גליון 2314

כתבתהשער וזקידמי :

כתבתהשער, ה א חו רי :

!אוו משום
את המוח!־!

בת תמוצה
והעויקים

האם התפטר מזכיר הממשלה
אריה נאור בדי שבהמשך מישפטו
לא ייחשפו הקשרים שכין הליכוד
ואיל־העיתונות הגרמני אכסל
שפרינגר? העולם הזה
מגלה מה עמד מאחרי
התפטרותו של
נאור.

המחאה החדשה

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל•
אביב. רחוב גורדה ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר * 136 העורך
הראשי: אורי אבנרי עורך־תבנית: יוסי שנון רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי * ראש
המינהלה: אברהם סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״נז, תל־אביב, רחוב
בן־אביגדור. הפצה ״גד״ בע״ס. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

השבוע הסתיימה השנה ה״אזר-
חית״ בלילה הנושא, בלוח הקאתולי, את
שמו של הקדוש סילווסטר. בשבוע זה
נערכות מסיבות רבות. זהו חלק מן
המציאות. העולם הזה, המסקר את המצי אות
על כל חלקיה, סיקר גם מסיבות
אלה.
הוא עושה זאת גם בשבועות שבהם
אין סיבה כה בולטת למסיבות, כמו שינוי
פיספר־השנה על לוחות־הקיר, ההמחאות,
;מיכתבים ותלושי־המשכורת. הוא היה
העיתון הראשון בארץ שהנהיג סיקור
שיטתי של מסיבות במדור מיוחד (״ממסי בה
למסיבה״ ,הנערך החל בשבוע זה
בידי נירה גל) .מדור זה, כמו רוב מדורי
העולם הזה, מצא לו מחקים רבים באמ־צעי־תיקשורת
אחרים.
סיקור זה עשוי בהחלט לעורר ויכוח
וביקורת.
עיתונאי נכבד כתב, לא מכבר, מאמר
חריף תחת הכותרת ״ספינת השוטים״,
שבו ייסר קשות את סיקור המסיבות
ביכלל, ואולי את סיקורן בשבועון זה
בפרט, אף כי לא הזכיר את שמו. מדבריו
עולה כי סיקור זה מזיק, מפני שהוא
מעניק חשיבות לתופעה חברתית שלילית,
גורם לחיקויה ולהעלמת הבעיות הקשות
העומדות לפני המדינה.
אולי מתאים דווקא השבוע לתת תשו בה
לטענה זו.

מ מ סי ב ה
ל מ סי ב ה
כראש כל הסיבות לסיקור מסיבות
חברתיות עומדת סיבה פשוטה: הן קיי מות.
ההשקפה
העיתונאית של העולם הזה
מבוססת על האמונה כי חובה היא לסקר
את המציאות כולה, על כל חלקיה, כחיו ביים
כשליליים, כחשובים, כפחות־חשו־בים.

א ם יש תופעה שאינה מוצאת חן בעיני
ק מן האזרחים, או אף בעיני האזר־כולם,
אין זו סיבה להעלימה. להיפך,
זוהי סיבה טובה לדווח עליה, לתאר
אותה, ואם יש צורך — גם להסביר
אותה.
יכול אדם להתלהב ממסיבות ולרוץ
ממסיבה למסיבה, כפי שעושים כמה אנ שים
המקשטים כימעט כל מסיבה בארץ
— אמנים, פוליטיקאים, אנשי־עסקים,
פקידי-ממשלה. יכול אדם להחרים את
כל המסיבות ולהדיר את רגלו מהן. יכול
אדם להשתתף מדי פעם במסיבה, לפי
מצב-רוחו ואופי המסיבה, כפי שאני עצמי
נוהג לעשות.
אך כולם צריכים לדעת מה מתרחש.
המסיבות הן אהד הסממנים של החברה
הישראלית. סממן זה מבטא כמה תכונות
חברתיות. מי עורך מסיבות? מה אופיין?
האם הן בזמניות וראוותניות או צנועות
ועליזות? האם הן נערכות על־ידי עשי־רים־חדשים
או על־ידי אמניס עליזים?

מדוע עורכים אותן? מה מתרחש בהן?
כל אלה הם נושאים לגיטימיים לדיווח.
די היה בסיבה זו. אך הייתי רוצה
להוסיף עליה סיבה מסוג אחר לגמרי.
העולם הזה מודע — אולי יותר מכל
עיתון אחר בארץ — לחומרת הבעיות
העומדות לפנינו. העימות הלאומי בינינו
ובין הפלסטינים, והעולם הערבי כולו!
העימות החברתי בין העדות השונות וה מעמדות
השונים ! העימות הרוחני והפוליטי
בין דתיים וחילוניים, ניצים ויונים,
,גן נאים ושפויים; הבעיות הכלכליות וה ביטחוניות
— כל אלה עומדים לנגד
עינינו בכל שבוע ובכל יום.
אילו היה שבועון זה מתעלם מכל הבע יות
האלה, ומתרכז תחתן במסיבות ריקניות
— בוודאי היה ראוי לכל גינוי —
ויש בארץ אמצעי־תיקשורת מסוג זה.
אך הטענה המקובלת כלפי העולם הזה
היא הפוכה: שאנחנו מתרכזים יותר
מדי בבעיות החמורות, שאנחנו ״זנושים
שהור על הנשמה״ ,שאיננו משתתפים ב־קשר־ההשתקה
הנוח לגבי המתרחש בשט חים
הכבושים, לגבי חומרת האפשרות
של עימות גרעיני, לגבי השתלטות הקנ אות
החשוכה על בית־הספר, הרחוב וה מערכת
המדינית, לגבי פרשות של שחיתות,
וכו.,
אנחנו רואים ב״האשמה״ זו מחטאה.
קיבלנו על עצמנו את החובה להציג את
האמת כפי שאנחנו רואים אותה; לפי
מיטב מצפוננו והבנתנו, ואנחנו משתדלים
לעמוד בכך.
אולם אי-אפשר לחיות בעולם שכולו
שחור, ואיננו רוצים לתאר את חיי המדי נה
כאילו היא חיה יום־יום ושעה־שעה
במועקה נוראה של פחדים, חששות וסכ נות.
החיים מורכבים הרבה יותר. יש
בהם חששות ושמחות, ריגעי-שפל וריגעי־אושר.
איננו רוצים שתקבל מרה שחורה
ברגע שאתה נוטל לידיך שבועון זה.
תיאור הצדדים היותר קלים ועליזים של
החיים ושל החברה עוזר לנו ליצור איזון
פסיכולוגי כלשהו.

* ל_הי*אנב קג
זאת ועוד: אני מאמין בצורך להי אבק
למען מדינה טובה יותר, למען
מציאות מדינית, חברתית, כלכלית ורו חנית
אחרת. אך איני מאמין כי מאבק
זה יתנהל בידי רואי־שחורות, נביאי־חורבן,
חורשי אדמה באפם. אלה יובילו,
לכל היותר, לירידה מהארץ.
אני מאמין במאבק שיתנהל בידי אנשים
אופטימיים, חובבי־חיים, אנשים המסוגלים
לשמוח ולחגוג מדי פעם גם ביודעם את
מלוא חומרת המאבק הצפוי לנו, ואולי
ביגלל זה. בזה נבדל הלוחם מן הקנאי.
הייתי רוצה שהעולם הזה ישקף, איכשהו,
רוח זו .׳

זרועות־הכיטחון טוענים: כתו של
המרצה לספרות נתנה מחסה לעריקים
מצה״ל ושיכנה אותם כביתה.
סיפורה האישי של אביבית
בלם, המכחישה את
טענות המישטרה ואומרת:
לא נתתי מחסה
לעריקים!

החלל שהותירה מאחריה תנועת שלום
עכשיו מתחיל להתמלא. העולם הזה
סוקר את התפתחותן של קבוצות־המחאה
החדשות, המפנות
אצכע מאשימה בלפי
הממשלה וכלפי האופוזיציה
הפרלמנטרית.

״צילמת* אותה בעירום

רקתו ממני את
כד העבודה שלי!

מתוך אהבה׳
הבחור שחזר כתשוכה נחשד כנסיון
לאנוס את כתו של היהלומן הדתי.
הוא מכחיש וטוען שאת בל שעולל
לה, וככלל זה צי־לומי־העירום,
עשה
מתוך אהכה.

ספן השלום איי כי נ תן חושף בראיון
להעולם הזד את יחסיו עם בתו ונכדיו,
מדבר על הרגשתו בשבוע שבו סיימה
׳ספינתו את שידוריה ואומר: לקחו
ממני את מכשיר העבודה
שלי, אז אני צריך
לחפש מקום אחר שבו
יקבלו אותי בלי׳ תנאים!

יחסים אסורים
תהת מעטה ככד של סודיות צולם
הסרט הישראלי חמסין על פרשת
היחסים האסורים כין כת המושבה
הגלילית והפועל הערבי. על מה שגילו
הכימאי והשחקנים
כמהלך הצילומים ועל
סצינת האהכה שגרמה
בעיות לש חקן המוסלמי.

רוצים אשה בשלה גבר ושתי נשים מגיבים על מאמרו
הפרובוקטיבי של הגבר האוסטראלי,
וטוענים כי במיטה זקוק הגבר לאשה
בשלה ומנוסה,
ושעליו להעדיפה
על־פני צעירה
חסרת־נסיון.

עיכטת על המוות!

פרקליטי שר־הדתות, אהרון אכו־חצירא,
המתינו לה בפינה, וכאשר אמרה השופטת
ויקטוריה אוסטרוכסקי־כהן את המילים
״הטיפוס הזה״ — מיהרו לנצל
את ההזדמנות. העולם הזה מגלה
מדוע ביקשו הפרקליטים שה־מישפט
יועבר לישופט אחר.

52 רפואת אליל או תגלית הדשה: מתיחת פנים ללא ניתוח 57 לארזי בפז יש תחביב מוזר: האיש כעל 200 הכובעים
הרופא הישראלי כערכה האפריקאית: אלכרט שווייצר הישראלי 60 68 כולם היו כיום־ההולדת ־טל פנינה רוזנבלום: זא־זא גאכור 74 הסילווסטר של, הבוהמה: הדם זרם ביין

מ דו רי קבועים : תשקיף במדינה
אתה והשקד הורוסקופ מכתבים תשבץ חשבון עוכר ושב
עולם קטן — ארצות־הברית, לוב
וסין

אנשים כעולם אנשים ממסיבה למסיבה כלונים הנדון — על סאדאת ומובארכ: חוסן
מבורך

יומן אישי — מי״ורדים בקאהיר, מר 56 בטיטו מבנגאזי ובזכות הצביעות
קולנוע — דה־נירו ודובאל בסרט
חדש, דאדלי מור והמיקצוען של 44 בלמונדו
שידור מדריך יטידורים
רחל מרחלת — איל־התעופה דדי
בורוביץ מתגרש

איש ממאדים
נמר של נייר
זה היה העולם הזה שהיה
ספורט
מה הם אומרים — סמי מולכו, צבי

רנר, דרור זייגרמן, עמוס גוטמן, עודד
גרא ואלישע שחמון

כתבת העולם הזה אודסה דנין מספרת כיצד לקח
אותה נסיך צרפתי לאורגיה של החכרה הגבוהה
כפאריס ועל מה שקרה לה שם.

חטא

פ א רי ס

שד מיפדגת העכודה כ־ ,1077 כאשר התנהל
המאבק כין שימעון פרס ויצחק רכין
על המועמדות לתפקיד ראש־הממשדה.

מי שפחווו שרכ שו

אנשי מיפלגת־העבודה, הזוכרים את מנדלבאום מאותה
תקופה, טוענים כי אז לא חבש כיסה. מייד אחרי
שהפסיד המערך בבחירות, הצטרף מנדלבאום למפד״ל,
ומיפלגה זו תמכה עתה במינויו לתפקיד החדש.

דירות כ רו בעה*תוד
קיבלו ג ס דירות

..ט־וד פרס ,,למבקר>
מי שהיה דובר מבקר־המדינה בשנים האחרונות, שמאי
קינן׳ יצא לשתי שנות־לימוד בארצות־הברית.
מקורות במישרד המבקר טוענים שהיה זד ,״טיול־פרס״,
שהוענק לדובר על־ידי מבקר־המדינה היוצא, הד״ר
יצחק נבנצאל, לפני פרישתו.

שכר ראשי
ההסתד רו ת:
500אלד ליי*
חברי הוועדה המרכזת של ההסתדרות מקבלים את
שכרם על־פי דרגה כ״ב של הדירוג האחיד. שכר־היסוד
שלהם, בדצמבר ,1981 היה 75,491ל״י. תוספת
אשד 100 : .ל״י, תוספת השכלה 9,222 :ל״י, תוספת
כוננות־על 16,962 :ל״י, תוספת ביגוד 787 :ל״י,
ספרות מיקצועית 1,299 :ל״י, שכר שעות נוספות :
31,805ל״י, עבור עבודה מפוצלת 14,248 :ל״י. סו־הכל
149,915 :ל״י.

על אדה יש להוסיף החזר הוצאות־רכב
המגיע ל־ 100 אלף ל״י כקירוב, והחזר
הוצאות אש״ל, העשוי להתקרב לסכום
דומה, וכס!• הכל — 300 אלף ל״י ויותר.

זיגל חוקר
ב!,קול י שראל י
ראש מחדקת־חקירות־הונאה כמיש
טרה, תת־ניצכ בנימין זיגד, מנהל
כימים אלה חקירה כמישרדי ״קול
ישראל״ כירושלים.
מעטה של סודיות אופף את החקירה,
שנדטאה עדיין אינו ברור אף
לעובדים כמקום.

מיליון דו ל ר
לנת שבניק בימית
לא רק עם מתיישבי העיר ימית עדיין אין סיכום על
גובה הפיצויים שישולמו להם. אין סיכום גם עם
אנשי המושבים בחבל. אלד, קיבלו עד עתה מיקדמות
על חשבון הפיצויים׳ המגיעות עד ל־ 30 מיליוני לירות
למישפחה.

כמישרד־המכקר אין יודעים לומר מהי
המטרה המיוחדת •טל לימודי הדובר־לשעכר.
קינן שוהה עתה עם מישפחתו בוושינגטון,
ולטענת הדובר הנוכחי •טל מכקר־המדינה,
הוא עושה את השתלמותו כמישרד מכקר•
המדינה האמריקאי.

א שת ידלין ־ מפיצה
עיתונים באמ רי ת ה
טלי לימי, אשתו של אשר ידלין, נטלה על עצמה
את הפצת הצהרון ידיעות אחרונות בארצות־הברית,
אחרי שהתייאשה מקבלת עבודה כיועצת מישפטית
במישלחת מישרד־הביטחון בנידיורק. בקשתה נדחתה
במיסגרת המדיניות של המישלחת שלא להעסיק
יורדים.

שרון רוצה לפקח
על הצנזורה
נוסף על הצעתו לעיתונאי רון בן־ישי לשמש
כדובר־על, שיפקח על דוברי צה״ל ומישרד־הביטחון
כאחד (ראה שידור) ,הציע שר־הביטחון אריאל שרון
תפקיד חדש גם לעוזרו, אבי דודאי.

שרון הטיל על דודאי דפקה על הצנזורה
הצבאית, כדי לשים עין על ידיעות הנוגעות
לו, ובמיוחד לסיכסוך כמישרד־הכיטחון.
הצנזורה היא חלק מאגף־המודיעין של צה״ל,
וכפופה לשרשרת־הפיקוד הצבאית.

זמיר ה ד לי ף ה מי כוו ב
היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר,
הוא שהדליף לעיתונות את המיכתב של היועץ
המישפטי של מישרד־הביטחון, שהסתייג מכוונותיו
של שר־הביטחון להכפיף אזרחים לקציני־צה״ל
במיסגרת האירגון מחדש של מערכת־הביטחון.

זמיר רצה להפגין בכך בלפי אריאל שרון
את התנגדותו לתוכן מיבתב זה.

ההערכה היא ביי ההסכם קרוב, ועד־פיו
יניע הפיצוי דמישפחות כעלות הוותק הרב
כיותר כמושכים לסך מיליון דולרים
אמריקאיים (יותר מ־ 150 מיליון דירות).

״אודליה״ תשדר
ב מ קו ם א* יפי

נישואין פי ק טי ב ״ ס

כעלי האוניה ״אודליה״ החליטו
לנצל את הפסקת השידורים של ״קול
השלום״ ,אונייתו של אייכי נתן, ולפתוח
כשידורי־רדיו, אחרי שנמנע
מהם לשדר שידורי טלוויזיה. החוק
שנחקק נגדם חל על שידורי־טלוויזיה
כלכד, מפני שלא היתה כוונה לפגוע
כאייכי.
כאשר החליט אייכי להפסיק את
שידוריו, לא לקח אפשרות זו כחשבון.

ברמח־ הגו לן
לצורך קבלת חלקות־אדמה במושבים המתאכלסים
ברמת־הגולן, התפתח נוהג של נישואין פיקטיביים.
החלקות במושבים ניתנות ל״מישפחות״ .רווקים,
המבקשים לרכוש חלקה כזאת, נישאים ומתגרשים
תוך פרק־זמן קצר אחרי שקיבלו את מבוקשם.

מזכירי המושכים מעלימים עין מן המתרחש,
שכן ההקצבות המוסדיות למושכים
מתקבלות דבי מיספר יחידות־המשק
המאוכלסות.

מנ דלב או ם היה ציר

ב ה תנ ח לויו ת
לפחות חמש מישפחות, שרכשו בתנאים מועדפים
דירות ברובע היהודי בירושלים העתיקה, קיבלו לאחר
מכן דירות בתנאים כאלה גם בהתנחלויות החדשות
בגדה המערבית.

מכיוון שעל איבלום הרובע היהודי אחראית
רשות מיוחדת — הוועדה לאיבלום — אין
אפשרות לבדוק כפילויות כאלה, ויצירת
מעמד חדש של ספסרי־דירות כגדה
המערבית.

רביו היה
במטה הימאים
התחקירנים שהתעמקו כתולדות
מרד-הימאים מיטנת ,1051 לקראת
שידור התוכנית עליו בטלוויזיה, גילו
לא רק שדויד כן־גוריון פיקד אישית
על המישטרה שסילקה את הימאים
מאוניותיהם, אלא חשפו גם עוכדה
שלא שודרה כתוכנית.
הסתכר להם כי יצחק רבין, אז
מפקד־חטיכה כשרות פעיל, השתתף
כישיבות מטה־השכיתה של הימאים,
שניהל את המרד, ושרוב חבריו היו
ותיקי־הפלמ״ח.

חקיר ה ב סיי ר חרו ת
בתל ״ א בי ב
בסניף־הצפון של תנועת־החרות בתל־אביב מונתה
ועדת־חקירה לבדיקת אי־סדרים. סניף זד, נשלט עד
עתר, על־ידי עסקן־חרות מיכאל קליינר, ועוזרו של
הקבלן אהרון גניש, דודי אפפל. לאחרונה התארגנה
בסניף אופוזיציה חזקה, בעידודו של הח״כ רוני מילוא,
יריבו של קליינר.

סניף־הצפון משגר לוועידת תנועת-החרויר
40 צירים (מתוך ,)000 ולאחרונה נערכו
כו כחירות לוועד המרחכי של תנועת־החרות.
אחרי הכחירות שינו אנשי קליינר
ואפפל את רשימת הנבחרים, וכעיקבות כך
מונתה ועדת־החקירה הפנימית.

בי טו ח־ ה ש ער
לכל יצואן בנפרד
החברה הממשלתית הממונה על ביטוחי־שער
ליצואנים עומדת לשנות את השיטה, שעל-פיה מפוצים
היצרנים הישראליים, כאשר חלים שינויים בשערי־המטבעות
של מדינות־היעד.
עד כה נעשה הפיצוי על־פי התחשבנות, שבבסיסה
עמד השינוי ב״סל המטבעות״ ,כלומר: ממוצע 1 השינויים במטבעות שונים.

מעתה ייערך החישוב לכל יצואן כנפרד* ,
על פי השינוי כשער המטבע של המדינה
שאליה נערך הייצוא, לעומת השקל
הישראלי.

גו לדנברגו גו לדברג
עוד חברהי שראלית
בוול־ס טרי ט

מיפלגח־־־העבודה

חברת התרופות הישראלית טבע עומדת להצטרף אל
קומץ החברות הישראליות, המנפיקות מניות בבורסה
הניו־יורקית.

הנגיד החדש של ״כנק ייטראל״ ,הד״ר משה
מנדלכאום, היה ציר כ״וועידת ההתמודדות״

החכרה הישראלית עומדת לצאת כהנפקה
ראשונה כוול־סטריט כחודש מאי השנה.

האות נו״ן גרמה לשיבוש בכתבה על ״הדילמה של
הסניגור״ (העולם הזה .)2312 אות זו מבדילה בין שמו
של יו״ר לישכת עורכי־הדין, אמנון גולדנברג, ובין
שמו של מזכיר הכבוד של מחוז תל־אביב בלישכת
עורכי־הדין, נחמן גולדברג. שניהם הוזכרו בכתבה.
הדימיון הרב בשמות גרם לשיבוש, היה זה גולדנברג
שהתיר לכמה ממשתתפי תוכנית־הטלוויזיד, דילמה
להופיע על המירקע, ולעומתו טען גולדברג שהיתר
זה משמעותו ״קרח חם״.
טעויות מסוג זה יימנעו אם ישעבדו אנשי־ציבור את
שמותיהם.

במדינה
העם
מתחתדסל בי הו ד ה
קשיש: ,מכובד וחסר
תוקף — כזהו המבקר
המבוקש על־ידי הליכוד.

שום שילטון אינו אוהב ביקורת•
שילטון הליכוד אינו יוצא
מן הכלל.
תפקידו של מבקר־המדינה הוא
בעל חשיבות רבה במישטר ה ישראלי.
אך מידת יעילותו תלויה
בל־כולה באישיותו של המבקר
עצמו. כאשר המבקר הוא איש
חלוש ונוח־לבריות, יורדת חשיבות
מישרתו, ושרביט הביקורת
עובר כולו לאמצעי־התיקשורת.
כאשר המבקר הוא אישיות חזקה
ובעל תחושה של שליחות, הוא
יכול להביא תועלת עצומה.
השבוע הועלתה מטעם הליכוד
מועמדותו של עורך־הדין יצחק
טוניק לתפקיד זה. טוניק הוא
מישפטן קשיש, שיצא בדימוס.
הוא אדם מכובד, וכיהן בעבר כנשיא
לישכת עורכי־הדין. אך
מעולם לא נודע כאישיות תקיפה
מאוד, עצמאית מאוד או מבריקה
מאוד.
תחתית החבית. העלאת
מועמדותו של טוניק היא חלק מ־סידרה
ארוכה של מינויים כוש לים
מטעם ממשלת־הליכוד.
בראשית ימי המדינה מילאה
מפא״י את המנגנון באנשי אמונה.
אך מפא״י היתה עתירת־כו־חות,
ולרשותה עמד מיבחר גדול.
כשעלה הליכוד לשילטון ב־
,1977 נזהר. היתד, לו בושה מסו־יימת.
כאשר הציע מנחם בגין

לעצוד את אריק

ן, ה היה עימות מלכותי :
י ״דויד מלך ישראל״ התייצב
מול ״אריק מלך ישראל״.
הנושא היה, לכאורה, פינוי
ימית: האם לסלק את הפולשים
לאיזור מייד, או רק ערב הפינוי
הסופי? אריאד שרון, שאינו
רוצה להסתכסך עם המתפרעים בימית
ועוצרי־הנסיגה, שהם חלק
מהציבור האלקטורלי שלו, רוצה
לדחות את הפינוי. הוא סבור כי
יריביו רוצים להכניסו למלכודת.
מכיוון שהוא האחראי לחוק ולס דר
בימית (הכפופה למימשל צבאי,
בהיותה שטח כבוש) ,הוא יצטרך
לפנות את המורדים מייד, אם תתקבל
החלטה כזאת.
מולו התייצב הפעם, בעימות
גלוי, השר דויד לוי.
לאיש מן המסובים לא היתה
אשלייה לגבי טיב העימות. בעיית־ימית
הפכה מישנית. הנושא ה אמיתי
לא היה ימית, אלא כסא
ראש־הממשלה. הקרב הגדול על
ירושת מנחם בגין החל.
קרב מוקדם זה הסתיים בתוצ אות
מאלפות. שיבעה שרים התשיבעה
ייצבו
מאחורי אריק,
מאחורי לוי. שניים השתמטו.
שניים נעדרו.

• 7מול 7
הפלגות השרים לא הי•
* תה על פי יחסם למתפרעים
בימית. לא היה זה מאבק בין ני־

צים ויונים, שומרי־סדר ופורעי-
סדר. ההתפלגות הוכתבה כולה על־ידי
אינטרסים אישיים וסיעתיים.
כך התייצב מאחורי אריק אחד
ממתנגדיו: שימחה אדליד•
מדוע? ארליך הפך נושא־כליו
של מנחם בגין, והוא סבר כי
גישתו של אריק בנושא זה תוא מת
את גישת בגין. אך אותו אר ליך
הפתיע את הנוכחים באותה
ישיבה עצמה כאשר נמנע מלהצ ביע
בעד הארכת כהונתו של. ה־רמטכ״ל,
רפאל איתן, בשנה נוס פת
— אף שידוע לכל כי בגין
הוא שתבע זאת מאריק אולטימ טיבית.
זה היה אחד התנאים שהכ תיב
בגין לאריק, כאשר מסר לו
את תיק־הביטחון.
לעומת זאת התנגד לאריק השר
יצחק מודעי, שהוא נץ קיצוני.
באותו היום פירסמה התנועה
לעצירת־הנסיגה הודעה נלהבת
בזכות מודעי, על כי השמיע את
הדיעה השערורייתית שעל ישראל
לשקול מחדש את ביצוע חוזה-
השלום, ביגלל התבטאות זו או
אחרת של מצריים. מודעי הצביע
נגד אריק מפני שיצחק כרמן,
שר האנרגיה, השמיע לא מכבר
את הדיעה כי על הליברלים להו פיע
״בבחירות הבאות ברשימה
נפרדת. מודעי הליברלי לא רצה
להניח לברמן את דגל העצמאות
הליברלית.
מכיוון שמודעי הנץ נהג כך,
נאלץ גם אברהם שריר הנץ,
ראש הסיעה המתחרה, לנהוג כך.
וביגלל אותה סיבה — אך בנד

הופך — הצביע גירעון פת למ ען
אריק, תוך השמעת קישקושים.
מול אריק התייצב מרדכי
ציפורי, שונאו של אריק, שהעז
להצביע גם נגד הארכת כהונתו
של הרמטכ״ל. ציפורי סבור כי
רפול הוא אסון.
• 1השיבעה של אריק: שימחה
ארליך, יעקוב מרידוד, יוסף
בורג, זבולון המר, גירעון פת,
אליער שוסטק ואריק עצמו.
!• השיבעה של לוי: יצחק מודעי,
משה נסים, אברהם שריר,
יצחק ברמן, מרדכי ציפורי, חיים
קורפו ודויד לוי עצמו.
שניים חסרו, ולעריקתם היתד,
משמעות רבה. יצחק שמיר,
ויורם ארידור מהווים, יחד עם
דויד לוי, את השלישיה המובילה
לעצירת אריק. אילו היה יורד
מנחם בגין מחר מן הבימה, היו
שלושה אלה מתייצבים בראש ה מחנה
של אנשי־חרות, שמשימתם
העליונה תהיה לעצור את אריק.
האיש החזק בשלישיה הוא לוי,
אך המועמד לראשות־הממשלה
יהיה, מן הסתם, יצחק שמיר.
אם כן, מדוע נמנעו השניים מ להצביע
בעד לוי, ובכך להנחיל
לו ניצחון מכריע על אריק? התשובה
האופיינית: הם פחדו מפני
בגין.
בגין עצמו נעדר מן הישיבה,
בשל נכותו. נעדר גם אהרון
אבו־חצירה, ביגלל מישפטו.

• אחריו המ׳סל
ף } ה רוצה בגין ז
לגבי הנושא המסויים, קרוב
לוודאי שדעתו כדעת אריק. אין
הוא שש לעימות עם פורעי-ימיח,
שהם בשר מבשרו, תלמידיו וחני כיו
מאתמול. גם הוא, כמו אריק,
מקווה כי בסופו של דבר יסתדר
הכל מעצמו, מורדי־הפיתחה יישח קו
ויישחדו, ולא יהיה צורך בעי מות חמור. אין הם שועים לאזה רות,
שדויד לוי אימץ אותן לעצ מו,
כי בחבל־ימית הולכת ומוק מת
מחתרת לוחמת, חמושה היטב,

השר לוי
יריה ראשונה
שמנוי וגומר עימד, להיכנס לעי מות
מזויין, להמריד את צה״ל
ולקרוא למרי לאומי.
אולם אנשי־חרות מאמינים כי
בגין אינו רוצה באריק שרון כ־ביורש
.״הוא ביכלל לא רוצה ב יורש,״
חייך אחד משרי־הממש־לה.
אך פחות מכל הוא רוצה ב־אריק.
הוא ממשיך לחשוד בשר-
הביטחון שלו, הנראה לו כדיק טטור
פוטנציאלי, והיה מעדיף
עליו מישהו מן ״המישפחה הלוח מת״.

מכיוון שבגין אינו רוצה
ביורש, אינו מוכן גם להסדיר
בעוד מועד את הירושה, כפי ש עשה
אנוור אל־סאדאת. הוא פועל
מתוך עיקרון של ״אחרי המבול״.
מעשהו האמיץ של דויד לוי מו כיח
כי עסקני חרות הגיעו לכלל
המסקנה כי הזמן דוחק, וכי עתה
הזמן לעצור את אריק. התוצאה
של תיקו על נושא זה, בשעה זו,
הוא הישג נכבד מאוד לשר השי כון
מבית־שאן. גם הנימוק שהש מיע
— ״אילו זה קרה בבית־שאן,
האם גם אז היו השילטונות מתייחסים
למתפרעים כמו בימית?״
—,היה בעל כוח פסיכולוגי רב.
לוי מופיע כאיש עדוודהמיזרח,
אכולי־המרירות, מול אריק שרון,
איש הצמרת האשכנזית.
אולם זוהי רק היריד. הראשונה.
קרב ראשוני זה כבר הוכיח את
נקודות התורפה. אריק הוא איש
אחד, אך הוא יודע מה הוא רוצה.
דויד לוי תלוי בקואליציה של עס קנים,
שחבריה הם הפכפכים.
הנושא הרשמי — פינוי ימית
— הועבר להכרעה בוועדת־השרים
לענייגי־ביטחון, שבה שולט אריק
שרון.

לתפקיד לנהוג בחוכמה.
בלתי־ידוע פרופסור האלוף (מיל׳) דני מט, שסיים
נשיא־המדינה, נרתע מפני גל ה לעג
והביקורת. יצחק נבון, איש השבוע את תפקידו כמתאם ה מיפלגת־העבודה,
זכה בתפקיד ו פעולות בשטחים הכבושים, וגם
את שרותו בצה״ל, לא עמד אף
ממלא אותו בכבוד.
אך מאז ניצחון הליכוד ב־ ,1981 פעם בדילמה זו.
נפרצו כל הסכרים. בכל המישו נכס
לאשי״ף. מט התמנה ל רים
מבוצעים מינויים פוליטיים תפקיד רב־אחריות זה על־ידי עזר
מובהקים, המהדירים לעמדות מפ וייצמן, למרות אזהרות חמורות ו
תח ולג׳ובים אחרים אנשים חסרי מצד מקורביו, שטענו כי דני מט
כושר ורמה. עיתונאים כושלים הוא קנאי צר־אופק, בעל אינט מערי־השדה
נשלחים לתפקידים ליגנציה מוגבלת מאוד. כמו לגבי 1
של נספחי־עיתונות בשגרירויות
מינויים אחרים, התעלם וייצמן
מרכזיות, עסקנים זוטרים מוצעים מן האזהרות. הוא סמך על חוב־לתפקידי־מפתח,
וגם מישרה מר מתו שלו עצמו, עד כי נראה לו
כזית כמו זו של נגיד בנק ישראל שמידת האינטליגנציה של הכפו־ |
מאויישת על־פי שיקול מיפלגתי פים לו אינה חשובה.
מובהק.
אולם וייצמן התפטר, ודני מט
נשאר. במשך שלוש שנות כהונתו
בתפקיד זה הצליח להביא להידרדרות
מתמדת של המצב. אנשי
המתאם הדך
אש״ף בביירות ראו בו נכס.
כאשר רואיין עם סיום תפקידו,
מינויו היה מישגה,
היה ברור כי דני מט לא למד
וסילוקו 7א יביא לשיגוי דבר מנסיון זה. הוא חזר על כל
אמונות־האיוולת, שעל פיהם נהג
אין מושל צבאי חכם.
כסולטאן השטחים הכבושים.
טיבעו >2זל כל מישטר־כיבוש
בלי מיפנה. הרחקת מט מן
הוא שגם אדם אינטליגנטי, ה האחריות
היתה יכולה להוות הז מופקד
עליו, נאלץ לנהוג כטיפש,
דמנות למיפנה לטובה, לולא נמ כי
מישטר־הכיבוש הוא מטיבעו
סרה האחריות למעשה לאיש־מישטר
של דיכוי, השולל זכויות־אמונו
של אריאל שרון, הפרופסור
יסוד מן האוכלוסיה הכפופה לו.
מנחם מילסון. אין הדבר מעלה
הדיכוי מעורר התנגדות, וזו מצידה
את רמת־התיחכום של השילטון
מגבירה את הדיכוי. במעגל-קסמים
זה אין גם אדם אינטליגנטי יכול הישראלי.

שטחים מוחזקים

כוחותע ליוני ם

בי שראל
״ ר קי ע״ .יד
מציעההלך

סוף שבועחלומי
באיהמקסים רודוס
חפשיתלקאזינו!!
כניסה של $225 כולל:
במחיר מיוחד

• טיסה הלוך ושוב
• מלון מדרגה ראשונה
י שחיארוחות:בקרוערב

\ ״ הסעותמשדה התעופהברודוס למלון וחזרו במוצאי חזרה י אחה״צ
היציאה בכל
מתחיליום ב2-הי 21.1.8
״יי המבצע
״זז. ז
׳ עעדן ז
הזדרזלהרשם עוד היום י ר ו סיווו ח

מ שרד רא שי: ר ח׳ פרי שמן 14ת״א,
טלפון ך246-\2י 03ובבל סני פי ״קופל״

;;׳ כפוף לאשור ממשלתי בהתאם לתקנות טיסות השער

לע\לם וזגחל נ\\ 0עטץ זגד\ל -0״?\\פל״ ץ־

סועדזן 5

לתרבות חדשה

רח׳ הם ,5תל־אביב
.טל׳ 297263

ניחן להשיג את

יום שלי שי ה־ 12.1.82

יוקרן הסרט

חייל בכ חול

ביום שלישי: בערב

עם פיטר שטראוס
וקנדיס ברגן

בקיוסק המרכזי

המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

ליד דואר א לגובי

הפרקליטים בחרו בקפדנות את העיתוי לזריקת הפצצה:

תי הס יבקשו את פסילת השו־פטת?״
חזרו ושאלו מישפטנים
במיסדרונות בית־המישפט. לבעלי־המיק־צוע
היה ברור מלכתחילה כי המילחמה
של סניגורי השר אהרון אבו־חצירא מת מקדת
בשופטת ויקטוריה אוסטרובסקי-
כהן (העולם הזה .)2308
אוזן רגישה
ך* עיתוי היה מושלם. יום לפני שא י
י מור היה השר לעלות על דוכן-

אבו־חצירא ושל שותפו לכתב-האישום,
משה גבאי, מתחילים באותיות אלה.
דעתם של הסניגורים לא היתה נוחה
מכך. סניגורים חוששים משופטים שבאו
מפרקליטות־המדינה וכל חייהם ראו רק
צד אחד של המיתרס, והגברת אוסטרוב־סקי־כהן
עלתה לכס־המישפט מהתביעה
הכללית.
היא התחילה את עבודתה שם כצעירה
מוכשרת והגיעה לדרגת פרקליטת מחוז
תל־אביב. מעולם לא ייצגה נאשם, אלא
תמיד כתבה כתבי־אישום ואספה ראיות
להרשעת נאשמים. לכן חוששים סניגורים
כי גם היום, אחרי שעברה לשבת על

לזמן ארוך ככל האפשר. אלא שהנשיא
כהן היה מוכן לקבל את התיק רק בתנאי
שהוא יידון מייד. הנשיא גרס כי אין זה
מכובד ששר בישראל יהלך זמן רב
כאשר חרב המישפט תלויה על צווארו.
כאשר לא הסכימו הסניגורים ל שמיעה
מיידית של המישפט, הוחזר
התיק אל השופטת, שהיתר, אמורה לשמוע
אותו מלכתחילה. בינתיים, נבחר אבו־חצירא
כחבר בכנסת העשירית, וסני-
גוריו טענו מייד כי משום כך לא תופסת
ההחלטה על הסרת־ד,חסינות, שנעשתה
בכנסת התשיעית. הם טענו כי יש להסיר
שנית את חסינותו של השר, ורק אז
אפשר יהיה להעמידו לדין מחדש.
השופטת אוסטרובסקי-כהן דחתה טענה
זו, והסניגורים מיהרו לבית־המישפט־הג־בוה־לצדק,
כדי לערער על החלטתה. עקב
כך נגרמה עוד דחיה, אבל גם הבג״ץ
החליט שהדין עם השופטת, והתיק עמד
לחזור אליה.
אז ביקשו הסניגורים מנשיא״בית־ה-
מישפט־העליון, השופט משה לנדוי, להח ליף
את מקום השיפוט. הם טענו כי משום
שהשר עובד בירושלים ומתגורר באש דוד,
יהיה לו קל יותר למלא את תפקידו
הפרלמנטרי, בתקופת המישפט, אם זה
ייערך בירושלים. הנסיעות התכופות ל-
בית־המישפט בתל-אביב יפגעו בעבודתו
של השר.
בקשה זו גילתה לכל את כוונותיהם
האמיתיות של הסניגורים. הם פשוט
ביקשו באופן אלגנטי להחליף את ד,שו
והשם
אפדחצירא ופרקליט כספי (כחגיגה לייד הכותל*)
תרגיל מישפטי בעזרת וזשס
העדים ולהביא את גירסתו־הגנתו לפני
הציבור, קם הסניגור הוותיק, שלמה
תוסיה־כהן, וביקש את פסילת השופטת.
העילה היתה שתי מילים שנאמרו ל סניגור
השני, רם כספי, ימים ספורים,
קודם לכן, בלישכה של השופטת. בתצהיר
שהגיש, סיפר כ0פי { כי כאשר ביקש
מד,שופטת לשנות את תאריך המישפט,
כשהיה רק הוא והמתמחה בלישכתה, פנ תה
אליו הגברת אוסטרובסקי־כהן ושא לה
:״כמה זמן בכלל הוא יעיד, הטיפוס
הזה?״
״המילים, הטיפוס הזה׳ מבטאות זילזול
וחוסר־הערכה,״ אמר הסניגור, ולכן ביקש
מהשופטת לפסול את עצמה.
עד לשלב זה של המישפט השתמשו
כבר הסניגורים בכל החיצים המישפטיים
שהיו בידם בנסיון להחליף את השופטת
בדרכים אלגנטיות. לא היה זה סוד, מיום
הגשת כתב־האישום נגד השר בבית־המישפט
המחוזי בתל-אביב, כי הוא
יידון לפני השופטת ויקטוריה אוסטרוב־סקי־כהן.
תיקים
פליליים מתחלקים בין השופטים
לפי האותיות הראשונות בשמם של הנא שמים,
והאותיות אלף עד דלת שייכות
לשופטת אוסטרובסקי־כהן. שמותיהם של

כס־המישפט, תהיה אוזנה רגישה יותר
לטיעוני התביעה.
אולם הכללים של חלוקת תיקים בבית-
המישפט בתל־אביב הם טכניים ונוקשים,
ורק נשיא בית־המישפט המחוזי, השופט
בנימין כהן, יכול לשנות זאת, במיקרים
מסויימים, ולהעביר תיקים משופט אחד
לשופט אחר.

סניגורים במילפוד
ולס, כאשר נדון העניין לפני הנשיא
י ו כהן במאי ,1981 היו הסניגורים
במילכוד. כשרצו להחליף את השופטת
ולהעביר אח הדיון בתיק לשופט בנימין
כהן, העיתוי היה גרוע מאוד עבורם. הם
לא רצו להתחיל בשמיעת המישפט לפני
הבחירות לכנסת, כאשר השר אבו־חצירא,
שיצא בשן ועין ממישפטו הראשון, הקים
את מיפלגתו החדשה, תמ״י, והיה עסוק
בגיוס קולות בוחרים. עדויות התביעה
עלולות היו להכפיש את שמו ולהרוס
את הקאריירה הפוליטית שלו.
לכן היה זה חיוני לדחות את המישפט
* אחרי זיכוי אבו־חצירא במישפטו הראשון.

פרי,ליט
תוסיה־כהן
בשם חברי הנכבד
פטת — כי אם יועבר המישפט לירושלים
יוצא התיק מידיה של השופטת אום-
טרובסקי־כהן.
^ אך גם תרגיל זה לא צלח בידם. הנשיא
דחה״ את הבקשה וסוף־סוף חזר המישפט
לתל־אביב, והתחיל להישמע ארבעה ימים
בשבוע.
כעת עצרו הכל את נשימתם כדי לר אות
מתי יבקשו הסניגורים את פסילת
השופטת. היתה הרגשה כי הם חיכו לה
בפינה. מישפטנים בתל-אביב התערבו כי
לא יארך יותר משבועיים עד שהשופטת,
הידועה כקיצרודרוח, תאמר משהו שייתן
בידי הסניגורים נשק נגדה. אולם להפ תעת
הכל היתה השופטת קורקטית וסב־לנית
ביותר. אם התרגזה, היה זה בדרך-

השופטת אוסטרוכסקי־כהן
חיברה כתבי־אישום
כלל על התביעה דווקא. אל הסניגורים
התייחסה בכבוד רב.
פעם בפעם ביקרה את אחד העדים,
שהיו סרבנים ומיאנו להעיד, ועל חלקם
אף הכריזה כעדים עויינים. זמנה של
התביעה עמד להסתיים, ולא נותרו כמעט
גרגרים בשעון־החול המישפטי שלה. הת ביעה
סיימה את ראיותיה והגיע מועד
עדותו של השר עצמו.
זה הרגע הקריטי במישפט פלילי. כאשר
עולה הנאשם לדוכן־העדים, משמיע את
גירסתו ומגלה את קו־הגנתו, הוא חשוף
לחקירה נגדית של התביעה. מכאן ואילך
אץ הוא יכול עוד להתחמק. כל מילה
שיאמר בעדותו היא סופית. הוא לא יוכל
לשנותה או להכחישה מאוחר יותר.
מכיוון שהתביעה הביאה עדים טכניים
רבים ומיסמכים שונים ומסובכים. היה
על הסניגורים לעבור עם השר על כל
החומר הרב שנצטבר בינתיים. היה עליהם
לעבור על כל צ׳ק שהוגש, ולהכין את
הסברו של השר בעניין. התובעים — פרק-
ליט־המדינה, גבריאל בך, פרקליטת־מחוז־המרכז,
הגברת שרה סירוטה וסגניתה,
עדנה ארבל, חיכו בכיליון־עיניים כדי
לחקור את השר בחקירה-נגדית ולהוציא
מפיו כל דבר העלול לעזור לתביעה.

שופט מריר
ונ ק מן
לד יכלו, היו כמובן הסניגורים מעלים
י י את השר לעדות בתום עדויות־ההג-
נה. אלא שלפי החוק עליו להיות העד
הראשון. ולכן הם עטו כמוצאי שלל רב
על המילים הספורות שנאמרו על ידי השו פטת
בלישכתה, במעמד כמעט פרטי,
וביקשו את פסילתה.
השופטת אף לא זכרה כי השתמשה
בביטוי זה, והסבירה כי גם אם אמרה
זאת, לא היתד, לה כל כוונת־זדון או
זילזול. היו אלה מילים של בדיחות־הדעת,
אשר נאסרו תוך התלוצצות עם
סניגור שהוא ידיד ותיק .״נעשה כאן
מישפט־צדק,״ הכריזה השופטת ודחתה
גם בקשה זו של הסניגורים.
כצפוי, לא היה זה סוף הדרך. על
החלטתה ׳זו של השופטת עירערה הגנה
בבית־המישפט-ד,עליון, ועד שיוחלט שם
גורלה של הבקשה אין להמשיך במישפט.
במשך השנים התגבשו כללים שונים,
לפיהם יחליט בית־המישפט־העליון אם יש
לפסול את השופט אם לאו. אולם גם אם
יוחזר הדיון לשופטת, יספיק הזמן לסני-
גורים להכין בינתיים היטב את השר
לעדותו, על כל החומר שנדון עד כה
במישפט,
סניגורים רבים נמנעים לבקש פסילת
שופט, פן יקומם הדבר את השופט נגדם
ויהפכו מריר ונקמן כלפי הנאשם. לעומת
זאת, במישפט שעין־הציבור מופנית אליו
ללא־הרף, כמו מישפטו של השר, ייתכן
דווקא ההיפך — אחרי העלאת טענה
כזו מצד הסניגורים, תהיה השופטת זהירה
מישנה־זהירות בהחלטותיה, פן יחשדו
בה, חס־וחלילה, בנטייה לצד זה או אחר.
למרות מקוריותם ויסודיותם של הסניגורים
במישפט, נראה כי ניצלו את כל
הקלפים המישפטיים שהיו בידם. מעתה
יהיה עליהם לסמוך על קז־ההגנה שיזמו,
ועל עדותו של השר. אילנה אלץ !

^ השונטת האומנית הזהיוה את ומנוע את גיוו העובדה שאידהעיתשת
נאור :״אינו חייב להפליל את עצמו ר הגרמני הימני־קיצוני תרם לליכוד?
^ האם שימש נאור מכשיר בירי מעור
^ האם עזרה לי שכתו של בגין
סמוי, שרצה להבטיח את בחידת וגן?
בעקיפין לקריקטוריסט שפ וסם ניוד
* האם התפטר נאור מתפקידו כדי השואה קריקטורות אנטי־ שמיות?
ך* ידיעה נפלה כרעם ביום בהיר: מזכיר הממשלה,
• י אריה נאור, החליט להתפטר מתפקידו. הוא אמנם
נימק את החלטתו בכך שאחרי חמש שנות כהונה מן
הראוי שיפנה את מקומו, אך איש לא נטה להאמין
להסבר דחוק זה. לכל היה ברור שהתפטרותו של
נאור קשורה במישפט שהתנהל נגדו בבית־הדין המישמעתי
של עובדי־המדינה בירושלים, בעיקבות תלונתו של
העיתונאי־קריקטוריסט רענן לוריא.
החלטתו של נאור לא הפתיעה את אנשי לישכת
ראש־הממשלה ,׳שהובאו בסוד הפרשה. מהלכיו של מזכיר
הממשלה הממושקף היו מתואמים יומתוכננים לפרטי־פרטיהם.
פרקליטו, עורך־הדין יחזקאל ביניש, שוחח
עם אנשי פרקליטות המדינה על האפשרות שהמשך הדיון
בפרשה יבוטל. נאמר לו שאם יקבל מנחם בגין את
התפטרותו ׳שיל נאור, ישקול זאת הפרופסור יצחק זמיר
בחיוב.
בתנועת החרות התנהלו דיונים קדחתניים. כדי להסיט
את זרקורי העיתונות ממזכיר הממשלה הנבוך נמצא לו
מייד מחליף. עורך־הדין דן מרידור. נבחר גם המועד
המתאים: שלושה ימים לפני עדותו הצפוייה של עד
התביעה הראשי, לוריא.
מדוע חשש כל־כך נאור מהמשך המישפט? לכאורה,
שום דבר חדש כבר אינו יכול להתגלות. פרטי פרשית
״הפתק״ שכתב נאור, ופו דו־שיח בין נשיא ארצות־הברית
והקנצלר הגרמני, כבר נדונו ונדושו בכלי־התיקשורת.
נאור העיד נגד לוריא בבית־מישפט גרמני,
במ״שפט שמנהל זה האחרון נגד עיתונו של אכסל
שפרינגר, די־ולט, ובכך חשף את עצמו שוב לכלי־התיקשורת
בפרשה המבישה. לכל היותר היה יכול
בית־הדין המישמעתי לנזוף בנאור או לקנוס אותו.

שמטרתו האמיתית של נאור היתה לשתול את הידיעה
אצל לוריא. בתיקווה שהוא יפרסם אותה, שאם לא
כן קשה להבין את סמיכות הפרשיות.
תיתכן גם אפשרות שלישית: שנאור אמנם ביקש
למצוא עבודה בעיתוניו של שפרינגר, אך חשב כי
באותה הזדמנות יוכל ״להרוג עוד ציפור״ ,ולשרת
את רגן במערכת הבחירות ישלו נגד קרטר.
תוכן השיחה, שאת פרטיה כתב נאור, חמור במיוחד
ביגלל השורה האחרונה, כפי שהופיעה בכתב התובענה
(ראה גלופה) .כאשר קרטר אומר לשמידט כן, אבל לך
אין יהודים״ — האסוציאציה הראשונה היא השואה, שבה
ניספו רווי יהודי גרמניה.
מכל מקום, המסקנה מפרשה זו היא אחת: שגנרם
רם־דרג בישראל ביקש להתערב במערכת הבחירות
בארצות־הברית על־ידי מסירת מידע סודי — אמיתי
או כוזב — וקיווה להשפיע על צורת ההצבעה של
היהודים האמריקאים. ועוד: שהפעולה היתה מתואמת
ובו־זמנית.

העדות בגרמניה
אפק טי בי ת יו תר
ך ־ ת חו ם ה רגי ש השני שעלול היה להיחשף, וזאת
י י ניסו נאור והממונים עליו למנוע בכל מחיר —
היה יחסי ישראיל־גרמניה, ובמיוחד מערכת היחסים
המיוחדת שבין ראש־הממשליד, מנחם בגין ותנועת החרות,
ובין אייל העיתונות הימני־קיצוני אכסל שפרינגר.
הן נאור הן לוריא סירבו להתבטא בנושא זה, כמו
בנושאים אחרים, בטענה כי ייתכן שמיש פטו של נאור
יתחדש. אך ניתן ללמוד על עניין זה משורה ארוכה
של אירועים ועובדות שבחלקן כבר נחשפו במישפט
שמתנהל עתה בהמבורג ׳שבגרמניה נגד די־ולט בעיהבות
!׳.ט, בלקבות
תביעת הפיצויים שהגיש לוף יא<

במשך החודשים הארוכים ׳שקדמו לפתיחת המישפט
התנהל מאבק סמוי בין רענן לוריא וממשלת־ישראל.
לוריא סיפר לידידיו בארץ שאנשים מיסתוריים חוקרים
את שכניו ובודקים את חשבונות הבנק *שלו, ואילו
הוא מצידו דאג להעביר איומים על מה שהוא עומד
לחשוף. נראה שבשלב זה ידו של לוריא היתד, על
העליונה: כל מה שמצאו נגדו היה, שפירסם קריקטורות
מנחם בגין באור שלילי. איומיו שלו,
שהציגו את
לעומת זאת, הביאו להתפטרותו ישל נאור.

די־ולט שייך לרשת עיתונייו של אכסל שפרינגר.
כמו כל העיתונים האחרים, גם עיתון זה מייצג הו
ימני־קיצוני, שעלה התאנה היחיד שלי הוא היחס
הח ובי לימיו בישראל. הסיכסוך ביו נאור ולוריא פר?
מי קמת ראיון שהעניק בגיו ללוריא, ואשר פורסם
ויוץ1
בד ודט. מאוחר יותר טיען די־ודט כי ראיון
לו :1לעדית׳ ולא לרשת העיתונים שלמענה עובד ׳לוריא.
סט, ותמר
הקריקטוריסט,
הגרמבי_ישל בגירסתו נאור ותמך קטיר
לתמוך עיתן ן
לאורך סכלרב הקן 0

לנאור, כמו גם למנחם בגין ולפקידים בלישכת
ראש־הממשלה, הייה ברור שלוריא עלול לפתוח תיבת
פנדורה חדשה, וזאת בשני תחומים רגישים במיוחד לגבי
לגבי ממשלת־הליכוד ויחסי־החוץ שלה,
בגין עצמו,
ולגבי תנועת החרות. כדי למנוע זאת נזרק אריה נאור
לכלבים, ולמעשה אולץ להתפטר בעיקבות הבהרות
עדינות — אך חוזרות ונשנות — שלא יזכה בגיבוי.

בישראל׳ פנחס להב ,״העתק סמוי״ ,כלשונו, ממיכת
ששיגר לאחד הפרקליטים שניסו לתווך בינו ובין לוריז
* לוריא טען באוזני מקורביו כי לפני אחד מניב
יוניות התיווך שביניהם, במישרדו שיל שמואל תמי
רמז לו נאור שאינו יכול לצאת נגד שפרינגר משו
שהוא ״עזר לנו מאוד.״ כאשד ניס״ ל יר £ר ללח
ולבר אם ״לנו״ * ת שו מדינת ישראל, לא ענה נאוו
ומר:א הביו מהמשך הדברים כי שפרינגר סייע לליכו
במערכת הבחירות בישראל. נאור יטען שלא ברו
לו כיצד הגיע לוריא למסקנה זו.

פעולה מ תו אמת
וגו־ז מני ת
1ך* תחום הראשון שבו עלולים היו להיפתח פצעים
י • ישנים, היה תחום יחסי ישראל־ארצות־הברית.
תחום זה רגיש היום יותר מאשר אי־פעם בעבר.
בגין מתמרד נגד ארצות־הברית, בטענה שהיא מתערבת
״בעניינים הפנימיים״ של ישראל, בסיפוח הגולן, למשל.
הוא אינו זקוק עתה לכך ׳שתועלה הטענה כי מוסד
כלשהו בישראל ניסה להתערב בעניינים הפנימיים של
ארצות־הברית — במערכת הבחירות, למשל.
כאשר פירסם סופר מעריב משה דק, במארס ,1980
את הידיעה על שיחה שהתקיימה בין הנשיא האמריקאי
ג׳ימי קרטר וקנצילר גרמניה ד,למוט שמיידט, ובה ביקש
קרטר משמידט להפעיל על ישראל לחץ בעניין שיחות
האוטונומיה ,־לא עורר הדבר רושם מיוחד. הבחירות
לנשיאות היו עדיין רחוקות.
אך ב־ 30 באוקטובר 1980 כבר לא היו הבחירות
בארצות־הברית רחוקות. והנד״ ביום זד, ולמחרת —
פחיות משבוע לפני הבחירות לנשיאות, כאשר סיכויי
קרטר ודגן נראו שקולים, התעורר העניין מחדש —
ובשני אפיקים שונים. באותו יום העביר נאור לידיעת
לוריא את דבר השיחה בין קדטר ושמידט על גבי

דף קטן שיל חברת התעופה הגרמנית לופטחאנזה;
למחרת, במעריב, פורסמה הכחשה על-ידי משה דק,
הכחשה שנועדה להזכיר שוב את הידיעה הקודמת.
מקור שתי הדלפות — הידיעה המקורית והכחשתה —
היה ללא ספק בצמרת המימישל הישראלי. דק לא היה
מפרסם את הידיעה המקורית אילמלא האמין במקור
הבכיר שלו — וכך גם לא היה ממהר לפרסם את
״ההכחשה״ אילמלא האמין במהימנות מקור זה. לוריא
אמנם חשב שנאור מוסר לו את הידיעה כדי לזכות
בעבודה בדי־ולט — אך תיתכן גם אפשרות אחרת:

@ נאור היד, מוכן לבוא ולהעיד לטובת די־ולט
בהמבורג, גרמניה, למרות שהיה יכול להסתפק בעדות
שתימסר בבית־מישפט ישראלי, ושתועבר לביודהמישפט
הגרמני על־ידי השגרירות הגרמנית בארץ. גאור טען
בתשובה לשאלה בעניין זה, כי הוא ״חקר ובדק״ את
הנושא, והתברר לו כי מוטב שיעיד בגרמניה, משום
שכך יוכל בית־המישפט להתרשם מעדותו באופן בלתי־אמצעי,
והעדות תהיה ״אפקטיבית יותר.״
י• במיכיתב ששיגר נאור לפרקליט שרגא בירן,
שניסה לתווך בינו ובין לוריא, כתב נאור כי קיימים
״קשרים מיוחדים״ בין בעל ממגורות דגון, הד״ר ראובן
הכט, ובין אכסל שפריניגר. הכט משמש כיועצו המיוחד
של ראיש־הממשלה מניחם בגין.
י• במישפט *שנערך בגרמניה העיד לוריא בכתב
כי עורך די־ולט, וולטר בנ״ש, שפוטר בינתיים, פסל
לו קריקטורות אנטי ניאו־נאצייות בטענה שלוריא ״אינו

נאשם נאור עם בגין

מאשים לוריא עם בגין

אין גיבוי

ראיון בילעזי
צריך לצייר 1למען שישה מיליוני יהודים שאינם כבר.״
נכונותו של נאור להגו על די־ולט בנסיבות כאלה,
היתה עלולה לעורר שאלות.
• לוריא סיפר למקורביו כי אחת הסיבות החשובות
לסיכסוך שלו עם די־ולט היתד, העובדה, שעיתון זה
מעסיק את הקריקטוריסט היקס, מי שצייר קריקטורות
אנטי־שמיות בתקופת שילטון הנאצים והשואה בגרמניה.
נאור טען שעובדה זו אינה ידועה לו, אך שוב הוא
עלול להיות מוצג כמי שמגן על קריקטוריסט אנטי־שמי
מפני קריקטוריסט ישראלי ׳ששירת בחיל הצנחנים
הישראלי.
י• נאור שיגר ב־ 9בינואר אשתקד מיבתב אל אפרים
להב, זבו הוא תומך בגירסת די־ולט נגד לוריא. יומיים
לאחר מכן הוא שלח מיכתב נוסף, ובו תמיכה מסויימת
בגירסתו של לוריא. בבית־המישפט הגרמני, בעדות
שנתן בחודש דצמבר 1981׳ חזר נאור לגירסה הראשונה.
באחת ההזדמנויות במהלך חקירתו על־ידי פרקליטיו
של לוריא ,׳נאמר לנאור כי אינו חייב להעניק הצהרות
העלולות ׳להפלילו, אך הוא עמד על כך שהוא אומר
אמת, ושאין שום: אפשרות להפלילו משום שלא מתנהל
נגדו הליך פלילי.

ולכ תוב את הידיעה על נייר אחר. לצורר זו 1נתך המתלונן לנאשם רף קטן ש;1
הכרת הנסיעות ״לופטהאנזה״ ,טרייה ב ר סו תו, ווזגאטם כתב את הידיעה בכתב ירו

על גבי דף זה ( להלן -הידיעה

.בנוסח דלקמן :

״ק. צריך סעבטיו ( או הטגה ) תפעילו לחץ על יטראל לעטות ויתוריםב עניו
״האוטונומיה״ למען הי צי בו ת במזרי״ת,
ט. למה אנ חנו ולא אתם 7לכם זה יותר פטום
ק. כי לי יט בחירות הטנר.
ט. גם לי יט בחירות הטנה
ק. כ ן. אבל ל ו איו יהודים .״

גילוי נאור על שיחת הנשיא קרטר והקנצלר שמידט *
היהודים של שמידט

פישרון גלתי-רגיל להסתבך תמונה המצטיירת ממסכת עובדות זו היא
י י ברורה. בין נאור ולישכת ראיש־ד,ממשלה בישראל
מחד גיסא, ובין אכסל שפרינגר ורשת עיתוניו בגרמניה
מאידך גיסא, גטוותה מערכת־״חסים מיוחדת במינה•
לראש־ד,ממשלה ולתנועת החרות לא היה נוח שמערכת
יחסים זו תיחשף עתה.
בגין עושה שימוש רב בנאומיו בטיעונים הלקוחים
מן השואה, ובתיאור מעשי הנאצים ביהודים. סיכסוך

איל־עיתונות שפרינגר
יחסים מיוחדים

קריקטורה של היקם>41 ,ע*
אנטי־שמי נגד צנחן ישראלי
נאור־לוריא היה עלול לחשוף תופעה מוזרה: בשעה
שבגין נוזף בשמידט וכופר בזכותם של הגרמנים להטיף
מוסר לישראל, נותנת לישכתו סיוע נדיב לרשת עיתונים
שבה מועסק גם קריקטוריסט שצייר קריקטורות אנטי שמיות,
ומקיימת קשרים מיוחדים במינם עם איל
העיתונות הגרמני, שאולי גם סייע לליכוד במערכות
הבחירות שלו.
* הכותרת מתחת לקריקטורה :
1941״.

״מהגרים יהודיים,

קשה ׳להניח שנאור, מיוזמתו, וללא גיבוי ראש־הממשלה,
היה מוכן להרחיק לכת עד־כדי־כך בתמיכה
בעיתונו ישל שפרינגר נגד התביעה הכספית שהגיש
לוריא. ואכן, בעיתון הירושלמי כל העיר התפרסם
בדצמבר 1981 קטע משיחה בין העיתונאי־החרזן יצחק
שמואלי (״האיש שעומד תמיד מאחורי כתפו שיל בגין״)
ובין נאור. לסי דברי שמואלי, הוא ביקש מנאור שלא
לנסוע לגרמניה כדי להעיד במישפט, ונאור אמר לו
לבסוף כי הוא נוסע על דעת ראש־הממשלה.
הדרו הפשוטה ביותר לפתור את הפרשה ד-יא לומד
כי מקורה בכ״שרונו הבלתי־רגי׳ל של נאור להסתבך.׳
נאור ידוע כאדם אינטליגנטי מאוד, איש שיחה נעים,
האוהב את מנעמי החיים, ומחבב במיוחד קוניאק צרפתי
מסוג קורבואזיייה. עוד לפני מינויו כמזכיר הממשלה,
הסתבג נאור בעבודתו כעורך־חדשות ברדיו. הוא נהג
לשרבב לניסוח החדשות את דיעותיו הימניות הקיצוניות,
ובעת ביקורו של הנרי קיסינג׳ר בארץ לרגל הסכם
ההפרדה, חשדו בנאור שהביא לידיעת אנשי גוש אמונים,
שרצו להפגין נגד קיסינג׳ר, מידע על תנועותיו. מידע
זה הגיע אליו בתוקף תפקידו ברדיו.

כאשר מונה נאור כמזכיר הממשלה, היד, ברור לכל
שהמינוי הוא פוליטי־מי׳ש׳פחתי. נאור הוא בנה של
חברת־הכנסת לשעבר אסתר רזיאל־נאור, אחותו של
מפקד האצ״ל הראשון דויד רזיאל. מייד לאחר כניסתו
לתפקיד התחיל נאור להסתבך, כאשר מסר הודעה
מבולבלת על מצבו הבריאותי של ראש־ד,ממשלה, ולאחר
מכן בפרשת הגילוח הלא־מוצלח של שפמו. מאוחר
יותר הסתבך נאור כאשר נודע על יחסיו עם איש
הטלוויזיה אדי סופר, שביקש לעניינו בניהול טלוויזיה
מיסחרית בכבלים בעת היותו מזכיר־ד,ממשלה. כאשר
נפתח לפני כמה שבועות הדיון נגדו בפרשת לוריא,
התפרץ נאור בצורה תמוהה כלפי כתב הטלוויזיה
הישראלית דן סממה, ואחר־כך התנצל.
אך כל הפרשיות הללו מחווירות לעומת פרשת
לוריא. קשה להשתחרר מן ההרגשה כי בפרשה זאת
לא כל האחריות כולה מוטלת על נאור, וכי הוא נאלץ
לשלם את המחיר, כדי להביא להשתקת העניין.
העובדה שראש־ד,ממשלה לא הפיק את כל הלקחים
מפרשה זו של המינוי הפוליטי־מישפחתי האומלל, אינה
זקוקה כבר להוכחה. את נאור יחליף בתפקידו בן אחר
של ״המישפחה הלוחמת״ ,דן מרידוד. מרידור אינו בנו
של השר י׳עקב מרידוד, כפי שסוברים רבים בטעות, אלא
בנו של איש אצ״ל אחר לשעבר, הח״כ המנוח אליהו
מרידור, שגם הוא היה ידיד קרוב לבגין.
כל מכריו של מרידוד הצעיר טוענים כי הוא
פרקליט צעיר ומוכשר, בעל כושר ביטוי מעולה. אך
כאלה יש לא מעט גם בתנועת החרות. מדוע דווקא
בן של המישפחה הלוחמת? כאשר נשאל על כך אריה
נאור, הוא השיב :״אין כאן שום דבר מוזר. ראש־הממשלה
הוא האיש שצריך למנות את מזכיר־הממשלה,
והוא מינה אותו. זהו תפקיד רגיש במיוחד, המחייב
יחסים של אמון אישי.״
למנחם בגין יש יועץ מקורב, מזכיר לישכתו יחיאל
קדישאי, ויש לו גם יועץ משלו לענייני עיתונות. לא
ברור מדוע צריך גם מזכיר הממשלה כולה להיות
כה מקורב לבנין.
מה יעשה נאור אחרי שיסיים באפריל את תפקידו,
בתום י חמש שנים לכהונתו ו הוא מסרב לפרט. אך
בין התפקידים שמדובר בהם, נמצא תפקידו של ראש
שליחי העלייה בארצ׳ות־הבדית. יתכן שכמה שנים הרחק
מכלי־התיקשורת הישראליים, שלא היטיבו עם אריה
שדמה פרנקל, י
נאור, יועילו לכל הצדדים.
* קטע מכתב התובענה.

הסנקולנסיס
נשאה 00
כסו,
ני׳ סחורה!
כאשר ביום החמישי, ה־ 31 בדצמבר ,1981
נגמר המיסחר בשני האולמות בבורסה של
תל־אביב, נשמו רבים לרווחה. האווירה
היתה טובה. היה זה גמר נאה לשנה ארוכה
של אי־ודאות. אפילו מנהלי הקרנות, ש נאלצו
לספוג היצעים כבדים של המניות
המסומנות שלהם, לא נראו מודאגים ביותר.׳
פיא (בל״ל) ספג היצעים של שופרסל׳,
בנק־הפועלים של הסנה, אילנות (דיסקונט)
של נכסיס, גב־ים ובנק־ד,עצמאות, מיזרחי
של טפחות ופי־בי של מירב.

רוב הסחורה בבורסה עברה לגופים
מוסדיים. הספקולנטים נשארו
עם בסף, אכל כלי סחורה. בכר
כאותו היום החמישי אמר לי יועץ
הבקי בעניינים :״תראה, כשבוע
הבא תהיינה עליות חזקות. הספ

בבורסההאמ רי ק אי ת הי ה
אפשר

להרוויח

מה ניתן לומר על שוק-ההון של 1981 ולא נאמר עדיין
בעיתוני הבוקר והערב? מעט מאוד. ובכל זאת, כמה תמרורים
שיסמנו לנו את ניירות־הערך ה״מסומנים״ שלנו, בדרכם נלך
ולאורם נשתעשע בתיקוות ורודות.
כדרך חכמים הלומדים מנסיונם של אחרים ובעיקר מעברם,
הרי ניתוח קצר של מה שהיה :
• נתחיל במניות הבנקים, שכבשו השנה את השוק, לא רק
בביצועים שלהם אלא גם בהיקף־המיסחר ששבר את כל השיאים.
למעלה משני־שליש מהיקף־הסחר ב-
מניות היה במניוודהבנקים. זו השנה ה ראשונה
שבה גדול חלקן של מניות־הבנקים
בשוק־ההון מזה של הצמודים.

יותר!

מעניינות היו אודם של בל״ל ושירה של נשואה.
י• הבנקים עדיין יתנו יותר מהמדד והרבה יותר מצמודי־המדד.
אין להם ברירה.
י• הקרנות המעורבות מט״ח־מניות יתנו תשואה ריאלית
גבוהה.
• במניות החופשיות הכל אפשרי, כפי שזה קורה בכל שנה.
מי תהיה הפיבוריטית, לא רק קשה, אלא גם אי-אפשר לדעת. מי
שישים כספו על מניה כבדה, או חצי כבדה, או בדרגון( ,עגה,
בעברית) של בעלי־המיקצוע, מניה נכסית,
ולא חשוב המכפיל, יעשה בחוכמה.

• ומה כקשר לצמודים: הם
ככל הנראה יהיו יותר אטרקטיביים,
אן? כי שר-האוצר הכטיח
לנו שיוריד את האינפלציה גם ה שנה,
ולאור נסיון העבר, צריד
להאמין לו.

• הצמודים למיניהם הפכו ל-
״מאכזבים״ של השנה. הם ״לא
עשו את האינפלציה.״ על כך עוד
יתן את הדין שר-האוצר.

• המט״ח. רק הדולר והפרנק השווי צי
עמדו במירוץ עם הקדד. אני מכיר
שניים שקנו בזמן פרנקים ׳שווייציים ועשו
י 307 בשלושה שבועות. אני מכיר עוד
שניים שעשו אותו דבר עם הלירה שטר לינג
והפסידו .2570
• מי שהשקיע בזהב או בכסף, הפסיד.
אך לא יותר במונחי שקלים מאלה
שהשקיעו בליש״ט או בפרנק הצרפתי.
פחות מ־ 400 דולר לאונקייה של זהב,
היא מציאה. פחות מ־ 10 דולר לאונקייה
של כסף, גם זו מציאה. גם בארצות־הברית
יש אינפלציה, ובכל-זאת מחיר המתכות
יורד.

!• מי שחושב שאפשר להשקיע במניות
ותמיד להרוויח, טועה. זו תיזכורת
לאלה ששכחו מה קרה בפברואר .1981

• הדולר וגם הפרנק השווייצי
ימשיכו להיות מה שהיו. נא לא
לשכוח את הדולר הקנדי, שעלה
על שניהם. יש להם שם נפט, הרכה
נפט. ראש ממשלת קנדה, אל
יוט טרודו מצפצף על הסעודים
וגם האמריקאים אינם ראשונים
כתור אצלו.

זרים, צריך כמה שטח סיד.

מי שהתכוון להשקיע בניירות־ערך
כדי ״להתנתק מהטבור הישראלי,״
הרבה כסף וייעוץ טוב. יש בארץ
בנקים וחברות־יעוץ המתמחים ב זה.
אפשר להרוויח, אפשר גם להפ

עכשיו יש לי הפתעה. ההשקעה
המוכה כיותר השנה, היתה
כמניות ״ג׳נרל מטיל״ שעלו כ*
* 148 כמונחים דולריים, זה מה
ראש-ממשלה טרודו
שקרה גם ל״יוניור״ ו״פוריטן פשן״, מצפצף שעלו כל אחת כ 140*-כמשק
• מי שרוצה להתמחות כעיס•
: 15181 גם באן כמונחים דולריים.
כל זה בכורסה האמריקאית שכק״ק ניו-יורק, כמוכן. קות-חליפין עתידיות (פורוורד) או בשוק המוצרים
• לא הזכרתי עדיין את קרנות הנאמנות. מי שסומך על העתידי (קומודיטיס) צריך להתחיל ללמוד בבר
היועצים בבנקים, יכול היה בלב שקט לשים את כספו בקרן -עכשיו. בן, ולהכין הרכה מאוד כסף.
נאמנות המתמחה במניות, כמו למשל ארז של בנק־הפועלים, או
מרגלית של בל״ל. גם מי ששם כספו באחת מן הקרנות המתמחות
במט״ח הרוויח יפה. כמו למשל, רשף של בנק־הפועלים, טופז
של לאומי, ודולב של דיסקונט. אגב, הגדילו לעשות שתי קרנות
של בטוחה, שתיהן מתמחות במניות, דליה וכלנית. שתי קרנות

מעורר־מניות אלבץ
שוב אתא ג׳ עולה!

