ישן. וזה עוד
לא הכל. חוץ מזה הבית היה הפוך. חוץ
מזה עם האיש הפרטי, מאהב חלומותי
שלו נישאתי, מצאתי לפתע, שכבר חו דש.
בגלל צוק העיתים, אני מנהלת ני שואים
טלפוניים, עם אהבה בטעם שימו רים.
אלוהים פיזר לי את המן צפוף מדי.
בקיצור, לא חיכיתי שהעניינים ידרדרו
לת״ו. למודת נסיון, אני צורחת כעת ישר
באל״ף. אבל אני תמיד מתפרעת באופן
מסודר.
לקחתי את בתי יחידתי אשר אהבתי,
כי סדר זה סדר, שתלתי אותה אצל ה אבא
בידיים, והתחלתי להשתגע. מה זה
להשתגע, תענוגות הנפש. עם אש מהנחי־ריים
וקצף בפה. חינוכי לא חינוכי, זאת
האמא היחידה שיש לדנה, זה מה שיש,
ואלה החיים. רתחתי־רתחתי־רתחתי, גמר תי
להרצות, התיישבתי על ראש ערימת
הזבל, ופתחתי עיתון באופן הפגנתי. זד
מיספר הזה־ תמיד חזק מאוד. הוא מסביר
מיך, למעלה מכל ספק, מה הן תוכניותי
כשרומא בוערת, כיוון שאני כבר לא ב-
מישחק.
במיקרים קשים כאלה, האיש שלי תמיד
שובר את שביתת פועלי הניקיון עם בי שולים
שהוא ממציא ומגיש ברוב טקט.
הוא הניח את דנה לרגע על הריצפה,
ופנה למיטבח, לשמח את נפשי עם אות
דחוף של אהבה.
ואז, בשניה אחת, קרה הלא יאמן. ה שכר
חזר לי לאיזון, על מכה. הקטנה
שלי, הצ׳פצ׳ולה בת השנה וארבעה חוד שים׳
שאצלי היא בחזקת יעד להשקעות,
בלי ציפיות החזר, ניגשה אלי בעדינות-
בעדינות, ובהמון רוך ופיוס, כמו שאני
עושה לה, טפחה עם יד קטנטנה על זרו עי•
די אמא — אמרה באהבה. די אמא,

ספר

משובח!
לקרוא דחוף!
את הספר של גייל גרץ שמיס כחולים,
אין סוכריות, שיצא בהוצאת סיפרי ארז,
ועולה — מה לעשות — חמש מאות פונט.
עברתי יום אחד ברחוב, בוחנת בשי-
וויון־נפש חלון־ראווה של ספרים. לא
מצאתי כלום. כשיש בבית ערימת ספרים,
שחיי לא חיים אם לא אגמור לקרוא או תם,
הרי ש״לא למצוא כלום״ זו עובדת
חיים מרגיעה. תחושת המושלמות המזויי-
פת של כל אוצרות סיפרייתי, לא הועמ דה
בזאת הפעם בתוך שום סכנה.
עברתי משם בדיוק עשרה צעדים, עד
שחזרתי דחוף מאז אריקה ג׳ונג, אני לא
מחזיקה מעמד נגד עטיפות פורנוגרפיות,
שנשים חתומות עליהן, למרות ששישה ספ רים
חכמים מחכים כבר בתור.
אז למי שנסע לה הבעל למילואים, או
יותר גרוע, הוא-לא, למי שהחיים הפכו
פתאום סימפוניה באפור, למי שזקוקה
דחוף לחומר סיפרותי חפיף, קל לעיכול,
אך לא מרגיז בשכל בגלל תפירה גסה —
לקרוא־לקרוא דחוף.
עד היום לא הבנתי מה פירוש השם,
אבל את התמונה על הכריכה הבנתי תיכף
ומיד. זה ספר שכתוב באופן רבע־מתוח־כם,
ולמרות הכל, קוראים אותו בדהרה
שוטפת. ההתחלה קצת לא ברורה — נא
לא לזרוק את העניין, ולא להתייאש. ל מתמידים
בעם, נכונו הפרסים.
זו אודיסאה אירוטית, שלמירב הבנתי,
לא כל־כך תעניין את הגברים, כיוון ש ביו
זיון מתועד בדקדקנות (כמעט יותר
טוב מד״ר דייויד רובן) למישנהו, ישנם
קיטעי קישור רגישים של הרגשות, מחש בות,
ראיית־עולם, שרק נשים, מה לע שות,
הן באותו הראש.
מי שהקציצות לצוהריים נשרפות לה,
והטף עומד לנחות בכל דקה על הראש,
שתתחיל לקרוא מעמוד , 131 שם מתחיל
הרוק הכבד. השאר, זו מוסיקה קלה.
גייל גרץ, הכותבת, היא עיתונאית, חב־

ספר חם
רת מערכת הניו־יורק מגזין, ומבקרת ה־מיסעדות
של שבועון זה.
הקוסמופוליטן כתב על זה :״אפקטיבי,
מלא הומור, קריא באופן בלתי־רגיל, ספר

בריאות

׳ ^ 6סו׳עיז)

קוראים את העניין
מצויין בסוגו.״ ״סוגר׳ — זה סקס פרוע
רבותי. שלא יהיה לכם ספק. עטוף אמנם
באיצטלת שיחרור נשים דקה, אבל שמח
שם בכל האותיות.

