גליון 1981

שיעניק ליו״ר הנהלת הסוכנות מעמד מקביל של מעיו
שר לענייני יהדות העולם. לעומת זאת לא רצה אבן
להשלים סופית עם הוצאתו מן המעגל הממשלתי,
על־ידי מעברו למישור הציוני בילבד.

מג עי ם ל חי דו ש
הי ח סי ם עם ב רי ה ״ מ?
שמועות עיקשות טוענות כי לאחרונה
התחדשו המגעים מאחרי־הקלעים לבירור
האפשרות לחידוש היחסים הדיפלומטיים
כין ישראל לכרית־המועצות. כניגוד
לגישושים קודמים שהיו כנושא זה בעבר —
שהיו בולם כיוזמה סובייטית — נעשים
המגעים הפעם כיוזמה ישראלית.

הי ללבראש
מ תנג די
שר־המישטרה, שלמה הילל, התייצב
במפתיע כראש שוללי הסדר־הביניים
המוצע בתוף הממשלה.
כמו שני שרי חמפד״ל, יצחק רפאל ויוסף בורג,
נמנע גם הילל, בעת ההצבעד בממשלה על אישור
ההצעה הישראלית. אולם הוא היה תקיף בדיעותיו
ובהתבטאויותיו יותר מאשר השרים הדתיים.

המבתח שו ב
ביד* דיין
באופן פאראדוכסלי עלול גורל ממשלת רביו להיות
תלוי שוב בעמדתו של משה דיין, כלפי הסדר־הביניים
המוצע בין ישראל למצריים. ערב יציאתו השבוע
למסע נופש והרצאות בקנדה, כבר הסתייג דיין
מההסכם המוצע, אולם השאיר בספק את צורת
הצבעתו כאשר יוגש ההסכם לאישור הכנסת.

אם יחליט משה דיין להתייצב בראש
מתנגדי הנסיגה מסיני, הוא עלול לגרום
להפלת הממשלה, כאשר אנשי רפ״י
לשעבר במערך ועוד כמה ח״כים בודדים
מהקואליציה יצטרפו אליו.

אולם ספק אם דייו רוצה להגיע לעימות עם רביו
על רקע הנסיגה מסיני דווקא. דיין, המקווה עדיין
לחזור ולתפוס עמדת־מפתח בשילטון, יודע כי הוא
זקוק לתמיכת הממשלה האמריקאית. קשה להאמין
שהוא יסתכן במהלך שיציגו, לעיני כל, כמי שהכשיל
יוזמה כה חשובה לעתידם הפוליטי של פורד
וקיסינג׳ר.

תו כני ת א בן
שר לעניינים יהודיים
אבא אכן לא דחה על הסף את ההצעה
לקבל לידיו את תפקידו של פינחס ספיר
המנוח — יו״ר הנהלת הסוכנות היהודית —
כפי שפורסם, אלא העמיד תנאי נגדי:
מינויו בשר בממשלת־ישראל, אולי כדרגת
ראש־הממשלה, כד־בבד עם מינויו
סגן ו״ ף--

הסוכנות.

לפי אותן שמועות, מעוניינת עתה ממשלת ישראל
בחידוש היחסים עם ברית־המועצות, למיקרה שייווצר
שוב קרע עם הד״ר הנרי קיסינג׳ר, דבר שיביא
למשבר גלוי בין ישראל לארצות־הברית.
בעבר הלא־רחוק, כאשר הוצעה לרבין האפשרות
להסדיר פגישה בינו לביו מזכיר המיפלגה
הקומוניסטית הסובייטית, ליאוניד ברז׳נייב, הוא הגיב
עדיין במילים ״חלומות באספמיה,״ ודחה את
הצעת־התיווך.

ק א 3וצ״ מ ע די ף
לה שאר בכלא
הארכי־כישוף הילאריון קאפוצ׳י, היושב
בכלא זה כשנה, יעדיף להישאר בכית־הסוהר,
תחת להיות מגורש מישראל
לארצות־ערב.
קאפוצ׳י, בעל רכוש רב בשטחים המוחזקים, אינו
מוכן לוותר על האדמות שבשליטתו, וידחה הצעה
של שיחרור תמורת גירוש, אם תוגש לו. הוא גם
חושש שאם יגורש מהשטחים, המוחזקים היום בידי
היהודים, יאבד כל סיכוי לחזור למישרתו מלפני
מעצרו. הוא מגלה מוראל גבוה בכלא, לומד ארבע
שפות ומבקש רק שיועבר למקום שבו התנאים
נוחים יותר. בקשה זו עשוייה להתקבל על־ידי
הנוגעים בדבר.

ב די כ און קשה
מצב־בריאותה של ראש־־הממשלה
• לשעבר, גולדה מאיר, הורע כתקופה
האחרונה. אד שורת התחלואים
שמהם היא סובלת מאז פרישתה
מראשות־הממשלה, ושכגלדם ככר
הוכנסה מיספר פעמים לכתי־חודים
לטיפול נמרץ, נוסף-עתה דיכאון
נפשי קשה.
מקורביה שד גולדה טוענים כי היא
הושפעה כצורה חמורה ממותו
הפיתאומי שד פינחס ספיר. רופאיה
חוששים כי לדיכאונה עלולות להיות
השלכות על מצב־כריאותה.

ראשהש.ב.

ה אידי אמינים?

חקראת רא שי

אור אבורי
שלמה בוקר (..קצוץ״)
(חבר ועד עובדי מחלקת־הים, קצא״א)

משה לו•
(מזכיר הימאים הדירוגייס)

ה1שע פרץ
(מזכיר ועד פועלי התיפעול בנמל אשדוד)
יכי יקרא משיריו

ק ב לני העפר
ההזרמה הצפוייה שד מאות מיליוני לירות
לקכלני־העפר כסיני, שעליהם תוטל
המשימה לכנות גם את קו־הכיצורים החדש
של צה״ל אחרי הנסיגה ממעכרי־ההרים,
העלתה הצעה להלאים את —ההכרות
קבלניות המבצעות את העבודות.
ההצעה הועלתה בשיחה ביו ראשי מישרד־הביטחון
ומישרד־האוצר, ועתה נבדקים ההיבטים המישפטיים
של הנושא.

נגד קו ר ב! מיקר ה
אוננו ושוד
.:מגישה .
דכית*המיו 6$ט ה 6ד!חי::שני כיתגי*
אישום1::ג:: 5געדמיה^וי5מ^יאן מ ן, אנשי אחרי •שהמס^יפמימ:י:גילתמ:
• 9עימ במיץ
ו*נפ:•1אותת,
נגד

3 ::זהד :$ת ת 8שיש? עמג׳ הו מיה שגי

תיקיה יש1ים לגדה, עוד. משגת 4ז*וג.
:הי*;:נאשמת כגיהוי ^יתיגו ש ת י
• מ9גו:שמועמן ו^ בגי8הו> :ג 8הויהיית
רללקדהותיח. .

או פ חי צי ה פני מי ת
למנב׳״ל זיאל־על״

גולדה שרוייה

אבן קשר הצעה זו בתפיסה חדשה של התפקיד,

רב־שיחה על נושא זה ייערך בתל־אביב,
בבית־סוקולוב, ביום ד׳ זה, ה־ 20 באוגוסט,
בשעה 8.45 בערב, בהשתתפות:

הצעה להל אי םאת

משרדהד תו ת
ראש השב״ב חקר את צמרת מישרד־הדתות
על הדלפת ידיעה בדבר כומר שנאלץ
להתפשט כנמל־התעופה כן־גוריון.
הידיעה, שהתפרסמה במדור זה לפני שבועיים
(העולם הזה )1979 גילתה שראשי הכנסיות בארץ
הביעו את כעסם על התנהגותם הגסה של אנשי־הביטחון
בנמל־התעופה בן־גוריון. ביו השאר סופר
על המיקרה האחרון, שבו אילצו שירותי־הביטחון
את האב ניקולאי, סגנו של ראש־המישלחת הרוסית,
להתפשט עירום. הידיעה הועתקה על־ידי הטלוויזיה
הירדנית, וגם היומון מעריב דיווח לקוראיו על
כעסם של ראשי הכנסיות.

כטענה כי כן־ארי אינו מקיים הבטחות,
ומסכסך בין הפקידות הבכירה כ״אל־עד״

מתוך מגמה שד הפרד־ומשול.
באחת הישיבות האחרונות של הנהלת אל־על נמתחה
ביקורת גלוייה על בן־ארי, אשר נדהם מההתקפות
עליו ומיהר לנעול את הישיבה. אחרי הישיבה ערך
בן־ארי סידרה של שיחות עם מנהלי־אגפים ועם
פקידים בכירים אחרים, בניסיון להשקיט את הסערה.

איתן א ל מו ג
דו ברה מי שטרה
איתן אלמוג, איש מערבת־החדשות ברדיו1 ,
עומד להתמנות כדובר מישטרת ישראל.
מפכ״ל המישטרה, שאול רוזודיו, דחה
כקשות שד קצינים כמטה הארצי לקבל
מינוי זה, והחליט לקחת איש מחוץ
למישטרה, כדי שיהיה נאמן לו, ולא
לקצינים בכירים המהווים אופוזיציה
פנימית דרוזוליו.
עתה מחפשת המישטרה שני דוברים נוספים: האחד
למישרד־המישטרה, שיהיה כפוף ישירות לשר,
והשני למישמר האזרחי. בזמנו הציעו את התפקיד
לעוזר פינחס ספיר במישרד־האוצר, דן הלפרץ, אולם
הלפריו דחה את ההצעה.

!גירוסל פו ס ט׳
דירי א רי הראט
המאבק על כהונת העורך כעיתון
״ג׳רוסדם פוסט״ מתקרב לסיומו,
״ג׳רוסלם
כשהתפקיד המיוחל יימסר לאריה ראט.
העיתונאי היהודי־הבריטי דוויד קימחי, שהתפקיד
הוצע לו, דחה אותו על הסף, משנתברר לו כי
הדבר עלול לסבך אותו במאבק ארסי עם עובדי
העיתון. קימחי טרוד בעניינים משלו, בפרים, ולא
הגיע כלל לידי שקילת ההצעה לגופה.

יפייפום אדנית ע

11111

!1111

חברת. מדילייו• השוויצרית יערה עבורך סידרה מושלמת

בידקס — דיאודורנט נשי אינטימי.יעיל ועדין שפותח
עי י גיניקולוגים ב־ג ריחות נפלאים:
״קלאסיק• — באריזה לבנה. ,דיסקדט• — באריזה כחולה,
״יאסמיז באריזה וורודה.
נן וי קדש — דיאודורנט גוח עדין ב־ 4ריחות מפתים
״פרינטן״ — באריזה כחולה. ,ספורט• — באריזה וורודה,
אינטרמצו• — באריזה חומה. ,אנטי־־פרספירנט״ — באריזה ירוקה.
מופץ ע׳׳י יצהר בעימ. להשיג בבל בתי־המרקחת והתמרוקיות

העולם הזה 1981

״העולם הזח״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדה ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב בן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה בספי בע״מ .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

ודאי שמת את ליבך לכך שבמרוצת
השנה האחרונה התחוללה מהפכה שקטה
במתכונתו של העולס הזה. מגיליון שהכיל
40 עמודים התרחב העתון עד ל־ 52 עמודים,
המהווים גידול של .3070 הדבר התאפשר
הודות לגידול הניכר בכמות המודעות ה מסחריות
המתפרסמות בעתון. התרחבות זו,
שהיא תופעה יוצאת־דופן בתקופה של
צימצומים בכמות המודעות הכללית בעתו״
נות הישראלית, גרמה לגידול מקביל ב שטח
החומר המערכתי בעתון.
הדבר מתאפשר הודות לשני גורמים.
הראשון שבהם היא מחלקת־המודעות של
העתון. מתוך מודעות לחיוניותה של מח לקה
זו לאבטחת עצמאותו של עתון בלתי-
תלוי ובלתי נתמך כמו העולם הזה, התארג נה
מחלקודהמודעות מחדש. לצורך זה
ויתרנו על אחד החברים הוותיקים של ה מערכת,
רפי זכרוני, שנטל על עצמו את
ניהול המחלקה. אולם התארגנות מחדש זו
לא היתר. מועילה לוליא התפנית שחלה
ביחסים שבין העולם הזה לבין המפרסמים.
בהדרגה אך בעקביות התפשטה בין ה מפרסמים
ההכרה ביעילותו של העולם הזה
כמכשיר פירסומי. ההרכב האנושי המיוחד
של קוראי העולם הזה והעובדה שכל גיליון
בודד של העתון מגיע בממוצע לכעשרה
קוראים, הפכו אותו לאמצעי פירסום מבו קש.
כך, למשל, נוכחו מפרסמים שפירסמו
בהעולם הזה מודעות־תלוש (מודעות עם
תלושי מישלוח של הקוראים) ,שכמות ה תשובות
שהתקבלה מקוראי העתון עלתה
על זו של קוראי עתונים יומיים נפוצים
הרבה יותר.
לא מכבר הוזמן העורך הראשי של
העולם הזה, אורי אבנרי, להרצות בפני
חברי איגוד המפרסמים. הגיליון האחרון של
אותות ,75 ביטאון איגוד המפרסמים, הכיל
תקציר מהרצאתו של אבנרי, שיש בה
עניין לא רק לפירסומאים ומפרסמים.

מונופוליסטי־ממשלתי, של כלי־תקשורת
אלה. הדרישה לחופש־רדיו ולחופש־טל-
וויזיה צריכה להיות חלק חשוב בכל מאבק
לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית).
העיתון הוא, איפוא, כלי חיוני, הממלא
תפקיד ציבורי ראשון־במעלה. אך באותה
שעה הוא גם מיפעל מסחרי, הכפוף לכל
התהפוכות של השוק במשק קפיטליסטי.
זהו ייחודו של המוסד העיתונאי — ומכאן
אפשרויותיו המיוחדות, אך גם הסכנות
המיוחדות המאיימות עליו תמיד בכל ארץ. 1י חופש העית!ונות אינו נתון מובטח,
גם לא בתנאים אידיאליים. אין ארץ בעולם
שבה קיים חופש־עיתונות מוחלט. במציאות,
מידת חופש־העיתונות שונה בכל
ארץ, ואולי גם בכל תקופה. יש התקפה
מתמדת על חופש-העיתונות, ויש לעיתונות
צורך מתמיד לעמוד על חרותה.
בארצנו, בה אין מסורת דמוקרטית
מבוצרת, נכונות העיתונות להגן על חרו תה
חיונית שבעתיים. למרבה הצעד, קשה
לומר כי העיתונות הכללית מודעת לצורך
זה בכל עת ללא-פשרה. אני מרשה לעצמי
לומר כי העולם הזה היה ונשאר חיל-
החלוץ במאבק זה.
האיום הישיר ביותר על חופש־העיתונות
הוא הבעלות הממשלתית ו/או המיפלגתית.
סכנה זו הולכת ופוחתת בארץ. העיתון ש
וזהו
והקציר ההרצאה:

לפי החלוקה הקלאסית, מבוסס ה־מישטר
הדמוקרטי על שלוש רשויות:
הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות
השופטת. אך למעשה קיימת רשות
רביעית, שבלעדיה אין שלוש הרשויות
האחרות יכולות לתפקד: הרשות הממדעת
— העיתונות ושאר כלי־התקשורת.
בהיעדר עיתונות חופשית, המגלה לאזר חים
את כל האמת, אין הציבור יכול לבחור
בין האלטרנטיבות השונות, ולהרכיב פר למנט
שיבטא את רצונו. בהיעדר עיתונות
חופשית, אין האזרח יכול לבקר את פעולות
הממשלה, ולהחליפה בעת׳הצורך. אף ה דשות
השיפוטית אינה יכולה לתפקד כראוי
בלא ביקורת ציבורית מתמדת /במסגרת
של ״פומביות המשפט״ — שהיא ערך
מקודש וחיוני במישטר הדמוקרטי.
אולם, הרשות הרביעית שונה מכל שלוש
חברותיה: אין היא ממומנת על-ידי ׳הציבור
באמצעות המיסוי. כדי להיות חופשית,
צריכה העיתונות להיות בלתי־תלויה בשלטון.
ממילא היא צריכה להגזון מהכנסה
עצמאית, מן התפוצה ומן המודעות( .בארץ
אין טלוויזיה חופשית ורדיו חופשי, בגלל
המעמד המונופוליסטי־ציבורי, ולמעשה ה

רפי
זכרוני
מהפכה שקטה
בבעלות מיפלגתית נעלם כמעט לגמרי, ובמקומו
בא העיתון שהוא, לפחות להלכה,
בלתי־תלוי.
גם הצנזורה אינה מחווה, בדרך כלל,
איום חמור. אפשר להתווכח אם בכלל יש
בימינו צורך ותועלת בצנזורה, כאשי מ ר
שירי-הריגול האלקטרוניים והאחרים הגיעו
לשיא של שיכלול ותיחכום, ואין סיכוי של
ממש להסתיר דבר. אולם אני מוכן להש לים
זעו. הדיעה הגורסת. כי יש מועלת
מסויימת בצנזורה׳ ,וכי במצבה הביטחוני
של ישראל בשעה זו, יש להניח לצורכי-
הביטחון להגות מן הספק. כלומר, אני
מוכן להשלים זמנית׳עם צנזורה שתהיה

מוגבלת לחלוטין לענייני־ביטחון מובל־קים,
ותעמוד תחת ביקורת ציבורית קפדנית.
ביקורת כזאת אינה קיימת כיום.
מאז מילחמת יום־הכיסורים, ניכרת ליברליזציה
מוחשית בנוהלי הצנזורה.
(הערה: הדברים נאמרו לפני פרשת
ספרו של מתי גולן. בעקבות פרשה זו,
שהיא חסרת־תקדים ושבה הופעלה הצנזורה
למטרות פוליטיות מובהקות, בלי כל
קשר לענייני ביטחון, נאלץ המחבר לחזור
בו מקביעה אופטימית זו).
האיום החמור ביותר על חופש־העיתונות
בארץ הוא סמוי. לא מכבר טענו מקורות
ממשלתיים אמריקאיים שמאמרו -של כתב־חוץ
ישראלי באמריקה נכתב למעשה על-
ידי ממשלת־ישראל. אותו כתב פועל מטעם
עיתון ישראלי בלתי־תלוי, ולכאורה ההאש מה
נראית תמוהה. אולם כל אדם בוושינגטון
יודע כי כימעט כל כתבי־החוץ הישר-
אלים אינם אלא דוברי השגרירות הישרא לית
— והוא הדין לגבי הכתבים הישראליים
בבירות אחדות.
יש לכך הסבר פשוט. הכתבים תלויים
בשגרירויות הישראליות, מכיוון שאלה הם
מקודות־המידע העיקריים שלהם• כך נוצ רת
תלות מסוכנת, המנוצלת על־ידי השגרירויות
כדי להפוך את הכתבים לדוברים
בלתי־רשמיים. הכתב, הזקוק לחסדי השג רירות,
נאלץ לרומם את אנשיה ופעולותיה,
ולא פעם לגנוז מידע שאינו נוח לה. לקורא
נדמה שהוא מקבל מידע בלתי־תלוי מחו״ל,
בעוד שלמעשה הוא קורא קומוגיקאטים
מוסווים של ממשלת־ישר׳אל עצמה.
במידה זו או אחרת נכון הדבר בתחומים
רבים. כתב־המישטרה מביע לא פעם את
דיעות המישטרה, כתב־התעופה את דיעות
אל־על, הכתב הצבאי את דיעות ה-
מטכ״ל. כי כל הכתבים האלה זקוקים לשטף
בלתי-פוסק של מידע מן המוסדות, ועל כן
הם צריכים לחיות עימם ״בידידות.״ השל טון
יכול לתת פרם לנתב פלוני על-ידי
הענקת ״סקופים״ בלעדיים, ולהרוס את
פרנסתו ישל כתב אלמוני, על־ידי ניתוקו
מן המידע החיוני. זוהי מציאות יומיומית
בארץ, והיא ומגבילה באופן ניכר את חו־פש־העיתונות.
בתחומים
מסויימים חמור המצב יותר
מאשר בתחומים אחרים, ויש בכל תחום
עיתינאים אמיצים המוכנים להיכנס למאבק.

על ירקן ן רוכזה, ברורה הסכנה של
שימוש בפירסומת המסחרית לשם צימצום
חופש־העיתונות. העיתון זקוק למודעות.
ככל שהעיתון גדול יותר, כן הוא תלוי
יותר במודעות מסחריות וממשלתיות. אין
דבר מסוכן יותר לעיתונות מאשר השימוש
במכשיר זה לשם לחץ על המערכת. הדוגמה
הבולטת ביותר בארץ הי׳א בשטח ה תעופה.
חברת אל־על אינה מסתירה את
הנוהג שלה להשתמש במתן מודעות, בהזמנת
עיתונים למטוסים ובעיקר בחלוקת
כרטיסי-טיסה לעיתונאים, כאמצעי לחץ
לצורך גניזת מידע שאינו רצוי לה, והפצת
חומר תעמולתי שלה במסווה של מידע.
לגבי חברה זו, אין חופש עיתונות בישראל•
עובדי אל־על אינם יכולים, לכן,
לצפות לסיקור הוגן של ענייניהם, כשהם
מכריזים על סיכסוך־עבודה.
אולם זהו מקרה קיצוני, וניתן לאמר כי
בדרך כלל לחץ זה לא הגיע עדיין למומרים
מסוכנים• אך ידועות דוגמאות לא-
מעטות של הפעלת־לחץ, כשם שידועות גם
דוגמאות חיוביות( .יש לציין, למשל, את
העובדה שקואופרטיב אגד לא הפסיק
את הפירסום שלו בהעולם הזה, אחרי
שהשבועון פירסם גילויים על תמונות יק רות
שניתנו כמתנת־פרידה לשר התחבורה
דאז שמעון: פרס ולסגנו גד יעקובי).
כל מי שאחראי לשטח הפירסום במשק,
חייב לדעת כי רובצת עליו אחריות ציבו רית
רבה מבחינה זו. הפרסומת דרושה
לעיתונות החופשית לעצם קיומה, ואין
חטא גדול יותר מאשר ניצולה־לרעה.
בסיכומו של דבר, אם נרצה להגדיר את
מצב חופש־העיתונות במציאות הישראלית
כיום, ניתן לאסר כי המצב טוב יותר מאשר
במדינות רבות בעולם׳ אך הוא עדיין מפגר
אחרי המצב במדינות מתוקנות כמו ארצות-
הברית ובריטניה.
אילו אפשר היה לשרטט בדיאגרמה 1את
מצב חופש־העיתונות בעולם כולו, היתד.
ישראל נמצאת בלי־ספק במחצית העליונה
של הלוח. אך היא עדיין דחוקה מן המקום
הראשון.

מכתבים איש השנה
איש־השנה צריך להיות ללא ספק יצחק
רבין. הוא הצליח לשבת על כסאו משך
כימעט שנה תמימה למרות שמעולם לא
היה וכפי הנראה לא יהיה גם, ראש־ממ־שלה
פחות מוכשר ויותר חיוור ממנו.
משה זייך אשדוד
...הפעם — חיים בן־שחר. כבר שנים
רבות לא הצליח אזרח ישראלי לסבך את
המדינה בבוץ כזה, כמו הפרופסור הנכבד
עם הריפורמה שלו.
אברהם רן, נווה־אביבים
כדאי לכם לבחור השנה את יורם בי־כונסקי
כאיש־השנה. ביכונסקי היה האדם
המושמץ ביותר במדינה במשך שבועות
ארוכים, בהם הוכיחה מישטרת־ישראל שוב
את אפסותה ומחדליה. ביכונסקי היה ה יחידי
מכל הגיבורים הגדולים׳ החל מה־פושעים
דרך העיתונאים ואישי־הציבור,
המאיימים השכם והערב לחשוף את הפרצוף
האמיתי של המישטרח הגרועה י ב יותר
בעולם, מישטרת ישראל, אשר הצ ליח
לעשות אותה לצחוק גמור.
אם לא נעים לכם לבחור את ביכונסקי,
אתם יכולים לבחור את רב־פקד אברהם
צמרת, המשוגע לביכונסקי, או את ה אחראי
על המישטרה, המפכ״ל שאול רו־זוליו.
משה
כהן חיפה
...אין ספק — זה מגיע ליהושע פרץ.
מבלי להיכנס לוויכוח אם הוא צדק או לא
צדק במעשהו בנמל אשדוד, אם הוא כן
דומה לאידי אמין או לא דומה לרב גורן,
פרץ הוכיח השנה כי הוא הגבר היחידי
במדינה הזאת, היכול לבצע את מה ש הוא
חושב לנכון, מבלי לדבר הרבה ו מבלי
להתחשב בפוליטיקאים או בעיתו-
נאים־מטעם.
לפרץ יש עוד סגולה אחת שהיא חשובה
ביותר. הוא היחידי בארץ שמאחריו
עומד איתן ציבור שלם, וכל זאת מבלי
שהלך לאוניברסיטה ומבלי שהיה חבר-
כנסת.
לילי רפאל, ירושלים
• כמו בכל שנה קורא העולם הזה
לקוראיו להציע את איש־השנה ואת אנשי־השנה
בעולם, במרחב, בכלכלה, במישפט,
במדיניות, בביטחון, בעיתונות, ביהדות,
בשידור, בכנסת, בדת, ברפואה, בספורט,
בתיאטרון, באמנות, בספרות, את אשת
השנה ואת צעיר השנה.

הזוהר רוצה להישאר
בקשר לכתבה על ריטה היוורת הישרא לית
(העולם הזה ,)1980 ברצוני להעיר,
שהעולם הזה העלה בה נקודה חשובה.
משום־מה הי־תה לי הרגשה, לאחר קרי־

פנינה אלון
תנו לה צ׳אנס
את הכתבה, שפנינה אלון היפהפייה (ב־קנה־מידה
לאומי, לדעתי) ,באמת רוצה
להישאר בארץ, בעצם, ופשוט קצת קשה
לה להחליט.
מצד אחד היא יצרה לה דימוי של נע־רת־זוהר,
שהיא מרגישה שעליה להצדיק
אותו, אבל מצד שני היא יודעת שבחוץ־
לארץ היא רק תתבזבז כמו רבות לפניה.
נראה גם שמשאת־חייה איננה דווקא ל-
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 1981

איזה יופי, המסטיק החדש
של עלית!
גומי לעיסה בנסי
של עליה
בטעמים ובצבעים שונים עושה״מענייך בפה.
להשיג בבל החנויות
ובכל הקיוסקים,

עוד מוצר עילית של

ע לי ת

מכתבים
(המשך מעמוד )4
זזתוזתן עם מיליונר יהודי־אמריקאי כרסתן
וסבון וסתום בכסף.
לכן׳ אני חושב שצריך לתת לפנינה את
הצ׳אנס, ואני מקווה שבעיקבות הכתבה
שלבם מישהו באמת יעלה איזה רעיון טוב
ומושך שיפתה אותה להישאר בארץ ולמצוא
את עצמה בין החבר׳ה האמיתיים
שלה.
עודד אטינגר, פתח־תקווה

ביליארד שקט וסולידי
בקשה לי אליכם, והיא: ברצוני ללמוד
לשחק ביליארד, ולאחד־ימכן גם להמשיך
ולשחק מישחק זה באופן קבוע. אך דא־עקא,
כל המקומות שידועים לי ולחברי
ומכרי, אינם כאלה שנותנים חשק ריב ללבת
אליהם. יזאת, בגלל בני-התישחורת המסתו־בבים
שם, וכן הנוהג לשחק שם על כסף
בלבד.
מה שאני,מעוניין בו הוא ׳מקום שקט
וסולידי, שבו נמצאים אנשים בעלי רמה
תרבותית נאותה, ויהיה לה אפילו מועדון־
חברים או מועדון סגור, או כל מקום שהוא
העונה לדרישותי אלו.
אודה לכם מאד אם תעבירו אלי את
הפרטים המתאימים, אם בכתב ואם מעל
דפי עיתוננם.
שמשון כך ג , 7חולון
• מי שיש בידו מידע העשוי לסייע
לקורא בן־גל, ולקוראים רבים אחרים,
מתבקש להעבירו למערכת.

כמו־כן מורדם הגור גם משום שהוא
נולד לפעמים עם שפה שסועה, דבר ש יקשה
עליו בהתפתחותו הגופנית. הרדמתו
של גור לבן כזה דומה להרדמתו של עגל
ברפת, שנולד עיוור או עם שלוש רגליים
בלבד.
כל מה שנעשה הוא לטובת החיה בלבד,
וטוהר הגזע מושאר בעדיפות שנייה.
אדון אכידר, תל-אביב
• אפילו כלב שנולד פג או בעל שפה־שסועה
יכול למצוא מישהו שיאהב אותו —
וזוהי תכליתו של כלב, בניגוד לעגל. חוץ
מזה, האם טרח הקורא היקר פעם לשאול
גור בן־יומו אם משנה לו איך הורגים אותו

יד״חברזד ש? השישטרח
יורשה לי להעיר כמה דברים (מעט
מאוחר, כי חזרתי לאחרונה מחו״ל) לרשימה
״ליליאן נידונה למוות״ (העולם הזה
.)1974
נכון, שאין המישטרה יכולה להעמיד שו טר
ליד כל מכון־עיסוי, אבל מצד שני,
עליה לטפל בידי־ברזל בכל ביריון המאיים

סוף־סוף מצאתי סמל פאלי בתל־אביב,
על בניין הנבנה כעת בשדירות דויד ה מלך,
ליד בניין הרבנות.
אולי יכול מישהו להסביר לי למה נו עד
המיבנה המוזר בראש הבניין?
אלון שקד, תל־אביב

בתחילה ברצוני להודות לכם על פירסום
מיכתבי (העולם הזה ,)1980 אשר תיקן
מיספר אי־בהירויות בנושא הכלבני. סבור ני,
כי לאחר מעשה זה יחשבו אותם בעלי-
כלבים פעמיים לפני מתן החופש לכלבם,
וכמו־כן גם מגדלי־ד,כלבים ייזהרו בשעת
הגידול, וישמרו על צורה נאותה ועיקבית
של הרבעות־כלבים וטיפוחם כמייצגי הגזע.
אך על פיסקה קטנה במאמר שפירסמתם
קשה לעבור בשתיקה. אני מצטט :״הרעיון
שמותר להרוג כלב למען טוהר הגזע זיעזע

שיבתב אל אחבח ישנח

לידיאן לבן
גם לה מותר לחיות
על נערת מכודעיסוי -ולא־כל־שכן על מי
שביצע בה מעשה־אונס או חיבל בדירתה.
ברור, שכמו בתחום הרפואה, טיפול
מונע עדיף על־פני ריפוי לאחר־מעשה.
לכן, תיטיב המישטרה לעשות אם תניח
את ידה — ומייד — על ביריון המאיים
איומיו, לפני שיספיק לבצעם.
מבחינת המישטרה והחוק: כל זמן ש האדם
פועל במיסגרת החוק, אין עילה
למישטרה להטרידו ולשבש את חייו. או לם׳
אם האדם עובר על החוק (במייוחד
עבירות חמורות כפי שנעברו על־ידי או תם
ביריונים) ,שומה על המישטרה לטפל
בו ביד חזקה.
יעקב זינגר, תל־אביב

הבוקסר הלבן
את החברים היקרים.״ צריך היה להיכתב
כך: קודם־כל, אין אגודת הבוקסרים
״הורגת״ כלבים במובן הישיר והאמיתי.
היא לוקחת את הגור בן־יומו אל וטרינר
מוסמך, ושם מקבל אותו גור זריקת־הרד־מה,
והוא מומת בדרך ובצורה מתאימה
בהחלט, על חשבון האגודה. אין האגודה
״הורגת״ כלבים• אלא דואגת להרדמתם בצורה
מתאימה.
ברור שהגור ״מודדם״ בראש־ובראשונה
למען טוהר הגזע, אך יש גם סיבות נוספות,
אשר לדעתי חשובות לא פחות. אותו
גור לבן הוא לרוב בחזקת פג, אך לא
תמיד. הוא׳ כלב חלש מטיבעו, נוטה להת עייף
ולחלות במחלות. לפיכך, השארתו ב חיים
תגרום לו סבל רב, וגם לבעליו —
אשר קנה כלב בוקסר ומצפה ממנו שיגדל
ויתפקד כמו בוקסר — תיקווה שתתבדה
במהרה.

רעיון לבאי הרבנות
הממשלה משתפם במועצה לביטחון־לאומי,
ואולי גם נועץ בהם את מי לבחור לו
כיועצים.
פ. מיזרחי, תל־אביב
שח זח מז כי ר?

כשהורבים — הגיסוח דא משכה

גס הס רוצים לחיות

הסטל חתלי־יאגיכי

את יודעת שלפעמים, כשנמאס לי, אז
אני מצטער בכלל שחשבו עלייך.
מצטער על האנשים והילדים שנטבחו,
על הנערות שנאנסו ונדמה לי שפעמים,
כשעיני דומעת, שזח היה לחינם.
היום, כשכל ההמשך לדור דאז, משקר,
הורס מנתץ ואני תוהה האם זה היה כדאי?
בטוחני שהיום הם מתהפכים בקיברם,
כל הגיבורים והנערים שמתו ונרצחו לשמע
זעקות היאוש של המרומים, החלכאים,
לשמע השחיתות, החטא והסידחץ.
אבל אני מרוצה מדבר אחד: שלא נכנעת,
למרות כל השקרים והשחיתות והתועבה.
כל יזמן שאנשים וילדים נטבחים בשמד,
אני רותח מכעס ושואל: האם זה בחינם?
למה הורגים המחבלים את הילדים, הנע רים
והנשים?
לכו, פיגעו בשקרנים האמיתיים, בראשי
המיפלגות שמשקרים ומרמים, גונבים ומע מיסים
עלי מעמסה כבדה.
לעיתים אני מקפל את הרעיון למותך
ומחביאו במגירה, ולעיתים אני שמח שלא
נכנעת !
כני אנקורי, ציה׳׳ל
ה שעון ש 7ח שנ ח
איש־השנה שלי הוא השעון המתקתק.
טוענים שהזמן פועל לטובתנו, לא?

גיליון חגיגי שייוחד

בתגובה למיכתביהם של האדון אלכס
מסיים והגברת ברכה נאמן-לוי (העולם הזה
)1978 ברצוני ירק להצטער על כי אינם
לוקחים חלק פעיל בחיינו, אלא נותנים
עצות-חינם מהגולה הרחוקה.
אילו היו כאן, איתנו, אולי היה ראש-

ביחס לידיעה שהופיעה במדור ״אנשים״
(הסולם הזה ,)1977 על מסיבודהקוקטייל
שערך שגריר קולומביה בישראל לכבוד
חגה הלאומי של ארצו, ברצוני לתקן טעות :
אין לשגריר יועצים אישיים (גם לא ל שגרירות
עצמה).
פקידי השגרירות הם השגריר, המזכירה
השנייה הממונה על עניינים קונסולאריים
— הגב׳ אנה ויקטוריה דה־מיידנס — והמזכירה
האדמיניסטרטיבית, הגב׳ ססיליה
קליימן.
• לאחר הערתו של השגריר הנכבד,
הסתבר כי שמו של עורך־הדין אהרון אסא
השתרבב לידיעה בטעות, בתוספת תואר
היועץ המישפטי.
קילוסא. א ר די ל ה,
שגריר קולומביה בישראל, ירושלים
בשח פ רו טו ת יו ת ר
אם אתם כבר מתקיפים, בדרככם בקודש,
ולאו־דווקא את העניין הכי חשוב
בכל הרפורמה הזו (העולם הזה ,)1979
כדאי שלא תעשו טעויות כדי לעוות את
התמונה :
2596מ־ 2700ל״י אינם, כפי שכתבתם,
756ל״י, כי־אם 675ל״י. מכאן שהגטו הוא
2025ל״י, ולא 1944ל״י. ומכאן, תוספת
של 1596 פירושה נטו 2318.25ל״י, ולא
2018.25ל״י.
כך שהתוספת היא 293.25ל״י, וזה בכל־זאת
כמה פרוטות יותר מ* 74.25ל״י.
אולי כעת תתחילו בביקורת ממשית על
הרפורמה, ולא רק על תוססת־ייוקר. שכבודה
במקומה מונח?
טו ב ה גפן, קרית־ביאליק
$כתב העולם הזה מעיר: הקוראת גפן
צודקת בגילוי הטעות, שנגרמה למרות
שכל החישובים נעשו באמצעות מחשב —
פשוט בגלל חילופי ספרות. גם ללא הטעות
הנ׳׳ל, תתן תוספת של 1556 לשכר של
2700ל״י, רק 155.25ל״י בנטו. בנוסף,
קשה לטעון כי ברשימה האמורה חסרה
ביקורת ממשית על הרפורמה.
אי ד 7ח 3ד בי ס! דו 7ד

כקורא קבוע ,׳וותיק מאד, שיל העולם
הזה עוד מימי הבראשית של העיתון עד
״׳ביטאון הכנופייה״ ועד בכלל, אני מקווה
מאד שהשנה תוציאו לאור גיליון חגיגי
מייוחד, ענקי ומפואר, בעיקבות שנת ה־25
להעולם הזח
גיליון כזה צריך, לדעתי, להכיל הומר
מעודכן ומאלף על הסערות שעוררתם במרוצת
השנים (:׳חושיססאן, חטיפת אלי
תבור, רימון, אלכסיס, מנגנון־החושך,
העסק־הביש בכללו ועוד ועוד) עד הלום :
הגילויים הסנסציוניים על השחיתות ב־מישרד־הביטחון.

בר״חיים, ירושלים

עדות שחגולה הרחוקה

עורד־דיז? ,א יועץ

מזה זמן רב אני תוהה, מדוע אין העולם
הזה מביע עמדה, או אפילו מזכיר את
העובדה שאדם הרוצה להגר מישראל אינו
רשאי ליטול עיימו את רכושו.
לא פלא הוא שאכן שמחתי לראות עובדה
זז מוזכרת, לאחרונה, במדור זו־הארץ.
חבל רק שטעות חמורה נפלה בכתבה זו.
המצב הוא כדלהלן: אדם המבקש הקצבת
מטבע זר ברוכשו כרטיס־טיסה, רשאי ל קבל
450 דולר אך־ורק אם הוא מצהיר ש אינו
מתכוון להגר מהארץ.

יוסף שוורץ
לטובת מי?
שנה סוריה מכל הבחינות להעולס הזה,
עלו והצליחו !
־־וסף שוורץ, בני־ברק

אבל במידה שהוא רוצה להיות ישר,
ולהצהיר על כוונתו להגר, הרי הוא זכאי
ל־ 10 דולר בלבד! קשה להאמין? בידקו
ותיווכחו.
אני רק מבקש לא לחתום בשמי, וסיבותי
אתי,
שחגר ( השם ששור כשערכת) אוסטרליה העולם הזה 1981

פרסום אדמון בע״מ

״פ תי תיר ס״
״פתיונירס״
״פוניתירס״
״פ תי תיר ס״
״פ תי תיר ס״

הקורן־פלקס הישראלי המיוצר במתכונת בינלאומית ע״י ״שפע־און״
רחובות -ע״פ מיטב החידושים התזונתיים.
עשוי מפתיתי תירס זהוב שהבשילו בשמש ומכיל את אבות-המזון
החיוניים לארוחה מאוזנת. קל לעיכול, מזין ואינו משמין.
הארוחה לכל גיל, לכל הזדמנות ולכל עונה.
מוכן בן־רגע בתוספת סוכר לפי הטעם וחלב קר.
טרי יותר וזול יותר מקורן״פלקס מיובא.

בד! 1טוב עס פ סי סי ר ס

לקרא ת ה־ $באוקטובר תפס ה ב אל אג אן הטוטאלי את מקומה של
ע בוד ת־ מטה תקינה -והאילתור המפורסם בא במקום נוהל־קר

לרי מןהמותן
ך* לקחים שיש למצות מטרשת ״תוכנית אלעזר״
ן | אינם מתמצים, כאמור, רק בתכניה, אלא מצויים
גם בתהליך התהוותה. כמה מקני־המידה, לבחון בהם את
התוכנית מצד זה, יימצאו בדברים שאמר, בהקשר דומה,
אלעזר עצמו:

״אני לא יורה מן המותן. אני בודק את
הדברים, עושה הערכת־מצב בוחר כדרכי ה פעולה
האפשריות — ורק אז פועל.״

למירב הצער, התייחס אלעזר בדבריו — בהופעתם
בכתבה של יעקב ארז במעריב — רק לנסיון שעשו
״מקורביו״ להניעו לצאת ל״מאבק ציבורי״ בעניין מסקנות
אגרנט (ואם נמנע ממאבק כזה, יש להניח שאכן עשה
הערכת־מצב שקולה) .רק הבל שאת העצות הנכונות
הללו נתן אלעזר לעצמו בעניין שולי לחלוטין ובאיחור
רב, בעוד שכאשר עמד בפני בעיית מיתקפת־הנגד בדרום,
ב־ 8באוקטובר, הכין את תוכניתו ב״שלוף,״ ומסר אותה
ב״ירי מן המותן.״

הרא־גאון ומסה!
^ רעתי, אין אלעזר גאון צבאי. כמותו, רוב המפק-
/דים בכל הצבאות, במשך כל ההיסטוריה. בין השאר
גם מתוך הכרה בקיומה של מציאות אפורה זו, טופח
מוסד ״המטה״ הצבאי ועוצבו נוהלי מחשב ופעולה, שבהם
שולבו המפקד ומטהו, במיסגרת תהליכים שונים, אבל
מקובל לאחדם במושג כולל אחד, המכונה ״עבודת מטה.״

המטה ועכודת־המטה הם חיוניים לבל
מפקד, משום שבימינו אין ניתן, מבחינה טב

״תוכנית אלעזר׳ נולדה
נמלאנת־מחשבת שר
עבוזת־מטה גרועה להפליא
נית, להפעיל פיקוד עוצכתי
שניהם.

כלשהו

בלעדי

המפקד הגאון זקוק להם לשם יישום ופירוט רעיונותיו
— שהם עצמם נוצרים אצלו בהברקות אישיות — וכן
לצורך שליטה בכל אותם אלמנטים או מאמצי־מישנה,
שהוא (המפקד הגאון) איננו מטפל בהם אישית. המפקד
הרגיל, שאיננו גאון, זקוק למטה ולעבודת־המטה לכל
הצרכים האלה ובנוסף לבך — בשונה מן הגאון — גם
לשם עיצוב רעיונותיו, כתחליף להברקות. אם יפעיל
נכון את כליו, יוכל להגיע לפיתרונות הטובים ביותר
וגם להרוס גאונים.

בחלוקה גסה ניתן לקבוע כי בעת מילחמה, מבצע
המטה את חלק־הארי של עבודת התיכנון ושל הניהול
הלוגיסטי, ומסייע למפקד בניהול כל המיבצעים. המפקד
הוא המנהל את המיבצעים — על המאמצים העיקריים
ישלוט, תכופות, אישית — וקובע למטה את משימות
׳התיכנץ ומדיניותו. בלא מטה ועבודת־מטה יעילים, אין
תיכנון, אין לוגיסטיקה, ובדרך כלל גם אץ ניהול יעיל
של המיבצעים.

כבל מילחמותיו עד כה, לא נתגלו המטה
ועכודת־המטה כנקודות חזקות כמיוחד בצה״ל.
--מאח

בנימין עמידרור־
״תוכנית אלעזד,״ לדוגמה, התהוותה במלאכת
מחשכת שד עכודת־מטה גרועה להפליא.
יתרה מזאת, בחינת כל הפירסומים, הרבים והשונים
(ובכללם אלה המביאים את גירסותיו של אלעזר, או מתיימרים
לכך) עשויה לעורר חשד מבוסם, כי לצורך
תוכניתו, ובמהלך עיצובה, כלל לא נזקק אלעזר למטה
או לעבודת־מטה. אינני מניח שהתרשמות זו מוטעית, הן
משום פירוט הפירסומים והן מפני שקשה לתאר תוכנית
לקוייה, חסרה ובלתי־הגיונית כזו, כתוצר של עבודת-
מטה, ולו האלמנטרית ביותר. הרבה יותר סביר ובטוח
להניח, שתוכנית־אלעזר אכן נוצרה ב״שלוף״ וב״ירי מן
המותן.״

אסון ושמו אירתוו
הבנת המדובר,

נסביר בקצרה את יסודות מיבנה

/המטה ועבודתו.
״המטה״ מורכב מ״אגפים״ (שלושה או ארבעה) ,הכוללים
תמיד את הפונקציות של ״מיבצעים״ (פעולת כוחו תינו)
,״מודיעין״ ,״תחזוקה״ (אפסנאות) ו״שלישות״
(כוח־אדם).
סונקציות־מטה נוספות, המכונות ״מייוחדות,״ מכסות
נושאי־מישנה ספציפיים, כמו: ארטילריה, סיוע אווירי.
קשר, הנדסה, רפואה וכיו״ב.
את עבודת־המטה מכוון ומתאם ״ראש מטה״ ז ובהיעדרו
,״קצין האג״ם״ (שהוא, בצבאות מסויימים, קציז־המטה
״הכללי,״ ובאחרים ,״קצין אגף מיבצעים״) .כל קציני-
המטה משמשים גם יועצי־המפקד.
את ״עבודת־המטה״ מגדירים האמריקאים כ״רצף
פעולות מפקד ומטה בקבלת החלטה, לצורך מילוי משימה,
ובביצועה.״ תהליך זה נחלק ל״תיכנוך ול״ביצוע.״ המוגה
״נוהל קרב,״ (סזט^סססזק 16 זז3ר 1הבריטי) זהה ל״תינד
נון.״ רק לצרכי הנוחיות הסמנטית משמש המונח השני

לציון תיכנון ״כללי,״ ואילו ״נוהל קרב״ מציין תיכנון
קצר יחסית ולעתים אף חפוז, המייועד לקרב ספציפי,
ונעשה ממש קודם ביצועו.
עיקר התיכנון — או נוהל־הקרב — הוא תמיד ״הערכת
המצב.״ זהו תהליך, המגדיר את ״המטרה״! מאתר
ומנתח את ״הגורמים המשפיעים״ הרלבנטיים לה! מאתר
את ״דרכי-הפעולה האפשריות,״ מפיק מהן את ״דרך-
הפעולה הנבחרת״ וממנה מעצב את ״תוכנית המיבצע״
(״התוכנית ההופכת, לאחר אישורה, ל״פקודת
המיבצע.״
״הערכת המצב״ מקובלת בכל הצבאות, מזה 50 שנה
לפחות. יוצריה היו הפרוסים, ומהם היא נפוצה, יחד עם
המטה המודרני, בכל העולם הצבאי. זוהי הטכניקה המוכ רת
היחידה לאיתור פיתרונות מיבצעיים צבאיים קונק רטיים.

הפונקציות והתהליכים הללו מוכרים,
בגירסה זו או אחרת, גם בצה״ד, אפילו שיש
מקום לביקורת בדבר טיבם. למיקרא אופן
פעולתם של מפקדים כצה״ל, מתברר כי כעת
לחץ — וכמילחמות בשלנו, אין עת שאיננה
״לחוצה״ — נוטים חם לנטוש כליל את המטה
ואת עבודת־המטה ו״לקצר״ את התהליד על־ידי
קבלת החלטות כדרך שד אינטואיציה,
אינסטיקט או רפלבס, והעברת החלטות אלו
כאורח אישי ומיידי — כדרך בלל דיו־ מכשיר•
הקשר — כהוראות לביצוע.

המפקדים משלים את עצמם שכך הם חוסכים זמן, אבל
המטה ועבודת־המטה חיוניים ונחוצים דווקא בשעת לחץ
— וערכם גובר, ככל שהלחץ כבד יותר.

מפקד ה״מקצר״ אותם, דן את עצמו

ואת

תוכנית גונן היתה
נכונה ומעשית ׳ותו
מתוכנית אלעזו
עוצכתו להיכנס לקרב שלא הובן, לא תוכנן
— ובסופו של דבר תמיד גם מישכו ארוך
יותר ומחירו כבד יותר. ה״אילתור״ הישראלי
המפורסם איננו, לרוב, אלא תהליך חלקי
ודחוק כיותר, לתיכנון של ממש. רמת יעילותו
נמוכה, והוא כרוך הכרחית כבזבוז, לעיתים
נורא, שד זמן, משאבים והזדמנויות.
ראוי שבהישענות המופרזת מדי על האילתור ועל
הכושר לאלתר, כתחליף לתיכנון שאיננו, יראה צה״ל
סימפטום חמור ובולט לנגע ממאיר והרה־אסוו־בכוח, יותר
מאשר תופעה חיובית להתפאר בה.

אדעזר אילתה גונן אילתר, כרן אילתר— ,
וצה״ל התקרב >כמידה כדתי־נעימה לכישלון
נורא. כמצב אשר נתונותיו איפשרו, ללא קושי
מייוחר, השגת ניצחון, או לפחות הצלחה.

הכתיבה תוכנית־גונן לברן ולשרון שיתקפו, איש־איש
בגיזרתו. כמעט ודאי שהיו מצליחים, לכל הפחות, להגיע
אל קדהמים במקומות רבים, וגם לשבש מאד, אם לא
לערער כליל, את ארמיה .2אחר־כך יכלו לטפל בנוחיות
בארמיה .3מבחינת התיכנון וההכנות היה החלק הראשון
של כל אחת משתי ההתקפות האוגדתיות פשוט ביותר,
— יתרון רציני ביותר בנסיבות קוצר הזמן. כל אוגדה
היתד, תוקפת אז חזיתית, והיישר מול פניה, את
המערך המצרי הצר־מאד שנגדה. גם אז היתד, נשארת
בעינה המיגרעת של היעדר שליטה טאקטית על־אוגדתית

הומסכזד הופיע בנמקו
ברוז״ח יצחק ובין,
או בד קציני־מטה,
מיסמביס או תוכנית

חומטנ״ל אישר את
..חמיחקפה המנועח״
בשעה 6.00 בידנו -
שעתיים ופני פתיחתה

האירועים העיקריים במהלך התהוותה.
אלה, כפי הבאתם בפירסומים השונים, החלו ביום
א׳ ,ה־ ,7.10 היום השני למילחמה. במשך יום זה השלימו
כוחות התגבורת העיקריים, אוגדות ברן ושרון, את ריכוז
כוחותיהן ואת פריסתן הראשונית.
בסביבות שעה 15.00 של ה־ 7.10 התקשר גונן לרמטכ״ל
ומסר את עיקרי תוכנית ההתקפה, המוצעת על-ידו.
תוכנית זו קראה לצליחה בו־זמנית וכפולה — של ברן,
אשר יחצה מול קנטרה, ואחר יבצע איגוף כלפי צפון,
לכיוון פורט־סעיד! ושל שרון, שיעבור מול העיר סואץ,
לאחר ש״ינקה״ את ראש־הגשר של ארמיה 3במיזרח
התעלה. שתי האוגדות תצלחנה על גשרים מצריים.
כעבור שעתיים, לערך, הודיע אלעזר כי ייפגש עם
גונן ב״חפ״ק״ — כלומר בבונקר הפיקוד הקידמי —
של חזית הדרום, וכי על גונן להכין את תוכניותיו וגם
לכנוס לשם את מפקדי האוגדות.

