גליון 2315

ג׳ורדאע1
הצלחה דוהרת
בארצות הברית

שוס ^ ס מ סו ;

ל ה שיג: בתל־ א בי ב :״ סו פ ר גיינ ס״ ,יהודההמכ בי 57 טלי \/1£ , 456351 וו/ו[ 0ו 3א לנ בי ,? 1דיזנ גו ף , 119א לנ בי ,? 4גיינס סטור דיזנ גו ף ; 130״גיינ ס סנ ט ר ״ ,דיזנ גו ף ; 66״ מי י גיינ ס ״ בן ־י הו ד ה ; 14ווסט גיינ ס ״ דיזנ גו ף , 171ב ן ־ י הו ד ה , 1״ בוטיק 109״ אבןג בי רו ל ; 109אפנתסגלהע לי ה ; 6״ צמרת ״ ה ע לי ה ; 7
״ גיינ ס לי ״ ,בי א לי ק .28
״ לי״ בזר א מ רי ק אי, סלומון ; 20״ סאבי ״ א בו גם-רלל . 21י פו :״ מ זן ״ ,שדי י רו ש לי ם .48ב ת־ י ם• :יזה מ ה שי שי /ותט שי ל ד . 27ר חו בו ת :״ סו פ ר גיינ ס ״ ,הרצל . 181 קי ר או ן :״ טופ גיינ ס ״ ,מ ר כז מסחרירמת־גן :״ סו פ ר גיינס, ד ״ ר כ הן ( 2פנ תביא לי ק ;) 66״ גיינ ס לי ״ ,א ר לו ז ו רו ב ־; 1
סוקולוב .47 חולון :״ אפנתדבש״ ,סוקולוב ; 66
גבע תיי ם :״ טו פ ־ גיינ ס ״ וי צמן 23ר א שון לציון: גיינ ס ״ לי ״ רו ט שי ל ד . 58א ש דו ד :״ רו קי ״ פתח ־ תקוה :״ ש או ל ״ ,חי י ם עוז ר . 10רמת־ ה שרון :״ ל י ״ ,סוקולוב 64ר עננ ה \/1£:וו9ז 0ו-ואחוזה ; 137״ קו בי ״ ,בו רו כו ב 8כפר ־ סבא: ג׳ ינ ס ״ לי ״ וי צמן .82הרצ לי ה :״ ל י ״
״ שיי ע״ ס ו קו לו ב 75נ תני ה :״ בלו גיינ ס ״ ,די זנ גו ף פינ תהרצל אדםוח וו ה ״ ,הרצל .29י רו ש לי ם :״ סו פ ר גיינ ס ״ ,יפו 50 בנין ע מו די ם ; ״גיינ ס לי״ בן הלל ; 7״ ס פו רטרח בי ה ״ ק ק ״ ל ; 29״ מחסן הגיינ ס״; שץ .8באר־ שבע :״גיינ ס סנ ט ר ״ ,ה ח לו ץ 81ע פול ה: או פנתסיימון ; או פנת שו ל מי תטב רי ה: או פנת או רן.
י הי בו אני םוהמ פי צי ם: א חי ם נק ש
ו ב חנויו ת נו ס פו תבכל הארץ.
ק רי ת ־ מלא כי :״ רו ק י ״ חי פ ה :״ בי ת ה גיי נ ס ״ הרצל , 20״ או ר ה גיי נ ס ״ הרצל . 7ק רי ת ־ ביא לי ק :״גיינ ס לי״ העמקים , 3בי רי דהמצ רי ף ק רי ת חיי ם. אי ל ת :״ ב מ בי ״ .

ת ״ א, רח׳ י הו דההמכ בי 57 טל׳ 456351

כתבת הע 01ר החיז־מ: ,

כותבת תעוסד־ ולא;חא~י :

הסוד!וכמוס

חבאדקיסמיזו

שמאתרי ברעות מודעי

לא חוזרת בתועו1בוו!

ח״כ המעיד יהוד,ה חשאי מסר
למישטרת-ישראל חומר סודי נגד
השר יצהק !מודעי. העולם הזה
מגלה: המידע קשור
כפרשה של קניית נפט
מכסיקאי, וכשתי פרשות
נוספות.

מרים וולפסון כת ה־ 15 טוענת
שהיא פאנקיסטית ואנרכיסטית.
אביה רוצה שתלמד ככפר חכ״ד
ותהיה דתית. היא מסרבת
כתוקף ואומרת:
אני לא מאמינה
כדת:

*גיוו דא
ברחה ל!״

שרידי האוב!״ץ

״העולם הזה״ ,שכועץ החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אכיב,
רחום גורמן ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי עורד־תבנית: יוסי שנון רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
מוטוכיץ וגיורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש
המינהלה: אברהם סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״כו, תל־אכיב, רחוב
כן־אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

כאשר הובאה לפני לראשונה הידיעה
על השאילתה שהתכוון להגיש
ח״כ יהודה חשאי, ובה האשמות כבדות
ביותר נגד השר יצחק מודעי, ביקשתי
לראות את ההוכחה שבידי הח״ב.
הכרתי את חשאי, מפני שישב לידי
בכנסת התשיעית. היה ברור לי שאין לו
שום נסיון או מיומנות בענייני חקירות,
ולא סמכתי על, שיקול־דעתו בעניין כזה.
חבר־המערכת שטיפל בעניין הודיע לי
שאין חשאי מוכן להראות לי את ההוכחות
שבידו, מפני שעליו להגן על המודיע.
העברתי לו הודעה שנייה: שאני מבקש
לעיין בחומר באורח פרטי, שלא לסיר״
סום, במעטה של סודיות מוחלטת —
כדי לקבוע את עמדתי בלבד. חשאי סירב
גם לבקשה זו.
מאותו רגע הטלתי ספק חמור מאוד
במהימנות המידע. בהתאם לכך קבעתי
את קו העולם הזה בפרשה.
אי־אפשר היה שלא לפרסם ידיעה על
כך שחבר־כנסת מטיח האשמות כה כבדות
בשר. פרשה כזאת ראויה לפירסום,
ומחייבת פירסום. אך את יחסי למידע
קבעתי בכמה צורות, המובנות היטב ל קוראי
שבועון זה :
• לא הקדשנו לפרשה זו את שער
הגליון שבו הופיעה הכתבה (העולם הזה
— )2297 כפי שהיינו עושים, בלי כל ספק,
אילו היה לנו אמון במהימנות הדברים.
• הקדשנו לכתבה עצמה רק שלוש
חמישיות של עמוד.
• הוספתי לכתבה במו ידי את המי״

קטע ככתבה על חשאי*
היכן ההוכחות?
לים הבאות :״אם, לעומת זאת, יתברר
* ש(חשאי) הטיח סתם האשמות, ללא ביסוס
והוכחה, תהיה זאת שערוריה מסוג
אחר — ניצול־לרעה של חסינות חבריי
הכנסת, המחוסן מפני תביעת־דיבה.״ בכך
ביקשתי להדגיש בעליל כי אנו מתייחסים
למידע בספקנות רבה.
ועוד עובדה: פנינו, כמובן, לשר מודעי
כדי לקבל את תגובתו על האשמות
חשאי. מודעי לא הגיב. זוהי נקודה שיש
4להביאה בחשבון בכל ניתוח של הפרשה:
אי־התגובה של מודעי, בשלב הראשוני
של הפרשה, עלולה היתה לעורר את ה הרגשה
ש״בכל זאת יש משהו״ בהאשמות
חשאי. לאיש־ציבור המואשם בעניין
חמור כזה, הנוגע למילוי תפקידו
הציבורי, אין הזכות שלא להגיב.
* העולם הזה 9 ,2297 בספטמבר .1981
ה עו ל ם הז ה 2315

בגליונות מאוחרים יותר הודענו על
בקשתו של מודעי להגיש מישפט־דיבה
נגד חשאי (העולם הזה ,)2298 תוך עקיפת
חסינותו (דבר שלא היה אפשרי, על־פי
החוק) ,וגילינו כי חשאי הסתמך על
שמועה שמקורה במישרד מבקר־המדינה,
כאילו שלח המבקר מיכתב סודי לראש-
הממשלה, ובו פירוט החשדות שהתעוררו
(העולם הזה .)2308
טיפול העולם הזה בפרשה זו מוכיח,
כמדומני, מה רב ההבדל בין מנגנון מיומן
של חקירות — כמו שבועון זה —
ובין חובבן פרלמנטרי, הפטור מכל אח ריות.
אף שגם אנחנו היינו פטורים בפרשה
זו מכל אחריות (כי יכולנו לנצל
את החסינות של בעל־ההאשמות, חשאי)
התייחסנו לעניין על־פי הנורמות המקובלות
עלינו ולא הענקנו לו את הגושפנקה
שלנו כאשר לא היינו משוכנעים כי יש
אמת בהאשמות.
לולא כן יכולנו להקדיש לפרשה את
השער וכמה עמודים, ולגרום לסערה ציבורית
רבתי. עשינו כך לא פעם כאשר
חשפנו פרשות־שחיתות והיינו משוכנעים
באמיתות הדברים.

״תרגיל
חשאי,,
כיהנתי כמשך עשר שנים כחבר־כנסת,
ובכל שבוע יכולתי להשתמש ב־
״תרגיל חשאי״ :להגיש שאילתא ובה
האשמות מכל העולה על רוחי, ולפרסם
את הדברים בשבועון בחסות החסינות
הפרלמנטרית. לא עשיתי זאת.
בכל הקאריירה הפרלמנטרית שלי, שבה
הגשתי שאילתות פי עשרה יותר מכל
ח״כ אחר, לא השתמשתי בשאילתה לצורכי
פירסום פרשות, אלא סעמיים־שלוש.
זה היה תמיד במיקרים חריגים: כאשר
היה חשש לחדירת המאפיה האמריקאית
לישראל (פרשת מאיר לנסקי) ,כאשר ה־מישטרה
סירבה לפעול נגד השוד הארכיאולוגי
של משה דיין, ובפרשות של
פשעי־מילחמה.
בכל הפרשות הרבות האחרות שנחשפו
אז מעל עמודי העולם הזה — ודי להזכיר
את פרשות אשר ידלין, שיכון עובדים,
נתיבי נפט, מיכאל צור — קיבלנו על
עצמנו את מלוא האחריות והסיכון, ולא
השתמשתי בחסינות הפרלמנטרית, שעמדה
לרשותי.
את השיטה של ניצול הכנסת להשגת
פירסומת אישית, על־ידי הטחת האש מות
פרועות ללא סיכון, המציא שמואל
תמיר בפרשת אוטוקארס (בבית־המישפט
זוכה האיש שהנאשם על־ידו) .חניכו ה אישי,
אהוד אולמרט, העלה את השיטה
לשיאים של שקרנות מחוסנת. עתה יש
בכנסת כתריסר ח״כים, המשתמשים בשיטה
זו באופן קבוע, כדי לצבור הון
פירסומי אישי.

פליטי ..אריוך
הם בני־ערזבה
אחרי שאונייתם, אריון, נשרפה לפני
שלושה שבועות, עוכרים פליטיה את
שכעת מדורי הגיהינום הביורוקרטי.
הם נותרו ללא כסף וללא

חפצים, ואיש אינו יוד:
מי אמור לטפל בהם. מו

יעלה כגורלם *

המלחין שמוליק קראום, הילד הנורא
של הבוהמה, מספר בגילוי לב ל-
העולם הזה על נסיון ההתאבדות שלו,
על יחסיו עם אחיו ועם
אשתו, על תדמיתו כאיש
אלים ועל פרשת
נבי סמואל.

הנתוה האינפלציונית
של א ר חו

האם עלול שינוי כמדיניות של שר-האוצר לגרום
ליצירת ״הסינדרום הלטיני״ — אינפלציה היורדת
כשנה אחת, ועולה כשנה שלאחריה ץ
הכלכלנית אסתר אלכסנדר טוענת:
יש סכנה כזאת :

׳שואדית נאווגיה נעמו דילר מתאבד פאריסאית בתשלומים
הכתבת אודטזז דנין הוזמנה על־יד׳ נסיך
צרפתי לארוחה במיסעדת
פאר ואחר־כך נקראה להשתתף
באורגיה, שם חזתה
בחברה הגבוהה במערומיה.

הפורץ המתוחכם, בן הקיבוץ שפרץ לבנקים
בשיטות חדשניות, עומד שוב ל־מישפט,
והפעם בחשד ש פרץ
למכונית. האם חייו
הם נסיון להתאבד אט־אט,
בתשלומים7

+אחרי 10 שנים באה גאולה נוני מאירופה והיא מבקשת :
״תנו לי לחזור:״
• מי הגיע למסיכה של פלאטו־שרון, והעיקר: מי לא כא 7

מדורי קבועים: כמדינה תשקיף
אתה והשקל מכתבים תשכץ הורוסקופ חשכון עוכר ושב
עולם קטן — ארצות־הברית, קנדה,
יוון

יוני המערך, שפעלו כמערכת הבחירות
ננד רשימות השלום, שאבו עידוד
מן האנרכיה השוררת כמערך
ונמלטו לחיק קבוצה משלהם.
כיצד עשוייה הקבוצה
להתפתח 5מהן הדרכים
הפתוחות לפניה 7

אנשים כעולם אנשים ממסיבה למסיבה בלונים הנדון — סוכן חשאי 000
יומן אישי -מס־גולגולת לימית,

בגין ומילחמת האזרחים ורקדנית הבטן 38
מה הם אומרים -מרים גלזר־תעסה,
עודד קוטלר, אבשלום קור,

לחיים נגן, ניצה ליבאי ויהונתן גפן 46
קולנוע — בראנדאור־מפיסטו, ג׳ון
קרפנטר וברטה דומינגס 49 יטידור 50 מדריך שידורים 51 כלכוטק 54 איש ממאדים

נמר של נייר -אלבר כהן, דויד 66 שחר, דן פאגים וקאמה סוטרה
זה היה העולם הזה שהיה 68 ספורט 71 רחל המרחלת

המידע שגס ו חשאי *1מישסוה ־
מה 1יש 1גו 1א ין בו 1,מי 71ס ו
נוצל חשאי על־ידי אחרים?

החדש עשה את דרכו לעיתונים.

חשאי היפנה את השאילתה אל
ראש־הממשלה, מנחם כנין, וכיקש
לדעת ״אם נכון הדכר שכעים*
קות־נפט מסויימות, שנעשו על־ידי
ממשלת־ישראל, לרכישת נפט מ־גורמי־חוץ
כשנים 1977 עד .1981
ניתנו עמלות כניגוד לחוק לשר
כממשלת־ישראל, ואם נכון הדכר
שהשר האמור הוא יצחק מודעי.״
חשאי גם ביקש לדעת אם הובאו הדברים
האלה לידיעת בגין, ואם זו הסיבה לכך
שמודעי לא מונה כשר־האנרגיה־והתשתית
בממשלה שכונן בגין אחרי הבחירות לכנסת
העשירית. מכיוון שהשאילתה נפסלה, לא
קיבל חשאי תשובה.
עיסקה מבסיקאית
ה היה המידע שעליו הסתמך חשאי
ייין לצורך ניסוחה של שאילתה זו?
זמן רב היה מידע זה ברשותו הבילעדית
של חשאי, והוא סירב לחשפו. בלחץ ועדת־הכנסת,
העביר חשאי את המידע למיש־טרת־ישראל,
ומאוחר יותר גם הצהיר
על־כך.
את המידע קיבל חשאי משלושה מקו־רות״
אחד מהם כונה ״אישיות כלכלית״,
״שני ״אישיות פוליטית״ ,ועוד אחד ,״מקור
שלישי״ — שעליו סמך חשאי, משום שהעביר
לו בעבר מידע בקשר לשתי
פרשיות אחרות, שאינן קשורות לשר
מודעי ולעיסקי־הנפט, והתברר שיש למידע
רגליים.
עד כה לא נודע לציבור מהו המידע
שהעביר חשאי למישטרה. חשאי עצמו
סירב בכל תוקף לגלות מה ידוע לו על
עיסקי־הנפט — אולי משום שידע עד־כמה
חסר־ביסוס הוא המידע שברשותו. גם
המישטרה לא גילתה עד עתה מה מצוי
ברשותה. אך הדברים נודעו להעולם הזה :

מודעי?
ף* משך שכוע אחד נפתח בקיע קטן
* במסך הכבד, המסתיר את העולם האפל
ורב־המזימות של עיסקי־הנפט. אך הבקיע
מיהר להיסגר.
ח״כ-המערך האלמוני, יהודה חשאי, ערך
התקפה חסרת כל סיכוי, וכימעט מגוחכת,
על שר־האנרגיה־לשעבר, יצחק מודעי.
השר הליברלי בעל העיניים המתרוצצות
יצא להתקפת־מצח• נגד היועץ המישפטי
לממשלה, נגד צמרת־המישטרה, נגד כלי־התיקשורת,
נגד יורשו בתפקיד, וכמובן
נגד חשאי עצמו — וזה חש ״כמי שטבל
את ידו בחומצה גפריתית,״ כפי שאומרים
מקורביו.
הח״כ שנכנס לכנסת הקודמת בעיקבות

מותו של יגאל אלון, ניסה להשיג מעט
פירסום (ראה הנדון) ,וביקש לנגח את
השר מודעי, ובדרך זאת את ממשלת־הליכוד.
חשאי הוא איש־מנגנון, יו״ר
האגף המוניציפלי של מיפלגת־העבודה,
ואין לו מושג בענייני נפט ורכישתו. אולי
דווקא משום־כך ניסו אוייביו של מודעי
להשתמש בו, ומסרו לו כמה פירורי־מידע.
חשאי ניסח שאילתה והגיש אותה ב־1
בספטמבר לח״כ״חרות, מאיר כהן, שהחליף
אז את יו״ר־הכנסת, איש הליברלים מנחם
סבידור. הוא התבקש לנסח את השאילתה
מחדש, וכך עשה. גם הנוסח החדש נפסל
על־ידי ממלא־מקום היו״ר, אך דבר הפסילה
לא נמסר לחשאי, לדבריו, והנוסח

המידע המצוי עתה כרשות ה־מישטרה
נוגע כשלוש פרשיות שו נות
שד רכישת נפט, שאירעו כימי
כהונתו של מודעי כשר-האנרגיה.

המידע העיקרי נוגע לעיסקת־נפט ישראלית—מכסיקאית.

מודעי
היה כמכסיקו שלוש פעמים
כתקופת כהונתו. המידע שמסר
חשאי למישטרה נוגע לאחת
הפעמים.

המחיר הרישמי באותה תקופה היה 32
דולר לחבית של נפט מכסיקאי. אך מחירי
הנפט היו בירידה, על-פי מידע זה, ואפשר
היה להשיג נפט במחירים זולים יותר. אל
מודעי ואל ראש מעהל־הדלק, שימעון
גילבוע, הופנו כמה וכמה הצעות לרכישת
נפט במחירים זולים יותר. אחת מן ההצעות
הללו הופנתה אליהם על־ידי מי שהיד.
באותם ימים סגך שר במישרד ראש־הממשלה,
יורם ארידור.

כד ההצעות האלה נתקלו כתגו-
כה כנוסח ״מעניין מאוד״ ו״תגי־שו
הצעות מפורטות,״ אך לכסוה
נדחו ההצעות הזולות, ונחתמה
עיסקה עם מתווך מסויים, שכה
נרכש הנפט כמחיר הרישמי —
דולר דחכית.

על-פי המידע שמסר חשאי היו ההצעות
הזולות יותר ממשיות, הבטיחו נפט לטווח
של שנים, ולמציעים היו ערבויות של בנ קים
רציניים. לפחות אחת ההצעות נגעה
לאותו נפט מכסיקאי שנקנה לבסוף במחיר
(המשך בעמוד )8

ת מרכז המיפלגה הליברלית, ש-
התכנס בתל־אביב ביום החמישי האחרון,
איפיין הקרב שלפני־הקלעים בין
השר־בלי־תיק יצחק מודעי ובין יורשו
במישרד־האנרגיה, השר יצחק ברמן.
חברי המרכז, שהתכנסו באולם שב־בית־ציוני־אמריקה,
היו אמורים לבחור
בשלושת צירי המיפלגה לקונגרס היהודי
העולמי, ולשמוע את דבריו של רואה־חשבון
על מס־עסקים חדש. אך אלה לא
עניינו איש.
מודעי התקבל בתרועות, בנשיקות ובחיבוקים.
הוא היה הגיבור התורן של ה ליבראלים.
לעבר ברמן נזרקו קריאות-
גנאי. סגן־שר־התחבורה, יצחק שיפמן,
שבדרך-כלל חש לאן נושבת הרוח, התייצב
ללא סייג לצד מודעי, אך לא התיר
לחברי המרכז להפריז בגילויי־האהבה.
הוא השתיק אותם בגערות כאשר עברו
את הגבול, כפי שנוהג מורה בכיתת זאטוטים.

היה שום ספק: כקרכ
שהתנהל דפני־הקלעים זכה יצחק
מודעי.
אך לא פחות מעניין היה הקרב ש מאחרי
הקלעים. היה ברור שמודעי מנסה
להשתמש בפרשת־הנפט של חשאי כ מנוף,
שנועד לטווח הארוך לבצר את
מעמדו כמנהיג המיפלגה הליברלית, ולטווח
הקצר — לסלק את ברמן ממישרד־האנרגיה.

היו
שטענו כי הכרית המחודשת
כין מודעי ושיפמן, מקורה כהכ־טחתו
של מודעי לשיפמן כי סגן־
שר־התחכורה, שמעמדו כמישרדו
מעורער, הוא שיירש את כרמן
כמישרד האנרגיה, שכן לפני מודעי
עצמו הדרך חזרה חסומה.

לגצח בקרבות י
להפסיד במילחמה
ך* לשונות הרעות אמרו שאסור לשיפמן
י ״ להאמין למודעי, המבקש למרות הכל
את התפקיד לעצמו. אלה הזכירו כי לפני
חודש וחצי היה מודעי אצל בגין, וביקש

י מודעי(משמאל) ניצח אח ברמן ומימין) נקוב שנעלו דנני־הקלעים
־ או עלול להפסיד במילחמה שמאחרי הקלעים
ממנו — לשווא — לקבל בחזרה את התפקיד.

הזכירו כי מודעי ביקש
להדיח את כרמן גם אחרי הימנעותו
של השר, כעל ההשקפות
היוניות, כהצכעה על חוק־ סיפוח־הגולן.
יריביו
של מודעי כבר אינם חוששים
כל־כד מניצחונותיו :״למודעי יש כישרון
גדול לנצח בקרבות ולהפסיד במילחמות,״

זאת לא במעט בגלל מהלכיהם של
אנשי אייזנברג, שהחליטו ליצור מרכז-
כוח משלהם. איש־העסקים מיקי אלבין
ושותפו, מנחם עצמון, שהיו אנשי סיעת
שריר, פרשו למעשה מן הסיעה, וביחד
עם אוריאל לין הם עוסקים עתה בהקמת
מרכז־כוח עצמאי משלהם. מהלר זד, שי בש
את יחסי־הכוחות במיפלגה הליברלית,
והעלה את חומם של החיכוכים הפנימיים.

על רקע זה ניתן להכין את חי־

לא היה קשה גם לשרים האחרים לעשות
עיסקה עם שרי־חרות, מאחרי גבה
של סיעתם בכנסת.
בעלי אחוזות
•1ם סיעה זו מפוררת ומפורדת. צבי
^<רנר, יו״ר איגוד העובדים הליברלים,
הוא ״הילד הנורא״ של הסיעה. הוא מחרים
את ישיבותיה, ונמצא באופוזיציה מתמדת
לשרי־המיפלגה וליו״ר החטיבה ה ליברלית
בכנסת, שרה דורון מסיעת שריר.
בני שליטא, איש סיעתו של רנר, טרוד
בחקירה הנערכת נגדו בפרשת השוחד
המיני. אלי קולס, שעדיין אינו עורד־דין,
מתקשה להוכיח עצמו בתפקידו הבכיר
כיו״ר ועדת החוקה־חוק־ומישפט של הכנסת.
יצחק זייגר עדיין לא התאושש

1וגידח1לח
הקל לו ת

הם אומרים. הם מזכירים את ניצחונו בוו-
עידת״המיפלגה האחרונה, לפני שנה וחצי,
שגם אחריו הוא לא הצליח לממש את
שאיפתו ולקבל תפקיד בכיר בממשלה,
ולמעשה אף ירד במעמדו.
״מודעי,״ אומרים יריביו ,״הוא טק טיקן
גדול׳ אד אסטרטג קטן.״ הם אינם
בטוחים גם שניצחונו בקרב על טיהור שמו
הוא סופי, ומוכנים להזכיר לכל מי ש מוכן
לשמוע כי פרשודרבלון עדיין לא
תמה, וגם בפרשח״הנפט ייתכנו התפתחויות
חדשות.
אין זו הפעם הראשונה שעיסקי־הנפט
של ישראל מהווים גורם ביחסי״הכוחות
במיפלגה הליברלית.
בינואר אשתקד היה עימות בוטה וחריף
בין שר־האנרגיה דאז, יצחק מודעי
והמיליונר איש־הליברלים ישראל סח־רוב
בצד האחד, ובין השרים שימחה אד ליד
וגירעון פת, והח״ב דאז אברהם שריר
בצד השני.
הבטחת מישרות
ד ל׳ רקע לקרע היה פרשת־המכירה של
י י מניות סר אייזיק וולפסון בחברת
פז. מודעי סירב בכל תוקף לאשר את
מכירת המניות למיליארדר שאול אייזנ־ברג,
ואילו ארליד, פת ושריר תבעו לש נות
את ההחלטה, כאשר פת קבע כי
״אייזנברג הוא איש רב־זכויות״ (העולם
הזה .)2295
בינתיים השתנו יחסי־הכוחות, ו־

לופי־הדכרים החריפים ללא תקדים,
שנשמעו כימים האחרונים
כין כרמן ומודעי. מודעי לא היסס
לכנות את כרמן נכל, שקרן, שפל
ונוכל, וכרמן מצירו אמר כגלוי כי
לדעתו מודעי הוא חולה-נפש, אה
שיש תיקווה כי יחזור לאיתנו.
דברים מעין אלה אפשר להבין גם על
רקע מצבה הכללי של המיפלגה. ח״כ
צעיר, שנכח בישיבת המרכז האחרונה,
אמר :״אתה רוצה לדעת מהי המיפלגה
הליבראלית? זאת המיפלגה הליברלית!״
כלומר: כמה קבוצות של עסקנים, שכבר
שנים ארוכות לא התמודדו בבחירות, ואין
הם מרגישים שהם חייבים דין־וחשבון
לבוחר. הח״כים והשרים מבקשים רק
למצוא חן בעיני קבוצות־העסקנים שמאחוריהם,
תור הבטחת מישרות ודאגה
לאינטרסים הכלכליים של המיליונרים ה שונים,
שלהם נציגים בכנסת ובממשלה.

מפרשת קרן הנם זיידל — הקרן הגרמ נית
שהזרימה כספים לפעילויות שונות
של המיפלגה.
כאשר הסתיימה ועידת המיפלגה, שנה
לפני הבחירות לכנסת העשירית, היו יח־סי־הכוחות
הפנימיים ברורים למדי. סי עת
מודעי כללה את שיפמן, גרופר וגולדשטיין.
היום מגלה שיפמן עצמאות מסויי-
מת, וגרופר, שמונה כסגן־שר במישרד־החקלאות,
מתקרב לארליד• שותפיו של
מודעי, שהביאו לניצחונו בוועידה, אנשי
איגוד העובדים הליברלים, כבר אינם
עימו.
סיעת־שריר כללה את השר פת, שרה

המישפטים משה ניסים ממשיד להתבסס
על סיעתו הקטנה, וכמוהו יו״ר הכנסת,
מנחם סבידור, האוהב להציג את עצמו
כמי שנמצא עתה, בתוקף תפקידו, מעל
לתככים הפנימיים.
ההסברים למצבה האומלל של המיפלגה
הם מגוונים. איש הצעירים, דרור זייגרמן,
טוען שהדבר נובע מ״התבוללות. בתוף
חרות״ .צבי רנר טוען שהסיבה למצב
היא שהשרים נוהגים ״כבעלי אחוזות״.

כד, למשל, לא התעקשו השרים על
מינויו של אוריאל לין למישרת מבקר־המדינה.
שריר חש שהוא אינו חייב דבר
ללין, שהצטרף אל אלבין ועצמון. מודעי
הוא יריב ותיק של קבוצת-אייזנברג. כף

כרמן מתגונן
חולה נפש !

שיפמן(ליד מודעי) מרגיע, מתפרץ כישיכת המרכז
נבל, שקרן, שפל ונוכל!

דורון, זייגר וקולם. פת מנסה לבנות לו
עתה מרכז־כוח משלו, וגם קולם מגלה
מידה של עצמאות. תומכיו של שריר,
אנשי אייזנברג, כבר אינם מאחוריו.
בינתיים גיבשו הצעירים — דרור זייגר־מן
ודן תיכון — סיעה משלהם. חה״כ יהודה
פרח, איש נתניה, קרוב אליהם, לטענתם.
בעת האחרונה מנסה גם ברמן לבנות
לעצמו מרכז־כוח במיפלגה, ולא מן הנמ נע
שימצא מאחוריו את הצעירים. שר־

כולם שותפים להנחה שאין הנהגה. אד
ניראה שבסופו של חשבון נוח בינתיים
לכולם, בחיקו החמים של הליכוד.

כמצכ מעין זה, קשה להניח
שמודעי יזכה כמילחמה ויצליח
להדיח את כרמן מתפקידו כשר•
האנרגיה. הגייסות כמיפלגה הלי
כדלית אינם ערוכים למילחמה של
ממש. חילופי־הגידופים משקפים
יפה את המצכ.

במדינה העם 0וטר האימה

רודיארד קיפלינג כתב על כך
שיר. הוא סיפר על השודדים
הדניים, שהיו פוקדים במאר, ד,־10
את חוף בריטניה כדי לשדוד ולח׳
מוס. על מנת לפייסם, שילמו להם
הבריטים כופר־נפש. לשם כך הד
טל מם על האוכלוסיה.
הכופר השיג, כמובן, את התחד
אה ההפוכה. הדנים נוכחו לדעת
כי זהו עסק משתלם, וחזרו שוב
ושוב. המושג <1x13€־( 13211£״כסף
דני״ ,או ״תשלום לדנים״) הפך
בשפה האנגלית מושג נרדף לתשלום
לסחטנים•
סיכם קיפלינג את הלקח ד ״אם
פעם שילמת לדני, לא תיפטר ממנו
לעולם!״
זהו לקח הידוע היטב לכל אדם
בעל נסיון־חיים: מי שמשלם
לסחטן, ולוא רק פעם אחת,
לא ייפטר ממנו עוד. מתשלום
לתשלום יגביר הסחטן את דרישותיו.
שהרי אחרי שנכח לדעת
כי הנסחט פוחד ממנו, ינצל
את הפחד הזה עד תום.
מצור וטרור. השבוע למדה
מדינת־ישראל כולה אמת זו.
במשך חודשים הציגה ממשלת־ישראל
הצגה מבישה של פחדנות.
הממשלה כולה, וכל אחד משריה
בנפרד, פחדו מפני המתנחלים ב־חבל־ימית
ואירגוני הימין הקיצוני.
שוב ושוב נרתעו מפני העימות
הבלתי־נמנע.
אילו היתר. הממשלה נחושה מן
הרגע הראשון בהחלטתה שלא להירתע
ולכפות על הסחטנים את
הרצון הלאומי, באמצעות מכשי־רי־החוק
של החברה הדמוקרטית,

הטטריפ-טיז האחרון
הדמוקרטית של הכנסת.
על הגל הזה עלו הסחטנים, שביקשו
לנצל את המצב, ללא בושה,
לסחיטת הון־עתק מקופת המדינה.
מעשים
של אלימות, הצתות,
סגירת דרכי־גישה ,״מצור״ וטרור
נעשו בפרהסיה, לעיני המצלמות
ולמענן.
הממשלה לא הגיבה. הצבא, דד

יחסים מרחביים

מסנה ארליף

תרגילים סעודיים

כסף דני
היה העימות מצטמצם, מן הסתם,
בתקריות קטנות. אך הממשלה
השתמטה מן המאבק. היא עמדה
מנגד כאשר החלה פלישה מאורגנת
לחבל, שמטרתה המוצהרת היתד,
להתנגד בכוח לביצוע ההחלטה

משועשע. האזרחים הגיבו, איש-
איש על פי השקפתו הפוליטית,
על המאורעות — כאילו לא נגעו
להם.
השבוע הסתבר להם, לפתע, ש זה
נוגע להם מאוד.
היצרן־ יקר. בחבר־ימית הוכח,
אולי לראשונה, כי הקנאות
הלאומנית אינה מיצרך־חינם, וגם
לא מיצרך זול. לראשונה הסתבר
לאזרחים כי לא הקדוש-ברוך־הוא
משלם לאנשי הימין הלאומני־דתי,
המתיימרים לפעול בשמו.
הפעם הוצג החשבון לאזרח —
והוא הדהים בגודלו.
הטראומה של השבוע באה ב-
עיקבות החלטתה של הממשלה
לשלם למתנחלים 41 מיליארד
לירות לפחות, ולפי הערכות מעודכנות
סכום שיגיע בסופו של
דבר ל־ 50 ואף ל 55-מיליארד לי רות
(ראה יומן אישי) .לפתע הסתבר
לכל אזרח שהוא עצמו ישלם
את החשבון. דיירי שכונות־העוני,
שתמיד קל להלהיבם בפיטפוטים
לאומניים, נו כ חו לדעת כי הלאומנות
היא על חשבונם. אילי־המשק,
אנשי השירותים החברתיים, ראשי
המנגנון הממשלתי — הכל הבינו
שזה נוגע להם.
מאוחר מדי. אחרי כל אלה
באה מכה שניה — בלתי־נמנעת.
הסחטנים העלו את המחיר. הדנים
דרשו יותר.
אחרי שחמישה חברי־ממשלה
החליטו, בניגוד לדעת 13 חבריהם
(שהצביעו נגד, נמנעו או ברחו)
לשלם סכום־עתק זה, הגיבו המתנחלים
בזעם ודרשו יותר — הרבה
יותר.
העימות לא יימנע על-ידי כסף.
להיפך — ככל שישולם יותר, כן
יידרש יותר, וכן יגבר החשש מן
העימות. העימות יכול היה להימנע
על-ידי עמידה תקיפה על שיל־טון־החוק.
השבוע
זה היה מאוחר מדי.

הכנסת

מישטרה, בתי־המישפט,
והממשלה — הכל נכנעו.
השרים וסגניהם פיטפטו על ״טרגדיה
לאומית״ ,על ״ויתורים מר־חיקי־לכת״.
הציבור
הסתכל במחזה כצופה

תובנית פאהד,
הדיוויזיות שר האפיפיור
והרמז הסובייטי
״הצרה שלכם היא שאתם,
הישראלים, הנכם אירופים. אתם

לא מבינים את כללי־ההתנהגות
של הערבים,״ אמר, בחיוך סלחני,
איש־ציבור מצרי בכיר.
הוא ביקש להסביר שיטה ער בית
מקובלת, שאינה מובנת
לישראלים. היא פועלת כך: מנהיג
ערבי מצהיר הצהרה מרחיקת־לכת.
אחרי פירסומה הוא מודיע
שלא הובן כראוי, וכי הפירסום
אינו מהימן. אך מי שקורא את
ההכחשה בעיון נוכח לדעת כי
אין היא מכחישה כל עיקר את
הדברים שנאמרו.
מטרת השיטה היא להודיע
לעולם כי בעל־ההצהרה מוכן
להתקדם בכיוון המוצהר. מטרת
ההכחשה היא לפייס את המתנגדים
לכך, ולהקהות את עוקץ
המכה הנגדית.
דבר האמיר. זוהי השיטה
הקבועה של ראשי אש״ף, ובמיוחד
של יאסר ערפאת. לאחרונה
היא מופעלת, ביעילות רבה, על-
ידי הדיפלומטיה הסעודית.
בשבועיים האחרונים הופעלה
פעמיים. עיתונאי אמריקאי בכיר,
שהשתתף בסימפוזיון אסטראטגי
בישראל, נסע לריאד ושמע שם
הכרזה מרחיקת־לכת על נכונות
סעודיה להכיר בקיומה של ישראל,
תמורת נסיגה מהשטחים
הכבושים והקמת מדינה פלסטינית
לצד ישראל. הפירסום גרם
לסנסציה עולמית. כעבור יומיים
פורסמה בריאד הכחשה, שלא
הכחישה דבר. גם בהכחשה נאמר
כי נסיגת ישראל והקמת מדינה
פלסטינית יכולות לשמש ״בסיס
לשלום״.
השבוע השמיע נסיר סעודי
הצהרה דומה באמצעי־התיקשורת
האמריקאיים. הוא הסביר את
תוכניודהשלום של האמיר פאהד,
וכשנשאל לגבי הסעיף מם׳ ,7
המדבר על זכות כל המדינות
במרחב לחיות בשלום, הסביר:
״מובן שזה חל על ישראל.״
למחרת היום הוכחשו הדברים.
הנסיך לא הובן, נאמר. אך
ההכחשה לא הכחישה כלל את
נכונות סעודיה לכרות שלום עם
ישראל, אחרי שתסתדר עם הפ לסטינים.
הצעה
סובייטית. ההצהרות
נועדו לאותת לאמריקאים כי יש
עתה סיכוי לשלום כולל, על בסים
זה. ההכחשות נועדו לפייס את

חזית־הסירוב,

המתנגדים
אנשי לכך.
מדוע מתנגדים הסורים, לפי
שעה, לתוכנית הסעודית! ומדוע
לא תומכת בה ברית־המועצות,
שעמדתה המוצהרת דומה לזו של
הסעודים 1
השבוע נרמז על אחת הסיבות
האפשריות לכך: ברית־המועצות
רוצה שסעודיה תכונן עימד, יחסים
דיפלומטיים. המדינה המוסלמית
האדוקה, שראשיה קשורים בקשרים
אמיצים עם הממשלה ואילי-
ההון של ארצות־הברית, נמנעה
מכך עד כה, מחשש פן תפתח
פתח לקומוניזם. כמוה נוהגות כל
נסיכויות־הנפט במיפרץ הפרסי
(״המיפרץ הערבי״ ,בלשון הערבים)
,הכפופות להשפעה סעודית.
ההצעה הסובייטית הנרמזת,
שנשיא סוריה הוא הבלדר שלה:
ברית־המועצות וידידיה הערביים
יפסיקו להפריע לתוכנית הסעודית׳
אם סעודיה וגרורותיה יכוננו
יחסים עימה.

היתה זאת רק אחת הדוגמות
למעורבותם של גורמים זרים,
בעלי אינטרסים שונים, בסיכסוך
הישראלי־ערבי. אך זה לא עניין
את ממשלת־ישראל. היא שמחה
על ההכחשות הערביות, מתור
תיקווה שהן תמנענה כל יוזמת־שלום
ערבית מוחשית, העלולה
לסכן את אחיזת ממשלת־ישראל
בגדה וברצועה.
שיחה בפולנית. יתכן כי
שימחה זו מוקדמת מדי.
סימנים רבים מעידים על כך
שאחרי ה־ 25 באפריל 1982 תעמוד
תוכנית־פאהד במרכז האירועים
המדיניים במרחב.
שר־החוץ הצרפתי הודיע השבוע
כי יוזמת קמפ־דייוויד מתה, וכי
אחרי הנסיגה הסופית של ישראל
מסיני תשמש התוכנית הסעודית
בסים ליוזמה חדשה. רמזים מסוג
זה באים עתה בתכיפות גוברת
לא רק מצד הקהילה האירופית,
אלא גם מצד אישים אמריקאיים.
הצטרף אליהם, השבוע, האפיפיור
הפולני, שאמר לשר־החוץ הישראלי,
יליד פולין, כי יש לפתור
את הבעייה הפלסטינית. לא ברור
אם אמר זאת לשמיר בצרפתית או
בפולנית, שבה התנהל חלק מן
השיחה.
כך או כד׳ המסר היה ברור.
הסול ת הזה 7315

אונהו
ך שיא מערכת־הבחירות
קם יוסי שריה המועמד מס׳
25 של המערך, ונאם בטלוויזיה
נאום נלהב, שבו קרא לשוהרי
השלום והקידמה במדינה שלא
להצביע בעד ״הרשימות הקטנות״
— של״י, ר״ץ ושינוי.
נאום זה מילא תפקיד חשוב ביותר
במערכה. ממילא היתד, קיי מת
נטייה חזקה בקרב אוהדי ה סיעות
הקטנות ״להציל את המדינה״
על־ידי הצבעה למען המע רך,
מפני שרק המערך יכול ״לע צור
את הליכוד״ .דבריו של שריד,
שבאו ברגע הפסיכולוגי הנכון,
הכריעו את הכף אצל רבים.

כתוצאה מכך הוכו כל
הרשימות הקטנות שוק על
ירך. שינוי הפכה אכר מדולדל.
ר׳׳ץ הצליחה להכניס לכנסת
דק אאת שולמית אלוני,
נואשה מן המאכק העצמאי
והצטרפה למערך. של״י
נמחקה מן המפה הפרלמנטרית.
היתה
זאת תרומתו העיקרית של
שריד במערכה. קולות הרשימות
הקטנות, שהועברו למערך, עזרו
להכניס לכנסת כמה וכמה מהני-
צים של המערך: יהודה חשאי(מועמד
מס׳ ,)40 מיכאל בר־זוהר (,)42
אורי סבאג 43 רפאל סוויסה
( ,)44 אהרון נחמיאם ( )45 ורענן
נעים (.)46
שום פניה דומה לא באה מפי
הניצים של המערך אל חסידי
ארץ־ישראל השלמה להצביע בעד
המערך.

פשיטת חוגל
,ל חת התוצאות של מחיקת
י * הסיעות הקטנות והעקרוניות
היתה בלתי־צפויה לגבי שריד:,

של״י נעלמה, ר״ץ נכנעה ונכנסה
למערך ושינוי חדלה מלהיות איום,
חדלו הבוסים מלהתייחס אל שריד
כאל נכס. הוא נראה להם עתה
כמיטרד בלבד, המביך את המערך
במאבק על קולות הניצים. כאשר
מנהיגי המערך, ובראשם יצחק
רבין ושימעון פרס, מנסים מדי
פעם ״לאגוף את בגין מימין״ ,מפריעים
להם נאומיהם של שריד
ואנשי מפ״ם.
מצב חדש זה בא לידי ביטוי חד
ב״יום השני השחור״ — היום ש בו
סיפח מנחם בגין את רמת־הגולן.
האגף היוני בכנסת חדל
מלהיות כוח פוליטי יעיל. פרם
ורבין היו בחו״ל, לשימחתם הרבה.
הרוב חסר־הצורה של המערך
רצה להימנע מן הצורך להחליט,
ועל כן החליט להחרים את הדיון
הגורלי.
הניצים של המערך התעלמו מן
ההחלטה ונתנו לבגין את הקולות
שהיו דרושים לו כדי להעביר את
ההחלטה ברוב מוחלט של 61 קו לות,
ולטעון לאחר מכן כי היא
התקבלה ברוב של ״שני שלישים
של הכנסת״ .היונים לא יכלו להתבטא
כלל, ביגלל החלטת ההחרמה,
ושריד נאלץ להשתתף בצורה
מוזרה על־ידי גיחות פיתאומיות
לאולם, השמעת קריאות־ביניים ולבסוף
— הצבעה נגד רצון מים־
לגתו.

אחרי הצבעה זו היה כדור
כי נוצר מצב חדש ככנסת
וכזירה הפוליטית ככלל :
אחרי שנעלמו הסיעות הקטנות
והתקיפות, נמחק ה אגף
היוני כולו מן המשוואה
הפוליטית.
לגבי הפוליטיקאים -הדואגים
לעצמם, חדל פשוט המחנה היוני
מלהתקיים. הם הסיקו מסקנה אישית:
מי שרוצה להצליח, מוטב
לו להשלים עם התזוזה ימינה.

מיע הכרזה שכימעט לא־תאמן. ה נציג
הבכיר של תנועת־המושבים
— אחת מעריסות הסוציאליזם של
ההתיישבות העובדת — היכה על
חטא והודיע כי הנוער הטוב בארץ
חובש כיפה. החינוך הסוצ יאליסטי,
כך אמר, נכשל.
גם בעבר השמיעו מנהיגים של
ארץ־ישראל אובדהדהדרו הכרזות
רוויות־געגועים בזכות גוש־אמונים.
יעקוב חזן הזקן, מאבות
מפ״ם, מחק את כל פרשת־חייו
כאשר העניק למתנחלי גוש־אמו־נים
את עטרת האידיאליזם. אפילו
איש כמו עמוס עוז, חבר קבוצת-
חולדה, מצא לנכון להצהיר שהוא
נקרע בין נטיותיו לתנועת שלום
עכשיו מחד ולגוש־אמונים מאידך.
אך איש לא השמיע עדיין
הצהרה בוטה כמו זו של נחמקין.
היתד, זאת הכרזה רישמית על
פשיטת־הרגל של תנועת־העבודה.
מנהיגי המערך לא עסקו באידיאולוגיה,
אך פעלו על פיה.

יצחק רכין השמיע השכוע
הכרזה שלא יכלה להתפרש
אלא כמתן אור ירוק לאריק
שרון להגשים את חלומו
ולפלוש ללבנון.

קדם לו בכך, לפני כמה שבועות,
ח״כ דני רוזוליו, איש תנו־עת־הקיבוצים.
ואילו שימעון פרס
האשים השבוע את מנחם בגין
בכך שהיה רך מדי במשא־ומתן
עם המצרים, כאשר מסר להם את
כל סיני — הכרזה שלא יכלה
להתפרש אלא כתמיכה ב״תנועד,
לעצירת־הנסיגה״.

מול הסחף הזה עמדו שרידי
היונים של המערך, שכוחם
כטל כשישים. הם יכלו
רק למסור הודעות לאמצעי
התיקשורת — וכזה התמצתה
כל יכולתם.

לובי או מותנה?
^ שבועיים האחרונים נק-
״ טו יוני־המערך יוזמה לחיזוק
השפעתם בתוך המערך. הם
הקימו מעין שדולה (לובי) פנים־
מערבית, שנטלה לעצמה שם יומ־רני־במיקצת:
אומ״ץ. להצדקת
היומרה נמצא פירוש לראשי־ה תי בות:
אופוזיציה־מדינית־ציונית.
לא היו בהתארגנות החדשה
פנים חדשות. להיפך, חסרו כמה
מן הוותיקות. בראשה עמדו יוסי
שריד, שנשאר כימעט לבדו ב־מיפלגת־העבודה,
מלבד כמה פרו פסורים
שגם הם פעלו בבחירות
האחרונות בעיקר נגד רשימות־השלום,
שולמית אלוני ושרידי
ר״ץ המובס ויאיר צבן, איש־של״י

סרס בכנס דייו ברמת־גן
לעצור את הנסגיה
ליטי גדול וחדש, שיוכל לקבל על
עצמו את המאבק נגד הסחף ה לאומני.
היו גם שסברו כי אנשי
אומ״ץ חותרים לפילוג המערך וליצירת
בסים להתארגנות מדינית
חדשה תחתיו.

אולם ההופעות הראשונות
של אומ״ץ הפריכו תיקוות
אלה — לפחות לפי שעה.
היה ברור כי כיום אין זו אלא
התאגדות של עסקני־מערך, המבקשים
לחזק את עצמם במאבק
הפנימי, ובעיקר במיפלגת־העבו־דה.
במערך שורר עתה תוהו־ובו־הו,
כל דאלים גבר, ואנשי אומ״ץ
מקווים כי על־ידי הופעתם כקבו צה
מלוכדת, המסוגלת לעורר
רעש, יוכלו לפחות להחזיק מע מד.
משום־כך
לא שותפו ביוזמה אף
שני חברי־הכנסת של שינוי, ש־דיעותיהם
לגבי ״המדיניות ר,ציו־

נס של חסידי פולחן־דיין בכפר־המכביד
— ,כנס שנשא אופי ניצי,
!וחיי
ה יהיו פניה של ד,התארג ן נות החדשה בעתיד?
היא יכולה להתפתח בכיוונים
שונים — בהתאם לרצון חבריה,
וגם בהתאם לנסיבות המשתנות.
היא עשויה להיות לקבוצת־גרידא.
ב־מיפלגתית לחץ מיקרה
זה היא עלולה למלא תפ־|
קיד דומה לזה שמילאו חבריה!
בעבר: לפלג את מחנו־,־השלום
למנוע התארגנות כללית של כל
כוחות־השלום במדינה, ולפנות:
בכל מיבחן אלקטורלי נוסף, אל
שוחרי־השלום להצביע בעד המערך
ולמסור שוב את קולותיהם
— למעשה — לניצים הקיצוניים
השורצים בו.
היא עשויה ללכת גם בדרך אחרת:
לתת יד לפורומים רחבים
יותר, לשתף פעולה עם גורמי־השלום
שמחוץ למערך, ולהכשיר
את הקרקע לשידוד־המערכות הדרוש
במדינה, כדי לתת לציבול
את האפשרות להכריע באופן
ברור בין ניצים ויונים, בין שוח־רי־סיפוח
ושוחרי־שלום.

ההכרעה נוגעת לעתיד
המדינה, אך גם לעתיד
כעליה עצמם.

יאיר צכן, שולמית אלוני ויוסי שריד (עם אשתו) בכנס אומ״ץ כתל־ אביכ
לעצור את מי?
הוא איבד את השפעתו במערך.
כל עוד היו קיימות הסיעות
האלה בכנסת, הבינו הבוסים של
המערך את חשיבותו של איש כמו
שריד, המסוגל למשוך את קולות
היונים למערך. אך כאשר סיעת

הדבר ניכר היטב בהתפתחות
הימים האחרונים. האישים הבכירים
במערך החלו נוקטים עמדות ימניות
יותר ויותר.
עלה על כולם המועמד מס׳ 16
של המערך, אריה נחמקין, שהש־

לשעבר, שקנה את עולמו במפ״ם
כאשר קרא לאנשי של״י להצביע
בעד המערך.
ברגע הראשון היה נדמה לרבים
כי זוהי קריאה לאיחוד כוחות־השלום
הציוניים בארץ במחנה פו
נית״
אינן שונות במאומה מדיעות
יוני־המערך — וכמובן לא כו־החוץ־פרלמנטריים.
חות־השלום
בשעה
שאנשי אומ״ץ קיימו. ה שבוע
כנס בתל־אביב, הופיע מנ היג
מיפלגתם, שימעון פרם, בכי

לפני כמה שבועות קראה מפ״ב
לעצרת־המונים בתל-אביב, והעמידה
לרשותה את המנגנון האיר־גוני
הכביר של הקיבוצים. התוצאה
הוכיחה כי גם בקיבוצי השר
מר־הצעיר מעטה ההתלהבות ליד
ני המערך: ההפגנה לא גייסה יותר
משתתפים *מאשר הפגנה פרטיזנית,
שנערכה ב״יום השני ה־שחור״
(במיקרה) מטעם קבוצה
חוץ־פרלמנטרית חדשה: הוועד אוניברסיטק לסולידאריות עם
ביר־זית. היה ברור כי הגל הבא
של זרם־השלום לא יהיה בתון
המערך. הדור הבא של שוחרי
השלום לא יקבל את מנהיגותו
של עסקני־המערך, ולא כל שכ
כשהם מבודדים את עצמם מן ה
זרמים החדשים.

הלקח לכעלי היוזמה ה
חדשה: לא די כאומ״ץ, מ
צורך כאומץ.

— מה עטק מודע• ?
(המשך מעמוד )4
יקר יותר. ההצעות הופנו אל מודעי קודם
נסיעתו למכסיקו, וקבלת אחת מהן היתד.
עשוייד. לחסוך כסף רב למדינת ישראל.
אף־על־פי־כן התקבלה ההצעה היקרה —
בגלל זהותו של המתווך, אשר הציע להעביר
חלק מעמלתו לידיים אחרות.
פרשה נוספת, המוזכרת במידע שמסר
חשאי למישטרה, נוגעת לקשרי־הנפט שבין
ישראל ובין מדינה. גם כאן נאמר ״בחומר
המודיעיני״ שברשות המישטרה, העביר
המתווך חלק מעמלתו לידיים ישראליות.
פרשה שלישית, הדומה לשניה, נוגעת
לקישרי־הנפט שבין ישראל ובין מדינה
מסויימת.

כבל המידע הזה אין שום הוכחות
לכך שמודעי קיבל עמלה
כלשהי. זהו מידע גולמי לחלוטין,
שהשימוש בו, לצורך שאילתה
מרשיעה ופירסומה, גרר את תגובתו
הזועמת והנחרצת של מודעי.
בבקשו להתגונן מפני התקפתו של מודעי,
טען חשאי, שיחד עם המידע מסר גם שם
של אדם המוכן להעיד על עיסקות לא־כשרות.
שם כזה אכן מצוי ברשות המיש־טרה.
זהו אדם שאינו ממלא תפקיד ציבורי,
והוא לא נחקר עד עתה על-ידי אגף החקירות
של המישטרה.
פגישה במחתרת
ח* איטר ניטאל מודעי לגבי מידע זה
*י על־ידי כתב העולם הזה, אמר שמעולם
לא שמע על הדברים הללו. הוא אמר

השר מודעי
״הכל חייב היה להיעשות בחשאיות מוחלטת
אחת בעיסקת־נפט, לא על־פי המציאות
ולא על־פי הפרוצדורה.״ גילבוע גם אמר
לחברי הוועדה כי קיים תהליך ארוך ומסובך
לגבי אישור עיסקות־נפט, ולא יתכן
שייעשו על־ידי אדם אחד.

דברים אלה עומדים כניגוד למה
שעשוי להשתמע מסיפור שסיפר
מודעי עצמו לעורך המוסך השבועי
של יומון ״הארץ״ ,כ־5צ במאי

וכך נאמר ככתבה :
מכוניתו של יצחק מודעי נעצרה בפיתחו
של מלון־פאר במרכז מנהטן .״זה כאן,
בחדר ,426״ אמר המתווך והוסיף :״אני
אמתין לך למטה.״
מודעי שם את פעמיו אל אכסדרת המלון,
כששומר־ראשו נצמד אליו כצל.
כעבור עשר דקות הגיעה למקום מכונית־קאדילאק
שחורה. גבר גבה־קומי. ושומר־ראשו
פנו אף הם למלון. לאחר־מכן ניצבו
שני שומרי הראש בקצה הפרוזדור הארוך.
בתוך החדר התיישבו פנים־אל-פנים רק

יש פוליסות נוספות כמוה, וגם להן יפה
השחיקה.
עד כאן סיפורו המלודרמאתי של מודעי.
מן הדברים ברור שאין מדובר בעיסקה
שנחתמה בפועל.

אך כדור גם שהשר עסק בעיט־קי-נפט
ממש, לפחות כפעם הזאת.
כאשר נשאל על־כך מודעי על־ידי
״העולם הזה״ ,אמר שגם כפרשה
זו עסק כענייני מדיניות כלבד,
ולא חתם על עיסקה.
שניים גופגפו
ן* יסקות כמו זו, שתיאר מודעי בלשונו
< הציורית, אכן מתרחשות בעולם עיסקי־הנפט,
ומדינת־ישראל, המוחרמת באורח
רישמי על-ידי ספקיות־הנפט הערביות,
זקוקה להן יותר ממדינות אחרות. בעולם־
הנפט פועלות, באופן רישמי, החברות
הגדולות המספקות את הנפט, והמדינות

מענף־התיווך על־ידי הליווייתנים, שלהם
יש מעין חזקה על הרכישה למען ישראל
— המיליארדרים שאול אייזנברג וניסים
גאון.

פרשה זו עשוייה להבהיר מה
יבול להיות מקורה של שמועה
מסויימת — גם היא חסרת כל הוכחות
— שהתרוצצה כמיפלגה
הליברלית, ושעל־ פיה הגיעו לקופת
המיפלגה, ולסיעות מסויימות כתובה,
סכומי-כסף גדולים ממקורות
מיסתוריים. באיטר התחילה לסעור
פריטת־חשאי, ואיש לא ידע ש•
המידע שמסר למישטרה נוגע למודעי,
חששו שם שהמידע שכידי
המישטרה נוגע לפרשה זאת.
השר מודעי נשאל על־ידי הטולם הזה
גם לגבי הפרשה האחרונה. הוא היפנה
את הכתב אל ראש מינהל-הדלק, שימעון
גילבוע. אך גילבוע. התחמק במשך כל
השבוע האחרון משיחה עם העולם הזה,
למרות שבידי כתב השבועון היה אישור

אינטרסים אדירים מרוויחים במצב הקיים ־
ואין הם מעונ״נים בפיקוח ער עיסקי־הנפט

ח׳׳ב חשאי
שטח־הפקר רחב
שהיה במכסיקו כמה פעמים, אך מעולם
לא ביצע עיסקות־רכישה, אלא דן בנושאים
של מדיניות־אנרגיה בלבד. לפני שבוע
אמר מודעי דברים דומים גם בהופעתו
לפני ועדת־הכנסת, שדנה בתלונתו נגד
חשאי. הוא מסר שם כי מעולם לא עסק
בעיסקי־נפט ספציפיים. ועדת־הכנסת קיבלה
את גירסתו וחזרה עליה בהחלטתה,
המרשיעה את חשאי. בעדותו בוועדה אמר
ראש מינהל־הדלק, שימעון גילבוע, שהמידע
שבידי חשאי הוא חסר-יסוד, ולא
יתכן שלמודעי היתה נגיעה בפרשת רכישה
כלשהי ,״מפני שהשר לא עסק אף פעם

השר והאלמוני. הוא היה זקן, אבל נמרץ
וחריף־מוח. צנוע בהתנהגותו, אבל עשיר
כקורח. איש שבשליטתו מקורות אספקת
נפט גולמי בכמויות העולות בהרבה על
צרכיה של מדינת־ישראל.
האיש לא ביקש דבר. יצחק מודעי רצה
נפט. תחילה דיבר בלשון של אנשי-עסקים,
דיבר על רווחים טובים ועל קנייה במזומנים,
כסף מיד ליד, בלי תיווך מיותר.
הזקן שתק.
״דיברתי כשעתיים והוא ישב, הקשיב
ללא ניע, עד שחשתי שאני מדבר אל
הקיר,״ נזכר מודעי .״בתום השעה השניה
שיניתי את הנוסח, והתחלתי לדבר אל
ליבו.
״דליתי מנבכי זיכרוני את כל אשר
ידעתי. דיברתי על חשיבות קיומה של
מדינת־ישראל. הוא המשיך לשבת, אטום
כסלע, וכבר רציתי לוותר, כאשר לפתע
הבחנתי בזיק בעיניו. באותו רגע ידעתי
שמצאתי דרך גם לליבו וגם למקור-אספקה
חשוב.
״בן־שיחי נמנה עם סוחרי-הנפט הבינלאומיים,
שאת רוב עיסקיהם הם עושים
עם ארצות־ערב. הכל חייב היה להיעשות
בחשאיות מוחלטת, בלי מיסמכים חתומים
ובלי עדים, ולאו דווקא מייד. לא היה כל
טעם לסכן את הסוחר ביחסים עם ישראל.
די היה לי בוודאות, שאם ייכלו כל הקיצים
וייסגרו הברזים — הברז הזה ייפתח בשבילנו.
״לפני
שפנה לדרכו חיבק אותי האיש
חיבוק עז. מעולם לא חשבתי. שכוח כה
רב במותניו. הוא רכן עלי, וכשנפרד מעמי,
שמתי לב שדש־הצווארון שלי רטוב. האיש
בכה. היה זה מעמד כה מרגש, עד שאיני
יודע מה גרם לי סיפוק יותר: המסת הלב
— או מציאת מקור־אספקה לשעה טרופה...״
המיפגש החשאי בניו־יורק סיפק למדינת-
ישראל כעין פוליסת־ביטוח לשעת־חירום.

והחברות הקונות אותו. בין שתי הקבוצות
יש שטח־הפקר נרחב, שבו מתרוצצים מתווכים,
הקרויים ״ברוקרים״ בלשון־המיקצוע.
עבודתם של אלה כרוכה לעתים קרובות
בתשלומי-שוחד, ובהעברת עמלות — או
חלק מהן — לידי אנשים, או אף מיפלגות.
בארץ קונות את הדלק שלוש החברות
הגדולות, דלק, פז וסונול, כאשר מינהל־הדלק
מאשר עיסקות, ורשאי לאשר גם
חריגות מבחינת תנאי־המחירים. לידיעת
העולם הזה הובאה פרשה מסויימת, היכולה
להטיל אור על הדרך שבה מבוצעות
העיסקות הללו.

חברה עיס־שני
ישראלים הציעו
קת־נפט, שעתידה היתה להיעשות בשוק
החופשי — שוק־ה״ספוט״ בהולנד. שני
הישראלים הופנו אל השר מודעי, והוא
היפנה אותם אל מינהל הדלק.
פקיד בכיר במינהל הדלק נתן לשני
הישראלים ״אור ירוק״ ,אך ביקש מהם
התחייבות בכתב, שיעבירו חלק מעמלתם
לשורה של חשבונות־בנקים של אזרחים
ישראליים. האיש במינהל־הדלק אמר לאחד
הישראלים כי הוא מבקש ממנו התחייבות
בכתב, מכיוון שהינו ״חדש במיקצוע.״
מאוחר יותר נשלחו בפרשה זו הודעות
בטלקס לחמישה אנשים, ששניים מהם לא
היו כלל עובדי מישרד־האנרגיה או מינהל-
הדלק. אחד האנשים האלה היה פקיד בכיר
במישרד־התיקשורת, ואחר היה מיליונר,
בעל אולמי־חתונות בחולון.
בסופו של דבר לא בוצעה העיסקה,
ושני הישראלים מכרו את הנפט למדינה
אחרת. לדבריהם, הם פשוט ״נופנפו״

מיוחד לראיון, שניתן לו על-ידי דובר
מישרד״האנרגיה, יצחק שימרון.
דרושה חקירה!
חת השאלות המטרידות בפרשה
ר * כולה היא: מדוע לא מונה מודעי
כשר־האנרגיה בממשלתו השניה של בגין.
תשובתו של מודעי :״פשוט מאוד. לא
רציתי בתפקיד. הרגשתי שמיציתי אותו,
ולא רציתי לטחון מים. ביקשתי לעצמי
תפקיד כלכלי אחר, וזה לא סוד.״ מודעי
אכן ביקש לעצמו את תפקיד שר־התעשייה-
והמיסחר, ואף הגיע להסכם על־כך עם
כמה מחבריו השרים במיפלגה. אך אלה
נטשו אותו ברגע האחרון, והניחו לבגין
למנות תחתיו את גידעון פת.
ח״כ חשאי התבקש להגיב על הדברים
המופיעים כאן, אך סירב לומר דבר ביחס
אליהם. הוא רק הצהיר שלדעתו לא הפר
שום תקנה מתקנות־הכנסת, כאשר הגיש
את השאילתה שלו, והוא מבקש שתיערך
חקירה ממצה של הפרשה כולה.
יתכן שלפרשה לא יהיה המשך בעתיד
הקרוב. בלי שום קשר לשירבוב שמו של
מודעי לעיסקי־הנפט, אין ספק שדרושה
חקירה רצינית במיכלול עיסקי-הדלק של
מדינת־ישראל. סכומי־הכסף המוצאים על
קניית הנוזל השחור מהווים חלק נכבד
מכלל התקציב הלאומי, ומידת־הפיקוח על
הוצאת הכסף אינה עומדת בשום יחס
למורכבות העסקים האלה ולהיקפם.

בהתחשב כאינטרסים האדירים
המרוויחים יפה כתוצאה מהמצב
הקיים, וכשלוחות שייט לכעלי
האינטרסים האלה בממשלת־יש־ראל,
אך גם כאופוזיציה, קשה
להניח שפיקוח מעין זה אכן יופ שלמה
פרנקל !
על כעתיד.

הנ ב קו ח ב בו רסה
למבוי0 *71

מועמדותם של אישים אחרים, שהוזכרו במהלך
השבועות האחרונים — ח״כ גד יעקובי, האלוף
דן שומרון, ומפקד חיל־ד,אוויר לשעבר, מרדכי
(״מוטי״) הוד — ירדה מעל הפרק. שמם לא הועלה
כלל בדיוני הוועדה של מחוז תל־אביב במיפלגה,
אשר תבחר את המועמד.

כמה חברות — ביניהן לפחות אחד מן הבנקים
הגדולים — מבקשות לצאת בהנפקות גדולות של
מניות לקראת חודש אפריל. הנפקות אלה מיועדות
לקליטת מיליארדי השקלים שיקבלו מפוני פיתחת־רפיח
ודרום־סיני עד לאותה תקופה.
להערכת גורמים בבורסה, צפוייה להנפקות אלו
תחרות קשה מצד האוצר, שיבקש לקלוט את
הכספים שישתחררו על־ידי הנפקת סידרת־צמודים
קוסמת במיוחד.

סיכוייו של כלומנטל גדולים משום שמזכיר
הסניף התלי־אביבי, אליהו שפייזר, תומך
במועמדותו.

מה חיפ ש לוג! ,
אצל מודעי ושרון?
בשבת שוחח איש־העסקים וסוחר־הנשק ארנון
מילצ׳ן עם השרים יצחק מודעי ואריאל שרון.
מילצ׳ן היה בשעות־הבוקר בווילה של מודעי
בהרצליה־פיתוח, ובצאתו משיחה זו נסע היישר
להוותו של אריאל שרון.

כמיפלגה הליברלית סבורים כי מילצ׳ן
מנסה לתווך כין מודעי ושרון, המבקש
לפתוח כקרוב כמהלך פוליטי הדש
לליכוד הליכוד, והרוצה לגייס את
תמיכתו של מודעי לצעד זה.

המי שטרה ס בו ר ה:
ל בי ב הוא ה מקור
קצינים במחלקת החקירות של
המישטרה, שראו את המידע שמסר
ח״ב המערך יהודה חשאי כפרשת
מודעי, סבורים כי המקור העיקרי
־שעליו הסתמך חשאי הוא העיתונאי
יגאל לביב.
חשאי טוען בי הסתמך על ״מקור
כלכלי״ ,על ״מקור פוליטי״ ועל ״מקור
שלישי״ .רק אחרי שנמסר לחשאי
המידע על־ ידי המקור השלישי, ניסח
את השאילתא לראש־הממשלה (ראה
כתבה כעמוד .)4קציני המישטרה
טוענים שסימנים שונים מעידים על
כך שלכיב הוא ״המקור השלישי״.

.,שיחוח־ופש״ ב*1
המוורך ו ה לי ב ר לי
גישושים, המוגדרים על־ידי שני הצדדים כ״שיחות־נפש״
,נערכים בימים אלה בין אנשי המיפלגה
הליברלית ובין אנשי מיפלגת־העבודה. בשיחות
משתתפים אישים מן הדרג העליון בשתי
המיפלגות: יצחק מודעי, יצחק ברמן ודויד שיפמן
מן הליברלים, שימעון פרס, חיים בר־לב ומשה שחל
ממיפלגת־העבודה•
השיחות נערכות גם בדרג נמוך יותר, בין עוזי
ברעם ומיכה חריש מצד המערך ובין דרור זייגרמן
ודן תיכון מהליברלים.

מדובר על אפשרות של הרכבת ממשלת
מערך־ליכרלים אחרי פינוי ימית, באפריל
השנה.

המד פי סהממ של תי
היה קצין ב ב*ר
על מישרת מנהל מיפעל המדפיס הממשלתי מתחרים
שני מועמדים: אחד מהם הוא איש־דפום תל־אביבי,
המקורב לחוגי השילטון, והאחר, שסיכוייו טובים
יותר, הוא קצין בכיר, העומד להשתחרר מצה״ל.

ככל מיקרה, יעורר המינוי החדש את
זעמו של ועד־העוכדים, שאינו רואה כעין
יפה ״הצנחה״ של מנהל מחוץ למיפעל.

המכה של
א לי מלךרם
המאבק כין העיתונאים הישראליים
והעיתונאים הזרים הגיע לכלל שימוש
באלימות.
אחרי ישיבת הממשלה המיוחדת
כעניין ימית, כיום החמישי, פנה כתב
הטלוויזיה הישראלית, אלימלך רם,
כשאלות למזכיר־הממשלה, אריה
נאור. כתב רשת־הטלוויזיה ״אן־כי
סי״ ,מרטין הימל, ניסה להשתיק את
רם כדי לעכור לשאלות כאנגלית, ורם
היכה במיקרופון של הכתב הזר
והפילו.
ראש תא הכתבים הזרים ניצב כפרשה
זאת לצידו של הכתב הישראלי.

ה או צר יאט
אחקצב הפיוווח
בהתייעצויות אחרונות, לפני צאתו של
שר־האוצר יורם ארידור לחו״ל, החליטה
צמרת המישרד להאט את קצב פיחות
השקל.

.נפתל ב לו מנ ט ל
לר א שו ת עיריית תייא*
ח״כ המערך נפתלי בלומנטל, המכהן גם כמנכ״ל
כור, הוא אחד המועמדים הרציניים של המערך
לראשות עיריית תל־אביב, בבחירות שיערכו
בנובמבר.

בן ־ ע מי צוקו ר מן ־
מישנה לנגי ד *
המועמד העיקרי לתפקיד המישנה לנגיד
״בנק ישראל״ הוא כן־עמי צוקרמן.
צוקרמן מכהן כיום כממונה על שוק־ההון וכמפקח
על הביטוח. המועמד להחלפת צוקרמן בתפקיד זה
הוא מנכ״ל חברת־ביטוח, איש־הליכוד.

ועצי שרון ל א חתמו
עד חווי־ עבוד ה
כמה מהיועצים שהביא עימו שר־הביטחון, אריאל
שרון, למישרדו, עדיין לא חתמו על חוזי־עבודה.

הדבר אינו נובע מהתנגדותו של ועד־העוברים
כמישרד, אלא מכך שיועצים
אלה אינם מרוצים מתנאי המשכורת
הממשלתית, ושרון מתקשה לשכנעם
לחתום על החוזים .׳

פרק לי ט ת גומד* -
ל אי טלי ה
עורכת־הדין עדנה קפלן, המייצגת את
רחמים (״גומדי״ן אהרוני, הנאשם כרצח
הכפול, סיימה את קריאת תיקו של
לקוחה, ונסעה לרומא כדי לפגוש אותו
ולדון עימו כהמשך המהלכים.
מישטרת־ישראל מבקשת את הסגרתו ישל גומדי,
אך ההליכים משתהים בינתיים, כמקובל באיטליה.
פרקליטו של הנאשם השני, טוביה אושרי, עורך־
הדין אליהו קידר, נמצא מרבית הזמן במישרדו
שבניו־יורק. לפרקליט יש עסקים רבים בארצות
הברית, והוא הפסיק להופיע בבתי־המישפט בארץ.

מחסור בתא שי ש -
עוברים ל מרי חו אנ ה
כשבועות האחרונים מורגש מחסור
חריף כחשיש כשוקי־הסמים כארץ.
המשתמשים בסם זה עוכרים בלית
ברירה לשימוש במריחואנה.
המריחואנה הנמכרת כארץ היא
מגידול מקומי. לחלק ממנה, המיוצר
מן התפרחות, יש השפעה חזקה.

האוצר החליט להקציב למטרה זאת עד 250 מיליוני
דולרים, ששימשו לסיבסוד הייבוא. כוונת הצעד
הזה: האטת קצב האינפלציה.

תקום פ קו לטה
לעיתונאות

צ״צ, חוסר

באוניברסיטת תל־אכיב תקום, קרוב
לוודאי, פקולטה לעיתונאות.

על ח שבון החו״ד

עיתונאי אמריקאי בכיר, אוסבורן אליוט, מי שנמנה
עם עורכי השבועון ניוזוויק, מבקר בארץ כדי
לחוות את דעתו על הצורך בפקולטה כזאת.

במיסגרת הקיצוצים בתקציב, החליטה מחלקת־החינוך
של עיריית תל־אביב שלא לחלק לבוגרי
בתי־הספר היסודיים, כמקובל עד כה, סיפרי תנ״ך.

