גליון 2260 מתאריך 24 בדצמבר 1980

רוקד לי בפה
די ס קו ופל מצופה
של עלית.

רוקד לי בפה לאכול דבר מה טוב
לרקוד ולרקוד וגם לאהוב
דיסקו-הופל שמעבר למצופה בשוקולד
רוקד לי בפה לאכול עוד אחד!
להשיג אצל המוכרים בשמחה

סלח לי על חוצפתי, אבל כשאני כותב
שורות אלה, בין שמירה לשמירה, אני מעז
לומד שניסית אולי לירות אל עבר מטרה
מסויימת, אבל בסך־הכל שלפת וירית מן
המותן, פיקששת כהוגן ופגעתב...בנו,
הנפגעים בין כה וכה.
לפתע אני מעז לחשוב, שמא גם אתה
אינך טוב יותר מן הפרטיזנים הפאנא-
טיים של קריית־ארבע והדסה ומן הקרציות
של כהנא וגוש־אמונים. גם אתה מסתתר
ומנצל אותנו למען המטמאחורי
גבנו
רות הפוליטיות שלך, מבלי לקחת בחשבון
את מה שאנו חייבים לבצע בפקודה,
ואת ההערכה שבה אתם מזכים אותנו,
כתגמול על כך.
ואני, שמאחורי גבי מסתתרים אתה
ושכמותך, איני מרגיש כל גאווה על כך,
אלא הרבה גועל-נפש. ויותר מכך —
אכזבה גדולה (וכאשר האכזבה באה ממך,
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי י המערכת והמינהלה: תל -היא גדולה עוד יותר).

אביב, רחום גורדון ,3טל 62/3/4 .צצ3צ־ .03 תא־דואר . 130 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי א מ רי. ראש המערכת: יוסי
תאי עורך־תכנית: יוסי שנון * עורכת כיתוב: לילית בוארון .
צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי. ראש המינהלה: אכרהם
סיטון. מהלקת המודעות: רפי זכרוני י המו״ל :״העולם הזה״
כע׳׳מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן-
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

רק לעיתים רחוקות אני מקבל
מיכתב כח מרגש כמו מיכתבו של הקורא
עמי בארי מעין־החורש. הוא לא כתב
אותו בקיבוצו, השייך לתנועת השומר״
הצעיר, אלא בעת שרות במילואים בשטחים
המוחזקים.
המיכתב נכתב כתגובה על כתבה שהו־פיעה
בהעולס הזה 2256 שהתייחסה
לתקריות־האש ברמאללה ובבית-לחם. אותה
כתבה ניתחה את חומר־הראיות, ובעיקר
את הסרט שצולם על-ידי צוות ישראלי
של סוכנות־טלוויזיה זרה, והגיעה לכלל
מסקנה כי שני חיילים, שהיו ממוקמים
על הגג בקומה הרביעית, פתחו באש על
התלמידות והתלמידים שהפגינו למטה ברחוב,
במרחק של כמאה מטרים.
הקורא בארי אינו מערער, כך נדמה
לי, על פרט זה או אחר בכתבה. הוא
מגיב על הכיוון הכללי שלה, ונותן פורקן
למצוקת נפשו.

בכל הכוח, בכדי לחצות מהר ככל האפשר
את אותם מקומות שבהם כבר זרקו
רימונים, ירו, ידו וירקו ומה לא.
ועדיין לא הזכרנו את הדדקרב שבין
״מאמינים״ יהודים ומוסלמיים, כולם צעירים
מהירי־חימה. יהודים ומוסלמים ה מדדים
במעלה המדרגות בשעות בלתי־אם־
שריות, נפגשים אלה עם אלה בפרץ
אמונות, העובר תוך שניות מעטות מתפי־

״נבק שסליחת
הי ל די ם ״
רצונך לתקוף — תקוף׳במלוא התחמושת.
רכז את המאמץ העיקרי והכח
בברזל בעודו מלובן ! אך תקוף חזיתית
את מי שקובע, את מי שמעצב, את מי
ששולח, את מי שמחליט, מאשר ומכתיב.
אל תזנב בשוליים, באותם שעושים את
האפורה שבמלאכות. תקפו את אלה ש שולחים
אחרים ומתחבאים מאחורי גבם!
ומאיתנו אתה צריך לבקש סליחה קטנה.
כי כאשר אתה ישן במיטתך החמה,
אנו מדדים בקור העז ומשתדלים לא
לעצום עיניים כבדות כעופרת. בקש סלי-

הנה המיכתב כמלואו:

נפל לידי גיליון העולם הזה, ובו כתבות
על הפרעות והפרות הסדר בערי
הגדה והרצועה, התנהגות בלתי־הולמת
ופתיחה באש של חיילי צה״ל על נערים
וילדים.
האמת היא, שאילמלא שרתי בדיוק
עתה בעיר כזאת — חברון — במילואים,
ודאי שלא הייתי מתייחס לכתוב.
כבר קראתי בימי חלדי לא מעט מאמרים
של יפי־נפש, שבאים ממרום מושבם
להצדיק חלכאים ונדכאים, כשהם מטיחים,
אגב נסיונם הכן, בוץ ורפש לכל עבר,
מבלי לבדוק במי הם פוגעים.
אינני יודע מתי שירתת לאחרונה במילואים,
אך אני משוכנע שתמצא עניין
בעלילותיהם של אותם ״מפזרי הפגנות״
ו״שולפים בפוטנציה״ בעת שירותם המאולץ.
ובכן, אנו מוצבים פה, בחברון, בשמירה
על מערת־המכפלה — תפקיד שלא
בחרנו בו מרצוננו, תפקיד שמעולם לא
הוכשרנו לו ולא חונכנו לקראתו.

״ מנו צ חי ם
בטרם קרב
שומרים כיום וכלילה. וכך יום
אחרי יום, לילה אחרי לילה. יום רודף
לילה ולילה רודף יום, ואנו נעים בנים־
לא־נים, בין שמירה לשמירה, במין ואקול
אום של זמן, שמטשטש את ההבדלים בין
יום ולילה.
אל תוך הטישטוש הזה פולש הגנרל
קור ומשחק בנו כראות עיניו. לובשים
גרב על גרב, עוטפים את הרגל בשקית־ניילון
ואת כל הכבודה הזו מנסים לדחוס
אל תוך נעל צבאית כבדה. אחרי
כמה דקות מאבדות כל השכבות האלה
את חשיבותן, משום שהקור חודר ומתפשט
מעלה־מעלה. אנו הופכים מנוצחים
בטרם קרב.
אחר-כך באים הפטרולים בין הכוכים,
אבטחה לכמה משפחות של פאנאטים
דתיים, העושים כל שביכולתם בכדי
להכביד עליך את התפקיד. סיורים בעיר
עדינת, כשאתה לוחץ על דוושת הבנזין
הווור״רז

הז ה

חיילי צה״ל כירושלים
״ומאיתנו אתה צריך לבקש סליחה קטנה ,
לה אילמת לקללה עסיסית ומהתמודדות
רוחנית להתכתשות פיסית. ואנחנו בתווך,
שונאים את אלה ומתעבים את אלה ומנסים
לעשות רבד שכישלונו.מובטח מראש —
להשכין שלום בין המחפשים מילחמה.
האמן לי שכל זה הוא עדיין כאין
וכאפס לעומת אותו מבט קר וקשה של
ילדה קטנה, בגיל בתי. היא מעדה וניגשתי
לסייע לה לקום, אך במבטה הקר
ראיתי שאינה רוצה בעזרתו של מי
שנראה בעיניה כחייל כובש ושולט.
ומי אנו? כובשים — חיילים מהירי-
חימר, וזריזים בשליפות — צלפים מהוללים
מגגות הבתים — האם ידעתם שאת
גיל הארבעים השארנו כבר כולנו מאחורינו
ן המושבניק מיבניאל, בעל המכולת
מבת־ים, הקיבוצניק מכפר-רופין ועובד
התעשיה־הצבאית מיבנה. כולנו כבר סוחבים
כרס, מטופלים בילדים גדולים ודואגים
לאשה, פרנסה וצרות קטנות, ככל
יהודי אחר — צמוד, לא־צמוד.
האם ידעתם שמזה עשרים שנה אנו
משרתים במילואים ! 1עשרים שנה מבצ עים
את שנדרש מאיתנו, ללא טרוניות,
ומתפללים רק תפילה קטנה אחת: שנח זור
הביתה בשלום.

הה מאיתנו, שנקלענו לאבסורד זה, שבו
דעתנו אסור לה שתישמע ויכולתנו חייבת
להספיק לנו כדי לחזור הביתה בשלום.
כשנשוב הביתה ונחבק את ילדינו ה קטנים,
נבקש את סליחתכם. כי כלפיהם
אנו חוטאים, כולנו, ותיקוותנו הגדולה
שהם לא יאלצו לעבור את מה שעברנו
אנו. אלא שתיקוותנו לא תתגשם כל
זמן שהעניינים ימשיכו להתנהל כפי שהם
מתנהלים עתה.
ארכו הדברים׳ ולא התכוונתי. האמן
לי, מעולם לא כתבתי מיכתב לעיתון או
למערכת כלשהי, ואיני רוצה פירסום או
כותרת. אבל הדברים כואבים, וכשכואב —
צועקים. ואם השתמשתי בך, מחל לי,
שהרי אין דנים אדם בצערו או בצעקתו.
ולסיום
אומד רק זאת: כל יום שחולף
וכל מחזור שעובר פה שונא יותר ויותר
את משיחי־השקר־והשינאה — שלהם
ושלנו. כל מחזור כזה בשל לחינוך להבנה
ולאמונה. אבל כדי לחנך -צריך להיות
מחנך ולא שולף־מן־המותן או צלף, הממתין
להזדמנות כדי לעשות כותרות.
קח זאת כמשימה, והלוואי שתצליח.
עד כאן מיבתבו של הקורא עמי בארי.

מובן שאיני כועס עליו, ואין לו צורך
לבקש ממני מחילה. אני מבין היטב את
מצב־רוחו של חייל קרבי, המרגיש ניכור
גובר והולך בינו ובין העולם הרחוק
שבעורף.
אני גם מבין היטב את מרירותו על
כי אדם ״הישן במיטה חמה״ מותח ביקורת
על חיילים המשרתים בתנאים כה
קשים — טבעיים ואנושיים — ׳שאינם
שולטים בגורלם, אלא הממלאים פקודות.

במר כז ה שו ר ה
הרא שונ ה
אולם הדבר אינו פוטר אותנו מן
הוויכוח. ויש ויכוח.
ברור לי כי עמי בארי ורבים מאוד
מחבריו אינם אשמים במצב ההופך אותם
לחיילי־כיבוש בחבל־ארץ אשר תושביו
שונאים אותם, עד כי ילדה קטנה רואה
בהם מיפלצת.
אין הם אשמים — אלא כפי שאשמים
כולנו, כבוחרים וכאזרחים, על כי בחרנו
מאז 1967 ועד היום בממשלות שלא
הבינו את האסון המדיני והמוסרי הכרוך
במצב זה. הממשלה, הכנסת והמימסד המדיני
הם המעצבים את המדיניות, ואותם
יש להאשים בקיומו של המצב המתואר
בצורה בוטה ואמיתית על-ידי הקורא בארי.
ממשלות המערך והליכוד — החל בלוי
אשכול וכלה במנחם בגין — יצרו וקיימו
מציאות אשר הפכה את עמי בארי, איש־קיבוץ
שחונך לעבודה וליצירה, לשיוויון
ולצדק חברתי, לחייל של מישטר־כיבוש,
הרודה בעם אחר, והנראה לעולם כולו
כאה־תאום של חיילים קולוניאליים של
מישטרי־דיכוי למיניהם.
על כן — הוויכוח העיקרי הוא פוליטי,
והוא מכוון לעבר הכוחות הפוליטיים
— בקואליציה ובאופוזיציה — התומכים
במצב הקיים. אנו עומדים במאבק
זה, ונדמה לי שגם הקורא עמי בארי
אינו יכול להאשים אותנו בהשתמטות
ממערכה זו. אנו עומדים במרכז השורה
הראשונה.
אך מכאן אינה נובעת המסקנה —
המשתמעת מדיבדי הקורא בארי — כאי לו
אין למתוח ביקורת על החיילים והשוטרים
בשטח.
אין הם אשמים במצב. לא הם בחרו
בשרות זה. הם ממלאים פקודה. הפקודה
באה מפי הממשלה שעם־ישראל בחר בה,
ורק עם־ישראל יכול להחליפה. עד כאן
הוא צודק.
אך מה שקורה בשטח בפועל תלוי
לא במעט בחיילים הממלאים את הפקודות
— וביניהן פקודות שהן בלתי־חו־קיות
בעליל, ואשר לפי החקיקה היש ראלית
ופסיקת בית־המישפט הצבאי
אסור לחייל למלא אותן( .״מתנופף עליהן
הדגל השחור של אי־החוקיות כדברי
השופט הצבאי במישפט כפר־קאסם).
לא ממשלת״ישראל החליטה שהחיילים
יירו מעל הגג ברמאללה בתלמידות בנות
,15 המפגינות למטה בלי נשק הם. להיפר׳
פקודות־הקבע של צה״ל, שאושרו
על־ידי שר־הביטחון, אוסרות בפירוש
יריות כאלה.
מעשים רבים׳ הנעשים בשטחים הכבושים׳
נעשים על דעתם של חייליטדחי-
דים, ביוזמה מקומית של מפקד זוטר או
חייל. אני משוכנע כי הקורא בארי אינו
עושה מעשים כאלה, ושהוא גס משתדל
בכל כוחו למנוע אותם, כאשר הדברים
מתרחשים בקירבתו. אך כאשר הוא תובע
מאיתנו להימנע מחשיפת העובדות ומביקורת׳
מפני שאנחנו ישנים במיטות חמות,
אין הוא צודק.
בחושפנו את החריגות ובהצביענו על
האחראים בשטח אנחנו ממלאים את חובתנו׳
בדיוק כפי שהקורא בארי משתדל
למלא את חובתו שלו — והעובדה שהוא
סובל בקור־אימים, בעוד שאצלנו דולק
התנור, אינה משנה מאומה.
זכותו — ואף חובתו — של עמי בארי
היא לתת פורקן למצוקת נפשו. אך
הייתי מבקש ממנו בכל לשון של בקשה
להעמיק לחשוב, כדי להגיע למסקנה
שאין להשלים עם מציאות נוראה זו,
הכפוייה עליו — ושעליו, יחד עם כל
אזרחי-ישראל בעלי הלב וההגיון, להיאבק
לשינוי פני הדברים.
והרי לשם כך אנחנו עמלים.

למה רמי א 1כל לאודלי מהיד?
מכחכים 1חל ת של
חיד• ס גו ל ה
א״פוופו פרשת אבו״חצי־רא
— נוהל תמוה המקנה
זכויוונ״יתר ליחסנים.

ורשבסקי ־ ם ריליך

״דרכי הטיפול בתיק שר־הדתות
מעוררות פליאה, אם לא חשש, כי
החשוד הנכבד זוכה לזכויות־יתר,
שאינן מוענקות במיקרים דומים לסתם
אזרח מן השורה העומד לחקירה...״
קטע זה לקוח ממאמר־המע־רכת
של על המישמר ( 17 בנובמבר).
קטעים דומים, שהופיעו בעיתונים
אחרים, מבטאים את מורח־הרוח
הציבורית מהאפלייה הבוטה בדרכי
הטיפול בחשדות בעבירה של
השר אהרון אבו־חצירא. במיוחד
המדובר במסירת חומר החקירה
לעיון פרקליטיו ובהתייעצויות ה יועץ
המישפטי לממשלה עימם,
עוד בטרם הגשת כתב־האישום.
בדרך כלל, לגבי כלל החשודים,
נוהגים על פי ״חוק סדר הדין
הפלילי תשכ״ה — 1965״ ,האומר,
בסעיף 67 כך :״הוגש כתב־אישום
בפשע או בעוון, רשאי הנאשם
וסניגורו וכן אדם שהוסמך לכך
על־ידי הסניגור, או בהסכמת התובע,
אדם שהוסמך לכך על־ידי
הנאשם, לעיין בכל זמן סביר
בחומר החקירה שבידי התובע ולהעתיקו...״
כדי
לאלץ את שר־המישפטים
להתייחס לעניין זה מעל במת הכנסת
— אם כדי להצדיק בפומבי
את דרך הטיפול של היועץ המיש־פטי
ואם כדי שיסביר לאילו יחס-
נים שמורה זכות־השימוש בנוהל
תמוה זה — אני מציע להתייחם
לנושא בשאילתה מעל במת הכנ סת,
או אפילו במיסגרת הצעת־חוק
פרטית. הצעת־חוק כזו חייבת

התיקון ביחס להערה ההומוריסטית
שנאמרה במסיבה, ושייוחסה לקורא
שומק שומרון.

הצעת • שר
הקורא הלינגר שלח את
ההצעה המתפרסמת כאן
אל שר״הגישחון מנחם
בגין.

חושבני שאפשר לייעל את צה״ל.
שהרי אם המדינה יכולה להשתמש
בגנרלים שיצאו מכלל שימוש כ פוליטיקאים
דגולים וכפרשנים ל מיניהם,
אפשר בוודאי למצוא שימוש
חוזר גם לטנקים, מכוניות
וציוד אחר, שעשו את שלהם. אם
יימצא לאלה שימוש יעיל, יחסוך
הדבר הרבה שקלים לקופת ד,מדי־ך.
רלן ן הלינגר, תל־אביב

טשתלשלם צו דקת
על לנון, לנין וכל השאר
(״העולם הזה״ .)2259

מי יגול עפר מעל עיניך, ולדימיר
איליץ׳ היקר. ראה עם מי בילבלו
אותך: ביומון הארץ, מה־ 15בדצמבר,
חשב מישהו מהסדרים או
המגיהים כי לנין ולנון חד המה.
או שמא זוהי טעותו של הכתב
או העורך?!
מבלי לפגוע בכבודו של לנון
הגדול, מן הראוי לציין שלנין ה־בולשביק
ולנון החיפושית אינם
ולא היו אותו אדם עצמו. אני יודע
שיש רבים המגדירים עצמם כ־
(חסידי
מארכסיסטים־לנוניסטים
גרושו של מארכס וג׳ון לנון) ,אך
יש רבים אחרים המגדירים עצמם

רבע מיליון צעירים בערב התייחדות
עם לנין בנידיורק
מאת שלטה שמיר, סופד ״הארץ״ כניי־יורק
נ־ו־יורק( 14 ,מיוחד ל״הארץ״) .קהל הנאמד ברבע מיליון
בני •אדם, רובם המכריע צעירות וצעירים, התקהל היום בסגטראל
פארק במרכז מנהטן למפגן התייחדות עם מי שהיה זמר החיפושיות
ג׳ון לנון, שנרצה בשבוע שעבר סמוך למקום המפגן.
מבואות הפארק הענקי והרחובות הסמוכים היו מלאים רבבות
בני־אדם ומאות שוטרים שומרים על הסדר. אפילו הרצוזו של
הנשיא קנדי לא היה מלווה בהיסטריה ובגילויי אבל כפי שנראו
היום בסנטראל פארק. היה זד, חזיון סוריאליסטי, כאשר בשעה 2
בדיוק יידה דממת מוות על הקהל העצום יבמשך 10 דקות
הרכינו אלפ-ם ראשם ופרצו בבכי. י־בים באו עם גיטרות ומתכוננים
להישאר בפארק לליל שימו־-ב.

״ ערוץגמא ״ מציע לך מבחר בידור טלויזיוני מנב^ ,בביתר
• סרטי. עלילה זרים בתרגום עברי • סרטי עלילה ישראליים • הפקות עצמיות •
• ספורט: כדורסל אמריקאי, כדורגל אירופאי, טניס, שחיה, מרוצים ועוד
• מצעדי פזמונים מהו״ל • תוכניות לילדים •

תוכניות הטלויזיה יפורסמו מראש בעיתון ״רגבי׳

לרשותנו עומדים:

0צוות עיתונאים (מחשובי העיתונים היומיים).
#צוות מהנדסים (מהבכירים בענף התקשורת משרד פרסום (הפועל 5שנים -בהצלחה).

מבצע החודש!
$ 12 לכל דייר -לחודש 10 לכל דייר באם התשלום דרך ועד הבית).
+דמי התקנה חד פעמיים (המשתנים בהתאם למספר הדיירים והבניינים המתחברים
למערך אחד).

הזמן עוד היום!

את נציג המכירות שלנו ־ -ולא תתאכזב.

״רגב״

סירקץ ד גבעתיים
טל 8141, 31038 2 .וכ

להתייחס לעיון בחומר החקירה
בטרם הוגש כתב־אישום, כדי להבדילו
מן האמור בסעיף ,67ש צוטט
לעיל — לעשות את הנוהל
שייקבע אוניברסלי ולא נחלתם של
יחידי־סגולה.
אלי עז ר כו כני, גיבעתיים
י• בעיקבות הנזיכתב הוגשה
בכנסת שאילתה לשר־המישפטיס
משה ניסים.

קצת אחרת — מארכסיסטים־לני-
ניסטים, ויש לשים־לב להבדל.
י. מ״ ,מארכסיסט מתל־אביב
י• כותרת הידיעה בהארץ, שבה
הוחלף לנון בלוין — ראה גלופה.

שלם קטן, וגולם ג דו ד
הוא בולגרי והיא סובייטית...

חוק צ חו ק -אבל...
קטע במדור ״אנשים״ (העולם
הזה )2257 מייחס לי אמירה שלא
נאמרה על־ידי והגורמת לי עוול
גדול בסיגנונה ותוכנה המעליב.
מתוכן הקטע ברור שהכותב הדביק
לי אמירה השייכת למישהו אחר,
שכן הוא טוען כי המדובר ב״דובר
שר התמ״ת״ ,בעוד שאני משמש
בתפקיד חובר מישרד־ד,אנרגיה.
דומני שמוטב כי לא אחזור על
דיברי־בלע, ואסתפק רק בתיקון
טכני, כדי לא לגרום לחזרה על
פירסום הדברים.
יצחק שומרון, דובר מיש רד
האנרגיה והתשתית, ירושלים
!• העולם הזה מקבל ברצון את

אני לא שמעתי על דו״ח יאנסן,
בקשר למכירת תרופות אסורות
לארצות העולם השלישי, אך לעומת
זח הכין אירגון־הבריאות ה עולמי
של האו״ם דו״ח דומה, ואפילו
יותר יסודי! רוב העיתונות
המערבית, כולל הולד טריביון ר
רידרס־דיג׳סט, כתב על כך. תחנות
הטלוויזיה של המערב מוכיחות מדי
יום ביומו שהן אינן מפחדות מנ>ש־אים
לא נעימים, כולל פגיעות בזכויות
האדם במערב. שחורים,
אינדיאנים, מכסיקאים ופורטררי-
קנים בארצות־הברית, באסקים בספרד
וצרפת, קאתולים בצפון־איר־לנד
וחברי קואופראטיבים חקלאיים
שעומדים לנשלם בפורטוגל. ה רשעים
של התיקשורת הבינלאומית
(המשך בעמוד )6

, 1 5 ^ 8 ) 6 7 6 0וזז 8 {6ז 35ז 6ז) 0 3גן 4 3

71־ ^ 0

איתן־ לכל מקום

60ז|11-0096, 7^ 8)6ט),ץ ם 4 5 1>6־ ? 0

60־0096 , 7/7 8)61־ 111ט),ץ 60ו 5 5 1־ ? 0

סססוס 8/81601 4/7ז 681)6ק 8/ , 8״ 2 3 2־ ? 0

2/8)601, 7/7 >161-60ז 081<6ק 6 5 2 1*8/, 4 8־ ? 0

68!)61׳ 8/8 )601 3/7 01000ק2 # 8 /, 8

31־ ? 0

8)81-60״ 8/8)601, 10ז0 8 5 3 168/, 6 8|>681)6

8/8 )601 4/7 01000ז 68|<6ק2 1* 8/, 8

33־ ? 0

17 שבץ

!1111:1ה 1ה

2260

(המשך מעמוד )4
מדווחים היטב, ולפי הרבה ריאקציונרים
אמיתיים, הם מכבסים את
כביסת־המערב המלוכלכת בפומבי.
ומצד שני: בדיוק אותם אנשים־
רעים של התיקשורת הבינלאומית
גרמו, שנפגעי רעידות האדמה ב־אלג׳יריה
קיבלו עזרה מאסיבית
ומיידית.
בדבר אחד אני מסכים עם חיים
ברעם: שחבל שאי אפשר (עדיין)
להאשים את המי־איי־אי באירגון
שיטפונות, בצורות ורעידות־אדמה.
שמתי־לב, שלמדור עורם קטן
יש רצפט בדוק ! לעולם לא לדווח
על פרוייקט חיובי, בארץ בעלת
שילטון שלילי! תהרוג את הבח־ר,
והוא לא יספר, שבאינדונסיה, למשל,
ישנם קואופראטיבים שמשלבים
חקלאות ותעשיה זעירה. לא
יאומן, אך יש להם בתי־יציקה

מאוזן :
)1עם מהגזע הלבן בצפון
אפריקה ! )5מקום צחיח ויבש!
)10 פרח, בצבץ; )11 נצח;
)13 נחשול ; )14 ריחף בין
שמים וארץ ; )15 מישענת ;
)16 ארב, התנכל ; )18 קידומת
לשמות בסקוטלנד; )20 מילת
ברירה; )21 מיתקן לקביעת
כיוון הרוח ; )22 התבונן היטב ;
)24 יצא (ארמית 25 שחקנית
בריטית שהיתה רעייתו של
סיר לורנם אוליבייה (ש״מ);
)26 בסלנג — פחד מאוד!
)28 שחקנית קולנוע — נשתבחה
בממדיה (ש״מ 30
עולם ; )31 סופר ופילוסוף
אנגלי — ״מלחמת העולמות״;
)32 בהשאלה — מקום הולדת;
)34 נמל עתיק בארץ; )35
מקום בארץ — תקווה לזהב
השחור; )38 עיר הקרנבלים;
)39 סימן ; )41 צר, שונא ;
)42 שיח בר קטן מאזורי ההר
בארץ ; )43 אלהים ! )45 החודש
בו אנו עומדים; )47 כלי זין
קדמון! )48 מטבע קוריאני;
)50 חדל מהיות ; )51 צאצאה ;
)52 תרועה ; )54 כסיל! )57
אחיינו של אברהם אבינו; )61
קיר ; )62.זבוב אפריקאי מוצץ
דם ; )64 מכתר איים ! )65 הוא
נכנס לטרויה וגייס חמישי בו;
)66 כלי הנגינה של מרים הנביאה
; )67 חסר־רכוש ; )69
ראש מילה שמשמעו — ארבע;
)70 קודר, עצוב; )72 פגם;
)74 שקד ! )75 דברי־אמת )77 :
סימבול, מופת ; )78 בננה ; )81
בהשאלה — שואף ונכסף לדבר
מה! )83 אות הנצחון! )85
מתנה ; )86 מנגינה ! )88 תש לום
חובה! )89 רעבתן! )91
ניצוץ; )93 כוח עליון; )95
לולאה לרכיסת כפתור ; )96
צריו להיות (ר״ת); )98 משבצת,
בית־קיבול קטן; )100
אילן ; )102 רב, נכדו של רש״י;
)103 תוכנית קבועה בטלוויזיה
למניעת תאונות בדרכים ! )104
חול־ים עשיר בקונכיות ומש מש
לבניין; )105 צפור־שיר.

מאונך :
)1חלק הצמח החבוי באדמה;
)2שליח ! )3ספר של הסופר
הנורווגי קנוט המסון ; )4
לזכרון ! )6גנוסיה ! )7פסל,
דמות ! )8יחידת ההספק ה חשמלי!
)9תרגילי סדר ל חיילים
חמושים (ר״ת 12
גבר שנועד לזנות בפולחן הבעל
בימי קדם ; )15 שמה הפרטי
של יוצרת אופנה ידועה בצרפת
)16 :כנוי פיוטי לעלם
יפה־תואר ; )17 איש תם יושב
אוהלים מקראי; )19 נקודת
הפגישה של קווים ישרים היוצרים
זווית ; )20 חרון ! )21
אזיקים ! )23 גבבה ; )24 אדם ;

מכחכים

29 28

מדריכה תומא

התקציב החדש מוביח ששר־האוצר
יגאל הורביץ ממשיך
לחתוך בבשר החי.

אמיל, זז ב ד שי ם
<האו 11ה ד*.מר<
אמיל תומא, גיבור הכתבה
״אמיל והבלשים״,
האיש שאירגן את בנס
נצרת, הוא בעלה של
אשה יהודיה — ויפה
(״העולם הזה״ .)2258
הזוג היפה הזה — הוא ערבי
בשם אמיל והיא יהודיה בשם חיה
— מהווה דוגמה מעודדת לכך,
שאפשר לקיים יחסים אחרים בין
יהודים וערבים, מילבד יחסי־איבה־שינאה.
כל הכבוד לשני אנשים
אמיצים אלה, השומרים על אהבתם
חרף האווירה העכורה האופפת
אותם. כדאי, בהזדמנות זו, להרהר
ברתיעה החולנית שיש לרבים ב־
:ארץ מפני נישואי־תערובת. למה
שלא תקדישו לנושא זך, כתבת־

נישואי־תערובת —

)26 הטיל לתוך ; )27 ידית ;
)29 ירק־בר המוזכר במשנה ;
)30 גרם למדון, סיכסוך ; )33
שיח־בר קוצני ; )34 מישחק
ילדים קופצני ! )36 כלי־נגינה
קדמון — כעין מצילתיים ; )37
מכשיר חשמלי המשמיע קול
למתן סימן; )40 כתב כריתות;
)41 מועד )44 :מילת קריאה ;
)46 בן ; )47 שן חותכת ; )49
בעלה הכרמלי של אביגיל ;
)50 שדה המושקה ע״י הגש מים
; )53 מלחין צרפתי(ש״מ);
)54 בסיסה של כיפת התמר ;
)55 אגרטל ; )56 קל־דעת ; )58
מילת־צער; )59 תוף אפריקאי;
)60 מישפחת פרפרים בעלי-
גוף ; )62 שט ! )63 אדמה רמה;

לים לשם כך את אונסק״ו.
ולסיום מיכתבי, צימוק קטן. יש
לי שני ידידים אישיים ויקרים,
זוג כתבי טלוויזיה. הבחור הוא
בולגרי, והבחורה סובייטית אמיתית.
הם מועסקים בארץ סוציאליסטית
שלישית. הם היו בכל ה עולם,
במזרח ובמערב, ופעם ב־שנה־שנתיים
הם עוברים פה, ואז
קולחים הסיפורים כימעס עד אור
הבוקר. הכביסה המלוכלכת של
וייאט־נאם, צפון־קוריאד, ואנגולה
גבוהה בהרבה מזו של המערב!
א. קופל, אנטוורפן, בלגיה

)66 עוסק בתורת האלוהות!
)68 תבואת קיץ שמפיקים ממנה
שמן ; )71 כלל האנשים ; )73
ביטול החלטה בתוקף סמכות:
)76 תכלית; )77 קיבוץ בגליל
המערבי ; )79 שריג ! )80 מוסד
חינוכי לילדים קטנים ; )82
מפקד מחלקה (ר״ת) )84 :
מפחד; )85 צבע אדום לנוי
והתייפות ; )87 תקנה )90 :
קיבוץ במרכזו של עמק־יזרע־אל
; )92 רסיס ; )94 שפת עם
זר ; )96 תאנה בשלה לגמרי ;
)97 יו״ר הפרלמנט האירופי
(ש״מ 99 אדמה מכותרת
ימים ; )101 שיירה ; )102 סימן
מוסיקלי; )103 ראש־מילה ש מובנה
שניים.

אני מעדיפה לחתוך בגשר
העסיסי של הסטייק הנפלא
שמגישים לנו במסעדת
ה״טיילת

חיילת תומא
— ואווירה עכורה
קטנים ופרימיטביים, בהם יוצקים
חלקי־הילוף למנועי דיזל, מכונות*
תפירה ומשאבות־מים, וכמובן —
כלים לעיבוד חקלאי. אנשים אלה
החלו מאפס, והיום, אחרי שנתיים,
חברי הקואופראטיבים ומישפהו־תיהם
מולבשים ומהנים היטב.
אך כל זה. הוא מוקצה מחמת
מיאוס, לא הברכה המארכסיסטית
של ברעם ושות׳ .דווקא ה״פרוג־רסיבים״
בארצות העולם השלישי
מנסים לסתום את הפה של אמצעי־התיקשורת
של המערב, והם מנצ־

מחקר מיוחדת 7הדבר עשוי לתרום
לקירוב הלבבות יותר מהרבה מאמרים
פוליטיים ונוסחות אידיאולוגיות
שהתבלו כבר מרוב שימוש.
א. כליפה, חיפה
9אגב, השם כליפה הוא שם׳
נזישפחה, נפוץ הן בקרב יהודים
והן בקרב ערבים.
היפה אצל בני הזוג תומא, שאיש
מביניהם אינו מתבטל בפני זולתו,
(המשך בעמוד )8
הווי ל ח

הזר־.

ביני׳־ם קי׳ 1£י\11־ד

ה חוו רו ת ווור־ו^ח \/ור;ד־ורו

מכמנים

י צי או ת
כ ל יו ם

מתל -א בי ב וי רו ש לי ם

ו באוטובסים

מ פו א רי ם

מחיר כיוון אחד$25
טיולים מאורגנים במלונות דרגה ראשוגה:
$235* סוף שבוע ארוך(יום ה׳-א׳)
$320* 5ימים (א׳-ה׳)
$385* 8ימים (א׳-א׳) .
$565.* 8ימים(לוקסור-בטיסה)
המחיר כולל:
* נטיעה הלוך ושוב * מלח דרגה ראשונה
1/2פנסיח * הסעות וסיורים.
הנחות מיוחדות לקיבוצים, קבוצות מאורגנות וועדי עובדים.
(ההשתתפות מותנית בקבלת אשרת כניסה למצרים).
פרטים: טיולי הגליל תל־אביב, רחוב הירקח 142 טלפון 9 :ו 2 ,2 2 0 8ל 2 2 1 3
ירושלים רח׳ בן־סירא , 3טלפון . 242720 חיפה המגינים , 43 טלפון 522958
טבריה, הירדן , 10 טלפון 2 0 5 5 0 ,2 0 3 3 0ואצל כל סוכני הנסיעות.

(המש ד מעמוד )6
מתכחש לעמו, מתעלם מתרבותו
או בז לכור מחצבתו. הוא אינו
מתכחש לערביותו והיא אינה מתכחשת
ליהדותה...
מידה דייוויס, ירושלים
חיה תומא בצעירותה —
כחיילת בצה״ל וכמדריכה בתנועת־הנוער
של מפ׳״ס, השומר־הצעיר —
ראה תמונות.

מי ה ד לי ף
ל ״לאקספרם ״
שימעון פרט יודע או שאינו
יודע את זהותו של
המדליף ז ראה דף תשקיף
(״העולם חזה״ .)2257

כתבתם כי ״יושב-ראש מיפלגת־העבודה,
ח״כ שימעון פרם, טען
באוזני מקורביו, שמי שמסר את
הידיעה לל׳אכספרם, הודה לפניו
שהוא עשה זאת. פרס סיפר שהוא
נזף קשות באותו מדליף.״
כיוון שהפרשה יצרה אווירת
חשדות עכורה, ועד הכינוי ״תים־
מונת ווטרגייט״ הגיעה, אני פונה
אל יו״ר מיפלגת־העבודה, שיפרסם
את שם המדליף ואת תוכן הנזיפה.
משה וייס, חיפה

פלמ שתתף ־ כו כ ב
בעיקבות הכתבה ״הקרב
על המחזמר״ ,שבה הוזכרה
דורין פרנקפורט כאחת
מקבוצת הנתבעים
הישראליים (״העולם הזה״
.)2257

י מנעדון 5
לתרבות חדשה

לדאבוני לא היה לי הכבוד להת־בע
על־ידי הכוריאוגרף מייקל בבט
על תיכבון בגדים ל״שורת מקהלה״

רח׳ הם ,5חל־אביב

סי׳ 297263

ערב עם :

חואן דה־דיוס
בשירה ונגינה על
גיטרה פלמנקה

יום שלישי 30.12.80 ,
כשעה 9.00
רה׳ הס 5ת״א, טלפון 297263
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

דורין פרנקפורט
חיידק במה

קבלת מו ד עו ת
ליכל ה עי תוני ם
ב מ חי רי המערבת

בישראל. אין בכלל מושג כזה אצלנו,
בחיידק במה — כל משתתף
כוכב ואת הבגדים תיכננתי, כמובן,
בהתאם.
דורין פרנקפורט, תל־אביב

תנ ח ה זאוחר
מי שהיה שר־הביטחון
ושר־החוץ של ישראל חו שד,
כי יהודים מישראל
פגעו בבטאם שכעה ופא-
רים האלף.

בראיון למבט בטלוויזיה (מה־6
בדצמבר) הצהיר וז״ב משה דיין,
כי הוא מניח שיהודים ביצעו את
הפיגוע בשני ראשי הערים בגדה,
שרגליהם ניקטעו כשהתפוצצו מים-
עני־נפץ במכוניותיהם.
מה היתה מטרתו של דיין, כש נתן
פומבי להנחתו (שלא התבססה
אפילו על צל צילה של עובדה) קבל
עולם ומלואו? האם רצה להגביר
את האחווה בין היהודים והערבים י
אולי חשב להפחיד את האנטי שמים
בצרפת? או שמא החליט
להודיע לעולם שקיימים אצלנו
טרוריסטים, כמו אותם פלסטינים
השואפים להשמידנו?
תהיה מטרתו של דיין אשר תהיה,
אין ספק שלמרות הכינוי ״זונה
פוליטית״ שניתן לו על־ידי חברי
מפלגתו לשעבר, עדיין מתקבלות
הנחותיו כעובדות מוגמרות בקרב
אנשים רבים בארץ ובעולם. הנחתו
זו של דיין, שכידוע נושא גם באחריות
מיניסטריאלית להיותנו
מופתעים במילחמת יום־הכיפורים
(אני מניח שאחריותו חורגת מה תחום
המיניסטריאלי) ,תכפיש את
תדמיתה של ישראל בעולם ותהווה
נשק תעמולתי נגדה. כמו כן ״תרם״
דיין לאנארכיזם במדינתנו, שנמצא
בקו־עליה גם בלעדיו. שכן אם הוא
מרשה לעצמו להניח הנחה כזו,
מדוע שלא יבוא ח״כ אחר ויניח,
שראש־הממשלה בכבודו ובעצמו
נתן את ההוראה לפיצוצם של
ראשי־הערים?
עם כל השלילי שבהתבטאותו
חסרת־הרסן, סיפק לנו דיין הזדמנות
פז להראות, שאין אנו מפלים
ערבים לרעה.
ראשי הערים גורשו עקב הסתה.
דיין מכובד אצל הערבים, לפחות
כאוייב. לכן יקבלו כמה מהם את
הנחתו ברצינות, והם עלולים לנקום
ביהודים על הפגיעה בראשי הערים.
דיין נתן פומבי להנחתו, למרות
שהוא מכיר טוב את מינהגי הערבים׳
כולל מיבהג נקמת־דם. לפיכך
אפשר לראות בדבריו הסתה מכוונת
לאלימות של ערבים נגד יהודים.
עקב כל האמור לעיל, אני מציע
לכנסת שלא להפלות בין ערבים
ליהודים, להסיר את חסינותו של
ח״כ דיין ולגרשו ללבנון.
סמי וקס, נתניה

הנז קשתפר

פיוסוס איויאר

אבו נבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
שלפיו 77211* ,227117

הוא באחת הדיקטטורות, שרכשו
נשק לדיכוי אזרחיהן. גוואטמלה,
ניקראגואה של סומוסה או שמא
קולומביה? !
מכאן שהנזק שנגרם מביטול ה־עיסקה
הוא אולי נזק כספי רב,
אך שלא בכוונה הביא הדבר רווח
למדינת-ישראל, הידועה בדרך כלל
כספקת נשק לכל דיכפין.
רות שירטון, גלאסגו, סקוטלנד

פרפה לי שראל

יבוא ו שיווק: אלפ א טריידינג, טל 233910 .־03

תן טרמ 3לחייל

בעיקבות פרט מסויים בכתבה
״נאמן — כוכב עלהזח״
(״העולם
יון״
,)2255
הקשור בפעילותו
של אלחנן ישי.

ושוב נזכר שמו של אלחנן ישי
בסיפור שבו הופיעה פיסקה תמוהה
:״הם ביטלו את העיסקה כולד,
וגרמו נזק עצום למדינת־ישראל.״
היות והעיסקה שבה מדובר היא
עם מדינה דרום־אמריקאית, ששמה
אסור לפירסום, אין אדם הבקיא
בנעשה בדרום־אמריקד, זקוק ל-
דימיון פורה כדי לנחש, שהמדובר

ח שס רב
הקורא בר״גיל מונה את
שבחי העיתון.

כקורא ותיק של ״העולם הזה״
( 32 שנה) הריני לציין את התקדמותו
של השבועון מכל הבחינות.
יותר עמודים; מדורים מגוונים ;
רשימות מסקנות במישור החברתי,
הפוליטי והאמנותי ; גם הצד הגרא פי
מעורר רושם רב והמודעות
המודפסות בשלל-צבעים מרהיב ;
יותר ויותר אנשים קוראים את
השבועון בארץ ומעבד לים.
אכן חלה התקדמות רבתי. כה
לחי!

כן־ציון בר־גיד,

גבעתיים

דגמי
פ 1רד פיאסטה

1981
לרכישה באספקה מידית.
?תר אמינות, יותר כטיחות. יותר חסכון .

הו רו ס הו ס

שיעורים בזמן, מפתחים תחושת סדר
וניקיון, וההישגיות הנהוגה בבית־הספר
טיבעית להם. הם שואפים להישגים,
ומודדים את עצמם בהתאם להישגים.
הם קשורים למישפחה ונשארים קשורים
במשך כל חייהם. כאשר נחוץ לטפל
בקרובי-מישפחה חולים או זקנים —
הגדיים הם אלה שלא ייתעלמו מהחובה,
ויתמסדו לעניין בדבקות ונאמנות.
בילדותם סטורן מכביד עליהם לעי תים,
ימם סובלים ממחלות ומפגיעות
יותר מילדים אחרים. לעיתיס-קרובות
הילדות עוברת עליהם בקשיים רבים,
ועם השנים גם גורלם משתפר. נראה
כאילו הגיל מיטיב עם בני גדי.
סטורן מסמל זיקנה — וכבל שבני גדי
מתקדמים בגיל, סטורן מחזק אותם יותר
ויותר. כך שבסופו של דבר נוצר פרדוכס
— בתור ילדים וצעירים הם נראים
מבוגרים יותר, ובתור מבוגרים ומז
דקנים
הם נראים צעירים וחזקים יותר.
בגיל זיקנה, שבתאי — הכוכב השולט
בהם, מראה להם את חסדיו, ומפצה
אותם על הסבל שידעו בגיל צעיר.
בני מזל גדי — ידועים כמעשיים,
ארציים, רציניים ומרובעים. אך כאשר
מכירים את הגדי מקרוב, מתברר שהוא
לגמרי לא מרובע, והצורך החזק להיצמד
למיסגרת קבועה עוזר לו לשמור
על האינדיווידואליות החזקה הקיימת
באופיו. הוא מקים סביבו חומות־בי-
טחון, ומעטים הם אלה הזוכים להתקרב
אליו, ולהכיר את עולמו הפנימי
העשיר.
הגדי חש עצמו בודד ומובדל מאחרים,
הוא מתייחס לחברה באדיבות
ובסימפטיה, אך בתוכו הוא חש לעי-
תיס״קרובות דיבדוך ועצבות.
למרות רצינותו הרבה ורגש האחריות
המפותח, רבים הגדיים המחפשים להם
חיים בוהמיים, ומנסים להתנער מהרגשת
הכובד המלווה אותם בדרך־כלל.
יתכן שזו הסיבה שניתן למצוא אותם
במקומות בידור ובילוי, או במקומות
שבהם לא מצפים שדווקא הם יימצאו —
בהרפתקות מוזרות ובלתי־שיגרתיות, או
בחברה שלמעשה מנוגדת לאופיים.
הם מיודדים עם אנשים רבים, ומכיוון
שהם בדרך־בלל מגיעים לעמדות מכובדות,
בגלל הישגיהם המיקצועיים, רבים
מבקשים את חברתם. אך אם לשפוט
את המצב האמיתי, בני גדי מתיידדים
בקושי רב, כשמדובר בידידות קרובה.
הם רגישים מאוד וחוששים להיפגע, הם
ביקורתיים ובוחנים היטב את המיועד
להיות ידיד קרוב, ובאשר נותנים אמון
ומרשים לעצמם ליצור יחסים קרובים
וגלויים, הם פותחים מעט מעולמם ה סגור,
מתמסרים ואינם נתפסים לחישובים
קטנוניים.
בשעת צרה הם הראשונים שמגישים
עזרה. דרישתם העיקרית מידידיהם שיהיו
כנים וגלויים, מכיוון שהם עצמם
אומרים את אשר עם לבם. כאשר נחוץ
לבקר או להעיר לחבר על דרך לא
נכונה, או התנהגות מרגיזה, הם מעירים
ולא מסתירים את דעתם האמיתית. לכן

במקום העבודה אתם עתידים לפגוש באני
שים נעימים ומעניינים. כדאי להקשיב ואולי
גם לקבל חלק מהרעיונות
שהם ישנוי־או.
היחסים עם העובדים
האחרים גם הם
נעימים בתקופה -זו.
אתם מגלים עניין רב
בכל שיטחי האמנות,
ורצוי לפתח אחד מהשטחים
שבהם אתם מוכשרים.
הורים או קרובים
מבוגרים עלולים
ליטול חלקם מזמנכם, וייתכן שתיאלצו
להושיטלהם עזרה בעניינים כספיים.

בתקופה זו הריכוז יהיה מופנה לענייני
הבית, הדירה והרכוש. עליכם להשגיח
על הכסף, ולנסות
להחזיר את מרבית
החובות הגורמים למועקה.
מאוחר יותר
אתם עלולים לחוש
קשיים בענייני כספים.
דווקא כעת, כאשר
דרוש חיסכון, עשויים
להגיע אורחים שיוסיפו
עבודה והוצאות, אך
חברתם תוסיף הנאה
ועניין. נסיעות בענייני עבודה רצויות
לכם בשבוע זה, וצפויות לכם פגישות.

מ רי ם
בני מיני

! מור החודש:

ו 3ד י

מזל גדי משתייך לקבוצת מזלות האדמה,
ונשלט על״ידי הכוכב שבתאי
(סטורן).
במזל זה ניתן למצוא שני סוגי גדיים :
לראשון מטרה ידועה, שאליה הוא שואף
להגיע — הוא מצטיין בתכונות של
סבלנות, יציבות, תיעול ודבקות במטרה
לנוכח בל הקשיים האפשריים.
השני — נוטה להיות סגור ועצור,
חסר־ביטחון, כשאופפת אותו אווירה של
קיפאון, חשדנות ופחד מהחיים. הוא מגן
על עצמו על״ידי היצמדות למיסגרת קבועה
ובטוחה. לעיתים־רחוקות ישנה את
מקום עבודתו, מחשש שמא יאבד את
ביטחונו הכלכלי.
הכוכב השולט במזל גדי — שבתאי,
המסמל באטטרולוגיה גבולות, תחומים
ומיסגרות. את מיגבלות הזמן, את נס-
יונות החיים, ואת החוויות החינוכיות
שעל האדם לעבור על״מנת להתחשל.
עם התפתחות הטלסקופ גילו, ששבתאי
מוקף שלוש טבעות והן מהוות
כעין סמל להגבלות המיוחסות לכוכב זה.
שבתאי מסמל מוסריות גדולה וחוקי
מוסר נוקשים. לבן אחת התכונות הבולטות
ביותר במזל גדי היא האחריות.
גם כאדם הוא מלא דימיון ורגש, עוסק
באמנות, מודע למציאות ויודע שהוא
חייב להתמודד עימה כפי שהיא. ואכן
לבן גדי הרגשה שהוא חייב בעול אח ריות,
והמשימות שהוא נוטל על עצמו
מהוות ציר מרכזי בחייו.
ילידי גדי נותנים לפעמים הרגשה
כאילו נולדו מבוגרים. בבר בילדותם הם
רציניים וסגורים יותר מאחרים, מבינים

לא יוכלו לסלוח לאדם קרוב שלא ינהג
איתם באותה צורה.
אולי כדאי להוסיף, שכאשר הם מתאכזבים
מידיד, קשה להם מאוד לסלוח
לו, וגם אם ימשיכו איתו בקשר, הוא
יהיה יותר שיטחי, מנומס ומסוייג.
כפי שנאמר קודם, הקאריירה חשובה
לבני גדי, והשאפתנות הקיימת באישיותם
מכוונת אותם להגיע להישגים

אנוור אד־־סאדאת
־* 8 יציבות ודבקות במטרה

משמעותיים בכל תחום שבו הם בו ־*
חרים. בני גדי ניתן למצוא בתחומים 8
רבים — אמנים, יוצרים, פוליטיקאים8 ,
אנשי עסקים, מדענים או בעלי מלאכה8 . 8 דבר אחד בטוח, בכל שטח שבו יב ־8 8 חרו, יהיו הם העובדים המסורים והחרו * 8 צים ביותר.
הם אינם חוששים מעבודה שחורה, או *

(המשך בעמוד * )48

ההתקדמות בקאריירה מעסיקה אתכם.
משקיעים מרץ רב ויוזמה על-מנת להתקדם.
ההתקדמות תעשה
בעיקר בכוחות
עצמכם, לא בדאי לסמוך
על הבטחות של
קרובים וידידים. התלהבות
לקראת שינוי
גורמת להתנהגות עי-
רגית ומעט רעשנית. בשטח
הרומנטי צפויות
פגישות עם בני־זוג מארץ
אחרת. תוך זמן
קצר ידובר על נסיעה לצורך הש-

תלמות מיקצועית, או אפילו נישואים,

בחודש האחרון חשתם לאות, כובד ועייפות׳
מהשבוע תרגישו קלים יותר, חלק
מהציפיות תתגשמנה,
ואתם תהיו יותר מרוצים.
רעיונות חדשים
בשטח העבודה, ואף
הזדמנויות ללמוד ולפתח
את הנושאים
המעניינים אתכם, יהיו
לעזר בתקופה מאוחרת
יותר. חיי החברה מתעוררים,
ואלה מביניכם
שסבלו מחוסר־חב־רה,
או שהיו מוקפים באנשים שלא ענו
לדרישות, יוכלו להנות מהיכרויות חדשות.

