גליון 2316 מתאריך 20 בינואר 1982

כו&בח העוער הקידמי :

כתבת השעיר* ובאחור :
עמי הפרט״ם
חקירה מיוחדת של העולם הזה
מגלה: הממשלה. היועץ המישפטי
ומכקר־המדינה חכרו לקשר שתיקה
והשתקה, ואין כל אפשרות
לוודא אם ממלא השר
יעקוב מרידור אחרי
הוראות ועדת־אשר.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחום ;ורדון ,3טל .03*232262/3/4 .תא־דואר • 136י העורר
הראשי: אורי אכגרי י עורף־תכנית: יוסי שנון רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא טימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש
המינהלה: אכרהם סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו׳׳ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב
כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ כע״ס. גלופות צינקוגרפיה ״כספי׳׳ כע״כנ

אתה מעוניין בכלב פודל שחור, בן שישה שבועות!
את מחפשת חברה לדירה, שתביא עימה טלוויזיה ציבעונית !
אתה רוצה להחליף את הסיטרואן הישנה ( )1972 בפיאט בימעט
חדשה 1980
החיפושיות נמאסו עליך, ואתה רוצה במקומם בבאך!
השימלה האדומה שהבאת מפאריס אינה מתאימה לך, ואת
מחפשת חליפת-מכנסיים לבנה בתמורה !
ברכה לסבא ולסבתא, לחתונת-הזהב שלהם!
אתה מחפש אקדמאית בת ,35 גבוהה ( )1.74 ובלונדית, לנשואין
או לידידות!
אתה מוכן ללמד צרפתית, תמורת שיעורים בערבית !
בייבי-סיטר ! מארחים לכלב בימי החופשה ! עגלת-ילדים
משומשת! חבר לטיול באירופה! טרמפ קבוע! זוג נוסף לטיול
בארץ !

מערכת ״העולם הזה״ החליטה להיענות לבקשתם של קוראים
רבים, ולהעמיד לרשות קוראיו מדור קבוע להודעות אישיות מסוג
זה — בליתשלוםכלשהו — כשרות לקורא.

יכלול הודעות אישיות בילבד, להצעת חילופין, שרותים אישיים,
היכרויות, ברכות וכל העולה על רוחכם — בתנאי שלא יעמדו על
בסיס מיסחרי. המדור יהיה סגור בהחלט לחברות מיסחריות.
ואלה הפרטים:
#כל הודעה יכולה לכלול ע ד 2 0מילים.
+מי שרוצה לצרף תמונה — הכלב האבוד, עגלת-הילדים
המוצעת, הדירה המוצעת לחילופין, הרווק המציע את עצמו להיכרות
— יכול לעשות זאת. במידת היכולת, תפורסם גם התמונה.
#ההודעה תיכתב על גבי גלויית-דואר, למערכת ״העולם הזה״,
ת.ד , 136 .תל-אביב (אלא אם כן מצורפת לה תמונה. במיקרה זה
יש להשתמש במעטפה)• לא תתקבלנה שום הודעות בעל־פה, בטלפון
או בביקור אישי.
#הגלוייה תכלול את שמו, כתובתו ומיספר הטלפון של
בעל־ההודעה.
• זכות־קדימה להצעות להחלפות.
#המערכת אינה מתחייבת לפרסם את כל ההודעוון שיתקבלו,
אם יעלו על השטח העומד לרשות המדור,
אז אם יש לך מה להודיע, להציע, לבקש, לברך, ואפילו לקלל —
קדימה !

מ שה ד״ןהב רי ת עתיקות

רק לאחר מותו של שר־הביטחון לשעבר, משה דיין, מודה אגף
העתיקות: לדיין לא היה רשיון למכור עתיקות לחוי־ל ! העולם הזה
חוקר את עיסקת מיליון הדולר ששילם מוסיאון־ישראל תמורת העתיקות
שנותרו בארץ, והמוכיחה כי כל ההאשמות נגד משה דיין היו נכונות.

28 מיליון

הייתי שנו

החיים תחת המגה בארגנטינה, המדינה
שנכבשה על-ידי צבאה שלה. כתב העולם
הזה מספר על שלוש שנות חיים
ככואנום־איירם, על 15 אלה
נעדרים ו־ 28 מיליון אנשים החיים
באווירה של פחד ויאוש.

עבדים עבריים
שו־האנרגיה והתשתית, יצחק
ברמן, מספר בגילוי־לב בראיון
להעולם הזה על תקרית מודעי,
טל התנגדותו לחוק־הגולן, על
עברו כסוכן האינמליג׳נס הבריטי,
וטוען כי
הוא מתנגד
מושבע לנישואין
— בינתיים.

בדרום יאי 6ריקה
עסקן המערך החתים ישראלים לעבודה ב•
דרום־אפריקה, שם הם שובנו כמחנות־עבודה,
דהמישטרה הפעילה נגדם בלגים כדי
למנוע מהם שכיתה. העובדים,
שהצליחו להימלט, מספרים מה
קורה לישראלי המגיע לארץ
האפארטהייד.

א סי ר ציון •וצאלגלות
אחיו של יחזקאל כדורי נתלה ב בגדאד,
אחותו נרצחה שם, הוא
עונה בכלא העיראקי ובארץ מכים
בו השוטרים משום ש הוא
״נראה כמו ערכי״
.כדורי רוצה לברוח
מישראל.

ה עו ל ם

בגין עלגלגלים

ה סי ס צני סי ת ש אי בו ה
כ בי ס
מארי־הלן יאצ׳ינקוף — יצאה ממרחביה לעולם
הגדול — ושם איפרה את אלן רנה,
ג׳ון גילגוד, איב מונסאן וכוכבים אחרים.
אחרי 20 שנה היא חוזרת
הביתה ומספרת על
הרגליהם המוזרים של כו־כבי
הקולנוע הגדולים.

רא^ז הממשלה יושב בכיסא-גלגלים
שהושאל לו על־ידי אירגון הצדקה
יד •טרה. האם ראש הממשלה הוא
נזקק הצריך לצדקה —
אז שלא היתה לו ברירה
אלא לפנות לאירגון זה ץ

ביקור כמושבת הלסביות •טל מינכן: לגברים הכניסה אסורה
להקת ״קליק״ מוחה על שימוש בוזב בשמה: הפאנק נגר השדרן

מדור׳ קבועים: 4 תשקיף 5 במדינה 14 מכתבים 18 תשבץ 20 הורוסקופ -מזל דלי
עולם קטן — זאיר, בריטניה, אש״ף 25 26 אנשים כעולם 31 אנשים 33 בלוגים
הנדון — מתעשרי ימית: אדוני 37 הבארון 38 ממסיבה למסיבה
יומן אישי — רפול, הקרן הקיימת, 41 היטלר וג׳יי־אר
מה הם אומרים -מוחמד ותר,
מאיר שיטרית, אבינועם מרגלית, יונה

הז ה 2316

בן האופה מתל־אביב היה רופא־שיניים
ואזרח ישראלי רגיל עד
שפגש את הרוזנת מניו־יורק, כריס־טינה
פאולוצ׳י. הפגישה הוליכה
לחופה, והעולם הזה
מספר את סיפור נישואיו
שד הד״ר עמי
ויז׳נסקי עם הרוזנת.

אליאן, רפי נלסון וכוכי •דוקטורי
קולנוע שידור
מדריך שידורים
•חשבון עוכר־ושב
איש ממאדים
לא לגברים — איך להפסיק לעשן,
חביב הבתולות, הסולת וברברה סטריי־סנד
גמד
של נייר -נתן שחם, בן־ציון
תומר, גומבריך ופארמר

זה היה העולם הזה שהיה
אתה והשקל ספורט רהל המרחלת

נ ש? ת מו ר ת

על הרשעתו כפרשה זו. אושרי מערער על
הרשעתו לפני כית־המישפט העליון.

סמי ב מ שו ל ש

רחמים (״ממדי״) אהרוני עצור עתה באיטליה,
ונמשכים הליכי הסגרתו לישראל. אשתו תשוב
לאיטליה אחרי העירעור, הנשמע בימים אלה, כדי
לדווח לבעלה על מהלך העירעור.

אחת ההערכות במשולש היא, שהתקריות החמורות
בין המישטרה ומישמר־הגבול ובין תושבי הכפר טייבה
מקורה בסחר של סמים תמורת נשק המתנהל באיזור.

טייבה הפכה לאחרונה למרכז של סחר־סמים.
כין השאר מספקים סוחרי־סמים
בטייבה את סחורתם לחיילים כצה״ל,
המשלמים להם ככלי־נשק הנגנבים מהצבא.

במושלש אומרים שהמישטרה מחפשת תואנה לערוך
בכפר חיפושים נרחבים בבתים.

יורשיו שלח רי ר
אחד מחכרי סיעת מס״ם ככנסת, שעדיין
לא נקבע, קיבל את מקומו של משה (מופה)
חריף ז״ל, בוועדת,הכנסת לביקורת־המדינה.
חכרו של חריף מן התנועה הקיבוצית,
אברהם (״בצלה״) כץ־־עוז, יבוא במקומו
כוועדת־הכספים, בהנהלת סיעת־המערך
וכבל מוסדות־המיפלגה שחריף היה חבר
בהם.

לווינ 10ן עשוי
ל חוו רלפ עי לו ת
הבנקאי יעקב לווינסון עשוי לחזור לפעילות
כמיפלגת־העכודה. עד עתה פעל למענו
כמוסדות המיפלגה איש־אמונו, משה חריף,
עתה יהיה על לווינסון לעסוק כפעילות
פוליטית כעצמו.
רמז לכוונותיו של לווינסון אפשר למצוא בפגישה
שקיים השבוע עם מזכ״ל המיפלגה, חיים בר־לב.
דבר הפגישה לא פורסם.

לחץלמ ען
בי ט און ה ד־ כו ד
בעל ממגורות דגו! ויועצו המיוחד של ראש־הממשלה,
הד״ר ראובן הכט, פועל עתה להבטחת
מודעות מראש לביטאון הליכוד, יומן השבוע. הכט
לוחץ על המפרסמים לכלול את ביטאון־הליכוד
במיסגרת תיכנון התקציב השנתי שלהם. עד כה כבר
הבטיחו בנק לאומי ובנק דיסקונט כי יתנו מודעות
לביטאון הליכוד, שאיש אינו יודע מה תהיה תפוצתו.

כמקביל פונים עסקני הליכוד למוסדות
גדולים, כדי להחתים •טם עובדים על מינוי
לעיתון. המטרה היא להגיע ל־ 5000 מנויים
עוד לפני הפעת הביטאון.

הח רמתבר־ ל ־
בפגישה שקיימה צמרת מיפלגת־העבודה עם שר־החוץ
האמריקאי, אלכסנדר הייג, בלט היעדרו של מזכ״ל
המיפלגה, חיים בר־לב. בפגישה, שנערכה ביום
השישי, נכחו שימעון פרס יצחק רביו, אבא אבן
ושימחה דיניץ• .

החרמתו של כר־לב היא סימן לאי־שביעות
רצונה של צמרת המיפלגה מן העובדה
שכר-לב מארגן עתה כוח משלו כמיפלגה,
המורכב מן הבולטים שבראשי מחנה־רבין
ומחנה-פרס כאחד.

ד רו קרהמס יר
כסףרבב בו רסה
הקבלן החיפאי זכריה דרוקר הפסיד, בחודשים
האחרונים, כסף רב בבורסה, בעיקבות מימוש מהיר
של מניותיו.

ההערכה היא כי מימוש זה לא בא בגלל
טעות בשיקול של דרוקר, אלא כדי להשיג
במהירות סכומי־כסף גדולים, שדרוקר היה
זקוק להם כדי לכסות את חובותיו לבנקים,
שמקורם כקשיי-נזילות עקב השפל כענף
הבנייה.

יי דוותיי תנ פי ק
מניות ב שי עו ררב
חכרת ההשקעות ״דנות״ ,הנתמכת על־ידי
״בנק לאומי״ ,עומדת לצאת השנה בהנפקה
עצומה של מניות לכורסה התל־אכיכית.
המניות לא יונפקו בכת־אחת, אלא
לשיעורין, מדי כמה חודשים, כמהלך השנה.
דנות תבטיח את שמירת שעריהן של המניות
המונפקות.

ה תו כני תשלבר קן
ל א שו דרה
תוכנית־הטלוויזיה האחרונה בסידרה ״צא
מזה״ ,שהקליט יהודה ברקן, לא שודרה
השבוע, מכיוון שלדעת המפיקים היתה
גרועה. כתוכנית זו היה כרקן אמור להיפרד
מקהל־הצופים. תחת התוכנית האחרונה
של ברקן שודרה התוכנית הראשונה
כהנחיית הבדרן דודו טופז.

מאבק במחלקת
ראש מחלקת-החדשות כערבית בטלוויזיה
הישראלית, יוסף כיניה, הורה לאחראי על
מחלקת־החדשות כתל־אכיב, רוברט דאסה,
לצאת לחופשה של שלושה ימים מדי
שבוע, כעיקבות סיכסוך ביניהם.
דאסה סירב לסקר את ביקורו של שר־החוץ האמריקאי,
אלכסנדר הייג, אחרי שלא פנו אליו מלכתחילה, אלא
רק אחרי ששני כתבים אחרים סירבו לסקר את
הביקור. בעיקבות סירוב זה הורה ביניה להעסיק את
דאסה ארבעה ימים בשבוע בילבד, בשעה שהעובדים
האחרים עובדים שישה ימים מדי שבוע.

ועד העובדים כתל-אכיב עומד לתמוך
כדאסה, מנידוני העסק־כיש במצריים, נגד
כיניה.

אשת גומד חז ר ה
ל טי שפט או שרי
כת־שכע אהרוני, אשתו של הנאשם בפרשת
הרצח הכפול, באה מאיט׳׳יה לארץ כדי
להיות נוכחת כעירעורו •טל טוביה אושרי

ה מי שטרה 1ג ד
הו מו־ ס ב סו א לי ם
מישטרת תל־אביב פושטת כשבועות
האחרונים על מקומות ריכוז של
הומדסכסואלים כעיר, ועוצרת רבים
מהם לחקירה.
לפני שבועיים נרצח כביתו שבחולון
הומו־סכסואל כן ,48 שהיה ידוע
כמי שמפתה נערים בגנים, והמיש־טרה
סבורה שזהות רוצחו ידועה בקהילה
ההומו־סכסואלית כתל-אכיב.
בינתיים הוחלף דאש־מיפלג המוסר
וכמקום פקד שלום אפל בא שלום
פריש.

ס עיו ח דדמיו־עס
הוו עד החרש
עובדי־הטלוויזיה בחרו השבוע בוועד חדש, שהרכבו
אינו נוח למנכ״ל רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיד.
אחד הבולטים בוועד החדש הוא הכימאי פיטר מילק,
שכבר הסתכסך בעבר עם לפיד׳ על רקע כספי
התרומות למען קמבודיה, שאספה הטלוויזיה.

כפגישה שתתקיים השבוע יבהירו אנשי
הוועד החדש ללפיד שהם ייאבקו ״על חומר
ועל עקרונות.״

ה אונ הלטל פוני ם
שלה תו בעת
ו ה שו פטת
כמהלך מישפטו של השר אהרון
אכו־חצירא התברר שהמישטרה מצותתת
לטלפונים של השופטת, ויקטוריה
אוסטרוכסקי־כהן, ושל התובעת
כמישפט, שרה סירוטה.
כאשר אמר אכו-חצירא כמהלך ה
מישפט השבוע כי צותתו לטלפון שלו,
אמרה סירוטה כי יש האזנה גם לטלפון
שלה, ואז התערבה השופטת,
וטענה שגם לטלפון שלה מצותתים.

הדרפוח סי מער״ ב״
השבוע נערך בנס־חירום של עובדי הצהרון
״מעריב״ ככפר־המככיה. העורך הראשי,
שמואל שניצר, טען שהעיתון נמצא כקשיים
כתוצאה ממכת הדלפות ויחסים אישיים
עכורים. שניצר אף טען שיש מי ששולחים
את הדלפותיהם אל מחוץ לעיתון, כשהן
כתובות כמכונת־כתיכה, כתיקווה שכך לא
יזוהו ,״אך אפשר לגלות כזכוכית מגדלת
למי שייכת מכונת־הכתיבה.״
אחד העיתונאים התלונן על ״מרבי־הרגליים, השרצים

והרמשים שבינינו.״

אל רוו! ול שכיר
אתה מי סעדה
איש-אמונו של השר אכו-חצירא, אלי רונן,
השכיר את המיסעדה שלו למיסעדן מפורסם
אחר, חיים גרינברג, בנו של המשורר
הימני המנוח, אורי־צכי גרינברג.
גרינברג־הבן התפרסם כאשר ערך מסע־פירסום
לסטקייה שלו, תחת הכותרת נשבר לי הזין.

קרן לעודת ..הבימה״,
התיאטרון הלאומי ־הבימה לא יכול היה להיענות
להזמנה להופיע השנה בביאנלה בוונציה, בגלל חוסר
תקציב.

עתה הקימו במה מאוהדי התיאטרון,
בהנהגתו של המסעדן משה צור, קרן,
שתאסוף בספים למטרה זו.

זי לבר ינ ה ל
ה אי רו עי םשל שי ף
מי שהיה דובר מישרד־ החקלאות, אלי זיכר,
מונה כמנהל מחלקת־ה* דרועים ברשתהמלונות
של חיים שיף.
אחרי הבחירות לכנסת העשירית היה זילבר עוזרו
של השר יצחק מודעי, וכדי לעבוד אצל שיף עזב עתה
את שרות־המדינה.

במדינה העם עצוב רזג״ן ואז
העיתון הפרדישראלי
מייסר את המדינה ע?
מפירת נשק 7רוצחים.
לא די בתצלומים, המתפרסמים׳
בכל כמה ימים בעיתוני העולם,
שבהם מופיעים חיילי צה״ל ב דמות
קלגסים של צבא־כיבוש.
לא די בידיעות המתפרסמות
בעיתוני׳העולם כימעט מדי יום
על הפגנות, פיצוץ בתים, שביתות,
סגירת אוניברסיטות ועיתונים ב גדה
המערבית, המעניקות לישר אל
דימוי של מדינה קולוניאלית.
נוספות על כך ידיעות המתא רות
את ישראל כספקית־נשק חס־רת־מצפון
למישטרים של דיכוי
ורצח ברחבי העולם.
בישראל ממונים על שטח זה
טכנוקראטים ציניים. בהשראת שר־הביטחון
(הנוכחי וקודמיו) ,עם
או בלי אריה גנגד, הם עושים את
עסקיהם כשעיניהם נשואות אל הסטטיסטיקה
של הכנסות־היצוא,
מבלי להתעניין בנזק העצום הנג רם
לישראל בדעת־הקהל העולמית
— נזק העולה, אולי, בעשרות מו נים
על התועלת ה״כלכלית״.
דוגמה לכך יכול לשמש מאמר
ראשי, שהתפרסם השבוע בעיתון
החשוב ביותר בעולם, ניו־יורק
טיימס — עיתון פרדישראלי
מובהק, שבו ממלאים יהודים תפ קיד
מכריע בקרב העורכים, הקור אים
והמפרסמים.
המאמר נושא את הכותרת
״אמוק בגואטמלה״.

וזו לשונו במלואו:
דיפלומט קרא לגואטמלה ״מר־חץ־דמים
העומד להתרחש״ .עכשיו
זה מתרחש.
אין חידוש באלימות בארץ זו.
במילחמה המיותרת שבין הימין והשמאל
ניספו אולי 30 אלף נפש
ב־ 15 שנים. החידוש הוא בקצב
ההרג — ובבוז החדש שרוחש ה־מישטר
הנוקשה לדעת־הקהל ה אמריקאית.
על כך יש להשיב לו
כגמולו.
שליטי גואטמלה שאבו תחילה
עידוד מבחירתו של רונלד רגן.
הם סברו כי ממשלתו תמצא דרך
לעקיפת החוקים להבטחת זכויות־האדם,
ותחדש את אספקת הנשק
האמריקאי, שהופסקה ב* .1977 הם

שאבו עידוד נוסף משליחותו של
ורנון וולטרם, גנרל מכובד בדימום,
שנשלח על־ידי וושינגטון כשליח
של רצון־טוב.
הגנרל וולטרס אכן הציע לבטל
את האמבארגו ולהתיר את אספק תו
של ציוד ״לא־קטלני״ בסך 2.5
מיליון דולר. אך הוא תבע בת מורה
שממשלת גואטמלה תיתן
סימן כלשהו לכך שהיא תצ^צם
את טבח יריביה — אינדיאנים,
לוחמי־גרילה או נוצרים־דמוקר־טים.
נאמר לו שלא יתחוב את
אפו לענייני הזולת. נאמר לו גם
שאפשר להשיג את הנשק במקום
אחר, בארגנטינה וכן — עצוב
לציין זאת — בישראל.
ממשלת רגן החליטה, בתבונה,
להניח לגואטמלה לדאוג לעצמה.
כך היא נמנעה משותפות־לפשע
במעשי־הטבח שאירעו לאחר מכן
— רצח 45 איכרים בחג של יום־
ראשון בספטמבר האחרון, ועכשיו
חטיפתם ורציחתם של 50 כפריים
על־ידי ״תוקפים שלא זוהו״.
האלימות נועדה, מן הסתם, לי צור
אווירה של השלמה לקראת
הבחירות שתערכנה במרס הק רוב,
כאשר גנרל גואטמלי אחד
ימסור את השילטון לרעהו. הבחי רות
הן הצגה שאינה ראוייה לכל
שבח מצד וושינגטון.
על גבי הנייר, לפחות, אימצה
לעצמה ממשלת־רגן לא מכבר
מדיניות קשוחה למען זכויות-
האדם. היה לה הרבה מה לומר על
הדיכוי הצבאי בפולין. מתי תביט
גם דרומה?
עד באן המאמר הראשי של
ניו־יורק טייטס. להמוני קוראיו,
צמרת החברה האמריקאית, היה
בו מסר ברור: ישראל היא המספ קת
את הנשק לכנופייה הפאשיס־טית
הרצחנית השולטת בגואטמ לה.
ישראל היא שותפה-לפשע ב־מעשי״טבח
מחרידים, שבהם מוש־מדים
האינדיאנים ואנשי המרכז
המתון (הנוצרים־דמוקרטים) ,ולא
רק לוחמי־גרילה שמאליים. וכל
זאת — אחרי שארצות־הברית עצ מה
ניערה את חוצנה מכך.
כך, יום אחרי יום, נשחקת תדמיתה
הקודמת של ישראל, כ״דמוק־רטיה
היחידה במיזרח התיכון״ וכ מדינה
ליברלית והומאנית, ובאה
במקומה תדמית שונה לגמרי.
לתדמית זו עלולה להיות השפעה
רבה כאשר יידרשו העמים לחוש
לעזרת ישראל בשעת־צרה, לתמוך
במעשיה או להושיט לה סיוע מדי ני.

פוזי צי הלוחמת
ה עו ל ם

הז ה 2316

€41316111313 .4111011
11135־5 6 ) 5 6 1 1 0 ) 113115, § 11611 5,ח 0 6סקקס ) ס ז16
104ו 35 ) 01 )1 ) 0 0׳*! 0 5 0 5 ) 1311 !> 6010 ):13 ) 8 . 116ז ס
101)1 ) 5 3 1־ 38 1111) 561׳*! 0 5 )1810688 . 116׳** 515 0
010־6 — 11־ 561׳!\ 8 00111)1 5 6 § 01 ) 6 0 6186מ 0ק 6 3״ !

1 1138 03116)1 0 1 131601313 ״ 3 5 1 0 0 )1צו ח 10ק\ )11 10 § .מ 6ק ק 611.״ 11*8 5 3ק ק 31110§ ) 0 5 3׳*! 5 3 ) 5
6 . 1 5 6 11)10638־ ) 561ז¥ 1 0 1 6 0 0 6 15 5 3 1 )11( 0 6 \ 5)6 6 0 0 0 3 ) 601313 ׳ 8 0 § 5 ) 3 0 )1 161 5 6־31 10
8 .־631׳> 68 10 15׳ \ 8 3 0 ,0 0 0 5ק 6 1 5 3ק 5 3 8 0131016 )1

>¥1861 156 8 6 3 § 3 0 3 )1011015) 13 ) 1 0 0 )1601)16)1
1) 5611. 1 5118־ 16) 0 1 1 3 ) 601313 1 6 0 )1 101ס )
10 8)1586 ) 1)1601 0138830168ץ) 1101ק 01 )16 ) 1 0 0 0 1׳! 3
- .ק 1165) 3 138 ) 8 6׳ ( 6 3 5 3 0 ) 8 31 3 8110 )13ק — 4 5
§ 3 0 )1 01111)161ח 1ק ק 156 1) 1)1 0 3׳*י ) 6 0 1 5 6 1 3 0 )1 0 0
״ 5 5 1101) 1 6 0 ) 116)1 311301) 618 .ז 1113§ 6׳ \ 0 1 5 0
ק 10ק 1351 ( 0 1 6 3 ) 68 ) 5 6ס 1680ק 7 5 6 !0 0 1 6 0 0 6 06X1 1008 ( 6160 101 113006ק 61 1 0 0 0 )1 01 0 0 0 1
5 6 0 0 0 6 0 0 3 ) 6013130 § 606131 18״ ! 5 1 3 1 0 5 ,
61 ) 0 3 0 0 ) 5 6 1 . 7 5 6׳*! 0ק 8 0 5 6 ) 1016 )1 ) 0 ( 161)1
68 0 0 101׳ !111 5 6 3 0 5 3 1 3 5 6 ) 5 3 ) )16861׳*! 0 ) 6 5 6 1 0 0 0 1 0 1 6 0 )13 ) 100 11001 >¥ 3 8 5 1 0 0 0 .
61 , 3 ) 1638 5 6 ? 6 3 § 3 0 3 )1011018) 13ק 3ק 0 0 § 5 ) 8ת ) 6 )1 3 5 ) 0 1 )1( 5 0 0 1 3 0ק 1 6 0 6 0 ) 1( 3 <!0ס ס !)
) 160 0 53 ( 3 5 0 0ק 0 5 0 0 5 1) 5 3 8 5 3 5ק
)111 1 0 1 3 0 )1 5 6 0ס! 1688100ק 01111) 31 ( 16
? 3180 1001 ) 8 0 0 ) 5

§ ס 0 01 ) 5 6 101111ק 6 0 ) 15 156 ) 601־^ 5 3 ) 18 )111161
ס 1ק ^ 0 1 6 0 0 3 0 0ז ס ! 1ק 0 0 0 ) 601 3 0 )1 156 0 6 3 5 3 1 )1 -0 0 5 6 )1 16 § 1016 . 7 5 6 )118) 1310ץ 0 5ס1
31)1 10 1010)1.ק 6ז 0 § 5 0 5 6ס
8 ) 6000111־616 31 111׳!! 5ז 116ד0 1 1 3 ) 601313 *5 1( 3 § 6 )1 5 ( 110031 ) 1 8 ,6 3 § 3 0 ׳ 8 6160 ) 1 0 0 . 7 5 6
0111)1 110) 1 3׳*! 1601) 0 0 6 )1 518 3 )1011015113) 1 0 0
168ק 8 3 0 )1 5010׳*!3 ( 310110 )1 5110130 11§ 5 ) 8 13׳*!
ק 6 3׳*\ 1030־ 0 1 6 0 ) 01 1\ 0161ק3 0 )1 1650016 ) 5 6 851 1 9 7 7 .ס! 6 0 )16)1ק 5 1 0 5 5 3 )1 5 6 6 0 508׳*! 0 0 8 ,
5 6 0 616 101 ) 5 6 1 6 0 0 0 0 1 3 § 6 )1 138 ) 5 1 3 7 5 6

111 60118831 16 ) 116)1 § 606131 , 35 3 § 0 0 ) 1-
§ 1ז 0 8 6 111) 1ק ! 0ק 0 6 0 3 1 ) 615 )11)1 10 )166 )1
10 2 .5 0111500ק ק 1531 § 0 ) 0 [ 161011) 851ס ) 5 6 6
0 1 6 0 ). 80 ) 5 6ק 01ף 0 1 ) 5 0 1 ״ 0 0 0 1 6 ) 531 ״ 6׳*!
16 ) 0 1 0 101 80016 51§ 0 ) 5 3 ) 0 0 3 ) 6013ס! 351) 6 ) 135 010 ) 1613 ) 10 5 6 8130 § 5 01601ח 61״ ס § 13׳ 5

הממ שלה
תיתפול תיו חד ס מעו
השרים רגזו על
אריאל שרון — ולבן
הם תקפו את מצריים.
שיטת־המימשל של ישראל לובשת
עתה צביון מיוחד־במינו.
בראש המדינה עומדים המוסדות
הבאים :
• ראש־הממשלה, מנחם
בגין, המנצח על המדינה מכסא־הגלגלים
המושאל שלו (ראה עמוד
.)10 כאשר הוא מחליט על משהו
— פיצויים לסחטני־הפינוי בימית,
ביטול מיזכר־ההבנה עם ארצות-
הברית, שלילת זכות״הבחירה ל מוסדות
האוטונומיה מהערבים
תושבי־ירושלים — הוא מחליט
לבדו, והחלטתו היא סופית..בכל
העניינים שאינם מעניינים אותו,
הוא נשאר רחוק מהממשלה, ומצוי
רק כבורר בין השרים הנצים.
אריאל
• שר־ הביטחון,
שרון, הפועל כגוף־מימשל עצמאי,
המנהל מדיניות משלו. ומצפצף בגלוי
על שאר חברי״הממשלה.
<• הממשלה, בלי בגין ושרון,
המקבלת החלטות בעניינים פחות־חשובים,
תוך רטינה מתמדת על
שר־הביטחון, השנוא על מרבית
השרים.
• הבנסת, שהפכה חותמת־גומי
חסרת כל השפעה שהיא, ו
שבה
מתרוצצים רודפי-פירסומת
למיניהם. האופוזיציה משותקת
לחלוטין, כשחבריה עסוקים בעי קר
במאבק טוטאלי של הכל בכל.
יצחק רבין מופיע פעם כנץ (לבנון)
ופעם כיונה (זכות־בחירה ל ערבים
בירושלים) .מוטה גור מופיע
באחד הימים כיונה ולמחרת
כנץ, המשבח את דת־ישראל וה-
מתחנף למיפלגות הדתיות. מלי־את־הכנסת
מושבתת למעשה, כש היא
פועלת במשך שבע שעות ב שבוע
וטוחנת מים.
במצב זה אין לשום עניין —
שיגרתי, חשוב ואף חיוני — סי כוי
לזכות בטיפול ענייני. ההחל טות
מתקבלות והעמדות נקבעות
על־פי שיקולים שאין להם דבר
עם הנושא עצמו.
בורות ופירסומת. דוגמה
לכך ניתנה השבוע, כאשר נסע
אריק שרון למצריים. חברי־המנד
שלה רטנו שנסע בלי היתר ריש־מי,
ושיש בכך אות נוסף לזילזולו
במוסד זה. מכיוון שאריק נסע ב תיאום
עם ראש־הממשלה ושר-
החוץ, היה ברור כי הרטינה מת ייחסת
לאקט הפורמלי בילבד.
ראש־הממשלה בפועל, דויד לוי,
ביקש להעביר את הדברים לבגין.
אילו היו הדברים מצטמצמים
בכך, לא היה נגרם שום נזק ממ שי.
אך הם הרחיקו לכת.
שרון שיגר ממצריים ידיעות
אופטימיות על הישגיו. לא היה ב כך
פלא, כי המצרים נוהגים, כמו
תמיד, בגמישות רבה בכל הנוגע
לסוגיות הקשורות בנסיגה מסיני.
גמישות זו נשארת בעינה, ואף
גוברת, ככל שמתקרב מועד הנסי גה
הסופית.
אמנם, אריק לא התקבל בידידות
על־ידי העיתונות המצרית. זו תק פה
אותו קשות. אחת הסיבות :
בטאקט האופייני לו, השמיע שרון
ערב נסיעתו את דעתו כי יש לה רוס
את התשתית בחבל־ימית כדי
למנוע מן המצרים את האפשרות
להתיישב באיזור זה, החוזר לריבונות
מצרית מלאה.
אך חבדי־הממשלה רגזו על ה ידיעות
האופטימיות של שרון ב מצריים,
והם הגיבו במטח של
התקפות — על מצריים. בישיבת־הממשלה
הושמעו דברים קשים ב יותר
נגד מצריים, שחלקם נבעו
מבורות מדהימה, חלקם מתאוות־פירסומת.
אך השינאה לאריק הי תד,
הגורם העיקרי.
קבוצת תוקפי־מצריים היתד, זהה,
כאילו במיקרה, עם קבוצת־העסק־נים
המתארגנת לבלימת דרכו של
אריק. בראשה עמד שר־החוץ, ירי בו
העיקרי של שרון במאבק על
ירושת בגין. נאמר כי מצריים מפי רה
את ההסכם, מפני שהיא מקדמת
בברכה (מילולית) כל יוזמת־שלום
בעולם הערבי. נאמר שהיא
מפירה את רוח קמפ־דייוויד, מפני
שאינה מקבלת את עמדות ישר

ד,מרוקנות את רעיון האוטונו מיה
מכל תוכן.
השאלה שהתבקשה: האם היו
אותם השרים אומרים את ההיפך,
אילו השמיע אריאל שרון דיעות
שליליות על עמדות מצריים?

דישון ב* ? 11ט
המאבק הישן בין חיים
בר־לב ואריאל שרון
נכנס לסיבוב חדש
שאלה ז האם אתה ישן בש קט
כאשר אריק שרון הוא שד־הביטחון?״
חיים
כר־לב: לא. המחשבה
הזאת מטרידה אותי מאוד. אני
רואה אותו כאדם בלתי־אחראי ו־בלתי־מאוזן.
הוא מנסה לפעמים
לשחק את המדינאי השקול וה רגוע,
אבל אחר־כך באים המיק־רים
שבהם פורץ החוצה טיבעו ה אמיתי
— ביחסים כלפי עובדי
מישרד־ד,ביטחון, בפרשת גנגר, או
בהחלטות פיתאומיות בקשר למ דיניות
בשטחים. אני בהחלט חרד
מאוד למה שעלול לקרות — הן
מבחינה הביטחונית הכללית, הן
בהקשר ליחסים בתוך מישרד־הביטחון
ובתוך צה״ל.״
זהו הקטע המלא על אריק
שרון בראיון שהעניק חיים בר-
לב, רמטכ״ל־לשעבר ומזכיר מים־
לירחון־המיפלגה
לגת־העבודד״
נזיגוון. שידור ידיעה על כך ב רדיו
בשבת, עוד. לפני הופעת
הגליון, הוא שגרם לסערה, כאשר
מנחם בגין ביקש מהרדיו להתנצל
על כך, ובכך מנע את המשך שי דורה.
שינאה
ישנה. בר־לב ושרון
מכירים זד, את זה היטב ועל-
כן הם שונאים זה את זה.
אין זו שינאה חדשה. היא הח לה
לפני שנים רבות. היה זה
חיים בר־לב שבלם את התקדמות
שרון בצבא. שרון פרש מצד,״ל
— או גורש ממנו, לדבריו — אח רי
שחניכו ויורשו של בר־לב,
דויד (״דדו״) אלעזר, החליט ש הוא
לא יהיה הרמטכ״ל הבא. כ שחזר
שרון לצה״ל ביום־ד,כיפו רים,
פתח בנגמ״ש־ד,פיקוד שלו
במילחמת־ד,גנרלים, כשהיעד העי קרי
להתקפה היה בד־לב. לפני
כן התנגד שרון להקמת קו בר־לב.
גם מבחינה אישית, הניגוד בין
השניים בולט׳ .בר־לב מדבר לאט,
בקול נמוך. שרון מדבר מהר, ב קול
גבוה. בר-לב מפגין תמיד
שלווה מוחלטת. שרון הוא איש
הסערות.
אחרי שנים רבות של מאבקים
בצד,״ל, העתיקו השניים עכשיו את
מאבקם לזירה המדינית. היריה של
בר־לב בבזיגוון לא היתה אלא
פתיחת סיבוב נוסף.

75־ו >6ן ו 0 § 1חו1ו 6
הנל אצלה ״סופו״״

*>•1.1111

..אפילו המחיר ׳סופרנמוך״:
189.209

סומללמט ״ נווסוסותוססות•.

פיאט ריתמו ידועה כמכונית קומפקטית המשלבת נוחות וביצועים
של מכוניות גדולות -עם חסכון של מכוניות קטנות. בדגם החדיש
ריתמו סופר 75 חידושים ושכלולים של מכונית פאר -במחיר
מפתיע:

סזסר מנש
לריתמו סופר 75 מנוע 1301 סמ״ק עם הינע קדמי, הספק של
75כ״ס דין(!) וחמישה(!) הילוכים קדמיים.

סוסו תאוצה

לריתמו סופר 75 זינוק של 100-0קמ״ש ב 14.2-שניות. היא עוברת
קילומטר שלם תוך 35.3שניות מן הזינוק.

סוסו חסכון
ריתמי סופר 75 מסתפקת בליטר דלק אחד ל 16.4-ק״מ
ב 90-קמ״ש(בתנאי ניסוי של ביהח״ר).

סוסו עיצוב
המבנה האירודינמי המהודר של ריתמו סופר ,75 הוא תוצאה של
תכנון חדשני שבוצע באמצעות מחשב. מלפנים פנסי ״הלוגף עם
גובה אלומת־אור הניתן לכיוון. בפנסים האחוריים משולב פנס
ערפל. לוח המחוונים והשעונים מפואר במיוחד. גלגל ההגה ניתן
לכיוון אנכי. הצמיגים רחבים עם גלגלי ספורט.

סוסו תוססות
לריתמו סופר 75 שפע אבזרים ותוספות -הכלולים במחיר
המכונית: בחלון האחורי -מפשיר אדים +מגב ומכשיר שטיפה.
הראי הצדדי ניתן לכיוון מבפנים. אנטנת רדיו על הגג. בדלתות
הקדמיות סידור מיוחד לרמקולים. משענות ראש על המושבים
הקדמיים. בלוח המחוונים: שעון דיגיטלי, לוח בקרה אלקטרוני,
מערכת התראה על מצב הפנסים, מערכת הבלמים, מצב השמן
וקירור המנוע. גם חגורות בטיחות או טו מ טיו ת כלולות במחיר.
מכונית כזו, במחיר שכזה -נשמעת כמו חלום.
בוא לפיאט ותראה -ריתמו סופר 75 היא מציאות.

פיאטויהמו -הרבה יו תרבטוחה .

0 0 1 3 0

הממשלה ומבקד־המן ינה
שותפים להסתרת מידע
של שריהעול הכלכלי בעסקים פרטיים
^ יש* העסקים מתנועת החרות. יעקב
מרידור, פרח ושיגשג והפך איל-
ספנות בינלאומי בעזרתו הפעילח של חשר
חמפא״יניק דשן־הגוף ואוהב־החיים־הטו-
בים, פינחס ספיר. היום כבר אין איש-
העסקים יעקב מרידור זקוק לעזרתו של
ספיר. יש לו בממשלת־ישראל פטרון חדש,
דשן־גוף וחסיד־מנעמי־התיים: שר־העל
לענייני-כלכלה, איש־חרות יעקב מרידור.
היום כבר ידוע כי מרידור ממשיך
להחזיק בחלקו בחברה השוקדת על פיתוח
המצאתו המיסתורית בתחום האנרגיה. זהו
מצב מובהק של מה שמכונה בלשון החוק
״ניגוד אינטרסים״ .ההנמקה שניתנה לכך,
כאילו מדובר בהמצאה בעלת חשיבות
לאומית מיוחדת, לא זו בילבד שהיא מגו חכת,
אלא שהיא עלולה להוות גם רזקדים
מסוכן. אך גם עובדה זו׳מחווירה לעומת
שאלת בעלותו של מרידוד על עסקיו
האחרים, ובמיוחד עיסקי־הספנות שלו.

חקירת ״העולם הזה״ כעניין זה
העלתה שרשרת של גילויים מד•

הימים, שכל אחד מהם חמור מ•
מישנהו. לא זה כילכד שאי־אפשר
לכרר כוודאות אם ממשיד מרידוד
כעסקיו הפרטיים, כשעה שהוא
מכהן כשר־כלכלה, אלא שהיועץ
המייטפטי לממשלה, הממשלה עצמה
ומישרד מכקר־המדינה חכרו
יחד כקשר־שתיקה וכקשר־השת•
קה מוזר, ככל מה שנוגע לכעלות
השרים על עיסקיהם.
התחנה הראשונה בדרך הגילויים היתר,
במישרד רשם־החברות בירושלים. במיש־רד
זה, השייך למישרד־המישפטים, מוחזקים
התיקים של כל החברות הרשומות
בישראל. חברות אלה חייבות, על־פי חוק,
לדווח למישרד זה על כל שינוי בהרכב
הבעלות שלהן ועל כל שינוי בהרכב הנה-
לתן. הן גם חייבות לשגר למישרד תשקיפים
ומאזנים, שמהם אפשר ללמוד על
מצב החברה.
יעקב מרידוד הוא שותף בשתי חברות-
ספנות: החברה הימית להובלת פרי ו־

לנטיק״ נכדק כיום החמישי לפני
שכועיים, יחד עם התיק של ״החכרה
הימית להוכלת פרי״ .מכיוון
שמכונת־הצילום כמישרד
רשם־החכרות התקלקלה כאותו
יום, שכ כתכ ״העולם הזה״ אל
המישרד שלושה ימים לאהר מכן
— וכאורח־פלא נעלם התיק של
חכרת ״אטלנטיק״ ,וכל מאמצי•
העוכדים למצאו עלו כתוהו. מנהל
המישרד אמר כי מעולם לא היה
כמישרד מיקרה דומה. אי-אפשר
היה לצלם־מיסמכים מתיקה של
״אטלנטיק״ ,אך לפי רישומי החכרה,
מרידוד הוא עדיין כעל
מניות כה.
בדיוק כדי למנוע מצב מעין זה, שבו
יוכל שר בממשלד. להמשיך ולהחזיק ב עסקיו,
בעודו מקבל החלטות המשפיעות
על עסקיו, כוננה ממשלת־בגין הראשונה
את ועדת השופט שלמה אשר, לפני יותר
מארבע שנים. בכתב־המינוי, שניתן לוועדה

מטעם הממשלה, נאמר שעל הוועדה ״להמ ליץ
על כללים למניעת ניגוד־עניינים ה עלול
להתעורר בין כהונתם של שרים
וסגני־שרים ופעולתם בתפקידיהם לבין
זיקתם במישרין או בעקיפין לעסק, לרכוש,
למיקצוע או לעיסוק או תפקיד כלשהם,
בין למטרות רווחים ובין שלא למטרות
רווחים.״
הוועדה הגישה את המלצותיה — שהיו
פושרות למדי — ב 11-באוגוסט , 1977
ובתוך הממשלה מונתה ״ועדת־פירושים״,
אשר בסופו של דבר חייבה את שר-האוצר
דאז, שימחה ארליך, להעביר את עיסקו
לרשות אשתו. שר התמ״ת דאז, יגאל
הורביץ, העביר את עסקיו לבניו. אחרי
מאבק ארוך וממושך שניהלו אמצעי־התיק-
שורת וכמה חברי־כנסת, נאלץ גם שר-
החקלאות דאז, אראל שרון, לוותר, לכ אורה,
על הניהול השוטף של חוותו הגדו >זי

על פי הוראותיה הפושרות
של ועדת-אשר, לא היה כל ספק
מדידור לאחר מכן — על השר להתפטר מכל מיש רה,
תפקיד או כהונה, ולהפסיק כל עסק
או פעילות שאינם בהתאם לכללי ועדת-
אשר. תוך 60 יום — במועד הדיווח — חייב
השר למכור את זכויותיו בעסק או את
מניותיו לאדם שאינו קרובו, וזאת על פי
סעיף 13 בהמלצות הוועדה.
׳ ברור כי אם אמנם לא חל כל שינוי
בהרכב הבעלות וההנהלה של החברה הימית
ואטלנטיק — כפי שמעידים התיקים ב־

אריה נאור. אף הוא הודיע כי אינו עוסק
כלל בעניין זה, אינו מוסמך לכך, ואינו
מתכוון לכך.
בינתיים נעשו מאמצים לאתר את השר
מרידור עצמו, כדי לקבל את הסבריו.
המאמצים נשאו פרי חלקי: עוזר־השר,
ראובן שלום, היה נכון לומר, עוד לפני
ששמע את השאלה עד תומה, כי השר
מרידוד קיבל היתר מיוחד להמשיך ולהח זיק
בחלקו בחברה העוסקת בפיתוח המצאתו
המהפכנית. אך כאשר נשאל לגבי
חלקו של השר בחברות־הספנות אטלנטיק
והחברה הימית, ביקש עוזר השר ארכה
כדי להשיג תשובה. שיחה זו התקיימה
למחרת הביקור הראשון במישרד רשם-
החברות.

התשובה שניתנה, כעבור יומיים,
היתה זו :״השר ביקשני
להודיע כי מילא אחר הוראות
ועדת-אשר עד־תום.״ כאשר התבקש
עוזר השר לפרט ולומר מה
עשה השר בחלקו כחברות־הספ•
נות, סירב לפרט. הוא המשיר ודבק
כמילים ״עד תום.״

אישור המנהל

בחתימת־ידו ׳אישר מילא ברנד
את הרכב הנהלת ״החברה הימית
להובלת פרי״ ,שבה חבר שותפו, יעקב מרידור. זהו תצלום

אטלנטיק. בתיקי שתי החברות הללו לא
הופיעה בחודשים האחרונים, מאז היה
מרידור לשר, שום הודעה על שינוי בהרכב
הבעלות או בהרכב מועצת־המנהלים. על פי
הרישומים המופיעים אצל רשם־החברות
במישרד־המישפטים הישראלי, יעקב מרידוד
הוא עדיין בעליהן של החברות האלה,
וחבר בהנהלותיהן.

מיקרה מוזר אירע כעת החקירה.
התיק של הכרת הספנות ״אט

של מיסמך מתוך תיק־החברה במישרד רשס־החברות, משנת .1976
מאז לא התקבלה במישרד כל הודעה המבטלת את חברותו של
מרידור בהנהלת החברה. תיק אטלנטיק במישרד — נעלם.

כי על השר מרידוד לוותר על
חלקו כחכרות הספנות שלו, ולהתפטר
ממועצות־המנהלים שלהן.
על פי סעיף 13 בהמלצות ועדת־אשר,
חייב כל שר לדווח בדין־וחשבון מפורט
למבקר־המדיגה על מצב ההון, הנכסים,
הזכויות וההתחייבויות שיש לו ולבני-
מישפחתו, וזאת — תוך 60 יום מאז כניסתו
לתפקיד. אך עוד קודם לכן — מייד עם
כניסתו לתפקיד, ולא יאוחר נד 30 יום

מישרד רשנדהחברות — עומד הדבר ב סתירה
להוראות ועדת־אשר, שאותן אימצה
הממשלה.
כדי לקבל הסבר על מצב עניי1ים זה,
פנה הסולם הזה אל היועץ המישפטי ל ממשלה.
התשובה שהגיעה משם היתד.
חד־משמעית: מישרד היועץ המישפטי ל ממשלה
אינו עוסק כלל בכל מה שנוגע
להוראות ועדת-אשר.
התחנה הבאה היתד. מזכיר־הממשלה,

התחנה הנוספת בניסיון להתחקות אחרי
מיסתורי העסקים הפרטיים של מרידור
היתד. במישרד מבקר־המדינה. הדבר היה
בתקופה שלפני מינויו של המבקר החדש,
יצחק טוניק. דובר המישרד, יעקב שיף,
אמר כי על־פי הוראה מפורשת של מבקר-
המדינה היוצא, הד״ר יצחק נבנצאל, הוא
מנוע מלמסור כל הודעה בעניין הוראות
ועדת־אשר ויישומן.
מהוראות ועדת־אשר עולה במפורש כי
מישרד מבקר־המדינה הוא האחראי ליישום
ההמלצות הללו. לכך הסכים גם יעקב שיף.
אך הוא דבק בעמדתו שאינו יכול לומר
דבר. הוא היה מוכן לגלות רק שמישרד
מבקר־המדינה מינה לפני יותר משנה ועדה
(המשך בעמוד )72

ותו מ־ 300 מיליון דוות שווה האוסו האוביאודוג שד
חפירות בלתי־חוקיות ומיסווו בלתי־חוקי. עכשי!

במילים אחרות, מנהל אגה
העתיקות הממשלתי, המכהן כתפקידו
כשבע שנים, לא כדק מעולם
את אוסף־העתיקות של דיין.
גם עתה, אחרי מותו של אליל
ההמונים הנערץ, אין הוא מעז להפעיל
את סמכותו החוקית ואינו
כא לבדוק את שהשאיר דיין אחריו
הוא מצפה לרגע שכו ירכוש
המוסיאון את האוצר.