טאקטית ־ מקומית, אבל הנזק היה פחות, כי
האוגדות היו תוקפות האחת בצד רעותה, לא זו בתוך
חזיתה של זו.
לו בשעה 15.00 היה גונן מקבל אישור לתוכניתו, או
שהרמטכ״ל היה מוסר לו בטלפון את עיקרי תוכניתו שלו,
היה ביכולת גונן — בתנאי שעבודת־המטה שלו היתד,
נכונה — למסור מיד התראות למפקדי־האוגדות ולשאר
מסקדי־ה,מישנה שלו, שכך היו יכולים להתחיל בהכנותיהם
שלהם כבר בסביבת ,16.00 לכל המאוחר.
אבל אלעזר בא לבונקר רק בשעה ,19.00 סיכם את
תוכניתו ב־ ,21.00 ומפקדי האוגדות יכלו להתחיל בתיכנון
ב־ ,22.00 לכל המוקדם — לאחר שהפסידו את כל שעות
היום.

שיבה בווב־־ק
ת ניתוח ״תוכנית אלעזר,״ כתוצר של מהשהיה ^*
צריך־להיות עבודת־מטה, נוח לערוך על פי לוח

פמיר לשעה 19.00 הופיע חרמטכ״ל בבו נקר.
התלווה אליו רב-אלוף (מיל ).יצחק הכין.
כבל הנראה לא הביא עיסו אלעזר אה אחד
מקציני המטכ״ל, וגם לא מיסמבים או תוכניות
משלו.

קודם לכן הגיעו שלושה מארבעת מפקדי הכוחות
בחזית — ברן, מגן ואלברט. שרון חסר. היחיד ממטה
פיקוד־הדרום שהשתתפותו נזכרת בפירוש הוא הקמ״ן,
סא״ל גדליה. שאר קציני־המטה, כולל ראש המטה, לא
נכחו, או לפחות לא השתתפו.
על פי תיאורי מהלך הישיבה מתברר כי בתחילה
עידכן אלעזר את הנוכחים בדבר מצב המילחמה. אחר
כך עידכנוהו בדבר ההתפתחויות והמצב בדרום. כיוון
שעודכנו הדדית, פנו המשתתפים לדון בעניינים שונים,
כגון פעולת הארטילריה שלנו והקומנדו המצרי. משמוצו
אף נושאים אלה ,״הגיעו לנושא המרכזי — התקפת-
הנגד.׳׳
גונן שב והציע את תוכניתו, שנזכרה קודם. הרמטכ״ל
רצה התקפה ״מדורגת.״ לאחר דיון סיכם הרמטכ״ל וקבע
את התוכנית הסופית (״מדורגת,״ כמובן).
בשעה 21.00 נסתיימה הישיבה. כאשר יצא אלעזר מן
החפ״ק בדרכו למסוק, הגיע שרון למקום ופגש בו.
הם החליפו ביניהם מה שהחליפו, אבל התוכנית לא
שונתה. שרון נכנם לחפ״ק, התדיין עם גונן, וכעבור
זמן מה ,״בשעת לילה מאוחרת״ — נראה שבסביבות
22.00 לערך — פנו מפקדי האוגדות איש לעוצבתו.
מיפקדת הפיקוד פירטה את התוכנית וגם הכינה אותה
בכתב.

וב־אדוף וויו(״ודוס אלוהו
לעניין פירמידת המיפקדות בצה״ל. דומה שאלעזר לא
נתן כלל את דעתו על קיומה, ובוודאי שלא ראה זאת.
דומה שקיומה של זו כלל לא הפריע לאלעזר, ואולי
פשוט חשב שהחלוקה לדרגים, או לרמות, של ״שרשרת
הפיקוד,״ איננה אלא סכמה חסרת־משמעות.

התוכנית שהציע גונן לרמטכ״ל כטלפון
היתה הגיונית, נכונה וגם מעשית יותר מ״תוב
נית־אדעזר.״ רעיונותיה המרכזיים היו מכו־ספים
עד תיבנונים מוקדמים שד הפיקוד, והיו
מוכרים היטב לשני המבצעים -כרן ושרון
— וגם למיפקדת הפיקוד. גם האופן בו ערף
גונן מלכתחילה את הכוחות הזורמים התאים
לבד.
לעומתה, היה הרעיון המרכזי של תוכנית־אלעזר לא
רק משונה, אלא גם בלתי־מוכר. לא מצאתי אף רמז לכך
שהיה איזשהו תיכנון מוקדם אשר דמה לה, או שעליו
נסמכה. התיכנון המוקדם נועד כולו לחסוך זמן בעת לחץ
מילחמה. לכן עצם ההסתמכות עליו היתה בבחינת יתרון
חשוב׳ או מכריע.

כזח־יס -אחווה!
מנם ספק גדול הוא, אם ניתן היה לצלוח את
התעלה על הגשרים המצריים. אבל בכל מיקרה

כלומר: מכלל 17 השעות שכין 7.10 שעה
15.00 ועד מועד פתיחת המיתקפה, כ־8.10
שעה ,08.00 גרם אלעזר, כאופן ישיר ומיידי,
לאובדן שבע שעות — השעות הראשונות,
שהיו גם הנוחות והיעילות כיותר.
ביזבוז־הזמן העקיף היה גדול יותר, בעיקר מפני
שאלעזר הורה, לזמן לבונקר של גונן את כל מפקדי-
האוגדות.

כספרות התורתית הבריטית הישנה, אומר
הפסוק הראשון שבפרק ״נוהל־הקרב״ :״מס־קד־כפוה
השרוי כלחימה לא ייקרא אחורה
דצורף קבלת פקודות, או אישור תוכניות, אלא
המפקד הממונה יירד, לצרכים אדה, אליו.״

תוקף מקובלה סכמטית עתיקה ומובנת־מאליה זו,
רב יותר, ככל שנמוך הדרג של המפקד־הכפוף הנוגע,
משום שהוא קרוב יותר לניהול הלחימה הפיסית ומעורב

מחוץ לאוכדן־יהזמן שנגרם, נתאר מה היה
קורה, אילו נפתחה התקפה מצרית כין 18.00
ד־ ,22.00 שעה שכל מפקדי האוגדות שרויים
בבונקר של גונן, אשר אמנם נקרא ״קדמי,״
אכל מבחינתם היה עורפי ומרוחק מאוד:

אנדרלמוסיה תיננונית
ך* יום שרשרת־הפיקור, והקפדה להזרים הוראות
שונות מדרג לדרג וככלל, בלא עקיפות, אינם שיגעון
של ביורוקרטים צבאיים סכמטיים, או שאלה של יוקרה,
אלא הכרח חיוני לתקינות הפעולה הצבאית.

לכן המהומה שזרע אלעזר עד־ידי חדירתו
לתחום סמכותו ופעולתו המוגדר של אדוף־ה
פיקוד גררה את עונשה.

בשעה ( 03.00 שד )8.10 יצא ״קצין קישור
של: המטיב״?״ במטוס, להביא את התוכנית

ארס ,/ה 2.

הכול הראשון הוא :
מפקד־כטף, השווי
בלחימה, לא ״קרא אחורה
לקבלת פקודה ואישור תוכנית!

מה חיה שרה אידו
פתחו המיצדים במיתקנה -
שעה שכל מפזורי תאוגווה
נקראו אהודה לישיבה?

הפיקודית אד ,,הבור״ שד המטב״ל. ב־06.00
אישר הרמטכ״ל את תוכנית הפיקוד. כעבור
שעתיים, כ־ 08.00 לעדו, נפתחה מיתקפתו
״המכרעת״ שד פיקוד הדרום, עם שההד כרן
לנוע מאיזור קנטרה דרומה, ככיוון האגם המר.
החטא הראשון של אלעזר, לעבודת־המטה התקינה!
המשתקף בסדר אירועים זה, כבר הוזכר: ירידתו מרמת
המטכ״ל — שם היתד. לו תעסוקה מלאה והותר — לרמת
הפיקוד, תוך דחיקתדלמעשה של מפקד הפיקוד (ואחר
כך׳ ,בתוך התוכנית, ראינו גם שגלש עוד יותר, וירד
לרמת המיבצעים הטקטיים).
אמנם יתכן בהחלט כי מפקד ממונה יירד למיפקדת
מפקד-כפוף — ולעיתים גם כזה הנמוך בכמה דרגים.
אך לעולם ייעשה הדבר תוך כדי ניהול המיבצע, ורק
כאשר אותו מפקד־כפוף ממונה על מאמץ, אשר בו תלוי
המאמץ הכללי. לעולם לא יתואר כי מפקד גבוה יתכנן
במקום מפקד כפוף.
תופעה זו קשורה קשר אמיץ לתקינות עבודת־המטה,
במטכ״ל ובפיקוד כאחד, אבל היא חורגת מתחום המטה

תוכנית אלעזו

כך״ באגפו הימני את חזית הארמיה 2לכל אורכה,
אבל לא חודר ולא עולה על מערכיה, מפני ״סייג
טווח הסאגר״ .תנועת אוגדת ברן נעשית לכל רוחב
חזיתו של שרון ומול לועי תותחיו. שרון, מגן ואלברט
יושבים במקומם ואינם משתתפים בהתקפה )2( .אחרי
הצלחת ברן, נע שרון דרומה, ומבצע מהלך דומה
לרוחב חזיתם של אלברט ושל ארמיח ,3בגיזרח הדרומית.
מגן, ברן ואלברט נשארים סטאטיים במקומם.
( )3שרון או ברן צולחים, כניצול הצלחה, ולפי פקודה.

במצב הנורמלי מקבל כל דרג מן הדרג הממונה את
משימתו ואת עיקרי שיטת פעולתו (מידת הפירוט מות נית
בנסיבות)! מעבד על פיהם את ״התוכנית״ שלוז
מגיש אותה לאישור הדרג הממונה! ולאחר שקיבל ה אישור,
מוריד את תוכניתו לדרגים הכפופים כפקודה, ה מגדירה
לכל אחד מהם את משימתו ואת עיקרי שיטת
פעולתו. מובן שאפשר וצריך לקיים ״פעולה במקביל,״
על-ידי שכל דרג נותן לכפופים לו ״אתראות,״ כדי שיחלו
את הכנותיהם בהקדם האפשרי. אבל ודאי שאי-אפשר כי
נוהליקרב של דרג־כפוף יסתיים לפני סיום נוהל־הקרב
של הדרג הממונה.
התהליך הנורמלי, במיקרה שלנו, חייב את גונן לה כין,
אחרי שמסר אלעזר את פקודתו המטכ״לית, את ה תוכנית
הפיקודית, להגישה לאישור אלעזר ולאחר קב לתו,
להורידה לאוגדות, כדי שיוכלו לבצע את נוהל-
הקרב שלהן, להכין תוכנית אוגדתית, למסרה לאישור גונן
ואחר להעבירה, כפקודה, לחטיבות! וכן הלאה־ במורד
הפירמידה.
(המשך בעמוד )43

מכתבים
הרעשה כחומר כתוב

״//מ14ת>*7ח

טלוויזיה אמיצה

ל ה לן לו חהמ חי רי ם
ה מו סכםלש בו ע
מ־ 17.8.7 5עד 22.8.75 ירקות עגבניו ת מעולות
גז ר חצילים פלפל מזן קליפורניה
תפוא״ד ב תפזור ת
תפוא״ד ארוזים
בצל יבש
בצל ארוז

לאחרונה נשמעות מדי־פעם תלונות על
תוכניות־הטלוויזיה. המשותף לתלונות אלה
הוא הרצון להכתיב את הצגת נושא התוכניות,
ולהתאימן לזווית־הראייה של ה מתלונן.
לשימחתי,
אימצה לעצמה הטלוויזיה גישה
אובייקטיבית השואפת לחשוף את
בעיות החברה ולהציגן כמות־שהן, גם אט
הדברים אינם נעימים לפעמים לראייה ו לשמיעה.
בייחוד
יש לברך על המאמץ לראיין ולהביא
קשת רחבה של דיעות בשאלה הפלסטינית
והערבים בישראל. הנני מציע
לאלה שיצא קיצפם על עורכי־התוכניות,
לא להאשימם בבגידה אלא להתמודד עם
הבעיות והטיעונים המועלים בהן.
מוחמר סודימו, חיפה

?קראת תפיסה חדשה
פירוח תפוחים יונתן 5.5
תפוחים — גרנד אלכסנדר

לקראת השנה ד,חדשה אני מודד׳ מעומק
ליבי לחברי מערכת השבועון, הלוחם
על שפע ומיבחר חומר־הקריאה ב מרוצת
השנה כולה.
נדמה לי שאכן כי כן: בעיקבות אי*
חידוש המנדט של העורך אורי אבנרי ב כנסת,
הפעלתם במיטב כישרונכם את המכשיר
האדיר שדרכו נכנסתם לכנסת —
העולם הזה — יותר מתמיד!
ומה שהשבועון עשה במרוצת השנה, לא
עשו הרבה ח״כים בכנסת ; אתם, עם תק ציב
קטן, הרעש תם עולם ומלואו לעומת
תקציב־השיא של סיעות הכנסת.
ובראש־ובראשונה ברכה לבבית אמיצה
לעורך השבועון, מר אורי אבנרי, שמאז
בשדות פלשת (כפי שנודע לי מהטלוויזיה
הופיע עתה מחדש, במהדורה י״א) ועד
הנה השפיע ומשפיע על כל מהלכי המדי נה
בלי כנסת׳ בלי ממשלה ובלי חנטריש
שילטוני אחר, אלא דרך עיתון, פשוט עיתון,
וראו עד לאן והיכן הגיע.
כה לחי! ושנה פעילה!
דרור אכניאלי, ירושלים

2.75

2.35
גודל 7
תפוחים — אורלינס גודל 3.50 6.5
אגסים — ספדונה גודל 3.50 5.5
אגסים — ספדונה גודל 5
2.40
ירושלים וחיפה
2.75
ענבים — טומפסון

ענבים — דבוקי, תמר

דגים

הקמת מדינת ישראל וביסוסה במשך
עשרים־וחמש שנים עמדו בסימן מאבק
מתמיד עם שכנינו, ואי־יכולת ליצור יחסים
נורמליים עם המיעוט הערבי החי בתוכנו.
הגישה השלטת היתה שבחוסר־ברירה יבל עו
הערבים את המציאות החדשה, ישלימו
איתה ויכרתו שלום עם ישראל.
דומני, שתפיסה זו לא צמחה מתוך הבנת
השקפת־עולמם של הערבים, אלא מתוך
רצון לראות את המציאות מעוצבת בהתאם
למישאלות״לבם של מנהיגי המדינה.
כיום, דרושה תפיסה שונה כבסים ל המשך
קיומנו באזור. ראשית, על ישראל
להבין -שייתרון צבאי תינו מכשיר זמני
שבטווח ארוך לא יעמוד יותר לימיננו.
טעות היא לחשוב שהערבים לא יוכלו
להכשיר טייסים׳ ואנשי״מיקצוע אחרים ש־יוכלו
להתמודד עם אנשינו. גם השימוש
בנשק אטומי לא יבטיח את המשך קיומנו,
היות שישראל הרבה יותר פגיעה לנשק זה
מאשר מדינות ערב. שנית, על ישראל להכיר
בעוול שנגרם לערבים בעיקבות הגש מי
1המיפעל הציוני׳ ולזנוח את קו ההצטד־קות
העצמית והטלת האשם על הצד ה שני׳
בכל הנוגע לזעזועים ־שפקדו את ה־איזור
ביובל האחרון.
הפיתרון איפוא, תינו פשרה על כל
הבעיות השגויות במחלוקת. עצם המושג
פשרה מנוגד להכרזות כגון :״לא ניפגש
עם אש״ף אלא בשדה־הקרב״ .פשרה אינה
מבטיחה מייד שלום מלא ומקיף כגון זה
הקיים בין קנדה לארה״ב, אלא תנאי־מיסחר
וקומוניקציה חופשיים, גבולות פתוחים,
וכדומה, שבעיקבותיהם עשוי לצמוח ב משך
השנים שלום אמיתי.
גד סיכול, ירושלים

טעות לעילם חוזרת

בקלה — פרום ע שוי מדגים שמ שקלם
10.00
לא פ חו ת מ־ 250 גר׳
8.50
כסיף

77 7 7 6 $ח* (11< /17

שוטרי משטרת התנועה ב*
מרקב השרון, שהגיעו למקום,
עמלו במשך זמן מה בחילוץ
הגופות מן הרכב. במקביל,
כיוונו כמה שוטרים את ה־
״מעריב״8.8.75 ,
עומרי לרי, תל־אביב

העולם הזה 1981

בעיני הציבוו־ הוא
נראה כמו בולדוזר
ששום דבר אינו
יכול לעמוד בפניו
ורק מעטים ידעוכי סי פו ר ! חייו
בשני האחרונות
היה שרשרת בלתי־פוסקת

םראגדי 1ת
מישפחתי 1ת
?ן^:י אן? פעם לא אהיה חולה. אני
/ /י * לא אשכב במיטה, לא אמות לאט. זה
יגמור איתי במכה אחת!״ מילים אלה
אמר פינחס ׳ספיר לאחד מידידיו כמה
ימים לפני מותו, כאשר איש לא היה
מעלה בדעתו כי הבולדוזר האדיר, המת רוצץ
והמדעים בקולו, יידום לפתע, בלא
אזהרה מוקדמת ובלא הודעה מראש.
אולם ספיר חש בחודשים האחרונים
כי קיצו קרב. לפתע הוא התחיל מדבר
על המוות. בעוד שבמשך כל דרשנים היד,
ספיר לועג למוות ומתייחס אליו במין
פאטאליזם ,״יבוא כאשר יצטרך לבוא״,

יוסי ינאי

החל ספיר בחודשים האחרונים מתייחס
לנושא ״קצת אחרת׳ /כפי שאמר אחד
מידידיו השבוע, בהלווייתו.
אך רק ידידיו הקרובים ביותר ידעו ני
!ספיר הי, במשך השנים האחרונות, בצילו
של המוות, בצילו של מחלות, פאבים,
בכי ודמעות אשר אפילו האיש החזק
הזה, מי שנדמה היה כי כאילו דבר אינו
נוגע לו, לא יכול היה לעמוד בהם, ונשבר
בעטיים פעמים רבות.

__ פגישה
בחמש *:בוקר
ך• מכה. הראשונה שהונחתה על ספיר
( \ היתד, מות רעייתו, שושנה. מערכת־היח־סים
בין שושנה ופינחס ספיר היתד, מוכרת
רק ל״יחידי־סגולה״ ,כפי שנהג ספיר לכנות
את ידידיה של שושנה, ועמדה בניגוד
גמור לאופיו ולדימויו של ספיר כפי שהת:
!גלה לעיני הציבור הרחב.
האהבה בת עשרות השנים ביו שני
אנשים אלה יכולה היתה לשמש. מופת
לכל זוג. ספיר עטף ׳את שושנה בצימר־גפן,
ניסה להרחיק אותה מכל מה שלדעתו
היה ׳מכוער בחיים. הוא הצליח לשלב
אותה במיסגרת חייו, למרות שמי שהכיר
את קצב־עבודתו התקשה להאמין שיש
בו רגע פנוי לאשה.
שושנה, אשה נמוכת־קומה, שהתלבשה
1זמיד בצניעות, ואשר התנוחה האופיינית
שלה היתד, עמידה רחוק ובצד, כמעט
שלא הופיעה באירועים ציבוריים יחד עם
בעלה. למרות שכאלה היו לו עשרות

שנה אחת של אושר

נוהג להופיע ביחד בכל אירוע ציבורי (כאן בפתיחת ועידת חרות שנערכה בחברון) עד

למחלתה של ריבקה. שבועות אחדים לאחר שיצאה מבית־החוליס, ליוותה ריבקה את
בעלה לדרכו האחרונה. תמונה זו של רבקה (באמצע) צולמה ליד הקבר הפתוח, בעת
הורדת הגופה, כשלידה, מימין, בתה מנישואיה הקודמים, ומשמאלה ידידה ותיקה.
שידע על מחלתו, קיבלו זאת בצורה מבד
ברת, עד כמה שהורים יכולים לקבל בשד
רת־!איוב כזאת, התמוטט ספיר לגמרי ופרץ
בבכי נורא. הוא לא רצה לספר על מחלתו
של ניר לשושנה, כדי שלא להכאיב לה,
אך לא יכול היה לשלוט בכאבו, פרץ
בבית שוב בבני, והדבר נתגלה.
כיום ניר הוא נער בן ,16 מחונן, יפה־תואר,
מצליח בלימודים, ומקובל על חבריו.
בדור כי הרופאים טעו אז בהערכת מח לתו
ומימדיה.
המכה הנוספת היתד. קשורה אף היא
בבתו של ספיר, רינה. היחסים בין מפיר
לבת זו שלו היו הדוקים מאד. בעוד שאת
בתו הצעירה, צפירה, הנשואה לזאב ד.ולצ־מן,
אחד מבעלי חברת כנף, הוא אהב
כבת־זקונים, ואת בנו עמוס הוא אהב כבן־
יחיד, הדי אל רינה היה קשור במייוחד.
ייתכן שקשר זה נוצר ביגלל העובדה
שמישפחתה של רינה מתגוררת בשכנות
לביתו של ספיר בנפר־סבא, וני הוא ביקר
בביתה נימעט מדי־יום, בעיקר מאז מותה
של שושנה, עת הפך בית טל ביתו הראשון.

1 1 1 1 *1נכדו של ספיר, בנה של בתו רינה
1י ך 1
( * 111 1 1 1 1עם כיפה לבנה ומישקפי־שמש

מימין) ניר טל, אשר מחלתו דיכאה את ספיר, ואביו אברהם טל
(המשך מעמוד וו)
ומאות בחודש. כאשר היתד, שושנה ספיר
מתלווה אל בעלה, היה ברור כי ספיר
מייחס לאותו אירוע חשיבות רבה.
למרות שספיר היה מוקף תמיד בצעי רים
אנשי-אמונו ,״נערי ספיר״ המפורסמים,
היתד, שושנה היחידה אישר ידעה
את כל האמת שלו, ללא העמדת־חפנים
הספירית המפורסמת, את לבטיו, אהבותיו,
שינאותיו, מילחמותיו על הבמות הציבו ריות
ואלה שמאחרי הקלעים. ובעיקר:
שושנה היתד, היחידה שבפניה היה ספיר
מודה גם בכישלונותיו.
השכם בבוקר, כאשר היה ספיר קם
ממיטתו, היתד, כבר שושנה ערה ומכינה
לו קפה. לאמיתו של דבר היתד, שושנה
זו שהעירה אותו. מעטים יודעים ני ספיר
אהב מאד לישון, בעיקר בשעות הבוקר,
וני אילו ניתן היה לו, היה נשאר מדי-
בוקר במיטתו עד שעה מאוחרת. אולם
שושנה היתד, זו שהעמידה אותו בלוח־הזמנים
המטורף שקבע לעצמו, לוח־זמנים
שהפגישה הראשונה שבו היתד, בסביבות
ד*,שעה חמש בבוקר.
כשהיה ספיד חחר לביתו, בדרך־נלל
בשעת-לילה מאוחרת, היתד, שושנה תמיד
עדה, ממתינה עם ארוחודלילה גדולה
שאותה בישלה, מתיישבת לידו לשיחת־הלילה,
כפי שהם היו נוהגים לכנות את
השיחה היומית שלהם, שלעיתים היתד,
נמשכת עד לשעה שבה כנר היה ספיר
צריך לקום.

(ראשון משמאל, עומד בידיים משולבות) ,שמחלתו־שלו גרמה
לספיר את אחד ממשבריו הגדולים. ליד ניר עומדת ריבקה,
אלמנתו של ספיר, וליד אביו עומד בחולצה המשובצת אחיו הצעיר.

גם מחלתו של ניר קירבה אותו יותר
לנכדיו — ניר, אחיו ואחותו — בניהם
של אברהם ורינה, מאשר לשני בניה ישל
צפירה ושלרשת בניו של עמום, אם כי את
בנו הקטן של עמום, תינוק בן שנה לערך,
הוא אהב מאה
אברהם, בעלה של רינה, לקה במחלת־עור
קשה, אשר מיררה את חייו וחיי
מישפחתו. היתה זו הפעם הראשונה שס-
פיי הזכיר את שמו של איוב בדי לתאר
את סיבלו האישי ואת סבל מישפחתו.
מאוחר יותר, היה שגור שמו של איוב

אך כל זאת ללא התערבות, ללא אותן
נזיפות נשיות מקובלות — במתיחת ביקורת
עקיפה ואלגנטית, כימעט בלתי־מור־גשת,
ובעידוד בלתי־פוסק.

^ בכפר־סבא
ש חז ר ספיר מד,לווייתו של אשתו
• * לבית בתו הבכירה, רינה, המתגוררת
ליד ביתו שלו בכפר־סבא, הוא פרץ בבכי,
בקול רם. רק אז הבינו •בני-המישפחה
וקומץ ידידים ותיקים שהיו גונחים במקום
עד כמה היה כאבו גדול בעת שניצב
דומם, בפני ספינכם, אל !מול קיברה של
שושנה, כשהוא לוחץ את ידי !מנחמיו
הרבים, כאילו העניין כולו אינו נוגע
לו כלל.
עוד לפני פטירתה של שושנה, הביא
הגורל את האיש הענק הזה להתייפחות
קולנית. מיספר פעמים, בגלל מישפחתו.
.נכדו, בנם של בתו רינה ובעלה אברהם
טל, הסוחר בעסקי־רכב, לקה במחלה אנו שה
וממארת. כשנודע הדבר לספיר, חרב
עליו עולמו. הרופאים לא נתנו תיקווה
רבה לחייו של הנכד ניר, והראשון שלו
הם בישרו זאת היה ספיר. לדעת הרופאים
יכול היה !סבא ספיר לקבל זאת באומץ
רב יותר, בגלל אופיו הקשה, מאשר הוריו
של ניר.
אולם בכך היתד, שגיאתם של הרופאים•
בעוד הוריו של ניר וניר עצמו,

עמוס והאומגה

בנו היחיד של פינחס ספיר, עמוס, מי שאמר קדיש
על קבר אביו, ליד האלמנה ריבקה. השניים
ניצבו זה ליד זה בעת טכס־הקבורה שנערך בכפר־סבא. עמוס מנהל חברה גדולה.

יותר ויותר בסי ספיר, כאשר היה שוסו
את ליבו בפני ידידים קרובים.
שנתו המועטה של ספיר נדדה ממנו משך
חודשים ושנים, כשהוא יודע שהברירה של
חתנו היא בין עינוי נורא של מחלת־העור
לבין ההסתכנות והעינויים הכרוכים בתרו פה
שניתנה לו. בתקופות הקשות של מח לת
אברהם טל, מחלה שנמשכה •שנים ארו כות,
קשה היה להכיר את ספיר. חיוניותו
הועמה, פניו היו נפולים, הליכתו כאילו
הואטה, והחלק היפה בספיריזם הידוע,
הקריאות הרועמות והמביכות, ההתחכמויות
ביידיש, השיחות עם ידידים כאשר
הוא מחבק את כתפיהם, נעלמו.

__ חרם
בשבת בבוקר
** ל ה רו מן בינו לביו אשתו השנייה,
! 1רבקה אל-נתן, אפשר לכתוב סיפור־אהבה
חדש.
רבקה שונה לחלוטין משושנה ספיר,
ואף שונה לגמרי -ממה שאפשר היה לתאר
שספיר אוהב או רגיל אליו. היא עצמאית
ביותר, אשת־ציבור, לבושה בקפידה רבה
וחסידת דרך־החיים הגורסת שאשר, צרי כה
להיות תמיד ליד בעלה, ולא להמתין
לו מאחרי הקלעים•
משנתפוגגה התדהמה ׳שלאחר נישואיהם,
שנערכו לפני כשנה, החלו אנשים לנסות
לפענח את פשר הנישואין המפתיעים
האלה. הלשונות הרעות המציאו בדיחות,
חלקן מפולפלות יותר וחלקן פחות, חלקן
מקוריות והאחרות מאומצות מנישואי טו־לידאנו
או אשכול בזמנם. ידידיו האמי תיים
של ספיר הבינו כי הוא מחפש לו
רעייה לחיים• ,כדי •שלא יהיה גלמוד. אך
ילדיו לא ראו את נישואיו בעין יפה,
והתנכרו לרבקה.
אולם משנאיו, ממציאי הבדיחות, הידי דים
הקרובים לו, ה״ומבינים״ ואפילו בניו
ניצבו משתאים כעבור חודשים אחדים,
כשעמדו על האהבה העצומה השוררת יבין
ספיר ולריבקה. השינוי שחל בספיר מאז
נישואיו היה אדיר. מצב-רוחו המרומם,
העיניים החלו מחייכות שוב, הקלות שבה
קיבל דברים והכבוד הרב, אשר גבל לעי תים
אפילו בגינונים שהיו רחוקים מספיר,
אותו הוא רחש לרעייתו החדשה — כל
אלה הצביעו על אושרו הגדול.
ריבקה החזיקה את ספיר קצר. היא היתה
•מטילה עליו מרויות אשר מעולם לא הלם
שמישהו יעז להטיל עליו, ולא-כל-שכן
שהוא יישמע להן. הישיבות בעלות המסורת
הארוכה בשבת בבוקר בבית בכפר-
סבא, בהן היה ספיר מסיים עם ידידים
ושותפים לפוליטיקה עניינים הרי־גורל,
הופסקו במחי־יד. ספיר נשמע להוראה שלא
להזמין עוד אנשים לביתו בשבת בבוקר,
ואלה שבאו מתוך הדגל נתקבלו על־ידי
ריבקה בצינה עזה, אשר הבריחה אותם
במהירות. השבת הוקדשה למנוחה של
ספיר, לפגישות ולמישחקים עם נכדיו,
בניהם של אותם שהתנכרו לה.
פגישות של שעות מאוחרות בלילה נד הו,
או לא נקבעו כלל. התפריט הפך
מאורגן, ודיאטה חריפה הוטלה על ספיר,
אשר אחת מהגאותיו, שלה יצא שם בכל
רחבי העולם, היא •לאכול הרבה, לא חשוב
מה. במשך החודשים האחרונים הוריד
ספיר עשרה קילוגרמים ממישקלו, לרא שונה
בחייו, בעיקבות הדיאטה החריפה
שרבקה כפתה עליו.
משגילתה •כי הוא ׳סובל מלחץ־דם גבוה,
חייבה אותו להיבדק מדי-שבת אצל רופאו
הפרטי, הפרופסור יונס קליינמן. גם בש בת
שלפני פטירתו נבדק ספיר אצל קליינ־מו.
ספיד
קיבל גזירות אלה באהבה רבה.
נדמה היה כי ריבקה היא האשה היחידה
שהצליחה לכפות את רצונה על ספיר וגם
לזכות מצידו בהכרת־תודה על כך.

ל*11111

למרות נישואיהם הקצרים, היתה האהבה שאותה רחשו ספיר וריבקה
זה לזו לסיפור־אהבה במהדורה מודרנית. מותו הפיתאומי של ספיר
* -״ןייי נפל על ריבקה כרעם ביום בהיר (בתמונה, נתמכת על־ידי בתה מנישואיה הראשונים).

אי־אנשו למישהו לתאו לעצמו אח
חניך נשבו וממוו בנלי. אולם זה
קוה לו נמה פעמים בשנים ה אח וונות

נ ת׳ *יוי

זוד איתר, לארץ. מנמל־התעופה היא נלק חה
ישר לבית-החולים ביקור חולים ב ירושלים.
כעבור כמה ימים של בדיקות
קיבל ספיר את הבשורה המרה: לריבקה
יש גידול ממאיר.
באחד ממישרדי בית־החולים התמוטט
ספיר, ופרץ שוב בבכי. עוד לפני שנשא
את ריבקה, הוא ידע כי היא סבלה מסרטן־
השד, ונרפאה ממנו. הוא ידע גם כי
דרכה של מחלה זדונית זו לשוב לעיתים
קרובות, גם כאשר נדמה כי נפטרו ממנה.
למרות ידיעה זו, היתד. המכה קשה מדי,
אפילו עבורו, והוא התמוטט.
משך שבועות רבים פירפרה ריבקה בין
החיים לבין המוות . .ספיר קיצץ בפגישותיו׳
בנסיעותיו ובכל עיסוקיו, ובילה שעות
רבות ליד מיטתה בבית־החולים. רק כאשר
השתפר מצבה, שיפור אשר רופאי
ביקור חולים ראו בו נס, הוא חזר בהדרגה
לפעילות יומיומית רגילה. כאשר שוחררה
ריבקה לפני שבועות מיספר מבית־החולים,
וחזרה לביתם בירושלים, לא היה אדם
מאושר יותר מספיר.
הוא בוודאי לא העלה על דעתו שסופו־שלו
קרוב כל-כך.
אך גם לאחר פטירתו של ספיר המשיך
הגורל להתל בו. ריבקה רצתה שהוא ייקבר
בירושלים. ילדיו רצו שהוא ייקבר ליד
אמם, שושנה, בבית־העלמין בכפר־סבא.
נראה היה כי תפרוץ מילחמה מכוערת
בין האשה לבנים, משום שבניו של ספיר
הודיעו כי הם יעמדו בכל תוקף על כך
שאביהם ייקבר ליד אימם.
אך ריבקה נתגלתה כאן שוב במלוא
רוחב־ליבה. כאשר הבינה כי דרישת הבנים
עלולה להביא לידי פרשה שתפגע
בזכר בעלה, ויתרה במהירות, ל-מרות שהדין
היה לצידה, והסכימה שהוא ייקבר
רחוק ממנה, ליד אשתו הראשונה.
למרות שבחודשים האחרונים ניבא מיס־פר
פעמים את מותו הקרוב, לא נתגלתה,
בחמישה הימים -שלאחר פותו, צוואתו של
ספיר, ונראה שלא השאיר אחריו צוואה
כלל. אצל עורך־הדין שלו, שימעון אלב־סנדרוני,
מי שהיה גם ידידו האישי, לא
השאיר ספיר צוואה.
למרות •שכל חייו עסק ספיר במיליונים,
הרכוש שאותו הותיר אחריו דל ביותר.
מילבד קיצבת השאירים המגיעה לאל מנתו
מהכנסת, הותיר ספיר את ביתו
שבכפר־סבא ואת סכום הפיצויים מחברת
מקורות, שעדיין לא נגע בו, למרות שעב רו
כבר עשרות שנים מאז עבד בחברה

המישפחה עדיין לא פנתה לעסוק בירו שה,
אך אין ספק כי אהבתם של אשתו
ריבקה ושלושת בניו — רינה, עמוס
וצפירה — לאביהם, תגבר על כל ויכוח
אפשרי ביניהם.

~ 1971ז !90
י* י זג 3־ מ

ג בי ת־ ה חו לי ם
ד גורל-איוב

המשיך לרדוף את

^ ספיר.
לפני כשלושה חודשים, בעת שהיה
על־פי בקשת בניו של ספיר הוא
ספיר בארצות־הברית יחד עם ריבקה, הת ׳ 1ל 11111111111
לוננה ריבקה על כאבים עזים בביטנה.
נקבר ליד קבר אמס, שושנה,
ש 1111111

ספיר ביטל את המשך סיורו, מיהר לח-
בבית־העלמין נ1זל כם יו״סבא. בני־מישפחתו של ספיר שולחים

מבט אחרון, שניות אחדות לפני שגופתו מורדת אל הקבר.
בתמונה נראה הבן עמוס (באמצע, עם כיפה ומישקפי־שמש)
כשמימינו נכדו של ספיר, בנה של בתו רינה, ומשמאלו בנו־שלו.

הירהורים חיכרונות אישיים נול פינחס ספיר

הוא דוו הדן לגיהינום
יכן נמצא עכשיו פינחס ספיר?
1 1״לא ישלחו אותי לגיהנום!״ הוא הבטיח לפני כמה שבועות בילבד, בשיא הוויכוח
על פרשיות השחיתות. הוא התכוון לומר, בסיגנונו הציורי האופייני, שעיסקי־השחיתות
שדבקו בשיטתו הכלכלית הם כאין־וכאפס לעומת הישגיה הכבירים.
איני מוכן לשים עצמי במקומו של הקדוש־ברו־ד־הוא, לסכם את טורי הזכות והחובה,
ולסכם את המאזן האחרון של פינחס ספיר. הדבר בוודאי נעשה אי־שם, במחלקת
איי־בי־אס של מעלה, שבה הוכנסו כל הנתונים על ספיר לתוך מחשב קדוש — אלא־אם־כן
יש בשמיים מלאך בעל מוח דומה לזה של ספיר עצמו, שמעולם לא הזדקק לשום
מחשב.
חאם נשלח, ספיר, כסופו של דבר, לגן־עדן או לגיהנום זו כדבר אחד

אני כמוה: אם הוא נמצא בגיהנום, הייתי גם אני רוצה להישלח לשם
ככוא העת. שהרי אם נמצא שם ספיר, משמע שזהו המקום שכו נמצאים
האנשים המעניינים, החריגים, אותם שלא השפיכו את עצמם כמיטת-
סדום של הבינוניות האנושית.
כבר נפגשתי עם ספיר בעולם הזה במין גיהינום סטאטיסטי ארצי. איזשהו מוסד
עורך מדי־שנה סקר־דעת־הקהל על האנשים האהובים והשנואים ביותר על הציבור

מאח

אורי אפור*
הישראלי. במשך שנים נמצאנו, ספיר ואני, ברשימת שנואי־הציבור, כשפעם הוא מעלי,
ופעם אני מעליו.
יש לי סימפאטיה טיבעית לאנשים ש״הציבור״ ,אותו ״רוב דומם״ שטוף־מוח
שהכתיר את כל הדודנים ושנכנע לכל הכאריזמות, שונא אותם. מפינחס ספיר ועד
יהושע פרץ, מיצחק בן־אהרון ועד זאב ז׳בוטינסקי — יש משהו המאחד אובייקטיבים־
של־שינאה, למרות שהם שונים כל־כך זה מזה. יש להם הנכונות להילחם על דברים
בלתי־פופולריים, ללכת בדרכם־שלהם מבלי להתחנף אל ההמון ההפכפך. לא תמיד הם
צודקים. ולא תמיד הם נחמדים. אבל אוי לחברה שאין בה כאלה.

פינחס ספיר היה איש, לא העתק של משהו, לא המצאה שד איש
יחסי־ציכור, לא ״דימוי״ .הוא ׳ היה ארם אוריגינל. אדם אותנטי,
יחידי־במינו, כעל מעלות ומיגרעות — תפורות על-פי מידתו
הבילעדית0£ £10\ 10 .כ<.£
אינך פוגש אנשים רבים כאלה בחייך. בצמרת ישראל אפשר היה למנותם על
אצבעות יד אחת. אם נזדמן לך להיתקל באחד מהם׳ חייב אתה להכיר טובה לגורלך.

אני רוצה למהר ולהתנער כאן מחשד, שהיה עלול. להתגנב ללבו של הקורא למיקרא
השורות האחרונות.
השבוע מלאו העיתונים מאמרי הערכה והערצה לפינחס ספיר. כתבו אותם, לרוב,
אותם אנשים שהוא סימל בעיניהם את כל הרע והמכוער עלי אדמות, עוד לפני שבוע.

ענ״ן שר אופי
ף* צה המיקרה, ואני סיכמתי את דעתו על דרכו ואישיותו של ספיר מעל עמודי
1העולם הזה ( )1944 לפני שמונה חודשים בילבד. אז כבר לא יכול היה לחלק הנאות
והטבות ככל העולה על רוחו, אך הוא היה עדיין חי מאד־מאד.
זה־עתה קראתי את הדברים מחדש, ואין לי כל חשק לשנות בהם אפילו מילה
אחת. ברשות הקורא, אעשה משום־כך דבר שאיני רגיל לו: אפרסם להלן מחדש, כמאמר־הספד,
רשימה שכתבתי על אדם בעודו בחיים. שיניתי רק את הדיקדוק, והפכתי הווה
לעבר.

הנה הדברים :

״מדוע אתם מתקיפים בחריפות כזאת את ספיר?״ שאל אותי צבי רכטר, מנכ״ל
סולל בונה, כאשר ישבנו וביררנו את האשמות נגדו .״פעם, כשביקרתי בכנסת, ראיתי
אותר יושב עם ספיר לייד שולחן אחד. התלוצצתם ביחד, והיה נראה לי שאתם הידידים
הכי טובים.״
רכטר הציג את השאלה אחרי שהערתי כי פרשת הגילגול של כספי סולל בונה
באמריקה לחברות הוואדוציות של טיבור רוזנבאום היא דוגמה קלאסית ל״שיטת ספיר.״

היה כדבריו גרעין של אמת: תמיד חיככתי את פינחס ספיד,
ותמיר ראיתי כ״שיטה״ שלו סכנה לאומית.

כיום מתפרקת השיטה, כמו מידבר־קרח אדיר בים הצפוני בבוא האביב. גושי־קרח
מתפצלים, הופכים קרחונים וצפים על פני המים, גדולים וקטנים, גושי־ענק וגבעות
קטנות, כשחלקם בולט מעל לפגי המים, וחלקם הגדול מוסתר. אלה הן ה״פרשות״ —
טיבור, צור, צי״ם, סולל־בונה, בתי־הזיקוק, א״י־בריטניה, ורד, ועוד. כל קרחון כזד,
יכול להטביע אוניית־פאר, כמו הטיטאניק, בשעה שהחברה הנוצצת רוקדת על סיפונה.
כאשר השיטה מתמוטטת, הכל תוקפים אותה. אלה שזחלו אתמול על ארבע לפני
ספיר, והיו מוכנים לנענע באוזניהם כדי לקבל ממנו מיליון אחד או שניים, מגנים
עכשו את ״השיטה״ בקולי־קולות. אבל איש אינו מסביר מה היתד״ בעצם ,״השיטה״
של ספיר.

השיטה היתה עניין אישי מאוד, מעין הארכת אישיותו שד ספיר.
השיטה היתה האיש, האיש היה השיטה. אי-אפשר היה להבין את
השיטה, מכדי לנסות להכין את האיש.

מוח אלקטרוני ווכירות
א פעם שאלו אותי :״מה יש לו, לספיר הזה? איך הוא הפך לדיקטטור של
/הכלכלה הישראלית?״
היה קשה להסביר זאת. אין לספיר אף אחת מן התכונות אשר רגילים לייחס
אותן למושג היווני ״כאריזמה״ .הקרחת המבהיקה, המישקפיים, צורת־הדיבור, ההיגוי
האופייני (״וו כל זה לא הצטרף לדמות המעוררת פחד והערצה.
אם כן, במה היה כוחו?
התכונה הבולטת ביותר שלו היתד, כושר־העבודה. האיש דינאמו, הוא יכול היה
להשכים קום, לערוך ישיבה על ארוחת־בוקר של לבן וחביתות, ולהמשיך כך שעה אחרי
שעה, עד מאוחר בערב — שיחה אחרי ישיבה אחרי ועדה, אחר ויכוח.

כד זה לא היה מועיל, אילולא היה כושר זה קשור כתפיסה פנומנלית.
ספיר אינו תופס במהירות. הוא תופס כמהירות-הבזק. הדבר
מזכיר מחשב אלקטרוני. עוד לא לחצת עד כפתור המיספר האחרון,
וככר יש לך התשוכה לכעייה המסוככת, רכת הספרות.

ראיתי זאת לא פעם במו־עיני, במיזנזן הכנסת. מישהו חשוב רצה מספיר משהו,
בסדר־גודל של כמה מיליונים. ספיר קבע לו פגישה של רבע שעה. בשולחנות הסמוכים
המתינו הקליינטים שנקבעו להם הפגישות הבאות — גדולי המדינה והמשק — 10 עד
15 דקות לנפש.
מה קרה ברבע־שעה כזר -אצל ספיד? האיש התחיל להסביר את בקשתו. ספיר
שיסע את דבריו בשתיים־שלוש שאלות, שגילו לו את כל אשר רצה לדעת. בו במקום
ניתנת ההחלטה — כן או וו. ההמשך הופנה לפקיד זה או אחר. לסך־הכל 5 :דקות.
נותרו עוד 10 דקות. אלה הוקדשו לרכילות. מי השקיע במה, כמה הרוויח פלוני,
מה היחסים בין אלמוני לפלמוני, וגם מי התחתן ומי התגרש. לסקרנות של ספיר לא היתד,
גבולות.
הסקרנות הזינה את המחשב החבוי בראש הקרח. כמויות עצומות של מידע זרמו
לתוכו. הכל אוחסן בו כראוי. לכושר־ד,עבודה, כושר־ד,תפיסה וכושר־ד,החלטה של
ספיר — שלוש תופעות־טבע נדירות — התווסף גורם רביעי חיוני: כושר־הזכירה.

מעודם לא ראיתי אדם המפוגל להחזיק בראשו מחסן אינסופי כזה
של מיספרים. החד מן התוצר־הלאומי־הגולמי וכלה כסכום ההשקעה
של סר איזידור פוקס כהכרת שמכאדולו כע״מ — הכל היה מאוחסן,
מתוייק, מוכן לשליפה תור אלפית של שנייה, כשהמוח האלקטרוני
נקרא לפתור כעייה.

שפריץ אצל רוטשילד
דם נכון יוצר לעצמו שיטה התואמת את תכונותיו, כישוריו ומיגבלותיו. אבל
> £זוהי שיטה אישית.

אצל ספיר זה הפך לשיטה לאומית.

צירוף הכישורים של ספיר היה נדיר. לכן לא היה שום אדם אחר מסוגל להמציא
שיטה כשלו. בשביל ספיר, היתד, זו שיטה טבעית לגמרי.

כקיצור: שיטת ספיר יצרה מערך עולמי המבוסס כולו על תכונותיו
של איש אחד.

ספיר מתלוצץ עס אבנו׳ ברחוב בת־א

איש אחד היה מסוגל לזכור את הכל /להחליט על הכל׳ להפעיל את הכל. הוא היה
מוכן לקבל על עצמו את האחריות לכל.
הוא היה מוכן להחליט, בין ארוחת־בוקר לארוחת־הצהריים׳ על העלאת־השכר של
עובדי עיריית באר־שבע ; על התעריפים החדשים של חברת החשמל ; על זריקת

הרגעים האחותים: פינחס ספיר ביו יצחק רפאל(מימין) ויצחק וביו בנבטים
מזכיר־המיפלגה בעפולה, על קומבינציה שתאפשר להבריח הון יהודי שחור ממדינת
בנניה בדרום־אמריקה לוואדוץ, תוך הונאת ממשלת וולגריה; על קניית מיפעל לאלוף
(מיל ).בעזרת כספו של נדבן מברוקלין, תוך עקיפת כמה חוקים אמריקאיים וישראליים ;
על קיצוץ תקציב הפיתוח והוספת חצי מיליארד לכור בנגב! ועוד כמה עשרות
החלטות שונות.
בארוחה (במיזנון הכנסת, בתנובה של בית־שאן או במיסעדת־הגריל של המלך דויד
בירושלים, לא חשוב היכן ומה טיב האוכל) נמשכו הדיונים על מכירת הבונדס בבוסטון
או פשיטת־הרגל הצפוייה של מיפעל הטכסטיל המקומי (אין דבר, נעביר לו חמישה
מיליון מתקציב הביטחון, באמצעות חברה בוואדוץ) ,וכן הלאה, במשך כל היום, יזם
אחרי יום.

ספיר שיחק במיליונים כשם שילד משחק כחיילי־עופרת, אר כפי
שאלוף מעביר כוחות כשטח.
אפשר היה לתאר את ספיר בדמות להטוטן בזירת הקירקס, כשהוא מעיף עשרות
כדורים זוהרים באוויר בדזמנית, בתנועה מתמדת. לפעמים נפל כדור והתפוצץ, אבל
ההצגה לא נפסקה אף לרגע, עד שהקהל כולו נכנס להיפנוזה ואיש לא היה עוד מסוגל
לעקוב אחר תנועות הידיים.
בשביל מה עשה זאת? ספיר עצמו התפאר בתרומתו האדירה לבניין הארץ. אם נמתחה
ביקורת על כישלון של מיפעל או התפרקות של קומבינציה, הגיב בזילזול תהומי. מה
כל אלה לעומת המלאכה העצומה שנעשתה? כשמנסרים עץ לבניין, עפים שביבים.

אכל נדמה לי שנוסף על הרגשת־השדיחות שדו, שהיתה אמיתית
ואפילו נאיכית, פעלה באן התשוקה הדא־מודעת לשחק במיליארדים,
להפעיל את כושרו. זאת היתה תשוקתו היחידה, והוא היה מכור לה
כמו נארקומן לסם.
האם נהנה מכך שהוא, פינייה קוזולבסקי מוורשה, פעיל החלוץ (על כך סיפר הרבה
ובהנאה) ,המזכיר הקטן מכפר־סבא, הפך למגלגל מיליונים? אם נהנה מפני שגילה
בעצמו כישרונות של אשף פינאנסי, ושאף. ככל אדם, להפעיל את כישרונותיו עד
לקצה גבול היכולת?
דובר הרבה על תשוקות אחרות של ספיר, על אהבתו את החיים הטובים, ובייחוד
את האוכל הטוב. אבל אלה היו אהבות קטנות. אומנם, הוא לא היה נזיר. אהב רכילות
על עניינים שבינו־לבינה, כשהוא מכיר את האנשים. הוא אכל הרבה. אך נדמה לי שאינו
מבחין כלל מה הוא אוכל, אפילו במיסעדות־הפאר היקרניות, שצמחו כמו פיטריות
על קרקע שיטתו.
פעם שאלתי אותו בפירוש מה האמת בסיפור המפורסם על היין של רוטשילד.
(לכגוד שר־האוצר הישראלי ציווה הברון להביא בקבוק יקר במיוחד של לאפינו, אחד
היינות היקרים בעולם, תוצרת המישפחה. ספיר עירבב את הנוזל האצילי בסודה, והכין
לעצמו שפריץ נוסח כפר־סבא ).״זה לא היה ולא נברא,״ הגיב בתוקף.