מריבות פיתאומיזת עם בני-מישפחה
ואפילו אנשים זרים גורמות לדיכדוך
וכעס. כימעט לא מצליחים
לעקוב אחרי הלהתפרצויות סיבות הפיתאומיות•
ענייני
כספים מוסיפים גם
הם למתח ולחוסר-
ההבנה עם בני־הזוג,
אך לפחות בשטח זה
תוכלו להירגע, סכומי
כסף בלתי-צפויים עתידים
להגיע, ולהוציא
אתכם ממצב של פחד ודאגה. ייתכן
ביקור ידידים או קרובים מחוץ־לארץ.

אריות עובדים קשה ובדייקנות בתקופה
זו, אך הגישה הכללית מעט פסימית. נסו
לפתח דברים חדשים
בעבודה, ולא לשקוע
בשיגרה האפורה. רג-
שות״אשמה מכבידים
עליכם, ואתם מוכנים
להקריב הרבה למען
האנשים היקרים לכם.
יש לחשוב בכובד־ראש
על שינויים בעבודה
ואף הנוף״האנושי שבסביבתכם.
יתכנו נסיעות
פיתאומיות בענייני עבודה, או עזרה
לידים השרויים בצרה והזקוקים לבם.

חאזן״ם

101

חשים צורך לשנות את מקוס־המגוריס או
להתרחק לתקופת־מה מהסביבה הרגילה.
מצב־הרוח אופטימי, נינוח
ושליו. ידידים
עשויים להגיע לפתע ולהביא מחוץ־לארץ,
מתנה משעשעת. לסטודנטים
סיכוי טוב מאוד
להצליח בבחינות. לכולם
מומלץ להתחיל ללמוד
שפה חדשה, כושר
הריכוז מתחדד וקל
יותר ללמוד בתקופה זו.
פגישה מיקרית עתידה להוביל ליחסים מרשימים
ומיוחדים. המצב הכספי משתפר.

עניינים כספיים יעסיקו אתכם במיוחד —
סוף־סוף גם בני בתולה יוכלו להרשות

רוצים להוציא כסף יותר ממה שנחוץ.
לעצמם לתנות מהחיים בתקופה זו. מסי¥
בות,
קונצרטים ואירואפילו
החסבנים מבין

עים ספורטיביים ייגרמו
הקשתים ירגישו צורך
לשינוי זמני באישיות־לבזבז
כסף ולקנות

דברי־מותרות. טוב לפכם.
תוכלו להשתחרר

מעט מהביקורת, המאתוח
חשבון חיסכון ב¥

ימים
אלה, ואולי גם
לצת אתכם להישאר

לנסות את מזלכם בתמיד
בצד. תקופה שבה
הגרלות. הופעתבם קואפשר
לפתח תחביבים,

שלהם אינכם מוצאים
רנת, ואתם שופעים

825

3 6 בדרך־כלל. פנוי זמן
קסם ושימחת־חיים.

ומלאכות־יד כתיבה אלה שחשו אכזבות בעדינות
ומקוריות יאפיינו אתכם יותר מכל.
שנה האחרונה, יובלו לפצות את עצמם
גם הצד הרומנטי יהיה מודגש בשבוע זה.
על זמנים קשים שעברו עליהם עד כה.

סאומיס

הגדיים יותר עירניים, קלי־תנועה ונוטים
יותר לרגשנות בתקופה זו. מתעורר בכם
החשק לעיסוקים חדשים,
הרפתקות מיוחדות
וטיולים. גם בענייני
המיקצוע חשים צורך
לשנות את העמדה
והעיסוק. אפשרויות טובות
נפתחות בפניכם
עכשיו. עליכם רק להעז
ולהציע את עצמכם.
הסיכויים טובים
לאלה שיפגינו ביטחון־
עצמי ׳.בעניינים רומנטים עליכם להראות
יוחד העזה ויוזמה יחד עם סודיות

תקיפה שבה חשים צורך במנוחה. יתכן
שמישהו.חולה במישפחה, ואתם תיאלצו
להתמסר יותר לעניינים
מישפחתיים. טוב
לתכנן את העתיד,
ולשמור על התוכניות
בסודיות. אורחים מק ריים
וידידים, שעושים
בביתכם כבתוך שלהם,
עלולים לגרום לחוסר-
שקט ולרוגז רב. עדיף
לומר להם בגילוי־לב,
שגם לכם נחוץ מדי
פעם זמן לעצמכם. פגישות מיקריות יביאו
הפתעות מעודדות, אולם אלה יעלמו.

פעילות חברתית, מסיבות, היכרויות חדשות,
שיחות על כוס קפה, ערבי גבינות
ויין — כל אלה מחכים
השבוע לילידי מזל
ד-גים. לעומת־זאת ענייני
עבודה אינם זורמים
כמצופה. צריכים להישמר
במיזחד מפני גילוי
מודות מיקצועיים.
בכלל רצוי לשקול היטב
כל מלה ומלה היוצאת
מפיכם. בתקופה
זו תימצאו מעט מאוד
בבית, תרגישו צורך להתחיל בקורסים
חדשים, אך לא יהיה קל להתמיד בהם.

בכל 7שרות נמכרת טלוויזיה צבעונית ש?״ מניו

מדש זה נוש לך?

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה עובדה מדהימה:
בשניות המעטות שעברו מאז שהתחלת לקרוא
מודעה זו, קנה מישהו במקום כלשהו בעולם, טלוויזיה
״מניו״ .תאר לעצמך כמה אנשים חרוצים קונים
טלוויזיה ״סניו״ בכל יום וכמה נמכרות מדי שנה.
איך זה יתכן?

3שנות אחריות.

מילת המפתח היא אמינות. כל טלוויזיה של
*סויד עוברת סידרת בדיקות קפדניות לפני
שיווקה. ניסויים אלה שהם מן החמורים ביותר
בעולם, מבטיחים את המבנה הכל-אלקטרוני של
טלוויזיה ״סניו״ מפני קילקולים. הם מאפשרים לנו
לתת לך 3שנות אחריות על כל החלקים, כולל
מנורת המסך.

עברו 7שניות נוספות. עוד מישהו קנה טלוויזיה
״סניד. כאשר תבחר גם אחה ב־סניו״ תעניק לעצמך
חוויה או ר־ קולי ת המשלבת אמינות צבע וצליל
ללא תחרות. מבטיחה מערכת !8098106$$ 8<00003$
לך כיוונון אוטומטי של הניגוד והבהירות ותמונה
חדה עם צבע מקורי. יחידת ״זיכרון״ מאפשרת לך
לבחור מבין 8ערוצים בנגיעה קלה. אתה יכול לשלוט
ב 7-ו פעולות מבלי לקום ממקומך, עם ״שלט־־ רחק״
משוכלל הפועל באמצעות גלי אינפרא־אדום.
זה רק חלק קטן מהיתרונות שטלוויזיה ״מניו״
מעמידה לרשותך.
עברו עוד 7שניות.
האם לא הגיע הזמן שגם לך תהיה טלוויזיה צבעונית
מתוצרת ״סויד?

6218ק־וס

צבעונית ״20

אמינות זה

6217ק־וס

צבעונית ״20
שלט -רחק

היבואנים: ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומי ת בע״ח ת.ד ,2579 .ירושלים טל)02( 245283 .
ת ל -א בי ב: רח׳ הח שמונאים ,91 טל • )03( 269858 210068 .חיפה: שד׳ ההסתדרות, מפרץ ח. טל 04( 740495-725681 .בו שצם. ם ב 2עץ ,10 טל)02( 224829 .

שיפוץ נעמן

סופר שיר:
נדבי המכנס
, הדקים ביותר כעולם
כשאת יוצאת לאירוע מיוחד.
כשאת יוצאת עם שמלה מיוחדת.
עם מישהו מיו ח ד -ל ב שי א ת גרבי
המכנס סופר שיר.
גרבי המכנס הדקים ביותר
והשקופים ביותר בעולם ( 10 דנייר).
הם מלטפים כמו מגע המשי על
הרגל, ואת מרגישה כאילו רגליך
יפות יותר. ארוכות יותר.
סופר שיר. גרבי המכנס של גבור.

קאן קאן סופר שיר
עכשיו לשרותך בחנויות.

קאן קאן סופר שית יופי של רגלים

ההומור
מציל או תנו

האוצר
ב פ עו ל ה
הישיבה בחפ״ק של האוצר היתה סוערת
ביותר אחרי עליית המדד האחרונה,
שהיתה גבוהה יותר מהאלפים. האווירה
היתה אווירת״חירום אמיתית, שדווקא
בה מתגלה הלוחם הישראלי במיטבו,
כאשר הוא ניצב עם גבו אל הקיר ו־גנראל
אין־ברירה מנהיגו לקרב־גבורה.
עשר הסיגרים התערבל בעשן הסיגריות,
ושר־האוצר, מצביא קרבות האינפלציה
עקובי־הדמים רכן על שולחן החול. בעיניים
תשושות סקר את שדה המערכה.
״תביאי לכולם סיבוב גלידה מהמקרר,
על חשבון הבנים שלי, יסלח לי האלוהים,״
סינן שר״האוצר בשפתיים קפוצות
לעבר המזכירה.
״המצב קטסטרופלי,״ אמר קצין-
המיבצעים הראשי, הפרופסור יעקב נאמן,
״אנחנו מוכרחים להודות שבציר המאמץ
העיקרי אנחנו לא מצליחים לבלום את
הסתערות המדד.״ הוא הצביע במטה עץ
דקיק על שולחן החול. שם ניתן היה
להבחין בבירור בהתקדמות המדד, שסומן
בהמון אחוזים קטנים, אדומים, נעוצים
בחול. הטור האדום חדר עמוק לתוך
השטח שהוחזק על״ידי כוחותינו הכחולים.
טורי שיריון מותשים של איגרות-
חוב מחופרות עמוק באדמה, הצמודות
לציר המדד; גייסות חיל״הרגלים —
כוח מונטיפיורי, כוח וייצמן, כוח הרצל,
כוח בן-גוריון וכוח ז׳בוטינסקי ; מעט
מאחור נמצאה הארטילריה הכחולה של
רזרבות מטבע-חוץ, מוכה וחבולה, ומעל
שדה המערכה ריחף חיל־האוויר, שבמרכזו
בלונים מעופפים של הודעות אופטימיות
לעיתונות. המצב נראה אחרי
יאוש. האחוזים הזדוניים של המדד כבר
התקרבו לחפ״ק עצמו.
״אני בעד איגוף גדול נוסף מימין,״
אמר הפרופסור עזרא סדן מהמודיעין,

אני חושב שהיחידים בארץ שמצליחים
לתפוס באמת מה שקורה כאן, זה מפ״ם.
הארץ כולה נרעשת ונרגשת מזה שהמרד
עלה בכימעט * .10 ספסרי-בורסה
מתרוצצים כמו עכברים מחוץ למלכודת,
משל כימעט בוכה ברדיו׳ הורביץ לא
מוכן להגיב, בגין במרה שחורה, העובדים
לא יודעים איך בדיוק יגמרו
את החודש, במישפחות ברוכות־הילידים
מקבל כל ילד מבורך שלושה פירורי-
לחם לארוחת״ערב — ואת מפ״ם זה
מצחיק.
שימו־לב: לקראת עליית המדד האחרונה
עשתה מפ״ם ״טוטו-מדד״ נושא
פרסים. הציבור היה יכול לטלפן ב״15
בחודש, בין השעות ,9.00—16.00 ולמסור
ניחוש• ועם פירסום המדד, כך נאמר,
״הפריחו נציגי מפ״ם בלונים״ מול מיש-
רד־האוצר. ממש צחוק הם עושים מכל
העסק, בדיוק כמו שצריך. אפילו שר-
האוצר, כך שמענו, יצא לרגע ממצב רוחו

המדוכדך, ולחץ יד עם מפריחי הבלונים.
זהו ! ככה צריך להתייחס לכל מה
שקורה בארץ הזאת ! די עם רוח ה-

הדור הצעיר במפ״ם עורך זזיום ״טוטו־מדד״ ,בו
יינתן פרם למי שיצליח לנחש בדיוק בכמה הסתכמה
עליית המדד בחודש נובמבר. הציבור המבקש לקחת חלק
ב״טוטו־מדד״ יכול לעשות זאת בטייפון 267601־ ,03 בין
השעות 9ל־ 4אחה״צ.
עם פירסום המדד, בשעה 5אחר הצהרים, יפריחו
נציגי מפ״ם בלוגים — מול משרד האוצר, בקרית
הממשלה בירושלים. לבלונים שישוחררו יהיה קשור סולם
שיעלה השמימה, כדי לסמל את ״עליית האינפלציה
לשמים״.
שעוד לא ניסינו ״.״השתגעת?״ נבעת
שר-האוצר ,״ממה אני אחייה? הרי
אתה יודע שוויתרתי על המיפעלים לטובת
בני.״
השתררה שתיקה. המילים האופטימיות
שהושמעו בחדר המיבצעים לא הועילו.
בסתר-ליבם ידעו המפקדים ששום דבר
לא יעזור. רק צעד מפתיע ממש, מרחיק-
לכת, משהו מהסוג של אנטבה או האי־רוויזיון.
שר״האוצר נגס בשקיקה מן הגלידה,
כשעיניו נעוצות בתיעוב באחוזים
האדומים הקטנים, שנואי נפשו. לפתע
אורו עיניו•
״למה ״,אמר בהיסוס שהלך ונמוג,
״שלא נחזור על תרגיל השקל?״
״תרגיל השקלי״ קראו נאמן וסדן.
״בדיוק כך, תרגיל השקל,״ אמר
הורביץ ,״תזכרו מה עשינו אז. לקחנו
את הלירות הקטנות והעלובות, ועשינו
מהן שקלים גדולים ויפים. כל עשר
לירות — שקל אחד. במקום שביצה
תעלה שמונה לירות, היא עולה פחות
משקל. תופסים לאן אני חותר?״
״לא תופסים,״ אמרו נאמן וסדן.
״שימו לב,״ שר-האוצר הזדקף, וסומק־נעורים
עלה בלחייו ,״מי האוייב שלנו?
המדד, נכון י המדד הזה שעולה כל
חודש. אבל בואו נבדוק מה זה המדד

־102
שכבר אכל בכפית פלסטיק את הגלידה
שהביאה המזכירה, והשמיע קולות מציצה
מענגים .״אם זה לא יעזור — לפחות
נשאיר אחרינו אדמה חרוכה כמו שעשו
הרוסים לנפוליון.״
״איסטרטגיה מבריקה,״ אמר שר־האוצר
ביאוש ,״כל הכבוד, פרופסור, אני
בעד.״
״אפשר לנסות החרמת כל השכר,״
אמר הקמב״ץ, נאמן ,״זה הדבר היחיד

הפגנה של מפ״ס נגד האפרטהייד

בסך-הכל!

המדד

אחוזים,

הזה,
נכון?״
נאמן וסדן הינהנו בראשם.
״נו, אתם עוד לא תופסים 1כמו שעשינו
מכל עשר לירות שקל אחד, ככה
נעשה עכשיו מכל עשרה אחוזים עכוז
אחד ! עכוז נקרא לזה ! אני בטוח ש-
ראש״הממשלה יוכל למצוא לזה מקור
עברי בתנ״ך שלנו. בטח כתוב שם עכוז
באיזה מקום, אולי בשיר השירים 1״
כמעט משונה מאוד איך שכימעט כל הפרשנים
כימעט שעברו לסדר־היום על הק מת
מפלגה חדשה בישראל בשבוע שעבר.
את המפלגה הזאת הקימו חבר-הכנסת
לשעבר ידידיה בארי, חבר־הכנסת לשעבר
מרדכי בן־פורת, כיטעט ראש־העיר נתק׳ה
ניר, שהוא גם כימעט־אלוף לשעבר, וגם
כימעט חבר-הכנסת לשעבר אסף יגורי.
אני כבר לא זוכר איך בדיוק קוראים
למפלגה החדשה הזאת, אבל אני כימעט
בטוח שהמילה ״מרכז״ מופיעה במרכז
שם המפלגה הזאת.
גם אני, כימעט שעברתי לסדר״היום
על כינון המפלגה, אבל מה שמשך את
ליבי היתה הגדרת המטרה של המפלגה,
כפי שאמר כימעט חבר־הכנסת לשעבר
אסף יגורי :״למנוע את חזרת המערך
לשילטון״.
בזה דווקא מאוד התעניינתי. איך
חושבים כל הכימעטים והלשעברים למנוע
את חזרת המערך לשילטון? ובכן,
יש פיתרון. כל פעילי המפלגה יגוייסו,
וממש מול השילטון יעשו באדמה בור
ענק. את הבור יכסו עם שטיח. מייד
אחרי הבחירות, כשהמערך ירצה לעלות
לשילטון, הוא יעלה על השטיח, ובום-
טראח יפול לתוך הבור הענק, וככה תימנע
חזרת המערך לשילטון. ממש תוכנית
שטנית, אני אומר לכם. דווקא מאלה
צריך להיזהר.
״נפלא ! נפלא ! אתה גאון ! במקום
עליית מדד של עשרה אחוזים בחודש
תהיה עליית מדד של עכוז אחד!״ צרח
הפרופסור נאמן.
״במקום אינפלציה שנתית של מאה
ושמונים אחוזים תהיה לנו אינפלציה
של שמונה-עשר עכוזים, כמו בעולם החופשי
!״ צווח הפרופסור סדן.
״סוכם,״ אמר שר־האוצר ,״נאמן —
אתה אחראי לתאם עם בגין מקור מ־התנ״ך.
סדן — אתה אחראי להכניס את
השינוי לתקציב החדש. ניגש לפעולה,
חברים, סדין אדום ! ״
״לא סדין אדום,״ קרא נאמן ,״עכוז
אדום נקרא למיבצע הזה, מיבצע עכוז
אדום״.

נכאים ! די עם הריטונים והקיטורים
שמורידים את המוראל הלאומי ! קצת
הומור, חברים, קצת הומור !
זה משמח מאוד שדווקא מפ״ם גילתה
את זה. אני זוכר שסיפרו לי שפעם
המפ״ם• האלה היו עושים הפגנות של
פועלים ודברים כאלה, אפילו כשמפא״י
היתה בשילטון. עכשיו הליכוד בשילטון,
המצב הרבה יותר חמור — ומפ״ם מפריחה
בלונים ! יופי !
יש לי עוד כמה רעיונות למפ״ם. למשל,
כשמבקר בארץ שר־האוצר של דרום-
אפריקה, יכולים עשרה מפ״מניקים לצבוע
את פניהם בשחור ולצאת בריקוד-
קרב עם חצאיות קש מול מישרד ראש־הממשלה.
זה יהיה מצחיק מאוד, ויש
סיכוי טוב ששר״האוצר ילחץ למפ״מני־קים
את הידיים. או, כשיורים לתלמידים
בגדה המערבית ברגליים יכולה מפ״ם
לערוך מיבצע היתולי לאיסוף פרוטזות
מנדבנים שונים בארץ ובעולם, וכן הלאה.

ה פי ת רזן לבעיית
האל כו הו ל
שוב הם עשו את זה. יצרני האלכוהול
העלו את המחירים בכמה עשרות אחוזים.
הפעם לא היו להם סיפורים על
עליית מחירי הענבים או קישקושים כא לה•
הם פשוט עשו את זה לקראת
חגיגות הסילבסטר המתקרבות, שבהן
רגיל עם ישראל האוהב מסורת לשתות
הרבה אלכוהול.
מה אעשה להם ועוד לא עשיתי? עוד
פעם אלמד אתכם איך עושים ליקר
אגוזים או ויסקי קנדי? מיספר העלאות
המחירים בשנה יותר גדול ממיספר המשקאות
האלכוהוליים שאפשר להכין
בזול.
אילו זה היה חוקי, הייתי ממליץ לכם
על חשיש, למשל. חבר שלי, מומחה בעניינים
האלה, הסביר לי שלמרות העלייה
במחירי החומר הזה, הוא עדיין
יותר זול מקוניאק. שאחטה אחת של
חשיש לבנוני טוב, הוא טוען, היא שוות-
ערך סוטולי לשלוש כוסיות ברנדי ישראלי,
וזה גם לא משמין. אבל חשיש לא
חוקי היום, אז נוריד את זה מהפרק.
אבל מה, יש לי רעיון• בגלל מחירי
הנפט, כך אני קורא, מייצרים בברזיל
אלכוהול בשביל להניע מכוניות, ועושים
את זה גם במקומות אחרים בעולם. ה-
בעייה עם העסק הזה בינתיים, היא, שהאלכוהול
יותר יקר מהבנזין. אבל אם
האלכוהול יותר יקר מהבנזין, מה זה
אומר? זה אומר שהבנזין יותר זול מאלכוהול

כן, רבותי, זה אולי נשמע בלתי־מתקבל
על-חדעת ממבט ראשון, שעם כל הצרות
שעושה לנו אופ״ק, יצרני האלכוהול בארץ.
עושים לנו יותר צרות, אבל ככה זח.
בנזין יותר זול מאלכוהול. זו עובדה. אז
מה המסקנה? המסקנה שצריך לעבור
לשתיית בנזין. אמנם צריך לשפר קצת
את טעמו ולהוסיף לו כמה חומרים
משכרים, אבל בעיקרון, זה הפיתרון לבעיית
האלכוהול.
ומי שבאמת רוצה לחסוך, יכול לעבור
לשתיית סולר.

חם בעולם התחתון

אינן יבול להפסיק לעשן?

לכהות הסר
את כתמי הניקוטין טיל אק זאתלא עוד משחת
שיניים: זאתמשחת שיניים
ה שו מר ת על בריאות השן,

להקלת כאבים ושמירת חום הפרקים

מגיני ברכיים מצמר אנגורה
מבחר מוצרים מצמר אנגורה בבתי המרקחת,במשכיר לצרכן
בסופרפארם ובם לונים מובחרים

״ אנגורה

מדענים בעולם קבעו שאין כמו
טיל אק ל הגנ ה מפני ע ש שת,
להסרתכ תמי ניקוטין, קפה
ואחרים.
וה ח שו ב ביו תר: משחת שיניים
טילאק, של אבמש חו ת אחרות,
אינה פוגעת בציפוי האמ איל
על השן.

הל הי טהחס של החורף

ל ב רי או ת ה שיניים של כל בני המשפחה

מה יש לך עד

מי טהמת רו ממת
טםא רגז ל כ לי מי ט ה

לראשונה כארץ חדרי שיכה ן?1¥1
מחסדי ע״ס ידע ועיצוב גרמני * 111

1111111

* ח סכון של ע שרו ת אלפי לירות בסיסי ״בוא ועליות ב שערי ה מ טבע

ר1רמן חדד•טינה
פיוידקס שמפו הוא פיתוח מיוחד של מענוות דר׳ פישר המתמחות בייצור
תכשירים קוסמטים בידע רפואי.
פירידקס שמפו ריחני ונעים לשימוש.׳
פיוידקש שמפי מחטא את עור הראש ומנקה את השיער משומר, לכלוך

ומקשקשים.
פייידקש שמפו—דרשו אותו בבתי המרקחת ובפרפומריות המובחרות
ותופתעוגסאתם מיעילותו.
\ ש סו חצק
__ 00 קוח 3ו51
בווצר של דייו פישר.

יצרן ויבואו מסי 1של חדדי שינה בישראל.
בקרו באולם התצוגה והתרשמו מהמבחר המגוון!

המרכז: גבעתיים. רחי עלית הנוער ,27 פינת כצנלסון ו,טל 9828 .ו3
כניסה לגבעחיים מצומת רכבת צפון(החשך ווויארלוזוחב.תייא).
פתוח כל יום3-9 :ו 6 .ו 9 -ו, יום גיאחודצסגור. במוצאי שבת 9 :ו .22-
־ אוטובוסי ,53.63 :ע ד סוף נחלת יצחק.־

מכירה לסוחרי: עמ !7יזרעאל .54ת״א,ט837824.7־03

ס־־דו־ ה מו ע צו ת: ל פ לו ש או לאלפ לו ש
קצת קשה לתאר את שליטיה השמרניים והזקנים של
ברית־המועצות בפוזה ההאמלטית המובהקת, אבל ה עובדות
מדברות בעד עצמן. הפועלים הפולנים מציבים
אתגר ברור להגמוניה הסובייטית במיזרח־אירופה, ותובעים
שינויים יסודיים במהות ובסיגנון המישטר הקומוניסטי
בארצם. ברית־המועצות מהססת שבועות ארוכים. אפשרות
הפלישה עדיין שרירה וקיימת, אבל עצם ההתלבטות
הארוכה מעורר סקרנות רבה.
ברור שאין לסובייטים שום בעיה אידיאולוגית. בארסנל
הסיסמאות שלהם יש די ״הצדקות״ לפלישה כזו.
במיקרה הצורך אפשר, אולי, לארגן גם בקשה רישמית
מפולין לסיוע. אין ספק שליאוניד ברז׳נייב וחבריו עשו
את חשבון־הנפש הגלובאלי שלהם. התמונה שנתקבלה
היה בה כדי לרפות ידיים ולשכך כל התפרצות תוקפנית
שבטרם־עת.
צרות, צרות כבד מקום. הניתוח שהתפרסם
השבוע בסאנדיי טיינזס אישר, אולי ביתר הדגשה, את
כל ההנחות שפותחו בעבר בעולם קטן. במצב הבינלאומי
הנוכחי תועיל הפלישה לפולין אך ורק למערב, תנחיל
לארצות־הברית ולבעלות־בריתה את כל היתרונות ה אפשריים.
כשם שהפלישה לאפגניסתאן הסבה נזק בל

ליאוניד ברזז נייכ

<• במיקרה של פלישה יתקשו הסובייטים למצוא
קוויזלינג פולני, משתף־פעולה מקומי עם כוחות הכיבוש.
גומולקה אמנם הזמין את הסובייטים לסייע לו במהומות
,1970 אך מאז השתנה המצב. המפלגה הקומוניסטית
הפולנית איבדה הרבה ממניותיה בציבור בשל כישלונה
הכלכלי. קשה להניח שהיא תספק משתף־פעולה בכיר,
כמו יאנוש קאדר בהונגריה ( )1956 או גוסטאב הוסאק
בצ׳כוסלובקיה (.)1968
• הרוסים חוששים מפתיחת חזית שנייה, אחרי
הסתבכותם האומללה באפגינסתאן. הפרת האיזון הדימו־גראפי
בברית־המועצות, לטובת המוסלמים, מדאיגה מאוד

וווי ם חסן
את הרוסים. הם עשויים להיזדקק, בעתיד, לסולידריות
סלאבית.
#העושר האדיר הטמון בסיביר מחזק את המגמות
השמרניות במימסד הסובייטי. האופטימיזם המוצדק בכל
הנוגע לסיביר מחזק את השאיפה לשמור על הסטטוס־קוו,
למנוע זעזועים מיותרים ובעיקר לבלום את האיום
הסיני על סיביר.
בניגוד לדעת עיתונאים ישראליים מסויימים, אין
הסובייטים משתכרים מהישגם המדיני בהודו. היחסים
המסורתיים בין אינדירה גאנדי האנטי-קומוניסטית וה קרמלין
הם בעיקר לטובת הודו, החוששת מפקיסתאן
ומסין. גאנדי תבגוד בסויייטים בהזדמנות הראשונה,
ובוודאי שלא תתמוך בשום הרפתקה פולנית. ים כוחה
של הודו הוא מוגבל 640 .מיליוני ההודים נהנים רק
משני־שלישים מההכנסה הלאומית של בריטניה, שבה
חיים רק 58 מלייון בני־אדם. לאינדירה יש צרות משלה.
כל הנימוקים הטובים וההגיוניים האלה אינם פוסלים
מכל וכל את האפשרות שהסובייטים בכל זאת יפלשו.
הם יעשו זאת רק אם יגיעו למסקנה, שאירגון סולידאריות
מהווה איום ממשי על שילטונה של המפלגה הקומוניסטית
בפולין.

השווה לצריכת 1072 תושבים בנפאל, למשל. כל העלאת
שכר באנגליה או בצרפת גוררת, אוטומטית, עליה
מקבילה במחירי הסחורות המשווקות לארצות המתפתחות.
העדר סולידאריות בין ארצות אופ״ק לארצות אחרות
בעולם השלישי ראוי לכל גינוי. אך אין לזה כל קשר
למערב המיסכן, שעדיין משלם מחיר זול מדי עבור
הדלק.
עם זאת, יתכן שחוסר האונים הצבאי שמגלה עיראק
עלול להביא לעליית מחירים תלולה באביב. ההימור
האמריקאי על הציר עיראק־סעודיה, שהיה מבריק מבחינה
מדינית, לא מניב את הפירות הצפויים בשל המחדלים
הצבאיים העיראקיים. ועידת אופ״ק עמדה, במידה רבה,
בסימן העדרו של שר־הנפט האיראני, ג׳אוואד טונדגויאן,
שנפל עם סגנו בשבי העיראקים.
הסעודים, שקשרו, לפחות לפי שעה, את גורלם
בעיראק, איבדו, כמובן, את מעמדם המסורתי כמתווכים.
לכן יש לראות כהישג את עצם קיום הוועידה ואת יכולתן
של מדינות אופ״ק לתפקד ולקבל החלטות באווירה קשה
ביותר. זהו אות ברור לבגרותם׳ המדינית של מנהיגי
אופ״ק, שחרף שפע הנפט המצוי כיום בשווקים מחזיקים
בעוצמה מדינית בינלאומית ניכרת.

0ל 0

ידיעה שהופיעה השבוע בעיתון הירושלמי כל
העיר, שיפרה שהפרופ׳ דניאל עמית, מרעה בכיר
במכון לפיסיקה באוניברסיטה העברית, דחה השבוע
הזמנה רישמית להרצות בסמינר מקצועי בפרטוריה,
דרום־אפריקה.
בשיחה עם העולם הזה אישר עמית, כי דחה
בשאט־נפש את ההזמנה של הממשלה הגזענית.
במיכתב חריף, על נייר רישמי של האוניברסיטה
העברית בירושלים, הוקיע עמית את ההנהגה ה־דרום־אפריקאית
,״ששאבה השראה רבה מידידותה
עם הנאצים במילחמת־העולם השניה״ .עמית הביע
פליאה, שהגזענים מעזים להזמין לארצם ישראלי,
בן לעם שסבל כה הרבה מגזענות.
על רקע פרשת״אהבים בין אוניברסיטת הנגב

התלבטות האמלטית
ישוער לסובייטים בעולם הערבי בפרט והמוסלמי בכלל,
כך תביא התערבות צבאית בפולין למפלה מדינית גדולה
עוד יותר :
• פולין נמצאת, מאז ,1945 באיזור ההשפעה הסובייטי.
אין כל סיכוי ליוזמה פולנית ליציאה חד־צדדית
מברית־וארשה. פלישה סובייטית לפולין תעניק למערב
יתרונות תעמולתיים אדירים, אך לא תשנה באורח מהותי
את המאזן האיסטרטגי הכלל־עולמי לרעת נאט״ו.
• ברית־המועצות שואפת בכנות לפירוק נשק, ל-
אישרור סאל״ט 2ולהשגת הסכם סאל״ט .3היא מעוניינת
בהפניית משאבים לפיתוח תעשייתי וחקלאי.
׳ס ההתנגדות הפולנית תהיה, אולי, רק סימלית
אך תלכד את העם כולו. השפעת הכנסיה הקאתולית
תגבר מאוד נוכח צבא הכיבוש. כל העולם יפגין אהדה
מוצדקת לפולנים. הסובייטים חוששים מניכור, אולי
אפילו מגילויי־איבה, מצד המפלגות הקומוניסטיות במערב.
זה כולל אף את המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, שתמכה
בפלישה לאפגניסתאן.
>• ברית־המועצות רואה בחרדה רבה את גיבוש
הציר ארצות־הברית — יפאן — סין־העממית. הסינים
מעוניינים ליצור מיסגרת רישמית, אנטי־סובייטית, שבמרכזה
שלושה שותפים אלה. לעצם הקירבה בין שלוש
המדינות יש משמעות מדינית, אסטרטגית ואף היסטורית
מרחיקת־לכת. עד כה נרתעו האמריקאים והיפאנים
מגיבוש־יתר של ההסכמה המשולשת. פלישה סובייטית
לפולין תיצור אקלים מדיני חדש, שבו תתקבל בברכה
כל ברית מדינית ואסטרטגית נגד ברית־המועצות.
• פלישה לפולין תמוטט סופית את הדטאנט. חילוקי-
הדיעות המשמעותיים הקיימים כיום בין ארצות־הברית
לבין גרמניה וצרפת ייעלמו ביו־לילה. ברית נאט״ו
תהפוך מעובדה איזורית למהות גלובאלית, כלל־עולמית.
הסובייטים מבינים שוושינגטון תוכל לגבש את מדינות
דרום־אסיה, פקיסתאן, סין, יפאן, חלק ניכר ממדינות
המזרח־התיכון ומערב אירופה לגוש מלוכד ומתואם,
שיפעל נגדם באמצעים מדיניים, כלכליים ותרבותיים.

אופי׳ק :
מ תינו תמח ־ גשת
כצפוי נסתיימה ועידת אופ״ק באי באלי, אינדונסיה,
בעליית מחירים מתונה-יחסית. העלאה של ס/ס 10 בשיעורי
האינפלציה הקיימים עתה במערב מוכיחה, שמגמת המתינות
באופ״ק היא דומיננטית. גם הנפט המשובח של
מדינות אופ״ק ״הניציות״ — אלג׳יריה, לוב וניגריה —
לא יעלה על התיקרה של 41 דולר לחבית.
הסעודים היו, כדרכם, המתונים ביותר. הם ייקרו את
הנפט שלהם רק בשבעה אחוז. ברור שכספקי־הנפט
הראשיים של ארצות־הברית ממשיכים שליטי סעודיה
לשרת את האינטרס האמריקאי. אין תימה, לכן, שארצות־הברית
רואה בסעודיה את הנכם הכלכלי והפוליטי, ולכן
גם האיסטרטגי, העיקרי שלה במזרח־התיכון. בהקשר
זה יש לראות, כמובן, את פירסומי מכון הובר, המקורב
לדגן, בענייו המדינה הפלסטינית. החוג הסובב את רגן
מורכב, ברובו הגדול, מאילי־הון, בעלי חברות־נפט
וחברות על-לאומיות הקשורות זו בזו בסבך אין־סופי של
אינטרסים משותפים. מימשלו של רונאלד רגן יעשה
הכל כדי לרצות את הסעודים. הימין הישראלי, שצהל
על סילוקם של יפי־הנפש ממרכז העשייה הפוליטית
בוושינגטון עוד יתגעגעו לליברלים, שראו בישראל
אידיאל, לא דק אינטרס צר.
האינטרסים מצביעים בכיוון אחר לגמרי.
המערב המיסכן. אין כל הצדקה, לכן, לקינותיו
.של כתב הארץ אליהו סלפטר. מדורו, העולס מסביב,
שלא הוקדש הפעם לאפולוגטיקה בזכות דרופ-אפריקה,
מבכה שוב את עליית מחירי הנפט. סלפטר וחבריו לא
מערערים אף פעם על העובדה, שהעולם התעשייתי
קובע את מחירי כל המוצרים בעולם, או על כך שהעולם
השלישי חייב לפרוע את מחיר רמת־החיים הגבוהה
במערב. אין כל סיבה שאמריקאי יצרוך כמות אנרגיה

הפרופסור דניאל עמית
משב רוח מרענן
על־שם בן־גוריון וחמיבצר האידיאולוגי של הגזענות,
אוניברסיטת פרטוריה, יש בצעדו של הפרופ׳ עמית
משב רוח מרענן.

הח״כ המפ״מי אימרי רון רוחץ ידיו מפרשת
הקסדות לצ׳ילה. הוא טוען שהקיבוץ מוכר קסדות
רק לצה״ל. זה סותר, אמנם, מידע שנתקבל מתוך
הקיבוץ, אבל ניחא. יתכן שח״כ רון ״אינו יודע״
לאן מגיעות הקסדות בסופו של דבר. אך מה דעתו
של ח״כ רון על העובדה, שמכון המחקר החקלאי
בקיבוץ השומר־הצעיר מעברות מייצא מידע באורח
כימעט בילעדי לדרום־אפריקה 1האם ידוע לרון,
מפעילי התעשיה בקיבוץ הארצי, על ביקוריהם התכופים
של מנהלי המכון, אנשי מפ״ם כשרים
למהדרין, במיבצר הגזענות לצרכי ייצוא ז
האם יש בדעתו לנקוט פעולה להפסקת החרפה !
אל יטען ח״כ אימרי רון שדורשים ממפ״ם
יותר מאחרים. הסיסמה ״לסוציאליזם ולאחוות
עמים״ מחייבת !

חיים ברעם

מהיום הגידו-

׳׳מגידו״

זהו זה!
עכשיו כשתרצו רהיטים להדי הילדים הכנטז ל״כל״גיל״
והגידו ״מגידו״.
המוכר יציג בפניכם מערבת רהיטים מודולרית שהיא ממש
יצירת מופת של נגריית גבעת במר, באיכות המעולה בעיצוב
המרהיב בגימורים המושלמים ומה בעצם לא.
אז בקיצור, הגידו ״מגידו״ ותחטכי לכם הרבה זמן של ריצות ביו
חנויות בדיקות מוצרים וכד.

מרכז תצוגה ומכירה: תל אביב, דיזגגוד 201
חי פ ה: כל גיל, הרצל 32

ירושלים: ויטמן, תלפיות,דרך בית לחם 118

ה עו ל ס

הז ה 2260

אגשים ב שו ם

ר״מונד באר: הנפט אינו סיבה רדידות -אבד
״לידידות בין צרפת לארצות ערב אין ניחוח של נפט״ ,הכריז ראש־ממשלת־צרפת, ריימון באר, כאשר
ביקר לאחרונה בטונים, והתקבל אצל נשיאה, חביב בורגיבה. באר, המגוייס ככל הפוליטיקאים בצרפת
לקראת מערכת הבחירות הקרובה לנשיאות, והמזוהה כאיש של הנשיא ז׳יסקאר ד׳אסטן, יודע שהפגנת
יחסים טובים עם ארצות אחרות אינה יכולה אלא להועיל לתדמית של המשטר הנוכחי. אז אם אפשר לבקר
בטוניס, להצטלם שם עם הנשיא ולדאוג שגם ז׳יסקאר יהיה בתמונה, תרתי משמע (בתמונה בתוך התמונה),
אזי יש סיכוי שגם מישרתו שלו תהיה מובטחת בקאדנצה הבאה.

מאוגוט תאציו: החנוה הוא דקזב
ראש־ממשלת־בריטניה, מארגרט תאצ׳ר, מחזיקה בידיה מוצר
יקר־מציאות לרוב בני עמה בימים אלה — תפוחי־עץ בחורף .״בתולת
הברזל״ הבריטית סובלת לאחרונה מסידרה של בעיות כלכליות, שהיא
אינה מסוגלת לפתור. ואם זה מזכיר מצב מוכר אצלנו, זה לא מיקרה.

לטי פוגדבין! :מה שרד ספוק עונה וספד

סוני גדנת ספרד: קימונו נגידות קטנות

קשה להאמין, אבל לטי פוגרבין (הנראית בתמונה מימין לבעלה) היא אם לשלושה — שתי
תאומות בנות 15 ובן בן ( 11 הנראים גם הס בתמונה) .היא דקת־גיזרה, נמוכת־קומה ונמרצת מאוד
בדעותיה. היא היתה בין מייסדות העיתון הפמיניסטי מם, והיא עוסקת בפסיכולוגיה של הילדים. באמריקה
נוהגים לכנותה ״דוקטור ספוק החדשה״ ,אלא שהא אינה מלמדת הורים כיצד לרפא מחלות-ילדות שיג-
רתיות, אלא עוזרת להם לטפל בתסביכים שנוצרים אצל ילדים עקב הדבקת תווית מינית מוגדרת.

סופי, מלכת ספרד, חזתה בתצוגת־אופנה מיוחדת לכבודה, שנערכה
בארמון המלוכה היפני אקאסאקה. מטרת התצוגה היתה ללמד
את כבוד־המלכד. כיצד לובשים את החלוק הלאומי של ארץ־השמש־העולה
— הקימונו. בסוף התצוגה עשתה הכרה עם הדוגמניות,
היפנית הקטנה בת ארבע הלהיבה את המלכה.

העולם הזה 2260

*נ שי ם ב שו ם

גי״ן בידקין וסוגי ג״נסבווג: אנחנו נבר לא אהבים
אלן דיון: החתן יפה מזי

ג׳יין בירקין וסרג׳ גיינסבורג היו יחד 12 שנים ומעולם לא נישאו זה לזה. הוא ביים סרטים, שבהם
היא התערטלה מכל הבחינות. היא נהגה לומר שהוא מצפה ממנה להיות חפץ מיני, ודאג ללמדה כיצד
להיות כזאת. כל עוד חיו יחד, היו אחד הזוגות המפורסמים ביותר של הבוהימה הפריסאית, ונאמנותם זה
לזו הפתיעה את כולם. הם הביאו לעולם שלוש בנות, אבל ״ילדים אינם סיבה להינשא״ ,כפי שנהגו
לומר. כנראה שהם גם אינם סיבה שלא להיפרד.

״הבעייה הגדולה ביותר של אלן דלון: הוא פשוט יפה מדי,״
כך אמר פרנסואה טריפו על דלון, כשנשאל מדוע אינו משתמש בו
בסרטיו .״איד אפשר להאמין שלגבר כמוהו יש בעיות עם נשים ן״
לבנות הזוג בסרטיו זה לא מפריע. האחרונה בתור היא דלילה די
לאזארו (הנראית איתו בתמונה) ,שעימה עבד לאחרונה.

מיק ג״אגו:
לא להפריע את
מנוחת השמים

חל׳ באומן: המזכירה מפותחת מזי
דולי פארטון, הפגז הצהוב של שירי המערב, המפורסמת בתסרוקת
ובחזה שלה, צוהלת על שצילומי סירטה השני, בית־בושת
קטן בטכסאם, נידהו לחודש ינואר. בינתיים היא יכולה להתמסר
לפירסום סירטה הראשון, בין 9ל־ ,5שבו היא מופיעה יחד עם
ג׳יין פונדה ולילי טומלין.

חומות הטירה המפורסמת
שבתמונה, שבמשך מאתיים
השנים האחרונות איכלסו את
אחת המישפחות האצילות ביותר
בצרפת — מישפחת שו״
אזל — יצטרכו להתמודד
בקרוב עם גלי־הקול האדירים
הבוקעים ממערכת הרמקולים
של להקת האבנים המתגלגלות.
זאת משום שמיק ג׳אגר רכש
טירה זו לעצמו, תמורת סכום
צנוע של חצי מיליון דולר. כדי
להרגיע את חששות השכנים,
תושבי המקום, מיהר ג׳אגר
להכריז כי בכוונתו להשתמש
בטירה כמעון מישפחתי שקט,
שבו יגור עם ארוסתו, ג׳רי
הול, ובתו, ג׳ייד.
העולם הזה 2260

€י י 111 § #
6 1ק | 5011

תיאר דאר״ה: ליופי אין גיד
יש נשים שהגיל אינו יכול להן. דניאל דאריה היתה כוכבת
שנים רבות לפני מילחמת־העולס־השנייה. בגיל ( 14 בתמונה למעלה)
כבר ניחנה בכל הנתונים הדרושים כדי להיות כוכבות. ובגיל 63
(בתמונה משמאל) הנתונים עדיין קיימים. אמנם היא מופיעה פחות
בסרטים, ומתגוררת רחוק מפאריס, אבל מזמן לזמן היא שבה לבמה.

דאו פול בלמונדו: עשור ראשון עם אנטונלי
ז׳אן פול בלמונדו ולאורה אנטונלי חוגגים בימים אלה עשר שנים של חיים משותפים. שניהם כוכבי־קולנוע
מבוקשים מאוד באירופה, וזוהרם לא הועם במשך כל התקופה הזאת, אולי להיפך. אף־על־פי־כן,
מוזר לציין, שמזה תשע שנים לא הופיעו יחד בסרט. לדברי לאורה, שהיתר, פחות מפורסמת מבן־זוגה,
היא נמנעה להופיע לצידו, משום שלא רצתה שיגידו כי ניצלה אותו, כדי לקדם את הקאריירה שלה.
העולם הזה 2260

עמנואל חאן: קיסרית המישקפ״ם
עמנואל חאן עיצבה את זוג המישקפיים הראשון שלה ב־,1970
וההצלחה באה כבר בחודשים הראשונים שלאחר מכן. היום יש לה
אימפריית מישקפיים אופנתיות. היא עצמה קצרת־רואי מאוד, אבל
משתמשת בשני זוגות מישקפיים בלבד: אחד לקיץ ואחד לחורף.

בבקשה
לשבת״.

ה מ חי ר —6990.

אצלנו או אצלכם -
והנושא: חדר המגורים בביתכם, הציפיות שלכם
ממנו, התקציב העומד לרשותכם לריהוטו וסגנון
החיים שלכם.
פינות הישיבה המופיעות כאן הן רק חלק קטן
ממבחר עשיר מתוכו תוכלו לבחור את מערבת
הישיבה המתאימה לכם, בהרכב הרצוי. לרשותכם
מבחר בדי ריפוד אקסקלוסיביים המיובאים ע״י
דניש, בדי ריפוד המיוצרים בארץ ומעוצבים
בלעדית עבור דניש, או עור אמיתי.
העיצוב הפונקציונאלי, הגימור המושלם
והחומרים המעולים יעניקו לכם איכות ישיבה
לשנים רבות רבות.

6 ,9 9 0

<3£ח 0 £ 0מערכת מודולרית עם כריות גב רכות.
שולחן פינתי ושולחן קפה תואמים.
למערכת הכוללת 5מושבים עם 2משענות צד.

\/וס £11׳ 11.41׳0מערבת ישיבה מעץ אורן מסיבי,
טבעי או בביץ חום, שולחן קפה תואם.
המחיר 5,845,-כולל ספד, דו-מושבית וספה תלת-מושבית.
המחיר לכורסא , 884.-ו שקל.

12,1007

חדשי אפשרות ל 6-תשלומים

ואו\וו £1.$ח מערבת מעור אמיתי, מודולרית ונוחה במיוחד.
ניתנת להתאמה לכל הרכב רצוי,
המחיר 00 .-ו 2,ו נו ל ל 2כורסאות פינה וכורסא ישרה.
מחיר כורסא ישרה 3,290 -שקל.

המחירים בשקלים וכוללים מע״מ.

9,120

ו\5£1ני£1ב מעניקה נוחיות אורטופדית,
מרופדת כולה בבד חזק ב״מראה זמש׳׳ עשיר.
המחיר 20.-ו 9,כולל ספה דו-מושבית וספה תלת-מושבית.
המחיר לכורסא 2,634,-שקל.

1* 1דוזש

רמת־גן: דרך ז׳בוסינסקי 04ד.
ירושלים: רה׳ הסורג מול בנק ישראל.
חיפה: אחוזה, רה׳ חורב .53
באר־שבע: רה׳ החלוץ 24ו.

עווא׳ הער! נאוה־נ
הרוצים להשתתף בפעולזז
להצלת מדינת ישראל
מחורבן הליכוד —

? 4ב ריז ה

מוסיקפה

הרברט סמואל 80 טל 656992

ב לוז, סו ל ק.
רוק, כ ל 01א׳ ג ׳ ז

יתק שרו א ל:

י׳פילח כל ־וסי׳כולל יו א־ משזנק 1 0 ! 21.00

££ו - 18* 1א 1£810£ת£
רשיון נהיגה
3200שקל
בי״ם לנהיגה
״גבע״
טל2 5 3 2 3 0 .