לראשונה הופסקו גם הבדיקות
הפסיכוטכניות והטיפול בשיניים (מלכד
לתלמידי כיתה א׳) ,ונסגרו כתי־התלמיד.
צומצם תקן השרתים וצומצמה ההקצבה
לתחזוקת כתי־הספר והמיתקנים שבהם,
וצומצם התקן לאחיות כתי־הספר.

ה פו ד ל של ח בו רסה
בבורסה התל־אביבית הומצא כינוי חדש לשלושת
הבנקים הגדולים :״בנק־הפועלים״ ,״בנק־דיסקונט״
ו״בנק לאומי״ .הכינוי מורכב מראשי־התיבות של
שלושתם: הפוד״ל.

בכורסה טוענים כי זהו הפודל הגדול
כעולם.

3 1ווו ל ! נ
מאת מאיר תדמזר

ה מ קי ם שותקים -אבני כועסים

׳ושב־ראש
ומה 1111(01 תעדנות
הבורסה!

קד ולא בעיסקי־הבנקים, הצרי-
כים לדאוג להונם וללקוחותיהם.
לא מפי ד״ר חת נחיה. על ה שאלה
מה יקרה, השיבו לי, שאיש
לא מחכה לד״ר חת בפינה. אז
איפה כן ז־

11!— 11111

——*066י 1111——11י*1111 111 >11

הדיווחיו 0שד

לפני שלושה שבועות פירסם עיתון זה,
שד״ר מאיר חת׳ יו״ר דירקטוריון הבורסה,
אמר בוועדת הכלכלה של הכנסת,
שצריך ללחוץ על הבנקים שיפסיקו לווסת
את שערי המניות שלהם. הוא חזר ואמר
לי דברים זהים בשיחתי עימו בבורסה
למחרת. הוא חזר על הדברים במסיבת־עיתונאים
לסיכום שנת 1981 בבורסה,
ביום החמישי האחרון.הדברים פורסמו
בכל העיתונים.

כשום עיתון לא הופיעה תגובה
של כנק כלשהו. הלכתי לברר.
קיבלתי תשובות שלא לציטוט ולא
לייחוס. אני מביא את הבוטה
שבהן: טוב יעשה ד״רחת, אם
יעסוק בעניינים שעליהם הוא מום־

,.דיסקונס׳• ל״אילנות־אחד
העסקים הטובים ביותר במיסגרת
קבוצת דיסקונט השקעות, היה עד לאחרונה
ניהול קרנות הנאמנות. הן הרוויחו,
הקבוצה הרוויחה ובעיקר הרוויחו בעלי
המניות של דיסקונט השקעות.
במיסגרת הריאירגון של קבוצת דיס־

לצאת

יו״ר חת

נחמד. נגמר השבוע הראשון של השנה.
וכבר מתחיל השבוע השני. ובאמת, כיאה
לשבוע הראשון, היה מעניין מאוד בשבוע
שעבר. הדבר החשוב ביותר שקרה הוא,
שכולם התחילו למכור מניות של בנקים
במאות מיליוני שקלים, ולקנות מה שקרוי
בעגה של הבורסה,
מניות ״חצי
כבדות״ ,וכמובן
גם מניות ספקר
לנטיות.
גם חלקו של בנק-ישראל לא נגרע. גם
הוא היה בין החוגגים. הוא מכר צמודים
במאות מיליוני שקלים. ואומנם, הצמודים
התחילו לזוז, ובקצב.
״בעצם,״ אמר לי אחד מן היועצים
המסתובבים באולם המיסחר בבורסה.
״כן,״ שאלתי ,״מה בעצמן״
״כדאי היום לקנות צמודים.״
״תודה,״ -אמרתי ,״נכתוב, בלי להזכיר
את שימך.״
אתם רואים, תמיד יש מישהו שמנדב
לי אינפורמציה, שכולם כבר יודעים אותה,
אבל אף־פעם לא מזיק להיות אדיב. אולי
בהזדמנות אחרת נשמע משהו באמת מיוחד
מהבחור הלז.

ה בו רטה

לגופו ׳טל עניין, היה שבוע טוב.
לקראת סוף השבוע הורגש שכמה
״גופים״ מתחילים להסס ולזרוק

הוזהח 011811 שוו
..שסק י ערן !1070
אני מקווה ששמעתם על קרן הנאמנות
החדשה של דיסקונט, שהפכה להיט
תורן. ובכן, שסק, על שמו של הפרי
הצהוב עם הגלעין הענק, הוא שמה של
הקרן הסגורה החדשה. היא סגורה על
50 מיליון. וכמו כל קרן סגורה היתה
שם חגיגה. הנה רשימה קצרה של כמה
מן המניות ה״מסומנות״ של הקרן: אריה,
פריאור, מהדרין, מטעי הדר, בנק עצמאות
— כולן עלו בשבוע שעבר ביותר
מ־ס/ס •10 תעשו חשבון כמה זה בחודש.

.אחא 11

לזרוק סחורה

10 -8

הם מוכנים לשלוח כמעט לכל
מקום בעולם חבילות כמישקל של
עד שני קילוגרמים ,״מדלת לדלת״,
לפי תעריף מיוחד. במה אתם
חושבים עולה לשלוח חבילה לאירופה,
או ליתר דיוק לאחת מבירות
היבשת 7כין 85ו 115-דולר.
לארצות־הברית, לשם השוואה, המחיר
הוא כין 95ו0-צ 1דולר. אין
תעריף למצריים.

מנכ״ל טולקובסקי
חייב תשובה
קונט, הועברו הקרנות לניהולו של גוף
חדש, אילנות, שהועבר לאחריותו של
חלק אחר בקונצרן. מה שמעניין הוא,
שלא שאלו את בעלי המניות, לא קראו
לאסיפה כללית, פשוט ניתקו את הקרנות
הרווחיות תמורת מעט מאוד, או ליתר
דיוק — תמורת שליש מהרווחים של
אילנות בשנתיים הבאות.
איש לא פצה פה ולא השמיע הגה, למה ן

אמר לי אחד מבכירי היועצים
לניירות־ערך אם יש דבר שנקרא
עושק הציבור, זהו המיקרה.״
דן טולקובפקי, מנכ״ל ״דיסקונט
השקעות״ ,חייב לנו תשובה.

סטצוו ריגו*1 :דגיר עם
״אלוון״ ,סירסו ו של

מנכ״ל דוברת

התגלגל לידי חוזר של חברת ברינקס,
העוסקת בכל ימות השנה בהעברת כספים
במכוניות משוריינות בין סניפי הבנקים.
עכשיו הם התחילו עסק חדש בארץ: מש לוח
חבילות.

טהר !
סחורה לשוק. קחו למשל ברוקר
כמו ״בטוחה״ (מקבוצת ״כלל״),
הטוען שמה שבטוח זה ״בטוחה״
ולכן מימש הרבה סחורה שנקלטה
יפה. אחד המבינים אמד לי, שהם
יוצאים מוקדם מדי. אחד אמר לי,
שמוטב מוקדם מאשר מאוחר. ועוד
אחד אמר לי ש*דיו לצאת כזמן,
אך שכח להגיד לי מתי בדיוק הוא
הזמן. מנכ״ל ״כלל״ ,אהרון דוברת,
בטח יודע.

אחד מקוראי העולם הזה הפנה את
תשומת ליבי למודעות הלוח של העיתונות
היומית, המתפרסמות ביום השישי :
״תשים לב למודעות על מכירת סובארו
,1981 במדור הרכב.״ והסיפור הוא זה:
המזמין סובארו 82 צייד לחכות כארבעה
חודשים לקבלתה, בעיקר כשמדובר ב־סובארו
82 עם מנוע 1300 סמ״ק .״לי
היתה סובארו ,81״ סיפר הקורא .״פיר-
סמתי מודעה ביום השישי וכבר בבוקר
עמדו אצלי בתור. הצלחתי למכור אותה
במיליון 700 אלף, ואם הייתי דורש יותר,
הייתי מקבל. מכונית חדשה כזו, מודל
,82 עולה כמיליון שש מאות אלף.
לקחתי את הכסף וקניתי לנצ׳יה ״בתא״
1300 סמ״ק ! שילמתי * 907 מהמחיר, ש הוא
מיליון 800 אלף, והבטחתי את ה מחיר
הסופי. בשבוע הבא, שבועיים מתאריך
ההזמנה, אני מקבל את המכונית.״
שיגעון של עסק.

חבילות דוורזל
חזך 48 שעות

לא בחכים בפינה

הכלל של *בטוחה

מכונית חדשה תמורת ישגה

קיר קצר בבורסה, אמרו לי שהם מעריכים
את שוויה של הקבוצה ב־ 50 מיליון
דולר (כן, דולר, לא שקל) וזה כבר דבר
רציני. כשהם מתלבשים על מניה או חברה
באמצעות מניותיה, זהו עניין רציני. הם
התלבשו בזמנו על ספנות והספקה ואוחזים

הסיפור של השבוע שייך לקבוצה הקרויה
עכשיו הם החליטו להתלבש על
קבוצת ריגר, וזה על שמו של יוסי ריגר ,״ישפרו״ לטווח ארוך. יוסי ריגר
שהיה בעבר הלא רחוק הממונה על ניי -הוא כבר בעל עניין כשבכיסו
רות־הערך בבנק־הפועלים, ושהחליט לע 8.7מהמניות. הם הולכים לעשות
לביתו, בכספו ובכספי מישפחתו ה שות עכשיו תרגיל לא נורמלי עם
אמידה. חברו הטוב לקבוצה, הוא רואה -״אלרון״ .אבל הסיפור בהא הידיהחשבון
פישמן. לידם יש עוד כמה בעלי -עה, הוא, שקבוצת ריגר חברה
ממון.
(מלשון חברים!) יחד עם חבר
בקיצור, אם ריגר נחשב למוח של מכובד אחר של ״אגודת מטרטרי
הקבוצה, פישמן נחשב לכישרון, ואחד המניות״ ,הלא הוא מיודענו, מיאחר,
שגם הוא מסתובב על־ידם, מאיר כאל אלבין, כדי לטרטר את מניות
חן, נחשב כוכב, אבל מסוכן. אומנם כל ״אתא ג׳״ .ואתם עדים שכמו
התכונות הטובות האלה לא מספיקות אם תמיד, בעניינים אלה אני צודק.
אין ממון, אבל מתברר שלקבוצה יש, והר מי שזוכר את התרגיל המבריק
בה מאוד. יודעי-דבר, שאצלם ערכתי תח־ במניות ״שמן״ ,יבוא על שכרו.

בהזדמנות זו, אם אתם שולחים כבר
חבילה, כדאי שתהיה כבדה יותר. כל
קילוגרם נוסף עולה בין 7ו־ 15 דולר. תלוי
ביעד• אתם יכולים להכניס לחבילה מה
שאתם רוצים, כמו למשל קופסות שימורים
של אוויר מארץ הקודש, שהולכות
עכשיו טוב מאוד באמריקה.

אגב, החבילה מגיעה ליעדה בתוך
48 שעות.

חידוש אמריקאי:
תחת לקנות
חלב חוכרים פרה
זה אפשרי רק באמריקה: פרות־חלב
להחכרה. באמריקה פדת־חלב עולה כ-
1000 דולר — וזה הרבה כסף — בעיקר
אם צריך להחזיק עדר של 30 פרות. ההוצאה
החודשית על פרה היא כ־ 35 דולר.
לא מכבר הוקמה בארצות־הברית חברה
להחכרת פרות, המחכירה עדרים של לפחות
30 ראש. החקלאי החוכר משלם תש לום
יומי של דולר אחד בעד הפרה ו2-
דולרים בעד המיספוא.

בסוף תקופת החוזה של 5שנים
הוא יכול לרכוש כל פרה ב240-
דולר.
אה, כן שכחתי משהו. איד החברה
האלה עובדים: פשוט, באמצעות בנק־מי־מון(הנמנה
עם קבוצת בנק-המיזרחי) ודרך
הברוקר הפרטי פ־י־ט. וכך, אם עוקבים
אחרי שני אלה, אפשר לדעת, מתי כדאי
לתפוס טרמפ, בתנאי שיודעים גם מתי
לרדת.

תוכנית הטבות מיוחדת לזוגות העומדים
להנשא ולזוגות שנישאו בשנה החולפת.
איך שמים פס כחול?
פשוט מאוד, נכנסים לסניף בנק הפועלים
ופותחים חשבון עובר ושב. מוסרים שתי
תמונות שלכם ומקבלים את כרטיס החבר,
וגם שי הפתעה מיוחד.

איך תדאגו
לכספי החתונה?
כדאי להפקיד את מתנות הכסף שקבלתם
במסלול חסכון מיוחד, צמוד למטבע חוץ
או לבחור במגוון רחב של השקעות נוספות
שמציע לכם בנק הפועלים.

איך לצאת מהחופה
מבלי להכנס לחובות?
לידיעתכם, אתם זכאים להנחות על שכירת
אולם, תזמורת,
או שירותי קייטרינג
לחתונה, ואפילו על
שימלת חופה..״

איך לנסועב 5ו^\\/
ל ״נופש בכחול״?
נכנסים למשרדי 5ו £\/מציגים כרטיס
״פס כחול״ ושוכרים רכב בתשלומים ללא
ריבית, ומשם,
ישר לאחד ממלונות
הנופש ברחבי
הארץ. נופש נפלא
בתנאים מועדפים
מחכה לכם שם.

| איך לקנות ולהתבדר?
כרטיס ״פס כחול״ מעניק לכם הטבות
והנחות בבתי עסק ואופנה בכל רחבי
הארץ. תוכלו לרכוש כל סוגי המוצרים
ולשלם פחות. תוכלו לשפץ את דירתכם,
לרכוש ריהוט ולצאת לבילוי במופעים,
הצגות ומסעדות והכל בהנחה כמובן.

מבצע נדוניה
ב״משביר לצרכן״!
במסגרת המבצע אתם זכאים לרכוש כל
מוצר ברשת
חנויות ה״משביר
לצרכן״.
בתשלומים נוחים
וללא ריבית.

איך להשיג הלוואות
משלימות לדיור?
אתם זכאים להלוואות מוגדלות לא
צמודות במשכנתה וכן להנחות בהוצאות
ביצוע המשכנתה באמצעות ״משק״־
בנק הפועלים למשכנתאות.

וזה עוד לא הכל!
הטבות והנחות רבות תקבלו באופן בלעדי
במועדון ״פס כחול״ .אז למה אתם מחכים?
שימו ״פס כחול״.

בוא לגדול אתנו

ה רי מו א ת הי ש בני ם!
ה טי טו לי ם
הגי ש.

אחא! עכשיו את יכולה לנשום
לרווחה. את כבר לא צריכה לכבס,
לתלות, לקפל ולהכניס לארון.
הטיטולים הגיעו.
מוצר חדש מבית חוגלה.
חיתולי מכנס חד־פעמיים הכל באחד
גם ביטנה מחלחלת, גם חיתול סופג,
גם סרטים אלסטיים המונעים טפטוף,
גם מכנס חיצון.

לא צריך להקדיש כל כך הרבה
להחתלה.
לא צריך לדאוג פן ירטבו הבגדים
העליונים והחיטה.
לא צריך לדאוג לכביסה, לרמך
ולייבוש. עבר הזמן הזה.

חיוחלי מכנס חד־פעמיים של חוגלה

מה שהיה פעם ״עסק מסורבל״-
חיתול בד+חיתול מחלחל+משולש
ניילח+סיכות בטחון או קשרים...
הפך לחיתול מכנס אחד.
מדביקים וזהו.

הייחוד הבלבדי של הטיטולים-
הסרטים האלסטיים: יוצרים צורת
מכנס, מונעים טפטוף לאורך הרגל,
מקלים על תנועת התינוק, מונעים
הפתעות מביכות ותוחמיס את
איזור הספיגה למקום המגע המיידי
עם הרטיבות.

טיטולים עם סרט אלסטי גמיש
המונע טפטוף, לרשותך במחיר
הכרות בבתי המרקחת, וברשתות
השיווק.

1ו1ז<ז..11ו!.6ח|1.011י)!עדזא

האם ווהג ורם אדידו ר כמו
שר־ כלכלה בדרום־ אמריקה?-
ר* כר מוזר קרה ליורם ארידור בדרך לאינפלציה.
1כאשר נכנס לתפקידו, לפני כשנה, ניבאו כמעט כולם
את כישלונו הוודאי. עכשיו, כאשר נראה שעמד בהבטחתו
והקטין את האינפלציה בצורה ניכרת, מהללים ומשבחים
אותו כל הפרשנים הכלכליים, ומכים על׳ חטאם־טעותם.
והנה, דווקא עתה, יש סימנים המעידים על כך שבמשק
הישראלי עלול להתפתח מה שמכונה בלשון הכלכלה
הסינדרום הדרום־אמריקאי — אינפלציה היורדת בשנה
אחת — ועולה שוב בשנה שלאחריה.
במה דברים אמורים? שער הריבית הופחת, אך הוא
עדיין גבוה מאוד. רמת השכר עדיין נמוכה, ואפילו הנהגת

במיסגרת ההשקפה הכלכלית שלך מוטב לנקוט בצעדים
שאני מציע לשם בלימת האינפלציה, וצריך לנטוש את
מדיניות ה״אין לי״.
מדיניותו של ארידור לא הפתיעה אותי, ולא הייתי
סבורה שהוא מנהל כלכלת־בחירות, משום שהכרתי את
השקפותיו כפי שהופיעו בתזכיר. אך מדוע טענו נגדו
הפרשנים הכלכליים והעיתונאים האחרים שהוא מנהל
כלכלת־בחירות?
אפשר למנות לכך שלוש סיבות:
!• יתכן שהעיתונאים לא ידעו על קיומו של התזכיר,
ולא הכירו את השקפותיו של שר־האוצר החדש. יתכן גם

תוספת יוקר הצמודה ב־ס/מ 100 לא תשנה את העובדה
שאחוז גבוה מכלל השכירים עובדים תמורת שכר הנמוך
מ־ס/ס 40 של השכר הממוצע במשק. פיחות המטבע הואט,
אך הוא עדיין מהיר. עדיין יש סיבסוד מוצרי־יסוד, אך
מתחילים לצמצמו, ובכך גורמים לעליות מחירים, כמו
אלה של הימים האחרונים.

שחלק מהם עסק ב״עיתונות־בחירות״ וב״פרשנות־בחירות״,
שאינן ענייניות תמיד.
• הצעדים הכלכליים של ארידור, כשהם נבחנים עלפי
התיאוריות הכלכליות המקובלות בארץ, זו הקיינסיאנית
או זו המוניטאריסטית, אינם יכולים להיחשב כמועילים
נגד אינפלציה. להיפך. על פי תיאוריות אלה, שכמעט
כל הכלכלנים והעיתונאים הכלכליים בארץ גדלו על בירכיהן,
נחשבו צעדיו של ארידור כאינפלציוניים ביותר.

כל אלה מחזקים את סכנת הסינדרום ה־לאטיני:
האינפלציה יורדת כשנה מסויימת
כשיעור של * 30 או * ,40 אף זוהי ירידה זמנית,
שכן כשנה שלאחר־מכן המחירים שכיס ועולים
כמהירות, ועימם גם האינפלציה. ראוי להכהיר
שאין מדוכר כאן כ״אינפדציה בבושה״ ,שנגרמת
כתוצאה ממדיניותו של ארידור. מדוכר
כאן באינפלציה מחודשת, שנגרמת כתוצאה
משינוי כמדיניות הזאת:
כאשר נכנס ארידור לתפקידו כשר־האוצר והתחיל
במדיניות הורדת המחירים והסיבסוד המאסיבי של המוצרים
החיוניים, שררה אחדות־דעים כמעט מוחלטת בקרב ה־

--מאת

אסתראלכ סנ ד ר
פרשנים הכלכליים ביחס לשתי •נקודות. ראשית: שארידור
מנהל ״כלכלת בחירות״ ,ושנית: שלטווח הבינוני, ובוודאי
לטווח הארוך, צפוי למדיניות זאת כישלון צורב ומסוכן
למשק.
כותבת שורות אלה לא היתד, שותפה להערכת הפרשנים
הכלכליים בשתי נקודות אלה. ראשית, ידעתי שמדיניותו
של ארידור אינה נובעת משיקולי־בחירות. ושנית —
הייתי בטוחה שלמדיניות זאת צפוייה הצלחה.
עיתונות בחירות
ף* המשך מאמר זה מתפרסם בפעם הראשונה במלואו
מיסמך מקורי, המעיד על הלך־המחשבה הכלכלי של
שר־האוצר דהיום. זהו תזכיר ששיגר יורם ארידור ב־2
בדצמבר 1980 אל שר־האוצר דאז, יגאל הורביץ. ארידור
לא הוזכר באותה תקופה כמועמד לתפקיד שר־האוצר.
מעיון במיסמך אפשר לראות בבירור ששיקולי־בחירות
אינם משפיעים על התוכנית הכלכלית המובאת בו, וניתן
להיווכח שהמיסמך משקף את דעתו של ארידור באותה
תקופה, וגם את צעדיו בשנה הראשונה לכהונתו כשר-
האוצר.
ההתאמה בין הצעדים המוצעים בתזכיר זה, ובין
הצעדים שננקטו למעשה, היא כללית בלבד, ולא מדוייקח.
הסיבה לכך היא, שארידור ניסה להתפשר עם המדיניות
של שר־האוצר הקודם, שאליו הופנה התזכיר. שר־האוצר
דר,יום לא דגל בשיטתו של הורביץ, שאפשר להוריד את
האינפלציה על-ידי הורדת הביקוש המיצרפי(יכולת הקנייה
של ״הציבור״ ככלל) ,אך הוא כמו אמר להורביץ: גם

• רוב הכלכלנים והפרשנים סכורים שם
מדיניות ״המיטיבה עם העם״ והגורמת עלייה
כרמת־־החיים של השכירים, טמון איזה ״טריק״.
רק מדיניות הגורסת קורבנות וויתורים מצד
העובדים והעניים יכולה להיות ״מועילה״ .אי־אפשר
להתווכח עם השקפה כזאת, שהיא כ•
מיקרה הטוב השקפה דתית, ולא כלכלית, ו
כשיקרה. הגרוע היא מתיישבת כאופן מוזר
עם האינטרסים של ההון הגדול ורכים מהמעסיקים.

העני
אל העשיר
כיוון שנקודת המוצא התיאורטית שלי שונח
ז תכלית שינוי מנקודת המוצא של רוב הכלכלנים
והפרשנים, סברתי שארידור דווקא יצליח. עוד לפני שנכנס
לתפקידו הטפתי בעיתון זה למדיניות של סיבסוד והורדת
מחירים, וכמה פעמים מאז התחיל ארידור ביישום מדיניותו,
חזיתי את הצלחתה מעל דפי העולם הזה.
התיאוריה שאני מאמינה בה גורסת שדווקא צעדים
בכיוון של יתר שיוויוניות בחלוקת ההכנסה הלאומית,
דווקא צעדים ״המיטיבים עם העם״ ומעלים את השכר
הריאלי, דווקא צעדים כאלה מועילים באמת נגד האינפלציה.

ואכן,
מדיניותו של ארידור כללה מרכיבים
רכים שהוליכו לחלוקת הכנסות שיוויונית יותר,
וגם לעליית השכר הריאלי. הוא הפך את כיוון
המדיניות שהיה נקוט כידי הורכיץ, והפיכת
כיוון המדיניות הביאה גם להפיכה ככיוון האינפלציה.
האינפלציה שדהרה כלפי מעלה,
התחילה לגלוש כלפי מטה.
אך האמנם מדריכה תיאורית זו גם את ארידור?
נקודה זו חשוב להבהיר, משום שלתיאוריה הכלכלית יש
חשיבות. רק היא מקשרת בין צעד כלכלי מסויים, ובין
התוצאה המצופה ממנו.
למשל: איך אנו יודעים שביטול הסובסידיות היום
יוריד את האינפלציה מחר, כפי שגרם הורביץ? מהו
הקשר בין שני אלה? הקשר !נמצא במיסגרת התיאורטית
המקובלת בארץ, זו שהיתר, מקובלת גם על הורביץ.

יש דבר משותף לכד הצעדים שנקט הורביץ :
הורדת השכר הריאלי, הקיצוץ בסובסידיות,
עליית שער־הריכית, האצת קצכ-הפיחותים והקיצוץ
בסעיפים החכרתיים בתקציב־המכד
שלה. המשותף הוא, שבל הצעדים הללו נעשו
ככיוון של חלוקת הכנסות מחדש, מן העני לעשיר.
אף לא צעד אחד מן הצעדים הללו, אינו

מעכיר הכנסות ככיוון ההפוך. זוהי התוצאה
המוכחת והוודאית, המורגשת מייד.
השאלה אם חלוקת ההכנסות מחדש בכיוון כזה עשוייה
להוביל לירידה באינפלציה, היא שאלה המכוונת לעתיד,
ותלוייה בדברים רבים. בין אלה — השאלה אם התיאוריה
נכונה. והנה, תיאוריה זו הוכיחה עצמה כלא־נכונה בדרך-
כלל.

הדבר הבטוח והמוכח לעת-עתה בצעדיו של
ארידור, הוא, שהם חילקו את ההכנסה הלאו-
מית כצורה שיוויונית יותר. זהו טיבם של
הצעדים הכלכליים שבהם נקט. האם לטווח
הארוך מורידה מדיניות זאת את האינפלציה ץ

כלומר: כדי לענות על השאלה איזו מדיניות בולמת
את האינפלציה: מדיניות נוסח הורביץ או מדיניות נוסח
ארידור, אנו חייבים לשוב אל השאלה התיאורטית:
האם מדיניות אנט־שיוויונית היא אנטי-אינפלציונית, או
שמדיניות שיוויונית דווקא היא עשוייה לבלום את האינפלציה.

לרוץ
לשוק
בלי כסף?
? 1נו יבולים ככר לתת תשובה לשאלה זו,
>* על-סמך הנסיון. מדיניותו של הורכיץ עודדה
את האינפלציה, כשעה שהיתה אמורה
לכדום אותה. מדיניותו שד ארידור היא שהביאה
דמיפנה חיוכי, ולירידה כשיעור האינפלציה.
אלא
שעובדה זו, עדיין אין פירושה שארידור פועל
במיסגרת הנחות תיאורטיות הדומות לאלה שלי. כלומר:
יתכן בהחלט שצעדיו נעשו מתוך הנחות יסוך תיאורטיות
אחרות, ורק תוצאת־לוואי שלהן היא חלוקת הכנסות
שיוויונית יותר.
כך, למשל, מדגיש ארידור מאוד את פעולת הציפיות
האינפלציוניות כגורם אינפלציוני עיקרי. אני איני מאמינה
בתיאוריה זו בדבר הציפיות. אדם שאין לו כסף אינו
יכול לרוץ לשוק ולקנות בכל מחיר גם כאשר הוא מצפה
לאינפלציה. שכירים — בעיקר שכירות — בתעשיות
המזון והטכסטיל, שם ההכנסה נמוכה מאוד, אינם יכולים
לגרום להעלאת שכרם בהתאם לעליית המחירים. כלומר:
פעולתן של הציפיות מוגבלת למדי. ואילו פעולתה של
חלוקת ההכנסות השיוויונית, היא הקובעת את קצב ירידת
האינפלציה.
(הנושך בעמוד )56

מכחכים הגיע הזמן
בעיקבות מינויו של משח
מנדלבאום כנגיד בנק־ישר־אל,
יש לקורא הצעה.
עכשיו, כשסוף־סוף, בפעם הראשונה
מזה אלפיים שנה, נת־

ם 1עד1ן 5

לתרבות תדטוה

רח׳ הם ,5תל־אביב
טל׳ 297263

יום שלישי 19.1.82

ערב שירים רוסיים
בלדות, שירי צוענים,
ליריקה
עם הזמרת :

אינה גוצולסקי
מגיש: יורם בקר

המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

ה שופ ט הנ כבדהסתבך
בהרפתקה זולה...
השינוי בחייהם הופיע מכיוון בלתי צפוי: בדירה הסמוכה נכנסו לגור
שכנים חדשים, הוא יבואן מצליח והיא בעלת בוטיק נאה ומושכת
למרות ארבעים שנותיה. חיי החברה של השכנים החדשים היו פעילים
ותוססים וכשערכו מסיבה בביתם, לא שכחו, להזמין גם את השופט ואשתו.
הם נענו להזמנה בהתלהבות והשופט ניצל את ההזדמנות כדי לשמוע
מעט רכילות ולהקשיב לאחרים — בלי לנסות לשפוט אותם...
אוזנו הרגישה קלטה שם סיפורים פיקנטיים מחדרי המיטות. סיפור אחד
מצא חן בעיניו במיוחד והוא הרהר בינו לבין עצמו, אם לא הגיעה
השעה שגם הם ירשו לעצמם ליהנות מחוויה שכזאת

נגיד מנדלבאום
כיפה להרצל

חיוך של שובבות ניצת בעיניו ובאותו רגע החליט להפתיע את
אשת־חיקו כבר למחרת. הוא הביא אותו הביתה בחשאי, בלי שתרגיש.
באותו ערב הציע את המיטה בעצמו והזמין אותה להיכנס למיטה
בנימה חגיגית ומשועשעת. אך אבוי ...היא היתד. קרה כקרח. המיטה.
לזעמו של השופט לא היה גבול: איך זה שסדין חימום חדש
אינו פועל כתיקנוז!

מי שאינו רוצה להסתבך בהרפתקה זולה כזאת, הולך על בטוח וקונה
סדין חימום מוכר ובעל מוניטין: סדין חימום זק״ש.

פרסום אידיאל
רובקס מעודפי יבוא
למוסדות, מסעדות, ועדי
עובדים וקנוציס.
קערות, מגשים וצלחות
במחירים מיוחדים
אפשרות ייצור מגשים
בהזמנות מיוחדות.
קבוץ גלויות 26ת״א
טל 830141 ,822926 :
ח1 מרמ 3

ל חיי ל

בעלי העסקים בימית רוצים יותר.
את הזיכיונות להקמת תחנת־דלק
או חנות שק״ם הביאו, כידוע,
מרוסיה או מאמריקה, דרך
ההורים. מגיע להם. טוב להם בימית,
כמו שחם אומרים, והם רוצים
להמשיך.
אבל לא בזה העניין. שמענו ברדיו
את דבריו של אחד מהם,
אשר אמר שהממשלה רוצה ליצור

לפעמים גם שופטים נופלים בפח ...על כך יעיד הסיפור הבא:
מר א. גבעוני (שם בדוי) ואשתו חיו את חייהם בשקט ובשלוה.
בשעה שהוא בילה את מרבית זמנו בין סיפרי חוק ומשפט, היתד. היא
ממלאת את חובותיה כעקרת בית למופת.

הפעם, לשם שינוי, דוקא השופט הוא האשם: אילו טרח לחקור קצת
את מוצאו של אותו סדין חימום ״חסר אחריות״ היד, מגלה שמדובר
בסדין חימום מאיכות ירודה, מסוג סדיני החימום הזולים שמציפים
את השוק עם בוא החורף.

אבן גבימל 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

סדין חימום זק״ש זכה בתואר המוצר הנבחר 81 בזכות יתרונותיו
הבלעדיים :
* מיוצר בשיטת רבטחון הכפול * מצוייר בהתקני קשירה
המבטיחים אורך חיים ובטחון בשימוש * היחידי שניתן לככסו
כמכונת כביסה * צריכת השמל — רק 25 אג׳ ללילה
* אחריות ל־ 3שנים•
אם נחזור לרגע אל השופט האומלל — הוא הסיק את המסקנות
ממקרה הביש ורשם בפנקסו הערה קצרה וחכמה :
אין קונים חתול בשק.

בבר במסירה!

51ט 0

מנה איש המפד״ל כנגיד בנק־ישראל,
אפשר לצפות לכך שה״
מעוות יתוקן. איני יודע אם כולם
שמו לב לכר, אבל האדונים תי־אודור
הרצל, דויד בן־גוריון ואפילו
זאב ז׳בוטינסקי וחיים
וייצמן מופיעים על שיטרי הכסף
שלנו בגילוי ראש. לא יאמן!
בסדרות הבאות על הנגיד לדאוג
לכך שראשם יכוסה בכיפה.
חלקם בכיפה סרוגה, וחלקם בכיפה
שחורה נמנהג אגודת־ישר־אל
— שהרי צריך הנגיד לשמור
על יחסים טובים עם הכנסת, ש בראש
ועדת־הכספים שלח עומך
איש אגודת־ישראל שלמד, לורינץ,
כידוע.
מתי קדיינמן, תל־ אביב

א׳זה מ סי כהמ טו רפת
משהו מוזר קורה בחבל
ימית.
בעוד סגך ראש־ד,ממשלה, שימחה
ארליך, הכריז כי בסוף חודש
מארס תתפנה אוכלוסיית פיתחת
רפיח ומי שפולש ומתנחל עתה
הוא מפר חוק, הרי ששרים אחרים
מעודדים בשתיקתם ובתמיכתם
את !מלאכת הפלישה, וכספים

אז א? £

גיליון חודש פברואר 1982

החצי המלא
יותר טוב מכלום
טראומה מהנסיגה מימית. הוא, כ אזרח
נאמן, עושה סמיצוות הממשלה
ויוצר טראומה.
מרדכי כהן, קרית-אתא
ההתפרעות הנפשעת של מורדי
ימית ממשיכה להשתולל ולהסלים,
כך שאם הממשלה לא תנקוט
מייד באמצעים נמרצים וחריפים
ביותר כדי לבלום אותם ולרסנם
— נצטרך לסגור את המדינה ו לברוח
לחו״ל ולהשאיר את ה־שילטון
בידי סחטנים אנוכיים ואלימים
אלה. כל זאת — כדי ש הם
עצמם ינהלו את המילחמות
הבאות נגד העולם הערבי וה מוסלמי
העויין.
אם תושבי רמאללה, למשל, היו
נוהגים כתושבי ימית — האם
צד,״ל לא היה מפגיז אותם בתו־ ־
תחים? זהו בדיוק הטיפול שלו
הם זקוקים בדחיפות.
שלום בן־ יצחק, חיפה

חוברת מיני חינם.

11110118־011<1׳ 5 {,ז 1111 1116׳\\16ז\־111161
! ^13)131116... 013,11.16

וו8ני ה כו ס 39*1171 יא 1ה

3X1)1 11111011, 11111011 111016

הפצה

בלעדית

סטימצקי
סגן ארליך
סוף מרס

רבים ממישרדיהם מוזרמים להתנחלויות
חדשות ולכיסי האוכלוס־יות
המהגרות ׳ לחבל ארץ זה.
מישרד החינוך והתרבות, ש נפגע
ללא הרף מקיצוצים בתק־ציביו
ושצריך לחשב כל פרוטה,
משקיע הון־עתק בבתי־ספר, גנים
ושעות־הוראה בחבל שיתפנה.
מישרד־הדתות, הנתון כל העת
לחקירות ולהשרות כספיים, משקיע
בבתי־כנסת, בתי־מיקוואות,
שיתפנו בעוד כמה חודשים.
מישרד־הביטחון מוציא הון רב
(אולי חלק מהאירגון מחדש?) בשמירה,
גידור, ובהקצאת כוח־אדם
אזרחי וצבאי.
כל זה נעשה לאור־היום, באישורם
הדומם של ראש־ד,ממשלה
(שטח
ושריו, כאשר המישטרה
אזרחי) והמימשל (שטח כבוש)
ממלאים פיהם מים והאופוזיציה
מדשדשת במי־אפסיים.
דן יהב, תר־אביב

בפל ידיעה אפשר למצוא
משהו מעודד.
קראתי בעיתונים שהממשלה
התחלקה חצי־חצי: חצי בעד
שמירת החוק בימית, וחצי נגד
שמירת החוק בדרום הפרוע. אני
מוכרח להודות שאני הופתעתי
(המשך במסוד )16
ה עו ל ם הז ה 2315

השווה מחירים־ובטח ב הסנה

לפני שאתה מבטח את רכבך את רכושך,
את בני משפחתך -חשוב רגע.
מה אתה מחפש בחברת ביטוח טובה?
אתה מחפש גג אחד לכל ביטוחיך
שירות מעולה, יציבות כלכלית והעיקר-
תעריפים סבירים. בדוק את כל אלה
ותיווכח שכדאי לך לבטח בהסוה .
ה סו ה־ בי טו ח בטוח וכדאי.

ה עו ל ם הזה 2315

ויליאמס

מכחכים
(המשך מעמוד )14
לטובה. בכל זאת, חצי ממשלת
ישראל תומך בקיום החוק !
אתם מוכרחים להודות שזה
הרבה יותר טוב מכלום.
אהוכה פדדי, חולון

ולשחק 1לו 3 0סל

הסוכן בישראל: בלמון בעמ המפיצים: חב נורית בורכו,

לוחות פלסטיים
שוטף, מהמלאי, גליונות,
פילמים במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות, קשיחים או
רכים (כולל בסף וזהב) עם או
בלי דבק. וגם תחליף לזכוכית
וכן פלטות רובקם.
רבי טרידינג
טל.822926 ,827315 .

לתוהה על קנקנו של מר
בגין יתברר גמהרה, כי
לפניו ״יונה בנוצות של

כאשר הבטיח לתושבי־הצפון
שקט, כולם שיערו שישלח את
צה״ל, אך הוא השיג זאת במו״מ.
בהעליבו את שמידט אישית, איש
לא ניחש כי ילחץ ידו בקאהיר.
בקיץ הכריז, שאם חביב לא
יזיז את הטילים, יעשו זאת ״ינוש
ורפול,״ ובחורף בישר לו שליח
ארצות־הברית, שלא הצליח. רגן,
הרגיל לשחק גיבורי המערב ה פרוע,
הסכים, אולי, שגיבור ה־מיזרח
הפרוע יציל את תדמיתו
במילים.
חיכה ראש־ממשלתנו, עד שפרס
ורבין יהיו בחו״ל, מכיוון שידע,
כי אז המערך כעדר בלי רועה —
קם כארי ממישכבו והציע את
חוק־הגולן. הגברות כהן ואלמוז־לינו
רקדו דבקה, והקהל מחא
כפיים (אילו מנחם ידע, שגאולה
תנשק אותו, לא היה מחלים כלבך
מהר; אבל זה לא היה כתוב
בתסריט) .אז החלו, כמתוכנן,
תגובות שרשרת בינינו ובעל בריתנו,
עד שאחד הצדדים הכה מכה
על אמת, אז שברו את הכלים
והתגלע קרע.
ואז מה ז
הזוכר את הסרטים הקודמים,
ינחש את ההפי־אנד: יו״ר מועדון
הנשיאים או דוד אחר ילך
לנשיא או אל בכיר אחר, ובסעודה
החגיגית הבאה ינאם חבר נאום ארצות־הברית ממשלת מפייס.
ולמי זה טובן
ראינו, שיש בכנסת ארבעה גב־

ראש־ממשלה בגין
ברוקר בכיסא־גלגלים
מוכרת את יוסי שריד. היונים
מגרילים את רוזוליו וכצל׳ה ב יריד.
את מניותיה במערך שולה
הוציאה למכירה. למפ״ם אין ברירה
אלא למכור את נפשה.
הרב דרוקמן כבר חודשיים ב־מכירודחיסול.
במיקוח הקשה עם
בורג המר קיבל כבר תיסכול.
בורג מתעקש: כאן לא תהיה
מכירת יוסף. העלם בן ד,־ 80ב-
כיתונת פסים מתעטף. גשי מיז-
רחי בצנעה מוכרות את עצמן.
מניות אנשי אבו־חצירא עולות בערכן.
בגין
מוכר את האגודה ביחד או
במפורז. התעשיין שפירא על ה קואליציה
הוציא מיכרז. כמה שרי
ליכוד מוכנים את אריק לשרוף
בזול. הליברלים עושים מזייגרמן
טרסק גדול.
בבורסה הפוליטית אין קונים,
רק מוכרים. לא טוב שיש ברוקר
בכיסא־גלגלים. לא יודעים מי בעד

חטסטרומד. אסטרודוגיח נקעה נפשו של הקורא מן
הנבואות על חורבן העולם.
אחרי תבוסות רבות, כאשר נבואתם
של האסטרולוגים על חורבן
העולם הקרוב התבדתה שוב ושוב,
התאספו הפעם שלושה אסטרולוגים
וניבאו לנו חורבן העולם בעטיה
של מילחמה גרעינית בשנת
,1984 הקרבה ובאה.
בשנים האחרונות אצה הדרך ל־אסטרולוגים
ובכל שנה הם מתנבאים
על מילחמה בשנה הבאה,
כאשר הם מסתמכים על המצב ה בינלאומי
הקשה.
ידוע הספר 1984 של ג׳ורג׳
אורוול, על התקופה שאחרי מיל־־

הגיע ונמצא במל׳אי
קרטון טריסלקס
צ 111?1 £ז אמריקאי
663מ״כי x 917מ״מ 300 גר׳

טל 827315 ,822926 :

ןוע /\0 0קי\ו 0ק #
תה־צמחים
ב שקיקים

גברות ארבלי־אדמוזלינו וכהן

טבעי, טעים
מבריא-מרענן

תה שושנים £זזט 8צו6
יתה מנטה 12£זו1עו^6
יתה בבונג 11£ו1עוץ ו6
יתה תערובת פירות
יו/זזטחזצוק

ופתחו במחול הדבקה
רים, אחד אפילו במערך — והכוונה
לא לאבא אבא, שהוא נץ
בנוצות יונה.
שלום וינשטין, הרצליה

י ועוד 7סוגים שונים

להשיג בסופרמרקטים,
שקם, בתי טבע, בחי מרקחת ומעדניות
עבור פ רו ספקטו דוג מ א חינ ם
נא לכ תוב לת.ד ,46 .רמת־ה שרון __

חד ש!

תה תערובת צמחים
ופיחת. נמס בו־רגע

סאירנ 11 ליט גדס״קה•פרסים•1גיל1ם

מכירת סוף העונה
בבורסה הפוליטית — מוכרים
בלבד•
בירושלים עונת החורף בעיצו מה.
אך בכנסת יש כבר מכירת
סוף־העונה. ההתיישבות העובדת

עצירת אינדקס הנסיגה בסיני. יש
חששות כי סיפוח הרמה לא היה
עסק כדאי. לא ברור אם מיזכר־ההבנה
צמוד לדולר. ואיך בכלל
נסתדר בלי היורד המוכשר.
המצב איננו ברור בקואליציה.
ואיך הממשלה הפילה את האופוזיציה.
או שבאמת אנו כבר ערב
בחירות. או שלרבין בממשלה יק-
ציבו כמה כיסאות. או שעם יש ראל
יתעורר מן האפטיה. או שבוקר
עבות ישקים בלי דמוקרא־טיה.

בי מדו ם, רמת־השרון

חמה גרעינית. נשאלת השאלה :
מהיכן לקח אורוול את השנה הזאת
דווקא ן הוא הסתמך, כנראה, על
השנה העברית התשמ״ד. שם זה
מפחיד ומשכנע, אף שהמילה מופיעה
כשאלה: התשמד?
היהדות אינה מכירה במושג זה
של חורבן העולם, אף כי יש חוגים
דתיים התומכים בהלך־רוח
זה של קץ וחורבן. מכל מקום,
כדאי שכולנו נזכור כי אחרי
תשמ״ד קיימת גם שנת התשמ״ח,
(המשך בעמוד )18
ה עו ל ס הז ה 2315

גם אב א ואמא ה ת חילו לבחבח שמיים עם

אלמק

כשהיינו א בל רופא השיניים בפעם האחרונה,
הוא אמר: איו יותר ע ש שת, אלמקם פו עלת
אני גילי, אחאו אב אמבחב חי ם שיניים
בו ק ר וערב עם אלמקם
ועתה אנחנו משפחה עם שיניים ב רי או ת.
( גילי אסר שגם הטעם טוב )

״מאושר על ידי ההסתדרות לרפואת שמיים בישראל״
״משחת השיניים ״אלמקס״ נמצאה פעילה במניעת עששת
(רקמו שיניים) ואושרה ע״י ההסתדרות ילרפואת שיניים
בישראל״.

מיוצרה ע״ 1טבעהע שיו תפרמצב עיו הבט״ם. ירושלים, ברשיון מ ־ ס א 1£מ 2£ז ו ^ 0 /\ 5 / 8 £

קול המפרס

מכחכים

(המשך מעמוד )16
ונקווה כולנו כי נזכה לראותה
ואף לחיות לאחריה.

מאוזן :
. Iכשהם על הסוס הם שופעים
עדינות בגבול המערבי

.4הלכו כאן לאיבוד באויר

שימעון אפרתי,
קרית מוצקין

.7לחבר שתי נקודות ביצירתו
של אגם זה חיוני לתעשיית
הסרטים ()5
.8מתכת בבקשה 4
.10 האפיפיור בעור כבש מופיע
כדמות עלובה במקצת

.IIהסלע השמיע קול פיצוץ
בתקופת האביב ()3 ,3
.12 שומה עליך לעשות זאת
בשביתת המורים ()3
.13 שפוט את המאפיונר! ()3
.14 אין מה לעשות, גם בצעירותך
זמנך מוגבל ()5 ,2
.15 מתחיל לחנך את החיות
מההתחלה ()4
.17 אצל פלד זו שאלה של
עיתוי ()3
.18 הצרות האלו הפכו להיות
פועל יוצא של התעשיה

משרת עוד
אילו אדוני
הקורא אינו מתלהב מעמידתו
של סגן־ראש־הממשלה,
דויד לוי, לימין
החוק נגד מתפרעי ימית.
אנו לא נשכח לך, דויד לוי,
וכל התרגילים לא יעזרו. אתה
חושב שעל־ידי־כך שעכשיו אתה
רוצה להפעיל את החוק בכל חומרתו
נגד הפורעים האשכנזים בימית,
אנחנו נשכח איך הפעלת
את המישטרה במכות ובמעצרים

.20 נפל קורבן לריקנות ()3
.21 שלוש בנות ארבעים רודפות
אחר אחד בן חמישים,
והפרייר משלם ()4
.24 מה מחירה של ההתפרצות,
כאשר סף הגרוי שלו
נמוך )3 ,4( 7
.26 מי שיושב במושב הזה
הוא בדרך כלל קרוב לצלחת

.27 מי לקח ־מהחקלאות את
פרי עמלה לאחר שבקע מהביצה

.28 אתה מעונין להסתבך?
לך לישון אצל פטר! ()6

פת רוןתשכצופן 21313

.29 לקח בשאלה של זהות
בתהליך של חשיבה ()5
.30 עכשיו את יכולה לתלות
את תמונת המשוררת ()4
.31 הרכיב זר יפה, אבל הש תמש
ביותר מדי פרחים ()5
.32 למרות שזו מצווה להרים
איתה היא תולך שולל ()5
.33 ברל שלי מתפתל במיטה
ואינו יכול להירדם במזג אוויר
כזה ()3 ,3

מאונך :
.1השור שהבחין בבעל חוה,
תפס עצבים ()3 ,3
.2פגע בול באריה וזה לא בממדים הפתיע בהתחשב

.3קצין נו כ רי לא תמצא ב מקום
אחד ()4
.4עוד יום מנוחה לאזרחית

.5איד הגעת למסקנה שיש
פה עלים -להרכבה )2 ,2 ,2( 7
.6״ 10 מאוזן״ אינו נרתע מפני
צלילים מודרניים, כל הכבוד!

.8שמא עני בר־מזל יצליח
לעצור אותו ()4

.9אומרים שאי־אפשר לסמוך
עליו בישיבות חשאיות ()3
.12 ההוא שבקושי נמלט,
מאוד פופולרי בוינה ()5
.14 הלו בת קטנה ! מתי תהפ כי
סוף סוף להיות אישה )5( 7
.16 הגר אירגן תסבוכת לאומית
ופרש ()4 ,4
.17 מהעובדה שעבר מן העולם
בחשאי, עולה שאי־אפשר
לאפות לחם ()5
.19 הם לא מטילים ספק בש מועה
שזה טוב לבריאותם

.21 זרקו לפח את תשלום ה חובה
של בעל התלתלים (מ)

.22 זה הכיוון הנכון להגדרה
הזאת ()4
.23 פתחו באש גבית בפי ה טורפים,
ופגעו ברקדן ()6
.25 יש כאן מחלה שאפשר
לקבל מחייטים ()5
.26 חיסלו את הכל בטקס ה כלולות

.28 המשורר מת מפגם בראיה

שר לוי
עבודת שחורה
נגד אנשי השכונות, שרצו דירות
ונגד אנשי האוהלים, שבנו התנח לות
סימלית כדי לעורר את נושא
המצוקה הקשה בשטח השיכון,
תחום טיפולך. אתה כאילו רוצה
לומר: כמו שאז הייתי אני קשה
אל בני עדתי, כך תהיו אתם, חברי
השרים, קשוחים אל חבריכם בימית.
אבל,
דויד לוי, תראה את התוצאות
ותסיק את המסקנות. אז היו
כולם בעדך. עכשיו — רק חצי!
אז עשית בשבילם את העבודה
השחורה, כמו שאתה רגיל, אבל
עכשיו, נגד אשכנזים, הם לא ילכו
בכוח.
אהרון לוי, תל־אביב

מד. קרה לו *
מדוע ראש הממשלה שות

עם כל הכבוד לחשיבותו של
החוק לסיפוח הגולן, וגם לחשיבותו
של ביטול מיזכר־ההבנה האסטרטגי
עם ארצות־הבר-ית, נדמה
לי שמאז קרו כמה דברים
חשובים מאוד גם הם, כמו ההתפרעויות
בימית, למשל, התוכנית
החדשה של שר החוץ הסעודי,
וכן הלאה. והנה, אם בעניינים הראשונים
שמענו את קולו של ראש
הממשלה ברמה, למרות שהיה חולה
מאוד, התפתל, מכאבים וכר,
הנה פיתאום נאלמה לשונו.
קשה לצפות מראש ״הממשלה
שיעשה משהו, אבל לפחות ש ידבר!
מה קרה? דג אכל את
לשונו?
צכי אלמליח, חיפה

קול המפרסם

מדים מימיני

מ1ל החודש:

ג די

סטורן, ונוס
ומרקורי מחלקים
את בני המזל
לשלוש קבוצות
במו בשאר המזלות, כן גם במזל גדי,
אי״אפשר לצפות שבל בני המזל יהיו
בעלי אופי דומה. אלה שנולדו בתחילת
המזל שונים מאלה שנולדו בסופו. בוודאי
שקיימות תכונות משותפות לבולם. אן
דווקא ההבדלים הם המעניינים יותר.
קיימות שלוש קבוצות שבל אחת
מושפעת מכוכבים שונים. הקבוצה הראשונה
נשלטת על״ידי הבובב סטורן.
השניה על־ידי כוכב ונוס והשלישית על-
ידי מרקורי. שתי הקבוצות נשלטות קודם
בל על״ידי סטורן ורק האופי הוונוסיאלי
והמרקוריאלי מורגש. בני הקבוצה הראשונה
נולדו בין ה 22-בדצמבר וה 31-

גדיים אלה חיים על פי רוב בחוסר-
מנוחה ובנסיון להבין את דרישותיהם
מעצמם ומהחיים. כשאר בני-המזל גם
הם שואפים לבסס קאריירה ולהגיע ל-

מעמד מכובד, אן אינם מסתפקים בכך.
הלימודים מעניינים אותם במיוחד —
יותר מכל הם טעוניינים בלימודי הפילוסופיה,
או לימודים הקשורים בדת.
למרות אהבתם ללימודים, הם חשים
צורן עז להימצא בתנועה. לבן חלקם
הגדול עוסק בספורט ואף מפגין הישגים
ראויים לשמם. אחרים מוצאים את עצמם
בנסיעות רבות, קצרות וארובות. הם נמשכים
למקומות לא מוכרים כשיצר הרפתקנות
סמוי דוחף אותם לחפש באלה.
אז מתעוררת בעיה — פגישתם עם
אנשים זרים. הם אינם חשים בנוח
ומקיפים את עצמם בשיריון של זהירות
וסגירות. הם אינם מאמינים שאפשר
ליצור קשר בקלות. כל התקשרות הופכת
רצינית. לפעמים עוברות שנים עד שהם

לומדים להתייחס ביתר קלילות ופשטות
לאנשים שעימם הם באים במגע.
לעתים הם חסרי״טקט ואומרים יותר
ממה שהתכוונו מראש. בתוך תוכם אינם
מתכוונים להעליב. הם הוגנים ובעלי
ערבים ומוסר גבוה. לכן, כשנתקלים
בדברים שאינם מוצאים חן בעיניהם,
הם מעירים ואחר-בך נאלצים לשאת
את כעסם של האחרים עליהם. בדרן-
כלל אינם נישאים מוקדם, מכיוון שהחופש
האישי חשוב להם והם פוחדים
לאבדו.
לקבוצה השניה שייכים גדיים שנולדו
בין ה״ 1בינואר וה 10-בו.
גם הם מתמסרים לעבודה, ומוכנים
למסור את עצמם ואת זמנם למען ה-
קאריירה. הם בעלי בושר־תיכנון מעולה

¥בעיות בעבודה עלולות להבניסכם למתח,
¥הבוס יהיה תובעני ויציג אתכם באור
שאינו לרוחבם. אי-
הבנות וויכוחים יתפתחו
בגלל תחושת ההגבלה.
ברגע זה אין
< > 3אפשרות להתקדם בשטח
המיקצועי, וזה
דווקא בתקופה הפו־ריה
ביותר, כשאתם
: 1 21מרס ־
מלאי רעיונות טובים
1 20באפ רי ל
לשיפור המצב. קשה
לומר שבבית המצב
£נעים יותר. רצוי להזמין ידידים ואף ל-
¥התארח אצל אחרים — כן יפוג המתח.

תוכניות לנסיעה מתעכבות ואולי אפילו
מתבטלות. מישים מעט אכזבה ומתח שקשה

להסבירו במקום העבו־דה
הדברים ׳אינם מתבצעים
כפי שחלמתם.
אי־הבנות, השמצות ורכילות
גורמים לכם נזק
רב. מבחינה כספית הן
מצב לא קל. אנא, אל
¥תפצו את עצמכם ביו¥¥תר
מדי מזון טעים ו:1
21 אפריל סן:
במאי ץ
¥מתוק, נסו להתנחם ב¥אהבה.
בשטח זה קשה
¥¥לקלקל לכם בתקופה זו..למרות שגס כאן
¥אתם מועדים לפגיעות אפשר יהיה להתגבר.

¥מתיחות ועצבנות מאפיינים את התקופה.
¥¥חרדות קשות גורמות לאיבוד שליטה על
מצבים. גם מבחינה

בריאותית עליכם לש¥
מור
היטב. ידידים או

בחוץ־לארץ
קרובים

גורמים לאכזבה או ל¥
דאגה.
גם נסיעות לשם

בדאי לדחות. אהבות
חשאיות עשויות לע¥
זור
בשינוי האווירה ה¥
קשה.
במקום העבודה

צפויות בכל זאת הצ¥לחות,
אך ברגע זה טוב לשמור עליהן
¥בסוד ולא לשתף עתה אחרים בעניינים.

נסיעה שתיאלצו לבצע תכניס את בן־
הזוג למתח ולחשש — רצוי לוותר מכיוון
שבתקופה זו הייתם
מעורבים ביותר מרי
סיכסוכים מיישפחתיים.
ביקורת שנאמרת עליכם
בעבודה גורמת לרוגז
— יש להסביר
היטב את עמדותיכם הצודקות.
ילדים יגרמו
שימחה וישפרו את
ו 2ביוני
20 ביו7
רעיונות
__ מצב־הרוח.
מקוריים לשיפור המצב
הכספי יצוצו בראשכם. ובכל זאת, יש
להיזהר מביצוע תוכניות גדולות מדי.

רצון להחליף את מקום העבודה נתקל
בקשיים — למרות התוכניות שנראו כבנות
ביצוע — ברגע
זה הכל מתעכב. גם
מצב הבריאות וגם הצורך
למלא את בל ההתחייבויות
המשעממות
בעבודה, אינם
מאפשרים קלות־תנועה
כפי שאתם אוהבים.
תרצו למצוא פורקן ב21
ביו לי -
ו 2באוגוסט
נהיגה מהירה או בהסתכנות
אחרת —
מומלץ להישמר. ביחסכם לבני״זוגבם
אתם נמצאים על פרשת־דרכים מסובנת.

ילדים או צעירים במישפחה עלולים לגרום
לכם דאגות השבוע. תגובות של עצבנות,
כעס וביקורת רק יקשו
עליכם. עדיף לשתוק ולוותר
הפעם על ההע*
רות
המוצדקות. הוצאה
בלתי־צפויה עלולה לגרוס
לדילדול התקציב,
לכן כדאי להימנע מקניות
גדולות שאינן
׳ 22באוגוסט - לתלמידים הכרחיות.
22בספטמבר
בני בתולה כדי להת־כונן
היטב לבחינות

— המזל לא יציל אתכם הפעם — רק
לימוד החומר בצורה יסודית עשוי לעזור.

בתקופה זו טוב להישאר בבית ולבצע
את בל הדברים שנדחו מפאת חוסר זמן.
שם תחושו גם יותר
מרץ ויכולת לבצע תוכניות
או רעיונות נסתרים.
יהיו תנאים
מצויינים למימוש החלומות.
בני״זוג חמקמקים
יגיעו לביקורי
פתע ויוסיפו ביטחון
זמני. בעניינים כספיים
כדאי להשגיח ולא להסתכן
בתוכניות שאינן
בטוחות. בהתלבטויות שיש לכם
התייעצו עם אדם שמבין בתחום הבעיה.

תוכניות שלא מתממשות מביאות לתיסכול.
אבני־נגף בלתי־צפויות גורמות להרגשה
שההתקדמות מכם והלאה.
רצוי להישאר ב־שיגרה
הקבועה והש קטה
ולהימנע משינויים.
גס מבחינה כספית כדאי
להיזהר ולא להסתכן.
למרות ההרגשה הבל-
תי־נוחה שמלווה את השבוע,
לא כדאי לקלקל
את מצב־הרוח — תוך
זמן קצר תוכלו שוב ן
לחזור ולשלוט במצב. מבחינה חברתית
אתס עדיין רצויים. זה הזמן לבסס קשרים.

בעיות הקשורות למקום העבודה מציקות
לכם בבר בשבועיים, ולפתע אתם
חשים צורך לומר לממונים
את דעתכם
עליהם. דיבורים מסוג
זה עלולים להביא אתכם
למצב בלתי־נעים.
זה לא הזמן להעיר ו-
להסתכסך. קרובי״מיש-
פחה מוכנים לבוא לעזרתכם
בתקופה זו.
מתוך ידידות ושיחות
אינטלקטואליות מתפתח
קשר רומנטי שיוסיף ביטחון והנאה.
תוכניות חשובות לעתיד מוטב לא לגלות.

ט 1ווו!

שוו

! סאומיס

סוס1

שוו1

האזנ״ם

עקת

וראייה לטווח רחוק. הם רציניים ובעלי *
תודעה חזקה לסכנות, שהחיים עלולים *

לזמן לפניהם.
למרות התיאור הרציני של אופיים, ן
אי-אפשר להתעלם ממשיבתם לאמנות *
ובעיקר למוסיקה. רבים מהם מבורכים
בקול ערב, אחרים מפגינים יכולת לא
מבוטלת בנגינה בבלי כלשהו׳ כשחוש
הקצב המפותח הו״הוא המניע אותם.
הם בעלי חוש לצדק ועניין רב בפוליטיקה.
רבים מבני קבוצה זו אף סוללים
את דרכם הפוליטית באיטיות עקשנית *

ובהתמדה.

אחד הדברים המרגיזים באישיותם> :
חוסר״יבולתם לבטא את ריגשותיהם .

מקורביהם מצפים וממתינים שאולי אי -
פעם תימלט מפיהם בטעות איזו הערה
על יחסם. הסיכוי לזכות ולשמוע דברים

מסוג זה קלוש. יש להם דרבים שונות
מהמקובל להוכיח שהם אבן אוהבים .
מסירותם לבית, הצלחתם להחזיק רמת* 5
חיים נאותה, ונכונותם לבוא לעזרה
כשזקוקים להם. על אלה החיים עימם *
לדעת שזו בהחלט הוכחה לחיבה או
האהבה שהם חשים.
בקבוצה השלישית נמצאים אלה ש -
נולדו בין ה־ 11 בינואר וה״ 20 בו. גדיים }
אלה, כקודמיהם, חרוצים ומסורים לעבודתם.
ומעניין שלמרות שאת אישיותם

מאפיינת תכונה של ביקורתיות חזקה ,
להם יותר קל ליצור קשר עם אנשים .
הם דורשים שלמות בכל דבר, ולהם

אינטואיציה חזקה במיוחד, כושר הבחנה

דק מן הדק ויכולת להכיר במהירות בל
אדם חדש שעימו הם נפגשים. יחד עם
יכולתם ליצור קשרים עם זולתם, בבל
זאת הם נשארים מאופקים וסגורים. הם

מתעניינים בשטחים רבים• המעשיות ,
המאפיינת אותם, דוחפת אותם אף
ללמוד או לעסוק בתחומי התעניינותם .

מעניין לציין שלמרות פתיחותם החיצונית
חם העקשנים ביותר שניתן למצוא במזל
גדי. הם דבקים בדעתם ואינם מוכנים £ 1 לשנותה.
חוש־הומור: מציין אותם הומור ציני *
מעט ושקט. רק אלה המכירים אותם *
לפני ולפנים מסוגלים להבין את סוג * ן ההומור המיוחד שלהם.
לסיכום: חייבים להזכיר שגם לתם
נטיות אמנותיות — הכתיבה היא השטח £
שבו קל להם ביותר להתבטא.

בעיות כספיות ממשיכות להציק ולהטריד
— ברגע זה קשה למצוא רעיון שיעזור
לכם לצאת מהקשיים.
קרובי־מישפחה, שסיר־בו
לעזור, ישנו דעתם
ויציעו את עזרתם. מ־בחינה
רומנטית המצב
משונה — הפתעות מו־זרות
קורות לכם. קש־ן
ריס
ישנים מגיעים ל־
21בדצמבר -
מיפנה, והחלטות חשו־
9ו בינ * אי
בות ביותר עומדות על
הפרק. במקום העבודה
חשים לחץ והרגשה של הגבלה מרגיזה,
ואולי אף מעקב. לא לזלזל בחשיבותם.

אתם מרגישים את עצמכם רחוקים מ-
מרכזים חברתיים, ולמעשה מעדיפים להתבודד,
לנוח ולוותר
על פעילות חברתית בתקופה
זו. במקום העבודה
צפויים סיכסו-
בים ביגלל העקשנות
והמרדנות שלבם. קשרים
עם חוץ־לארץ מוסיפים
גם הם למתיחות,
מכיוון ששום
20בינואר -
18בפברואר__
דבר לא מתרחש לפי
המתוכנן. לקראת סוף
השבוע ישתפר מצב-הרוח. אולי לא תרגישו
במו תמיד אך שיפור־מה יקל עליכם.

בתקופה זו רצוי להרבות במיפגשים חברתיים
ולהיכנס לפעילות ציבורית תוכניות
לעתיד אפשר לתכנן ב־עזרת
ידידים המוכנים
לפעול לקידומכם. אי־הבנות
בקשרים רומני
טייס מסכנים את הסו־דיות
שליוותה את אותם
הקשרים. כדאי להימנע
ממריבות ופגיעות בבן־
19בפברואר ־
הזוג, לנסות למלא את
20 במרס״
רצונותיו ולנהוג שכמה
שאפשר בטקט ודיפלומטיה.
פגישות וראיונות ראשונים, הקשורים
בעבודה חדשה, יש לדחות קמעה.

ווי

אני או ה ב לבלות ויודע לבלות היטב. מ סעדו ת,
טי סו ת, מלונות. אני נכנס ל מ קו מו ת הכי
יוקר תיי ם שם צריך לדעת גם איך לשלם והם
כמובן מכבדי םכר טי סי דיינרס.
יש לי חבר שאני לו קח א תי לכל מקו ם, ז הו
כרטיס הדיינר ס קלוב שלי. ברגע שאני שולף
אותו, אני מקבליחס טוב, נו תנים לי כבוד.

אולי ז ה חשוב, אבל מ ה שיותר חשוב הו א
שכאיש ע ס קי ם, אני מ ס תו ב ב הרבה בעולם. יש
לי כר טי ס ״דיינרס״ עסקי, אני נ הנ ה היו ם
ו ה הו צ או תהעס קיו ת שלי מ שול מו ת על חשבון
החברה, ל א לפני החוד ש הבא, כאשר
פעם בחודש אני מ קב ל דיווח מפורט.

פעם בחודש אני מ ק בל גם א ת העלון היו ק ר תי
1ן £77£ £$ע\ £א£-ז 1טז ט /א 510 שבו יש מידע על
תרבות הפנאי, בילוי ונ סיעה בארץ ובעולם
ובנוסף: מידע אודו ת מבצעי ם מיו חדי ם
והנחות. בקיצור ״תענוג לשלם בדיינרס״.
לך יש כרטיס?

השקעתן הצהודה לדולר פטורה המס הגשה.
הפקדה חד-פעמית עד 500,000ש:
פטור ממס על רווחי ריבית והצמדה
מתום 3שנים.

״כה דולו-מדד״

אפשרות משיכה בתום 3או 4!/2שנים.
אופציה לבחירה בין הצמדה לדולר
או למדד בתום 6שנים.

צמוד-דולו״

שעור ריבית קבוע למשך בל תקופ ת
החיסכון( 3שנים).
הטבות מיוחדות לבעלי פת״ם בעת
המעבר לתבניות אלו.

ט ל ־ א רויו

פרטים מלאים בסניפי בנק לאומי, בנק
אגוד,בנק ערבי ישראלי ובנק עליה לאומי.

בנק לאוס

קלאודיוס

מי ־נקב

אתה אתה אתה אתה אתה אתה אתה אתה

חמור!
חזיר!
כלב מצורע!
נבל שפל!
גנב קטן !
גנב גדול!
שפל, מכונם, זב ומצורע!
נבל ברשות התורה !

אתה חזיר ואתה פלג
שרים ליברלים
— אתה טובל ושרץ בידך !
— תשתוק כבר, שר ליברלי שכמותך!
— שר ליברלי אתה בעצמך!
איד בוחרים מבקר מחד ברור שמבקר-המדינה לא יכול
להיות איש פוליטי פעיל, מפני שברור
שלא ירצה לירוק לתוך הבאר שממנה
הוא שותה ; אבל מאידך, לא היינו
רוצים שיהיה איש בלתי־פוליטי לחלוטין,
שלא יודע מהחיים שלו ושלא מבין
איפה הרגישויות מונחות. מכאן שמבקר-
המדינה צריך להיות איש קצת פוליטי
וקצת לא־פוליטי, כלומר, חצי״פוליטי.
גם ברור לגמרי שמבקר״המדינה לא

אני, טיבריוס קלאודיוס דרוסוס מנחם
נירון גרמניקוס קיסר, מלך במטרופולין
הזה, אך איש רפובליקאי אני, ואת הרי-
פובליקה אוהב• יושב אני עכשיו בחדר
קטן אשר בהיכלי, ברחוב שבו שכנו ארמונות
השגרירים מן המיזרח עד אשר
הכרזתי על ירושלים בפרובינציה שלי.
בעוד דקות אחדות יכנס אלי רופאי,
איש יקר מאוד, ויתן לי את השיקוי.
באין־רואה שופך אני את השיקוי אל
העציץ אשר מתחת לחלוני. בטוח אני
שהם מבקשים להרעילני, והחיוך אשר
לרופא אינו מטעה אותי. כבר שלושה
צימחי קקטוס נהדרים יבשו ומתו מ־עוצמת
השיקוי הזה, שהיה מיועד לי.
איני בוטח כמעט באיש• גער הייתי
וגם זקנתי, ואנשים הרבה ביקשו את
קירבתי, ולא פחות מזה ביקשו את
דמי. כבר חולה אני מאוד, ויפה אני
יודע שהם ממתינים למותי, האנשים
הללו שמבקשים להרעילני. רק בני-
מישפחתי שסביבי הם לי כחומה בצורה,
ועוד אוכל למנות עם מקורבי את יועצי
הנאמן.
אני טיבריוס קלאודיוס, אכתוב כאן
את המתרחש היום בממלכתי למען ידעו
הדורות הבאים, ודבר לא אסתיר.
יותר מכל האחרים אשר סביבי חושש
אני ממצביא הליגיונות אריוס אגיפטוס,
הקרוי כך על־שט הניצחונות המופלגים
אשר נחל בארץ הנילוס. שוו לנגד עיניכם
את התמונה: יושב אני מולו, ליד
שולחני, איש זקן, איש חולה, איש קטן־
גוף וצולע• מולי ניצב גביע תה, שחושש
אני ללגום ממנו מלוא פי, שמא יש
בה שיקוי כלשהו, ובקצות שיני מכרסם
אני פרורי עוגה יבשה. כזו שאין בה
סוכר. והנה מולי, מן העבר ההיא של
השולחן ניצב האיש הזה, אריוס אגיפ-
טוס, איש גדול ושמן, כולו אומר בריאות
וכוח, איש שזוף ונמהר, ואני יודע
שבינו ובין כס הקיסר ניצבת רק מעט
רוח החיים שעדיין היא באפי. לעולם
איני נמצא עימו בחדר כשאנו לבדנו.
מקפיד אני על־כך מאוד שתמיד יהיה
אדם שלישי, אחד לפחות, ושלא יהיה
אדם זה מאנשיו שלו.
חושש אני ממה שיקרה בממלכה
ביום שבו יתפוס אגיפטוס את השילטון.
יללות היתומים וצווחות האלמנות יישמעו
בכל רחבי המטרופולין. המיזרח יטבע
בנהרות דם ומערב האימפריה יעלה
באש. אך מה אוכל אני לעשות, איש
קטן וזקן וחולה !
הנה בא העבד ומביא לי את השיקוי.
ממתין אני שייצא, ובעודו בפתח אני
מעמיד פני שותה. ואולי פני שוטה אני
מעמיד, שכבר למדתי בשנות חיי הרבות
שטוב השוטה החי מן החכם המת. אך
יצא העבד, ואת השיקוי אשפוך לעציץ
ואחזור לכתיבה•
לא פחות ממה שאני חושש מאגיפ-
טוס, פוחד אני מפני הטריבון ליוויוס,
ויותר מכל אני ירא מין המילחמה ה-
צפוייה שביניהם. זה ליוויוס ששמי נישא
על שפתיו בכל עת, ואפילו את
סימון דברי ואורחם הוא מחקה, כמו
הוא בא לומר לעם: אך ימות טיבריוס
קלאודיוס, ואני על מקומו, ואתם אף
בהבדל לא תחושו. כמוהו אדבר וכמוהו
צריך להיות איש צעיר מדי, כי לאנשים
צעירים עדיין יש ג׳וקים בראש, ותפקיד
מבקר־המדינה מחייב אדם בלי ג׳וקים•,
אך אסור מאידך שמבקר־המדינה יהיה
ממש זקן נוטה״למות, לכן ברור שמב-
קר־המדינה צריך להיות בעל ניסיון-
חיים עשיר, אחד שמכיר את העולם
הגדול.
אבל אלה באמת שיקולים מישניים.
מה שחשוב באמת הוא שמבקר־המדינה
לא יכול להיות איש דתי לגמרי מה-
מפד״ל, כי הם קיבלו את נגידות בנק-
ישראל, והוא גם לא יכול להיות איש
חירות כי הם קיבלו את ראשות-המנד
שלה• הוא לא יכול להיות מהמערך כי
הם קיבלו חזוק, והוא לא יכול להיות

אני קלאודיום ואריוס אגיפטום
תמיד אדם שלישי
אנהג ועימכם איטיב כאשר הבטיח הוא.
ועוד מן העיטים הממתינים ליד מיטת
חוליי אוכל למנות את האיש ההוא,
זרניקוס, איש נמוך־קומה ונמוך-
רוח, כולו אומר מתינות ותמימות, אך
מתחת למסיכה מסתתר אדם שידע את
טעם הדם ואת ריחו, ובבוא היום שבו
אחזיר ליופיטר את נשמתי ואשב לידו
במושב״האלים, לא ימצא אגיפטוס יריב
קל לפניו. וכבר יכול אני לראות לפני
את תמונת המילחמה שבין הליגיונות
של אריוס ובין שוטרי החרש של זרני-
קוס, ואילו ליוויוס מצידו מקהיל את
העם ומבטיחו לחם ושעשועים.
יגעים מאוד הם ענייני הממלכה היום.
יד איש באחיו. הקונסולים משלחים
לשון איש כלפי רעהו. בסינאט מהומה
רודפת מהומה. בחצרי שלי גורמים לי
מזכירי ויועצי מבוכה רבה. הנה רק
עתה התעוררה שערוריה חדשה־ישנה.
הלך אחד מן הסינאטורים ואמר שקונ־סול
מן הקונסולים טמן ידו בקערה
והוציא מלוא חופניים שוחד• ואילו ה קונסול,
בשעה שהוא מגן על שמו הטוב,
משלח לשון נוראה בחבריו, ומבקש ממני
שאדיח קונסול אחד מחבריו ואמנהו
במקומו. ועוד זה נמשך, וכבר עומדת
טאסינה, אחת הבתולות הווסטאליות,
לפני הוד מעלתם הסינאטורים, ומשתלחת
על אחת ההצגות אשר בקולוסי-
אום, שיותר מדי פריצות יש בה לפי
דעת הוד־בתוליה. ואם בכך לא די,
מנהל המישמר הפרטוריאני חקירה נגד
סינאטור צעיר אחד שסבורים כי אשה
אחת פיתתה אותו.
אך מזל הוא למטרופולין, וראוי היה
שיוס״יום נקריב זבח״מינחה לבכחוס, שנמצא
עימנו זה האיש עקובוס דורוס,
קונסול נכבד שכמותו, אלמלא הוא,
טוען אני, לא היתה עולה עוד בת־שחוק
על שיפתי איש בעיר הזאת. ראוי היה
שיהיה מכחול ציירים בידי כדי שאוכל
לתאר כהלכה את האיש הזה, דורוס,
למען הדורות הבאים• איש שמן הוא,
כמנהג עשירי העיר הזאת, וכל־כולו או-
מ הליברלים כי להם כבר לא מגיע כלום.
אין צורך לומר מאגודת״ישראל, בגלל
אופן הצבעתם על חוק-רמת-הגולן.
אבל גם כל זה לא העיקר, שכן גלוי
וידוע שלא יתכן שהמבקר יהיה ג׳ינג׳י,
ואסור בתכלית האיסור שיעשו סיגרים,
וצריך שלא יגמגם ומה שהכי״החשוב
שיהיה חביב לבריות.
ובכן, כששוקלים את כל הנימוקים
הללו, ברור שמי שמתאים לתפקיד זה
אריה מגר.
חבל שמרידור כבר חטף אותו.