אד לא פעם מסמלת האגדה את המציאות. אם ככלל מסוגל ספיר
להשתבר, הרי זה ממיספרים של מיליארדים.

ואדוץ בירושלים
״שיטה״ המפורסמת של ספיר היא, איפוא, הפיכת הכלכלה הלאומית כולה
| | לעסק פרטי של איש אחד. לא מבחינת הפקת הרווחים (איש לא חשד מעולם
שספיר לקח לעצמו אפילו אגורה אחת מכל המיליארדים שעברו על שולחנו) אלא
מבחינת ההחלטה. ספיר לא היה רק מנכ״ל המדינה, אלא גם יו״ר מועצת המנהלים וכל
חבריה, ההנהלה בשלמות, מזכיר וגיזבר. מילבדו היו בד, רק נערים־שליחים.

הוא כז לחוקים, לסדר, לניהול תקין, דבל הבדלים שנוצרו עלי־ידי
אנשים קטנים למען אנשים קטנים. כל זה פשוט לא היה קיים כשכילו.
פרשת החברה לישראל מדגימה יפה את השיטה. טיבור רוזנבאום היה גלגל קטן
בשיטה של ספיר. הגלגל נפגם, והיה צורך לתקן אותו. מניין לוקחים תוך כמה שעות
את המיליונים הדרושים? המחשב התחיל לעבוד, ותוך אלפית של שנייה באה התשובה :
כך־וכד מיליונים מצי״ס, וכן״וכד מחברת־הבת של סולל־בונה באמריקה, כו״וכך מבתי־הזיקוק.

להכרות אדה ולעיסקי רוזנבאוס ץ לא כלום. אכל בל ההכרות
ון חברות־כת של פינחס ספיר, והוא גילגל את המיליונים ביניהן הן באוות־־נפשו.
מובן שזה פסול. סולל־בונה קיים כדי לסלול ולבנות, לא כדי לעזור לגיזבר של
המאפיה האמריקאית לכסות הפסדים של עיסקודספסרות של חברה ואדוצית בקרקעות
איטלקיות. צי״ס היא חברת אוניות, ולמדינת ליכטנשטיין אין נמל. אין בה אפילו חוף־ים.
לא חשוב. ספיר קבע, והמיליונים זרמו.
מדינת טאמאניה חוקקה חוק המאפשר לנכות ממס־ההכנסה שלה השקעות בישראל ז
יופי, הבה נקח משם כמה עשרות מיליונים. איך? נמצא משקיעים. אין משקיעים?
נמציא משקיעים. נעביר להם כסף דרך ואדוץ, הם ישקיעו את הכסף בישראל. יקבלו
פטור ממס־הכנסה בטאמאניה, ימכרו את הפטור לחברות טאמאניות אחרות, יבריחו
את הכסף לבנק של טיבור בשווייץ, שיתן לי את הכסף כדי לחפות על כישלון חברה
ישראלית באפריקניה התיכונה.

כמה חוקים של כמה מדינות הוסרו כדרר ץ מה זה חשוב. זה
טוב למדינה.
לכסף אין ריח. הכל כשר. כסף של המאפיה, כסף שחור של יהודים שהוברח

מתריסר ארצות ידידותיות, כסף שהוצא מממשלות זרות בטענות־שווא. הכל טוב למדינה.
ובמדינה עצמה — הכל מתנהל על פי אותה שיטה. אילץ נכשל? אין דבר. נמכור
את המיפעל שלו במחיר מופקע לשובינסקי. שובינסקי לא רוצה? שמע שובינסקי, אל
תעשה קונצים. אז מה אם תשלם כמה מיליונים יותר מדי? סמוך עלי. אני אחזיר לך
ממקור אחר, עם תוספת. רק אל תרגיז אותי. אני אתן הוראה להעלות את מחיר המכוניות
שלך. תגיד שספיר אמר. יהיה בסדר. אבל תכנים את כור לעניין׳ ותן תרומה
קטנה למפא״י. זה יירשם בתרומה לבריכת־שחייה, או בקומיסיון.
איד יכול היה ספיר להבטיח לשובינסקי דבר, השייך למישרד התחבורה, שהוא
אוטונומי? בשביל ספיר לא היו מישרדים אחרים. על כל פנים, לא בשטח הכלכלי.
כל המישרדים היו תלויים בו. כל פקיד היה תלוי בו. מי־שרד־התחבורה היה בשבילו רק
חברה ואדוצית נוספת.

כף פעלה השיטה. בהצלחה מסחררת. כל הכדורים הזוהרים התעופפו
כאוויר, וכימעט אף אחד לא נפל.

שחיתות בסיטונות

יטה כזאת, המתעלמת מכל גבולות החוק והסדר, מכל כללי הניהול התקין
שהומצאו כדי להגן על הציבור, מוכרחה לפתוח פתחים ללא־ספור לשחיתות.

זאת היתה תופעת־דוואי של השיטה: היא השחיתה בסיטונות.

את ספיר זה לא עניין. הוא עצמו היה מחוסן בפני כל פיתות* כשם שנארקומן
מחוסן בפני פיתוי של קמצנות. אבל נדמה שלא היה איכפת לו שאחרים יהיו מושחתים.
להיפד, לפעמים נדמה היה שהוא מעודד את משרתיו בדרך זו, כדי שיהיו מכשירים
נכנעים עוד יותר בידיו.
איש לא התפלא כאשר נודע כי מיכאל צור, ילד־טיפוחיו בה״א הידיעה של פינחס
ספיר, היה שותף בפתיחת חשבון סודי בבנק שווייצי. רבים נדהמו כאשר נודע כי גם
משה קשתי, מנכ״ל מישרד־הביטחון לשעבר, היה שותף לחשבון זה .״איך זה קרה לו?״
שאלו ידידיו ומכריו, שחשבוהו לסמל המוסר הפטריוטי.

אין כל מקום לפליאה. באשר מתגלגלים המיליארדים, כלי מעצורים
שד חוק וסדר, יבול דק אדם־עליון אחד להישאר נקי. אנשים
נורמליים מוברחים להידבק כחיידק השחיתות. כל מי ששמר על נקיון
אישי כממלכתו שד ספיר, מגיע דו עיטור מיוחד.
רבים מעוזריו של ספיר, שהיו פקידים עניים, הפכו בינתיים לאילי־הון. בין שתי
לגימות של תה עם לימון, יכול היה ספיר להעשיר אדם, להפוך ראש־המחלקה אביון
לבעל מלון בינלאומי או לסרסור־נשק עתיר־קומיסיונים. היה כדאי לספיר לשבץ את
נאמניו בעמדות־מפתח במשק, מתוך תיקווה שימשיכו להיות מכשירים בידיו. חוששני
שלמד, כמו שלמדו אחרים לפניו, שאנשים מסוג זה הם הראשונים הבועטים במיטיבם,
כאשר זה כדאי להם.

ספיר עצמו דאג, כמוכן, להטיית זרם אדיר של כספים למיפלגתו.
זה היה אהד המניעים העיקריים של השיטה .״ך• לא ראה, בוודאי,
שחיתות. מה־גם שחיטה זרמים קטנים יותר לכל המיפלגות האחרות —
מחרות ואגו״י ועד מס״ם ומק״י.

בסופו של דבר, הכל היו תלויים בו. הכל נהנו מן השיטה. במנגנון המיפלגה לא היה
איש שלא היה מוכר את אמו כדי למצוא חן בעיני ספיר. המיפלגות האחרות, שתקפו אותו
בפומבי, התרפסו לפניו בחדרי־חדרים•

ספיר בז לכולם. נדמה לי שהחשיכ רק אותם בודדים •טלא הצטרפו
לשיטתו.
על כל פנים, כד אני מסביר את היחסים המוזרים שנוצרו, איכשהו בינינו.

הפינקס השחור הקטן
ץ ה התחיל כאשר חשפתי מעל דוכן הכנסת את העובדה שספיר מוכר דולרים
1ממשלתיים, בשוק השחור, בניגוד לחוק. ספיר הכחיש זאת בזעם. חזרתי ותקפתי.
בסופו של דבר זה הגיע להתנגשות חריפה מאוד, כשהוא תוקף אותי מעל הדוכן, ואני
משיב לו בקריאות־ביניים( .כעבור שנים אושרו כל גילויינו, ונסתבר כי כל חברי
ועדת־הכספים, מחרות ול״ע עד מפ״ם, היו שותפים לקנונייה).
דקות מעטות אחרי הסערה נתקלתי בספיר במיזנון. הוא ניגש אלי, התלוצץ, ומאז
התפתחה מעין ידידות בינינו. חוששני שהייתי בעיניו מעין מוצג של גן־חיות — יהודי
שמעולם לא קיבל ממנו אגורה אחת.
יחסים אישיים אלה נשארו בעינם גם כאשר חשף העולם הזה פרשות־שחיתות
שהיו קשורות במעשיו ובאנשיו, וכאשר ניתחתי את שיטתי -שוב ושוב מעל דוכן הכנסת.
מעולם לא התלונן על כך. לעומת זאת התלונן כאשר פירסם עליו העולם הזה פרט
אישי בלתי־חשוב׳ שלא היה נכון.

מדוע חיככתי את האיש ז קשה לי להסביר זאת אפילו לעצמי.

אולי מפני שהוא טיפוס מיוחד־במינו. אולי מפני שחסרים אצלו לחלוטין יסודות
של זדון, צביעות והעמדת־פגים. שהם לחם־חוקם של פוליטיקאים מיקצועיים. אולי
(המשך בעמוד )42

?ליחשוב אס אשה היא בת 40 פלוס
העיקר שיש לה פלוסים! כאשר הופיע ח״כ אכא
אכן, שר־החוץ לשעבר, בתוכ נית
הרדיו יום השישי הקצר,
הוא נשאל על־ידי מראיינו,
דידי מנוסי, מה דעתו על
מישחק־הברוגז ׳שמנהל יורשו
בתפקיד, שר־החוץ יגאל
אלון, עם ראש־הממשלה. אבן
השיב מייד :״השומר יורשי
אנוכי?״

באותה תוכנית הופיע
גם מנכ״ל אל על, מרדכי
כן־ארי. בהיתממות רבתי התפלא
בן־ארי על התגובות ה נזעמות
בציבור על -משכורות
ציוותי־האוויר באל על .״קח
אותי, למשל,״ אמר בן־ארי,
״בתור מנכ״ל החברה אני מק בל
משכורת הרבה יותר קטנה
מאשר הטייסים, ובכל זאת איני
מרגיש את עצמי מתוסכל.״
8אגב, אבא אבן דחה את
בקשתה של האוניברסיטה המפורסמת
על־שם ג׳ון הופקינס
בבולטימור, להופיע בה כמרצה־אורח.
לעומת זאת השיב בחיוב
על הצעתה של האוניברסיטה
העברית, והוא יהיה
אודה בשנת הלימודים תשל״ו,
בפקולטה למישפטים ובחוג ל יחסים
בינלאומיים. נושא ההר צאות
יהיה ״הליכי הארתעה
וההכרעה במילחמה ושלום בשנים
1975־,1974״ אותו נושא
שעליו הרצה בזמנו.באוניברסיטת
קולומביה. הוא גם טרח
להודיע כי ההרצאות יינתנו בתיאום
עם עבודתו הפרלמנ טרית.
לאנשים הנבונים
777 בהנדי
בינלאומי

להב
:״לא חשוב, העיקר שיש
להן פלוסים.״

זוג־האמנים

השראלי,

שושיק שני ואריק לכיא,
המתגוררים כיום בהמבורג ש בגרמניה,
שם הם מופיעים בהצלחה
רבה בגירסה הגרמנית
של הקומדיה של אפריים
קישון הו, יוליה ! ,ייעדרו
מהארץ עוד כשנה. לוח־ההופ־עות
שלהם בערי גרמניה עם
המחזה גדוש לגמרי. אילו רצו
בכך, יכלו להאריך את הסיבוב
בשנה נוספת. אולם הם גזרו
על עצמם גלות של שנה אחת
בילבד. ייתכן שאחת הסיבות
לכך נעוצה במיקרה שאירע ל-
שושיק לאחרונה. אחרי אחת
ההצגות היא חשה ברע. כיוון
שלא הצליחו למצוא את ה רופא
הפרטי שלה, הוזעק ל תיאטרון
רופא־תורן של תחנת-
עזרה־ראשובה מקומית. שושיק
כימעט שהתעלפה ברגע שה רופא
התקרב אליה עם המזרק,
כאשר התברר לה שהוא אינו
אלא רופא מצרי, המשתלם ב גרמניה.
למרות חששותיה, ולמרות
העובדה שהרופא המצרי
ידע שהיא שחקנית ישראלית,
הוא החזיר אותה לאיתנה.

מהי הנוסחה הבדוקה

לעבור את מחסום ועדת־המינו־יים
של המערך, גילה השבוע
יו״ר המועצה לצרכנות, ח״כ
משח שחל, בראיון עם ה מנחה
מני פאר אמר שחל :
״חבר־הכנסת האידיאלי צריך
שיהיה בעל ארבע תכונות, והן:
צעיר, אקדמאי, מעדות-
המיזרח ואשה.״ כשנשאל על-
ידי המנחה האם יזמו מראש את
הצהרתו של שר־המישפטים
חיים צדוק, כי יוסף אלמוגי
אינו יכול להיות ראש-
עירייה ושר גם יחד, בזמן
שאלמוגי ניהל מגעים עם יצחק
רכץ על כניסתו לממ שלה
כשר־בלי־תיק, השיב
שחל :״כמישפטן אני יודע
שעורכי-דין אינם אוהבים לעשות
שום דבר אם לא מבקשים
אותם.״
8עובדי־המכבסה במלון
הילטון בירושלים עדיין נפע מים
ונרגשים מביקורו של
נשיא מכסיקו, לואיס אצ׳־
ווריה. אנשי המכבסה יודעים
לספר כי רעיית הנשיא, מריה
אסתר, היתד. שולחת בגדים
מלוכלכים למכבסה בשתים־
עשרה בלילה׳ ועומדת על־כך
שהם יחזרו אליה נקיים ומגו הצים
בשעה שבע בבוקר.

! 8שעה שכל הארץ כבר
ידעה על מותו הפיתאומי של
שר־האוצר לשעבר ויו״ר הסוכנות,
פינחס ספיר, בילו
שני נכדיו, יזוח ר בן השמונה-
עשרה וניר בן השבע־עשרה,
במועדון־התיאטרון. אמם ׳של
השניים, רינה, בתו הבכירה
של ספיר, ובעלה אכרה ם
טל, ניסו לאתר את הבנים,
אך לשווא .״פחדנו שיחטפו
הלם כשישמעו את הבשורה ברחוב,
ופחדנו עוד יותר מה תגובה
ברחוב,״ סיפרה רינה,
אחרי שילדיה שמעו על מות
סבם רק עם שובם הביתה ב לילה.

טכס
פתיחת חוף־הנכים
בחוף הרצליה כימעט שהסתיים
באי־נעימות, כאשר סמנכ״ל
מישרד־הפנים לתפקידים מיו חדים׳
הצנזור הראשי והאחראי
על חופי-הרחצה גרי לוי, תקף
בחריפות את הצעתו של אל״מ
(מיל ).יוסף נכו, ראש עיריית
הרצליה, שהציע בדבריו להקים

- 8:עכשיו, אחרי שמנד
שלת־ישראל החליטה להחזיר
שטחים,״ סיפר השבוע ראוכן
צדיק, בדחן הבוהימה התל-
אביבית ,״יש גם לשאה הפרסי
תביעות נגד ישראל. הוא
דורש להחזיר את השטיחים!״
! 8אגב, לאחרונה פגש צליק
בידידו הוותיק, ספדהשלום
אייכי נתן אייבי התמרמר
על ׳שידידיו-בעבר אינם מסייעים
לו בד.משך מיבצעיו .״מ ידיד
כמוך,״ אמר לצליק ,״אני
מצפה שיתרום לי משהו.״ צליק
גילה מייד נדיבות ודוחב־לב:
״אני מוכן לתרום לך מיכל
גדול של פזסוקס.״ ״בשביל מה
אני זקוק לזה?״ תמה אייבי.
השיב לו צליק :״בשביל להרוג
את הג׳וק שיש לו בראש !״
! 8סיפורים רבים סובבים
סביב אישיותו של הפרופסור
חי ת אשכנזי ז״ל, מנתח־המוח
בעל השם העולמי, ש נפטר
לא־מכבר מגידול במוחו.
אחד הסיפורים שסיפר אשכנזי
עצמו: פעם נקרא באופן דחוף
לטפל בילד. אף שלא נהג לע רוד
ביקורי־בית כאלה, הלך
למקום ומצא מישפחה ענייה,
מרובת־ילדים. הוא כל־כד ריחם
עליה, עד שלא גבה שכר עבור
הביקור, ואף נתן להם 50 לי רות
לקניית תרופות. כעבור זמן
פגש את אם הילד, כשהיא
״דוקטור,
זורחת מאושר :
הצלת את חיי הבן שלי! הש תמשתי
בחמישים הלירות ש נתת
לנו כדי להזמין רופא
אמיתי, והוא ריפא את הילד!״
לנשים יש כל מיני יתרונות,
לדעת תת-אלוף פינחס
(״פינייה״) להכ, קצין אספקה
ראשי של צה״ל. מישלחת נשים
באה אליו פעם כדי להסדיר
את עבודתן של מתנדבות, ש ביקשו
לעזור במחסנים של
צה״ל. בסוף השיחה אמרה אחת
הנשים :״אבל אני רוצה להז היר
אותך, כל הנשים האלה
הן בנות 40 פלוס.״ השיב להם

אני וטלי גרוס

ערכו גיוס השישי מסיבת״וותונה ענקית בבריכת״שחייה פרטית
בראשון־לציון. אחרי שהזוג הצטלם גרוה טונה, ואף הסתרק
למטרה זו (למעלה מימין) ,והכלה הטריח נענתה נרצון להזמנות לרקוד (משמאל) ,התחממו הרוחות.
אחדים מן האורחים, קפצו עירומים למים (למטח מימיו) ,ואילו אחרים נזרקו למים כשהם לבושים,
ובעיקר לבושות (למטה משמאל) .רבים מהאורחים היו חנריו־לשעבר של החתן בלהקת פיקוד המרכז.

כרמל מזרחי

מיקבי ואעוזן לזגיי1
הנדון יעקב

העולם הזה 1981

אנשים
רשות־חופים ממלכתית, כפי ׳ש הציע
בשעתו אורי אמרי. גרי
אמר שתוכנית כזאת• תר,יד. ביד
בוז בוראי של כסף, והיא בלתי־יעילה
לחלוטין. אחד הנוכחים
במקום הגיב :״הוא מת לש מור
על תפקידו כאחראי על

מנית מירי אורן הציגה שימלח
כחולה ארוכה, מיהרה ה מנחה
לציין כי השימלה הוזמנה
על־ידי לאה רבץ, רעיית
ראש־הממשלה. כשנשאלה המנחה
למחיר השימלה, נקבה
בסכום בן שלוש ספרות .״האם

1111 11

בת־זוגתך נמצאת במבוכה נוראה, ואולי אפילו במשבר. ממש מוזר שלא
הצלחת להבחין בכך עד כה. כדי לנסות לחלצה ממצבה הקשה, אותו
היא מתאמצת להסתיר ממך, אל תסתער עליה חזיתית, כי אס בחר
באיגוף ממושך, תוך ביצוע פעולות הטעייה והסחה! כך תגיע אל היעד
בעזרתה ממש, ויחד תלבנו את המצב. השתדלי לעזור לחברים, זד, ישתלם.

21 בר* ר מ ־
20 באפריל

חוב ישן וגדול, אשר זמן רב העיק עליך, ייעלם השבוע. אותו נושה,
שבעבר ידע להיות כה תוקפני, יוותר לך עליו במפתיע. דבר זה ייתן
לך מישנה מרץ, ויסייע לך להגשים את שאיפתך העיקרית בעתיד הקרוב
ביותר. יחד עם זאת, גס חיי האהבה שלך, עם בת־זוגך, יפרחו השבוע.
ו 2באפריל
20 במאי

ג&יי
*! 1וווים

סי; י*.י וי

אם את מתעקשת יש בל הסיכויים שתעניין יעלה בפי שאת מקוות.
אם לא — את יבולה לשכוח ממנו. אל תחבה, השבוע, לרומנים
גדולים או סוערים במיוחד: מוטב שתתרכז בתיקון קשריך עם הידי־דות
הוותיקות שלך. בסף מועט זורם לקופה: אל תחמיץ נסיעה
דרומה: היא תיראה כשיגרתית, אך כדאית. בת תאומים, לבשי ירוק.

משונה מאוד. אתה מגלה הבנה נהדרת לבני אדם השבווע. גם האחת
שפגשת שפכה את ליבה בפניך מהר מדי בהתייחס לזמן הקצר שאתם
מכירים. ובמקביל אתה מגלה חוסר הבנה לנציגים הרשמיים של החוק
והסדר ומוצא עצמך מסתבך איתם בדברים שהתחילו במה בכך. אל
תניחי למתחרה הסמויה להפר את מנוחתך. ההצלחה בסוף תהיה שלך.
ו 2ביוני -
20 ביולי

י 12ב״ולי -

י*י** 1יי!

י 1 1 1ואשתו, נורית, הצטרפו לרשימת הקורבנות
הפוקד בימים אלה את
של גל הפריצות, חפוקז
הארץ. הפריצה בביתם החדש של נורית ויונתן נעשתה בשעת
בוקר מוקדמת. נורית לקחה את הילדים לגן וחלבה לעבודתה,
ואילו יונתן עדיין ישן. הגנבים פרצו לדירה, כיסו את יונתן, שישן
עירום בחדר־השינה, והסתלקו כשחם אינם מעלים שלל רב בחכתם.
כל זמן הפריצה נם יונתן את שנתו, ולא חש בלל במתרחש.

החופים. אם תקום רשות־חופים
ממלכתית, היא לא תהיה בידי
מישרד־הפנים וגרי לוי לא
יישא עוד באחריות לנושא.״
( נשות ״המעגל הראשוו״,
בראשותה של העיתונאית או*
רה שם־אור, קיימו דיון על
הנושא ״האם צריך לסגת.״ במהלך
הדיון ניסה אחד הנוכחים
להפריע לדבריו של הפרופסור
מימין אקצין, שטען בלהט
נגד נסיגה מהשטחים. הנוכחים
ניסו להשתיק את המפריע, אך
ללא־הועיל. לבסוף קם ממקומו
מנהל דשות שמורות הטבע,
ח״ב אברהם יפה, גמל-
המימדים, נעץ מבט חודר כמפריע,
והלה התיישב בשקט
במקומו. אגב, באותה פגישה
בלט מיספרן של הצעירות ה חתיכות.
כשנשאלה אחת מהן
מדוע באה לכנס, השיבה כי
היא מקווה למצוא במקום בחורים,
שהם בעלי עקרונות זהים
לשלה.
עליזה לשם, אשתו
של שגריר ישראל בדנמרק, ש פרשת
עבודתה כקוסמטיקאית
עוררה סערה במישרד-החוץ,
סיפרה כי מלכת שבדייה, אמ רה
לה :״קראתי עליך בעיתון,
וזה היה מעניין מאד. אני מבר כת
אותך על יוזמתך.״ עוד
סיפרה עליזה לשם, כי הלקוחה
הראשונה שלה הותר, אשתו •של
שד-החצר הדני, הדוכס קנוד
וינסרפלד. אשת השגריר
סיפרה גם כי אפילו אשתו של
ראש-ממשלת דנמרק הנוכחי,
אוטו קראג, שהיא שחקנית-
תיאטרון, הופיעה על הבמה גם
אחרי שבעלה נבחר לתפקידו
רם־המעלה.
י משתלם להיות אשת
ראש-ממשלה. בזאת נוכחו כל
הנשים שבאו לקפה טנדו, שם
התקיימת תצוגת־אופנה מטעם
בית החרושת פפקו. כשהדוג-
העולם הזה 1981

לאח רבץ שילמה את המחיר
הזה ז״ שאלה אחת העיתונאיות
שנכחו בתצוגה. המנחה התחמקה,
השיבה :״היא דווקא רצ תה
לשלם את הסכום במלואו.״
8דובר מישרד-החקלאות,
יגאל ד רו ק ר, מצא בשבוע
שעבר דרך מקורית להפצת
תודעת מתכוני־העוף. לרשותו
עמד סכום של יכ־ 5000 לירות,
לצורך פירסום מודעות בעי תונים,
על האפשרויות הרבות
העומדות בפני עקדת־הבית
להכנת ארוחות מגוונות ושונות
מבשר־עוף. דרוקר ביטל את
פירסום המודעה, העדיף לע רוך,
במחצית הסכום שנועד
לפירסום המודעה, ארוחת־ערב
עשירת מנות לכ 50-עיתו נאים
ובני־מישפחותיהם, בגראנד
התל-אביבי מלון ביץ׳
.ההצלחה היתד, עצומה.
האורחים השתכנעו. עובדה,
הם לא השאירו אפילו פירור.
1דובר המיפלגה הליברלית,
סמי טוויג, עוזרו
האישי של ראש המיפלגה, ה-
ד״ר אלימלד וימלט, חטף
השבוע סטירודלחי בגובה של
15,000 רגל. כשחזר מטיול ב־ארצוודהברית,
הוא התיישב
במטוס ליד צעירה חיננית, פתח
עימה בשיחה. כאשר ניסה לק בוע
איתר, פגישה בארץ, ומסר
לה את שמו, קיבל להפתעתו
סטירודלחי נמרצת. לאחר־מכן
מיהרה הבחורה לגלות לו כי
כמה שבועות קודם־לכן טילפן
אליה סמי, סיפר לה כי קיבל
את מיספר-הטלפון שלה מידיד
משותף, וקבע איתה פגישה.
הבחורה המתינה שעה ארוכה,
אולם סמי לא הגיע לאותה
פגישה. לאחר הסטירה לא הס כימה
הבחורה בשום פנים
לקבל את התנצלותו, ולקבוע
איתו פגישה מחודשת.

מתנה בלתי־צפויח מקרוב משפחה או מידיד קרוב. קבלי אותה והחזירי
לו כגמולו. לך, בת אריה, מצפה שבוע מלא חוויות. פעולה אותה אתה
מתכנן כבר כמה חודשים, תתבצע השבוע לשביעות רצונך. סוף השבוע
מתאים לנסיעות ארוכות. זה גם יפיג את המתח שהצטבר בך השבוע.

השבוע יעמדו בפניך אתגרים חדשים, ועליך יחיה להתאמץ בדי לחו-
ביה את כשרונך ויכולתך. בת בתולה — הזחרי שלא להסתבך בסערות
רגשיות העלולות לגרום לך לאכזבה ודיכאון. אם תנהגי בקור־רוח,
תפיקי מהרפתקאותיך הרומנטיות הנאה, במקום הסגל עד כה.

נ ה וו ה
22 באנגוסס -
22 ניזפסמבר

מאן1״ 0

הזעזוע שעברת מתחילת ד,חודש מוסיף לתת את אותותיו. אולם לא די
לחשוב לך — אתה חייב גם לעשות משחו כדי לשנות אותו מצב.
זכרי שאת יכולה ליפול בפח, בייחוד עם בן מזל סרטן או תאומים.
אל תהססי לנתק את הקשר לפני שיד,יד, מאוחר מדי. בגד בצבע לבן
ירומם מצב רוחך הגרוע. אל תצאי לקניות ובילויים והרבי להישאר בבית.

( 2בספ^סבר
2י• ר,איק? 1ובי
אחת מתוכניותיך לשבוע תתקלקל, אך לא נורא, מפני שבמקומה תבוא
אחרת, מוצלחת לא פחות. ידיד ותיק, אותו לא פגשת זמן רב, יביא עימו
הפתעה נעימה. בת עקרב — השבוע תפגשי אותו, סוף־סוף. אם תתנהגי
כשורה, תכבשי את ליבו. חשבי היטב על כל מה שאת עושה או אומרת.

11)111

מי שאמר כי המצליח בקלפים נוחל כישלונות בחיי״חאהבח שלו —
צדק, בכל אופן לגביך. אם אתה באמת מאמין בי תוכל לבסס את
עתידך הכלכלי תוך מישחקי הזארד — בבקשה, אך כדאי יהיה
שתישקול זאת היטב. השבוע אתה עתיד לפגוש נערה חמודה,
שתעמיד בפניך את הברירה: היא או הפוקר. חשוב — והחליט.

השתדל לא להציק לחבריך לעבודה. כי בעתיד הקרוב מאוד תזדקק
לכל רצונם הטוב. היחסים המתוחים עם בן זוגך ישתפרו בעקבות פגישה
בלתי צפויה עם ידיד קרוב, אותו לא פגשת זמן רב. אל תיקח על עצמך
סיכונים מיותרים בענייני כספים, ואל תיכנס להרפתקאוודנם ל פיננסיות.

אל תחשוש להציג את דיעותיו ולעמוד על שלך, אפילו מול אדם חשוב
ורם מעלה. הסבר את עמדתו וסמוך על הבנתם של האחרים. בת ״דלי״
אל תחשבי שאת יכולה לסדר את כל העולם, בסופו־של־דבר יגלו
האנשים הקרובים אלייך את מה שאת עושה — וינקטו באמצעים
חמורים. כדאי שתעשי קצת חשבון־נפש ותחליטי מה חשוב יותר.

אחרי שנה רצופה אכזבות ומרורים, סוף־סוף זה הגיע: תוך שבועיים
אתה מועלה בדרגה, וזוכה לשבר ויחס בהתאם. אם רק תיזהר
מלהפוך ל״עבד כי ימלוך׳ — כי אז ודאי שהעלייה בדרגה הבאה
תהיה חרבה יותר קרונה, ובעלת אפקט חרבה יותר משכנע. שיחת
טלפון שקיימת בשבוע שעבר עם מישהו מעיר אחרת, תישא פרי בשבוע
הבא. כדי שלפרי יהיה ערך ממשי, עליך לקום כבר עתה, לפתוח בפעולה.

״כמה פעמים אתהי כו ל
להר שו תלעצ מן
ל חלו ףעל פני ה מז ל
מ ב לי ל ע שו ת דבר?״

סרטו

ט ל פייר פאולו פ1וליני

מבריק ...בידור ברמה גבוהה

(.דקחרון״ .מ ע טיו ת קנטרברי״1

״טייס מגזקי

פרס מיוחד
פסטיבל קאן

סרס מקסים!
חמווב יותר 1*17190 הקנדסים ״ק״ד וקטידי״ ו״העוקץ״

1974

שירה לעיניים וחגיגה ללב

/״ו יו ר ק

פוסט׳

1הינטץ|

אלף לילה
ולילה

ניבטו דאבולי
פרנקו איטי
אינם פלגריב•

18ו ^ 1ך ו
8100 88א 1118 )38881

בכורה ארצית
ז ן ״ תל-אגיב

בכורה ארצית
למבוגרים בלבד
ת״ א . 4.30 ,7.15 ,9.30
15 צו1יוו 11 /־1( 11111

העולם הזה 1941

עוז תעלומה מוזות במישרד־הנים חון: מדוע מוענוות עתה לחוץ־לארץ
הזמנות של ונ ש ו ציוו שסופקו
ב מש ךשנ ים בארץ, ל שביעות־רצונו
של צה׳־ל -נאשר ההזמנות
כפופות לביקורת מבקו־המדינה והכנסת

גדין בלם־רתע

המשמש בתותחים לבלימה בעת הירי (דמוי־צינור, למטה
משמאל) ,מייוצר בישראל על־ידי המיפעל אייל השייך ליש ראל
איילון, אשר מייצר עבור צה״ל גם מנופים שונים, לשביעזת־רצונו המלאה.
אך מישרד־הביטחון מעכב את התשלומים המגיעים לבעל־המיפעל עבור הציוד שייצר.
חד כרים מוזרים מתרחשים במחצית
1משנה האחרונח במישרד־חביטחון.
הזמנות־רכש בסדר־גודל של עשרות מיל יוני
לירות, שהמישרד נהג להזמין משך
שנים אצל יצרנים וספקים מקומיים, מופ נות
בחודשים האחרונים לחדל.
כך מבזבז מישרד-הביטחון מיליוני דולרים
יקרים על קניות טזו״ל של פריטי-
ציוד המייוצרים בארץ באיכות מעולה.
ואשר סופקו למישרד בעבר לשביעות-
רצונו המלאה של צה׳׳ל.
שערורייה זו מתרחשת לאור היום, ב ידיעתו
הברורה של שר־האוצר יהושע

בתשלומים במטבע זר, המועבר לחשבו-
נות־בנקים סודיים בשווייץ. זאת, מאחר
שלאחרונה גילו חברות אמריקאיות גדולות
כי הן משלמות שוחד דרך־קבע, ובכך
קבעו לגיטימציה של השיטה.
!• פקידי מישרד-הביטחון מתחמקים
מנטילת אחריות אישית. כאשר קיימת
תחרות חריפה בין מיספר יצרנים מקומיים
על זכייה בעבודה גדולה, מעדיפים
הפקידים להפנות את ההזמנה לחדל.
בצורה זו הם מונעים עצמם מחשיפה
לביקורת ציבורית או פנים־מישרדית, שבד־היו
עלולים לעמוד אילו הזמינו את ה
— מאח

מנור לטנק

מנופים מסוג זה, המיועדים להרמת הטנקים והנחתם על המובילים,
מיוצרים בארץ גס הם על־ידי המיפעל של
ישראל איילון. אולם, גיהנום־הסחבת שבמישרד״הביטחון מעכב את עבודתו הסדירה.

זאב יפת
רבינוביץ, שאינו נוקף אצבע כדי להפ סיקה.
זאת, בשעה שבפומבי, מבכה שר־האוצר
את ירידת מלאי מטבע-החוץ, חמי־דלדל
והולך.
למרבה האבסורד, פעולה זו של מישרד־הביטחון
עומדת בניגוד גמור למדיניות
מישרד־המיסחר-והתעשייה, העושה מא מצים
כבירים לעידוד ולהקמת מיפעלים
חדשים, והמעניק הקלות מפליגות למיס־עלים
מאושרים, המתחייבים לייצא את תו צרתם
ולהעשיר את קופת המדינה במטבע

בשבועות האחרונים ערך ״העד
לס הזה״ חקירות יסודיות, כדי
לברד מה דוחף את פקידי מישרד-
חכיטחון לרכוש כחו״ל ציוד המיוצר
ככר כארץ.
תוצאות החקירה העלו שני
חשדות :

• 1כיוון שבחודשים האחרונים פחתה
אפשרות קבלת שוחד מספקים מקומיים,
בשל הסערה שקמה בעיקבות גילויי-השחי-
תות האחרונים, מפנים אחדים מן הפקידים
לחדל הזמנות גדולות, כדי לזכות

ציוד בארץ, והיה מתברר כי טעו בשיקו ליהם
לגבי בחירת היצרנים.

המי שטרות
מטה רו ת
ך* חודש מארס שנה זו, נבקעה לרא-
^ שונה חומת החשאיות והסודיות שבה
הקיף עצמו מישרד־הביטחון. עד למועד
זה פעל המישרד ללא כל ביקורת ציבורית.
פעולת מבקר־המדינה נתגלתה כ בדיחה
גרועה, שעוררה בלב הציבור אש־לייה
כי המישרד עומד תחת פיקוח יעיל —
בעוד המצב העובדתי היה שונה בתכלית.

מצב־חפקר זח נוצל היטב על־ידי
פקידים מושחתים שעיוותו
מיכרזים, חילקו עכודות־ענק ליצרנים
שהעניקו להם שלמוניס, עצמו
עין כאשר מישרד-הביטחון
קיבל, והעביר לצה״ל, ציוד צבאי
לקוי.
בחודש מארם האחרון זועזעה מערכת־
(המשך בעמוד )22

חגור ולבוש

עשייה |
פריטי חגור תיקניים אלה, מוצרים קלאסיים של התעש
.דולות |
הישראלית המקומית, הוזמנו לאחרונה בכמויות גדולות
מחדל, ללא הסבר. עתה צפוייה סכנה שהמיפעלים שייצרו פריטים אלה יסגרו1 .

1. 19

בתי המלון

ס בון היו קרה

!יוה תלם
מנהלת..אזלסיומד 11
״אולטימה״ , 11 החברה העילית לקוסמטיקה,
קיבלה בימים אלה תנופה
חדשה.,עם מינוייה של זיוה תלם
למנהלת החברה.
הגב׳ תלם, קיבלה מינוי זה בנוסף
לתפקידה ב״רבלוף׳ כמדריבה ראשית
של החברה, בו היא מכהנת בהצלחה
מזה שנים אחדות.
״אולטימח״ 11 היא חברת תכשירי
קוסמטיקה עצמאית של תמרוקי יוקרה,
המשווקת את מוצריה בשיטה
נפרדת, בחנויות ״אולטימה״ ,11 ובבתי
כל-בו נבחרים.
החברה בעלת המוניטין העולמי,
קנתה לעצמה מקום ייחודי גם בישראל
ולקוחותיה מתמידות לקיים
קשר אישי ישיר עם ״אולטימה״ !1
— באמצעות בעלי־העסקים או דיילות
היופי של החברה.
החברה שומרת על טיפוח קשרים
אישיים אלה בהעבירה ללקוחותיה הנאמנות
כל מידע חדיש על הנעשה
בעולם הקוסמטיקה, וכן הצעות וייעוץ
אישי — בדרך הדואר והטלפון.
על מתחרותיה של ״אולטימה״ 11
באירופה נימנות — £5166 £311)361
ו־ ,01131165 0£ 1116 10)2אך בישראל
אין ל״אולטימה״ 11 מתחרות.

אם אתה רוצה שכרטיסי הברכה
לשנה החדשה יגיעו ליעדם

אל תשלח
כרטיסים או מעטפות שמידותיהם קטנות מ0 9*14-״מ

כרטיסי ברכה
ומעטפות שהם פחות
ממידות אלה
לא יועברו ליעדם
ולא יוחזרו לשולח.
לפי תקנות הדואר
רשאי. משרד התקשורת
להשמיד דברי דאר כאלה.

אם רצונך שברכותיך יגיעו ליקיריך בזת

הקדם ושלח אותן
אם יצטברו כל עשרות מליוני הברכות במתקני הדואר
בשבוע האחרון שלקראת החג, קשה יהיה להבטיח שהעומס הגדול לא ישבש
אח חלוקת הדואר הרגילה ושפרטיסי ברכה רבים יגיעו לאחר ההג.
נמלכת שנה טונה
משרד התקשורת
משרד התקשנרת/רימחלקרו ליחסי צינור

לעכוז ריסרסוס הנזמשלתיוז

העולם הזה 1981

ף• יקררו של חנרי קיסינג׳ר השבוע
* בישראל לא יהיה מלא תענוגות
וחיוכים מהסוג לו הורגל בעבר. הוא יע מוד
בסימן של אמצעי־ביטהוז חסרי־תק־דים
לאבטחת שלומו וביטחונו של שר־החוץ
האמריקאי. אף כי פרטיהם של סי-
דורי־הביטחון המיוחדים שינקטו שמורים
בסוד כמום, אחרי שתוכננו כמיבצע חשאי
בשיתוף־סעולה עם שירותי-הביטחון האמ ריקאים,
ברור כבר כיום כי קיסינג׳ר לא
ישבע מהם נחת. תחת השמירה הקפדנית
שתוטל עליו על כל צעד ושעל הוא
ירגיש את עצמו כאסיר, אם לא כמי
שחייו תלויים לו מנגד.
חגורת אנשי־הביטחון האמריקאים והישראלים,
שתקיף הפעם את ד״ר קיסינג׳ר,
תהיה משולשת מכפי הרגיל. כמה מאנשי־הביטחון
שיסוככו עליו, ישנו עמו הפעם
בחדר שבמלון המלך־דויד. נתיבי הנסיעה
שלו יהיו שונים מבעבר ושיירות־הטעייה,
המיועדות לבלבל את המתנכלים לו, יסובבו
בדרכים הראשיות.
גם בביקורים קודמים בישראל נתקל הג־רי
קיסינג׳ר בהפגנות מחאה ואיבה מהסוג
שאינו מורגל בהן. זכורה לו היטב ודאי
אותה הפגנה שערכו לו אנשי גוש אמונים
בחודש מארם השנה מול בית ראש־הממשלה
בירושלים כאשר הטיחו בפניו
את הכינוי האנטישמי המשפיל והמעליב
ביותר שניתן להטיח בפני יהודי אמרי קאי
׳-8 0 ¥ :ז ן. אולם מה שמצפה

״לחסל את קיסינג׳ר״ ,אומנם ינסו להפוך
את דיבוריהם למעשים.
הסכנה טמונה בעצם מסע ההסתה ה פרוע
המתנהל בימים האחרונים נגד קי-
סינג׳ר באופן אישי. כמה מהסיסמאות
שפורסמו במודעות והתנוססו בהפגנות
שכבר נערכו נגד קיסינג׳ר, עשויות להת קבל
על-ידי כל בית־מישפט כהסתה מפורשת
לרצח .״בוגד״ ,״עוכר־ישראל״,

רבין וקיסינג׳ר במיסגרת שחורה, היו עדות
לאופיר. של ההסתה האישית הברוטאלית
הנערכת בגלוי.
על רקע זה תמיד קיימת אפשרות סבי רה
שקבוצה של חמומי־מוח, או אנשים
פרטיים בלתי־שפויים, יושפעו על-ידי ה הסתה
ויגררו למעשים קיצוניים הרי-אסון.
ההיסטוריה גדושה בדוגמאות המעידות
כיצד הסתה אלימה, שנראתה בתחילה

כלו ואחת הדמויות הבולטות בחיים הפו ליטיים
של גרמניה בתקופת מילחמת העו לם
הראשונה ואחריה. אבל הוא יהודי,
עובדה שאנשי הימין הגרמני לא יכלו לס לוח

כאשר מונה כשר־החוץ הוא חתר ל פיוס
בין גרמניה לבין מעצמות־הברית
שנלחמו נגדה במילחמת העולם הראשונה.
כשלא הצליח בכך הוא הביא לחתימת
הסכם נפרד עם ברית־המועצות (אמנת
ראפאלו) .במשך חודשים ארוכים התנהל
נגדו,מסע הסתה חסר מעצורים בעיתונות
הגרמנית, שהגיע לשיאו כאשר המוני
מפגינים לאומניים צעדו ברחובות ברלין
ושרו במקהלה את השיר :״ירו בחזיר
היהודי, ריצחו את ולטר ראתנאו.״
ב־ 24 ביוני , 1922 בעת שנסע במכוניתו
הפתוחה מביתו למישרד־החוץ בברלין, נו רה
ראתנאו למוות על-ידי שלושה אנשים,
חברי קבוצה פאשיסטית. רוצחו, שנשא את
השם פון־סלומון (לא-יהודי) ,נתפס אומנם
ונשפט לתקופת־מאסר. אולם הוא שוחרר
ומילא תפקיד פעיל במישטר הנאצי.

רצח ב חו צו ת
ירושלים
ף< ישראל עצמה ארעד כבר כמה
1מקרים בהם הפכה הסתה אישית נגד
דמויות פוליטיות, לרצח.

מסע ־ הסתהחסר חקדיםמקבילפ 1יקיסינג ׳ ר

לקיסינג׳ר עולה על כל מה שידע בעבר.
לא רק שההפגנות נגדו, שכמה מהן
נערכו כבר ערב ביקורו, יהיו פרועות
וגסות יותר. לפי כל הסימנים הן עתי דות
להיות גם אלימות יותר. ידיעות
שהגיעו אל אנשי-הביטחון הממונים על
אבטחת שלומו של קיסינג׳ר בישראל מעי דות
על כך שהפעם מתכננות קבוצות שונות
של מפגינים קיצוניים לא להסתפק
עוד בהפגנות פאסיביות.
כך, למשל, מתכוננים אנשי גוש אמונים
להטיל מצור על בית־המלון בו תשהה
פמלייתו של מזכיר המדינה האמריקאי
בכל תקופת ביקורו בישראל. על פי התיב־נון
אמורים הצרים להתנגד בכוח לכל
ניסיון פינוי, אפילו יביא הדבר להתנגשויות
עם כוחות המישטרה, למעצרים
ולמאסרים. המטרה היא ליצור מכסימום
של פירסומת רעשנית כדי ליצור בעיני
אמצעי־התיקשורת הבינלאומיים שיסקרו
את מסעו של קיסינג׳ר את הרושם, כאי לו
התקבל קיסיגג׳ר בישראל כאוייב־העם.
קבוצות קיצוניות אחרות מתכוונות ל שבש
את מסעו של קיסינג׳ר באמצעות
חסימת־דרכים, הפרעות קולניות וניסיונות
חדירה למקומות בהם ישהה. אולם חמור
יותר מכל אלה הוא המידע, שהגיע בימים
האחרונים לכוחות־הביטחון, כאילו קיימת
כוונה להתנקש בחייו של קיסינג׳ר. מודיעין
שהוחדרו לתוך הקבוצות המיליטאג־טיות
הימניות הפועלות בישראל, מסרו על
דיבורים והתלחשויות בקרב אותם הוגים
לפיהם ״קיסינג׳ר אחראי באופן אישי
לשואה שהוא עומד להמיט על ישראל
ומשום כך יש לעשות הכל כדי לסלקו.״

״יאסר עראפת מברך את קיסינג׳ר על הצ לחתו
בהגשמת הפיתרון הסופי״ — הן
העדינות שבסיסמאוח אלה .״היטלר הציל
אותך מהשואה כדי שתוכל להשלים את
מה שלא הספיק״ — היחד, סיסמה שניש אה
בהפגנת צעירי חרות מול בניין השגרירות
האמריקאית בתל-אביב. מודעות־האבל
על פטירתם של אבו־רודם והמעברים,
בהן התנוססו שמותיהם של יצחק

כלגטימית מבחינה פוליטית, דחפה לביצוע
מעשי פשע, פוליטיים לכאורה, שהיו להם
אחר־כך השלכות חמורות על גורל עמים.
ביוני ,1922 כבר נפל שר-חוץ יהודי קור בן
להסתה כזאת.
היה זה ולטר ראתנאו, מי שהיה אותה
שנה שר־החוץ של ממשלת גרמניה. ראתנאו
בנו של מייסד חברת האלקטרוניקה הגר מניות
0היה ממציא, פילוסוף, כל־

״ירו בחזיר
היהודי!״

ך* דדך כלל אין לייחס משמעות מוס*
רזת לדיבורים מסוג זה. קבוצות מח תרת
הזוממות להתנקש בחיי מנהיגים, שומ רות
את מבצעיהן המתוכננים בסוד, אינן
נוהגות לאיים או להדליף את כוונותיהן.
אולם הפעם הסכנה היא מוחשית יותר,
גם אם אין להגיח שהמדברים על הצורך

הפגנת נשות ״המעגל השלישי״ נגד קיפינג׳ר
מה שהיטלר התחיל

הפרשה הבולטת ביותר היא זו של רצח
הרוזן השבדי פולקה ברנך וט. ברנדוט, קצין
צבא שבדי שהיה קודם לכן נשיא תנועת
הצופים בשבדיה ונשיא הצלב־האדום ה שבדי,
מונה בשנת ,1948 מטעם האו״ם,
כמתווך בין היהודים והערבים, אחרי שפר צו
קרבות מילחמת העצמאות.
ברנדוט הצליח להשיג את ההפוגה הרא שונה
והשנייה בקרבות, כשהוא מנסה
להפוך את ההפוגה לשלום של קבע.
בניסיונו לתווך בין הצדדים, הגה תוכנית־שלום
משלו, שהיתה שונה מהחלטת ה־או״ם
על החלוקה והקמת מדינת-ישראל.
בין השאר הציע ברנדוט להעביר את ירושלים
והנגב לידי הערבים. אף אחד מהצ דדים
לא נטה לקבל את הצעותיו. אולם
בישראל, שנלחמה על חייה, התפתח נגד
ברנדוט מסע הסתה אישי חסר-מעצורים.
העיתונות הישראלית ביקרה אותו בחריפות.
אירגוני המחתרת, שאז עוד פעלו
בנפרד במיסגרת צה״ל, הסיתו בפירוש
נגדו כאוייב ישראל. בערי ישראל שזה
עתה קמה, נערכו הפגנות סוערות נגדו
וכמה מאנשי לח״י אף ניסו לחסום את
דרכו בג׳יפים כשעמד להיכנס לבניין ה קונסוליה
הבלגית בירושלים.
זמן קצר אחר״כך, ב־ 17 בספטמבר
, 1948 בעת ששיירה בת שלוש מכוניות
של המתווך, נסעה בכביש המוליך מקטמון
לרחביה, הגיח ג׳יפ וחסם.את הדרך בפני
השיירה. מתוך הג׳יפ קפצו שלושה אנ שים
במדים, ירו כלפי שלוש המכוניות.
אחד מהם התקרב למכונית בה ישב ברנדוט
וירה בו במצחו. ברנדוט ועוזרו, הקולונל
אנדרה סארו, מתו בדרכם לבית־החולים
הדסה.
בעיקבות רצח הרוזן ברנדוט נאסרו
מאות מאנשי לח״י. אולם רוצחו של הרו זן
לא ניתגלה עד עצם היום הזה.
פרשת רצח הד״ר ישראל קסטנר, במרס
, 1957 היא דוגמא נוספת להסתה המתור גמת
על-ידי אנשים מעורערים ובעלי די-
עות־קיצוניות, מביקורת מילולית לרצח
מתועב.
(המשך בעמוד )24

* בריחה דארומח השוחד 1

זיסניפי בו קטפ חו ת !

גזור ו שלח א ת התזיועו המצורף
אנו נמציא לך בחוזר אתה מי ד ע
והמטמכיס לצורך הצטרפותך ל תוכני ת

0חו ת 90,000

(ז 0ת רון

* חסכון בסמ מי ס בהישג ידך
#משמתא כפולה מסמם החסכון, לא צמידה, בריבית !- 6׳• 12/בלבד
$ריבית והפרשי הצמדה על החסכון׳,פטוריק ממס הכנ ס ה
סניפי בנ ק טט־וזת
•משלים
תל אגיב תיגה גאר שגע
אשדוד נתניה־וצרת

לכבוד
׳׳טפחות׳ בנ7ן משכנתאות לישראל געית
רחוב הלני המלכה .9ירושלים
נא לשלוח אלי טפסי הרשמה וחומר הסברה
נוסף טל התכנית החדשה ־טפחות ״90.000
נברכה.
שם השולח-- :
כתובתו

ג 1םדזוד ־ נ
גוד, מ ״ 1נ ״ ז<׳! 11מ ״ יזז ! 1טומ

ברצונך לחנות מתוספות השכר הנזבעות
מתוספת היוקר והרפורמה במיסים.
חסוך ב״טפחות?0.000״
ת כני תהחס כון ה שו מרת על עיןה תו ספת ופו תרתאת
בעית דיורך בעתיד.