קולנטים יחזרו לשוק ויגרמו לעליות
חזקות.״
ואומנם ביום הראשון זה קרה. וזה עשוי
להימשך כך השבוע וגם בשבועות הקרו בים.
אתם בוודאי יודעים מה ההבדל בין
עשוי ועלול ; שניהם אותו דבר אך להיפך.
עשוי זה חיובי בשבילנו, עלול, זה שלילי
בשביל המתחרים.

את המדד, כאשר אפשר להשקיע במניות
הבנקים ולהבטיח תשואה ריאלית של 40
אחוז?

סיפור הזנלתה אמיתי
השבוע תשמעו כל מיני ״סיפורי הצל חה״
,ויש כאלה. מי שעשה 10070 ריאלית
על השקעתו לאורך השנה, עשה יפה. אך
מתברר שכאלה היו מעטים. אך הסיפורים
עליהם רבים. לא הצלחתי לשמוע סיפורים

ומאיפה. הגיע הכסף לשוק־המניות
של דצמבר? תתפלאו, ממרתפי
כנק-ישראל: כנק-ישראל
קנה מיליארדים של צמודים. ממי
קנה? מאלה שהשקיעו כמניות,
כעיקר מניות הבנקים.

מתברר עוד משהו מעניין. מי אתם חוש בים
מימן את ההנפקות של הבנקים הגדו לים
השנה, כארבעה מיליארד שקל? שוב
בנק־ישראל; כולם מכרו צמודים וקנו את
ההנפקות של הבנקים. ומאיפה לקח בנק-
ישראל כל-כך הרבה כסף? חלק בא מקנ סות
ששילמו הבנקים על חריגות־אשראי,
ששולמו על־ידי הלקוחות של הבנקים
וחלק, כרגיל, ממכונת־הדפוס.
את כל זה אני מספר לכם, כדי שיהיה
ברור שהשנה זה כבר לא יחזור על עצמו !
הצמודים למדד יתנו את המדד, הצמודים
לדולר יתנו את הדולר והמניות של הבנקים
יתנו יותר משניהם, אך לא כמו השנה.
האוצר ובנק־ישראל ידאגו לכך. הם גם
רוצים למכור סחורה שלהם, שלא הלכה
טוב בשוק בחודשים האחרונים, ובצדק.
למה לקנות איגרת־חוב צמודה, שאולי תיתן

מנכ״ל בלומנטל
המניות שעשו :־4887

ולסיום, רק עכשיו קראתי באחד משבועוני־החדשות האמרי קאיים׳
שמישהו שם גילה את ״נוסחת־הפלאים״ ,איד להרוויח
תמיד בבורסה של וול-סטריט. בינתיים הוכח שהנוסחה היתד,
טובה ל־ 20 השנים האחרונות אילו גילו אותה אז. איש עדיין
לא מוכן לנסות אותה לשנת .1982 גם לא הממציא.

על הפסדים. כולם הרוויחו, אז מי הפסיד?
השכן!

בעוז 78670 מעטים מאלה השקיעו את
כל כספם באחת מן המניות האלה ולאורך
כל השנה. הסיכון היד, גבוה מדי ואי-
הוודאות עוד יותר. אני אפילו מכיר מש קיע,
שהשקיע את כל כספו בפטרוכינזיים
(תשואה שלילית של )4270 ולא עזרה לו
יתרת ההשקעה בפי־בי ( 8370 בלבד).

על סיפור־הצלחה אמיתי אני
חייב לספר לכם. המשקיע שלנו
החליט בכר כתחילת השנה, שישקיע
רק כמניות שלושת הבנקים
הגדולים: את זה עשה מהטעם
הפשוט: שלושת הבנקים מווסתים
את מניותיהם. הם עולים,
מעט או הרכה, אכל בטוח וכבל
• עיינתי כגליונות־השערים של
נקודת זמן. הנחה נוספת שהתאמתה
היתה, ששלושת הבנקים הכורסה מן השבוע שעבר ומצאתי
מתחרים על הבכורה, שהיא, כ דכר מעניין מאוד .״אתא ג׳״ עלמיקרה
זה׳ ,התשואה הריאלית ב תה מ 300-נקודות כתחילת השבוע
סוף השנה. ועוד הנחה התאמתה: ל־ 400 נקודות בסוף השבוע. למה?
כל כנק מווסת את המניה שלו תשאלו את מיקי אלכין.
• הנה דוגמה קלאסית של מניפולציה :
כקצב שונה בנקודות זמן שונות.
על פערי הזמן והקצב, כנה ידי לצורכי זיהוי בלבד, נגדיר את הקבוצה
דנו המשקיע את התיק שלו. הוא ה״מאוד מסויימת״ מחיפה, כ״קבוצת תרו״.
התחיל כראשית ינואר 15181 כא הם התלבשו על מניות התכוף. בשבוע
שר כספו מחולק לשלושה, ל שעבר עמדה התכוף 0.1על 862 נקודות
אי-די-כי, סטוק כל״ל והפועלים. והתכוף 0.5על 1152 נקודות, כלומר0.1 ,
כמשך השנה החליף את ההרכבים עמדה ב־> 407 יותר נמוך מ־ .0.5היחס
ב־ 14 פעם, כאשר כבל פעם, כש צריך להיות הפוך — בדיוק 1ל־ — 5מד,
נוצר פער של כ 5*-כין מניה אחת גם שב־ 0.1יש יותר זכויות הצבעה. זר,
לשניה או לשלישית, מועבר אל כאילו. שאמרו לנו שאונקיה של כסף
המניה המפגרת שליש נוסף או (המתכת) שווה ב*> 407 יותר מאונקיה של
שני שלישים, על פי הדרוג כהרכב. זהב. אתם יודעים שזה לא נכון, אבל
הוא הרוויח יפה ו״על כמעט עובדה, אצל התכוף, זה קרה. נא לזכור
בטוח״ 228 ,אחוזים שהם * 152 זה לא ספקולציה, זה מניפולציה.
תשואה ריאלית, כשהסיכון —
• תופעה דומה, אף כי לא זהה,
אפם.
יש לנו כ״אלקו 0.1״ וב״אלקו
נכון, יש כאלה שהשקיעו בספנות (תשו 0.25״ .הראיטונה עמדה על 1648
אה מצטברת 3117 בחשמל 40670ב נקודות והשניה על 402 נקודות כספנות
והספקה 37570 ברסקו 4027 סוף השכוע. כלומר 0.1עומדת פי
בהתמף ,)4487( 5בגליל־מולר 3877 ארבעה מאשר ,0.25 אף כי נקודת
בעלית 3130/0בערד 4187 בתרו האיזון צריכה להיות פי .2.5אז
( ,)75870 בירדן 34970 בכור 4887 איפה ההגיון? אין כזה.

הסיפורים חמענ״נים

|ר יעקבסון טמיר

מילק מעדן משלם אחר.

כשאני בורחת מהקלוריות אבלבא לי פתאום משהו טוב
ש ל׳ פגישה עם ״מילק שטראוס,מעדן חלב ושוקולד עם קצפת.

ובכל התענוג הזה ׳ שר ק 80ו קלוריות ...

תבליני גלטימור עושים אוכל מעניין!
חדש! תבלינים טהורים נוסח אמריקה:
פלפל שחור; פלפל לבן; קנטון; כורכום; מוסקט טחון; גריל בשר; גריל דג; גריל עוף;
תבלין לסטיק; כמון; מרכך כשר; אורגנו; גרגרי שום; פלפל אדום חריף; אבק ת קרי; פפריקה.
רוצים לקבל חינם חוברת מתכונים מעניינים?
שלחו גלויה אל תבליני בלטימור ת.ד 1334 .ת א מיקוד 61013
תבליני בלטימור, להשיג בסופרמרקטים ובחנויות נבחרות לממכר מדון. כשר.

מדים בנימינ׳

בכל סוג של שותפיה היא מסוגלת ל
העניק חום רב והרגשה נוחה, גם אם
היא עצמה לא חשה בתוכה את אותו
החום שהיא מפגינה כלפי חוץ.
היא בעלת זיכרון טוב, שכל ישר ומעשי,
ותחושה נכונה כיצד לנהל את
חייה בצורה היעילה ביותר. אהבתה
להופיע בדמות מסויימת מצליחה לרכז
סביבה מעריצים ואוייבים, או׳ נכון יו-

מזר החווש:
גדי

ח שוב דהר חודע
3שחקנית ראשית
ב דו ת ה שד מין
ורומנטיקה וחסידה
לה ביקורת עצמית

נולדה ב־ 30 בדצמבר — 1954 השמש
בגדי, האופק העולה במזל דגים, הירח
ומרס פותחים את הבית הראשון —
שניהם כמובן במזל דגים.
לעתים רחוקות מזדמנת לאסטרולוג
מפה שיש בה שפע מזל כמו במפה זו.
למרות שלבעלת הטפה שמש בגדי (מצב
שאמור להקשות על בעליו) ,שאר הדברים
מראים שהכל ניתן לה בקלות. השמש
בבית ה 11-מראה על אישיות פופולארית,
הזוכה בתשומת-לב בכל מקום
שאליו היא מגיעה.
קשריה עם אנשים מכובדים, מבוגרים
ורמי-מעלה עוזרים לה ומקדמים את
שאיפותיה. אפשר להגדירה כרגישה וחמימה
כלפי קהל. קל לה לבטא את
רגשותיה, והיא זקוקה לחופש-ביטוי רב.
לעתים חסרה לה גמישות מחשבתית,
ולמרות שניחנה באינטואיציה טובה, לא

המצב במקום העבודה עדין ורגיש מאוד,
לכן רצוי להגיב בזהירות. קיימת נטייה
להתפרצויות רוגז בגלל
עצלות וחוסר יעילות
של אחרים. עניינים
כספיים יעסיקו אתכם
ותמצאו את עצמכם
במצב של צורן להח ליט,
וכאן עדיף להשהות
כל החלטה. זו
לא תקופה אידיאלית
לעיסקות כספיות, ותוצאות
של החלטות
נמהרות עלולות לגרום הפסדים ניכרים
מאוחר יותר. המין השני לא מקל עליכם.

!1ווו

בתקופה זו רצוי להתייחס לבן־הזוג ולהתחשב
בו יותר מהרגיל. יש לתת לו להימצא
במרכז החברה

תוכניות לשיפוץ הדירה או רצון לעבור
למקום מגורים שונה כדאי לדחות —
בחודש הבא הזמן
יהיה נוח יותר, וידרשו
פחות הוצאות כספיות.
יתכן שיידרש
לוותר על זמן יקר כדי
לטפל בהורים מבוגרים
ולהקל עליהם את המצב.
הצעות עבודה
חדשות יוצעו גם ה ?
2בספט מב ר -
22ב או ק טו ב ר
שבוע, אן אין מה
להיחפז במתן תשובה,
שכן אלה ימשיכו לזרום כל הזמן. כדאי
להיענותלהצעה שתיתן חופש פעולה.

עדיין לא פגה ומריבות

מתפתחות כמעט ללא
סיבה, כדאי לפייס את

£ 0 9 ^ 9 1בני־הבית במתנות ולהתרחק
ממקור־המתח.
מסיבות ובילויים שאליהם תוזמנו יהוו
פיתרון טוב למצב, לעבור את התקופה.

מאזניים

מכרים חדשים ומעניינים יוסיפו עניין
לתקופה, ולמרות שעבודה רבה מוטלת
עליכם, תמצאו זמן גם
לשיחות מהנות ומלמדות.
נסיעות קצרות
עשויות להפגישכם עם
אנשים צעירים שלהם
תוכניות ורעיונות ה מתאימים
לכם ולאי-
שיותכם. לקשרים חדשים
המתפתחים בתקופה
זו, סיכוי קלוש
להארין ימים — כדי
שלא להתאכזב רצוי לבסס את הקשר
לאו־דווקא על אהבה המובילה לנישואין.

אי־הבנה בקרב המישפחה עלולה לגרוס
סיכסוך. נסו להבהיר היטב את כוונותיכם
כדי למנוע את כל העניין,
העלול להטריד.
היחסים עם בני המין
השני צפויים לסיבוך
השבוע, גם כאן, מיש־פט
או מילה שתשמיעו
עלולים לגרום להידרדרות
של הקשר. נסיעה
או תיכנון של נסיעה 22ב: או ק טו ב ר -
22 בנו במבר
עשויים להפיג את המתח
ולהפנות את תשו־מת־הלב
למשהו יותר פרודוקטיבי. עניינים
כספיים עשויים להפתיע לטובת בזמן הקרוב•

תקופה טובה שעוד תיזכר זמן רב גם
אחרי שתעבור. ניכר שיפור מבחינה חברתית
וגם הפופולריות
קשרי חיבה
עולה.
מעניינים יביאו לשינויים
מפתיעים, ולהתלהבות
וציפייה לעתיד.
מבחינה כספית המצב
עדיין לא נוח, והתייחסות
חסרת־אח־ריות
עלולה להביא ל:
1 21 אפריל ־
;20ב מ אי יי
בתחום זה. בעיות רצוי לחסוך בהוצאות
ולהימנע מקניות בלתי־הכרחיות. קשרים
עם ידידים השוהים בחוץ־לארץ יפתיעוכס.

תמיד קל לה להבין ולהסביר לעצמה
את המצבים שאליהם היא נקלעת. התלהבות
להרפתקות רומנטיות מאפיינת

את אישיותה, וניתן לומר שהתלהבות זו
מובילה אותה ליחס מתירני בכל מה שקשור
לרומנטיקה ומין.

הגדיים חשים הרבה יותר טוב בתקופה
זו — במקום העבודה מדברים עליכם טו־בות,
אך זה עדיין לא

אומי על אחד השב־דים
או המעבידים, שכן
״ י ריב כזה עלול לגרום
§1 8 0 3 3 3 6לעיכוב בהתקדמות ה־צפוייה.
בענייני־כספים
עלול לחול עיכוב, לכן
רצוי שלא להיכנס להוצאות גדולות. את
השבוע תגוון אהבה שעדיין אינה ברורה.

1ו1ק11

תר, אוייבות. את תפקידה היא לומדת ביסודיות.
הרושם
החיצוני שהיא משאירה מטעה
את הסובבים אותה, הנוטים לחשוב
שהיא היא התמימה. אך התמימות היא
נחלת הקהל ולא נחלתה. היסוד החזק
בדגים גורם לה קשיים בשיפוט עצמי, ולעיתים
קרובות חסרה לה ביקורת עצ־מית
— ואז היא שוקעת בעולם ורוד
של חלומות־בהקיץ ואשליות.
היא זקוקה לתלות באדם חזק ממנה,
שיכוון את כישרונותיה וידע להפיק ממנה
את המירב. לעיתים היא נתונה-לסוגס-
(המשך בעמוד )56

התקופה שעוברת עליכם עדיין אינה קלה.
תוכניותשונות מתעכבות וההרגשה הכללית
לא טובה. חשים
חולשה וגם מצב ה בריאות
אינו כרגיל.
במקום העבודה לא
מספיקים לסיים את
כל ההתחייבויות וקשה
למצוא אנשים
שאפשר לסמון עליהם
שיבצעו הכל בשלמות
20 בי נו א ר -
וללא בעיות. קשרים
$ובפב רו א ר
רומנטיים עלולים להסתבן
השבוע בגלל חוסר־הבנה. כל
המצבמעייף ומתיש — הינפשו קצת.

הקשתים חולמים על ארצות רחוקות קשרים עם ארצות אחרות מעסיקים אתכם
בני בתולה, הרגילים להקפיד על התנההתקופה
מעייפת ומכבידה. מצב הבריומתכננים
תוכניות מרחיקות לכת. בתקופה זו,וכמו כן חיפוש אחרי מקום
אות גורם לדאגה משום שלא ברור מהו גותם, יתירו מעט את הרסן, וירשו לעצמם
__ ליהנות מהחיים ולצאת
עבודה או תפקיד שוחשים
צורן בהרחבת
מקור הסבל. תון יונה.
החששות שמא לא
האופקים ובהארה רולבילויים,
מסיבות ושממיים
שלושה יחול שי חנית.
במיפגשים חבחות.
למרות מצב־הרוח
פור בהרגשה הכללית,
תתקבלו מיותרים. קיים
האופטימי, יש להיזהר
ותחושו מרץ, אם כי
סיכוי רב לשפר את
רתיים עשויים לצוץ
רעיונות מקוריים שמלפזר
את כיספכם ום־
מצבכם. רצוי להימנע
לא המרץ ושימחת-
כדאי לשים לב אליהחיים
הרגילים. אה עיסקות
כספיות שאינן
מהערות העלולות לגהם.
בענייני כספים
בות חשאיות יוסיפו
מתוכננות. החלטות נמרוס
לרוגז ולכעס נג׳

מתעורר בכם הרצון
דכם. זו אחת החולעידוד,
אן יש להיזהר
הרות עלולות לגרום ללקנות
ולבזבז כסף
ו 2ב מ אי -
מפליטות פה הקשורות
ן 9ן 1ם נזק שקשה יהיה לשות
שלכם, היכולה לג}
2גנו ב לו ב ר -
20 ביוני
20בדצ לז בו
__ למעלה מן המותר.
רום לסיכול התוכניות.
בכן, ובכלל, מכל מעתקנו.
קרובי־מישפחה
טוב לפתוח חשבון־חי-
עשויים ליצור קשר
הזמנות למסיבות או
שה הנובע מתון הת-
סכון, לסדר את כל ענייני־הכספים
להבות עצומה ולא מבוקרת. מיכתבים ואולי אפילו לבוא ולהתארח בביתכם.
מיפגשים חברתיים יגוונו את השיגרה, אך
ולחסון, הימנעו מקשרים רומנטיים.
ושיחות טלפון מחוץ״לארץ יפתיעוכם. אהבות וקשרים, יחזיקו מעמד שבועות.
אלת המצפים לרומן חדש יאלצו לחכות.

ן ןש1

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

הבר. ז שר ש מו שתל

הילם

תונלל לתלות במטבהף

לוח מתכונים ם ינ״מ

פרסום אידיאל
אבן גבירול 10ג תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

מכהנים

מתנת ״בוטשר בוי״
המרבו לשיווק בשר ומוצריו.
בשיתול! עם
״טללסט או! 1סלצ׳ואך
המסעדה הסינית סיצ׳ואניוג

היפוך בסיסמה, שהוא גם
היפוך גמגמה, מציע הקורא
מן הקיבוץ.
בסיסמה ״אל נא תעקור נטוע״
מנסה לאחרונה קבוצה המתקראת
״לעצירת הנסיגה בסיני״ לפעול
בדרכים שהן בעליל ובמוצהר בל-
תי־חוקיות למען בלימת תהליך
השלום, ביטול הסכמי קמפ-דייוויד
והחזרת מצריים לחזית הסירוב.
אילו היה מדובר בקבוצת מטורפים

בעיות

! 1לבטי
ווי׳ המין

עים, נכים, משותקים, עיוורים.
ועל מה נלך למילחמהז ״אל
נא תעקור נטוע צריו לעקור
את השורש הזה.
אם יהיה צורך, אני אלך ברצון
לפנותבם בכוח, אינטרסנטים ו אידיאליסטים
מזוייפים.
יש לי מישאלה: שיהיד, מישאל-
עם, וזה יוכיח לכם מהו רצון רוב
העם.
מיכאל ביטון, באר־שבע
כל מי שעיניו עדיין בראשו
חייב להצטרף למאבקה של התנו עה
לעצירת הנסיגה בסיני, כדי
למנוע את מה שבתנאים הקיימים
הוא בלתי־נמנע: התפוצצות ה שלום
אחרי שנפנה את ימית.
שהרי ברור שאז יתחילו הלחצים
שהמדינה לא תוכל לעמוד בהם,
לפנות גם את יהודה והשומרון.
ע. קלהמן, רחובות

.לדעתי, על צה״ל להיערך כבר
עתה לפינוי ימית. לצורך זה יש ״
לאמן יחידה מיוחדת לכך, שתדע
להשתמש כהלכה במסיכות־גז, ש כן
נסיון העבר מוכיח כי אנשי
חבל־ימית נוטים ״להדביר״ את
חיילי צה״ל תוך שימוש בחומרים
רעילים.
צביה פרקש, תל־אביב

מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

מ יבצע הפרסים
הענק והווארך
עד 15. 1. 82
הזדרזו וקנו
פרטים בחנויות

קטנה, שניתן היה להשאירם במתנה
למצריים, לא היה הדבר נורא
כל־כך, כי היה עליהם לדעת
את מחיר פעולתם הבלתי-חוקית
ולקחת את סיכוניה. אך עושה
רושם שתחת מסווה ״חלוצי־הת־יישבותיי
פועלים כאן כוחות וגופים
שגם הדמוקרטיה היא אבן-
נגף עבורם.
ולכן חמורה מאוד העובדה ש חברים,
שהם שליחי קיבוציהם ל פעילות
בתק״ם, משלבים לאחרונה
את פעילותם כשליחים עם פעילו תם
למען תנועה מסוכנת זאת.
אני מציע לענות להם חד־וחלק :
״הבה נעקור מושחל!״ הדעת אינה
סובלת את האפשרות שחבר, הנש לח
מקיבוצו כדי לשרת את כלל
התנועה בגלל כושרו ויכולתו ג־

זאל! ה ח| 3נטר

הקורא תובע משר״החוץ
להסיק מסקנות.
לעם יש כנסת, ולכנסת יש ממ שלה,
ובממשלה יש שרים שלכל
אחד מהם (כמעט) יש מישרד. ה־מישטר
הפרלמנטרי־דמוקרטי מאור־ *׳
גן כך שכל שר נושא באחריות
לענייני מישרדו. בלי שיהיה הדבר
כך — אין ערך לכל המישטר ה דמוקרטי.
אתה מוציא לבנה אחת
— וכל הבניין נופל.
והגה, ממאורעות השבועות ה אחרונים
מתברר בצורה הנעלה
מכל ספק, שלמדינת־ישראל אין
כל מדיניות־חוץ. יתרה מזו: נר אה
שמדיניות הממשלה באה לה רוס
את כל קישרי־החוץ של יש-

הופיע!!! ראשון מסוגו באר?
חוברת מס׳ 2

מגאזין לאסטרולוגיה
ומדורים לגרפולוגיה, נומרולוגיה ופרפסיכולוגיה

״עידן

שר שמיר (כמרפז)

איפה החוץ?

להשיג בכל החנויות ו ה קיו ס קי ם
נידיאנסרסו הסרטת ארועים בוידיאו !

צילום חתונות, בר מצווה זארועיס מיוחדים

רוו׳ רוזנבאום ,5ודא,טל 296662 .
רוו ירושלים 13 חיפה טל 662757 .

תחום מסויים, ולכן מקבל יחד עם
אחריותו לתנועה גם זמן וכלי-
תחבורה, ינצל את כל אלה ל תפקיד
שהוא אינו אמור למלא.
נרי אריאלי, עין־גדי
תן טרמפ
לחיל

עקירת ש 1ר ש
קוראים בעד ונגד תושבי
ימית המתנגדים לפינוי.
אתם רוצים מילחמה — מי ייצא
להילחם, מישע מישבן המיסכן י
כל עם ישראל ייצא להילחם.
שכחתם את המחיר? הרוגים, פצו-

ראל, ולהשאיר אותה ללא מדיניות־חוץ
בכלל!
שלוש דוגמות מהעת האחרונה
ממחישות יפה נקודה זו: תחילה
פעלה הממשלה נגד מדיניות־חוץ
ישראלית חיובית כלפי הגוש ה סובייטי,
כאשר התמה על מיזכר •*־
ההבנה האסטרטגי, המציג את הרו סים
כאוייבי ישראל. אחר־כך פע לה
מדיניות הממשלה נגד מדי-
ניות־החוץ הישראלית כלפי עש רות
מדינות, וביניהן מדינות אפריקה
במיוחד, כאשר סופחה רמת
הגולן לישראל. בהמשך יבוטל באופן
חד־צדדי ״מיזכר־ההבנה״,
(המשך בעמוד )16

תרום למגבית השנתית
של ויצו במבצע ויצותרום
ינואר

.1982

ממזכי
(המשך ממעה־ )14
תוך עלבונות לאמריקאים — שוב
פעולה נגד מדיניות־החוץ הישר אלית
עם ״הידידה האחרונה׳/
המסקנה שחייב שר־החוץ להסיק
אינה אישית. לא הוא באופן אישי
אשם. פשוט נראה שלממשלה אין
עניין במדיניות־חוץ, ולכן אין לה
צורך בשר־חוץ. כבר בוטלו מיש-
רדים ממשלתיים בעבר, ואפשר
לבטל גם את מישרד־החוץ.
ד״ר צ.ר. ברש, תל־אביב

סו ף ־סו ף
הקריקטוריסט מציע את דעתו המצויירת בעיקבות
שריפת האונייה ״אריץ״ :

א׳״ 1091 !11

מיזכר״הבנה עס הרוסים
דווקא, מציע הקורא :
מאז מילחמת־העצמאות משופ עות
מדינות־ערב בכלי נשק ממ קורות
מערביים. הרם־נשק זה
הולד וגובר בשנים האחרונות.
ארצות־הברית, בריטניה, צרפת,
גרמניה ועוד — מחמשות את
מדינות ערב מעל ומעבר לקצב
שישראל יכולה לעמוד בו בהתאם
למשאביה הכלכליים.
אולי יהיה דווקא לרוסים אינטרס
לאזן את הנשק המערבי המסופק
למדינות ערב — בנשק רוסי ל ישראל,
עם כל ההשלכות המדי ניות
והצבאיות שיש לפעילות כזאת
במזרח התיכון ן
מיזכר־ההבנה עם הרוסים בנושא

זאב שוורץ,
איזון ארסנל הנשק במיזרח התי כון,
יכול לשמש אלמנט הרתעה
רציני ביותר כלפי מדינות
ערב המתחמשות בנשק מערבי.
ואולי גם לאלה המתחמשות בנשק
מהממרח ומהמערב גם יחד.
היה זה במילחמת־העצמאות כ אשר
הנשק ה צ׳ כ י סייע רבות
למדינת ישראל בהתהוותה. אולי
היום יוכל גם כן נשק מהממרח
לסייע באיזון ובהרתעה מפני תוק

א א שר תברמח ־ ה גו לן

ניתן להשיג את

הווו 0 3הזה
ביום שלישי בערב
בקיוסק המרכזי
ליד דואר אלנבי

לוחות פלסטיים
שוטף, מהמלאי, גליונות,
פילמים במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות, קשיחים או
רכים (כולל כסף וזהב) עם או
בלי דבק. וגם תחליף לזכוכית
וכן פלטות רובקס.
רבי טרידינג
טל.822926 ,827315 .

23/180 בודד ועצוב

בצעיר ה נאה ליבראלית ורצינית
לחברות הדוקה
ומגורים משותפים.
ת.ד , 37258 .תל־אגיב

נוסח מיכתב שנשלח לראש־הממשלה, מנחם בגין, על כוונה
שלא לשרת בשיטחי מרת״הגולן שירות״מילואים.
מיכתב זה נכתב בעיצומו של הדיון בכנסת להחלת החוק
הישראלי על רמת־הגולן. אישור חוק זה, בתום הדיון, יביא לידי
ביטוי מוחשי את המגמה המסתמנת בשנים האחרונות, ובייחוד
תחת הנהגתך, אדוני, להפיכת התנועה הציונית מתנועה של שיחרור
לאומי לתנועה המאופיינת על-ידי מעשים של שיעבוד וגזל.
אודה על האמת, לא דרך החקיקה החפוז, המנוגד לכל הליך
מקובל, הוא הטורד את מנוחתי, ואף לא העובדה, שהחוק כנתינתו
נוגד את אמנת ז׳נבה העוסקת בשטחים כבושים ואת ההסכמים
הבינלאומיים שישראל חתומה עליהם.
יותר מכל חורה לי העובדה כי בחקיקה זו שיזמת, כבוד ראש-
הממשלה, הפכת אותי שותף למעשה בלתי־מוסרי מיסודו. הטבעת
הגושפנקה החוקית על תהליך הסיפוח באמצעות ההתיישבות בגולן
על אדמות, שלא פיקפקנו עד מילחמת 67׳ בבעלות סורית לגיטימית
עליהם (הרמה נקראה אז בפינו :״הרמה הסורית היא אקט
ההופך את ההתיישבות הזאת למעשה של גזל, פשוטו כמשמעו,
ואותי ל״שותף שקט״ למעשה.
אני מכיר היטב את הטיעונים המתחסדים (.והקולניים מאוד),
שההיסטוריה הציונית לכל אורכה מלאה במעשים של ״גאולת קרקע״
בחוזק־יד. ההבדל הגדול בין מה שנעשה בעבר למעשה שלך ושל
כנסת ישראל היום הוא בכך, ששימוש בכוח וגרימת־עוול במהלך
תולדותינו נעשו לרוב כדי למנוע עוול גדול יותר, ואילו החלת
החוק הישראלי על הגולן נעשית לצורך הנצחת עוול, מבלי ששום
נימוק ממשי יהיה נילווה אליו.
האקט הליגליסטי של הסיפוח הוא בלתי־מוסרי בהיותו חד־צדדי,
בהיותו ויתור מדעת על אפשרות שלום עם סוריה, שכמוהו כקריאה
גלוייה למילחמה ולשפיכות-דמים. הוא בלתי-מוסרי, משום שהוא
כרוך בגזל גס, שהרי בשטח רמת הגולן, כידוע לך היטב אדוני,
גרו עד למילחמת ששת־הימים עשרות אלפי כפריים סורים מוס למים
(ועדים לכך עשרות הכפרים החרבים ברמה) .כפריים אלה
ברחו, אמנם, בחלקם בעת הקרבות, אבל רובם הועבר באוטובוסים
ישראליים אל מעבר לקווים. סיפוח רמת הגולן הוא, איפוא, מעשה
גזל משום שנעשה ללא הסכמת בעלי הקרקע החוקיים, ומשום שנעשה
למעשה כדי למנוע השבתה של קרקע זו אי-פעם, אפילו כחלק
מהסכם־שלום מלא, לידי בעליה.
לצערי הרב, אין לי ספקות לאן נוטה מרבית הציבור. רוב אזרחי־המדינה
רואה בפעולה זו צעד רצוי לגופו. מצב זה הוא תולדה של
הימנעות מוויכוח אמיתי בעניין זה 14 שנים ומחצה, של השתקת
כל קול המציג את האספקטים המוסריים שלו (אגב, גם ׳בכנסת עתה,
עיקר הטענות כנגד ה״עיתוי״ בלבד) .מצב זה הוא תולדה של
תהליך השחתה המכרסם בכולנו ומכער את דמותנו, תהליך שנתת
לו ביטוי גם בחוק המדינה — עתה, עם הצגתו של זה לפני המליאה.
בנסיבות אומללות אלה לא נותרת בידי הברירה, אדוני, אלא
להודיעך על סרובי לקיים בפועל את המשתמע מחוק זה. אמנם,
איני מעוניין להגיע לידי התנגשות עם השיילטונות הממונים על
החוק, והייתי מודה לך מאוד אם המעשה שאנקוט, ושינקטו אחרים
כמותי, לא יהיה כרוך בהתנגשות ממשית כזאת עם שילטונות צה״ל.
אני דב־טוראי בצה״ל, המשרת במילואים ביחידה צפונית. הריני
מודיעך בזה על סירוב מעתה ואילך לשרת ברמת הגולן. אני מתכונו
לפנות לשילטונות צה״ל בבקשה שלא לחייב אותי לעשות
מעשה בניגוד להשקפתי ולמצפוני .,ולא לכפות עלי למלא חובת-
שירות בשטח זה. לגבי דידי, היענות לצו־קריאה כזה היא שותפות
באקט בלתי־מוסרי ושותפות באחריות למילחמה, שיזמת באמצעות
החוק, אחריות שאבי מסרב ליטול על עצמי. ביטול הקו הירוק, לגבי
דידי, מציין קו אדום שמעבר לו איני רוצה ואיני יכול ללכת.
מילר מרדכי, פתח־תיקווה

חיפה

פנות ערבית. ואם לא — אז ישמש
להכרעה האוייב.

עמי ליבנה,

עין־חרוד מאוחד

מדיטצי ה תאונות פיתרון מציע הקורא משלו לבעיית התאונות
(״אין חוק — יש תאו הזה״
״העולם
נות״,
.)2308
מישפט
בכתבה אמר ולאיש
אין פיתרון של ממש לצימצום
ההרג בדרכים זד, אינו נכון.
לאגודה הביעלאומית למדיטציה
(האחראית להוראת טכניקודהמדי-
טציה הטרנסצנדנטלית) יש פיתרון
של ממש.
כמה מאות מחקרים מדעיים, ש בדקו
בצורה יסודית את השפעות
תוכנית המדיטציה הטרנסצנדנטלית
מראים -בצורה שאינה משתמעת
לשתי פנים שאצל מתרגליה חלים
שיפורים ואפילו תיקון מלא ב ליקויים
הגורמים לתאונות, עם
התירגול הסדיר.
מדי פעם אנו פונים למוסדות
ולאנשים בעלי השפעה, אולם, עד
כה, לדאבוננו, לא קיבל הנושא
את תשומת־הלב הראויה לו, למרות
שגופים, כמו מישרד הבריאות,
למשל, מצאו, אחרי בדיקה, ש הטכניקה
אכן יעילה.
לפי מימצאי הטכניון על ניזקי
תאונות־הדרכים בשנות ה־80׳ ,אנו
צפויים ל־ 6,250 הרוגים 38,000 ,
פצועים קשה 208,000 ,פצועים
וניזקי רכוש של למעלה
בינוני
מ־ 62 מיליארד שקלים.
האגודה הבינלאומית למדיטציה
בישראל יכולה להוריד מיספרים
אלה עד אפם.

ד״ר דניאל גליקר,

תל־אביב

מל מ שוא? 19
שני ציטוטים ממאמרו של
העורן, אורי אבנרי, מעוררים
הירהור בלב הקורא
(הנדון, העולם הזה .)2307
הציטוט הראשון :״היו כמה ד,פ־גנוות
לזכר הצהרת בלפויר, איש
אחד נדקר באופן קל בשוק של
חברון.״
ציטוט שני :״כוחות הביטחון
התפרצו, ירו פגזי־גז, פתחו באש
באוויר וגם בבגי־אדם. רק במיקרה
נפגע בשבוע זה רק נער אחד ולא
נהרג איש. כאשר יורים בבני-אדם
התוצאה היא בהכרח מיקרית.״
כשישראלים יורים ולא נהרג
איש — זה רק מיקרי.
אבל כשדוקרים יהודי בגבו והוא
לא מת — זה לא מיקרי? אולי
הדוקר רק התכוון לדגדג באופן
קל, ולא רצה, חלילה, להרוג?
האם זה לא משוא־פנים?
מיכאל ישי, בית־אל
המורח וזזה חוגר

אני מסמל ל מסר כל טלמחיה .

״אצלי בחנות, תוכל למצוא טלוויזיות של
הפירמות הכי ידועות. יש לי גרמניות, יפניות,
אמריקניות ואפילו ישראליות. את כולן אני
מוכר. אבל לעצמי קניתי בלאופונקט.
״כשנכנס אלי לחנות חבר טוב, אני אומר לו:
רק בלאופונקט. על אחריותי. תאמין לי -זאת
עצה של חבר, לא של סוחר״.

...ואם אתה יודע לזהות עצה טובה, הכנס לאחת
החנויותהמובחרות, ותמורת *7,400-שקלבמזומן,
קח את בלאופונקט הביתה ואת היתרה תשלם ב־,4
6או 8תשלומים חודשיים.

מרכז שיווק ישיר
(המרכז הסיטונאי לטלוויזיות צבעוניות)
ח ד בן־יהודה ,1תל־אביב.

בלאנפתקט־בכל מחיר.

ד * 14ט 9ט 81./

ישווה ל 1,120 מרק לפי שער 6.60 שקלים= 1.-מרק.

העולם הזה 2314

מכוזבים

שנץ העול הי ה
ד ק אח!כם...

בעקבות הפגישה בין בלשן
ומשוררת.
לנעמי שמר: ביום הלשון ה עברית
נפגשנו באולפן 5של קול
ישראל בתל-אביב. שם הספקתי
עוד לומר לך כמה נאים שירייך
וכמה יפים הם (לאחר ניקוי או
ניכוי השגיאות) לחבב עלינו את
הלשון העברית, אבל את, שכורת
תהילה ומתנשאת, י בהחזיקך היטב
במיקרופון, הכרזת על עברית
חדשה, וקבעת שמכאן ואילך אנו
צריכים, למשל, לומר אותכנו ולא
אתכם.

מאוזן :
) 1בחירה ; )5חוסר אומץ
להחליט ) 10 :מוקש ! )11 דגל ;
)13 כדי שלא יקרה! )14 עיר
בארה״ב שיש בה מוסד אקדמאי
ידוע! )15 שפת העדר! )16
הבריגדה היהודית במילחמת-
העולם וד )18 ! 2נסתם! )20
זהב פרווים ! )21 כמות מזע רית!
)22 אחור! )24 רכות־לב!
)25 מלת המעטה! )26
אימה עליכם, מהדמות הנערצת
בדת ההינדו 28 נדבך; )30
משאת נפשו של כל מתחרה !
)31 כופר, האם אתה כבר יודע
הכל עליו?! )32 שמאלי! )34
אצבע! )35 בעל חיים שמח-
לפותיו היו לשם־דבד ! )38
בסים־הדרכה ! )39 בוחש ! )41
מילת השקטה ! )42 נתקטן ;
)43 הרווח שבין החזה לבגד !
)45 בגלל — חלק מכף הרגל !
)47 נווה ! )48 ריבע ! )50 ניקה,
קינח! )51 נעלם, חג הצאן!
)52 מתנפל! )54 קונכיה! )57
מישמן! )61 בג! ) 62 גם לו
אין רגלים! )64 בכוור של
יהודה ! )65 גל -תל שממה !
)66 זמר ! )67 בסולם הצלי לים
! )69 משועבד לפיאודל !
)70 תרביד! )72 בגינו ניתנת
תוספת שכר! )74 מחצבים לוהטים
)75 :שיר לכת! )77
באין ואין דברים ! )78 תבע!
)81 שוד ו )83 קצה הגבול !
)85 ברכה ליד שמו של אדם
חי ! )86 צחצח ; )88 עיר
כהנים )89 :מולדת מיליונים
בישראל! )91 מדף! )93 בירת
ארץ השפלה ! )95 גשם היורד
במאונך ! )96 מזון מדברי !
)98 עבורי ! )100 קומפוזיטור
גדול! ) 102 בדרגה נמוכה יותר!
)103 ליברטו ) 105 :מחול אי טלקי
עממי.

הכדורסלן כועס על התוספת
לתוארו (״העולם
הזה״ .)2310
לא אדע במה חטאתי לפניכם
שאתם מצמידים לשמי את התו אר
״שחקן העבר בכדורסל״.
אמנם נכון שרבים משחקני ה ליגה
הלאומית טרם נולדו שעה

משוררת שמר
זרזירי המיקרופון, שמילאו את
האולפן, לא איפשרו לי להתמרפק

מצא א ת
ה מ שותף

חתונה יהודית בגולה 36
תומך באנשי־רוח; )37 הקמה
מחדש ; )40 אציל )41 :איש
בא־בימים; )44 אנא!! )46
משענת ; )47 הא לך 49 מכשול,
תקלה ; )50 ירי מרוכז ;
)53 לא ...ישראל; )54 אמן
בעזים ) 55 :אמונה; 500 )56
(פרסות) )58 :פתח; )59 סגנון
באמנות ובספרות ; )60 חבל
של ארצנו; )62 עצם, זיז)63 :
נישא; )66 שמה של השוטית
החונה במוזיאון הארץ; )68

ישראלים לשעבר )71 :יצירתו
של המהר״ל! )72 טיפ; )76
סופר אידי (ש״מ 77 סירה
להעברת סחורות בנמל )79 :
קונסרבטיבי! )80 משפט; )85
בין ילדות לבחרות; )87 עם
. 91 מאוזן — ממשפחת הפרפרים
; )90 רבית ; )92 פטפוט ;
)94 תרנגול ; )96 נגינה או טעם
על הברה מסויימת; )97 מילת
סיום לבית מזמור; )99 אמצע
ה־חיים ) 101 :מכיון ! )102
מחפש; )103 ערמה.

113113סיוטדאל סברות
ננסיםקוס 1171קהופדיקוד
1ר *0ם <! 1ו 0*1111 81־ 1ו0111ס*־1ו 113*111 110*13 - 3

הוצאת שער בחשמל (אפילציהו
•וני
* !170 וימן

תסתקות, ת ס סו רו ת, החל קו ת, ס ל סו ל.
צביער ^פסי ם, טיפול פנים, אי פו ר.
העאתע 1יערבשעווה

•מחירים עמכדעז • עודות מעולה •
זד-אביב יודפת 4ליד דיחגוף 229388 226066 190
־מת-גן הו צ ל 86 מול בניו אואזים ״סלון אוהיי

דא עמר

כדשן סיוון

כמו שאמר הנביא

מאונך :
)1גבול; )2רטיבות! )3
מגן קור ! )4הסכמה אנגלו-
סכסית; )6אסקופה! )7מטבע
אמריקאי ; )8אוי )9 :מיפי
לגד. היושבת בכנסת! )12 הבדלה
) 15 :סיכום בכתב (של
הבנה 16 השתמט ! )17 ארץ
אפריקנית ! )19 מטען צבאי
אישי! )20 גבר בעדר; )21
צפור שיר אדומה באמריקה, או
איש כמורה! )23 טהור, זך!
)24 ברמינן; )26 כל התלמוד:
)27 יחידת הספק חשמי ; )29
״כל החיים אמר השחקן;
)30 כלי פריטה (כ״ח); )33 גם
הוא במשטרים; )34 דמות ב־

אפשר להקים תנועה דתית, שתק רא
לאנשים להצטרף לקומץ הקטן
,1.60^, ,שלא ימותו. בקיצור,
מיכרה־זהב. אני רוצה אחוזים!
פילחס כהן, בנימינה

שעשיתי את צעדי הראשונים ב נבחרת
הלאומית, אך עובדה היא
שעד עצם היום הזה לא הפסקתי
פעילות אקטיבית בכדורסל, ו־כושרי
הגופני הנוכחי עולה לאין-
ערוך על זה שהיה לפני 15ו־20
שנה.
האם עלי להתנצל על־כך שה מנגנון
הביולוגי שלי פועל בניגוד

חמשיר על מה שמשותף
בין מוהל ויצאצית.
מה מביא יחדיו /מוהל
מזוקן וחמור סבר /ובת־חן
המספקת ״שירותים״ לגבר
אכן רב ביניהם המשותף /
פרנסת שניהם על אותו אבר.
תרצה לווין, בולטימור
ולומר לך :״רק אתכם ידעתי...״
אמר הנביא עמום (פרק ג) .אל נא
תעקרי נטוע...
^ אוכ ^ ס י וו ^ ירושלים

חעורוזת דמערעת
הקורא מבקש לומר :
לאורי אכנרי (הנדון, העולם
הזה : )2308 אמור לי מי שיתף
פעולה עם מק־ארתור ביפן. מי
שבגדו בהיטלר ובמוסוליני הם
קוויזלינגים? אני מתפלא על
סובלנות המוסדות כלפיך! אפילו
מי שבחר ״קוויזלינגים״ צריך לד כא
את ההסתה נגדם. ואם בחלקם
אינם כאלה, בוודאי שהם זקוקים
להגנה! הופש־הדיבור אינו כולל
את הזכות לקרוא ״אש!״ באולם
מלא, כדברי השופט הלמס.
לאילנה אלץ (אהבה שווה
כסף, העולם הזה : )2311 שדכני-
המחשב נותנים בפרוטות בדיוק
מה שאחרים נותנים בעד חון-
עתק: רשימה שאפשר לנסות• יו תר
מזה אין בנמצא. אני מספר
זאת כדי להזהיר מאווירת השוד
שאת מדווחת עליה! חוץ מזה,
אדם יכול להכניס מודעה בלוח
בעצמו, ואפשר אפילו לענות למו דעות.
לשלמה
פרנלול (חשבון עובר
ושב, העולם הזה :) 2311 הנה
בשורת הנביא שהופיעה במדור:
״סטטיסטיקאים חקרו ומצאו ש-
^ 98.40 מהאוכלוסיה מתים בסופו
של דבר.״ זה שווה מיליארדים!

כדורסלן זוהר
בעוד שמונה שנים
לסטטיסטיקות ולקני־המידד. מקובלים?
תקופת
אימוני בקבוצת הפועל
תל-אביב בתחילת העונה הנוכחית
הוכיחה שעדיין יש לי מקום, בזכות,
בכל קבוצה לאומית. רק יד
אחת, שעשו כמה שחקנים עם
חברי הנהלה שניפנפו בגילה ה מתקדם
של תעודת הזהות שלי,
גרמה להפסקת פעילותי הספורטיבית
במיגרש.
גם בעוד שמונה שנים, כשאהיה
בן ,50 עדיין אהיה בכושר תחרו תי
מעולה, על אפם ועל חמתם
של העסקנונים.
אילן זוהר, תל־אביב

ערפדים עליד פעיגיים.

עושים לך עיניים ...אבל פרסומת עכשיו, בוא נדבר רסיברים:
תחום תדרים רחב מאוד, וחשוב
לדעתדאקאי״מיוצר אך ורק ביפן!
לא תעשה את מכשיר הסטריאו תראה לנו עוד חברה אחת
שמכרה אלפי רסיברים, כאשר הונג־קונג? קורי א ה?-ל א, תודה!
שלך יותר חכם.
ומילה לסיום:
מספר המכשירים שהגיעו
לכן, בוא נדבר סטריאו לעניין:
כל טייפ קסטות ״אקאי״ מצוייר לתיקון הוא כאחוז אחד?
היום אתה רואה את הדור החדש
של״אקאי״ כולו על טהרת מגעים
זה ממש מדהים!
בראשי ^ xסופר דרמרחביים,
עם מירווחים עצמאיים להקלטה אנחנו מכירים את ״אקאי״ ,לנו אלקטרוניים ובקרה דיגיטלית;
״אקאי״ מייצג את המכשירים
זה לא חדש, אך גם אתה לא
תופתע! אחרי שתיכנס לעובי המרשימים והמקצועיים של
עולם האלקטרוניקה! ! חד וחלק!
הרסיבר, תבין ש״אקאי״ זוהי
ואש״ס הדוגמא העזמדת לנגד עיניהם כן ידידי, כמו ששמעת! אתה
הראש הוא אפסי
יכול להקליט אותנו מילה במילה.
של המקצוענים:
(ראשים אחרים עשויים מתכות
צליל מושלם, עיצוב בלתי רגיל,
ולכן רגישים לשיפשוף).

בוא נדבר סטריאו
? 1£10א7 ^ 1

מתלם אלקטרוניקה.בע״מ. ת״א
המסגר 70 טל 330594 .ובחנויות המובחרות

העולם תזה 2314

ההפגנה נגד סגירת האוניברסיטה בביד־זית, שנערכה ביום סיפוח הגולן
משכה אליה אלפים ־ האם קמו יורשים לתנועת ״שלום עכשיו״ שגוועה?

אצבע מאשימה

ף* כמה מקומות בארץ, בעיקר בקרב
הצעירים, היתר תחושה חריפה של
אי־נחת. היתד, הרגשה שעומדים להתחולל
דברים חמורים, שהממשלה אינה יכולה
לבלום מגמות קיצוניות, ואולי גם אינה
רוצה לבלום אותן. האופוזיציה הפרלמנטרית
היתה חלשה וחסרת־אונים.

פה ושם צצו התארגנויות כמעט־מיק-
ריות, באוניברסיטות, בחוגי האינטלקטו אלים,
באגף היוני של המפה הפוליטית.
להתארגנויות הללו היו שותפים אנשים
רבים, שלא היה להם נסיון בחיים הפו ליטיים.

היה הרקע להקמתה של תנועת שלום

ניצב־מישנה יגאל לושי, שעמד בראש הכוח המישטרתי שאיבטח את ההפגנה השקטה
של הוועד באוניברסיטת תל־אביב. למרות שעוז לא היה בין הנואמים, הוא בלט בשטח.

20 1

עכשיו, שנה אחרי הבחירות לכנסת ב־,1977
כאשר יוזמת־השלום של אנוור אל־סאדאת
נתקלה בירושלים בקיר אטום. הבחירות
לכנסת העשירית, ב־ ,1981 המיתו את שלום
עכשיו, ועתה חוזרת התמונה על עצמה.
יש הרגשה שהממשלה מבקשת לרוקן את
הסכם־השלום מתוכנו, ושהדברים עלולים
להידרדר למילחמה. יש תחושה שבמיסגרת
המימסד הפוליטי אין שום אופוזיציה ה ראויה
לשמה, היכולה להוציא אנקים להפ גנות.
בתחום זה הותירה אחריה תנועת
.שלום עכשיו חלל ריק.
יתכן שהוא מתחיל עתה להתמלא.
המחזה באוניברסיטת תל-אביב היה מפ תיע
5000 .איש ואשד, התכינסו שם כדי
להפגין נגד שר-ד,ביטחון, אריאל שרון,
שהיה אמור להופיע באוניברסיטה ביום
שבו סופח הגולן למדינת־ישראל. המיספר
הגדול של המפגינים הפתיע את מארגני-
ההפגנה עצמם, אשר כמעט שלא נתנו
לה פירסום. הנואמים, שציפו לכמה עש רות,
ואולי לכמה מאות אנשים, הופתעו
גם הם. יד׳ר הסתדרות הסטודנטים בירו שלים,
איש־הימין ישראל כץ, שהוזעק
לתל־אביב כדי לעמוד בראש הפגנת־נגד
של אירגון־הסטודנטים קסטל, ציין בצער:
״גם המכבים, שהיו מעטים, ניצחו את
הרבים.״ בדרך כלל די היה בכמה עשרות
מאנשי הימין כדי לחולל מהומות בהפגנות
מסוג זה. לא הפעם.
העילה להפגנה היתד, סגירת אוניברסיטת
ביר־זית. היא אורגנה על-ידי הוועד לסולידריות
עם אוניברסיטה זו. ועד זה הוקם
על־ידי כמה קבוצות של מרצים וסטודנטים
באוניברסיטות ירושלים, תל-אביב וחיפה.
ההפגנה בתל־אביב היתה שיא לשרשרת

רצופה של פעולות, מאז נסגרה האוניברסיטה
בביר־זית בחודש שעבר.
תחילה היתד, פתיחה סימלית של האוניברסיטה
שבגדה המערבית, שבה השתתפה
קבוצת מרצים ישראליים. אחר־כך נערכה
הפגנה המונית ברמאללה, שם הפעילו חיילי
המימשל הצבאי גז נגד המפגינים ועצרו
רבים מהם. נערכו עצרות הזדהות באוני ברסיטות,
ואחרי ההפגנה הגדולה בתל-
אביב הגיע גם תורה של מישמרת־מחאה
ליד מישרד־ד,ביטחון בתל־אביב.
התארגנותו של הוועד נגד סגירת האוניברסיטה
בביר-זית אינה היחידה. שתי
קבוצות נוספות מתארגנות בימים אלה:
קבוצת קול קורא, שיתמיד, הם אשת־העסקים
שולמית קניג, העיתונאי בועז
עברון וההיסטוריון יגאל עילם, וקבוצת
שטח משוחרר, שבה שותפות כמה קבוצות
מחוגי־השמאל. אך קבוצות אלה שונות מן
הוועד לסולידריות עם ביר־זית, בכך שאינן
מייעדות את עצמן לפעולה ברחוב.
להקמת הוועד היו שותפות כמה קבו צות:
קמפוס, המאגד את קבוצות השמאל
של הסטודנטים, פורום, התארגנות של
מרצים באוניברסיטות, וועד הסטודנטים
הערבים. לאלה הצטרפו אנשים שאינם
מזוהים עם מיפלגה כלשהי.
הרוח הפעילה בהתארגנות המרצים הוא
הד״ר אבי עוז, מרצה בחוג־לתיאטרון
וחבר ההנהלה האמנותית של התיאטרון
הקאמרי. עוז המזוקן עומד בתוקף על־כך
שלוועד לסולידריות אין זהות מיפלגתית
מוגדרת :״כשישבו האנשים ברמאללה,
לא ידענו מי זו של״י ומי זה מצפן. איש
אינו מפגין את שייכותו המיפלגתית או
את תפקידו.״

בוועד התיל־אגיבי פעילים גם יהודה
(״ג׳אד״) נאמן, ראש־החוג לקולנוע באוני ברסיטה,
שקיבל צל״ש כשהיה רופא ביחי דת
צנחנים. נמצאים שם גם יצחק (״אי־ציק״)
לאור, והד״ר בן־ציון מוניץ. בוועד
הירושלמי לסולידאריות עם ביר־זית
פעילים המרצים פחות, והסטודנטים יותר.
הוועד בחיפה היה האחרון שהתאר גן
ופעילים בו האחים אודי ואריה ארנון.
תנועת שלום עכשיו אמנם עשתה את
צעדיה הראשונים במעונות הסטודנטים
של הקמפוס הירושלמי, אך במהירות רבה
חרגה אל מעבר לתחומו של מיגדל־השן
האקדמי וגם אל מעבר לתחומים שהוג דרו
במיכתב שנשלח במרס 1978 אל ראש־הממשלה
ושנודע בכינוי ״מיכתב הקצינים״.
הוועד לסולידריות עם ביר־זית קם
סביב עניין ספציפי: סגירת האוניברסיטה
הפלסטינית בביר־זית על-ידי שילטונות
הכיבוש. פעילותו מרוכזת, עדיין, בקמפו סים
האוניברסיטאיים, אך טמונים בו ה זרעים
של הפריצה אל מעבר לאקדמיה.
יוזמיו של הוועד, ומי שהצטרפו אליהם,
אינם מסתירים כלל שלא ״החופש האקדמי״
כשלעצמו הוא בראש מעייניהם.
מילת־המפתח כאן היא־הכיבוש. בן־ציון
מוניץ מגדיר את הדברים כך :״הוועד,
בצורתו היום, עונה על מאוויים רבים של
אנשים רבים, שהמיסגרות הקודמות שהם
היו בהן איבדו את האפקטיביות שלהן.
מה שמקשר כאן בין האנשים הוא ההת נגדות
לכיבוש וההחלטה להיאבק בו בכל
דרך אפשרית.״
הרמז כלפי שלום עכשיו הוא ברור.
תנועה זו התמוטטה, למעשה, ביגלל חילו-
קי־דיעות בין מנהיגיה בעניין הפלסטיני.
הרדיקליים זעקו ״הכיבוש משחית״ ותב עו
להפגין גם בגדה, ואילו אנשי המערך
ניסו לבלום את המגמה הזאת, ואת ההי דברות
עם הפלסטינים. נקודת המוצא של
הוועד לסולידריות עם ביר־זית היא נקודת
השבר של שלום עכשיו.
על כך אומר אבי עוז :״יתכן שאנו
ממלאים חלל, אך בהסכמתנו -העקרונית

סולידריות

מפגינים הד״ר יהודה (״ג׳אד״) נאמן
והמרצה יצחק לאור (משמאל) הנואם
בהפגנה שנערכה באוניברסיטת תל־אביב. שני אלה הם מאנשי
מית. החלל הריק שהותירה מאחריה שלום
עכשיו עשוי להתמלא. אך קשה להניח
שדפוסי ההתארגנות והמחאה יהיו זהים.

״ קול קו ר א ״ —
חרויו ת ה אד ם
ף* ממש כימים שבהם התחיל הוועד
י לסולידריות עם ביר־זית את פעילותו,
הופיעה קבוצה אחרת, קול קורא. גם כאן
יש רבים מפליטי שלום עכשיו. אופי ההת־

״פורום״ המרצים, שהיה מיוזמיו של ״הוועד לסולידריות עם
אוניברסיטת ביר־זית״ .פעילות ועד זר, מוגבלת בינתיים
לתחומי הקמפוס, אך עשוייזז לפרוץ אל מעבר לו.

״ההתחלה של כל העניין היתה בנסיון
להכין מיסמך יהודי־ישראלי חדש, שיגדיר
מחדש את הנסיון הציוני, או, מוטב
לומר, הנסיון הישראלי. בצרפת עברו 25
שנה עד שעשו רלוונציה של הסוציאליזם,
ואנחנו ביקשנו לעשות משהו דומה. וכאן
נדמה לי שעלינו על הנקודה האר־כימדית:
זכויות האדם. אנחנו מגדירים
את הדברים שאנו בעדם ושאנו נגדם דרך
מישקפיים אלה, של החרויות הבסיסיות.
את הכיבוש, למשל, אנו תוקפים לא מהצד
הביטחוני־מדיני דווקא, אלא מצד זה, של
חרויות האדם, של חרות ההתארגנות וה הגדרה
העצמית.״
קבוצת קול קורא אינה מבקשת לפעול
ברחוב, אלא על־ידי מתן חסות לאירגו־נים
וגופים שונים הפעילים כבר בשטח
זה, וגם ביזימת פעולות עצמאיות. יש•
לקבוצה זו קשר עם קבוצה אמריקאית
דומה, שבה חברים רבנים ומרצים יהודיים.
בין חותמי הקול הקורא ניתן למ צוא
אנשי־עסקים ותעשיינים כאיתן אב־ניאון
ואורי ברנשטיין לצד סופרים, מח זאים
ומרצים כסמי מיכאל, יהודה עמי חי,
יהושוע סובול, נתן זך ודן מירון.

״שטח משוחרר״,
עקרונו ת אנו שיים

גוצה שלישית המתארגנת עתה היא
• | שטח משוחרר. המטרה המוצהרת גם
כאן היא מוגדרת וצרה :״לייסד שטח
משוחרר בעיתונות, שיופיע תחילה פעם
בשבוע, יוקיע את מעשי השילטון ומח־

דליו ויחשוף את האמת שמאחרי החדשות.״
באופן
מפתיע, מגדירים אנשי שטח
משוחרר את עקרונות היסוד שלהם במילים
הדומות להצהרותיהם של אנשי קול
קורא. נקודת המוצא היא ״עקרונות יסוד
אנושיים. נגד גזענות, נגד אפלייה עדתית,
נגד דיכוי לאומי.״ גם כאן נקודת הפתי חה
היא נקודת השבר של שלום עכשיו׳ —
זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים.
יוזמי שטח משוחרר ערכו אסיפת־יסוד,
שבה נקראו הנוכחים לתרום תרומה קבועה
בסך 100 שקלים לחודש, כדי לממן
את המודעה בעיתון, ולבחור מערכת ש־תתחלף
מדי פעם ותנסח מודעה זו. גם
כאן מבקשים להימלט מהגדרה מיפלגתית,
היוזמים אינם טירונים פוליטיים ויש ביניהם
מי שעשו דרך ארוכה בקבוצות
השמאל השונות. באסיפת־היסוד אפשר
היה ׳לראות קשת־גוונים רחבה למדי,
החל באנשי מצפן. וכלה ביגאל בן־נון
משינוי, ובתווך אנשי של״י ושס״י. ב שולחן
הנשיאות ישבו הסטיריקאי קובי
ניב, והסוציולוגית הד״ר נעמי קיס.
כל ההתארגנויות הללו נמצאות עדיין
בתחילת דרכן. קשה לדעת כיצד יתגב שו,
ואם אומנם יתגלגלו הדברים בדרך
דומה לזו שהביאה לייסוד שלום עכשיו.
המסר הפוליטי הישיר מופנה נגד שיל־טון
הכיבוש, נגד הגזענות ונגד הקונסנזוס
הלאומני של החברה הישראלית. אך
בה בעת מונפת האצבע המאשימה של
המחאה החדשה נגד האופוזיציה המימס־דית,
זו שאינה מבקשת להיאבק.

שלמה פרנקל וכן־ציון ציטרין !

׳ ״111171ן 0ך ^ 1אשת העסקים שולמית קניג היא בעלת נסיון בהפגנות. היא
1העמידה את מישרדיה לרשות תנועת ״1שלום עכשיו״ ,ועתה

יזמה התארגנות חדשה ,״הנקודה הארכימדית היא חרויות־האדם,״ היא אומרת.

ויי

אנו יותר ברורים משלום עכשיו. אנו
מעוניינים בחיסול הכיבוש, למרות שעכשיו
אנו מתמקדים בעניין סגירת אוניבר סיטת
ביר־זית. היום אין לנו מצע, אך
יתכן שיגיע הרגע גם לכך.״
קשה מאוד להניח, שהוועד לסולידריות
עם ביר-זית יזכה בתמיכה מאסיבית מצד
מפ״ם והקיבוץ הארצי, כשם שזכתה בו
תנועת שלום עכשיו. אנשי הוועד נזהרים
אמנם מפני כל הזדהות מיפלגתית, אך
הגוון הפוליטי הוא חריף וברור. אחדי
הצלחת ההפגנה באוניברסיטת תל-אביב,
ניסתה גם מפ״ם את כוחה ברחוב, והקהי לה
עצרת ליד מוסיאון תל־אביב. רבים
שהשתתפו בעצרת של מפ״ם השתתפו
גם בהפגנה באוניברסיטה. הם יכלו לע מוד
על ההבדל ללא כל קושי. הדברים
היו אחרים, וגוון הדברים היד. שונה לח לוטין.
במפ״ם יודעים יפה היכן גבול
״הקונסנזוס הלאומי״ ונזהרים שלא לע בור
אותו.
הוועד לסולידריות עשוי להתגבש כתנו עת
מחאה חוץ־פרלמנטרית, וחוץ־אקד־

ארגנות ומטרתה הם שונים במידה רבה
מאלה של הוועד לסולידו־יות אך לא ה תכנים
הפוליטיים. אשת״העסקים הנמר צת
שולמית קניג היתה מיוזמות החוג
הזה, יחד עם שניים אחרים: העיתונאי
בועז עברון וההיסטוריון יגאל עילם. ב־פירסום
הראשון בעתונות הוגדרה מטר תו
כך :״לגבש חוג רחב של אזרחים
הנכונים להילחם למען חרות הפרט ונגד
אפלייה לרעה של יחידים וקבוצות. למען
דו־קיום בשלום עם העם הפלסטיני, ונגד
מדיניות הגורסת סיפוח טריטוריאלי הכ רוך
בקיפוח זכויותיהם האזרחיות של
התושבים, למען סובלנות, כבוד הדדי
והגנה על נכסי חרות, דת ומצפון.״
גם כאן נזהרים מאוד מפני כל זיהוי
מיפלגתי. מייסדי קול קורא זוכרים עדיין
את חוג ה׳ באייר, שהוקם על בסיס דומה,
וסופח, לבסוף, לתנועת ר״ץ של שולמית
אלוני. הם מבטיחים להיזהר מפני חזרה
על תהליך דומה.
על התהליך שהביא לפירסומו של קול
קורא זה מספרת שולמית קניג:

בשולחן הנשיאות בכנס־היסוד נאם הסטיריקאי קוב
ניב (באמצע) ,ולידו ישבה הד״ר נעמי קיס (משמאל)
מיגוון הדיעות הפוליטי באולם היה רחב, ישבו שם אנשיי מצפן, שינוי, של״י ושם״

וגה קדה ואיזו בעיההתעוררה

פ2ר נ 5ק ל$
הודמחדהו והוו־מערותיה
או: לחם ומרגרינה
המכוניות הארוכות עצרו בזו אחר זו
מול פתח חווילתו של היהלומן־מלונאי
חיים־משה שיפצר, ולאורן שורת פנסים
סיניים זהבהבים עשו האורחים המכובדים
את דרכם אל הגן שכוסה בגג בקליט
מיוחד ביגלל החורף. בבריכה המחוממת
טבלו בדיצה כמה נערות־זוהר

בכביש ירושלים־יריחו קרח הדבר• אין
שום דבר מיוחד בכביש ירושלים־יריחו.
סתם כביש. אספלט, אבני״דרך וכמה
מהמורות. לא היינו טורחים להזכיר את
הכביש הזה בכלל אלמלא התעוררה ה-
בעייה.
מה שקרה בכביש ירושליס״יריחו
היה תאונה. שום דבר מיוחד לא היה
בתאונה הזו. רבות כמוה מתרחשות יום
יום• קריין החדשות מודיע עליהן כשדוק
סינתטי של עצבות מכסה את עיניו.
לא היינו מזכירים כלל את התאונה הזאת,
אלמלא התעוררה הבעייה.
והנה מה שקרח :
נשמע קול חריקת בלמים, ברזל בברזל
פגע, הפלדה נקרעה, ועד מהרה נשמעו
גם זעקות הכאב. הבשר החי נחתך, עצמות
נשברו, הדם זרם כמים. אחר-כן
היה שקט יחסי, ונשמעו רק אנקות הכאב.
תישעה נפצעו בתאונה ההיא בכביש
ירושלים־יריחו, ואף־על־פי־כן לא
היינו נדרשים לכן כל״עיקר אלמלא התעוררה
הבעיה.
תאונות חן מאורע תיקשורתי. בדרך-
כלל זהו מאורע תיקשורתי שולי למדי,
אלא אם כן מעורבים בתאונה אנשים
בעלי־שם. מה שקורה הוא זה: נפגעי
התאונה מגיעים לבית״החולים הקרוב,
ומשם מגיע המידע לכתב עתי״ם הקרוב,
הדואג להעביר את המידע למערכת הרחוקה.
במערכת הרחוקה משתמשים בידיעות
על תאונות כדי לסתום פירצות
פה ושם, בדפים האחוריים של העיתון.
כל זה לא היה מעניין כל־כך, אלמלא
התעוררה הבעייה.

עיקר

המאבק במישרד״הביטחון מוכיח לנו,
האנשים השפויים במדינה הזאת, שלא
הכל אבוד• מה שאתם שומעים, דווקא
המאבק הזה. זה מראה שמפא״י הישנה
והטובה עדיין חיה וקיימת, ועוד כוחה
במותניה וליחה הידוע לא נס.
מה שהיה חשוב וטוב במפא״י זה,
שתמיד ידעו מה חשוב באמת. היה סדר-
עדיפויות נכון, מה שנקרא. לא ביזבזו
זמן, כוח ומשבאים על שטויות• התרכזו
בעיקר. ריכוז הכוח זה עיקרון חשוב
בכל אסטרטגיה נכונה.
עכשיו, במה היינו חלשים תמיד, אנח נו
האנשים השפויים ! באידיאולוגיה למשל
היינו חלשים. מה שנכון נכון.
רואים את זה עד עכשיו. בא הרבע״עוף
הזה, בגין, כולו ממולא בתרופות, מה
שנקרא גפילטע־איש, ובאידיאולוגיה הוא
מסובב את כל המערן סביב האצבע ה קטנה
שלו, שזה אולי החלק היחיד
בגוף שלו שנשאר בריא ושלם. מוציא
מהשרוול איזה חוק-גולו״מה־שמוק-גולן,
והמערן כמרקחה• כצ׳לה-בוס או־אין־
קוראימ-לו רוצה להציע זה, ויוסק׳ה
שריטפס או״אין״קוראים־לו רוצה דווקא
ההיפן. זה שהיה במישטרה, מה־שמו,
רוזולי, מצלצל מיד לישראל לווינשטיין,

הידועות בהוד־מעלותיהן, והמלצרים
סבבו בין האורחים כשמגשי שמפניה
צרפתית, מרטיני־וודקה ופינקולדה לגברות
נישאים על זרועותיהם.
מי לא היה שם ז השר מרידור בא
עם אשתו, ואפילו גנדי קפץ לרגע. בא
חיים קופמן והגיע גם גניש. השר שרון
נכנס לראות, והד״ר הכט ממגורות דגון
טעם כזית מן השמפניה למרות הוראות
הרופא• היו שם מיליונרים ומדינאים,
ח״כים ועיתונאי־צמרת. כולם באו למסיבת
העצמאות שערך היהלומן־מלונאי
כאשר השיגה ישראל את עצמאותה ה מוחלטת
ואחרונת השגרירויות עזבה את
תל־אביב בדרך הארוכה מערבה. הכל
ציפו, כמובן, בקוצר־רוח למסמר הערב,
הוד-מחלתו ראש״הממשלה, ואכן, גם הוא
לא איכזב, אם־כי לקראת בואו סופקו
להוד־מעלותיהן חלוקי־מגבת ארוכים•
נו, ואחרי שהגיע ראש-הממשלה, אפשר
היה להתחיל גם בחלוקת הכיבוד
המוצק. הייתם צריכים לראות מה הלך
שם ! כדורי לחם צרפתי מטוגנים במר-

גרמה ! כיסני מרגרינה מבושלים בלחם-
לח ! לחמרגרינה בצורת מימרח ולחמר-
גרמה בצורת פילחי-אשכוליות ! עוגות
להמ״ר ופשטידות לחמ״ר, סלטים מעוצבים
ביד״אמן ורביכות טעימות להפליא,
הכל מלחם ומרגרינה !
וכטוב ליבו של הוד־מחלתו בלחם ו-
במרגרינה, הייתם צריכים לראות אין
יצא בריקוד הטאנגו הראשון של הערב
עם אחת מהוד-מעלותיהן, כשהוא קורץ
לכל עבר ואומר לכולם שלא יספרו לזוגתו

אכן, מה שהלן שם•
אחד מעיתונאי-הצמרת לא התעצל,
הלך למיטבח, ולצהלת קוראיו פירסם
למחרת היום מירשם שנתן לו השף:
לוקחים לחם ומשרים אותו בשמרים
למשן שבועיים עד שהוא מתחיל לתסוס
ולהעלות עובש. מגרדים בזהירות את ה עובש
ושמים בצלוחית בצד. עכשיו נוטלים
את המרגרינה, ובעזרת פינצטה רפואית
מחדירים את העובש. מניחים למרגרינה
לשכב יומיים בשמש החורף, ו־ומגישים
בתור גבית רוקפור!
אפשר לקשט בפירורי לחם.

״תשעה בני־אדם נפצעו בתאונה בכביש
ירושליס־יריחו.״
אן מידע זה, כן מתברר בדיעבד, לא
היה מהימן לגמרי, ואולי מוטב לומר:
לא היה מדוייק לחלוטין.
ומאוחר יותר, אכן בא התיקון.
״לתשומת לב העורכים,״ נאמר בהודעת
התיקון שהועברה אף היא באותו טלפרינטר
,״בידיעת עתי״ם כ״ד על 9בני-
אדם שנפצעו בתאונה בכביש ירושלים־
יריחו, יש לשנות את הפתיחה לידיעה,
וצרין להיות 9 :פועלים ערביים נפצעו.״
ואני הרי אינני צרין להסביר לכם

שומת לב ה עו רכי ם:
תוספת לי די ע ה

בי די ע ת עזזי+ם כ+ד על 9כני אדס, שנפצעו ב ת אונ ה
ירי חו, יש ליינות את הפתיחה לי די ע ה, וצ+ל:
9פו ע לי ם ערבים נפצ עו

ככביש י רו ש לי ם-

היצורים שנפצעו גתאוגה
העיקר הדיוק
הדיווח והנתונים החיצוניים, כי מדובר
בבני־אדם, ואכן הוא פתח את ידיעה כ״ד
( )24 של סוכנות הידיעות עתי״ם שנשלחה
בטלפרינטר באותו יום במילים :

מהו ההבדל בין בני־אדם ובין פועלים
ערביים• הרי אנחנו כולנו במדינת־ישראל
אנו חיים — היצורים שנפצעו, הכתב,
העורכים, הטלפרינטר, וכל היתר.