כינים של יוקרה

לפי החוק, ושכל חריג לא חוקי במדינה
מיד הופך לנורמה חברתית מקובלת, אני
חוששת שהכינים עומדות, לפי ־תפוצתן,
לקבל ׳תעודה עם רישיון. מגפת הכינמת,
שעשו עליה רעש כה רב, לא פסקה
עדיין, אם זה מעניין מישהו.
ילדים של סוכר ושמנת בווילות הכי
יוקרתיות מתגרדים במרץ רב, כמו בני
העניים. הבעיה חמורה שבעתיים כיוון ש אחרי
טיפול נמרץ הי׳לד חוזר לביודהספר
ונדבק מחדש. זר, בלגאן נורא. כשמגלים
את מירבץ הביצים בראש הילד, כל ה־מישפחה
צריכה טיפול, אחרת לא שווה
שום דבר כל סיפור ההדברה.
ואם כעת הקורא האינטלגנטי שלי נכנס
ללחץ, זה טוב מאוד. שיירוץ ׳לראש ה קטינה
הפרטי, ויחטט לו בין פיסוק קוו צות
שיער. ביצי הכינים נראות כמו פסיק
לבן זערורי, כמו נקודה שמתחו אותה
מעט. זה יושב על ׳גוף השערה, ולא יורד
בקלות כמו קשקשים. צריך להפעיל על
זה מעט כוח בכדי שיירד. אפשר גם
לגשת לשולחן־זכוכית או מישטח שחור
ולנער את הרעמה מעליו. כל קשקש שיש
לו מעט גוף ונפח, לא קוראים לו קשקש.
קוראים לו ביצת־כינה.
השלב הבא זה לרוץ לבית־המרקחת
ולקנות דחוף שמפו ביצים וקרם לורקסן.
עם השמפו הזה חופפים פעמיים, לפי
ההוראות, עם השהיה של חמש דקות
קצף בכל נאגלה, ושוטפים.
אחר־כך על שיעור רטוב מסרקים עם
מסרק סבתא צפוף אימים, שגם אותו קונים

באופן חגיגי, בכדי להוריד מהשיער את
הביצים המתות. פיכם. חכו. יש המשך.
מורחים על השיער הרטוב את קרם ה-
לורקסן הזה ומסרקים. כאשר מורחים את
המישחה על שיער רטוב, העסק לא
מדביק בשום אופן את השיער בשומניות
אחר־כך, והתסרוקת יוצאת כרגיל. לא חו פפים
יומיים.
אחר-כך חוזרים על הסיפור עם השמפו.
מרתיחים את כל הציפיות והסדינים, ו עורכים
את מיסדו* השמפו הזה גם לתינוק
החף מפשע שבמישפחה, גם לסבתא, גם
לאמא הגיברת־מיגונדרת.
אחר־כך כותבים מיכתב יפה למישדד־החינוך.
מה בנוגע לעניין. אולי יום
הדברה ארצי או משהו כזה, באופן מאורגן.
יש גבול ופרק זמן של הסתגלות לכל
תרופה, וכמה זמן אתם חושבים ימותו
הכינים מסתם שמפו?

ס /¥00ו 1011) 11
שגי זקנים מחממים את העצמות שלהם
על ספסל.
״כבר עשרים שנה אני אימפוטנט״.
אומר האחד.
״מה אתה אומר מתפלא חברו.
״אני״ הוא מודיע בשימחה ״תאץ׳־ווד,
רק חמש עשרה״.

אודטה דני!

קולנוע
טריפו
שי חו ת עם 13*113
אם יש מי שזכאי לתואר ״במאי כוכב
עליון״ ,הרי זד. פרנסואה טריפו. מאז עשה
את סרטו הראשון 400 ,המלקות, תפס
מקום ראשון בשורת יוצרי־הקולנוע הצר פתיים.
מאז דול ודים הוא נמנה על הב מאים
שכל שחקן חולם לעבוד במחיצתם,
בשל כישרונו המיוחד, במינו לדלות מתו כם
את המעלות הנסתרות ביותר שלהם.
ואולי אף יותר מזה: טריפו, מחלוצי
הגל־החדש הצרפתי, הוא לא רק במאי,
אלא גם מי שעמל רבות, ובהצלחה, לש נות
את יחס הקהל אל הקולנוע. עוד כש היה
מבקר, חשף את האוצרות הטמונים
בקולנוע האמריקאי, שהכל זילזלו בו כב-
מוצר מיסחרי פשוט. יחד עם חבריו לגל
החדש הביא רוח־נעורים חדשה ושונה אל
עולם הקולנוע. אין ספק שעשיית סרטים
והתבוננות בסרטים, אחרי הולדת הגל ה חדש,
אינן דומות עוד למה שהיה לפנים.
רגיש ורגשני. לכן לא יכול היה
להיות ביקורו של טריפו בישראל, לרגל
הצגת הבכורה של המטרו האחרון, אלא
חג לחובבי הקולנוע בארץ. מה עוד ש־טריפו
האיש התגלה כדומה להפליא ל״