מר יישוב הדעת, עצלות חרישית וזחיחות
הדעת. מתבונן עתה בו ודומה
לך שזה עתה לגם לוג יין, ועדיין יכול
אתה לראות את טיפות השומן על
שפמו, אלה שרידי השור אשר אכל.
והנה, כל הקיסרות כולה ממתינה לראות
מה יעלה בסוף האיש הזה, אשר
לפני חודשים אחדים אמר שלא רחוק
היום, עד שיציג בפני הסינאט ואנשי
האקדמיה את ההמצאה אשר המציא,
ובכוחה להפוך מים לזהב ואור״ירח ל־אור״שמש.
אכן,
בת־צחוק קלה עלתה עתה גם
על שיפתותי. איש נהדר הוא דורוס,
ולרגע אחד הסיח את דעתי מאגריפס,
ליוויוס וזרניקוס הממתינים בחוץ. אינני
יודע מה הם מבקשים היום, אך
מניח אני להם להמתין קצת• עדיין
קיסר אני כאן.
ועוד בת־שחוק עולה עכשיו על שפתי.
חושבי אני שאולי בסופו של דבר לא
יהיה אף לא אחד מן העיטים הללו
יורשי, ועל כס הקיסר יעלה וישב אותו
צאצא מטורף שלי, נירון, איש שאינו
מעמיד פני שותה, כי אם שותה הוא,
איש שאינו מעמיד פני שוטה, כי שוטה
הוא. לו יהי נירון קיסר.
רונו כידוע, ביגלל כללי הפרוטוקול הנוקשים
בכנסת, קשה להתבטא שם בחופשיות.
גם סגנית שר החינוך, הגברת
תעסה-גלזר, לא אמרח בדיוק מה שרצתה
בנושא התיאטרון העיברי, אך אפשר היה
להבין בכל״זאת, ואני אתן כאן פירוש
ראשי לדבריה.
כשמראים עירום על הבמה, רצתה
הסגנית לומר, עם גבר מתנוסס וערוות
אשת מתנודדת לה, זה יכול להביא
למחשבות זימה גם בקהל. ואיך! פשוט
מאוד• הגברים והנשים באולם, כשיחזרו
הביתה, יפשפשו יפה וימצאו שגם להם
יש אברים כאלה, וחס־וחלילה יעשו בהם
שימוש. במקום כל זה, רצתה הסגנית
לטעון, צריך ספורט ! רק ספורט ! אבל
לא בסימון יווני-רומי כמובן — גברים
מתגוששים — טפוי־טפוי — אלא בסימון
יהודי ישראלי, עם תלבושות צנועות.
טיולים בארץ, הקמת התנחלויות —
ספורט צעיר בריא ורענן שמסלק מחשבות
זימה.

*911

הזוו ל ח

הז ה ;י9* 1

א ר צו ת־ ה ב רי ת: ג׳ימי קארטר ועיסק׳ הנשק
עי&קות־נשק בינלאומיות משמשות, לעיתים קרובות,
;נושא אידיאלי לסרטי־מתח מרתקים. סוחרי-הנשק הפכו
למיליארדרים, לנערי־זוהר בחוג הסילון הבינלאומי,
למוקד להערצה ולחיקוי. בכלי־התיקשורת בעולם סוק רים
-די בתכיפות, את מעללי סוחרי־הנשק הישראלים,
הנחשבים להרפתקנים במיוחד, מפירי-חוק, נוקשים, אדישים
לכל שיקול פוליטי או הומאניטרי.
לטייוואן דרך יוגוסלאביה. אלא שלא רק ישראל
משחקת תפקיד מרכזי בעולם הדימדומים של סחר-
הנשק. השבוע החליט התובע הכללי של ארצות־הברית

0888
יו״׳זי^יי^1

מחרפת־רעב, משיעור־תמותד, גבוה, מאבטלה כמעט מוח לטת
וממקרים רבים של שיכרות כרונית.
עד להשמדה. הטריבונל על-׳שם ד,פילוסוף המנוח
ברטראנד ראסל קבע השנה, במושב מיוחד ברוטרדאם,
שממשלת קנדה מבצעת מדיניות של ג׳נוסייד כלפיהאינדיאנים . ,ומחקה את השיטות המופעלות בצ׳ילה
הפאשיסטית כלפי אוכלוסיד. דומה. היזמים הקנדיים
משמידים את היערות לצורכי תעשיית־עץ, ומשאירים
את ״הילידים״ ללא כל אמצעי־מחייה. המישטרה הקנדית,
בעיקר בקולומביה הבריטית, מונעת מהאינדיאנים לצאת
מהאיזור שהוקצה להם. השוטרים אף פושטים על השמורה
עצמה, אוסרים על האינדיאנים לדוג, ומחרימים את שללם.
אחד ממנהיגי האינדיאנים, ריי האנס, שביקר השבוע
בלונדון, דיווח על שיעור גבוה ביותר של התאבדויות
בקרב בני־עמו .״קשה מאוד לגייס את דעת־הקהל
העולמית להילחם בממשלת קנדה. לטרודו יש ישם מצוייו
בעולם,״ אומר האנס ,״׳ואת המחיר משלמים האינדיאנים
שיל קנדה, שסופם להיכחד כליל.״

וון: ביטול
ההכרה בי שראל?

כשיא־לשעפר קארטר
עיסקת נשק קלאסית
להעמיד לדין פדראלי את סוחר־הנשק וראש שדולת
(לובי) רשיונות היצוא לנשק, דיוויד פלמיניג. הוא מואשם
במעורבות ישירה בעיסקות־נשק בלתייחוקי׳ות, במירמה
ובהפרת האמברגו על טייוואן, שהטיל הנשיא לשעבר
ג/ימי קארטר. הסיפור מסתבך והולך, ומטיל צל כבד על
קאדטר עצמו. עיתונאים רבים, בתוך ארציות־הבדית
ובאירופה, מאשימים את קארטר בסיוע ביודעין לביצוע
העיסקה, המסתכמת ב־ 300 מיליון דולר.
בעיסקות־הנשק הבלתי־חוקיות עם טייוואן מעורבים
אנשי־עסקים מארצות־הבירית, בריטניה וספרד, וכן -ממשלת
תאיילנד ו ...יוגוסלאביה. תחילת הפרשה ביוזמתו של
יועץ־נישיא טייוואן, ווי סונג, שביקש את תיווכו של
יצרן הנשק הדרום־אפריקאי, דירק סטופברג, ברכישה
גדולה של טנקים, חרף האמברגו האמריקאי.
סטופברג אינו רק נשיא מפעל הנשק ביוהנסבורג,
פיירארמס אינטונשיונאל, אלא גם קצין בכיר במישטרה
החשאית הדרום־אפריקאית. הוא הסביר לסונג שהטנקים
מיוצרים בארצות-הבר״ת, במפעלי חברת קרייזלר. אין
כיל אפשרות לייצא נשק, בניגוד לאימברגו שהטיל הנשיא
קארטר. עם זאת הוא הבטיח לעזור, שם לשותפו האנגלי,
מייקל אספין, מנהל חברת ידלטה אינג׳ינירם בנוריץ׳.
השניים, המוכרים היטב לסוחרי־הנשק בישראל, החליטו
לפנות לפלמינג, שהוא ״כל־יכול בוושינגטון״.
ואמנם, פלמיגג לא התקשה למצוא פיתרון מבריק.
ארצות־הברית עומדת לשווק ליוגוסלאביה מישילוח חדש
של טנקים מטיפוס .1^160 הי׳וגוסלאבים ישמחו להיפטר
מהטנקים הישנים שלהם, ואלה יועברו לטייוואן!
למרבה האירוניה, סוחר הנשק היחיד המקיים קשרים
טובים עם יוגוסלאביה הוא דווקא ותיק הם־ס, ארנסט
גלאט, החי כיום בזלצבורג, אוסטריה. גלאט, פלמינג,
סטופברג ואספין נפגשו בטירה ההררית של הנאצי-
לשעבר, ושיכנעו את מנהל מיפעלי קרייזלר בספרד,
ראפאל אורטגה, להרכיב מחדש את התותחים שפורקו
מהטנקים היוגוסלאביים. לדברי סטופברג הבהיר להם
פלמינג שקארטר מסכים לעיסקה, בתנאי שהמוכרים ימצאו
רוכשיפ-יכביכיול מארץ אחרת ,׳שעליה לא מוטל אמברגו
אמריקאי. כאן המלאכה היתה קלה. פאי באנכאריט, איש
עסקים עשיר ויועץ מיוחד לממשלת תאיילנד , ,השיג
אישור מבנגקוק שהטנקים נועדו לצבאהתאיי. הוא
התפאר ׳לפני עיתונאים אירופיים שכל השקעתו בהשגת
המיסמך היתה שיחה טלפונית בת עשר דקות. הרווח
שלו, נטו, היה 15 מיליון דולר !
כרית הארצות המוחרמות. הטנקים הגיעו
ליעדם בטייוואן, ופל המעורבים בעיסקה שי׳לשלו לכיסם
עמלות שהגיעו לעשרות מיליוני דולר. רק דייוויד
פלמינג היה חסר־מזל. הוא ניסה לרמות את שותפו
בעסקים, בארי האווארד. השותף הלשין עליו במישטרה,
וחוקרי המכס פרצו למישרדו, החרימואת מיסמכיו,
וגרמו להעמדתו לדין.
שאר המעורבים בפרשה, סטופברג, אספין והנאצי
גלאט אינם טורחים כלל להכחיש את חלקם בעיסקה.
סטופברג מרבה לדבר יותר מכולם, ורומז בגלוי שארצושותפה בקשרים רבים מסוג זה, מעין ״ברית הארצות
המוחרמות״.

הסיירת הירוקה של טרודו
ג׳נוסייד ליברלי

ראש־ממשלתה החדש של יוון, אנדריאס פאפנדריאו,
פירסם השבוע את פרטי מדיניותו בענייני פנים וחוץ.
התוכנית מהווה שילוב מעניין של פטריוטיזם יווני,
אנטי־תורכי, מעבר זהיר לכיוון נייטראליזם, פירוז יוון
מנשק גרעיני, אבל גם פרגמטיזם והדרגתיות בכל הנוגע
בניתוק מנאט״ו.
הסעיף על נאט״ו הוא מרתק. פאפנדריאו מוקיע את
שני האירגונים העל־לאומיים, נאט״ו ופרית־׳וארשה, מגנה
את חלקה שיל נאט״ו בכינון ובקיום מישטר הקוילונלים
ביוון, ואת מחדליה בפרישת הפלישה התורכית לחלק ניכרמאדמת האי -קפריסין. נאט״ו מותקפת בעיקר מטעמים
פטריוטיים. הברית הצפון־אטלנטית תומכת בתורכיה,
מספק לה ינשק ולגיטימציה ומסרבת להבטיח את גבולותיה
שיל יוון מפני פלישה תורכית. עם זאת, אין פאפנדריאו
מכריז על פרישה מנאט״ו.
בניגוד לעמיתיו מהעבר המיזרחי של הים התיכון,
הוא אינו חסיד גדול של הכרזות. יוון תארוג רשת סבוכה
ומגוונת ישל קשרים בינלאומיים, בעיקר עם ארצות
הבלקן, תנסה ליצור קשר מיוחד, אידיאולוגי ופוליטי,
עם נשיא צרפת, פרנסואה מיטראן. היא תדרוש, שוב
בהדרגה, את סילוקם של כל הבסיסים האמריקאיים
מיוון. יוון רואה את עצמה כמדינה השוחרת שלום
וקשר עם כל הגושים, ורואה בדטאנט יעד בינלאומי
חשוב, התואם את האינטרסים והאידיאלים של העם היווני.
אפילו בגבולות >7א- .11 פאפנדריאו ממעט לנקוב
בשמות של ארצות ועמים, אבל מייחד סעיף מיוחד
לעולם הערבי בכלל, ולפלסטינים בפרט :״יוון -תשקוד
על קיום יחסים מועדפים עם כל העולם הערבי. אנו

פרשה זו, המדווחת כאן באורח בלעדי ולראשונה
בישראל, שופכת אור מעניין לא רק על חלקו האפשרי
של גיימי קארטר בשבירת האמברגו שלו עצמו, אלא גם
על המכניזם של עיסקות מסוג זה. אין צורך בהרבה
דמיון כדי להסיק ממידע זה לא מעט על דרך פעולתם
של סוחרי־הנשק גם בישראל.

קנדה: הבדואים
של טרוד!
השינויים החוקתיים בקנדה, שנועדו לנתק את שארית
התלות בבריטניה, לא שימחו במיוחד את האינדיאנים
המקומיים. נציגות מכובדת של השבטים השונים, בעיקר
בקולומביה הבריטית, פנו לבית המישפט בלונדון בתביעה
לעכב את ההליכים החוקתיים, עד שיובטחו זכויות
האינדיאנים.
אין כיום ספק שקנדה, המונהגת על-ידי ראש־ממשלה
ליברלי, פייר טריודו, רודפת את האינדיאנים בצורה
שלא היתר, מביישת את הסיירת הירוקה. האינדיאנים
נדחקו למעין שמורות־מחייה מיוחדות, סובלים שם

ה 11אסא לי ס של
ארצות׳
כתב טלוויזיה בריטי דיווח השבוע ל״עולס קטן״
על שיחה אישית שקיים לאחרונה עם שר־החוץ
הבריטי, הלורד קארינגטון. שר־החוץ היה רגוע
ונינוח, אחרי ששתה כמה כוסות ויסקי במסיבת
חג״הטולד הקטנה :
״קראתי שראש־ממשלת ישראל, מנחם בגין, שאל
את שגריר ארצות-הברית באירוניה כביכול, :האם
אנחנו הוואסאלים שלכם אומרים שסמואל לואיס
עמד שם כגולם ושתק. אני חושב שהוא היה יכול
להשיב לבגין תשובה נכונה, מלאה ומדוייקת,
ולהשתמש במילה אחת בלבד. לואיס היה צריך
לומר, :כן׳.״

ראש־ממשלה אנדריאם פאפנדריאו
יזז-סיס מועדפים עס העולם הערבי
1ז 11ז ! -

׳תומכים בכל תוקף במאבקם של הפלסטינים להגדרה
עצמית, לשילטון במולדתם, ולהחזרת כל הפליטים.״
׳שמה של ישראל אינו מוזכר. פרשנים ידידותיים
לישראל באירופה הביעו את החשש שפאפנדריאו עומד
לפתוח בתהליך, הנעזר רפות על־ידי ;מדיניותו שיל מנחם
בגין, של הסרת הלגיטימציה ממדינת ישראל. עולס קטן
יצר קשר עם שגרירות יוון בלונדון, ונענה שלא חל
יכל שינוי במדיניותה של אתונה כלפי ישראל בפרט,
וכלפי הסיכסוך במיזרח־התיכון בכלל. אבל הסימנים
אינם מבשרים טיובה. קיים חשיש ׳שהצהרה ווונית רשמית
על ביטול ההכרה בישראל, אפילו בגבולות ,1967 תהווה
תקדים שיאפשר לגוש הימיזרחי ללכת בעיקבותיו. זהו
חלק מההחמרה הכללית במצבה הבינלאומי של ישראל,
כשרוב הציבור הישראלי, העסוק אך ורק בפרשת היחסים
עם ארצות־הברית, מתעלם ממנו.

חיים בי־ יי יי

חדש לבעלי ע ס קי ם חד ש 1

חדש ב ז חדש לבעלי ע ס קי ם חדש ב

מודעות מסחריות

יש לך מה למכור? בכל סניפי
דדז\<כל פרסום בו יכינו עבורך מודעות
מכל הסוגים, בכל הגדלים, בכל הצבעים,
לכל העתונים — במחירי העתונים.
לשרותך: גרפיקאים ורעיונאים מוכשרים
מומחים בעיצוב וכיתוב מודעות.

ם צד יבי

לבעלי עסקים
לפעמים גם אתה צריך
פרסום.

*מבצע*
מבצע היכרות !
עיצוב גרפי, ניסוח ועמוד...
על חשבוננו למודעה הראשונה

לפרסם מיד *,חדש, להזכיר מוצרותיק,
להודיע על מלאי, לבשר על מכירת
סוף עונה,לעודד מבצע מכירות,
להכריז על שעות פתיחה, לבשר על
יציאה לחופשה.
צריך פרסום.

שלך ועוד 100 העתקים של המודעה
לחלוקה בתיבות הדואר*

תמיד

לפרסום ברדיו או בקולנוע.
אם זה מתאים לך ונכון לעשות
נכין לך — על חשבוננו -מילים
לפזמונת(גיינגל) או תסריט

מדורי ברכות
פתחת עסק חדש, התמנית לתפקיד בכיר
ידידך הטוב הרחיב את המפעל. בכל
סניפי \\ז\< כל פרסום בו יארגנו
עבורך מדורי ברכות לכל העתוניס —
כולל איסוף המודעות, ניהול המדור
ותיאום עם העתון. .

*מבצע*

הפרסום הוצאה מוכרת.

תכנון הפרסום עכשיו
במחיר של כסוי
ההוצאות בלבד!

לעסקים ולחנויות במחיר הנמוך
ב 100/0-ממחיר השוק, כולל תעודת
אחריות לשנה. עיצוב גרפי על חשבוננו*
תוכניתפרסום וקידום מכירות המותאמת
במיוחד עבורך.

50 סני פי ם

50 סני פי

שלטים מוארים וצבעוניים

תוכנית פרסום לקידום מכירות
שתותאם במיוחד עבורך ע״י צוות אנשי
מקצוע מכל תחומי הפרסום והשיווק*.

שרות מיוחד למושבים וקיבוצים-העברת
׳מודעות דרושים באמצעות טל 611001 .־03

הפקה מלאה, כולל עיצוב וביצוע, של
שלטים: שלטים מוארים וצבעוניים
לעסקים ולחנויות. שלטים׳ לאוטובוסים
— שלטי פנים ושלטי חוץ. שלטים
מוארים בקרנות הרחוב.

מודעות המסגרת שלנו
למודעות הדרושים שלך
ללא תשלום.

שלטים

*מבצע*

קח לך תשדיר
קח לך תסריט.

לרשת סניפי רוזץ ).כל פרסום מ
אנשי פרסום מקצועיים, מומחים
בניהול תקציבי פרסום כמו שלך —
תקציבאים, רעיונאים, גרפיקאים, אנשי
תכנון ואנשי שיווק. כל הידע שלהם
עומד לרשותך לתכנון הפרסום שלך.
תקבל פרסום נכוו, יעיל שמביא רווחים.

לכל העתונים במחירי העתונים,
עם מסגרת מושכת עין.
נסוח ענייני, קולע ועימוד חסכוני.

דחף לעסקים

מודעות דרושים

כל פרסום בו בכל הסניפים/ ב תשדירי פרסומת וגיינגלים סוחפים/
כתיבה והלחנה/
הזמנת זמני שידור/
פינת המודעה הקטנה./
פרסום רדיו חזק וברור/.
תסריטאי ובמאי לשרותן, להפקת׳

סרטוני פרסומת

אם פרסום אז שיהיה מקצועי, יעיל.
שיהיה פרסום נכון, מוכר.
פרסום שמותאם לך, ליכולתן
ילאפשרויותין. הפרס־ם שאתה צריך
רק חברה גדולה, מקצועית ואמינה
יכולה להעניק לן, עם הרבה יחס אישי.
ב \־\ז\ 4כל פרסום בו תמצא את כל שרותי
הפרסום שאתה צריך — קרוב אלין,
מתאים לצרכיך ומקדם את מכירותיך.

פרסומת בסגנון עתונאי בליווי כתבות
וצילומים. סגנון פרסום המשלב
פרסומת ואינפורמציה.
בכל סניפי ד־\ז\< כל פרסום בו הפקה
מלאה של כתבות פרסומיות — כולל
תיאום עם עתונאים וצלמים, ארגון

ופיקוח.

הצילומים לכתבות
פרסומיות — על חשבוננו.

רדיו חז ק ופר סו ם
על מסן הכס ף

כתבות פרסומיות

ארגון מדור הברכות
על חשבוננו.

הוצאות לצרכי פרסום ותעמולה מוכרות
ע״י רשויות המס. בכל זאת כדאי
לחשוב וצריך לחסוך.
ב 1כל פרסום בו— רשת ארצית
של חברת הפרסום הגדולה בישראל —
תמצא שכל שרותי הפרסום שאתה
צריך משתלמים יותר.

ד \<11
סניף
כל פרסום בו
.ו החדש והמרווח
ברחוב אלנבי , 123
תל־אביב.

תקבל בדיוק ב יאת הפרסום שאתה

צריך-נכון, 4 מקצועי.

50 סני פי ם

50 סני פי ם

50ס ני פי ם

לפעמים אתה צוין פרסום. תמיד
מרכז -בי ת״דחף בסמטת בית השואבה ,8טל 622547,611001 .סניפים ראשיים:תל״אביב:אלנבי ( 123 ככר המושבות) טל.611806.דיזנגוף ( 118 מול כסית) טל.239952 .

בן יהודה ( 9ע׳יי מוגרבי) טל .656120.חיפה: הרצל , 11ט ל .04-645333/4 .ירושלים: יפו ( ,43 ככר ציון) טל .)?2-226335 .ועוד 50 סניפי ם בכל הארץ.

א1111 יט בשוס

ראקל <ולש: לח״ תריסר המיליונים
האמריקאים גילו שיש להם כוכבת חדשה בבית. זוהי היפהפיה
שבצילום, ומי שמזהה בה את פצצת המין ראקל וולש אינו טועה.
אכן, זאת היא. הגבר הלוגם יחד עימד, שמפנייה מכוסות קריסטל
אינו אלא בעלה החוקי, אנדרה וינפלד.
הסיבה לחגיגה כפולה ומשולשת: יום הולדתה ה־ 39 של ראקל,
הצלחתה המדהימה על הבימה — היא החלים את לורן כקול
במשך 15 יום בצגה ׳אשת השנת — אחד הלהיטים הגדולים של
ברודווי — ואחרון חביב: עיתון הרכילות נשיונל אסקוואייר עומד
לפצות את הזוג ב־ 12 מיליוני דולר, אחרי שפירסם שהשניים עומדים
להתגרש.
ובכן, לכל המתעניינים מודיעה ראקל: במציאות מאוד טוב לנו
ביחד. ומי שאינו סבור כך, ייאלץ גם לשלם על הוצאת דיבה.

רודורך נוו״ב: תחת ו ד חו ברגליו באוויר
מעדיף הריח הידוע לרחף באזיבעזתיו ערי כינור
זהו מראה לא שיגרתי של רודודף נורייב:
לא קופץ, לא מרחף׳ ואף לא מבצע קפיצה וירטואוזית
׳.הוא מרוכז בכלי הנגינה כששתי רגליו
עומדות היטב על הארץ. נורייב מנגן בכינור. אכן,
אם תרצו אין זו אגדה.
הקולנוע מסוגל לדובב אפילו אילמים, ולמען
הקולנוע מסוגל גורייב לעשות הכל, אפילו ללמוד
לנגן בכינור. בעבר כבר ניסה את כוחו בקולנוע
והעולם לא עצר את נשימתו. בהחלט לא.
זה היה בסרט ואלנטינו של קן ראפל, סיפור
חייו של כוכב הראינוע שהפך למיתוס. הסרט היה
כישלון מוחץ, אבל נורייב הצליח לעשות מהומות
כה גדולות עד שלא הזדקקו להרבה יחסי ציבור עם
הפצתו. כולם כבר דיברו על מצבי־הרוח הקיצוניים
והתקפי הזעם הפתאומיים שלו, ובעיקר על סטירות
הלחי שהחליפו הוא והשחקנית שנועדה להיות אשתו
בסרט, מישל פיליפס.
הרורלרד

הדה

;0711

אבל העיקר הוא שהקהל לא שכח אותו. היום,
ארבע שנים אחרי ואלנטינו יוצא נורייב למסע
הרפתקות קולנועי חדש. הפעם, יהיה זה בסרט בשם
חשוף של התסריטאי והבימאי נ׳יי׳מם (אצבעות)

טובאק.

נורייב מגלם כנר המתסנן להוציא לפועל נקמה
מישפחתית איומה, אבל תוך כדי המעשה הוא נתקל
בנאפטפיה קיינפקי והיא נדיבה כלפיו כל־כד,
עד שהוא שוכח את כל מזימותיו האפלות. לצדו של
נורייב מופיע השחקן החביב של טובאק הארמי
קייטל, שגם הוא גילם מוסיקאי (פסנתרן) בסרטו
הקודם של טובאק, וגם הוא יצא לנקום את מות
אביו.
מעניין יהיה לעיין בקולות חייו של טובאק
כדי לדעת מה היה יחסו למוסיקה ולאביו בנעוריו
שלו.

דיצי׳דד תומאס: מאחד יוצאים ארבעה
זוכרים את הנער של מישפחת וולטון בטלוויזיה? ובכלל —
הבחור המחזיק בשלושה תינוקות מחזיק בתפקידי טלוויזיה רבים,
שכמותם רואים גם המציצים בטלוויזיה הירדנת.
זהו ריצ׳ארד תומאם, המופיע בהצלחה גם במחזה החמישה
ביולי המוצג בברודווי. אלא שתומאס עושה הכל ברבים ושהחליטו
הוא ורעייתו אלמה להביא אחות קטנה לבנם בן החמש, ריצ׳רד
פרנציפקו, הוכפלה המישאלה פי שלושה: בארברה. גוויניוז

ופילאר.

לבני הבותנוז הנועול

0ל 3א!1

1ו*א הגדול ביותר־אבל הסוב-ם ר-ותי ,

יוצאים ל־עול
גאול
מו ד ל 1982

ח£קט 7 3ח 0ק 5

4בולמי זעזועים 1 ¥ע 0
• גלגלי אלומיניום
• בלמי דיסק קדמיים
• מד סבובי מנוע
• סבל אחורי
• שני נוסעים

במו בימים הטובים !
״הוילא בית הנריל• טיל׳ 475550
ת חנ ת הדלק פז, ליד הכפר הירוק .
נידיאנסרט בוידיאו !
הסרטת ארועים
צידום חתונות,בר מצווח וארועים מיוחדים

רוז׳ רוזנבאום ,5ת׳ א, טל 296662 .
רח׳ ירושלים 13 חיפה טל.

מרתף״ליריק
ד*ווגוף 90ו.ת־א

•ספרים
• תקלי טי ם
•ציורים

פתוח ום יום(כולל מוצ״ש)
טד ס סוו בלילה
*911

לסרט ישראלי חדש

דרושים שחקנים גברים
גילאי ,40—50 ,25—30 הופעה נאה,
רצוי בעלי נסיון
לפנות ל״תום־לי הפקות פרטים״
טלפונים 291877־282678 ,03־03

תרבותיים /ת
פנויים/ת
ואקדמאים/ת
נפגשים להכרויות
כ״כר־ברים״ המחודש
בך אביגדור ,28ת״א
מה־22.1.82

העורח הזח 18מ

אנשים בשורם

מישי הידאלגו: מהנדס הבחדגד
זוהי תמונה מישפחתית של איש חביב ורגוע לכאורה, יחד עם
אשתו וכלבו האהוב. אלא שהאיש הקטן והחביב הזה הוא מישי
הידאלגו, מאמנה של נבחרת• הכדורגל הצרפתית, האיש שהצליח
להעלות אותה לגמר אליפות העולם לפני ארבע שנים בארגנטינה,
ועשה זאת שוב, לאחרונה, כאשר הבטיח השתתפות צרפת באליפות
הבאה, בספרד.
זאת, למדות שהכדורגל הצרפתי אינו נהנה ממוניטין רבים
ביבשת. הידאלגו, בן למישפחה ספרדית שעברה לגור בצפון צרפת
במילחמת העולם השנייה, למד את תורת הכדורגל מן הכומר
שבכפר מולדתו בנורמאנדי. אהבתו לכדור העגול שיכנעה אותו
להניח הצידה את תעודת ההנדסאי שלו ולבחור בקאריירה זהה לזו
של גיבורו, ריימון קופה (אליל כדורגל צרפתי בדור הקודם).
בשנות הששים היה הידאלגו חלוץ מרכזי של נבחרת צרפת,
ומזה חמש שנים הוא מחזיק בתפקיד הרם ביותר בכדורגל הצרפתי.

באוברה נכויסם יאן באונאדד: בלי לב

הזוג שבתמונה היה פעם השילוב האידיאלי של
חוכמה חן ויופי: הוא היה משתיל הלבבות הראשון
בעולם, רב־כירורג כריסטיאן כארנארד, הגבר
המפורסם ביותר בכל רום־אפריקה. היא היתה אחת
הנשים היפות ביותר בדרום היבשת. הם נישאו
ביוהנסבורג בסוף חורף .1970 היא היתה בת ,18
הוא — בן .48 שלושים השנים שהפרידו ביניהם
לא מנעו את פריחתו של רומן־אהבה זוהר. אלא
שכמו כל רומן, גם לזה יש סוף. כריסטיאן והאר־כהה
מתגרשים.
פגישתם הראשונה היתה באי קאפרי. היא היתד
בתו היחידה של מיליונר מפרטוריה שבאה לבלות
באי יחד עם כל האנשים היפים. הוא ניחן בכל
הנתונים הדרושים לנסיך חלומות: בן הכומר, בעל
מראה חיצוני של כוכב קולנוע, היה מאז 1967
מנתח הלב המפורסם ביותר בעולם.
החיים המשותפים לא יכלו להיות קלים לבאר־ברה.
שמו של בעלה, שידידיו טענו כי הוא מנתח
תחילה ונער־שעשועים בשעות הפנאי, ואילו שונאיו
טענו את ההיפר, נקשר עם נשים מפורסמות כמו

ג׳יגה לולוכרידג׳ידה, סופיה דורן, רוזאנה
סקיאפינו, ורבות אחרות.

בארברה הימרת על נעוריה ועל אופיר. והאמינה
שתוכל לרפא אותו מן המשיכה הנצחית שלו לנשים
אחרות. אך היא טעתה כנראה. בארנארד הוא היום
בשנות הששים, ושמו מופיע עדיין בטורי הרכילות.
הוא אינו מאשר את השמועות אבל גם אינו מכחיש
אותן.
יש האומרים שהקרע הראשון נפער עקב תמונה
שבה נראה המנתח מתעמל במרץ רב בחברת צעירה
אלמונית, על רחבת הריקודים של דיסקוטק סטודיו
54 בנידיורק .״כשאת רואה את הגבר שאהבת מוקף
יפהפיות קשה לך להיות מרוצה. אני אשה נורמלית
ואני מקנאה, וזה לא גורם לי לשום עונג,״ מסבירה
את עצמה בארברה.
בארנארד אינו בטוח שהמושג ״קנאה נורמלית״
הוא ההולם את תגובתה של אשתו, שלא חדלה,
לדבריו, להזכיר לו את התמונה בכל הזדמנות. הוא
גם אינו מתבייש להשמיע הערות לא מחמיאות לגבי
אופיר, של אשתו — ״המירשעת הקרה הזאת.״
יש אנשים הטוענים כי יחסיהם של בארנארד
ובארברה חסרים פשוט את החלק החיוני ביותר
לקשר בין בני־אדם: קצת לב.

יוחנן פאודוס השני: אורחת נבוז בת 22
ראיון אצל האפיפיור אינו עניין של מה בכך. אפילו שרי
ממשלת ישראל יאשרו זאת. אף־על־פי־כן, ישנה ילדה אחת ושמה
שרה בארטולי, שלא מזמן מלאו לה שנתיים, ואין לה שום קושי
להשיג ראיון אצל הפאפא, כפי שאפשר לראות בתמונה למעלה.
כי שרה, המלווה בהוריה, לוצ׳יאנה וואלנטינו, היא אותה
הילדה שחיבק האפיפיור כאשר נעשתה ההתנקשות בחייו, ועד היום
יש אומרים שלולא התנועה שעשה כדי לנשק אותה, היו מתקפחים
חייו. אז איך אפשר לסרב לאורחת שכזו?

ש שיוו ב שו ס

פידיב וימבאחז: נשקי אחו ,,אני!*ישן!
כולם כבר יודעים שצרת הצרות במאה הזאת היא חוסר־קומוניקציה
בין בני־אדם. אבל עד עכשיו לא ידעו בדיוק מה הסיבה המתייקת
לכל. עד שבא הפסיכולוג פיליפ זימבארדו והאיר את האפלה.
זימבארדו כתב ספר ושמו הילד הביישן. בספר זה הוא פורש את
המצע הפסיכולוגי שלו המסתכם בצרה אחת: הבושה היא בעוכריו
של האדם. הצעתו: להכריז על כך! כפי שהוא עושה בתמונה.

גויים קלי: חי הצליח להצחיק את הנסיכה
זהו צילום יוצא־דופן של הנסיכה גדיים קלי.
לפחות, בכל הנוגע למצב־רוחה בזמן האחרון. היא
צוחקת צחוק גדול בשעה שבתה, קארדלין, צוחקת
גם היא.
מי שהצליח להצחיקן כל כך, ולהביא גם את
שאר בני־המישפחה לידי דמעות כימעט, הוא הליצן

דוחמו ונרי: התארס האחרון של הגוזר ביותר
כאשר יצא מוחמד עלי בן ה־ 40 לנאסאו, בירת
איי באהאמה, כדי להחזיר לעצמו בפעם נוספת את
כתר אלוף העולם באיגרוף, הוא הכריז בדרכו
האופיינית :״הקרב הזה יהיה ריקוד אחד גדול.״
ידידיו ומכריו היו בטוחים פחות, ומי שהיה פעם

רופאו האישי, פרדי פאצ׳קו, טען שהמיפגש
אינו יכול להיות אלא אסון לאיגרוף וסכנה לחייו
של עלי. כשנגמר הקרב הסתבר שהרופא היה
אולי פסימי מדי, אבל אפילו עלי המובס, נאלץ
להכריז, כי אכן זה היה הוואלס האחרון שלו.

המפורסם אדלג פופוב, שהופיע לפני הנסיכה
במיסגרת פסטיבל מיוחד ,״הפסטיבל הבינלאומי
השמיני לאמנות הקירקס,״ שנערך במונטה־קארלו.
לפי מראה של הנסיכה, הצחוק באמת טוב
לבריאות.

שאנסר גזיה: ציני שביס חצופחיה
פני המלאך שבמרכז התמונה שייכים לשאנטל גויה, זמרת
פופ לשעבר, שניסתה כוחה גם כשחקנית קולנוע והופיעה אפילו
בסרט של ז׳אן לדק גודאר. היא הפכה בשנים האחרונות לדמוה
האהובה ביותר על ילדי צרפת, ומופיעה בתוכניות טלוויזיה רבות
משתתפים ומוכרת מיליוני תקליטים שהיא משמיעה בתוכניות אלה.

)ונשינו
81 כשפגש סגן־שר־האוצר
חיים קופ״ן את עזר וייצ־מן
באירוע חברתי, הוא ניצל
את הפגישה לשיחה פוליטית.
קופמן טען שאינו מבין את
״איני
שר־הביטחון־לשעבר :
תופס מה עשית. לאן הלכת?
להיות מם׳ ! 2״ יכולת ענה לו וייצמן• ״אילו מחלעל
כבודי, אכן יכולתי

להיות מס׳ .2אך אני מודיע
לך שאני בעמדה נוחה מאוד,
ומחכה לראות מה יקרה. אני
רוצה לראות שיעברו את פינוי
סיני. אני רוצה לראות
מה הם יעשו בתוכנית הנסיך
פאהד, ומה יעשו אם חפאט

אל־אסאד ויאפר ערפאת

יגידו שהם רוצים לעשות אי־תנו
שלום.״ העיר לו קופמן:
״תמיד ידענו שברגע שהערבים
יקבלו שכל, תהיה לנו
בעייה.״
81 תא״ל (מיל ).בנימין
(״פואד״) כן־׳אליעזר, שמונה
כמזכ״ל תמ״י־העולמית,
יום אחרי שפשט את מדיו,
נשאל מדוע סירב לקבל משכורת
עבור מישרתו .״זה לא
יהיה הוגן,״ אמר ,״שמי שידבר
בשם העשוקים יהיה
עושק מורשה.״ בן־אליעזר מקבל,
כמובן, פנסיה צבאית לפי
דרגתו.
81 במרכז תמ״י התקבלו
בשבוע שעבר כמה הצעות
טלפוניות להדפסת סטיקרים,
שבהם יהיה כתוב :״כולנו
הטיפוס הזה״.
ועדת־הכלכלה
81 חברי
של הכנסת היו אורחי העיר
אילת ביום החמישי האחרון.
הם יצאו לסיור שאורגן מטעם

איך הולך שימחה ארליך בץ הטיפות
ואילו בעיות יש לחיים קופמן עם יאסר ערפ את

מישרד־התיירות, עם נשותיהם,
ורק נד יעקובי ואלי
קולאם באו בגפם. יעקובי
לא הסביר מדוע אשתו היפה,
;לה, לא באה, אך קולאס
טען שלא היה מי שישמור
על ילדיו הקטנים, ולכן לא
יכלה אשתו להצטרף. כשגור־מי־התיירות
באילת נאמו לפני
הח״כים, הם התייחסו לח״כ
תל״ם, ייגאל הורכיץ, שנכח
בסיור, כאל שר־האוצר,
וכל הזמן הסבירו לו את בעיותיהם,
עד שמישהו הזכיר
להם שהורביץ כבר אינו שר־האוצר.
לח״כ יעקובי הצטרף
אמנון רובינשטיין שבא
עם אשתו, והם נשארו בעיר
בשבת.
! 8מחווה יוצאת־דופן עשה
מזכ״ל מפ״ם ויקטור עם־
טוב, כשפנה אליו דדי צ ו ׳
קר וביקש את תמיכת המיס־לגר.
והקיבוץ הארצי בקבוצת
אומ״ץ, שהתארגנה בצד השמאלי
של המערך. שם־טוב
טען שאין לו אפשרות להש פיע
על הקיבוץ הארצי, ואילו
מפ״ם נמצאת במצב כספי
קשה, כמו כל המערך. אך הוא
שלף את ארנקו והציע לצוקר
10 אלפים לירות, והוסיף שזה
לא הרבה. צוקר התרגש ואמר
לו שלסכום כזה לא ציפה,
והסכים לקחת רק 5000 לירות.
81ח״כ מיבה חריש,
שיצא לסיור של 10 ימים
בארצות־הברית, לא נסע למטרות
פוליטיות, אלא ספורטיביות.
חריש, שהוא יושב־ראש
אגודת ידידי קבוצת־הכדורסל
של הפועל רמת־גן, יצא לגיוס
כספים ברחבי היבשת, ואנשי
האגודה טוענים שהוא יכול

להצליח, משום שהוא כלכלן.
81 במועדון הליכוד, היקב,
שאל עיתונאי ידיעות אחרונות
אריה א מרי את סגן שר-
התחבורה, דויד שיפמן, כיצד
מצליח חברו הליברלי, ה שר
שימחה ארליך, לצאת
מכל סבך ללא שריטות. שיסמן.
,שבזמנו נאמר עליו כאילו

כינה את ארליך בשם ״נחש
במישקפיים״ לעמיתו, השיב :
״ארליך הוא אופטיקאי, המיטיב
לראות, וכך הוא מצליח
ללכת בין הטיפות.״
׳ 8שיפמן נשאל איך הוא
הרגיש בישיבה האחרונה של
מרכדהמיפלגה, שבה התחוללה
סערת־רוחות על רקע ה־

עברדן, היה אף הוא המבורגר.

יעקב גילדור הוא
איש רב־פעלים. כאדמיניסטרטור,
הוא מכהן כגיזבר אגודת
הציירים והפסלים, ואומרים
עליו שהוא הצליח לחלץ את
האגודה מגרעונה בחשבון־
הבנק. כצייר סוריאליסטי הוא

פטר פן

צלם ״העולם הזח״ לשעבר, אירח גמיסעדה, שפתח בווינה, את שר־הפנים הד״ר יוסף
בורג, בעת שהשר ביקר את הקאנצלר ברונו קרייסקי. בורג, שבא למסעדה הכשרה
),;,קיסריה״ ,בבירת אוסטריה, הבחין ביהודי אדוק המציץ בו, ושאל מיהו. פטר פן הסביר שזהו
משגיח״הכשרות של המיסעדה, שעבר במקום, ובורג אמר :״מזל שאצלנו המשגיחים לא עוקבים אחרי \״

דו־קרב המילולי שבין יצחק
מודעי ויצחק כרמן, שבו
כינה מודעי את גרמן ״דג
קר־מזג״ .״כיוון שהיה מדובר
בדגים, בהקשר לאנשים אלה
הרגשתי כמו געפילטע פיש,״
ענה.
׳ 8מנהל המועדון, ח״כ
חירות, מיכה רייסר, ישב
בשורה הראשונה, כשהוא
כפוף, וטען שצווארו נתפס
ולכן אינו יכול להתיישר. אך
כאשר החלה בסוף הערב תצו־גת־אופנה,
הוא התיישר, ולמרות
הכאבים, ישב זקוף והביט
בעניין רב בדוגמניות.
81 בצדה רצינית נמצא
בימים אלה דובר סיעת מפ״ם
בכנסת, אמנון לוי. ספר־ה־טלפונים
הקטן שלו המשמש
אותו כבר שלוש שנים ושאותו
הקפיד לעדכן, מצא את
דרכו למכונת־הכביסה .״תמיד
היה לי חלוכדבלהות שהספר
הולך לי לאיבוד, אך עכשיו
זה לא חלום. אני מרגיש כמו
תינוק פוליטי, שצריך להתחיל
את כל קשריו מאל״ף.״
8 :הפרופסור לפילוסופיה
אטא כעזר טוען שאינו מבין
את מעשי הממשלה .״הם כל
הזמן בהריון בעניין הגדה. אז
איך פיתאום נולד (חוק) ה גולן

7111 1 )0 * 111111 ראש עיריית־רמלה, מגיש פרח לדוגמנית מירי אורן, אחרי שחזה בתצוגת־
1\ 111י אופנה של דוגמניות בעירו. חדד, הלבוש בהידור, קירב את ראשו לראשה
1111
של מירי, כדי שכך הוא יונצח על״ידי הצלם. לידם: הדוגמנית אנאבל טמיר• חדאד, שפרש ממיפלגת־העבודה
לפני עשר שנים, הודיע שהוא חוזר לעבודה, בתנאי שיעמוד בראש רשימתה לבחירות העירוניות.

! ₪כאשר ריאיין המנחה
רט עברון בטלוויזיה את
מנגנת־הנבל עדינה הר־עוז,
ששמה הקודם היה המ בורגר,
שאל אותה מדוע שינתה
״שם מפואר״ זה. ההערה
לא היתד. מובנת למרואיינת
וגם לא לקהל, שלא ידע כי
שם־המישפחה המקורי של המנחה,
כמו של בן־דודו בועז

מציג תערוכה בירושלים עם
אנשי קבוצת משושה, בני
אותו זרם, ובו בזמן הוא לוקח
חלק בתערוכה קבוצתית של
חיתוכי-עץ, שאותה אירגן. ואם
לא די בזאת, הוא מארגן תערוכה
של מישפטנים־ציירים בבית
הפרקליט בתל־אביב, לא
רק משום שהוא צייר, אלא
גם משום שהוא עורך־דין.

׳ 8לצידו של יהורם
גאון, שחזר לבימת־המישחק
במחזה ילדים חורגים לאלוהים,
מופיעה שחקנית חדשה,
יודח רזניק. היא אחת הרק דניות
בלהקת הדממה של
.משה אפרתי, ונבחרה להופיע
במחזה העוסק בחיי הר־שים־אילמים,
משום שהתנאי
של מחבר המחזה, מרק
מדון* ,למי שקונה את הזכויות
להצגת המחזה, היה שאת
תפקיד שרה במחזה תגלם
חרשת־אילמת מלידה, ולא שח־קנית־תיאטרון
רגילה. לצורך
המחזה עבר גאון השתלמות
.בשפת הידיים אצל המורה-
מתורגמן לשפה זו, ישראל
סלע. באחת הסצינות במחזה,
כשהמורה מעוניין להתעלם
עם תלמידתו, והוא רוצה לכ בות
את האור, היא מונעת זאת
ממנו בטענה שבחושך הם לא
יוכלו לדבר.
81 עורך מבט־ספורט יואש
אדרואי, מוקף באוהדים אדוקים
של הכדורסלן מיקי בר־קוביץ.
אלרואי הוא מחליפו
של אלכה גילעדי, ובנו הקטן
דורש ממנו, לפני כל
מישחק של מכבי תל־אביב,
שיביא הביתה חתימה של הכוכב.
בכל פעם, אחרי שמכבי
מנצחת, אומרת אמו של אל-
ראוי, בת אפיקים ; ״מיקי בר-
קוביץ הראה לגויים!״

ההסיבה

תן לאצבעות ללכת

נשיא-המדינח, יצחק נבון,
שהיה אורח־הכבוד במסיבה
למען מיח״א, החמיא לשחקנית מרים זוהר (משמאל) על משחקה>

ער ממצריים

ייד הפגינה נוכחות באחת המסיבות חנוצצות בתל־

אביב. אביבה, שלבשה סרבל״כסף נוצץ, משבה תשו־מת-לב
מרובה בזכות כישרון-חריקוד אשר הפגינה.
מאחוריה רוקד מוכר״חבגדים חיים שגב.

זוג מהשמיים
חבתת

הביטוח

אליהו,

הם הרצל שפיר, מפכ״ל המישטרה
לשעבר, והיום המנהל הכללי של
פריאל.
וחברתו הקבועה, סיגלית

1נ־:זיא המדינה, יצחק נכון, ו־ייתו,
אופירה, היו האורחים
אשונים שהגיעו לקבלת־הפנים
יתו של חבר־הבנסת לשעבר
למה אליהו, בעל חברת הזוה
הנושאת את שמו. הנשיא
צתו הקדימה לבוא מכיוון שעזבו
שוגים את תיאטרון הבימה,
ובן לפי כללי הטכס. אשתו

אליהו, חיה, היא פעילה ב־ז״א.
אליהו העמיד את ביתו
זזות האורחים החשובים שתר-
ממיטב כספם לחינוכם ושיקר
של ילדים הלוקים בשמיעתם
ל הרך. לפני המסיבה נערכה
:ה חגיגית של מרי סטיוארט.
ון הכרטיסים 350 שקל ל•
— נתרמו אף הם למיח״א

אמא של סאד

אשת השגריר סם
לואיס, היא גרייס
סמוט, שליוותה את בתה להצגה: מרי סטיוארט.

במסיבה שנערכה אחר-כך דאגה סאלי להציג את
אמה לפני האורחים שהתעניינו בה. הגברת גרייס
חייכה בהנאה ולא משה מבתה במשך כל העבר.

(מחנכי ילדים חרשים) .האורחים
הנכבדים הסתובבו במסיבה בין
שומרי־הראש הרבים שהקיפו את
הבית ונהנו משפע המאכלים ש על
השולחנות 1אופירה
נבון, שלבשה שימלה תכולה השזורה
בפסי־זהב, סיפרה, שהתרגשה
מאוד בעת שנשאה נאום
מעל הבמה׳ כאשר ראתה בשורה
הראשונה את אטד כהן, ה מנהלת
החינוכית של האירגון,
שהיתה מדריכתה כשעבדה כפסיכולוגית
במיח׳״א פאלי
לואים, אשת השגריר האמריק אי׳
באה למסיבה בחברת אמה,
ג ריי ס ס מו ם. בעלה נסע לאר-
צות״הברית ליישב את ההדורים
אחרי פרשת החלת החוק הישראלי
על הגולן שדמה׳לה
כר ־שביט בא למסיבה אחרי
ההצגה נרגש כולו :״הנשיא רוצה
שאני אומר מלכות (בשווא) במקום
מלכות (בפתח) .האם הוא רוצה
שיחשבו שאני נגר או בעל מלאכה?
הרי בהצגה מרי סטיוארט
אני משחק מאהב של-
מה׳לה היה נרגש מסיבה נוספת.
הוא פגש במסיבה את דאומה
דייצמן, שבאה בחברת בעלה,
עז ר וייצמן. שלמה׳לה סיפר ש-
ראומה היתה מדריכה במוסד החינוכי
במישמר־העמק, זצבו הת־

השמורה ביותר שיחקנו יחד במחזה המבוסם על
הספר הפואמה הפדאגוגית של
הסופר הרוסי מקרנקו, המספר על
נערי־הפקר ברוסיה הסובייטית
אחרי המהפכה 9השחקנית
חנה מרון, יפה, רזה וזוהרת
מתמיד, באה למסיבה בחברת בע לה,
הארכיטכט יעקב רכטר,
חנה הסבירה שרזתה לקראת תפקידה
כאליזבט המלכה. כששאלתי
אותה איך ההרגשה לשחק את
אותו התפקיד ששיחקה לפני 30
שנה, השיבה :״זה כמו לשחק
תפקיד חדש. אני מתכוננת עתה
לתוכנית טלוויזיה חדשה, שבה

ישתתף גם יהורם. גאון 9 9
עזר וייצמן היה במצב־רוח מרומם
במיוחד. על פוליטיקה הוא
אמנם לא דיבר, אבל בדיחות הוא
זוירבה לספר. אחת מבדיחותיו
של עזר :״שאלו איש אחד מה
הוא מעדיף — אשה יפה או אשה
טיפשה. צחק אותו אדם והשיב:
כמובן שאני מעדיף אשה טיפשה,
הרי יופי זה דבר חולף 9 9
סגך־שר־האוצר, היים קוסמן,
אמר כי הוא מעדיף להיות סגן־
שר ולא שר .״כשאתה סגן, האח ריות
מתחלקת,״ חייך קופ־מן
• 9 9בסוף השבוע ערך איש־

ך ך 1הפגין השחקן שלמה׳
11ע 1 1 1
לה בר״שביט, שהיה
1 | 1 ^ 1\ 11 יי 1
רעב אחרי ההצגה ׳מרי סטיוארט. באמצע ההצגה

נעלם השחקן לפתע מהבימה, וחזר רק כעבור דקות
•אחדות• הסיבה: בקבוק היין הצרפתי לא נפתח,
ושלמה׳לה יצא לנסות לחלץ את הפקק שנתקע.

העסקים הצעיר, אפי נחום,
מסיבה לכבוד יום־הולדתו ה־.31
את עולם הסרטים ייצג במסיבה
זו איש־הקולנוע איתן גרין,
שלאחרונה ביים את הסרט לנה,
שהוצג בפסטיבל אורליאן. גרין
סיפר שהבימאי ההונגרי פאל
(אעי ורה) נאבור, שהיה שופט
בפסטיבל העניק לשחקנית הראשית
במה, פירה קנטור, את
פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל.
כשנשאל איתן איך זה
להיות מבקר־קולנוע ובימאי־סר־טים
בעת ובעונה אחת, ענה :״ביקורת
זו פרנסה, לעשות סרטים
זו הנאה.״ איתן הוסיף שאף־פעם
אין הוא מבקר סרטים ישראליים

זיווה לבז

זיווה להט באה למסיבה,
אך את בעלה, שלטה
להט, שלדבריה חלה אחרי שחזר מביקור ברומניה,

מרכות

חנה מרון (מימין) ומרים זוהי
מתחבקות. בהצגה מרי סטיוארט
ת. משמאל השחללו מישה אשרוב.

״זד, לא פייר ס את עולם־
הספורט ייצגו במסיבה ארל דיל
יאימס, שחקן קבוצת הכדורסל
מכבי תל־אביב, שהתגרש לא מכבר
מאשתו ויצא להתאוורר במ סיבה
בחברת חברו, השחקן דרל
רוכינסץ, שחקן הכדורסל בית״ר
תל־אביב, שאשתו נשארה באד־צות־הברית
1השחקן נחום
שליט סיפר לי במסיבה שהוא
עומד להשתתף בהצגה חדשה, ש תעסוק
כולה בעניין שאותו כינה:
״שוויון זכויות לגברים. כי אכל תי
אותה יפה מנשים אחרי אר בע
פעמים נישואין,״ חייך נחום
• • 9למסיבה הגיעה גם אבי בה
פז, לאחר ביקור במצריים.

השאירה בבית. זיווה לא נשארה בודדה ושוחחה עם
האורחים הרבים. בתמונה: משוחחת עם מנכ״ל אל
על לשעבר, מרדכי בן־ארי, בחברת אשתו (באמצע).

חבר־הכנסת לשעבר, שלמה אליהו, מנכ״ל חברת

הביטוח הנושאת את שמו, ישראל, הסתובב ב
#111 !•111
האורחים והתפעל במיוחד מעזר וייצמן, הנראה בתמונה מחבק אות

אוריאל לץ שבח להזכיר שהיה חבר מפא״ י
וחנוך לווין הוא המרובע בין שזחרי־המין
01ח״כ חירות מאיר
שיטרית נשאל על־ידי י,ן ן־
קט אגמון, בתוכנית בירה

שליין בתוספו נ מצוי שלוצמחים\
שורשים

שונים. מריהמעורר תיאבון

טבעי 31 -זנ 311א

־־יי. מקורר היטב, ע ם

אמי
פ׳צד׳

ו ל׳נ־י

על הקרח 0<*8

אמריקנו מעל קוביות קרח
־־*יי / 2י כפית מיץ לי מון
.גם פלח לי מון,

לערבב היטב.
1£ח 1ז £-0ח1-0

חלק אחל של
אמריקנו ע ם 2ץ
חלקים מי סוד ה\
מעל קוביות ׳
קרח ועם
פלח לי מון\
להגי ש ״ ׳
ס גבוהה.
אמריקנו אמרטו
רום __
וודקה לימון הרביעיה החדשה
של ״כרמל״
ראשון• אצלכם בבאר

^ כרמל מזרחי
מיקב• ראשו! לציו! וזנרז! יעקב.

.ומצב־ רוח, כמד, מנדטים היתה
מקבלת החטיבה הליברלית
אילו היתה מתייצבת באופן
עצמאי לבחירות, כפי שהציע
לאחרונה השר יצחק כרמן.
שיטרית ענה בביטחון :״הם
לא היו עוברים את אחוז החסימה.״

0ראש עיריית תל״אביב,
שלמה להט, נשאל מה דעתו
על הציורים, באחת התערוכות
שאליהם הוזמן כאורח-
כבוד לפתיחה, ומדוע אינו ממהר
לקנותם והוא ענה :״אני
לא קונה, כי אני לא מבין
גדול בציור. יש לי מישהו שקונה
בשבילי, זה פול קני ־
אל, ואני אשלח אותו לכאן
כדי שיקנה את התמונות.״
0 .צבי וילדר, מזכירו
לשעבר של שמואד פלא־טו־שרון,
נשאל מדוע אינו
מתלווה עוד לפלאטו בבתי-
המישפט. וילדר ענה :״אינני
הולד לבתי־מישפט, כי אני
זכאי.״
01 הבדיחה מספרת שני־טי
מ ג און טילפן לחברת ה תקליטים
סי־בי־אם ושאל את
המנכ״ל, דגי י דין :״הוצאתם
את דודו ז כ אי כשהשיבו
לו בחיוב המשיך :״אם כך,
אז תוציאו גם את (מדורון!
א כו־ דו צי ר א זכאי.״
! 0השחקן־בדרן טוביה
צעיר חוזר לתיאטרון הרפרטואר
•,הוא חתם על חוזה
עם מנהל קבוצת התיאטרון
עודד קוטלר וישחק במחזה
נקודה, של יוטף כד־יוסף.
את המחזה תביים נולה;
צ ׳לטון ולצידו של צפיר יופיעו
שלמה כר־אכא ו
עדנה
פלידל.

0:יצחק ליגני, שכיהן
בעבר כמנכ״ל רשות־השידור,
טוען שתמיד מיה לחץ על
הרדיו והטלוויזיה. הוא דיבר
על היחסים המתוחים שבין
הרשות והממשלה, ופסילת שני
סרטים דוקומנטריים, הבית של
עמום גיתאי, וישעיהו לי-
בוביץ בתעלות, של יגאל
בורשטיין על־ידי המנכ״ל
הנוכחי, יי טף (״טופי״) לפיד.
ליבני נזכר שבימי דויד גן־
גורי? ,כשקול ישראל היה
חלק ממישרד ראש־הממשלה,
הורה ״הזקן״ שלא לשדר את
יומן־החדשות הראשון, אחרי
שהאזין ליומן־דמה, שלא קסם
לו, וכך עיכב את התפתחות
הרדיו בתחום מאגזיני־החדשות
בכמה שנים. ליבני גילה שב-
מהלך מילחמת יום־כיפור פנה
אליו מי שהיה אז שר־הביט־חון,
משה דיין, והורה לו
לסלק את אחד הכתבים מעבידתו׳
משום שאמר דברים
שנראו לדיין כמזיקים. דיין
אמר לליבני שאם יסרב לע-
.שות זאת. הוא יעלה בישיבת
הממשלה את הדרישה לפטרו.
או ליבני התנגד לדרישה ב־תוקף.
גל אחר של איומי־פי־טורים
מצד שרים היה לפני
הקרנת סרטו של רם לוי,
חירבת חיזעה, לפי ספרו שק
יזהר (״ם. יזהר״) סמילג־סקי•
בתקופת שידור ניקוי
ראש, שיטת הלחצים היתה
לאיים בפגיעה במערכת גביית־האגרה
של הטלוויזיה.
! 0הפתעה נעימה ציפתה
לשחקני המחזה יסורי איוב
שבאו למסיבה סגורה לכבודם
בבית קרוביו של המוסיקאי
פולדי ש צ מן. המחזאי חנו ך

לווין הכין לכבוד הערב טכסטים
מיוחדים, שאותם קראו

זהרירה חריפאי, דוג
(״דבל׳ה״) רייזר, אלכרט
בהן ויוסף (״יוסי״) כרמון,

שאף הכין את האוכל למסי בה.
כרמון, הידוע כטבח מעולה,
נעזר בבנו להכנת 30
סוגי־מזון שונים. אשתו של
לווין, שהיתר, במסיבה, העירה
על החומר האירוטי, שהכין
בעלה לאותו ערב :״בין כל
אלד, שנמצאים כאן, חנוך היא
המרובע.״
01 האסטרולוג הרצל
ליפשיץ נשאל לגבי עתידו
הפוליטי של מזכ״ל מיפלגת־העבודה,
שימעון פרם .״לא
צריך להיות אסטרולוג כדי
לדעת שפרם לא יהיה ראש־ממשלר״״^ענה
ליפשיץ
01 הידיעה על היעלמה
בארגנטינה של פאני אי־דלמן,
סגנית הנשיאה של
תנועת־הנשים הדמוקרטית ה עולמית,
המקורבת למוסקווה,
הפתיעה את ח״כ המערך, גא ווה
ארי• הח״כ הישראלית
פגשה באידלמן בכנם־הנשים
שנערך לא מכבר בפראג, והיכרות
זו גרמה לכך שארד
התחילה לפעול בקרב אירגד
נים שונים כדי לברר מה עלה
בגורלה של אידלמן.
! 0הממונה על הכנסות־המדינה,
אוריאל דין, מצטער
שהוא לא הבליט באחרונה
את היותו חבר־מפא״י פאסיבי
למשך שנה אחת .1966 ,״אילו
הייתי מבליט עובדה זו עכ שיו,
אולי זה היה עוזר לי
להצליח יותר במאבק על תפקיד
מבקר־המדינה.״
! 0לין טוען שלמרות ש שינה
את שם־מישפתו מאסו־לין,
הרי שהוא גאה במוצאו
המיזרחי. לדבריו, כשהיה בשליחות
בלום־אנג׳לס הוא גילה
שאנשים מתקשים לבטא את
שמו הקודם, ולכן הוא קיצר
אותו ללין.
01 הבדרן שלמה (״ג׳ינ-

תי שאל !111

סמת, שהיתה אשתו של המיסעדן רפי שאולי, ושהשויתפה גס
בסרטים ישראליים, צולמה באחת המסיבות בתל־אביב פשהיא
רוקדת עם המיסעדן אבי אברמוביץ׳ ,שותפו״לשעבר של בעלה*
לשעבר. מנדי סיפרה שהיא עומדת להופיע במחזה חדש
בלונדון, שהוא עיבוד לפי אחד מספרי־המתח של אגטה כריסטי.
ג׳י״) גול דכ רג, שחזר מטיול
בניו־יורק, אומר שהוא, בניגוד
לאחרים, לא יצא לסיבוב-

הופעות, אך לעומת זאת הוא
מוכן לספר שהוא מזועזע מהפחד
השורר בעיר הגדולה.

נצלנים, סחטנים, אשכנזים

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, יקפלו
מפוני פיתחח־רפיח סכום יבולל של 41 מיליארד
לירות (העשויים לגדול ל־ 50 מיליארד ויותר) כדי
׳שיעזבו אית האיזיור בסוף יחודש מרם, לילא שפיכות־דמים.
שריד,אוצר יורם ארידור, שהצביע נגד
ההחלטה שהתקבלה ברוב של.חמישה נגד ארבעה,
טוען ששכיר יצטרך לעבור 70 שנה כדי להגיע
למה שיקבלו המפונים. במי׳שאל בזק של העולם
הזה נשאלו אגשים שונים לדעתם על גובה הפיצויים
שעליהם החליטה הממשלה, והם השיבו:
$יהודה אטלס, עיתונאי :״זה ׳טירוף, ימה
שהם קיבלו. זד, שוד בצהריים.״
• ארנון הדר, סופר צריך היה לתת להם
דירה תמורת דירה. אך פיצויים בגובה מסחרר
כזה — זה הרביד, יותר מדי. הטענה שהם צריכים
להתחיל בחיים חדשים אינה רלוונטית.״
@ מוני יקים, פנתר־שחיד :״זו דמות הציוניות
של היום, שמנשלית 11 אלף בדואים בלי
לתת להם כלום ולוקחת מתקציבי שכונות־המצוקה
ועדות־הימיזרה כדי ילד,פוך יאלף מישפחות. רובן
אשכנזיות, למיליונרים !״
0חנה מוניץ, יחסי־ציבור של התיאטרון
הקאמרי :״איד הם מסוגלים להפוך את יעניין
הפינוי למקדדומימכר? זהו מעשה שלא ייעשה
של הממשלה וד,מפונים, המנצלים את העובדה
שאין הרבה זמן עד הפינוי.״
• גליה אלבין, אשתו שיל איש־העסקים מיקי
אלבין :״אני צריכה לחשוב על־בך. אני מעדיפה
•שתשאל את בעלי. הוא כרגע לא בבית.״
• יצחק יצחקי, ה״ב לשעבר :״זה מוגזם
בצורה קיצונית, מה גם שיחלק משיכבת עשירי*
העל האלה לא יישארו כלל בארץ.״

• וי קי שירן, דוברת מישרז״ד,קליטה :״לי
הם ילא נראים כסחטנים. איני יכולה לצעוק ישוטו
שמיים על סכום כזה, כי איני מכירה את העניין
כולו לפרטיו, ואם מגיע להם שווה!-,ערך לדירה
ועסק, אז שיתנו להם.״
• מיכה גולדמן, ראש המועצה המקומית
כפר־תבור :״אנו נמצאים בלחץ של זמן, והם
מנצלים זאת. הסכום שניתן הוא ללא מחשבה
עמוקה, והממשלה נמצאה במצב של חוסר־אונים.״
• שמחה הזלצברג ,״אבי הפצועים״ :״אני
חסיד ארץ־ישראל השלמה, אך המשא־ומתן על
הכסף השאיר לי טעם רע בפה. אם זה היה מאבק
על ארץ־ישראל — ניחא, אך על כסף? אפשר
לעזוב עם כאב, ולא ועם כל-יכך הרבה, כמו
שקיבלו !״
• שלמה כדק, מצעירי המיפלגה הליברלית :
״זה חמור. זה יגביר את האינפלציה, אחרי כל
המאמצים שנעשו בשנתיים האחרונות.״
$יהודה אפדוני, שחקן :״המענק הזה
הוא דוגמה נוספת לקוצר־הראות, היוהרה והשח צנות
של המנהיגים, שחושבים שהם יכולים להס דיר
בהבל־פה עננייים. אילו היו שומעים בעצת
אדם חכם, השופט־לשעבר צבי ברנזון, היו נחסכים
מאיתנו הרבה אי־נעימויות.״
• מרדכי וירשוביפקי, ה״ב :״כשמישהו
אומר ארבעה מיליארד והשני מדבר יעל שישה,
אני כבר רואה אותם מקבלים עשרה מיליארד.״
• שמואל רכטמן, ח״כ וראש עירייה-
רחובות לשעבר :״מוגזם מאוד. ולא רק אני
אומר זאת. אני לוקח !הרבה טרמפיסטים כשאני
נוסע לתל־אביב, וכולם ממורמרים על זה. התוספת
היא שמכעיסה.״

בלונים

עונ שי ם
״באחד הערבים הסתובבתי ליד
רובע הארלם. פיתאום מישהו
אחז בידי. הפניתי את הראש
וראיתי שוטר. התפלאתי שהוא
עצר אותי, משום שאני
לא נראה כל־כך שחור, אך
הוא דרש ממני להילוות אליו
לכיוון שהוא הצביע עליו. הסברתי
לו שאני תייר, ונדמה
לי שלא עברתי שום עבירה.
הוא שיחרד מעט את אחיזתו
ואמר לי , :אני יודע׳ אבל
אני פשוט פוחד לצעוד לבד׳,.

פסוק• ה שבוע
׳ 0השר יצחק מודעי,
על ח״כ המערך יהודה חשאי :
״נבל ברשות החסינות הפרלמנטרית.
שקרן מועד.״
! 0הנ״ל :״אישי־ציבור
מורעלים, ואחר־כך מקבלים
זיכוי. אפילו (בנימין) זיגל
האיום עבר טראומה כזאת!״
0הנ״ל :״רצחו אותי...
הרגשתי פיסית שדמי ניגר
יצא מתוך גופי.״

@ ח ״כ יהודה חשאי,

מאת

דניאלה שמי

ישראלית היא ג׳ונגל, המיפל-
גה הליברלית מספקת לו את
הזאבים.״

הרמטכ״ל

רפאל

איתן, בראיון עיתונאי ״תחשוב
על המדינה לפני שאתה
חושב על עצמך.״
• מנחם בגין, לשרי-
הממשלה, בדיון על הפיצויים
למפוני ימית :״המערך היו
רכים כלפי חוץ ועמדו עם אגרוף
קפוץ כלפי פנים. אנחנו
רכים כלפי פנים ועומדים
עמידה איתנה כלפי חוץ, בשעת
הצורך. קראתם בוודאי את
הפרוטוקול המלא של שיחתי
עם השגריר לואיס.״

העיתונאי

אמנון

אברמוביץ, על קבוצת אר
מ״ץ :״שוב פעם אותם אנשים.
אלי, אלי, שלא ייגמרו
לעולם. יוסי שריד, שולמית
אלוני. יוסי שריד כבר אמרתי?״

סננית שר־ החינוך־,
מרים גלזר־תעסה, בדיון
בכנסת על חגיגות הסילווסטר,
כשהיא מתייחסת להצגה יסורי
איוב :״האם מדינת־ישראל

שמואל ש

1איש שידורי״ישראל, ישב מחוץ לאולם
בית ארלוזורוב ליד האיש מס׳ 2בתנועת
ר״צ, מירון בנבנישתי (מימין) ,בכנס הפומבי של קבוצת אומ״ץ,
שהתארגנה בצד השמאלי של מיפלגת״העבודה. שי נשאל אם גם
הוא הצטרף להתארגנות, אך הוא שלל אפשרות זו והסביר את
נוכחותו במקום כך :״מירון חיה איתי בקומונה, וכשהלכתי להתחתן
הוא היה העד שלי ברבנות, שאני רווק. מאז, אני הולך איתו.״
על דברי מודעי עליו בטלוויזיה
:״גם אמא שלי בוכה.
כולם בוכים אצלי אחרי ששמעו
את האיומים שלו כלפי.
בניתי מיקלט חדש כדי להתגונן

0מודעי לשר האנרגיה
יצחק ברמן :״אתה נבל, אתה
שקרן, אתה שסל, אתה נוכל!״
0 ,הנ״ל על הנ״ל :״במ קום
למלא תפקיד של שר
פעיל, הוא מינה לעצמו עש רות
יועצים במישרד־ד,אנרגיה,
כדי שיוכל להמשיך בחיי־הנו-
חות שסיגל לעצמו.״
0 ,ברמן על מודעי :״הוא
חולה, אבל אני מקווה שירפאו
אותו. אינני יודע כיצד, כי
אינני מומחה. יש מומחים לכך.
בקדנציה הקודמת התגלו
אצלו סימפטומים כאלה. יש
לו התקפות כאלה. היתה לו
תקופה ארוכה של שקט. אחר־כך
זה עובר וחוזר ...זה לא
כל הזמן.״

0 .העיתונאי שלום רו
זנפלד
:״אם הפוליטיקה ה העולם
הזה 2315

צריכה לממן תיאטרון שבו
גבר עירום תלוי עשרים דקות,
וכל ערוותו מתנודדת, ולידו
אשד, במצב דומה?״
0 ,הנ״ל :״חוץ מתועבה
לא ראיתי כלום. האם זה הכרחי,
כל הזימה שהיתר, על
קרשי הבמה?״
0,הנ״ל :״אני חושבת
שחופש־הדיבור וחופש־הביטוי
מוגזמים אצלנו לאורך כל ה דרך.״

0הנ״ל :״ההתייוונות
— אחד מסימניה הוא הופעה
והתגוששות. אלא מה? למת ייוונים
היה עלה־תאנה, וזה
אפילו לא עלה־תאנה• זה נשר
לה בדרך. העלים נשרו בדרך.
לא רק הרוסים נושרים בדרך.״
0הנ״ל :״אני לא רוצה
לצנזר. רק שלא יהיה עירום
גברי על הבמה !״

! 0ח״ב מפ״ם אלעזר

גרנות, לסגניודהשר :״את
הבעיות האישיות שלך עם עי רום
גברי אל תגררי למליאת
הכנסת !״

סגן־השר דוב שילנסקי ו״אבי־הפצועים״ ,שימחה הולצברג

/ 1פ תו ח רצוף

פ ר סו ם רם

תעריפון המנויים של
החל מ־1.12.81

הווו 0 £

לשנה בשקל מחיר העיתון

בארץ לארצות תבל דואר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אויר 4אירופה 4ארה״ב, קנדה, מקסיקו
ונצואלה, ברזיל פרו
4ארגנטינה קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד
דרום־אפריקה, טוגו, חבש,
.קניה
4פנמה, טאיוון, יפן
4תאינלד, הונג קונג> סינגפור,
קוריאה

הוצאות משלוח

45 + 605
145 + 605

גו ר
לחצי שנה

סה״כ

= 728
= 840

בשקל
415 470

240 + 605

946 = 101 +

520

1357 = 145 + 607 + 605
2080 = 223 + 1252 + 605

760 1100

723 + 605
910 + 605

1488 = 160 +
1697 = 182 +
800 940

741 + 605

1507 = 161 +

830

יחלו. ד׳ 2גיס0 .

