גליון 2317 מתאריך 27 בינואר 1982

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1982

עמוד 1

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שבט תשמ״ב27.1.82 ,

מיסטר 2317

76 עמ1דים

שנד 1)1

ר •:די

ה 1111־ 1ר ו 1ר1
יו ע צו שלערפאתמ צי עלהזמין
ישר אלי ל ביי רו ת -וטוען ש״ ה מו ס ד״
מפעילאתהפלס טי ני ה קי צו ! ״

עמוד 2

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ר י* 1

עלס וע=^

—— 41!3דיי׳ 1י׳י4-

אני מנהל את הסניף המרכזי בנצרת כבר 6שנים, אני בוגר מינהל עסקים וניהול כללי באוניברסיטת
חיפה ועברתי, בנוסף, גם השתלמויות רבות במערכת ההדרכה של בנק לאומי.
בסניף שלנו מחלקה מיוחדת ליעוץ בניירות ערך. ליועצים שבה תעודות הסמכה לאחר שעברו קורסים
שונים ביעוץ במרכז ההדרכה של בנק לאומי.
תפקידם ותפקידי — לתת לך יעוץ טוב. היכנס אלינו.

בנק ערבי ישראלי* השכן שלך.

בנק ערב ישרוולי ! 111^ 11ו ע 11_</ע

סעיד שיתי
מנהל הסניף המרכזי -נצרת

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונה

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורך
הראשי: אורי אכנרי עורך־תבנית: יוסי שנון רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש
המינהלה: אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב
כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

עתה, אחרי שנרגעה הסערה של
פרשת־מודעי, אפשר לבחון בשקט את ה טיפול
שהעניק העולם הזה לפרישה זו י זמן רב לפני שהחלה.
ביום שבו התחילה פרשת מודעי־חשאי
לגעוש, כבר נמצא גליון העולם הזה של
אותו שבוע בנקודות־המכירה. כאשר תוכנן
הגליון שלאחריו, היה ברור כימעט לחלוטין
שפרשה זו תופיע על שער השבועון. אך
הדבר הותנה בתנאי חשוב: השגת ״המידע
המודיעיני״ שמסר ח״כ יהודה חשאי ל־מישטרה,
ואשר שימש עילה לעימותים ה מילוליים
החריפים, שכמותם לא נשמעו
עדיין אפילו בזירה הפוליטית הפרועה
בישראל.
העיתונים היומיים לא פירסמו מידע זה.
הוא פשוט לא היה ברשותם. כד, בלי

על דמותו של המדור החדש,
שאותו מעמיד ״העולם
הזה״ לרשות הקוראים —
מדור של הודעות אישיות
כלא תשלום — ראה־נא את
המודעה המתפרסמת כעמוד

אם כרצונך לנצל הזדמנות
זו, אנא שגר את הודעתך
מייד, על פי ההנחיות
המפורטות במודעה.
מידע חיוני זה, נערך במשך שבוע דיון
ציבורי על-פני מאות עמודים בעיתונות הכתובה,
ובמהלך עשרות דקות־שידור ב־אמצעי־התיקשורת
האלקטרוניים. מודעי
טען שהוא חף־מפשע, חשאי התבצר מ אחורי
המידע הסורי שמסר, המישטרה
פירסמה הודעות סותרות, ואילו הציבור
הרחב לא ידע כלל במה הדברים אמורים,
ומה מהות החומר שבידי המישטרה.
הפנייה לארכיון העולם הזה היוותה אח
הצעד הראשון במהלך הטיפול בפרשה. ה כתב
שהתמנה לכך זכר כי במשך השנתיים
האחרונות התפרסמו כמה וכמה כתבות
שעסקו במודעי, ובעיסקי־הנפט של מדינת
ישראל.
באפריל 1980 דיווח העולם הזה ()2222
על עיסקות־נפט מוזרות בין ישראל ומכ סיקו•
בכתבה, שנשאה הכותרת ״קוסמטיקה
של נפט״ (רמז לעיסוקו הקודם של שר-
האנרגיה, שהיה בעבר מנכ״ל חברת התמ רוקים
רבלון בישראל) הופיעו פרטים על
כמה וכמה עיסקות כאלה, שאנשים שונים
נטלו בהן חלק. מרכוס כץ, סוחר־הנשק ה מקורב
לצעירי המסיי•( ,אל שוויימה מי
שהיה מנכ״ל התעשייה האווירית, הרב
אוליפנט ו)מי 0תורי, ואפילו נאשמי הרצח
העולם הזה •2317

הכפול, טוביה אושרי ורחמים (״גומאדי״)
אהרוני׳ הוזכרו כמי שתיווכו בעיסקות־נפט
שבהן הסתבך מישרד־האנרגיה הישראלי.
כימעט כל העיסקות הללו לא בוצעו, בסופו
של דבר.
כמה חודשים מאוחר יותר, בחודש דצמ בר
,1980 הופיעה כתבה נוספת (״הדלק
היורד לכיסך״ ,העולם הזק ,)2258 שבה
הוזכרו עיסקי־הנפט שבין מכסיקו וישראל,
תוך התייחסות אל מודעי. באחד הקטעים,
המתייחסים להסכם שהושג בין מכסיקו
וישראל, נאמר:
״עניין מחירי־הדלק הוא סבוך ועדין,
וקיימים פערים ניכרים בין מחיר הקנייה
המוצהר והמחיר המשולם למעשה, שהוא
נמוך יותר. בפרשת מכסיקו הגיעו חברות״
הדלק להסכם נוח עם המכסיקאים, אך
מודעי לא ידע זאת. הוא שמע את המחיר
המוצהר, ולא ידע שהמחיר האמיתי נמוך
יותר.
״שר־האנרגיה הישראלי החליט לגלות
חריצות ולהתערב אצל ממשלת-מכסיקו.
הוא הצליח להשיג מחיר שהיה אמנם נמוך
יותר מהמחיר המוצהר — אך גבוה יותר
מהמחיר האמיתי. חברות־הדלק עמדו במצב
מביך, משום שלא יכלו לגלות כי הן
משלמות פחות ממה שהצהירו, והתוצאה
היתה חרושת שמועות שכוונה נגד מודעי.״
ההתייחסות הנוספת לפרשה כבר נגעה
לשאילתה שהגיש חשאי, אשר נפסלה.
הכתבה (״זהב שחור — למי 1״ העולם הזה
•)2297 כללה את הקטע הנקרא כיום כנבואה

״אם לא ייבהל ח״כ חשאי, ואם יימצא
שדבריו הם אמת, עלולה להיחשף כאן
פרשה של שחיתות ציבורית, שהיא גדולה
פי כמה מפרשת נתיבי נפט ומסוכנת יותר
מפרשות אשר ידלין ומיכאל צור. אם,
לעומת זאת, יתברר שהטיח סתם האשמות,
ללא ביסוס והוכחה, תהיה זו שערוריה
מסוג אחר — ניצול לרעה של חסינות
חבר־הכנסת, המחוסן מפני תביעת דיבה.״
נוסף על קיטעי העיתון מן הארכיון,
הגיע לידי כתב העולם הזה מידע נוסף,
שבדיעבד התבדר כי לא היה לו קשר
לחומר שנמסר למישטרה. אך ריכוז הידיעות
השונות יכול היה להעניק כיוון לחקירה
העיתונאית, ולהפנות את הכתב
׳1מקורות־המידע הנכונים.
ואכן, ביום ראשון, יומיים לפני הופעת
העולם הזה בחוצות תל-אביב, נמצא ה מידע
המבוקש בידי העולם הזה, ואפשר
היה לעצב את שער השבועון. בכתבה
(״במה עסק מודעי״ ,העולם הזה )2315
נמסר כי המידע שמסר ח״כ חשאי ל-
מישטרה התייחס לשלוש פרשיות, שהעי-
קרית שבהן היתד, עיסקת־נפט ישראלית-
מכסיקאית. כאשר נטלת לידיד את ה גיליון,
היה ברשותך מידע שלא היה בשום
עיתון אחר.

כתבתהשער חקיד מי :

כתבתהשערהא חור• :

גילויו של

כנה של
הא שה האחרת

מה מסתתר מאחרי הצהרתו שד
עיצאם סרטאווי, שאש״ף היה צריך
להזמין את ראשי מחנה־השלום
הישראלי לביירות ולדמשק ץ יועצו
יטד יאסר ערפאת טוען בי אירגונו
עזר למעשה דמנחט בגין, כעוד
ש״המוסד״ גייס כשטחים
הכבושים את הרוצחים
הפועלים כשם
אבז־נידאל.

אהבתם שד אריק אייגשטיין והשחקנית
ימה אליהו נשמרה כסוד
כמשך •טנים ארוכות. למרות שנישואיו
של הזמר הפופולרי התפרקו
לפני שנים, הוא המשיך לשמור
על חיי מייטפחה מסודרים עם בנותיו.
עתה התגלה הסוד,
כאשר נולד ל•
סימה ודאריק כנם
אסיר.

מה רוצים האמריקאים?
מדיניותה של ארצות־הברית במרחב מעוררת סימן־שאלה׳
גדול: האם רוצת המעצמה הזאת באמת בשלום? עורך
י/עולם הזה מנתח את המהלכים המוזרים של
הממשלות האמריקאית, הסגדיליס את סימן־
השאלה והמטילים צל כבד על סיכויי־השלום
במרחב.

ח ״ כשל מי
כמאבק עד רכישת מניות הגרמנים כ״חכרה ל
ישראל״
ניצבו משני עברי זזמיתרס המיסחרי
חכרי-הכנסת משה שחל וחיים (״ויוויאן״) הרצוג,
אנשי סיעת המערך. שחל והרצוג הם שניים מבין
עורכי־הדין שהם הכרי-כנסת, והמייצגים
אינטרסים פרטיים ומוסדיים.
פרק ראשון כסידרה על שדולת
הה ״כים.

המומחה למכוניות, איציק דנין, מייעץ למוכרי
המכוניות המשומשות ולרנכשיהן כיצד להיזהר
מפני המאפיה הפועלת בענף, ואיו להשיג
מכונית טובה במחיר סביר.

מתחת למגף צבאי
כתב העולם הזה ממשיך לדווח על המצב האמיתי
בארגנטינה, המדינה הכבושה עד־ידי צבאה. הוא
שוכר את קשר־השתיקה הקיים כישראל
כיחס לאנטי-שמיות בארגנטינה,
ומספר על היהודיה שנכלאה
ללא מישפט.

לא גלל
יו״ר המערך, שמעון פרס מגלה לד,עולם הזד,
כי הצביע נגד הסרת החסינות של הח״כים
עברייני־התנועה — אך לא ביגלל מתחרהו
יצחק רבין, אלא ביגלל צירלי ביטון.

ישראל פורט־סעיד־אורי
א מרי

היד, אחד הישראלים הראשונים שביקרו בפורט־סעיד.
הוא מספר על העיר שהוקמה על-פי החוזה, על״ידי המישנה לסולטן
התורכי, הנדיב סעיד, ועל ביקור במוסיאודהמילחמה המוקדש למילחמות
ישראל.

הדוגמנית שלומית אמיר חזרה מפארים וכפיה כקשה: כגוף ראשון 50
מלכת־המים לא התחתנה, אך החליפה שמה: גב׳ ג׳אנר התימניה 53
החתיכות שד נתניה, הנאשם כרצח והשר: פסיפס ככית-המישפט 60
אגב מישפט השר מכריז שופט :״הסניגורים לא ייכנסו ללישכתי!״ 67
מ דו ר ״ ק בו ע תשקיף כמדינה
אתה והשקל מכתבים תשבץ הורוסקופ עולם קטן— צרפת, העולם השלישי,
דרוס אפריקה וטנזניה

1967 כמילחמת
דחם אבי פרחן כ־פיתחת־רפיח.
היום
הוא מראשי ״התנועה
לעצירת הנסיגה
כסיני״ ,״
הוא מספר להעולם
הזה שהוא מתכונן
למיל חמה קשה ואכזרית,
מידחמת•
אזרחים, באפריל
השנה. אשתו מרה
מזכירה שעליו ללכת
למילואים, כדי
לקבל כושר קרבי1

אנשים כעולם
ממסיבה למסיבה אנשים כלונים
יומן אישי -איו לפרק את ימית,
שרון ודמוקרטיה, חסינות הח ״כים, מין
ואופי

רחל מרחלת

קולנוע — ארוחת־ערב עם מפיסטו,
נועה בת , 17 ארתור ופיי דאנאווי
על ג׳ון קראופורד
שידור מדריך שידורים
מה הם אומרים -יוחנן באדר,

שימעון פרס, שולמית אלוני, מנחם

הכהן, ג׳ודי פאר, שמוליק פירסטנברג 54
איש ממאדים 56 חשבון עוכר ושב 56 נמר של נייר -נאיפול, ברדי־צ׳בסקי,
מגוחך

גרבה,

גלזר־תעסה

היה העולם הזה שהיה

וספר

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונה

התפרלה ,״הארץ״ יפרסם את מודעות
הלוח כמשותף עם ״מעריב״ .המו״מ כין
מעריב״ ו״הארץ״ נמשך יותר מחודש,
וידיעה עליו פורסמה לפני חודש כמדור זה
(״העולם הזה״ .)2313
המשבר בין השותפים הוותיקים התעורר אחרי
שבעלי ידיעות אחרונות תבעו להגדיל את חלקם
ברווחי הלוח, ומעריב הציע לבעלי הארץ סכום גדול
תמורת הסכמתם לפרק את השותפות•

תי גי חי ך
ה מ טכ״ל מעדיף
אסבר־ אילן

,ידיעות אחרונות״
יוציא עידון
ד,צהרון ידיעות אחרונות יתחיל בקרוב להפיץ בחינם,
בימי השישי׳ עיתון עירוני בתל־אביב.

העידון, שיחולק כנפרד מהצהרון, ינסה
להתחרות כעיתון העירוני של ״הארץ״.
צעדו של הצהדון מוסבר על רקע הקרע
שכינו וכין ״הארץ״ (ראה תשקיף קודם).

שילטונות צה״ל מעדיפים את האוניברסיטה
הדתית כר־אילן, ומשגרים אליה ללימודים
גכוהים היילים וקצינים, יותר מאשר לכל
אוניברסיטה אחרת.

קרב על מקום

נציגי האוניברסיטות האחרות מבקשים לשנות מצב
זה, והם יתבעו כי אנשי־הצבא יישלחו לאוניברסיטות
על־פי מקומות נעוריהם, או שירותם הצבאי.

ב הנ הלת הסוכנו ת

התעוררות האוניברסיטות נובעת ממצבן
הכספי הקשה, והירידה הצפוייה כמיספר
הסטודנטים.

למרות שהבחירות להנהלת הסוכנות היהודית יתקיימו
בעוד תישעה חודשים, כבר התחילו להתארגן
קבוצוודכוח במיפלגה הליברלית, כדי להתמודד על
תפקיד חבר־ההנהלה.

נן־ מ איר: מועמד

הנציג הליברלי הנוכחי, הח״כ-לשעכר
אברהם כץ, מכהן ככר בקדנציה רביעית,
והיוזמה להחליפו נובעת מכך שהתפקיד
הוא מכובד, תנאי־השכר זהים כמעט לאדה
של שר, והנסיעות רכות.

מזכיר מועצת פועלי תל־אביב, ח״ב המערך דב
בן־מאיר, מבקש להיות מועמד המערך לתפקיד
ראש־העירייה בתל-אביב. נדי לקבל מועמדות זאת
יוזם בן־מאיר סקר דעת־קהל, שיוכיח שהוא המועמד
המועדף.

1000 הדירות

בחל ־ אביב

המגמה כמערך עתה היא להניע את ראש•
העירייה הנוכחי מטעם הליכוד, שדמה
(״צ׳יצ׳״) להט, להתמודד בראשות רשימה
עצמאית, ולהצטרף אליו.

יבקשו את
הדחת הטיזרח
כאחת מישיכות־הכוקר האחרונות
שד מערכת־החדשות בטלוויזיה הועלו
טענות קשות נגד כתב הטלוויזיה כצפון,
יורם המיזרחי.
המיזרחי הוא גם כתם ״האיץ״ כצפון,
ומשמש גם ככתב רשת־הטל
וויזיה האמריקאית ,0.8.5עורכי־החדשות
טוענים כי כתוצאה מכך יש
שיבושים קיטים כתהליך זרימת החומר
מן הצפון לשידור ב״מכט״.
החדשות יתבעו הצבת כתב כמישרה
מלאה כצפון, תחת המיזרחי.

מינו* ב ך -סיגוד
לדעתה שופטים
פרקליט־המדינה, גבריאל בך, נבחר למישרת שופט
בית־המישפט העליון בקולות הפוליטיקאים בוועדה
למינוי שופטים, ובניגוד לעמדת נציגי השופטים
בבית־המישפט העליון ונציגי לישכת עורכי־הדין.

הללו תמכו במועמדותו של עורך־הדין
מישאל חשין, כנו של שופט עליון לשעבר.
ארבעת נציגי הממשלה והכנסת הכריעו
למען בחירת כך.

הלו חהפ פו ל ־

של ד רו ק ר
ברשותו של הקבלן החיפאי זכריה דרוקר
נותרו 1,000 דירות, ששוויין מוערך כחמישה
מיליארד לירות. דרוקר מתקשה למכור את
דירותיו כגלל הפירסומים על קשייו, הדוחים
קונים רכים.
בעלי־החוב העיקריים של דרוקר הם בנק הפועלים
ובנק לאומי. לאחרונה קיבל הקבלן סיוע במימדים
גדולים גם ממישרד־השיכון, אחרי שפנה ישירות אל
שר־השיכון, דויד לוי.

פגי ש ת לווינסון
ב ר ־ ל ב: שיגרתיח
מקורבי הבנקאי יעקב לווינסון טוענים כי הפגישה
שקיים בשבוע שעבר עם מזכ״ל מיפלגת העבודה,
חיים בר־לב (תשקיף, העולם הזה )2316 היתה
שיגרתית, וכי אין בדעתו לחזור בקרוב
לפעילות שוטפת במיפלגודהעבודה.

תפקידו של לווינסון כ״בנק הפועלים״ תובע
ממנו שהיות ממושכות כהו״ד, ועד שיימצא
דו תפקיד אחר, תהיה פעילותו כמיפלגתו
מוגבלת.

דלין ל א חזור
כניגוד לידיעות שהופיעו בעיתונות,
האסיר־לשעכר אשר ידלין אינו מתכוון
לחזור לארץ כעתיד הקרוב.
ידלין אומנם לא הסתדר עדיין,
כפי שציפה, כארצות-הכרית, אך אין
הוא מתכוון לחזור משם כדי להתחיל
כאן כקאריירה חדשה.

בגייץ נג ד רכטטן

די.טערי׳ 3יי

קבוצת־חברים באיגוד העובדים הליברליים עומדת
להגיש בג״ץ נגד השתתפותו של ראש־עיריית
רחובות לשעבר, שמואל רכטמן, בוועידת האיגוד.

החד כאחד באפריל השנה יחדל מלהתקיים
״הלוח הכפול״ כמתכונתו הנוכחית.
השותפות כין ״ידיעות אחרונות״ ו״הארץ״

העתירה תוגש נגד הנהלת איגוד העובדים,
ותסתמך על החוק החדש לבחירת ראשי
עיריות, כטענה שיש לו השלכה גם לגבי

בהירת אנשים כמיפלגות. חוק זה קובע כי
אניטים שהורשעו בעכירות ״שיש עימון
קלון״ אינם יכולים לכהן כראשי־עיריות.

כתב אישום
נג ד רובינשטיין
בפרקליטות מחוז תל־אביב עומדים להכין עתה
טיוטת כתב־אישום נגד הקבלן אברהם רובינשטיין,
דודו של ד,ח״כ אמנון רובינשטיין.

כתב־האישום יהיה כעניין עיסקת נאות־רחל.
מכיוון שעניין זה נדון ככר כערכאה
אזרחית, ביקש פרקליטו שד רובינשטיין,
הפרופסור דויד ליכאי, כי הטיוטה תועבר
אדיו עוד לפני הכנת כתב־האישום,
ופרקליט־המדינה היוצא, גבריאל כך, נעתר
לבקשתו.

3ת אינו
או ר ח אטריקא
כמיסגרת המאבק סביב מינויו של
היורד אריה גנגר, טען זה בי ״בכירים
ממנו״ כמימשל הישראלי הם
כעלי אזרחות אמריקאית. אחת היט־מועות
היתד, ששר־התעשייה־והמים־
:נעוריו שנים
הר, גידעץ פת, ששהה בנע
רכות כארצות־הכרית, הוא אזרח
אמריקאי.
בדיקת ״העולם הזה׳ העלתה כי
אין אמת כשמועה זו.

פסק־דין נ ענ ״ן
אחריות מנהלי
השופטת המחוזית חנה אבנאור נתנה השבוע פסק־דין
תקדימי, כאשר חייבה מנהלי חברה קבלנית לדאוג
לרישום בטאבו של דירה שנקנתה מחברתם ב.1976-
ולהסרת השיעבודים הרובצים עליה, ולשלם את
הוצאות המישפט.

מנהלי חכרה הם כגדר ״אישיות מישפטית״
נפרדת מהחכרה שבבעלותם. כפסק-הדין
׳טניתן כמישפט שהגישו קוני־דירה
באמצעות הפרקליטים, משה זינגל וחיים
שטנגר, נגד חכרת ״כרדה־יטכטא״ ,לא
הסכימה השופטת להסיר מן המנהלים
את האחריות להתחייבויות החברה.

ת סי ס ה
ב״ תברחהחשמל
לקראת הנ חי רו ת
לקראת הבחירות לוועד עובדי חברת־החשמל במחוז־הדרום,
שייערכו ביום השני, התעוררה תסיסה בין
העובדים.
תומכי הליכוד תובעים להנהיג שיטת בחירות יחסית,
כדי למנוע זכייה נוספת של המערך, שעל־פי שיטת
הבחירות הנוכחית מובטח ניצחונו.

עובד כהכרה, שניסה להחתים את חבריו
על עצומה הקוראת לבחירות כלתי
מיפלגתיות, הוזהר תחילה, ואחר-כך הועבר
ממקום עבודתו לתחנת־בוח אחרת.

זמיר שנחל צנז ר
היועץ המישפטי לממשלה אמר את המישפט שעורר
סערה — ״אני המום מהחלטת הכנסת״ — בהרצאה
שנשא בים־המלח. במקום היו נציגי שני הצהרונים
והעולם הזה, וזמיר ביקש מנציגי דצהרונים כי יראו
לו את כתבותיהם לפני שישלחו אותן לעיתונים,
משום שהוא עומד להתבטא בחריפות בעניין
חסינות חברי־הכנסת.

כסופו של דבר, היו המילים שהופיעו
למחרת ככותרות, החריפות כיותר שאמר
זמיר, משום שבתום דבריו שכח לבקש
מנציגי הצהרונים, לקרוא את הכתבות
לצורך צינזורן, כפי שהתכוון מלכתחילה.

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במד
המם
ה די תו ת הזווו ד
בל סימפטום הוא
קטן — אך המחרה
היא כללית וממאירה.
שופטי־השלום זעמו, ויחד עימם
כל השופטים בבתי־המישפט של
המדינה, החל בנשיא בית־המישפט
העליון, השופט משה לנדוי, וכלה
באחרון הרשמים.
הסיבה: בשקט, על־ידי החלטה
שכפה על ועדתו, קבע יו״ר ועדת־הכספים
הכל־יכולה של הכנסת,
הח״ב־רב שלמה לורנץ מאגודת-
ישראל, כי מעמדם של דייני ח ורבנות
גבוה מזה של שופטי-
השלום. על־פי אמת־המיחה ה יחידה
שיש לה משמעות — דרגת
המשכורת — שווה עתה הדיין
הדתי לשופט מחוזי.
כך קפצה כל המערכת הדתית
0€11 ¥ 0 0 8ז18
0 [ ¥11110111

§6)1־1ז 18 1ח0ו 0811 קק 0
]3׳* 3ז 811131 \^׳1111)1ס !
£1£5חח 1^ 5110 8€ץ 8
? 7071) 77*1*58*7*10׳״א
— 711166 151*36115
1ח 16ח 03116<1 1116 \ 10 \^6ק 3 £1*011תוסזז
1116וחסזז 31׳* 31ז 111 1111<1ק 10 810

דרוקמן ב״ניו־יורק טייטס״
״אני יכול להגיד לכם...״
קפיצה אחת קדימה, על פני ה מערכת
הממלכתית.
השופטים איימו בעיצומים, הר עישו
שמיים וארץ. תגובת לורנץ:
זה לא יעזור להם. ההחלטה היא
סופית.
גוליבר כככדים. הפרשה יכלה
להיות צדדית ומישנית, לולא
היתד, סימפטום קטן נוסף של
מחלה הרבה יותר כללית וממאי־רה:
הדיתות הזוחל, ההשתלטות
הזוחלת של העסקתה הדתית והשקפותיה
על המדינה כולה.
האזרח נתקל בכך על כל צעד
ושעל :
• כשהוא מפעיל את מקלט־הטלוויזיה,
מסתבר לו כי התוכנית
היחידה המוקדשת למישפטים (שורת
הדין) ,בשעת שיא־ההאזנה,
מתארת את שיפוט בית״הדין׳ ה רבני
דווקא. הוא מטפל בשעה
זו בעניינים שאין לו כל סמכות

הממשלה
!!!א סעוחיתנוו
מה מושחת יותר
מאשר פוליטיקאי הנאחז
בקרנות־המיזבח של
הממשלה, בעודו מקדש
עליה מילחמח?
יש דרגות שונות של שחיתות
פוליטית. כולן חוגגות עתה ב ישראל.

השחיתות הרגילה, נוסח
אהרון אבו־חצירא: אדם המכהן
כשר בממשלה עומד לדין על
עבירות של מידמה ומעילה, אך
אינו מתפטר. השבוע נפוצו ידי עות
האומרות שגם אם יורשע אבו־חצירא,
לא יתפטר. ההאשמות של
פרקליטיו נגד השופטת נועדו,
לפי גירסה זו, להכשיר מראש את
דעת־הקהל לאפשרות זו (ראך,
עמוד .)67
שחיתות מם)וג אחר מודגמת הגובה אגודת־ישראל,
על־ידי
מחיר מופקע בכסף תמורת תמיכתה
בממשלה.
סוג אחר — אך דומה למדי —
של שחיתות אופיינית למתנחלי
חבל־ימית, המתנדנדים בין קריאה
(ראח עמודים
למילחמת־אחים
)70—71 ובין תביעה ל״פיצויים״
על שיברון־הלב הכרוך בבגידתם
באידיאלים שלהם• בין סחטני־הדת
וסחטני־הפינוי מקיז ציבור
משלמי־המיסים את דמו.
אך יתכן כי שיא השחיתות שייך
לרב־ח״כ חיים דרוקמן.
תאוות. השררה. עד לפני
ימים מעטים היה דרוקמן עסוק
׳במילחמה לחיים־ולמוות על ה שררה.
חבריו״למיפלגה האשימו
אותו ׳בתאוות־שילטון שאינה יו דעת
גבול. הוא איים לפוצץ את
מיפלגתו ולקעקע את הקואליציה
אם לא יקבל את נתח־השילטון
שלו — שליטה במישרד־הדתות,
אחוזתו הקודמת של אבדחצירא,
שהיא בור־חסר־תחתית של שחי תות.

ניצח דרוקמן במאבק זה
והפך חלק מן השילטון, יצא ל־וארצותחהברית
כדי לקעקע את
אשיות השילטון הזה.

פרם ואכן בהלוויית חריף
פסק־זמן לוותיקים
מישלחת ״התנועה לעצירת ה נסיגה״
לא נסעה לאמריקה כדי
לדבר אל לב היהודים, אזרחי
אמריקה, כפי שטען מנחם בגין
בסלחנות רופסת. היא ניהלה את
תעמולתה נגד השלום הישראלי־מצדי
מעל עמודי העיתונות ה אמריקאית,
זכתה שם בכותרות
;ראשיות, הופיעה בטלוויזיה ו ברדיו,
תבעה להיפגש עם ראשי
השילטון.
המסר שלה נכלל בידיעה גדולה
בעיתון החשוב ביותר בארצות־הברית,
נידיורק טיימס, לאמור:
״אחד האורחים, הרב חיים דרוק־מן,
סגן השר לענייני־דתות וחבר־הכנסת
מטעם גוש־הליכוד השליט,
אמר, :אני יכול להגיד לכם שיש
לעצור את הנסיגה, ושהיא אכן
תיעצר ...שותפים לאמונה זו גם
עמיתי בכנסת, בקואליציה ובאו־פוזיציה
כאחת׳.״
ליהנות מן הבוגדים. דרוק-
מן לא הסתפק בכך שהטיף ליהודים
ולגויים נגד המעשה המדיני
המרכזי של ממשלת-ישראל, שאר

בהם.

• בית-ספר דתי בירושלים
גירש השבוע בית־ספר לילדים
מפגרים — ציבור של ילדים אשר
לגביו מהווה כהונתו של שר־החינוך
הדתי אסון מתמשך. בבתי־ספר
חילוניים שונים נולדו לפתע
כיתות דתיות, אשר בהן מיספר
התלמידים קטן בהרבה מאשר ב כיתות
החילוניות הצפופות, והזו־כות
באבזרי־לימוד עדיפים.
• הקיבוץ הארצי של השומר
הצעיר התכנס כדי לדון בהחזרת
הדת והמסורת אל הקיבוצים, ש היו
פעם חלוצי המהפכה ההומא־ניסטית״האתיאיסטית
ביישוב ה יהודי.
המפולת
היא כללית. אך מכיוון
שהמהפכה־הנגדית של המימסד ה דתי
זוחלת באיטיות מחושבת וכל
סימפטום כשלעצמו נראה קטן ו״
מישני, אין הרוב החילוני הדומם
במדינה מתעורר לתגובה.
כמו גוליבר הענק בארץ ה גמדים,
הוא נכבל בתרדמתו.
העולם הזה 2317

ואחז בקרני המיזבח

שר על־ידי הכנסת, בעודו משתמש
במישרתו הממשלתית לזכות ב־פירסום.
באותה שעה השתתף באיסוף
כספים, כשהמטרה המוצ הרת
היא לממן את ההתנגדות
המאסיווית — ואולי האלימה —
לביצוע מדיניות ממשלתו.
קשה להעלות על הדעת שחיתות
גדולה יותר מזו של אדם המרעיש
שמיים (תרתי־משמע) וארץ כדי
להצטרף לממשלה, אשר מעשיה
נראים לו כבגידה.
מיפלגות החולדה ה מ? שרת
יחד עם מוסח חריף
נקברה, לפי שעה,
תובנית לסלק את פל
הבמרת הוותיקה
של מיפלנת־חעבודה.
כאשר הוטמנה באדמה גופתו של
מוסד, חריף, שניספה בתאונת־

דרכים, החלה במיפלגת־העבודה
בדיקדרמהדש של המצב. מותו של
חריף, כך הסתבר, משנה נתונים
חשובים.
בחודשים האחרונים החלה לצוץ
במקומות שונים במיפלגה, באופן
ספונטני ובו־זמני, התחושה שהמצב
אינו יכול להימשך. תחושה זו
הפכה ממשית ומעשית ביום סיפוח
רמת־הגולן, שבו התגלה המערך
בכל ערוותו המכוערת.
ל סל ק ארג בוילנה כמו כל
שינוי מהותי במצב־הרוח הציבורי,
התקדם גם זה באיטיות, מתחת
לפני השטח.
אחת התוצאות היתד, שינוי ב ראיית
מערכת־הכוחות במיפלגת־העבודה.
בשנים האחרונות עמדו
בד, מחנה־פרס מול מחנודרבין, חוג
בית־ברל מול חוג יחדיו. החזיתות
עברו בצורה אנכית, מלמעלה ל מטה.
עתה החלו רבים להבין כי
החזית האמיתית היא אופקית —
בין השכבות.
לאחרונה החלו תופסים רבים כי
אין עוד טעם לבחור במנהיג זה
או אחר מקרב השיכבה השלטת,
וכי יש לסלק שיכבה זו כולה, כדי
לאפשר התחדשות במיפלגה. רבים
במיפלגה סירבו להבחין בין שיגר
עון פרס, יצחק רבין, אבא אבן,
חיים בר־לב ושאר הוותיקים. גברה
ההכרה כי ההתכתשות המתמדת
בין אנשים אלה הסיחה את הדעת
מהעובדה המרכזית: שכולם ביחד
פשטו את הרגל, שאין בשורה
בפי איש מהם, שהם מייצגים את
העייפות והריקנות של צמרת ה־מיפלגה
כולה.
כדי לסלק את כל השיכבה היש נה,
יש צורך בפעולה משותפת של
השיכבה הנמצאת מתחתה. משמע:
שיתוף־פעולה בין כל הקבוצות
המתקוטטות והעסקנים שואפי־הקידום,
שהתחרו עד כה זה בזה
— החל ביעקוב לווינסון וכלה
במוטה גור, דרך אליהו שפייזר
ועוזי ברעם, כשנשיא־ד,מדינה, יצ חק
נבון, מרחף אי־שם מעבר
לאופק הקרוב. .
חלל ריין איש־המפתח במע רכת
זו היה מוסה חריף.
היו לו כמה תכונות מתאימות
לכך. הוא לא היה יונה או נץ,
אלא איש־המרכז. לא היו לו שונאים
אישיים. הוא ייצג את התנועה
הקיבוצית, שהיא אחד ממוקדי־הכוח
במיפלגה. אף שהיה מזוהר
עם חוג בית־בול, לא היה איש־סיעה
מובהק מדי.
מותו השאיר חור, שלא ייסתב
בקלות. שום מחליף טיבעי בתפקיד
בלתי־מוגדר זה לא נראה בעין
שימעון פרם, שנראה עצוב מאוז
בהלוויית חריף, זכה בפסק-זמן

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2317 - 27 בינואר 1982 - עמוד 6 | הנו סחה מל א שד הו איון עם ע״\אם סוטאוו׳ ,ש.גופ לסנסציה עולמית -והרקע שר יוזמתו החדשה ע11 ידו היה קיים פרס עולמי על \ 1אומץ־ילב, היה עיצאם סרטאווי יכול להיות$

הנו סחה מל א שד הו איון עם
ע״\אם סוטאוו׳ ,ש.גופ לסנסציה
עולמית -והרקע שר יוזמתו החדשה

ע11

ידו היה קיים פרס עולמי על
\ 1אומץ־ילב, היה עיצאם סרטאווי יכול
להיות מועמד ראשי לקבלתו.
מזה שנים מופיע שמו בראש רשימת
המיועדים־לרצח של קבוצות־הרג קיצוניות,
שכבר הספיקו לרצוח כמה וכמה
מפע-לי אש״ף, אנשי המהנה׳המתון.
בניגוד לרבים מעמיתיו בצמרת אש״ף,
המשמיעים את דיעותיהם בזכות השלום
בחדרי־חדרים, והנפגשים עם אישים יש ראליים
בסודי־סודות, משמיע סרטאווי את
דיעותיו בגלוי, ואף פועל על פיהן בפומ בי.
בחמש וחצי השנים האחרונות נפגש
עם ישראלים לא־מעטים, רובם ציונים
מוצהרים.
באפריל שעבר, כאשר כונס מושב המו עצה
הלאומית הפלסטינית בדמשק, הופיע
סרטאווי בבירה הסורית, שבה דמו הפקר.
הוא נכנס לסוריה בלי אשרת־כניסה,
,בהיצמדו לפמליה האישית של יאסר
ערפאת, וכך גם יצא ממנה.
במושב המועצה, שבה נקבע הטון על־ידי
הקיצוניים, קם סרטאווי ותבע את
רשות־הדיבור כדי לדווח על מגעיו עם
כוחות־השלום הישראליים. כשהדבר לא
ניתן לו, השמיע את מחאתו בפומבי,
הגיש את התפטרותו (שלא התקבלה)
ואף כינס בדמשק עצמה מסיבת־עיתונאים,
שעוררה סנסציה עולמית.

כד אדה היו מעשים אמיצים כיותר.
אך השכוע עדה עד פודם.
הוא עשה מעשה שדא נעשה מעודם:
סעד עמודיו שד עיתון מערכי
חשוב מתח כיקורת פומכית
על המדיניות שד אש״ה וקרא כצורה
חד־משמעית דדו־שיח ישר-
אדי־פדסטיני.

הוא עשה זאת בראיון שהעניק לאריק
רולו, המומחה לענייני המרחב של העיתון
החשוב ביותר באירופה, לה נזונד הפארי־סאי.
רולו, יהודי־צרפתי שנולד במצריים,
נמנה עם ידידיו של סרטאווי. הוא פירסם
את הידיעה בעיתונו ביום השישי, ה־22
בינואר ,1982 תחת הכותרת :״הערבים
צריכים לחזק את, מחנה־השלום היש ראלי׳
— הצהיר באוזנינו מר עיצאם
סרטאווי, יועצו של מר ערפאת.״

דחדן הכתכה כמדואח ובדשוגה :
הערבים, ובייחוד הפלסטינים, סייעו
לביצוע מדיניות־הסיפוחים של ישראל —
זוהי התיזה שהשמיע באוזנינו ד״ר עיצאם
סרטאווי, חבר המועצה הלאומית (הפר למנט)
הפלסטינית, ואחד היועצים של
יאסר ערפאת, יו״ר אש״ף למדיניות בינ לאומית
.״יתכן,״ אמר ,״כי מר בגין
מבקש להשמיד את העם הפלסטיני ולהפ קיע
סופית את מולדתנו. אולם אין זו
סיבה לכך שנעניק לו את האמתלות
והאמצעים להשגת יעדיו.״
לדעת המנהיג הפלסטיני, סיפוח הגולן
לא היה אפשרי אילו היו למחנה,־׳השלום
הישראלי ולו רק תריסר נציגים בכנסת,
כי הרכב הכנסת היה מאפשר להם למלא
תפקיד מכריע .״לא ידענו לתרום להצ לחת
הכוחות הדמוקרטיים והמתקדמים
בישראל, אשר, בניגוד למה שנדמה, יש
להם קהל־בוחרים פוטנציאלי רחב יחסית.״
בעיני סרטאווי ,״מחנה השלום״ אינו
מורכב רק מרק״ח ומשל״י, אלא גם מן

₪ו! יוי וי...ווו 1

הקבוצות והאישים, הציוניים והבלתי־ציוניים,
המקבלים את העקרונות הבאים :
שיבת ישראל לגבולות , 1967 ההכרה
בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית
ולמדינה ריבונית, וההכרה באש״ף כ־בנציגו
הבלעדי.
אם תנועת של״י — אשר מנהיגיה
הבולטים ביותר הם הגנרל (מתי) פלד
ומר אורי אבנרי — לא השיגה בבחירות
האחרונות את ארבעת או חמשת המנדא טים
שהיא יכלה לייחל להם, הרי זה
מפני שלא היתד, לה אמינות בעיני
הישראלים — ובכך אשמים במידה רבה
הפלסטינים, לדעת מר סרטאווי .״השיחות
הסודיות שקיימתי עם אנשי־הקידמה ה ישראליים
מאז סתיו ,1976 על פי הוראה
של הנהגת אש״ף, ולאחר מכן באישור
המועצה הלאומית הפלסטינית (מארס,
,) 1977 היו צריכות להיות פומביות. היו
צריכים להודות בהן, להצדיק אותן ולהגן
עליהן באוזני העולם הערבי ובאוזני
דעת־הקהל הישראלית.״

אכן, כעיני המנהיג הפלסטיני
היה צורך חיוני כמחווה דרמאתית
ונועזת .״היה עלינו להזמין את
כעדי-שיחנו הישראליים לכיירות,
* 1*6 1 1 { 0 1 *6 6 1

מנהיג סרטאווי
״פשעים אנטי־שמיים שערורייתיים!״

>> 181 6 1 1 6 1 1

) 1 6 121

1 )6 8

קן מ & ס * 16

0118 )1 6 0 1 0 1 6 16 00118611161 ״ )1 6 91 0 $ 0 1ו ו
3 1 . 188001 8 0 0 10 0 111
£ 3 7 16 <16001173§6111€11 71)7071 $10601106 6 6 10 00011)1011 6.6 111. 8 6 9111 6 ) 1׳1113611311(111)6 6 0 0 0 1 ) 1 ) 1 01X111113)6 1310,611611 661(101611) 110X13
11161)61, 0X1 0011)10X 16, 0.16 6 0 X 1 1 (1 6 1
6 ׳6 1 ( 0 1 1 3 90 X 1 ! 116 9 0 3 )01711(61 60113

11001161 163ז !>3מ 1 * 8 11(6 8 , 6
* £3.707136 13 111136מ ס 5 ,מ 116ז? 8.16311
6X11311 1011110116] 13 16 ( 0611776מ 6810111115* 6 )!׳137361 ) *6116 6 5 * 13
־ * 6X 3 110113 0116 11636 ^ 0 3 6 6 16 )! 0 0
*6117 1353111 8 3 7 * 30111 , 11161111( 76 )111

הכותרת של ״לה מונד״
!,הערבים צריכים לחזק את מחנה־השלום הישראלי

לשם חילופי-דיעות גלויים עם מר
יאסר ערפאת. טום מזה, היה עלינו
להזמינם לשאת את דכריהם לפני
המועצה הלאומית הפלסטינית שהתכנסה
כדמשק כאפריל האחרון,
חודש לפני הכחירות כישראל. כך
היה אש״ף יכול להפגין כאופן מעשי
את רצונו להגיע לשלום צודק,
הקכיל על שני הצדדים, ולהעניק
אמינות לכוחות־השלום הישראליים
כעיני כני־עמם.״
מר סרטאווי נדחה, בצורה עקיפה, על־ידי
עמיתיו. לא זו בלבד שהמועצה ה לאומית
הפלסטינית לא הזמינה אותו
לדווח לה על שיחותיו עם אנשי־הקידמה
הישראליים, אלא שהיא גם קיבלה החלטה
האוסרת מגעים עם כל יהודי שאינו
אנטי־ציוני ״בתיאוריה ובמעשה.״ אמנם,
התפטרותו ההפגנתית של מר סרטאווי
מן המועצה הלאומית לא התקבלה, אך
יועצו של מר ערפאת הפסיק את הדו־שיח
עם בעלי־שיחו הישראליים .״אני
פעיל ממושמע,״ הסביר ,״ומעולם לא

פעלתי מחוץ להנחיות של נציגי העם
הפלסטיני.״ בכל זאת הוא סבור כי עמיתיו
שגי כאשר הניחו לייאוש להשתלט עליהם.
״להיפך, הקיצוניות של הקואליציה של
מר בגין וחוסר־ההבנה של מיפלגת־העבודה
הישראלית היו צריכות להמריץ
אותנו להכפיל את מאמצינו, תחת להיכנס
למלכודת אשר אויבי השלום הטמינו לנו.״

מר סרטאווי ככר פתח כמאכד
צים לחידוש הדו־שיח הישראלי
פלסטיני ״על כסיס מוצק יותר ורחב
יותר״ .הוא מקווה להשיג
תחילה את אישור אש״ף, ולאחר
מכן את אישור הליגה הערכית,
אם אפשר בוועידת־פיסגה קרוכה.

אבו־גידאל ,״בוגד
בשרות ישראל״
ץ אם הוא אדם

האוהב לנהל מאבק

יחיד ן
לא, הוא משיב, נהפוך הוא.

יותר ממיליון וחצי פלסטינים בשטחים
הכבושים, לפחות, מכינים
את החשיבות הגורלית של דעת
הקהל הישראלית, ומעריכים מאוד
את התמיכה המוסרית והמעשית
•טהם מקבלים מידי הדמוקרטים הישראליים,
מול פני הדיכוי של
מישטר־הכיכוש.
״אש״ף צריך להביא בחשבון את ה־דיעות
והשאיפות של העם הפלסטיני,
ובמיוחד של החלק החי בשטחים הכבו שים׳
כי אחרת הוא מסתכן באובדן ייצו־גיותו
ותפקידו,״ קובע מר סרטאווי בתו קף.
האם
אין הוא חושש שמא יהיה הקורבן
הבא של קבוצת־ד,פורשים הפלסטינית
של אבו־נידאל, המאיימת לרצוח את
״הבוגדים״ הדוגלים, כמוהו, בדו״שיח
ובפשרה י
״בניגוד למה שנראה,״ אמר לנו בעל־שיחנו
,״אבו״נידאל אינו חבר קיצוני
של חזית־ר,סירוב, אלא בוגד שהעמידאת עצמו לרשות ד,שדוחים הישראליים.
שרותי־ד,ביטחון האוסטריים הוכיחו, בלי
שמץ של ספק, כי אנשיו של אבו־נידאל
לא זו בלבד שרצחו את היינץ ניטל׳ חבר
עיריית וינה, באחד במאי ,1981 ותקפו,
באוגוסט, את ביתיר,כנסת של !וינה, אלא
שהם גם רצחו באחד ביוני את נציג
אש״ף בבריסל, נעים חאדר. הם התכוונו
לרצוח את יאסר ערפאת במהלך ביקור
שעמד לערוך בווינה כעבור שבוע.

״מי, מלכד ישראל, מעוניין לחסד
את נציגינו ץ מי מעוניין ל־הכאיש
את ריחה של תנועת
ההתנגדות הפלסטינית על־ידי פשעים
אנטי־שמיים שערורייתיים ז
״אנחנו מציגים לעצמנו שאלות חמורות
עוד יותר,״ המשיך סרטאווי ,״מאז שחברי
קבוצת אבו־נידאל, שנעצרו על־ידינו ב ביירות
,׳הודו בכך. שגוייסו על-ידי המוסד
(המשך בעמוד )8

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונה

קפה נמס עלית בגרגרימספלנדיד.
כך שותים היום קפה נמס בעולם.

בעולם, ספלנדיד -פירושו נהדר.
כזה הוא קפה נמס עלית בגרגרים.
הטעם שלו-ספלנדיד.
הניחוח שלו-ספלנדיד.
וכל גרגר נותן לך 100?:קפה טהור.
מי שנתן לו א ת השם ספלנדיד
מבין בקפה.