ם 19
360 £. 65111 51., 10021 101 212 ( 570-9190

המבו! הישראלי ל 1 3 0ו18
ושיט קוססטיקה ובו־| 1ן וד
! ב ^ ם ספוות נשים-זן 111101י!1וו-פדיקוו סניקוו [
הוצאת שערבחשמל נאפילציהז
* סלון והמן * 31׳

שוב אפשר להשיג!
ספרו החדש של

גבי רוזנבאו

תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול,
צביטה,פסים,טיפול פנים, איפור,
הוצאת טי טר בנסטווה

*הננז! נוו ת *
• מ חירי םעמ מיי ם • שרות מעולת •
תל-אביב יודפת 4ליד דיזנגוף 226066 190

מג רו ת

229388

רנזת-גן הרצל 86 נזול בניו אואזים ״ ס לוו או ה׳

שבוע של התאב דו ת
להשיג בחנויות הספרים המובחרות
הפצה ראשית: בית־עלים

חן מרמסלחייל
העו ל ם הז ה 2260

אנשים

! 8בהרצאה על אופי הפוליטיקה
בישראל ציטט השבוע
מנכ״ל רשות־השידור לשעבר,
יצחק לימי, את הפרשן
האנגלי הנודע אליסטר קוק,
שאמר על ועידות פוליטיות:
״זוהי תחרות שח־מת המחופשת
לקירקס.״
1ליבני התייחס גם לטענה,
כי אין בעצם הבדלים
אידיאולוגיים משמעותיים בין

שימעון פרס ליצחק רכין,

ושהעימות ביניהם הוא אישי
לחלוטין. בהקשר לכך ציטט
את ערלי סטיכנסון, מי ש היה
המועמד של המיפלגה
הדמוקרטית לנשיאות ב־1952
וב־ ,1956 שאמר :״כשמישהו
אומר לי שלשתי המיפלגות,
הדמוקרטית והרפובליקאית, יש
פחות או יותר אותו המצע,
אני אומר לו שככה זה גם
לגבי שני צ׳קים באותו סכום,
החתומים על־ידי שני אנשים
שונים. השאלה הקובעת היא
לאיזה מהם יש כיסוי.״
! 8הכתב המדיני של
ג׳רוסאלם פוסט, מארק סגל,
הגיב על נאומו של ח״כ יצחק
ו־בין בוועידת מפילגת־העבו־דה
:״בטח יוסף אלמוגי
כתב לו את הנאום.״
1אחרי ניצחונו של ח״כ
שימעון פרס בוועידת מים-
לגת־העבודה ניגשו אליו צירים
והחתימו אותו על כרטי-
סי־הציר שלהם. אחד מהם,
שהיתה לו קודם לכן חתימה
של כוטרום סוטרום־
?}׳אלי, הגיש את כרטיסו
לפרס. זה ראה את החתימה
הערבית וחתם גם הוא בערבית.
ציר אחר החתים אותו
על צ׳ק של בנק ירושלמי.
! 8ביומה השני של ועידת
מיפלגת־העבודה שימש ח״כ
אבא אכן כמחלקה לקישרי-
חוץ. הריצו אליו מישלחות
של אורחים מחוץ־לארץ, שבאו
להשתתף בוועידה. הוא
שוחח עם כולם בשש שפות.

מסףאל מו גיכתבאתה 1אוםש? ,יצחקר בין
1ש * ם ע 1ןפרסחתםאוטתדאףעלצ־ק

כעבור שלוש שעות, כאשר
היה עייף וסחוט, נכנס לחדרו
מנכ״ל בית־ברל, גיסים אל״
מוג. אמר לו אבן בצרפתית :
״בונז׳ור, מיסייה אלמוג !״
אחר־כו תפס שהוא מדבר עם
ישראלי, ואמר לו :״לאחר
שלוש שעות כאלה גם אתה
נראה לי כמו אורח.״
י המישלחת המצרית לוועידת
מיפלגודהעבודה, שכללה
בין היתר את הד״ר
מוצטפה חליל, מי שהיה
ראש ממשלת־מצריים, ואת ד״ר
בוטרוס בוטרוס־ע׳אלי, שר־המדינה
לענייני־חוץ, התקבלה
בנמל־התעופה בן־גוריון על-
ידי אבן ביום הרביעי. ביום
החמישי בילתה המישלחת בוועידה
והאזינה לתירגום הבו־זמני.
את ארוחודהצהריים סעדה
על שולחן מפ״ם, שערכה
ארוחה לכל המישלחות הזרות
שבאו לוועידה. על אף העובדה
ששיחות־האוטונומיה אינן מתקיימות,
במיצוות הנשיא המצרי,
נפגשו חליל וע׳אלי עם
שר-הפנים, יוסף בורג וחיים
קוברסקי, מנכ״ל
מישרד־הפנים. ע׳אלי נפגש גם
עם ח״כ משה דיין. בערב
סעדו בבית אסיה, למחרת,
ביום השישי, הם ביקרו באוניברסיטת
תל־אביב, שם התקיים
דיון על הקונפליקט ה־ערבי-ישראלי,
והתארחו במכון
שילוח. חליל הלך לבקר
בבית־תתפוצות. בערב ערך
להם שימעון פרס ארוחת־ערב
במלון הילטון. בתל־אביב.
8 :העיתונאית סמדר
פרי נתנה לחליל חוברת חדשה,
שכתב פינחס יורמן
על סידדי השילטון והבחירות
לכנסת מ־ 1949 עד .1977 חליל,
הכותב ספר על ישראל, אמר
לסמדר :״הספר כתוב בעברית.
מי יתרגם לי אותו ז״
ענתה לו פרי :״המוחאבא-
ראת (שרות המודיעין) שלכם!״
ן כאשר נשאל הפרופסור
שבח וייס, מרצה ב־

אוניברסיטת חיפה, כיצד הוא
מעריך את תוצאות ההצבעה
במיפלגת־העבודה, השיב :״באמת
שאני לא יכול להעריך
מה תהיינה התוצאות. יש כאן
הרבה שפנים וקרנפים. המועמד
שלי לראשות־הממשלה
קבור בגינוסר.״

מי שחושב

שחודש

בראיון לאיתן דנציג :״אני
הדרום־אפריקאי
ושר־האוצר
לא פחדנים ולא שפנים. אם
תראה אותו, תבין איזה גוליית
הוא, וגם אני לא מן השפנים
הידועים בארץ.״
] 8ואילו סגן־ראש־הממש-
לה שימחה ארליך, שהיה
בעבר שר־האוצר, אומר על

עבורי תנועת־הנוער. המדריכים
היו כמו הורים, היתה לי
מיסגרת, והיו לי דמויות להזדהות
עימן.״
81 על מחלתה סיפרה אופירה
:״היא עזרה לי להכיר
את עצמי ולדעת מה חשוב
לי. כשאדם עומד מול המוות,
עולים על פני השטח הדב־

למען ממשלת המערך #גראשות שמעון סום
ן 11| 1ן | ך ך 1ך ו עזר לח״ב שימעון פרס במאבקו ביצחק רבין בוועידת מיפלגת־העבודה
האחרונה .״אל״ף״ (אזרחים־למען״פרס) הוציאו מעטפה שעליה הוד1י
1 1111
1 1 1
פסה תמונתו של שימעון פרס שצולמה באותה זווית צילום במו הבול שהודבק על המעטפה, ועליו
דיוקנו של בן־גוריון. לעומתם הוציא יזם פרטי מעטפות עם תמונתו של המתמודד השני, יצחק רבין,
אך הדביק עליה את הבול הנושא את המנורה, סמל המדינה. כל אחת מהמעטפות עלתה 7.5שקלים,
והמוכרות, שהתחרו ביניהן, הודו שהם מכרו את אותה הבמות של פרס—בו״גוריון ורבין—מנורה.

׳צייד וגץ

הועידה ה ־ 3של מפלגת העבודה
דצמבר הוא חודש קל בשביל
הד״ר יוסף בורג, כדאי שיעיין
בלוח־הזמנים הצפוף שלו: בארבעה
בחודש הוא היה בניו־יורק.
בחמישה בחודש הוא טס
לבית הלבן בוושינגטון. ב־שיבעה
בחודש טס לפנמה.
בשמונה בחודש נאם בארוחת-
ערב מטעם המגבית־היהודית
המאוחדת. בתישעה בחודש
נפגש עם שר־הפנים הפנמי,
ואחר־כך מיהר לחזור ארצה
ורץ לישיבות הממשלה וה־מיפלגה,
הנמשכות במרץ.

משה שויצו

נשיא בורסת היהלומנים, נזכר בכל
פעם שהוא מדליק סיגריה בי אחיו
הרופא מטלפן אליו מדי בוקר ואומר לו :״לעשן זו התאבדות
אומר משח שניצר :״אני מעשן בין ארבע לחמש חפיסות
סיגריות ביום, ואני יודע כי זה מאוד לא בריא. אך
מתח העבודה אצלי הוא כל״בך גדול, שאינני מסוגל להפסיק לעשן״.
העולם הזה 2260

! 8בדיון שנערך בוועדת-
הפנים של הכנסת אמר בורג:
״תמיכת מישרד־הפנים ברשויות
המקומיות מזכירה לי את
הפסוק: שמור לי ואשמור
לך.״ על דבריו של שר-
האוצר, ייגאל הורגיץ, שקונן
על ביזבוז כספים ברשויות
המקומיות, העיר בורג:
״אם אין מסארי, אז יש מוסר.״
מסארי (או מצארי) ,פירושו
בסלאנג הערבי־הפלס-
טיני כסף.
! 8הורביץ אמר השבוע

שר־האוצר. הנוכחי :״הפרופסור
ייגאל הורביץ לא מבין
בכלכלה.״
81 בעת הדיונים במישרד־האוצר
על התקציב הציע
חיים חכם, עוזרו של שר-
האוצר, ספק ברצינות, ספק
בצחוק, כי החיסכון הגדול
ביותר יושג באם יחזרו למקורות.
יש לצמצם, לדבריו,
את מיספר חברי־הכנסת, כדי
שיהיה כמיספר חברי הסנהדרין
— שיבעים. זה יחסוך
למדינה מיליארד לירות לשנה.
״זה גם ייעל את הדיונים, ורק
טובי העם יהיו בין חברי-
הפרלמנט הישראלי.״
! 8בראיון שהעניקה רעיית
נשיא־המדינה אופירה
נכון, לעיתונאית נעמי גל
היא סיפרה :״בילדותי הייתי
בודדה מאוד. התיימתי מאבי
כשהייתי בת 8בילבד. אמי
עבדה כל היום, והיה עלי לדאוג
לאחותי הקטנה. הייתי
הולכת לקניות ולשלם מסים,
עוד לפני שהגעתי לגובה ה דלפק.
את מקום הבית מילאה

רים החשובים באמת. לי יש
שלושה דברים חשובים בחיי :
אמונה, מישפחה וחברים. כאשר
אושפזתי בבית־החולים
רמב״ס לפני שבועות אחדים,
ראיתי שם את הכתובת הבאה,
ועכשיו קיבלתי אותה במתנה
ממנהל בית־החולים. היא אמרה:
לא חיית מעולם עד שלא
מתת מעט.״
81 בכנס של חברי-פרלמנט
צעירים מאירופה שימש ח״כ
רוני מילוא כמארח. הוא
לקח את החברים לסיורים ב ארץ.
נשיא חברי־הפרלמנט
היה לואיג׳י רוסי דה־מונטה
לרה, שהוא חבר
הפרלמנט האיטלקי, ואחד מ בעלי
מיפעל המשקה האלכוהולי
מרטיני. בכל ארוחת־צהריים,
שהמשתתפים הגיעו
אליה, התגרו בו החברים הא חרים
והזמינו קמפרי, המשקה
המתחרה במרטיני באיטליה.
אך מילוא היה שולף בכל
ארוחה בקבוק מרטיני ממעילו,
כדי שלא להביך את הנשיא
האיטלקי.

ג נרל ווו ו ו
טבע בוויסקי
1וו שמיבה
החשמרית
לאע יגבה

את החוגגים

הבתים

(למעלה) רחל דיין, אשתו של ח״כ משה דיין,
במיסדר אבירי הגריל( .משמאל) אשי דיין, בנו של
משה דיין, במסיבה באפקה, ולמטה אהרונה דיין, אשתו בנפרד של
אסי, במסיבה אצל עמוס מוקדי. אסי ואהרונה בילו באותו ערב
במסיבות נפרדות, ורחל דיין נהנתה מארוחה יום קודם לכן.

ך א שר עו רך־ הו־ין יחיאל
גוטמן היד! סטודנט, ידעו חבריו
שאסור?הזמין אותו למסיבה. ברגע
שחיליק קיבל כתובת של מסיבה,
הוא מיהר לבשר עליה לכאלף איש.
כך קרה בערב־שבת האחרון, במסיבה
שאותה ערך חיליק בביתם
של חבר מועצת־עיריית־ירושלים,
אלוף מישנה (מיל׳) שמואל פרס־בורגר
ואשתו, ברוריה.
למקום נדחסו מאות אנשים, כשלכל
אחד היתד. בדיוק מירצפת
אחת לעמוד עליה. כמובן שעל ריקודים
ומשקאות לא היה מה לדבר.
חיליק, שהוא היום עורך־דין והיועץ
המישסטי של סיעת־המערך
בכנסת, חגג את צאת סיפרו הראשון,
היועץ המישפטי נגד הממשלה.
כדי למשוך עוד יותר אנשים
לבוא למסיבה, הבטיח חיליק שכל
היועצים המישפטיים ושרי־המיש־פטים
יהיו נוכחים במסיבה. היחיד
מין היועצים המישפטיים שבא, היה
שופט בית־המישפט־העליון, מאיר
שמגר, שתפס ביחד עם אשתו פינה
ולא מש ממנה. אף שר־מישפטים
אחד לא הגיע. לעומת־זאת היה ה מקום
צפוף מחתיכות, עיתונאים
ונערי־זוהר ירושלמים טיפוסיים...
אסי דיין שתה סנגרייה בווילה
של המפיק שלו באפקה. אהרונה
דיין, אשתו בנפרד, שתתה וודקה
בביתו של מפיק הסרטים עמום
מוקדיי בכיכר-אתרים בתל־אביב,
והאם החורגת של אסי, רחל דיין,
אכלה דג פורל עם שקדים בבית-

מאבל לחגיגה

הלך משה איש־כשית (מימין) ביום האזכרה של אביו,
יחזקאל (״חצקל״) איש״כסית, עם הזמר אריק אייג־שטיין,
שבא לכסית אחרי שכולם חזרו מבית־הקברות. למחרת השתתף משה במשיבה
_ (212

מלון בתל־אביב, שם נערך כנם של
מיסדר אבירי הגריל...
הזמר דני בן־ישראל שר שירים
גסים בליווי גיטרה, כשקהל של
שלוש מאות צעירים משתולל מהתלהבות
במועדון הבקתה בגני-
התערוכה בתל־אביב. המסיבה
שלהם היא בכל יום שלישי. כולם
מתאספים שם לשיר שירים גסים,
ועוברים מייד אחר־כך לשירי מולדת...
המשוררת
יונה וולד התנועעה
לקצב המן סיקה במועדון האסם,
כאשר שמעון גלבץ ואילן וירצברג
שדו את השיר תנו לנו סקס אחר,
מילים שאותן כתבה יונה...

״ כו לםגאו
שי כו רי ם ״
פ ה כסית נסגר בשעה שתיים
ץ בצהריים, וכל המישפחה עם
קומץ של 50 ידידים נסעו לבית־הקברות
בקרית־שאול, כדי לעלות
על קיברו של חצקל איש כסית עם
מלאת שנה למותו. בארבע חזרו
כולם לקפה, וקיבלו ארוחה על
חשבון הבית, שעליה ניצח הבן,
משה איש־כסית...
״קשה לי לרקוד עם מגפיים, אך
הצטרכתי לנעול אותם. לא יכולתי

לבוא לכאן עם נעלי התעמלות,״
התנצלה קרוליין לנגפורד לפני בן־
זוגה לריקוד במסיבה באפקה...
״בעלי לא יכול היה לבוא היום
לכאן, לכן באתי לבדי, לא רציתי
לוותר על ארוחה טובה,״ אמרה
רחל דיין, כשנשאלה מדוע לא בא
בעלה לארוחה של מיסדר אבירי
הגריל.
״אני שמח שאת לפחות באת,״
העיר לה נשיא המיסדר, מורים
בנין...
הזמר איתן מסורי ניגן שירים
תימניים, והזמרת כוכבה הררי שרה
אותם בקול רם בדיזנגוף-סנטר,
בפתיחה הרשמית של מישרדי אמ״י
— אירגון אמני ישראל...
״כולם באו לכאן שיכורים, כי
קודם הלכו למסיבה של אסי דיין,״
רטן הבמאי שמעון דותן, שחגג את
המסיבה שלו אצל עמוס מוקדי,
עם סיום צילומי סירטו על צו ללנים...
״שבועיים
לא ראיתי את בעלי,
זה היום הראשון שאני יכולה להס תכל
בו ואפילו לחבק אותו,״ אמרה
עידית בורשטיין, אשתו של הזמר
מייק בורשטיין, במסיבה שלאחרי
פסטיבל־הזסר־לילדיס, שנערכה באחד
מבתי־המלון בעיר .״מייק היה
לפני חנוכה באמריקה, ובחנוכה
הופיע במשך כל הימים והלילות,

של אשי דיין. הוא שיחק בשירטו ולמשיבה הבין את משקה השנגרייה( .בתמונה משמאל)
משה משתובב עם השחקנית דבורה בקון. כששניהם טורפים תפוחי־עץ. על אף יום
השנה למות אביו, חגג משה, כפי שאביו היה רוצה לראות אותו לו היה חי.

חיבוק למעת

מעניק הבמאי שמעון דותן לכוכבת
טירטו לירון נירגד .״אני שמח שההס־רטה
הסתיימה, ומאמין שלירון תהיה פעם כוכבת גדולה,״ הצהיר
הבמאי על השחקנית. לירון עצמה היתה עליזה ביותר באותו ערב.

אכסטאזה

זה מה שקרה לשחקן
שלמה וישינסקי, ששיריו
הגסים של דני בן־ישראל במועדון הביקתה הלהיבו

אותו עד כדי״כן, שעלה על אחד השולחנות והחל
לרקד, להנאת הקהל שמילא את המקום .״שירים
גסים ושירי מולדת זה מה שאני אוהב,״ אמר.

ופשוט לא יצא לנו להתראות,״ הסבירה...
״פחדתי
שלא נצליח למלא מועדון
עם האנשים שלנו, לכן החלטנו
להצטרף למסיבה אחרת,״ התנצל
הבדרן דודו דותן, כשבאו
אורחיו למועדון׳ הפרוטה והירח,
שעל שפת הים בל־אביב, כדי להשתתף
במסיבה שלהם לכבוד צאת
הספר לצון נופל על לצון, על־פי
תוכנית הרדיו שהיתה להם...

להתחמם
במסי בו ת
ך* ייתי גכל אחת מן המסיבות
י י שהזכרתי במשך השבוע ה אחרון,
ובכל מקום היו מאות
אנשים, הצטופפויות, חתיכות,
שתייה ואוכל...
״אני שר מתי שבא לי, אין לי
יום קבוע,״ אמר הזמר דני ליטני,

1ל 1 | 1ן ף | לשלוש ידיים הפגינו הזמר שימי
1! 1 >£ 1 1 |#תגורי והזמר איתן מסורי. הם
ניגנו שירים תימניים בעת פתיחת מישרדי אמ״י

מבעלי הביקתה, שעמד מן הצד
כאשר הקהל במועדון שלו שר
שירים גסים...
״אין לי יום קבוע שאני מופיע
בו, אך אם רוצים לשמוע אותי או
את אריק סיני צריך לטלפן ולברר,״
הסביר מתי כספי, מבעלי האסם..
״רק האמנים יודעים לעשות שמח ;
כמו שצריך,״ אמרה גילה אלמגור,
כשבידיה מגש עם קוביות של גבינה
צהובה, שאותו הגישה לעשרות ,
האמנים שבאו לפתיחת המישרד
החדש...
הבדיחות של מושיק טימור ויואל
ריפל לא הצחיקו אותי׳ והמסיבה
לא נראתה לי עליזה באופן מיוחד,
לכן לא נשארתי עד הסוף ולא,
שמעתי את הזמר אבי טולדנו שר
את כל חיי. מן הפרוטה והירח ברחתי
לאסם וכמוני גם דודו טופז, אך
הוא נשאר באסם ואני המשכתי
אחר־כך לביקתה...
(המשך בעמוד )24

בדיזנגוף סנטר, להנאת הקהל הרב שצפה בהם.
שימי ניגן על האורגן, תוך נגיסה בחתיכת עוגה.
שלמה ניצן וכוכבה הררי צפו בהם בעניין.

למסיבה אצל חיליק גוטמן,
ך 111
11*1

אך שופט בית־המישפט־העל־
1 1 1 ^ 1 ) 1 # 11 ^ 111 11
יון, מאיר שמגר, בא עם אשתו. הזוג עמד בפינה וצפה בחוגגים
האחרים( .מימין) :הח״כים תמר אשל ושלמה הילל .״חיליק ואני
הכי גבוהים במועצת״עיריית״ירושלים, ולבן אנו חברים,״ הצהירה אשל.

׳שממי

זובה מ 0
:מיסדר א^
״הסנגריה

איש:,

ל ז דקל,
פגשה שם
< ^ג ם כמה תל־

^ ^יי ה חו ר ף רק כדרבן
להתחמם במסיבות

מ 1נגריה של איש־כסית, ה־
1דק בצל של הפרוטה והירח,
הבירה של האסם והביקתה, הוודקה
אצל עמום מוקדי פלוס מיץ תפוזים
בפסטיבל־הילדים ובאמ״י רק עזרו
לי ולכל האורחים האחרים לשמוח

מן המנחים של
111 8־ ׳ 1 0 1־׳ 1־ 1
פסטיבל הזמר לילדים, ירדנה ארזי ושלמה ניצן.

אביו על הגריל

הוא ראש הסוכנות, אריה (״לי־און״)
דולצ׳ין, השייך לאגודה
המעריכה מאכלים משובחים. הוא דואג לבוא לכל ארוחה שהם
מארגנים. דולצ׳ין בא הפעם ללא אשתו, והסביר בי היא עסוקה במקום
אחר. הוא ענד את הסרט שאותו עונדים בל החברים באגודה זו.

:סית זה המשקה המשכר ביותר
סאבי מכירה,״ הצהירה המפיקה
וביאה הון במסיבה באפקה...
זה לא נכון ששמיכה חשמלית
*צליחה להשאיר את האנשים ב
?ותו

יותר,
לשיר שירים גסים בקול רם
יותר, להידלק לליווי התופים של
מתי כספי, להנות מארוחת־הדגים
של מיסדר אבירי הגריל ולתמוה
מי רואה טלוויזיה, מי שמע את

זה שם השיר שכתבה
המשוררת יונה וולד, ושרו
שמעון גלבץ (משמאלה) ואילן וירצברג.

הפגינו שתי האורחות במסיבה
11 של אסי דיין. מימין מאפרת

הסרט והטלוויזיה זיוית יקיר, שבאה עם כובע

ירדנה אף קיבלה את תקליט הפסטיבל במתנה.
לצידה יושב חברה, המהנדס נתן תומר. לחגיגה זו
באו כל האמנים עם ילדיהם הפרטיים ונשותיהם.

גברי. משמאל, אשת יחסי״הציבור של הסרט, אירי״
נה שיימן, שבאה עם כובע צמר בסימון שנות
השלושים. זיוית איפרה יום קודם את רבין ופרס.

הנאומים של יצחה נבון ושימעון
פרס בוועידת מיפלגת העבודה,
ולמי איכפת מה אמר מנחם בגין
במשך כל השבוע.

נין סוטים

תחיה אדר

נמצא המפיק עמוס מוקדי,
שמפיק סרט אחרי סרט.
״אני רק גומר סרט ובבר מחכה לי שני,״ אמר.

עי! ״ם קרועות

לרווחה פקחה השחקנית קרוליין
לנגפורד, היא מאזינה למחמאה
על תיספורתה החדשה בתמיהה .״חשבתי שזה לא מוצלח,״ אמרה.

אנ שי ם
אי ך הז יע ׳דאוילם הכנסת
הז ב! בשגורשעל יד י

דזד— —ת —

יי גאלי די ךואיךה גי עו
לשםחב רי־ ה כנ סתעצמם?
יצחק

81 שר־האנרגיה
מודעי, שהתפטר מתפקידו
כשר־התיקשודת, סיפר שכאשר
מתקלקל הטלפון שלו בבית
״אני עוקף את המערכת,
מוצא את המהנדס האחראי,
לוקח אותו במכוניתי למרכזת
ודואג שיתקן את התקלה.״
! 8כינוי חדש לח״כ יהו דה
כן־ מאיי במיסדרונות
הכנסת: אי־בי־אם על שום
זיכרונו הפנומנלי וגם משום
שאלה הם ראשי־התיבות של
שמו.
! 8איך מרגיש ח״כ גיר עון
האוזני (ל״ע) בכנסת?
יתכן שעל כך מלמדת ההלצה
הבאה, שסיפר השבוע. מעשה
בסנאטור אמריקאי, שסיכם
את שש שנות כהונתו כך:

סגן ראש־הממשלה, ייגאל
ידין. ידיו הגיב בתנועת־יד
של. ביטול. כהן הפסיקה את
שטף דיבורה וגינתה את ידין
על תנועת־היד. אמר ידין:
״מנין לך מה זה היה? אילי
היה פה זבוב וגירשתי אותו?״
81 בעיקבות הספר שכתב
בשעתו יעקב מרידוד, מי
שהיה סגן מפקד האצ״ל, שנקרא
ארוכה הדרך לחרות,
מתלוצץ עזר וייצמן שהוא
יקרא לספרו הבא בשם קצרה
הדרך מחרות.
! 8מפכ״ל המישטרה, רב-
ניצב הרצל שפיר, התפרסם,
עם כניסתו לתפקיד, בכך שתפס
את האלוף (מיל׳) עוזי
נרקיס בנסיעה במהירות מופרזת
בדרך לירושלים. מאז

אפריים בורן

יועצו הצבאי של ראש־הממשלה, חגג
במסיבה, שנערכה ביום השישי האח רון,
יחד עם כתב הטלוויזיה ישראל סגל (מימין) .סגל, שהיה
עדיין תחת רישום המאבק פרס־רבין, ניסה לשוחח עם פורן על
ההתמודדות. פורן סירב לדבר :״אני עוד במישרד ראש-הממשלה.״

״בשנתיים הראשונות תמהתי
איך אני הקטן הגעתי למוסד
רם זה. בארבע השנים האחרות
תמהתי איך כל האחרים
הגיעו אליו.״
! 8בעת הדיון על המצב
בשכונת־התיקווה דיברה ח״כ
גאולה כהן בלהט והטיחה
האשמות במיבצע שיקום ה שכונות,
אשר בראשו עומד
העולם הז ה 2260

שכח, כנראה, כי מה שאסור
לאלוף אסור גם לרב־ניצב.
ביום השישי האחרון נראתה
מכוניתו של שפיר, יפגין !•,50
שמיספרה 80־140־ ,11 כשהיא
נוסעת במהירות העולה על
130 קילומטרים לשעה בכביש במכונית ירושלים־תל־אביב.
נהג שוטר, והמפכ״ל ישב במושב
האחורי.
215

מ דו עהפךעמירם ני ד ״ א דוני המלחש ־
ו מ דו ע נ תן ה שו ט ר דו ״ חלחייםי בין
! 9ביום׳ השישי האחרון
הציגה רעיית הנשיא המצרי,
ג׳יהאן אד־סאדאת את
עבודת המ״א שלה באוניברסיטת
קאהיר. לפניה ישב
צוות־הבוחנים, שעבר על עבו־דתה
על השפעתו של המשורר
האנגלי פרסי שלי על
הרומנטיקה בשירה המצרית.
באולם שאיכלס 400 סטודנטים,
ישבה כל מישפחת הנשיא,
ובראשה, בעלה, אגוור

על חלוצי ממדרגה ראשונה.
אני מתקבל שם בכבוד־מלכים.
מזמינים אותי לכל מקום. אבל
כאן לא מבינים את זה.״
91 בתום ישיבה של סיעת
הליכוד בכנסת על הגשת
חוק־ביטוח־בריאות כתב ח״כ
אליקים (״גוסטאב״) בריאן

שרה דורון :״אם כן, צריך
לקחת מטוס!״
| 9בעת ארוחת־הערב של
מיסדו אבירי הגריל החליטו
ח״כ יחזקאל פדומין וסגן
ראש־עיריית תל־אביב, יגאל
גדיפל, לעזוב את הארוחה
באמצע. הם עלו לאחד מחדריו

במסיבה, שנערכה ביום השישי
האחרון בירושלים, בתרועות-
שימחה את הכתב הצבאי של
הטלוויזיה, עמירם ניר, ב מילים
אלה :״ערב טוב אדוני
המלחש!״ התואר דבק בעמי-
רם בעיקבות הכתבה שלו ב טלוויזיה
על מיבצע. צה״ל

אל־סאדאת.

היפכו
את ברמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם, לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קראו חם, לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
כרמליטה פ1נש
חממו את הכרנזליטה בסיר
שמוק,הוסיפו פלחי פרי הדר
טבטי. פירות הטונה וקינמון
לפי הטטם.

ברמדיטה קר
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח.
פלחי לימון, או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחי טץ, וקינמון
. -לפיהטטם.

9מפקד המחוז־הדרומ׳
של המישטרה, ניצב א רי ה
אי מן, חיפש ביום השישי
האחרון, במשך שעה ארוכה,
כתובת בגיבעה הצרפתית בירושלים.
איבצן היה מיזמן
למסיבה באותה כתובת. כשלא
הצליח למצוא אותה, התקשר
באלחוט שבמכוניתו למוקד ה־מישטרה.
תוך כמה דקית
היתה במקום ניידת, שהובילה
את מפקד־המחוז לכתובת ש חיפש.

9מפקד מחוז תל־אביב
של המישטרה, ניצב משה
טיומקין, סיפר כי הוא ובנו
לומדים יחד באוניברסיטת בר־אילן
.״אנחנו נעזרים זה בזה
בהחלפת מחברות. ובני עוזר
לי. למרות שאני לומד הרי-
מינולוגיה והוא לומד כלכלה.
יש כמה נושאים ששנינו לומדים
ביחד.״
! 9בוועידת־ירושלים שהתקיימה
לפני שבועיים, סיפרה
ח״כ אורה נמיר :״אחרי
דיון משותף עם הפרופסור
מאיר שיטרית יצאתי כשיש
לי הרגשודאשמה על־כך
שאני אשכנזיה. מדוע עלי
להרגיש כך ז״ השיב לה ה פרופסור
:״אינני מבץ על
מה את מדברת. אני הרי בעלה
של אשכנזיה.״ ענתה לו או רה
:״מאז הפסקתי לדאוג.״
העיר מישהו :״אבל הוא
לא הפסיק לדאוג!״
ההסתדרות
91 מזכ״ל
ירוחם ;משיל סיפר השבוע:
״נסיעותי לחוץ־לארץ הן מיפי

11711111־ 1 0ך ! 1ך | 1ך מי שהיה שוער נבחרת הכדורגל של ישראל, העובד כיום כמדריך
- 1 1 11 1 1 9 1 1 1 11 לתיירים, הזדמן לנמל״התעופה בן־גוריון ביום שבו חזרה נבחרת
ישראל ממישחקה הכושל בפורטוגל .״יש לך מזל שגולים לא משאירים סימנים אמר חודורוב לשוער
הנבחרת, יוסי מיזרחי, שספג שלושה גולים מנבחרת פורטוגל. מיזרחי הכיר את חודורוב רק מסיפורים.

את הפתק הבא :״ח״ב מאיר

כ הן אמר שצריך להביא את
ז ס: אלסטי! ץ מ
ץ י1 החוק אלססזס. ביי הוק אני מבין,
אבל מדוע קרוק (רמאי) צריך
להביא את החוק, ולא א לי
עזר
שוסטקזו״

! 9כאשר באותה ישיבה
אמר כהן כי ״איחרנו כבר
את הרכבת״ בכל הקשור לה גשת
החוק, העירה לו ח״כ

של בית־המלון, שבו התקיימה
הארוחה, כדי לצפות בטלוויזיה
במישחק־הכדורסל בין
מכבי תל-אביב לסינודיוה בו לוניה
.״לקח אותנו לחדר
קצין־הביטחון של המלון, כדי
שלא יגידו שאנחנו עולים ל חדר
למטרות אחרות,״ סיפר
פלומין.
! 9בועז אפלבאום עוזרו
של ח״כ שימעון פרם, קיבל

1|( 1ל ! 1י׳׳ 1 !1י! 1 ״1מי שהיונה אחת הדוגמניות המצליחות בארץ, נמצאת בימים
ללמוד מישחק אצל
111 #11׳ 11 1-14 1 #אלה בניו״יורק. היא נסעה לשם כדי
אדלר, מורה לדרמה
המורה הנודע, לי שטרסברג, אך שם החליטה ללמוד אצל סטלה
הארוך והחלק, וכדי
שאינה פחות ידועה מאשר שטרסברג. חלי קיצצה את שערה
להזכיר לעצמה איך נראתה כשהיה לה שיער ארוך, תלתה על קיר חדרה תמונות ישנות שלה.

מעבר לגבול, שבו לחש ניר
את דבריו למיקרופון במהלך
הפעולה.
91 על הפופולריות שלו
ברחוב סיפר חיים יבין :
״כאשר באתי לפני כמה זמן
למישרד-הרישוי, כדי לחדש
רישיוך נהיגה, היה הפקיד
עסוק בלעיסת כריך, אך ברגע
שזיהה את פני פשט על פניו
חיוך והישגתי את מבוקשי
מיד. לעומת זאת עצר אותי
שוטר על עבירת־תנועה, וזיהה
אותי מיד. אפילו אחרי
שהסברתי לו כי אני ממהר
לרשות־השידור הוא הגיש את
הדו״ח ואמר לי :׳הגשתי
היום דו״הות נגד הרבה אנ שים
חשובים׳.״
9בערב־ראיונות סיפר
כתב הרדיו, מיכאל (״מייק״)
הולד לחיים יבין :״המיש-
טרה יושבת לי על הזנב ורו צה
לדפוק אותי מצד אהד,
ומצד שני יש סכנות של העו־לם־התחתון.
אך איני רוצה
להיות כתב מדיני, אלא רק
פלילי, כי יש לי כל יום
איזה רצח בריא או אונס יפה.
בעוד שכתב מדיני יודע בדיוק
מה יגיד לו ייגאל הורביץ,
הרי אף נאנסת אחת לא דומה
לרעותה.״
יבין סיפר כי באחד 91 ממיכתבי המעריצות כתבה לו
אשה :״אני רואה אותך
ערב־ערב. האם אתה גם רואה
אותי 1״
! 9עוד סיפר יבין :״אתם
בוודאי שואלים את עצמכם
מה אני אומר לכרמית גיא
בסוף כל יום של שידור. אני
אומר לה: סוף־סוף גמרנו
עוד יום שידורים !״
! 9כאשר נשאל באותו
הערב עורדהדין חיים מש־ג
ג למה אין משפרים את
תנאי־המעצר בבתי־הכלא, הוא
העול ם הזה 2260

אנשים
ענה :״כאשר ח״כים ושרים
ייצאו משם, ישתפר המצב בעתיד.״

בערב־ראיונות אחר
הסביר איש הטלוויזיה החי פאי
עמוס כרמלי מה היא
כלכלה אמריקאית :״לוקחים
פרה, נותנים לה לאכול הרבה
וחולבים אותה הרבה. בכלכלה
ישראלית אוכלים את הפרה,
ומבקשים מהאמריקאים עוד
אחת.״
הרב שמואל אבי־דור
הכהן מספר כיצד הוא
מסתדר עם חיי הקיבוץ, שם
הוא מתגורר מאז שנשא לאשה
את המשוררת אריאנה הרן.
״בחדר־האוכל יש לי כלים
משלי, וזה פותר אצלי את
בעיית הכשרות. חוץ מזה אני

כהו :״גו ה הוא היום כבר
מפורר. יריביו הצליחו להרוס
אותו במילחמותיהם בו. הוא
לא אותו אדם שהיה לפני
20 שנה. הוא לא אותו גורן
שהנהיג אז את ההיתר שלחיילים
מותר לאכול ביום־כיפור
בזמן מילחמה. אם זה היה
קורה היום, הוא לא היה מעז
לצאת בהיתר כזה.״
! על עצמו מספר הכהן:
״אם אדם גר במקום שבו הטלוויזיה
פתוחה בליל־שבת
ובשבת, הוא לא צריך לעשות
את עצמו כלא־רואה. אני ציפיתי
בתוכניות, בלילות־שבת
בטלוויזיה. אד בלילות שבת
אני צופה בתוכניות הראויות
לכך.״
! הבדרן יהודה כרקן

מנהל מחלקת החדשות ברדיו, ומי שהיה כתב־הטלוזיזיה, נראה השבוע 1 איו א לו!
במסיבה בירושלים. כשצלם ניגש לאלוני כדי לצלם אותו, תפס יוסי ורדי,
מי שהיה מנכ״ל מישרד״הפיתוח, והיום מנהל חברה ישראלית״אמריקאית לשימוש באנרגיה, את פרצופו
של אלוני, כיוון אותו למול המצלמה ואמר לו :״אתה צריך לזכור שמצטלמים רק כשהפנים לעדשה ! ״

! אניטזז שפירא, מחברת
הספר ברל על חייו של
כדל כצנלסון, אמרה כי רק
אחרי שסיפרה יצא לאור למדה
עובדות חדשות על יגאל
אלון, ולכן הן אינן מופיעות
בין אלון לבין אנשים במים-
בספר .״כאשר היה ויכוח
קדת הפלמ״ח, פ״ה אלון אל
יצחק שדה שיישוב ויכוח
זה. כאשר היה ויכוח בין שדה
לאליהו גולזמב, העדיף
אלון את גולומב. כשהיה ויכיח
בין גולומב ליצחק טכנקין,
העדיף אלון את טבנקין. כאשר
היה ויכוח בין טבנקין לבין
דויד כן־גוריון, העדיף
אלון את בן־גוריון, וכאשר
היה ויכוח בין בן־גוריון לבין
ברל כצנלסון, העדיף אלון את
ברל.״
| עוד סיפרה שפירא,
שכאשר התחילה לכתוב על
ברל ידעה על חולשותיו, על
עובדת היותו קטנוני ועל אה בתו
לנשים. היא רצתה להציג
אותו כאנושי, וחשבה שהספר

יקטין מעט את דמותו. אך
מה שקרה הוא שברל ניצח.
הכאריזמה שלו כבשה אותה
כליל, והתהליך שחשבה עליו
בתחילה יצא הפוך. תחת להוריד
את ברל, הוא התגבר
עליה ויצא גבוה.

חולות לוהטים שבו השתתפה
דליה לכיא. במשך שבועות
ארוכים ניסתה לאתר אח ה שחקן,
עד שהגיעה לאייזנברג.
רקנטי מכירה את אייזנברג
שנים רבות, אך לא קישרה
בין שתי הדמויות.

מספר על רצח בשגגה של
ערבי בידי חייל צה״ל, מספד
כי דיקן הסטודנטים של אוניברסיטת
תל-אביב, אהרון
שלוש, אמר לו שהוא טועה
אם הוא חושב שחיילי תש״ח
השתינו שמן זית זך.

ן באחד המישפטים ב־בית־הדין
הארצי לעבודה ממר
אחד מעורכי־הדין לשופט דכ
כרניר, שבכוונתו להביא לעדות
את המנהל האדמיניסטרטיבי
של קופת חולים בירושלים,
רוני מיזרחי. הגיב
השופט :״מי זה רוני מיז־רחי?
ממיזרחי אני פוחד היום
מאוד !״

י בעל הגלריה היפואית
!3וחצי, אכרהם אייזנ־ברג,
דייל אל־על לשעבר,
הופתע השבוע לקבל הזמנה
להשתתף כשחקן בסרט. מתברר
שהבמאית מירה רק
נטי, העומדת לביים עתה
סרט, זכרה כי בצעירותה התאהבה
באחד מכוכבי הסרט

בכנס פנסיונרים שנערך
בחיפה השתתף מנהל־המכס,
מרדכי ברקת. לפתע, במה לך
אחת הישיבות, קם ועזב.
כאשר נשאל מדוע הוא הולך,
הסביר :״הבטחתי למזכירת,
שאהיה נוכח בטכס החתונה
שלה, ואם לא אגיע
בזמן היא עלולה חלילה להישאר
רווקה.״

1הקולנוען הצעיר אילן
שאול, שעשה סרט קצר ה

| 11ך | 11 1| 1היח אחד הכוכבים בוועידת מיפלגת-העבודה,
| - 1שנערכה השבוע. יבין בא ל״היכל התרבות״

בתל״אביב כדי להכין סרט״טלוויזיה על הוועידה, והוקף
מייד בצירות ובמזכירות, שביקשו את חתימתו. בתמונה
נראה חיים יבין כשהוא משתמש בגבה של העיתונאית
עליזה וולד, כדי להשעין עליו את הניירות שעליהם חתם.

צימחוני, אך לא צימחוני מלידה.
אני פשוט ממעט לאכול
בשר. אשתי אריאנה לא הפכה
דתית, מאז שהתחתנו, אך ב־יום־כיפור
היא התחילה לצום,
ומאז היא גם שומרת על כש רות.
נפגשנו כאשר אני לימדתי
שיעורים ביהדות, והיא
היתה תלמידה שלי.״
! עוד סיפר הכהן כי
אחד מבניו הוא דתי מאוד,
ונוהג לחבוש שטריימל, אך אין
זה מפריע ליחסים ביניהם. הם
מבינים זה אתזה.
1הוא מתנגד לתופעה
של חוזרים בתשובה, וסבור
שהחזרה בתשובה אינה צריכה
להיות תראפיה ולא עניין
של פירסום או רעש, אלא
עניין שבין אדם לבין עצמו.
11 על הרב הראשי שלמה
גורן, שהוא ידידו, אמר ה־העולם
הזה 2260

הופיע בתוכניתו אדום עתיק
וגם מצחיק בבית־ד,תרבות ב־ראשון־לציון.
לפתע ניגשו
אליו שתי צופות והגישו לו
עוגודשוקולד מצופה בקרם,
ביום־הולדת
ובירכו אותו
שמח .״אבל היום זה לא יום-
הולדתי !״ אמר להן ברקן.
השתיים סיפרו כי הן חשבו
לתומן כי יש לו יום־הולדת,
משום שהוגש להן יין בכניסה.
ברקן הסביר להן כי אמנם
הוא לא חוגג יום־הולדת, אך
לעומת זאת זהו יום־נישואיו
החמישי לנילי. הוא מיהר לטלפן
אל אשתו, שנמצאה בביתם
שברמת-השרון, וביקש
ממנה לבוא מיד לראשון־ל-
ציון. כאשר באה נילי לשם,
עם רדום ההופעה, חגגו הצופות
והזוג המאושר, והזמר
דני כן־ישראל, המופיע ביחד
עם ברקן, שר להם מחרוזת
של שירי־אהבה.

אריה צימוק׳
שנישאה לא
לשמוע, שאין

העיתונאי הבכיר של ״ידיעות אחרונות״ בירושלים, הגיע למסיבה יחד
עם שתי בנותיו, כתבת ״דבר״ טובת צימוקי, שאותה מנשק האב, וחגית,
מי שהיה מוכן כל ובנותיו הכריזו. באוזני צימוקי אריה
מכבר.
להם ״כיף יותר גדול מאשר לצאתו כל המישפחה ביחד למסיבות.״
217

שיהה בשניים +ויסקי
הוועידה הגדולה הסתיימה. העיתונאים אצדדצו ל־מערכותיהם.
זרקורי הטלוויזיה פורקו. הציירים פנו הביתה׳
מי בשימחה ומי בייאוש.
בחדר מרוהט יפה ברמת־אביב ישבו שני גברים, ולגמו
ויסקי משובח.
״שמע, אני מוכרח להגיד לך, שימעון, שיחקת את
זה יפה. כל הכבוד.״
״גם אתה לא היית רע, יצחק. הבעת־הגועל על פניך
כאשר הושטתי לך את היד
— זה היה גאוני. כימעט
פרצתי בחוק.״
״כשאמרת שאתה לוחץ
את היד לכל אלה שהצביעו
בשבילי, זה נתקבל יפה.״
״למדתי, למדתי,״ הודה
השני בצניעות .״הבחור הזה
שבא מאמריקה כדי ל למד
אותי — זה היד.
כדאי.״
״כן, אתה עכשיו מעומד
יותר טוב.״
,,מועמד! מועמד! לאה
כבר אמרה לך תריסר פע מים
איך להגיד את זח.
אבל גם אתה דיברת חיום
הרבה יותר טוב. זה ׳שלא
בירכת אותי — זה היה השיא. זה היה משכנע לאללה.״
השניים לגמו בנחת, עייפים ומרוצים.
״שמע, שימעון, אתה באמת חושב שכל התרגיל הזה
היד, כדאי?״
״איזו שאלה ! לולא התרגיל הזה, מי היה שומע עלינו?
ימי היד, משדר את הוועידה בשידור חי ברדיו? מי היה
משבית את הטלוויזיה מפני ׳שזה לא ישודר שם בשידור
חי? בחיי, יצחק, איך אתה יכול לפקפק? בלי ההתמודדות
לא היינו קיימים על המפה. סתם מיפלגה שקיימה
סתם ועידה. רק הדראמה של ההתמודדות הפיחה בזה
רוח־חיים !״
״אבל אני נראה עכשיו כאילו נוצחתי !״
״זה הכל בשביל המיפלגה, יצחק. כשנחזור לשילטון,
לא תתחרט על זה.״
״ואם יוודע פעם לצירי הוועידה שזה היה הכיל ביום
אחד גדול?״
״זה לא יוודע אף פעם, מפני שרק שנינו יודעים על

״או־קיי, תן עוד קצת ויסקי.״
״לחייך יצחק.״
״לחייך, שימעון.״

הרייך הרביעי של הלבנים. וכימה מן הנוכחים עובדים
במיפעלים המייצרים תחמושת וקסדות וציוד־רצח מתוחכם
לממשלת צ׳ילד, והשד יודע למי עוד?
״...עם האינטרנציונל יאור, ישגב אדם!״

ו לנין הישראלי
יש כוח לשירים.
שיר טוב יכול לגבור על אוגדות, לכבוש ארצות,
לחולל מהפכות, לייסד דת. כשם שדגל אינו פיסת־בד
בילבד, כך אין השיר אוסף של צלילים ביילבד.
השבתי על כך כאשר שמעתי את ההמונים בסנטראל־פארק
בניו־יורק שרים בחרדת-קודש את שיריו של ג׳ון
לנון, תנו הזדמנות לשלום, באזכרת־הענק.
פעם, לפני הרבה שנים, התווכחתי עם הפרופסור
האנס קרייטלר על השירים שחיברו חרזנים־סוחרים ומל־חינים־ם
ו׳חרים לכבוד אתרים שונים שנכבשו במילחמית
ששת־הימים. שירים כמו שארם־אל־שייח׳ ,חזרנו אליך
או נח״ל־סיני.
״אי־אפשר להחזיר שטחים שכותבים עליהם שירים,״
טען ידידי הפסיכולוג .״ברגע שמתחילים לשיר על מקיום,
נוצר מחסום בל־יעבור להחזרתו.״
הדברים נחרתו בזיכרוני. מאז איני רואה את השירים
האלה, המעשירים את בעליהם, כמוקשים קטלניים.
בינתיים הוכיחה המציאות שקרייטלר הגזים במייקצת.
אל ׳שארם־אל־׳שייח׳ יחזרו המצרים בשנית. ואייליו נח״ל־

קו םהתנערה
יופי של שיר, האינטרנציונל.
לא גדלתי בתנועת־נוער סוציאליסטית, ולא שרתי
בנעורי את השיר הזה בחרדת־קודש. בגיל 15 שרתי את
חיילים אלמונים, לא את קום התנערה.
אך כשאני שומע יאת השיר הזה, מתרחש משיחו
בליבי. האידיאל הטמון בו — ויהי רחוק מן המציאות
ככל שיחי — מרגש כיום כמו ביום לידתו של השיר,
בימי הקומונה הפאריסאית של .1871 המילים של פוטיייה,
ובמיייוחד המנגינה של דה־גייטר, הופכים אותו, לדעתי,
להימנון היפה ביותר בעולם, מילבד הנזארסייאזה.
בדימייוני אני רואה סרט־יקולינוע, ובו 12 קבוצות של
נדכאים וחלכאים בתריסר ארצות שוניות, השרים את
השיר הזה — כאשר המצלמה עוברת בכל שורה לארץ
אחרת וללשון ׳אחרת — צרפתים ודרונראפריקאים
(׳שחורים) ,פולנים וארגנטינאים, נימבאבווים וקאמבודים,
עיראקים וישראלים, וכר וכר — ביליל של לשונות, ובכל
זאת אידיאל אחד.
רעיון האינטרנציונל הוא אוטופי בימינו, ויתכן כי
יישאר כך לעולם. אך מותר לחלום עליו, כאשר הלחן
המסעיר הזה מציף את הנפש. ומי לא ייתפעם לשמע
המלים של אברהם שלונסקי, המוסריות ׳בנאמנות כד, רבה
את מילותיו של המהפכן הצרפתי :״עולם ישן מן היסוד
נחרימה / ,מגב כפוף נפרוק העול ! /את עולמנו אז
נקימה /לא כלום אתמול, מחר היכל !״
לכן התרגשתי כאשר שמעתי שוב את הצלילים,
בפתיחת הוועידה של מיפלגת-ר,עבודה, בפי מקהלה טובה.
אך רגשות לחוד והגיון לחוד.
גם הצלילים היפים לא יכלו לגרש ממוחי כימה מחשבות־זדון.
הנה שר יצחק רביו — אותו ירבץ שהלך להרצות
באוזני החניכים של בית־הספר לפיקוד־ומטה של הצבא
היפאשיסטי ישל ארגנטינה, אישר קציניו וחיייליו חוטפים
אינטלקטואלים בלילה, מענים אותם עד מוות ומשליכים
את הגוויות לצידי הדרכים. הנה שר שיימעון פרס,
שמכר את התת־מיקלעים לצבא הפורטוגלי, לרצוח בהם
אית בני אנגולה. וישמכר לאנאסטאזיו סומוסיה את התת-
מיקלעים שבו רצח את הפועלים ׳בני עמו. ושרים כל
האנשים, שקשרו את הקשרים החשאיים והלא-כל־כך-
חשאיים עם הממשלה הגיזענית שיל דדום־אפריקה, בעלת

סיני היא קבוצה של מיבנים נטושים, המתפרקים במהירות.
הנוסע למצריים בדרך־היבשה שולח בה בקושי מבט יחטוף
ואדיש, בחלפו על פניה. אפשר להחזיר גם אתרים
ששרים עליהם. סוחרי־ד,מיילים וסוחרי־הלחן מתעשרים
גם משירי-שלום, אם טעמו של השוק משתנה.
אך יש חשיבות לשירים הנובעים ממעמקי הלב.
גיוש־אמונים יונק הרבה מכוחו מן השירים ישלו, העתיקים
והחדשים. הלהט הקנאי שלו ניזון ימן ׳הלחנים. תנועה
אשר שירים בפיה יכולה לנצח.
תנועת־השלום הישראלית לא הולידה שירים כאלה.
פה ושם כתבו׳אנשים טובים שירים טובים. אך עד היום
לא נולד אף שיר־שלום גדול אחד, שיד המסעיר את
הלב, המאפשר לבעליו לעמוד מול שינאה ואלימות,
של התנועה לשיוויון־
כמו השיר שוזז׳ססז^ס 511311
הזכויות בארצות-הברית.
בהפגנת־השלום הגדולות ,׳שבהן התקבצו מאה אלף
איש כדי לבטא את מצוקתם הנפשית, לא נשמעו כי׳מעט
שירים ..מעולם לא התלכדו מאה אלף הלבבות בשיירה
גדולה, שתהדהד מן הקירות.
אין טעם להתכחש לאמת: העדרם של השירים הוא
סימפטום למשהו.
משהו חסר. משהו ׳שיש בו כדי להוליד ג׳ון לנון
ישראלי.