פלאש - 75 מפגש אופנת סתיו -חורף 75

זמן המפגש 18—21 :אוגוסט 75 במלון ״פאל״ (לשעבר שרתון) ת״א.
המשתתפים במפגש 25 :יצרני הלבשה ואופנה, במטרה להציג את דגמי
סתיו—חורף 75 לקנינים. המציגים — אן ורק אופנת לבוש: גברים,
נשים וילדים.
מקום המפגש: כאמור — במלון ״פאל״ .לרשות כל יצרן עומד חדר
(בקומה השלישית) ובו יקבל את הקנינים• בל יום תתקיים תצוגת
אופנה ב״אולם העצמאות״ אשר במלון.
מטרת המפגש: לעודד מכירות אופנה בארץ ולהקל על היצרנים
וחקנינים כאחד. נוחיותו של הקנין מתבטאת בעובדת שהוא מצליח
לראות ולבחון באופן מרוכז עשרות חצעות וקולקציות באופן השוואתי
ובאופן מוחלט, ולשלב מעט ״ביזנס״ עם חצאה.
היצרן נהנה מביקורים מרוכזים של עשרות קנינים, אשר מגיעים אליו
מכל הארץ, ואין הוא נזקק לסוכני מכירות ציידים בתקופה זו.
חן ליצרן והן לקניו הזדמנות להכיר גורמים חדשים בענף. אכן —
זהו מפגש .
אופי המפגש: מטרת המפגש מחייבת את המארגנים ליצור אווירת
מפגש חברתי ולא רק מפגש עסקי.
למטרה זו דאגו המארגנים :
• לבחור בבית מלון גדול אשר שרותיו העצמיים עשויים לספק
חרבה צרכים חברתיים כגון: לובי רחב, בריבת שחיה, ארוחות
צהריים וערב, מועדון חלילח ״מרבד הקסמים״ ועוד( .מחירים
מיוחדים לאורחים, כמובן).
• סרטים מצויירים בשעות לפני הצהריים למשפחות קנינים
ולאורחים שונים.
שפע של תצוגות אופנה בכל יום. הפתיחה הרשמית של יום
שני, תהיה על״ידי מר נור־אריה, מנחל חטיבת הטכסטיל —
משרד המסחר והתעשיה ועל־ידי נציג עירית תל־אביב.
המפגש הבא 11 :ינואר 1976 אופנת אביב קיץ .1976

זוס 4נ לאצבעות הרגליים
האם חשת אמש לפני לכתך לישון
בתחושה עזה של צריבה וגרוי
בין אצבעות הרגליים ן
כמחצית מאוכלוסיית ארצנו סובלים
בעיקר בקיץ באיזור אצבעות
הרגליים מתופעת פטריות.
תחושת הגרוי והצריבה עוד גוברים
כתוצאה מהליכה על חול חים החם
וכן מהזעה והרטיבות.
אחת החברות הגדולות בעולם
לתרופות פיתחה תרופה בשם 1^ 0 1 7
שהיא תכשיר אנטימיקוטי לחיסול
סוגים שונים של פטריות.
טיפול בידית, בנוזל או במשחה יכול
להיות יעיל גם במקרים שהראו
עמידות בפני כל סוגי החומרים
האנטיטיקוטיים המקובלים.
בקש \ 0 1 7נ( בבית המרקחת
וחיוועץ עם הרוקח על
אופן השימוש.

(המשך מעמוד )19
הביטחון, נאשר בסידרת כתבות שהופיעו
בהעולם הזו! שבוע לאחר שבוע, דואשמנו
מפורשות קבוצה גדולה של פקידי מיש׳
רד־הביטחון וקציני צה״ל, בקבלת שוחד
מתעשיינים כדי שיעניקו להם, שלא כדין,
עבודות בהיקף של עשרות מיליוני לידות.
בשלב מאוחר יותר נכנסו לפעולה מיש־טרת
ישראל והמישטרה הצבאית החוקרת.
שהחלו מטהרות את הזוהמה שהצטברה
במישרד משך שנים רבות.
אחרי שנחשף קצהו העליון של קרחון
השחיתות במישרד־ד,ביטחון, החלו הפקידים
פגומי-ד,מצפון שבחבורה מתחפרים
בעמדותיהם, עד יעבור זעם.
הנבונים שבהם הבינו כי במוקדם או
במאוחר ישוב המצב הישן לקדמותו. הם
ידעו כי היקף התשלומים לספקים המקומיים
שהמישרד מפגר בתשלומם דרך קבע,
מתקרב לרבע־מיליארד לירות. הם ידעו כי
הגיהנום הביורוקראטי השורר במישרד ב טיפול
בניירת, באישור מחירים ובפיקוח
על שלבי העבודה, מונע כל אפשרות של
ניהול יעיל ומסודר של המיפעלים. במוק דם
או במאוחר ייאלצו תעשיינים, כדי
להציל את מיפעליהם מהתמוטטות, למ צוא
ולחדש קשרים מתאימים עם האנשים
הנכונים שיזיזו עניינים. אז יחזרו ימי
הזוהר של תקופת השיחור, לקדמותם.

בינתיים אסור להסתבך, אסור
להתבלט, יש להעכיר לחו״ל מיס
שר רב כבל האפשר של הזמנות
ציוד. איש לא יאשימם על בך, והם
לא יוזמנו לבירור ולדיווח שיקוליהם
לנכי מסירת הזמנות ליצרן
מקומי זח או אחר.
דוגמה לשערורייה הביורוקראטית השו ררת
במישרד-הביטחון יכול לשמש מיקרהו
של ישראל איילון, בעל בית־החרושת אייל
באיזור־תעשייד. במרכז הארץ.
איילון מספק למישרד-הביסחון, עבור
צה״ל, מנופים להחלפה מהירה של מנועי־טנקים,
מנופים להרמת טנקים, בלמי־רתע
לתותחים מתנייעים, ומנופים לסילוק מהיר
של מטוסים פגועים החונים על המסלול.
הוא סיפק למישרד־ד,ביטחון פיתוחים מיד
חדים של מנופים, שעלו בטיבם על מנופים
דומים מתוצרת שוודיה או ארצות־הברית.

כית־החרושת
עמד תמיד בלוח
הזמנים. קציני צה״ל שקיבלו את
הציוד שהוזמן כמיפעל, היו מלאי
התפעלות מטיב המוצרים ומאמי•
נותם.
אך אפילו יצרן כישראל איילון,
שמחובת מישרד־הכיטחון לעודדו
ולטפחו, כשל תחת קורי הסחבת
הנוראים שבתוכם נילבד.
ביום השלישי שעבר, לא יכול היד,
איילון להבליג עוד. בנובחות קבוצת תעשיינים
התפרץ בחמת־זעם, במישרד־הבי-
טחון, כנגד הפקידים האטומים המכשילים
את מיפעלו. הוא טען שהללו משבשים
תוכניות ייצור סדיר של המיפעל, מעכ בים
תשלומים בניגוד לחוזים חתומים,
שבהם נקבעו מועדי התשלום.

פלי־מי
שחק

ך{ קידים אחרים, נבונים פחות, אך
** רודפי־בצע יותר, גילו כי המצב ה חדש
פותח לפניהם אופקים רחבים.
כל הזמנת ציוד בארץ, מעל לסדר־גודל
מסויים, חייבת בחתימות מנכ״ל המישרד
יצחק עירוני, ראש מיגר,ל-הד,רכשה
(מנד,״ר) צבי אלון, וראש אגף־ד,כספים
פסח תלמי. למרות שבמיקרים רבים ניתנות
חתימותיהם באופן אוטומטי ׳,לפע מים
הם עלולים אפילו לשאול שאלות.
אותה הזמנה עצמה, אם תופנה לחדל,
ניתן יהיה לתאם את קנייתה באמצעות
מיברק. במיקרה זה היא תר,יד, חייבת
באישור ראש מנד,״ר בלבד. לא יהיה
צורך באישור אגף־ד,כספים. הקניה תתבצע
מתקציב מישלחת־הרכש.
כל הזמנה הנעשית בארץ חייבת לעבור
בדיקה של היועץ הכלכלי של המישרד,
יעקב ינובסקי, שלגביו יש צורך בהרבה
מאמץ ומחשבה כדי להוליכו שולל.

באשר ההזמנה מופנית לחו״ד,
ניתן לעקוף את היועץ הכלכלי
כליל. אין בל פיקוח בלבלי מהארץ
(להוציא הזמנות־ענק) על מיש
לחות־הרבש בחו״ל.

גם מבקר־המדינד, החל מהווה בחודשים
האחרונים בעייה. אחרי שנים ארוכות של
מחדלים בשטח הביקורת במישרד-הבי-
טחון, ובעיקבות חשיפת השערוריות האוד
העולם הזה 1981

רמות במישרד זה, שזיעזעו את הארץ,
מנסה עתה מבקר־המדינה להשתלב בתמונה
ולתרום את חלקו לעקירת הנגע. מצב
זה נכון לגבי הנעשה בארץ. בחו״ל, המצב
נוח הרבה יותר, המבקר אינו פועל שם,
והסיכון מפני גילוי מעשים פלילים פחות
בהרבה.
והעובדה החשובה מכל — בארץ יכו לה
המישטרה לחקור ולשבור תעשיין
העומד בקישרי־שוחד עם פקיד מישרד-
הביטחון, אד המישטרה אינה יכולה לשים
ידה על יצרן זר, הסוחר עם מישלחת־הרכש
בחו״ל.

אנשי מישדחת-הרבש איכס יודעים
בלל שלא פעם הם משמשים
כלי־מישחק כידי פקידים מקומיים
מפויימים של מישרד־הביטחון.
הללו מפנים הזמנות לחו״ל, מדריכים
את אנשי־חמישלחת היכן
לקנות את הציוד, מאשרים את
הקנייה, המתבצעת על-ידי אנשי
הרכש כתום־לב, ומקבלים שוחד
כמטבע זר מהיצרן בחו״ל.
דוגמות להפניית הזמנות־רכש לחו״ל,
של אותם פירטי־ציוד שיוצרו בארץ במשך
שנים וסופקו למישרד-הביטחון, אי נן
חסרות.

הז מנו ת

ל חו ״ ל

ו הגי ד ח
הבנקל פי תו ח
קונה קו מ ה
ב ״ בי ת אסיא״
״חבנק-לפיתוח-התעשייה״ קנה קומת-
משרדים ב״גית אשיא״ החדש, שגונה
המיליונר שאול אייזנברג .״נית
אשיא״ מוקם מול חיכל-המישפט, געוד
מישרדי ״חבנק־לפיתוח״התעשייה״ כיום
הם ב״מיגדל־שלום״ .הבנק יעכיר לקומה
שב״בית אשיא״ חלק ממישרדי חב־רות״הבונ
שלו.
במה מראשי הבנק הביעו תמיהה על
העישקח, ועיינו בי ניתן חיה לבנק לשבור
את או לקנות עוד קומת-מישרדים
ב״מיגדל״שלום׳ /ובך למנוע פיצול בין
חמישרדים שלו. בדוגמה מציינים כי אחד
הבנקים הגדולים קנה עתה קומה שלמה
ב״מיגדל-שלום״.

ל אותן דוגמות עוסקות בפריטי-ציוד
שעבורם שוריין כסף, בלירות ישרא ליות,
במיסגרת התקציב השנתי של מיש־רד-הביטחון.

ענף! הטכסטיל וההלבשה.

עשויי אלומיניום, כדי לשכן בהם חיילים,
מחברת פאנל־פאב. את החברה מייצג
בארץ אלכס גתמון, סגן אלוף (מיל,).
ששימש שנים אחדות במישלחת־הרכש ב צרפת.
בארץ
לא ידעו לתחזק את הבתים כראוי,
ולא נמצאו להם חלפים.
למרות ניסיון כושל זה, קנה מישרד-
הביטחון בארצות־הברית 80,000מ׳ בתים,
זאת בשעה שמיפעל ישראלי כאש טרום
(אשקוריוז) ,או המיפעל מודל בסון, היו
מסוגלים לייצר בארץ אותם בתים עצמם.
(לבתים המייוצרים בארץ ערך־מוסף כים־
עט מלא).
• חיל״האוויר. מיתקנים הידראו ליים,
לוחוודבקרה אלקטרוניים, ציוד ביט חוני
שאין לפרטו — ציוד זה יוצר בארץ
עבור חיל־האוויר.
בחודשים האחרונים הופנו מרבית ההז מנות
בנושאים אלה לחדל. המיפעלים
העוסקים בנושא זה מעסיקים מהנדסי־טייס,
ביניהם טייסי־קרב לשעבר בחיל־האוויר,
ומהנדם ים־מומחים, עולים־חדשים
מארצוודהברית. בחודשים האחרונים לא
קיבלו המיפעלים כמעט כל הזמנת־ייצור
נוספת.

בתוך בשנה יסיימו המיפעריס
הללו בניית אותם פרוייקטים שקיבלו
בעבר ועתה הם נמצאים
כשלבים השונים של בנייתם. ואז
יתמוטטו רבים מאותם מיפעלים
וייסגרו. זאת, במודגש, שעה שהציוד
שהם התמחו בייצורו, נקנה
עתה כהו״ל כמטבע קשה.
• מיכליות. לפני 10 ימים הזמין
מישרד-הביטחון בחו״ל 100 מיכליוודתיד־לוק,
למרות שמיפעלים פרטיים וציבוריים
(המשך בעמוד 134
העולם הזה 19* 1

שבע קבוצות שונות הציעו עצמן כמועמדות לקניית רשת חנויות ״רמתם״
הפטורות ממבש. הקבוצות חן קבוצת איל-חמלונות יקיתיאל פדרמן שלו רשת
מתחרה בשם ״אשבר״ ,רשת חנויות״חתכשיטים חברזיליאנית הפועלת בישראל ״שטרן״,
המשקיע הקנדי ג׳ ו ליבו, המשקיע האמריקאי ארנולד כגן, קבוצת ״צים״
השייכת ל״חברה לישראל״ ,ועוד.
בעוד יש קונים, עדיין לא ברור מי מוטמן למכור את החברה. בדיקות שערכו
במה קונים העלו דבר מוזר ביותר: ריווחי ״רמתם״ בשנת 1974 היו בעיקר
מפיחותים וחפרשי־עשר, ולא ממכירות ישירות בחנויות.
התגלה בי החברה קנתה בשנת 1974 נבט קרקעי בשבום של 1.7מיליון לירות.
הנבט רשום במאזן בשבום זה, אך לקונים המייועדים נמשר בי אינו שווה אפילו
לירח אחת.
המוכר העיקרי הוא חברת ״אוניון — ישראל־שווייץ״ ,המחזיקה *״ 52.57,לאחר
שקנתה 570 שחיו בידי עמוס מנור. לקבוצה זו שני בעלים: מיפלגת פועלי
ארץ־ישראל וטיבור רוזנבוים. שאר המניות מוחזק בחלקים כימעט־שווים בידי
שתי חברות, האחת ״ניצח״ והשנייה ״בופינור״.
בעוד שידוע בי ״ניצח״ היא של רוזנבוים, הרי לשנייה אין תובע. חשיבה היא
ש״בופינור״ רשומה על שם צבי רכטר, מנב״ל ״שולל-בונח״ וגיזבר מפא״י לשעבר,
והיא רשומה על שמו באופן בלתי-חוקי. רבטר מחזיק בחברה בנאמן, עבור המפלגה.
חברון אדמונד דה״רוטשילד החליט לעשות חבל בדי לגלות מיהם בעליה
של ״בופינור״ ,כיוון שהוא חושד שמא יש בה חלק לרוזנבוים או למיכאל צור.

..פאר־ בסיקבות ״גואנד ביץ

במחצית השנה האחרונה הועברו ל חדל
הזמנות־רכש בסדר־גודל של מיל יוני
דולרים, של פריטי-לבוש — ביגדי־עבודה,
בגדים תחתוניים, אוהלים, שמיכות
וחגור תיקני. זאת, בשעה שציוד זה
מייוצר בארץ ונמכר בעבר למישרד־הבי־טחון
לשביעות־רצונו של צה״ל.
האחראי על נושא זה במישרד־הביטחון
הוא פקיד בכיר בשם ברוקנר. נראה
שנודע לו, או למקורביו, שהעולם הזה
בודק את פשר ההזמנות לחדל. עד מהרה
הגיע אלינו, בדרכי עקיפין, ההסבר שטען
כי ציוד זה נרכש בחו״ל בתנאי אשראי
נוחים מאוד.

ההסבר ניראה תמוה כיותר —
תנאי-אשראי מעולם לא היוו קנה
מידה לרכישה כחו׳׳ל של ציוד שהוא
בר-השגה בארץ. מישרד־הבי־טחון
טוען שהוא פועל לפי תקציב
שנתי קבוע, ואינו יכול לחייב את
תקציבו לשנים הכאות. את האשראי
מתאם החשב הכללי של מיש־רד-האוצר,
ולא מישרד־הכיטחון.
• בתים. מישרד-הביטחון ייבא בתים

מיסתרי רשת ״רמתם

משקיע אייזנכרג
חלק פה, חלק שם

סרטן באריזות
מישרד־חבריאות האמריקאי עומד לא שור
על שימוש בפי־ווי״שי לשוגיו (הניילונים
למיניהם) לאריזות מוצרי-מזון,
מאחר שנתגלה בי קיים קשר בין חומר
זה לבין מחלת-השרטן.
מחקרים העלו, בי הפי-ווי-שי מעודד
גידולים שרטניים. כתוצאה מבך יאשרו
בקרוב על השימוש באריזות פי״ווי-שי
למזון. ביום נחוג גם בישראל לארוז
בחומר זה מוצרי-מזון שונים, בגון גבינות,
בשר וירקות. תעשיית-המזון באר־ה״ב
כבר החלה מחפשת תחליפים לאריזות.

אודונץ מנשה לעשות את
הבלתי-אפשרי-בימעט: לקחת מלון בושל
בעל שם רע מזה במה שנים, להופכו
דיווחי ומושן, באשר בניו של בעל-המלון
תוקעים שכינים בגב, מחוטר הבנה.
הדבר היחידי המחזיקו עדיין כמנהל
כללי של ״פאל״ ,הוא העובדת בי זהו
מלון ״שרתון״ לשעבר, בו התחיל דב
לעבוד כנער״שליח ועלה אט-אט עד שהגיע
לדרגת מנהל״חקבלה.
לפני ארבע שנים בקירוב, בעוד דב
בן ,35 לקחו אריח פאלוך, המשקיע
מגרמניה שקנה את שטח קולנוע ״מיג-
דלור״ ,לעבוד אצלו. פאלוך החל בונה
מלון מול ״שרתון״ ,הפקידו בידי דב.
זה בנה את המלון לפי טעמו-שלו, ואחר-
בך ניהלו משך שלוש שנים. בתקופה זו
היה המלון בן 20$החדרים בעל תפושה
ממוצעת של — 8070 בימעט שיא ארצי.
שמו של המלון יצא לתהילה בבל העולם,
ולעתים קרובות היה דב שולח תיירים
שלא נמצא להם מקום אל המלון
שממול — ״שרתון״.
הייחוד שב״גראנד־ביץ׳״ היה הטיפול
האישי. דב חינך את הצוות שלו להקדיש
תשומת-לב לבל לקוח, הוכיח להם בי
הדבר משתלם, שבן אם יש הרבה תיירים
— יש גם הרבה הבנשות לבל עובד.
לפני שמונה חודשים, כשקנה אריח
פאלוך את ״שרתון״ ,לפי עצתו של דב
(״זוהי עישקת זהב מבחינת ההשקעה.
קנה מלון ושטח של 11 דונם ב 6-מיליון
דולר״) ,הוא הציע לדב לנהלו. זח הישט.
למה לעזוב מלון שהעמדת אותו על הרגליים
ז אך קטמה לו העובדה בי ינהל
את המלון שחיה בו שליח, והוא נענה
בחיוב.
מזה שמונת חודשים הוא מנחל את
״פאל״ ,מנשה להופכו ל״גראנד־ביץ׳״

שני. בתקופה האחרונה חלה עלייה בת•
פושה, המגיעה עתה ל־ס 7 07 עם 350 חדרים•
מועדון־חלילה מלא מדי-ערב ובו
מזמר לואיג׳י. דב מתכנן הבאת ועידות
וקונגרשים למלון, שיש לו שטחים

מגב״ל אודונץ
כן או לא?
ציבוריים רבים ביותר. הוא מובן להמשיך
לנחל את המלון, אם רק יתנו לו בני
פאלוך לנהלו לפי הבנתו. אם לא —
לא תהיה לו בעייה לנהל בל מלון
בארץ.

אוסטרליה מנסה למכור בשר ליעוראל
נציגותה חמישחרית של אושטרליה
בישראל עושה מאמצים רבים להגדיל
את הייצוא לישראל, לאחר שבשנת 1974
היה הייצוא הישראלי לאושטרליה 20
מיליון דולר, והייבוא ממנה רק 10 מיליון
דולר. בין הענפים שלחם מקדישים
עתה תשומת-לב מיוחדת בשגרירות
אושטרליה בישראל, מצוי גם הבשר לשו-
גיו.
כדי להביא לידי תוצאות, מינתה אוש-
טרליה בישראל נישפח-מישחרי קבוע
ג׳ון חולמס, שיחיה גם נישפח לתורכיה
אך יישב דרך־קבע בתל־אביב. עד
בה היה הנציג המישחרי אריה יערי,
שהפך עתה מישפר־שניים אחרי חולמש.

יערי טוען כי לישראל קל למכור לאו־שטרליה,
ביוון שאושטרליה העניקה לישראל
מעמד של מדינה מתפתחת. מעמד
זח מקנה לשחורות הישראליות הקלות
במבט, בעוד שעל השחורות מאושט-
רליה לישראל משלמים מכש מלא. יערי
אומר גם כי ההובלה מישראל לאושט-
רליה משובשדת על-ידי הממשלה, בעוד
הממשלה האושטרלית אינה עוזרת ל יצואנית.
ההעדפה של ישראל בולטת,
לאור העובדה שיוון נמחקה עתה מרשימת
הארצות המתפתחות, ואילו ישראל
נשארה בה.
הייצוא הישראלי הוא יהלומים, מוצ־רי״טכשטיל
וכימיקלים. אושטרליה מו
כרת
ביום בעיקר צמר גולמי ומתכות
שונות. עתה היא רוצה למכור לישראל
גם בשר.
לאחרונה חתמו נציגי ״המשכיר המר כזי״
על חוזה לקניית כבש קפוא באושט-
רליה, עבור ישראל. אם יצליח הנישיון
חזה, הוא יכול לגרום להטיית חלק מיי-
צוא הבשר האושטרלי, לישראל.
מרבית הייצוא של אושטרליה מופנה
לטוקי אמריקה ואירואשיה, שבהן קיימת
השפעה פרו-ערבית בולטת. דבר זה
מקשה גם הוא על הגברת הקשרים
המישחריים. כך, למשל, חברת־התעופה
הלאומית של אושטרליה ,״קואנטאש״,
פתחה קו לדמשק אך לא לישראל.

213

על הכוונת

תן לחג שי ושנו

(המשך מעמוד )21
ביולי , 1974 בעת דיון שיגרתי בבית-
דין רבני, נחשפה לראשונה מזימה של
כמה מחסידי ארץ־ישראל-השלמה לרצות
את הד״ר קיסינג׳ר. במישסט גירושין ש התנהל
בין צביר. גרנות, מפעילות התנועה
למען ארץ־ישראל שלמה ועורכת ביטאון
התנועה, זאת הארץ — ,לבין בעלה, הוגש
תצהיר בו נאמר בין השאר :׳
״צביר. גרנות סיפרה לי באותה שיחה
כי כדי למנוע מה שהיא כינתה, חורבן
המדינה׳ ,שיבוא, לדעתה, מההזרת־שטחים
למדינות־ערב — הועלו בחוגי ארץ־ישראל
השלמה מחשבות ותוכניות להתנקש בחייו
של שר־החוץ האמריקאי, הנרי קיסינג׳ר.
היא הזכירה בהקשר לכך את רצח המתווך
מטעם האו״ם ב־ , 1948 הרוזן ברנדוט...״

ההסתע רו ת
המכרעת

הגש לידידיך ולעובדיך שי חגיגי;
בחרימלהיב של יינות ומשקאות חריפים ״כרמל מזרחי״.
התאם את השי לטעמו של כל אחד מהם.
שי כזה הופך כל חג ל״חג שמת־ !

כרמל ! י מז ר חי
מיקגי ואג\1י! לציי! וזכרי! יעקג

הזמן נ בו עכשיו מקום למודעות

מגע 9
קי*שות ת

בגריון ראש השנה

מכון לעדהחגיגי שר
עדשות 1 • 1י

* ו7זחדזל 71 דמ

רכות וקשות
הסכר אדיב מפורט
ינתן במקום.
גורדון ,31 תל־אכיב
טלפון .238642

הגליון יופיע בתל־אביב ביום > /ה־2.9.75
בערב ובשאר ח ל קי הארץ ביו ם ד׳ ,ה־. 3.9.75

ין ספק כי הגרי קיסינג׳ר נוטל על
עצמו סיכון מסויים בביקורו הנוכחי
במזרח־התיכון. הוא מקבל דיווח יומי שוטף
על מה שנכתב אודותיו בעיתונות
הישראלית ומודע להלך־הרוהות העדין
נגדו בישראל. צוות מיוחד בשגרירות האמריקאית
בישראל, כולל התחנה הישראלית
של ה0י.אי.איי ,.מזרים לצוותו של
שר-החוץ האמריקאי, נתונים והערכות גם
לגבי המתרחש מאחרי־הקלעים בתחומים
שונים. אין ספק כי במידע זה כלולה
ההסתה נגדו והידיעות בדבר הדיבורים
על ניסיון להתנקש בחייו.
לא רק בישראל מאיימים על חייו של
קיסינג׳ר. ארגוני הפידאיון הקיצונים, ש אין
דעתם נוחה מההסדר המוצע בין יש ראל
ומצריים, זוממים אף הם פעולות
ראוותניות בעת ביקורו של קיסינג׳ר במז־רח־התיכון.
על פי ידיעות שפורסמו, עלולים
אנשי חזית־הסירוב לנסות להתנקש
בחיי קיסינג׳ר בעת ביקוריו באחת מ־מדינות־ערב.
מבחינה זו קיים שיתוף־פעו־לה,
לפחות בכוונות, בין הקיצוניים במח נה
הערבי לבין הקיצוניים במחנה היש ראלי.
מבחינת
ביטחונו האישי היד, הדבר יותר
נוח לקיסינג׳ר לסיים את המשא־ומתן ל השגת
הסדר־הביניים שהוא חותר אליו
בוושינגטון. הוא יכול היה לזמן לשם את
נציגי שני הצדדים, ולסיים שם מה שהוא
ינסה עתה להשיג במסע־הדילוגים שלו.
אפשרות זו היתד, נוחה גם לממשלת-
ישראל. היא היתד, חוסכת לה את כאב-
הראש הכרוך באבטחת ביקורו של הנרי
קיסינג׳ר בישראל ואת האמצעים העצומים,
האנושיים וד,כספיים שיושקעו בכך.
בנוסף לסיבות הפוליטיות, היה גם גורם
זד, בין השיקולים שבגללם העדיפה ממ-
שלת־ישראל לדחות את ביקורו של שר-
החוץ האמריקאי.
אם בכל זאת החליט ד,נרי קיסינדר
ולחץ בכל תוקף על עריכת מסעו, הרי
שהיו לכך גורמים כבדי־מישקל. בניגוד
לרושם שנוצר על סמך הדיווחים מוושינג טון
וקהיר, שום דבר עוד אינו גמור
במשא־ומתן על ד,סדר-ד,ביניים. בעיקבות
הלחץ האמריקאי הכבד והאולטימטומים
התכופים של הנשיא פורד והנרי קיסינג׳ר
עצמו, אומנם נסוגה ממשלת־ישראל מעמדותיה
הקודמות, ומוכנה עתה לקבל את
מה שדחתה בחודש מארס.
אולם נקודות רבות בהסכם המוצע עדיין
שנויות במחלוקת שלמראית־עין אינה ניתנת
לגישור. למרות הוויתורים שכבר
נעשו מצד ישראל, עדיין נותרו סעיפים
שממשלת־ישראל מתעקשת עליהם, ושהס דר
הביניים כולו עלול לקום או ליפול
בגללם.
אחרי שניהל מילחמת התשה ארוכה יוצא
עכשיו קיסינג׳ר להסתערות המכרעת שלו,
כשבפעם נוספת הוא מטיל את גורל ה־קאריירד,
האישית שלו על הכף. הפעם אין
הוא יכול להרשות לעצמו כישלון נוסף.
הוא בא כדי להפעיל את מלוא השפעתו
האישית, בעיקר על מנהיגי ישראל, תוך
שימוש בכל אמצעי הלחץ, השיכנוע והאיומים
שברשותו, במטרה לשכנעם להסיר את
המיכשולים האחרונים בדרך להסכם.
הניסיונות לפגוע בקיסינג׳ר, גם אם יס תכמו
רק בהטחת עלבונות נגדו ובשיבוש
תוכנית שהייתו בישראל, עלולים לפגוע
בסופו של דבר באינטרסים חיוניים של
ישראל. איוולת היא לחשוב שיש בהם כדי
לשנות את המדיניות האמריקאית שממ*
שלת־ישראל נאנסת לקבלה משום שלא
השכילה להתוות מדיניות שלום עצמאית
משלה.
העולם הזה 1981

במדינה העם פרשת סוזאן באום

שום תועמלן ערכי
לא יכול היה
להמציא השמצה גרועה יותר
אילו היתד. התעמולה הערבית משלמת
כמה מיליונים לסוכן ישראלי סמוי, כדי
שיביים את פרשת סוזאן באום, לא יכול
היה להצליח יותר.
ולראייה: מזה חודשים אחדים מתמוגגים
כל ביטאוני־התעמולה הערביים בעולם
מפרשה זו, תוך הסתמכות בילעדית
על עיתונים ישראליים.
גירוש כחשאי. בקיצור במרץ, הפרשה
היא כלהלן:
סוזאן באום, יהודיה כשרה, הצטרפה
לחבורה אפנתית שנקראה ״יהודים למען
ישוע״ ,אשר טענה כי בן־הנגר מנצרת
היה יהודי אמיתי, מהפכן וכשר למהדרין.
כאשר הגיעה ארצה לבקר את הוריה
העולים החדשים, שהתגוררו באילת, היא
נעצרה בנמל־התעופה בן-גוריון. קרובי-
מישפחתה המתינו לה באולם־הקבלה של
הנמל. אבל לא ניתן לה להתקשר עימם.
כעבור כמה שעות הועלתה על מטוס
לאמריקה, וגורשה.
בני־מישפחתה, שלא ידעו מה קרה,
סברו כי סוזאן נעלמה, חיפשו אחריה כמה
ימים בדאגה גוברת, עד שנודע להם כי ׳
גורשה.
שר־הפנים הצדיק את הכל, טען כי
סוזאן היא מיסיונרית שהיתר. גורמת לצרות
בישראל, ועל כן גורשה כחוק, על-פי
הסמכות שהחוק הישראלי מעניק לו —
בילעדית.
דיקטטור דה־ר!ארוואליו
על פעולות השר אפשר לערער, לכאורה,
החולייה הגורלית —
בפני בית־המישפט הגבוה לצדק (בג״ץ).
אבל כדי לערער, צריכה המערערת להיות
נוכחת במקום. מאחר שגורשה מבלי שאמריקאי
לישראל, היתד, פורטוגל הפא-
ניתן לה לבוא במגע עם מישהו בארץ,
שיסטית יוצאת־הדופן היחידה. הבסיסים
לא יכלה למעשה לערער.
האמריקאיים באיים האזוריים, השייכים
כתוצאה מכל הפרשה, נטשו הוריה של מראה מגור
לפורטוגל, מילאו תפקיד חיוני בקיום ה סוזאן
את הארץ, חזרו לארצוודהברית.
רכבת האווירית, שהעבירה את האספקה
ישוע, בודהא ועוד. עד כאן העובדות. הגשר האוויר
האמריקאית המאסיבית לצד,״ל.
ח״כ שולמית אלוני, שטיפלה בעניין. טענה
אחד המעשים הראשונים אחרי נפילת
כי סוזאן נטשה את אהבת־ישוע כבר מזמן
האם הוזמן רבץ
המישטר הפאשיסטי בפורטוגל היה חיסו ועל
כן היתד. פעולת השר שרירותית.
להי של חוליה זו. המישטר החדש הבטיח
?ישיבת הפיסגה בדי את אולם גם שולמית אלוני לא הבינה
לערבים כי להבא לא יעמדו עוד האיים
העניין לאשורו.
להשתתף בחכגת
האזוריים לרשות רכבת אווירית לישראל.
במדינת־חוק דמוקרטית רשאי כל אדם
אם תתחולל בפורטוגל מהפכה־נגדית,
המהפכה הנגדית בפורטוגל ז
להיכנס ולצאת, בלי קשר ליחסו לישוע,
האם ישפיע הדבר על מצבה האיסטראטגי
לבודהא או לקונפוציוס.
האם מעורבת ישראל במה שקורה עתה
של ישראל, מבחינה זו?
גם העובדה ששר־פנים במדינה דמוקר שולחן
בסטוקהולם. ייתכן מאד ש בפורטוגל?
טית
יכול לגרש מישהו, בשרירות־לב ובשאלה
זו עלתה לא מכבר בסטוקהולם,
אין ספק שתוצאות המעורבות ישפיעו
תנאים בלתי־אנושיים, רק מפני שהוא
כאשר הונחה שם על השולחן בעיית
דוגל באמונה כלשהי, הוא השמצה נוראה על ישראל במישרין. במילחמת יום־הכי־פורטוגל.
כלפי
מדינת־ישראל. כי הדבר מצייר לעיני פורים, כאשר כל בעלות־הברית של ארצות־בבירת
שוודיה, שבד, שולט מישטר סו־הברית
באירופה סירבו להתיר מעבר נשק
העולם דמות של מדינה דתית־פאשיסטית.
ציאל־דמוקרטי, נערכה התייעצות־פיסגה
של ראשי המיפלגות הסוציאליסטיות באירופה
המערבית, שחלקם בשילטץ וחלקם
באופוזיציה.
על סדר״היום עמדו, רישמית ובגלוי :
המאורעות בפורטוגל.
את כל הנוכחים הדאיגה ההתפתחות המהירה
בליסבון לקראת כינון מישטר קו מוניסטי.
אומנם, בבחיתת זכו הקומוניסטים
במיעוט בלתי־מרשים. אולם בצמרת
החדשה של הצבא, המורכבת מקצינים
צעירים שואפי־מעש, היתד, לקומוניסטים
תמיכה רבה. הסתמנה האפשרות שיקרה
בפורטוגל מה שקרה ׳לפני דור בצ׳כוסלו־בקיר
: ,השתלטות קומוניסטית בהפיכה
מזויינת שקטה.
אלא שבצ׳כוסלובקיה חנה הצבא הסובייטי,
והוא שנתן את הגיבוי להפיכה.
פורטוגל רחוקה מברית־ד,מועצות. הצבא
היחידי החונה על אדמתה הוא פורטוגלי.
מאמר כ״פראכדה״ .ראשי הסוציאליסטים
בסטוקהולם לא רצו רק לעזור
לחבריהם, הסוציאליסטים הפורטוגליים, ש זכו
במיספר הגדול ביותר של קולות בבחירות.

רצו להגן גם על עצמם. השתלטות
קומוניסטית בפורטוגל היתד, מערערת את
מעמדם, מחזקת את הקומוניסטים ברחבי
אירופה המערבית, שוברת את נאט״ו, מסכ נת
את השוק האירופי המשותף. הנקודה
שעמדה, על כן׳ על סדר-היום: אין לעזור
לסוציאליסטים הפורטוגליים להשתלט על
מדינתם, ולמנוע את הדבר מן הקומוניסטים.
הם ידעו פרט חשוב, שלא הופיע בכותרות
הראשיות: הקומוניסטים באירופה
מהומה אנטי־קומוניסטית כצפץ פורטוגל
המערבית לא עשו מאמץ מתואם למען
עמיתיהם בפורטוגל. המיפלגות הקומוניס־
— בגט 1ר האווירי

מדיניות

העודס הזה 1981

טיות באיטליה ובצרפת חששו כי עזות-
המצח של הקומוניסטים בפורטוגל, וח תי רתם
הגלוייד, לדיקטטורה, תפריע לידידי
הקומוניסטים בשאר ארצות אירופה המערבית,
שם מופיעות המיפלגות הקומוניסטיות
כגופים פרלמנטריים מתונים, השואפים
לקואליציה עם הסוציאליסטים.
לעומת זאת חל שינוי מאלף במוסקבה.
ביומון פראבדה הופיע לפתע מאמר, המותח
ביקורת מוסווית אך נוקבת על הקו
המתון של המיפלגות הקומוניסטיות באירופה
המערבית, והתובע פעולה נמרצת
יותר. הדבר נראה כתמיכה בקו הקומוניסטי
הפורטוגלי, ועורר מייד מחלוקת
חריפה בקרב הקומוניסטים בצרפת ובאיטליה.
ראשי המיפלגות שם מרדו, כנראה,
בקו המוסקבאי.
אין ם י־איי־אי. כל זה היה ידוע לראשי
המיפלגות הסוציאליות, והן מצאו
כי השעה כשרה לפעולה נגדית בפורטוגל.
בימים כתיקונם היה תפקיד זה נמסר
בילעדית בידי המומחים: אנשי דד
סי-איי-אי, סוכנות־הביון המרכזית של
ארצות־הברית. אולם הסי־איי־אי נמצאת
במצב קשה, המוראל שלה הרום, רוב
פעולותיה נחשפו לעיני הציבור. אין היא
יכולה להרשות לעצמה, בשעה זו, לחולל
הפיכה בפורטוגל.
לכן נמסר התפקיד למיפלגות הסוציא ליסטיות
האירופיות.
הזמנה לרבץ. על כך הושגה הסכמה
כללית. התפקיד לממן את הפעולה, ולהעמיד
לרשות הסוציאליסטים הפורטוגליים
את סכומי-הענק הדרושים כדי לחולל את
השינוי המבוקש, הוטל על דמוודמפתח ב־מיפלגה
הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית,
איש־כספים בינלאומי שיש לו קשרים
הדוקים עם ישראל.
ואז הופיע, לפתע, יצחק רבץ על הבמה
בסטוקהולם.
להלכה, בא כדי לעניין את עמיתיו
האירופיים בנושא המעניין רק את יש ראל:
מניעת השעייתה מעצרת האו״ם
(העולם הזה .)1979 מאחר שלמעשה כבר
נעלמה סכנה זו לפני כן, לאור התנגדות
המצרים להשעייה, חשדו רבים ברבין ש הוא
בא רק כדי לחטוף קצת פירסומת.
אולם בבירות אירופה נפוצה השבוע
גירסה אחרת: רבץ הוזמן לסטוקהולם,
כדי לתת יד למאמץ הקיבוצי למען הפיכת-
הנגד בפורטוגל. ישראל נתבעה לעזור למאמץ
בכספיה, בקשריה ובמשאביה האחרים.
המכה
הנגדית. כל מה שקרה ב-
וועידה נשאר בגדר סוד. אך מייד אחרי
הוועידה החלו קורים בפורטוגל דברים
שיכלו להיות רק פרי מאמץ מתוכנן ו שיטתי

#נוצרה בפורטוגל קואליציה סמוייה
בץ הסוציאליסטים, מיפלגות המרכז, הכנסייה
והימין. למעשה: כל הכוחות הפוליטיים,
מילבד הקומוניסטים והשמאל
הרדיקלי הקיצוני.
#בשורה של ערים נערכו פעולות
המוניות מאורגנות, נשרפו מישרדי ה־מיפלגה
הקומוניסטית, נערך מירדף על
קומוניסטים׳ תוך שימוש בנשק. השבוע,
כאשר ניסו הקומוניסטים לערוך פעולה
המונית נגדית באחת הערים האלה, בהנהגתו
האישית של ראש־מיפלגתם אלווארו
קוניאל, נאלצו הקומוניסטים לברוח, והצבא
הציל אותם תוך שימוש בנשק חם.
#הקצינים הלא־קומוניסטיים החלו
מתארגנים, לחתום על עצומה אנטי־קומוניסטית,
לגבש בצבא רוב נגד ראש־הממשלה
הפרו־קומוניסטי.
!• האיש החזק במדינה, ראש שרותי־הביטחון,
אוטלו סארייווה דה־קארוואליו,
אחד משלישיית הדיקטטורים הרשמיים,
פירסם מיסמך משלו, שבו פסל את
השתלטות הקומוניסטים, תבע שילטון ביל-
עדי לעצמו, באיצטלה של סיסמות רדי קליות.

ברית־המועצות לא עשתה דבר כדי
לחוש לעזרת המיפלגה הקומוניסטית בפורטוגל.
היו שהאמינו כי בהלסינקי הוסכם,
מאחרי הקלעים, כי פורטוגל שייכת
לעולם המערבי, וכי ברית־המועצות לא
תתמוך במהפכה שם. כדי לחזק נקודה זו,
פירסם הנרי קיסינג׳ר עצמו אזהרה חמורה
לסובייטים. תבע מהם למשוך את ידיהם
מפורטוגל.
בסוף השבוע היה המאבק בעיצומו.
אך נראה כי ההתקפה־הנגדית המתואמת
של הכוחות הלא-קומוניסטיים, תוך תמיכה
נרחבת מבחוץ, עשוייה להוציא את פורטוגל
מידי הקומוניסטים, לכונן בה מישטר
פרו־מערבי.
אחת מתוצאות-הלוואי האפשריות: הח זרת
החולייה החסרה לגשר האווירי ל-
צה״ל.

הספורט שבאופנה: לראות את הנינות מזווית אחות ־ מגובה 100 מטו

שני אנשים פורשים את הנזיצנח
במרחק עשרה מטר מהחוף כשהמם־
ריא כבר רתום אליו מצד אחד ואל סירת־המנוע
מצד שני. משיכה קלה מספיקה להמראה מיידית.

ווץ!

שני

י די סירת־המנוע.
רים טל החוף, עד

** כרו הימים שרק

העוזרים מרפים מהמיצנח והוא מתנפח מייד
החוף. ברגע זה מתחילה משיכת הכבל על־הממריא
חייב לרוץ ברגליו מיספר מט־המראתו,
כדי למנוע את גרירתו על הקרקע.
האמיצים הלכו

> לצנחנים.
היום קיימים הסיכויים שתוך זמן קצר
תרשה לעצמה כל עקרת־בית לענוד על
חזה כנפי־צניחה, וכל ילד יראה עצמו זכאי
לחבוש כומתה אדומה. כי הבעייה היסודית
שבצניחה נפתרה.
לא צריך כבר לפחד מגובה׳ לחכות
לדחיפה של מדריך הצניחה, לעצום את
העיניים, להגיד -על החיים ועל המוות״
ולקפוץ. היום הדברים הם הרבה יותר
פשוטים. אפשר להתחיל לצנוח ישר מהקרקע.
ומה שחשוב יותר: לצנוח למעלה,
לא למטה.
כל הפחד מפני הצניחה נבע, אולי מה־טעות
הנפוצה שייחסה למצגח תפקיד
מוגדר אחד: להאט את קצב הנפילה. אבל
מצנח יכול להיות הרבה יותר טוב גם
ככלי־טיס, בתנאי שיש מי שימשוך אותו.
כאשר נפלו על הרעיון הזה בשנים האח
הצניחה
כלפי מעלה מתחילה. שעה
ל 11 שחסיצנח, המכוון כלפי הרוח, מתמלא

באוויר, מנתק הממריא את עצמו מהקרקע. ברגע זה הוא
מחובר רק בכבל לסירת־המנוע, ממריא מעל הים ל־ססו מ׳.

רונות, הפכה ההמראה במצנחים ׳ספורט
פופולארי, ההולך ומתפתח ברחבי העולם.
הקיץ הוא הגיע, סוף־סוף, גם לישראל.
אז אם רואים מצנחים צבעוניים מרחפים
בשמי הכינרת או מעל מיפרץ אילת, אין
כל מקום לבהלה. זו אינה נחיתת אנשי-
קומנדו עדינים, אלא שעשוע אופנתי חדש.

אי לנ ה בן־אר
המיוחד שבספורט זה הוא בכך שאין הוא
מצריו כל הכשרה מוקדמת או אימונים.
אין הוא דורש כושר גופבי מיוחד או כישורים
אחרים. כל אחד יכול להמריא,
לרחף ולנחית בקלות מפתיעה.
ספורט המצנח הממריא נולד דווקא כספורט
יבשתי. רותמים מצנח למכונית ב
כבל
שאורכו 100 מטר או יותר, המכונית
מזנקת והמצנח נושא מייד את הרתום
אליו כלפי מעלה. כל זמן שהמכונית תמשיך
לדהור, ימשיך גם המצנח לשייט באומר.
אלא שלשם כך יש צורך במרחבים
שטוחים, ובאימוני־נחיתה הדומים לאלה
של הצונחים ממטוס,
הרבה יותר פשוט, קל ונעים לצנוח-
למעלה על חוף הים. הממריא מחבר את
עצמו בכבל לסירודמנוע. הוא ניצב על
החוף, רתום למצנח פרוש. די במשיכה קלה
של הכבל כדי שהממריא יינתק מייד מהקרקע
ויתנשא באוויר. וזהו כבר החלק
המסובך שבתורה. מהרגע שבו מתרומם
המצנח, יבול הממריא להתישב על רצועת
הישיבה שבריתמה המצנח שלו ולרחף ב אוויר
בנחת וללא כל מאמץ.
סירת־המגוע המושכת אותו, היא המכ תיבה
לו את מסלול תעופתו — בדרך־כלל
בניגוד לכיוון הרוח. היא גם הקובעת את
גובה מסלול־התעופה במצנח. בנסיעה אי־ז

0 בר טין

ירו אוו

הרתימה

איציק
דנין בריתמת
ההמראה המיוחדת
שלו. הוא חגור בחזיית הצלה מיוחדת
ומעליה ריתמת המיצנח המאפשרת לו
לרחף בישיבה ובנוחות. בתמונה משמאל :
סירת־חמנוע מושכת בכבל המחובר למצנח.

יי1
דו׳ שר פון מס מי1

בעזות נבל ומצנח
איציק דנין מהרצליה, שסירת־המנוע שלו
עוגנת באילת, הביא את המצנח הממריא
לחופי הדרום. תוך זמן קצר הפכו כמה
מהחתיכות התל־אביביות שבאו לבלות באילת
צנחניות מובהקות, ואפילו רפי נלסון
הצליח לרחף באמצעות המצנח באוויר,
יותר משעה. עכשיו הוא מתכנן כבר לע רוך
הופעה מיוחדת לנופשים בכפר־הנופש
האפריקאי שלו, שמדרום לאילת. הוא
רוצה לדדשמיע להם קונצרט מגובה של
100 מטר, כשהוא מחובר למצנח ומנגן בכינור.

למים

סופה של הטיסה
נעשה כמו צניחה
רגילה. הממריא צונח אל הים במהירות
המקבילה לזו של קפיצה ממקפצה בגובה
של 3מטרים. הוא חייב לדאוג למשות את
המיצנח לפני שזה יתמלא במים וישקע.
הורים מודאגים, החוששים שילדיהם יתחילו
מעכשיו לבקש מהם מצנחים במקום
עפיפונים, יכולים להתנחם בעובדה אחת.
המצנח־הממריא הוא בינתיים ספורט המיועד
רק לבעלי־אמצעים. מחיר המצנח
בילבד הוא 6000ל״י, שלא לדבר על מחירה
של סירת־המנוע הצמודה•
בהתחשב בעובדה שכמה בעלי־מצנחים
כבר איבדו אותם במים, כשלא הספיקו
למשותם במהירות אחרי הצניחה, אין נש קפת
סכנה •שההמראה במצנחים תהפוך ה ספורט
הלאומי של ישראל.

אציק לני! טס מעל
§ 1המעךןןןךךיךן
לכינרת כשברקע נראים

#11/1 1111
של טבריה. במזג־אוויר טוב הוא יכול להישאר בצורה זו באוויר

שעות ממושכות מבלי להתעייף. אולם בימים בהם נושבות בגובה של
100 מטר רוחות בעוצמה של 20 קשר ויותר, אין התענוג גדול כל כך.
הרוח מטלטלת את המיצנח מצד אל צד וחובטת בחוזקה בפני הממריא.

ירחף המצנח כמעט על-פני המים. בנסיעה
ה מאוד יתייצב הכבל המחובר למצנח, וזד,
אנכית מעל הסירה ממש, תוך ניצול מירבי של
הכבל המחובר אליו.
נחיתה פשוטה, בדיוק כמו ההמראה. הסירה נע!
והמצנח צונח בנחת כלפי המים. צריו דק
יתו במהירות לפני שהוא יתמלא מים וישקע.
אשונים שגיוונו את חופי הארץ במצנחים
!ואים היו ותיקי ספורט-המים בישראל. חנן בן־
ועימנואל (״מנו״) גרינברג. מנו היה הראשון
:ף, כבר לפני חמש שנים, מעל לכינרת בעפי־הקשור
לסירת־מנוע. אלא שההמראה בעפיפון
כת יותר. הזינוק נעשח במחלקיים של סקי-
והשיוט באוויר מחייב כושר גופני וסבילות.