טוב לי עם קפה ספלנדיד

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אש״ף עוזר דבגין
(המשך מענווד )6
(שרות המודיעין
כבושים. באופן
גם מעזרתן של
יימות, המנצלות
שלהן.״
מר סרטאווי סירב לציין לאילו מדינות
ערביות׳ הוא מתכוון, אולם ידוע היטב
כי סוריה ועיראק אירחו את הקומנדו
של אבו־נידאל וסייעו לו .״למרות הית רונות
שהן הפיקו מכך,״ סיים מר סר־טאווי
,״אנו מקווים כי המדינות הערביות
האלה ישימו קץ לשיתוף־הפעולה שלהן
(עם אבו־נידאל) אחרי שיעיינו במיסמכים
שברשותנו, החושפים את פרצופו של
בן־חסותן.״
עד כאן המאמר המלא של אריק רולו
בלה מונד.
הישראלי) בשטיחים ה מוזר
נהנה אבו־נידאל
מדינות ערביות מסו״
אותו למען מטרותיהן

__ישראלים
בביירות ובדמשק
ן* כתכד! זו גילה עיצאם סרטאווי
יי כסוף־השיער רק טפח ממעשיו ו מתוכניותיו
בעבר למען השלום. רובם
גנוזים עדיין במעטה של סודיות עמוקה,
ובוודאי לא ייוודעו אלא כעבור זמן רב.
אולם הוא השף בדבריו שתיים מתוב־ניותיו
הנועזות, שלא יצאו לפועל.
אין זו חוכמה שלאחר־מעשה, כאשר
מסביר סרטאווי כי תוצאות הבחירות ל כנסת
העשירית הרו עשויות להיות שונות
לגמרי, אילך הוזמנה מישלחת ישראלית
לשאת את דבריה באוזני המועצה הלאו מית
הפלסטינית בדמשק, שנערכה חודש
לפני כן. סרטאווי טיפל בשעתו ברעיון
דרמאתי זה — העשוי להדהים במבט

סרטאווי (משמאל) עם ערפאת
מי עולה על העגלה?
הראשון — באופן מעשי. הוא גם הגה,
לפני כן, את הרעיון שמישלחת של כוחות־השלום
הישראליים תוזמן לביירות, לשם
חילופי־דיעות עם יאסר ערפאת — כשם
שמישלחות של כוחות־השלום האמרי קאיים
הוזמנו להאנוי, לשיחות עם הו־צ׳י־מין,
בעת מילחמת ויאט־נאם.

סרטאווי אינו מבחין בין ציונים
ולא־ציונים מישראל. לבנין, קו־ההפרדה
האמיתי עובר כין מי שמוכן
להסכים להקמת מדינה פלסטינית
— ומי שמתנגד לכך.
אלה הן רק שתיים מן היוזמות הנו־עזות,
רבות התנופה והדמיון, שסרטאווי
הגה אותן. הוא העלה כמה מהן עוד
לפני שאנוור אל־סאדאת הדהים את
העולם במחווה דרמאתית משלו — ביקורו
ההיסטורי בירושלים. עוד לפני אל־סאדאת
האמין סרטאווי בחשיבות המכרעת של
דעת־הקהל הישראלית, ובאפשרות להש פיע
עליה על־ידי יוזמוח־שלום דרמא־תיות,
גלויות וכנות.
גישה זו נתקלה לא־פעם בהתנגדותם
של עמיתיו בצמרת אש״ף — !ולא רק
הקיצוניים, הדוחים בכלל את רעיון־
השלום, אלא גם המתונים, השואפים
לשלום עם ישראל, אך החוששים מפני
יוזמות גלויות ״בטרם עת״ .אחדים מהם,
ובראשם יאסר ערפאת עצמו, תמכו בשקט
בפעולותיו של סרטאווי, כפיי שהוא רמז
בשיחתו עם דולו, אך הסתייגו מן הדברים
כאשר הפכו פומביים.
התוצאה היתה שפגישותיו של סרטאווי
באירופה עם ראשי התנועה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני (וביניהם
מתי פלד, אורי׳ אבנרי, יעקוב ארנון, לובה
אליאב, מאיר פעיל ויוסי אמיתי) הוכחשו
רשמית בביירות — בצורה שפגעה קשות

באמינות בעלי־השיחה הישראליים. תוצאה
אחרת היתד, שהכוחות המתונים בצמרת
פת״ח ואש״ף לא חשו לעזרתו כאשר
העמיד את עניין הדו־שיח עם כוחות־השלום
הישראליים במרכז האירועים של
המועצה הלאומית הפלסטינית בדמשק.

אין ספק כי שיחתו עם אריק
דולו, שהולידה את הכתבה המפתיעה
כ״לה מונד״ ,היא פרי מחשבה
רכה. נראה כי סרטאווי סבור
שהניע הזמן לחדש בתוככי אש״ף
את הוויכוח על דרכו, ולהכריח את
עמיתיו לחשוב על העניין מחדש,
לאור ההתפתחויות האחרונות וה־הסכנות
האורכות לתנועה הפלסטינית.
איך
גם ספק כי דבריו יעוררו תשומת־לב
רבה בארצות־הברית. אחת התופעות
המוזרות שבהן נתקל סרטאווי במאבקו
הממושך ועתייר־הסכנות למען השלום ר,יא
הצורה ישבה התייחסו אליו האמריקאים.
סרטאווי, שלמד בארצות־הברית ושעבד
בה כמנתח־לב בעל־מוניטין לפני שחזר
למרחב והקים בה אירגוון־פידאיון עצמאי
(שמתמזג לאחר מכן עם פת״ח) ,אינו
יכול לחזור אליה. כאשר הגיע לשם
בשליחות־שלום מטעם אש״ף, נדרש לצאת
משם באמתלה טכנית מגוחכת — פרטים
בלתי־מדוייקים בדרכון הדיפלומטי התו־גיסי
שבו החזיק. האמריקאים, שידעו
היטב כי הוא מסכו את חייו י!ום־יום
למען השלום, התייחסו אליו כפי שלא
התייחסו אל אנשי חזית־ד,סירוב הפלס טינית,
המבקרים בארצות־הברית באיון־
מפריע (ראה בענזוד 13 נזאנזרו של אורי
אבנרי ,״האס רוצה ארצות־הברית בשלום?־)
תגובות חפוזות

ת כן מאוד כי סרטאווי רצה בשיחה
זו להביא גם להתעוררות חדשה של
כוחות־השלום בישראל, שד,ובסו בבחירות
האחרונות.
התגובות בישראל יעל הכתבה היו,
בימים הראשונים, מוזרות! ,ולעיתים כמעט
היתוליות.
המאמר פורסם בפאריס בצהרי היום
החמישי, והכתבים הישראליים דיווחו על
תוכנו לעיתוניהם, לרדיו ולטלוויזיה. היו
אלה דיווחים שיטחיים למדי, כאשר מר בית
הכתבים עירבסו בדיווח את הירהורי־ליבם,
הוסיפו פרטים שלא נכללו בכתבה
עצמה והשמיטו קטעים אחרים. רק ביום
הראשון השבוע הגיע ארצה גליון העיתון,
ובו הכתבה המקורית.

כמה עסקנים, שלא ראו את ה כתבה
עצמה, מיהרו לעלות על ה עגלה
ולפרסם הודעות לעיתונות,
שזיכו אותם ככותרות.
לד הודיע ח״כ יוסי שריד כי הוא ״מוכן
להיפגש עם יאסר ערפאת״ .היתה זאת
הודעה נחפזת למדי, כי שריד לא הודיע
אם הוא מוכן לעמוד בתנאי היחידי
שהעמיד סרטאווי בדבריו: שבעלי־השיחה
הישראליים יסכימו לשיבת ישראל לגבו לות
,1967׳להכרה בזכות העם הפלסטיני
להקמת מדינה ריבונית בגדה וברצועה
ולהכרה באש״ף כבנציג הבלעדי של העם
הפלסטיני. אך דבריו הספיקו כדי לעורר
סערה של הכחשות והתקפות, כמצופה,
והפכו את שריד לגיבור־היום.
לפני שלוש שנים סירב שריד לבוא
לוועידה למען השלום שנערכה בוושינג טון,
מפני שר!,וזמן אליה גם נציג רישמי
של אש״ף — אותו סרטאווי עצמו. לאחר
מכן הודיע שריד באופן סנסציוני שסירב
להיענות להזמנה להיפגש עם ערפאת —
הזמנה שעצם שיגורה הוכחש על־ידי
סרטאווי. ושלא היתד, אלא פרי־חדימיון
של כמה יהודים אוסטריים.
גם הודעות של אישים ישראליים אחרים
לקו בחוסר־רציגות. בעליהן הגיבו על
העזתו של סרטאווי כאילו היתה סנסציה,
אחת מני רבות, והפכוה לעוד סעדה־בכוס־מים
תורנית, מן הסוג ״המסעיר״
את ישראל כל שני וחמישי. דברי סרטאווי
היו ראויים ליחס של יותר כובד־ראש.

אך לא התגובות המיידיות חשוכות.
אין ספק שסרטאווי מתכוון
לפתוח כתהליך הדש, ארוך־טווח.
יוזמתו מחייכת השכון־נפש מחודש
כמחנה-השלום הישראלי. מחנה זה
צריך להתרחב — כימישאלתו של
סרטאווי עצמו — חרכה מעבר ל־מיסגרת
המצומצמות של הכוחות
הפוליטיים הקיימים עתה.

ח״כ-המערך הרצוג ככנסת
מועצת המנהלים של בנק דיסקונט
** ל־ פני השטח זוהי עיסקה מים-
? חרית ותו־לא. עיסקה גדולה מאוד,
אמנם, אך לא יוצא־דופן.
הברון הצרפתי אדמונד דה־רוטשילד
וקבוצת בנקים ישראלים קנו מניות בשווי
חמישה מיליארד וחצי לירות, ורכשו בדרך
זו את השליטה המוחלטת בחברה לישראל.
בדיקת המהלכים שהובילו לחתימת העים־
קה, מגלה כי מתחת לפני השטח רחשו
אינטרסים מנוגדים רבי־עוצמה, והתנהל
מאבק עקשני, שנטלו בו חלק כמה
מהשמות הידועים ביותר בכלכלה ובפו ליטיקה
הישראלית.

הזוכה האמיתי כמאבק לא היה
הברון דה־רוטשילד, אלא בנק דים־
קונט, שעתה יש לו, למעשה, שלי
שהם
גם פרקליטים, בעלי־עסקיט
וחברי מועצות־מנהלים. שאלות מסוג
זה התעוררו ללא־הרף גם במהלך
קיומה של ״החברה לשראל״,
והמאבק האחרון על השליטה כה.
החברה לישראל נולדה אחרי מיל-
חמת ששת־הומים. הנצחון הישראלי
סיחרר ראשי רבים, ופינחס ספיר
כינס בארץ ועידה כלכלית בינלאומית,
שנועדה להפוך את ישראל למעצמה כל כלית
אדירה. המכשיר שהוקם: החברה
לישראל, שמטרתה היתה לאסוף בתוך
חמש שנים הון בסך 500 מיליון דולר —
סכום שהיה גדול פי 80 מהתוצר הלאומי
הגולמי של ישראל ב־ .1968 למעשה נאספו
בתוך 10 שנים רק 55 מיליון דולרים —

להלכההנ ציגי העם ־
הפוני אליה מתור ידיעה
טה כ״חכרה לישראל״ .אחד מחברי
מועצת־המנהלים של בנק
דיסקונט הוא עורך־הדין חיים (וי1
וויאן) הרצוג. הרצוג ׳הוא חבר•
כנסת חדש מטעם המערך.
חכר כנסת אחר — ותיק יותר
— הוא יו״ר סיעת המערך, משה
שחל. כמאבק על השליטה כ״חב־רה
לישראל״ ייצג שחל את המיליונרים
כרוך רפפורט ומילה כרנר,
שותפו לעסקים של שר־העל לעג•
ייני־כלכלה יעקב מרידוד.
שחל ייצג את המפסידים. מייצג
אחר של מפסידים אחרים הוא מי
שהיה שר־המישפטים כממשלת המערך,
חיים צדוק. צדוק ייצג את
ההסתדרות, שגם לה היו תביעות
לגבי מניות ״החברה לישראל.״
מתחת לפני השטח רוחשת גם פצצת
הזמן ששמה חוק החברה לישראל. על־פי
חוק זד״ לא תיהנה החברה לישראל מן
ההקלות במס שהוקנו לה, אם לא יהיו
לפחות (ס/ס 80 ממניותיה מוחזקות בידי
תושבי־חוץ. העיסקה האחרונה הקטינה,
למעשה, את חלקם של תושבי־החוץ ב חברה,
ועתה הוא נופל בהרבה מ־ס/ס.80

עיסקה

״סינובית״
ך י אם ינסה עתה השר יעקב מרידור
י י להשפיע על שר־האוצר, יורם ארידור,
למנוע מהחברה את ההקלות במם? האם
יגיש חבר־הכנסת שחל שאילתא לשר-
האוצר, מדוע אינו נוהג על־פי החוק?
האם יתייצב מולו חברו לסיעה חיים הר־צוג,
ויתבע כי החברה תמשיך ליהנות
מהקלות המם?

השאלות הללו אינן תיאורטיות.
הן מתחייבות ימן המצב שבו קיים
עירוב תחומים מתמיד כין אנשי•
עסקים, חברות־ענק, ופוליטיקאים

והחברה לישראל לא עמדה במיגבלות
החוק.
ההגבלה על המחזיקים במניות גרמה
לשרשרת של מעשי הונאה בקנה־מידה
,בינלאומי, כאשר הון ישראלי הועבר
לחו״ל והופיע מחדש כאילו היה הון
זר, תוך רמיסת חוקיהן של שלוש מדי נות:
ישראל, גרמניה ושווייץ.
את העיסקה ביצע מנכ״ל החברה דאז,
מיכאל צור, שהגיע, בסופו של דבר,
לבית־הסוהר.
(וזעיסקה, הקרויה ״סיבובית״ ,בוצעה
בידיעתם ועל־פי אישורם של אשר ידלין,
בנו גיטר מבנק דיסקונט, מרדכי לימון
(נציגו של רוטשילד) ,ברוך יקותיאלי
ממועצת־המנהלים של בנק לאומי ואחרים
— כולם אנשי מועצת־המנהלים של
החברה לישראל.
במשך כמה שנים נרגעו הרוחות, אך
בשנים האחרונות התחוללו כמה סערות,
כאשר נודע כי הגרמנים, שהחזיקו מניות
בערך נקוב של 15 מיליוני דולרים, מבק שים
למכור את חלקם בחברה.
לקראת האסיפה השנתית של בעלי־והמניות,
שנערכה בדצמבר , 1980 היו
קופצים רבים על מניות הגרמנים: קבוצת
משקיעים דרום־אמריקאים הציעה להם
9מיליוני דולרים. קבוצת דנות, הנתמכת
על־ידי בנק לאומי, הציעה להם 14.5מיל יוני
דולרים. המיליארדר שאול אייזנברג׳,
שקודם לכן שיתף פעולה עם הגרמנים,
המתין גם הוא. רוטשילד * ושותפיו —
שלושת הבנקים הישראלים — הצליח
לסכל את העיסקה בין הגרמנים ודנות,
שכבר כמעט נחתמה.
השנה נערכה ההסתערות הסופית על
מניות הגרמנים ועל מניות הממשלה, שגם
היא ביקשה למכור את חלקה בחברה.
היריות הראשונות בקרב על השליטה
נורו ממישרדיהם של משה שחל וחיים
צדוק.
מישרד עורכי״הדין של שחל הגיש
הצעה לממשלה לרכוש את מניותיה. ה־

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2317 - 27 בינואר 1982 - עמוד 9 | נציגים שלי מי? בכנסת הם יושבים יחדיו בסיעה אחת - או מאתו׳ הקלעים הם לוחמים זה בוה לטובת האינטרסים של 2קבוצות־ההון ו ! ד ו 5ד ו1 1מ ז * סדר\\ הצעה הופנתה לממשלה$

נציגים שלי מי?
בכנסת הם יושבים יחדיו בסיעה אחת -
או מאתו׳ הקלעים הם לוחמים זה בוה
לטובת האינטרסים של 2קבוצות־ההון

ו ! ד ו 5ד ו1
1מ ז * סדר\\
הצעה הופנתה לממשלה בשם ״גורמי־חוץ
וגורמי ספנות ישראליים״ .שחל סירב
לפרט ולומר במי המדובר.
מאוחר יותר נודע כי מישרדו של שחל
פנה גם לגרמנים, המחזיקים ב־260/0
ממניות החברה, והציע להם 24 מיליון
דולרים תמורת חלקם. מאוחר יותר גם
התגלה מי הם הגורמים שאותם ייצג
מישרדו של שחל: הישראלי היורד תושב
שווייץ, ברוך רפפורט, ולקוחו הוותיק
של שחל, מילה ברנר.
ברנר היה י מעוניין בחברה לישראל
בעיקר בגלל חלקה הגדול בחברודהספנות
ציס, ברנר הוא שותפו של השר מרידוד
בשתי חברות־ספנות אחרות, אטלנטיק
והחברה הימית להובלת פרי. עורך־הדין

עיסקד, זו מקנה לקונסורציום שליטה
ב־!ס/ס 70 ממניות החברה לישראל, כא שר
חלק הארי של המניות נמצא בידי
בנק דיסקונט. אך העיסקה גורמת גם
לבעיות קשות.

כדיקת ״העולם הזה״ לפני יותר
משנה (״העולם הזה״ ) 2260 העלתה
בי משקיעים ישראלים, מוס דיים
ופרטיים, מחזיקים כידיהם לפחות
* 27 מהון המניות של החכרה.
כלומר: ככר אז לא היתה
החכרה זכאית להטבות המפליגות
כמס שהיא זוכה להן. עתה גדל
כהרכה חלקם של הישראלים.
כדי להמשיך לקבל הטבות, יהיה צורך
לנקוט באחד מכמה צעדים:

ח״כ-המערך שחל ככנסת (כמרכז)״
פרקליט של ברנר

ייצג את המפסידים כמאבק ) וכיצד
ינהג חכר-הכנסת חיים הר־צוג,
חכר מועצת־המנהלים של כנק
דיסקונט, הזוכה?

הוא אינו מכחיש כי יש לכך יתרונות,
אך טוען שיש גם חסרונות, ושב ומדגיש
כי הוא יודע להפריד יפה בין ענייניו
המיקצועיים ותפקידיו הפוליטיים.

קשה להשיב תשובה חד־משמעית על
שאלה זאת.

אך המצב החוקי היום הוא, שהפרדה
זו תלוייה כרצונו הטוב
ובמצפונו של כל חכר־כנסת. על פי
מה שככר ידוע היום על טיב
הה״כים כישראל, מוטב שלא לסמוך
על אלה יתר־על־המידה.

המצכ היום הוא, שאין למעשה
כל הגכלה מחייכת על פעילותם
של חכרי־בנסת כהרצוג ושחל,
שניהם פרקליטים של הכרות גדולות
ונציגים של קבוצות־אינטרסים
אדירות״כוח.
על־פי החוק, אסור להם לייצג חברות
ממשלתיות, אך זה, למעשה, הכל.
חבר־הכנסת משה שחל לא נבחר ל
,זבר
מועצת־המנהלים של בנק דיסקונט,
הח״כ חיים הרצוג, נחשב לבעל מישדד
פרקליטים שהוא אחד מעשרת הגדולים
בישראל.
הרצוג, בנו של הרב הראשי האשכנזי

למעשה רבי מה מייצגי ח ב רו ת מיסרוריות ואילי־הין
!!הישיבה בכנסת מעניקה ל ה אפ שרויות שאין לאחרי
חיים צדוק פנה לממשלה בשם ההסתד רות,
וביקש גם הוא לרכוש חלק ממניות
הממשלה, כדי לחזק את שליטת ההסתדרות
בצים.
גם בנק זיסקונט היה מעוניין בשליטה
בחברה לישראל מסיבות דומות. מישפחת
רקנאטי, השולטת בבנק דיסקונט, היא
בעלת חברת הספנות אל־ים.
בסופו של המאבק הציע הקונסורציום
לגרמנים 24.2מיליון דולרים, ואחד
מחברי הקונסורציום — בנק המיזרחי —
רכש את חלקה של הממשלה בחברה
לישראל תמורת תישעה מיליוני דולרים.

העוו&סמה

דרך אחת היא לנסות שוב את ״העיסקה
הסיבובית״ :המניות לא ייקנו, לכאורה,
על־ידי הבנקים הישראלים, אלא על־ידי
חברות זרות למראית־עין, שיירשמו בחו״ל,
אך יהיו שייכות, למעשה, לבנקים ה ישראלים.
דרך
אחרת: לשנות את חוק החברה
לישראל, ולאפשר לה להמשיך ולזכות
בהטבות למרות שמרבית מניותיה נמצאות
בידי ישראלים.

כאשר תדכא הצעת תיקון מעץ
זו ל״חוק החכרה לישראל״ ,כיצד
ינהג חכר־הכנסת משה שחל ש־

דור ש כ׳

כל חכר־כנסת, עם בחירתו, ימלא הצהרת־הון מפורטת,
שתופקד כמישרד יו״ר הכנסת, ותהיה פתוחה לעיון
הציבור. חכר-הכנסת ימלא הצהרה בזאת כתום כל שנה
לכהונתו, ושוב כתום כהונתו, ובל ההצהרות הללו יהיו
פתוחת לעיון הציבור.
בל חכר-בנסת, עם בחירתו, יצהיר על כל תפקיד שהוא
ממלא, ועל בל מישרה שהוא מחזיק בה, כין כהכרה
שבבעלותו וכין כהכרה אחרת או מוסד אחר. אם התמנה
חכר־הכנסת כמהלך כהונתו למישרה כלשהי, יצהיר עם
בך מייד. כל ההצהרות הללו יהיו פתוחות לעיון הציבור.

כנסת כנציגם של מילה ברנר וברוך
רפפורט, וגם לא כנציגם של האחים יואב
ויוני הורביץ, שמישרדו ייצג אותם ה שבוע
בעיסקת הרכישה של שוק תלפיות
מידי עיריית חיפה.
שחל נבחר כנציג סיעת המערך, ואחד
מחברי סיעה זו בכנסת טען לפני העולם
הזה כי פעילותו המיקצועית של שחל
עומדת בניגוד גמור למצע המערך, שבו
מובעת התנגדות למכירת נכסים ממשל תיים
וציבוריים לידיים פרטיות.
משה שחל טען באוזני כתב העולם הזה
כי לא היו לו מגעים אישיים בעניין
המו״מ על השליטה בחברה לישראל, וכי
המגע היה ״סטרילי־מיקצועי״ .הוא הזכיר
שהמערך לא הלאים חברות, ולא פעם
מכר את רכוש הממשלה בחברות ממשל תיות
וציבוריות לידיים פרטיות.
יו״ר סיעת המערך אמר כי גם אם
יש בעיות בתחום זה, אפשר לפתור
אותן :״חובה על. חבר־הכנסת להודיע
שיש לו אינטרס כאשר מתקיים דיון
בוועדה או במליאת הכנסת בעניין חברה
שהוא מייצג — ולא להשתתף בהצבעה.
כיוון שהתהליך הוא גלוי, איני רואה
בכך פסול.״
הוא דחה כמרושעות את הטענות נגדו
מצד חברי סיעתו, כאילו פוגמת עבודתו
כפרקליט בתפקידו כחבר־כנסת, והזכיר
כי תמך בהעלאת ההצעה לסדר־היום של
חברו לסיעה, יוסי שריד, שתקף בחריפות
את השר יעקב מרידוד, ושמעולם לא
פסל שאילתא שהוגשה נגד מרידוד.

חכרי־כנסת שהם פרקליטים או יועצים כלכליים ימסרו,
מייד עם כחירתם, רשימה מלאה של לקוחותיהם אשר
לענייניהם יש נגיעה לרשויות השילטון. הפרקליטים
והיועצים הכלכליים שכין חכרי־הבנסת יצהירו על כל
לקוח מסוג זה שנוסף להם כמהלך כהונתם. הצהרות אלה
יהיו פתוחות לעיון הציבור.
בורסה בכנסת

עם תחילת כל דיון במליאת־הכנסת או כאחת מוועדותיה
ימסרו כל חכרי-הבנסת, שהם כעלי־עניין, או המייצגים
כעלי־עניין כנושא הנדון במליאה או כוועדה, הצהרה
על כך, ויימנעו מהשתתפות כדיון וכהצכעה.

חד אינו רק יו״ר סיעת המערך
״ בכנסת, הוא גם חבר בוועדת הכנסת
רבת־העוצמה, וגם סגן־יו״ר הכנסת. בידיו
מרוכז כוח פוליטי רב, כוח שאינו נעלם
מעיני לקוחותיו והאנשים הפונים אליו.

יצחק הרצוג, היה קצין בכיר בצה״ל,
שגריר ישראל באו״ם ובמשך 10 שנים
ניהל בישראל חברה גדולה בבעלותו של
המיליונר האנגלי, סיר אייזיק וולפסון.
הוא משקיף בוועדת החוץ־והביטחון של
הכנסת, וחבר בוועדת חוקה־חוק־ומישפט.
להעולס הזה אמר הרצוג :״קודם כל,
מן הנסיון הקצר שלי, אם תוציא את
חברי־הכנסת הפעילים כפרקליטים או
כיועצים כלכליים או כחברי מועצות-
מנהלים, תהיה ירידה רצינית באיכות
הכנסת.
״צריך רק לדאוג לכך שלא יהיה ניגוד
אינטרסים. לי לא היה דבר כזה עד
עכשיו. אילו היה מופיע דבר כזה, הייתי
פוסל עצמי מלעסוק באותו עניין.״
הן שחל והן הרצוג מסרבים לפרט
את רשימת לקוחותיהם או לעסוק בפומבי
בענייני החברה לישראל. הרצוג טוען
שפירוט כזה יפגע באתיקה המיקצועית.
שוב: הכל נשאר לשיקול דעתו של
הח״ב־הפרקליט. אין שום נוהג• או חוק
מחייב.

מצב זה הופך את מיסדרונות הכנסת
לאהד ממקומות המיסחר ההומים
כיותר כמדינה. לא פעם
יכולה הכורסה התל־אכיכית להתקנא
כמימדי העיסקות הנקשרות
שם. כמיזנון ובמעברים שכין ה־מיסעדה
והמליאה, כין חדרי הוועדות
וקומת הממשלה, מתרוצצים
אנשים שמחד הם מייצגים מיפ־לגה
פוליטית, קבוצות אוכלוסיה,
מצע או רעיון, ומאידך הם מייצגים
אינטרסים כלכליים רבי־עוצ•

על האנשים האלה, כיצד הם
פועלים ומהם האינטרסים שמאחו ריהם
— כהמשך הסידרה.
שדמה פרנקל ו
* בין מנחם בגין, ירוחם משל, אברהם
שפירא ושלמה לורנץ.

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מאינדונסיה
הכברלאפרבריבפרח ! לישו־אד
דרו יפאן
מאת מאיר תדמור

שיווק משותף לחדל, ובענף הפרחים חוגגת
ה״ליברליוח״ של שר־החקלאות שימ חה
ארליך, המעדיף הידרדרות של הענף
כולו, למרות עצת מומחים.
כואב להם שהתמורה שהם מקבלים
עבור הגילדנים ההולנדיים, המארקים ה גרמניים
והפראנקים הצרפתיים, היא נמד
כה יותר בשקלים, בגלל השחיקה בערך
המטבעות האירופיים לעומת הדולר וה שקל
כאחד• רוב המטבעות מפגרים בעש רות
אחוזים לעומת השקל.
אך הוצאות החקלאים גדלות מעבר
לעליית המדד. הם דואבים על כך שעד
היום לא נמצאה שיטת פיצוי מתאימה
על שחיקה זו לחקלאות ולחקלאים. ל תעשייה
ניתנה תשובה הולמת. להם ייא.
הם כואבים, מכיוון שלמול עיניהם נהרס
ענף מבטיח, שעליו פרנסתם, ולא מידי
שמיים, אלא בשל מחדלים ומעשים שרק
ראייה מעוותת יכולה היתד. לגרום אותם.

בסוף השבוע שעבר פשטו עשרות צוותים
של פרחנים (מגדלי פרחים) על
בתיהם של שרים וחברי־כנסת והביאו
להם זרים ענקיים, בלוויית מיכתב המס ביר
מה כואב להם ולמה, עליו הוסיפו
הסברים בעל־פה. רוב מקבלי הזרים הביעו
את אהדתם למצוקת מגדלי הפרחים, הב טיחו
ללמוד את הנושא ולסייע בפיתרון
המשבר. ובאמת, מה כואב ל־ 6000 מגדלי
הפרחים לייצוא?

בואם דהם שהם חייבים להטים
את הפרחים לייצוא כמהירים הנקבעים
על־ידי ״אל־על״ ,המוביל
הלאומי, שהם גבוהים ב־*25—20
מהמחיר שאותו ניתן להשיג כשוק
העולמי. משום שכך רוצים מישרדי
התחבורה והאוצר והם שואלים :
האם אנחנו צריכים לסבסד את
״אל־על״ץ
כואב להם שהמחירים שהם משגים
עכור הפרחים באירופה נמוכים
ככ־* 20 מאלה שיכולים היו
להשיג, אילמלא תחרות הפרועה
כין היצואנים -השונים, שבמקום
להתחרות ביניהם כארץ, מתחרים
על השוק כחו׳׳ל ומורידים מחירים.

הבורסה

מריץ אוו
אחאג׳ י
השבוע האחרון, כן, תמיד השבוע האח רון,
היה מלא הפתעות• קודם כל, לא
קרה מה שרבים וטובים חזו — ירידות
שערים חדות לכל אורך החזית. היה יום
אחד של או־סו-טו, אך הוא נעלם למחרת,
ושוב הוכח שהבורסה חסונה דייה להשיב
למלעיזים עליה. אך לא לעולם חוסן,
או בעברית של הבורסה, רמת הסיכון
עדיין גבוהה, כך גם השערים.

שר־חקלאות ארליך
למה הוא דורס את הפרחים
כואב להם שבענפים אחרים, כמו בענף
ההדרים, אפשר היה להגיע להסדר של

חלק מהרציניים לכורסה. כהיסוס,
אכל חזרו. שוב חוגג אדון ״מעורב״
,חלק כעליה, חלק כירידה והיתר
כלי שינוי מהותי.

ווקונסווציום:

מ^ה אחוז ביום
אני אומר לכם, אי-אפשר לסמוך על אף
אחד: למשל, התערבתי עם חבר שהח תמת
היתר של קונסורציום תהיה פי 30
וכל מזמין יקבל יותר מ־ 30/0מהזמנתו.
החלק השני בהתערבות חיה, שביום ה־מיסחר
הראשון, יעלה שער המניה ב־
.507.
ומה קרה? החתמת היתר היתד, פי 61
וכל מזמין קיבל 1.570 מהזמנתו והשער
ביום הראשון למיסחר קפץ ב-ס. 1007
אני לא הפסדתי בהתערבות, למרות
סדר הגודל של הטעות. אבל השאלה
החשובה באמת היא, מה קרה? שום דבר
מיוחד, הכל היה צפוי. .יש לא פחות
מכמה מאות משקיעים שהחליטו להתלבש
על המניה. הנה התוצאות.
פגשתי בשבוע שעבר את מאיר חן,
שהתלונן לפני שהזכרתי את שמו בעיתון.
הוא התלונן על כך שהירקן שלו לא
הבין מה היה כתוב, וחשב שהוא שותף
בשליש מ 50-מיליוני הדולר של קבוצת
פישמן־ריגר• אז אני מודיע לכולם, כולל
הירקן, שהוא לא שותף. אגב, הוא גט
ביקש שלא אזכיר את שמו וכך אעשה
מכאן ואילך.

נכון שגם השבוע חגגו המניות
הספקולטיכיות ואפילו ,,אתא ג׳״
השיגה שיא ראוי לציון( .זה השבוע
השני ברציפות אני נמנע
מלציין את שמו של מי שמריץ
אותה ).אני כאמת לא מכין, מה
ראה מנכ״ל הכורסה, יוסי ניצני,
לשאול את אנשי ״אתא״ למה היא
רצה כל־כך מהר. מניין להם לדעת
ץ וכזו כאמת היתה התשובה.
הוא יכול היה לשאול אותי, והיה
מקבל תשובה לא פחות טובה.
אתם זוכרים שלמחרת הפסקת ה־מיסחר
במניה היו היצעים של 4.5
מיליון שקל שנקלטו ללא שינוי?
ומי קלט? ״פי־י-ט״ ,ברוקר פרטי
נחמד שעוד נטפל בו. מה שחשוב
הוא שהכרוקר של קבוצת אייזג
כרג ,״נשואה״ ,ככלל לא התערב.
עוד שיטה חכמה כדי להוכיח מי
לא שפך מניות.

אך כהזדמנות זו, נתן לי זה שביקש
שלא אזכיר את שמו, טיפ :
״כלל אלקטרוניקה״ מורכבת משתי
הכרות העוסקות כטכנולוגיות-על.
על אלה כדאי לשים כסף, אולי גם
כגלל שהם מתכוונים לצאת בהנפקה,
בבורסה של ניו־יורק.

מ׳לחומז הנסך בפחד

פחסאוום:

אחד מהברוקרים הגדיר לאחרונה את
הנעשד, בבורסה כמילחמת הכסף בפחד.
יש הרבה פחד בבורסה ועליו רובץ המון
כסף, שלא מאפשר לפחד להתבטא. אבל
זה יבוא, אומרים המבינים. ברמות שערים
גבוהות כל-כך צריך לצנן ולהצטנן .״כולם
התחילו לצאת מהשוק,״ הם אומרים. מי
זה כולם, שאלתי .״הרציניים״ .אז מי
נשאר? ״עמך, שגילו לאחרונה את הבור סה,
והספקולנטים שעושים חיים על חש בונם.״

מתברר
שזו רק תשובה חלקית,
לא מלאה. כסוף השבוע חזרו גם

10 1

עד עכשיו, במתינות הראוייה
לשכה, עשו הכל כדי להסביר.
היום, כיום הרביעי, הם חדלו לדבר
כפרחים. כואבים, כועסים ו־נחושי
החלטה, הם מגיעים באלפיהם
לשערי הכנסת, לזעוק.

בשבוע שעבר נתקבל במערכת מיכתב
מיפאן. השולח: קיודו, יחסי־ציבור, טיק־יו.
הנמען: העורך לענייני עסקים וכספים.
בתוך המעטפה מצאתי הודעה לעי תונות
של מיפעלי הפלדה של קובה,
(ב׳ בסגול) ,מהגדולים ביפאן, המספרת
שמיפעלי הפלדה הממשלתיים של אינ דונסיה,
מפעלי קראקאטאו חתמו עימם
על הסכם לסיוע ושיתוף־פעולה טכני
לשנתיים.
להלן מובאים פרטים על מיפעלי הפלדה
האינדונסיים, השוכנים במרחק של 120
קילומטר מהבירה ג׳אקארטה.

מיפעלים אלה, מציינת ההודעה,
מייצרים מיליון טון של פלדה
לשנה. מידע נוסף אפשר לקבל
אצל מר הירושי הנדה, קיודו, יחס
י־ציכור, טוקיו, יפאן.
את כל הסיפור הזה הבאתי כדי ׳1חיכיח
לספקנים, מה גדול כוחו של מד־ר זה.
אפילו ביפאן יש לו מהלכים.

מ חן: לחמ כו תו ה
בשבוע שעבר נערך במלון הילטון בתל-
אביב שבוע המזון הישראלי, שהיה מיועד
בעיקרו לקניינים מהארץ ומחו״ל. שבוע
המזון אינו אלא תערוכה של יצרני מזון,
עם אפשרות לטעימה פה ושם.
קודם כל, אתה חש שבארץ מייצרים
הרבה מזון, מסוגים שונים וטעמים שונים,
שרק בהזדמנות זו אפשר היה לגלות
את מרביתם. שנית, אם אתה גמ-לרה
עיתונאי, יתייחסו אליך יפה במייחד,
ויאפשרו לך לטעום מכל מה שניתן לטעום
ממנו. כשגמרת את ״הסיבוב״ בתערוכה,
כמעט שכחת את המטרה שלשמה באת,
חוץ מהאוכל כמובן. כמה מן הרשמים
אני חייב להציג ולספר. הם מעניינים.
שמעתם פעם על חברה בשם אקווא־ק׳אלצ׳ר
(תרבית מים)?
לא. ובכן יש כזו. היא ז!ו 0קת בטכנולוגיה
של ייצור וגידול מיסחרי של
סרטני מאכל, הגדלים במים מתוקים ומיועדים
לייצוא. לסרטן המאכל יש שם
לטיני מסובך, אך לא פחות מזה מסובך
תהליך הגידול והריבוי בבריכות. מה ש חשוב
הוא, שהמעדן הזה, כשהוא מגיע
לפירקו, נארז ונשלח לחו״ל כמאכל־תא־ווה.
אגב, את הסרטנים מגדלים בין היתר
גם בבריכות של הקיבוצים מבוא־חמה

ונווה־איתן, יחד עם, לא תאמינו, אמוו־נים
וקרפיונים. בתיאבון.

אלוהים, המחיר: ראיתי
בתערוכה תצוגות של הכרות העוסקות
כייצור מזון סוכן, כעיקר
כשרים, כמו שניצל מצופה וללא
ציפוי, ועוד כל מיני כשרים ערכים
לחיך. שאלתי גם כמה זה עולה
״מחיר כית־חרושת״ .התברר לי
שכעיסקי־מזון אלה, אני משלם כסופרמרקט
כדיוק כפול מהמחיר
הסיטוני. למה ץ
להם עם כותנה. שמעתם בוודאי
על הלחם החדש שמכיל 1270 כותנה
(כן, כותנה) ש*ס 607 ממנה הם חלבונ-ם.
בהקשר ללחם הזה למדתי מושג חדש,
״אורך חיי המדף״ .בלשון היומיום הכוינה
היא שלחם כזה שומר על טריותו במשך
שבועות, כלומר, אם שמים אותו על המדף
ולא אוכלים אותו. טעמתי וזה טעים.
היצרנים של גרעיני הכותנה הם מפ עלי
מילואות, שהם מיפעלים אזוריים של
32 קיבוצים בגליל המערבי. את הגרעינים
טוחנים לקמח ומערבבים בקמח־חיטד,
רגיל, ומההרכב הזה מקבלים דברי־מאפה
עם תכולת חלבון גבוהה. מילואות מייצאת
את קמח הכותנה במחיר של 550 דולר

נלד תנפיק נוורססויס

2000 נשב׳ ד סינתח
מומו (הגדול) גרינברג, הוא מיקצוען
אמיתי ואחד המבצעים הפופולריים בבורסה•
הוא מייצג את הברוקרים נזוריץ את
סוכלו /ובתור שכזה יש לו מידע, שהוא
מסרב למסור לאחרים.
בעניין פרוטארום הוא צדק. המשקיע
האמריקאי, שלו 547,מהבעלות על סרו־טארוס,
היה בשבועות האחרונים בארץ.
הוא ביקר גם במישרדי מוריץ את טוכלר.
מה נאמר שם בדיוק, אני לא יודע, אך

לחם מקמח כותנה
הכותנה הגרעינים והלחמניות
כמעט ברור שהוחלט לגייס הון מהציבור.
כדי לגייס הון, צריך התחלה טובה. למשל
כמו 2000 נקודות בשביל הסיפתח. זה
בערך פי שלושה מהשער של סוף השבוע.

לטון, בקצב של 200—150 טון לחודשי.
הקונים הם בעיקר התעשייה הרוקחית,
המשתמשת בקמח זה כקרקע־תרבית ל-
פניצילין. השימוש כתוספת לקמח לאפיית
לחם ודברי־מאפה הוא חידוש ישראלי.

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מרכז -בית־ז בסמטת בית השואבה ,8טל 622547,611001 .סניפים ראשיים:תל-אביג:אלגבי ( 123 ככר המושבות) טל.611806.דיזגמף ( 118 מול כסית) טל!.239952 .

לפעמים אתה צריך פרסום תמיד
בו יהודה ( 9ע״י מוגרבי) טל.656120.

ירושלים: יפו ( ,43 ככר ציון) טל.02-226335 .

חיפה:הרצל ,11 טל.04-645333/4 .

ועוד?50 זניפים בכל הארץ.

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונה

כל טלויזיות נוך ךמנדה*אמקור
ערוכות עתרו
לקליטת שידורי לווינים
וככלים.

נורד מנד המק די מ ה
א ת כל האח רו ת ב הרב ה שנות צבע.
להשיג בחנויות אכזסא וסוחרים מורשים.

1101901¥ 1£ 110£
טל -ארויו

ארזגזור־:־ טוב להיות בני ת.

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מאמר זה נכתב לפני כמה חוד־שים
ופורסם בכתב־העת בשפה ה־אנגלית
,״ניו־אוטלוק״.
דאגתי לכך שהוא יגיע לידיעת
אישים אמריקאיים שהיתה להם
יד בהתפתחויות המתוארות בו.
איש מהם לא מצא לנכון להכחיש
את הדכדים. לא כאה ;ם כל תנוכה
אחרת, אף שהמאמר נפוץ כהו־נים
מדיניים נרחבים למדי באר
צות־חברית.
המאורעות שאירעו מאז כתיב
תו — כנוך נורל תוכנית־פאהד,
התנובה העלובה על סיפוח רמת
הנולן הוסר־התנובה על דברי מג
חם בנין לשנריר סאם לואיס ובי־קורו
של אלכסנדר היינ בארץ —
אך מחזקים את הנאמר בו.

--מאת

אורי אסרי
^ ימן־ השאלה ככותרת אינו בבחינת מישחק דיקדוקי. הוא מבטא התלבטות שאני
מתייסר בה מזה חודשים אחדים.
כמו רבים מידידי, דגלתי במשך זמן רב במושכל־ראשון מדיני, שנציגו הראשי הוא
הד״ר נחום גולדמן, מי שהיה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית והקונגרס היהודי
העולמי.

עיקרו: יש לארצות־הברית אינטרס בסיסי כהשגת השלום במרחב
שלנו.

מאז , 1967 כל ממשלות ישראל הכשילו את מאמצי־השלום, כדי להמשיך ולהחזיק
בשטחים שכבשה. בקמפ־דייוויד הסכימה ממשלת־ישראל לוותר על חצי־האי סיני רק כדי
לחזק את יכולתה להחזיק בשאר השטחים הכבושים. במוקדם או במאוחר יצטרכו האמריקאים
לכפות שלום על ממשלת־ישראל הסרבנית. אם לא עשו כך עד כה, הרי זה
רק ביגלל הטיפשות או הנאיביות או הפחדנות של כמה פוליטיקאים אמריקאיים. כאשר
יתגברו האמריקאים על תקלות אלה, יקום השלום הכפוי הבלתי־נמנע.
קל לדגול ברעיון זה. הוא מקל על החיים. הוא מעביר את נטל־האחריות על
שכם הזולת. הוא עוזר להשלים עם חולשתו של מחנה־השלום הישראלי. הוא תואם
את הוודאות, שאינטלקטואלים רבים מאוהבים בה, שדברים מסויימים ״מוכרחים״ לקרות.
הרעיון גם קרוב לליבם של אנשים כמוני, הרוחשים אהדה אינסטינקטיבית לאר־צות־הברית
ולסיגנון חייה. אמנם, ארצות־הברית שגתה בוויאט־נאם, אך ביסודו של
דבר מוכרחה המדיניות האמריקאית לשקף *את אהבת־השלום. כך, לפחות, היינו רו צים
לחשוב.

על כך סיפורים ללא־ספור, עד כדי שיעמום. כולם דומים זה לזה. אתה פוגש במדינאי
או כאינטלקטואל אמריקאי בולט. אתה מסביר לו את רעיונותיך. הוא מגיב עליהם בהתלהבות
שהיא, לפעמים, מביכה. ואז הופך האיש שר או פקיד בכיר בממשלה האמריקאית,
ולפתע יורד מסך של ברזל. הידיד-מאתמול הופך אדם רחוק, קריר, שאין גישה אליו.
הרעיון שלך הפך טאבו.
כאשר זה קורה לך, אתה נוטה להאשים את עצמך. אולי עשית מעשה שלא
ייעשה? אולי הבכת את האיש? אולי מצוי מידע כוזב עליך בתיק כלשהו? אולי אתה
פשוט חדלת למצוא חן בעיניו?

אך כאשר מסתבר לך כי זה קורה לכל אישי״השלום כארץ,
וביניהם כמה מאנשי־הרוח המזהירים כיותר כישראל, פעם אחרי פעם,
אתה מתחיל לתמוה.
באותה עת מתקבלים הניצים הישראליים המאוסים ביותר כאורחים מכובדים

אך יש בפיס מוצק יותר לאמונה זו. מבחינה אובייקטיבית, כך
נדמה, יש לארצות־הכרית אינטרס עמוק כהשנת השלום כמרחב.

ה תפו צ צו ת נוראה
^ פלסטינים קיימים. שום בר־דעת אינו יכול להתעלם מלהט רגשותיהם הלאו-
י י מיים. אי־אפשר לשלול מאומה של ארבעה מיליון בני־אדם אינטליגנטיים את
ישותם הלאומית, מבלי שהדבר יגרום להתפוצצות.
בניגוד לכורדים, חיים בני הפזורה הפלסטינית בשטחים שהם בעלי חשיבות חיו נית
במאבק העולמי.

כמוקדם או במאוחר יביאו הפלסטינים להתפוצצות אדירה כמרחב,
על אוצרותיו הטיבעיים. כאשר זה יקרה, תנחת על ארצות־הברית ועל
המערב כולו, מהלומה נוראה, ואולי קטלנית. התמוטטות התעשייה
המערבית, שואה גרעינית, מהפכה טוטאלית — כל אלה הן אפשרויות
!מעשיות.
לכן אמריקה צריכה להיות מעוניינת בשלום. עלינו אך להמתין. מעצמה כה
גדולה תתעורר בסופו של דבר, ותפעל בהתאם לאינטרסים שלה.
הגיוני? אכן, הגיוני בהחלט.

אך זה לא קרה. וכאשר מצב כלתי־הגיוני נמשך כמשך 14 והצי
שנים, משהו לקוי כהיגיון.