״רק אחרי האירועים של 1968 ואחרי הצער
והחמלה, סרטו התיעודי של מארסל
אופולס על צרפת בתקופת הכיבוש הנא צי,
התרגל הקהל להתייחסות שונה, גלויה
יותר, לאותה תקופה,״ מסביר האורח
הפרטים אותנטיים. י אם׳כי המטרו
האחרון אינו מבוסס על פרשה שהיתר,.
והוא איננו סרט אוטוביוג־אפי רוב הפר טים
בו •הם אותנטיים .״אד הייתי בן שמו נה
כאשר התחילה המי׳חמה, ובן ,12
כאשר הסתיימה,״ הוא מופר .״סבי גידל
טבק בחצר, כמו הילד שבסרט, ושכניו
הזהירו אותו שהוא עובר על החוק ומס תכן,
דודי נעצר על־ידי הנאצים בתחנת־רכבת,
בערך כמו הדמות הנעצרת על־ידי
המישטרה בתוך כנסייה, במטרו האחרון.
השחקן דאן מארה תקף מבקר שקטל מח זה
של ידידו, ז׳אן קוקטו, כפי שגיביר
הסרט תוקף את מבקר התיאטרון שבסרט.
את דמותה של מנהלת התיאטרון עיצבתי
על פי כמה נשים שניהלו תיאטרונים ב אותה
עת, כמו, למשל, אליס קוצ׳אה. את
דמות הבעל המסתתר במרתף עיצבתי,
כאשר נזכרתי בשחקן צרפתי דגול, לואי
דובה, שנמלט לדרום־אמריקה בזמן המיל-
חמה. ניסיתי לחשוב מה היה קורה אילו
נשאר בפאריס, ושילבתי את דמותו בזו
של המלחין היהודי דחף קוסמה, שנשאר

פרנסואה טריפו ומדלן טורגנשטרן (רעייתו לשעבר ).כהצגת הכבודה
מתון, שקול, רגיש ורגשני
סית בעת המילחמה) ,טריפו לא עשה מעו דו,
וגם לא הפעם, סרט על מצב פוליטי
או על אידיאולוגיה. הוא עשה סרט על
אנשים .״ניסיתי להראות קבוצה של בני-
אדם, הכרוכים כל כך בבעיה הפרטית של הם,
במיקרה זה בהעלאת הצגה בתיאטרון,
עד שהם נוטים, במיקרים רבים, לייחס
לבעיה זו חשיבות רבה יותר מאשר לבעיה
הגדולה והחמורה, המאיימת על כל העו לם
שבו הם חיים.״
שלא כמו כמה מעמיתיו, המרגישים צו רר
לערוך מחקר מושלם על כל דמות
בסרטיהם, ולדעת עליה פרטים שלא יופיעו

אף פעם בסרט, טריפו מרשה לא פעם
לאינסטינקט שלו שידריכו בעיצוב דמו יותיו
.״כאשר השחקן הראשי בהצגה בא
אל מנהלת התיאטרון ומודיע לה כי הוא
חייב לפרוש, משום שהוא עומד להתגייס
למחתרת, חשתי גם אני וגם סמן שיפמן,
שותפתי לכתיבת התסריט, שכאן צריכה
לבוא התפרצות של המנהלת, שקמה וסו-
^טרת לשחקן על פניו. לא ניסינו אף פעם
להיכנס לתוך המניעים הפסיכולוגיים ה עמוקים
לסטירה זו, שהיא אחד הרגעים
הדרמאתיים בסרט. הרגשנו שכך זה נכון,
ולכן הכנסנו את הסצינה.״

רוכרט מונק כתפקיד סנדי כייטס הצעיר כ״אבק כוכבים״
מדוע הוא מתוסכל כל כך 7
דמויות שהעלה על הבד ולדמויות שהוא
בעצמו גילם, בפעמים שבהן היה שחקן:
איש חביב, מסביר פנים, פתוח ומוכן לח לק
את מאווייו עם אנשי שיחו. ממש אנ־טואן
דואנל( ,מגיבור של נשיקות גנובות
ושל סרטיו האוטוביוגרפיים) שהתבגר,
נעשה מתון, שקול, אבל לא פחות רגיש
ורגשני. וזאת מבלי להתעלם מעולמו ה פנימי,
אולי אפילו האפל, שאת צידו חשף
על המסך בסרט שלא הופץ. עדיין ביש ראל,
החדר הירוק (בו הופיע גם בתפ קיד
ראשי).
גם המטרו האחרון הוא ביטוי לרצונו
של טריפו לתאר פרק בחייו. אם לא עשה
אותו מיד אחרי 400 המלקות (שהוא סי פור
ילדותו, המועבר לשלהי שנות ה־,)50
אין זה פשוט שלא היה לו החשק לעשות
כן .״אבל הרגשתי שאני עדיין קרוב מדי
לאירועים, וחוץ מזה, שיחזור התקופה
דרש ממני אמצעים שלא עמדו ברשותי
בשנת .1960״
יש לו הרגשה שהקהל הצרפתי לא היה
מוכן אז לקבל סרט כמו המטרו האחרון.

בפאריס. ועבד בהסתר תחת שמות מוש אלים.״
מבחינתו,
המטרו האחרון הוא עוד שלב
בהעלאת אורח החיים הפאריסאי בזמן ה־מילחמה,
אך אין זו תמונה כוללת ומס כמת
.״זו היתה פאריס כפי שאני היכרתיה
בזמן המילחמד״״ הוא טוען, במיוחד כאשר
מאשימים אותו בכך שהרדיפות, החרדה
והאימה אינם מתבטאים בסרט בחריפות
מספיקה .״איני יכול אלא לצטט את מיש-
פטו המפורסם של דאן־פול סארטר, ש אמר
על אותה תקופה, :זאת היתד. תקו פה
בלתי־נסבלת ואנחנו הסתגלנו אליה
להפליא ׳.מי שרוצה לקבל תמונה
להר צריך יותר ונכונה כוללת כיב
יחד את כל הסרטים שנעשו על או תה
תקופה, לחבר את זווית הראייה של
כל וזיוצרים השונים, וכך אולי יגיע לתמו נה
שקולה וכוללת יותר.״
סטירת־ לחי. אם כי האנטי־שמיות
מהווה. נושא חשוב בסרטו האחרון, ונוכ חות
הכובש הנאצי מורגשת לכל אורכו
(כי זהו סיפור על להקת תיאטרון פארי־