המוסד סכום ענקי זה.
ד״ר מרטין וייל ,41 ,יליד הולנד׳ אינו
מסתיר את העובדה שאין בידו רשימה של
החפצים המרכיבים את האוסף הארכיאולוגי
הפרטי החשוב ביותר, כנראה, בישראל.
דיין, כך מסתבר, לא השאיר רשימה
מלאה של פריטי העתיקות הנמצאים ב ביתו
שבצהלה.
בגילוי-לב, ללא התרגשות, סיפר מר־טין
וייל פרטים מדהימים על העיסקה :
״לא נוכל להציג את האוסף שנרכש
לעיני הציבור, לפני שיעברו בערך שנ תיים•
צוות ארכיאולוגים ומומחים אחרים

$ 5ז;,\0ז1ו1ן$
!06^ 1

דיין וחלל, מן השלל כחצר ביתו בצהלה
באגף־העוזיקות —
ך* ידיעה שהופיעה השבוע בעיתונות
י י היומית היתה לקונית: מוסיאון יש ראל
רוכש את אוסף דיין במיליון דולר.
בימים אלה התחיל המוסיאון להעביר
לירושלים את האוסף השווה לפחות כפ
בייחוד
מוזרה קביעתו של איתן, שאין
תלונות על אי־חוקיותו של האוסף. העולם
הזה עורר עליו את שינאת־הרבים כש־

ליים — כ־ 2מיליון דולר ( 320 מיליון
לירות!).
העולם הזה פנה אל המנהל האמנותי
של מוזיאון ישראל, הד״ר מדטין וייל
ושאל מהם הפריטים שתמורתם ישלם

שערוריית העתיקות של משה דיין לא הסתיימה עם מותו. לוזיפך.
במשך שלושים שנה ויותר הפר דיין את החוק בפרהסיה, לעיני כל.
במשך שנים רווחה האגדה כאילו זהו ״הובי״ תמים של הרמטכ״ל.
תחת לשחק גולף או טניס, הוא משחק בעתיקות. הוא נחפז לכל מקום שבו
התגלו עתיקות, חפר בעצמו, לקח מה שנראה לו, גייס לצורך זה חיילים,
מכוניות ומסוקים של צה״ל, ובמיקרה מפורסם אחד אף הטיל על המישטרה
הצבאית לסגור איזור שלם, בשעה שהוא שדד את עתיקותיו.
כל זה סופר מפה לאוזן, תוך קריצת־עין. איש לא הבין אז כי דיין לא
זה בילבד שהוא מפר את החוק, הורס אתרים אשר יכלו לגלות את צפונות
העבר ומנצל לצורך זה לרעה את תפקידיו — אלא שהוא גם צובר תוך כדי
כך הון־עתק. שוד־העתיקות חיה ביזנס גדול.
לאחר מכן נודע כי דיין אינו מסתפק בחפירה ובאיסוף, אלא עוסק
גם בקנייה ובמכירה. הוא הפך סוחר לאומי ובינלאומי. הוא קנח כל מה
שנראה לו, צירף לפריטים את חתימתו, ומכר אותם במחיר הרבה יותר
גבוה. הוא נהג לקנות מסוחרים בדואים, שחפרו באתרי״עתיקות בניגוד לחוק.
באותה עת היה דיין לסוחר בינלאומי. רק במיקרה אחד הצליח
״העולם הזה״ לגלות הוכחה לכך, בצורת מודעה גלוייה ב״טיימס״ של
לוס״אנג׳לס. פירסום זה היה חריג, כי לרוב נמכרו פריטיו של משה דיין
בלי פירסום, לסוחרים ולאספנים ברחבי העולם שלא הזדקקו למודעות.
רוב רובו של ״אוסף דיין״ היה, על כן, בחזקת רכוש גנוב — פריטים
שהוא הוציא בעצמו מן האדמה, ואשר על פי החוק היו שייכים למדינה,
ופריטים שהוא קנה מידי שודדים ומחזיקי רכוש גנוב•
במשך שנים רבות היה קולו של ״העולם הזה״ הקול היחידי במדינה
שהתריע נגד שחיתות גלוייה זו, מצד אדם שהיה במשך זמן רב האיש מס׳ 2
במדינה, וששימש דוגמה לרבים .״העולם הזה״ חשף, גילה ופירסם, ואילו
סיעת העולם הזה — כוח חדש בכנסת התריעה והזהירה. בין השאר הגיש
אורי אבנרי הצעת״חוק בכנסת, ובה תבע לאסור על חברי־הממשלה לעסוק
במיסחר פרטי. בעת הדיון על הצעה זו הוזכרו במפורש שמו של דיין ומעשיו.
על דעת גולדה מאיר הציע אז שר״המישפטים להסיר את ההצעה מסדר־היום.
רק עתה, אחרי מותו של דיין, מסתבר כי הרכוש שנצבר על״ידו הגיע
להון־עתק, הרבה מעבר למה ששיער אף ״העולם הזה״ .לפי ההערכה
המוסמכת שפורסמה עתה, שווה חלק מהרכוש הארכיאולוגי שבבית דיין
כ־ 300 מיליון לירות — נוסף על הרכוש שמכר דיין במשך השנים בחו״ל.
כימעט כל הרכוש הזה שייך על פי החוק למדינה.

ויויוו־ו-י^יו תובע:
• להקפיא את כל העסקות הקשורות בעתיקות שבעיזבון דיין.
• לערוך חקירה יסודית, כדי לקבוע אילו פריטים שייכים למדינה.
• להחרים פריטים אלה, בלי תשלום כלשהו.

? 301113045ח1111 וי 111־ 01100 100ט11 1ו1טז 31-0 1

1ז 3ץ 0 3

€011.

€0110011011.

מ 1 1 1 0 ) 1 1 0 3 1 0 )1 1110 0ם *

0111־[ 1

1131011

011 03011 [11000 01 111050 1(11(11031 1003511105 )131111£
1 1700 8 10 ,100 8 . 0 10111 $100.00 ׳40 $200.00מ 0ז ז

0 3 > 311

1111110) 1

?111

ץ 011311־ 0 1 -נ |

0105, 0 3 . 00011״ ס \ 1,05 .״זיו .117 7111
121.1 ( 027-2621

• !11• 03011

מודעה של אופן? דיין*
— לא שממו דבר
יצטרכו למיין, לקטלג, ולגלות את זהותו
המדוייקת של כל פריט ופריט, מהיכן
נלקח ולאיזו תרבות הוא שייך.״
כבר בימיו הראשונים של המשא־ומתן,
שבו פתח טדי קולק עם בני־מישפחת
דיין, ביקש וייל בזהירות, האופיינית לאיש
מיקצוע מעולה, את אישורו לעיסקה של
מנהל אגף־העתיקות במישרד החינוך וה תרבות
— כמתחייב על־פי החוק.
״אבי איתן, מנהל אגף־העתיקות, אמר
לי שאין כל תלונה לגבי חוקיות האוסף.
ושאפשר לרכוש אותו,״ סיפר וייל .״הוא
אמר שיבוא למוסיאון לבדוק את האוסף
אחרי הרכישה, ואז יכריז על חלק מה פריטים
כחפצים לאומיים, כלומר כאלה
שאסור למכור אותם או להעביר אותם
מחוץ לגבולות הארץ.״
* פורסמה בלוס־אנג׳לם טיימס ב־12
באוקטובר .1970 המודעה מציעה למכירה
״חפצים מארץ יהודה מאוסף משה דייך*
בחתימתו האישית של הגנרל דיין.

חשף, גילה ודרש במשך שנים להפסיק
את שוד־העתיקות של דיין.
ביוני , 1973 גילה אורי אבנרי בכנסת:
״...השר דיין הוא סוחר בינלאומי בעתי קות
שאוספו שווה מיליונים, ושמחזור־עסקיו
מגיע למאוודאלפים. השר קונה
ומוכר, בארץ ־ ובחוץ־לארץ. הוא קונה
בשטחים המוחזקים, מבדואים, החופרים
באורח בלתי-חוקי, ומסוחרים. הוא מצרף
לעתיקות את חתימתו האישית ואת הציון
,מאוספו של משה דייך, והדבר מעלה
את המחיר בצורה ניכרת. כל זה פורסם,
בצירוף הוכחות ומיסמכים.
״העליתי לא פעם את השאלה הנוקבת,
כיצד משלימות הרשויות המוסמכות ׳עם
הפרת־החוק השיטתית שבעצם החפירות
הפראיות של השר, ובמיסחר האסור
בחפצים שהם — מבחינת החוק — רכוש
השייך למדינה, רכוש גנוב.״
אבי איתן, מנהל אגף־העתיקות, הו דיע
דרך מזכירתו שאין הוא מוכן

משה 1־־יו, פרי וי ״ הובי ״ שלו -שהיה תוצאה עול שווו אתרים ן,
ישולמ 1יותר מ־ 150 מיליון לירוו 1לאלמנה 1ובור רכוווע זה
מעל החוק בגלל ״בעיות של תקן.״

לשוחח על העניין עם העולם הזה. הני מוק:
הוא אינו אוהב לדבר עם עיתונאים.
הכתובת לשאלות היא אריה בריק, היועץ
המישפטי של מישרד החינוך והתרבות.

ב־ 1972 פורסמה בעיתון בלוס־אנג׳לס
מודעה על מכירת חפצים מאוסף העתיקות
של דיין. האס קיבל אישור למכירת
עתיקות אלה?
גירסתו של מנהל אגף־העתיקות, דרך
הדופד-ז -״לאגף־העתיקות לא הגיעו ידי עות
על מכירת אוסף עתיקות בחו״ל.
היועץ המישפטי לממשלה, שבדק תלונה
בנושא זה, ב־ ,1972 קבע שלא היה יסוד
לכך.״
לא היה יסוד למה?
״לא היה יסוד לתלונה.״
הדובר, ישראל כהן, הוסיף :״מייד
אחרי מותו של משה דיין, פנה מנהל
אגף־העתיקות, אבי איתן, ליועץ המישפטי
של מישרד החינוך והתרבות, עורך־הדין
אריה בריק, וביקש לברר י מה מעמדו של
האוסף.״
עד למותו של דיין לא העז המנהל
איתן, וכמוהו איש מקודמיו, להעיף מבט
לעבר^גדר הווילה של בעל האוסף בצה לה.
פיתאום הוא נראה מודאג מעתידו
של האוצר :״נודע לנו שאין כוונות
למכור את האוסף לגורמים בחו״ל,״ מציין
אריה איתן.
מה באשר לחפצים שכבר נסכרו על־ידי
בעל האוסף מחוץ לגבולות המדינה?
מי וחן לו רשיון להוציא עתיקות מהארץ?
מזכירתו של הדובר הולכת אל ישראל
כהן, והדובר מתקשר עם מנהל אגף-
העתיקות. אחרי שעתיים מודיעה המז כירה
שיש בידיה התשובה. מנהל אגף-
העתיקות מאשר בצורה חד־משמעית את
כל שנטען מעל עמודי העולם הזה במשך
שנים רבות :״דיין לא דרש ולא קיבל
מהמישרד אישור למיסחר־בעתיקות, גם
לא למכירתם בחו״ל.״

״דינו
מאסר שנתיים.״
^ ריק הבטיח לשכנע את איתן להש־תתף
בפגישה עם העולם הזה .״תנו
לי עוד יום,״ ביקש. למחרת התנצל :
״מה אני יכול לעשות ז אבי איתן לא
רוצה לבוא. הוא לא אוהב לדבר עם
עיתונאים.״
לא קשה להבין את איתן, המעורב עד
מעל לראשו בכל המעשים והמחדלים ב פרשת
אוסף העתיקות של דיין. הוא מע דיף
שלא להשיב לשאלות.
אריה בריק, לעומתו, דיבר בגילוי לב:
״לא, האוסף של עתיקות דיין לא נבדק
אף־פעם על־ידי אגף־העתיקות בביתו של
הבעלים. אין לאגף־העתיקות רשימות מפו רטות
של חפצי האוסף!״
האס הוענק לדיין רשיון למיסחר בעתיקות,
כאשר מכר לפני עשר שנים פרי טים
מהאוסף שלו בארצות־הברית? לום״
אנג׳לס טיימם פירסם מודעה על מכירת
עתיקות מאוסף דיין.
״זה לא בטיפולי. תשאל את א־תן.״
איתן אמר לשאול אותך — אתה היועץ
המישפטי...
״אני לא יכול לענות לשאלה יו...״
איזה דיווח התקבל מדיין על האוסר?
״הוא לא היד ׳ ,חייב למסור ביוזמתו
דיווח לרשויות...״

טענה זו שד היועץ המישפטי
המלומד אינה נכונה. כל הדיוט
יכול לפתוח את ספר־החוקים ד
להווכח בכך.
״פקודת־העתיקות״ קובעת :״סוחר
שאינו מנהל רשימת מצאי בדרך
האמורה בתקנות דינו — מאסר
שנה או קנל 30 אלף לירות.״
(חלק ו׳ — עונשין, .״סוחר׳ פירושו
מי שעוסק כמקח וממכר של עתיקות
לצרכי מסחר ו,לסחור בעתי־
•ית׳ פירושו לעסוק בעסק זה.״
ק א׳ — פירוש).
תחת פקודת העתיקות הישנה חוקקה
הכנסת לפני ארבע שנים, עוד בחייו של
דיין, חוק חדש ומחמיר הרבה יותר:
חוק העתיקות תשל״ח .1978 החוק החדש
קובע :״לא יסחר אדם בעתיקות אלא
אם יש בידו רשיון לכר פרק ד׳:
המסחר בעתיקות והוצאתן מישראל) .״ה עובר
על הוראה (זו) ,דינו מאסר שנתיים
או קנס 100 אלף לירות.״ גם בחוק זה
יש, כמובן, סעיף המורה על חובת-
רישום :״סוחר עתיקות ינהל רשימת
מצאי בדרך שנקבעה בתקנות.״
החוק החדש גם קבע כי כל עתיקה

בעל האוסף עסק כמיסחר־עתי־קות
ללא רישיון כלשהו, בניגוד
לכל סעיפי פקודת-חעתיקות ו
חוק־העתיקות. הוא פשוט היה
עבריין.
עבירה ושכרה

יורשת רחל דיין
שכר העבריינות
שנתגלתה או שנמצאה בישראל היא נכס־המדינה.
כדי למנוע אפשרות שנוכל־פ
יטענו כי העתיקה שברשותם הגיעה לידי הם
לפני ינואר — 1978 המועד שבו
נכנס החוק לתוקפו — ולכן אייה רכוש
המדינה, נקבע במפורש: חובת ההוכחה
לנכונות טענה כזו תהיה על מחזיק ה חפץ.

כדי
להשיג, בכל־זאת, את תגובתו של
מנהל האגף, היה צורך לבקש את התער בותו
של דובר מישרד החינוך והתרבות,
ישראל כהן. הדובר, ששימש הפעם כדוור
לעת־מצוא, העביר למנהל האגף את ה שאלות
בטלפון והביא את תשובותיו.
״האוסף נבדק בעבר. בשנים האחרונות
נלקחו מאוספו של דיין פריטים מסויימים
שלגביהם היו בידי אגף העתיקות ראיות
המחייבות את העברתם לידי המדינה
(למשל, שני הסרקופגים ומיספר פריטים
ארכיטקטוניים מהגולן).״

בעליו של האוסף, המוצע עתה
למכירה למוסיאון ישראל כסכום־
העתק של מיליון דולר ( 100 מיליון
לירות ,):לא ביקש מעולם רשיון
לסחור בעתיקות, לא הגיש מעולם
פירוט העתיקות שברשותו.
הוא היה עבריין על שני החוקים
כאחד: על החוק הישן, המקל, ועל
החוק החדש, המחמיר.

__ ״בגלל
הגבלות תקן״

״לאחר מותו של משה דיין ביקשנו
ממישפחתו למסור לנו מיסמכים על
האוסף,״ סיפר אריה בריק .״נמסרו
לנו מיכתבים של התכתבות בעל-האוסף

ל השאלה בדוע לא מילא את חובתו
? לבדוק את פריטי האוסף, ולא דרש
ממנו רשימת מצאי.,ענה אבי איתן:

ך ם בפקודת העתיקות הישנה וגם
^ בחוק העתיקות החדש, יש סעיפים
האוסרים הוצאת חפצים עתיקים מחוץ
לגבולות המדינה ללא אישור בכתב של
מנהל אגף־העתיקות. את האישור יש
להציג — כך מורה החוק — לפני רשויות
המכס בזמן הוצאת הפריטים מהארץ.
דיין לא ביקש, ולכן גם לא קיבל
רשיון כזה. בכך הוא מנע מעצמו את
הצורך להעמיד לבדיקה את סחורתו, בכך
הוא מנע את הסכנה שמישרד החינוך וה תרבות
יכריז על חפץ מחפציו השדודים
כ״נכס לאומי״.
באין רשיון־יצוא בידו, היתה פתוחה
לפני דיין רק דרך אחת להוציא מהארץ
את שלל־השוד שבו סחר — הברחה.
הוא בוודאי לא התקשה בכך. שום
רשות מרשויות המדינה לא עמדה בפניו.
איש לא ניסה לעצור בעד הרמטכ״ל,
חבר־הכנסת, או השר הבכיר בתעלוליו.

מו הל אג ף העתיקות: מ של לאבד קו!
אחה או סףביגלל חו ס ר כו ח ־ א ד

מנהל־ מוסיאון וייל
״צריך למיין״

עם הרשויות בנוגע לעתיקות. היו אלה
דברים הידועים לנו. שום דבר חדש.״
מנהל אגף העתיקות ,׳אבי איתן, אמר
לד״ר וייל, מנהל מוסיאון־ישראל ש יבוא
לבדוק את האוסף ויחליט על גורלו
רק לאחר העברתו לירושלים. מדוע לא
בדק איתן את העתיקות בביתו של בעל
האוסף — על־פי סמכותו החוקית?
• ״זה תשאל את איתן, זה לא בטיפולי!
אינני יודע מה אמר איתן לד״ר וייל.״

״בגלל ההגבלות החמורות על התקן
והאמצעים בכוח־אדם, לא ניתן היה לבצע
פעולה של בדיקה, רישום ולאסוף הודעות
על עתיקות בעלות ערך לאומי באוספים
הפרטיים.״

תשובה מזעזעת. כמשך עשרים
שנה לא נמצא בוח-האדם והזמן
כדי לבדוק את נכסי-הציבור שאסף
גדול סוחרי העתיקות כישראל.
אליל ההמונים סצהלה עמד

דיין גם לא שילם מעולם, כפי שחייב
היה על פי החוק, את המכס על הפריטים
שייצא — בגובה 1070 מערכם. עבירה,
כידוע, גוררת עבירה. ושכרה של עבירה
אחת צומח עם כל עבירה נוספת.

כעת מוכרת אלמנתו של דיין,
רחל, את הרכוש הרב שצכר כחייו
כמחצית המחיר. אין המחיר נמוך
אם זוכרים שהמדובר כרכוש גנוב.
מרסל זוהר ,

במדינה
מישפט
ג ס ־ ח צי ר א
ו*1ו*ה שוופטים
פרקליט שגי מאותם
שהופיעו במישפטי
אבו־חצירא —
מתמגה לשופט.
לא ברור עדיין מה תהיה חוצ ות
המישפט לשר אהרון אבו־זצירא,
אך התובע הראשי פרק־
׳יט־המדינה גבריאל בך, כבר
כה בהעלאה בדרגה. השבוע נודע
:י ועדת־המינויים לשופטים הם־
!יצה על מינויו של בך כשופט
:בית־המישפט־העליון.
מישפטנים הזוכרים היטב את
זישפטו הראשון של השר, שנערך

נסא הגרגרים עור נגיו -
בהשארה גאיוגס!נוקה
^ נחם בגין מתפקד בימים
י! אלד, בעזרת כיסא־גלגלים,
אחרי שנפצע כאשר התעלף ונפל
בחדר־האמבטיה. רעייתו, עליזה
בגין, מאושפזת בבית־החולים, כשהיא
סובלת מקצרת חמורה ומחוברת
לבלוני־חמצן.
עליזה בגין היא אשה חולה
מאוד. בשנים האחרונות היא נז קקת
באופן קבוע לשירות בלוני־חמצן,
וגם לשימושו של אינהל-
טור, שתפקידו להקל על נשימ תה.
את האביזרים הרפואיים האלו
מספק לעליזה בגין דרך־קבע איר־גון
יד-״שרה, אירגון־צדקה וולונט רי
שאינו גובה תמורה על שירותיו.
כאשר נפצע מנחם בגין ונזקק
לכיסא־גלגלים, התקשרה עליזה
בגין עם אבי שטרן, סוחר־נברשות
שהוא מתנדב פעיל ביד שרה, וביקשה
עבור בעלה כיסא־גלגלים.

יות, שבהן נאחזים נוסעים באוטובוסים,
הושאלו מתחנת אגד בירו שלים,
והותקנו בחדר״המיקלחת.
יד שרה נוסד ב־ 1972 על־ידי
קבוצת חרדים. הוא נועד לעזור
לחולים עניים ונזקקים. בגין אינו
חולה עני ונזקק.

גס נשיא;
גס ערגי

לה. באירגון יד שרה עוזרים לא
רק לגברת בגין. עוזרים לכולם.
מגישים לכל נזקק, עני כעשיר,
את הסיוע הדרוש, אם זה הנשיא
ואם זה, להבדיל, ערבי. זה לא
משנה. כל מי שפונה אלינו מקבל
מייד את הציוד הרפואי שהוא
זקוק לו.

של בגין לא הושאר פיקדון. אנח נו
מכירים אותם, לא? חוץ מזה
היא היתד, חולה. הוא היה חולה.
למי היה זמן להתעסק עם פיק דונות?
בכלל לא דיברנו איתם על
כסף. נתנו את הדרוש, וזהו.״
יחאל קדישאי מסר להטולם
חזה כי עליזה בגין ביקשה לברר

^ חיאל קדישאי, ראש־לישכת
ראש־הממשלה, התבקש לאשר
את הידיעה על הסתייעות מישס־חת
בגין באירגון יד שרה. הוא
התקשר עם עליזה בגין, המאוש פזת
בבית־החולים, והיא ביקשה
ממנו לאשר את הפרטים. היא גם
ביקשה שהעולם הזה יתקשר עם
אבי שטרן מאירגון יד שרה ויקבל

שופט הכהן
לא התפטר

מנחם גגץ
־דיות באמבטיה מאגד

עליזה בנץ
בלוני־חחצן בהשאלה

שופט כך
התפטר
:ירושלים, נזכרו בעובדה המוזרה
:י גם במהלך המישפט הקודם
:תמנה אחד מעורכי־הדין, שהו־פיעו
בתיק, כשופט. היה זה צבי
:כהן, עורך־דין תל־אביבי, ממוש קף
וחובש־כיפה, שייצג במישפט
:קודם את הרב ישראל קורה.
קרוב לסיום מישפטו הקודם של
:שר, נודע כי הכהן הומלץ על־ידי
הוועדה לשופט־מחוזי בתל־אביב.
הוא זכה לברכות ואיחולים
:מים מצד חבריו עורכי־הדין ומצד
השופטים, שעמדו להפוך עמיתיו.
זוא לא התפטר מתפקידו, והמשיך
וייצג את הרב קטן־הקומה עד
לזיכויו המוחלט.
בניגוד לו, אמר פרקליט־המדי־
:ה כבר לפני ימים אחדים, בשי־זה
עם העולם הזה, כי אם יתמנה
:שופט־עליון יפרוש מייד מייצוג
;מדינה בתיק נגד אבו־חצירא.
זוא הבחין בין מינויו של סניגור
לתפקיד שופט־מחוזי, כפי שקרה
111

האירגון מיהר לשלוח את הכיסא.
לאחר מכן נוצרה בעיה. בגין
היה זקוק לאינסטלציה מיוחדת
בחדר־האמבטיה שלו — הוא נזקק
למיקלחת ולשיפוע, כדי לרדת אל
המיקלחת. הוא נזקק גם לשתי
ידיות, כדי להיאחז בהן בקומו.
עליזה בגין התקשרה שוב לאיר־גון
יד שרה וביקשה את עזרת ה־אירגון
בהדרכה בבניית השיפוע
במיקלחת. האירגון שלח מתנד בים,
שבנו את השיפוע. שתי יד־לצבי
הכהן, וטען כי כשופט על יון,
לא יהיה מקום להמשך הופע תו
בתיק. בייחוד כאשר הוא יכול
להשאיר את התביעה בידיהן ה נאמנות
של פרקליטת־מחוז־המר־כז
שרה סירוטה ועוזרתה־הבנירד״
עדנה ארבל.
עם פתיחת המישפט השבוע,
בירכה השופטת ויקטוריה אוסט־רובסקי־כהן
את בך על מינויו,
והוא נטל את ההזדמנות כדי לב קש
את רשות בית־המישפט לפרוש
מהתיק. גם הסניגור, שלמה תו־סיד,־כד,ן,
המייצג את השר, הצ טרף
לברכותיו; ולאיחוליה של ה שופטת
לפרקליט־המדינה.
הרכילות אומרת כי אנשים
חשובים בעולם המישפט מחזרים
מזה זמן ר? אחרי תוסיה־כהן עצ מו,
ומנסים לשדלו כי יסכים להת
פרטים
נוספים על השאלת הציוד
הרפואי.
אבי שטרן, יהודי חרדי,
הכיר את עליזד, בגין בחנות־הנברשות
שלו. היא נמנית עם
לקוחותיו הקבועים. כאשר חלתה
והיתה זקוקה בדחיפות לבלוני־חכד
צן, פנתה אליו לעזרה.
־ ״גברת בגין היא אשד, חולה
מאוד, והתיידעתי אליה בחנותי,״
הוא מספר .״כשנזקקה לעזרתנו
עשינו ככל יכולתנו כדי לעזור
מנות לבית־המישפט העליון,
הוא עדיין מסרב.

חקירות
דא אל ה!
שגי הנאשמים
בנסיון לרצח שוחררו
בגלל טעות בזיהוי.
״איך אתה יודע מי השניים, אם
היו רעולי פנים?״ שאלו השוט רים
את עבד־אל־ג׳אבר מלוד. הוא
נמצא בדירתו מוטל על הריצפה
שותת דם, וכדור אקדח תקוע ב ראשו.
למישטרה, שחקרה אותו,
סיפר כי באותו יום, ה־ 13 במרס
השנה, דפקו שני גברים על דלת־ביתו,
וכאשר פתח, דחפוהו שני

״אנו משאילים כיסאות־גלגלים,
מיזרונים נגד פצעי-לחץ, מיטות-
בלוני־גז.
חולים, אינהלטורים,
השאלנו לגברת בגין בלוני־חמצן
ואינהלטור, כל מה שהיתה זקו קה.
בן־אדם לא יכול להרשות
לעצמו לקנות את המכשירים הא לה.
הם עולים הון־עתק, וחוץ מזה
אדם נזקק למכשיר רפואי בדרך
כלל לתקופה קצרה.
״לחולים בארץ אין לאן לפנות.
אדם משתחרר מבית־החולים לבי תו
וזקוק לציוד, ואין לו עם מי
לדבר.
״ליד שרה יש עשרים וחמישה
סניפים בכל הארץ. הגברת בגין
קשורה עם הסניף הירושלמי.
״בפעם האחרונה סיפקנו למר
בגין כיסא־גלגלים וסידרנו לו את
המיקלחת. מובן שלא קיבלנו תמו רה
כספית. אנחנו אירגון וולונטרי.
אדם הזקוק לציוד בא אלינו,
ממלא טופם־השאלה, משאיר פיק דון
ומקבל את הציוד. במיקרה
רעולי־הפנים בלי לומר מילה, הפילוהו
לארץ וירו כדור בראשו.
למרוח מסיכות הניילון שהיו
על פני השניים, זיהה אותם ה קורבן
ואמר :״היו אלה יוסף אבו־קישק
,21 ,וסמי חסונה.20 ,״ שני הם
מלוד. לדבריו, הכיר אותם
מבעד למיסכות השקופות.

התובעת ביקשה לזכות.
המישטרה עצ/רה את השניים
והפרקליטות הגישה נגדם כתב-
אישום על נסיון לרצח, וביקשה
את מעצרם עד תום ההליכים. כ שמונה
חודשים ישבו השניים ב מעצר
ומישפטם התנהל לפני
בית־המישפט המחוזי בתל־אביב.
הסניגור, משה מרוז, מיקד את
חקירתו במתלונן. הוא ניסה להו כיח
כי עבד אל־ג׳אבר משקר, וכי

עם שטרן את קשריה עם יד שרה.
שטרן :״גברת בגין היא אחת ה לקוחות
הקבועות שלנו. לא, היא
אינה פעילה. אין לה אפשרות.
היא חולה מאוד. היא נזקקת.״
אירגון יד שרה מורכב, ברובו,
ממתנדבים דתיים. אולם בין ה רופאים
המתנדבים צמרת הרפואה
הירשאלית. הבדרן טוביה צפיר
הוא מתנדב קבוע במסיבות־הצד־קה
של האירגון ובמכירות הפומב יות.
גם אייבי נתן נמנה עם ה מתנדבים
והתורמים ליד שרה.
מתנדב ידוע אחר הוא רב אורי
זוהר, המרבה להופיע בהתנדבות
לפני הציבור החרדי, הנדרש לת רום
לאירגון.
אומר אבי שטרן :״מחירו של
כיסא גלגלים הוא 600 אלף לירות
בשוק. אי־אפשר לדרוש מראש-
הממשלה שיקנה כיסא כזה לתקו פה
של שלושה חודשים. מאיפה
יקה את הכסף? מתקציב המדי שרית
ישי 1

לא יכול היה להכיר את התוקפים
מבעד למסיבות.
יתכן שמלאכתו של הסינגור
היתד, מספיקה, ובית־המישפט היה
מזכה את הנאשמים על סמך ה חקירה
הנגדית. אולם התובעת,
רחל שיבר, בהגינותה הרבה, הופיעה
בבית־המישפט בימים אלה,
בטרם הסתיים המישפם, וביקשה
לבטל את כתב־האישום ולזכות את
הנאשמים.
מסתבר כי בידי המישטרה חומר
חדש שנאסף בינתיים, המצביע כי
האשמים בתקיפה וביריות הם
אנשים אחרים, ולנאשמים לא
היה קשר לעניין.
שמונה חודשים אחרי מעצרם
יצאו הנאשמים זכאים. הסניגור,
מרה, שוקל עתה להגיש תביעה
לפיצויים על המעצר הממושך.

אליהו אשכנזי
מנכ״ל בנק ערבי ישראלי

>/ע 1X 1-<^3-2^4נ1 3331

ג*_^ 123ן_33\_31

*-ג^׳3׳•<1^ 3*3ל>>_1x23 4< 3 ^133~353 <_£ב ז 3 3ס ׳_1ב^_5^* 111 3313

אנחנו בבנק ערבי ישראלי מביאים את הבנקאות המודרנית לפתח ביתך.
אנשינו נבחרו כך שיוכלו לענות על דרישותיך, להבין אותך ואת צרכיך.
מצד אחד אנו מספקים לך את כל השרותים הבנקאיים המודרניים :
תכניות חסכון, קופות גמל, מטבע חוץ, ניירות ערך וכר...
מצד שני אתה נהנה אצלנו מיתרונות של בנק משפחתי 32 :סניפים
קרובים אליך ואנשים שמדברים בשפתך, גדלו איתך ומכירים אותך ואת
צרכיך.
העובדים שלנו התמחו ולמדו הן במוסדות האקדמיים והן במרכז
ההדרכה של בנק לאומי שעל משפחתו אנו נמנים. בהיותנו שייכים לבנק
הגדול במדינה, עומדת לשרותך מערכת הבנקאית הגדולה במזרח התיכון.
תעשיינים, סוחרים או חקלאיים, סטודנטים או שכירים, עקרות בית או
תלמידים ...היכנסו לבנק השכן שלכם.
אנחנו שכנים ויש לנו מה להציע לך.

בנק ערבי ישראלי-השכן שלך.
עי^*_1ו 1/ז_1

*_ג,0311—1
בנק ערב (!וראל 31

_^>1 3 3 .ג*׳׳?33׳ 13^> 33־^ ע-01כ^3 0 £ -ג_\ ן_\ 1x1*233ס ־ ^21י>כ_•.23

תבליני גלטימוו עושים אוכל מעניין!
חדש! תבלינים טהורים נוסח אמריקה:
פלפל שחור; פלפל לבן; קנטון; כורכום; מוסקט טחון; גריל בשר; גריל דג; גריל עוף;
תבלין לסטייק; כמון; מרבך בשר; אורגגו; גרגרי שוט פלפל אדום הריף; אבקת קרי; פפריקה.
רוצים לקבל הינם חו ברת מתכונים מעניינים?
שלחו גלויה אל תבליני בלטימור ת.ד 1 3 3 4 .ת״א מיקוד 6 1 0 1 3
תבליני בלטימור, להשיג בסופרמרקטים ובחנויות נבח רו ת לממכר מזון. כשר.

^ עם קן המעוך מחתים ישראלים
לעבודה בדר ום ־אפ ו יקה

^ כשעובר רוצה ל ע מו לחברה
אח ות, עליו לש לםכ ופר

^ היש יו אליםשנ
במחנת־ע בדהאשו
הזכירו להם מח נ ות יוי נו ז

^ מישטות דחם ־אפריקה הפעילה
כלבים ומכוניות להובלת אסירים
כדי למנוע מישראלים לשבות

1111 1

^ מודעה, שפורסמה בעיתון, היתד.
י י מפתה מאוד. חברה ישראלית הציעה
לבעלי מיקצועות טכניים עבודה בפרוייקט
גדול באפריקה. ההצעה היתה לשנת עבודה
אחת, כשהכלכלה והלינה הם על חש בון
המעסיק. התנאי היה שהעובדים יצאו
בגפם, כרווקים.
יואל אבשלום 48 נשוי ואב לחמישה
ילדים, היה אחד מעשרות הפונים שנענו
למודעה, שפורסמה בחודש אפריל בשנה
שעברה. אבשלום, פליט־שואה שעלה אר צה
בגיל ,12 רתד־צנרת מעולה, הופנה
לחברת או־אראס בכיכר־אתרים בתל-
אביב. מנהל החברה, גבי סבאג, הסכים
לקחת אותו כאחד העובדים, שהיו אמורים
לצאת לדרום־אפריקה.
מועד היציאה נדחה בגלל משבר־הטילים
בגבול הלבנון. רק ב־ 2ביוני 81׳ נחתם
חוזה עם העובדים, והם יצאו לדרך. הם
נאלצו להפקיד 650 דולר — מחירו של
כרטיס בכיוון אחד — כערבון למיקרה
שהחוזה יופר.
בחג־המולד חזר אבשלום לארץ.

את שעכר עליו כששת החודשים
האחרונים הוא סיפר ל״העולם
הזה״:

טסתי בקבוצה של 26 איש ישראלים.
ב־ 4ביוני, אחרי נסיעה של כמה שעות
עבדי היינו בדרום אפריקה
מחנוודריכוז שהנאצים הקימו באירופה,
במילחמת העולם השנייה.
המחנה היה מלא כמעט עד אפם מקום.
סיפרו לי כי נמצאים שם כ־ 15 אלף עוב דים
זרים. מכיוון שהגענו לעת ערב, ולא
היו מקומות בשביל הקבוצה הישראלית
שלנו, חיפשו ומצאו בשבילנו מקומות-
לינה בודדים בחדרים לזוגות. בחלקי נפל
לישון עם איטלקי.
למחרת בבוקר שלפתי את חוזודהעבודה
מכיסי והודעתי לכל אנשי-הקבוצה שזהו
מחנה־עבודה לפועלים זרים, כפי שכתוב
בכניסה, בעוד שבחוזה כתוב ״מגורים
מסודרים ונקיים״ .איני מוכן לחיות במחנה
ריכוז עם עוד אלפי שתיינים ושיכורים
מכל ארצות־תבל, ואת עצם העובדה, ש החברה
הביאה אותנו למקום כזה אני רואה

מתווך סכאג

אפריקה — ששמו פי־אייג׳־או־אר־אס.
אחד בשם דנים וישראלית בשם דליה,
איני יודע מה תפקידם בחברה. אמרתי
׳להם באופן חד־משמעי: אני מוכן לגור
כאן רק בתנאי אחד — שאת תהיי בת-
הזוג שלי לחדר, כל זמן שאצטרך לשהות
כאן.
באותו יום סידרו לנו מקום־לינה ב־גרנד
הוטל הידלברג, במרחק של כ־180
קילומטר מסקונדה, ואז החל כל הסבל
והקשיים שהיו מנת־חלקי והעובדים האח רים
בחודשים הבאים. אז התחלתי להבין
שלא מדובר בהפרת חוזה אלא על אי-
קיומו כלל.
למחנה, ליחידה
הנסיעה מן המלון
בסקונדה, נמשכה שעתיים. כלומר, 252 בכל יום נסענו ארבע שעות, וכמובן שעל

בת־זוג
לחדר

ו* סמוך מאוד לסקונדה, במרחק כמה
מאות מטרים, שוכן מחנה-עובדים
ענק השייך לממשלת דרום־אפריקה. במ קום
מעניקים שירותי לינה ואוכל לעובדים
זרים מכל העולם. הוא הזכיר לי מייד

קורבו אבשלום
עבודות־כפייה

״לא חקרנו עליו
טובות מיוהנסבורג, מרחק של למעלה
מ־ 200 קילומטר, הגענו לעיירה בשם
סקונדה, הנמצאת קרוב לגבול מוזמביק.
שם שוכן ונבנה אחד מבתי־הזיקוק, אולי
הגדול בתבל, סאסול טו. בסמוך לו בית-
זיקוק, שבחלקו כבר הופעל, כך שארובות־העשן
הענקיות כבר פלטו כמויות אדירות
של עשן, גופרית וכל מיני זיהומים אח רים,
ולהבות אש תמידית, הנראות ממרחק
של 80 קילומטר.

לדרום־אפריקה כדי לעבוד בתנאים מעו לים.
כלכלת
האנשים היתה מתחת לכל ביקורת.
לא כל אחד ולא בכל יום קיבלו
אוכל, וגם כאשר קיבלו אוכל, לרוב אי-
אפשר היה לאכול אותו. מנהל המלון היה
עסוק בגידול חיות. הוא שנא את הישר אלים,
ולאנשי-החברה לא היה איכפת אם
אנו בכלל אוכלים, למרות שבחוזה מובט חות
לנו כל הארוחות.
הגענו למצב שבזמן שהייתנו במלון
נאלצנו לקנות אוכל לבדנו, כל אחד מכספו
הוא, אחרי שראינו שמה שמוגש לנו שם
זה אוכל לכלבים. כן, תוספת־המזון ש קיבלנו
לאוכל התפל היה — כמפורט
בתפריט — מזון לכלבים.
רחצת האנשים אחרי העבודה, בשובם
למלון, היתד. בלתי־אפשרית. מתוך 20
איש יכלו להתרחץ רק ארבעת הראשונים.
ליתר לא נשארו מים חמים. במשך שבוע
לא היה יוצא לי להתרחץ במים חמים,
וצריך לזכור שזה היה בחודשים יוני ויולי
— התקופה הקרה בדרום־אפריקה.
אי־אפשר היה לישון במלון. בלילה
הטמפרטורה היתד. יורדת מתחת לאפס,
ובחדרים לא היה חימום. נאלצתי לישון
בבגדי-העבודה, גם בגלל הקור וגם משום
שהעדפתי לא להחליף את בגדי, מאחר

גילוי ראשו! על מקומות
העבודה הסודיים שבה
מועסקים ישראלי
בדרום־־אפריקה
כהפרת־חוזה מצידם, עוד לפני שהתחלנו
לעבוד.
ביקשתי מכולם להביא את החפצים וזד
מיזוודות וביקשתי לא להגיד לאנשי-
החברה את שמותינו, משום שהחלטנו
ביחד שאיננו מסכימים להישאר במחנה
אפילו יום נוסף.
באו אלינו נציגים מהמישרד בדרום-

זה לא קיבלנו כסף, כתוספת לשעות־העבודה
שלנו.
הנסיעה עצמה היתד, בדוחק ובצפיפות
רבה: במיניבוס קטן נדחקו 18 איש,
כאשר כמה מאתנו עומדים ונלחצים אחד
לשני מחמת הצפיפות הרבה. הוסענו כמו
בהמות. יש לזכור שלא מדובר בעבודת-
כפייה, אלא בעובדים מומחים שהובאו

שלא התרחצתי. כל זה נמשך עד סוף
חודש יולי.
נציג-החברה שבא למלון, שמו עדי,
שיקר לנו לאורך כל הדרך. עדי זד— .
שעכשיו שמעתי שהוא מגיים בעצמו עוב דים
ושולח לדרום־אפריקה — הבטיח כל
הזמן שזה יסודר, גם המים החמים, גם
המזון. אך שום דבר לא תוקן.

סוחרי־עבדים

־ 18 ביולי התכנסנו, כמה מהעוב־
״ דים, לישיבת בירור וסידור כל הבע יות
שהתעוררו בעבודה בסקונדה, עקב
תנאי-המחייה הקשים. זה היה במלון ניו־גולדפין
בעיר ניג׳ל. לפתע הופיעה המיש-
טרה הדרום־אפריקאית בשני כלי־רכב להד
(המשך בעמוד )50

חכחכים
מ־ לתמת גוג 1מגוג
הקרב האמיתי על השיל-
טון במדינה יתרחש אחרי
אפריל.
כל המדינה כבר עוצרת את
נשימתה. כאילו שהחיים עד פינוי

אמ*57£ 07 0-52£מז

תנו ל בג ־ו שגס
מונולוג ששם הקורא בפי
ראש״הממשלה.
במו עיני ראיתי אלפי אלון־
׳מורה פורחים בכל המיזרח התיכון,
והנה הופיע סאדאת עם סיסמותיו

במוצ״ש 23.1.82
תערך במסעד ה ־

מסיבת

להניח שמי שיתייצב מולו יהיה
אריק שרון, שיבטיח לנו דם, יזע
ודמעות — הרבה מכל אחד.
ואולי — מי יודע — יצוץ ברגע
האחרון האדם השלישי, כמו במיק-
דים רבים.
!אהרון שלום, תל־אביב

קוקטיל

עם הציירת

רחל טי מו ד
הכנסות ממכירת הציורים תתרמנה
למרכז הרפואי ע״ש שיבא תל-השומר
עבור רכישת מוניטור מ ח׳ ילדים

בערב זהת הי ה
המס עד ה סגורה
ועם ל קו חו תנו ה ס לי ח ה

גוג וייצמן
סוחר מכוניות
סיני, בסוף אפריל, הם זמן שאול.
רק אחרי הפינוי יתחיל הקרב
הגדול, האמיתי, על ירושת בניך,
דהיינו — על השילטון במדינה.
לי אין ספק מי יהיו המתמודדים
במילחמת גוג־ומגוג זאת. לא פרם
נגד בגין, אלא אריק שרון נגד

מועדון 5
לתרבות חדשה
רח׳ הם ,5תל־אביב
טל׳ 297263

יום שלישי 26.1.82 ,
מ סו כםך

בי ת

מחזה מאת:

תופיק פיאד

רבי טרידינג,
טל.822926 ,827315 :

4708)0

מלון מודרני ונעים בבעלות יהודית.
חדרים יפים,
ארוחת בוקר עשירה.
מיקום מצוין במרחק־הליכח
מהמרכז התוסס של לונדון.
*803?* 80131.
83, 00*38 37. *01
838-2115״731

עברית :

ראתב עוואודה
בימוי :

יצחק נאמן
בביצוע :

ראתב עוואודה

*1ך*א 01 רט
בוידיאו !
הסרטת ארויעים
צילום החמות, בר נזצוזח זארועים מיוחדים

חז׳ רוזנבאו ם ,5ת׳׳א, טל 296662 ,
רוו ירושלים 13 חיפח טל. 662757 .

חמועדון פתוח בימי שלישי
משעת 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

לסרט ישראלי חדש
הגיע ונמצא במלאי
קרטץ טריפלקס
צ 11?1£ך ך אמריקאי
663מ״מ x 917ט׳׳מ 300 גר׳

טל 827315 ,822926 :

דס ויזע

יש צירה!מקוריה בטלוויזיה!

לוחות פלסטיים
לאופסט משי, דקורציה, גרפיקה,
שלוט +חריטה, פרסום,
תערוכות וקישוטים, החליף,
לזכוכית, תעשית משחקים,
ואקום, הלחמה, אריזה, מדבקות,
רהיטים ואוהלים.

מגוג שרון

דרושים שחקנים גברי
גילאי ,40—50 ,25—30 הופעה נאה,
רצוי בעלי נסיון
לפנות ל״תום־לי הפקות סרטים״
טלפונים 291877־282678 ,03־03

כידוע, אחד התחלואים
הכבדים של הטלוויזיה
שלנו הוא מיעוט יצורה
ושידורה של היצירה המ קורית,
לכן בכל פעם שזו
אכן נמצאת ומשודרת, יש
לשמוח ולהעניק לה את
מלוא תשומת״הלב.
לאחרונה, זכינו פעמיים בתוך
חודשים סמוכים בשתי חוויות
טלוויזיוניות מרתקות: האחת, ש בה
הוצג הקונפליקט הקומי והניצ־חי
ביו הפרופסור ידין ואלוף ה רבנים
גורן. השנייה, בכיכובו הבל עדי
של השר ללא־תיק מודעי.
גורא רי־גי
אם הראשונה לא היתה מביישת
צל״ש
שום סידרת הומור וסטירה, הרי
שהשנייה היתד, מרתקת, מותחת
ומדהימה מעצם העובדה שפעמים רבות במהלכה היתד, סכנה מוחשית
ביותר שאחד המתמודדים יקום ויעזוב את האולפן בסערה — מי
יודע אולי גם אחרי ״זאפטה״ שינחית על יריבו.
הרב גורן, ששבועות אחדים מאוחר יוהד הוסיף תיזכודת
בדמוח צילומי-חוץ, כשהוא רתום באוויר לכלי מרחף, בקושי יכול
להתמודד עם כישרונו המדהים של השר מודעי, כפי שהתגלה
בתוכנית האחרונה, שהיא מבחינתי שיא־השיאים למה שטלוויזיה
טובה יכולה לעשות בשידור ישיר.
כבר מן השאלה הראשונה הסיט מודעי את הרוטינה והכניס
את מראייניו לעמדת התגוננות מאסיבית. הם נאלצו לא רק להגן
על עצמם, אלא גם על חלק מחבריהם שלא נכחו במקום. לא פעם
נאלץ אחד מהם להשתמש במילה ״סליחה״ ועל פניהם ראית את
החשש שמא יינזפו קבל־עם ועדה על־ידי השר, שטען בעצמו שכל
תפקידו בחודשים האחרונים הוא לשבת ולחפש משימות שמטיל
עליו ראש־הממשלה.
ולבסוף, שבח מיקצועי לבימאי יוסי צמה, שהשכיל להיות
זריז וקצבי ולחשוף ״קלוז אפים״ מרתקים של שלושת המראיינים —
מעל ומעבר למקובל בתוכניות יבשות. תגובותיהם הדגישו את
גדולת הכוכב הטלוויזיוני הפוטוגני מאוד, שישב מולם. צל״ש
ליוסי צמח ולשר מודעי. מחכים להמשך. או לפחות לשידור חוזר.
שאול דישי, תל־אביב
עזר וייצמן. העובדה שווייצמן
סוחר עכשיו במכוניות, אינה צרי כה
להטעות איש. סיסמת־הבחירות
שלו תהיה: האם היית קונה ממני
מכונית חדשה? סביר ׳להניח ש אנשים
רבים יאמרו: כן. סביר גם

הנבובות: ס א :.נ3׳\ג 1x101*0סיני!
! 1110x0 1(100118110)1כאילו יש
דבר יותר יפה מדגל כחול לבן
ספוג בדם המכבים החדשים!
לו היד, הוא לבדו, ניחא. אבל
(המשך בעמוד )16
רזוודדת תדדז **,י

ושיט הרמ\טג1תהגדול ן
7.4 .82 - 15.4.82 0 0 9

~ חגיגת פס ח בהפלגה מלכותית-״קופל׳,חברת הנסיעות הגדולה בישראל, מזמינה אותך לסייר #
במשך 8ימים נפלאים בנמלי הים התיכון,במצרים, יוון וטורקיה באנית הפאד׳אטלכדשל חברת אפירוטיק׳
• מיזוג אויר בכל האניה.
• תאים מרווחים ונוחים
• 12 אולמות בילוי !
• 5ברים למשק או ת !

• 3בריכות שחיה.
• קולנוע בעל 300 מקומות ישיבה !
• 5ארוחות ביום בימי ההפלגה !
• ליל הסדר על האניה !

סיורי חוף-פורס סעיד, רודוס,קוסדסי( 0ורקיה),פאטמוס,פיראוס (אתונה)

מחיר החל מ $ 5 5 0 -בתאמשפח תי או $725בתא זוגי

• ילד מתחת לגיל 12בתא עם ההורי 50 / -הנחה.
לבעל• כרטיס אשראי ויזה וד״נרס קלוב -אפשרות תשלומים מיוחדים:
* 5096 במזומן 1־ 5096ב 4 -תשלומים שוים החל מחודש לאחר הנסיעה ללא ריבית וללא הצמדה

* 1096 במזומן 90 ^ 1ב־ 6תשלומים שוים וצמודים החל מחודש לאחר הנסיעה ללא ריבית
בקש את העלון המפואר בכל מ שרדי קופל״ ברחבי הארץ.

על ההפלגה הזו -אל תפסח !

משרד ראשי: רח׳ פרישמן 14ת״א,
טלפון ו24612־ 03ובכל סניפי׳ ״קופל״ בארץ.

* סוג בטיחות ב,

לעזלנז הגוז להפ לג ע ם הגחלט-״חזפל״

מכחכים
(המשך מעמוד )14
כל העולם היה נגדנו. קרטר, ז׳ים־
קר, קרייסקי ומי לא?
אך בעזרת השם ושר־ההיסטוריה,
יד־הגורל היתה בכולם. העבד ה־גובי
עוסק במדיניות של מעלה.
מגדל הבוטנים ורודף־הבצע סולקו.
דיין המיסכן אפילו לא זכה לראות
את ימית בגדולתה! 31־ )3<:11):1ך!40א
חוזר לחרקות, אך לא בפוליטיקה.