ואין שהוא נכנס להצביע רואה אותו זה
עם הזקן ממפ״ם, יאיר צבר, וגם הוא
בוער לו להצביע. בקיצור, סמטוכה אחת
גדולה.
חלש, חלש אצלנו השפויים כל הענף
של האידיאולוגיה. רגע אחד חשבתי שעבר
חוק הגולן, ונגמר הברדק, אז איפה.
רק מתחיל. הנה, בא המושבניק ההוא
מנהלל, אתה יודע על מי אני מדבר,
זה שדיין היה בן־דוד שלו, אריק נחמסון,
ומה יש לו להגיד ! שהחינוך הסוציא ליסטי
הביא להפקרות במדינה. תשמע,
בינינו, גם אני חושב ככה, אבל מאיפה
הנחמסון הזה יודע בכלל מה זח חינוך
סוציאליסטי, אני שואל את עצמי. איפה
הוא קיבל חינוך כזה 1בקובה ! אצל
מאו 1אם הנחמסון הזה יודע מה זה
סוציאליזם, אז אני אננס.
והוא לא מספיק לסתום את הפה,
וכבר באים לך מהצד השני שלושת ה־מוסקטים
האלה, עוד פעם יוסק׳ה
שרימפס, אין לא, ועוד פעם יאיר צבר
וגם שולמית אלונית, ועושים מיפלגה
חדשה: אומץ־חומץ. זה כבר באמת
השכיב אותי מצחוק. אנחנו צריכים אצלנו
את מצפן במיפלגה, אני שואל אותן 1
כן״כן, אני יודע, הם יעני ציונים, אז
מה ז אתה חושב שבמצפן אני לא אמצא
לן כמה ציוניסטים טובים ן
זהו, רק כמה דוגמות נתתי לך שתראה
מה־זה ברדק הולן שם. אבל מה ! באידיאולוגיה
תמיד היינו חלשים. זה
לא חדש. אתה לא זוכר מה זה היה
מפא״י ! כל הזמן צעקות וריבים, מתפלגים
לשם ונפרדים מפה. סיעה א׳ ,סיעה
ב׳ ,פי-ג׳י נגד ארל כצנליאמס, בבה נגד
סבא• המיפלגה הזאת אף פעם לא ידעה
להחליט מה יותר טוב, מדינת־סעד או
מדינת״רווחה, לגרש את כל הערבים ולהשאיר
כמה, או להשאיר את כל ה ערבים
ולגרש כמה.
אבל מה, ידעו שזה לא מה שחשוב.
את העיקר הבינו טוב מאוד. מה זה
העיקר, אתה שואל ן עכשיו הצחקת
אותי. רואים ממטר שאתה לא מפא״יניק.
תיראה, חביבי, תיראה: אין אתה מרגיש
אצל כלב, למשל, מה זה העיקר!
פשוט מאוד: כשהוא נעמד על הרגליים
האחוריות. אתה רוצה לבדוק מה זה
העיקר אצל מפא״י, תבדוק רק את זה,
מתי היא נעמדת על הרגליים האחוריות
שלה, והופ, הולכת לנשוך•
עוד לא תפסת 1הראש שלן עובד

לאט, חביבי. אתה בטח חזק מאוד באי דיאולוגיה.
מפא״יניק הגון כבר לא ייצא
ממך. אני אתן לן דוגמות, אז אולי תתפוס
משהו.
למשל, אתה חושב שזה מיקרה שבבחירות
לכנסת היה פיקשוש, ובבחירות
להסתדרות היה ניצחון כביר! לא
מיקרה• ההסתדרות, חביבי, זה כור, זה
הסנה, זה בנק הפועלים, מה זה הכנסת !
הכנסת בוחרת את מבקר המדינה, מק סימום,
ואולי גם את השגריר בלוכסמ-
בורג, אפילו זה אני לא בטוח. או, למשל,
אתה זוכר שניסו לטפס על הקיבוצים !
מייד ניערנו אותם, חביבי. הקיבוצים,
אדוני, זה לא אידיאולוגיה, זה דבר חשוב.
שם יש מיפעלים, שם עושים עגבניות, זה
משהו.
עוד לא הבנת על מה אני מדבר,
מ ה! אני רואה בעיניים שלן שלא
הבנת. תראה במישרד-הביטחון. ריאור־גניזציה,
איחודים, קיצוצים, קישקושים
הוא רוצה לעשות שם השר-ביטחון שלן,
אריק שרת• זה הוא יכול לספר לתמ״י,
אם הוא רוצה. אולי הם אוהבים סיפורים
כאלה. מפא״יניק טוב לא קונה
לוקשים. ריאורגניזטור נעשה לנו השר
עם־טיק הזה. על מי הוא בא לעבוד!
על מי שהמציא את העבודה ! אדוני !
פה מדובר בדברים החשובים באמת !
עוד לא תפסת ! פשוט מאוד: מה
שמפא״י תמיד הבינה הוא שהעיקר זה
איפה הג׳ובים נמצאים ולמי הולן הכסף,
חביבי• אידיאולוגיה, ערכים וכל הסיפורים
האלה, מי שרוצה להתעסק עם זה
— שיהיה לו לבריאות. בשביל זה יש לנו
אנשים שמתעסקים עם ספרים, יזהר
סטימצקי, אלף־בית יויו, כמה שאתה
רוצה. נותנים להם איזה פינה ב״דבר״,
ושיעישו שם חיים.
אבל כשהולן השר שלן לביטחון להתעסק
עם העיקר, פה מכניסים בתמונה
אנשים רציניים. זה לא יעבור, חביבי.
מישרד-הביטחון זה לא רמת-הגולן !
אנחנו יודעים אין זה מתחיל, ויודעים
אין זה נגמר. היום הוא מספר לנו על
כמה שינויים אירגוניים, ומחר הוא יבטל
חוזים עם כור, ויתחיל לעבוד עם דיס-
קונט! הו, חביבי, עכשיו אתה תראה מה
זה הסתדרות לוחמת ! סולידריות על־ידם
זה חתול סיאמי ! בעניין כזה,
אדוני, יכול הפולני הזה שלהם, ואלנסה,
לעבור קורס רציני מאוד אצל הפולני
שלנו, ירוחם משק ! אריק שרת הזה
יכול להפיל פצצת אטום על מוסקבה,
ולפזר גז עצבים על ניו״יורק, אבל כש-
מפא״י נלחמת על העיקר, אז היא נלחמת

האיכרים

לחם ומרגרינה
פילחי אשכוליות

והנה הבעייה אשר התעוררה :
היצורים שנפצעו, שהגיעו לבית-החולים
הקרוב, ושכתב עתי״ם דיווח על פציעתם
למערכת הרחוקה, היו בעלי שתי ידיים,
שתי רגליים, ראש, שיער, שיניים וציפורניים.
להבדיל מיונקים דומים אחרים,
היו היצורים הללו גם הולכי על־שניים.
יצורים אלה נקראים בדרך־כלל בני״
אדם. בדרן כלל, אן לא תמיד. בהחלט
לא תמיד•
הכתב שהעביר את הידיעה בגירסתה
הראשונה אומנם סבור היה, על״סמן

מה שד אפשר
לעשות למען הלקוח?

שאל אברהם גינדי את מנכ״ל מרכז הקבלנים
• תנאי רכישה נוחים ללא ריבית־ הצענו.
• .שממא גדולה עד *#00,000׳ ־ יי הענקנו.
• ארכיטי,טורה נרמה בינלאומית -תכננו.
• רירות 3־ 2מפלסים 2 ,חררי רחצה -בנינו.
• חדר תרבות ולובי מפואר בכל בנין ־ כללנו.
• ורוצות משבח מפיאריס, קרמיקה ורצוף מיו !ך ־ הוספנו.
ר5רטי 1רתי:״רז ״ הצבנו.

״זה מצויין אבל לא מספיק. השר ארידור רוצה להגיע לאינפלציה
שנתית בת שתי ספרות״

״בסדר״ ,אמר אברהם גינרי ״אני מוכן להוריד מחירים,
על 10 דירות בשלבי בנייה מתקדמים״:

הנחה עד

300,000.
8§795,060 קל
לאשת ״ לציון לזוג הצעיר ׳3חדריס יוקרתית מרוהטת
י דירות רווחה מרוהטות בנות 3׳22 חדרים ( 2דירות) $95,000 שקל
000־ ־-

דירות פאר בנות 4חדריס מרוהטות
925 שקל
דירת יוקרה דדמפלסית מרוהטת
1.656.000 שקל
3חדרים מפוארת ומרוהטת
1.179.000 שקל
3!/2חדרים דרמפלסית מפוארת ומרוהטת
1,3^ , 000 שקל
3חדרים מרוהטת +גג +חדר על הגג
1,שקל
בעין־גנים פנטהאוז מרוהט ( 2יחידות)
שקל

רמת־השרון
פתח־תקוה
וגל * אביב

תנאי רכישת למבצע:
• ־ 10,000.שקל בהרשמה.

בתכנית ל׳ 5חדרים דו־מפלסית יוקרתית
מרוהטת

• /0י< 30ב חוז ה.

• משכנתא ־ 400,000.שקל.
• היתרה בתשלומים נוחים ללא ריבית.

1160,000

690,000 שקל
705,000 שקל
785,000שקל
899,000 שקל
999,000 שקל
1,184,000 שקל
1,500,000 שקל
1,680,000 שקל
$140,000

ל עו לי םחדשיםו לזוגו ת צ עי רי ם :
הלוו או ת מ שלימות ומ שכנתאו ת מוגדלות לזכ אי ם במסגרת תוכניות
משרד השיכון
בטחון מלא לכספי הרוכשים.

המחירים אינם כוללים מע״מ.

)*ברה ם !נד
תל-אביב
ככר המדינה ה׳ באייר סו

שקל

רמת השרוך

סו טו לו ב 84

פתח-תטוה
חיים עוזר 28

ראשוו-לציוד
הרצל 62

אברהם גינדי בונה דירות שץ ונשים אוהבים

1לבני הבותנה המעולים

לא הגדולים ביותר•-אבל הטובים ביותר [

צ׳רטר

׳מסגי כלילי
מספר הטיסה
שלך

חיזוק שרירים

מבצע תאומי
ועוד אחד
״חורף 82״

אילן זו הר

טל 440902 .־03

לונדון — 7לילות במלון 8נ\ £1נ ס 110£5£<3כ<( £דרגת דה-לוקס)
פריס — 7לילות במלון [׳£ף1 0 £ £ליד האופרה)

$ 399 בלבד

לונדון +פריט י — 4לילות בפריס במלון 11ס ( 3£0במון פרנאס)3 ,
(דה-לוקס) .יציאה לפריס חזרה מלונדון

במלון

לילות בלונדון
$ 425 בלבד

פרטים אצל סוכני הנסיעות.

רחוב הירקון , 112 תל־אביב, טל׳ 287245־03

כפוף לתקנות טיסות השכר.
טל 746480 1777075 .־03

צ יו ט ו בוס אקסנוס
אוטובוסים של טיולי הגליל
לאילת וחזדה

תעדיפו ן המנויים של
החל מ־1. 12.81

חברת הנסיעות ״טיולי הגליל״ מכניסה לשרות 10 אוטובוסים חדישים,
אשר 2מהם יופעלו בסימון צ׳רטד מתל־אביב לאילת ומאילת
לתל־אביב.
שיגנוו הצ׳רטר כולל נסיעה ולינה במקום היעד, כחבילת תיור.
מת המלון תהיה לפי בחירת הנוסע, בתוספת תשלום.

הווו צ 0הזה

לשנה בשקל מחיי העיתון

בארץ לארצות תבל דואר רגיל
הוצאות משלוח

45 + 605
145 + 605

לחצי שגה
סח״כ

= 728
= 840

בשקל
415 470

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אויר

אירופה ארה׳׳ב, קנדה, מ ק סי קו
ונצואלה, ברזיל פרו

שך הנסיעה כ־ 4שעות ו־ 30 דקות ללא חניות, במקום 5.30 כפי
נמשכת הנסיעה באוטובוסים הרגילים.
משך הנסיעה תוגש פעמיים שתיה קרה או חמה, לפי בחירה, ללא
שלום ודיילת במדים תחלק עיתונים חינם לנוסעים. הדיילת תציע
:וסעים אפשרויות בילוי באילת — שכירת רכב, סיורים, וארויעי־דור
שאת כולם ניתן להזמין תוך כדי הנסיעה.
;וחיות הנוסעים יש מגשים בחלקו האחורי של כל מושב ואפשרות
כוונת המושב כמעט עד למצב שכיבה. חידוש נוסף הוא בית-ימוש באוטובוס.

240 + 605

946 = 101 +

1357 = 145 + 607 + 605
2080 = 223 + 1252 + 605
520 760
1100

ארגנטינה קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד
דרום־אפריקה, טוגו, חבש, קניה פנמה, טאיוון, יפן

23 + 605ל
910 + 605

1488 = 160 +
1697 = 182 +
800 940

תאינלד, הונג קונג, סינגפור,
קוריאה

741 + 605

1507 = 161 +

830

העולם הזה 14ר7,

ארצוח ־ הברית: אלן 1לחעל שמו הטוב
על כף שהיועץ לביטחון לאומי של נשיא ארצות־הברית,
ריצ׳ארד אלן, הוא ריאקציונר ותיק, תומך
במילחמה הקרה ומגן מושבע של מישטרים פאשיסטיים
ברחבי העולם (פורטוגל עד , 1974 דרום־אפריקה) — אין
איש חולק.
על הטענה שהוא, בנראה, גם טיפוס מושחת למדי,
יש לפחות חולק אחד: ריצ׳ארד אלן עצמו. לאחרונה
יצא אלן במסע הסברה מקיף, הופיע תוך שבוע בשבע
תוכניות טלוויזיה, ב־ 10 מסיבות־עיתונאים ובתוכניות רבות
ברדיו.
אלן טוען שהוא אינו מושחת. הוא אומנם קיבל 1000
דולר (יש הטוענים 10 :אלפים) מעיתונאים יפאנים

לזב: חס־זת

אין ספק
ואף מחבל
אינו מחייב
האמריקאית

הנפט יש ארז
התגובה ההיסטרית של אריק שרון על השעיית
ההסכם האסטראטגי עם ארצות־הברית, והאיום הלא
כל־כך סמוי שלו לבטל את הסכמי קמפ״דייויד, יצרו
אסוסיאציה טיבעית עם שליט לוב, מועמר קד׳אפי.
אלא שלפעמים דומה שההשוואה הזו עושה עוול
חמור לקד׳אפי. העימותים שלו עם מעצמת־על אדירה
הם, אומנם, מגוחכים לעיתים, אבל הוא מנסה, לפחות,
להוכיח את אמינותו ולנהל מערכת יחסי־ציבור יעילה.
לאחרונה מנסה לוב להוכיח לעולם, בעיקר למערב-
אירופה, שרונאלד רגן מגזים בהאשמותיו הכבדות נגד
קד׳אפי. לא רק מזימות־הרצח נגד רגן מוכחשות בכל
תוקף. לוב עושה כמיטב יכולתה להרגיע את העובדים
הזרים, בעיקר במיפעלים להפקת נפט ומוצרי-נפט.
במסיבת־עיתונאים, שנערכה לאחרונה בטריפולי, הו־

וי קניו

יועץ ריצ׳ארד אלן
עוד ידידים כאלה ויאבד
עבור ראיון עם רעיית־הנשיא, אך התכוון להעביר את
הכסף ״למטרה מתאימה״ .מה קרה לכסף? אלן פשוט
״שכח״ אותו בכספת.
מילא. אבל מדוע הסכים לקבל גם שני שעוני־יד
מהיפאנים? זה היה פשוט מחווה של רצון טוב, המקובל
מאוד ביפאן. אולי. אבל אלן גם זייף מיסמכים הקשורים
בעסק הפרטי שלו, הגיש שאלונים כוזבים, נקב בתארי כים
בלתי־נכונים. אלן טוען שהוא פשוט טעה, ורואה
בכך הוכחה חותכת שהוא פשוט יצור אנושי.
להתפטר מיד. קשה לאלן למצוא ידידים בבית
הלבן, האפוף כולו תככים בסיגנון חצר ביזנטית ושינאה
הדדית יוקדת. שר־החוץ, אלכסנדר הייג, השונא בתוקף
תפקידו כל יועץ לביטחון לאומי, מתעב במיוחד את
אלן, המחבל בקשרים בין מחלקת־המדינה ובין מערב-
אירופה. אדווין מיז, יועצו הכל-יכול של הנשיא נחשב
לידיד מובהק של אלן. הוא יצא אומנם בהצהרה ידידו תית:
תחת לומר שהוא גנב או שקרן, טען מיז שאלן
ביצע ״שגיאה מרחיקת־לכת במיוחד.״ ידיד אחר בבית
הלבן, שנשאר בעילום שם, טען פשוט שיש לפטר אותו
מייד.
אלן הביע תיקווה שהוא יוחזר לתפקידו והביע אמונתו
בסולידריות של חבריו לעבודה בבית הלבן. אשרי
המאמין. עיתונאי קנדי, שערך סקר בין העובדים
הבכירים הקרובים לנשיא, הגיע למסקנה חד־משמעית :
90 אחוז מהעובדים סבורים שלריצ׳ארד אלן פתוחה דרך
אחת להציל את כבודו ולחסוך בושות לבית הלבן —
להתפטר מייד.

מ מס 3ן

פיעו עשרות אנשי־עסקים ועיתונאים אמריקאיים ששיבחו
את מצבם בלוב. אמינות הדוברים גדלה כשהם הצהירו
שבדעתם לציית, אומנם בצער, להוראתו של נשיא
ארצות־הברית ולעזוב את אדמת לוב. כולם טענו
שהם עושים זאת בצער רב, וכמה מהנדסים, ששוחחו
בחופשיות מחוץ לאולם הרישמי שבו נערכה מסיבת-
העיתונאים עם כתב היומון הלונדוני טיינזיס, אף אמרו
שהיו מעדיפים להישאר ולהמשיך לעבוד בלוב.
רגן כנראה מטורף. שר־התעשייה הכבדה בלוב,
עמאר מוצטאפה מונטאסר, ליגלג על ההאשמות כלפי
קד׳אפי .״עד כה ידוע מחוגים אמריקאיים בתוך ה־סי־איי־אי,
שהאמריקאים סייעו ברצח הנשיא החוקי של
צ׳ילה, סלבדור איינדה, ב־ ,1973 וזממו לרצוח את פידל
קאסטרו ואת קד׳אפי עצמו.״ אמר.
חברות־הנפט האמריקאיות לא מעלות על דעתן לפנות

שקד׳אפי אינו תורם לשלום במיזרח התיכון
בהתפייסות הישראלית־פלסטינית. זה עדיין
את הישראלים לקבל את כל התעמולה
על שלל דימוייה המסולפים.

סין:
הקשר היפאני
האיבה העתיקה בין סין ויפאן היתה מאז ומתמיד
נתון קבוע ביחסים הבינלאומיים. תחיית הלאומיות
הסינית והמאבק באימפריאליזם היפאני היו, למעשה,
נרדפים. בתקופה מסויימת, שקדמה למילחמת שמות העולם השנייה, עשו אפילו הלאומנים והקומוניסטים
הסינים יד אחת כדי להילחם בכובש היפאני. במיתוסים
הסיניים מופיעים היפאנים כקלגסים, ככובשים אכזריים,
ספרטניים ושואפי קרבות.
מאז 1972 חל שיפור עצום ביחסים בין שתי המדינות.
סין שינתה לחלוטין את מדיניות החוץ שלה, הפכה
לנושאת הדגל העיקרית נגד ה״הגמוניזם״ הסובייטי,
וחדלה לתמוך במאבקי המדינות המתפתחות. הכוח המהפ כני,
המתסיס, שלא בחל גם בדיבורים על מילחמה
גרעינית, הפך גורם שמרני, לפחות ביחסי החוץ שלו.
היפאנים גילו, כדרכם, זריזות רבה בניצול האפשרויות
המיסחריות הגלומות בשוק הסיני העצום. מיליארד
הצרכנים הפוטנציאליים בסין העממית צפויים בעשור
הקרובלמיתקפה מתואמת של סחורות יפאניות. זוהי
הדרך הזולה ביותר עבור המישטר הסיני שאחרי מאו,
להעלות את רמת החיים, לפחות באורח יחסי. האקלים
המדיני נוח, לשתי הארצות אינטרסים דומים באיזור,
אפילו שהסינים מוכיחים את היפאנים על מדיניותם
הפאציפיסטית מדי בחזית העימות נגד ברית־המועצות.
לה מונד דיפלומאטיק דיווח לאחרונה, ששידורי רדיו
פקין בשפה היפאנית קראו ליפאן להסכים להצבת טילים
גרעיניים אמריקאיים על אדמתה. השידורים צוטטו
בהרחבה בכלי־התיקשורת היפאניים, והביכו את השמאל
המנהל מילחמת־חורמה יגד ארצות־הברית בעניין זה.
שגריר הודו ביפאן היה אורח־כבוד באסיפה, שאופיינה
בהתקפות חסרות תקדים נגד סין הקומוניסטית על עמדתה
במאבק הבינגושי בכלל, ובפרשת הטילים הגרעיניים
בפרט. השידורים מפקין לא פסקו. העדיפות המוחלטת
למאבק נגד ברית־המועצות הפכה עיקר־אמונה אידיאולוגי
בסין, וחרגה מזמן מגדר של פרגמטיזם טאקטי גרידא.
הסכם ענק. השבוע פקד את טוקיו סגן ראש-
ממשלת סין, גו מו, בלוויית מישלחת רמת דרג שכללה
את שרי החוץ, סחר החוץ, הכלכלה, התיכנון והחקלאות.
גו מו חתם עם היפאנים על הסכם, שלפיו תקבל סין
הלוואה בתנאים נותים בסכום שיגיע למיליארד וחצי
דולרים. ההלוואה תאפשר לסינים להשלים שני פרוייקטים
ענקיים שהושעו עד כה מחוסר תקציב ומהיעדר מטבע-
זר. מדובר במיפעל פלדה ליד שאנחאי ובתישלובת כימית

מנהיג סין דנג
בורח מהדוגמאטיס

את שלו ה עול ם י
העיתון הפריסאי הנפוץ, לה פיגארו, ערן לאח רונה
מישאל בין קוראיו. הנושא היה: איזו מדינה
מהווה ביום סבנה גדולה ביותר לשלום העולם י
47 אחוזים ענו שהסכנה הגדולה ביותר נשקפת
מברית״המועצות 22 .אחוזים טענו שדווקא ארצות־הברית
מאיימת על הביטחון ועל היציבות. אבל לא
כולם בחרו במעצמות הגדולות 18 .אחוזים מקוראי
לה פיגארו הימני סבורים, שישראל הקטנה מייצגת
את האיום החמור ביותר!

את לוב. לאינטרסים שלהם ידאגו עובדים בעלי אזרחות
אחרת, בעיקר בריטית וגרמנית. ממשלת בריטניה הצהירה
בגלוי שאין היא מבחינה בשום סכנה הנשקפת ל־6000
אזרחיה המועסקים בלוב. צרפת יצאה בהצהרה דומה,
ואף הודיעה שבדעתה לחדש את היחסים הדיפלומטיים
המלאים עם מישטר קד׳אפי.
כתב טיימס ציטט את דיברי עקרת־בית בריטית, פאט
פאר, שהגיעה לטריפולי לבלות את חופשת חג־המולד
עם בעלה :״איני מבינה מה כל הרעש, רגן כנראה
מטורף.״ הוא הוסיף שהערכה זו משקפת את היחס שלי
האירופים בלוב לקו של וושינגטון כלפי לוב, ולפינוי
האזרחים האמריקאיים ממדינה זו.

בעיר דאקינג. שלוש תישלובות נוספות זכו באספקה
מזורזת של ציוד ומכונות מתוצרת יפאן. היפאנים לוחצים
על סין להתחיל בעבודה במיפעלים במהירות האפשרית.
הם מעוניינים, מעבר להישג המדיני, לקצור פירות
מהירים עבור השקעותיהם.
עד כה נהגו האמריקאים לעודד את הידוק היחסים
הסיניים־יפאניים. לאחרונה הפכה גישתם יותר ויותר
קרירה. ציר אנטי־סובייטי כזה במיזרח־הרחוק מחזק,
כמובן, את ארצות־הברית. עם זאת קיימת בוושינגטון
גם תחושה של אי־נוחות. יחסים עצמאיים מדי בין שתי
המדינות עשויים לפתוח עבורן אופציות שלא ישרתו
את האינטרס המדיני והכלכלי האמריקאי.

אנ שינו בשלס

ולטייל עם עגלת התינוק בליווי הורשנו הדלמתי

הדוכס מ רי: הכובש השרן
הנער המשפיל מבטו בביישנות־מה, כשאל ברכו רוכנת נערה,
נחשב היום לכובש התורן של החצר הבריטית. זהו הדוכס לינלי,
בנה הבכור של הנסיכה מרגרט מנישואיה לאנתוני ארמסטרונג״
ג׳ונם, הוא -לורד סנאודון.
אולי אין זה תואר מלכותי דיו, והמלכה אליזבת השנייה היתה
דוחה אותו בוודאי מכל־וכל, אבל נראה שאחרי שהרווק המלכותי
המבוקש ביותר, הלא הוא הנסיך צ׳ארלס, התחתן ומצפה לילד,
ירש ממנו את התואר דודנו.
הדוכס לינלי בן העשרים, הוכיח עצמו שובב יותר אפילו
מאחיו של צ׳ארלם, אנדריו היפהפה. הופעתו האחרונה, בנשף צדקה
לטובת הבלט המלכותי הבריטי, הצליחה להאפיל אפילו על התח־פושת
שעטתה על עצמה אמו, הנסיכה מארגרט, שהופיעה בחו פשי
1לנסיכה סלפידית. המוזמנים לנשף, שנערך בק3ה רויאל בלוני
דון, עצרו נשימתם עם כניסתה של האם, אך תשומת־לבו של
הנוער הלכה אחרי בנה.
״זהו העתק של אביו. זהו בדיוק טוני,״ נשמעו לחישות חוזרות
ונישנות, בשעה שהדוכס הצעיר סובב ברחבת הריקודים בפוקס־טרוט
שלא ידע הפוגה. הרקדן הבלתי מובס שהחליף בנוח זוג
בתנופה אדירה, הפו למוקד ההתעניינות. באותו ערב, שנשא אופי
של סיגנון רטרו, לבש הדוכס לינלי חליפה בעלת מיקטורן ארוך,
שאותה שאל ממחסן של תלבושות התקופה׳ וענב עניבה לבנה.

למרבה המזל מצאה דיאנה בת־ברית בארמון
זוהי תמונה אופיינית לסידרת התמונות שחצר
דווקא במלכה־האם, סבתו של צ׳ארלס. משום-
באקינגהם אוהבת לראות בעיתונים: ליידי דיאנה
מוקפת אוכלוסיה של ילדים צעירים. ליידי דיאנה מה, האשה שלימדה את דיאנה את כל כללי הפרו טוקול
לפני הנישואין, צעירה ברוחה הרבה יותר
האימהית. זו היתה הפירסומת הראשונה עם אימבתה
המלכה. בקשר לאותו אירוע שבו ציחקקה
רוסיה לצ׳ארלס, יחד עם העובדה שהעלמה הצעי דיאנה,
הגיבה המלכה האם: שחררי צחוק הגון אחד
דה היתד, גננת והיא רוצה הרבה־הרבה ילדים.
והמועקה תחלוף, ולא תצטרכי להתאפק ולהפליט
עכשיו, אחרי שהגברת הודיעה שהיא התחילה
צחוקים רבים.
מטפחת את גן־הלידים הפרטי שלה, חוזרות התמו נות
של הגברת האימהית למופת ומקשטות את
אלא שאין תחליף לאם אמיתית. למרבה הצער
עיתוני בריטניה. רק עיתונאי אחד מסרב לשבת הודחקה דיאנה מאז נישואיה מאמה, ואין היא מר בשקט,
אותו סיימון חנן, חרדת החצר הבריטית, בה לראות גם אף אחת מחברותיהה קודמות. לאלה
שפירסם בשעתו כמה עובדות, לא נעימות מחדרי
הובהר באורח חד־משמעתי שלקפוץ לדירתה שבקנ־המיטות
של הארמון הבריטי.
סינקטון היה דבר אחד, ולקפוץ למגוריה המלכווכך,
כשכל הממלכה עוקבת בחרדת־קודש אחרי
תיים — זה כבר עניין אחר. אך עובדה היא
הבולטין הרפואי מן הארמון, מודיע רגן על עובשהנסיכה
מרגישה בחסרונן: באמצע ירח הדבש
דות הלוחצות על דיאנה, ושואל אם אכן יעבור׳ הגיעה ללונדון בלי להודיע על כך מראש, ונפגשה
ההריון המלכותי בשקט.
בנמל־התעופה עם שתיים מידידותיה בעבר.
הלחצים על השניים, לדעתו של רגן, נובעים
אבל הבעייה העיקרית של דיאנה היתד, ועודנה
מחשיפה מוגזמת להוראות הפרוטוקול ומפחדיו של
ניגוד חמור של סיגנונות. עד תעה היתד, עלמה
צ׳ארלס מה יאמרו בארמון. רגן טוען שצ׳ארלס
צעירה ומודרנית, אינטליגנטית ועצמאית. עתה היא
פוחד עד־כדי־כך, שכאשר נישקה אותו דיאנה על
עשוקה בפרטיותה על-ידי הפולחן המלכותי. מה
המירפסת, לאחר טכס החתונה, הוא התעוות והס שמדאיג
היום את דיאנה, לדעתו של רגן, היא
מיק ורק אחרי שהבין כי הסביבה מרוצה, העלה
השאלה כיצד תתרגל לרעיון שלא היא תהיה האח חיוך
מאולץ על שפתיו והתנצל לפני דודנה, הדוכס
ראית הבלעדית על חינוך ילדיה. מי שהיתה גננת
לישפילד כי שכח שמותר לזוג נשוי לתנשק
תצטרך להיעזר באומנות מדפולמות של החצר,
בפומבי. בהופעה ציבורית אחרת פרצה דיאנה בציוד שיהיו אחראיות לארוחות, בחדרניות שתחלפנה את
קוקים, וזכתה במבטים צוננים של המלכד״ ומאוחר
סדיני חדר־ד,ילדים, ובשרשרת של שומרי־ראש
יותר למנה של תוכחה. בהופעתה הבאה כבר נר ושוטרים
שילוו את עגלת התינוק כשתרצה לטייל
אתה מגוהצת ומדוכאת לחלוטין.
עם התינוק הפרטי שלה, שספק אם יהיה פרטי שלה.

מון ב״טי.. :היא אמרה לי לא ר
לא הכל הולך כמתוכנן בתסריט, וזה בדיוק מה שמדאיג היום
את חברת נ^זרמונט. כשוורן כייטי ודיאן קיטון היו זוג
עליז וצמוד מאוד, ורוו נחת האחד מן השני כמו בתמונה זו, היה
הכל כשורה. השניים שיחקו בסרט ושמו אדומים, שאותו הפיק,
כתב וביים בייטי, ושרק בגלל השם בייטי הסכימה חברת פארמונט
לשים שלושים ושלושה מיליון דולר על קרן הצבי.
פארמונט חשבה שתוכל לפרסם את הסרט כסיפור אהבה גדול,
והנה בייטי הציע נישואין במציאות וקיטון אמרה לו פעמיים לא.
השניים נפרדו ופאתזונט מבוססת ציפורניים: מה יהיה עם הסרט.

>״ו1י האליל״ :מלך הדוק הצונח׳ התחתן
בעירו של מלו החס האמויקא׳

ילדיה של ליז: עדות״ופ
מריה כרטון ומייקל ויילדינג, הם שביים׳מילדיה שי
ליז טיילור. מריה היא בתם המאומצת של ליז ושל ריצ׳רד
ברטון, ומייקל הוא בנה של ליז מבעלה המנוח מייקל ויילדינג.
ובעוד האם מתכננת אח נישואיה הבאים, נכנסו השניים למעגל
הדוגמנים העסוקים ביותר בניו־יורק. ושניהם כפי שיעידו פניהם,
אכן יפים ביותר.

מי שסימל בשנות השישים את ההעתק הצרפתי
של אדפיס פוסלי, התחתן בצורה סימלית עם
צרפתיה — אבל, בחווילה מפוארת בבוורלי הילם
בלום־אנג׳לם, מלכותו של מלך הרוק. זהו גיוני
האלידיי, המחזיק בידה של כלתו, באפט,
כשהשניים פורסים את עוגת החתונה. ג׳וני הבטיח
בשעתו לכלה לשאתה ביום הולדתו ה־ 38 בדיוק, אך
איחר בכמה חודשים (יום הולדתו חל ב־ 15 ביוני,
ואילו החתונה נערכה רק ב־ 2בדצמבר).
האירוסין היו גם הם אקט דרמטי ביותר, נז כרת
היום באבט :״זה היה אחרי ההופעה של ג׳וני
בהיפודרום שליד פאריס. הוא קרא לי שאכנס
לקרוואן שלו, הוציא משם את כל המוסיקאים, הגיש
לי טבעת עם יהלום ענקי, וגימגם , :האם תהיי
אשתין רציתי להפתיע אותך לפני כל העולם
אחרי ההצגה, אבל לבסוף חשבתי שיש לך הזכות
לדעת זאת ראשונה, וגם הזכות לסרב לי/״

שום דבר לא יכול היה לרגשה יותר מזה. היא
לא האמינה שג׳וני יזכיר פעם את נושא הנישואין,
מה עוד שלדעתה טרם החלים מן הטראומה של
הגירושין מסילבי וארטאן. באותה הזדמנות ציין
ג׳וני שהוא מתכוון לערוך את טקס הכלולות בעיירת
הקייט סן־טרופז, בבית ידידו אדי ברקליי. באבט,
העושה רושם שליו ורגוע ביותר, התנתה תנאי
אחד: רק בחוג המישפחה.
תקופת החיזורים שלהם ידעה שיאים ומורדות
רבים. ג׳וני־ נסע לתאילנד עם ידידה בשם
סאכינה, היתה לו הרפתקה בארצות־הברית עם
אמריקאית בשם פטסי, אבל בסופו של דבר הוא
שב לבאבט. הנישואין נדחו בכמה ימים רק כדי
שג׳וני לא יחמיץ את הופעת הבכורה של סילבי
וארטאן בארמון הספורט בפאריס. בבכורה ישב ג׳וני
עם בנם דויד, וכמובן, עם אשתו היום, באבט.

1 1 1 1 1 1 3 11*111111

קאוזל בתם: גיו1ש:ין או פיצויים
השחקנית קארול ברנט, הנראית בתמונה מעווה את פניה
בליצנות, היתה הסנונית הראשונה בשורה של תביעות דיבה שמנות,
שהוצאו בזו אחר זו נגד שבועון הרכילות האמריקאי נשיונל
אנקואיירר, שטען בשעתו כי חיי הנישואין של כוכבת פיט וטילי,
הבדרנית הידועה וכוכבת הטלוויזיה המפורסמת, עלו על שירטון.
בעיקבות פיצויים ששילם לה העיתון, בסך של 12 מיליון דולר,
החליטה להגיש תביעה, השחקנית ראקל וולש. עוד טרם יבש
הדיו על חוזה הנישואין של וולש עם הסופר אנדרה ויינפלד,
התחיל העיתון עוסק בגירושיהם.

רומי ז ז: בריחה מן הצעד לאחת־עשרה שעות עבודה ביום

ויאן קארמה: האהבה הגדולה
ז׳אן קארמה שייך לרשימת כוכבי הקופה הגדולים בצרפת,
והסרט מר.ק כרוב הוא סירסו ה־ 129 במיספר. יש לו שלוש אהבות :
התיאטרון, שבו הוא מופיע היום, וזוכה בביקורות מצויינות בהצגת
עלובי וזחיים בבימויו של רובר חוסיין, אשתו הפסנתרנית סופי,
והחתולה שלו, הנראית בזרועותיו, היפהפיה סיכולה.

מי שאוהב את רומי שניידר יכול לראותה
היום באולפן בברלין אפופה בעשן סיגריות, ולהבין
לליבה: היא נוסעת בכל בוקר מרחק של שעה
למקום העבודה, באולפן הסרטים. היא לוקחת על
עצמה שעתיים של איפור שבהם היא מכסה את
פניה בשכבות עבות של מייק-אם, בשני זוגות של
ריסים מלאכותיים, ומציירת את שפתיה באודם
לוהט בנוסח שנות השלושים. אחר־כו היא מצ טלמת
במשך שמונה שעות ולפעמים גם יותר.
היא עובדת בלהט, יושבת על כסא פשוט ומשננת
את תפקידה כל אימת שהצלם מכוון את מצ למתו
ומנסה ליצור מסביבה אווירה של קדושה.
זה חמישה שבועות שרומי שניידר עומדת לפני

המצלמה. שלושה חודשים אחרי מותו של בנה
דויד, היא התייצבה לצילומים. הסרט: טיול לסן־
סוי. רומי מגלמת את דמותה של אלזה וינר,
אשה הבורחת עם ילד מאומץ מפני האס־אם. היא
מצליחה להימלט מגרמניה לפאריס, ושם מרוויחה
את לחמה כזמרת.
את הילד מגלם נער בן ,15 תגלית חדשה
יבשם ונדלין ורנד, טיפוס של ילד מפותח מעבר
לגילו, מחוספס וחצוף. לא פעם הוא מזכיר לה את
בנה, שניספה בתאונה טראגית כשקפץ מעבר לגדר-
ברזל בבית סבתו, אך היא ממהרת לשקוע ׳בתס ריט•
״כשהיא עובדת היא אחוזת כישוף,״ אומר
עליה המפיק הגרמני של הסרט.

יוסף בורו. הוא פרשן התני ך באידיש ברדיו,

0*111111

1ודנים שישבו במיז-
נון־הכנסת ביום השלישי הא חרון
לא הבינו מה מתרחש.
שר־הפנים, הד״ר יוס ף כו רג,
שישב עם קבוצת אורחים מ־ארצות־הברית,
קם וניגש ל רדיו
שבמיזנון, כשאחריו צועדים
אורחיו. השעה היתה
חמש דקות -אחרי׳השעה שש,
והכל היו בטוחים שהוא רץ
לשמוע חדשות. מי שהתקרב

!גידעזן פת נושא את שם המישפחה שאימצה

שמע ממכשיר־הרדיו את בורג
עצמו מדבר באידיש ומפרש -
את פרקי היום בתנ״ך. מסת בר
שמזה שנים הפרשן של
שידורי ישראל באידיש לפר קי
התנ״ך הוא שר־הפנים, וה תוכנית
משודרת פעמיים בש בוע
במיסגרת התוכניות לעו לים.
בורג, שהוא גם רב מוס מך
ובעל ידע רב בסיפורי־הקודש,
נוהג להקליט את שתי

אורי ליפשיץ

שיחותיו השבועיות מדי יום
ראשון בבוקר, בין השעות
שמונה ותשע, באולפני רשות־השידור
לפני שהוא בא לישיבת
הממשלה.
91 עכשיו מתברר שלא
רק ח״כ המערך חיים !הר־צוג
היה מעורב במרד של
אגודת־ישראל נגד ראש־הממ־שלה
מנחם כנין, אלא גם
יו״ר סיעת המערך בכנסת,

הרים כוסית עם האורחים שבאו לפתיחת תערוכתו. בין
הראשונים שבאו היה כתב״הטלוויזיה רפיק חלבי, שהתנשק
ולחץ ידיים עם הצייר עד כדי הורדת ידיים. ליפשיץ ביקש מחלבי שלא יעזוב
מוקדם כל״כך, ואף הזכיר לו את הלילות המשותפים שבילו בירושלים. אשתו, עדה,

תישאל ביו?

משה שחל. כאשר העלה
בגין לפני ח״כ האגודה אב רהם
שפירא את הטיעון
שסיפוח הגולן מופיע בקווי-
היסוד של הממשלה, ולכן לא
תקף לגביו המיכתב שכתב
בגין, שבו העניק לסיעת אגו-
דת־ישראל חופש־הצבעה בענ יינים
מדיניים, שיגר שפירא
את הרצוג אל שחל, שהוא
מישפטן במיקצועו, כדי לברר

אות! בילדות!
לו, והוא ענה שהוא אינו מו צא
סיבה לעשות שימוש ב חייו
הפרטיים למטרות פוליטיות,
והוא מוותר על האהדה
שיש בציבור לילדים מאומ צים.

ודכ־הליכוד לשעבר,

שלבשה שימלה שחורה שאליה מוצמד פרח גדול, ניצלה רגע של פנאי, וכשקיבלה את
פני הצייר מנשקה קדישמן ליטפה את זקנו בהתפעלות. אורח יוצא״דופן היה העציר
המשוחרר מגרמניה שימעון (״כושי״) רימון, שנמנע מלדבר עם סקרנים ועיתונאים שהיו
במקום. גם בו דחק ליפשיץ להישאר, אך כושי לא נענה לו ויצא אל מחוץ לגלריה.

הנב ח רי ם של 1981

שנת 1981 חלפה. אנשים שונים התבקשו, כל
אחד בתחומו, לציין את הדמות החיובית והדמות
השלילית של השנה החולפת במישאל־בזק של
העולם הזה. תשובותיהם:
דויד אבירן, ספרות ושירה :״אני לא
מתעניין בעולם השירה והספרות הישראלית. הדמות
השלילית זה בגין, שעושה מאמצים נואשים לפתח
פעילות רטורית בלשון קדם־ביאליקית. הדמות
החיובית עסוקה כרגע בכל מיני עבודות חשובות.״
• עדי אמוראי, כלכלה :״האיש השלילי
הוא מי שנחשב כאילו אדריכל־ההישגים, יורם
ארידור, משום שהתיקון הטכני שהוא השיג ב עקומת
האינפלציה הוא תיקון זמני, במחיר החרפת
התהליכים בעתיד. אבל עיקר ניזקו בכך שהוא
נטע בקרב הצרכנים את האשליה שעל־ידי הגדלת
הצריכה של מוצרים ברי־קיימא, כמו טלוויזיות
ומכוניות, מתקנים את מצב המשק, שזה נזק
או־וך־טווח. הדמות החיובית היא הייצואן היש ראלי,
שהמשיך להיאבק ולייצא גם כאשר התמורה
במטבעות האירופיים הותירה אותו ללא רווחים,
מתוך הבנה שאין לאבד שווקים שנרכשו בעמל
כה רב״.
9שלמה בר־שכיט, תיאטרון :״השחקן
הטוב ביותר של השנה, ללא מרכאות, זה ראש־הממשלה
מנחם בגין, שהוא אבירה לתיאטרון,
ואני אומר זאת אפילו בקינאה מסויימת. יש לו
רק חיסרון אחד — שהוא יכול להשתתף רק
בהצגות־יחיד. השחקן השלילי של השנה — פה
יש לי בעיה. דומני ׳שזה פולני אחר, ידוזלסקי,
ששיחק את התפקיד הרע של השנה. בקיצור, שני
השחקנים הם טובים, אך כל אחד גילם תפקיד
אחר.״
• שאול דישי, קולנוע :״איני יכול להצביע
על אישים, אלא על אירועים. הדבר הכי משמח
שקרה בארץ זה שנוכחתי לדעת שיש צוותים
שמסוגלים ואפילו יודעים לעשות סרט. אך האכזבה
היא שהם אינם יודעים איזה סרטים לעשות.״
• שרה דורון, כנסת :״אני לא מוכנה לדבר
על דמות שלילית. בכנסת לא אוכל לציין מישהו
חיובי, כי יש לי המון חברים. זה כמו לשאול ילד
את מי הוא אוהב יותר, את אבא או את אמא.
הדמות החיובית שעולה על דעתי היא, כמובן,
ראש־הממשלה, שהוא מדינאי ולא פוליטיקאי,
ושיודע לקבל החלטות חשובות.״

• אליעזר שוסטק, ממשלה :״מה, עוד
מישאל? אין דמות שלילית. בכלל לא קיימת.
כל הדמויות סביב לשולחן־הממשלה הן חיוביות.״
• אהרון פאפו, טלוויזיה :״הדמות החיובית
זהו הכלב מתוך הסידרה ידיד לעת צרה, המשודרת
בכל מוצאי־ישבת בשעה שש בערב. זהו כלב
המביא ישועה לכל הזקוק לעזרה; בעל אופי
טוב ורחמים רבים; אוהב את עמו ואת קהילתו.
הדמות השלילית חיא של אותם כתבים ועורכים,
שבמשך השנה התעקשו, מתוך אובססיה, להביא
אל המסך את באסם שבעה, ראשד אל־שוואה
ושאר אנשי אש״ף, ושהפכו את המסך לבימת־תעמולה
שלהם. אמנם, לאחרונה, כנראה שהכירו
בטעותם — אך !בהשוואה למעשיהם צריך היה
לרשום את הכלב בספר הזהב של הקרן הקיימת
לישראל.״
!• חנניה גיבשטיין, רשויות מקומיות :״כל
אחד שעובד בעבודה האפורה הזו עושה עבודה
חשובה, והוא דמות חיובית. איני יכול לחשוב
על דמות שלילית פשוט איני יודע על מישהו
שנכשל וששמעתי על כך.״
• רם ישי, רפואה :״דמות שלילית לא
תקבל ממני. אציין שתי דמויות חיוביות. הראשון
הוא הרופא הצנחן שבפעולה בצפון כימעט נהרג,
כשנתן עזרה לפצוע, והוא מסמל את דמות
הרופא. השני הוא הפרופסור קלמן מן, מי שהיה
מנכ״ל הדסה, שפרש במהלך השנה לגימלאות.
• יגאל תומרקין, אמנות :״למרות שקל
מאוד לשבח מתים, בחרתי בהנרי שלזניאק המנוח,
אמן שהיה אהוב על אמינים ולא על אוצרי־מוסיאונים.
אבי חייב להזכיר את סיפרו של יאיר
גרבה, בדרך לקולנוע, בצד החיובי. באינטרספק־טיבה
למיספר , 1984 פחד העשור בעיני הוא אריק
שרון. שרה ברייטברג היתד. האוצרת המדוברת
של השנה. התערוכה המגוחכת של השנה היתד.
של אוסוולדו רומברג, שהתקיימה במוסיאון תל־אביב,
שבה נעשו אנליזות צבע ופילוסופיה על
תולדות האמנות ברמה של ליהיטון או את, וברצי נות
של מזרה נבוכים לרמב״ם.״
• נירה לידסקי, מישפט :״יש לי דמות
אלילית, אך אני לא רוצה להגיד את שמה.
לגבי דמות חיובית קשה לי להצביע על מישהו
יוצא־דופן בעולם המישפט, שיצדיק את הבחירה.״

אם צודק בגין. שחל הסביר
לשפירא שבגין טועה, שכן
קווי־היסוד של הממשלה כמו הם
כ״הסכם כללי״ ,ואילו ה־מיכתב,
כמוהו כ״הסכם מיוחד״
,המחייב יותר. שחל הס ביר
לשפירא גם שאילו היה
טיעונו של בגין נכון, לא
היתד. משמעות למיכתב שהע ניק
לאגודת־ישראל. שפירא
השתמש בטיעונים אלה בפגי שתו
עם בגין.
91 שר-התעשייה, גידעון
פת, נושא את שם מישפחתה
של דודתו. פת, שהתייתם מ אמו
בגיל ,4גודל על־ידי דודתו,
ששם־מישפחתה היה פת.
אחיו היחידי, אפרים עינ־כל,
שהיה מפקד בית־הספר
לצניחה, נהרג בעבר בתאונת־דרכים
צבאית. פת, שבתקופת
היותו בכנסת פעל בענייני אי מוץ,
נשאל מדוע מעולם לא
חשף את פרטיו האישיים הל־

הלל זיידל, הרים את שפור
פרת הטלפון ומעברו של הק
הודיעו לו ממיאמי־ביץ /ש
שמחים שהוא עומד להופי׳
שם עם ח״כ חירות, יום
רום, בערב משותף וביקש
כמה פרטים ביוגרפיים. זייד
אמר לבן־שיחו שהוא ישמ
לבוא לארצות־הברית, אך ה
כוונה אינה אליו, משום שהו
אינו עומד לנסוע לחו״ל, וב
מובן שלא למסע־הרצאות. י|
אחר מכן עלה על דעתו
יתכן שמדובר בח״ב שלמן
הלל, אך בכל זאת רצה לדע
אם הוא נקשר לפרשה. בירו
קצר שעשה העלה שאכן הית
פניה ללישכת ראש־הממשלז
וביקשו פרטים על מישהו ק
הוא ניצול־שואה, ושמו של זי!
דל הוצע כאפשרות מתאים
תקלה תקשורתית הובילה לס
שבשלב מסויים פנו לשלם
הלל.

בדיוק בחצות, השמפניה זרמה כ־מיים
וכטוב ליבם בסנגריה, קיפ צו
וריקדו החוגגים אל תוך השגה
החדשה י • מסיבה בנוסח דק״
מרון נערכה באחד המועדונים ה יוקרתיים
ביותר בעיר, על החלונות
נתלו שיקופיות של בחורות ערו מות׳
המלצריות החינניות הסתובבו
במדי נזירות, כשאת ראשיהן טע*
טירים שביסים לבנים. בקומה ה תחתונה
הוקרן הסרט דקנורון
!•׳ סי• דוגמניות הצמרת של יש ראל
בחרו לבלות את הסילווסטר

י0117 טר הננייר

דווקא במועדון זה, כשהן לבושות
בגדים ההולמים את האווירה של
המועדון. הגדילה לעשות מכולן
הדוגמנית פינצי מור, בשמלה
שמחשופד. הגיע עד לטבורה. ה דוגמניות
ואנשי־הצמרת הרבים
הסתובבו בצפיפות בין השולחנות
עמוסי הכל־טוב וחגגו עד אור
הבוקר 1״אני לא מאמינה!
איזו הפתעה נהדרת״ קראה רו ני
כרמל, אשת יחסי־הציבור
של תיאטרון הבימה, כאשר הגי עה
אל בית חברתה הטובה חיה
כן־ ט ל, בעלת גלריה בתל־אביב,
שהחליטה להפתיע את חברתה ו לערוך
לכבודה מסיבת יום הול הכיבוד
במסיבה היה דת כולו על טהרת המאכלים הסיניים,
לאורחים שראו את העוזרת הפיליפינית
-וחשבו שהיא היא שהכינה
את המאכלים, טרחה בעלת הבית
להסביר שהמאכלים הם מעשה ידיה
של בעלת הבית ואכן הם בהחלט

ילווסטר הקדוש בוודאי הת־בקיברו.
סיום השנה האזר־לא
נחוג השנה במסיבות
אל־תוד*הלילה. הבוהמה
עבדה קשה כדי לשעשע
כל מי שרצה לחגוג, ורוב ה־בבתי
המלון
גים התרכזו
• מי שתפסה יוזמה ואירגנה
עליזה, היתה הספרית
סל, בעלת המיספרה הפועלת
הלילה. היא הפכה את ה פרה
לשעות אחדות לדיס ק•
שרשרות נייר השתלשלו מן
זיקוקי די־נור הודלקו

1 1 1ל ל 0ל ( לי 1כרמל, אשת יחשי־חציבור של תיאט-
רון ״הבימה״ .מחבק אותה בחום

הפירשומאי בעבר והעיתונאי בהווה אריה גלבלום. מימין דליה מאור.

שיח ציירים

מנהלים הצייר ממוצא פולני מארק ינאי
והציירת עדית פאנק, במשיבה לכבודה
של רוני כרמל. השניים שוחחו שיחה ערה בענייני ציור, כמובן.

העוברית התורנית

בחייו של אבי עופרים היא
סנדרה הירט, התולה בו מבט
.מעריץ ואוהב. נוסף להיותה חברתו הפרטית של אבי, מנהלת שנדרה
את עסקיו. בדיוק בחצות מיהר אבי עופרים לנשק את חברתו.

זיקוקין ושמנניה

היו סימן ההיכר של מסיבות ה־סילווסטר•
השחקן נחום שליט
פותח בקבוק שמפניה ומחזיק בידו השניה זיקוקין. בתמונה למעלה
מימין: חוגגי הסילווסטר מנסים לשמוח בעזרת זיקוקין ומשקאות.

הנמרה המרקדת

מיקצועית, שהופיעה בתוכנית הפנטומימה של שייקה

מחשוד לבעלת הרגליים
מור, ולידה חברותיה אורנה שחר (מימין) ואביבה מאיירס (משמאל).
פינצ׳י הוכיחה שהיא גם אלופת המחשוף ולא רק אלופת הרגלים.

היו ראויים לכל המחמאות שהעטירו
עליהם 0שחקנית התיאטרון
הבימה מרים זו ה ר הגיעה ב חברת
בעלה, הפירסומאי אריה
גלבלום, שחיסל את מישרד
הפירסום שלו וחזר אל מיקצועו
הקודם — עיתונות, שאותו נטש
לפני 26 שנים. מרים זוהר נרא תה
יפה וזוהרת במיוחד וסיפרה:
״אני עייפה מרציחות, יום אחד,
הצגת מדאה .,אני אם שרוצחת
את שני ילדיה, ויום אחר אני נר צחת
על־ידי אליזבת בהצגה מרי
סטיוארט. כדי שלא ישעמם לי
אני מחלקת הרציחות ביו האולם
הקטן וביו האולם הגדול של
הבימה, ואילו בעלה הגיב ,״התרגלתי
לעובדה שאשתי רוצחת,
מה אני יכול לעשות? אחרי תפ קידה
כווירג׳יניה וולף, אני כבר
יכול לסבול כל דבר״ €
ליאץ רקנאטי מבנק דיסקונט
הגיע למסיבה ללא אשתו מירה,
בימאית הסרט אלף נשיקות קטנות,
והסביר שהיא נמצאת עתה
בלוס־אנג׳לס כדי לטפל בסרט
לקראת חלוקת פרסי האוסקר. הס רט
זה ייצג, כזכור, את ישראל
בפסטיבל הסרטים בקאן ׳ 9ו ! €
השחקנית גירה ר גי נוכיץ׳ הגי עה
בחברת ידידה סמי טוויג
עוזרו לשעבר של שר האוצר ל
אופיר,
גנבה את ההצגה במסיבת הסילווסטר ב־
״דיזנגוף סנטר״ ,כאשר חוללה כל הערב ללא הפסק.
בזמן הריקוד התרוממה שמלתה להנאת מעריציה.

שעבר שמחה ארליך. נירה סיפרה
בגאווה שבתה דנה השתתפה יחד
איתר, בשירוויזיון הכתר, במקום
הראשון .״את השיר שלי היא לא
רצתה לבצע, הוא פשוט לא מצא
חן בעיני,״ צחקה נירה בהנאה.
אכיבה מרכס הגיעה למסיבה
בחברת ידיד אשר את זהותו
סירבה לגלות, וסיפרה שהיא עומדת
לנסוע לארצות הברית לסידרה
של הופעות עם הצגת יחיד שלה.
״ההצגה שלי היא מעין עמוד האש
באנגלית ובחוץ לארץ זה ממש
להיט היסטרי. תכננו עבורי 30

הופעות״ הצהירה אביבה
!ראובן וימר, מנהל חברת
פירסום ועורך עיתון לילדים פילון,
היה שקוע בשיחה ארוכה עם
פנינה רוזנכלוס. כששאלתי
אותו על מה שוהחו השיב לי בצ חוק
״הצעתי לפנינה שתתראיין
בפילון ו הציירת לאה ליפ שיץ
הגיעה בגפה למסיבה והס בירה
שבעלה האסטרולוג הרצל
ליפשיץ הופיע באותו ערב בערב
ראיונות. לאה סיפרה בגאווה ש מכרה
כמעט את רוב התמונות בתערוכתה
,״אין הרבה ציירים ה מציירים
עכוזים״ חייכה. הרצל
הגיע מאוחר מאוד, נכנס למטבח
וסעד את ליבו בשאריות האוכל.

נירה גל וטיבי זכרוני. ן

אלי אביבי. ראש האוטונומיה באכזיב. מתעד להקמת
אוטונומיה בימית והכדורגל! מוטל ה שפיגלר

ם ^י ך,

״ ז ^ 0 0א, י ל, ר7מ

אמרטו וודקה לימון
הרביעיה החדשה
של ״כרמל״
ראשץ•אצלכם בבאר

מזרחי
־ $1כרמל
מ*זן ג׳ ואשזן דגיו! ו^ח יונ ־

8ח״כ שינוי ׳מרדכי
וירשובסקי לא ידע שהד
פעת־אורח בתוכנית החצי־בי־דורית
ארץ אהבתי על מיש-
חקי־ילדים בתל־אביב בשנות
ה־ 40 תעלה לו באי־הופעה ב תוכנית
אחרת. וירשובסקי
הוזמן לפני יותר מחצי שנה
לספר בתוכניתו של מאיר
שלו על מישחק הבנדורות,
שבו התמחה בנערותו, אך
הופעתו בשידור חי התאפשרה
רק ביום הראשון שעבר.
ביום השני שעבר הוא היה
צריך להשתתף בצילומי ה תוכנית
דילמה של ירון לונ דון,
שעסקה בעניינים מוני ציפליים.
וירשובסקי הוזמן
אליה משום שלפני שהיה ח״כ
הוא שימש כיועץ המישפטי
של עיריית תל-אביב, אך הצי לומים
נדחו ליום השישי בבו קר׳
מסיבות טכניות. ביום ה שני
אחר־הצהרים התקשר מג־כ״ל
רשות־השידור, טומי לפיד,
לווירשובסקי, ובישר לו שהוא
לא יוכל להשתתף בתוכנית,
משום שהוא מופיע יותר מדי
מעל המירקע. וירשובסקי הס ביר
ללפיד שהזמנתו לדילמה
נבעה מכך שהוא התמחה ב נושאים
מוניציפליים, ולא
יתכן שמשום שהיה טוב בבני
דורות בעבר, הוא לא יוכל
להופיע בתוכנית הרצינית, אך
ללא הועיל. דילמה צולמה
בלעדיו.
81 אנשי תיאטרון־ירושלים
טוענים שלהקת המחול של
יונתן כרמון יצרה תקדים.
להופעה שלהם, לפני כמה הזמנה התקבלה
שבועות,
מאורגנת של כ־ 200 צופים
מהגדה המערבית, ומתברר ש זה
לא היה עניין הד־פעמי,
בימים אלה התקבלה הזמנה
נוספת מהגדה, גם הפעם ל־200
כרטיסים.
8 ,השחקן אלי דנ ק ר,
המופיע במחזה מרי סטיו־ארט,
ומת בתחילת המערכה
השניה, מצא לעצמו עיסוק
עד לרגע שבו עליו לעלות
לבימה עם שאר השחקנים ו להשתחוות
לקהל. הוא יוצא
לבית־הקפה, הצמוד לתיאטרון
הבימה, ומנגן שם בכינור.
! 8האדריכל התל־אביבי
ישראל גודוכיץ׳ ,שהיה
בין המוזמנים לבכורה החגי גית
של המחזה שנערכה ביום
הרביעי שעבר, העיר :״ממש
כמו לוויה — כולם הגיעו.״
! 8מחווה יוצא־דופן עשה
מנכ״ל הבנק האמריקאי־ישרא־לי,
א מנון קרוייזר, המשמש
גם כנציג סיעת המערך במועצת
עיריית רמודגן. בווי כוח
שהתנהל בישיבת ההנהלה
טענו נציגי חירות שאין להם
כסף לשלם עבור מיסים עירוניים
למועדוניהם. קרוייזר שלף
את ארנקו, נפנף בשטר של
מאה שקל והציע אותו כעזרה
לתנועת החירות.
8שם מישפחתו הקודם

של ממלא־מקום מזכ״ל ההס תדרות,
ישראל קיסר, היה
ליבני. כך נקראה מישפחתו
בתימן והיא שונתה לקסר
מלשון לשבור לאחר שאביו
הצליח בעסקים, ובארץ זה הפך
לקיסר.

81 מורים בנין, המול״-
טי־מיליונר הוותיק ממצריים,
אחד מאבירי מיסדר־הגריל הישראלי,
הוא, כמסתבר, בעל
18 אחוז ממניות תעלת־סואץ.
כשהלאימו המצרים את התעלה,
הם הפקידו על שמו בבנק
באנגליה 350 מיליון שטרלינג,

הלך לבקר את הקבלן גג׳ ש בכלא

והוד 11 ^ 11 הובא בעורמה למסיבת יום־ההולדת ה״ 42 שלו, שנערכה במלון בהל־אביב.
1 1111י 1 1י \ 1י | אמרגנו, אפי אפלבאום, הציע לו לבוא לפגישת־עסקים עם מפיק״קולנוע
אמריקאי. כשנכנס יהורם לאולם החשוך, נדלק האור וחבריו פרצו בשירה. הוא נבהל וברח החוצה,
אשתו אורנה, רצה אחריו והחזירה אותו לאולם. אחת המתנות שקיבל (מימין) היתה קופסת־התרמה
של הקרן הקיימת לישראל, ובה פתק שאת תוכנו סירב לגלות. אשתו, אורנה הופיעה למסיבה בלבוש
מסורתי צנוע ביותר (משמאל) ,דבר שנראה כאישור לגירסה שהפכה דתית. אורחת אחרת במסיבה
היתה אמו של הזמר, שרה (למטה) ,שהוזמנה לשיר את שיר״הערש שנהגה לשיר ליהורם כשהיה קטן.

אך הוא סירב כל השנים לק חת
את הכסף, וטען שהוא רו צה
את חלקו בתעלה, לידידיו
נהג לומר שכאשר יהיה שלום
בין מצריים וישראל הוא יקבל
ממילא את חלקו המולאם, ול כן
אין לו שום סיבה לקחת
את הכסף מהבנק. בשבוע ש עבר
הוא סעד ארוחת־צהריים
עם שגריר מצריים בישראל,
סעד מו רתרח, במיסעדה
סינית בכפר־שמריהו, כשראה
את שניהם בעל המקום, מעזה
צדי, המכיר את ׳ בנין, הוא
ניגש אליהם, ביקש את סלי חתם
ואמר למורתדה :״נו,
כשאתם כבר יושבים ביחד ואוכלים,
אולי תחזיר לו את
התעלה שלו י״ מורתדה לא
הבין בתחילה במה מדובר, אך

כעבור שניה תפס את העניין
וצחק בקול רם, כשבנין אינו
מפגר אחריו.
! 8הילל זיידל מספר שמאז
שנחשפה פרשת קרן הנס זיידל,
המממנת את הליברלים, וש בראשה
עומד הישראלי גבי
ציי מר, פונים אליו -אנשים
ושואלים אותו עם נגנב גם
רכוש פרטי שלו, כשפרצו ל־מישרדי
הקרן בירושלים. זיי-
דל, העובד כיום כיועץ לענייני
פנסיה וקופות־גמל בבנק־הפו־עלים,
והמנצל את השכלתו
האקדמית ככלכלן אומר :״הם
חושבים שהקרן היא על שמי.
לא פחות ולא יותר, אני׳ וה ליברלים.״
זיידל היה בעבר
איש הליברלים העצמאיים, ש
פרש
לפני הבחירות לכנסת
התשיעית והצטרף בראש חטיבת
אחדות לליכוד.
81״לא היה שונא גדול
יותר ליהדות מאשר דויד
בן־גוריון ״,טען הפרופסור
ישעיהו ליבוכיץ בדיון ש נערך
באוניברסיטת תל-אביב,
אחרי הקרנת הסרט ישעיהו
ליבוביץ בנזעלות. הסרט לא
הותר להקרנה בטלוויזיה, בין
השאר משום שמופיע בו פסוק
זה .״היו לי כמה פגישות אי־תו,
שמעולם לא היו מועילות
במאומה, ואף פעם לא הושגה
בהן הבנה.״
8ליבוביץ סיפר שהיד. 1 מוכן שיקצצו מהסרט את ה ביטוי
ש״גולדה מאיר היתה
העולם הזח 2314

א נ שי ם
זקנה מרשעת,״ אך הוסיף:
״תמיד חשבתי כך, גם נש־היתה
בחיים, ולא אחמיץ שום
הזדמנות לומר שהיתר. מר שעת.״

שחקן הכדורל מ ר ״
(״מוטל׳ה״) שפיגלר רואיין
במועדון יקב של הליכוד, וסיפר
איך הגיע לקבוצת בית״ר
תל־אביב לפני כשנה וחצי.
הוא עצר את מכוניתו בקפה
אקסודוס, ביום השישי בצה־ריים,
כדי לומר שלום למנהל
קבוצת מכבי תל-אביב. אז ני גש
אליו מישהו ושאל אותו:
״יש לך קבוצה?״ שפיגלר
ענה בשאלה :״ולך ז״ בן־
שיחו הציג את עצמו כקבלן
אהרון־שדום גניש, מנהל
בית״ר תל-אביב, ורצה לדבר
עם השחקן, ששלוש וחצי שנים
היה בפגרה, על שיבוצו בק בוצה.
שפיגלר התנגד לכך ש זה
ייעשה לאלתר וגניש אמר:
״היום בשעה ארבע בבית־מלון
בנתניה.״ שפיגלר הס כים,
וכשבא לשם גילה ש איש
לא מחכה לו. הוא התכוון
לעזוב, משום שהיה בטוח ש עבדו
עליו, אך בכל־זאת רצה
להשאיר פתק בקבלה שהוא
היה במקום שנקבע, בזמן.

בלתים

מאת

דניאלה שמי

• ח״ב חד״ש, צ׳ארדי
ביטון, ליושב־ראש הכנסת
מנחם סבידור, שהפסיק אותו
באמצע דבריו משום שלא די בר
לעניין :״אתה מנהל את
הכנסת כמו שמנהלים רכבת.״
>< מנחם מבידור לבי-
טון, כשהסביר מדוע לא הפ סיק
את דברי מזכ״ל ההסתדרות,
שאף הוא חרג מהנושא:
״ח״ב ירוחם משל נתן דוגמות
רלוונטיות מפסיפס החיים.״

• 9העיתונאי חיים ש־

אולזון, איש אגודת־ישראל:
״אגו״י קמה כדי להילחם ב ציונות,
אך בעוד שהעדה הח רדית
היא מסתגרת, אגודת-
ישראל נלחמת על־כך בתוך
הממשלה.״

$הזמר אריק לביא,
בוואריאציה על שיר ידוע :
״ארצה עלינו, טעות עשינו,
הרצל עבד עלינו.״

• הרב מנחם הכהן:
״את תפקידו כשר־הביטחון
ממלא אריק שרון כבימיו ה טובים
בצה״ל, לא במאה אחוז
אלא במאה ואחד.״
• אריה גנגר, על סגן-
השר דוב שילנסקי שיעץ לו
להישאר בארץ :״אדם מאוד
נחמד, השילנסקי הזה, אך יש

לאה ובין

(משמאל) באה להצגת הבכורה של המחזה
״שמוליק של זוהרה / ,של ״התיאטרון לילדים
ונוער״ .ההצגה עוסקת בשיחזור סיפור״אהבה אמיתי בין שני
לוחמי פלמ״ח שנהרגו. רביו, שהיתה גם היא בפלמ״ח, סיפרה
אחרי ההצגה שהיא גרה עם זוהרה לביטוב באוהל אחד במשך
שנה שלמה. הסיום הטראגי של ההצגה, כששמוליק נהרג, גרם גם
לה להזיל דמעות. לידה: אורנה פורת, מנהלת• התיאטרון.
ואז בא אליו מישהו ואמר לו
שגניש מחכה לו במלון. גניש
ושפיגלר סיכמו את העניין.
בחדר נכח גם מי שהיה אח רכך
לח״כ, מיכה רייסר. שפיג־לר
סיפר שהוא אף הלך לבקר
את גניש לפני ימים אחדים
בבית־המעצר, שם עצור גניש
ל־ 15 יום, כחשוד בניסיון ל הבריח
מטבע זר.
! ביום שבו פורסם ש־וועד־הפעולה
בימית מתכוון
להכריז על אוטונומיה במקום,
התקשר בעל הטור בעל המש מר,
יגאל גלאי, לנשיא מדי-
נת-אכזיב, אלי אביבי, ושאל
אותו מה דעתו על כך :״אי־אפשר
להשוות אותי אליהם.
אני לא מתכוון לעזוב את אכ זיב
לעולם,״ ענה אביבי.

פסוקי השבוע
@ שר-התיקשורת, מר
דכי
ציפורי, לפועלים הער בים
הבונים את ההתנחלות
עטרת :״יהיה לכם מקום בגן-
העדן !״

לו בעיות משלו. שיטפל בהן.״

#מצלי!? הקואליציה,
ח״ב הליברלים פנחס
״אני שוקל
גולדשטיין :

התפטרות, משום שהעדר אינו
רוצה שיהיה לו רועה, ולכן
יהפוך הרועה לאחד מהעדר.״

9ה״כ המעדן• ,אריק

נהמקין, בדיון בוועדת־הכם־
פים על הקצבות למוסדות־חי-
נוך דתיים :״אני בעד מסורת,
אם כי איני מתמצא בה, בגלל
החינוך הסוציאליסטי שקיבל תי
ואשר מביא להפקרות בם־
דינת־ישראל.״
הנ״ל ז ״הנוער הטוב
ביותר בארץ היום הוא זה
שחובש כיפות.״

• יושב־ ראש אגודת
הסטודנטים באוניברסי טה
העברית ישראל כץ,

לנשיא האוניברסיטה, אברהם
הרמן, שהודיע לו שהוא יוע מד
לדין מישמעתי :״תהיה
כאן ימית שניה!״
* יצחק ליבני, על סי כומי
השנה החולפת :״כמו
שאמר ויליאם שייקספר ב מקבת
:״זהו סיפור חסר-
שחר, מסופר בידי שוטה, מלא
שאון וזעם, ומובן לו אין,״

אבא אבן בביתו

המכונית שפרצה את מחסום השכלולים
מעיכ ת הידרופניאומטית
כלעדית לסיטרואן.
הודות למערכת ההידרופניאומטית
מגדילה הסיטרואן 0.5 את רשת
הכבישים בישראל. על ידי הזזת ידית ,
תוך כדי נסיעה,מתרומם מרכב
המכונית בהתאם לצורך, והסיטרואן
נוסעת בכל הדרכים — סלולות או
בלתי סלולות — עוברת בליטות או
שקעים מבלי לשפשף את המרכב.
הסיטרואן <3.5.^ .מעניקה לך את
ההרגשה שאתה נוסע בכל דרך
משובשת כמו על שטיח וכאילו הכביש
נסלל מחדש.

רק חברות כמו רולס־רויס ומרצדס
יכלו להרשות לעצמן לרכוש את
הזכות ולהשתמש בחלק מהמערכת
ההידרופניאומטית הבלעדית
לסיטרואן, ולשלב אותה במערכות
ההיגוי והמעצורים שלהן.

משני צידי ההגה המעניקים לנהג
נוחות והפעלה מיידית על ידי מגע
בקצות האצבעות בלבד מבלי להוריד
ידיים מההגה.

צג ביקורת אלק טדוני
לכל מערכות המכונית .
במרכז לוח המכוונים לנגד עיניו של
הנהג נמצא שרטוט הנדסי של
המכונית ובו מסומנות המערכות
החיוניות (מעצורים,מיתלים וכוי).
בקרה אלקטרונית עוקבת אחר
תקינות המערכות ומדליקה נורית
אזהרה במקרה של תקלה כלשהי.

מפ ת ח ענק לתא המטען .
דלת תא המטען פותחת את כל הצד
האחורי ומאפשרת גישה חפשית
ונוחה. המושב האחורי מתקפל ויוצר
מרחב הטענה כמו במכונית סטיישן.

פיקוד לווייני להפעלת
המערכת .
כל המתגים הקשורים בהפעלה
חשמלית (מגבים, אורות, צופר,
איתות וכוי) מרוכזים ב־ 2סטליטים
צג בקורת אלקטרוני.

פיקוד לוויני.

נפח מנוע אופ טי מלי
לחסכון ועוצמה.
בסיטרואן .^5ו.ו^/ק 0.5 הוגדל
נפח המנוע לנפח אופטימלי המעניק
תוספת עוצמה משמעותית למנוע ויחד
עם זאת חסכוני יותר בצריכת דלק.
כל השכלולים האלה בתוספת
הפגושים התרמו אלסטיים, פסי המגן
ושטת השמשות המקסימלי, מעמידים
את הסיטרואן <3.5./\.כמכונית
שפרצה את מחסום השכלולים.
הסיטרואן <3.5.^ .תגרום לך הנאה
וחוויית נהיגה — שלא הכרת.
הנך מוזמן לנסיעת מבחן.