ג או ד י
ב ש סו ת־ ה תי קחה
מוהאנדם גאנדי, ה״מאהאטמה״ ,הטיף לאי־אלימות.
נישקו היה נשק ההתנגדות הפאסיבית. רבים רואים בו
את איש־המוסר בה״א־הידיעה של המאה ד,־ ,20 קדוש
אמיתי.
זה נכוו, בלי ספק. אך גאנדי הייה, לדעתי, גם פוליטי קאי
ממולח מאוד, מנהיג לאומי מפוכח.
הוא ראה כי רבבה אחת ישל פקידים וחיילים בריטיים

חולשת על המש מאות מיליון הודים (וביכללם תחשבי
השטחים המהווים כיום את פאקיסתאן ובאנגלח־דש).
הדבר היה אפשרי רק כל עוד לא היו ההודים מודעים
לכוחם העצום. לכן לא היתה הבעייה האמיתית, לדעת
גאנידי, כיצד לפרוק את עול הבריטים. הבעייה העיקרית
היתד, כיצד להביא מאות מיליוני הודים לזקוף את
קומתם, לשאוף לחרות, להזדהות עם רעיון הגאולה
הלאומית. המשימה הייתה חינוכית, לא צבאית. שהרי ברגע
שחמש ימאות מיליון בני־אדם ׳רוצים בחרותם ומוכנים
למות למענה — אי הכוח בעולם המסוגל לשעבד אותם
לצמיתות?
(זה נכון גם לגבי עם הרבה יותר קטן, כפי שאנחנו
לומדים עתה שוב).
׳לכן הלך גאנדי בדרכו. כאשר אסרו הבריטים את
ייצור המלח, כדי להטיל מכס על המלח המייויבא, צעד
גאנדי בראש חסידיו אל שפת־הים וייצר מלח במו ידיו.
הוא נאסר, כמובן, אך גם המאסר הועיל לעניין. מיליוני
הודים ראו שאפשר להתנגד לחוק בלתי־צודק, שאפשר
למרוד נגד השילטון הזר, שיש מנהיג הנותן דוגמה
אישית.
סיפרתי סיפור זה בשבוע שעבר בשיחה עם אחד
מאנשי אל״ה (אזרחים למען השכונה) ,קבוצת-ד,צעירים
שקמה בשכונת־יה,תיקווה בתל־אביב כדי לגאול אותה
מניוונה.
הזהרתי איותו מפני אלימות. האלימות רק תעודד
אלימות־נגדית. חריפה הרבה יותר, כפי שנוכחו אנשי
אל״ה עצמם כאשר ״כלאו״ את צ׳יצ׳ בלישכתו. השיילטון
מסוגל בהחלט לטפל באלימות.
הבעייד, האמיתית של ״בני עדוית־המיזרח״ (אני שונא
את המונח הזה, אך הוא שהתקבל) היא בעייה נפשית.
הם מהווים עתה רוב בציבור היהודי בישראל. אי־אפשר
לדכא רוב כזה, ואי־אפשר לקפח אותו, אם הוא מיודע
למצוקתו ולכוחו הפוטנציאלי. הבעייה אינה איך להכות בנו,
ה״אשכנזים״ ,אלא איך להפיח דוח-חייס בציבור שיל
״עדות המיזרח״ ,לזקוף את קומתו, לטעת בו את הגאווה
הדרושה בדי שיקום ויעזור לעצמו.
לא הביורוקראטיה ולא המיפלגות יעזרו. ל״יביני עדות־המיזרח״
.הביורוקראטיה הופכת אותם ל״בעייה״ ,מקיימה
״ועדות־היגוי״ (עוד מונח מיפלצתי, שצמח: במידבר
הביורוקראטי) מחברת דו״חות, מזמינה מחקרים מלומדים.
מטבע הדברים, לא תצמח מכך שום ברכה לאוכלוסיה
המהווה אובייקט למאמצים אלה. היא רק הופכת תלוייה
עוד יותר.
המיפלגות, לעומת זאת, רוצות לזכות בקולות. הן
עושות זאת בדרך הקלה ביותר — על־ידי שיחוד העסקנים
!והפיכתם לקוויזליינגים. כיל מורד המרים ראש מתוך
ציבור זה, נקנה בטהרה קכסף, בג׳וב, בכבוד, בכסא
בכנסת.
שום ציבור אינו יכול לזכיות בגאולה, אלא בידי עצמו.
זהו רעיון ה״אוטו־אמנסיפאצייה״ ,הישיחרור העצמי, שהיה
מונח ביסוד הציונות. זהו הבסיסי לכל תנועה אמיתית
לשייחדור לאומי או חברתי. השיוויון, כמו החופש, אינו
ניתן על מגש של כסף.
גם לציבור ״בני עדות המיזרח״ לא תבוא הגאולה,
אלא מתוכו. רק אם תצמח בו מנהיגות חדשה — אינטלקטואלית,
אירגונית -פוליטית — יש לו עתיד. מנהיגות
כזאת צריכה להיות אמיתית,
אותנטית. היא צריכה ליצור
לעצמה את השקפת־עולמה.
היא צריכה לחנך
ולהלהיב, לא באמצעות ד,פ־גנות־רחוב
אלימות אך עקרות,
נוסח הפנתרים, אלא
בדרך של חינוך המוני ו־איריגון
המוני, פעולות ל-
עזרה־יעצמי׳ת ׳ויצירת תאים
של התחדשות בשכונות.
סקנדליזם זול ותרגילים
של מוקיונות אינם תחליף
לבנייה אורגאנית.
בל נסיון כזה ייתקל באיבתם
שיל הביורוקראיטים
ושל העסקנים, מכיוון שהוא
מאיים על קיומם. זה טייב־עי.
אם אכן תקום מנהיגות חדשה׳ ואם תדע להתרחק מן
המיפלגות, מן הביורוקראטיה החונקת, מן הפירסומת
הריקו•,־מתוכן, ימן השוחד יומן הפחד — יש עתיד לציבור

אנשי אל״׳וז מצאו חן בעיני, מפני שהם פוסעים את
הפסיעות הראשונות בכיוון זה. אם יתמידו ויצליחו,
תבוא עליהם הברכה. אם לא, יבואו נסיונות נוספים, עד
שתקום התנועה הגואלת.
גואלת — את מי? את ״בני עדות ה׳מי׳זרת״ .אך לא
ריק אותם. כי הבעייה אינה רק ״ספרדית״ .היא גם
״אשכנזית״.
פצצת־זמן אדירה מתקתקת מתחת לרגלינו. היא מסו כנת
מאין כמוה. מעולם לא חששתי שמא הצבאות הערביים
ישמידו את ישראל. איני חושש גם מפני הפצצה הגרעינית׳
החודרת ׳למרחב, יעל כל מוראותיה. כי הפצצה
הגרעינית האמיתית, המסוכנת מכל, היא בתוכנו. מכל
הסכנות המאיימות על המדינה, זוהי הסכנה האימתנית
ביותר. אם לא נפתור אותה בדורנו, היא תרסק לרסיסים
את עצמנו ואת מדינתנו.

הפיאודדס חחויס

תלוצץ עיתונאי, שסיקר את ועידת
מיפלגת־העבודה למען עיתונו:

״אאני ככר מתגעגע כחזרה אד
שילטון הליכוד:״

ל י יתונאי הטלוויזיה צדקו בהחלט
? כאשר טענו כי, מבחינה מיקצועית
טהורה, היו צריכים לשדר את מהלך
הוועידה כולה בשידור חי.

זה היה ״אירוע תיקשדרתי״ כמלוא
מוכן המילים. לשון אחרת:
אירוע כיתרי להמונים, שהצטיין
ככל הסממנים הדרושים לגירוי
הסקרנות ולכילוי נעים כפאלון.

במרכז האירוע עמדה ההתמודדות האישית
בין שניים, כמו בתחרות של התגוששות
או איגרוף. זה תמיד טוב. זה
דרמאתי. יש מומנט אישי חזק. אפשר לעקוב
אחרי הבעות־הפנים של המתגוששים.
להשתתף בקריאות־הקרב של הקהל ה-
צמא־לדם. להצטרף לחובבים של קבוצה
זו או האחרת, להשתתף בשימחת המנצח.
ההפקה לא חסכה באמצעים. הובאו שח־קני־אופי
מנוסים, בויימו סצנות מתוחכמות
של הצצה־כביכול אל מאחרי הקלעים,
גוייסו המוני ניצבים.
הכל בוצע כראוי. האירוע שודר בשי-
דור־חי ברדיו, ובאיחור־מה גם הוקרן על
המירקע. התיקשורתנים בטלוויזיה, ברדיו
ובעיתונות היו מרוצים. הקהל קיבל את
שלו והיה מבסוט. הכל הסכימו שהיה זה
אירוע תיקשורתי מספק ומהנה.

מסך.

(מילה דוחה :״אמינות״ .אדם יכול
להיות ישר, הגון, תם. אלה הן תכונות
שלו. ואילו להיות ״אמין״ פירושו —
שאחרים מאמינים בו. גם שחקן טוב
הוא ״אמין״ ,וגם נוכל מדופלם. אכן,
כושרו של נוכל־גאון מתמצה בכישרונו
להיות ״אמין״ ,שהרי אחרת לא יכול היה
לרמות את הבריות).
(מילה דוהה :״תדמית״ .מי שיש לו
דמות, אינו זקוק לתדמית. דמותו
של אדם — הרי זה הוא עצמו. תדמיתו
— זוהי השתקפותו בעיני אח ר
י ם. השתקפות זו אינה קשורה, בהכרח,
בשום תכונה שלו עצמו. ואכן, עצם
שקידתו של אדם על עיצוב ״תדמיתו״
מלמדת על חוסר דמות אותנטית).

(האם

היה

דויד

כן־גוריון

והיא היתד, רחוקה מאוד מלהיות קדושה.

על מיפלגת העבודה היה וולטייר
אומר, כוודאי, ש״אינה מיפלגה
ואין לה קשר לעבודה״ .וגם הפעם
היה צודק.
אין זו מיפלגה, כי מיפלגה היא גוף
פוליטי חי, בעל רעיון וייעוד, המייצג השקפה
מסויימת ו/או שיכבה חברתית
מסויימת. ואילו מיפלגת־העבודה משוללת
כל רעיון, כל השקפה מאחדת, כל פי-
תרון מוסכם לבעיות המדינה והחברה. אין
היא מייצגת את האינטרסים של שום שיכבה,
מלבד המעמד המורכב משליטיה
ומעסקניה.
ואשר לקשר בין מיפלגה זו ובין ״עבודה״
— היכן הוא? יש כמה סוגים של
עובדי־כפיים בישראל: בני־עדות־המיזרח,

למעשה מתנהגת המיפדגה כאילו
ככר זכתה בכחירות, ולא נותר
אלא לעכור את הליך הבחירות.

איני בטוח שביטחון מוחלט זה הוא
במקומו. עוד יכולים לקרות דברים מכאן
ועד לבחירות. למשל, מילחמד, קטנה בלבנון,
שתחזיר את אהבת ההמון לחרות.
פעמים כה רבות הגיע שימעון פרס עד
לסף הניצחון, וברגע האחרון הוא נשמט
מידיו, עד כי יש צפייה כמוסה להישנותה
של תופעה זו גם הפעם.

כמיתולוגיה הישראלית ממלא
שימעון פרס את תפקידו של טאנ-
טאדום, ואולי של סיסיפדס.

אך בהעדר נס כזה, תיערכנה בעוד
כמה חודשים הבחירות לכנסת התשיעית,
ובבחירות אלה ינצח המערך. השילטון
החדש אשר יקום אז לא יהיה שילטונו
של שימעון פרס, אלא של מיפלגת־העבודה.

איך
היא נראית עכשיו ץ

^ יפלגת״העבודה נראית כיום בדיוק
כפי שנראתה לפני ארבע שנים, כאשר
הבוחר הישראלי מאס בה.

לא חד כה שום שינוי שהוא.

מבחינה זו, המאבק בין שימעון פרס
ויצחק רבין כלל אינו רלוונטי. המערך
סולק מן השילטון אחרי כהונתה בת*
שלוש־השנים של ממשלת רבין, שבה כיהן
פרם כשר השני בחשיבותו. ברגע האחרון
הועמד פרס בראש הרשימה, והוא הוביל
אותה למפלה. קשה מאוד לחלק
את האחריות בין השניים.

גם עתה, ההכדלים ביניהם הם
מיזעריים, והם מצטמצמים במילים
כמו ״אמינות״ ו״תדמית״.

שימעון פרס, שהודיע כי ״אינו משחר
לכתר״ (דימוי מעניין, הלקוח מהווי האימפריה
של הימים ההם) ,הצליח להרכיב את
הקואליציה המנצחת. הבארונים של הקיבוץ
המאוחד ^לא הצילו את רבץ. הדבר
לא יפריע להם לחזור אל זירת ההתגוששות,
ולצרף את עוצמת אחוזותיהם
לסיעה זו או אחרת, המשתתפת במאבק.
כל אחד מן הפיאודלים האלה, הגדולים
והקטנים, השיג את כוחו באמצעות שליטה
על ציבור כלשהו. קבלני־הקולות באו
במקום שכירי־החרב. הבחירות הפנימיות
תפסו את מקומם של ההתנגשויות האלימות
המתמידות בין ד,אבירים־ד,שודדים.

על רקע זה נוצרות סיעות, המתפלגות
ומתאחדות שוב בצורה חדשה. שום דבר
אינו מאחד אותן, מלבד התאווה העירומה
לשלל. אין כל יומרה של רעיון או השקפה.
הדוכס שפייזר, שהוא נץ קיצוני,
מוכן להתאחד עם הבאתן שריד, היונה
הצחורה. זאב מוכן לדור לשעה קלה עם
כבש, כדי לשלול יחדיו את השלל מפי
השועל. הנסיך של קריית־שבע מוכן לכרות
ברית עם הרוזן של קריית־תשע,
מול איום הדוכס של קריית־חמש.
פרם נבחר מפני שיש לו תכונה חשובה
אחת, החסרה כליל לרבין: הכישרון
לשחות באגם זה. הוא רץ אל הסניפים,
כרת בריתות עם הבארונים המקומיים.

יש להתכונן כה היטכ, כמים
דגה זו שהתגלתה כוועידתה.

כאימפריה שד העכודה המצב
דומה מאוד. יש כה מלו ההסתדרות
ונסיכיה, דוכסי המחוזות, ה-
רוזנים שד מועצות-הפועלים ועיי-
רות־הפיתוח, האבירים שד העדות
והחמולות. לכל פיאודל כיכרת
שידטון גדולה או קטנה.

השיטות הן שונות. המטרה נשארה
אותה המטרה: הטיפת חלק
גדוד ככד האפשר כשילטון ובהנאו-
תיו.

סך 7לא, אין להוריד אותו ברגע
שההצגה נגמרה. להיפך, זהו הרגע
להרים אותו.
היא מתכוננת לקבל לידיה, כימעט בכל
רגע, את השילטון במדינה. היא תובעת
לעצמה שילטון מוחלט, באמצעות רוב מונומנטלי
בכנסת הבאה. שימעון פרם דיבר
על רוב במדינה שיהיה דומה לרוב שלו
בוועידה — יותר מ-ן ס /ס.70

היה דמות ייצוגית בלבד, ללא כוח.

ה דו כ סי ם: אוזן מ ה מו שבי ם וברעם מירו שלים
״אמין״ ץ מה היתה ״התדמית״ של
יצחק טכנקין .)7
אין אף שמץ של הבדל בין גישתם
המדינית והחברתית של פרם ורבץ. מיטב
היועצים, אנשי יחסי־הציבור והתמלי־לנים
לא הצליחו להכניס לנאומיהם אף
קורטוב של ויכוח אמיתי, שאינו אישי.
לא לגבי ״האופציה הירדנית״ ,לא לגבי
תוכנית־אלון האומללה, לא לגבי הפלסטינים,
לא לגבי טיב המהפך הכלכלי
הדרוש, לא לגבי חלוקה חדשה של ההכנסה
הלאומית.

ככל התמרדדות-הסרק הזאת,
דמויית תחרות-היופי, היה רק היבט
אחד שהיה כו עניין: צורת
ההכרעה.

הכריע? איך הכריעו י

מה היה טיב הציבור הזה של
אלפי הצירים, שהתפקד ליד הקלפי

10! 01

ך* מיפלגה השולחת עתה את ידיה
י 1אל השילטון היא אגודה מיקצועית
של עסקנים•

העסקנים המיקצועניים הם שהמליכו
את פרס .״המנגנון״.

יש דימיון מעניין בין בחירת יושב־ראש
מיפלגת־העבודה ובין בחירת הקיסר
של ״האימפריה הרומאית הקדושה״ בימי
הביניים.
זה מתבטא אף בשמות.
על ״האימפריה הרומאית הקדושה״ אמר
וולטייר שהיא ״לא היתד, אימפריה. לא
רומאית ולא קדושה״.
היא לא היתד, אימפריה, מפני שלא
היתה אלף אוסף של נסיכויות עצמאיות,
ולקיסר לא היה כימעט שום כוח־שיל־טון.
היא לא היתד, רומאית, אלא גרמנית.

שממשלות־המערך הביאו אותם ארצה
ושכחו אותם למחרת־היום! ערבים ישראליים,
שדוכאו על־ידי ממשלת־המערך
מאז הפקעת-האדמות העצומה בראשית-
המדינה ועד לפתיחת־האש ב״יום האדמה״
! וערבים מן השטחים הכבושים,
שממשלת־המערך שללה מהם את זהותם
הלאומית ואת צלמם האנושי, עד כדי
הפיכתם ל״בשר־עבודה״.
ואשר לעובדים האחרים, השכירים בע-
לי־הזכויות — מה לא עשה המערך, בימי
שילטונו, כדי להגדיל את הפער בינם ובין
הפרוטקציונרים למיניהם, ספסרי־הבורסה,
הבעלים המאושרים של ״המיפעלים המאושרים״
,ושאר טפילים למיניהם?

אלה שמנו כימי המערך, שיג
שגו כימי הליכוד, ומוכנים עתה
בהחלט לחזור אל אמא ״עבודה״.

0 ! 01

ף * אגודה המיקצועית של העסקנים
* • הלכה להמליך את הקיסר החדש, והם
עשו זאת כמו האצילים הגרמניים שבחרו
ב״קיסר הרומאי הקדוש״.
ברייך הגרמני הראשון (אותה ״אימפריה
רומאית קדושה״) התרוצצו מלכים,
נסיכים, דוכסים ורוזנים. לכל פיאודל היתד,
פיסת־שילטון, כיברת־אדמה שבה הוא
היה השליט, מיספר חיילים־שכירים אשר
סרו למרותו. בוועידה הארצית, שכונסה
כדי לבחור בקיסר חדש, נכרתו בריתות
בנות־יום וקואליציות של הרגע. סיעות
קמו ונעלמו כצמח הקיקיון של יונה.
לבסוף הצליח אחד מהם לגבור על
יריביו ולשים על ראשו את הכתר המיוחל
— מבלי לזכות בשילטון של ממש.
כי השילטון נשאר גם לאחר מכן בידי
האצילים, אשר הבריתות החולפות ביניהם
קבעו את יחסי־הכוחות באימפריה. הקיסר

הוא הנציג האמיתי של הפיאודלים.

יפלגה ז ו מציגה עתה את מוע-
״ י מדותה לשילטון במדינה.
האם זה ץ תר טוב מאשר הליכוד? בלי
ספק. גם עדה של אבירים־שודדים טובה
מחבורה של דרווישים מרקדים, המביאים
את המדינה אל עברי־פי־פחת. על
כך אין ויכוח.

אך הכרה חיוני זה אינו צריך
להכות איש כסנוורים. הכרח לא
יגונה. אך אין הוא הופך את האטד
דעץ־דוכדכנים פורח.
יש להרחיק את הליכוד מן השילטון,

במהירות האפשרית. בוודאי.

רק המערך יכול לעשות זאת. בוודאי.
אך תהיה זאת טעות חמורה לתת למערך
זה שילטון מוחלט. קשה לתאר מה
יתרחש, במיקרה כזה, במדינה.
תהיה זאת טעות חמורה לא פחות
להכריח את המערך להקים קואליציה עם
המפד״ל — מיפלגה כשרה כמו אהרון
אבו־חצירא, רצינית כמו יוסף בורג, נאמנה
כמו דויד גלאס, שפוייה כמו חיים
דרוקמן, מתונה כמו זבולון המר וחדורת־אמונה
כמו יהודה בן־מאיר. קואליציה
כזאת תספק למערך אליבי מושלם להמשך
המדיניות של מילחמה וסיפוח, התנח לות
ופרובוקציה, כפייה דתית ודיכוי זכו-
יות־האדם.

דרוש כוח מאזן, שיוכל לכפות
על המערך מדיניות של שלום
וצדק חכרתי.

יכול להיות ויכוח על טיבו של הכוח
הרצוי. פלוני יכול לתלות את תיקוותיו
בעזר וייצמן, ואלמוני בשל״י. אך אין
ספק שבנסיבות הקיימות, זהו הפיתדון
הטוב ביותר האפשרי.

אם אכן חוזרים הפיאודלים ל
שילטון. מישהו צריך לשמור
עליהם :

ועבשיו, קדימה למסיב ת פ־נקולדה אמיתית
^1011101156־101131־1
ה מ פי צי ם:

יינו תאשק לון, ט ל 657707 .־ 03

טל־ א רויו

אוסקר 1 1101156״ 0113מ. ז 1ג ״ ידוע במסיבות שהוא מארגן לכל ממי ומי בניו־יורק.
הוא יודע להרכיב את הכימיה היוצרת מסיבות מדליקות.
במסיבות שלו, מסתובבות פיגורות חשובות, מסתובבים התקליטים הנבונים ומעורבבים
המשקאות הבי מסובבים -קוקטיילים של פינקולדה אמיתית.
המתכון של אוסקר לסילווסטר 81׳ :תקליטי ג׳ון לנון והביטלם, גיבורי מדורי הרכילות,
ו ...כמובן, לחימום האוירה, פינקולדה אמיתית!
אוסקר מערבב פינקולדה אמיתית(,בבקבוק הירוק או בפחית) ,ומחבר את האורחים שלו
ל״אינפחיה״ בטעם אננס־קוקוס, עם רום*
ובחצות ה׳סילווסטר׳ יהיה פיצוץ, הכל יסתובב, כולם יהיו שטופי פינקולדה אמיתית עד

קצות האצבעות(.בהרבה פחות כסף! ״מהפינקולדות״ המוכנות

•של יקבי אשקלון,

תי גינן י ך
המפכ ״ל
>י פוטר י
כשיחה שנערכה בתחילת השבוע כין
ראש־הממשלה, מנחם כנין, לכין שר־הפנים,
הד״ר יוסף כורג, רמז כורג לראש
הממשלה על כוונתו להביא לידי פיטורי
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב הרצל שפיר.
בגין ביקש מבורג להמתין זמן מה עד שיירגעו
הרוחות, אך נראה כי בורג עשוי לעשות כן לפני
ישיבתה של ועדת־הכנסת, שתצביע על הסרת
חסינותו של שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא. בורג
זזושש ממצב שבו עלולה הוועדה להחליט על אי־הסרת
החסינות, בגלל דרך ניהול החקירה, והוא
רוצה להטיל את כל האחריות על שפיר.

אם אכן יודח שפיר, ימונה כמקומו אחד
מניצכי המישטרה — ככל הנראה מפקד
המחוז הדרומי, אריה איבצן.

מכי׳! מערכה
נג ד
1אשי הליכוד טוענים שהם שבעי־רצון מתוצאות
ההתמודדות במיפלגת־העבודה ומבחירתו של שימעון
פרס. לדעת אנשי הליכוד, פרס הוא יריב פגיע
יותר מאשר יצחק רבין.

ראשי הליכוד מכינים ככר עתה מערכה
פירסומית גדולה, שנועדה לפגוע באמינותו
של פרס כעיני הציבור. כין היתר
יפרסם הליכוד מודעות כעיתונים שיביאו
ציטטות מדברי פרס עצמו, על נושאים
שונים, כדי להראות שהוא משנה דעתו
חדשות לבקרים.

אישים המתנגדים לאיחוד הליכוד, כיניהס
השד גידעון פת, יושב־ראש ההנהלה
הציונית אריה דולצ׳ין, ח״כ אברהם שריר
וראשי הערים. ישראל פלד ושלמה להט,
רמזו שאם אכן יבוצע איחוד הליכוד,
הם ישקלו הצטרפות לרשימת וייצמן.

מרכז ודובר הסיעה ככנסת, ישראל פלג,
ימונה כדובר מטה־הכחירות. דובר לישכת
מיפלגת־העבודה, גידעון לוי, מונה כראשא
לישכתו של פרס, ואילו דובר המיפלגה,
יוסי. כיילין, מונה גם כיועצו האישי של
פרס לענייני המיפלגה.

בינתיים לא בטוח כלל שווייצמן אכן יקים רשימה.

מינויים אלה נעשו בהתאם להמלצות צוות־הייעוץ
האמריקאי, שהוזמן על־ידי פרס לארץ ערב הוועידה.

שמיר שוב

״א רקיע״

לצרפת

תגי ש מיש פ ט

נראה כי שר־החוץ, יצחק שמיר, ייצא
כקרוב לביקור נוסף בצרפת.
מפארים הגיעו לארץ דיווחים חיוביים על ביקורו
׳האחרון של שמיר בבירה הצרפתית.

בו רג ולחס
בהמר

מנהיג המפד״ל, הד״ר יוסף בורג, שוחח
כמה פעמים כשבוע האחרון עם ראש־הממשלה,
מנחם בגין, כדבר האפשרות
שבגין עצמו יטול לידיו את מישרד־הדתות.
בורג רוצה למנוע משר־החינוך, זבולון המר,
לקבל את המישרד, כעת חופשתו של אהרון
אכו-חצירא. בורג הציע לבגין למנות
כמיקרה זה את ח״כ פינחס שיינמן כסגן
שר־הדתות.
בינתיים החליט המר שהוא יישב במישרד־הדתות
יום בשבוע. המר מינה את יועצו האישי, בן־ציון
דל, כמקשר בינו ובין מישרד־הדתות•

בה״לוגד
ה פ לו ת
שילטונות צה״ל עומדים להתחיל בקרב חיילות
הח״ן במערכת־הסברה על אמצעי מניעה.

מצה״ל משתחררות מדי חודש כ־200
חיילות־חובה, שנכנסו להריון וערבו
הפלה. על־פי הנוהג כצה״ל משחררים
כל חיילת שנכנסה להריון ללא נישואין,
גם אם היא עושה הפלה.

באכ״א הגיעו למסקנה שהורדת 200 חיילות
בחודש ממצבת כוח־האדם היא פגיעה קשה
מדי בצה״ל. בשיתוף עם מיפקדת־קצינודח״ד
ראשית הוחלט על מסע־הסברה בעניין אמ־צעי־המניעה.

רסלא יגור

ו״צטן השיג
פ חו תבאמ רי ק ה

בירו שלים

ח״כ עזר וייצמן לא הצליח להשיג את
מלוא הסכום שהוא ניסה לגייס כארצות־הכרית
למען רשימתו החדשה. מקורביו
טוענים שלא זאת היתה מטרת נסיעתו.

גם אם ייבחר ח״ב שימעון פרם כראש־הממשלה
הבא, הוא ימשיך להתגורר
כרמת־אכיב, ולא יעכור לבית־ראש־הממשלה
כרחוב כלפור כירושלים.

וייצמן הקדים את שובו לישראל בגלל עניינים
מישפחתיים.

\פרס הבטיח זאת לרעייתו, סוניה, עוד לפני
ההתמודדות במיפלגת־העבודה.

פרסדא וגיג
מ מ שר ה

שיכון עוב די ם
בק שיים

בניגוד להבטחתו, לא יציג שימעון פרם את הרכב
ממשלתו העתידה.

חברת שימן־עובדים נמצאת בקשיים כספיים
חמורים. לחברה קשיי־נזילות של כמה מיליארדי לירות.

פרס יפרסם תוך חודש רשימה כת במה
עשרות אישים ממיפלגת־העבודה, ויודיע
שמתוך רשימה זו יכחרו שרי ממשלתו.

משבר חד ש
ב ד ״ברל״ ס
צפוי משבר נוסף במיפלגה הליברלית שבליכוד,
עם נסיונם המחודש של השרים שימחה ארליך
ויצחק מודעי להביא לאיחוד הליכוד.

הנושא אינו עולה לדיון כחכרת־העוכדים,
משום שלאחרונה חלה התקרבות כין
מנכ״ל ״שיכון עובדים״ ,רפי אדרי, ובין
שימעון פרס.

חוקם
> 1טה־הם ברר
למחרת סיום ועידת מיפלגת־העבודה הוקם כבר
גרעין מטדדההסברה של מטה הבחירות של המערך.

חכרת ״ארקיע״ עומדת להגיש מישפט
דיבה נגד מנב״ל מישרד־התחבורה, אריה
גרוסכרד.
׳גרוסברד הודיע לפני ימים אחדים שלארקיע הפסדים
בגובה של 70 מיליוני לירות. ראשי ארקיע טוענים
שאין להם הפסדים, וכי ההודעה של גרוסברד באה
לפגוע בהם בגלל יריבות אישית בינו לבין בעלי
ארקיע, מהתקופה שבה לא כיהן עדיין גרוסברד
במנכ״ל מישרד־התחבורה.

היועץ המי שפט׳ הודח היועץ־המישפטי של מישרד־הכריאות,
הד״ד דויד פרנקל, הודח מתפקידו על־ידי
היועץ־המישפטי־לממשלה, הפרופסור
יצחק זמיר.
פרנקל היה בתקופת נסיון בת שנה, ועתה הוא
קיבל מיכתב שהנסיון לא עלה יפה.

ההדחה באה למרות בקשתו של שר-
הבריאות, אליעזר שוסטק, להשאיר את
פרנקל כתפקידו.

יי י די ח

שיחה קשה נערכה כתחילת השבוע כין
ח״כ שימעון פרם לבין מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף (״טומי״) לפיד. בסיומה
הודיע פרס ללפיד שהוא לא יסבים שלפיד
ימשיך לכהן כתפקידו אחרי עליית
המערך לשילטון.
בחודשים האחרונים חלה התקרבות ממשית בין פרם
ללפיד, אך פרס החליט להדיחו אחרי שלפיד אסר
על שידורי־טלוויזיה ישירים מוועידת מיפלגת־העבודה.
יבוטלו טיסות השבר
:שר־האוצר, יגאל הורביץ, הבטיח ליושב־ראש
מועצת המנהלים של אל־על, אברהם (״בומה״)
שביט, לדאוג לביטול טיסות־השכר של ישראלים
לכל היעדים שאליהם מתקיימות היום טיסות שכר.

פרס ״ שאר
יושב־ראש מיפלגת-דעבודה שימעון פרס, דאג
לפירסום ידיעה כאילו הוא ורעייתו יוצאים השבוע
לארבעה ימי־נופש בבית־מלון בארץ, כדי לנוח
מהמאמץ של ועידת־המיפלגה.

האמת היא ששימעון וסוניה פרם יישארו
בכיתם, אך ינתקו את מכשיר־הטלפון.

יוגש עיר עור
פרקליטות מחוז תל־אכיב עומדת להגיש
לכית־המישפט־העליון עירעור על קולת
העונש שקיבל קברניט ״אל־על״ ,עקיבא
פרסמן, שהורשע כהברחת זהב.
נגד פרסמן ונגד יתר המורשעים בפרשה יוגש
כבר השבוע עירעור. הפרקליטות החליטה שלא
לערער על זיכויה של הדיילת מיכל אדר.

במדינה
העם
הספ׳ רהלא חו ר
בקצה הד.יגחרה של
ממשלו; הליכוד נראה
האדר. מה טיבו?
בקצרה המינהרה נראה האור.
הציבור הישראלי, שמאס בממשלתו
הכושלת של הליכוד, התייחס
אליה עד כר, כגזרה מן ה שמיים.
השבוע השתנה מצב־הרוח
הציבורי מן הקצה אל הקצה.
גרם לכך השידור החי ברדיו
מוועידת מיפלגת־העבודה. הדראמה
של ההתמודדות אך הוסיפה למסר
העיקרי: המערך מוכן לקבל
לידיו בחזרה את השילטון.
אנשי מיפלגת־העבודה עצמם
התייחסו אל שיבתם אל השילטון
כאל דבר מובן מאליו (ראה הנדון
ועמודים׳ .)37—33 גם הציבור החל
השבוע, לראשונה, להאמין בכך
ברצינות. היה זה ניצחון מכריע
ביחסי־ציבור.
המנצח על יחסי־הציבור, והמנצח
בוועידה, היה שימעון פרס. במשך
דור שלם הרתיע איש זה את האזרח
הישראלי, הרשים אותו כאדם
בלתי-אמין, חלקלק ועקלקל. השבוע
הצליח במידה מסויימת
לשנות רושם זה. הוא לא כבש
את לב הציבור בסערה, אך הוא
השיג ממנו את האשראי הדרוש
לתקופת־כהונה. פסק־הדין :״הוא
לא כל־כך גרוע כפי שחשבתי. צריכים
לתת לו צ׳אנם.״
מצב־רוח כזה על־תנאי יכול
להשתנות. הלצה אכזרית מספרת
על האיש שהלך במינהרה חשוכה,
וראה לבסוף את האור. אך היה
זה הפנס של רכבת שבאה לק ראתו.
מיפלגת־העבודה
בכלל, ושימעון
פרס בפרט, יצטרך לעמול קשות
כדי להפריך את החשש שמא גם
האור שלהם הוא מיקסם־שווא.

מ צ פון תי פתח תדוו 1ה
האם מתלקח מילחמת
ישראל-סודיח? רביב
בעולם מצבים לבך
לפתע היתד, התלקחות. איש לא
הבין בדיוק כיצד קרתה•

חיילים סוריים נהרגו בהפגזה
ישראלית. התותחים הסוריים השיבו,
בזהירות, בהפגזת העמדות של
סעד חדאד בדרום־לבנון, בטענה
שהטאנקים שלו שייכים לצד,״ל.
העולם זקף את אוזניו.
הקרב על הליכוד. זה מכבר
שוררת בבירות שונות הדיעה כי
מנחם בגין לא יסתלק מן השילסון
בלא קרב. הקרב יהיה, לפי דיעה זו,
בלבנון.
משום־כך נראתה התפתחות השבוע
כאות לבאות, עוררה הדים
ברחבי העולם.
התנצלות מרגיעה. מה התרחש
באמת?
הרמטכ״ל, רפאל (״רפול״) איתן,
ערך את אחת מהתקפות־ד,קומנדו
שלו בדרום־לבנון, באיזור הנשלט
בידי אש״ף ובעלי־בריתו המקומיים.
רפול, שהוא בעצמו מפקד־קומנדו
טיפוסי, רואה בהתקפות אלד, פעו־לות־מנע,
כדי לשבש את מערכי
האירגונים של אש״ף ולצמצם את
יכולתם לשלוח חוליות־פיגוע לישראל.
יעילותה של שיטה זו להשגת
המטרה המוצהרת לא הוכחה
מעולם, ויש הרואים בה בעיקר
אמצעי לשמירה על כושרו של
צד,״ל, כתרגולת־שדה יעילה•
אולם פעולה מילחמתית יכולה
תמיד לגלוש למצבי־משבר. אנ שים
נהרגים, גורמים בלתי־צפויים
משנים את המציאות. כך אירע גם
השבוע.
בגין מיהר לצמצם את הנזק, על-
ידי התנצלות פומבית מרגיעה. ה־רמטכ״ל,
לעומת זאת, העלה —
באחד מנאומיו שהפכו מכת־המדי־נה
— טענה מוזרה :״מה הם
עושים שם ביכלל?״
נוכחות הצבא הסורי בלבנון זכתה
בתמיכה בינלאומית רחבה, ובאישור
רישמי של הליגה הערבית.
הצבא משמש כצבא־מתווך, כדי
למנוע הרס טוטאלי של לבנון ב־מילחמת־אזרחים
פרועה. ואילו נוכחות
צה״ל גונתה פעמים רבות
על־ידי הקהילה הבינלאומית, ו־ביכללה
גם ידידי ישראל. סעד
חדאד, הנחשב בעולם כולו כשכיר-
חרב ישראלי, אינו מייצג אלא נו־חכות
ישראלית מוסווית.
משבי .11*81 אין להניח כי
ההתגרות בסורים היתה מכוונת. אך
ההידרדרות עלולה לקבל ממדים
חדשים אם תקבל הכנסת את חוק-
הסיפוח של רמת־הגולן.

התגרות פוליטית ישירה זו תביא,
בהכרח, גם להחרפת המצב הצבאי.
יש בעולם הסבורים כי זוהי אכן
המטרה האמיתית: לחמם את מיל-
חמת ישראל־סוריה כדי לנצל את
בידודה הנוכחית של סוריה בעולם
הערבי ולהנחית מכה מוחצת עליה
ו/או על כוחות אש״ף בלבנון. יש
בעולם המאמינים כי ממשלודישר־אל
חותרת לכיבוש כל דרום־לבנון,
עד לתחום המדינה הנוצרית במח צית
הצפונית של הארץ השסועה,
תוך שיתוף־פעולה עם הפאלאנגות
הנוצריות.
זה עלול להיות אחד ממוקדי־המשבר
של שנת .1981
הכנסת העוגורור״ר.
התנהגות חברי ועדת־הכגבת
לובשת צורח
של שערורייה חוקתית
השערורייה של ועדת־הכנסת נמשכה
גם השבוע.
הסרת חסינותו של אהרון אבו־חצירא
כבר היתד, מובטחת, כאשר
גילו הח״כים תירוץ חדש כדי לדחות
את ההחלטה.
הפעם: העלמת מידע על היחסים
בין המישטרה ובין עד־המדינה
ישראל גוטליב, שקדמו לחקירת
הרשמית.
״ ש טו ר 7י מידע זה אינו
נוגע במאומה לתפקידה של וע-
דת־הכנסת. אין הוא רלוונטי לגבי
השאלה אם היועץ המישפטי פועל
בתום־לב, בהגישו כתב־אישום נגד
השר. המניעים של גוטליב, והל חצים
שהופעלו עליו על־ידי ה־מישטרה,
הם עניינו של ביתד,מישפט,
בבואו להעריך אח מיש־קל
עדותו של גוטליב.
אולם עסקני־המיפלגות, חברי
ועדת־הכנסת, מגינים בעיקר על
עצמם. העיקרון המנחה אותם הוא
״שמור לי ואשמור לך.״ אי־רצו־נם
הבולט לאפשר את פתיחת
ההליכים המישפטיים נגד עמיתם
במישרד־הדתות לבש זה מכבר
צורה של שערורייה חוקתית,
ומהווה פגיעה בשיוויון האזרחים
לפני החוק.
לבסוף לא תהיה לוועדה ברירה
אלא להסיר את החסינות. אך עד
אז היא עלולה להכפיש עוד יותר
את תדמית הכנסת ואת יוקרת
המימסד המיפלגתי כולו בעיני האזרחים.

עיתונות

ל ה כוונ ת
״אס לא תפביק להכות
את חעיתוגאי שלי, אגי
אבה את העיתונאי שלך:״

פג ט ה אוו מו ל 13ט ח אוז

צלם־ד,עיתונות התהלך לתומו בהיכל
התרבות התל־אביבי, כשהוא
מחפש הזדמנויות לתצלומים מעניינים.
ועידת מיפלגת־העבודד( ,ראה
עמודים )33—37 היתה בעיצומה.
הצלם ביקש להנציח מומנטים אנושיים,
הרחק מבמת־ד,נשיאות.
הוא ראה את עורך־הדין חיים
צדוק, שר־המישפטים בעבר, ואולי
בעתיד, כשהוא סועד את ליבו.
הוא ניגש אליו, וכיוון את המצלמה.
הוא לא היה מוכן להמשך.
צדוק התפוצץ .״תפסיק את זה
מייד!״ קרא בזעם, כשהוא מנופף
בידו כדי למגוע את הצילום (ראה
גלופה) .״לפי החוק אסור לך
לצלם !״
אין במדינה חוק האוסר צילום
ברשות־הרבים. אך צדוק ידע
על מה הוא מדבר. על שולחן
הכנסת מונחת הצעת־חוק ״להגנת
הפרטיות״ ,שצדוק עצמו היה אחד
מיוזמיה העיקריים. הצעה זו באה
לעשות, בין השאר, דבר שאינו
קיים בשום מדינה דמוקרטית :
לאסור את צילומם של אנשי־הצי־

ציר צדוק מתנגד לצילום
״לפי החוק אסור לצלם !״
בור ברשות־הרבים, כשזה ״עלול
להביך אותם״.
אמנם, הצעת־החוק טרם התקבלה.
היא נדונה על-ידי ועדת־החוקה־חוק־ומישפט,
אחרי שעברה בקריאה
ראשונה. אך לדידו של צדוק,
היא כבר קיימת במלוא תוקפה.
שיגעון פרטי. סצנה קטנה
זו היא חלק ממערכה, המתנהלת
עתה במדינה. מעולם לא עמדה
העיתונות הישראלית לפני מערכת
כה מתואמת, מרוכזת ונמרצת של
לחצים לסתימת פיה ולעצימת עיניה,
כמו עתה.
אחד ממוקדי ההתקפה הוא
הכנסת. מלבד כמה חריגים, חברי־הכנסת
שונאים את העיתונות הכתובה
והמשודרת. הדבר נובע מ־מערכת־יחסים
מסובכת. הח״כים
מתחנפים אל העיתונאים ומזדקקים
לחסדיהם, וצורך זה מעורר אצלם
זעם מודע או בלתי-מודע. אין
ביניהם איש שלא הותקף אי־פעם
על־ידי מאמר או שידור זה או
אחר, או שאינו סבור כי קופח
אי־פעם. התוצאה: כל יוזמה,
המכוונת נגד אמצעי־התיקשורת,
זוכה בכנסת בקבלודפנים נלהבת.
כך קרה גם להצעודהחוק של
צדוק, שגובשה בימי הכנסת השמינית
מטעם ממשלת־המערך.
ושהוגשה בכנסת התשיעית על־ידי
שר־המישפטים שמואל תמיר.
״זהו שיגעון פרטי של תמיר,״
חייכו הח״כים, כשעקבו אחרי
להיטותו החולנית־כמעט של השר
להעביר הצעת־חוק זו• הם חשדו
בו שהוא רוצה להגן בעיקר על
פרטיותו שלו, בעניינים מסויימים.
אך אחרי שתמיר ד,תפוטר, לא
שקטה היוזמה. להיפר, בניצוחו של
הח״כ המפד״לי דויד גלאס, אחד
מגיבורי פרשת אהרון אבו־חצי־רא,
עושה הוועדה ימים כלילות
כדי להעביר את הצעת־החוק בבהילות,
כאילו היו חיי המדינה
תלויים מנגד.
הכבוד האבוד. בשבוע שעבר
עשה גלאס מעשה חסר־תקדים :
הוא הקרין במישכן הכנסת סרט,
כחלק מדיוני הוועדה. היצירה:
סרט גרמני דווקא בשם הכבוד
האבוד של קתרינה בלום, שהוס־רט
על־פי סיפרו של היינריך בל.
זהו ספר־הסתה שלוח־רסן. הוא
נועד להילחם בעיתון אחד: בילד־
׳צייטונג הגרמני, עיתון־שערוריות
חסר־מעצורים שאין לו אח ורע

בעולם ובישראל, המשרת את הימין
הקיצוני בגרמניה. הסופר השמאלני
רצה לחסל עיתון זה,
השייך לאכסל שפרינגר הנודע,
בן־חסותה של ממשלת־ישראל.
אך במילחמתו בימין הקיצוני,
אימץ לעצמו בל את שיטותיו.
הספר והסרט הם יצירות־חעמו־לה
מובהקות, שלא היו מביישות
את יחף גבלם.
הקרנת סרטי זה — מבלי להקרין
כמישקל נגדי את אחד #עש רות
הסרטים המתארים את פעולת
העיתונות בצורה אובייקטיבית, כמו
כל אנשי הנשיא, המטפל בפרשת
ווטרגייט — מעידה על רוח
הוועדה.
לגנוז, לגלות. באותה שעה
עצמה ערכה ועדה אחרת של
הכנסת התקפה פרועה משלה. יו״ר
ועדת־הכנסת, משה מירון, שהוא
בדדו־כלל אדם מתון ושקט, העמיד
את עצמו לרשות התקפת־איומים
חסרת־תקדים.
בעיקבות ידיעה שפורסמה ב־הארץ
על חומר חדש שנמצא 1גד
אהרון אבדחצירא, השתוללה וע-
דת־הכנסת. היא תבעה מהארץ
לגלות את מקור־המידע — תביעה
שהיא בגדר שערוריה כשלעצמה.
כשסירב העיתון, איימה הוועדה
בחקיקת חוק שיאסור פירסום
חומר על חקירות המישטרה, או
חוק שיחייב עיתונים לגנוז ידיעות
אם לא מוזכר מקור המידע.
הצעת־חוק לאיסור שמות של
חשודים כבר מונחת על שולחן
ועדתו של גלאס, וזוכה* אף היא
בטיפול נמרץ.
כל היוזמות האלה מוכיחות בעליל
כי כוונת חברי־הכנסת היא
להגן על עצמם בלבד, וכי הם
מצפצפים על האינטרס של האזרח.
היהודי שלי. כאילו לא די
בכך, פתח גם פיקוד המישטרה ב־התקפת־מצח
על העיתונות (ראה
עמודים .)40—41
יש בכך פאראדוכם מסויים. וע-
דודהכנסת השתוללה בגלל פירסום
ידיעה, שבאה ממקור אנונימי במטה
המישטרה. צמרת המישטרה
השתוללה בגלל ביקורת העיתו נות
עליה.
הדבר הזכיר את הבדיחה הנושנה
על אודות הפריץ הפולני
האומר לרעהו :״אם לא תפסיק
להכות את היהודי שלי, אני אכה
את היהודי שלך !״
ה עול ם

הזה 2260

^ י־אפשר היה שלא להיזכר בתקופה
י * שלפני ההפסקה הגדולה, ההפסקה
שבה היה הליכוד לשילטון. סדרני פלוגות
הפועל שוב שלטו ביד רמה, כשהם דוחפים
בגסות ולעיתים אף מקללים, אך
לעולם אינם אומרים ״בבקשה.״ החגיגיות,
העיניים הבורקות וההרגשה ״אנחנו שוב
כאן,״ לא יכלו למחות את הטעם המר:
הסיגנון המפורסם חזר — כאילו ולא
אירע דבר.
היתד. זו הוועידה של שימעון פרס. הוא
ניצח עליה ממרום מושבו על הבמה,
ניצח עליה מעל דוכדהנואמים וניצח
עליה מאחרי הקלעים. היה לפרס על מה

את הוועידה ותוצאותיה הכינו לפרס עשרות
פעילים שקיוו לנתח מעוגת הניצחון,
צוות אנשי יחסי־ציבור מהארץ ומחוץ-
לארץ, שלל עוזרים צעירים, הממתינים
למוצא פה וממהרים לבצע, ובעיקר שני
אנשי מנגנון משופשפים, אהרון (״ארל׳ה״)
הראל וישראל קיסר.
בבנייני האומה בירושלים, המקום שבו
נערכה הפתיחה החגיגית של הוועידה,
הוכן הכל בדיוק של שניות. כל מי
שיכול היה לגרום להתרגשות, למחיאית־כפיים,
הועלה על הבמה כשהוא מלווה
בקולו הדרמאתי של הקריין עמיקם גו-
רביץ. שרים לשעבר ושרים בהווה, רב־

פרס ערר
הצגה מתונננת
היטב וזנה

ובין עשה את
כל הש ג יאות

להישען. הוא למד היטב ממוריו במפא״י
ההיסטורית, שוועידות, ישיבות והחלטות
הן רק קצה הקרחון. צריך להכין אותן
בעבודה מתוכננת היטב. הטקס הוא רק
חלון־הראווה, הוא רק הפרי של עבודת
מנגנון משומן.
פרם לא עבר רק קורס בהופעה לפני
קהל, לפני מצלמות הטלוויזיה ולפני המיקרופונים
של הרדיו. הוא לא רק למד
להניף את ידיו בצורה מתואמת, להתרגש
כשצריך, לצעוק ׳במקום הנכון ולהמתין
למחיאות־כפיים מוזמנות. הוא גם
למד להפעיל את המנגנון עוד קודם להתרגשויות
המתוכננות, לצעקות, להנפות
הידיים ולמחיאות־הכפיים.