שר מודעי

שר ברמן
הפרק הבא בסידרה
הדשנה, צפונה הפרת והחידקל,
מערבה הים האין־סופי וקדמה
תימרוית־עשן של בארות־הנפט !
אך פיתאום, התמונה מתחלפת ו לנגד
עיני מיפלצת בעלת 101
ראשים, כל ראש בגודל של טנק
והנד, הם מתקדמים ...זיעה קרה
מכסה אותי, אני חיש צינת מוות.
למה לא שמעתי בקולו של רבי
שימחהו נכון שהוא לא יוצלח,
אבל הוא לעולם לא נכשל.
צבי מרום, רמת־השרון

ח ״ב חשאי
גם נגדו
לרוסים בוער הכובע הפולני על
הראש והאחוריים ניחרכים באפ־גניסתאן.
בקיצור, הדרך לדמשק
פנויה.
החוכמה אינה להיות ראש־ממשלה׳
אלא להשאיר עיקבות ב היסטוריה.
לא חיכיתי 29 שנד,
כדי להיות פחות מבן־גוריון. אני
מודה, שברגע מסויים התפתיתי
לתסריט של ״האיש שהביא את
השלום״ .אבל זד, היה רק רגע
של חולשה. אני לא נולדתי עם
עלה־זית בפה.
׳כישורים צבאיים יש לי יותר
מב״ג, ולא פחות ממנו אני חש
את משק כנפי־ד,היסטוריה. צריך
להזדרז ולסיים את ההכנות. פיקוד
צה״ל מלוכד וממושמע, רמטכ״ל
שלא אוהב ויכוחים, והעיקר,
מערכת־ביטחון הנשלטת באופן

פר שת!*ווד ש
קוראים מגיבים :
אם איני טועה, היה זד משה
סנה המנוח אשר אמר :״כאן הנימוקים
אינם תקפים — הרם את
הקול!״ נזכרתי במישפט חכם זד,
כאשר ראיתי ושמעתי את הופעו תיו
האחרונות של השר יצחק
מודעי בכלי־התיקשורת. את מי
הוא לא חירף, ואת מי הוא לא
גידף: את המישטרה ואת היועץ
המישפטי, את חברו השר ברמן
ואת הח״כ חשאי. אך נגד כל
אלה עומדת העובדה: בגין סירב.
למנות אותו כשר־האנרגיה. מדת ו
קדרה מתים, תל־אביב
האם השר יצחק ברמן הוא נוכל,
שפל ורמאיי האם השר מודעי
הוא מעורער בנפשו וזקוק לאיש־פ
חי על־כך בפרק הבא בסידרה
בועות.
דגי אהרזני, ירושלים

ח1נלר למחשבה
סימגי שאלה ביחס לעתידה
הדמוקרטי של מדי־נת״ישראל
ומוסריותח.
בתהילה, בצעד ראשון, נסגרה
אוניברסיטת ביר־זית ,׳והפרופסור
לדיכוי, מר מילסון, דודיע לכולם
כי גם שיח קטן נותן צל. מעט
אחר־כך, בהצדעה לדמוקרטיה הישראלית,
נסגר עיתון אל־פג׳ר
ועימו פיותיהם של מאות אלפי
פלסטינים בשטחים הכבושים.
במקביל, החריפו המהומות בימית,
לקול מצהלותיהם של אלה
המתיימרים להנהיג את המדינה.
׳כמעט לקינוח סיפחו את רמת
הגולן הכבושה.
׳וכאילו כדי להוסיף שמן למדורה׳
עלו לכותרות ההתרחשויות בקמ פוס
הירושלמי, שבהן התגלה ה ימין
הקיצוני במלוא כבודו והדרו.
ומה צריך ללמוד מכך העם?
כלום — מלבד העובדה המופלאה
כי אנשים משכילים ומלומדים אי נם
תמיד תרבותיים, וכי -יש אנשים
אינטליגנטיים שדם נכים מבחינה
מוסרית.
הנה, חומר למחשבה.
סמדר טוב, ירושלים

טעות?׳ועולס * מדק ת
מה שמצא הקורא
ג״מעריב״.
ד,צהרון אינו ידוע בעמדות

לנוכח ״הקואליציות המוזרות״ בממשלה

בגין יכריע מתי וכיצד
יפונו מתיישבי ימית

השר דוד לוי הכריז , :יש לעשות חיפוש יסודי מבית לבית אחר נשק בחבל ימית״ ומתנגדי
הנסיגה הגיבו , :בוא לסקור כל פינה ואז תחזור בך מעמדתך״

רו בקס
מעודפי יבוא
למוסדות, מטעיות, ועדי
עובדים וקנוצים.
קערות, מגשים וצלחות
במחירים מיוחדים
אפשרות ייצור מגשים
בהזמנות מיוחדות.
קבוץ גלויות 26ת״א
טל 830141 ,822926 :

עברית ו /או אנגלית
במהירות ובד,צלחה מובטחת
ב״אולפן ג ת״ (בר־קמא)
ת״א: ויצמן 254826 ,22־03
חיפה :״במעלה״ 664922־04
קורס חדש כפתח 31.1.82-3

מאת יוסף וקסמן
ראש הממשלה, מנחם בגין, יצמיד להכריע כימים הקרוכים בין״הקואליציות דמוזרות״ שהתהוו אתמול
כקרב שרי ממשלתו — על רקע המצב כימית. זאת — לאחר שאתמול החליטה הממיצלה — ינוכה יהסי
הבוהות השקולים כתוכה — להעכיר את הנושא כולו להכרעת ועדת השרים לענייני כמזון. אמנה׳ ע• פ*
יחסי הכוחות כפי שהסתמנו אתמול בממשלה, אין ספק בי כוועדת השרים לענייני הטחון תגבר עמדת׳ ולצר
שתן, הגורסת שאין למהר ולהוציא את ה״מתיישכים החדשים״ כימית וכי עדיף לפנות את כל התושבים
יחד עד 31 המאסר, ולא להיכנס מידי יום כיומו ל״קרכות״ עם מתנגדי הנסיגה.
סגן ראש דמסשלה1 .שר הבינוי, בכירים — שר החוץ יצחק שמיר הפיצויים•,׳ כאשר ד,שר אביהם שריר
מרובה, גם ושר האוצר יורם ארידור — אינם אמר, שאת נושא הפיצויים, לאהד
לוי—,תקף בחריפות
דויד

קטעמ ״ מ ע רי ב ״ 1 ,אע 4.1.1
31 במאסר
מוחלט על-ידי ד,זרוע האזרחית...
המילחמתית.
רק מתלבטות אחת נשארה לי.
לפעמים, כאשר ביחד, עלי רוח־אלוהים
ומרוממת אותי על כנפי-
נשרים, אני הוזה בעיני ד,נץ ׳שלי
מחזה מרהיב־עין: נגבד, ארץ גושן

סוף־סוף דעז מישהו להתייצב
נגד המערכת המלוכלכת של חטטני
הפוליטיקה ׳והעיתונות היורדים ל נפש
כל איש בעל שם.
בל הכבוד לשר יצחק מודעי !
חיים קלצ׳ר, חיפה

עדינות כלפי המתנחלים בימית,
אולם כתוצאה מטעות פרויידיאנית
של המדפיס נחשפה דעתו, לאן
יש לשלוח את אנשי ימית (ראה
גלופה).
אדם קדר, תל־אביב
(המשך בעמוד )18
הע 1ל ם

הז ה

2316

וסרק דלת ביטחון אחת
מסן התת!*.
פלולתשל רב־בריח

1זרב-ברינו

אתה ביד״ טובות

טבריה 20024 :־067
ת״א66:ו283־ 3( 03 קווים)
כ׳׳ם־השרון 20157 :־052
ר״ג722111 :־ 3( 03 קווים)
נתדה-חדרה 34688 :־ 053פ״ת919383 :־03
חולון 844145 :־ 3( 03 קווים)
חיפה 725114:־ 3( 04 קווים) ירושלים 533261 .־ 3( 02 קווים)
רחובות-אשדוד 054-73111 :קריות 725111 :־ 3( 04 קווים) באר שבע 76840,79516 :־057
( 3קווים;
נצרת 56580:־065
אילת 72750 :־059

דנ שבץ

מכוזבים

הו1ולם היה
אגש׳ !?ופלאי

מאוזן :

במה הערות לכתבה על
הסרט ״חמסין״ (״העולם
הזה״ .)2314
מהכתבה עלול היה להתקבל ב טעות
הרושם כאילו תושבי יבני־אל
״רומו״ על־ידי המפיקים, על
מנת ״להשתמש״ בטוב־ליבם וב תמימותם,
כדי שאפשרי יהיה לצ לם
סרט שהמסר שלו מעמיד אותם
עצמם באור של ״אנשים רעים״.
לא זאת היתה כוונתנו. כש תושבי
יבניאל יראו את הסרט
הם ישתכנעו בכך סופית.
ביבניאל פגשנו אנשים מופל אים,
נדירים במושגים של היום,
וקיבלנו מהם יחס ועזרה ושיתוף־
פעולה שחיממו את הלב.
עזרתם היתה מעל ומעבר למה
שציפינו. חלילה לנו מלפגוע בהם.
ואם מישהו מהם נפגע — אנחנו
מתנצלים על כך באופן אישי.
נחזור ונציין, שעלילת הסרט
מתרחשת במושבה גלילית דמיונית,
ללא קשר ישיר ליבניאל או
למושבה אחרת.
דני וסיומן -במאי
יעקב דיפשין -מפיק,
תל־ אביב

)1מרחב ערבה ארקטית;
)5שחקנית קולנוע בת 80
(ש״מ); )10 ולד זכר; ) 11
קצה הרחוב; )13 מילת תנאי:
)14 עלה ; )15 כינוי לחכמת
הקבלה ; )16 מעד )18 :שן
חותכת; )20 עבר בלתי מוג דר
; )21 חודש ע״ש של אל
הזמן הרומי )22 :כלי קיבול
קטן; )24 עתיד קרוב מאד;
)25 מלכסיקון העדר; )26 זו רם
; )28 קרבן שאדם מתחייב
להביא ; )30 כלי-טיס הטסים
בצוותא )31 :אופנה בלבוש
ובמוסיקה ; )32 ממעצבי דמו תה
של תנועת הפועלים בארץ
(ש״פ) )34 :מין שוטית ; )35
פרי־עץ עסיסי ממשם׳ הוורדים
; )38 שליח דרבנן מא״י
לגולה; )39 בוא (ארמית);
)41 ככה )42 :תעלה)43 :
אנה ! )45 היטיב לקלוע בפרח-
בר )47 :שונא; )48 פורענות!
)50 מרדנות )51 :די ; )52
קני־שבלים; )54 מול)57 :
בני המין האנושי; )61 פת;
)62 רוח החיים בבעלי החיים;
)64 מידה עתיקה ; )65 שמן
משובח ; )66 נכרי ; )67 בכורו
של נח; )69 טרזנות, גנדרנות;
)70 לטאה שכרתו את זנבה ;
)72 גבורת רומן של אמיל זו לה
)74 :גורל ; )75 חיזוק ל אותיות
בא״ב העברי; )77
מקום ריק ; )78 בכי תמרורים ;
)81 יחידה אחת מרבות; )83
מסוף בלי מס; )85 התאריך
בחודש כסלו שבו מדליקים נר
שני של חנוכה ; )88 מילת
שאלה )89 :הפסד; )91 מילת
המעטה; )93 דמות דומיננ טית
ב״חלום ליל קיץ״ ל־שכספיר;
)95 נח, נרגע; )96
מזפט ! )98 אמן בקסמים ;
)100 ידיד כאח ; )102 גנוסיא;
)103 כלי־רתמה לבקר בעבודתו
; )104 פי שבע ; )105 מת קדם,
נוטה לקדמה וחרות.

לספחאח פולי!
הסיכוי היחיד לשיקומה
של פולין, לדעת הקורא,
טמון בסיפוחה לברית-
המועצות.
לפני שפולין הפכה לארץ הנש לטת
על־ידי צבא, חשבתי לצאת
עם הקריאה: לך, ואלנסה, לך!

הובא לארץ בעיקבות מותו של ה שחקן,
הוא טועה. הזמנתי סרט זה
להקרנה חוזרת בסוף חודש ספטמבר,
טרם מותו של הולדן, אך
ורק על־ם מך רמתו ומקומו המכו בד
בהיסטוריה של הקולנוע, וב עיקר
עקב המסר האנטי־מילחמתי
אשר נשא עוד בשלהי שנות ה סל/
אורגד
ורדימון, תל־ אביב

דימיון י מצ׳ אוח

רים; )36 מילת הפתיחה בקידוש
על היין; )37 שמה של
הוצאת ספרים ישראלית; )40
ממהר ; )41 מכלי האכילה ;
)44 גיל מצוות; )46 אמצע —
בהשאלה ; )47 עם 47 מאוזן
הוא ״משורר הדלות״)49 :
עיר בנגב )50 :נבואה )53 :
משחק המלכים; )54 מצב ב כדורגל
; )55 מכסה ; )56 צעירים
מאד; )58 אביון)59 :
שותק )60 :נטיה! )62 כלי-
מאור ; )63 אחד המספרים:
)66 חוקר תורת האדמה; )68

מערכת, מכניזם ; )71 חסר-
ערך )73 :תבע; )76 זכאי;
)77 אוכל קל ומהיר; )79 עיר
מחוז בממלכה המאוחדת; )80
חדרון )82 :נישא; )84 יצא,
התרחק ; )85 חלל מאורך בס לע
; )87 תבלול בעין )90 :בן
שבט יהודה שלקח מן החרם;
)92 מקום החלציים; )94 עיר
גדולה )96 :מן החרקים . )97 :
אשפת חצים )99 :חורים בסלע;
)101 מהערים שהחריב יהושע
; )102 מספר בעל משמעות
בגימטריה ; )103 עליון.

1131131

נייונו דאל

> 0ו 11-ו ו

נ ווו • ם

קוסמטיקה

ו פ די קו ר

^ן>י > 0 *5נח 3*011018-8,11>1ח3 -זי 10ו 1*1י 1ו
ומצאנו שמר בחשמל (אפילציה)
׳ל~_! ו1מן וגי

ח ס רו קז ת, ת ספורו ת. ה חל קו ת, סל סול.
צבי שז,פסים,טיפול פנים, איפור.
הוצאת שי ער בטעווה

* 91041 מען*

• מזויוי סעממ ״ ס • שדות מעילה• __

תל-אביב יודפת 4ליד דיזסטף 229388 226066 190
רמת-גן הרצל 8 6מול בנין אואדם ״סלון אוו!״

קולנוען ורדימון
אין אליבי

מאונך :

)1צר צורת מטבע ; )2קצה
ה״לשוך )3 :נהר ברוסיה ;
)4תואר ביהדות; )6סוג של
מנעול ; )7מרחק יריה ; )8
מצבת זכרון; )9הכחיש; )12
בן יצחק )15 :צמח הבמבוק ;
)16 בסיס; )17 עייף; )19 אדם
שיש בתכונותיו או במראהו
לייצג את בני מינו (אקטואלי):
)20 רע; )21 פרטנסיות; )23
מדד (ישעיהו א׳ י״ב))24 :
אוכל משמים ; )26 רשם ספרים
בספריה בסדר מסוים; )27
כמעט היה נגיד; )29 קיר,
מחיצה ; )30 אספקלריה ; )33 ויתור ראוי, מתאים ; )34
מרצון על דבר־מה לטובת אח
ממני
אותו הסיפוק, ועל־כך טענ תי

אילו היה נכתב כי האחראים
להעלאתו מחדש של הסרט חשו דים
בהריגתו של השחקן וילאם
הולדן, הרי שהייתי מכחיש מכל
וכל, אף שאולי קשה היה לי לט עון
לאליבי.
אך כאשר כותב המבקר שהסרט

מנהיג ואלנסה
לד, לך !
למען יימנע המצב הקיים עתה.
כל עוד חי וקיים ואלנסה, פולין
תכרע ותיפול וכלכלתה תיהרס
לחלוטין.
המצג הקיים הוא חסר־כל־תיקווה,
ורק על־ידי סיפוח פולין
בשנית לברית״המועצות קיים סי כוי
קלוש לשקם את פולין, ואולי
בעיתד לאפשר לה עצמאות.
לשם כך חייבים לנטרל את רו-
נלד רגן. עמי העולם חייבים לדחות
בזילזול את קריאות המילח־מה
שלו׳ ולהעמדו על מקומו.
רפי אליהו, קרית־אתא

ל א גלל מות השת קן
במדור קולנוע נכתב כי
הסרט ״הגשר על נהר
קוואי״ מוצג עתה בארץ
בעקבות מותו הטראגי של
השחקן ויליאם הולדן
(״העולם הזה״ .)2313
מנהל הקולנוע שבו מוצג
הסרט, מגיב:
מבקר־הקולנוע של העולם הזה
חזה בהקרנה החוזרת של הסרט,
נהנה, וכתב מה שכתב ברוח טו בה
ואוהדת, אבל הצליח למנוע

מירוץ החלל מעורר ריגשי
תחרות והתלהבות, אן
הישגיו אינם מרובים.
אמנם נחתו האסטרונאוטים על
הירח, אך לא נוצלו ועדיין האפשרויות
על בדור־הארץ, למשל:
כוח ההדף בקוטב הצפוני ובקוטב
הדרומי, כאשר ברור הארץ הופך
את צירו. כוח זה ודומים לו בכוכבים
אחרים לא נוצלו. כוחות אלה
מעוררים פעייה קשה: כיצד יחזיק
גוף האדם מעמר במהירות פית-
אומית ׳שתיכפה עליו.
למרות זאת מסוגלת הטכניקה
האמריקאית לפתור פעיות כאלה
ולהגיע עד קצה מערכת השמש,
אל כוכב פלוטו. במערכת השמש,
כך מעריכים, אין חיים. אך מה
מעבר ילה י עד לקצה מערכת
השמש מגיעה המציאות .׳מעבר לה
מצוי הדימיון, ישלו אין גבולות,
כידוע. האם יצאו אי־פעם האסטרונאוטים
אל תחום הדימיון?
שימעון אפרתי, חיפה

שקט בקצה
שקט בקצה השני של הסקלה,
שקט
עד מאוד.
קול ־ של שלום •שבקע מאי-

בלילות חורף גשומים.
צלילי זריחה,
שהובילו אותנו לציהריים
קסומים.
ישירים של שליחות
ומילים עם כיסוי,
כתמים של אור
וזוהר אנוש,
.כובו בידיים חולות,
של פקידים מתוסכלים
וחוקים חלוים.
תודה לראש־הממשלה!
ולמישרדים האחראיים !
׳שפגעו קשה
וחיבלו בפריחה.
אילן יפה, ירושלים

ה עו ל ם

הז ה

2316

תעריפון רו 0נ 1״
.12.81ם 1של 09x11:1גו ר
החל 11־
לשנה בשקל

בארץ לארצות תבל דואר רגיל

מחיר

הוצאות

העיתון

משלוח

45 + 605
145 + 605

לחצי שגה
סה״פ

= 728
= 840

בשקל
415 470

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אויר

אירופה ארה״ב, קנדה, מקסיקו
ונצואלה, ברזיל פרו
ארגנטינה קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד
דרום־אפריקה, טוגו, חבש, קניה פגמה, טאיוון, יפן
תאינלד, הונג קונג, סינגפור,
קוריאה

ה טו ל ס

הז ח 2316

240 + 605

946 = 101 +

1357 = 145 + 607 + 605
= 223 + 1252 + 605־ 2080
520 760
1100

723 + 605
910 + 605

1488 = 160 +
1697 = 182 +
800 940

741 + 605

1507 = 161 +

830

הגויות שופר ג׳יצס:
תל־אניב: רח• יהודה המכני 57 טל 456351
רחובו ת: רח׳ הרצל 181 טל 76274 .־054
רמת-גן: רח׳ ד״ר כהן ,2גינת ביאליק ,66 טל 734730 .
ירושלים: רח׳ יפו 50 מיו העמודים טל 233559.־02

גרשונו ונו

הגיעו מגפי בוקרים
8 0 0 1 5

תוצרת ארצות־ הבריח

הו רו ס הנ ס מדים בנימיגי

1מול החודש :

בני מזל דלי מאוד מורכבים, ובעלי
אישיות מגוונת. כל הדברים שכבר נאמרו
עליהם לא ממצים את הרב״גווניות
המאפיינת אותם. כל מי שמנתח את
אופיים מסכים שהם אוהבי חברה ואידיאליסטים•
כל דבר שבו הם מתבלטים
קשור בעזרה לציבור — מהעזרה הפשוטה
ביותר, כמו מתן צדקה לשכן הגר
בקירבתם ועד עזרה לכלל האנושות, כמו
המצאה מקורית ומבריקה (דוגמת המצאתו
של אדיסון שהוא בן דלי).
בני דלי צמאים לחברה ומעורבים בכל
מה שקורה בה. לכל אחד מבני המזל
ידידים וחברים לאין־ספור. חלק גדול
מחבריהם מרגיש אסיר תודה כלפיהם,
כי לפחות פעם אחת חילץ אותם הדלי
ממצב קשה.
רבים מידידיהם נוטים לחשוב שהם
אנשים פתוחים וגלויים, אך למעשה הם
מאוד סגורים. קשה ליצור איתם קירבה
אמיתית• חרף התיידדותם המהירה, הם
אינם אוהבים כשמחטטים באישיותם
ומתערבים בחייהם. ההרגשה שהם אדונים
לעצמם ולמחשבותיהם חשובה להם.
כשמנסים להדק עימם את הקשר הם
חשים כנחנקים, ונעלמים.
הם מושפעים ממצבי-רוח מתחלפים,
ועקב כך התנהגותם נראית לעתים קרובות
זרה ומוזרה. יתכן שאשמים בכך
שני הכוכבים אוראנוס ושבתאי, השונים
באופיים מן הקצה אל הקצה• שבתאי
גורם להם שיהיו כאילו ״מרובעים״
ויתאימו את עצמם למיסגרת מוכרת
ומקובלת, ואף ינהגו לפי כל ה מוסכמות
והדרישות החברתיות. אך ב-

רגע שהם קיבלו על עצמם התנהגות כ
זאת, מייד מופיע הצד השני באישיותם,
זה המזוהה עם בובב אוראנוס, ואז מת־ברר
לפתע שהם מסוגלים כימעט לכל
דבר.
המסגרת משמשת להם בסיס, אן הם
מתעלמים ממנה מדי פעם, ומדהימים
את הסביבה במעשים משונים ובלתי
שיגרתיים. בכל מקום שבו הם עובדים
ידוע, שאם נותנים להם עצמאות וחופש
פעולה, הם מכניסים חידושים מעניינים,
ומתגלים כיעילים וממולחים אף בענייני
משא-ומתן או כספים. בכל מקום שבו
נחוץ מישהו שיארגן ועד-עובדים, ועד-
בית, ועדת״תרבות או כל ועדה אחרת,
כמעט בטוח שבראשה יימצא בן דלי
שיהיה מעורב בכל מה שקורה, וידא(
גם לענייני הצדק החברתי.
יושר וחוש־צדק מפותח מאפיינים או״
תם, והם מוכנים להילחם למען אחרים
ואפילו להפסיד את שמם הטוב, אם
הם מאמינים בצידקת העניין שלמענו
הם נאבקים. מרוב המאבקים הם יוצאים
כשידם על העליונה, מכיוון שיש
להם כושר שיכנוע והם יודעים לבטא
את עצמם בצורה מבריקה ומרתקת.
השנה החולפת הביאה שינויים מר־

הדליים מורכבים
ובעל י אישיות
מגוונת. הם גואים פתוחים וגלויים,
או למעשה קשה להתקרב אליהם
חיקי לכת לבני המזל. חלקם חשו התקדמות
עצומה במקום העבודה. הוטלו
עליהם תפקידים חדשים ונוספה להם
אחריות רבה. אנשים הכירו בכישוריהם
ודאגו לקדמם. ההערכה אליהם גו
ברת
והולכת• במשך השנה הקרובה הם
צפויים להתקדמות נוספת.
חלק מבני המזל עברו או יעברו שי נויים
קיצוניים ומהפכניים בחיי המיש־פחה.
חלקם הפתיעו את עצמם ואת

המצב הבריאותי דורש השגחה מיוחדת.
מצבי־הרוח מתחלפים במהירות והנטייה
להסתבך בתאונות גו־

במקום העבודה תמצאו שיתוף פעולה משביע
רצון. תוכלו להיווכח שאנשים מערי כים
את דעתכם ומבק שים
את עצתכם. תוכניות
חדשות שלא העזתם
לדבר עליהן, ייענו
בחיוב אם רק תעזו
להוציאן לאור. מבחינה
רומנטית אתם עלולים
מאזנ״ם
לחוש אכזבה מסויי-
01ס 6£0500ס מת, מכיוון שבן הזוג
שוב מפגין התרחקות.
רצוי לא להעיר ואפילו
להתעלם מהתנהגות כזו• לאמיתו של
דבר, כלום לא השתנה. העיכוב הוא זמני.

מתיחות בלתי־מוסברת מורגשת בביתכם,
וכל עניין קטן ׳עלול להפוך לריב מנופח
ומוגזם. למרות העייפות

סביבתם בפירוק מיסגרות, ואחרים בה -
קמת מיסגרות חדשות, או במתן צביון £
ואופי חדשים למיסגרות הקיימות. ח -
שנה הבאה תביא עימה שינויים נוספים
ומפתיעים לא פחות. יתכן שאלה שעזבו *
את מישפחתם יחזרו. אך גם הפתעות £

מסוג אחר עשויות להתחולל.
השנה צפויה להם פעילות חברתית $
רבה• לקראת האביב הם יתבקשו לש -
מש בתפקידים ציבוריים חשובים, ויר־ £
גישו סיפוק רב בפעילותם זו. במצבים
קשים הם לא יאבדו את קור רוחם £
׳ואף יעודדו את סביבתם בביטחונם וב* -

אופטימיות שלהם.

אחרי מאבקים וקשיים שליוו את התקופה
האחרונה, אתם עשויים להגיע למסקנה
שכדאי לפתח גישה
חדשה ולשנות דפוסי
התנהגות מוכרים.
הבעיות הוחרפו בעיקר
כדי להראות לכם
את הדברים בפרספקטיבה
חדשה. כבר כעת
מסתמן כיוון חדש
וחיובי, אולם לא תוכלו
להימנע מלקחת
אחריות נוספת שתשתלם
ותביא בסופו של דבר להתגשמות
רוב המאוויים. היזהרו בענייני כספים.

עניינים כספיים גורנזיס לדאגה, רצוי לתכ־נו
היטב כל צעד חדש. עבודה נוספת
עשויה להיות מוצעת
בימים אלה, למרות ש ברגע
זה הראש אינו
פנוי לחידוש מסוג זה,
וגם תחושת ההתלהבות
והמרץ שליוותה את החודשים
האחרונים פגה
לזמן־ מה, רצוי בכל
זאת להתייחס להצעות
אלה בכובד ראש. בעיות
בשנות שבינו לבינה
גורמות למתח ולאכזבה, תיקוות ושאיפות
גדולות עלולות להתנפץ מול המציאות.

הקלה מסויימת לאחר תקופה מתוחה
וקשה תוסיף יותר שקט השבוע. הנושאים
שכל־כך הציקו
בחודש האחרון יורדים
מעט מעל הפרק,
ואתם מתפנים למחשבות,
תוכניות ועיסוקים
חדשים. ההתאוששות
אומנם איטית,
אך אלה שחיים בקיר״
בתכם יוכלו כבר להרגיש
באווירה יותר רגועה.
חלק מכם מתכנן
להחליף את נושא הלימודים, או להשלים
את הלימודים בארץ אחרת.

^]־ 1771־ $לשיפוצה של הנוכחית,
מתעכבות בגלל בעיות
8 3 |£0£1 ! 9כספיות. אין טעם להי־כנס
לדאגה, בתוך כחודש
ייראו העניינים באור
שונה וטוב יותר קשרים רומנטיים
יפתיעוכס השבוע, בגלל הצעות שונות.

שינויים מרחיקי־לכת צפויים בעתיד הקרוב,
בעיקר בקשר לבני הזוג. ברגע
זה רצוי שלא לבצע
שינויים דרסטיים ולשקול
היטב את הצעותיו
של השותף. אריות
שניחנו בכישרונות יצי רתיים
יחושו השבוע
מרץ ויכולת לבטא את
עצמם בצורה מקורית
ומעניינת. שפע של התלהבות
עשוי לקדם את
השאיפות. פעילות ציבורית
תוכתר אף היא בהצלחת. כושר
השיכנוע והקסם האישי יהיו בעלייה.

רעיונות חדשים הקשורים למצב כספי לא
נוו ,1עשויים לפתור זמנית את הבעייה
הלוחצת במיוחד. יתכן
שתיאלצו לבצע עבודת
^ 0 0 ^ 0 9נוספת בתקופה זו,
ותחושו עצמכם עמוסי שעליכם התחייבויות
לסיים בזמן. קרובי
| ן ן ן 0מישפחה שהיו אמורים
לבוא לעזרתכם עלולים
לאכזב. רצוי לסמוך
בעיקר על עצמכם. חוסר
שקט ועצבנות יאפיינו
את השבוע וכדאי לבלות את הזמן
הפנוי בבית. גס ילדים יוסיפו הנאה.

בות, אתם צפויים לקשיים
בביטוי הרגשות. גם אס הצלחתם,
תיתקלו במיכשוליס שונים שיקשו עליכם.

המצב שבו אתם נמצאים בתקופה זו
גורם לבילבול ולחוסר ביטחון. למרות
הפנימיות, הסערות כלפי חוץ אתם מפגי*
^ 0 5 ^ 0 8ניס שקט וסובלנות כ-
לפי הסביבה הקרובה.
קשרים עם ארצות אח-

צפויות אי־הבנות עם
מעבידים או שותפים. יש להזהר במיוחד
מהערות פוגעות הנאמרות ללא ביקורת.

המצב הכספי עלול להביא אתכם לחוסר
ביטחון ודאגה לעתיד. גישה שקטה וזהירה

והתייעצות עם ידידים

בתוך כמה שבועות יהיה

המצב שוב מעודד .
ידידויות ישנות עלולות

לעלות יעל שירטון בגלל
אי־הבטה וכעס מצטבר .
על פרשה שנגמרת׳אל

תצטערו. תוך זמן קצר צפוי קשר חדש

ומעניין במיוחד, מסוג שעוד לא היכרתם .

לדלי תקופה של תהפוכות ובילבול. מצב -
הרוח הקשה שאיפיין את החודש האח
רון
מתחיל לעבור, אך

שרידיו עדיין יורגשו.
יחסים בעבודה מאוד
רגישים, ויש לנחוג ב-
״כפפות של טשי״ כלפי
מעבידים. שינויים
מפתיעים הקשורים ל- המישפחתי למצבכם
צפויים בחודש זה,
וכבר כדאי להתחיל
לתכנן את מצבכם בעתיד
הקרוב, ולשוחח על כך עם הקשורים
בדבר. תוכניות כספיות, שימרו בסוד.

התנהגות לא ברורה גורמת להתרגזויות
ואי־הבנות סביבכם. העייפות* שפוקדת
אתכם בתקופה זו מכ

מכר חדש עשויה
לגרום למיפנה ביחסים,
19 בפ ברו אר
ומכל זה אתם תצאו
20 במרס
נשכרים. ידידים שזמן
רב לא ראיתם יתקשרו
וינסו לחדש את הקשרים, אך ברגע זה
קשזז יהיה להחזיר את המצב לקדמותו.

י״יחיהרם גסי* בשיט

6גזש לי״י ם0א
וגרוזוס,

לפני 20 שנה יצרנו מושג חדש בישראל: דני ש
— מושג שהפך משך השנים מזוהה עם
אמינות, איכות, מכירה הוגנת ושרות מקצועי.
היום, כל אחד יודע מה זה דניש:
היום, כל מי שמבין בעיצוב ואיכות — יודע כי
בדניש ימצא א ת מבחר הרהיטים העשיר
ביותר בישראל ויקבל א ת התמורה הטובה
ביותר לכספו.
היום׳,עם 10 מרכזי תצוגה ב 3מפעלגם
בישראל, בנוסף ליבוא מסקנדינביה, איטליה,
בריטניה, שוויץ וארה״ב — אנו מציעים
ריהוט לחדרי מגורים, חדרי אוכל, חדרי
שינה, מ טבחים, חדרי ילדים ונוער, מערכות
ריהוט מודולריות, קו צעיר ו) 15ח 9 03ח011׳ן
ואגף מיוחד לריהוט משרדי.
החודש אנו חוגגים א ת יום הולדתנו :
כמיטב ה מ סו ר ת שלנו אנו רוצים לשתף גם
או תך הלקוח, ומזמינים אותך ליהנות
מהזדמנויות חגיגיות.

השולטת כקומיסרים וצנזורים אפילו ב מועדוני
הספורט והכדורגל.
ארגנטינה של היום גוססת. ארבעה
מיליון מובטלים, שני מיליון אזרהים פתחו
בהכנות להגירה, יותר מ־ 15 אלף נעל מים,
מתוכם יותר מאלף אזרחים יהודים.
המישטר הצבאי, הפך את 28 מיליוני
האזרחים לעבדים מבחינה נפשית. מצב״
החירום, הקיים מאז ,1976 אוסר כל
פעילות פוליטית. ראשי האיגודים המיק־
ארגנטינה היא ׳בעלת ברמה

מאת

ש ותנה לעיסקוח

צועיים נעצרים בכל יום שני וחמישי.
אסירים מוחזקים חמש־שש שנים בכלא
ללא מישפט•
מה מצבם של יהודי ארגנטינה, המונים
כ־ 400 אלף איש, תחת מישטר הרודנות?
האם צדק העיתונאי היהודי יעקוב טימר־מן
בהאשמותיו נגד מנהיגי הקהילה —
כאילו הם מחרישים לנוכח הסכנה האנטי שמית
— או לא?

האנ טי־ שמיות —
מל מעלה

עיתונאי ישראל
שחי בה במשר
של וש ש נ ים
מ ו עדות:

רגנטיגה היא הארץ היחידה בער
י י לם שעל מירקעי־הטלוויזיה שלה לא
הוקרנה, עד לחודש דצמבר 81׳ ,הסידרה
שואה. השילטונות אסרו עד אז את הקרנתה.
העיתונאי היהודי ארגנטיני מנפרד שנ־פלד
גילה בעיתון לה־פתסה :
״מנהיגי הקהילה היהודית שעימם שוחח תי,
הגיעו למסקנה: לא מעניין אותנו
כיהודים, אם מקרינים או לא מקרינים

הי מתחת סוור
י א רגכטינה הולכת ומידרדרת. זו
י מדינה תחת כיבוש. הצבא הלאומי
כבש לפני שש שנים את ארצו, והביא

אותה היום אל שואה כלכלית וחברתית.
גנרלים וקולונלים, שלא ידעו יותר מאשר
לצוות על חייליהם שמאל-ימין, שמאל-

ימין, פלשו כמו ארבה לבתי-חרושת, לחב רות
מיסחריות, למוסיאונים, לתחנות רדיו
וטלוויזיה, ומונו על־ידי הכת הצבאית,

עיתונות בצלהקלגסים
ך* ארגנטינה קיים מזה שש שנים מישטר רודנות צבאי. הוא
שולט על 28 מיליוני האזרחים בעזרת צווי־חיפוש, ללא פרלמנט
ובניגוד לחוקה. הוא אוסר כל פעילות פוליטית פומבית,
ועוצר את עסקני האיגוד המיקצועי בכל יום שני וחמישי.
באותה ארגנטינה עצמה, תחת אותו מישטר צבאי, מופיעים
עיתונים הדורשים בתקיפות את החזרת המישטר הפרלמנטרי.
הירחון שעיצב בשערו נעל צבאית הרומסת את ״ארגנטינה
הכבושה״ ,אינו עיתוו״מחתרת. בעיתונות היומית מופיעים דיווחים
על הצהרות אנשי־ציבור, הטוענים שהמישטר הצבאי הורם
את המדינה, ולכן עליו להעביר את השילטון לידיים אזרחיות.
בתוך שבוע אחד, בנובמבר 81׳ ,פוטרו 20 עיתונאים ממקו־מות־עבודתם,
רק משום שהשתמשו בזכותם הלגיטימית לכתוב
באופן חופשי. באותו שבוע עצמו התפרסם מיכתב גלוי לראשי
החונטה הצבאית, המוחה על פיטוריו אלה. על המיכתב חתמו
רוב עיתונאי ארגנטינה ואנשי-ציבור רבים אחרים — בתוכם
חתן פרס־נובל־לשלום, פרז אסקיוול.
כותרות העיתונים מודיעות בהבלטה על מעשי״הזוועה של
אנשי־המישטרה. אלה עולים על כל הפושעים שאינם נושאים
מדים במעשי רצח, שוד ואונס של אזרחים ואזרחיות .״נתפסו
18 שוטרים, ששדדו וסחטו דמי־חסות מילדים שמכרו ממתקים
ברחוב כותרת לרוחב כל העמוד של עיתון־הערב כרוניקה.
ארבע תחנות הטלוויזיה שתחת פיקוח הממשלה הצבאית
אינן מפרסמות עובדות אלה. אין הן מזכירות כלל את ארבעת
מיליון המובטלים (כמעט מחצית מכוח העבודה אין הן מדווחות
על מיקרי התאבדות של אימהות עם ילדיהן, משום שבעליהן
איבדו את מקור פרנסתם.
כמה עיתונאים אמיצים מצליחים, אומנם, מפעם לפעם לחשוף
את הטיפשות ואת הבורות של המערכת השילטונית, אך לעולם
אינם מבקרים את שלושת הגנרלים חברי הכת השלטת —
מפקדי חילות הרגלים, הים והאוויר.
שלושת הגנרלים הם הסמכות העליונה בארגנטינה. על־פיהם
יישק דבר. הם ממנים את הנשיא ומפטרים אוהו כרצונם.
אלא שהשליטים נושאי־המדים, כך אומרים משקיפים בבד
אנוס־איירס, התעייפו מניהול ענייני המדינה. את בעיות הכלכלה,
למשל, אי־אפשר לפתור על-ידי צווים ואף לא בעזרת
שפיכות־דמים. בעיות אלה דורשות כישורים החורגים הרחק מעבר
להשכלתם המיקצועית ולראיית־העולם הפשטנית שלהם.

הגנרלים התעייפו כבר מהדיקטטורה וממדיניות היד החזקה
שלהם, והיו רוצים לפנות את הבימה ולחזור אל הקסרקטינים,
שמהם יצאו לפני שש שנים. אך אין הם יודעים כיצד לסגת.
הם חוששים שהשילטון האזרחי שיקום אחריהם יתבע מהם
דין־וחשבון ויאלץ אותם לתת את הדין על אלפי הנעלמים והנר צחים.
בחיים
הציבוריים של ארגנטינה משמשים בעירבובייה תודעה
מפותחת של זכויות־אדם וחופש אזרחי, סמכותיות צבאית היונקת
את השראתה מהמישטרים הפאשיסטיים באירופה שבין שתי
מילחמות־העולם, אדיקות דתית וחוסר־בגרות אזרחית והרבה
הרבה דיעות קדומות.
דוגמה מובהקת לעירבוביה זו הוא המאבק נגד האבטלה.
ארגנטינה ראתה בשנה האחרונה כמה פעולות המוניות בעניין
זה, שאורגנו על־ידי העסקנים של האיגודים המיקצועיים. לשיאם
הגיעו הדברים כאשר מיליון אזרחים ערכו מיצעד כדי לבקש
לחם ועבודה. הם צעדו במשך יום וחצי אל העיר לוחן, כ־30
קילומטר מבואנוס־איירס, שם נמצאת כנסיית הבתולה הקדושה,
הידועה בכוחה לחולל ניסים.
אם היו פונים אותם מיליון מפגינים אל כיכר פלאסה־דה־מאז׳ו,
הנמצאת במרכז בואנוס־איירס אל מול בנייני־הממשלה,
היה בכוחם להבטיח לעצמם לא רק לחם ועבודה, אלא גם
להפיל את הרודנות הצבאית.
אין פלא, איפוא, שאת ההכנות למצעד ערכו עסקני־האיגודים
בהסכמתם המלאה של השילטונות.
אין בארגנטינה צנזורה רשמית על העיתונות. המישטר
המציא — נכון יותר, אימץ לעצמו — מושג גרוטסקי הרבה
יותר מצנזורה ממלכתית. לפי תפיסת השילטונות חייבים כולם
בצנזורה עצמית. כל אדם חייב לצנזר את עצמו. אם אין הוא
עומד בכך ואינו מצנזר את עצמו, הוא עלול לשבת בכלא. עיתון,
המפרסם דברים בלתי־רצויים, נסגר לתקופה מסויימת — כפי
שקורה לירחונים הפרוניסטים, שהשוטרים מחרימים את כל
גליונותיהם בקיוסקים, אחרי שמופיע בהם מאמר ביקורתי.
אחרי שעיתון נאסר לפירסום ונסגר, משנים עורכיו את שמו
ומוציאים אותו לאור מחדש. הוא זוכה לתקופת חיים קצרה,
עד שהשוטרים מופיעים שנית בקיוסקים, וחוזר חלילה. בינתיים,
כשמעגל קסמים זה מסתובב, מאבדים כמה עיתונאים את חירותם
או את חייהם.

על מסכי־הטלוויזיה של ארגנטינה סרט
כמו שואה.״
עסקני־הקהילה הודו לפניו :״עניין ה סרט
חשוב לנו רק כארגנטינים, מפני
שאין יודעים איך להראות את פרצופינו ־
בחוץ־לארץ. שם שואלים אותנו , :מה
קורה בארץ שלכם עם הולוקאסט 7מדוע
לא מקרינים אותו אחרי שראו אותו
בכל העולם? האם לשילטונות ארגנטינה
בעיות מיוחדות בנידון? האם השילטונות
מרגישים את עצמם אחראים להשמדת-
העם הזו, שאורגנה על ידי הנאצים?
האם היה לשילטונות אלו, איזה שהוא
קשר לכך?׳ אנו נשארים בפה פעור
לפני שאלות אלה, מבלי לדעת מה לע נות.״
מנפרד
שנפלד היה אדם אמיץ, עד ש־ביריונים
תקפו אותו ושברו את פרצופו
ברחובות בואנוס־איירם, באמצע ,1981
כעונש על מאמריו שפירסם בלה־פרנסה.
היום הוא מעדיף להיות זהיר יותר.
על מצבם של יהודי ארגנטינה הוא מת בטא
בלשון פחות בוטה, אך לא פחות
ברורה :״בארצות־הברית מתקיימת מערכה
נגד המישטר השולט בארגנטינה,״
הוא כתב .״לקהילת יהודי ארה״ב השפעה
גדולה במערכה זו, נגד אי-קיום זכויות-
האדם בארגנטינה. ראשי קהילה זו משוכ נעים,
מסיבות שונות — שמצד אחד אפשר
להסבירו ומצד אחר לא — בכך שיהודי
ארגנטינה מצויים תחת איום של סכנה
בלתי־נמנעת — אם לא איום גלוי, אז
לפחות סמוי.
״מצב זה הוא ביטוי של הרגשות האנטישמיים
הכרוניים של חלקים נרחבים ב אוכלוסיית
הארץ. האנטי־שמיות של חל קים
אחרים נזונה באופן שיטתי — לא
בגלוי אלא בחשאי — מלמעלה.״

י שראלים
בשיבחי רודנים
ד* סוף 1980 פירסמה מירח אברך,
״ כתבת לענייני רכילות של ידיעות
אחרונות, סידרה על ראשי השילטון בארגנטינה.
היא הצדיקה בעיתונה את

״ 1מה יקרהאם 2 0 0אלף יהוד* *1ונדבו מ חר אוו
גנטיוה? 1־.אם תנו להםלצאת באופן חופשי *״

+נחזור ברשותך לעניין היהודים. אתה
מוכן, אדוני, כחבר במכדטלת-ארגנטינה, להצהיר
לפני העולם שלא תסכימו שחייהם ורכו שם
של יהודי ארצך יהיו כסכנה 7
לא הייתי אומר את זה רק כחבר־ממשלה, אלא גם
כאזרח ארגנטיני. הטענה, לפיה מרחפת כאילו סכנה
מעל ראשו של מישהו משום שהוא יהודי, הופרכה
על־ידי המציאות. אין צורך שממשלת ארגנטינה תכריז
דבר כזה, או שתיתן ערובות לביטחון אזרחיה היהודים.
הם אינם זקוקים לכך. אין כל סיבה לשאלה ששאלת...
עיסקה סובה!

• הכחשתם פעמים רבות, אדוני שר־החוץ,
שקיימת אנטי־שמיות בארגנטינה. אודה
לך מאוד אם תסביר לי, איך זה יתכן שעד
היום אין בארגנטינה גנרל יהודי, קולונל יהודי
ואפילו מייג׳ור יהודי אחד. מדוע לא היה לכם
עד עתה אף שגריר יהודי ז להזכירך, מדובר
כקהילה בת 400 אלף איש.

אני חושב שממשלת־ארגנטינה גינתה זאת בחריפות!
בעצם ...איני בטוח, מפני שבאותו הזמן הייתי בברזיל.
אך איני רוצה שזה יקרה שוב, כדי שאוכל להוכיח
שממשלת־ארגנטינה מגנה תופעות כאלה. אני בטוח שאם
זה יקרה שנית, הגינוי יהיה פומבי.

+בטלוויזיה של כואנוס־איירם, בערוץ ,9
הוקרנה השנה תוכנית שהיתה בעלת אופי
אנטי-שמי מובהק. עורך־התוכנית ייהס ליהודים
תכונות קולקטיביות שליליות, לפי מיטב
המסורת הגזענית, ושאל את המרואיין, מהנדס
יהודי, האם לדעתו אין היהודים עצמם איטמים

במדינות רבות בעולם אנשי הקהילה היהודית תופסים
מקום חשוב בצמרת, אבל אין זה מקובל שהיהודים
יגיעו לתפקידים חשובים בצבא. הייתי רוצה לשמוע
ממך: האם זה מקובל שהיהודים מגיעים לדרגות
בכירות בצבא במדינות אירופה?

אוסקר קאמיליון, גבר לבוש בקפידה כיאה לשר״
חוץ, קיבל אותי בלישכתו בתחילת הסתיו, לפני שהודחה
הממשלה שבה היה חבר. ב״ 22 בדצמבר 1981 פיטרה
הכת השלטת את הגנרל ויולה ואת ממשלתו, ומינתה
תחתיו כנשיא גנראל אחר, ליאופולדו גאלטיירי.
הממשלה הארגנטינית כפופה לחונטה הצבאית,
הממשיכה להחזיק במוסדות השילטון, כך שחילופי־גברי
במישרדים השונים אינם מבשרים, עדיין, שינוי
במדיניות.
תשובותיו של שר־החוץ הקודם מבטאות, מן הסתם,
גם את עמדותיה של הממשלה החדשה.

* העיתון הבריטי ״סאגדיי־טיימם״ פירסם
שישראלים השתמשו כמטוס תובלה ארגנטיני
שהופל מעל כרית־המועצות, בדרפו חזרה
מטהראן, אחר שהעביר לפרס נשק וחרקי־חי־לוף.
ביקשתם הסכרים משילטונות ישראל ל תקרית
זו ץ
לא ביקשנו הסברים, גם לא נבקש. אם חברה פרטית
ארגנטינית כלשהי החליטה להשתתף במיבצע כלשהו,
אין לזה שום קשר עם ממשלת ארגנטינה.

• נפגשת, אדוני השר, ככואנום־איירם, עם
•טר־החוץ המצרי, כוטרוס ע׳אלי, אשר סייר
כמדינות דרום־אמריקה כדי לשכנע ממשלות
של מדינות כמו ארגנטינה, אורוגוואי וונצואלה
להשתתף כבוח־השלום כסיני. האם תשג*
רו לסיני גם חיילים יהודים — ארגנטינאים ז
ממשלת ארגנטינה עדיין לא החליטה בעניין סיני.
אפשר שנשתתף — אך זה לא בטוח. כף שאיני יכול
להענות לך על שאלה זו. זה עדיין מוקדם. לכן תרשה
לי שלא לענות לך.

• בעיתונות הישראלית, גם בעיתונים אחרים
כעולם, פורסם שארגנטינה אילצה את
ישראל למכור לה נשק תמורת הבטחה שהיא
תגן על חייהם של יהודיה. אתם הכחשתם
ידיעות אלה.

הטענה הזו כל־כך מגוחכת, שאין צורך להכחישה
שוב. דרך־אגב, גם ממשלת־ישראל הכחישה זאת. אני
חושב שישראל אינה עומדת תחת שום לחצים כאשר
היא מחליטה על צעדיה הלאומיים.

• בצילה הקטנה, שכה יש כ־5צ אלף יהודים
— לכל היותר 30 אלף — הגיע יהודי,
הגנרל חוזה כרדיצ׳בסקי, לתפקיד מפקד חיל־האוויר.
אחר־כך הוא שימש כשגריר. בברזיל
יש כשיכעה גנרלים יהודיים. אפילו ככרית־המועצות
הקומוניסטית הגיעו יהודים רכים
לתפקידים בכירים כצבא וכשרות־החוץ.
היהודים בארגנטינה אינם רוצים לטפס בסולם הדרגות
בצבא. אם אין היום גנרלים יהודים בצבא ארגנטינה,
זה פשוט משום שאינם רוצים להיות גנרלים. באשר
לדיפלומט יהודי: רק עכשיו מונה הרלדו שאמיס לתפקיד
שגריר ארגנטינה בצרפת. הוא יהודי.