\זיר ^ 1׳0י׳ג־ר!

חנויות סופר ג׳יצס:

י*ז0י

תל־אביב: רח׳ י הו דהה מכבי 57ט ל 456351
ר חו בו ת: רח׳ הרצל 181 טל 76274 .־054
רמת-גן: רח׳ ד.״ר כ הן ,2פינת בי אלי ק ,66 טל 734730 .
ירושלים: רח׳ יפו 50 בנין ה ע מודי ם טל 233559 .־02

פרסים ונז

הגיעו מגפי בוקרים

£0¥?80¥ 80015
תוצרת ארצות־ הברית
העולס הזח 2515

להתפטר? מדוע? מה פיתאום?

1310ח ש אי
ך* ישראלי המצוי זקוק לסקנדל השבועי שלו,
שערוריה עסיסית שתמלא את עורקיו באדרנאלין
ושתסיח את דעתו מן הבעיות האמיתיות של המדינה,
שאין לו חשק להתמודד עימן.
כאשר היה הפרולטריון של רומא השוקעת נתון
במצב דומה, העניקו לו השילטונות ״לחם וקירקס״.
הלחם ניתן בחינם, בעזרת סובסידיות של השילטון.
בקירקם התמודדו לודרים עד מוות והושלכו נוצרים
לאריות רעבים.
קל לדמיין את ההתלהבות שהיתה אוחזת בהמוני
הצופים אילו הצליח אחד הנוצרים להפוך את הקערה
על פיה ולטרוף את האריה.

זה מה שקרה השבוע אצלנו.

אמנם, יצחק מודעי טען בפירוש שאינו נוצרי, ואינו
דומה לישוע. אך הוא חולל את הנס. בשידור טלוויזיוני
אחד הביס את האריות, טרף אחדים מהם ונשאר קדוש
מעונה. כל הכבוד.
עכשיו הוא רוכב על גל. הרחמים הציבוריים למי
שנפגע על לא עוול בכפו, ועל גל ההערצה הציבורית
למי שתוקף ורומס וכוסח את יריביו.
בינתיים נקבר הסקנדל המקורי תחת ערימות של
דיברי־הבל, כשכל פרשן המכבד את עצמו וכל פוליטיקאי
הזקוק לפירסומת מוסיף אבן משלו לאנדרטה אדירה
של התחסדות.

מעולם לא נחשפה שיטה כזוייה זו כצורה
כה חותכת. כי כעליה הקבועים הם משופשפים
מדי, מבדי שייתפסו בקלקלתם.

י[־ לשים קץ לשיטה זו?

\£י ש אומרים: לבטל
לצמצמה.

החסינות

פירוש הדבר: לשפוך את התינוק עם מי־האמבט.
לפי אותו הגיון צריכים לחסל את חופש־הביטוי בכלל,
מפני שפלוני מנצל אותו לרעה; או להפסיק את התח בורה
המוטורית, מפני שנהג־פסיכופאט דרס ילד.
החסינות דרושה למילוי תפקידו האמיתי של ח״כ.
הוא צריך לפקח, להתריע, ובמיקרה הצורך גם לפרסם.
זהו חלק חיוני מחובת הפרלמנט לפקח על הרשות
המבצעת, למניעת מעשי שרירות ולהגנה על האזרח.
הצעת אחרת היא (שוב) להגביל את הפירסום באמ-

\זיחשאי, כשמו כן הוא: ח״ב אלמוני, חדש,
אפור, חסר כדק אינטלקטואלי או הישגים
מיוחדים שינחילו לו תהילה ופירסומת.
בכנסת עסק, בדרך כלל, בעבודה שחורה, תרתי-
משמע: הוא הממונה בסיעת־המערך על הקנוניות הקטנות,
שאין מפנים אליהן את הזרקורים.

אך בחשאי התקנא חשאי באותה הכורה
עליזה של ח״כים־להטוטנים, השולפים מדי יום
שפן של פירסומת מן המגבעת.
רק כדרך אחת: על־יידי סקנדלים.

אפשר להקים שערוריה במליאה או בוועדה, על־ידי
הצעה לסדר־היום או שאילתה. הדבר נעשה בדרך־כלל
על־ידי שיתוף־פעולה עם עיתונאי־זוטר. זהו שיתוף-
פעולה מבורך: הח״כ מפברק סקנדל עסיסי ומוסר
אותו באופן בלעדי לעיתונאי המשתף עימו פעולה,
ואילו העיתונאי זוכה בידיעה בלעדית על הסקנדל
תמורת פירסומת יומיומית לח״כ.

זה נבון ויפה, אך זה נאיבי מאוד.

הוא אומר להם לפנות למישטרה, כמו כל אזרח אחר.
פרשות-השחיתויות הגדולות קשורות, בדרך כלל,
באישי־ציבור. מכיוון שהיכולת לכך נתונה, לרוב, בידי
אנשים הקשורים בשילטון, אלה הם גם גיבורי הפרשות
הגדולות. המישטרה תהסס תמיד לפעול נגד אנשים
כאלה• בהעדר לחץ ציבורי, לא תהיה פעולה. תמיד
יש מחסור משווע בקציני-מישטרה המוכנים להתאבד.

^ ה חלקם של כלי־התיקשורת בפרשה זו?
יומודעי רמס בשתי רגליו את עורך מהדורת־החדשות
בטלוויזיה וכתבו, לשימחת הציבור. אך אם היו טעויות
בשיקול מצד שני אלה, הן היו מיזעריות. הן מחייבות,
לכל היותר, בדיקה ותיקון נוהלים.

עקרונית, כאשר חבר־כנסת נוקט פעולה
פרלמנטרית חשוכה, ואין מקום לחשוד בטיב
שיקוליו, צריכים כלי־התיקשורת לדווח על בך.
האחריות צריכה להיות מוטלת על חבר־הכנסת.

שיטה זו אינה יוצרת כנסת טוכה (להיפד)
או ח׳׳כים כעלי רמה מוסרית (להיפך) ,אד
היא מתאימה כהחלט לרמה הכללית של ה חיים
הפוליטיים בישראל.

אך בינתיים פירסם חשאי את השאילתה, והדברים
התגלגלו כפי שהתגלגלו. ברור שגם כעבור חמישה
חודשים אין בידיו תימוכין כלשהם.

ן * יועץ המישפטי לממשלה פירסם ״הנחיות״
י י לח״כים זוטרים, ואומר להם מה לעשות כשנודע להם
(או נדמה להם שנודע להם) על מעשי-שחיתות.

כמיקרה זה עליו להיות מוכן לשלם את
המחיר ולהתפטר, אם יסתבר בי טעה.

איד הם עושים זאת? איך משיגים פירסומת בכנסת?

זוהי עובדה שנשכחה לאחר־מבן כבל הוויכוח:
השאילתה כלל לא הוגשה.

אחרי ככלות הכל, זוהי הדמוקרטיה.

די כאיזכור ,,תיק אפרסק״.

כי הסקנדל הוא ח״כ יהודה חשאי.

הציבור זוכה כדיוק כחכרי־הכנסת שהוא
ראוי להם, ואינו זוכה כחברי־הכנסת שאינו
ראוי להם.

פרשת ידלין לא היתה מתגלה לעולם, אילו •היינו
מסתפקים בפנייה למישטר. רק הפירסום האחראי והבל־תי־נלאה
הכריח את המישטרה לפעול.
פירסום ״אחראי״ פירושו פירסום בכלי־תיקשורת,
ללא מחסד, של חסינות. העורך, היודע כי הוא צפוי
למישפט על פי החוק (הדראקוני) לאיסור לשון־הרע,
יבדוק שבע פעמים לפני שיפרסם דבר שאינו עמיד
בבית־המישפט. אם ישגה בשיקול, ישלם את המחיר.
ח״כ שנודע לו דבר-עוולה צריך לפנות למישטדה.
אם מעורבים בזה אנשי־ציבור בעלי־השפעה, עליו למסור
את החומר לכלי־התקשורת. רק אם הגיע לכלל מסקנה
כי שילטונות־החוק אינם פועלים כראוי, מותר לו, מבחינה
מוסרית, להתחיל בפעילות פרלמנטרית.
ורק במיקרים מיוחדים מאוד — למשל, כשהפרשה
נוגעת לענייני־הכנסת עצמה, או כשהפרשה היא בעלת
ממדים חריגים, ומעורבים בה אנשי־שילטון מרכזיים —
מותר לו לסטות מנוהל זה, אחרי שיקול־דעת רב.

מה קרה כאמת ז אילו מסקנות אמיתיות
נובעות ממה שהתרחש?

ך אה חשאי והשכיל. איש לא שמע עליו. מה
י דרוש? סקנדל!
הוא שמע שמועות על אי־סדרים ברכישת דלק
למדינה. שמועות אלה מתהלכות מזמן, כשם שמתהל-
כות שמועות רבות אחרות על המינהל הציבורי במדינה.
הן מתהלכות גם במישרדיו של מבקר־המדינה.
אדם מיומן היה מבחין מייד בעובדה שאין לשמועות
אלה שום הוכחות, מיסמכים או עדויות׳ קל וחומר
שאין בהן דבר המרשיע את השר מודעי בהפקת תועלת
אישית מאי־הסדרים שהיו (אם בכלל היו).
מה זה חשוב? לח״כ יש חסינות פרלמנטרית מוחלטת
לפעולות שהוא עושה ״במילוי תפקידו״ .הוא ראה איך
עושים זאת עמיתיו המשופשפים, וביניהם שהגיעו לשיאים
באמנות השקר והבלוף.
ישב חשאי וכתב שאילתה, שבה ייחם למודעי
עבירות מפורשות, מבלי שהיה בידו שמץ של הוכחה
להאשמותיו. את השאילתה הגיש לעסקן ליברלי אחר,
יו״ר הכנסת מנחם סבידור, שפסל אותה אך ניסח
עימו (לדיברי חשאי) נוסח מתוקן, לא פחות שערורייתי.
אך בינתיים יצא סבידור לאחד הטיולים האהובים
עליו, וכשרצה חשאי להגיש את השאילתה ה״מתוקנת״
נתקל במ״מ היו״ר, מאיר כהן, איש־חרות. כהן זה
הוא אדם הגון ומרובע, בלי חוכמות, והוא פסל את
השאילתה על פי הסעיף 38 בתקנון, הקובע כי שאילתה
לא תכיל ״פירסום כל שם ...חריצת מישפט...״

חוסר־אחריות טוטאלי, מוכרחה השחיתות לשגשג.
אך אם לציבור לא איכפת, ודי לו בסקנדל השבועי
העסיסי -אין פיתרון.

ח״ב חשאי: נחשים וקוקיו ת
צעי־התיקשורת. כך הציע ח״כ חיים הרצוג, אחד מגאוני
הדור, לאסור את פירסום שמו של כל אדם, שיש נגדו
חשד, עד שהוא מובא למישפט.

אילו היה רעיון אווילי זה מתקבל, פשוט
לא היה מגיע שום איש־ציכור אי-פעם למישפט.
העיתונות לא היתד, מגלה את מעשיו, כי העיתונות
פועלת למען פירסום, ואינה אוגדת־מתנדבים של מודיעי־מישטרה.
השחיתות והעוול היו חוגגים( .האם היד, מותר
לאליהו הנביא לחשוף ולפרסם את מעשי אחאב ואיזבל,
כל עוד לא הובאו לפני שופט? ומי היה מביא אותם
לפני שופט?)

כל אלה הן שטויות, כלשון המעטה.

יש פיתרון.פשוט לבעייה. הציבור בחר בח״כ חשאי.
ליתר דיוק: במיפלגה שהכניסה את ח״כ חשאי לרשימת-
המועמדים שלה.

אם הציכור אינו רוצה כח״בים באלה, אל-
נא יכחד כחם או כמיפלגותיהם:
אילו ידעו המיפלגות שיש קשר בין רמת המועמדים
שלהן ובין סיכוייהן בבחירות, היו נזהרות מאוד. אך
כל עסקן בארץ מאמין — בצדק — שאין כל קשר
כזה. לציבור־ד,בוחרים לא איכפת מי יישב בכנסת.
נבל, שקרן, נוכל, כסיל, פסיכופאט, בור — הכל הולך.

לולא כן, היה די כמאורעות השבוע בדי
שתישמע קריאה ציבורית להתפטרותו של
חשאי, קריאה שאי־אפשר היה לעמוד כפניה.
אילו קרה בן, היו עמיתיו של חשאי, אשר
מהם למד את השיטה הפסולה, נזהרים כעתיד.
כרגע אין חבר־הכנסת אחראי למעשיו. במצב של

שונה המצב כאשר העיתונאים יודעים היטב שמדובר
בח״כ חסר־מצפון, הרגיל לשקר, ועושים עימו קנונייה
מראש כדי שיוכל לבצע את זממו. יש מיקרים כאלה.
כאשר המאשים הוא ח״כ מסוג זה — וכל עיתונאי
בכנסת יודע למי הכוונה -חייבים העיתונאים ההגונים,
לדעתי, לכלול בדיווח הערה של הסתייגות ואזהרה.
אך חשאי לא השתייך עד כה לחבורה זו. מותר היה
לפרסם את הידיעה — אם כי בזהירות. ואת הודעות
המישטרה על אחת כמה וכמה.

ההתקפה הפרועה על כלי־התיקשורת היא
כבחינת הקריאה ״תיפסו את הגנב:״ .המערכת
הפוליטית רצתה להסיח את הדעת מעל
עצמה. היא האשימה, כרגיל, את הראי.

ך־׳ עיקר הוא שהשבוע נחשפו שוב פניה של
״ י המערכת הפוליטית בישראל — והם פנים מכוערים,
מעוותים, מבחילים.
הפוליטיקאים הכפישו איש את רעהו, השמיעו דברי-
בלע סאדיסטיים (וגם מודעי לא טמן את לשונו בצלחת).
התגלתה תמונה של חוסר־אחריות מדהים. הסתבר כי
למיפלגות אין הרצון להטיל על חבריהם אף מינימום
של נורמות מוסריות.

ישראל היא, מן הסתם, המדינה היחידה
כעולם שכה האשים שר אחד את עמיתו בכך
שהוא חולה־רוח, הסובל מהתקפות חוזרות של
אי-שפיות — ושני השרים ממשיכים לכהן
בממשלה, שכת אחים גם יחד.
ממשלה זו היא מאורת־נחשים, והמערכת הפוליטית
כולה דומה לקן־הקוקייה. אך לנחשים נוח במאורתם,
וד,קוקייה אוהבת את הקן שלה.

ואם לציכור לא איכפת, ימשיכו הנחשים
והקוקיות לקכוע את גורלו.

דסיגורגורח לידית

יורם ארידור רותח. האוצר מתלבט. מניין לקחת את 4.1
מיליארד השקלים (למעשה יתקרב הסכום הטופי ל־5
מיליארד) הניתנים לסחטני-השלום בחבל ימית, תמורת
הוויתור על העימות המזויין עם צה״ל?
יש לי הצעה פשוטה לפיתרון. כדי להביא גאולה
לעולם, עלי לציין שזוהי הצעתו של ידידי מייק.
ההצעה היא להטיל על כל אדם בישראל — גבר
ואשד״ זקן ׳וטף — היטל חד־פעמי לתשלום הפיצויים.
חמישים מיליארד הלירות יתחלקו שווה בשווה בין כל
אזרחי ישראל, שיידרשו ׳לשלם תוך 30 יום את המגיע
מהם. זה יגיע בערך לסכום של 1500 לירות לנפש, או
6000 לירות למישפחה בת ארבע נפשות. מישפחות
מרוב׳ות־ילדים ישלמו, כמובן, יותר.
מדוע זד. טוב?
קודם כל, מפני שלא יהיה צורך לקצץ עוד יותר
את הישרותים החברתיים, כגון החלב לילדים, שיקום
שכונות־העוני, החינוך, הסעד לזקנים ולנכים.
אך לא זה העיקר. ההצעה מצאה חן בעיני ברגע
ששמעתיה, מפני שיש לה מימד מוסרי וחינוכי.
איש אינו מתרגש כיום יתר־על־המידה מכניעת הממשלה
לסחטנות מחליאה זו, מפני שכל אחד מאיתנו
מאמין שהזולת ישלם. אז מה זד. איכפת לי? שייחנקו.
אין בארץ תודעה של משלם־המיסים, אחת האמהות
של הדמוקרטיה האמיתית. ואדם נורמלי אינו יכול
לחשוב ברצינות על סכומים של עשרות מיליארדים.
אך המצב ישתנה לגמרי ברגע שכל אדם בישראל
יידע שהוא משלם את מחיר הסחטניות. ולא בעקיפין,
אלא במישרין׳ מייד, באופן המעשי ביותר.
או אז ישתנה יחס הציבור מן הקצה אל הקצה. כאשר
שוב יופיע על המירקע אחד הבחורים התמימים האלה,
ביעלי הזקנים החלוציים והמבע הפטריוטי, ויודיע כי אינו
מוכן למכור את האידיאלים ישלו בפחות מ־ 100 מיליון
לירות, יסתכלו בו הצופים בצורה חדשה.
קדימה, מר ארידור. מס־גולגולת לימית!

בג*} חיזר לסיח!
הלהט הוויכוח בממשלה על הפיצויים לסוחרי־הפיניוי
הפליט מנחם בגין, כשהוא לפוש בפיג׳מה ירוקה ועטוף
בחלוק משובץ, הערה אישית. עם ישראל יזכור אותו
אחרי מותו, אמר ,׳תודות לעובדה שמנע מילחמת־אחים.
יש בזה הרבה מן האמת.
בימי המאבק נגד הבריטים קנה מנחם בגין לעצמו
את מקומו בהיסטוריה בזכות אומץ־ליבו, נחישות־החלטתיו
ומנהיגותו. אך את גדולתו האמיתית הוכיח בהחלטתו
למנוע בכל מחיר מילחמת־אחים.
יש בעולם הרבה אנשים שהנהיגו מחתרות מזויינות
ושניהלו מאבקי שיחדור. אך מעטים מאוד האנשים שהיו
מסוגלים, בימי הסיזון, להי מנע
מעימות מזויין עם
אנשי־ההגנה, שחטפו לוחמי
אצ״ל ומסרום לידי הבולשת
הבריטית.
לשם כך היו דרושות
תכונות נפשיות נדירות :
התאפקות, אורך־רוח, דבקות
קיצונית באידיאל.
אכן, מעטות מאוד מיל־חמות־השיחרור
שלא כללו,
בשלב כלשהו, מאבק מזויין
יבין המשחררים, ביבם לבין

עצמם. אם לא קרה הדבר
אצלנו, גם בימי הסיזון ו־אליטלינה,
הרי יש לזקוף
זאת׳ כמעט בלעדית, לזכותו
של מנחם בגין.
האם יש מכנה משותף
כלשהו בין התאפקותו ישל מפקד אצ״ל מול מעשי ההגנה
ובין התאפקותו של ראש־הממשלה ימול חבורה של
פורעי חוק וסדר בימית? האם היחסים בין מחתרות
מתחרות דומים ליחסים בין ממשלה ועבריינים במדינת־חוק?
האם היה בגין מתפאר, למשל, בהימנעות מעימות
עם העולם התחתון?
עצם ההשוואה מעורר פליאה, בלשון המעטה. היא
מוכיחה כי קורה לבגיו מה שקורה לעיתים קרובות
לגיבורים היסטוריים — בזיקנתם הם חוזרים בדמיונם
לימי נעוריהם. אין הם משתחררים מן המושגים והחוויות
של ימי־זוהרם, והם מנסים להחיותם מחדש.
זה אנושי. זד, פאתטי. וזד, רע מאוד כאשר זה קורה
לראש־ממשלה.

סד אחלץ חזר
הזדמנתי לפני כמד, ימים למלון המלך דויד בירושלים,
׳וגיליתי באקראי תערוכה קטנה ומקסימה שהוכנה ישם
לרגל מלאת 50 שינה לקיום המלון.
מי שאוהב את ירושלים היד, יכול לבלות שעות לפני
התצלומים הישנים, המראים את אותו האתר כפי שנראה
לפיני שנבנו המלון ובניין ימק״א שמולו. בנעורי הזדמן
לי לבקר פעם־פעמיים במלון, שהיה אז מרכז החברה
הגבוהה של השילטון הקולוניאלי הבריטי. התמונות עוררו
יבי זיכרונות נוסטלגיים מן הימים ההם, כשהיה למלת
חן אלגנטי, בריטי־מיזרחי, מיוחד במינו, שרק שמץ
ממנו נותר כיום.

36 1

(לא הכל יודעים כי המלך דויד הייה רק אחד משלושה
בתי״מלוו זהים לגמרי, שנבנו על פי תוכנית אחידה
בשלושה ׳מרכזים של האימפריה הבריטית בימיזירח התיכון.
שני האחרים היו ארמון לדרה בניקוסיה ומילון ישפארד
בקאהיר. לא היד, זה שפארד הקיים כיום, על גדת הנילוס,
אלא יקודמו, שנשרף כליל במהומות שיל ,1952 ערב
המהפכה של הקצינים החופשיים).
אך יותר מכל התצלומים הנוסטלגיים משך את תשומת־ליבי
בתערוכה מוצג היסטורי מרתק. זוהי פקודת־היום
של סר אוולין בארקר, מפקד הכוחות הבריטיים בפלסטיין,
אחרי פיצוץ מלון המלך דויד בידי אצ״ל.
פקודה זו זכורה בעיקר בגליל פסוק אנטי-ישמי אחד,
שמנחם בגין הזכיר אותו לא מכבר במונולוג המפורסם
שלו באוזני השגריר סם לואיס אחרי סיפוח רמת-
הגולן. בפסוק זה הורד, הגנרל לחיילייו להחרים את
מקומות־העסק היהודיים, כדי לפגוע במקום הרגיש בייותר
של ״גזע זה״ — חכים.
אך שאר הפסוקים מעניינים אף הם. סר אוולין דיבר
על הטרוריסטים הנפשעים, הפוגעים באזרחים חפים
מפשע, ושניפשו של כל אדם הגון סולדת מהם, וכר.
ומדוע זה ימשך את תשומת־ליבי?
מפני שאחרי יסמר. מילים היה נדמה לי שאני קורא
הודעה שיגרתית של ממשלת־ישראל על המחבלים הפלס־

\111

טיניים הנפשעים, הפוגעים באזרחים חפים־מפשע, ושנפשו
של כל אדם הגון סולדת מהם, ופר.
הייתכן כי הגנרלים זד,פרופסורים של ממשלת־ישראל,
אנשי המימשל הצבאי והמינהל האזרחי, מעתיקים כיל
הזמן את פקודת־הי׳ום של הגנרל הבריטי? האם סר
אוולין הצליח בדיעבד לנצח אותניו, על־ידי כך שהכריח
אותו.לנהוג ולדבר כמוהו?

הכובע! מאב רב ב יד
׳קאהיר מלאה בנשים מכוסות־ראש. כיסויי־הראש הם
שונים ׳ומשונים, החל בכיסוי־הראש המסורתי של הנשים
הדתיות, המכסה את השיער כולו והמותיר רק את הפנים
מן העיניים ועד הסנטר, וכלה בכיסויים מודרניים.
רחל אישתי השתגעה לקנות כמה כיסויים כאלה, אך
לא מצאנו אותם בחנויות האלגנטיות של רחוב קאצר־אל-ניל,
וגם לא בשוק חאן־אל־ח׳ליל.
לפתע, באחד הרחובות הצדדיים, נתקלנו בחלון-
הראווה של חניות קטנטנה — והנה פרושים כל כיסויי-
הראש שבהן יכולה נפש נשית לחשוק.
נכנסנו. במקום הקטן נדחסו כחצי תריסר נשים
מצדיות, שמדדו כיסויי־ראש ושוחחו עם בעל-החנות,
גבר תמיר בעל יפנים צעירות ׳ושי׳ער־ישיבה.
הצטרפנו לציבור. רחל מדדה כיסויים והחלפנו רשמים
עליהם. היא מדדה מצנפת חומה שמצאה חן בעיניה,
׳וביקשה אותי (בעברית, כמובן) :״תשאל אם יש ילו
כזה בשחור.״
״שחור?״ אמר הזבן, בעברית .״אתה משם?״
״אנחנו מתל־אביב,״ אמרתי בערבית.
״מתל־אביב או מיפו?״
משהו בצליל הדברים עורר בי מחשבה .״אני מתל־אביב,
מרחוב בן־ייהודה,״ אמרתי ,״׳ואתה?״
״אני מיפו,״ השיב.
בחנות הקטנה, בין הנשים המודדות, השתררה אותה
אווירה מייוחדת הנוצרת יתמיד כאשר ישראלי פוגש
בנכר פלסטיני. מין תערובת של מתח, סקרנות, מבוכה,
הדגשת־ישותפות וחשש מפני איבה.
למדתי שהאיש הוא בן ,40 שנולד באבו־כביר, שנטש
את יפו במילחמת־ ,1948 שנשא אשה מצרית. הראיתי
לו את סמל המועצה לשלום ישואלי־פלסטיני, ובו דגליהן
המוצלבים של ישראל ופלסטין. הוא שאל על מילים
עבריות שונות. בילדותו, כך סיפר, עבד אצל איש יהודי
אחד בחולון.
בסוף קנינו ארבע מצנפות, זכינו בהנחה ניכרת ולחצנו

ידיים. כשאמרתי לו כי למחרת היום נחזיור לתל־אביב,
לבשו פניו הבעה שלא יכולתי לפענח אותה.

שפת הבטן
הגברת הצעירה שרקדה ריקוד־בטן בתוכניתו של
רם עברון בטלוויזיה היתה נחמדה מאוד. אבל כשהישוותה
את אמנותה לזו של נגואה פואד, אפשר היה רק לחייך.
נגואה פואד, הרקדנית המצרית המפורסמת (היא חצי-
פלסטינית) ,אינה רקדנית־בטן קלאסית. היא קוראת
לעצמה רקדנית מיזרחית. היא נהדרת.
עם כל הכבוד לגברת ברי סימון, אין היא דומה
לנגואה, ולעולם לא תדמה לה. שום צעירה בישראל לא
תדמה לה לעולם.
כי שפודהגיוף היא חלק מן התרבות הלאומית. כשם
שתנועת־ד,ידיים של האדם הישראלי אינן דומות לתנועותיו
שיל איטלקי או צרפתי, כן
לא ׳תדמה נערה ישראלית
לנערה מצרית. אי-אפשר
ללמוד ביבית־ספר ישראלי,
לצעוד בתנועות־נער יש ראלית,
להשתתף בתרגילי-
סדר בצה״ל (ה/או להסתובב
בחוג נערות שעברו את
כל אלה) ולדבר ולהתנועע
כמו נערה מצרית. יכל מי
׳שהיה ׳במצריים ושמע את
הקולות המעודנים, המת-
חנחנים, של הנשים שם,
יודע זאת.
הגברת סימון־ הציגה ריקוד
מעניין, בעל ׳תנועות
חדות וקצובות, ובוודאי גרסימון

הנאה לרבים. אך אין
ולא כלום בינו ובין ריקוד-יהבטן המצרי ,׳שתנועותיו

עגולות, עדינות, רכות.
איני מתיימר להיות מומחה לריקודי־בטן (רק פעם
אחת, בסערת ההתלהבות של הימים הראשונים בקאהיר,
בחגיגית־התיידדות בלתי-נשכחת, הזמינה אותי רקדנית-
בטן אל הבמה כדי לרקוד עימה) אך הספקתי לערוך
בדיקה כלשהי בשטח.
ריקוד־הבטן האמיתי מעניק לצופים הנאד, אסתטית
וארוטית, שקשה לתאר אותה. כאשר הרקדנית הקלאסית
יגעה — ונדמה לך שכמעט ואינה נעה כילל — אתה
מסתכל בד, כמהופנט. אין זד, דומה לשום ריקוד אחר
שחזייתי יבו. זה בוודאי אינו דומה לסרט הוליוודי או
להצגה חיפאית. הרקדנית. הקהל, הלחן הערבי — כל
אלה מתאחדים בחוויה אחת, שהיא חלק בלתי־נפרד
מתרביות מסויימת.
אי־אפשר להביא את זה לתל־אביב. צריכים לנסוע
לקאהי׳ר כדי לראות זאת — וזה שייך למקום כמו הנילוס,
הפיראמידות, המוסיאון המצרי וחאן־אל-ח׳ליל.

הלשון של בן־גוריון
בסירטו של יהודה (״ג׳אד״) נאמן על שביתת־הימאים
היה פסוק אחד שגילה עולם ומלואו. אחד המרואיינים,
שביקש להסביר מדוע פעל אז על פי מיצוות דויד בן־
גוריון נגד הימאים השובתים ,״וצאי הפלמ״ח, טען להגנתו
כי בן־גוריון שיכנע אותו. וכאשר נשאל כיצד שוכנע,
אמר שבן־גוריון דיבר בקול תקיף, מטח, תוך הדגשת
המילים.
ואכן, כל מי שזוכר את צורח־דיבורו של בן־ג׳ורייון
יודע למה התכוון האיש: המישפטים הקצרים, הרמת
הקול (כימעט בצעקה) במילות־הסיום, הביטחון הטוטאלי
של ההבעה. בן־גוריון לא התווכח, לא שאל, לא בחן
צדדים שונים של בעייה. הוא קבע בהפסקנות
שהדברם הם כך.
יש בכך פיתרון לתעלומה ׳שהטרידה אותי תמיד.
מדוע היה בן־גוריון כל־כך משכנע בנאומיו, אף שאותם
נאומים עצמם, כשהופיעו
בכתב, היו משעממים, רדודים,
חסרי שאר־רוח, נטולי
עומק אינטלקטואלי כל שהו?
שלא לדבר כלל על
כתביו של בן־גוריון, שמעטים
מאוד טרחו לקראם
בחייו או לאחר מכן.
הסוד היה טמון בצליל
הדיבור, בביטחון העצמי
התוקפני, בפסקנות.
בני־אדם נוטים להאמין
שאדם המדבר בביטחון
עצמי מוחלט אכן יודע מה
הוא אומר. חברו, האומר
דברים חכמים שיבעתיים,
אך המבטא אותם בקול
כן־גוריץ
הססני, תוך מתן מקום
לספק — כפי שכל אדם אינטליגנטי חייב לעשות —
אינו משכנע. קול עמוק, היוצא מחדרי־בטן, עוזר מאוד.
מכשיר־העבודה האמיתי של הפוליטיקאי אינו השכל,
אלא הלשון. בידיד, החיים והמוות של עמים ואנשים.
לא האלות של המישטרה ניצחו את הימאים, ולא
האגדובים של ביריוני אלמוגי, אלא הלשון של בן־גוריון.

רגעים של הנאה שצריך לחטוף.
חטיפי גלידה של ן 6ד0 //6

בעולם, ספלנדיד -פירושו נהדר. כזה הוא קפה נמס עלית בגרגרים.
הטעם שלו-ספלנדיד. הניחוח שלו-ספלנדיד. וכל גרגר נותן לך 1002 קפה טהור.
מי שנתן לו את השם ספלנדיד מבין בקפה.

טובליעמקפהספלנדיד

כל טלויזיות נורדמנדה-אמק,,
ערוכות עתה
לקליטת שידורי למינים
וככלים.

נורדמנדה מקדימה
את כל האחרות כהרבה שנות צבע.
להשיג בחנויות ארזסא וסוחרים מור שים.

0 6 0 1 ¥ 1£ 1 1 0 £א
טל־ארויו

אלזרזור׳:׳ טזב להיות בנית.

שנים, שמו לצאת לשוק,
שמוליק קואוס, שתקליטו הראשון מזה י־מסבר
11ל פרשת נדידתו מאשתו גץ 11ל תוומיה הגבר האלים
שבנו ל , 1לדבריו 11 ול יחסיו עם אתיו 11
יון ההתאבדות

וניל

ש לו

בנו לי מדמית
של אלים. אגשים
יא מכירים אותי.
היום אני הרבה
יוחד שתם

ליווי לא חווה כתשובה.
אילו הייתה ומה
לחזור בתשובה
היתה עושה 1את
בין ידידים ביחשליס

ג ׳11׳ לא כ וחה
!מהארץ. ללא אמות
לי שהיא רמה
לנסוע לראות
את מישנחתה

הזיקה שלי היא
לא אידישאית -
אני מרבד ערבית
ומאמין שאפשר
להסתדר עם העדדם

לולא ה־ית׳ חותם במישררהננים היא לא וויתה ׳כולה
להוציא את
!הילדים מהארץ

חזרתי מאוצזת־הברית
בתקופת לרי־הבוהים,
הסמים וחאל־אנדר׳,
ונפלתי בארץ לתור
אלימות מילולית ופיסית

ל א גו ל *

שבודה חבל
לשמואליק קראום יש תדמית. אנשים
פוחדים מפניו. הוא עצמו שונא את
התדמית הזו. מי שמכיר אותו מקרוב
יודע שהשד אינו נורא כל־כך. כשקראוס
מסתבן בקטטות, יגידו לן׳ יש לו בדרן-
כלל סיבה טובה מאוד לכך. קראום לא
יזיק לחתול בלי סיבה.
הוא מעורב בשערוריות. אולי בגלל
אופיו המורכב. בשנה האחרונה הוא
שומר על פרופיל נמון, יושב בדירתו

הסמוכה לרחוב דיזנגוף ועובד בו־זמנית
של שני תקליטים חדשים.
שמואליק קראום היה מאז ומעולם
חביבו של נשים. אן נדמה ששמו קשור
לנצח בשמה של אשתו ואם ילדיו, ג׳וזי
כץ. כשהיא עזבה במפתיע את הארץ,
טענו שהיא ברחה לו באישון לילה. איש
לא העז לגשת אליו ולשאול אותו במישרין
מה בדיוק אירע. אחר־כן נפוצו
שמועות כי ג׳וזי חזרה בתשובה. האחד

שמואליק

שיכול היה להכחיש חיה
קראום, אבל אותו לא שאלו.
הוא נחשב למלחין מחונן. שיריו הפכו
נכס״צאן״ברזל של המוסיקה הישראלית,
שירים קלאסיים כמו התשמע קולי, שירים
קצביים כמו אל אל יחזקאל, שירי
ילדים כמו הבובה זהבה.
שלישיית החלונות הגבוהים, שאותה
הקים יחד עם אריק איינשטיין וג׳וזי
כץ נחשבת עד חיום לאחת מלהקות

הזמר הטובות שחיו בארץ. נסיונות כמו
להקת כף התיקווח הטובה, שחקדימח
את זמנה והתפרקה, אן תרמת לשוק
חפיזמונים הישראליים שירים נפלאים
כמו בלדה לעוזב קיבוץ. כל אלה נרשמים
לזכותו של שמולאקי קראום, שלא למד
מעולם מוסיקה.
הוא אוהב את הגיטרה. כשהוא אוחז
בה, הוא מפליא לנגן. אן יש תקופות
ארוכות שבחן אין הוא נוגע בגיטרה,

!<א 1י

ט לי ת

(המשך מעמוד )43
ומי שמכיר אותן מקרוב יודע שאלה
הן התקופות הקשות. התקופות שבהן
מבלה קראום בבארים של תל־אביב עד
לשעות הקטנות של הלילה. אלה הן
תקופות ההרם העצמי שלו, יאמרו לן
אנשים.
הוא פותח בארים והופן אותם למקומות
הבילוי הטובים ביותר בעיר. צמרת
אמני ישראל מגיעה למקום של שמואליק,
אמנים ידועים מנגנים. ככל שהמקום הופן
יותר פופולרי, הופך שמואליק פחות מרוצה,
ואז בא בדרך־כלל הפיצוץ הגדול.
הוא הורם במו ידיו את המקום ומגרש
את האורחים.
בשנה האחרונה הוא שקט. אשתו ו־

ש כו לו

תכלת! ״

אני לא הולך לאזכרות של ההורים שלי,
וגם לאזכרה שלי לא הלכתי, אבל היה
מגיע לחצקל שיגיעו יותר. היה גם אורי
יפה, הקפטין של אל־על, בעלה של יונה
עטרי. הוא נשבע שהוא או אשתו יבואו
כל שנה.
זהו. זה מה שהיה לי להגיד על יום
השנה של חצקל. כעת את יכולה להפציץ.
1 1 1

• לפני שבוע היית מעורב כ־קטטה
כנווה צדק, הפעם שלא
כאיטמתך. כימאי קולנוע רב עם
קבלן, אתה עברת כמיקרה, חטפת
כוס. כעין, וכבל זאת פורסם ששמו־ליק
קראום הרביץ מכות. למה?
אני יודע, בנו לי תדמית של אלים.

• אנשים פוחדים ממך.

למה את לא פוחדת? למה באת הנה
ואת שואלת אותי שאלות כאלה?

• אני מבירה אותך.

המיס! אות׳ להסתכלות,
ומגן תזה הניאו
טוססווים שגילחו את
זבי־שמאל. לא השאירו
זכר לבתים היפהפיים.
הפנו את הגשם
לגיגוש־ומ״ה

מרואיין קראום ככיתו
״המציאות יצרה את הרושם שאני מטורף׳...
ילדיו נמצאים בארצות״הברית. הוא שומר
איתם על קשר קבוע, ביום שישי אחרי
הצהריים מבלה עם ידידיו בכסית, עובד
עם יבי ועם יענקל׳ה רוטבליט על תקליט
משיריו המורכבים של יבי.
בימים אלה עומד לצאת לשוק תקליט
חדש שלו 70—80 ,שמו, ובו לקט של
שירים כמו סוסעץ, בלדה לעווב קיבוץ,
בדרך למוסד הסגור, ושירו הידוע בלדה
ללוח וגיר. שירים שמעולם לא הוצאו
בתקליט אם כי הם מושמעים לעיתים
מזומנות ברדיו.
שמואליק קראוס נרגש. זהו תקליט
ראשון מזה שנים, אחריו יבוא תקליט
הסולו. הוא מודה שהוא פוחד בפעם
הראשונה בחייו לשיר לבד, ללא עזרה
מג׳וזי או מאריק איינשטיין, לא בשלישייה׳
לא בצמד — ממש לבד. אתר-כך
הוא מתכנן הופעות עם להקת נגנים
שתלווה אותו. מי שמכיר ומעריך אותו
מצפה בקוצר-רוח לצאת שני התקליטים.
מי שמכיר ומעריך אותו מצפה בקוצר
רוח להופעה.
אם תשאלו לדעתי, הוא גדול על הארץ
הקטנה שלנו• יש לו ראש מצויין. אני
איהבת אותו לאוד.

• שמדליק...
רגע׳ רגע, לפני שאת מפציצה אותי
בשאלות אני רוצה להגיד לד משהו: שלשום
הייתי באזכרה של הצקל איש נסית.
היה שם בקושי מניין. ויש אנשים שאם
חצקל לא היה נותן להם לאכול היו צומחים
להם קורי עכביש בתחת מרוב רעב.
זה נורא נגע לי שאף אחד מכל אותם
שחקנים, שקיבלו אצלו אוכל חינם ושלא
אחת הוא שלח את האוכל הביתה, לא
טרח לבוא ליום השנה. אני לא רוצה
לנקוב בשמות. זה היה די עצוב לראות
קובץ כל־כד קטן של אנשים. איפה כל
המזוייפים שישבו אצל חצקל, אכלו חודשים
ואף־פעם לא שילמו בזמן!

• מי ככד
השנה ¥

זאת הגיע ליום

יבי כמובן, ואורי ליפשיץ ועבדך הנאמן•
צייר קרח, משורר זועם ומוסיקאי
עלוב. זהו. זה היה הייצוג של הבוהמה.
מהמלצרים שיל כסית הגיע רק מרסל.

זהו! לא כולם מכירים אותי. חוץ מזה,
תאמיני לי, אני כל־כך טוב! בחור זהב.
זו מן תדמית שהדביקו לי. היו !תקופות
בחיי שקרו לי דברים. לא שלא היו דברים
מעולם, אבל היום אני הרבה יותר שקט.
אם אותו בימאי קולנוע שציינת קודם היה
מעיף עלי כום לפני עשר שנים, הייתי
מפוצץ אותו. ובמיקרה של הבימאי ה־מסויים
הזה, אני לא הראשון שחוטף ממנו
כוס. הוא ידוע בתור אחד שזורק כוסות.
אבל היום אפילו לא נגעתי בעלוב הזה.
מיהרתי לבית־החולים. אמרו לי שהיה לי
מזל, יכלה ללכת לי העין. שאני ארים יד
על העלוב הזה?

• היתה תקופה יטהילכו כעיר
סיפורים כאילו אשתך, ג׳וזי כץ,
לא מצליחה לקכל עכורה מכיוון
שהמפיקים והאמרגנים פוחדים
.ממך.
יש משהו במה שאת אומרת. אנשים
לא רצו להתקשר לג׳׳וזי בגלל התדמית
שלי, אבל זה קרה תמיד עם אנשים שלא
הכירו אותי. אבל אם היא כבר הייתה
עובדת ואני הייתי בא לבקר במקום
ההופעה, היחס אלי ואל התדמית שלי
היה משתנה. זה הרי לא הגיוני שאפריע
לה. אני אוהב איך היא שרה. אני כתבתי
לה את רוב החומר.

• לפני שהיא נסעה לארצות־הכרית
הגעת למועדון ״האסם״
והפרעת לה כעבודה.

זה לא היה קשור לעבודה. זה היה׳
בינינו. הבאתי כמה מוסיקאים שישמעו
אותה כדי שאחר־כך יוכלו ללוות אותה.
ביקשתי ממנה שתצטרף לשולחן. היא אמרה
שהיא ממהרת לחלטורה. התרגזתי. באתי
לאסם ואמרתי; היא לא עובדת היום. וזה
היה מספיק.

• על זה כדיוק אני מדברת...

אמרתי להם שלא יתנו לה לעבוד.
שילמתי לה את מחיר החלטורה.

• היו תקופות שממש התערבת
לה בעכודה. אני זוכרת
•טלא הרשית לה לעכור עם צכיקה
פיק וכעסת שהיא הקליטה איתו
את השיר פרפרה.
את יודעת, על טעם ועל ריח ...אני לא
אוהב את השירה של צביקה פיק. נקודה
עם פסיק. אם היתה שרה חומר של צביקה
פיק היתד, לדעתי מורידה מהרמה שלה.
יכול להיות שאני טועה אבל זה טעמי.

• מדוע עזכה ג׳וזי את הארץ ¥
קודם־כל, אני רוצה שתדעי שהיא לא
ברחה. אני יודע שהיו פה סיפורים שהיא
ברחה. היא אמרה לי שהיא רוצה לנסוע
ולראות ימה העניינים, ונתתי לה לנסוע.

אם אני לא -הייתי חותם במישרד הפנים
שהיא יכולה לקחת את הילדים, היא לא
היתד, יכולה להוציא אותם מהארץ. הילדים
שלי זה לא יוסלה שוחמכר.
היא אמרה שהיא רוצה לראות את ה־מישפחה
שלה באמריקה. היא לא ראתה
אותם שנים. אני מדבר איתה כל שבוע.
אני מדבר עט הילדים. בן כבר מדבר איתי
אנגלית: היי דדי, ד,או אר יו. אני שולח
לו חומר לימוד ׳מביית־ספר פה, כדי שפיחות
או יותר ילמד ברימה מקבילה.

• היא חוזרת ארצה ץ

איני לא יודע, אין לי תשובה. מכל מקום,
יש לה למה לחזור. יש לה כאן בית, ואם
היא רוצה יש לה פה עבודה. אחרי 18
שנים שהיא לא הזיזה את התחת מהארץ
ולא היתד, בחו״ל אפילו פעם אחת, לא
יזיק לה שתהיה קצת באמריקה. שתראה
כמה טוב פה.

• הרכילות ידעה לספר כאילו
היא והילדים חזרו כתשובה ¥
בולשיט. אם היתד, רוצה לחזור בתשובה
היתר, עושה את זה בין ידידים בירושלים.
לג׳וזי יש בית עם יסודות מאוד יהודיים
מסורתיים. אמא שלה, שהיא אשד, מאוד
משכילה, נעה כל ימי חייה בין דית ואסטרולוגיה.
חזרה בתשובה, שטויות ! היא אפילו
לא קרובה לזה. הילדים לומדים בבית־ספר
רגיל, וביום ראשון הולכים לבית־ספר
יהודי.
כל הסיפור הזה של הנסיעה שלה זה
עניין של שנים בין ג׳וזי וביני. הגיעו
מים עד נפש. כמה זמן אפשר היה למשוך
את זה? ועד שהם יחזרו, אני ממשיך
לשלם את תוכניות החיסכון של הילדים,
כולל חיסכון לתיכון, כאילו שלא עזבו
בכלל.

• השבוע עומד לצאת לשוק
תקליט חדש שלך ״70—80״ .הרכה
אגשים חיכו לו. מדוע החלטת
להוציא את השירים על תקליט
רק עכשיו ץ
לא פעם שאלתי את עצמי מה יהיה עם
החומר הזה, שמרביתו תמלילים של יענקל׳ה
רוטבליט. יש בו תקופות של חיים, יש
פה דברים מתחילת העבודה ישל י ושל
רוטבליט. דברים של כף התיקווה הטובה
כמו בלדה לעוזב קיבוץ, הגירסה הראשונה
של סוסעץ בביצוע של אריק איינשטיין —
כי את הביצוע שהוא עשה עם שליום
חנוך אני לא אוהב — ויש שיר של זוהר
לוי עם דרכו למוסד הסגור.
אם לא הייתי מוציא את השירים האלה
בתקליט, היו משמיעים אותם על סרטים
עוד כמה שנים והם היו נשחקים. הדפוס
הלך לקראתי וטרטר״ הגרפיקאי, לא לקח
כסף בשביל העטיפה. כל ההקלטות שולמו
בזמניו מכיסי, וזד, היה טיפשי להשאיר את
השירים האלה, שהיו מאוד פופולריים, על
סרטים.

• כשלב מאוחר יותר עומד
לצאת תקליט חדש שדך, כשאת
התמלילים כתכו יענקל׳ה רוטבדיט
ויכי. איך אתה מגיע דיביץ

מוסיפים, שם מורידים. במיקרה של יבי
לקחתי מה שנתן לי וכתבתי לחן.

• יענקל׳ה רדטכליט כותב
כמו שמדברים, ואילו יכי מתוח־כס
כשירה שלו. איך הסתדרת עם

רוטבליט הוא ד,תמלילן הכי טוב שיש
בארץ. הוא יודע לכתוב. אצל יבי זה
באמת שונה לחלוטין. הוא כותב :״ספרי
לי על החלומות בלעדי על האהבות עד
בלי די.״ הדברים לא מחולקים, אין אצלו
סימטריה בכתיבה — יפשוט ׳לקח לי יותר
זמן.
לקח לי הרבה לשכנע אותו שיוריד פה
חצי מישפט ויוסיף שם. יבי הוא איש
קשה, איש מוזר. וכשהוא שתוי הוא יותר
ממוזר. הוא רעשן, הוא זועם, אין לו
חשבון בנק ובין כל הדברים האלה הוא
כותב נפלא.

יש לי מחשבות בראש, אך הן לא שוות.
כי מה יש פה? אותי לא מעניינית פולי טיקה.
אותי מעניין שיש פה מדינה. אני
לא יודע אם בימי המערך היה טוב יותר
מאשר בימי הליכוד. תמ״י לא תצליח
לגרום לאשכנזים להוריד פרופיל.
אותי מעניין שהביטחון יהיה בסדר,
שהגבולות יהיו בטוחים ׳ושתהיינה כמה
שפחות מילחמות. אני בעד השלום. הזיקה
שלי היא לא ייד״שאית. אני מדבר ערבית
עוד מהבית, ואני מאמין שאפשר להסתדר
עם הערבים.

• מהו היחס שלך לשטחים
הכבושים ¥
אני לא בעד זה שנהיה עם כובש.
אני זוכר בילדותי.באיזו שינאה התייחסנו
לבריטים. ואני זיוכר שהאצ״ל וההגנה
לא היו יותר טובים מאותם ערבים הזורקים
רימונים על הכובש הישראלי. זה נורמלי
— אף עם לא אוהב להיות כבוש.
אני זוכר את אבי מבריח אקדח עם
עשרים כדורים מירושלים דרך עטרות
כדי להגיע לבית־הערבה, וכדי להסתיר
את האקדח הוא העמים את כל המשאית
בחרא של פרות.

• אתה נגד הכיבוש, אכל היית
המתנחל הישראלי הראשון, כ-
שמייד אחרי מילחמת ששת הימים
התנחלת כנכי סמואל ¥
לא התנחלתי. מישפחתי, שהיא מהוותי-
קות בירושלים, החזיקה בבעלותה קושאן
הרשום על שם סבתי, שחייו לד, חמישה
דונם קרקע בגבי סמואל. חברת רודות
רכשה אז כאלף דונם ומכרה אותם למיש־פחות
יהודיות. חשבו ללכת על חקלאות,
אבל לא היה להם דוד מאמריקה ולא
חילקו סובסידיות לכל מי שהפליץ. כשפינו

יום אחד הגיונו שוי
קצינים בכירים, אחד
בדרגת ומטכ״ל. הם
הוציאו מנבי־טמואל
בדי־חרס, אבני־ריחיים
!אוצרות ארכיאולוגיים.
אחדבד נתנו הוראה
להעיר אותי מהכפר
בחרתי בשירים שאין בהם זיקה פוליטית.
זוהי שירד, יפה בלבד העומדת בפני עצמה.
כמה מבעריציו של יבי שקוראים אותו
קבוע בהיארץ, יופתעו מהצורה שבה הוא
כותב ליריקה.
בדרך־כלל נהוג ש תמלילן יושב עם
מוסיקאי וביחד הם מרימים שיר. פה

• יכי מזוהה עם קו פוליטי
מסויים. גם רוטכדיט, כמידת־מה.
איני זוכרת ששמך זוהה אי־פעם
עם קו פוליטי זה או אחר. האם
הפוליטיקה מעקיקה אותך¥

יבי, חוץ מזה שהוא משורר זועם, כותב
כמה שירים מאוד ליריים ויפים. במכוון

• היה לך קשה לעכוד איתו־¥

שחקן קראום כסרט ״סוס עץ״
״לו הילדים, הייתי יותר סלקטיבי בעבודה-

את הקבוצה לא יגמרו על פיצויים עם
ארליך ושתן.
כשהורי נפטרו, אחרי מילחמת ששת
הימים, מצאתי בין הניירות את הקושאן
וזה נראה לי נורמלי שאבי הוריש את
הקושאן לבניו. הדרך שלי היתה הרבה
יותר נקייה מזו שבה נקטו האמנים ב-
עין־הוד שגירשו את הערביים. המיש-
פחות הערביות של עין־הוד חיות עד

]יסיח, להתאבד. חשכו
עיני -חס ניסחו אח
הכפר1 .ה גמר אמו,,
הבנתי שאני חי נין
אנשים שלא איכפת והם
היום במערות, ואמני ישראל גרים בבתים
יפהפיים.
בתקופה ההיא זה נראה לי פשוט טבעי
ללפת ולגור במקום היפהפה ההוא.

• איד קיכלו אותך הערבים?־

הרבה יותר טוב מכמה יהודים שאני
מכיר. אל תשכחי שזה היה מוקדם אחרי
המילהמה. הם לא ידעו שירושלים אוחדה.
נבי סמואל הוכרזה שטח מפורז, לא מסופח.
היום יש שם שיכון מבוער וכביש מפורסם.
היה לי נעים בגבי סמואל.
גרתי בבית ששימש בית־כנסת. הבית
היה ריק והיה בו המון חרא. ניקיתי
והתגוררתי בו. ניסיתי לעניין כמה אנעים
שיבואו לגור שם.
בתקופה היא התייחסו אלי כאל נביא-
שקר. מה פתיאום לגור שם? ההתנהגות
״שלי הייתה מוזרה. ניסיתי לעשות הכל
במהירות ולא בדרך מקובלת. ממילא חיפשו
אותי, אז מצאו דרך וזרקו אותי מנבי
סמואל.

• נדמה לי שהסתככת
באשמה של החזקת נשק ץ

חדרו אל בין ההריסות ׳והוציאו משם
אוצר של ממש — כדים וכלי חרם ואבני
ריחיים. אחר־כך הם נתנו הוראה לצה״יל
ולמושל הצבאי להעיף אותי.

• מה קרה
ההסתכלות?

כתום

ימי

נמצאתי כשיר לעמוד למישפט, כלומר,
באופן רשמי הוחלט שאני לא מחופף.
הוחזקתי במעצר עד תום ההליכים. המשוררת
מרים ילדישטקליס שיחררה אותי
ושלחו אותי הביתה.
אחר־כך ניסיתי להתאבד. רק תראי כמה
הייתי׳ רגיש. השתחררתי מביית־המישפט
בירושלים, עליתי לראות מה עם הבית
שלי, מה עם הבית של רוטבליט, הבית
של אלי מגן — כי הרי חילקתי בתים
לכל החברים שלי. זה היד, יום שישי
בצהריים.
כשהגעתי, חשכו עיני. הם כיסחו את
כל הכפר והשאירו רק את המיסגד וגם
אותו היו מכסחים אם שמואל הנביא
לא היה קבור תחתיו. זה גמר אותי.
פיתאום הבנתי שאני חי בין אנשים שלא
איכפת להם שום דבר. אני מחפש שורשים
והיסטוריה ואת הקשר שלי לארץ, והנה
מצאתי — ואז באו וכיסחו. גם את בית־הכנסת
כיסחו. אם נוצרי או מוסלמי היה
מכסח בית־כנסת אז היו צועקים כאן
געוואלד. אבל לנו מותר:׳

• למה לדעתך כיסחו את ה־בפר?

שמוליק
וג׳וזי קראום ()1963

כי היום הגיע קראום המשוגע, מחר
תגיע ישי המשוגעת, תחליט לגור על

״לג׳וזי יש לאן לחזור. יש לה פה עבודה !״

מה רצית, שאבוא לגור בכפר ערבי
אחרי המילחמה בלי כלי שיגן עלי. המצי אות
יצרה את הרושם שאני מטורף, כי
רק מטורף יכול לגור במקום כזה. אף
אחד לא ראה את החזון שלי. אף אחד
לא הבין שבסך־הכל ראיתי בכפר פוטנציאל
נפלא להקמת כפר אמנים.

• ואז התחילה שרשרת אירועים
שאתה נוהג לכנות כשם
״התחפסות״...
הרגשתי את עצמי קרוב מאוד למקום
קדוש. אמרו שישמואליק קראום חושב שהוא
הנביא שמואל ק׳ .שאלו איך אני מעז
לעלות על ראש ההר, שם ישב הנביא
שמואל א׳ ואמר על עם ישראל שכולם
זונות.
רציתי להגיד, היי ! תשמעו ! אני בסדר !
כל מה שאני רוצה זה לגור בנבי סמואל
עם חוג החברים שלי. אבל החברים שלי
אמרו: הבחור התחפף. צריך להיות !משוגע
כדי לגור בכפר ערבי לבד.
אל תשכחי שזה קרה אחרי שחזרתי
מארצות־הברית עם החלונות הגבוהים. ב-
ארצות־הברית זו היתה תקופת ילדי הפרחים,
האהבה החופשית, סמים וטריפים
של אל־אס־די. העולם השתנה. ואז אני
חוזר ארצה, אל האלימות המילולית, אל
האלימות הפיסית — והדם עלה לי לראש.
בתקופה ההיא לא היה צריך הרבה כדי
להדליק אותי.
אני זוכר שחיפשתי קירבה של חברים
טובים שלי, אבל הם נרתעו ממני. הייתי
כנראה מוזר. זה השפיע עלי שדחו אותי.
נו טוב, אני רציתי כפר אמנים והם
הכניסו אותי ל־ 15 ימי הסתכלות בבאר־יעקב.
בזמן שהייתי בהסתכלות הם הביאו
טרקטורים וגילחו את ההר. לא השאירו
זכר לבתים היפהפיים, לקשתות, למיבנים
העתיקים. הפכו את הבל למיגרש חנייה.
הנה, יש לי פה מעט צילומים מטה
שהיותה פעם נבי סמואיל. כשראו אותי
מצלם את הבתים הנהדרים האלה החליטו
שאני בטח משין־בית. מה לא אמרו עלי
באותה תקופה ! אני זוכר שלפני שגילחו
את ההר ניסיתי לפנות לעזרה. ביקשתי
מחיים חפר שידבר עם גנרי והוא אמנם
דיבר.
יום אחד באו שני קצינים בכירים, אחד
בדרגת רמטכ״ל ואחד לא חשוב באיזו
דרגה כי הוא איתנו, בין החיים. הם

כן, שמוליק ושם קראום
״אני משלם את תוכניות־החיסכון של הילדים כאילו לא עזבו!״
ההר, ואז מה יהיה עם השיכונים? ומה
יהיה עם כביש המריבה? ומה יהיה עם
השיכון המיפלצתי שקוראים לו רמות?

• מה קריה אחר-כך?
ממש נשברתי. לא רציתי תל-־אביב,
לא רציתי רחוב טרומפלדור ולא כלום.
רציתי נבי סמיואל. ג׳וזי היתה צריכה
לנסוע לשבוע עם אחותה. נסעתי הבייתה,
לטרומפלדור, ביום שבת, כתבתי כמה
שורות לשני אנשים וזהו — גמרתי עם
עצמי.
לגמרי במיקרה חזרה ג׳וזי ביום שלישי,
פעמיים כי טוב. היא הבהילה אותי לבית־התולים.
עשו לי שטיפות ועירויי דם.
אמרו לי: נס גדול היה פה.
זו היתד. תקופה קשה מאוד. עד השלב
הסופי האמנתי שאצליח להישאר בכפר.
הייתי באיכילוב שבועיים. אחר־כך שכבתי
חודשיים בהדסה ירושלים. הלך לי חצי
תחת, כי בגלל ששכבתי בלי הכרה שלושה
ימים נוצרו פצעי־לחץ.
בשלב יותר מאוחר החלמתי. כתבתי
לטוב הרע והנערה את השיר בא לי לשיר
לעולם. השיר זכה במקום ראשון בפסטיבל-
הזמר. אחר־כך עשיתי עם ג׳וזי תוכנית
של שירי מרים ילו״שטקליס, והוצאנו
תקליט של השירים.

• תוך בדי זה נולד כן, ואחר-
כך שם. האם העובדה שנולדו לך
ילדים אחרי כל־כך הרכה שנות
נישואין שינתה את חייך?
לא, זד, לא שינה לי את החיים. היה
הרבה יותר שמח בבית, יותר חיים. אולי
כן, אולי אילולא היו הילדים לא הייתי
עובד בכל אותם המקומות שפתחתי ואחר-
כך פוצצתי. לולא הייתי צריך לדאוג
לילדים לא הייתי מחזיק מעמד באותם

מקומות. הייתי לבטח יותר סלקטיבי בבחירת
מקומות העבודה שלי.

• אמרת בעצמך: אתה פותח
מקומות, הופך אותם למקומות פופולריים,
ואחר-כך מפוצץ אותם.
למה?
אולי בגלל שאני מגיע למצבים שהאמן
שבי נעלם, היוצר שבי משפיל קומה.

ג׳וזי נסעה לשמע יגי.0
בגיקוה חווה שרם
וגצאה אותי 10x01־
הכוה גזה שלושה ימיס.
היא הבהילה אותי לבית־החולים
ושת הציל! את חי׳
כי מדוע אני פותח מקום? כדי להופיע
בו. ואם כבר להופיע, אז שיהיה מקום
הכי טוב, עם סאונד הכי טיוב.
אני ממלא את המקום באנשים, הופך
אותו לפופולרי, אבל המעורבות בעשיית
המקום גונבת את המטרה שלמענה בעצם
התחלתי בהקמתו, והמטרה היא הופעות,
עשיית מוסיקה, ג׳ם סשן עם חברים. ואז,
כשאתה גם בעל-הבית ואתה גם מופיע

על הבימה ושר, וגם לא מתנזר מחטיפה
המרה — המלצרים ממלאים את הכיסים
שלהם. עלי אפשר לעבוד רק פעם אחת
וזהו. אחרי זה בא הפיצוץ. אני מזל סרטן,
אני.
כעת אני עובד על תקליט חדש. באים
אנשים ואומרים: בוא שמואליק, נפתח
לך מקום, אתה תשיר יותנהל. אני פוחד
מזה. אני פוחד מהפיצוץ. בכלל, אני
כעת בתקופה של פחדים: האם ההקלטות
יצליחו? האם יאהבו את התקליט? אחרי
הכל, אף־פעם לא הקלטתי לבד. תמיד
היה איתי עוד מישהו ששר. אבל עכשיו
יש לי רצת לעבוד לבד, עם מוסיקאים
שילוו אותי. שאוכל להביע את עצמי
לבד על הבימה. ואני פוחד. יענקלה,
רוטבליט נורא עוזר לי. הוא כתב לי
כמה שירים שמאפיינים אותי. אחד השי רים
אומר כך:
״אמרו שזה הסוף שלו אמרו שהוא
הולך, אמרו שכה הבל, התחיל ללמוד
תנ״ך, ראו אותו בכרם עם דוד הזקן,
אבל יותר מכל אהב הוא לנגן גיטרה /
אמרו עזב תעית, הזניח מישפחה, פוגש
אשה צוחקת עוזב אותה בוכה. אמרו
שכל הציפורים ברחו לו מהקן, אבל יותר
מכל אהב הוא לנגן גיטרה /עכשיו אתם
רואים אותו כאן על הבמה, שיר לכם
ת׳שיר הזד, עם כל הנשמה, אז כן היה
או לא היד, או כן, יותר מכל דבר אהב
הוא לנגן גיטרה.״
ו 1 1

• נווה־צדק היא בעת שכונה
פופולרית. התיאטרון והקיוסק הפכו
למקומות בילוי שבאופנה. נדמה
לי שאתה הייתי הראשון שגילית
את המקום? ביקשת רשות
עוד לפני חמש שנים להפעיל את
כית-הספר ״יחיאלי״ ,וצ׳יצ׳ הורה
לפנות אותך מהמקום. מה כדיוק
קרה שם?
זה התחיל כשצילמנו את סוסעץ. את
׳מרבית הצילומים עשינו בבית־הספר
יחיאלי. לי יש זיקה לעבר. אני ממש רגיש
לזה. באתי לבית־הספר, ראיתי כיתות
הרוסות, מחסנים מלאים ספרי־לימוד משנות
ד,־ 20 וה־ — 30 מקום מוזנח. החלטתי,
יחד עם יענקל׳ד, דוטביליט, לשקם את
המקום.
כשבאנו לשם, שימש בית־הספר יחיאלי
כמקום לחיסול חשבונות, מקום שהיו מגיעים
אליו כדי לפצח את הכספת אחרי
הפריצה. מקום פרוע מאוד. הבאנו גיטרות,
התחברנו לחשמל. רצינו להפוך את המקום
למרכז לנוער מהשכונה, שיבואו וילמדו
אמנות, מוסיקה׳ ציור, שירה. אני רציתי
ללמד גיטרה, יענקל׳ה מספיק טוב כדי
ללמד קרוא ׳וכתוב. רצינו להוציא את
הנוער של נווה־צדק מהזבל והחרא.
הילדים הגיעו אלינו, באו אמהות ואמרו
— יופי שאתם פה. הן דאגו לנו לאוכל,
לקפה, לתה. הילדים רצו אותנו, האמהות
רצו אותנו.
אבל צ׳יצ׳ רצה לתת את המקום לפשנל
— אמרגן מפורסם, אבל עם כל הכבוד לו,
(המשך בעמוד )76

אומרים...מה הם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הם אומרים..

ב רו ב סו ר לוז 1גן:

נסו״ם קליני י ם
בגוובני ־ אוס מ מע מד הא ש ה!

המשורר״סאטיריקאי-עיתונאי יהונתן גפן, הזמר דיי׳
וויד ברוזה והצוות המתפעל של ההצגה ״דוד ויהונתן״
היו בדרכם להופעה, כשראו שני קציני צה״ל שהיכו
נהג ערבי בגדה המערבית.
הם עצרו את מכוניתם וניסו להפריד. יהונתן אף
הרחיק לכת, ושלא כדרכם של אזרחים טובים אחרים,
הגיש תלונה על המיקרה. התוצאה: חקירה מבישה
שנערכה לו על־ידי מצ״ח, כותרות בעיתונים והערת
שופט, שאמנם מצא את שני הקצינים אשמים ודן
אותם למאסר על־תנאי, שקבע, כי יונתן גפן הגזים.
הפועל ״הגזים״ במיקרה הזה מזכיר מה שאמר
סאקיני מ״בית-התה של ירח אוגוסט״ ,על פורנוגרפיה :
זה הכל עניין של גיאוגרפיה. בגיאוגרפיה אחרת יתכן
שיהונתן גפן היה מקבל צל״ש על גילוי אזרחות טובה.
בגיאוגרפיה של יהודה ושומרון הוא הגזים.

כשאני שומעת את המישפט ״ניסויים קליניים גבני־אדם׳
/אני מרגישה פיק״בירפיים.
בשבוע שעבר התקיים באוניברסיטת בן-גוריון סימפוזיון
בינלאומי בעניין ניסויים קליניים בבני״אדם.
פרופסור לחיים גגו, סגן״דיקו הפקולטה לרפואה באוניברסיטת
בן״גוריון, היה מארגן הסימפוזיון. שאלתי
אותו:

• מדוע מקיימים ניסויים קליניים ככני
אדם ץ
כאשר רוצים לנסות תרופה חדשה או ניתוח חדש,
חייבים לעשות ניסוי קליני על בני־אדם, אחרי שנעשו
נסיונות רפואיים על בעלי־חיים.

• האם החולה יודע שהוא משתתה כני
סוי קליני?
החולה יודע, אולם בהרבה מיקרים הרופא שלו
אינו יודע.

• יהונתן, מה כדיוק קרה בין הקצינים
והערכי ץ

• מי, אם כך, מפקח על הניסוי?

המרכז המנהל את הניסוי. לא אחת מתגלה הניסוי
לרופא רק כשהניסוי השיג תוצאה זו או אחרת.

• מתי מבצעים כחולה ניתוח נסיוני?

בכל מיקרה שבו מגלה הרפואה ניתוח חדש. המיקרה
הידוע ביותר הוא ניתוח השד. רק הודות לניסוי קליני,
ניתוח השד הוא כיום פחות נרחב ויותר ספציפי. היום
מדברים כבר על אפשרות של הוצאת הגידול מהשד
ולא על כריתתו. זה כמובן תוצאת מסקנות שהוסקו
אחרי ביצוע נסיונות של ניתוחים חדשים ולא קונסר־ווטיביים.
אבל כדי להגיע לניתוח יותר קל ויותר
אסתטי ויעיל, צריך לערוך ניסוי על אשה אחת ולעקוב
אחריה במשד שנים.

• האם החולים מגלים פתיחות לניסויים
קליניים בגופם, או התנגדות?

בארץ החולים לא נוטים לגלות פתיחות. בארצות־הברית
הפתיחות הגדולה יותר• לדעתי, צריך להסביר
את עניין הניסויים הקליניים. מאז אמנת נירנברג ואמנת
הלסינקי, חייב הרופא לדווח לחולה על הנעשה בגופו,
והוא צריך להשתתף בניסוי מרצונו החופשי, מתוך
הסכמה ומתוך ידיעה.
לדעתי, אם מסבירים לחולה בצורה נכונה וטובה
במה מדובר, הוא בדרך כלל יסכים.

• האם משתפים כני־־מישפהה בהחלטה
לבצע ניסוי קליני בגופו של קרובם החולה?
כאשר מדובר בילדים, או כאשר החולה אינו מסוגל
להחליט בעצמו.

• האם לדת אין התנגדות לניסויים אלה?

לא בהכרח. שני אנשי דת, שהשתתפו בסימפוזיון,
אחד יהודי — הרב הרטמן — ואחד נוצרי — הכומר
המילטון — היו בעד הניסויים, כי הם מבינים את
הצורך בהם.

נראה נמוקו 0ס !

יועצת ראש־הממשלה לעניין מעמד האשה, ניצה
לינאי, שלחה מיכתב מחאה למנב״ל רשות״השידור,
יוסף לפיד. לינאי מחתה על כך שהטלוויזיה התעלמה
מהסימפוזיון על מעמד האשה שהתקיים לא מכנר,
ולא סיקרה את הנושא נמהדורת החדשות ״מגט״.

• האם לדעתך יחם הטלוויזיה לנושא
,מעמד האשה הוא מגמתי?

לא כל התוכניות מתעלמות מנושאים הקשורים בנשים.
רם עברון, למשל, אינו מתעלם. הוא אף הזמין אותי
לאחת התוכניות שלו. מחיתי רק נגד מבט לחדשות.
מאוד־מאוד קשה להעביר למבט לחדשות כתבות בנושא
מעמד האשה.

• האם יש לך נסיון
לחדשות״ ?

קודם

״מבט

באחת הפעמים, כאשר דנו בכנסת בחוק ההזדמנות
השווה, ניגשתי לכתב הפרלמנטרי דאז, מיכה לימור,
וניסיתי לעניין אותו בחוק. ביקשתי ממנו להתייחס
לחוק, הסברתי לו שזהו חוק מאוד מעשי ומאוד חשוב,
והוא ענה לי :״אתה לא חושבת שיש נושאים יותר
מעניינים?״
לעומת זאת, כשיש נושא סקנדליסטי הם קונים.
למשל, העברתי להם סיפור שבאילניה אין זכות בחירה
לנשים. את זה הם קנו.

• האם העובדה ש״כמכט״ רוב העורכים
הם גברים, משפיעה, לדעתך, על טיפול מחלקת
החדשות כעניינים הקשורים בנשים?
אני מאמינה שאם היו במבט לחדשות יותר נשים
עורכות, היה הנושא זוכה ליחס הוגן ושווה.

נסעתי להופעה עם דייוויד במקום הנקרא בית־עור
תחתא. ראינו שני קצינים מכים ערבי אחד. ירדנו להפריד.
בהתחלה חשבתי בכלל שאולי הקצינים בצרות.
ביקשתי מהקצינים את הפרטים שלהם, אך הם לא רצו
למסור לי. לקחנו את מיספר הג׳ים וטילפנתי לדובר
צה״ל.
אני לא יודע אם בפעם הבאה אתערב במיקרה כזה,
אני לא יודע אם בכלל אגיב כשאראה קצינים ישראליים
מכים ערבי.

• מדוע?

שלחו לי ולדייוויד ברוייזה מצ״ח. בילבלו לנו את
המוח, תיחקרו אותנו כאילו אנחנו בעצם אשמים.

• בכל זאת, העמידו את הקצינים למישפט.