מכאן סימן־השאלה. מזה שנה אני נתון במצב של ״חשיבה מכאיבה מחדש״,
אם להשתמש במטבע-לשון אמריקאית דווקא. עדיין לא הגעתי לכלל מסקנה סופית,
אך ברצוני להעלות כאן כמה ממחשבותי.

^ אשר העוברות אינן תואמות את התיאוריה, הנטייה הטבעית היא להתעלם מן
״ העובדות או ״להסביר״ אותן בצורה המבטלת את משמעותן. כולנו עשינו זאת
במשך זמן רב. אך בסופו של דבר נאלץ אדם בעל יושר אינטלקטואלי להיכנע לעובדות.

העובדה המכרעת היא שמאז 1967 לא עשתה ארצות־הכרית דבר
וחצי־דכר כדי לעודד את כוחות־השלום כישראל — ואני כולל כמושג
זה את כל מי שמוכנים להחזיר את השטחים הכבושים ולהשלים עם
רעיון המדינה הפלסטינית, תמורת שלום וביטחון.

אין זו הגזמה לקבוע שכל הכוחות והאישים האלה הוחרמו על־ידי המימסד האמריקאי
ונציגיו בישראל. ולא רק בכל הנוגע לאירועים רשמיים, אלא גם במישורים
פחות בולטים.
כל מי שהיה פעיל בשטח זה — ואני עצמי פעיל בו מאז — 1947 יכול לספר

בגין ושר־ החוץ לשעבר סיירום ואנס
משהו לקוי בהגיון

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונה

האם רוצה א רצו ח־ ה ב רי ת ב שלו ם *
(המשך מעמוד )13
בוושינגטון ובשגרירות האמריקאית בתל-אביב. האמריקאים מכרכרים סביבם. הם יוצ אים
משם כשהם משוכנעים — ומשכנעים את זולתם — שדיעותיהם הקנאית רצויות
למעצבי המדיניות האמריקאית.
תופעה זו קיימת גם במישור הגבוה ביותר. ערב הבחירות של ,1977 בעימות הגדול
שבין שני המועמדים לראשות־הממשלה — שימעון פרס ומנחם בגין — ניסה פרס לשכנע
את הצופים שאף כי אין הבדל גדול בינו ובין בגין לגבי הפיתרונות, יש הבדל חיוני
אחד: בגין יהרוס את יחסי ישראל־ארצות־הברית.
כעבור כמה שבועות, אחרי הבחירות! ,נערכה לבגין בוושינגטון קבלת־פנים מלכו תית.
ערב הבחירות הגורליות של , 1981 יכול היה בגין להתפאר בצדק שזה עתה
קיבל מאת הנשיא רגן מיכתב, שהוא ״הידידותי ביותר שקיבל אי־פעם ראש־ממשלה
ישראלי מנשיא אמריקאי.״

אמנם, לא ארצות־הכרית בחרה מחדש כבגין. את זאת עשה הציבור
הישראלי. אולם ארצות־ הכרית עשתה במיטב יכולתה בדי להבטיח לו
ניצחץ זה.

בבחירות אלה כימעט והושמד מחנה־השלום הישראלי, וסיכויי השלום צומצמו
באופן דראסטי. שוב, אי-אפשר להאשים בכך את ארצות־הברית לבדה. אש״ף תרם תרומה
גדולה לניצחון בגין, על־ידי הקשחת העמדות הפומביות שלו דווקא ערב־הבחירות. אך
אילו החליטה הממשלה האמריקאית לשלול ממחנה־השלום הישראלי כל שמץ של
אמינות, לא היתד, יכולה לפעול אחרת.

ה 1ולחדל הגורל

להשגת שלום אשר יכלול את הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה.
הצעה כזאת היתד, מעניקה כוח־מחץ רב ליסודות־השלום באש״ף ולמנהיגות המר כזית,
המתונה, של פת״ח. אך כאשר ארצות־הברית דורשת מחיר עצום ־כזה (מבחינת
הנתונים הנפשיים והמדיניים במחנה הפלסטיני) תמורת הבטחה אמריקאית עלובה ומעור פלת
״לשוחח״ עם אש״ף, ומבלי לדרוש מישראל מחווה מקבילה קטנה שבקטנה —
זוהי עמדה בלתי-מציאותית, המסייעת במישרין לקיצוניים — הפלסטיניים והישראיים כאחד.

הדברים מרחיקים דכת מזה. מבדי דהיבנס דפרטים, שאין כיכודתי
דגדות כשדב זה, אני קובע פי ארצות,הכרית השתמשה בהשפעתה
כדי דמנוע פנישות ישירות כין ישראדים ופדפטינים שהן חשופות דדחץ
אמריקאי.

כל זה היה נראה כתיאור פאראנואידי של מי שלוקה בתסביך־רדיפה, לולא היו
הדברים מוכחים ומתועדים בצורה כה מוחצת. אך די גם בעובדות הבולטות ביותר
כדי לעורר ספיקות חמורים מאוד.

תיאורית הגו מסוס
ין מנוס מן המסקנה כי כל ממשלות ארצות־הברית, בזו אחר זו מתנהגות כאילו
הן מאמינות ששלום מלא ומקיף במרחב אינו משרת את האינטרס האמריקאי הלאו מי.
הן נוהגות כמי שמעוניינות בהמשך המצב הקיים של לא־מילחמה־ולא-שלום, במסווה
של מדיניות של ״צעד־אחרי-צעד״ ,הסכמי־ביניים, שלום נפרד, וכו/
אין פירוש הדבר כי ארצות־הברית רוצה במילחמה. להיפך. היא אכן הרביצה
לישראל על האצבעות (כפי שהתבטא בגין לאחרונה) כאשר זו הרחיקה לכת ועשתה

^ ובדה רבת־ משמעות — אך בלתי־ידועה בדרך־כלל — היא שאותו הדבר עצמו
? קרה למחנד,־השלום שבקרב אש״ף.
האיש הבולט ביותר במחנה זה הוא הד״ר עיצאם סרטאווי, גיבור־השלום המחרף מזה
שנים את נפשו — פשוטו כמשמעו — מדי יום ביומו על־ידי קיום פגישות גלויות עם
אישי־שלום ציוניים מישראל (אחרי שקודמו, ידידי סעיד חמאמי, כבר שילם בחייו
עבור אותה העזה).

מאיש זה נשדדה אשרת־הבניסה לארצות־הברית;

העילה לכך היתד, פגם טכני חסר־חשיבות. כך קרה לאישי־שלום ידועים אחרים

רבין והנשיא ג׳רדד פורד
״ההערכה מחדש״ התנדפה

גודדה והנשיא ריצ׳ארד ניבסון
תוכנית רוג׳רס נקברה

בגין והנשיא רונדד רגן
תוכנית פאהד הורדה מהפרק
מעשים פרובוקטיביים מדי, כגון הפצצת הכור בבגדאד, הפצצת שכונות־המגורים בביי רות
שבהן שכנו מישרדי־אש״ף, וסיפוח רמת־הגולן.

אך שדום־אמתז זה דאג

בגין זזהנשיא ג׳ימי קארטר
מה קרה ל״מולדת לפלסטינים״ ?
מאש״ף. אך הקנאים הלאומניים הקיצוניים ביותר מהחזית העממית לשיחרור פלסטין
מסתובבים כאוות־נפשם ברחבי ארצות־הברית, אוספים כספים׳ למען אירגונם ואף מפר סמים
זאת בשימחה רבה בביטאונם בביירות.

יש עובדות קטנות דדא־ספור המוכיחות בי ארצות־הכרית לא עשתה
דבר — אם לדבר כדשון המעטה — כדי דעודד ודהגכיר את אותם
יסודות כאש״ף המטיפים, כגדוי או כצורה שקטה, דקו מתון.

בדרך כלל, אנשים אלד, הם גם אנטי־קומוניסטים ופרו־אמריקאים. אולם האמרי קאים
מחרימים אותם.
אשר לצד המדיני של הבעייה: ארצות־הברית יכולה (וצריכה) לתבוע שאש״ף
יכיר בזכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון, תמורת מאמץ אמריקאי תקיף

באופן מוזר, נראה כי זהו גם הקו הסובייטי. ברית־המועצות תומכת באש״ף, כל
עוד אין האירגון מקיים יחסים עם ארצות־הברית. היא מדברת על שלום ודו־קיום בין
ישראל ומדינה פלסטינית שתקום. אך בריודד־,מועצות לא עשתה דבר וחצי דבר כדי
לעודד מגעים בין ישראלים לא־קומוניסטיים ובין אש״ף. יתר על כן, מגעים כאלה גונו
בחריפות על־ידי המועצה הלאומית הפלסטינית, במושב שנערך באפריל 1981 בדמשק
הפרו־סובייטית. אוהדי ברית־המועצות במועצה תמכו בהחלטת־גינוי זו.

המניעים של כרית־המועצות שקופים למדי(לא שלום כלי מעורכות
סובייטית, לא דו־שיח בין לא־קומוניסטיט משני הצדדים, לא שלום
אמריקאי, לא יציבות כמדינות־הנפט הפרו־מערכיות ).אך את מניעיה
של ארצות־הכרית קשה הרבה יותר לנחש. עליהם מרחה סימן־השאלה
האמיתי.
אנשים רבים, ובעיקר אמריקאים, מטילים את כל האשמה על מה שנראה להם
כטימטום כרוני של הפוליטיקאים החובבנים, המאיישים ממשלה אחרי ממשלה בוושינג טון.
אולם אין זו תשובה מספקת.
שיעור האיוולת של הפוליטיקאי המצוי והפקיד הבכיר המצוי בוושינגטון אינו
נופל מזה של עמיתיהם בכל בירה אחרת בעולם, ובכלל זה ירושלים.
(המשך בעמוד )34

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונה

דלת בינוחון אחת בהשגחת מבון התקדס.
בלדלחעול רב-בריח
וד א283166 :־ 3 ( 03 קווים)
ר״ג722111 :־ 3 ( 03 קווים)
חולון 844145 :־ 3 (׳03 קווים)
ר חו בו ת -א ש דוז 054-73111 :
( 3קווי ם)־

טבריה 20024 :־ 067
נתניה-וזז־רה 34688 :־ 053
חיפה 4 :ו7251־ 3 ( 04 קווים)
קריות 725111 :־ 3 ( 04 קורם)
נצרת 56580 :־ 065

כ׳׳ס-השרון 052*20157 :
9־ת919383 :־03
ירושלים 533261 :־ 3 ( 02 קווים)
באר שבע 76840,79516 :־057
אילת 72750 :־059

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכחכים
וז 171ו 1מ ד דד

#אתה מעוניין בכלב פודל שחור, בן שישה
שבועות !
• את מחפשת חברה לדירה, שתביא עימה
טלוויזיה ציבעוניתז
* אתה רוצה להחליף את ה סי ט רו אן הישנה
( )1972 בפי א ט כימעט חדשה 1980
* החיפו שיו ת נמאסו עליך, ואתה רוצה במקומם
בבאן !
• השימלה האדומה שהבאת מפאריס אינה
מתאימה לך, ואת מחפשת חליפת־מכנסיים
לבנה בתמורה!
9ברכה לסבא ולסבתא, לחתונת-הזהב שלהם!
• אתה מחפש אקדמאית בת , 35 גבוהה ()1.74
ובלונדית, לנשואין או לידידות !
* אתה מוכן ללמד צרפתית, תמורת שיעורים
בערבית !
• בייבי-סיטר ! מארחים לכלב בימי החופשה !
עגלת־ילדים משומשת ! חבר לטיול באירופה !
טרמפ קבוע ! זוג נוסף לטיול בארץ !

אוסף נדיר של מכונות
מכשיר את האיש להיות
מועמד לראשות״הממשלה.
לחיים בר־לב יש שיער לבן,
כמו שהיה לבן־גוריון. הוא מזכ״ל
מיפלגת־העבודה, כמו שהיתה גול דה
מאיר. הוא היה רמטכ״ל, כסי
שהיה יצחק רבין. הוא שבר את
רגלו, כפי שקרה למנחם בגין. ו־

.מערכת סטריאו לגברים בלבד
אין שקע מתאים
מם (המוצע להיות תוספת למע״מ
למשך זמן מסויים אפשר להתגבר
על כך בקלות, הן על־ידי
קנייה מראש של מלאי במיצרכים
חיוניים באמת, וכן על־ידי התאפ קות
זמנית. לא מתים מאי־צריכת
כמה מוצרי מותרות או חצי־מות-
לות. יתרה מזאת — אפשר ללמוד
,לקח מזה גם לגבי הבאות!

ישעיהו־ תומא שר״ק,

תל־אביב

מערכת ״העולם הזה״ החליטה להיענות לבק שתם
של קוראים רבים, ולהעמיד לרשות קוראיו
מדור קבוע להודעות אישיות מסוג זה — בלי
תשלוםכלשהו — כשרות לקורא.

לי1לה 1ל1
יכלול הודעות אישיות בילבד, להצעת חילופין,
שרותים אישיים, היכרויות, ברכות וכל העולה על
רוחכם — בתנאי שלא יעמדו על בסיס מיסחרי.
המדור יהיה סגור בהחלט לחברות מיסחריות.
• כל הודעה יכולה לכלול עד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמונה — הכלב האבוד,
עגלת-הילדים המוצעת, הדירה המוצעת לחילופין,
הרווק המציע את עצמו להיכרות — יכול לעשות
זאת. במידת היכולת, תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי גלויית-דואר, למערכת
״העולם הזה״ ,ת.ד , 136 .תל-אביב (אלא
אם כן מצורפת לה תמונה. במיקרה זה יש להשתמש
במעטפה) .ל א תתקבלנה שום הודעות
בעל-פה, בטלפון או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול את שמו, כתובתו ומיספר
הטלפון של בעל-ההודעה.
• זכות-קדימה להצעות להחלפות.
• המערכת אינה מתחייבת לפרסם את כל
ההודעות שיתקבלו, אם יעלו על השטח העומד
לרשות המדור.
אז אם יש לן מה להודיע, להציע, לבקש, לברן,
ואפילו לקלל — קדימה 1

וידיאו -סטריאו-טלוויזיות

מזכ״ל גר־ רב

מועמד לכל עת

חוץ מזה הוא איש נחמד יותר מ שני
המתמודדים המותשים, וטוב
תעשה מיפלגת־העבודה אם •תעדיף
אותו על־פני רבין ופרס כ־מועמדה
לתפקיד ראש־ד,ממשלה.
צגי אהרון, תל־אביב

לא רקנות
מציעים מס כדי לממן את
הפיצויים למתיישבי פית-
חת״רפיח.

ישראל חייבת להשלים את פי נוי
סיני וחבל־ימית. באשר למת יישבים
שם: מי שקיבל את הכל
או את הרוב בחינם — מגיע •לו
פיצוי סמלי בלבד — או בהתאם
להשקעותיו הריאליות. למדינה
אסור להיכנע לאלה שתופסים אותה
בגרונה ולהעניק להם הון תו עפות
על־חשבון כל העם בישראל.
אבל למדינה אסור גם לפנות איש
בכוח. מי שירצה להישאר תחת
שילטון מצרי — שישאר. אולי
ממשלת־מצריים תשלם יותר?
שלום בן־ יצחק, חיפה

ג־א ש! בצה רי ם
שפר מזלו של חיים בר-

מזל גדול יש לחיים בר־לב, ש הוא
לא ישן בלילות ביגלל ששר-
הביטחון של מדינת־ישראל הוא
אריאל שרון. בר־לב יכול לפחות
לישון קצת בצהדיים (בשלאף־
שטונדה הידוע) .אני לא יכול לי־

ה מ פור ש
כיצד תגן על מכוניתך
מאבני ״שאבעס״.
אחת הבעיות המטרידות כל
בעל־רכב, בעיקר באיזור ירו שלים,
היא כיצד לא להיפגע
ברכוש ובנפש מהאבנים ה קדושות
המומטרות עליו על-
ידי מקדשי השבת, כביכול, ש יוצאים
להגן עליה.
הפיתרון המוצע בזה ייצור
מצב שבו אסור יהיה ליהודי
שומר־מיצוות לזרוק אבן על
מכוניתו, בגלל עבירה על
מיצוות ״לא תעשון כן לה׳
אלוקיכם״ .במיסגרת מיצוויה
זו אסור לעשות שום פעולה
שתגרום למחיקה ולו רק חל קית
של אחד משמותיו של
הקב״ה שאינם נמחקים.
ברשימת השמות הנ״ל יש
שם של 4אותיות, שם של 12
אותיות ושם של 42 אותיות
וכר. שמות נוספים אפשר למ צוא
בפוסקים. ובכן, הכן לך
מידבקות עם כמה שמות וה דבק
במקומות רגישים על
מכוניתך. מרגע זה ואילך
אסור להשליך עליה אבנים
מחשש מחיקת שם השם. אנא
אל תחפז, אם תכתוב את ה שמות
בעצמך ייחשב הדבר
כשם שנכתב ע״י מין שאין בו
קדושה, פנה לך למקום גניזה
של ספרי קודש וגזור משם
כמה שמות, או פנה לכותב
שורות אלה שיספק לך שמות
כשרים.
מובן שאין צורך לממש את
הרעיון של ״מכונית זו מוגנת
על־ידי השם המפורש״.
נקווה שמספיק יהיה לאיים על
מיידי האבנים.
ק. גלוצאנט, ירושלים

האירזניה ר.גד 1ד ה

שר־ביטחון שרון
גם לא בצהריים
המציע הנכבד של הטלת המס
לא הסתיר את כוונתו ״החינוכית״,
לעורר את התנגדות הציבור לתש לום
הגבוה של פיצויים. אני ב החלט
חושב שהציבור צריך להתעורר
אם יוחלט בדרך זו או אח רת
על הטלת המס. הפיתרון שאני
מציע הוא פשוט לא ׳לקנות
שעליו מוטל ה שום
דבר

קניתי מערכת סטריאו מחברת
ג׳י־וי־סי.
אולם יש לי תלונה חריפה ל חברה
המפיצה:
מצאתי במערכת המון שקעים
(לכל מיני חיבורים) אבל לא הצ לחתי
לאתר. את השקע המיועד
לגברים בלבד!
מ. דן, תל־אביב

שוו אפילו בצהריים.

דוד מרגולין,

ירושלים

א 71ח ס בי ד סו ם
בפירסומת טוענים שזוהי
מערבת סטריאו ״לגברים
בלבד״.

בזמן האחרון חלה המקרבות
בין ישראל לבין
דרום־אפריקה.
מדי כמה שבועות מתוספים
קשרים ליחסים בין שתי המדינות.
שמענו על מיפעל לביגדי-ילדים
שהקים שלוחה בדרום־אפריקה,
שמענו על אשראי של 1.25 מיל יארד
שקלים שישראל תקבל מ מדינה
זו, וכן על כך ש״יבדקו
קשרים בנושא החקלאות.״
האירוניה הגדולה היא שכאשר
.ביקר ראש־הממשלה בגין באר-
צות״הברית, הוא אמר למנהיגי ה־
(הנושך בעמוד )18
העולם הזה 2317

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ן לבני הכו תנ ה המעולים

^! ר -אבלה טו בינ ^יז ת ^

כחול
;שחור

מקדחת פטיש פניאומטית
ס *4-350 -ק

קוטר קדיחה בבטון 35 :מ״מ
תקיעת עוגן בבטון: עד ״ 5/8
5סוגי איזמליס
מקדחי כוס וידיה עד 90מ״מ
משקל 5.5 :ק״ג

)1חתז1תו>׳^ בעיות ולבטים
בחיי חמין

ן/\001(1ק01¥1ק
ת ה־ צ מ חי ם
ב ש קי קי ם

טבעי, טעים
מבריא-מרענן
תה שושנים £זזו 81א£1
תה מנטה 2£נזו!\/וא£1
תה בבונג 11£ו^וא£1
תה תערובת בירות
\17 זטח£א£1

מאת

ל״ר מרדכי זידמן
הוצאת. רשפים

ד 7סוגים שונים

להשיג בסופרמרקטים,
שקם, בחי טבע, בתי מר קח ת ומעדניות
עבור פ רו ספקט ודוגמא חינ ם
נא לכ תו ב לח.ד ,46 .רמת-ה שלון __

חדש!

לוחות פלסטיים
שוטף, מהמלאי, גליונות,
פילמים במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות, קשיחים או
רכים (כולל כסף וזהב) עם או
בלי דבק. וגם תחליף לזכוכית
וכן פלטות רובקם.
רבי טרידינג
טל.822926 ,827315 .

תה תערובת צמחים
ובירות. נ מס בן־רגע
מאירשליט !.דפיקה•פרסזם יצילום

הגיע ונמצא במלאי
קרטון טריסלקס אמריקאי 663מ״מ x 917מ״מ 300 גר׳
ט ל 827315 ,822926 :

משרד שידוכים אמין
וח ל

טיפול אישי של
לכל לל,ודו/וז
צלצל/י ובקש/י את רחל
היא תעוור לך.
טלפון 246613־03

לסרט י שראלי חדש

דרושים שחקנים גברים
גילאי ,40—50 ,25—30 הופעה נאה,
רצוי בעלי נסיון
לפנות ל״תום־לי הפקות סרטים״
טלפונים 291877־282678 ,03־03

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכתבים

701 גאול

111ד ל 1 9 8 2

חשקט 8ז ח 0ק 3
בולמי זעזועים 7¥טס 6 ט
• גלגלי אלומיניום
• בלמי ריסק קדמיים
• מד סבובי מנוע
• סבל אחורי
• שני נוסעים

כושים שם :״ישראל הצהירה בפומבי
על התנגדותה לגזענות,
שליש מבני־עמנו הושמד בשם ה גזענות,
אנו נגד האפרטהייד ואנו
אומרים זאת לדרום־אפריקה.״
כיצד יכול לדבר כך ראש־ממ־שלת
ישראל? האם באמת הצהר נו
כך לפני דרום־אפריקה?
ובינתיים אנו ממשיכים בקשרינו
עם מדינה זו. האם לעולם לא
נלמד לקח? הבה נעצור את התקרבותנו
למדינה הגזענית הזו ולא
נקיים עימד, יחסים.
אידן פלדמן, אשקלון

לא נחש ולא משקסי־ס
פורסם כאילו אמר סגן־
שר־התחבורה, דויד שיפ־מן,
על סגן־ראש־הממשלה,
שימחה ארליך, שהוא
״נחש משקפיים״ (אנשים,
״העולם הזה״ .)2315
את הביטוי הזה השמיע בערב
ראיונות המראייו־העיתונאי אריה

קר כישרונו דווקא בתחושת דג־
׳שות הציבור, ובהסחפות אחרי זרמים
ונטיות שאינם בהכרח שלו,
תוך יכולת לנצלם לצרכיו. בשלהי
שנת 1977 חש בגין את הכמיהה
לשלום בציבור הישראלי. לא הוא
שיצר כמיהה זו, אך הוא נסחף
אחריה, וניצלה.
ברם, ככל שחולף הזמן, הוא
מבין שמבחינת מטרתו המוצהרת
הוא נפל כאן במלכודת. הסכמי
קמם דייוויד פתחו סידרה של
תביעות נוספות, מה גם שבינתיים
נזדמנה הבעייה של מות סאדאת
והנסיגה משארית סיני. בגין מפו חד
מחסידיו, אך יותר מכל הוא
פוחד ממישפט־ההיסטוריה. ב־מישפט
זה לא יעזרו לו הקולות
בבחירות או מצהלות ההמונים.
מקומו כדמות גרוטסקית מובטח
לו ללא צל של ספק.
בגין מתנהג כחיה שנפלה במל כודת,
המכה על ימין ועל שמאל
תוך איבוד שארית הרציונאליות.
פרשת סיפוח הגולן היא ביטוי

המחירים נכונים ליום הפרסום

שי אדליד

וסגן־־שר שיפמן

מישהו אחר אמר

רשימת סוכנים
חיפה: אופן, ש .קרביץ ; 664885 ,חיוו את מזוג ; 537484 /י.א.ב ; 521813 ,.חב׳ מוסמך בע״ם,
¥ 522258 תל״אביב: מוסך המהיר ; 253641 ,אבי, מוסך הונדה ; 613879 ,ע.ב.מ* 834105 ,.
חולון: רונקו ¥ 845743 ,ירושלים: נתן, מוסך הונדה 713748 ,ן גסנר צבי, שתתי ררכב 523222 /
* באר־שבע: מוסך מלכה 31614 057 החלק 36663־ * 057 רחובות: סוכנות ראשית פריצל,
52074־ * 054 ראשון לציון: אופנית ¥ 953914 ,הוד השרון: מוסך ראום 24295 052 נתניה :
וייס שמעון 22697 053 חדרה: פלדמן שלום 22670 063 טבריה: כהן אשת 20830־* 067
אשקלון: סוכנות אופניים ואופנועים 32183 051 נהריה: וולפוביץ ; 920543 ,מוסך הקטנוע,
¥ 923616 קרית שמונה: בי״ס לנהיגה נמרוד 35359 067 אילת: מוסך הקטנוע 73408 ,־.059

אבנרי, על דעתו ועל דיברתו.
מדבריו אפילו לא השתמע שאת
הביטוי הזה הוא מייחס לי. אני
שמעתיו לראשונה באותו ערב.
על כן אני בא להכחיש כל קשר
ביני ובין הדברים האלה. מעולם
לא אמרתי כדבר הזה.

דויד שיפמן,
סגן־שר־התחבורה, ירושלים

תו ק פנו ת ו חו ס ר עוגה

^ 90 נידי ^נסרטו

הסרטת ארועים בוידיאו !

צילום חרנוטודבר מצחה וארת1ים נזיוחדים
3 | 9 0 3 0ש ע 1ו $ 2 9 9 :7נולל מטים וקטטה

רח ווזנבאו ,5ת׳׳א,טל 296662 .
רובקס מעודפי יבוא
למוסדות, מסעדות, ועדי
עובדים וקבוצים.
קערות, מגשים וצלחות
במחירים מיוחדים
אפשרות ייצור מגשים
בהזמנות מיוחדות.
קבוץ גלויות 26ת״א
טל 830141 ,822926 :

הקורא מבקש להסביר את
פשר מהלכיו האחרונים
של ראש־הממשלה.
כיום ברור לכל בר־בי-רב, כי
מנקודת ראות סיפוחיסטית, קמנד
דייוויד הוא מעשה חלם גמור.
לעומת זאת הוא משרת את מטרות
מחנה השלום.
הסיבות לכך הן רבות. אחת
מהן: כשקיימים רגשות לאומיים
או מעמדיים מדוכאים, כל פעולה
הנוטה למלא אחר חלק מהשאי פות
(פרט למיקרים היסטוריים
חריגים) היא בבחינת הוספת שמן
על מדורת השאיפות. מהפכת אוק טובר
ברוסיה פרצה אחרי ליב ראליזציה
ניכרת. הוא הדין במה פכת
חומייני. פרשת האוטונומיה,
וכן הנסיגה מסיני רק ליבו שאי פות.
קמפ־דייוויד היד, צעד חשוב
בדרך המהפכה הפלסטינית.
השאלה המתעוררת היא אם לא
הבין זאת בגין מלכתחילה. ייתכן
שלמהלכיו היו סיבות רבות —
דוגמת הפילוסופיה הדבוטינסק־אית,
החיבה לדרמה והרצון לעשות
היסטוריה. אך פיקחות וראיית ה נולד
בוודאי שלא אפיינו את מה לכיו.
יש לזכור שכושר דמגוגי ופיקחות
מדינית אינם הולכים בהכרח
ביחד.
הדמגוג איננו בהכרח מאלף
מומחה של דעת קהל. לעתים עי-

להתנהגות מטורפת זו, אשר בע צם
איננה משרתת כלל את מטרות
הסיפוח. יש כאן תוקפנות במישור
הסימבולי וחוסר־עצה במישור ה מעשי.
דומני
שמחנה השלום, שהח״מ
נמנה עימו, חייב לשמוח על שלומיאליות
זו. אומנם, הוכינו בבחי רות
לכנסת העשירית. אך זכינו
ומלאכתנו נעשית על־ידי אחרים.
אלי שטייג, פתח־תקווה

ז1ו־ 71.ה מ מי ד ר חו ב
מכתב גלוי לשלמה להט,
ראש עיריית תל־אביב.
בזמנו, החלטתם, בהנהלת עי תנועת
ריית
תל-אביב, למנוע

ראש־ ממשלה כגין
כמו זזיה במלכודת
הווולוז הזה

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונה

רכב ברחוב דיזנגוף, בקטע שבין
שדרות בן־גוריון וכיכר דיזנגוף,
במשך יום השבת. זאת — כדי
להפוך את המקום למעין טיילת,
שבה יוכלו אזרחי העיר לטייל
להנאתם על המידרכות ועל הכ ביש,
כנהוג בערים רבות בעולם.

״א״ נדיב אבירן

מאוזן :
. Iנקווה שכך זה יסתיים כ אשר
תיבשנה הדמעות (.)3 ,3
.4תפס אותו קודם כל בחלק
הקדמי של גופו (.)5
.7פעמיים אקשטיין דיבר,
ישר לענין 5
.8במטע מי יקבע אם זה ערב?
רק אני 4
.10 הם כבר דאגו שתדע איך
להימנע מהריון (.)5
.IIהם לא יוצאים נקיים כ אשר
שמו עין עקומה עליהם

ראש־ן ןיריה להט
זיהום בגזידרחוב
בסיור שערכתי בכמה שבתות
ברחוב דיזנגוף הסתבר לי, להפ תעתי,
כי הכביש נתפס על־ידי
בעלי המיסעדות שברחוב, שהציבו
בו שולחנות וכיסאות, והפכו
את הכביש למקום הגשת אוכל.
הדבר גורם זוהמה רבה, ריחות
תבשילים באוויר ותחושה קשה.
צר לי לציין כי שום פקח עי רוני
לא נראה במקום. אין ספק
שהדבר מחטיא את מטרתו.
נתן יילוד, תל־אביב

.12 הוא הביע את דעתו -לרא שונה

.13 למרות שמו הוא אינו
מאיר פנים, להיפך 3
.14 אם כסף אמריקאי אז ש יהיה
כבר מכדורסל ()5 ,2
.15 זה המחסה שלי מנשק
קל (.)4
. 17 האם דרוין שיער שזה יהיה
המחיר 3
. 18 התרקד עם הפרופסור על
הבמה? ()5
.20 איך שלא תסתכלו על זה,
זה הסוף 3
.21 חדלה לבקש בצורה מקו בלת
וקיבלה דחיפה (.)4
.24 כדאי להיזהר ממוסיקאי
שהוזמן לחקירה במשטרה (,3

.26 ברכישת מכונית וולוו
כנראה שנזקקו לעזרה ממשית

.27 בעבר השני של הרחוב יש
מוכר ספרים (.)3
.28 מה תפסו אולסי וארל כ אשר
לא קלעו אפילו נקודה
אחת (.)3 ,3

.30 אם זה כל מה שהוא אוכל,
שיהיה לי בריא בתקופת ההתנזרות

.31 קודם כל ניצחון ואח״ב
עוצמה? זה שרוי במחלוקת

.32 סופה של החיה נמצא ב סימן
שאלה (.)5
.3מה שבגין לא רוצה להיות
בטמפרטורה נמוכה, עושה לי
סחרחורת (.)6

.29 אם תסתירו את השמש
נוכל להשתמש בה (מ 5

פתרון תשבצ ופ ן 91315

הטווח הגמי ש
שד התותחים
הקוראת מישוב הצפוני
מבקשת לערער על הטענה
״הביטחונית״ בעד סיפוח
הגולן.
צריך לפתוח במסע־הסברה ל־עירעור
הטענה העיקרית לסיפוח
(חוץ מההבטחה האלוהית) ,כאילו
חיוני לספח את השטחים הכבו שים
כדי להרחיק מן הישובים
שלנו את תותחי האוייב.
בשעה שטענה זאת מושמעת,
אנו מקימים התנחלויות חדשות
בקירבת הגבולות החדשים, ואז
יהיה חיוני להרחיק את הגבול גם
מהם, כדי שלא יהיו בטווח תותחי
האוייב, וכך עלינו להתפשט ללא
סוף.
אילו היתה הטענה נכונה, היינו
משאירים רק צבא בשטח שבין ה יישובים
הוותיקים והאדיב, עד
לכריתת הסכם־שלום עם שכנינו.
חסרת־שחר היא גם טענתו של
בגין, שתיאר בצבעים כה קודרים
את מצב יישובי החולה לפני , 1967
כאילו חיו שם בגיהינום של התקפות
מתמידות ללא כל התגרות
מציתו. ראשית, שנים רבות, מאז
1948 היה שקט בגבול הסורי, וה התקפות
התחילו כשהתחלנו אנו
להטות את הירדן, וכן לאחר ה־סיכסוכים
בעיקבות הפרות ההס כם
בעניין השטח המפורז. את ה התקפות
אז אין להשוות כלל עם
התקפות הקטיושות מהתקופה ה אחרונה.
כוזבת
גם הטענה כאילו התקיפה
אותנו סוריה ב־ .1967 כיצד יכלה
היא להתקיף אותנו, אם בממש-
לת־ישראל היה ויכוח אם לתקוף
אותה, כאשר דיין התנגד לכך?
רבקה תל, קיבוץ ענזיר,
הגליל העליון

מאונך :
. 1כך מראים לאחרונה בטל וויזיה
את הענן ששינה כיוון
בחב׳ ספנות (.)6
.2הוא אינו הראשון שנעלם
בים, וזה כבר הפך להרגל (,3

.3לא כדאי להאמין לסיפורם
של פועלי״הטכסטיל (.)4
.4סורג א׳ — כך מספרים —
שומר עליך במאה עיניים (.)5
.5הכריש, התמנון, הלויתן
וכר ...הם כנראה הפחד של
הקומנדו שלו (.)3 ,3
.6מסתדר בלי רכב צמוד
ללא כל קושי (.)4 ,4

* 1111״81 !131131ל -ל£?9*130
1ש״ 1 0ן ו 0ו 1ט>21ו 3ופדיקוו
ווסים- 0*0111118 קומנוסיקה-נויקוו מניקוו
הוצאת סער בח שסל (אפילציהו
1138111( 0יומי
תסרזקות, תספזרות.החלקות,סלסול,
צביעה י פסים.טיפול פנים, איפור.
הוצאת שיער ב ש עוו ה

**ג *1מוי*

• מסירים עממיים • ?ורות מע 1ל • 0

תל-א־ביב יודפת 4ליד דיז(גו ף 229388 226066 190
רנות-גן הרצל 86 מול בגין אואזיס ׳׳סלו! אורי״

.8הוא מופיע שוב, שטוף זב־מעוניין
רונות,
שהיה אולי
לשכוח (.)4
.9הוא גמר בעליה עם הצעירה
האמריקאית (.)3
.12 אל תעלו בחזרה בפחד,
כשהיא מבקיעה לה דרך (.)5
. 14 צריך להשתמש בסרגל
כדי להגיע לשלושים וארבע

. 16 כשהם מרחפים מסביב ל סוס,
הילדים אוהבים לשחק
איתם (.)8
.17 לפני 24 שעות היתה אפ שרות
לקרוא לך ״ 27 מאוזן״

. 19 הצות חם ומאורגן מח דש,
אבל איפה הגולים 6
.21 אולי תסתמי כבר את הפה
בזמן המשחק 6
.22 חם וחלילה לא פה איד יוט!

.23 הבהמה עברה כל גבול כ שהופיעה
בחלום לא ברור (.)6
.25 המחזאי לאלוהים :״אני
מוכן להיות לך לעזר 5
.26 לך לישון בבית־מלון (.)3
.28 אבי לא יפרוץ בבכי ב שמחה

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פרסום אידיאי

אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונה

החלל מן חדשות
מביא

החודש תוכלו לוטש את מעוכות החלל החדשות
של לגו ולקבל מתנה שכמיה של״לגו״*

״לגו״ פוסע פסיעה לעבר שנות ה , 2000-ולוקח עמו את ילדכם
לעולם של קידמה. כיום, יכולים הילדים לבנות ב״לגו״ את
הדגמים המצויים בבסיס החלל בכף קנדי. תן לו את הכלים
יהנכונים לפתח את דמיונו, ויכולת היצירה שלו, תן לו משחק
שיעסיק אותו למשך שעות רבות ומאושרות. מערכות ״לגו חלל״
החדשות כוללות: ספינת חלל ( )6929 משגר חלליות ()6950
מערכות פיקוד חלל ( )6970 מרכז פיקוד חלל ( )928 ספינת סיור
( )6842 משגר ממונע ( )6870 רכב מחקר ( )6927 וכל הציוד הדרוש
כדי להגיע לפלנטות רחוקות.

וכעת ״מבצע מתנות
׳*כל רכישה של
מערכת ״לגו חלל״
מעל 400 שקל תזכה
את הקונה בשכמיה
נגד גשם של ״לגו״.
מו כ נ יו ת

לן ^ מו

כ ע ״ מ

ת ״ א, החש מונ אי ם , 105 טל 03-268155-6 .מגר שי התע רו כ ה, סו ף רח׳ דיזנגוף טל 03-455141 — 2 — 3 .

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הדים
בנימיני

1מזל החודש:

נתוני הלידה משתנים. ויתכן שבן מזל
דלי למשל, שביסודו שייך ליסוד אוויר,
יהיה נתון בעיקר להשפעה חזקה של
יסוד האדמה.
אחת הדרכים לאבחן מהו היסוד ה״
שולט בכל אחד היא, להביט במיבנה
של כפות ידיו. מיבנה היד מגלה בצורה
די ברורה מהו היסוד השולט, ומהן
התכונות העיקריות המאפיינות את ה אדם.

האש (טלה, קשת אריה)
אחת התכונות המאפיינות את גני
מזל דלי, היא הסקרנות להכיר ולהכין
כל אדם שעימו הם נפגשים• העניין הרב
שהם מגלים בזולת, אינו בא על־מנת
לחטט ולפשפש בחייו ובנישמתו. אם
נשווה תכונה זו לתכונות שמאפיינות
מזלות אחרים, אפשר להזכיר למשל,
את בני מזל תאומים, שלא יעברו ליד
ספר מבלי לפתוח אותו, להציץ בו,
ותוך שניות ספורות לדעת פחות או
יותר את תוכנו ואם כדאי להם לרכשו.
דוגמה נוספת — בני מזל בתולה.
אם יימצאו במקום ציבורי ויבחינו ברשלנות,
אי־סדר, ביזבוז והזנחה, לא יוכלו
שלא להעיר על כך, או לסדר בעצמם
את הטעון תיקון.
כבר נאמר שבני מזל דלי מתעניינים
במיוחד באישיותם ואופיים של ידידיהם.
תמיד טוב להכיר דרכים נוספות על
מנת לוודא מיהו האדם שעימו יש להם
שיג ושיח.

את 12 המזלות נהוג לחלק לחלוקות
מישנה. אחת מהן מחלקת את המזלות
לארבעת היסודות: אש, אדמה, אוויר
ומים. טלה, אריה וקשת יוצרים את
מזלות האש. שור, בתולה וגדי שייכים
למזלות האדמה. תאומים, מאזניים ודלי
מייצגים את מזלות האוויר. סרטן, דגים
ועקרב מרכיבים את מזלות המים.
החלוקה מאוד ברורה. לכאורה, כל
אחד יוכל להסיק מכאן מהן תכונותיו,
לפי היסוד שאליו הוא משתייך. אך לא
כך הדבר — ידוע שבכל שעה, יום ושנה,

חוסר״זהירות בהתבטאויות עלול לגרום
למבוכה ואי״הבנות, רחברה. כתוצאה
מכך יתכן שתיאלצו
לפייס את בן־הזוג
ולפצותו. למרות זאת,
תהיו מאוד פופולא ריים
בחברה, תעמדו
במרכזו של כל אירוע
ותפיקו מכך הרבה
נחת. בעבודה התוכניות
מתעכבות, כספים שחייבים
לכם לא יגיעו
במועד והדבר יכניס
¥אתכם למתח. רצוי לטפל בעניין בזהירות.

* העייפות שתחושו, תפוג בסוף השבוע.

¥אתם נמצאים בתקופה חסרוז־בהירות• מצד

אחד — חוסר־מרץ להתחיל בדברים חדשים.
*י מצד ישני — מרגישים
* ״תקועים״ עם הדברים
הישנים. אך ברגע זה
אין לכס הכוח והיכולת
להזיז עניינים. מלבד
זאת, כל דבר נראה לכס
*¥הרבה יותר חמור מכפי
* שהוא במציאות. יחסים
¥¥עם בני־הזוג מאכזבים
¥ואתם חשים כאילו הס
נקלעו למבוי סוזום. אי״
$הבנות ורוגז בעבודה אינם מוסיפים לשקט

* הנפשי ולהרגשה טובה יותר. נוחו קצת.

¥למרות שמצב-הרוח קצת השתפר ואתם
¥¥מלאי תוכניות לעתיד, מתברר שכעת חלים
כמה עיכובים ואין ב¥

יכולתכם
לממש את ה¥
תוכניות.
איבוד מיס־

מכים עלול לעכב נסיעה
חשובה. עיכובים
בגלל בעיות-תיקשורת,

כמו טלפון מקולקל או

מיכתבים שלא הגיעו

21גמאי -
ליעדם בזמן, יכניסו

20 ביו ג
אתכם למתח ולקשיים.

תמצאו פורקן באכילה
מופרזת וגם כאן כדאי להתאפק עד יעבור
זעם. שימרו על מצב רוח עלוז.

0׳11₪1

כף היד מאד ארוכה, ואילו האצבעות
הרבה יותר קצרות ביחס אל הכף.

הדד 0 1מ גוי ס
ע נ ״ ן ב ויו דיס,
ותמיד מחנ שי ם
דו בי ם חו שו ת
להכיר את ידידיהם
הקווים ביד כזו עמוקים וברורים. מסביב
לקווים העיקריים מתרוצצים להם
בעליזות כל מיני קווי מישנה קטנים
ומלאי חיים, שיוצרים הרגשה שכאן מונחת
יד של אדם בעל מרץ רב.
אדם זה הוא יותר אינטואיטיבי מא שר
אינטלקטואלי• האינטואיציה והרגש
מנחים אותו בהחלטותיו המהירות. על-
פי״רוב הוא מאוד יצירתי, בעל יושר לב,
חמימות רבה, התלהבות ואופטימיות.
לעתים הוא כופה את דעותיו ורצונותיו.
השלילי ביד כזו, עלול להראות אדם
אגוצנטרי, חסר סבלנות, רעשן, ילדותי
בהתנהגותו ושואף לרכז את כל תשומת־

אתם חשים בתקופה זו חולשת ורצון להתרחק
ממרכזים חברתיים. יש להשגיח על
הבריאות. גם בן־הזוג

רות בגלל עקשנותם
| | 8 8של אחים או קרובים
אחרים. ובכלל, כל ה־
1 8 0 0 6 3עניינים הפיננסיים לא
מסתדרים. רצוי לא
לשנות דבר ולא לחתום על חוזים חדשים.
מכשירים ביתיים עלולים להתקלקל.

למרות שלאחרונה חשתם יחד קירבה
לבן־הזוג, ונוצרה ביניכם הבנה שלא
היתה קודם, הרי ש-
ב!קופה זו שוב מתערערים
היחסים, ובגלל
דברים של מה״בכך
פורצות מריבות. היכולת
למנוע תקריות מסוג
זה היא בידכם.
עליכם לוותר ואפילו
להימנע מלהעיר
נ* בקל״-.
ו 2ב או גו ס ט
ולבקר, גם אם תוכניות
שונות אינן נראות
לכם. תוך זמן לא רב העניינים יסתדרו
בקרוב שוב לשביעות רצונכם.

צרות לא מעטות מזומנות לכס בשטח
העבודה. השיפוט אינו טוב ותוכנית
שהייתם בטוחים בה גורמת
לאכזבה בגלל חד

סר־זהירות. יש להיזהר
במיוחד מאנשים המעמידים
פנים. דווקא אתם
שבדרך־כלל מבחינים
מייד בכל תכונה שלילית,
מתקשים לראות
מה טוב עבורכם בתקופה
זו. זה לא הזמן ל־השקיע
כספים או להלוות
מכספכם לאחרים. אהבות שהחלו
מסתדרות כמצופה.
לא מזמן לא

הלב בו• לעתים הוא אינו מתפנה להתחשב
באחרים. למרות תכונות אלה,
תמיד מרגש, מעניין ומושך להימצא בחברתו.

עבות
וקצרות. ארבעת הקווים העיקריים
ייראו בצורה ברורה. היד עצמה די נוק שה
וחסרת גמישות. לעיתים רחוקות
ניתן יהיה למצוא קווקוים קטנים. ב־דרך־כלל
היד חלקה וברורה וקוויה עמוקים.

כאן בעל היד יותר אינטואיטיבי
(המשך בעמוד )70

אי-הבנות הקשורות ללימודים גורמות
לעצבנות ולמתיחות. בתקופה זו רצוי
להפגין ביטחון, ולא
להראות את ההתלבטויות
והחששות שגורמות
לכם לאבד מכוחכם•
יש להיזהר במיוחד
מגניבות ואיבוד
כספים. אלה הרגילים
להשתתף בהימורים,
טוב יעשו אם ימתינו
} 1בספטמבר ״
22באוקטובר
זמן־מה ולא יסכנו את
כספם. בעלי מכוניות
צפויים להתרגזויות בגלל בעיות הקשורות
לכלי״רכב שברשותם. סעו באוטובוס.

ידידים טובים מגלים את פרצופם האמיתי
ולכס עלולה להיגרם אכזבה. במקום העבודה
רצוי לפעול לבד

הגדיים עדיין מוטרדים בבעיות כספיות,
ומופתעים בכל פעם מחדש כשברגע האח־

__ רון מתברר שיש מוצא

^ 8 8מהסבך ומשהו מסתדר
לטובתם ועוזר להם
להגשים את התוכניות .

גם בשטח הרומנטי ה־

4 8ק 8 £מצב אינו ברור. קשרים

חדשים גורמים לחשש
8 0 8 8ולהרגשה שיש צורך
להיזהר ולקשרים יש-
8 2 0 2 1 9ניס חשים געגועים ורצו
להמשיך כפי שהיה .
ברגע זה רצוי לא ליזום דבר, ולהמתי
שהצד השני יבהיר את עמדתו וריגשותיו.