נים ראשיים, מזכיר ההסתדרות ונשיא־המדינה.
יצחק
רבין התבקש לעלות לבמה יחד
עם הפרופסור אפריים קציר, כשגורביץ
קורא :״הנשיא הרביעי של מדינת יש ראל,
אפריים קציר, יחד עם ראש־המפד
שלה החמישי, יצחק רביו.״ הרמז היה
ברור: שני ״לשעברים״ .היה להצגה
כפולה זו יתרון נוסף. איש. לא יכול היה
לקבוע איך התחלקו מחיאות־הכפיים בין
קציר לרבין.
אהר־כך הגיע תור המישלחות מחוץ-
לארץ. פרס הוכיח כי הוא מנהיג המקבל
אורחים זרים כמו ראש־מדינה. כשהגיע
פרנסואה מיטראן, זינק פרם ממקומו, קפץ

(המשך מעמוד )33
על האורח, נישקו והרחיק כל אחד אחר
ממיטראן.
הכל חושב בדייקנות רבה. אשתו של
פרם, סוניה, ערכה את הופעת הבכורה
הציבורית שלה דווקא בערב חגיגי זה.
לאה רבין נעדרה. את מקומה בשורה
הראשונה של נשות היושבים על הבמה
תפסה שולמית אלוני.
היום שאחרי החגיגה, היום של הבחירות,
נערך כבר בתל־אביב. שם לא היה
צורך בחגיגיות שמעניקה ירושלים. חשו-
בה יותר היתד. הקירבה למרכז־המיפלגה,
שבו ישב מטהו של פרס, ברחוב הירקון
בתל־אביב. הוועידה כולה עברה להיכל
התרבות.
*** וב ערך פרם הצגה מתוכננת היי
טב. סוגיה לא הגיעה. במקומה באה
לאה רבין, שהצליחה גם הפעם להכשיל
את בעלה בחיקוי הלגלגני של דויד הכהן.
בעוד שבלילה החגיגי היה פרם הנואם
היחיד ! מבין שני המועמדים, הוא נתן
הפעם גם לרבין לנאום ולהציג עצמו.
פרס המתיו עד שיושב־ראש הישיבה —
גם הוא מ״קומנדו הלשעברים״ של ה־מיפלגה
— שר־העבודה לשעבר, משה
ברעם, יקרא לרבין לבמה. ברגע שרבין
עמד לפתוח את פיו, יצא פרס מאחרי

הראל מאחרי כן־אהרון
נבואה מדוייקת

כים עצבניים לכל עבר, ולחץ לחיצות
ידיים חטופות לצירים מנומסים. הוא חשב
שכך הוא עודך לעצמו תעמולה של הרגע
האחרון. פרם נתן ליריבו חצי שעה של
הסתבכות אומללה, ואז יצא בלוויית פמליה
של שלל עוזרים, הרבה מצלמות טלוויזיה
ושני שוטרים, שהוזמנו מבעוד
מועד, שפינו את הדרך בקהל הצפוף —
ממש מנהיג לאומי. ההצגה עשתה את
שלה. מחיאות־הכפיים הכימעט היסטריות
נדדו מהאולם אל אזור ההצבעה.
לכל היה ברור ימים רבים קודם לכן,
שהניצחון מונח בכיסו של פרס. השאלה
היחידה היתה מה יהיה ההפרש בין שני
המועמדים 40 .אחוז לרבין יכלו להכריח
את פרם להתחשב ברבין ובאנשיו
במשך ארבע השנים הקרובות ואולי לסבול
את רבין כשר־ד,ביטחון בממשלתו.
35 אחוזים לרבין היו מיקרה גבולי שבו
היה על פרם להתמודד, עם סיכויי הצלחה,
בלחצים של אנשי רבין 30 .אחוזים
לרבין היו מפלה מוחצת לראש־הממשלה־לשעבר.
ארל׳ה הראל הבטיח לפרס ש־רבין
יזכה רק ב־ 28 אחוזים. ארל׳ה צדק.
המנגנון ניצח וניחש נכונה.

חיצת היד, שאחרי נאום ההכתרה,
€היתד, מתוכננת גם היא היטב. לפרס
נודע שרבץ החליט שלא ללחוץ את ידו.
לאמיתו של דבר יכול היד, פרס, וכל
מי שמכיר את רבץ, לנחש שרבין ימשיך
בשרשרת השגיאות שלו. אולם פרם
החליט להמר. הוא ניגש לרבץ, בליווי
מחיאות־כפיים נלהבות מהקהל והושיט לו
יד. לרבץ לא היתה ברירה. הוא נאלץ
לבלוע את הגלולה המרה. הוא החזיר
לחיצת יד, רפד, אמנם, אך לחיצת יד.
בתמונה שהופיעה למחרת היום בעיתונים
אפשר היד, לד,בחי ן בבירור כיצד פרם
מתבונן ישירו אל עדשות המצלמה ולא
לעבר יריבו הלחץ את ידו. בצילומי הטל וויזיה
נראה רבץ, בשמעו את דברי
פרס על כוונתו ללחוץ את ידו, כחיה
נרדפת שנדחקה לקרן־זווית, ואינה רואה
מוצא.
בסיום הוועידה ״איים״ פרם על מצביעיו
:״ועכשיו לעבודה הגדולה.״ הכל
הבינו שהוא מתכוון לעבודה לקראת הבחירות
בהסתדרות ולכנסת. רק מעטים
ידעו, שייתכן ופרס מתכוון לעבודה מסוג
אחר, עבודת חיסול החשבונות עם אותם

ה צו פן ה סו די! 3 :

כותבי וקוראי ספרי חמדע־הכידיוני משתעשעים דא אחת באפשרות
להמציא מכשיר משוכלל בעזרתו אפשר יהיה לדעת מה חושב האדם
כאמת, ולא להסתפק בדברים אותם הוא משמיע׳.
מכשיר כזה היה חסר בוועידת מיפלגתי־העבודה. שני המתמודדים,
יושב־ראש המיפלגה ח״ב שימעון פרם וראש־־הממשלה לשעבר, ח״כ

יצחק רביו, דקות מיספר לפני ההצבעה:
״היה זה ביום השישי ה״ 14 במאי 1948
אחר־הצהריים. לוחמי חטיבת פלמ״ח־הראל
חזרו מעשרת ימי קרב קשים על פריצת
המצור על ירושלים. כולם היו עייפים עד
מוות ...לפתע החל מכשיר־הרדיו לשדר את
טקס הברזת־המדינה מן המוסיאון בתל-
אביב. אחד הלוחמים, מכורבל בפינתו, פקח
עין והתחנן :׳חבר׳ה, סינרו את זה. אני
מת לישון. את ההכרזות נשמע מחר.׳ הייתי
מפקדם של אנשים אלה. שמעתי וכאב לי״-

ב־ 1967 נכפתה עלינו מילחמת־ששת־ה־ימים.
במילחמה זו נחל צה״ל את אחד
הניצחונות המפוארים בהיסטוריה הארוכה
של העם היהודי...

ואני הייתי
מפוארת זו.

הרמטכ״ל

במילחמח

היתה לי הזכות, כנציגה של מיפלגת־הע-
בודה, לעמוד בראש־הממשלה שהוטל עליה,
בתוקף נסיבות אלה, לפעול לחילוץ העם והמדינה
ממצוקה זו שבעיקבות מילחמת־יום־
הכיפורים. חברי בממשלה ואני פעלנו בנסיבות
קשות ביותר. על אף זאת קידמנו את
תהליך השלום, בהמשך לפעולתה של הממשלה
בראשותה של גולדה מאיר ז״ל, בנינו
מערכת יחסים הדוקה עם ממשלת ארצות־הברית...

אני
כבר התנסיתי בשיקום המדינה
והצלחתי בכך. אני, ולא פרס, צריך
לעמוד בראש הממשלה שתצטרך לשקם
את ההרס שגרם הליכוד. אם
שימעון פרס יכול להיתלות בבן-
גוריון, אז אני ממשיך את דרכה
של גולדה מאיר שהיתה כל-כך נערצת
עליכם. צירי הוועידה. פרס בנה
את היחסים עם צרפת, אך אני בניתי
את היחסים עם ארצות־הברית.

יי חוד דרכה של תנועת־העבודה היה בשילוב
שבין החזון והמעש. לא תחרות מילו לית
עם התנועה הרוויזיוניסטית איפיינה
את דרכנו. יש לתרגם מילים יפות ליעדים
ברורים.

שימעון פרס הוא דברן. עכשיו,
אחרי שהוא עבר קורסים אצל מומ חים,
הוא יודע לנאום היטב ולהשתמש
במילים יפות. אני יודע שתורת-
הנאום היא הנקודה החלשה שלי.
אבל אנחנו צריכים מעשים, ולא
מילים יפות.

נבחר פרס, נשיא נכון ומזכ״ל בר־לב
מי מוכר למי ומהיכן?
הקלעים, כאילו במיקרה בתיזמון זה, כדי
לתפוס את מקומו. רבץ היה נאלץ להמתין
דקות ארוכות עד שתישככנד, מחי-
אוודד,כפיים לבעל־הבית האמיתי.
זה היד, נוק־אאוט מוחלט. רבין המתרגש
נשא נאום׳ תפל. נאומו של פרס,
הנאום השני שלו בהפרש־שעות קטן,
היה יעיל ביותר.
היה מי שדאג שחדרו של פרס בהיכל
התרבות יהיה החדר על שם ״המנצח
ארתורו טוסקניני.״ אותו אדם דאג לתת
לרבץ חדר ללא שם. כשהתפזרו הצירים
באכסדרות היכל התרבות, והתייצבו בתורים
ארוכים מול קופסות הקרטון
ששימשו בקלפיות, הראה פרם את הגאוניות
האמיתית שלו.
רבץ התרוצץ בין הצירים, הפליט היו
אני
הייתי לוחם ומפקד כבר ב-
תש״ח. איפה היה שימעון פרס בזמן
זה ז מתי שימעון פרס לבש מדים י
אני יודע שהמדינה לא הוגשה לנו
על מגש של כסף. שימעון פרס יודע
רק לצטט את מגש הכסף של נתן
אלתרמן.

שר,דירו בחודשים האחרונים שינה מעיניו.
למחרת הוועידה נערכה ארוחת־ערב ב־מיסעדה
סינית יקרה לאנשי המנגנון ולעוז-
רים. ארוחת הניצחון. אבל כבר ליד השולחן
אפשר היה לשמוע את העסקנים
העולזים מזכירים שמות של פעילי המים-
לגה. כל השמות היו של אנשי מחנה
רביו•
לא יעברו ימים רבים והכל כבר יידעו
למי היה מוכן פרם לסלוח, כדי שיוכל
להשתמש בו אחר־כך ו״להוכיח״ שאין
הוא עושה חשבונות, ומי ייעלם מהמפה
הפוליטית.
עבודת המרכבה של ממשלת פרם תהיה
למעשה מלאכת הטיהור הגדולה במיפלגת
העבודה.

יוסי ינאי !>

בניית תעלת־הימים שתקשר את ים־התי־כון
עם ים־המלח — רעיון הקשור בשמו
של חברנו יגאל אלון ז״ל...

שאני יורשו•

בתקופת הממשלה הקודמת חתמנו הסכם
בראשי־תיבות עם ממשלת ארצות־הברית
לבניית כור־כוח גרעיני לייצור חשמל.

שימעון פרס מנסה להפקיע לעצמו
את כל מה שקשור במדע ובטכנו לוגיה.
אבל גם זה בטילים. בעת
שהייתי ראש ממשלה, פעלתי גם
במיגזרים אלה.

נאמץ לנו בפה, מלא את תוכנית־אלון,
שהיה הראשון בינינו, שכבר ב־ 1967 גיבש
את עיקרי התפיסה. המדינית שהיום היא
נחלתה של מיפלגת־העבודה כולה.

אני יור שו של יגאל אלון, ולכן
אני מייצג את תפיסתו המדינית,
שהתקבלה על״ידי המיפלגה כולה.

ה דיברו, וזה מה שרצו ל הגי דבאמת
יצחק רכין, נאמו כיומיים הראשונים שד הוועידה. פרם נאם שלושה
נאומים ורכין רק שניים.
המתמודדים התאימו עצמם לאווירה החגיגית של המעמד ודא
״התנפלו״ זה על זה, אך אנשי מיפלגה ותיקים יכלו לשמוע. מכין
השורות, את ההתקפות האישיות שלהם.

״העולם הזה״ מגיש, כשרות לקוראים, את המכונה המשוכללת
מספרי המדע־הכידיוני. לשמאלם של פסוקים מקוריים מהנאומים, מביא
״העולם הזה״ את הפסוק שהיה צריך להאמר, אם היו המתמודדים
מסירים את הכפפות, מטיחים זה כזה את כל אשר על דיכם ודא
מסתפקים רק כרמזים — הדכרים שהם התכוונו באמת לאמר.

חברות וחברים, חלפו ארבעים שנה ויותר
מאז זימן אותי ברל (כצנלסון) ,עליו השלום,
אחרי שקרא רשימה שלי בעיתון במעלה
של. הנוער !העובד — אין לי שום יחוס

לי לא היתה אמא מפורסמת כמו
ליצחק רביו, שהכל זכרו לו חסד-
נעורים וקידמו אותו בגללה (אמו
של יצחק רביו, רוזה כהן, היתה
חברת פועלי״ציון־שמאל, חברה בק בוצה
הבכירה של תנועת העבודה
וגיזברית סולל־בונה. פעמים רבות יש
מוותיקי התנועה המכנים גם היום
את רביו :׳בנה של רוזה כהו׳).

אני יודע שאני לא נקי משגיאות, אבל
אני נקי מכל רבב אישי.

שלא כמו יצחק רביו, שנאלץ להתפטר
מהממשלה ומראשות ה רשימה
לכנסת התשיעית ביגלל חש-
בון־הדולרים שלו ושל אשתו, אני
נקי מכל רבב אישי.

מקיבוצי, אלומות, גוייסתי למטה ההגנה,
ואחר־כך לצה״ל, ואחר־כך לביטחון.
21 שנה שירתי את ביטחון המדינה...

אל תשמעו להשמצות של יצחק
רביו, שאמר כי לא שירתי אף פעם
בצה״ל, ושעובדה זו פוסלת אותי
מלעמוד בראש הממשלה. רביו אמנם
היה רמטכ״ל, אבל לי יש זכויות
רבות במערכת הביטחונית, וגם שי רתי
בצה׳׳ל.

שימונו! פרס בנאומו בי שי ב ת הפתיחה:
וכששואלים אותנו את שתי שאלות ה יסוד:
האם השתניתם מאז הייתם בשיל־טון,
ובמה אתם שונים מן השילטון הקיים ז.
הבה נשיב על השאלה הראשונה, כי למדנו
ליקחנו בדרן הקשח...

השתנינו. נופיע לפני הבוחר ללא
יצחק רביו, אלא עם שימעון פרס.

לאחר הבחירות התהלכו במתננו הייאוש
והאכזבה ...לא נכנענו. התחלנו לבנות את
התנועה מחדש. בעמל נמלים, גרגיר לגרגיר.
פנינו למקומות העבודה, לעובדי ישראל,
לנציגיהם. פנינו לערי הפיתוח, לשכונות.
פנינו למרצים, לסופרים, למשוררים ולאמ־נים.
פנינו לסבים ולנכדים כאחד...

איפה היית אתה יצחק רביו,
אחרי המפלה הגדולה. י אתה נעלמת,
למרות שהמפלה היתה במידה רבה
באשמתך. אני עבדתי כדי לשקם את
התנועה, ואתה לא תרמת מאומה
לשיקומה של המיפלגח.

...עם מוטה גור, עם מפקדים ואלופים
אחרים, עם עובדי מישרד־הביטחון ועובדי
צה״ל, קם לנו כוח חדש, שאת שיא יכולתו
המיבצעית ראינו במיבצע אנטבה...

שמעון פרס, דקות אחדות לפני
שהמצ ביע, הלכו לקל פיו ת:
חברות וחברים, בעצם יכולתי להגיד מיש-
פט אחד הבוקר: היינו כולנו אמש בבנייני
האומה בירושלים. מיפלגת העבודה שוקמה
או לא ו

אני שיקמתי את המיפלגה, לא
יצחק רבין.

אני רואה הרבה חברים וחברות שזכיתי
להכירם מקרוב בחודשים האחרונים, אחרי
שבמשך שלוש וחצי השנים האחרונות עברנו
יחד מסניף לסניף, מבית לבית, מסמינר
לסמינר, כדי שלא לתת לסוכת מיפלגת־העבודה
שנראתה כנופלת — ליפול...
נדדתי יחד איתכם שלוש וחצי שנים,
ימים וערבים, על פני כל הארץ...

איפה היה יצחק רביו כל הזמן
חזה?

באתי לבקש אמון מחודש בכוחנו המשותף...

אני
כבר נבחרתי פעם. כבר הבעתם
בי אמון• עכשיו יצחק רביו רוצה
לקעקע אמון זה.

1 1 1

לממשלה שתקום אסור
בסיעתיות, שבמקום לבנות
מפרה אותו על־ידי התקפות
כך היריבים שלנו מצטטים

להיות תלויה
אמון — היא
אישיות, שאחר-
אותם.

יצחק רביו, שהיה ראש-הממשלה
בזמן מיבצע אנטבה, ניסה לגזול ממני,
שר־הביטחון דאז, את התהילה של
המיבצע.

אני פונה לכל הצירים. לא חשוב מאיזה
מחנה כביכול. מתנות יחלפו. אני פונה
ומבקש שתעניקו רוב מאסיבי לחבר שאתם
רוצים שיעמוד בראש הצוות, כדי שהצוות
יוכל לפעול.

אתם זוכרים כמה פעמים עמד
ראש־הממשלה מנחם בגין וציטט מ-
סיפרו של יצחק רביו את הקטעים
שבחם השמיץ אותי. רביו נתן נשק
בידי אוייבי חמיפלגה•
י אתם יודעים שאני אבחר. השאלה
היא באיזה רוב. אני קורא לכם לתת
לי רוב מאסיבי.

שימונו! פרס בנאום הניצחון ש לו:
אני מבקש את כל צירי הוועידה וכל
חבריה לשכוח דבר אחד, לשכוח את המיס־פר
של 70 אחוז ו־ 28 אחוז. אנחנו 100
אחוזים.

אל תשכחו שזכיתי ב ,70*-ושהוא
קיבל בסך הבל * 28 עלובים.

אני בין אלה שלא נפלו ברוחם ועמד
בהם הכוח לאושש את רוחם של אחרים.

חברים, אין ביוגרפיה ללא שגיאות וללא
טעויות. אני אומר זאת על עצמי.

רביו התמוטט ערב מילחמת״ששת-
הימים. הוא לא יכול היה לאושש
את עצמו, ובוודאי שלא את ה אחרים.

לא על יצחק רבין.

עמדתי מול התפרצויות מבפנים, אבל
האמנתי ואני מאמין כי עדיף האיפוק,
עדיפה ההבלגה. אני מאמין בכלל שאין
להלבין פני רע ברבים. אני מודה שהיו
דרושים לי כוחות״נפש מרובים כדי שלא
להיכנע לפרובוקציה, כדי שלא להיגרר לפולמוס
קורץ. ידעתי שעמידה בלחץ היא תנאי
למילוי המשימה, שאינה אישית אלא ציבורית.

רביו העליב אותי, אך אני הבלגתי.
לי היו את בוחות-הנפש שלא
להיכנע לפרובוקציה. אני עמדתי בלחץ,
אבל ליצחק רביו אין כוחות־נפש
כאלה. אין הוא מסוגל לעמוד
בלחצים, גם כשהמשימה העומדת
בפניו אינה אישית אלא ציבורית.

לחיצת־היד הנמייה: הפנים למצלמה

ךיך11ן| ניבה לניר, הדוברת של יצחק
| •1 1רבין, נראתה אומללה כשהתברר
למעלה מכל ספק שפרס זכה.

מי גור עס הבנק

מנכ״ל בנק הפועלים יעקוב לוינסון, המועמד
הכימעט־ודאי לתפקיד שר־האוצר בממשלתו
באחת מהופעותיו הציבוריות הנדירות. יעקוב לוינסון
בתור בקלפי כדי שיוכל להצביע עבור שימעון פרס.

| 1!1 1בטי מילנר, מזכירתו לשעבר
- 1י 11 של שימעון פרס במיפלגה,
שקיבלה כרטיס ציר, חוגגת את הניצחון.

האווירה היתר כשל קרנבל. מלגד
בעת נאומיהס של שימעון פרס ויצחק
ר*ן, כשהתרכזו הכל בתון האולם עצמו,
היתה האכסדרה של היכל התרבות מרכז
העניינים. שם התערבבו חתיכות עם יועצים,
צירים עם אנשי מנגנון.
מדי פעם הגיחו, כאילו מעולם אחר,
ותיקים ששלטו ביד רמה רק לפני עשר
או עשרים שנה וזכו ללחישות :״לא
ידעתי שהוא עוד חי היטיב להגדיר
את שלוש תימי הוועידה ציר צעיר :״זו
היתה מסיבה בת שלושה ימים.״

שני מזכירי התנועות הקיבוציות, שמואל צור (תופס

את אפו) ,מזכיר הקיבוץ־המאוחד ומוסה חריף, מז#1
111׳111 #1ייי
כיר איחוד הקבוצות והקיבוצים, ישבו זה ליד זה, למרות שתמיכתם במועמדים היתה שונה.

׳הוקניס
עורך־הדין

דויד הכהן, שכמו תמיד הי
קלור של הוועידה, יחד עם
עקוב שימשון שפירא. שניהם

ון, עוזר לאורח הצרפתי, פרנסוא מיטראן, לתקן
ויטראן על הבמה, ביקש נבון מפרס להציג אותו
יה בין הנשיא למנהיג הצרפתי שיחה ערה.

6חד ממסמרי הפול־שהיה
שר־מישפטים,
יו צירי הוועידה,

תרומה ער הבמה

אל ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, הידוע
בשנתו המפורסמת בארועים ציבוריים, הצטרף אריה היהודית הסוכנות הנהלת
הוועידה, יושב״ראען מאורחי אחד גם דולצ׳ין. השניים התעוררו רק עם קץ הנאומים ותחילת המופע האמנותי.

ח״כ עדי אמוראי, איש אחדות־העבודה לשעבר, 11 חיבק באחת ההפסקות את מזכירתו וידידתה, 11 אמוראי הוא אחד המועמדים לממשלת שימעון פרס.
תיקון1קוסמטי פעילה

מלו 1צוו

בתמונה מימין :

ראש־הממשלה
אשת

לשעבר, מרים אשכנל,
הגיחה מאלמוניות שכפתה על עצמה מאז
ובאה להצביע.
פטירתו של בעלה,

׳שרגא ודבנרה נצר. הוא המלך הבלתי־מוכתר של מנגנון מפא״י
בשנות החמישים, והיא חברת־כנסת לשעבר. מאחריהם בנם, משה
צילם: ציון צפריר #
המתח ניכר היטב על פניה של סוניה פרס.

ביותר,

וימצאוה

וד*כ אסתר הרליץ, צירה בוועידה, מלוחמות מיכסת
היתה לא מיפלגת־העבודה, במוסדות הנשים
זמן רב לשיחות בטלות ולתיקון השפתון שלה.

111ד ת \ 11ל \ ד? 111) 3 5 1
את המישפט הבא מייחסים לעורכת ״דבר״ חנה זמר, הנמנית על מחצה רביו :
״ההבטחה היחידה שאני מוכנה לקבל משימעון פרס היא ההבטחה שאני אהיה
ראש־הממשלה. את כל יתר התיקים הוא הבטיח כבר — כל תיק לעשרות עסקנים.״
המתח לקראת הרכבת הממשלה הבאה, אם היא אכן תורכב על־ידי שימעון
פרס, גבר אחרי שהתברר שיעור ניצחונו של פרס בוועידת מיפלגת־העבודה. הכל יודעים
על הבטחות שפיזר פרס, על רמזים מעודדים שנתן לעסקנים ולצירים בייקרם
חפץ, ועל קבוצות־הלחץ שהתגבשו לקראת הרכבת ״הצוות המוביל״.
על פרס יהיה להתחשב בשלושת המחוזות הגדולים של המיפלגה, בעדות השו

שממ של ה

בפרס, תמורת הבטחת תיק שר־החוץ
לאבן. באחת מפגישותיו עם
חיים צדוק ניסה צדוק לרמוז שהוא
היה רוצה בתפקיד שר־החוץ. פרס
הודיע לו חד וחלק שהתפקיד שמור
לאבן.

שר האוצר

שמעון פרם
אלא אם כן יקרה משהו בחזקת
״כה עליון,״ מסכימים הכל ששים*
עון פרס יהיה ראש־הממשלה.

יעקב לוינסון

נות, במושבים, בקיבוץ־המאוחד, באיחוד״הקבוצות-והקיבוצים, בקבוצת הנשים, בחוגי
״יחדיו״ ,״בית-ברל״ ו״לשילוב״ ,ואפילו ברסיסי קבוצת״רבין (ראה הנדון).
מלאכת־המרכבה תהיה קשה, ועל כל מינוי יהיו רבים שייפגעו על כך שהם
לא מונו.
״העולם הזה״ מביא תמונה, הנכונה לעכשיו, של הרכב הממשלה הבאה. מאחר
ואי-אפשר לצפות את תוצאות הבחירות, וממילא אין לדעת מי יהיו שותפי המערך
לקואליציה, נערך פסיפס זה, שהורכב בעיקבות שיחות עם המקורבים לפרס ועם
נציגי הגופים השונים במיפלגה, כאילו כל התיקים הם בידי המערך.

נו על התפקיד אך ירצה איש שלו
במישרד־האוצר. השוללים טוענים
כי בלומנטל הוא סוחר מוכשר,
אך שאין לו התכונות הדרושות
לשר־האוצר בשעת־חירום.
שם אחר שהוזכר היה של נגיד
בנק ישראל לשעבר, משה זנבר.
פרם אינו אוהב את זגבר, השנוא
גם על לוינסון, ונראה שהעלאת
השם באה מחוגי זנבר ומיוזמתו.
כאשר הוזכר שמו של זנבר, אמר
פרס :״אני מעדיף את ארנון גפני.״
ואמנם, הנגיד הנוכחי של בנק
ישראל נמצא בקשרי־ידידות עם
פרס. אך גם הוא נחשב כאיש חלש
מדי.
תמיד קיימת גם האפשרות שגד
יעקובי יהיה שר־האוצר. פרס חייב
זאת ליעקובי, אך שינאתם התהומית
של לוינסון ושל ירוחם משל
ליעקובי מורידה את סיכוייו לאפס.

בממשלה.
אם יהיה על קולק לבחור
בין העיריה לבין הממשלה,
הוא יוותר על הממשלה.

שר מי שפטים

פרס, מי שכיהן בעצמו כשר־הסברה,
החליט על הקמת מישרד
ההסברה. מחדש. התפקיד שמור
לאלוף (מיל׳) חיים (״ויויאך) הר־צוג,
פרשן הטלוויזיה של מילחמת־ששת־הימים.
בדרך כלל הוכשל
רעיון מישרד־ההסברה על-ידי שרי־החוץ
השונים, שהבינו כי הקמת
מישרד כזה מהווה נגיסה בסמכויותיהם.
הפעם לא יוכל שר״החוץ,
אבא אבן, להתנגד למינויו של חיים
הרצוג, שהוא גיסו, לתפקיד שר־ההסברה.
הרצוג הרשים את פרס
בכך שכל סיקרי דעת־הקהל מעניקים
לו פופולריות עצומה ומפתיעה.
ח״כ יוסי שריד מקווה שבסופו
של דבר לא יוקם מישרד־ההסברה,
ושהוא יהיה סגן־שר במישרד ראש־הממשלה
או במישרד־החוץ, ויעסוק
בענייני־הסברה•

שר החינוך

שו־ מ -חיק

שר הביטחון

משה שחל
נפתלי בלומנטל

ישראל גדילי

חיים כר־לב
אין כימעט ספק ששר־הביטחון
הבא יהיה מזכ״ל המיפלגה, חיים
בר־לב. בר־לב שירת את פרס
נאמנה בשלוש השנים האחרונות,
ואף הואשם ב״בגידה״ על־ידי
מקורבי יגאל אלון ז״ל. פרס אמר
לפני כמה שבועות שבר־לב הוא
היחידי מבין המועמדים העולים
על דעתו אשר יבצע הוראה לפינוי
מתנחלים ללא עוררין, וכי
תפקיד זה עשוי להיות תפקיד
חשוב של שר־הביטחון הבא. פרס
יודע כי בר-לב לא יהווה מתחרה,
וכי לא יחתור תחתיו.

שר החוץ

אבא אבן
ההבטחה הראשונה של פרס לגבי
תיק בממשלתו היתד. לאבא אבן.
ההבטחה היתה בנוכחות עדים, ו־במיסגדת
עיסקה: תמיכה של אבן

משה זנכר

טדי קוד ק

אחד מסימני השאלה הגדולים
ביותר הוא לגבי תפקיד שר־האוצר.
נראה שמנכ״ל בנק־הפועליס, יעקוב
לוינסון, יקבל את התפקיד אם
אך יחפוץ בו. לוינסולוגים טוענים
שברגע האחרון יירתע לוינסון
מד,עול, ויוותר על התפקיד. רמז
לכך ניתן בשבוע שעבר. בפגישה
בביתו של פרם, שבה השתתפו,
מילבד השניים, גם כמה ממקורבי
לויגסון — כעמירם סיוון — הציגו
המקורבים, בשמו של לוינסון ובנוכחותו,
סידרה של דרישות כימ־עט־אולטימטיביות
לפרס. על״פי
הדרישות יהיו פרם ולוינסון שווי־זכויות
בכל הנוגע למינויים במישור
הכלכלי, הן של שרים והן
של פקידים בכירים. פרס דחה את
הדרישות.
לאחרונה הועלה שמו של מנכ״ל
כור, נפתלי בלומנטל, כמועמד.
בלומנטל ידוע כאיש של לוינסון
וההערכה היא שהוא יהיה שר־האוצר
רק אם לוינסון יוותר מרצו

ירצה ישראל גלילי בתפקיד
שהיה לו בממשלות אשכול וגולדה
מאיר, הוא יקבל אותו גם אצל
פרם. פרס גם חייב זאת לקיבוץ-
המאוחד.
גם עורך־הדין חיים צדוק הפיץ
שמועות כאילו הוא רוצה להיות
חבר ממשלה ללא־תיק ולעסוק בנושאים
חשובים. כוונתו של צדוק
היא, ככל הנראה, להפוך בצורה
זו מיספר שניים בממשלת־פרס, אך
ספק אם פרס יסכים לכך. יש להניח
שפרס יוותר לאבן, שיתנגד לרעיון
שצדוק יהיה בעמדת זינוק למעמד
של מס׳ 2במיפלגה.
שר־בלי־תיק אחר יהיה, בכל
הנראה, ראש עיריית־ירושלים, טדי
קולק, השונא את דבין. פרס הבטיח
לקולק את המקום הזה ואת
ראשות ועדת־השרים לענייני־ירושלים.
לאחרונה התעוררו בעיות
חוקתיות בקשר למינוי, וגם ה שאלה״
אם אין ניגודי־אינטרסים
בין תפקיד ראש־עיר לבין חברות

המועמד הטבעי ביותר למישרד
זה הוא שר־המישפטים לשעבר,
חיים צדוק. צדוק טוען שאינו רוצה
בתפקיד, וכי הוא מבכר להיות שר*
ללא־תיק, אך לכל ברור שאם פרס
ילחץ עליו, יקבל צדוק את מישרד־המישפטים.
בליבו של פרס יש
מישקע נגד צדוק, שהתפטר מהכנסת
אחרי המפלה. של ,1977 וש נעלם
ממיפלגת־העבודה עד לתקופה
האחרונה. פרם גם חושש ב־מידת־מה
מקואליציה של לוינסון
וצדוק, העלולה לקום באחד הימים.
בנק הפועלים הוא אחד הלקוחות
של מישרד עורכי־הדין של צדוק.
אם לא יהיה צדוק שד״המיש־פטים,
מובטח המקום ליושב־ראש
סיעת המערך בכנסת, משה שחל,
שהוא בעל מישרד-עורכי־דין משגשג
בחיפה. על־ידי צירופו של
שחל, פותר לעצמו פרם שלוש
בעיות: תשלום החוב שלו לשחל
אשר שרתו בנאמנות, פיתרון בעיית
יוצאי־עיראק בממשלה, ופיתרון
בעיית הייצוג החיפאי.

יזהר סמילנסקי
תשלום חוב נוסף של פרס לקי־בוץ־המאוחד
ולמחנה רבין יהיה
מינויו של חבר קיבוץ כברי, דני
רוזוליו, לתפקיד שר־החינוך. אם
אכן יהיה התיק בידי מיפלגת
העבודה, רבים סיכוייו של רוזוליו
לזכות בו.
למרות זאת השתעשע פרס בשבועות
האחרונים ברעיון של
הבאת ״איש־רוח מבחוץ״ לתפקיד
זה. פרס הזכיר שמותיהם של א.ב.
יהושע, עמוס עוז ויזהר (״ס. יזהר״)
סמילנסקי. אם אכן ימונה
סופר לתפקיד, גדולים סיכוייו של
איש רפ״י הוותיק יזהר על פני
שני הסופרים האחרים — אך ה סיכויים
למהלך כזה הם אפסיים.

שר הפני

חיים הרצוג

מישרד־הפנים יהיה קטן יותר
מאשר בממשלת הליכוד, מאחר
שמישרד־המישטרה ינותק ממנו ויהיה
שוב מישרד עצמאי. יש להניח
שמישרד זה ייועד על־ידי פרס
לשותפים בקואליציה. חיים צדוק
השתעשע ברעיון להיות שר־פנים,

אם יצורף למישרד גם מישרד־הדתות
ויוגדלו סמכויותיו, אך נראה
*שתוכנית זו לא תצא אל הפועל.

שר המי ש טר ה

האהודים ביותר על הרוצים להש תתף
בממשלה הבאה, אם כי הפופולריות
שלו גדולה מזו של ה תקשורת.
משה שחל, אם לא יקבל
את תיק־המישפטים או את תיק-
המישטרה, יסכים להיות שר־התח־בורה.
אפשרות אחרת היא שהתיק
יינתן ליחזקאל זכאי, אם הוא לא
יהיה שר־החקלאות. אם מפ״ם תצליח
לקבל ממיפלגת־העבודה שלושה
תיקים בממשלה, היא תזכה ב-
מישרד־התחבורה, ואז היה שר־התחבורה
דב פלג.

שר ה ד תו ת

הוא יוצא תוניס. אולם אוזן מעורב
עתה בשורה של מישפטים, ויש
החוששים שבמישפטים אלה יוכפש
שמו בצורה כזו שאי־אפשר יהיה
לשתפו בממשלה. יתכן ובמיקרה
כזה יפול התיק בידיו של ח״כ
יחזקאל זכאי, איש תנועת־המו-
שבים. גם מוסה חריף היה רוצה
בתיק זה, ועימו איש הפלג היריב
לפלג אוזן־זכאי בתנועת־המושבים,
אריק נחמקין. יתרונו של נחמקין:
הוא ידיד אישי של פרס.

שר ה ב רי או ת

שר השיכון

שימעון פרס טוען שרב-אלוף
מרדכי (״מוטה״) גור אינו בשל
עדיין, מהבחינה הפוליטית, לכהן
בממשלה. גור, שיוצב במקום בטוח
לכנסת, יקבל, ככל הנראה, את
תפקיד יושב־ראש ועדת־החוץ-
והביטחון של הכנסת. יתכן ופרס
יסכים שיצחק רבין יהיה יושב-
ראש הוועדה ואז יעמוד גור בראש שפרס הלישסה־לביטתון־לאומי,
מתכוון להקימה. רבין יקבל את
התפקיד רק אם יבקש אותו בצורה
מפורשת מפרס.

הנ הלה ציונית

מנחם הכהן
אחת ההצעות היא לבטל את
מישרד־הדתות, ולפזר את מחלקותיו
השונות בין שלושה מישרדים
קיימים. הצעה אחרת היא של
צדוק: להצמיד את מישרד־הדתות
למישרד־הפנים. אם מישרד־הדתות
ימשיך להתקיים, ואם הוא יהיה
ברשות המערך, יהיה שר־הדתות
הבא הח״כ ורב תנועת המושבים,
מנחם הכהן.

דויד ליבאי
עורך הדין דויד ליבאי, עורו־דינה
של מיפלגת־העבודה ואיש־אמונו
של פרם, הבין מפרס שתיק־המישטדה
מייועד לו. ליבאי, שלמד
קרימינולוגיה, מעוניין ביותר בתיק

קיימת האפשרות שאם משה שחל
לא יקבל את תיק־המישפטים, הוא
יסתפק בתיק־המישטרה. אפשרות
נוספת היא שפרם יחדש את המסורת,
שלפיה מקבל ״הספרדי התורן״
של מיפלגת־העבודה את
מישרד־המישטרה ואז יתחרו על
התיק כמה מהספרדים המיקצועיים
של מיפלגת העבודה: אורי סבג
מבאר־שבע, משה קינן מבית־שאן
או ח״כ יחזקאל זכאי.

חייקה גרוסמן
מופה חדי!ז

יש הטוענים שפרס יסכים לתת
ליריבו, יצחק רבין, את תפקיד
יושב־ראש התנועה הציונית והסוב-
נות־היהודית, במקומו של אריה
דולצ׳ין. נראה שפרם יעשה כן
רק אם יצליח אליהו שפייזר,
איש מחנדדפרס, אך המקורב ל!-
רבץ, להקים לובי גדול בתוך
מחנה־פרס שיקרא ליושב־ראש ה-
מיפלגה למנוע אווירת טיהור ב-
מיפלגת־ר,עבודה ולהראות גדלות:-
נפש כלפי רבץ.

שר התע שייה
אליהו שפייזר
׳שושנה ארבדי־־אלמוזלינו

גד יעל,וכי

מוסה חריף אינו רק מזכיר איחוד
הקבוצות והקיבוצים, אלא גם אדריכל
במיקצועו. חריף היה רוצה
מאוד לקבל את תיק הבינוי והשיכון,
אלא אם כן יוצע לו תיק־החקלאות.

לא יהיה חריף שר־השיכון,
קיימת האפשרות שמנכ״ל חברת
שימן עוננדים, רפי אדרי, יקבל את
התיק. אדרי הוא מנהל חברת ה בנייה
הגדולה (ממש כמו אברהם
עופר המנוח, לפני שמונה כשר-
השיכון) .לאדרי יתרון נוסף: הוא
בן העדה המרוקאית, ולפרס ברור
שהוא חייב לשתף בן עדה זו בממשלתו.

ה אנרגי ה
עדי.אמוראי
גד יעקובי, שוויתר כבר על חלום
מישרד־האוצר, יהיה אולי שר־התעשיה־המיסחר־והתיירות
— זאת
בתנאי שיעקוב לוינסון לא יהיה
בעל השפעה מכרעת בממשלה.
לוינסון נשבע שלא יסכים שיעקובי
יהיה בכלל חבר־הממשלה.
אם לא יקבל יעקובי את התיק,
הוא יפול כפרי בשל בחיקו של
ח״כ עדי אמוראי, אחת הדמויות
הבולטות של המערך בכנסת ה נוכחית.

תיק שור ת
מישרד התיקשורת הוא אחד
המישרדים שאיש אינו רוצה בהם.
נראה כי הוא יינתן לשותפים אפשריים
בקואליציה, או לאחד מנם־
לטי־המערך בהתמודדות על תיקים
אחרים.

גם תיק־התחבורה אינו מהתיקים

יצחק רכין

מישרד הבריאות כימעט ומונח
בכיסה של ח״כ מפ״ם, חייקה גרוס־מן.
האיש החזק של מחוז תל־אביב,
ח״כ אליהו שפייזר, ינסה להילחם
על התיק רק אם יבין שאין לו סיכוי
להיבחר כמזכ״ל מיפלגת־העבודה.

עוזי ברעם

ירוחם משל
כימעט בטוח שאת תפקיד שר־העבודה־והרווחה
תקבל סגנית יו־שב־ראש
הכנסת, שושנה ארבלי־אלמוזלינו.
לארבלי מובטח תיק ב ממשלתו
של פרס. רק מזכ״ל ההסתדרות,
ירוחם משל, יכול למנוע
ממנה את התיק, אם ירצה להצטרף
לממשלה ולוותר על ה־מזכ״לות.
שם אחר המוזכר, במידה
ולארבלי יינתן תפקיד אחר, ומשל
לא ירצה בכיסא בממשלה: מזכירת
נעמת, נאווה אדר.

שר הוו קל אנ ח

מז כ ״ למבלגה

ח״כ עוזי ברעם, איש ירושלים,
רוצה בכל מאודו בתפקיד מזכ״ל
הסיפלגה. ברעם יתמודד על התפקיד
עם האיש החזק של תל־אביב,
אליהו שפייזר.

שלמה הילל

ביטחון ל או וני

תפקיד יושב־ראש הכנסת כמעט
ומובטח למי שהיה שר־המישטרה
בממשלת יצחק רבין, ח״כ שלמה
הילל. תפקיד זה פותר בעיה לפרס,
שאינו רוצה בהילל לממשלתו. ה יחידה
העלולה לאיים על הילל
בתפקיד זה היא שושנה ארבלי־אלמוזלינו
שתרצה בתפקיד אם
היא לא תקבל את מישרד הרווחה.

חוץ וביטחון
מיכה חריש
שימחה דיניץ

פרם הוא חסיד של קיום מישרד
האנרגיה. יש לשער שאת תפקיד
שר־האנרגיה יקבל ח״כ מיכה חריש,
אחד מראשי חוג לשילוב. חריש
מתכונן לתפקיד זה בשנתיים האחרונות
במרץ רב.

שר ה ק לי ט ה

אחרון אוזן

תיק הקליטה יימסר, ככל הנראה,
למפ״ם. מי שהיה מנכ״ל המישרד
בעבר, הילל אשכנזי, יהיה, אולי,
שר־הקליטה.

מי שהיה שר־החקלאות בממשלת־המערך
האחרונה, אהרון אוזן, הוא
מועמד בעל סיכויים טובים לתפקיד
שר־החקלאות. לאוזן יתרון נוסף:

מוטה גור

פרס משתעשע ברעיון להקים
לישכה־לביטחון־לאומי, דוגמת ה־מועצה־לביטחון־לאומי
בארצות־הבריו
אם מוטה גור יקבל אח
ועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת,
יעמוד כנראה בראש לישכה זז
שימחה דיניץ. שם אחר המוזכר
ללישכה הוא ראש אמ״ן לשעבר
שלמה גזית. אם גזית לא יקבל אה
הלישכה, הוא ימונה כמנכ״ל מישרז
ראש־הממשלה.

יוסי ינאי

המבנ״ד הנץ חאזנת־סתו לאיש הממונה עדיו -והנין מיסזגו שנועד
להטו את העיתונאים רסונני העישסוה ולהענישם אם יפתחו את פיהם

תא מעצר
ך* כתבים לענייני מישטרה רגילים
י י כבר להפתעות. אולם ההפתעה שנכונה
להם ביום הרביעי האחרון, בבית-
העיתונאים על־שם סוקולוב בתל־אביב,
היתה אפילו לגביהם השיא.
תא כתבי המישטרה הוזמן למסיבת-
עיתונאים עם ראש אגף־המישטרה במיש־

לא שואל אתכם אם להיות כאן. אני אהיה
בכל מקום שאני רוצה.״

מי נ תן
ה הו ראה!
^ אש האנף עצם עין. למרות שי
היתה זו התחצפות גסת־רוח מצד
פקוד, הוא לא הגיב באותו זמן, כדי לא
לבייש את המפקח לפני העיתונאים. מר־קוביץ,
סגן־אלוף במישטרה־הצבאית לשעבר
וחזן בעל קול ערב בימים הנוראים
בבית־הכנסת בצהלה, הוא אחד האנשים
החזקים היום במישרד־הסנים. הוא זוכה
באמון, בלתי־מסוייג מצידו של שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג, ונמצא בידידות רבה עם
מנכ״ל המישרד, חיים קוברסקי. בורג
וקוברסקי אינם מוצאים לעצמם זמן רב
לעסוק בענייני מישרד־המישטרה, כך
שמרקוביץ הפך, למעשה, שר־המישטרה
בפועל.
מייד כשהסתיימה מסיבת־עיתונאים, מיהר
מרקוביץ לדווח על התקרית לשר-
הפנים. בורג רתח מכעס. הוא הורה להקים
ועדת־חקירה, שתבדוק ״מי נתן את ההוראה״
במישטרה להקליט את דברי

על החוק הפלילי: חוק האזנות הסתר.
נראה שבשלב מסויים איבדו גם ארד
ושפיר את ביטחונם־העצמי בצידקת מעשיהם,
והם החלו לתרץ את המעשה. אך
התירוצים היו עלובים, שקופים וסותרים
זה את זה.
תחילה טען המפכ״ל שההקלטה נעשתה
בתום־לב, כדי שאפשר יהיה להשתמש
בחומר המוקלט לבטאון הפנימי של המטה
הארצי, מראות. קשה היה למפכ״ל להסביר
מדוע אם כן לא נשלחה עורכת מראות,
או אחד מעובדי המערכת, אלא שוטר
העובד במחלקה לזיהוי הפלילי (מז״פ) של
מישטרת מחוז תל־אביב.
אז החליטו המפכ״ל וארד לשנות
את הגירסה .״רציתי להוציא הודעה לעיתונות
על מה שהיה בכנס האינטרפול,״
הסביר ארד .״במקום לראיין את מרקוביץ,
ולגזול את זמנו, שלחתי מישהו למסיבת-
העיתונאים, כדי שיקליט את מה שמרקוביץ
מספר, ומזה אני אוכל להוציא הודעה
לעיתונות. עשיתי את זה באישורו ובידיעתו
של המפכ״ל.״
גירסה זו תמוהה עוד יותר מאשר קודמתה.
.קצין-מישטרה שולח אדם עם
רשמקול להקליט את הממונה עליו, ללא
ידיעת הממונה, כדי לקבל חומר שאותו

האמנת כחבלעניני משטר התוענק רלו
העחון שבו מועסקהעחונאיועל דעת
שעיסוקוהעיקריהואבתחום זה:־

דובר ארד
לשלוט על העיתונאים
רד־הפנים, יעקוב מרקוביץ. העיתונאים
אוהבים את מרקוביץ נעים־ההליכות,
שמעולם לא שיקר להם, וכשהוא אינו
יכול לגלות להם דבר־מה, הוא עושה זאת
.בחן רב. הוא עמד לספר להם על ועידת
האינטרפול שבה השתתף לאחרונה.
לפתע הבחין דובר מישרד־הפנים ויועצו
האישי של שר־הפנים, יצחק אגסי, באדם
בלתי־מוכר לו, השולף מכשיר הקלטה
זעיר ומקליט את מחלף מם יבת־העיתונאים.
תוך כדי דבריו של מרקוביץ, ובשקט,
כדי לא להפריע לראש־האגף בהרצאתו,
ניסה אגסי לברר מיהו ״העיתונאי החדש
הזד, שאני לא מכיר.״ לא אגסי בילבד
לא הכיר את נושא מכשיר ההקלטה. גם
העיתונאים לא הכירו את הקולגה החדש
שלהם.
אחד העיתונאים הפסיק את דבריו של
מרקוביץ בנימוס, פנה אל המקליט ושאל
אותו לזהותו .״זה בסדר,״ עינה־לא־ענה
המקליט .״זה לא בסדר,״ התעקש עיתונאי
אחר ,״אנחנו רוצים לדעת מי אתה.״
התשובה המשיכה להיות מתחמקת :״זה
בסדר, אני נמצא כאן באישור.״
רק אחרי שמרקוביץ עצמו וקצין מישטרה
שליווה אותו דרשו במפגיע לדעת את
זהות המקליט, הוא הודה :״אני איש
מישטרה. נשלחתי להקליט את הדברים
שלכם.״
הסערה שפרצה בחדר השכיחה לחלוטין
את הדיווח מהאינטרפול. איש־המישטרה
לבוש־האזרחית נדרש לצאת מהחדר יחד
עם הרשמקול שלו. הוא סירב בתחילה,
אך כשקיבל הוראה ממרקוביץ, הסכים.
כשהסתיימה מסיבודהעיתונאים, הופיע
לפתע קצין מישטרה בדרגת מפקח. הוא
בא לקחת סרט־הקלטה, שאותו השאיר
במקום איש המישטרה שסולק. גם הוא
נדרש לצאת מהחדר, אך המפקח, שהציג
עצמו בשם יהושע, סירב לצאת, ואף קרא
לעבר העיתונאים ולעבר מרקוביץ :״אני

ההאמנה

תוענק

על 0ם ר
אגודת

שיקולדעתו של

מניה של םערכת
העחונאים, לעתונאי

דובר משטרת

ישראל;

במסגרתשיקוליויביאדוברמ ״ יבחשבון את מירח
התאמתו של הכתבלעניני משטרה מנקודתראותה של ה מש טרה
ובלבד שלא הורשעבעברבעבירהש יש עיסהקלוןואושר
בסיווגבטחוניכמקובלבמש טר הלגביקצינים .