כן, מישפט• היה שם סניגור מבריק — גאון לעומת
תובע, שעם כל הכבוד לו היה עולה חדש שלא מסוגל
להתבטא בעברית ולהתחרות בחידודי־הלשון של הסניגור.
השופט היה אדמונד לוי, הידוע כליכודניק מובהק.
את מבינה איזה קאדר?

• השופט טען שהגזמת כתיאור המכות.
האמנם?

יכול להיות שהגזמתי קצת, אז מ הז גם הם הגזימו.
כל המישפט נראה לי כמו קירקם אחד גדול. אז אמרתי
שהוא קיבל ארבע סטירות, במקום שלוש סטירות, מה
זה משנה? אותי ואת דייוויד הפכו לגוזמאים ורמאים.
הסניגור ניסה להוכיח שאמרתי ארבע סטירות ושה־ערבי
קיבל רק שלוש סטירות — זו היתר. הרמה של
החקירה. הסניגור דיבר על הדיעות הפוליטיות שלי,
טען שאני שמאלני, שדיעותי מוכרות לו והביא דברים
שכתבתי כסימוכין.
הרגשתי כמו בדרן, לא כמו אמיל זולא. הרגשתי
שעושים הצגה ליהונתן גפן השמאלני, שיהיה מבסוט.

^זההםאומרים חההםאומרים הההםאומרים מההס או ר

מרים גלו׳ר־ חויס ה :
ערה

נש ו

התאנה

בד ו ו!

עודד קו טלר:
בארץ

אבש לו ם קור:

נותנים ז ך קרדיט!
קבוצת התיאטרון הפועלת בניוה״צדק התחילה את
הקאריירה הקצרה שלה כקבוצה דלפונית• היא הורידה
מעל קרשי הבימה את המחזה ״אדם בן כלב״ ,משום
שלא היו לה משאבים כדי לשלם משכורות ל־ 1$השחקנים
שהשתתפו במחזה.
קודם הכריזו כל המשתתפים, קבל עם ועיתונות,
כי הם עובדים חינם אין כסף למען המטרה. והנה, לא
עברו חודשים מעטים, וקבוצת התיאטרון הענייה אך
המצליחה הורידה אחרי שלוש הצגות בלבד את המחזה
״עד מוות״ ,על פי עמוס עוז, והכריזה כי הפסידה על
המחזה הזה ארבעה מיליון לירות. לא פחות.
בתור מישפחה ענייה זהו הפסד לא רע. שאלתי את
עודד קוטלר, אחד מבעלי התיאטרון ומנהלו האמנותי :

• איך מרשה לעצמה קכוצת תיאטרון
ענייה, המכקשת נדכות מכל מיני גורמים
סיסחריים, להפסיד סכום כסף עצום כל־כך?

לא ידעתי אם סערת הצגות העירום שעוררה
התבטאותה של סגנית שר החינוך והתרבות, חבות־הכנסת
מרים גלור״תעסה, היא פיליטון, או שחברת-
הכנסת דיברה ברצינות. שאלתי אותה :

• האינך חושבת שהגזמת קצת כנושא
התיאטרון והעירום?

לא, בהחלט לא! ביטאתי דיעה של אחוז ניכר של
הציבור. עובדה: אני מקבלת עשרות טלפונים ומיב־רקים,
המעודדים אותי במילחמתי. בגלל תופעות העירום
בתיאטרון, חלק גדול מהציבור מנוע מללכת לתיאטרון
ציבורי.

• מי שאינו רוצה לראות עירום כתיאטרון,
שלא ילך להצגות שיש כהן עירום.
את צודקת, אך כשהציבור מממן את התיאטרון,
צריך להתחשב בו.

• את מציעה שיאסרו הצגות שיש כהן
סצינות עירום? הרי לא יהיה לזה פוך.
אני לא אומרת שיאסרו כל עירום. אבל משהו,
איך להגיד לך, שיתכסו קצת. למה צריך שת חשוף
לגמרי?

• אם העירום הפריע לך כהצגת ״יסורי-
איוב״ או כהצגת ״המרפסת״ ,מדוע לא עזכת
כאמצע?
מה את רוצה, שאני אעזוב באמצען כרטיס עולה
היום אלף לירות, ולזוג זה אלפיים לירות. אילו לפחות
היו שמים עלודתאנה,׳ אבל בהצגות שאני ראיתי עלה־התאנה
נשר בדרך.

נדבות זה דבר אחד, תרומה זה דבר אחר. בהיסטוריה
של האמנות נהוג להשתמש במילה תרומה, לא
נדבה. ובקשר לדברייך — נכון, אנחנו קבוצת תיאטרון
ענייה.

• אם אתם כל־כך עניים, למה אתם מעלים
הצגות מדוכות משתתפים?
המפתח שלנו הוא אמנותי, לא מיסחרי.

• מה אתה כעצם רוצה — שיתנו לך כסף
ללא הגכלה ושאתה תעשה מה •טיעלה בדמיונך?

קשה מאוד בארץ. אנשים לא נותנים לך קרדיט.
אף אחד לא מעז לומר: קח שנתיים, נסה, עשה תיאטרון.
אנשים פוחדים מהמוסדות הגדולים. אז אמרנו לעצמנו:
נתחיל כמו מתחילים, במעט כסף במשכורות קטנות
ואולי אז יכירו בעבודה שלנו. את מבינה, אני עומד
אחרי קאריירה ארוכה כמו אחד שצריך להצדיק את
עצמו וזה חבל.

• כמה מתכטא הוויתור שלך, של נולה
ושל דני, פרט למשכורות הקטנות?

אנחנו לא מקבלים משכורוו רק השחקנים מקבלים
משכורות. אנחנו עושים עבודות פרטיות ומשקיעים
בקבוצת התיאטרון.
את רוצה לדעת מאיפה היד, לנו ארבעה מיליון
לירות להפסיד על ״עד מוות״? אני אגיד לך: היה
חג 60 שנה לגבע. הקיבוץ שילם לי על הכנת החג
את ארבעת מיליוני הלירות. השקעתי אותם בעד מוות,
ואין לי לרגע אחד נקיפות מצפון. אם הייתי רוצה להיות
איש עשיר, הייתי יכול לעשות את זה מזמן ובמקום
אחר. אבל לא זה מה שמזיז אותי.

לא צריך להתווכח!
מי שנוהג לקום בשבת מוקדם כבוקר, מכיר אותו
מתוכנית הסאטירה ״לצון נופל על לצון״ .אני איני
משכימה־קום, לא בשבת ולא בימי־חול, לכן לא הכרתי
את אבשלום קור.
אתרים מכירים אותו מהופעתו בשעשועוני טלוויזיה
למיניהן, ויש כאלה המכירים אותו מהצד היותר
רציני שלו, כמרצה ברן וג ללשון עברית באוניברסיטת
תל-אביב, שם הוא עובד גם על הדוקטורט שלו. בימים
אלה יצא לאור ספרו ״קור קורא במידבר״.

9אכשלום, אתה חכר כקליקה הומוריס־טית
ימנית, שכה חכרים גם מאיר עוזיאל
אני מודה שאני כותב ביד ימין ושהלב שלי בצד
שמאל. הרגליים שלי בארץ־ישראל, פה בארץ חמדת-
אבות שבד, תתגשמנה כל התיקוות — פרטים בעיתונות.

• לא כ״העולם הזה״.
כל העיתונים משקפים את דעותי. אני אדם המרוצה
מהכל.

• אתה מנסה להתחמק.

התחתן לא מזמן חבר שלי, מפ״מניק. באתי לחתונה
שלו וכל הקיבוץ שלו דיבר איתי על הסאטירה שלי
באהדה. עד אז לא ידעתי שאני כל־כך פופולרי בקיבוצי
מפ״ם. מי שקונה את קור קורא במידבר קונה גם את
זו ארץ זו. מי שאוהב סאטירה, קונה הכל.

• אתה קנית את ״זו ארץ זו״ ?

לא, אני קורא ספרות רצינית.

• נעכור לנושא יותר רציני: השפה הענד
רית. מה מרגיז אותך כשאתה שומע עכרית?
מרגיזה אותי התוכנית רגע של עברית. למדתי שחלק
גדול ממה שאומרים לנו להגיד בתוכנית הזאת אין לו
בסיס בשפה העברית יותר מאשר בכל שפה אחרת.
אפשר להגיד אותו דבר בשתי דרכים.

• תן לי דוגמה.

בספר ודייק כתוב שנדון (בחיריק) זה אדון שדנו
אותו למוות ונדון זה נושא. כשבאתי לאוניברסיטה,
למדתי עד מהרה שבמקורותינו שתי הצורות רווחות,
ושכל אחת מהן מתאימה לשתי המשמעויות.

• מה עוד מרגיז אותך?

כשאני שומע את סגן־ראש־הממשלה דוד לוי אומר:
״תהיה בנייה מאסיבית בירושלים פרופר.״ זה מרגיז
אותי, כי המילה היחידה שסגן־ראש־הממשלה אמר בעברית
במישפט הזה היא ירושלים.

• יש לי ויכוח עם העורך שלי. הוא אומר
שצריך לכתוכ כישרוני, ואני אומרת שאפשר
לכתוכ גם מוכשר. מה אתה אומר?
שני הדברים באים בחשבון, שתי התבניות נכונות.
מצד שני, הרשי לי להגיד לך, לא כאיש לשון אלא כבך
אדם: עם עורך לא צריך להתווכח.
1111181

11111

קולנוע שחקנים
מפיסטו -זה אני !
כאשר חיפש הבימאי ההונגרי אישטוואן
סאבו שחקן שיתאים לתפקיד הראשי ב סרטו
מפיסטו, הוא התקשר בין היתר
לקלאוט מאריה בראנדאור, שעיקר נסיונו
בתיאטרון בטלוויזיה וסיפר לו על הסרט
המבוסס על רומן של קלאוס מאן. הוא
הציע לו להיפגש כדי לבחון באיזו מידה
הוא עשוי להתאים לדמות הנריק הפגן,
השחקן המוכר את ׳ גישמתו לשטן הנאצי,
בראנדאור שמע את סאבו וענה לו
ללא היסוס :״אדוני, אין צורך שתמשיך
לחפש. מפיסטו זה אני.״
ההמשך ידוע. ברנדאואר גילם את
הפגן, והתוצאה היתד, אחת ההצלחות היוקרתיות
וגם המיסחריות הגדולות ביותר
שהיו עד היו 0לקולנוע ההונגרי. העיתונות
כולה עסקה בפרשנויות והסבירה
שהפגן אינו אלא שם מושאל לגוס״
טאב גרונדגנס, שחקן מפורסם ומוכר בגרמניה
הנאצית, שהקאריירה שלו שימשה
השראה לרומן המקורי. אך העיתונות
שכחה לציין עובדה נוספת: הפגן
אינו רק גרונדגנס, הוא גם בראנדאור,
והדמיון בין השחקן המשחק בתפקיד וה תפקיד
עצמו הוא לעתים מדהים.
להיות שחקן .״כששואלים אותו שא לה,
הוא אינו משיב, הוא משחק את התשובה.
הוא אינו מספר סיפורים, זיכרונות
או בדיחות, הוא מביים אותן,
מציג אותן ודואג שהוא עצמו יופיע בתפקיד
הראשי.״ כך התרשם כתב השבועון
שטרן, שראיין את ברנדאור בביתו שב־ווינה.
הדמיון לדמותו הקולנועית גדול
עוד יותר: בראנדאור הוא שחקן ובימאי,
וחולם בכל מאודו להיות מנהל תיאטרון,
בדיוק כמו הפגן בסרט.
.״עבורי קיימת רק דרך אחת להיות
שחקן — להזדהות בכל פרט עם הדמות

קדאוס מאריה כראנדאור כמירפסת כיתד

כראנדאור כתפקיד הגדריק הפגן כסרט ״מפיסטו״

״אס אכשל כשזזקן — אוכל תמיד למכור מכוניות״
שאני משחק,״ הוא מסביר .״אם אגלם
רוצח, ארגיש כמו רוצח. דמויות חריגות
הן שמעניינות אותי.״
עד היכן מגיעה ההזדהות? כאשר לפני
שנים ניתנה לו ההזדמנות שכל שחקן
חולם עליה, והוא הוזמן להאמבורג לגלם
את האמלט, נהג להתהלך ברחובות העיר

לבוש כולו שחורים. כאשר שאלו ידידיו
מה קרה לו הוא השיב בלי היסוס :״אני
אבל, אבי נפטר.״ איש לא ניחש שהכוונה
לאביו של האמלט.
מכאן אפשר, אם כן, להניח, שכאשר
בראנדאור הוא הפגן והפגן הוא גרודנגנס,
ברנדאור עצמו הוא מן הסתם גם גרוג־

ג !!,קופנטו: בלי תקציבי שמני
^ מרות שהוא בן ,32 ישנם מבקרי
/קולנוע רבים שהפכו כבר את ה־בימאי
האמריקאי ג׳ון קארפנטר, לפולחן.
הם סבורים שהוא אחד המאורות הגדולים
של הקולנוע האמריקאי החדש, ומקבלים
כל אחד מסרטיו, כולל הבריחה מניו־יורק
(שיוצג בקרוב קם בישראל) כאירוע.

עורים היסודיים במלאכת העשיה, היתה
העובדה שבמשך ארבע שנים רצופות ראה
מדי יום אין ספור של סרטים.
ואכן, כעמיתיו בני גילו, הוא לא רק
בימאי קולנוע, אלא גם מטורף אמיתי
לקולנוע .״הוקם, היצ׳קוק, פורה בונואל
וסרג׳יו ליאונה, הם שהשפיעו עלי יותר

כימאי ג׳ון קרפנטר מדריך את אדריאן כארכו ג״כריחה מניו־יורר!״
בעקבות הוקס והיצ׳קוק
קארפנטר הוא נציג אופייני של הדור
החדש של קולנועני אמריקה. הוא שאף
לעשות ׳ סרטים מאז הצליח להניח ידיו,
בגיל ,8על המצלמה הקטנה של אביו.
בחצר האחורית של בית המישפחה, במדינת
קנטאקי, צילם, ערך והפיק כל מיני
סרטי אימים וסרטי מדע בדיוני, מן הנוסח
שבלע בצמא בטלוויזיה.
מאוחר יותר הצטרף לפקולטה לקולנוע
של אוניברסיטת דרום קליפורניה.
הדבר שהלהיב אותו שם יותר מן השי-

מכל,״ ממהר קארפנטר לציין בכל ראיון
שהוא מעניק לעיתונות. בעיקר הוארד
הוקס, שאת אחד מסרטיו, הנקרא במקור
הדבר, עומד קארפנטר זלביים מחדש (הסרט
הישן שובץ בסרט קודם של קרפנטר,
ליל המסיבות.
הבימאי הצעיר מוכן להצביע בכל
סרט על הדברים ששימשו לו השראה
אצל קולנוענים ותיקים. התקפה על
תחנת מיש טרה 13 מתרחש אומנם ברחובות
של כרך מודרני, אבל הוא בדיוק

כמו מערבון של הוקס, טוען קארפנטר.
כך גם ליל הנוסיכהז, שחב רבות לפסיכו
של היצ׳קוק.

חופ ש
ועצמ או ת
ף* משך שנים העדיף קארפנטר לוותר
על תקציבים ואולפנים גדולים, כדי
לשמור על חופש מוחלט ביצירה, ואפש רות
לעבוד עם צוות כמעט קבוע. דברה
היל הפיקה את כל סרטיו העצמאיים,
הוא עצמו כתב להם מוסיקה (ירושה מאביו,
שהוא דוקטור למוסיקה) ,ואותם
שחקנים שבים וחוזרים להופיע עבורו.
הנסיון לעשות סרט טהזמנה, אלביס,
זכה אומנם בהצלחה אדירה (זהו סרט
טלוויזיה שהשיג את מיספר הצופים של
קן הקוקיה) ,אך נרשם אצלו כחוויה מרגיזה,
ולו רק משום שנאלץ לעבוד בקצב
רצחני ובלתי סביר, ולהשלים עם שגיו־נותיהם
של כמה כוכבים, כמו שלי וינט־רס.
הבריחה
מניריווק הוא סרטו היומרני
ביותר של קארפנטר עד היום. הוא מבוסס
על תסריט שאותו כתב לפני כמה שנים
ונדחה שוב ושוב משום שנחשב אלים
מדי.
הסרט מעביר את הצופים לעתיד קרוב
שבו האי מנהטן הופך מפנינת החוף המיז-
רחי באמריקה, לכלא עבור אסירים חסרי
תיקווה. קרפנטר נהנה מן הרעיון של הפיכת
כל האתרים הידועים לחורבות של
עולם מתפורר.
הוא גייס לעזרתו, כרגיל, כמה מידידיו
הטובים: קורט ראסל, שגילם את אלביס
פרסלי בסרט הטלוויזיה, אדריאן בארבו,
שהופיעה בערפל ומאז נישאה לו, דברה
היל, המפיקה שהיא כמעט יד ימינו, ודו־נאלד
פלזאנס, שהופיע בליל המסיבות.
קרפנטר כתב שוב את המוסיקה. אם
כל סרטי הקולנוע הקודמים שלו עלו מיליון
דולר או פחות, הפעם המחיר הוא
גבוה פי שבעה. נותר לראות אם החריגה
מן ההרגל הישן מצדיקה את עצמה או
לאו.

דגנם. כלומר, שאילו היה צריך לעמוד
במיבחנים שבהם עמד השחקן הגרמני
לפני חמישים שנה, הוא לא היה נוהג
אחרת.
האומנם? ״היום קל מאוד לשפוט את
גרונדגנס ולהציג אותו כדמות שלילית,״
עונה בראנדאור בצורה דיפלומטית .״אבל
איני יודע איך הייתי אני נוהג במקומו,
אילו היו באים ואומרים לי: הרי לך
תיאטרון, עשה בו כעולה על רוחך.״
כגיל .14 בנו היחידי של קציך־מכס
ושל זמרת במקהלת כנסיה, קלאוס־גיאו־רג
(הוא שינה את שמו השני ואימץ לעצמו
את השם הפרטי של אמו) נולד בעיי-
רת־קייט אוסטרית. מאז שהוא זוכר, הוא
חש עצמו כחלק בלתי נפרד מן התיאטרון.
בחופשות נסעה המשפחה לברלין
או לווינה והנער התוודע לעולם התיאטרון
ונכבש בקיסמו. כבר בגיל 14 אירגן
בבית־הספר תיאטרון חובבים, ולמרות
שאביו ניסה לדחוף אותו ללימודי מיש-
פטים, דרש וגם זכה, לבסוף, להירשם
לבית־ספר ללימודי מוסיקה ודראמה. במהירות
מסחררת עמדו מחנכיו, ואחר־כך
גם מנהלי התיאטרון בעיירות״השדה, על
כישוריו הבלתי־רגילים. עוד לפני שמל-

כראגדאור כמחזה של שניצרר
מישחק זה התמודדות
או לו ,20 נמנה עם שחקני הבורג תיאסר
הווינאי המפורסם.
לצד כישרונו זכה גם מיזגו הסוער ב־פירסום
נרחב. אותה הצגת האמלט ב־האמבורג,
שהיתה צריכה להיות גולת

הכותרת של תחילת הקאריירה שלו, לא
הגיעה בסופו של דבר לידי מימוש, כי
בראנדאור לא הסכים לגישתו של הכימ אי׳
ארנסט נויפלס׳ ועזב את התפקיד
אחרי שבוע. אומץ לב בלתי־רגיל לצעיר
בשנות העשרים לחייו.
״לגבי, מישחק הוא יותר מאשר גילום
דמות. זו התמודדות עם תיזה מסויימת,
עם השקפת״עולם. לכן חשוב לרעת כיצד
נראות כל ההצגה כולה, ולא רק מה
קורה לתפקיד שלי,״ טוען בראנדאור.
השפעה רבה על עיצוב של השקפותיו
היתה הידידות המוזרה שקשר בזמנו עם
פריץ קורטנר, אחד הבימאים הבולטים
בתיאטרון ובקולנוע הגרמני שלפני ה־מילחמה.
חמישים שנה הפרידו בין השניים׳
אבל ההבנה ביניהם היתה מלאה.
בראנדאור הופיע בתפקיד הראשי בהצ־גה
האחרונה שביים קורטנר לפני מותו.
שלושה חודשים לאחר מכן הגיעה אל
השחקן חבילה, ובה תחריט נחושת של
האמלט שאותו ראה בזמנו במישרדו של
בורטנר .״זמן רב השתוקקת למזכרת זו,
עכשיו אתה ראוי לד״״ נכתב באיגרת
הנלווית, שהגיעה כאילו מעולם אחר.
תפקידים קלאסיים. כיום, בגיל ,37
בראנדאור הוא אחד מכוכבי הבימה וה טלוויזיה
הבולטים באוסטריה. הוא מק־

קארין וקלאום מארי,ה עם בלכם
19 שנות נישואין

פיד לא ליטול על עצמו יותר משני תפקידים
בימתיים ראשיים בשנה, כדי שיוכל
להקדיש את כל תשומת־לבו לכל אחד
מהם.
נטייתו הברורה לתפקידים קלאסיים —
שילר, מולייר או שניצלר — משולבת עם
הופעה בתפקידים מודרניים יותר, כולל
״ כמה סדרות מתח בטלוויזיה. לאחרונה
אף הינחה סידרה משלו, בשם התיאטרון
לאן, ובה ראיין שחקנים, בימאים, סקר
הצגות ועשה כל מה שחשקה נפשו.
שאיפתו לפקח על ההצגה לכל פרטיה,
ולא להסתפק בעיצוב של דמות אחת,
הובילה אותו, כמובן, אל הבימוי, וגם בו
זכה להצלחה עצומה. לאחרונה הוא קיבל
קרוב למיליון שקלים כדי לביים ולהו פיע
בתפקיד הראשי בהצגה חד־פעמית,
בפסטיבל ברגנץ. ההשקעה היתד. כדאית:

ברטר. דומינגס:

אני שונאת דחיות
גנות סא ל קי נ ד
!ן* יאבאה לישראל ביעף, בשכמייד.
י • שחורה ושיער שחור כעורב. בעלה
עמד על כך שתגור במלון הילטון, אך היא
שהתה בביתו של דן בן־אמוץ, אחרי
שהבטיחה לו לא להוציא הגה כשהוא
כותב. כדי לפרוק את משא המילים העצום
שהצטבר בתוכה פגשה כמה ידידים והציפה
אותם בשטפונות של רעיונות, בלהיטות
•של בת ,16 למרות שהיא קרובה יותר לגיל
שישים.
ברטה דומינגס, בימאית־משוררת, ציירת־סופרת,
דמות צבעונית ומרתקת נאלצת
להסביר את עצמה מחדש, כי כל אחד
מכיר דווקא את שם בעלה, מפיק סופרמן,
אלכסנדר סאלקינד .״אני שונאת להיות
גברת סאלקינד. אני אמנם •נשואה לאיש
עשיר אבל יש •לי נשמה של ״חפן. כשבעלי
עשה את סופרמן, אמרתי לו 120 :מיליון
דולר על מיפלצת אחת? זוהי בושה וחרפה,
במחיר זה אפשר היה להאכיל עולם

תשובתה של במזה לסופרימן היה סרט
בשם מאיה. הוא עלה לה 130 אלף דולר
בלבד ומשך הסרטתו היה 21 יום. היא
כתבה את התסריט עם ידידה מזה שלושים
שנה, דייוויד רוזוביץ /המנהל קולג׳ ללי מודי
אופנה בהארלם• ,וצילמה אותו באותו
הקולג׳ עם שחקנים חובבים. היא עצמה
•משחקת בסרט גם כן.
הנושא היה אישי •עד כדי שקיפות :
לקולג׳ לאופנה בהארלם, שאוכלוסיית תל־אחרי
שלוש ההופעות בפסטיבל, הועברה
ההצגה לבימת וינה וצולמה לטלוויזיה.
מדוע,
אם כן, היה דרוש לו זמן רב
כל־כך, כדי להגיע אל מסך הקולנוע?
התשובה פשוטה: בראנדאור לא התלהב
מעולם מן הקולנוע .״קולנוע הוא כלי
מישחק בידי הבימאי,״ הוא טוען, ואיש
כמוהו אינו מסכים להיות כלי מישחק
בידי איש. הוא העדיף את התיאטרון כי,
לדבריו ,״בתיאטרון ההצגה אינה תלויה
באיש אחד, ועל הבימה יש קשר ישיר
עם הקהל.״
לנהל תיאטרון. יתכן, כמובן, שאחרי
מפיסטו והשבחים שהומטרו עליו,
הוא ישנה את דעתו, אבל אין זה בטוח.
בראנדאור רוצה מאוד לנהל תיאטרון
— לא גדול מדי ולא קטן מדי — מין
תיאטרון כזה שהוא יוכל לפקח על כל
הנעשה בו, מן המלאכה של התופרות
ועד לבענות של הכוכבת הראשית (בדיוק
כמו הסגן בסרט של סאבו).
בינתיים הוא חי לו בשקט ובשלווה עם
רעייתו מזה 19 שנה קארין, בימאית טלוויזיה
שלמדה את המלאכה אחרי שניש אה
לו, ואף ביימה אותו לאחרונה בדרך
אל החופש לפי ארתור שניצלד.
השניים מגדלים בן בגיל 18 וכלב.
למרות תהילתו הגדולה, הוא ניחן בקלסתר
שאינו מעורר תשומת לב ברחוב.
רק על הבימה נדלקות פניו והוא הופך
לדמות יחידה במינה (שוב, כמו הפגן
בסרט) .ההצלחה לא הספיקה, עדיין, לנ טוע
בו ביטחון מופרז. כל פרוייקט חדש
הוא הרפתקה חדשה עבורו .״אם אכשל,״
הוא מנחם את עצמו ,״אוכל תמיד למכור
מכוניות. הרי גם שם דרוש כישרון מיש-

מידיו מורכבת משחורים, פורטוריקנים,
צ׳יקאנוס ומהגרים אחרים. ,מגיעה מאיה,
מורה מכסיקאית לאמנות, בעלת •דעות
הריגות ושיטות לימוד מהפכניות. היא
שוברת את התנגדותם של התלמידים כלפי
מוריהם, ואת ליבו •של המורה לאנגלית,
ברגילה, ומתאהבת בעצמה באחד מתלמידיה.

שלי חו ת
ק דו ש ה

^ מרות שהקונפליקט כמעט ומסי
תיים בצורה טראגית, המסר ברור:
העולם חייב להתעורר, צעירים וזקנים,
בני גזעים וצבעים שונים חייבים לתת יד
זה לזה בחמלה ובאהבה כדי להמשיך
את התרבות האנושית.
״אני רואה עצמי כלוחמת וכמטיפה,״
אומרת ברטיה, נכדתו •של לוחם החופש
המכסיקאי בליסאריו דומינגס, שגדלה !ב־טכסאס
אחרי שאביה יצא לארצות־הברית
בדיפלומט .״טעמתי טעם של אפלייה ודיכוי,
כאשר בבריכת־השהייה נאמר ל־אמא
— מצטערים הכניסה אסורה לשחורים,
לכלבים ולמכסיקאים. אף שאיני
יהודיה אני מרגישה יהודיה יותר מבעלי,
שכלל אינו מעוניין לבוא לישראל. כבת
לתרבות עתיקה שנרמסה בדרך קבע, הרגשתי
אחות בנפש לישראל ובואי לכאן

עתה עומדת העבודה להתחיל, כאשר
מריל סטריס תופיע בתפקיד הראשי.
פאקולה ביקר בפולין לפני יותר משנה
וברור היה שחלק גדול מן הסרט יצולם
שם. אבל אחרי מה ׳שקרה ישם בחודשים
האחרונים, הודיעו המפיקים שהם מעוניינים
היום באפשרות למצוא אתרים דומים ב־צ׳כוסלובקיה.
הם מקווים אפילו למצוא
משהו מתאים ביוגוסלביה, העדיפה בעיניהם,
משום שהיא רחוקה יותר מפולין.
• השחקן אלן ארקין יצא לאחרונה
בהתקפה מוחצת על אולפני הסרטים הגדולים
בהוליווד• ,וטען שהם •חונקים יכל
יוזמה פרטית ומקורית, ומחפשים רק
רווחים קלים וגדולים .״איש אינו אומר
יעוד היום על סרט: זהו נושא שחייבים
לעשות, גם אם לא יכניס כסף,״ התלונן

אורחת כרטה דומינגם
נשמה של יחפן
הוא חלק משליחות קדושה שנטלתי על
עצמי.״
מאיה יגיע לישראל כנראה בעיסקת
חבילה עם סופרמן ( 3׳שליחות לחוד ועסקים
לחוד) .ברטר. משתוקקת להציגו
לפני קהל הסינמטקים ואולי אף לשלבו
בערב של תרבות מכסיקו כדי לממש חלום
ישן — לצלם סרט על־פי סיפור שאותו
כתבה היכן פרסיפל? על ההפקה יפקח
הבימאי הוותיק ג׳ורג׳ קיוקור. ואם לנחש
לפי תוכן הסיפור, הדומה מאוד •לקונפליקט
שבתוך •מישפחית סאלקינד, יש להניח •שגם
הפעם יהיו כמה חילוקי־דעות במישפחה.

ארקין, המופיע בימים אלה בסרט בשם
שיבת הקפטן הבלתי־מנוצח.
•המצב, לדעת השחקן, הוא רע מאוד לו
ולקולגיס •שלו, החסרים אתגרים ראויים
•לשימם. כאשר מזכירים לו את הקולגה
האחד שמצא לעצמו אתגר גדול מכולם
ויושב עתה בבית הלבן, משיב ארקין:
״רגן משחק את התפקיד יפה מאוד, אבל
איני בטוח שהתסריט שלו מוצלח כל־כך.״
•• קצת סטטיסטיקה להרחבת הדעת.
שבועון •הבידור ורייטי ערך סיכום של
ההפקות ההוליוודיות בשנה החולפת, ותוכנית
ההפקות של השנה הבאה. לפי
הסיכום הזה, המחיר הממוצע של סרט
המופק באולפנים הגדולים כיום הוא 10
מיליון דולר (יש חברות שבהן הממוצע
מגיע ל־ 13 מיליון).
בישנה הקודמת הפיקו חברות אלה 116
סרטים, ואם להסתמך על המיספרים של
סוף ,1981 התקרבו הכנסות הקופה ל־3
מיליארד •דולר. לכאורה, רווח משסע.
למעשה, לא •כל־כך.
ההכנסות כוללות את כל הסרטים, של
כל החברות, מקומיים ומיובאים, ואילו
ההוצאות אינן כוללות את תקציבי הפירסום
לסרעים, המגיעים היום לכדי שליש עד
מחצית ממחיר העלות שלהם. אבל, איך
שלא יסתכלו על זה, זהו עסק רציני.
תדריך חובה לראות:
תל־ אביב — פאדרה פאדרונה, מפיסטו,
מונטנגרו, בחור טוב, אהובת הקצין
הצרפתי, מרד הנעורים, הגשר על הנהר
קוואי, מיסתורי האורגניזם.
ירושלים — אהובת הקצין הצרפתי,
מישפטו של סגן מוראנט, זוהר בדשא.
חיפה — קיר וקאסידי, מונטנגרו.

תל-אב*ב

יומן

* עוד •תוצאת־לוואי של המאורעות
האחרונים בפולין: הרומן של ויליאם
סטיירון בחירתה של סופי, המכיל קטעים
רבים מימי השואה בפולין, עומד להפוך
סרט. הבימאי יהיה אלן ג׳יי פאר,ולה,
בימאי הסרט כל אנשי הנשיא, שקנה את
הזכויות לספר כבר לפני שנתיים.

שחקן אלן ארקין
רגן משחק יפה

פאדרה פאדוזנה (גורדון,
איטליה) — סיפור של רועה-עזיס מסאר-
דינה שהופך בלשן אבל אינו מצליח
להינתק מאדמת •מולדתו. משל על היחסים
שבין העולם המודרני לעולם השלישי,
ועל עימות הדורות. סרט מרשים.
בחור טוב (פאריס, ארצות־הברית)
— סרט תעודי על גבר בן 53
מפגר בשכלו, ועל בני מישפחתו. מרשים.

שיחו־צ

גיא ברח אויש 17116*0
!• לכתב הטלוויזיה לענייני־מישטרה,
דן סממה, שנעדר מתוכנית נדוקד שבה
רואיין השר יצחק מודעי. סממה ידע —
או יכול היה לנחש — כי טיפולו בפרשת
מודעי יהווה את אחד הנושאים העיקריים
של הראיון׳ ואי־השתתפותו בה יכול
היה להתפרש רק כמעשה של עריקה וכאי־נכונות
להגן על הצורה שבה מילא את
תפקידו.

כ־עולון מ1ממ 1טל׳
<• לעורך השבוע — יומן אירועים,
יירם רונן, על כישלון מונומנטלי בסיקור
פרשת השר יצחק מודעי והשלכותיה,
כאשר יצא ידי חובה על־ידי הזמנת
שני אנשים ששפכו על העניין קיתון של
דברי הבל והתחסדות. בחירת שניים אלה
היתה, כשלעצמה, מלאכת־מחשבת: חו־סר־ההבנה
של ח״כ חיים הרצוג בעניינים
אלה מרקיע שחקים, אך הוא היה
כאין וכאפס לעומת הצביעות של ח״כ
אהוד אולמרט, האיש שהוא אבי־אבות
!השימה שהופעלה עלי־די ח״כ יהודה
חשאי בפרשה זו.
אולמרס המציא את השיטה של הפצת
שקרים גסים במעטה של חסינות פרלמנטרית,
לשם השגת פירסומת, תוך שי־תוף־פעולה
הדוק עם עיתונאים חסרי־מצפון.
רונן לא זה בילבד שלא שאל אותו

עורך־ מראיין רונן
במה להתחסדות
על כך, אלא הניח לשניים אלה להפיק
סירסומת אישית זולה על חשבון הפרשה
המחייבת ניתוח אחראי ומדוקדק בידי
אנשים בעלי הבנה ורמה מוסרית.
(לשיא עזות־המצח הגיע אולמרט כאשר
הביא כדוגמה לפעולה חיובית של חברי-
כנסת את פרשת אשר ידלין, תוך רמז
דק שהוא עצמו מילא תפקיד חשוב בגילוי
פרשה זו. לא רק שלא היתה לו עצמו
כל נגיעה משמעותית בפרשה זו, אלא
שגם שום חבר־כנסת אחר לא מילא בה
תפקיד חשוב. פרשת־ידלין נחשפה כולה
על-ידי העולם הזה, שלא נהנה משום
חסינות).

ה ס קו ם
ה א בו ד
הסקופ של עיסקת התפטרותו של מזכיר-הממשלה, אריה
נאור, נשמט מידיה של מחלקת־החדשות של הטלוויזיה, יום
תמים לפני שהדבר דווח באמצעי־תיקשורת אחרים•
ביום הרביעי התקשר רענן לוריא מלונדון אל טוביה
סער, וסיפר לו כי הודיעו לו על דחייה או ביטול עדותו לפני
בית־הדין המישמעתי, שבו התברר עניינו של נאור. לוריא אמר
כי לדעתו עושים עיסקה עם נאור.
סער ביקש מלוריא להמתין ליד הטלפון לשיחה עם הכתב
דן פממה, המופקד על נושא זה. בשיחה עם סממה הוסיף
לוריא כי מקור כלשהו רמז לו שנאור עומד להודיע על התפטרותו
ב־ 3בינואר.
בשלב זה הורה סער לסממה לאמת את גירסתו של לוריא
בפרקליטות־המדינה -או אצל אריה נאור עצמו. כאשר התקשר
סממה עם נאור, הכחיש זה את העניין בכל לשון :״זה סיפור
ללא שחר!״ סממה ביקש לפרסם את הידיעה, כהשערה, בצירוף
הכחשה של נאור. סער מנע זאת, וביקש מסממה להביא
את עמדת פרקליטות־המדינה.
מאחר שבאותו ערב נערך כינוס של מישפטנים באוניברסיטה
על הר־הצופים, שבו נכחה כל הקהילה המישפטית, נבצר
מסממה לקבל אימות לידיעה זו. לבסוף איתר סממה את סגן
מישדר על כוונתו להתמסר בכל דרך אפשרית
לטיהורה של החברה הישראלית,
מעידים על כך שבניגוד לעמדות קודמות
שלו, עשוי השר ליטול על עצמו את
נושא הסברת־הפנים. מחוגים בליכוד, השואפים
לדכא את חופש־הדיווח של רשות־הישדור,
מתברר כי הקרב ליכוד־מפד״ל,
על העברת הטיפול ברשות־השידור מידי
השר זבולון המר לידיו של מודעי,
עשוי להסתיים מפעם בניצוחנו של מודעי.
הסיבה העיקרית: המשבר העובר באחרונה
על המפד״ל.
כתבי־טלוויזיה רבים, שעקבו בדריכות
אחר הופעת מודעי במוקד, היו תמימי-
דעים, כי השר־מודעי הוכיח בשידור זה
את יכולתו להשתלט על הטלוויזיה ולנתב
אותה לנתיב של תחנה ממשלתית, ולא
ממלכתית. דבר זה משתלב עם שאר מגמותיה
של הממשלה ליצור ערוץ ,2בעל
נימה ״חיובית״.

171* 718*1־ ה רידוד ד עו ^ גלמ;
בערב־ראיונות שנערך בתל־אביב ריא-
יין איתן תציג את ראש השולחן הכלכלי
של הטלוויזיה אלישע שפיגלמן. בתשובה
לשאלות סיפר שפיגלמן שני סיפורים,
הנוגעים לפרשת יחסיו עם שר־האו־

צר, יורם ארידור.
״במוצאי־שבת

אחד טילפנתי

ליורם

כתב סממה
״אל תבלבל לי את המוח !״
פרקליט־המדינה, מיכה קידש, הידוע בסירוביו העקשניים
לענות לשאלות עיתונאים, וסגן־הפרקליט אמר לכתב :״אל
תבלבל לי את המוח !״
כך איבדה הטלוויזיה סקופ. למחרת התברר כי מזכיר־המם־
שלה לא דיבר אמת באוזני סמטה.

הלחצים של האמריקאים ו שר־האוצר ש מוותר,
האמריקאים יכולים לעשות לו
מה שהם רוצים. ואחר־כך החרם הערבי
יעשה לי את כל מה שהוא רוצה.״
הסיפור השני של שפיגלמן :״יום אחד
פגש אותי שר-החינוך־והתרבות, זבולון
המר, ואמר לי: אלישע, בגללך אין מיק־לטים
בנהריד, ובקריית־שמונה ! הייתי
המום לרגע, ואז הסביר השר: אני השר
הממונה על רשות־השידור, ובתור ש כזה,
שר־האוצר דורש שאני אסלק אותך.
מאחר ואני לא מוכן לכך, כי זה לא
מתקבל על דעתי, אז הוא לא מזרים לי
תקציבים למטרות הללו.״

מ־דכוד ..סגסו,,

התפטרותו וכישלונו של מיכה לימור
כעורך חבט היו צפויים, לדעת רוב כתבי
חבט, אך לא לדעת הנהלת הטלוויזיה
ורשות״השידור. מינויו הזמני של אלי מלך
רם כעורך זמני היה בבחינת נסיון
לדחות את המיכרז במחצית השנה, עד
ליציאתו של רם כשליח רשוודהשידור
לאמריקה, ולמינויו האפשרי של דן
רכיב כעורך מבט.
אלא שוועד־הפקה־חדשות טרף את קלפי
ההנהלה ותבע מיכרז מיידי לאיוש
חוקי של מישרת העורך. הדבר אינו נראה
להנהלת רשות־השידור.
רדיו הקרב על ג ד ^ג
מינויו של מפקד גלי צך,״ל, צבי (״צבי-
קה״) *טפירא, למישרת מנהל מחלקתה
תוכניות בטלוויזיה יצר בעייה חמורה
בתחנה הצבאית.
מעריכים כי עלול להתנהל מאבק בין
הרמטכ״ל, רפאל איתן, ובין שר*
הביטחון, אריאל שדון, על מינוי ה מפקד
הבא של התחנה. אחרי פסילת
מועמדותו של אורי דן, מועמד שר־הביטחון,
עשוי יועצו הקודם של ראש־הממשלה
לענייני תיקשורת, דן פתיר,
להתמנות כמפקד גל״צ, ואילו המועמדות
של הרמטכ״ל לתפקיד זה, עדנה פאר,
סיכוייה פחותים.
גלי צה״ל, נחשבת כיום כתחנת־שידור
פתוחה מבחינת מיגוון הדיעות המשתק פות
בה. התחנה עלולה לאבד את פתי חותה
אם תשתלט עליה מערכת מישרד־הביטחון.
באחת
המסיבות השבוע נפגש שפירא
עם שני פורשי־גלי־צה״ל אחרים, ברוך
בן־ חורין, מי שהיה עורך מיצעד הפיזמונים
ודפנה כץ, שהיתה מפיקה. ה שלושה
ערכו טוטו לגבי זהות המפקד
הבא של התחנה, והדיעות התחלקו בין
פתיר ופאר.
פסקול ההפתעה ע 1ד וו*3וך ועי

!סאוחרי הקלעים
ו*גכזז מ ח ־ ע ,
בדקות הראשונות של מישדר מוקד,
כאשר השר יצחק מודעי הטיח בפני
צוות מראייניו (יעקב אחימאיר, חיים
יכין וניפים מישעל) סידרה של האשמות,
אשר נגעו בסיגנון־הדיווח של ראש
שולחך־הפנים במחלקת־החדשות של ה טלוויזיה,
דן סממה — החלה להתבהר
בפני אנשי הטלוויזיה, שניצבו בחדר־הבקרה,
תמונת־מצב חדשה של העתיד
הצפוי לכלי־התיקשורת הממלכתיים בזמן
הקרוב.
יכולת־ההתמודדות של מודעי בשלושת
כתבי־הטלוויזיה הבכירים, ניסוח טענותיו
ועבירותו במסך, גילו לקראת סיום
המישדר את התפקיד שעומד למלא בעתיד
השר בלי-תיק בהווה. דבריו של
מודעי על הכשרת־הקרקע להקמת מיש־רד־הסברה
אימתו באוזני אנשי התיקשורת
הממלכתית את כוונותיה של ממשלת ה ליכוד
לרסן אחת ולתמיד את רשות*
המידור על שלוחותיה (רדיו, טלוויזיה).
הדברים שאמר מודעי לקראת תום ה־

מועמדותם של יערי או שטרן — היא
עשויה להתקבל בוועדת־המיכרזים.

פורשי גלי־צה״ל, בן־חורין, שפירא וכץ
לא אורי דן
ארידור, כדי לשוחח איתו בארבע עיניים,
ללא מתווכחים. כאשר ארידור שמע אותי
בטלפון, היה רגע של דומייה. לשניה אף
התרגשתי מהתעוזה שלי. כתוצאה מאותה
שיחה נפגשנו. ארידור אמר לי באותה
פגישה: אני לא אוכל לוותר לך. אם
אוותר לך, איך אוכל לעמוד אחר־כך מול

מועמדים אפשריים מקרב עובדי מחל-
קת־החדשות הם אהוד יערי, אלי ני סן,
יאיר שטרן ויעל חן (ארבעתם
הציגו את מועמדותם במיכרז שבו זכה
לפני כמחצית השנה לימור) .למינוי של
שניים מתוך ארבעת מועמדים אלה (ניסן
וחן) תתנגד הנהלת רשות־השידור. לגבי

כאשר התיישב השר יצהל) מודעי
על הכיסא שיועד לו בתוכנית מוקד, הוא
אמר ״טוב שהפעם המיקרופונים אינם
מחוברים לבגדים. כך קל יותר לברוח
מכאן.״ כאשר שאל אותו טוביה סער
אם יש בכוונתו לעשות כן, חייך השר
ואמר :״לא, אבל יש לי.הפתעות עבורכם״
!ס!• בכינוס של אנשי־תיקשורת,
שנערך מסעם רשות־השידור במוסד ואן־
ליד בירושלים, ניסו ראשי הרשות לשכ נע
את הנוכחים בצורך של ניהול כל
מערכת התיקשורת האלקטרונית במדי נה
בידיה של רשות־השידור הנוכחית.
בכינוס זה קראו ראשי הרשות, יוסף
לפיד ויועצו נקדימון רונל, תגר כל
כוונותיה של הממשלה לפתוח במדינה
מערכות של טלוויזיות־כבל, ואף הציגו
את אי־ד,כדאיות הכלכלית של מערכות
אלה. בין השאר אמר לפיד בכינוס זה:
״האוצר הרוויח כארבעה מיליארד שקל
מהמסים המוטלים על מקלטי־הטלוויזיה
הצבעוניות, ולא הפריש אף אגורה אחת
למימון תוכניות־צבע, למעט תשדירי-
הבחירות.״ על טלוויזית־הכבל אמר לפיד:
״הולכים לבנות במדינה תחנה מרכזית
של תיקשורת, שתהיה פיל לבן כמו ה תחנה
של תל־אביב״

יום רביעי

• מדע־כידיוני: חלו-
צי־החלל 6.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

לקראת שיזור: ס איו 11־ ה
כיוס שישי ( )22.1יוקרן הסרט ״מאיו:רה״ ,בביבובם של מילון
כראנדו, מרתח פר׳,ט, רד בטונם ופטרישיה אוונס. הסרט עוסק
כסיפור התאהבותו של טייס אמריקאי, פצוע: טמילחמת?וריאה;
בנערה יפאנית, שאותה מגלמת מיל,ו טאל,ה.

• סידרת טלוויזיה :
האצילות מחייכת (0צ11.
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .סידרה קומית חד
כוכב־השביט
מתקרב לעבר
כדור־הארץ וזורדאר דורש ממנהיגי
כדור־הארץ כניעה־ללא־תנאי.
כדי להוכיח את רצינות
כוונותיו, הוא מפוצץ את הירח.

פנלופה קית מופיעה בה
בתפקיד אודרי פורבס־האמיל־טון.
הסידרה נפתחת כאשר היא
הופכת לאלמנה עליזה, אך מאבדת
את אחוזתה. נושי בעלה
המנוח — הבנקים והממשלה —
תובעים את שלהם בירושת
בעלה. היא מוכרת את אחוזתה
לריצ׳רד דהווייר, מיליונר רווק
ממוצא צ׳כי, הנכנס להתגורר
באחוזה ביחד עם אמו. אודרי
נאלצת לעבור עם המשרתת
שלה לאחת הביקתות שבאחוזה.

* סידרת טלוויזיה: מי
הוא מי (צ — 6.3שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

הפרק המישפט, שבו האב פול,
בדמות בנו דיק, הולך ומסתבך
בפנימייה, בשל כל מיני עסקים
שתיכנן בנו לפני החופשה. דיק
בדמות אביו, פול, מסתבך בכל
מיני עיסקי אוויר עם דודו
הלא־יוצלח.

יום ראשון

זהו תיעוד דוקומנטרי למחצה
של 12 מיקרי רצח, כולם של
נשים, שאירעו בבוסטון בין
השנים 1962ד ,1964 ובוצעו
בידי-.אלברט דיסלבו (טוני קר-
טיס שסבל מפיצול־האישיות.
דיסאלבו היה שרברב במיקצועו
ונשוי באושר רוב ימות השנה.
אך מדי פעם היה לוקה בהתקפות
של חוסר־הכרה, שבמהלכן
היה חונק את קורבנותיו ומתעלל
בהן מבחינה מינית. צוות

17 . 1
• סידרת טלוויזיה :
כית קטן כערכה (5.40
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .הפרק אנאבל. לורה
מזמינה את אלמנזו להצטרף
אליה, אבל הוא מספר לה ש הזמין
את נלי להלוות אליו.
לורה הולכת לקירקס.
מתנות שהכינה עבורה.

• סרט ערכי: חפש
את האישה (צ - 5.3שי דור
כצבע, מדבר ערכית).
אמאני אינה מרוצה מכך ש בעלה
הרופא, גלאל, מקדיש
זמן רב מדי לעבודתו. בשלב
מסויים היא מעוררת בו ספקות
בדבר אבהותו על בנם, האשם.
משתתפים: מחמוד יאסין ונילי.

בידור: שעה טובה
עם מני פאר ואורחיו
( — 0.15 שידור כצבע,
מדבר עברית) .תוכנית ה
בידור
והראיונות הייצוגית של
הטלוויזיה.

• סרט קולנוע: מרגלים
10.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

ג׳ניס איאן: קונצרט
יום חמישי, שעה 9.35
השוטרים שמונה לחקור את
הפרשה — ובראשם התובע
(הנרי פונדה) — עוצר כמה
חשודים לפני שהוא נתקל ב רוצח
האמיתי.

העברית, יובא סיפורו של הילד
העברי הראשון — בנו, איתמר
בן־אב״י — בעיבוד שאותו
עשה לטלוויזיה הסופר אורי
אורלב. משתתפים: אילי גור־ליצקי,
רחל שור, רפאל קלצ ׳-
קין, גידעון שמר ואחרים.

יום חחיש•

• בידור: ג׳ניס איאן
( — 0.35 שידור כצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).

14 . 1
מאה לעלייתו ארצה של אליעזר
בן־יהודה, מחייה השפה

הופעה של זמרת שירי הדיכ און
הנודעת.

יום שיש
15 . 1

על קיטש
כיום רביעי ( )13.1יושמע
ברשת א׳ ,בשעה 4.04 אחה׳׳יצ,
המישדר הראשון בפידרה ״הסולת
והפסולת״ .הסידרה, שכה
שישה פרקים, תוקדש לבעיות
הקיטש במוסיקה. עורף ומגיש:
יצחק ברזם.

• סידרת טלוויזיה :
חמדת ימים (— 10.05
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.פרק שני בסידרה.

צ׳ארלם עוזב את אוכספורד
בחופשת־הקיץ. הוא נוסע לאביו,
אבל משתעמם בחברתו.
הוא מקבל מיברק מידידו סבס־טיאן,
המספר לו על פציעתו
ומזמינו לבקר בטירת המיש־פחה.
צ׳ארלם נענה להזמנה
ומתקבל על-ידי אחותו של
סבסטיאן.

• תוכנית אולפן: זה
הזמן 10.55 שחור
לכן).

יום שלי שי
19 . 1

• סרט קולנוע: החונק
מבוסטון 16.05 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

• תיעודרמה: הילד
העכרי הראשון (— 5.55
שחור־ לכן) .לרגל שנת ה
וולף,
כדי למצוא את מנהל
החברה הנעדר. עוד לפני שנרו
פתח בחקירה, נהרסה החממה
שלו ביריות. ארצ׳י, שניצל בנס
מגלגלי מכונית דוהרת, נחבט
אחר־כך במהלך החקירה. החשד
נופל על מתחריה העיקריים של
חברת־ההובלה.

מהגשת התוכנית ממלאים שוש
אביגל בכישרון ומשה דור ב־חוסר־כישרון.
המפיק הנצחי:
אפרים סטן.

• סידרת טלוויזיה :
היידי בת־ההרים — 3.00
שידור כצבע, דיבוב עברי)
.היידי מקבלת מיכתב מ-
קלרה ומספרת לה עד כמה היא
חסרה לה ועל כוונתה לבוא
לבקרה. אבל הרופא שבודק
אותה מחליט שנסיעה ארוכה
עלולה להזיק לבריאותה. הרופא
מחליט לנסוע לשווייץ
לבדוק אם התנאים בהרים מתאימים
לקלרה, ומבטיח לבקר
את היידי ולמסור לה את ה
הצמד
המשעשע, שכיכב בסרט
מאש, מופיע שוב בסירטו של
הבמאי אירוין קירשנר. מדובר
באליוט גולד ודונאלד סאתר־לנד,
המגלמים את דמויותיהם
של שני סוכני חרש של סי־איי־אי,
הפועלים בפאריס, כאשר
האחד אינו מודע לנוכחותו
של השני.

שבת
16 . 1
• מדע כידיוני: פלאש
גורדון (צ — 6.0שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
הבלש זארקוב ודייל מגלים כי
על הכוכב מונגו ישנם עמעמים
שונים, השונאים זה את זה,
ושיהיה קשה להילחם בכולם.

• דת: מדרגות כחסידות
( —8.00 שחור-לכן)

תוכנית מיסיונרית לאהבת־יש־ראל
המבוססת על סיפרו של
מאיר אוריין.

• סידרת טלוויזיה :
בנסון 830 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

הפרק אל תשירי. שירים עצו

#מותחן: נרו וולה
( — 1030 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .הסרט מוות
בהקפאה עמוקה מספר על חב-
רת־הובלה גדולה, השוכרת את
שירותיו של הבלש הנודע, נרו

• מולדת: ארץ אהבתי
8.03 שחור-לכן,
מדבר עברית) .אחרי ש צופי
התוכנית התרגשו מהופ עת
המטה הארצי של המישטרה
בארץ אהבתי, הם עשויים להת רגש
מהופעת שרות־בתי-הסוהר
ומיסגרות חוק אחרות בתוכנית
זו לאהבת ארץ־ישראל.

• תעודה: עולם המסורת
של האיסלאם
( — 8.03 שחור-לבן).
סרט תעודי בן שני חלקים.
בפרק הראשון: ידיעת עולם
האיסלאם בתחומי המדע, ה-
אמנויות ותרומתו לעולם ול תרבות
האנושית.

• תעודה: המעגל ה פנימי
8.30 שחור

לכן) .סידרה תיעודית בת
ארבעה פרקים, העוסקת בעניי נים
הקשורים באדם: גופו,
נפשו וגורלו ביקום. הפרק ה שלישי,
מראה כוכבים, באסטרולוגיה.

דיון מיוחד: ועידת
ואנזה — הפיתרון הסופי

• סידרת טלוויזיה :
דאלאס 0.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
דאסטי לוחץ על סו־אלן לנטוש
את ג׳יי־אר. נישואי פאם ו-
בובי הולכים ומתקרבים לנקודת
משבר. דונה עושה מאמץ
אחרון לשכנע את ריי לשנות
את דעתו בעניין הנישואין.
סו-אלן מגיעה לכלל החלטה,
ומבקשת מג׳יי־אר גט׳ אך הוא
אינו מגיב כפי שהיא ציפתה.
בינתיים מופתעת לה פאם,
כאשר סנה מופיעה במפתיע
ומצהירה על כוונותיה בנוגע
לבובי.

• תוכנית-אולפן: דילמה
(0צ — 10.שחורי
לכן, מדבר עברית).
• מותחן: עולם ה
מיסתורין של אורסון וולס
( — 11.10 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .סיפורו של
מייקל גילברט, שבמהלכו מתגלות
בצוואתו של אדם הרבה
יותר מאשר משאלותיו האחרונות,
כאשר מתברר כי הוא
רצח אישה צעירה. בסרט מככב
השחקן ריצ׳רד ג׳ונסון.

יום ש1י
18 . 1
• מדע־בידיוני: חלו•
צי-החלל 6.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
ארגו מותקפת בפיתאומיות על־ידי
כוחותיו של דאסליק מגא-
מילון, שגם מפזרים מוקשים
חלליים מסביב לארגו.

• שעשועון: צא מזה
( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר עברית).
• תרכותון: שמונה
וחצי 8.30 שידור כצבע,
מדבר עברית).

את מקומה של טל נתיב שפרשה

איירונס: חמדת ימים
יום שני, שעה 10.05

לחיסול יהדות אירופה
( — 10.00 שידור כצבע,
מדבר עברית) .מישדר מיו

לציון 40 שנה לוועידה ש התקיימה
ב* 20 בינואר 1942
בברלין, ושנועדה לדון ב״פית־רון
הסופי של שאלת היהודים״.
בוועידה זו הותוו הקווים לתוכנית
השמדתם. של יהודי
אירופה בתחום השילטון של
הרייך השלישי. במהלך התוכ נית
יוקרנו סירטי-ארכיון ותיערך
שיחה בהשתתפות הפרופסור
שלמה אהרונסון, הפרופסור
יהודה באואר והד״ר אליהו
בן־אלישר. מפיקה: מאיה דוק-
לר. עורך: יהודה קווה.

• מותחן: כעיקכות
הפשע 10.55 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

עוד אחד מסידרת המותחנים
הקנדית המעולה. הפעם: בכיכובם
של מייקל קיין ופול
הארדינג.

•3 1111,ל 7ו ז 1ד׳.
ה שמחזיק אותי היום בחיים זה
//י י רק חוש ההומור שלי, אבל יחד
עם זאת, מאחרי ביל החיובים אני דמות
נורא רצינית. הפרצוף הוא של ליצן, אבל
יש לו דמעות בעיניים״.
במילים אלה מגדירה עצמה השחקניות
גאולה גוני. שיער שחור מבריק, עיניים
חומות המשוטטות תדיר על פני החדר,
חיוך רחב וגומת־חן עמוקה. היא נראית
יפה מתמיד. גאולה נוני באה לביקור
של שבועיים בארץ, כדי לגשש בדבר
האפשרות לשוב הביתה.
הקאריירה של התימניה היפה, המחלקת
היום את זמנה בין אוסטריה, גרמניה ו־שווייץ,
ודוברת גרמנית ללא בל מיבטא זר,
היתד, רצופה עליות וירידות חדות, שלוו
בכותרות ראשיות בעיתונים. היא התחילה
את חייה כשחקנית כשהיתה בת ,15 אולם
כבר שנים קודם לבן היא נשמה את
אווירת התיאטרון. אביה, זכריה יגוני, היה
שחקן בתיאטרון התנ״כי של משה הלוי,
׳שהיה מורכב משחקנים תימניים בלבד.
זכריה מני עזב את התיאטרון אחרי
שלא מצא בו פרנסה מספקת למישפחיתו,
שבה היו ארבעה ילדים.
גאולה ידעה משברים רבים וחדים, אך
גם הצלחות שהפכו לשם דבר בעולם הבד

מבקשת גאולה
11׳ ,שאחר 10 ,
שרים באירופה
באה ארצה
כדי לבדוק
את האפ שרות
לקב ל עבודה
והתיאטרון .״מאז שאגי זוכרת את עצמי,״
נזכרת גאולה, שאינה מפסיקה לשחק אף
לרגע ,״לא היה יום שישי אחד שאבא
לא סיפר לנו על פעליו בתיאטרון.״ אך
טיבעי היה שחיידק הבימה יעבור בירושה
לאחד מילדיו.
כשהייתה בת 15 הצטרפה גאולה לתיאטרון
הסמבטיון בניהולם של זאב ברלינסקי
ומרדכי בן־זאב. היא שיחקה לצידם של
שחקנים גדולים כמו ג׳טה לוקה, שימעון
ישראלי ואחרים. אחר־כך נקראה להחליף
את ריקה זראי. במחזמר הראשון שהועלה
בארץ — חמש חמש — שהעלה תיאטרון
הזירה. שנתיים מאוחר יותר היא היתד,
אחת מחמש הנערות שהרכיבו את להקת
מועדון התיאטרון החיפאי, שד,יתד, התשובה
הנשית לרביעיית מועדון התיאטרון התל־אביבי.

היה שלאגר היסטרי. היינו מרכז
הערב,״ סיפרה גאולה, כשהיא אפופה בזיכרונות.
בתיאטרון היא גם פגישה את מי
שהפך מאוחר יותר לבעלה הראשון, הפג־טומימאי
סמי מולכו.
הימים המטורפים
ף* תקופה זד התחילו הימים המטורפים
שיל ריצד, ממקום למקום, נסיעות
ליליות מעיר לעיר ועבודה מתישה .״רק

גאולה גוני ב־ ,1967 בצילומי הסרט ״לא לעלות יותר 1979 והיום
פרצוף של ליצן עם דמעות בעיניים
ביגלל שהייתי צעירה לא התמוטטתי,״
מסע ארוך לתוך הלילה היה מוביל את
״הליצן העצוב״ מחיפה, דרך תל-אביב עד
באר־שבע וחזרה1לחיפה. בד בבד עם ׳מיש־חקה
במועדון התיאטרון עבדה גאולה
מבחני בד לסרט איי לייק וזייק בבימויו
של פיטר פריי .״מכל היפהפיות, אני
:נבחרתי. הייתי מותק עם שתי לחיים
מלאות וגומר, עמוקה שענתה לשם דובשנית.״
גאולה,
המעידה על עצמה שתמיד
עשתה הכל בצורה הפוכה מזו המקובלת,
התחילה אז גם ללמוד באוניברסיטה.
יחד עם העבודה הרבה היא מצאה זמן
לנהל את הרומן שלה עם סמי מיולכו,
שנסע אז לנסות את מזלו בחו״ל.
אחרי שנה ׳של שירות בלהקת הנח״ל,
לצידם של ישראל פוליאקוב, חנן גולד*
׳בלט, גבי אלתר ופופיק ארנון, היא הש־תחררד,
מהצבא! ,נישאה לסמי ונסעה איתו
לאירופה.
סמי הופיע על הבימה וגאולה שיחקה
את תפקיד האשד, הטובה. אולם אחרי
פחות משנה גילו השניים שהקשר ביניהם
הוא בעצם ידידות עמוקה ולא אהבה, חזרו
לארץ והתגרשו.
הדבר הראשון שעשתה כשחזרה ארצה
היד, לסרב להצעות לשחק את אירמה להרוס
בתיאטרון הבימה. הדבר השני — היא
התקשרה עם האמרגן יוסף זינגר ונישאה
לו כעבור כצי שנה. השחקנית דינה דורון
זכתה בתפקיד אירמה לד,־דוס, אך נאלצה
לפרוש מההצגה, והתפקיד הוצע לגאולה
בשנית.
לפני שקיבלה את התפקיד, שהביא
לנקודת מיפנה בקאריירה התיאטרלית שלה,
הספיקה גאולה לשחק בהצגות ׳ובסרטים
שונים והגיעה לשיא הפופולריות שלה
בעיקבות מישחקד, בסרט סלאח שבתי.
סרט זה היה אבן־דרד בתולדות הסרט
הישראלי. היתד, זו הפעם הראשונה שסרט
ישראלי היה מועמד לפרס האוסקר, ששח-
קניו דיברו בסלנג צברי, ושזכה להצלחה
קופתית כבירה.

להצעת הנישואין הראשונה של הייני.
אך הוא לא ויתר, ואחרי אינספור שיחות
טלפון בקו וינה־רמת-גן ורשימות של
בעד ונגד ״כי אני אשד, של רשימות,״
נענתה גאולה לד,ייני, הפכה גברת לידר,
ונסעה עימו לווינה.
מה הביא שחקנית בשיא הקאריירה
והפופולריות שלה לנטוש הכל ולעזוב
את הארץ? ״כל חיי שאפתי לבית ולמיש־פחה,״
מרצינה גאולה ,״אני אמנם ציפור
דרור, אבל כזו שצריכה קן כדי לנחות
בו מפעם לפעם.״
הייני, שהוא צורף במיקצועו, לא הבטיח
לה הרים וגבעות. הוא היה עשיר באהבה,
לא בכסף, למרות שרבים חישבו אחרת.
גאולה עזבה את הארץ עם בתה בת ה־3
כדי לגור בבית הוריו של הייני. לאט-
לאט, במאמצים משותפים, רכשו השניים
רירה קטנה בווינה. בשנתיים הראשונות
שלה בווינה היא היתד, עסוקה בלימוד
השפה, ותוך כדי כך בקפיצותיה לארץ
היא שיחקה בכמה סרטים והצגות.

די אטהח רי פ ה
והת מו ט טו ת
חד הפרטים שבהם שיחקה, לא
\ * לעלות יותר, היה מלווה בשערורייה־רבתי.
גאולה היתד, ילדה שמנמונת,
וגם כשהפכה אשד, היא לא היתה
דקיקה. הלחצים המתמידים עליה להפחית
במשקלה והתחרות העזה על כל תפקיד,
הביאו אותה למצב שבו היה כל מזונה
חלב עם דבש .״כשאני לא אוכלת, אני
לא מתפקדת,״ מעידה על עצמה גאולה.
ואכן, הדיאטה החריפה שגזרה על עצימה
וקצב העבודה המטורף שבו עבדו שחקני
הסרט הביאו אותה להתמוטטות.

הלחצים ירדו וגאולה התאוששה. כיום
היא עובדת עם הייני בעסק המשותף של
הפצת שעונים בשווייץ, משחקת בתיאטרון
ומופיעה בערבי שירה, בעיקר בגרמניה
ובשווייץ. אולם גולת הכותרת היום הוא
ספר, העומד לצאת לאור בעוד זמן קצר.
הספר מכיל אוסף של סיפורים בחרוזים
שנכתבו במשך השנים האחרונות. סיפורים
שנכתבו ללא כל רצון לפרסמם .״לא
חיפשתי הסבה מיקצועית ולא רציתי להת פרנס
מן הכתיבה,״ היא מתוודה .״מה
גם שפירסום הספר, שהוא אישי מאוד,
קשה לי. זה קשה יותר מאשר לעשות
הצגת חשפנות על הבימה.״
גאולה מסרבת לספר את תופנו של
הספר. היא מוכנה רק לומר שהוא מחולק
לשלושה חלקים ואפשר לקרוא לו כימעט
״ציורים בחרוזים״ .״כל מי ששומע על
הספר שואל אותי אם הוא יהיה יכתוב
בעברית. אלא ימיה, באיזו שפה אכתוב אם
לא בשפה ׳שלי?״ שואלת גאולה בתמיהה,
״אין שפה שאני חיה אותה יותר מאשר
השפה העברית. ישראל היא ביתי האמיתי,
הקן האמיתי שלי, ואני לא יכולה לכתוב
בשפה זרה׳ תוך קריצה אל העולם הגדול.״
גאולה גוני רוצה לחזור ארצה, אל
הקן האמיתי שלה, אולם בלא ידיעה ברורה
שהיא שבה הביתה כדי לעבוד כאן, היא
חיוששת לחזור. באירופה היא מופיעה
בתוכניות רבות והצעות העבודה זורמות
אליה. בארץ אין לה ,׳לדבריה, עבודה
בטוחה.
״אני מוכרחה להודות,״ מתעוררת גאולה
מהירהוריה ,״שהפעם התקבלתי בזרועות
פתוחות ונסיונות הגישוש שלי מניבים
פרי.״
היא יודעת שהשנים שבהן נעדרה מהארץ
השכיחו אותה מלב האנשים, והיא
מבינה שעליה לחזור לפעילות אינטנסיבית,

להוציא תקליט, להשתתף בפסטיבל המיזרחי
או לשחק בסרט. היום היא רוצה בכך
יותר מאי־פעם.
אם תחליט לחזור, היא תחזור עם בעלה
ועם בתה. שרון דוברת עברית רהוטה, אך
היא קוראת אך ורק בגרמנית ובצרפתית,
והחיים בארץ זרים לה עד כדי כאב.
יחד עם כל זאית מוכנים השלושה לנסות
ולשוב הביתה. המנייה העיקרית הכרוכה
בשיבה היא׳לא השפה, לא הייני ולא שרון,
אלא הפרנסה.

״ ר ק על עצמי
לספרידע תי ״

ל ש עלי עומס חוויות יעצום,״ אומרת
/ /גאולה, המסרבת לגלות את גילה,
למרות שהיא נראית: נהדר, מטופחת להפליא
ויפהפיה. כדי להשתחרר מעומס הזיכרונות
המעיק עליה היא כותפת ספר
נוסף, אך אינה יודעת עדיין אם תפרסם
אותו או לא.
בינתיים הוא נקרא ״רק על עצמי לספר
ידיעתי״ ,ובדף הראשון שלו מופיע הבית
הראשון של שירה המוכר של המשוררת
רחל.
היא גם עובדת על ערב של שירים
חדשים וישנים- ,שאולי יוביל לתקליט. את
הערב יפיק אבי עופרים.
השחקנית התימניה, שצמחה בתקופה
שונה לגמרי מזו של היום, מרגישה ש השנים
פעלו לטובתה. הלחץ והעומס של
החוויות הנעימות והכואבות יורד ממנה
אט־אט. רצונה העז ביותר היום הוא לשוב
ולהתגורר בארץ ,׳לחנך את בתה כיש ראלית,
ולדעת שדלת ביתה האמיתי פתוחה
טיבי זכרוני
לפניה.

ציפור ד יו ר
מחפשת קן

^ חדי חמש שנות נישואין נפטר
י זינגר, וגאולה נותרה עם בתה התינוקת,
שרון .״השלאגר הראשון האמיתי
בחיי היתד, שרון,״ היא מספרת בגאווה.
זמן קצר אחר־כך בא השלאגר השני,
בדמות ההצגה אמי הגנרלית שהועלתה
כ־ 800 פעם.
תקופה זו של חייה היתד, התקופה
היחידה שבה לא היו לשחקנית המצליחה
כל התחייבויות רגשיות. אז פגשה התימניד,
החייכנית, שהספיקה להיות גרושה, אס
לבת ואלמנה, את מי שהפך מאוחר יותר
לביעלה השלישי.
ב־ 1971 בא הנרי (הייני) לידר, שאותו
הכירה שנים קודם לכן באמצעות סמי
מולכו, לביקור בארץ. גאולה. שגרה אז
עם בתה בדירה שכורה ברמת־גן, סירבה

גאולה ושרון -לפני 13 שנים והשבוע
״היא השלאגר הכי גדול של חיי!״

בלבוטח
71א ת

ד״ר קותיאל שרעב
ו ע דנ ה פיינ רו

הבוערת

ים בארצנו-תדריר וחודש תוקפו לחזור מיותר

!יצל

ממוות בטוח
בעת שבה מהלכים סיפורי־אימים על
גורלם העגום של בעלי־חיים המגיעים ל-
מעבדות־ניסויים בבתי־חולים, הסיפור הבא
הוא משיב נפש. מסתבר כי לא הכל אבוד :
ישנם מיקרים של גדלות־רוח ויש אנשים
העושים מלאכתם נאמנה.
מי לא מכיר את סא ם, כלב דני ענק
ויפה־תואר, השומר על בעליו, מאלף-
הכלבים אלי הררי?
לפתע פיתאום חלה הכלב, חומו עלה
לשיאים מפחידים והוא הראה סימנים מוזרם
של פרוו (מחלת כלבים) והחל מאבד
!נוזלים ומפרפר.
רופאו של אלי לא נטל סיכון ושלח
אותו מייד לבית־החולים בבאר־שבע. שם
התגלתה האמת המרה: סאם בן השלוש
לקה בגידול ממאיר בטחול. רק ניתוח
בהול והוצאת הטחול תציל אותו ממוות.
החולה הענקי זכה לעדיפות ראשונה:
הבדיקות, ההרדמה, הניתוח וההתאוששות
נעשו במהירות. הכל נעשה בדאגה אוהבת,
על־ידי הצוות הרפואי של בית־החולים
שליד אוניברסיטת באר־שבע, כאילו היה
סאם בנה יחידה של המחלקה.
אלי המאושר לא ידע כיצד להודות
לרופא: כלבו חזר אליו כמו חדש, ומש־התאושש
נותרו בו רק סימנים מעטים
למה שעבר עליו.
אבל הצל״ש האמיתי מגיע לפרופסור
ראובן יגיל בגלל מישפט אחד. סיפר אלי :
״כשבאתי לד״ר יגיל ושאלתי: כמה מגיע
לך, דוקטור? אמר לי הרופא, :תראה,
אל תשאל אותי כי איני יודע. תפקידי
לדאוג לבריאות הכלב שלך, תפקיד מנהל-
החשבונות לדאוג לבריאות שלי׳.״
כל הכבוד ! אם מישהו רוצה לדעת
באמת כמה שילם אלי הררי עבור מיבצע
ההצלה — 570 שקל בדיוק, כולל הכל.
המסירות היתה חינם אין כסף.