השבוע מרגישים הקלה נוספת. שוב
חשים כוח להמשיך במשימות המוטלות
עליכם. יחד עם זאת

קיים מעין בילבול וחו סר
ריכוז, אך הדבר

אינו מרפה את ידכם.
התמידו במשימות ואל
תזלזלו בפרטים. זו
תקופה טובה לעיסו
קים
ספורטיביים, אך

יש להשגיח במיוחד
20ג׳גואו׳יר

*י־ בפברואר
לבל תיפגעו בגופכם.

קיימת נטייה
להתעלם אהבה חשאית
מסכנות בתקופה זו.

שהחלה לא מזמן עדיין לא מתגשמת .

העניינים עם בן־הזוג והמישפחה אינם
מתנהלים על מי־מנוחות. חוסר־הבנה
עלול להביא למריבות.
על כן יש להסביר הי

יאת הכוונות. ענייני
כספים נראים לכאורה
כמבטיחים, ואולם ייש
להיזהר מעצתו העלולות
להטעות, מכיוון

שברגע זה שיפוסכס
אינו בהיר דיו ועלול
•זיו בפב רו א ר
20 בי ה ס
להביא לקשיים. מבחינה
רומנטית יתכנו אכזבות.
היחסים שנראו כל־כך מבטיחים,
נראים לפתע אחרת. אנשים ינעימו זמנכם.

יד אדמה (שוי/בתולה, גדי)
זוהי יד כבדה ומרובעת, האצבעות

מאזניים

רצוי לדחות• גם על
חוזים חשובים לא כדאי
לחתום ברגע זה. פלי-
טות־פה מקריות יכולות לגרוס לשרשרת
אירועים בלתי נעימים. השגיחו על פיכם.

כל ההבטחות שהובטחו לכם לא מזמן
לא מתקיימות, ואתם, שהאופטימיות
מאפיינת אתכם, בדרך־
כלל, נכנסים למצב של
פסימיות ודאגה. אך
חבל לבזבז כל-כך הר*
בה אנרגיה על מצב־רוחב
זה. תוך זמן קצר
יתברר שאין על מה
להצטער. השינויים ש אתם
עומדים לעבור
> 2י: נו במבר -
20בדצמבר
בקרוב יפצו אתכם גם
על אכזבות אחרות.
אך ברגע זה אין ברירה אלא להמתין
עד שהתקופה הלא נוחה תחלוף במהרה.
* 82 2 6 1 1

\ושוו1

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הורייזן 13 1100
המחיר 178/192 שקל
הורייזן 01. 1300 נפח מנוע 1294 סמ״ק
המחיר 193/284 :שקל
נפח מנוע 1118 סמ״ק

4או 5דלתות
נפח מנוע 1294 טמ׳׳ק

המחיר; 208,527

טולדה 3\ 1600

טנדר טלבו

אוטומטית +הגה כוח
נפח מנוע 1592 טמ״ק

נפח מנוע 1118 סמ׳׳ק

המחיר 164,791 :

טולרה 131300

שקל

השנה יותר מתמיד

7 /1 1 8 0 7

שקל

טולרה 1600 רגילה
המחיר 261,150 :שקל

המחיר 325,741 :שקל
המחירים כוללים מע״מ ונכונים ליום 5בינואר .1982

הדרך למכונית טובה עוברת בבית טוב -מכשירי תנועה
מכשירי תנועה בע״מ: תל־אביב — דרך פתח־תקוה ,74 טל • 336115 ,חיפה — דרך העצמאות ,104 טל 524475 04
סוכני משנה: אילת — מוסך ״אורים״ טלי 74066־ • 059 באר־שבע -נגב, מוסך כרמלי, דרך חברון, טלי 77021־057
• נגב, טל׳ 75824־ • 057 בני־ברק — דבש, זיבנטינסקי ,162 טלי • 704646 חיפה — ״עתיד״ ,החלוץ , 3טלי 669105־04
• טבריה — אחים כהן — טלי 90521־ • 067 ירושלים — שייקביץ, תלפיות, טלי 715867־ • 02 נצרת — אחי ם סרוגיי,
טלי 71339־ • 065 נתניה — לוינקופף, ספיר , 1טל׳ 35082־ • 053 עפולה — שחף, שרת ,10 טל׳ 298301 065
ראשון־לציון — י.מ. בע״מ, הרצל ,2טל׳ • 995643/942770 רמתיים — אלעזר לב, ה שיקמים ,41 טל׳ 34218־052
י תל־אביב -״אוטו קל״ ,שינקץ , 11 טלי 291499־• 03

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונה

צדפת: נולנו פולנים!
לצופה מהצד נדמה, לפעמים, שפארים הפכה לעיר
פולנית. תחנות המטרו, קירות הבתים, לוחות המודעות,
ואפילו אתרי־תיירות מפורסמים מכוסים כתובות אדומות,
שבהן מופיעה מילה אחת בלבד: סולידאריות.
המילה סולידאריות~כתובה בשפה הפולנית, והיא
גם מעטרת כפתורים וסמלים, על דשי־הצווארונים ועל
הכובעים בכל רחבי צרפת.
העיתון השמאלני ליברסיון, מקדיש בכל שבוע את
רוב עמודיו לסיקור המתרחש בפולין. השמאל הצרפתי
מארגן -עצומות, הפגנות, מיצעדים ושביתות־שבת ליד
השגרירות הפולנית וליד חברת־התעופה הסובייטית.
במחאה הציבורית העצומה משתלבים״שני יסודות
מרכזיים: המסורת הצרפתית הפרו־פולנית, ועליית יוק רתו
של הסוציאליזם הצרפתי לעומת ירידת קרנה של
המיפלגה הקומוניסטית.
חופש -כדי לפגוע כשיוויון: למעשה, נוקטים
הקומוניסטים, בהנהגתו של ז׳ורז׳ מארשה, בקו זהיר
למדי. הם חוזרים על אזהרותיהם של מנהיגי גרמניה,

האחות באיטליה, הנוקטת עמדה חד־משמעית לטובת
סולידאריות ונגד הדיכוי הצבאי בפולין.

העולם יה שלי
סחר חופ שי
כתב־הטלוויזיה הבלגית, שריאיין נשים עובדות בסרי-
לאנקה (צילון) ,לא הצליח להסתיר את תדהמתו. עשרות
הנשים שהסכימו לשוחח עימו חזרו על אותו סיפור:
שכרן החודשי מגיע ל־ 26 דולר לחודש 10 .דולר מוצאים
על דיור באמור התעשייתי. חלק מהכסף הנותר נשלח
הביתה. בני־מישפחה אחרים לא מצליחים להשיג עבודה
אפילו בשכר כזה.
רגילות לציות עיוור. הנשים מועסקות בחברה
יפאנית־אמריקאית. זוהי רק אחת מאלפי החברות שהקימו
בשנים האחרונות מפעלי תעשייה ב״אזורי־סחר חופ שיים״
באסיה ובאמריקה הלאטינית. כיום קיימים בעולם
כ־ 100 אזורי־סחר כאלה. המדינות המארחות מעניקות
למיפעלים מערביים, בעיקר אמריקאיים ויפאניים (אבל
גם מערב־אירופיים) ,זיכיונות והטבות מכל הסוגים, כדי
שיפעלו ויעסיקו עובדים מקומיים. כל הסחורה מיועדת
לייצוא, כדי לתגבר את המאזן המיסחרי הדל של הארצות
המארחות. בדרך־כלל נעשית העבודה המתוחכמת יותר
במערב, ואילו ההרכבה והעבודה המיכאנית מתבצעת
בעולם השלישי.
ארצות כמו טיוואן, דרום־קוריאה ובשנים האחרונות
בעיקר הפיליפינים, מספקות תשתית, תחבורה, אנרגיה
ובעיקר כוח־עבודה זול 80 .עד 90 אחוז מהעובדים
במיפעלים הזרים הן נשים! מסבירה הסוציולוגית ד,מכ־

11 ולסווטו

״כור״
ו ד רי ם־ א פ רי ק ה
דיווח ישיר שהגיע לעולם קטן מפאריס, העלה
שהאינטרנציונאל הסוציאליסטי בודק עתה האשמות
על פעילות רבה של מוסדות הסתדרותיים בדרום־

מנהיג קומוניסטי מארשה
שמרני, מנוכר

הלמוט שמידט ווילי בראנדט נגד היגררות אחרי רונלד
רגן ונגד שבירת הדטאנט. הם מצביעים, ובצדק, על
המגמה האמריקאית לשבור את ההתקרבות בין מערב
ומיזרח אירופה. תמיכתם הזהירה בצעדי המימשל הצבאי
בפולין לא היתד, נחשבת לחריגה במיוחד בגרמניה,
למשל.
אלא שבצרפת שונים כיום פני הדברים. סולידאריות,
חרף הביקורת על המגמה הקלריקלית באירגון, הלהיבה
את דימיונם של הצרפתים. בעיקר נמשכים הסוציאליסטים
בצרפת אחרי הדוגמה הפולנית של שיתוף־פעולה פורה
בין אינטלקטואלים ובין פועלים של ממש, אנשי הצווא רון
הכחול. בניגוד לטענות הקומוניסטיות, חלשה מאוד
מעורבותו של הימין הצרפתי בפעילות למען סולידאריות.
הימין ער, אומנם, לעובדה שכל פעילות כזו מחלישה
את הסובייטים ואת מעמדם באירופה. לעומת זאת קשה
להם להזדהות דווקא עם איגוד מיקצועי, שרוב פעיליו
הם סוציאליסטים מוצהרים!
לשמאל הצרפתי אין בעיות מהסוג הזה. רבים מהם
מבינים היטב שצעדי המימשל הצבאי בפולין מנעו אסון
כבד של פלישה סובייטית ושפיכות־דמים נוראה. עם
זאת הם מזדהים בכל ליבם עם סולידאריות, ורואים
בתנועה ביטוי אמיתי לרצונו של העם בפולין בחופש,
מבלי לפגוע בשיוויון.
בצרפת חיים פולנים רביב. בתוכם פועלים מאורגנים,
הפעילים מאוד למען סולידאריות. שביתת־ההזדהות של
המיפלגה הסוציאליסטית והאיגוד המיקצועי שלה זכתה
להצלחה, ורבים מחברי האיגויד המיקצועי הקומוניסטי
הגדול יותר, השתתפו.
מארשה וחבריו שרויים במבוכה. הם הצליחו לגבש
קו, שאינו נבדל בהרבה מזה הנקוט על-ידי שמידט,
או ברונו קרייסקי. מצד שני, הם סובלים מניכור של
הנוער הצרפתי ושל פועלים רבים, שתמכו בהם באורח
מסורתי. קשה להם לשאוב ניחומים מעמדת המיפלגה־

סיקאית, ד״ר גליומינה וילאווה :״מדוע נשים? דווקא
משום שאין להן מסורת של מעמד פועלים. הן רגילות,
בחברה שבה גדלו, לציות עיוור. אין להן נסיון באיגוד
מיקצועי, הן פחות תוקפניות ויותר זולות אפילו מרו-
בוטים.״
המנהל היפאני של-חברה לייצור שעונים בפיליפינים
משבח את הנשים בהתלהבות רבה. יש להן כישורים

עדיפים בכל הנוגע למיכשור עדין. הן סבלניות, מחזיקות
מעמד, מרוכזות.
הפמיניזם הנלהב של המעביד היפאני אינו מפתיע.
באיזור הסחר החופשי בפיליפינים עובדות הנשים שישה
משעה 6בבוקר עד 10 בלילה. ביום
ימים בשבוע,
השביעי, יום ראשון, הן זוכות להטבה בלתי־רגילה :
הן מתחילות׳ ,אומנם, ב־ 6בבוקר, אך מסיימות את
יום־העבודה כעבור 12 שעות, ב־ 6בערב•
תנאי עבדות. נשים שרואיינו באיזור הסחר
באטאן בפיליפינים דיווחו, שלפעמים הן נאלצו להישאר
במיפעל במישמרת שנמשכת שלושה ימים ושני לילות,,
עם הפסקות שינה קצרות בתוך המיפעל. אין כל אפשרות
לצאת — הדלת נעולה והחלונות מוגפים מבחוץ.
הנשים סובלות מתשישות פיסית קשה. רבות נפגעו
בעיקר בעיניים ובריאות. ברוב אזורי הסחר החופשי אין
כל פעילות של איגודים מיקצועיים. עובדות חולות
נזרקות ללא ביטוח רפואי וללא פיצויים. רק בארצות
בעלות תודעה מפותחת יותר, כמו במכסיקו, קיימת
התארגנות של ממש לשינוי התנאים.
חבר בכיר במיפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, שמסר
לעולם קטן חלק מהמידע הזה אמר :״אלה הן רק
חלק מהעובדות המזעזעות, הנעוצות בבסיס הרווחה
הכלכלית ב׳עולם החופשי׳ .בפעם הבאה שתיקנה שעון
יפאני, שהורכב בפיליפינים או בטייוואן, כדאי שתדע
שאתה משלם סכום קטן עבור מוצר סוב, משום שהושקע
בו גם מאור־העיניים של נשים, המועסקות בתנאי־עבדות.״

טנזניה:
אוי י ב הציבור
בוס׳ 1
תושבי טאנזניה, אחת הארצות העניות ביותר בעולם,
מכנים את החיפושית הזו בשם סקאניה. חיפושיות כאלה
זללו עד כה ס/ס 30 מיבול הדוחן, שהוא הבסיס העיקרי
למזונם של הטאנזנים.
למרבה האירוניה הגיעה החיפושית הזו למיזרח־אפריקה
דווקא באמצעות שקי-חיטה, שבאו במיסגרת
תוכנית סיוע מערבית לטאנזנים ...מומחה בריטי שהגיע

פועל־ דחק אפריקאי כשביתה
חקירה נגד ״כור״
אפריקה. בעיקר הופנו הזרקורים לחברת כור, המנ צלת,
בין השאר, גם כוח-עבודה זול שחור לביצוע
פרוייקטים משותפים עם מישטר האפרטהייד. א־שים
באינטרנציונאל הסוציאלסיטי גורסים שאין להשוית
פעילות במישור הממשלתי, עם יוזמה וולונטארית של
חברות כלכליות, הנשלטות על-ידי ״תנועת העבידה׳׳.
לעולס קטן נודע שהמיפלגות הסוציאליסטיות של
יוון׳ ספרד, פורטוגל׳ואולי אף שוודיה עשויות לפנות
במשותף למוסדות האינטרנציונאל ולדרוש ם ח״כ
שימעון פרם ומיו״ר הנהלת כור, ח״כ נפתלי בלומנ־טל,
הסברים בעניין זה.

לטאנזניה סבור שאי־אפשר יהיה להשמיד את כל החי פושיות.
גם השמדה חלקית תעלה כ־ 2מיליון דולר.
ממשלת טאנזניד. נאלצה לפנות בבקשת סיוע חדשה,
בעיקר לארצוח־הברית ולבריטניה• שתי הארצות הקטינו
השנה את תקציב סיוע־החוץ שלהן, ויש ודאות כמעט
מוחלטת שהתשובה תהיה שלילית.

חיים ברעם

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ם11ו1ים בעולם

הנסיכה סאזזלין: שש חדשת 111111111 ,
הנסיכה קארולין ממונאקו ורוכרטינו רוסליני, שמחים ועולזים
בימים האחרונים. לפני שנה, כאשר חגגה הנסיכה את יום הולדתה
ה־( 24ב־ 26 בינואר) היה מצב־רוחה בשיא השפל. זה עתה התגרשה
מבעלה, פיליפ ז׳דגו. רומן האהבה, שתועד בעמודים הראשונים
של כל העיתונות האע־ופית, עלה על שירטון במהירות מסחררת, ובגיל
24 היא היתה נסיכה מפורסמת אבל עצובה ונעזבת.
השנה שחלפה הביאה שינויים משמעותיים: היא הידקה את
קשריה עם ידיד־נעורים שהציע כתף רחבה ונאמנה בעת צרה —
רוברטינו, בנם של אינגריד כ ת מן ויוברטו רוסליני. השניים
החלו לבלות ביחד וכעת הוצג רוברטינו, לפני הנסיך רגייד! והנסיכה
גדיים, כבחיר־ליבה הרשמי של הנסיכה.

אוהלו! ומטי: הסם
שו סינח־ביסחון
את אורנדה מוטי כיגו לחליפין
״האשד היפה ביותר בעולם״,
״פני מלאך עם גוף של חטא״ ,ועוד
כהנה וכהנה שבחים.
אבל לא אדם כמו דבימאי מאר־קו
(הזלילה הגדולה, חלום של
קוף) פרדי, יסתפק בכנפי מלאך.
הוא השתמש בה כבר פעם בעבר
בכרם בשם האשה האחרונה, שנאסר
להצגה בישראל משום שז׳ראר
דפארדייה חתך לעצמו את אבר־המין
מרוב ייאוש, כשעזבה אותו.
עתה אורנלה היא הסובלת, כשהיא
מגלמת יצאנית שטופת חושניות
ומיסטיות, שבין חוויותיה המאלפות
גם תקיעת סיכות במקומות שונים
בגוף (התמונה מימין).

הנסיגה אן: וזישנתת המלוכה אזו1ת חיות אבל החיות

מתנהגות ננשוט׳ 00נוי מישמוות מלכותית
מישפחת המלוכה האנגלית ידועה בחיבתה הרבה
לחיות. הנסיכה אן רוכבת באולימפיאדות על סוסים,
בחברת בעלה מארק פיליפם. הנסיך צ׳ארלס
מרבה להצטלם דוהר על סוסו במישחקי פולו.
אך החיות לא משיבות להם תמיד אהבה. שלושתם
כבר נחבלו לא מעט כאשד הולכי על ארבע סרבנים
השליכו אותם מן האוכפים ללא שום התחשבות
בכללי הפרוטוקול.
לא רק מפריסי פרסה מתחצפים לנסיכים אנגליים.
גם כלבים שוטים עושים זאת. כאשר הגיעה השלי־שיה
הנ״ל לטירת באלמוראל, לחגיגות סוף השנה,

היא נאלצה להשתתף, במחול שדים מיוחד במינו,
ביוזמת שלושת כלבי הלבראדור שלהם. זה של
מארק פיליפס דרש שיגררו אותו במורד המדרגות
מן המטוס המלכותי, כי הוא פוחד מגבהים. זה של
הנסיך צ׳ארלס כמעט שגילגל את בעליו מכל י
המדרגות של המטוס, כי הוא מיהר להגיע לקרקע
מוצקה. ואילו הכלב של הנסיכה אן התעקש שישאו
אותו על כפיים, כיאה וכנאה למי שנמנה עם חבורה
נאצלת כל כך.
וכך נראית הנסיכה אן, כשהיא אוחזת ביאוש
ברצועה של הכלב, שנישא על כפיו של דייל
מישפחת המלוכה.
העולם הזה 2317

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אבא של מורו: אפשר להמשיו לשיר, אבא איגלסיאס שלם 1בויא
מירי דאוק: בעקבוזו ג״נה חחבויג״ז־ה
מידיי דארל! העדיפה לחגוג את השנה החדשה הרחק מן
הכפור והשלגים של אירופה, במושבה הצרפתית קאלדוניה־החדשה,
שבסביבות קו המשווה. היא נחה שם אחרי שסיימה את צילומי
סירסה האחרון רק אחרי הנישואין.
רישמית היא בחופשה׳ אך היא מנצלת את הזמן להשתלם
בתחביבה החדש. כמו ג׳ינה לולזבריג׳ידה, היא רוצה להיות
צלמת, וכעת היא מצלמת נופים עבור שבועון צרפתי.

שלושה שבועות ויום היה כל העולם הלאטיני
שרוי בדאגה: אביו של אליל־הזמר הגדול ביותר
שלו, חוליו איגלסיאם, נחטף על-ידי ביריונים
אשר ביקשו תמורתו חלק מנכסיו הנכבדים מאוד
של הזמר המצליח.
הוא היה מוכן לתת הכל, אם אכן יובטח לו שהאב
שאותו הוא מעריץ יוחזר אליו בריא ושלם. בו

בזמן טיפלה המישטרה בפרשה, והתחקתד. על עיק-
בות החוטפים.
מסתבר שתיאבונם של החוטפים היה גדול אבל
כישוריהם המיקצועיים היו מפוקפקים. וכך פרצה
המישטרה יום אחד למקום המיסתור שלהם, הפתיעה
אותם כשמכנסיהם מופשלים והחזיר את הסדר על
כנו. ומישפחת איגלסיאס שוב מאושרת.

ליזה ואלנס״
סאהארוג :
מולד לבן ניחר

סיר אסנסדו: האנגלים משתחווים יגרד׳
מה,אטמה גנדי היה היריב הגדול של האימפריה הבריטית.
אך אין זה מונע מן הבריטים להקדיש לו עתה את אחד הסרטים
היקרים ביותר שעשו, כאשר על הבימוי מופקד בימאי יוקרתי
ושחקן לשעבר, סיר ריצ׳ארד (גשר אחד רחוק מדי) -אטנבורו.
בתמונה הוא לוחץ את ידיו של פרא; ק סירס, נשיא חברת
קולומביה, אשר כבר רכשה את זכויות ההפצה של הסרט.
העולם הזה 2317

גורלם של שני צעירים חיי כניים
אלה ריתק במשך 17 יום
את כל העולם המערבי. היא
ליזה אלבסייכה, בת 26ו כלתו
של המדען אנדריי סא־חארוב,
בעל פרם־נובל לשלום
ולוחם אמיץ לחרויות האדם,
הנמצא בגלות מביתו המוסקבאי.
כל רצונה של ליזה היה
להצטרף לבעלה אלכסיי, ה עובד
כמדען בבוסטון בארצות-
הברית, אבל שלטונות ברית-
המועצות סברו אחרת, וסירבו
לפניותיה. כדי לעזור לזוג ל התאחד
מחדש שבתו אנדריי
סאחארוב ורעייתו במשך 17
יום שביתת־רעב, והכריזו שלא
יחדלו משביתתם עד אשר תק בל
הצעירה היתר־היציאה מ-
ברית־המועצות.
המאמץ נשא פרי: ליזה יצ אה
את ברית-המועצות וחגגה
את חג־המולד יחד עם בעלה,
באחד מפרוורי העיר בוסטון.
הזוג נראה כשהוא מאושר ב פתח
המיטבח האמריקאי שלו.

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונה

היזם קשה לי לתאר
איך קוד הסתדרתי בלי
רדיו־טלפה במכונית.

׳ רדיו-טלפון
למכונית הוא מכשיר
קשר אלחוטישמוטורולה מייצרת.
הוא מאפשר לי,
תוך כדי נסיעותי, לשוחח
אי שית-באמצעות מוקד
תקשורת -עם כל מנוי טלפון
שאני צריך בארץ ואפילו
בחוץ־לארץ.
באמצעות הרדיו-טלפון אני
גם יכול לבקש מהמוקד לבצע
עבורי בירורים, להעביר את
הודעותי ולקבל מהמוקד
הודעות עבורי.
מאז שיש לי רדיו-טלפון אני
מספיק הרבה יותר ביום אחד

ול אמח מי ץאףעסקה או
הו דעהח שובה. הו א עוזר לי
ל היו ת ב עניני םגםכש אני
בד רכי םול הגי ב מי ד
יעל אי רו עי םוהתרח שויו ת,
ב קי צור -ל הי ותי עי ל יותר.
גם ח שבון הדלק שלי פחתמ אז
ש מו טורולה ה ת קינ הבמ כוני תי
מכ שיר ר דיו -טלפח /שלא
לדב רעלנ סי עו ת סרק ו ש עו ת
ע בו דהש הו א חו סך לי
ב רג ע הנכון.

ממ ש ק שה לי להא מין
איך קודם הסתדר תי ב ל עדיו.
ף בדבר פרטים ]וספים
_ 1אאנא פנה ל:
מ ט רו קו ל ^ סססתסרדז
טל׳733228 :־ 03ת״ א
טל׳35664 :־ 057ב״ש
החברה היחידה בארץ
המפעילה שרוחי מוקד לרדיו-
טלפון 24-שעות בי ממה-
עם ציוד מוטורולה.

מ /ע /ד ול ד** .ת

בקשרו העולם הזח 2317

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ה צג ה

קרחת שיל אבא 2ד״יז3
מיד נשיקה לקרחתו של אביו, השחקן ישראל בקר,

שגילח את ראשו במיוחד לקראת ההצגה ״הנסיכה
האמריקאית״ .השניים, המשתתפים באותה ההצגה,
מגלמים יריבים, אבל בחיים הם מסתדרים מצויין.

11 1 |>1ך 11 11 שחקנים מימין משה בקר, הבן של ישראל
11 1 1 111111 #111 בקר. באמצע אודי בוכמן, הבן של נחום
בוכמן, ומשמאל דני פרידמן, הבן של שרגא פרידמן המנוח, בהצגה אחת.

״לולא ראיתי מעלי את פועל-
הבימה, בגובה של 12 מטר, מחלץ
את המסך שנתקע, הייתי בטוח
שנאלץ להפסיק את ההצגה ב אמצע,״
אמר לי השחקן משה
כקד .״ברגע שראינו את המסך
תקוע באלכסון, ומסרב לרדת,
הבנתי שהולכת להיות כאן פאש לה
גדולה. למזלנו זינק מנהל־ההצגה,
חייט כייפוס, תוך כדי
סיכון חייו, טיפס על החבלים ו שיחרר
את הגלגלת שיצאה ממקו מה.״
תקרית זו אירעה בהצגת ה בכורה
של הנסיכה האמריקאית
שכתב ניסים אלוני. ברור שהצגה
של ניסים אלוני, בשיתוף עם ה צייר
יוסל ברגנר, היא חגיגה ב־חואטדון
הישראלי, וכך אומנם
היה •!6101 שר החינוך, זכולון

מנכ׳־ל מבסוט

הוא מנכ״ל מישרד ראש״הממשלה
מתי שמואלביץ׳ ,שנהנה מאוד משיח
עם הסופר חנוך ברטוב. שמואלביץ׳ היה במצב־רוח מרומם כל הערב
המר, בא. כשהוא חולה בשפעת
״השר הבטיח לבן הצעיר שלי
גד פקר, שהוא הכתב המדינ
של גלי־צה״ל, שיבוא להצגה
ואכן השר מילא את הבטחתו,׳
סיפר לי במסיבה שנערכה אחר
ההצגה השחקן ישראל בקר, ה בנ משחק בהצגה יהד עם
משה רבים תמהו בעת ה

הצגה לאן נעלמו המחזאי והבימ

אי ניפ״ב אלוני והצייר יוסי

יו סל והבקבוק

הצייר יוסל ברגנר לוגם מבקבוק
הוויסקי, שלא מש מידו במשך
כל הערב, כשהוא מטביע את התרגשותו הרבה בכוס המשקה.

ניסיס!!בפלאות

המחזאי והבימאי ניסים אלוני מחבק
את עוזרת־הבימאי שלו, נילי יעקובסון.
השחקנים סיפרו שהחזרות להצגה החדשה התארכו בגלל נילי היפהפיה.

ה רג: ר .אני ידעתי את התשובה
כי אני מכירה את הרגלם של ה
שניים מזה שנים, להשתכר ע:
אובדן חושים בהצגות הבכורה
לא טעיתי גם הפעם. ואחרי ההצ
גה מיהרתי אל מאחרי הקלעים ו
גיליתי את השניים, שתויים כלוו
ומתנשקים עם האורחים הרביו
החשך בעמוד?8

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונה

דרסון שסיפר לי שהוא עומד
להוציא תקליט חדש, הפעם לבדו.
השחקן ישראל גוריון סיפר
שהוא עומד לחדש את הקשר עם
בן־זוגו מימי הדודאים, כני אט״
דורסקי, והשניים עומדים להוציא
תקליט משותף ולצאת בסיד

משיקות
כוסית במסי ^

בת הדוגמניות( .מימין
\111 1 1 1 1 ^ 1

לשמאל) מלכת״המים אילנה סיבוני, מלכת־החן-
(המשך מטמוד )27
שבאו לברכם כל המי־ומי
של התיאטרון הישראלי שנכחו
בהצגה הגיעו גם למסיבה שנערכה
אחרי ההצגה במיסעדה הסינית
סצ׳ואן שבכפר־שמריהו. בצפיפות
הרבה ששררה במקום הצלחתי
לתפוס לשיחה קצרה את מנכ״ל

לשעבר שרי חן, מלכת״היופי של השנה נינט אסור
והדוגמנית שרית דמיר במשקפיים כהים. כל ה דוגמניות
באו לחגוג עם דליה את יום הולדתה.

א 9 9 *0

רת הופעות. השחקנית ג׳ ט ה
מונטה סיפרה שהיא בחופשה
עכשיו ושמחה לפגוש במסיבה
את יוסי בנאי, שאיתו שיחקה בהצגה
יומן פגישות. השחקנית
נ-טה לוקה, שביררה את הנו כחים
בבדיחות, סיפרה שהבימאי
עומרי ניצן טילפן אליה ושאל:

בילו. מצאנו משהו סביר בצפון
תל־אביב, במחיר של 2500 לירות.
אלא שליוסל, שלא היה מוכר אז,
לא היה מספיק כסף כדי לרכוש
את הדירה והוא נאלץ לשכור די רה
ברחוב ביל״ו, שם הוא גר עד
עצם היום הזה.״ מצחיקה העובדה
שהתמונה הקטנה ביותר של יוסל

הזמר והמסעדן בני אמדרוסקי

נפגש במסיבה עם חברו
11 1 1 1
השחקן יוסי וירז׳נסקי ואשתו הפיזמונאית שמרית

הטוב י

מראה הילדה

שייך לדוגמנית שרונה מרש, המרכיבה
משקפיים. שרונה באה למסיבת
הדוגמניות במכנסיים שהיו פעם ארוכים לפני שעברו טיפול במספריים.

מתי

ראש־הממשלה, מישרד שמואלביץ׳ ,ולשאול אותו על
הקירבה שבינו ובין יוסל ברגנר,
אחרי שראיתי אותם מתחבקים ב להט
בתיאטרון, כשמתי מכנה אותו
״אחי״ .״אני מכיר את יוסל עוד
מן התקופה שעזב את צפת ובא
לתל־אביב. חיפשנו יחד דירה בש־

שדרן רשת גה
1ך 11ח
אבי אתגר, שו
ו ן 11111
בא מירושלים מאזין למוסיקה.

נמכרת היום בסכום זהה לזה ש עלתה
הדירה באותם ימים, אבל
בדולרים ו מתי שמואלביץ׳
היה בשנות ה־50׳ גם בעליה של
מיסעדה נודעת על חוף־הים ב יפו,
בשם תרשיש. אל המיסעדה
הזאת נהגו לבוא רבים מאנשי ה בוהמה
של אז, כדי לאכול דגים

על האש ולשאוף אוויר־ים צח,
ביניהם היה גם ניסים אלוני
ו • מתי שמואלביץ -בא
למסיבה בחברת רעייתו, המשוררת
ש. שיפרה, שאת ספריה נהג
להוציא לאור #י השחקן יו סי
בנאי, ששיחק בהנסיכה האמריקאית
בגירסה הקודמת לפני
19 שנה, בא למסיבה בגפו. יוסי
התנצל שלא יכול היה להגיע להצ גה,
כי הופיע באותו ערב בהצגת-
היחיד שלו .״לפי מצב הקופה ה יום,
אני מניח שההצגה שלי תרוץ
לפחות עוד שנה, אמר ו
״אני לא מבין איך אנשים מעזים
לבוא להצגות עם מכשירי ביפר,״
התלונן באוזני השחמן משהל׳ה
בקר — באחת הסצינות הרצינ יות
בהצגה נשמע לפתע ציפצוף
המכשיר באולם. הקהל שבשורות
האחרונות היה משוכנע שהצים־
צוף וההודעה שנמסרה בו הם
חלק מהטכסט של ההצגה, אולם
אלה שישבו קרוב אל הבימה הב חינו
בפרץ הצחוק שנתקף בו
משה׳לה, ברגע שבו שמע את ה־השחקן
אבנר ציפצוף חזקיהו, גם הוא מהצוות הקודם
של ההצגה, בא אחרי ההצגה אל
מאחרי הקלעים, בירך את השחק נים
ונעלם ו • למסיבה באו
סופרים ומשוררים כמו אמיר
גילבוע, הניד ברטוב, מוסיקאים
כאלבס וייס, ודני סג-

אור, כשבאמצע מקשיבה להם, אשתו-בנפרד של בני,
מיקי אמדורסקי הבוטיקאית. למרות היותם גרו-
שים, מרבים השניים לצאת לבילויים ביחד.

׳ ל 1 1 7 1הזמר צביקה בומס, מי שהיה חבר בלהקת הנח״ל,
ולאחר מכן שליש בשלישיית קצה השדה מתלוצץ. יש
לו סיבה טובה• הוא עובד על תקליט חדש וגם סיים לימודי הנדסה.

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונה

״! 1י מלכת המים אילנה סיבוני והדוגמנית

^ 1 1זיווה נצח מתנשקות רק כמעט, כדי

שלא לקלקל את הצנע המשוח על שפתותיהן ואת האיפור על פניהן.

האתהח שסן

תלבושתיה הנועזות וחוש ההומור הבריא, ראתה

במסיבה את הספה, לא חשבה פעמיים, השת
עליה במלוא הדרה, כששמלת העור שלבשה הו
ממה וחשפה את רגליה העטויות גרביים לעיני

שדרן, כוכב רשת ג׳ אכי אן
גר, בא במיוחד מירושלים

בסיגנון הישן

מחבק הפנטומימאי־רקדן־בדרן ג׳וקי
ארקין את ידידתו, השחקנית היפה*
פיה אתי אולמן, במסיבת הספות, על כורסה דו־מושבית מעניינת.
״את פנויה?״ ״כן,״ השיבה לו
ג׳טה .״אני פנויה להצעות, ואפילו
מגונות.״ ״כששכבתי בבית־החולים
בבאר־שבע, והקיפו אותי בשעת
הביקור מיספר רב של רופאים,
אמרתי להם שאף־פעם לא מיזמזו
אותי כל־כן־ הרבה גברים בעת וב עונה
אחת,״ הוסיפה ג׳טה לוקה
ואופיי שובבה
בקריצת־עין
נית
בתחילתו של שבוע
זה הוזמנתי לקונצרט ג׳אז במלון
הילטון בתל־אביב. מהרגע הרא שון
הבנתי שהאווירה הנוצצת לא
כל-כך מתאימה לקונצרט מסוג זה,
אותו מנגנים בדרד־כלל במרתפים
חשוכים. את הדבר הבין כנראה
גם המוסיקאי ירוסלב יעקוכו־כיץ׳
,שטובי המוסיקאים בארץ

הגיעו לשמוע אותו, ופינה את
מקומו בהמשך הערב למלחין ה מוכשר
יצחק קדפטר, שהפליא
לנגן בגיטרה והפר את הערב לע רב
רוק במקום ערב ג׳אז ובכך
המוסיק הציל
את המסיבה
לית ו בין הנוכחים באותה
מסיבה גיליתי את המלחין שלום
הני ד, שבא עם חברתו הזמרת
דפנה ארמוני ואת שם־טוב
לוי ואשתו. הזמר ומלחין־הרוק
מס׳ 1בארץ היום, מני כגר, בא
למסיבה עם חברתו, דליה. צכי־קה
פיק בא בלי אשתו, מידית,
ועמד במשך כל הערב, מחוסר
!מקומות-ישי&ה. השחקנית רכ־קה׳לה
מיכאלי באה יחד עם
בימאי ההצגה שלה דן רונן• ה־

הצעיר והנמרץ ששי גז, לא השאיר את ידידתו
״11111ך ״ 0ך 11
מיכל גבאי, שלבשה בגד נוצץ, לבדה על
11י 1 | 1יין
הספה. כל העיר חיתה במסיבת יום ההולדת של שרל, שהעמיד
לרשות האורחים הרבים את הגלריה שלו. המוסיקה והריקודים
לא פסקו עד אור הבוקר, כשתקליטן מיוחד אחראי על חתקליטיה.

לשמוע מוסיקה, שאותה הוא נ
דר בבקרים בתוכניותיו
באותו ערב הוזמנתי למסיבה נ
סת שהתקיימה בביסטרו.
חגגו את יום־הולדתו של המל
הצרפתי שהשתקע בישראל, ה!
במסיבה בארטי פגשתי אח המלחין קוכי אד

רת שבא לבדו
עדה תומר הבוסיקאית, מ
ללונדון ופאריס כדי לקנות
דים. קובי שהיה לבדו, ניגש
פסנתר והתחיל לנגן להנאת
אורחים במהרה הצטו
לקובי גם זמרת הג׳ז דיקי מ! באו שבאר, בגפה
השבוע הוזמנתי למסיבה בל
שיגרתית שהתקיימה בשעות
צהריים דווקא. מנחת תצוג
האופנה דדיה שפדן החל
לחגוג את מסיבת יום־הולדתה
,36 בשעות הפנויות של חברו
הדוגמניות, שבערבים הן עסו
בתצוגות־אוסנה. ואכן יופי לא
חסר שם. הדוגמניות שכחו לרגע
האינטריגות הקטנות האופפות
מקצוען, התחבקו, התנשקו,
ליפו חוויות בשפע, שכחו את
גיזרה וזללו עופות צלויים בת
הדוגמניות באו במיטב מחלצו
הן, כשכל אחת מנסה לרכוש
באחד נ
תשומת־הלב
השבוע נכחתי במסיבה מיו
במינה, שנערכה בגלריה ב
שם גר ומציג את אוסף הס
הנהדר שלו שרד שווט, ן
חדש מצרפת, שהשתלב יפה בו
מה התל-אביבית. שארל, שן
את ביתן של השחקניות קח
דנב ומזניקה ויטי, ותיכנן
מועדון־הלילה הפאריסאי
ואת בוטיק הים של איב >
דורן, החליט להעמיד את
גלריה שלו לרשות חבריו הו
מסיבת יום־ו לו שערכו
דת, שבה השתתפו כולם.

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונה

יואל אביטל

הברירה הנמלה
אתת משתוקק לטלויזיה צבעונית -אן פוחד להישאר בלי בסף?
לא תכננת כראוי את ההוצאות הקבועות שלוי אין דבר. לחברת
״מ׳ן׳ יש תכנית המאפשרת לך לרכוש טלויזיה מעולה, ואם
תזדקק לכסף מסיבה כלשהי, תוכל להחזיר את הטלויזיה ותקבל
את כספך בחזרה בניבוי דמי שימוש סבירים. מבצע בלעדי זה
משלב כדאיות של הצרכן עם כדאיות של המפעל. רק חברה
הבטוחה בטיב מוצריה ואיכותם יכולה להרשות לעצמה להציע
לך לרכוש טלויזיה צבעונית ולהחזירה אחרי השנה הראשונה.
* אם תחזיר את הטלויזית במשך השנה השניה תקבל בחזרה

צמוד

. 2תוכניות תשלומים
זוכר את משל הצב והארנבי לא צריך למהר -צריך רק לצאת
בזמן ׳.חברת ״מץ״ מעמידה לבחירתך מגוון תכניות רכישה
בתשלומים המאפשרות לך לקבל את הטלויזיה מיד ולשלם
תמורתה בתשלומים או להתחיל בתשלומים ולקבל את
הטלויזיה באמצע הדרך או אתרי התשלום האחרון. רבבות
צרכנים מרוצים שרכשו טלויזיות ״מץ״ באחד ממסלולי
התשלומים הינם ההוכחה הטובה ביותר-למהימגות השיטה.
זכור! התכניות הן אישיות ומותאמות ליכולתך האישית כך
שהרכישה לא תכביד עליך ועל תקציב משפחתך.

8054 ממחיר הטלויזיה
למחירון החברה למכירת טלויזיה חדשה -
,ביום ההחזרה.

* אם תחזיר את הטלויזיה במשך השנה השלישית תקבל בחזרה

6054 ממחיר הטלויזיה
צמוד למחירון החברה למכירת טלויזיה חדשה -
ביום ההחזרה.
* אם תחזיר את הטלויזיה במשך השנה הרביעית תקבל בחזרה

4054 ממחיר הטלויזיה
צמוד למחירון החברה למכירת טלויזיה חדשה -י
ביום ההחזרה.
* אם תחזיר את. הטלויזיה במשך השנה החמישית תקבל בחזרה

2054 ממחיר הטלויזיה
צמוד למחירון החברה למכירת טלויזיה חדשה -
ביום ההחזרה.
* אם תחזיר את הטלויזיה בתום השנה החמישית תקבל את כל
כספך בחזרה -ללא הצמדה.
הצטרף עוד היום למבצע ״הברירה הכפולה״ ותהנה גם מאחריות
מלאה של 5שנים (חלקים, מנורת מסך ועבודה).
* המבצעב תו קףל חוד ש י מי ם בלבד.

טבלה לדוגמא( :המחירים
סוג ה ט לויזי ה

עם שלט ר חו ק

מזו מן
3,400

עם שלט ר חו ק 3,400

ת שלו מי ם
2x3,100=6,200
2x1,300=2,600
2* 550=1,100
3x2,200=6,600
2x1,750=3,500
600 =1,800א3

ואינם כוללים מע״מ).
ס ה ״ ב מ חי ר מו ע ד אס&קה
כעבו ר
9חוד שי ם
13,300
15,300

כ ע בו ר
12 חוד שי ם

כסף זה ענין חשוב, ואכן נוכחת לדעת בי ״מץ״ באה לקראתך
בדרכים רבות כדי שתוכל לרכוש טלויזיה בהתאם ליכולתך.
אולם חשובה מכל היא העובדה שאתה רוכש טלויזיה בעלת
איכות מעולה עם השגים שהוכחו בעבר ומוכחים מידי יום
בעזרת רבבות צרכנים מרוצים.
יתרון נוסף :״מץ״ מעניקה לך 5שנות אחריות על חלקים
וגם על מנורת המסך.
נו, למה אתה מחכה?
לקבלת יעוץ אישי, בלתי מחייב, פנה עוד היום למרכז ״מץ״
רה׳ מודיעין 9ו בני-ברק, או לאחד הסוכנים המורשים.
אם אתה בין המעדיפים

את שיטת השכירות, חברת ״מץ״
בנתה עבורך תכנית המאפשרת לך להנות מטלויזיה צבעונית
מעולה תמורת תשלום חדשי נמוך יחסית ולהחזירה בכל עת
שתחפוץ. אם תרצה להשאיר את הטלויזיה אצלך לצמיתות
יחשבו לך רוב תשלומי השכירות כתשלום עבור רכישת
המכשיר.

ב״שיטת החליפין״ תוכל לחסוך ״כסף רב בעת רכישת
הטלויזיה הצבעונית.בקנותך טלויזיה חדשה, תשלם לך חברת
״מץ״ מחיר ״אופטימאלי״ עבור הטלויזיה הישנה שלך גם
אם היא מתוצרת אחרת או שחור לבן.

הסוכנים המורשים( :רשימה חלקית)
ת״א :״שילה״ -דיזנגוף סנטר. ירושלים :״טטרין״
ב״ש:״סלון הנשיאים״ -פסג רסקו. חיפה:״חצרונ
שד׳ ההסתדרות , 16 כביש המפרץ. גבעתיים ״נתז
.18 בת-ים״ :סלח הוד״ בלפור ,48״סלק צמרת״
חולון :״סלח סבוי״ -סוקולוב .77 דימונה :״פיליו
״יולזרי״ -הרצל .73 אשדוד :״סוכנויות דרום׳
חדרה :״רדיו הכט״ -רוטשילד .38 נתניה; ״רדיו
ויצמן , 5״סלח קסם״ -הרצל .30 פתח-תקוה:
חוכני איון .30 נצרת עילית :״סלון עילית״ -נ
״אלקטרו־רון״ .אשקלון :״סעדון אליעזר״ -העבו

התלוש להצלחה
לכבוד ״בית מץ״
מודיעין 19 בני־ברק 51263
ברצוני לרכוש טלויזיה ״מץ״ בהתאם לאפשרויותי.
אני מעזנין לקבל מידע נוסף על סוגי הטלויזיה
שלכם עם פירוט מלא של,כל תכניות הרכישה.
אני מבקש •לשלוח ־ אלי את נציגכם.

טל. בעבודה טל. בבית ...

ה קני ה
ה טו ב ה
ביו ת ר

1982

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונה

עורב״־זזדין ה עדיפו כדו ר סל על פני ג, וקזלה.ירו,
!עוברי־אורח נהנו ל מר אה הנ שיא המנמנם

א1131
11 לא רק ריצפת טרקלין*
הכנסת היתה חלקה מתמיד
ביום השלישי שעבר, בטכס
חילופיהם של נגידי בנק יש ראל.
מרבית הדוברים התחל קו
בלשונם. יושב־ראש הכנ סת,
מנחם מבידור, גלש
לפילפול על תורת שארל־לואי
מוגטסקיה, על הפרדת
רשויות, וכשהוא פונה למבקר־המדינה
החדש, יצחק טוניק,
הוא אמר שתפקיד המבקר
הוא חלק מהרשות המבצעת.
המישפטנים במקום, ביניהם
שופט בית־המישפם העליון בדימום,
אלפרד ויתקון, גיחכו
בקול רם. טוניק עצמו
הרים גבותיו בתמיהה.

! 0סגן־שר־האוצר, חיים
קוסמן, הרעיף שבחים על
הנגיד היוצא, ארנון גפני,
באוזני מחליפו, משה מג״
דלכוים, והדגיש שגפני תרם
רבות לכלכלה הבינלאומית.
אך מיד הוא תיקן את עצמו:
״לכלכלה הלאומית, כמובן.״
! 81 גם מנכ״ל בנק לאומי,
ארנסט יפה, לא חסך שב חים
מגפני, ודיבר עליו בל-
שון־עבר :״היו לו תכונות

שהוא קשיש מאוד, בעוד ש־

מתחרהו על התפקיד, אורי אל
לין, יכול לרוץ אל ה־

ימ״חים.