ההקלטה. טיומקין הורה לקידר לאמר לארד
שהוא עסוק. להפתעת קידר התעקש ארד :
״זו הוראה של המפכ״ל,״ הוא טען. קידר
החליט שלא להסתכן בשערוריה עם העיתונאים,
שעימם הוא נמצא בקשר יומיומי.
הוא הורה למז״פ לשלוח למקום מקליט,
וכדי להיות בטוח שההוראה של המפכ״ל
אמנם מבוצעת, הוא בא בעצמו למסיבת-
העיתונאים וישב בה כצופה מהצד.
פרט מעניין, המעיד על מערכת היחסים
המעוותת לגמרי בין מישרד־המישטרה
לבין המטה־הארצי ובין ד,מטר,־הארצי לבין
מחוז תל־אביב של המישטרה: גם כאשר
החלה השערוריה, וכשהמקליט התבקש
להזדהות, לא פצה קידר את פיו ולא אמר
שזה אחד מאנשיו.
עתז, מנסה ר,מטר-,הארצי להטיל את
ההאשמה על מחוז תל-אביב. שפיר מלא
טענות כרימון כלפי טיומקין, ואף נזף
בו בשיחת־טלפון קשה שהיתר, ביניהם.
ארי כועס על קידר. לידידים אמר קידר:
״אולי הפרשה הזו יצאה לבסוף לטובה.
אני לא בטוח שאני מוכן להמשיך ולשרת
במישטרד, כזאת, שמקליטים בה זה את זה
בהסתדר, ושמנסים לפגוע בעיתונאים.״
אך קידר, כמו מרבית העיתונאים שהש תתפו
באותה מסיבת־עיתונאים אומללה,
לא ידע כלל באותו היום את מה שמכין
להם הצוות שפיר־ארד.
ארד, מי שהיה עורך־לילה בדבר, הכיר
את הרצל שפיר בתקופת המאבק על
הרמטכ״ליות בצד,״ל ערב פרישתו של
מרדכי (״מוטה״) גור מהצבא. שפיר היה
אחד המועמדים הבכירים לתפקיד הרמט־כ״ל.
כמו לכל אלוף, היו לשפיר תומכים
ומתנגדים, אך העיתונאים, ביניהם הכתבים

אישרדובר משטרת ישראלמועמדותו של הכתב, יודיעעלכר
לכתב, למערכתהעתוןשלווכןליו ״ רהתאהארצי של הכתבים
לענינימשטרה

קטע של הצעת המפב״י
הכל בידי המפכ״ל
סמנכ״ל המישרד שלו. הסערה שפרצה ב־מישרד־הפנים
היתד, גדולה יותר מזו
שפרצה בקרב העיתונאים עצמם. הם אמנם
הביעו רוגז והגישו מחאה, אולם שום
צעדים ממשיים לא נעשו על־ידם.
אך בורג לא היה צריך להמתין עד
לתחילת השבוע הזה, כדי לדעת מי נתן
את ההוראה. מפקד מחוז תל-אביב, ניצב
משה טיומקין, ערך בדיקה שיטתית והודיע
לבורג :״דובר המישטרה, סגן־ניצב אריה
ארד, נתן לנו את ההוראה.״ אולם בטרם
הספיק בורג לעכל ידיעה זו, בא מפכ״ל
המישטרה עצמו, ך ב־ניצב הרצל שפיר,
והכריז :״אני נתתי את ההוראה, ואני
לא רואה בכך שום דבר שהוא לא בסדר.״
כדי להראות לבורג שהוא אינו כפוף
לו כלל, עשה שפיר צעד מוזר. בנוסף
לוועדודהחקירה שהקים בורג, בראשותו
של ניצב (מיל׳) משה איתן, אחיו של
הרמטכ״ל רפאל (״רפול״) איתן, מינה
שפיר עצמו קצין־בודק לחקור בפרשה.
איש אינו מבין לשם מה מינה שפיר קצין-
בודק, מאחר שעוד קודם לכן הוא הודה
שהוא עצמו נתן את ההוראה.
לכל, מילבד לשפיר ולארד, ברורה היתד,
החומרה שבמעשה. המישטרה ניסתה להקליט
בסתר פגישת־עיתונאים, שנערכה
על־ידי פקידי ממשלה, וניסתה להשיג
חומר שהיה מייועד רק לעיתונאים. מילבד
העובדה שמעשה כזה לא-ייעשה בשום
מדינה דמוקרטית, ומילבד העובדה שזו
פגיעה חמורה ביותר בחופש העיתונות,
הורה המפכ״ל לאחד משוטריו לבצע עבירה

יכול היה לקבל בשיחת־טלפון אחת. אם
היתד, גירסה זו נכונה, מדוע לא נשאל
מרקוביץ, ולא מטעמי נימוס, אם הוא
מסכים להיות מוקלט?
רק אחרי שגירסה זו הופצה, הבין, כפי
הנראה, שפיר שהיא עוד פחות מתקבלת
על הדעת מאשר קודמתה. הוא חזר לגיד
סה הקודמת בדבר מראות. אך שפיר,
כדרכו בכל הנוגע לעיתונות, תקר בחריפות.
את העיתונאים, שעשו מכל הפרשה
״עניין כזה מנופח.״

עי תונ אי מטעם
שהפך דובר
ך* פרשה הסתבכה עוד יותר כשי
1התבררה הדרך שבה נשלח איש ה־מישטרה
לערוך את הקלטת הסתר. אריה
ארד הורה לדובר מחוז תל־אביב של
המישטרה, שמעיה קירר, ללכת בעצמו
למסיבת־ד,עיתונאים ולהקליט אותה. אחר-
כך הסביר ארד :״לא מצאתי טעם לשלוח
לדבר כזה פעוט מישהו במייוחד מירושלים.״
קידר, אף הוא כארד עיתונאי
לשעבר, חש שמשהו מסריח בפרשה. הוא
ניסה להתחמק מהתפקיד, אך ארד לחץ

עליי•

>ב11

קידר פנה למפקדו, משה טיומקין. ככל
הנראה, גם טיומקין חשש להיכנס בין
מישרד־המישטרד, למטה־הארצי, ולא רצה
לשלוח את הדובר האישי שלו לערוך את

דובר קידר
לעזוב את המישטוה
למינויו

לתפקיד ה־

הצבאיים, התנגדו
רמטכ״ל.
היו להם סיבות טובות לכך. שפיר ידוע
כמי שלוקה במחלת שינאה לעיתונאים.
בוועידת־ג׳נבה, שנערכה בשנת ,1974 עמד
שפיר בראש אחת המישלחות הישראליות.
העיתונאים הישראלים זכרו כיצד הם
נמלאו בושה כשהאלוף שפיר גירש א ד
תם מחדר המישלחת בגסות.
~ כשהתימודד שפיר על תפקיד הרמט־כ״ל,
תמך בו רק עיתונאי אחד, אריה

ארד מדבר. איש אינו יודע היכן הכירו
השניים, אך לכל היה ברור ששפיר חייב
חוב לארד.
כשמונה שפיר למפכ״ל, היה המינוי
הראשון שלו הפקדת אריה אור על תפ קיד
של דובר המישטרה. ארד קיבל חופשה
ללא־תשלום מעיתונו, גויים למישטרה
וקיבל דרגת סגדניצב. שוב עשה זאת
שפיר בצורה גסה. הדובר הקודם של
המישטרה, ברוך לשם, שמע על הדחתו
בשידור ברדיו.
..־סיבת־העיתונאים הראשונה שאותה
ערך שפיר לכתבים לענייני מישטרה כימעט
והסתיימה בשערוריה. שפיר הודיע בתחילת
מסיבת־העיתונאים שכל מה שייאמר בה
הוא ״אוף דה רקורד״ — לא לפירסום.
העיתונאים התמרמרו והודיעו שהם יעזבו
את המסיבה. שפיר נכנע ופתח את אשר
נאמר במסיבת־עיתונאים זו לפירסום, אך
לא יכול היה להתאפק ובסיומה של מסיבת-
העיתונאים נזף במשתתפים בה על כך
שהם לא נשמעים למפכ״ל. פרט מעניין:
שפיר לא אמר שום דבר חדש במסיבת־העיתונאים
הראשונה שלו.
מאז היו יחסי העיתונאים עם שפיר־ארד
מתוחים למדי. העיתונאים מנסים עד כמה
שיותר להימנע מלהזדקק לשירותיו של
ארד. ממעטים לראיין את המפכ״ל או
לצאת עימו לסיורים. פניות העיתונאים
נעשות לדוברלם המחוזיים או לדובר שר־הפנים,
יצחק אגסי.

כ ת בי ם ־ מטעם
ו שו חד
פיר וארד החליטו לקבוע נוהל
״ חוקי לגבי הכתבים לענייני מיש-
טרה. יתכן וארד, שהבחין בניכור בין
המפכ״ל שלו לבין אנשי המעצמה השביעית,
רצה, בעזרת נוהל חדש זה, לקרב
את המפכ״ל לעיתונאים. אולם מטרתו של
שפיר עצמו, שניסח יחד עם ארד את
הנוהל החדש, היתד. ברורה לחלוטין:
להפוך את כל כתבי העיתונים לענייני
מישטרה למשרתים של המטה־הארצי, ל מודיעים
של המישטרה, ואף לקבוע שורה
של עונשים לאותם שייפרו את הנוהל.
לעיתונאים שיסכימו ללכת בתלם הציעו
שפיר וארד מערכת של הטבות, שבכל
מדינה אחרת היו רואים בה כימעט שוחד
גלוי.
כמו שנהוג בצה״ל, החליט שפיר לקבוע
מושג של כתבים ״מואמנים״ לענייני מיש־טרה.
המישטרה תחליט איזה כתב יהיה
רשאי לעסוק בסיקור הנושאים הפליליים,
כשהיא משאירה את המילה האחרונה
בבחירת הכתב לה עצמה, ולא למערכת
העיתון.
בפתח מיסמך ״נוהל האמנת הכתבים
לענייני מישטרה״ מסבירים שפיר וארד
את כוונתם בכתיבת הנוהל, תוך כדי נזיפה
מוסוות ברמת־הדיווח של העיתונאים היום
:״לשפר את שיתוף הפעולה עם העיתונות,
לפתח יחסי אמון, ולהעלות את רמת
הסיקור של העניינים שבטיפולה של מיש־

ראש אגף המישטרה מרקוכיץ ומפכ״ד שפיר
הפקיד הקליט בהסתר את הממונה עליו
ישראל, יושב־ראש ועדת העורכים של
העיתונים היומיים, יושב־ראש התא הארצי
של הכתבים לענייני מישטרה ודובר ד,מיש-
טרה אריה ארד.
אולם, על-פי הכתוב בנוהל תהיה ועדת־היגוי
זו נטולת שיניים לחלוטין. כל אחת
מהחלטותיה תצטרך לקבל את אישורו
הסופי של המפכ״ל, ושפיר יוכל לבטל כל
החלטה של ועדת־ההיגוי.
״האמנת כתב לענייני מישטרה תוענק
רק על סמך פניה של מערכת העיתון שבו
מועסק העיתונאי ועל דעת אגודת־העיתו-
נאים. האמנה תוענק על־פי שיקול דעתו
של דובר מישטרת־ישראל. במיסגרת שי־

לפסול כל עיתונאי שהיו לו בעבר עבירות
פליליות, וזאת בנוסף לדרישת הסיווג
הביטחוני המוזרה.
אולם בכך לא תמה דרך יסוריו של
הכתב הרוצה לעסוק במיקצועו .״עם אישור
מועמדותו יינתן לו עותק נוהל זה, והוא
ייתחייב בכתב לקיימו. אחרי החתימה הוא
יקבל תעודה של כתב לענייני מישטרה.״
במיקרים בהם יחליט הדובר שכתב אינו
מוצא־חן בעיניו, והכתב יתעקש, יהיה
חייב הדובר למסור את נימוקי דחיית הבקשה
לוועדת־ההיגוי. הוועדה יכולה, אמנם,
להחליט שהדובר נהג בשרירות־לב ולערער
על ההחלטה שלו לפני המפכ״ל, אך ״החלטת
המפכ״ל תהיה סופית.״

על עונשים אלה יכולה כמובן ועדת־ההיגוי
לערער בפני המפכ״ל, אבל שוב,
החלטתו של המפכ״ל היא סופית.

עי תונ אי מ סיי ע
ל מי שטרה
רד מפרט במיסמך את הסוכריות
י שהוא מוכן לתת לעיתונאים המואמנים
שלו. חלקן מעוררות גיחוך. רוב הזכויות,
שאותן מוכן דובר־המישטר להעניק לעיתונאים,
הן בדיוק הדברים שעבודם
הוא מקבל משכורת מקופת המדינה :״דובר
מישטרת־ישראל ודוברי המחוזות והמר-

הוצל שפיר דורש מהעיתונאים לענייני מישטוה להטו מודיעים שלו, להימנע
מפיוסום הומו בלת״וצוי, ומאיים עליהם בעונשים אם לא ימלאו הוראות אלה.
תמורת זאת הוא מונן לתת להם להשתמש בזנב מישטותי, ארוחות
טרת־ישראל ..להעלות את רמת האמינות
והמיקצועיות בסיקורם (של העיתונאים)
בעניינים שבתחום טיפול המישטרה.״
אולם הכוונה האמיתית מופיעה בסעיף
השני של פרק הכוונות :״למנוע פירסום
סודות מיבצעיים, שחשיפתם ופירסומת
בטרם זמן עלולות להסב נזק לשלום
הציבור ולביטחונו, ולפגוע באופן רציני
בלחימה בפשיעה.״
כדי להסוות כוונה זו, מציעים המפכ״ל
ודוברו הקמת ״ועדודהיגוי, שתשמש גוף
ייצוגי של העיתונות עם המישטרה, וש־החלטותיה
יחייבו את העיתונות ואת ה־מישטרה.״
בוועדה יהיו חברים ארבעה:
יושב־ראש האיגוד הארצי של עיתונאי

קוליו יביא דובר מישטרת־ישראל בחשבון
את מידת התאמתו של הכתב לענייני
מישטרה מנקודת ראותה של המישטרה,
ובלבד שלא הורשע בעבר בעבירה שיש
עימד. קלון ושאושר בסיווג ביטחוני כמקובל
במישטרה לגבי קצינים.״

דרי שו ת
ביט חונ יו ת
** ל־ פי ההצעה יוכל הדובר לד,ו-
^ דיע, שכתב שאינו משרת את המפכ״ל
אינו מתאים לתפקיד. כן תוכל המישטרה

על הכתבים שיסרבו לשתף פעולה עם
המישטרה יוטלו עונשים. העונשים יוטלו,
על־פי הנוהל הכתוב, במיקרים באים :
״הפר כתב הוראה מוראות הנוהל; מעל
באמון, מעילה שהסבה או עלולה היתד,
להסב נזק לשלום הציבור ולביטחונו או
ללוחמה בפשיעה, הורשע בעבירה שיש
עימד. קלון או ששונה סיווגו הביטחוני!
השתמש לרעה בתעודת הכתב לענייני
מישטרה.״
במיקרה כזה רשאי דובר המישטרה
להטיל עליו את העונשים הבאים :״להביע
צער; להזהיר אותו; להשעות את האמנה
שלו לשישה חודשים; לבטל את האמנה
שלו כליל.״

חבים המוסמכים ישתפו פעולה עם הכתבים
לענייני מישטרה באמצעות תידרוכים,
ביקורים ופגישות עם גורמי מישטרה.״
הדובר אף מבטיח לתת ״במידת הצורך״
הסבר אקטואלי על פעילות המישטרה,
סיורים והשתלמויות. לפעמים יואיל גם
המפכ״ל עצמו לפגוש בעיתונאים. כמו-כן
מבטיח הדובר שהחומר המישטרתי שיותר
לפירסום יועבר לכל הכתבים בו בזמן
ובאותו האופן ״במידת האפשר.״
לעומת זאת דורשת המישטרה מהכתבים
את שלוש הדרישות השערוריתיות ביותר
שהועלו אי-פעם כלפי עיתונאים :״כתב
(המשך בעמוד )44

המישפחה

בשנת 1967בבלגיה.
מימין:
האם, האב יהושוע, האחות אנס ובעלה.

לא רק מעל מסך הטלוויזיה, אלא גם בווייס
הפרט״ם ממדה מרים פוקסו לאפרכסת הטלפון

החברה טול
דון שיפוטרו הוא נודניק בלתי-
י רגיל. הוא מטלפן אליה כשהיא אופה
משהו בתנור, כשהיא מדליקה את דוד-
החשמל, כשהיא יושבת ליד התנור, ובזמן
האחרון התחילו לטלפן אליה אפילו כשהיא
במצב אינטימי בתוך אמבטיה מלאה בו־עות־סבון.

לו מזל גדול לאדון שיבוטרו, הוא
מטלפן אל מרים פוקס, היודעת להסתדר
עם כל אחד, גם עם נודניקים כמותו. כל
שיחה עימו היא מסיימת במישפט הידוע:
״טוב שיש חשמל — חסוך שלא יחסר.״
מי שהביאה את אדון שיבוטרו אל כל
סלון בכל בית בישראל, לפני כמה שבועות,
היתד השחקנית מרים פוקס. היא בת
,31 מיתמרת לגובה של 174 סנטימטרים
ושוקלת כיום 90 קילוגרמים. יש לה
שיער בצבע גזר, עיניים חומות צוחקות
ושימחת־חיים, שיכולה לשמח את כל מי

שמתבונן בה, ואף לא מכירה.
״היום אני רזה לעומת מה שהייתי
בשנת 75׳ .שקלתי אז 140 קילוגרמים,
ועבדתי בחברת־ביטוח אצל בחור אחד
בשם טדי נדל. הוא כל הזמן נידנד לי
שאוריד ממשקלי-.יום אחד הוא שלח אותי
לפסיכיאטר, וזה אמר לי שנותרו לי
שישה חודשים לחיות. אחרי שעברתי בדי-
קות־לב, הודיעו לי שאני במצב של
אשד. בת .80 הייתי אז בת .26 הוא הציג
בפני שלוש אפשרויות: ללכת לאגודת
שומרי מישקל, לצום במשך חודש ימים,
או לעבור ניתוח לקיצור המעיים.
״נסעתי לכפר־סבא לרופא המנתח, והוא
טען שאינני מספיק שמנה בשביל ניתוח
כזה. איו שלא יהיה עברתי בדיקות
במשך שלושה חודשים. אמי עודדה אוחי.
בתום שלושת החודשים האלה עברתי את
הניתוח, ורזיתי מאז 50 קילוגרמים. לא

פוס ראשון

לשירי ילדים
קיבלה
מרים בת .4בתמונה: עם האחות אנס.

היה מזיק לי לרזות עוד 10 קילוגרמים.
״תמיד הייתי בחורה מלאה, אך בגיל
13 התחלתי ממש להשמין. אחרי הניתוח
כאילו נולדתי מחדש, הפכתי לאדם אחר.״
שיגעון במה
^ ודיה, שנולדו בווארשה, עזבו את
י 1פולין בשנת .1928 אביה נסע לבל גיה,
ובגיל 22 התחתן ונולד לו בן.
במילחמת־העולם־השנייה איבד את אשתו
ובנו במחנודהריכוז באושוויץ, ולאחר מכן
ברח לבלגיה. לפני המילחמה ניהל מוע-
דוני-לילה, ואחרי המילחמה עבר לעיסקי־טקסטיל.
בבלגיה
הכיר את אמה, פראניה. גם
היא היתד. אז אלמנה עם בת קטנה. ה־

11111 היתה מרים רק כאשר היתה
י י יי בת 18 וגם אז לא דקה במיוחד
״אחרי כן התחלתי להשמין,״

שניים התחתנו בשנת 46׳ בבלגיה. עם
קום המדינה, ב־ , 48 הודיע האב למישפחה
הקטנה כי הם עולים לישראל. אמה,
שהיתה שחקנית בצעירותה בווארשה, באה
ארצה כשהיא בחודש השמיני להריונה.
המישפחה ניסתה להיקלט כאן, לא הצ ליחה,
והחליטה לחזור לבלגיה. לאם לא
נתנו לעזוב את הארץ בגלל ההריון, וכך
נולדה מרים בישראל. כשהיתה מרים בת
שישה חודשים חזרה עם אמה לבלגיה.
כבר בגיל ארבע הופיעה לראשונה על
במה, וזכתה בפרס ראשון בתחרות לשירי
ילדים בצרפתית. כשהיתה בת 15 הגיעה
לארץ. היא הלכה לקיבוץ משאבי-שדה
בנגב, ושהתה שם שישה חודשים .״זו
היתד, התקופה הכי גרועה שהיתר, לי
אי־פעם,״ היא נזכרת.
מדים עזבה את הארץ, אך שנה לאחר
מכן פרצה מילחמת-ששודהימים, והיא
באה שוב לקיבוץ כמתנדבת, הפעם לחקוק
שבצפון.
אחרי שלושה שבועות קיבל אביה התקף־
לב, והיא הזרד, לבריסל. בשנת 68׳ נפטר
אביה, ובשנת סד היא שיכנעה את אמה
לעלות שוב ארצה.
השתיים מכרו את כל רכושן שם, באו
לישראל, שהו פה ארבעה חודשים, לא
התאקלמו, מכרו שוב הכל וחזרו לבריסל.
בשנת 74׳ שוב באו שתיהן ארצה. בשנת
76׳ מכרו הכל ורצו לחזור לבלגיה, אך
יומיים לפני הטיסה שינתה האם את
דעתה, והן בכל זאת נשארו כאן.

כל בוקר

מתחילה מריס את היוס עס אמבטיה מלאה
בועות־סבון. אמנם, היא מטלפנת בלי סוף,
אך הפעם השתובבה ושוחחה בטלפון של חדר־האמבטיה, שממנו

יוצאים מים בדרך־כלל ולא קולות של אגשים .״האמבטיה התרוצצויות נוסף ישל
מרגיעה אותי ומכינה ליוס
ועיסוקים,״ אומרת מרים, כשהיא צוהלת משימחה, כהרגלה.

זמרת נירה רבינוביץ, ושתינו הרכבנו
תוכנית של שירים באידיש והופענו שם
במשך שישה חודשים. קיבלתי תפקיד
בסרט של זאב רווח, ושיחקתי גם בהצגה
באידיש.
״לפני שמונה חודשים טילפן אלי במאי
הטלוויזיה יורם לוי והזמין אותי לביתו.
הוא סיפר לי שחברת־חשמל רוצה לעשות
תשדירי־שרות בטלוויזיה, ושהוא מתכוון
לתת לי את התפקיד בסירטונים אלה.
זה הוא שהחליט לקרוא לאדון הנסתר
מעיני כל, שיבוטרו. עשיתי 12 תשדירים,
וקיבלתי עבורם פחות מ־ 50 אלף לירות.
בכל פעם שאני בבית, אני נהנית לראות
את הסרטים שלי בטלוויזיה.

״ החשמל; ת ענוג
שצריך לנ צל״
:ך* חלום שלי להשתלב בחיי התי-
/ /י י אטרון. נכון שכולם מזהים אותי
ברחוב, אך התגובות הן חביבות מאוד,
ואפילו שאני נבוכה כאשר אני שומעת
אותן, זה משעשע אותי. קוראים לי ברחוב
גיברת שיבוטרו, שואלים אותי מה שלום
אדון שיבוטרו, מבקשים ממני חתימות,
מטלפנים אלי עם רעיונות מצחיקים, ואדם
אחד אפילו טילפן אלי ואמר לי שקור
לביזבוז

אים
לו שיבוטרו ומאז התשדירים יש
לו בעיות.
פוקס דוברת שש שפות: צרפתית, אידיש הולנדית, גרמנית, אנגלית,
ועברית ומבינה איטלקית. היא מרגישה
טוב עם התהילה שהחליטה לרבוץ בחיקה.
היא אוהבת לחיות וחייה כיום יפים
ומלאים.
היא מגדלת כלבה בשם גולדה, היא
אינה מעורה יותר מדי מחיי הבוהמה,
אך יש לה חברים משלה. גם מחזרים לא
חסרים לה ואף אחד. לא התווסף כמחזר
בגללל הפירסום בטלוויזיה. על אף שהיא
אינה נראית חתיכה טיפוסית, דקה ויפה־פיה,
היא מצהירה :״אני מרגישה שאגי
הכי יפה, הכי אינטליגנטית והכי חכמה.
אני לא מקנאה באף אחת. יש לי הרבה
כוח והרבה ביטחון. אני גם אגלה סוד
קטן, רק שחברת־החשמל לא תקרא את
זה. אני לא חסכונית בחיי הפרטיים. אני
אוהבת שכל האורות דולקים בבית, הדוד
עובד וגם התנור, אני מדליקה את ה טלוויזיה
ומנמיכה את הקול ושמה תק ליט
על הפטיפון. אני לא מבינה למה
אנשים מתאמצים כל-כך לחסוך. החיים
קצרים וצריך להנות מכל מה שהם העניקו
לנו, והחשמל זה אחד מן התענוגות שצריך
לנצל.״

י ה הכניסה מריס את מכשיר הטלפון למקרר, ושוחחה
11י י ״ עם חברים שלה. לא רק שהמקרר פתוח — דבר הגורס
חשמל. אלא שהיא גם ירדה על תפוחי־עץ באותה, חזדמנות.

בשנת 77׳ החליטה שהגיע זמן להק דיש
את חייה לקאריירה בימתית .״החלטתי
לערוך פסטיבל של סרטים באי דיש.
מצאתי כמה סרטים וחיפשתי עוד
כמה. שוחחתי עם מנהל בית-התפוצות,
שייקה ויינברג, כי רציתי להקרין את
הסרטים האלה שם. אני דיברתי על סירטי
איכות באידיש, והוא דיבר איתי על מס־ערך־מוסף.
לבסוף פניתי לעירייה, וכך

הגעתי לסינמטק, שם היה במשך שבוע
ימים פסטיבל סרטים באידיש.
״באותו זמן קיבלתי הזמנה להשתתף
בתוכנית הטלוויזיה תן הזדמנות. שרתי
שם כמה שירים באידיש. חודש אחרי כן
הלכתי למלון לרום בתל-אביב, שם ניגנה
תיזמורת. עליתי על הבמה וסתם שרתי
כמה שירים להנאתי. שמע אותי המנהל
והחתים אותי להופעה. פניתי לשחקנית־

תוכנית הטלוויזיה לילדים אירחה את מרים פוקס ך לפני כמה חודשים, והיא באה לבושה בבגדי ליצן

ובכפות ידיים ענקיות, לשימחת הילדים .״אני אוהבת להצחיק את כולם,״ היא מסבירה, 415 ווו!

ותאמע צר לעיוזונאים

91ז 0ד חזו־ ]?פורטוגל (מ,ו>,ן<
(!לאשי אתה״אירופ״ם״,
ואילו ה״אירופ״ם״ .תאשימי אותו
אפשר לומר שלמאמן הלאומי יש תסביך
ששמו אבי כהן.
אבי נחשב ככדורגלן הטוב ביותר ביש ראל,
והוא הישראלי הראשון שהגיע לשחק
בבריטניה בקבוצה הטובה ביותר בעולם.
מנסל, לעומתו, הוא בריטי שהגיע לאמן
בישראל, שאינה נחשבת כלל בכדורגל
העולמי. זה חורה מאוד למנסל, וכמאמן

^ יכינו חמש שעות בנמל־התעו-
/ /י * פה בציריך,״ מספר ניסים כהן,
שחקן הנבחרת הלאומית .״ידענו שביש ראל
כולם ילעגו לנו על ההפסד בליסבון,
ומרוב יאוש גמע כל אחד מאי-
תנו שלושה בקבוקי־יין.״
ניסים כהן הוזמן לשחק בנבחרת הלאומית
לקראת מישחקי הגביע העולמי בכדורגל,
בהשפעת התואר שדבק בו כ־
״שחקן השווה מיליונים״ .עד לפני שנתיים
שיחק בקבוצת מכבי הרצליה, הנמצאת
בטבלת הליגה הארצית. הוא התגלה
כשחקן מוכשר, ולכן קנתה אותו קבוצת
מכבי פתודתיקווה לפני שנתיים בסכום
האגדתי של מיליון לירות.
בפורטוגל הוא צורך למישחק רק אחרי
שישראל הספיקה לספוג שלושה שערים.
רק אז הבין המאמן, ג׳ק מנסל,
שהכוכב יעקב גריאני לא הוכיח את עצמו.

הנבחרת הוא דורש מאבי כהן שלא להתנשא
מעליו. כל מילה ותנועה מהווה
רקע למתיחות ביניהם, וזאת יכולה להיות
גם הסיבה לכך שאבי הודיע ברגע האחרון
שהוא לא יגיע למישחק בפורטוגל.
אחרי הכישלון במישחק הצהיר ויקי
פרץ שמנסל אינו מתאים להיות המאמן
הלאומי, והוא עצמו שוקל פרישה מהנב־

למפכ״ל

ארכעת ה״אירופיים״ :פרץ, אכי כהן, יעקב כהן, גריאני
ישראלי בבריטניה, בריטי בישראל

״זה היה מאוחר, אולם אני לא מערער
על שיקולו המיקצועי של מנסל,״
מסביר ניסים כהן. אותו לא הבהילו 70
אלף הצופים באיצטדיון לוז שבליסבון.
״אני אוהב שיש קהל רב באיצטדיון. זה
מעלה את המוטיבציה שלי להגיש הצגה
טובה.״
אולם ההפסד בסוף ההצגה הדף אותו
לייאוש הכללי שאחז בכל השחקנים. המאמן
חשב אחרת .״אותי ההפסד לא הפתיע.
הוא רק העמיד את הנבחרת הישראלית
במקומה הנכון !״ קבע מנסל.

חרת. דבריו עוררו סערה בקרב שחקני
הנבחרת ואוהדים רבים. אומנם לא היה
פלא בכך שאחרי אבי כהן יילד גם גיסו,
ויקי פרץ. אולם לדעת חבריהם, על השח קנים
בנבחרת לחשוב על ייצוג המדינה,
ולא לערב בכך בעיות אישיות.

״ א סו רלשח קני ם
__ להתערב ״

הנ קו ד ה
הרגי שה

לענייני מישטרה ישמור על סודיות המידע,
שנמסר לו כחסוי ו/או שלא לפירסום,
בין אם המידע נמסר בעל־פה או בכתב.
״כתב לענייני מישטרה יסייע למישטרד,
בשמירת סודות שפירסומם עלול לגרום
נזק לשלום הציבור ולביטחונו או ללוחמה
בפשיעה.
״הגיעה ידיעה לכתב לענייני מישטרה
שלא בצינורות הרשמיים של מישטרת־ישראל,
יבדוק הכתב ידיעה זו עם הדובר
המוסמך.״
אחרי ששפיר וארד הפכו את הכתבים
לשוטרים־ללא־שכר ולמועלים בתפקידם
העיתונאי, הם מציעים להם סוכריות שספק
אם היועץ־המישפטי־לממשלה לא היה קובע
שהן בחזקת שוחד. נוסף על כך שכתב
הנושא תעודה מייוחדת של כתב לענייני
מישטרה יוכל להיכנס לבסיסי המישטרה,
לעבור במחסומי־המישטרה — כשבכל
מדינה אחרת מספיקה לשם כך תעודת
עיתונאי רגילה — מבטיחים לו השניים :
שימוש בטלפון מישטרתי, הסעה כימעט
חופשית ברכב מישטרתי, אישור כניסה
לאולם הנוסעים בנמל־ד,תעופה בלוד, קבלת
מזון ומשקה מההספקה המישטרתית, לינה
בבית־השוטר ובמיתקנים מישטרתיים (כ־בית־ההבראה
של המישטרד, בנעורים)
ושימוש בסיפריית המישטרה.

ני צ חון

תסביר מ1ם ל
פני מנפל עמדו בעיות קשות, ש־
• העיקרית בהן היא שילובם של ארבעת
הכדורגלנים המופיעים כיום כמיק־צוענים
באירופה. אבי כהן בליברפול, ויקי
פרץ בשטרסבורג, יעקב כהן ומשה גר־יאני
בברייטון. עד היום הם הוזמנו אוטומטית
לנבחרת, שכן מנסל ידע שאם הם
מופיעים בקבוצות אירופיות, הם טובים
גם לנבחרת בישראל.
התברר שמנסל טעה, והוא מודה היום
בכך .״השחקנים האירופיים״ לא תרמו
מבחינה מיקצועית לנבחרת הישראלית
במישחק בפורטוגל, ועוד יותר מכך הם
יצרו אווירה חברתית עכורה, בכד שהתנהגו
כפרימדונות. גם השחקן יעקב כהן,
שאותו חיבב מנסל, איכזב אותו בפורטוגל
.״בלירפול, בשטרסבורג ובברייטון
הם לא מעזים לפצות פה,״ אומר ג׳ק
מנסל ,״ואילו פה בארץ הם מכנסים את
העיתונאים ומייד נותנים ראיונות.״
בין ארבעתם מהווה השחקן אבי כהן את
הנקודה הרגישה ביותר בעיני מנסל.

(המשך מעמוד )41

כדורגלן גיסים כהן
שלושה בקבוקי־יי!

ושב־ ראש איגוד הכדורגל, מיכאל
אלמוג :״הנהלת המישלחת, שהיתר,
במישחק עם הנבחרת בפורטוגל, דיווחה
ששיקוליו המיקצועיים של מנסל היו נכונים.״
גידעון
דמתי, קפטן הנבחרת, חושב
שאת הנושא המיקצועי צריך להשאיר אך
ורק בידי המאמן, ואסור לשחקנים להתערב
.״ויקי פרץ, שהעז לומר שמנסל
אינו מתאים להיות המאמן הלאומי, לא
היד, צריך להשמיע מילים, אלא להוכיח
עצמו על המיגרש בפורטוגל.״
אריה חביב, השוער המחליף שנשאר
יושב על הספסל :״גם אני הרגשתי מקופח,
כמו ויקי פרץ, כשהוציאו אותי
מההרכב, אבל לא יעלה בדעתי להאשים
את המאמן. ההפסד לא היווה הפתעה לנבחרת
הישראלית, וגם אחריו אני ממשיך
להעריך את שיקוליו של מנסל.״
יוסי מיזרחי, השוער, שספג את שלושת
השערים, אינו מאשים את מנסל .״בקבוצה
צריך להקשיב אך ורק למאמן אחד, ולא
לאחד־עשר שחקנים.״
חיים בר, הבלם של הנבחרת :״עד
למישחק נגד פורטוגל נחשב ג׳ק מנסל
כטוב לנבחרת. זה לא מתקבל על הדעת
שהמאמן השתנה. רק הכישלון בפורטוגל
הוא שגרם לוויקי פרץ להאשים את ה מאמן,
במקום את עצמו.״

ך* סוף השבוע שעבר נפגש המפכ״ל
1עם עורכי העיתונים. כשהוא מלווה
על־ידי ארד והיועצת המישפטית של ה-
מישטרה, סגן־ניצב חנה הירש, ניסה
המפכ״ל לשכנע את עורכי העיתונים בנחיצות
הנוהל החדש.
היתד, זו תקופה לא טובה למיפגש
המעשי הראשון בין המפכ״ל לבין עורכי
העיתונים. כי היה זה מייד אחרי פרשת
הקלטת־הסתר, ועורכי העיתונים לא הסכימו
לקבל את הסבריו של שפיר למה
שאירע.
גם עם הצעת הנוחלים לא היו העיתונאים
שלמים. עורך מעריב לשעבר, שלום
רוזנפלד, מחד, לפני המפכ״ל על כל הגישה
שלו למיקצוע העיתונות. רוזנפלד טען
שהמפכ״ל רואה במידע על נושאי מיש־טרה,
שאותו משיג העיתונאי, רכושה של
המישטרה, בעוד שהנכון הוא שהמידע
הוא רכוש העיתונאי וציבור קוראיו.
אולם בסיומה של הפגישה יכלו שפירי
וארד לחגוג את ניצחונם. העיתונאים לא
דחו על הסף את המיסמך המחפיר, ולא
נזפו קשות במפכ״ל. הם הסכימו להקים
ועדה משותפת לסישטרה ולעיתונאים, ש תדון
בשיפוצו של המיסמך. כפי שקורה
פעמים רבות במיקרים מסוג זה, תתקן
הוועד כמה מילים, תשנה את סדר הסעיפים
והמיסמך יאושר.

מ ע צי
עי תונ אי ם
ורכי העיתוגים אינם מבינים כי
? קרוב השלב שבו יעצרו עיתונאים ש לא
ישרתו את המישטרה וראשיה. אם אכן
יחתמו עיתונאים בישראל על מיסמך
מביש זה, גם אחרי התיקונים, כבייכול,
שייערכו בהם הופכים עצמם מודיעים ושליחים
של המישטרה, ולא יוכלו למלא
באמונה את שליחותם העיתונאית.
אחרי שהעיתונאים יחתמו על המיסמך,
יוכל המפכ״ל לעשות בהם ככל העולה
על רוחו. דוגמה ראשונה לכך היתה כבר
השבוע. כתב הארץ, עקיבא אלדר, הוזמן
למישטרה, כדי להיחקר על מקורות המידע
שלו לידיעה הנכונה שאותה הוא פירסם
בשבוע שעבר בפרשת שר־הדתות אהרון
אבו־חצירא. חוקרו של אלדר לא הסתפק
בכד שאלדר סירב לענות על שאלותיו,
אלא טרח להזכיר לי ש״איו לד חסינות,
ואתה עלול לעמוד לדין אם תסרב להשיב
על השאלות ולגלות את מקורותיך.״
אילו היתד, פרשת אלדר מתרחשת אחרי
שהוא היה חותם על המיסמך, הוא היה
מושעה, על-ידי המישטרה, מעבודתו המיק-
צועית־עיתונאית, והשלב הבא היה העמדתו
לדין.
העו ל ם הזה 2260

פ*צו מלך ירו שלים

יש כאלה שלא מאמינים שהוא אכן

קיים. אבל יצחק (״פיצץ״) כן־צור
חי ונושם ועושה תעלולים והוא באמת
קיים. אסור לשאול את פיצ׳ו מה הוא
עושה. זה העמיד אותו פעם במבוכה,
ועכשיו זה מעמיד את השואל, כי לפיצ׳ו
יש אמנם תואר של במאי סרטים, שחקן
סרטים (הוא אפילו השתתף פעם בסרט),
אבל מה שפיצ׳ו עושה בדרך־כלל זה
לא לעשות כלום.
כלום זה לא מדוייק, כי פיצ׳ו אוהב
להתחתן. לפני הרבה־הרבה שנים, מיד
1אחרי שהוא גמר להיות סטודנט, התגעגע

באבות חביבי
היא משגעת, לא רק בטלוויזיה אלא
גם בחיים. אני מתכוונת לשולמית אה־רון,
כוכבת הלהקה הכל עובר חביבי.
לא מזמן היא שיגעה את הבמאי עומרי
ניצן. הכל היו בטוחים שהעניין הזה
ייגמר בחתונה, כי הכל ידעו ששלומית
מאוד רוצה ילדים, אבל הלב כאב כשה־רומן
הזה הסתיים.
לא להרבה זמן. שלומית גילתה שאפשר
למצוא קרוב, מה שמחפשים ולא מוצאים
רחוק. היא התאהבה בחבר הלהקה שלה,
יוכל דור. ויובל לא משך את העניין
הרבה זמן. הוא קם ונשא אותה לאשה.

בשביל שניהם זה היה מהפך. יובל הוא
אחד מכוהני הסיינטולוגיה בארץ, מאמין
בחיפוש העצמי של הבנדאם, ומהר מאוד
שלומית התחילה גם היא לחפש את
עצמה. חוץ מזה הפכו שניהם לצימחונים,
מצאו להם בית במושב ליד •נתניה והם
מאושרים עד הגג.
בשלושת החודשים האחרונים הם יותר
ממאושרים. כי שלומית נמצאת עתה
בחודש-הריונה השלישי. נכון שלא רואים
את זה על הגוף הדקיק שלה, והיא עוד
הולכת עם ג׳ינסים צמודים־צמודים לגוף,
אבל מי שמבין בסיינטולוגיה יכול להבחין
בברק הנוסף הזה בעיניים.
אני מתה לדעת איך יקראו לרך הנולד.
בטח חביבי.

פיצ׳ו בן־צור

ג׳ינס הדוקים בכל מצב

בשבוע שעבר אפשר היה למצוא אותה
במועדון־תיאטרון תל-אביבי כשהיא זונה,
אך בחיי היום־יום שלה היא מלאך אמיתי.
מיכל נדיבי היא גרושה טריה, שרק
לפני ימים מיספר נפרדה באופן רישמי
מבעלה, במאי-הטלוויזיה נדב לויתן.

בת הפרופסור והשחקנית
פיצ׳ו לאוניברסיטה. לא קיבלו אותו עוד
למוסד הזה, אז הוא הלך והתחתן עם
תמי דיוויס, בתו של אחד הפרופסורים

הכי מכובדים בירושלים.

מי לא היה בחתונה שלו, שנערכה
בבית־מלון ירושלמי מכובדי נשיא המדינה
זלמן שז״ד, שרים, חברי־כנסת והמון־
המון פרופסורים. פיצץ היה שיכור כלוט,
אבל כל החברים שלו מהאוניברסיטה
שמרו עליו שלא יעשה שטויות ולא
יבייש את הפרופסור.
החתונה הזו נגמרה בגלל תחנת־דלק.
פיצץ נכנס פעם, כשאיתו במכונית ירושלמית
נודעת אחרת, תיקי אברמסון,
אל תוך תחנת־דלק. כשאני אומרת אל
תוך, אני מתכוונת אל תוך. הוא עלה
על המשאבות, גרם נזק רב ושריפה
גדולה. תעלול זה היה יותר מדי גם
לפרופסור וגם לבתו, ופיצ׳ו התגרש.
אז עכשיו הוא התחתן עוד פ?נם, ולא
סתם עם איזו בת של פרופסור, אלא
עם שחקנית של ממש. לפני כמה ימים,
בחוג מישפחה מצומצם וכימעט ללא חברים,
נשא את רחל יצור, שהיתה כבר
רעיה בעבר לאחד מפלאי הבוהמה של
ירושלים.
וכשיש אשה, יש גם מזל. כמו שהוא הזמנה קיבל
גמר להתחתן, הוא
להופיע בסרט גרמני גדול. זה מה שאמרתי.
כשהולך בחיים, הולך עד הסוף.
עד תחנת־הדלק הבאה.

שולמית אחרון ויובל דור

הרומן בין מיכל ונדב התפתח כשמיכל
שיחקה בהצגה בוסתן ספרדי, ונדב ביים
אותה. נדב חשב שאשה צריכה להיות.
ליד הסירים במיטבה, והרחיק אותה מחיי
הזוהר והבמה.
~זה ארך מיספר שנים, נדב ביים ׳ ומיכל
הפכה עקרת־בית וזנחה כמעט לחלוטין
את הזוהר והמישחק. מיכל גם החלה
ללמוד תיאטרון באוניברסיטת תל־אביב,
אך שחקנית היא שחקנית. חיידק הבמה
החזיר אותה אל הקרשים והרחיק אותה
מהתפקיד שהועיד לה בעלה, ומבעלה.
אז לזאבים, שכבר עושים תוכניות על
היפה הפנויה, כדאי להתאפק קצת. יש
לה חבר צמוד, יו סי פאר, שאותו פגשה
באוניברסיטה. גם הוא תלמיד תיאטרון.
נדב לא טמן ידו בצלחת. הוא מצא

ניחומים בזרועותיה של דליה מכורך,
ג׳ינג׳ית גזעית, העובדת כעוזרת־הפקה
בטלוויזיה. אך נחמה בזרועות אשה אינה
מספיקה לו. את שאר מירצו הוא מוציא
בסרט חדש, שאותו הוא מביים בימים
אלו ממש.

מיכל נדיכי
תיאטרון במקום סירים

הפעם נדב חכם יותר, ואת דליה הוא
לא משאיר על יד הסירים במיטבח, כי
אם צמוד אליו, כעובדת בסירטו החדש.

פנינה רוזנבלום -סוד המכאניזם
פנינה רוזנבלום עורכת בסוף החודש
מסיבת יום־הולדת לעצמה בנוסח — לא
למות לי כאן מיד מצחוק, לעשות את זה
אחד כך — חיים שכאלה. עשרים ושש
שנים תמימות הקדישה במסירות לעצמה,
ואין שום סיבה שבעולם, שביום־הולדתה
העשרים ושש היא תחרוג ממינהגה הנושא
פרי.
אני אוהבת את הדבר הזה הקרוי פנינה
רוזנבלום. היא מצחיקה אותי עד כאב בטן.
כשהיא במיטבה, משחררת טיל מוח אחד
אחרי השני, אנחנו נקרעים. פשוט מתקפלים
לשניים. היא פצצת בידור מהלכת,
וחמור מי שמסתכל על העסק הזה בצורה
יותר כבדה. היא לא דוגמה לשום כלום,
לאף שיכבה, היא פשוט ההמצאה של
עצמה.
אנשים שלא מכירים אותה מנתחים אותה
לאורך ולרוחב. היא בעצמה אמרה פעם
בערב ראיונות, ש״עיתונות זו דרך נפלאה
להתפרסם, אבל דרך גרועה מאוד שיכירו
אותך.״ יאללה איזה מחיאוודכפיים שהלכו
שם באולם. היתה שם שימחה כנה, שפורצת
רק כשרואים נכה, שקם לפתע מכיסא
הגלגלים ומהלך, או אימבציל מוחלט אומר
חוכמה צרופה.
אידיוט גמור אינו אומר דברים כאלה.
שלא יהיה ספק• היא בך־אדם שיגיע רחוק.
״מגיע רחוק״ זה תמיד, לא לשכוח, ביחס
למקום שאלוהים הטיל לו את המטבע,
ושם נולד. לפי רקע הלידה שלה — וכמה
לא סוציאלי מצידי לדבר כך — היו לה
את כל הסיכויים להיות איזו גברת פרימיטיבית
עם תחת גדול ושמונה ילדים.
הזאת, שחוץ מהמשולת בצ׳כונ)ה, היא
לא רואה כלום.
החברה מאוד אוהבת יצורים חיוביים
כאלה. שמונה ילדים בצה״ל, בלי לפקשש
אף אחד לטובה העבריינות, זה סיפור
הצלחה. אם היא היתה נורא משתדלת,
ואצבעותיה היו הופכות נקניקיות קטומות
חרטום מרוב קריעה, הקרבה ועבודה קשה
— היו עושים עליה אפילו כתבה בלאשה.
היו מצלמים אותה בתמונה מישפחתית
עם פיסטוקים, ושבוע היא היתה מלכה.
זה שבכל שאר חמישים ואחד שבועות
השנה היא שונאת את חייה, מדחיקה
את מר גורלה ב״ברוך-השם-ברוך-השם״
נצחי, זה לא מעניין את החברה.
פנינה רוזנבלום החליטה אחרת. היא
רצתה לתפוס את החיים בקרניים, ולחלוב
מהם את כל המנעמים, שידה תשיג. מנעמיס
עולים בדרך־כלל המון כסף. זונה היא לא
חשבה להיות, ומהמקום שממנו היא באה,
המון אופציות פתוחות, חוץ מלהתחתן
״נכון״ ,לא היו לה. מה שכן היה לה,
זד, ציוד התחלתי של כל־מה־שמשתמע
מהמושג בית הרוס, רקע נחשל על אמת,
עוני פיננסי, לעג החברה הקרובה, שלא
הבינה מה עקץ אותה בתחת, וצורה
ממוצעת ומטה. אני מוכרחה להודות שהיא
שיחקה באופן גאוני בקלפים העלובים
שהיא קיבלה ליד.
יש לה בורות אדירים בהשכלה, אבל
לא חורים בשכל. החושים שלה תמיד עשו
את כל העבודה נכון. מוקדם מאוד היא
הבינה, שאסור להתעסק עם הברז, למרות
שמשם המים מטפטפים מייד. היא תמיד
חתרה לעשות את הביזנס עם השיברים
הראשיים. מאיפה שהיא באה, שיבר ראשי
אצלה, שתבינו, היה מה שאצלכם זה ברז,
אבל בתור פרינציפ חיים, זה נשאר.
מיליון פעם, עוד כשד,ימה דוגמנית צילום
מיספר אחד בישראל, היא יכלה להתחתן
עם איזו פיגורה מקומית חזקה, שתגאל
את הסינדרלה, ותעביר אותה בין הקווים
לצד השני של המיתרס באופן פרמננטי,
למקום השבעים־קבוע. היא רצתה יותר,
ולא הסכימה להתפשר על מילימטר פחות
ממה שהיא מסוגלת לנשוך. עשתה הערכת
מצב, והמשיכה את הפוקר הלאה, כדי
להסתופף בצל השיברים הגדולים באמת.
והיא צדקה. חכמים וטיפשים, רעים וטובי־לב
יש באותה המידה גם בין שיברים
קטנים, וגם בין שיברים גדולים. אותם
הסיכויים למצוא אותם. אז למה כבר לא
לרכז את כל החיפושים בסקטור החזק ז
זה כל הסיפור שלה.
אנשים בכל השכבות החברתיות נעים

במעגלים סגורים קטנים. מעגל סגור קטן,
נמוך, ומעליו מעגל קטן סגור, יותר גבוה,
וכך הלאה. החוצפה היא לעבור ממעגל
למעגל, אבל אחרי שאתה בפנים, אתה
פשוט שם. איש לא שואל אותך מאיפה
באת ילד, ולאן אתה הולך. להיפך. רוב
הסיכויים הם שתישאל ״איפה זה היית

היא רצתה פירסומת. מייד בהתחלה היא
הבינה, שהפירסומת לגבי דידה היא מרבד־הקסמים,
מטוס הסופר־סילון שלה להשגת
מטרותיה. את הפירסומת היא מתרגמת
לכסף. המון כסף. וכסף זה כוח. פונקט.
אי־אפשר להישאר אדיש אליה. היא
תשדיר שירות נון סטופ של סקס נשי.