129900

המחיר״ייהחל מ197,405 :

112900

המחיר 187,421 ;.ש׳

המחיר כולל מע״מ

דוד לובינסמי בע״מ

נכי ו ליום 3.1.82

מפיץ טיטרואו בישראל

הוד 11
סאדאת היה משה, מובאו־כ הוא י

חוסן מסרן*
ך* כמה מקומות עוד דבוקים על
״״ הקירות כרזות הנושאות דיוקנו. הן
הודבקו ערב מישאל־העם שנערך אחרי
רצח אנוור אל־סאדאת, שבו אושרה כהונתו
כנשיא־המדינה. הרוח והזמן עשו את
שלהם, ורוב הכרזות קרועות ובלויות.
פה ושם נתלתה תמונתו במישרד ממ שלתי
אך ברוב המישרדים תלוייה תמונתו
של אנוור אל־סאדאת. איש לא נתן
הוראה להחליפה.

חוסני מוכארכ הוא אדם צנוע
מאוד, או חכם מאוד, או שניהם.

אין פולחן־אישיות. אין הבלטה עצמית
מוגזמת. הנשיא החדש דוגל בלשון־המע־טה
— בכל השטחים.

** ¥דושה חודשים אחרי כניסתו של
י מובארכ לתפקידו, כבר ניתן לעמוד
על אופיו ושיטותיו .
־ הם מרשימים למדי.
כאשר הגיע יצחק רבין לשילטון, בעיק־בות
המהפך של דו״ח־אגרנאט, הכריז
על כוונתו לעמוד בראש ״ממשלת המשך
ושינוי״ .ברבות הימים הוכח כי היה בה
הרבה המשך ומעט מאוד שינוי.

רה חריפה מאוד שאינה נסלחת בנקל.
את יוזמתו הגדולה הכין בסודי־סודות.
דיברתי עימו פעם על הפרטים, והוא
הכחיש כאילו הסתיר את כוונותיו מפני
המנהיגים הערביים האחרים. לדבריו הח ליט
על העניין רק ברגע האחרון.
לדעתי לא היה זה תיאור מדוייק. כוו נתו
היתד. מגובשת בליבו כאשר עבר
בסעודיה; בדרכו מאיראן לקאהיר, ימים
מעטים לפני הכרזתו על כוונתו לבקר
בירושלים. אך הוא העלים את הדברים
מפני השליטים הסעודיים, וגם מפני יאסר
ערפאת, שהוזמן על־ידו כאורח למושב
המועצה הלאומית, שבה גילה את כוונ תו
המדהימה. הוא העלים את העניין גם
מפני האמריקאים, עד לימים האחרונים.

יתכן שסודיות זו היתה מוצדקת.
אל־סאדאת היה משוכנע כי האמריקאים
יחבלו ביוזמתו, אם תיוודע
להם כעוד מועד, ואילו על
הסעודים ועל ערפאת הוא לא
סמך, מסיכות דומות.
יתכן כי כל היוזמה לא היתד, יוצאת

קשה כדי להשיג קונסנזוס מתון זה, ואף
השיגו החלטה לשגר למצריים מישלחת
כל־ערבית.
אך אל־סאדאת נעלב. הדיבורים שליוו
את מינוי המישלחת פגעו בו, וגם הדחייה
של קמפ-דייוויד. תחת לראות את החיוב
שהושג בבגדאד, קילל את מנהיגי סעודיה
וכינה אותם בשם ״גמדים״ ,והמטיר גידופים
על אש״ף, כאשר האירגון תקף אותו.

כך עזר אל־סאדאת לבידוד מצריים
כעולם הערכי. יתכן כי הבידוד
עצמו היה׳ כלתי-נמנע, לאור
הנסיבות הפוליטיות. אך המתחים
האישיים גרמו להקצנה מיותרת.

לגיאות דומות היו בחזית הפני׳•

מית.
רוב האינטליגנציה המצרית דחתה את
יוזמת״השלום שלו. היא לא עשתה זאת
ביגלל התנגדותה לרעיון השלום (אדר בה,
רבים ממתנגדי קמם־דייוויד במצריים
היו בעצמם חלוצי רעיון השלום, ואף

מעטים ראשי־יהמדינות כעולם
שהיתה להם תקופת־התמחות כה
ארוכה וכה ממצה כמוקד השיל•
טון. חוסני מוכארכ ראה את הכל,
הסיק את המסקנות — ושתק.
בשלושת החודשים הראשונים של שיל-
טונו כבר התברר מה למד אז.

נוו ד אל־סאדאת היה איש גדול.
ביקורו בירושלים היה חסר־תקדים
בהיסטוריה. הוא היה בעל מעוף מהפ כני,
דמיון יוצר והחלטת-ביצוע נחושה.
הוא היה גם אדם מושך מאוד. אהבתי
להיפגש עימו, להחליף עימו דברים. הוא
היה איש חכם, פשוט. לפעמים דיברה
מגרונו התבונה המצטברת של 8000 שנות
היסטוריה, ולפעמים הגיב כנער מתלהב.
הוא היה איש לוחם, אמיץ, אידיאליסט
אמיתי. הוא היה איש כלבבי.
אך טיבעי הוא שלאדם גדול יהיו שגיאות
גדולות. ליתר דיוק: שגיאות שהן
קטנות כשבעלן קטן, גדלות והולכות ככל
שבעלן גדל בממדיו.

אין ספק שהיו לאנוור אל-
סאדאת שגיאות גדולות, והן הלכו
וגדלו בשנותיו האחרונות, ככל
שגדלה דמותו.
לשגיאות האלה היתר. השפעה רבה על
התפתחות יוזמתו ההיסטורית. הן הטילו
עליה משכנתא כבדה, ואולי מיותרת.
1 1 1
ל־סאדאת נעלב בנקל, וכאשר
\ 1נעלב הוא היה מסוגל להעליב בצו
היחס
אל גמאל עבד־אל־נאצר, האליל
של אתמול, הוא דו־ערכי. אין מתעלמים
מהישגיו הגדולים למען מצריים והעולם
הערבי, וגם לא מן הסימנים השליליים
שהתלוו להם. יש המחשיבים יותר את
תרומתו לרווחת העם המצרי (ההלאמה,
הסכר הגבוה, סיבסוד המזון, הקואופרטי בים)
,ולהזקפת קומתם של כל הערבים,
ויש המציבים בראש הרשימה את שיטות
הטרור של מישטרו (מחנות־הריכוז, העינויים,
דיכוי החרות) או הרפתקותיו ה חיצוניות
היקרות והכושלות. בעיני רוב
המצרים אינו זכור כאליל או כנבל.
מאז מותו של אל-סאדאת, קיים גם
לגביו יחם דו־ערכי. זוכרים לו לטובה
את מעשר,־ד,שלום ההיסטורי ואת נסיונו
להחזיר למצריים מידה של חופש ורווחה,
וזוכרים לו לרעה את גל־המעצרים ה אחרון,
את התעשרות המעטים, את הש חיתות
שפשטה בעילית החברתית, את
ההתנשאות האישית.

היורש יודע זאת היטב, ואולי
הוא שותף כעצמו להערכה זו. הוא
בא לשמור על הטוב ולהתרחק מן
הרע.

כאן התבונות העיקריות של עי ״
! דן־מובארב, כפי שהתגלו עד כה.

אין פולחן־אישיות. אין התנשאות
אישית. האיש מצניע־לבת
בכל מעשיו.
הוא עושה מאמץ מודע לסלק את המ תיחות
הריגשית בין מצריים והעולם ה ערבי.
אין הוא משנה את המדיניות, אך
הוא אסר על כל אמצעי־התיקשורת לתקוף
בצורה כלשהי מדינה ערבית כלשהי.
נתקלתי בכמה אנשי־תיקשורת שהתלבטו
קשות איך למתוח ביקורת על מדיניות
קד׳אפי, למשל, מבלי להפר את הצו.

מוכארכ לא הכריז הכרזות, אד
הנוסח הזה היה מתאים לו מאוד.
זוהי נשיאות של המשך ושינוי.
המשך המישטר הבסיסי, שינוי כ
סיגנון וכשיטה.

למן הרגע הראשון, אחרי היריות ב־מיצעד
ה־ 6באוקטובר, היה ברור כי
היורש יודע בדיוק מה הוא רוצה. ה איש׳
שעמד עד אז בצילו של אל־סאדאת,
שנראה לכל. כאיש חסר אישיות משלו,
כבעל־מלאכה הממונה על הביצוע, הת גלה
באור חדש לגמרי.
לאחת המישלחות שביקרו אצלו! ,ש שאלוהו
על כך, השיב בנחת בערך כך:
״הייתי סגן־הנשיא. תפקידו של סגן אינו
לחוות דיעה, אלא לבצע בנאמנות את
כוונות הנשיא. אבל במשך כל השנים
האלה הסתכלתי בדברים היטב מן הצד.
גיבשתי לי דיעות משלי על שיטות, מוס דות
ואנשים. עכשיו יש לי ההזדמנות
לפעול על פי הדיעות האלה.״

את המעלות והמיגרעות של מנהיגיהם
גם יחד.

הוא פתח בדו־שיח עם חוגי ה שמאל
והליברלים, וגם עם המוסלמים
האדוקים הפחות־קיצוניים,
למקד את בל מחץ המאבק כהוגי
הימין הקיצוני כיותר.

חוסני מובארב עם מנחם בגין: בלי פולחן אישיות
לפועל, אילו היתד, הופכת נושא לדיונים
בין מדינות מסוכסכות, בעלות אינטרסים
שונים, החסרות מדיניות ברורה.
גדולתה של יוזמת אל-סאדאת היתד,
בפיתאומיותה הדרמאתית, בהחלטתו ה נשגבת
של איש אחד, בכושרו לעשות
מ ע שי ם חסרי־תקדים במהירות ובהחלטיות.

אך אחת התוצאות של שיטה
זו היתה שהמנהיגים הערביים האחרים,
גם אותם הנוטים להברה
כישראל ולשלום עימה (במו ה נסיך
פאהד ויאסר ערפאת ).נעלבו
ונדחו, ונקטו אינסטינקטיבית עמדה
עויינת.
1 1 < 1
? 51 ילד הי ה אל־סאדאת גמיש יותר,
י * היה יכול — אולי — להקהות את
העוקץ, לפייס, להרגיע, לרכוש לבבות
אחר מעשה. אך אל־סאדאת לא היה כזה.

באשר גברו גילויי העוינות, הגיב
עליהם בזעם אישי כלתי-מרוסן,
באדם שנעלב עד למעמקי נפשו.
הוא המטיר על ראשי יריביו גידופים
ועלבונות שלוחי-רסן.
אחרי קמפ״דייוויד, כאשר התכנסו
ראשי המדינות הערביות בנובמבר 1978
בבגדאד, עוד היתר, הדלת פתוחה לפש רה.
המנהיגים הערביים אמנם החליטו,
פה אחד, על דחיית ההסכמים של קמפ־דייוויד,
מפני שהיו בבחינת שלום בפרד,
אך חייבו את עצם הרעיון של שלום עם
ישראל. הסעודים ויאסר ערפאת עמלו

סבלו לא מעט בשל כך) ,אך הם התנגדו
לשלום הנפרד.
תגובת אל-סאדאת היתה אופיינית. ב־גליד־,מעצרים
הגדול של חודש ספטמבר
פנר, לא רק נגד הימין המוסלמי הקנאי,
שאכן היווה סכנה לו ולמישטרו, אלא גם
נגד השמאל, הליברלים והאינטליגנציה.
תחת ללכד סביבו את כל החוגים, המתנגדים
לקנאות המוסלמית האלימה, איחד
נגדו את המוסלמים, ר,קופטים, האינטליגנציה,
השמאל, הימין הליברלי.

כל זה היה מיותר למדי. פעלו
כאן מניעים כלתי־רציונליים, תהו־יטה
של עלבון והרגשה מופרזת של
ביטחון עצמי.
יתכן שזה היה בלתי־נמנע. אין אדם
יכול להיכנס להיסטוריה, ולזכות בהערכה
המשכרת של המוני עמו ועמים רבים
אחרים, לעמוד במוקד התיקשורת העול מית
ולדעת כי אכן עשה מעשה נשגב
ונאצל — ולא ללקות, לפחות במיקצת,
בתחושה של עליונות.

בסוף ימיו חי אל־סאדאת בספירות
עליונות. הוא התנתק מהמוני
כני־עמו, שהיו בסיס כוחו ואישיו־תו.
כן־הפלחים מן הכפר מיט־אכו-
אל-כום הגיע רחוק.

ל זה משפיע כיום על היחס לזיכ־

~ רו, וגם על קבלת פני יורשו.

המצרים, כאומה, הם ציבור
מפוכח מאוד. הם מסוגלים לראות

הוא נמנע מטיהור פיתאומי ודראסטי,
אך אין ספק כי יחדיר בהדרגה את אני
שי־אמונו לכל עמדות״המפתח, יחליף את
הממשלה ומושלי־ד,מחוזות וידאג לביצוע
הנחיותיו. אין לאיש במצריים ספק לגבי
העובדה שבראש המדינה עומד עתה איש
חזק, מעשי, בלי חוכמות.
כל זה נעשה מבלי לשנות במאומה את
מדיניות־היסוד, שנקבעה בימי אל־סאדאת,
ושבאה לענות על צרכים בסיסיים ותחושות
בסיסיות של החברה המצרית.
זה לא ישתנה ב־ 25 באפריל ,1982 כפי
שחוששים רבים, שאינם מבינים את המצב
במצריים.

אפשר לאמר: חוסני מוכארב
מבצע את המדיניות של אל
סאדאת (שהוא עצמו השתתף בעיצובה)
כלי תופעות־הלוואי ה
סאדאתיות.

ד תכן מאוד שזהו תהליך טיבעי,
סביר והגיוני, החוזר על עצמו לא
פעם בהיסטוריה.
לשם ביצוע שינוי מהפכני גדול דרושה
אישיות חריגה, בעלת חזון ומעוף,
אדם בעל טבע של אמן, מנהיג בעל כא־ריזמה
היכול לסחוב עימו בלהט־אמונתו
המוני־אדם אל ארץ לא־נודעת, שרק הוא
עצמו רואה אותה בעיני-רוחו.
איש כזה אינו, בדרך כלל, אדם המסוגל
לעסוק בפרטים, לעשות את העבודה
השחורה במשך 24 שעות ביממה.
אחרי שאיש זה עשה את שלו, מגיע
תורו של איש־ד,ביצוע, הסבלני, המעשי,
הבלתי־רגשני, איש העבודה הקשה, בעל
היד החזקה והגב הרחב.

הטכנאי תופס את מקומו של
האמן.

משה רבנו הוציא את בני־ישראל מ־בית־עבדים
והוביל אותם במידבר, עד
לשערי הארץ המובטחת.
יהושע בן־נון ביצע את החזון ואירגן
את המציאות החדשה.

ההרגל הוא בעוכרינו. הוא מקהה את החושים.
היום הראשון בעיר זרה הוא כאהבה הראשונה —
כיל החושים מחודדים, אתה שרוי במתח מבורך, נפשך
יונקת מעיין בלתי־נדלה של חוויות. והיום הראשון
בקאהיר, חמישה ימים אחרי נאומו של אנוור אל־סאדאת
בכנסת, היה כך על אחת כמה וכמה.
בשבוע שעבר, כאשר דרכתי על אדמת מצריים בפעם
השביעית או השמינית, נזכרתי בצער ובגעגועים באותה
התרגשות שאחזתני אז,
כאשר התקרב המטוס היווני
מעל לדלתא החשוכה, אל
קאהיר, ובכיסי אין אלא
דרכון ישראלי שאין בו
אשרת־כניסה למצריים, ו איש
לא יכול היה לדעת
איך יקבלו את פני.
היכן הימים ההם — המתח
שבכל פגישה ; המראה
הראשון של הפיראמידות
מבעד לחלון החדר במלון;
סגני-האלופים של שמת־הביטחון
שהוצבו לי כשוימ־רי־ראיש;
העימות הראשון
עם המוח המבריק של בוט־גוטרום־ע׳אדי
רום
ביוטרוס-ע׳;אלי ; הפגי שה
הראשונה עם ג׳יהאן
אל־סאדאת: ההתרגשות שאחזה בכל מיסעדה ובשוק
כאשר נודע כי הנה ישראלי אמיתי, בשר־ודם ; ההרגשה
שאתה מוקד כל תשומת־הלב בכל מקום; המבטים
החטופים; החיוכים; הברכות?
מכל זה לא נותר דבר. הכל נורמלי, נורמלי, נורמלי.
המטוס שיל אל־על נוחת בנמל-התעופה ליד מטוס
כווייתי, לא הרחק ממטוס סעודי. באולם-הקיבלה עומד
בעל דרכון ישראלי מאחרי בעל דרכון תוניסי, ולפני
בעל דרכון שיל האמירויות המאוחדות. בחאן־אל־חלילי
מדברים התיירים בפינה אחת של חנות בצרפתית,
בפינה השנייה בעברית, בפינה השלישית בגרמנית.
במוסיאון המצרי שואל הסמל, השומר על הסרקופאג
של אחד הפרעונים (אולי ידידו של יוסף המשבירו)
מניין אתה, וכשאתה משיב שישראלי אתה הוא פורץ
במבול של מילים עבריות :״שלום, מה שלומך, בהצלחה״,
ומצפה ילטיפ עבור הסברת המוצגים.
הכל נורמלי. בביודהמלון אתה זוכה באותו היחס
כמו הנורווגי, השווייצי והארגנטיני. המלצרית אינה
מתרגשת בשומעה שאתה ישראלי, ואינה רצה להתלחש
עם חברותיה. החדרנית היא סתם חדרנית, ולא יפהפיה
זוהרת החשודה עליך כמרגלת ישל שרות-הביטחון. שום
אופנועי־מישטרה אינם נוסעים לפניך תוך השמעת צפירות
מהרישות־אוזניים.
הכל נורמלי.
חבל.
רק דבר אחד לא השתנה. בביכר־הישיחרור (איש
אינו קורא לה בשמה החדש, כיכר־סאדאת) עומד צעיר
לבוש־הדר, המשתוקק לעזור ילך. כשהוא שוסע שאתה
ישראלי, הוא פורץ בהתלהבות .״שלום! מה שלומך?
אתה מכיר את פראג׳ הצלם בתל־אביב? הוא החבר
הכי טוב שלי. אני הולך לבקר אותו. הייתי רוצה לשאול
אותך כמה שאלות על ירושלים. אנא, בוא איתי למישרד
שלי, פה תיכף, כדי שאוכל לתת לך את כרטים־ד,ביקור
שלי. יש לביו ביית־המיסחר הטוב ביותר למי־ורדים...״
זכרתי את החנות הזאת עוד מביקורי הראשון,
כשנפלתי בפח והוצאתי עשרות פונטים על מי־ורדים
ומי־נרקיס מרוכזים. חמקתי מידי הצעיר האלגנטי. במרחק
של מאה מטרים משם ניגש אלי ;אדם מכובד בגיל
העמידה .״אתה מישראל? שלום ! אחי נפצע במילחמה
בסיני. כמה טוב שיש שלום! אנא, אתה מוכרח לשתות
איתי כוס תה. בוא איתי לבית־המיסחר שלי. אני רוצה
לתת לך את כרטיס־הביקור שלי. אנו מייצרים את פי-
הוורדים המרוכזים האותנטיים...״
וכן הלאה, שש פעמים באותו בוקר. הכל מטעם שתי
חנויות מתחרות, המוכרות מי־ורדים מרוכזים. שיטת־הפיתוי
היא אלגנטית, מעשר,־אמנות. וגם שיטות־ההתחמקות
שלי כבר הפכו מעשה־אמנות.
אבל הם מנסים לפתות גם שוודים, אוסטרים ובריטים,
היוצאים מן החנות כשהם עמוסים מי־ורדים. הכל נורמלי.

מר בטיטו מב;וו.אזי
הקצין הצעיר ליד דלפק ביקורת־ד־,דרכונים בנמל-
התעופה של קאהיר היה נחמד וחייכני. אך הדרכון שלי
לא מצא חן בעיניו. הוא היה ישן ובלוי, והתצלום לא
היה דבוק בו כראוי.
״חמש דקות, בבקשה,״ אמר. יחמש דקות הן מושג
גמיש מאוד במצריים, והתכוננתי להמתין בסבלנות,
עד שיברר את העניין במישרד שרות־ד,ביטחון בנמל.
לידי המתין אדם נוסף, שגם הדרכון ישלו לא מצא
חן בעיני הקצין. קל היד, להבין מדוע. אמנם, הדרכון
עצמו היה חדש ושמור היטב. אך האיש בא במטוס
מתל-אביב, הדרכון היה גרמני ומקום־הלידה הרשום בו
היה בינגאזי בלוב.

האיש היה כבן ,40 בריא-גוף, ממושקף. הוא לבש
מעיל עליון עבה בצבע בז /שלא התאים כל-יכך לאקלים
המקומי, שהיה חמים למדי.
במשך ״חמש הדקות״ שחיכינו, התוודענו. הוא שאל
אותי לגבי המרחק למלון. מכיוון שהתכוננתי להתאכסן
באותו בית־המלון, הצעתי לו ׳שנתחלק במונית.
בדרך העירה הצטערתי. אני אוהב את קאהיר, ובבואי
אליה אני מתבונן באתרים המוכרים, ונהנה מהם בשקט.
הפעם הייתי נאלץ להסביר, להשיב על שאלות, להחליף
דיברי־נימוסין. האיש דיבר עברית, אך מילים עבריות
רבות התחלפו לו במילים גרמניות. הסתבר לי ששמו
בטיטו, שהוא יהלומן ושהוא ׳שוהה בגרמניה. יש לו
מישפחה בארץ, ואחד מקרוביו אף היה פעם מעורב
בפרשה ידועה. מעולם לא היה במצריים יקודם לכן.
שאלתי את עצמי אם החיסכון של כמה פונטים היה
כדאי. האיש המטיר עלי שאלות. בארץ אמרו לו •שאסור
לאכול בימייסעדות במצריים, כי הכל מטונף. שאסור לשתות
מן המים. שאסור להאמין אף לאיש, יושאר שטויות מסוג
זה. הייתי בטוח שהנה עוד יהודי ממוצא צפון־אפריקאי,
המבקש להפגין את עליונותו על־ידי גילוי שינאה ובוז
לערבים.
האיש גם היה חמקני מאוד לגבי מעשיו. לשם מה

מאז אינו אומר לאיש מה הוא מתכוון לעשות, אינו
מנהל יומן מישרדי, אינו קובע פגישות מראש, אינו
מתכנן את מעשיו. בבוקר הוא מחליט מה יעשה במשך
היום. ביום אחד הוא יכול לטוס לקאהיר, למחרת היזם
הוא יכול להחליט לנסוע לליסבון. איש אינו יודע זאת
מראש, כי גם הוא עצמו אינו יודע.
למחרת בערב היו פניו מודאגות .״כיימעט פרצתי
לחדר שלך,״ אמר. תמהתי על כך, והוא הסביר שהתכונן
להיפגש בשכונה כלשהי עם איש מיקומי לשם ביצועי
עסק, כשבכיסו חבילה קטנה של יהלומים השווה כמה
מאות אלפים. הוא רצה להודיע לי על כך מראש, לכל
מיקרה שלא יבוא. אם ייעלם, יידע מישהו מה היו
מעשיו. אך כשהקיש בדלת חדרי, איש לא ענה לו, אף
שעל הדלת היה תלוי שלט ״נא לא להפריע״ (שכחתי
להסירו כשיצאתי) .הוא החל דואג לשלומי, וכימעט
ביקש לפרוץ.
ישבנו בבית־הקפה ודיברנו. אחד המלצרים כבר הכיר
אותו והפך משרתו האישי. הוא דיבר על המוסיקה של
ואגנר, על ילדותו בעיירודפיתוח, על יחסו לנשים ולחינוך
ילדים, על מנחם בגין, על מינהגי אירופה. כל דיעותיו
היו מקוריות לגמרי, אמיתיות וראויות להישמע. הן
נשאבו כולן מגיסיודחייו הססגוני.
פעם ביום עלה לאולם־הקאזינו ישל המלון. הוא שיחק
רולטה זבלאק־ג׳ק, הכל לפי שיטה קבועה וזהירה, ובכל
פעם יצא משם ברווח צנוע של 180 עד 200 דולאר.
זה כיסה את מחיר המלון והשאיר עודף. מנהל-המישחקים
הציע לשלם לו 100 דולאר ליום, אם יוותר על המישחק.
כשראיתיו בפעם האחרונה, הוא התבונן מקרוב בחתונה
מוסלמית מפוארת. עיניו בלשו אחרי כל פרט. הרגשתי
שהכל נקלט במוחו, והייתי בטוח שהכל יירשם כדת
וכדין ביומן הקטן שלו.

בזכות הצביעות
המתחסדת

בא למצריים? קצת לעסקים, קצת לבילוי. היכן הוא
גר? פה ושם, על המיזוודות.
נפרדנו בכניסה לבית-המלון, על גדת הנילוס, וקיוויתי
שלא אפגוש בו עוד. אך למחרת היום, בערב, נתקלתי
בו בימיסעדת המלון. הוא קרא לי, ולא יכולתי לסרב
בנימוס. לפניו היה מונח פינקס קטן. הסתבר שהוא רושם
את כל רשמיו בדייקנות. הוא גם רשם, כך סיפר לי בחיוך,
שפגש בי אתמול וכי יהיה נראה לו שאני מבקש להיפטר
ממנו. הכחשתי כמובן( .האם אני כל־כך שקוף?)
נכנסנו לשיחה על ספל קפה, ובעבור דקות אחדות
השתנתה התרשמותי מן האיש כליל.
תוך פחות מ־ 24 שעות הספיק הרבה. הוא התרוצץ
,ברחבי קאהיר. הגיע לשכונות נידחות. ביממה זו ראה
יותר מכפי שרואים עיתונאים מיקצועיים רבים במשך
חודש.
הוא ראה את העוני הנורא, אך הוא גם ראה שהעניים
ביותר אינם מרי־נפש, אלא נראים בשמחים בחלקם,
שהם אדיבים מאוד, בעלי כבוד עצמי ומכניסי-אורחים.
הוא ראה •שאין ברחובות אלימות ורגזנות. שהמצרים
מחייכים איש לרעד!,ו. שיש גם בקרב האנשים הפשוטים
יחם לבבי וחמים לישראלים. הוא ראה דברים מעניינים
על היחס לנשים, לשוטרים, וכן הלאה.
ההתרשמויות ישלו התאימו בדיוק לרשמים שצברתי
במשך תישעים הימים שביליתי במצריים, בשמונה הפעמים
שביקרתי בה. הוא אף הוסיף לי כימה זודות־ראייה חדשות.
ובעיקר: קאהיר מצאה חן בעיניו. הוא התאהב במצריים,
ותמה כיצד הצלחנו להיות במילחמה עימד. במשך שלושים
שינה.
התפעלתי מכושר־האבחנה שלו .״במיקצוע שלי,״ אמר,
בעברית המעורבת בגרמנית ,״זקוקים לזה. אני עושה
עסקים במיליוני דולארים על סמך אמון בילבד. אין
חוזים כתובים. את ההון אני נושא בכים. כשאני נפגש
באיש הרוצה לעשות איתי עסק, אני צריך להחליט
תוך שניות אם להאמין ילו, מה טיב האופי שלו, איזה
מין אדם זה. בזה: תלוי קיומי.״
לפני שנה נפל קורבן למעשה־שוד בגרמניה. בכיסו
היו יהלומים בשווי של מיליון דולאר, והם נלקחו ממנו
בעזרת אקדח תופי דרוך. בעת המעשה השתדל להרגיע
את השודדים, שמא ייבהלו ויירו. בכל זאת הלמו בראשו
באקדח ,׳והוא נזקק לאישפוז. הם ידעו מראש על תנועותיו,
שהרי אחרת לא היו יכולים להכין לו מארב.

ברור ישיש הבדל בין יום ולילה בין האווירה השקטה
,באולפן הטלוויזיה ובין המצב בשדה־הקרב. שם מתרוצצים
אנשים נפחדים, עייפים עד מוות ,׳לחוצים ורצוצים,
הנדרשים לקבל החלטות גורליות ׳בשעה שחברים נהרגים
סביבם, המצב שרוי בערפל סמיך של אי־ודאות, המתיחות
מורטת את העצבים וכל רגע יכול להיות הרגע האחרון.
שום מישחק-סימולציה, בנוסח ירון לונדון, אינו יכול
ליצור תנאי־קרב. אך לא בכך היה ההבדל העיקרי בין
ההכרעות בשדה־הקרב ובין ההכרעות באולפן.
ההבדל הוא בצביעות. כימעט איש אינו אומר במיישחק־הסימולציה
מה הוא היה עושה באמת בתנאים המתוארים
במישחק. הוא אומר מה שהיה עושה אילו התנהג כפי
שנדרש על־ידי התדמית העצמית שלו, ועל פי הציפיות
ישל קהל־המאזינים, שאת אהדתם הוא ירוצה לרכוש.
מבחינה זו אין הבדל בין חיילים זעורכי־דין, רופאים
ועיתונאים.
האם זה רע?
ידידי בועז עברון כתב פעם, לפני שנים, מאמר נלהב
בזכות הצביעות. הצביעות, כך אמר, מעידה על בושה.
וכל עוד יש בושה, יש תיקווה. האיש הצבוע מודה,
בעצם, ישיש נורמה הגונה, ובדבריו הצבועים הוא מכיר
בעליונותה של נורמה זו.
איני בטוח כי מוסה פלד, נתקה ניר, גיא ייעקובסון
וחבריהם, שלא לדבר כלל על ׳שלמה באום, אכן היו
מתייחסים תמיד לשבויים ולאזרחים כפי שהודיעו בתוכנית
דילמה. אך טוב שהם אומרים שכך צריכים להתנהג,
שזאת צריכה להיות
הנורמה של צה״ל .׳שהרי
שידור כזה נשמע ומחנך.
לכן הפחידה אותי הודעתו
של מוסה פלד שאינו
חייב לקחת שבויים ד
״לקבל כניעה״ .לא היה
ברור לימה הוא מתכוון. ב־מילחמת
ששת־הימים ניתן
לאלפי חיילים מצריים לעבור
דרך קווי צה״ל, בברי חתם
הביתה, ולרבים ניתנו
מים. זהו פירוש אחד של
״אי־קבלת כניעה״ .אך יש
גם הדוגמה של אריק שרון,
שאמר יפעם כי ברצועת־יעזה
לא הרגו אנשיו שבויים,
מפני ש׳,לא היו שבויים.״
את הדבר הנבון ביותר
אמר אחד המשתתפים בדיון — שכחתי מי זה היה —
שאמר כי רצח שבויים (זזה כולל הריגת חיילים המרימים
ידיים, אף בטרם ״קבלת ׳כניעתם״) אינו רק בלתי־מוסדי,
אלא גם טיפשי. אם האוייב יחשוש שמא ייהרג אם ייכנע,
הוא יילחם עד הסוף, ויפיל קורבנות ׳נוספים מציתו.
גם במיקרה זה, המיוסר והתבונה כרוכים זה בזה. הרוצח
הוא חייל טיפש.

זדזדן ז

מרק נ טי פי ם סצ׳ראבי
(ל־ 6מנות)
! 8כוסות מרק עוף

ן ן ^י מ
,גע£י

2כפות קורנפלור

קטן ״ י י 2כפות רוטב סויה
2כפות חומץ
2כפות אפונה
ו כפית סוכר
ו בצל ירוק
2בפות פיטריות

ה? גפיי!ת>*י 0

לת>* 1ז/

4י-ים י£׳ ם׳ם ה

9!,1 *> 6גה

!/י כ פי תי ל-י ח

הפי טרוות

מי את הגזר יחד עם

ל לי מז י׳ל! ר0,־נה ^י,עי׳י״״

^ בשר מבושל בירקו ת

ב• תילכדי הרתחה ״י ^ ״י עם הבשר בטיר

הנליי׳לל

במחיר

(ל־ 6מנות)
750 גר׳ בשר לבן
2כפות שמן
ו פלפל ירוק
3בפות רוטב סויה
1גזר בינוני
3כפות יין אדום
ו תפוח אדמה
ו כפית סוכר
זנגויל טו״ך

חצי ^

ו בצל בינוני טחון כפית
ו כוס מים
3כפות פיטריות
א. חותכים את הבשר לקוביות(כ־ 2ס״מ) ,את תפוח
האדמה לקוביות קטנות יותר(כ־ ו ס״מ) ואת
הגזר, הפלפל, הבצל והפיטריות לרצועות.
ב. מחממים את הטמן בסיר ומטגנים את הבשר
תוך כדי בחישה כ־ 5דקות.
ג. מוסיפים את רוטב הסויה, היין, הסובר, הזנגויל,
את הירקות(ל א כולל הפיטריות) וכוס המיס
ומבשלים משך ב־ 30 דקות על אש בינונית.
ד. מקטינים את האש, מוסיפים את הפיטריות
בוחשים וממשיכים בבישול עוד כ־ 30 דקות.
* מגישים חם בכלי עמוק.

יאת

,תערובת הקורנפלור ומלח
ומבש ל
ה. ייצקים ^ יקיית נוספות תור כיי בחישה
ק באיטיות את הביצה ׳
(בזר ם

•קני׳0,2

בשר בסלרי ואספרגים
רוטב יסויד נ 2נפות

אורז מטוגן בביצים

(ל׳ 6מנית)
2נפות טרי
1/2ק ״גבשר לנז
2שיני שום
2נעלים קסגים ^רי
/2י קי פסד׳ לנני רמס 1/4נפית סוני
1/4נפית ״ל חור
1/2קופסה ניצני אספיג1
/ 4ו נפית פלפל שחי
2נפלת קורנפליי

(ל־ 6מנו ת)
3כו סו ת אורז מבו של 2בצלים ירוקי ם
4בפות שמן
? יצים
200 גר׳ בשר מבו של ענ ף פ טרוזילי ה
ענף• שמיר
6בפות א פונ ה
מע ט מל ח ופלפל
א. חו תכי ם את הבשר ואת הבצל לקוביו ת

ק טנו ת (עד ו ם״מ).
ב. טורפים את הביצים ו מ טגני םעלג בי
השמן תוך כדי בחי שה עד להתיב שותן.
ג. מו סיפי םלמ חב ת את האורז וממ שיכים
לטגן תוך בחי שה כ־ 3דקות.
ד. מו סיפי ם את הבשר, ה אפונ ה, הבצל
מלח ופלפל וממ שיכי ם לטגן תוך בחי שה

כ־ 2דקו ת נו ס פו ת.
ה. מ עבירי ם לצל ח ת הג שה ו מק ש טי ם
בפטרוזיליה ו שמיר קצוצים.
* מגי שים בקערהע מוק ה.

^ ^ 3י״ זנגייל ,*׳00ז ׳ותזות ונושרים אותו לנוטר
א-זזו ״ נים את יתעריונתשל: נף שמן, נ ף קורני 5יי׳

עוף ב שקדים ו אנ נ ס
(ל־ 6מנות)

תסנ סי י י -י,ש לי ״ יור,אספרגוס לפרוסות, חודריט
נ ״י ״כים ^ ר ר טתשים את השום י מנינים נף

750 גר׳ חזה עוף
3ביצים 2כוסות פירורי שקר׳״
4כפות קורנפלור פרוס אננס וגו 0 1

א. חותכים את

ו כף רוטב סויה
2כפית יין אדום
ו כוס שמן מלח מעט

מעט פלפל

ב ^ האננסלחתיכות ס״מ) וחותכים

את קובוום

להשחמה

^י בי ^י ג ־ז׳

׳ ^ייו עמוק חם עד

1וטש 1ב! 1״ המרכז לשיחק בשר ומש־יו
רח׳ רבן גמליאל 26 תל אביב(פניה שלישית ימינה בשוק הכרמל) טלטן .650335:
התפריטים באדיבזת המסעדה הסינית |\0 ^ 1^ /ר 7/^5 7 £ 01^ $ 2 £מרכז מסחרי כפר שמריה

חובב/ת בישול
ן ז זכייתנו בתואר
׳עסק הנבחר״

שמחים להגיש לר כשי
י מתכונים סיניים,
^נתבוגים בלוח זה הינם באדיבותה
מסעדה הסינית ״טייסט אוף סיצ׳ואן
/שמריהו -אחת ממסעדות האיכות
9ידות להבין מאבליהן אך ורק
בים ומוצרי הבשר של ״בוטשר בוי״.
/שר בוי״ מוצעים לך בשר ומוצריו
׳מהמשק ומהיצרן אל שולחנך,
1ז נוחים ובשרות אדיב ומיוחד.
להתראות ובתיאבון

״בוטשר בוי״

צלעות ברוטב שעועית
(ל־ 6מנות)
ו ק״ג צלעות חזיר קטנות 3כפות סובר
ו כפית מלח
ו בעל בינוני
6כפות רוטב סויה
2שיני שום
1/2כפית זנגויל טחון
ו כוס שעועית אפויה פטרוזיליה 2כפות יין מתוק
ו כפית אבקת מרק עוף
א. חותכים את הצלעות לבודדות ומחלקים כל צלע
ל־ 2~3חתיכות שוות בגורלן(מבלי להפריד את
הבשר מהעצם) ומניחים בבלי חסין אש.
ב. כותשים את השעועית לעיסה, קוצצים את הבצל
רק, מוסיפים לעיסת השעועית את הבצל, היין,
המלח, הסוכר, הזגגויל, אבקת המרק ורוטב הסויה
ומערבבים היטב.
ג. מכסים את הצלעות שבבלי בעיסה ומכניסים לתנור
בתום בינוני, אופים משך בשעה, כאשר אחת לרבע
שעה מוציאים, הופכים את הצלעות ומערבבים את
העיסה.
* מגישים את הצלעות מסודרות ע״ג כלי הגשה
שטוח מקושטות בפטרוזיליה.

־׳מאיר׳
חברה למכוניות
ומשאיות בע־מ
מאיר קז ובניו,

תל אביב,
רח׳קרליבך,23 טל 289191.

ספן־השלום א״ב׳ נתן מסט־ על יחסיו האבודים עם בתו ונכדיו,
מסבי ד מדוע הוא חי 1ו בד , 1חנו בי מיה הרא שוני 11ל
ספינת־השלום ובקנה ״קליפזרניו ר 1 ,מגלה את מצבו 1ונ סני
בנעם חדאשונה שבח
חובשת׳ שייכות
תשית לגישה
ה״תה כשנולדה
הנכדה שלי

מסתובבות בארץ חרבה
בתודות חגאגינות
שהשיר שאני מקדיש..לזו
שאני אוהב״ בשעה חגש
רקות לחמש, מוקדש להן

אני כוונת ו1ל חבת שלי.
אני תדבר נבו ירידה,
והיא עזבה את הארץ.
בגלל דה
אני לא כותב לה

אני מדגיש שלקחו מגני
את כל״חעסדה שלי. אז
אני צויר לחפש מקום
אחר בעולם שבו
יקבלו אות בלי תנאים

חלגתי על גישנחה עם
חובה ילדים. זה לא
מלו. התגרשתי גרוז׳,
וזה חוס לי את תחלום.
גאז אני ח׳ לבד

לא רציתי למסד את
..קל׳טתירר, ינוקא ניהל
את העסק והעסק נהרס.
נשארתי בלי כסף
וגברת׳ בכאב־לב
די איי נ ה

כדי לספר על אייבי נתן יש לכתוב
ספר, ולא שלושה עמודים. בכל״זאת,
פגשתי אותו בדירתו בצפון תל״אביב וניסיתי
למצות את העיקר — מעט על
ימיה הראשונים של ״ספינת״השלום״,
מעל על ימי ״קליפורניה״ העליזים, שנכנסו
כבר לעולם אגדות־הבוהמה, מעט
על המישפחח שלו.
דירתו של אייבי גדולה, מרווחת וקירותיה
עמוסים בתמונות. אייבי אמר לי

בעצב שזה המעט שנשאר. היה לו אוסף
עצום של אוריגינלים, כעת נשארו רק
ההדפסים. על המדף תמונה של תפאורן
הטלוויזיה איציק אלבלק — חתנו של
אייבי — עם הנכד דניאל. למרות הניכור
שבו הוא מדבר על מישפחתו; יש על
הטלוויזיה תמונת תינקת יפהפיה, ה חבושה
כובע־קש — זוהי נכדתו עמליה,
שאותה הוא מתעקש לכנות מאיה.
אייבי הוא זאב בודד וחי כמעט תמיד

שויח ווו

לבדו, פעם היה בעלה של רוזי נתן,
היום מנהלת בית״מלון בטהיטי. שרונה,
בתם היחידה, חיה עם אמה ועם בתה
התינוקת. דניאל חי עם אביו בירושלים.
אף אייבי הוא איש חברה. ב 13-בכל
חודש הוא מארגן ארוחות גדולות לחברים,
שלהשתתף בהן פירושו להיות
מקובל בחברה. הוא מבלה במסיבות,
יושב ב״כסית״ כל אחרי-הצהריים, מארגן
מכירות״פומביות, עוזר לקשישים ואוסף

חפיסות״שוקולד וממתקים לילדי פולין.

ביום החמישי בלילה, בדקה הראשונה
של ,1982 נדם הערוץ של ״קול-השלום״.
החיפושיות, כוכביה האהובים של תחנת
״קול-השלום״ ,סיימו את השידורים. ב6-
בערב נפרד אייבי בקול־בוכים ממאזיניו.
האירוע הפך חדשה לאומית כאשר ה-

לאב־ ר אנ ר ר
(המשך מעמוד )41
טלוויזיה שידרה בתבה מיוחדת ב״השבוע
יומו־אירועים״.
אי־אפשר לשבת עם אייבי אפילו חמש
דקות בשקט, שכן הטלפון מבלבל ללא
הרף. יולי עופר וח״ב רוני מילוא על
הקו. קונסול־ישראל לשעבר בניו־יורק,
פול קידר, המנהל חיום מרכז קהילתי
בעיירה שלומי, מטלפן כדי לומר לאייבי
שבניו מבקשים ממנו לעזור לאייבי ולא
לסגור את ״קול־השלום״ .בשלומי לא
קולטים א ת אייבי׳ אבל פול מבטיח
לעשות כמיטב יכולתו• אפילו פנינה
רוזנבלום מבלבלת ומקריאה לאייבי מיב•
תב אישי ששלחה לשר־התיקשורת,
מרדכי ביפורי.
ברחוב הוא כעת האיש מס׳ . 1אנשים
ניגשים אליו ברחוב, טופחים על שיכמו
ומבקשים שלא יסגור. אייבי רובה לשדר.
התחנה הפכה חלק מרכזי מחייו. הוא
אוהב את הרדיו, אוהב את פעילותו
הביבורית.
חוא חושב שמגיע לו, שיחוקקו חוק
מיוחד למען אייבי נתן ושיאפשרו לו
להמשיך לשדר מהחוף. אני גם מקווה
כמו רבים אחרים שאייבי יהיה הסנונית
הראשונה, ושהרדיו והטלוויזיה ייבאו
סוף־סוף מרשות המדינה.

• אייכי, ספר לי על ימיה הרא

נות מהגלריה. את השאר נתנו לי אנשים
פרטיים.

• כהשקעה?

לא, איזו השקעה! כתרומה.

• כמה עלתה האונייה?

45 אלף דולר. מכרתי עתיקות וציורים
במכירה פומבית. אמרו עלי שאני נאיווי,
אד מרוב נאיוויוית הקמתי תחנת־שידור
הכי־טובה בעולם. מילא, תמיד אומרים
שאני נאיווי, ובכל־זאת מצאתי הולנדים
שתרמו כסף.
אחרי שהיתה לי האונייה חשבתי שיקח
לי עוד שלושה חודשים להפוך אותה
לרדיו. באתי להולנדים ואמרתי להם:
רבותי, אני צריו אחוז אחד ממחירו של
מטוס־קרב, שזה 170 אלף לירות.
לא גייסתי לירה. גרתי לבד על ה אונייה.
ינוקא ניהל את קליפורניה והעסק
נגמר. הפלגתי לניו־יורק ועגנתי בנמל.
בא החורף, היה לי קר, ולא היה לי חשמל
ולא מים — כלום.
ב־ 15 בנובמבר ישבתי לבד, עטוף בש מיכה,
עם תנור-נפט ליד הרגליים ובכיתי.
הקלטתי את הבכי שלי — כששמעתי את
הבכי שלי — כששמעתי את זה אחרי
שלוש שנים לא יכולתי להאמין. אי-אפשר
לתאר שבן־אדם יכול להיות בדיכאון
כזה. איזה דברים שאמרתי אז, תוך כדי
הבכי והייתי ממש אומלל. לא היה לי
גרוש, אכלתי שעועית במיץ־עגבניות ו שימורים.
התחלתי
לדבר בכנסיות ובבתי-בנסת.
הייתי מדבר ומדבר ובסוף תרמו לי 18
דולר — ח״י — הרגו אותי !
רשות־הנמלים לא רצתה אותי בניד
יורק, והעבירה אותי ממקום למקום. עכ ברים
עלו על האונייה. יום אחד קיבלתי
מיכתב מראש־העיר, ג׳ון לינדסי, האיש
שב־ 1966 קיבל אותי כמו גיבור על מדרגות
בית-העיריה. הוא כתב לי שאני
מהווה מיטרד תברואתי לתושבי העיר
נידיורק, ושעלי לעזוב את העיר.
מה יכולתי לעשות? מכרתי את קלי
מאוד.
המקום הזה לא היה חשוב רק
לבוד,מה של תל־אביב, הוא היה חשוב
גם לי. איפה יש עוד מקום כמו קליפורניה?
עד היום אף אחד לא הצליח לפתוח
מקום כזה.

• שלוש שנים וחצי על האמידה,
כלי כסף ללא עזרה, כלי תיקווה —
איך הצלחת להחזיק מעמד?
נם רדף נס. בכל פעם שנשברתי קרה

לפני חודש הציעו לי
איראנים לקהת את
חאונ״ה במיליון חלו.
הם וצו לשדו מכוויית
!נגד חומי*],
נם. הייתי על המיבדוק, היו לי 33 אלף
דולר בקופה, והייתי חייב לשלם 32
אלף דולר עבור תיקון. פיתאום גילו תק לה
במנוע. אמרו לי: מיסטר נתן, זה
יעלה לך עוד 10 אלפים דולר. מאיפה
יכולתי לקחת את הכסף?
פיתאום קיבלתי טלפון :״מיסטר נתן,
מדברים מפאראנזונט סטודיוס. כאן מדבר
האאוורד קוץ /אני צריך את האונייה
לצילומים לשלושה ימים ואני משלם
לך חמשת אלפים דולר.״ אמרתי שאין
לי אונייה, שאי-אפשר להוריד אותה מה-
מיבדוק. אמר לי :״לא חשוב, נגרור
אותה.״ ביקשתי שיעזוב אותי, משום
שאין לי אונייה. אמר לי :״מיסטר נתן,

אייכי נתן עם נכדו דניאל ועם כתו שרדנה
״יש בינינו קשר־דם, אבל אין בינינו קומוניקציה!״

שונים של ״ספינתי־השדום״ .איך
עלה כך הרעיון להקים ספינת
שידור?
הרעיון התחיל ב־ / 67 שבוע לפני מיל-
חמת ששת־הימים.
קניתי מטוס של המלך חוסיין ורציתי
לטוס למצריים. ישבתי בקפריסין מוכן
לנסיעה. פיתאום שמעתי ברדיו קאהיר:
״אטבח אל יאהוד!״ פתחתי את קול־ישראל
ושמעתי את הרדיו שלנו מכנים
פחד באזרחים. ואז עלה במוחי הרעיון:
מדוע שלא אקים תחנת־שידור, שבמקום
ללבות יצרים תרגיע, תדבר אל לב שני
העמים שלא לנהל מילחמה?
ידעתי שקפריסין לא תיתן לי, ושב-
ישראל לא יתנו לי רשיון. היה צריך
למצוא דרך אחרת. חיכיתי שם, חלמתי
חלומות והמילחמה התחילה. השגריר ה-
ישראל בקפריסין אמר לי :״אייבי, אל
תיסע למצריים, מסוכן. אמרתי לו: בתנאי
שתחזיר אותי לישראל. אז הורידו
איזה עיתונאי והעלו אותי על המטוס.
הלכתי לבסיס שלי ושם אמרו לי :״איי-
בי, לך הביתה. אתה זקן. האווירונים של
היום זה לא האווירונים של פעם.״
כשנגמרה המילחמה נסעתי להולנד,
ותוך שישה שבועות גייסתי די כסף כדי
לקנות אונייה.

• איך גייסת את הכסף?
חלק מהכסף היה שלי — מכרתי תמו
פורניה
ואת הגלריה — היה לי אוסף
של 400 תמונות שמתוכן מכרתי — 300
והשקעית באונייה 330 אלף דולר.

• אם כך, את ״קליפורניה״
מכרת מחוסר־כרירה, ולא משום
שמאסת כחיי־הכוהמה?
איזה נמאס לי, מי סיפר לך את הסי־

אני לא וזמנו, אפל א1
קשיו. אני לא חודם
מיליונים. אני *ארגן
*ליונים
פורים האלה, מכרתי בכאב־לב גדול.

• אילולא היית חייכ, לא היית
מכור?
בטח שלא ! למה למכור ז אם לא
הייתי מוכר את קליפורניה הייתי יכול
לקנות היום עשר אוניות. זה כאב לי

ניתן לך עשרת אלפים דולר.״ ביקשתי
את הטלפון שלו, כי לא האמנתי למה
ששמעתי. טילפנתי לשם וזה היה באמת
האווארד קוץ ./בסוף הוא שילם לי 12
וחצי אלף דולר ותיקנתי את האונייה.
היו לי עוד ניסים כאלה. יום אחד
הייתי צריך לתדלק את האונייה, והיו לי
בדיוק תשעת אלפים דולר. אחרי שתיד־לקו
אמרו לי שצריך לשלם עוד אלף
ומאתיים דולר. אסרתי שאין לי לירה,
אז אמרו לי שאני לא זז משם. פיתאום
דפיקה בדלת: נכנסו שני ישראלים ואמ רו
לי :״אייבי, אתה מכיר מורה לכינור
מתל־אביב בשם רמי?״ אמרתי: מכיר.
אמרו לי :״רמי רוצה לעזור לך. כשהוא
שמע שאין לך כסף, שלח את הכינור
שלו כדי שנמכור אותו, ונתן לך את
הכסף. הכינור שווה ארבעת אלפים דולר,
אבל קראנו בעיתון שאתה בצרות, אז
מכרנו אותו באלף ומאתיים דולר ״.הש תגעתי,
לא האמנתי — עוד נם ! אבל מה,
אני מכיר את רמי שבלוב, המורה לכינור•
הוא בחור עני. טילפנתי אליו ואמר תי:
רמי, אני לא יכול לקחת ממך
את הכסף, אתה בטח זקוק לו. אמר לי:
״אייבי, אף מילה, הכסף שלך. אני לא
לוקח אף לירה בחזרה.״

• אם מצבך היה כר־כך קשה,
מדוע דא מכרת את האונייה ו
חזרת לקפה ״קליפורניה״?

לא יכולתי, האמנתי ברעיון. כל הסי מנים
הראו שאני חייב להמשיך. כל
הניסים שקרו לי היו סימן מהשמיים
שאני מוכרח להצליח.מי האמין שאצליח לעבור את האוק יאנוס
עם אנטנה כל-כך גבוהה? איזו
דרך־יסורים שעברנו עד שהגענו לחופי
הארץ! עד ברמודה נכנסו לאונייה כל בך
הרבה מים שהייתי בטוח שזה הסוף.
מברמודה עד מרסיי לקח לנו יותר זמן
משלקח לקולומבום.
אחר־כך, כשהגענו למרסיי, הצוות מרד
— היו לי ימאים נורווגים, הם היו כל
הזמן שיכורים ורבו ביניהם. אז פיטרתי
את כולם.
הייתי מיואש. ישבתי בבר במרסיי וה כרתי
קפטיין אחד, צרפתי. הוא בא
לעבוד איתי בהתנדבות על האונייה ונש אר
שנתיים. הוא גייס בשבילי את כל
הצוות — 14 איש.

• איך קיכלו אותך כארץ?
ממש שיגעון. האנשים השתגעו. אבל
היו לי בעיות עם הצוות — אמרו שאסור
לי להיעזר בפירסומת, שצריך להתקיים
רק מתרומות. אבל העובדים רצו סטייק
לארוחת־הערב, והתרומות נגמרו אחרי
שבועיים.
אחרי שבועיים התחילה מילחמת יום־
הכיפורים, רצתי לסואץ ושידרתי עשרים
קילומטרים מהתעלה. היום אני פוגש ב מצרים
המספרים לי שהקשיבו לשידורים
שלי.
אחר-כך הפלגתי לביירות, גירשו אותי
מהנמל אחרי שלושה ימים. כל הצוות
שלי, חוץ מאחד, התנדב להפליג אותי.
אחרי ביירות לא ידענו בשביל מה
לחזור — שוב נגמר הכסף ובארץ תרמו
רק לצד,״ל. נזכרתי שכשהאפיפיור העניק
לי את מדלית־השלום, הוא הבטיח גם
לעזור לי. נסעתי לרומא. אמרתי לעצמי:
יש לי אפיפיור בכיס. הגעתי לשם, שלח תי
לו טלגרמות ופטיציות, אך הוא אפילו
לא הרים טלפון. לא נתן •לי לירה.
המשכתי למרסיי, פיטרתי את הצוות
וחיכיתי. שנד, וחצי אכלתי מרק־שעועית
וספגטי. חילקתי פרחים ברחובות. הם,
במרסיי, היו לפחות הוגנים ולא לקחו
כסף עבור העגינה בנמל. כשהיו מגיעים
ימאים ישראליים הם היו באים לאונייה
ועושים לי עבודות-שיפוץ בהתנדבות.
חשבתי למכור. אבל ברגע האחרון אירע
עוד נם. בא אלי מורה בית־ספר — שופל
ברגר שמו — עם אשתו וארבעת ילדיו.
אני אפילו לא יודע אם הוא יהודי. הוא
אמר לי :״אייבי, לאשתי יש ירושה
בציריך. אם אנחנו נוציא אותה מהבנק
לא ישאר ממנה הרבה בגלל המיסים.
בהתייעצות מישפחתית החלטנו לתת לך
אותה.״ וזה הוא אמר לי יומיים לפני
שעמדתי להיפגש עם בלגים שרצו לקנות
את האונייה!
הייתי המום. אמרתי לו: אני אקח
את הכסף בכמה תנאים — קודנדכל
הכסף הוא הלוואה. התקשרתי לעורך-
הדיו שלי בניריורק, ואמרתי לו להכין
חוזה, האומר שהכסף הוא הלוואה. אם
נמכור את האונייה קודם־כל נחזיר את
החוב.
עד היום הוא לא לקח את הכסף. הוא
לא רוצה, הוא אומר לי :״רק כשתמכור
את האונייה אקח את הכסף.״ לפני שנה
הזמנתי את אשתו לשבוע של בילוי בישראל.
הם בילו משהו לא־רגיל. זה המעט
שיכולתי לעשות בשבילו.

• ואז חזרת לחופי-ישראל והתחלת
לשדר מחדש.

בלי הרבה פיטפוטים שכרתי צוות, שי למתי
משכורות ועבדתי על פירסומות.

• כ־ 1978 וכ־1ו 197 כמעט שלא
הצלחת להשיג מפרסמים לתחנה
שלך, ושוב היית על סף סגירת האונייה.

היו הרבה צרות. נעשו הרבה מאוד
סקרים, שהיו לא הוגנים כלפינו, והכד
פרסמים הפסיקו לפרסם.

• מדוע לא הוגנים?
כשערכו את הסקרים הוציאו מכלל ה אנשים
שנשאלו חיילים, נהגים ואנשים
צעירים בני פחות מ־ .18 והכי־גרוע —
שאלו אנשים מאזורים כמו צפת, מטולה
או ירושלים, שלא קולטים את קול השלום.
כך יצא שבסד־הכל מאזינים לקול השלום
10 בסקר שעשיתי לבד גיליתי שמא זינים
לנו 350 אלף איש, בכל שעה ביום.

• מדוע, לדעתך, התנכלו לך?
אני לא יודע. היתר, לי בעיה עם
הפירסומאים. אני חושב שהם לא הסתפקו
בדמי־העמלה ששילמתי למה.

• האם שילמת פחות מהמסד
כל ז
אני שילמתי 2070 והם לא הסתפקו
בזה. באתי לפירסומאי אחד, ידוע מאוד,
ואמרתי לו: אם תשיג לי מיליון לירות
פירסום בחודש אתן לך ; 457,עמלה. אחרי
שלושה ימים הוא השיג לי מיליון לירות
פירסום, וזה אחרי שהסקר שלו הראה
שמאזינים לי רק עשרה אחוזים. אמרתי
לו: איך שיכנעת את הלקוחות, אתה
באמת פירסומאי מוצלח, אבל עכשיו אתה
יכול לקחת את המפרסמים שלך לעזאזל
ותשכח מהחוזה איתי! ועזבתי את ה*
מישרה

• מי זה היה ץ

לא נעים לי להגיד. שישה חודשים לא
דיברתי איתו. אחר־כך חזר על ארבע
עם 2070 עמלה. מותק, אני יכול להרוויח
30 מיליון לירות רווח נקי בחודש, אבל
אני לא רוצה!
אני לא מנהל עסק, יש לי אידיאל.
הייתי יכול לתת לכל המפרסמים מתחת
לשולחן, אבל אני לא יכול להרוס את
התחנה. יש לי 16 פירסומות בשעה, לא
יותר. אם אקבל רשיון על החוף, אנסה
להכניס כמה שיותר פירסומות, כדי שלא
חור בארץ שבו לא יאזינו לקול יהיה השלום — מאילת עד קריית־שמונה.

• איך הצלחת להחזיר את המפרסמים
ל״קול השלום״ ץ
פירסום א ריאלי היה מפרסם המון. יום
הוא הפסיק את כל הפירסומות. אחד אני לא יודע למה? מי שהציל אותי
היו הבנקים. הם ממש החזיקו את ה תחנה.
חוץ מזה, יש לי לקוחות שהולכים
איתי מאז ההתחלה.

• אתה מיליונר?
ב־ 1962 הייתי מיליונר אמיתי, בקליפורניה,
היום אני עשיר. להרבה אנשים יש
כסף, אבל הם לא עשירים. לי לא חסר
כלום, אבל אין לי אפילו חשבון פרטי
בבנק.
אין לי הרבה דרישות. אחרי שעברתי
30 דירות ב־ 30 שנים, קניתי סוף־סוף דירה.
לחצו עלי לקנות ולא יכולתי יותר להחליף
כל שנה דירה. עם כל דירה הייתי צריך
להחליף גם רהיטים. יום אחד, כשלא מצאתי
דירה, ביקשתי ברדיו למצוא לי אחת.
טילפנו אלי ילדות שאמרו :״דיברנו עם
אמא. זה בסדר שתבוא לגור אצלנו.״
יום אחד מילפן זקן ואמר :״יש לי דירה
בשבילך. אתה יכול לגור בה באלפיים
לירות.״ אחרי שנה וחצי הוא מת, והבנים
שלו רצו את הדירה. נמאס לי, וקניתי את
הדירה הראשונה שהוצעה לי.
אבל כעת יש לי בעיה — פעם, הייתי
בא לשכונות עוני, וכשאנשים היו אומרים :
״אין לנו דירה,״ הייתי אומר להם: גם לי

טיפת פרטיות — בית־שימוש אחד ומיק-
לחת.
הייתי מזועזע. לאן הולכים כל המיליו נים
של המדינה? רבונו של עולם, איך
נותנים לאנשים לחיות כך! דבר ראשון
הרמתי טלפון לעודד גורודיצקי מאמקור.
לפני שגמרתי לדבר הוא הבטיח 12 תנורי-
חימום. טילפנתי ליוסף מלך השטיחים ו הבטחת
לו לנגן את השיר שלו חמש פעמים
ביום, רק שישלח לי שטיחים. טילפנתי
לחנות־רהיטים — שלחו שולחנות. טילפנתי
לחבר שלי, קבלן־שיפוצים, שיסדר את
התיקרה. בקיצור, אירגנתי את הבית מחדש.
את הבנות לקחתי למחסנים שלי,
אירגנתי להם בגדים.
את גברת אייזנברג השארתי לסוף —
עליה היה לקנות נעליים למאה עשרים
ילדים. זה עולה יותר ממה שעולים כל
השיפוצים ביחד.

עך שמכרו 13 תמונות ועל הבימה עמדו
13 כיסאות. שיגעתי אותם ככה.

• ;עכור ברשותך לנושא אחר.
מי היא אותה. נערה מיסתורית
שאתה מקדיש דה, מדי יום כשעה
חמש דקות לחמש, את שירו
של פרי קומו ״ואני אוהב אותך
כל-כך״?
בהתחלה הקדשתי את השיר לבחורה
שהייתי באמת קרוב אליה, אמרתי לה:
מותק, השיר הזה בשבילך. אחר-כך, כל
בחורה שהייתי פוגש הייתי אומר לה:
מותק, תקשיבי בחמישה לחמש, הקדשתי
לך שיר ואני אנגן אותו כל השבוע רק
בשבילך.
מאז יש אלפי בחורות, שאני בכלל
שכחתי את שמן, הבטוחות שהשיר הזה
מוקדש רק להן. נו, טוב, זה לא פלא. כך
אני אמרתי להן.

איו•

• אתה אומר שאינך מיליונר.
יש לי רושם, פמו לרבים אחרים,
שאתה תורם מיליונים.

מה זה מיליונים? אני לא תורם מיליונים,
אני מארגן מיליונים. בית־הוזפוצות
רצו לפתוח מחלקה למוסיקה יהודית, אז
פנה אלי. שאלתי: כמה אתם צריכים?
אמרו: שבע מיליון. אמרתי: תקבלו עשר
מיליון. טילפנתי להילטון וקבענו תאריך
לשלושה חודשים. אחרי שלושה חודשים
קיבלו לא שבע, לא עשר, אלא עשרים
מיליונים. חוץ מזה, נשארו ברשותם עוד
עשרים תמונות.

• אתה עצמך, לא תורם כס*
פים?

אני לא תורם כסף. אני עוזר לארגן
תרומות. למשל, אשתו של אייזנברג הזמי נה
אותי לצהריים עם הבת, אסתר זוחו־ביצקי.
הייתי נורא עסוק, אז ביטלתי פגי שות.
חשבתי שאולי אייזנברג רוצה לעזור

באתי אליה. ישב שם עוד אדם. הגברת
אייזנברג אמרה לי :״זהו מנהל בית הלן
קלר לחרשים אילמים. אייבי, רק אתה יכול
לעזור לו.״ לא האמנתי — גברת אייזנברג
אומרת לי שרק אני יכול לעזור ! נו טוב,
אני רגיל.
טילפן אלי הרב גורן ואמר לי :״אייבי,
יש לי חשבון־חשמל על סך 30 אלף לירות
של מישפחה מרובת־ילדים, שלם אותו.״
טילפן אלי שר־האנרגיה ואמר לי :״אייבי,
יש כאן איזו מישפחה עם בעיות, צריך
לעזור.״ אז זהו, אייבי צריך לעזור.
בכל־זאת, כשהגברת אייזנברג מבקשת
שאני אעזור, זה מוזר מאוד. אמרתי לה:
גברת אייזנברג, אני אעזור בתנאי שנפסיק
לאכול ואת תבואי איתי לבית הלן קלר.
באתי לשם ומה ראיתי? שני חדרים
ובכל חדר שמונה מיטות. נערות צעירות
חיות בלי פרטיות 24 ,גברים בחדר בלי

.,אודדיהי־ הרסה ר׳ את
ית ונימעט הדסה
את הרדיו. נוד גתוואלז גום לי חובה בזק.
אבל זו
• מתי אתה ככל זאת תורם
כסף?
רק כשצריך לקנות מכשירים רפואיים.
למשל, כל המכשירים בחדר-טיפול־נמרץ
בתל־השומר הם שלי. יום אחד הלכתי עם
שר־הבריאות, שוסטק, להנחת׳ אבן־פינה
למחלקת־ילדים. כולם פיטפטו ופיטפטו, אני
הוצאתי צ׳ק ותרמתי.
באו אלי ממגן־דוד אדום ובכו לי. הלכתי
לסוכן, קניתי להם מכשירים לשח״ל. אחרי
שעתיים באתי אליהם ואמרתי: זה המכשיר
שאתם רוצים! את רגע ההפתעה שהיה
להם אי־אפשר לקנות בכסף.
יום אחד התקשרו מיד־שרה, אירגון חרדי
העוזר לזקנים. רצו לארגן כיסאוודגלגלים.
הצעתי להם לערוך מכירה פומבית. לפתיחה
הם גייסו את אורי זוהר. הוא היה
מצחיק כמו תמיד, היה לו אור בעיניים
כשדיבר על אלוהים — אני אוהב אותו,
תמיד אוהב אותו — אבל אפילו הוא לא
הצליח לשכנע את החרדים לקנות תמונות.
מה עשיתי? לקחתי 600 אלף לירות ׳,קניתי
13 כיסאות־גלגלים והבאתי למכירה הפומבית.
אמרתי: רבותי, על כל תמונה
שתימכר אני אתרום כיסא. אחד קנה,
אמרתי או־קיי והכנסתי את הכיסא. וכך,

לפעמים, בחמישה לחמש מצלצל הטלפון.
אני מרים, ושומע את השיר באפרכסת.
כשזה נגמר סוגרים לי את הטלפון בלי
להגיד מילה.
עכשיו את עושה אותי עצוב כשאני
נזכר — זוהי התוכנית שאני הכי אהבתי.

• מהם היחסים בינך ובתך,
ש רונה?
אני לא יודע איך להסביר, אני לא
מרגיש איתה כמו מישפחה. מגיל 6גדלתי
לבד — אף־פעם לא היתד. לי מישפחה,
כל החיים שלי לא הרגשתי קרוב למיש־פחה.
אני
זוכר שכשהייתי בן 6קינאתי באבא
שלי. אני זוכר שבפרס הוא היה עושה
קידוש. האחים והאחיות היו מנשקים לו
את היד והוא היה מברך. אחר־כך היו
מנשקים את היד של אמא והיא היתד.
מברכת ואומרים ״שבת שלום״ אחד לשני.
כשהתחתנתי, חלמתי שתהיה גם לי מיש-
פחה שכזאת. חלמתי על בית, אשה, ילדים,
מישפחה. אבל זה לא הלך. התגרשתי וזה
הרס לי את החלום. אני אף־פעם לא נכנם
לבית יהודי בערב שבת, זה מזכיר לי

שהחלום שלי מעולם לא התגשם, ובגלל
זה אני חי כל הזמן לבד.

+ככל זאת, יש לך כת ונכדים.

גם שרון, בגלל הגירושין, חיה כל החיים
לבד. אחרי שהיתר. בת ,18 כשניסיתי
להגיד לה משהו, היא היתד. אומרת לי:
״אל תגיד לי מה לעשות, אני לא קטינה !״
כך שאף־פעם לא הרגשתי שאני צריך
להיות קרוב אליה רק מפני שיש ביננו
קשר־דם.
התחתנתי, אחרי תישעה חודשים היא
נולדה, ואחר-כך מייד התגרשתי. היתד. לי
אחריות שהיא תגדל ותהיה עצמאית. כל
זמן שהיתר. ביננו קומוניקציה זה היה
שיגעון, אבל אחר־כך נשאר בינינו קשר־דם
בלבד, לא הקומוניקציה.
כשהיא התחתנה היא לא שאלה אותי.
שמעתי על זה מאנשים. שאלתי אותה מעל
גלי-האתר עם מי התחתנה, מי הבחור.
אם יש לי קומוניקציה עם ילד זר, אני
מרגיש כאילו הוא שלי. לשם כך אני לא
צריך לשכב עם אמא שלו.
עם הנכד שלי, דניאל, יש לי קומוני קציה
לא משום שהוא הנכד שלי. אבל
הפעם הראשונה שהרגשתי שייכות ממש,
היתד. כשנולדה הנכדה. אני רציתי שיקראו
לה מאיה. שרונה רצתה לקרוא לה עמליה.
כעת אני קורא לה מאיה והם קוראים לה
עמליה. כשהיא נולדה, פיתאום הרגשתי
משהו שלא הרגשתי קודם. ומה קרה?
האמא שלד. לקחה אותה לחופש לחודש
ימים, ומאז היא כבר שנתיים בחו״ל.
אני נורא כועס על הבת שלי. אני פה
מדבר נגד ירידה אבל הבת שלי עזבה
את הארץ.

• כוודאי היו לה סיכות מוכות.

לכל אחד יש סיבות. אבל לי זה כאב
וזה כואב לי עד היום. אני לא כותב לה
מיכתבים, אין ביננו קומוניקציה. היא
שולחת לי תמונות של הילדה.

• אייבי, אם שר־התיקשורת,
מרדכי ציפורי, לא יאשר לך להקים
תחנת-שידור על החוף, מהן תוכי
ניותיך?
איזו הרגשה מוזרה! אני לא כועס, אני
מאוכזב. המדינה תסתדר בלי קול־השלום,
אבל זה יחסר. אף תחנת־שידור ממשלתית
לא יכולה להיות כמו קול־השלום. אני יכול
להילחם כמו תושבי-ימית, לדפוק על ה שולחן
— אומרים ששום דבר לא הולך
אחרת במדינה — אבל אני לא איש אלים
ואני נגד אלימות. אני לא אאיים ולא
אחתים על פטיציות.
אני אחכה שבוע, שבועיים. עולה לי
ארבעה מיליון לירות בחודש להחזיק את
האונייה. יותר טוב שאטביע אותה וכך
ארוויח ארבעה מיליון. בנתיים אני אחכה
להחלטה של ציפורי בלי להיות עצבני.
(המשך בעמוד )73

קולנוע סרטים מפיס טו ב כנ ס ״ ה
אחת האטרקציות מגדולות ישל מקולנוע
האמריקאי בחודשים מאחרונים מוא סרט
בשם וידויי אמת. הסיבה לאטרקציה היא
הופעתם, זה בצד זה, של שניים בשחקני
הבד הגדולים ביותר שיש היום בהוליווד.
מצד אחד רוברט דה־נירו, שנדמה באילו
נולד בכל תפקיד מחדש. הוא לובש דמות
שלא ידע קודם לכן, והזדהותו עימה מוש־

11111

והשור הזועם) ,מגלם הפעם את מונסיונד
ספלייסי איש־הכנסייה, מזכירו האישי של
הארכי־הגמון, ומי שמנבאים לו קאריירה
מזהירה בוותיקאן. דובאל הוא אחיו, תומאס
ספלייסי, שוטר במישטרת לום־אנג׳לס,
מפקח קשוח הסובל מיסורי מצפון׳ הדר,
הקים בו לנקום באחד מסנדקי העולם
התחתון.
רצח אכזרי. הסרט, המבוסם על רומן
של הסופר ג׳יימם גרגורי דאו ושעובד
למסד על־ידי דאן ורעייתו, ג׳ואן דידיון,
צריך להוות מעין ימסה מוסרית, הקבלה

רוכרט דה־נירו ורוברט דוכאל באחים ספלייסי ב״וידויי אמת״ •
השוטר שסרח פעם —
של המניעים המפעילים את שני האחים
במערכות השונות שבתוכן הם חיים. זאת,
בשעה שהחוט המקשר בין כל המרכיבים
הוא חקירה של רצח אכזרי.
אם הדעות על הבימאי אזלו גחוסבארד
(שפעיל מאוד גם בתיאטרון) חלוקות,
הרי שעל הצמד דה־נירדדובאל מרעיפים
המבקרים שבחים עד כדי כך, שאחד
מהמרכיבים החשובים והמעניינים ביותר
בסרט, נשכח במקצת.
כי אם מדובר כאן בהשוואה של ערכי
מוסר, הרי שהצופה מגיע בהכרח למסקנה
שהשוטר שסרח כפר פעם בעבר, שייתכן
שחי עם פרוצה ושמכופף בידיעה מלאה
את החוק כדי לפגוע בסנדק המקומי, ג׳ק
אמשטרדם (השחקן צ׳ארלם דרניגג) ,מוסרי
יותר מן הכומר הצדיק, נקי הכפיים, שאינו
מרים לעולם את קולו, ומהווה סמל של
טוהר ואמינות.
וזאת, משום שאח זה, בתוקף תפקידו
כיד ימינו של הארכי־הגמון, מופקד על
שי׳גשוגה, מעמדה ועוצמתה של הכנסיה
הקאתולית בתוך הקהילה. ומי שמדבר על
מושגים כאלה מדבר על פוליטיקה׳ על

רוכרט דח־נירו במונסניור ספלייסי וצ׳ארלס דרנינג בג׳ק אמסטרדם
— מוסרי יותר מן הכומר
התרמה, על קשר עם ממון׳ ומכאן, בהכרח,
על ידיים שאינן נקיות או חפות־מפשע.
השאלה, ממש כמו במפיסטו של סאבו היא :
עד היכן מותר לעשות פשרות ׳למען ה מטרה?
מאחרי
הקלעים. האם הוגן לעודד,
להאדיר ולשבח רועה־זונות לשעבר, אשר
הפך קבלן מצליח, רק משום שהוא נותן
כסף לכנסיה ׳(אבל גם מקבל בתמורה
חוזים שמנים לבניית המוסדות שלה)?
האם העקרונות המקודשים של הדת מתייש בים.עם
משיכת החוטים מאחרי הקלעים,
הפעלת הלחצים והשיקולים הפוליטיים
הדרושים כדי לשמור על מאזנים חיוביים?
מאז חלה הפרדה בין המישטר החילוני
והדתי באירופה, והאפיפיודים חדלו להעלות

ולהפיל מלכים ברחבי העולם, נדמה היה
כאילו השאלה אינה עוד רלוונטית. ה־מימשל
מתעסק בגוף, הכנסיה בנפש.
אלא שמזמן לזמן קופץ לו השד מן
הבקבוק ומעלה שוב ספקות. בין אם זה
על בימת התיאטרון, במחזה כמו ממלא
המקום, או בקולנוע, בסרט כמו הקרדינל.
עתה הגיע כנראה שוב הזמן להעמיד אר
סימני השאלה, ולו רק משום שהדת חזרה
להיות באופנה, והאפיפיור, למרות הצ הרותיו
השמרניות, הוא אחד האישים
הפופולאריים בעולם. ההמונים מחפשים
תשובות ופיתרונות מן המוכן בין אם
בחזרה בתשובה, בסיינטולוגיה, במו׳ני׳ס
או בכנסיה הקאתולית.