• כ־ 1980 חללו אנטי־שמים קברות בכית•
העלמין שכפרוור ליניירם, ליד כואנום־איירס,
והשמידו מצבות. הקהילה היהודית ציפתה
שהשלטונות ישתתפו לפחות בכיסוי־ההוצאות
לשיקם כית־הקכרות. אך זה לא קרה. מדוע
עד היום, אדוני, לא נתגלה אף אחר מהטרוריסטים
שהניחו פצצות ככתי־כנסת ובמוסדות
יהודיים אחרים ץ

לצערי, לא תמיד אפשרי לגלות את מבצעי ההתנק שויות
הטרוריסטיות. זה לא קל לגלות את הטרוריזם
הימני הקיצוני. אם תופעות אלה היו ממשיכות, היינו
יכולים לדעת מי הם המבצעים האלה.

• כשנת 4979 ראיינתי את הגנרל אלכנו
הרגינדגי — שר־הפנים־לשעכר. הוא הדגיש,
שהוא מכיר כחוק־השכות של ישראל ובזכותם
של היהודים ״לחזור למולדתם התנ״כית.״ אם
המצב בארגנטינה יחריף, ד00צ אלף יהודים
ארגנטיניים — למשל — יחליטו לנסוע לישראל,
תאפשר להם, אדוני,־ יציאה חופשית, כפי
שזה היום 7
לפי דעתי, שאלה זו קצת אינה מתקבלת על הדעת.
אף אזרח ארגנטיני לא יוכל לענות על שאלה כזו —
לא בחיוב ולא בשלילה. זד. כאילו שאמרת לי שמחר,
משום שתתעורר אווירה אנטי־בריטית בארגנטינה, על
האנגלים להגר מכאן ! או, שתתעורר אווירה אנטי-
פולנית, ולכן על הפולנים לעזוב! או אווירה אנטי-
ספרדית ועל הספרדים לצאת!
אני רוצה להדגיש שאין אנו חושבים שאזרח ממוצא
יהודי, או ממוצא רוסי, או ספרדי, או יפאני, הוא פחות
ארגנטיני מכל ארגנטיני אחר. כמדינה של הגירה, לעולם
לא נוכל להסכים, שאזרח ארגנטיני, החי במדינה זו,
יהיה פחות ארגנטיני מאחרים.
אבל, אם למשל 200 אלף איטלקים יחליטו לחזור
לאיטליה — ויחזרו — או 200 אלף יהודים יחליטו
לנסוע לישראל או לארצות־הברית — זו תהיה הוכחה
לכך שארגנטינה פסקה להיות אומה. אם קבוצה של
אזרחים תחליט באחד הימים להגר, אנו ניאלץ להגיע
למסקנה שארגנטינה נכנסה לתקופה של תוהו־ובוהו,
של אנדרלמוסיה, ולכן לא תוכל יותר לשמש קורת־גג
לשום ארגנטיני.

• כ ,1979-היו בארגנטינה 27 התקפות
אנטי־שמיות פומביות, כגון סיסמות על קירות
של בתים, ליבנות־חכלה ככתי־כנסת
ובמוסדות יהודיים אחרים, כבתי־עלמין ועוד.

המשטר הצבאי של הגנרל וידלה, הנשיא
דאז ואחד משלושת ד,רודנים.
היא שיבחה את הגנרלים, אשר ביטלו
את הפרלמנט של ארגנטינה והוציאו להו רג,
ללא מישפט, נשים וגברים שכונו
״טרוריסטים״ ו״אנשי מחתרת שמאלנית״.
בשגרירות ישראל בבואנום־איירם, סיפר
לי דיפלומט בכיר על התביעות שבהן

כ־ 1980 ירד, אמנם, מיספר ההתקפות ל״.15
אך מדוע לא שמענו אף־פעם מכדשלת־ארגנ־טינה
גינוי פומבי על פגיעות אלה 7מדוע לא
גונה הנסיון לפוצץ כית-כנסת ככואנוס־איירס 7־

באה הגברת אברך אל המארחים שלה —
השילטון הצבאי ששילם את הוצאות האי רוח
שלה בארגנטינה. היא דרשה לעבור
ממלון אחד למלון שני, מפני שהראשון
לא היה מספיק מפואר בעיניה.
הגנרלים בבואנוס־איירס מילאו את בק שותיה,
ואולי משום־כך לא הספיקה גברת
אברך לפגוש את האמהות בשחור, המת־אספות
מזה שנים בכל יום חמישי בשבוע

כתב זוהר עם שר־החוץ קאמיליץ*
״זה• יהיה סוף האומה הארגנטינית !׳

כאיכה נגדם. מדוע שתקה הממשלה
,תוכנית ו
אחרי

לצערי,
איני יכול להתייחס לתוכנית, מסיבה פשוטה
— לא הייתי בארגנטינה כשזה קרה, ולא ראיתי את
התוכנית• אך ממה ששמעתי, התרשמתי שהתוכנית נכ שלה
כישלון טוטלי. העורכים לא התכוונו להפיק תוכנית
אנטי-שמית. הם ניסו רק למתוח ביקורת על קאריקטו־רות
מתקופת ימי־הביניים, שהציגו את היהודים באור
שלילי.
התוכנית לא היתד, ערוכה היטב, ואצל הצופים נשאר
הרושם שהיא אנטי־שמית — למרות שכוונתו של המפיק
היתד, למתוח ביקורת הומוריסטית על המושגים האנטישמיים.

לסיום, אדוני שר־החוץ, שאלה אישית.
כמשך שנים רכות היית עיתונאי בכיר כמערכת
היומון ״קלארין״ ,שהוא העיתון הנפוץ
כיותר בארגנטינה, והמדורג, על־פי תפוצתו,
כמקום השביעי או השמיני כעולם. כעיתונאי
עליך לספר את האמת, ככל תנאי, לעמך. אך
בדיפלומט מס׳ 1של ארצך, דרשת להעמיד
לדין פלילי עמית למיקצוע העיתונאות, על
שסיפר את האמת. הוא צפוי עכשיו למאסר
של שמונה שנים. איך זה, אדוני, להיות גם
עיתונאי וגם שר־חוץ 7

לדעתי, אין כל סתירה בין שני התפקידים. על
העיתונאי מוטלת החובה לגלות את האמת, אלא שחובה
זו אינה מחייבת אותו לספר את כל מה שידוע לו. אם
וולטר ליפמן, למשל, היה מפרסם את כל ששמע במשך
חייו, הוא היד, גורם לפריצת מילחמות טרם זמנן, או
שהיה מונע את פריצתן.
הייתי עיתונאי במשך זמן רב, שימשתי ראש־מערכת
העיתון קלארין. ים הייתי מפרסם את כל שידענו,
הייתי גורם נזק עצום למדינה. אם היינו מפרסמים הכל
שאנו יודעים, לא היתה קיימת יותר עיתונות.
* תצלום וישנזי של מישרד;החוץ הארגנטיני.

בכיכר פלאסה־דה־מאז׳ו, שמול בית־זד
נשיאות, כדי לבקש פרטים על גורלם
של בניהן הנעדרים, שהוצאו מבתיהם על־ידי
בלשים של הצבא ושל המישטרה
והובאו למקום בלתי-ידוע.
עד היום לא נמסר דבר לאמהות אלה
על גורל בניהן. הן לובשות ביגדי-אבל
ועל ראשיהן חובשות מיטפחות לבנות,
שעליהן שמו של הקורבן.

עיתונאי ישראלי אחר, ששיבח את
המישטר בארגנטינה, הוא נחמן תמיר,
שפירסם את מאמריו בעיתון ההסתדרות
דבר. העיתונות הארגנטינית פירמה
בהבלטה גדולה את דבריו של העי-
תונאי־התייר על מישטר־החוק־והסדר של
הכת הצבאית.
״היד החזקה של השילטונות — כך
(המשך בעמוד )74

״ יודע
אורד ע?

סוכנויות קופמן בע״מ
ת׳ א, רה׳ הח שמונאים 05ו, מגרשי התערוכה, סוף רדו׳ דיזנגוף,

חי ט ל

אלפי ילדים וילדות בכל רחבי תבל (בן, עד יפן הר חוק ה) יודעים א ת
״אורדע״ .״אורדע״ — מבחר עצום של משח קי חברה ומשח קי ם
חינוכיים לפיתוח כושר היצירה וח שיבה יוצרת, לוגית וטק טי ת.
מ שחקי ״אורדע״ מיועדים לכל ה מ שפ ח ה ולכל הגיל אי ם.
החודש בנוסף ל־ 200/0הנ ח ה מיו חד ת על כל משח קי ״ אורד ע׳/
תשת תפו גם במבצע פרסים. כ ל שעליכם לעשות הוא ל ה כנ ס ל חנו ת
הצעצועים ה מובחרת הקרוב ה לבי תכ ם ולבק שאת שאלון ״אורדע״ ,בין
ה שולחים אותו חזרה לת.ד 412 .ת״ א(עבור ״אורדע״)יוגרלו: אופניי ם,
חבילת ענק של צגעי ״ טלנ ס״,״ בונ ט מ פי״־ מלו די קוז,״לגו -או תיו ת ״
״ת שבצ-עת״ ועוד פ ר סי ם רבים יקרי ערך.

זאיר: גן־עון לתיירים
היחסים הלבביים, הנרקמים עתה בין שליטי זאיר —
קונגו הבלגית לשעבר — ובין ממשלת־ישראל, עשויים
להגיב גם תנועת־תיירות לארץ האפריקאית. הכתב
היהודי לענייני־חוץ של העיתון סאנדיי טיימס, פילים
ג׳אקובסון, ערך למען התייר־בכוח מעיו סיור מוקדם
לבדיקת השטח. רישמי ביקורו יכולים לספק לישראלי
המטייל כמה עצות טובות, ואולי אפילו תמרורי־אזהרה :
כבר בנמל־התעופה של קינשאסה, מדווח ג׳אקובסון,
נתקל התייר במילה מאטאביש, שאינה אלא באקשיש.
במישטרת־הגבולות בודק השוטר את הדרכון בפנים
חמורות .״ביקורת ביוון? רק השבוע חוקקו אצלנו חוק
האוסר כניסת תיירים ששהו בארץ זו.״ נכון שאיש
לא שמע על סיבסוך חריף במיוחד בין זאיר ובין יוון.

כמו אלפי צעירים אחרים, בלונדון ובערי־תעשייה
אחרות בבריטניה, הם מבלים את יומם, בחברת מתמכרים
אחרים, בהרחת דבק הקרוי אווטטיק. הדבק גורם
ל״טריפ״ כמו כל סם משכר אחר. הוא פשוט הרבה

עודם קניו
יותר זול וגם מזיק יותר לבריאות. האפקט על הגוף
הוא חמור. פגיעות חמורות בכבד ובכליות, ליקויי ראייה,
התקפי סכיזופרניה, התאבדויות.
מאז עליית מרגרט תאצ׳ר לשילטון, ב־ ,1979 גדל
מיספר המתמכרים לדבק פי ארבעה. הדפוס הוא פחות
או יותר קבוע: נזרקים מבית־הספר בגיל 12 או .15
מצטרפים לחבורת־רחוב קטנה, עוסקים בפשעים קלים,
פריצות לקיוסקים, יוצרים פולחן כמעט־שיבטי של מריחי-

טילי הוא נער מבריק, המיטיב להתבטא והמתמצא
היטב גם בפוליטיקה .״אנחנו מאמינים בשילוש הקדוש,״
הוא סיפר ,״בקבוצת הכדורגל קווינס פארק ויינג׳רס,

ביער את השחיתות

בריטניה: המריחים טילי ,19 ,ואחיו הצעיר, אוגי ,17 ,שניהם מובטלים
תושבי מערב־לונדון, מתמכרים לדבק.

הצד
אם תתאמת הכרזתו של מנהיג אש״ף, יאסר
ערפאת, כי טייסים פלסטיניים לוחמים בניקראגואה
ובאל־סלבדור, אין מנוס מהמסקנה שהם נאבקים
למען עניין צודק.
יש כאן יותר מעמדה מוסרית, למען רוב העם
ונגד שיכבה צרה ומנצלת. לטווח ארוך מגלים הפלס טינים
תבונה מדינית רבה. אפילו בוושינגטון מודים
רוב המשקיפים הרציניים, שאמריקה הלאטינית תעבור
תהליכים נוסח ניקראגואה. עמדתו של ערפאת
מבטיחה תמיכה עממית, ציבורית ולטווח ארוך אף

שליט, זאיר מובוטו
שטר ירקרק, לא צנוע במיוחד — 20 דולר לפחות —
מביא לביטול מזורז של ״החוק״ החדש .״ברול הבא
לזאיר,״ אומר השוטר וזונח לחלוטין את פרשת השהייה
האסורה באתונה.
ציפורי־לילה כנות .60 לאורך הדרך משדה־התעופה
העירה נתקל התייר בסאות שלטים, כל כמה
מטרים, המדברים בשיבחו של השליט מובוטו ססה סקו.
רוב השלטים מדברים בזכות הישגו העיקרי של מונו״
טו — ביעור השחיתות מאיר העצמאית.
קשה להיות בטוח בחדר שהוזמן במלון. זאיר מוצפת
בסוחרי־נשק, שכירי־חרב, רמאים בקנה־מידה בינלאומי,
בנקאים ואנשי־עסקים. יתכן שמישהו שיחד את צוות״
המלון, וקיבל את החדר שהוזמן עבורך. אסור להתייאש.
פשוט אפשר לשלם סכום גבוה יותר. מאיר אומרים
שאין בנמצא מלון כל־כך מלא, עד שאי־אפשר לגרש
ממנו אורח באמצע הלילה. תרופת־הפלא: נזאטאביש.
די מסוכן ללכת בלילה ברחוב. הצעירים המקומיים
אינם אוהבים תיירים, וחוש ההומור שלהם כולל גם
מכות, או השלכת התייר לביוב הפתוח, הזורם ליד
המידרכות. מועדוני־הלילה מעסיקים ביריונים גבוהי־קומה
כסדרנים. תפקידם העיקרי הוא למנוע מהתייר
לפתוח את פיו ולהתלונן. מסוכן לדחות את נערות
הלילה המקומיות, אפילו אם גילן מתקרב ל־ .60 השמי
פאניה המוגשת עולה פי חמישה ממחירה באירופה.
יש גם הבדל איכותי: בשמפאניה של זאיר אין כימעט
אלכוהול. אבל הסדרנים דואגים לכך שתשתה, תשבח
ותשלם.
חרף כל ההוצאות האלה מייעץ ג׳אקובסון לשמור
קצת כסף לסידורי היציאה מזאיר. שוטר־הגבול ידרוש
מבך תעודה על בדיקת־דם, או בדיקת־שתן .״אין ילך?
בהתאם לתקנות החדשות, לא תוכל לצאת מזאיר.״ 20
דולר נוספים, והתייר חופשי לנפשו.
לזאיר אפשר להגיע בטיסה של אייר זאיר מבריסל
לקינשאסה.

שלהם אינו מתחלק בין שחורים ולבנים, אלא בין
מתמכרים לדבק ו״מרובעים״ .הם מעורבים בקטטות
בלתי־פוסקות, בעיקר אחרי מישחקי כדורגל .״לפני
שנה חזרתי ממישחק בצ׳לסי חבול כולי,״ סיפר טילי.
״אבי צחק לי בפרצוף ואמר שזה מגיע לי. הוא חטף
כיסא בראש, והתעלף.״
לאחרונה ניסו כמה נערים להיגמל מהרחת הדבק.
אחד ממנהיגי החבורה קפץ מגג־ביתו בהשפעת אידי-
הדבק ונהרג• הזעזוע היה עמוק. עובדים סוציאליים
מהמרכז הקהילתי הסמוך עשו כמיטב יכולתם להרחיק
את הנערים מהדבק. לבסוף חזרו כולם להריח .״אפשר
לדבר איתם, ואפילו לרכוש את אמונם,״ אמר מנהל
המרכז הקהילתי בהרו רוד, מערב־לונדון .״אבל אם
הממשלה יוצרת בכוונה — מתוך מדיניות כלכלית־אידיאולוגית
אבטלה של שלושה וחצי מיליון איש —
איני יכול לעזור להם באמת.״
לטילי יש כבר בן, שנולד לו כשהיה בן .16 חברתו,
קארין, עזבה אותו עם הילד .״בגלל המכות שחטפה
ממני, בהשפעת הדבק.״ מאז לא ראה את ילדו .״אולי
מוטב כך,״ אמר טילי .״בטח גם הוא יצטרף יום אחד
למריחים.״
המנסים להיגמל סובלים קשה, לפחות תקופת מה.
כאבי-ראש, עוויתות־קיבה וראייה מטושטשת הם הסימפ טומים
השכיחים של שלבי הגמילה הראשונים. אלא שרק
מעטים מנסים בכלל להיגמל. הרחקת דבק הפכה מתופעה
שולית למכת־מדינה, הפוגעת במיעוט ניכר, גדל והולך,
של הנוער הבריטי.
חבורות המריחים ליד התעלות, הנהר ותחנות הרכבת
התחתית, הפכו חלק מהנוף הלונדוני, כמו הביג בן או
כנסיית ווטסנזינסטר.

המתמכרים לדבק
חלק מלונדון כמו וז״ביג־בן״
בלהקת הפאנק מאדנאס (שיגעון) ובדבק. הדבק מביא
אותנו לעולם שכולו טוב, וגורם לנו להשתמש בחלק
סמוי מהמוח, שאיננו פעיל בדרך־כלל.״
עו ד לא גמר עם אכא. טילי מגדיר את ההרחה
כדרך־חיים. הוא עזב את בית־הספר בגיל ,15 למרות
ציוניו הטובים .״עשרות אלפי צעירים מסתובבים בלונדון
עם תעודת־בגרות ובלי עבודה. למה להתאמץ?״
אביהם של טילי ואוגי הוא פועל בניין בן 48 ושיכור
כרוני. בדרכו מהעבודה הוא מתעכב במיסבאה, חוזר
הביתה מטושטש לחלוטין וחוטף מאשתו את הכסף שנועד
לצרכי־הבית כדי לחזור לפאב .״אנחנו שונאים אותו,״
אמר אוגי .״כבר פעמיים שלחנו אותו לבית־החולים
אחרי שהציק לאמא.״ הנערים היכו אותו בויסאות,
בסירי־מיטבח, ואפילו נעצו בו סכין .״הוא מכוסה כולו
בצלקות בגללי,״ התפאר טילי ,״ועדיין לא גמרתי
איתו.״
טילי וחבריו מתנגשים לעיתים קרובות עם המיש-
טרה. בעצם אין חוק בבריטניה האוסר על הרחת דבק,
אבל השוטרים מנסים למנוע את התוקפנות המשתחררת
בעיקבות הפולחן. בדרך־כלל לוקחים השוטרים את המריחים
לתחנת־המישטרה הקרובה, ומכריחים אותם לעשות
מיקלחת קרה. לכל הנערים תיקים במישטרה, וטילי
עלול להיאסר בכל רגע, משום שלא שילם קנס של 500
ליש״ט בעוון ״השתוללות במקום ציבורי״.
חלק מהגוך 5הלונדוני. טילי וחבריו מסתפרים
קצר, כמעט בנוסח סקין־וזד, אבל אינם גזענים. העולם

יאסר ערפאת
מדיניות לטווח־ארוך
ממשלתית של יבשת שלמה במדיניותו. זאת, לעומת
העמדה הישראלית, שעוצבה על ידי המערך ומבוצעת
עתה גם על-ידי ממשלת הליכוד, המעדיפה את
האינטרס הצר של יצוא נשק.
אוייב אמיתי. פרי המדיניות הזו הוא מוחשי
כבר עתה. ישראל סיפקה 9070 מהנשק שזרם לניק-
ראגואה של סומוזה, והפכה עתה בעיני העם והממ שלה
שם לאוייב אידיאולוגי אמיתי. תהליך דומה
יפקוד, כבר בשנתיים הקרובות, את גוואטמאלה ואל-
סלבדור.

חיים ברעם

) 11*11111בשלס

חד סנחאוט: וחלמ׳ה הוא של אלוה
גד נראה איש המישפחה דוד סטיוארט: הרבה ׳פחות
מטורף מאשר על הבימה, בתסרוקת מאורגנת וללא איפור, יחד
עם אשתו אלנה ובנה א*טלי (מנישוייה הקודמים לשחקו ג׳ורג׳
האמילטון) .לזמר רוד (הלילה אני שלך) סטיוארט ולאלנה שני
ילדים נוספים, משותפים, קימברלי בת השנתיים ושץ בן השנה.
אחרי שתקליטו האחרון הפך להיט בינלאומי, יצא סטיוארט
לסיור־ניצחון בארצות־הברית ובקנדה׳ אך לא ויתר על מישפחתו.

׳ליידי זי: מעיל באופש השזאקים לווטיפת חחר׳ון

ססנאו׳ חגחאקו: חובשות עם אבא

סמפאני, בתם הצעירה של הנסיכה גרייס והנסיד ר״:ה
ממונאקו, משתעשעת עם אביה בחופשה כפרית, שערכה מישפחתה
במעונה המושלג בשיינריד, ליד עיר־הסקי גסטאדט.
סטפאני, הלומדת בפאריס, הולכת במהירות בעיקבות אחותה
קארולין. היא ידועה כנערה חברותית, בעלת תחביבים ספור טיביים
רבים, ומצבי־רוח משתנים. לאחרונה נפוצה שמועה על רומן
בינה ובין טדי קנדי הבן, בנו הבכור של אדוארד קנדי.

כל עיניה של בריטניה הגדולה ממוקדות בקווים
המתעגלים והולכים של הליידי די, אשתו של
הנסיך צ׳ארלם, הנמצאת בהריון. הזדמנות חגי גית
להציג את המראה החדש של דיאנה נמצאה
בחג־המולד, כשהנסיך ואשתו באו להתפלל בכנסיית
וינדזור.
הנסיכה אינה מפסיקה את פעילויותיה הספורטיביות
— היא חובבת שחייה ואוהבת טיולים ארוכים
ברגל.
דיאנה אימצה לעצמה סיגנון לבוש אלגנטי ומקורי
כאחד, שעיקר מעלותיו בכך שאינו מדגיש את
קו המותניים, ומחמיא לגופה התמיר — גם אם מת עגל
— של דיאנה.
זהו מעיל בסגנון הקוזקים (הנראה בתמונה זו)
שגם הולם את החורף העז שתקף את אירופה השנה.
אין זה פלא אם המעיל של דיאנה מזכיר את
מעילה של לאדה בסיביר המושלגת של ד״ר

ז׳יוואגו: זהו מעיל ארוך, מרופד בפרוות אם-
טארקאן אפורה, בסגנון הקוזאקים, צמוד לצוואר,
עם שרוולים מוכנסים המעוטרים בפרווה, כובע
תואם ומחממי כפות־ידיים מאותה הפרווה.
ובכל זאת, כשבאו ילדים לברכה בכנסייה, הו ציאה
הנסיכה את ידיה מן המחמם המסורתי כדי
ללחוץ את ידי הדור הצעיר — כמו שצריך.
בשעות הערב היא אימצה לעצמה מראה אחר,
רומנטי לא פחות. להצגת הבכורה של רונזיאו
ויוליה בתיאטרון הקובנט־גאח־ן, היא הופיעה במעיל
של פרוות שועל לבן.
בגדיה של הנסיכה מעטרים כל עיתון־אופנה,
וזוכים לניתוחים מעמיקים, ובעיקר, לחיקויים בכל
רחבי הממלכה -בכל החומרים ובכל המחירים האפשריים.
שלא לדבר על כך שמועדון מעריציה של
דיאנה, מועדון בלתי־רישמי, אבל פעיל ביותר מבחינת
יחסי־ציבור, הכתיר אותה כאשת השנה בבס־אוני
הנשים למיניהם.
1ד ו רו ר׳ ח

בתסו 1 ₪ד 0ו אן:
ארבעמאות 11(3ד 0
חג־ שמח
חגיגה גדולה כזאת לא ידע
הנשיא הצרפתי, פרנסואה מיט־ראן,
מיום שניצח במערכת הבחי־רות.
והסיבה לכך פשוטה: הוא
היה פשוט עסוק כל הזמן בבעיות
פוליטיות של תוך צרפת — באינ פלציה,
במשבר הדלק, במשבר ה כלכלי
ובמשבר הפוקד את העולם
הסוציאליסטי בכלל. הוא אפילו לא
בילה חופשה שנתית מסורתית עם
נכדיו, ושלח למעון־הכפר את אש תו,
על תקן של סבתא.
אבל בחג־המולד התפנה הנשיא :
הוא ערך קבלת־פנים ל־ 400 ילדים,
כולם ילדיהם של עובדי ארמון ה-
אליזה, שבאו מבתי־הספר בפאריס
.ומן הכפרים שבהם הם מפוזרים
בכל ימות השנה. את החגיגה איר־גנה
הזמרת והבדרנית הוותיקה
אני קורדי, שהביאה לארמון
האליזה שחקנים, ליצנים ולולייני-
קירקם, ואת נבחרת המתעמלים
הצעירה של צרפת. הילדים הביאו
לנשיא מאות זרי פרחים, והוא הו דה
להם בקול מבודח: סוף כל
סוף זוהי השקעה בבוחרים העתידים
של צרפת!

אי ב מונ ט אן: גסנשהואלאמשתק הו אעזשהזאתבהברחת
הוא לא משחק על הבימה ברגע זה, שבו הנציחה
אותו המצלמה. הוא גם לא שר. הוא היה רציני
לגמרי. היה זה לפני המיקרופון של תחנת
השידור אירופה בס׳ ו, כשהזמר הצרפתי נשא את
ד,״אני מאמין״ שלו.
איב מונטאן ביקש להגיב בפומבי על עמדתה
של ממשלת־צרפת נוכח המשבר הפולני. ובחיים,
כמו על הבימה, הוא מבטא בדרכו שלו, הנלהבת,
את מה שהוא חושב כצודק.
״לא צריך שהממשלה הצרפתית, דוגמת מוסקווה
או וושינגטון, תעמיד פנים כאילו השלטת דיק
טטורה
צבאית בפולין היא עניין פולני פנימי ולהש איר
לפולנים את הברירה להחלים. בעצמם על גו רלם.
זוהי עבדה מתחסדת וצבועה!״ קרא מונטאן

בקול נרגש.
אחרי כמה ימים, כשממשלת־צרפת שינתה את
עמדתה, כתב מונטאן מיכתב למזכיר המיפלגה
הסוציאליסטית, שבו הוא מודה ילו על האזנתו
המועילה.
נראה כי לא רק על הבימה מונטאן נשאר מוג־סאן,
למרות השנים החולפות. כנראה שבשבילו
המילחמה באמת לא נגמרה.

פון־אופד1 :
לראשונה מזה שלוש שנים, אחרי שקיבלה חנינה מנשיא־צרפת,
יכלה כריסטינד! פץ־אופל, היורשת העשירה שישבה בכלא על
סחר בסמים, לקחת את בתה ואנסה לשחק בשלג. היא יצאה
עימה, כמימים ימימה, לבלות בטירה שירשה מאביה, קרוב לעיירת
הנופש סנט-מוריץ. נראה בעליל כי גם האם וגם בתה מעריכחז
את השיבה הביתה.

114שים 1 1 1 1 1 1 3 1

חגן פוראנסק: להיות מוצארט
בין ערפדים ללוליטות מצא לעצמו הבימאי רומן פולאנסקי
את תפקיד חייו כשחקן: וולפגאנג אמדיאוס מוצארט. בתפקיד
זה, התפקיד הראשי במחזה של פיטר שייפרס, אמדיאוס, נראה
פולאנסקי בתמונה העליונה.
המחזה שכתב שייפרס על יחסי האיבה והקינאה בין.מוצארט
הצעיר, המוכשר והשחצן ואנתוניו סאליירי, המלחין האופנתי באותה
תקופה בחצר הווינאית — הפך להיט בינלאומי.
פולאנסקי הופיע בתפקיד מוצרט בוורשה, ואחר־כך ביים את
המחזה בפאריס.

הנסיכה גאוגוט: האם יהיה הגנו נגסינח בעל גסי? 3

בשעה שפיטר טאוסנד מבלה בסן דרמיו דה
פרה והלורד סנואדון מגדל מישפחה בכפר אנגלי,
מרננים בחצר באקינגהם כי האיש עם המסיכה על
עיניו, הוא הוא מר מארגרט החדש.
כך נראה גורמן לוגסדייל, המו״ל המקסים
ויפדדהתואר, איש־חברה ידוע, כשהופיע בנשף

הצדקה שערך זה מכבר, ושבו נראתה מארגרט
מחופשת כנסיכה סלפידית.
מצפים שנישואיהם של מארגרט ונורמן לונסדייל
ייערכו עוד בטרם ייוולד נכדה הראשון של המלכה

אליזכת.

אדי באוקל׳ :תגיד השארת
את דרת ביתי פתוחה
אבל להבא אכתוב עליה:
איו צורו להכות -הדלת פתוחה
מי שחשב בליבו שעלילת התפוז המכאני שייכת לאיזשהו עתיד
נורא, יכול להיווכח שוב כי טעות בידו. לא רק ש אנ תוני כרג׳ ס,
מחבר הספר, חווה על בשרו חודיה נוראה שדמתה בפרטיה לאשר
תיאר בסיפרו, כי אם גם האיש הנראה בתמונה כשמיצחו חבוש,
היה קורבן להתקפה בנוסח זה.
למרבה האירוניה זהו לא רק איש מוכר בציבור, כי אם גם
אדם שדלת ביתו לעולם אינה נסגרת. זהו אדי כארקלי, שהוא
אולי האישיות המבוקשת ביותר מקרב הבוהמה הצרפתית, הנראה
בתמונה בחברת אשתו וחתולו.
למי שאינו זוכר אותו, תזכורת קצרה: בארקלי הגיע לשיא
הפופולריות שלו בשנות החמישים כמנצח על תיזמורת משלו, שניגנה
מוסיקה קלה, שירים בנוסח הים של טרנה, ועיבודים תיזמורתיים
נעימים לאוזן של שאנסונים מפורסמים.
בארקלי הקים יחד עם אשתו באותם הימים, חברת־הקלטות
שנקראה בשמם, בארקלי. מאוחר יותר, כשסגנון הנגינה ומקצבי
הוולס והפוקס־טרוט שהיו חביבים על בארקלי יצאו מן האופנה
ופינו מקומם, לרוק של אדי מיצ׳ל, וג׳וני האלידיי, המשיכה
תיזמורתו של בארקלי לנגן בעיקר באתרי נופש.
בארקלי, גבר נאה, גבה־קומה ותכול־עיניים התגרש מאשתו
הראשונה והחל מבלה בחברת הנערות היפות ביותר של צרפת.
כגבר שגילו מעולם לא ניכר בו, מוסיקאי מחונן ובעל ממון, משך
אליו תמיד כוכבות שחיפשו לעשות לעצמן קאריירה, זמרות שביקשו
להתגלות ויפהפיות צעירות ממנו בשנים רבות.
עם אחת מהן, נערה כבת 19 שענתה לשם כריסטין, הגיע
לישראל מייד לאחר נישואיהם. הוא ביקש לגלות כישרונות ושמע
בזה אחר זה עשרות זמרים ישראלים. רבים מאלה שגילה נשארו
עימו בקשרי ידידות עמוקים, וראו בו אב מאמץ. למרות שהוא סבל
מכמה התקפי־לב, לא ויתר בארקלי על אירוח אינטנסיבי, ודלת
ביתו היתה תמיד פתוחה לאמגים ולמבקרים בלתי צפויים.
באחד האמשים ציפו בארקלי ואשתו לאורחים לארוחת־הערב.
נשמע צילצול בדלת, שהיתה פתוחה, ומישהו נכנס פנימה. אך לא
היו אלה האורחים הצפויים, כי אם שלושה פירחחים שפלשו הביתה.
הם תקעו אקדח למותניו של בארקלי, עשו מהפיכה הגונה בבית,
ולאחר שרוקנו כמה מגירות מתכשיטים, הסתפקו ב־ 5000 פרנקים
צרפתיים ובכמה מכות יבשות.
אדי בארקלי לא איבד את חוש ההומור שלו :״להבא אכתוב על
הדלת :״אין צורך לדפוק (בצרפתית משמעותו גם להכות) הדלת
פתוחה !״

הערל הדה 7316

אסמן ג״ץ

ההולנדי ה תו ס ס! לכל עונות השוה

גזוז מרענן
בטעמים:

תוצרת יצרני
בירה בווריה
הולנד.

ייבוא ושיווק! קריבושיי, רח׳ברוריה ,3ר׳ג.טלפון 733365:

המולח הזה?316

קול
ו מפרס ם

אם החניכיים
שלך מדממות
אתה זקוק ל אהנלכ/ד״ד,
אחול״י״י — .משחת השיניים היחידה המכילה:
— מחזק את החניכיים
ויטמין
— מגביר את עמידות אפיתל החניכיים
— מפחית את רגישות החניכיים לדלקות

אלנטואין־אלומיניום קומפלקס
— מכווץ את רקמת החיבור הנפוחה, ומזרז את תהליך
הרפוי של הרקמות הפגועות.

בשמוש יום־יומי סדיר,
מונעת אווו ל ^ דלקות ודמומים בחניכיים.
התייעץ עם רופא השיניים שלך.
לטפול מונע בחניכיים עדינות — ארו־נל פורטה
רו בד חיי ד קי ם חו דרל איזו ר שבין
ה חני כיי ם וה שן, נו צרמרבץ
) וגור םדל קו ת ונזק

ל חני כיי ם

רובד חיי ד קי ם נ על םלאחרש מו ש
ב א רונ ל פו רטה, הדלקתנ מנ ע ת,
ה חני כיי םמב רי או תומת חז קו ת.

)^ 3 ( 11 פו רטה
טעמה נעים -מלבינה את השיניים
מרעננת את הנשימה
מיו צרתע״י טבעתע שיו תפרמצב טי! תבנ1יימ. ירו שלים, ברשיון מחברתם 1וז 1 2 £ו0 ^ 8 5 \^/

ה עו ל ם

הז ה

2316

) •0 *1111

1כשבא נשיא־המדינה,
יצחק נכון, לבית ראש־ה־ממשלה
לערוך ביקור־חולים
אצל מנחם כגין, ביום רביעי
שעבר, הוא נתקל בכניסה
לדירה בשר־המוץ, יצחק
שמיר. הם החליפו מילות-
ברכה באיטלקית, ונבון שאל
את שמיר כיצד התרשם מה אפיפיור,
שאלתו נפגש. שמיר
תיאר את אישיותו של היושב
בוואתיקן ואז התערב בשיחה
עוזרו של בגין, יחיאל קדי שא׳
,ואמר לנשיא :״הוא
פולני. פולני זה פירמה, אפילו
היום!״
81 הנשיא היה אורח בערב
מקבלי־מילגות מקרן החינוך
ישראל־אמויקה, ושגריר

מור עלי הוא כזה, ששכרי
ייצא בהפסדם.״
81 כשנשאל ח״כ המעיד
יהודה חשאי מדוע שאל
את ראש־הממשלה על העמלות
ששולמו, כביכול, לשר יצחק
מודעי, ולא החריש הביא
דוגמה אישית :״אני קצין־ב־צנחנים.
כששירתי בתעלה ב־
1969 דיווחתי שאני רואה צוללנים.
אמרו לי שאלה הם
כרישים. ב־73׳ ראינו איזה
כרישים אלה היו!״
! 8חשאי נשאל מדוע יש
להאמין לדברים שאומר ח״כ.
״אפשר לסמוך על האינטליגנציה
שלו ולתת קצת קרדיט,״
ענה.

נפתלי יניב

קדישא לנ שיא המדינה; פולני זה פירמה!
סידוטה לכספי: יש לי אלרגיה להיות איתך
אלרגיה להיות עם דם כספי
הרעיון, וארליך ועוזריו עזבו
בלי שכה!
בלישכה.״ כתב הארץ בבית-
את החדר. אז קפצו הליברלים
שבוועדה על יושב־הראש שלה,
ח״כ אגודת ישראל שדמה
לורנץ, ולחצו עליו שלא ירפה
מארליך, משום שברגע ש־סגן־ראש־הממשלה
מדבר על
חומר בכתב, כל נושא שעל
סדר־היום נדחה לתאריך בל-
תי-ידוע. לורנץ שחשש, כנר אה,
מביקורת ציבורית, וש נזכר
שארליך אמור לצאת לאירופה
בענייני השוק האירו פי,
מיהר לשלוח לשר תזכורת,
שבה עומד על כך שה חומר
יוגש לוועדה גם בהעדרו
של ארליך מהארץ.
! 8למרות חשיבותו של
הכנס שערכה הסתדרות המו־

דובר מישרד״החקלאות (מימין) לועס בהנאה פרוסת בשר
קר, שהוגש לאורחים בקבלת״פנים שערן מישרד־החקלאות
הישראלי, למישלחת החקלאות ממצריים. יניב עודד את הנוכחים שיתחילו לאכול,
ובין נגיסה לנגיסה הסביר לכל עיתונאי במקום מיהם הנוכחים האלמוניים באולם. אחד
מסגני שר־החקלאות, ח״כ מיכאל דקל (משמאל) ,מילא את צלחתו וישב ליד השולחן,

ארצות־הברית ס 9לואיס הו דה
לנשיא על שכיבד בנוכחו תו
את הטכס, למרות שלא
קיבל מילגה מהקרן. לואיס לא
ידע שב־ 1963 אכן קיבל נבון
מילגה, ועמד לצאת לסמינר יון
על יחסים בינלאומיים, ב הנחיית
הפרופסור ד 11 רי קי״
סינג׳ר. לפני יציאתו הבטיח
לו דויד בן־גוריון, שנבון
שימש כמזכירו האישי, שהוא
לא יתפטר מתפקידו כראש-
ממשלה כל עוד שוהה נבון
בחו״ל. ערב יציאת נבון
ללימודים התפטר בן-גוריון
ואמר למזכירו :״קיימתי את
הבטחתי. לא התפטרתי כש היית
בארצות־הברית.״ רעיית
הנשיא, אופירה קיבלה מילגה
מהקרן ב־ 1969 ויצאה להשלים
את לימודיה לתואר השני ב פסיכולוגיה.

כשקיבל נבון בביתו
מתנדבים מצטיינים של המיש־מר
האזרחי, הוא סיפר להם
שכאשר מונה לתפקידו נאלץ
לוותר על התורנות השבועית
שלו במישמר :״לי זה חסר
באופן אישי, אך הסבירו לי
שאם אצא היום לשמירה,
מיספר השומרים שיצטרך לש־ה
עו ל ם

הז ה 2316

| 8ליושב־ראש ועד־הישו־בים־החקלאיים
בפיתחת־רפיח.
יצחק רגם, יש הסבר על
מה שמתרחש בימית .״יש שם
14 ועדים, של נשים, גברים,
בעלי מיספר נעלים ,42 וכיו צא
בזה. כשהם הצליחו סוף־
סוף להתאחד, הם אמרו לממ שלה
, :תראו כמה קיבלו ה מושבניקים.׳
אז כולם הבינו
שאנו צריכים לקבל, ואותם
שכחו.״
! 8על סוג הבקשות ש מעלים
אנשי העיר סיפר רגב:
״יש בימית מוכר־מלאווח, ש אני
במיקרה לא אוהב אותו.
הוא אומר שיש לו פטנט על
המלאווח ושהוא לא יכול לה עביר
אותו משם.״
! 8כשהופיע שר־החקלאות,
שימחה אדליד, בישיבת
ועדת־הכספים של הכנסת, ש דנה
בגובה הפיצויים שנפסקו
למפוני־הפיתחה, הוא זרק ל חלל
החדר מיספרים שונים,
שאיש לא הבין את משמעותם.
בשלב זה, כשהבחין ששומעיו
משתעממים, הוא הציע שהוא
יגיש לוועדה את כל החומר
בכתב. חברי-הוועדה קיבלו את

המישפט, צבי הראל, פנה
לגבריאל בך ואמר לו :״תשים
לב אם זה במלרע או במלעיל.״
8ח״כ־הליברלים יצחק
זיגר נראה לאחרונה כשהוא
מסתובב במיסדרונות הכנסת,
כשתיק חום עב־כרס בידו ה אחת,
וספר על המישפט הבינ לאומי
בידו השניה. כשהתב־קש
להסביר מהי רוח הלמדנות
שירדה עליו, סיפר שב אחד
מדיוני הפעילים במיפלגה
התעורר ויכוח אט ישראל
חייבת להוריד את המיבנים
בפיתחת רפיח או להשאיר
אותם למצרים. אז גילה שאינו
זוכר מה כתוב בהסכם המקו־

אדירם :״אני רוצה להבין.
טלוויזיה זה פרם או עונש?״

! 8במונית אחת נסעו ה־ד״ר
מאיר פעיל, עורך־הדין
אהרון פאפו ומנכ״ל רשות-
השידור לשעבר, יצחק דיב־ני
לבוקר שבתרבות שנע־־ך
בקריית־חיים. פעיל דיבר, כל
הדרך, על ארץ־ישראל היפה,
עד שלבסוף ענה לו פאפו :
״אינני מבין מדוע ארץ־ישראל
של העבר היתה כל־כך יפה.
נדמה לי שמושג זה הוא בדמ יונך
בלבד, ומי שמדבר על-
כך, זהו עניין לניתוח פסי כולוגי.״

ואכל
אף הוא בתיאבון רב. לעומת זאת הפתיע הסגן השני של שיטחה ארליך, ח״כ
פסח (״פייסי״) גרופר, את הנוכחים פעמיים. ראשית הוא שוחח בערבית שוטפת עם
האורחים המצריים, וביניהם השגריר המצרי בישראל, סעד מורתדה. ושנית: גרופר
לא טעם מהמאכלים שהוגשו. הוא הסביר למי שחששו לתאבונו שהוא היה בביקור
במושב אילניה, ושם אכל כל״כך הרבה בשר־כבש, עד שלא יכול היה לטעום מהמזון.

רים, ושאליו הוזמנו מחנכים
מכל הארץ, באו רק עשרות
מעטות לשמוע את הרמטכ״ל,
רפאל אי תן, שאמור היה
להרצות על הקרן לביטחון
ישראל. מארגני הכנס החליטו
להעביר את מקום־הכינום מ־אולכדהאירועים
הגדול של
בית הסתדרות המורים לחדר־ישיבות
קטן בקומה השישית,
כדי שהמקום ייראה מלא. לבסוף,
ללא כל קשר לכך, לא
הופיע הרמטכ״ל, שהיה עסוק
בביקורו של שר־החוץ האמ ריקאי
אלכסנדר חייג, וש לח
לכנס קצין בכיר אחר.
! 8בתום ישיבת גית־ה-
מישפט, שדן בעניינו של שר־הרווחה־והקליטה,
היו צריכים
עורכי־הדין של אבו־חצירא ו־מנכ״ל
מישרד־הדתות לשעבר,
משה נבאי, להיכנס ללישכת
השופטת. עורכי־הדין רם
בכפי ואברהם מורן ביק שו
לתאם איתר, את המועד
של המשך עדותו של השר,
שיצא למחרת למצריים. השופטת
ויקטוריה אזסטרוב־סקי־
כהן כבר יצאה מהאולם,
ופרקליטת־המחוז שרה סירו־טד,
אמרה בקול רם :״יש לי

רי. הוא רץ לספרית הכנסת
וצילם עותק של החוזה, אך
לא מצא בו התייחסות לעניין
ולכן חיפש וצילם את נספחי
החוזה, ואחר־כך פרשנויות
מישפטיות לחוזה ולבסוף אף
קיטעי־עיתונים, ותשובה לא
מצא. ביאושו פנה לספרי-חוק
העוסקים בסוגיה זו. הוא חו שש
שאת התשובה המישפטית
לסוגיה, לעניין שלא הובא ב חשבון
בחוזה, הוא לא ימצא
עד אפריל הקרוב.
! 8בסיור-עיתונאים בכלא העיתונאי העיר
כפר־יונה
משה רונן שהוא כבר ביקר
בבתי־סוהר אחרים, אך לא כ כתב.
חבריו לסיור שאלו לפרטים
ונציב בתי־הסוהר, מר דכי
ורטהיימר, התערב:
״לא חשוב. אנו בעד שיקום
אסירים גם בכלי־התיקשורת.״
! 8מפקד־הכלא, סגן-גונדר
נתן ינקו, סיפר שאסירים,
המתנהגים כראוי, מקבלים כ פרם
רשות לצפות בטלוויזיה
עד סיום השידורים, בעוד של אחרים
מאפשרים רק לראות
את התוכניות עד מבט לחדשות.
שאל העיתונאי יחזקאל

! 8דובר סיעת-שינוי, נתן
(״ג׳קי״) קרמר, מסתובב ב
אחרונה
אדום־עיניים, כתוצאה
מחוסר־שינה. הוא נשאל אם
שני הח״כים שלו מספקים לו
כל־כך הרבה עבודה, והוא
הסביר שהגורם לעייפותו הוא
שאישתו נמצאת בסוף החודש
התשיעי להריונה• בשעות היום
והערב הוא נאלץ לעזור
בבית, ובלילות הוא מדפיס
את ההודעות לעיתונות .״אני
לא יודע איך אני עושה זאת,
אך אני מקווה שאין טעויית,
משום שאני עושה הכל מתוך
שינה.״

81 לעומת זאת, כשתלז
השחקנית תחיה הנון לז
יצטרך בעלה השחקן רמי
לרוץ לתל־אביב. שני שחקני
התיאטרון החיפאי הם תושבי
חיפה, ותחיה תלד, כאשר זה
יקרה, בבית־חולים הכרמל
מחשבי־החישובים מצאו שהיז
כבר סיימה את החודש התשיעי,
וכדי שרמי לא יוטרז
בשאלות, בכל פעם שהוא בז
לרחוב הסמוך לתיאטרון הוז
צועק :״תחיה עוד לא יל
דה,״ ונכנס לתיאטרון.

הדקל של אבשלום פיינברו. ניטע בל שנה מחדש, השופט ב ך ודע
לשנות את מזג־האוויר. ושר־הפנים נולד לפני הכוכבים
׳ 1המחזאי ד!ילל מי־ט
ד פונ ק ט התרוצץ במיסדייו־נות
התיאטרון החיפאי בין
שתי הפקות. שהוא קשור אליהן,
ואז הודיעו לו שאשתו
אירית ילדה בתל־אביב. הוא
עזב את השחקנים ויצא מיד
לבית־החולים.
01 בהפסקה באחת הישיבות
במישפטו של השר אה אכו־חצירא,
קרא רון פרקליט המדינה, גבריאל
בך; לכמה עיתונאים, שנכחו
באולם, וביקש שיתלוו אליו
לגג היכל״המישפט. מול שמיים
כחולים סיפר בך (שימונה ב
יוסי,
תטי, המעבר לא י־,יח
קשה. היא ילידת חיפה, ובתו
של רב-חובל נמרוד אשל,
גיבור מרד־הימאים משנת
.1951
01 בעיתונים פורסם שה פרופסור
יוסף נדבה מזועזע
מהעובדה שאלמונים שרפו את
דקל אבשלום, שנשתל במקום
שבו נמצאו עצמותיו של איש
ניל״י אבשלום פיינברג,
ברצועת־עזה. בעל תפקיד
בכיר באיזור סיפר שהדקל מ עולם
לא נקלט באדמה, ימדי
שנה, לפני טכס הזיכרון, היו
שותלים במקום דקל קטן. הא

עזבוה זילברמן

בת ה־ ,14 היא דוגמנית מבוקשת, שצלמי אופנה ופירסומת עטים
עליה. אחרי שהופיעה בשער האחורי של ״העולם זה״ ()2313
פנה המפיק מנחם גולן לשבועון וביקש להתקשר עם עופרה, כדי שתהיה אחת המועמדות לסרט החדש
שהוא מפיק בסידרת ״אסקימו לימון״ .השבועון הציע לו שישים לב גם לחבר שלה, ראובן (״זיגי״)
זלמן, בן ה״ .17 התוצאה: גם הוא מועמד לככב בסרט. לצורך זה שועבר שמו, והוא עתה ראובן זוהר.

ועובדי הבמה הצליחו להעמיד
את התפאורה בזמן, בעזרת ה שחקנים.
למחרת התבטלה הצ גה
שנקבעה בתיאטרון ירושלים.
בני-מישפחת השחקן
קיווה שמידט התקשרו והודיעו
שהוא אושפז בב־ת־חולים.

0בישיבת השבוע ב-
מישפטו המתמשך של דניאל
נרנות, צלם־הפורנו, התעקש
הנאשם, למרות עצת סניגורו,
צבי לידסקי, שיוקרן עוד
סרט־וידאו שצולם על-ידו.
השופט שמואל קווארט וגם
התובע אברהם לנדשטיין,
שכבר שבעו מסרטי-עירום,

!!שאל ב!11

אורי ליפשיץ

ישב ב״בסית״ שעה קלה אחרי שצולם
תצלום זה ניגש אליו צעיר
מופרע והוריד את הכומתה מראשו. כשתבע ממנו המלחין שטוליק
קראוס להחזירה, תקף אותו הצעיר ודחף אותו דרך דלת־הזכוכית.
בנס לא נפצע איש — אך זגוגית דלת בית־הקפה נשברה.