עורך־הדין בן־ציון

כיעאר, שניהל את האירו עים
הספורטיביים בכנס ,״הז מין״
את עורכי־הדין לתחרות
כדורגל בין נבחרת עורכי־הדין
ובין מה שהוא כינה ״נבחרת
ערב״ ,בהתייחסו לעובדי־הנד
לון, שרובם ככולם הם ער בים,
תושבי האיזור.
! 8הפרופסור יצחק אנ־גלחרד,
שהירצה על כישלו נות
רפואיים, הזכיר את המו נח
המישפטי הלטיני ״רס אינד
סה לוקיטור,״ שפירושו :״ה דבר
מדבר בעד עצמו,״ והו סיף
:״הרבה שנים היו מכנים
אותי כך, והמבין יבין.״
! 8אחרי הצבעה שנערכה
בין הנוכחים, הסתבר כי הם
מעדיפים לדחות את המצאתו
של הפרופסור דויד שר על
חידושים בגינקולוגיה לטובת
מישחק־הכדורסל, שנערך בספרד
וששודר בשידור ישיר
בטלוויזיה.
! 8נשיא בית־המישפט ה
נעמה
ולארז נבון היה ב דרכו
מרחובות, שם סייר ב מכון
וייצמן, לתערוכתו של
האמן דני קרוואן, המוצגת
במוסיאון תל־אביב. פמליית
הנשיא עברה במרכז תל-אביב,
וכשירדה אופירה לקנות את
הממתקים ניצל נבון את ה הזדמנות
ונימנם. מישהו ש עבר
במקום קרא לחברו :״תראה
תראה ! הנשיא שלנו עייף.

אישית. בזמנו, כשחלתה בסרטן,
היא קראה רבות על המח לה
והפכה בקיאה בנושא זה.
כשהוכן הסיור במכון היא
ביקשה לכלול בו פגישה עם
הפרופסור ליאון זקס, מומ חה
בעל שם עולמי לחקר ה סרטן.
כשנפגשו השניים ביחי דות,
התכוון להסביר לה על
המחלה באופן כללי ביותר.
תוך כדי הסבריו, התברר לו

הם. הם לא מסוגלים לבטא
ח׳ דע׳ כהלכה, ואתה כן.״
8 1כשפנו חברי הוועד לסולידריות
עם אוניברסיטת
ביר־זית לפרופסור צ פי י ע־כ
ץ, ראש החוג להיסטוריה
כללית באוניברסיטת תל-אביב
וביקשו ממנו שיחתום על עצו מה
לפתיחת האוניברסיטה, סי רב
ואמר :״אתם יודעים למה

(משמאל) המגלמת את מרי סטיוארט בהצגה בעלת אותו השם, באה לארוחת-
ערב שערך השגריר האוסטרי, הד״ר אוטו פלייגרט, לשחקו קלאוס״מריה
בראנדאור, כוכב הסרט ״מפיסטו״ .כשנכנסה זוהר לדירה, קראה לעברה קארין, אשתו של בראנדאור:
״הו, הנה אליזבת!״ אולם תפקיד זה מגולם על־ידי חנה מרון (באמצע) ,שבאה למקום לאחר מכן.

מרים זוהר

שקט, שקט אל תעיר אותו.
עייף, המיסכן! עובד קשה.״
נבון פקח את עיניו וגילה
שמסביבו התאסף קהל. הוא
פתח את דלת המכונית ויצא
ממנה. תוך דקות נוצרה הת קהלות.
אופירה התקשתה לחזור
למכונית, ואנשי־הביטחון
התחילו לדחוף את הקהל כדי
לאפשר לזוג להמשיך בדרכו.
81 לאופירה היה הביקור
במכון וייצמן בעל חשיבות

מ״שאל בו ק

] י ל ״ 1*111 במו בת ״ 7של ״-
כ ר׳ סטי ! ה
״ שגריר האוסטרי, מגיי

שה בריבים קטנים לאורחים. היא ואחותה הגדולה, אנה בת ה״,15
עזרו להגיש את האובל למוזמנים במסיבה לכבוד שחקן הסרט
״מפיסטו״ .שתי בנותיו של השגריר שולטות בפינית, שפת אמם,
בגרמנית ובצרפתית, ולומדות בבית־ספר צרפתי ביפו, והגדולה
אף יודעת מעט ערבית, משום שהאב כיהן זמן״מה בטריפולי.
אופי יוצאות מן הכלל.״ הנו כחים
באירוע קראו בקול :
״הוא עוד חי! הוא עוד חי!״
! 8בארוחת־הבוקר בכנס
של המכון להשתלמות של
עורכי־תדין, שנערך במלון ב־ים־המלח,
אמר עורך־הדין יצ חק
טוניק, מבקר־המדינה :
״אני ארדוף אחרי הימ״חים,
ואני אראה להם איך לתחזק
טנקים כמו שסרן ורב־סרן
יודעים״ .היתה זאת תשובתו
המרומזת של טוניק לטענה
העולם הזה 2317

מחוזי, בנימין כהן, התלונן
שהוא מקנא באחד מקודמיו,
שתמיד כאשר היה מספר דבר
מבדח היתה אשתו פורצת בצ חוק׳
אפילו אם היתד, יושבת
בקצה השני של האולם. הוא
ביקש מאשתו לנהוג גם היא
כך, אך לא הצליח לשכנעה.
81 פקק-תנועה יצר נשיא־המדינה,
יצחק נפץ, כאשר
התעכב בתחנה המרכזית בתל-
אביב, משום שאשתו, אופי רה,
רצתה לקנות ממתקים ל
שהיא
בקיאה ברזי המחלה,
והתפתחה ביניהם שיחה מיק-
צועית.
| 8כשפגש נבון בזמר
של מ ה פר העיר לו שבעוד
שעל הבמה הוא מבטא היטב
את האותיות ח׳ רע ,,הרי
שכאשר הוא מדבר, ההיגוי
אצלו משתבש. אמר לו בר:
״מה לעשות, האשכנזים קיל־קלו
לנו את המיבטא.״ ענה
לו נבון ״אתה קילקלת ולא

סו קרטס מת? כי הוא דיבר
יותר מדי!״
! 8דיקדהסטודנטים באו ניברסיטת
תל-אביב, אהרון
שלוש, נשאל מדוע אין שיל-
טונות האוניברסיטה מתירים
הפגנות בשטח הקמפוס. תשובתו
:״אני מאוד בעד דמו קרטיה.
אילו זה היה תלוי בי,
הייתי עושה כל יום תייר
פארק על הדשא. אך אין ברי רה
— הציבור לא בשל לכך.״

עתיקות דיין? לא לשלם!

יותר מ־ 165 מיליון לירות ישלם מוסיאון ישראל
לרחל דיין עבור האוסף הארכיאולוגי שהשאיר
בעלה. חלק נכבד ממנו שייך למדינה, משום שהוא
לא נקנה כחוק (העולם הזה .)2316 אנשים שונים
נשאלו, במישאל־בזק של העולם הזה, מה דעתם
על כך שאלמנת דיין תקבל סכום כה גדול עבור
רכוש, שאחרי בדיקה יתברר שאת רובו אפשר
להחרים על־פי החוק, והם השיבו:
• יגאל ידין, פרופסור לארכיאולוגיה :״אני
לא רוצה להגיב על כך. איני יודע מה קנו ומי
קנה.״
>• זלמן שופל, מתל״ם :״האוסף, עד כמה
שידוע לי, מחולק לשלושה חלקים: חלק שנרכש
בחנויות, וזה חלק־הארי. חלק שנקנה בחו״ל,
וחלק שמתוך שטח ישראל, שאולי לא נקנה; דיין
הרי חפר. חלק זה אינו שייך לאוסף, כי אם
למדינה. מה שהולך למוסיאון זה אוסף פרטי.
הייתי מעדיף שזה יישאר בביתו של דיין, אך
זה אינו נתון להחלטתי.״
• רדוכעם (״גנדי״) זאופי מנכ״ל מוסיאון
הארץ :״אני הייתי מבקש שלא להשיב( .א) אינני
מכיר את החומר ו(ב) זה לא קולגיאלי שאחווה
דיעה על מוסיאונים אחרים.״
• צפי סער, עורך־דין :״הוא שדד ארכיאו לוגיה
מהמדינה. את הרכוש -הגנוב יש להחזיר
למדינה, ולא לשלם גרוש על כך.״
•:מגן פרושי, אוצר היכל הספר :״אין לי
מידע על כך, כך שלא יכולה להיות לי דיעה
בעניין.״

>• שמואל רכטמן, ח״כ לשעבר :״המוסיאון
צריך לרכוש את זה, כי זה דבר גדול וחשוב.
אך שיקנו רק את מד, ששייך לו, ושלא יקנה
מה שלא רכש. אך שלא יחרימו, כי אם לא עשו
זאת עד עכשיו, אז זה נשאר.״
+ידידיה כארי, עורך־דין, מאנשי במה:
״במידה שניתן לקבוע שהרכוש שייך לדיין,
השאלה היא כיצד עושים זאת. היועץ המישפטי
לממשלה לא עשה אז שום דבר בנדון. אם זה
שייך למדינה, ונלקח שלא כדין, אז המדינה לא
צריכה לשלם. אך איך בודקים זאת?״
• מתי עצמון, תל״ם :״במיקרה בדקתי את
הנושא עם אבי איתן מאגף־העתיקות, והוא אמר
שמה שיכלו להוכיח שהגיע לידי דיין באופן
בלתי־חוקי, הם לקחו. כל השאר אי-אפשר להוכיח,
מה גם שקודם היתד, פקודה ועכשיו חוק, כך
שאי־אפשר לומר על העתיקות שהם הגיעו באופן
בלתי-חוקי. לכן, מה שחשוב הוא שהמוסיאון
הצליח לרכוש את זה.״
!• חיים שטגגר, עורדדין :״אם יוכח, לפני
שהמוסיאון יקנה, שדיין קיבל את האוסף בדרך
בלתי־חוקית, הרי שזו אחת השערוריות הגדולות,
וגוף ציבורי ירכוש עתיקות שלא כדין. על־פי
זזוק העתיקות, שהחליף י את הפקודה, יש לשר־החינוך
הזכות להחרים על אתר את האוסף הנ״ל,
בלא לשלם אגורה שחוקה בגינו, שכן העתיקות
אינן שונות מכל מחצב אחר שהמדינה זכאית
ליטול.״

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונה

איך נח־ע לי 1ע צ 1של מיכה חריש שהח״ ב לא נחרו. בתאונה
ומי הם חברי סיעת זיפת ב מי פ לו ה הלי ב רלי ת
דע, שבקואליציה של 61ח״כים
אף אהד לא יוכל לקבל את
הזמנתך.״
£ח״כ שרה דורון שקמה
לברך בשם הליברלים,
התנצלה שרבים מהם נעדרים
משום שהם נמצאים באמצע
דיון של נשיאות החטיאה.
היא הדגישה שהיא בטוחה ש
1בישיבה
חגיגית של
סיעת־הליכוד בכנסת, לרגל
יציאתו של הפרופסור משה
ארנס לארצות־הברית, שם
יכהן כשגריר ישראל, הוא
נפרד מחבריו. הוא בירך את
כל השרים. ושכח לברך את
אליעזר שופטק. כשהתחיל
לברך את הח״כים, קרא שר־

בשעה 5לפנות-בוקר עם דו רון
עירן, יועצו הפרלמנטרי
של ח״ב המערך מיפה ח ריש.
הוא ביקש מעירו לברר
היכן חריש, משום שבמערכת
התקבלה הודעה שח ריש
נהרג בתאונת־דרכים.
עירן המופתע, שהיה רדום-
למחצה, ענה לו שלפי מיטב

אה למקום מבלי שתדע מהי
המטרה האמיתית סיפר לה ש-
אורח־מישפחה מבראזיל נמצא
בארץ. חבריהם של בני־הזוג
המתינו באולם, בעוד שאבי
ניגש עם אישתו לפקידת־הק־בלה
ושאל היכן מתגורר האורח
שלהם מבראזיל. הפקידה,
שידעה שאורח כזה אינו קיים,

| בחטיבה הליברלית ש-
בליכוד חוששים הכל מפני
קבוצה שאותה מכנים בשם
זיפ״ת, על פי ראשי־התיבות
של חבריה, המאיימת על של מות
הקואליציה. הראשון הוא
דרור זייגרמן, שאת בעיותיו
מסכמים במיפלגה בכך
שהוא אינו מסוגל לתפוס

אווה לנה־לונדגרן

מלכת־היופי של שוודיה, פוערת את פיה ומקבלת מהדוגמנית
תמי בן־עמי עלה פטרוסיליה, במיסעדה מיזרחית בשכונת
התיקווה. לונדגרן היתה אורחת מישרד״התיירות במיסגרת נסיון לעודד תיירות־חורף מסקנדינביה.
היא בת־כפר פשוטה, ולא נראתה ולא התנהגה כנערת־זוהר. בין הדגמה לארוחה ביקרה המלכה
השוודית בחנות־כלבו בתל״אביב, ואחזה בידו של דוגמן־פלסטיק לבגדים תחתונים (משמאל).

הבריאות, שישב מולו :״ומה
עם הבריאות? שכחת את ה בריאות!״
ענו כולם במקהלה:
״העיקר הבריאות.״
׳ 8ארנם אמר שחשוב
מאוד שח״כים יסבירו בחו״ל
את עמדות ישראל, ושהוא יש מח
לארח ח״כים שיבואו ל־ארצות־הברית,
למשימה זו.
צעקו לעברו :״אתה הרי יו־

ארנם יצליח, למרות שזה לא
קל להצליח בג׳ונגל הפוליטי
האמריקאי.״ קרא לעברה ח״ב
חירות רוני כזילוא :״קשה
שם, אבל לא כמו בגץ נגל
הליברלי.״
׳ 8בבוקר יום הראשון
בשבוע שעבר התקשר עורך-
החדשות התורן של ידיעות
אחרונות, שדמה פפירכדט,

נסאווי וה הו לנד ו

צמרת, השתתפה בארוחת־ערב
ישראל בויקו, וטעמה ממאכלים
באה לארץ לביקור בן שלושה
הם שכרו מכונית ומנצלים את

שערך לכבודה ידידה הוותיק,
סיניים שהוגשו במקום. כסאווירה
שבועות, עם חבר חדש, בן .51
החופשה לטיולים ברחבי הארץ.

ידיעתו נמצא חריש בארצות־הברית.
פפירבלט הבטיח לב רר,
וכעבור עשר דקות התק שר
שוב והסביר שחלה טעות.
הכוונה היא ל מוס ה הרי!?,
שנהרג יום לפני־כן.
81 חריף, שלמד ארכיטק טורה
בטכניון בחיפה, יצא בשעתו
ללימודים, למרות שקי-
בוצו, צרעה, לא אישר לו את
היציאה. כשסיים את לימודיו,
הציעו לו השלמת לימודיו ב־ארצות־הברית
או, לחילופין,
קאריירה אקדמית בטכניון, אך
הוא סירב וחזר לקיבוצו.
חריף, שנהג לצייר, סיפר ש מאז
נכנס לפוליטיקה לא יכול
היה לצייר עוד, משום שמעו לם
לא יכול היה לעסוק ביותר
מעבודה אחת.
81 אחד המוזמנים לפתיחת
מועדון האגודה לקידום הצילום
בישראל היה המלחין
פשה ארגדב. מסתבר שהיא
צלם־חובב כבר יותר מ־30
שנה, ולצערו אין לו די זמן
להקדיש לכך .״אחרי מוסיקה
אני מתעניין בצילום. אומרים
שיש לי עין חדה, אך ידע לא
בל-בך.״
) 6הקהל, שצפה בהופעה
של הזמר אריק פיני בחיפה,
מחה כפיים בסיום ההופעה
וביקש הדרן, אך לשווא. סיני
לא הופיע. כשהקהל התחיל
לפנות לעבר הדלת, עלה ה זמר
על הבמה וביקש את סלי חת
הצופים על האיחור,. :הת עכבתי
כי הייתי בשירותים.״
81 מסיבות־ההפתעה, שנו הגים
לעשות אנשים לידידיהם
הקרובים, לרוב אינן מפתיעות
את מי שצריד להיות מופתע.
אכי פאנק רצה לערוך ל אשתו,
הציירת עדית, מסי בת
יום־הולדת באחד מבתי-
המלון בתל־אביב, וכדי להבי-

אמרה לאבי אתה מתכוון
למסיבת־ההפתעה שעורכים ל אשתך?
כולם כבר נמצאים
באולם !״
81 בואו לארץ של שחקן
הסרט מפיסטו, קלאוס־מריה
בראנדאור, הישרה מוזה על
עוזרו המיוחד של ח״כ המע רך,
שימעון פרם, היועץ
בועז אפלכאום. הוא כתב
לכבוד האורח שיר, ואף תירגם
אותו באוזניו :״מפיסטו
האומלל /שכבות לו כבצל /
מין תרגיל שכזה /רוצה אבל
לא יוצא [ ביקש את אלוהים
/והנה שטן / /אמן
גדול — איש קטן /במקום
מידות — גילה הפקר /חיפש
עצמו — מצא אחר.״ ידידיו
של אפלבואם הפוליטיקאים
מוצאים קווים אוטוביוגרפיים
בסופו של השיר. גם אפל-
באום חיפש עצמו כדובר סי-
עת־המערך בכנסת, ומצא שם
(״רוליק״)
אחר, ישראל

פלג.

! 8במסיבח־העיתונאים ש קיים
השחקן האוסטרי למחרת
בואו לארץ, השתתפו אנשי
תיאטרון וקולנוע רבים, ש שאלו
אותו שאלות מיקצו־עיות.
יוצא-דופן היה שייקה
אופיר, ששאל את בראנ-
דאור כמה מס הוא משלם
בווינה על הכנסתו.

מדוע הוא לא יכול לשגר את

אנשיו לחו״ל דרך קרן הנם
זיידל. השני הוא הד״ר יהו

פרח, מרצה לחינוך. לפני
כל הצבעה גורלית הוא
אומר לחבריו בקל שקט :״נו,
מה יהיה איתי?״ כשהוא מביט
לעבר כיסא סגן יושב־ראש דן הכנסת. והשלישי הוא
תיכון. עליו אומרים שאיש
אינו יודע מה הוא בכלל רוצה.
81 לח״כ הליברלים יצ חק
זייגר נגרמות בעיות
בגלל זייגרמן. במבט לחדשות,
ביום החמישי, דובר על זייגר־מן,
אך הקריין, חיים יכין,
הבליע את ההברה האחרונה
של השם, כך שחברים של
זייגר טילפנו אליו והעירו לו
שאינם מסכימים עם מה ש נאמר
עליו בטלוויזיה. זייגר
התקשר עם הכתב לענייני
מיפלגות, ניפים משעל, ו ביקש
שבמהדורת כימעט חצות
יתקנו את השגיאה, אך מישעל
הסביר שהכל מבינים שכאשר
מדובר בדרור, הרי זה זייגר־מן.

8המתח במיפלגת־העבו־דה
בתל־אביב, לגבי מועמד
המיפלגה בבחירות העירוניות,
הביא את צפי אידלמן, דובר
מועצת פועלי תל־אביב,
לרעיון נועז לגבי המועמד הרצוי•
״המועמד צריך להיות
העולם הזה 17ג?

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונה

)11*11111
איש־עבודה שאינו יודע לאות,
בקי בענייני אירגון, ואיש־מינהל
מעולה. מטה אוזן לבע יות
הקהילה, והחשוב מכל —
בעל נסיון־חיים עשיר, שטרם
פלט ולוא הערה אחת מיותרת,
הפוגעת בבני עדות־המיזרח
או על סגירת הדולפינריום
בשבת.״ אידלמן, המשמש גם
כיועץ לענייני־תיקשורת של
ח״כ המערך דג כן־מאיר,
קובע שהאיש אינו אלא הרב
משה רוזן, רבה הראשי של
יהדות רומניה, שעלה לאח רונה
לישראל .״הוא לא אל מוני,
ובטוח שהוא יוכל להס תדר
עם כולם.״

! המורה הפתח־תיקוואי
חנן אכרמסון, משורר לעת-
מצוא, שהקים בזמנו את תנו עת
שלום בטוח, כמישקל־נגד
לשלוט עכשיו, התמנה כמנהל
מחלקת־ההסברה של מישרד-
השיכון. כשנכנס לתפקידו
הציעו לו פקידה מהמישרד,
אך הוא התנגד .״מה. אני
צריך עוד מפא״ניקית בחדרי״
הוא הצליח לשכנע את בתו
של השומר בבית דבוטינסקי
בתל-אביב שתעבור לירושלים
ותהיה מזכירתו.
! למרות גילו הקשיש,
עדיין עומד יעק 3חזן במר-
כז העניינים במפ״ם. בראיון
לעיתונאית דורית גפן בעל
המישמר איים שאם תועלה ל הצבעה
הצעת ח״כ מפ״ם,
אלעזר גרנות, לפירוק ה מערך,
הוא יעזוב את ישיבת
המרכז בהפגנתיות. איומו עשה
רושם דווקא על הצעירים, ש התארגנו
מחוץ לאולם שב בניין
הוועד־הפועל בתל-אביב.
הם תלו שלטים נגד חזן, ואף

בלננים

מאת

דני אל ה שמי

מחובקים, או אוחזים זה בידו
של זו.
! יושב־ראש המחלקה ל תרבות
ולחינוך בוועד־הפועל
של ההסתדרות, נחום פסה,
בן קיבוץ ברור־חיל, הוא גדול
מימדים. מימדי־גופו זיכו אותו
בכינוי ״ענק הרוח״.
! פסה הירצה ביום ה שישי
בבית לסין לפני מורים,
ובמקום נכח כתב על
המישמר לענייני הסתדרות,
אבשלום קווה שבא בחברת
בנו בן ה־ 5וחצי, איתמר.
כשהתחיל פסה להאריך בנאו מו,
קרא איתמר :״אבא, תגיד,
האיש הזה הוא אמיתי?״

למה כולם
מקיתכלים עלי ן

פסוק• השבוע
• יושב־ ראש ועד ה יישובים
החקלאיים כ־פיתחת־
רפיח יצחק רגב:
״אני לא מתרגש מדעת־הקהל,
כי לא את דעת־הקהל צריכים
לפנות.״

• השגריר הבא של
ישראל כארצות־הכרית,
,משה ארנס :״רק מפני
שהממשלה מתפקדת כל־כך
טוב, אני נוסע בלב שלם ל וושינגטון.״

הרב מנחם הההן:
״אריק שרון הצליח לשכנע
את המצרים כי ישראל חייבת
לסגת מסיני לא יאוחר מה-
26 באפריל.״

• אחד מיועצי השר
יעקב מרידוד:

״השר בו-

הוא החתול תפרסי חאפור־בחיר של מבקרת־
* ! 1ן!111* 11111
התיאטרון הטלוויזיונית, שוש אביגל, הטוענת

שיש לו ״קשרים הדוקים עם עולם הספרות והדוגמנות.״ לדבריה
הוא ״בעל עיני ירוק״טורקיז, שעיר מאוד ומיוחם מאוד,״ והותיר
בבית נקבה בהריון מתקדם, המתגעגעת אליו מאוד. יענקל׳ה
נעלם לפני שבועיים, ושוש אביגל מבטיחה לחובב־החתולים, שלקח
אותו מאיזור הקסטל־שדרות־נורדאו בתל־אביב, שאם יחזיר אותו,
יקבל גור בתמורה. מאז שהתפרסמה על בך ידיעה ראשונה,
התקשרו רבי 6יעם ההורים שבורי־הלב בטלפון (444959־ .)03 אחד
טען בי ראה את החתול בחבל־ימית — אלא שציבעו היה שחור.
החתימו על עצומה המוחה על
איומיו, הלא דמוקרטיים.
1חזן בן ה־ 83 עדיין
פעיל ביותר. למרות שהוא
מתגורר בקיבוץ מישמר־העמק,
הוא מרבה לבוא לתל-אביב
לאירועים שונים ולא רק ממד
לגתיים, תמיד בחברת אשתו
כרמה. בקיבוץ הם נוהגים
כזוג אוהבים, והם פוסעים ב שבילי
מישמר־העמק כשהם
העולס הזה 2317

דק אפשרות לבטל את כיתה
י״ב. אין סיבה שילדים יהו דיים
לא יצליחו לסיים את
לימודיהם ב־ 11 שנות־לימוד.״

• ח״ב המעיר גד יע־קוכי,
על הנ״ל :״מרידור

ירד מהפסים, והשלב הבא
יהיה שהוא יציע לקצר את
השנה לעשרה חודשים, ואת
השבוע לשלושה ימים, כי ה פועל
היהודי יוכל להספיק את
עבודתו בחצי שבוע.״

בגין על בסא״גלגלים בבנסת

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונה

האם רוצה א מריק הבש לו ם?
(המשך מעמוד )14

אודם המדיניות האמריקאית היא עיר,בית ורצופה מדי, למרות
חידופי־־השילטון התכופים בכית הלבן, מבדי שתשובה זו תתקכל על
הדעת.

אכן, כמה מן האנשים שטיפלו בבעייה זו בוושינגטון הוכיחו שהם בעלי אינטליגנציה
והבנה הראויות לציון — כשהם טיפלו בבעיות אחרות.
אחת ההסתעפויות של תיאוריית־הטימטום אומרת שהאמריקאים, בשל הנאיביות
האופיינית להם, מאמינים שכל שוחרי־השלום הם שמאלנים, ועל כן פרדסובייטיים,
זהו, כמובן, עיוות גרוטסקי של המצב — הן בישראל, הן באש״ף. אך אני בטוח
שהסי־איי־אי, לפחות, יודע היטב מיהו מי ומהו מי.

!קו ציון
דרך הפשוטה ביותר היא להטיל את כל האשמה על הלובי היהודי. שום
י י פוליטיקאי אמריקאי אינו מעז להתנגד לו. ייש לו עוצמה אדירה בכמה שטחים
גיאוגראפיים וחברתיים חיוניים.
זה יכול היה להסביר מדוע כל ממשלה אמריקאית חדשה פיתחה, בימיה הראשונים,
יוזמת־שלום סבירה (תוכנית־רוג׳רס בראשית ממשלת־ניכסון, הדיבורים על ״מולדת
לפלסטינים״ וההצהרה האמריקאית־סובייטית בראשית ממשלת־קארטר, התמיכה המקורית
של הנשיא רגן בתוכנית־פאהד) ,אך מיהרה לקבור אותה מייד, ובאופן פתאומי.

אך איני מסוגל להאמין שזוהי הסיכה היחידה, או אף העיקרית.
איני מאמין כ״פרוטוקודים שד זיקני־ציון״.

איני מאמין ששדולה כלשהי, ותהיה חזקה ככל שתהיה, מסוגלת להכריח את
ממשלת ארצות־הברית לפעול, שנה אחרי שנה, בניגוד למה שנראה לה כאינטרס
לאומי חיוני שלה — שהוא, בעיני כל בר־דעת — גם האינטרס האמיתי, ארוך־הטווח,
של ישראל.
יש ישראלים -רבים, וגם בצמרת המדינה, המאמינים באמת ובתמים כי ארצות־הברית
היא מושבה אדירה של ישראל — גוליית המנוהל על־ידי דויד הקטן חזפיקח.
בעיני הקורא המצוי של צהרון ישראלי, זה נראה כסביר בהחלט.

אך האם אפשר כאמת להאמין כקאריקטורה כזאת של זנב
המכשכש ככלב?

מטנרך

^ יאוריה אחרת מובילה למסקנה כי המדיניות האמריקאית נקבעת, בעצם,
י על־ידי תעשיית־הנשק.
ארצות־הברית מוכרת כמויות אדירות של נשק למרחב שלנו — מסעודיה ועד
ישראל. יתכן שזה חיוני למשק האמריקאי בכלל, ולתשלובת התעשייתית־הצבאית
במיוחד.

אי־אפשר היה למכור כמויות אדירות כאלה של נשק, לולא היה
קיים מצב שד לא־שדום כין העולם הערבי וישראל.

לשם כך לא די באיום הסובייטי. שום ממשלה ערבית. או ישראלת לא היתה
יכולה להצדיק הוצאה כבירה זו על נשק המתיישן במהירות, לולא היה עומד מולה
אוייב קרוב, מיידי, אימתני, שנוא.
אפשר להוסיף לתמונה זו את חברות־הנפט הגדולות. יש המאמינים כי זרימת
הנפט הערבי למערב מובטחת דק במצב של לא־שלום, שבו תלויים השייח׳ים של
הנפט הערבי בנשק ובהגנה של ארצות־הברית מפני ישראל. בתמונה זו נראית ישראל
כמטורף כבול, שהאמריקאים עלולים מכל רגע להתיר את כבליו, כדי שיעשה שמות
בארצות הערביות. מנהיג כמו אריק שרון מתאים ביותר לתפקיד זה והפצצת הכור
העיראקי תואמת תיאור זה יפה.

^ כן, יש משהו מן האמת בכל אחת מן התיאוריות האלה, וייתכן שכולן נכונות
י * בהחלט. בהיים המדיניים פועלים פורמים רבים בו־זמנית, כשהם משתלבים
ומצטלבים לא־פעם.

אך כל התיאוריות האלה גם יחד אינן מספקות אותי. פשוט קיים
פער גדול מדי כין היתרונות קצרי־הטווח הטמונים כמצב זה דגכי
אמריקה וכין הסכנות האדירות, ארוכות־הטווח, לאינטרס שלה.

כל מי שהיה מעורב בחיים הפוליטיים, בכל מקום שהוא, יודע כי פוליטיקאים
נוטים תמיד להעדיף שיקולים קצרי־טווח על פני חישובים ארוכי־טווח. אך גם בכך
אין פיתרון אמיתי לחידה זו.

לדידי, סימן־השאלה נשאר בעינו.

אל קסמי

ו מרח חרחזגן

קופל תכרת הנסיעות הגדולה בישראל מציעה לך 3סיורים
מחזקים בפלאי המזרח הרחוק.
להנאתך מעמידה ׳׳קופל״

נסיון של שנים בתכנון ובבצוע סיורים למזרח הרחוק.
בתי מלון מעולים במרכזי הערים.
ארוחת בקר אמריקאית לאורך כל הדרך.
שרותי קרקע מלווים ואוטובוסים מרווחים וממוזגי אויר.
מדריך ישראלי מנוסה ומקצועי.

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ודש־ק
הזזזזדה
• 75406125/11411/1206א-״480*1

1981 • 4806 * 71* 4: * 17 000. 601(4800 60 • £6.00.: 1*1$ 2.75 6* 4 *14
• 8. 0,70 4840041׳: 0* 240 080
6* 620614 : 8* 9.50 25 -״ 004

נתב..העולס הזה
מוסיף לדווח על
המצב האמ ית י
בארג וטינה,
שלגביו ק״ם קשו־שתיקה
בישראל
ה חופש שבו אנו רו-
//י י צים!״ ״המדינה שבה אנו

רוצים!״ אלה הכותרות שהופיעו
בשער השבועון הנפוץ סיאטוך
דיאז (שבעה־ימים) המופיע בבו־אנוס־איירס.
מדינה
ללא אזיקים, חופש ל אלפי
העצורים הנמצאים זה שנים
בכלא ארגנטיני ללא מישפט, ו־
:תופש ל* 28 המיליונים שידיהם
באזיקים — כפי שמתאר שער
השבועון.
אין לחשוד בשבועון זה בנטיות
פרוניסטיות שמאליות — ההיפך
הוא הנכון. זהו שבועון ימני מוב הק,
שרק מאותת למישטר הצבאי
השולט במדינה על הרוחות המנש בות
בקרב העם הארגנטיני ה כבוש.

המישטר מתנהג כעיוור ו בחירש.
הוא משבח את עצמו
וטוען שבארגנטינה מצויים בתי-
הכלא הטובים שבעולם. הנה
דבריו של שר־המישפטים, הד״ר
אמאדו פרוגולי (שפוטר יחד עם
ממשלתו ב־ 22 בדצמבר : )1981
״הכלא הארגנטיני הוא אחד מה־

טובים והיעילים שבעולם המער .

לכאורה,
על העולם להביט ב-
קינאה והערצה על בתי־הכלא של
ארגנטינה, כפי שניתן להסיק מ דברי
השה שמוסיף :״כל הזמן
אנו מקבלים אורחים, אשר שואפים
ללמוד מנסיונו של המישטר ה קיים
בארגנטינה.״
אך מה באמת מתרחש. מאחרי
הסורגים במדינה של כבוד השר
פדוגולי?

הרב שהלך לבקר אסירים
בכלא, הופשט והוחזק עי רום.
הרב
גבה־הקומה, מרשאל מאיר,
רבה של הקהילה היהודית בית־אל
— שכונת יוקרה בצפון בו־אנוס־איירס
— פשט את מעילו
והושיט אותו לסוהר, לבדיקה.
אך הסוהר אינו מסתפק בכך.
הוא מבקש גם את המיכנסיים.
לרב נדמה שלא שמע היטב.
״אתה רוצה את המיכנסיים שלי?״
״כן,״ מאשר הסוהר ,״התפשט.״
הרב עדיין לא מבין.
״ביקשת שאוריד גם את החול צה?
קח אותה!״
אך הסוהר אינו זז. הוא רוצה

שמעתי על מיקרה ההתאבד
בכלא קאסרוס. אני חושבת
אנחנו חייבים להרים את המו
שלנו כל הזמן, עם האהדה
!מגלים האנשים שבחזוץ. לזב
שאלה שבחוץ חושבים עלינו. א
בכל זאת, זה קשה בתנאים שז
חיים בהם בכלא.
מתי תבקר אותנו בכלא? נד!
לי שהספרים — עליך להביא ז
תם איתך, מפני שלי הם לא מז
דים אותם. אני מקווה שהספו
לא יאבדו ...טוב. בכל זאת: ,
וממשיכה לכתוב לך. להתרא
בפעם הבאה. אני מחבקת אוו
צ׳או. דבי.

10 בנובמבר 1080
מרשאל מאיר היקר שלי1 .
שלומד? ואני, אתה שואל? ז
בסדר, עד כמה שאפשר במיסגו
הזאת.
שמענו על הענקת פרס נו
לשלום לפרז אסקיוול. זה נ

מר ס ל זוהר

בתמונת השער של השבועון
הארגנסיני ה־נפוץ
סיאטה־דיאז. הכתובת שמתחת לתמונה אומרת

יונה וכ בלי ם

לראות את הרב עירום.
מרשאל מאיר נשאר כשרק תח תוניו
לגופו.
״תוריד את הכל, אמרתי,״ מת עקש
הסוהר.
הרב אינו אסיר. הוא קיבל אי שור
לבקר אסירים פוליטיים בכלא.
הוא יכול לשלוח את הסוהר
לכל הרוחות, להתלבש וללכת
הביתה. איש לא יוכל להו ריד
לו את התחתונים בכוח. אך
איש גם לא יתרשם אם יתלונן
על כך שמפשיטים רב שמבקש
לעודד אסירים המוחזקים בכלא.
זו בעייה שלו. אם יתלבש וילך
הוא לא יראה את האסירים הממ תינים
לו, המצפים למילה של
עידוד, לאוזן קשבת.
אם יוותר ויעזוב את הכלא
מבלי לראות את האסירים הוא
יישמח רק את הכלאים וקציני-
הצבא הממונים על בתי־הסוהר.
מרשאל מאיר, רב רפורמי ש הגיע
לארגנטינה לפני כ־ 13 שנה
מארצות־הברית כדי להקים סמינר
לרבני היבשת, העדיף לספוג את
העלבון. הוא נשאר עומד עירום
בכלא הארגנטיני, עד אשר הח זירו
לו הסוהרים את בגדיו, ש
״המדינה
שבה אנו רוצים״ .כתבות ותמונות מעין
אלה מתפרסמות בעיתונות הארגנטינית, אך המישטר
אינו מתרשם, וממשיך לשבח את עצמו באוזני העולם.

עברו בדיקה ביטחונית במרתפי
הכלא. אחר כך התלבש ומיהר
לפגוש את האסירים.
סצינה זו חזרה על עצמה בכל
ביקור.

מכתבים
מן הכלא
^ חת מפגישותיו המרגשות
י ביותר של הרב התרחשה ב תאה
של הצעירה היהודיה דבורה
בן־שוהם.
דבורה נכלאה בהיותה בת .16
אמה נפטרה מסרטן, והנערה הת גוררה
עם סבתה ועם אחיה בן׳
רד 17 וחצי.
יום אחד פרצו שוטרים ואנשי־הבולשת
אל הצבא לדירתם. האח
׳נהרג מיריות השוטרים. דבורה
נלקחה למאסר. אשמתה — היא
היתד, העדה היחידה למותו של
אחיה.
במשך שלוש שנים וחציי הוחזקה
דבורה בן־שוהם בכלא הארגנטיני
ללא מישפט. לא היה על מה
להעמידה לדין.

הנה קטעים ממיכתבים ששלחה
לרב מאיר:

10 בנובמבר 1080
מאיר הכבד. מה מרשאל שלומך? זמן רב עבר מאז ש ראיתי
אותך לאחרונה, ונורא התחשק
לי להתקשר איתך בדרך זו...
הדברים השתנו פה מאז ביקורך
האחרון. אני מתכוונת לתנאי־החיים.
יש לנו חמש פעמים ב שבוע
התעמלות — בחצר בית־הסוהר,
וגם שעות של עבודותיה
אבל זה בזמן ההפסקות, כי׳
אין, אנו יכולות לעבוד בתוך ה תאים.
כך שבעצם אנחנו סגורים
21 שעות ביממה, בלי לזוז, בלי
לעבוד...
תגיד לי, על מי מטילים את
האחריות לביצוע מעשי־החבלה
נגד בתי־הכנסת ובתי־הספר שלנו?
מה שלומי? אני חיה כל הזמן
יבתיקווה, ממתינה שיבוא היום
ואוכל להיות ביחד עם כל אלה
שאני אוהבת. אני מקווה שאוכל
להעביר להם כל מה שקלטתי והתנסיתי
בו כאן. לא נשכח גם את
הרגעים המרים שעברו עלי.
אתה בוודאי רוצה לדעת איך
המרגש, איך מצב־הרוח שלנו.

לנו אומץ. הרים לנו את המוו
הפרס הוא גם עבור האמה
מכיכר דה־מז׳ו.
מדאיג אותי גל האנטי־שמי
בעולם. גם השיחה האנטי־שמ בבואנו בטלוויזיה ששודרה איירס — קראתי על זה בעיתו:
מה אתה חושב על זה?
שוחחתי עם הכומר של בי
הסוהר על הספרים שאתה מב
לי. כולם אמרו לי פה אותו הדב
אם הספרים כתובים בשפה אחר
לא בספרדית, הם לא יגיעו לידי
שלי. זה מפני שאין מי שיתר
אותם. אם תבוא בפעם הבז
תביא לי בבקשה ספר שיעבי
אותו. ואתה יכול?
איך עברת את יום־האם? ת:
לעצמך שגם אנחנו יכולנו לחג
כמובן ללא אימהות וללא בני
אבל נזכרנו במועד הזה, התדר
כולן יחד, ואכלנו משהו טעי
יש רגעים שבהם אנו מרגיש
צורך להתייחד עם כל האנש
היקרים לנו, הנמצאים בחו
רחוק־רחוק מאיתנו. ההרגשה 1
מאחדת אותנו ונוטעת בי

התיקווה שנגיע לכל האימהות א׳
סובלות יחד איתנו, ואותן !
רוצות לחבק באמצעות מיכתב
תעשה את זה?
אני ממתינה לתשובתך, כפי
אני ממתינה לתשובתם שלהץ ב!
שלך. אם הם רוצים לכתוב
אני מוכנה. כמובן שקיימים אי
נושאים שעליהם נוכל לשוו
אני די מחוץ לתמונה בעני
הנועד — אל תשכח שלא ראי
את הרחוב כבר שלוש שנים זח
עכשיו, להתראות, מרשאל מז
היקר שלי. דרישת שלום פ
הבנות בתא־המאסר שלי. ד
חם למישפחתך. אני מחבקת אוו
צ׳או. דבי.

0בפברואר 1081
מרשאל מאיר היקר, אני מרגי
טוב. מאושרת מהביקורים ש
בלתי. תאר לעצמך איזו התו
שות עברה עלי, כשחיבקתי ז
את הסבתא שלי, אחרי כל־הרבה
שנים. זה היה בשבילי
כמו לשמוע שוב את קולותי
של כל האנשים הטובים הנמצז
בחוץ.
כתבתי לשגרירות קנדה ב
(המשך בעמוד

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לנוס אח יגיח? נשוס!
ליד שולחן בכסיח נולד רעיון גאוני.
איך לפנות את הציוד מחבל-ימית. ,חרף התנגדות
הקנאים ו/או הסחטנים?
אין פשוט מזה.
תפרסם־ינא ממשלת־ישראל מודעה בזו הלשון:
בשעה 8בבוקר ביום ב׳ הבא, האחד בפברואר ,1982
יום כך־וכו לפי החודש העברי (מי יודעו) ,תיפתח
עונת פירוק-הציוד בחבל־ימית.
כל ישראלי רשאי לבוא לשם ולפרק כל מה שיעלה
על דעתו, בתנאי שיקח את הציוד מן האיזור מייד.
אין צורך בתשלום. עם ישראל כבר שילם עבור
ציוד זה, וכל אזרח ישראלי זכאי לקחת את חלקו בחזרה
בדרך זו, אם ירצה בכך.
מה יקרה אז?
לא יהיה צורך בצה״ל, במישטרה, ביהודים־יורים־על־יהודים.
כנחיל
אדיר של ארבה, יירדו מאות־אלפי ישראלים
על ימית העיר ובנותיה. תוך שעות מעטות לא תישאר
שם אבן על גבי אבן, לא יישרד לפליטה מטר של צינור,
מיבנה של חממה, עגבניה בערוגה. למחרת היום יתקשה
אדם להאמין שאי־פעם עמד פה משהו.
עוצרי־הנסיגה יתנגדו? הגל האדיר ישטוף אותם,
כאילו היו תלולית של חול.
אין כוח בעולם המסוגל לעמוד מול מאה אלף ישראלים
שהריחו ריח של שלל, שיידעו כי אפשר לקבל משהו
תמורת לא כלום.
נכון, מדינת־ישראל תפסיד את תמורת הציוד. אך
היא תמנע מילחמת־אחים, שבה עלול הציוד להיהרס
במילא. ולא יהיה לה לאחר־מכן דין־ודברים עם המצרים.
אז בהצלחה!

גזם באף חזיר

זהו תהליך עגום, שההיסטוריה ראתה אותו פעמים
הרבה.
החרות מובילה להפקרות. ההפקרות מולידה אנארכיה.
האנארכיה זועקת לרודנות.
חרות של ממש היא אחות־תאומה לאחריות. מי שרוצה
לשמור על החרות, חייב לנהוג בה באחריות. ההפקרות
היא האוייבת הגדולה ביותר.
ואם זה נכון לגבי הציבור, המצווה לשמור על החוק,
הרי זה נכון שיבעתיים לגבי המחוקקים עצמם.
החסינות הפרלמנטרית היא אחד ההישגים המובהקים
ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. בעליה ראו לפניהם
את דויד בן־גוריון, בעל הנטיות המסוכנות של שליט-
יחיד, שלא היסס להשתמש במישטרה ובשירותי־הביטחון
לצרכיו האישיים והמיפלגתיים. הם ידעו שהמישטר
הפרלמנטרי בישראל עומד על כרעי־תרנגולת, כי אין
אצלנו מסורת דמוקרטית בעלת-שורשים. לכן עמדו על
חקיקת חוק־חסינות קיצוני ביותר.
מאז לא קם שליט-יחיד חזק בישראל, ועל כן נוצרה
האשליה כאילו היכתה הדמוקרטיה הליברלית שורשים
עמוקים. עד שבא מנחם בגין. ולא בגין של תקופת-
הכהונה הראשונה, אלא של התקופה השניה. ומעל לכתפו
הימנית מציץ אריק שרון.
החסינות לא הפכה מיותרת. היא דרושה כיום כמו

גו ץ ו או פי

ננגן הדמוקרטיה
הכל עוסקים עתה בתסריטים אפשריים של חודש
אפריל. גם אני.
אחד התסריטים הוא שתפרוץ מילחמת־אחים, ושיהודים
יירו ביהודים( .מישהו התלוצץ שניתן למנוע זאת, אם
ישלחו את הדרוזים של מישמר־הגבול מרמאללה ומטייבה
לימית. אז יירו יהודים בדרוזים, ודרוזים ביהודים, והחרפה
תימנע).
אם יישפך דם יהודי, יתפטר מנחם בגין, כמובטח.
ייווצר משבר הרה־אסון. המימסד הפוליטי יחפש מישהו
שייטול לידיו את השילטון,
ושיהיה מסוגל לתת את
פקודת־האש הדרושה. יהיה
רק איש אחד המסוגל לכך,
מפני שהוא מסוגל לכל.
אריק שרון לא יהסס
להפעיל את צה״ל באופן
מאסיווי לסילוק המתנחלים
וידידיהם, שיזרמו בהמוני הם
אל ימית הנצורה. הוא
יהיה מוכן בהחלט לשלם
מחיר זה — תמורת ה-
שילטון העליון.
(שארל דה־גול, להבדיל,
הגיע לשילטון בצרפת כא שר
היה צורך לפנות את
אלג׳יריה ולסלק משם מיל יון
מתנחלים צרפתיים, ש סירבו
להיכנע. דה־גול בא, פעל נגד המתנחלים על־פי
העיקרון של ״בתחבולות תעשה מילחמד.״ ,סילק את
כולם מאלג׳יריה, ונשאר בחיים כאשר ניסו לרצחו נפש.
ראה יום התן).
כד יגיע אריק שרון לשילטון המייוחל, כמושיע
הדמוקרטיה וכמגן שילטון־החוק.
זה מזכיר לי ספר נהדר שקראתיו לפני הרבה שנים
— בית־הספר לדיקטטורים מאת איגנאציו סילונה. הסופר
האנטי-פאשיסטי האיטלקי תיאר בו, בצורה הומוריסטית,
את העצות שמקבל מנהיג אמריקאי, המבקש להיות
לדיקטטור בארצו, מפי מומחה אירופי.
בין השאר מציע המומחה לדיקטטור־בדרד כמה דרכים
לביצוע ההפיכה. למשל: סוכניו יגנבו את אפרו של
החייל האלמוני בוושינגטון. המנהיג יגלה את האפר
אי-שם במערב הפרוע. הוא יקרא להמוני חסידיו בכל
רחבי ארצות־הברית להשתתף במיצעד אדיר לוושינגטון,
כדי להחזיר באופן חגיגי את האפר המקודש למקומו.
המיצעד יפיל את השילטון ויכונן את הדיקטטורה, כמו
״המיצעד לרומא״ של בניטו מוסוליני בשעתו.
או: אלמונים יפוצצו את פסל־החרות הענקי במבואות
ניו־יורק. הדיקטטור־בדרך יחולל הפיכה, כדי לשים
קץ להפקרות ולהעניש את בני-הבליעל, אויבי החרות
והדמוקרטיה. לשם כך יש, כמובן, צויד בדיקטטורה.
הדיקטטור יבנה מחדש את פסל־החרות, וינפיק בול־דואר
שבו יגדיר את עצמו כ״מגן החרות״.
כל זה על דרך ההגזמה, כמובן. אריק אינו דיקטטור.
הוא רק רוצה להיות ראש־הממשלה. לשם כך אין צורך
״להקיף את מישרד ראש-הממשלה בטנקים״ ,כפי שניבא
מנחם בגין, כשסירב למסור לו את תפקיד שר־הביטחון.
די בהתקוממות חמורה בימית, ובנכונותו של אריק להפעיל
את צה״ל לשם שמירה על הדמוקרטיה, החרות, החוק
והשלום. ומי יכול להתנגד לכך?