גם בשנת בצורת צריך לחסן את הכלבים נגד כלבת,
ינואר הוא חודש החיסונים. אבל בבקשה לא לשכוח:
של החיסון לשנה — ואל לאותם שחיסנו בנובמבר, למשל,
על המיבצע אחרי חודשיים. זה בריא לגובי־האגרה אבל
לבריאותו של הכלב.
למי שעדיין לא יודע היכן מחסנים — אפשר לעשות זאת
ברשות המקומית. כדאי לטלפן קודם למחלקת־התברואה באיזור־המגורים
ולברר את המועד המתאים, או לגשת אל הרופא הפרטי,
המעניק גם את החיסון וגם את הדיסקית של תשלום האגרה, וכך,
במכה אחת, גמרת עניין ונמנעת מבירוקרטיה.
עונה זו היא גם עונת־הייחום. אם כלבה לך תדע זאת מייד
בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: כל הכלבים ינהרו לחצרך
כאל הר־הבית. הם יפרצו את הגדר וירמסו את הגינה — הכל
בעקבות ריח הריר המשכר שידבק גם בבגדיו, ושימשוד אליך
מעריצים אלמוניים על ארבע, גם כשתלד בלעדי נסיכת־החלומות.
גם הגברת המיוחמת תראה סימני אי־נחת ורצון לבריחה
רומנטית, ובסך הכל יגרמו כאבי־האהבה שלה לכאבי־ראש אצלך.
יש כמה דרכים להתגונן מפני הטירדה הטיבעית הזאת: יש
המוסרים את הגברת לפנסיון, למשך עשרים ואחד יום, משך

הייחום — פיתרון אירגוני נאה לבעלי הכנסה נאה. אפשר לקשור
את הכלבה למלונה על הגג, הרחק מן ההמון הסוער. ואפשר גם,
אם לא מעוניינים בגורים ורוצים למנוע גם ממנה את הנידנודים
הלא רצויים, לעקר אותה. פיתרון זה עדיף כמובן לפני גרימת
עינויים מיותרים לכלבה והצפת הרחובות בגורים עזובים ובלתי-
רצויים.
אך מה קורה אם העלמה השתחררה, ויש חשש שנתעברה
והריונה אינו רצוי? גם כאן יש פיתרון. בעזרת טיפול הורמונלי
אפשר־ למנוע את ההריון. להבא כבר תקפיד חודשיים לפני הייחום
לדאוג לה מבעוד מועד. אפשר לתת זריקה נגד ייחום. לא קשה
לחזור ולהזריק אותה בהתקרב המועד הידוע.
במקרה הפוך, אם אתה רוצה להרביע את כלבתך, אך היא
מתקשה להרות וכל הטכניקות לא עוזרות, יבואו לעזרתך פלאי-
המדע ותוכל להרביע אותה בהזרעה מלאכותית. רק אל תתמהמה
בהחלטתך, כי אתה עשוי להחמיץ את המועד הנכון. ההזרעה
מבוצעת על-ידי חליבת הזכר, בדיקת הזרע במיקרוסקופ ובאותו
מעמד הזרעתו לפי רחמה של הכלבה.
המיבצע מרבה ששון ושימחח, וכדאי שבני־המישפחה שלך
יהיו נוכחים בעת ביצוע נפלאות הרפואה.

מו7ן ד להצלת
ח>ות אובדות
כותבת יעל. אחרי ש עברו
עליה לילות רבים
ללא שינה :
לכלב שלי קוראים בוש. הוא
היה בן ארבע כשאבד לי, בחודש
דצמבר.
לא כולם יודעים זאת, אבל
בעל כלב שאבד עובר ויא-
דולורוסה מייסרת ונואשת, החל
מריצות אינסופיות לאגודת צער-
בעלי־חיים, למיכלאות מישרד-
הבריאות, לבתי־החולים וכלה
בפירסום מודעות ברדיו ובעיתונים.
שלא לדבר על החיפוש
האין־סופי בסביבה ה-
טיבעית של הכלב ובאזורים
מרוחקים יותר, שאליהם היה
עשוי להגיע.
במיקרים רבים מוצא הכלב
בית חדש, ולעתים דווקא משום
שהאדם שמצא אותו ואימצו
בדרך כלשהי, אינו יודע לאן
ולמי לפנות כדי להודיע על
המציאה. הוא אינו יודע גם
איך לאתר את בעליו הקודמים,
והוא עובר לבטים באותה העת
שאי־שם עובר בעליו של הכלב
יסורים ודאגה. כך נגרם סבל
לשני צדדים.

אגודות צער-בעלי־חיים ואגודת
אס־או־אס מטפלות בעניין,
אך עדיין אין מספיק
תיאום ביניהן כדי שהעבודה
העצומה תהיה יעילה, וחבל.
נראה לי שכדאי להקים במשותף,
על-ידי כל הגורמים,
שגורלם של בעלי־חיים יקר
להם, מעין מוקד טלפוני, ש אליו
יוכלו לפנות מאבדי כלבים
ומוצאיהם, כדי לקצר את
דרך הייסורים של כל המעורבים.
כמובן,
כדי שמוקד כזה יוכל
לתפקד צריך גם מתנדבים וגם
נוהגים מוסכמים של רצועות
זיהוי הנושאות לפחות את
מיספר הטלפון של בעל הכלב
וביתו.
אני כבר עברתי על פיתחי
כל המוסדות הקיימים, ועדיין
לא אמרתי נואש. אולי, אולי
מישהו בכל זאת ראה אותו.
הביטו בתמונה: הוא זכר, כנעני
מעורב, צבעו לבן עם כמה
כתמים חומים בהירים. ראשו
מאורך ושועלי, אזניו זקופות
וחומות ובמיצחו קו לבן מאו-

בלב או ב ד 1וש
גובהו

בינוני

ושיערו

קצר.
הוא אבד באיזור רמת-גן ולא
נשא קולר — ובכך אשמתי.
אם מצאתם את נוש הודיעו

למיספר טלפון 738428 או
)03(921421 וגם אם לא מצאתם,
ואתם מוכנים לסייע ברעיונות
להקמת מוקד טלפוני לאבירות
ומציאות, אשמח לעזור.״

במדינה תעלומות
מ ד8גט אז* טרן

במיתקן אמריקאי גע 7ם
פלוטוניום המספיק לייצור
חמש פצצות גרעיניות.
האישה שגילחה
זאת נרצחה. בין
החשודים: ישראל
אין כימעט תעלומה גרעינית בעולם
שבהקשר לה אין מוזכר שמה
של ישראל. כאשר נעלם חומר
גרעיני בארצות־הברית — מבצבץ
שמה של ישראל כימעט אוטומטית.
לפני
שבע שנים נהרגה אשה
בשם קרן סילקווד בנסיבות מיס-
תוריות. היא היתה בדרכה לפגישה
חשאית עם עיתונאי נודע,
בפונדק־דרכים במדינת אוקלהומה
בארצות־הברית. היא נשאה
עימד, מעטפה. לפי החשד, הכילה
המעטפה העתקים של מיסמכים
על מחדלי־בטיחות במיוזקן הגרעיני
הסמוך, ובין השאר חומר
על היעלמם של 20 עד 30 קילוגרמים
של פלוטוניום — חומר ה מספיק
לייצור כחמש פצצות גרעיניות.
נסיבות
המוות היו חשודות מפני
שמכוניתה של קרן ירדה מן
הכביש והתנגשה בגשר היחידי
שהיה קיים בכביש זה, העובר במישור
שטוח, שאין בו מיכשולים.
יתר על כן: בחלק האחורי של
המכונית ניכרו סימנים של פיגוע,
שיכול היה להיגרם רק
על־ידי חפץ מתכתי. קרן עצמה
)זיתה אלופת-נהיגה, וזכתה בפרסים
במירוצי־מכוגיות. עדים
ראו במקום פיסות־נייר שנשאו את
שמו של המיתקן הגרעיני, אך
אלה נעלמו בדרך שבין מקום־
התאונה והמוסך.
האף־בי־איי
מישטרת־המדינה,
ומישרד־המישפטים התעלמו מכל
הסימנים האלה. הם קבעו כי קרן
סילקווד מתה בתאונה רגילה.
מערבת השמצות. עיתונאי
יהודי־אמריקאי בשם הווארד כהן
לא הסתפק בכך. הוא חקר את
הפרשה במשך שבע שנים תמימות.
את מסקנותיו פירסם, לא
מכבר, בספר הנושא את השם
מי הרג את קרן סילקווד?
נגד הקורבן התנהלה אחרי מותה
מערכת־השמצה קיצונית. נא מר
שהיא נקשה את בעלה ואת
ילדיה (אחרי שהפתיעה את בעלה
בחברת ידידתה הטובה ביותר,
ששהתה בבית כשמרטף) ,שעיש נה
לא פעם חשיש, ושהיתד, עו־שת-צרות
במקום עבודתה. היא

לקצץ לאנס את
הלשון יזו תושיה, איזה אומץ,״ התפעלו אנשי
/ /י מישטרת נתניה כששמעו את סיפורה
המדהים של החיילת הצעירה. היא הגיעה נסערת
לתחנת המישטרה בערך בשבע בערב ב־12
בדצמבר ,1981 והתלוננה על נסמן לאונס. לדבריה
לא יהיה כל קושי לזהות את התוקף, כי כשזה
ניסה לנשקה, היא תפסה את לשונו בשיניה ולא
שיחררה אותו עד שהגיעו יחדיו לכביש הראשי.
כאשר הצליח לבסוף התוקף להיחלץ ממנה
היתה לשונו חתוכה. נשיכתה העקשנית של
החיילת חתכה את לשונו לשניים, והיא נותרה
מחוברת בבדל עור זעיר בלבד. אנשי המישטרה
הודיעו מייד לבתי־ד,חולים לדווח על כל מיקרה
של אדם פצוע־לשון שיופיע לקבל טיפול.
הצעירה סיפרה לשוטרים כי בערך בשעה חמש
אחר־הצהריים היא עמדה בטרמפיאדה שליד צומת
הקאנסרי־קלאב, כשפניה מועדות לקיבוץ שדות־ים.
מכונית פרטית עצרה לה, ובחור צעיר הסכים
לקחתה לכיוון נתניה. כשעברו ליד קיבוץ געש
אמר שהוא צריך לקחת משהו מחבר במשק, ואחר
כך יקח אותה למחוז חפצה.
כשסטיה הנהג מהכביש הראשי והמשיך בדרך
עפר, לא התעורר חשדה של הנערה. הנהג הסביר
לה שינוהלי הקיבוץ קובעים שאסור למכוניות
זרות להיכנס בכביש הראשי, אלא בדרך העפר
בלבד. אולם מתחת לגיישרון חשוך עצר את
המכונית, דומם את המנוע, תפס את צווארה
של הנערה ואמר לה כי ירצח אותה אם לא תיעתר

לחיילת היה יקשה להילחם בו מכיוון ׳שהיתר,
קשורה עדיין בחגורת הבטיחות אל המושב. אך
היא היכתה את התוקף בפניו ובראשו ושרטה
אותו ׳בציפורניה. הוא החזיר ילה מכות והיא התחילה
צועקת לעזרה. לדבריה השכיב אותה על
המושב ,׳והתחיל להפשיטה בכוח. גם אז לא
הפסיקה החיילת להיאבק. היא הצליחה לשבור
ברגלה את שימשת החילון ופתיחה את דלת
המכונית. היא משכה את גופה ונפלה ארצה למרגלות
המכונית. אך התוקף לא חירפה.
להוט לסיים את זממו נשכב עליה התוקף
גם היתד, פעילה מטעם האיגוד
המיקצ׳ועי.
להגנת זיכרה של קרן התייצבו
רבים — כומר שהפך בלש, פוליטיקאים,
פעילים לימען איכות־הסביבה.
בעיקבות תביעת־הפי-
צדים של מישפחתה התנהלו שלושה
מישפטים. בקשר לפרשה זו
היו שני נסיונות־לרצח, בוצעו
כמה פריצות, נשתלו מכשירי-
האזנה, נוהלה מערכת של איומים
טלפוניים. לבסוף פסקו השופטים
פיצויים בסך 10.5מיליון דולר.

רצח את קרן? החוקר לא
הגיע, בסופו של דבר, למסקנה

וחנק אותה. הוא חבט בראשה וניסה להפשיטה.
כאשר המשיכה להיאבק וניסתה לחנוק אותו. ,
הוא מחץ את ידה השמאלית תחת בירכו. הוא
חשב כי הצליח סוף־סוף להתגבר עליה, וכך,
כאשר ידה תחת בירכו, ליטף את חזה וניסה
לנשקה. כאן הפעילה הצעירה את תרגיל הלשון —
ולא הירפתה. היא אילצה אותו לבוא איתר, עד
הכביש הראשי כשלשונו ׳נתונה בין שיניה, היא
ניסתה לעצור טרמפ כדי להגיע איתו למישטרה,
אך הדבר לא עלה בידה, והוא ׳נחלץ לבסוף
כשלשונו שותתת דם.

אותה שי ט ה,
או תו מקום

מחרת איתרה המישטרה צעיר פצוע ב *
לשונו שאושפז בבית״החולים וזל־הישומר.
בחקירה מתברר כי ישמו ישראל שילם ,׳והוא חייל
בן .22 הוא נעצר ונחקר וכעבור עשרה ימים
הוגש נגדו כתב־אישום על־ידי התובעת קלארה
רג׳יגיאנו יעיל ישני מיקרי אונס.
מיקרה המפתח היה כמובן נסמן האונס שבו
נפצעה לשונו, אך חקירות המישטרה העלו כי
באוגוסט 1981 קרה מיקרה דומה מאוד באותו
מקום עצמו. אשר, צעידה שעמדה וחיביתה לטרמפ
בשעה 11 בלילה עלתה בצומת שפיים למכונית
פרטית ונסעה לכיוון חיפה. הנהג האדיב נכנס
לקיבוץ געש. לדבריו היה עליו לסדר דבר־מה
בקיבוץ. הוא הבטיח לאשר, כי ברגע שיסיים את
עניינו שם יביאנה למחוז חפצה.
הוא ירד לדרך העפר ונכנס למינהרה. שם
הצמיד את ידיו בכוח לצווארה ואיים שאם לא
תתמסר לו — ירצח אותה. האשה המבוהלת
התחננה ואמרה כי היא נשואה ואם לשני ילדים
וביקשה רחמים, אך הוא סטר לה כמה פעמים
עד שפצע את שפתח העליונה. האישה המבוהלת
התחילה צועקת :״דם, דם!״ אך הוא הזהיר
אותה כי תשתוק, השכיב אותה על הספסל ושוב
חנק אותה. הוא הצליח להפשיט אותה ואנס איותה.
מייד כשסיים את זממו החזיר לה את בגדיה
וציווה עליה לצאת עירומה מן המכונית.
הדמיון בין שני המיקרים היה גלוי וברור. לכן
ביקשה התובעת מבית־המישפט כי יעצור את
הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים ינגדו. אולם
סניגורו, הפרופסור דויד ליבאי, הסביר לבית־המישפט
שהנאשם, שהוא חייל ומדריך ביחידה
צבאית, נפגע קשה מן הנשיכה. לשונו נתפרה
והיא עדיין במצב קשה. הוא אינו מסוגל לדבר
ואינו יכול לאכול. הבחור, בעל קומה ממוצעת
ותלתלים שחורים, ישב יעל סספל הנאשמים וישתק.
בית־מישפט החליט לעצור אותו בינתיים לשלושה
שבועיות, בגלל מצבו הגופני. באמצע החודש
ישובו וידונו בהמשך מעצרו.

מפורשת. אך הוא העלה בסיפורו
חשדות לא רק נגד בעלי המיתקן
הגרעיני, אלא גם נגד סוכנות־הביון
המרכזית של ארצות־הברית
(סי־איי־אי) ,איראן, דרום־אפרי-
קר — ,וכמובן, ישראל.

דרכי חיים
3 2מ־ל־ון 1,3ג, ם

שגייס וחצי גרם פחות
במישקולת, הביאו לכתב־אישום
גגד משווק ביצים.
ביקורת שיגרתית של מועצת־

הלול במחסן־הביצים של יאיר
שטרנבך מחדרה, הביאה לתגלית
הנוגעת ליותר משלושים מיליון
ביצים. הפקחים גילו כי המישקו־לת
המכיילת את משקל-הביצים
המיוחד, שבו חייב כל משווק
מוסמך לשקול את הביצים, לא
היתה במישקל הנכון.
לפי תקנות מועצת־הלול, מוטלות
על כל משווק־ביצים מוסמך
כמה וכמה חובות בקשר לשקילה
ובדיקה של הביצים שאותן הוא
משווק. אחרי שהוא קונה את הביצים
מספקיו השונים, בעיקר קיבוצים,
עליו לשקול כל ביצה,
להעבירה שיקוף במכשיר מיוחד,

ורק אחר־כך להטביע. עליה את
החותמת המציינת את הסוג ואת
הגודל.
במחסנו של שטרנבך גילו ה פקחים
כי מישקלד, של כל ביצה
הוגדל בערך בשניים וחצי גרם,
בגלל המישקולת המזוייפת. כך
זכו לפחות מחצית הביצים, שנשקלו
אצל שטרנבך, בציון משובח
יותר מן המגיע להן. מכיוון שמחירה
של הביצה נקבע לפי מיש־קלה
וגודלה, רומה במיקרה זה
הציבור, לדעת התביעה הכללית,
ושילם מחיר יקר יותר עבור הביצים
שרכש.

מיסדר

ביצים

בכית־

המישפט? התובעת, שולמית
אמיר, התעמקה בתקנות המרובות
של מועצת־הלול, והגישה נגד
שטרנבך כתב־אישום שפירט עבירות
שונות על תקנות אלה, על
שימוש במישקולת מזוייפת, וכמובן
על מירמד, באשר לסוגן של
הביצים.
התובעת עשתה חשבון כי מבין
32 מיליוני הביצים, שעברו דרך
מחסניו של הנאשם במשך השנה
שבה היה המישקל מזוייף, לפחות
15 מיליון נמכרו בשוק במחיר ש עלה
על ערכן האמיתי. ההפרש
הכספי על מיליוני ביצים אלה
מגיע לסכומים עצומים, והתביעה
תנסה להוכיח זאת במישפט המתחיל
בימים אלה.
השאלה היחידה היא האם תצ טרך
התביעה להביא כראיה חלק
גדול מהביצים האלה, או תמצא
דרך קשה יותר לשכנע את בית־המישפט.

שפט
סטייה מדו־רהטס!

האם על בית־המישפט
להיפגם למיטתם
של האזרחים?
״איני רוצה להיכנס למיטתם של
אנשים מבוגרים,״ אמר נשיא בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, ה שופט
בנימין כהן. הוא לא שבע
נחת מסעיפי החוק הפלילי הארכאיים,
אשר חייבו אותו להעניש
גבר על מעשים שלא כדרך־הטבע.
אבל לא היתד, לו ברירה —
הפרקליטות האשימה את גדי חבני
במעשה כזה, ועל השופט היה
לפסוק.
כאשר חוקקו הבריטים את ה חוק
הפלילי בפלשתינה־א״י, ב־
, 1936 הם קבעו אותו לפי אמות
המידה הפוריטניות שהיו נהוגות
בחצר המלכה ויקטוריה.
כמה מסעיפי החוק הפלילי, ש נחקקו
בשנות ד,־30׳ ,אינם נאכפים
יותר על-ידי התביעה, מאז
שחיים כהן, בתפקידו כיועץ מיש־פטי,
הטיל עליהם וטו. הוא שלח
הוראות מדוייקות לכל הפרקליטים
במדינה לבל יגישו כתבי־אישום
בעבירות של הפלה מלאכותית,
מישכב־זכר ונסיודהתאב־דות.
העבירה
של נסיון־התאבדות
בוטלה במשך הזמן גם על־ידי
הכנסת ועברה מן העולם. אך העבירות
המיניות, המעוררות יצרים
דתיים חזקים, נותרו בספר־החוקים
מסיבות קואליציוניות, אם
גם שכבו שם כאבן שאין לה הופכין.

כלי
כוח, ללא כפייה. ה-

יועץ־המישפטי משה בן־זאב ביטל
את הנחיית קודמו בעניין הפלות
מלאכותיות וגם הכנסת עצמה
התלבטה רבות בעניין קשה זה.
אולם, מוצנעת אי־שם בין דפי-
הספר, נותרה העבירה של מגע
מיני שלא כדרך־הטבע. העונש על
עבירה זו, כשאין עימה שימוש
בכוח או כפייה, הוא עשר שנות־מאם

המתלוננת הנאה, דלילה שקר-
צ׳י, כבת ,30 אינה שייה תמימה.
דרך קבע ב״בית ידליך ליד רמת־אביב.
(המשך
בעמוד )58

תובעת אמיר והביצים המהוות מוצג בכית־המישפט

הרל רולי חוויית וח^י 1י ת __

י הם־נדרו הודאטיד
(המשך מעמוד )13
אפשר כמובן לשאול: מה זה משנה 1״
אם שתי התיאוריות כאחת — זו של ה ציפיות
וזו של חלוקת ההכנסות — מני בות
אותם צעדים כלכליים, אין הבדל
ביניהן מן הבחינה המעשית.
אך ההבדל קיים. אם תיאורית הציפיות
נכונה, אפשר לנקוט צעדים מוגבלים, שכל
מה שנדרש מהם הוא שיעוררו ציפיות
מתאימות. לא כן במיקרה השני. כדי
לשנות את אופן חלוקת ההכנסות במשק,
יש צורך בצעדים כלכליים בעלי היקף
ניכר, ולאורך זמן.

דווקא משום ק* אני חוששת
מפני הסינדרום הלאטיני, העלול
לתקוף! את מדיניותו של שר־־האו־צר.
הוא עלול לנוח על זרי־הדפנה
שלו כמחשבה שבשם שתחזיותיהם
של מתנגדיו לא התנשמו עד עתה,
הן לא יתגשמו גם בעתיד.
תחילה סברו תוקפיו של ארידור כי
מייד אחרי הבחירות הוא ישנה את מדיניותו,
והמדיניות שגרסה ״להיטיב עם
העם״ תתחלף במדיניות ״שפויה״ יותר.
תחזית זאת לא התאמתה, ושר האוצר ״
המשיך בשלו.
אחר־כך טענו שהמדיניות תתפוצץ
מעצמה, ובספטמבר 1981 יתחיל המבול
האינפלציוני, בגלל הזרמות־הכסף הגדולות
שדרשה מדיניות־הסיבסוד. גם זה
לא קרה.
התחזית השלישית אמרה שארידור לא
יוכל להמשיך במדיניותו, אלא אם כן
1ך ך ! ל 1111 מי שכן בא לברך יאת פלאטו־שוון
1 11 *1 111 היה הרב הראשי של סביון — שכונת
מגוריו של פלאטה הרב דויד ברודמן, משמאל: כלת השימחה,

בוו?
לא באו בהמוניהם, למרות ׳שציפו
י י להם. חברי־כנפת לא נתקלו שם

נדי חשובים

אנט, שסיפרה בגאווה כי היא ואמה הכינו את כל העוגות והעוגיות
שהוגשו לאורחים בקומת המרתף של ביתם המפואר. בקומת
המרתף גם נוגנה מוסיקת־ ריקודים, החל בוואלס וכלה בדיסקו.

יקבל הלוואה אמריקאית גדולה. ההלוואה
הזאת אינה נראית באופק, ואף־על-פי־כן
לא הופיעה האינפלציה הגוברת.
מקום גלתי-מכובד
! ! 11 11 *1יוה ״כשהיה פלאטו ח״כ ידעו רביס להיות חבריו ועכשיו הס לא באו,״
^ 1אמר טוביה סער. מולו מארי, שהיתה מלכת היופי של צרפת, ובמרכז

מרדכי שיפמן, אחיו התאום של סגן־השר דויד שיפמן שנענה להזמנה של פלאטו, והגיע.

פלאטו בחברת שכנתו לילי סמול. אורחים רבים הגיעו
לברך את בני הזוג פלאטו־שרון לחגיגת העשור לנישואיהם
אך רובם לא היו דמויות זוהרות או מפורסמות. רוב האורחים היו ידידים וקרובים.

כל עוד תהיו!
חלוקת סחמגחת
גן העשיר אל העני
וגו ההון אל השכיר
יבלח קצב על״ת
האינפלציה

האחד בשני, נערות זוהר למיניהן לא
פיארו את המקום. המכוניות שחנו סמוך
לבית גדול־המידות זהמוקף־חומות לא הי׳ו
שייכות לאנשים מפורסמים אלא לחבריהם
הקרובים של שמואל (״סמי״) פלאטו־שרון
ואשתו אנט, שחגגו עשור לנישואים.
כמויות האוכל שהוכנו היו אדירות.
על הבר, שהכיל משקאות למכביר, ניצח
שומר־הראש הבלונדי של פלאטדשרון.
את השולחנות פיארו עוגות ועוגיות
מעשה־ידיהן של אנט ואמה.
פלאטו עצמו לא נראה מאוכזב מכך
שרבים לא באו. הוא לא י נפרד לרגע
מכ׳וס־המשקה ׳שלו. לבוש בדקט־קטיפר.
ובחולצתרמלמלה הוא ניסה להקסים את
אורחיו תוך כדי השקת־כוסות איתם.
מי שנפגע שלא כולם באו היה מנהל
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה, טוביה
סער, שבא יחד עם אשתו, מדי.
איש יחסי־הציבור, מרדכי שיפמן, אחיו*
התאום של סגן־השר דויד שיפמן, נהנה
מן המשקאות שהציע המוזג־שומר־הראיש,
ואילו הפנטומימאי סמי מולכו, שבא יחד
עם אשתו, חיה, ואביה, הפרופסור איינריך,
נהנה לרקוד. השניים, שחזרו זה עתה
מסיבוב הופעות בסין היו עמוסי חוויות
מן הטיול יוצא־הדופן, ומחשבותיהם היו
!נתונות לחוויותיהם יותר מאשר לשאלה
אם התאכזב פלאטו מכך שרבים לא באו
טיבי זכרוני י
לחגוג עי&ו.

ני לא האמנתי שמדיניות הפוע-
י * לת לטובת השכירים אינה שפוייה,
ואינה יכולה להימשך לאורך זמן. לא
האמנתי גם שההזרמה הממשלתית, ש מקורה
בסיבסוד, תגרום אינפלציה. הזרמת
כספים כשלעצמה אינה גורמת אינ פלציה.
היא עשוייה לגרום לכך, כאשר
הכספים זורמים לכיסיהם של העשירים
המעטים, כפי שקרה בימי הורביץ. אך
כאשר זורמים הכספים לכיסי שיכבות
העם הרחבות, כמו במיקרה של הזרמה
לסיבסוד, ההזרמה אינה אינפלציונית.
הדוגמות של הכלכלה היפאנית והכל־כלה
הגרמנית מוכיחות זאת — ׳ובמחקר
שנערך מטעם בנק־ישראל לאחרונה לא
נמצא קשר בין הזרמת כספים ובין על־יות־המחירים.
איני מבינה גם כיצד יכולה
הלוואה אמריקאית לבלום את האינ פלציה,
כשם שאיני מאמינה באינפלציה
כבושה.

דווקא !משום כך אני סבורה ש .
מדיניותו של א רידוד — כפי ש־היתה
עד לעליות המחירים האח רונות
— יכולה להימשך עוד ועוד,
ולצמצם את האינפלציה.
זה יתכן אם יתמלאו שני תנאים:
ן • כיוון המדיניות הפרוגרסיבית מבחינת
חלוקת ההכנסות, יישאר קבוע. המדיניות
חייבת לדאוג לכך שתהיה חלו־

קת הכנסות מן העשיר אל העני, מן ההון
אל השכיר. אסור שכיוון זה יתהפך בגלל
גירעונות תקציביים או הזרמה גדולה.
איוולת היא לחשוב שאם ישתנה כיוון
חלוקת־ההכנסה, וזו תיזרום מידי הרבים
אל ידי המעטים, יקטנו הגירעונות,
או שלא יהיה צורך בהזרמה.
כל מה שיקרה הוא, שתחת לבלום את
האינפלציה ולעורר את המשק, תתחיל

אם לא יתקיים התנאי הראשון, תתחיל
האינפלציה לדהור שוב. כאשר יקרה הדבר,
יאמרו, כמובן, שהדבר קירה בגלל
המדיניות שהיטיבה עם העם, כאשר הצעדים
ההפוכים — העלאות־המחירים וה קיצוצים
בסובסידיות — באו במאוחר.

אם לא יתקיים התנאי השני.
רכה סכנתו של הסינדרום הלא
טיני, כאשר יש עליות וירידות

..ג הורביץ ניסה לעורר
כאש ר יו וץ
להלי רה ״

ציוביו ת

לש מור

111

א רידוד והורביץ
האינפלציה להידרדר מחדש, ונשוב אל
הסטגפלציה שאיפיינה את ימי יגאל הוד־ביץ
כשר־האוצר.
י• יש להגביר את עוצמת הצעדים שננקטו,
כדי להבטיח שההצלחה הראשונה
בבלימת האינפלציה תאסוף תנופה.

לסירוגין בקצב האינפלציה, ושיעורה
גכוה ככל מיקרה.
משום כד חשוב שארידור יבין כי בציפיות
לא די. קיצוץ מאסיבי בסובסידיות
ועליות מחירים יביאו לדהירה חוזרת של
האינפלציה, גם כאשר איש אינו ״מצפה״

״גורמים שאינם בשליטתנו...״
לכך. כדאי שארידור יזכור כי גם קודמו
בתפקיד, יגאל הורביץ, ניסה לעורר ״ציפיות״
כאשר יעץ לעם ״לשמור על הלירה,״
אך הצעדים הכלכליים שנקט בהם

הביאו את ישראל למקום הראשון בעולם
בליגת האינפלציה.
בינתיים איבדה ישראל מקום בלתי־מכובד
זה, ומוטב שלא לחזור אליו.

ערב כניסתו של ארידוד לתפקיד שדהאוצר, הציע לקודמו לבצע

שני אדוני שר האוצר, נין הישגיה של
הממשלה ויש רבים כאלה גם בתחום
הכלכלי־חברתי — לא כלולה, לצערי,
הצלחה במילחמה באינפלציה. יש לכך
גורמים שאינם בשליטתנו — גם גורמים
שמחוץ לישראל, גם גורמים פנימיים.

יה כבר בטווח הקצר. הן באות להוסיף
על הצעותי לגבי פעולות לטווח הארוך,
הידועות לך.
0מעבר לשיטת תוספת-יוקר מוצמדת
במלואה למדד( .תוספות־שכר —
רק בהתאם לגידול בתפוקה) .בשעתו

משוד ואש הממשלה
סנו השו יוום אוידוד
ירושליס, נ ״ דכסלו תשס״א
2 . 12.80

מר יגאלהורני ״

אדוני שר ה או צ ר.
^ בין הי ש גי ה טל הממשלה ־ ויש ר בי ם באלה גם בת חום הנלנלי -חברתי -
לא בלולה. לצערי, הצלחה במלחמה ב י: ינפלציה. יש לבך גורמים שאינ ם ב שליט תנו
גס גורמים שמחוץ לישראל.

וגסגורמיםפנימיים ךאיןל ;עלם מנו, שאפילו

נמרגר תהאילוציםה קי ימת אפשר לבצע מספר פעולותשיסייעולגליחתהאינפלציה
נומייס ניכ רי ם -וב מהירו ת,

קטע ממיכתכו של ארידור להורכיץ
״עדיין לא מאוחר מדי!״
אך אין להתעלם מכך, שאפילו במיס־גרת
האילוצים הקיימת, אפשר לבצע
כמה פעולות שיסייעו לבלימת האינפלציה
במימדים ניכרים — ובמהירות•
בפנייתי זו אלין אתייחס לתוכנית-
פעולות שמסוגלות לבלום את האינפלצ
הזהרתי,
ובעוד מועד, מפני האשליה
שעיקור תוספת־היוקר המלווה בתוס-
פות־שכר מסוגל לסייע בבלימת האינפלציה.

אחזור ואפרט כאן את כל הנימוקים.
אדגיש רק זאת: א• אילו היתה

מתקבלת גישתי, אפשר חיה לבצע את
עיסקת החבילה גם ללא הסכמת ההסתדרות.
ב .מאחר ולא התקבלה גישתי,
אי־אפשר לרדת לאינפלציה דו־ספרתית,
כאשר מדיניות־השכר הנוכחית מבוססת
על אינפלציה תלת־ספרתית. ג• קבלת
גישתי היתה מאפשרת הרגעה בתחום
החשש לעתיד מפני כירסום אינפלציוני
בשכר וגם עמידה איתנה יותר נגד תביעות
שבר בלתי־מוצדקות.
החלטה על שינוי המדיניות בתחום
זה, עם תום שנת־הכספים הנוכחית,
צריכה להתקבל מייד. הודעה על שינוי
המדיניות צריבה להתפרסם מייד — מטעמים
ברורים.
6הזהרתי מפני העלאות המסים על
דלק, המלוות כשיטה את העלאת המחיר
הבסיסי. גם כשיש הצדקה להעלאת
מחירי״הדלק, אין הצדקה להעלאת
המסים. מי שמסתכל על העלאת מס
עקיף כמס־ערך-טוסף כגורם אינפלציוני,
אינו יכול להצדיק העלאת מס עקיף
כמסים על דלק• מי שמצדיק העלאת
מסים על דלק כאמצעי למימון התקציב,
מדוע ישלול העלאת מס״ערך־מו-
סף ז
ברור שיש להעדיף, מכמה סיבות, אי-
העלאת מסים על דלק, ובתמורה —
אם יש הכרח — להעלות מס־ערד־מוסף.
אסתפק בנימוק אחד: העלאת מסי-
הדלק נעשית כל תקופת זמן קצרח
ויוצרת גל העלאות־מחירים נמשכות ורצופות
עד ההעלאה הבאה. העלאת מס-
ערך-מוסף היא חד״פעמית, משתקפת במדד
של חודש אחד, ולאחריו ההכנסות
זורמות בשיעור המוגדל, אך היציב, ללא
צייד בהעלאות נוספות (יש לזכור שהמרד
החודשי משקף יחס מחירים בין
חודש לחודש, ולכן העלאה חד־פעמית
עדיפה מהעלאת-מחירים נמשכת).
! 0הצעתי לשפר את תנאי מכירת
איגרות״החוב הממשלתיות ותנאי-החי-
סבון לציבור• המלצה זו בוצעה רק
בחלקה, וגם זה באיחור. תמוה בעיני
שמכשיר זה לא מנוצל כדיבעי. דווקא
בזמן אינפלציה, כשיש לציבור עודף
כסף, ניתן לספגו, אם תנאי-החיסכון
הופכים להשקעה מושכת. הנסיון, גם
בתקופת כהונתן, הוכיח זאת. אך האמצעי
הזה אינו מנוצל דיו, הן בתחום
שיפור תנאי־המפירה של איגרות־חוב,
הן בתחום יצירת תוכניות־חיסכון —
שאינן סחירות — אך מושכות במיוחד.
למשל ; תוכנית חיסיון לשנתיים, בצירוף
מענק וריבית צמודים בשיעורים
מתאימים• הנסיון מוכיח שאפשר לספוג
בצורה זו מיליארדים של שקלים.

! 0מבלי לערער על עצם צימצום
הפיקוח על המטבע, יש להרהר מחדש
בשאלת הפיחות הרצוף של הל״י ביחס
כדולר. פיחות זה משפר, אמנם, את
המאזן המיסחרי, אך תורם להעלאות-
מחירים הקשורות במרפיבי־היבוא, לרבות
הדלק, החשמל, המים, התחבורה
וכך הלאה. מבלי לחזור לשער בפיקוח,
אפשר לרסן את ירידת שער-המטבע על-
ידי מכירת מטבע זר לציבור, אם יידרש
הדבר — בצירוף לתוכניות חיסכון במטבע
זר• בו בזמן יקבל היצוא עידוד
ממקורות אחרים המופעלים גם כיום.
בצורה כזו ניתן לצמצם את ההשפעה
האינפלציונית החריפה של פיחות־המט-

אם ייוצב השער באמצעות מכירת
מטבע זר לציבור, בהתאם להגבלות החוקיות
הקיימות היום על החזקת מטבע
זר, יבול הדבר להביא לספיגת מיליארדים
שקלים מהציבור, בלי שיגרום
להוצאת המטבע הזר מהמדינה• תוכנית
זו ניתנת לביצוע כהשלמה לתוכנית הנזכרת
בסעיף הקודם.
0אם יבוצעו כל הפעולות האלה
ניתן יהיה לבלום גם את ההתייקרויות
הדחופות במחירי מיצוכים חיוניים ולפחות
להקטין את שיעור החתייקרויות
האלה. יש לזכור שחתייקרות, כמו הדפסת
כסף, גם היא גורם אינפלציוני,
ולי נראה שהאוצר מאמץ את שתי השיטות
גם יחד• כדאי להסתפק באחת
מהן.
כל ההצעות האלה מיוערות לפעולה
מהירה בטווח הקצר, ויכולות לשאת
פרי תוך חודשיים־שלושה. הן תוכלנה
לשמש בסיס לפעולות נוספות, לטווח
ממושך יותר, שתבואנה בעיקבותיהן בהתאם
לתוצאותיהן. הן באות במובן בנוסף
להכרח בקיצוץ תקציבי ולהצעות
אחרות בתחום עידוד פיריון־העבודה, שהצעתי
בעבר, לטווח הארוך יותר׳ההגיון
מלמד שאי-אפשר לבלום אינפלציה
בלי ריסון תקציבי. הנסיון של
השנה האחרונה מראה שריסון תקציבי
בלי אמצעים נוספים היא גישה בלתי־מתוחכמת
ואין בה תועלת לריסון האינפלציה.
לכן אני מעלה את ההצעות
האלה, שאת רובן כבר הצעתי בעבר.
אסור להידבק לשמרנות. עדיין לא
מאוחר לבצע צעדים מתאימים ומוצלחים
לבלימת האינפלציה. הנסיון הוכיח
שבלימת האינפלציה בדרכים שבוצעו
ער היום לא עלתה יפה. דרושה
ררן חרשה, בהתאם להצעות שהעליתי.

יורם ארידור

_ 57י!

עק: שרד /איע ממאד ״

אנותנוו א33 ונועווד

בנראה שהעיראקים המחוצפים הללו לא למדו לקח, וברגעים
אלה ממש הם עמלים בשיקום הבור הגרעיני שלהס, שנהרס
בהפצצה של מטוסי חיל־האוויר הישראלי, ואפשר בונים בור
חדש. אחרת לא ברור מה עושים מטוסי״ישראל בשמי עיראק
שוב־ושוב, בעת האחרונה.
אילמלא אצה הדרן לבגיר־שמיר״שרוו להפריץ מילחמה קטנה
נגד סוריה על־ידי מיתגר (פרובוקציה) חוק סיפוח הגולן, לא היו
האמריקאים הבוגדניים משעים את מיזבר״ההבנה האסטרטגי
האמריקאי״ישראלי המפוקפק מלידה, ולא בל שבן עכשיו, ואז
יתבן שמתוך שיתוף־פעולה מתואם ויעיל היו תצלומי״לוויין רעננים
נושרים בוקר וערב על שולחן המודיעין הישראלי ומגלים
מה עושים הלובים פה, העיראקים באן, הפקסיתאנים שם ומי־יודע־מי־עוד.
עבשיו, לא זו בלבד שנוצר חור שחור באסטרטגיה
שלנו, אלא שצריך להוציא הון לא מעט בדלק ובבלאי, כמתחייב
משיגור׳ מטוסינו למרחבי ארם־נהריים, וגם להסתבך שוב בהבעסת
האמריקאים (אותם שמממנים אותנו בסך שישה מיליונים דולר
ביום) ,שכבר הובטח להם, בפעם המי״יודע־במה, שלא יהו עוד
״הפתעות״.
במובן, שרינו החכמים וראש״ממשלתנו הגא יטענו בוודאי,
שטיסות ישראליות בשמי עיראק אינן בגדר הפתעה, שבן כידוע
ישראל קבעה זה מכבר תקדים בינלאומי, שלפיו היא רשאית
לפטרל בשמי הארצות השכנות (לבנון, סעודיה ועיראק הן השלוש
שלא בושו להתלונן ולגלות את חולשתן עד בה) ; להרוס בל
מיתקן גרעיני שהיא חוששת מפניו באיזור המשתרע בין האוקיאנוס
האטלנטי והאוקיאנוס ההודי, ובהקשר זה גם לקבוע למי
ישתייבו איים בים־סוף, שהיו סעודיים מימים ימימה והושאלו
למצריים.
הצרה היא שהזכות הטיבעית, הראשונית, החד-צדדית והבלעדית
הזאת, שנטלה ישראל לעצמה, תלויה קצת יותר מדי בכוח,
ואולי גם קצת יותר מדי במזל. רק מכוח ההסתברות בלבד לא
יהיה מנוס מכישלון פה ומאבידות שם, ממילחמונת פה וממילחמה
שם, בתוצאה ממדיניות הרהב הזאת של אני-ואפסי-עוד, ולאחר

החשוב הזה של הזמנת בך־וכך חכי״ם ישראליים לביקור בברית־המועצות
היה וידויו המדהים של ח״כ מנחם הכהן (ב״ידיעות
אחרונות״ 1 ,בינואר) ,מן הדתיים ה״אמיתיים״ והחביבים (לא
ה״נחמקינים״ המגעילים) ,על השיטה שמצא לרמות את אלוהים
ביום שבת סובייטי אחד, שבו חשק, מעשה שטן במוסקבה,
בסוודר נאה שצדה עינו מעבר לחלון־ראווה, ועשו לו הקומוניזם
הבינלאומי ואחוות־העמים נס: המשורר הערבי הישראלי, סאלם
ג׳ובראן, מעמיתי המישלחת הישראלית, קנה את המציאה אחרי
שגיבורנו הצהיר באוזניו הצהרה יהודית כשרה לאמור :״הסוודר
הזה כל־כך יפה ומכר״ לו אותו למחרת היום. כך חזר
הרב החביב של מיפלגת העבודה לארצנו כמוצא שלל רב, מבלי
לחטוא, חס־וחלילה, ומה עוד בגאווה לא-מסותרת.
אם היה לי שמץ ספק בכדאיות מסע החכי״ם למוסקבה —
נס הסוודר בשבת ביטל אותו כליל.

£עצה
אילו אריה מגר חברי, הייתי מציע לו להמתין עד מארס —
המועד שבו ״הבטיח״ השר יעקב מרידור לדווח לעם ולעולם
על המצאת חיסכון האנרגיה שלו.
השר יצחק ברמן אינו מציע ואינו פתוח להצעות. הוא פשוט
ייקר את מחירי הדלק.

במדינה
(המשך מעמוד )55
לדבריה של דלילה, הכירה את
הנאשם חבני כאשר הגיע ל״בית־ידליך
בקיץ השנה, וביקש את
שירותיה. אחרי שנענתה לו, הוא
סירב משום מה לשלם לה, ועוד
סטר שתי סטירות על פניה.
אחר־כך בא שנית כשבידו בק־בוק־בושם
ובפיו התנצלות. היא
עלתה איתו לקומת הביניים ושם
קיימה אתו יחסים. לדבריה, פחדה
ממנו והוא גרר אותה בכוח.
חבני טען כי הכל היה בהסכמתה.
כאשר ירדו לחצר, גילתה דלילה
כי מחכה לה לקוח קבוע, נכה ש בא
בטנדר.

אבר־־מין

בפה,

כעילה

מאהוד. חבני נכנס איתה למכוניתו
של הנכה, ויחד נסעו כל ה שלושה
לסופרמרקט לקנות וודקה.
הם שתו בצוותא, ונסעו לשכונת
גיבעת־עדה בהרצליה, שם היא
קיימה יחסי־מין עם הנכה. לדבריה׳
שכב אתה חבני שנית באותו
מקום, וגם הכריחה לקחת את
אבר־מינו בפיה.
השעה היתה כבר קרוב לחצות
כאשר חבני החליט כי הערב הסתיים.
הוא הציע להביא את דלילה
למקום שבו יש מוניות, כדי
שתחזור למקום־עבודתה. אולם

^ ״לא תהיה נסיגה!״
ביקור בבית־משוגעים הוא בוודאי חוויה מעניינת מאוד, חוויה
מסקרנת, מגרה ומושכת . .אחרת יקשה להסביר את אופנת
הביקורים ההמוניים בקידמת־סיני, שם מתרכזים עתה כעצים

שנחאי צבי, זיגמונו ט־ויו וקור מונס בימית *
מעשה ברב ובקומוניסט * המהמו והמיעסיים
שזה יקרה אולי יקום איזה היסטוריון תמים וישאל: תגידו,
זה באמת היה נחוץ ! האם לא הבאנו את הצרה הזאת על
ראשנו במו ידינו?
אבל בינתיים לך ארץ ולך שמים /ומי שהימר והצליח פעם,
יהמר פעמיים /וירויח כפליים ויכה שיבעתיים /עד שלבסוף
יפסיד את המיבנסיים.

£מעשה שטן במוסקבה
אני סומך על הרוסים שאם ההינו לסכן את אושיות המישטר
הקומוניסטי על־ידי אירוח נדיב של כמה חתרנים מערביים,
נגועים בחיידק הדמוקרטיה וחרויות־האדם, ומה גם יהודים,
ומה גם ישראלים וציונים בדמות חברי־הכנסת אורה נמיר, חייקה
גרוסמן ומנחם הכהן, הם ידעו מה הם עשו.
אני אפילו מוכן להסתכן ולנחש בסנוורים מה הם עשו.
לעניות דעתי, הם אפשרו בכך לאנשיהם־הם לעלות לרגל למוסקבה
בצורה הלגיטימית ביותר לצורך דיונים, התייעצויות והחלפת
דעות והערכות, אם לא לקבלת הנחיות. והרי, כידוע, השלושה
שאיזכרתי לעיל לא היו כל חברי המישלחת.
אין זאת אומרת, שלא צריך לנסוע, לראות ולהיראות, כאשר
אתה מוזמן, שכן אין שום טעם והגיון לזלזל במוצרי־הלוואי
של מסע שכזה של חברי־כנסת שאינם נמנים עם המיפלגה הקומוניסטית
הישראלית, מוצרי־לוואי שעשויים להיות חשובים
למדי לאלתר ולאורך ימים ״(יד מנצלת יד״) ,אם כי ראוי
שלא לאבד חוש־מידה ותמיד מוטב לזכור, כי ביקור מישלחת
זו או זו בברית־המועצות, חרף כל מגעיה רמי־הדרג ושיחותית
החשובות עם פקידים כלשהם במנגנון הסובייטי העצום, לא
ישנה כהוא־זה מהחלטות צמרת השילטון. ובאותה מידה ראוי
לזכור, כי כבר היו מי שגילו את רוסיה לפנים, לפני שנה ולפני
שנתיים ולנפי שלוש ויותר ׳מזה, עד שנלעג ומגוחך לקרוא את
ההתמוגגויות של החוזרים הישראליים החשובים מן המסע ההיסטורי
התורני (על חשבון הדוד איבן) מתופעות שונות שנתקלו
בהן בשהותם אי־שם ברוסיה, לרבות ההתקלויות ביהודים המשתוקקים
לעלות.
עפר־ואפר אני תחת כפות רגלי כל יהודי שנאבק על זכות
יציאה מברית־המועצות לישראל, והדבר אינו ניתן לו תוך שבאותו
זמן מתעללים בו באכזריות חסרת־פשר. אבל לאור ממדי הנשירה
הנוכחיים העצומים, ואם אשתמש במינוח סוציולוגי ולא אידיאולוגי,
לאור ההעדפה המובהקת של יהודי ברית־המועצות — אלה
המורשים לצאת את גבולות המדינה — את ארצות־הברית ושאר
מדינות מערביות על פני ישראל, היה אפשר לצפות מישראלים
ציוניים, העושים בביקור בברית־המועצות, להתרחק קצת מן
הפנס וממעט הפרוטות המצויות בתחום הילתו, ולנסות לעמוד
על המיבנה הנפשי של היהודים הסובייטיים בעודם שם, לאור
תופעת הרתעותם ההמונית מבוא לישראל.
דיווחים שכאלה לא קראתי, לדאבוני, בעיתונינו השונים,
וכך אירע, שהחידוש האחד והיחיד שנפל בחלקי הודות למיפעל

חרוכים סביב מדורת־לילה רבים ממטורפי ארץ ישראל השלמה,
״מתבצרים״ ,״מתחפרים״ ו״מתכננים״ מילחמת נואשים ברמה
של תנועת־נוער, כאילו הם נערים. הצרה היא שלפי התמונות
שמתפרסמות בעתונים, לנערים הללו יש זקנים די ארוכים.
חכמי תורת־הנפש מצביעים לא אחת על תופעה מוזרה מסו־יימת,
המאפיינת מטורפים מוזרים מסויימים, והיא הכחשה של
המציאות המציאותית והתעקשות על קיום מציאות אחרת ו/או
התעקשות על התרחשות ודאית בעתיד הקרוב ביותר, שמאחר
שאין היא נתמכת לגמרי על־ידי המציאות ההווית, היא —
ההתרחשות — מושחתת על התחוללות נס ״ברגע האחרון״.
תופעה זו של טירוף־דעת אינה מיוחדת לתושביה היהודים
של קידטת־סיני. מפי אנשים שנדמו לדידך נורמליים לחלוטין,
אתה עשוי לשמוע בימים טרופים(!) אלה את האמירה המרנינה :
״אני מאמין/מאמינה שיקרה נס רק אמש שמעתי אמירה
שכזאת בפעם המי־יודע־כמה — מפי אדם נורמלי, לכאורה (עד
אמש) .אבל שם, בבית־המשוגעים המרוכז שבקידמת־סיני, זה
נמלט בצורורות ובווריאציות, שהמרשימה שבכולו היא ״איסמע
מיני, לא תהיה נסיגה ! על אחריותי ! ״
אומנם לפעמים מתגנב חשש לליבי, שהמשוגעים הללו שבבית־המשוגעים
של קידמת־סיני, לא כולם משוגעים על אמת. יש
בהם, כביכול, אנשים מפוכחים מאוד, אנשי תככים, תחבולות
ומזימות, הסבורים שבלי שום נס או השבעה קבלית, הם יצליחו
לחולל לקראת מועד פינוי קידמת־סיני והחזרתה לבעליה המצריים
(כמוסכם וכחתום שחור על גבי לבן בהסכם־השלום הישראלי־מצרי)
מיתגרים מטורפים שכאלה, עד שבאמת ממשלת־ישראל
תתבהל ותבקש מן המצרים ״השפויים״ להסכים לדחיית הפינוי,
המצרים יסרבו בצדק, כצפוי, ואז כל הסכם־השלום יתחרבן ודי.
על הטיפוסים (סליחה על הביטוי) הללו אני רוצה להגיד, כי
שום אדם אינו מתחפש כך סתם (כפי שאפשר להיווכח בכל
מסיבת־פורים של בוגרים, שם התחפושות מגלות לא אחת את
המישאלות הכמוסות של רבים וטובים) .לפיכך, מי שמשום־מה
מתחפש למטורף, אינו עושה זאת ״משום־מה״ כל־כך, אלא,
ככל הנראה, מפני שיש לו נטייה מובהקת למדי לטירוף. כך
שהעניין אנו כל־כך פשוט כפי שעשוי להידמות.
על רקע פסוודו־מדעי זה נשאלת השאלה מה יהיה אם, כימו
שאומרים הילדים, כן תהיה נסיגה. האם המטורפים שלנו —
משני הסוגים ישתפו לפתע י האם הם יכירו בטעותם שבפירוש
המציאות ההווית והמציאות העתידית, ויחזרו להיות שפויים
(אם היו אי-פעם) ז או שמא הם ייעשו מטורפים שיבעתיים (אני
מתחלחל לנחש באיזה אופן) ,או אולי ״יישברו״ רעיונית עד
כדי נטישת הכל — יריקה בבאר שממנה שתו, ירידה, התנצרות,
אפילו התאסלמות או השד יודע מה (סוף־סוף, כשהוכח בעליל
ששבתאי צבי אינו משיח, ואלוהי היהודים התעלם ממנו כליל,
היתה תגובתם של אותו מטורף ורבים מחסידיו פניית־עורף
ליהדות והתאסלמות רבתי).
רק אדם ציני להחריד, שפוי עד טירוף, מרכסיסט שאין לו
תקנה עד כדי ציפצוף ארוך על פרויד ושות׳ ,יטען שכל הבניין
הפסיכולוגי המפואר הזה יקרוס תחתיו בהדף הקליל הראשון
של הניפנוף בצ׳ק הפיצויים המוגדלים•

שופט כהן
ליבו לזונות
כאשר הגיעו לשם התברר שאין
כבר מוניות במקום. כאן התחילה
דלילה צורחת וצועקת וטוענת כי
נאנסה ונוצלה. היא גם הגיעה
לתחנת־המישטרה וסיפרה שם את
כל הסיפור. פרקליטות תל־אביב
החליטה להגיש נגד חבני תביעה
פלילית על אונס, מעשה־סדום וסטייה
מדרך־הטבע, בכך שהכריח
את המתלוננת להכניס את אבר-
מינו לפיה, ובעל אותה מאחור.
הסניגורית, כרמלה חנוך, שיב־נעה
את בית־המישפט כי לא היה
כאן אונם וגם לא מעשה־ סדום בכוח.
אבל מכיוון שחבני הודה כי
שכב עם דלילה מאחור, מצא אותו
בית־המישפט אשם בעבירה של 1
סטייה מדרך־הטבע.
מנוול שטוף־תאווה. השופט
בנימין כהן, הביע את דעתו הש לילית
על העבירה, ואת חמלתו
לזונות, הנמצאות בשפל המדרגה
והנתונות לניצול ולהתעללות של
גברים. ואף כי מצא את חבני
אשם בעבירה שעונשה הוא עשר >
שנות־מאסר, ואמר עליו כי הוא
״מנוול ושטוף תאוות־בשרים״,
גזר עליו חמישה חודשי־מאסר בפועל
בלבד, אשר הסתיימו בעצם
ביום מתן גזר־הדין.
חבני שוחרר ממאסר, אך סעיף
החוק נותר בספר־ד,חוקים של
מדינת־ירשאל.
העולם הזה 2315

חדשות
אפשרויות
עם כרטיס אשראי ויזה
במאות חנויות מזון...
מעתה ניתן ל קנו תאת מצרכי ה מזון לבני המ שפחה בנו חו ת מירבית, ממש בקרבת ביתך
וגם להנות מא שראי עד חוד ש י מי ם וכל זאתבמ או ת חנויו ת מזון: מיני מרק טי ם, חנויו ת
מכולת, מעדניות, איטליזים ו חנויו ת פירות וירקות.
לקבלת רשימת ה חנויו ת באיזור מגוריך, פנו לסניף בנק ל או מי או בנק די ס קונ טהס מו ך.

חפשו את סמל

בחנויות בקיבת ביתכם

פרסו

;*ך אל סבון בתחליב-י ש לו טבע לפנק.

פ ר סו ם מלני ק/בן לס/דייגי־לויו

קמיל בלו אל סבון בתחליב מן הטבע-מכיל אזולן שמקורו בפרחי הקמומילה
הידועים מזה שנים רבות בתכונותיהם המועילות לעור.
אל סבון קמיל בלו -מותאם במיוחד לחומציותו הטבעית של העור, הוא אינו מסיים
פעילותו בגמר הרחצה ושומר על העור בפני יובש וגירויים, יוצר שכבה מגינה על העור
ומקנה לו רכות ורעננות.
קמיל בלו -הינו ממשפחת מוצרי הקמיל אשר פותחו ויוצרו במעבדות דר׳ פישר
המתמחות במיוחד בייצור תכשירים קוסמטיים טבעיים בידע רפואי.
ק מי ל ב לו טבעי...כל מה שעורך מבק ש.

נסיר צרפתי אמיתי לקח את כתבת!.העול הזה״
לאורגיה אמיתית של צמרת החברה הפריסאית

ד! לעשות, מה לעשות? שכשאין לי מה להגיד, אני
״ י לא אומרת. המון זמן לא כתבתי, והחגיגה שלנו,
חבר׳ה, מתחילה מייד.
אך! יש לי לספר לכם על שבוע אחד מהחיים,
שאותו חייתי בפאריס, שבוע שפיצץ לי את השכל.
תראו. יכול להיות שיש ביניכם כאלה שחוויות ממין
שכזה, שאלך לספר, זה חסטפים בשבילכם. כסף קטן.
בשבילי, זה לא• כל הבלגן והתיחכום והשדים שלי, הוא
עניין דרוס היטב בתוך עצמי. המיבחוץ שלי אזרח מאוד
מיושב. הולד כל יום למכולת, מגדל ילדה, וזהו.
לאור כל האמור לעיל, כשאני נופלת לתוך אלף-
לילה ולילה שכזה, אני יודעת יפה מאוד שדבר שכזה
בטוח לא נוחת לי כל שני וחמישי על נתיב הדייסות- ת קאקי הרגיל שלי.
על מה אני מדברת? תיכף ! תיכף !

מקום משעמם לאללה ! אמרה: זהו ! זהו בדיוק מה שגם
אני רוצה להגיד!
היא אמרה, ואני אמרתי, והכל בסדר. כל דקה נולד
אינדיווידואליסט כאסח, שאוהב ״להגיד זאת בעצמו״.
אין מה לעשות נגד זה. זה בגנים.
תראו. אני יכולה לספר בשביל האיזון גם על מוסי אונים
וקונצרטים מטריפים עם עוגב בכנסיה, ועל ביקור
בארמונות היסטוריים. אבל את מי זה מעניין? הבולשיט
הרבה יותר אטרקטיבי לתיאור. אז נדלג על התרבות,
שזו תמיד חוויה של אדם עם עצמו, נוסף על
כך שהיא נמצאת בהישג ידו של כל תייר, ונחזור לבול-
שיט, שהפעם היה מעל מעל ומעבר.
על מה אספר? על היכרות צפופה עם יצור אמיתי,
שיצא מתוך דאלס והולד להיות אולי ראש־הממשלה
הבא של איטליה? מין טייקון נוסח אונאסיס, שהחליט

את המיפלגה השנייה בגודלה באיטליה, ואם הם זוכים
בבחירות, כבוד המממן הופך דון ראש־הממשלה. סטריאוטיפ
משעמם. אין חדש תחת השמש.
חרמן פרמננטי. שוקע בתוך עצמו פתאום באטימות
פלומבה, בלי רצון להעליב. תולדה של גסות־יומיומית-
רגילה של אדם מסואב מרוב כוח. ניגר כולו ומת־מוסס
כאשר הוא מדבר על ילדים ומישפחה( .אין לו
משלו ).יצור בסיסי. בת־לווייתו מושמשה כל הערב כדבעי.
(על נשים: מה זה אשה? עם שלוש מאות אלף
דולר לשנה סגרת איתה עניין. היא כמו פודל. דיור,
שמיור, נסיעות אתה לוקח אותה איתך, ויש לך שקט).
מה יש לי להאשים אותו? זו צלחת־המרק שלו. גם
הרופאים בטיפול נמרץ נוטים לסבור שכל העולם לוקה
בליבו.
מכיוון שידעתי מאין אני באה, ולאן אני הולכת,
היה לי שעשוע לא־נורמלי. כל האתרים הנוצצים שכסף
פותח אותם לרווחה, נפתחו לפנינו. בתדהמה של כפרי
הייתי מבחינה איך כל הדרך הקצרה, מאתר־הבילוי ועד
הלימוזינה, היתד, משומנת ומרופדת בזריזות מיומנת
בשטרות של אלף פרנק. נערת-המלתחה — צ׳אח נשיקה
— לחיצת־יד בדזמנית, וצ׳יק אלף פרנק החליפו
ידיים. כך עם השוער (בלי הנשיקה) וכך עם עוד כארבעה
טיפוסים על כל עשרה מטר מרובע, שהיו מתייצ בים
על דרכנו בלב גולש על גדותיו מאהבה, ולשון תקו־עה־עמוק־במרדשמו
של הקינג.
אני מנסה להגדיר אותו בפוקוס יותר מדוייק. רוצה
לאמר ״איש מיסכן״ ,אבל זה מצלצל לי מזוייף. כולנו
מיסכנים בצורה זו או אחרת. הוא לפחות מיסכן עם
אפשרויות שיפור. הבעייה שלו היא כמו זו של ארמס-
טרונג. שביהם נגעו כבר בירח. אדם צריך תמיד לשמור
לו ירח אחד, שאליו הוא ממש יקפיד לעולם לא להגיע.
אחרת הוא אבוד.
הלונה־פארק המשוגע נגמר אחרי יומיים. טסנו ארצה•
סיציליה לא קלט. איך אפשר לעזוב כך באמצע
הפנאן? מה זאת השטות הזאת עם תאריך־טיסה?

נ סי ךאמיתי
לג מרי
כל הקדמ תי מאוחר למוקדם. מה שבאמת רציתי
> לספר זה על משהו פנטאסטי, שאף פעם לא קרה
לי בדרך למכולת.

^ אי ש מ תי ד
//דאלאס ״
ד* מה להתחיל ז
בתור לטיסה בנמל־התעופה בן־גוריון? שם פוערים
לאנשים בפומבי את המיזוודות, ודולים מתוכם ספגטי
ארוכים של חלקי־לבוש אשד לא ייאמנו. מה שאנשים
סוחבים איתם לנופש! אלמלא זה היה כל־כך מביש, זה
היה נורא-נורא מצחיק. אנחנו עם שאוהב לנסוע ״מכוסה״.
הסלון נשאר בבית, כי אץ מקום במיזוודה, אבל חדר-
השינה והמטבח — נוסעים קומפלט.
כולם ננעלו בעיניים בולטות, כמו מגנט שואב, על

מאח __

אודטה דנין
תכולת המיזוודות הפתוחות, אבל מייד ראו גם פה,
מי בן־אדם תרבותי. לתרבותי היו באמצע ריגשי־אשמה
חזקים.
(כמה זה היה עולה להתקין שם וילון קצר, של מטר
ועשרים מהריצפה? אלפית המיליונית של יוס״שביתה?)
או אולי אתחיל לספר על הקטנות של החיים, כמו,
למשל׳ הרגע הבלתי-נשכח שבו עמדתי בברק־הארה פת-
אומי על מהות ההבדלים האבסולטיים שבין דיילות המוד
לקה הראשונה ודיילות המחלקה הרגילה?
ובכן, היה לי הכבוד והעונג: דיילות המחלקה הרגילה
מרוחות שיכבת־סיד ורדרדה, מחוטטות פנים, עייפות וגבולות.
דיילות המחלקה הראשונה, לעומת זאת, מרוחות
שיפבודסיד ורדרדה, מחוטטות פנים, עייפות וגבולות,
אפל בשערן תקוע פרח רענן. זה כל-כך אידיוטי וטראגי
ומצחיק! אדם אומלל, באפיסת כוחות, עם פרח בזיקפה!
אני יכולה לספר לך על ערב במיסעדה מפוארת־מפוארת
יקרדדיקרה, שתפריטה מהולל בכל העולם, ולתאר לכם
דרך עיני בפרוטרוט איזה קישקוש אדיר זה. מה זה
חנטאריש! מקום עם מוניטין לתיירים טיפשים ועשירים.
החרבון מחפיר עוד יותר בהתחשב בעובדה שנלווינו אל
איש מקומי, שמאוד חפצו שם ביקרו. אכלנו, זאת אומרת,
את מה שהטבח מוציא כשעליו להשתדל במיוחד.
מה עשיתי שם בכלל? הרי הזהירו אותי! סקרנות
אימבצילית !
אני נזכרת כאן בחסיה ילובסקי האחת והיחידה,
כשאמרה שהיא רוצה לנסוע להוואי. אמרו לה: הוואי?

,בתוך אולם, זוגות בשלבי טיגירים־טיגידם שונים עסקו במרץ במלאכה
להשטיח את פאריס לבהונותינו, מכיוון שקראתי לו דברים
אמיתיים בכף ידו( .מה, לא ידעתם עדכמה שאני
מוכשר?).
אילו הייתי צופה בדבר שכזה בתוך סידרה של טלוויזיה,
הייתי אומרת: אין חיה כזאת ! אבל יש ! יאללה !
ועוד איך! מאפיוזו סיצילי קצר ועבה, ש־ 40 אלף עובדים
יש לו בכל רחבי תבל, ועשרות מיליוני הדולרים
שפה הוא מרוויח ושם הוא מפסיד משעממים לו כבר
את הנפש•
חשב חשב מה לעשות, נזכר שיש לו שורשים. קנה

הכירו לנו נסיך אמיתי( .הוייסה! לא זה הסקופ!)
כמו צ׳ארלס האנגלי, רק בלי הממלכה. בצרפת עשו
פעם תיקונים קלים בסידור המלכותי, ומאז יושבת מיש-
פחת הנסיך שלנו על תקן של מחכים־למשיח.
לא שמצבם קשה. חביות מלאות כבוד יש להם גם
כיום. ממשלת-צרפת משתתפת בדמי האחזקה של חלק
מארמונות־המישפחה• אמנם, בתמורה נפתחו אגפים מסויי-
מים לביקור הקהל תמורת כרטיסי-כניסה, אבל לא נורא.
עדיין שום מלכה לא מחתנת שום צאצא בלי נוכחותם
הנוצצת, ויצירות האמנות הנדירות והמפורסמות שבבעלות

מה אני עושה פה?!
(המשך מענזוד )61
המישפחד. היו מרחיבות לב בל אוצר־מוסיאון.
הקיצר, הנסיך חזה שבה אותנו בקסמיו. יש לו חושד,ומור
משגע (הוא אכן מתפרנס מכתיבת קומדיות
ותסריטים) .מה זה ראש! מה זה ראש! לנשק לו את
השכל מבפנים.
ההשכלה הכללית שלו מקיפה את היקום. את נעוריו
הממושכים בילה במסעות מרחיבי-אופקים סביב העולם.
(בשנת 62׳ היה בארץ, נסע בטרמפים, והתארח אצל
חייל מרוקאי שהביאו לביתו).
כמו כל אריסטוקראט הגון, אין נושא שתדע, ולא
יגלה בו התמצאות, או לא ידע לנהל שיחה אינטליגנטית
מבריקה בו. הוא דיבר איתנו על בעיות פנימיות ממשלתיות
ישראליות, בבקיאות של כתב פרלמנטרי מכאן. אבל
אני משוכנעת שגם אילו. באנו מטימבוקטו, היה מפגין
את אותה ההתמצאות.
הוא בן .36 איש מכוער מאוד בפניו, ההופכות יפהפיות
בגלל הקסם הטמון בו. שיעשעה אותי מאוד העובדה
שכבוד הנסיך נוסע ברנו ישנה, וגר בדירה צנועה
בפאריס. שועדת, חתול שמן, אה, המון ספרים, טפטים
שכבר לא דבוקים בקצוות, ורדיו טראנזיסטור מימי
איכה. על הקיר, תמונת אשתו היפהפיה ובתו.
בפעם הראשונה בחיי נפתחתי לקיסמי הפשטות הנוחה.
לא שחלילה הייתי חיה כך. אני באה מארץ שלכל
מוכר פטרוזיליה בה יש שתי טלוויזיות צבעוניות, והמג-
טאליות החראית הזאת מתאימה לי מאוד. אבל נעים
להיווכח שאפשר גם אחרת, ובלי קונוטציות של ״עוני״.
בכלל, שמתי לב למשהו מפתיע. עיצוב־הפנים הצרפתי
ה״מיקצועי״ ,כפי שזה בא לידי ביטוי בתערוכות
עיצוב, פשוט משגע ביופיו. ויש פריסאים, בעיקר מחוגי
הבידור והתיקשורת, החיים בדירות־חלום. אבל הרוב
הממוצע חי בפשטות ספרטנית מכוערת.
הפריסאי הממוצע ״חי״ בחוץ, אוכל ״בחוץ״ ,עובד
״בחוץ״ ,מבלה ״בחוץ״ .הדירה זו המאורה שאליה חוזרים.
אפילו מארחים ״בחוץ״ .רק חברים אינטימיים ומיש־פחה
מארחים בבית, בעיקר בחגים. ואצלם בבית זה
הרי פחות או יותר דומה.
לא פעם שמעתי כאן אנשים מתלוננים שהם אירחו
פריסאים בביתם, כיד המלך, וכשבאו לפאריס, הצרפתים
הזמינו אותם לאכול בחוץ, יצאו איתם בערב, ו״זהו!
אפילו לא הזמינו אותנו אליהם הביתה!״
ובכן, להוציא את אחינו יוצאי צפון-אפריקה, שהביאו
לפאריס את מינהגי־האירוח החמים מארץ־המוצא —
הפריסאי פשוט אינו מזמין אליו הביתה. זה לא סנוביזם,
ולא חזירות. זה פשוט מינהג המקום, והמנטאליות. מה
יש פה להעלב?
הפריסאי באמת חי בחוץ. מבחינתו, להזמין אנשים
לביתו זה כמו שאתה תזמין אורחים לתוך המיקלחת
שלך, בזמן שאתה עושה הכנות פרטיות ואינטימיות
לקראת היציאה בערב. הוא מוצא בזה את אותו טוב־טעם.
אבל בלי הכללות. הדור הצעיר וחוגי האינטלקטואלים
כבר אינם כל-כך מסורתיים בנושא.

בכפפות לבנות גילגלו עגלות־הגשה. טסי-כסף מכוסים,
חצאי־גלובוס כאלה, עברו ביעף. האור שרצד בכוסות
היין הנפלא החזיר ריקושטים בוהקים מד,יד,לומים סביב-
סביב.
היה באווירה משהו קסום, ומשהו גרוטסקי-בלתי-אפ-
שרי, כמו סצינה גדושה מדי של ססיל ב. דד,־מיל.
עולם הולך ונעלם שלא יצלמו לי בשבטים נידחים. זה
כאן — לא פחות.
הארוחה היתד, יפר,פיה. מנות קטנות, אבל מושלמות.
התפריט לא היה אכזוטי. לא אכלת שם זנבות־קוקיה, או
ציפרני-ראמים. אבל במיסגרת המגבילה של ה״פרוזה״,
השף שם הגיע לשלמות.
הנסיך עידכן אותנו מדי פעם, לפי בקשתי. זו הקוני
טסה זו וזו, וזה איל־הטבק זה וזה, תעשיין־המטוסים
כך וכך, וזו השחקנית זו וזו. שידוכים אחת־אחת.
מפה לשם הגיע החשבון. התחלקנו. אני יודעת ש המתח
הזה יהרוג אתכם. טוב. נו. ארבעה אנשים 40 ,
אלף לירות, עם יין מעולה, עם הכל.
20 אלף לירות לזוג, בגוב האריות של המיליונרים,
למה לא? בקיוסקים בארץ עוד מעט עולה אותו דבר.
נגיד! נגיד שהחומוס־טחינה־שיש־קבב, זה כמו האוכל
שם. אבל הכפפות? כפפות לבנות חביבי, לא תקבל כאן
גם אם תמות!
היה אגף של בר־משקאות ודיסקוטק. בל חצי שעה
נשפכו לדיסקוטק חבורות מהודרות. המקום התמלא.
לא כולם אכלו במיסעדה. חלקם הסתובב עם משקה
ביד, חלקם שוחחו, חלקם רקדו סלו, למוסיקת־הרקע
ששמענו.
לקראת השעה 12 התרוקנה המיסעדה, והאנשים עברו
לרחבת־הריקודים. קמנו גם אנחנו. ככה, לא שבעים

פאריס;
חכי לי!
* ¥וב, בקיצור נחזור לנושא. עם הנסיך הזה הגענו
לכמה מהמיסעדות היותר־אנינות בפאריס, וכמה
ממקומות־הבילוי היותר אותנטיים שקיימים. הכרנו אנשים
מקסימים, שחד־פעמיותם בחיינו, וזמן שהייתם המוגבל
בעולמנו (או זמן שהייתנו המוגבל בעולמם) ,עשו את
חוויית ההיכרות איתם עוד יותר מקסימה. רגעים של
חן וחסד, שאתה יודע שנפלאותם היא כמו פתותי־שלג.:
צורה יפהפיה, חד-פעמית, שלא תחזור על עצמה. ועכשיו
זה מגיע.
ערב אחד שואל אותנו הנסיך: מה רוצה הגברת
הקטנה לראות הלילה?
הבנתי תיכף ומייד שזה הצ׳אנם שלי .״לייף־שו!״
הודעתי, ולא קרה שומדבר. אף פעם לא ראיתי דבר בזה;; ,הייתם צריכים לראות עכשיו את
ואסור למות טיפש. פעם היה ״לייף־שו״ בארץ. הביאו
השוטרים האנשים המעודנים שאכלו במסעדה !״
לקונסיליום את כל המישטרה. אחרי שאחרון
צפה במופע, כשהוא מסדר מקום גם לחותנת, לתוספת
חוות־דעת — סגרו את העסק, כדי לשמור על שלום מתפוצצים, רק לא רעבים. אבא שלי בא ממישפחה
הציבור. מפה לשם, נשארתי עם חורים בהשכלה.
שורשית שגודלה על גריעבן .״עשרים אלף פונט !״
שמעתי אותו מתפקע מצחוק .״עשרים אלף פונט להוהנסיך
חייך בסלחנות. תראו מה נעשה, הוא אמר.
ריד עם המים!״ אמרתי :״אבא שתשתוק, אתה לא
נפגש בעוד חצי שעה. תעלו למלון, תתלבשו ״ערב״,
נלך לאכול במיסעדה נהדרת, ואחר־כך לראות לייף־שו.
רואה שאני עכשיו בעניין אצולה?״
מי צריך סידור יותר טוב?
״אה,״ הוא אמר .״וזה מה עולה אצולה?״
אמרתי שכן.
הלכנו, ארזנו עצמנו באופן מהודר׳ ויצאנו כמו גדו״אז
תגידי ככה !״ נרגע .״לרגע חשבתי שזה מה
לים. נדחפנו לונו העשנה של הפרינץ, והפלגנו לדרך.
פאריס, חכי לי! אני כבר מגיעה!!!
עולה האוכל !״
עברנו לדיסקוטק. תפסתי את הפרינציפ. ככה מבלים
הגענו למיסעדה שהיא מועדון פרטי. למטה, חונים
איל זה, ורוזנת זז. רשמתי בקסטה. נגמר לי מהבילוי
בדבוק יגוארים, רולס־רויסים, מוצדסיס. גם בפאריס
העשירה, לראות את הנבחרת הזאת חונה כך בצפוף, זה ן שם. זכרתי שהבטיחו לד לייף־שו, וצריד לזוז, כי
באחת מק־סימום אני מתסמרטטת לגמרי.
לא מחזר, יומיומי. יאללה! אני חושבת. איזו מיסעדה,
סחבתי לנסיך בשרוול. קבענו שהולכים ללייף־שו,
איזו מיסעדה ! יאללה׳ חושב האיציק הפרטי, הלכה קרן-
הפנסיה, הלכו האי־די־בי !
נכון? כן, הוא אמר. הולכים. שילבתי ידיים עם איציק,
ופילסנו דרך החוצה, אחרי הנסיך. ההוא פתח דלת
אנחנו עולים במדרגות. הנסיד מצלצל. מזדהה עם כל
השמות. מצהיר שיש לו אורחים. מצלמות טלוויזיה ואנחנו אחריו.
במעגל סגור. הדלת נפתחת, ג׳נטלמן מכופתר בדלת.
החליל של
מערת עלי־באבא וארבעים השודדים. עושר, עושר, עושר
ופאר מהמם. אורות רכים. קישקוש וצילצול מעודן —
כמו בא מרחוק — של כלי־שולחן יקרים.
ד״ר ז׳יוואגו
המקום שלנו היה מוזמן. גבירות הדורות־ד,דורות
ביצירות אכסקלוסיביות, העולות כמו דירה שלמה כאן, ן*׳ אז חטפ תי את החזוק של החיים.
בתוך אולם עם שולחן־ביליארד מרופד, זוגות באכלו
מעדנים בנגיסות קטנטנות. הגברים בטוקסידו לבנים1 .
עניבות־פרפר מסאטן, תליפות־ערב שחורות יפהפיות.
שלבי טיגידים־טיגידם שונים עסקו במרץ במלאכה.
הכל אמר הידור — הידור וטוב טעם. המלצרים
מאמה מיה!