וודי אלן כתפקיד סנדי כייטס הבוגר עם ג׳סירן ה הארפר
חרדה משעשעת מפני האהבה והמוות
ה עו ל ם הז ה 2259

רנואר והיצ׳קוק. מזה שנים, בכל
פעם שמדברים על טריפו, קושרים את
שמו לשני במאי־מופת שהוא מעריץ: ז׳אן
רנואר ואלפרד היצ׳קוק. אם הכלה לבשה
שחורים או הנערה ממיסיסיפי נחשבו מח וות
להיצ׳קוק, הרי המטרו האחרון הזכיר
לרבים סרט של מו אר בשם כירכרת הזהב.
״זה נכון שהושפעתי על־ידי שני ענקים
אלה, ונדמה לי כי מה שאני מנסה לה שיג
הוא שילוב בין הדמויות החזקות וה מרתקות
של רנואר ובין המצבים הדרמא-
תיים החזקים של היצ׳קוק,״ אומר טריפו.
כמובן, אין אלה שני הבמאים היחידים
שהוא מעריץ. שהרי טריפו הוא אחד מן
האבות המפיצים של. התרבות הקולנועית,
ולא פחות מכפי שהוא יודע לעשות סר טים׳
הוא מכיר סרטיהם של אחרים.
״וודאי שחשבתי על להיות או לא להיות
של לוביטש, כאשר עשיתי את המטרו
האחרון, אבל היה זה ביחס הפוך, כלומר :

ש רי ף

בהשאלה
ללא מי שפט (מקסים, תל־אביב,
ארצות־הברית) — סרטים
מן הסוג הזה מייצרים בארצות־הברית
בשיטת הסרט הנע: נוטלים אה השריף מ״נראש
מורם״ ,מורידים את תג הזיהוי, אבל שומרים על שיטות
הפעולה ועל המטרות הנעלות, ומערבבים עם בנופיות פר־חחי״רחוב
מ״חבורת הלוחמים״ ,אבל הפעם לא בעיר־רפאים
דימיונית חסרת תושבים, אלא בעיר ניו־יורק המצו״
למת באורח כימעט־תיעודי. אפשר, כמובן, להוסיף על כך
פיוט על גגות שכונת״עוני, בסימון ״חופי הכרך״ ,תוכי
מ״בארטה״ בהופעת״אורח, והסרט עשוי.
אם במשך הצפייה בסרט יש הרגשה של פגישה חוזרת
עם מכרים ותיקים, או, ליתר דיוק, עם הקרובים העניים
של המכרים הוותיקים, לא צריך לדאוג. זה באמת כך.
ז׳אן־מייקל וינסטנט, שחקן קנדי שהגיע לסרטי ב׳ עוד
לפני שהספיק לקבוע מקומו כראוי בסרטי א׳ ,מגלם
כאן מלח שנזרק מאוניה, מפני שהיכה קצין אשר העז
להתחצף אליו. עד שיותר לו לעלות על אוניה אחרת, הוא
תקוע בניו״יורק, נאלץ לשכור דירת״חדר מרופטת באחד
האיזורים הפחות מפתים של העיר, ונקלע עד מחרה לעימות
עם כנופיית ביריונים שמשליטה טירור על כל
הסביבה• הוא מנסה אמנם לעמוד מן הצד, שהרי הוא רק
עובר־אורח הממתין להפלגה, אבל ככל שהכנופיה פוגעת
באנשים הקרובים אליו, הוא מתגייס למאבק נגדה ללא
עזרה מן המישטרה.

חותיו את הסחורה שהם מצפים לראות,
ומוטב שיהיו מוכנים לכך מראש .״איך
רוצים שאהיה כל הזמן מצחיק, כאשר
אני רואה סביבי כל כך הרבה סבל׳״ אומר
גיבור הסרט, סנדי בייטס, שהוא במאי
סרטים קומיים מהולל, השואף לעשות
סרטים רציניים, אלא שאיש אינו מניח
לו לנהוג כרצונו.
אין צורך להיות גאון כדי להבין שסג-
די בייטס אינו אלא שם מושאל לוודי אלן.

ז׳אן מייקל וינסנט: חוסר אמינות
מה שמפליא, אחרי כל כך הרבה סרטים מן הסוג
הזה, הוא חוסר התיחכום שבו נוהג הגיבור, הנכנס לצרות
בעיניים פקוחות של תינוק תמים, והמלאכותיות של הסיפור.
בשלב מסויים מנסה אמנם הבמאי ג׳ון פלין, לרמוז
שביריונים מבטאים איזושהי התקוממות חברתית, אבל
הניסיון קלוש, חיוור ולא משכנע. אולי גם הוא עצמו
אינו מאמין בכך.

הצופה להיזכר כי ראה סרט ולא נתח
של המציאות ; בדיוק כמו בסיום של שעת
הזאבים או פרסונה.
תכונה נפלאה. האם זה נשמע מסו בך׳
מורכב ומתוכנן מדי 1ובכן, זאת
בדיוק הבעיה של וודי אלן בסרטו החדש.
בסרטיו הקודמים הצליחו הצחקותיו להש כיח
מן הצופים את העובדה שהוא מת כוון,
וברצינות רבה, למשברים הנפשיים,
לתיסכולים ולחוסר הביטחון של הדמות