כו כ בי ם
סנו קרתבברך

דה־ נירו בכגדי כמורה
נולד מחדש
למת עד שהצופה מאמין כי אכן אין הבדל
בין השחקן והתפקיד. מצד שני רוברט
דובאל, שהיה במשך שנים אלוף תפקידי
המישנה (הוא הופיע יחד עם דה־גירו
בסנדק פרק ב׳) ,אבל מאז טייס שב הביתה
זכה בהכרה שהיה ראוי לה מאז ומתמיד.
השניים מוצאים את עצמם במצבים
שונים ומפתיעים בהשוואה לתפקידיהם
הקודמים: דה-נירו, פיצצת זמן המאיימת
להתלקח בכל רגע (לתיזכורת: נהג מונית

מפקחי מישטרה כחדר־מתים ב״וידויי אמת״
השד קופץ מן הבקבוק

במשך שנים ארוכות הסבירו לאיש
הקטן והשנון, שהוא אמנם מוכשר מאוד,
שהוא פורט היטב על פסנתר, שהוא
מאלתר מבריק על הבימה וסאטיריקו
בחסד, אבל אין מה לעשות, הוא פשוט
נמוך מדי בשביל להיות גיבור בקולנוע.
אם ירצה לשלוח סנוקרת בנבל מרגיז,
הוא יפגע לו בברך, במקום בלסת.
במשך שנים הוא השלים עם זה, עד
אשר הצליח להוכיח שסנוקרת בברך
יכולה להיות הרבה יותר משעשעת ומצ ליחה
מסנוקרת בלסת. ומאז הפך דאדלי
מור אחד ׳מכוכבי הקופה המבוקשים ביותר
בעולם הסרטים. לא כל-כך הרבה זמן
עבר, ומי שרוצה לספור את הצלחותיו
יופתע לראות, שכל מה שנזקף לזכותו
הוא תפקיד־מישנד. אחד (בתרגילים לבלשית
מתחילה) ותפקיד ראשי אחד (,)10
אבל זה בהחלט הספיק כדי שברשימת
הכותרות לסרטו החדש, ארתור, יופיע
שמו לפני זה של כוכבת מפורסמת וידועה
כמו לייזר, מינלי.
עכר עשיר. צריך להסביר: העבר
של מור הוא הרבה יותר עשיר מכפי

ייייייייי יייי־ ״יי

שרשימה צנועה זו יכולה לרמוז. מאז
תחילת שנות ה־ 60 הוא נחשב לסנסציה
של בימת הבידור הבריטית, כאשר יחד
עם ידידו ושותפו פיטר קוק, הופיע בתוכ נית
בידור וסאטירה, שניקוי ראש נראית
פושרת ועדינה לידה. הוא גם הופיע בלא
מעט סרטים לפני שמישהו זכר את שמו,
כולל סרט שביו הוא וקוק זכו בתפקידים
ראשיים. היתד. זאת פארודיה מעודכנת
ושנונה על אגדת פאוסט, שאותה ביים
סטאנלי דונו. ושנכשלה אולי בעיקר משום
ששני הכוכבים לא היו בעלי מעמד זוהר
די הצורך בעולם הסרטים.
מה שכוכב צריך בתעשיית הקולנוע
הוא בראש וראשונה תדמית. כל עוד לבש
מור מסיכות שונות, בהזדמנויות שונות,
לא זכר אותו איש. אבל ברגע שמצאו
עבורו את הטיפוס של המוסיקאי בעל
התאווה המינית שאינה יודעת גבול, החי
בחלומותיו ואשליותיו יותר מאשר במצי אות׳
טיפוס שבו קומתו הקטנה שירתה
את המטרה במקום להפריע, דרך כוכבו
של מור. בתרגילים לבלשית מתחילה,
למרות התחרות הקשה מצידם של גולדי
האון וצ׳בי צ׳יים, זכרו הכל את היצור
האכסצנטרי הקטן, מין ילד בן 40 שלא
התבגר ונאחז בכוח בעולם הדמיונות
שלו, העדיף על המציאות.
ברגש מוכשר. הבימאי בלייק אדו-
ארדם השתמש בנתונים אלה, כאשר
הפקיד בידיו של מור את גילום דמותו
של מלחין הוליוודי מצליח, העובר את
משבר גיל המעבר, כאשר הוא צריך להש לים
עם מה שיש לו או לרדוף חלום
שהוא אולי, עדיין, בתחום השגתו. אדו-
ארדם נתן למור לא רק לרדוף אחרי
החלום שלו. אלא גם להשיג אותו ולהת־פכה.
אחרי
ישני תפקידים אלה, היה ברור
הצעקה רזאזזרן נה
המיקצוען (אסתר, תל-אביב,
צרפת) — זהו סרט סירות אופייני
לבית ההוצאה של בלמונדו, שהוא
לא רק כוכב הקופה הגדול של צרפת היום, אלא גם המפיק
הגדול של צרפת היום, אבל גם המפיק בעל האמצעים
הגדולים ביותר.
כצפוי, תעשיית בלמונדו משרתת את הכוכב בלמונדו :
היא מציגה אותו כגיבור, אמיץ, פיקח, צדיק, שרירי, אתלטי,
נאמן, שובב, אליל״הנשים ואימת הגברים. כל תכונה חיובית
נוספת שאינה מופיעה ברשימה, נשכחה רק בשגגה. זה
אולי נשמע קצת מופרך, ולא מציאותי ביותר, אבל לסרט
הזה לא היה אף־פעם כוונה להיות מציאותי. זאת אגדה
בסימון הישן על עימות בין הגיבור המושלם והטוב, ובין
המימסד המושחת והרע, והכל מתנהל במושגים אבסולו טיים
של טוב ורע, ללא שום צבעי ביניים.
בלמונדו מגלם סוכן חשאי של שירות״הביון הצרפתי
הנשלח לאפריקה כדי לחסל מנהיג כושי מטריד. אבל
תפנית פתאומית במדיניות החוץ של צרפת הופכת את
הרצח לבלתי רצוי, ואפילו מסוכן, וכדי למנוע את ביצועו
נמסר הסוכן, בקור־רוח מוחלט, לידי המישטרה של קורבנו
המיועד. מאחר שזאת התחלת הסרט, ממילא ברור שהסוכן
בלמונדו ישתחרר, ישוב לפאריס ויגמור א ת החשבון עם כל
אלה שהתעללו בו — המפקדים הצבועים וחסרי האופי,
הרודן האפריקאי הנבל, וכל מי שבמיקרה נקלע בדרכו
תוך כדי מילוי המשימה.
מובן שכל אשה העוברת על המסך משתפת מייד פעולה,

ז׳אן פול משתולל: סופר־גיבור
כי אין מי שיעמוד מול ק ס מי חיוכו של ז׳אן־פול החמוד
(היחידה המנסה להתנגד משלמת על כך ביוקר) ,חזהו
השרירי נחשף כמה פעמים לראווה, להנאת הבתולות, ויש
לו אפילו סופר״רשע המוצג נגדו (רובר חוסיין) ,שבא על
שכרו בדו־קרב מצחיק ביותר, המשחזר את המערב הפרוע
ברחובות פאריס.
אם אמינות, הגיון או תכלית חשובים, אז אין מה לצפות
מן הסרט הזה. אך א ם כל מה שמחפשים הוא פעולה
קדחתנית, מירדפי מכוניות, ניתורים באוויר ופעלולי קולנוע,
זהו בהחלט מוצר מומלץ, לראייה, הצלחתו המיסחרית
המסחררת בצרפת.

בימוי ומישחק מאופקים, מדודים ׳ומשום־
כך מרשימים.
* +בחור טוב (פאריז, ארצות־הברית)
— סרט תעודי על גבר בתחילת
שנות החמישים לחיייו, מפגר בשיכלו, ש מתחיל
ללמוד כיצד לתפקד כעצמאי. חוויה
אנושית בלתי רגילה, הנוגעת לא רק
לבעיית הפיגור השיכלי, אלא גם למצבם
של אלה החיים לצידה. מלא וגדוש אהבת
אדם.

>דישל*ם
שודדי התיכה האבודה
(כפיר, ארצות־הברית) — ארכיאולוג הר פתקן
וידידתו חוטפים את ארון הברית
מידי הנאצים, בסרט הרפתקות מטורף,
שאין לו שום קשר למציאות, משעשע

שחקנים לייזה מינלי, ג׳ון גילגוד ודאדלי מור ב״ארתור״
אמבטייה היא חוויה —
לבל שמור הוא בהחלט ברנש מוכשר,
קומיקאי שאין כמותו. אבל, רמזו הלשונות
הרעות, אסור לשכוח שאם הסרטים
הצליחו, הרי זה לא מעט נדשום שגולדי
האון היתד, בראשון, וחמוקיה שיל בו
דרק שיגעו את הגברים בסרט השני.
הילד הגדול. ארתור בא להפיג את
כל הספקות שהיו בעבר. הפעם עף מור
בכוחות עצמו, בדמות ארתור באך, נער
השעשועים העשיר והשיכור ביותר בניו-
יורק. המשקה מהווה עבור הילד הגדול
את המיפלט הבטוח ביותר מפני כל מה
׳שעלול להיות מסובך. אין הוא שואף
לשום דבר אחר, חוץ מאשר למצוא־חן
בעיני הזולת, והבעיה היחידה שלו היא
כי אינו כשיר לשום מלאכה אחרת בעולם,
פרט למלאכת היורש השיכור.
בהדרכתו של סטיב גיורדון, בימאי מתחיל
שכתב עבורו תסריט מלא וגדוש
הברקות, הלצות, התחכמויות ופליטות פה
למכביר, הופך מור את הטפיל המושלם
הזה ליצור חביב מאין כמותו. המצלמה
אינה מרפה ממנו ליותר מדקה או שתיים,
ואין שום ספק שארתור הוא הצלחתו האישית
הגדולה ביותר. גם משום שזה היה
אחד הסרטים הקופתיים ביותר של השנה
האחרונה.
אם כי ספקנים יוכלו עדיין להמשיך
העולס הזה 2314

ולרטון: מור הוא בריטי מוכשר מאוד,
אבל מה היה עושה בסרט, ללא העזרה
המשמעותית של מי שנחשב לגדול שחקני
הבימה האנגלית, ג׳ון גילגוד י אכן, גיל־גוד,
בתפקיד מישני (שכבר זיכה אותו
בפרס מבקרי ניו־יורק) מגלם את שרתו
האישי של ארתיור. ומהווה מענה מושלם,
יבש וחריף, להומור הספוג באלכוהול של
הדמות הראשית. כשאדונו מודיע על
כוונתו לטבול באמבטיה, מודיע לו השרת,
בפנים רציניות כי אכן החלטה גדולה
היא, ויש למסור על כך מייד לאמצעי
התיקשיורת. וכאשר האדון הצעיר מישתכשך
בתוך אמבט הקצף, דורש בקול גדול את
המארטיני של הבוקר ומבקש חברה׳ מאשר
השרת כי אכן, אמבטיה היא חוויה מתס כלת
בבדידותה. הכל, בנימה של הומור
סארקסטי, המסתיר חיבה אמיתית ועמוקה
של האיש המסוגר לצעיר המופקד לטיפולו.
תרומתו של גילגוד אינה מוטלת במובן
בספק, אבל למרות זאת, דאדלי מור הוא
מוקד הסרט, והקלף העיקרי שלו. בהצ לחתו,
הוא מצטרף לאולימפוס של הקו מדיה
החדשה בקולנוע האמריקאי, אולימ פוס
המורכב, באורח מפליא ביותר,
מאנשים קטנים ויפים, בערך כמו מור:
וודי אלן או מל ברוקס. העולם כנראה
מצחיק יותר כשמתבוננים בו מלמטה.

ת ד רי ך
חובה לראות
תל־אכיב — מפיסטו, מונטנגרו, הספינה
מלאה, קאגמושה, סרט מתוק, איש
השיש, מרד הנעורים, אהובת הקצין הצרפתי,
בחור טוב, מישפטו של סגן מוראנט.
ירושלים — שודדי התיבה האבודה,
אהובת הקצין הצרפתי, זוהר בדשא, מאלו.
חיפה — ׳מונטנגרו, שחק אותה סם,
מישפטו של סגן מוראנט.

תל אביב
מפיסטו (פאר, הונגריה) —
קורותיו של שחקן תיאטרון שמוכן לשלם
כל מחיר ולעשות כל פשרה, כדי לזכות
בהצלחה. מישחק מרהיב של קלאום מאריה
ברנדאואר בתפקיד הראשי.
הספינה מלאה (תכלת,
שווייץ) — קבוצת פליטים מגרמניה הנאצית
מוחזרת על־ידי השווייצרים אל
מעבר לגבול, בכל הכבוד, הנימוס וההחלטיות.
סרט על האשמה שרובצת על כל
מי שאינו עוזר לקורבנות השואה, לא
פחות מאשר על מחוללי השואה עצמה.

מור בתפקיד ארתור באמבט קצן?
— מתסכלת בבדידותה
ומיועד במיוחד למי שאוהב קולנוע של
פעולה בלי רגע של הרפיה.
חיפה מישפטו של סגן מוראנט
(שביט, אוסטרליה) — הממשלה הבריטית
מעמידה לדין קבוצת קצינים הנאשמים
ברצח שבויים, במילחמת הבורים בדרום-
אפריקה. מוסר ההשכל של הסרט הוא
דדמשמעי מדי, אבל הבימוי והמישחק
מעולים.

באמצעותו כמעט את כל הפעולות הבנקאיות
מבלי לטרוח ולגשת אל הסניף, ומבלי לבזבז
זמן יקר 14 ,שעות ביממה.
כל אחד יכול להיות מנוי על שרות חדשני
זה. הוא ממלא טופס הרשמה בסניף, ובוחר
לעצמו קוד סודי בנקוד״) המאפשר את
זיהויו, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה.
לאחר שמסר בטלפון את הבנקוד שלו, יכול
הלקוח לבצע כמעט כל פעולה בנקאית -
בירור שערי מטבע חוץ וניירות הערך -ביצוע
העברות מחשבון לחשבון, פתיחת תכניות
חסכון, קניה ומכירה של מניות או של מטבע
חוץ, קבלת מידע על יתרות בחשבונות שונים,
הזמנת שרותים(אשראית, כספומט, המחאות
נוסעים) מתן הוראות קבע ועוד. באמצעות
טלבנק יכול הלקווללתת הוראות קניה ומכירה
לבורסה עד הרגע האחרון, ממש סמוך
לתחילת המסחר במניות.
למותר לציין את יתרונות שירות זה -
חסכון בזמן, ריכוז׳ כל הפעולות בעת ובעונה
אחת בזמן הנוח ללקוח, ואפשרות להשתמש
בשירותי הבנק גם בשעה שהסניף סגור.
(לטלבנק ניתן להתקשר מ־ 8:00 בבוקר עד
10:00 בלילה).

אי די כי חברה לפיתוח
זרוע ההשקעות של ל!בוצת
אי די בי
הופרדה זדוע ההשקעות של קבוצת אי די
בי מהזרוע הפיננסית* הצלחה להנפקה
הרא שונה של החכרה* יוזמה ומעורבות
בכל ענפי המשק*

קבוצת אי די בי, אחת הקבוצות הגדולות
במשק הישראלי העוסקת בבנקאות,
בהשקעות ובפיתוח התעשיה -הפרידה את
זרוע ההשקעות מזרוע הפיננסים כדי לרכז את
ענף ההשקעות ולהעמיק מעורבותה במשק
הישראלי.
לשם כך הוקמה ב־ 23.8.81״אי די׳בי חברה
לפיתוח״ ,שמטרתה המוצהרת -להשקיע
בעסקים ובמפעלים בישראל, לנהל-או
להשתתף בניהול מפעלים כאלה, לארגן
ולעודד הקמת עסקים חדשים ולהרחיב עסקים
קיימים בישראל. ואכן, עיון בנתוניהן של5.
החברות העיקריות באמצעותן משקיעה ״אי
די בי חברה לפיתוח״ מוכיח שמעורבות
הקבוצה במשק הישראלי היא אמנם עמוקה
ורחבה.

השקעות -כעיקר כתעשיה עתירת
מדע
אי די בי פיתוח מחזיקה בנד״ 50״/מהמניות
של ״חברת השקעות דיסקונט״ וב־ס/״90
מהמניות של ״פי.אי.סי״.
בין המפעלים והחברות שבהם משקיעות
שתי החברות הללו אפשר למצוא את תעשיית
המחשבים של ישראל(אלביט, אלסינט) את
סאיטקס, אלקו, ישקר ולהבי ישקר, מפעלי
נייר אמריקאים ישראלים, פיילוט ועוד
עשרות חברות תעשייתיות, את חברת
הספנות ״אל־ים״ ,חברת הדלק הישראלית,
החברה לנכסים ולבנין(גד, נוה, גב־ים ועוד)
חברות להשקעות ולביטוח, אולפני טלעד,
די.בי.אי.סיאינטרנשיונל.
אי די בי פיתוח מחזיקה גם בב־״ 30״/ממניות
״כלל״ -חברה ציבורית, מהגדולות שבמשק
הישראלי, הכוללת את חטיבת ״כלל
תעשיות״ ,חברת הבניה ״אזורים״ ,וחטיבת
מסחר ושרותים ״כלל סחר״.
שיעור דומה של מניות ישיל־אי די בי פיתוח
בחברת ״ישרוס״ האירופאית. חברה זו נוסדה
ע״י הברון אדמונד דה רוטשילד ומטרתה
העיקרית -השקעות בישראל.
״ישרופ״ היא בעל המניות הגדול ביותר של
״החברה לישראל״ ושל ״בנק כללי״.
אי די בי פיתוח מחזיקה גם ב־ 33״/0ממניות
חברת ״קנדה ישראל״ שמושבה בקנדה.
שותפיה של אי די בי פיתוח ב״קנדה ישראל״
הם קבוצת ברונפמן ומשקיעים קנדיים
נוספים. חברה זו מחזיקה בכ־ס/״ 50 של מניות
״שופרסל״ ,וכ־״ 25״/בחברה לנכסים ולבניין.

שווי שוק -למעלה ממיליארד שקל
כיום, לאחר הנפקת מניות החברה בבורסה,
מסתכם שווי השוק של ״אי די בי חברה
לפיתוח״ בלמעלה ממיליארד שקל, כאשר כבר
עתה צפוי רווח של כ־ 175 מיליון שקל(לחצי
שנה).
כרטיס הביקור של ״אי די בי חברה
לפיתוח״ מוכיח כי תוף זמן קצר הפכה לאחת
החברות המובילות במשק הישראלי
ובכוונתה להמשיך ולהתרחב.

״מפעלות דיסקונט״ -
השילוב האידיאלי בין
בנקאות לאמנות ולקהילה
היכן היו היום יצירות המופת של
מיכאלאנג׳לו ללא בית מדיצ׳יי
האם היינו זוכים לחזות או להאזין
ליצירותיהם של אמני העבר -ללא התמיכה
הכלכלית הנדיבה לה זכומהמצנטים שלהם,
פטרוניהם, שמימנו את אמצעי המחיה שלהם
ואיפשרו להם להתפנות לעיסוקם האמנותיי
הנוהגישל ״ציירי החצר״ ושל פטרונים
אמנותיים עבר מן העולם והחברות העסקיות
הגדולות נטלו על עצמן תפקיד זה. לולא סיוע
זה -היתה האמנות שוקעת ומתנוונת.
בישראל, המרוחקת קמעה ממרכזי התרבות
של אירופה וארה״ב, אפשר שבעיה זו חריפה
יותר. הבאת מופע שאינו בעל אופי
בידורי־מסחרי לארץ היא סיכון כלכלי
שמעטים הגופים המוכנים ומסוגלים להתמודד
עמו, והעלאת מופע אמנותי מקומי כזה נתקלת
כמעט תמיד בקשיי מימון.
לשם כך נחוצה, לעיתים, תמיכה של גוף
בעל יציבות כלכלית חזקה. גוף המוכן לתרום
ולסייע ללא שיקולים אנוכיים -אלא לטובת
העניין עצמו.
בנק דיסקונט הוא גוף שכזה ו״מפעלות
דיסקונט״ היא מסגרת העוסקת בנושא חשוב

העקרונות המנחים את פעילות ״מפעלות
דיסקונט״ הם: סיוע להביא בפני הציבור
יצירות אמנותיות שלולא התמיכה לא יתקימו,
ולגרום לכך שציבור רחב בכל האפשר יוכל
לחזות ולהנות מהחוויה האמנותית.

דגש ער תרבות ואמנות

בהתעוררות העצומה שחולל הפסטיבל בקרב
יוצרי התיאטרון בארץ. צעירים, שלולא
הפסטיבל לא היה מתאפשר להם להעלות את
יצירתם על במה, לעיני הקהל.
ריבוי המשתתפים בפסטיבל, והתעניינות
הקהל והמבקרים -רק מוכיחים את העובדה
שהפסטיבל מילא חלל ריק בחיי התיאטרון
בארץ:
במסגרת עידוד התיאטרון סייעו ״מפעלות
דיסקונט״ בהעלאת המחזה ״מרי סטיוארט״
בתיאטרון ״הבימה״ ובקרוב יעלה המחזה
׳מקום אחר׳ של עמוס עוז על בימת
״הקאמרי״.
״מפעלות דיסקונט״ אינם עוסקים בהפקת
האירועים או במימונם -אך אנשי דיסקונט
משתתפים בבחירה ודואגים לפרסם את
המופעים.
במופעי התרבות והאמנות שהתקיימו
ב־ 1981 במסגרת ״מפעלות דיסקונט״ חזו
והשתתפו כמיליון וחצי אנשים.
לקוחות דיסקונט יוצאים נשכרים: פרט
להרגשה שהבנק שלהם שותף למפעל תרבותי
חשוב הם נהנים מהנחות ניכרות על כרטיסי
הכניסה למופעים אלה.

...לא רק תרבות ואמנות
קרן ״מפעלות דיסקונט״ מסייעת לא רק
להפצת תרבות ואמנות, אלא פועלת גם
בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך.
דוגמא לכך היא אימוץ שכונת ״קרית
שלום״ בפרברי תל־אביב, על 15,000
תושביה, ע״י ״מפעלות דיסקונט״ בשיתוף
קרן ת״א לספרות ולאמנות.
דוגמא אחרת: מבצע ״שיבה טובה״ בשיתוף
עם אייבי נתן ו״קול השלום״ -מבצע שזו
השנה השניה לקיומו.
המוני ישראלים תרמו בעקבות המבצע כסף
למימון הסקת ביתם של קשישים, שאין ידם
משגת להסיק את ביתם בימות החורף הקרים.
ובחודש האחרון ״פלשו״ מפעלות דיסקונט
גם לתחום החינוך לספורט ולתרבות הגוף עם
תחילת מפעל ״יום כדורסל לנוער״ -בשיתוף
״עלית״ וכוכבי מכבי תל־אביב. במסגרת
מבצע זה יבקרו אולסי פרי, ארל ויליאמס, לו
סילבר ומוטי ארואסטי בעיירות פיתוח,
במחנות צה״ל ובמוסדות חינוך וינחילו את
העקרונות הבסיסיים של תורת הכדורסל
לנוער, בשילוב הקניית הרוח הספורטיבית.
לא מצנט, ולא פטרון אמנות אבל מפעל
נאה ויחודי, הנושא עמו תרומה-חשובה
לשיפור איכות חיינו כאן, בארץ, ואולי ״נושא
דגל״ וחלוץ ביצירת אוירה שתגרוף עמה
חברות ועסקים נוספים לתרום ולקחת חלק
בטיפוח איכות החיים בישראל.

עיון חטוף ברשימת המופעים הבינלאומיים
שהובאו ארצה בשנה האחרונה במסגרת
״מפעלות דיסקונט״ מלמד על החשיבות של
״מפעלות דיסקונט״ בהעשרת החיים
האמנותיים בארץ, שילובם עם חיי התרבות
בעולם, תוך עידוד יצירה מקומית.
להקות הבלט של ננסי, הארלם, וג׳ניפר
מילר, סרג׳יו מנדז ולהקת ברזיל ,88 האופרה
של גנואה, תערוכת ג׳ימס אנסור במוזיאון
תל־אביב -כל אלו הם רק חלק מהמבצעים,
המופעים והאירועים ש״מפעלות דיסקונט״
סייעו בהבאתם לארץ.
אין זו רק תרומה כספית(וכבודה במקומה
מונח) ״מפעלות דיסקונט״ הוא גם יוזם ושותף
פעיל בבחירת המופעים הנבחרים.
״ירח המחול הבינלאומי״ הינו דוגמא ליזמה
של״מפעלות דיסקונט״ .במסגרתו הופיעו
תחת מסגרת אחת מיטב להקות המחול בעולם
ביחד עם הנבחרת המקומית שלנו: להקת
בת־שבע, להקת בת־דור ולהקת ענבל.

טלבנק

חיי החרבות נשכרים -וגם הלקוחות

שירות בנקאי במהירות הד!ול

אך ״מפעלות דיסקונט״ רואים את עיקר
ההצדקה לקיומם בעידוד היצירה האמנותית
והיוצרים המקומיים, בכל תחומי האמנות.
״הפסטיבל לתיאטרון אחר״ בעכו מלווה
מראשית צעדיו ע״י ״מפעלות דיסקונט״.
הספקנים, שפיקפקו בנחיצות הפסטיבל מסוג
זה, שינו במהרה את דעתם כשנוכחו

הבנקים בעולם ובישראל הם גורמים
מובילים בניצולם של חידושי הטכנולוגיה,
במטרה להגיע לשרות מדוייק, מעודכן ומיידי,
תוך חסכון וגמישות בניצול הזמן של הלקוח.
״טלבנק דיסקונט״ הוא דוגמא טובה לניצול
יעיל של המערכות התקשורתיות החדשות.
״טלבנק״ הוא בנק בטלפון. ניתן לבצע

הכנר! כנלן ודת מפג ש לצעירים במסעות הפרסום המנוהלים ע״י הבנקים
במדינה מנסה כל בנק להתהדר בתואר,
בסיסמה, או בדימוי יחודי. זה משתבח
בגמישותו, בעוד שאחר משתבח בגודלו, זה
משתבח בחדשנותו, והאחר במוניטין שלו. כל
הבנקים מדגישים את השירות האישי,
האמינות, האיתנות הכלכלית. בין כל אלה יש ׳
תואר אחד שאי־אפשר לקחת מבנק דיסקונט,
את תוארו כ״נקודת מפגש לצעירים״ שכן,
דיסקונט היה תמיד חלוץ ביוזמות חדשות
להרחבת מעגל לקוחותיו בין הגילאים
הצעירים, מתוך הנחה מוצדקת -שיש
חשיבות להשקעה בדור הצעיר -והשקעה זו
תתן אתפירותיה בעתיד.

״פילון צמוד״ -התכנית העדיפה לילדים הילדים יכולים למצוא את מקומם בבנק
דיסקונט בתכנית ״פילון צמוד״ בה חוסך הילד
בקופה בדמות ״פילון״ ,אותה הוא מרוקן
מספר פעמים בשנה, ומפקיד את הסכום בבנק.
בצד החשיבות שבקניית הרגלי חסכון מגיל
צעיר, זוכים הילדים החוסכים ב״פילון״
במבצעים, בספרים מעולים ב״ספרית פילון״
ומתנות חינוכיות.
הילדים מקבלים את ה׳׳דיסקונטאי הצעיר״
משחק מונופול שעובד לשדה הבנקאות -ומקנה לילדים נסיון בניהול תקציב אישי. הם
גם זכאים להנחה של 50 בחתימה על
״פילון״ -עתון הילדים המומלץ ע״י משרד
החינוך; .כמובן -החסכון כשלעצמו. כל סכום
שמעל 20 שקל ב׳׳פילון צמוד״ ,צמוד למדד
ומשקל לשקל, אפשר לצבור סכום נאה עד
הבר־מצווה.

״עד 18״ -הראשונים עם ״שיק
צעיר״ מגיל 16
שכבת גיל אחרת, בוגרת יותר, הקשורה
עם דיסקונט, היא שכבת הצעירים בני
העשרה .״עד 18״ חוג הצעירים בבנק
דיסקונט הוא הראשון שאיפשר לבני הנעורים
לשלם באמצעות שיק אישי, תוך הפגנת אימון
בלקוחותיו הצעירים והתייחסות אליהם כאל
לקוחות מבוגרים ואחראיים לכל דבר.
חברי ״עד 18״ המחזיקים בחשבון עובר
ושב בבנק דיסקונט, זכאים לקבל כרטיס
כספומט, ליהנות מהנחות בלמעלה מ־1,500
בתי עסק ברחבי הארץ, בהשתלמויות שונות,
בקורסים ללימוד נהיגה, בדמי החברות
בחברה להגנת הטבע, וכמובן, במופעים
ובארועים הטובים ביותר בארץ, שבחלקם
סגורים לחברי מועדון זה בלבד.

התכניות לחיילים -עדיפות על כל
חכנקים האחדים
מי שכבר הגיע לשנתו ה־ , 18 והתגייס
לצה׳׳ל - ,לא זנח את הקשר שיצר עם
דיסקונט. בנק דיסקונט מציע לחיילים
המתגייסים והמשתחררים הטבות יותר מכל
בנק אחר. השוואה עם תכניות דומות של

בנקים אחרים מגלה כי דיסקונט הוא הבנק
היחיד הנותן לחייל את כל פנקסי השיקים
בחינם, מאפשר לחייל את משיכת היתר
הגבוהה ביותר והלוואה בסכום הגבוה ביותר
בהשוואה לבנקים האחרים, מאפשר
למשתחרר לקבל הלוואת שחרור עד 15,000
שקל(תכנית בלעדית לדיסקונט) .כן זכאי
החייל לפטור מדמי ניהול, ונהנה משי נאה
למתגייס.
גם החיילים זוכים להנחות על מופעי אמנות
ובידור, כחברי מועדון ״עד 18״.

הטבות מעולות לסטודנט־ב״מעולה״

צעירים רבים, המשתחררים מצה״ל, פונים
ללימודים אקדמיים. גם כאן טרם נפטרו מקשיי
המימון -ובנק דיסקונט יודע זאת. תכנית
״מעולה״ של דיסקונט מיועדת לצעירים אלו -
הסטודנטים והלומדים במוסדות להשכלה
גבוהה.
הסטודנט זוכה ב״מעולה״ להלוואה לצורך
תשלום שכר הלימוד, זכות למשיכת יתר, שני
פנקסי שיקים אישיים חינם, זכות לקבלת
כספומט ואשראית, הטבות בעמלות מופחתות
בפעולותיו הבנקאיות, הנחות על מופעי אמנות
ובידור, כבכל חוגי הצעירים של בנק
דיסקונט, ותנאים חסרי תקדים לסטודנט
המטייל בחו״ל.
עם הטבות שכאלה לא פלא שסטודנטים
רבים מעדיפים את ״מעולה״ על פני התוכניות
האחרות של הבנקים.

עם כל נקודה בעולם -מוסד בנקאי אשר אינו
פותח לעצמו שלוחות במוקדים נוספים ברחבי
תבל -קופא על שמריו ואינו מתפתח.
בנק דיסקונט ער לעובדה שריבוי לקוחותיו,
׳ והגיוון שבהשקעותיהם, מחייבים אותו
להתרחב ולהכות שורשים גם ביבשות אחרות.
ואכן השנה החולפת בבנק דיסקונט עמדה
בסימן התרחבות בחו״ל -והתרחבות נוספת
צפויה ב־. 1982
בעקבות שינויים בחוק הבנקאות הקנדי
התאפשר לבנק דיסקונט להקים חברת־בת
בקנדה -״ישראל דיסקונט בנק אוף קנדה״.
חברה זו תתחיל לפעול בטורונטו ב־, 1982
בנוסף לנציגות של.בנק דיסקונט הפועלת
בטורונטו זה מכבר.
ביוני 1981 נפתחה סוכנות שניה של בנק
דיסקונט במיאמי, ובאוקטובר נפתח סניף נוסף
בארה״ב -בלוס אנג׳לס שבקליפורניה. כן
נפתחה נציגות ביבשת הדרום אמריקאית-
בסאנטיאגו, בירת צ׳ילה.
בדיסקונט בטוחים שההתרחבות בחו״ל
מחוייבת המציאות ותאפשר לבנק לספק
שירות טוב יותר ללקוחותיו בארץ ובחו״ל,
ליצור עבור לקוחותיו קשרים מעבר לים, ואף
למשוך משקיעים מרחבי העולם להשקעה
בישראל.

עמקות( 0 8 81ז ־
מבטיחות שער המרה לעתיד
לאחרונה נפתחו בפני יבואנים ויצואנים
אפשרויות חדשות להקטין את אי הוודאות
בעסקיהם הבינלאומיים -באמצעות עסקות
ה ־ ס מ ^ ימס? של בנק דיסקונט.
עסקות אלו מבטיחות ליצואנים או יבואנים,
העוסקים בעסקות במטבע חוץ -שער הסרה
קבוע בין מטבעות חוץ שונים בעתיד,
לכשתתקיים העסקה. סידור זה מאפשר לבעליי
העסקים לתכנן את עסקיהן יזמן רב מראש, תוך
צפיה מוקדמת של הוצאותיהם והכנסותיהם,
על בסיס אחיד.
בעסקות סא א? 0אין הגבלה על
סכום העסקה.

הוראות לבורסה־עד
הרגע האחרון
בני נוער יכולים לקבל כרטיס כספומט כבר בגיל .16

הזוגות הצעירים מלקי,ים ״דבש״

בכך לא תמו יזמות בנק דיסקונט לעזרת
צעירים. חתונה והקמת משפחה -יוצרות
מחוייבויות כלכליות חדשות. גם כאן יש לבנק
דיסקונט תכנית הטבות מיוחדת -״דבש״ לזוג
הצעיר. לבד מהנחות בדמי ניהול החשבון,
עמלות מופחתות בעסקות מט״ח, ואפשרויות
נוחות להלוואות ולהשקעה בחסכונות -זכאים
הזוגות הצעירים להנחות בקניותיהם ברשתות
שיווק גדולות ולהנחות משמעותיות ביותר
בבילוי ירח הדבש(בתי מלון, שכירת רכב
וביטוח, ירח דבש בחו״ל בתנאים מיוחדים).
זוג צעיר, החבר בתוכנית ״דבש״ יכול׳
ליהנות מרכב שכור של חברת ״הרץ״ חינם
לשבוע והנחה על תקופת שכירות נוספת, אם
ירכוש זוג כרטיסי טיסה בחברה סדירה
באמצעות חברת ״קופל טורם״ לאורך כל
השנה.
מ״ 1.4.82 ועד - 15.10.82 יקבלו חברי
״דבש״ זוג כרטיסי טיסה חינם לרודוס או זיכוי
בסך 250 דולר לזוג, בטיולים מאורגנים או
בעסקות חבילה לנופש(למשך שבעה ימים
לפחות) של חברת ״קופל טורס״.
כל זאת בתוספת להנחות על מופעי אמנות
ובידור, קבלת פנקסי שיקים חינם ושאר
הטבות -שהפכו כבר למסורת במסגרת טיפולו
של בנק דיסקונט בצעירים.
זוכרים את הסיסמא המלווה את דיסקונט -
״הצד האנושי של המטבע״? ובכז, למטבע יש
כנראה, מספר צדדים. גם ״הצד הצעיר״ של
המטבע שייך לבנק דיסקונט...

חידושים במערכת התקשורת בבנק
דיסקונט מאפשרים לאחרונה מתן הוראות
קניה ומכירה לבורסה עד הרגע האחרון, ממש
עד תחילת המסחר במניות ובניירות הערך -
וההוראה מתבצעת בו ביום.
לקוחות דיסקונט יכולים עתה לתת הוראות
קניה ומכירה עד 12.25 בצהריים לשוק ב׳
(מניות בנקים, חברות השקעה, דלק ונפט
ומניות ביטוח) ועד 11.55 לשוק א׳(בנקים
למשכנתאות, מוסדות מימון, מניות הנסחרות
במט״ח, מניות מסחר ושרותים, מקרקעין
ותעשיה).
את ההוראות אפשר לתת בכל אחד מסניפי
דיסקונט. בעלי בנקוד, מנויי טלבנק -יכולים
לתת הוראות לבורסה גם בטלפון.
ההסדר החדש מותיר בידי הלקוח זמן מספיק
כדי להחליט על השקעותיו באופן שקול,
לברר, וכמובן -להתייעץ עם הדיסקונטאים,
מבלי להיות בלחץ זמן -מה שמבטיח במקרים
רבים, השקעה טובה יותר.

דיסקונט שימש כחתם ראשי
של 15 הנפקות השנה
בין 15 ההנפקות בהן שימש בנק דיסקונט
כחתם ראשי במרוצת השנה החולפת בולטות 5
הנפקות של חברות חדשות שזו להן הפעם
הראשונה של הנפקת מניות לבורסה.
חמש החברות הן: קליל, תדיר -בטון מוכן,
אפיק -חברה להשקעות, הדר -חברה לביטוח
וטמפו תעשיות בירה.
ההנפקה של ״טמפו״ היא ההנפקה
התעשייתית הגדולה ביותר במשק הישראלי -
מעל 70 מליון ש׳.
סה״כ התמורה הכוללת על 15 ההנפקות בהן
שימש בנק דיסקונט כחתם השנה, מסתכמת
ב״ססס 1,400,800,שקל.

בסיסים נוספים בחו״ל
־ בסים להרחבת עסהים
קופת הגמל ״תמר״- ורווחיות המוצר הנבחר של 1982
י מסתעפת פעילות כנדן דיסקונט בחו״ל
היום, כאשר תוך שניות ניתן להשיג קשר

נכסי ההופה-הגיעו ל־ 14 מיליארד
שקל. מעל 500,000 חשבונות.

קופת הגמל ״תמר״.של בנק דיסקונט זכתה
בתואר ״המוצר הנבחר לשנת 1982״ ,בסקר
דעת קהל שנערך ע״י המכון למחקר חברתי
שמושי -ע״פ הזמנת העתון ״ידיעות
אחרונות״ .בכך נמשכת מסורת הזכיה בתארי
פופולאריות -לאחר ש״תמר״ נבחרה כ״קניה
הטובה ביותר״ לשנת . 1981 בחירה זו נעשתה
בעקבות סקר שבדק את הפופולריות שלה
בציבור. ואכן, בשנת 1981 נרשם גידול
משמעותי במספר החברים בקופות הגמל של
דיסקונט ,״תמר״ ו״גפן״.
200,000 חשבונות חדשים נוספו לקופות
הללו השנה, ובסך־הכל מונות היום קופות
הגמל של דיסקונט 500,000 חברים. רבים
מהם חברים בשתי הקופות האלה גם יחד, דבר
המאפשר ניצול יתרונותיה של קופת גמל אחת
גם לאחר שהשניה הגיעה לשיאה מבחינת
ההטבות הניתנות לחבר.
החל ב־ 1.1.82 הועלתה תקרת הביטוח
לחברי קופות הגמל ל־ 40,000 שקל במקרה
של פטירה, ובמקרה של מוות כתוצאה
מתאונה 80,000-שקל.
יתרון נוסף ד החברים בקופות הגמל יכולים
עתה להצטרף למסלול של הפקדות לפי הוראת
קבע הצמודה למדד -באופן שהערך הריאלי
של החסכון נשמר, למרות האינפלציה.
ההצטרפות הנרחבת של חברים חדשים
הביאו לכך שקופות הגמל מרכזות עתה,הון
עצום בנכסים 14 -מיליארד שקל.

״אילנות השקעות חדשות
כקרנות חדשות
״אילנות״ -חכרה לניהול ר,רנות
הנאמנות של קבוצת דיסהונט
שתי קרנות נאמנות חדשות נוסדו השנה
ע״י ״אילנות״ -החברה לניהול קרנות
הנאמנות של בנק דיסקונט.
״אתרוג״ ,הראשונה מבין השתיים, מתמחה
בנירות ערך בנקאיים. ס/ס 50 מנכסיה מושקעים
במניות בנקים.וחברות אחזקה בנקאיות,
והשאר -בצמודי מדד ומטבע חוץ.
השניה שבהן ,״תאנה״ ,מתמחה בהשקעות
בענפים בעלי אופי מיוחד שאינם מיוצגים די
בקרנות נאמנות אחרות.
ס/ס 50 מנכסיה מושקעים בנירות ערך של
מקרקעין, בניה, פיתוח וחברות להשקעה
ואחזקה.
יתרת נכסיה מושקעים באג״ח צמודות למדד
ובמזומן-כולל מטבע חוץ.
משקיעים מתמידים בקרן יזכו בהטבה.
1.50/0מהכספים שהתקבלו מרוכשי היחידות
ביום ההנפקה הראשון, יושקעו בקרן הנקראת
״פקדון פרס״ ,אשר תחולק בין המתמידים
בהשקעה.

מבחר מסלולי השקעה
כמט״ח-ללקוח הכררן
אחד האמצעים להבטחת ערכו של הכסף
הוא הצמדתו למטבע־חוץ.
בבנק דיסקונט מספר מסלולי השקעה
במטבע חוץ -לתקופות שונות ובמטבעות
שונים. חשבונות פת״מ(פקדון תושב מקומי)
ופת״ח(פקדון תושב חוץ) הם חשבונות נושאי
ריבית במטבע חוץ לתקופה של ,6,3או 12
חודשים -במיגוון של מטבעות.
״יתרון צמוד־דולר״ ו״יתרון דולר־מדד״ -
הן תכניות חסכון לתקופות ארוכות יותר 3 -
שנים ואף יותר, הנושאות רווחים וריבית
צמודה הפטורה ממס בתום שלוש שנים.
הריבית והקרן צמודות במלואן לדולר(עם
ברירת הצמדה למדד, בתכנית ״יתרון דולר -
מדד״ לאחר 6שנות חסכון) .הייחוד בתכניות
אלו -ריבית דולרית פטורה ממם.
בנוסף מציע בנק דיסקונט את קרן הנאמנות
״דולב״ ,המתמחה בהשקעה במטבע חוץ.
אפשרות גמישה נוספת להשקעה היא
״אשכול״ .״אשכול״ חוא סל מטבעות,
המבטיח את ערכו של הכסף גם במקרה שאחד
ממטבעות החוץ יורד בערכו וזאת, משום
שהסל מאוזן ע״י מטבעות חוץ אחרים.
מסלולי ההשקעה ב״אשכול״ הם :״אשכול
דולר״ -המורכב ממטבעות שונים, כשהדולר
הוא המטבע הדומיננטי ,״אשכול יורו -יין״ -
שילוב של מטבעות אירופים עם היין היפני.
״אשכול דולר -מרק״ -איזון בין המרק
הגרמני והדולר האמריקאי. ו״אשכול 5011״
המורכב מפרנקים צרפתיים, מרקים, ליש״ט,
דולרים ויינים יפנים.
ההשקעה ב״אשכול״ היא לתקופות של , 3
,6או 12 חודשים, כשכל סל נושא ריבית,

ויזה חופשית לכל פינה בעולם לאחר הכסף והשיק -הפך כרטיס האשראי
לאמצעי התשלום המקובל ביותר במדינות
המפותחות בעולם.
הבולט שבין כרטיסי האשראי בעולם הוא
״ויזה״ ,כרטיס האשראי המשותף בישראל
לבנק דיסקונט ולבנק לאומי.
90 מיליון איש ואשה בעולם מחזיקים
בכרטיסי ״ויזה״ ,המכובדים ב־ 3.3מיליוני
בתי עסק וב־ססס 100,סניפי בנקים בכל
העולם.
לנוחות המחזיקים בכרטיס זה נוצרה
לאחרונה האפשרות לאחד את כרטיס ״ויזה״
עם כרטיס הכספומט.
הכרטיס הוא, איפוא, דו״שימושי, משמש הן
ככרטיס אשראי, והן ככרטיס להפעלת
כספומטים.
שירות נוסף הקשור עם כרטיס האשראי -
המחאות הנוסעים של ״ויזה״ :הללו מתקבלות
כאמצעי תשלום במרבית בתי העסק ברחבי
העולם, ומשמשות ממש ככסף אישי מזומן.
(״אישי״ -כיוון שרק החתום עליהם יכול
להשתמש בם).
בנקודות רבות בעולם יש ל״ויזה״ שירות
רב־לשוני, הפועל 24 שעות ביממה -ומבטיח
שירות מהיר ופתרון בעיה ללקוח שאיבד. את
המחאות הנוסעים או שאלה נגנבו ממנו.
מספר נקודות ההחזר של ״ויזה״ ברחבי
העולם הוא הגדול ביותר ועולה על זה של כל
ההמחאות המתחרות.
לכן, אם אתם מתכננים נסיעה קרובה לחו״ל
מומלץ שתקחו אתכם כרטיס אשראי ״ויזה״
והמחאות נוסעים של ״ויזה״.

פיננסי

חינם, כמרכזים למידע ולייעוץ המציאות הכלכלית בישראל הפכה מורכבת
ומסובכת במהלך השנים האחרונות. בתנאים
של אינפלציה יש צורך בהרבה שיקול דעת
והתמצאות ברזי הכלכלה כדי להגיע להחלטות
במה וכיצד להשקיע כספים, מה גם שהחלטות
אלה עשויות להשתנות תוך זמן קצר, בשל
המציאות המשתנה.
משום כך היתה פתיחת מרכזי המידע
והייעוץ של בנק דיסקונם מעשה בעתו.
במרכזי המידע והייעוץ של בנק דיסקונט
נמצאים צוותים של מומחים בכלכלה,
משפטים, וראיית חשבון. הללו נמצאים שם
כדי להענות לפניות הציבור -לספק
.אינפורמציה, לעדכן את הפונים בשנויים
׳הכלכליים האחרונים, לייעץ כיצד לערוך תיק
השקעות, לומר להם מהם התנאים של קופות
הגמל, לאיזה מטבעות כדאי ״להצמד״ ועוד.
ביכולתם לבצע בדיקה לעומק של מצבו
הכלכלי של הפונה, להאיר לו את הטעון הארה
וכל זאת ללא תמורה, ומתוך ההכרהבחשיבותה של העצה, ובאחריות מקצועית
מלאה. במרכז המידע והיעוץ של בנק דיסקונט
בככר צינה דיזנגוף -יכול הפונה להתעדכן גם
בחדשות הכלכליות הטריות ביותר.
.מסכי טלויזיה מקרינים לפניו חדשות
כלכליות, שערי מטבעות וניירות ערך
בבורסה של תל־אביב ובבורסות הגדולות
בעולם ומידע על תכניות הבנק ושרותיו.
המסופים, הקשורים ישירות לסוכנות
״רויטרס״ מתעדכנים באופן רציף במתרחש
בעולם הכלכלי.

אוירה ביתית ופתוחה
המחשבה הרבה המושקעת במרכזי המידע
מתבטאת גם באוירה. האוירה במקום פתוחה
ונעימה ומזכירה ״לובי״ של מלון בעל אופי
ביתי. אתה יכול להתרווח על כסאות הקש,
לנוח משאון הרחוב, לעיין בעתונים הכלכליים
וכמובן, לשאול ולהתייעץ. לפי שעה פועלים בארץ שלושה מרכזי ייעוץ כאלה.
בתל־אביב -בבכר דיזננוף(בין - 16:00
,)21:00 בחיפה -ברחוב הרצל ( 34 בין - 8:00
)18:00 בירושלים -ברחוב יפו ,97 מרכז בלל־
(בין , 13:00 - 8:00ו־.)18:00 - 16:00
הפופולריות של מרכזי המידע והתנועה
הערה בהם מלמדים שפתיחתם אכן היחה
נחוצה ועל תרומתם להשלמת שתתי הייעוץ
של הבנק.

מוגש ע״י בנק דיסקונט

שיחר
צל״ ג
אומרה בג רו ש
* ליצחק שמעוני, מנהל הטלוויזיה
הישראלית, המאמין כי ציבור הצופים ראוי
כמה פעמים בשנה לעונש קולקטיבי. ה עונש,
נוסח שמעוני, הוא סתימת ערב של
מישדרי טלוויזיה באופרה קלאסית. בשבוע
שעבר התעלה שימעוני על עצמו, ובמשך

סי רו ב

מזה כמה חודשים נלחשת במחלקת-
החדשות של הטלוויזיה מילת הגנאי, לאר בל׳
בהטיות שונות (כמו, :תפסיק לארבל
לי את הכתבה׳, :מה אתה מארבל את
החומר המצולם׳) .הרקע למילה זו הוא
כתבתו של ארבל לפני כמה חודשים, ש עסקה
במחזות שדנו בבעיית המוסר ומוסר־הלוחמים
של צה״ל. הכתבה נפסלה לשידור
בידי מנכ״ל רשות־השידור, בטענה ש־
״הכתבה חד־צדדית, ואינה מייצגת את
המחזות האמורים.״
עובדי מחלקת־החדשות יצאו למאבק,
שכלל סנקציות. מאבקם התמקד בעקרון,
ולא בכתבה.
בשבוע שעבר, במסגרת יומן האירועים,
חזר ארבל על סגנונו בסיקור אירועים
תרבותיים. הפעם סיקר מחזה העוסק ב רציחתו
של אליהו גילעדי, איש הלח״י,
בשל נטיות אנרכיסטיות וניהיליסטיות שלו
(על־סמך גילוי שראה אור בהעולס הזה).
הכתבה לקתה בסנסציוניזם זול, תוך ניליון
הכתבה לקתה בסנסציוניזם זול, תוך ניסיון
צדדית. ארבל לא טרח כלל לפנות אל
שר־החוץ, יצחק שמיר, ולהציג את
עמדותיו בפרשה שבה היה מעורב. בגירסה
המומחזת נוטל בה בן־דמותו תפקיד מכובד
למדי.
אחרי הקרנתה של הכתבה שבו חבריו-
לעבודה של ארבל ואמרו ש״הוא שוב
אירבל נושא טוב!״

נ?,־,מת ה או צר
שדר אדבר
סיגנון מיוחד

מאז מינויו של יורם ארידור למישרת
שר־האוצר השלישי של ממשלת־הליכוד,

ל א רי ק
שר־הביטחון, אריאל (״אריק״) שרון,
הציע לפני שבועיים לכתב הצבאי ולראש
השולחן לענייני-ביטחון של הטלוויזיה, רון
כן־ישי, הצעה מפתה למדי: תפקיד של
יועץ־שר ודובר־על, הממונה על דובר צה״ל
ודובר מישרד־הביטחון כאחד.
כאשר נודע למנכ״ל רשות־ה׳שידור, יוסף
לפיד, דבר ההצעה, הוא זימן אליו את
בן־ישי והבהיר לו חד־משמעית שאם יש
בכוונתו לקבל עליו מישרה זו, עליו לחדול
מיד מלשמש בתפקידו.
אלא שבן־ישי הרגיע את לפיד והבהיר
לו כי דחה את ההצעה. הסיבה :״עבודתי
בעיתונות קוסמת לי יותר מאשר מישרה
זו במערכת־הביטחון!״
לפיד, הבהיר לחברי הוועד־המנהל של
הרשות את כוונת הטלוויזיה להחזיר ל־מירקע
את הבדרן והחקיין דודו (״צ׳ח־צ׳חים״)
טופז להנחיית התוכנית צא מור:
בטענה ש״הציבור מחל לו על המישגה״,
התנגד לכך יושב־ראש הרשות, הפרופסור

ראובן ירון.

ירון טען כי לא מדובר ב״פליטת־פה״
של טופז, אלא באורח־מחשבה קבוע. הוא
אף ציטט מתוך מיכתב של טופז, שבו הציע
שיטות של תעמולה נגד הליכוד במערכת־

כיפה סרוגה
בכנסיה קאחוליח
הצופים שעקבו אחרי שידור מיסת חג׳־המולד, שהועברה
בטלוויזיה הישראלית מבית־לחם, לא יכלו שלא לשים ליבם
לכיפה הסרוגה שבלטה מול המצלמה במהלך השידור ממקום
הולדתו של ישו.
כיפתו של כתב־הטלוויזיה כני לים לא פגעה רק בצופי-
הטלוויזיה הנוצריים, שמישדר זה נועד לשמש להם רגע* של
ריגשה. מאחרי הכיפה מסתתר עוד אחד מהסיפורים התמוהים
ביותר של רשות־השידור.
במשך שבע שנים סיקר הכתב-הבכיר מנשה רז את
מיסות חג־המולד בבית־לחם עבור הטלוויזיה. רז הכין תיק
קבוע לסיקור זה, ובו כל חומר־הרקע שניתן להעביר לצופים
במהלך השידור.
אשתקד, אחרי סיקור האירוע, קרא רז בעיתונים על
מיכתב־תלונה ששיגר נגדו סגן היו״ר ונציג המפד״ל ברשות־השידור,
מיכה ינון. כאשר הגיע לבסוף מיכתבו של ינון
לרז, הוא סירב להשיב לו, בטענה שיש פגם בולט בהודעה-
לעיתונות על מיכתב שטרם הגיע לתעודתו. כאשר זימן מנהל
מחלקת־החדשות, טוביה פער, את רז, והסביר לו שעליו
לקבל הבהרה כדי שיוכל להשיב, הביא רז את ״תיק המיסה
בבית־לחם״ ,ואמר :״זה מה שיש לי לומר! שבע שנים
שידרתי פחות או יותר את אותו הטכסט. תסיק אתה את
המסקנות !״
מיכתבו של ינון, שהיה קנטרני, הציג לרז בין השאר
שאלות בנוסח :״האם אתה מסקר באותו אופן את החגים
היהודיים?״
השנה נבחר הכתב בני ליס לסקר את מיסת חג־המולד.
שעתיים ורבע, שבהם הוקרנה האופרה
פאלסטאף של ג׳יזפה ורדי, העביר את
מתגי הכיוון של יותר מ־ 90 אחוז של צופי-
הטלוויזיה לעבר תחנות־הטלוויזיה האחרות
במרחב.

מאחרי הקלעים
איו לארבל
כאשר היה במחלקת־החדשות של ה טלוויזיה
צורך בכתב לענייני המרחב, פנו
בהצעה לאהוד יערי, ששימש אז כפרשן
לענייני המרחב ביומון דבר.
אלא שתרבות, ויחס מחלקודהחדשות ב טלוויזיה
לתרבות — שונה לחלוטין. כאשר
נוצר הצורך במינויו של כתב לענייני
תרבות, לא חיפשה מחלקודהחדשות אדם
בעל כישורים הולמים, אלא שיבצה בעיסוק
זה כתב־מובטל־למחצה, ע מו ס ארבל.

שדר ליס

כתב צבאי כן־־ישי
עבודה קוסמת יותר
שפורסמה במדור זה על המחסור במכשיר-
ציתות להודעות המישטרה בידי כתבי-
המישטרה של הטלוויזיה, התברר כי מזה
שש שנים מצוי מכשיר כזה בידיו של ראש
השולחן לענייני פנים, דן סממה, מבלי
שמנהל מחלקת־החדשות, טוביה סער,
?5דע על קיומו, עד לבדיקת הפירסום של
העולם הזה. אלא שסממה מתקשה להיפרד
מהמכשיר. התוצאה: הכתב לענייני־מיש־טרה
בירושלים, רמי וייץ, פועל בילע־דיו,
ותלוי בראש־השולחן שלו, סממה, ה מבשר
לו על המתרחש במישטרה. בכך
יש לווייץ יתרון, שאין לכתב־המישטרה
בגוש דן, אריה גוברניק, שם אין בכלל
מכשיר דומה כאשר יצא השבוע
מנשה רז לצלם את ועידת אגודת ישר־אל,
ניגשו אליו כמה מאברכי הרבי מגור
ואיימו עליו לבל יצלם את רבם ואת שאר
גדולי־התורה. רז, שכבר הצליח לצלם
בכניסה לאולם את הרב אלתר שך,
הבהיר לאברכים כי אינו פוחד מאיומיהם.
אך יחד עם זאת כיבד את רצונם שלא
להמשיך ולצלם את שאר גדולי-התורה
בשבוע הבא עומדות להיערך בחירות
לוועד־עובדי-הטלוויזיה, שהתפטר. ה התפטרות
קשורה בתסיסת העובדים, בשל
כוונת הקבוצה המכונה ״הקצינים הצעי רים״
להחריף את המאבק המיקצועי ורד
תוכני בטלוויזיה. הערכות ראשונות בקרב
עובדי־הטלוויזיה מאשרות את השמועה כי
חברי הוועד צבי וולף ואלישע שפי־גלמן
אינם מתכוונים להיות מועמדים
לוועד החדש • 1* 1במיסגרת סיגנון־ההגשה
האישי שלו, החל גבי גזית לפתוח את
מישדרי יומן־הצהריים של קול ישראל,
בחצי היום, בברכה :״שלום עכשיו״
אגב, קול־ישראל החליט להתחרות במקו מונים,
ולהתחיל במישדרי־חדשות איזו-
ריים במיסגרת מהדורות־החדשות שלו

אני אבלים את הכיפה!
רז ניגש קודם׳ לכן ללים, והציע לו להיעזר בטכסט הקבוע
מזה שנים לסיקור זה. ליס השיב שיציב את המצלמות כך
שהכיפה שלו תבלוט בהן, ואכן כך עשה. לים חרג מהמתכונת
שעיצב רז, וליווה את הסיקור בצילום־פנים שלו, שליווה את
דברי קריינותו.
שידור זה לא הביא למחלקת־החדשות ולכתב־המסקר מיב־תב
מעורך־הדין ינון.

לפני שנה, מתנהלת לה מילחמת־התשד,
בין מישרד־האוצר ובין רשוודהשידור. אחד
מהקרבות של מילחמה זו מתמקד בפרשת
ארידור־שפיגלמן, לצד קרבות כלכליים.
השבוע נורה פגז נוסף מכיוון מישרד־האוצר
לעבר רשות־השידור. הטלוויזיה,
שחתמה רק באחרונה על הסכם להקמת
אולפנים בבנייני־האונזה בירושלים, כדי
לצמצם את הוצאותיה (באולפני הרצליה),
ותוך תיקווה להקל על מכירת תוכניות
בשידור־ישיר באמצעות הלוויין לתחנות
זרות — חשה את נחת זרועו של מישרד־האוצר.
אנשי־האוצר הבהירו להנהלת
רשות־השידור שהם מתנגדים להקמת אול פנים
אלה, ואף מוכנים לוותר על רווח
צפוי של 250 אלף דולר לשנה מהשכרתם
לתחנות־שידור זרות.

1דון נגד טופז
שעה שמנכ׳׳ל רשות־השידור, יוסף

הבחירות, ושבו אמר טופז את שאמר.
יחד עם זאת הותיר ירון את ההחלטה
הסופית להחזרת טופז למנכ״ל.
באותה ישיבה בישר לפיד על ״חנינה״
לקריינית אורלי יניב .״היא קיבלה
שליש, על התנהגות טובה,״ אמר אחד מחברי
הוועד־המנהל. הוחלט שהיא תוכל
לשוב לעבודתה בטלוויזיה בתום שנה
אחרי הבחירות. היא גם הוזהרה על-ידי
לפיד, לבל תשוב על המישגה שלה.
פסקול שלום עכשיו״ ב ר דיו
בתגובה על תלונתו של מנהיג הליגה
להגנה יהודית ,״הרב״ מאיר כהנא,
על שידורה של ה״מיסה סולמניס״ ,הב הירה
דוברת רשות־השידור, אריאלה
רבדל ׳ ״שידורי־מוסיקה נוצריים יימשכו
בכל מיסגרות הרשות״> 6ו• בניגוד לידיעה

שדרנית יניב
שליש על התנהגות טובה
במיסגרת מאבקה על קהל-הצופים בישר אל,
שידרה הטלוויזיה הירדנית בחג־החנד
כה קטעים מתוך יהודה המכבי לגאורג
פרידריד ׳הנדל, בלוויית שירים בעברית
(״ביוונים נלחמנו ולנו הניצחון ש בוצעו
בידי זמרים גרמניים. בקרוב עומדת
הטלוויזיה הירדנית להחריף את מאבקה
ולהכניס תרגום עברי לגוף הסרטים שיוק-
רנו ברשת .6

מדבר ומזמר

יום רביעי

• מדע־כידיוני: חלוצי
החלל 6.15,שידור
בצבע, מדבר אנגלית)
.תותחי־ההגגה של כוכב
השביט אינם מסוגלים להפגיז
בקור השורר בטבעות המקיפות
את שבתאי, והם נסוגים. ספינת
האגו נפגעת, פורצת בה דליקה,
והצוות נוטש אותה.

* סידרה קומית: רודה
8.03 שידור בצבע,
מדבר אנגלית).
ברנדה מתארסת, אך ארוסיה
קצרי ימים. מרט דוידסון(ג׳רמי
סטיבנם) הוא צעיר מצליח ש בבעלותו
זכיון להפעלת 3חנויות
מקדונלד, והוא לקוח ב בנק
שבו עובדת ברנדה. הוא
מוקסם ממנה ומזמין אותה
לסעוד בחברתו. אחרי כמה

אנגלית).

מערכונים, ריקודים ושירים,
בתוכנית שבה מתארחים בין
השאר ג׳יין פונדה ואליוט
גולד.

יום שיש•

+סידרה לילדים :
היידי כת ההרים (3.00
— שידור כצכע, דיכוכ
עברי) .הפרק ברית שלום.
לאחר לבטים מחליט איש ה אלפים,
סבה של היידי, לקחת
את נכדתו לכנסיה, וכך נשבר
המחסום ביחסיו עם תושבי
הכפר.

• סרט ערכי: קריאה
אחר חצות 6.05 שידור
כצכע, מדכר ערכית)
.נאהד ועמאר מגיעים
לביתם החדש לאחר טקס כלו לותיהם,
כאשר לפתע מצלצל
הטלפון. לאחר השיחה נוסע
עמאד, שהוא רופא במיקצועו,
לטפל באשה חולה, וכאן מתחיל
סיפור הרפתקות שבמרכזו נם־
יון לשגע את בני הזוג הצעיר.
משתתפים: חסיין פאהמי ו מרווח
אמין.

נוסטלגיה מביא את שיריו ב תוכנית
שהוקלטה במועדון

+סידרה: ספינת
,האהבה 10.30 שידור
כצכע, מדכר אנגלית).

מותחן: עולם ה־מיסתורין
של אורסון
וולס 11.20 שידור
כצכע, מדבר אנגלית).
הסיפור מבוסס הפעם על מאבק
כוחות מאת מרים שרמן. מדובר
בדרמה בת זמננו המתארת
מאבק לחיים ולמוות בין מנהל
בית־ספר מבריק ושחקן שואף
נקם. מככבים: אייאן באנן
וברוסטר מייסון.

סאתרלנד וגורד: מרגלים
(יום שישי)15.1 ,

יום ראשון

הם נפגשים לראשונה במשתנה פאריסאית בחיפוש אחר חבילה והופך מסתורית המתפוצצת. סיפור עלילת הריגול מסתבך,
לפרודיה מטורפת על שירותי ריגול למיניהם.

• סידרה: כית קטן
כערכה 5.40 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).
אדם קאנדל מקבל בהתרגשות
את הידיעה על זכייתו בפרס
על עבודתו. הוא מכין הרצאה
שעליו לשאת בטקס. במהלך
הנסיעה מתהפכת הכירכרה
ומרי מחפשת דרך להזעיק
עזרה, אבל התלאות לא מסתיימות
כאן.

נישאת הבת הרווקה והמסורה
לצייד נדוניות מיקצועי. אלא
שהנדוניה שנפלה בחלקה אינה
עונה בדיוק על ציפיותיו. ה סרט
מבוסם על סיפור שכתב
סומרסט או מוהם, ומככבים בו
דונלד וילסון, אלק מקואן ואנה

מאיסי.

תקופה שבין שתי מילחמות
העולם, ומספרת על חייה של
מישפחה אריסטוקרטית, כפי
שזו משתקפת בעיניו של צ׳אר-
לס ריידר, גיבור הסיפור. ב תפקידים
הראשיים מופיעים :
גירמי (אהובת הקצין הצרפתי)
איירונס ואנתוני אנדריוז.

* תוכנית אולפן: וה
הזמן 11.00 שחור־לכן
מאוד) .תוכנית אירוח

• מולדת: ארץ אהבתי
( — 8.03 שידור ישיר).
מקווין: ג׳וניור בוגר

• סידרה: דאלאס
( — 0.30 שידור בצכע,
מהבר אנגלית) .סו־אלן מת
יום
שלי שי

פגישות במיסעדות־יוקרה הוא
מבקש את ידה, ומעניק לה
טבעות ויהלומים. אך למרות
קסמו וחביבותו מחליטה ברנדה
להחזיר לו את התכשיטים.

חילה להיפגש בקביעות עם
מאהבה החדש, דאסטי. פאם
עוזבת את העיר ואת בעלה
הזועם, ונתקלת בג׳נה, חברתו
מהעבר. ריי שואל את עצמו,
אם בינו ובין דונה יש משהו
משותף, פרט לאהבתם הלוהטת.
ג׳יי אר כועס ומקנא

מגזין לאהבת ארץ־ישראל.

סרט קולנוע :

ג׳וגיר בוגר (— 10.05
שידור בצכע, מדבר אנגלית)
.אחד הסרטים הנום־
טאלגיים יותר של הבימאי סם
פקינפה, הידוע כמומחה לסרטי-
פעולה. גיבור הסרט הוא אלוף
תחרויות רודיאו, הצריך להתמודד
עם גילו ועם המשברים
בחייו האישיים. בתפקיד הראשי
מככב השחקן המנוח סטיב
מקווין.

יום חמישי

• לימוד. סיפורים
כראש 5.55 שחור־
,לבן) .סידרה דו־שבועית חדשה

• סידרה: המלון של
פולטי 8.30 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).

שבועית של השדר רם עברון.

יום רביעי, שעה 10.05

שבה יוצא בפרק הראשון פלאש
גורדון. בלוויית ד״ר זארקוב
ודיין ארדן לחלל, כדי להגן
על כדור־הארץ מפני סכנת הת נגשות
עם כוכב־לכת אחר.

ביום שישי ( )15.1יוקרן שירטו של ארווין קירשנר ,״מרגלים״,
ביכובם של אליוט גולד ודונלד סאתרלנד, שניהם סוכני סי־איי״איי
אמריקאים הפועלים בפאריס, ואינם יודעים זה על קיומו של זח.

סרט אחרון בסידרה.

• כידור: אריק סיני
( — 0.15 שידור כצכע,
מדכר ומזמר כעכרית
נוסטלגית) .זמר שירי ה

פלאש
גורמן (— 6.02
שידור כצכע, מדכר אנגלית)
.סידרה מצויירת חדשה,

לקראת שידור: מרגלי

לילדים ולהורים׳ ,המוקדשת
לספרי ילדים, וכוונתה לעורר
את הילדים לקרוא. בכל תוכ נית
יסופר על חמישה ספרי-
ילדים שונים. משתתפים: מרגלית
אלמוג, ז׳אק כהן, אורי
אברהמי, רינה עוזיאל וקבוצת
ילדים. מגיש: משה בקר.

• תעודה: אמונה
ורוח כאסיה (— 0.30
שידור כצכע, מדכר אנגלית)•
פרק שגי בסידרתו של

• מדע כידיוני: חלוצי
החלל 6.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.לאחר קרב החלל ה גדול
המתנהל ליד כוכב שבתאי,
נותרו רק חלוצי חלל להגן
על כדור הארץ, והם מחליטים
להנחית את הארגו לשם תיקונים.

סיני:
כידור
יום שישי, שעה 9.15

• חדשות: מהדורת
יום שישי כלילה (12.00
שחור־לכן) שבה מגמגמים לסירוגין הכתבים עמוס
ארבל וגיל סדן, שגם עורכים
אותה.

שבת

׳מדע

כידיוני :

הפרק אשת הקורים — יורשו
של פרנקשטיין, מביא מסע
הרפתקני בעקבותיו של הד״ר
פרנקשטיין, העושה גיסויים ו מייצר
כפילים לכל מיני אנשים
ומנצל אותם לטובתו ולרעת
אויביו ורודפיו.

פיר מגלה בערבית את סוד
הכנתו של הגזר הממולא.

* סרט קולנוע: גרכי
משי 10.05 שידור
כצכע, מדכר ומזמר אנגלית)
.גירסה מוסיקלית ל-
סירטו המפורסם של הבימאי
אחנסט לוביטש נינוצ״׳קה. ה עלילה
מספרת על קומיסרית
סובייטית המסורה לרעיון ה מהפכה,
שקסמי פאריס גוברים
על כל השקפותיה הפוליטיות.
בסרט משתתפים הרקדנים סיד
צ׳אריס, פרד אסטיר, שחקן ה אידיש
הנודע יוסף בולוף, פיטר
לורי וג׳ורג׳ טובאס. את הלח נים
כתב קול פורטר.

* סידרה: שיכעת
הענקים 6.32 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).

• לימוד: סלם ותעלם
( — 8.03 שחור־לבן,
מדבר ערכית) .שייקה או
צוותא
בתל־אביב. מסייעים ב ידו
מתי כספי, נתן כוהן, יהודית
רביץ וגרי אקשטיין.