אחרי הנפילה

יז 5

מגיע אל ספינת האס שגררה אותו במרומים,
אחרי שטבל בכינרת, מוכן לצניחה חדשת,

סי פו ר

שאהבת

ח ״ לווצה ״ לוח ״ ל־ או ״ ה או ס ט רי
חצתה

גבולות

ופראה

מחסומי

קוו הפודה
כדי לשתות בירה, להשתזף ולהסתכל על
חתיכות .״בבאר של מלון פאר ידעתי
מייד, כשהסתכלנו אחד בעיניים של השני,
שזה הגבר שאני חיפשתי כל החיים
שלי.״
״גם אני הרגשתי שזו אהבה כבר מה־התחלה,״
סיפר השבוע ארנסט ,״אבל
אצלי זה היה הרבה יותר מסובך. אני
מבוגר מז׳נט בשש שנים, וכבר הסתובבתי
עם בחורות. בצבא האוסטרי הייתי טייס.
הטייס היה כל החיים שלי. אבל לפני
למעלה משנה פגשתי בחורה, והסתבכתי
איתה.
״החלטתי אז לעזוב את חיל־האוויר ה אוסטרי
-,לעזוב את הטייס, לעזוב את
אוסטריה, לעזוב את המישפחה שלי וב־עיקר
את הבחורה, ולנסוע לאיזה מקום
רחוק — לשכוח מהכל ולשכוח מהכאב
של הפרשה עם הבחורה הזאת. אבא שלי,
שהוא שוטר בדרגה נמוכה במישטרת
אוסטריה, הבין אותי. אז עלה בליבי ה רעיון
להצטרף לכוח-האו״ם שנוסע ל־מיזרח־התיכון.
המיזרח־התיכון נראה לי
אז כמו סוף העולם.
״לא ידעתי שכאן אפגוש את האהבה האמיתית
הגדולה של חיי, עד לאותו יום
כשהגעתי למלון פאר. אז החווירה ה־אהבת־העבר
שלי לבחורה האוסטרית, ו הכל
חוץ מז׳נט ניראה תפל לגמרי.
״אני יודע שזה נשמע לא־רציני, שזוג
מכיר ומייד מתאהב. אבל רק אנשים שאוהבים
באמת, כמו שאני אוהב את ז׳נט
והיא אוהבת אותי, יודעים שהאהבה לא
נמדדת בגבולות, ולא נמדדת בשעון.״
כשחזר ארנסט לארץ, היו הוא וז׳נט
חופשיים לחלוטין. הוא — חופשי מה מדים
הכחולים של האו״ם, והיא — חופשייה
ממדי־הזית של צה״ל. הם החלו
מהרהרים ברצינות רבה בבניית עתידם.
היה ברור להם כי הם צריכים שני דב רים
:״דבר ראשון, ארנסט אמר שהוא
רוצה להתגייר וכי הוא רוצה שנחיה ב ארץ,״
סיפרה ז׳נט.
״לי לא היה חשוב איפה נתחתן ואיפה
נחיה, העיקר שזה יהיה איתו. אבל הוא
טען שהכי טוב יהיה לי בארץ, ועמד
על כך שיהפוך יהודי ושנתחתן עם רב,
לפי כל כללי־הטכס.״
הדבר השני שהם החליטו להשיג, זד,
כסף. ולשם כך צריך לעבוד. ארנסט
גיסה להתקבל לעבודה כטייס, בכל חב-
רת־תעופה הקיימת בארץ, אבל נידחה.

^ 1*1 0 1 1 3שטיינבואר, חייל או״ם
לשעבר, אשר לקח עימו

את אהובתו, החיילי הישראלית דנט פרג/
לטיול בקונייטרה[ סיפור־האהבה של
השניים הסעיר או^ העיתונות העולמית.
? >1נחנו אוהבים אחד את השני.
ז׳נט בכללן לא ידעה שאני לוקח
אותה מעבר לגבול! ואני לא ידעתי בכלל
שהיא חיילת בצבא! הישראלי. יכול להיות
שמגיע לה עונש ז^ל השטות שאני עשי תי,
אבל ז׳נט היא בוודאי לא מסתננת, לא
מרגלת — ולא עשתה שום דבר רע!״
ארנסט שטיינבואר, לשעבר רב־טוראי
בחיל האו״ם וכיום הבאר־מן של מלון
גלי כינרת בטבריה הפך תוך ימים מיס-
פר, יחד עם ז׳נט ן פרג׳ בת ה־ ,19 חיילת
ישראלית לשעבר, ולשתי דמויות שהסעירו
בשבוע האחרון את דימיונם של קוראי
העיתונים בכל העולם כזוג שהגבולות לא
יכלו לאהבתם.
לפי כתב־התבי^נה שהוגש נגד ז׳נט
פרג׳ ,בבית־הדין הצבאי המחוזי בחיפה,
נסעה ז׳נט, בהיותה חיילת בצה״ל יחד
עם ידידה, חייל־^ו״ם ביחידה האוסטרית
המוצבת באיזור החייץ בין ישראל ל סוריה,
לטיול למחנה האו״ם בקונייטרה,
הנמצאת בשטח הסורי. משך יומיים שהתה
ז׳נט במחנה האו|׳ם כשהיא לבושה ב בגדים
אזרחיים, ומעצרה על ידי המישטרה
הצבאית רק לאחך שחזרה לישראל.
בבית־המישפט ז^צבאי הודתה ז׳נט בכך
שנהגה לנסוע במכונית או״ם, וכי היו לה
קשרים עם איש |או״ם, דבר האסור לפי
פקודות מטכ״ל^ ,ולם לא הודתה בסעיף
החמור שבו הואן צמה: הסתננות לארץ-
אוייב.
מייד אחרי הטיול לקונייטרה גורשה
ז׳נט מהצבא. או>ם ״זה לא היה איכפת
לי. מה שחשוב היה זה שאני אהיה עם
ארנסט. הוא יות|־ חשוב מהצבא, מה־מישפחה
שלי, מזלכל. אנחנו אוהבים, וכל
השאר לא מעניין אותנו,״ אמרה השבוע
ז׳נט.

י שראלית
מול או ס ט רי ת
ך לא רק שילטונות צה״ל הת-
נגדו לרומן ;שעבר את הגבול, אלא
גם שילטונות הצבא האוסטרי. ארנסט
ניקרא חזרה לאוסטריה, שוחרר מהצבא,
וז׳נט נשארה ב!ארץ לבדה .״זו היתר,
תקופה קשה. לא ן בגלל המישפט. אז בכלל
לא ידעתי שעושי 6לי מישפט, ולא חשב תי
בכיוון הזה,״ אמרה .״חשבתי שהעונש
היחידי הוא גית ש מהצבא. היה לי רע,
כיוון שארנסט היה רחוק ממני.״
טיולם של השדיים לקונייטרה התרחש
בחודש מארם השנה. כעבור חודש בדיוק
הגיע ארנסט לאלץ, הפעם כתייר, ומייד
הגיש בקשה לקבל אזרחות ישראלית.
״החיים שלי באוסטריה לא היו שווים
כלום בלי ז׳נט! .כשאני משווה את הב חורה
הישראלית, הזו, בעלת הלב הפתוח
והאוהב, הכנות המיוחדת לצברים והיופי
האכסוטי, לבחורות האירופאיות הממוסדות
והמרובעות, ברור) לי לגמרי שאת שארית
חיי אני אבלה איתה, כאן בארץ,״ אמר
השבוע ארנסט.

הדחת -פ לי ס
בטבריה

״אנחנו החלטנו להתחתן עוד לפני
הטיול לקונייטרה,״ סיפרה השבוע ז׳נט.
״זה אומנם יכול להיראות פזיז ביותר,
אבל כשאוהבים — אין לזמן ולמקום
שום חשיבות. ארנסט היה אצלי בבית,
נפגש עם אמא שלי והאחים שלי, ומצא
חן בעיניהם. הוא כתב להוריו עלי, והם
אמרו לו שלא חשוב בכלל שאני יהו דיה,
מה שחשוב הוא שאני בחורה טובה

ושהוא אוהב אותי, והזמינו אותנו לבוא
לאוסטריה. אז עוד הייתי חיילת, ומובן
שלא יכולנו להיענות להזמנה.
״אנחנו נפגשנו לפני כשנה, במלון פאר
בטבריה. אני שירתתי ברמה, ובכל חו פש
או סופשבוע הייתי יורדת לטבריה.
אני אוהבת את העיר הזאת, ויש לי כאן
המון חברים. ארנסט, שעכשיו שינה את
שמו לעברית, אורן, היה בא לטבריה

** שך חודשים ארוכים אפשר היה
לפגוש את ז׳נט וארנסט, כימעט בכל
מקום בטבריה שבו היו מוכנים לתת להם
עבודה. ארנסט היה מלצר בחוף רון שעל
שפת הכינרת, וז׳נט הדיחה כלים במלון
גולן. כשניסה אחד מעברייני טבריה להתעסק
עם ז׳נט, כאשר באה לבקר את ארנסט
בחוף רון, התפטר ארנסט מעבודתו שם,
והצטרף אל ז׳נט כמדיח־כלים במלון גולן.
אחר־כך עברה ז׳נט למלון גני־חמת, ו־שימשה
שם כחדרנית. מאוחר יותר הצ ליחו
השניים להשיג עבודה משותפת ב מלון
גלי־כינרוז. ז׳נט היתה שם חדר נית,
וארנסט הפך באר־מן.
כשהתפוצצה פרשת החיילת והאו״מניק

חט כהו ,,חיילת צה״ל ששמה חולד השבוע סנסציה בוחני העולם

בשבוע שעבר בעיתונים, הבינו מנהלי
מלזן־היוקרה הטברייני כי המדובר בז׳נט,
והיא פוטרה מעבודתה. את ארנסט הם
השאירו על מקומו. הוא היה באר״מן
טוב מדי, ואילו בחדרניות אין מחסור ב טבריה.

אותה עת התגוררו השניים בדירת־חדר
שכורה, שבה תופסת המיטה הזו גית
כימעט את כל שטח החדר. לחדר
הקטן צמוד קיטון זעיר. הם אכלו את
ארוחותיהם בבית, כשז׳נט מבשלת כדי
לחסוך כסף, ומיעטו לצאת לבלות :״רק
למקומות שזה לא עלה הרבה.״
״בתחילה ז׳נט לא ידעה טוב אנגלית.
גרמנית היא בוודאי לא יודעת. אבל זה
לא הפריע לאהבה שלנו. היום, כשהיא
יודעת כבר אנגלית טובה מאד, כמעט
כמו שלי, אנחנו לא רק אוהבים אלא גם
מבינים אחד את השני,״ מספר ארנסט.
ואומנם, הרקע של שתי הדמויות בסי-
פור־האהבה הגדול של השנה, הוא כה
שונה ומרוחק, עד כי ארנסט מוצא לנכון
להסביר זאת .״אני חושב שלא משנה אם
לאדם היה כסף ללמוד באוניברסיטה, או
שהוריו היו די עשירים כדי לתת לו חינוך
טוב. אצלי בבית, למתת שאין אנו עשי רים,
היה די כסף כדי לדאוג לתת לי
חינוך טוב. אני יודע שאצל ז׳נט זה לא
ככה, אבל זה לא עושה אותה פחות חכמה
או פיקחית.״
ז׳נט היא ילידת ירושלים. מישפחתה,
ממוצא עיראקי, מתגוררת בשכונת־עוני,
ברחוב שמואל הנביא, בדירה בת שני
חדרים. אביה של ז׳נט נפטר לפני שנים
רבות, ועל אמה אספרנס הוטלה המעמסה
לפרנס את שלושת בנותיה ושני בניה.
האם עובדת מזה 16 השנים האחרונות
כעוזרת-בית בביתו של השופט העליון
משה זילברג שנפטר השבוע. כשהיא
מסיימת את עבודתה אצל מישפחת זיל־ברג
היא פונה לאוניברסיטה העיברית,
שם היא משמשת כמנקה ושוטפת־רצפות.
לפני מיספר שנים פרצה שערורייה
ציבורית, כאשר התגלה כי אימה של ז׳נט
קשורה עם המיסיון, אשר ניסה לקבל
ממנה את אחיה הצעיר של ז׳נט, המשרת
היום בצה״ל, לאימוץ. האם לא ידעה בי
המדובר במיסיון, וחשבה להקל על עול
הפרנסה במסרה את הבן לאימוץ. אך
כשהתגלה העניין ביטלה מיד את השידוך
עם המיסיון.
אולם, האם לא יכלה להסכין עם התנהגותה
של בתה האמצעית, ז׳נט• ״אני
אשר. פרימיטיבית,״ סיפרה השבוע האם,
״אני לא יודעת אפילו לחתום את השם
שלי. אבל אני יודעת שבת צריכה לשאול
את האמא שלה הכל, ולא לעשות דברים
שהאמא שלה לא מסכימה להם. ז׳נט לא
שאלה אותי אף פעם שום דבר. אצלי היא
כבר לא בת, הרבה שנים.״

אחותה הצעירה של ז׳נט, שרית, יפהבית־הספר
העממי, למוסדות שונים. היא הדוק מאד. עכשיו, שיש לי את ארנסט,
פייה בת ,17 מתונה הרבה יותר מהאם.
בילתה אפילו מיספר שבועות במוסד הד אני גם לא צריכה בכלל את המישפחה
״ז׳נט היתד, תמיד בחורה עצמאית, ש תי כפר חסידים, אולם לא התאימה לשם
שזרקה אותי ממנה עוד כשהייתי ילדה.
ידעה לחשוב לבד,״ סיפרה שרית ,״ולא והועזבה.
אני לא צריכה אף אחד.״
הסתדרה עם האמא שלנו, ששייכת לדור
לבסוף
את מקומה היא מצאה
נוסף לטירדות המישפט, מדאיגה את
הישן. בגלל זה היו תמיד סיכסוכים בי בקיבוץ
אשדות־יעקב־מאוחד. כימעט אר הזוג גם בעיית גיורו של ארנסט .״פניתי
ניהן. אבל אמא, למרות מה שהיא אומרת,
בע שנים בילתה ז׳נט בחברת־הנוער אל רב בירושלים, רב שהמישפחה של
מאד אוהבת את ז׳נט. מייד כשהיא שמעה של הקיבוץ, כשהיא מרגישה מצויין ב ז׳נט הכירה. הוא ממש גירש אותי. הוא
שיש לה מישפט, היא נסעה לחיפה, כדי אווירה החופשית שם• ״אשדות־יעקב אינה אמר לי שכיוון שאני גר בטבריה, אני
להיות על־יד הבת שלה.
רחוקה מטבריה, וגם את טבריה אני מאד צריך ללכת לרבנים של טבריה ולא לבל בל
לו את הראש. פניתי לרבנים של
טבריה, אבל הם ידועים כנוקשים ביותר,
--מאח --והיה ברור לי שזו מילחמה אבודה.״
סטודנט צעיר, אשר שכר חדר בבית
אמה של ז׳נט והפך ידיד־המישפחה, שידך
את הזוג עם הרב ד״ר דויד כהנא מצהלה.
״מה שמרגיז אותי בכל העניין,״ אמרה אוהבת, כך שהחיים שלי שם היו נהדרים. .בין הרב כהנא, מי שהיה סגך אלוף ורב
שרית ,״זה איך התנהגו אל אמא ב־ אם לא הייתי פוגשת את ארנסט, הייתי
חיל־האוויר, לבין ארנסט, נוצר קשר
מישפט, בחיפה. בסדר, הם החליטו שזה חוזרת לקיבוץ. עכשיו אני לא בטוחה מיידי. העובדה שארנסט הוא טייס סייעה
יהיה סודי ובדלתיים סגורות, אבל אפילו שהם יסכימו לקבל אותנו, גם בגלל ש־לקשר
זה בינו לבין איש חיל־האוויר
ברוסיה נותנים למישפחה של הנאשמים ארנסט לא יהודי וגם בגלל כל העניין לשעבר, ומיקרה דומה שאירע לרב ב־לשבת
בבית־המישפט. כאן לא נתנו ל־ עם קונייטרה.
מישפחתו־שלו, הפך אותו מתקדם ופתוח
אמא להיכנס, והיא דייתה צריכה להמתין
את מישפחתה אין חנט, צעירה בעלת בנושא הגיור.
שעות רבות בחוץ, כשהלב שלה דואג
מחרימה,
גולש, שחור ושיער חטוב גוף
בפיו של כהנא לא היו הבטחות ורו וכואב.״
ואומנם,
משום שז׳נט לא הסתדרה ב אך היא נמנעת מלהיפגש איתה .״אני לא דות עבור ארנסט. הוא הסביר לבחור
כועסת עליהם, אבל אין לי שום קשר כי הוא־עצמו אינו יכול לגייר אותו,
בית היא נשלחה, מיד לאחר סיימה את איתם. רק עם אחותי שרית יש לי קשר אלא רק בית־דין רבני, סיפר לו על ה קשיים
הרבים שבגיור, על האכזבות, מרי־טת־העצבים
והזמן הרב שעובר עד ש מתגיירים
בסופו של דבר, אם אומנם
מצליחים להתגייר — אולם כשהבין כי
החלטתו של ארנסט נחושה, החל מדריך
אותו בנושא הגיור.
אין ספק שהפרשה של קוגייטרה ־לא
תעזור לארנסט ולז׳נט במאמציהם להי נשא
כדת משה וישראל. ז׳נט היתה מו כנה
לקבל עליה את דתו של ארנסט.
לאחר שפעמים מיספר שמעה מאחרי גבה
אומרים :״מה היא יוצאת עם הגוי הזהו״
החלה אף עונדת באופן הפגנתי שרשרת
עם צלב. אך ארנסט, גבה־קומה, בעל
פני־תינוק ושיער בהיר, עומד על גיורו־שלו
.״הסביבה הטיבעית של ז׳נט היא
בארץ. אני לא מוכן לשמוע בכלל על
צלב, ואמרתי לה להוריד אותו. החברים
שלה כאן, היא אוהבת את הארץ, וגם
אני התחלתי להרגיש כאן כמו בבית שלי,
אפילו יותר מאשר באוסטריה. אז למה
שנוותר ונעזוב?

מרסל זו ה ר ויוסי ינאי
האהבה תעמוד לנצח

בטבריה

ארנסט ודנט מטיילים טל אחד מחופי־הוחצה על שפת הכינרת.
בטבריה התוודעו חייל האו״ס וחיילת צה״ל, וממנה אף יצאו לטיול
המפורסם שלהם לקונייטרה. עתה, כשהם ממתינים להמשך מישפטה הצבאי של ז׳נט
ולזירוז תהליכי הגיור של ארנסט, כדי שיוכלו להינשא, הס מתגוררים בדירה קטנה בטבריה.

רי צי תי להתגייס לצה״ל. ישראל
היא עכשיו המולדת שלי, וכל אחד
באן משרת בצבא, אז חשבתי שגם אני
חייב שלוש שנים מחיי למדינה שלי. אני
(המשך בעמוד )53

— 1. 29

211#11^ 1ג מ ±ס
כל היום
אי תו ב מי ט ה
הצעקה האחרונה באופנת לונדון היא
פרי מחקר מעמיק קזל פסיכולוגים וסוציולוגים
אשר נשכרו על־ידי מיטב בעלי
בתי-ה,אופנה של הבירה האנגלית, אשר
בשנים האחרונות חותרת לתפיסת מקומה
של פאריס כבירת האופנה.
הפסיכולוגים והסוציולוגים הגיעו למס
קנה,
לאחר מחקרים מעמיקים, שאשה מר גישה
עצמה סקסית כשהיא לבושה דווקא
אבל בתנאי שזה יהיה בחולצת הפיג׳מה
של הגבר.

חיל־האוויר
יונה אליאן

סנדרה ג׳ונסון
כסף עבור זבל

אדית פיאו
היה צריך להכ|תין עד שיגיע לארץ, ו-
יירד במהרה מהמסך, הסרט על חייה של
זמרת־השאנסונים הגדולה מכולן, אדית
פיאף, כדי להבין! עד כמה יש לדני ליטאי
ולאבי קורן אומן ץ־לב וחוצפה אדירים.
המשימה שעמ^ו עליהם ליטאי וקורן,
להעלות על הבמה את סיפור-חייה ׳של
אדית פיאף, הי תה נכבדה ביותר. אפשר

היה לסלוח להקו ולהבין אם פדס פדס
לא היה בדיוק אמנות, או אפילו אומנות,
אבל קשה להבין כיצד אפשר להעלות
על הבמה, לפרסם מודעות, לשכור אולמות
ולמכור כרטיסים: לכבוד זבל שכזה.
הרעיון היה מצויץ: לספר באומר ובצליל
את סיפור חייה הסוערים והססגוניים
של פיאף, ולגוו( הכל בשירים הניפלאים
שלה.
לשם כך ׳חב|1־ אבי קורן, שדרן־רדיו
מעולה ואיש־עס^ים, יחד עם במאי הלהקות
הצבאיות דני ליטאי. הראשון תירגם שירים
וכתב קיטעי קיי^ור, והשני ביים. לשם כך
הקימו השניים אפילו תיאטרון, קראו לו
בימת אנקור (קואף, בצרפתית) ,ושכרו
שחקנית וזמרת —1שתיים שיתמודדו עם
הדמות האחת של פיאף.
יונה אליאן, הקוראת את קטעי הקישור,
לא היתד, כל-כן יפה בחייה, כמו בפדם
פרס, היא הבינה את דמותה של פיאף
ומצליחה להופיע על הבמה בדמות אשה
זנותית מחד, א|־ גדולה ובעלת־נשמה מ אידך.
אך גם ^אחר שתפסה בחושיה רד
אמנותיים והברואים את הדמות, לא יכלה
אליאן למילוודזי,קישור של קורן ולבימוי
של ליטאי.

סנדרה ג׳ונסון היא ללא ספק זמרת בעלת
קול טוב. היא גם אולי מוסיקלית מאד,
אבל בזאת קשה היה להבחין, למרות החומר
המוכר, בעקבות העיבוד המוסיקאלי
וד,בימוי.
בעוד הקהל הישראלי עשה צדק לסרט
על חייה של פיאף, והוריד אותר מהמסך
במהירות, הרי מערכת יחסירד,ציבור שאותה
הפעיל השדרן קורן, אשר כללה שידורי
תוכניות שלמות בגלי צה״ל ובגל הקל ושידורים
חוזרים של אותן תוכניות, הצליחו
לסדר את הקהל הישראלי: הוא ממשיך
לשלם במיטב כספו עבור ערב, אשר אין
ספק שאדית פיאף מתהפכת במהלכו עש רות
פעמים בקיברה.

ס• פלד
פירסומו הגדול ביותר של מפקד חיל-
האוויר, האלוף בנימין (״בני״) פלד׳ בא
לו בעיקבות השיר את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק. כאשר משודר שיר

חומוס עם
תיגוות־שיכורים
בידור וארוחה טובה לא תמיד הולכים
ביחד. בדרו״כלל, כאשר במיסעדה מופיעים
גם זמרים, מנגני-גיטארה או אקורדיון
עם כינור, המזון אינו עומד על רמה
גבוהה, ובמיסעדות שבהן אפשר ללקק
את האצבעות — אין בידור.
אך מיסעדת דיאנה, ברתובה הראשי של
נצרת ,׳מול קולנוע דיאנ׳ה, מצליחה לתת
ללקוחותיה גם אוכל מיזרחי מעולה ובמנות
עצומות, וגם בידור מיוחד־במינו.
נפתח בבידור. כמעט מדי־ערב מגיעים
למקום, או יוצאים ממנו, שיכורים, המוכרחים
להוכיח לבאי המיסעדה דווקא עד
כמה הם נמצאים במצב של שיכרות פעל תנית.
מייד כשהם מתחילים בתיגרה חביבה
מופיעים בני־מישפחתם, ובמסווה של גם־
יונות־ארגעה, הולמים בקרוביהם־שלהם
מכות נימרצות.
לפי תסריט קבוע מתערב במהומה, הנערכת
לעיניהם הסקרניות ותאבות הדם
והבשר של הסועדים, בעל המיסעדה, ערבי
שמן ונשוא-פנים, החובט כשיכורים ובקרו ביהם,
בין כוס מים אחת לשנייה, שאותן
מגיש לו. מלצר נאמן, המתפנה באותם
רגעים מהטרדות האורחים הרגילים של ה-
מיסעדה.
את ההדרן מספקת המישטרה. לאחר ש השיכור
כבר נם במיטתו, הקרובים נמצאים
הרחק־הרחק, המלצר חזר אל הלקוחות
הקבועים ובעל-הבית חדל ללגום מהמים,

ריקי ודולי
יחי רס״ן עודד

מגיעה ניידת־המישטרה, ושוטריה מתלונ נים
על כך שד,מהומה כבר הסתיימה.
תוך כד צפייה במחזה בן כמד-,וכמה
מערכות זה, אפשר ליהנות מהמאכלים
המשובחים של דיאנה. החומוס ממש מעולה.
הטבח של דיאנה לא כפף את ידע
הבישול שלו בפני הלקוחות האשכנזיים
המגיעים לעיתים לנצרת, ואינו מערבב
את החומוס עם כמויות עצומות של טחינה.
החומוס הסטנדרטי המוגש במיסעדות של
תל־אביב הוא עירבוב של מעט פולי חומוס
עם הרבה טחינה, כשעל כל אלה מוסיפים
עוד טחינה נקייה באמצע הצלחת.
מחירו של החומוס, עם הרבה שמדזית
אמיתי, הוא 3.50 לירות. מנה קובה (כמנה
ראשונה) פירושה שגי קובה (מאכל נורדי
שאומץ על-ידי הערבים) ,כשד,בצק פריד
וטוב והתוכן מתפקע מבשר, צנובר ואורז.
ליד הקובה ׳מוגשת מנה זעירה של טחינה,
לטבילה. מחיר מנה כזו חוא 4.00 לירות,
כמחיר קובה מיותם אחד, קר ודל־תוכן

מצאו, ועשו. כיום נמכרים במחירים
מפולפלים חצאי-פיג׳מות גבריות, החלק העליון
משום־מה, בחנויות אופנודהנשים
האכסלוסיביות. יחד עם מחצית הפיג׳מה
מוכרות החנויות גם ספק חגורה רחבה,
ספק מותניה, והוראות־לבדש מתאימות.
ההוראות אומרות שיש לקפל את שרוולי
הפיג׳מה עד מחציתם, ללבוש את הפיג׳מד,
על החולצה המקורית הנשית שלך, להדק
בחגורה ולהרגיש, גם בשעות העבודה וגם
סתם ברחוב, כאילו את כל הזמן במיטה
— וביחד איתו.

מידבק זה ברדיו מספרים הקריינים׳ בכל
פעם במין רטט של קדושה, כי את השיר
כתבו בני פלד ויאיר רוזנבלום.
הסיפור האמיתי הוא שאת השיר כתב
קצין־ד,חינוך של חיל־ו־,אווירי, רס״ן עודד,
על-פי מישפט הלקוח מאחד מנאומי מפקד
החייל.
נראה כי ההצלחה עשתה משהו לרס״ן
עודד. הוא החליט לנסות לכתוב שירים
גם בלי העזרה של מפקדו הנערץ. תוך
ימים ספורים כתב את בלדה למטוס זקן
ובוא אלינו ונשיר, נתן אותם למתי כספי
להלחין ושלח אותם לרביעיית־הזמר הפר טית
שלו, רביעיית־הזמר של חיל־האוויר.
אך מסתבר כי משני שירים בלבד אי
אפשר לייצור תקליט אריך־נגן. לשם כך
גויים מתי כספי, ועיבד את חמישה משירי
מרדכי זעירא, בעיבוד הכספיי המיוחד
וצירף אליהם עוד מיספר שירים משל
אלתרמן, נתן יונתן, לאה גולדברג ואהרון
אשמן.
ואם יש תקליט, אפשר כבר להכין מופע
שלם. רביעיית־הזמר של חיל־האוויר, אשר
הבולטות בה הן דווקא שתי־החיילות-
הסולניות ריקי ודולי, עבדה משך שבועות

ארוכים עם הבמאי עומרי ניצן, ועומדת
לצאת בקרוב בתוכנית חדשה.
אם התוכנית תהיה על אותה רמה של
התקליט, העומד לצאת לשוק בשבוע הבא,
מובטחים לרביעייה הצלחה גדולה
בקרב חיילי צה״ל, וסיכוי גדול להגיע
לצמרת מיצעדיהפיזמונים, הפעם ללא עזרתו
של המפקד.

אשר מוגש במיסעדות רבות בתל-אביב.
המנות העיקריות הן מלאכת־אמנזת בבישול
המיזרחי. מנת־ענק של טחול ממולא
(בתפריט המסעדה כתוב ברבים: טחולות),
כוללת בתוכה, מלבד מילוי פיקנטי וטעים,
טחול שלם של בקר, עשוי בדיוק במידה
הנכונה על האש. הצ׳יפם, כמו בכל מיסעדה
ערבית, הוא בין רע לגרוע, אך הסלט
מחפה על הכל: סלט ערבי אמיתי שאותו
חשבנו שאפשר להשיג רק במדינות ערב,
ואפילו לא בערים הערביות שמאחרי הקו
הירוק.
מחיר המנה העצומה הזו הוא 15 לירות
— כמחיר שני שיפודים במיסעדה זולה
ולא־כל-כך טובה בכרם התימנים. הכל
ניראה יותר מדי טוב, כאשר הסתבר שגם

הקפה מהביל, ריחני — ואמיתי.
סך הכל ארוחה ליחיד־פלוס־בידור, כמוה
אפשר למצוא רק במיסעדות נצרת. עם
פחית בירה אמסטל, חמוצים תוצרת-בית
ופיתות — 33 לירות.

לקבל דלק מאלוהים
לתחנת־הדלק ברחוב ירמיהו בתל־אביב
בין רחוב בן־יהודה להירקון, היתר. תמיד
הצלחה בקרב הנהגים המבוגרים יותר
משום קטנותה, החביבות של עובדיה ו
הזמן
הרב שהיה צריו לחכות בתור עד
שהגיעו לאחת משלושת המשאבות הבודדות
שבה.
אך בעלי תחנת חברת עוז בירמיהו הח ליטו
ללכת בעיקבות הקידמה. לאחר מיספר

לחוצה בין בתים, ונדמה היה שאין שום
דרך להרחיבה.
עד שבא אדריכל והעלה רעיון גאוני.
מדוע לא לתלות את משאבות הדלק באוויר
ולחסוך את המקום שלהן על הקרקע,
וליצור רחבה שבה תוכלנה לחנות למעלה
מ־ 10 מכוניות במקום שארבע היו נדחקות
בקושי ר בי
את השעונים שעליהם מצויין מיספר
הליטרים והסכום לתשלום תלו גם כן
באוויר, והביקתה העלובה, בה שכן קודם
המישרד, הוחלפה במיבנה מודרני, צבוע
בציבעי פופ ובעל חלונות גדולים ורחבים.
כשנכנסים
היום לתחנה שברחוב ירמיהו,

שבועות של שיפוצים ושינויים הפכו את
התחנה הישנה ביותר בארץ לתחנה המהפכנית
ביותר. כאשר תיחנך בעוד מיספר
שבועות התחנה, יהיה צריך לעמוד עוד
הרבה יותר זמן בתור, רק משום שכל
הנהגים ירצו לראות ״איך זה לקבל דלק
מהשמיים.״
כשעמדו לערוך את השיפוצים, קמה־בפני
בעלי־התחנה בעיית המקום• התחנה

צריך להמתין עד שצינור־המשאבה יירד
מלמעלה, ואחר־כך להתבונן שוב לשמיים
כדי לדעת כמה צריך לשלם.
אחרי כמה ימי־ניסיון הסתבר כי זד, לא
רק יפה אלא גם יעיל, ודיווחי תחנת ה דלק
הקטנה, ששינתה את שמה בינתיים
מעוז לפז (עוז היא חברת בת של פז),
עלו גבוה־גבוה, כמעט עד לגובהן של
משאבות־הדלק.

המקצוע: נחמדה כשמגיע אורח למלון התל-אביבי החדש
ראמאדה קונטיננטאל הוא מתקבל, כמו
בכל מלון אחר, על־ידי השוער, פקידת או
פקיד־הקבלה, נושא־המיזוודות, החדרנית,
המלצרים, הבארמן ושאר עובדי השירותים.
אך שלא כמו בכל מלון אחר, הוא מתקבל
גם על־ידי נערה ג׳ינג׳ית בעלת עיניים
כחולות ופנים נעימים ומחייכים, הלבושה
תמיד כאילו יצאה זה־עתה מבית־אופנה
הדור, והאומרת לו בעברית או באנגלית,
כשהמיבטא הפריסאי מודגש :״שלום, אני
ליליאן, אשודיחסי־הציבור של המלון״.
ליליאן פרידמן היא ללא־ספק חלוצה.

נ שו ת קר<*ו־ה

לטפח במקו לשרוט
פעם היו הציפורניים כלי־הנשק היחידי
של האשה. היא היתה שורטת בהן בחוזקה
גברים שלא רצתה, שורטת בקלות גברים
שעדיין לא החליטה אם היא רוצה או לא,
ומלטפת בהן את הגברים שכן רצתה.
היום, המצב שונה לגמרי. היום הפכו
הציפרניים תכשיטים קטנים אך חשובים.
הדורשים טיפול, טיפוח וביטוח כמו יהלו מים.
מיסטר
הוראות לעשות ולא־לעשות, כדי
לשמור על הציפורניים:
הקפידי על תרגילים לאצבעות. תרגילים
אלה יהפכו את ידייך חינניות, גמישות ודקות.
אם את מדפיסה על מכונת־כתיבה
או פורטת על פסנתר, אין לך בעיות עם
תרגילים. אם אינך כתבנית או מוסיקאית,
שחקי באגוזים או בגולות׳ כמו הרב־חובל
במרד על הקיין.
הישמרי מדייאטה חריפה של פרוטאינים.

דיאטה כזו עלולה י להרוס את ציפורנייך.
לעומת זאת דגים, ביצים, והרבדדהרבה
חלב, מחזקים את הציפורניים.
כשאת מחייגו* בטלפון, השתמשי בעפרון.
בעת
ניקוי הבית, ליבשי כפפות מיוחדות
לכד•
אל תיעזרי בציפורניים כדי לפתוח קופסאות
או את סוגרי־התכשיטים שלך,
מירחי את הידיים בקרם־ידיים. ככל ש תשמשי
בקרם, הרי זה משובח.
כשאת מרימה דברים, השתמשי בכרית
האצבע ולא בפניה.
ובעיקר־בעיקר — אל תילחמי בעזרת
הציפורניים. מיצאי לך כלי־נשק קונבנציונאליים
יותר.
צביעת הציפורניים אינה חייבת להיות
רגילה ומשעממת. נסי והמציאי כל מיני
דרכים בלתי־שיגרתיות, ערבבי צבעים ד

היא אומנם לא לובשת חולצה כחולה וסמל׳
אינה נעולה בסנדלים ת״נכיים, על
ראשה אין כובע־טמבל והיא לא נודפת
מרחוק את ריח הזיעה הטובה של השירים
הקיבוצניקיים.
ההיפך הוא הנכון. היא לבושה תמיד
כאילו יצאה זה־עתה מדלתו של בית
האופנה ההדור ביותר בעיר־מגוריה, פאריס,
לרגליה !נעליים שעולות אפילו בנווה־שאנן
כמה מאות לירות. תיסרוקתה חלקה ומטופחת
והניחוח העולה ממנה הוא אפילו לא
חיקוי של שאנל, אלא שאנל בעצמו.
ליליאן היא אשת-יחסי־הציבור־של־מלון

הראשונה בארץ.
הגדרת תפקידה של ליליאן במלון־פאר
הוא קל הרבה יותר ממילוי התפקיד
עצמו. ליליאן צריכה לחייך לכולם ,״אני
אוהבת אנשים אז זה לא קשה לי,״ לזכור
את הסיפור שהתיירת האמריקאית הזקנה
סיפרה לה אתמול, כדי שאפשר יהיה להמשיך
את השיחה הקלה היום, לשאול מאות
פעמים ביום :״האם הכל בסדר, האם
אפשר לעזור לך במשהו? האם אתה מרוצה
משירותי המלון?״ ואם זה לא כך,
לדאוג שהמעוות יתוקן.
היא צריכה לספר לזוגות האורחים היכן
כדאי לבלות, לייעץ למנהל המלון איזה
עיתונאים להזמין לארוחת־צהריים, ולהתפעל
מדי־ערב מההופעה במועדון־הלילה
של המלון, או מנגינת הפסנתרן בפיאנו־באר
הנמצא קומה אחת מעל למועדון-
הלילה.
העבודה מחייבת לשהות הרבה מאד
שעות במלון, כימעט לחיות בו. ליליאן
מגיעה למלון מדי־בוקר, כדי להיפרד מ האורחים
העוזבים באותו יום, ועוזבת אותו

גוונים, ציירי אלכסונים, פסים -הכל —
כיד הדימיון הטובה עליך.
כשאת עושה לעצמך מניקור, כדאי ש תשתמשי
בארבע העצות הבאות:
שיוף הציפורניים צריך להיעשות בפצי רה
רכה או עשויה מתכת שהיא אומנם

טובה אך יקרה הרבה יותר.
יותר מדי לפינות הציפורן.
הציפורן עגולה ככל האפשר
השרי את הידיים במים

אל תחדרי
שייפי את
(תמונה נ).
וסבון. אל

ליריאן פרידמן
הכל בסדר
בשעת־לילה מאוחרת, כאשר השטחים ה
ציבוריים במלון מתרוקנים, וחוזרת למחרת
בבוקר כשהיא-רעננה כאילו ישנה יממה
רצופה.
עם זאת מצליחה ליליאן להיות עקרת-
בית טובה. בעלה, שעובד בחברת אל־על
עוזר לה ככל האפשר, והעובדה שהוא
נמצא חרבה בנסיעות עוזרת אף היא.
אך עיקר תפקידה של ליליאן הוא לדחות,
בנימוס ובלי להעליב, את הצעות המחז רים
הרבים הפונים אליה דווקא מקרב
הישראלים שבין אורחי המלון. לישראלים
נראה משונה שיש פעמים שאשה, בתוקף
תפקידה או שלא בתוקף תפקיד, יכולה
להיות נחמדה אליהם מבלי שהתפעלה מ תכונותיהם
הגבריות.
הבעייח הגדולה של ליליאן היא להסביר
להם זאת, תוך כדי חיוך, עם הנחמדות
הרגילה שלה ומבלי לפגוע בהם .״הם
מבינים בסוף, ואני ממשיכה לשאול אותם :
,האם הכל בסדר? האם אתם נהנים אצלנו
במלון? האם אפשר לעזור לכם במשהו׳ ?״

תשתמשי במיברשת־ציפורניים בשום פנים
ואופן. היא עלולה לחבל בציפורנייך.
(תמונה .)2
דחפי את פינות העור המקיף את הציפורן
בעדינות, פנימה. לעולם אל !תגזרי
אותו ובודאי אסור לכסוס אותו, זה אפילו
לא מנומס( .תמונה .)3
כשאת צובעת את הציפורניים בלק, הני חי
את היד על דבר־מה יציב. התחילי ביד
ימין (אלא-אם־כן את שמאלית) .ציבעי
קודם את הבוהן ואחר־כך עיברי לזרת,
וממנה ליתר האצבעות בכיוון האצבע.
תחילה ציבעי את אמצע הציפורן, ואחר-כך
עיברי לצדדים( .תמונה .)4
עכשיו את חתיכה עד לקצות אצבעותייך.

סנסציה נללית בערותה לישראל
נעלמה הדוגמנית ההונגריה באונו
מיסת 1ר י ועזבה את הארץ
האשה שחזרה או
הנ ש !
ף יקי, מזכירת המישרד התל־אביבי
1של בית־החרושת בגד־עור נדהמה.
מולה ניצב נהג-מונית מנצרת, ודרש תש לום
״עבור הנסיעה של הדוגמנית שלכם,
שעזבה את הארץ.״
״לקחתי אותה מהמיפעל של בגד־עור
במיגדל־העמק למלון הילטון בתל־אביב,״
סיפר הנהג. חיכיתי לה ארבע שעות, ו-
אחר־כך לקחתי אותה לאיזה שגרירות.
מהשגרירות נסענו ישר לנמל־התעופה בן-
גוריון, והדוגמנית שלכם עלתה על מטוס
ועזבה את הארץ.״
כשהחל נהג״המונית מתאר את הדוג מנית,
התעורר מייד בליבה של ויקי חשד
נורא. כאשר סיפר הנהג כי עם הדוגמנית
היתה גם בתה בת השש, הפד החשד
ודאות: סוזי דבני, מי שנודעה בבל
הארץ ימים מיספר קודם־לכן, כדוגמנית
ההונגריה שברחה מארץ־מולדתה ועלתה

לישראל, הסתלקה מהארץ, באותה פי תאו־מיות
שבה באה.

הבטחה
של חיי־זוהר
ך! שהגיעה פרזי דכני לפני כחודש
ע* לנמל־התעופח בן־גוריון, נפלו עליה
צלמי וכתבי האופנה והרכילות במוצאי
שלל רב. היא היתד. תמירה, יפהפייה, דוגמנית
מקצועית מקצות אצבעות־רגליה עד
קודקודה, והעיקר: היא היתד. אחת מ־דוגמניות־הצמרת
של הונגריה, שמעבר
למסד־הברזל, ואחת מדוגמניות הפירסום
והסרטים הידועה ביותר בארץ זו.
העיתונים ליוו אותה מהרגע הראשון
שבו דרכה כף־רגלה על אדמת הארץ.

האס

ה תו כ לו

להוריה

שי ל טווו ח הו 1גדיה

הוקויס

ה דוג מויוו

שערקה. ו איל צו או תהלחוור -או
שהח לי ט ה שי שראלק טנ ה ע לי ה י
הם ידעו לספר כי האשה היפהפייה, שבאה
עם בתה נאטאלי בת השש, היפהפייה בזכות
עצמה, התגרשה מבעלה, ולאחר ש טעמה
את טעם החופש המערבי, במיספר
סיורים שערכה לווינה, החליטה לפרוץ את
מסד הברזל.

אשת המיסחווין

היעלמה המיסתורי של סוזי דבני, הדוגמנית
ההונגריה שעלתה לארץ רק לפני חודש, לאחר
שברחה מהונגריה, חיכה בתדהמה את כל מי שהספיק להכיר אותה. פרשת סוזי
וודע—..ד.״מדוע ולאיזו מדינה הסתלקה.
וכאש ר יי
גלים, אם
רבני בוודאי עוד תכה

32ו—1111117

״למרות שלא הרגשתי באנטישמיות ב הונגריה,״
סיפרה אז סוזי לעיתונות, בהונגרית
צחה, כשאת דבריה מתרגמת מתורג-
מנית צמודה ,״הרגשתי, בעיקר אחרי מיל-
חמת יום־הכיפורים, שאני יהודיה, ואז
החלטתי לעלות לישראל.״
להחלטתה סייע גם לסלי פולופ, בעל
מיפעלי בגד־עור בישראל, השוהה הרבה

בווינה לצורכי עסקיו ולביקורים מישפח־תיים.
כשפגש בה פולופ בווינה, הוא
הבטיח לה עבודה ופרנסה מכובדת בארץ.
לעומת 160 הדולרים לחודש, שאותם
הרוויחה בעבודה קשה בדוגמנות בהונגריה,
נראתה לסוזי המשכורת שהציע לה
פולופ כאגדה ממש. נוסף למשכורת הבטיח
לה פולופ גם דירה משלה, נסיעות לחדל
— חיי־זוהר נוצצים אשר הונגריה, מולדתה,
לא יכלה לספק לה.
הקשר הנפשי שלה להונגריה היה באותה
עת רופף ביותר׳ כך שהצעותיו המפתות
של פולופ נפלו על קרקע פורייה.
״בהונגריה אין חופש,״ סיפרה סוזי ,״החו פש
כימעט שאינו קיים. אף פעם לא יכולתי

ללכת לאן שרציתי, לא יכולתי להגיד מה
מה שרציתי, לעשות מה שרציתי. לא
מצאתי את עצמי. הכל כל־כך סגור, שזה
מחניק.״

(המשך מעמוד )29
גם יכול להועיל. אני יודע שצד,״ל צריך
טייסים, וכאן הוא היה מקבל טייס מוכן.
אבל הסבירו לי שיש הסכם בין ישראל
לבין האו״ם שישראל לא תוכל לגייס אף
אחד ששירת אי־פעם באו״ם, ומשום כך
לא הסכימו לקחת אותי.
״העונש הצפוי לז׳נט הוא עד ארבע
שנות מאסר, ו־ 5000 לירות קנס. אני
לא חושש מהכסף. אנחנו שנינו נעבוד
קשה ונשלם עד הלירה האחרונה. אבל
אני לא רוצה שז׳נט תשב בבית־סוהר,
זה לא מגיע לה. היא לכל היותר עשתה
שטות, בזה שהאמינה לי שהכל בסדר
בקשר לנסיעה לקונייטרה. אני עומד להעיד
במישפט שלה, ואני יודע שהשופ טים
הם אנשים תרבותיים ומשכילים. אולי
ז׳נט לא תצליח להסביר להם את האמת,
אבל אני בטוח שלי הם ישמעו, ולא
יכניסו_אותה _לכלא^_.
״השופטים ג׳ם* יודעים שז׳נט לקחה אי תר׳
לקונייטרה, בתיק שלה, שתי חצאיות
צבאיות, את תעודת־ החיילת שלה ואת
מה שאתם קוראים פינקם־שבוי. אם היא
היתד, יודעת שהיא נוסעת לארץ־אוייב,

כדי לצאת מההסגר ויתרה סוזי, לתקופה
קצרה, על עולם־ד,דוגמנות שהיא כל־כד
אוהבת. לדוגמניות בהונגריה אסור לצאת
את המדינה, אלא רק לארצות קומוניסטיות
אחרות. היא ביקשה וקיבלה מישרה בבית-
חרושת גדול לאלקטרוניקה, ונשלחה מטעמו
מיספר פעמים לווינה, כדי לעודד
את מכירות המיפעל. באחת הפעמים הללו
פגשה את פולום הישראלי ושמעה את
הצעותיו.

בעיות
י שראליות
א קל היה לה לעזוב את הונגריה ו/לערוק
למערב. בעלה, שממנו התגרשה
שנה קודם־לכן, סירב להתיר לה לקחת
איתר. לדרכה החדשה את ביתם המשותפת,
נאטאלי. היא חששה כי השילטונות יציקו
להוריד. הזקנים שנישאת בהונגריה, אחרי
בריחתה.
אד ניחוח החופש שעלה באפה, היה
חזק מכל אלה. היא הצליחה לשכנע את
בעלה לוותר על נאטאלי, והתפללה שלא
יבולע להוריה. עם שתי מיזוודות ותיק-
יד הגיעה לישראל.
פולופ, מנהל בגד־עוו, עמד בהבטחותיו.
כעבור יומיים שאותם בילתה במלון באזל

התמכרות לשמש

סוזי רבני התאהבה ממש בשמש הישראלית.
מה שהפריע לה הוא שלא יכלה להשתמש בארץ
בפרוות־השועל ובמעיליה המקסימים שהביאה עימה. האם בגלל זה עזבה את הארץ?

כונו! שר קש

מייד עם הגיעה לישראל, החלה מחי לעבוד כדוגמנית־בית
של בית־החרושת ״בגד־עור״ .צלמי־העיתונות,
בעידודם של אנשי יחסי־הציבור של ״בגד־עור״ ,הפכו אותה תוך ימים מיספר לדמות לאומית
ממש. אנשים היו עוצרים אותה ברחוב ומברכים אותה על עריקתה ועלייתה לישראל.

שלה, לכל תצוגה, לכל מקום שאליו הלכה,
אך נאטאלי החלה משתעממת.
לאיש, בארץ, לא ברור מדוע נעלמה
סוזי, כפי שנעלמה. הפיתאומיות שב-
הסתלקותה, מבלי להיפרד מאיש, והסודיות
הרבה שאפפה את נסיעתה מהארץ,
הותירו את ידידיה משתוממים ומאוכזבים.
למרות שלאנשי בגד־עור ברור לחלוטין
שסוזי עזבה את הארץ לצמיתות, הם עדיין
מקווים שאולי היא תתחרט יום אחד, ו תשוב
לארץ .״אנחנו לא נזכיר לה את ה בריחה
שלה, ונקבל אותה כאן כמו בפעם
הראשונה״ ציינה אחת מעובדות המיפעל,
שהכירה את סחי.
גם יעד נסיעתה של סוזי אינו ברור.
האם חזרה להונגריה? או אולי נסעה
לווינה, שם יש לה כמה ידידים מביקוריה
הקודמים בעיר הוואלסים, או שמא נסעה
אל אחותה, המתגוררת בארצות־הברית?
מה שברור הוא, שעולם־האופנה בישר אל
הפסיד אחת מדוגמניותיז היפות וה-
מיקצועיות ביותר והארץ, שאינה ברוכה
בדוגמניות בעלות רמה כזו, יכולה רק ל הצטער
על כך.
כשהגיעה סוזי לארץ, היא פרקה ממזוודותיה
מיספר פריטי־לבוש חורפיים, וביניהם
אף פרוות־שועל יפהפייה וכבדה.
״לא תהיה לי הזדמנות ללבוש את כל אלה
בישראל החמה,״ התלוננה אז בחיוך. ייתכן
שהפיתרון לתעלומת הסתלקותה טמון דווקא
בפרווודהשועל האהובה שלה. סוזי
פשוט חיפשה עוד הזדמנות ללבוש אותה.

בתל־אביב׳ היא עברה להתגורר בדירה
מרווחת ברחוב החשמונאים ברמת-גן, דירה
השייכת לבגד־עור. על פי בקשתה התחילה
לעבוד מייד והשתתפה 48 ,שעות אחרי
שדרכה כף־רגלה בארץ, בתצוגות־אופנה
ובקולקציות.
אנשי יחסי־הציבור של בגד־עור הוסיפו
אף הם לאושרה, הפכו אותה בן־לילה אשד.
מפורסמת. אנשים היו מצביעים עליה ב רחוב
כשהיתה עוברת, ויוצאי הונגריה
שהיו מזהים אותה, פנו אליה בשפתה
ובירכו אותה.
על כל אלה היתד, סוזי מגיבה תמיד
בהתרגשות רבה, ופורצת בבכי בכל פעם
שזכתה בקבלת־פנים חמה ברחוב.
אך בכל זאת העיקו עליה שני דברים.
האחד: בעיית השפה. סוזי בת ר.־ ,32ה דוברת
רק הונגרית ורוסית, לא יכלה
ליצור קשר עם הישראלים בני־גילה, ו למרות
הטיפול הרב שהוענק לה על־ידי
מעסיקיה, מצאה עצמה פעמים רבות בודדה.

האחות שרית
,דנט מיסכנו!״

הזדמנות ללבוש
את הפרווה
ך* עייתה השנייה היתה נאטאלי. לנאטא-
4לי היו קשיי־הסתגלות. היא לא מצאה
ילדים בני־גילה דוברי הונגרית. סוזי היתה
מקפידה לקחת את נאטאלי לכל פגישה

מים חונש״ם

למרות שהשאירה את הוריה הזקנים בהונגריה
מאחוריה, לא היססה סוזי להשמיץ את הארץ
הקומוניסטית .״לא היה לי שם חופש, ממש נחנקתי שם,״ היא סיפרה בארץ. האם התחרטה
סוזי על עריקתה למערב וחזרה, תוך הסתכנות רבה, להונגריה כדי להיות עם הוריה?