דודי אלן ושארלוט ראמפלינג
בין ייאוש ללעג
מה אני צריך לעשות כדי שלא אחקה את
לוביטש. והרי המצב דומה כל כך — סי פור
על אנשי תיאטרון בזמן השואה. אלא
שללוביטש היה כישרון מיוחד ונדיר להפוך
את הקהל לשותפו למזימה. הקהל ה רגיש
שהוא ניצב, יחד עם הבמאי, מן
הצד, והוא מודע לכך כל הזמן. בכך היה
לוביטש יחיד במינו. כל האחרים, ואני
בתוכם, משתדלים ליצור את האשליה ב קהל
שהוא שותף לא במלאכת הבמאי,
אלא במה שקורה על המסך.״
התכלית האמיתית. מי שציפה לפ גוש
את טריפו המהפכן, שממוטט מסו רות
ישנות כדי להקים תחתיהן חדשות,
היה מופתע .״אני חושב שהעיקר הוא לס פר
בצורה ברורה ומובנת,״ הוא אמר שוב
ושוב, בעיקביות רבה. הוא מציין שמבין
סרטיו של דאן קוקטו, אחד מאלילי ה-
אוונגארד הצרפתי, הוא מעדיף דווקא את
הסרטים הסיפוריים יותר, כמו ילדים נור אים
והורים איומים על פני נסיוגות אבס טרקטיים
יותר, כמו אורפיאוס. וכאשר
טענו בפניו כי הפיוט צריך לנבוע מן
התמונה ולא מן הסיפור, כי זו התכלית
האמיתית של הקולנוע, השיב טריפו ב הגיון
בריא :״העובדה שסרט הוא סיפו רי
אינה אומרת שהוא אינו פיוטי.״ הדוג מה
שנתן, כרגיל, היתה סרטו של ד,יצ׳ -
קוק, פסיכו. דוגמות לא פחות טובות אפ שר
למצוא בכל אחד מסרטיו של טריפו.

סרטים
מ צ חו קהמר
הסרט החדש של וודי אלן, אבק כוכבים,
הוא אגוז קשה לפיצוח. הסיבה לכך פשו טה
למדי: הפעם אלן אינו מספק ללקו העולם
הזה 2259

ג׳סיקה הארפר כתפקיד. דייזי ב״אכק כוכבים״
בין מרירות לפארסה
המגלם אותו בהתמסרות מלאה לתפקיד.
אלן, שבמשך שנים חזר והזכיר את הער צתו
לתרבות הקולנועית האירופית, עושה
הפעם את הקפיצה מן החיקוי אל ההת בוללות.
אבק כוכבים הוא בפירוש שמונה
וחצי של אמן הקומדיה האמריקאית, מעו רב
במנות גדושות ונכבדות של ברגמן.
מן הרגע הראשון, כאשר פוגשים את
סנדי בקרון־רכבת מלא פרצופים אכספר-
סיוניסטים מדכאים, יש הרגשה שרוח
השתיקה שוכנה בסביבה. כאשר נדלק ה אור
באולם ההקרנה שבו חזו כמה אנשי-
אולפן בסרטו החדש של סנדי בייטס, הוז מן
הצופה להיזכר בבוז (או כפי שהוא
נקרא בעברית — הגוף והלב) של גודאר,
ומיד אחר כך מצא עצמו בעולמו של
פליני. המיפגשים עם הנשים השונות ב חייו,
תוך קפיצה בין עבר והווה, זיכרו-
נוודילדות (בהשתתפות הילד שגילם את
אלן הצעיר גם ברומן שלי עם אנני) וגלי שה
מן המציאות — כל אלה צריכים
להרכיב יחד, בעזרת. שפת הקולוע של
פליני, את התוצאה הסופית: דמותו של
אלן, היוצר. ולבסוף, כאשר !נדלקים האו רות
באולם הקולנוע שעל המסך, חייב

הראשית, שבדרך כלל אינה אלא השתק פות
עצמו. הפעם אין מנוס מן המסקנות
הללו, המוטחות בפני הצופה בלי כחל
ושרק. מה עוד שהן מוגשות בצורה מור כבת,
עם רמזים, ומהוות ליוצרי־קולנוע
הנערצים על אלן. התוצאה: הסיפור הוא
קשה יותר לפיענוח ממבט ראשון, הוא
מתרחש במישורים רבים יותר מאשר סר טיו
הקודמים, ומנסה, לכל אורכו, לה עמיד
את הבמאי עצמו במיבחן. כך, למ של,
כמה מן ההערות שמבקריו של אלן
משמיעים בסרט, יישמעו בוודאי נכונות
באוזני הצופים. לדוגמה, המפיק שטוען:
״מדוע הוא כל כך מתוסכל ן האם אינו
יודע שהוא !ניחן בתכונה הנפלאה ביותר,
בכישרון להצחיק. אנשים 1״
אכן, הבעיה העיקרית, בעיני צופים
רבים בסרט, היא שוודי אלן אינו מצחיק
די הצורך. אבל מי שמתעניין בהתפתחותו
של הקומיקאי, שחרג כבר מזמן מן התחום
של מספר־בדיחות והפך לקולנוען בעל
סיגנון פרטי משלו וכישרון בולט להש תמש
בשפת התמונות, ולא רק מהבדיקות
הלשוניות, ימצא שאבק כוכבים הוא סרט
מפתח.