פנינה רוזנגלום
לקום בבוקר בתור עם
כל החיים שלי״ .לך תסביר שזה עניין
של עיגולים.
כמו ממותה. מעגל חברתי הוא תמיד
מעגל, אבל המיקום שלו בהירארכיה נותן
לך מרחב תימרון על כל המעגלים שלמטה,
וקצת על אלה שמעל. זה מסריח לדבר כך,
אבל זה מהחיים. פנינה רצתה את האופציות.
בכדי לעבור כזאת מן דרך, אתה
צריך להיות מוקדש למטרה. לכל אדם יש
כך וכך עוגת אנרגיה נתונה, איזה נתח
וחלק־עוגה שהוא שם על העניין שבו הוא
חפץ, שם גם ישנה לו תוצרת. כשאתה
שם את כל העוגה, ממש את כל העוגה על
עצמך, קשה לך לפקשש.

היא אטרקטיבית לעין, בצורה הכי בוטה,
כמו סוס כירכרות מנהריה. נסה לא להסתכל.
כל יציאה שלה לרחוב, זה מיצעד
תיזמורת הצבא האדום• העבודה שלה זה
החיים שלה, והחיים שלה, זאת הקאריירה.
שמעתי אנשים מבטלים אותה בהינף־יד.
״חוכמה גדולה,״ הם אומרים ,״להיות מפורסם
כמוה בלי לעשות שום דבר יצירתי.
את זה, גם אני יכול.״ ובכן, זה לא נכון.
זה כמו לומד ״חוכמה גדולה להיות
רוטשילד — אם היה לי מיליארד דולר,
גם אני הייתי.״ להיות רוטשילד באמת
לא קשה. מיליארד הדולר, זו הבעיה. הפיר־סוס
שלה לא קשה. להגיע אליו, ולהשתוות

לו, בלי בעצם לתרום לעולם שום דבר
משמעותי באותו-סדר־גודל־בומבסטי של
פירסום, זאת הבעיה. לא אדוני. אתה לא
יכול. וגם אני לא יכולה. צריך לעבור
מיתרסים מסויימים של לאו, גבולות אח רונים
של עוז, שלעולם אתה ואני לא היינו
עוברים בפועל, למרות שבמחשבה זה נראה
כל־כך פשוט. ובכן, היא עברה אותם.
במילון שלה לא מופיעה המילה ״מוגזם״
ולא ״בושה״ ולא ״להיעלב״ וגם לא ״די״.
עור המשי חזק כמו של ממותה. היא חיה
את המודל שהיא המציאה בראש, כל
החיים. היא הונקולוטריסט ללא פיצול ה אישיות,
שמדבר את תפקיד הבובה שלו
בלבד, באופן הרמטי. לא תמצא בקיע אחד
פסיכולוגי בעניין, מבחינתה. בשבילה, ה עסק
עגול. שלם. אתה תראה את הבקיעים
עין בעין, כשתראה אותה מתראיינת,
מדברת כמו שהיא חושבת, ונשמעת
כמו שאתה מבין. וזה גם בדיוק מה
שימית אותך מצחוק.
זה סוד המכאניזם שלה. ביחסי האנוש,
כשאדם משוכנע בערכו בלהט פנימי ויוקד
של אמונה, הוא משדר זאת לזולת בערוץ
הכי ישיר ועבה של העל־תיקשורת. זה
כובש אותך בסוף, ומשטיח את התודעה
האינטליגנטית המתנגדת שלך ארצה, בגלל
האמינות של השידור. הביטחון העצמי
המוחץ הזה, בסוף עובד עליך.
ביטחון מוחץ. הסיפור בין בני־האדם
זה שטח החיים היחידי, שעדיין לא עשוי
מפלאסטיק. קשה, קשה לזייף שם לאורך
זמן את מה־שאתה־לא. אתה לא יכול
לזייף עם ההתנהגות, אבל אתה כן יכול
לזייף, אם אתה מחליף את הקסטה של
המוח, ומשנה לך את כל הקוד של המחשב.
אז אתה הולך לישון בלילה בתור זוכמיר,
למשל, קם בבוקר, והנה אתה עם. אבל
אתה לא יכול להיות עם רק בהופעות.
אתה עם, מרגע־שקמת־בבוקר, עד הרגע
שקמת בבוקר שלמחרת. אתה חושב בתור
עם, עונה בתור עם, מתלבש בתור עם,
תצהיר בתור עם, וחי את ההמצאה שלך
בל החיים. זה הזיוף שבעסק, וזאת גם כל
(אמינות.
אין דבר כזה לחיות כל שניה מהחיים
בתור עם, ושבסוף יגידו לך סליחה, אתה
זוכמיר. אחרי מיספר שנות אימונים בתור
עם, אפילו אם יהפכו אותך, וינערו אותך
עם הראש למטה, לא תצא ממך אפילו טיפה
אחת של זוכמיר• הסכת למוצר כילאיים,
שהוא דבר חדש ואמיתי. רק בראיונות יראו
את הצלקות האדירות של מקומות הניתוח,
ואיפה העסק נתפר. אבל צלקות, יודעים
אתם, דרכן להחוויר עם הזמן. לא זוכרים
לאנשים, לא חסד־נעורים, וגם לא חטאתם.
אל תדונו את פנינה, כשהיא אומרת את
מה שהיא אומרת בראיונות. היא מוכר
ח ה לדבר כך. מה שהיא אומרת, זה כל
מה שלמיטב הווייתו של זוכמיר, עם
אמור להגיד;
אמר חכם קדמון: גם במותם של אנשים
טיפשים, וגם במותם של אנשים חכמים,
עולות מחשבות מטופשות. ההבדל בין
חכמים וטיפשים הוא, שחכמים לא נותנים
דיטוי למחשבות אלו בקול רם. לפי קרי-
סריון זה, בליל־ההברקות־שלה מקשה עליה
לקבל את תואר הגאון מווילנה, למרות
שחוכמה, אנשים נוטים לשכוח, מתחלקת
להמון מקצועות. יש חוכמה של ספרים,
ויש חוכמה מיקצועית, ויש חוכמה של
קיום, ויש חוכמה של עסקים, ויש חוכמה
של פשע. ויש. טוענים שבתוך הראש יש
לה תא אפור בודד אחד. אם זד, נכון, צריך
להודות בעובדות, שהיא עושה איתו קומבי-
נציות מסחררות

מדינה שלמה ׳יושבת ומתפוצצת! מה
שמים את פנינה רוזנבלום הזו בכל מקום!
מתפוצצת, וקוראת עליה בשקיקה נוהמת,
אבל מציצה• הסיפור הזה פשוט. לא חשוב
מה תוכן הראיונות איתה בעיתונות, בערבי-
הראיונות, או בטלוויזיה. מאחרי כל מוצר
מוגמר שכזה, מאחרי כל ראיון, עומד
בן־אדם, בשר ודם, שחוקי הקרינה פועלים
עליו• יש לו קרדיט אצלך, אחרת, אתה
לא מגיע לבדוק מה יש לו למכור לך.
וזהו זה. על מרכזי התיקשורת האלה, פנינה
מקרינה את השידורים.
זו לא חוכמה לשבת מוגנים בתוך הבית,

לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא
להיות אמא של דנ ה

ק ק או
מלארמ או ת
לאימ הו ת
שלגפ רו רי ם
אמא לילד שמן, לכי מפה שיניה אחת.
זה סתם ירגיז אותך. הפעם זו פגישה
לאימהות של רבע־עוף. אם יש לך מזל,
ואין לך בעיות עם קקאו הבוקר של מישקל
הנוצה שלך, יש לי פטנט של קקאו עוד
יותר טוב. הוא הומצא יום אחד מרוב
יאוש, ומסתבר שהוא עובד שיגעון.
קשה מאוד להשמין ילדים רזים, כיוון
שגוף התינוק צורך כך וכך קלוריות לכל
קילוגרם של גופם. ככל שמישקל הילד
נמוך יותר, מובן שגם צריכת הקלוריות
שלו קטנה יותר, אבל זה לא תמיד כך.
יש גם חשבון אחר, שהוא חשבון של
ארוחות. יש ילדים שאחרי מיספר שעות,
בסביבות שעה מסויימת, רגילים לאכול.
לא הייתי ממליצה לתת בבוקר את הסבא-
והסבתא־בתוך-קערת-הדייסה, כיוון שאז
הם באמת שבעים אחר כך למשך שארית
היום, אבל להגזים קצת בתוך המשקה של
הבוקר, זו גניבת קלוריות בטוחה, זד,
המאכסימום בתוך מינימום, שעדיין לא
מפריע לכל שאר היום.
וזה מה שעושים. בהצטברות יומיומית
זו דיאטת־השמנה. בבוקר לוקחים בקבוקון
שמנת־קפה שכזה, שעולה עשרים ושש
לירות, ויש בזה ס/ס 10 שומן, במקום !/0ס,3
כמו בחלב רגיל. שמים את זה בבלנדר
עם ביצה שלמה לא מבושלת, כפית דבש,
וחצי כפית קקאו(אני שמה אבקת חרובים).
לערבל, לשפוך לבקבוק היניקה (זה יוצא
0 300י.סי. וטעם הביצה בכלל לא מורגש).
גמרנו עם המילחמות של הביצה, ואיך
לא לבזבז עליה ארוחה שלמה, שאחרי
לא־פותחים את המקור. את הקקאו העשיר
הזה יכול הילד לגמור לאט־לאט עם סיפורים
ברבע שעה. לכבד את הפסקות
השיהוקים, ולא לדחוס הלאה, כיוון שאחרת
הם פולטים הכל.
ילדים מאוד מתרגלים לטעם מסויים,
ואם הם לא רגילים לטעם הדבש מההתחלה,
לא להחליף להם את הסוסים באמצע
המירוץ, למרות שאני מאוד מתנגדת לסוכר.
בעיקרון, אפשר אז להחליף רק את
החלב בשמנת הקפה הזו. זה יוצא יקר?
חכו תראו אילו מחירים פי־עשר מוכנה
כל-אם־של-יצור-שברירי לשלם, בכדי ל קבל
״יותר ילד״.

מינושות־השינ״ס
ו ₪צויו הבואום
לדעת עליהן
עכשיו, אחרי שחיברתי כותרת כל־כך
בומבסטית, אין לי ברירה, אלא באמת
לספר. ובכן. מה צריך הבן־אדם לדעת על
מיברשתו הפרטית י
ראשית כל הוא צריך לדעת לזרוק אותה.
צריך להתאמן חזק בתרגילים נפשיים מאומצים,
איך נפרדים ממנה אחרי מכסימום
שלושה חודשים. אנא. זה לא הדובי מרוט-
האוזן, שזריקתו כרוכה בחבלה נפשית.
מיברשת באמת מפקששת את כל העבודה
ברגע שהקוסמטיקה שלה כבר מזייפת.
אני תופסת פריחה כשאני רואה בחדרי-
אמבטיה מיברשות הבן־יקיר־לי שכאלה,
זקנות ואהודות מרוב הרגל. שיערן תלוש,
חבוט, מרוט — זיפיהן מעורגלות בחן פרוע
רב, כמו מיזרקה, ואיש לא מעלה כלל
בראשו לשלשלן לפח ..מיברשות, זה חוק
ידוע של ההיגיון, זה כמו גרבי גברים.
קונים אותן רק פעם בחיים. מחירם יכול
להיות כמו שתי מנות פלאפל, אך עד
שזה לא מת באופן יסודי, לא קונים חדש.
אולי לכן, בונה האצולה האירופית חדרי-
אמבטיה עם גומחה בקיר בגודל של אריח.
לשם תוקעים את כל אביזרי הניקיון הכה
פרטי, ונועלים את זה בדלת דקיקה. אני
חושבת שטמון בזה רוב היגיון. חוץ מזה
צריך לדעת לסלק גם את מיבחר ה־מיברשות
של הידידים. רק לאדם הגר
בבית, מותר שיהיה בטבו מיגרש קטן
למיברשתו.
עכשיו לעניינים.
שערותיה של מיברשת יעילה חתוכות
וקצורות בקו ישר. זיפיה עשויים הומר
סינתטי, כיוון שמקובל ששיער טבעי תופס
בקלות רבה זיהומים. דרגת הקושי שלה
בשום פנים ואופן אינה חזקה, כיוון ש־מיברשת
נוקשה מדי עלולה לגרום במיק־רים
מסויימים לנסיגת חניכיים, עקב שים־
שוף נמרץ איתה.
שנית, הניקיון, מיד יובן בהמשך, אינו
יעיל בעזרתה. גודלה הוא בינוני עד קטן,
כיוון שרק במיברשות קטנות ניתן לנקות
כל שן ביעילות, אבל זה לא עקרוני. כאשר
אדם לומד לנקות את שיניו׳ הגודל לא
משנה.
על מיברשת השיניים החשמלית, הכה
נוחה, מושמעת ביקורת רבה. טוענים ש שימוש
סדיר ויומיומי בה, גורם לקילקול
הסתימות, עקב הוויברציות שהיא משלחת.

בריאות

מה עושים
לחניכיים מדמעות

הכורסא או הכיסא, ולחלק ציונים. בבית
אתה לא חשוף לביטחון המוחץ שלה. האש
שלה נספגת כולה בתוך בן־שיחה־הקרוב.
אחד כך, כבר לא חשוב בכלל אם האיש־של־התיקשורת
מורח אותה בתור האידיוט
האבסולוטי של המדינה. משנה העובדה,
קרה לכם כבר פעם, אוי לנרווים, שפית-
שהואמעביראותהבכלל, וזו: אום, אחרי ציחצוח נמרץ מדי, או סתם
כבר עבודה נקיה של פנינה. את זה, אי־בגלל
דלקת, התחיל דימום מעצבן בחניאפשר
לקחת לה. זה שלה. בפירוש.
כיים, שלא הסכים להראות שום סימנים
של הפסקה מרצונו הטוב?
נסה אתה לבטל אותה במגע אישי, ב־אם
קרה לכם פעם דבר שכזה, אתם כבר
מיסגרת שיחה תרבותית, מבלי להזדקק י 1
מכירים את טעם הכייף הנדיר של הצריבה
לגידופים. תחילה זה קל שיגעון. אבל נסה
המקומית המעצבנת, ולא צריך להכביד
להמשיךולבטלאותה גם אחרי
עליכם רוב תיאורים משכנעים.
שהיא מתייחסת באמת ובכנות לשתן שאתה
הדבר הכי פרודוקטיבי, והכי בקיצור
שופך עליה כאל גשם. לכל סיפור דרושים
שאני יכולה לתרום לכם לכבוד העניין
שניים. בדינמיקת התיקשורת האנושית,
הזה, הוא הפטנט הבא:
אחד בסוף תמיד נכנע לקוגצפציה של הלכו
לבית־המירקחת, וקנו בקבוקון קטן
שני, וזו אף פעם לא פנינה. לא יודעת
של נוזל גינגיזן. כתוב בהוראות־השימוש
רבותי, איך היה הזוכמיר פעם. אבל ״העם״,
שלו לטפטף שלושים טיפות ממנו לתוך
זה מיספר מלא־כוח. החוכמה שלו זה
כוס, ועם התמיסה המתקבלת — לגרגר,
באמת דבר מישני.

ואם אנחנו בנושא, אז כמה מילים על
ציחצוח השיניים. הבעיה מתחילה בעובדה,
שקוראים לעסק ציחצוח. רוב האנשים אכן
מצחצחים את זה בכמה תנועות שיגרתיות,
בעוד שמוקדי העששת מקבלים ליטוף עדין
של מים ומישחה. שיניים לא מצחצחים.
שיניים מנקים. ואיפה מנקים? תמיד במקום
הלא נכון.
רוב בני האדם מקדישים תשומת-לב רבה
לפני השן, שבעצם אפילו אכילת תפוח־עץ
מנקה את זה. צריך לעבוד עם המיברשת
תמיד במקום החיבור של השן לחניכיים.
שם, שם בדיוק סביב כל שן, במקום שהיא
תקועה בבשר, צריך לדמיין תעלה מלאה
מיקרובים, ולהתרכז עליהם.
אני יודעת שזה בולשיט לנסות לחנך
אוכלוסיה שלמה על תנועות ניקוי נכונות,
שהן משהו כמו טאטוא אבק במטאטא
קטן — בשיניים העליונות מלמעלה כלפי
מטה — בלילהחזיר את המיב ־
רשתדבוק לש ן, אלאבאוויר ,
ובשיניים התחתונות מלמטה כלפי מעלה,
כנ״ל, כשהסיפור הזה חוזר על עצמו באותו

ולשטוף את הפה. אז כאשר יש בזה דימום,
זה בדיוק מה שלא עושים.
מה שכן, לוקחים את הבקבוקון, מקרבים
לו את הפיה עד האיזור המדמם, ולוחצים
ישר את התמיסה הבלתי־מדוללת על המקום.
מעקמים את הפה כל כמה שדרוש,
וגם מטים את הראש על הצד, בכדי לאפשר
לגוזל להישאר על הפיגום שלו מיספר
שניות, להשלמת העבודה.
בדרר־כלל, אחרי מכה ראשונה לא
מדוללת שכזו, העסק מבריא. ממש תוך
שעות. פעמים נדירות צריך לחזור על
הנגלה הזו עוד הפעם. אז מה. זה מבריא
בכל זאת.

נוסח גם בצד הפנימי של השיניים, עם
הקפדה מייוחדת על הטוחנות האחוריות,
אשר לשם בדרך הטבע קשה הגישה, ורבה
העזובה.
טוב זה לא מעשי. אבל אפשר, בלי שום
בעיות, לבצע את תנועות הסיבוב המטורפות
הרגילות מעט למעלה יותר, בדי
שהן תפגענה דרך־אגב, בקרשצ׳נדו, במקום
החיבור הקטלני. עכשיו ברור למה לא
מיברשת קשה. גמישות הזיפים היא תנאי
חיוני לכניסתם בתוך התעלה, ואיסוף תרבית
המיקרובים החוצה.
אולי זה המקום לקשקש מילה או שתיים
על מה זה ליכלוך וניקיון השן.
אחת הבעיות הפסיכולוגיות, בפירוש
פסיכולוגיות, של ניקוי השיניים, היא
שאין שום ליכלוך נראה לעין אחרי גמר
הציחצוח, למרות שרובו ועיקרו ודאי נותר
בפה. אנחנו רגילים מקטנות להבדיל באופן
סביר בין נקי ומלוכלך. טינופת זה תמיד
איזה געזונטע תעייה של ליכלוך, שרואים.
ובכן השן, זה לא כך. הליכלוך הכי
קטלני, שפעולתו הרסנית, יושב בתוך
שיכבה כימעט שקופה. אם מסתכלים היטב־היטב,
אולי מבחינים בפס דקיק, בעל גוף
לא עבה יותר מאשר גבינה לבנה הכי עדינה
מדוללת במים.
בבתי־המירקחת נמכרים כדורים אדומים
ללעיסה ויריקה, הצובעים רק את הליכלוך
באדום, מקילים על זיהויו, ומאפשרים על
דרך הבקרה להתרכז עם הניקיון במקומות
התורפה. וכמובן, שום ניקיון אינו שווה
פרוטה, ללא החוט הדנטאלי. אחרי הציוד
צוח הנמרץ ביותר, פולים בעזרת החוט
עוד אוצרות שלמים מבין השיניים. חוט
המשי מכוסה השעווה הקטן, המצולם, הוא
החוט היעיל ביותר. קומפקטי, ניתן לאריזה
אפילו בתוך ארנק כסף של גברים, ובעל
איכות מעולה.
עכשיו, כל הבורות בשיניים על אח־ריותכם.
אני את שלי עשיתי.

*וודטה דנין

^ הו רו ס קו פ

הגיעו לאר ץ אופני מרל בו רו -אנגלי ה

(המשך מעמוד )10

10הילוכיםושכ לו לי ם ר בי ם זו ליםב״ 25$מאופניים
דו מים -ד -ישראלמצטרפתלמר בי ת מ דינו ת אי רו פ ה
בימים אלה, הגיעו לראשונה לארץ, אופני היוקרה מאנגליה — ״מרלבודו״ .אופני
״מרלבורו״ מיועדים לנוער ולמבוגרים, והם מתאימים במיוחד לטיולים, ונסיעות
קצרות וארוכות.
דגם האופניים הראשון שהגיע השבוע עשוי שלדת פלדה אנגלית והוא כולל 10 הילו כים
10 ,מחזירי אור, תאורת לילה, פנס קדמי ואחורי, כנפיים קצרים, ג׳ק צדדי,
סבל כרום אחורי ועוד תוספות ושכלולים רבים. בנוסף לתכונות אלה ישווקו אופני
״מרלבורו״ במחירים נמוכים במיוחד. נמוכים מאלה המקובלים באנגליה נמוכים
ב־״ 250/ממחירי כל סוגי האופניים המקבילים בארץ.
הוזלה ניכרת זו, אפשרית תודות לשיטת הרכישה יוצאת הדופן של היבואן (״דהר״ —
תעשיות אופניים בע״מ) חברה זו הפועלת בארץ, זה 55 שנה אן ורק בעסקי אופניים,
רכשה נסיון ומיומנות המאפשרים לה לערוך בדיקה יסודית ומקיפה של מחירי כל
חלקי האופניים ולהרכיב מפרט טכני לאופניים מעולים, באיכות ובתקנים של
״מרלבורו״ ,אך במחירי מינימום.
לתקנים הגבוהים שמציבה חברת ״מרלבורו״ לאופניה כבר כ־ 60 שנה, נוספו דרישות
היבואן שנועדו להתאים את רמת ואיכות: האופניים לצרכים בארץ. בצרפת, אנגליה,
גרמניה, איטליה, הולנד, בלגיה, שבדיה, דנמרק ובעוד מדינות רוכבים מיליוני אנשים
ונוער באופני ״מרלבורו״ .בימים אלה ׳מצטרפת לרשימה גם ישראל.
את אופני ״ימרלבורו״ מייבאת ומשווקת בארץ חברת ״דהר״ המבטיחה גם מלאי
חלפים גדול.

לא לנשים בלבד

ס טו דיו 6

פיתח קו רסיה כנ ה ל לי ד ה
לנשים העתידות ללדת באפריל .1981
הרצאות פסיכולוגיות.
אמצעי המחשה, שקופיות, סרטים.
התעמלות (חיזוק שרירים, שמירת גמישות הגוף, ושיפור יציבה)
סיור מודיד כחדרי לידה ועוד...

נוכחות הבעלים רצויה במשך הקורס
הקורסים כהדרכת הפיזיוטרפיסטית נתמה דואק
(לשעכר מדריכה בכי״ח ״אסותא״).
הקורסים יתקיימו ביום א׳ החל מ 1.2.80-בשעות 17.00 וב.19.00-
פרטים והרשמה בטלפון , 238026 ארלוזורוב ,80ת״א.

הז מנ ה
דרוש פקיד
או פקידה
טלפוני סט/ית

שכדאי לנצל
ריהוט עתיק, כלי נחושת, שעונים ופטיפונים
עתיקים, ליטוגרפיות, תחריטים, ציורי שמן
ואקוורל, דברי אמנות לבית ולגן ועוד ועוד.
פתוח בשבת כלבד במשף כל היום

להתקשר לחנה
טל 232262 .־03

ובאמצע

השבוע לפי תיאום טלפוני מראש.
ניר־עם, אורנים ,37 טבעון, טל 931751 .־.04

אפשר עכשיו לשוחח בטלפון
מבלי להרים את השפופרת!
בעזרת מכשיר מתוחכם שנחבר לטלפון שעל שולחנך
תוכל מעתה לשוחח בטלפון ולהמשיך בעיסוקיך כנדרש.
לקבלת פרטים וקביעת פגישה נא להתקשר
לרן, טל.287486 .
מזכירות אוטומטיות
תדיראן

• חייגנים אוטומטיים

• מרכזיות

חוסמי חיוג בינלאומי ו/או בינעירוני

התאמת טלפונים אמריקאיים לתקן הישראלי • התקנה •
שרות • .תיקונים
אפשרות לשפר מכר.

• אספק ה לכל חלקי הארץ.

טיראן י -ציוד תקשורת מתקדם.
ל׳0ויב\ כ\\ב׳ \׳0תד\
418

דיזנגוף סנטר, קומת הגשר, טל 287486 .

מעבודה שיגרתית. חשוב להם שיוכלו
להגיע לעמדה מכובדת. הם אינם או הבים
מרות, למרות שאינם מתמרדים,
ומקבלים עליהם את עול המישמעת,
כשהמיסגרת מחייבת. הם מחכים להזדמנות
שיוכלו להתקדם, ולנהל בעצמם
את המקום שבו הם עובדים.
הם שואפים להנהיג את ההמונים
ולזכות בכבוד. אולי זו הסיבה שמוצאים
בל״כך הרבה גדיים בפוליטיקה.
ריצ׳רד ניכסון, בנג׳מין פרנקלין, מאו טסה
טונג, גמאל עבד-אל-נאצר, אנוור אל-
סאדאת, יוסף סטאלין, ואצלנו — גד
יעקוני, יצחק מודעי, גאולה כהן, עוזי
נרקיס ויוסף לפיד.
הגדי העוסק בפוליטיקה לא יהיה
בדרן־בלל מחדש גדול או רפורמטור. הוא
יוביל את ההמונים בדרך הבטוחה שסללו
קודמיו. ההצלחה בתחו ם הפולי טיקה
נובעת מן העובדה, שבן גדי יודע
להסתיר את השאפתנות שלו, הוא אינו
מתנחל בתוקפנות כל עוד מעמדו אינו
מאפשר זאת. הוא הולך לאט, אבל בטוח
בדרך הנכונה. הוא יודע מהם חישובי
הכדאיות שלו, ומחפה לשעת-בושר בסבלנות.
בינתיים הוא עוזר לחזקים
ממנו. יש לו כוח להתמיד במשימות
קשות. הוא טוב מאוד בדאגה לקולק טיב
— לכלל יותר מאשר לפרט. בן גדי
אוהב לארגן בקנה-מידה גדול, ולא תמיד
מטתדר עם בעיות ריגשיות.
תחום נוסף, הבולט מאוד בילידי גדי,
הוא התחום האמנותי. למרות התדמית
הרצינית, דווקא הם, יותר משאר ה מזלות,
ניחנו בחוש קצב מפותח, ואהבה
אמיתית למוסיקה. זמרים רבים בארץ
ובעולם משתייכים למזל זה, ואהובים
על הקהל. אצלנו: יפה ירקוני, יהורם
גאון, אריק איינשטיין, דודו אלהרר, י הו דית
רביץ, אסתר שמיר, רוחמה רז וגלי
עטרי. גם מבין הקריינים יש שני גדיים
אהובים על הקהל — דניאל פאר ודליה
מזור.
בשטח האהבה קשה להבין את בני
המזל. בכל מה שקשור לענייני רגש
הם סגורים, זהירים ומאופקים. לא קל
להם לבטא את רגשותיהם. גם כאשר
הרגש גובר על ההיגיון, השולט בהם
בדרך־כלל, קשה להם להתוודות, ולהתנהג
בקלילות וספונטניות לבן־הזונ.
על־פי-רוב הם זהירים מאוד בבחירת
בני״הזוג, ומסוגלים להביך או ת ם ביחסם
המסוייג. חם מצפים שיבינו אותם גם
ללא דיבורים מיותרים, וללא הפגנות
חיבה, הנראות להם מיותרות לחלוטין.
אך בר המזל, שהצליח לחדור דרך קלי־פות
השריון חרבות של הגדי, מגלה שם
עולם עשיר של רוך ועדנה, ואהבה כנה
ואמיתית.
הם עומדים בהבטחותיהם, משרים
הרגשת ביטחון ונותנים הרגשה של קבי-
עות. בניגוד למזלות האוויר, שמבטיחים
ומדברים, אך לא מצפים מאף אחד
שיתייחס יותר מדי ברצינות למילותי-
הם. הגדיים כמעט דורשים מבני הזוג
שיאמינו בהם.
הם נוטים להינשא בגיל מאוחר יח-
סית, וכאשר חם מבוססים מבחינה חוט־דית.
חיפושיהם ממושכים, הם מאוד
חוששים מבחירה בלתי-מוצלחת, או מ-
כישלוו בנישואים. מבת־הזוג הם דור שים
מסירות לבית ולילדים. לפעמים
רגש החובה כלפי העבודה גורם להם
למעט בבילויים, אך למרות-זאת הם
מסורים לבית, ומפתחים א ת רגשותיהם
באיטיות ובביטחון.
בריאות — מזל גדי שולט על הברכיים,
העצמות, השיניים והעור. על-פי-
רוב בגיל הילדות הם חלשים יותר,
ורגישים למחלות עור ודלקת״פרקים. יל דים
במזל זה נפגעים לעיתים־קרובות
בברכיים ובאיזור הרגליים. כאשר הם
מתבגרים, הם מתחזקים ומתחסנים, כך
שבבגרותם הם בריאים וחזקים.
רופאים רבים משתייכים למזל גדי,
וביניהם ניתן למצוא רופאי־שיניים רבים.
יתכן בגלל שליטתו החזקה של שבתאי
על השיניים ועליהם.
בתקופה וו ילידי גדי עוברים תקופה
לא קלה — שינוי בהשקפת״עולמם ובמיס-
גרות־החיים. רבים מהם מפרקים שות פויות,
בין א ם עסקיות ובין א ם מיש-
פחתיות. עוברים דירה, ועושים חש־בון־נפש
לגבי דברים שהתחילו בהם
לפני שבע שנים. הם עומרים לפני פרי־צת-דרך
חדשה, ושינוי בכל החיים. יתכן
עיסוק חרש או קשרים חדשים.

במדינה .
ד ר בי אדם
מאסר -דאדה
ש*ש לותס
נגד יאיר דיבר היו שש פקודות
מעצר, שהסתכמו ב־ 126 ימי מעצר
בסך־הכל. וינר לא היה עבריין ולא
נאשם בעבירה פלילית. את פקודות״
המעצר צבר בגלל חובות שונים.
לפי החוק צריך ראש־ההוצאה־לפועל
לערוך חקירת יכולת לחייב.
הוא צריך לברר מה הכנסתו של
החייב, כמה כסף הוא יכול להחזיר
לחודש, ולקבוע את דרך תשלום
החוב. אם מסתבר לו כי האיש
בעל אמצעים ויכול לשלם את
חובותיו, אך אינו מוכן לעשות זאת,
והוא מתחמק מכך, יכול הוא להטיל
עליו מאסר לתקופה שלא תעלה
על 21 יום לכל חודש.

פרקליט שפטל
הצלה לחייבים
כאשר הופיע וינר בפני ראש־הה
וצאו,־לפועל, נשאל רק שתי
שאלות :״היכן אתה עובד ז״ ו״כמה
אתה משתכר לחודש ז״ וער ענה
כי הוא עובד כזבן בחנות, ומרוויח
כ־ 2400 שקל לחודש• הוא הוסיף
כי הוא נשוי ויש לו שני ילדים,
ואין ביכולתו לשלם ממשכורתו זו
את החוב.
למרות זאת ציווה עליו ראש־ההוצאה־לפועל
לשלם מייד מחצית
מחובותיו, בעדך 12,.000 שקל, ולא,
ייאסר ל־ 21 יום.
מאסר שאינו מוצדק. מאחר
שלא היה בידו כסף, נכנם וער
למאסר. הוא ישב בכלא וחשב על
העוול שנגרם לו, ואז ביקש מעורו-
הדין יורם שפטל להגיש ערעור על
החלטת הרשם עובדיה חזון.
הערעור התברר בפניו של השופט
המחוזי, ישראל גלעדי. וינר
יצא לחופשי. השופט החליט בהחלטה
עקרונית כי אין מקום לעצור
אדם רק על שום שאין לו כסף
״הכליאה באה לכפות על אדם
לשלם נאשר^ראש־ההוצאה־לפועל
משוכנע שיש לאיש יכולת ולמרות
זאת איננו משלם״ .כיוון שלא הוכח
כי לוינר אמצעים מספיקים לשלם
את חובו, שוחרר סבית־הכלא.
החלטה זו תעניין בוודאי עשרות
.חייבים, היושבים בכלא ואינם יודעים
שבעצם נכלאו ללא הצדקה.
השופט הדגיש בפסק־דינו כי החייב
ישוחרר מייד, ולא התיר לדחות את
הדיון למועד אחר, כאשר בא כוחו
של הנושה יהיה בארץ .״בנסיבות
כאלה, כאשר החייב יושב במאסר
שאינו מוצדק לדעתי, היתד, חובתו
של בא כוח המשיב לדאוג לייצוג
מתאים בעת שהותו בחו״ל.״
ה עול ם

הזה 2260

חבער אנס את
אשתו -
השופט אנס את
השיטה המישפטית
¥עקותיה של בת־שבע כהן פתחו
י תקופה חדשה במישפטי הישראלי.
כאשר היתה בת־שבע מסוכסכת עם
בעלה משה, לא נתנה לו להתקרב אליה.
באחד הימים הופיע הבעל בבית אשתו
ותבע את זכותו כבעל. היא סירבה לו,
אד הוא גבר על התנגדותה, ובכוח ובאיומים
קיים איתה מגע מיני.
זמן מה לאחר מכן הועמד הבעל למישפט
באשמת אינוסה של יאשתו. הוא הורשע
בדין ונדון לשלוש שנות מאסר בפועל.
בית־המישפט קבע כי קיימת בישראל
עבירה, כאשר בעל אונס את אשתו
החוקית.

י שר אל —
ח לו צהגעולס
^ כל העולם המערבי יש רק שלוש
* מדינות בילבד המכירות בעבירה כזו:
אורגון, דלאוור ודרום־דקוטה בארצות-
הברית. כל יתר המדינות בארצות־הברית,
וגם בריטניה ואירופה, אינן רואות כל
רע בכך שבעל אונם את אשתו החוקית.
מותר לו להשתמש לשם כך אף באיומים
ובאלימות, ובית־המישפט אינו מוסמך
לדון אותו. רק בשוודיה נחקק לאחרונה
חוק ההופך התנהגות כזו לאונס מדרגה
שניה, אשר עונשו קל יותר מאונס רגיל.
כיצד קדה שדווקא מדינת־ישראל, שהחוק
השולט בה הוא עדיין במקורו החוק
האנגלי משנת ,1936 זכתה להיות בין

השופט חיים בהן
אונס ״שאינה אשתו״
החלוצות בעולם — וזאת ללא חקיקה של
הכנסת?
יתכן וסוד זה לא היה מתגלה לעולם,
לולא המשיך משה כהן במאבקו המישפטי.
הוא עירער על הרשעתו ועל חומרת העונש
לבית־המישפט העליון. אך גם שם נקבע
שהחוק הישראלי מעניש את הבעל האונס
את אשתו. אלא שעונשו של כהן הוקטן,
מכיוון שהוא הגבר הראשון בישראל העומד
לדין בעבירה זו. הוא הועמד על שנה וחצי
מאסר בפועל.
מאחר שזוהי הלכה כל־כך חדשה וחשובה,
החליט סניגורו של כהן, יאיר גולן,
עורך-דין צעיר ונמרץ מירושלים, להביא
את העניין לערכאה העליונה והאחרונה
במדינה, לעיון נוסף לפני בית-המישפט
העליון. בקשתו זו הגיעה לידיו של
השופט חיים כהן. בהחלטה שדחתה את
הבקשה הודה השופט בווידוי יחיד במינו,
כי בעצם הוא במו ידיו, בתיכנון מישפטי

בת־שבע ומשה כהן בחתונתם
האשה זעקה, הנזילים זעקו
ארוך־טווח, הצליח לשנות את ההוק במדי־נת־ישראל.
״שמח
אני על ההזדמנות המזדמנת לי
להודות קבל עם ועדה באשמת הנוסח
הראשון,״ אמר השופט .״ישבתי בראש
ועדת־מומחים שהכינה את הנוסח החדש
(של החוק הפלילי) ,ועל דעת חברי הדגולים
שבוועדה ההיא, הצענו לכתוב (בסעיף
האונס) ,שאינה אשתו׳ במקום, שלא כדיך
שבמקור האנגלי ...אמרנו בליבנו — למה
נסתיר מעיני המחוקק ומעיני העם את
האמת במערומיה, שמאחורי המילים הטב־

ותיקונו הם זכותה הבילעדית של הכנסת.
כאשר ישבה הוועדה לדון בסעיף 152
של פקודת החוק הפלילי, אשר קבע את
עבירת האונס, היה הסעיף כתוב באנגלית
כך :״כל אדם, הבועל אשד, שלאכדין
נגד רצונה, בכוח או באיומים ...ייאשם
בפשע, והוא צפוי ל־ 14 שנות מאסר.״
הסעיף המתוקן והמתורגם, שיצא מתחת
ידי הוועדה, היה סעיף 345 לחוק העונשין
,1977 וסעיף זד, אמר :״הבועל אשה,
שאינה אש ת ו, נגד רצונה באופן
מפתיע תורגמו המילים האנגליות הברורות

ניות הללו, ,שלא כדיך, מסתתרת להלכה
ולמעשה זכות הבעל לאנוס את אשתו!
נחשוף נא בנוסח החדש את האמת לאמיתה,
שמא יעשה המחוקק מעשה ויתקן
את הטעון תיקון, כשיראה במו עיניו את
המצב כמות שהוא...״
וכך, במיבצע שלא היה כמותו, הכריח
השופט את המנגנון המחוקק במדינה
לשנות את החוק המיושן, ללא הזדקקות
לכנסת.

״ שלאכדין ״ למלים העבריות ״ש א
ינהאשתו ״ .ודבר זה אמר במפורש
שבעל אינו אשם באינוסה של אשתו.
המילים ״שלא כדין״ במקור אמנם רמזו
לכך, שאם הבעל נשא את אשתו כחוק,
הרי מותר לו לבעול אותה גם בניגוד
לרצונה, והדבר לא יהיה עבירה. אולם
מכיוון שהמילים הללו היו צנועות וטכניות,
לא עוררו כל התרגשות, ושיקפו בנאמנות
את החוק האנגלי, שממנו נבעה הפקודה
הישראלית. המלים ״שאינה אשתו״ זעקו
לשמיים. וכך, בדיוק כפי שחזה השופט
כהן בעת שתירגם את החוק לעברית,
כאשר ״עוד לא. יבשה הדיו על הנוסח
החדש״ גילה שר־המישפטים את ה״טעות״
בתירגום ופנה לתקנה.

שתי
מי לי ם
י ם פי הו ראת־ חו ל, מיוחדת, מקים
* שר־המישפטים מפעם לפעם ועדת־מומחים,
שתפקידה הוא לתרגם לעברית
ולשלב ביחד את כל החוקים הקיימים
בשטח מישפטי מסויים. הדבר נחוץ ביש ראל,
שחלק מחוקיה עדיין כתובים במקורם
באנגלית בידי המחוקק הבריטי בתקופת
המנדאט, וחלק בעברית, כאשר נחקקו
על-ידי הכנסת. פקודת החוק הפלילי משנת
1936 מקורר׳,בבריטניה. מאז בוטלו רבים
מסעיפיה, ושונו אחרים. סעיפים חדשים
נחקקו על-ידי הכנסת בעברית, וצורפו
לפקודה הישנה. גם חוקים רבים העוסקים
בפלילים נחקקו מאז על־ידי הכנסת.
מכיוון שהיה קשה כבר להתמצא בחוקים
הפליליים, החליט שר־המישפטים חיים
צדוק בשנת 1975 למנות ועדת-מומחים,
אשר תתרגם ותשלב ביחד את כל החוקים
הפליליים, לקודקס מחייב אחד בעברית.
סמכותה של ועדה כזו הוא אך ורק לתרגם
את היש ולא לשנותו, כי״ שינוי החוק

בדקו השופטים את החוק, ומצאו כי נמחקו
ממנו המילים ״שאינה אשתו״.
הרושם היה שהמחוקק הביע את דעתו
במפורש שלא יתכן כלל כי האונס את
אשתו ייצא ללא עונש. ולכן פרשו את
הסעיף הישן־חדש כאילו הוא תלוי בדין
האישי של הנאשם. כלומר אם כהן ואשתו
הם יהודים, יש לבדוק בדין היהודי, אם
מותר לבעל לבעול את אשתו נגד רצונה.
החוק העברי אינו מתיר זאת, וקובע
במפורש ״אשד, אינה כשבויית־חרב, להיבעל
למי ששנוא עליה.״ לפיכך המילים

״ האשה אינ ה
ש בויי ת־ חרב ״
ף * כיוון שעמדת התירגום והשילוב
יי! היא ארוכה ומייגעת, ונופלות במה לכה
טעויות־סופר, הכין המחוקק גם דרך
מיוחדת לתיקונן, בלי להפעיל את הכנסת
כולה. שר־המישפטים יכול לפנות לוועדת־חוקה־חוק-ומישפט
של הכנסת, להביא
לפניה את הטעון־תיקון, והיא מתקנת.
גם המילים ״שאינה אשתו״ ,אשר, לדעת
שר־המישפטים, לא היו אלא טעות־סופר,
הובאו לתיקון כזה בפני הוועדה. היא
תיקנה אותן, בדבר המובן מאליו.
החוק חזר להיות בדיוק כפי שהיה
במקור, כאשר אמר ״הבועל אשה שלא
כדין, נגד רצונה אולם כאשר הגיעה
לפני בית־המישפט פרשת כהן ואשתו,

פרקליט גולן
אונס ״שלא כדיך׳
״שלא כדין״ ,במיקרה זה, התפרשו ״שלא
כדין הדתי היהודי״ .משה כהן נמצא אשם
באינוסה של אשתו.
אפשר רק להעריץ את האדם אשר הצליח
לשנות חוק קדמון ושמרני, ולהפכו אחד
החוקים המתקדמים בעולם, בתרגיל מיש-
פטי שאיש לא חשב עליו קודם.

אילנה אלון 1

קולנוע
סינמטקי ם
הנ^טרו האחרון סנבנדג־ר.
אילו היה במאי ישראלי מעז לעשות
סרט כמו אשת.בין המיצוים, של הבמאי
הבלגי אנדרה דלבו, אין ספק שהיו צולבים
אותו על צלב גדול, מעלים אותו באש,
ומפזרים את אפרו לכל הרוחות — למען
יראו כל עוכרי ישראל וייראו. כ* סרט
זה, שייצג את בלגיה בפסטיבל הסרטים
של קאן ב־ , 1979 והוצג השבוע בסינמטק
תל־אביב, דורך על כמה יבלות מקודשות.
אחד משלושת הגיבורים הוא פלמי לאומני,
המשתסנע כי במילחמת־העולם השנייה
מוטב לעשות ברית עם הנאצים כדי להיפטר
מן הוואלונים השנואים. ועוד: הוא
מראה אוכלוסיה בלגית שאי־הסובלנות
שלה גורמת לאנשים להתאבד. מסקנתו
הסופית של הסרט: רבים מדי לא ידעו
כלל מהי המילחמה, ושפטו אותה רק
מנקודת המבט האישית־פרטית.
אולם בה בשעה שמישרד־החוץ היש ראלי
מקבל עוויתות פלצות בכל פעם
שמזכירים לו את מסע האלונקות, ואינו
מוכן להציג אותו בשום מקום, רכש
מישרד־החוץ הבלגי עותק של אשה בין
המיצוים והוא מסיע אותו מארץ לארץ,
כדי לייצג בעזרתו את התרבות הבלגית
המודרנית. כך הגיע הסרט השבוע לישראל,
יחד עם כמה סרטים בלגיים אחרים. ל מעשה
לא נועדו סרטים אלה מראש להצגה
בסינמטק תל-אביב: אבל משהגיעו הוסיף
הסינמטק הצגה יומית מיוחדת, מחוץ
לתוכניתו הרגילה, כדי לאפשר למשוגעים-
לקולנוע להתוודע אל מקור סרטים נוסף,
שפירותיו אינם מגיעים אלינו דרך קבע.
לאומנות ופוליטיקה. על הרמה התרבותית
של אישה בין המיצרים אין
עוררין. אנדרה דלבו הוא הקולנוען הייצוגי
של בלגיה. איש שכל סרטיו עד היום

מארי בריסטין כארו כתפקיד ליאווה ב״אשה כין המיצרים״
תפקיד האשה להיות בבית
שכונה, החשוד אף יהוא בשיתוף־פעולה
עם הכובש. אפילו מישפחתה של ליאווה,
בכפר, פונה לה עורף, היא נאלצת להסתגר
בביתה.
לתוך בית זה מתפרץ לילה אחד לוחם-
מחתרת ואלוני (בלגי דובר צרפתית) הנמלט
מפני המישטרה הגרמנית. האשה
החצויה בין נאמנותה לבעלה לבין הרגש
האנושי שאינו מניח לה להסגיר אדם לידי
תלייניו, מוכנה להסתיר אותו לילה אחד,
ואחר־כך עוד אחד ועוד אחד. הבדידות
הנכפית עליה מבחוץ, העזרה שהגבר
המסתתר במרתף ביתה מגיש לה בשעת
הצורך, החיים המשותפים תחת קורת גג
אחת — בל זה יחדיו מצית אהבה לוהטת
בין השניים. זו אחת מאותן אהבות רומג-

בזכותה, מונעת אותם מלעשות זאת. הבעל
נידון לשנות־כלא, אבל ניצל מעונש חמור
יותר בזכות מאהבה של אשתו.
אחרי כמה שנים, חוזר הבעל הביתה,
מסתגר וזועף על העונש שקיבל, לדעתו,
שלא בצדק. המאהב בא לבקר לעתים
מזומנות, ודורש מליאווה שתעזוב את
הבעל ואת הבן שנולד בינתיים ותצטרף
אליו; מה גם שהוא זקוק יותר מכל
למישענת, אחרי שהקאריירה הפוליטית
שתיכנן, אחרי תום המילחמה, עלתה על
שירטון. שני הגברים השונים בתכלית
זה מזה מצפים מן האשה לאותו הדבר.
בסופו של דבר נוטלת ליאווה את בנה
ועוזבת את הבית שבו חיה ואת שני
הגברים שבחייה.