דיוויד אטנבורו, שחר, המת מקד
באי הוולקני באלי, הנמצא
דרומית לבורניאו ומיזרחית לי
יאווה. הסרט מביא את הפלא
של כל אחד מתושבי איים
אלה, שניחנו בכישרון אמנותי
זה או אחר.

• כידור: הלן רדי
( — 10.30 שידור כצכע,

14. 1

• תעודה: הנהלת
הטלוויזיה תדע רק כרגע
האחרון מה ישודר (8.25
— שחור־לכן ו /או שידור
כצבע).
• פרטים יבואו: הנהלת
הטלוויזיה תדע רק
כרגע האחרון מה ישודר
( — 0.30 שחור־לכן ו /או
שידור כצבע) .נוסחת-הם-

כאשר סו־אלן מתחילה לבלות
בערבים בעיר, בעוד קריסטין
אחותה מנסה לנצל את המצב
ולתפוס מקום קבוע יותר ב חייו׳,

תוכנית אולפן: דילמה
10.20 שחור*
לכן) .ירון לונדון עם מונחיו,
בנושאים שונים של אתיקה
ציבורית ומיקצועית.

• מותחן: עולם ה־מיסתורין
של אורסון
וולס 11.10 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
הסיפור סוף הצדק לנצח, שבו
מסופר כיצד, לאחר מות אביה,

לאים שאותה מוסרת הנהלת
הטלוויזיה לעיתונות, כשהיא
אינה יודעת מה ישודר.

• שעשועון: צא מזה
( — 8.03 שידור כצבע,
מדכר עברית) .עדיין בהנ

כפייה ד תי ת: שורת
הדין 10.10 שחור*
לכן) .דרמה מישפטית, שכל

• תרכותון: שמונה
וחצי 8.30 שידור
כצכע, מדכר עברית ספרותית)
.עדיין בהנחיית טל

קשר בינה ובין המציאות אשר
מתרחשת באולמות בתי־הדין
הרבניים, הוא מיקרי בהחלט.

חיית יהודה ברקן.

נתיב.

• סידרה דרמטית :
חמדת ימים (— 10.10
שידור בצבע, מדכר אנגלית)!
.נוסח טלוויזיוני בן 12
פרקים לרומן של הסופר ה בריטי
המעולה אוולין וו. ה עלילה
מתרחשת באנגליה ב

כלט: נשף הסיום
( — 11.00 שידור כצבע).
עם להקת הבלט הישראלי,
כוריאוגרפיה על־פי דויד לישין.
בפנימיה של בנות מתקיים נשף
שאליו הוזמנו צוערים. בתחילת
הנשף קיימת ביישנות ו-
מבוכת בה. לאחר-מכן הדברים
מסתדרים.

ע ר בי 1וי הו די ה
מתאהב 1מי נ הל
מקרקעי י שראל
מ פ קי ע אד מו ת
ערביות, צעירים
יהודיים וערביים
הולכים מכות -
בסרטש צו ל ם
בסוד ב י בני אל
1י 1!11־ ד ־ בת המושבה הגלילית
הערבי מקיימים יחסים
ומלאי תשוקה. את דמותה של חווה, בת למישפחת בירמן
מגלמת תגלית חדשה בשם חמדה לוי. היא התגלתה

יל חסים אסורים בין צעיר ערבי ו צעירה
יהודייה, הפקעת אדמות על-
ידי מינהל מקרקעי ישראל, יחסים אמי צים
הנמשכים על פני דור בין מישפחתו
של איכר ממושבה גלילית ומישפחה מכובדת
מכפר ערבי, מתח בלתי־נסבל בין
צעירים ערביים וצעירים יהודיים, אווי רה
של אסון ממשמש ובא, ריח של פוגרום
באוויר וסוף בלתי נמנע.
כל אלה מאפיינים את סירטם החדש
של המפיק יעקב ליפשין והבימאי דני
וקסמן, חמסין. לא לחינם ניתן לסרט שמו.
לאודר כל הסרט ניגרת הזיעה מפניהם
של הגיבורים — ומפניהם של הצופים
בהם. האווירה קשה מנשוא, חונקת, המ סיבית.
דני
וקסמן ויענק׳לה ליפשין העזו לגעת
בפעם הראשונה בתולדות הקולנוע היש ראלי,
בבעיה קיומית יומיומית, שהיתה
והפועל אסורים
הוותיקה,
על־ידי

הבימאי כשביקר בהצגה סטריפטיז אחרון, שאותה היא מנהלת.
את דמותו של הפועל הערבי, חאלד, מגלם שואפ יאסין, צעיר
מכפר טייבה שנתגלה על־ידי המפיק יעקב ליפשין, כאשר
בא לעבוד כפועל בניין, עם אביו, בביתו של המפיק.

עד עכשיו בבחינת טאבו. בעייתם של
ערבים ויהודים הנלחמים לא רק על אדמתם
אלא גם על כבודם האבוד. בפעם
הראשונה בסרט הישראלי יראו על המסך
סצינת אהבה נועזת בין ערבי ויהודייה,
המתנים אהבים מתוך תשוקה בוערת. ב פעם
הראשונה מטפל סרט ישראלי בבע יית
הפקעת האדמות מערביי הגליל, ב בעיית
היחסים בין מושבניקים בני הדור
שאחרי קום-המדינה ובין שכניהם.
צילומי הסרט כוסו במעטה של סודיות.
עיתונאים לא הורשו לבקר על בימת ה צילומים.
רק אנשי הצוות, שהיו מעור בבים
ישירות בתסריט, ידעו את סיפור
המעשה. תושבי המושבה הגלילית יבני־אל,
שבה צולם הסרט, ותושבי חוות הב קר
רנוות שבה צולמו קטעים אחדים לא
ידעו במה הדברים אמורים. הבימאי וה מפיק
חששו כי בגלל הנושא הרגיש עלו־

בדרבי בוגאוט

אומרים שילך שואפ -יאסין, תגלית הסרט. המפיק
והבימאי טוענים כי האיש קורץ מאבק כוכבים.
הוא התייחס לעבודתו במיקצועיות מדהימה. שאל שאלות, ולא טעה אפילו פעם אחת.
יאסין, בעל הדיעות הלאומניות התגורר בחדר עם השחקן שלמה תרשיש, איש הליכוד.

בימ בימאי ומפיק

בימאי הסרט, דני וקסמן ומפיקו, יענק׳לה ליפשין, על
בימת הצילומים של חמסין. הס טשו ככל יכולתם
כדי לנו
לשמור את תוכן הסרט בסוד, מחשש פן יגרום גילויו את פיצוץ הצילומים.

לים צילומי הסרט להתפוצץ. רק כעת,
כאשר חמסין מונח על שולחן העריכה
בשלבים הסופיים, ניאותו המפיק והבימאי
לחשוף את סיפור המעשה.
דני וקסמן הוא בימאי צעיר וכיש-
רוני, שסרטו הראשון, טרחי,ט, זכה
בהצלחה בפסטיבלים בינלאומיים ואף

נמכר לרשתות טלוויזיה באירופה. אולם
איף מגיע צעיר ישראלי תושב תל־אביב
לסרט כמו חמסין? ״אני חי בארץ,״ או מר
דני .״מעניין אותי מה שקורה כאן.
אני מרגיש שיש בארץ פחד עמוק —
פחד ממה שקורה ופחד מפני מה שהולך
לקרות. אני מדגיש את הפחד הזה, ונד

ניים דווקא ליבניאל, אלא. לכל מקום ש בו
חיים יהודים וערבים בשכנות. הסרט
הזה חושף את האמת על היהודים והער בים,
והאמת היא לא כל־כך נעימה. אנ שים
לא אוהבים לראות את המוגלה מול
העיניים.״

תוך הלחץ שהפחד הזה. מפעיל עלי, נו צר
הסרט.
״הבעייה שהסרט עוסק בה — בעיית
היחסים בין יהודים וערבים — אינה בע־ייה
חדשה. יש לי הרגשה שזה כדור שלג
המתגלגל ושלא ניתן לעצרו. הסרט שלי
נעשה כדי לבדוק את המצב. אולי כדי
לפקוח את העיניים. אני לא יודע אם
הסרט יעזור לפתור את הבעייה. אני לא
בטוח שניתן לפתור את הבעייה הזו.
אנשים אומרים לי, למה לך לחטט ב־מוגלה?
אם זו אומנם מוגלה, אז צריך
לטפל בה. לא מצאתי באמנות שום דבר
העוסק בנושא הזה, לא בציור, לא בשי רה
ולא בספרות. אולי א׳ ב׳ יהושוע, אבל
גם הוא מטפל בזה עם הרבה פחדים.
.״אנשים חושבים שבגלל שאני מאיר
את הבעייה אני שמאלני. אני לא שמאל־
!ני ואני לא מזדהה עם אף תנועה פוליטית.
אני בן־אדם שרואה דברים. אני
מרגיש שייכות כל־כך חזקה למקום, ש אני
חייב לבדוק את המקום שאני חי בו.
זהו פטריוטיזם בעיני. יכול להיות שגם
מי שהולך לימית הוא פטריוט, אבל לעשות
סרט כמו חמסין זוהי הפטריוטיות
שלי.״

למה פדה כזו
היא פרה ערבית!

נקרע בין מעבידו;
חבריו ו א הו ב תו

ואפ יאפץ, הכוכב הערבי של
״ הסרט, הוא בן כפר טייבה, בעל
מודעות ערבית לאומנית. ימים ספורים
אחד תום, הצילומים נסע יאסין לגרמניה,
כדי ללמוד שם וטרינריה. אל הסרט הגיע
במיקרה. הוא בא לעזור לאביו הקבלן,
בבניית ביתו של המפיק יענקל׳ה ליסשין.
באותה שעה ניצבו המפיק והכימאי לפני
בעייה. הם החתימו על התפקיד שחקן ער בי
בשם דאו סאלים, היושב בפאריס.
סאלים ביטל חוזה עם תיאטרון פאריסאי
והגיע ארצה, אך צילומי המיבחן הוכיחו
למפיק ולבמאי כי הם טעו בבחירת ה שחקן.
הצילומים
עמדו להתחיל בכל יום. יענ־ק׳לה
הזמין את יאסין לפגישה עם הכי מאי
והשניים החליטו להעניק לו את
התפקיד הראשי. הצעיר, מוסלמי דתי, לא
קפץ על ההצעה, אך שוכנע לבסוף. מס תבר
כי למישפחת יאסין בן נוסף, ה מתגורר
בלוס־אנג׳לס, וחולם להיות כו כב
קולנוע. דווקא הבן הצעיר והבלתי
מתבלט הגשים את החלום.
בסרט הוא מגלם את חאלד, פועל ער בי
הנקרע בין נאמנותו למעבידו, בין
נאמנותו לחבריו בני כפרו, ובין אהבתו
האסורה לחווה היהודייה. על הסרט הוא
אומר :״הסרט הזה מראה טוב מאוד את
הבעייה בין יהודים וערבים. היהודים וה ערבים
בסרט חיו טוב מאוד במשך דור
שלם. המישפחה היהודית השתמשה בשדות
המרעה של המישפחה הערבית, והמישם־
חה הערבית קיבלה בתמורה חצי מיבול
האבוקדו, עד שבא מינהל מקרקעי יש ראל
להפקיע את אדמות הערבים. כאן
התחילו היחסים להיות יחסים של אינ טרסים.
ערבי לעולם לא יתן את אדמתו
מרצון. הוא קשור לאדמה. מערבי אפשר
רק להפקיע אדמה.

י ה 11ד י
11 11111
שתפס אותו
רצוף בסצינות

111ך ׳ ך י גדליה בירמן,
11 1 1111 את הערבי
שורף את צריף המודדים
אלימות, מילוליות ופיסיות, בין

״גם היחסים של חאלד עם חווה הם
בלתי אפשריים. היה לי קשה במיוחד עם
זה. בהתחלה לא הסכמתי לסצינות האה בה.
זה לא נהוג אצלנו, להיות עירום
עם מישהי לפני אנשים. אבל הייתי מוכ רח
לעשות את זה ועשיתי. אני התייחס תי
ברצינות לתפקיד שלי והייתי מעונ יין
בסיפור עצמו. לפי דעתי, זה חשוב
גם לישראלים־ערבים וגם לישראלים־
יהודים, לראות את האמת. לכן לקחתי
ברצינות גם את סצינת האהבה. כערבי
מוסלמי היתר, לי בעייה אבל התגברתי
עליה.״
מה שיאסין אינו מספר הוא, כי אחד
התנאים שלו לצילום סצינת האהבה, תנאי
שנכתב בחוזה, היה שהוא יבצע את ה סצינה
כשפלג גופו התחתון מכוסה בבד
כותנה, ומפריד בין גופו שלו לגופה של
השחקנית חמדה כהן.
גם חמדה כהן היא תגלית. הצעי רה
הנאה הממלאת את המסך בחי-
נניותה היא מנהלת הצגה של הקבארט
הסאטירי סטריפטיז אחרון. אחרי שנואש
מלמצוא שחקנית מתאימה, הלך דני וקס מן
לצפות בהצגה, ושם, מאחרי הקלעים,

סצינת האהבה הנועזת בין חווה וחאלד עוררה
1 1 1 1 1 9 1 0ל< 1ן 0 1
בעיות מרובות. כמוסלמי אדוק התקשה שואפ
111^ 111/ 1141/111
יאמין להצטלם בעירום בחברת צעירה זרה. הוא ביקש להצטלם כשבד כותנה עבה מפריד

בגילומו של השחקן שלמה תרשיש, מכה
ג׳סוב מנסור במטעי הבננות, אחרי
של מינהל מקרקעי ישראל. הסרט
צעירים ערבים וצעירים יהודים בגליל.

פגש את חמדה, שהיא חברתו של כוכב
ההצגה, השחקן שלמה בר־אבא. חמדה
הוזמנה למיבחנים וקיבלה את התפקיד.
האיש שנשא בעול ההפקה הוא המפיק
הצעיר יעקב ליפשין, מי שעבד כמנהל
הפקה בטרנזיט וזהו לו סרטו הראשון
כמפיק עצמאי. אומר יענקל׳ה על הסרט:
״חחסין הוא לא סרט שנעשה מתוך מגמה
פוליטית. הוא מנסה לטפל במה שקו רה,
ומגיע למבוי סתום. לכן שמו חמסין
— מצב של בעירה במעגל סגור. גם היח סים
בין חווה וחאלד הם לא סיפור אהבה,
אלא יותר יחסים הנוצרים כתוצאה מה־טאבו,
מהאיסור.״
כשהוא נשאל מדוע הטיל איפול על
צילומי הסרט, הוא משיב :״לא היתה לי
סיבה ממשית לפחוד. פשוט לא רציתי
שיפסיקו לי את הצילומים. חששתי שחלק
מהאנשים שהיו מעורבים בצילומים, בעיקר
תושבי יבניאל, לא יבינו את הסרט,
ולא יסכימו למה שקורה בו. פחדתי ש אנשים
יקחו את מה שקורה באופן פרטי.
״בסרט אנחנו לא מזכירים את שם ה מושבה.
למרות שהסרט צולם ביבניאל,
הלכי הרוחות המשתקפים בו אינם אופיי

1מהלך העבודה על התסריט ובזמן
״י* הצילומים התגלו למפיק ולבימאי גי לויים
מדהימים. הם גילו, למשל, כי חוק
ההתיישבות קובע כי לפועל ערבי אסור
להתגורר בשדות־המרעה של עדרי ה יהודים•
הם גילו, למשל, מניין בא המושג
״פרה ערבית״ ,המתייחס בדרך־כלל לפרות
רזות.
מספר דני וקסמן :״במיסגרת המחקר
שעשיתי הגעתי יום אחד לכפר ערבי
ליד חיפה, ודיברתי עם רועה ערבי, שה פרות
שלו ליחכו את העשב שבשולי ה כביש.
תוך כדי שיחה הצטיירה לי תמונת־מצב.
הערבי נהג לרעות את עדרו בשדות
הרחבים שמסביב לכפרו. הן היו שמנות
ומניבות, אך אז הפקיע אחד הקיבוצים
את האדמות ובנה עליהן בריכות דגים.
לפרות של הערבי לא נותר אלא העשב
שבשולי הכביש.
״לערבים אין היכן לרעות את הפרות
שלהם. הם נאלצים למכור את העדרים
כי לוקחים להם את שדות המרעה. כך,
למשל, כשהגענו לאחד המיצפים החדשים
בגליל, התגאה אחד החברים בעדר השמן
שלו. כשהתעניינתי איך בפרק זמן קצר
כל־כך הצליחו לגדל פרות לתפארת, סיפר
לי האיש כי הוא קנה את העדר מערבי.
שאלתי למה הערבי מכר? האיש השיב
לי: מכיוון שלקחנו לו את אדמות ה מרעה
כדי להקים את המיצפה, אז לא
היתה לו ברירה. העדר היה הולך לו בכל
מיקרה.
״פעם אדמות המרעה היו שייכות ל ערבים.
היום הן שייכות למינהל מקרקעי
ישראל, והמינהל מחלק אותם רק ליהו דים.
כך, בפעם הראשונה בחיי, הבנתי
למה לערבים יש פרות רזות.״
בסרט מופיעים שחקנים ערבים נוספים,
אשר נבחרו מתוך 250 שחקנים שענו
למודעה שפורסמה בעיתון מקומי בנצרת,
ושביקשה שחקנים ערבים לסרט ישראלי.
כל השחקנים הבינו את חשיבות הסרט,
גם הישראלים וגם הערבים.
שואפ יאסין אומר :״הסרט מראה מצב
שלא יכול להימשך לאורך זמן. לערבים
אין ברירה. בזמן האחרון התחילו הצעירים
בכפרים הערביים להתעורר. אני
עצמי מעורה בתנועה ששמה נהדה, ש פירושו
בעברית התעוררות. התנועה הזו
היא בעד הקמת מדינה פלסטינית, על-
מנת להחזיר את הכבוד האבוד של ה ערבים
בארץ הזאת.״
לא בדור אם סירטם של וקסמן וליפשין
אכן יצליח להציל את הכבוד האבוד של
ערביי ישראל. אך הוא ללא ספק יצליח
לפקוח עיניים לא רק לבאי פסטיבלים
בחוץ־לארץ, שם לבטח יזכה בהתעניינות
רבה, אלא גם בארץ. זהו סרט שרבים
הסיכויים שגם ערביי ישראל יצפו בו. זהו
סרט שעתיד לעורר סערה. שרית ישי !׳

בין פלג גופו התחתון ובין פלג גופה של השחקנית חמדה לוי. הוא
ביקש ממפיק הסרט לצלם תמונה זו, שבה נראים השניים לבושים בג׳ינס,
כדי להוכיח לבני כפרו כי לא היה עירום לחלוטין בעת צילום סצינת האהבה.

מתיחת סוים ללא
חיון הוכיח לוועדה הפדרלית למיסחר,
אשר חשדה באמיתות מוצריו, שלא כל
הסוחרים רמאים או בלתי־הוגנים. יש גם
כאלה המרוויחים את לחמם בכבוד וביושר,
פשוט מפני שהצליחו לפתח מוצר יעיל
וטוב, טען פנטהאוז.
אדוארד חיון ,56 ,שבאמריקה כינו אותו
״מיסטר חיוך, אינו מפסיק לחייך בשומעו
את השאלות הרבות בדבר התהליך ה-
מיסתורי שפיתח. על הטיפול שבו זוכות
פניה של לקוחה־חסידת-יופי הבאה אליו
למצוא מזור, הוא מוכן לענות רק באופן
כללי. את סודו הגדול הוא אינו מוכן
לגלות.

810 פי סו ת
פלס טר

נין ׳הלקוחה ואשתו

עומד מומחה־היופי,
אדוארד וזיון, אשר
הציג מיספר לא מבוטל של תעודות־גמר מבתי־ספר לאסתטיקה
בכל רחבי־העולם. התמחותו התחילה בגיל ,20 בבית הוריו שבמצ^
גללנו יצא בארצות־הברית חוק
חדש,״ סיפרה השבוע ציונה חילן
בביתה המפואר שבנווה־אמירים . .ציונה
היא אשתו היפה והבלונדית של האישהמגדיר את עצמו כמומחה לאסתטיקה
וכמהפכן בשדה־היופי, אדוארד היון. ל דבריו,
הוא הצליח לעשות את שלא עשו
עדיין לפניו — להמציא שיטה למתיחת-
פנים ללא ניתוח וללא כאבים. לטענתו,

ריים, ומשם נסע לארצות אחרות עד שלבסוף השתקע בארצות־הברית.
האשה שבתמונה היא הולנדית צעירה שבאה ארצה כדי
לעבור מתיחה. על פניה דבוקה המסיכה, שבעזרתה מצליח חיו!
לבצע את הטיפול המיוחד שלו, המקנה לעור־הפניס מראה צעיר.

הוא יכול לעזור לאלפי נשים הנלחמות
באמא־טבע־קמטים לשפר את מראה פניהן
גם ללא החתך המפורסם ליד האוזן. חתך,
המסגיר בדרך־כלל את סודן־גילן של הנשים
והגורם להן מבוכת־מה.
בני־הזוג היון, שהגיעו לא מכבר ארצה
כעולים חדשים, לא רוו נחת בארצות-
,הברית. סיפור מאבקם החריף והעקשן
להוכחת יעילות שיטותיהם הקוסמטיות

הפך שם־דבר בארץ האפשרויות־הבלתי-
מוגבלות.
עיתונים וכתבי־עת ידועים ברחבי אמ ריקה
— ויווה מגזין, דיילי־ניוז ואחרים —
הקדישו לוויכוח שעורר מומחה־האסתטיקה
עמודים שלמים. הירחון פנטהאוז, בגליונו
מאוגוסט השנה, גולל את סיפורם בכתבה
ארוכה, שהשתרעה על פני שישה עמודים,
פנטהאוז סיפר לציבור קוראיו שאדוארד

ד• קווים כלליים, מבלי להסגיר את
סודותיו, הוא תיאר השבוע את ה טיפול
:״מקור השיטה במצריים לפני
80 שנה. אמא שלי היתד, מומחית ליופי
שלמדה את סודות-הטיפול מסבי, רופא-
עור במיקצועו. זוהי קומבינציה של טיפול
בשרירים שמתחת לעור וזירוז התחדשות
תאי-העור החיצוניים של הפנים. אנו מש תמשים
בתמיסות שפועלות בו־זמנית על
שתי שכבות,״ הסביר חיון.
למרות שלמד הנדסת־חשמל והתכוון
להיות מהנדס, החליט אדוארד יום אחד
לנצל את הידע הרב בתחום היופי, שנרכש
בבית־הוריו, ולאמץ לעצמו את מיקצועו
הנוכחי. הוא למד לפרטי־פרטים את מלאכתה
של אמו, המשיך ופיתח אותה ומצא
שבידיו שיטה מהפכנית חדשה.
אדוארד סבב בעולם ועבר בכל המינד
ללות האפשריות לאסתטיקה, צבר ידע
ונסיון וגילה שאכן, הסודות שבידיו הם
סודות בלתי־ידועים לאחרים.
בפנטהאוז שבקומה התשיעית בנווה-
אמירים הדגים ״מיסטר חיוך לפני רופאים
ועיתונאים סקרניים את הטיפול שהוא
מציע, טיפול הנמשך 10 ימים.
על הלקוחה, המשתוקקת לשנות את
מראה פניה, לעבור קודם־כל בדיקה כללית

1001103

!118118

! ,ל!^נ| 1ן 1 1ן מציעה הכתבה בירחון דווה האמריקאי, המפרטת את

— * 1יי 1י * שלבי הטיפול בו זוכה הלקוחה מידיו של ״מיסטר
ן חיוך. הטכניקה! בת משתמש חיון מבוססת על שיטות טיפול סודיות, שנמסרו
ן במישפחתו מדור לדור .״במקום שנכשל המדע המודרני, הצליחה התרכובת העתיקה.״
ייו 1 11
יי ׳ 5 2

מדי נת מי ש טרה

כך כינה הירחון האמריקאי פנטהאוז את טכסיסיה
של ״הוועדה הפדרלית למיסחר״ שתחת איצטלה של
הגנה־על־הצרכן מכריזה מילחמה על שיטות הריפוי של בני׳הזוג חיוך. לטענת הירחון,
מוציאה ״הוועדה הפדרלית למיסחר״ תקנות מגוחכות, הגורמות להאמרת מחירים.

למי, באמצע ואיחד

כך נראתה ההולנדית שהגיעה לביקור
בזק בארץ כדי לעבור מתיחת־עור
הפנלם ללא ניתוח אצל ״מיסטר מיון״(מימין) .התחלת הטיפול נעשתה לעיניהם הסקרניות

של עיתונאיות ורופאים. הלקוחה ההולנדית, מורה בת 37 בלבד, לא הסכימה להזדהות
בשמה. חיון סיפר שלעיתים רחוקות מגיעה אליו לקוחה כה צעירה. מרבית לקוחותיו הם
בעיקר נשים בנות יותר מ־ ,60 ואיתן, לדבריו, יש לו הצלחה טיפולית גבוהת יותר.

של רופא. אחרי שנמצאה בריאה, היא
תוכל לגשת לטיפול בן שלושה שלבים.
בשלב הראשון היא זוכה בניקוי־פנים
כללי. הדבר מתבצע ללא הרדמה אלא
בהרפייה בלבד, אך למרות זאת נחוצה
נוכחותו של רופא־מרדים במשך כל זמן
הטיפול. ניקוי־הפנים נעשה בעזרת נוזל
מסויים — תמיסה שאת הרכבה שומר
היון בסוד — החודר, לדבריו, לתוך
הרקמות ומכווץ את שרירי-הפנים.
העור החיצוני משתחרר מהקשר שלו
לרקמות שמתחתיו, ובשלב זה, כך אומר
היון, אפשר לעצב אותו מחדש. כדי להע ניק
לעור את צורתו החדשה הוא נעזר
בפיסות־פלסטר קטנות. אמו השתמשה,
אומנם, ב־ 50 פיסות בלבד, אך הוא שיכלל
את שיטתה ומדביק על פני הלקוחה לא
פחות מ־ 810 פיסות־פלסטר. את חתיכות
האיספלנית הדביקה הוא מדביק זו על
גבי זו, עד ליצירת מסיכה לבנה המכסה
את הפנים ואת הצוואר.
אחרי 48 שעות מקלפים בזהירות את
מסיכת״הפלסטר הצפופה, דבר הגורם לקי־לוף־עור
עמוק (פילינג).
שלב שני בתהליך הסודי הוא מריחת
מסיכודיופי, העשויה פודרה — שגם את
הרכבה אין חיון מוכן לגלות — בצבע
צהבהב־חום. אדוארד הסביר שמסיכה זו
נועדה לשמור על העיצוב שנעשה בעור
הפנים בשלב הראשון, ולרפא את העור
מכל זיהום אפשרי.
עם מסיכה זו תסתובב שוחרת־היופי,
בקליניקה הפרטית שבד, מתבצע הטיפול,
שיבער, ימים תמימים.
בשלב השלישי והאחרון מורח מומחה־היופי
על שיכבת־הפודרה מסיכת־קרם
חדשה. אחרי 15 שעות תצא הלקוחה
צעירה בעשר שנים, כך מבטיח ״מיסטר
חיוך /שטוען שזו הפעם הראשונה שהוא
מפרסם את שיטתו. לדבריו, כל הלקוחות
מגיעות אליו אחרי המלצתן של לקוחות
קודמות, שעברו את התהליך.
תמורת חיסול קימטי־הזיקנה — חלומם
של רבים ורבות — גובה אדוארד חיון
25 אלף דולר .״בלבד,״ הוא מוסיף בחיוך.
״למה כל-כך הרבה? כי אני בטוח
שאני הכי־טוב!״

בגרות, יודע כיצד להתחבב על הישר אלים.
הוא החליט לתרום את הידע ואת
הזמן שלו ליהודים בארץ־הקודש, שידם
אינה משגת לשלם תמורת הטיפול —
בעיקר חיילים. הכריז אדוארד חיון:
״יש לי מספיק כסף ואני לא מתכוון
לעבוד כאן, מלבד עבודות התנדבותיות
לחיילים, כי אני חושב שיש להם זכות
מיוחדת. אני רוצה צבא יפה!״

__ מחק רי ם
ל הו כחת שיטתו
ל המאכקים שניהלו בארצות-הברית
? להכרה באמינות הטיפולים שהם
מעניקים, סיפרה ציונה :״היינו צריכים
להוכיח שהחומרים ששווקו מועילים בא מת
ולא מזיקים, ושזה לא סתם מפוברק.
הוכחנו זאת בעזרת שתי אוניברסיטות.
״המומחים שם בחרו שלושים מיקרי
אקנה במצב גרוע, ונתנו להם להשתמש
בחומרים לפי ההוראות שלנו, תחת מעקב
שלהם. בסיום הניסוי׳ ,כשהוגש דו״ח, הת ברר
שהתוצאות היו מעולות .״את הבדיקה
הזאת נאלצנו לעשות משום שהדואר ה אמריקאי
החליט שאינו רוצה להשתתף
ברמאויות־כביכול שלנו. הם טענו שהב טחנו
ריפוי מלא של האקנה, בעוד שה רפואה
המודרנית גורסת שדבר כזה לא
ייתכן. היתה להם הזכות לבדוק אם
החומרים הנשלחים דרכם אכן אמינים.״
הדואר האמריקאי התלונן לפני הוועדה
הפדרלית למיסחר ושטח לפניה את חשדותיו•
זו אסרה על הפצת מוצריהם דרך
הדואר, דבר שאילץ את בני־הזוג להזמין
על חשבונם מחקר שיוכיח שאין הם
רמאים.
״הדואר הוא שאילץ אותנו להזמין ה מחקר,״
הוסיפה ציונה .״בסופו של דבר
לא רק שזיכו אותנו מחשדות אלא גם
פורסמנו בעיתונות באמריקה ובאירופה.
״כל המאבק הזה גרם לנו לביזבוזי מאות
אלפי דולרים, אך בזכותנו חוקקו חוק ה אומר
שיותר לא יתערבו בחיי האנשים
הסוחרים בצורה הוגנת, קודם שהמוצרים
נבדקו.״

״ הוד, מצו ששיטות !,עורוו וינוח חדיו באתוח־הבדית בא
לישראל ומבטיח ריפוי שלם לפצעי־בגוות ומתיחה ללא נתיחה
תמורת טיפול
שלושה חודשים
מיוחדים, גובה
דוקטור דידי

בפיצעי־הבגרות, הנמשך
והכולל דיאטה ותכשירים
חיון 1500 דולר.
פורשמיט, רופא-כירורג

בקופת־חולים מכבי, היה נוכח בניסוי
של מתיחת-הפנים שנערך לעיני עיתונאים
ורופאים שונים, וסיפר את התרש מותו
:״עקבתי אחרי כל הטיפול מאלף

עד תיו במשך עשרת ימי־הטיפול, והצלחתי
להשתכנע. בטיפול אין שום סיכון.״
״מיסטר חיוך, שהוא גם מומחה לטיפול
במחלת האקנה, הידועה יותר בשם פיצעי-

לנשים ולגברים בישראל כדאי להמתין
לפני שהם רצים אל חיון. מישרד־הבריאות
הישראלי לא בדק עדיין את שיטת־הטיפול
דינה ונון 1
הסודית.

דדי בורוביץ מתגרש
אני שמחה, ממש שמחה להתחיל את
השנה האזרחית החדשה בבשורה משמ חת:
גבירותי ורבותי, אני רוצה להודיע
בזה כי לשוק הרווקים עומד להצ טרף,
לא פחות ולא יותר, דדי בורוביץ׳,
בעל־המניות. העיקרי של חברת־תעופה
ארקיע ואיש-עסקים בעל־מוניטין בשטח
התעופה הבינלאומית.
דדי, שהיה במשך 15 שנים בתקן של
גבר נשוי ואב לשלושה ילדים, חתם ב ימים
אלה על הסכם גירושין מאשתו ה
הוא
היה משאת־נפשה של כל אשה פנו-
ייה ולא-פנוייה בשטח. הבן־אדם לא רק
שהוא בחור מקסים, הוא גם בעל חברת־תעופה
— ואני לא צריכה לספר לכם
איזה קסם טמון באותם כרטיסי״טיסה ה מביאים
אנשים לארצות רחוקות.
הוא התחיל את הקאריירה שלו עם
פייפר אחד, וממשיך עם חברת־תעופה
ועוד היד, כך אומרים לי, נטוייה. בצבא
הוא היה מם־פא בנח״ל, אחר־כו הועבר
ליחידת־צנחנים ושם הוא משרת עד היום

רה שלמדה תעופה ״דרך הרגליים״ .דדי
הצליח עד־כדי־כך שקיבל ייצוג של חברות
אמריקאיות, לא רק בישראל אלא
גם בחוץ־לארץ, ובמשך 15 השנים האח רונות
הוא הירבה בנסיעות. למעשה, מ תוך
כל חודש הוא היה מבלה שבועיים
לפחות בחו״ל.
במשך כל שנות־נישואיו שמעתי עליו
הרבה מאוד סיפורים — שמעתי שהוא
קשור לגברת בעלת גלריה, גרושה ואם
לילד, שמעתי שהוא מנהל רומן עם תב־שיטנית
גרושה, שמעתי, שמעתי ושמעתי,
וכל פעם כשביררתי אצלו הוא תמיד הכ חיש.
הפעם גבירותי ורבותי, זה בדוק:
הבן־אדם מתגרש. אמנם, לא שמעתי על
שום רומן, אך לעומת זאת אני יכולה
לספר לכן כי דדי הוריד לא פחות מאשר
13 קילוגרמים ממישקלו בעזרת דיאטה
חריפה, ושהוא נראה חתיך וצעיר כמו
שלא ראיתי אותו מאז שאני מכירה אותו.

ליחה להשיג אותו. העובדה שדדי שהה
רוב הזמן מחוץ לבית גם היא לא עזרה,
ככל הנראה, לשמור על שלמות מישפחת
בורוביץ /והדיבורים על גירושין התחילו
שם לפני שנתיים.
דדי נשאר בדירת־הגג בנוה־אביבים,
רבקה עוברת לדירה משלה, הילדים ימ שיכו
לחיות תקופה מסויימת עם האב
ואחר־כך יעברו אל האם. כך שלמרות כל
השמועות המכוערות המלוות בדרך־כלל
מישפטי גירושין, במיקרה של מישפחת
בורוביץ מתגרשות בצורה נאה ולא ל צלילי
צלחות נשברות.
מכל מקום, יש להניח שדדי בורוביץ׳
יתפוס לו מקום של כבוד — אם לא את
המקום הראשון — בשוק הרווקים בארץ.
שמעתי שהמזכירות שלו, לא יכולות
לעצור את הדף הטלפונים מאז ש פרחה
לה השמועה כי הבן־אדם עומד

כרב־סרן (מיל׳) .בצעירותו הלא־רחוקה
נכנם לשותפות עם?{מיחי (״גידי״) פג״
לין, שהיה קצין המבצעים לול אצ״ל.
מישפחת פגלין ומישפחת בורוביץ׳ קיימו
ביניהן יחסים של שותפות עוד בדור ה קודם.
דדי
וגידי פתחו ביחד מאפיות, עד ש דדי
הכיר את הטייס אפרים כר־ארז.
השניים היו לידידים בנפש, ומותו של
אפרים, שהתרסק עם מטוסו מעל לג׳ונגל
אפריקאי ביחד עם צחי פלד, בנו של
אלוף (מיל׳) משה פלד, פגע בו קשות.
למרות זאת התחיל דדי להתעניין בטיס,
הוציא רישיון פרטי ואחר־כך מיסחרי,
ורכש את הפייפר הראשון שלו. ביחד עם
יואם עוז ועם עמית חסון הוא הקים
את חברת כנף, שהפכה אחר־כך לכנף־
ארקיע, שברשותה היו 25 מטוסים.
החברה של כנף או־קיע ידועים כחבו־

כן, אני מדברת על יהודה ברקן הפופולרי,
אשר נפרד לאחרונה מאשתו, ש התאהבה
כפסיכיאטר שלה. אז הסכתנד,
ושמענה את שאני עומדת לספר לכן:
יהודה ברקן ואשתו החתיכה, נילי,
נראים בזמן האחרון בכל האירועים החב
דתיים
בעיר. ראיתי אותם מסתכלים זה
לזה בעיניים מעבר לשולחן של מיסעדה
אופנתית, ראיתי אותם באים ביחד לתע רוכה
של אביבה ליפשיץ, ראיתי את
נילי באה לבקר את יהודה בבית־אוכל
ששייך לו, ראיתי וראיתי וראיתי.
אך את מה שאני לא ראיתי ראו אח רים.
טוב, עניין כזה דורש בירור, נכון?
אז ביררתי.
ובכן, בנות, המצב הוא ככה: לא, הם
לא חזרו, לא ממש. הם אמנם מרבים
להתראות והיחסים ביניהם הם שיגעון —
יותר טובים מאי־פעם. אבל כעת, אליבא
דיהודה, צריך לקחת את הכל יותר לאט
ולא לחזור עוד על שגיאות! כואב הלב,
ממש כואב הלב, אבל אני מוכרחה לאחל
להם מכל הלב שיצליחו להשכין שלום
במעונם ושישובו זה לזו.
ואתן המאוכזבות — לא לבכות יותר
מדי. אתן הרי יודעות מנסיון העבר, שעל
כל אהד שהולך לנו לטובת איזו חתיכה,
תמיד בא אחד״אחר פנוי.

דדי בורוביץ
פנוי בשטח
על אשתו, רבקה, לא צריך לרחם —
הגירושין הם על דעת שני הצדדים. רב קה׳
שהיתה בעלת בוטיק לבגדים בשות פות
עם בתו של פנחס ספיר המנוח,
סגרה את החנות ולומדת ציור במכון
אבני.
חברים מספרים כי מה שקרה לרבקה
ודדי בורוביץ, דומה למה שקורה ל רבים
אחרים — מתחתנים בגיל צעיר,
הבעל המצליח רץ קדימה והאשה לא מצ
להתפרפר
מהקו המישפחתי. דדי, שהיה
המום בתחילה מההסתערות ההמונית, נר גע
לאחרונה — כך אומרים לי.
הוא סיפר לחברים כי הוא מתכוון לי הנות
טוב־טוב מהחופש שלו. אחרי־הפל,
15 שנים להיות נשוי זה לא צחוק. הוא
מתכוון לחיות לבד ולא להתקשר בעתיד
הקרוב לשום אשה. אבל לא להיבהל מהאיומים,
בנות, ראיתי כבר לווייתנים יותר
גדולים שנפלו ברשת כמו דגים.

הרומן הצע!,־
שד דוקטור עוז
ד״ר א פי עוז הוא גם מרצה בכיר ב חוג
לתיאטרון, גם חבר בוועדת הרפרטו אר
של הקאמרי, גם מפגין בכל הזדמנות
נגד סגירת אוניברסיטת ביר־זית, וגם
מוחה על דיכויו של הפרט בידי המימ־סד.
למרות כל אלה יש לו גם זמן לאהבות.
אבי הממושקף והחייכני בן ה־ 37 הוא
רווק מבוקש בחוג לתיאטרון באוניבר-

כראטו עד רותי

ה 1 1

886130

צבי וילדר היה במסיבה אצל שמואל
פלאטו־שרון שנערכה השבוע. עד לפ
אכי
עוז
בין מרצה.ותלמידה
סיטת תל־אביב. מדי פעם אפשר היה
לראות אותו בחברת סטודנטיות מערי צות.
תמיד הן היו מקסימות ותמיד הן
התחלפו בקצב די מהיר. אך הפעם נראה
לי שיש כאן קשר קצת יותר רציני.
בזמן האחרון, כשהוא הופיע לפדמיי-
רות, ליוותה אותו תמיד עלמת-חן קצו־צת־שיער
ותכולת־עיניים. מה שאני יו דעת
זה שקוראים לה טלי ושהיא גם
היתה תלמידה שלו בחוג לתיאטרון, וכ מובן
ששם הם נפגשו.
טלי כבר סיימה את לימודיה, אבל היא
ואבי ממשיכים להתראות ולהיראות. מה
שמכניס אותי לחשש שהמומחה שלנו ל־שקספיר
נפל ברשת ועומד להימחק מ רשימת
הפנויים בעיר.

ני חודש הוא היה דוברו ואיש־יחסי־הצי־בור
של פלאטו.
חיטוט קטן הבהיר לי שגם לצבי יש
סיבה פרטית לחגוג. לעלמה שעימה הוא
בא, ושאליה היה צמוד כל הערב, קור אים
רו תי. יותר מזה הוא לא היה מוכן
להוסיף.
אחר־כד הוא ניאות לספר שהיא בת ,21
אינה עוסקת בפוליטיקה, במישחק או ב ציפורים
מסוג אחר.
רותי היפה היא בחורה ביישנית ועו בדת
כמזכירה בבנק. השניים נפגשו לפני
שנה וחצי במסיבה, צביקה הזמין אותה
לרקוד ומאז הם ממשיכים לרקוד ב יחד,
ואפילו מתכוונים להינשא.
כששאלתי אותו למה הוא כבר לא עם
פלאטו־שרון ענה לי :״הרגשתי שתפ קידי
נסתיים. בגלל הנסיבות זה הפסיק
להיות פול־טיים־ג׳וב, ולכן העדפתי לח פש
עבודה אחרת.״ אולם הוא הבהיר
שהעובדה הזאת לא פגמה ביחסים ביני הם,
להיפך — גם היום הוא שמח לייעץ
לו לפעמים. עובדה שבא לחגוג איתו את
ציון עשר שנות נישואיו.
פעם יחסי־ציבור תמיד יחסי״ציבור —
כעת מנהל וילדר משא־ומתן עם כמה
חברוודפירסום כדי להשתלב אצלן בעבודה.
סוף־סוף הוא יהיה חייב לפרנס
את הכלה החדשה.

צבי וילדר ורותי
פעם יחיסי־ציבור, תמיד יחסי־ציבור

מז ל

הצעיד הניצת י מתחתן בשנות ה־ ,60 כשהיה אידן זוהר כו כב
נבחרת ישראל בכדורסל, קראו לו
״הצעיר הנצחי של הכדורסל״ .אחר־כך
הוא נסע לארצות־הברית ונשאר שם שמו נה
שנים.
היום הוא בן ,42 גרוש וכבר לא כוכב.
אין מה לעשות, השנים עושות את שלהן.
אבל הוא עוסק עדיין בתחום הקשור בספורט:
פיסיותראפיה ושיפור כושרם
הגופני של ספורטאים.
בעת חלוקת־הרכוש לקחה איתה גרו שתו
גם את אלבום תמונות״הספורט שלו,
ואילן נותר ללא מזכרת מחבריו. הדבר
חסר לו מאוד, והוא מצא דרך מקורית
לכנס את כולם יחד תחת קורת־גג אחת
ולהנציחם שוב. בשבועות הקרובים עו מד
אילן הגבוה והיפה להינשא שנית.
והפעם לקצינתקמישטרה.
שמה בישראל הוא מרים בהט, והיא
ראש־הלישכה של מפקד מחוז תל־אביב.
לחתונה, שתתקיים בבית־כנסת, הוזמנו
כל המי־ומי בכדורסל של שנות ה־60׳
מצד החתן, וקציני מישטרה בכירים רבים
מצד הכלה, שאלה הם נישואיה הראשונים.

אילן זוהר
עוד אחד נפל ברשת
כשנשאל אילן מתי יתרחש׳ האירוע ה משמח,
ענה בחיוך :״זה מיקרה מובהק
של שני אנשים שונים כל-כך שהולכים
לגור יחד. היא אישה ואני גבר, וזד, כבר
יוצר בעייה. אני אוהב נשים והיא או הבת
גברים. אני אוהב ספורט והיא לא.״
אבל למרות הניגודים, נראה שהוא
שמח מאוד על שפגש אותה.

טו ב -

תינוק נוסף הצטרף אל חוג הילדים
שנולדו בחנוכה.
גם דייוויד פרוזה הזמר, ו רו תי, אש תו
חיכו בקוצר־רוח לדעת מה יוולד להם
הפעם — כי בת קטנה כבר יש לבני־הזוג.
ואכן למרבה השמחה נולד להם ה שבוע
כן, אח לאורן הקטנה.
דייוויד, שהגיע אלינו מספרד כצעיר
ביישן וחינני שפרט על גיטרה, קנח לו
הרבה מעריצות כששר סרנדות רומנטיות
בגוון מדברי כמו: שיר אהבת בידואי ו־סניוריטה.
מהר מאוד הוא הפך כוכב
צעיר ועולה, שהאמרגן הגדול אמנון
צפן טיפח אישית. אבל גם לדייוויד וגם
לאמנון לא אצה הדרך, והשניים עובדים
לאט אבל לטווח רחוק, או כמו שדייוויד
התבטא פעם :״אני רוצה להתפתח לעומק,
ולכך יש לי און כל הזמן שבעולם.
אז למה ולאן יש לרוץ ן״ תסכימו איתי
שזאת מחשבה בריאה אצל צעיר בגילו.
אחרי שחרש את הארץ עם הגיטרה
והוציא את המעריצות מך עתן, מופיע
כיום דייוויד בהפקה מסודרת ומאורגנת
— עם מיקרופונים, עם תאורה ועם כל
מה שצריך — בתוכנית משותפת עם
יהונתן גפן ששמה דיוויד ויהונתן.
בחודש שלפני חנוכה היו השניים עמו סים
בהופעות, ובין הופעה אחת להופעה
שניה התבשר דייוויד על הולדת בנו. אבל
בגלל לוח־ההופעות הצפוף שלו, הוא לא
התפנה עדיין למצוא שם לרך־הנולד. רר
תי מחכה כעת שהוא יירגע קצת, ואז

יוכלו השניים לשבת בניחוחה ולמצוא
שם הולם.
אולי תוכלו אתם לעזור להם?

דייוויד פרוזה
בן נולד בחנוכה ואין לו שם

יי הנרפסקזב י

ונקב שר ת /איש ממאדים

״בו!״ על כל העולם
לפני זמן קצר, שבלחץ המאורעות הרודפים אותנו כבר
חיוניים של העולם החופשי. זוהי אסטרטגיה של התפשטות,
נראה רחוק עד בדי מדידה בשנות־אור, עמד שר־הביטחון, אשר אם לא תיבלם היא עלולה לאפשר לבריה״מ להבטיח
אריאל שרון, לשאת הרצאה חשובה בכינוס בינלאומי לביטחון יכולת שליטה בים התיכון, האוקינוס ההודי, ים סוף והמפרץ
ולכלכלה לאומית, שנערך מטעם המכון ללימודים אסטרטגיים
הפרסי (אלא אם כן ישראל תעמיד את חייליה לרשות
של אוניברסיטת תל־אביב. ההרצאה לא נישאה, משום שהשר
האמריקנים העומדים בפרץ — י.ש להתפשט ולחדור
הבכיר אץ־רץ לכנסת להשתתף בוויכוח ובהצבעה על סיפוח
למדינות־מפתח במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי מכיוון אפגניס־הגולן•
אך מכיוון שנמנעה מאוזני רבי־אסטרטגיה מקומיים טאו, עיראק, דרום־תימן וסוריה (אלא אם כן כנ״ל — י.ש; ).
וזרים, טרח הנ״ל לספק את נוסח ההרצאה בכתב לשני
לאגוף את הנדבך הדרומי של נאט״ו באמצעות לוב, סוריה
הצהרונים, שפירסמוה באותו יום (.)18.12.81
ולבנון (אלא אם כן ישראל תצא לאלתר למלחמת־מנע בלבנון
נושא ההרצאה של שר־הביטחון היה ״בעיותינו הביטחוניות או נגד סוריה, ותפציץ את מכוני הגרעין של לוב — י.ש; ).
העיקריות בשנות ה־80״ (ההרצאה כפי שהובאה ב״ידיעות להשיג שליטה על ארצות־מפתח באפריקה מכיוון לוב, אל-
אחרונות״ הוכתרה ״אלה אתגרי הביטחון לשנות ה־80״ ,ז׳יריה, דרום״תימן, אתיופיה, מוזאמביק, אנגולה וקונגו־ברזוויל
ואילו ב״מעריב נאום שלא ננאם״) .שני הצהרונים שהביאו (אלא אם כן כנ״ל וכנ״ל — י.ש
את ההרצאה העירו, כי הם מגישים לקוראיהם את עיקריה,
ריבונו של עולם, האם באמת קם סטאלין של 1921
ולפי שאני מנחש, ככל שהשמיטו מתוכה קטעים היה זה לתחייה, ואנחנו לא ידענו ז היכן, היכן יורשיו מתפשטים
לאו־דווקא מסיבות שבצנזורה ביטחונית, אלא מחוסר מקום. וחודרים !
אני עבדכם טרחתי והשוויתי את הנוסח בשני הצהרונים, תוך
אני הקטן, למשל, רשמתי לפני לפני זמן לא רב, זמן
שגיליתי מייד כי הניסוח העברי אינו זהה בהם (נראה, שאחד
הקרוב לימינו־אלה הרבה יותר מאשר שנת ,1921 שנחקקה
הצהרונים או שניהם קיבלו ממי שקיבלו את הנוסח האנגלי
למרבה החרדה בתודעת רבי־האסטרטגיס האנטי־סובייטים
של ההרצאה — השר עמד לקרוא אותה מן הכתב באנגלית,
שלנו שבצמרת מישרד־הביטחון (ומישרד ראש־הממשלה) ,ואם
לנוחות השומעים הנכבדים מחו״ל — ותירגמוה בעצמם;
תרצו אגלה לכם את התאריך המדוייק. מדובר ב״ ,11.12.81 יום
חבל, מפני שבמקורה ההרצאה חוברה בוודאי בעברית — שבו יכול כל קורא עברית להיווכח במו עיניו, כי במאמרו של
כך יש מכל מקום לקוות — אם לא על־ידי השר הבכיר
תום שגב (״המציאות שמאחורי המשחק״) ב״הארץ״ ,הובאו
בעצמו, כי אז על־ידי אחד או כמה מיועציו החשובים ; המיבנה
הדברים שלהלן מפי איש האוניברסיטה העברית הפרופ׳ אמנון
ההרצאתי מעיד, בכל אופן, על סימון צבאי מאוד מאוד).
סלע לאמור :
והנה, אם איני טועה, חיסר ״מעריב״ מן הנוסח המקורי
״מזכר ההבנה בין ישראל וארה״ב מבוסס על הנחה לא-
פחות משחיסר מתחרו, אפס כי ״בידיעות אחרונות״ מצאתי
מציאותית, והיא שבריה״מ מהווה איום ישיר על ישראל.
פנינה אחת אשר לא תסולא בפז, הנעדרת משום־מה בנוסח
זה לא נבון. בסך הבל, בריה״מ לא רשמה לה ב־ 25 השנים
ה״מעריבי״.
האחרונות הצלחות רבות במזרח התיכון. גם לא חלו שינויים
אי־שם באמצע ההרצאה החשובה, שעיקרה נסב על סכנות משמעותיים ביחסי הכוחות מזרח־מערב״.
שאני ואמנון סלע איננו יחידאים עלי אדמות בדעתנו
ההתפשטות והחדירה הסובייטית לאיזור והמשתמע מכך לעולם
המערבי בכלל ולישראל בפרט, חש המחבר האלמוני צורך לגבי מעמדה האמיתי של בריה״מ באיזור הוכיחה גם גברת
אמריקאית אחת, שלפי כל הסימנים אינה בורה גמורה,
להשתית את התיאוריה האווילית שלו (על כך להלן) בהוכחות
ושמה קארן דאווישה. אין לי הכבוד להכיר את הגברת
נחרצות שאין להזימן, ולשם כך טרח והעלה מנבכי הזמן
המשכילית הלזאת, אפס בי מעשה שטן, דווקא בימים
ציטוט מדברי סטאלין, לא פחות ולא יותר, שאמר — ואני
טרופים אלה של אימתנות סובייטית מיזרח־תיכונית פרי
מצטט מן הנוסח של ״ידיעות אחרונות״ :
תעמולת־הכזב של שר־הביטחון וחבר מרעיו, הסבורים
״סטאלין אמר כבר נ 1921 אם אירופה ואמריקה הן
שביכולתם לנקר עיני עולם ומלואו בנפנופי סמרטוטים אדומים
החזית, אזי האומות הלא־ריבוניות והמושבות, על חומרי-
אנה־ואנה ולהביא בכך גאולה לדמוקרטיה המערבית ההגלם
שלהן, הינן העורף, הרזרווה של האימפריאליזם. כדי
מסונוורת, המשוועת לגאולתה מן השיעבוד הסובייטי על־ידי
לנצח במילחמה אין די בנצחון בחזית. יש צורך במהפכה גם
משיח בן־אריאל (סלח לי, משיח־לשעבר מנחם, כל עוד
בעורף, ברזרווה.״,
אינך חופשי בתנועתך בארץ ובעולם) ,נתקלתי במאמר מלומד
משונה מאוד, שהסובייטולוג המיסתורי המשרת את שר-
פרי עטה של הנ״ל בבתב־העת האמריקאי ״ג׳ורנל אוף
הביטחון אריאל שרון הרחיק עדותו לסטאלין, ועוד יותר
אינטרנשונל אפרס״ (מיספר , 2כרך ,34ס תו /חו ר ף
מזה לשנת ( 1921״כבר ב־...1921״ מר שרון, או מר סובייטולוג־
,)1980/81 שדומה כי אמינותו אינה נופלת מזו של מחברי
הצללים, אל מה ירמזון מליך ב״כבר״ הזה ז) .כלום לא
ההרצאה שהובאה ב״ידיעות אחרונות״ וב״מעריב״ ,הקרוי
נמצאו לו ציטוטים מאוחרים קצת יותר, למשל משל ברז׳נייב
״צעדי מוסקבה בכיוון המפרץ — בה קרוב ואף על פי כן רחוק״•
קשישא — או שמא דווקא את הציטוטים הללו, המאוחרים,
מתחוור, בי גם באמריקה, אותה ״סומא בארובה״ נוסח
ראו שני הצהרונים להשמיט, משום־מה 1בכל אופן, אנו
אריאל שרון הנ״ל (במקום אחר) ,יש מי שעוקב אחרי הצעדים
נשארים עם ציטוט ישן־נושן מתקופת בראשית המשיחית של
הסוביטיים באיזור, ואם כך, מה הוא אומר (לא שבל מה
השילטון הסובייטי, שבקושי מלאו לו אז 4שנים — לפני
שאיזו גברת אמריקאית אומרת מוברח להיות קושט דברי
מילחמת־העולם השנייה, לפני פצצת הגרעין, לפני מאזן-
אמת, אבל די לנו בכך שיש במה להתמודד) 1
האימה, ומה לא ועל זה משתית שר־ביטחון בישראל-
״הסובייטים — אומרת אותה גברת באותו כתב־עת •מכובד
שעל־סוף־עשור־ה־ 80 את ניתוח בעיות הביטחון של ארצו...
— נכשלו הן ביישוב כמה סתירות עיקריות במדיניותם־הם,
כפתור ופרח מימי תרח !
הן בהבאה בחשבון את היריבויות הגוברות בין מדינות שונות
בהזדמנות סטאליניסטית זו, שמלפני שישים 60 שנה,
באיזור המיזרח התיכון. מילחמת עיראק־איראן עירערה בלא
פחות ולא יותר, ראוי לעמוד קצת על הג׳וק האנטי־סובייטי
בירור את האיזון הרופס שניסתה מוסקבה לקיים בין ההישל
שליטי ישראל בימינו. אין לי מושג מי השתיל את הג׳ו׳ק
בטים השונים של מדיניותה, מדיניות שהושתתתה על יסודות
האומלל הזה בראשם של בגיו־שרון־שמיר. אבל אם איני
כה חלושים אחרי הפלישה לאפגניסתאן, עד שלא היה מנוס
טועה, קראתי אי־אז במדורו של אחד הפרשנים הצבאיים של
כמעט מהתמוטטותה במוקדם או במאוחר על פני החולות
אחד מאותם שני צהרונים, כי האלוף אברהם טמיר (מאחר
הנודדים של הפוליטיקה בעולם הערבי...״
שאיננו משתעשעים כאן במילחמות אינדיאנים של גן־ילדים,
ועוד אומרת אותה גברת :״סיבות הכישלון הסובייטי
אלא באסטרטגיה גבוהה שעשויה לקבוע את גורלנו וגורל
שבאי־השגת שיפור ביחסים עם המדינות ״המתונות״ באיזור
צאצאינו, אני מרשה לעצמי לא לכנותו ״אברשה״ ,חרף חיבתי
הן: תיעוב ממשי כלפי הקומוניזם, אירועי אפגניסתאן, תלות
כלפיו, בשם שמאותה סיבה אני נמנע מן הבינוי החביב
האליטות המקומיות בערכים מערביים וקשר כלכלי מסורתי
״אריק״) ,הוא שהמציא את הג׳וק כרב־מכר אמריקאי (ואפשר
עם אירופה וארצות־הברית ; התערערות יחסי מוסקבה־בגדאד
היה זה גאון אחר ז) ,כדי להבקיע בכוחו המופלא את חומת
בגלל יחסו הקשה של צדאם חוסיין למיפלגה הקומוניסטית
ההסתייגות האמריקאית מישראל המשוגעת, הבלתי־חזויה,
בארצו ולהתערבות סובייטית בענייניהם הפנימיים של ארצות
התפשטנית, המבקשת להתקיים לאורך־ימים בכוח איומה ה־ערב,״
(המשתקפת, בין היתר בכך שבעוד שב־ 1972 נרכשו
בלתי־מסותר להטיל עולם ומלואו לגל הלהבות של מלחמה
עולמית — בהנחה שברית־המועצות היא מדינה משוגעת 950/0 ,של הנשק העיראקי בברית־המועצות, ירד שיעור זה
בימינו לפחות מ־ ,660/0וממשיך לרדת, לטובת המערב).
בלתי־חזויה, תפשטנית, מבקשת להתקיים בכוח איום בהטלת
העולם למילחמת־חרדות פי־שבעים־ושבעה.
מה נשאר לרוסים, בעצם 1סוריה. אך כשם שאין פלא
בכך שברית־המועצות משקיעה במדינה זו הון־עתק בסיוע
כלום יש פלא בדבר, שמי שמסתמך על מה שאמר סטאלין
צבאי וכלכלי, אחרי שאיבדה את מאחזה במצריים, החשובה
ב־( 1921 היכן י באילו נסיבות ז למי ז ומה האסמכתא ן
ממנה, אחרי עשרים 20 שנות השפעה רבתי, לא ייפלא
והאם הציטוט מדוייק ז הרי כאן מדובר בדיני־נפשות של.
אם אסד עצמו, או יורשו, ילך בעקבות סאדאת ביום שחור
העולם כולו!) עדייו חי בשנות המילחמה הקרה של מצור
אחד לברית־המועצות — ולישראל — ויחליף את הסוס הרוסי
ברלין, מילחמת־קוריאה וציד־הקומוניסטים של הסנאטור מק-
באמריקאי, היעיל יותר פוליטית (לפחות בהחזרת שטחים
ארתי בארה״ב ! לא• אין בל פלא בדבר. השאלה היא רק
איך שליטי ישראל מסוגלים להיות כה מגוחכים עד בדי
כבושים ללא שפך־דם) וצבאית. על רקע זה הצגת המיזרח
התיכון כנתון בציפורני המפלצת הסובייטית או נופל לידיה
להניח, שאת הסחורה האנטי־סובייטית המשומשת הזאת
כפרי בשל אינה אלא מעשיה של האחים גרים; מעין ״בו״!
הם יוכלו למכור לאמריקה, ולו גם זו של רגן, ולו גם בימים
שתני מבהילני מול עולם ומלואו, שאולי יכול לשכנע אמריקאי
שברית־המועצות קובעת מחדש את מעמדה באיזור המוכר
כתחום השפעתה.
תמהוני שנותר לפליטה באיזה ג׳ונגל בפיליפינים, וממשיך
להלחם שם בפנים, עד עצם היום הזה, אך לא את האנשים
אבל נניח נא לפולין בשלב זה, כדי שלא לגלוש לצדדים
המפוכחים היושבים בוושינגטון, טועים כבני־תמותה גם בתחויתר
על המידה, מתחום את עצמנו באיזור המיזרח התיכון
מים חשובים וחיוניים, לא חסרי־אינטרסים לייצר ולמכור כלי״
האומלל, שעליו אמר בעל ההרצאה — הלא הוא אריאל שרון
או סופר הצללים האסטרטגי שלו — דברים כגון :
נשק, אבל אינם מנותקים מן המציאות עד כדי הליכה בשבי
״החדירה הסובייטית ההדרגתית למזרח התיכון ולאפריקה
תעמולתם, עד כדי המצאת מציאות־לא-מציאותית נוסח הדון־
יצרה סביבה אסטרטגיה חדשה לחלוטין, המאיימת על ה קישוטים
האנטי־סוביטיים בממשלת ישראל, המצליפים ביציבות
והבטחון של מדינות האזור כולו, כמו על אינטרסים
שקיקה לא מובנת על סוס ״המילחמה הקרה״ החבוט שמלפני

(המשך מעמוד )13
טיה של אחרים ושל עצמה, ומאמינה בדברים
שביניהם ובין האמת קיים מרחק
מסויים• אך תמיד תמצא דרבים להגשמת
מטרותיה, ותדע לעקוף כל דבר המתנגד

היא אוהבת נוחיות פיזית ורוחנית ומוכשרת
לעיסוקים שיש בהם יצירת-
אשליות — בישרון להסוות, אופנה, דוגמנות
וכל מה שקשור ליופי ולנוחיותם
והנאותיהם של בני-אדם.
היא מצליחה ליצור סביבה אווירה ש-
מחניפה לאגו שלה. חשוב לה להופיע כשחקנית
ראשית בדרמה של מין ורומנטיקה.
היא חדורה בגאווה ובכבוד עצמי,
ומחפשת רומנים ואהדה שיוסיפו לזוהר
החיצוני שבו היא חיה.
לפעמים השיקול הכספי חשוב מהשיקול
הרומנטי, אך בבל זאת חשוב לה
שיאהבו אותה ויתייחסו אליה כל הזמן.
היא רוצה שיכבדו ויעריצו כל מה שהיא
עושה. היא זקוקה לפינוק רב בילדה
קטנה, והצורך בפינוק מביא אותה לעתים
להסתבכויות ריגשיות, הגורמות
לה תיסבול זמני ורחמים עצמיים. אך
מצבים אלה אינם שכיחים, ומהם היא
יוצאת במהירות וביתר תיקווה ואופטימיות.
כוכב
ונוס, המופיע בבית התשיעי במפת
הלידה, מאפשר לה נסיעות רבות

סדנה רז־זגכלום מפונקת לחוץ־לארץ. לרוב נסיעות אלה קשורות
ביחסים רומנטיים כלשהם, וגם הן מקדמות
את שאיפותיה.
לקראת סיום 1982 צפויה לה תקופה
שתביא למהפכה בחייה. כרגיל /המזל
ישחק את מישחקו במפת לידתה ובחייה
גם באותה התקופה, ויביא לה שינויים
הקשורים באנשים הגרים בארצות רחוקות.
למרות
שבדרך כלל מפת הלידה מראה
שחייה רצופים נסיעות רבות, הפעם נסיעות
אלה יביאו לה רק הנאה והתקדמות.
וזאת באשר כוכב יופטיר בעקרב
יעלה על כוכב שבתאי (שליט המפה) ועל
ונוס. הצמידות בין יופיטר וונוס תביא
לה אושר גדול, הצלחה כספית וחברתית,
ובעיקר חרבה נוחיות בפי שהיא אוהבת.
ב ,1983-בששבתאי יכנס למזל עקרב,
היא תעבור שינויים מעניינים ותחול
התפכחות חלקית מחלק מהאשליות והחלומות.
שבתאי (שבאמור הוא שליט
השמש שלה) ישהה במזל עקרב בשלוש
שנים, וגישתה לחיים ולאנשים תשתנה.
בששבתאי יגיע למעלה ה״ 13 בעקרב,
היא עשויה למצוא את עצמה קשירה
בקשר נישואין עם אדם מבוגר בעל מעמד
וכסף רב. חלק מכמיהותיה העיקריות
יתגשמו, ואולי אפילו חלומה הגדול
להשתתף בסרט. בגלל מצבו של כוכב
יופיטר, הנמצא בנסיגה ביום לידתה,
יקשה עליה במהלך החיים להגיע לסיפוק
אמיתי, ולמרות שהיא רוצה להרגיש
את עצמה מס׳ 1בבל דבר שבו היא
עוסקת, וזו עיקר שאיפתה, הרי שדווקא
זה לא יתאפשר לה, והיא לא תובל להימצא
במקום שאליו היא כה שואפת.
אך במפה כמו זו שלה אפשר להסתפק
גם בשאר הדברים הטובים המופיעים בה,
ולהרגיש בבל זאת שביעות־רצון.
העולם הזה 2314

אחד מתוך אוסף הכובעים של ארזי גפן הוא כובע בעל פתזפון .׳את
הכובע העשוי צמר שומר ארזי לימות החורף הקרים, שיחמם את ראשו.
ארזי. המשמש נהג אוטובוס בקו >סדום, אינו מתרגש מהערות הנוסעים לגבי הופעתו.
כובע זה דומה לכובע׳
ך ״11ך
* י הרוכבים המיקצועיים באנגליה.
על התליון הגדול, שאותו עונד ארזי,
מוטבע ראש אריה, מזל החודש של ארזי.

!א וו ע
הנעעיס

מיצחייה

ך* תיירים האמריקאיים, שמילאו את
י י מושבי־האוטובוס הצבוע בכל ציבעי-
הקשת, שנסע במסלול החד־גוני בדרכו
לסדום, לא יכלו להירגע. הם לא היו מסו גלים
לשוחח על ענייני־דיומה, להביט
בנוף, או לנמנם.
שלא כדרכם של אמריקאים, הם לא
הירבו ללהג בקולי־קולות, אלא ישבו מש תאים
ומשתוממים, מביטים בעיניים חק רניות
בנהג המוזר שתוך כדי נהיגתו רכן
מדי פעם כדי ללטף את מתי, כלבת הבול-

את הכובע המפוספס
בעל המיצחיה
אין ארזי מרבה לחבוש כיוס .״אני כבר
לא כל־כך אוהב אותת״ הוא אומר.

רוב הכובעים שאותם מרבה
ארזי לחבוש מזכירים
את כובעי הבוקרים בסירטי המערבונים.
הצמיד עשוי מגלגלי שיניים של אופניים.

שמא לא ראו הטב — אבל הם בהחלט
ראו נכון.

לפי מצב-
הרוח
לץ. גהג המוזר הוא בעל אוסף כובעים
י י גדול. אך מה שמבדיל בינו ובין אס פנים
אחרים הוא העובדה שכובעיו של
ארזי אינם תלויים על קולב ומפארים את

הנהג ארזי גנן אומו שהוא האדם
המאושר בעולם ־ אולי בגלל כובעייו
דוג המאיימת, שהתכרבלה כהרגלה מתחת
למושבו.
הנהג, ארזי גפן, לא נבוך ממבטי הבי קורת
שספג ומן ההערות העוקצניות שהש מיעו
לעברו נוסעים אחדים. ארזי רגיל
כבר לכל המבטים, השאלות וההערות.
ארזי גפן, נהג אגד בקו תל-איביב־סדום
הוא אדם יוצא־דופן. כשהוא עובר ברחוב
מסובבים הכל את ראשיהם כדי לשוב
ולהביט בו. יש כאלה המשפשפים עיניים,

ביתו, אלא משמשים אותו יוכדיום — הוא
נוהג לחבוש אותם בכל הזדמנות.
לעבודה הוא הולך בכובעים סולידיים,
ו^ערב הוא חובש כובע המתאים לבגדיו,
למצב־רוחו, או למצב־רוחה של כלבתו.
הוא נוהג לענוד טבעות, צמידים וש רשרות
גדולים ובולטים במיוחד. איש
הכובעים הוא בעל דמיון רב ומעוף וכאשר
הוא מגלה חרוז, קצה של מזלג ישן, או
כל חפץ אחר שבעליו מאס בו, הוא יודע
(המשך בעמוד )74

* 1 1 *3^ 1׳^ *13 על כובע לבד שחור
זה תפר ארזי פי־

| סות־בד ציבעוניות. הטבעות שלו כולן
^מעשת־ידיו, עשויות מחרוז או עצם שמצא.

מ׳ גבעת

חובש הנהג המוזר
בשעות הערב, כשהוא
יוצא לבלות. לאמי יש גס אוסף
מיקטרות, שבהן הוא מעשן בהנאה רבה.

0 57

גנו ושת נש*ם צעירות מגינים יעד מאמרו שד הגנו הא 1ס0ור
שטעו ב׳ נשים אינן יודעות לענג ג בו ואינן מכירות את גונו
^ וקי וגנר בן ה־ ,31 חי בקצג חיים
מסחרר. שלושה שירים שאת מילו-
תיהם כתב, מושמעים היום בפסטיבל שירי
הילדים. הוא בימאי, כוריאוגרף, זמר, מנחה
קבוצות־נוער ובוחן כישרונות ללהקות
צבאיות. הוא תמיד רץ.
אבל אם מדובר במין הוא מוכן לע צור,
להתרווח בכורסה, ולדבר.