זאת משום שאלן חש, כנראה, כי בדרך
הישנה שבה עשה סרטים, הגיע לשלב
שבו מיצה את עצמו ואת דמות האינט לקטואל
הניו־יורקי היהודי המתוסכל, ה מתקשה
להסתדר עם ההצלחה וחי בחרדה
מתמדת •ומשעשעת מפני האהבה והמוות.
לכן הוא בוחר לספר כאן על במאי־סרטים
שאינו יודע בדיוק כיצד עליו להמשיך.
מצד אחד הוא חש כי בושה היא להצחיק,
שעה שהעולם כולו נמצא על עברי פי-
פחת, ומצד שני אינו יכול להתייחם בר צינות
אל עצמו כשהוא מכריז הכרזות
מפוצצות שכאלה. במישור האישי הוא חי
עדיין טראומה של אהבה מתוסבכת מן
העבר (הצופה חופשי להאמין, כי מדובד
בקשריו עם דיאן קיטון) ,אבל אינו יכול
שלא ללעוג לעצמו, על שאינו מסוגל לח יות
אהבה שלווה, רגועה ובטוחה.
חרדתו מפני המעריצים, כפי שהיא מת בטאת
בסרט, היא חרדה אמיתית. סנדי
בייטם, הנבהל מן החנפנות וההתרפסות
הגלויה של הממתינים לו במלון סטאר־דאסט,
שם עורכת מבקרת חדת־לשון ומ אוהבת
בעצמה פסטיבלון קטן המוקדש
לסרטיו, אינו אלא בבואה של אלן עצמו.
גם אלן כגיבורו נזהר מהופעה בפסטיב לים
ומחשיפה רבה מדי בפני הקהל. ב סרט
זה הוא אפילו מספק את התירוצים
המצדיקים גישה זו.
חיקוי וגניבה. למרות שהוא מתרגז
בכל פעם שמזכירים לו שהוא מחקה אח רים
עד כדי אובדן אישיותו שלו, הוא
מתייחס לכך בבדיחות-הדעת בסרט. כאשר
מפנים אל סנדי בייטס ואל כוכב סרטיו
טוני (אותו מגלם ידידו של אלן ומי שהו פיע
בכמה מסרטיו, טוני רוברטס) ,שאלה
בנוסח :״האם סצינה מסויימת התכוונה
להיות מחווה לבמאי דגול?״ משיב רו-
ברטס מיד :״זה לא היה מחווה, זאת
היתד. פשוט גניבה מאותו במאי.״
החרדה של אלן מן המצב אליו הגיע
היא כה גדולה, עד שהוא מהרהר, בשלב
מסויים, באפשרות שהוא אדם מחוסל. ה דבר
מתממש, לפי מיטב ההומור השחור,
במוחו של סנדי על המסך. ומה שמדהים
במוות זה, היא הרוח הכמעט נבואית שבו.
כשזה קורה קשה שלא להיזכר במה ש התרחש
זה עתה: רצח ג׳ון לנון נראה
כמו שיחזורן מדוייק של המתרחש על
המסך.
יתכן. מאוד שמכל סרטיו, זהו הסרט
שבו אלן חושף עצמו בגילוי-לב מירבי.
אולי משום כך קשה לו יותר לשלוט ב חומר,
להיות מנוכר להתבונן בו מן הצד* ,
לנפות את הטפל מן העיקר ולהיות מש עשע
ומבדר כל הזמן. הסרט נע ללא הרף
בין ייאוש ללעג, בין מרירות פארסה, בין
פיוט לקאריקטורה. רגע אחרי שהוא שם
לצחוק את היומרה של ניתוחים מתחכמים
ליצירות אמנות, נגרר הסרט עצמו לאו תו
סיגנון שעליו ליגלג לפני דקה או
שתיים.

שיחר

ועדה לגניזה ולפירסו

צל יש
קסם סיאל״ק
• לבמאי המעולה אנטואן פאלאה
ולמפיקה רינה אגוזי, שהצליחו להביא
לפני צופי־הטלוויזיה הצעירים, בחופש
חנוכה, את הפקת הטלוויזיה הישראלית
אלוף בצלות ואלוף שום, שהומחזה על פי
סיפורו של חיינדנחמן ביאליק בשלו שה
המשכים בני. חצי-שעה. הפקה זו, ש העלתה
את קסם ביאליק, ראוי לה ש תוקרן
גם עבור הצופים המבוגרים. הפקה
זו היא החשובה והמעולה שבהפקות ה טלוויזיה
מזה זמן רב.

צל׳ ו.
וו שו דשרות
• לכתב חיים (״כיימול״) גיל, ש־סירטו
הסכריני צל ענן שחור הוא הו כחה
חוזרת לכך שלא כל כתב־טלוויזיה
מוכשר הוא בעל כישורים של במאי. צל
ענן שחור הוא צל ענן שחור על מחלקת
הדרמה של הטלוויזיה הישראלית — סרט
בלתי־אמין, בנוסח הריאליזם־הסוציאליס-
טי של שנות ה־ / 50 כאשר הבימוי מב היר
לקהל שגיל לומד את משמעות ה־
״פלאש־באק״.

רד־ו־ו־ז־הבדבד ־ ת
• לאלישע שפיגלמן, על כתבתו
בהשבוע — יומן אירועים, שניסתה ל באר
את רזי התקציב הממשלתי החדש.
דומה שכתבה זו החזירה את הדסק־הכל-
כלי של מחלקת־החדשות בטלוויזיה אל
עידן הרדיו־ויזיה (ראיון רדיופוני בתו ספת
תמונת המרואיין) של ימי ראשית־הטלוויזיה.
כתבה זאת הגבירה הגעגועים
לכתבות-הכלכלה של אברהם (״כושי״)
קושניר, שהציגו את בעיות הכלכלה
בצירוף המחשות חזותיות, כנדרש ב מדיום

מאחרי הקלעים
איזון ו ש 1ע ה
בישיבת המליאה של רשוודהשידור ב שבוע
הבא, שתוקדש להמשך הדיון במח-
לקת־החדשות של הטלוויזיה ובחטיבת ה חדשות
של הרדיו, ובפיקוחה של מליאת