היא, לא היתד, לוקחת את כל זה, כדי
שלא יגלו שהיא חיילת ישראלית,״ אמר
השבוע ארנסט.
״ז׳נט גם לא התחבאה במכונית, כש עברנו
את הגבול. היא ישבה על־ידי,
וכל אחד יכול היה לראות אותה. אם היא
היתד, יודעת שהיא נכנסת למקום אסור,
בוודאי היתד, מסתתרת, כדי שלא יתפסו
אותה וכדי שהיא תצליח להיכנס.
״ואם מישהו מאיתנו מוכרח כבר לשבת
בבית־סוהר, אני מוכן שזה יהיה אני.
אני מוכן להיכנס לכמה זמן שיגידו לי, רק
שלא יאסרו את ז׳נט. שיקחו אותי לכלא
במקומה.״
ז׳נט אינה מתרגשת מהכלא כלל .״הם
יכולים להכניס אותי לכמה זמן שהם רו צים•
בסוף אני אצא מהכלא, ואני בטו חה־
שארנסט יחכה לי עד שאני אש תחרר,״
היא אומרת בביטחון• ״כל הצבא
וכל המדינה לא יכולים לקלקל את האהבה
שלנו — זו אהבה יותר מדי גדו לה,
והיא לא תיפסק בגלל פרידה זמנית.״

1בדיחה לארצות השוחד
(המשך מעמוד )23
בארץ מתמחים בבניית מיכליות דומות
וסיפקו רבות כמותן למישרד־הביטחון.
ציינו מיקרה זד, בכתבה ״מיליוני דולרים
׳נשרפים במיכליות־תידלוק״ >העולס הזה
.)1979 בינתיים נודעו לנו פרטים נוספים
בעניין עיסקה מוזרה זו.
האחראי להזמנת המיכליות בחו״ל הוא
רון להב, ראש מערכה ייעודית (רו״מ).
להב עצמו עבד לפגי שנים בחברה להנדסה,
המייצגת בארץ מיספר בתי־חרושת מחדל.
כיוון שלא מצא בחברה זו את
מקומו, פתח רון להב עסק עצמאי, ונעשה
סוכן של כמה חברות זרות. ההצלחה לא
האירה לו פנים. הוא סגר את העסק ועבר
לעבוד במישרד־הביטחון.

השבוע משחקי הליגה האנגלית
תושב ת״א זפה כ־
200 אלף לירות

מינימום הכוס הראשון

150.000י

להב, שמעולם לא היה קשור עם
פיתוח ועידוד התעשייה המקומית,
הירכה לעסוק בייצוג חכרות־הוץ,
נתמנה לתפקיד רכ-חשיכות, כעל
השלכה מכרעת על פיתוח התעשייה
המקומית.

מינימום כלל הפרסים

300.000ד״

דווקא הזמנת 100 המיכליות היא אידי אלית
עבור התעשייה המקומית. זוהי הז מנה
בסדר-גודל שניתן לעמוד בו מבחי-

כיום ח׳ -המועד האחרון
למסירת הטפסים

שור שריחביטחון. מלישכת חשר היפנו או תנו
לנפתלי לביא׳ דובר המישרד. הדובר
נתבקש לפנות אל השר, אך עד-מחרה
הגיעה תשובה — שלילית.
כך הפך שמעון אבידן, יועץ השר, ש היה
אמור להיות אישיות בלתי־תלויה —
הרשאית להיפגש עם כל גורם — למעין
בן־חסות של השר, המוזן במידע פנים׳
מישרדי בלבד, שאת טיבו למדו כבר הכל
להכיר היטב.

מאחר ששר־הכיטחון אסר על
יועצו להיפגש עם העיתונות, רצו׳
ששמעון אכידן ילמד על המתרחש
כתחום העברת ההזמנות לחו״ל
מכתבה זו. לשם כך כדאי גם, שיואיל
להיפגש עם שרגא אכן, סגן
ראש מנה ״ר לתיעוש.
שרגא אבן הוא האיש שמתפקידו לעודד
הקמת תעשיות חדשות בגליל ובעיירות־הפיתוח.
עוזרו־בתפקיד הוא המהנדס אריון
(ארליך) אוריאל. השניים משתדלים להג דיל
ולהעמיק את התשתית התעשייתית
בארץ, כדי שמישרד־הביטחון יוכל להג דיל
את היקף וכמות המוצרים שניתן יהיה
להזמין בארץ, כדי לחסוך מטבע־חוץ

עשמ/׳ן מנו י 4מ גז
מזיא ל1וטו:גיר.ד שג מני
!חמ ^צה להטוד ההינזוחם מיפו5

הם נתנו לי מענק
־ 1,000 לירות
א מח תודה
הבנק

פריטים לכפיר

מיתקני־בדיקה הידראוליים, ששימשו בין השאר גס
לבדיקת הכפיר, ילד־הטיפוחיס של התעשייה האווירית,
מוזמנים וניקנים לאחרונה בחו״ל, בעוד שמשך שנים רבות יוצרו באופן בילעדי בארץ.

הבינלאומי

הראשון

נת קווי־הייצור של המיפעלים המקומיים.
בעוד התעשייה הישראלית צועדת לקראת
מיתון — על כל ההשלכות הכלכליות
והחברתיות הכרוכות בכך — עבודה גדולה
כזו היתד, מאפשרת הפעלת קווי-ייצור
במיספר מיפעלים, לעוד חודשים רבים.

אולם ההזמנה הופנתה לחו״ל,
מכלי לכרר כלל אצל היצרנים
המקומים אם חם מובנים ו /או
מסוגלים לעמוד כה. ההזמנה נמסרה
ללא מיכרז, להכרת ״פריאוף״
האמריקאית, לאחד שכמה חודשים
קודם־לכן קיבלה אותה חכרה עצמה
הזמנה לכניית 200 מיכליות-
תידלוק.
יועץ חסר־ שיניים

לויקי ו>עקב פרנקו
מז ל טו ב
ל הו לדת
הבכור רפי

*פץ ר״חכיטחץ שימעון פרם אינו
14/מסוגל, או אינו מעוניין, לסלק את
האנארכיה שפשתה במישרדו והמכלה בי
כל חלקה טובה. הוא מומחה לטיפול קוסמטי
בבעיות, לטיוח דברים.
הוא צירף למישרדו צוות-יועצים,
לשיקום הפעולות השוטפות של המישרד.
אחד מאותם יועצים, לענייני מיגהל תקין,
הוא שמעון אבידן, מפקד חטיבת גיבעתי
במילחמת־השיחרור ומזכיר הקיבוץ הארצי.
במשך חודשים ספורים שבהם הוא מש מש
כיועץ שר־הביטחון, לא הורגשה נוכחותו
במישרד כלל. ליקויי־המינהל החמורים,
המכשילים כל אפשרות של תיכנון
ועבודה סדירה מצד התעשיינים, לא באו
על פיתרונם. יתר־על־כן, דווקא בחודשים
האחרונים התווסף האלמנט החמור של
העברת הזמנות, שנרכשו עד כה בארץ,
לחו״ל.
בשבוע שעבר התקשרנו עם שמעון אבי-
דן, ביקשנו להיפגש עימו כדי להציג
לפניו עובדות הקשורות בליקויי־מינחל
חריפים במישרד־הביטחון. אבידן הסכים
לקבוע פגישה, אך דרש כי נקבל את אי
ולהקטין
את התלות הצבאית בגורמים זרים.
בחוגי התאחדות התעשיינים נפו צים
סיפורים רבים על ההתנכלות ל תעשייה
הישראלית מצד מישרד־הביטחון.
במיקרד, זח, האינטרסים שלנו ושל התאחדות
התעשיינים — זהים. המטרה ה משותפת
היא למנוע העברת הזמנות־רכש
של ציוד שניתן לייצרו בישראל, לחדל.
זאת, כדי למנוע התמוטטות מיפעלים ופי-
טורי־סועלים המוניים.
לאחרונה, בעיקבות ריבוי העברת הז מנות
לחדל, החליטה סוף־סוף התאחדות
התעשיינים להיחלץ לפעולה. מצב זד, נת אפשר
תודות לכניסתו לתפקיד של אב רהם
(״בוטה״) שביט הנמרץ.
לפני שלושה שבועות דחף שביט להקמת
ועדה מיוחדת שבראשה עומד עוזי נתנאל׳
מי שחיה ידר ענף המתכת והאלק טרוניקה
בהתאחדות התעשיינים, ואשר
תפקידה לאסוף דוגמות קונקרטיות של
העברת הזמנות לחדל.
ברור בהחלט שלפחות לאחדות מר,ז-
מנות־הציוד המועברות לחדל יש סיבה
טובה. אולם, אין בכך כדי להסביר לצי בור,
הער לבעייה זו כעת יותר מתמיד —
מדוע מועברות לחדל הזמנות שניתן
לספק בארץ, ואשר נהוג היה לספקן מתוצרת
מקומית עד היום, לשביעות-רצד
נם של כל הנוגעים בדבר.
המעט שיוכל מישרד-הביטחון, אשר
הטיל לאחרונה האפלה מוחלטת ותמוהה
על מעשיו ומניעיו, לעשות בעניין זה —
הוא לספק לציבור הסבר שיהיה בו כדי
להאיר את הסיבות.
מובן מאליו שאין להחשיד ציבור שלם.
שרבים מאנשיו הם פקידים מסורים ויש-
רי-לב, בחשדות החלים על אחדים. אולם
פרשה זו, שבה מעורבים פחדנות, אנאר כיה
מישרדית, חוסר יעילות וחשדות סבירים
של שוחד, מן הדין שתיערך חקירה
יסודית — דווקא כדי שהרבים לא יוח־שדו
בחשדות הנובעים ממעשיהם של המעטים.
העולם
הזה 1981

הבית הלבן בחולצות שחורות] :ינ שו וחבו ועציו

מ ט מי ע
״אמריקה שלאחר פרשת ווטרגייט
לא תחזור יעוד להיות אותה אמריקה
שלפניה״ ,היא מטבע־לשון שיגורה בפי
האמריקאים. וגם המערבונים שלה שוב
אינם אותו דבר.
המערבון הגדול והחשוב שנוצר בהוליווד
שלאחר ווטרגייט, עושה לתבנית
הקלאסית ביותר שיצר הקולנוע האמרי קאי
את מה שעשתה הפרשה למוסד הנ שיאות
האמריקאי. הוא שובר כללים וחוקים
בסיסיים ומקודשים שבלעדיהם מער בון
איננו מערבון.
אפילו מערבוני־הספאגטי האיטלקיים שגנבו
מהוליווד את ההגמוניה בתחום הייצור
של צורודאמנות ׳אמריקאית טיפוסית
זו שמרו על כללי היסוד של מישחק ה-

--מאת

אדי חב 1ר
מערב הפרוע. גם בהם ניצב תמיד במרכז
העלילה המאבק של הטוב ברע. מהרגע
הראשון ברור בהם לצופה מי הם האנשים.
הטובים ומי הם הרעים.
קשה להעלות בדעת מערבון בו הרעים
גוברים על הטובים ובו אין סופו של הצ דק
בדמות האקדוחן הרכוב, עם או בלי
כוכב הכסף, לנצח. פוס — מערבונו הח דש
של כוכב המערבונים הוותיק קירק
דאגלאס — מנפץ אמיתות אלה כמו שרי-
צ׳יארד ניכסון ניפץ את האמונה שנשיא
ארצות־הברית הוא סמל החוק והסדר של
החברה האמריקאית.
פוס* ,למרות היותו מערבון טיפוסי בו
הצדק מושלט באמצעות האקדח ושגינו־ריו
הם אנשים בודדים ומלנכוליים רכובים
על סוסים על רקע מרחבים ונופים איג־

י. פוס — קיצור המונח המשפטי האנגלי
העתיק פוס קומיטאטום, שהיקנה תוקף
חוקי למוסד של אזרחים מגוייסיס לצורך
מטרה מוגדרת של אכיפת החוק והשלטת
הסדר הציבורי. בארצות־הברית הוא מקנה
למרשליס ולשריפים זכות לגייס אזרחים
ולחמש אוחס ככוח־עזר. מוסף למשימות
מיוחדות.

סופיים, הוא סרט פוליטי. עלילתו אומנם
מתרחשת בטכסאס של המאה שעברה,
אבל יש לו השלכות מיידיות לגבי החיים
הפוליטיים באמריקה של היום.
מבחינה זו אין הוא יוצא־דופן. הריאליזם
החברתי, שנועד לסבך ולהעמיק את
המיבנה הסיפורי הפשוט והתמים של מה
שנחשב עד היום בעיני רבים כ״הקולנוע
הטהור״ ,חדר לעולם המערבונים האמרי קאי
כבד בשנות החמישים. סרטים כמו
האיש מווירג׳יניה, האקדוחן, האוצר של
סיירה מדרה, סיבכו את המרכיבים הקול נועיים
של המערבון וניסו להציג את
גיבוריו כאנשים מורכבים יותר. באותן
שנים נוצר גם מה שנחשב כמערבון הטוב
שבכולם — בצהרי־יום, שהיה סרט
פוליטי מובהק. אבל גם אלה נוצרו לפי
הנוסחה הקבועה של המערבונים הקלא סיים,
תוך שהם מנסים להפיק את המק סימום
מהאלמנטים הבסיסיים שלה.
פוס מדחיק לכת מעבר לכל אלה• מב חינה
זו הוא אחד המב-שרים האופייניים
של הרנסאנס בקולנוע האמריקאי ואולי
המבשר הראשון של תחיית המערבון ה הוליוודי.
סיפורו
של פוס, הקרוי גם בשם אנשי
החוק, מתחיל בצורה שיגרתית
ביותר. על המרשל * הווארד נייטינגל
(קירק דאגלאס) מוטלת המשימה לחסל
כנופיה של שודדי־רכבות הפועלת לאורך
מסילת־הברזל הטכסאסית בשנות התשעים
של המאה שעברה.
מלווה בצוות של שישה אנשים מאומנים
וממושמעים, המסורים לו עד ׳מוות,
רודף המרשל אחרי השודדים ברכבת מיו חדת
המזכירה מיד את מטוסיהם המיוח דים
של נשיאי ארצות־הברית האחרונים,
באמצעותם הם מנהלים את סיוריהם הגלו־באליים.
קרון
מיוחד ברכבת שמור אומנם לסו סים,
באמצעותם משליטים המרשל ואנשיו
אח החוק והסדר בערבות הפתוחות. אבל
* המרשל, בניגוד לשריף,
חוק פדראלי הממונה על־ידי
צות־הברית באישור הסינאט.
כויותיו חוא לגבי מחוז שלס
שלימה.

הוא איש
נשיא או־תחוס
סמאו
מדינה

קרון נוסף מוקצה לאיש הפירסום האישי
של המרשל, המיוצג כאן בדמות צלם
המנציח כל צעד ומעשה שעושה המרישל,
בדומה לצוות העתונאים המלווים כיום
את הנשיא פורד או את הנרי קיסינג׳ר
במסעותיהם.
כי מרשל נייטיגל אינו רק איש החוק.
הוא גם איש פוליטי, השואף להיבחר

כסינאטור של מדינת טכסאס. כל מניעיו
ופעולותיו מוכתבים על־ידי שאיפה זו.
המירדף שלו אחרי שודדי־הרכבות אינו
אלא מסע בחירות מלווה פירסומת. בהצ לחתו
בחיסול הפשיעה טמון הסיכוי לבחירתו
כסינאטוד.
כדי להשליט את החוק ולהבטיח את
(המשך בעמוד )36

חקו במסע הבחירות

בעיצומו של מסע הבחירות שלו, נופל
מרשל נייטינגל (קירק דאגלאס) בשב
השודד סטרוורן (בדוס דדן — משמאל) .הרודף הופך לנרדף והנאשם הופך למאשים,
הטובים מתגלים כרעים והרעים הס בעצם הטובים — בניגוד לכל נוסחאות המערבוניס.

חטרג״ט במערב הפרוע

> נאה לחג
קרי אהנ עי מ ה
בכריכ ה קל ה

״ראש ג שר׳
מאת

אורי דן

( עברית, אנגלי ת)

בך הפכה ת בו ס ה לנצחון

״ח ארץ זו׳
מאת

יעקב העליון

הוצאת עם־עוגד

״עינוי דין׳
מאת

אורי אבנרי

א.ל. הוצאה מיוחדת.

״רגל של בובה״
מאת

צוות ני קוי ראש

א.ל. חוצאה מיוחדת.

״ב שדו ת פל ש ת׳
מאת

א.ל. הוצאה מיוחדת.

(המשך מעמוד )35
בחירתו, אין מרשל נייטינגל מהסס להשתמש
בשיטות פסולות. הוא משהד את
אחד מחברי כנופיית השודדים נדי שזה
יסגיר את מקום הפיסתור של חבריו.
בחצות לילה פושטים המרשל ואנשי חצרו
על השודדים, בדיוק כמו שהשרברבים
של ווטרגייט פשטו על מטה המיפלגה הד־מוקראטית.
אלא שכאן הם רוצחים את
השודדים בשנתם בדם קר. היחיד שמצליח
להימלט הוא מנהיג הכנופיה ג׳ק סטראוורן.
סטראוורן אינו נשאר חייב. הוא מדביק
את הבוגד בעיירה קטנה, מחסל אותו
ביריות ומצרף אליו גם את השריף המקומי
הנקלע בדרכו. אחר-נד הוא יוצא
להרים! ,מרכיב לעצמו כנופיה הדשה ה מורכבת
כולה ממקסיקאים.
לנייטינגל ברור שכל מסע הבחירות
שלו תלוי בהצלחתו ללכוד את סטראוורן.
הוא מצרף לאנשיו כוח מגויים מאזרחי
העיירה ויוצא לרדוף אחרי השודד. הוא
מצליח לחסל את אנשי הכנופיה החדשה,
ללכוד את סטראוורן ולהביאו כאסירו לעיירה.
עתה נראית בחירתו כמובטחת.

של להחזיר לו 40 אלף דולר תמורת חיי
הבום. אלה אינם מהססים לשדוד בברוטא ליות
את הבנק והחנויות של העיירה.
אנשי־החוק הופכים למפירי-החוק כדי
להציל את עורו של המרשל. בסופו של
דבר מצטרפים כולם, להוציא אחד, אל
השודד סטראוורן כשהמרשל המושפל
והמבוזה מנודה גם על-ידי בוחריו לשעבר.
דאגלאם בן ה־ ,60 בן המהגרים היהודים
מרוסיה ששמו המקורי הוא איטר
דאנילוביץ /שהמערכון המפורסם ביותר
שלו עד כה היה הדו־קרב באוקיי־קוראל,
מיתגלה בפוס כבמאי מיקצועני המצליח
ליישם את כל מה שלמד כשחקן ביצי רת
סיפור קולנועי מלוטש ומבריק. פוס
שופע המצאות וחידושים קולנועיים העו שים
אותו מרתק כסרט פעולה. אולם דאג־לאם
אינו מסתיר כי הוא עשה אותו כסרט
פוליטי.
״זהו המערבון האחרון שלי כשחקן,״
סיפר .״הימרתי על הניסיון לעשות אותו
שלא לפי הנוסחה המקובלת. רציתי להראות
שהאנשים הטובים אינם תמיד הטובים,
והרעים אינם תמיד הרעים. בני-

נתן דונביץ

הוצאת פלג

״שמיים בוערים׳
חיל ה אוויר במלחמת
יו ם הכיפורי ם
מאת

ארי ה אבנרי

הוצאת מדים

״זאב בו ד ד בחצר עוינת ־
מאת ארנון הדר, ב .תירוש

הי״־את ־

לה שיג בכל חנויו תהספ רי ם ודוכני ה ע תוני ס, ו ב חנויו ת
השקםבתל -א בי ב, חי פ ה וירו שלים.
ועדי עובדי ם, מפע לי ם ו מו ס דו ת, יפנו ל״גד״ — חברה
להפצה בע״מ — ר ח׳ צ׳לנוב , 13ת ל־ אביב, ת.ד, 28092 .
טלפונים . 835731 , 823701 , 820129 :

ה 1 ו | 1החותר לגילוי מעשי־הפשע שביצע המרשל במסע
• י י 1י 1 1יי הבחירות שלו, הוא עורך עיתון קטן של עיירת
בוקרים. התפקיד נמסר על־ידי דאגלאס לג׳יימס מטיימי (משמאל) שחקן אמריקאי צעיר
ומבטיח שלפני שנתיים נקטעה הקאריירה שלו כאשר איבד את ידו ורגלו בתאונת־דרכיס.
עד כאו מתנהל הכל כמו במערבון
רגיל. השליטות מעולות וסצינות הפעולה
מרתקות. אלא שמרגע זה נשברת הנוסחה
המערבונית.

ה טובי ם
הם הרעים

כבר הופי ע

בו רד ה מאכלי דגים
160 מתכונים לדגים נ מבושלים, מאודים, צלויים וכבושים — .אוסף
מגוון ופיקנטי לבל הזדמנות — .הספר מלווה תמונות צבעוניות
מרהיבות עין.

המחיר — 28ל״י בחודש ההופעה — 25.ל״י בלבד

זיר

ב טו ר ה חו ד ש וביו!

בורדה

עוגות ודברי מאפה
הוצאת אחיאסף-ברונפמן

— להשיג בחנויות הספרים

** רשר נייטינגל הופל לאליל המע ן
/רב. בחירתו מובטחת. במרכזה של
העיירה חוא נושא נאום בחירות מרשים
בו הוא מפתח אידיאולוגיה שלמה על
המוסר החברתי והסדר הציבורי. באותה
שעה כבר משגלים אנשיו את בנותיהם
ונשותיהם של אנשי העיירה שהתגייסו לת מוך
בו בהתלהבות.
רק איש אחד מפקפק בטוהר כפיו של
המרשל. זהו עורך העיתון המקומי, הלמן
(ג׳יימס סטייסי קטוע היד והרגל) .מלי צותיו
הנבובות של המרשל מעוררות את
חשדו והוא מתחיל לחטט מאחורי־הקלעים
כדי לגלות את שיטות הפעולה האמיתיות
של נייטינגל. התפקיד הוא אומנם מישני,
אך קירקם דאגלאס, שזהו גם סרטו הראשון
כבמאי אחרי 55 סרטים בהם הופיע ב שחקן,
מייחם לו חשיבות־יתר. בפסטיבל
הקולנוע בברלין, שם נערכה הקרנתו ה רשמית
הראשונה של פוס, הירבה דאג-
לאס להדגיש את תפקיד העיתונאי בסירטו.
״רציתי להמחיש את חשיבותה של עי תונות
חופשית לוחמת, שאינה נרתעת
מהשררה ואינה מקבלת כל מה שמנסים
להאכיל אותה,״ אמר.
למחרת חגיגת הניצחון של המרשל מת הפך
הגלגל. סטראוורן מצליח להימלט
ממאסרו ברכבודהבחירות של המרשל,
משתלט על הרכבת ולוכד את המרשל
עצמו בבן-ערובה. הוא תובע מאנשי המר-

אדם אינם מתחלקים לפי צבעי שחור־לבן.
החיים הם הרבה יותר מורכבים, והחיים
הפוליטיים מסובכים עוד יותר. הרבה ער כים
וסמלים שאנחנו מאמינים ודוגלים
בהם, הם לאמיתו של דבר ההיפך הגמור
ממה שהם מייצגים עבורנו.״
דאגלאס גם אינו מתכחש לעובדה ש המערכון
שלו נעשה בהשראתה הישירה
של פרשת ווטרגייט .״זוהי דק אשליה
שהצדק אינו מנצח בסרטי,״ אמר .״אומ נם
הפושעים ומפירי-חחוק נשארים ללא
עונש בסופו של הסרט, אבל לגבי הפוליטיקאי
המושתת נעשה צדק, גם אם הוא
נעשה בידי רוצחים. רק אחרי טיהור ה שחיתות
ביו אנשי השררה שבצמרת,
ניתן ליישם את החוק והצדק גם לגבי
האדם הפשוט.״
ייתכן שעוצמתו ותהודתו של הסרט היו
גדולים יותר לוא הופק והוצג בעיצומה
של פרשת ווטרגייט, ולא לאחריה, כשהכל
כבר גלוי וגמור.
אבל דאגלאם מאמין שיש משמעות ל-
סירטו גם היום. השחיתות בפוליטיקה וניצול
השררה לביצוע מעשים בלתי־חוקיים
לא נעלמו עם סיום פרשת ווטרגייט. טי-
הור השחיתות בצמרת תוא תפקידה של
כל חברה חופשית, בכל הזמנים, בכל
מקום.
פוס של קירק דאגלאם היה הסרט ה חשוב
והטוב ביותר, לדעתי, שהוצג השנה
בפסטיבל הקולנוע בברלין. הוא לא זכה
בשום פרס או ציודלשבח. בשל שיקולים
פוליטיים של חבר השופטים, הוענקו כמ עט
כל תפרסים לסרטים של מדינות קו מוניסטיות,
שנטלו בפעם תראשונה חלק
בפסטיבל זה. באופן פאראדוכסאלי ניתן
בכך אישור נוסף לבשורה החברתיודפד
ליטית החבויה במערבון האנטי-מערבוגי
של קירק דאגלאס.
העודס הזה 1981

קולנוע סרטים 4ו1ח
פרסי נוסח 91ו 0ד
פסטיבל־ד,סרטים במוסקבה, הוא הממוש מע
ביותר בעולם. מדוע? -משום שאין מגי עים
לשם, אלא־אם־כן ניימנים עם אנשי-
שלומם של הדוסים. מי שחטא, ולו סעם
אחת בעבר, נכנס לרשימה השחורה, וה אשרה
שלו פשוט שוכחת להגיע בזמן.
כך קרה, למשל, השנה למפיק האיטלקי
אגג׳לטי, שאחד מסרטיו הוזמן למוסקבה,
אבל משום שלפני ארבע שנים היו לו
השגות על כמה ממינהגי הרוסים, פשוט
לא הספיק לסדר את כל הבעיות הביורד
קראטיות לפני נסיעתו. כאות־הזדהות עמו,
ויתר גם הבמאי דינו (סכס משוגע) ריזי
על ההזמנה שהגיעה אליו, למרות שברור
לו כי סירוב זה יהיה ראשון ואחרון. עוד
פעם הוא לא יוזמן למוסקבה.
ומישמעת מסוג אחר מגלה הפסטיבל כלפי
הוליווד. לא זו בלבד שהוא רוצה להכתיב
את תוכן הסרטים שיוצגו במוסקבה, אלא
הוא גם מתכחש — או ליתר דיוק טוען
שהוא חסר-אונים — בפיתרון הבעייה
המעסיקה באמת את האמריקאים. אלה
משתתפים בפסטיבלים משום שהם רוצים
להגדיל את יצוא סרטיהם לחו״ל.
כדי אמריקאים. קיים הסכם שלפיו
חייבים הרוסים לייבא מיספר מסויים של
סרטים בשנה לארצם, אבל הוא לא כובד
מעולם. השנה, עלתה חמתו של ג׳ק וא-
לנטי, האחראי הממשלתי לתעשייה האמריקאית,
והוא הודיע שדטאנט או לא,
אמריקאים לא ישתתפו השנה במוסקבה.
וכך היה. ובל״ אמריקאים, קשה לקרוא
לזה פסטיבל.
כדי לאזן את העניינים, הפך השנה
הפסטיבל המוסקבאי תצוגת־ראווה של
העולם השלישי, בתוספת אנשי מערב,
שוב הממושמעים יותר שבהם. אבל את
המשמעת הגדולה ביותר גילה דווקא צוות־השופטים.
נאמר לו כי י*ש לגרום נחת
רבה ככל האפשר לכל הנציגויות, והתו צאה
היא שמתוך מאה סרטים שהוצגו
במיסגרת הפסטיבל 25 ,קיבלו פרסים.
זה נשמע אולי מגוחך, אבל שלושה
סרטים קיבלו פרס ראשון; שלושה —
פרם שני; שני שחקנים ושתי שחקניות
קיבלו, כל אחד לחוד, את פרס המישחק ;
ורשימת הפרסים והפרסונים הנוספים ש חולקו,
היא כאורך הגלות.
בין הזוכים המאושרים, סירטו החדש של
אנדריי(פנינים ואפר) ואידה, הארץ המובטחת,
שנסע למוסקבה עם הבטחה לפרס,
וקיבל אותו לא מעט בגלל הנימה האנטי-
יהודית שבו, המתאזנת בנימה אנטי־פול-
נית ואנטי-גרמנית, כאשר ואידה קוטל
את כולם בתיאור לבטי המהפיכה התע שייתית
בפולין של המאה שעברה.
דכר מצחיק. פרם אחר, שלא יכול
לגרום הרבה נחת לרשויות הישראליות,
הוא זה שהוענק לסרט התיעודי כפר קאסס,
אומנם, איש לא טען כי מדובר בסרט-
איכות — אולם השופטים העניקו לו
פרם מיוחד, שהיה גם הוא מובטח מראש.
ולבסוף, הדבר המצחיק ביותר. הרוסים
לא נטלו לעצמם אף פרם חשוב אחד,
אלא אם כן ניתן לקרוא לפרס של אקירה
(האשומון) קודוסאווה, על סירסו דרסו
אוזאלא, פרס רוסי, משום שמדובר ׳בקו*
פרודוקציה דוסית-יפנית. מלבד זאת, ציון-
השבח היחידי שנפל בחלקם של הרוסים,
היה בתחרות על סירטי־ילדים.
וזה רק מראה שברית־המועצוח, המפ עילה
את כל הלחצים וההשפעות כדי לז כות
בכל הפרסים האפשריים מחוץ למו לדתה,
יכולה להרשות לעצמה, לפחות
בבית, לגרום נחת לאורחיה. כלומר, המי-:
הגים הישנים של הכנסת־אורחים, עדיין
לא הלכו לעולם.

תדריך
ת ל־ א ביג

תמונות מחיי ;ישואין
(צפון, שוודיה) — אינגמר ברגמן מפרק
נישואין של זוג מודרני למרכיביו הקט נים
ביותר, ומציג אותם תחת זכוכית מג דלת,
בסרט מרתק ומשוחק להפליא.
העולם הזה 1981

אגדו ת ערב אלף לילה ולילה (גת, תל-
אביב, איטליה) — זהו הפרק
השלישי והאחרון בסידרת סיפו-
רי-המוסר של ימי״הביניים, שאותם הביא אל הבד הבמאי-
סופר-משורר פייר פאולו פאזוליני, אחרי דקמרון, וסיפורי
קאנטרברי.
מתוך כל הסיפורים של שחמדה, בחר פאזוליני תיש-
עה. הוא ויתר על דמותה של שחמדה עצמה. לעומת זאת,
נשאר נאמן למיבנה של סיפור״בתוך-סיפור.
אחרי שהסתבר כי תישעה סיפורים נמשכים על הבד
למעלה משעתיים וחצי, חתכו (או פאזוליני עצמו, או
המפיצים האיטלקיים, המפורסמים בזריזותם במספריים)
מן הסרט חצי־שעה, ונותרו בו שמונה סיפורים בלבד. תוך
מאידך, מי שראה בפאזוליני את משורר המחאה החבכדי
גילגולם, בסיגנון אפי מלוטש, על רקע נופי דרום-
רתית, לא יוכל אלא להיווכח שוב ושוב, כי האיש משתימן
מצולמים להפליא, ניתן בנקל להבחין בנטיותיו האי תמט
מהתמודדות עם ההווה, ומעדיף להתבשם באגדות
שיות של הבמאי (אהבתו לגברים מתבטאת בתצוגת־ראווה
העבר. אשר לחסידי שחרזדה, אלה ירגישו בחיסרון אווירת
של אברי־זיכרות מכל הצבעים והמינים, ובנשים שחוכמתן
הקסבה של אסיה התיכונה, והפילפול הערבי המסובך
מאפילה על יופיין) ,השקפותיו הפוליטיות-דתיות (אחד
המתלווה אליה, נתונים החסרים בנופים המרשימים, אבל
משני הנבלים היחידים בסרט הוא נוצרי בעל עיניים כחו _הצחיחים-ברובם של דרום חצי״חאי ערב. ולבסוף, בחירת
לות ושיער בחיר, המסיים חייו על הצלב) ,טעמו האסטיפוסים
במקום שחקנים גרמה לכך שבסרט זה, משכנעות
תטי (הנוף, האנשים והטבע מזכירים לעיתים קרובות את
הדמויות כשהן שותקות, אבל לא פעם מביכות כשהן פותהצייר
הצרפתי רוסו) ,ויכולתו הפיוטית (למשל, בסיפור-
חות את הפה (מה עוד שברוב המקרים לא הם עצמם
אהבה אומלל בין גער לילד שהגורל הופך לטרגדיה, שנחמדברים
אלא שחקנים באולפן־חקלטה) .אבל חסידי פאזו-
תכה על״ידי הצנזורה הישראלית).
ליני ודאי ירצו להיווכח בכך בעצמם.

קליעה למטרה: תחי הזכרות!

אגדו ת מעופפות ואלדו פפר הגדול (חן, תל-
אביב, ארצות־הברית) — הרווקות
אינה צולחת לו, לרוברט רד-
פורד. אחרי נישואיו המאושרים לפול ניומן, שעה שהוא
מתכונן לקראת בן־זוגו הבא (דאסטין הופמן) עשה רדפורד
סרט זה, ולמרות שנעזר בבמאי של העוקץ וקיד וקאסידי,
ובתסריטאי של הסרט השני, ויליאם דולדמן, הסרט הוא
בסופו של דבר החמצה.
זהו שוב סיפור על הגיבור האמריקאי האחרון, המתקומם
נגד מיכון, מימסד ושיגרה, ומאמין בערכים גבריים
של כושר אישי, שיגרה והעזה. כלי-הביטוי, הפעם, למרד
זה, חם המטוסים הפרימיטיביים של שנות העשרים, ששימשו
למיבצעים אוויריים נועזים מאוד ומסוכנים להפליא.
סיפור-אהבה זה שבין אדם לטיסה נכשל, בגלל מיספר
סיבות. ראשית, אין כאן כל רצון לחדור לתוך הדמויות
עצמן. פפר נראה כמו הרפתקן השואף להתמודד עם טייס
מפורסם, בדיוק כפי שנערים חלמו לשלוף, במערב-הפרוע,
נגד אשפי האקדח. אבל אין בו שום ערכים נוספים לבד
מצימאון זה להיות ראשון. הוא משעמם באופן אישי
ורדפורד, כשחקן, חסר אותו מימד של התבדחות עצמית
שבו יכול היה שחקן כמו ניומן, למשל, להציל את הצגה.
סביבו נפלטות אמיתות שדופות למדי (הקהל רוצה לראות
דם, הכסף הוא אסון ותעלומה לאלה שהאומץ הוא
מיקצועם) ,הנשים שבחייו משמשות בקושי קישוט. אבל

רוברט רדפורד: תחי האקרובטיקה!
אף אחד מן הרמזים של רגש אמיתי, אינו צומח ליותר
מרמז, ורק בו סוונסון, בדמות ידידו הנאמן, סוחט מן
התסריט דמות אנושית.
עם זאת, אין ליטול מן הסרט את תכונתו העיקרית :
הוא מכיל סידרת מיבצעי אקרובטיקה אווירית עוצרי-
נשימה, שהם זכות קיומו העיקרית של הסרט כולו.

אגדו ת
על ארבע
חוות הקסמים (דרייב־איו,
תל־אביב, ארצות־הברית) — סיפור
העכבישה המצילה את חיי
ידידה, החזירון, על״ידי רקימת כתובות בתוך הרשת שהיא
טוות מדי־לילה, שייך באמריקה לקלאסיקה של אגדות
הילדים. מכאן שטבעי חיה פי במוקדם, או במאוחר,
יהפוך סרט מצוייר.
הפעם אין זה סרט מן התעשייה המשוכללת של אולפני
דיסני, אלא של אחד ממתחריו העיקריים, אולפני
האנח-בארברה (יוצרי טום וג׳רי) .התוצאה היא סרט
שהיה רוצה מאוד להיראות כמו אחד מסירטי דיסני, אבל
אינו מצליח עד הסוף.
ראשית, מה שחסר כאן, חם כל אותם פרטים בציור,
שהעניקו לכל אחת מן החיות בעולמו של דיסני דמות
ואופי מוגדרים משלה. הדבר בולט בעיקר בציור שתי
הדמויות הראשיות, וילבור החזיר ושארלוט חעכבישה,
אם כי גם בשאר אין חשים בעודף השראה.
שנית, אין כאן כמעט כל ניצול של המימד האגדתי
של סרט מצוייר, המאפשר לעושיו להתעלם לחלוטין מחוקי
הטבע וממיגבלותיו (ומי שזוכר את האנארכיה המוח-

ריקנות העכביש: איפה וולט דיסני?
לטת השולטת בעימותי העכבר ג׳רי עם החתול טום, של
אותם יוצרים, יודע בוודאי למה הכוונה).

פרק מתור ..בשדות פלשת 1948״ מאת אור׳ א ס רי
בוץ כמוצכ מנותק. הם הצטרפו לתיאור האותנטי
כיותר של המילהמה — לא רק של מאורעותיה
ומוראותיה, אלא גם של מצכ-הרוה כיחידה לוחמת,
שעכרה את כל השלכים מן הצהלה הרוננת של ימי
הראשית, ועד לדיכאון המרדני של הימים האחרונים.
לוחמי יום־הכיפורים ימצאו דימיון רם כין מיד־חמת־־העצמאות
וכין מילחמתם — היחס לזוועות
המילחמה. הככוד לחייל הרגלי, הזעם על ההנהגה
כעורף, וניצניה של תנועת־חמחאה הגדולה, שהולידה
כ־>50י 1את ״העולם הזה״ ,ושפרצה אחרי מיל־חמת
יום־־הכיפורים.
כעמודים אלה מפרסם ״העולם הזה״ פרק מן
הספר, המתאר את הקרכ הגדול כיותר של המיל־חמה
כדרום: הקרכ על כפר עיכדים, ליד נגכה.
(השער מראה את אחד משועלי שמשון, עוכדיה
רכטמן, המוזכר כפרק זה, על רקע ג׳יפ של השועלים).

חויעת המהדורה ה־ 11 של ״כשדות פלשת
11148״ ,הראשונה מזה 22 שנה, שמה שוג על המדף
ספר שיחזיר את דור מילחמודהעצמאות אל ימיו
הגדולים כיותר, ושיפתח עולם חדש כפני הדור שלא
נולד עדייו כאשר היתה נטושה המילחמה הארוכה
והאכזרית כיותר של ישראל. הספר הוצא מחדש כלא
שום שינוי.
הצלחתו המדהימה של ״כשדות פלשת׳׳ לפני
דור — כאשר הופיע כ* 10 מהדורות תוף חודשים
מעטים — נכעה מאופיו המיוחד של ספר זה. כאשר
התגייס כראשית המילחמה, נתכקש אכנרי לכתוכ
רשימות לעיתון־ערב. כחייל הרבי פשוט, תחילה
כטוראי ולאחר־מכן כמם־־כף כחטיכת גיכעתי, שלח
אכנרי מאות קיטעי־יומן לעורף, כאמצעות חיילים
כחופשה, נהגי־תחמושת וסתם עוכרי־אורח. הם נכי
תכו כשוחות כשדה, על כיפה של ג׳יפ ״שועלי שימ׳־
שון״ ,כשל,״ם גדודי הומה, באוהלי־סיירים כים של

הגוה, גויואשים
פרדס ליד הכפר סואפיר. החברים שוכבים בשוחות
שחפרון בבוקר השכם׳ ליד הג׳יפים המוסווים. נחרתם
נשמעת למרחק, סימן שעייפים הם מאוד. אתמול עזרו
להדוף את ההתקפה הקשה על בית־דאראם. בלילה הט רידו
באש־מיקלעים את חאטא ואת כארטיה, הנמצאות
בימי המצרים. עם חזרם, בשעות המוקדמות של הבוקר,
עבדו קשה בחפירה וכהסוואה.
סקרנותי אינה מניחה לי לישון. מקרוב רועמים
תותחים, שלהם ושלנו. בחדר־המטה מרחפות שמועות
סתומות על קרב גדול שהחל זה עתה בנגבה. נזכר גם
שם שני — עיבדיס.
לפתע מופיע צבי צ׳רטנקו, המג״ד, בג׳יפ שלו. צ׳רה
הוא רענן וחייכני כתמיד, השד יודע מתי הוא מספיק
לישון. דרושים לו ארבעה ג׳יפים שילווהו עד נגבה.
זוהי הזדמנות בלתי־חוזרת לראות את הנעשה בסביבה.
בג׳ובים מקריים כאלה זוכה כל הנחפז לחטפם. אני
ממהר ומעיר את אנשי הצוות שלי, אנחנו נוסעים.
בכביש שורר השלום. אך לפני מחנה ג׳ולים עומד
חפץ שאינו שייך לנוף — מכונית־קשר הרוסה הנדשאת
את סמל הצבא המצרי. כיצד הגיעה וו הנהו
המג״ד, הנוהג בג׳יס הראשון, נוסע במהירות רבה.
זהו תענוגו העיקרי בחיים.
כקילומטר אחד לפני נגבה אני מרגיש לפתע שאנשי
הג׳ים הראשון מתכופפים קימעה, ג׳סטה שהיא אופיינית
לחייל מנוסה החש בסכנה. מה קרה? אני צופר. בשטח.
איני רואה דבר. כן, אני רואה משהו. לפני בית־עפא
נעות בשדה חמש נקודות שחורות הגדלות והולכות מרגע

לרגע. טאנקים. הם נעים לקראתנו. כפיפת־הדרך המובילה
אל שער נגבה נמצאת בינם ובינינו.
למג״ד ניתנת עשירית של •דקה להחלטה גורלית. בידו
שלוש אפשרויות, שכל אחת מהן היא בחזקת ״אי־אפש־רות״
.הוא יכול להמשיך בדהירה בכביש, לקראת תותחי
הטאנקים, מתוך תיקווה שנגיע לכפיפת־הדרך לפניהם. הוא
יכול לרדת מן הכביש ולנסוע ישר אל השער דרך
השדה העלול להיות זרוע מוקשים וואדיות. והוא יכול
לחזור כלעומת שבא.
צ׳רה נראה כסטודנט למדעי־הרוח, צעיר כבן 27המרכיב
משקפיים ומרבה לחייך. אך בלבו הנהו מפקד־פרשים,
מהיר־החלטה, נועז וקר־רוח. הוא יודע כי לצבא־ההגנה
אין עודף גדול של מפקדי־גדודים. כן יודע הוא
שנגבה זקוקה לנו.
המג״ד יורד מן הכביש, ואנחנו אחריו, בדהירה שיגעונית.
הטאנקים הבחינו בתמרון ובאים׳ לקראתנו. ברגע
זה נתונים חיינו בידי עובדיה, הנהג שלנו. אנו מקטינים
את עצמנו ככל האפשר. מתכופפים ומצטמקים.
בהתקרבנו אל השער מתייאשים הטאנקים מלהשיגנו.
הם עוצרים במרחק של כמאתיים מטר ויורים בנו פגזים
מכוונים• הם עוברים בינינו ומעלינו. קשה לפגוע בג׳יפ
הנע במלוא מהירותו.
החיילים ליד השער יושבים בשוחותיהם. הם חשדניים
מאוד. עוברות שניות יקרות עד שהשיער נפתח.
בינתיים ממשיכים הטאנקים להמטיר פגזים. אנו גכנסים
לקיבוץ. שם מגלה עובדיה, כי בדרך עקצה אותו דבורה.

מייד עם בואנו פותח האויב בהרעשה כבדה. התצפית
שעל מגדל משטרת עיראק־סואידאן הבחינה בנו.
השוחות מלאות חיילים מכל המינים — אלחוטאים,
חובשים, מכונאים, רגמים. חם צועקים לנו להכנס למח פורת•
אנו לועגים להם. רגילים אנחנו לשמוע את שריקת
הפגזים בשבתנו גלויים על הג׳יפ הנע. גם עתה נשארים
אנחנו ליד הג׳יפים. ונשכבים מדי שמענו את שריקתו של
פגז מתקרב. זהו מעין ספורט.
הפגזים נופלים בזה אחר זה. מחסן של עץ מתמוטט
לעינינו. שורר מסביב הריח האופייני לשדה קרב — ריח
מעורב של אבק־שריפה, גופות אדם. עצים בוערים ופיגרי
חיות.
חייל פצוע עובר על פנינו: זרועו השמאלית שותתת
דם. הוא מחזיק בה בידו הימנית• עיניו פקוחות לרווחה.
הוא שותק ורץ אל תחנת האיסוף:
אנחנו נכנסים לשוחה.

שלושה ג׳יפים חוזרים לבסיס. אנחנו נ-שארים עם
הג׳י׳פ שלנו במקום, למיקרה הצורך, ללא תפקיד מיוחד.

העייפות והאימה: אבנר, למחרת
הקרב הגדול על עיבריס

״אנשי הג׳יפים, החוצה!״
דויד שני, הסמג״ד, ואריה סגל, מפקד הפלוגה המסייעת׳
עומדים ליד הג׳יפים. עלינו להעביר מיד מכונת-
ירייה ותחמושת למישלט עיבדיס. אנשי ה״מסייעת״ ממלאים
את הג׳יפים עד כי אין כמעט אפשרות להניע את
האיברים.
אך יוצאים אנחנו את השער והשדה מסביבנו מתמלא
תימרות אבק. המישלט אינו רחוק — פחות משני קילו מטרים.
השדה כולו רועד מהלם הפגזים.
״יותר מהר !״ אנחנו צועקים לעובדיה.
הג׳יפים משתוללים, קופצים על תעלות ומנסים להטעות
את התותחנים בזיגזג שיגעוני. אנו עולים על הגיבעה
הנמוכה והקרחה.
הנה שוחות אחדות. דמויות אפורות רובצות בהן —
הפלוגה שכבשה את המישלט מידי מטה־הגדוד מצרי עם
עלות־השחר, ואנשי המשוריינים של פלוגתנו.
פורקים את מכונת־הירייה והתחמושת. איש אינו שם
לב אלינו• כולם צופים לכיוון בית־עפא. שם מתפתח
מחזה הדומה לסרט קולנוע.

שמונה־עשר טאנקים נוסעים אט־אט לקראתנו, בשר שרת
רחבה. מאחריהם רצים בטורים מפורסים החיילים.
טור אחר טור. הכל כמו בשדה האימונים.
מאי־שם מתחילים תותחינו לפעול..אנו רואים את
ודשראפנלים מתפוצצים באוויר. אך הטורים מתקדמים.
אנו מעריכים את המרחק. הגה — שש מאות מטר!
שמונת מיקלעינו יורים בבת־אחת. שכחנו את תורת ד,צ־רותת
ובקרת־האש. המיקלען גומר בסחיטה אחת את
הסרט על חמישים כדוריו. שאר החברים ממלאים את
הסרטים הריקים. תחמושת יש לנו בשפע על הג׳יפים.
פיגזי הטאנקים שורקים מסביבנו. עמדתנו אינה נוחה.
עלינו להסיע את הג׳יפים אל מאחרי מרכס, כך שרק
המיקלעים יתגלו לאש האדיב ושוב יורקים המיקלעים.
הטאנקים מתקרבים עד פחות ממאה מטרים. שם הם
נעצרים. חיל הרגלים המצרי נשכב על הארץ ואינו זז.
זהו הרקע המכריע לפיאטים• שני טאגקים יוצאים
מייד מכלל פעולה.
מאי־שם צץ אצלנו שלמה קוכמן, בחור משכיל המר כיב
משקפיים, מם־כף. הוא רוקד מרוב שימחה ומשפשף
את ידיו. זה־עתה חיסל טאגק בפיאט. הוא מספר
לנו את הסיפור בתרועת צהלה וחוזר לפיאט. הטאגקים
נסוגים.

בעוון הקרב: אמדי בתום
חמילחמה, אחרי פציעתו

נעבור זמן מה נמאס לנו לשכב ליד הג׳ים ולהאזין
לשריקת הפגזים ולהתפוצצותם. אנו מצטרפים לחברים באחת
השוחות. שם מספרים לנו את מאורעות היום. יוסף
סיף׳ שיצא אתי בשעתו להציל את התותחים ליד בית־דאראס,
נפגע הבוקר מכדור צלף. אפרים מקובסקי רץ
להוציאו ונהרג מייד. משה בן־משה זחל אליהם כדי
לחבשם ונהרג אף הוא בידי אותו צלף.
שני אווירונים מופיעים וחגים לאיטם מעלינו. אני
מבחין בשני עיגולים לבנים על כנפי אחד. בתוך העי גולים
סמלים שאינני מזהה. נדמה לי שמגיני״דוד הם.
״חמור, שכב!״ צועק לי עובדיה רכטמן.
״הם שלנו!״ אני צועק חזרה ומתרומם•
באותו רגע צולל המטוס הראשון. אחריו השני, ארבע
שצצות משמיעות את שריקתן הנוראה ומתפוצצות.
ימח שם הסמלים האלה, הם דומים נורא זה לזה.
עובדיה רכטמן ואנוכי גילינו לנו מעין שוחה טבעית
— מערה המוגנת משלושה צדדים ופתוחה בצד הרביעי
ולמעלה. במרחק צעדים ספורים שוכבים המפקד, האל׳
חוטאי וחברנו ירוחם בתעלת־קשר מפוקפקת.
עובדיה רעב. אני רואה קופסת בשר ופותח אותה
בפיגיון.
״מעניין שאין לך תיאבון לאכול בקרב אני מהרהר
בקול רם. עובדיה ממלמל משהו וממשיך לזלול .״צריכים
לשתות,״ הוא אומר כעבור רגע, ומתרומם. במרחק שלושה
צעדים עומד כד גדול של מים.
אני חושב על אשתו, חובשת במרפאת הגדוד .״בעצם
היא מסכנה, הרי היא יודעת שאתה נמצא כרגע בקרב...״
איני יודע אם הספקתי לאמר את הדברים או אם
התכוונתי לאמרם. פיתאום נשמעת שריקת פגז, שריקה
חדה במייוחד• אני מצטמק, התפוצצות איומה. הפגז נפל
כמטר וחצי מן השוחה.
אני מוציא את הראש מן השוחה ורואה שעובדיה
שוכב. בתעלת־הקשר של המפקד. אני פורץ בצחוק, אך
הוא נפסק באמצע. מ־סרוולו של עובדיה נוטף דם.
״מה אתה צוחק 1אני פצוע,״ הוא קורא לי. אני קופץ
מן השוחה, מוציא מכיסי את התחבושת האישית וחובש
את הפצע. אין הוא קשה ביותר. הרסיס חדר אך לא פגע,
כנראה, בעצם.
תאבוני עבר כליל. אני מכריח את עצמי לאכול.
במצבים אלה אינך יודע מתי תספיק לאכול שנית.