מצב זה היה דרוש דווקא כדי לקיים את חוק־החסינות.
החוק דרוש, כדי למנוע את הפעלת חוקי-
התנועה למטרות פוליטיות. אין זו אפשרות חסרת־שחר.
אני עצמי נפלתי פעם קורבן לקצין־מישטרה, שמתחתי
עליו ביקורת. הוא הורד. לשומריו לרשום לי דו״ח מדי
לילה, כאשר חניתי ליד ביתי, במקום שכל השכנים
נהגו לחנות בו( .זה היה לפני שהעיריה הנפיקה לכל
השכנים, וגם לי, תווית־חגיה ברחוב מגורינו).
.כאשר הצביעה הכנסת בשבוע שעבר כפי שהצביעה,
בהצבעה שבה התחרו הצביעות והשערוריה, הובאה
החסינות עד כדי אבסורד, שפירושו הפקרות. נותר מצב
בלתי־נסבל, הזועק לשינוי חוק־החסינות.
אני מתנגד לשינוי זה, גם עכשיו. החסינות היא חומה.
מי שמוציא ממנה לבנה אחת, מסכן את המיבנה כולו.
אד כדי למנוע את שינוי החוק, יש לשנות את מינהגי
הכנסת. ח״כ המואשם בעבירת תנועה צריך תמיד לתבוע
את הסרת חסינותו, ולא רק מן השפה ולחוץ. הוא צריך
לדאוג לכך שסיעתו תצביע בעד הסרת־החסינות, וכי
החסינות אכן תוסר. בדו״חות התנועה שלו עליו לטפל
כמו כל אזרח אחר.
החסינות לא נוצרה כדי להעניק לח״כים מעמד של
מורמים מעם, אלא כדי לאפשר להם לפעול בלי פחד.
כאשר היא הופכת אדרת של צביעות והתחסדות, לכיסוי
מערומיה של כנסת עלובת-נפש, היא מסכנת את עצמה,
את הכנסת ואת הדמוקרטיה כולה.
שינוי החוק לא ישנה הרבה. מה שדרוש הוא שינוי
הרכבה של הכנסת עצמה. דרושים חברי־כנסת מסוג
אחר. ורק הבוחרים יכולים להביא לכך.
החסינות, כמו האצילות, מחייבת. אחרת היא הופכת
נזם באף חזיר.

ביומה הראשון, ומחר היא עלולה להיות דרושה עוד
יותר• יש לשמור עליה מכל מישמד.
אך אויביה הגדולים ביותר הם חברי־הכנסת עצמם.
מה שקרה בשבוע שעבר אינו רק בושה וחרפה. האקט
הזה הוא סטירת־לחי לעיקרון החסינות.
החסינות, במידה שאינה חלה על מעשים שנעשו
תוך מילוי התפקיד הפרלמנטרי, פירושה רק זה: שאין
להעמיד ח״כ לדין אלא אחרי שהכנסת הסירה את
חסינותו. אך זהו רק חציו של עיקרון. החצי השני, שאינו
כתוב בחוק, אך הברור לחלוטין, הוא זה: הכנסת תסיר
תמיד את חסינותו של ח״כ, המואשם בכל עבירה
שהיא, אם אין חשש מוצדק לכך שההאשמה היא פרי
של עלילה פוליטית.
כך זה היה מובן תמיד. מעולם לא התנגד ח״כ להסרת
חסינותו, ומעולם לא נמנעה הכנסת מלהצביע בעד הסרת
החסינות. החסינות היא אוצר השמור לשעת־חירום, נר־חנוכה
שאין משתמשים בו אלא ברגעים של פיקוח־נפש.
כל זה היה נכון עד לכנסת התשיעית, כאשר החלה
ההתפללות (אם מותר לגזור מילה זו מלשון פלילים)
של הכנסת. בחירתו של שמואל פלאטדשרון יצרה אווירה
חדשה. פלאטו נשפט בצרפת. שמואל רכטמן נשפט בארץ.
בניו של ג׳אבר מועדי הואשמו ברצח קודמו.
לשיא הגיעו הדברים בפרשת אהרון אבו־חצירא.
הבירורים בוועדת־הכנסת היו בבחינת חרפה לכנסת. ועדה
של פוליטיקאים מדרגה ג׳ הפכה את עצמה לבית־מישפט-
של־חברים. כאשר הוסרה לבסוף חסינותו של השר, שוב
לא היתה החסינות מה שהיתה קודם לכן.
הכנסת העשירית פלילית אף מקודמתה. נגד חצי-
תריסר מחבריה, לפחות, מתנהלות חקירות מישטרתיות
על עבירות שיש עימן קלון. אבו־חצירא, העומד למישפט,
הוא אבן־הפינה של שילטון הקואליציה. ועכשיו באה
פרשת עבירות־התנועה.
היה נדמה כי סוגיה זו חוסלה מזמן. פעם היו מעבירים
את דו״חות־החנייה אוטומטית לקצידהכנסת, שהיה מבטל
אותם. בכנסת התשיעית הוחלט באופן בלתי־רשמי לבטל
נוהג זה, וכל אחד מחבריה דאג לדו״חותיו בעצמו. כך
עשיתי גם אני, בשנתיים שכיהנתי בכנסת זו. לגבי עבירות-
תנועה חמורות יותר היה ברור כי החסינות תוסר,
ושחבר־הכנסת המואשם עצמו ימהר לבקש זאת, שמא
תפגע בו העין הרעה של העיתונות.

נזדמן לי השבוע לשוחח קצת עם יהושע סובול,
המחזאי, העוסק עתה במחזה על אוטו ויינינגר.
בנעורי התרשמתי מאוד מגאוניותו של צעיר יהודי
תימהוני זה, שהתאבד בווינה בגיל ,23 תישעה חודשים
לפני מותו של הרצל, אחרי שכתב יצירה מונומנטלית
בשם מין ואופי. זהו ספר אנטי־נשי ואנטי־שמי. על־פיו,
כל הטוב בעולם הוא גברי, וכל הרע נשי. יש עמים גבריים
נהדרים, כמו הגרמנים, ויש עמים נשיים נחותים, כמו
הבריטים, הסינים והיהודים. כל זה הוסבר בהרחבה,
בצורה מבריקה.
וייגינגר היה תוצר של עיר מייוחדת בתקופה מייוחדת :
וינה של סוף המאה שעברה, בירת הקיסרות האוסטרית-
הונגרית השוקעת, שבה פרחה התרבות ככל שגברה
אווירת התנוונות ודימדומים. בקילומטר מרובע אחד
צמחו יחדיו גאונים רבים, כמו שקרה בתקופות אחרות
בירושלים, באתונה, בפירנצה, בפאריס. הוגי־דיעות, סופ רים׳
ציירים ומדינאים נפגשו בסימטות הצרות, מבלי
לדעת שהם ישנו את פני העולם, איש־איש על־פי דרכו.
מה היתר. השפעת האווירה הרוחנית הזאת על הציונית
ההרצלאית — ועל הרצל עצמו? לפני שהיה לציוני,
דגל הרצל בהתנצרות המונית של היהודים ובהתבוללות
טוטאלית. הוא בז ליהודים מעומק ליבו. העמודים הרא שונים
של סיפרו הציוני, אלט־נוילנד, יכלו להיכתב על־ידי
כל אנטי־שמי מן המניין, אז והיום. כל היהודים המופיעים
בהם הם קאריקטורות אנטי־שמיות המהלכו על שתיים.
באוסטריה של אז, יהודי מיזרח־אירופה עמדו בתחתית
הסולם, והגרמנים בראשו. הרצל, היהודי ההונגרי, העריץ
כל דבר גרמני: את הלשון,
התרבות, האצולה. כמנהיג
ציוני חיזר על פתחיהם
של אצילים גרמניים —
החל בקיסר, הגרמני, שהיה
גאון קטן מאוד, וכלה
כאצילים מסוג ג׳ .אידיא לים
גרמניים ומושגים גר מניים
(ובכללם המוסיקה
של ריכארד ואגנר) השפי עו
עליו עמוקות, ועזרו
לעצב את האידיאל הציוני
כפי שנוסח על־ידו. הוא
רצה ליצור עם חדש ,״יהו דים
חדשים״ ,לפי הדגם
האירופי המובהק ביותר. הרצל הוא לא נשאר יחידי
בגישתו. זאב ז׳בוטינסקי,
שחונך ברוסיה ובאיטליה, לא השתגע אחרי הגרמנים.
האידיאל שלו היה בריטי, והוא רצה ליצור עם של
ג׳נטלמנים בעלי ״הדר״ .דויד בן־גוריון שאף לעם חדש
מסוג אחר. אך גם הוא — כפי שמזכיר לנו ישעיהו
ליבוביץ שוב ושוב — שנא את היהדות.
בסיפרו כתב ויינינגר כי בסופו של דבר היהדות
תבלע את הציונות, או שהציונות תבלע את היהדות.
היו אלה מילים נבואיות.
עתה עדים אנחנו להסתערות של היהדות על אחרוני
המעוזים של הציונות שהיתה. השומר הצעיר רוצה
להכניס את היהדות לקיבוציו, ומערכות החינוך בישראל
השתעבדו לה מזמן.
אילו חזר אלינו, היד. הרצל מזדעזע. אך ויינינגר
היה, בוודאי, נהנה. הרי ניבא זאת מראש.

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונה

רכזת הטלפתי היחידה
המדברת אליך
משפחת תדקס -התשובה לכל בעיות התקשורת.
תדקס — מערכת תקשורת מודולרית החל מ־ 2קוי חוץ ו־ 4שלוחות פני
ועד 256 קוי חוץ ו־ססס! שלוחות פנים.

תדקס לעסקים טובים יותר

תדיראן חטיבת תקשורת רח׳ הסיבי ,18 אזור התעשיה, פ״ת טל 926641 ,928585 .־ 03״טל־גל״ -רח׳ ביאליק 137
רמת גן טל 732094 .־ 03״סברלופון״ בע״ם -רח׳ צה״ל 10 קרית אליעזר חיפה! טל 539227 .־ 04״רמ־טל״ בע״מ -
מערכות תקשורת, רח׳ תפוצות ישראל 3גבעתיים, טל 770141 .־ 5( 03 קוים) ״איילת תקשורת״ -רח׳ הלני המלכה
,5ירושלים טל 240404 - 222606 .־ 02״אורטלקו״ בעי׳מ ־ רח׳ לוינסקי 56 תל־אביב, טל 824882 ,823731 .שמרד
אלקטרוניקה ( )1977 בע״מ -רח׳ השומר 72 בני־ברק טל 772171 .־03
תעשיותישראללאלקטרוניקה בע־־מ

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונה

נו טוב חבר׳ה. במה שנוגע לי כנעל ספורט דברנו כבר מספיק. לא חס וחלילה שאני
עם הלשון בחוץ, או בכושר לקוי או שהסוליות נגמרו לי תחת הרגליים. לא, לא, זה לא!
סוף כל סוף הכבוד מחייב. אלא מה? המתח! המתח הורג אותי!
הנעל הכי אדישה בעולם כבר היתה משתגעת ותאמינו לי, בתור הנעל של מיקי ברקוביץ
באמת צריך עצבים חזקים.
מה זה להיות הנעל של מיקי? שאתן לכם דוגמא קטנה?.*.ס
פעם שכח אותי מיקי בבית והיו חייבים לשלוח אותי ברגע האחרון אחריו, דואר אויר,
מטוסים, אקספרס(כן, כן, לא רק אותי, גם את הנעל השניה) טלטולים, עצבים, אוי
׳ שלא נדע. אלא מה? מיקי ישחק יחף?
אבל הפיצוי אדוני, הפיצוי. אירופה, נצחונות, ולי, כן גם לי
יש חלק ואיפה כבר לא היינו? ספרד, צרפת, גרמניה, אמריקה, איטלית״אה, כן איטליה, נזכרתי!
גביע אירופה הא? שטרסבורג, מה אגיד לכם, דקה! דקה לא נחתי שם, אלא מה מתברר?
שהאיטלקים כנראה לא כל כך בחרו בנעליים הנכונות, ואחרי המשחק...הצעקות
והדריכות על הראש, והמהומה...מה אני אגיד, אבל מאותו
ערב(ובזה מודה גם הנעל השמאלית) הייתי
גדול באמת!!!

גלנ 11ג 0

ג לי זהא 1פי ...ה הו.

והפעם״שלושים ש>

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונה

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לקח להם 50 שנה כדי להגיע למסקנה
נערות צעירות מאד מעדיפות להתחיל עם טמפון
ללא מוליך״
אך מה עם הטמפון עצמו?

אהבהמתרחבבעתה ספיג ה ואוטם
מאז ומתמיד יודעים באהבה כי המוליך
לחלוטין ובכך הו א מונע אפ ש רו ת דליפה.
הינו גוף זר ומיותר העלול לפגוע ולהזיק
וכי המוליך הטוב ביותר נמצא בקצות
ל עו מ ת זאת, האחרמתארךומ תד לדל.
אצבעותייך. באהבה גם יודעים כי טמפון
(עשי אתהמב חן בעצ מך ו תווכחי בהבדל).
ללא מוליך עדיף לכל הנשים בדיוק כמו
לטמפון אהבה ראש מעוגל — המעוצב
לנע רו ת צ עי רו ת.
במיוחד כדי לאפ שר
א ח רי ם
לאח רונ ה
חדירה קלה ונוחה
יצאו לשוק עם טמפון
למקום המיועד לו. רק
ללא מוליך. אך ויתור
ל א הב ה יש טמפון
על המוליך עדיין אינו
מעולה לל א מוליך
מעיד על איכותו של בגודל הטמפון — ובאשר מינה לאיכות היה אהבה המיועד ונשאר הטמ פון במיוחד הראשון בין כולם. לנערות אהבה הינו הטמפון
צעירות.
בעל בושר הספיגה יתרונותיו הטוב בעולם.
הבולטים של טמפון
לפניכן מבחן הכוסות
אהבה מעניקים לך
המראה א ת אופן
בטחון, מאפשרים לך
פעולתו וספיגתו של
להרגי ש מ שוחררת,
טמפון א הבה לעו מ ת
לנוע בחופשיות ולתפהאחר.
ה מס קנה
קד כרגיל בימי המחזור
הינה ברורה וחד־החודשי
בדיוק כבשאר
משמ עי ת: טמפון
הימים.
לא מספיק
לותר על המוליך -צריך גם טמפון
ה מ תר חב עם הספיגה.
לבי או ־ פהמח, ההסברהת. ד , 2 1 1 5 .חי פ ה 31020

נא לשלוח לי את חוברת ההדרכה והשי 3 :טמפונים בנרתיק

כתובת

אהבה טבעי ובטוח

משתמשת בטמפונים לא משתמ שת

טמ פון א ו ־ כהב־ב גד לים: מיני -לבתולהולנערההמתבגרת ; נורמל -למרבית הנ שי ם; אקסטרה -לנשים עם דימום רב.

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונה

גרו שין
מו ד רניי ם
כל הזמן אני טוענת שמסובך לחיות
בתקופה שלנו. בין כל הפיתויים שמסביב,
מתחיל להיות קשה לשמור על חיי נישו איו
עד סוף החיים. עוד מישפחה בישראל
מתפרקת. דווקא זוג נחמד׳ לכל הדיעות.
היא דוגמנית־הצמרת יפה כפיר, יפה
אמיתית ונחמדה אמיתית, והוא, אמנון
מס, יצרן אופנה מצליח. הם מתגרשים
לא בגלל סיפור מהצד, אלא פשוט —
הם הגיעו לסוף הדרך.
השניים חיים ביחד כבר 12 שנה ומגדלים
שני ילדים. רק לפני כמה חודשים
פתחה יפה בוטיק ברחוב דיזנגוף, יחד
עם חברתה, הדוגמנית ציפי לוין. הבוטיק

יפה כפיר
סוף הדרך המשותפת
עבד יפה דווקא, והיו בו יופי של דברים.
אבל כשסוגרים פרק בחיים, אז סוגרים
הכל.
יפה מתגרשת וגם הבוטיק נסגר. היא
כנראה רוצה לפתוח דף חדש לגמרי.
במשך כל השבוע האחרון לא היתה
תשובה בביתה שבשיכון בבלי, כי מסתבר
שבשעות האלה משמשת יפה כמארחת
באחד המועדונים.
לי נראה שזו כניסה לא רעה לעולם
הפנויים -והפנויות בעיר.
אמנון ימשיך לייצר אופנה ואולי גם
ישווק אותה בבוטיק שנשאר מיותם. יפה
תמשיך לדגמן. והשניים יישארו גם חברים
טובים. זה מה שנקרא זמנים מודרניים.

בוו

נראה לי, שהסיפור של השנה הוא סיפור נישואיו של רופא

השיניים עמי ויז׳נסקי עם הרוזנת בריסטינה פאולוצ׳י.
כבר לפני שבוע דיווחנו לכם על כך בהרחבה׳ אך יש לי הפעם
עוד כמה המשכים, שמבהירים שיש בעיות בסיפור סינדרלה
שלנו. בכל זאת, בחיים זה לא כמו באגדות.
העניינים שם כרגע קצת יגעים, וכלל ילא ברור מה יהיה
על עמי ואם אכן יזכה ברוזנת היפה.
כשהיתה כריסטינה בארץ, היא חשה ברע ושהתה במחלקה
הנוירולוגית בבית־החולים איכילוב בתל-אביב. כריסטינה ה־המדוכאת
עמדה על כך שהיא רוצה לקבל טיפול בניו־יורק,
והיא הוטסה לשם כשהיא שוכבת על אלונקה ומתייפחת. ומניו־יורק
נמסר לי שמצבה עדיין רע מאוד.
עמי המודאג, שמעל ראשו מונח צו עיכוב יציאה מן הארץ
שהגישה נגדו אשתו־לשעבר, הפר את הצו ונסע לניו־יורק, אך
לא הזניח את הקליניקה שלו לטיפול שיניים בתל-אביב.
את כרטסת התשלומים שלו הפקיד בידי עלמה נמרצת,
שמנהלת עבורו בתקיפות רבה את מסע גביית החובות. הפרט
הפיקנטי בכל העניין היא שכמה מלקוחותיו הופתעו מששמעו
את גובה הסכום שאותו הם חייבים. בירור קטן הבהיר להם,
שמפאת האינפלאציה הצמיד הרופא שלהם את התשלום לדולר,
החל מתאריך תחילת הטיפול. אך כנראה שלא תמיד זכר להודיע
על כך ללקוחותיו.
אז יש לו כאן מישהי שמגנה לו על האינטרסים הכספיים,
אך זה עדיין לא מאפשר לו לישון בשקט בניו־יורק. כריסטינה

מ אמו
שהוא שחוו?
מה עושה אבא שהבת שלו נסעה לחו״ל
לכמה חודשים, ומספרים לו שהיא עומדת
לחזור עם חתן ...כושי ו אל תשאלו אותי
מאיפה ואיך זה צץ, אבל יש גם לשונות
רעות בעיר הזאת.

עמי ויז׳נסקי וכריסטינה פאולוצ׳י
יש צרות לסינדרלה
חולה מאוד, ובארץ מחפשים אותו שלושה עורכי-דין: האחד

מייצג את אשתו, לשעבר, ששמה כיום הוא ליפנת רידד,

שתובעת מזונות, השני את שותפיו-לשעבר, והשלישי מייצג
רופא שיניים מתחרה.
אחד מהשלושה בוודאי יחזיר אותו לארץ, ואני בינתיים במתח.
מה אתם אומרים, תהיה בפברואר חתונה או לא תהיה ז

כדי להזים את השמועות נראה לאחרונה
עורך־הדין צכי לידסקי כשהוא מרבה
לבלות ולהיראות בחברת זוג אנשים בגיל
העמידה. כשניסיתי לברר מה הוא רוצה
להוכיח, הסתבר לי שזוהי סערה בצלוחית
מים, אבל שווה דיווח.
לעורך־הדין הגרוש, שגם שולח ידו
בכתיבה, יש בת יפהפיה בשם גלית.
באוגוסט שעבר שלח אותה האב האוהב
לטיול בחו״ל, עד למועד גיוסה לצה״ל.
אולם לגלית קרה מה שקורה לרבים
וטובים. היא הגיעה לניו-יורק ונתקעה

וגם אם לא נרצה להודות בעובדה,
הרי שוהים שם כמה ישראלים שהם חתנים

יגור

פוטנציאליים לגמרי לא רעים. ואכן, גלית
הכירה שם את עדי ברנשטיין, סטודנט
ישראלי בן ,24 שלומד שם מינהל־עסקים.
השניים כל־כך נדלקו שמיהרו, להינשא
בטקס אזרחי, ולא מצאו זמן לדווח על

זה לא סוף העולם. גם כשהם עוזב
ונדמה שזה לתמיד, מסתבר שעדיין מ
ארו כמה אופציות פתוחות.
מה אני אגיד לכן, הגברים האלה מש
עים אותנו וגם את עצמם.
אם אתם זוכרים, יולי עופר, שנחע
כאן לאיל־הספנות ואיש כבד בנכס
ובספינות, התחתן לפני שנתיים ז
רונית, שהיתה אז קצינה בצבא־הקב
וצעירה ממנו בכ־ 20 שנה. את השיד
בין השניים ערך״כנימין ג׳יבלי, וכוי
בירכו ״פעמיים כי טוב״.
רונית עזבה את הצבא ופתחה ז
שני שותפים עסק משגשג לייצור פרח
מלאכותיים ממשי. בינתיים התגורר הז
אצל אמה של רונית בהרצליה, בציפי
לסיום בנייתה של וילה מפוארת שתיכנו
ובונה עבורם הארכיטקטית נכי מושכי־
!מספרים לי שזו עומדת להיות אד
הווילות היותר מפוארות בארץ, עם בריבו
שחייה ושפע של חדרים.
אבל אני חוששת שהם לא יזכו להיכו

גלית לידסקי ועדי כרנשטיין
נשואי בזק

רונית ויולי עופר
פער הגילים
אליה, לאחר שתסתיים שם הבנייה.
כי כמו ששמעתי, ואני ממהרת לספר
לכם — השניים מתגרשים. אין לי מושג
איך זה קרה. אולי פער הגילים, ואולי
הוא לא שכח עדיין את מירית, אשתו
הראשונה. השמועות טורחות לדווח שהוא
עומד לחזור אליה ואל הילדים.

אני לא יודעת איך מרגישה רונית ומה
היא חושבת, אבל נראה לי שאם השמו עות
נכונות, לפחות למירית זהו סוף
טוב, ואולי לעוד כמד. נשים שהבעלים
שלהן כרוכים אחרי עלמות צעירות. סב־ן
ל|נות, סבלנות, סבלנות. המיקרה הזה
רק מוכיח שיש סיכוי שהוא עוד ישוב.

המאורע להורים. לידסקי האב, שעמד
להפתיע את בתו עם ספרו החדש ציפורי
לילה, הופתע למצוא את הילדה בתוספת
חתן.
איך זד. הגיע לכאן, אני לא יודעת, אבל
יש ציפורים נודדות.
אבא לידסקי חזר הביתה ועשה כאן
היכרות עם מחותניו, האמא ציפורה
והאבא אכיחיל כרנשטיין, שהוא
מנכ״ל של חברת־דלק גדולה. חתן כשר
ומישפחה כשרה למהדרין לכל הדיעות.
היות שלהורי הזוג לא היה הכבוד
להיות בטקס הנישואין של צמד התכשיטים
שלהם, והיות שיקח קצת זמן עד שייערך
טקס הנישואין בארץ לפי דת משה ו ישראל,
הפך לידסקי, שוחר הבילויים,
את המחותנים לציפורי לילה.
ליתר ביטחון הוא מחזיק בכיסו תצלום
של גלית ועדי, למי שבכל זאת עדיין לא
מאמין.

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונה

פורטו־סעיד

מראה כללי של הכניסה לתעלה (מימין).
מעבר לו — הים התיכון. זהו החלק
האלגנטי והשקט של העיר, המזכיר ערים דומות באיטליה וביוון.

ך, אמצע המידבר עומדת אוניה. לא,
אין זו פאטה־מורגאנה, מיקסם־שווא.
באמת עומדת -סם אוניה גדולה, על אדובו־תיה
ותרניה ודיגלה (קוריאה) ,במרחק של
כמאה מטרים מאיתנו, בלב המידבר. ולפניה
עוד אוניה, המניפה את דגל פנמה,
תל סיפונה מתהלכים אנשים חיים. ולם*

הבניין היפה ביותר בעיר, ארמון המינהלה של תעלת־סואץ, שאינו
נראה בתמונה זו, גס הוא משקיף על התעלה. מן הרציף במרכז
התמונה מפליגות ספינות־המעבורת לעיר־האחות, פורט־פואד.

נים. חסרה הצפיפות העצומה של המוני-
אדם, האופיינית למצריים כולה. חסרות
הסימטאות הצרות והעקלקלות.
פורט־סעיד לא צמחה מתוך ההיסטוריה
בת אלפי־השנים של מצריים. זוהי עיר ש הומצאה,
שתוכננו! ,שעל הקמתה הוחלט
בחוזה כתוב.
מעיד על כך שמה. סעיד היה הכדיב
(המישנה־לסולטן) של מצריים באמצע המאה
שעברה, כאשר מצריים היתר. כפופה
להלכה לריבונות הסולטאן התורכי באיס טנבול,
אך היתד. למעשה עצמאית. אביו

משמאל, ים גדול. קשה להבין את הגיאוגרפיה
בלי מפה. למעשה זהו מיפרץ ענקי,
אשר רצועת־קרקע ארוכה מפרידה בינו
ובין הים־התיכון, מעין מהדורה גדולה
הרבה יותר של מיפרץ־ברדאוויל.
ככל שהמכונית מצפינה, מתרבים השל טים
לאורך הדרך. שלטי־פירסומת של הב־

עורו ״העורם הזה ־ היה אחז הישוארים
הואשזנים בבור טיס עי ד,ומדווח עדה
גיד. עוד אוניה, בעלת דגל יווני. וכולן
נעות.
אתה יודע, כמובן, שאוניות אלה שטות
בתעלת־סואץ. אבל אינך רואה את התע לה.
ושום דבר נראה־לעין גם אינו מרמז
על קיומה של התעלה. אתה רואה רק הו־לות־מידבר.
ואוניות.
הכביש המוביל מאיסמאעיליה צפונה,
בקו ישר, עובר לאורך התעלה, שאינה
נראית לעין כמעט בשום מקום. פה ושם
רמפות ישנות של המילחמות. לאחר מכן,

רות בינלאומיות, המציעות את סחורתן
בלב המידבר השומם. זה היה נראה כ קטע
בסרט סוריאליסטי, לולא ידעת כי
אתה מתקרב לעיר מיוחדת־במינה.
פורט־סעיד — עיר מצרית, ובכל
זאת — שונה מכל עיר מצרית אחרת.
אם זהו חלק ממצריים, הרי זו מצריים
מיוחדת־במינה — לא מצריים של קאהיר,
לא מצריים של אלכסנדריה, לא מצריים
של אל־אוכסור ואסואן.
חסרה ההמולה של קאהיר, עיר המיליו-

חוס ובניין

קיר־היבניס הוא אחד המעטים שבו ניכרים עדיין סימני
ההרס, שנזרע בעיר על־ידי תותחי צה״ל במילחמת־ההתשה.
מבעד לפירצה נראים הבניינים המודרניים החדשים של העיר, ששוקמה במהירות מפתיעה
היה מוחמד עלי הגדול, מייסד מצריים החדשה,
כובש ארץ־ישראל, אבי השושלת
שאחרון צאצאיה היה פארוק המלך. סעיד
הוא שנתן לפרדינאנד דה״לסם הצרפתי את
הזיכיון לחפור את תעלת־סואץ, ולהקים ב-
פיתחה את העיר החדשה שנקראה על
שמו.
סעיד עצמו לא הספיק לראות את פתי חת
תעלת־סואץ, שנהוגה רק ב־ .1869 הוא
מת ב־ ,1863 ארבע שנים אחרי שנוסדה
פורט־סעיד. במקומו בא הכדיב איסמא-
עיל, בן־אחיו, שעל שמו נקראת העיר ש במחצית
התעלה.
בעזרת מאמץ קטן של דמיון, אפשר
להעביר את פורט־סעיד (״בור סעיד״ ,בערבית
לאיטליה׳ ליוון או לספרד. הרחובות
ארוכים וישרים, מסודרים במלבנים.
רבים מן הבניינים הם מודרניים, ים-
תיכוניים. הנהגים אינם טסים תוך צפירה
בלתי־פוסקת, כמו בקאהיר. הרחובות שליד
התעלה משופעים בחנויות אירופיות, מודרניות,
שאחדות מהן יכולות להתחרות
באלה של פאריס ולונדון.

תותחי
דייו 111י 11 11״לי* 11 מצריים מתקופות שונות ,״מור־
״ גמים על־ידי בובות־שעווה ב•

מוסיאון הצבאי של פורט־סעיד. מימין: חייל של פרעה ; חייל

מוסלמי אחרי כיבוש מצריים בידי הערבים; חייל־עבד ממלוכי
בסוף ימי־הבינייס; חייל בצבאו של מחזמר עלי, בראשית המאה
שעברה ; חייל מצרי בתקופה שבה נחפרה התעלה ; וחייל מודרני.

ך פורט־סעיד היא חלק מן ה י
היסטוריה החדשה של מצריים. ועוד

איה

כמעט שאי־אפשר לזהות את שרידי ה גורל
האכזר, שפקד אותה בימי מילחמת־

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונה

צליחת התעלה

ציור ענקי זה מתאר בפרטי־פרטיס את צליחת־התעלה
בצהרי השישה באוקטובר .1973 ,החיילים
צולחים בסירות־גומי, בעזרת משוטים, ואחד מהם נושא דגל מצרי. משמאל מטפסים
ההתשה, כאשר תותחיו של משה דיין
החריבו באופן שיטתי את ערי-התעלה,
גירשו את תושביהן ומוטטו את בתיהן.
דרוש כיום מאמץ של דמיון גם כדי לזכור
כי לפני שנים כה מעטות היתר. עיר שק טה
ומסודרת זו מטרה לתותחים ולמפצי־צים.
עוד
לפני כן נולד בפורט־סעיד המיתום הגדול של גמאל עבד־אל־נאצר. כאן, ב־בכיין
היפה של מינהלת התעלה, נמחק על פי
החלטתו המרעישה של השליט המצרי
השריד האחרון של הכיבוש הזר, כאשר
הלאימה מצריים את חבחת־התעלה הבינ לאומית.
לגבי המצרים היתד, זאת הגשמה
של חלום, נקמה בכובשים אשר הקריבו
את דמם וחייהם של רבבות עובדי־כפייה
מצריים בעת כריית התעלה.

טנק ישראלי

בתגובה על כד נחתו כאן הכוחות הברי טיים
והצרפתיים במהלך מיבצע־סיני של
,1956׳תוך תיאום עם ממשלת בן־גוריון,
שנתנה את ידה למעשה מכוער זה תוך
אי־הבנה מדהימה של רחשי־לב העם ה מצרי.
תושבי פורט־סעיד קמו להילחם בפולשים.
ההגדה של התנגדות זו תופסת
כיום בלב המצרים מקום דומה לזה ש תופסת
הגדת סטאלינגראד בלב העם הסובייטי.
כאן נולד השיר המלהיב —
״אללה אכבר שהפך הימנון זזנאצרי-
זם בימי גאותו.
קשה לשלב אותן יחד: פורט־סעיד ה־מיסתורית
והלבנטינית, המופיעה ברומנים
אירופיים, העיר שבה נפשו נוסעי־האוניות
בדרכם מלונדון לבומביי — וסטאלינגראד
המצרית, ערש ההתנגדות במילחמת־סואץ,

אחד מהשניים המוצבים בשערי מוסיאון־המילחמה בפורט־סעיד.
שתי תלמידות בית־ספר משחקות בטנק. מאחריו
מוצבת אימרה של אנוור אל־סאדאת על גבורת העם המצרי, החקוקה על לוח־אבן.

חיילים על הרמפה הישראלית, כשהראשונים מניפים דגלים מצריים בפיסגתה, בעוד
שחיילים נוספים משיקים סירות בגדה המערבית (מימין) ומתכוננים לצלוח. מטוסי־קרב
מצריים מחפים על הצליחה מימין לציור תלויים תצלומים של אל־סאדאת וקציניו.
אחד הייעדים של צה״ל. האש וההרס של
המילחמה והבוטיקים של הרובע המיסחרי
לזרים.

בר-לב
ך* ישראלים עוד לא היו כאן. אריק
י י שרון שביקר שם השבוע, היה אחד ה ראשונים.
כאשר הייתי שם, חודש לפניו,
חקר אותי בעל חנות למזכרות אם יש
בתל־אביב יריד מיסחרי ואיך ניתן להציג
בו. כאן, בפינה זו של מצריים, עדיין לא
חדרה לתודעה העובדה שיש שגרירות
ישראלית בקאהיר, מרחק של שעתיים
והצי במכונית. החנוונים והרוכלים, בני
סוסים
ואריות

גוד ׳לעמיתיהם בקאהיר, עדיין לא למדו
להבחין בישראלים מרחוק, ולהשפיע עליהם
ברכות בנוסח ״-שלום״ ,״מה שלומך״,
״בהצלחה״.
ברחוב צדדי שקט עומדים שני טאנ-
קים ישראליים, ועליהם מצויירים ב צבע
לבן מגיני־דויד. זהו מוסיאון־המילח-
מה, מקום מעציב ומרגש, מדכא ומרומם
כאחד.
הנחיתה, ההתנגדות, ההפגזה, הצליחה —
הכל מרוכז כאן בכמה חדרים שקטים,
כמעט ריקים מאדם.
בתיבת־זכוכית הורכב בקפדנות מודל
של פורט־סעיד, כפי שהיתה בנובמבר
.1956 על הקירות תלויות סיסמות: מוות
לפולשים, נילחם למען המולדת. חיילים
(המשך בעמוד )74

שימשו את רעמסם ה־ ,2אחד מגדולי הפרעונים, שלחם
בסוריה נגד החיתים. הציור מתאר את המלך כשהוא
עומד במרכבת־קרב, הרתומה לשני סוסים, כשלפני המרכבה רץ האריה המאולף שלו.

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונה

״בולם מתני ביטנה לעונה
נאני עת[ שד שנה על חשבנני.

ד ובר

״אצלי בחנות, תוכל למצוא טלוויזיות של הפירמות
הידועות ביותר. יש לי גרמניות, יפניות, אמריקניות
ואפילו ישראליות. את כולן אני מוכר. אבל רקבלאופונקט
מקבלת אצלי אחריות לשנתיים. שנה אחת מהחברה ושנה
נוספת על חשבוני. וזה כדאי לי, כי טלוויזיות בלאופונקט
פשוט לא רוצות להתקלקל...
בדרך כלל אני לא עושה עסקים עם חברים, אבל טלוויזיה
בלאופונקט אני מוכן למכור גם לחבר, בבטחון שנשאר
ידידים טובים עוד שנים רבות.

אברהם רוזנבוים
שיווק הוגן, דיזנגוף סנטר(ליד אלסקה) ,תל־אביב.

בלאופתקט־בכל מחיר.

היבואן הבלעדי: טרכף יבוא נע־מ. רחוב נוגרשוב ,70 תל־אביב.

העולם הזה 2317

עמוד 45

פתח כ-PDF פתח כתמונה

קולנוע מיליונר בצרות

ישראל
סרט או תו 1ט י
נוער! בת 17 הוא סרט המשול לזנב
של דרקון. כל מה שהצופה יראה בו
יהיו תנועות קטנות ונמרצות מאוד של
קבוצת אנשים קטנה, המבטאות למעשה
רעידות אדמה אדירות המתרחשות איישם
ברקע, הרחק מעין המצלמה. זהו סרט
קאמרי, אינטימי, מופנם, מאותו הסוג
שהקולנוע הישראלי יכול להעז ולהתמודד
עימו, ושעיקר מעלתו בכך שגיבוריו
נראים ונשמעים אותנטיים, ומדברים גם
על בעיות אותנטיות.
סרטו של יצחק (״צפל״) ישורון מתאר
את האירועים בבית בפרבר תל־אביבי,
שם נפגשים שלושה מבוגרים, המגלמים
בתוך עמדותיהם את הפילוג שבתנועת
העבודה, ושלושה צעירים, המייצגים את
העימות הרעיוני של תנועות־הנוער. כל
זה, בשנת .1951
למי שאינו זוכר, זאת היתר• השנה שבה
נקרעה התנועה הקיבוצית לגזרים, ד
מפא״י ומפ״ם הפכו שונאות גדולות כל
כך, עד ששכחו כמעט כליל כי יש סכנות
גדולות יותר האורבות להן מבחוץ. קיבו צים
התפלגו לשניים, מישפחות נפרדו,
הורים קמו נגד בנים, נשים נגד ׳בעלים
והזעם הגיע עד כדי ביטויים אלימים.
אז התחילה תנועת העבודה לעלות על
השירטון, שהעלה בסופו של דבר את
הליכוד 26 ,שנה לאחר מכן.
העימות החריף. חשוב לזכור את
כל הדברים האלה, כי בלעדיהם קשה

ארתור (שחף, תל-אביב, ארצות־הברית)
— הוליווד מעריצה שוב
את הקומדיה הרומנטית. היא
מכניסה כסף, ומשום כך, היא מוצר מבוקש. ומאחר שניו־יורק
גם היא באופנה, הודות למאמציו הקבועים של וודי
אלן, הרי שקומדיה רומנטית בניו־יורק היא בדיוק מה
שעשוי להמליץ רופא התקציבים. ובמקרה הנידון, אבחנת
הרופא היתה בהחלט מדוייקת, מאחר שסרט זה היה
הצלחה קופתית עצומה בארצות־הברית.
קצת קשה להתייחס ברצינות לבעיותיו הנפשיות של
יורש מיליונים קטן־קומה, שפשוט רוצה הכל: כסף, אהבה,
חיבה ובקבוקי משקה, פשוט משום שקשה לו להסתדר
בלעדיהם. ולכן, טוב שהבימאי והתסריטאי סטיב גורדון,
במבצע הקולנועי הראשון שלו, בחר בהומור. משום שחיוך
סלחני, היא הדרן היחידה להתייחס אל אדם כמו ארתור
באך, גבר בשנות הארבעים עם בגרות נפשית של טיפש-
עשרה, פותח את העיניים עם כוס מארטיני ועוצם אותן
עם בקבוק וודקה, מחפה על קומתו הקטנה בבזבזנותו
הגדולה ונעזר בשני משרתים נאמנים, נהג וסוכן־בית, ה דואגים
לשלוף אותו החוצה מכל סיבוך שבו הוא נקלע.
גורדון כותב דיאלוגים משעשעים מאד, ומזמין את
שחקניו לירות את ההצחקות בקצב רצחני, כדי שלא
יהיה ספק בידי הצופים להרהר במה העניין. חוץ מזה,
הוא ממציא גם סיפור אהבה, בין ארתור ובין בת פרוורים
עניה אבל מסורה, האוהבת את אביה ויודעת לעמוד על
דעתה. זאת כדי שיהיה לעלילה שלד שיקדם אותה בדרכה
אל המסקנה הסופית, האומרת שמי שרוצה באמת את
הכל, גם יזכה בכן.

מור ופיצג׳ראלד: סבתא שווה מיליונים
מזלו הגדול של גורדון הוא שלרשותו עומדים שחקנים
מוכשרים במיוחד, היודעים להגיש קצפת נעסיסיות ע)ל
אומצה. דאדלי ( )10 מור הוא ללא ספק אחד הקומיקאים
המוכשרים בקולנוע של היום• לייזה מינלי, כנשוא אהבתו,
מסתדרת היטב עם תפקיד שהוא צנוע יחסית למידותיה
הקודמות, ג׳רלדין פיצג׳ראלד מגישה דיוקו של סבתא
אכסטרוואגנטית, ואת ההצגה כמעט גונב ג׳ון גילגוד, בתפקיד
סוכן־הבית המפוקח, הקפדן והאוהב של ארתור.
קשה שלא להתפעל מן הדרן שבה הוא מנצל כל מילה וכל
פסיק בתוך התסריט לטובתו, וכיצד נבנית לפני העיניים
דמות מרתקת ואנושית, מחומרים ששימשו בעצם אלפי
דפוסים שיגרתיים בעבר.