צבי גיל, מי שהיה בשנים 1971—1974 חבר בועדת העורכים, בתוקף
תפקידו כמנהלה של מחלקת־החדשות של הטלוויזיה, כתב את המיכתב הבא
לאחד היומונים. מאחר שלא פורסם שם, הוא מתפרסם להלן כלשונו :
העיתונים פירסמו את הגילויים שגילה ב־ 24 בדצמבר ח״כ יצחק רבין,
בעניין תשלום ה קנס ב־ , 1977 כדי להזים את העלילה שפירסם העיתון
הצרפתי ״ל׳אקספרס״ ,כאילו בתשלום הקנס נעזרה מישפחת־רבין בבצלאל
מיזרחי, וכדי לתבוע מיו״ר מיפלגת־העבודה, שימעון פרם, שיצהיר בשבועה
שאין לו ואין לאנשים מטעמו יד בפירסום ידיעה זאת.
הפורום שבו מסר ח״ב רבן את המידע לפירסום הוא ועדת־העורכים
של העיתונים היומיים בישראל.
מוסד ועדת״העורכים עבר גילגולם רבים, מאז הוק ם בשלהי מילחמת-
העולם השנייה ובעת המאבק לעצמאות. תחילה הוא שימש כזרוע בידי
מנהיגי״היישוב, כדי לקרוא תגר על הצנזורה הבריטית. ברוב המיקרים
שימשה ועדת־חעורכים קלט לקבלת מידע חסוי, מעין מחסום־זהב, לשם
מניעת פירסום. כך היו הדברים מייד לאחר קום המדינה, ואישים כדויד
בן־גוריון וגולדה מאיר שיבחו לא פעם א ת פורום ועדת־העורכים כגוף
שאפשר לתת לו אמון.
בשיחה עם־ העיתונאי יצחק טישלר (לספר ״על עיתונאים ועיתונות״ —
)1976 אמרה גולדה מאיר, כי ״לרוב סיפרתי להם (לוועדת״העורכים) כימעט
הכל, ולא הכשילו אותי ולא הכשילו את העניין אף פעם. זה היה טוב
להם, מפני שהיתה להם אוריינטאציה מלאה, ואילו העניין לא סבל.״
לימים גדל פורום זה בהיקפו, הן מבחינת המשתתפים בו והן מבחינת
המופיעים לפניו, והאינפורמציה שנמסרה שימשה בעיקר רקע לעורכים
ולכתבים, למאמרי־פרשנות או למאמרי־מערכת.
בהזדמנות אחרונה זאת, כאשר לפני ועדת״העורכים הופיע מר רבין,
היה ברור מלכתחילה כי הנאמר הוא לפירסום ולציטוט.
טבעי שח״כ יצחק רביו ביקש א ת הפורום העיתונאי העליון, כדי לתת
ביטוי לצערו ולזעמו. אך א ם הדברים היו מיועדים מראש לפירסום, ועל־כך
היתה תרועת־חצוצרות יום לפני כן, מדוע ועדת־העורכים צריכה לשמש אכ סניה
/שעה שמסיבת״עיתונאים בנושא זה היתה זוכה ללא ספק לתשומת־לב
הראויה?
איני בטוח אם במצב, בתנאים ובנסיבות של היום יש מקום (לא בעי־תות־חירום)
למוסד כמו ועדת־העורכים, בחברה פתוחה. אך אם יש מקום,
הרי בהפיכת ועדת־העורכים למסיבת־עיתונאים, גורמת ועדת״העורכים פיחות
במוסד מסיבת־העיתונאים ובה עצמה.
לגוף הצעתו של ירון נוספו עוד כמה
רעיונות שתרמו חברי הוועד המנהל, ב דבר
איזון המישרדים והשמירה על ציג־עת־הפרט.

3לי
ו שדות

הביאו השינויים הניהוליים, שחלו באח רונה
במחלקת־החדשות.
עוד בטרם פוטר חיים יבין ממישרתו
כמנהל מחלקת־החדשות, הוא מינה את
גילעדי כמפיק ראשי למערכות־הבחירות
בהסתדרות ולכנסת, שתי הפקות שגילעדי

שעברה לשני ראשי מחלקת־החדשות, ב
עבר
ובהווה, חיים יכין וטוביה פער,
בביתו של שדר־הטלוויזיה בכנסת, מיכה
לימור.
אחרי נאומים קצרים שנשאו באוזני. ה נוכחים
גם יבין וגם סער, קם בירון גבה־הקומה
ואמר בקולו העמוק :״אם אפצע
אי-פעם, לא הייתי רוצה שמישהו מעוב די
מחלקת־החדשות יתרום לי טיפת־דם
כלשהי.״
דממה דקה היתר. במקום, עד שכתבי־החדשות
הבינו למה כוונו דבריו של דן
בירון.

הקשרוהחד שו ת
תוך שישה חודשים תופעל בחטיבת־החדשות
של הרדיו מערכת־קשר משוכ ללת,
שתביא לעליונות של מחלקה זו על
מחלקת־החדשות של גלי צה״ל. מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף לפיד, אישר את
רכישת מערכת־הקשר־והחדשות החדשה,
לשם קידום עקרוני של נושא החדשות
ברדיו.
אחדים מחברי הוועדה המיקצועית הת רעמו
על השינוי בסדרי העדיפויות של
רשות־השידור, שהביאו את לפיד להעדיף,
לראשונה מזה יותר מעשר שנים, את
הרדיו על הטלוויזיה. דיון קודם של הווע דה
המיקצועית, לפני שמונה חודשים , ,לא
אישר את תוכנית־הרכש החדשה, שעיק רה
מתמקד ביצירת שליטה ארצית של
הרדיו.