היו אלה המאובנים האריסטוקראטיים שאכלו איתנו
בצורה כל־כך מעומלנת, שעה לפני כן. זיהיתי לפי
חלקי הבגדים שכה שבו את עיני, ואשר עוד נותרו
עליהם.
״1£ס 5ז041ץ ק! 1101״ קרא הנסיך בעליזות, ובחוסר-
מבוכה של ילד או של מלך, השיר מעליו את הבגדים
והצטרף לערימד, גונחת ונואקת בפינה.
אני לא יודעת אם איציק נהנה מהעסק, כי כל הזמן
צבט אותי ״אודי תשתקי! אודי תשתקי!״
יש לי נטייה מצערת להתחלק בחוויות עם עצמי בקול
רם. גם ללכת איתי לקולנוע זה לא כיף גדול. אני
תמיד מפרשת מה קורה, ודוזזפת עם המת אכסטאזה
במרפק.
מה שאני ראיתי שם ! זה בעד כל השנים שלא ראיתי
כלום! מה לא ראיתי, ואת מי לא ראיתי!
ד״ר דיוואגו בכבודו ובעצמו ישב שם, ושתיים חיללו
לו בחליל. משובח. משובח.
הייתם צריכים לראות את האנשים המעודנים שאכלו
במיסעדה, מתפרעים בגניחות על שולחן הביליארד.
הממזרים ממש עבדו!
ולמה ציפיתי, בעצם? אצילים לא נזקקים לנקביהם?
אשכרה בעיניים! אלא שזמן לכל דבר, ועת לכל חפץ.
סדר שיהיה בבלגן. קודם כל אוכלים בנחת, עם פה קטן,
ועם מפית. החיפזון מן השטן, אומרת שכנתי המצריוז.
היתד, לי כל-כך מצחיקה ההשוואה של לפני ואחרי!
היתד, שם, למשל, זקנה עירומה בת ,70 שגוף כמו שלה
מצולם רק בזוועות של סיפרי הרפואה הפלאסטית, בתור
ה״לפני״ .הציצי הריקים תולים לד, לבטן, הבטן הריקה
תולה לה לבירכיים׳ הבירכיים נוזלות לשוקיים, וכך
הלאה. הייתם צריכים לראות איך הסבתא עשתה שם
אקשן, שיצא עשן ! מצד אחד נגסה, בשתי הידיים עיסתה,
ומצד שלישי ישבה. מה זאת יעילות אמריקאית! אחר־כך
היא התלבשה, וזונת־הביבים הפכה רוזנת משהו, אלגנטית,
קרירה, מהודרת. כאילו כלום.
היו בשטח גם המון לבושים כמונו. בשלב של לפני,
בשלב של אחרי, בשלב של ״פארול״ .הדמוקראטיה חגגה.
יש חוקים למקום. כשבא למישהו על מישהו, הוא
מזמין בעדינות. אין לחץ, אין לחץ פסיכולוגי, אין לחץ
חברתי. לא מעוניינים, אומרים ״נו, מרסי,״ ואיש לא
נעלב או נפגע.
הוי אדוניי ! הצעות מגונות ! כמה ! כמה הצעות
מגונות !
בנסיבות אחרות, בעד פחות מזה לקוולרו מקסיקנו
שלי הבולגרי, היו קופצות הידיים.
אגב, גם נשים מזמינות. אבל הן חכמות מהגברים.
כשהן חוטפות ״נו, מרסי,״ כזה בצלחת הן יודעות שמחר
זה תמיד יום חדש. ינעל אבי אביהן׳ איד הן דוחפות
טלפונים לכיסים!
יש לנו שתי מארי, אחת ז׳אן, ושמונה אלכוהוליכם
אנונימוס.
זה לא שאנחנו כאלה סקסים אדירים (זה כן) ,אבל
זבובי־רקב במקומות כאלה, אני חושבת, מריחים תמיד
בשר טרי.
ובכל זאת. מי שסבור שאנחנו כאלה מריר,־תרזה
קדושים, טעות בידו. הבן־אדם אינו מעץ. אחרי שאתה
רואה כזו שימחה סביב, באים לך רעיון או שניים למוח.
אבל הם בלתי־נתנים לביצוע. גם אם אף אחד לא מכיר
אותך, ואיש בעולם לא ירשום לד נקודה שחורה בפינקס
בעד העסק — הדבר אינו ניתן־למימוש, ביגלל סיבה
פרוזאית. על כל בחורה שם הזדחלו כמו תמנונים מכל
הכיוונים כשמונה גברים, שהצטרפו לחינגה. איד אפשר
להתרכז בצורה שכזו?
יש שם חוק המגן על פרטיותך כשאתה לבוש, אבל
כשאתה לא, לך תתחיל להיות שוטר־תנועוז. איפה חופש־הבחירה?
מי מגיע לדרגות־רעב קטלניות כאלה, שכבר
לא איכפת מה, העיקר לאכול?
ואולי זה לא רעב. ואולי זה שובע מסואב שכזה,
העושה את הרגש קהה? אולי יש אנשים עם לב רחב־רחב,
שאחוות כל האנושות שבליבם מתנקזת במיפשע-
תם? אבל לאהוב את כולם ממש, זה לא לאהוב באמת
באמת את אף אחד. אפילו לא את עצמך.
הה, נעזוב את זה. היו שם דברים מצחיקים טרוף.
מוציא־לאור ידוע מאוד בפאריס, שדמה לפוקר, הירש המנוח
כמו שתי טיפות, הסתובב כל הערב לבוש בחליפה מחד
ייטת, ורק בשיפולי המיכנסיים השתלשלה זרבובית מתה,
שאותה הוא ניסה להחיות במו ידיו. בכל פעם שהתקבצה
ערימה של ״אקשן״ הוא היה מתכופף, תוחב את האף
קרוב קרוב — כמו איש קצר רואי, המבקש להיטיב
לראות — עובד־עובד־עובד כמו מטורף, ומפליט כל
אותו זמן ״מרסי בוקו מרסי בוקו !״ למות מצחוק.
לראות את נאפולי ולמות.
היתר, שם בחורה יפהפיח, יורשת של משהו גראנדיוזי,
כי כל עיתונות הרכלנות של אירופה מלאה בתמונותיה.
היא באה עם מאהבה החתיך, שאותו היא, כנראה, מאוד
אהבה, בדרכה הבלתי-מובנת לי. נישקה אותו בחום,
ליטפה אותו, וזזשישו ושימחו פרח. איך שהם מתנגעים
ומאוהבים, בא דיפלומט אחד מארץ -דרום־אמריקאית
(ביררתי! ביררתי!) ,הרים לה את שימלת־השיפון הלבנה
הנוזלית, ונדבק מאחור. התפלל התפלל בדבקות ״שמונה-
עשרה״ ,והלך. אני ראיתי.
כל אותו זמן היא נאקה באוזן מילות־אהבה לאהובה,
כאילו הוא־הוא היה זה שחולל לה את כל הניסים
והנפלאות בחדר־המכונות. היא לא ראתה את הדרום-
אמריקאי בבואו, ולא ראתה אותו בצאתו.
בטח יהודי. נתן בסתר.
מאוחר יותר הצלחנו לגרור את הנסיך שלנו החוצה,
שיקח אותנו למלון.

היה באווירה משהו ק סו ם ומשהו גרוטסקי־בלתי׳אפשרי, כמו סצינה גדושה מדי של ססיל ב. דה־מיל
בת־לווייתו הציצה בנו במבט מסויים. היתד, שתיקה
מביכה. היה בו שמץ של תדהמה על שבנושא הזה כל־כו
טעה בנו( .מי יודע? ואולי לאן) הוא לא תיאר לעצמו
שבאמת התכוונתי ללייף־שו. לייף־שו — מסורתי. מה
הכיף שם? ניסיתי להסביר לו את התאוריות שלי על
להיות שוטר־תנועה. ראיתי איך שמיים וארץ נפערים
בינינו.
החמצת את כל הנקודה, אמר. לא באים לכאן בשביל
סכם אישי. בשביל זה אפשר להישאר בבית. באים לכאן
בשביל סכם טהור ופרטי.
פרטי?! השתנקתי.
בטח פרטי! אמר. בתוך כל הזרים האלה, את יכולה
להיות הכי־הכי לבד עם עצמך, ולכן משוחררת. לבד —
אבל לא בודדה.
יש לצרפתים פטנטים. אני מוכרחה להודות.

אי למת -חרשת
__ עיוו ר ת
מ ה ;{ם כל המגעילים או הזקנות ן הקשיתי. הנסיך
1הרצין. גבירתי הצעירה ! אמר, ובקולו כעס על
שעליו להצהיר את הכה־מובן־מאליו- .סת 1133ץ1ג8631
( .1111118 *0 <10 111 11 ליופי אין שום קשר לעניין) !
טוב. יש משהו בדבריו. סכם באמת אינו עניין של יופי.
הוא עניין של משיכה. הוא סובב את ראשו אלינו לדקה.
אמור לי ידידי, פנה אל איציק. אתה מבטיח לי
שאילו אשתך לא היתה נוכחת, לא היית מצטרף לחגיגות?
איציק צחק. האם אני מעליב את צרפת אם אומר
לך בכנות שגם אז לא? אתה לא מציב את השאלה נכון.
בתוך משתנה ציבורית שכזו, בקלות אני נשאר ״נאמן״.
יש יותר מדי עדים. אבל אילו הייתי מגיע לפאריס לבד,
והייתי פוגש אשד, משגעת שהיתה לה דירה משלה,
והיא היתד, אילמודחרשת־עיוורת, אני לא הייתי עומד
בפיתוי. אבל גם נגד זה ישנם פטנטים. אני לא נוסע
לבד לפאריס, ואם זה כבר קורה, אז איך שאני רואה
אשד, משגעת שיש לה דירה משלה, והיא אילמת־חרשת־עיוורת,
תיכף ומייד אני עובר למידרכה השניה. למה לי
צרות?
פיתאום הוא כבר לא היה משועשע. מה אתה חושב
— התלהט איציק — מה אתה סבור, שאני לא מודע יפה
מאוד לעובדה שגם אני וגם אשתי בנויים מחומר דליק?
חוכמה להידלק? חוכמה להיכנס לחגיגות? אנחנו החלטנו
מסיבות מסויימות על ״יחד״ ,ועל ״היחד״ הזה צריך
לשמור בעימות. לא רק שצריך לא לחבל עם חוויות
מפרידות שכאלה, אלא צריך לעבוד על זה שזה יצליח !

ואל תמכור לי את התאוריה, שאם זה לא ״בא״ מעצמו,
אז זה לא שווה. כשאתה כותב את אחת הקומדיות שלך,
ורוצה שהחלקים יתאימו, אתה יושב בשמש, ומחכה שההתאמה
תבוא לבדן זו גישה חבלנית! אתה יושב,
ושובר את הראש, ועובד על זה, עד שמצליח לך !
יש לך עסק. אתה יושב בפתח ומחכה. שזה יצליח?
לא! אתה בודק מאזנים יום־יום, חושב, משפר את
החזית, ממציא מיבצעי קידום־מכירות, אתה עובד
על זה לעזאזל! אתה ממש מתאמץ על זה. אחר כך
אי־אפשר שלא תצליח.
למה ביחסי־אנוש נדמה לך שזה שונה? למה ביחסי׳
אנוש לא צריך ״לעבוד״ על זה? אתה לא אוכל את
מה שאתה אוהב. אתה אוהב את מה שאתה אוכל. כך
שבעצם בידייך לשים בתוך הצלחת של עצמך כל סוג
מאכל שנדמה לך שזה ייטיב לבריאותך.
אני, בצלחת שלי, בוחר לא לשים סוג מאכל כמו כזה
שהיינו היום, כי אני מבין באינטלקט שהרבה ויטמינים
ל״ביחד״ שלי עם אשתי זד, לא יביא. זו לא שאלה אם
אני מסוגל לאכול את זה או לא. בוודאי שאני מסוגל
לאכול את זה.
וכך גם היא — הצביע עלי — הנקודה היא אם אני
מעוניין שזה יהיה בתפריט שלי. ובצורה הכי שכלתנית,
אני לא מעוניין. כללי־המישחק שקבענו בינינו לא כוללים
חלוקת האנרגיה המישפחתית, האינטימית, לזרים. אני
מצטער. אני לא ילד חדש, ואני מסרב לעמוד תמים מול
חוויות, ולשקר לעצמי.
אני לא תמים. אני בדיוק יודע לפי ההתחלה, איך יהיה
הסוף. אם יש סוף מסויים שאני לא רוצה בו, אני לא
מתחיל את ההתחלה שלו.
יש קסם לבגרות — הוא התרווח ברנו, שכעת כבר
חנתה — אתה יכול להגיד על המון־המון־המון סרטים,
ש״את הסרט הזה כבר ראיתי״ ,ולהחליט אם אתה־רוצה־בו
או לא. לגבי דידי, זה חשבון קר. לא שווה לי חמש
דקות, או שבוע, או חודש תענוג, ולשלם את זה במחיר
סדק ב״ביחד״ שלי. בת־לווייתו של הנסיך ישנה הרוסה.
הנסיך הביט בה, ואחר-כך חייך אלינו.
ד,״ביחד״ שלך חלש מאוד, ידידי, העיר באירוניה,
אם חווייה שכזו עשה בו סדק!
אמרתי לך כבר — ענה לו איציק — שאני מסרב
להיות תמים. אני מכיר כבר את כל שיטות הקשר. רק
מניסיון־חיי אני אומר ש״סדק״ זו חוויה חבלנית מיותרת.
זה חור בקיר הבטון. באמת זה לא ממוטט אותו. רק
מכער. אני לא מדבר על קשיים חיצוניים, שהם מיבחן
לקשר. אני מדבר על עוולות הדדיות מיותרות. אנשים
עושים אידיאל ממיבחנים שיחסים ״עמדו בהם למרות
הכל״ .משתינים אחד־למרק־של־השני בלי רחמנות, ואחר
כך אומרים: נראה אם הקשר חזק. בשבילי זאת לא אהבה.

זה חוסר־ביטחון סאדיסטי. כל ״מיבחך שכזה, מוטב לו
שלא היה קורה. כי את הצלקת המיותרת שלו בנשמה
זה מותיר, בלי שום יכולת לשנות את ההיסטוריה. המון
פעמים יחסים ״עומדים במיבחנים למרות הכל,״ בלי
שום קשר לאהבה, אלא פשוט מהרגל, או מחוסר־ברירה
כלכלית. ואחר-כך אומרים ״אהבה למרות הכל״ בולשיט !
רוב האנושות רוצה קשר. טוב, רע, העיקר קשר. קשר
חזק. זה האידיאל של קשר? החוזק שלו? אני חושב
שהטוב שהוא משפיע על שני הפרטנרים, זה האידיאל
שלו. מ״טוב״ לא בורחים, כך שממילא הוא הופך לחזק.
אבל לשים את המילה ״חוזק״ בראש סולם־ד,עדיפויות
של הקשר, זו מטרד, מסולפת, שפותחת פתח לאמצעים
רעים מאוד בכדי להשיג אותה.
אדרבא. הקשר יהיה ״חלש״ .שזה היה חזק לא יותר
מחוט של פקק־ביטחון, שמסוגל להתקיים רק עד עומס
מסויים. אחרת זד, מאזוכיזם. ששני בני־הזוג יידעו שהיחד
שלהם יתקיים רק עד כאן. ומפה והלאה, הדרך מובילה
את התהליך אל ה״לחוד״ .צריך להיות מקדם־בטיחות
לבן־אדם, שיבטיח אותו מפני המאזוכיזם של השיטה
״יחד זה רע, אבל לחוד עוד יותר רע״.
לא רוצים לחוד? יופי! בבקשה להשתדל להנעים
ולהיטיב, כדי שהיחד יוכל להמשיך להתקיים!
בכה אני מבין את החיים.

ק אווי א ד
ודג מ לו ח
חאתי גפיים. חברתו של הנסיך התעוררה בבהלה.
י ״הוא צודק מאה אחוז!״ קראה בקול חזק ומאושש,
וצנחה על המקום בחזרה לשינת־אמת. זה היה מצחיק
מאוד.
הנסיך לא צחק .״נפרדתי השבוע מאשתי,״ אמר בשקט,
כאילו ענה על משהו. כאילו זה הסביר את הכל. שתקנו
במבוכה.
! קרא הנסיך. אז העסק הזד, לא או הצליח! אבל אשתך קיבלה לייף שו?
את זה באמת לא יכולתי להכחיש. האא! קראתי,
כי פיתאום ירד לי האסימון. זה כמו מד, שמספרים כולם
שיש בניו־יורק, הפלאטוס ריטריט הזה, לא?
עוד לפני שגמרתי לדבר, ידעתי שחבל. ההוא הביט בי
בגועל אמיתי. משל הציע לי קוויאר נדיר, ואני אמרתי•
הא ! אני יודעת ! זה כמו ביצים של דג מלוח !
פלאטוס ריטריט ! רשף בבוז. כשבאמריקה עוד שיחקו
באינדיאנים — אצלנו זד, היה מוסד מסורתי. רק מה, אף
פעם לא עלה בדעתנו שצריך ללוות את העסק הזה
בתופים ובחצוצרות. זה פשוט לא עלה בדעתנו!
נ־פש צרם־תי הו־הו־מי־אי-יה.

7 7 7ני דברים הסעירו את מדינת־ישראל
י ב־ : 1967 מילחמת־ששת־הימים והפריצה
הנועזת של נעמן דילר לסניף-ד,ב׳נק
ברחוב דיזנגוף בתל־אביב.
כל העולם התפעל מתיכניון ומביצוע
המיבצע הצבאי הקצר של צה״ל, וכל
המדינה התפעלה ממיבצעו המזהיר של
הקיבוצניק בן ה־ .24 איש לפניו1לא ביצע
פריצה מתוחכמת כל־כך, ובישראל נראו
מיבצעים כאלה עד אז רק אעל מסכי-
הקולנוע.
באפריל 1967 החנה בחור צנום בעל
סבר־פנים סגפני, מכונית טנדר, ברחוב
צדדי ליד שדרות־בן־גוריון. הוא היד. לבוש

כך נראה 111111
דירו אחו׳ נסינו
הפריצה הראשון עורו
שויענע את נד הארץ
11* 110 ננהיחכוגו
סרבל והתחיל לחפור מינהרה באופן גלוי
וללא כל מסתורין. השכנים התרגלו ל חפירות
ולצעיר שנראה כמו טכנאי של
הדואר או כאיש חפרת־החשמל.
בשקט ובאלגנטיות
ילחמת־ששת־הימים קטעה את
מלאכת החפירה, כמו שהפסיקה פעילויות
אחרות במדינה. אבל אחרי המיל-
חמה שב הצעיר החביב אל המינהרה.
בטנדר שעמד ליד פי המינהרד, היו בלוני־חמצן
ענקיים, והיא הסתיימה ליד חלון
המרתף של בנק הלוואה־וחיסכון ־שחזיתו
פנתה לרחוב דיזנגוף.
בלילה -שבין הרביעי !והחמישי באוקטובר
,1967 ערב יום־הכיפורים, הצליח
הצעיר לפרוץ את סורג החלון ולהיכנס
דרכו לחדר־הכספות של הבנק. במכשיר
ריתוך אוטוגני התחיל לפרוץ את הכספות
אחת־אחת. בבוקר היה בידו שלל !עצום
של תכשיטים, מניות וחפצי־ערך, ששוויים
אז היה כחצי מיליון לירות.

הוא העביר ׳את כל השלל למכוניתו
הפרטית, שעמדה בסביבה, נסע לביתו
והשאיר שם את הרכוש הגנוב. אבל
משום מה.לא הסתפק במה שהשיג, אלא
חזר למקום הפשע. הוא כבר היה עייף
וחסר סבלנות, ולכן תחת להמשיך לרתך
בשקט ובאלגנטיות את דלתות הכספות,
החל מנפץ אותן במהלומות פטישים.

נו נראה דילו
וכני שנה כשזודר
מתדר 1לא הצריח
לשעה את עצמו
שס -אחו׳ שנפצע
בתאונודדוניס בהולנד
וגורש כבלתירצו
שכן, שניעור לקול הלמות־ד,פטישים,
הזעיק את המישטרה, והשוטרים תפסו
את הצעיר בתוך חדר־הכספות. הוא יניסה
להתחמק מהם דרך החלון הפרוץ, וכאשר
אחד השוטרים תפס אותו ברגל ירה
לעברו באקדח שהכיל גז מדמיע. השוטר

החזיר יריה, הפורץ נפצע קשה בברכו
והוא הפסיק את המאבק.
המישטרה הופתעה לגלות. כי הפורץ
פעל לבדו, ללא כל עזרה. היא גם הש תוממה
על התיחכום הרב והידע הטכני
שלו, ועד היום לא פירסמר, את שמות
הספרים שנמצאו בחדרו, מהם למד את
שיטות הפריצה ור,ריתוך המודרניות שלו.
כאשר הובא למישפט ב־ ,1968 חיוור
וצולע, רכש מייד את אהדת הכל. הוא
לא היה טיפוס של פושע. בן קיבוץ,
בחור ממישפחה טובה, בן לאם פסיכולוגית
אשר נהנה מילדות של ״ניוער
תנובה״ .בצבא השתתף בקורם־טים והיה
טייס מצטיין. אלא שלפני תום הקורס
חלף מעל קיבוצו במטס מסחרר של
תרגילי־אקרובטיקה והודח מהקורס. אז
עזב את הקיבוץ יועבר להתגורר בעיר.
הוא נאשם בפריצה, גניבת־רכב והחזקת
אקדח־גז, והודה בכל העבירות. הרכוש
׳נמצא כולו והוחזר לבעליו. הוא הודה
בעוד כמה גניבות של שקי־דואר במשך
השנה שקידמה לפריצה.

גניבות ללא סיג ה .
ט יש דא היה שווודנפש מול הצעיר
\ 1הנבוך. סניגורו, יהודה עצמון, ניסה
בכל יכולתו לשכנע את בית־המישפט כי
הצעיר סובל מעיוותים נפשיים שיחמירו
מאוד בכלא ,׳וכי הוא חולה בסרטן — דבר
שגרם לו לחשוב כי הוא על סף־המוות.
התובע, עוזי (״סבריך) שדטר, לא היה
חדור שינאה לצעיר, אך הוא ביקש מבית־המישפט
לגזור עליו מאסר בפועל, כדי
להגן על החברה מאדם כל־כך מוכשר
ומקורי בדרכי־הפשיעה.
גזר הדין שהוטל עליו היה ארבע שנות
מאסר בפועל.
בזמן מאסרו הראשון נותחה בירכו של
דילר פעמיים, והוא נותר נכה לכל ימי
חייו. גם נפשו, שהיתה מסובכת יעוד
קודם, לא מצאה לה מרפא. כאשר שוחרר
מהכלא, בחנינה שקיצרה את תקופת־מאסרו
לשנתיים וארבעה חודשים, סירב
לעבור טיפול פסיכיאטרי, שעליו המליצה
אמו.
שנה שלמה עברה ודילר לא עבר אפילו
עבירה אחת. ואז לפתע, ללא כל סיבה
נראית לעין, חזר לסורו. בפעם היחידה
בחייו פגע ברכוש פרטי. הפריצה הראשונה
שאותה ביצע, לא נגדה אולי את המוסר

והערכים שאותם ספג בילדותו. הבנק
שאליו פרץ היה עשיר, והוא לא ראה
כל נזק מיידי ׳שנגרם לאדם פרטי עקב
מעשהו זה. אולם ב־ 1971 התחיל בסידרה
של גניבות־רכב ופריצות לחנויות, בתי-
עסק וגם לבתים פרטיים.
לכל הפריצות האלה לא היה כל הסבר
הגיוני. הוא לא השתמש כמעט בכל
הדברים ׳שגנב. הוא לא העלה את רמת־החיים
שלו, ואפילו חברתו, שגרה איתו
באותה התקופה. לא חשדה ביו.
אחת הפריצות שביצע היתד, בביתו
של הצייר הנודע ראובן רובין. תמונות
יקרות, חפצי־אמנות ותכשיט־יד,לומים יקר
ננגבו משם. כל הרכוש כולו נמצא זמן ,
קצר אחרי מעצרו של דילר במכונית
גנובה שעמדה לא הרחק מבניין־המיש־טרה.
מכל הרכוש הרב שגנב מכר רק
את סיכת־היהלומים בסכום פעוט של 5000
לירות, כדי לכסות את חובותיו. הסיכה
בוטחה אז על-ידי בעליה בסכום של
ארבעים אלף לירות.
הפעם היו הציבור ובית־המישפט סלחניים
פחות. למרות היותו זאב בודד >
׳ורחוק מאוד ׳מעולם־הפשע הרגיל, היו
פשעיו שיגרתיים, חסרי ברק ׳וייחוד. פרי-
צותיו פחות נועזות, בלתי־מתוחבמות,
ושוב לא עמד לו גורם ההפתעה.
סניגורו, עורך־הדין עצמון, והתובע,
שוב עוזי שרטר, חזרו• על המהלכים
הקודמים. התובע ביקש מאסר אריוך
בפועל, כדי לשחרר את הציבור ממוראו
של הפורץ הנועז ׳.והסניגור הביא שורה
של פסיכולוגים ,׳שביקשו לתת לצעיר
טיפול נפשי מחוץ לחומיות־הכלא.

השופט חיים דבוריו עמד לפני דילמה
קשה מאוד. הוא שמע כי למרות
האינטליגנציה הטובה של הנאשם, הוא
סובל מסימנים מוקדמים של סכיזופרניה.כי -מעשיו הפליליים גרמו לו סיפוק
מיכולתו להערים על המישטרה. כי הוא
סבל מריגשי־אשם חמורים על שהביא על
מישפחתו בושה ׳וכי כאשר נתפס ביקש
ממישפחתו לשכוח אותו ולא להעמיד לו
עורך־דיו, מכיוון שהוא יודע כי עליו
לשבת שנים בכלא, ומשום ש״יבלית
צריד לעקור.״
דילד חרד מפני פירסום הפרשה וחשש
מאוד לגורל הקשר שיצר יעם הסחורה
שאיתה התגורר באותה התקופה. פסיכיאטרים
שבדקו אותו העידו בבית־המישפט
י על אישיותו המסובכת, על איבוד תחושת-
המציאות הנגרם לו מפעם לפעם, בשל
אישיותו הסביזואידית, וכי הוא פעל גגד
החברה מתוך דחף לעליונות.
במצב של כליאה ממושכת, אמרו ה רופאים,
עלול הנאשם לגלוש למצב של
פסיכוזה ממש. אך לעומת זאת לא שללו
את האפשרות -כי טיפול פסיכיאטרי מתמיד
בתוך בית־הכלא עשוי לעזור.
השופט הושפע בעיקר מהפריצה לביתו
של הצייר רובין שהותירה את הבית
במהפכה נוראה ואשר פגעה בבריאותו של
׳ הצייר, והחליט לגזור על דילר שסע
1שנות־מאסר בפועל.
הרכוש העצום שנמצא במכונית־המחבוא
של הנאשם הוחזר לסעליו, ודילר גקברלשנים ארוכות בבית־הכלא ברמלה. הוא
לא השתנה גם שם. הוא נוחר זאב בודד,
לא התחבר עם איש, והתקשר רק לאפריים
לדמן — פסיכולוג שהיה בא לבית־הסוהר
כדי לטפל בו. הוא עבד בבית־הדפום של
הכלא, למד שפות זרות, וכדי לקבל אוכל
צימחוני היה מנקה מדי יום את שולחנות
חדר־האוכל ורוחץ את הרצפות.
הטיפול הפסיכולוגי החל להשפיע. דילר
החל מבין את עצמו טוב יותר, היה ער
למניעיו ולעתידו, ומצא את הדרך שבה
שאף להמשיך את חייו. הוא התחיל מת עמק
בספרים על רפואה צימחונית, והחליט
כי כאשר ישוחרר ילמד מיקצוע זה,
ישא אשה ויקים בית, וכך יצא מבדידותו
הנצחית — שהיא מקור בעיותיו.
הוא הבין כי בעצם נבעו פעולותיו
הפליליות מרצון להעניש את עצמו, או
כפי שהוא קורא לכך ״להתאבד בתשלומים״
.מעולם לא זכה ליהנות מפרי-
העבירה — הוא נתפס בדרך־כלל קרוב
מאוד לביצועה. תמיד השאיר עיקבות,

למי לפנות בצר לו. יצר־ההרס שלו משך
אותו למקום היחיד שבו היד. מוגן וחסר־בעיות,
לכלא.
הפורץ שהדהים את המישטרה בשיטותיו
המתוחכמות עשה נסיון כושל וחסר־תיקווה
לפרוץ לכספומט ברחוב מרמורק. הציוד
שבו השתמש היה בלתי-מתאים למטרה,
והוא חדר לבנק למרות שראה כי הפריצה
התגלתה ויש אנשים בסניף. הוא. נפל
כפרי בשל לידיהם של השוטרים המש תאים,
ושוב הודה באשמתו בבית־המישפט.
העיתונות חגגה את חזרתו של דילר
לחדשות. מעלליו בארץ ובחוץ־לארץ מיל או
את דפי־העיתוינים. האגדה שנרקמה
סביבו גדלה -והלכה, למרות שהיא שוב
לא התאימה כלל לגבר בן הארבעים,
שהיה שבור בגופו וברוחו.
החשש פן יחזור לכלא, ובכך יאבד
את האפשרות האחרונה לשקם את חייו,
הבעית אותו.
הגיל והמחלות נתנו בו את אותותיהן.
דילר היה כבר בן 41 כאשר נעצר בינואר
,1980 ימים ספורים לפני יום־הולדתו.
הוא נראה עוד יותר מסוגף ונזירי מפעם.
כאשר התעורר בבית־החולים שבו מצא
את עצמו אחרי תפיסתו, הדבר ׳הראשון
שקידם אותו היו הבזקי־המצלמות של
צלמי-העי-תונות. הוא הגיע למסקנה כי
ביזבז את חייו, כי גיל ארבעים הוא
התחלת הסוף, ואם יחמיץ את ההזדמנות
הזו יאבד את הדבר היקר ביותר — את
חייו.
במעצר, בבית־החולים של הכלא, חיבר
דילר הפצוע מיסמך אנושי מזעזע בכנותו
בעומק החשיפה שלו. הוא כתב לד״ר
ראובן מאייר, שבדק אותו בכלא, והכין
עליו חוות דעת לביתיהמישפט. הוא סיפר
לרופא את כל תולדוודחייו. הוא הסביר
את מניעיו ואסונותיו. את יאושו ואת
תיקוותיו. את תמציתו של מכתב זה, שכלל
23 עמודים מודפסים, שלח דילר גם
לשופט דוד ולך שפסק את דעו.

פרקליטים לידפקי ושרטר
ליווי לכל החיים
על הדברים שהשמיע סניגורו, לידסקי.
רק פעם אחת, כאשר אמר התובע כי דילר
תמיד התנגד למעצר, הרים הנאשם הצנום
את ראשו ואמר :״זה -לא נכון, מתי אני
התנגדתי -למישטרה?״ וחזר ׳והשפיל את
עיניו.
הסניגור ציין -בסיכומיו כי ידיד, שאותו
הכיר דילר בבית־הסוהר, התקשר אליו
טלפונית וביקש מנמו להוציא מיסמכים
חשובים ששכח במכוניתו. דילר -נ-תפם
על־ידי השוטרים כאשר ניסה להיענות
לבקשת חברו.
לידסקי היה מלא להט כאשר הסביר
כי -לא יתכן שדילר ,״כלב יבודד בעל

רגל שביורה״ ,תקף שני שוטרים גברתניים
וחבט בהם.
להיפך, טען הסניגור, השוטרים, אשר
התעייפו מלחכות במארב, היו מלאים
רוח קרבית והתנפלו בחמת זעם על
הקורבן. הם -חבטו בו במכשיר קהה
מאחור וגרמו לו לחתכים בקרקפתו ובצד
האחורי של ראשו.
כאשר יתן השופט חאג׳־יחיא בימים
אלה את פסק־דינו, אפשר יהיה לדעת
אם זהו התשלום האחרון בהתאבדותו
של מי שהיה נ-ער־הפלא שיל הפשע היש ראלי׳
או שמא עלילת־שווא שטפלה עליו
אילנה אלון !
המישטרה.

פגי ם מ עוני ם
ו מ יו סרים
ניגודו החדש, צבי לידסקי, הביא
״ י מלבד חוות־הדעת הפסיכיאטרית גם
נזירה הולנדית, אולגה וילדה, אשר טיפלה
בדילר בכלא ההולנדי ונקשרה אליו בקשר
מיוחד. היא באה לישראל, והעידה כי
בידה לעזור לדילר ללמוד את המיקצוע
הרצוי לו ולתמוך בו מבחינה נפשית.

*יי • ד

ו אי־י־י-גי סן .

1ץ יכ״^
או ןיץ

י• 7י־ יא.

׳וי ע

ילס-ו**

י זי ו -גירי\י <יי

או חיכה לשוטרים שיעצרוהו, ותמיד הודה
באשמה.
הוא מעולם לא השתמש ברכוש שהשיג
כדי להיטיב את מצבו, והיה הדוגמה
הבולטת לכך שהפשע אינו משתלם. הוא
גם סבל סבל רב על הבושה והצער
שהטיל על מישפחתו וחברתו במעשים
אלה.

ך* אשר שוחרר מבית־הסוהר קיבל
״ סכום כסף ממישפחתו ונסע לאירופה
,כדי להתחיל את לימודיו. אולם ברומא
הפך הוא עצמו קרבן לגניבה, וכמעט כל
כספו נגנב ממנו. הוא התבייש לפנות
ישוב למישפחתו -לעזרה ועבד בעבודות
שונות כדי להתפרנס.
הוא הגיע עד פת לחם, הסתבך בהולנד
בעבירה של פריצה כושלת, ונכנס לכלא.
שנתיים התגלגל בניכר עד שהוכרז בהולנד
כאישיות בלתי־רצויה ונשלח בחזרה
,לישראל. הוא הגיע ארצה אחרי ׳תאונת-
דרכים קשה, שבה נשברו כמה מצלעותיו,
ובירכו הפגועה נשברה שנית לרסיסים.
כאשר חזר לישראל היה שבר־כלי. הוא
סגל מכאבים עזים ברגלו, ואת מירב
זמנו בילה בכיסא־גלגלים. הוא התבייש
מאוד לחזור -ולהיות לנטל על מישפחת-ו,
ועבודה לא יכול היה למצוא בשל -מצבו
הגופני.
האדם היחיד שאותו אהב וכיבד, אפרים
להמן, שוב לא היה בארץ. לא היה לו

גם התובע הוותיק, שליווה את דילר
מתחילת דרכו, עוזי שרטר, לא היה
חריף מדי. ניכר היה בו כי הוא מעריך
ומחבב את הנאשם יוצא־הדופן, שאותו
הוא הכיר כבר לפני 13 שנים.
השופט יולד נתן לדילר את ההזדמנות
שאותה ביקש. הוא דן אוחו למרות עברו
״המפואר״ ,לשנה אחת בלבד של מאסר
בפועל, שהחלה מיום -מעצרו. שלוש שנות
מאסר ׳נוספות שהוטלו עליו, היו על־תנאי.
דילר שוחרר הבית־הסוהר צולע, פגוע
ובודד מאוד. שוב -היה עליו לחזור לבקש
את תמיכת מישפחתו, שסבלה כל־כך
הרבה בעטיו. מצבו הגופני לא איפשר
לו לעבוד. אך הוא התחיל ביתיכנון נסיעתו
ללמוד בגרמניה, שם גמצא לחמן,
הפסיכולוג שטיפל בו, וגם הנזירה ההולנדית
הבטיחה לבוא לשם כדי לעזור
לו להסתדר.
בחודש אפריל השנה נעצר שוב על־ידי
שני שוטרים, שהיו במארב, ליד
מכונית גנובה ברחוב דפנה בתל־אביב.
השוטרים ראו אותו בא למקום, מציץ
במכונית ׳ואחר־כך רוכן לתוכה ומנסה
לשחרר את מנעול־ההגה. הישגיים התנפלו
עליו מאחור ותפסהו. לדבריהם התנגד
למעצר והחל חובט בהם בעזרת ראשו.
מישפטו — על גניבת רכב, החזקת כלי
פריצה ותקיפת שוטרים — מתקיים בימים
אלה לפני השופט המחוזי יוסף חאג׳־יחיא.
דילר עצמו, מגודל זקן, בעל פנים מעונים
ומיוסרים, הרכין את ראשו -ונראה
כסי ששוב אינו מתעניין בהבלי העולם
הזה. עיניו היו מושפלות, והוא לא הגיב

ג גייייי גין/

10 ,־ 1 1

יי׳ -יזי 1 1יזיי

>יז --ם ן

11־15

>ג*ן י>

15..־11

יל£יי׳£

1 3 -־ 21

• ץייסס, גי.י,י > -יזי1 1

יי י.י ן יי׳ א ־

,וייי,וי >

ל11313- .

׳ גגיעייץ יויץ זרו

גינ -יי

ראשי־הפרקים של דילר לפרשת־חייו
בושה לנזישפחה
1 6 5

/ 491+4/״ 7׳

אמי וכרתה לברכה נ וסח אלבר כהן
פאנאיט איסטראטי מרחוב הנביאים
המהפכה האלקטרונית
זהפו.יס
תרגום

המיכתב האחרון
באוקטובר 1981 מת ברובע שומפל ב־ג׳נבה
אחד מגדולי הסופרים היהודיים של
צרפת, אלכד כהן, בגיל .84 כהן נחשב
מזה שנות דור לאחד מגדולי הספרות
הצרפתית, בעל סיגנון מיוחד ויכולת תיאור
מהמכובדות בתרבותו. אלבר כהן נולד
באי היווני קורפו (אותו הוא מכנה בספריו
בשמו היווני העתיק — קפלוניה) ל-
מישפחה יהודית ספרדית. בגיל צעיר עבר
כהן עם הוריו לעיר־הנמל הצרפתית מארסיי.
הוא השלים לימודיו בג׳נבה כמישפטן,
ועבד בתקופה שבין שתי מילתמות־העולם
כמישפטן במוסדות חבר-הלאומים בג׳נבה.
בשנת 1926 ייסד בהשראת ד״ר חיים
וייצמן בפאריס כתב־עת יהודי, שבין
משתתפיו היו זיככזונד פרויד ואלברט
איינשטיין. את מילחמת-העולם השנייה

החווייה הישראלית

העביר בלונדון, ולאחר קום המדינה הוצע
לו לשרת בשירות־החוץ הישראלי.
עבור הקורא הישראלי מהווה אלבר כהן
דמות אלמונית למחצה, ורק לפני כשנתיים
ראה־אור לראשונה בתרגום לעברית סיפרו
החשוב סולל*.
החודש ראדדאור ספר נוסף של כהן
בתרגום לעברית תחת הכותרת הספר אשר
לאמי ** בתרגומה המעולה של ניצי׳ רן־
ארי, שהצליחה להעביר את קיסמו הספרותי
של כהן לעברית, דבר שניבצר בתרגום
העברי של סולל.
הספר אשר לאמי, הוא נסיון נוסף של
סופר יהודי להתמודד עם דמות האם היהודיה.
בעוד סופר כרומן ג א רי בהבטחה
עם שחר*** מציג את האם היהודיה ה*
אלבר כהן — סולל; הוצאת הספריה
לעס — עם עובד.
** אלבר כהן — הספר אשר לאמי;
עברית: ניצה בן־ארי; הוצאת זמורה ביתן
מודן 108 ,עמודים (כריכה קשה).
*** רומן גארי — הבטחה עם שחר;
הוצאת ׳ספריית פועלים.

המ שקל. החרוז
תרבות־מין אחרת

מיזרח־אירופית, מציג כהן את האם היהודיה
המיזרחית, ברגישות תיאורית וחושפנית
מדהימה. הוא מעמת את עולמה
הנאיבי מול תרבות המערב כולה, ומותיר
את האם כמנצחת בשדה־מערכה זה.
את הספר אשר לאמי פותח כהן בתיאור
בדידות של אדם בוגר :״כל אדם הוא
כורה והכול מצפצפים על הכול ויסורינו
הם אי שומם מתוך אותה בדידות הוא
מעלה באוב את דמות אמו, ומבהיר לקורא
״כן, המילים, מכורתי, המילים מנחמות
ונוקמות. אד את אמי לא תחזרנה לי...״
למרות אי־הנחמה, בא כהן ומביא את
מסע ההנצחה של אמו.
הזרם הרץ של תמונות ילדות, בחרות
ובגרות, בהן חוזרה ושבה לה דמות האם,
מביא מאותו עולם שפע של אהבה, לעומת
הדלות הסביבתית. מעין ״אמי וכחנה
לכרכה / ,הייתה צדקת גמורה של
חיים נחמן ביאליל ,,בגירסת רכבות
ונדודים של המאה העשרים. הפרק השני
של הספר, נפתח ב״ביום שישי אחר
הצהחים. שהוא אצל היהודים ערב שבת־קודש,
נהגה אמי להתגנדר ולהתקשט.

גורקי של הבלקן ופרוסט של זזלבאנט
— אשר איבדו כל פרופורציה נכונה בנושא זה ורוממו את שחר,
ללמוד מעט מסיפורי אותם מלכים של ספרות מתורגמת, מלכים
של חלקיק שנייה בפאריס.
דוגמה אחת של סופר שהגיע מבחינת
חשיבותו לעשרת אם לא מאת מונים
יותר מזו של מחבר הפולקלור הירושלמי
שחר, הוא הסופר הרומני פאנאיט אים־
טראטי, שבדומה לשחר העניק לצרפתים
את קסם הזרות הרחוקה. על אותו סופר
כותב הסופר הרוסי איליה ארנכורג
בסיפרו אנשים, שנים, החיים * :
כ־ 1928—1927 השתקעו הצרפתים בקריאת
ספרי פאנאיט איסטראטי. יצירותיו תורגמו
לפמה־וכטה לשונות ...כשתיים־שלוש
שנים הופיעו לא פחות מעשרים מהדורות
מטפרי איסטראטי. רומן רולן התפעל מן
המחבר הצעיר וכינה אותו, גורקי של
הבאלקאף. עכשיו זוכרים רק מתי־מספר
את ספרי איסטראטי...״
ארנבורג ממשיך וכותב על ״הצלחתו״
של סופר נשכח זר הצרפתים תמהו
כראותם את שחרזאדה במקטורן ומכנסיים,
איסטראטי סיפר שם על ילדותו, נדודיו,
על ההרמונים בטורקיה את סוף דרכו
הספרותית של איסטראטי מתאר ארג־בורג
:״הוא מת בכוקארשט כ־ .1935כ־עיתונים
הצרפתים הופיעו נקרולוגים **
זעירים: הוא נשכח מלב הכריות...״
עם מוזר הם הצרפתים. עם מוזר יותר
הוא עולם הספרות הצרפתי. היום אתה מלך
לשעה• .מחר אתה נקרולוג נשכח בפינת
העיתון.
כמה חבל חיה לראות עסקני ספרות
ישראליים, פרחי מבקרים ומבקרים נבולים,
נופלים בפח הזה, שהעניק להם דויד
שחר בזכייתו בפרס מדיסי. הם שכחו שהספרות
העברית אינה ספרות של מלך
לאלפית דקה. כמה טוב שישנם אנשים
המאמינים שהם ממליכי מלכים לאלפית
של דקה. שיבוסם להם.

מזה חודש ימים מתנהל מעל דפי המוספים לספרות פיסטיבל
דויד שחר. העילה לפסטיבל זה נעוצה בראייה קרתנית גרידא.
סופר מקומי זכה בפרס ספרותי בבירת הספרות העולמית (לשעבר)
— בפאריס. דויד שחר, שזכה לפני
כחודש ימים בפרס מדיסי, דומה כאילו
העביר את ביקורת הספרות העברית דד
מיקצועית על דעתה.
מאחר שדויד שחר אינו נימנה עם הליגה
הראשונה של הספרות הישראלית כיום,
וישנם רבים הרואים בו מחבר של פולקלור
ירושלמי, המוגבל לרחובות הנביאים
והחבשים בבירה — הרי שיש בזכייתו,
משום פלא ספרותי. החוויה־הישראלית בתיאוריו
של שחר היא מעוותת למדי. מה
עוד שאת עמדותיו הימניות־קיצוניות הוא
אינו מצליח לעטוף במעטה של כישרון.
התוצאה: מין סלט־פירות מילולי של נוס טאלגיה
ירושלמית מוגבלת +עמדות
חברתיות שחוקות. אלא שדויד שחר החליט
לפני למעלה מעשר שנים, שאם ה טבע
לא העניק לו כישרון מקורי, הוא
יכה את הטבע באמצעות הטכניקה.
מה עשה שחרז מצא נוסחה עברית
לטכניקת הכתיבה של הסופר הצרפתי מר*
סל פרוסט (בעקבות הזמן האבוד) .מין
מיצרף בלתי חדל של הגיגים, המתערפלים
אחד במישנהו, הגיגים שללא כישרונו
העילי של פרוסט הופכים למעין דייסת
חול, הנידבקת לבתיה של ירושלים בימים
של אובך חזק. ספריו של שחר תורגמו
לצרפתית (ויש אומרים כי המתרגמת שיפרה
אותם בהרבה) .התוצאה מזכירה בדיחה
על תחרות לחיקוי צ׳ארלי צ׳אפלין
שנערכה פעם, תחרות שצ׳ארלי צ׳אפלין
המקורי זכה בה במקום הרביעי. במילים
אחרות: הצרפתים אכלו את פרוסט מעובד
מצרפתית לעברית ובחזרה לצרפתית,
ונפלו לאותה מלכודת מתוחכמת, שטמן
לתרבות צרפת דויד שחר — וכל הכבוד
לו על כך.
אך אם להתייחס לחשיבותו העכשווית
של שחר בפאריס, מוטב לו לשוחר הספרות
הישראלי לדעת, כי בפאריס יש מלכים
מלך לשנייה שחר
של רגע, ובעולם של ספרות מתורגמת
מעבר לכל פרופורציה
* איליה ארנבורג — אנשים, שנים,
ישנם גם מלכים של שנייה, או אפילו
החיים; עברית: אליהו פורת; הוצאת
חלקיק שנייה.
מוטב להם למחפשי פולחני הסיפרות העברית — כל אותם
ספרית פועלים; 2כרכיס (כריכה קשה).
רצנזטורים אשר חגגו את חגו של שחר כחגה של הספרות העברת,
** רשימת־אזכרה על מות אדם, בצירוף ידיעות על חייו
החל באמנון נבות, דרך שדמה פפירפלט וכלה במשה דור ופועלו.

י66 -

את שמלת המשי ודטחורה החגיגית עדתה
ואת אותם עדיים שעדייו נו תח לה...״
כהן מנסח את התקנת השבת של אמו
כ״ממלבתה היהודית ומולדתה העלובה...״
אמו של אלבר כהן, בדומה לרוב היהו דיות
של סוף המאה שעברה, לא נישאה
לאביו מתוך מאהבה. אבל המחבר מציג
את הקשר־המישפחתי כך :״היא לא
נישאה מאהבה. שידבוה, והיא קיבלה
עליה את הדין כרצון. והאהבה התנכית

סופר כהן
תאם המיזרחית
נולדה, שונה כל־בך מתשוקותי המערביות.
אהבתה הקדושה של אמי נולדה בנישואין,
עלתה כפורחת עם לידת התינוק שהייתי
והתשומה עוד יותר בכרית שכרתה עם
אישה היקר נגד החיים המרושעים. יש
תשוקות מסחררות ושטופות־שטש. אין
אהבה גדולה מזאת...״
אלא שעד מהרה נוצר בעיני האם הרושם
כי בנר, הולד להתפקד :״משווה בנפשה
את חיי־הרגש שלי, חרדה עלי מפני י חות
אקדחיהן של כנות־הגויים, שהן יפות
כל־כך ומשכילות אך קנאיות ונועזות
וידועות בנוהגן המטורף להחג לד בן
בלהט התשוקה על דבר של מה-בבד״.״
כהן אינו שומר על רצף של זמן, ומבהיר
לקורא כבר בהתחלה על מות אמו :״בזמן
המלחמה מתה, בצרפת הכבושה, ואילו
אני הייתי בלונדון. בל תקוות זיקנתה
לצידי עלו כתוהו כמין סוף בזה — הפחד
מפני הגרמנים, הטלאי הצהוב...״
חשבון־הנפש של כהן הוא ישיר וחושפני
:״לבכות את אמד פירושו לבכות
את ילדותד וכך הוא מגיע לילדות
המהגרים שלו במארסיי, אליה הגיע בגיל 1
חמש. על הנזירות שאהבוהו בבית־הספר
של הכנסיה, ועל הפראנקופיליה שלו
״דיוקנאותיהם של ראסין, לה פונטיין,
ז׳אן דארק, חגקלין, נפוליאון, פאסטר,
ז׳ול ורן, כמוכן שהיו בארונו. אהבת־צרפת
של בהן מאבדת עד מהרה את
בתוליה, באמצעות אמו, ובגינה של פרשת
דרייפוס :״כלום לא אחד מיצירי־שטן אלה י
הוא •שחנק למוות את זה שאמי כינתה
זולא הגדול 1מובן שלא קראה אפילו אחד
מספריו של הלה, אולם ידעה כי נחלץ
להגו על סרן דרייפוס,( .איזה מין רעיון
עלה כמוהו של דרייפום זה׳ ,נהגה לומר,
,לבחור במקצוע הזה של קצין, עם סכין
גדולה בחגורתו. מקצועות שכאלה אינם
בשבילנו׳).״
תפנית ביחסי האם והבן באה כאשר

כהו יוצא ללימודיו ולחייו בג׳נבה (״אז
ביי דוי״ ״ ל א־יי
היא לקתר, קודם לכו בייתקר לב :
את מגעה עם ייחביי׳ הסיבבת? 5 5״ חי •
להשמין וחייה התמקדו מסביב לצ י י ״ י ־
״חייה, זו היתה ד יי ״ •7זה 2 2
לכנה, להכות למכתבי מה ...על השולחן
מי ח ה תמיד את צלחתו של כנה הגפקי.
ויתר־על־כז, ביום הולדתו אף הגישה יי׳
לנפקד. את נתחי הכשר המשזכחים כיותר
שמה על צלחתו, ולפניה הניחה את תצ
לומו כצירוף פרחים...״
האירוע המרכזי בחיי האם היה הביקור
השנתי אצל בנה, אלבר, בג׳נברי. היתה
מנסה להעלים את תהליד ד,השמ ^,ילדע-
עליה, והאמינה בשוויץ כנוסחת פלא לד,צ
לת העולם :״בתמימותה טוותה לשוויץ
חלומות של שלטון כל־עולמי׳
כעיני חחה קייסרות שוויצרית עולמית•
לדעתה, צריף היה לז־דעמיח !*8י יוטח
טוכים, מתונים וכעלי־מצפון כדבעי ומח
מידים כמקצת כראשי כל ממשלות העמים,
ואז יחיה הכל כשורה.״
המחבר מביא את סידרת בזיונותיו עם
אמו. פגישות שקבע ולא הגיע בשל חיוו
רים אחרי נשים. הוא מתאר את יחסי
הטבע שבין אם לבנה, בניסוח חריף
וביקורתי :״היא ה י תה לי? ? י
הללו, אוהבים, מסכימים לכל ונלהבים
ומאושרים לחיות בחברת אדונם. הלהט
התמים שקרן מפניה ״ ע אל ל בי
שממרחק השנים, הוא שב ונזקק לאותם
יה סי״ טבע שבין אם לבנה :״אני, כן,
לאמי הזקנה אני זקוק, ולשיניה התותבות
באחרית ימיה, שיניים ששטפה במי הברז.
חמודה היתה ללא תותבותיה, כה חסרת־ישע,
טובה כל־כד בחופר־הישע שלה
כעולל שרק חניכיים א...״
פרקי־הסיום של הספר אשר לאמי הם
מונולוג למוות ולחיי הנצח של האם
היהודיה, האם האישית והאם הקולקטיבית
של אותו דור, כפי־ שרואה אותו כהן :
״בשנתי, שהיא ניגון־הקברים, ראיתיה
שוב, יפה כשחיתה בעלומיה, יפה עד
מוות ולאה, כה שקטה ואילמת והוא
ממשיך וכותב :״מה שנורא במתים הוא,
שהם חיים כל־כך, יפים כל־כך ומרוחקים.
כה יפה היתד! אמי המתה, עד כי יכולתי
לכתוב עוד ועוד במשך לילות רבים כדי
לזכות בנוכחות זו לצדי, דמות מוות נעלה,
דמות המלווה אותי לאיטה, צועדת בהדרי
מלכות, מגוננת למרות אדישותה, נוראה
בשלוותה, צל עצוב, צל אוהב ומרוחק,
שלו יותר מאשר עצוב, זר יותר מאשר
שלו. של נעליך מעל תליך, כי המקום
בו אדבר כמוות קדוש הוא...״
הספר אשר לאמי הוא פנינה. ספר של
אמת, שמחברו הצליח להעלות בו מעט
מהתום של עולם שאינו עוד. את התום
של עולם יהודי של חלשים. עולם שהאם
היא הגיבור שלו. עולם אשר אינו מאמין
לכוח הנשק, ומאמין בכוח האהבה. עולם
שאינו כעולם האשליות כוח של היהודי
החדש, בהווה העצוב הזה.
תרגומה של ניצה בן־ארי הוא מלאכת-
מחשבת, וראוי להם למו״לים לשים ליבם
לתרגום זה, לאור פליטות התרגום הגרועות
מהספרות הצרפתית, שהפכו למקובלות
בעת האחרונה.

שירה
סטיריליות קשה להיות שועל החפץ להתפרץ לכרם
ולגנוב ענבים ובו־זמנית להיות נוטרו של
הכרם. קושי דומה קיים לפני מי שמתמחה
בתורת המישקל, החרוז והבית בעוד שבעצם
הוא נועד להיות משורר.
דן פגים הוא אחד הכישרונות האבודים
ביותר של השירה העברית בשלוש
עשורי השנים שחלפו. הוא ניחן במיטען
דימויים עשיר, ביכולת ביטוי, בשליטה
באותו אמצעי ביטוי מילולי מגובש, המכונה
שירה. מיגרעתו של פגים היא בעובדה
שבמשך שנים רבות הוא לימד באוניברסיטה
העברית בירושלים את תורת המיש־קל,
החרוז והבית. שיריו של דן פגים הם
הקורבן הגדול ביותר של תורת המישקל,
החרוז והבית. מה שצלח בידיו של ; תן

זך, שהוא תיאורטיקן של שירה, לא צלח
בידיו של דן פגים.
בימים אלה ראה־אור סיפרון זוטא תחת
הכותרת שניס־טשר פנים* ,שבו מיבחר
שירתו של פגיס. סיפרון זה מהווה עדות
לכישלונו ומצבה לכישרונו האבוד של
משורר זה. כבר בבית הראשון בשיר
אוטוביוגרפיה הוא מבצע חארקירי בשיריו :
״מתי במכה הראשונה ונקברתי /בשדה
הטרשים / .העורב הדרה להורי /מה
לעשות בי ההגיון השירי המיקצועי
של פגיס, המורה והפרופסור, חונק ביד
אמונה את שיריו. השירים מלאי סטריליות.
המרכיבים היצירתיים בהם מעוקרים
כליל. פגים הפרופסור מדכא את פגים
המשורר, ומביא לקוראים שאריות של
דימויים טובים, שרידים של שירים שהיו
קריאים.
דוגמה אופיינית לשיר מקוסח נוסח פגיס
הוא השיר כתוב בעיפרון בקרון החתום
בו הוא כותב :״כאן במשלוח הזה /אני
חוה /עם הבל בני /אם תראו את בני
הגדול /קין בן אדם /תגידו לו שאני...״
כאן לא נשאלת לה השאלה: למה כיוון
המשורר דבריו? אלא: מדוע קיסח ה משורר
את שירו?

קפדן והקסחן, שירתו היתה עשוייה להתפתח
לאחת מפנינות השירה העברית ה־עכשווית.
חבל.

ספרים

אחרא סוטרא
אחד הספרים המהודרים והיפים ביותר
שראו־אור בשנה האחרונה בארץ הוא ספר
אמנות־האהבה ההודית קאמה ׳סוטרה*.
הספר מייצג נאמנה את שכותב מתרגמו
ומו״לו אלישע כן מרדכי, בדברי הקדמתו
על הספר :״ההודים האמינו כי תענוגות
הגוף מושגים בעזרת חמשת החושים,
הפועלים על תו ף — ישירות או בעוררם
את הדמיון. מגע מיני חייב להיות כרוד
כהפעלת חרש הראייה, השמיעה, המישוש,
הריח והטעם. לכן עוסקות׳ אותן יצירות
מופת אירוטיות בנושאים כמו ריקוד ונגינת׳
ריחות הגוף, מראה הגבר והאשה...״
התרגום לעברית נעשה מתוך התרגום

הצידה. הגבר לוחץ את רגלה אל שדה,
ואחר מחליפה האישה את רגליה וחוזר
חלילה.
בין הפרקים הבולטים בספר: המתווכים
השונים במזימות המישגל; תפקידו של
הגבר בזמן המישגל; מה קורה כאשר
האישה נוטלת את היוזמה; על השימוש
בציפורניים, השריטות וטביעות הציפון
בגוף ; האמצעים המלאכותיים להגברת
התשוקה; יחסים עם נשים הנשואות לגברים
אחרים; חובותיה של אישה שהזקינה
כלפי נשותיו של בעלה; דרכים להיפטר
ממאהב לא רצוי ; נשות המלך, ודרך המלך
בנשותיו ועוד רבות מחוכמות אמנות האהבה
ההודית.
קאמה סוטרה, למרות שרבות מעצותיו
הן ליהודים בבחינת אחרא סיטרא, הוא
המעולה שבספרי־האהבה שראה עד כה אור
בעברית. הספר מלווה בציוריים הודים
ציבעוניים עתיקים, שנושאי כולם נסבים
על אמנות האהבה. הספר מומלץ לאוהבים,
ולאלה אשר טרם גילו את האהבה הגופנית
במלוא התגלמותה.

מדע שיעזושי

מיקרופרוססור

גם לשונו של פגים, בשיריו, משועבדת
לאקדמיות שבשאר עיסוקיו. הלשון ברומה
לשירים, סטרילית עד להחריד. זו אינה
עברית ישנה, זו אינה עברית עכשווית,
זו אינה עברית של בית־מרקחת — זו
עברית של מורה לשירה. עברית של אדם
העשוי להציע לפרוצה ברחוב דברים
בנוסח של ״האם תאותי להציע לי פרי
דוריד תמורת תשלום דמי שלמונים...״
אדיב נוסף של שירת פגים הוא התיח־כום
האינטלקטואלי. יש משוררים שתיחכום
מסוג זה עשוי להוסיף גוון לשירתם. אך
אצל פגים תיחכום זה גורע מהמעט שנותר
בשירתו. בשיר כמו גבולות הפיזיקה מנסה
פגיס המלומד (ולא המשורר) להתמודד עם
בעיה עקרונית. התוצאה: לא שירה ולא
נוסחאות, אלא יובש שירי עקר עד תום,
כמו :״העולם נשמע לחוקים כרישרוש
יבש /כמו של שלכת (אבל שקט יותר).
/כך מנצנץ החשמל הקר /בשיפשוף
העינבר במשי גם כאן אפשר לראות
את שרידי החומר השירי המעולה שהושחת
עד לבלי הכר.
על פני 113 עמודים מוכיח פגיס את
הכישרון השירי הרב שבו ניחן, אך בהם
גם ניכר האדיב הגדול ביותר של שירתו
— הלא הוא דן פגים מתורת הנזישקל,
החרוז והבית. אלמלא פגיס הפרופסור ה
האנגלי
המלא (הקאמה סוטרה נכתבה במקורה
בסאנסקריט) .כמה מערכי הספר,
מובאים בזה :
כתולה. הבתולה הצעירה היגד, כניצן
הוורד העומד ׳בפני פתיחתו ; טהור וזך
גדל הניצן בצל העלים, מוגן מפני כל
רע ; אולם כאשר יפרח הניצן ויפתח לעין
כל, חשוף יהיה הפרח לכל עובר ושב ;
לאחר שאלף עוברי אורח יתנו בו את
עיניהם, לשווא תחפש את זכות הניצן
בפרח הפורח.
פיתוי נערה צעירה. תחילה חייב
המחזר לזכות באמונה של אחותה המבוגרת
של הנערה, או קרובת משפחתה ה מבוגרת
ממנה ; לאשת האמונים עליו
להוכיח כי הוא בקי בכל ששים וארבע
אמנויות האהבה של הקאמה סוטרה שעל
הגבר לדעת להלכה ולמעשה.
מישגל התאווה. בין אשד, אצילה
ואיכר, או בין גבר משכיל ובת איכרים ;
המעשה כולו קצר וגס, אלא אם האישה
יפה במידה יוצאת דופן.
הצלכ הלחוץ. האישה מרימה וצולבת
־את רגליה, והגבר מחזיק ברגליה ולוחץ
אותן בגופו לעבר שדיה של האישה ;
לעיתים מרימה האישה רגל אחת אל כתף
הגבר, ושולחת את רגלה השניה, ישרה,

* דן פגיס — שנים־עשר פנים: הוצאת
הקיבוץ המאוחד; 113 עמודים (כריכה
קשה +פורמאט קטן).

* קאמה סוטרה ; תירגם: אלישע בן
מרדכי ; בית הוצאה אלישר ; 92 עמודים
(כריכה קשה אלבומית +ציורי אהבה
הודיים עתיקים וציבעוניים).

המהפכה הטכנולוגית, שהתרחשה בעולם
במהלך שנות ה־סד, הביאה סידרה של
מוצרים חדשים לשימושו היומיומי של
האדם. מכשירים כמו: שעונם דיגיטאליים,
מחשבים זעירים ומחשבי־שעון. כתוצאה
ממהפכה זו הפכו מכשירים כמכונות־חישוב
ושעונים הזקוקים למילוי, לנחלת העבר.
באחרונה ראה־אור הכרך השביעי של
חידושי האלקטרוניקה* ,שכותרת המישנה
שלו היא כיצד פועל המיקרופרוס׳סור (מיק־רומעבד)
,ספר שהוא ספר לימוד, ויחד עם
זאת עשוי להבהיר לדור שלם את פשר
המכשירים שהוא משתמש בהם.
המיקרופרוססור הוא מחשב זוטא על גבי
פיסת סיליקון, מוצר המשלב את טכניקת-
המחשב במוצר זעיר, זול ובעל ביצועים
רבים. המיקרופרוססור נחשב להמצאה החשובה
ביותר באלקטרוניקה מאז המצאת
הטרנזיסטור, המצאה ששינתה את פני
העולם. המחשה להמצאה זו קיימת בשעון
הסיפרתי, כאשר זה יכול להפוך לשעון
עצר או למונה סיפרתי, לן זאריכון ולמבצען
של עוד פעולות.
הספר מציג סידרה שלמה של המצאות
אשר פותחו בעקבות המיקרופרוססור, ביניהן
מכונות כתיבה אלקטרוניות אוגרות
מידע, מחשבים ביתיים רבי־תיכנות, אמצעי
זיהוי לעיניים אלקטרויניות, מיחשוב
הנסיעה במכונית ועוד.
בפרק מיקרומחשב מובאים עקרונות
שונים של מערכות מחשב, תוך תיאור
תהליך הפעלתם. במקביל מובאות שיטות
ספירה חדישות המותאמות לאותם מחש בים
(השיטות ההקדצימלית, הבינרית ודד
אוקטלית) ,ושאר תיחכומי חשבון ואלגברה.
בפרקים הבאים של הספר יש פירוט
מיקצועי יותר, המפענח לפני הקורא מעט
מניבכי הטכניקה של מרכזי העצבים של
המיקרופרוססורים, ואופני הביצוע השונים
שלהם. פרק מרתק הוא הפרק העוסק בהבנת
נושא פיסות הזיכרון של המיקרו־מחשבים
(״ניתן עתה לארוז 10 רכיבים
של 256 אלף סיביות כל אחד. כלומר ליצור
זיכרון כעל 2.5מיליון סיביות על גבי
לוחית שגודלה כ־ 1^ 18ם״מ בלבד
פרק מרתק נוסף הוא הפרק לקט מחידושי
האלקטרוניקה, המביא תיאורים תמציתיים
על: טלפון מבוקר על-ידי מיקרופרוססור:
שח־מת ממוחשב: שעון מחשב המבצע
למעלה מ־ 36 פעולות שונות ושאר אביזרים
שימושיים שמד,פיכה טכנולוגית זו מביאה
בעקבותיה. בסוף הספר יש הערות בנוסח
של בנה במו ידיך למונים אלקטרוניים,
בצירוף שירטוטים מבהירים.
ספר זה הוא בבחינת מורה נבוכים לכל
אלד, המשתמשים במיקרופרוססורים, ואינם
מודעים לאופני התיפקוד שלהם. הספר
ערוך בבהירות, ומלווה צילומים ומפות
רבים.
* אינג׳ נושה מירון — חידושי האלקטרוניקה
כרך ,7המיקרופרוססור והמיקרו-
מחשב: הוצאת מסדה; 160 עמודים (כריכה
קשה).

י היה

גליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 עמת בדיוק,
כלל כתכת־שער כת 15 עמודים תחת הכותרת ״האפוס של
מיכטח״ ,שכה סיפורה האחרון של מילחמת קדש — סיפור הקפת
היכשת השחורה על־ידי שתי משחתות היל־הים הישראלי. תחת
הכותרת ״השופט נכלא כבית הסוהר״ הובא ראיון עם מוחמד
אל־הודייבי• ,כנו של המורשיד (המנהיג) העליון של האחים
המוסלמיים במצריים (שאנשיהם רצחו כעבור פחות מ־ 25 שנה,
את נשיא מצריים אנוור אל־כאדאת) .כמדור ״נופלים ההולכים
ראשונה״ פורסמו עוד ארבעה סיפורי חללים של מילחמת ר!דש.
מדור הספרים סיקר את ״אשליות אבודות״ מאת אונורה דה
באלזק.

ה ה שוויו

תחת הכותרת ״רוי פאראן ניצל תמיד״ דווח על גילויו מחדש
של רוצח צעיר לח״י א׳ רובדכיץ, שהתגורר בעיירה קנדית.
תחת הכותרת ״קור כלבים״ הופיע מערכת מתיר מחזהו של
עמוס קינן ״זה האיש׳ /שהוצג בתיאטרון ״זירה״•
כשער הגלית: אתיית חיל־הים ״מיבטח״.

הנסיגה הואשונה מס־נ #הדלטת מישוד־החוץ
דיו מונים * אחר ו ן שר יד י ״מרד הימאים ׳
העם ראש מזל קיר
באחד הימים קם האזרח הישראלי משנתו
השלווה. מזג לעצמו ספל קפה ונטל ליריו
את עיתון־הבוקר. בעל כורחו הפליט
קריאה של תדהמה. הכותרת סיפרה לו
כי כוחות ישראל פינו את אל־עריש ואת
מינזר סנטה קתרינה.
אמנם הקדים העיתון את המאורע בכמה
ימים. אולם ביסודה היתה הידיעה נכונה.
שום כותרת אחרת לא היתר, יכולה להמחיש
יותר את המציאות העגומה של
פינויו הנחפז של חצי־האי, שלא עוכב
על-ידי מוקשים או כבישים הרוסים.
עד עתה היה הפינוי סיסמה רחוקה.
עתה נוכח האזרח לדעת כי זו המציאות,
וכי בסיסי המצרים עומדים לחזור בדיוק
לאותו מקום אשר ממנו סולקו בידי צה״ל.
אכסורד ב מי צ ר. אולם הקרב האמיתי
עמד להיפתח במרחק רב מאל־עריש.
לרגלי הרים שגיאים וחלולים משתרע
מישור־חול ענקי, הגובל עם הים הכחול
בשורה של מיפרצים יפהפיים. זהו איזור
שארם אל־שייח׳ וראס־נצראני, שהם הפתח
למיפרץ־אילת.
עד היום לא מסר השליט המצרי אפילו
הצהרה מילולית בדבר כוונתו לאפשר

מעבר לספינות ישראליות על פני התותחים
המצריים, אם יחזור לאיזור זה.
מאחר שהאו״ם החליט לא פעם כי ישראל
זכאית לחופש־השיט, נוצר מצב אבסורדי,
שבו תגרום נסיגת צה״ל מן המיצר, בהתאם
לפקודות האו״ם, באופן אוטומטי להפרת
החלטה אחרת של האדם, הפעם על־ידי
המצרים.
למרות אבסורד זה, לא זזה ארצות-
הברית מעמדתה הנוקשה, המחייבת נסיגה
מישארם אל־שייח׳ •ללא תנאי. מדינאי יש ראל
ראו בכך צביעות גלוייה, השפעה של
חברות־הנפט הבינלאומיות ופיוס הרה־אסון
של גמאל עבד אל־נאצר. כל זה
היה נכון. אולם לא היתה זאת האמת
כולה.
סידוק חשבונות. לדעת כל אמריקאי
אחראי, היה מיבצע־סיני קנעייה שפלה
מצד •שלושה אנשים — אנתוני אידן
(ראש־ממשלת בריטניה) ,גי מולה (ראש־ממשלת
צרפת) ודויד בן־גוריון, כדי להפיל
את הנשיא אייזנהאור, ולספק ברגע האחרון
נשק ליריבו בבחירות — המועמד
הדמוקרטי עדליי סטיבנסון * ניגוד-
אינטרסים שיגרתי בין מדינות ידידותיות
* העולם הזה היה העיתון הישראלי
הראשון שהעריך את מילחמת סואץ כ־קנונייה.
בשנים האחרונות מקובלת עמדה
זו בקרב חוקרים רבים, ובאחרונה אימץ
אותה גם שר־הביטחון הנוכחי אריאל שרון.