שוקי וגנר אומר :
אין לי הרבה זמן להקדמות. כששנינו
יודעים שהגוף והנפש שלמים עם הרצון
להיכנס לשלב של יחסי־מין, אני אוהב
מייד להתפשט. אני מצפה מבת־הזוג שהיא
תסכים לזה בדיוק כמוני. בסתר ליבי אני
יודע שהכניסה המהירה לאקט יכולה להיות
מעליבה ואף פוגעת, אבל אני מפצה על
כך בתשומת־לב שאני מקדיש לאשה בזמן
ההתעלסות. אני מתייחס אל כל אשד. כאל
סיפור אהבה גדול. חשוב לי שהיא תס תכל
לי בעיניים, אני רוצה להרגיש אותה.
סכם טוב תלוי במצב־הרוח שלי. בדרך-
כלל אני אעדיף אשה מנוסה, כי אין לי
כוח לעשות גם את העבודה של הפרטנרית
שלי. יש אומנם דבר יפה בנערה
צעירה. היא משגרת אלי גירוי מסוג
אחר. לא כמו האשה המבוגרת יותר. יתכן
שהייתי מסוגל ליהנות עם הצעירה במיטה
והקשר עימד. עשוי להיות מלהיב, אבל
אני אעדיף את האשה המנוסה יותר.
אני יכול להיות בטוח שהאשה המנוסה
תדע איד להתנהג באקט הבנוי מאין-
סוף רגישויות. היכולת להגיע להדדיות הוא
הדבר הנחשב בעיני ביותר, ולזה קשה
להגיע עם נערה צעירה. היא אומנם נר גשת
יותר בזמן האקט, היא מסוגלת לגרות
אותי יותר, אבל זה עוד לא הכל.
לא כל אשד. מסוגלת להבין מה מת רחש
בגופו של הגבר. במיקרים רבים
קשה להעביר אל האשה את התחושה ולכן
רק גבר יוכל להבין זאת. אין לי גם
אנרגיה להשקיע בלימוד. אני רוצה רק
ששנינו נצליח לחוש האחד את השני. שכל
אחד יהיה רגיש לתחושות ולוויברציות
שמשגר גופו ויהיה לו רצון להקשיב ב מלוא
תשומת־הלב.
רוב הרומנים שהיו לי היו ממושכים.
שנינו הכרנו היטב האחד את השני, ולכן
נתנו לגירוי לפעול עלינו ולכל המהלך
לזרום מעצמו. אנשים המשקיעים המון
מאמץ בחיזור אחרי בחורה נחשבים ב

המאמר של הגבר האוסטרלי, שפורסם גגיליו־ן ״העולם
הזה 2307 תחת הכותרת ״מיסחזרי המין הגברי״ ,עורר,
כמצופה, תגובות חריפות ביותר של הזדהות ותדהמה. סכך
היווה המאמר המשך לוויכוח שהתעורר בעיקבות מאמרה של
האשה האוסטרלית לפני 20 שבועות (״העולם הזה״ .)2288
לא רק לגבי נשים רכות היווה המאמר גילוי ששינה את
תפיסתן לגבי מקומן ביחסייהמין, אלא גם בעיני גברים רבים,
בני כל הגילים, היו כמאמר דברים שחששו לבטאם עד כה.
גילה רזין, כתבת ״העולם הזה״ לענייני רפואה, שגבתה
בחודשים האחרונים עדויות ותגובות של נשים וגברים על מאמרה
של האשה האוסטרלית ממשיכה בכף בעמודים אלה.
עיני למרובעים. אצלי השלב הזה הוא
קצר מאוד.
אחרי שיחה בת שעה עם בחורה אני
יכול לגלות שהיא מעוררת בי גירוי מיני
ואבקש לקיים איתד, יחסי־מין. זה יכול

להתחיל במיפגש סתמי עם אשד, זרה.
פתאום הקול שלה, הלבוש, הרגל שהיא
שלחה קדימה עושים לי משהו. המהירות
שבה נגיע ליחסי-מץ אינה פוגמת באי כותם,
כי אני מוכן להקדיש לה הרבה

במיטה. אחרי תקופת היכרות ממושכת,
כששנינו מכירים היטב, אין כבר חשי בות
לכך שאיני מקדיש תשומת לב להק דמות
וממהר ששנינו ניכנס עירומים ל *
מיטה.
בחורה
צעירה מגרה אותי, אבל משגע
אותי לראות שאותן בחורות צעירות אינן
יודעות עד כמה הן סכסיות, ומוסיפות על
מה שהטבע נתן להן עוד מאמץ מלא כותי׳
כדי לגרות את הגבר. לעומתן נשים
מבוגרות כבר מודעות לעצמן. יש להניח
שהן פגשו כבר כמה גברים במיטותיהן,
ולכן הן יודעות איך להיראות מגרות
בלי שכולם יראו שהן משקיעות מאמץ.
אני לא זוכר עצמי נכנם למיטה עם
אשה מטומטמת. גם לא עם פרופסורית,
אבל אם הפנים של האשה מביעות טימ־טום׳
אני מרגיש ממש רע.
אחרי השיא שלי, חשוב לי שהבחורה
שמתחתי תהיה אשה שאני מעוניין לדבר
איתה. אם לא אז אני אבוד. כי אפילו
אם היה לי סכם שיגעוני ואני מוצא עצ רי
ליד אשד. שהיא סמרטוט, עובר לי
כל הכיף. יש מיקרים ששנינו נרצה לש קוע.בשינה
מתוקה. אם זה קורה לשנינו
יחד, אז זה מצב אידיאלי.
בדרך־כלל נשים יודעות היטב איך
להשיג מהגבר כל מה שגורם להן הנאה.
הן משיגות כל דבר שהן רוצות בו —
והן רוצות! זה לא אומר שהן יודעות
תמיד איר להתייחם אל הגבר.
כולנו סובלים ממעצורים, גם למנוסים
יש לעיתים הרגשה שאינם מבינים. אני
מקפיד לברר לעצמי מראש אם האשה
שאיתר, אני נכנם למיטה לא תינזק. לי
לא מפריע לקיים יחסי-מין עם אשה
נשואה, אבל היא לא תמיד מסוגלת להיות
שלמה עם המעשה. לשכב עם בחורה מאוד
צעירה מותר, אם אני בטוח שזה לא יג רום
נזק. קל מאוד לפתות נערה צעירה,
ועוד יותר קל להמשיך ולנצל אותה. ברוב
תמימותה היא לא תרגיש בכך. אבל אם
יצרתי דפוסים שליליים, זה יחזור אלי
אחר-כך כבומרנג. סכם הוא דבר לגמרי
יצרי ותופס חלק נכבד בחיינו, אבל יחסי-
האנוש שעלינו לפתח כדי להגיע לסיפוק
הם מסובכים.
אני מאוד פעיל בסכם, ולכן זו עבודה
מאומצת עבורי. אבל אין לי טענות —
בשבילי זו תמצית החיים!

יש עלינו, הגברים, לחץ לגמור לאט כדי
לספק את האשה. האמת היא שאם יש
שיתוף פעולה מלא, אז אפשר לזרוק לכל
הרוחות את הבעייה הזו. זד, לא קורה
בערב הראשון, אבל לאט־לאט נוצרת ה כימיה.
אם האשד. תאמר לי ״עזוב, אני
נהנית מזה שאתה נהנה,״ זה יהיה נוח,
אבל לא ימצא־חן בעיני. אשה כזו תי חשב
בעיני לסמרטוט. זו שאומרת לי
יופי, גמרת את העבודה ״אתה לא צריך
יותר להתאמץ,״ אינה עושה לי טובה. אני
ארגיש כמו אידיוט. זה יהיה פשוט בול שיט.

גבר היה כל-כן־ רוצה לגמור, הוא
היה יכול לעשות זאת רק עם עצמו. אולי
פה אני מרגיש שהדיעה שלי ממש מרובעת,
אבל אני לא הולד לארוס כדי לק נות
אביזרים שיביאו לי סיפוק. במקום
זה אני מתייחס אל האשה בכובד־ראש,
מוכן להשקיע הרבה אנרגיה, ואין סיבה
שהיא לא ׳תבין. .
אם האשה לוחצת עלי, בשעה שאני לא
מעוניין או שעדיין לא התעורר בי די גוש
כלפיה, היא הפסידה אותי. אני שונא
שאשה אומרת לי ״היית שיגעון,״ או

״אתה נהדר, גמרת לאט.״ זה נורא. ב־סכס
צריך להיות מסוגל׳ להרגיש ולא
לדבר שטויות.
לא אני המצאתי את התיאוריה הרווחת
בתיאטרון שהמישחק על הבימה נובע
כולו מאבר־המין. לומדים זאת בכל האוני ברסיטות
הגדולות והמכובדות. שם —
במרחק של 20 סנטימטרים מתחת למות ניים
מרוכזות כל התחושות שלנו. אהבה,
שינאה, קינאה — חזקות אצלי פי שמו נה
באיזור אבר־המין.
אני מרגיש שכל הכוח שלי נובע משם.
משם אני בונה את המישחק, את היכולת
להעביר אל שחקנים את מה שאני רוצה
שהם יביעו. השליטה שלי בכל מה שקורה
איתי וסביבי על הבימה נובעת משם.
בשבילי כל דבר בחיים הוא מיני.
בערב הפרמיירה אני בשיא המתח. כל
הרומנים שלי עם נשים נשברו לפני
הערב הזה. לא היתה אשה שהיתה מסוגלת
להיות במחיצתי אז. אני מוצא סי פוק
עצום באווירה המחשמלת של ה פרמיירה.
האשה הראשונה שתהיה מסו גלת
לעבור איתי את הפרמיירה — אציע
לה נשואין.

״!נרים לא אומדים,
הם משוננעים שנוע!״

^ פרתג בי ר ץ (נכדה למישפחת ריב־לין
המסועפת) ורונית ארינום הן
נערות צעירות בנות . 17 הן גילו לי,
שאמהותיהן קנו את גיליונות העולם הזה
כדי שהן תקראנה על הנושא. המיכתב
שהן שלחו למערכת עורר תשומת-ילב
מיוחדת :
״...היינו מעוניינות לחוות דיעה של
בחורות שהתנסותן המינית התחילה בגיל
צעיר, כי הבשלות הנפשית והפיסית שלנו
היתה מלאה. אומנם הנסיון שלנו אינו
רב, אך ברורה לך המשיכה של גברים
מבוגרים דווקא אל נערות צעירות ...לא
מעט גברים אמרו לנו: את הפעם השנייה,
השלישית והרביעית תזכרי׳ אך את
הפעם הראשונה לא תשכחי!
״בסידרה זו, ובכלל בשיחות או ב ספרים,
לא הוזכרה החוויה הראשונה של
הגבר במגע המיני, בעוד שזו של האשה
מוזכרת. נכון, שהוא עשה מאמץ רב כדי
לספק אותי כשזו היתה החוויה הראשונה
שלי, אך הוא לא ניסה כלל להסביר לי
מה ירגש גם אותו!!!
״הם נכנסים למיטה עם׳ הרגשה שאנח נו
כבר נדע איך לטפל בהם. לא מנסים
להסביר מה הם רוצים. לעומתם, אנחנו
כן מדריכות אותם איפה ואיך ...אנחנו
עדיין צעירות, אך צריך לזכור שאנחנו
דור העתיד
התקשרתי טלפונית עם רונית והופתעתי,
כשהיא לא גילתה כל ביישנות והסכימה
להתראיין. אמה אף ישבה איתנו והאזינה
לחלק מהשיחה. אפרת, שהצטרפה בשלב
מאוחר יותר, התגלתה כנועזת עוד יותר.
שתיהן דיברו בחופשיות על התנסויו-
תיהן המיניות, והסכימו שהכתבה תתפרסם
בשמותיהן המלאים ועם תמונותיהן. אך
למחרת התקשרה רונית וביקשה שסיפורה
יופיע ללא תמונה.
למרות ששתיהן בנות אותו הגיל, הדי-
עות שהן גיבשו על סמך נסיונן המיני
שונות לגמרי.
רונית: היום יחסי־המין הפכו לצו רת
בילוי. אין צורך להתכונן לקראתה
אלא רק לחטוף וליהנות. אני חושבת ש אנחנו
מספיק בשלות כדי לקיים יחסי-
מין, אבל אני עדיין איני מאמינה שהגבר
מבין את המשמעות של המישקע שמותירה
בנו הפעם הראשונה. לא תמיד
מסוגל הגבר להבין איזו תלות מפתחת
הנערה אחרי שקיימה יחסי־מין בפעם
הראשונה. אין לי אמון בגברים. אני
חושבת שהם מחפשים רק את הגוף ואינם
מעוניינים להשקיע גם מאמץ ריגשי.
למשל, בחור שחיזר אחרי, נהג להת קשר
אלי בכל יום והתעקש להזמין אותי.
כשביקשתי לפגוש בו ביחידות בשעות
אחר־הצהדיים הוא תמיד התחמק, והס ביר
לי שבשעות הערב הבית של הסבתא
שלו יהיה פנוי ושם יהיה לשנינו נעים
להיות ביחד. הרצון שלו להשיג רק את

גופי הפריע לי, למרות שהוא מצא־חן
בעיני ורציתי לקשור איתו יחסי ידידות
אינטימיים.
אפרת: אחרי הנשיקה הראשונה, עם
בן שגר בשכנות, חשבו כל בני הכיתה
שלי שעשיתי מעשה נורא. הם לא ידעו
שהיו לי עוד עשרה ידידים כאלה. אהבתי
להיות מוקפת בבנים, ולא הפריע לי אף
פעם שבני־גילי חשבו שאני ילדה מופקרת.
כל הסיטואציה הזו אפילו מצאה-
חן בעיני.
תמיד היה לי ביטחון עצמי ונהגתי ללעוג
לבנים. כל נער שחיזר אחרי חשבתי:
האם הוא בעל פוטנציאל להיות הגבר
הראשון שאיתו אקיים יחסי-מין? ממה לא שראיתי סביבי למדתי שיחסי־מין
חייבים תמיד לנבוע מאהבה, אלא יכולים
להתרחש בגלל דחף יצרי בלבד. אחרי
הפעם הראשונה גיליתי שזה קרה בגלל
שרציתי בזה.
אני גרה היום עם בחור המבוגר ממני
ב־ 12 שנה. בתחילת ההיכרות בינינו לא
חשבתי על יחסי-מין, אבל כשזה הת רחש
היה לי טוב. אחרי כמה חודשים
גיליתי לו שאני מאוהבת בו. לקח לו הרבה
זמן עד שהוא הודה שגם הוא אוהב אותי.
לי זה לא הפריע, כי חשבתי שאולי הוא

לא היה שלם עם כך שהוא חי עם
בחורה כל-כך צעירה ממנו. חברים שלו
נהגו לשאול אותו מה הוא עושה עם
בחורה צעירה ממנו, אבל אותי הוא פינק.
רונית! את יכולה להיות משוכנעת
שאם בחורה אחרת תפתה אותו, הוא
ישאר נאמן לך?
אפרת: אני חושבת שכן. לדעתי כל
גבר יכול להתפתות, ולא משנה מי האשד,
שעימה הוא חי. אחרי שלוש שנים ביחד
הוא גילה פיתאום שיש לי שאלות ואני
מחפשת פיתרונות. זה מצא־חן בעיניו, למ רות
שהוא לא נהג להנחות אותי ביחסי-
מין, כי היה נדמה לי שהכל ברור.
אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לפתח
מערכת יחסים טובה עם בן גילי. לדעתי
הם רק חושבים איך לקבל ולא משקי עים
רגש בבת־הזוג. לגבר מבוגר יש זמן
לחוש את הצרכים הריגשיים של בת הזוג,
אבל לא כל גבר מנוסה מבין שהאשה
רוצה ללמוד ממנו איך לגרום לו הנאה.
בתחילה לא ידעתי איו להתנהג.
רונית: גברים שאני אומרת להם
שאני מחפשת בבן־הזוג גם קשר ריגשי
ואמון, נוהגים לצחוק לי. רק בסידרת ה כתבות
הזו גיליתי לראשונה שגם ה גברים
רגישים. גם הם מחפשים את אותו
הדבר, אבל לא כל גבר יודה בכך. חשוב
להם הרבה יותר להתגאות בכך שהם כבר
מקיימים יחסי־מין גם אם אני יודעת ש האמת
שונה.
אפרת: מאז שהתחלתי ליהנות מיחסי-
המין נוצרה גם קירבה רגשית חזקה יותר
ביני ובין בן זוגי. התהליך הזה גרם לי
להשתנות. הייתי ילדה מפונקת ואגוצנ טרית
וכולם העניקו לי תשומת־לב. פתאום
אני מסתכלת גם סביבי ומנסה להבין גם
את הסובבים אותי.
אני מעריכה את כל שחברי עושה למע ני׳
אבל אני לא יכולה לומר שהוא מלמד
אותי איך לגרום לו הנאה. רק היום
התחלתי לשאול אותו. הוא הופתע, אבל
לא הסתייג מכך שהתחלתי לשאול. הוא
אפילו היה מרוצה.
רונית: אנחנו לא צעירות מדי ליה-
סי־מין, אבל האווירה סביבנו היא של
הכיבוש ולא של רצון להשקיע רגש• גברים
בני 30 נמשכים לנערה בת .17 כי
היא בתולית. מסקרן אותם מה מסוגלת
לעשות נערה כל־כך צעירה. זה מעורר
אותם יותר מבחורה מנוסה.
שוקי וגנר צודק כשהוא אומר שהצעי רות
אינן מבינות שהן ניחנו בסכסיות
טבעית, ושאל להן להתאמץ לגרות את
הגבר. תמיד לפני פגישה אני אומרת
לעצמי שאבוא לבושה כפי שאני. אבל
ברגע שהוא מופיע אני רצה לראי׳ מס תרקת
ומתאפרת ונותנת לו לחכות. רק
כשאני משוכנעת שיפיתי עצמי, אני יו צאת
אליו.
אפרת: לי קורה אותו הדבר. למרות
שאני אומרת לעצמי לא להתייפות במיו חד
עבור הגבר, אני מוצאת עצמי רצה
ברגע האחרון אל המישחות והראי. בכל

תלמידה גבירץ (ריבדין)
״לא הפריע לי שבני גילי חשבו שאני מופקרת״

כוריאוגרן? וגנר
״מייד בעירום!״
יום אני מקבלת את פניו בדלת בלבוש
אחר. אפילו את העציצים בבית אני מזי זה
לביית אחר.
מה הוא מוכן לעשות בשבילי? הכל,
אפילו לנסוע לקצה העיר כדי להביא לי
מיטעם שמתחשק לי לאכול. בתחילת ה חיזור
הוא נהג להביא לי כל יום אר בעה
זרי פרחים. היום זה פחת לזר
אחד בלבד. הוא הבטיח לי להביא שוב
פרחים, כמה שרק ארצה.
רונית: מפריע לי מאוד שהגברים
אינם גלויים ברגשותיהם. זה מערער את
הביטחון שלי. אני לא יודעת מה כוונו תיהם.
אם הגבר היה חופשי להתבטא
לפני, הייתי אני יודעת איך להשיב לו.
הייתי יכולה לגרום לו ליהנות יותר.
אני לא משוכנעת שטוב שגבר מבוגר
קושר יחסים אינטימיים עם בחורה צעירה,
אבל מערכת יחסים כזו עם בנים בני הגיל
שלנו גם היא בעייתית. הבנים לומדים
שעליהם להפגין רק אגו מנופח. בן שלא
יצליח לקיים יחסי־מין עם בחורה, לא
יזמין אותר, יותר. הם מחזרים נלהבים
כל עוד הם מאמינים שיהיה קל להגיע
ליחסי־מץ.
אפרת: אנחנו נהנות מהחיזור שלהם.
גם נהנות להשלות אותם ומתעללות בהם.
רונית: לא. אני לעולם לא אפגע
בגבר. בשביל לאהוב סובלים. אני חושבת
שתמיד האשד, היא זו שבונה מערכת
יחסים תקינה.
אפרת: אשד, יכולה לבנות וגם
להרוס•
רונית: הגבר מסתכל על האשד, כדי
לראות אם היא יפה. ואשד, מסתכלת על
הגבר כדי לוודא אם הוא מסתכל עליה.
לדעתי הגברים אינם משקיעים די מאמץ
כדי לגרום לאשה שהיא תתגרה ותרצה
בהם. חשוב להם שהאשה תהיה יפה, אבל
הם לא דואגים כלל למראה החיצוני
שלהם.
אפרת : :אנחנו צעירות ויפות מפני
שאנחנו חושבות איך לצוד את הגברים.
רציתי בבן־הזוג שלי מפני שהוא יפה.
רק בשלב הרבה יותר מאוחר הוא נפתח
וגילה את רגשותיו. לקת הרבה זמן עד
שהגענו להרמוניה. אשד, מסוגלת להיות
הרבה יותר רגישה. אם הגברים היו פו צים
פר, ומביעים עצמם, הם היו עשויים
ליהנות הרבה יותר.

במעמקי הערבה

קו מות״ם

מחוסר מקום
עים החולים על
מיטות, ועל מזרונים המונחים על הרצו

ילצול טלפון טורדני !נשמע בשעת
הערב המאוחרת. הקול שבקע מתוכו
דיבר אנגלית במיבטא צוואני :״אתה מת בקש
לסור מייד לחדר־הניתוחים.״ ד״ר
גונן לבש מייד את החלוק הלבן שהיה
תלוי על דלת הכניסה, ומיהר לחדר הני תוחים,
שנמצא כמהלך של חצי דקה מביתו.
הוא מצא שם אשה שהחזיקה בידה אוזן.
הסתבר כי היא רבה עם בעלה ששתה
לשכרה ונשך אותה באוזנה. אך הוא לא
הסתפק בכך שעקר לה את האוזן, אלא
אף לעם אותה בפיו. לא נותר לד״ר גונן
אלא לתפור את האוזן הלעוסה חזרה
למקומה.
מיקרים כאלה ודומים להם, מתרחשים
כאן בתחילת כל חודש, אחרי שהעובדים
מקבלים את משכורותיהם. כדי לברוח
מהמציאות, שממנה הם סובלים 400 שנה,
הם בוחרים בדרך הקלה ושמים עינם
בכוס. כך, בתחילת כל חודש מגיעים לבית־החולים
פליטי קטטות־סכינים. הפצועים
מגיעים חבולים בכל אברי־גופם, שותתי-
דם, ומדיפי אלכוהול.
סיפור זה אינו דימיוני. הוא מציאות.
מציאות הקיימת ב״רפובליקה הבופוטוצ־וואנית״
,חבל-ארץ בדרום־אפריקה, שה־שילטון
הלבן העניק לו עצמאות־כביכול.
יושבי החבל חיים בכפרים נחשלים, ללא
חשמל וללא מים.
חוויות אלה ודומות לד5ן עובר כמעט

מדי יום ד״ר אילן גונן, ישראלי בן ,33
שלמד רפואה באיטליה ובאוניברסיטת תל-
אביב.
בישראל עבד אילן בבית־החולים איכילוב,
תחת שרביטם של ד״ר לוריא ז״ל וד״ר
לניאדו, רופאו של מנחם בגין.
מדיגה ללא הכרה
י^ילן רצה להכיר רפואה אחרת,
ובעיות רפואיות חדשות. לפני כשנה
אכן קיבל אילן הצעה מפתה, שענתה על
חלומותיו: הוא יצא לשמש כרופא באיזור
נידח בלב דרום־אפריקה.
״רפובליקת בופוטוצוואנה״ ,שבה כשלו שה
מיליון בני-אדם ,־ רובם בני השבט
צוואנה, הוקמה לפני כארבע שנים על־ידי
דרום־אפריקה, במיסגרת מדיניות האפרט
הייד.
כוונת מקימיה היתה לפזר אח ה שחורים,
המתרכזים בשכונות ליד הערים
הלבנות, ולהרחיקם מהן. לפי הגירסה הרשמית
המדובר הוא במדינה לכל דבר —
יש לה, לבופוטוצוואנה, ממשלה שבראשה
נשיא, שרים ופקידים. אלא שאף לא מדינה
אחת בעולם הכירה בה.
ד״ר גונן עובד בבית־חולים של כפר
בשם בטלארו׳ הנמצא ממש בלב הערבה
האפריקאית. צורת החיים שם עדיין קשורה
מאוד למיבנה השיבטי, והדבר מתבטא ב כבוד
שניתן לראש־השבט ולבאים אחריו
בהירארכיה. גם המישפחה היא ערך עליון.
חוק השבט חזק לעיתים יותך מחוק ה מדינה.
בגבעות מסביב מהלכים בחופשיות
קופים.
השטח שמשרת בית־החולים בטלארו
הוא כחצי משיטחה של ישראל, והוא
מטפל באוכלוסיד. של 120 אלף איש.
השבטים התחילו לגלות את הרפואה רק

עכשיו, רובם מאמינים עדיין ברופאות־האליל.
אך בכל שעובר הזמן, הם באים
לטיפול ביוזמתם.
״כשהגעתי לבית־החולים, במרס ,1981
הייתי בשוק. מצאתי חולים בקומותיים —
כלומר חולים שרועים על המיטות, ומתחת
למיטות, על הרצפה, היו מונחים מיזרונים
ועליהם עוד חולים.״

כאן אין
מו מ חי ם
׳זר גונן מטפל בכל המחלות. אך
* עיקר עבודתו הוא טיפול במחלות
זיהומיות, מכל סוג שרק אפשר להעלות

מישפחה קוסמופוליטית -״
רופא ישראלי. האס, ויני, היא ציירת הולנדית והבן, אורה

פלנג, הוא אסופי אפריקאי מבופוטוצוואנה. את אורה הביאה לבית־החולים
אמו, לאחר שסבל מתת־תזונה. לאחר שהחלים התברר שאין
אפשרות לאתר את האנז והוא נשאר אצל מישפחת גונן.

חולות שחפת המאושפזות

בבית־החולים חצי שנה

ויותר, מעבירות זמנן בעשיית תיסרוקות.
על הדעת, הנובעות מחוסר היגיינה .״אני
פה, כלבויניק׳ ,העוסק בכל שיטחי־הרפואה
— החל מניתוח קיסרי ועד ניתוחי דלקת
התוספתן, קרעים של ־איברים פנימיים ו־ניתוחי־שברים
פתוחים. אלה טיפולים
שבארץ הייתי רחוק מהם, בגלל ההתמחות
הרבה בישראל.
״בית־החולים בבטלארו נותן שירותים
בסיסיים. יש מעבדות, אך אין הסופיסטי-
קציר. של הארץ. הכפר אונו מחובר לזרם־
החשמל, רק בית־החולים. לעיתים תכופות

שכונת הווי׳

העשויות־חומר. התושבים חיים בדיוק כמו אבות־אבו־תיהם
— ללא חשמל וללא מים וגם ללא טלפון.
ממשלת דרום־אפריקה מעדיפה אותם כאן ולא בערים הגדולות בדרום־אפריקה.

!11ך ^ 3קורא לו הפעוט בעברית כ־
*י 1י שהבעת אהבה נסוכה על פניו.
אורה יודע גם כמה מילים בבופוטוצוואנית.

תת תזונה

בעייה אופיינית לתינוקות באיזור זה.
אפשר לזהות את המחלה בנקל —
_ 2111ב 110שאה _ לגון ^ התינוקות הסובלים מבלים

בבית־החולים חודשים ספורים עד אשר משתפר מצבם.
מחלה אופיינית נוספת לאיזור זוהי המחלה הזיהומית, מכל
סוג שרק אפשר לעלות על הדעת. המחלות נובעות מחוסר היגיינה.

יש הפסקת־חשמל, ואז עובדים בחדר-
הניתוח עם נרות או פנס־כיס. כבר ביצעתי
ניתוח קיסרי בצורה כזאת.
״יש לנו כאן פג באינקובטור שמשקלו
1250 גרם. כשיש הפסקות־חשמל עוטפים
אותו בשמיכות ובבקבוקי מים חמים, ו מתפללים
שימשיך לחיות.
״פה אין מומחים. הצורך הוא העיקר,
והוא שמדריך אותך בעבודה. פה עושים
רפואה מאלף ועד תיו.״
למזלו של ד״ר גונן הוא שירת בצה״ל
כרופא מרדים. כך הוא יכול לנצל את
התמחותו זו בניתוחים שהוא מבצע.
בכפר קיים עדיין עונש־המלקות .״באחד
הימים הגיע לביודהחולים חולה שנשלח
על־ידי המשטרה המקומית. היה עלי לבדוק
אם הוא מסוגל לקבל את המלקות אחרי
שנתפס בגניבה.״
שימעו של ד״ר גונן הגיע עד לאוזניו
של נשיא בופוטוצוואנה, לוכס מנגופה,
והוא הוזמן לטפל בנשיא ובאשתו. תוך
(המשך בעמוד )72

ארץ אוכלת תושביה •#ו אזרחים מן הסוג השני

חדרים 2
הופעתו של כתב־העת לשירה חדרים 1
היה הפתעה לאוהבי השירה העברית. החו ברת
חדרים 2אינה מביישת את קודמתה.
דומה כי העורכת הדית ישורון, מצליחה
למסד בנוף התרבותי שלנו כתב־עת ייחד
די, בעל רמה וערוך בטעם טוב.
חדרים * 2נפתח בשירה האחרון (ככל
הידוע) של המשוררת המנוחה אסתר
ראג (שראה־אור בחוברת הראשונה של
חדרים) ,שיר שפתיחתו התמציתית ״אני
והוא — רק /שנינו — ועולם ריק
לחלוטין כמו משמשת כותרת למשוררת
שאינה עוד בחיים. בצד השיר מובא
אחד מתצלומיה האחרונים של המשוררת,
המהווה השלמה לשיר ולנוף התרבותי ש הותירה
אחריה — נוף המושבות הוותי קות
שאינן עוד.
השקפת־העולם העקרונית של החוברת
ושל העורכת, הלית ישורון, השקפה ה מבודדת
כל משורר בחדר, ואשר אינה
טורחת לגבב קבוצות שיריות תחת מאני *
חדרים — 2כתב־עת לשירת בעריכת
תלית ישורון; 120 עמודים; הוצאת
גלריה גורדון (כריכה רכה).

פסטים שיריים כוזבים, ניכרת על־פני כל
עמודי החוברת.
אביה של העורכת, המשורר הוותיק
אבות ישורון, מיוצג בחוברת, בסיג־נונו
האישי יוצא־הדופן, עם פתיח הנושא
את הכותרת דפי רוח. הוא מצהיר, מעין
אני־מאמין־שירי פרטי משלו, שבדברי הסי כום
שלו הוא שואל שאלת משורר :״מה
קורה לנו? איזה עם אנחנו? אנחנו מבש לים
את הנשמה. ומי אוכל אותה? אנחנו״.״
בצד אני מאמין זה, מביא ישורון
כמה מאחרוני שיריו (״אלוהיך נתן לך
למות /כהרגשת אשמה /כתוב למרו מים
/הוא עזב אותך׳) עם סיגנונו
האישי מאוד והמיוחד מאוד.
חריזה אשר אינה עולה בקנה־אחד עם
הטעם הטוב והמעולה של חדרים 2היא
הקטע הקיץ הזה בשבילי כמו רימון
מאוויים אבוד, מאת מחבר הפולקלור ארז
ביטון. הוא מנצל בימה זו לבחינה
מזוייפת למדי של ראיית־עולם תרבותית
כיתתית, שכל קשר בינה ובין שירה צרופה
הוא מיקרי בהחלט. את כל הדגלים
התרבותיים, שביטון מנסה לאמץ לעצמו,
מצליח לבטא בלשון שירה תמציתית משה
בן־הרוש, בשירו עליתי לארץ ישראל
״ ) 1 לא כאתי. הורי הביאו אותי/ .
( )2לא התאקלמתי עשיתי כאילו/ .
( ) 3לא הפכתי לציוני. כמעט ההיפד• /
( )4אני צועק כי אין לי לאן ללכת
פנים חדשות ומתורגמות לעברית, אלה
פניו של המשורר המיזרח־גרמני אריך

ארנדט, שהמשורר נתן זך מציג את
יצירתו בעברית. ארנדט (״אי־שקט פליט־עולם!
/ואשד לו /שלרקיע /הצלם

והדמות הוא משורר אכספרסיוגיסטי,
ואישי מאוד• זך מצליח לשמור את החו תם
האישי של שירתו גם בנוסח העברי.
הוא צירף לשיריו של ארנדט מסה ביוג רפית
קצרה, הנושאת את הכותרת שירה
כתולדות הסבל. מתוך הפינות השונות של
המסה, עולה וצצה דווקא דמותו של זך,
כאחד האבות והתיאורטיקנים החשובים
ביותר של השירה בארץ. מסה זו היא
שיעור מאלף להבנת שירה, המזכיר את
שיעוריו של זך משנות ה50-׳ ,שהביאו
תנופה כה עצומה לשירה העברית. את
המסה נועל שיר נוסף של ארנדט, תחת
הכותרת אחרי המשפטים.
מתהום נשייה של שירה שאינה עוד
מביא החוקר והמתרגם דויד וינפלד סי פורם
של שלושה משוררים יהודים —
פולין — שנות השלושים, מסה ושירים
העוסקים בשלושה משוררים עבריים בפולין:
מלביאל לופטרניל! (״אני בכלל
איני מודרני/ ,לא פוטוויסט ולא מוקיון...׳
; )7א.ד. ורבנר (״אתה רעב? אל
תרעב! /אסור להיות רעכ ויצחק
אריה ברגר (״איו ראשית ואין קץ

משורר ישורון
מה קורה לנו?

מסע העצים, האבנים והבדים ברוח

החווייה הישראלית

בעוד שציירים ישראליים רבים, הפועלים בעשור האחרון,
תו — אלמנטים כשובך־יונים׳ סוכות, בוץ, ערימות של אבני-
מתפתים להיתפס לראיית־יצולם נטולת״שורשים, ומקימים היאח לקט,
גזעי-עצים יבשים ואלונים. בהגיעו לפרק האלונים הוא
זויות צפופות ככוורות דבורים בניו-יורק, עובר תהליך הפוך
אינו נוטש את המסר־הפוליטי, ותחת הכותרת המפד״ג מסריח
על הצייר-פסל יגאל תומרקין. אחרי תהליך ארוך של
מן הראש, הוא כותב :״אלון מורה — אלון כיסא /אלון
חשיפה עצמית, עבר תומירקין בשנתיים האחרונות לבחינת הנוף
אריק — אלון תותח /יאלמו יחזה, אלץ שבות /אלון יחוה
אלון חורבן /אלון חורבן אלון כבות — /אלון גולח
הסביבתי שלו (״חאדס אינו אלא קרקע ארץ קטנה / ,חאדס
אלון סוף.״
אינו אלא תבנית נוף מולדתו בימים אלה פירסם תומרקין
קובץ ייחודי הנושא את הכותרת עצים, אבנים ובדים ברוח*.
עצי הארץ — זיתים, גפנים, טרסות וחומרים חדישים —
זהו קובץ של תגובות, תצלומים, קטעים ותיעוד אמנותי של מהם הוא מושפע ואותם הוא מפזר בשדות-קרב של המאבק
נופי הארץ.
היהודי־ערבי: במקומות כמו חלחול, בית־השיטה, מעיליה, חארם.
סיפרו של תופדקין הוא מסע אל תוך ארץ של עבר והווה,
גם חצי־האי סיני המתפנה שובה בקיסמו את האמן שבתומר-
קין — דחליל בדואי, שברי לוח־אזבסט,
ארץ של שני עמים, ארץ שנעשה בה,
ערימת שיחים, מיקבץ אבנים פרה־הים־
בימים אלה ממש, הגסיון החמור ביותר
של השמדת תרבות ונופי רקע.
טורי ולול בדואי נקלטים בעדשת־מצלמו־תיו
של תומרקין. גם את הנוודים הוא
תומרקין מתחיל את מסעו בקבר השייח/
אינו זונח — הוא הציב פסל, שאותו הוא
עובר תהליך שאותו הוא מכנה צליבת
מכנה הסיירת הירוקה, במיתתם שבט אל-
האדמת וממנו הוא נופל מתמוגג מתופעת
עוקבי. הדרך מפסל הסיירת הירוקה ל-
ליבלוב האיריסים, אחד מפרחי הייצוג של
ארץ־ישראל.
!פסל קבורת חלום מלכות ישראל בסיני
אינה ארוכה. כן גם פירמידת ננס, שאותומרקין
עם מצלמתו הוא עיתונאי של
תה משיט האמן במימי מפרץ נעמה.
תרבות. וכאשר הוא מדווח על קן־נשרים
פרק בתי־הקברות של הארץ והצורניות
מיסתורי, המצד־ דרומית להר־גריזים, הוא
המיוחדת שבהם — החל מבית־הקברות
מקשה :״האם זו טרנסילבניה? לא זה
בטובא, דרך חאבלה ותל דן, אל בית-
השומרון.״
קברות חי באיקרית, שתומרקין אינו שוהאידיאולוגיה
החברתית של תומרקין
כח את שוועתו ומציב שם את פסל צליבת
משתלבת באידיאולוגיה האמנותית שלו.
האדמה — הם סיפור של אמנות שזורה
הצבת פסל שלו בכפר הערבי דיר־חנא
באנושיות. לפסל זה מצרף תומרקין שיר
(שטח )9גוררת מיכתב תגובה של ראש־של
נתן זך חוק הטבט על עקורי איק-
מועצת־הכפר, הכותב לו בין השאר :
רית ובירעם הנפתח בקביעה :״בשנמק
״כאילו שח הפסל מאליו. הנה אני ניצכ
התפוח והבאיש /קבע ניוטון: הכל מס פה
ביהודי דמוקרט המזדהה עם מאבקם
ריח / .הוא לא צייד חיה להריח /
של הערכים בהמתם על אדמותיהם
כי התפוחים מסריחים מן הראש
ברור שתומרקין אינו זונח במסע —
המסע של יגאל תומרקיו בנופים הכפ מסע
שהוא פסל — את חומריו החדישים.
ריים והמדוכאים של הארץ, באותן שמו-
מעניין מאוד הוא מישטח אבני־הלקט האדמה וצדיכת
תוסדר,ץ
רות־טבע הניצבות מול קידמה מזוייפת של
עם לוחות פלדה צבועה, בבל ודגלים —
״אלון מורה אלון סוף״
ישראליות מזוייפת עוד יותר, הם מחווה
הפסל שהוא הציב בנצרת. תומרקין אינו
של יחיד, המייצג אמנות שלמה; מחווה
מסתיר את השראתו, וכאשר הוא כותב
לנופים האמיתיים של הארץ. עצים, אבנים ובדים ברוח
״ליצחק דנציגר ראיתי צלום, הוא ישכ על קבר שייח״ ,ברור
נושא אמת תרבותית, מהמעטות שהביאה האמנות היש שכאן
מדובר שתהליך עקשני באמנות הישראלית.
ראלית בעשור האחרון, במהלכו היא הפכה לאמנות ממוסחרת
יגאל תומרקוין חושף בתצלומים מרהיבים מרכיבים שוגים
וריאקציונית. לא משנה אם אוהבים את תומרקין או שאין או של
הכפר ושל הפלחים בארץ. אלה באו לידי ביטוי באמנו־הבים
אותו. עובדה אחת מתבררת בספר זה, מעל לכל ספק:
תומרקין הוא נושא־דגל שידע להפוך ספר עם פסלים ותצלומים,
יגאל תומרקין — עצים, אבנים ובדים ברוח ; הוצאת
לספר שהוא הכרזת־מילחמה על פרצופה של התרבות הישראלית.
מסדה (כריכה קשה +תצלומים רבים בצבע).

1 62

ביקורת הגזענות

עורכת ישורון
תחת מניפסטים שיריים כוזבים
לאותה הפרשה / ,שיל ימים מתפתלים
סכיכ הצוואר כנחשים
המשורר המעולה הרולד שימל, מביא
בחדרים שני שירים מתוך מחזורו עלי־עשור,
ומציג בהם מעט מאומנות השיר
שלו, שהיא מסע נהדר לתוך השירה
העברית — מסע של עושר דימויים, כמו :
״כשהוא גמר לטרוף אותד חתולה /
מוכה כחוסר אלוהות״.״ או ״כשדוד עו־שה
את מה שהוא עדשה /לכתשכע
שלאוריה וגומר וכותכ /כקשת סליחות
פתוחה ישירה אלגנטית.״״ אין ספק ש־שיריו
של הרולד שימל הם פרח בגינת
שירה, המרבה להצמיח עשבים שוטים.
המשורר מרדכי גדלמן, שומר על ה טון
המינורי של שירתו המעודנת מאוד.
לכתוב שיר כן הוא שיר של לבטים אי שיים
מופנמים.
את המדור היותר־סאטירי של חדרים
מקצה העורכת מן הסתם לסמיוט בנימין
חרושוכפקי, שייצר בשנים האחרונות
מעין כפיל־גרפומן תחת השם גבי דני אל.
הרושובוסקי /דניאל אשר לא ניחן,
ולו אף בכישרון בסיסי לשירה, מוצג בחוברת
בדמות מצולמת, שהפרצוף מטוש טש
בה, ובשולי התצלום שירים, ששום
אישיות שירית אינה נשקפת בהם. הכותרת
המאה היהודית, שאותה מעניק הרו־

שובסקי/דניאל לחריזתו, המתגמדת בצד
השירה המעולה שבחוברת ,־אינה מעניקה
דבר. מה עוד שהקסם של מעטה הסודיות,
שאפף לפני כמה שנים את מס תרי
גבי דניאל, פג ונמוג.
נהר החיים באמצעיתו מאת אונסי אל״
חאג /מהבולטים והנועזים שבמשוררי
לבנון בימינו, מציג עוצמה שירית, המייצגת
את זרע השירה העצום הטמון בשירה
הערבית בחצי השני של המאה העשרים.
דוד וינפלד מוסיף לחוברת מסה קצרה
על יצירתו של אורי צבי גרינברג
בשנות ה־ : 20 אמנות בהווה ואמנות של
ההווה. הוא מתייחס לצורניות שביצירות
אצ״ג באותה התקופה, כמייצג של שינוי
האמצעים השיריים. במקביל מובאת התכתבות
בין אצ״ג ואשר ברש, בגין עי מות
פירסומי בין שניהם, ואחרית־דבר
מאת איילה ברש־הכהן, המסבירה
התכתבות זו.
בצד שירים לא חשובים של שימעץ
שלוש ויוסף יחזקאל מובאים שיבעה
שירים מלאי חיות של יצחק לאור,
שאותם הוא מסכם בתמונת־מצב שירית
וקודרת ״קורי הכבישים מכסים על עזובת
הארץ שבינינו.״
לסיכום: חדרים 2שומר על כל האי כויות
של חדרים , 1אם כי פה ושם ניתן
לחלוק על טעמה זה או אחר של העו רכת.
מעלתו של כתב-עת זה היא, בעי קר,
באי־קבלתו את שירי דוד החרזנים
הנגררים — מסוגם של אורציון בר־תנא
או אשי ריין* -המסמלים את
הרע והכוזב בשירה העברית העכשווית.
חדרים 2הוא גם משובח מבחינת ערי כתו
הגראפית — נוח לקריאה, מרווח
ובעל צורה מושכת־עין. הוא מומלץ לכל
אוהבי השירה בארץ.

ספרים

ישראלי בכל הקשור ליישות הפלסטינית.
יעקב מ. לנדאו בוחן ניכור ומתחים
בהתנהגות הפוליטית, ומתאר את תהליך
ההקצנה הפוליטי של הערבים בישראל,
דרך שלב ההשתלטות של מק״י ורק״ח
עליהם.
רשימה רבת עניין היא רשימתו של
אברהם ינץ תופיק זיאד , :אנחנו סאן
הרוב ,,שבה הוא בוחן את המקבילה הפו ליטית
והשירית של חבר־הכנסת מסיעת

ח ״כ־ משורר זייאד
לועסים את הבטון בקו בר־לב
חד״ש, הידוע גם כמשורר. דרך בחינת
נושאי שיריו, שהתחילו בעניינים כמו מיל״
חמת־מעמדות ומאבק לאומי, מוליך המחבר
את הקורא למימד הפלקאטי של שירת
זיאד — שיריו על מאורעות האחד במאי
1958 בנצרת, על מילחמת ששת הימים
ועל מילחמת יום־הכיפורים, שבמהלכה
פירסם זיאד את שיר החצייה הגדולה,
ועל שירי שותפות־הגורל שלו עם פליטי
פלסטין. אין יציבות בשירי זיאד. מצד
אחד הוא כותב :״איני שולל את זכות
העם האחר /לחיות כמדינה /לבנות
אותה כרצונו /ואפילו לחלק אותה ליו־תר
ממדינה ומצד אחר הוא כותב
בשירי החצייה הגדולה :״מקודשת היתת
החצייה, כיקוד שמש הצהריים /והפנים
השחומים מאכילים את האדמה מכשרם/
והמבטים: עיקשות וקטיושה, ואהבה,
והזרועות, והרובים /והתותחים, והשר־שרות
הכבדות, ונשרי המתכת / ,לועסים
את הבטון כקו כרלב הקטעים הרבים
המופיעים במאמר זה, רואים בפעם הרא־שונה
אור בעברית. אין ספק ששירתו
של תופיק זיאד, היא ההמשך השירי
והישיר לבשורתו הפוליטית, שנשמעת ב נאומיו
מעל בימת הכנסת.
רשימה מסכמת בקובץ היא רשימת העו רך
אהרון ליש קווים ומגמות אחרי מיל-
חמת ששת הימים, שבה סוקר המחבר את
השפעות המילחמה על תהליכי״יסוד בקרב
הערבים אזרחי-ישראל, תהליכים שמנעו
מהם את המהפך מאזרחים מדרגה שנייה,
לאזרחים שווים לכל דבר.

תחת הכותרת הערבים בישראל — רציפות
ותמורה הופיע בהוצאת מגנם והמכון
למחקר ע״ש הרי ס׳ מרומן למען קידום
השלום קובץ מאמרים מאלפים בעריכתו
של אהרון ליש* .שני המאמרים הרא שונים
בקובץ הם מאמריו של עוזיאל
שמלץ התנועה הטיבעית וגידול האוב־לוסיה
וכוח העבודה. אחריהם בא מאמרו
של הסוציולוג הנרי רוזנפלד, העוסק
בשינוי, מחסומים לשינוי וניגודים במיש־פחה
הכפרית. המאמרים עוסקים בריבוד
החברתי ובמגמותיו בקרב ערביי ישראל.
עורך הקובץ, אהלון ליש, מתאר במא מרו,
האירגון העדתי של המוסלמים, את
ההירארכיה הדתית, הקאדים, ואת פעי לותה
של הנהלת הווקף (הקדש) ,ואת
החינוך הדתי והעדתי. עניין דומה מתאר
העורך ברשימתו (בשיתוף עם סלמן
פלאח) על האירגון העדתי של הדרוזים.
ציבור אחר של אוכלוסיית המיעוטים בישראל
מיוצג ברשימתו של גדעון ׳מ.
קרסל, ההסתגלות האקולוגית והתרבותית
של בדווים מתעיירים במרכז הארץ.
מיכאל וינטר בוחן את בעיות היסוד
במערכת החינוך, וחושף את מצבם של
אזרחים ממדרגה שנייה, שהמדינה אינה
מקדישה משאבים לקידום חינוכם.
מאמר רב עניין הוא מאמרו של אלי
רכס המשכילים. בראשית המאמר מצויים
מיספרים מאלפים בדבר אי-קידום ההש כלה,
התיכונית והאקדמית, של הערבים
בישראל, תוך יצירת צוואר בקבוק אקדמי,
המונע מהם את השתלבותם בחברה
הישראלית. במאמר זה חושף רכס למעשה
את ראשיתו של סיכסוד־הדמים בין סטודנטים
ערביים ויהודיים באוניברסיטה ה עברית
בירושלים בראשית .1978 רכס מק דיש
גם פרק נרחב לדפוסי המעורבות
הפוליטית של הסטודנטים והמשכילים ה ערביים,
ומוליך אל מגמות של סחף במישור
האידיאולוגי, מגמות שהטבעת אות־הקין
של אזרחים מסוג בית הם חלק
מגורמיהן. גורם חשוב אחר: העיוורון ה
רוברט
א. היינדין הוא מבכירי סופרי
המדע-הבידיוני, ורבים מספריו ראו-
אור בשנים האחרונות בתרגום לעברית.
ספר חדש של היינלין שתורגם לעברית
הוא בני מתושלח * .ספר זה הוא ספק
ביקורת ספק פארודיה על תיסמונת הגז ענות
של המין־האנושי, המטפל בתופעה
על-ידי הקצנתה למימדים אבסורדיים.
בני מתושלח מביא את סיפורה של
קבוצת־מיעוט בכדור־הארץ, המכונים צאצאי
הווארד. הראשונים שבהם נולדו ב

אהרון ליש, קובץ — הערבים ביש ראל:
רציפות ותמורה; הוצאת מגנס;
249 עמודים (כריכה רכה).

רובוט היינליין — בני מתושלח ;
עברית: צופיה לסמן ; עורך: עדי צמח ;
הוצאת כתר; 190 עמודים (כריכה רכה).

ומדע בידיוני

בני מתושלח

1985״אנשים שתוחלת ההייס הצפוייה
שלהם עולה בהרבה על תוחלת החיים
הסכירה של האדם הממוצע.״ התקופה
שבה מתרחשת עלילת הספר: אחרי ה־
״מאורעות שהובילו למהפכה האמריקאית
השנייה וקודם נפילת ימשלים החד שה.
בני־המישפחות המאריכות לחיות ער כו
מיפגשים פנימיים, שבהם דנו לרוב
ביחסיהם ובמגעיהם עם בני־התמותה.
אלא שמשבר מאיים על יחסים אלה,
כמאמר אחד מבני מתושלח :״השחורים
שנאו את האדם הלבן וקינאו בו בל עוד
נהנה מזכויות יתר שנמנעו מהם מטעמי
צבע. זו היתה תגובה כריאה ותקינה.
באשר חוסלה ההפלייה, נפתרה הבעיה
מאליה והחלה התמזגות תרבותית בין
הלבנים ובין השחורים. בקרב קצרי ה ימים
יש נטייה דומה, לקנא במאריכי
הימים
זמן העלילה הוא בשנות אלפיים פלוס.
לאחר פרקי הפתיחה מגיע מצב של רא שית
מצוד על בני־מתושלח :״המושל
עומד לעצור כל חכר חשוף על סמך החלטת
המועצה ...הם נחושים בדעתם לנקוט
כל אמצעי שהוא, תוך התעלמות מן
האמנה, בדי לנסות לסחוט מאיתנו את
מה שחם מכנים, סוד חיינו הארוכים׳.
הם אפילו מתכוונים להשתמש כשיטות
עינויים שפיתחו האינקוויזיטורים כימי
הנביאים
בני מתושלח מתחילים להימלט במהי רות
ולעבור למרכזי הריכוז שלהם.
9106 בני מתושלח מצאו מיקלט ב־בתי־המחסה
שלהם. באסיפה של כמה
מזיקני בני מתושלח, קם אחד המנהי גים
ואומר :״מה שנקרא, הגזע האנושי׳
התפלג לשניים ; הגיע הזמן שנודה ככד.
מצד אחד ההומו ויוונס — אנחנו, ,האדם
החי׳ ,ומצד שני — ההומו מוריטורום,
,האדם שהוא כן מוות
לאזארוס, אחד המנהיגים של בגי
מתושלח, מבשר כי בשמיים מצוייר, ספי נה
מרווחת ״שנבנתה לצויד מסעות־דילו־גים
ממושכים כין הכוככים• למה שלא
ניקח אותה ונחפש לנו נחלה משלנו?״
עד מהרה נוצר קשר עם סלייפזון פורד,
המושל ״מטעם המועצה ובחסות האמנה
של הממשל המערכי״ ,מישרה חליפית לזו
של נשיא ארצות־הברית. בין סלייטון פורד
ובין זאקור כארסטו, אחד ממנהיגי בגי
מתושלח, מתנהל משא־ומתן על פיתרון
הבעייה, כאשר המושל מציע ״זאקור
בארסטו, אתה ובני מישפחתך חייבים
לעזוב את הכוכב הזה!״
בני מתושלח מתחילים בהכנת ואיר־גון
יציאת־מצריים שלהם, בעוד השילטון
המרכזי מעביר את חלקם לשמורה באוק להומה.
כמה מהאמיצים שביניהם מתחמקים,
ודואגים להכנתה של מייפלאור•
החללית. נציגי בני מתושלח מערבים ב־נסיון
בריחתם מכדור־הארץ את המושל
וגורמים להדחתו. תחתיו מתמנה כורה[
וגינג, יריבו הוותיק. בני מתושלח ביחד
עם המושל המודח, מצליחים בתרגיל של
פיראטיות חללית ובעזרת תרגיל הטעייה
מבריק להימלט מרודפיהם ולהגיע אל סי פונה
של מולדת חדשה.
חלק מבני מתושלח נכנסו למצב של
שינה בהקפאה והספיגה הפכה למרווחת
יותר. מולדת חדשה מגיעה לכוכב, ש מפקד
יחידת הסיור שיורד אליו, מספר :
״דימפקד, חכופב חזה דומח לחפליא ל כדור
הארץ. עד בדי בד •טחתחלתי להתגעגע.״
אלא שבכוכב זה מצויים יצורים,
המוגדרים כ״דומים לבני אדם ...נראח
חיה שחם דו־רגליים, גובהם שגי מטרים
ושלושים עד שני מטרים ושישים, סי מטריים
משני צדיהם, בעלי שלד פנימי,
ראש נפרד ועיני עדשת מצלמה. עיניים
אלה חץ תוויהם האנושיים והנוגעים ללב
בהתר: חן היו גדולות, לחות ובעלות
הבעה טראגית, כמו עיניו של כלב סן
כרנארד.״
בני הכוכב החדש, בני ג׳וקירה, הצ ליחו
לפתח קשר טלפאתי עם אחד מבני
מתושלח, האנס, מפגר בשיכלו, הסכימו
לקלוט את בני מתושלח ואף העמידו לרשותם
עיר שלמה. בהדרגה עובר המיג-
הל האזרחי של בני מתושלח לכוכב, ומתחילים
בהקמת מיתקני־העזר השונים בעיר
שהוקצתה להם. תוך שבועיים למדו רוב
בני מתושלח ג׳וקירית בסיסית, והצליחו
לפטפט מעט עם מארחיהם.
* ספינת המהגרים הראשונה שהגיעה
לצפון־אמריקה.

אלא שמערכת היחסים עם בגי ג׳וקיריה
משתבשת. המארחים מודיעים להם ש עליהם
לעבור לכוכב אחר, במרחק של
״יותר משלושים ושתיים שנות אור״,
וזאת על־פי מיצוות אלי המקום. למרות
שחלק מבני מתושלח מתקומם נגד הרעיון,י
״חטיסח לכוכב פי.קיי• 3722 נמשכח שב־עח־עשר
חודשים ושלושה ימים לפי זמן
חספינה,״ ובכוכב השני הם מצאו יצור
מסוג חדש ״היצור הזכיר ללאזארום ילד
בלבוש של נשף מסיכות, שהתחפש לעכ בר״.״
המבשר לנציגי בני מתושלח :
״כרוכים הבאים לעולמנו ...ציפינו לבם...
סיפרו לנו על בואכם אלה יצורים
היוצרים תיקשורת באמצעות טלפאתיה
מבוקרת.
כוכב חדש זה לא הקצר, לבני מתושלח
עיר. האקלים היה כזה שלא הצריך עיר.
העשב דמה לפרווה רבה, ד,שיחים היו
אכילים וטעמם כטעם עוגה אפוייה הי טב,
וכעבור זמן קצר ״המישפחות חיו
על כוכב לכת מאושר זה באנרכיה עליזה
וללא סייגים ...הפיקניק האינסופי חת-
משך שבועות, חודשים
בני מתושלח התחילו להשתעמם ב מקום׳
או כמאמר אחד מהם :״אי־אפשר
שתמיד תהיה השעה שעת תח של מנחה.״
המקום הזכיר להם ״גן־חיות מנוהל היטב״.
באחת האסיפות מחליטים בני מתושלח
לשוב לכור־מחצבתם, אל כדור־הארץ• הם
מגיעים לאיזור החלל של כדור הארץ
בשנת 3700 בקירוב, ואז מסתבר להם כי
הם הוחזרו למיסגרת האמנה.
בני, מתושלח הוא ספר מדע־בידיוני

מסע דילוגים בחלל
יציאת מצריים חללית
מעולה, עם מוסר־השכל בעל השלכות
מיידיות על כדור־הארץ, על הקינאה
והתיסכול המהווים קרקע־גידול לגזענות,
תהא סיבתה אשר תהא. זה ספר מעולה,
שחסמנו העיקרי הוא בתרגום הלקוי
שלו. סידרה של מילים שהקורא עשוי
למצוא בספר, כמו: כככודו ; המיגע ;
ייכרו ; בו, לתגכן ועוד מילים רבות,
אינן מילים מיוחדות ממילון המדע־הבידיוני,
אלא שיבושים ושגיאות־הגהה,
שבית־הוצאה כמו כתר אינו רשאי להתיר
לעצמו.

גליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שדד!
בדיוק, כלל כתבת־שער תחת הכותרת ״הל,רב השני על אילת״,
שבחנה את מעמדה של העיר אילת אחרי מילחמת־סואץ.
בכתבה נבחנו סיכויי פיתוחה של עיר־הנטל הדרומית והפיכתה
עורק יצוא ראשון כמעלה של המדינה. שליח ״העולם
הזה״ בפאריס, שמואל גזור, תיאר תחת הכותרת ״מה מרקיד
את כריג׳יט?״ את דיוקנה של כוכבת הקולנוע כריג׳יט כארדו,
שכוכבת התחיל לזרוח כאותה העת. הסידרה ״נופלים ההול־בים
ראשונה״ המטיבה להביא דיוקנאות של חללי מיבצע

קדש. מדור התיאטרון סיקר את מחזהו של יהושוע (״יוש״)
הלוי ,״סנונית כחוף מיומבה״ ,ומדור הספורט סיקר את מיש־הקי
הליגה הלאומית.
כשער הגלידו: השרים מרדכי בגטוב ומטה כרמל.

..נוא ותו להיות יריב מת אשך ויב חי
עול הזקן־ * מלחמת ..מעריב־ בבנימין תמוז

״העולם הזה״ 1004
תאריך9.1.1957 :

העם
ה א בו סשל ״מיבטדו״
הדמות של השבוע היתה לבושה בסוודר
לבן, חבושה כופיה לבנה. היא עמדה על
חרטומה של סירת־מנוע קטנה בנמל
אילת, הסתכלה בעיניים נוצצות בסיפון
אוניית חיל־הים מיבטח, שהסירה הת־וקרבה
אליה במדדרות.
במשך יומיים הסתובבה אלינוע החמו דה,
פקידה בת־ 18 בטכניון החיפאי, ליד
חוף ים־סוף, חיכתה לרגע זה. היא המ תינה
לאתת יצחק הראל, עובד מיספנת
הימה, שעימו היתד, אמורה להתחתן לפני
חודש וחצי. תחת להגיע לחופה, עלה יצ חק
בן ד,־ 21 על סיפונה של ק — 28/היא
היא מיבטח — ויצא להפלגה ההיסטורית
סביב היבשת השחורה.
נשאך התקרבה הסירה לאוניה, הבחינו
עיני המלחים המאומנות בנערה הנאה. מ־החרטום
עד לירכתיים הידד,דה הקריאה :
״יצחק ! יצחק !״ נשאך נגעה הסירה ב ספינה,
קפצה אלינוע על הסיפון, ישר ל תוך
זרועותיו של הרב־סמל הקורן מאו שר.
מבלי לשים לב לעשרות האנשים
שהצטופפו מסביב, חתם הזוג בנשיקה
מסחררת את האפוס של מיבטזז.
החתימה, הסופית. אנשי מיבטחהיו
מאוכזבים במיקצת באותו ערב. הם קיוו
כי האוניה־האחות מיזנק תחכה להם ב שארם
אל־שייוד, וששתי האוניות יכנסו
יחדיו, בטקס חגיגי, לאילת. תחת זאת
הגיעה מיזנק ראשונה, משכה אליה את
אור־הזרקורים ואת חצוצרות־הפירסומת.
כשהגיעה מיבטח לבדה, לא חיכו לה
אפילו ילדי אילת. בגלל שיבוש קטן ב־לוח־ר,זמנים
איחדה ד,אוניה בכמה שעות,
והגיעה רק בחושך, זמן רב אחרי שיהלדים
חזרו לבתיהם.
לאנשי מיבטח עצמם היתה ההפלגה
ככל הפלגה אחרת — מסע שהפריד למשך
שישה שבועות בין בעלים ונשים, ימים
ארוכים בלב־ים ללא מראה של יבשה,
וימים ארוכים עוד יותר למראה חוף
ירוק, חדגוני ומשעמם. אולם בשביל ה מדינה
היה המסע של שתי האוניות ה קטנות
פרק שראוי להקדיש לו ספר.
מיזנק ומיבטח לא יכריעו את הקרב על
שארם אל־שייח׳ .התותחים הקטנים של
שתי הפריגאטות, שנועדו בעיקר למילחמה
בצוללות ולהגנה על אוניוודסוחר, לא
יוכלו להתמודד עם העטים הנובעים של
הדיפלומטים ולהג־הדיבור של המדינאים.
אולם מבחינה פסיכולוגית תרמו השתיים
תרומה אדירה למוראל הלאומי 250 .הצעירים
המחייכים, שהשתדלו להגיע במהירות
האפשרית לנשותיהם ולחברותי־הם,
השלימו את הפרק האחרון של מיב־צע־סיני.

מפלעח

ט רג די השלשרת
באולם הישיבות ־הנהדר של הוועד־הפו־על,
שחלונותיו משקיפים על גגות איזור
תל־אביב כחלונות מטוס, התכנסו באחד
מימי השבוע חברי מרכז מפא״י כדי להא זין
לנאומו של מנהיג /המיפלגה והמדינה,
שנשא את דבריו על המצב ה לאומי
והבינלאומי.

י6 4 -

בקהל ישב איש אחד, שעוד לפני זמן
לא רב היה איש חשוב מאוד. עתה לא
שם אליו איש את לבו. היה זה חבר־הכנסת
משה שרת.
יריב חי ויריב מת. אחרי שדבר
הקדיש רשימות ארוכות ונלהבות לסיורו
של שרת באסיה (אותן כתב שרת עצמו,
בחתימת ״סופר מיוחד היה זה אך
טיבעי שראש־הממשלה דויד בן־גוריון יקדיש
לו כמה מלים חמות של ברכה. אולם
בן־גוריון לא הזכיר את יריבו אף במלה
אחת. תחת זאת הקדיש כמעט עשר דקות
להערכת יריב אחר: בדל בצנלסון ה מנוח,
שגם אותו סילק בשעתו בהצלחה
מעמדת־מפתח במיפלגה. התלוצץ אחד העסקנים
:״כדאי יותר להיות יריב מת
מאשר יריב חי של הזקן!״

קוב יי. הטיפול בנושאי עיתונות, אידיאולוגיה
וקאדרים, ממלא תפקיד דומה בעו למה
של מפא״י — בשעתו נמסר לברל
כצנלסון, עתה למשה שרת. אולם בניגוד
לבדל, בעל הפרסטיז׳ה האישית העצומה,
לא יתייחס איש ברצינות דומה לכישרון
האידיאולוגי של יורשו.

עיחונוח
ה בננו תשלכפר ־ קאסם
״שלום חבריא. רוצה אני לספר לכם
על פשע איום שבוצע בישראל. תחילתו
של פשע זה היד, כך: אמא אמרה לבן

קטנים, באיומים טיפשיים, בליבוי שינאה
לזולת !״
כננולוגיה 24 .שעות אחרי הופעת
הארץ שלנו בקיוסקים, קם מעריב לריב
את ריב הבננה ולהתגרות בהארץ, שהפך
בעיניו לאוייב מאז החל מתכנן עיתון-
בוקר משלו.
כתב מעריב במאמרו הראשי :״כמובן,
אפשר לפתח את הבננולוגיה הזאת ולהגיע
לכלל מסקנה מעמיקה עוד יותר. כי בגלל
הבננה הארורה פרצה מילחמת־השיחרור,
ובגלל טחינה שלא רצינו לאכול במים־
עדה ערבית, משלחים בנו המצרים פי-

אנשי מעריב, כמעט כולם רוויזיוניסטים
ותיקים ויוצאי־פולין, המטיפים מזה שנים
רקת לשינאת הערבים, לא יכלו לסיים
בכך את תגובתם. נזכר הכותב :״אפשר
לטעון שבגלל הבננה הארורה גורשו ה ערבים
גם מצפת. ואילו לא גורשו משם
הערבים הרעים, לא היה יכול עורך הארץ
שלנו, שסיפר את סיפור־הזוועה לילדיו-
קוראיו, לזכות בבית ערבי נאה בצפת,
בשדרת האמנים, ולבלות שם את חודשי
הקיץ ולהאכיל שם את ילדיו באותן בננות
עצמן !״
מה זה שייך? עקיצה אישית זו
הרגיזה את תמוז, גבר שחרחר וממושקף
שהוא אב לילד. אמר הוא בקולו התקיף
והבטוח :״את הבית בצפת מכרתי לפני
שלוש שנים. נכון שהיה לי בית, אבל
מה זה שייך?״

אנשים
• ראש הממשלה דויד בן־גוריון,

שתקנים ש 1שנה ואריק תחת החופה ,״

הלהקה שלושת המיתרים (לכיש, לכיש למסע הופעות באירופה, נשא אריק לביא
לאשה את השחקנית שושנה שני. למחרת הנסיעה הוא נשק נשיקת פרידה לאשתו
הצעירה, שתוסיף לפי שעה למלא את תפקידה בהצגת לעולם אין לדעת בתיאטרון הקאמרי.
הבעיה מה לעשות במשה שרת נשארה
פתוחה. אנשי בן־גוריון חיפשו בקדח תנות
את הפיתרון המשפיל ביותר. הם
מצאו אותו: ראש־ד,ממשלה לשעבר מונה
כאחראי על ״עיתונות המיפלגה וחינוך
קאדרים.״ החלטה זו נתקבלה ימים אח דים
אחרי שהמיפלגה החליטה לבטל את
התוכנית להוציא עיתון יומי.
עיתונות המיפלגה, ששרת יהיה ממונה
עליה, היא: השבועון הפועל הצעיר, שרוב
חברי המיפלגה שכחו מזמן שהוא קיים,
והירחון מולד דל התפוצה. כן יהיה שרת
אחראי על הוצאת הספרים עיינות, המוציאה
עתה לאור את סיפרו של יואל
ברנד, העד הנודע במישפט קסטנר, שאומ נם
התאים את זיכרונותיו לטעם מפא״י,
אך הגניב לתוכם רמזים רבים נגד שרת
ואנשיו.
שר החשמל. בברית-ר,מועצות רגילים
לתת לשרים שירדו מגדולתם את התפקיד
של ״שר לענייני חשמל״ — תפקיד שנמ סר
בשעתו לליאון טרוצקי לפני חיסולו,
תפקיד הנמצא עתה בידי גיאורגי מאלג־

שלה: אם לא תאכל בננה, יבוא ערבי
דע ויאכל אותך!״
כך פתח בנימין תמוז, עורך הארץ שלנו,
את הדיון על מעשה־הזוועה של כפר-
קאסם בעיתונו. מן הבננה ועד לרצח ה סיטוני
היתר, הדרך סלולה לפני הילד :
כשהילד גדל והיה לנער, רצה לצאת
לטיול על הכרמל, אך אביו התרה בו:
אל תלך רחוק! יש ערבים בסביבה והם
מסוגלים לרצוח!״
כשגדל הנער והיה. לעלם, רצה להיכנס
למיסעדה ערבית לאכול חומוס, אך
חברתו הזהירה אותו :״אל תיכנס למיס-
עד הערבית ! הערבים מזוהמים ושורצים
כינים !״
מסקנתו של תמוז בן ה־ ,45 יליד פולין
שעלה ארצה בגיל שנתיים והיה בשעתו
אחד המייסדים של חוג הכנענים :״זיכרו,
ילדים. תחילתו של כל פשע הוא בפרטים
* יובשו הראשון של סטאלין, בטרם
הודח בידי ניקיטיה חרושצ׳וב וניקולאי
בולגאנין מעמדתו,

בנאום במרכז מפא״י :״הרי ביום מן ה ימים
יהיה לישראל שר־ביטחון אחר. ואם
תהיה לי צוואה אצווה בה לאמר: לשמור
על העיקר, שלא יסתבך חלילה צר,״ל בשום
סיכסוך צבאי עם צבא לא־ערבי;
לדאוג שצבאנו יוכל לנצח, אם יהיה הכ רח
בכך, את כל צבאות ערב יחד. כי
דבר זה ייתכן. הוא כבר קרה בעבר.״
!• הנ״ל חלק באותה ישיבה שבחים
מרקיעי־שחקים למנהלי מדיניות־החוץ
שלו :״אכא אכן, הוא אחד העילויים
המופלאים של הדור הזה. איש הרואה את
הנולד ולעולם לא יחטיא אפילו כשערה.״
לשרת־החוץ גולדה מאיר אמר :״עוצ מתה
של גולדה בשדה המדיניות היא כ-
עוצמתו של צה״ל בשדה הקרב
ו• עורך ידיעות אחרונות, ד״ר הרצל
רוזנכלום, בצטטו את זאב ז׳בוטינסקי :
״גם כשחושדים בי שגנבתי, אין אני הו פך
את כיסי מכנסי להוכיח את אי־נכו-
נות החשד, כי בזה אפקיר את כבודי ולא
אוכיח מאומה.״
• המשורר אברהם שלוגסקי, אחרי
שורת הפרסים שחולקו בשבועות האחרונים
פרס־רוקח)
פרם־רופין,
(פרס־ביאליק,
ובתוכם פרס־העבודה :״היה צריך לתת
את הפרס ליוצרי־הפרסים. הם הגיעו לשיא
בפיריון־עבודה.״
י• המשורר שלונסקי זכה בהפתעה נעי מה.
כאשר נכנם באחד מלילות השבוע
לבר דאק ביפו, הקהל קיבל את פניו
בתשואות־חן. ההפתעה היתד, נעימה פחות
כאשר החלו קריאות :״בן־גוריון! בן־גור-
יון!״ מסתבר שמבקרי הבר לא הבחינו
היטב בין שתי רעמות־השיער המלבינות...
• * שר־האוצר לוי אשכול :״גם
צמחונים וגם אנשים המשתתפים בצערם
של בעלי־חיים הם לפעמים אוכלי־אדם.״

לישראל יש מועמד בטוח
בהתמודדות על המ7ן ום הראשון
בדרוג הבינלאומי.
זד נעלי הספורט של ״גלי״.
כשאתהמשחק עם שחקני
טניס הטובים בעולם, אתה לומד
להכיר גם א ת הנעלים הטובות
בעולם, וכשראיתי א ת נעלי הספורט
של ׳׳גלי״,אמרתי לעצמי שלישראל
יש נעלי ספורט שבהן יצרני הנעלים
הגדולים בעולם יכולים לה תג או ת.
ברור שהדבר הח שוב ביותר
ל שחקן טניס הוא הכושר האישי,
אבל נעל ספורט ברמה בינלאומית
כמו״ גלי״ בה חלט מסייעו ת להגיע
לתוצאות טובות יותר
ג׳ימי קונו ר ס

ארה״ב

דיפ. קל ונעים. ומוכן מיד. את מערבבת
דיפ בטעם רוקפור בגבינה לבנה רכה
או בשמנת (שיש לך תמיד במקרר),
מוסיפה קוניאק ומקשטת בפלחי
צנונית רעננים ופטרוזיליה מקוצצת
היטב, ויש לך מעדן שיגעון שמשנה לך
את כל הטעם — וגם לאורחים.

כל־כך פשוט, הם יגידו לך
(האורחים, הילדים, הבעל).
וכל־כך במקום — דיס.
המיטבל הפיקנטי החדש של תלמה.

דיפ עם גבינה לבנה
את מוסיפה דיפ באחד מ־ 4הטעמים הפיקנטיים — רוקפור, פפריקה, שום או
בצל — לגבינה לבנה רגילה וברגע
אחד של ערבוב את מכינה ״משהו
טוב על הלחם״ לילדים או טבילה
בים של טעמים — לאורחים. עם
קרקרים, פרחי־כרובית, מקלות
גזר ושאר ירקות טריים הם לא
יפסיקו להטביל. ולהנות.

כשמתחשק לעשות מסיבה
למשל, כשבאים כמה חברים ומתחשק
לעשות מסיבה. הם כבר מכירים כל מה
שאת תמיד מכינה. אבל הפעם — יש לך

תלמה

?דיסה^

ותמיד כדאי לך דיס במזווה
ותמיד כדאי שיהיה לך דיפ במזווה.
אם מתחשק לך פתאום להכין לכולם
משהו מיוחד, צרפתי כזה, אנין.
את מורחת על פרוסות־לחם עדינות
תערובת של מרגרינה גולד בנד רכה
עם דיפ בטעם שום, וב־ 5דקות חימום
בתנור יש לך לחם צרפתי, או־לה־לה.
.מי יאמין לך כמה זמן זה לקח ...וכמה זה

חגיגה של טעמים ומחמאות
ובעלון שבתוך אריזת דיפ תמצאי עוד
המון הצעות מעניינות, איך לעשות
מדיפ חגיגה של טעמים —
ומחמאות — בכל שעה
והזדמנות.
תלחה תוצרת מזון ישראלית

ספ1רט
כ דו רגל
ו 1ו1ע;ר ז־1(1.דוו, ד
למרות התיקוות שתלו בה, לא זכתה
נבחרת הנוער של ישראל בגביע. למרות
ההצלחות המרשימות במישחקים הראשון
והרביעי, מול נבחרות שוודיה ורומניה,
כשלה הנבחרת בסיכום הכללי.
מדוע לא הוחלף השוער שאיכזב, בוני
גינזבורג, במהלך טורניר החורף הבינ לאומי
של נבחרות הנוער בכדורגל? מדוע
לא הוצב השוער השני, אבי רן, בין הקורות
לנסות את מזלו? תשובתם של
מביני־דבר: יש לדעת היכן להיוולד.
בוני גינזבורג נולד בקבוצה הנכונה.
הוא התחיל לשחק כדורגל כנער באגודת
מכבי תל־אביב, האגודה היוקרתית בליגה.
״מה פיתאום ו״ אמר מופתע המאמן
משה מאירי ,״בוני גינזבורג הוא מצויין.
הוא יהיה בעתיד שוער: בחרת הבוגרים.״
גם כשספג גינזבורג שערים שניתן היה
למנוע אותם ונותר המום וחסר־תגובה מול
חלוצי היריב, גם כשהתברר שרק תושייתו
של בלם זה או אחר של הנבחרת הצילה
את השער הישראלי — גם אז נשאר המאמן
איתן בדעתו ולא החליף את השוער. מאירי
המשיך לטעון שהנער הצעיר הוא מנהיג
במיגרש ומתפקד בהצלחה כקפטן הקבוצה.
אך מי שראה את הקפטן המאוכזב, ש התקשה
להתגבר על מפח־הנפש שלו בכל
פעם שלא הצליח להגשים את הציפיות
שתלו בו כשוער, ראה גם שהמנהיג היחיד
במיגרש היה המאמן המבוגר, ששמר על
קור־רות, הרגיע את הנערים הנרגשים
ואירגן אותם בכל פעם מחדש.
פנישה בכיומפילד. השוער שנותר
על הספסל, אבי רן, לא נולד במכבי תל-
אביב. קבוצתו, מכבי חיפה, מרוחקת לא
רק מהמרכז הגיאוגרפי התל־אביבי, אלא
גם מראש טבלת הליגה. עסקני האגודה
החיפאית אינם מקורבים לצלחת ההתאח דות
לכדורגל וקשה להם לקדם את שחק-
ניהם במישור הארצי.