פסקול
ה מו דו סהעקר
חלק מהמדיניות החדשה של מחלקת-
התוכניות בעברית מתכוון להעביר את
מרכז־הכובד התוסניתי של התיכנון הח דש,
שייכנס לתוקפו בחודש הבא, לשעת-
השידור בין 8ל 9-בערב. הדבר יתבטא
בשידורה השבועי של הסידרה עמוד האש.
ביום־שידורים אחר תובא תוכנית מגזינית
הדשה, ובה פינה לאהבת ארץ־ישראל, ש
כוונתה
של מחלקת־החדשות של הטל וויזיה
לסקר סיקור מלא את ועידתה של
מיפלגת־האופוזיציה הראשית, מיפלגת־העבודה,
נתקלה בסירוב עקרוני מצד מג־כ״ל
רשות־השידור, יוסף לפיד. לפיד
טוען שסיקור מוגבר, מעבר למתכונות
קיימות של מהדורות החדשות ברדיו וב טלוויזיה,
עשוי להביא לתביעות של סי קור
דומה בוועידות של מיפלגות אחרות
בקואליציה ובאופוזיציה, העומדות להיערך
במחצית הראשונה של שנת־הבחירות ה ממשמשת
ובאה. לדעת לפיד עשוי סיקור

יוצא־לחופשה גידן ןדי (וידידה)
אף טיפה אחת של דם !

שדרן כירון (כמרכז)
כמה ימים של מחשבה
הרשות עליהן, עומד יו״ר הרשות, הפרו פסור
ראובן ירון להציג ינוסח של הצעה,
העשוי להתקבל על דעת רוב חברי-
המליאה.
ירון, אשר ניסח את הצעתו ביחד עם
חברי הוועד־המנהל של רשות־השידור,
מציע שהמליאה תאמץ את ״מיסמך נקדי״
(מיסמך־עבודה שחיבר יועץ המנכ״ל, גלו״
רימון דוגל) על קרביו. ירון מבקש
לצרף למיסמך זה את החלטות ועדת־החי־נוך
של הכנסת, הקובעות כי מנכ״ל רשות-
השידור (יוסף לפיד) ,הוא עורך־החד-
שות הראשי של הטלוויזיה והרדיו.

כזה לגרום לאפקט מצטבר של תעמולה,
מעבר לגבולות הדיווח החדשותי הענייני.

הכעסשל גידעד
יציאתו מרצון של מנהל מחלקת־הספורט
אלכם גילעדי, לחופשה־ללא־תשלום בת
שנה אחת לא היתה רק בשל רצונו לע סוק
בפרוייקטים טלוויזיוניים גדולים עבור
הטלוויזיה האמריקאית. מזה תקופה ארו כה
חש גילעדי מתוסכל, בשל אי-הניצול
של כישוריו המיקצועיים בבניין הטלווי זיה
בירושלים. לשיא בכעסו של גילעדי

נחשב כבעל יכולת להתמודדות איתן. עם
מינויו של טיוכיד! סעד כמנהל מחלקת-
החדשות של הטלוויזיה, ומינויו של יאיר
שטרן כמפיק־ראשי של מחלקת־החדשות,
העבירו את מרכז הכובד ההפקתי אל כת פיו
של שטרן. סער, שהיה מודע לכישו ריו
של גילעדי וליכולתו המיקצועית,
הציע שגילעדי יהיה המפיק-הראשי של
הבחירות בהסתדרות, בעוד שיאיר שטרן
ישמש כעוזרו וישתלם בלוגיסטיקה של
התמודדות בהפקת־ענק מסוג זה.
גילעדי, שביקש שהות של כמה ימים
כדי לחשוב על כך, שב כעבור יומיים
והודיע לסער שהוא מעדיף לקבל שנה
של חופשה־ללא־תשלום, ולשחרר את עצ מו
מההצעה של סער.

ה מ סי בהוהדם
את אחד הדברים המהדהדים ביותר ש אמר
מישהו מעובדי הטלוויזיה בשנים
האחרונות, אמר איש מחלקת־הבידור, דן
הירדן, במהלך המסיבה שנערכה בשבת

אותה יגיש הסופר והעיתונאי ע מו ם לוי״
ג ן • המיפגש השבועי של, פורום החדשות
עורר מעט מורת־רוח, כאשר הת ברר
כי מנכ״ל הרשות, יום]? לפיד, לא
הביא נושאים קונקרטיים לדיון, והפכו ל־שיחת־רעים.
אחד מחברי הפורום כינה
אותו, הפורום העקר במיסגרת ה תוכנית
הסאטירית יורדים על השבוע רו איין
מנהלה החדש של מחלקת־החדשות,
טוביה סער, שנשאל בפי ירון לונ דון
״האם אתה צייתן? האם תיישר קו
עם הוראות שתקבל?״ סער הגיב בסידרת
שאלות־תשובה ללונדון, ושאל :״כמה זמן
אתה מכיר אותי כעיתונאי? האם הראיתי
לד אי-פעם סימנים של צייתנות ויישור
עם הקו?״ ו כתב־הרדיו מיכאל דק
עומד לצאת, בתחילת ינואר, ללוס־אנג׳לס,
לתחרות־טלוויזיה שהזוכה בה עשוי לקבל
פרס בן 100 אלף דולאר • י • התנצלות :
לפני מאיר שליו, על שבדיווח על ציע־זור
פינתו בשבוע שעבר צויין כי הוא
״חניך התנועה הרוויזיוניסטית״ .שליו אי נו
חניך התנועה הרוויזיוניסטית.
העו ל ם הזה 2259