קרוב כשופט בבית־המישפט
העליון) שיש לו השפעה ישי רה
על מזג־האוויר. בכל מקום
שהוא בא אליו, מזג־האוויר
משתפר, ונשאר כך עד שהוא
עוזב. כדוגמה הזכיר שכאשר
ביקר בווינה. הוא הוזמן לגמר
אליפות הכדורגל שם. הוא
הבטיח למארחיו שבכל זמן־
שהותו במקום יהיה מזג־הא-
וויר, נאה והם אפילו ינצחו.
כך היה. אז פנו אליו מנהלי
הקבוצה וביקשו ממנו שיישאר
שם, כקמיע. היציאה לגג של
בניין בית־המישפט היא מחדר
המזכירות, שליד חדרה של
פרקליטת מחוז-המוכז, שדה

סירוטה .

! 0השחקן יוסי פולק
עקר עם אישתו לחיפה והש תלב
בתיאטרון העירוני. זה
קרה אחרי שההצגה המלט,
שבה הוא עמד להשתתף, בוטלה
מסיבות שונות על־־די
תיאטרון הבימה. לאשתו של

עצמו עשה זאת פעמיים במו־ידיו.

0תקלות משונות פוקדות
את המחזה חזק יותר מסופרמן
המוצג בתיאטרון לילדים ולנוער.
ההצגה, המתורגמת מ גרמנית,
עוסקת בנסיונו של
משותק, הצמוד לכיסא־גלגלים,
להשתלב בחברה. בשבוע ש עבר
היחה אמורה ההצגה לה יות
מוצגת לפני תלמידי ב־ת־ספר
ברחובות, אך ההופעה ה ראשונה
התבטלה. השחקנית
נטע אזרן נרדמה, ונהג מונית,
שנשלח לראות מה קרה
לה, העיר אותה והביא אותה
ישר להצגה השניה. יום לאחר
מכן הופיע תפאורן ההצגה,
ישראל אברהמי, באולם
נחמני בתל־אביב ומצא על ה במה
תפאורה מוכנה של תי אטרון
הבימה. באילתור של
הרגע האחרון קיבל התיאטרון
לילדים ולנוער את אולם או־הל־שם,
הנמצא בקירבת מקום,

ביקשו לוותר על הסרט הני-
סף. אך גרנות קפץ ממקומו
וצעק בעברית העילגת שבפיו:
״אדון שופט, אם לא זה סרט,
אתה נותן לי 66 שנים בבית־הסוהר!״
השופט הביט בו ב תמיהה
ושאל :״ואם סרט זה
אתה הולך ל־ 33 שנהו״
! 0האסטרולוג הרצל
ליפשיץ נשאל מה צופנים
הכוכבים לד״ר יוסף בורג
והשיב :״כלום.״ כשהתבקש
להבהיר את תשובתו הסביר:
״שר־הפנים נולד לפני הכוכבים.״

כשנשאל ח״כ דב כן־

מאיר לדעתו על הוצאת אנ שי
אומ״ץ מהמיפלגה, הוא
הביא דוגמה מעולם השרב-
רבות, כדי להביע את התנג דותו
לרעיון :״שני צינורות
של צול מעבירים פחות מים
מצינור אחד של שני צול, כי
יש יותר חיכוך.״
01 הבדיחה האחרונה שואלת
מהו ההבדל בין גן־עדן
וגיהינום. מסתבר שזהו הבדל
קטן בילבד. בגן־עדן המינהל
הוא שווצי, התחבורה גרמנית,
הטבחים הם איטלקים, השוטרים
הם בריטיים וד,יצאניות
הן צרפתיות. בגיהינום המיג־

דינאמיט לכלפס לי

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון יגלו
באחד הבקרים העוברים בכיכר־דיזנגוף שפסל
המזרקה של הפסל אלן דויד נעלם, וכעבור זמן
יוצב שם פסל־מזרקה. יורק מים ואש, של יעקב
אגם, שמחירו 200 אלף דולר. תושבי תל־אביב
נשאלו במישאל בזק של העולם הזה מה דעתם
על־כך שפסל אחד ייהרס, ובמקומו יוקם פסל אחר,
והם ענו:
• ישראי גודוביץ, ארכיטקט :״זה שמח ליפים
— זה בסדר. כשהגיעו הרומאים לבית־המיקדש
הס ניתצו הכל, ושמו את ונום או משהו
אחר. כל טייקון מביא את הפסלים שלו, זה לגי טימי.
ואם זה באותה קדנציה, אז ראש־העיר
בטח שיונה את עורו. גם הוואנדאלים עשו זאת.
אך תרומה לפסל החדש לא הייתי נותן.״
• רפי לביא, צייר :״אני בעד, בתנאי שגם
את אגם ינפצו כעבור כמה זמן, ולא איכפת לי
אם זה היה אפילו רמברנדט.״
• ישעיהו יריב, בעל־גלריה :״זה לגיטימי.
אם הפסל הוא לא טוב, צריך להוריד אותו. על
הפסל החדש אין לי מושג על מה מדובר, ואיני
יכול להביע דיעה.״
• גד אולמן, גרפיקאי :״עקרונית אני נגד
ניתוץ פסלים. זיהו מעשה שלא ייעשה לגבי כל
פסל, בלי להתחשב ברמתו. אך ראיתי את התוכנית
של אגם, והיא עושה רושם מקסים. את המזרקה
של אגם אפשר לשים במקום אחר ורצוי שמוסד
כלשהו, שתפקידו תיכנון אורבני כולל, ישקול את
הבעייה מכל צדדיה.״
• יוסף מוגדי, מחזאי :״אישית אני לא
אוהב את הפסל של אלן דויד. הוא קיטשי מאוד

ומעורר סלידה. לעומת זאת אין לי סימפטיה
מיוחדת לפסל של אגם. לא חסרים פסלים ישר אליים.
אך הכיכר הזאת היא חסרת־חיים ומתאימה
לאגם, שפסלו לא יגרע ולא יוסיף. בקיצור, זה לא
ולא זה. מצידי, שישימו תותח.״
• לאה ליפשיץ, ציירת :״מבחינה עקרו נית
היתה ועדה שקבעה שזה הפסל שצריך להיות.
היו צריכים לחשוב מראש. לנפץ? הרי אפשר
לנפץ חצי מהפסלים שמוצבים בארץ. גם את זה
שליד העירייה. אם פסל לא מתאים, האם אפשר
להחליף אותו בכל שנה? שיבנו את אגם במקום
אחר.״
• דויד >״טרטה״) טרטר.,ובר, גרפיקאי:
״אני נגד הפסל שקיים כיכר דיזנגוף. אך אם
רוצים להחליף, צריך לעשות מיכרז בין האומנים
היושבים בתל־אביב, ולבקש הצעות רלוונטיות,
ולא להוריד את אגם כעובדה.״
• יצחק ארצי, סגן־ראש-עיריית תל-אביב :
״דעתי היא שיש הרבה מקומות בעיר, ואין צורך
להסתבך בהחלפת פסל בפסל. הפסל של אלן דויד
הוקם על סמך החלטות שהתקבלו בצורה מסודרת.
הפסל של אגם הוא מרשים, אך יש למצוא לו
מקום אחר.״
• דויד פרומר, צייר :״יש לי רשימה
ארוכה של פסלים שהייתי שם תחתם דינמיט,
וזה כולל גם את הנוכחי. אך גם הפסל של אגם
לא יעשה לי מן הסתם טוב בבטן.״
• פרץ אוניקובסקי, חבר מועצת עיריית
תל-אביב :״אינני מתייחס לרעיון ההחלפה בחיוב.
את הכסף — שיבוא, אומם, מתרומות — אפשר
לכוון למטרות יותר חשובות מאשר פסל של אגם.״

ה עו ל ם

הז ה

2316

אנ שינו
הל הוא צרפתי, הטבחים הם
בריטיים, השוטרים הם גרמ נים,
הזונות הן שווייציות, וה תחבורה
היא איטלקית.
| 8אחת המסקנות שהסיק
הוועד־המנהל של רשות־השי־דור
מפרשת מודעי היא שב־תב־הטלווייזה
בכנסת, חיים
יכין, יצוייד במכשיר קטן
המזמזם הודעות, שיהיה צמוד
אליו כשהוא מסתובב במים־
דרונות הכנסת. הסיבה: ביום
שידור הידיעה של דן סמי
במהדר־ת
בטלוויזיה, מה מבט, ניסו עורכי־החדשות לה שיג
את תגובת מודעי באמ־

ירוקה, אדון גדילי, יגל
אנשי הסיירת :״אנחנו כאמת
כליל השלמות!״
• הנ״ל על הבדואים :
״פרזיטים שודדים לפרנסתם!״
ס הנ״ל על הח״כים :
״דעתם לא חשובה בכלל!״
• 1הנ״ל על העיתונות:
״האשימו אותנו שהרגנו שתי
ילדות בדואיות. שפישפשנו
בשדי אישה בדואית. ששדדנו
קילו זהב• שחטפנו ילד. אתם
המצאתם הכל. אתם וקומץ
אינטרסנטים שמלעיטים את
העיתונות בשקרים.״
• הנ״ל על הד״ר יצחק

1*1 1 )1ן 1 ^1׳ ] 10 יבולה להרשות לעצמה לחרים בוס ל־
1\ # 1 1 / 11111י חייה. חנה משחקת במחזמר, ששתי
משתתפות אחרות בו כבר הספיקו להיפגע בעטיו. שולה חן שברה
יד בעת צילומי טלוויזיה, ורחלי חיים נפצעה בתאונה, ואילו חנה
עדיין שומרת על עצמה ולראייה היא מפגינה את רגליה היפות.
צעות יבין, אך לא הצליחו
לאתר טלפונית את הכתב, למ רות
ששהה בבניין הכנסת,

פסוקי ה ש בו ע
• ראש־הממשלה מנ־

חם בגין, כשמינה את השר
דויד לוי לממלא־מקומו :״זהו
יום יפה בתולדותיה של ישראל,
יום שבו נתמנה כממלא־מקום
ראש־הממשלה מי שהיה
בעבר תושב־מעברה.״

• הרב מנחם הכהן,

על תיפקודה של הממשלה :
״ממשלת קירקס, המהלכת על
חבל ימית.״

• מפקד הסיירת ה־

ה עו ל ם

הז ה 2316

ביילי :״המחקרים שלו על
הבדואים לא שווים כלום. כל
מי שיודע לקרוא מבין שזה
זבל.״
• הנ״ל על שטח נקי
מבדואים, ליד צרעה :״אני
גאה מאוד. אני עשיתי את
זה. טוב לי על הלב. אני
פיניתי אותם מכאן. אני שיח־ררתי
אדמת־לאום!״

• ח ״כ הדיכרדים פינ

גולדשטיין :״החוק והסדר
חזרו גם למיפלגה של נו.״

עורך־ הדין אהרון
פאפו בעניין שידור דברי

חיים בר־לב על שר־הביטחון
ברדיו :״ממתי הוא מוסמל
לתת גם הערכות פסיכיאט ריות?״

בלננים

עכשיו אני צריך
לסבול את
הנאומים שלו !

סאת

דניאלה שמי

שו־ ה אנוגי ה צחק בו מן מ סבו עד תקרית מודעי, ער
התנגדותו דחוק־הגודן, עד האנשוות שר פרשת הדבודים מהרימו,
על עברו כסונו האינטליגיוס הבריטי וער התנגדותו לנשואי! -בינתיים
מודעי חחבזץ סוד לפני
שפקדה אותו טרגדיה
אישית. עוד כשחיה
צעיר, ודווקא ניסו
לקרת אוחו במיפלגה

אני לא מחב״ש להגיד
שהמיפלגה הליברלית
היא זעיר־בודגנית. הצרה
היא שיש אנשיס במיפלגה
המתביישים בזה

בגין סילפו אלי לכנסת
פעמיים, וביקש מגני
לדבר עם מדעי. אבל
מודעי היה כל־נו מרוגז
שא״אפשר היה לדבר אתו

באינטל׳גזנס הבריטי
חילקו דרגות לצורכי
השדות. לגמרי במיקרה
נודע ל׳ שאני
בדרגת קולונל

ביושב־ראש הכנסת היחה
לי עבודה מעניינת מאוד:
בילית• בל מ ס בסעודות,
הרמתי את הסס
והולדתי את הכוס

התרגלתי לח״ החוקות.
בשבילי זה יהיה מאמץ
אם אצסדו לסלפו
ולהודיע לאשה שאני לא
מגיע לאחחח־הצהר״ם

״ 1717013 ודע ות

יה־וח גס-דוח! י
שר-האצרגיה, יצחק ברמן, הוא איש
עם סימון. את פגישתנו קבע לשעת
ערב מוקדמת בלובי של מלון הילטון.
כמו אביר אמיתי הוא הסיר מעל כתפי
את מעילי, ואני נבוכתי. ברמן צחק
והזמין קפה ועוגות.
הוא לבוש בקפידה, בחליפה חומה.
מדי פעם הוא הסיר את מישקפיו עבות-
הקרן וניקה אותן. הוא ישיר, ענייני,
אינו מנסה להתחמק אף מהשאלות ה אינטימיות
ביותר, ושלא במרואיינים
ידועים אחרים, אינו מבקש ממני להק ליט
את השיחה או להראות לו את
הראיון בטרם פירסומו.
-יצחק ברמן מעולם לא היה עסקן במ
לוא
מובן המילה. הוא הצטרף לפעילות
פוליטית רק אחרי שהתבקש לכל על-
ידי חבריו. כשהיה חבר-פנסת, נימנה
עם אותה קבוצה השוקדת על עבודה
רצינית ואינה עסוקה במירדף אחרי
עיתונאים לשם פירסומת עצמית• הוא
כיהן כיושב־ראש ועדת״הכנסת, ואחר־כף
מונה ליושב״ראש הכנסת — תפקיד שלא
היה אהוב עליו כלל ובלל.
במהירות יחסית הוזנק לתפקיד שר-
האנרגיה, שבו הוא מרגיש ״במו בבית״.
יצחק ברמן הגיע לארץ מרוסיה בהיותו
בן שבע. אביו, יעקב, יליד כפר קטן
ליד ליטא, למד מישפטים בפטרבורג ואף
הוסמך כרב, ביחד עם אביה של תמר

אשל. עם תום לימודיו לימד האב ב-
בית־מידרש לרבנים שהוקם על״ידי חיים״
נחמן ביאליק ומנדלי מובר־ספרים באודסה•
לפני עלות המישפחה ארצה, שימש
האב כרב בברדיצ׳ב•
מישפחת ברמן התיישבה בפתח־תיק-
ווה, אולם כתום שנה עלתה לירושלים.
על התקופה ההיא סיפר ברמן :״מיש-
פחתי התגוררה במוסררה עוד־ לפני שמישהו
שמע בכלל על צ׳ארלי ביטון.״
אביו של ברמן עסק בהוראה ובפיקוח
על מוסדות״חינון, וברמן הקטן
למד בבית־ספר דתי. אחותו הבכורה,
לאה, נישאה כעבור שנים לדויד״צבי פנקס,
מי שהיה שר מטעם המפד״ל.

למרות חינוכו הדתי והעובדה כי הוא
בנו של רב, מעולם לא היה ברמן דתי.
עם תום לימודיו בסמינר למורים התקרב
ברמן לחוגים לאומיים, שמהם
צמח אצ״ל• כשהיה בן 17 נעצר על-ידי
המישטרה הבריטית באשמת הדבקת
כרוזים.
בפעם השניה הסתבך עם המישטרה,
בתחילת שנות ה־50׳ ,כאשר היה מנב״ל
מיפעלי קייזר פרייזר של אפרים איליו.
הוא נעצר על־ידי המישטרה באשמת
גניבת פרה. רק מאוחר יותר הסתבר
כי בבפר״אתא נגנבה פרה ובעלה טען
כי אחד בשם ברמן גנב אותה. המיש-
טרה עצרה את הברמן הראשון שפגשה.

ברמן נסע לאנגליה כדי ללמוד מיש-
פסים ועבד כמורה לתנ״ן; כשסיים את
לימודיו עבד כמזכיר האגודה הבריטית
לימאות. כשחזר ארצה הצטרף לאב״ל,
עבר קורס־מפקדים, שירת במיחלק הסיור
בירושלים, ואחר״כך הצטרף למודיעין
של אצ״ל.
ברמן עלה בסולם התפקידים ומונה
להיות אחראי על האגף שעסק בקשר
עם בעלות-הברית. לפי הוראת אצ״ל
הצטרף לאינטליג׳נס הבריטי, ועל פרשה
זו בחייו ידועים פרטים מעטים מאוד.
בכלל, ברמן שומר על פרטיות ורבים
חברי-הכנסת שאינם יודעים את תולדות
חייו• העובדה שמעולם לא נשא אשה
היא עניין לבדיחות ולניחושים. גם פרשת
קשריו ההדוקים עם העיתונאית מירה
אברך הפכה לנכס־צאן-ברזל של הרכילות
הפרלמנטרית.
ברמן הוא מרואיין משעשע, בעל הומור
ושופע סיפורים, בעיקר על תקופת
היותו מרגל באינטליג׳נס הבריטי.
העובדה שעלה לאחרונה לכותרות בגלל
פרשת השר מודעי, עדיין מציקה לו,
ולמרות ה״סולחה״ שנערכה בינו ובין
מודעי בבית ראש־הממשלה, ברור מה שיחה
איתו כי הדבר נעשה כדי לרצות
את מנחם בגין. הוא עצמו לא התרצה.

• מר כרמן, לפני כשלוש
שנים, כאשר מונית כיושב־ראש
הכנסת, אמרת שאתה עומד להפסיד
שני מיליוני לירות בשנה. האם
היה כדאי לד להפסיד כל-כך
הרכה כסף ץ
לא אני הוא שעשיתי את החישוב. זד,
לא עניין של כדאי. זה עניין של עניין.
כל זמן שעבודתי מעניינת אותי זה כדאי.
לא הלכתי לפוליטיקה כדי להיכנס לכנסת.
הלכתי מפני שהיו בתוך המיפלגה הליב רלית
השקפות מסויימות שהיו זקוקות ל תמיכה.
רציתי לתת יד לכיוונים מסויימים
שהאמנתי בהם.
התחלתי להיות פעיל ממש בתום מילחמת
יום־הכיפורים, וגם אז לא חשבתי להתמסר
לפוליטיקה. נקלעתי לכך. כאשר הבנתי
שמצבי הכלכלי מאפשר לי להיות בלתי-
תלוי, נכנסתי לכנסת, צמצמתי את מישרדי
בצורה דראסטית, ביטלתי את הפרקטיקה
השוטפת וקיבלתי על עצמי רק עיסקות
מיוחדות.
כשנבחרתי כיושב-ראש הכנסת סגרתי
את המישרד למרות שעד כמה שזה משונה,
לא נאמר בחוק שיושב־ראש הכנסת צריך
לחסל את עסקיו הפרטיים. לא, איני מצטער
שסגרתי את המישרד. אני מתכוון לפתוח
אותו יום אחד מחדש.

• האם אהבת את תפקידו כ
יושב־ראש הכנסת ץ
כשקיבלתי על עצמי את התפקיד, היה
זה בסוף הקדנציה וידעתי שיש לי שנה
וחצי בתפקיד. לתקופה ארוכה מזו לא
הייתי מסכים. ואמנם, לפני תום הקדנציה
הודעתי שלא אמשיך. יש גבול מסויים
לכמות הכבוד שאדם מסוגל לעכל, וחשבתי
שהגעתי לקו־הגבול.
לא רציתי להישאר במעמד של חרסינה,
נמשכתי לעימותים. יתכן שזהו ג׳וב מתאים
למי שרוצה לסיים קאריירה פוליטית ארו כה
וסוערת. אך למי שלא עסק הרבה
בפוליטיקה, זה לא תפקיד בשבילו.

• לא היה לך עניין כתפקיד ץ
או כן, זהו תפקיד מעניין, מעניין מאוד.
כל היום הייתי עסוק בסעודות. להרים את
הכוס, להוריד את הכוס, לברך, ללחוץ
ידיים — מעניין, מעניין מאוד. ובכלל,
בתפקידי כיושב־ראש הכנסת למדתי, שהסיפור
כאילו אנו מבודדים בעולם מצוץ
מהאצבע. לפי כמות הסעודות שערכתי
לנציגי מדינות זרות אני יכול להגיד לך,
שאנחנו מוקפים בידידים. אילו רציתי

ארבעה חבדי־כנסת של
אמחו־ישואל!זשפיעיס
על הממשלה יותר
מ־ 18 תברי־מעת
של הליברלים
לנסוע לחו״ל כיושב־ראש הכנסת, יכולתי
לנסוע בכל שבוע לארץ אחרת, החל מ-
לוכסמבורג וכלה בקולומביה.

• נעבור לפרשת השר מודעי.
מדוע אין מודעי אוהב אותך ז
כל אחד יכול לעשות ניתוחים פסיכו לוגיים
בנושא הזה. אני יכול להגיד שביני
ובין מודעי יש ניגודי־השקפות לגבי תפ קידה
של המיפלגה הליברלית. לו יש נטייה
לחרות. הוא אינו שותף לדעתי כי יש
לצמצם באורח דראסטי את הסקטור הצי בורי
— הוא יותר אטאטיסט. יותר מעניי נת
אותו מדיניות־החוץ מאשר הדאגה
לאינטרסים של הסקטור הפרטי. הוא שוכח
לפעמים את מי מייצגת המיפלגה הליבר לית.

מה, אם כן, הוא עושה כ•
מיפלגה הליברלית ץ

במיפלגה חלו שינויים בהרכב האנושי,
חלק גדול, כמו מודעי, נוטה למדיניות־חוץ
קיצונית. גם במישור הפנים והחברה שכח נו
שאנו הכתובת של המעמד הבינוני, ואני
לא מדבר רק על העצמאיים, אלא גם על
חלק מהשכירים.
אני לא מתבייש להגיד שאנחנו מיפלגה
של זעיר־בורגנים. הצרה היא שיש במים־
לגר, כאלה המתביישים בכך. אנו זעיר-
בורגנים, משם צמחנו. זעיר־בורגני היום,
אין פירושו רק עצמאי. יש הרבה. מאוד
שכירים המשתכרים כיום כזעיר-בורגנים
וכמו מעמד הביניים, ואלה דומים לזעיר-
בורגנים באורח המחשבה, באיכות־החיים
ובד,שקפת־ד,עולם.
לפי המושגים שלי, חייבת המיפלגה לע מוד
על ארבעה יסודות: ראשון — מדי-
ניות־חוץ מתונה, ללא כל קשר לשותף
שלנו בממשלה. גם כשאנו שותפים של
חרות, תפקידנו להשפיע על מיתון מדיניות־החוץ.
שני — צימצום דראסטי של הסק
כרמן
בישיבת הליברלים אחרי תקרית־מודעי
טפלו על מודעי עלילה גדולה, והוא טפל עלי עלילת קטנה
טור הציבורי, כדי לאפשר שיגשוג היוזמה
החופשית. שלישי — מדיניות שתגן על
מעמד הסוחרים ובעלי המיקצועות החופ שיים
ושכירים בדרגות תפקוד מסויימות.
ורביעי — רגישות לזכויות־הפרט.

+אמרת פעם כי המיפלגה הליברלית
לדקה כשתי מחלות: היא
אינה מנצלת את הפוטנציאל שלה
כמיפלגה זעיר־כורגנית והיא אינה
בוחרת את אנשיה מכין שורותיה
ונתמכת על־ידי מימון המיפלגות.
מדוע אין המיפלגה מנסה להבריא
ממחלות אלה, שאתה עצמך טענת
כי יביאו עליה כליה?

קשה מאוד להתרפא ממחלות כל-כך
יסודיות. אני טוען עד היום כי העובדה
שהמיפלגה אינה צריכה להיאבק על קול-
הבוחר, גורמת לכך שהיא אינה צריכה
לחפש את האנשים הטובים ביותר לתפקיד
המנהיגים. רמת המנהיגים של המיפלגה
היא לא מהגבוהות ביותר.

• אמרת גם שמתוך 18 חברי
הכנסת של הליברלים, יש רק
שיגעה הראויים לבך שתשב בהכרתם
ככנסת.
לא אמרתי את זה. בכלל, אני לא רוצה
לחלק ציונים לחברי־הכנסת של הליברלים.

• ברשותך נחזור לעניין מודעי.

אני לא יוצא קבוע עם
מיוה אברו. אני מכיר
אותה מזה עונים. אני
נוגש אותה לעיתים,
אך אין בינינו
שום ד!בד מיוחד

כדמן עם ראש־הממשדה
״לאנשי־חרות יש רושם שאנחנו פאראזיטים החיים על חשבונם...״

את המיכתב. אך מה רע בכך י המיכתב
כלל הסבר מצידי. מודעי היה כל־כך מרוגז,
שאי־אפשר היה לדבר איתו. התבקשתי
על־ידי ראש־הממשלה לכתוב לו מיכתב
ולהסביר שלא אני הדלפתי את הידיעה
לרדיו. זו היתד, ידיעה ישנה ששודרה
בגלל פרשת מודעי באותו יום. בסוף ה-
מיכתב כתבתי :״אני מצטער על עוגמת־הנפש
שנגרמה לך.״ אנשי־ז־,טלוויזיה ראו
רק את השורד, האחרונה, ויעקב אחי־מאיר
הודה לפני כי הם הניחו שזו היתד, הצטדקות
מצידי. זו לא היתר, הצטדקות, זה היה
סיום מקובל למיכתב שכותבים לאדם ה נמצא
בצרה.

• כיצד הגבת כאשר התנפל
עליך השר מודעי כגידופים במיז-
נון־הכנסת ץ
לא הגבתי. כשפנו אלי עיתונאים, אמרתי
שאני מסרב להגיב כי האיש נמצא בצרה
ואין אדם נתפס על צערו. רק אחר־כך,
כששני חברי־כנסת מידידיו של מודעי
אמרו לי שהוא יופיע במוקד, אמרתי להם
כי כל זמן שהדברים שהוא מייחם לי לא
יאמרו לשני מיליון איש במדינה, לא אגיב
על דבריו. אך הוא נגרר, וחזר על החש דות
שהטיח נגדי. ואז שיניתי את עמדתי,
והחלטתי להגיב, כי לא יתכן שמשום
שהעלילו עליו עלילה גדולה, הוא יעליל
עלי עלילה קטנה.
טילפנתי לראש־הממשלה ואמרתי לו:
את המיכתב למודעי כתבתי אחרי שהת קשרת
אלי פעמיים לכנסת, וביקשת ממגי
להפיס את דעתו של מודעי. לא יתכן
שבגלל שמילאתי את מבוקשך וכתבתי את
המיכתב, יש עכשיו אנשים הסבורים כי
התנצלתי לפני מודעי משום שהחשדות
שהעלה כלפי הם אמת.
יתכן שמשום כך נטל על עצמו בגין
יוזמה ונועד איתי לשיחה. הוא הביע את
דעתו שרצוי לסיים את הפרשה בהקדם,
ומאחר שלא נכנסתי אל הפרשה הזו מ רצוני׳
לא היה לי עניין בהמשכה והסכמתי.
לא ביקשתי ממודעי שיבקש ממני סליחה,
ולכן בסיכום הדברים הוא אינו מתנצל
לפני. אני מביא בחשבון שהוא היה נסער,
אך היה חשוב לי מאוד להבהיר את הנקודה
שלא אני מסרתי את ההודעה לרדיו. היה
לי חשוב מאוד לשנות את הרושם שנוצר,
כאילו פגעתי בו במכוון ברגע קשה, דבר
שלא היה מעולם.

מדוע ראו כתבי ״מוקד״ את ה
מיכתב שכתבת למודעי לפניו ץ

• ככד זאת, אמרת כי השר
מודעי סוכל מהתפרצויות ומבעיות
פסיכולוגיות.

הם לא ראו את המיכתב לפניו, הוא לא
טען זאת. הוא טען נגד כך שהם קיבלו

נכון, אמרתי. חבר־הכנסת שלמה הלל
הגיש שאילתה ושאל אם יש לי הוכחות

— ג׳נטלמ! יודו! מת
(המשך מעמוד )35
רפואיות על־כך שמודעי סובל מבעיות
פסיכולוגיות. אני עומד להשיב לו, שב-
וויכוח הפוליטי יש למילים פירוש שונה
מאשר באנציקלופדיה רפואית. כאשר חברי
מיפלגת העבודה, ובהם חברים חשובים
מאוד, התנגדו לחוק־הגולן, הם טענו שהם
נמנים עם מחנה השפויים. אין פירוש הדבר
שאלה שהצביעו במיפלגת העבודה בעד
חוק־הגולן, ובהם חבר הכנסת הלל, הם
בלתי־שפויים. אני מתכוון להגיד לו את
זה בתשובה לשאילתה, ושירד ממני עם
השאלות החכמות שלג.

• מהם היחסים בינך ובין מודעי
אחרי הסולחה ככית ראש־המנד
שדה?
הסולחה לא התקיימה בדרגת חום עליו נה.

כאשר דיברת על התפרצויותיו
שד מודעי, האם התחשכת
בכך שהאיש עכר טרגדיה אישית,
כאשר כתו, אריאלה, נהרגה ב•
תאונת־דרכים ץ

הוא נחג להתפרץ עוד לפני שפקדה אותו
הטרגדיה האישית, עוד כשהיה צעיר וניסו
לקדם אותו במיפלגה הליברלית. יום אחד
ישב בישיבה עם רימלט, סרלין ויוסף ספיר,
והם התנגדו לדבריו. הוא, הצעיר, קם
והתפרץ כנגדם, והתבטא בחריפות. אחר-
כך טרק אחריו את הדלת.

• האם אינך נכוו ממערכת היחסים
המעורערת, השוררת כין
שרי-הדיכרליס ץ

ראשית כל זה לא עניין חדש. אני רוצה
להגיד לך שהיו ביטויים חריפים עוד ב קדנציה
הקודמת, שלא בהשתתפותי. יתכן
שאילו הלכנו לבד לבחירות, היינו יותר
זהירים. אך מכיון שמקומנו מובטח, אנחנו
לא עושים חשבון לקהל בוחרינו.

• אתה, הידוע כג׳נטדמן, כיצד
הרשית לעצמך דאכד את עשתונותיו
כמיקרה של השר מודעי ך

כשהייתי באנגליה, למדתי מישפט אחה
המלווה אותי כל החיים: מי הוא ג׳נטלמן י
ג׳נטלמן הוא אדם היודע מתי להיות גס.
כי להיות אדיב יודע כל אברך משי. מה
החוכמה בכדי החוכמה היא לדעת מתי
לצאת מהכלים ולהיות גס־רוח.

• אמרתי כי אילו הלכתם לכד
לכחירות הייתם יותר זהירים, אין
זו הפעם הראשונה שכה אתה
מציע שהמיפלגה הליברלית תפרוש
מהליכוד.

אני חושב שאין בזה כל אסון, אולי
להיפך. ראשית, לכל אנשי־חרות יש הרושם
שאנחנו פראזיטים החיים על חשבונם. לכן
אני מציע שנהיה מיפלגה בזכות עצמה,
כמו המפד״ל, כמו אגודת־ישראל. לאגודה

התביעה, יש להוציא תקנות, ואם תקנות
לא תספקנה, יש לחוקק חוק. ואילו התביעה
שלנו, בדבר ביטוח־חיים ממלכתי, מטוש טשת
לגמרי. הסעיף קובע כי יש להציע
חוק, ואם יהיו חילוקי־דיעות יחליטו בעניין
ראש־הממשלה והשר בורג, שהוא יושב-
ראש סיעת למיפנה במפד״ל, שהיא המת נגדת
העיקרית לחוק, כי בוחריה הם חברי
קופת־חולים של המפד״ל.

• אם כך, רומיתם?

אני לא אגיד שרומינו, אבל לא נתנו
לנו לראות את ההסכם בכתב.

• מדוע הסכמתם?

כי הוא כבר נחתם.
זה לא היה הטריק היחיד שעשו לנו.
באנו לכנסת וראינו את קוי היסוד של
הממשלה. הסעיף הנוגע לחוק׳הגולן היה
מאוד שולי, ומי שקרא אותו קיבל רושם
שהוא נכתב כדי להפיס את דעתם של
חברי־חרות, שהתרעמו על־כך שלא תמכו
ביוזמה של גאולה כהן. לא עלה על דעתי
שהחוק הזה יעבור. רבים לא שמו לב אליו
— הוא נראה כאילו נכתב כדי לצאת ידי־חובה.

מדוע התגגדת לחוק־הגודן?

משום שאין בו צורך. הגולן בידינו, ואנו
לא זקוקים לחוק כדי להשאירו בידינו.
החוק הזה מוסיף למישקע הנוצר נגדנו
בדעת־הקהל העולמית, וזוהי דעת־קהל
שעוד נזדקק לה, כשם שהזדקקנו לה ב־

כרמן כחברה *
״אני לא מטיל׳חום על נשים. אני אוהב אותן מאוד״...
בהצבעה. הסברתי לראש־הממשלה, שעם
כל הרצון הטוב, זהו המקסימום שאני יכול
לעשות. לא אצביע נגד, אך אמנע מהצבעה.

• ברשותך, נעבור לתקופה הרכה
יותר מוקדמת כחייך, באשר
היית סובן של האינטליג׳נס הבריטי,
היית פעם מעורב בפרשייה

באתי וקצין הברים י־היהוד׳ אדי באתן!ביקשת
לתעלות ארצה את עצמת דויד וז׳אל. אתרנו
תסתבר לי שאלי באתן אזנו אלא עלי תאן,
111 של אגא תאן ובעלה של
סנבת־הקורנוע ריסה זרימות
מילחמת ששת־הימים ובמילחמת יום־הכי־פורים.
פעולה
מסוג זה גורמת לירידה באהדת
דעת־הקהל. לכן החוק הזה, הוא מיטרד.
יש לו השפעה מצטברת לאו־דווקא אצל
אנשי־מימשל אלא אצל הציבור במערב.
יכול לבוא יום שבו נהיה זקוקים מאוד-
מאוד לאהדת הציבור הזה. אנו מכלים
על־ידי חוק־הגולן את האשראי שיש לנו
אצל דעת־הקהל בעולם.

שכה היה מעורב גם רכ״המרגלים
קים פילכי.
או, זהו סיפור. הייתי קצין־תורן במים־
קדת האינטליג׳נס באיסטנבול, ונודע לי
דרך הקונסול הבריטי, שהקונסול הרוסי
רוצה לערוק למערב. הקונסול הרוסי מסר
כי בצמרת השרות הבריטי יש סוכנים
רוסיים, והוא מוכן לגלות את שמותיהם
אם יקרא לקאהיר או ללונדון. העברתי
את הידיעה לכתובת הנכונה. כעבור כמה
שבועות הגיע פילבי ואמר שבא לקבל את
הקונסול הרוסי.

• האם הכרת אותו?

לא שמעתי עליו מימי. הכרתי את אביו,
סיר ג׳ון פילבי, שהיד, ידוע מאוד במיזרח
התיכון. הוא ישב בג׳דה, אצל המלך איבן
סעוד, כשסעודיה היתה עדיין ענייה ונתמכת
על־ידי הבריטים. אבל אפילו לא
ידעתי על קיומו של הבן.
אחרי שהוא בא, טילפן הקונסול הבריטי
לקונסול הסובייטי, ולתדהמתו נאמר לו
על־ידי מרכזנית השגרירות כי אין איש
בשם זה. טילפנו שוב, ושוב נמסר כי אין
איש כזה.
הצטוויתי על ידי מפקד־השירות להיפגש-
עם ראש שירותי־הביטחון התורכיים, והוא
סיפר לי כי כמה ימים קודם לבואו של
סילבי הובא אדם חבוש מכף־רגל ועד ראש
על אלונקה לשדה־התעופה, והועלה על
מטוס סובייטי. יש להניח שאותו אדם היה
הקונסול הרוסי. כמובן, שאז לא העליתי
בדעתי לחשוד בפילבי. רק אחרי שהתגלה,
בשנות ה־ / 50 שהאיש היה סוכן כפול,
הבנתי שגם אני רומיתי על־ידו, וכי הוא
האיש שהסגיר את הקונסול הרוסי באיס טנבול.

כרמן
בילד וביו״ר הכנסת
״יש כמות מסויימת של כבוד שאדם יכול לקבל״...
יש ארבע חברי־כנסת, לנו יש . 18 הם
משפיעים יותר מאיתנו. בהסכם הקואליצ יוני,
שנחתם לפני הקמת הממשלה, עשינו
מאמצים לנסח את דרישותינו. כשפתחנו
את ההסכם גילינו לתדהמתנו שמתוך שני
עמודי-תביעות נכללו ארבע תביעות בלבד,
וגם הן בצורה מטושטשת. האגודה הצליחה
להכניס 4־ 5תביעות בנות־יישום. קחי
למשל את סעיף ,45 הנוגע לבתי־הקברות.
סעיף זה קובע, שאם יש צורך ליישם את

• דעתך מנוגדת לחלוטין לדעתו
של ראש־הממשלה.
!ניסיתי להסביר לו
נץ או יונה, ושאיני
דעתי. ראש־הממשלה
ייווצר רושם כאילו
כאילו אחנו מפורדים.
את עמדתי.

שזה לא עניין של
יכול להסתיר את
ביקש ממני שלא
נוצר בינינו קרע,
לכן באתי והסברתי

• איפה היית כזמן ההצבעה?

יצאתי. הלכתי לעסקי, ולא השתתפתי

• כיצד הגעת לאינטליג׳נס הבריטי

זו היתד, החלטה של אצ״ל. אחת המגמות
היתד, ללחום בנאצים דרך בעלות־הברית.
רבים הצטרפו לצבא הבריטי, אני הצטרפתי
לאיגטליג׳נס.

• האם היית סוכן כפול ץ

לא. בזמן שעבדתי בשביל הבריטים לא
עבדתי בשביל אצ״ל.

• סיפור נוסף ששמעתי עליך,
מספר כיצד הצלחת להכריח לתורכיה
מנתח־מוח, שהיה אחד
מחשוכי סוכני-הביון של בריטניה,
בבולגריה הכבושה על־ידי הנאצים.

לא אומר את שמו, אולי הוא עוד חי.
הוא היד, אדם בעל מעמד צבאי וחברתי
גבוה. הוא היה סוכן שלנו בבולגריה ועשר,
זאת מטעמי אידיאולוגיה. בכלל, המודיעין
הבריטי לא שילם הרבה כסף עבור מידע,
וסוכנים רבים עבדו מטעמי אידיאולוגיה.
הזמנו אותו לתורכיה כדי לתאם איתו כמה
סידורים טכניים ובעיות קשר. האיש היה
סוכן חשוב, ורציתי להתרשם ממנו בהיכ רות
אישית. בגלל קשריו העצומים הוא
קיבל רשות לצאת מארצו, דבר שהיה קשה
מאוד בזמן המילחמה — הוא טען כי ידידה
שלו, משכבר הימים, נמצאת באיסטנבול
והוא רוצה להיפגש איתר.,
כדי להסיר חשד לקח עימו אחד מעוזריו,
שהיד, ראש הנוער הנאציונל־סוציאליסטי
בבולגריה. כשהוא הגיע לתחנת־הרכבת
בסופיה, ראו אותו העיתונאים המקומיים
וזה עורר סנסציה: מה פיתאום רופא כזה
גדול נוסע לאיסטנבול? לבטח יש חולה
תשוב הנזקק לניתוח־מוח.
מה עושה הקדוש-ברוך־הוא י באותו יום
מופיעה ידיעה על לוח השגרירות הגרמ נית,
כי השגריר פון־פאפן, שהיה ידוע
מאוד, מבטל מפאת מחלה את כל פגישותיו.
יש להניח שפון־פאפן חלה בשפעת, אבל
העיתונאים קפצו והגיעו למסקנה שהוא
חולה אנוש וזקוק לניתוח־מוח. זה גרם
לסנסציה, זשגרירות בולגריה נתבקשה לתת
הסברים. הם שלא ידעו מאום, שלחו לחפש
את הרופא ולי היתד, בעיה: מה לעשות?
לשגריר הוא לא יכול להגיד שבואו לאיס טנבול
הוא סוד צבאי. החלטתי למצוא
מועמד חשוב לניתוח, והנד, נזכר אחד
מעוזרי כי צעירה יהודיה, הנשואה לבנו
של אדם עשיר מהחברה הגבוהה ובעל-
אחוזות, מבקרת במישרדנו ומבקשת אשרת
עליה לפלסטינה למישפחתה שבהונגריה.
הוחלט לשכנעה לשכנע את חותנה הזקן
להעמיד פני הזלה, ובתמורה היא תקבל
את הסרטיפיקט. וכך היה.

• איזו דרגה היתה לך כאיג•
טליג׳גם הבריטי?
בשירות הזה, הדרגות לא היו רשמיות.
לגמרי במיקרה נודע לי פעם מפי העיתונאי
רפאל בן־שושן שהגיע מבולגריה •לאיס טנבול,
שיש לי דרגת קולונל — אמרו לו
שעליו לפנות לקולונל ברמן.
אני יכול להאריך בסיפורים עד אין-
סוף. אספר לך עוד סיפור. היה לנו סוכן
ברומניה, עיתונאי ידוע ופעיל בעליה ה־בלתי־ליגאלית.
הוא היה בעל קשרים בלתי-
רגילים בחוגי הבולשת והמימשל. הוא גויים
לשירות דרכי. עמדתי איתו כל הזמן בקשר.
כשהתחלנו את הקשר, סוכם שהוא ישלח
חומר בדרך של קוד או בדרך של דיו
כימית. יום אחד הוא מטלפן ומדבר איתי
בטלפון כאילו דיבר על מזג־האוויר, ומוסר
לי אינפורמציה מסוכנת מאוד. אמרו לי
שהוא שתיין אבל לא האמנתי למה שהאיש
אומר לי בטלפון. שאלתי אותו איך הוא
מדבר, והוא השיב לי: אל תדאג, אני
מדבר מד,צנזורה הצבאית. אני יודע ש השיחה
מוקלטת על תקליט, ובתום שיחתי
איתך אלך לחדר־התקליטים ואשמיד את
התקליט.
האיש הזה חי עד היום בפאריס. חוא
לא עולה ארצה כי יש לו אוסף ספרים
נדיר שמזג האוויר של תל־אביב עשוי
להזיק לו. הוא איש מיוחד מאוד, החי מהיד
אל הפה. פעם ביקרתי בפאריס והוא הזמין
אותי לארוחה במיסעדה יקרה. ידעתי שאין
לו כסף. הוא אמר לי, אל תדאג. נכנס
(המשך בעמוד ת)*7
* ליד העיתונאית מירה נוף.
ה עו ל ם

הז ה

2316

אד י הנאחן

* ( יף מתעשרים במדינת־ישראל ן
פשוט מאוד: אתר! קם בכל יום השכם בבוקר.
אתה הולך לעבודה ועובד קשה. אתה מתאמץ, עובד
שעות נוספות, ורואה שכר בעמלן. אתה מצניע לכת,
חוסך, מצרף אגורה לאגורה. אתה ממשיך כך במשך
חמישים שנה — ואז מתה הדודה שלך באוסטרליה,
ומשאירה לך מיליון דולאר. הנה, אתה עשיר.

זוהי כריחה ישנה, מרירה כמיקצת. עכשיו
אתה יבול להחליפה כבדיחה חדשה, מרירה
עוד יותר.

איך מתעשרים במדינת־ישראל?
פשוט מאוד: אתה יוצא להתנחל בשטח משוחרר. את
רכושך בישראל הקטנה אתה מוכר, ואת התמורה אתה
משקיע בבורסה. בשטח המשוחרר אינך צריך להשקיע
דבר. הממשלה נותנת לך את הכל, כי אתה פועל בשלי חות
לאומית. את היתר אתה ׳מקבל כהלוואה בלתי־צמודה,
שאינה אלא מתנה בשם אחר. אתה מעביד שם ערבים,
שגורשו קודם לכן על־ידי צה״ל מאותו המקום. אתה
מצליח ומשגשג.
כעבור כמה שנים מחליט הרוב הדמוקראטי במדינת־ישראל
להחזיר את השטח לערבים. אתה מתנגד. אתה
מבעיר כמה צמיגים, מנופף בדגל הלאומי, משמיע כמה
איומים כלפי חבורת־הכסילים שתהיה באותה עת בשילטון.

אפשר לאמר: כל מפרנס ישראלי שילם עבור חבל-
ימית לפחות הכנסה חודשית אחת, ואולי הכנסה של חוד שיים.
פעם
הבטיח שימעון פרם (הבטיח ומנסה לשכוח):
״מכונית לכל פועל.״ אפשר לאמר כי כל מישפחה ישרא לית
— עניה ׳ועשירה, יהודית וערבית, אשכנזית וספרדית
— שילמה עבור הרפתקת-ימית את מחירה של מכונית
בשבילה. מכונית יקרה וחדשה לפלוני -המשלם הרבה
מם־הכנסה, מכונית פשוטה ומשומשת לאלמוני, שהוא
שכיר פשוט.

זה ממחיש, פחות או יותר, את גודל החשבון
ששילמת.

איך שילמת י איך תשלם? במס־ההכנסה שלך. במיסים
העקיפין על ק׳ניותיך — נעליים ׳לילד, לחם במכולת,
בנזין בתחנה. בצימצום השירותים שהמדינה והעירייה
אחראיות להם: לבניך לא יהיה טיפול בשיניים וייעוץ

אתה מקבל פיצויים. אתה מולטי־מיליונר.

אתה יכול להרשות לעצמך דברים שישראלי מצוי
אינו יכול לחלום עליהם גם אחרי מאה שנוודעבודה:
וילה מהודרת, מכונית־פאר, טיול מסביב־לעולם. או, אם
תרצה, ירידה לאמריקה ופתיחת עסק פורח שם.

^ ימים אלה מסתובבים במדינה הרבה־הרבה אנשים
עצובים.
׳פינוי סיני מדכא אותם עד עפר.
לא מפני שהם מתנגדים לפינוי. בהחלט לא. הם בעד
הפינוי והשלום.

ההחלטות התקבלו על-ידי הממשלות והכנסות. אך
הממשלות והכנסות יכלו להחליט כפי שהחליטו, מפני
שעם־ישראל בחר בהן. כל מי שבחר באשכול, בגולדה,
ברבין ובבגין — בצדק ייתבע ממנו המחיר. כל מי
שהיה שותף ל״קונסנזוס הלאומי״ בספינת־השוטים, כל
מי שתמך באמצעי־התיקשורת אישר עסקו בשטיפ׳ת־המוח
למען יצירת ״קונסנזוס״ זה — עליו לשלם.
אם כן, מדוע צריכים לשלם גם אותם מעטים וטובים
שהתנגדו תמיד לקונסנזוס, שהצביעו נגד כל המנהיגים
הדגולים האלה?

כך הפסידו — כפי שנדמה להם — את ההזדמנות
האחרונה בחייהם להתעשר.
אלא שהם טועים. עוד יש הזדמנויות.
יש בידינו שטחים משוחררים לרוב. כל חבל־עזה. כל
״יהודה והשומרון״ .כל רמת־הגולן.
אין שמץ של ספק שהם יוחזרו, ביום מן הימים. ממשלת
ישראל קוראת להתנחל בהם. זוהי חובה לאומית. מיפעל
פטריוטי.

יתכן שיש כאן אי־צדק. ויתבן גם שלא:
אם לא היינו די חזקים כדי להשליט במדינה
קונסנזוס אחר וממשלה אחרת — בצדק ייתבע
גם מאיתנו לשלם את המחיר.

זוהי ההשקעה הטובה כיותר כעולם ברגע

מי ישלם? כל האחרים.

דיירי שכונות־העוני. הזבנים. פועלי־הייצור. פקידים,
מורים, עודכי־דין. בעלי קיצבות־סעד. החולים ורופאיהם.
כל מי שמשלם במדינה זו מס־הכנסה וארנונה, מכם ומס-
ערך־מוסף. כל אדם.
ו׳ 1 1
^ ׳וויכוח על תשלום הפיצויים למפוני־סיני החדיר
י י בפעם הראשונה לתודעתו של הישראלי המצוי כי זהו
עניין יקר! ,ו ש הו א ישלם את החשבון.

הוא, ולא אחר. הוא, ולא איזשהו גורם
אלמוני וטמיר, הקדוש־כרוך־הוא ,״המדינה״.
אתה, אדוני הכארון, אינך נדרש לשלם סכום
סימלי. אתה תשלם ממשי מאוד.

אם יגיע סכום הפיצויים, בסופו של דבר, לקירבת 5.5
מיליארד שקלים, או 55 מיליון לירות, ייראה החשבון

כל אדם החי בישראל, בלי קשר לגיל ולמין, ישלם 15
אלף לירות.
מישפחה של בעל, אשד, ושני ילדים — 60 אלף לירות.
מישפחה של בעל, אשד. וארבעה ילדים — 90 אלף
לירות.
לגבי ישראל רבים, זוהי הכנסה של חודש. לגבי ישרא לים
רבים אחרים, זוהי הכנסה של חצי חודש.

זהו החשבון — אבל הוא מטעה. החשבון
האמיתי גדול יותר — הרבהיותר .

דד וצרי״הנסיגה, המונעים את הוצאת הרכוש מן
? האיזור בעוד מועד (בעזרת פחדנותם הנוראה של
פוליטיקאים ואלופים) החדירו לתודעת הציבור עובדה
נוספת: שהפיצויים הם רק חלק ממחיר ההרפתקה ששמה
חבל־ימית.
רכוש עצום יאבד באיזור זה, מפני שפשוט אי-אפשר
יהיה להוציא אותו. סכומים עצומים הושקעו ביצירת
התשתית, בשכר־עבודתם של המתכננים !והמקימים,
ביצירת־ נכסים שאינם ניתנים להזזה.
סכומים אדירים נוספים יאבדו מפני 1שממשלה עלובה
זו אינה מסוגלת לבצע !נסיגה מתוכננת, מסודרת, תקיפה.