שוער רן
— היכן לחיוולד
גם אבי רן וגם בוני גינזבורג משמשים
באגודותיהם בשוערים מס׳ 1בקבוצות ה בוגרים,
למרות גילם הצעיר. שניהם הגיעו
למעמד זה לא בגלל כישורים קודמים אלא
מחוסר ברירה — פציעות של השוערים
הקבועים. שתי הקבוצות ניסו, אמנם, למ צוא
שוערים בעלי־נסיון, אך נוכחו לדעת
שאין למצוא כאלה.
באחד מימי השבת, לפני כחודשיים,
עלו שני השוערים למיגרש. שניהם עמדו
בשער, משני צידי המיתרם באותו המישחק
עצמו — מישחקן של מכבי תל-אביב מול
מכבי חיפה במיגרש בלומפילד.
לפני המישחק דיברו הכל על בוני גינ-
זבורג, אלא שבמהלך המישחק היה זה
דווקא אבי רן שהרשים את הצופים ואף
האפיל על כוכב מפורסם — אבי כהן.
באגודה החיפאית סברו שהצלחתו של
אבי רן היא חד־פעמית. אך מאז המישחק
בבלומפילד, הוא הוכיח את עצמו בכל
המישחקים האחרים. היום כבר מכנים
אותו אוהדי הקבוצה בשם ״פלדלת״ —
ביטוי חד־משמעי לאמונתם כי השער שבין
קורותיו הוא עומד אינו חדיר לכדורים.
בוני גינזבורג הצליח מאז אותה הפגישה
בבלומפילד פחות. באגודתו, מכבי תל-
אביב, הוא נחשב לנקודת־התורפה של הקבוצה.
המאמן, יעקב גרונדמן, נאלץ לסמוך
על כישרונם של כוכבי הקבוצה ולקוות
בכל מישחק כי יבקיעו מיספר שערים
גדול יותר מזה שיספוג גינזבורג.
סופרסטארים שנשכחו. גם גינזבורג
וגם רן הם עדיין בראשית דרכם. אין
בהישיגיהם או בכישלונותיהם בחודשיים
האחרונים כדי ללמד כיצד תתפתח ה-
קאריירה שלהם בעתיד. מי שהצליח יכול
גם למעוד, מי שמעד יכול עוד להפתיע.
אולם לנבואתו של מאמן נבחרת הנוער,
משה מאירי, הטוען שגינזבורג הוא שוער
העתיד של ישראל, אין על מה שתסמוך.
בדיקה של רשימת שוערי נבחרת הנוער
ב־ 20 השנים האחרונות מוכיחה שכולם
נשכחו ונעלמו מכר־הדשא. הצלחה במדי
נבחרת הנוער אינה עדיין ערובה לצמיחתם
של סופרסטארים.
מיעופחת עווו • ,צררא \ *

שוער גינזכורג
צריך לדעת —

דויד שווייצר, מאמן קבוצת הכדורגל
של הפועל תל־אביב, יסיים בקיץ את החוזה
שלו עם האגודה ׳,בתום שלוש שנים
של אימון. שמועות עקשניות אומרות שהוא
יאמן בשנה הבאה את קבוצת הפועל רמת־גן,
שתעפיל בסוף העונה לליגה הלאומית.
שווייצר אימן את הפועל רמת־גן ב־1974
והביא את הקבוצה לזכות באליפות. מאז
הוא נשאר מקורב למנהלי הקבוצה, שאף
נועצו בו מאחרי הקלעים בעת שרכשו
שחקנים חדשים.
שווייצר מאמין עדיין שהוא יזכה גם
במינוי כמאמן הנבחרת הלאומית, אם תיפול
בהתאחדות הכדורגל החלטה לבחור ב
מאמן
מקומי תחת ג׳ק מנסל, העומד לפרוש.
החוזה של בנו, משה שווייצר, חלוץ
מכבי תל-אביב, יסתיים גם הוא בסוף ה עונה
הנוכחית, והוא יהיה שחקן חופשי.
אך כנראה ששווייצר־הבן יבקש להישאר

אך גם ריצות המאראתון, שספורטאים
כה רבים לא מצליחים לסיים אותן, לא
סיפקו אותה. היא עברה לריצות של 50
מייל (כ־ 83 קילומטרים) ו-אחר־כך לריצות
של 100 קילומטרים !

כדוומים: הנד נשאו במישפחה
עוד לא קרה כדבר הזה בספורט הישראלי — כל שחקני נבחרת ישראל
בכדורמים סירבו לקבל את המאמן שמינתה ועדת הכדורמים בהתאחדות לספורט.
המאבק מתנהל, אמנם, הרחק מעיני־הציבור, משום שענף הכדורמים אינו
מושך תשומת־ליבם של אוהדי־הספורט. אלא ששחקני הנבחרת צברו די נסית
כדי להיחשב בעלי־סיכויים לגבור, באפריל הקרוב, על נבחרות סין, יפאן. הודו
זבוויית — המשתתפות במישחקים בבית האסיאתי — ולהעפיל למישחקי־הגמר
באליפות־העולם, שייערכו באוגוסט באקוואדור.
ביום השלישי אמורה להיערך ישיבה, שבה ישתתפו כל השחקנים, המאמן
ונציגים מוועדת הכדורמים, ושבה יוכרע סופית אם המאמן יתפטר או השחקנים
ייסוגו מעמדתם. אפשרות נוספת — אם אף אחד מהצדדים לא יוותר על
עמדתו, ייתכן שתוקם נבחרת חדשה, שתורכב משחקנים צעירים וחסרי־נסיון
שיקבלו כל מאמן שוועדת הכדורמים תייעד לתפקיד.
המאמן השנוי במחלוקת הוא עודד רוזנפלד. שחקני הכדורמים אינם מוצאים
פסול ביכולתו המיקצועית. הם התקוממו נגד החלטת ועדת הכדורמים משום
שבעונה הקודמת — כשרוזנפלד אימן את הנבחרת — התגלעו בינו ובינם
חילוקי־דיעות שנבעו מיחסים בין־אישיים קשים.
השחקנים הציעו לוועדת הכדורמים למנות תחתיו מאמן זר, הולנדי למשל,
שיכין את הנבחרת למישחקים לקראת אליפות־העולם. אם לא תסכים לכך
הוועדה, הציעו, אפשר לפנות לברוך קרן, גם הוא שחקן־לשעבר ומאסן־לשעבר.
אך הוועדה דחתה את שמו של קרן כמועמד לתפקיד, בטענה שהוא חסר־נסיון.
הפרשה גורמת אי־נחת לכל המעורבים בה, משום שגם עודד רוזנפלד וגם
ברוך קרן הם תושבי קריית-טיבעון, שיחקו בעבר בקבוצת הכדורמים המקומית
וגם אימנו אותה. אך לא רק הם תושבי טיבעון: תישעה מתוך 12 שחקני
הנבחרת צמחו באותה קבוצה.
שני שחקנים בולטים בנבחרת, האחים סמי ורוני קרן, חוששים שתמיכתם
במועמדותו של ברוך קרן — האח השלישי — לתפקיד המאמן, תתפרש כנובעת
מאינטרסים מישפחתיים. לכן הם שומרים על פרופיל נמוך במאבק, והניחו
לחבריהם־שכניהם האחרים לדבר בשם הנבחרת.
השחקנים ביקשו שהסיפור לא יפורסם. מדוע? ״צריך להשאיר את המאבק
רק בתוך המישפחה.״ מי זו המישפחה? ״המאמנים, השחקנים וועדת הכדורמים,״
שגם בה יש נציגות לקרייה.
באגודת מכבי תל־אביב ולא ירצה לעבור
לשחק בקבוצה של שווייצר־האב.
אתלטיקה דדוץ מעברד או? 3
האישה דקודהגו ותכולת־העיניים משכה
את תשומת־ליבם של הספורטאים, שבאו
מכל רחבי־תבל להשתתף במאראתון ה כינרת,
שנערך לפני שבועיים. בחניון עין-
גב, שם התגוררו הרצים לפני המירוץ,
היא קשרה בקלות שיחה עם עמיתיה.
לסלי וודסון, רווקה לונדונית בת ,33
פיסיוטרפיסטית במיקצועה, התגלתה כ ספורטאית
יוצאת־דופן. בגיל 10 היא נהגה
לתחר בריצות למרחקים של 1500 מטרים
ו־ 5000 מטרים. בגיל 27 היא החליטה
שמרחקים אלה קצרים מדי לטעמה. היא
עברה למירוצי־מאראתון ( 42 קילומטרים).

בשני המיקצועות האחרונים היא מחזיקה
היום בתוצאה הטובה בעולם. ולמי שחושד
בה שהיא היחידה הרצה למרחקים כאלה,
צפויה הפתעה — בתחרות שנערכה באפריל
81׳ בפלורידה לקחו חלק 3000 רצות.
את 83 הקילומטרים רצה לסלי וודסון
בזמן של שש שעות, שתי דקות ו־37
שניות. את 100 הקילומטרים היא עוברת
בזמן של שמונח שעות ו 15-דקות.
לעבור את המסלול שוב. במארא-
תון הכינרת לנשים סיימה לסלי רק במקום
השלישי. את המקום הראשון תפסה חברתה,
ג׳וליאן דרייק ,26 ,טכנאית-מעבדה בבית-
ספר.
״לא התאמצתי כל-כך,״ אמרה לסלי
אחרי שעברה את קו־הגמר ,״משום ש הפריע
לי החום. אבל בעזרת מעט מאמץ
אני יכולה לעבור את המסלול שוב, ואולי
אפילו יותר.״ כמה יותר? ״איני יודעת.
העיקר שיהיה מעבר לקו־האופק.״

היא עשתה זאת שוב: ביום הולדתה ה־ 27 הצליח

רבים ואת המתנות בפתח האולם.
ב 12-בלילה בדיוק הושלך הס.
התיזמורת פתחה לפתע בדיסקו
סוער, ולמקום פרצו שני נערי
גוגו, ובעקבותיהם כתובת אש ועליה
המיספר .27 עשן לבן כיסה
את רחבת הריקודים ומתוך עוגה
ענקית ועליה 27 נרות, יצאה פני נה
רוזנבלום כשהיא לבושה הפ עם
בגד גוף שחור והדוק וגרבי
לורקס ורודים.
הקהל נדהם מכדי למחוא כפיים.
אנשים פרצו בצרחות התלהבות,
אך רוזנבלום לא הסתפקה בכף.
היא זינקה לזרועותיו של אחד
מנערי הגוגו, וריחפה איתו בריקוד
סוער. נער גוגו אל״ף העביר
את רוזנבלום לידיו של נער גוגו
בי״ת.
היא לקחה את התפקיד שלה
ברצינות וביצעה ריקוד מושלם

11171ך ] ן 1 1ן הענקית יצאה פנינה חזנבלוס, לתדהמת
נ #ונון # 11נומיי כל הנוכחים, וכיבתה את 27 הנרות בנשיפה
אחת. הפעם לבשה בגד־גוף הדוק שחור וגרבי לורקס ורודים.

השדיים של המדינה

בלום. בגד־הגוף הצמוד שלבשה הוכיח כי ההגדרה אכן קולעת.
ך* יא היתה המחזאית־בימ־ יום הראשון האחרון במלון היל־ראשית
טון בתל־אביב. היא הצליחה לרי
י אית־מפיקה־כוכבת
כז תחת גג אחד חברי־ננסת, בנ של
ההצגה הגדולה שהתקיימה ב קאים,
אנשי־עסקים, יהלומנים,
שחקנים, זמרים, בימאים ועיתונ אים
— היא עשתה זאת שוב!
פנינה רוזנבלום הוכיחה בפעם ה־מי־יודע־כמה
שהיא אחת ויחידה.
ראש־הממשלה, מנחם בגין לא
היה שם, אך זאת — כך טען דייל
אל־על עמי מור — ״בגלל שהוא
לא יכול היה לרדת את המדרגות
הסיבוביות של הילטון בכסא־הגלגלים
שלו ״.השדרן הפופולרי
אבי אתגר התגבר על כל המיב־שולים
ועשה את הדרך הארוכה
מירושלים לתל־אביב.
״ממה בדיוק היא מתפרנסת ז״
שאל בתדהמה אורח מארצות־הברית,
שבא למסיבה עם האופנאי
עודד גרא. מנדי דייס דייוויס
התנדבה לספק את התשובה :״מה
עושה פנינה ן פנינה״ ,השיבה
מנדי ,״עושה את פנינה !״

כתובת

ביריות

מלמלה ורודות
שלבשה רוזג־בלום
מעל לגרבי לורקס מוזהבים,
שיגעו את כל הגברים שמסביב.

* פנינה עשתה זאת. היטיב
1להגדיר זאת השחקן אורי לוי :
״פנינה היא זא זא גאבור הישראלית״
— הגברת הזוהרת ש הגיעה
להוליווד מהונגריה ואיש
לא ידע בדיוק להגדיר את מעשיה,
אבל הכל באו למסיבות שלה.
המסיבה של פנינה אכן היתר.
מסיבה בסיגנון הוליוודי .״אפילו
אן מרגרט לא היתה עושה את
זה כמו פנינה,״ אמר בהתלהבות
מייקל בל, חבר להקת הרוק
שיקגו, השוהה בחופשה בישראל
ושסיפר כי הוא ידיד אישי של
פנינה.
שלושה שומרי־ראש עמדו בפ תח
הכניסה לאולם שבו התקיי מה
המסיבה, ולא נתנו לאיש
״להתפלח״ .האורחים התבקשו
לבוא לבושים בשחור או לבן, אך
רק מעטים כיבדו את הבקשה.
רוזנבלום עצמה לבשה בגד־גוף
מלורקס מוזהב, ועליו תחתוניות
מוזהבות, וקיבלה את האורחים ה־

למעלה, למעלה 31

את פנינה שיצאה מתוך. עוגה ענקית ועליה 27 נרות.
״אין לה מה שיש לרוב האנשים,״ אמר עליה אחד

האורחים ,״אין לה בושה.״ ואכן, פנינה הוכיחה ביטחון
עצמי רב, וביצעה ריקוד סוער עם שני רקדני גוגו.
אחר־כך פרצה במחול טנגו סוער עס הבדרן דודו
דותן( ,בתמונה משמאל) ,כשהכל צופים בזוג הרוקד.

הדהים, לשעשע, להדליק ולשגע

דא היה
1 111ן חוללה פנינה בערב שאותו כתבה, ביימה, הפיקה ושיחקה
״י״ י י ׳ בהצגה הגדולה. הקהל היה כולו שלן /נסער ונדהם
מחא לה כפיים בהתלהבות. היו כאלה שניסו לצחוק מחנה, אך היא
אמרה :״שיצחקו ! אני ה״א זאת שצוחקת כל הדרך אל הבנק1״

הכי גזול שיש

אשת־יחסי־הציבור, מירי בן־יוסף, קנתה
לפנינה את החזייה הגדולה ביותר הנמצאת
בשוק .״זה מתאים לדבורה בקון,״ אמרה פנינה, ונתנה את החזייה
לדבורה גדולת הממדים (בתמונה מימין) ,ידידתו של הזמר יזהר כהן.

פסל של קום

זנבלוס, שהצליחה שוב לשגע

־זנת השף של
לטון לפנינה רו־ו
אורחיה במרץ

הבלתי נדלה שלה וברעיונותיה המקוריים. מפיק
להקת תיסלם, ניר חכלילי, ס פר לקהל האורחים כי
הוא עומד למשות מפנינה רוזנבלום זמרת רוקנ׳רול.

להפליא. אפילו מלך הרקדנים,
ג׳וקי ארקין, נתן לה ציון מעולה,
והזמין אותה להצטרף ללהקת ה־ג׳ז
שלו.
העיתונאי דידי מנוסי היה המום.
״הבחורה הזאת קראה יותר מדי
ספרים של הרולד רובינס,״ אמר
בתדהמה.

כמו
ח תונ ה
ך* שמפניה שזרמה כמים תר•
• מה לשיפור מצב־הרוח. גם
האוכל שגדש את המיזנונים זכה
למחמאות רבות.
האורחים לא יכלו להתאפק ולא
התביישו לשאול מי מימן את הח גיגה
היקרה הזאת. פנינה נעלבה
מהשאלה ואמרה :״מה זאת אומ רת
מי מימן י אני משלמת מחש בון
הבנק הפרטי שלי! הילטון
עשה לי הנחה ואת המשקאות קי בלתי
חצי במתנה.״ כשהעז מישהו
להגיד לה שהמסיבה עלתה בור
דאי כמו חתונה, השיבה הרוזנב־לום
בשלווה :״מותק שלי, החתו נה
שלי תעלה הרבה יותר כסף,
ולא אני אשלם אותה.״

חצאית

מזהב. ובגד־גוף
מלורקס לבשה
פנינת בחלקו הראשון של הערב.

ם אומרים מה הם או מרי ם ...מה הם או מ רי ם ...מה ה או מ ר׳ ..

אלי שע שחמון:

דרור !גרמן:

..ווווןואתגיו לא קראתילשו
ל* מהל הגיד!־־ הליברלים -גנגסטרם!

אמונו 1לאנשינו לשמור
על פרופיל נמ ו ך !
בשבוע שעבר התחוללה מהפכה צבאית בגאנה.
חוץ מכמה עיתונאים, שזו עבודתם, איש לא התרגש.
איש מילבד בני״מישפחותיהם של המומחים הישראליים
הנמצאים שם. אלה חששו לשלום מישפחותיהם. פניתי
אל אלישע שחמון, מנכ״ל חברת ״מוטורולת״ בישראל
וסגן־נשיא ״מוטורולה״ העולמית, שאנשיה עובדים
בגאנה, ושאלתי אותו :

מה שלום עובדי הכרתך כגאנה ץ •

עד כמה שידוע לנו, מצבם טוב.

מניץ האינפורמציה שבידך ז

משידורי רדיו ׳וטלוויזיה ומהחקשרויות עם זזו״ל.
בדרך־כלל, במיקרים כאלה הטלפונים הרשמיים מנותקים,
ואז אנו נעזרים באינפורמציה המגיעה מארצות שכנות.
אין לשכוח ׳שהמרחק בין טוגו, שגם בה יש לנו אנשים,
ובין גאנה הוא ארבע שעות בסיעה במכונית.
במיקרה הנוכחי הקווים עם ישראל נותקו, אך ניתן
היה להתקשר עם גאנה מאירופה, וכך קיבלנו מידע.
חוץ מזה אנו נעזרים בחובבי רדיו. ידוע לי כי כמה
חובבי רדיו הצליחו ליצור קשר עם ׳אנשינו בגאנה

ומצבם טוב.

• האם החכרה ערוכה למיקריס כמו הפיכות
מישטר כמדינות מתפתחות?

לפני שאכנס לזד, אני רוצה להבהיר שלא כל הפיכת
מישטר ׳מהווה איום ׳לחברה מיסחרית. גם כשיש חילופי
מישטר עדיין זקוקים לשירותים מיסחריים.

בשבוע שעבר צינזרה יושגת־ראש סיעת הליברלים
בכנסת, שרה דורון, הודעה לעיתונות שהוציא חבר״
הכנסת דרור זייגרמן. שאלתי אותו :

• ^ חכר־הכנם ת_זייגרמן_,מדד^פם דה חכרת
הכנסת דורון הודעה שלד לעיתונות ץ יש דה
משהו נגדף ץ
אני נותן לה קרדיט ומאמין לה שפסלה את הודעתי
מסיבות טכניות.

סיכות טכניות ד

לא הייתי בארץ והיא פיקסקה באמינות הידיעה.

• כדומר ז

הידיעה הוכתבה על־ידי
תשבה שעדיף שאני אדאג
שמטבעי אני נוטה להאמין
לה קרדיט ולהאמין שאמנם

לאחד מעוזרי׳ ושרה דורון
להודעה באופן אישי. כיוון
לבני־אדם׳ אני צריך לתת

• איזו סמכות יש ליושב־ראש הסיעה ל•
לעיתונות של חדדי״תומת
הודעות ל עי תונו ת
צנזר ודעות
חכרי־כנסת?1

אין לה שום סמכות. היא לקחה לעצמה סמכות. אני
מספיק בוגר כדי לדעת מה למסור לעיתונות ומה לא.
אני לא זקוק לצנזורד, של שרה דורון.

רבתם עד העניין הזה ץ

עדיין לא 1רבנו. אני עסוק בדברים אחרים, אבל
אני עוד אריב איתה. זה לא ייאמן שהודעות חברי־כנסת
צריכות לעבור דרכה!

נו, מה אתם אומרים עליו, על חבר״הכנסת צבי
רנר, איש האיגוד המיקצועי של המיפלגה הליברלית!
לשון יש לו חדה כמו תער. האיש טוען כי מי שהשחיז
את לשונו היתה כתבת העיתון העירוני התל״אביבי
״העיר״ ,ואילו הוא צדיגן יותר מנוח.
ומעשה שהיה כן היה. בעיתון ״העיר״ של יום
השישי האחרון פורסם ראיון עם רנר, שבו צלף האיש
בשוטים ובעקרבים בשרי המיפלגה שלו. באחת הפעמים
אף כינה אותם גנגסטרים. טילפנתי אל מר רנר ושאלתי
אותו :

• אני מתכוונת לכך שיחסי ישראל והעולם
השלישי מתוחים. האם החכרה ערוכה
לכך שעלולים להתנכל לישראלים?

בדרך־כלל יש הוראות־יקבע לאנשים המוצבים במדינות
העולם השלישי. אסור להם באופן מוחלט ׳לעבור על
חוקי המדינה בזמן הפיכות. אסור להם לנקוט עמדה
או לערב את החברה בנושאים פוליטיים, אסור עליהם
כל מעשה המתפרש כתמיכה בגוף פוליטי זה או אחר.
הישראלים בגאנה שוהים בדירות שכורות. ניחנו
להם הוראות לא לצאת מהדירות עד יעבור זעם. הם
׳מצמידים בכרטיסי טיסה פתוחים למיקרה של סכנה.
אנו הורינו להם לעזוב את המדינה במיקרה הצורך לפי
שיקול דעתם, ולהעביר את האחריות ׳לעובדים המקומיים.

• חכר־הכנסת רנר, לשם מה השימוש
כביטויים האלה על גנגסטרים?

• האם עובד היוצא לעבוד כמדינה כעולם
השלישי מקבל תוספת סיכון ז

אני לא אמרתי מילה זו, לא אמרתי בכלל ״גנגסטרים״.
הכתבת כתבה דברים שמעולם לא העליתי על דעתי.
אני לא אמרתי גנגסטרים. אולי היא חושבת על גנגסטרים.

• האם כדתה הכתבת את המילה מדמיונה

אנחנו משלמים משכורת המקבילה למשכורת מומחי
חו״ל. העובד מקבל משכורת בסיסית ותוספת המתאימה
ליוקר המחייה בארץ שליחותו. כמובן שאנו נותנים
׳תוספת למשכורת שהיא תוספת קשיי הסתגלות, אך אין
במישיכור יכל תוספת סיכון.

בדתה או לא, אני לא אמרתי שום דבר כזה. אולי
היא לא הבינה אותי נכון, או אולי היתד, טעות בניסוח.
אני מכחיש מכל וכל שאמרתי את המילה גנגסטרים.

ביטוח יש לכל עובד, בכל מקום בעולם. הביטוח
חל גם על תאונות, לא רק על הפיכות.

האם הם מבוטחים ז

ה הם אומרים מה הם או מרי ם ...מה הם או מ רי ם ...מה ה אוח

עמוס גוטמן:

סמי מ!לקו:

גרובסיגיםלא ״ אנילאע 1ש ה ..צוי רלדעתאיו
ואיתי את סין! סו טי ם על הומואים! להסתדובחיים !
פגשתי את הפנטומימאי סמי מולכו
היפה, חיה. אמרתי שלום ומה נשמע,
מה נשמע בווינה ומהן התוכניות לעתיד,
עם סמי וחיה אפשר לדבר בימים אלה
אחד: סין העממית. השניים חזרו זה
של מאו והם מלאי רשמים וחוויות.

ואת אשתו
רעיתי לדעת
אבל איפה !
רק על דבר
עתה מארצו

אכלת קצת אוכל סיני, סמי?

מה זה אוכל סיני! האוכל שאנחנו אוכלים במערב
אפילו לא דומה לאוכל שאכלנו בסין. קודם כל, את
האורז מגישים בסוף הארוחה. אורז הוא מאכל לעניים,
מאכל לא מכובד, והוא מוגש לשולחן רק בסוף הארוחה
מל מנת לוודא שהאורח שבע.
פעם הגישו לנו ארוחה ותניחו גם אורז על השולחן.
הנחתי מנת אורז על הצלחת והוספתי עליה מנת בשר,
ומייד הבנתי שעשיתי שגיאה. המלצרים לקחו מייד את
כל הצלחות ואת כל האוכל והגישו את כל הארוחה
מחדש — הם ממש חששו שפגעו בי ושהאוכל לא
הספיק לי.

איך נראים הסינים?

כמו סינים. כולם לבושים באותו בגד, מסות של
אנשים ברהוב ואף אחד לא אינדיווידואלי. אנחנו היינו
ממש יוצאי־דופן. אנשים נגעו בנו. לא רואים בכלל
אירופים בסין.

• האם ההופעות שלך בסין סוכסדו על
ידי הממשלה?

בוודאי. לכן הסינים יכלו לבוא לראות את ההופעה.
סיני ממוצע מרוויח משהו כמו 15 דולר לחודש, אבל
זה מספיק, משום שהכל שם זול מאוד, וכמובן עלוב מאוד.

ראיתי נ מוסי און תל״אביב שני סרטים קצרים.
שניהם עסקו בהומוסכסואלים. האולם היה מלא מפה
לפה. רוב האנשים היו ״סטרייטים״ ,פלומר הטרו״
סכסואלים. אי״אפשר להגיד שהחבר׳ה העליזים של
תל־אביב גדשו את האולם.
בימאי הסרט, עמוס גוטמן, שוחח עם הקהל אחרי
הסרט• פגשתי אותו לשיחה בארבע עיניים ושאלתי
אותו :

• עמום, שני סרטים קצרים וכקרוב סרט
כאורך מלא, וכולם עוסקים כהומוסכסואליס.
מדוע?
כי זה נושא שמעניין אותי ושאני מכיר הכי טוב.
זה הטוב ביותר שאני יכול לעשות.

• הנושא הזה עדיין מעורר כארץ גלים.
זה דא מפריע לך?

כן, היה׳ לי הרבה יותר קל לעשות קולנוע אילו
עסקתי בנושא אחר. הגישה להומוסכסואלים היא עדיין
אבסורדית. שום דבר לא השתנה עם השנים. זד, שצריך
אומץ כדי לעסוק בעניין אומר דרשני.

האם יש לסינים שרותי אירוח לתיירים?

• האם הסרט שלך הוא מה שמכנים כאנגלית
״גיי מוכי״ ,כלומר סרט הומואים?

• מה כקשר לסינים הצעירים, דור ההמשך.
האם לא חלה אצלם התעוררות מאז
מותו של מאו? האם העולם המערכי לא מסקרן
אותם?

לא, אני לא עושה סרטי הומואים. אני מטפל בכל
מה ׳שסרט מטפל בו׳ כלומר במניע מסויים העושה דברים
לאדם. במיקרה שלי המניע הוא הומוסכסואלי.

לא, בתי־מלון הכי מכובדים הם על רמה של מלונות
שני כוכבים אצלנו. הכל מאוד עלוב, מאוד צנוע.

אני חושב שכן. עובדה שאיפשרו לגו להופיע שם.
כעת נפתח פתח צר ויש טיפה יותר פתיחות, אבל רוב
צ הסינים חיים את חייהם בלי לדעת בכלל שיש עולם
מערבי. אם מדברים על דור המשך, אני רוצה לספר לך
קוריוז: את יודעת מה אין בסין?

חיתולים. הילדים מסתובבים שם עם חור במכנסיים
ועושים את צרכ״הם דרך החור — חופשי בלי לעשות
חשבון לאף אחד.

• קרה לך משהו בעיקבות הביקור בסין
העממית?

כן, הצטמצמו לי העיניים. כל הזמן הייתי מצמצם
אותן ואומר: יו ...כמה סינים!

מדוע לא אוהבים ההומוסכסואלים כ
כשהכרתי
את עודד גרא הוא היה איש״יחסי״ציבור
צעיר ונמרץ, מארגן תצוגות־אופנה אכסקלוסיביות
בבתיהן של נשים עשירות ומפורסמות. לא מכבר
הוזמנתי לדירתו היפה שברחוב הירקון. מילבד אשתו,
אלה, הגברת שגנבה את ההצגה בשימלת הקרינולינה
המפוארת שלה בנשף של הפילהרמונית, מצאתי שם
כלב אפגאני, תינוק בשם אדוארד, שחיה צמוד למטפלת
אנגלית, עילית עיתונאיות־האופנה בישראל וכמה נשות-
חברה ידועות, ששוחחו ביניהן באנגלית.
האירוע הנחוג היה תצוגת־אופנה לדגמים מיוחדים
שתיכנן עודד גרא עבור תצוגות״האופנה של ה״בונדס״
בארצות״הברית. סיפרו לי שעודד הפך בעצמו אופנאי.
שאלתי אותו :

• איך הצלחת להפוך מאיש־יחסי־ציכור
למתכנן־אופנה מצליח תוך שנתיים?

ארץ את הסרטים שלך?
אף פעם לא ׳חייתי איש יחסי־ציבור. יתמיד אירגנתי
כי אני לא מייצג אותם. אני מראה דברים לא נעימים • .אירועים. אף פעם לא רציתי להישאר יותר מדי זמן
הם היו רוצים שאעשה סרטים מגמתיים, כלומר סרטים
בעסק חזה.
שיראו את ההומוסכסואליות כדבר טבעי. למשל סרט
כילכלתי את צעדי בזהירות, ומתוך מחשבה החלטתי
כמו סיפור אהבה, אבל בין שני הומואים. אבל אני לא
להכיר את עולס״האופנה לפני ולפנים, להכיר כל אופנאי
רואה כך את הדברים. אני יודע שיש בעייה ואני צריך
בעל־רמה בארץ הזאת. כל בעל־מיפעל, בל בעל בית-
לטפל בה.
חרושת, כל עיתונאי־אופנה.
• ראיתי נשים רכות כקהל כזמן ההקרנה.
אחרי שהצלחתי לארגן לי את ׳הקשרים, החלטתי
גם כסרטים ׳טלך יש נשים ויש להן תפקיד להציע את מה ישיש לי באמת — הכישרון שלי. וכך
חשוב.
היה. תיבננתי למיפעל אחד, היתד, הצלחה עצומה, קפצו
אי־אפשר בלי ׳נשים. אני לא מאמין שהומוסכסואל
עלי גם יתר המיפעלים.
אי־פעם מוותר באמת על אישה. הומוסכסואל מוצא אינטי אני
לא עובד באופן בילעדי לאף אחד. אני מתכנן
מיות עם אשה אבל שוכב עם גברים. הוא ׳תקוע חזק
לכמה מיפעלים, ועוד ידי נטוייה.
וזוהי רק תחילת הבעייה.
ככה זה, בובהל׳ה, צריך לדעת להסתדר בחיים.

אלברט שוו״צר הי שר אלי
?* אווירה כבית״המישפט היתה מתו *
י חה. נציג המישטרה, רב־סמל מרדכי
אביר, ביקש מהשופט דויד שטיינמץ להא ריך
את מעצרה של הצעירה אביבית בלס
ב־ 15 יום. לדבריו, היא חשודה בכך שביחד
עם אחרים הסיתה חיילים־עריקים להשתמט
מצה״ל, על-ידי כך שסיפקה להם מקום
לינה בבית הוריה, ובמישרדי תנועת חד״ש,
ברחוב פינסקר 4בתל-אביב. לאחד מהם
אף נתנה כסף למחיה, ואחר־כך עזרה
להעביר את כולם לחווה באיזור ירושלים.
העבירה שייחם לה איש־המישטרה היתה
של סיוע להשתמטות משירות הביטחון.
הוא הדגיש שאביבית מסרבת לשתף פעולה
עם חוקריה, שבפרשה נוטלים חלק גם
גורמי ביטחון, ונחקרים קשרים עם גור-

מים פוליטיים. לדבריו, מתייחסים החשדות
למיקרים שאירעו במהלך שנת ,1980 וש־התחילו
להיחקר במאי .1981 כדי לבסס
את בקשתו למעצר הציג אביר חומר מודי עיני
חסוי.

״תמיד הקפדתי
לציית ל חו ק ״
^ שהתייצבה אביבית, בצהרי יום
• הרביעי שעבר במישטרת מרחב הירקון,
לשם הוזמנה לחקירה, היא נעצרה
ל־ 48 שעות. היא נחקרה בתחנה, אך אמרה
שכל מה שיש לה לומר, היא תאמר בבית-
המישפט. אחרי כשעתיים הועברה לבית
המעצר באבו־כביר.
אביבית בת ה ,21-גבוהת הקומה, בעלת
השיער השחור הגולש, היא בתו של הד״ר
שימעון בלם, מרצה לספרות ערבית, ולומדת
אמנות במידרשה למורים לאמנות
ברמת-השרון.

כרגע אני מתרכזת בלימודים ובעבודה
כגרפיקאית עצמאית.
בבית־המעצר הרגשתי יותר טוב כש־איפשרו
לי לראות את עורך־הדין שלי.
עד ששוחררתי גם לא נחקרתי כלל.

תא מבודד
באבו־כביר
ך* ועברתי לבית־ המעצר באבו-כביר
והוכנסתי לתא מבודד. זה היה תא עם י חמש מיטות, אך רק אני הייתי בו. היה שם
חור לעשיית צרכים ללא נייר-טואלט וברז-
מים שיש ממנו רק טיפטוף של מים ולא
יותר.
היחס של השוטרות היה מתחת לכל
ביקורת, אך אני מתארת לעצמי שהוא היה
גרוע כמו לכל השאר. כשביקשתי נייר
טואלט !נתנו לי חתיכה קטנה ולא הביאו
אחר־כך עוד נייר. כשביקשתי מהשוטרת
של המישמרת שהתחלפה שתביא לי נייר,
היא אמרה לי :״תסתדרי בלי, אין לי!״
שמעתי על אשה בהריון שהתעלפה באחד
החדרים והעצירות קראו לשוטרת שתבוא
אליהם, וזו, אחרי שסוף־סוף באה, אמרה:
״שתמות, מה זה איכפת לי.״
אחרי ארוחת הערב אמורים לצאת לחצר
ולשבת. לא לטייל, רק לשבת. באמצע אחת
הארוחות באה שוטרת וקראה לנו לעלות
לחדרים. כששאלנו למה, אמרה :״אין
למה. ככד. אני רוצה.״ למזלי, לא כל
השוטרות היו כאלה.

טוענת אב יב ית
בלס, ש המי שט רה
חושדתשן; י א
הסת ירה עד ק צ
ה ־־ל בב י תה
ובמקומות אחרים

אחרי שיחרורה מהמעצר סיפרה
אביבית :
כשבאתי לתחנת המישטרה שיערתי שיש
לזה קשר לפוליטיקה. הייתי פעילה באיר־גוני־שמאל,
אך כששמעתי במה מחשידים
אותי, הופתעתי.
אני ילידת הארץ, וכשסיימתי את בית-
הספר התיכון סירבתי לשרת בצבא מטעמי
מצפון, וכך השתחררתי. התחלתי בפעילות
פוליטית בגיל . 16ב 1976-השתתפתי ב חוגים
של שס״י.. ,והיינו נפגשים באמוז
ברחוב פינסקר, אך לא הייתי שם מאז.
ובטח שלא בשנת ,1980 כפי שטענו בבית-
המישפט.
למרות השקפותי הדוגלות בשלום ישר-
אלי־פלסטיני ולמרות שהייתי פעילה למען
שיפור היחסים בין יהודים וערבים, לא
נתתי יד לפעולות שהן בלתי־חוקיות, וה מעצר
בא עלי מהשמים, משום שתמיד
הקפדתי לציית לחוק. מכיוון שאני מזוהה
עם קבוצות פוליטיות לא ממסדיות, היה
חשוב לי שבעתיים להקפיד למלא אחר
הוראות החוק.
לפני כשנתיים התארגנה קבוצה שפעלה
למען שיחרורו מהצ&ר של אלי אברהם,
שסירב לשרת מטעמי מצוקה־כלכלית־חב־רתית.
נטלתי חלק בפעולות אלה של
הקבוצה, שהיו במיסגרת החוק — על כל
פנים אלה שבהן השתתפתי. דובר אז על
החתמה על עצומה, חלוקת כרוזים והפגנות
שיקראו לשיחרורו מהמאסר הצבאי. הייתי

72 -1

פעילה בקבוצת דיור מייד — תנועת צעי רים
נגד מצוקת הדיור, בתנועה הפמי ניסטית
ובאחרונה נטלתי חלק בפעילות
הוועד לסולידריות עם אוניברסיטת ביר־זית,
לא בשטחים, אלא בתל-אביב.
אני לא חברה רישמית בשום אירגון
או קבוצה פוליטית מגובשת. פעילותי היא
יותר פרטית. אני מצטרפת לדברים קונק רטיים
שאני תומכת בהם, ולכן אני גם לא
חברה בחד״ש, או באחד הפלגים שלהם.

האוכל היה חסר־טעם. השתייה, פעמיים
ביום, היא מים חמים עם טיפה של סוכר
ותה, מוגשים בכוס פלסטיק משומנת שאי-
אפשר להחזיק אותה ביד. התאים מסריחים,
מטונפים. השמיכות דביקות, וקר. מזל
שהיו שם שמיכות לחמש מיטות, כך ש יכולתי
להתכסות.
הורי ניסו להכניס לי ביגוד ביום ה חמישי
בבוקר, בשעות המותרות׳ אך לא
איפשרו להם. אחר־כך נודע לי מהם שלא
איפשרו להם להכניס לי את החבילה משום
שלטענת השוטרים לא שהיתי שם עדיין
שלושה ימים.

עד כאן דבריה שד אביבית.

מעצר לשם
הפעלת לחץ
מ( רקליטיה של אביבית, עורך־הדין
אמנון זכרוני, היה במצב מישפטי
מאוד עדין ביום השישי בבוקר. הוריה
וידידיה שהיו בבית־המישפט לא ידעו מהו
החומר הסודי שהוגש לשופט, אך בחקירה
הנגדית של איש־המישטרה הצליח זכרוני,
שגם הוא לא ידע מה כתוב בדו״ח, לקבל
תמונה חלקית של תיק החקירה.
הסתבר שהחקירה התחילה לפני שיבער,
חודשים והיא התייחסה לאירועים שהת רחשו
שנה לפני כן. לדבריו, החוקרים לא
קיבלו היתר מהיועץ המישפטי לממשלה
כדי להגיש כתב-אישום על סעיף חמור

הטענה שהיא הסתירה מישהוא בבית
הוריה התבררה כמגוחכת, כי מזה כשנתיים
היא אינה מתגוררת עימם. היא לא שייכת
לחד״ש, היא לא נחקרה מאז שנעצרה ולכן
המעצר המבוקש נועד למעשה להפעיל
עליה לחץ, ונימוק זה אינו חוקי.
זכרוני הדגיש שמדובר בבת טובים, שלא
רגילה לחברה עבריינית וששיחרורה לא
יגרום נזק למהלך החקירה.
השופט דויד שטיינמץ קיבל את טיעוני
הפרקליט. הוא הסכים שמדובר במעצר
ב 1982-על חקירה שהתחילה ב־ 1981 והמתייחסת
לאירועים שהתרחשו ב־, 1980
ושאם אביבית היתד. רוצה להשפיע על
מהלך החקירה היא היתה יכולה לעשות
זאת מזמן.
הוא הורה לשחרר אותה בערבות.
אביבית סיכמה את השלב הנוכחי בפרשה
באומרה :״אני לא כתובת לעריקים ומעולם
גם לא הייתי.״ כן־ציון ציטרין 1

(המשך מעמוד )61
זמן קצר התחבב עליהם והפך רופאם ן
האישי. אילן ליווה את בני־הזוג מנגופה
בביקורם בישראל ושימש רופאם הצמוד.
״הנשיא קורא לי בשמי הפרטי ומתייחס
אלי כאל בנו המאומץ. מדי שבועיים אני
נוסע לבקרו לטיפול פרטי מבטלארו ל-
ממבאטו — מרחק של כ־ 30 קילומטרים.״
התפלל למעני
י סור נוג ע ללב הוא סיפורו של ילד
שחור, שהובא לבית־החולים בגיל
כחצי שנה כשהוא סובל מתת־תזונה :
״כשהגעתי למחלקה הילד היה כבר במצב
של שחרור. שאלתי מדוע אין משחררים
אותו, נאמר לי על־ידי האחות, שהאם
הצעירה השאירה כתובת לא נכונה ולא
ניתן לאתר אותה. הפעלתי עובדת סוציא לית׳
אך גם היא נחלה כישלון במציאת
האם.״
אשתו ההולנדית ׳של ד״ר גונן, ויני,
נרתמה גם היא למשימה .״הסתובבתי
בווילג׳ ימים רבים, לחפש את הוריו.
אהבתי את הילד ממבט ראשון ורציתי
למצוא למענו את אמו. חרשתי את המקום
ברגל, מבית־חומר אחד למישנהו, אך
האם לא נמצאה.״
אחרי שהעלו חרס בידם השלימו כולם,
האחיות ושלושת הרופאים (שניים מהם
שחורים) עם כך שאין לאן לשלוח אותו.
הילד הפך הקמע של המחלקה. אילן נהג
לצרף אותו לביקורים בחדריהם של ילדים
אחרים, והדגים עליו את השימוש בסטטוס קופ כדי להוכיח לילדים שהדבר אינו
כואב.
כך התרגל אורה פלנג — ״התפלל
למעני״ בשפת המקום — לד״ר גונן, ובכל
בוקר קיבל את פניו בנשיקות. לאט־לאט
נוצר הקשר ההדדי .״היה לנו חבל להש -י
איר ילד בריא בין ילדים חולים. אהבנו
אותו והחלטנו לאמצו. התחלנו לקחת אותו
מבית־החולים כל יום אחרי הצהריים ל ביתנו׳
הנמצא בשכנות לבית־החולים.״
הסובבים אותם קיבלו את עניין האימוץ
בתדהמה :״זה נדיר מאוד, וכמעט בלתי-
אפשרי או שפוי שלבן יאמץ שחור !״
אורה פלנג יפה התואר התאקלם יפה
בביתם החם והנעים. הוא מפטפט כבר
כמה מילים בעברית ובאנגלית, וגם מבין
צוואנה — האחיות בבית־החולים דיברו
עימו בשפתו.
מה תהיה דעתה של אמו של ד״ר גונן
על הנכד יוצא-הדופן? ״או, עם אמא שלי
תהיה בעיה. הבעיה היא שגם היא תרצה
לאמץ אחד מהם. כשהיתה הבעיה בקמ בודיה׳
היא היתה הראשונה שהתנדבה
לאמצם.״

תימני

^ ידן וויני אוהבים את אורה פלנג
י * באילו היה בנם לכל דבר, ומתכוונים
להשאירו ברשותם .״לאורה פלנג אין
תאריך לידה. משערים שהוא כבן שנתיים,
ואנו נצטרך להחליט על תאריך לידה.
נערוך לו ברית־מילה ונחליט על שם חדש,
אם נרצה,״ אומרת ויני בחיוך של אם אוהבת.
היא תצרף אותו כאח קטן לשלושת
ילדיה מנישואיה הקודמים .״בדעתי להש איר
לו את שמו המקורי אורה פלנג, כי
הוא קיבל אותו מהוריו. בעברית כנראה
נקרא לו אורי.״
ויני אנה מודאגת מהשאלה מה יאמרו
החברים :״הם יבינו. ומי שחושב שאנחנו
משוגעים, בלאו־הכי לא יכול להיות חבר
שלי.״
נותרה רק בעיית יחסם ־ של הילדים
בארץ :״ילדים הם עם אכזר, אולי יהיו
לו בעיות בגלל הצבע, אבל בישראל יש ״
תערובת של צבעים ועדות מכל העולם.
הוא לא השחור היחידי, מה גם שאורה
פלנג לא כל-כך שחור — צבעו כבצע
השוקולדה, כמו תימני קטן.״
אורה פלנג אינו מפסיק לאכול. הוא
מחבק, מנשק ומחייך לכל עבר, ומביט
בהוריו החדשים בעיניים אוהבות.

אורגה גלזן

אני ל א פיראט!״(המשך מעמוד )43
אם ההחלטה תהיה שלילית אפטר את
הצוות ואחפש קונה.

+מה שווייה שד,האונייה ז

לפני יחודש הציעה לי קבוצת איראנים
מיליון דולר. הם רצו שד,אונייה תשדר
מכוויית נגד חומייני. לא הרגשתי טוב
למכור את האונייה בשביל מטרה כזאת.
כסף לא עושה עלי רושם.
האונייה שלי לא שווה גרוש באונייה,
היא יכולה לשמש רק כאוניית־שידור.
אמכור אותה אפילו אם אקבל מחצית הסכום
שהשקעתי בה.

• ואחרי שתמכור את האונייה,
האם תחזור לעיסקי-מים עדות?
העולם שלי גדול ממדינת־ישראל. אני
פה, כי אני אוהב לחיות פה. אבל אני לא
סבלתי מאנטי־שמיות בשום־מקום בעולם.
אני מרגיש שלקחו ממני את כלי העבודה
שלי. לכן אני צריך לחפש מקום אחר
בעולם, שיקבל אותי ללא תנאים ושיסכים
לקבל את העזרה שאני מוכן לתת לו.

• לפני רגע אמרת שאינך כותב
לכתך, שרונה, משום שירדה מהארץ.
כעת אתה מספר לי שאתה
עצמך רוצה לעזוב?
זה לא אותו הדבר. אני לא יורד, אני
לא עוזב את הארץ. אבל אני מוכרח למצוא
לי משהו אחר.

• כמו מה למשל?

לא יודע. דבר אחד בטוח: לא אשב
בחיבוק־ידיים, למרות שאני יכול לחיות
עוד 30 שנים מהריבית בבנק. בכלל, אני
לא רץ לעשות כסף. את יכולה לזרוק אותי
ברחוב בלי גרוש, אני יכול להתחיל מחדש.

• מה דעתך על אוניית הטלוויזיה
״אודליה״?
לא רוצה להתייחם לאודליה.

• למה?

אני חושב שדבר אחד אני מוכרח, בכל
זאת, לומר: אודליה הצליחה במקום שבו
אני נכשלתי. בזמנו רציתי להפעיל שידורי-
טלוויזיה. ממישרד־התיקשורת אמרו לי:
״אם תתחיל בטלוויזיה נפעל נגדל!״ אז
למרות שהשקעתי הון-כ0ף עזבתי את ה עניין.
ואז, פיתאום בא מישהו אחר ועושה
את מה שאני רציתי לעשות. הייתי בטוח
שיפסיקו אותו.

+אתה מרוצה שהפסיקו אותו?

תראי, זה היה הבייבי שלי, ופיתאום
בא מישהו אחר ולקח לי אותו.
פול גרינוולד הרס לי את התוכניות
וכמעט שהרס לי את הרדיו. הוא גרם לי
הרבה נזק, אבל זו זכותו.

• גרינוולד סיפר שהציע לך
להקים שותפות, אך אתה סירבת.

לא נכון, הוא אף־פעם לא הציע לי
שותפות. פעם אחת בלבד דיברתי עם
גרינוולד, הוא הציע לי להביא אונייה עם
משדר שיגמור את שידורי-ישראל, יאפיל
על השידורים — מה שנקרא בשפת ה־מיקצוע
ג׳אמינג. אמרתי לו שלא יעז
להשמיע דיבורים כאלה לידי. מאז לא
ראיתי אותו.

• מה דעתך עד הבעיות שגורמים
לגרינוולד?־
אני לא מאמין שהיו עושים לי את מה
שעושים לו. אני הייתי עושה את זה
אחרת. הייתי מצליח להגיע לרווח של 360
מיליון לירות ליום ותורם הכל למוסדות-
צדקה. אף פוליטיקאי לא היה מעז לגעת
בי, אני לא פיראט.

• 1אני מניחה ששר-התיקשורת
וייתקשה לאשר לך לשדר מהחוה
1משום שאם הוא יאשר דך הוא
|ואדץ לאשר גם לאחרים. אתה הו
יטב שאתה יוצא־דופן, ימה שאסור
לאחרים יהיה מותר לך?־
לא נכון להגיד לי דבר כזה. לא נכוך
להגיד לי: למה לך כן ולאחרים לא. אני
לא כל אחד.
רשיון־שידור זד, לא רשיון לבניית כביש
או בניין, זה לא תחרות שבה מי שיש לו
ן יתר כסף מנצח. אי־אפשר לתת לכל אחד
:כשיר קשר ביד. אותי מכירים. הממשלה
יודעת שאני לא אזיק למדינה, להיפך.
ובכלל, אני לא חושב שיימצא אדם
שיתחרה בתנאים שלי — זוגי אקדיש 500/0,
מהרווחים לתרומה, אני מציע שהרשיון
יהיה רק על שמי ולא אוכל למכור מניות,
אני מציע שאחרי מותי תעבור תחנת־השידור
לידי המדינה והרווחים ילכו ל־מוסדוודצדקה.
אם יש מישהו שמוכן ל תנאים
האלה, בבקשה — שיתנו רשיונות
לכל מי שדורש, אני בעד תחרות.

בת היהלומן הדתי
טוענת נ׳ החוזר
בתש ובה ני 0ה
לאנוס אותה
ולסחוט ממנה
נספים, והוא טוען:
ול ופי כן־ דויד היה נרגש מאוד .״אתם
לא תעשו לי שום דבר, נכון?״ אמר
לשני השוטרים שנכנסו למישרדו של
עורך־הדין אמנון זכרוני כדי לעצור אותו.
שישה ימים לפני כן הוא ברח מביתו,
אחרי שהוצאה נגדו פקודודמעצר.
אחותו עדנה, שהיתר, איתו במישרד,
אמרה לו :״אל תדאג. אתה הסגרת את
עצמך! יש פה עיתונאי וצלם שהבאת.
הם ראו שאתה שלם.״
בן־דויד ,24 ,צייר שלטים מיפו, נעצר
ביום הרביעי האחרון על-ידי המישטרה,
וביום השישי הוא הובא לבית־המישפט
לשם הארכת מעצרו. הוא הוחשד שאיים
על חברתו, בתיה * ,נערה ממישפחד, דתית,
ואף היכה אותה כדי שלא תעזוב אותו.
כמה ימים לפני שנעצר הוא ניסה לאנוס
אותה בחדרו, הפשיט אותה, קשר אותה
בשרשרת של כלבו, סתם את פיה בסמר טוט,
במגבת ובנייר דבק. לאחר מכן הפשיט
אותה עירומה, צילם אותה ואף הכניס את
אבר־מינו לתוך פיה.
במיקרה אחר, כשהיתה במחזור, איים
עליה שהוא יראה את התמונות לאביה
היהלומן ולמכריה, אם לא תשכב איתו.
הוא השכיב אותה בכוח, הוציא מתוך גופה
את הטמפון, שוב הכניס את אבר־מינו
לפיה ושום צילם אותה בניגוד לרצונה.

בעילה על
חוף־הים
ל וסי בן־דויד, חוזר בתשובה המצוי
בהליכי־גירושין מאישתו השוטרת, טען
שאינו יודע מדוע רוצים לעצור אותו:
״את התמונות מסרתי למישטרה, ואני בתור
עדין ולא רגיל לבתי־סוהר.״ כדי לבסס

אזיקים למתמסו

יוסי בן־דויד מסגיר את עצמו לשוטר במישרדו
של עורך־הדין אמנון זיכרוני, אחרי שסיפר להעולם
הזה את פרשת יחסיו עם חברתו. הוא הדגיש שאת תמונות־העירום, שצילם
בהסכמתה, מסו למישטרה בנוכחותה. לידו אחותו, עדנה, שנעצרה כחשודה באיום.

שבשום פנים ואופן לא תצא איתי, אך
היא בפרינצים המשיכה לצאת איתי.
כעבור שבוע וחצי באתי אליה וסיפרתי
לד, שאני גרוש, שיש לי ילד ושתודיע לי
אם היא מוכנה לצאת איתי. היא אמרה
שלמחרת היא תיתן לי תשובה. נפגשנו
והיא אמרה שזה לא מפריע לה.
עז אז לא קיימנו יחסי־מין. שלושה
חודשים אחרי שהתחלנו לצאת התקשרתי
אליה יום אחד וביקשתי שנקיים יחסי־מין.
אמרתי לה שאני רוצה לקיים איתה
יחסים ויש עוד עניין שאם היא תדע אותו
היא תקבל שוק. אמרתי לה שאני נשוי
ושאני נמצא בהליכי־גירושין. היא אמרה
שלא איכפת לד, שאני נשוי. אז אמרתי
לה שבהתחלה לא רציתי לתת גט לאישתי,
אך אם היא מוכנה להתחתן איתי אני אתן
גט לאישתי.
התחלנו לקיים יחסי־מין. בפעם הראשונה
לקחתי אותה לחוף הים בבת־ים. פרשתי
שמיכה ובעלתי אותה. היא היתד, בתולה
וירד לה דם. למחרת קיימנו יחסים ליד
בית־הספר שנקר בחולון. ועוד פעם ירד
לה דם.

עירום שלה, שנעשו בהסכמתה המלאה
ומתוך אהבה.
ביום שני לפני שבועיים, כד,תקשרתי
אליה, היא אמרה לי שיש לה בחינה והיא
הולכת ללמוד אצל חברה. הגעתי לביתה
בשעה 11 בלילה וחיכיתי לה. בשעה אחת
וחצי הגיע רכב. היא קלטה אותי ויצאה
מהאוטו וזה שנהג בו נסע. קבענו שהיא
תבוא אלי למחרת. אני למדתי לבחינת
בגרות שהיתה לי בדיקדוק ביום רביעי.
את ההוצאות לבגרות בתיה שילמד, לי.
ביום שלישי בשעה 11 בלילה ואחרי ש עזרה
לי, קיימנו יחסים, לא מלאים, כי
היא היתד, במחזור. באחת וחצי היא נסעה
הביתה.
ביום חמישי הלכתי לתת הסכמה לגט
במחוזי. עורר־הדין שלי לא בא ודחו את
הישיבת לעוד חודש. נסעתי לבית־הספר
שלה וחיכיתי לה. בשעה 11 ראיתי ש מישהו
מביא אותה. הוא קרא לי ואמר
לי שלפני שאדבר איתר, אני צריו לדעת
שהיא הגישה תלונה נגדי ושאסור לי
להתקרב אליה.
באותו יום היא הופיעה אצלי עם הקצין

״צילמתי אותה בעירום ־
אך וק מתוך אהבה!״
את טענתו שאין לו מושג למה רוצים
לעצרו, היה מוכן לספר את פרשת יחסיו
עם בתיה.

סיפר יוסי :

הכרתי את בתיה באחד באפריל בחנות-
ספרים, והתחלנו לדבר. השארתי לה מיספר
טלפון ואמרתי לה שאם היא תוכל לעזור
לי לצלם סיפרי אומנות, שתתקשר. כעבור
שבוע התקשרתי אליה למקום עבודתה ו ביקשתי
את מיספר הטלפון שלה בבית.
התקשרתי אליה במוצאי-שבת. קבענו
לאותו הערב בבניין העיריה בתל־אביב.
הלכנו ליפו העתיקה ושוחחנו. היא סיפרה
לי שהיא סטודנטית בבר־אילן בחוג ללימו דים
כלליים לתואר ראשון, ואני סיפרתי
לה על עצמי. ככה התחלנו לצאת.
לפני ערב־פסת ביקשתי ממנה רשות
לעלות לדירת הוריה. הם קיבלו שוק
כשראו אותי. היה לי שיער ארוך, ולמרות
שהיתה לי כיפה הם לא רצו אותי. אחר-
כך עוד נודע להם שאני גר ביפו ואז
בכלל הם לא התייחסו אלי.
ההורים של בתיה צרחו עליה. אמרו לד,
* שם בדוי. שמה האמיתי נאסר לפיו־סוס.

אחרי-זה
קיימנו יחסים באופן קבוע.
אחרי שראיתי שהוריה מתנגדים ש אצא
איתה הסתפרתי והתחלתי לל מוד
בכפר־חב״ד, כדי להיות חוזר בתשובה.
היא אמרה לי שהוריה עדיין מתנגדים
שאצא איתר, ושהם לא יתנו לה את ביר־כתם
לחתונה. כלומר, שיזרקו אותה מהבית.
אביה היכר, אותה וקרא לד, זונה, ואפילו
הביא חוקר פרטי הביתה שיבדוק מי אני
ויגלה לה עלי דברים.

ל ס חו ט
כ ספי ם
ז אמדתי לה שבעוד חודש אני נותן
י גט לאישתי ואחר-כך אדבר שוב עם
הוריה. שאלתי אותה :״אם הוריך לא
יסכימו שתצאי איתי, תסכימי לעזוב את
הבית ולהתחתן איתי?״ אמרה שכן. אז
אמרתי לה שאני מעדיף שיקבלו אותי
מאשר שיזרקו אותה.
התקשרתי לאחיה אודי, והוא אמר לי
שהחוקר אמר שאני כנראה רוצה לסחוט
מהוריו כספים. אמרתי לאודי שיכולתי
לעשות זאת, אם רציתי, כי יש לי צילומי-

והוא אמר לי :״או שתתן לי את התמונות
עכשיו ואאשר לך שלא יגישו עליך תלונה,
או שאשלח שוטרים שיעשו חיפוש, יקחו
את התמונות ויעצרו אותך.״ אמרתי לו
שבתיה תכתוב אישור שקיבלה את התמו נות
ונתתי לה אותם.
בשעה שבע בערב צילצלו בדלת שני
שוטרים. הם אמרו לי ״בוא, אתה עצור.״
נבהלתי, כי אף פעם לא הייתי בכלא,
פחדתי שירביצו לי וגם לא ידעתי על מה
אני נעצר. אז ברחתי ונסעתי לישיבה.
אחותי עדנה, התקשרה לעורך־דין, והוא
אמר לה שקודם כל אני אסגיר את עצמי
למישטרה. הסכמתי.
עד כאן דבריו של יוסי.
עורך-דינו של יוסי, הפרקליט יוסף ברד,
טען בבית־המישפט בעת הדיון בבקשת
המישטרה לעצור את החשוד, שהמדובר
בצילומים פורנוגרפיים שאי-אפשר לצלם
בלי הסכמת שני הצדדים המצולמים. מכאן
שבתיה הסכימה מרצונה להצטלם.
השופט חיים אילת הורד, לעצור את יוסי
לעשרה ימים. את אחותו, עדנה, שנחשדה
בנסיון להדיח את המתלוננת לחזור בה
מעדותה, הוא ציווה לשחרר בערבות.

כן־ ציון ציטרין !

במ כ ות ובמהלומותחגגההבוהמה את
ואש־השש והבימאי זרק בקבוק בפני המלחין
נשמע מקצה החדר קול ניפוץ שימשה, שנמהל בקולות צחוק
רועם. כטוב ליבו ביין החליט אחד האורחים לנפץ שימשה.
בנס לא נפגע יוסי שריד, שישב בדיוק מתחת לחלון, ושהספיק
לזנק הצידה. מישהו צעק מקצה החדר השני לעבר חבר־הכנסת
״בושה, בושה !״ המלצר הנבוך אסף את שברי הזכוכית ואל
המקום הגיע בעל־הבית, שאול אברון, ובידו מגש. שאול
הסתובב בחדר ושלח מבט משועשע וסלחני אל עבר ידידיו.
בינתיים התקרבה השעה לחצות. אורי ליפשיץ קם מהשולחן
בחיפזון ׳ומיהר החוצה. כשנשאל מדוע הוא הולך, השיב :״אני
הולך לנשק את אשתי לקראת השנה החדשה!״
זה בדיוק מה שעשו כולם בחצות. כאשר כבה האור,
התנשקו הזוגות בלהט. אורי ליפשיץ חזר, הצטרף אל השולחן
ולגם עוד כמה כוסיות. כטוב ליבו קם מהשולחן׳ התיישב ליד
הפסנתר והחל פורט עליו. חבריו הצטרפו אליו בשירה עליזה.
נגינתו של אורי ליפשיץ הפריעה, כנראה, לבימאי פרוספר

ף* ,כת אחת פרצה המהומי הגדולה. צינצנות־הפרחים שעל
השולחנות הועפו על הריצפה ברעש גדול, ורסיסים עפו
לכל עבר. בקבוקי-יין ריקים הועפו מקצה החדר אל קצהו.
אגרופים הונפו בזעם. כך אמורה היתד להסתיים למעשה חגיגת
הבוהמה בראש השנה האזרחית החדשה במיסעדת־הבוהמה
החדשה של כתב מעריב לשעבר, שאול אבחן, בנווה־צדק.
מיסעדתו של שאול, הנקראת הקיוסק של תיאמרון נווה־׳צדק,
נהפכה ׳בזמן האחרון מוקד־הבילוי ׳של הבוהמה. מאכליו של
שאול, מעשה־ידיו, והאווירה המיוחדת במקום מושכים אליה
אמנים ופוליטיקאים• ,הנאלצים לפעמים להמתין זמן רב למקום
פנוי. אין פלא שה בוהמה החליטה לחגוג את ראש־השנה האזרחית
דווקא במקום זה.
בשעה 10 בערב כבר היה המקום מלא מפה לפה. בקצה החדר

כימאי פרוספר
י!1ם י שריד לא נפגע בנס
ישבו הצייר אורי ליפשיץ, שמוליק קראום וידידתו הבוטיקאית.
אל השולחן הצטרף כעבור חצי שעה חבר־הכנסת ומבקר-
התיאטרון בגלי צה״ל, יוסי שריד, שבא בחברת אשתו, וישראל
פלג, שהיה אחד מעוזריו של חבר־הכנסת שימעון פרס.
כעבור שעה קלה נכנם אל המקום יונתן שם־אור, יועצו
של שר־התיקשורת, מרדכי ציפורי. יונתן הגיע בחברת אשתו
הטריה. באותה שעה הגיע גם בימאי־הקולנוע פרוספר פאריינטה.
ברקע נשמעה מוסיקה נעימה, היין נשפך כמים, עד שלפתע

האיש בעלה כו ב עי ם
(דוימשך מעמוד )57
ליצור מהם קישוטים מרהיבי-עין.
״בקיץ,״ מספר ארזי ,״אני מסתובב ב כובע
רק במשך היום, אבל בחורף אני
לא נפרד ממנו. חסרות לי כמה שערות
בראש, אז קר לי, והכובע מחמם אותי.
״לא, לא, אני לא מתבייש בקרחת שלי.
מי שמתבייש יכול לעשות השתלת שיער.
אני מקבל את החיים כמו שהם, רק
שלדעתי כובע עושה את האדם יפה יותר,
ממש כמו בגד יפה.״
כובעו הראשון של ארזי היה כובע
טירולי, שאותו קנה מתייר. אחרי אותו
הכובע, שמצא חן מאוד בעיני נהג־האוטו-
בוס, באו מייד נוספים בעשרות. ארזי יצר
קשר עם כובען תל־אביבי, המקבל דוגמות
של כובעים מחבריו ב1חבי־העולם. אותו
כובען לא דאג אפילו פעם שמא לא
יצליח להיפטר מהכובעים המוזרים —
הוא ידע שארזי גפן יבוא לחנותו ויקנה
אותם.
הטיפול בכובעים חייב להיות רציני
ואחראי מאוד. כדי לשמור שהכובע לא
יאבד או ישנה את צורתו יש צורך להב ריש
אותו, לנקות אותו ולתת לו צורה.
״אני סיגלתי לעצמי שיטות לטפל בכו בעים
ולעצב אותם, אחרי שהכובענים
לא היו מוכנים לגלות לי את סודותיהם
המיקצועיים.״
הרבה כובעים הוא השחית, עד שמצא
את השיטות הנכונות .״שנים חלמתי על
כובע אוסטרלי, וכשקיבלתי אחד כזה
הוא היה מלוכלך מאוד. אז רחצתי אותו
והוא נהרס לגמרי• לרמטכ״ל יש כובע
כזה, ושמעתי שבאמצע המילחמה הוא
שכח אותו באיזה בונקר וחזר כדי לקחת
אותו.״

כמו
ג׳יי־אר

ן * פעייה היחידה של ארזי היא
י י עם קהל־הנוסעים .״אנשים שמרנים
מטיבעם, ויצור כמוני נראה להם מוזר,״
הוא מחייך.
״כשעולים תיירים לאוטובוסים הם נבהלים
לרגע, איך הדבר הזה יקח אותם,
אך אני נותן לנוסע להרגיש טוב, כאילו
הוא היחידי באוטובוס, ואיני משאיר נוסע
בלי תשובה על כל שאלה.״
היום מרבה ארזי להסתובב עם כובעי-
בוקרים בסיגנון כובעיו של ג״יי-אר מ־סידרת
הטלוויזיה דאלאס .״תיירים אמרי קאיים
שרואים אותי בכובעים האלה מתלהבים
מהם ולא מזהים את מוצאם האמ ריקאי.
זה ממש מוזר, אני חשבתי שב אמריקה
בכל בית יש כובעים כאלה
ושכולם חובשים אותם.״
הישראלים, כך טוען איש־הכובעים, הם
,אנטי־כובעים׳ .ומנסה להסביר :״שלב
ההתנגדות מתחיל בצבא. גם לי היו
המון מישפטים משום שלא חבשתי כומ תה.
אבל אני בטוח שאם היו מייצרים
כובעים מעניינים, החיילים היו חובשים
אותם בשימחה.״
כובע מיוחד באוסף הכובעים הוא הכובע
למילואים. זהו כובע בצבע-זית, כצבע
המדים, אבל פרט לצבע כל דמיון בינו
ובין כומתה צבאית הוא מיקרי בהחלט.
מלחץ קראום
אולם גם בצבא התרגלו כבר הממונים
אורי ליפשיץ רצה לנגן
על המישמעת למלך הכובעים׳ והם הפסיקו
להעיר לו על הופעתו הבלתי-
פאריינטה, והלה צעק לעבר אורי ודרש להפסיק את נגינתו.
תיקנית.
קריאותיו הרגיזו מאוד את •חבריו של אורי, אשר השיבו
לצד כל עיסוקיו הרבים יש לו ל לפרוספר
בעלבונות.
ארזי גפן זמן לעוד אהבה גדולה בחייו:
פרוספר חמוכדהסוח קם מכסאו, והזמין את חבריו של אורי
חמת־ד,חלילים .״שנים רציתי כלי כזה,״
לגמור: את החשבון בחוץ. יונתן שם־אור ניסה להפריד בין
הוא מספר ושולח יד מלטפת אל כלי-
הניצים, אולם חיש מהר נזרקו לעבר פרוספר אימתת כגון:
הנגינה .״שלחתי מיכתבים לבתי־חרושת
״אנחנו מצפצפים עליך, פרוספר! איך אתה יכול להעליב צייר
רבים בסקוטלנד, עד שאחד מהם שלח
כאורי ליפשיץ? אנחנו לא נכה אותך רק מכיוון שאנו מתחשבים
לי את החמת לארץ.״
בנכות שלך!״
ארזי קיבל את כלי־הנגינה אך לא ידע
כאן, כנראה, הוגדשה הסאה. פרוספר נמוך־הקומה, שאינו
כיצד להפיק ממנו צלילים. באחד מסיוריו
אוהב כשמזכירים לו את נכותו, נפגע עד עימקי נשמתו, נטל
הבחין בחלון-
בעירהעתיקה בירושלים
בקבוק מעל השולחן וזרק אותו ישר על פניו של שמוליק קראום.
ראווה של חנות צילום, בתמונה של אדם
פניו של קראום החלו שותתים דם, שניגר על חולצתו. לשמוליק,
עם חמת־חלילים. הוא איתר אותו ושיכנע
•ששימחתו הועבה, זה היה די. הוא התנפל על פרוספר במכות
אותו ללמדו את תורת הניגון.
נמרצות, שולחנות הועפו הצידה, והמלצר ההמום גרר את היניצים
״הוא לימד אותי בשיטה פרימיטיבית
החוצה. הם המשיכו את התיגרה בחוץ.
מאוד,״ נזכר ארזי ,״אבל לאט־לאט הת באותו
רגע הגיעו אל המיסעדה השחקן אילי גורליצקי
קדמתי ולמדתי לנגן כמה צלילים.״
:ואשתו רותי לרמן. אילי הנדהם מיהר ופרש לעבר החדר השני
המנוגנים בחמתנשמעים
של המיסעדה. כך בדיוק עשה גם העיתונאי אורי דן, שפרש כל השירים
דומים, ומשיר אחד אפשר לעשות אלף
לא מכבר ממעריב. בינתיים חזר לחדר גם המלצר, כשחולצתו
שירים רק על-ידי שינוי קצב הנשיפות.
הלבנה מגואלת בדם, והוא נראה באחרי שחיטה. המלצר מיהר
״לפעמים באים אלי חברים ואני מציג
להחליף את חולצתו -ואל המקום הגיע דן בן־אמוץ במצב־רוח
את החמת בגאווה רבה,״ הוא מחייך,
מרומם, כשכולם מספרים לו מה הפסיד.
״ואני אפילו מתחיל לנגן כמה צלילים,
״אין דבר,״ מילמל המלצר ,״הם ישלמו את הנזק של החלון.
ואז, לשמחתי הרבה, אני מגלה שאורחי
את מחיר הסעודה נגבה מהם בפעם אחרת,״ אמר ומיהר לנקות
משתעממים כבר אחרי כמה צלילים. אני
את השולחן ואת רסיסי הזכוכית שעל הריצפה.
מפסיק לנגן ואף אחד לא יודע שבעצם
כעבור עשר דקות חזר הכל לקדמותו, שאול אברון המשיך
השיר האחד שניגנתי הוא השיר היחידי
לחייך: ולהגיש לאורחיו ׳מעדנים כאילו דבר לא קרה. בשעות
טיפי זכרוני !
שאני יודע לנגן.״
הקטנות של הלילה עוד זרמו אל המקום אנשים רבים.

טיפוח השיער איננו רק עניין של יופי, במעבדות ד׳׳ר פישר יודעים כי כדי
להגיע לשיער יפה ומטופח יש להגיע קודם לפתרונות הנכונים.
מדעני ד״ר פישר, אשר יצרו למענך את סדרת מוצרי הקוסמטיקה
קמיל־בלו, גאים להציג בפנייך סדרה מורחבת של קמיל שמפו, השמפו

כ6.1.1982 ,

מיספר 2314

76 עמוזי0

חזרה לתחילת העמוד