ההפגזה הארורה החלה שוב. נראה שבינתיים הספיקו
המצרים להטיף מוסר לחיל־הרגלים שלהם. שוב
מתקדמים ששה־עשר הטאנקים• ושוב מתקדמים טורי
חיל הרגלים, זונקים ונופלים, זונקים ונופלים.
הגיבעה כולה עוצרת את נשימתה. רגעי גורל הם
אלה.
דויד שני מתרוצץ בין השוחות ובין עמדת הפיקוד.
מישהו מרגיש שחולצתו מגואלת בדם.
״נפצעת!״ צועקים לו.
״זה כלום,״ עונה הוא ומהדק את השיניים. חובשים
לו את הפצע — רסיס פגע בכתף.
״עליך לחזור,״ אומר המם־מם היחידי שלא נפגע
עדיין.
דויד מסרב. אין זו ג׳סטה של גבורה ריקה. הוא יודע
שברגע זה תלוי הבל במפקד.׳הוא זוכר את הגיבעה ,69
שנפלה לפני חודש באשמת מפקדה. הוא יודע, שאם
המפקד ייעלם עתה עלולה רוח החיילים להתמוטט. הוא
נשאר, ואייתו נשאר נחמיה רוטהולץ, המם־מם ולוי קולקר,
הסמ״ס שלנו. שניהם פצועים.
שוב נהדפה ההתקפה. הפעם מקבלים אנחנו באלחוט
את הפקודה לחזור לבסיס•
בסואפיר מניחים לנו לישון בלילה, אך על אף
העייפות קשה להירדם. במרחק עשרים מטר רועמת ללא
הרף סוללת־תותחים.

.,חבריא, עלו !״
שוב נסיעה לעיבדים• י־ש להביא תחמושת ולהוציא
פצועים.
אינך יכול להגיע למישלט הארור מבלי שתצפית ה־אוייב
תגלה אותך מרחוק. אך עתה רגילים אנו לדהור
בשדה מופגז. למדנו שאחרי ככלות הכל אין לך סיכויים
רבים כל כך להיפגע בנסיבות אלו• חייב אתה ״לקחת
שאנס״ ולסמוך על המזל והמהירות.
בעיבדיס רוקד השטן. האדמה כולה רועדת מהלם
הפגזים. אתמול היה המצב נורא. חיום הפך המקום
גיהנום. אתמול חיכינו לשריקת הפגזים ונשכבנו. היום
אינך מבחין עוד בשריקות — הפגזים נמטרים בזה אחר
זה, ללא הפוגה, פיגזי־תותחים של 25 ליטראות ופגזי
מרגמות כבדות. אתמול פעלו אווירונים, תותחים וטאג־קים
בזה־אחר־זה. היום פועלים כולם בבת־אחת. האווירון
צולל אליך בשעה שאתה יורה על הטאנקים, ופיגזי התו תחים
מכסים אותך בריגבי־אדמה בשעה שאתה מתרומם
כדי לירות במטוסים.
בבואנו מגיעה הזוועה לשיאה. יצור פרוע, מלוכלך עשרים במרחקאין הוא
ומכוסה כיתמי־דם קופץ מתוך אחת השוחות.
דומה עוד לבן־אדם. דומה הוא לחית־טרף פצועה, הנא בקת
על חייה. הוא מחליף מילים ספורות עם אשר אשרוב.
הלה מחליט ששני מיקלעים יורדו מן הג׳יפים ויוכנסו
לעמדות.
משמעות הפקודה היא שהמצב מייואש. למדנו שחוק
הוא לאנשי הג׳יפים לא לרדת מן המכוניות בכל מחיר.
מסתכלים אנחנו איש בפני רעהו. ראובן יורד מן הג׳יפ
האחד• דויד ואנכי יורדים מן הג/יפ השגי.
הג׳יפים אינם יכולים להתמהמה כאן. בהרעשה זו

שועלי שימשוך בפעולה, בתקונה הקוב על 1גבה
בטוח אובדנם. מעמיסים אליהם פצועים והרוגים, והם
נעלמים בדהרה.
איש אינו שם לב אלינו. חייבים אנחנו להבין בעצמנו
מה עלינו לעשות. התפקיד ברור. עלינו להגיע לעמדות
הקדמיות.
רק תעלת־קשר אחת מובילה לעמדות. אין היא עמוקה
די צרכנו. הבחורים שכבשו אתמול את הגיבעה תפסו
פשוט את העמדות שמהן גיריסו את המצרים, ומאז לא
היתר, לאיש שהות להעמיקו ולשכללן.
הנה קטע שעומקו פחות מחצי מטר. אין טעם
להתכופף. כאן אפשר רק לרוץ ולהתפלל. הראשון עובד
בשלום. לשני עובר כדור צלף בין רגליו• אני קופץ.
התעלה מתעמקת• משני הצדדים מסתעפות חפירות
עמוקות יותר. באחת מהן יושבות שתי דמויות חבוקות.
לשתיהן אין ראיסים. עולה בי בחילה.
אחר־כך נודע לי שהדבר קרה עוד הבוקר. אי־אפשר
להוציא עתה את הגופות. כל הלוחמים בגיבעה עברו את
המקום פעמים אחדות במשך היום, מדי צאתם וכניסתם
לעמדותיהם.
הפגז נפל לתוך המחפורת. פגיעה ישירה. חבר שלישי
שישכב בה הועף החוצה ע״י הדף האוויר. הוא לא נפגע
כלל.
אני בוחר לי עמדה וניכנס אליה עם דויד. ראובן
נכנס לשלחה אחרת.
במחפורת רובצים שייסד, בני-אדם• בני־אדם? הם
פרועים ומלוכלכים, עיניהם אדומות ומאובקות, הם חדלו
מזמן לחשוב, לרעוב ולהיות צמאים. ארבעה מהם פצועים
שנחבשו בתחבושות ארעיות. שני האחרים מחזיקים ברובים.
המיקלע יצא מכלל פעולה•
דויד מציב את המיקלע שלנו ויורה צרור. מייד עפים
מסביב הכדורים. המיקלע נשמט מידיו ומתכסה עפר.
הוא יצא מכלל שימוש.
אני מתכופף, מושך את המיקלע לתוך השוחה ומנסה
לנקותו. ידי רועדות. אני מציב אותו שנית ומנסה לירות.
אינו פועל.
במשך כל אותו זמן שורקים, מצפצפים, מזמזמים
וצווחים פגזים, פצצות וכדורים. האוויר עצמו באילו חי,
כאילו רועד. עשן סמיך ותימרות עפר מכסות את המישלט
כולו.
ובתוך ההמולה הזאת חיים ונושמים בני־אדם. עוד
קיים משהו הדומה לפיקוד. כל כמה דקות שומע אני
קולות חלשים הצועקים מעמדה לעמדה — ״יוסף, קח
את הפיקוד!״ ועוד לפני שהספיק מישהו לחבוש את
המפקד הקודם, כבר נשמעת שריקה, מתפוצץ פגז, מוש לכים
ריגבי־אדמה השמיטה, וקולו של יוסף צועק —
״שמואל, קח — את — הפיקוד!״

נטלתי לידי את רובהו של אחד הפצועים. מפעם
לפעם אני מציץ לרגע קט, לוחץ על ההדק ויורה תוך
פחות משניה. מייד נתקעים כדורים באדמה מסביב. אני
פועל באופן אינסטינקטיבי• חדלת לחשוב.
אחד הפצועים שם את כובע־הפלדה •סלו על רובהו
ומרים אותו מעט מעל ליסוחה. כדור שורק וקודח בו שני
חורים• הרובה והכובע נופלים לתוך היסוחה. הפצוע
צוחק.
אני מציץ שוב — ופתאום איני רואה דבר. לפני,
הם מפגיזים
לבן ואטום.
מטר, עולה מסך
את שטח ההפקר בפיגזי־עשן.
הלב מתכווץ. עתה חייבת להיערך ההתקפה המכרעת.
כל המסוגל עוד ללחוץ על ההדק מתרומם עתה ויורה
לתוך העשן. אין אנו רבים עוד — מיקלע אחד ושלושים
רובאים מגינים ברגע זה על עיבדיס.
הרובה מתחמם בידינו. אנחנו יורים ללא־הרף. בכל
רגע עלולים להופיע מתוך מסך-העשן, עשרים מטר
לפנינו, שורות של סודאנים כשבידיהם הרובים המכודנים.
אט־אט מתרומם מסך הע־סן. שום דבר אינו נראה

בשטח. כנראה רק הצלפים החבויים בשדה החליפו את
עמדותיהם. אנחנו מתכופפים מייד.

רק עתה אני שם לב לדויד היושב על הארץ חיוור
ובלי־נוע.
אין לנו מה לעיסות כאן כרגע. מוטב להיסוג מעבר
לרכס ולנקות את המיקלע• ייתכן שבינתיים באה לנו
פקודה מפלוגתנו.
דויד מתרומם לקריאתי כסהרורי. בקטע המסוכן של
תעלודהקשר הוא מהסס ואינו זז• אני דוחף אותו. הוא
קופץ ומגיע. אני אחריו.
אנו נכנסים לשוחד, בה ישבתי אתמול עם עובדיה.
שם אני מפרק בידיים בלתי־מנוסות את המיקלע, מנקה
את החלקים ומרכיב אותם מחדש. דויד אינו זז. אני
מנסה לירות. המקלע מקולקל.
מטוס הבחין באלחוטאי שלידנו. הוא צולל לקראתנו,
כשמכונות־ד,ירייה שלו מטרטרות. מכל הקולות האיומים
בעולם זהו הקול האיום ביותר. אנו מתכווצים. המטוס
עובר׳ עולה מחדש וממשיך לחוג בשמיים באין מפריע.
פתאום מופיע ראובן. כמעט שאיני מכירו — ראובן,
סמל קור־הרוח בקרב, נראה עתה כמטורף. פניו ירוקים
וקצף עומד על שפתיו. אני קורא לו. הוא מצטרף אלינו.

האלחוטאי מודיע למפקד שנשלחה פלוגה אחרת
להחליפו. המפקד אינו מגיב. אין הוא מסוגל עוד להרגיש
שימחה.
ראובן ואני. מחליטים שהגיעה שעתנו לחזור לפלוגה.
אנחנו מעוררים את דויד מתדהמתו וקופצים אחורה,
לתוך ואדי עמוק ברכם האחורי.
בוואדי שוכבים כשלושים פצועים. רובם פצועים ״קל״
— כדורים או רסיסים ברגלים ובידיים. את הפצועים קשה
הוציאו מפעם לפעם הג׳יפים שלנו במירוץ המוות שלהם.
רוב הפצועים שוכבים ומסתכלים בשמיים. אחדים
נאנחים. אחרים מספרים על נסיבות היפצעם. כולם
מגואלים בדם.
מישהו מבקש מים. הכד עומד ליד המפקד. ראובן
מחכה לשריקת הפגז. מיד עם קול ההתפוצצות הוא קופץ,
מביא את הכד וחוזר אל הוואדי לפני השריקה הבאה.
כולם צמאים. אנו עוברים מאיש לאייש ומשקים אותם.

התיגבורת מגיעה — פלוגה אחרת של הגדוד• מאה
בחורים בריאים. מי מהם יהיה בריא מחר באותה שעה ן
הם יודעים את המצב. ובכל זאת נכנסים הם לשוהות המוות.
כל אוטו בא לחוד. האניסים קופצים מייד ונכנסים
לעמדות. כעבור דקות אחוזת קופצים לתוך הוואדי האנשים
המוחלפים• כמה נשארו מהם ו פחות משלושים. לפני
שתים־עשרה שעות באו למישלט. אז היו למעלה ממאה.
אך במשך שתים־עשרה שעות אלו של העשרה ביולי
החזיקה עיבדיס מעמד, בשעה שהיקום כולו השתולל
מסביב, בשעה שרעד האוויר ורקדה האדמה.
י 1 אנו מעלים פצועים אחדים על טנדר ועולים עליו
בעצמנו. בין רגלי •סוכב מייסד,ו. אני מסתכל בפניו. הוא מת.
העינים הקפואות מביטות בי — עיניו של מגן עיגדים.
הוא לא היה אלא חייל רגלי פשוט, נמלה קטנה בקן״
הנמלים של החזית. הישוב אינו מכיר אותו, נשם שאינו
מכיר את השם עיבדיס. ובכל־זאת יצר ביום הזה היסטוריה.
המכונית הכבדה שוקעת במכתשי הפגזים׳ קופצת
ומגיעה בכל-זאת אל הכביש. אנו נושמים לרווחה, כאילו
נתעוררנו מחלום בלהות. בסך־הכל עברו חמש שעות מאז
הגענו למישלט•
שלויסה ספיטפיירים טסים לקראתנו. הנהג מגביר את
המהירות, ואנו מחזיקים בפצועים לבל יפלו. אך המטוסים
אינם שמים לב אלינו. הם טסים אל המישלט . ,חגים
מעליו ומטילים את פצצותיהם.
תימרות־אבק מתרוממות מעל לגיבעה.

מ שבר האלרגיה שלושה לגרים גורמים לגו לאלרגיה
אמיתית, עם עיניים דומעות ואף נוטף :
אבקת״פרחים, שיער״חתולים וכינויי־חי״
נה למנהיגים לא״א הודים. מהשניים הראשונים
אפשר להימנע אם נזהרים.
השלישי הוא גזירה משמיים.
הכינוי הנפוץ ביותר נשנים ,1973—67
הוא פינויו של אותו שליט מן העבר
השני של הירדן — ״המלך הקטן״ —
חוסי. חוסי כמו יוטי. משפחתי וחביב.
אני האמצאה הוא, כמדומני, ההומו-
ריסט (הומי) אפרים (אפי) קישון(קישי).
אחר כן באו כינויים אחרים, כמו
קוסי (קוסיגין) ; לאסי (דה״גול) ; נאצי

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון
במחנה •ד.מתנחלים שלי
גוש אמונים בעופוזו, שליד
ד,ר י בעל״חצור, נמשכות
עבודו ת פיתוח במלוא דד
קצב.
נמסר, כי במקום הולכים
ומוקמים בית כנס ת וחדר
אוכל. גדולים, ניבנים בתי־מגורים
נוספים ואחד המגד
גים מוכשר עתה לשמש בית
ספר שדד, ואכסניית נוער.
כן מגיחים מתנחלי עופ רת
קווי מים וחשמל לכל
דמיבנים וסוללים כבישים
ושבילים. י
ידיעות אחרונות 15.8.75 ,

מי נדפק?
התקפת אלרגיה חמורה
בשעת קריאת פיליטון פוליטי
(נאצר) ן ברז׳י (נרז׳נייב) ; אידי (אמין) ;
וכמובן, הגדול מכולם: קיסי.
רק כתבנו את השם וכבר התעטשנו.
האלרגיה הזאת...
בוא קיסי, שב קיסי, טוב קיסי, קום
קיסי, תן״שלום קיסי, יופי קיסי. כלב
טוב קיסי. לולא היינו בטוחים בחוט-
גנו הרוחני, היינו עשויים לחשוד כי יש
כאן יותר משמץ של תסביך (תסי).
מפליא לגלות שאנשים מסויימים בחרו
את שמותיהם ככה, שאי־אפשר להדביק
להם כינויים בשום אופן: כמו למשל
בגין (בגי ז) או המר (זבובי — )1לא
מצלצל מוצלח.
אז בינתיים נסתפק במה שיש ונעמוד
מאוחדים כנגד מזימותיו של קיסי,
ושהמלך הקטן חוסי יישב בשקט אחרת
יחטוף בעכוזו׳ (טוסי).

מחקר שנערך על־ידי מישרד־האוצר
קובע כי שי עו רי פם ערך־
מוסף א שר יוטלו על הציבור יפגעו
ב שי ב בו ת החל שו ת. ל דוג מ ה:
מ שפ חה ש צ רי כתהה חו ד שי ת 1,300
ל״י, תוצי א מדי חוד ש 97ל״י נוספו
ת — 7.6$יות ר — ואילו מש פחה
ש צ רי כתה מגי עהל־ 5400ל״י
לחודש תוצי א 340ל״י נוספות,
ב 6.4$ -יותר (מתוך הו צאהה מיוע
ד ת ברובה לצרכי מותרות).
החוקרים הגי עו למסקנה שי ש
לפצות א ת בעלי ה ה כנ ס ה הנ מוכה,
ב עז ר תו ה אדי ב ה של ה מו סד
לביטוח לאומי.
במלים א ח רו ת: מם ערך מוסך
י הי ה נטל כבד יות ר על השכ בו ת
ה חל שו ת מא ש ר על ה חז קו ת,
כרגיל. חלק מן המם לא ייג ב ה
י שירות, אלא מתק צי ב ה מו סד
לביטוח לאומי — שג ם הוא מגובה
מ שכרם של העובדים. וגם זה
כרגיל. כד אי ל היו ת ע שיר.

מילזן אבןזוארץ :

מפלאי ארצנו
שר הבי ט חון בת שובה ל ש אילתות, אמצע יוני:
״בתוך מחנות הצבא נבנים שיכונים לאנשי הצבא ולפעמים גם לאזרחים. זאת
בדעתו של מישרד הביטחון לעשות זאת גם בבעל־חצור לעובדים האזרחיים שבמקום.״
״בחודש אפריל נענה מישרד הביטחון לבקשת אותה קבוצה המועסקת על־ידי
קבלן ונתן רשות ללינת לילה במיבנים אשר הוקמו על־ידי הלגיון הירדני. הממשלה
לא הכירה במגורי אותה קבוצה כבהתנחלות או התיישבות.״
״ממשלת ישראל אינה נוהגת להציץ לבתי האזרחים, כך שאינה יודעת אם
נשיהם וילדיהם מצויים עימם.״

הכחשה
״אין לנו כל קשרים עם הביון
האמריקאי,״ אמר השבוע מנהל המכון
האפרו־אסיאני של ההסתדרות, בעק בות
פירסומים בארה״ב על הקשר ש בין
הסי.אי.איי. להסתדרות.
מנהל המכון שלף מנרתיק־חזהו את
אקדחו הלא־טעון, כהוכחה. הוא גם
ערך לנו סיור במחלקת הצופן במכון,
שם עסקו בחזרות לקראת ערב ריקודי־עמים.
במרתף המכון עמדו כמה מד ריכים
חקלאיים וירו אל מטרות ניי דות
— ״נגד המחבלים,״ הסביר ה מנהל.
במחלקת המבצעים של המכון
ישבו חברי הסתדרות תמימים, למדו
שפות אפריקאיות, זייפו מסמכים ל טובת
מדינות נחשלות, ותיכננו עבורן
שילטון טוב יותר.
״אם אתם מחפשים סוכנים של ה־סי.אי.איי
,.לכו להתאחדות התעשיי־

פעיל בהסתדרות
עבודה אפורה ושיגרתיח
נים,״ חייך מנהל המכון, כשגלולת
הציאן קלי שבין שיניו מבהיקה באור
החמה.

״ מחנה שפויים ״;
( או ..ש פו ״ מלחמה ״)
אנו פותחים השבוע במדור חדש אשר יספר לקוראי ״ 200 הארץ״ מה
חדש בשטח שפיות־הדעת. מפעם לפעם נבחר כמה שפוייימילחמה אשר נסכים
להחליפם תמורת מחבלים חיים או מתים, על פי אמנת דנבה.
• אברהםשיינו * :עורך ״התמורה״ .״מן השמיים מאל צים
אותנו לשחרר את ארץ ראובן וגד ומנשה ומזהירים אותנו: ולא —
מכאן תצא רעתכם.״ ״המעבר עז המצח של הממשלה מחינוך מיני־בהמי
הרשום על דיגלה, לשידול גלוי לבגידה ולניאוף, באמצעות שידורי
ישראל וסוטי־מין פרימיטיביים — מצא התנגדות כמעט מלאה מצד
המאזינים שהביעו שאט־נפש מן הרעיון המזיק והמטופש והמסוכן לבית
(ידיעות אחרונות )15.8.75
היהודי ולעמנו.״
• איתןאיתן: חקלאי וסופר .״על הנוער לשרת בצבא
שירות חובה של עשר שנים, דבר אשר יפתור את בעיות הביטחון
והתעסוקה. צריך להגיע עמוק לתוך שטחי ״ארץ ישראל התנ״כית״ כדי
(תמצית דבריו בטנדו)
למנוע מן האדיבים כל נסיון לתוקפנות.״

ט סנו הטלפון שד זבולון המו

0 3 -7 8 1 8 0 4
המר עומד ל הצ ט רף לממשלת נסיגה!

אזרחים טובים:

משק. קו ם!

שגעו אוחו!

—ממישנתו של מייסדו—
מעולם לא הסתלקה שכנה
מן הכותל המערבי
ד״ר מ. זואדץ
(באסיפת ועד־הבית)

ראיון ה ש בו ע ונם:

דבר המערכת

לא חשוב מי

הוא יושב למולי, לוגס קפה חס בתנועות מדודות. עיניו התכולות נזצצות מאהבת
ארץ־ישראל ועם ישראל. דיבורו שקול, מהורהר. תשובותיו ענייניות.
— ״נאשם ! נאשם דחום ! עבור לנוח״.

״ 20543721 וב״ט חנרי קיסינג׳ר.
חנך נאשם בזאת כי בחיותן במדי שר
חחוץ של ארצות״הברית ביצעת פשעים
כנגד העם היחודי, חאנושות וגוש אמונים.
האם אתה מוכן להישפט בפני בית־דיו
זח ו אם לא, אתה נשפט שלא בפניך.
האם אתה מודה באשמה ז אם לא, נקריא
בפניך את כתב התביעה.
— ״הנך נאשם בי ביצעת מעשים
הנוגדים את האינטרסים הגלובליים של
צעירי-חמפד״ל. נזכיר בקצרה את פגיעתן
הגסה בעם הוייטנאמי ובחופש הלאומי
שלו, וזאת למטרות יוקרה אי שית.
כמו כן קיבלת פרס-נובל במירמה,
במחדליך גרמת להתמוטטות בפורטוגל,
להריסת יוון, לדיכוי בצ׳ילי. כן ביצעת
פשעים בנגד העם היהודי בניגוד לחוק
לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם — וכל
זאת כאשר היית פקיד בביר הכפוף למוסר
היהודי, להסתדרות הציונית ולקונגרס
הפרו־ישראלי. נזמין בזה את העד
הראשון: ייכנס אלכסנדר סולזניצ׳ין. אם
לא ייכנס — נדבר בשמו: נכנעת לרוסים,
בגדת בעמן ובבני-עקיבא. העד הבא ח״כ
יהודה בן־מאיר, אדם המעורה בנעשה
בארה״ב, בן מהגרים יהודי במוך. העד
מחזק את טיעון התביעה. מה יש לן
לומר להגנתן! אם אין, מוצא אותן
בית־הדין אשם בבל סעיפי כתב־חאי־שום
ודן אותן לגלות בסיביר, למש•
רפות״הגז ולהתאבדות מעל צוקי מצדה.
הישיבה נעולה.״

שאלה: איך הג עתלאהבת ארץ־י שראל ועם־ישראל?
תשובה: אני חו שב שינ ק תי זאת מן ה בי ת. ת מי ד הי ת ה אצלנו
ב בי ת אווירה של אהבת ארץ־ישראל ועם ישראל. היינו או ה בי ם או ת ם
בוקר וערב.
שאלה: האםאתה חו שב שאהבתך לארץ־ישראל ועם־ישראל הי א
תכונ ה הק שורה ב אופייך הטוב, ב מיזג ך הנוח, במחשבתך הצלולה,
באהבתך הנו אשת?
תשובה: אין לי ספק כי אהבת העם והארץ הי א ת כונ ה י סודי ת
הנ עוצ ה ב אופיי ה טו ב מאז ומעולם. מאז היי תי ילד אהב תי א ת עם־
ישראל וארץ־י שראל בצורה עי ק בי ת ועיק שת, למע שה התאהב תי בה ם
מאז ר אי תי או ת ם לרא שונה.
שאלה: האם לא כואב לך ל ראו ת כיצד פוגעים אנ שי ם ש אינ ם
רגי שים כמונו, באהבתך לעם־ישראל ולארץ־י שראל?
תשובה: אני א ש תדל ל ה תחלק באהב תי לעם־ישראל ולארץ־יש־ראל
עם כל אדם א שר טפ שותו, בורותו וצרות־אופקיו מונ ע ת ממנו
לאהוב א ת עם־ישראל ואת ארץ־י שראל כראוי.
שאלה: אתה חו שב שאתה או הבאת עם־ישראל ואת ארץ־
ישראל יות ר מ מני?
תשובה: אני הו שב ש שנינו או הבי ם מ אוד א ת עם־ישראל ואת
ארץ־ישראל. נר אה לי שזה מ ה שקו שר בינינו ומה שעו שה או תנו שותפי
ם לעניין ה אינ טי מי הזה. היי תי שמח אם כל ה מ אזיני ם לנו היו
אוהבי םאת עם־ישראל ואת ארץ־י שראל כמונו, למ רות ש אני מפקפק
ביכולתם. אגב, מ עניין איך הג עתאתהלאהבת ארץ־ישראל ועם־ישראל?
שאלה: ובכן, אני חו שב שינ ק תי זאת מן הבי ת. ת מי ד הי ת ה
ב בי תנו אווי רה של אהבת ארץ־י שראל ועם־ישראל.
תשובה: ואתה חו שב שאהבתך לארץ־ישראל ולעם־ישראל קשו רה
ב אופייך הטוב, ב מיזגך הנוח, במחשבתך הצלולה, באהבתך הנוא ש ת?
(עשר דקות הפסקה)

אחים, חיזרו בתשובה

אזרח יקר,
אל תרד מהארץ. לא הבל שלילי
באן — אנחנו למשל, חיוביים.
אנו מבטיחים שנדאג לטפח את
התודעה הציונית שלך ולא נלמד
אותך יותר על קיסרי יוון
ורומא, כמקום לספר לך על
החכר׳ה הטובים שלנו,
ועל תרומתם לציונות.
אנחנו נארגן עבורך פעולות
הסברה, נערוך בשבילך את
״חידון הציונות״ ,נקיים לבבודך
את ״חודש הציונות״ ,נפיק
לכבודך תשדירי שירות כסיסמה
״ציונות ולא אוננות״ ,נמבור לך
את סכץ הציונות, את ספריי
הציונות ואת דיאודורנט הציונות
— אשר יטהר את כתי־שחייך מבל
מחשכה רופסת. אנחנו נשטוך
אותך ונטמטם אותך עד שתשכח
שרצית לרדת.
זכור,
על פי תקנות התעבורה החדשות,
שנכנסו לתוקפן כ־— 1.7.75
חובה על בל האזרחים להדק את
חגורות הביטחון העצמי שלהם.
קנס 1000ל״י או חודש מאסר
צפוי לעבריינים.

פיק־ברכ״ם
שומה
עלינו להאבק נגד רפיון
הידיים ורפיסות־המוחין בכל הנוגע
להשעייתנו מן האו״ם, שכן רבים
הסימנים כי אותה עמדה אמיצה שהת גלתה
לפני שבועות מיספר הולכת
לחצים שאינם
ומתפוררת מול
במקומם.
מאז ההחלטה המתונה של בני־כו ש
ופיק הברכיים (במיוחד מלד־פיק —
הוא מלכה של דנמרק ק. יורגנסן)
שאחז את מ שתתפות ו. העלסינקי —
רבים חששותינו שמא לא נושלך,
חלילה, מן האו״םואנוסים נהיה
למלא חלקנו במצווה ה,עשה׳ ו,אל־תעשה״
שלו.
כבר ישבו מומחינו ותיכננו או״ם
משלנו שבו יבואו רק יהודים
ושומרי־מצוות. או״ם אשר בו זכות
הווטו תהיה לח. הרצוג וכל עגלון
ורוכל־נפט בבוז יגורש. או״ם יהודי
בוא תבוא מדינת עפולה לצד מדי נת
ברוקלין וגולדערס־גרין, וייתכן כי
אף נקבל לשורותיו את אופקים ונתי בות
אם רק תהיינה אשכנזיות
יותר.
והנה באו הצוררים הדני והצ׳כי
ועשו רעיוננו עפר ואפר. ללמדך
שאל לנו לסמוך על הגויים ומוטב
נסמוך על זקיפותנו היהודית שנאמר :
מזונו של האדם
״האוכל הוא
והשתיה היא משקהו״ ונוסיף :״והגאווה
היא גאוותו.״
גילו דלעת
אנ חנו, אז ר חי ם לי ב רליי ם ובעלי
טעם־ טו במבק שי ם מ שר ה בי ט
חון ל ה תי ר לנו לערוך ה ק רנ ת-
ס ר טי ם בליל שישי ב או לםיצחק
ורבקה שבמערת המכפלה; ח ב רון/.

ערתהמכפלה שי משה עוד
בי מי א בו תינו כ או לםמ קו ר ר

ומאוורר, ואנו תובעים; בשם כל
עם ישר אל, להמ שי ךאתהמסו רת
בתאל פי ה שני םולהק רין ב מ
ערהסר טי אי כו ת.

אשר לילידים המקומיים, הם
י כו לי ם לנ ש ק לנו בתחת.

אנשים תרבותיים.

ויכולת פוליטית, והוא מתקפל
כדכ שדם כמה שהם עושים.

(המשך מעמוד ) 15

מפני שנעים לשוחח עט אנשים בעלי תפיסה מהירה וחשיבה אלקטרונית. אולי מפני
שהיה אדם אוהב־חיים. אופטימיסט מטבעו.
נהניתי תמיד מהצגותיו בכנסת. הוא היה יושב ומעמיד פנים שאינו מקשיב לדברי
תוקפיו. לפעמים העמיד פני ישן. אך לפתע היה מזנק ותופס את הנואם באי־דיוק, או מגלה
בורותו בקריאת־ביניים אחת.
בסוף ויכוח כללי, שבו הותקף מכל הצדדים, היה ספיר עולה על הדוכן להשיב.
אז היה דומה לשור בזירה, אץ אנה־ואנה, נוגח כל מי שניקרה בדרכו, ורומס את גופותיהם
של אותם ח״כים שאותם תיעב במייוחד. בין אלה בלטו אנשי רפ״י.

עם ה״ניצים״ ,המאמינים

מכאן גם חולשתו של ספיר לעומת גולדה. פעם דאיתי במו עיני את מעמקיה של
חולשה זו. זה היה בשיא הסערה הציבורית סביב ״חוק בדר־עופר״ .עלתה אז בעיית
בחירתו של נשיא חדש, והיה נדמה כי הסיעות הקטנות בכנסת, הקורבנות המיועדים
של בדר־עופר, מסוגלות למנוע את בחירתו של אפריים קציר.
בשעות הקטנות של הלילה, בהמשך הישיבה המאראתונית שבה פיתחנו את כל
אוצר הטכסיסים הפרלמנטריים שלנו, נתקלתי בספיר בשולי אולם המליאה. אמרתי
לו שנמנע את בחירת קציר. הוא שאל כמה קולות יש לנו, שלף פתק ורשם את
המיספריס. החישוב האלקטרוני הוכיח שאני צודק. אמרתי שאין לנו התנגדות עקרונית
לקציר. ואנחנו מוכנים לאפשר את בחירתו אם תחוסל קנוניית בדר־עופר. ידעתי שספיר
בז לקנונייה שפלה זו של מפא״י וחרות. תוך כמה דקות הגענו להסכמה על הפרטים
המעשיים. הוא הלד לגולדה, שישבה בקומה השנייה בבניין הכנסת, כדי להשיג את הסכמתה.

כייחוד שנא את אגדת ״הפינקס השחור הקטן.״ היא צצה פעמים
רכות.
ספיר, כך נאמר, מחזיק בכיסו פינקס קטן, ושם הוא רושם למי לעשות טובות.
מעולם לא ראיתי פינקס זה. פעם רוקן למעני, לעיני, את תוכן כיסיו, כדי להוכיח
לי שאיו לו כזה. היתה בכיסו רק רשימה שהכינה לו מזכירתו, מדי־בוקר, ובה פירוט
של כל פגישות היום.

כעכוד דכע שעה חזר — כאילו אדם אהד. מול שינאתה העיוורת
של גולדה (״אכנרי ותמיר לא יכתיכו לנו מי יהיה הנשיא:״) נשאר
חסד־אונים. הוא התקפל כמו ילד כפני הגננת.

מדוע נעלכ כד־פך דווקא מאגדה זוז אודי מפני שהיא פגעה
ככושר־הזכירה הפנומנלי שדו. ספיר לא היה זקוק לשום פינקס, כדי
לדעת ממי לקחת ולמי לתת.

ראיתי אותו נפול־פנים, ניגש אל הטלפון ומזעיק את מנחם פורוש, כדי לקנות
מאגו״י תמורת כמה מיליונים. את בגידתה בחזית הסיעות הקטנות שיכלה לבלום את קציר.

כאותו רגע ידעתי כי ספיר לא יהיה ראש־ממשדה. כוחו האגדתי
היה מוגכד לשטח מסויים אחד.

סרט של!אצו

כדורים!וצצים

דוע לא הפד ספיר ראש־הממשלה אחרי לוי אשכול, או אחרי גולדה? בשתי
הפעמים יכול היה לקחת את התפקיד בלי קושי. זה היה תלוי רק בו.
לא פעם עקצתי אותו, בהלצה, וייחסתי לו תוכנית סודית לתפיסת השילטון. הוא
הכחיש תמיד בתוקף, עד שהשתכנעתי שבאמת לא שאף לכך.
מדוע?

אני סבור כי ספיר פחד מפני האחריות, מפני שענייני החוץ
והכיטחון לא עניינו אותו. תשוקת׳־הכוח שלו היתה צמודה כולה
למיספרים, לכסן!; הוא לא דאה את עצמו כמדינאי או כמצביא.
לרבים זה נראה מוזר. ספיר הרי נודע גמלו היונים, כלומד כאיש

ף!* א שר וייתר ספיר על השילטון, ויצא מרצון לגלות של גולדה, דיין ואבן, מתה
גם השיטה.

זחזיק כאוויר את כד
נ י* • זגאיני כיותר אינו מסו
הזוהרים, כשהוא עצמו עוזכ את הזירה. כעכור שניות ספורות מוכי־רהיט
הכדורים ליפול על הארץ ולהתפוצץ, כזה אחר זה.
אולי חשבו אלפי האנשים שהיו תלויים בו כי הכל יימשך כמו קודם. ספיר יישב
בסוכנות, במקום בממשלה, ושם ימשיך בסישחק. ממילא, הרבה מן המיליונים עוברים את
הצינורות החשוכים של הסוכנות, החוצים גבולות.

מסתכר שזה לא הלך.
ייתכן שספיר עצמו התעייף, ושנמאם לו להמשיך במישחק. הוא התחתן מחדש,
אחרי שורה של טרגדיות במישפחתו *.ייתכן שרצה באמת להתמסר רק לענייני הסוכנות.
ייתכן גם כי אי־אפשר לנהל את העניינים מרחוק, בייחוד אחרי שכל קבוצת־ההנהגה
הוותיקה נפלה, ואנשים חדשים תפסו את המקומות.

השיטה כלי ספיר היא רככת כלי קטר. מטוס כלי מנועים. מתחת
לקרחת של יהושע רכינוכיץ חכוי מוח רגיל, לא מחשכ אלקטרוני. כלי
ספיר אי־אפשר לגלגל מיליונים מהכרה להכרה, מארץ לארץ. אין מי
שמסוגל לנגן על המנענעים של פסנתר זה, שנוצר לפי מידותיו של
אדם אהד כילכד.
העסק מתפרק. בזה אחר זה מתמוטטים חלקים שונים של המערכת. בנקים מתקפלים,
חברות נחנקות, שערוריות מתגלות, נאמניו של ספיר נשארים חשופים בצריחים של
טנקים שהדלק שלהם אזל. המנגנון של הגוש המפא״יי חדל לתפקד__ .
האם המשק הלאומי, שגדל בשיטת ספיר, מסוגל להתקיים בלעדיה? האם תישאר
מיפלגת־העבודה קיימת, בלי הגרעין המוצק של הגוש הספירי?

האם תתמוטט המערכת הכלכלית והפוליטית יחד עם השיטה?
מעניין היה לשאול דעתו של ספיר עצמו. אבל כששמעתי עליו לאחרונה, היה בדרך
ביו יוהנסבורג למונטווידאו.

לעשות, לעשות, רעשות
** ד כאן הדברים שנכתבו לוני שמונה חודשים. נותר רק מעט מאד להוסיף.
> אולי מן הדין להעמיד את ספיר — האיש והשיטה — כתוך
הקשר ההיסטורי הנכון יטלו.

1 , 1ונו1

יושב ליד שולחן ומשחק עם אורי אבנרי, שמואל תמיר ושאר הסיעות הקטנות, כאשר על
השולחן מונח השטר ^צ׳לסקי (אפריים קציר) ,גולדה בדמות שוטרת סורצת לתוך החדר.

כעל תפיסה פוליטית מגובשת גם כיחס למדינות־־העולם ולערכים. אכל
זה היה רק למראית־עין.
ספיר לא הבין דבר בענייני ערבים. מדינות־ערב יכלו להיות, לגביו, צלחות מעופפות
מכוכב אחר.
פעם, אחרי שיחה ארוכה עם איש־אמונו של גמאל עבד־אל־נאצר בחו״ל, נטלתי
לידי יוזמה וביקשתי להיפגש עם ספיר. סיפרתי לו דברים סנסציוניים (הסכמתו של
עבד־אל־נאצר, בסוף ימיו, לשלום מרחיק־לכת עם ישראל, בתנאים שהגדירם בפרוטרוט
בסרט־הקלטה שהושמע באוזני) .במהלך השיחה נסתבר לי כי ספיר מודע לבעיות אלה
בערד כמו כל אזרח ברחוב, הקורא עיתוני־ערב והמקישיב לדבריהם של מומחינדבגרוש
בטלוויזיה. הוא היה רחוק מאוד מתפיסה מגובשת כלשהי, ולא־כלישכן מתוכנית נועזת
למדיניות חדשה*.
הוא היה יונה, מפני ששילם את הוצאות הביטחון, וידע מה תעלה המילחמה. חוץ
מזה ידע יותר מכל אדם אחר עד כמה תלוייה המדינה בארצות־הברית, וחשש מפני כל
מדיניות העלולה להביא לעימות עימה. חוץ מזה שנא את דיין, ומאס בכל אשר ייצג זה.
אלה הם שלושה שיקולים לגיטימיים וחשובים — אבל אין זה בסיס מספיד״״למדיניות.
בלי גישה חדשה, יסודית וחיובית לבעייה הערבית׳ לא תיתכן מדיניות־שלום רצינית.

כמו דרום ה״יונים״ כמיפלגתו, כמערך וכמימסד כודו, גם לספיר
לא היתה גישה כזאת. משום כך אין לכל המחנה הזה תוקף מוסרי
* במהלך השיחה היה נראה לי שספיר מעוניין הרבה יותר בדרכים לחיסולו של
משה דיין, מאשר בדרכים להשגת דו־שיח עם הערבים. כאשר יצאתי מן השיחה, מייואש,
אמרתי לאמנון זיכרוני, שהיה עימי בשיחה :״הוא לא יהיה לעולם ראש־ממשלה !״

ספיר גדל וצמח בעידו העלייה ההמונית של דויד בן־גוריון, מייד אחרי מילחמת*
העצמאות. בן־גוריון ציווה: להביא המוני יהודים, מייד. מאירופה ומארצות-ערב, מכל
מקום שניתן להביא ממנו יהודים, מבלי לשאול שאלות של פרנסה ושיכון ואקולוגיה.
בן־גוריון היה האיש שאמר, כידוע :״לא קיים מדע־כלכלה.״
על לוי אשכול ופינחס ספיר הוטל למצוא פרנסה להמוני־יהודים אלה. העיקר היה :
ליצור מקומות־עבודה, מהר, מייד. משום כך הוקמו מיפעלים מכל הסוגים ובכל המקומות,
נזרעו עיירות־פיתוח ברחבי הנוף, הוקמו מעברות, ולאחר־מכן שיכונים. כל זה בלי שום
תיכנון, בלי שום חשבונות של ריווחיות, בלי לחשוב אף לרגע על התוצאות בטווח
של עשר או עשרים שנה. מי שרצה להקים מיפעל — ניתנו לו עידוד וכסף, מבלי לשאול
הרבה שאלות, בלי קריטריונים כלכליים, על פי התרשמות פרטית והחלטה אישית.
חלק מן הדברים הצליחו, חלק נכשלו. חלק מן המקבלים היו יהודים טובים ויעילים,
חלק היו גנבים ורמאים. בשביל אשכול וספיר, ההבדל לא היה חשוב. העיקר היה
להקים, להקים, להקים.
המדינה עוד תתחבט הרבה־הרבה עשרות שנים בתוצאות האסכולה הזאת —
ורק אז יוכל ההיסטוריון לקבוע אם היה זה מיפעל מזהיר או שואה, זרע של שיגשוג או
זרע של פורענות.

השיטה של ספיד נולדה אז, כתשוכה על אתגר, והיא נשארה
קיימת גם כאשר האתגרים השתנו מזמן, והאתגרים החדשים — הלאו•
מייס והסוציאליים — חייכי תשוכות חדשות.
ספיר היה שייך לעידן שבו צמח. כמו עמיתיו, נשאר זמן רב מדי בשילטון. משום
כד חלה גם עליו האחריות לשש שנות הטירוף שלאחר ששת־חימים — אף שהוא,
יותר מכל חבר אחר של ממשלות אשכול וגולדה, התנגד לקו הנקוט, לסיפוחים ולשיכרון־
הניצחון. הוא נשאר שותף בצמרת, ועל כן היה זה מן הצדק שיירד מן הבמה הממשלתית
יחד עם שאר אנשי יום־הכיפורים.

מאז עכרה רק שנה. אך כאשר נפטר, השכוע, ככר ניראה כענק

יוד ח-{ ,

אני באמת חושב שלא הלך לגיהנום.

יכולתי אז רק לרמוז על טיבן של הטרגדיות. על פרשות איוב — בעמודים 13־. 11

•ר מן המותן
(המשך מעמוד )9

אבל מפקדי האוגדות הבינו כי התוכנית
ששמעו מסי אלעזר היתר, התוכנית ה פ
יקודית — או, לפחות פעלו כאילו
כך הבינו. גם אין להאשימם, כי, כאמור,
ירד אלעזר לפירוט המהלכים המערכ
תיים ואפילו הטאקטיים והי־תה
להם סיבה טובה להאמין שנמסרו
להם ״המשימה״ ו-,עיקרי שיטת־הפעולה״
באופן סופי ומחייב. כיוון שכך, שבו לאוג-
מתיהם והחלו מייד בנוהל־קרב קדחת ני

לאחר שעזבו אלעזר וגם האוגדונרים,
יכול היה גונן סוף־סוף לשבת ולבחון את
תוכנית הרמטכ״ל, אשר הוא עצמו שמע
אותה לראשונה יחד עם האוגדונרים
הכפופים, במקום שיקבלנה זמן מספיק
קודם להם, כדרישת ההגיון ו״זד
ספר״ .אבל נראה כי גונן, מצידו, הבין
— או נהג כאילו הבין — שתוכנית־אלעזר
היתד. רק הפקודה המטכל״ לי ת וע-
עתה עליו לפרטה ולעבדה ברמתו, כדי
להפיק ממנה את התוכנית הפיקוד
י ת. מלאכה זו סיים גונן רק בשעה
— 03.00 חמש שעות בילבד קודם למועד
תחילת המיתקפה — ושלח את התוכנית
שהכין במטוס ל״בור.״ בשעה 06.00 נתקבל
אישור הרמטכ״ל. מבחינת הסדר הטוב, יש
לומר כי רק אז — שעתיים בילבד לפני
יציאת ברן לדרכו -יכול היה גונן לקבוע,
באורח סופי ומוסמך, את המשימות ה ספציפיות
לאוגדות.
סטילה הטיפות הכחולות לעיניים קטילה הטיפות הכחולות לעיניים.
מקל מידית על עיניים צורבות.
מקיר אדמומיות מהעיניים.
מרענו עיניים עיפות.
קראי א ת העלון המצורף
לכל בקבוקון קטילה.

כפועל היו פני הדכרים שונים
דחדוטין. עוד הרכה קודם שסיים
גונן את הכנת תוכניתו (שעדייו
לא היתה, פורמלית, אפילו ״פקודה״)
ככר סיימו מפקדי האוגדות
את נוהלי־הקרם שלהם. כלומר הכפופים
סיימו את נוהלי־הקרב
שלהם הרכה קודם שהשלים

בעת וחץ נוטים
מפקד, צורו לנטוש

את עסדת־הממה -
ולסמוך על אינטואיציה
הדרג הממונה את נוהל״הקרם
שלו. ועד שקיכל גונן את אישור
הפיקוהרמטכ״ל
לתוכנית
ד ית, יש להניח כי נשלמו ככר
הגדודים
,נוהלי-הקרם כדרגי
(אם וכמידה שטרחו לעשותם).
אינני יכול להפוך ניתוח זה לסיכום
״תורת המטה.״ אך דומני כי גם מה ש תיארתי
די בו לתמוך כראוי את הקביעה,
כי לקראת ח־ 8באוקטובר החליף בדרום
באלאגאן טוטאלי את מקומה של עבודת-
מטה תקינה, בין הדרגים ובתוך כל דרג.

תיאורי הלחימה כפועל של אותו
יום מראים ככירור כי אף מיפ־קדה
אחת מכין המשתתפות, מן
המטכ״ל, דרך הפיקוד עד האוגדות,
לא כיצעה תיכנון של ממש,
< וממילא גם לא יכלה להתכונן כיאות
מכחינה חומרית.
האחריות והאשם למהומה ולנזקיה מוט לים,
בראש וראשונה, על דויד אלעזר!
ובשורה השניה, על מיפקדת פיקוד הדרום,
אשר היא — אילו הפעילה, ברמתה, עבו-
דת־מטה יעילה ומסודרת — היה עולה
בידה לקזז לא במעט את קילקולי ה־רמטכ״ל.

כמה שניתן להתרשם מן הסירסומים,
היתד. עבודת המיפקדות האוגדתיות, בליל
,8-7טובה יותר מאשר בדרגים הממונים!
אבל אין הדבר אומר שבהכרח היתד. יעי לה
במיוחד. בכל מיקרה, מפני אי־הסדרים
* ברמת הפיקוד, לא נשקף, מלכתחילה, סי כוי
רב שד,אוגדות יספיקו, במיגבלות ש נכפו
עליהן — ובעיקר מפני לחץ הזמן
והשינויים שנזכר גונן להורותם רק לאחר
שעיבד את התוכנית הפיקודית — להפעיל
נוהלי־קרב יעילים. נדמה כי הנסיון לפעול
כצבא מסודר, המקדים תיכנון לביצוע, רק
שיבש את השורה בחזית הדרום.

אולי מוטכ היה לכל הנוגעים,
שלא יטריחו עצמם כפסכדו*תיכ
< נון מכולכל, אלא יילכו לישון, יקומו
שעה או שתיים לפני תחילת
המיתקפח ויתחילו מייד ככיצוע,
כאשר הניהול נעשה כשיטת ה*
(המשך בעמוד )44

נאור-ורשבסיך

| הופיע! חדש! גליו! אוגוסט

דו ־ובשור

יו־ר ן הנושטרהבאתן ובנגנלס

גילויים חדשים. וצח אפרגן, חיפה 1973 ,
הפרוצות דוושות: לשוות את החום!
מוסך מיוחד לענייני נשקי
נ ו הוצתה מאורת הסמים בבת־ים!
*התוקפים נתפסו..על חם!
ועוד ועוד ועוד: חדשות לו ה טו תבת מונו ת סנ ס ציוניו ת
מהארץ וה עול ם

נ? *יי ׳ .ש ג עון ש ל ווי תו ר
להשיג בכל ה קיו ס קי ם • הפצה :״גד׳ /צ׳לנוב , 13ת״א

העולר הזה 1981

•ר מן חמודון
(המשך מעמוד )43

״שלוף״ — בפי שכמוכן
כפועל.

נעשה

כך, במקום להיכשל בעקבות ״תיכנון,״
אולי היינו מצליחים בדרך האילתור (מד.
שהיה ממסד מייד את ביטולו המוחלט של
התיכנון בצה״ל).
אמת, המהומה בדרום, ערב המיתקפה
,הגדולה״ חראשונה, היתד, קיצונית במיו חד.
כמותה — לפחות ככל שסדרי עבודת־המטה
נוגעים — לא ראינו בכל מקום
אחר׳ וגם לא בפיקוד הדרום, אחרי בוא

מכלל 17 השעות שנין
שיבת־הפיקוד
ופתיחת תמיתקפה,
גרם אלעזו במ׳שוין
לאובדן שנע שעות
בר־לב. אבל הביטוי האופרטיבי כאן הוא
״קיצוני במיוחד.״ בצורה מתונה יותר,
אין פרשה זו מיקרה בודד או חריג. לכן
כדאי להעמיק מעט בגורמים השורשיים.