איני מסוגל להעריך במה הושקע כאמת
כדפתקה זו. אין מיספרים בדוקים ומהימנים.
אך אין ספק בי ההשקעה האבודה עולה ככמה
סונים על סכום־הפיצויים לפפסרי׳הנסיגה, ומגיעה
למאות אלפי לירות לבל מישפחה ׳כישראל.

זאת
היתה מלכתחילה החלטה טיפשית. אני קובע זאת
כיום לאור העובדות המוכחות — אך אין זיו חוכמה־שלאחר־המעשה.
בשבועון זה ובכנסת השחתתי רבבות
מילים כדי להזהיר מפני האיוולת הזאת — לפני שנוצרו
״העובדות בשטח״.

ף* כיזבוז הנורא והמייותר־לחלוטין של חבל־ימית
-אשמות כל ממשלות־ישראל, החל בממשלת־אשכול,
דרך ממשלות גולדה ורביו, ועד לממשלה הנוכחית.
אשמות הצמרות של המערך והליכוד כאחד. אחראי
כל מי שהיה שותף ל״קונסנזוס הלאומי״ הנהדר, שליווה
את החבל מאז יומו הראשון. כדאי להזכיר את משה
דיין, שכפה את החלטת־ימית על ממשלת-המערך, ושוויתר
על חבל-ימית בממשלת-הליכוד. אפשר להזכיר גם את
אריק שרון, שגירש את הבדואים כדי להקים את ההתנח לות,
ועתה הוא נושא באחריות לגירוש היהודים (ולהחזרת
הבדואים, אשר בנו בינתיים את בתי היהודים ושעיבדו
את אדמותיהם).

אולם מדוע להטיל את האחריות על הפוליטיקאים
בידבד 1

אלא מפני שלא התנחלו כסיני לפני כמה
שנים.
7ה הדמיון מזדעזע כאשר הוא מנסה לתאר לעצמו את
הסכומים אשר ישולמו בבוא היום לבעלי־החזקה.
פעם דיברו על מיליונים. כיום מדברים בסיני על
מיליארדים. אז ידברו על טריליונים.

אדוני הכארון — אינך משלם רק את מחיר
הסחטנות שד המפונים. אתה משלם גם את
מחיר הטיפשות והמונומנטלית של הממשלה,
שהחליטה על הקמת ההתנחלות שם.

חבל ימית — שכר־לימיד יקר
פסיכולוגי, אם תהיה חולה תשכב במיסדרון של בית־חולים,
הרחוב יהיה ׳מלוכלך.

אדוני הכארון, עבור ימית שילמת מחיר
של מכונית. עבור הגדה המערבית תשלם מחיר
של דירה למישפחתך.

** י אשם בכך ד

הזעם מופנה, בצדק, אל ספסרי־הנסיגה. אך הם רק
האחרונים בשרשרת.

השרשרת מתחילה כממשלת ישראל, שהחליטה
ליישב את פיתחת־רפיח.
בראש הטבלה עומדים שלושה אישים, שעליהם רובץ
נטל היסטורי כבד מאוד: גולדה מאיר, משה דיין, ישראל
גלילי.

ההגיון היה כה פשוט שגם תינוק יבול היה
להכין אותו — ואבן, היה דרוש מוח של תינוק
בדי להיתפס להגיון פשטני שכזה.
ההגיון חיה כזד : .סיני !תחזור למצרים. אם ניישב את
פיתחת־רפיח, וניצור ״עובדות בשטח״ ,ייאלצו המצרים
לוותר על חלק זה. רצועת־התיישבות זיו תהווה מחסום
בין הצבא המצרי אשר יחזור !ובין האובלוסיה הפלסטינית
ברצועת־עזה.
על סמך הגיון זה שוסה אריק •שרון בבדואים. הוא
סילק אותם באכזריות, שהיתר. כפי שקבעה אז ממשלת־ישראל
,״חריגה״.
ב־ 1973 היה דיין בטוח כי סיני לא תוחזר לעולם, ועל
כן הפכה ״פיתחת־רפיח״ ל״׳חביל ימית״ .באמצעות אולטי מטום
לגולדה מאיר, ובעזרת ישראל גלילי, כפה על
המערך את ההחלטה להקים שם עיר ואם בישראל, שתהיה
בעלת נמל עמוק־מים.
בעיקבות החלטה ז׳ו החליט אמול אל־סאדא׳ת (לדבריו)
לפתוח במילח׳מ׳ת יום־ר,כיפורים( .ומי שילם את מחיר של
זו בדמו ן)

כיום ברור לבל לחלוטין בי בד ההגיון הזה
היה מטופש מתחילתו עד סופו.

״העובדות בשטח״ לא מנעו מנשיא מצריים לתבוע
את החזרת כל סיני עד למילימטר האחרון — ולא מנעו
ממנחם בגין להסכים לכך (בצדק) עוד לפני שנפתח
ביכלל המשא־והמתן לשלום.
״פיתחת-רפיח״ לא תחצוץ בין הצבא המצרי ובין
רצועת־׳עזה. החציצה תהיה באמצעות שטחים מפורזים
וכוח רב־לאומי — כפי שאמרנו מלכתחילה.
העיר ימית לא הפכה את הסיפוח לעובדה קיימת.
להיפך. היא תשרת את המצרים( .אל־סאדאת עצמו אמר
לי, בשיחה, שיקים שם נמל עמו׳ק־!מים).

ך ל זה אינו

משחרר, כמובן, את הסחטנים עצמם מן

~ האחריות.
יש יפי־נפיש האומרים: הם אינם אשמים. הם !נחמדים.
הם חלוצים. מגיע להם פיצוי נאות (אם כי לא מוגזם). .

אך האמת העירומה היא שאין הם נחמדים
ואין הם חלוצים. ולדעתי אינה מגיעה להם אף
אגורה שחוקה אחת.

כל מי שהלך לימית ידע שהוא מתנחל בשטח כבוש,
אשר גורלו הסופי לא הוכרע. הוא ידע כי יש סיכ׳וי סביר
מאוד שהשטח יוחזר( .ואם לא ידע — גם לטיפשות יש
מחיר ).הוא ידע כי הוא מתנחל באדמה שבעליה גורשו.
יכול אדם להמר. אך המהמר אינו יכול לתבוע מזולתו
שישלם את הפסדיו. מה גם שלעולם אינו מוכן להתחלק
ברווחיו.

מי שהולך להתנחל כשטח בבוש צריך לדעת
שהוא מהמר. ואם ההימור לא יצליח — הוא
ישלם כעצמו את מלוא המחיר של הימורו.

אך הנה נוצר אצלנו נוהל אסבורדי, המתאים להגיון
של עליזה בארץ הפלאות: מי שמהמר ומפסיד, לא זו
בילבד שמחזירים לו את הכסף שהפסיד, אלא משלמים
לו פימאה יותר.

כהימור כזה, לא בדאי להרוויח.
להפסיד:

כדאי

ואתה, אדוני ה,בארון, משלם אית החשבון בקאזינו זה.

ך ל זה אמור לגבי פרשת חבל-ימית, והוא בבחינת
* ני׳תוח־שלאחר־המוות. אך כל זה נכון גם לגבי הגדה
המערבית, רצועת־עזה ורמת־הגיולן — ושם עוד י ש
זמן לתקן, אם מוכנים ללמוד לקח.
גם ישם מקימים ומרחיבים התנחלויות, כפריות ועירונ יות,
כדי ״ליצור עובדות בשטח״ .הדבר כימעט ולא
ייאמן, אבל אריק שרון עצמו, האיש שעליו לפנות את
חבל־ימית, הכריז השבוע כי ההתנחלויות החדשות בגדה
הן שימנעו את החזרת השטח לערבים. תישמענה אוזניו.
עדיין מעניקים כסף, הרבה כסף, לאנשים ההולכים
היום ׳לגדה, לרצועה, לרמה.

והרי כבוא יום־השלום הבלתי-נמנע, יהיה
צורך לסלק את כל האנשים האלה, ולתת לבל
אחד מהם כפיצוי וילה, ו״מרצדס״ וטיול כחו״ל.

ואתה, אדוני הבאתו׳ תשלם.

^ ׳הון שאתה משלם עכשיו מכיסך כדי לסיים את
י י ההרפתקה של סיני יכול היה להיות השקעה כדאית,
אילו היית מתייחס לזד, כאל שכר־לימוד.
אתה יכול ללמוד בחבל־י׳מית, כדי להימנע מאותן
השגיאות, פי מאה, בגדה, ברצועה וברמה.
אחרת, אדוני הבארון, תשלם גם ישם.

ועוד

איך:

בנוו ה 1וש
הצגת 1נ כוו
יומהזלזוו> ,צג1
יומהולזת,

ניצננוגי 113
מתל־השונזר ופרופסור אלי כס פי
מאסף־החפא היו רק חלק מה אורחים
שמילאו את אולם בית
החייל בבכורה הנוצצת. היה שם
גם יהורם גאון, שבא בחברת
אשתו אורנה ואימו וחווה אל־ברשטיין,
שנפרדה לא מכבר
מבעלה, עמירם, שהגיעה יחד עם
כל המפורסמים וה חברה
נכבדים
האלה הוזמנו אחרי ההצ גה
למיסעדה באבו־כביר, כדי
להמשיך לחגוג עם כוכבי ההצגה,

1 (|1 3״איך אפשר לשמור דיאטה כש־
\ 1 1 1מונחים לפניך מאכלים שכאלה ׳.״
טדק הפיזמונאי והמתרגם דן אלמגור, שהוריד

אשתו של בימאי־ד,קולנוע מנחם גולן, שם
למסיבה בגפה .״מנחם נסע לאירופה ואחו
כך לניו־יורק, שם הוא מתכונן להפיק סר
חדש על נושא יהדותו, וסרט המשך לאסקיו
לימון #ו גם בעלת הגלריה, שרה קי
שון, אשתו של הסאטיריקן והסופר אפריי
קישץ, באה למסיבה בגפה. בעלה נשז
בחווילה המהודרת שלהם בשווייץ, כדי לו
חוב שם את זכרונותיו בבדידות מזהירה, ואי
היא חזרה ארצה כדי להמשיך לנהל <
הגלריה שלה ולדאוג לילדיה כל נ
הרבה רוננים ישנם בתיאטרון העברי, שאו

35 קילוגרם ממישקלו. הוא ניסה להתאפק במשך
שעה ארוכה, אך לא עמד בכך, וזלל בהמשך הערב
במרץ רב .״את הדיאטה אמשיך מחר,״ התנצל.

מזרקורי הפוליטיקה
״הרחק
חשים הקלה. מאז שאיני יושב ב־ישיבות־הממשלה,
שם זוללים סנ-
דוויצ׳ים, רזיתי,״ הסביר לי שר־המישפטים
לשעבר שמואר
תמיר, שהוריד ממישקלו מיספר
קילוגרמים ניכר. את תמיר פגש־

^ייי7

השחקן אייל גפן מאכיל את

אשתו אירית, שהיא בת של שחקן
* 1 1 1 1 -1 1 1 1 1 1
*ה ישראל רובינצ׳יק. אייל מרבה להופיע בתוכניות לנוער ולילדים.

תי בהצגת הבכורה החגיגית של
זוג מהשמיים בכיכובם של רב־קה׳לה
מיכאלי וגדי יגיל. סגן-
ראש־העיר יצחק ארצי, שול מית
אדוני, פרופסור דוד שר

המאהב השוו

של התיאטרון הלאומי
הבימה, הוא השחקן ה צעיר
שמוליק וילוז׳ני, שהתגלה כרדקן־אקרובט .״זה לא

גדי יגיד ורכקה׳לה מיכאלי.

נגבה

מפריע לשחקן לא הבימה הגבוה אלדד
כדי לקבל נשיקה מהשחקנית לימור רוזנר.

ישו מווינה

הציירת

עדית

במצב״רוח מרומם הגיע
השחקן גדעון זינגר, הרוקד
פאנק, הנהנית מבדיחותיו.

במיסעדה חיכה לאורחים שולחן
מלא בכל־טוב, והמוזמנים עמדו
בסבלנות מופתית בתור, כדי לק בל
את מנתם, מה שהזכיר לי את
התורים הארוכים של הרעבים ב פולין
0המפיקה מרים
עציוני באה למיסעדה במכונית
ספורט מהודרת, וסיפרה שבעלה
קנה לה את המכונית כמתנת יום־
הולדת, ובישר לה על כך בטלפון,
בדרום־אפרי־ששהתה
בעת

י אני רגילה להיות
לבד,״ הסבירה לי רחל גולן,

פלא, אני לומד
תמול שלשום.״ בסון
וכמובן שכל חבריו

שר להשתגע,״ קבל בימאי ההצגה דן רונן
״אילן רונן הוא מנהל תיאטרון החאן
לשעבר. דן רונן הוא שחקן, ואילו אני בימאי.
תמיד מחליפים בינינו. עם ד״ר ד
רונן ממישרד־החינוך יש לי צו־הסגרת
צ׳קים. כשאני מקבל צ׳קים שלו אני מחזיו
לו, וכשהוא מקבל את שלי הוא מהזין
לי״ • ס • התיפאורנית גילה שקין, הפתיעה
את כוכבי ההצגה כאשר נתנה להב
במתנה כריות בצורת מלאכים הנראים כזוג
מהשמיים, מעשה ידיה, כבובן בסון
השבוע הוזמנתי למסיבת יום־הולדת לשחקו
הבימה שמוליק וילול׳ני. כשהתקשיתי לבטז
שם מישפחתו אמר לי :״כולם טועים. השנ

:ע של אוכל

השחקנים להתלוצץ בגלל הטכסט
הארוך של המחזה. השחקנים, ה מתעצלים
לקרוא את ספרו של
עגנון המכיל כ 700-עומדים, מת חלקים
ביניהם בקריאת הספר. מי
שקרא יותר, מספר למחרת לחב ריו
מה קרה עד לאותו עמוד, ו משם
הם ממשיכים לקרוא הל אה
1השחקנים נתנו להצ גה
שם חדש. במקום תמול שלשום
הם קוראים לה מחר מחר־
כביס הזה עושה לי צרות צרורות. כש פעם
אחת כבר כתבו את שם מיש־פחתי
בעיתון נכון, אז טעו באיות
שמי הפרטי, אך למרות הכל לא
אחליף את שמי, כי הוא חלק
ממני״ @9 9שמוליק וילוז׳ני
סיפר לי שביקר את חברו גידעון
זינגר בבכורת איש למנשה בווי נה
.״באתי לבכורה הנוצצת ב־מיכנסי־ג׳ינס,
קבקבי־עץ וחולצה
משוק הפישפשים. קיבלתי שוק
כשראיתי שכל הנוכחים שם לבשו

ה א 1אוכי 0ם

שחקן הבימה שמעון כהן, ה משחק
בהצגה האנארכיסט, שר ורוקד
/להנאתו ולהנאת הנוכחים.
תיים

באותה

מסיבה

פגשתי את הבדרן חנן גולד־בלט,
שסיפר לי שהוא פתח חב

ך י 1השחקנית״בדרנית־שדר-

יייייי #1 1 /י י נית רבקה׳לה מיכאלי,
פוקחת עיניה ופוערת פיה בתנוחה אופיינית• היא

חזרה לבימה להנאת קהל מעריציה, שהשתולל
מצחוק בפל פעם שרבקה׳לה, המגלמת תפקיד של
לא־יוצלחית. ניסתה ללכוד את הדון ג׳ואן גדי יגיל.

רת הפקות חדשה, יחד עם השח קן
אייל י ג פן ואיש־העסקים
סיני רוזין .״אנחנו נפיק תוכ ניות
עבור הערוץ השני שייפתח
בטלוויזיה. יש לנו זמן.״ כששאל תי
אותו מה עם הופעות על הבי מה,
השיב לי :״אני יוצא בערב
יחיד שיהיה ם יכום־ביניים לשנותי
על הבימה. החל מלהקת הנח״ל,
דרך התרוגולים, רביעיית המועדון
ושלישיית התאומים 9
טוב שעשיתי לי הרגל שלא לאכול
במסיבות, אחרת הייתי משמינה
השבוע בעשרה קילו, משפע ה אוכל.
אין מה לדבר, שבוע נוצץ.

וויו לרקוד סטפס לקראת ההצגה
השבוע חגג שמוליק את יום הולדתו,
השחקנים באו לשמוח יחד איתו.
חליפות פראק והנשים עטו פרוות
ויהלומים. גידעון, שהיה נבוך מ־הופעתי
המרושלת, רץ והביא מעיל
גדול לעטוף אותי, ורק אז הציג
אותי לפני ההנהלה 9ה שחקנים
התלוצצו במסיבה וסיפרו
כי החצגה תמול שלשום היא הצ גה
עם פספורט. למה י השמועה
אומרת שההצגה תיסע לחוץ־
לארץ, והשחקנים כבר אורזים
מזוודות 91י 9 >9השחקן הצעיר
שמעון כהן סיפר לי, שבחזרות
להצגה תמול שלשום, המבוססת
על ספרו של ש״י עגנון, מרבים

נמעט ]שיש!

השחקן גדי יגיל והמפיקה מרים עציוני,
מקרבים שפתותיהם כאילו כדי להתנשק.
אן גדי, הג׳נטלמן המנומס, לא העז לנשק את מפיקתו לעיני המצלמה.

עס החמולה

רבק׳לה מיכאלי משתוללת משימחה
עם שני ילדיה, יונתן ומיכל .״זח כיף
להיות בן של כוכבת, כי כל הזמן מצלמים אותך,״ צחק יונתן.

מבצע מטבחי *אדמונית*
של ם 1596 בל בד !
והמטבח שלך!
והיתרה ב 5-תשלומים גלי דיגית ו הצמדה!

| או: שלס במזומן ותהגה מהנחה של 1400/0

מפעל ״אדמונית״ למטבחים בשיתוף חברת הריהוט האמריקאית ״אכסל״
מציעים לך כעת לפתוח את שנת 1982 עם מטבח חדיש בביתך, בתנאי
תשלום שכמוהם עוד לא היו.
אם תוכל לרכוש את מטבח ״אדמונית״ במזומן, תהנה מהנחה של ס/ס40
שתהפוך את המחיר לאחד מהנמוכים בענף מטבחי היוקרה (אפילו
בהשוואה למטבחי פורמייקה).

חזית המטבח מיוצרת מעץ אלון מלא ומיובאת מארה״ב.
מטבח ״אדמונית״ מרוסס בחומר כימי המונע חדירת מזיקים.
כל הדלתות נפתחות ב-ס. 180
מטבח ״אדמונית״ ניתן לרחיצה במים וסבון.
רק מטבח ״אדמונית״ נהגה מ 5-שנות אחריות !
מי עוד מגיש לך מפרט טכני מרשים כל כך במחיר נמוך כל כך י

מטב חר -אר מונך

המבצע ב תו ק ף עד 15.2.82 או עד תום המל אי.
ה מב צ ע חל על דג מי ה אי כו ת ״ר אוון״ ו ״ ב רוג ט ״ בלבד
לרוכ שים במזומן -אספקהמ הי ר ה.

נ ש: הרצל 56 טל 057-77676 .תל-אביב: אבן גבירול 9טל 03-244093.
ירושלים:גא 3טל9.ו6ו 02-23 ונוולה: שמואל הו.ציב 16ט ל053-22211.

עונים שר קאניבאלים

רפול שיחרר אותי מדילמה.
מזה שנים אני מתחבט בה, ולא ידעתי במה נפשי.
רב־אלוף רפאל איתן מנצח על מיפעל חינוכי לחיילים
טעוני־טיסוח. הוא משקיע בכך את מיטב מירצו. הוא
הקים קרן למימון המערכה. הוא מפעיל לשם כך את
אמצעי־התיקישורת. גם שבועון זה הפליג בשבח הימיפעל.
איכשהו לא מצא הדבר חן בעיני .״הצבא צריך
ללחום, לא לכתוב,״ אמר הדוכס של ולינגטון. אל לו
לצבא לפלוש לעניינים אחרים, חשובים ככל שיהיו. זוהי
מיסגירת מייוחדת מאוד, המבטלת
הרבה זכויות אנוש יות
בסיסיות, שיש בה
מערכת נוקשה של כפייה
ומישמעת, ואין היא מתאימה
אלא למטרה האחת, ה מצערת,
פרי הכורח של
המציאות, אשר לה נועדה.
איננו רוצים בצבא ש יטיל
מרות על פועלים, כמו
בפולין. או בצבא המקיים
תחנות־רדיו משלו, כמו ב־צ׳ילד
ולא בצבא ש יהיה.
כפוף למיפלגה, כמו
בברית־המועצות. ולא בצבא
שינהל חקירות פוליט יות,
כמו בארגנטינה.
רפול
אם הצבא מטיל על עצ מו
תפקיד חינוכי, שנשמט מידי מישרד״החינוך הכושל —
מדוע לא יקבל לידיו תפקידים אחרים, ישבו נכשלו מישר-
דים אחרים י תפקידים של שיטור, למשל, או תפקידים
של בינוי? מדוע לא יילחם בעולם התחתון, יקטוף תפו זים׳
יקים תיאטרון, יסלול כבישים י
ברם, היססתי מלהביע דיעה שלילית. הרי התפקיד
עצמו חיובי מאין כמוהו. ללמד בני־ישראל קרוא וכתוב
— מה חשוב יותר, יפה יותר י ואם אין גוף אחר במדינה
המסוגל לעשות זאת, מדוע לא יעסוק בכך הצבא,
המשתוקק לכך ן מה גם ׳שבראשו עומד אדם הרואה בכך
את תכלית־חייו, הסבור כי שליחותו היא להנחיל לנוער
המוזנח חינוך וערכים י
אה, הנה קבור הכלב. ערכים.
אילו ערבים? ימי קובע איליו ערכים י
הצבא הוא גוף סמכותי. קובעי ביו איש אחד בילבד —
הרמטכ״ל. כאשר הצבא מחנך לערכים, הרמטב״ל קובע
את טיב הערכים.
בשבוע שעבר נשאל רפול לדעתו על מילחמת
עיראק—איראן — מילחמה עקובדדמדם הנמשכת זה זמן
רב. תגובתו :״זה פשוט תענוג לראות איך הם הורגים
האחד את השני — שימשיכו !״
הנה, יש ערך: לשמוח על הריגת בני־אדם, שאינם
מבני-עמנו.
זה נוגד את היהדות, וכבר צוטטו בהקשר זה פסוקים
מן התינ״ך והאגדה( .״ג&עשה־ידי טובעים בים, ואתם
׳אומרים ישירה?״) זה נוגד את יסודות ההומאניזם. זר,
נוגד את מהותו של איש־תרבות. אדם המשמיע פסוק
כזה, ועל אחת כמה וכמה לפירסום וילציטוט, מעיד על
עצמו שהוא לאומן פרימיטיבי, ואולי גזען חשוך־ימרפא,
ביעל האיכות האנושית שיל קאניבאל.
כאשר הוא חנן פושעי־מילחמה, רוצחים־במדים ש ביצעו
מעשי־זוועה, ניתן היה לתרץ זאת כך או אחרת.
אך כאשר הוא משמיע ״אני מאמין״ שכזה, אין תירוץ.
צר לי להגיד דברים כאלה על האדם העומד בראש
ציה״ל. אבל לא אני הארכתי את תקופת־כהונתו, כך
שיהיה הרמטכ״ל בעל תקופת־הכהונד, הארוכה ביותר
בתולדות צה״ל.
הנה כי כן, אין.לי עוד דילמה. אני מעדיף חייל הגון,
אנושי, שאינו יודע קרוא וכתוב, על פני חייל מלומד שיהיו
ליו ״ערכים״ שכאלה.

קופסה חולה.
קופסה חולה
קופסחח כחולה. הקרן הקיימת לישראל. זיכרונות־ילדות.
נוסטלגיה.
הקרן הקיימת הייתה חלק משאיפה נשגבת. הפיכת
הפיראמידה החברתית. יצירת עם של עובדי־אדמה. גאולת
האדימה בדרכי־שלום. התנחלות בלי כיבוש, בלי כפייה,
בדרך של קנייה.
אמנם, המציאות לא נראתה תמיד כך. לא פעם נקנו
אדמות !מבעלי־אחהות שחיו וחגגו בביירות ובמונטה־קארלו,
והיה צורך במישטרה הבריטית כדי לגרש מן
האדמה הקנויה את בעליה הטיבעיים — הפלאחים שעיבדו
אותה בזיעת־אפיהם, ושהקימו עליה את מישפחותיהם. אבל
זה נדחק׳ איכשהו, אל מתחת לסף־ההכרה. ההישגים
המופלאים — הקבוצה, הקיבוץ, המושב — השכיחו זאת.
זה היה אז, כאשר לגרוש היה חור.
כיום הקרן הקיימת היא חילק עכור של המציאות
העכורה. היא מכשיר בידי מישטר־ה,כיבוש. היא רוכשת

אדמות במחשכים, פשיטות המתאימות לא פעם למאפיה.
היא עוזרת להקמת ההתנחלויות בשטחים הכבושים, שכל
אחת מהן היא מוקש רצחני בדרך לשלום ולבריאות
הלאומית. ראה: חבל ימית.
דבוטינסקי׳ אמר: לא אעמוד דום, כאשר גנב שר
את התיקווה ומרוקן בינתיים את כיסי.
אני לא אעמוד דום, כאשר מנגנים לי מנגינות של
נוסטלגיה ומכינים בינתיים מיטעני־חבלה.
לא אגע בקופסה הכחולה. הצבע השחיר.
לא אשלשל לתוכה אף לא אגורה שחוקה אחת.

פיר אם ידו ת הפוכות
עמדתי בביית־הספר התיכון בקריית-טיבעון והרציתי
על הבעייהי הפלסטינית, או לייתר דיוק, המדיה הישראלית.
מאות
הצעירים והצעירות באולם היו בני ישראל
״הראשונה״ ,האשכנזית, המסודרת. לפחיות חלק מהם

מצויים אי־שם בין מנחם בגין וגאולה כהן (ואולי גם
״הרב״ מאייר כהינא).
דיברתי על תוצאות הכיבוש. הזהרתי שהמשך הכיבוש
עלול להמיט עלינו אסון: הפיכיתנו לעם שיל מנהלים
ומנצלים, הינתקותנו מכל עבודה יוצרת. אמירתי שכך
ייגה חלומה של הציונות על הפיכת היהודים לעם עובד
ויוצר, ויפוג חזונו של א״ד גוירדון, נביא-העבודה.
בעודי מדבר חשתי, לפתע, שהקהל שלי ביכילל אינו
מבין מה אני סח. קראתי בעיניו שאלות ותמיהות. למה
לעבוד, אם אפשר להעביד אחרים? למה לא להיות עם
של מנהלים ומנצלים, אם זה ניתן? אחרי ככלות הכל,
אנחנו ניצחנו, וזהו פרי הניצחון. אם אפשר להתעשר,
למה לא? א״ד גורדון וכל הזקנים האלה קישקישו בקונד
יקום.
ניסיתי להשיב על השאלות שלא נשאלו, והרגשתי
שאני מדבר אל הקיר. בעניין זה יש פער של מושגים.
גם כאן, בעימק־יזרעאל, מצלצלים עקרונותיו הנעלים של
א״ד גורדון בסיסמות שאיבד עליהן הכלח.
דרום־אפריקה, שגם עליה דיברתי, שוב אינה דוגמה
מרתיעה או מפחידה. היא נראית עתה בהחלט כדוגמה
נאה לחיקוי.
בדרך לטיבעיון סטיתי מהדרך, כמו תמיד כשאיני
מזדמן לסביבה זו. נכנסתי לנהלל וסובבתי, במשך כמה
דקות נוסטלגייות, במעגל הבוצי, המהווה את הרחוב
הראשי -של נהלל בחורף, והזכור לי כל־כך מימי ילדותי.
מה היו אומרים לוויט ואישתו, שאצלם גרתי אז, אילו ראו
את יחס דור־הנכדים לעבודה? הם החזיקו מעמד בשנות
הקדחת והייאוש, עמלו כל חייהם 12ו־ 14 שעות ביממה,
סבלו מעוני ומטחסור — וכל זה לשם ימה?
אולי זוהי הנקמה האמיתית ישל הפלסטינים.

הטי חדור הגזבר
בשניות ה 30-הופיע ספר ששמו הפך סיסמה: איש
מתגרה באירופה.
האיש היה, כמובן, אדולף היטלר. הוא התגרה בעולם
כולו (אירופה היתד. אז העולם) .להפתעת היכל, הצליח
בכך.
שיטתו של היטלר היתד. ליצור עובדות מוגמרות
(בלשון ימינו :״׳ליצור עובדות בשטח״) .הוא החדיר את
צבאו לאיזור המפורז בחבל־הריין. הוא הפר את ההסכמים

להגבלת החימוש ולצימצום הכוחות. הוא הכריז על גיוס-
חובה. הוא פרש מחבר־הלאומים (קודמו של האו״ם).
הוא סיפח את אוסטריה.
שיטתו הייתה קיבועה ויעילה. הכל בוצע במהירות של
מכת־פתע 11X10 \ 07׳״[1ו — 5 € ;1זבנג וגמרנו,
בסלאנג הנאצי. בדרך כלל עשה את מעשיו בסוף־
השבוע, שבו היו ערי-הבירה נטושות וראשי־המדינות
היו שוהים בארמונותיהם הכפריים. כאשר התאוששו
מנגנוני המדינות הדמוקרטיות מן ההלם והיו מוכנות
לפעול, היד, נראה שהכל כבר נגמר. אי־אפישר היה להחזיר
את המצב לקדמותו בלי שימוש בכוח׳ ובכל פעם הייה׳
נדמה שהעניין אינו מצדיק פתיחה במילחימת-עולם חדשה.
אחרי נפילת הרייך הנאצי התגלה היבט אחר של
התהליך, שנסתר עד אז מעיני הבריות. בגרמניה היתר.
קיימת בכל אותה עת אופוזיציה פנימית בעלת עוצמה
אדירה. היא התמקדה במטכ״יל הצבא. גדולי המצביאים׳
של הצבא הגרמני היו שותפים ילה, וקציני אמ״ן הגרמני
(״אבוור״) היו מפעיליה ומקשריה.
בכל פעם, כאשר התכונן היטלר למכה הבאה שלו,
היו הקצינים מחליטים כי הפי׳רר עומד להגדיש את הסיאד,
ומשלימים את ההכנות להפיכה נגדו. ובכל פעם היה
הדבר נמנע ברגע האחרת ממש ,׳כאשר הוכח שהיטלר
הצליח ישוב. הוא ביצע את המכה שלו, העולם שיתק
והשלים, והקושרים נראו כטיפשים בעיני עצמם וזולתם.
אזהרותיהם הופרכו. הוכח שהיטלר חכם יותר, ומיטיב
להבין את המציאות. הגנרלים החלו מפקפקים בעצמם
ולהתרגז על אנשי-אמ״ן הצעירים, שניסו להתסיסם.
בכמה מיקרים — כמו ערב הסכפ-מינכן הזכור־לדראון
של — 1938 היתד, ההפיכה המתוכננת בשלבים של ערב־ביצוע
ממש, ואף הורכבה כבר רשימה של ראשי השילטון
שלאחר ההפיכה. ואז קרה הדבר המדהים: ראשי בריטניה
וצרפת נכנעו לדיקטטורים.
אי־אפשר להתנגד בהצלחה למנהיג ש״הולך לו״.
׳שיטה של ׳פעולות־פתע, המתגרות בעולם כולו, יכולה
לנחול הצלחות מדהימות — במשך זמן־מה.
הסוף היה, כמובן, בלתי-ינמנע. היטלר לא יכול היה
להפסיק. אילו עצר בקו־אדום מסויים׳ — נניח בהסכם-
מינכן — היה שומר על יכל הישגיו. אולם זהו טיבעו של
התהליך: מי שהולך בדרך זו, אינו יכול לעצור. התהליך
מוביל אוטומטית לסיחרור.
ההתגרות המוצלחת בעולם יוצרת בתוך העם עצמו
מערכת של ציפיות ודחפים, התובעת סיפוק מתמיד,
במנות גדולות והולכות. המנהיג עצמו מאבד את הקשר
שלו עם המציאות. הוא מתחיל ׳להאמין בעליונותו, בגיאוינ־יותו.
גאוותו מרקיעח שחקים, ויחד עימד, הבוז שהוא
רוחש למנהיגי העולם.
שיטה זו נושאת בקירבה את זרע הפורענות. פיתגם
גרמני אומר ש״הכד הולך אל הבאר עד שהוא נישבר״.
המנהיג ד,מתגרד, בעולם ישוב אינו יכול לעצור, ואילו
העולם מתחיל להשתכנע שמוכרחים לעצור אחת ולתמיד,
את ההתגרות המתמדת, שהפכה בלתי־נסבלת. בסופו של
דבר העימות הוא בלתי־נמנע, ומכיוון שבא באיחור רב,
הוא כרוך בחורבן.
כאשר פלש היטלר לפולין, בסתיו , 1939 היה משוכנע
לחלוטין כי הבריטים לא יתערבו, אף שנתנו לפולנים׳
ערובה חגיגית. כאשר הכריז בוויל צ׳מברליין הרופס
מיליחמה על גרמניה, בקול רוטט מהתרגשות, היה היטלר
האדם המופתע ביותר בעולם.
הצלחותיו הן שהיו בוכריו. ובעוכרי עטו הצוהל.

ג״י־אר אוד קאמפו ,
אני אוהבת אותך. אתה אוהב אותי. אנחנו אוהבים
זה את זה. אני אוהב אותך יותר מכפי שאת אוהבת
אותי. מדוע אתה אינך
אוהב אותי יותר? אני אוהב
או ת ך. אני אוהב
אותך. אני אוהב אותך.
המסר של דאלס. הבשו רה
על-פי סו-אלן וג׳יי־אר
ובובי ופאמילה.
קשה להעלות על הדעת
יצירה רדוך ד, יותר. בדו שיח
אין אף יפסוק אחד ש אינו
באנאלי. בסידרה כולה
אין אף דמות אחת ש אינה
חד־ממדיית, סטריאוטיפית,
חלולה. הסחורה כו לה
היא מוצר סינטתי, על בון
לאינטליגנציה שיל
הצופה הממוצע.
סו״ אלו
האם ג׳יי-אר הוא אבי ה ילד
שיל סו-אלן? האם בובי יתאהב בידידתדמילדות?
האם יצליח ג׳יי־אר להביא לסילוקה של פאמלה? האם...
ריבונ׳ו-ישל־עולם ! למי זה איכפת???
לי איכפת.
איני מחמיץ אף המשך אחד.

ו אומדים מה הם אומרים ...מה הם אומרים מה הם אומרים..

מו חמ ד וח ד :

מאיד

א*נוע מרגלית:

שיטריח ;

א 1מ״ ץ ־ אנ שי ם שף־סוף הוצאתי
המתבשלים במיציה!״ את הכנסת מן הכרים!״ מאיפה יבוא הכסף!״

חבר״הכנסת המפ״מי, מו ח מר ותד, היה מראשוני
המצטרפים לתנועה החדשה אומ״ץ, עוד לפני שקיבלה
א ת שטה• רק נולדה אומ״ץ, וכבר הביע ותד א ת
אכזבתו ממנ ה.

• חכר־הכנסת ותד, מדוע ׳התאכזבת מאום

אני לא חושב שאומ״ץ היא הפיתרון. לא זה סה שיציל
את האופוזיציה. אבל לומר את האמת — זה יותר טוב
מכלום.

!• היית כין הראשונים שהצטרפו לאומ״ץ.
ידעת למה אתה הולד ומי האנשים שיטלו
חלק כתנועה. מתי, כעצם, נוצרה האכזכה ץ

מהרגע שבו פניתי וביקשתי שלא לכנות את התנועה
״אופוזיציה ישראלית ציונית״ אלא אופוזיציה ישראלית.
דיברתי עם דדי צוקר, עם שולמית אלוני ועם יאיר צבן —
לא עזר לי כלום. פיתאום הבנתי שאלה הם אנשים
המתבשלים במיץ של עצמם ולא לומדים לקחים.

• מדוע מפריעה לך המלה ״ציונות״ .אתה
הרי חבר כמיפלגה ציונית ץ

המילה ציונות לא מפריעה לי, אך במיקרה זה היא
מוציאה מכלל האופוזיציה את כל מי שאינו ציוני. לדעתי,
לשם שהם בחרו יש משמעות גדולה — הוא מסמל את
התוכן, ונועד לשמש תעמולה מחוץ לישראל, כדי לסבר
את עיני ואת אוזני העולם, ולא כדי ליצור באמת אופוזיציה
חזקה בארץ.
ובקשר לכך שאני חבר במיפלגה ציונית — יש הבדל
גדול בין המיפלגה לבין אותה תנועה, המתיימרת להיות
אירגון גג לאופוזיציה בישראל. מפ״ם היא מיפלגה ציונית
בהגדרתה, אך יחד עם זאת היא גם מיפלגה יהודית-
ערבית בהגדרתה.

האם פרשת מאומ״ץ?

הודעתי, שאם לא ישונה השם ולא תוצא ממנו המילה
ציונית, אפרוש.

האם יש שותפים לדרישתו?

לא יודע. לא עשיתי לובי בעניין הזה.

ה תפקיד החשיב ביותר שקיבל בזמן האחרון חבר־כנטת
כלשהו, הוא ה תפקיד שהוטל על מאיר שטרית.
הוא עמד בראש ועדת־המישנה, שמונתה כדי לבחור
א ת האיש שיתפעל א ת מיזנון־הכנסת•
א ם מישהו מעלה ל מיקרא שורות אל ה חיוך על
שפתיו, כדאי שימחה או תו מיי ד: כל כתב פרלמנטרי
זוטר יודע כי אול ט״המליא ה הוא כלום לעומת מיזנון־
הכנסת. ב מלי א ה מדברים אל מצלמות״הטלוויזיה, אך
במיזנון נעשים העס קי םהא מי תיי ם. יש להניח כי מה
שאמר בזמנו נפוליאון — ״הצבא הולך על קי ב תו ״ —
נכון גט לגבי הפרלמנט הישראלי: הכנ ס ת הולכת על
קיב ת ה.
חבר־הכנס ת מאיר שטרית, שהוא גם יושב־ראש
המועצה ה מ קו מי ת קרית־מלאכי, מרגיש בוודאי כמו
נפוליאון. עובדה: הוא לקחאת תפקידו בשיא
הרצינות.

* חכר־הכנפת שטרית, לפי אילו קריטריונים
בחרתם את האיש שיפעיל את ה
מיזנון?
פירסמנו מיכרז. וקיבלנו עשר הצעות. עשינו מיון
ובחרנו בשלושה מועמדים סופיים.

• האם יצאתם לטעימות?

שלחנו את עובדי־הכנסת כדי לראות את המקומות
שמתפעלים המועמדים הסופיים.

0מי המאושר שנבחר ז־

אלי ברדוגו, המתפעל את המנזה של אוניברסיטת
בר־אילן.

6לפי השם כרדזגו, יש להניח שחבר
הכנסת רענן נעים יהיה מרוצה.

לא רק חבר־הכנסת נעים יהיה מרוצה. גם חבר־הכנסת
שפירא יהיה מרוצה. מכיוון שלפי התקנון, חייב התפ ריט
להיות מגוון ומורכב ממאכלים מיזרחיים ואשכנזיים,
קדעפלאך עם חריימה.
חוץ מזה, אני רוצה להגיד לך שהכנסנו לחוזה כמה
שינויים. קודם כל, הכנסת אינה מתחייבת לחוזה בן כמה
שנים. קבענו שאם לא נהיה מרוצים מהאוכל, הכנסת
יכולה להודיע לקבלן תוך שלושים יום על הפסקת עבודתו.
דבר חשוב נוסף שקבענו — הכנסת אינה מתעסקת
יותר בכלים. עד עכשיו, כשהיו נשברים כלים, היתה
הכנסת חייבת לרכוש כלים חדשים. כעת הקבלן אחראי
לכלים. סוף־סוף הצלחתי להוציא את הכנסת מן הכלים.

איכפת

אורי אבנרי הציע בשבוע שעבר, במדורו ״יזמן
אישי״ ,לגבות מט־גולגולת מכל תושב בישראל, שכולו
קודש לת שלום הפיצויים לסח טני ימית. פניתי אל
האיש ה מזו ה ה ביותר עם דורשי הפיצויים, אבינועם
מרגלית — דוברם של מאה בעלי״נכסים בעיר י מי ת —
ושאלתי או תו מ ה דעתו על הצעת אבגרי :

קודם כל, היה רצוי שמר אבנרי הנכבד יבוא אלי
ואנג אלמד אותו את הבעיה.
עכשיו בקשר להצעה שלו: אני אומר לך, ויכולים
לתלות אותי בשביל זה: לא איכפת לי מאיפה יבוא
הכסף. כל עם־ירשאל צריך להרגיש, את מחיר־השלום,
לא רק תושבי ימית. אם זה יפגע בכיס של עם־ישראל
— שזה יפגע. אני לא מוכר את נכסי לתושבי מדינת־ישראל,
אני מוכר את נכסי לממשלת־ישראל. את יודעת
מי אני? את יודעת עם מי את מדברת?

@ אני מדברת עם אבינועם מרגלית, דובר
כעלי־העסקים של ימית.
בדיוק כך! אני מייצג כמאה בעלי־עסקים, מאה בעלי-
מישפחות שהן היחידות בכל סיני שרכשו את ניכסיהן
בכסף מלא, ללא תמיכה ממשלתית או סוכנותית —
להבדיל, למשל, מתושבי אופירה.

* אם אתם כל־כך צודקים וכל-כך מגיע
לכם, מדוע יש הרגשה שאתם מגזימים?
למה? כי אין לי את כלי־הנשק שיש להעולם הזה, ל מעריב,
לידיעות אחרונות ולטלוויזיה. אם היו לי כלי-
נשק, הייתי מחזיר. בינתיים יורים בי, אז אני מתחפר.
סתם מעלילים עלינו עלילות. את יודעת כמה רוצים
לתת לנו בתמורה לדירה? 13 מיליון לירות !

אביב.

אפשר לקנות כסבום הזה דירה כרמת־

של שני חדרים וחצי, ולי יש ארבעה חדרים. ברחוב
הנשיא הראשון ברחובות בונים היום בניין חדש. את
יודעת ׳כמה עולה בו דירה של ארבעה חדרים? 17 מיל יון
לירות!

כרחובות יש רמזורים.

אני לא רוצה להתייחם להערה שלך, נמאס לי לש מוע
מהעניין הזה של הרמזורים. את באמת מאמינה לסי פור
הזה? מה, אנחנו לא בני־אדם, אנחנו קרנפים עם
קרניים?

מה הם או מ רי ם ...מ ה הם אומרים ...חה הם או ח רי ם ...חר. הם או

11ה אריאן :

״ה פא ש יזם מצדית
והתגנב לאט־לאט!

ולמות בתל־אביב!

יונה אליאן היא השחקנית המצולמת ביותר בארץ,
להיכן שלא תלך, תראה את פרצופה המחייך, בגובה
קומת״בית, ממליץ על שירותיו של אחד הבנקים. חוץ
מזה, היא הפכה בשנה האחרונה, ביחד עם בעלה,
ששי קשת, לכוכבת־ילדים המתחרה כמעט בציפי שביט
— בזכות תוכנית הטלוויזיה ״שלוש, ארבע, חמש
וחצי״ ,בהנחייתם של הצמד הבלתי״נפרד קשת אליאן.
לבד מדוגמנות ומתוכניות״ילדים, היא עוסקת בתיאטרון
אחרי חופשה ארוכה, במחזהו של רוברט
דייוויד מקדונאלד ״ועידת־פיסגה״ ,בחברת קליבר כמו
גילה אלמגור. המחזאי הפגיש את אווה בדאון, אהובתו
של היטלר, עם קלארה פטאצ׳י, אהובתו של מוסוליני.
יונה היא גברת פטאצ׳י והביקורות שיבחו אותה• יום
אחד אחרי הפרימיירה יונה חולה ועייפה :

כוכי דוקטורי הוא איש מושבת האמצים הישרא ליים,
החיים ברובע סוהו בניו־יורק. כמו רבים מחבריו
הוא מתגורר בלופט ענק ומרשים. כמו רבים מחבריו
הוא מציג בגלריות ניו־יורקיות, אך מקפיד להציג פעם
בשנה בישראל.
בימים אלה בא תורה של ישראל — הוא מציג
אמנות אבסטרקטית• בגלריה גימל בירושלים ובגלריה
שרה לוי בתל-אביב. עבודותיו של דוקטורי הוצגו
בגלריות ניו־יורקיות חשובות, ואחדות מהן תלויות
במוסיאון גוגנהיים ובמוסיאון של ברוקלין.

• כוכי אתה חי בניו־יורק. מדוע חשוב
ק־ להציג בארץ?

איך את מרגישה אחרי הביקורות?

אני חושבת שיופי. אלא מה, חטפתי הצטננות ואני
הרוסה. הדרך מהאולם לחדר־ההלבשה בתיאטרון באר-
שבע עוברת בחצר, ובכל פעם שיצאתי אל חדד־ההלבשה
חטפתי מכת־רוח.

#אווה בראון, נדמה לי. יותר מפורסמת
מקלארה פטאצ׳י. האם הכרת את דמותה של
אהובת מוסליני לפני המחזה ץ
שמעתי כמובן את סיפור פרשת מותם של מוסוליני
ופטאצ׳י. נתנו לה, לקלארה פטאצ׳י, אפשרות לברוח, אבל
היא בחרה למות עם מוסוליני. אני זוכרת שראיתי באחד
הספרים את תמונתם. ,נקובת־הכדורים, תלוייה באחת
הכיכרות של רומא. לא שאני טובה בהיסטוריה, אך את
הפרק הזה למדתי היטב.

• שמעתי אותך באחת ההזדמנויות אומרת
כי לדעתך צריך לעשות תיאטרון שיזיז
דברים. האם ״ועידת פיסגה״ עשוי להזיז דברים?

בהחלט.
אולי בגלל זה הסכמתי להשתתף בו. זהו מחזה
אנטי-פאשיסטי בעיקרו. לדעתי מאוד חשוב להעלות את
המחזה הזה, במיוחד בארץ. אם אמנם מסוגל תיאטרון
לעצור תהליכים, אז אני מאמינה שבעזרת מחזה כזה
נצליח לעצור כמה אנשים, לגרום להם לחשוב, ואז אדע
שמילאתי את יעודי.

* איך מתיישבת אצלך דמותך כשחקנית־תיאטרון
רצינית עם דמותך כדוגמנית־צילום?

תמיד הוצפתי בהצעות לפירסום ואמרתי לא. עקרו נית,
אני לא רואה בעבודת דוגמנות דבר רע. תלוי איך
זה נעשה. כשהבנק פנה אלי, שקלתי את ההצעה. דובר
בקמפיין רציני וחוזה בן שנה, עם תמורה כספית גדולה
מאוד — ואין בזה כל רע. גם שחקנים גדולים כמו ריצ׳ארד
ברטון וג׳ון גילגוד עושים פירסומות, ואף אהד לא ישקר
ויגיד לך שזה לא עניין של הרבה מאוד כסף.

ודוקטור:

ביום שבו כבו האורות בפעם האחרונה בכפר־הגופש
בנביעות, דלקו האורות בפעם הראשונה בכפר של
רפי נלסון. עד עכשיו הסתדר נלסון לא רע בעזרת
הגנרטור. כעת הוא יסתדר בעזרת חברת־החשמל.
שאלתי את רפי נלסון :

0אתה שמח להיות סוה-סוף חלק בלתי*
נפרד מהציוויליזציה?
שמח, אבל גם עצוב. בלילה שבו חוברתי לחשמל,
הייתי במסיבת הסיום של נועייבה. מזל שלא היית.
חזרתי הביתה עצוב־עצוב — זאת היתר, המסיבה הכי
עצובה שהייתי בה בחיים השמחים שלי.

* אתה חו־טכ שזכית על השכון נועייכה,
כלומר, שחיברו אותך משום שניתקו אותם?

לא, מה פיתאום? בלי קשר אליהם, ואולי כן, אני
יודע? זה הכל עניין של ביורוקרטיה, את יודעת איך
זה בארץ.

@ מה משמעותו של חשמל,ככפר של רפי
נלסון?
זה אומר הרבה. קודם כל — לא להיות צמוד לגנר־טור
ולא להיות תלוי במצב־הרוח שלו.

$כלומר, הכפר יהיה פתוח אחרי השקיעה?
בינתיים,
לא, אולי בעוד שנה. אני מחזיר לחיים
את סוף העולם, הבר המפורסם שהיה לי באילת — אני
בונה כעת פאב בשם הזה. השם יהיה שוב אקטואלי.
כעת אילת תהיה סוף העולם, סוף המדינה — אחרי אילת
תהיה מצריים.

• אתה יודע שאתה עכשיו פופולרי מאוד,
שומעים עליך בכל יום ברדיו?
עלי? מה אני עשיתי? אה, את מתכוונת לבלדה שכתב
יונתן גפן וששר דייוויד בחזה. מה את אומרת? יפה,

כולנו, כל האמנים החיים בנידיורק, לא רוצים לאבד
את הקשר עם ישראל. חשוב לי שידעו בארץ שיש לי
מה להגיד. כמעט כולנו מחזיקים בית בארץ.

כמעט כולכם מחזיקים בית כניו־יורק.

אם בניו־יורק הצלחה פירושה קניית בית ורווחה
פיננסית, אז למה לא? לכולנו לא היה קל, כולנו עברנו
מדורי־גיהנום. ניו־יורק לא קיבלה אותנו בזרועות פתו חות.
אכלנו הרבה חצץ עד שהצלחנו.

• עוד מעט ארחם עדיך.