— שזה הסרט הישראלי הטוב ביותר
שנעשה אי־פעם, שזו פריצת דרך, הצעד
הראשון, וכן הלאה.
אין טעם לדרג את סרטו של צפל בליגה
של הקולנוע הישראלית, ולו רק מפני
שכל סרט הוא עולם בפני עצמו, ומעה
בת 17 אינו דומה כלל לסרטים ישראליים
אחרים שנעשו.
פיר־דחץ. במבט ראשון מזכירה
בנייתו את אחדויות הדראמה הקלאסית
— יש כאן רציפות של זמן, מקום ועלילה.
הכל מתרחש במשך יומיים, בבית קטן
שיש בו שני חדרים ומיטבח בלבד, וכל

הדמויות סגורות בו כבסיר-לחץ. כדי
ליצור אווירה מיוחדת זו גם על בימת
הצילומים, התנהלה ההפקה במשך חופשת
פסח אחת, בבית עזוב בנס־ציונה, ששופץ
במיוחד לצרכי ההסרטה.
צפל, שהוכיח כבר מה הוא מסוגל
להוציא משחקנים אלמוניים או חובבים
לחלוטין בסרט הטלוויזיה שלו קובי
ומאלי, העדיף שוב לחפש פנים לא מוכרות
לסרט, אם כדי להעניק לו מימד של
רעננות, ואולי גם כדי שיצטרך להילחם
פחות בתרגילים מגונים ששחקנים ותי־
(המשך בעמוד )46

כימאי יצחק (״צפד״) ישורון ושחקנית דדיה שימקו כעבודה
לגלות שהיא אדם פרטי —
להבין בדיוק את משמעות כל מה שקורה
בסרט הזה.
שלושת המבוגרים ניצבים כאן כל אחד
בפינתו, ומייצגים שלוש עמדות אופייניות
לתקופה: אמה של נועה היא פעילת
מפא״י, המאמינה בצורך של הישוב ב ישראל
להשתלב בתוך העולם המערבי.
דודה, שבא לביקור מקיבוץ העומד לפני
פילוג, הוא איש מפ״ם ותיק, הרואה
במפא״יניקים את האשמים לקרע בתנועת
העבודה. אביה של נועה נקרע ביו השניים,
ואינו מוצא מקום לשאיפתו הפרטית —
לעבד את האדמה הרחק מכל התיאוריות
והאידיאולוגיות .־
מתוך העימות האישי החריף, צצות
החוצה, ומוטחות בזעם, כל ההאשמות
שרווחו באותם הימים בתנועת העבודה
כולה: השתעבדות לאמריקאים מצד אחד
וסטאליניזם מצד שני, שכין רת אנשי-
אגרוף ושימוש בעולים חדשים למטרות
אלקטוראליות, מאניהולציה של קולות
ודיכוי המיעוטים.
.בקיצור, כל מה שהסעיר את המדינה
בעשור הראשון עולה כאן על פני השטח
ומתמזג עם הבעיות האישיות של ה שלושה:
האשד׳ השתלטנית מדי הדורשת
כי הבית כולו ינהג על פי דרכה, הבעל
העולם הזה 2317

הוותרן מדי המקריב עצמו למען רעייתו
ובתו, והקיבוצניק המובס והזועם הנלחם
על נישמת אחיו בדיוק כפי שהוא נלחם
על נישמת האומה.
דעמוד עד שלה. מצד שני, יש כאן
משולש של שלושה צעירים: נועה, ה חוגגת
את יום הולדתה ד 17 איה, ידי דתה
ובת גילה, ועוזי, החבר של איה
שבא לביקור מרחובות ויהפוך בהמשך
לסלע המחלוקת בין שתי החברות.
אם כי גם על המשולש הראשון אפשר
היה לומר שהוא מתאר התבגרות נפשית
של חברה, ויש בכך הרבה מן האמת,
במשולש השני התהליך ברור הרבה יותר.
נועה מתחילה לעמוד על דעתה ביחסים
עם ההורים ועם הסביבה. היא מתחילה
לגלות שהיא אדם פרטי, בחברה שבה
הקונפורמיזם הפך למעלה היקרה ביותר,
שהיא מעזה לשאול את עצמה שאלות,
במקום לקבל בהכנעה תשובות מן המוכן
כמו יתר חברי התנועה המאוחדת שאליה
היא משתייכת, ושהיא מתעקשת לעמוד
על שלה שעה שהכל מנסים להטיף לה
שהוויתור לכלל הוא שמאציל את הרוח.
לפני הקרנתו של סרט ישראלי חדש
מסוג זה, המנסה להתמודד ברצינות עם
נושא. כלשהו, נהוג לצאת בהכרזות גדולות

חכרי תנועת הנוער כ״נועה כת 17
— בחברה שהקונפורמיזס הפך למעלה

עמוד 46

פתח כ-PDF פתח כתמונה

קולנוע
(המשך מעמוד )45
קים ומפורסמים יותר נוטים לרכוש לעצ מם
לאורך הדרך.
אחרי חיפושים ארוכים מצא פיתרון
אידיאלי לשלושת הצעירים, כאשר הגיע
לבית־הספר התיכון למגמות אמנותיות
תלמה ילין, משם דלה את דליהשימקו,
המגלמת את נועה, שסיימה את לימודיה
לפני שנתיים, את עדי נאמן (עוזי) ואת
אוסנת עופר, בוגרי השנה שעברה, שהיו
עדיין תלמידים כשצולם הסרט בפסח
.1981
את שלושת המבוגרים מצא בין חברי
קיבוץ שהמישחק הוא בדמם, גם אם לא
זכו לכבוש כותרות ראשיות. עידית צור,
חברת קיבוץ דביר לשעבר, הופיעה, ב־באר־שבע
ובחיפה, בתיאטרון רפרטוארי
ובתיאטרון מיסחרי, אבל רק מעטים יוכלו
לזהות את פניהכשיראו אותה בסרט.
שמואל שילה, המגלם את הדוד שרגא
הקיבוצניק, הוא אכן כזה — מזכיר קיבוץ
צאלים וחבר ההנהלה הציבורית של תיאט רון
באר־שבע, שעסק במשך כל השנים
בתיאטרון לצד החקלאות. ומשה חבצלת,
שהיה פעם חבר ניר־דויד הוא כיום חבר
מושב, בדיוק כפי שחולם להיות אביה
של נועה, שאותו הוא מגלם בסרט.
כמעט התנדבות. יתכן מאוד ש ריקעם
של האנשים הוא שעזר להם
להיראות אמינים כל־כך לפני המצלמה.
כנהוג בסרטים ישראליים, כולם עבדו
כמעט בהתנדבות, עד אשר זכה הסרט
בתמיכה של הקרן לעידוד סרטי איכות,
ורק אז אפשר היה לשלם לחלק מן
המשתתפים חלק מן השכר שהגיע להם.
בזמן ההסרטה לבו כל אלה שמתגוררים
רחוק מדי מנס־ציונה אצל אלה שמת גוררים
בסביבה, אוכל ושתייה היו בעיות
שבפיתרונן השתתף הצוות ולא מיזנונאים
מבחוץ, וזמן ההסרטה היה מוגבל — גם
משום שאי־אפשר לדרוש מאדם העובד
למחייתו שיקדיש יותר מפרק זמן קצר
לעבודת התנדבות. אין אלה תנאים להפקת

ארוחת־עדב
ונם מפיסטו
הוואלס של מפיסטו בארץ־הקודש היה
סוער, ציבעוני ומהדהד. לחשוב שקלאוס
מריה בראנדאור (למי שטרם יודע זאת
— הוא השחקן המרתק המופיע בתפקיד
הראשי בסרט מפיסטו) בילה כאן חודש
שלם, לפני שלוש שנים, אינקוגניטו — זה
כמעט לא יאמן. אבל דבר מוזר קרה לאיש
מאז הפסטיבל האחרון בקאן: עשרים שנה
עבד לו אדם בתיאטראות דוברי גרמנית
באוסטריה ובגרמניה והיה בסך־הכל שחקן.
ביום אחד הוא מגלם תפקיד קולנועי אחד,
והרי הוא כוכב.
ארוחת־ערב עם כוכב מפיסטו היא
חווייה בלתי־שיגרתית לחלוטין. בלי איפור
ובלי עניבה הוא ניראה כחייל שפורק
מגישקו. כמעט ילדותי, וקטן הרבה יותר
מאשר על הבד.
ובכל זאת, איזו אש מוזרה מפעמת בו,
מחדדת את עיניו, מרימה את גבותיו
ומקרינה סביבה תנועה וחוסר־מנוחה. הוא
אוכל בלהיטות, מדבר בלהיטות, ונוגע,
פיסית, בקהל שלו — גם אם הפעם אין
זה ההמון.בתיאטרון — כדי לוודא שכבש
אותו כליל. הוא נמצא ברתיחה מתמדת
וחושב נון־סטופ.
״שואלים אותי אם נכון לדעתי, כדברי
מפיסטו בסרט, ששחקן צריך להיות בעל
פנים מחוקים ואלמוניים לחלוטין כדי
שיוכל ללבוש כל דמות שבעולם. כמו כל
אמת, גם זה נכון רק בחמישים אחוז. אם
כדי ללבוש דמות בצורה משכנעת צריך
גולם חסר אישיות, אז מה אני, כשחקן,
בכלל עושה כאן?
לא ככל מחיר .״בוודאי שאני מגלם
דמות אחרת ולא את עצמי, אבל אני
חייב להביא לדמות הזאת משהו מעצמי
כדי להפיח בה חיים. בעיקר אם איני מצדד
בה, ולא הייתי רוצה להיות כמותה, כמו
הנדריק הפגן, שאת דמותו אני מגלם
בוזפיסטו. לא הייתי רוצה להיות כמותו,
כי אני חושב שלפני הרצון להגשים את
עצמך כאמן באה החובה להיות חבר
בחברה האנושית. לי זה חשוב יותר מן
הקאריירה שלי.
אבל אם נהיה כנים עם עצמנו, יהיה
לנו קשה לשפוט את הפגן היום •,בלי המגף
הנאצי מעל לראשנו! ואחרי הכל — האין
בכל אחד מאיתנו מעט מהפגן?
״מי מאיתנו אינו עושה פשרות? הכימאי
ההונגרי, סאבו, אינו ממשיל משלים
כשאינו יכול לדבר ישר לעניין? האין
זה סרט גם על הונגריה? ומה על כריס-
טינה יאנד (אשתו הראשונה של הפגן,
בסרט) ,שהיתה באה בכל שבוע להסרטה
מפולין ומספרת על החדשות האחרונות

שחקן קלאום מריח בראנדאדר (עם שיש קולר)
האמלט בתחתונים מפלסטיק
במולדתה. האם היא ובימאים אחרים מאר צה
אינם עושים פשרות כדי להמשיך
ולעבוד, ולו גם במחיר סתימת פיותיהם?״
אמת, אתה חייב להתפשר, תמיד, בכל
מקום, בכל מיקצוע. השאלה היא, מה
המחיר שעליך לשלם. ואני איני׳ מוכן
לשלם כל מחיר שבעולם__ .
המלט כתחווונים .״גם בתיאטרון
איני מוכן להתפשר כשמזייפים את האמת
בתירוצים ובסיסמאות. הנה מה קרה לי
עם הבימאי האנס נוייפלם בהאמבורג,
לפני כמה שנים: י
״עשינו חזרות על האמלט. הבימאי
הסביר לי שהוא עושה האמלט מהפכני
לחלוטין: האמלט מודרני. מה זאת או מרת?
אני צריך לעלות על הבימה חצי
עירום עם תחתונים מפלסטיק, ולהתחיל
לטבוע בתוך ערימות של חול. שאלתי
מה זה, ונופלס הסביר לי שהחול והזוהמה
מסמלים את הריקבון בדנמרק.
״הוא חשב שזה רעיון גאוני ואני חשבתי
לי: אלוהים, מה אני עושה כאן? חצי
עירום, בתחתונים מפלסטיק, נאבק בחול
המכסה את פי כדי לגמגם החוצה את
,להיות או לא להיות!׳״ ביום השמיני עליתי

לכישלון של מחנה השמאל הישראלי על
כל פלגיו.
אין זה סרט המספק תשובות. הוא רק
מציב את השאלות. אבל כפי שאמרו
כבר פעם — קשה יותר למצוא את השאלה
הנכונה מאשר את התשובה הנכונה. נועה
בת 17 עשה לפחות את החלק הראשון
במלאכה.

כוכבים
ה מי פלצתהק דו ש ה

שחקנית פיי דאנאווי כקראופורד החיקוי סרט נורמלי, אבל אלה הם התנאים ה נורמליים
להפקת סרט ישראלי.
העלילה מתרחשת אמנם בשנת ,1951
אבל האירועים יכולים בהחלט לשקף את
המשבר של החברה הישראלית, שנמשך
במרץ רב עד עצם היום הזה. ומי שרוצה,
יכול להיווכח שוב כיצד הופכות המריבות
בתוך מיפלגת העבודה סועדות וארסיות
כל־כך, עד שאין עוד נותבים את הדעת
על אותו מחנה שאינו שייך לעבודה,
והמשתלט בהדרגה על כל חלקה טובה.
זוהי תמונה של חברה בהתהוותה, שבה
אוחזים בדיעות דומות שונאים זה את
זה יותר מן האוחזים בדיעות הפוכות,
׳ואולי, באיזשהו מקום, זה רמז קטן

כוכבת ג׳ואן קראופורד
הסקור

כאשד רוצים הצרפתים להכתיר כוכב
כלשהו בתואר של אליל, הם נוהגים
לכנותו ״מיפלצת קדושה״ .קשה לדעת
למי מתאים התואר באמת, ולמי הוא משמש
קישוט בלבד, אבל אין ספק שלגבי כוכבת
שנות השלושים והארבעים, ג׳ון קראופורד,
קשה היד. למצוא כינוי מוצלח יותר.
לפי כל עדויות, ידוע שהגברת היתד.
שאפתנית מאין כמותה, קארייריסטית, בע לת
מזג סוער במיוחד ואמות־מידה מוסריות
יחסיות ביותר. לכן, כשהחליטה בתה
המאומצת, כריסטינח קראופורד לכתוב
עליה ספר, היד. ברור לכולם כי הוא
יהיר. רב־מכר.
ואכן, כריסטינה, שלא זכתה אפילו
באגורה שחוקה אחת מירושת אמה העשירה,
חיסלה עימד, את כל החשבונות, וציירה

על הבימה, דיקלמתי את המונולוג, קדתי
קידה לעבר השחקנים והבימאי ואמר: זהו.
אני גמרתי. כרטיס טיסה חזרה לווינה,
בבקשה.
״אני מטורף? ויתרתי בהכרה מלאה על
תפקיד חיי? אז מה? יש גבול למה שאני
מוכן לעשות כדי לשחק תפקיד שחלמתי
עליו. ולמה אני חולם להיות האמלט?
כי אני חושב שהאמלט הוא התמצית של
כולנו: אדם ילדותי שמסרב להשלים עם
מות אביו ובורח מהתמודדות עם דמותו.
״גם אני אמרתי פעם: לעולם לא אהיה
דומה לאבא שלי! והנה, ככל שאני מתבגר
אני מגלה שאני מתחיל להיות דומה לו.
ויום בהיר אחד אביט במראה ואודה: אני
אבא שלי. אין לאן לברוח.
״לא נעים להודות בכך לפעמים, אבל
זה כמו מינהג ההלוויות בארצי. מציבים
מאחרי הארון את הילדים הקטנים ואחר־כך
את הגדולים יותר, לפי גילם. פעם הלכתי
אני אחרי הארון של סבא ואחרי הלך אבא
שלי. אחר־כך הבחנתי שבני הולך לפני
ואני מתרחק והולך מן הארון. זוהי בדיוק
הבעייה של האמלט: איך להתמוד עם
המרחק ולהתגבר עליו״.

שניתן

את הדמות המיפלצתית ביותר
להעלות על הדעת.
שחקנית אמיצה. הגירסה הקולנועית
של הספר שומרת פחות־אדיותר על אותה
גישה, ומספרת את חיי ג׳ואן קראופורד
מנקודת מבטה של הבת. התמונה רחוקה
מלהיות מחמיאה, והיה צורך בשחקנית
אמיצה כמו פיי דאנאווי, שתיטול על עצמה
תפקיד מרגיז ודוחה שכזה. מד, גם, שהדמות
מזדקנת ללא רחמים מול המצלמה, ויופיה
הופך מסיכה גרוטסקית של מה שהיה
פעם.
״איני מתיימרת להיות קראופורד שניה,״
הכריזה דאנאווי בראיון, ואפשר להבינה.
״כל מה שניסיתי לעשות בסרט הוא להת מודד
עם דמות זו, חציה מלאך וחציה
שטן, ולהסביר, במידת האפשר, את מור כבות
יחסיה עם ילדיה ועם מעריציה.
עם זאת הודתה דאנאווי, שהיא סבלה
מסיוטים בכל משך ד,הסרטה, ושד,איפור
והדרו המיוחדת שבה מתחה את שרירי
פניה כדי לשחזר את חיוכה של קראופורד,
יצרו בה תחושה של מועקה מוזרה.
האם התוצאה הסופית הצדיקה את המאמץ?
עניין של השקפה. מצד אחד,
אורבת עתה לשחקנית סכנה רציגית,
שתידבק בה התדמית של ג׳ואן קראופורד,
וזה לא כל כך סימפאטי. מצד שני מדברים
על אוסקר אפשרי, וזה מפצה על כל
המכאובים.
העולס הזה 2317

עמוד 47

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ה עד יפו ן המנו יי ם וט ל
החל מי1.12.81

העול ה 1ד
לחצי שגה

לשנה בשקל מחיי העיתון
בארץ לארצות תבל דואר רגיל
הוצאות משלוח

45 + 605
145 + 605

סח״ב

728 = 78 +
840 — 90 +

בשקל
415 470

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אויר
אירופה ארה״ב, קנדה, מקסיקו
ונצואלה, ברזיל פרו
ארגנטינה קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד
דרום־אפריקה, טוגו, חבש, קניה פנמה, טאיוון, יפן
תאינלד, הונג קונג, סינגפור,
קוריאה

העולם הזה 2317

240 + 605

946 = 101 +

1357 — 145 + 607 + 605
2080 = 223 + 1252 + 605
520 760
1100

723 + 605
910 + 605

1488 — 160 +
1697 = 182 +
800 940

741 + 605

1507 -

830

161 +

חנויות סופר ג׳ינס:
תל־אניב: רח• יהודה המכבי 57 טל 456351
רחובות: רה׳ הרצל 181 טל 76274 .־054
רמת-גן: רח׳ דיר כהן ,2פינת ביאליק ,66 טל 734730 .
ירושלים: רח׳ יפו 50 בנין העמודים טל 233559.־02

פרסום רק

הגיעו מגפי בוקרים

00¥¥80¥ 8007$
תוצרת ארצות־ הבריח

עמוד 48

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שיחר

סו פהשד
די למה

צליזש
חז כו ר ח
;#לכתבת מבט שני, יהודית (״ג׳ודי״)
לוץ, על כתבתה המעולה, שהוקדשה למצב
לימוד הערבית במערכת־החינוך. בכתבתה
של לוץ היתה תיזכורת לימיה הטובים
של הטלוויזיה הישראלית, כאשר זו הת־

דבר־מה רקוב בהנהלת הטלוויזיה ה ישראלית.
דומה כי אין מנהל לטלוויזיה,
ואין מדיניות עקרונית של תיכנון־מיש־דרים
נורמלי.
תיכנון החורף החדש, שהופעל רק לפני
חודשיים, עבר בשבועיים האחרונים ניתוח
פלאסטי שנכשל. הניתוח חשף לעיני ה צופים
את אוזלת־היד של מנהל־הטלוויזיה,

יצחק שימעוני.

כתככת לוץ
מערכת חלולה
מודדה עדיין עם בעיות עקרוניות של
החברה הישראלית. שאלותיה האינטלי-
גנטיות, העריכה הדינאמית, התחקיר ה מעמיק
(שחשף את שורשי הבעייה עוד
משנות ה 30 העמידו את מערכת
החינוך כמערכת חלולה, שאינה מעניקה
סיוע להשתלבות הלשונית של הישראלים
במרחב.

צ ל ׳ג
שואה שדפטפטת
!• לשלמה אהרונסון ולעמיתיו ש הצליחו,
במאמץ גדול, להטביע את אחד
האירועים הגורליים ביותר בתולדות ה מאה
ה* ,20 ועידת ואנזה, בים של פטפטת,
בתוכניתם על הבית ברחוב ואנזה( .השם
עצמו מפוקפק: הבית שוכן ליד אגם ואן,
ושם הרחוב הוא ליד אגם־ ואן הגדול).
חוץ מכמה דקות מעניינות על אלפרד

מישחק הכיסאות המוסיקליים, שבמהלכי
הועבר דאלאס ליום הראשון, בלחצם של
בעלי בתי־הקולנוע, ושינוי של שאר ה תוכניות
בהתאם לכך, הפך את לוח״
המישדרים למשעמם. אילו היתה הטלוויזיה
הישראלית מתמודדת בערוץ שני, ספק
אם היו נותרים לה צופים, מלבד מנהל-
התחנה, שהיה מתמוגג מתוכניות אופרה
ושורת־הדין.
מילה חדשה, שהתחילה להתהלך במים-
לדונות בניידהטלוויזיה, היא תיזזדוש.
עובדי הטלוויזיה מכנים בה את שינוי
התיכנון המקורי.
תהליך הוזיחדוש לא נעצר בשינויים
אלה. שימעוני מתכוון להוריד מן המסך
את דילמה, בהנחיית ירון לונדון /בשל
לחציהם של חברי ועדת־ההסברה. את
הממשלתיות, נפקד מקום הקציב־הטלוויזיה.
הסיבה הטכנית לאי־מסירתו לאישור
הממשלה היתד. החלטה של הוועד־המנהל
של הרשות להעלות את מחיר אגרת
הטלוויזיה, לסכום של 1250 שקל. לטענת
האוצר סכום זה מוגזם ועולה על מדד־המחירים
הממוצע. לטענת אנשי רשות-
השידור, כוללת ההעלאה את השחיקה
שחלה בסכום האגרה בשנים האחרונות,
שהקטינה בהדרגה את תקציב־הרשות.
טענה נוספת של אנשי רשות־השידור :
כתוצאה מהוזלת מחירים של מקלטי־הטלוויזיה
בתקופת־הבחירות, הרוויחה ה ממשלה
סכום בן 4מיליארד לירות מספינת
המיסים, מבלי להקצות אגורה שחוקה
אחת לעיבוי תוכניות־הצבע.
אי־מסירת התקציב של רשות־השידור
לאישור הממשלה מצטרף לשורה של
לחצים אחרים של האוצר על רשות־השידור,
ביניהם: אי־אישור תקציביהן
של תוכניות חדשות, הקפאת תקנים, אי־חידוש
ציוד. לדעת אנשי־הרשות, לחצי
האוצר על רשות־השידור נועדו לצמצם
את יכולת־התיפקוד שלה.

;גמורה ר טו־ו־ א ק טיבי ת
קואליציה מוזרה נוצרה בשבוע שעבר
בהנהלת רשות־השידור בין נציג המערך
בוועד-המנהל, העיתונאי דניאל כלור,
ובין יו״ר הרשות, הפרופסור הימני
ראובן ירון. קואליציה זו נוצרה נגד
סירסו של הבימאי יהודה (״ג׳אד״) נאמן
על מרד־הימאים יא בראכן — כן, לשבור !
לאחר שידור הסרט פנה בלוך אל יו״ר
הרשות, שלא ראה אותו. בלוך טען כי

מנחה אהרוגסון
מדושני עונג
שפר, שר־החימוש הנאצי שהלך בינתיים
לעולמו, לא היה בדברים כל חידוש.
שלושה יהודים. מרוצים־מעצמם (לצד
אהרונסון מדושן־העונג — יהודה באואר
ואליהו בן־אלישר) דיברו ודיברו. לא נעשה
נסיון לשחזר את הפגישה הנוראה של
הפקידות הנאצית. בעידן שלאחר עמוד
האש, ויכוח כזה על המירקע הוא מגוחך.

מאחרי הקלעים
עונש אדידור
נסיונות־ההתנכלות של צמרת מישרד־האוצר
בתקציבי רשות״השידור הגיעו
לשיא חדש ביום הראשון. כאשר הגיש
מישרד־האוצר לאישור הממשלה את ה תקציבים
של מישרדי״הממשלה והרשויות

מגהל־טלוויזיה שימעוני
להוריד מן המסך
מקומה של דילמה בשעת שידור־השיא
של יום א׳ תתפוס תוכנית״הנפל התרבותית
שמונה וחצי.
עיקרון אחד של מדיניות־מישדרים,
המאפיין את התקופה שבה מנהל שימעוני
את הטלוויזיה, הוא ההתרחקות וההתקם־
לות סכל תוכנית מקורית ישראלית. דומה
ג׳אד נאמן, כדי שזה יגן על סירטו.

מסה מא?ו״ם
פרשיית הפסילה של סרט מן העבר
עומדת לסבך את הנהלת רשות״השידור
במערכת מישפטית עקרונית וחסרת־תקדים.
זוהי פרשת סירטו של הבימאי
עמוס גיתאי /הבית, שהנהלת הטל וויזיה,
בהמלצתו של היועץ־המישפטי
הוותיק של הרשות, נתן כחן, טוענת
שהוא רכושה של רשות־השידור, ושאין
לבימאי כל זכויות עליו.
בימים אלה שיגר המומחה מס׳ 1של
ישראל לחוקי זכויות־יוצרים, עורך־הדין
ויקטור חזן, פרקליטה של אקו״ס (איגוד
הקומפוזיטורים והמחברים) חוות־דעת ל־רשות־השידור
ובה הבהיר, על־סמך ה אמנות
הבינלאומיות לשמירת זכויות־יוצ־רים
(שישראל חתומה עליהן) ,כי זכות־היוצרים
על סירטי טלוויזיה היא בידי
הבימאים, ולא בידיהם של מזמיני ה סרטים.
לפי חוות־דעת זו׳ ,מאבד הבימאי
את זכות־היוצרים רק אם ויתר עליה.
המערכה המישפטית, העומדת להיפתח
על-ידי גיתאי, בתמיכת אקו״ם, על-סמך
חוות־הדעת של חזן, עשויים ליצור מצב
מישפטי חדש. הכרה חוקית תקדימית
בזכויות הבימאי תמנע מהנהלת רשות-
השידור את צינזור הסרטים הנעשים עבורה,
גם בידי עובדיה.
רדיו נושא ו, ד 1ר
מאבק גלוי, המתנהל בימים אלה בהנ
סערו־ו
אחימאיר־

ביום השלישי שעבר, למחרת הקרנת התוכנית זה הזמן בהנחיית רם עכרון,

הגיע עורך־מוקד, יעקב אחימאיר, לבניין הטלוויזיה כשהוא זועם ורוגז. הסיבה
היתה ראיון חד״צדדי, בעל אופי סנסציוני בלתי-שקול, שערך רם עברון
לעיתונאי שבתי (״סבי״) סבת, על סיפרו החדש העוסק בפרשת רצח ארלוזורוב.
בראיון ניאץ טבת את אביו המנוח של עורך מוקד — אבא אחימאיר.
לטענת הבן, לא יתכן להציג בכלי-תיקשורת את הפרשה כולה, מבלי לציין
שנערך מישפט שבו זוכה אביו, שאף הגיש תביעת״דיבה נגד מאשימיו.
הסרט משחיר את פני ההנהגה ההיסטורית
של מפא״י. בלוך וירון ראו את הסרט
בהקרנה מיוחדת שנערכה עבורם. במה לכה
גילה ירון שגם חלקה של המיפלגה
הרוויזיוניסטית, כמטיפה לשבירת הפגנות,
לא נוקה בסרט זה.
בלוך וירון שיגרו מיכתב למנהל רשות-
השידור וגינו את הסרט, בטענה שהוא
חרג מן הקריטריונים של רשות־השידור.
פרט מפליא בקואליציה זו: הוועד-
המנהל לא זימן לדיון את בימאי הסרט,

הלת קול־ישראל, מתמקד בתוכנית שיזמו
כמה מבכירי הכתבים ברדיו, ששמה נושא
וילנו. התוכנית, שנועדה להביא דיוקן
פוליטי של מנהיג רק״ח, מאיר וילנר,
החוגג השנה את יום־הולדתו ה־ ,70 נועדה
להציג באמצעותו את התפתחות המיפלגה
הקומוניסטית בפלשתינה ובישראל.
לטענת אותם כתבים, הם קיבלו הוראה
שלא לטפל בנושא בכלל, מאחר שיום-
ההולדת של וילנר אינו מצדיק כתבה.
לטענת כתבי־רדיו :״אילו רצינו לעשות

כי מדיניות־המישדרים מכוונת למניעת
יצירה מקורית או דיון־אולפן בנושאים
השנויים במחלוקת, והחלפתם בתוכניות
קנויות כלשהן.
את המישבצת הריקה של דילמה בלוח-
המישדרים עשוייה למלא הקומדיה־בהמ־שכים
האמריקאית רודה.
כתבה על יום־ההולדת של הרב משה
לוינגר, כדי להציג באמצעותו את גיל-
גוליה של קריית־ארבע, אין להניח שהיו
מונעים זאת מאיתנו
בעיקבות פסילת נושא הכתבה טוענים
כתבי־הרדיו שיש אווירה של ״צנזורה
פוליטית״ ,מפני שההנהלה נמנעת מראש
מלאשר נושאים העלולים להזמין לחץ
פוליטי.
לדברי מנהל הרדיו, גירעון לב־ארי,
הנושא ישודר או לא ישודר על סמך
שיקולים מיקצועיים בלבד. טרם הוחלט
סוסית אם הרעיון נפסל או לא.

פסקול
ש מיג ל דו ר
הוועדה של אגודת״העיתונאים הציגה
להנהלת רשות״השידור דרישות בעניין
המיכרז למינוי עורו־נובט חדש׳ היוצרות
מצב חסר־תקדים בהנהלת מחלקת־החד־שות.
עורך־מבט המתפטר. ,מיכה לימור,
יתפקד עד סוף חודש ינואר. ד,חל באחד
בפברואר לא יתפקד איש כעורך מבט,
בשל איסור מטעם אגודת־העיתונאים ל איוש
התפקיד, והעורך בפועל של מבט
יהיה מנהל מחלקת־החדשות, טוביה
פער* הנהלת־הטלוויזיה שוקלת עריכת
מיכרז פנימי מהיר לתפקיד, שבו ייפסלו
כל המועמדים ממחלקת־החדשות. מייד
אחרי כן יש בכוונת ההנהלה לפתוח ב־מיכרז,
שבו יגישו את מועמדותם גם
מועמדים מן החוץ. שמועה עקשנית טוענת
כי בכוונת הממונה על תיק רשות־השידור,
שר־החינוך והתרבות זבולון
המר, ללחוץ על מנכ״ל הרשות, יוסף
לפיד, למסור תפקיד זה לסופר הארץ,
דן מרגלית, שהיה בעבר מועמדו שלי
השר למישרת מנהל מחלקת־החדשות
ו • #סימני שאלה רבים החלו מסתמנים
ברשות־השידור, אחרי פגישה ארוכה ש ניהלו
מנכ״ל הטלוויזיה, יוסף לפיד, עם
יועצו של ראש־הממשלה לענייני־תיק-
שורת, אורי פורת. הפגישה נערכה
ברוח טובה בשבוע שעבר במישרדו של
לפיד >#ו• לרגל חתימת ״פרשת ארידור־שפיגלמך
הדביקו כמה מכתבי הטלוויזיה
לאלישע שפיגלמן את הכינוי ״שפיגל-
דור״ ו • #במהלך המשבר על אופן אישור
מינויו של מפקד גלי צה״ל, צכי (״צבי-
קה״) שפירא, למישרת מנהל״התוכניות
של הטלוויזיה, בחנו אנשי אגודת־העיתו־נאים
בירושלים, בראשותו של עורך מבט
שני, אלי ניסן, אפשרות של הגשת
בג״ץ נגד הנהלת רשות־השידור. הבדיקה
גילתה כי העתירה היא חסרת־סיכוי. כאשר
איימו אנשי אגודת־העיתונאים כי הם
ימנעו את כניסתו של שפירא לבניין־
הטלוויזיה, הבהיר להם יוסף לפיד כי הוא
יפתח בהליך מישפטי, שייאלץ את העיתונאים
לאפשר כניסתו של שפירא.
העולם הזה 2317

עמוד 49

פתח כ-PDF פתח כתמונה

יו םרביעי

• מדע-כידיוני: חלו־צי־החלל
6.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
ארגו מבצעת סטיית־חלל ונצ מדת
לספיגתו של דסלוק. לספינה
חודרים חלוצי החלל,
אלא שוונצ׳ר נעלם במהלך ה חדירה.

סידרה: מי הוא מי
( — 6.32 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .פול הולד
ומסתבך בפנימיה. מסתבר ש־דיק,
בנו, מסתבך עם נערות,
ובנוסף לבתו של מנהל הפני־מיה
קשר קשרים עם נערה
אחרת. מיכתבה של נערה זו
נופל לידיו של המנהל המחליט
להענישו.

• סרט קולנוע: פט ד
מייק 10.05 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

קומדיה בכיכובם של השחק נים
המעולים ספנסר טרייסי
וקתרין הפבורן. היא מופיעה
בדמותה של מורה להתעמלות,
בעוד שספנסר טרייסי מגלם
את דמותו של מאמן ואמרגן,
המחליט לנצל את כישרונותיה
של המורל, למטרות מיסחריות.
בימאי הסרט הוא ג׳ורג׳ קיוקור
הוותיק.

ם ע 1י ע 1י

• סידרה לנוער: היי ת
בת ההרים (— 3.00
שידור בצבע, דיבוב עברי)
.הפרק הבית בכפר מספר
על היידי וסבה השבים להתגורר
בכפר. היא זוכה לאהדה
ולהערכה בבית־הספר ומספרת
לכולם על קורותיה בעיר ה גדולה
פרנקפורט.

• סרט ערבי: שטן
בעיר 5.32 שידור בצבע,
מדבר אנגלית).

צעיר כפרי ותמים מגיע לעיר
הגדולה, ומקווה שימצא בה את
עתידו כבוגר הפקולטה למיש־פטים.
אך מסתבר שהעיר ה גדולה
מעמידה לפניו פיתויים
רבים. גבר מבוגר ומושחת ש נטפל
אליו משכנעו לעשות
מעשים נוראים, כדי למלא את
שאיפותיו. משתתפים: מרוות
אמין, מחמוד יאסין, עאדל אד־הם
ופריד שוויקי.

• סרט קולנוע: סנוורים
10.15 שידור

• סידרה: האצילות
מחייכת 11.20 שידור
כצבע, מדבר אנגלית). סידרה תתפות
בואלס,
אחוזה

קומית בריטית, בהש פנלופה
קית׳ ופיטר
המספרת על בעלת
שהתרוששה.

לורה ואלברט מחליטים להת חפש
לאינדיאנים למסיבת החג.
בשנתו חולם אלברט שהוא ו־לורה
נחטפים בידי אינדיאנים.
בצאתם למסיבה, הם פוגשים
בילדים אחרים המחופשים ל-
אינדיאנים. אלברט נזכר ב חלומו
ומתחיל להימלט.

• מולדת: ארץ אהבתי
8.03 שידור בצבע,
מדבר עברית).

אחרי ביקורה של התוכנית אצל
״העדה הפולנית״ ,היא עשויה
לבקר אצל ״העדה ההונגרית״,

יום שישי ()5.2
הפרקליט הופעה מזהירה, ולמרות עדות מרשיעה של אשת־הנאשם
(מרלן דיטריך) הופך את היוצרות, ומביא לזיכויו של הנאשם.
״עד התביעה״ נחשב לאחד ממישפטי הרצח הקולנועיים הגדולים
ביותר.

בפרק ממלאת המקום יוצאת
אדלייד לחופשה, ובמקומה מגי עה
אומנת כושית צעירה. אר־נולד
נזכר באימו ורוקם תוכ ניות
לגבי עתיד המישפחה.

>• מדע בידיוני: חלו
צי־החלל 6.15 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
דסלוק מתחיל להבין את מני עיו
של ווילד־סטאר ומתחיל
לסייע לו.

דמויות המוכרות והאהובות של
דיסני.

• שעשועון: צא מזה
( — 8.03 שידור בצבע,
מדבר עברית) .שעשועון

• כדורסל: מכבי תל•
אביב 8.15 שידור בצבע,
קריינות עברית).

תשבצים בהנחיית הבדרן דודו
טופז. י

שידור ישיר מהיכל־הספורט
ביד־אליהו של המחצית הרא שונה
במישחק הכדורסל בין

• תרבותץ: שמונה
וחצי 8.30 שידור בצבע,
מדבר עברית).

האדסון: סנוורים
יום שישי, שעה 10.15

בצבע, מדבר אנגלית).
רוק האדסון מופיע בתפקיד
ד״ר ברתולומיאו סנאו, פסיכולוג
נודע הנוהג לטייל בסנטרל־פארק
רכוב על סוסו. אחד מ־טיוליו
מוליך אותו אל תוך
עולם של תככים, כאשר הוא
נפגש עם גנראל מסוכנות־ביון
אמריקאית. בסרט מככבת גם
קלאודיה קרדינלה. הסרט בו-
יים בידי פילים דאן.

שבת
30. 1

כרקוביץ: כדורסל

של דיוויד אטנבורו, ארץ הרוחות,
ובה על האמונה, המסו רת
והאמנות בבורמה, השוא בות
את השראתן מהבודהיזם.

צ׳ארל לוהטון ומרלין דיטריך: עד התביעה

על ריח 5.50 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

28 . 1

+תעודה: אמונה ורוח
כאסיה (— 10.05
שיתר בצבע, מדבר אנגלית)
.הפרק החמישי בסידרתו

ביום שישי
סיר וילפריד
ורע־מזג, והוא
הנאשם ברצח

( )5.2תקרין הטלוויזיה את הסרט ״עד התביעה״.
רוברטס (ע׳ארלס לוהטון) המו פרקליט מזהיר
מגלה את תיקו של ליאונרד וואהל (טיירון פאוור)
הגב׳ פרנץ׳ ,שהיתה ידידתו. במהלך המישפט מפגין

#סידרה: בית קטן
בערכה 5.40 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

• סרטים מצויירים:
מיקי ודונאלד (— 5.30
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.סרטים מצויירים עם ה
מכבי
תל-אביב ובין קבוצת
סקוויב־קאנטו מאיטליה. ד,מיש-
חק נערך בבית־הגמר של גביע-
יארופה־לאלופות.

לקראת שיחו:

יו םראשון

יו םחמישי

יום חמישי, שעה 8.15

עד ה ת בי ע ה

• מדע־בידיוני: פלאש
גורדון 6.02 שידור
בצכע, מדבר אנגלית).
הפרק להציל את כדוו־הארץ
מספר על פלאש גורדון וד״ר
זארקוב המנסים להציל את
כדור הארץ מהתנגשות עם כ ר
כב־הלכת מונגו.

• בידור: עם רחל
וולש 6.30 שידור בצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).

סידרה: בנסון (8.30
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.הפרק קלייטון הביתה

• כלכלה +בורסה:
מהון להון (— 11.05
שחור-לבן, מדבר עברית).

מספר על יציאתו של יועץ ה מושל
גטלינג לביתו.

מגזין לענייני-כלכלה, שחדל
לרתק כפי שריתק בהתחלה,
והפך למונוטוני, כקולו של מנחה
התוכנית, יצחק טישלר.

תבטחו.

• מותחן: נרו וולה
( — 10.50 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק אל

,העדה הצ׳כית״ ,״העדה הרו סית״
ו״העדה הגרמנית״.

• סידרה: דאלאס
( — 0.30 שידור בצבע,
מדבר עברית) .בפרק גירושי!
נוסח יואינג, עושה סדאלן
מאמצים רבים כדי להיראות
רעייה ואם מושלמת לקראת
הליכי גירושין. אך כאשר
מבין ג׳יי־אר מה היא מתכננת,
הוא מחליט לפתוח במיתקפת-
נגד.

תוכנית תרבות שאת דגל ה תרבות
בה נושאת שוש אביגל,
בצד משתתפים אחרים ורדו־דים.

סדרה: חמדת ימים
( — 10.10 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .אחרי החופשה
שבים צ׳ארלם וסבם־
טיאן לאוכספורד. לתמונה נכי

נית אירוח שבועית של רם
עברון.

יו םשלישי

• תרבות: מגזין לאמנות
7.00 שחור-לכן,
מד-,ר ערבית +תרגום
לעברית) .תוכנית התרבות
הטובה בטלוויזיה הישראלית
(לעומת שמונה וחצי) ובה
דיווח ענייני על אירועים תר בותיים
בישראל.

• לימוד: סאלם ותעלם
8.03 שחור־לבן,
מדבר ערבית) .סידרה שבו עית
ללימוד ערבית בהגשת
שייקר, אופיר. פרק : 13 אל
חלם.

אחרון במיני-סידרה, העוסקת
בישויות על־טבעיות.

• צרכנות: כולבוטק
( — 0.30 שחור־לבן, מדבר
עברית) .מגזין הטלוויזיה
לצרכנות בהנחיית דניאל פאר.

שני בסידרת הדיונים על טובת
החברה וטובת החלשים, בהש תתפות
אביבה ליאון, פרום,
יונה רוזנפלד, יצחק קדמן ואחרים,
בהנחייתו של ירון
לונדון.

• תעודה: הקרב על
כרתים 10.00 שידור
בצבע, מדבר אנגלית ויוונית)
.על כיבוש האי כר תים
בידי הגרמנים בראשית
מילחמת העולם השנייה. הסרט
שזור בראיונות עם לוחמים
משני הצדדים ועם תושבי האי.
שני מנהיגים ישראליים הש תתפו
בקרב זה ונפלו בשבי
— יצחק בן־אהרון ויוסף אל מוגי.

מותחן: עולם ה
מיסתורין של אורסון וולס
( — 11.10 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .הסיפור

מימה זכה ומוזרה המבוסס על
סיפור מסמר־שיער מאת וילקי
קולינם, על מיטת אורחים ב-
קאזינו להימורים שנועדה לה פוך
זוכים למפסידים. מככב
אדוארד אלברט.

• מוסיקה: קונצרט
( — 11.15 שידור בצבע).

יו םשני

+תוכנית אולפן: זה
הזמן 11.00 שחור
,נ ,!-מדבר עברית) .תוכ

תעודה: המעגל ה פנימי
8.30 שחור
לבן, מדבר עברית) .פרק

• תוכנית אולפן: דילמה
10.20 שחור
לבן, מדבר עברית) .פרק

• סידרה: על טעם ו

נסת אמו של סבסטיאן, ליידי
מארשמיין, שאותה מגלמת ה שחקנית
קלייר בלום. סבסטיאן
גורם תאונה ונעצר בעוון נהי גה
בשעת שיכרות.

בלום: חמדת ימים
יום שני, שעה 10.10

החלילן המעולה ג׳יימם גאלווי,
הכנר קיונג וה צ׳ונג פיליפ,
והצ׳לן מורי וולש, מנגנים את
יצירתו של י יוד,אן סבסטיאן
באך מריו ׳סונטה בדו־מינור
.1079 היצירה שהוקלטה ב קונצרט
שנערך באמסטרדאם,
משודרת לקראת ביקורו של
גאלווי בארץ.

עמוד 50

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה מייושטירה ההרשמה למחזור חורף
החלה

לקבלת פרטים נוספים
חייג עכשיו

תל חביב: רס ביחליכז . 23 טלפון !03 6586 77
טלפון 2 233502ם
ירושלים: ררז בבלחל 6
רח׳ הנביחים .13 טלפ 04 56277311
היפה

השווופט הנכבד הסתבך

על ק 1צהשל או ת

מתבגת־המחשבים געצר
בגל? מעות בשס, דשוהרר
אחרי ש:בדק ס;?אי־שקר.
״אחרי שהשתחררתי מהמעצר,
פיתאום התברר לי שחיפשו מישהו
עם שם דומה לשלי, אלא שלי
קוראים ברקו ולזה שחיפשו קור אים
זרקו. כשביקשתי לדעת ב־מישטרה
אם באמת זו הסיבה ל מעצרי,
אמרו לי שאולי.״
ריקו ברקו 37 גרוש המטפל
בשני ילדיו, בני 7ו־ ,9עובד כ מתכנת
במישרד־הרישוי. הוא נע צר
בשמונה בדצמבר. כעבור יו מיים
פורסם בעיתון שהוא חשוד
בכך שהעביר לראש רשת זייפנים
לוחיות זיהוי של מכוניות, כדי
שאפשר יהיה להתקין אותן על
מכוניות גנובות כדי להסוות את
זהותן.
לדיברי המישטרה, הוא עשה
זאת תוך ניצול המידע שהגיע
אליו בתוקף תפקידו כעובד ה מחשב
של מישרד־הרישוי.

עד מעצרו המוזר והיחס
אלי במישטרה סיפר כרקו:

לפעמים גם שופטים נופלים בפח ...על כך• יעיד הסיפור הבא :
מר א. גבעוני (שם בדוי) ואשתו חיו את חייהם בשקט ובשלווה.
בשעה שהוא בילה את מרבית זמנו בין סיפרי חוק ומשפט, היתד היא
ממלאת את חובותיה כעקרת בית למופת.
־שינוי בחייהם הופיע מכיוון בלתי צפוי: בדירה הסמוכה נכנסו לגור
שכנים חדשים, הוא יבואן מצליח והיא בעלת בוטיק נאה ומושכת
למרות ארבעים שנותיה. חיי החברה של השכנים החדשים היו פעילים
׳תוססים וכשערכו מסיבה בביתם, לא שכחו להזמין גם את השופט ואשתו.
זם נענו להזמנה בהתלהבות והשופט ניצל את ההזדמנות כדי לשמוע
מעט רכילות ולהקשיב לאחרים — בלי לנסות לשפוט אותם...
!!וזנו הרגישה קלטה שם סיפורים פיקנטיים מחדרי המיטות. סיפור אחד
וצא חן בעיניו במיוחד והוא הרהר בינו לבין עצמו, אם לא הגיעה
;שעה שגם הם ירשו לעצמם ליהנות מחוויה שכזאת...
זיון של שובבות ניצת בעיניו ובאותו רגע החליט להפתיע את
!שת־חיקו כבר למחרת. הוא הביא אותו הביתה בחשאי, בלי שתרגיש.
:אותו ערב הציע את המיטה בעצמו והזמין אותה להיכנס למיטה
:נימה חגיגית ומשועשעת. אך אבוי ...היא היתה קרה כקרח. המיטה.
לזעמו של השופט לא היה גבול: איך זה שסדין חימום חדש
זינו פועל כתיקנו? !
זפעם, לשם שינוי, דוקא השופט הוא האשם: אילו טרח לחקור קצת
1ת מוצאו של אותו סדין חימום ״חסר אחריות״ היה מגלה שמדובר
:סדין חימום מאיכות ירודה, מסוג סדיני החימום הזולים שמציפים
1ת השוק עם בוא החורף.
זי שאינו רוצה להסתבך בהרפתקה זולה כזאת, הולך על בטוח וקונה
זדין חימום מוכר ובעל מוניטין. סדין חימום זק״ש.
זדין חימום זק״ש זכה בתואר המוצר הנבחר 81 בזכות יתרונותיו
:בלעדיים :
* מיוצר בשיטת הבטחון הכפול * מצוייד בהתקני קשירה
זמבטיחים אורך חיים ובטחון בשימוש * היחידי שניתן לכבטו
:מכונת כביסה * צריכת חשמל — רק 25 אג׳ ללילח
אחריות ל״ 3שנים.
1ם נחזור לרגע אל השופט האומלל -הוא הסיק את המסקנות
!מקרה הביש ורשם בפנקסו הערה קצרה וחכמה :
!יו קונים חתול בשק.

טל 746480 ,777075 .־03

השוטרים לקחו אותי מביתי ל נפה
הצפונית, אני חושב של ה מדור,
והתחילו לחקור.
״אזיין אותך:״ נכנס איזה עוזר
מפקח־מישנה, ואמר לי :״עשיתי
דוקטורט עליך. אני יודע עליך
הכול. אולי מה שעשית היה בתום־

עצור סרקו
טעות בשם
לב — נתת אינפורמציה תמורת
רדיו־טייפ למכונית. תודה, כדאי
לך. אתה בורג קטן, אנחנו רוצים
אותו, לא אותך.״
השוטר שחקר אותי, יהושע חל־פון,
אמר לי :״אני אזיין אותך!
אני אלביש עליך תיקים שבחיים
לא חלמת עליהם. אני אעשה אותך
עבריין.״
חוקר אחר, איציק גטנין אמר
לי :״אתה שקרן. אתה בטח לא
אוהב את הילדים שלך..לא מספיק
לך שנשארו בלי אמא, עכשיו גם
אבא לא יהיה להם. אתה תשכב
באבו־כביר ואותם נעביר ל־ויצ״ו.״

הזמן נכנס לחדר חוקר
ג׳ינג׳י ואמר לי :״זהו, זה הסוף
שלך, זה הסוף שלך.״
אחרי 48 שעות־מעצר, במקום
לשחרר אותי או להביא אותי ל שופט,
כדי להאריך את המעצר,
הביאן אותי לפוליגרף. רק אז, מ התשובות
שלי, השתכנעו השוטרים
שאני חף־מפשע.
רק כשיצאתי נקי, ראיתי גם
עיתון שבו היה כתוב במה מא שימים
אותי.
זה בלתי־אפשרי במה שמאשי מים
אותי. אני לא עוסק בשום
צורה בלוחיות־זיהוי של כלי־רכב.
למעשה, איש במישרד הרישוי לא
יכול לספק אינפורמציה על רכב
הרוס שנפגע ושעדיין אפשר להח זיר
אותו לכביש. למעשה, רק
חברות־הביטוח יכולות לדעת על
כך, והן שמוכרות את הרכב הזה.

הדוגמנית שלומית אמיר חזרה

עמוד 51

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מפאריס ומסכות על עצמה
ני רוצה להחליף את הסיד־י
רה הישנה של צילומי־העירום
שלי בסידרה חדשה. מספיק עם
הישנה. בעלי מישל עשה לי סידרה
חדשה. חוץ מזה השתניתי. הסגנון
שלי השתנה, אז צריך לבטא
את זה בתמונות.
לא, לא איכפת לי להצטלם ב
עירום.
היום פותחים את ווג ורו אים
את שיא־האופנה, את הדוג מניות
הגדולות ביותר, מצולמות
עם חולצה ושד אחד בחוץ. אני
חושבת שזה יפהפה ושזה סכסי.
תלוי איך מצלמים עירום. עירום
צריך להיות מצולם יפה, לא זול,
עם. הרבה שיק, לא בצורה פורנו
מבט
לעתיד

תולה שלומית אמיר,
הרוצה לחזור ולקשור
את עתידה בעולם־האופנה הישראלי. כשעזבה את

אף מילה

רעה על צילומי עירום לא תשמע מפיה של
הדוגמנית שלומית אמיר, הטוענת כי כל דוגמניות־הצמרת
בעולם המערבי מצטלמות בעירום לשבועוני־האופנה. החשובים.