לבש, בצורה זו, מעטה אישי מאוד.
למרות המיבצע, נחל אייזנהאור ניצחון
מכריע בבחירות. הוא היה עתה די חזק
כדי לגשת לסילוק החשבונות. השבוע
נפל הקורבן הראשון: סר אנתיוני אידן,
האיש שלדעת אייזנהאור נעץ את הסכין
בגבו, סולק ממישרתו לפי דרישת הנשיא
האמריקאי, כתנאי למתן סיוע כלכלי
אמריקאי להצלת בריטניה.
לגבי ראש־ממשלת צרפת לא היתד, ל אמריקאים
טינה אישית כה חזקה. לדעת
המומחים המערביים, לא באו היוזמה והתוכנית
למיבציע־סיני מצד ממשלת צרפת
דווקא, אלא מחוגי הצבא הצרפתי וקבוצת
הלחץ הקולוניאלית באלג׳יר. חוץ מזה,
אפשר היה לסמוך על הצרפתים שבבוא
היום יפילו בעצמם. את ראש־ממשלתם,
כמנהגם חדשות לבקרים.
מי יישבר קודם. לגבי ישראל נקט
הנשיא אייזנהאור מן הרגע הראשון ב-
שוט־ברזל. העיקרון: ישראל לא תרוויח
אף את הרווח הקטן ביותר כתוצאה מן
ה״יתוקפנות״ ישלה. אפילו דרישותיה ה צודקות
— כגון חופש־השיט — לא יתקרבו
אף בצעד קטן אחד לקראת הגשמתן
כתוצאה ממיבצע־סיני.
עיקרון יכה פשטני ועיקבי לא השאיר
שום מקום לגמישות ולתימרון. הוא היווה
קיר־ברזל בפני כל הישג ישראלי: הן
ברצועת עזה והן בשארם אל־שייח׳ .לישראל
לא נשאר אלא להכות בראשה על
קיר זה או להיכנע. השבוע היה על ישראל
לבחור בין שתי האפשרויות. איש לא
יכול להיות בטוח, במיקרה שההחלטה
תהיה להיאבק, מי יישבר קודם: הראש
או הקיר.
עיחשח חוד׳ המסתת
בראשית היה דבר. מאז הוחלף משה
שרת בגולדה מאיר בתפקיד שר־החוץ,
החל מצטיין היומון מדי יום ביומו בסקו־פים
עיתונאים. משום מה היה נדמה כי
הוא מחונן בכישרון מפתיע לנחש מראש
מה יעשה או יגיד מישרד־החוץ הישראלי.
אולם שום כוחות אל־אנושיים לא פעלו
כאן. הסיבה היתד, אנושית למדי: מישרד־החוץ
היה מוסר את הידיעות בסוד לסופרת
דבר החיננית, חנה זמר*
חלוקת השלל. במשך כמה זמן התאזרו
שאר היומונים בסבלנות עילאית.
ואז פרצה הסערה :׳שאר עיתוני הקואליציה
דרשו את חלקם בשלל הידיעות
הסודיות. שרי אחדותיהעבודה העלו את
העניין בממשלה, דרשו את שיתוף עיתונם
למרחב. עורכי העיתונים ישבו גם הם על
מדוכה זו. הכל הסכימו שכמה סודות
מגיעים גם ליהושוע (״שוקה״) תדמור
איש למרחב, ולגבריאל שטרן, איש על
המשמר **.
תחילה ניסו אנשי הממשלה להצדיק
את מעשיהם, והסבירו שהם מסננים את
הידיעות במתכוון, כדי שלא יישאו גוש פנקא
ממשלתית רשמית, אך יגיעו לכתובת
הנכונה. אולם העורכים לא הסתפקו בכך.
אם לסנן, טענו בצדק, מדוע להשתמש רק
בשני חורים ו מדוע לא להפוך את העיתונות
הקואליציונית כולה למסננת גדולה,
שהוריה יתחלפו בתורנות?

מפקדי צבאות באונס ודייו

התיכון נפגיש עם הרמטכ״ל, רב־אלוף משה דיין, בנמל־התעופה לוד. אחד מנושאי שיחתם
— אופן מסירת חצי־חאי סיני לידי כוחות או״ם לאחר פינוי צה״ל את האיזור.

* כיום עורכת דבר.
** ׳שזכה בחודש שעבר בפרס מל תרומתו
לזכויות האזרח, מידי ועדה שבראשה
עמד השופט העליון (בגימלאות) חיים כהן.

״העולם. הזה״ 1005
תאריך 16.1.1957 :
השבוע טרם הושג סיכום זה. אולם
היה ברור כי כמו כל שאר סוגי השלל
הקואליציוני, יחולקו בקרוב גם סודות
מישרד־החוץ לפי מפתח מיפלגתי.
ים הפירצה נסתמה
בפעם השניה מאז המרד הגדול של
,1953 הלכו הימאים הישראליים לקלפיות,
כדי לבחור את נציגיהם למועצה הארצית
שלהם. כמו בפעם הראשונה, היו גם
הפעם התוצאות ברורות מראש: גצחון
למפא״י.
כאשר הוכנע המרד על הים נשבעו
הבוסים של מועצת־פועלי חיפה׳ כי לעולם
לא יהיה מרד חדש. החלטה זו הדריכה
את מזכיריו הממונים של איגוד-
הימאים. הם הקדישו את מיטב מרצם
לסילוק כל אבן־נגף מעיל דרך השתלטות
הבלעדית על ענייני האירגון.
אבן־נגף גדולה מאוד יהיה תמיד קצין
שני נמרוד אשל, מנהיג המרד. אחרי
חיסול השביתה, פוטר אשל משרות שה״ם
(צי״ס) ,רותק לחוף במשך שנים, עד
אשר הצליח למצוא עבודה קבועה בחברת
אניות פרטית. שם עלה בדרגה,
התבסס על סיפון אנייתו ובין חבריו
למיקצוע.
שתי שיטות ספירה. כאשר הוגשו,
לפני הבחירות, הרשימות השמיות של
המועמדים, היתד, רשימתו של נמרוד
אשל ראשונה. באותה רשימה הופיע גם
שמו של מועמד אחר, קצין שני עקיבא
אור* .שם הרשימה :״נאמני כינוס הימאים״.
מזכיר־ז־,איגודי,
דויד •נחן, ראה ברשימה
זו קריאת חגר. בחירתו של נמרוד אשל
למועצה הארצית היתד, פותחת פירצה
רצינית לפני חדירת כל אותם הרעיונות
והתביעות, שמועצת-סועלי־חיפה החליטה
כי אינם כשרים. נחו החליט למנוע אפשרות
יזו.
מבטו חלף על פני רשימת התומכים
ברשימת ״נאמני כינוס הימאים״ ,ומצא
בה את שמותיהם של נמרוד אשל ועקיבא
אור עצמם. המזכיר נשם לרווחה. הוא
שלח את הרשימה בחזרה, בהסבירו כי
צירוף שמם של מועמדים לרשימת התומכים,
כמוה כד,צבעת המועמדים עצמם
בעד מועמדותם הם. לכן הריהו פוסל את
הרשימה. נמרוד ועקיבא עירערו. העירעור
נדחה.
השבוע התפרסמו תוצאות הבחירות.
בספירה, שנעשתה בהתאם לשיטה ה תבנית,
זכתה מפא״י ב 22-מקומות מתוך
.28 אילו נהגו בהתאם לשיטת הבחירות
היחסיות, היה רוב זה מצטמצם בהרבה.
כי מתוך כל 100 נתנו רק 60 את קולם
למפא״י.

אנשים
• פרופסור ישעיהו לייכוכיץ/
בהרצאה בבית ציוני אמריקה :״יהודי ה גולה
מתייחסים אל מדינת ישראל כאל
פילגש — הם מוכנים לשלם בעד ההנאה,
אבל לא לגור איתה יחד.״
* מאוחר יותר מארבעת מייסדי מצפן,
המתגורר כיום בגלות־מרצון בלונדון.

מפעם לפעם מגיע לי...
קשר ב* 1ר 4שות׳

0י ^ י קנט. הנאה אמיתית. השילוב
* 1^ 1ש <| הנפלא של רעננות וטעם עדיו,נקי ורך.
^ הטעם המיוחד של תערובת הטבק

1 1111111 חיה האמריקאית ופילטר המיקרונייט המפורסם.

פרסום ויטל

מ9נה מרשי
בתרבות הריהוט
ב״רביד״ מטביעים את החותמת /\£1מ5ו גוו /\0£ו/וו בגאוה.
הרבה ידע ומחשבה הושקעו בתכנון ועיצוב מערכות הסלון המפוארות. הייצור הקפדני
והגימור המושלם נזקף לזכותם של בעלי מקצוע מיומנים ומנוסים המתמחים בייצור
רהיטי סלון בסגנון מודרני וקלאסי, במגוון בדים בלעדיים ל״רביד״ .מחלקה
מישרת לרפוד בעור(העור מתוצרת ^10ו_1ש שוודיה) .רמתם הבינלאומית של
רהיטי ״רביד״ היא מפנה מרשים בתעשיית הרהוט בישראל.
כ תו בו ת: ר הי טי ״רביד״ — או לםת צוג ה בוגר שוב ,40ת ״ א, ט ל׳ , 282630 כל־בז
שלום — אחדהעם , 9ת ״ א, פול ר הי ט — ז׳ בו טי נ ס קי , 35רמת־גן, ה בי ת —
צו מ ת כפר ש מ רי הו, הרצ לי ה, וי ס מן — דרך בי תלחם , 118י רו ש לי ם, נו חיו ת —
ש לו מ ציון המלכה ,4י רו ש לי ם, דיור — 2000 צו מ ת וו ל קן, בנין ״ פ לי פ ס ״ ,מפר ץ
חי פ ה, ר הי טי בדריאן יי — ככר הדקל, נ ה רי ה, הדר ב״ש — פ סג׳ ר ס קו, באר־ שבע,
בי ת א חי ם סיני — צו מתק רי ת ־ אתא, מפר ץ חי פ ה,
רהיטי כדורי — פ לו רנ טין , 38ת ״ א.

ספורט כדורגל
מאבל{ ב גו ץ
בין קורות-השער, במרכז שלולית גדולה,
שכב צעיר מרוח בעיסה חומד, דביקה
והתפלש בבוץ. יהודה פילוסוף, שוער
הפועל רמת־גן, טמן ראשו בידיו וחיכה.
עם הישמע האות מפי המאמן, אליעזר
שפיגל, ניתר פילוסוף אל הכדור שהלה
זרק לעברו. אחרי שתפס את הכדור, שב
ושקע לתוך השלולית הדלוחה.
המחזה חזר על עצמו פעם אחר פעם,
באימון שנערף השבוע באיצטדיון הקבוצה.
גופו של השוער, בגדיו והכדור שקלט,
התמזגו כאילו לגוף אחד, כולו בצבע
האדמה. אפילו חדי־עין התקשו מאוד להבחין
אם ראשו של פילוסוף מצוי על
כתפיו והכדור בין ידיו — או שמא להיפך.
הבוץ, שנספג בבגדיו, הוסיף קילוגרמים
למישקלם. השוער התנשם והתנשף, ניסה
לנגב בשרוולו את עיניו, אף לא ויתר:
״לא רוצה להפסיק, תזרוק לי עוד עשרה
כדורים!״ התחנן באוזני המאמן.
חליפות ועניבות. שעה מאוחר יותר,
בבית־הדין המישמעתי של ההתאחדות
לכדורגל, עמד עוו־ך־הדין חנוך קונן לפני
השופטים יעקב מלץ, יהושע גלבליט
וויקטור חזן. הוא ביקש להקל בעונש
שנפסק לקבוצה בעיקבות התפרעות שאירעה
אחרי המישחק מול הכוח רמת־גן,
לפני שלושה שבועות.

שוער פילוסדן ש
לא רוצה לצאת מהבוץ
הצטרף לבקשה שלום אבן־עזרא, פרקליט
קבוצת הכוח רמת־גן — שעליה נגזר עונש
זהה. שניהם הסבירו לשופטים שקנס של
10 אלפים שקלים והפחתה על־תנאי של
שתי נקודות־ליגה, הם עונש כבד מדי על
האגודות.
כל הנוכחים לבשו, כמובן, חליפות
כהות, חולצות צחורות מתחתן, וענבו
עניבות — כיאה למעמד.
״מה כואב יותר, הנקודות או הכסף?״
שאל כמתלוצץ השופט מלץ. פרקליט
הפועל רמת־גן הסביר שהפחתת שתי נקו
דות
יכולה לגרום להדחת הקבוצה מראש
הליגה הארצית. לכן, העונש על־תנאי יזמין
את שחקני הקבוצות היריבות להתגרות
בשחקני הפועל רמת־גן, כדי לסבך אותם
בקטטה שתהפוך את העונש לעונש בפועל.
אהבת -קי פו ד. שני עורכי־הדין הוסיפו
גם שהקנס הכספי הוא קשה — בהתחשב
בכך שבמיקרה הטוב מוכרים רק 200
כרטיסים למישחק.
השופט מלץ ניסה לבוא לעזרת מנהלי
הקבוצות והציע שיפחיתו את הסכום ממש-

איפה הנ ש?

אצנית רוט פרשה לשון נכרית מתנשאת קוראים להן
״בנות המין החלש״ .אך הן חזקות
יותר ממרבית הגברים. הן מושכות את
תשומודלב הכל כנערות, כרעיות וכמוע-
מדות לחיזור, אך לא כספורטאיות.
בתום העונה הקודמת, במישחק גמר
אליפות־המדינה בכדורסל, צילמה הטלוויזיה
רק את מישחק הגברים. היא התעלמה
לחלוטין, למרות שמצלמות היו במקום,
ממישחק הגמר של הנשים. נשיא-המדינה,
יצחק נבון, שהוזמן לאירוע, התעלם מהנשים
ודיבר אף ורק אל הכדורסלנים-
הגברים, בנאום שנשא בטקס הענקת הגביע.
האם
יש סיכוי שהטלוויזיה תסקר אירוע
ספורטיבי שבו משתתפת אשהז על כף
השיב העורך הראשי של מבט ספורט,
יואש אלרואי :״סיקרנו תחרויות־ספורט
שבהן השתתפה אסתר רוט. מאז שהיא
•י פרשה אין ספורטאית ישראלית ברמתה,
ואנחנו מחפשים סרט־טלוויזיה מחו״ל, שבו
משתתפות נשים...״
כמרכז הטכלה האירופית. ביום
שבת, נערכה במכון וינגייט תחרות ראשונה
בעונה זו באתלטיקה קלה. היו שם
לפחות מאה נערות ונשים, אך אף אחת
מהן לא זכתה בהישג מרשים.
המישפטן אריה קוקס, איש איגוד האתלטיקה
הקלה והסטטיסטיקאי שלו, מרכז
ברשימותיו את כל התוצאות שהושגו על-

ידי אתלטים בארץ. הוא הסביר :״אין היום
אתלטית בישראל שאפשר להצביע עליה
ולומר, שיש סיכוי שהיא תגיע להישגים
כדוגמת אלה שהגיעה אליהם אסתר רוט.״
מהנתונים המצויים היום ברשותו מסתבר,
שבשנתיים האחרונות חלה ירידה בהישגים
של הנשים, ואילו דווקא בין הגברים חלה
עליה. היום יכולה ישראל להציב בתחרויות
אתלטיקה נבחרת גברים, אך לא של נשים.
בישראל פעילות היום רק שתי ספורט-
איות בעלות הישגים — ענת מאירי ()20
וזהבה שמואלי 26 אך הישגיהן מדרגים
אותן במרכז הטבלה האירופית, בעוד
שאסתר רוט הצליחה לעלות לגמר באולימפיאדה.
השנה
פרשה האצנית מאיה קלה, שהשיגה
תוצאה טובה גם בבור הקפיצה לרוחק.
היא נישאה והחליטה לפרוש מפעילות.
לפני שנה, בתחרות אליפות־המדינה,
הוכתרה רחל אורנשטיין כאלופה בקפיצה
לגובה. היא היתה אז בת 15 בלבד. ההישג
שלה היה 1.64 מטר .״בחורה זו הגיעה
להישג אישי חשוב, ולא נשאר לה עוד
למה לשאוף פה בארץ,״ הסביר אריה קוקם,
״בגיל צבא גם היא בוודאי תחשוב על
פרישה.״
לפני שש שנים ניתרה אורית הברמוטר
לגובה 1.78 מטר. היא היתה אז רק בת
,14 והמשיכה להתאמן עוד שנתיים. אחר-
כך, כשפגשה בנער שהפך חבר קבוע,
הפסיקה לעסוק בספורט.
״אנחנו מעודדים אותן להמשיך לעסוק
בספורט, אבל לא יכולים להציע להן גם
תמיכה כספית. הבנות בגיל 18 מתחילות
לגלות עניין רב יותר במין השני מאשר
באתלטיקה,״ התלונן קוקס.
ללא.תחושת נחיתות. בארצות הגוש
הקומוניסטי מגיעות אתלטיות ברוב המיק-
צועות לשיאן בגיל .24 ביום השבת הופיעו
במכון וינג״־ט כמאה אתלטיות, בנות 12
עד .30 אך אף לא אחת מהן השיגה
תוצאה טובה.
לאה ברינג 24 הדפה כדור־ברזל וזכתה
במקום הראשון. ההישג שלה היה 12.78
מטר. השיא האישי שלה הוא 13.89 מטר.
השיא העולמי — לשם השוואה — הוא
22 מטר. בישראל יש לה רק מתחרה אחת
— מירב מלווה, בת ,31 מקיבוץ עין-
החורש.

בתום התחרות פיזרה לאה ברינג, בעלת
התלתלים הבלונדים, את שיערה, לבשה
סרבל־אימון אדום, ענדה את שרשרת־הזהב
שלה סביב צווארה ותכשיט אחר
סביב פרק־ידה והסבירה :״אני אוהבת
לטפח את עצמי ולשמור על נשיותי.״
המרחק מן ההישג העולמי בהדיפת
כדור־ברזל אינו גורם לה תחושת־נחיתות.
אין היא מוכנה להיעזר בתכשירים המעודדים
פעילות־יתר, כדי לשפר את הישגיה.
על כר־הדשא במכון וינגייט נראה
שהודפת כדור-הברזל מהפועל כפר־סבא
היא האשה החיננית ביותר מכל הספורטאיות•
״שיא ישראלי זה האתגר שמספק
אותי. אני אמשיך לעסוק בספורט כל עוד
זה גורם לי הנאה,״ הכריזה לאה בחיוך
רחב ומשועשע.

הודפת ברינג

בורות השחקנים, אך המנהלים הסבירו
שאין, כמעט, ממה להפחית.
השופט טען שהקנס הוא עונש מוצדק
על ההתפרעות, כדי להרתיע מפני האלימות
במיגרשים :״השחקנים שלכם צריכים
לשחק כדורגל כמו שקיפוד עושה אהבה
— בזהירות.״
בתום שמיעת העירעור היד. על עורכי-
הדין לצאת מהחדר, כדי לאפשר לשופטים
לפסוק. השופט מלץ ניחם אותם שהדיון
לא יארך זמן רב, כי הוא ממהר לקונצרט.
ואכן, כעבור כרבע שעה נקראו הפרקליטים
שנית לחדר הישיבות. הקנס הופחת ל*6000
שקל בלבד. כולם עזבו את המקום שבעי-
נחת ומחייכים בתוך חליפותיהם.
יהודה פילוסוף לא חייך בחברתם, הוא
כלל לא היה שם. עוד שעה ארוכה אחרי
תום האימון הוא נאבק במיקלחת בבוץ
שדבק בגופו.
עולמות אחרים. ביום השבת הסתבר
לעסקני הפועל רמת־גן דבר הידוע לכל
אוהדי־הספורט: הישגים בספורט אינם
קשורים בהישגיהם של פרקליטים מכופתרים.
דיברי־חלקות וזיעודהמיגרשים הם
עולמות נפרדים.
למרות ההצלחה היחסית בדיון המישפטי,
הידרדרה השבוע הפועל רמת־גן, בעיקבות
הפסדה להפועל עכו, מהמקום הראשון
בליגה הארצית למקום השלישי. בכך היא
התרחקה גם מן הסיכוי לעלות, בסוף ה עונה,
לליגה הלאומית.

כדורסל
הק* 0ץנגדהחס ־ -מאמן
בחדר האוכל בקיבוץ גן־שמואל עסוקים
החברים בדיון סוער על מצבה של קבוצת
הכדורסל. החברים אומנם גאים בקבוצה,
המתמודדת בליגה הלאומית. אך בתוך
הקבוצה שוררת מתיחות, שגרמה לקיבוץ
לשקול אם כדאי בכלל לקיים קבוצת
כדורסל, שהוצאות־האחזקה שלד, מכבידות
על תקציב המשק.
המאמן, בוב גונן, אמריקאי שהיגר
לישראל והצטרף למשק, הוציא מהמישחק
שנערך מול הפועל רמת־גן את השחקן
עופר יעקובי. כששאל השחקן, שרגז מאוד
על ההחלטה, מדוע הוצא מהמישחק, השיב
לו המאמן :״בין כה וכה היינו מפסידים.״
אסור להודות. התשובה התקבלה
בקיבוץ במורת־רוח רבה. ראייה מציאותית
ומפוכחת נחשבת בקיבוץ שלפתח ואדי-
ערה, כמו בשאר קיבוצי השומר־הצעיר,
גילוי של רוח־תבוסתנות. ל״צועדים תמיד
בראש״ אסור להודות שהם מפגרים אחרי
אחרים. גם אם זה נכון.
מאז המישחק לא התפייסו המאמן והשחקן׳
ובמזכירות שוקלים להביא לפני
אסיפת־החברים הצעה לפרק את קבוצת
הכדורסל המקומית.
אם תתקבל החלטה כזו, תהיה זו הפעם
הראשונה שקבוצה המשחקת בליגה הלאומית
לכדורסל תפסיק את פעילותה.

״אמשיך לעסוק בספורט״

מרים!ולבסון, בת ח־ ,15 המבויזה עד עצמה נעד״נאנקיסם־ת״ ו..אנאוביס0וית,־,
נשלחה לשכונת חב ־ד כדי שהחסידים יחזירו אותה בתשובה, ואילו היא מכריזה:

!י)! ד מיוז ד1ז* 1וז
^ חכ״דניקים בקריית־מלאכי כל־
/ /י י או אותי בחדר במשך חודשיים.
את הדלת היו פותחים רק כדי לתת לי
אוכל. כל קשר עם העולם החיצון נשלל
ממני. נשלחתי מאנגליה על־ידי אבי לשכונת
חב״ד בקריית־מלאכי. הוא חשב
שיוציא אותי מד,פאנק על־ידי חזרה בתשובה.
החב״דניקים ניסו להוריד מעלי את
הסמלים בכוח. ניסיתי לברוח כמה פע מים,
ואשה דתית אחת מהשכונה, הדוברת
אנגלית, ריחמה עלי וסידרה לי מגורים
בתל־אביב, אצל אחותה. אבל גם כאן
אני אומללה, יושבת בבית על המיטה,
מעשנת ובוכה.״
כשהיא עוברת ברחוב היא גורמת ל פקקי
תנועה. אנשים עוצרים, מביטים בה
בהשתאות, בתדהמה ובצחוק. הופעתה י ר

צאת־דופן: פניה מאופרות באיפור כבד,
ציורים שבורים מעטרים את עיניה, פרח
מצוייר על מיצחה, שיערה הקצר צבוע
בכל צבעי הקשת ומזדקר בזכות שיבבת
ג׳לי עבה.
על אפה עגיל, על צווארה שרשרות וקולרים
כעל צוואר כלב. על זרועותיה ועל
ידיה ציורים שעליהם כתוב ״אנרכיה״,
ו״אנטיכריסט״ (״מתנגד לישו״) .רגליה
נתונות בתוך נעליים שחורות, מגושמות
ומסומרות, מכנסיה העשויים פלאסטיק
שחור קרועים בברכיים, וכל הופעתה המדהימה
אומרת קשיחות.
״אנשים צוחקים ממני ברחוב בגלל
הופעתי, אולם לי זה לא איכפת. המילים
הראשונות ששמעתי בבואי לישראל היו
נת אבל אני מתעלמת כי אני היחידה

התקהלות בוחוב

יוצרת מריס, הלבושה כפינקיסטית במשך 12
שעות ביום .״באוטובוס אין אני יכולה לנסוע,
אנשים קוראים אחרי קריאות גנאי, כשאני חוצה את הכביש, יש סכנה לתאונת דרכים.״
משוגעת ומטורפת. לפעמים אני מתעצב-
שמרגישה אמיתית, כל השאר הם מזויי־פים,
עבדי המימסד השולט בהם ומכתיב
את חייהם.״
דברים אלה השמיעה השבוע ״פאנקיס־טית
אנרכיסטית״ צעירה, בת ה־ ,15 מרים
וולפסון.

סיפרה מרים:
נולדתי בדרום־אפריקה להורים אמנים.
אבי שחקן ואמי רקדנית וזמרת. כשהייתי
בת שנה עברה המישפחה לאמריקה ומשם
נדדה לצרפת וללונדון. כשהייתי בת ארבע
נפרדו הורי. אחותי ואני נשארנו עם
אבי. שני אחי עזבו את הבית ועברו
להתגורר בלונדון ובדרום־אפריקה.

רציתי ל ה יו ת
מ קו בלת

זעו״ם מסומרות

הן חלק בלתי־נפרד מתילבושתוז של נורים .״לדעתי
כל אחד צריך להתלבש לפי טעמו -הרי אנחנו שו־נים
אחד מהשני אנחנו, הפאנקיסטים, זועקים: אנחנו קיימים, אבל מתעלמים סאיתנו !

72 - 1

רי כר כילדותי הייתי ילדה בעייתית.
״ • כולם היו נגדי. הייתי מכוערת, שמ נה
וקטנה. אף אחד לא אהב אותי. תמיד
שנאו אותי ופחדו מפני. חיפשתי אהבה
ותשומת־לב, אולם אף־פעם לא קיבלתי

אותם. כל האהבה הלכה לאחותי, שתמיד
עשתה מה שהורי רצו שתעשה.
אבי הייתי מרדנית מטבעי. התלבשתי
בצורה מוזרה, רציתי להיות מקובלת,
ניסיתי בכל כוחי למשוך תשומת־לב כדי
לזעוק: הביטו בי ! אני קיימת ! תמיד
התנגדו לכל מה שעשיתי, לבשתי, או
אמרתי. בעולם הזה הילדים חיים לפי
רצון הוריהם והם מעוצבים על ידם. אחר-
כך, בבית־הספר, מעצבים אותם המורים,
אני רציתי להיות מעוצבת על־ידי עצמי
ולפתח לי דיעות משלי. כמובן שכאן
התחילו החיכוכים. קודם־כל עם אבי ו־מישפחתי,
ולאחר מכן הצרות בבית־הספר.
תמיד שנאתי שיער ארוך. אבי רצה
שאלך עם שיער ארוך עד למותניים ואסר
עלי להסתפר. לבשתי מעילים שחורים
גדולים עם צווארונים גבוהים, והייתי מכניסה
את שיערי הארוך לתוך הצווארון
כדי שייראה קצר. מפעם לפעם הייתי מרמה
את אבי בכך שהייתי גוזרת אותו
קצת בשלבים, כדי שלא ירגיש.
אני זוכרת יום אחד שהגעתי הביתה עם
עגיל באף ובאוזניים. אבי ואחותי הש כיבו
אותי במיטה וניסו בכוח לתלוש את
העגילים מאפי. שתתי דם, נילחמתי בכל
כוחי וברחתי מהבית.
שבועיים הסתובבתי ברחובות ורעבתי
ללחם, אבל זה לא הפריע לי. כסף לא
מעניין אותי. הצטרפתי לחבורת נוער
כמוני, ולבסוף החזיר אותי אבי הביתה
בעזרת המישטרה.
בבית־הספר האשימו אותי בתוקפנות.
טענו שאני עושת־צרות מיקצועית. מנהל
בית־הספר הקאתולי היה מעוות את המ ציאות
במחשבה שכל אחד חוץ ממנו מע מיד
פנים. אני הייתי תמימה מאוד ולכן
חשב שכל צורתי היא העמדת פנים ושאני
מזוייפת, לא יכולתי לעמוד עוד ב־זיופו
של המנהל, וברחתי מבית״הספר
לפני שהוא הספיק לגרש אותי ממנו.

חז רהבת שו ב ה
כתח לי ףלפ אנ ק

^ כי לא ידע מה לעשות איתי. לכן
פנה למוסד של חב״ד בחוץ־לארץ
וביקש את עזרתם. החב״דניקים הציעו
לשלוח אותי לישראל, לקריית־מלאכי, שם
נמצא המרכז שלהם, בתיקווה שאלה יחזירו
אותי בתשובה וזה יהווה תחליף
לפאנק.
אני לא יכולה לחזור בתשובה, משום
שאיני מאמינה בדת בכלל. אני מאמינה
באלוהים אבל לא בדת. יהדות אינה דת,
יהדות היא עובדה.
איש חב״ד אמר לאבי שאם אשאר בתוך
הפאנק אצא לתרבות רעה. אבי חשב
שבישראל פחות מסוכן להיות פאנקיס-
טית, שלא כסו באנגליה, אולם אני גיליתי
שהרבה יותר קשה להיות פאנקיסטית
דווקא בישראל.
אני גרה עכשיו בתל־אביב. יום אחד
ראיתי מספרה ליד הבית שלי ונכנסתי.
בעל המספרה, מכס דהאן, שהוא אדם
פתוח, לקח אותי לעבודה.
לפעמים אני מספרת נערות שרוצות
תיסרוקת כמו שלי. אני אף פעם לא יודעת
מה ייצא מזה בסוף. אני עובדת לפי
מצבי־רוח.

איך אני מגדירה את הפאנק? ובכן
פאנק הוא אנרכיה, חוסר סדר. הוא נגד
ניצול, נגד מילחמות, נגד ממשלות.
השרשרות שעל הצוואר והידיים מביעות
את הרגשתי. מתייחסים אלינו כמו אל
אסירים. קושרים אותנו כמו כלבים. גם
הסיכות הן קריאה נגד החברה. החברה
הקיימת היא רעה. אנחנו רוצים לומר:
אנחנו קיימים אבל מתעלמים מאיתנו.
אני יודעת שאנשים רבים חושבים כמוני.
אף אחד אינו אוהב את המימסד ואת
השיטה. הכל תלוי בממשלה. כל אחד
מפחד פן יאבד את מישרתו. כל אחד מפחד
להיות הוא עצמו ומעדיף להיות
מעוצב על־ידי ההורים, בית־הספר ולאחר
מכן על־ידי החברה והממשלה.

מרים בתמונה הקטנה ללא איפור כפי שהוזב״דניקיס רצו
שתיראה, ולמעלה באיפור פאנק מושלם: שיער צבוע בכל
במישחת ג׳לי. סמיכה, עגיל באף וקולרי כלבים על צוואר.

ח שו בהכ מו

מלכת אנג לי ה

^ הפכות? אני נגד. המהפכנים, ברגע
— ז שהם מסיימים מהפכה, הופכים בעצמם
למימסד, כי הם נגד מימסד ישן
ורוצים לייסד מימסד חדש. האנרכיסטים,
לעומתם, הם נגד מימסד בכלל. היעד
אינו תפיסת השילטון על-ידם.
אנשים מסוגי, כשהם נלחמים ללא מס

מוצאים בדרך־כלל מיסלט בהתאבדות.
אני ניצלתי על-ידי מיכתב ששלח
לי אחד מידידי ושהרגיע אותי.
המצב בעולם הולך ורע. הממשלות
הולכות להרוג אותנו בפצצות אטום.
הפצצות נועדו להיפטר מהאנשים שאין
בהם צורך. הם קובעים מי ימות ומי ייש אר.
השלום
יגיע לעולם רק כאשר ניפטר

מהממשלות. האנשים השולטים בחברה
הם אלה שיש להם כסף. באמצעותו הם
רוצים לשלוט. אותי לא מעניין אם זה
השמאל או הימין. כולם אותו דבר. כל
הממשלות משקרות.
מלכת אנגליה אינה חשובה יותר ממני.
לא מגיעות לה יותר זכויות מאשר לי.
העיתונים נתונים בידי המימסד, וכולם
משקרים. גם בספרים משקרים. הדאגה
היחידה של הממשלות זה לשלוט. שולחים
אותנו לבית־הספר כדי שנעבוד בש בילם׳
והם יתעשרו.
חזותנו אומרת לחברה ״לכי לעזאזל!״
אני לא מאמינה בסמים, מכיוון שאני מאמינה
במציאות ולא בפנטאסיות. רק ה־מימסד
מביא את האנשים להתמכרות ל סמים,
משום שהם רוצים להתנער מה בעיות
והצרות של החברה.

אני רוצה להיות זמרת. אני אוהבת
מוסיקה. יש לי חבר שהוא חבר בלהקת
פאנק הנקראת המנוצלים. אני לא רוצה
להרוויח כסף. כסף לא מעניין אותי. ללמוד
אני לא יכולה, כי אני לא מסוגלת
להתרכז כשלוחצים עלי. אני רוצה לה יות
עצמאית ובלתי־תלויה.
את החסכונות שלי סגדו לי, לכן אני
נאלצת לחיות ממה שהאשזז שאצלה אני
גרה מקציבה לי. לדעתי, הסימנים החיצוניים
של הפאנק אינם בהכרח בגדים ו־תיסרוקות
וציורים על הגוף. כל אחד
הוא חופשי ורשאי להתלבש כרצונו. אדם
יכול להיות פאנקיסט בתת־מודע שלו. מה
שמקומם אותי היא העובדה שישנם או־פנאים
המחקים את הפאנק והם טוענים
שהם הם שהמציאו אותו.
פאנק הוא אנטי־אופנה ! זעקה נגד ה אופנה
הקיימת והמימסד. גירה גל ;

רק אצל

אברה גינדי

אק צורך במיליווים
100,000

שקל

והדירה שלך.
היתרה בתשלומי עד 12 שנים
נצל מבצע זה ובוא כבר מחר למשרדי המכירות שלנו.
זכור! כשאתה רוכש דירה מאברה גינדי אתה רוכש דירה
מחברה שזכתה בשני התוארים :
.1״הקניה הטובה ביותר״ לשנת .1982
.2״העסק הנבחר״ לשנת .1982
כל ה די רו ת כוללו ת רי הו טמלא
מספר חדרים המקום ראשון־ לציון > 3 ׳/חדרי ם
4חדרי ם

מחיר רגיל
8 9 5.000ש

9 2 5 .0 0 0ש•

דו מפל סי ת ׳יוקרתית 1.050.000ש׳

רמת השרון

פתח־ ת קו ה
תל אביב

1. 1 7 9 .0 0 0ש׳
3חדרי ם
3/2חדרים דו מפלסית 1 . 3 8 4 .0 0 0ש׳
3חדריס +גג +חדר
על הגג

5חדרי ם
1 ,9 8 0 ,0 0 0ש׳ פנטהאוז 5חדרי ם דו־מפלסי ת $ 1 6 0 ,0 0 0

המחיר במבצע
745.000ש׳
780.000ש׳
899.000ש׳
999.000ש׳
1.184.000ש׳
1.500.000ש׳
1.590.000ש׳
1,680,000ש׳
$ 140,000

המחירים אינם כוללים מע״מ

לעולים חדשים ולזוגות צעירים:
הלוו או ת מ שלימות ומ שכנ תאות מוגדלו ת לזכ אי ם במסגרת תוכניות
משרד ה שיכון
בת״א, בפיית וברמה״ש 300,000.- -שקל

אברהם נווד
תל-אביב

ככר ה מ דינ ה ה׳ באייר סו

רמת ה שרון
סוקולוב 84

פתח-תלזוה
חיי ם עוזר 28

הנבחר

ר א שון־לצ יון
הרצל 62

דוברה גינדי בתה דירות שדונשים ץ ווהבים

האוניה..אויון״ תקועה בחוף קר״ת־ח״ס -גנבים שמו עין על ונוש הנוסעים -
וארה תשעים במלון בחיפה ומשמשים כדור־מישחק בין החברות האחראיות

1111111

ין לי לאן לחזור,״ אמר ג׳רי
/ /י הנדריקם, אחד מ־ 28 התיירים, ניצולי
האונייה השרופה אריון. כל ציודו
נשאר על האונייה. באין ברירה הוא נאלץ
לפלוש לבית־מלון בחיפה, ושם ציפה ל חילוץ
ריכבו מהאונייה הנוטה על צידה.
ג׳רי ואשתו ג׳ודי, שניהם מורים מקליפורניה,
יצאו לטיול בן עשרה חודשים
באירופה ובמיזרח־התיכון. הם השכירו את
דירתם בארצות־הברית, והעמיסו את כל
מה שחשבו שיהיו זקוקים לו בשנת השבתון
שלהם על קרון מכוניתם. באירופה הם
עלו על אריון.

אנשים חיפשו מקום בספינות ההצלה ודד האונייה, המתינו לרגע שבו יינתן האות
מיסדרונות היו מלאים עשן. אז באה ויאפשרו להם להוציא מאוניית את ציודם.
ההוראה לעזוב הכל ולהשאיר את כל אך אישור לכך לא ניתן. אמר ג׳ון הרי:
הציוד בתאים.״
״באמור החניון לא היה עשן, וכל אחד
על מה שהתרחש בעת הפינוי סיפר היה יכול להוציא את הרכב שלו. אך
אמריקאי אחר, גרי הולי, שיצא לטיול אנשי הנמל לא איפשרו לנו להוציא את
עם אשתו לוציאנה ובתם בת השמונת כלי־הרכב. אני הייתי חייל במילחמת העולם
החודשים מוגטו :״הצוות שם על עצמו השנייה. חילצנו כלי־רכב בתנאים קשים
הרבה יותר. כאן לא היה אפילו עשן
בחניון !״
טענה דומה השמיע גם מיכאל ראבארינג
מאוסטריה, שהיה על האונייה עם ארבע
חברים נוספים, ומשאית טיולים קטנה.
לדבריו, ניתן היה לחלץ את כל כלי־הרכב
— שבהם הופקד למעשה כל הציוד והכסף
של הנוסעים — בתוך עשר דקות.
כשהיה ברור שהכבאים אינם מצליחים
לכבות את הדליקה, נחתם הסכם
בין סוכני האונייה וחברת־ההצלה של

אל צידה ליד חוף קריית־חיים, ומתפללים
שהמים לא יחדרו לריכבם, כי אחרת לא
רק שלא יוכלו להמשיך בטיול, אלא שלא
יהיה להם גם לאן •לחזור.

לי קויי
בי ט חון
ך* ד לי קהשפרצה באונייה, כנראה
י י מפיצוץ, התחילה לפנות בוקר, במרחק
של עשרה מייל מחוף חיפה. אחד הניצולים,
המהנדס ג׳ון הרי ( )65 מאנגליה, תיאר

1 11111 ״171ו] י 1י ! ד י 11 הצייר הבלגי סטפן טסאלי, אחד
מניצולי האוניה, שנמצא במלון
4י 1111
1 }/ 11 1111.1 111 ..
מרום, סיפר שמלבד הרכב והציוד הרב שהשאיר באוניה, יש שם גס כחמשת אלפי
רישומים שהוא עשה בשנים האחרונות במחנות ריכוז באירופה, בשיתוף פעולה עם
שמעון ויזנטל. לדבריו, הקשר שלו עם מוסד יד־ושם היה הסיבה העיקרית לבואו לארץ.
אחרי שמכוניתו תחולץ, הוא מתכוון לרדת לאילת ולשהות שס כחצי שנה, כדי לארגן
הקמת מוסיאון חדש בעיר, ואולי לעבוד על ספר שיעסוק בשואה. לידו יושבת
אשתו דווג׳ .השניים נראים ונשמעים השלווים ביותר מבין ניצולי האוניה.

.להוציא אוו המים!

קצין ראשון מזאריס סטמאטיס, יווני
שהובא על־ידי חברת־הספנות מאתונה
כדי לשמור על האוניה התקועה, סיפר שהוא וחמשת חבריו שואבים ממנה את המיס
שחדרו לתוכה דרך החורים. הצוות היווני שהיה על הסיפון הוטס מישראל אחרי ימים
אחדים, וסטאמאטיס נמנה עם הצוות המחליף. הוא עובד במישמרות וגס לו אין מושג
מתי תסתיים העבודה ומתי יוכלו הנוסעים התקועים לקבל את רכושם.
הצוות היווני של האוניה מתגורר באותו מלון שבו מתגוררים מרבית הניצולים.
האונייה עלתה באש ב־ 20 בדצמבר. ג׳רי
ואשתו הורדו לחוף, בלי שניתנה להם
האפשרות לגשת לחניון כלי-הרכב. הם
נשארו בבגדים שהיו על גופם בעת הפינוי,
ושמיכה אחת שהצליחו לקחת מהתא.
עתה הם יושבים במלון דביר, ללא
פרוטה, רואים מהלובי את האונייה הנוטה

את מה שהתרחש באותו בוקר :״יצאתי
מהתא וראיתי עשן. הקפטן לא הודיע שום
דבר ברמקול, ואף אחד לא ידע שזה מצב
של אס־או־אס. לקחתי יוזמה ובדקתי מה
קורה. הצוות המתין בצד אחר של הספינה.
איש לא ידע מה הוא צריך לעשות. ישראלי
עזר לחלץ את הנוסעים מהקומה התחתונה,

מייד חגורות־הצלה, ואילו אנו לא יכולנו
לעבור בין הקומות, כי הם נעלו את המעברים.
אז שברנו את המנעולים, אך דלתות
יציאת־חירום־ואש לא פעלו. לא היו מספיק
חליפות ביטחון, ומחלקת סירות־ההצלה
היתר, נעולה. עוד לא נתקלתי באונייה
עם ליקויי ביטחון כל־כך גדולים, כמו כאן.
מזל שלא היינו בים הפתוח, שם בטח היינו
טובעים. בכלל, נראה כאילו שהצוות לא
היה בכלל צוות של ימאים. כל מה שהדאיג
אותם זה לרדת לחוף עם כל הציוד שלהם.
בינתיים הוכנסה האונייה הבוערת לנמל,
וכוחות גדולים של מכבי-אש ניסו לכבות
את הדליקה. חלק מהנוסעים שירד בסירות
ההצלה הגיע לחוף, וחלק אחר ירד בנמל,
כשכולם המומים מהתנהגות הצוות.
הנוסעים, שירדו מאונייה ללא ציודם
ואלה מביניהם שהשאירו את ריכבם בבטן

אמנון רייסין מחיפה, להצלת האונייה וכל
המיטען שעליה. רשות הנמלים, שחששה
שהאונייה תטבע ותזהם את המיפרץ, תמכה
ביוזמה.

ד מי חילו ץ
והצלה
נ שי חברת־ההצלה התנגדו לפינוי
י הציוד בעת החילוץ, בטענה שאם
תהיינה גניבות, הם יהיו צפויים לתביעות
לתשלום !נזיקין. על-פי ההסכם המקובל
במיקרים כאלה, תקבל החברה המצילה
את חלקה יחסית לציוד שניצל, אם תצליח
במשימה. במיקרה שאין היא מצליחה, היא
תקבל רק את הוצאותיה. הכסף המגיע
לחברה, אם היא מצליחה להציל את

715

״אנחנו בני־־־ערובה!״
(המשך מעמוד )75
האונייה מטביעה, בא בדרך־כלל מביטוח
ימי של כלי־הרכב והמיטען. כך הפכו הציוד
וכלי־הרכב ערבון לתשלום דמי חילוץ
והצלה של האונייה, והנוסעים בני ערובה.
סיפר הרי :״היינו במשך 14 שעות
באולם־הנוסעים. לא נתנו לנו לזוז. היינו
כמו אסירים. איש לא אמר לנו מה קרה
לרכב שלנו. רק ביקשו את המפתחות.
אחר־כך אמר הסוכן אוריאל כספי מחיפה,
שהרכב ייצא מאוחר יותר. חיכינו. חלק
מהתיירים עזב ללא אוכל וללא כסף.
״בערב, בשעה 9אמרו לנו נציגים של
מישטרת־הנמל וסוכני האונייה, שאנו
יכולים ללכת ושנפנה לשגרירויות שלנו.
אך לנו לא היה לאן ללכת. לבסוף סידרו
לנו מלון. חלק ישן ברחוב. כששאלנו
מה יהיה עם הציוד, אמרו לנו שנקבל
אותו למחרת, מייד אחרי שהאש תכובד.,״
28 התיירים שניצלו הופנו לבתי־המלון
דביר ומרום בחיפה. את חמשת הימים
הראשונים שילם הסוכן כספי. מישרד־התיי״
רות שילם תמורת יומיים נוספים, אולם אז
התחילו הבעיות. שום גורם לא היה מוכן
לקחת על עצמו אח ההוצאות הכרוכות
בהחזקת הניצולים בבתי־המלון. בליל שבת
לפני שבועיים הם פלשו למלון דביר וסירבו
לצאת בטענה שאין להם לאן ללכת.
מנכ״ל מישרד־התיירות, רפי פרבר,
הסביר שעל מישרד־התיירות לא חלה שום
חובת תשלום עבור ניצולי האונייה. לדבריו,
כל מה שנעשה נעשה לפנים משורת־הדין,
והוא עצמו התערב כדי למנוע מצב
שבו יישנו התיירים ברחוב.
הבעייה היתד, פחות קשה במלון דביר,
שם מקיים מישרד־ד,עבודה קורסים של

אני לא טלית

בית־הספר למלונאות תדמור. במלון היו
שמונה ניצולים בלבד, והושג סיכום שהמלון
יממן את שהיית האורחים. במלון
השני, מרום, היו 20 איש, ומנהלת המקום,
חיה מאירפלד, הסכימה לתת לניצולים חדר
וארוחת בוקר, בשלב זה על חשבונה, מבלי
לדעת אם הניצולים עצמם או חברת־הביטוח
או אחת מחברות הספנות האחרות הקשורות
בפרשה ישלמו עבור השהייה במלון.
כרגע תקועה האונייה ליד חוף קריית-
חיים, באחריותה של חברת החילוץ. שישה
אנשי צוות יוונים, שהוטסו לארץ, מבצעים
עבודות אחזקה שוטפות, ולאיש מבין הניצולים
אין מרשים לעלות על הסיפון. אך
הידיעות על הרכוש הרב שנשאר בבטן
האונייה עוררו את גנבי הצפון, מה גם
שהאונייד, תקועה סמוך לחוף, וניתן להגיע
אליה בקלות.

אי ש אינו יודע
מהלע שות
ך ני־ הזוג אנטונינה ומארקו סולארי,
* שווייצים ממוצא איטלקי, התכוונו
להישאר בישראל במשך ארבעה חודשים,
ואחר־כך לחזור לשווייץ. סיפרה אנטונעה :
״חוץ מהכלב ומהבגדים שלנו, הכל נשאר
על האונייה. הקרון שלנו, המחובר למכונית,
הוא הבית שלנו, ובלעדיו אין אנו
יכולים לטייל.״
הקבוצה שעדיין לא התאוששה מאירועי
יום החילוץ, נאלצה לקבל בגדים ואוכל
משכנים שליד שני בתי־המלון. לרובם אין
קרובים או חברים בישראל, ולכן לא היה
להם למי לפנות. פניות לשגרירויות לא

הביאו תועלת רבה.
כשמיכאל ראבארינג בא לשגרירות אוסטריה
בתל־אביב הוא קיבל סכום של 250
שקל בלבד, שבקושי הספיקו לו ולאשתו
לנסיעה לחיפה ולקניית חפצים אישיים כמו
כלי־רחצה וכלי-גילוח .״הבעיה היא שכרגע
איש אינו יודע מה לעשות. אנו לא יכולים
לבטל את הצ׳קים שלנו, כי אולי נקבל
אותם כשיאפשרו לנו לגשת לאונייה ,״אמר
גרי חולי .״עורכי־דין שאליהם פנינו לא
יודעים מי האחראי, ולכן לא יכלו לקבל
על עצמם את הטיפול בנושא. יותר מדי
קבוצות מעורבות בפרשה, וכל אחד אומר
לנו משהו אחר.״
אנשי הקבוצה, הזוכים רק בארוחת־בוקר,
מבלים את רוב זמנם במלון, בהמתנה.
לאלה שאין כלל כסף, לא נותר
אלא לשבת בלובי. האחרים יוצאים לעיר
ומנסים לברר במישרדי האונייה, אך ללא
הועיל. שום דבר חדש לא נאמר להם
במרוצת השבוע האחרון, מלבד ההודעה
שלא היה די בביטוח ושהם היו חייבים
לעשות גם ביטוח ימי.
המהנדס האנגלי הקשיש, שחזר בכל
הזדמנות על תיאורי יום השריפה היה מאוד
מתוח, אך כשהתבקש לסכם את מצבו
אמר :״אנו לא פליטים. טיפלו בנו רע,
אפילו בניגוד לאמנת דנבה. אני נשבע
שמה שסיפרתי זאת כל האמת. ומכאן
שהאחריות והטיפול הנובע מכך מוטל על
הישראלים. יחס רע כמו כאן לא ראיתי,
ולא ייתכן שהומניות של אדם זה או אחר
תבוא תחת טיפול בזכויותינו החוקיות.
אני, על כל פנים, אעשה הכל ואזעיק את
כל העולם כדי לקבל בחזרה את כל
טן־ציון ציטרין 1
הרכוש שלי.״

האם תנסה השד להסיר עד עחוו את בר האחריות?

אתגב אי *
0כתחילת ישיבת בית־המישפט נדמה היה שמשה גבאי,
עוזרו של השר אהרון אבדחצירא והגיזבר של קרן אבו־חצירא,
מנסה לגנוב את ההצגה, הרי שעד מהרה התברר שהשר שמח
מאוד להעביר לעוזרו את התפקיד הראשי.
האולם היה מלא בקהל סקון שחיכה בקוצו־ווח לכו שהשר
יעלה על דוכן־העדים וימסור את גירסתו. אולם עורך־הדין
אברהם מורן, סניגורו של גבאי, החל טוען ארוכות, מתוך הכתב,
כי אין על מרשו להשיב לאשמה. התובעת, שרה סירוטה, ענתה
לסניגור, והשופטת אוסטרובסקי-כהן פסקה, כי היא מוצאת שבשלב
זה יש ראיות מספיקות, וגם על גבאי להשיב לאשמה.
אז סוף־סוף עלה השר להעיד והחזיר את עוזרו, גבאי, אל
אור הזרקורים.

להלן תמצית שאלותיו שד הסניגור, שדמה תוסיה־כהן,
ותשובותיו של השר.

מי הקים את הקרן מל שם אביך?
אחרי מותו של אבא אמרו לי: למה אינכם מנציחים את שם
אבא ז אבל אני לא הייתי הכתובת הטובה ביותר לדברים מישפ־טיים.
משח גבאי בא ואמר שצריך להקים קרן, הוא התייעץ
עם חברים. הדבר נראה לי ונתתי את חסותי לקרן.
מי קבע את תקנות הקרן?
אני מודה שאת תקנות הקרן קראתי בעיון בפעם הראשונה
רק בחקירה ...לא אני ניסחתי את התקנות, משה גכאי, שהיה
הרוח החיה, לקח נוסח קיים של תקנות והפין את כל הניירת
הזו.
מי הכין את הטפסים לקרן?
מייד אחרי שקמה הקרן, משה (גבאי) הכין טפסים.
הוא הדפיס ניירות הגמ״ח וטופס לסטיפנדיות.
מי טיפל טיפול שוטף בקרן?
אני לא טיפלתי טיפול שוטף בקרן, משה (גבאי) טיפל
בזה. הוא היה ידוע כיקה מסודר שאפשר לסמוך עליו. הוא
אירגן הכל והיה הכתובת. סמכתי עליו באלף אחוז. אני הייתי
בעל זכות חתימה, אבל לא היה לי מושג בניהול השוטף. לא
היה לי זמן פנוי. בשנים 1974—1973 לא היה לי זמן לטפל אפילו
בעניינים אישייס-מישפחתיים. איש־ציבור מכיר את ילדיו משעות
הקימה והלינה שלו...
היכן נפגשתם בענייני הקרן?
...בעיקר במלון על שפת־הים (מלון אמבסדור) ,כי גבאי
עבד בתל-אביב והיה לן שם...
מי פתח את חשבון הקרן בבאר־שבע?
גבאי פתח את הקרן והחשבון בבארישבע. החשבון
הראשון נפתח בכספו הפרטי.
מה קרה בקרן אחרי שהפכת שר?
אחרי שנכנסתי לתפקידי כשר, ניתקתי את עצמי גם מבחינה
פורמלית מהקרן. במקומי נכנם פנחס, אחי, ומשה (גבאי)
העביר גם לו את הניהול בפועל, וגבאי נותר גיזבר בפועל.
גבאי עשה סדר בניירת של הבנקים ונתן לפנחס את כל החומר...
בדרך־כלל פנו כולם למשה בבקשות לכספים. במיקרים בודדים

(המשך מעמוד )45
צ׳יצ׳ לא ידע שאפילו עם טנק משוריין
לא יכניסו אותו לנווה־צדק. לא אותו ולא
את הגשש. הוא פחד לגשת לשכונה שהיתה
אז אלימה ביותר. בכלל לא נראה לי
שפשנל יתפעל את המקום. מה הוא
כבר יכול לעשות ישם? לתת לגשש להופיע?
אבל
פשנל עם הרפיוטיישן שלו, ואני
עם הרפיוטיישן שלי — נו נחשי מי
זכה בהגרלה?
ואז התחילו להציק לי פקחי היעיריה.
אמרו לי לעזוב את המקום השייך לפרוייקט
׳שיכון לקבוצת אמנים. שאלתי את
צ׳יצ׳ :ומה אנחנו, סנדלרים? לא עזר.
העיפו אותנו והיה בלגאן: מישטרה ופקחים.
זהו,
זד, הסוף של נווה,־צדק. ואנחנו
חלמנו על כתיבת מחזות והפקתם. הבנתי
שלא צריך הרבה כסף, צריך הרבה רצון.
אני בטוח שאם הייתי מארגן ערב היו
באים להופיע למען נווד,־צדק כל האמנים.
וכך עברו חמש שנים, ובמקום לקראום
נתנו את המקום לקוטלר. שמעתי שמה
שהולך שם הכי טוב זה הקיוסק של
שאול אברון.

• אתה מרוצה שמישהו שיקב*
את כית־הספר ״יחיאדי״ וגאל
אותו מההזנחה שלוז
לא ברוח הזו. לדעתי אין שם יד אוהבת.
יש שם פועלי־בניין שצבעו את המקום
בלי אהבה. לא לזה התכוונתי. אנשי השכונה
בכלל לא באים לתיאטרון. הם
לא יכולים להרשות לעצמם. אני לא אומר
שנתנו את המקום לאדם הלא נכון. אבל
במקום להביא לתיאטרון את האנשים ש גרים
שם שנים, מביאים כל מיני עשירים
מצפון תל־אביב.
יותר מזה׳ משלמים להם כסף כדי
שיעזבו את הבתים שלהם. אחרי הכל —
הם לא אמנים. שמעתי שעוד מעט מקימים
שם ועדת-קבלה ובונים קוטג׳ים, אבל
את הבתים היפהפיים הורסים, ואף־אתד
לא פוצה פה. מחכים שהתושבים הוותיקים
ימותו או שמגרשים אותם בכסף.
כל המדינה הזו מכורה לכסף. פיתאום
כל אמני ישראל התעוררו לגור בנווה־צדק.
מילא תושבי ישראל, אבל מה עם
האימנים שגרים בנידיורק ובאים לנווה-
צדק לקנות ביית, כדי שיוכלו לגור במשך
חודשיים בשנה במקום שהוא ״ 111״? זה
מסריח. תאמיני לי, מסריח.

• הייתי רוצה לדבר איתן• עד
היהסים המורכבים שיש לך עם
שני אחיך, צדוק ויגאל.

השר בכניסה לאולם בית־המישפט
״משה גבאי טיפל בזה
פנו אלי ואז אמרתי ״תפנה ישר לגבאי היו גם בקשות
למילגות בכתב. הייתי מעביר אותן ישירות לגבאי ורושם
״!נא טיפולך״.
עד כאן תמצית העדות.
אחרי שבנה תשתית זו למעורבותו של גבאי בקרן, והבהיר
כי אם היו חריגות הרי שכולן על אחריותו של גבאי, הסביר
השר את עניין הצ׳קים שעליהם מתנוססת חתימתו האישית, ואשר
לפי טענת התביעה נמסרו על-ידי השר ו/או אשתו למטרות
פרטיות, כמו תשלום במכולת או לבייבי־סיטר.
כך, למשל, הסביר מיקרה של צ׳ק, שנתן עבור סוף־שבוע
שערכה הקרן לכמה חברים במלון גני שולמית באשקלון :״משה
הוא שגמר את החשבונות. הוא התחשבו עם המלון.״
האם מוכן יהיה גבאי לקבל על עצמו את כל האחריות
שמטיל עליו השר, או שמא יהיה קו הגנתו שונה וסותר את
זה של השר?
מבחינה ציבורית יהיה זה פחות חמור אם יהיה זה גבאי,
עסקן קטן של המפד״ל, שיימצא אשם בתרמית או בהפרת האמון
של קרן אבו־חצירא, מאשר אם יימצא אשם בכך השר אבו־חצירא.
סניגוריו של השר וגם סניגורו של גבאי מכחישים כי יש
תיאום ביניהם, באשר לחלוקת ההאשמות. חקירתו של עורך־הדין
מורן את השר אבו-חצירא הבהירה, כי גבאי אינו מוכן לוותר.
הוא עמד על העובדה כי גם השר ידע שלקרן אין מנהל חשבונות,
ושהיא אינה מנהלת ספרים.
מצבו של גבאי בתיק זה עדין מאוד. אם ירצה להיחלץ
מהאחריות לניהול הקרן ולהוצאת ההלוואות והצ׳קים, יהיה עליו
להטיל דופי בשר. אם אכן יעשה זאת, ימצא את עצמו מנודה
ושנוא בין בני-עדתו וחבריו הקרובים. לכן מהלך סניגורו של
גבאי על חבל דק. הוא אינו רוצה להודות באשמתו של שולחו,
אך גם אינו יכול להסירה מעליו מבלי לקחת סיכון גדול
הרבה יותר.
גם אם יוכיח השר שלא עסק בניהולה השוטף של הקרן,
עדיין תלויות נגדו האשמות באשר להוצאת כספים ממישרד־הפנים,
ובעניינים אלה לא היתד. לגבאי נגיעה. אילנה אדון 23:

לאחים קראום יש תסביך שקוראים לו
שמואליק. זה תסביך מילדות. אם הייתי
בחילת־,ים — אחי רצה להיות בחיל־הים.
אם סחבתי מכונית — אחי פתח מכונית.
אם פתחתי פאב — אחי פתח פאב. ניגנתי
בגיטרה — אחי ניגן בגיטרה. חבל שלא
ניסיתי להיות אסטרונאוט, לפחות היה
לנו אסטרונאוט במישפחה.
אני לא יודע למה תופעת החיקוי הזו.
אולי משום שאני הבכור במישפחה.
איך אני אגיד לך? מערכת־ד,יחסים
ביני ובין צדוק או יגאל היא כזו, שאם
אי־פעם אזדקק להם או אי־פעם הם. יזדקקו
לי, תמיד ׳נעמוד זה לצידו של זה. אצלנו
היחסים היא שאלת חיים ומוות.
כעת אני לא מדבר עם שניהם. כפי
הנראה מערכת־ו־,יחסים העכשווית טובה
יותר. פשוט — מצב של אין יחסים,
שאינו מפריע לאף־אחד. נכון, זה היה
יכול להיות יותר יפה אם זה היה להיפך,
אבל זוהי המציאות. אני לא מאשים אף־
אחד. אני לא ילד טוב ירושלים. גם אני
איש לא קל, ולא טלית שכולה תכלת.

• איך אתה מסביר את ה•
יחסים האמוציוגאלים כד־כך ביניכם,
המגיעים לעיתים לידי אלימות?
יכול
להיות שזה נובע מאהבת־יתר האחד >
לשני. לכן, כשיש אכזבה היא פוגעת פי
כמה. כשאחד האחים סורח, אח אחר הוא
זה שמקבל ראשון את המכה. כואב לי
כשאחי מסתבך. אני בטוח שגם לאחי
כואב כשאני מסתבך. אבל בכל מיקרה,
תמיד אהיה הראשון לעזור — אם צריך
את עזרתי. זוהי מערכת-יחסים קשה ומורכבת
מאוד. כנראה שיותר בריא לנו
במצב הקיים, כשאין בינינו יחסים.

אין כמו אייריש קופי בחורף -זה כל כך פשוט
לתמצית ״אייריש וולווט״ יש להוסיף רק מים חמים וקצפת
ויש אייריש קופי אוריגינלי בדיוק כמו שהאירים שותים^ .
^ 61^ 1ן 51ה 1התמצית האוריגינלית להכנה קלה של ס 0ן $1ו ו 1אוריגינלי.
להשיג בכל־בו שלום,
בכל־בו נוה אביבים

רשת חנויות היסרשוק

ובמעדניוח המובחרות.
היבואן:
תמוז בע״מ, רח׳ הרוגי המלכות ד
טל0 .־483258־03

לפינה קולרה אמיתית
לא צריך להוסיף כלום
רק למזוג ולשתות .

פיט? ₪ח־ה
המשקה שעושה חייט מעניניסם ם...
יבואנים ומפיצים בלעדיים בישראל: י.ד, עסקים בעמ.ת״א טל 832234 .

לוחות פלסטיים

הגיע ונמצא במלאי

שוטף, מהמלאי, גליונות,
פילמים במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות, קשיחים או
רכים (כולל כסף וזהב) עם או
בלי דבק. וגם תחליף לזכוכית
וכן פלטות רובקם.
רבי טרידינג
טל 827315 822926

ק ר טון ט רי סל ק ם

צ11?1£לד

א מ רי ק אי

663מ״מ x 917מ׳׳בי 300 גר׳
טל 827315 ,822926 :

תה צמח
בשק

טבע טע
מרענן

ן תה שושנים £זזט8צח
יחה מנסה 2£אוו\/וצה
יתה בבונג 11£וולוצוז
יחה תערובת פידות

יו/זזגוחזצוק

י ועוד 7סוגים שונים

ף ד ^נסר סו
הסרטת ארועים בוידיאו !
צידום ח תו נות. ב ר מצוו ה ו ארו עי ם מיו חדיס

3 | 3 0 3 0ש ע 1ת $ 2 9 9 :כו ללמ טי מ וקס טר.

רח׳ רחנבאום , 5ת׳ א,טל. 296662 .

להשיג נסופורוקט׳ים,
שקם, בתי טבע, בתי מרקחת !מעדניות
עבור פ רו ספקטו דוג מ א חינ ם
נא ל כ תו בלת.ד ,46 .דמת־ ה ש רון

חדש!

תה תערובת צמחים
ופיחת. נמס בדמע
מאירע 1לינ 1גרפיק ה• כ ר סו ם• צילו ם

77?/77/7(/77ע( מ///17 לע

\ 0את התפקיד
וגם את החנוה
כבר יותר מחודשיים אני מתכוונת לספר
לכם על הרומן הזה, אבל החלטתי להמתין
ולראות עד כמה שזה רציני. עכשיו, כש השניים
נמצאים כבר הרבה זמן ביחד,
ומופיעים חבוקים וצמודים באירועים ציבוריים
בעיר, החלטתי לספר על כך.
כשעמי,רם ניר עזב את הטלוויזיה
והצטרף למטה הבחירות של המערך, הוא
ריכז שם את אחת המחלקות במטה. בכך
הוא כירסם די הרבה בסמכויותיו של
ישראל פלג, דובר המיפלגה, אותו אחד
שהכריז במסיבת־העיתונאים המפורסמת על
שימעון פרם כעל ראש־ממשלה.
אחרי שעמירם הגיע למערך, לא זה
בילבד שהתחרה עם פלג על תפקיד דובר־המיפלגה,
אלא גם על חברתו, ג׳ודי מוזס.
הוא גם זכה בה.
ג׳ודי הנאה, בתו שק נח מוזס, מבעלי
העיתון ידיעות אחרונות, היתד, עד אז
בת־זוגו של פלג, ובמוצאי יונדהבחירות
היא באה למטה המערך כדי להיות לידו.
שם היא פגשה בעמירם, ואחרי גישושי־

ויל

רב>ן?
מה פיתאום?
בסרטים אפשר לראות לפעמים איך
שותלים צעירה יפה כדי להוציא במיטה
סודות מסרגל קר־מזג וקשוח.
בלונדון כמעט הצליחו להפיל ככה ממשלה,
כשקישרו את שפם של שרים עם
נערות־זוהר. שערוריית קריסטין קילר
ומנדי ריים־דייוויס, למשל, היא כבר חלק
מן ההיסטוריה הכתובה.
תמיד חשבתי לי שזה קורה רק בארצות
רחוקות, ורק אצל הגויים. ביני לביני תהיתי

עמירם ניר וג׳ודי מוזס
רומן קבוע
פתיחה הדדיים הפכו השניים במרוצת־הזמן
זוג קבוע. מה שמזכיר לי את מיקרה יעקב
ועשיו, כשעשיו יבב :״גם את הבכורה
וגם את הברכה הוא לקח ממני.״ ואני

חושבת שאגי לא צריכה לפרט מי הוא
מי בסיפור שלנו.
ג׳ודי נראית מאוהבת עד הגג, ונראה
שגף ההורים מרוצים מבן־הזוג המוצלח.
חו1ר הזוג הזה משגע את כולנו, וכנראה שגם
את עצמו. מאז שהם ביחד, הפסקתי כבר

למען החופש
היה צפוף במסיבה שנערכה לפ־י
שבוע אצל חיה לווינטל, בעלת-גלריה

לספור כמה פעמים הם נפרדו, וחזרו זו
אל זה אחר־כך.
דוגמנית־הצמרת תמי כן־עמי וכוכב־הכדורסל
אולסי פרי חזרו השבוע זו
אל זה, והפעם, כך הם טוענים, סופית.
השניים נראים מאוהבים עד מעל לראש.
שמועות עקשניות קובעות שאחרי כל הזיגזגים,
יסתיים הפעם הרומן בנישואין.
בערב־ראיונות, כשטופפה תמי על המסלול,
נראה אולסי, שנכח בקהל, מוחא
לה כף בהתלהבות ובהערצה. גם במסיבה
ההיסטורית של פנינה רוזנבלום הם הופי-

סופיה דקל ורודה צוויג
גלריה כמתנתיגירושין.
לתמונות. רק טיבעי שהיו שם בעלי־גלר־יות
בהמוניהם.
המצלמה שלנו צדה את הזוג רודה
צוויג, בעל גלריה לעתיקות בתל-אביב,
ובעלה של דוגמנית־הצמרת־לשעבר, מו־ריאל,
ויפהפיה שלא היה לה עדיין הכבוד
להשתתף במדורנו. ביררתי מה קורה
כאן: מי היא העלמה שבתמונה ואיפה
מוריאל?
מתברר שרודה ומוריאל התגרשו, וכמת-
נת־גירושין קיבלה מוריאל את הגלריה.
אבל לא צריך לדאוג לדודה — הוא לא

נשאר בלי פרנסה. רודה הנאה, שבא
לארץ מצרפת, הוא גם דוגמן לעת־מצוא.
מאז הגירושין הוא חי כציפור-דרור, ונהנה
ממנת־החופש שנפלה בחלקו.
למסיבה אצל חיה הוא בא עם סופיה
דקל, שלא רצתה לומר מה היא עושה.
מה שאני יודעת לבטח זה שהיא לא
דוגמנית.
אם זה סיפור של בינתיים או של
נצח — הציפורים הקטנות לא ידעו
ללחוש לי.

עו יחד — וגם ברחו יחד באמצע, דרך
דלת אחורית שגילו.
אמרה לי תמי :״עכשיו אנחנו ביחד!״

עליזה עזיקרי
מאיפה זה מצוץ?
משועשעת מתי זה יתרחש גם אצלנו.
מה שקרה עם השר מודעי השבוע, רק
ממחיש עד כמה קל להצית גפרור, ללבות
שערורייה ולנפח את מימדיה מעבר לכל
מידה. אז למרות שיצחק חבין הוא כבר
לא ראש־ממשלה, מסתבר שעדיין ממתינים
גם לו אוייבים בפינה.
אל תשאלו אותי איך ולמה, אבל כבר
כמה שבועות הילכה שמועה עקשנית בעיר
שליצחק רבין, רזש-ז,ממשלה ל שעבר, יש
רומן עם ...הזמרת עליזה עזיקרי.
מכיוון שאני כבר יודעת שהמציאות
עולה לפעמים על הדמיון הכי־פרוע, אבל
גם נזהרת שלא להתפתות לכל אינפורמציה
עסיסית שמגיעה אלי, התקשרתי עם עליזה
לשאול אם יש דברים בגו.
כפי ששיערתי, עליזה הגיבה בתדהמה
מוחלטת, ושאלה מאיפה זה מצוץ, ולמה
שלא אשאל בעצם את מר יצחק רבין
בעצמו.
המיקלחת שקיבלתי ממנה, כבר הספיקה.
לרבץ כבר לא היה לי בכלל אומץ ל^נות.

חתונת לסך לא תהיה {
החיים היום זה לא מה שהיה פעם. ציון חתונת־כיסף הפך משימה בלתי-אפשרית
כמעט. אפילו בשזוגות מצליחים ״לסחוב״ הרבה שנים ביחד, זה עדיין לא מהווה
ערובה שככה גם יסיימו את החיים.
אחד הזוגות שמתקרבים לעשור השני שלהם בצוותא, אך כנראה לא ישלימו
אותו, הם שולמית וגיל קיסרי, מוותיקי העיתונאים בארץ. השניים פתחו בהליכי-
גירושין, שבסוף החודש הם יקבלו תוקף חוקי.
גיל, שהוא באמצע שנות ה־ 40 שלו, ובנו של העיתונאי אורי קיסרי, מייסד
העולם הזה, שימש שנים רבות כעיתונאי בממויב, וגם ערך בו את מדור איכות-
החיים. שולמית ערכה וכתבה את מדור האופנה בעיתון הארץ.
היום, אחרי שעובדת גירושיהם הקרובים אינה עוד בגדר סוד, יודעים מכריהם
לספר שהיחסים בין השניים לא היו הכי-הכי כבר די הרבה שנים.
כיום משמש גיל כנספח לענייני־תרבות בשגרירות ישראל בצרפת, וחי בפאריס.
שולמית חזרה יחד עם שני הילדים לתל-אביב ולעיתון הארץ. נראה שהם החליטו
כי הדרך הטובה ביותר לפרק את השותפות הארוכה ביניהם, היא להתרחק זה מזו
אלפי קילומטרים.

׳צ 13ג53

ני ) י י\ יי.י 1יו \

החסיד
נלאו סדה
בחוד במשך חודשי
כדי להחזירה בתשובה

מחב ד׳

חזרה לתחילת העמוד