את לא צריכה לרחם, אבל למה לקנא? רק מי
שמשתייך לקליקה של ירושלים או תל־אביב יש לו
זכות קיום כאמן ישראלי. יש קבוצה גדולה של אמנים
ישראלים בניו־יורק, שגם היא משפיעה על האמנות
בישראל, בעצם העובדה שהיא מציגה בגלריות ובמוסי־אונים
כאן.
בכלל, בנידיורק אנחנו קליקה ישראלית, וכאן אנחנו
קליקה ניו־יורקית. אז מה זו קליקה? נכון שאנחנו מצ ליחים
ועושים כסף, אבל אנחנו מאוד מנסים להיות חלק
ממה שקורה בארץ, וזה לגיטימי לנסות ולהצליח בחוץ.

$האמגים
אחריכם.

שגרים בארץ לא משתגעים

לא רק שלא משתגעים, הם מנסים לדחוף אותנו
החוצה. אתם לא גרים פה, אז אל תתקרבו! חבר׳ה
ישראלים לא רוצים לשתף כאלה שלא גרים בארץ בחיי
האמנות כאן.

• מתכוונים לחזור ארצה.

לא יודע מה עם האחרים. לי יש הרגשה אישית, שב סופו
של עניין כולם יחזרו לארץ. גם אני. בינתיים אני
לא מתחייב, כי אני לא רוצה להפסיד שום דבר מפני
שאני גר בארץ — אני רוצה להיות אמן בינלאומי; לא
אמן ישראלי, ולא משנה איפה אגור. מצד שני, איש מה־אמנים
הישראליים המתגוררים בניו־יורק לא מרגיש שם
בבית. אף־אחד — אני בטוח בזה — לא מוכן, למשל,
למות בניו־יורק.

שרית •שי

קולנוע סרטים עוון קו1ז־ : 1תנא ה ח ,6ם
משח!- ,
הטבע האנזש׳
ראו למה הגיע העולם וכיצד משתנים
פני הדברים: כאשר, לפני שלושים שנה,
העזה הוליווד לעשות סרט התוקף את
הפאשיזם, בחרה לשוב לימי המערב הפרוע
ולהראות שריף בודד המגן על החוק מפני
בריונים, למרות שפחד, אימה או אינטרסים
מונעים מכל שאר תושבי העיירה לסייע לו.
הסרט, בצהרי היום היה להצלחה גדולה.
כיום הוא נחשב לסרט קלאסי, אבל ה תסריטאי,
קארל פורמן, נאלץ לעזוב את
ארצות־הברית זמן קצר לאחר מכן, כדי
להימלט מציפורני מקארתי.
רק שלושים שנה חלפו מאז, והסיפור
חוזר עתה אל הבד, כמעט ללא שינוי
בעלילה, אבל עם שינוי מהותי ביותר
ברקע. במקום המערב הפרוע עוברת עלילת
הסרט אאוסלנד לאחד הירחים של כוכב
הלכת צדק. במקום העבר, מתרחש הסיפור

אהבה, שינאה, רדיפת כבוד או רדיפת
באותה המידה, יכול היה להצביע גם על
סרטו הקלאסי של פרד זינמן. הבסיס היה
!נכון אז והוא עדיין נכון היום.
חסידי המערבון טענו בזמנו שבצהרי
היום אינו מוצר טהור ואינו מתייחס לתקופת
החלוציות בצורה הנכונה. עתידני היום
עשויים לומר דבר דומה על אאוטלנד.
ואולי גם זה מקשר בין שני הסרטים :
התקופה שבה חיים הגיבורים היא משמעותית
פחות מן המצב האנושי שבו הם
נתונים. שילטון הפחד, השרירים והאיגרוף
באו לידי ביטוי לכל אורך ההיסטוריה האנושית,
ומדי פעם בפעם יש צורך בשריף
או בסתם אדם אמיץ שיקום ויאמר זאת.

כוכבים
;3*35851ה* 1שרב*ותר בצרפת כוכב הקולנוע הזול ביותר בצרפת הוא
ז׳אן־פול בלמונדו. הוא אינו משתכר אפילו
אגורה אחת בכל הסרטים האחרונים שעשה.
אבל אין זאת אומרת שהוא פנוי להצעות
ומחפש עבודה. כי הכוכב בלמונדו קשור

מפיק ז׳אן־פול כלמונדו ליד כרזת פירטו ״המיקצוען״ וקאסטות של סרטיו
— 1982 אליל הנשים בכל הדרו
׳אליל הנשים. אין צורך לומר שכל
הנבואות התבדו. בקומדי פרנסז אומנם לא
הופיע, אבל במשך עשר שנים רצופות
שיחק בלמונדו על בימות תיאטרוני פאריס.
ואשר לפרצוף שלו, לאף הפחוס של מת-
יגרף וכל השאר, בלמונדו הוא כיום אליל
הנשים החביב ביותר של גברות צרפת
(יש אומרים אפילו יותר מדלון) ,וכל סרט
חדש שלו שובר שיאים, כשהן נוהרות
לראותו בכל הדר גבורתו.
במשך שנים הסתפק בתפקידי נערים
שובבים, עד שבא ז׳אן־לוק גודאר והפקיד
בידיו את עד כלות הנשימה. מרגע זה
והלאה היה לחביב הגל החדש בסרטים
של גודאר, שאברול וטריפו, כאשר הוא
מממן את התנדבויותיו הרבות בהמוני תפקידים
של פירחחים או שוטרים.
עם הזמן הוא מצא את עצמו בפיסגת
הקופה הצרפתית. היום יש לו רק שני
מתחרים — .אלן דלון ולואי דה־פינס.
אבל כפי שהוא עצמו מצביע, דלון יפה
מדי מכדי שישחק מישהו אחר פרט לדלון,
ואילו לואי דה־פינס שבוי עד כדי כך
בדמות שיצר לעצמו, שאיש לא יחלום
לקבלו כמשהו אחר מלבד מוקיון. רק הוא,
בלמונדו, יכול עדיין לנוע בין גיבורים
ונבלים, אם רצונו בכך, אלא שבינתיים
הוא אינו מגלה עניין בתפקידים שהם פחות
מאשר מאדירים את דמותו.

פלי כפילים. הוא בהחלט יכול להר שות
זאת לעצמו. עוד מהימים של בורס־לינו
הסתבר שהפוטנציאל הקופתי שלו כל
כך גבוה, שאין מפיק בצרפת שיוכל להר שות
לעצמו לשלם את השכר הגבוה.
בלמונדו הסיק את המסקנה, והחליט להפיק
את סרטיו בעצמו, כאשר כל הרווחים מהצ לחה
קופתית אחת עוברים מייד להפקת
ההצלחה הקופתית הבאה. אם רצונו בכך,
הוא יכול להרשות לעצמו סטיות אמנותיות
(כמו סטאוויסקי) ,אבל בעיקר הוא עסוק
בייצור מוצרים לפי דרישת הקהל, שבהם
הוא מחייך, מפגין את מעלותיו האקרוב־טיות
(מן המפורסמות הוא שלהבדיל מכוכ בים
אחרים, אין לו כפילים ואת כל תעלוליו
הנועזים הוא מבצע בעצמו) ואת כל
קיסמו.
הביקורות אינן מפנקות אותו בשל כך,
אבל לדבריו אין זה אלא ביטוי לסנוביזם
האינטלקטואלי של הביקורת הצרפתית, ה סולדת
מהצלחות קופתיות. הוא מעדיף, כך
הוא אומר, שלא לקרוא ביקורות. אשר
לפסטיבלי קאן או לפרסי הסיזאר (האוסקר
הצרפתי) ,הם נראים בעיניו אוויליים מאותה
הסיבה: הסנובה השולטת בהם והמיספר
הקטן של האנשים המעורבים בהחלטות.
מהפור וכתסריטאים. לדיברי בל-
מונדו, הבעיה העיקרית שבה הוא נתקל
היום, גם כמפיק וגם ככוכב, הוא חיסרון

שחקן ז׳אן־פוד כלמונדו עם ג׳יין סיברג כ״עד כלות הנשימה״
— 1959 אף פחוס של מתאגרף
בעתיד. במקום בוקרים, מדובר במיכרות
ובכורים.
חוץ מזה, הסיפור דומה מאוד. שריף
בודד מול סביבה עויינת, חוק שאיש בעצם
אינו מעוניין לשמור עליו, מלבד נציגו
הבודד, וקרב סופי בין רוצחים מקצועיים
ואיש הסדר, שבו יורים אומנם בקתי לייזר
ולא בכדורים, אבל התוצאה דומה.
גם הכוכב הראשי התחלף. את מקומו
של גרי קופר תופס כאן שון קונרי. ומעניין,
בבצהרי היום היה קופד בן 51 ופניו התחילו
להעיד על גילו, וקונרי הוא בן .51 ופניו
מקושטים בזקן מאפיר, כשהוא מופיע ב־אאוטלנד.
״תנאי
החיים משתנים, הטבע האנושי
לעולם נשאר,״ טען קונרי באוזני מראיין,
בשעה שצילם את הסרט. הוא הצביע על
הדראמה היוונית, שעסקה באותם הנושאים
היסודיים שבהם אנו מטפלים גם היום —
בצע.

קשר אמיץ עם מפיק שמספק לו כל הזמן
עבודה — המפיק ז׳אן־פול בלמונדו. והוא
היום המפיק העשיר ביותר בצרפת, שהצ ליח
בשבוע האחרון לשבור שיא נוסף,
כאשר סרטו החדש (המוצג גם בישראל)
המיקצוען, הביא לאולם הקולנוע את ה צופה
המיליון, בפחות משמונה שבועות.
צרפת לא ידעה עד כה הישג כזה.
קצת מצחיק להיזכר שזהו הבחור שלפני
25 שנה נדחה על־ידי הקומדי פרנסז, כאשר
המנהל, שהיה ידיד אישי של אביו, הפסל
פול בלמונדו, יעץ לו :״עשה כל מה שיעלה
על רוחך, רק אל תנסה להיות שחקן.״
אותו צעיר, שפנה אחר־כך לקונסרבטור-
יון היוקרתי למישחק של פאריס, התקבל
רק בקושי ללימודים, ואילו אחד הקומי קאים
הפופולריים ביותר של התקופה
הזהיר אותו :״עם הפרצוף שלך, מוטב
שלא תעז לחבק אשר. על הבימה, כי כולם
יפרצו בצחוק.״

שחקן שון קדנרי ב״אאוטלנד״
בקרני לייזר במקום בכדורים
ה עו ל ם

חז ת

2516

חמור בתסריטאים .״בוודאי שהייתי מעדיף
לשחק את פרוור,״ הוא אומר ,״אבל היכן
אמצא אותו היום?״ ואין הוא היחידי
שסובל .״בימים הטובים, היו אנשים שידעו
לכתוב לא רק עלילות ולבנות דמויות
ראשיות, אלא לאכלס את המסך בדמויות
מישנה עשירות ומעניינות. היום אי־אפשר
למצוא מישהו שיכתוב את השחר עולה
או פפה לה־מוקו.״
והוא ממשיך :״כל הקולנוע הצרפתי
סובל בשל כך. הראו לי את יצירת המופת
שהחמצתי השנה, את פאר התוצרת הצרפתית
שבה לא השתתפתי, כי אני איני
מצליח להבחין בדבר שכזה.״
יש כמובן מי שיאמר, כי בתנאים שבהם
הוא עובד כיום, קשה לצפות שמשהו
ישתנה: בלמונדו מעורב בתהליך היצירה
של סרטיו משלב מוקדם, דורש תסריטים
תפורים לפי מידה ואף מקבל אותם. עד
כמה התהליך הזה עוזר לאמנות, זאת אין

פו לי טי ק ה

הבסה קדו ש
וידויי אמת (תכלת, תל־אביב,
ארצות־הברית) — הנתונים כאן
מרשימים במיוחד: את התסריט
כתב סופר בעל מוניטיו באמריקה, ג׳יימס גרגורי דאן,
יחד עם רעייתו, ג׳ון דידיון, הידועה לא פחות ממנו בכישורי
הכתיבה שלה. שני השחקנים הראשיים הם רוברט
דה־נירו ורוברט דובאל, הנימנים עם אותם כוכבים נדירים
שאינם מסוגלים לאכזב באף אחת מהופעותיהם• ואילו
הבימאי, אולו גרוסבארד, אמנם ידוע יותר בעבודותיו על
בימת התיאטרון, אבל עם זאת נחשב למי שיודע להוציא
את המכסימום מן הצוות העובד עימו.
כל זה, על הנייר. על המסך התוצאה בהחלט מעניינת.
יש בה גרעין של סרט גדול וחשוב, אך הוא אינו מגיע
לידי מימוש. העלילה מספרת על שני אחים, אחד בעל
מישרה רמה בכנסייה, השני מפקח״מישטרה• שניהם נלחמים
בדרכם שלהם בחטא, וכל אחד מהם עושה את
הפשרות שלו לאורך הדרך. איש הכנסייה צריך ללחוץ
ידיים, להחניף ולעזור לנבלים, רק משום שהם עשירים
והם מסוגלים לעזור למיפעלי הכנסייה, וחוץ מזה כך
מכתיבה הפוליטיקה של הכס הקרוש. ואילו השוטר נופל
מזמן לזמן קורבן לחולשות־אנוש ולרדיפת הקאריירה
הפרטית שלו.
הסרט מראה כיצר נאבק כל אחר מהשניים עם השדים
הפרסיים שלו. למעשה מדובר בסיפורים מקבילים, הנפגשים
מזמן לזמן• אבל הכימאי מתקשה לתת להשוואה המתמדת

דה־נירו וסיריל קוזאק: מאופק להפליא
הזאת יותר ממימד שטחי. ומה שחמור יותר, הוא אינו
מקנה לכל המיבנה שלו קצב קולנועי של ממש• הסיפור
נמשך ונמשך זמן רב אחרי שהתיזה שלו ברורה לגמרי.
לכל אורכו נידמה כי עתיר לבוא שיא עוצר נשימה שאינו
מגיע. זאת ועור. השרירותיות של התפתחות העלילה, שבה
דמויות מתחסלות בדי להקל על מלאכת הכותבים והכימאי,
אינה עוזרת הרבה.

ש מו ר תי טבע
ל חיו ת

שון קונרי כפעולה
שריף בודד

לדעת. בקופה הוא מוכיח את עצמו.
וכמי שעינו פקוחה לנעשה מסביב, כבר
מצטייד בלמונדו לקראת העתיד. חברת
ההפקה שלו מסרבת למכור את סרטיו
לטלוויזיה, כדי שלא יתחרו עם סרטיו
בקולנוע. לעומת זאת, הוא כבר הקים
חברה של הפצת קאסטות וידיאו, המציעה
את הסרטים שהוא עשה, וסרטים שעליהם
קיבל זיכיון .״בינתיים זד׳ לא תופס עדיין
את מקום החוויה המשותפת של צפיה
בסרט, באולם קולנוע, אבל בעתיד זה יכול
לקרות.״ ובלמונדו רוצה בהחלט להיות
מוכן לעתיד.

מניו־יורק (תל־הבריחה
אביב,
תל-אביב, ארצות־הברית)
— הבימאי ג׳ון קרפנטר ניחן
בכל התכונות החסרות לאולו (וידויי אמת) גרוסבארר
וחסר את רוב מעלותיו. סרטו החדש מצטיין בהחלט
בקצב, בהתפתחות מחירה וסבירה (במידה ויש בכלל
סבירות לסיפור הזה) מצד שני, דמויותיו שאבלוניות
להחריד — מין קריקטורות הנעות לפי כל חוקי הסדרות
המצויירות, בלי עומק ובלי שום עניין אנושי• בקיצור —
דמויות שאם הן חיות או מתות, מצליחות או נכשלות,
חד הוא.
קרפנטר ממקם את הסיפור שלו בעתיד הקרוב יחסית,
כאשר הפשע ההולך ומקבל מימדים מפלצתיים, דורש
מממשלת ארצות״הברית להקים כלא ענק, שלא היה
כמותו. הכלא הנבחר הוא האי מנהאטן, שבו שוכן חיום
לב־ליבה של ניו״יורק. בגירסת העתיד נטשו כל התושבים
את המקום, ונמצאים שם רק עבריינים חסרי תיקווה.
יום אחד מופל בתוך האי, במיקרה, מטוסו של נשיא
ארצות״הברית, ועבריין שזה עתה נילכד ועומד להישלח
למאסר״נצח, זוכה להזדמנות חייו. אם יצליח להציל

תר־ אביב — פאדרה פארונה, מפיסטו,בחור!
טוב, א|הוובת הקצין הצרפתי,
איש השיש, מיסתורי האורגאניזם, הדוד
מאמריקה.
ירושלים — אהובת הקצין הצרפתי,
מישפטו^של סגן מוראנט.
חי פ ה — מונטנגרו, מפיסטו.

תל־ אבי ב

פאדרה פאדרונה (גורדון,
איטליה) — סיפורו של רועה־צאן שלא
ידע קרוא וכתוב עד גיל ,18 אבל הצליח
תוך שנים מעטות להפוך בלשן בעל שם,
כמשל לצירי ההתקדמות של חברה פרימיטיבית
ושל התרופפות החברה הפאט-
ריארכלית. דימיון פיוטי וחזותי עשיר

*רו שליס

!**ן* אהובת הקצין הצרפתי
(מיטשל, אנגליה) — עיבוד אינטליגנטי
מלא הברקות לרב־מכר של ג׳ון פאולס,
המתבונן בסיפור״אהבה ויקטוריאני בעי ניים
של המאה העשרים. מישחק מעולה
של מריל סטרים בתפקיד הראשי.

חיפ ה
מונטנגרו (אורלי, שוודיה)
— הניוון של החברה המערבית הוא נושא
סירטו של הבימאי דושאן מאקאבייב.
ה עו ל ם

הז ה 2316

את הנשיא תוך 24 שעות, תוענק לו חנינה• צופה קולנוע
מנוסה יוכל להסתפק בניחוש אחד בלבד, כדי לדעת אם
יצליח או לאו.

•י יי ל*

תדריך
חו בהלר או ת :

ראסל וואן־קליף: נבואת־זעם מפוקפקת

אודי סי א ה
גחלל הפני מי
מצבים משתנים (בן־יהודה,
תל־אביב, ארצות־הברית) — ה סרט
הזה צריך להיות אודיסיאה
בחלל הפנימי, מסע עתידני אל העבר כדי לגלות את מהות
הטבע האנושי. בקיצור — מסה פילוסופיית הבאה לירי
ביטוי באמצעים חזותיים.
כך זה צריך להיות, אם להתייחס ברצינות לנסיונותיו
של מדען צעיר, המבורר את עצמו מבל העולם, ברי ליצור
באמצעות ריכוז פנימי מכסימאלי, שיבה הדרגתית אל
שלבי החיים המוקדמים של המין האנושי, אל אותו רגע
נסתר של ראשית הבריאה, שער היום מהווה תעלומה
למרע, ובסיס לדתות.
הוא משוכנע שיצירת תנאים שבהם הגוף והנפש גם
יחד שטים בתוך חלל ואין עליהם שום לחצים, תביא
למימוש המסע הזה אל תוך ניבכי העבר המסתתרים
בתוכנו.
לדברי חבימאי קן ראסל, כל זה מבוסס על ניסויים
מדעיים, אבל קשה לומר שהצופה יכול להבין מן הסרט
מה בדיוק קורה או מרוע• איך זה שמדען, אחרי שהיה
בתא בירוד, אבן יכול לצוץ חזרה בצורת קוף ניאנדרטאלי,
ולשחרר תוך כרי כך את כל האנרגיה שהושקעה בהפיכתו

ויליאם הרט: קוהלת משכנע יותר
ליצור מודרני — זה לא ברור ביותר. למען האמת, הרושם
המיידי הוא של גייסה יומרנית במדעיותה של דוקטור
ג׳קיל ומיסטר הייד, בהבדל הקטן שסטיבנסון דיבר בצורה
מבובלת מאוד על מהותה.

415

שיחו־

מיוזקפת מנסינזו!

דראמה נוספת שהסעירה בשבוע האחרון את מיסדרונות הטלוויזיה היש

ראמה לי ד־ ת
#לכתב אורי גולדשטיין, על כתבתו
שהוקרנה במיסגרת נובט שני, ושהביאה רש מים
מתוך הלילה התל־אביבי. גולדשטיין
המחיש בכתבתו יכולת עיתונאית מעולה,
וצירף לה מצלמה רגישה. הכתבה הביאה
באמצעות גיבוריה — חולד,־שיבחה ירושל מי
בבית־חולים תל־אביבי, פרוצות של יפו,
יורד הממתין בשערי שגרירות האמרי קאית,
אלכוהוליסט הישן בתחנה המרכזית
— תמונת־מצב של החברה הישראלית
כחברה־ללא־רחמים.

מאחרי הקלעים

ראלית, היתה זו שחולל מנהל מחלקת־הדראמה של הטלוויזיה, אביטדו
מוסיגזדן.
הבימה לדראמה של מוסינזון היתד, אולם בית־אגרוך, שם חולקו ביום
החמישי פרסי רשות־השידור.
כאשר, במיסגרת הטקס, התחיל המישנה ליו״ר הרשות! ,מיפה ינון,
לשאת את דבריו קם ממקומו מוסינזון גבה־הקומה ופנה לעבר ינון :״מוטב
שלא תישא את דבריך בביתם של העיתונאים. אתה מבזה את מיקצוענו!״
מוסינזון כיוון את דבריו בהתערבות ינון נגד מינויו למישרת מנהל
מחלקת־התוכניות של הטלוויזיה, בשל השקפת־עולמו החילונית של מוסינזון.
אחר־כך יצא מוסינזון באופן הפגנתי את האולם.
ינון, שהיה נבוך במשך כמה דקות, המשיך אחרי יציאת מוסינזון וציטט
מישנה אקטואלית מתוך פרקי אבות :״כך אמר רבי אלעזר ד,מודעי — המלבין
פני חברו ברבים, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים — אין לו חלק
בעולם הבא.״

חי ח קו ר נוסח ל פי ד
עם התפוצץ ״פרשת מודעי״ בכלי־התיק־שורת,
ולמחרת הופעתו של השר בתוכנית
מוקד, ערך מנכ״ל רשות־השידור, יוסך

ניסתה כמה פעמים להתקשר עם לישכתו
של השר מודעי, כדי לקשר בינו ובין סממה,
לקבלת תגובה, ביקש לפיד לתחקר גם את
הטלפנית. מכיוון שלא היתה בבניין הטל
כאשר
יצא מודעי מחדר־ד,צפייה, נראה
מרוצה מעצמו. הוא שוחח בחופשיות עם
כמה מבכירי מחלקת־ד,חדשות, ואף הת לוצץ
עם דן שילון.

ההמצאה 11/ל מרידור
בישיבת הוועד־המנהל שהתמקדה בפרש יות
מודעי ו״התערבות ראש־ד,ממשלה ב רדיו״
,הגיעו שניים מבין חברי הוועד לעי מות
מילולי במתח גבוה.
השניים הם גיסיס אלמוג, נציג המערך,
ואהרון פאפו. העימות החל כאשר אל-

הנבחנים במהלך הבחינה. פרי גם ניסר,
לדחות בכל מחיר מקורס השדרים עובדים
זמניים שונים של הרדיו, כדי לגייס במקו מם
עובדים חסרי־ניסיון. חוץ מזה עורר את
חמת ועד־העיתונאים של קול ישראל ה קריטריון
המגביל כניסה לקורס ליוצאי־צבא
בילבד. לטענת חברי הוועד יש בתנאי
זה משום אפלייה ברורה בין אזרחים יהו דיים
וערביים ברדיו — דבר שהוא בניגוד
לסדר הציבורי המקובל.
את הסיכסוך בין פרי לבין ועד עיתונאי-
הרדיו חידד הרכבה של ועדת־הקבלה ל-
קורס״השדרים, שבה ישבו מנהל חטיבת-
הביצוע ברדיו, דן כנר, יועץ המנכ״ל
נקדימון רוגל ופרי עצמו. פרי טען ש שלושת
חברי הוועדה הם עיתונאים, ולכן
אין צורך בנציג אגודת העיתונאים, כמקובל
במיסגרות אחרות ברשוודהשידור.
אחד מחברי ועד־עיתונאי־הרדיו הגדיר
את המתרחש במרכז ההדרכה על פי הפסוק
התנ״כי :״ויקו לעשות שדרים ויעש פרי
באושים.״

הא׳רנניר. נווד אחינלא־ר
כאשר ביקרה צמרת רשות־השידור ב בניין
הכנסת, כדי להיות נוכחת בדיון על
רשות־השידור, נכנס מנכ״ל הרשות, יוסך
לפיד, למיזנון הח״כים. באחת מפינות ה־מחנון
ישב יועץ ראש־הממשלה לענייני-
תיקשורת, אורי פורת, אחד המועמדים
לרשת את מקומו של לפיד. כאשר הבחין
פורת בלפיד, הוא קם ממקומו, נגש אליו,
לחץ את ידו, חיבקו בכתפו ועשה עמו סי בוב
ידידותי במיזנון מלחשים במים־
דרוגות מחלקת־ד,חדשות של הטלוויזיה —
שכאשר יפורסם המיכרז למישרת עורך
מבט, יתמודדו עליו, בין השאר, גם כמה
מהכתבים הזוטרים, ביניהם אליעזר יערי,
מיכ אל קרפין ו א מיר שכיה. עשוי
להצטרף למיכרז גם העורר הוותיק וה אקט
של התרסה על
מנוסה צבי גורן
האופן שבו הותקפה רשוודו־,שידור בידי
פוליטיקאים של הליכוד עשה עורך מוקד,
יעקוב אחימאיר, בתוכנית שעתיים מ־

עורך־ ראשי לפיד
צילצול לנערת הטלפון
לפיד, תחקיר חסר־תקדים במחלקת החדשות
של הטלוויזיה.
לפיד התחיל בתיחקור בכתב לענייני-
מישטרה, דן סמטה. במשך קרוב לשע תיים
שאל אותו — בהתאם להשקפתו, כי
מנכ״ל רשות־השידור הוא העורך הראשי
של הטלוויזיה — למקורותיו, לגבי אופן ה־תישאול,
התיחקור והאימות של החומר ש התייחס
לשר מודעי.
לפיד בחן את פניותיו של סממה ללישבת
השר מודעי להשגת תגובה. קודם לכן בחן
לפיד את מהימנות הטענה כי החומר נמסר
לכתב מידי מישטרת־ישראל.

ה ק רנ ת 1>1דע

אחרי בדיקתו של סממה, זימן לפיד את
מנהל מחלקת־ד,חדשות, טוביה סער, ואת
עורך־מבט־לשעבר, מיכה לימור, ובחן
את האופן שבו בחנו שניהם את המידע ש הציג
להם סממה. אחר־כך הפריד לפיד בין
סער ללימור, תישאל את סער לחוד ואת
לימור לחוד. כאשר התברר ללפיד כי טל-
פנית מסויימת במחלקמ״ד,חדשות, היא ש
ביום
השני שעבר הופתעו רבים מעובדי-
הטלוויזיה לראות את השר יצחק מודעי
נכנס לבניין הטלוויזיה. עד מהרה עברה
השמועה בכל מיסדרנות הבניין, כי השר
בא לצפות בחדר־הצפייד, של הטלוויזיה
בהקרנה מיוחדת עבורו של תוכנית־טוקד
שזיעזעה את המדינה. ממודעי נבצר עד אז
לצפות בה, מאחר ששודרה בשידור חי.

וויזיה בזמן החקירה, צילצל לפיד למעונה
ותיחקר אותה באמצעות הטלפון.
העדויות של סממה, סער, לימור והטל-
פנית הוכיחו ללפיד, מעבר לכל ספק, כי
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה תיפקדה ב התאם
לנורמות הדיווח של נזיסנזך נקדי
(הנחיות־העבודד, לכתבי רשות־השידור).
הוא נחלץ להגנתה של מחלקת־החדשות ואף
הופיע בטלוויזיה, וקרא מן הכתב הודעה
בעניין חפותה של רשות־השידור מן ה האשמות
שהשד מודעי הטיח בה.

מדריך פרי
ויעש באושים
מוג התגרה בפאפו, שהשיב לו :״אני כנר אה
הגנראטור של אלמוג!״
כאן לא יכול היה נציג המפד״ל בוועד־המנהל,
מיפה ינון, להתאפק, והוא קרא
לעבר פאפו :״אד,הה, אז אתה, כנראה,
אותה המצאה, של מרידוד!״
אלמוג המשיך והקניט את פאפו, שנעדר
יותר מחודש מישיבות הוועד־המנהל :״זה
שלא דיברת כאן חודש ימים לא צריך
להפוך אותי לקורבן שלך !״

רדיו
פר ב אגוזי ם

השרמן של ארידור
אימרה מקובלת בין עיתונאים אומרת :״מחליף דובר — מחליף תדמית!״

אימרה זו, כך דומה, התממשה בדוברו החדש של שר-האוצר, ארנולד שדמן,
מי ששימש עד לאחרונה כאחד מדוברי אל־על.
אחד התנאים ששרמן העמיד ליורם ארידור, טרם קבלת התפקיד, היה
חיסולה של ״פרשת ארידור־שפיגלמך. ואכן, אחרי תישעה חודשים של יריבות
עקרונית בין. השר וראש השולחן הכלכלי בטלוויזיה, חוסל סוף־סוף הסיכסוך
בין השניים.
מאז ראשית השבוע שעבר, ניתן היה לראות את אלישע שפיגלמן
מדווח בחופשיות על המהלכים הכלכליים השונים, כאשר חלק מדיווחיו בא
מתוך מישרד־האוצר, שאליו כימעט ולא נכנס מאז ראשית הסיכסוך בין השר
לבינו. בליל־שבת נדהמו הצופים לראות את שפיגלמן מראיין את ארידור
בידידות מובלטת.

כניסתו של שדר־הרדיו הוותיק, יצחק
פרי, לפני יותר משנה למישרת מנהל מר־כז־ההדרכה
של רשות־השידור לא הבטיחה
רבות לשיקומו של המרכז, המצוי מזה שנים
בתהליך של הידרדרות.
בחודש האחרון הביא פרי לעימות ול״
סערת-רוחות בינו ובין ראשי ועד־ד,עיתו נאים
בקול ישראל. הסיבה לרעש: סידרה
של הונאות, זיופים ופגמים בנוהל, במיסג־רת
בחינותיהכניסה לקורם־השדרים של ה רדיו,
שנחשפו בידי ראשי הוועד.
זה התחיל כאשר פרי גייס את מורתו ב אוניברסיטה
העברית, הד״ר גינה אור־תר,
כבוחנת יחידה ויועצת בילעדית ב־מיבחני־המיון
במרכז־ההדרכה. כסלע־מחלו־קת
נוסף שימשו זיופים והתייעצויות בין

מנהל־־מחלקה מוסינזץ
מה לשמיטה בהר־סיני?
שתיים בגלי צה״ל. הוא סיפר למנחזדחתוכ־נית,
תום שגב, כי בעת הדיון בכנסת
הביא איתו ליציע העיתונאים ספר של זאב
ז׳כוטינסקי, שבו עמד המנהיג הרווח־יוניסטי
על ערך חופש־ד,ביטוי וחופש־העי-
תונות.
ה עו ל ם

הז ה

2316

לקח להם 50 שנה כדי להגיע למסקנה
כי נערות צעירות מאד מעדיפות להתחיל עם טמפון
ללא מוליך״
אך מה עם הטמפון עצמו?
או־בה מתרחבבעתהס פיג ה ו או ט ם
מאז ומתמיד יודעים באו־בה כי המוליך
לחלוטין ובכך הו א מונע אפ ש רו ת דליפ ה.
הינו גוף זר ומיותר העלול לפגוע ולהזיק
ל עו מתזאת, האחרמתארךומ תד לד ל,
וכי המוליך הטוב ביותר נמצא בקצות
(עשי אתהמב חן בעצמךו תווכ חי בהבדל).
אצבעותייך. באו־בה גם יודעים כי טמפון
לטמפון או־בה ראש מעוגל — ה מעוצב
ללא מוליך עדיף לכל הנשים בדיוק כמו
במיוחד כדי לאפ שר
לנע רו ת צ עי רו ת. אחר חדירה קלה ונוחה
או־בה
א ח רי ם
לאח רונ ה
למקום המיועד לו. רק
יצאו לשוק עם טמפון
לאו־בה יש טמפון
ללא מוליך. אך ויתור
מעולה ללא מוליך
על המוליך עדיין אינו בגודל מעיד על איכותו של מינה הטמפון — ובאשר המיועד לאיכות היה או־בה במיוחד ונשאר הטמ פון לנערות הראשון בין כולם.
צעירות.
או־בה הינו הטמפון יתרונותיו בעל כושר הספיגה
הבולטים של טמפון
הטוב בעולם.
או־בה מעניקים לך
לפניכן מבחן הכוסות
בטחון, מאפ שרים לך
ה מר אה א ת אופן
להרגי ש מ שוחרר ת,
פעולתו וספיגתו של
לנוע בחופ שיות ולתפטמפון
או־בה לעו מ ת
קד כרגיל בימי המחזור
האחר. המסקנה
החוד שי בדיוק כבשאר
הינה ברורה וחד־מ
ש מ עי ת: טמפון
הימים.
לא מספיק 1 לותר על ה מוליך -צריך גם טמפון
ה מ תר חב עם הספיגה.
לב׳ או־בה מחי ההסברהת.ד 5 .ו ו , 2חיפה סנסוב

נא לשלוח לי את חוברת ההדרכה והשי 3 :טמפונים ׳בנרתיק שם כתובת

או־ בהטב עי ו ב טו ח

ם משתמשת בטמפונים -לא.משתמשת

ט מ פון או ־ בהב־ 3ג ד לי ם: מיני -לבתולהולנערההמתבגרת ; נורמל -למרבית הנ שי ם; אקסטרה -לנשים עם די מו ם רב.

רק אצל

אברה גינדי

איו צורך במיליונים
1 0 0 , 0 0 0שקל
והדירה שלך.
היתרה בתשלומים עד 12 שנים
נצל מבצע זה ובוא כבר מחר למשרדי ה מכי רו ת שלנו.
זכור! כ שאתה רוכש דירה מאב רה ם גינדי אתה רוכש דירה
מחברה שזכתה בשני ה תו א רי ם :
.1׳׳הקניה ה טו ב ה ביותר״ לשנת .1982
.2״הע סק הנבחר״ לשנת 1982

כל הדירות כוללות דיהוט מלא
המקום

מספר חדרים

ראשון־לציון 3חדרים
ג/ג 3חדרים
4חדרים
דו מפלסית יוקרתית
רמת־השרון 3חדרים+גג+חדר
על חגג 5חדרים פמח־תקוה. פנטהאוז
$חדרים דו־מפלסית
תל־אביב

מחיר רגיל
790.000ש׳
895.000ש

המחיר במבצע
690.000 שי
735.000 שי
780.000ש־
990.000ש

1,150^000 שי

1,800,000 שי
1,8^0,600 שי

* , 500,000 שי
1,590,000 שי•

1,980,000 שי

1,680,000 שי

$160,000

$ 140,000

ה מ חי רי ם אי נ ם כו ללי מעי־מ

לעולים חדשים ולזוגות צעירים:
הלוואות משלימות ומשכנתאות מוגדלות לזכאים במסגרת תוכניות
משרד השיכון
* בת״א, בפיית וברמה״ש 300,000.- -שקל

אברהם *ונד•
תל-אניב

ככר ה מ דינ ה ה׳ באייר סו

רמת ה שרון
סוקולוב 84

פתח-תלזוה
חיי ט עוז ר 28

הנב חר

ראשון־לציון
הרצל 62

ץ וברהם גינדי בונה דירות שאנשים ץ ווהבים

יום רביעי

• מדע־כידיוני: חלו*
צי־החלל 15.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
הארגו מבצעת סטיית־חלל, תוך
שהיא נצמדת לספיגתו של
דאסלוק, שלתוכה חודרים חלו-
צי־החלל. במהלך החדירה נע לם
ונצ׳ר.

• סידרת טלוויזיה :
מי הוא מי 0.32 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.בתו של מנהל־הפנימיה

מתאהבת בדיק. בחושבה שפול
הוא דיק, היא מנסה לחדש את
קשריה עם האב שהתחלף עם
בנו, אלא שאיומיו של תלמיד

שידור ישיר של המחצית ה ראשונה
במישחק הכדורסל בין
ברצלונה, אלופת ספרד, לבין
מכבי תל-אביב, אלופת אירופה.
מבט חדשות :

( + 0.00 המהדורה תיפתח
רק לאחר תום המחצית
הראשונה של
מישחק הכדורסל) .בהגשת
חיים יבין.

• כדורסל . :מכבי תל
אביב 0.20 שידור
בצבע, מדבר עברית).
המחצית השניה של מישחק
הכדורסל.

+תעודה: אמונה
ורוח באסיה (+ 10.05
1שידור בצבע, קריינות
עברית) .פרק זה מספר על
התרבות ההודית הקשורה לדת
ההינדואיזם. בסרט מוצגות, בין
השאר, גירסות שונות של ה־

הוא נאלץ להיאבק במוסכמות
השולטות בצבא. הסרט מבוסס
על רב־מכר מאת ג׳יימם מיצ׳נר,
וזכה בכמה פרסי־אוסקר. בתפ קיד
הראשי: מרלון בראנדו.

+חדשות: ערב־שבת
( — 11.40 שחור־לבן).

לקראת שידור: סנוורים
ביום שישי ( )29.1יוקרן הסרט ״סנוורים׳ /בגיבובי של רוק
האדסון, המגלם את תפקיד ד״ר ברתולומיאו סנאי — פסי-
רולוג נודע הנלכד בתוך עולם של תפבים. הדמות הנשית בסרט :
כוכבת־הקולנוע האיטלקיה קלאודיה קארדינלה.

מהדורת חדשות של רדיו־טלוויזיה,
כאשר במסך נראית
ארשת משועממת של עורך-
חדשות תורן, המגיש מהדורה
בלא כתבות.

שבת
23. 1
• מדע כידיוני: פלאש
גורדון 0.02 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
הפרק וולטאן מלרשי הנץ מתאר
כיצד פלאש גורדון וחבריו
פוגשים בעם נוסף, החי על
הכוכב מונגו.

• דת: פעמון ורימון
( — 8.00 שחור-לבן).

קארדינלה והאדסון: סנוורים
יוס שישי ()29.1

עוד מגזין לענייני דת, שבו
משעממים את הצופים נגנים
חובשי כיפות.

• בידור: עוד להיט
( — 8.30 שידור כצבע,
מזמר לועזית).
תוכנית להיטים לועזיים, ה מעידה
על אוזלודהיד של מנהלי
הטלוויזיה, שלא השכילו להת אים
תוכנית מכובדת לאזרחיה
החילוניים של המדינה עם צאת
השבת.

נערי אוק״רידג׳ :בידור מונטזדקרלו
יום חמישי, שעה 11.05
אחר, החפץ אף הוא לזכות
בחסדיה של בת המנהל, יוצרים

סבי #סידרת טלוויזיה :
ספינת האהבה (— 8.03
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.הזמר דוני אוסמונד
׳מופיע בתפקיד דני, זמר ה מוזמן
להופיע על הספינה
ומגלה שבני־מישפחתו הכפריים
החליטו לצאת גם הם לשיט.
שני זוגות נשואים (רוברט
גיום והניס ניקולאם, פאמלה
גרייר וריצ׳ארד ראונדטרי) מג לים
על סיפון־האוניה עובדות
לא נעימות על חייהם המשו תפים.
במהלך שיט זה מוצפים
מגורי־הצוות, וקפטן סטוביג
נאלץ לחלק את חדרו עם
גופר, דוק ואייזק.

• סרט קולנוע: ללא
מניע 10.05 שידור
כצבע, מדבר צרפתית).

מותחן צרפתי המבוסס על
סיפור שאותו כתב מחבר ה־מותחנים
האמריקאי הידוע, אד
מק־ביין. עלילתו של הסרט
מתרחשת בריביירה. הצרפתית.
הבלש סטיב קארלה מנסה
לגלות רוצח בעיקבות שורת
מעשי־רצח שאין ביניהם כל
קשר. בתפקיד הראשי: ז׳אן
לואי טרינטיניאן ולצידו דומניק
סאנדה, ז׳אן פייר מריאל ו אחרים.

יום
חמישי

• חינוך: סיפורים
בראש 5.55 שחור-
לגן) .סידרת תוכניות העוסקת
בסיפרי־ילדים, שמטרתה לעורר
את הצופים לקריאה. בפרק זה
יובאו קטעים מתוך לובנגולו
מלך זולו מאת נחום גוטמן,
הנמר שמוזזזת למיטה מאת
נורית זרחי רותם הקסם מאת
יאנוש קורצ׳אק.

• כדורסל: מכבי תל
אביב 8.15 שידור
בצבע, מדבר עברית).

ראמינה, אגדה הודית מהעתי־קות
בעולם.

• בידור: מונטה־קר־לד
11.05 שילוד
בצבע, מדבר ומזמר אנגלית)
.מתוכניות הבידור ה גרועות
עלי-אדמות. מוקרנת ב טלוויזיה
הישראלית רק בגלל
מחירה הנמוך.

יום שי שי
22. 1
• סידרת טלוויזיה :
היידי בת ההרים (3.00
שידור בצבע, דיבובעברי) .רופאה של קלרה מגיע
לביתה של היידי בת ההרים,
ומספר לה כי ביקורה של קלרה
נדחה בשל מצב בריאותה.
הרופא זוכה לקבלת־פנים חמה
ולבבית.

• חדשות: מבט ל
סוף־השבוע (— 0.00
שחור־לבן) .מהדורת חד
שות
בהנחיית יעקב אחימאיר,
השונה משאר מהדורות מבט,
בכך שהיא מביאה כתבות מה מתרחש
בעולם.

• מותחן: נרו וולף
( — 10.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .עוד פרק
בסידרה המביאה את עלילותיו
של הבלש הניו־יורקי המהולל.

יום ר*ושון

ג׳וק, מסכל את תוכניותיו,
כשהוא מסדר לאלן בים שותפות
במישרד עורכי־דין בדא לאס.
קריסטין מנסה לעזור
לג׳יי-אר, ומגלה ללוסי כי לאלן
בים יש חברה. מזימתה של
קריסטין פועלת כבומרנג ולוסי
קובעת מועד לחתונה.

#תוכנית אולפן: דילמה
10.20 שחור
לכן) .תוכנית דיון באתיקה,
בהנחייתו התוקפנית של ירון
לונדון.
עולם מותחן :

המיסתורין של אורסון
וולס 11.10 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
תחת הכותרת מישחק נן סוכן
מובאת דרמה קצרה בת־זמננו,
שבמרכזה שתי נשים המשו חחות
בנעימות, תוך כדי שתיית
מארטיני. האחת חורשת מזימת
נקם נגד רעותה. בסרט מככבות
שתי השחקניות הוותיקות אן
ג׳קסון ודאנה וינטר.

יום שני

• סידרת טלוויזיה :
בית קטן בערבה (5.40
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) .בפרק כומר נושא

25. 1

אשה מסופר על כומר־העיירה
שהקדיש את כל חייו לבעיו-

+מדע בידיוני: חלו
צי־החלל 5.15 שידור

• סרט ערבי: למען
היקרה לי מכל (— 5.50
שידור בצבע, מדבר ערבית)
.אמאל נפגעת בתאונת-

הטלוויזיה מספרת, כי עומדים
לנפק מכשירי וישר למחצית
אוכלוסי־ישראל, שיוכלו לנגב
את היריקות שיידבקו במירקע
הטלוויזיה במהלך התוכנית,
בשל פליטת־הפה הגזענית של
טופז במערכת־הבחירות.

• סידרת טלוויזיה :
חמדת־ימים (— 10.10
שידור בצבע, מדבר אנג•
לית) .פרק שני בגירסה ה
טלוויזיונית
לספר פרי עטו של
אוולץ וו. שאר בני־המישפחה
האצילית עוזבים את צ׳רלם
וסבסטיאן לבדם. שניהם מבלים
את הקיץ ב״ארמון הקסום״.
השלווה מופרת כאשר מופיע
באחוזה אחיו הבכור של סבס-
טיאן, לורד בריידסהד ואחותו
הצעירה, קורדליה. לפתע פית-
אום מחליט סבסטיאן שעל
צ׳רלם לבוא איתו לוונציה, שם
מתגורר אביו, לורד מרצ׳מיין
עם פילגשו. את תפקיד האב
מגלם סיר לורנם אוליבייה, ואת
קארה, פילגשו, מגלמת השח קנית
הצרפתיה סטפני אודרה
(אשתו של קלוד שאברול).

ש י 8נ ו ! £ן ח 1
26. 1
• מדע כידיוני: שיב
עת הענקים 0.32 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.אשת הקורים וסחרחרן
מגלים חללית מוזרה, השואבת
אנרגיה מהשמש, והגורמת בכך
להצטננות הדרגתית של כדור־הארץ.
אשת הקורים וידידה
סחרחרן מרוקנים את החללית
מהאנרגיה הגנובה מהשמש, ו מצילים
את החיים על פני כדור־הארץ.

דרכים
על-ידי עאדל, המבקש
שלא יסגירו אותו לידי המיש־טרה.
בתמורה הוא מאכסן את
אמאל ואת אמה באחת מדירותיו
הרבות, ובהדרגה הוא מתאהב
באמאל. אלא שאמאל
פוחדת מפניו, אך מפתחת כלפיו,
בהדרגה, ריגשי-אהבה. אלא
שכאשר עאדל מנסה לנצלה,
היא נמלטת. מככבים: מחמוד
עבד־אלעזיז, נגלא פתחי ותחיה
כריוכא.

• תעודה: העולם
המיסתורי של האיסלאם
( — 8.03 שחור-לבן).

סידרה של הטלוויזיה הלימודית,
המציגה את דת האיסלאם,
ההיסטוריה המוסלמית, ועקרו נות
האיסלאם מהבחינה ה חברתית.

+דראמה:
לכל ימי
חייה 10.00 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

• חדשות: השבוע —
יומן אירועים (— 8.15
שחור־לבן).
• סרט קולנוע: סאיד
נרה 0.15 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

תיהנו של התושבים,
עכשיו להקים מישפחה.

העלילה מתרחשת בתום מיל-
חמת העולם השנייה, ומספרת
על אהבתו של קצין אמריקאי
לנערה יפאנית. הקצין, שהיה
קשור בנערה אמריקאית, בתו
של אלוף בצבא ארצות־הברית,
התאהב ברקדנית יפאנית. כדי
להינשא לאהובתו היפאנית,

• סידרת טלוויזיה :
דאלאס 0.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

הארגו מותקפת באופן פיתאומי
על-ידי כוחותיו של דאסלוק
מגאמילון, המפזרים מסביבה
מוקשה.

בפרק במחשבה שניה לוחץ
ג׳יי־אר הנוראי על אלן בים
להאיץ בבת אחיו, לוסי, לקבוע
תאריך לנישואיהם, ומקווה ל סלקם
לשיקאגו. אלא שהאב,

שעשועון תשבצים בהנחיית ה בדרן
דודו טופז. בדיחה בבניין

ורוצה

בצבע, מדבר אנגלית).

• שעשועון: צא מזה
( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר עברית בידורית).

סיפורה של כריסטין, גערה בת
,14 שנגזר עליה פסק-דין של
מאסר־עולם. נתקל בה עובד
סוציאלי, הלומד במשך כחמש
שנים את סיפור ילדותה ה אומללה
ואת תהליך הידרדרו תה,
ומפתח בה שאיפה ש״לא
להזדקן בבית־הכלא״ .הדראמה
מבוססת על סיפור אמיתי.
מככבים: ניקולאס בול ואמאנד
דה יורק.

עבדים!היינו בדרוס־אפריקה
(המשך ממעוד )13
בלת אסירים, מלווה בכלבי־מישטרה.
אליהם הצטרפו אנשי־החברה — ד״ר
פילפיס, מרי הניס, עדי וסטיוארם שמיט
— וניסו למנוע לקיים את הפגישה. כולנו
הזדעזענו מהתנהגות אנשי־החברה.
בחוזה שראינו בעברית רשום שנועסק
לתקופת־נסיון של 45 יום, ואם לא נתאים,
החברה זכאית לפטר אותנו ולגרום לכך
שנחזור לארץ על חשבוננו. בסעיף אחר
היה כתוב שהם גם ינכו את מחיר־הטיסה
לדרום־אפריקה מהמשכורת שהם חייבים
לי — כלומר, שאני זכאי לכרטיס חינם
הלוך ושוב. רק אם אני עובד 12 חודשים
מלאים. הפקדתי 650 דולר בישראל, כערבון.
כך סבלתי במשך שלושה חודשים. מש כורת
לא קיבלתי בזמן, אך אם הייתי
עוזב לפני 45 יום, הייתי מאבד את הפיק דון
ועוד משלם מכיסי את הנסיעה לארץ.
בקבוצה החלו להתגלות מיקרים של הכ שלות
הדדיות, התנכרות, הלשנות ואיו מים.
רבים הרגישו כעבדים.
ב־ 3באוגוסט לקחו אותנו לאלסבורג.
הייתי בטוח שהם יסדרו לי מקום עבודה
אחר, אך למחרת הודיעו לי שאני מפוטר.
ב־ 5בחודש הביאו אותי ליוהנסבורג למלון
אמבסדור, ואמרו לי שאם אני רוצה הם
מוכנים להטים אותי לארץ.
אמרתי להם שלא אני הפרתי את החוזה
ושחברת ג׳אנריק אנד פורס תודיע במיכתב
שהיא משחררת אותי כדי שאוכל לעבוד
במקום עבודה אחר במיקצועי. זה היה
חשוב ביותר, כי ברשיון כניסה לדרום-
אפריקה היה כתוב שיש לי אישור שניתן
לשנה כעובד בחברת פורס.
אז הם אמרו לי שאני אחפש בעצמי
מקום־עבודה ושאודיע להם על־כך, משום
שהם אחראים עלי כלפי ד׳שילטונות. מצא תי
מקום־עבודה ואז הם רצו קומיסיון
ממקום־העבודה החדש שלי. כששמעו על
כך בסיפעל שרצה להעסיק אותי אמרו לי :
,אנחנו לא מתעסקים עם סוחרי־עבדים.״
אנשי־החברה הודיעו לי ולשאר העוב דים
ששהו במלון, שהם לא ישלמו עבור
הלינה. עשינו צעקות ואז הם הסכימו
לשלם על השהי״ה במלון. אך ב־ 21 באו גוסט
הם הודיעו שהם מפסיקים לשלם
והם מטיסים אותנו לארץ.