המנקד הוצא להורג הבולט
ך ורם־השורש הראשי,
^ מייד, הוא חוסר־מישמעת. כגוף חבר תי
ייעודי, מייוחד הצבא, קודם כל, ב־מישמעת.
צה״ל
נמצא ״על הבאנקט״ בתחום ה־מישמעת
כבר מלידתו. אלעזר תורגל ותיר־גל,
כמפקד, הרבה עשרות פעמים — ואולי
מאות — במצבים כגון זה שבו מצא
עצמו ב־ ,7.10 ניצב בפני המשימה להכין
את מיבצעי יום־המחרת. כל שהיה עליו
לעשות הוא, ליישם מה שתירגל — ומה
חתה גחלים לא
שבגלל הפרתו ודאי
מעט על ראשי מתורגלים שונים — רק
הפעם ״על אמת.״ לאנשי-צבא חסרי-נסיון
—לאלעזר, כמו לכל מפקדי צה״ל האח רים,־
נסיון אישי מוגבל בניהוג עוצבות
במילחמה ממש — חסרים הזיכרונות וההוכחות
האישיים, הבלתי־אמצעיים אשר יש-
כנעום כי כל הנוהלים והטכניקות שלמדו,
אינם יפים רק לתרגילים, אלא חיוניים
ושמישים פי כמה בעת מילחמה. התחליף
היעיל היחידי להיעדר נסיון אישי הוא
לימוד עיקבי ומעמיק של היסטוריה צבאית
וניתוח אירועים בה. אבל חושבני
כי אלעזר, כרובם המכריע של קציני צח״ל,
לא הוציא זמן רב מדי על הבלים אלה.
כך נותרה רק המישמעת, כגורם היחידי
ספר ריגול חדש ומרתק
זאב בודד בחצר עוינת

אשר מכוחו נאכף איש־הצבא לעשות גם

דברים שאיננו מסוגל להבין, או להבחין,
בחשיבותם.
״נוהל-קרב״ או ״הערכת־המצב״ מוגדרים,
באורח הפשטני ביותר, כ״רשימוח
ביקורת״ ( 11813 אל0ס ,)011 המאפשרות לך
לבקר את עצמך ולוודא, כי במצב הנתון,
במייוחד תחת לחץ, הינד נוקט את הפעולות
הדרושות ובסדר הנכון. אפילו הש תמש
אלעזר בכל נוהלי עבודת-המטה רק
באופן פרימיטיבי זה, ודאי שפעולתו היתה
מתוקנת, שלמה ושקולה לאין שיעור.

פרשיות ריגול
מזימות בינל או מיו ת
גילויים מרעישים
בספרם החדש של
בונה תירוש וארנון הדר

איורים: אבנר כץ
הוצאת פלג
להשיג בחנויות הספרים והקיוסקים
הפצה: גד, רח׳ צ׳לנוב ,13ת״א

כמאה ה 18-התנגש אדמירל
כריטי, כשם כינג, כשייטת צרפתית.
מצכו הטאקטי חייכ, על פי
״הוראות האדמירליות,״ מיבנה•
קרב מסויים. כינג חטא פעמיים:
לא נעיד כמיכנה הנבון — וגם
ניגף. סופו שנשפט, נידון למוות
והוצא להורג ״עם שחר,״ במקובל,
על סיפון אחת מספינות הוד-מל
כותו.
אינני ממליץ ליישם לחקות את הבריטים
עד הסוף,׳ אבל העיקרון ישים בהחלט גם
לצרכינו.
צידד צידו השני של מטבע־המישמעת
־המזוייף, הוא היעדר ביקורת הביקורת.
עתה מורגשת בצה״ל תחילת שינוי ברור
לטובה! וכבר רבה יותר ההבנה שביקורת,
גם חריפה, אפשר שמניעיה יהיו ענייניים,
לאו־דווקא אישיים. אבל קודם יום־הכיפד

רים היתח הלויאליות האישית — על צורו תיה
המתונות וגם הפחות־אסתטיות —
מבטלת־למעשה בתכיפות רבה מדי, את
הנאמנות העדיפה למשימה, לתפקיד ול עניין
הכללי. בנסיבות אלו לא מילאו י
קציני־מטד. ומפקדים כפופים את חובתם,
לנתח באופן עצמאי כל הצעה ורעיון,
שמעלה המפקד במהלך התייכנונים לסוגי הם,
להביע את דיעותיהם במלואן, ולהציע
גישות ופיתרונות משלהם, גם — או בייחוד
— כאשר לא עלו תפיסותיהם או
הערכותיהם בקנה אחד עם אלה של ה מפקד.

אין
לי כל הסבר אחר לתופעה,
כה נפרשת, לפני כל הפיקוד הכביר
של פיקוד הדרום (להוציא
רק אחד ממפקדי האוגדות) תוכנית,
אשר בכר על פניה ניכר מייד
כי איננה הגיונית, כרוקה, מחושבת,
או מותאמת, מתאימה לנסיכות
ולאפשרויות — וגם איננה
דומה אף לאחד מן התיכנונים המוקדמים
הרכים, שבולם היו מוכרים
לבל הנוכחים — ואין איש
בהם פוצה פה ומצפצף. השתיקה
נמשכה לא רק בשעת מעשה, אלא
גם אחרי המילחמה.
הגורם השורשי השלישי הבולט ב פרשת
״תוכנית אלעזר״ הוא היעדר תודעה,
בדבר חיוניותם של המטה ושל
עבודת־מטה. שני אלה לא היו מעולם
נקודות חזקות בצה״ל, וכבר הבאנו —
ועוד נוסיף — ראיות ודוגמות מספיקות
לכך. גורם זד. יכול להסביר את התופעה
שאיש מן המפקדים בדרום לא נראה, או
לא תואר בפירסום כלשהו, כמתרגש יתר
על המידה מרמת עבודת־המטה, אצלו או
אצל אחרים — אפילו היו אלה בני פול מוסו.

אחד מתיאורי המילחמה
איננו כוחן את המעשים — וכעיקר
את ההחלטות — בקני-מידה
ובמונחים של עכודת־מטה, דכר 8
שאין לו תקדים כהיסטוריה הצבאית
הכללית, אכל המאפיין בקביעות
את קוכץ הסיפורים, אשר
אצלנו מתפקד כאקויוולנט להיסטוריה
הצבאית הישראלית.

היעדר תודעודהפטה נגרם, כמובן, גם
מאי־הבנת הנושא. כאן מצוי עוד אחד מ־מעגלי־הקסמים,
שמורשתו האנטי-מיקצו-
עית של צה״ל כלאה אותו בתוכם. הגופים
שהטביעו חותמם על צה״ל — ההגנה
והפלמ״ח — לא קיימו מימיהם מטה של
ממש ועוד הנחילו מנטליות של בוז ל-
״ג׳ובניקים״ במיפקדות. אינני יודע מה
מצוי בפירסומים המסווגים של צה״ל. אבל י
עד כמה שהגלויים מלמדים, יש מקום לח שד,
שצה״ל, יחיד מכל צבאות העולם,
חסר ״תורת־מטה״ מוגדרת, שלמה וברורה

במקום לעסוק
בפסבדו־תימון
מוטב היה אייו הזנו
סום דישון, קמו בנוקו
והתקינו בשיטת ה..שדוף־
משלו. מכאן רק צעד אחד עד בורות עוב דתית
פשוטה בכל הנוגע למטה ועבודת־מטה.
עליה, בשעת מיבחן, לא יוכל לכסות
אף השימוש החיצוני במונחים הלקוחים
מעולם המטה.
עד עתה הסתדרנו איכשהו גם כך. אולם
כבר במילחמת יום-ד.כיפורים נתבעה מכו-
נודהמילחמה הצה״לית לרמת ניהול —
כלומר, לרמת איכות מטה ועבודת־מטה —
גבוהה מכפי יכולתה אז.

אם נכין את המושג ״עבודת*
מטה״ בתחולתו השלמה והרחכה,
של ״עוכדת מפקד ומטהו,״ נובל
לומר בי רמתה הנחותה השפיעה,
בגורם מרכזי, כבל כישלונות צח״ל
כמילחמה.

ראינו כיצד באה מיגרעת זו לביטוי 1
ב״נוחל-הקרב״ שהכין־כביכול את מיתקפת
ה־ 8באוקטובר בדרום. במאמר הבא נראה
כיצד השפיעה על אופן ניהולה בפועל
של אותה מערכה — ועל תוצאותיה.
המודס הזה 1981

מטעם

ב חסו ת

חברת !ואו _ 0ו£\/מ

חטובה ופיקנטית נראית סופי

קדוש בבגד־ים ביקיני פירחו־

ני משל חברת גוטקס, הנותנת
כיום את הטון בביגדי ים וחוף
ן י ^6
על חופי הארץ והעולם, וננו־קבת
בתשומת־לב אחר חידו<4

האופנה. בנשף בחירת נסי־קיבלו
שלוש הזוכות ביגדי־יס ביקיני
והמלכה הנבחרת תיסע לחדל מטעמה.

סופי קדוש, שהאבא שלה הוא המלך הבלתי־מוכחר של קיסרות האבטיחים היש ראלית,
נופלת קרוב מאוד לעץ. היא ממש מתשגעת אחרי אבטיחים. אבל גם
העבודה בסוכת־האבטיחים של אבא שלה, וגם הבילוי על שפת־הים, החביב עליה
במייוחד, אינם מזיקים לשערה המוגן על־ידי תכשירי־הטיפוח של חברת וולה.
על פניה מגינים חכשירי־האיפור של חברת ר ביון, הנותנת השנה את חסותה לתחרות.

כימעט שאין בארץ היום אדם שאינו מניר את
קדוש. קדוש עב־הכרם הפד שם־דנר, וסוכת־האב־טיחים
שלו שבמבואות תל־אביב, הבנוייה בסיגנון
המערב־הפרוע, הפכה אתר עלייה-לרגל לכל מי ש חובב
את האבטיח האדמוני והעסיסי׳ ולכל מי
שאוהב לרכב על סוסים ולעשות חיים.
אבל לא רבים יודעים שלקדוש המפורסם יש גם
שיבעה ילדים, ואחת מהם, זו שלפני האחרון, היא
סופי.
סופי קדוש בת ה־ , 18 נערה חטובה בעלת תיס-
רוקת מקורזלת שחורה משחור, חוטם סולד, עיניים
חומות וחיוך מקסים, עובדת עם אבא שלה. בקיץ
היא עוזרת לו למכור אבטיחים ולהגיש לשולחנות,
ואין דבר האהוב עליה יותר. היא ״פשוט משתגעת
אחרי אבטיחים,״ לפי דבריה.
בחורף, כשהאבטיחים מתחממים עדיין בתוך
האדמה, עוסקת סופי בתפירת ארנקים ותיקים עבור
חברותיה. בכלל, אין לה דרישות רבות מהחיים.
היא עדיין ילדה קטנה ונאיבית, שאוהבת דברים

נאיביים. כמו למשל מיכנסי-ג׳ינס צמודים, מאכ לים
מטוגנים ומתובלים — כל זמן שלא צריך
לשמור על הגיזרה, להתלבש בבגדים יפים, להת גנדר׳
לבלות על חוף־הים, לטייל ברחבי הארץ,
ובעיקר מוסיקה יוונית.
סופי גם מתייחסת אל עצמה כאל אשת־עסקים
קטנה. יש לה חוש טוב לעניין, והיא מסוגלת
למכור כימעט כל דבר, אם רק מתחשק לה.
אשר למיתקפה הגברית עליה, יש מי ששומר.
ההורים פוקחים עליה עין, משגיחים שלא תחזור
הביתה מאוחר ודואגים לברר עם מי היא מבלה,
והיכן.
ואם מי מאוכלי־האבטיחים בסוכה מעלה בדעתו
שהמלצרית היפהפייה היא חלק מהתפריט, ומנסה
להתחיל איתה, די במבט מאיים אחד מעיניו של
האב הקשוח. קדוש קיסר־האבטיחים, כדי לסמר
את הבחור למקומו ולהוציא לו את הרעיונות מה ראש.

כנערה
מעולם אחר, קסום ומכושף. נראית סופי בשימלת־כותנה

אוורירית מכותנה טיבעית משל מעצב־האופנה הצעיר והחדשני
יצחק אדלר, ששמלות־הכותנה הכפריות הן הלהיט החס שלו,

הן בארץ והן בחו״ל. אדלר מכיר את טעמו של הצעירות בנות־ימינו, והדגמים שלו מדברים אל ליבן.
ומדגישים את היופי הטיבעי ואת האווריריות החיוניים לאקלים היבש והחם ברוב עונות השנה של הארץ,

במדינה

קשקשת 1981
הפעל את דימיונו ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת,ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן מכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

שבץ 0 * 110ה 1ה
המצאות ביבר הזכוכית

מה הופך
צלס־עיחונות מצליח
?יצרן נפרשות?
הפאטנט האחרון בשוק ההמצאות של
הראש היהודי, הוא פוטדויטדאז׳ — תלת-
מיימדי. אפשר לקרוא לזה גם: צילום מודפס
על זכוכית, אבל זה לא יוצר בדיוק
את אותו האפקט.
הפוטדויטראז׳ מצויין לתקופת המחסור
בדלק. הוא חוסו נסיעות לירושלים. מי
שכל כך !מתגעגע אל הכותל המערבי או
אל מיגדל־דויד, יכול להדליק את המתג
בדירתו, ואז תישתקף אליו מתוך הנברשת
תמונת־נוף ירושלמית, עם אשליה תלת*
מימדית, בצבעים של שקיעה או זריחה,
לפי הבחירה. לפי אותה שיטה אפשר לקבל
גם צנחנים מסתערים בנברשת בסלון,
חתיכה אדומה במחיצה של חדר־האמבטיה
או את פול ניומן על החלון של חדר-
השינה.
נכון שכל אחד יכול להדביק תמונה על
זכוכית ולקבל אפקט דומה. אבל אז זה
לא אמנות וזה גם לא מחזיק לכל החיים.
צלם־העיתונות התל-אביבי נחום גוטמן,
,41 המציא שיטה איד להחיות זכוכיות
בעזרת צילומים.
צילום הופך ציור. ויטדאדים המציאו
עוד לפניו. אבל אלד. היו ויטראדים של
ציורים. אביו של הפוטדויטראז׳ הגיע
אליו במקדה.
,״הייתי מצלם המון דברים יפים,״ סיפר
גוטמן ,״אבל הרבה צלמים מצלמים צי-

קשקשת 1979

• תצלום טביעת-הפנים׳ כפי שיופיע
בתעודת־הזהות החדשה.
ישראל דסינגר, רח׳ אילת ,19
רמת־יוסף, בת־יס
• קוואדרוויזיה.
יפעת חלדי, רח׳ בילו ,3כפר־סבא
• הרפורמה חורשת בבשר השכי רים1

שירי ברע מי, רח׳ יהודה הנשיא,36 ,
נווה־אביביס, תל־אביב
• טנדו, אחרי שירון לונדון וני-
סים סרוסי יצאו החוצה לחסל חש בונות.
ציון
דלל, רח׳ אורלוב ,24
פתח־תיקווה
• קווים לדמותה של קשקשת.
אילה פנשושה, קיבוץ נתיב־הל״ה,
ד.נ. האלה

מאוזן :

בסיטונות
• שמלות הריון
• מכנסי הריון
• טוני קו ת הריון
• חליפות הריון

תל־אביב, רה׳ נחלת בנימין ,4
קומה בי, דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוב! :טל ,50344 .ת״א

.1בירת הנגב (ר״ת 2פרי הצלף;
.7כלי־קיבול גדול .9 :חולה מחלת־הנפי־לה;
.10 מכלי השח־מט! .12 מעבד את
הבצק ; .13 מזמר ; .15 כוהן־צדק (ר״ת) ;
.16 ילטוש עיניים ניכחו ; .17 בהשאלה :
גבר; .18 תיש בלי ״זנב״; .19 מקל־מישען
; .21 מחלקי הפה ; .22 מבלה את
הלילה; .23 קידומת הולנדית; .25 כלי־קיבול
לנוזלים! .28 תבואה! .29 מושבה
בעמק הירדן ; .31 זז ממקומו ; .32 חבד
רה, ציבור ; .34 בן־אדם ; .35 אפס
כוחו! .36 למעלה מכל ספק; .39 אחד
ההורים .41 :אמת .44 :נוכח .45 :עובד־אדמה
! .47 חומר־קישור המשמש בבנייה ;
.48 נקי וטהור; .49 תבלין לקפה .51 :חי
קוצני .53 :בושם מיקראי; .56 בעל־מלא־כה
בתעשיית הרהיטים ! .57 אשרה .60 :
מיפעל־רהיטים ישראלי ; .61 מפורר לפירו רים
קטנים .63 :נזכר לעיל (ר״ת); .64
תהיו דומים ל־ .65 :מיקווה־מים ענק;
.66 מבניו של נוח .67 :מתבודד, מתבדל ;
.70 מאכלם של בני־ישראל במידבר.72 :
נערה, אשר! צעירה .75 :שייך ל־.76 :
תנועת גלים קלילה .78 :לא קשה.79 :
מחלקי הפנים .80 :חומת מים .81 :מילת
בקשה .83 :שנולד קודם זמנו .85 :צחוק
קל מאד; .86 נמושה, גם־רוח .87 :היה
שופט בישראל (ש״מ); .88 בלבד; .90
יחידת התפר ; .91 מילת קריאה .92 :כש
פים
אפריקאיים ; .95 גוף שלישי רבים :
.96 יסוד כימי שאין בו תכונות מתכת !
.97 רך בצאן.

מאונך*.
.1סבון .3 :שר־החוץ הצ׳כי בתקופת
מאסריק .4 :ירביץ ; .5סוף בלי התחלה :
.6הירדן הוא כזה .8 :נסיכות בדרום הודו :
.11 אופי, טבע ! .12 יחידה של מטוסים :
. 14 ריבית קצוצה . 15 :ממחלות המגיפה;
.20 מילת־שלילה ; .21 רוך, נועם ; .24
מאור קטן ; .26 אף .27 :הווה, קיים :
.28 כתבה את ״האדמה הטובה״ (ש״מ) ;
.29 משהו ; .30 הבי!; .32 מעמסה .33 :חם
מאד ; .37 ציפור צבעונית נאה .38 :אלו הות
.39 :מילת־ברירה; .40 קוסם.42 :
ממלא־מקום (ר״ת) .43 :שכונה ליד תל־אביב;
.45 ביחד; .46 חרדה גדולה; .48
פקודה .50 :בהשאלה: מרכז .51 :חצר
לאיחסון עצים; .52 הצילו, הושיעו; .54
פרח־נוי ; .55 רעש, שאון ; .58 מטבע
יפנית •59 :זיכרונו־לברכה (ר״ת).62 :
זכר בעיזים; .64 דקל .68 :גיצים; .69
נהר באפריקה ! .70 בגד־שרד .71 :מילת-
זירוז ! .73 בהמת־משא בטיבט .74 :מין
גבינה ״צהובה״! .76 הבל .77 :מילת
הסכמה; .79 מין אבן יקרה .80 :ארץ
זרה ; .82 מכליו של הבנאי ; .84 רכונה ;
.89 שר בממשלת ישראל (ש״.90 : )8
פנים ; .93 סופו של יום .94 :אמונה.

צדם גוטמן ויצירותיו
צנחנים בסלון
לומים יפים. כמעט כל הצלמים מצלמים
את אותם הדברים. אני חיפשתי משהו
יוצא־דופן. כשלא מצאתי אותו בחוץ,
חיפשתי אותו במעבדה.״
בתוך חדר החושך התחיל גוטמן לשחק
בנגטיבים ובכ״מיקלים שלו. הוא ניסה ליצור
אפקטים של מעבדה בעזרת שיטות פי תוח
והדפסה, שהולידו לו נמה תערוכות
צילומים. אבל הוא לא הסתפק בזד ..הוא
גילה — מה שאחרים ידעו כבר קודם —
שאם !מצלמים נגטיב של תמונה, מדפיסים
את הנגטיב ומצלמים אותו שוב, הולכים
פרטים לאיבוד בכל צילום כזה. כאשר
חוזרים על התהליך כמה פעמים מתקבלת
תמונה. הנראית יותר כציור מאשר כצילום.
גוטמן
רצה להדפיס את הצילומים המופרדים
שלו על מתכות. אבל אז גילה
שעשו את זה כבר לפניו. חיפש חומרים
שעדיין לא הדפיסו עליהם תמונות מצול מות
ומצא את הזכוכית. תוך ניסיונות
ממושכים גילה להפתעתו שאם הוא מדפים
על סידרת זכוכיות צילומי-הפרדה שונים
של אותו אובייקט, ויציב אותם זה אחר
העולם הזה 1981

הה 1אה שב ח״!!!
אםאתה גבר ש או הבאתה חיי ם, בו א
ל מ כון ״ בז ל״ שם ת פנ קנ ה או ת ך
3מסג׳י ס טיו תיפה פיו ת.

מסג, מהנה
טיפול פיחטדבי
ריפוי והרזייה

במכון ״ נזל ״
• נקיון למונח
• ציוד חדיש
• מזגני אוויד

זדטלבים של הפיכת תצלום רוויטראז׳ לפי שיטת גוטמן
פול ניומן באמבטיה
זה, מתקבל אפקט מיוחד במינו, היוצר
אשליה תלת־מימדית.
פנורמה כגברשת. כך החל גוטמן
להדפיס יאת צילומיו בשיטת הדפסי־המשי
על זטכיות, בצבעי זכוכית מיויחדים. הוא
עשה זאת יותר לצרכי שעשוע פרטי. אבל
כשהראה את ציורי הצילום המזוגגים שלו
לאנשים, הם גילו מייד את הצד המסחרי
שבשעשוע. פוטו־ויטראז׳ים כאלה יכולים
ללכת בשוק כנברשוח, מחיצוודהפרדה
דקורטיביות או כל שיימוש אחר של זכו כית
דקורטיבית.
היום מדפיס גוטמן את צילומיו על
זכוכיות ביצור המוני. עכשיו בבר יש לו
הצעות לתערוכות וקניות והוא מנהל משא-
ומתן על יצוא לגרמניה וארצות־הברית.
סוף סוף, איזה יהודי בעולם לא ירצה
שפנורמה שלימה של ירושלים תשתקף
אליו מתוך הנברשת שלוז

רבים, המטיהים בפניה האשמות שונות:
החל בסילוף דמותו של התינוך (ראה
הנדון) וכלה בגידול דור של פושעים
צעירים. אבל נדמה שעד כה לא טען
עוד איש שמישרד־ד,חינוך עוסק באופן
שיטתי ברכישתו, באיחסונו ובמכירתו של
רכוש גנוב.
לכן נדהמו כל הנמענים — מנהלי ה מחוזות
של המישרד, הרשויות המקומיות
ומוסדות־החינוך — כאשר קיבלו חוזר
שנתן להם הוראות מפורשות לאיחסון
״ציוד גנוב״ .מה גם שעל החוזר המדהים
התנוססח בריש־גלי חתימתו של המנהל
הכללי בכבודו ובעצמו, האלוף (מיל ).אל עד
פלד.

אווי רהנ עי מהואקס לו סי בי ת
חני הופר טיו ת — סו דיו ת מו בטחת
״בזל״ ה מ כו ןהמפוארוהמ שו כלל ביו תרב עיר.
ת ״ א, ר ח׳ בז ל ( 31 ליי דמכ בי א ש)
פתוח 9.00 — 21.00ללאהפסקה

בקרוב תפתח סאונה

פנים סמוקות. כאשר הגיעו השאלות
הראשונות מכל מוסדות החינוך בארץ,
לאחר קריאת החוזר, אל מישרד־החינוך

ס די נ ח ישראל
כמרד החינוךוהחר בו ת
•ר של א ׳ באב ח של״ה
9ביולי 1975

חוז ר מיו ח ד
ח של״ ה -ש כ פול 65 /

סנהלי הפחודו ת
ר שויות פ עו סיו ח
כל פוסדוחהחינוך
גניבות פג חי -ספר — חיקוז סעזח

בחוזרפיוחר תשל״ה -שכפול , 64 /ב שו רה השישית, נאמר ״ אחסוןביודגנוב ״
וב״ל! אחסון ביוד בני ב ( היינו ,

ביודה עלול להיננבך

חינוך לגנוב, להגניב,
להיגנב ולהתגנב

מה?כוהן בבית־חקברות,
ומה 7מישרד־חחיכוד
כעיסקי סחורה נגובח?
למערכת־החינוך
העולם הזה 1981

הישראלית

אויבים

בירושלים, הסמיקו כמה פנים.
חיש מהר יצא חוזר משוכפל נוסף, גם
חוא בחתימת חמנכ״ל. הכוונה בחוזר
המקורי, כך נאמר בחוזר המשוכפל המיוחד
שנשלח, לא היתד, ל״ציוד גנוב״ ,אלא
ל״ציוד גניב״.
נראה שראשי מישרד־ר,חינוך אינם רו חשים
כבוד רב לבקיאותם של אנשי־החינוך
בשפה העברית. על שום כך, וכדי
למנוע כל טעות נוספת, הם הסבירו ב סוגריים
מהו ״ציוד גניב ציוד העלול
להיגנב״.

457

אין לי שום כוונות להפוך את המדור
הזה להתכתבות פרטית ביני וביניכם. יש
לו מטרות יותר מועילות וגס לי יש דברים
אחרים לעשות בחיים. אבל אני מוכרחה
לנקות את השולחן מהערימה של הבעיות
הפרטיות שמצטברת ונערמת שם.
• לאייל מנחלת־יהודה, שכתב ל־.3/76
אתה באמת חכם גדול. כתבת פצץ של
מיכתב אבל שכחת לרשום לה את הכתובת.
עכשיו אתה בטח מתפלא למה
היא לא עונה. שלח לה מהר מיכתב דרכי.
שיהיה בו לפחות מיספר טלפון.
• לשמשון מחולון. בטח שאפשר לכתוב
לכל מיכתב שהתפרסם במדור, גם
אם חלפו כמה חודשים מאז הפירסום. בוא
נגיד שמי ששולח מיכתב לפירסום מסתכן
בלקבל דואר לפחות שנה. אחרי זה אי־אפשר
לדעת. שנה זה זמן מספיק כדי
שיקרז דברים לבני־אדם.
• לנורית מחדרה. התמונה במדור היא
אורגינאל שלי. מה יש, את לא מפרגנת
לי? ! אם את לא מאמינה, את יכולה לקבוע
איתי פגישה באמצעות הטלפון של המערכת.
לא מייעצת לך. זה טלול להמריץ
את תסביך הנחיתות שלך. בחיים אני עוד
יותר מוצלחת.

בשבח התבונה

״כשיושב אדם לכתוב לך מנתב הוא
מצפה בדרך כלל לזכות בנסיכה על סוס
לבן, שתחלץ אותו מן השעמום והאפרו ריות
בהן הוא שקוע,״ כך מתחיל ()1/81
את הדיסרטציה שלו על הנושא מכתבים
לציפי .״רבים מחפשים בת־זוג שהיא ה-
היפך הגמור מהם, בתקווה שע״י כך יזכו
במה שהחסירו עד כה. הביישן מחפש
בחורה עליזה וחברותית, המשועמם מחפש
מעניינת. עלי מקובל הפסוק, :היהפוד
כושי עורו ונמר חברבורותיו?׳ הניסיון
מלמד אותי שהדבר הטוב ביותר לכל אדם
הוא להימצא בחברה ההולמת את אופיו
ומצב־רוחו.״
מה שיתאים לאופיו ולמצב־רוחו שלו זו
״בחורה שקטה וחביבה, נאה ונבונה. וכש הוא
אומר תבונה הוא •מתכוון ליכולת
להתבונן, להבחין בקיומם של התהליכים
ולהבין את המתרחש. הוא עצמו סטודנט
נאה וגבוה באמצע שנות העשרים שלו.
אם הוא ימשיך ככה אז את הדוקטוראט
הוא יעשה כנראה גם כן על המדור הזה.

התחלה מסוגרת
( )2/81 טוענת שיש לה יתרון אחד עלי.
אני קוראת ויודעת רק על התחלת הדרך.
לה, לעומת זאת, היתר. כבר הזדמנות
להציץ בהמשכה, תוך קריאת כמה ממד
•תביט שנשלחו בעקבות מינתב של חברתה
•שפורסם במדור. היא הגיעה למסקנה כי
״זוהי דרך מעניינת להכיר אנשים חדשים,״
ומה שהתכוונה בעצם להגיד זה שאם החברה
מסוגלת, אז למה לא היא ! 1
היא פקידה, נאה, בת 24 וחצי .״קצת
מסוגרת בתחילת דרכי עם גברים׳ אולם
במשך הזמן נפתחת מקליפתי, ומסוגלת
לעליזות ושובבות.״ בדיוק כמו גלידה:
בהתחלה קפואה ואחר-כך נמסה. ומה ש היא
מחפשת זה ״אדם לשיחה״ שידע להיות
עליז ורציני לפי הצורך, בעל לב חם ובעל
ביטחון־עצמי .״וכשהיא אומרת ביטחון-
עצמי היא אינה מתכוונת לשוויץ אלא
״לביטחון פנימי עמוק — ליציבות.״
41 4 ¥1

רוצה /מעוניין /שואף
״באמתחתי ,24/167 עליהם מתפזרים
חיבה לספרות טובה, ספורט וצילום. אם
את יודעת להעריך דברים קצת יותר
רציניים מבילוי בדיסקוטק, אם את מאמינה
שלא כל הגברים דומים, הייתי רוצה/

אקדמאי, רחב-אופקים, גבוה, יציב באופיו,
רגיש ומתעניין בדברים. כל מיני. גם רו חניים
הולכים.

מעונייו/שואף להכירך. מה יש לנו להפסיד

רק את הבולים )3/81( ,יקר. ובימינו
גם זה שיקול.

אחד מהסיירת

זאת אני מקווה שתתני הזדמנות גם ל בקשתי.
אולי תיתקל בה עינו של אחד
הקוראים. למרות שאני יודעת שהעולם הזה
נחשב כעתון של צעירים, הרי מניסיוני
אני יודעת שלא מעט קשישים מוצאים בו
עניין גם כן.״
היא בת 46״גיל שהרבה אנשים חוש בים
שאשה סיימה בו את תפקידה כאשה.
ובכל זאת אני עדיין מרגישה שיש לי הרבה
הרבה מה להעניק ולתת. אינני מחפשת
הרפתקות. כל חיי היו הרפתקה אחת גדו לה׳
אבל אינני מצטערת על כך.
עתה, כשחלפו הסערות, ונעשיתי מיושבת
ומפוכחת יותר, אני מבקשת חבר לחיים
שיהיה מסוגל לחלוק עמי ביחד הרבה
שעות של רוגע, שלווה ושקט.״
המיגבלות היחידות שהציבה היו לא
למעלה מ־ : 50 בלי ילדים! בעל אמצעים
היודע שהם אמצעים בילבד ולא מטרה.״

?ויבוצני? ביישו
לגדול. הוא אומנם חייל, אבל בסיירת,
מה שמשנה תיכף את הפרופיל הגברי שלו.
נכון שהוא גר אצל ההורים (על הכרמל
בחיפה) אבל זה לא צריך להדאיג אותך.
אם העניינים יתקדמו, יש לו גם חדר
בקיבוץ ליד עפולה.
העיקר שיהיה לך שיער חלק. זה חשוב
מאוד בשבילו. לא חשוב איזה צבע, אבל
לא מקורזל ולא מתולתל. חלק. גם לא
כדאי לך להיות נמוכה. הוא •מתעצל להת כופף
כל הזמן. לעומת זאת ,״דיעות חוס-

הוא שכח להודיע זאת, אבל הוא גם
קיבוצניק, אם את דווקא רוצה לדעת.

אתגרים חדשים
ל( )4/81 יש כנראה רגשי־אשמה על
שהיתפתתה להיעזר בי .״פונים אלייך כאל
מישרד שידוכים. נכון, באופן אינסטינק טיבי׳
מבלי להבין אפילו, אנחנו נוטים
כנראה להמשך הקיום האנושי ומחפשים
בצורות שונות ליישם את זה.״ עכשיו,

מי כונ בפרס
מחוץ ד 3לל ה א תי ק ה
מיכונב מאיש נשוי. אבל לא מאלה )8/81( .הוא נשוי עם געייה•
״אני גבר נשוי בן . 27 יש לי, ברוך השם, אשה טובונ״לב. אך הטרגדיה של שנינו
היא מחלת״הנפילה בה היא לוקה. זה לא מעניין מדוע ולמה ואיך הגעתי לפל וה.
זאת עובדה.
״מאז שמחלתה של אשתי התפתחה והגיעה לדרגה רצינית, אין היא יכולה
(מבחינה פסיכולוגית) לקיים עמי יחסי־מין. אינני יכול וגם אינני רוצה לעזבה. לא
יהיה זה הוגן וכל שאר הנימוקים שמייסרים מצפונו של אדם במקרים כאלה. אני
יודע שזה לא המקום לחפש רחמים. אבל פשוט, תמהני לדעת, אולי קיימת בכל
מדינת ישראל אשה, נערה, בחורה, שהגורל הועיד לה בעיה דומה (פחות או יותר)
אך הפוכה, כלומר עם בעלה. ואם יש כזאת, האם היא תחיה מוכנה, כדי לשמור
על שלימות משפחתה ומשפחתי, אושרה ואושרי, לפתח עמי יחסי״ידידות סולידית
ודיסקרטית? !
״יש להניח שלא תפרסמי את מיכתבי זה, מטעמי אתיקה, או אלוהים יודע
מה. אבל לנסות זה לא מזיק.״
וכמו שאתם רואים, שכחתי לרגע את האלוהים והאתיקה. 4 מיכתב־פרס השבוע — ובכל שבוע — מזכה את שולחו בשי — :חבילת מוצרי
יופי ותמרוקים מתוצרת חברת התמרוקים הדם, בשווי של 200ל״י. הפרסים ישלחו
לזוכים בדואר.
כשאני נפוחה מרוב גאווה על התפקיד
שהועידה לי האנושות, אני יכולה לספר
לכם שהיא תל־אביבית, רווקה, אקדמאית
במדעי־הרוח •והחברה, נאה׳ !תרבותית,
רצינית ״ועוד כפי שהיא כותבת. אני
הייתי מעדיפה את הנוסח ״וכו
היא בת ,30 בגובה מתקבל על הדעת —
171ס״מ. את עזרתי היא מבקשת משום
שחוג מכריה וידידיה הפכו •לשיגרה מזמן
והיא רוצה אתגרים חדשים (ההדגשה
במקור) ,גם למטרות רציניות ביותר. מי
שמוכן להיות לה לאתגר צריו שיהיה

שיות ופתוחות והכושר לעשות חיים״ הם
יתרון. בתנאי שיש לך שיער חלק, כמובן.
אם את זקוקה עכשיו לכתובת של
מספרה טובה שעושה החלקה בהנחה,
תשאלי אצלי.

בתום הסערות
״אני יודעת שאינני שייכת למה שמצפים
למצוא במדורו,״ אומרת 6/81״ובכל

עוד קיבוצניק אחד לקינוח. הפעם זה
אחד שהוא ״די ביישן בדרך כלל וגם
נחמד״ )7/81( .הוא כבר בן 25״אבל
עדיין אוהב לטייל ולחיות יפה.״ הוא מאס
בחיי רווקותו בקיבוץ ומאחר שבמישקו
לא מצא אחר בודזוג מתאימה, הוא מחפש
כזאת בעזרתי. אין שום הגבלות. לא של
גובה ולא של אופי. ממש חגיגה.

הבתול האחרון
אם מיכתבו של ( )9/81 נגע לליבי הרי
זה ביגלל העובדה שלמרות 23 שנותיו
אין הוא מהסם להודות שהוא בתול. כדי
שלא תהיינה אי־הבנות בנושא הוא מציין
שנוסף להיותו בתול הוא גם רווק׳ מה
שמראה שפשוט לא היתה לו עוד הזדמנות
חוקית לאבד את הבתולים.
אפילו צה״ל לא רואה בכך סעיף ליקוי.
עובדה, הבחור, שהוא ירושלמי במוצאו,
משרת בשירות סדיר בצה״ל. הוא שמנמן
לפי הגדרתו, אבל לעומת זאת גבוה. הוא
לא הכי יפה בעולם, לפי עדותו, אולם
״נוח לבריות ומסוגל להתרגללכל השגעו־
״נוח לבריות ומסוגל להתרגל לכל השגעד
בחורה נורמלית, שלא תהיה קטנה עליו
יותר מדי. כמו שהבנתי היא צריכה גם
להיות מספיק אמיצה כדי לעזור לו לאבד
את הבתולים.

סרטים וטיולים
סטודנט שנה ג׳ ,נאה, אוהב טיולים,
היסטוריה ועתיקות 10/81 אבל בתחום
המין היפה הוא מעוניין דווקא בטריות ובחדשות
מעל לגיל ,18 לאו דווקא סטודנטיות.
כאלה יש לו מספיק באוניברסיטה.
התנאי שהוא מציג כדי שתזכה בתשובה
למיכתבה :״עליה לאהוב טיולים, סרטים
ולהיות בעלת־שיחה נעימה אז אם את
מעוניינת להעביר את חייך בטיולים משול בים
בשיחות על סרטים, זוהי ההזדמנות.

מיכתבים למדור זה יש להפנות לכתובת:
מכתבים לציפי, ת.ד ,136 .תל־אביב.
מיכתבים למכותבים יש לשלוח
במעטפה כפולה. המעטפה הפנימית חייבת
להיות מבויילת ולשאת את מיספרו הסידורי
של המכותב.

העולפ הזה 19* 1

מזגן אויר תדיראן
מ ז גן תדיראן מצטיין ב פ עו להשקטה ובתפוקת
קירור מקסימלית ב צ ריכ ת ת שמר מינימלית.
מזגן תדיראן מטהר את האויר, סופג לחות ועיצובו
מתאים להשתלבבבל חדר.

מזגן תדיראן -המתנה שאתה ראוי חקוק לה. בימי
החום וכל ימות השנה.
אספ ק ה מיידית * ״עוץ טכני חיום

הקדם קנייתך ומנע מעצמך את השפעות ״הפיחות הזוחל״

1981

תל־אביג: רדד קרליבך .27 מל ו 5ו28 5

י ״יי־יייי ״

מל 34$67 גי 5ו 3ו 23

מל 53 92 92 .

ירושלים: ו ח׳ שמאי 9

חיפה: בבר מאירהוי , 5קרית אליעזר.

באר •שגע: רח׳ הדמה . 22 מל 79 5 2 6 .

צ׳לסי,לונחן:

מריקוואנט -אופנת הפנים היפות
גם את מוזמנת להצטרף! למליוני נשים בעולם הנ הנות ושומרות אמונים רק.לתבשירי היופי של מרי קוואנט,
עכשיו, יותר מתמיד תטפחי את יופייך רק עם מרי קוואנט שהביאה ארעה מלונדון מגוון עשיר, אפנתי. ומעולה
של תכשירי איפור וטיפוח פגים.
1,000 סיגנונו ת איפור
מבחר תכשירי טיפוח
ב טי ס אי פו ר
(מייק אפ) 14 גוונים חלק מהם גם ממרביפים
גווני בסיס ־
לני קוי פני ם
טבעיים.׳
6 01680וחס - 0
וח 6 3ז - 0 0 1 )1 0

)9 1*1111ת!1ח! 60ס ־

חלב פנים אידאלי לעור לגיל עד שמן.
קרם ניקוי טבעי על בסים דבש, דונג ותמציות
צמחים לעור רגילעד יבש.
חלב פגים טבעי בפורמולה לבל סוגי חעור.

ליי צו בור ענון

- 1001)101.0)100

מי פנים המכילים אסטרימט לעור שמן.
מי פגים טבעיים. על בסיס דבש לעור רגיל
עד יבש(ללא אלפוחול).

לחותוח זנ ה
לחות המועשרת בויטמינים לעור יבש.
- 31)10 58761
לחות המיועדת לעור רגיל עד יבש.
) 1חוז - $1)10 0
8ז0100 )40 !5)0־ )401־ לחות טבעית על בסיס דבש וגבטי חיטה.
אידאלי לעור רגיל עד שמן.
קרם הזנה טבעי על בסיס דבש שקרים
וח 69ז 17110)]) 0־
נבטי חיטת וצטתי-מרפא המזין לעומק.

טי פו ל ת קו פ תי
ל0ז $0)1$6־.
אדים-
מסכות יופי

תכשיר נ,יקוי עמוק בעזרת מברשת חדירה
לניקוי יסודי.
תמציות צמחי מרפא לאדים, המשחררים
את נקבוביות העור מלכלוך ושומן ששקעו
לעומק ומרגיעים.
מסבות מזינות ממבחר צמחי מרפא לבל
סוגי העור.

פודריות ־
סמקים -

גוונים שונים ביניהם תמצאי את המתאים
לך ביותר.
גוונים אפגתיים באבקות דחוסות ובאלה .
המועשרים בלחות.

א י פו ר עיבים
$ז 6ק 66י51ז 6ק 10 • 186 מערבות של צלליות בשלישיות בצירופים
מלהיבים.
מבחר מערבות של צלליות מוכספות
$ז 6ק66ק *801/ק -
בשלישיות -להיטים באירופה.
גז צלליות זוהרות המאפשרות מבחר אין
0 01055׳ן* 8
סופי של סגנונות.
ד גוונים של צלליות בודדות בגוונים
^׳ 3010 5)13010־
אופנתיים חדישים.
׳ 6גוונים יפהפיים של צלליות טבעיות
5)13)107,וזו 68ז - 0
על בסים של פיגמנטים צמחיים.
איי ליינר, מסקרות וריסים מלאכותיים משיער טבעי.

לשפ תיי ם
ב 30-גוונים אפנתיים של שפתוגים מעולים, העשירים בלחות
המגינה ומרווה את השפתיים. ביניהם גט שפתונים טבעיים.

לי דיי ם
40 גוונים של לאקים ססגוניים מטיב מעולה. ביניהם הלהיטים !
לאסים טבעיים המועשרים בפרוטאין ומהווים בפיס מעולה להגנת

הציפורניים.

זיוחדות לכל הזדמנות ועוד .,.ועוד...
ולה שלמת הופעתך והגאתך: בשמים, תכשירי אמבט, תכשירי שיזוך, אריזות שי מיוחדות

המגוון עשיר ואפנתי האיכות גבוהה והמחיר סביר 11 .ש 01ז ן

מחם־חסיצגוו/יעקב קמתי

העולם הזה 1981

חירופי־במאים
בדויד ושאול
לכאורה נדמה היה כאילו הכל מתנהל
למישרין בצילומי סרט־הטלוויזיה דויד
ושאול. המפיקה התקיפה מילדרד פריד
איולכרג, השתלטה על העניינים ביד
חזקה. השחקנים ידעו את הטכסט שלהם,
והבמאי האמריקאי אלכם סיגל ביים ביד
רמה, כשהוא מצליח להתחבב מאוד על
אנשי הצוות, זרים וישראליים כאחד.
הבמאי נחשב כאיש כל־־כך נחמד׳ עד
כי אף אחד מאנשי הצוות לא הבין מה
קרה לו לאחרונה. האיש הפסיק להתלוצץ
באידיש, הפסיק להתלוצץ באנגלית׳ ו הפסיק
לצעוק ״שקט, מצלמים!״ בעברית.
הוא אפילו הפסיק לאכול ביחד עם
אנשי־הצוות, ולבימת ההסרטה היתד. מגי עה
יחד איתו אשתו הנאמנה רות, שהיתר,
מכינה לו סנדוויצ׳ים, אותם היה אוכל כש הוא
יושב הרחק מההמון הסועד.
אנשי הצוות לא ידעו מה העניין עם
הבמאי, הניחו כי זוהי קפריזה מסוג
אותן קפריזות שבהן מפורסמים אנשי
תעשיית־ה סרטים.
אלא שהאמת היתה שונה לחלוטין. אלכם
סיגל חלה במחלת כליות חריפה עד־כדי־כך,
שהצילומים הופסקו מתוך מטרה ל חדשם
אחרי שהבמאי יחלים. אלא שבניגוד
למצופה הוא לא החלים, והמפיקה נאלצה
לשכור במאי אחר תחתיו — את בימאי-
הטלוויזיה האמריקאי דייוויד לווד ריצ ׳.
אחרי שאלכם סיגל קיבל טיפול רפואי
בישראל, חזר יחד עם אשתו רות לארה״ב,
שם הוכנס מייד לטיפול בבית חולים.
ואילו דייוויד לוול ריצ׳ החל מביים את
שאול ודויד, כשהוא ממשיך מהמקום שבו
הפסיק סיגל.

הא 1פנ ה ה חד ש ה

7ן/(/מ/?7ל? 7ע( מ 7״ע/לע
ילדים בכל מקום
מכל השיגעונות התוקפים את הבוהימה לעיתים מזומנות, זו
האהובה עלי במיוחד היא האופנה של לקחת את הילדים לכל
מקום, ובכל שעה.
תאמינו לי, אין סידור נוח מזה. לא צריו בייבי־סיטר, לא
צריך מטפלת, ובכלל נמצאים עם הילד רוב הזמן ואין כיף
גדול מזה.
אני יודעת שיש בכן אימהות הרואות בכך סבל איום ונורא
והמחפשות כל הזדמנות כדי לשלוח את הילד עם האבא, או

בלוויית בעלה צדוק קראום, היניקה את התינוקת, בעוד היא-
עצמה אוכלת ארוחודצהריים צימחונית — עוד שיגעון חדש
בבוהימה.
באותו שולחן, יחד עם צדוק, רחל ועופרה קראום, ישבה
גם רכקהר׳ה זוהר שהאכילה את הבת הקטנה שלה, תמה.
כשתמה גמרה לאכול, היא זחלה לאורך ולרוחב המיסעדה כאילו
היה זה הלול הפרטי שלה לפחות.
כמה ימים לאחר־מכן אפשר היה שוב לראות את יערית,

שימרית אור עם יערית

רבקה זוהר עם תמה

כך מגדלים —

— ילדים צימחונייס

הסבתא. אבל זו כבר הבעייה שלכן, שתחזור אליכן ביום מן
הימים כמו בומרנג.
בינתיים אפשר לראות באירועים חברתיים את התמלילנית
היפה ובעלת הבוטיק שימרית אור, כשבחברתה ילדה מטריפה
ביופייה. זוהי בתה בת השבע של שימרית, מנישואיה לשעבר
לעיתונאי וררי צ^״יעקם* והיפהפייה הקטנה, ששמה יערית,
נראתה עם האמא שלה בפתיחת המסעדה הצימחונית החדשה
דרך הטבע, שפתחו רינה רמון ובעלה אגדי ניוהארט.
באותה פתיחה נראתה גם הדיילת היפהפייה רחל טרי,
כשבזרועותיה התינוקת שלה עופרה בת החודשיים. רחל, שבאה

תמה ועופרה, מבלות יחד עם ההורים שלהן בחזרה הגנרלית של
ערב שירי מרים ילן״שטקלים. ושוב, עופרה בת החודשיים
בזרועות אמה, כשהמוסיקה של שמוליק קראום לשיריה המק סימים
של מרים ילן־שטקלים, אינה מעירה אותה משנתה.
תמה בת 11 החודש היתד. בזרועות אביה, בעלה של רבקה
זוהר כיל קרנסקי, ויערית בילתה יחד עם שימרית ובעלה
הטרי, השחקן יוסי דרז׳אנסקי. כמובן לא נעדר מהחגיגה גם
כן קראום, בנם בן ה־ 14 חודש של שמוליק וג׳וזי, המכיר
בעל־פה את החומר, שכן הוא בילה יחד עם הוריו את כל תקו פת
החזרות.

בואו אגלה לכם סוד. אתם יודעים מהי
האופנה החדשה שפשטה בקרב דוג&ניות־הצמרת
של ישראל? לא? ובכן, האופנה
החדשה היא: להיות בהריון.
התחילה עם זה הדוגמנית קארין
דונסקי, שאחרי שלוש־עשרה שנות ני שואין
הרתה, והיא עומדת להביא לעולם
ילד ראשון לה ולבעלה שלמה, בעוד
מיספר חודשים. קארין ממשיכה להופיע
בתצוגות אופנה למרות הריונה הבולט.
היא אפילו מדגימה ביגדי־ים בדגם ביקיני.
דוגמנית־צמרת אחרת הנמצאת בחודשי
הריונה הראשונים היא מוריאל צווייג,
שלה בת בגיל שבע מנישואין קודמים. מד
ריאל, הנשואה לסוחר־האמנות והדוגמן-
לעת־מצוא סטיפן צווייג, הכריזה חגיגית
כי בניגוד לרעותה קארין דונסקי, היא אינה
מתכוונת להופיע כשהיא בהריון בולט.

בשבוע שעבר השתתפה מוריאל בתצוגת־אופנה
מטעם בית החרושת גודול־מזט,
כתום התצוגה הרימה כוסית יחד עם
חברותיה הדוגמניות, והודיעה באופן
חגיגי :״זו היתד. הפעם האחרונה, עד
לאחר הלידה.״

קארין דונסקי

מוריאל צווייג

הריון בביקיני

הריון במגפיים

פויוה גודן
משחקת פודו
ע הנסיך זג׳ארלם
ידעתי שזה יקרה, ידעתי שהיא תגיע לבסוף אל האריסטוקרטיה האמיתית,
ולא תבזבז זמן רב מדי על נובו״רישיס למיניהם.
ואשר יגורתי בא. הגברת פנינה רוזנבלוס״גולן, האחת והיחידה, נתקבלה
כחברת מועדון פולו (מעין מישחק הוקי שהמשחקים בו רכובים על גב סוסים)
אריסטוקרטי, שבני מישפחת־המלוכה הבריטית חברים בו.
המועדון נמצא באחד מגניה הפרטיים של אליזבת השניה, מלכת בריטניה.
אבל חכו, חכו, זה עוד לא הכל. פנינה היתה גם אורחת אישית של אשתו
של עלי חאן, בנשף מייוחד — או> כפי שהיא מתעקשת לקרוא לזה .״פארטי״ —
לכבודו של יורש־העצר הבריטי, הנסיך צ׳ארלס. אך מה לעשות, פנינה ממש
התאכזבה מכבוד יורש־העצר .״הוא נורא מאכזב בחיים״ ,היא מספרת.
חוץ מזה יש לפנינה קצת צרות עם מישרד״הפנים הבריטי. מה לעשות, שם,
בניגוד למועדון־הפולו המלכותי, עוד לא מכירים את מלכת־הסכס הישראלית, ולכן
לא נתנו לה רישיון־עבודה כדי שתוכל להופיע כזמרת בקאבארט, אחרי שחזרה
מפסטיבל סרטי״הפירסומת בוונציה.
אבל פנינה תמיד ידעה להפיק טוב מכל רע, ועד שתמצא לה דרכים משלה
כדי להשיג רישיון־עבודה, היא החליטה לשנות מעט את ה״שו״ שהיא תיכננה,
להוסיף רקדן וכמה שירים נוספים.
חוץ מזה נסעה לכמה ימים לבלפאסט, עיר״הדמים בצפון אירלנד, כדי להופיע
שם, ולחופשה היא נוסעת לסאן־טרופה שבריוויירה הצרפתית.
האם נותר מישהו המפקפק בסגולותיה של פנינה הקטנה מפתח״תקווה,
שבמקום לשחק פולו עם חברותיה מהשכונה היא חוזה במישחק פולו בחסות
הנסיך צ׳ארלס!

ויבולה הבילעדי של

חזרה לתחילת העמוד