ליאווה (מארי כריסטין כארס ואדריאן(רוטגר הוואר) כטכס חתונתם
עתיד המישפחה בידי הגבר
נודעו באיכויות החזותיות הנדירות שלהם
ובנסיונות לגלוש מעולם המציאות לעולם
הדימיון — ובחזרה.
מהרבה בחינות סרטו האחרון הוא הפשוט
ביותר מכל שעשה. סרט קטן, קאמרי
כמעט. הוא מספר על ליאווה, אשה צעירה.
היא בת 24 כאשר פורצת מילחמת־העולם
השנייה. זה עתה נישאה לידיד נעוריה,
בן טוב למישפחה טובה, פלמי לאומני,
השונא את דוברי הצרפתית במולדתו. היא
יודעת שתפקיד האשה הוא להיות בבית,
לטפל במיטבח, לאהוב את הבעל ולדאוג
לצרכיו. והעיקר, את העמדות הפוליטיות,
את ההליכה לקלפי ואת עתיד המישפחה
יש להשאיר בידי הגבר.
אלא שהמילחמה פורצת עוד לפני שקמה
מישפחה של ממש ועוד לפני שהספיקה
להיווצר שיגרה בין השניים. האידיליה

הנפלאה של ימי הנישואים הראשונים
מופרת. הבעל, אדריאן, מתגייס לצבא,
יוצא להילחם בפולש הגרמני ושב בהקדם
הביתה, כשגרמניה משלימה את כיבוש
הבזק של מערב-אירופה. עם שובו הוא
משוכנע שכל הצרפתים ודוברי הצרפתית
הם בוגדים חסרי עמוד־שידרה. הוא מחליט
שהעתיד שייך לגרמנים; אם העם הפלמי
רוצה להיוושע, עליו לקפוץ על עגלת
המנצחים.
אהכה לוהטת. יחד עם קבוצת צעירים
השותפה לדעותיו, הוא לובש מדים
נאציים ועוזב שוב את׳ רעייתו לבדה,
בפרבר של העיר אנטוורפן. אלא שהפעם,
בעיני השכנים, היא אשתו של משתף-
פעולה, יצור מוקצה מחמת מאוס שאין
לברכו לשלום ברחוב. היחידי המוכן להחליף
עמה דברים, הוא הקצב של ה
פרגסוא
(רוג׳ר ואן הוד ).ו־אדריאן(רדטגר הוואר)
לעזוב המאהב והבעל גם יחד
טיות שהבורגנית הקטנה, ליאווה, חשבה
קודם לכן שהן מתרחשות רק בספרים.
כזכות המאד!כ. סוף המילחמה. הבעל
עומד לדין על שיתוף פעולה עם האוייב.
האשה כימעט נופלת קורבן לשכנים, הרוצים
לעשות בה שפטים על שהיתה נשואה
.לו. רק הופעתו של לוחם־המחתרת, שניצל

יש. בסיפור רבדים שונים. אפשר להתייחס
אליו כאל תהליך ההתבגרות הנפשית
של אשה, המתרחש בעיצומה של
אחת התקופות הקשות ביותר באירופה,
כימעט נישואיה של מאריה בראון בגירסה
הרבה יותר מאופקת ומופנמת. במישור
זה אין למעשה ויכוחים לגבי הסרט, והכל
העולם הזה 2260

מודים שדלבו, שהפשיט את סיגנונו מכל
גינוני התיחכוס שלו, הצליח במשימתו.
אולם אפשר לראות את הסרט גם
במישור אחר — המישור שהטריד רבים
בבלגיה. כי מדובר כאן בפרסקה של בלגיה
בעת המילחמה. בלגיה של אנשים אפורים
וקטנים, של שכונה קטנה בעיר גדולה.
ובבלגיה זאת יש משתפי־פעולד. עם הנאצים,
שאולי אינם מאמינים בדוקטרינה
של היטלר, אבל אינם בוחלים באימוצה
כל זמן שהדבר יכול לשרת את האינטרסים
הלאומניים שלהם. מה שהרגיז במיוחד את
הפלמים, במיקרה זה, הוא שמשתף הפעולה
הוא פלמי, בו בזמן שלוחם־המחתרת הוא
ואלוני. אם כי הדמות הראשית — האשד,
— צריכה להיות דמות של אשד, פלמית,
בחר דלבו דווקא בשחקנית מארי־כריסטין
בארו הצרפתיה (בחירה מוצלחת מאוד,
משום שמעטות השחקניות המסוגלות להשרות
סביבן כל כך הרבה חום וחביבות).
התוצאה היתה סידרה של התקפות חריפות
ביותר מצד מבקרים פלמיים, שלא שכחו
להזכיר לדלבו שהוא עצמו קרוב יותר
לתרבות הצרפתית מאשר לפלמית, ואשר
הצביעו על סידרה שלמה של פרטים
שאינם הולמים בדיוק את ההיסטוריה.
פרטים שאולי לא היו מטרידים אותם,
אילו שירתו מטרה הנראית בעיניהם.
הפלתי ניסכל. המישור השלישי,
ואולי המטריד ביותר, בא לידי ביטוי
דווקא ברקע למשולש האהבה המרכזי.
רמזים ברורים מדי מפוזרים לכל אורך
הסרט על קטנוניות האוכלוסיה ועל התעניינות
שלה בבעיותיה הקטנות, יותר
מאשר בסערה הגדולה המתחוללת סביבה.
מן הבחינה הזאת קרוב דלגו לסרט של
פרנסואה טריפו, המוצג בימים אלה ביש ראל
— המטרו האחרון. טריפו ציטט
בעדינות את סארטר ודיבר על ״הסתגלות
לבלתי נסבל״! אצל דלבו נראה המצב
חמור יותר: אין זה עניין של הסתגלות
אלא בילבול של המערכת המוסרית,
בהתאם לכדאיות החומרית, וכל זאת ב־איצטלה
של צדקנות.
עד היום הוצג סרטו של דלבו רק פעם
אחת בסינמטק תל-אביב. אם יוקרן בשנית,
כדאי לעשות מאמץ ולראות אותו.

ת ד רי ך
חו בהלראות :
ת ל ־ א כי ב — חלום של קוף, תהילה,
האחים בלוז, התוודעות, המטרו האחרון,
מנהטן, מחבואים.
ירושלים — תהילה, האחים ברת,
הרומן שלי עם אנני, מחבואים.
חיפה — האחים בלוז, חזרת התיזמורת,
תהילה, הקאריירה המזהירה שלי.

ת ל -אגי ב
חלום של קוף (פאריס,
איטליה) — בשורת גסיסתו של המין הגברי,
בסרט אלגורי, מרשים ביותר מבחינה
חזותית ומעורר מחשבות רבות של הבמאי
האיטלקי מארקו פררי. ז׳ראר דפארדייה,
מארצ׳לו מאסטרויאני וג׳יימס קוקו מופי עים
בסאטירה מרה זו בתפקידים הראשיים.
ה תוו ד עו ת (מוסיאון, הונגריה)
— גבר ואשה, זרים זד, לזה, נאלצים
להסתתר בצוותא במשך תקופה ארוכה,
בדירת זרים, מפני הנאצים בבודאפשט.
סרט אינטימי ורגיש, מבויים בכישרון רב
על־ידי אישטוון סאבו.

י רו ש לי ס
מחבואים (רון, ישראל) —
הסרט הישראלי המוצלח ביותר מזה זמן
רב, מספר על ילדות בירושלים בתקופה
שבין מילחמת־העולם השנייה למילחמת־השיחרור,
ועל אי־סובלנות של חברה במצור
הרודפת את החריגים שבתוכה, כאילו
היו אוייבים. במאי: דן וולמן.
הרומן שלי עם אנני ( סינמה
, 1ארצות־הברית) — הביטוי השלם
ביותר לעולמו המתוסכל של אינטלקטואל
יהודי בניו־יורק ומערכת היחסים שלו עם
ידידתו המתוסבכת והלא־יהודיה. מצחיק
ומעורר מחשבה. וודי אלן עוד לא עשה
דבר טוב מזה עד כה.

חי פ ה
חזרת התיזמורת (מוריה,
איטליה) — פדריקו פליני משחזר באורח
תיעודי כביכול חזרת תיזמורת באולם
עתיק־יומין, והופך את המעמד לסמל ש משקף
את מצבה שלי איטליה, ואולי את
מצבו של חלק גדול מן המערב.
העולם הז ה 2260

ג ול וג׳ים
*:ואמריקה
וילי ופיל (פאר, תל־אביב, אר־צות־הברית)
— שירשו החדש של
פול (אשה לא נשואה) מאזורסקי
מתחיל בבית־קולנוע ניו־יורקי המציג את ז׳ול וז׳ים ומסתיים,
עשר שנים אחר״פך, באותו המקום. נין שני הקצוות
הללו עוסק מאזורסקי במיחווה לבמאי הצרפתי פרנסואה
שריפו ובמעקב אחרי שני ידידים: וילי, מורה ממוצא
יהודי, ופיל, צלם ממוצא אישלקי. קורותיהם צריבים לשקף
את הלך־הרוחות ומצבי״הרוח של אמריקה בעשור האחרון.
כמו בסרש של שריפו, מכירים השניים נערה ומתאהבים
בה. הם מחזרים אחריה, כל אחד לפי דרכו. היא עתידה
לעבור מהאחד לשני, מבלי שהדבר יפר, ברוב השלבים,
את הידידות הקושרת ניניהם. למען האמת, החצי הראשון
של וילי ופיל מושפע מדי מן הסרש הצרפתי המפורסם.
הוא נושל משם לא רק את הנושא, אלא אפילו סצינות
ספציפיות, כמו ארוחה בתיק השבע. אפילו התיאורה שלו
מזכירה את ז׳ול וז׳ים.
המחצית השנייה של הסרש עוסקת יותר באופנות של
שנות ה־ 70 באמריקה ובדרן שבה מתנסית השלישית באופ-
נות אלה — החל מן השיבה אל האדמה והמחאה של
תחילת העשור ועד לרדיפת הבצע המסחרית שבסופו.
מאזורסקי מנסה להתייחס בקלילות לכל השיגיונות האו חזים
נגיבוריו, בין אם המדובר בהתנסות בסמים או בהתבודדות,
כאילו כל אלה אינם אלא שלבים הכרחיים שיש

שארקי קידר ואונטקין: אהבת אדם
לעבור אותם כדי להתבגר. ומה זאת בגרות, זו כבר שאלה
לסרש אחר. מוסר ההשכל הסופי — והוא סופי רק מפני
שהוא מתייחס לתופעה החדשה ביותר של שנות ה־— 70
הוא שאשה אינה צריכה להיות עוד פונקציה של גבר זה
או אחר, וכל מי שראה בה מין חפץ מובן מאליו, כמו
הריהוש שבביתו, צריך ללמוד שעובדות החיים השתנו.

תזבן ן־ת לגאון אליבי (אסתר, תל־אביב, אר־צות־הברית)
— אלפרד היצ׳קוק
לא התייחס ברצינות יתרה לסרט
זה, שעשה ב״ .1954 לדבריו, היה זה עבורו מעין תהליך
של ״טעינת מצברים״ ,כלומר סרט שאין צורן להשקיע
בו הרבה מאמץ ומחשבה. בראיון הארוך שלו עם פרנסואה
שריפו, שראה אור בצורת ספר, הוא מציע לעבור עליו
לסדר היום, מכיוון שאין בו דבר ראוי לציון מיוחד.
אולי בהשוואה לסרשיו האחרים של היצ׳קוק, אליבי
אינו אירוע. אבל, כידוע לכל, גם היצ׳קוק שיגרתי הוא
עדיין לקח לכל מי שאוהב קולנוע. אם אטן־המתח לא
התאמץ במיוחד בסרש זה, הרי הסיבה פשושה: הוא נשל
מחזה בעל אותו שם, של פרדריק נוש, ועיבד אותו כימעש
ללא שינויים לקולנוע. העלילה כולה (פרם לשתיים או
שלוש סצינות קצרות) מתנהלת נ תון דירה אחת, וברוב
הזמן המצלמה אינה יוצאת אפילו את השרקלין של אותה
דירה. מאחר והסרט צולם במקור בשלושה מימדים (אופנה
קצרת״חיים, שהלכה לעולמה עוד לפני שנקלטה) ,הירבה
היצ׳קוק לשחק, לדבריו, עם זוויות צילום חריפות.
מילבד זאת הסרט הוא שיעור מעניין במה שאפשר
לעשות בתוך דירה סגורה, בעזרת מצלמה, מבלי להזדקק

גדיים קלי — עם היצ׳קוק בפעם הראשונה
לתעלולים מלאכותיים ומבלי שהתוצאה תיראה תיאטרלית,
חרף הכמות הגדולה יחסית של דיאלוגים. זה היה
סירטה הראשון של גרייס קלי עם היצ׳קוק, בו בדק את
התכונות שאותן הוא עתיד לנצל בצורה מרהיבה יותר
בשני סרטיו הבאים: החלון האחורי ותפוס את הגנב.

צ חו ק
כ ה סוו א ה
משומשת במצב טוב (תל־אביב,
תל־אביב, ארצות־הברית)
— עוד פרק אחד ברוח הטירוף
האוחזת היום בקומדיה האמריקאית. שניים מן הבמאים
המפורסמים ביותר של הדור הצעיר שם, סטיבן שפילנרג
וג׳ון מיליוס, הפיקו את הסרט. רוברט זמקיס, בן״טיפו-
חיו של שפילברג, הוא הבמאי.
מדוע בחרו שפילברג ומיליוס להיות מעורבים בכל
הפרשה הזאת ן הם, כנראה, הבחינו שמתחת לחיצוניות
אווילית נטיקצת, להומור השקוף למדי ולחיספוס
שבעשייה, הסרט הוא התקפה ארסית על יסודות המוסר
האמריקאי, על אורח־החיים האמריקאי ואפילו על החלומות
האמריקאיים. אמנם הוא אינו מציע דבר כתחליף,
אבל כפי שכבר הכריזו ריפורמטורים רבים: כדי לבנות
מחדש צריך קודם כל להרוס. וזה כנראה מה שהקומדיות
החדשות של אמריקה שמו לעצמן כמטרה.
מעשה בשני אחים תאומים, המחזיקים בשני מיגרשים
למכירת מכוניות משומשות. אחד מלוקק, חלקלק, מושחת
ונבזה. השני מוזנח, מיושן, חסר״ישע. הראשון קונה פוליטיקאים,
צועק שהוא מייצג את האמריקאיות על טהרתה,
ומחפש כל מיני דרכים לנשל את אחיו מרכושו. השני
קובר עצמו נין מכוניותיו, שקוע בתרדמת-חורף ארוכה,
אינו מבחין שהזמנים השתנו ושהעולם סביבו אינו נוהג
עוד כמו בימים הטובים ההם.
ובאמצע, בין השניים, הדור הצעיר, זה שאין לו אש-

קורט ראסל: האמריקאיות על טהרתה
ליות ויסורי-מצפון. הוא רוצה כסף, מפני שעם כסף אפשר
להשיג כבוד, ובעזו־ת הכבוד אפשר להגיע לעמדה.
כל ההערות המיניות האלה מסתתרות מאחרי סיפור
צולע למדי, על שני הצעירים השאפתנים שעונדים עבור
האח הטוב, ונלחמים את מילחטתו ואת מילחמת בתו באח
הרע. תוך כדי המהתלה, נגרם הרס לרכוש, חטא בל
יכופר בחברה קאפיטליסטית. הטלוויזיה, הפירסומת, הפוליטיקה
מוצגים כבדיחות. מוסר ההשכל הוא לכל.

שידור
צ ל ״ג

אפס ב רי ס ע
• למפיק אפריים סטן ולמגיש חיים
קינן, על תוכניתם שמונה וחצי, ששודרה
ביום החמישי, ושהרעיפה גשם־נדבות של
תרבות על צופי־הטלוויזיה, שהיו בהמתנה
למישחקה של מכבי תל־אביב באיטליה.
מבטו הקפוא של חיים קינן, שליווה כשיא
החווייה התרבותית קטעים מתוך הצגות־תיאטרון
משעממות, שחלקן שודר שבוע
קודם לכן, בתוכנית מוס״ף, לא הביא חיים
כלשהם לקטעים אלה. המבקרת שו ש
אכיגל נתקלה בביקורתה העניינית בגלי-
צוננים מטעם המגיש קינן, שהצליח להמציא
נוסחה חדשה ההופכת את הסיפרה
שמונה וחצי לאפס בריבוע.

מ אחורי ה קל עי ם
ה ס פו ר ט האמר־חא
עול גיידעו־י
הליחשושים שעברו במהלו השבוע ב־מיסדרונות
בניין־הטלוויזיה בירושלים, דמו
לסיפור אגדה לילדים, מעולם־החלומות של
התיקשורת הבינלאומית• הסיפור הוא סיפור
הצלחתו של אלכם גילעדי.
גילעדי, שהגיע למיצוי עצמו בטלוויזיה
הישראלית, אחרי שהיה האחראי הבילעדי
למיבצעי־סיקור רבי־מוניטין בביקור ה בכורה
של הנשיא אנוור אל־סאדאת, האולימפיאדה
ושאר הפקות־ענק, חש שביש־רונו
אינו ממוצה עוד בבניין־הטלוויזיה.
הוא החליט לצאת לחופשה־ללא־תשלום
בת שנה. הוא היה מוכן לבלות את מרביתה
באילת, ואפילו, כדבריו, לשמש כ״מוזג
אצל רפי נלסוך. עם אישור יציאתו לחופשה
פנה אל שתי רשתות־טלוויזיה בינ לאומיות,
והודיע ׳ להן, בלשון לאקונית,
שהוא מוכן לקבל מהן הצעות-עבודה.
כעבור יומיים התקשרו אל גילעדי ראשי
רשת־הטלוויזיה האמריקאית אן־בי־סי, והציעו
לו את מישרת ״מנהל־הספורט של

אן־בי־סי באירופה״ ,מישרה הנחשבת כאחת
הבכירות בצמרת התיקשורת האלק טרונית
באירופה (שבמהלכה מופקד גיל־עדי
על סיקור מישחקי וימבלדון לארצות־הברית,
מישחקי־ספורט־החורף, תחרויות האולמות
הסגורים באירופה באתלטיקה, ושאר
אירועי־ספורט).
לצופי הקולנוע הזוכרים את הסרט רשת
שידור, המתאר את עוצמות הכוח של אנשי־תיקשורת
אמריקאיים, תהיה הזדמנות
לעקוב אחר כניסתו של גילעדי, כישראלי
הראשון, לעולם־העל של התיקשורת ה טלוויזיונית,
בזכות המיומנויות המיקצו־עיות
שלו, שזכו בהכרה בינלאומית יותר
מאשר בהכרת הראשים הנוכחיים של הטלוויזיה
הישראלית.

יורדים עד רו!
רוח־רפאים המהלכת במיסדרונות הפיג־הלה
של רשות־השידור, השוכנת בבניין
חוטי־ירושליס — רוחו של השדר והמפיק
ירון לונדון, הנמצא בחופשה־ללא־תשלום
מרשות־השידור_ .

לונדון הקדיש את״השנה האחרונה לתוכנית
הסאטירה יורדים על השבוע, ביחד
עם מרדכי (״מוטי״) קירשנכוים (אף
הוא עובד הרשות בחופשה־ללא־תשלום).
ההצגה עומדת להיסגר בימים אלה, אחרי
הצלחה קופתית חסרת־תקדים.
רוח־ד,רפאים התגלתה כאשר נלחש ב-
מיסדרונות חוטי ירושלים כי לונדון נמנה
עם ראשיה ומארגניה של מערכודהבחירות
של שימעון פרם. קברניטי רשות־השידור
הזדרזו לפנות אל היועץ־המישפטי של
הרשות, נתן כהן, כדי שיחקור את הנושא
ויגיש את מסקנותיו וחוות-דעתו ד,מיש-
פטית• היועץ המישפטי של הרשות טרם
הביע את דעתו על נושא זה, העשוי להיות
לשערוריה התורנית של הרשות.
ירון לונדון הבהיר שהוא אכן מסייע
לעבודת מטה־ההסברה של פרס, אלא שהוא
עושה זאת, בינתיים, בהתנדבות, וללא כל
נטילת שכר. בתוקף סעיף 40 של חוק
רשות־השידור חל על לונדון ״דין עובדי
הרשות כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים
אלה״ .מותר לעובד־מדינה לפעול במיסגרת

של מיפלגה. מה עוד, שחופשתו של לונדון
״ללא-תשלום״ מעמידה אותו במצב מישפטי
עדיף על עובד־מדינה בתשלום.

נא דגודר.
קוד כר
כתבים, שבאו בשבוע שעבר לסקר את
מסיבת־העיתונאים שערך ״הרב״ מאיר
כהנא, ששוחרר מבית־הכלא אחדי ריצוי
של עונש, נדהמו לגלות, כי את מסיבת״
העיתונאים הינחה אריה יוליוס, אחד
מכתבי המחלקה לאידיש של קול ישראל,
וקול ציון לגולה, כמה מהכתבים התבדחו
וכינו את מסיבת־העיתונאים כ״קול כד,נא
לגולה״.
כתבים אחרים פנו אל מינהלת רשות־השידור
לברר כיצד קרה שכתב־הרדיו,
המקבל שכרו מרשות־השידור, משמש
כדובר־רשמי של אירגון פוליטי ימני־קיצוני.
הנחייתו.
של יוליוס נמצאת בבדיקה
בידי היועץ־המישפטי של רשות־השידור.

עויפר דא 1זז ד
הכתב לענייני־מיפלגות של הרדיו,
שימעון שיפר, פירסם בכתב־עת רשימה

משבר הוועידה: אזעקה בטלפרינטר

י סלי תלאביב
יי• מלייר
אל: מנכ׳ל ומות־ המידויז, יוסף לפיד

ניסיונן של הסיעות הגדולות בכנסת לנצל

הדלפות מישטרתיות בעניין השר אהרון
אבו־ חצירה לשם הגבלת חופש־העיתו־נות
נתקל בהתנגדות מכיוון בלתי־צפוי
לחלוטין, מצידו של מנכ״ל רשות־השידור,

יוסף! לפיד.

בישיבה השבועית של פורום החדשות
דהה לפיד את תביעתה של ועדת־הכנסת
להימנע מפירסומים שאין בהם ציון מקור
הידיעה. לפיד קבע כי הרדיו והטלוויזיה,
שהוא מופקר עליהם, אינם חייבים לציין את
מקור הידיעה• הוא הדגיש שעל הרדיו
והטלוויזיה לבדוק ולאמת את מקור הידיעה,
אך לא לציין בפומבי את מקורה.
על הכתב מוטלת החובה למסור לממונה
עליו את מקור הידיעה, ואת מקורותיו,
כדי למנוע פירסומה של ידיעה בלתי־מבוססת.
עמדת לפיד היא, שאין הרדיו
והטלוויזיה יכולים לוותר על מקורות־מידע
חיוניים בפירסום מקורן.

טו פו ד תו ר ס

טורח החלטות מקיבלת באחרונה, פסילת תוכניות וכתבות . -ובעיקר
החלטתך טלא לסדר את ההתמודדות במפלגת העבודה לסידור חי,
רביאו אותנו למסקנה (״אי! לסמוך על סיקול דעתך המקצועי -עיתונאי.
אי לכר, אנחנו החחומיח מטה, קוראית לך להסיק את המקנות המתבקמות
מגילוי הדעת הזה.
עובדי הטלוויזיה

כאן באזת החתימות
או סיי?
עובדי הטלוויזיה נגד לפיד: נוסח הודעת־הטלפ
רינטר, אשר התקכלה כמערכת הטלוויזיה כתל1

ל פי ד 1 *1הכנסת

פ ס קו ל

גילוי חות טל עובדי הטלוויזיה

ועד הפסה חתייוה

שבה הוא בוחן את אופן קבלת החלטותיה
של ממשלת־ישראל, במהלך השלבים הראשונים
של המשא־ומתן עם ממשלת מצריים
על השלום.
ברשימתו מטיח שיפר בפני ראשי
ממשלת־ד,ליכוד השמצות שאיש מעובדי
רשות״השידור טרם פירסם כדוגמתן ברבים.
רשימתו
של שיפר עוררה סערה ותרעומת
בחוגים ממשלתיים, שפנו אל הנהלת
רשות־ד,שידור וביקשו הבהרות על כך.
בדיקה שנערכה במישרדו של דובר־הרשות,
משה עמירכ, גילתה ששיפר לא קיבל
אישור מלישכת הדובר, כנדרש בחוק, לשם
פירסום בכלי־תיקשורת אחר.
כאשר פנו אל שיפר במטרה לערוך חקירה,
טען שיפר כי קיבל הרשאה לפירסום
רשימתו מטעם מנהל קול ישראל — רדיו,
גידעון לכ-ארי. ואכן, לב־ארי נתן ל־שיפר
את ההרשאה שמנעה את נזיפתו
המישמעתית.

.אכיב מוועד עובדי־הטלוויזיה כירושלים, להחתמת
עוכדי הטלוויזיה כת״יא על גילוי־דעת נגד המנכ״ל.

כינוי פנימי למיבצע הטלתרום, שעומדת
להפיק הטלוויזיה הישראלית למען אגודות
הילדים הנפגעים למיניהן, הוא טופלתרום.
הסיבה: הסכמתו של כוכב הקולנוע והתיאטרון,
חיים טופול, להיות המנחה־האורח
בהתנדבות. אגב, תרומה ראשונה
בסך 150 אלף ל״י כבר התקבלה במישרדי
הטלוויזיה מטעם חברת הביטוח אררט • $
מנהל מחלקת ההפקות, יוסי גודארד,
שהודיע על התפטרותו אחרי כישלון וחיכוכים
עם ההנהלה, ימשיך בתפקידו עד
למציאת מחליף מתאים. בדיקות שנערכו
עם אכיטל מוסיגזץ, שכיהן בעבר בתפקיד
זה, והעובד כיום בקונצרן כלל, לא
מצאו הסדר שיהלום את רצון שני ה התחליף
למישדר מוקד, שנערך צדדים ביום הרביעי, שבו הובאו ראיונות עם
יצחק רכין ושימעון פרס, עורר אצל
עורך מבט, יעקב אחימאיר, בעיה לגבי
סדר־הופעתם של שני המתמודדים. בנוכחות
עדים נטל אחימאיד מטבע של חצי
שקל וערך הימור בין השניים. המנצח היה
יצחק רבין, והראיון עימו הוקרן ראשון
@!•1המנהל־היוצא של מחלקת הספורט,
אלפס גילעדי, העניק תשורה אישית
לעובדי־מחלקתו המסורים: אפודי־ספורט
שעליהם מוטבע סמל מבט ספורט.
העול ם הזה 2260

יום רביעי
׳24 . 12
ספינת האהבה

( — 8.03 שידור כצבע)
— ג׳ון ויטקומב, ציר־קונגרס
ששמו נקשר בשערוריה ציבורית׳
מחפש מיקלט על סיפון
הנסיכה הפאסיפית. הוא מתיידד
עם רובין, עיתונאית פיקחית
ונאה העובדת בעיתון רודף
שערוריות. סטפני היידן, סנובית
אינטלקטואלית ומצודדת,
סבורה שנוסע זקן וססגוני בשם
גיבסון מהווה דוגמה רעה ל ציבור.
מורץ מקורמיק מופיעה
בתפקיד הנערה המשתתפת ב-
תחרוודיופי. סיכוייה מצטמצמים
עקב נוכחותו של החבר

עובדות חדשות ונמרצות. בין
הנערות נמצאות הצעירות רי־טה
(סוזן סיינט־ג׳יימס) ,קרן
(רובין דאגלם) וטרייסי (פני
פייסר) .ריטה היא שאפתנית
החפצה להגיע לפיסגה בכל
מחיר. קרן וטרייסי צעירות
ממנה ופחות בטוחות במטרו־תיהן
ובכישוריהן.

ום חמישי
121

251

• המאהב 10.25
דרמה של המחזאי הבריטי
הנודע הארולד פינטר, שזכתה
במקום הראשון בתחרות פרס
איטליה. ריצ׳ארד (פטריק אלן)
ושרה (וויויאן מרצ׳נט) מנה
קונצרט
לעוגב

ולתיזמורת מאת הנדל
11.15 בביצוע תיזמורת
סימפונית של רשות־השידור
מבאדדבאדן, גרמניה. מנצח
וסולן דניאל כרהמפה.

לקראת שיחו: אחוזה בואזלאה
סאגת-המשד ל״שורשים׳ /המתרחשת על אדמותיה של
אחוזת״באואלה. היחסים שביו שני הגזעים מהווים את הקוג־

יום שי שי
121

251

• לחן כחיי (5.50
— שידור כצבע) —
סרט מצרי בכיכובם של פאריד
אל־אטרש, מארווד אמין ו־חוסיין
פאהם. מארווד נישאת
לפאריד למרות שאינה אוהבת
אותו, וזאת כדי להסתיר את
הריונה מחוסיין פאהם, שנטש
אותה לאנחות ונסע לחפש
עתידו בנכר. בשובו מנסה
חוסיין להשיב אליו את אהבתו
ואת בנו. לאוהבי שירתו של
פאריד אל־אטרש ולחובבי נופי
הלבנון של טרום מילחמת ה אזרחים.
אלה מוגשים בשפע.
הסרט מוקרן במלאת שש שנים
לפטירתו של הזמר.

• שעה טובהי עם מני
באר ואורחיו 0.15
המנחה יראיין אנשים הדומים
לאישים, וביניהם כפילים של
הנרי קיסינג׳ר ושל רונאלד
רגן.

• מסך יורד (10.15
— שידור כצבע) —
עדן, ויין, ג׳יימס ודאגלם: הכנות כמישרד
יוס רביעי, שעה 10.05
הרכושני שלה, שאותו מגלם
בובי שדמן.

+נקודת חן 8.53

במיסגרת הסיורים המודרכים
עם אורי דביר — הפעם זכרון־
יעקב, מושבה שנוסדה ב־.882י,
הרחובות, היקב ובית מישפחת
אהרונסון, שבניה ייסדו את
ניל״י.

• הכנות כמישרד
( — 10.05 שידור בצבע)
— סיפוריהם של שלוש נערות
ואיש־עסקים העובדים באימפריה
כלכלית. בן נייפק (דיי־וויד
ויין) ,שסגר את הכלבו
שלו, כדי לפתוח אחר בעיר
יוסטון, מורה לעוזרתו לי
רולינס (ברברה עדן) לשכור
מיסחי תוכניות
רדיו

לים למראית־עין אורח חיים
מכובד. הם מתגוררים מחוץ
ללונדון, ומדי בוקר נוטל רי־צ׳ארד
את התיק שלו, נושק
לאשתו על הלחי ויוצא במכוניתו
למישרדו שבסיטי. אחר
הצהריים הוא שב לביתו ואשתו
מקבלת את פניו במשקה. הם
מבלים ערב שקם שלאחריו
פורש ריצ׳ארד למיטת־היחיד
שלו, בידיעה מלאה ששרה,
הלובשת שימלה מגרה וגרבי
ניילון שחורות, בילתה את
אחר הצהריים בחברת מאהבה.
ריצ׳ארד מקבל מצב עניינים
זה, מכיוון שהוא משוכנע כי
למרות בגידתה אשתו עודנה
אוהבת אותו. היא אף מודה כי
היא חושבת עליו בשעת הבילוי
עם המאהב. ומילבד
זאת: לריצ׳ארד יש ״מכרה
טובה מאוד, שהיא זונה״ .שניהם
מאושרים, והסדר זה מהווה
בסיס מושלם לקשר יציב.

סידרה מישפחתית אמריקאית,
הנפתחת בהתאבדותד, של ה גברת
היוויד. ההתאבדות דח פה
את בתה להתחיל לכתוב
את זכרונות המישפחה. הסיפור
מתחיל בראשית שנות הארבעים,
בימי פרוץ המילחמה, ונמשך
עד שנות השבעים. עולמה
של מישפחת היוויר על
רקע עולם הבידור והשעשועים
האמריקאי. מפיק הסידרה הוא
אחד מבני המישפחה הזו. לי
רמיק וג׳ייסון רוברדס.

• המקצוענים ()11.00
— אפיזודה נוספת בסידרת ה־מותחנים
הבריטית: האמת וכר
האמת.

שבת
׳27 . 12
* האירועים המרכזיים
ביטנת — )0.30( 1080
סרט־תיעודי הסוקר את האירועים
המרכזיים של השנה
שחלפה בתחום הפוליטי־מדיני

סידרה חדשה בימי ראשון
פליקט העיקרי של החלום האמריקאי. ששת פרקי הסידרה יוקרנו
החל מהשבוע הבא, בימי ראשון, אחרי ״מבט שני״ .בתצלום :
פלויד (דוריאן הארווד) רב״התהילה חוזר לאחוזת־באולאה.

והחברתי־כלכלי.
ארם ביליאן.

מפיק־עורך :

• איש מיש פח ה ()10.05
— השחקן אדווארד אסנר
(כוכב הסידרה לו גרנט) מופיע
בתפקיד גבר בגיל העמידה,
המתגורר עם בני מישפחתו
במנהטן. הוא נשוי זה 25 שנה
למגי (אן ג׳קסון) ,אב לשני
ילדים וסב לנכד. חייו של אדי
מארן מתערערים כאשר הוא
פוגש במרסדס (מרדית בקס־טר
בירני) בת ה* .24 מתפתחת
ידידות תמימה, ומתגלע קרע
בין אדי לבין אשתו השמרנית.

יום ר<זשון
2 6 : 12

• עוד להיט (8.03
— •טידור כצבע) —
תוכנית־בידור המוקדשת הפעם
ללהיטים לועזיים.

• המיסכאה של ארי
צ׳י 8.30 ביום חג-

ההודיה מגיעים לביקור בתו,
חתנו ונכדו, הלא הסגלוריה,
מייק וג׳ואי. המיפגש המיש־פחתי
מעורר את חמתו של
ארצ׳י, את דמעותיה של
גלוריה ואת רחמיה של אדית.

• עולמו של האלוף

(מיל׳) בני פלד ייחשף
בתוכנית ״בין שישי לשבת״
(יום שישי ,26.12 ,רשת ב׳ ן
שעה )11.05 בראיון עם יצחק
ליבני. מפקד חיל־האוויר
לשעבר טוען שיש לבשל את
המיפלגות בישראל, להרחיב
את הגבולות עד לליטאני
ולשארם אל״שייך, ולחלק את
לבנון בין ישראל וסוריה. פלד
יתייחס בראיון גם לפרשת רן
פקר ולשינויים שיש לדעתו
להנהיג בצה״ל.

• נשים כלבן ()10.00
— הפרק האחרון בסידרה.
קן דלטון מיבצע בהצלחה רבה
ניתוח־לב־פתוח לילדה שחורה.
הד״ר רייבון נעזב גם על־ידי
אשתו, ובאחד מחדרי בית-
החולים מתגלית גופתו של
אביה של קתי.

• כנסון: אחים לנשק

• מוסיקה ליטורגית

במיסגרת ״הקונצרט הקאמרי
השבועי״ (יום ראשון, 28.12 ,
רשת א שעה )8.35 בשי־דור־ישיר
מתיאטרון ירושלים.
מיסה סולמניס
בתוכנית :
לרוסיני, בהשתתפות זמרי
קמראן. בהפסקה ישוחח מיכאל
אוהד על רוסיני והמוסיקה
הליטורגית.

הרווד: אחוזה כאולאזז

אלן ומרצ׳נט: המאהב
יום חמישי, בשעה 10.15

11.20 בנסון יוצא
מעורו מרוב שמיחה, כאשר
חברו לנשק מימי מילחמת קוריאה
מגיע העירה. השניים
חוגגים כנהוג בין חברים לנשק.
מארסי, מזכירתו של
המושל, מתרגשת כאשר אדי,
החבר של בנסון, מבקשה לבלות
עימו. בנסון מקווה שתתפתח
אהבה אמיתית. אדי עושה
רושם טוב על המושל גטלינג,
ומוכר פוליסות־ביטוח לעוזרו

של המושל טיילר. בנסון מתגאה
בחברו לנשק עד שמתברר
כי הוא נשוי.

ום שני
219. 12
• חלוצי המדע ח־כידיוני
0.15 הכוכב
המיסתורי גאמיליון, הנע מחוץ
למערכת השמש, מכריז מיל-
חמה על כדור־הארץ. זה קרה
בשנת .2199 אנשי הכוכב מפציצים
את כדור־הארץ בפצצות
קטלניות ותושבי הארץ יורדים
למחבואים במעמקי האדמה.

בצוותא עם נחום

גוטמן 0.30 שידור
חוזר של ערב שהוקדש לצייר
נחום גוטמן בעודו בחיים.
בהנחיית דן בן־אמוץ.

• המובחרים ()10.45
— סידרה בריטית מעולה.
היבט חדש ויוצא־דופן מעולמם
של אנשי השירות החשאי
הבריטי. הפעם: למען מטרה
נעלה.

יום שליש•
3 0 . 121
ברטים ביקור :

ואדי סאליב 0.30
סרטו התיעודי של הבמאי
עמום גיתאי, המתאר את ה מהומות
העדתיות שפרצו ב-
וואדי־סאליב, חיפה, ב־.1959
בסרט מופיעים שלושה מניפי
נס המרד: דויד בן־הרוש, חיים
ממן ויוסף שמטוב. מזכיר מועצת
פועלי חיפה באותם ה ימים,
יוסף אלמוגי, מציג את
גירסתו. גם קארל זינגר, מי
שהיה ראש מחלקת הבילוש
במישטרת חיפה, עושה כמותו.

• מששיה יוצא אחד
( — 11.00 שידור כצבע)
— פרק שני בסידרה.

אדסאדאת שב במדון ..המדן־ דויד, ניוושדים ודאה את !אומו
נכנסת בטלוויזיה היוונית * אר־סאדאת.. :איו קיברה גורדה
וישיון להוראה כשהיא מגלה בודות כה ובה בענייני המרחב?״
^ נשיא אנוור אל־סאדאת מאמין כי
י י ועידת־הפיסגה ברבאט (במארוקו)
מהווה נקודת־מיפנה בפוליטיקה הערבית
וכי בעיות רבות, שהועלו באותו כינוס,
יותירו את מישקעיהן לתקופה ארוכה.
הנשיא סאדאת אף מאמין כי מה שאירע
בוועידת רבת־עמון, לפני שלושה שבועות,
איננו אלא תוצאה רחוקה והמשך
ישיר לוועידת־רבאט.
הנשיא אל־סאדאת סבור כי חוטים רבים
באריג הפרום של האומה הערבית החלו
להיקרע בוועידת־רבאט. לפני מועד ההתכנסות
בא המלך חוסיין לאלכסנדריה ונפגש
עם הנשיא סאדאת. הם קיימו ישיבה
ארוכה בקיץ ,1974 ותוצאות השיחה
נתפרסמו בגילוי־דעת שהדגיש את ההבנה
ההדדית השוררת בין מצריים לירדן.
בהודעה נאמר כי הגדה המערבית היא
״פיקדון״ של ירדן, כשם שרצועת־עזה
היא ״פיקדון״ של מצריים.
ביום מן הימים, כפי שאומר המשורר,
ישוב הפיקדון לידי בעליו.

״ ה ת ביי ש
ל ך, חאפט/״

אל-עריש—ראס־מוחמד).
הנשיא אסד אמר לסאדאת :״כבוד
הנשיא, אני בטוח שהמידע שלי נכון, ואני
מצטער שאיני יכול להאמין לדבריך.

סלע שאין
ל הזיזו

* 1 1 3 1יייי

סיי ס *

• ייי

יי׳ כך לא הצליח אל־סאדאת לשכנע
1את חאפט׳ אל־אסד. סאדאת הבין כי
כך רגיל הנשיא הסורי לחשוב ולקבל
החלטות. הוא מגיע לכל פגישה, כשעימו
״תוכנית מוסנה״ ,שאותה הוא מציג כסלע
שאין כל תיקווה להזיזו ממקומו, לא חשובות
כל ההוכחות המפריכות אותה. האם
זה נובע מחוסר־האמון הטבוע בו? האם
בגלל הלקח הסובייטי שלמד? האם אסד
חושש כי כל ועידה, שישתתף בה, תיכ של?
האם הסיבה היתה שהוא רצה כי
היוזמה העיקרית בהפרדת־הכוחות תצא
מדמשק, ולא מקאהיר? האם היתר, זאת
התחלה של הדחייה הערבית את השלום
והמאמצים שמשקיעה מצריים להשגת תיאום
עם ארצות־הברית, ומאחוריה ישראל?
ההחלטה הבולטת בוועידת הפיסגה ברבאט
קובעת, כי אש״ף הוא הנציג הלגיטימי
היחידי של העם הפלסטיני. ב־1974
הוקמה ועדת-המישנה שהיתה, מורכבת
מסאדאת, חוסיין, חסן, אסד ועראפאת.
אלה נתבקשו לגשר על פני פער אי-
האמון ההולך ומתרחב ביוזמתו של הנשיא
אסד, ובתמיכת הפלסטינים.
לפני פתיחתה של ועידת־רבאט שוטט
הנרי קיסינג׳ר בין הבירות הערביות, ב נסותו
לעודד הסכם להפרדת-כוחות בכל
החזיתות, ובכלל החזית הירדנית. בתמורה
הבטיח כי הכוחות הישראליים ייסוגו,
ושיושג איזור מפורז גם בגדה המערבית.

ך* יה זה שינוי במחשבתו של חוסיין,
• אחרי שסבו, המלך עבדאללה, הצ היר
כי ירדן היא ציפור בעלת שתי כנפיים,
האחת במערב נהר־הירדן והשניה
במיזרח הנהר. הציפור תהיה קצוצת־כג-
פיים, נשבע עבדאללה, אם אחד מאבריה
יישבר. לפיכך השתלט המלך עבדאללה
על מערב־הירדן, האיזור שהמלך חוסיין
הכריז עליו כעל ״פיקדון״.
הנשיא אל־סאדאת והמלך חוסיין הכריזו
באותו מעמד, שחייב להיווצר קשר
בין המדינה החדשה, הפלסטינית, לבין
ירדן, ואין מנוס מהכרזה כזו לפני הליכה
לז׳נווה, לעימות משותף עם ישראל.
יאסר ערפאת אף הוא נתן את הסכמתו
לכך לפני בואו של המלך חוסיין
למצריים. אולם כאשר התפרסמה ההודעה
געשו הסורים והפלסטינים והחליטו ביניהם
לצאת בהתקפה על הנשיא סאדאת
ועל מצריים, נגד ״ההסכמים החשאיים״
מאת אניס מנצור. איש־סודו של הגשיא אדור אל־סאדאת, בתב מאמר
זה אהרי צאתו מפגישה עם הנשיא המצרי, ואין ספק שהוא מבוסס
על פגישה זו.
המאמר מגלה הרכה מן המתרחש כעולם הערכי, ועל יחסיו של
אל־סאדאת עם ראשי סוריה, ירדן ואש״ף.
מכחינה אקטואלית, מעניינת כמיוחד גישתו השלילית של אל־סאדאת
ל,,אופציה הירדנית״ של מיפלגת־העכודה, ודבקותו ברעיון
היטליטה של הפלסטינים בגדה המערבית וכרצועת־עזה.
מעניינים גם דכרי־השכח להנרי קיסינג׳ר, שבאו על רקע האפשרות
שהוא יוחזר על־ידי ממשלת רגן למפת המשא־והמתן.

ך* פלסטינים חששו שמא יפעל הי
1מלך חוסיין לבדו להשגת פיתרון, ולפיכך
התקבלה ההחלטה כי אש״ף הוא

ו״בגידתה בעולם הערבי״.
לאחר מכן תקפו גם את המלך חוסיין.
לפני שאנוור אל־סאדאת נסע לוועידת
רבאט, שיגרה סוריה שליח מיוחד
כדי לשאול את הנשיא סאדאת אם הוא
מעוניין בתיווך כדי לפייס בינו לבין
הפלסטינים, כאילו אין לסוריה כל עניין
בדבר. הנשיא סאדאת הודה לסורים ואמר
שאין לו צורך בתיווך כזה. אילו
רצה, היה יכול להתייצב לפני הפלסטינים
בכל עת. אל־סאדאת אמר לשליח
הסורי: ניפגש כולנו ברבאט. כל הצדדים
יציגו את עמדותיהם ואת הישגיהם,
לא אסתיר דבר מאיש.
לפני שהמלכים והנשיאים נכנסו אל
אולם־הוועידה, הופתע הנשיא סאדאת
לשמוע את חאפט׳ אל־אסד האומר לו:
כבוד הנשיא, אני רוצה להיפגש איתך
באחד החדרים לישיבה מייוחדת, לפני
הישיבה הכללית. סאדאת השיב: מצידי
אין כל מניעה לכך. להיפך, זה עדיף. יש
לי מה לומר לכם בתגובה על מה שאני
קורא בעיתונים שלכם ושומע ברדיו
הסורי.
אחרי שישב והתרווח בכיסאו, שאל
הנשיא אסד בקול שקט :״האם הגעת
להסכם כלשהו עם האמריקאים?״
אל־סאדאת השיב בשאלה :״הגעתי

הטעם הטוב כאשר הכריז במדינות המפרץ
שקיים הסדר חשאי בין מצריים וישראל,
וכי סוריה חי?בת לגלות את כל
הפרטים כדי לקבוע את עמדתה. לפיכך,
כפי שאתה יודע, נתתי הוראה לשגריר
בדמשק לנתק כל קשר עם שר־החוץ
שלך. עבד־אל־חלים ח׳דאם. שיגרתי לך
מיברק בעניין זה. הייתי צריך לנתק את
יחסי עימך, שכן נמאסו עלי כל החשדות
והטלת הספקות בכל הישג. למרות שהייתי
כן וגלוי־לב עימך, ודיווחתי לך
על כל פעולה הרבה לפני מועד הביצוע,
במהלך הביצוע ומייד אחריו. ההיסטוריה
של היחסים בינינו מאשרת זאת.״
הנשיא אל-אסד הרכין ראשו ולא השיב.
אל־סאדאת שב ואמר :״אני מדגיש
שלא היה כל הסכם ביני ובין הד״ר קי-
סינג׳ר על דבר מעין זה. אילו היה כזה,
היית אתה יודע על כך לפני כולם. כיום,
כל מה שאני עושה מתרכז בנסיון להגיע
להפרדת־כוחות שניה, וטרם הגעתי לתוצאה.״
הנשיא
אל-אסד אמר :״אבל אתה הסכמת
לנסיגת הכוחות הישראליים אל
מאחורי קו אל-עריש—ראם־מוחמד.
(הערה שר מנצור: באותו זמן אמר
הד״ר קיסינג׳ר, בראיון לטייס ולניוזוויק
שקיימת תוכנית לנסיגה אל מאחורי קו

הנציג הבילעדי והלגיטימי של העם הפ לסטיני.
קיסינג׳ר נהג להסתובב בין הבירות,
לשמוע, לדבר, להעביר השקפות ולקרב
בין עמדות. יכולתו לפשר עלתה על
הסבלנות שלו. כישרונו התבטא בתפיסת
נקודות ההסכם מהר יותר מאשר את נקו־דות־המחלוקת.
הוא הצליח לשכנע את כל
הצדדים שהוא פועל לטובתם, וכך זכה
באמונם של כל הצדדים.
באחת הפעמים אמר קיסינג׳ר לנשיא
אל־סאדאת: כבוד הנשיא, אני אדם בעל
סבלנות ארוכה. יש לי כושר עצום לשאת
בקשיים. נכון שהייתי מרצה באוניברסיטה
ודיברתי כל הזמן כשהסטודנטים מקשיבים
לי, אך בדילוגים הללו בין הבירות
הערביות אני דומה לאותו תלמיד הרוצה
ללמוד יותר ויותר. לפיכך אני מקשיב,
מנסה להבין בשיא הסבלנות, הכנות ותחו־שת־הסכנה.
״אומר
לך בגילוי־לב: מאסתי בתפקידי.
אני יודע בדיוק מה אתם רוצים. אתם
רוצים את האדמה? קחו אותה. יש לכם
חילוקי־דיעות בנידון? קודם עליכם לה גיע
להסכמה, ואחר־כך קחו את האדמה,
ורק בשלב מאוחר יותר תדונו בחילוקי-
הדיעות. קחו כל שטח $הוא, בכל זמן
שהוא, ובמהירות, ואת חילוקי־הדיעות
תיישבו בניחותא.״

הנוחות החזירו
סאדיאוז

של מאמרו המרתק של אניס מנצור בשבועון אוקטובר אומרת :
״המסר שעלה ברבאט — ירד בעמאן, קיסינג׳ר אמר :
לעצמכם שעל אחד של אדמה, ואחר־כך התנצחו ביניכם. אל־אמר:
אני מסכים, ניקח פיסת־אדמה (בגדה) ונניף עליה דגל !״

אני ס מנ צו ר

להסכם עם האמריקאים — על מה?״
אל־אסד :״שתיקח את קו אל־עריש—
ראס־מוחמד.״
אל־סאדאת :״כיצד אתה אומר דברים
כאלה, יא חאפט? ,אהה הרי יודע היטב
שסיימנו את הפרדת־הכוחות הראשונה
בחזית המצרית והסורית גם יחד. עכשיו
אני מנהל שיחות לגבי הפרדת־הכוחות
השניה. אילו הייתי מגיע להסכם לגבי
קו אל־עריש—ראס־מוחמד, כלומר, שלושת
ריבעי סיני, הייתי משיג לך גם שלושה
רבעים מן הגולן. אל תשכח שאני
הייתי זה שהשיג עבורך, בהפרדת־הכו־חות
הראשונה, את האדמה שנסוגות
ממנה, ואתה הצלחת להוסיף גם את קו־נייטרה

(הערה של מנצור: סוריה מסרה
על נפילת קונייטרה 19 שעות לפני שזו
נפלה באמת, כדי לחפות על שערורייה
ובגידה, זאת כאשר הנשיא׳ אסד שימש
כשר־ההגנה בממשלת מוסטפא טלאס. הם
הרשיעו את השדרן האומלל שמסר את
ההודעה, והוציאוהו להורג).
הנשיא אל־אסד אמר :״זהו המידע העומד
לרשותי, ואני בטוח בדברי!״
אמר סאדאת :״התבייש לך, יא חאפט׳.
לא מתאים לך לאמר דברים כאלה. אפילו
שר־החוץ שלך, ח׳דאם, עבר את גבול

קי סיגג׳ ד:
״ נמאס לי! ״