מדי מונה

וגם בבוטוצואנה — כולם אצל חברת־הענק
ג׳רניק.
סיפר בלכר :״אחרי חודשיים של הב טחות
מהנציגים הישראליים ביוהנסבורג,
שטענו שיטפלו בנו, נמאס לנו והחלטנו
שאנו לא יוצאים לעבודה. השגרירות ה ישראלית,
ובעיקר הקונסול התעשייתי —
התערבה בעניין אך מייד אחר־כך פוטרנו
בטענה של אי־התאמה מיקצועית.
״פגשתנו את סבאג בחודש נובמבר,
ביוהנסבורג, ושאלנו אותו מה יהיה עם
הכסף שמגיע לנו על הפרת־החוזה. אז
הוא סיפר לי שהוא ניתק את הקשרים עם
פורס, ואם אנו רוצים כסף עבור המזון
שקנינו בעצמנו, שעות־הנסיעה במיניבוס
ועוגמת־הנפש, שנתבע אותו, והוא כבר
יוציא את הכסף מהדרום־אפריקאים.
״העניין הציק לי. פנינו — קבוצת ה מפוטרים
— לחבר־פרלמנט יהודי, נתן
בלוד, והתברר לנו שבדרום־אפריקה כל
חוזה־עבודה שהוא הוא בלתי־חוקי. על
החוזה שחתמנו בישראל לא הופיע תא ריך
ואף לא חותמת של החברה. הוברר
לנו שלגבי עובדי־חוץ, החוזה הוא בלתי־חוקי
בוודאות גמורה.
״סבאג ניסה להצדיק את עצמו ולומר
לנו שהוא אחראי עלינו עד שדה־התעופה
בן־גוריון, ושברגע שאנו נחתנו בדרום-
אפריקה, חברת פורס היא האחראית
עלינו. כאן כבר באמת לא הבנתי מדוע
הוא מציע שנתבע אותו.״
החברה שבאמצעותה נשלח יואל אבש לום
לדרום־אפריקה, חברת או־אר־אס
היא חברה ישראלית להכוונת עובדים
מיקצועיים למקומות־עבודה שונים בארץ
וברחבי-העולם. בראשה עומד גבי סבאג,
מי שכיהן בשנים 1964—68 כראש־עיריית־דימונה
מטעם המערך. לדבריו, הוא פרש
מתפקידו משום שבאותה שנה לא התקיימו
בחירות אישיות לראשי־ערים, ולאחר־מכן
עזב את העיר.
הוא מונה לתפקיד ראש־אגף כוח־אדם
של כור מתכת, ובאפריל 1980 הוא הקים
את אדאר־אס, המוכרת על־ידי מישרד
העבודה כחברת מנפאואר. חברתו ירשה
למעשה את חברת מנכור, חברת כור להכוונת
עובדים מיקצועיים.
לדבריו, מעסיקה חברתו בארץ כ־400
עובדים תקופתיים, בעיקר אנשי־מיקצוע
טכני, או ״בעלי צווארון כחול״ .העובדים
נשלחים לעבודה על פי דרישת המיפעלים.

יוהנסבורג, הם מינו ושלחו כ־ 90 איש
שרובם כבר חזרו לארץ.
כל מי שאמור לחתום על חוזה באנגלית,
מקבל תקציר-חוזה והערות
בעברית. בחוזה, שעליו חתם אבשלום,
מודגש שהעובד מועסק על-ידי חברת
פורס בדרום־אפריקה.
אחרי פירוט הסיבות שבהם יאבד העובד
את 650 הדולר שהפקיד לפני שיצא —
מוזכר שמדובר — בסירוב לבצע עבודות

לפרויקס גדול

באפדיקהן ן
* רתכי מכלי ם.
* מ סג רי מבלים(-קוראי תו!!־ת).
4צנרים (קוראי הפנית).
* מרכיבי קונ ס ט רו ק ציו ת.
^ מ סג רי ם מ כניי ם.
* ר תכיוז ר.לחץ גבוה.
* ר תכי ם מיו ח די ם
(עם נסיו( נכורים).
* חשמל אי ם.
* ח ר טי םלח רי ט ה כבו ה.
תנאים יללייס
.1החוזת ל דנ ה אחת וללא כשפחות.
.2כלכלת ולינה ודמן.
.3על המיעמדים להצטייד בתמונה,
דרכון ותעודות הרעידות על
השכלתו ונסיינו במקורות עבודת
ל ל ני עתר איון
להתקשר גלעועה 12.00 — 8.00
ט ל 290373 ,03 *280261 0
- 03 *290372

מודעה כ״לוח הכפול״
— כושית שתנקה״
בהתאם לכישורי העובד, אי־ביצוע העבו דה
בטיב שעליו התחייב העובד, שביתות
ובעיות־מישמעת. בשבוע עבודה בן חמישה
ימים, משני עד שישי, לפי תשע שעות
עבודה ביום. התשלום הוא בראנדים מדי
שבועיים.
העובד רשאי לעזוב את החברה מר צונו.
בתנאי שיודיע על־כך שבועיים מראש
וישלם בעצמו את כרטיס-הטיסה
לארץ.
בדרום־אפריקה משלם העובד הזר מם-
הסנסה ותשלום מיוחד עבור ביטוח־מחלה,

ל;; כוי ״
ך !תק שרנו עם עורך־דין יהודי ביו-
• י הנסבורג, והוא הסביר לנו שיש לנו
למעשה ויזה לשנה — איש לא יכול לקחת
אותנו בכוח לארץ. כשמידע זה בידנו
הוצאנו מהחברה מיכתב־שיחרור.
המיכתב היה חיוני כי בלעדיו שום
מעסיק אחר לא היה מוכן להעסיק אותנו.
היה כתוב שם שאין לנו קשר עם החברה,
ושאנו שוהים בדרום־אפריקה כתיירים.
אחרי לחץ הם הוסיפו, במכונת־כתיבה,
שכרטיס־הטיסה ישאר במישרדם עד ש נעזוב
את דרום־אפריקה. את התוספת
הזאת קיבלו, נדמה לי, רק ארבעה עובדים.
באותה תקופה איש לא דיבר איתי על
הפיקדון שהשארנו בישראל. לי היה ברור
שהם מבינים שהצדק איתנו, ושלא אנו
היינו אלה שהיפרנו את החוזה.
ניגשתי לחנות, קניתי עיתון והתחלתי
לחפש עבודה. ב־ 17 בספטמבר התקבלתי
לעבודה בחבחה ליצור כלי־נשק. שם אף
קיבלתי שיבער. ראנד לשעה, שהם כ־1100
לירות, לעומת חמישה וחצי ראנד, שהם
כ־ 900 לירות, שקיבלתי בחברה שעזבתי.
בחברת הנשק מחדשים כל שלושה חודשים
את החוזה, וכך עבדתי עד חופשת
חג-המולד והרווחתי כסף טוב.
בסוף דצמבר חזרתי לארץ בכרטיס-
טיסה שקניתי בעצמי. משכורת החודשיים
שהרווחתי בסקונדה הוחרמה ולא שולמה
לי לבסוף, וכך גם לא כרטיס־הטיסה, כפי
שהם התחייבו בתוספת למיכתב־השיחרור.

עד כאן דבריו שד אבשלום.

מחזק את דבריו של אבשלום יצחק
בלכר ,33 ,מסגר עצמאי, שיצא באותה
קבוצה שנשלחה מישראל בתחילת יוני.
לדבריו, הבטיח גבי סבאג הרים וגבעות
בשיחות שבעל־פה :״הוא אמר לנו שנגור
בבתים, שני אנשים בחדר, עם כושיות
שתנקה ותבשל לנו. לבסוף, לכל הדב רים
האלה לא היה כיסוי. מקום־העבודה
היה מוקף בגדרות־תיל, מואר בזרקורי־ענק
כדי למנוע מעשי־חבלה. היינו קמים
בארבע בבוקר, כדי להיות בעבודה בשעה
שבע, וחוזרים בשעה שמונה בערב.״
בלכר העיד שמנהלי־העבודה הישירים
שלו היו ישראלים, שהועסקו בג׳רמיסטון

פרמיט, באפריקה כפורס, בקנדה ובפור טוגל
שוב כ׳סארן.
סבאג גילה שכיום הוא ניתק את הקשר
עם פורס, משום ש״הם לא נתנו טיפול
אישי מספיק לפרט.״
העובד לא חותם על החוזה המתורגם
בחלקו, אלא על הוזה ארוך של חברת
באנגלית.
הכתוב
פי־אייג׳ואו־אר־אס,
עיון בחוזה מראה שבעוד שבו מועלית
אפשרות שהמועסק יאלץ למצוא לעצמו
מקום־לינה, סעיף שנמחק בעט, על-ידי
הנציגים הישראליים, הרי שבנוסח העברי,
החברה דואגת ללינה וכלכלה וזה על חש בונה
ולא על חשבון העובד.
על השאלה מדוע לא תורגם כל החוזה
לעברית, לא יכול היה דורון סבאג להשיב.

״ שיאנסו או תי
__ לתבוע״
^ שולי כל עמוד חתמו אבשלום וסבאג
י האב. הם עשו כך גם בעמוד האחרון,
שם מוצג החותם כאיש חברת או־או־אס
הבינלאומית, המייצגת את חברת סארן
ושהוסמכה לכך על ידי פורס מדרום־
אפריקה. כלומר, סבאג חתום בכתב־ידו
בלבד, ולא בחתימת החברה, על חוזה של
החברה הדרום־אפריקאית, בעוד שבסעיף
האחרון של החוזר, באנגלית נאמר שה עובד
מועסק על ידי הדרום־אפריקאים
בחברת פורס, והוא אינו יכול לבוא בשום
תביעות לסארן או לאו־אר־אס.
אומר סמאג :״היות שלא רצינו לשלוח
את הישראלים ללא חוזה, למרות שמקובל
בעולם שהעובד חותם לפני צאתו, וחתימת
המעסיק נעשית רק בארץ העבודה, אני
חתמתי בשם החברה והחתימה מחייבת.״
לפרשת יואל אבשלום הוא היה ער
כבר בקיץ .״אחת השטויות היתה שלא
חקרנו עליו קודם. הוא גרם• נזק לשם
של ישראל. הוא לא עבד, אירגן מרד
ושביתה והתבצר עם חבריו במלון. אנו
רצינו לפנות אותו משום שהתחייבנו לפני
שגרירות דרוכדאפריקה בארץ, שכל מי
שלא יתאים אנו נפנה אותו.
״הוא הסתובב שם אחרי שפוטר, באופן
בלתי-חוקי, בניגוד לחוזה, עבד באופן
לא חוקי אצל יהודים, בניגוד לחוקי מם־
ההכנסה ולרישיון השהייה שלו.״
לגבי תלונת אבשלום על תנאי-המגורים

החתימה שד סבאג עד חוזה־ העבודה
ללא תאריך וללא חותמת החברה
לעומת זאת, כשהחברה עוסקת בייצוא
עובדים, חיא משמשת כמתווכת בלבד, ועל-
כך היא מקבלת עמלה וכל האחריות על
התשלומים חלה על המעסיקים בחו״ל.

לא עידוד
להגידה
^ באג טוען שהכרתו מוכרת כמשלמת
״ י לעובדיה בזמן. היא חתומה על
התחייבות לספק תעסוקה זמנית של כוח־אדם
טכני בכל העולם, לתקופות של
שישה עד 12 חודש .״כשבאנגליה צריכים
עובדים, אנו שולחים להם, ואם כאן צריך
עובדים זמניים מקצועיים הם שולחים
לנו,״ הסביר גבי סבאג. דורון, בנו של
סאבג, מועסק בחברה כמנהל אדמיניסטר טיבי
וכאחראי על המחשב. האב רשום
בסישרד-העבודה כקבלן־מתכת עצמאי.
סבאג טוען, שבעקבות בקשת פורס ב
תאונה,
תרופות ואישפוז. סבאג הסביר
שכל עובד שיצא דרכו זכה לפוליסת־ביטוח
מקיפה, עד 60 אלף דולר, למיקרה
של פטירה, של חברת־הביטוח הישראלית
סלע.
בחוזה מודגש שלעובד מובטחות כל
הארוחות, כולל מגורים מסודרים ונקיים,
על חשבון החברה.
אחרי 45 ימי נסיון, אם העובד לא מפוטר
ומוחזר לארץ על חשבונו, מובטחת לו
עבודה לכל השנה.
או־אר־אס מדגישה בחוזה שהיא אינה
עוסקת בהגירה או בסיוע לכך. העובדים
בדרום־אפריקד, הם במעמד של חוזה מיו חד:
שכיר־עצמאי, הכפוף לחוקי העבודה
המקומיים.
כנספח לתקציר החוזה נאמר שאו־אר־אס
שייכת בחלקה לרשת העולמית של
עבודה זמנית למומחים בשטח המתכת,
ושהיא מופיעה בכמה שמות ברחבי-העולם.
באירופה בשם סארן, באנגליה תחת השם

הוא אומר :״הם שוכנו מהיום הראשון
בבית־מלון, וסוכם שיגורו שניים בחדר
ליד מקום העבודה. אך הוא לא היה מוכן
לישון עם האפריקנרים, וכל מה שסיפר
זה בלוף.״
עורך-דינו של אבשלום, הפרקליט יניב
עצמון מראשון־לציון, מתכוון לתבוע את
כל הנוגעים בפרשה ולדרוש פיצויים.
סבאג אינו מודאג מכך :״אני מוכן
לתת לו עורך־דין שיתבע את פורם. אני
רוצה שיאנסו אותי לתבוע אותם.״
כיום יש ישראלים מעטים בדרום־אפ-
ריקה, ורעיון העסקת עובדים מיקצועיים
מהארץ בדרום היבשת הולך ודועך, כדברי
סבאג, אך מי שמעיין במודעותחהדרושים
בעיתונים, מגלה שעדיין מחפשים שם
ישראליים לעבודות שונות.
״אני מקווה שמי שרוצה לצאת לעבוד
שם ויקרא מה עבר עלי, יחשוב פעמיים
לפני שהוא יוצא,״ סיכם אבשלום.

כן־ ציון ציטרין 1

אחיו נחלה בבגואד -אחותו נוצחה שם ־ הוא עונה
בינלא ־ ואחרי עשו שנים בישראל!הוא מכריז: אני רוצה

לברוח מפה!
ראיתי לשוטר את התעודה
שלי שאני אסיר־ציון. כן, אסיר-
ציון. אך הוא המשיר להכות אותי,״ סיפר
בקול רם ונרגש יחזקאל כדורי. הוא נע צר
ביום השלישי לפני שבועיים, ושוחרר
אחרי 48 שעות, אחרי שהמישטרה חשדה
בו שהוא עישן באולם קולנוע מרכז בתל-
אביב, בהצגת־הצהריים. המישטרה, לעו־מת־זאת,
טוענת שהוא תקף את השוטר
שביקש אותו להפסיק לעשן.

האח (מימין) אחרי תלייתו

כשהוא שולף מכיסו מיטפחת מלאה
כיתמי־דם, סיפר כדורי :״בהפסקה בא
שוטר וביקש שאצא איתו החוצה. שאלתי
אותו למה, והוא אמר, :בוא אני אגיד

״אמרו שהוא מרגל ציוני״
אחרי שנרצח בעלה, ובמשך כל הזמן
ההוא התעללו בה החוטפים.
בינתיים הוכר כדורי כאסיר־ציון גם
לעניין התמלוגים הכספיים, ואף קיבל
תעודה, שאותה הוא נושא בכיסו.

״האנשי 0פה זזיזת.
01 השוטר׳.״

להסתבך
עס המי שטרה
^ וא הסתבך כבר כמה פעמים עם
י * המישטרה :״פעם אחרי שהרגו את
אחותי, שוטר אמר לי: כוס אוחתק. אז
אני הרבצתי לו. פעם אחרת אמרו ש איימתי
על שוטר וישבתי שלושה ימים,
אבל לא היה לי מישפט. זה היה לפני
שלוש שנים•
״אני לא גנב ולא פושע. אני מפחד רק

לך משהו.׳ הוא התקרב אלי והוציא משהו
מהכיס. חשבתי שזה עט. אבל פיתאום
הרגשתי שאני נופל. זה היה גז, אני חושב.
״הוא נתן לי מכות ליד אנשים, מכות
על־ הראש, ביד. הייתי בלי הכרה. אחר־כו
הוא משך אותי למטה, הכניס אותי לאוטו,
וקרא לי מניאק. חבר שלו, שישב איתו
באוטו, הביא לו מקל׳ והוא נתן לי מכה
בצוואר. צעקתי שיפסיק, אך הוא נתן לי
אגרוף בפה. שמתי את המיטפחת והיה
מלא דם. והוא המשיך להכות אותי.
לישראל דרך איראן
ל־ קחו אותי לרופא־מישטרה, והוא
* אמר שאין לי כלום ושאין עלי סימני-
חבלה. וזה אחרי שאנשים ראו שהם הור גים
אותי במכות ברחוב וחונקים אותי
בגרון.
יחזקאל כדורי .35 ,דובר עיברית עילגת
ומתקשה להסביר בבהירות את עצמו.
מה גם שהוא נראה תוקפני וחסר־סבלנות.
אך כשהוא שולף את ניירותיו, מתגלת
דמות יוצאת־דופן, השונה ממראהו החיצוני.
כדורי
היגר לארץ מעיראק ב־ .1971 היה
זה אחרי שישב בכלא עשרה חודשים, כש הואשם
בפעילות ציונית .״לאבא שלי
היתד, חנות לעראק. יום אחד באה ה־מישטרה
וסגרה את החנות. לקחו את
אבא שלי, יחזקאל, את אחי יחזקאל־סלאח
ואותי לבית־הסוהר. היינו מישפחה מוכרת,
כולם ידעו עלינו. הממשלה תפסה
הכל ולא השאירה לנו כלום — ואמרו ש אנחנו
מרגלים של ישראל.״
בזמן מאסרו הועלה אחיו לגרדום, יחד
עם עוד שמונה יהודים, שניתלו בכיכר
בבגדאד בסוף שנות ה״ / 60 לאחר שהוא שמו
בריגול למען ישראל ובחתרנות ציונית.
על־מה
שעבר בכלא סיפר כדורי :״שרפו
לי שם את היד השמאלית. נתנו לי
כל הזמן מכות בראש ובצוואר. אחר־כך
הייתי חולה שם. ואז יום אחד הוציאו
אותי.״
במיסמך שנשלח מטעם הסוכנות היהו דית
לרופא־המטפל שלו נכתב, שידו של
כדורי הוכנסה למים רותחים ושהוא סובל
מאפילפסיה.
כששוחרר מהכלא הוא הגיע לאירן,
הישר לבניין השגרירות הישראלית ב טהראן.

..צעקתי
לשוטר שינסיק,
או הוא נתן ר׳
אגרוף בסה.״

אסיר־ציון יחזקאל בדורי
״הכניסו את ידו השמאלית במים רותחים .
כשבא לישראל, לפני עשר שנים, בגפו,
כמעט שלא דיבר עברית. הוא קיבל דירה
מעסידר ברחוב סוקולוב בפרדס־כץ, ואז
הסתבר לו שהוא אינו יכול לעבוד בגלל
מצבו הגופני. הוא הופנה לביטוח הלאומי
ושם הכירו בו כנכה לצמיתות ב־ 80 אחוז.
לאחר מכן עבר ניתוח מסובך בידו הש־שמאלית,
שנפגעה בכלא ושהיתה כמעט
משותקת.
הוא התחיל לקבל קיצבה חודשית זעו־

של יוצאי עיראק, וראש הקהילה, דויד
פתל, אמר, :אני לא יודע במה לעזור
לה.׳ ביקשתי מהעיריד, קיוסק, חנות, ולא
נתנו לי.״

״׳תששו קרא לי,׳מניאק׳

וחינה אותי
עס נקל בצוואר.׳

..אחותי 001111 ,
בעיראק ,׳לא חסא לכאן.
חיא תיסע למתד.״
מה ולכל המקומות שאליהם פנה לא זכה
למענה .״הייתי אצל מרדכי בן־פורת, והוא
אמר לי, :תיגש לאירגון.׳ ניגשתי לאירגון

הוריו עלו לארץ ב־ , 1973 אחרי שהאב
שוחרר מבית־הסוהר. אז פקד אותם אסון
נוסף — אחותו, סועד, ובעלה נאג׳י קש קוש,
שנשארו בעיראק׳ יחד עם שרידי
הקהילה היהודית, שנותרו בה כ־ 400 איש
בלבד, נחטפו מביתם. אחר־כך התברר
שהם נרצחו.
על־פי שמועות שהגיעו לארץ, אחותו
היפה, בת ה ,21-הוצאה להורג, שבועיים

מאלוהים, אבל לא משוטר. אבל תמיד
תופסים אותי ואני חף מפשע.״
לפני יותר משנתיים הוא נשא לאשה
את אילנה, וכיום הוא אב לצחי, ילד
בן תישעד, חודשים. אשתו אינה עובדת,
והם חיים מקיצבת הביטוח הלאומי, בגו בה
של 35 אלף לירות בחודש, בדירת
חדר וחצי, החסרה ציוד חשמלי מקובל
וריהוט מודרני .״לא עוזרים לי ולא לאח
שלי הנכה, שגר בארץ, ולא לאמא שלי,
ממנה רק רוצים שתשלם על הדירה שלה
כל חודש. אני כבר עשר שנים מתגלגל,
ואף־אחד לא איכפת לו ממני. ותמיד יש
בעיות עם שוטרים.״
כדורי טוען שהמעצר האחרון היה בב חינת
הקש ששבר את גב הגמל. הוא חו שש
שמראה פניו המיזרחי היטעה את
השוטר, שחשב בוודאי לתומו שמולו ני צב
ערבי, ולכן הירשה לעצמו לנהוג ב גסות.
אירועי
אותו יום הביאו אותו למחש בה
חדשה. כמעט בצעקה, הוא אמר כש הוא
מנופף בידיו :״די. אני לא רוצה
להיות כאן. אני באתי לארץ בגלל ציו נות,
אחרי שישבתי בבית־סוהר. אבל עכ שיו
אני רוצה לצאת מפה. האנשים פה
חיות. השוטרים חיות. כולם לא בסדר.
אני רוצה לברוח מפה. גם אמא שלי
מצטערת שהיא פה. יש לנו אחות בעיראק,
סמירה ובעלה נאג׳י אליאם, שהוא ראש
הקהילה. הם לא רוצים לבוא לכאן, אחרי
שהם שמעו מה קורה פה. הם ייסעו להו לנד
ולא יבואו לישראל. גם לי מספיק
עכשיו כאן.״

\^שחור

13׳צמודהא^ז/ק^חר.

^£0גאה להציג את הקו החדש של כלי עבודה ^£0 :כחול־שחור, הפריצה הטכנולוגית האמיתית.
כלי עבודה של ^£0פחול־שחור כוללים יתרונות חדשניים ובלעדיים :
• ״הראש השחור״ של ^£0מצופה פוליאמיד
נוקשה המהווה מבודד מושלם מסכנת התחשמלות
חיצונית בנוסף לבידוד הפנימי • .תיבת
הילוכים סינכרוניים להחלפת מהירויות
בקלות ונוחות • אטימה הרמטית
להגנה מושלמת על המיסבים
מכניסת אבק
או שמן

• בלאי נמוד של המנוע בכלים אלקטרוניים
הודות להתאמת מהירויות אוטומטיות לפי
המאמץ הנדרש • שמירה על המנוע ע״י בקרה
אלקטרונית לניתוק המנוע על פי בלאי
הפחמים • כל כלי עבודה של ^\£0
עובר 200 בדיקות איכות
קפדניות לפני שהוא
מאושר למכירה.

הודות ליתרונות אלה, כלי עבודה
של ^£0כחול־שחור הם אמינים
יותר, נוחים יותר להפעלה ויעילים
יותר בכל עבודה.
אם תוסיף לכל את המוניטין של
קונצרן ^£0ואת תחנות השירות
המקצועי בישראל — תבין מדוע
^£6כחול״שחור הם כלי עבודה
מעולם אחר.

להשיג בכל ה חנויו ת לכלי עבודה.

אין כמו אייריש קופי בחורף -זה כל כך פשוט

לתמצית ״אייריש וולווט״ יש להוסיף רק מים חמים וקצפת
ויש אייריש קופי אוריגינלי בדיוק כמו שהאירים שותים. א
1וז 1התמצית האוריגינלית להכנה קלה של 51()!0 ח 1אוריגינלי.
ל ה שי גבכל ־ בו ש לו ם.
בכל־ בו נו ה א בי בי ם
רשת חנויו ת הי פ ר שו ק
ובמע דניו ח ה מו ב ח רו ת.
הי בו אן:
תמוזבע ״ מ, ר ח׳ הרוגיהמלכות 7
ט ל 0 .־ 4 8 3 2 5 8־ 0 3

ה עו ד ס

הז ה

2316

פידמוח
ושוקולד

עי ב & ה
פ ו 11 -ןגי
הקטן ההבדל בין מדינת-ישראל ובין בית-
משוגעים, אומרים לי, הוא שבמוסד האחרון
לפחות ההנהלה היא נורמלית.
זה נשמע, אולי, כמו בדיחה, עד שנתקלים
בסיפורים• האדונים שימחה ארליך
ויצחק ברמן, למשל, הם אנשים מיושבים
בדעתם, השומרים על מוצא-פיהם כעל
בבת-עינם. והנה, שני האנשים הללו, בזה־אחר-זה,
הלכו ואמרו על חברם, איש
מיפלגתם השר יצחק מודעי, שהוא לא
בדיוק ...איך לומר ...זאת אומרת••.
ואנחנו לא מספיקים להשמיע פיפס
אחד, וכבר בא אדם נוסף, הח״כ חיים
בר־לב, שגם הוא ידוע כאיש מיושב
מאוד — לא רק בדעתו, אלא בכל חלקי
גופו, הייתי אומר — והוא מספר לנו
על שר-הביטחון שהוא, כלומר השר,
הוא איך לומר ...קצת ...לא בדיוק...

וכל זה היה נשמע כמו חצי-צרה, שכן
תמיד אפשר לקוות שהאופוזיציה תעלה
לשילטון, אבל מה רוצה המזל? שלא
מזמן, לפני כמה שנים חיה הדבר, כאשר
בא מר עזר וייצמן, איש״ואב בישראל,
ואמר על יצחק רבין שהוא ...כלומר...
לא כל-כך ...מה לעשות ...ואותו יצחק
רבין דנן, הוא כידוע מועמד האופוזיציה
למישרת שר־הביטחון, לא-פחות־ולא-
יותר.
כמובן שלא צריך לרוץ ולהאמין לכל
חוות-דעת כזאת. אני, למשל, לא מאמין
בכל המעשיות האלה, ולפי עניות־דעתי,
אין שום הבדל, לפיכך, בין מדינת-ישראל
ובין בית-משוגעים.

סוציאדדמוקרט׳
הפרופסור שלמה אבינרי הוא איש
סוציאל״דמוקרטי, ומומחה בכל מיני עניינים.
הוא מומחה למארכס, אבל לא
מארכסיסט, חס״ושלום. הוא מומחה גם
להגל, אבל לא הגליאני, השבח-לאל. הוא
מומחה לציונות, וגם ציוני, ברוך־השם.
והנה, בתור מומחה למארכס, להגל
ולציונות, ואולי גם בתור המנכ״ל היוצא
של מישרד״החוץ, הוזמן כבוד הפרופסור
לרדיו, לחוות דעתו בענייני פולין, ובמה
שמתרחש שם.
וחנה, בין שאר הדברים שאמר, דברים
שאפשר להסכים איתם ואפשר גם לא
להסכים איתם, יצאה גם פנינה את פיו
של האיש הסוציאל-דמוקרטי הזה. כאשר
אנו באים לשפוט את אירגון ״סולידאריות״
הפולני ואת תגובת השילטונות
נגדו — כך אמר הפרופסור — אסור
לנו לשכוח כי בשביתות ששבת האירגון
היה גם מומנט של הפקרות ואנארכיה,
כמו שאנחנו מכירים אצלנו בארץ.

אילו הייתי כותב כדברים הללו במדור הזה׳ היו אומרים,
אה, סאטירה, הוא ממציא את זה. הוא סתם לא סובל את
ראש״הממשלה שלו, לא יכול להיות :
הדובר הראשי בישיבה היה ראש־הממשלה מר מצחם
בגין• הוא קיבל את השרים במעונו ישוב על כורסה, לבוש
פיז׳מה ירוקה ועטוף בחלוק משובץ. על רגליו גרביים עבים
ובמהלך כל הישיבה הניח רגליו על כרית...
...מוציא מתחת לטבלת שוקולד — המונחת לפניו על
השולחן וממנה הוא בוצע מדי פעם קוביות־שוקולד ואוכל —
דף נייר, מנפנף בו מול השרים...
...שר־הביטחון, מר אריאל שרון, דיבר קצרות (הוא נראה
מנמנם מיספר רגעים במהלך הישיבה) והביע תמיכה בעמדת
ה״ה בגין וארליך.
שום סאטירה, חברים. דיווח שיגרתי על ישיבת ממשלה
מיוחדת, שהתקיימה ביום החמישי ושעליה דווח למחרת,
ביום השישי בעיתון ״הארץ״ .הרבה הייתי מוכן לשלם כדי
לראות את הדברים הללו במו־עיני, בלי צחוק.

רק ק ח ושירה בציבור
להמון אנשים, אני חושש, יש בעייה
חמורה עם מה שקורה בפיתחת־רפיח.
הנה, רק תמול־שילשום היו המתיישבים
שמה אידיאליסטים צרופים. אנשים שבשם
הסוציאליזם, בשם הציונות, ולא מעט
גם בשם אחוות־העמים, יהלכו להפריח
את מידבר השממה הזה, לנטוע עץ ו להקים
בית. והנד, היום, פיתאום האנשים

האלה, הם עצמם, אותם אידיאליסטים
מופלאים, הופכים להיות כנופיית רודפי־בצע,
חמסנים וסחטנים, השודדים את
העם וגוזלים לחם מפי הטף.
לכאורה, זה לא יכול להסתדר ביחד.
אבל דווקא כן. זה מסתדר יפה.
את המפתח להסבר נתן (איך לא?)
הפרופסור ייובל נאמן, המנהיג החצי־זמטי

מחפש זהב בקליפורניה
ציוני, סוציאליסטי ואוהב עסיס

לא כל השביתות — כך אמר הפרופסור
הסוציאל-דמוקרטי — חיו על ענייני
חרות. אנחנו יודעים יפה — אמר הפרופסור
— שחלק מהשביתות נבע מכך
שפועלים רצו לעבוד פחות ולהשתכר
יותר, ממש כמו בישראל. אלה, פחות-
או-יותר, היו דבריו של האיש הסוציאל-
דמוקרטי.
נון
נו, נו. הרי ידוע שהפועלים עם עצל
המה. גם פה בארץ, גם בישראל. זאת
יאמר לכם כל סוציאל-דמוקרט, המבקש
להיות ממשיך״ומזומן לקונגרסים בינלאומיים
בענייני מארכס, הנוטים להתכנס
במוסקבה. זאת יאמר גם כל מומחה,
המבקש להשמיע קולו ברדיו. פועלים
גם כאן וגם בפולין, על כך יעיד האיש
הזה, נוטים לגלוש להפקרות כשהם נכ
נעים
לעצלותם הבהמית, ומבקשים לעבוד
פחות, וכן חם נוטים לגלוש לאנרכיה
כשהם נכנעים לתאוות-הבצע שלהם, ורוצים
להשתכר יותר. כך גם כאן וגם
בפולין. כמה מצער הדבר שפועלים,
להבדיל מסטודנטים, אינם מתעניינים רק
בחרות.
על רקע זה, כמובן, אפשר לגלות
לפחות שמץ אחד של הבנה לתגובתו
החריפה של השילטון הפולני, אשר הטיל
מישטר צבאי על המדינה.
והערת אגב: אני שמח שהשילטונות
הפולניים קיבלו את העצה אשר נתתי
להם זה לא כבר במדור זה, והם עומדים
להמיר את חמימשל הצבאי במינהל אזרחי.
יתרונותיו של צעד זה מוכחים מדי
יום־ביומו בגדה המערבית שלנו, וברצועת
עזה, גם כן שלנו.

בגין והממשלה
לא צחוק

פסוקו הגיע
אני לא יודע, אולי אני סתם משוגע,
וזו סתם הרגשה סובייקטיבית לחלוטין,
אבל נדמה לי שאותו קטע המפריד
בין חלאס־דאלאס ובין מהדורת החדשות
האחרונה בטלוויזיה, אותו קטע הולך
ומתארך. כבר לא מדובר כאן בפסוק
אחד או שניים• כבר יש לנו עסק עם
מסכת שלמה.
כנראה שמישהו החליט שפסוקו-של-
יום כבר גדל והתבגר, ובעזרת-השם הגיע
לפירקו, ועכשיו, במקום פסוקו־של״יום,
יש לנו פירקו־של-יום.
לא שזה רע, זה פשוט ארוך.
׳שיל תנועת התחייה. זה הייה בתכנית
מוקד בטלוויזיה, שם הסביר הפרופסור
את פעולות התנועה לעצירות שלו. למה
דומה ההתיישבות במוטל הסגור בימית?
שאל. להתיישבות בעיר־מתים בתקופת חי־פושי־הזהב
בקליפורניה, ענה.
אם הומשל אי־פעם במדינת ישראל משל
שהנמשל כל־כך מתאים לו, זה המשל
הזה בדיוק.
האנשים הללו, שהלכו לפיתחת־רפיח,
היו אידיאליסטים צרופים, ונשארו אידי אליסטים
צרופים. קו ישר לגמרי עובר
בין הציונות, הסוציאליזם ואחוות־העמים
נוסח פיתחת־רפיח, ובין התביעה המוצ דקת
לפיצויים, או, בלשונו הציורית של
הפרופסור, חיפושי־הזהב.
לכל אידיאל, כידוע, יש שני צדדים,
והם: הצד הטקסי־רוחני, והצד המעשי.
כבר הרבה שנים שהצד הטקסי־רוהני
של הציונות, הסוציאליזם ואחוות-העמים
ואצלנו מורכב משירה־בציבור, צווארון
פתוח, סיגנון חברה׳מני, שיח-לוחמים,
הבאת ביכורים על טרקטור והנפת דיגלי־האומה.
ואילו
הצד המעשי של האידיאלים הללו,
גם כן מזה הרבה שנים׳ מורכב מרק־קח :
קח אדמה של בדואים, קח בדואים שיעבדו
אותה, קח הלוואה בתנאים טובים, קח
מענק, וכך תקים משק פורח או עסק
משגשג. רק תדאג, בבקשה, שהצד הטקסי-
רוחני לא יקופח: בשעה שאתה לוקח
תמשיך לשיר שירים רוסיים, אל תענוד
עניבה וזכור להביא ביכורים.
זהו. האידיאליסטים הצרופים של ׳פיתחת־רפיח
נשארו אידיאליסטים צרופים, ציונים,
סוציאליסטים, ואוהבי עמים. לא נותנים
להם להמשיך ולקחת •את אדמת הבדואים?
הם מוכנים לקהת כסף. לא נותנים להם
להמשיך להעסיק את הבדואים ואפילו
לתת לבדואים משכורות שהללו לא יחלמו
עליהן מעודם? הם מוכנים לקחת זהב.
העיקר שהעיקר נשאר: רק־קח והצד
הטיקסי־רוחני — ישני המרכיבים של האידיאליזם
הצרוף, אשר איפיין גם את
מחפשי־הזהב בקליפורניה, שגם הם, בדרכם
האמריקאית, היו ציונים וסוציאליסטים,
ונתנו לאינדיאנים משכורות שהאינדיאנים
הללו לא חלמו על שכמותן.

הצעירה ממרחביה
שאיפרה את
ג, ון ג ׳ לגוז ,
ז׳ אןמ 1ר , 1
אי במחטאו ,
זיר א ר דפר[ ו״ ה,
אזין בווסט׳1י | -
ח זרה ל יש ראל
אחר י 1 20 שנה

ו 11, 5 1ד 7י ! 1 1 1 1 1 1 1 1נדארי הלן יאצ׳ינקוף בתל־אביב. הצעירה שהתן
! 1 111׳ 11 11111111 11 חנכה בקיבוץ מרחביה, נסעה ללמוד בפאריס
והצליחה להגיע כתום עשרים שנה אל צמרת תעשיית־היקולנוע הצרפתית, היא
החליטה לחזור לישראל, לגדל פה את בתה ולהשתלב בתעשיית־הקולנוע בארץ.

יי אככל יום אורז אדם מצליח את
* מזוודותיו, אומר יפה שלום לכל ה חברים
ולכל קישרי־העבודה שאותם יצר
במשך עשרים שנה, ומחליט לחזור ליש ראל.
מארי
הלן יאצ׳ינקוף, מאפרת קולנוע מצלי חה,
עשתה זאת. שמה אולי אינו אומר הרבה
לאנשי תעשיית־הסרטים בישראל, אך
אנשי־הקולנוע בצרפת מכירים אותה היטב.
נכון
אומנם שהאנשים הקובעים ב עשיית
סרט הם המפיק התסריטאי, הכי מאי
והשחקן, אולם גם לאותם אמנים ה מופקדים
על העבודה שאחרי הקלעים, ו־ששמם
אינו זוהר באורות ניאון בכניסה
לאולמות־הקולנוע, יש חלק נכבד בעשיית
סרט.
לאמני האיפור תפקיד חשוב במיוחד.
בידיהם מופקדים פניהם של השחקנים.
ולשחקן, עוד לפני הכישרון, יש קודם־כל
הפנים שלו. שחקנים ידועים נוהגים
לטפח לעצמם מאפר פרטי, המכיר את
פניהם. הם לוקחים אותו איתם לכל סרט.
הם לעולם לא יסכימו למאפר זר. מארי
הלן יאצ׳ינקוף הצליחה לפרוץ גם את
המעגל הזה. כוכבת הקולנוע האמריקאית
אלן בורסטין, ששיחקה בסירטו של ה כימאי
אלן רנה, פרובידנס, הביאה אתה
מהוליווד את המאפר הפרטי שלה. אך
כעבור זמן קצר ביותר שילחה אותו לארץ
מולדתו, וביקשה ממארי הלן לטפל ב*
פניה.

מתבוננ
ת בפגי
האנ שים
* * א רי הלן יאצ׳ינקוף, למרות שמה
״•) הזר, היא ישראלית־לשעבר, שכיל דה
עלתה ארצה עם מישפחתה מרומניה.
1ווי 11 11 .

שלוש פנים לאשיו ! ^
סייז הופכת מאשה בשלה בשנות הארבעים לאשה מבוגרת בשנות

בבית קראו לה מירי נחמן, אך לדבריה
נקראה ברומניה בשם מארי הלן, וכש הגיעה
בתום שירותה הצבאי לעיר האורות,
החליטה לאמץ בחזרה את שמה ה מקורי.
נישואיה למהנדס ממוצא רוסי הוסיפו
לשמה המקורי את השם יאצ׳ינקוף.

היא נהגה לנחש את גילם. המשיכה הזאת
לפנים הביאה אותה בסופו של דבר לבית־ספרו
הנודע של האמן כריסטיאן שובו,
שהוא בית־הספר הידוע בעולם לאמנות
איפור הקולנוע והתיאטרון.
מבית־הספר של שובו ועד לתפקיד ה מאפרת
המועדפת על הבימאי הדגול אלן
רנה, היתה הדרך רצופה בעשרות סדרות
טלוויזיה וסרטי־קולנוע. היום, כשהיא ב שיא
הקאריירה שלה, ובתיק האישי שלה
מתוייקים סרטים כמו פרובידנס, הדוד
מאמריקה ורבים אחרים, היום, כשהיא המאפרת
המועדפת על שחקנים כמו ג׳ראר
דפרדייה, ברנדדט לאפונט, איב מונטן ו־ז׳אן
מורו, החליטה מארי הלן יאצ׳ינקוף
לארוז את המיזוודות, לקחת את ילדתה
בת השבע אלכסנדרה, ולחזור לישראל.
איפור לקונלוע הוא אהבתה הגדולה של
מארי הלן. היא הצליחה כל-כך בלימודיה
אצל כריסטיאן שובו, שהוא מינה אותה
בתום הלימודים לאסיסטנטית שלו ולמו רה
בכירה בבתי־הספר. היום היא חולמת
להפוך את מיקצוע האיפור מיקצוע לי מוד
בבית־הספר לקונלוע בית־צבי ברמת-
גן, ובפקולטה לקולנוע של אוניברסיטת
תל־אביב .״זה לא יהיה שחצני מדי מצי־די
אם אגיד שאני בהחלט יכולה ללמד דור
שלם וצעיר של מאפרי קולנוע,״ היא אומ רת
בחיוך.
מארי הלן חיה את איפור הקולנוע ו אומרת
:״כשלימדתי אצל שובו וגם ב־בית־הספר
הלאומי של צרפת לקולנוע,
חלו אצלי שינויים ביחס שלי לאיפור.

סוו

השישיס, ולזקנה בת שבעיס — הכל בידיה האמונות של נזארי
הלן, המתמחה בעיקר באיפור אופי ובשינוי מוחלט של הפניס.
את מלאכת האיפור למדה מארי הלן אצל כריסטיאן שובו.

בפאריס למדה מארי הלן צרפתית ויח־סי־ציבור,
אולם כל הזמן מצאה את עצ מה
מתבוננת בפני האנשים. היא נהגה
לסווג אותם על־פי הבעת פניהם לטי פוסים
שונים — סימפאטיים ולא סימפא-
טיים, עצובים ושמחים, רגזנים וסובלניים,

פתאום הבנתי עד כמה חשוב ללמוד קולנוע
ולהכיר את רזי המצלמה והתאורה
כדי לדעת לאפר לקולנוע. פתאום הבנתי
כמה החיים שונים מהקולנוע.
״כשהתחלתי לאפר באופן מעשי לטל וויזיה
ולסרטים, יישמתי את התיאוריה.

הייתי עסוקה בהתבוננות בלתי-פוסקת.
הבנתי שמה שטבעי בחיים שונה בקול נוע.
ולכן אני מאוד נגד הזרם הטוען כי
איפור בקולנוע אינו נחוץ מכיוון שבין
המראה האמיתי של האדם ובין התוצאה
הסופית על מסו הצלולויד יש הבדל עצום.
״בקולנוע את מעבירה את החיים דרך
סיפור מקוצר. כשאת יושבת באולם ה קולנוע,
את רואה את החיים באינטנ סיביות
עצומה. בשעה־שעתיים ובריכוז
מלא מעבירים לך חתיכת חיים. לכן לדע תי
אי־אפשר להיראות בסרט כמו ב חיים,
כמו שבלתי־אפשרי להיות שחקן
ולהציג על המסך חוסר מישחק. זה לא
הולך ביחד.״

הסרט מונ ח על
הכ תפיי ס שלי
ך! רטה הראשון של מארי הלן צולם
• דווקא בישראל. היה זה סרט בהש תתפותם
של ז׳אן מארה ומארייה של.
אחר־כך באה סידרה של הבימאי הנודע
מרסל בלובל, שעובדה לפי עלובי החיים
של ויקטור הוגו, עם ברנאר פארסון, בע לה
של אנני ג׳רארדו, בתפקיד הראשי.
אחר־כך שוב סידרת טלוויזיה בשם וידוק,
בכיכובו של קלוד בראסר.
ושוב סידרה לטלוויזיה, הפעם עם ה שחקן
פייר סנטיני. בסידרה הזו גילם
סנטיני בן ה־ 35 אדם, שבתחילת הסידרה
הוא בן 20 ובסופה בן .70 מארי הלן היתה
זו שאיפרה אותו לאורך כל הדרך.
שמה כמאפרת האמונה על שינוי מוח לט
של פני השחקן הלך לפניה והיא
מספרת :״הסידרה עם סאנטיני בנתה אותי.
הייתי צריכה שלב אחרי שלבי להז קין
את האיש. עבדנו ממש יחד. הבעת
פניו בזמן ששיחק עזרה לי לשרטט את
האיפור על פניו, והאיפור שלי עזר לו
להיכנס לדמות. הוא היה מסתכל על
עצמו בראי ורואי את עצמו וזה עזר
לו לשחק.״
אחרי ששימעה כמאפרת הגיע רחוק,
הגיעה אל מארי הלן הצעת חייה: הבימאי
אלן רנה הזמין אותה להיות המאפרת
הראשית בסרט פרובידנס.
היא מספרת :״העבודה עם רנה היתד,
כמו חלום. הוא האיש המיקצועי ביותר
שעבדתי אתו אי־פעם. הוא גם האדם ה ישר
ביותר שפגשתי. הוא חכם רחב־לב,
דקדקן ומנומס בצורה בלתי־רגילה. כש את
מדברת איתו הוא נותן לך את ההרג שה
שברגע זה את האדם החשוב ביותר
בעולם.
״זה לא פלא ששחקנים עושים איתו
דברים כל-כך נפלאים. לא פלא שהכיש־רון
שלהם מתגלה בשיאו בסרטיו של רנה.
האיש הזה כל־כך קורן, שאת חייבת להח זיר
לו קרינה.
״אלן רנה עושה סרט כל שלוש־ארבע
שנים. הייתי אחת המאפרות הראשיות של
הסרט מצדה, שצולם בארץ, אבל לא
נהניתי במיוחד מהעבודה וגם לא הרגשתי
שהסרט מונח על הכתפיים שלי. ואז הגיע
טלפון, שדנה מזמין אותי לעבוד איתו ב סרטו
החדש, הדוד מאמריקה. בכלל לא
חשבתי פעמיים וטסתי לפאריס.
זו היתד חווייה לא רגילה, סרט חד־פעמי.
אמנם בסרט הזה עבודת האיפור
היתה יותר מאחרי הקלעים מאשר על ה בד.
אבל אפילו אם כל תפקידי היה מת בטא
בלשים פודרה על לחיי השחקנים,
לא הייתי מוותרת על עבודה בסרט זה.״

כד טי סי-גרכ ה
לימי הולדת
רי מארי הלן חוויות רבות עם שחקנים
• ידועים שאיתם עבדה• לא אחת נוצרו
בינה ובין השחקנים יחסים חבריים שלממש.
השחקן הבריטי דירק בוגארט הוא
ידידה בנפש. בוגארט, החי עם מזכירו
בדרום צרפת, נוהג לכתוב לה ולבתה
מכתבים, לשלוח להם כרטיסי־ברכה ל-
ראש־השנה ולימי הולדת, ולארחן באחו זתו
הכפרית.
חלק מהמכתבים, במיוחד אלה הנוגעים
ישירות לעבודתה, מתועדים אצלה בתיק
מיוחד. בתיק זה יש מכתבים מאלו בורס־טיין,
ז׳אן מורו, ומשחקנים רבים אחרים
שאיתם עבדה.
אולם ישנו מכתב אחד, היקר לה במ יוחד.
זהו מיכתב התודה שכתב לה הבי-

סכני מ מי ס

מארי הלן יאצ׳ינקוף מאפרת
(מימין לשמאל) את הכוכבים :
ז׳ראר דפרדייה, שהוא לדבריה חברותי ומצחיק, מישל סנטיני בן
ה־ ,35 כזקן בן ,70 דיי וויד וורנר האנגלי לצידו של הבימאי אלן
מאי אלן רנה, ובו הוא משבח את עבודתה
.״אחרי שקיבלתי את המכתב הזה,
יכולתי לישון בשקט,״ היא אומרת.
אחד מגדולי השחקנים שאתם עבדה
היה השחקן הבריטי הנודע, סר ג׳ון גיל-
גוד. היא מספרת :״גילגוד הגיע אל
בימת־הצילומים של פרובידנס באמצע
תקופת הצילומים. כבר ביום הצילומים
הראשון שלו שאל אותי: האם באמת
נחוץ לאפר אותי? הסברתי לו כי מר
רנה מקפיד מאוד על איפור, ולא נראה
שיש דרך להיחלץ מזה. בהבעה כנועה
הושיט לי את פניו והפקיד אותן בידי.
״יום אחד צילמנו באחוזה מחוץ לפא ריס.
פיתאום אני שומעת בחדרים הארו כים
והריקים מישהו קורא: מארי הלן!
מארי הלן! ואז אני רואה את סר ג׳ון
עם זד של חמישים ציפורנים. גן שלם
בידיים! והוא אומר לי: זה בשבילך,
אבל לא רציתי להשאיר לך את זה
בחדר־האיפור. רציתי לתת לך את זה
בעצמי, ביד.״
גם הכוכבת אלן בורסטיין לא התלהבה
תחילה משירותיה של המאפרת המקו מית,
והביאה את המאפר שלה. מספרת
מארי הלן :״אחרי שלושה ימים היא