בדירה בפאריס

גרפית. אין דבר יותר יפה מאשה
עירומה המצולמת נכון, עם אור
יפה הנופל על גופה. אם זד. לא
היה יפה, בעלי לא היה מצלם אותי.
כשבאתי ארצה כעולה חדשה,
התחתן אחי עם צברית. אני זוכרת
שלבשתי שמלה ארוכה. היא קיצרה
לי את כל החצאיות ואמרה לי:
אם לא יראו לך את התחתונים
עכשיו, מתי יראו ז אם לא יראו
עכשיו את הגוף היפה שלי, מתי
יראו י
בסרט מאדאם קלוד רואים את
דוגמניוודהצמרת הידועות ביותר
של צרפת בעירום מלא. למה לא?
אדרבא, בגלל העירום הן מקבלות
עבודה.
אין שום דבר רע בעירום, ביהוד
אם הוא יפה. הבעיה היא שביש ראל
מאוד סנובים. בחורה שמצ־טלמת
בעירום לא טובה לכל יצרן.
בחוץ עושים הכל, כאן פוחדים
מה יגידו.
אני מאמינה שבעוד כמה שנים
(המשך בעמוד )52

שברובע מדלייך, שרועה שלומית אמיר על המיטה
בחדר השינה. שלומית אהבה את פאריס ורצתה
להישאר לגור שם. היה זה בעלה היהודי־צרפתי, שהוא לדבריה ״ציוניסט״ ,שרצה למלות

הארץ בעיקבות בעלה, הבינה שהיא חייבת להשתלב
בעולם־האופנה הצרפתי. היא זכתה להצלחה לא מבו־טלת
למרות התחרות מצד דוגמניות אמריקאיות.

התדמית תישנה

שלומית בתמונה מתחילת הדרך.
היא התגלתה על־ידי העולם הזה
שערך לח סידרת צילומי־עירום, שהזניקו אותת אל צמרת־הדוגמניות.

ארצה. מישל טסייה הוא אחד מחשובי צלמייהאופנה הצרפתיים, והוא מקווה להשתלב
בעולס־האופנה הישראלי. השניים רכשו דירת־גג בהרצליה ושוקדים כעת על ריהוטה.
את הרהיטים תביאו מפאריס כמו גס את המכונית בעלת הגג הפתוח שתגיע בקרוב.

עמוד 52

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בגו ף ראשון
(המשך מעמוד )51
גם זר. יעבור. אנשים ד.רי נוסעים
הרבה לחוץ־לארץ. הם נפתחים,
רואים דברים. כבר עכשיו אני מר גישה
שיש שינוי עצום לעומת מה
שהיה פעם. אנשים יותר פתוחים.
ואני הרי דוגמנית הרבה יותר
מיקצועית ממה שהייתי פעם. אני
יודעת לעמוד מול מצלמה, אז למה
לא להצטלם בעירום?

מלכת־המים
יהודית נגר
ביטלה אח
ת 1ננית
הניש 1א י1
באמריקה ובאה
ארצה ־ מכני
שנאן חם
תצוגה לסארלורן
4ו״״יכמה ימים חזרתי לארץ
* מפאריס. בעלי הוא ציוני. הוא
שיכנע אותי לחזור. לי היו היסו סים.
אנחנו מצליחים בפאריס, ו פחדתי
לחזור הנה ולהתחיל מהת חלה.
מישל
הוא צרפתי. חיברתי אותו
במלון הילטון, דרך חברים. נסענו
לפאריס כי הוא בן יחיד והוריו רצו
אותו לידם.
בהתחלה אירגנתי את הבית,
קניתי את כל השטויות, ואחר־כב
התחלתי לארגן עבודה. קודם־כל
התקשרתי עם הקניינים הגרמניים
שהכרתי משבועות־האופנה בארץ.
הם מייד הזמינו אותי לגרמניה
להצטלם לקטלוגים. אחר־כך נר שמתי
בסוכנות דוגמנות.
בינואר מתחיל בפאריס המיון
לתצוגות הגדולות. כל בית־אופנה
קובע פגישות עם עשרות דוגמניות.
באתי למיון הראשון של איב סאן-
לורן. שיקשקתי. הרגשתי כמו דוג מנית
מתחילה. את המיון הראשון
עושה האחראית על הדוגמניות,
ואחרי שעוברים את המיון הראשון,
באים לפגישה השנייה, עם סאן-
לורד•
הלבישו אותי בבגד־ערב. רעדתי
כולי. איך התרגשתי! נכנסתי ל חדר
של סאן־לורן. הוא ישב שם
עם שני עוזרים. אמרו לי שאם הוא
אומר או־קיי, תנו לה חליפה, סימן
שעברתי. וכך היה.
נשארנו שתיים, עשינו תצוגה
פרטית לסאן־לורן, וקיבלתי את
הג׳וב.
באתי הביתה ואמרתי למישל:
זה הכל? בסו־הכל איב סאן־לורן
נראה כמו עכבר!
מישל ואני גרנו במדליין. היתד,
לנו דירה ענקית 180 ,מטרים רבו עים.
כדי להגיע למיטבח הייתי
זקוקה לסקטים. מישל עובד בשביל
עיתונים כמו ווג, אופיסיל ואל. חצי
מהבית היה סטודיו.
מישל ושלומית
לץ דוגמניות שהיו מסתובבות
בבית היו אמריקאיות, כי הן
הדוגמניות הכי מצליחות בפאריס.
הצרפתיות הולכות לגרמניה ואי טליה.
האמריקאיות האלה הן סו-
סות־עבודה, הן תעשינה הכל בש ביל
להצליח.
אני מקווה שנצליח בארץ. בעלי
עם המיקצוע שלו, ואני עם המיק-
צוע שלי. אנחנו לא מערבבים
שימחה בשימחה. הוא מישל טסייה
ואני שלומית אמיר. אני רק יכולה
לעזור לו למצוא סטודיו. יותר מזה
אני לא יכולה לעזור לו.
בבית בפאריס הדוגמניות היו
באות אליו עירומות לסטודיו, ואני
עוד הייתי מגישה להן קפה. אני
לא מתערבת בכלל בעבודה שלו,
והוא לא מתערב בעבודה שלי.
במיקצוע שלנו זה מאוד רגיש.
הוא מתעסק עם המצלמות ועם
האורות ואני מדגמנת.
בינתיים הוא נוסע לסידרת צילו מים
בפאריס, ואני נשארת לשבוע-
האופנה שיתקיים בפברואר. ביטלתי
תצוגות בפאריס, ושם משלמים לי
250 דולר ליום כי אם אני רוצה
להצליח בישראל, אני צריכה להח ליט
שזה הבית, ולא לקפוץ כל
רגע לפאריס. השתתפתי בתצוגת
האופנה בירושלים, וזח שווה הכל.
דברים כאלה לא רואים בפאריס.

1״ ן 1י 1 1דיי ! ך היא גס התסרוקת ה־
^ 1ט י י אופנתית החדשה, ש עיצבו
לג׳אגר הספריות הישראליות בתיה ועליזה

המתגוררות בלוס אנג׳לס. לאחר שסרבה להצעת הנישואין
המפתה, יצאה יהודית לטייל ברחבי ארצות־הברית,
וכשנמאס לה ארזה את המזוודות וחזרה לארץ.

״ביום הראשון שלי בניו־יורק |
הצצתי מבעד לחלון חדרי. ראי1 -
תי את השדרה השביעית הומר,
וסואנת, אנשים רצים, נראים תמיד
כממהרים, מוניות צהובות לרוב,
וחנויות לאין־ספור. אקשן כמו ש אני
אוהבת,״ סיפרה יהודית ב עיניים
נוצצות .״זה היה במו ב חלום
! פתאום להיות בניו־יורק,
במרכז העולם, במרכז העניינים !
״לא הכרתי נפש חיה, וזה היה
קצת מפחיד. רציתי מאוד לעבוד
בדוגמנות. לכן הדבר הראשון ש עשיתי
היה כרטים־ביקור, כי ב־ניו־יורק
דוגמנית בלי כרטים־בי־קור
היא כמו דוגמנית בלי נעלים.

ף* אם !הכרתם בחורה שגרה
י י בווילה כמו מהסרטים, שכי סוי
מיטתה עשוי פרווה אמיתית,
שמחלונה נשקף אגם רגוע ותכול,
ושהיאכטה הפרטית שלה עוגנת ברציף
הסמוך ומחכה להוד מעלתה,
וזו — נוטשת את העושר לטובת האושר?
כן, כל זה קרה למלכת־המים
ולדוגמנית האכזוטית יהודית
נגר.
יהודית פגשה לפני כחצי שנה
עורך״דין אמריקאי, יהודי כשר ל מהדרין,
העונה לשם סקוט וול־שטיין,
בן 30 ודווקא לא נשוי.
האהבה בערה כל זמן שנשאר
בארץ, ולא כבתה עם שובו לאוהיו,
עיר מגוריו. לאחר התכתבות קצ רה,
הזמין סקוט את יהודית ל ארצו,
כשמטרת הביקור רצינית,
והכוונה שתסתיים בנישואין.

לא ביאגקה
ולא מיק
^ חרי שבועיים של חיים מל-
\ 1כותיים, ארוחות־ערב במיסע-
דות, בקרים משעממים וימים שלא
עברו, עשתה יהודית חושבים, ו הגיעה
למסקנה בי סקוט הנאה,
השקט והעדין הוא לא בדיוק גבר
חייה, ואם כבר לגור בסטייל סביון
עם בריכה וג׳קוזי, אז עדיף בישראל.

עשיתי? צילצלתי אליו ל־מישרד,
הזמנתי אותו לכוס קפה,
ופשוט הסברתי לו דוגרי שאני
לא מאושרת עם כל העושר שהוא
מעניק לי, ושהייתי רוצה לחזור
לניו־יורק. סקוט לא שמח אבל
הבין, ואף עזר וסידר לי מלון־פאר
במרכז ניו־יורק.

הצלחה בניריורק -? 33

בעל בית האופנה הידוע דניאל לורן. ומוסיפה יהודית :

״ובבקשה בלי אי־תבנות, בבוקר היינו בוס ודוגמנית
ובערבים היינו ידידים בלבד.״ ג׳ונס הוא ישראלי
לשעבר, החי היום בניו־יורק ומוכר בשטח האופנה.

עמוד 53

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ג א גו ־
ה תינוני ה
שיניתי גם את שמי, לטובת עולם
הדוגמנות הנוצץ, לשם יותר ממוס חר,
המתנוסס על כרטיס הביקור
שלי,״ והיא מושיטה אותו בגאווה.
״ג׳אגר, ג׳ לג׳ודי, ו־אגר לנגר,״
היא מסבירה.
י״״ג׳אגר, כן אני יודעת, זה מזכיר
את ביאנקה ג׳אגר, אשתו־לשעבר
של הזמר מיק ג׳אגר. הרסה אמרו
לי שיש דמיון בינה וביני. היא
דווקא מאוד יפה.״ אך ג׳ודי עומ דת
על כך שאין שום קשר בין
שמה החדש ובין מיק ג׳אגר.
״עם הכרטיס החדש והשם החדש
התקשרתי עם ג׳ונס מימון, בעל
בית־האופנה הידוע דניאל לורן,
שהיה חברה של פנינה רוזנבלום.
ג׳ונס, ישראלי-לשעבר החי בניו־יורק,
גבר נאה בשנות ה־ ,40 גרוש
ומאושר, מוכר מאוד בשטח האופ נה
ומקורב לחוג הנוצץ. הוא לקח

אותי למסיבות רבות, ולכל ה מקומות
שבהם נראים המי־ומי.
ושלא תהיינה אי־הבנות,״ היא
מבקשת להסביר ,״בבוקר היינו
בוס ודוגמנית ובערבים היינו ידי דים,
בלבד. זה הכל.״
בניו־יורק השתתפה ג׳אגר גם
בתצוגות־אופנה בדיסקוטק הידוע
סטודיו .54

ילדות בלונדיות או בהירות שיער.
הילדות האלה עושות כסף טוב
— 2000 דולר ליום צילומים —
שזה הון עתק בארצות־הברית.
״תצוגות־האופנה לא פופולריות
בניו־יורק כמו בארץ׳ ואירגונן
נעשה לפחות חודשיים מראש. לא
כמו בארץ שמתכננים תצוגת אופנה
מהיום למחר.
״כל הדוגמניות עובדות עם סו כנת•
היא מסכמת את המחיר,
מתקשרת עם הדוגמנית, וזו באה
לקבל את שכרה• הכל מסודר. לא
כמו בארץ, שקודם מתווכחים על
השכר, אחר־כך צריך לרוץ שלוש־ארבע
פעמים לבעל־החברה ולהתחנן
לכסף שמגיע לך.
״דוגמנית מקבלת שם עבור תצו־גת־אופנה
100 דולר לשעה. בהח לט
מכובד.
״לדוגמניות האמריקאיות יש
מוסר־עבודה גבוה ביותר. הן חיי כניות
אבל צבועות. הן מזמינות
אליהן הביתה בלי שהתכוונו לכך.
החביבות הזו טובה ונעימה למר-
אית־עין, אך לא ליותר מכך.
״הגברים האמריקאים? אותם
אפשר לתאר בשתי מילים: בחורים
טובים. מאוד נאיביים, אפשר לעבוד
נאיביים ופתיים
*$׳ ל חיי הדוגמניות בניו־יורק
? היא מספרת :״לצילומים לוק חים
צעירות, ממש ילדות בנות
,15 ,16 שאינן דוגמניות בדרך־
כלל, ושיש להן אמא שאפתנית
המנווטת אותן ומנהלת את עסקי הן.
כללית, הצלמים מעדיפים

מרבת המים

אז, עם היבחרה כמלכת המים,
יהודית נגר, ואילו היום ג׳אגר.

גיוזי נגל־

הסקסית שינתה את שמה לטובת מולם 11 הדוגמנות הנוצץ לשם יותר ממוסחר,
ג׳אגר ״אך בלי קשר לדוגמנית המפורסמת ביאנקה ג׳אגר,״ היא טומנת.

עליהם בקלות. הם ג׳נטלמנים, ו נותנים
לאשה יחס טוב עד הסוף.
הם פתיים המאמינים לכל דבר.״
אחרי כמה שבועות, הרגישה
ג׳אגר שנמאס לה לעבוד, והחליטה
שאם היא כבר באמריקה כדאי לה
לראות וליהנות.
״נסעתי לפלורידה, לוושינגטון,
ללאס־וגאס, לאטלנטיק־סיטי ול-
לוס־אנג׳לס.
״בלוס־אנג׳לם ביקרתי את הספ ריות
בתיה ועליזה, שעיצבו לי את
התיסרוקת החדשה והאופנתית הזו.
שם פגשתי גם את הרדוף וולן./
חברה־לשעבר של חווה לוי, העוסק!
בשטח האופנה, ושנחשב כאי ש/
רצוי במסיבות הלוס־אנג׳לסיות .׳
הרדוף לקח אותי לכל מועדוני-
החברים הסגורים הפופולריים, ו אפילו
עשינו מסיבת חנוכה יחד,
הכל, כמובן, על בסים ידידותי גרי דא.״
ג׳אגר
חזרה לניו־יורק. מזג-
האוויר התקרר בינתיים .״הגוף
והנשמה התימניים שלי לא סובלים
קור, גם הגעגועים להורים ולמיש-
פחה גברו, ואז פשוט ארזתי את
ארבע מזוודותי ופרשתי לטובת
ארץ השמש.״
יהודית הגיעה לפני כמה ימים
ארצה, לבית הוריה המסורתיים.
״הם הורים נוחים, לא מתערבים
בחיי, ומאוד גאים בבתם המצלי חה.
״חזרתי
בתנופה לתצוגות־האופ-
נה, ואף קיבלתי רשימה של יצרנים
ממכון־היצוא בקשר לשבוע-האופ -י*
נר. הקרב. קיבלתי עבודה כבר ב־מקום
הראשון שאליו הגעתי,״ היא
מספרת בחיוך ובגאווה. נכון, את
יהודית־ג׳ודי נגר־ג׳אגר לא שוכ לפני
כמה
חים כל־כך מהר. אורנה גרזן 1

בארץ

היא אוהבת להשתזף ולהבליט את גופה החטוב בחוף
שרתון לעיני מעריצים גבריים וטורפים. לארץ הגיעה
מים וה״א שוהה כעת בבית הוריה ומחפשת מבודח.

עמוד 54

פתח כ-PDF פתח כתמונה

קהםאומדים מההם או מ רי ם ...מההםאומרים

׳וחנן באדר:

מההםאומר׳

שולמית אלוני:

ההצעה שר זמ י ר. לא כ רכו למען יצחק הסול שנפסל בהצבעה
היא קלייד וס קופ כמו למען ציו ד בי
הפרלמנטר הקשיש יוחנן באדר היה ב־ 1953 מיוזמי
חוק החסינות, וכאחד מיוזמיו הוא עקב בעניין רב אחרי
ההצבעה בכנסת.

• מר כאדר, ספר לי כבקשה עד הנסיבות
שכהם נחקק חוק־החסינות של חכרי־הכנסת.
וסבוטז׳ה של כל
היו רובין ובר־הכנתי
את החוק
הוראה להקפיא

הבאתי אותו לקריאה מול התנגדות
עושי דברו של בן־גוריון. יחד איתי
יהודה, ונדמה לי שגם אסתר רזיאל.
באוקטובר , 1950 אבל בן־גוריון נתן
אותו, אז הקפיאו אותו.
כאשר אי־שם, בפברואר ,51 התחילו להתכונן לבחירות
לכנסת השנייה, צץ מחדש עניין חוק־החסינות,
והיה ידוע כי שפרינצק קיבל הוראה שלא להביא את
החוק לקריאה. מה עשינו, בר־יהודה, רובין ואני? אנחנו
מצידנו הקפאנו באופן בלתי־רשמי את חוק־הבחירות.
בסוסו של עניין עשינו הסכם עם ארגוב, יו״ר סיעת
מפא״י בכנסת, שיביא את חוק־החסינות לקריאה ושאנחנו
נכין את חוק הבחירות. והחוק עבר.
במשך השנים פנו אלי בכל פעם שאסכים לתיקון
החוק. לא דובר בעבירות־תנועה, זה לא היה כל־כך
חשוב אז. דובר בחיפושים אצל חברי־כנסת. בעיקר
פנו אלי כשרצו לעשות משוע נגדי מק״י.
אני כל הזמן אמרתי: לא לגעת ! החוק הזה הוא
כל הנוזל הטוב
חור קטנטן, בו אפילו יעשו
יזרום החוצה.
וכעת אני הולד לספר לד סקום: כשעלה בגין
לשילטון בא אליו הפרופסור זמיר בהצעה לגבי עבירות-
תנועה של חברי־כנסת. בגין התייעץ איתי ואני אמרתי
לו: דווקא אנחנו, חירות, שכל הזמן הגנו על חוק*
החסינות, ניתן יד להסרתו? אמרתי לבגין: אם זה כל־כך
חשוב, שיקבעו את זה בכנסת, לא בממשלה, שזה
לא יבוא מחירות.

• חכד־כגסת שפגע כמכוניתו כילד —
האין זה מן הראוי להסיר את חסינותו ולהעמידו
לדין*
כל ההצעה הזאת של זמיר היא כמו קליידוסקופ.
מה זה קליידוסקופ? מסתכלים על כל מיני חתיכות
זכופית, עושים תנועה ויוצאת דוגמה יפה. זה מה שהיה
בכנסת. תראי איזו הצעה נהדרת• מדובר בשישה חברי-
כנסת, נכון? אין כאן אפליה עדתית, מכיוון שביניהם
יש אשכנזים וספרדים. אין אפליה סיעתית, כי יש
שניים מהליכוד ושניים מהמערך. אין אפליה פוליטית,
מניות שיש ח״כ אחד שמאלני קיצוני — ביטון —
וח״כ אחת ימנית קיצונית — גאולה כהן. יש גם שיווי
מישקל — יש שר אחד, קורפו, וראש־ממשלה לשעבר,
רביו, יש יושב-ראש־סיעה שחל ויש שובב־תורן רוני
מילוא. באמת הצעה נהדרת, ללא אפליה וללא משוא-
פנים.

פגשתי את יושב־ראש מיפלגת העבודה, שימעון
פרס, במסיבה שערך שגריר אוסטריה לשחקן קלאוס
מריה בראנדאור.
המסיבה התקיימה יום אחרי שהכנסת הצביעה
נגד הסרת חסיגותם של שישה חברי־פנסת עברייני־תנועה•
הרכילות שגונבה לאוזניי אמרה, כאילו העדיף
פרס להשתתף בישיבה ולא הצביע בעד או נגד הסרת
החסינות. עוד סופר לי כאילו פרס לא רוצה לגעת
בענייו שמעורב בו יצחק רביו. שאלתי אותו :

• מדוע נמנעת מהצכעה על הסרת חסי
נותם שד ששת הה״כים *
אני נמנעתי מהצבעה? מי סיפר לך את זה? חשת־תפתי
בהצבעה נ

איך הצבעת ץ

הצבעתי נגד הסרודהחסינות, וזה לא בגלל שאני
בא להגן על יצחק רבץ, כמו שאני בא להגן על צ׳רלי
ביטון. אסור לתת למישטרה עילה לגעת בו. ברגע שיגעו
בביטון יגעו בחברי-כנסת חלשים אחרים.
לדעתי, אסור לגעת בחוק־החסינות. אם יתחילו להסיר
חסינות בגלל עבירות־תנועה ימשיכו להסיר חסינות בגלל
דברים אחרים. החוק הזה נועד להגן על חברי־כנסת
חלשים, ואני מתנגד ואתנגד לכל פירצה בו.

קשה היה למצוא השבוע חבר־כנסת אחד לרפואה,
שיודה כי הוא הצביע נגד הסרת־החסינות. אלה
שפניתי אליהם התחמקו בטענה, שההצבעה היתה
חשאית וכך עליה להישאר. פניתי גם אל חברת״הכנסת
שולמית אלוני ושאלתי אותה :

• האם הצכעת כעד או נגד הסרת החסינות
שד חס״י־הכנסת עכרייני־התנועה ז

הקול שנפסל בהצבעה היה הקול שלי. כתבתי על
פתק שכל עניין ההצבעה הוא קישקוש ובילבול-מוח.
ושאני תובעת דיון רציני על חוק־החסינות על היקף־
החסינות והאתיקה של חברי־הכנסת.

• האינך סכורה כי כנציגת מיפדגה ה
מדכרת כשם זכויות האזרח היית צריכה דהצי־כיעה
כעד הסרת חפינותם שד ח ״כים עברייני
תנועה*־

מה את מדברת? מה שקרה בכנסת זו דרמה זולה
ואיוולת. צריך לעשות הצבעה על הנושא הזה? מה,
זה לא ברור שחברי־הכנסת, ואני ביניהם, יכולים לשלם
קנסות? צריך להגיש בעניין הזה הצעה של היועץ*
המישפטי? מה, אני לא משלמת כל הזמן קנסות?

עמוד 55

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ום אומרים מההםאומרים מההםאומרים מההםאומרים .

גיור פאר:

מנחם הכ הן

״צבי עות שלא הי תה
כדוגמתה נשום כנסת!־׳ יש אלוהים בשתים!

בפסטיבאל שיקאגו!

אם יש בחורה שמגיע לה לזכות ב־ 50 אלף לירות,
זו השחקנית ג׳ודי פאר. ג׳ודי הנאה היא שחקנית של
הצגות״ילדים וכוכבת של סרט אחד ,״שיגעון של אבא״.
מאחורי החזות העליזה והסימפטית שלה מסתתר
סיפור עצוב. ג׳ודי איבדה את ילדתה בת החמש, שנפטרה
אחרי שלקתה בסרטן הדם. אם לא די בכך,
נתגלח אצל ג׳ודי עצמה גידול סרטני במעיים. הגידול
הוסר, והיא החלימה ומתפקדת כעת באשה בריאה
לבל דבר, ואפילו מתכננת נסיעה לניו־יורק כדי להשתלם
שם באחד מבתי־הספר למישחק.
כשחקנים רבים אחרים בני גילה, סובלת ג׳ודי
מחסרון״ביס בייחוד בתקופות שבהן היא לא מופיעה.
השבוע, כשעמדה במצב הידוע של ״אין לי גרוש על
הנשמה״ ,אירע לה נס. היא זכתה ב״ 50 אלף לירות,
מתנתו של דודו לויתן, עורן מדריך המיסעדות ״דיין
אנד ויין״ ,שערך תחרות על תואר המיסעדה הטובה

#״*3י ג׳ודי, ספרי לי על הגס שקרה לך ז

חבר־הפנשת מנחם הכהן היה בין אלה שדרשו את
הסרת החסינות. הוא הביע את שאט־נפשו מתוצאות-
ההצבעה, והתפרץ בלפי חבריו במיזנון הכנסת.

חכר־הכנסת הכהן, מדוע התרגזת כל•
משום שכל ההצבעה היתר. צביעות שלא היתה
כדוגמתה. אחרי שוועדת־הכנסת החליטה פה-אחד להסיר
את החסינות, באה הכנסת וטפחה על פניה. זו היתה
אמורה להיות הצבעה מוסדית, אבל חצי מתוך 120
חברי־הכנסת. אפילו לא טרחו להיכנס לאולם המליאה,
•והעדיפו לבלות במיזנון.
בדרך־כלל, כשיש הצבעות, אז על כל שטות מגייסים
את כל חברי־הכנסת. אבל בהצבעה הזו, שהיתר, בעניין
המוסר של נבחרי העם, המיזנון היה מלא ובאולם
המליאה היו רק אלה שעניין הסרת־החסינות נגע להם
באופן אישי.
אני חושב שזה ביזיון. זה מוכיח איזה פרצוף יש
לכנסת.

מר, אני אגיד, יש אלוהים! כבר חודשיים אני לא
עובדת, ואני תפרנית לאללה. אבל יש דברים שאני לא
מוותרת עליהם, אפילו כשאין לי גרוש. יש לי מינהג
קבוע לאכול במיסעדה המרוקאית אל־מרוקו, יחד עם
החבר שלי. כשאני תפרנית, הוא משלם.
בקיצור, אכלנו שם לפני חודש• אחרי הארוחה ראיתי
טופס ליד הקופה. הסבירו לי שהטופס נועד לבחירת
המיסעדד, הטובה ביותר, ובין ממלאי הטופס יוגרלו 50
אלף לירות.
אמרתי לעצמי, מה איכפת לי לנסות ז החבר שלי
סירב למלא טופס. מילאתי גם בשמו, ואמרתי ילו שאם
נזכה נתחלק חצי־חצי. שכחתי מכל העניין וחזרתי לאפרו ריות
התפרנית שלי.
ביום החמישי אחרי הצד,דיים טילפנתי לחברה שלי,
וביקשתי שתלווה לי אלף לירות בשביל המכולת. תוך כדי
השיחה אני שומעת דפיקה בדלת. פתחתי, וראיתי שני
אנשים. אחד הציג את עצמו כדודו לויתן. הוא שאל אם
אני ג׳ודי פאר. אמרתי שכן, והוא אמר לי: זכית
ב־ 50 אלף לירות! כמעט טרקתי לו את הדלת מרוב
תדהמה. לא ידעתי מה איתי. עשיתי לו קפה שלוש
פעמים, שכחתי לסגור את הטלפון, הייתי המומה. תארי
לעצמך ! ביקשתי הלוואה של אלף לירות ופתאום נופלים
עלי 50 אלף! ואת יודעת מה הסיפור הכי מצחיק בכל
העסק?

• מה ץ

אני גרה בדירת חדר וחצי ליד הבית של בצלאל
מיזרחי. דודו לויתן הגיע בטעות לווילה הענקית של
בצלאל מיזרחי, ואמר לבחור שהתלווה אליו: תראה איזה
נאחס, איך כסף הולד לכסף. רק אחר-כך הסתבר לו
שהוא טעה בבית. נו, אז את רואה, יש אלוהים!

את שמוליק פירסטנברג פגשתי בלוס־אנג׳לס• בעקשנות
של חולח־קולנוע חוא צילם את סירטו ״הצ׳אנס
השני״ .כל השבוע הבן־אדם היה אוסף כסף, בדי
לצלם בסוף השבוע את הסרט, במועדון לסביות ידוע
בשדרות סנסט. וכך, עם הרבה אחבת-קולנוע, עקשנות,
רצון ואמונה, הוא הצליח לסיים את סירטו.
סוף טוב, הבל טוב• הסרט קיבל את הפרס השני
בתחרות בין בימאים צעירים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי
שהתקיים בשיקגו.

• שמדליק, איד הצלחת לסייס את הסרט ץ
הראיתי את מה שצילמתי למנחם גולן וליורם גלובוס,
והם עזרו לי לסיים אותו. הם כעת המפיקים הרשמיים
של הסרט והאחראים על הפצתו.

• על מה הפרט ז

על אסיר משוחר המנסה להתקבל מחדש בחברה
ובמישפחה.

אתה רדצה לה־ציג את הסרט כארץ ז־

ועוד איד! הסרט כבר מוצג בבתי־קולנוע בארצות־הברית
וזוכה בהצלחה. בקרוב מאוד הסרט יוצג בארץ,
ואני מתכוון להגיע לכאן להצגת הבכורה שלו.

מהן תדבניותיך לעתיד?

פסטיבל שיקגו הוא אחד היוקרתיים בין הפסטיבלים
לסרטים, המתקיימים מדי שנה בארצות־הברית. הפרסים
בו מקנים לזוכים בהם הרבה יוקרה במיקצוע. אני חושב
שזה הישג לא קטן. בקיץ ישתתף הסרט במיסגרת הריש־מית
של פסטיבל הסרטים בשווייץ.
את זוכרת בעצמך באילו תנאים צילמתי אותו, ואת
יכולה לתאר לעצמך כמה הדברים שקורים עכשיו עם
הסרט משמשים פיצוי עצום, וכמה שאני בעצם, מבסוט.

1111

עמוד 56

פתח כ-PDF פתח כתמונה

עקב שרת /איש ממאדים

חילוני שסחים
ידיעות המדאיגות את גורמי הביטחון בישראל מספרות על דולרים וגיס
העושים דרבם מארצות נפט ערביות למיניהן אל קרנות אירגונים פלסטיניים
למיניהם ומשם אל צקלונותיהם של פלסטינים למיניהם, החוצים איתם את
הירדן בשובם לשטחים הכבושים מביקורים בירדן ומעבר לה, על־מנת לרכוש
בהם שטחים ונכסים ממערבל״קו הירוק״.
יש להניח, שאם הידיעות מדאיגות, אות הוא שמדובר בסכומים נכבדים
ביותר, העשויים לשמש לרכישת שטחים נרחבים ביותר ונכסים חשובים ביותר.
דרך אחת להתגבר על סכנה ממשית זאת של מילחמה פלסטינית בישראל
לאו דווקא בכוח הנשק אלא בכוח הפטרו״דולר, שכפי הנראה, אפילו הזמן
הקצר שעוד נותר לנפט להיות גורם בעל ערן ראשוני בעולם עלולה לעשות
שמות בשליטה היהודית על ישראל שבתחום ״הקו הירוק״ ,היא הפעלת חקיקה
נאותה. אמנם, מחקיקה זו עלול לנדוף ריח גזעני מסויים, אולי אפילו לא-
דמוקרטי — אני משער שהדברים ברורים ואין צורך להתחפר בפרטים —
אבל אין בודקים בשעת סכנה. אם׳מדובר במצב חירום, בוודאי שהעם יצדיק
כל צעד שתכליתו הגנת הקיום הלאומי, שהוא הערך הבסיסי השולט בחיים
הלאומיים כל עוד הם נמשכים ואינו טעון צידוק.
הצרה היא לא רק שחקיקת חוקי הגנה לגזע היהודי בישראל עלולה
לעוות כלשהו את הפרצוף הנאור של החזון הציוני ; לכן כבר התרגלנו ועדיין
אנו מתרגלים בהדרגה זה מכבר (אין ספק, ככל שתחושת הסכנה גוברת בחברה
מסויימת והיא חשה את עצמה מאויימת יותר ויותר, כן מתרופפות בתוכה
מיגבלות שונות המציבות מחסומים בלתי״גראים על דרך הפיכתה לצבאית-
חירומית, וכאשר תהליך זה איטי דיו, השינויים המעוותים את ההווייה החבר-
תית־לאומית, מתקבלים בטבעיים או לפחות כבלתי־נמנעים, עד שביום בהיר
אחד העם קם ומתחיל ללכת אחורנית ממש) .לא, הצרה היא, כידוע לכל
אחד מאיתנו במעמקי לבו, שהחל מרגע מסויים מאבדים חוקים הנוגדים את
המצב האובייקטיבי, המשקף תהליכים עמוקים, בלתי־נשלטים, כל תוקף. ואז
מה ז — מהפכה ז חורבן ז
כדי למנוע את התהליך המבהיל הזה אני מציע בזה רעיון פשוט מאוד,
אשר לא זו בלבד שיפתור את המיקרה הפרטי של רכישת אדמות בישראל על-
ידי פלסטינים, אלא אף ירחיק לכת בתוצאותיו הרבה מעבר לכך ואולי אפילו
יישב סופית את הסיכסוכון שבינינו ובין הפלסטינים: בנוסף למה שכבר נעשה
בתחום זה בשטחים הכבושים — ונעשה הרבה מאוד! — יופקעו שם אדמות
ונכסים במקביל לכל רכישה של אדמה ונכסים בישראל על־ידי פלסטינים, ובשלב
מסויים מאוד, כאשר למעשה כל ישראל תהיה שייכת לפלסטינים עתירי הדולר,
וכל השטחים הכבושים יהיו שייכים לישראל מכוח הפקעה בתוקף כוח הזרוע,
תציע ממשלת־ישראל מהלך מהפכני-גאוני של חילופי שטחים ונכסים ! אומנם,
כל צד יצטרך להסתפק במה שהיה לו לפני שכל העסק התחיל, אבל בעצם,
אז היה כל כן רע !

^ ..א! ,מבין אותך״
מאיר עמית חזר לחדשות.
בטכס שנערך באוניברסיטה העברית — הענקת פרסים לזכר תת־אלוף דויד
כרמון, מאנשי אמ״ן בשעתו — גילה, כי ב־ 30 במאי 1967 הוא, מאיר עמית,
אז ראש המוסד המרכזי לביון ולמודיעין, נפגש בוושינגטון עם שר־ההגנה
האמריקאי רוברט מקנמארה (״מה־שטוב־לג׳נרל־מוטורוס־טוב־לארצות״הברית״)
וסח לו בגלוי על תוכניותיה של ישראל לפתוח במילחמת־מנע, שתשחרר(!)
את סיני ותפתח בחזרה את מיצרי טיראן. מקנמארה האזין בקשב, שאל כמה
זמן תימשך המילחמה (עמית :״כשבוע״) ,ואחרי כמה שאלות הבהרה נוספות
אמר :״אני מבין אותך.״
מאיר עמית חזר ארצה, ובישיבה של השרים החשובים בממשלת אשכול
דיווח על השיחה והדגיש, כי לדעתו ב״אני מבין אותך״ קיבלה ישראל מארה״ב
יד חופשית לפעול — ואכן, למחרת היום החליטה ממשלת אשכול לפתוח
במילחמה (שבה ניצחה ישראל את אויביה והביסה את עצמה).
הכרתי את דויד כרמון כאדם וכאיש מודיעין, ואני מסופק אם הוא היה
שש לגלות גילויים שכאלה ולו גם מקץ זמן, אך עד כמה שזכור לי, הוא לא
רדף פירסומת. ולגופו של עניין, השאלה בעינה עומדת: למה בדיוק התכוון
מקנמארה באמרו ״אני מבין אותך״ — הבאמת ביקש לאשר את מילחמת
המנע השנייה שלנו! אם איני טועה מאוד, יש בארה״ב אישי מימשל מן הימים
ההם, החולקים על כך (״ישראלים רבים, אשר לא יכלו ליישב את התנגדותו
הקדם־מילחמתית של הנשיא ג׳ונסון להפעלת כוח על-ידי ישראל עם תמיכתו
הבתר־מילחמתית בישראל, מניחים כי ג׳ונסון ביקש כל הזמן לאותת לישראל
לפעול על דעת עצמה• אולם פירוש זה נראה מוטעה בבירור עשור של
החלטות״ מאת ויליאם קוונדט, הוצ׳ מישרד־הביטחון ,1980 ,עמי .)77
כך שבסגנון המקובל של העתונות הישראלית לא נותר אלא להמתין להיגבו
של מקנמארה. העוד בחורנו חי 1

^ אי״הסבסה
ממשלת ירדן אימתה לדאבוני את הצפי שלי, שהובא פה לפני חודשים
מיספר, בהודיעה רשמית — כמרווח בעיתונינו — על כוונותיה לחפור ״תעלת
ימים״ משלה• הירדנים השחצניים הללו אומרים לכרות תעלה ממיפרץ אילת
(הקרוי בפיהם מיפרץ עקבה) לאורך מורדות הרי אדום בואכה נחל זרד, כדי
להטיל את מי יס-סוף אל תוך ים־המלח, ולנצל את המפל שייווצר על״ידי
הפרש הגובה ברמות שני הימים הללו להפקת חשמל!
על החוצפה של הירדנים לעשות בתוך שלהם בים שרבע של חופו נמצא
ברשותנו מאז קום המדינה ועוד רבע נוסף לנו מאז יוני ,1967 פשוט אין מלים
בפי. כל תינוק מבין, שמבחינה בינלאומית עוברת ירדן על חוק העמים. נשגב
מבינתי, כיצד מדינה חברה באו״ם מסוגלת להעז להרים את רמת ים־המלח
ולו בסנטימטר אחד, מבלי להתחשב בבעלות הישראלית המובהקת על ים זה.
אבל את הנעשה הזה אין להשיב• אולי רק ראוי לחשב — ומייד — האם
כריית ״תעלת־ימים״ ממיפרץ אילת דרך הערבה עד יס״המלח זולה מכריית
״תעלת״ימים״ במהדורה אחרת — מהים התיכון לים־המלח. סוף־סוף, הערבה,
אם כי אורכה נכבד, נוחה יותר לכריה, ומיפלסה נמוך, יחסית. במיקרה שתעלת-
הערבה תימצא זולה יותר, ראוי שגם ישראל תחפור את ״תעלת״הימים״ שלה
בערבה, וכך, לאחר חפירת שתי התעלות המקבילות, תהפוך הערבה עצמה לאי
ענקי — ששמו כמובן, יהיה אי״הסכמה.

56י 1-

שי מ ח
המעמ דו ת
פו עלת
היה זה כבר קארל מארקס המנוח,
שהעמיד אותנו על העובדה המצערת שבחברה
הקפיטאליסטית יש חלוקה ניפס־דת
למעמדות שונים. שיטת המעמדות
פועלת כן שחלק מהמעמדות מרוויחים
כל הזמן ועושים חיים, ואילו חלק אחר
מהמעדות מפסידים כל הזמן ונדפקים.
ובכן, היום כבר ברור ששיטת המעמדות
פועלת גם בישראל, כי גם כאן יש
שיטה קפיטאליסטית ולכן יש מעמדות.
היום זה ברור יותר, כי הליכוד הוא
בעד קפיטליזם. כידוע, כשחיה כאן ה מערך
בשילטון, היה פה סוציאליזם, ולבן
עניין המעמדות לא כל-כן בלט. אבל
היום, חוץ מכמה שמורות נהדרות של
סוציאליזם במו ההסתדרות עצמה והקיבוצים
והמושבים, בדרן כלל יש, במו
שאמרתי׳ קפיטליזם. ומעמדות, נורא עם
המעמדות הללו.
באופן גס, יש בחברה הישראלית מעמד
עליון, מעמד בינוני, מעמד תחתון ומעמד
סופר״תחתון. על בל המעמדות חוץ מהאחרון
כבר כתבו הרבה, בייחוד בשנה
האחרונה מאז שהתעורר עניין התנועות
המיזרחיות, ולבן הייתי מבקש להקדיש
לו כמה מילים טובות.
המעמד הסופר-תחתון הוא לא גדול
במיוחד, וכשרואים אדם מהמעמד הזה,
בדרן כלל קשה לנחש שהוא שיין למעמד
הזה דווקא. שם מרוכזים אנשים שהם
פשוט הפקר לבל, ונמנעות מהם הזכויות
הבסיסיות ביותר שמגיעות לבל אזרח
בחברה שלנו.
הכוונה כאן אינה לערבים, למרות שיש
גם כמה ערבים במעמד הסופר-תחתון.
הו, לא. בני מעמד זה, למשל, אסור להם
לעבוד בשום עבודה אחרת, אלא בעבודה
הקבועה להם על-פי חוק. אסור לחלקם
לעשות שום עסקים מחוץ לשעות העבודה.
האנשים הללו, דמם הפקר. בל זב
ומצורע יכול לפגוע בהם ולשפוך את
דמם, להעליל עליהם עלילות נוראות ולא
להיענש. אפילו בעניין פשוט במו עבירות
תנועה, נוהגים מינהג נורא בבני מעמד
זה, ולא כמו באחד האזרח• במקום שפשוט
ישלמו קנס, הם צריכים לעבור
טקס משפיל ומביש, כמעט במו ייבום עם
חליצה. אין לבני המעמד הסופר-תחתון
שום איגוד מיקצועי משלהם, ושום מעביד
אינו יכול, אפילו הוא רוצה, להעלות
את שכרם. הם צריכים לעשות זאת בעצמם

נורא, פשוט נורא הוא מצבם של בני
המעמד הסופר־תחתון, הלוא הוא מעמד
השרים וחברי-הכנסת.

רעבים וגם צמאים והלכו! לקרון המיזג־נון
להכניס משהו לפה. התפתלו השניים
בין כוסות הקפה המרקדות על שולחנות
הפורמאיקה ומצאו להם פינה משלחם.
לא עברו דקות רבות עד שבא המיז־נונאי
לשאול לחפצם. נועצו השניים עם
כיסם ועם כרסם, ואמרו: הבא כרין־
נקניק, וספל נס״קפה בחלב לבל אחד.
תלה בהם המיזנונאי עיניים נפחדות.
מה אתם תיירים ! שאל. אתם לא יודעים
שאסור לי למכור נקניק שזה בשר עם
חלב שזה חלב! יקחו לי את הרשיון,
אמר להם המיזנונאי.
נו, באן בלי ספק היתה בעייה. אתה
הולך ומזמין כרין־נקניק ונס״קפה בחלב
מהמיזנונאי והוא עלול לאבד את רשיונו!
לא פחות ולא יותר! זה מצד אחד.
ומצד שני, יושבים שני בחורים רעבים
וצמאים, ורוצים לאכול דווקא ברין-
נקניק, ולשתות דווקא נס-קפה בחלב,
כמו שהם רגילים מהבית !
אתה יודע מה, אמר החבר של אהרון
למיזנונאי, יש עצה• הוא, אהרון, בעצם
לא בל-בך צמא, אבל רעב מאוד. אז
תביא לו שני כריכים של נקניק. ואילו
אני, לא כל־כך רעב, אבל מאוד צמא.
וזעוסע בכנסת
השבוע הייתי בכנסת. אכלתי, שתיתי
ועשיתי פיפי. לידי עמד שר אחד שגם
הוא עשה פיפי. אני לא יודע מה אתם
כולכם עושים כשאתם גומרים לעשות
פיפי, אבל אני והשר עשינו את זה.
מזל שסגנית שר־החינון, הגברת מרים
גלזר-תעסה לא ראתה. ערווה מתנודדת!
ועוד בכנסת !
מעשה ברכבת לחיפה
חבר אחד יש לי, אהרון שמו, שיום
אחד נסע ברכבת עם חבר אחד שלו
מתל-אביב לחיפה. היו שני הבחורים

מן ך4זה בכריך וקפה
ורשיונו של הנזיזנונאי
לי תביא שני נס-קפה בחלב. עכשיו זה
בסדר!
בסדר גמור ! זרח המיזנונאי, בתיאבון,
בחורים !
רק בישראל קורים דברים כאלה.

עמוד 57

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מומחה למכוניות 130/1ער המאפיה שד המכוניות המשומשות
ומייעץ למוכר 1ל ר 1ב ש מכ וני ות כ יצד להי 1ה ר
^ ישר אלי ה מ צוי מתייחם למכוניתו כאילו היתד,
יוצאת־חלציו. הוא יקמץ בכל סעיף של הוצאות
חיים וקיום, מילבד הסעיף הבומבסטי של קניית מכונית.
איו גבול לסכומים שהאיש יתאמץ לשלם עבור הזכות
לרכוש מכונית שהיא ״טיפ-טיפה יותר״ מאשר זו של
השכן. הסכומים הבלתי־הגיוניים ביותר ישולמו בראש
סחרחר ומאושר, ובלבד שמעמדו של מיודענו יעלה בעיני
הסובבים אותו.
כי מכונית, בארץ מטורפת זו שלנו, היא רק דרך
אגב כלי־תחבורה. תפקידה הראשי הוא להפגין סטאטוס,
מבינות, ותדמית שאולה.
הכלכלח שלנו רחוקה מרחק שנות־אור מהכלכלה ה אמריקאית,
אבל סיגנון צרכנות־המכוניות המקובל כאן
אינו מתחשב בעובדות קטנוניות שכאלה. כל שנתיים
שלוש, בממוצע, המבין הדגול שלנו, הצועד עם הטכנו לוגיה,
מחליף את מכוניתו.
באירופה יכולים אנשים אמידים להריסות לעצמם לנהוג
במכונית אחת כשבע שנים בממוצע. באנגליה מחזיק אדם
מכונית אפילו 15 שנה. אבל העסק הזה לא עובד כאן כך.
למדינה הזו מייבאים כימעט כל מכונית המיוצרת על
כדור הארץ.
מחירי המכוניות כאן גובלים בסוריאליזם( .כדוגמה:
מכונית מסויימת, דגם 80׳ ,יד־ראשונה, אוטומאטית,
1.300 סמ״ק, נמכרת ב־ 1.8מיליון לירות. במחיר הזה

איפה אנחנו, ואיפה גרמניה, שם עומדות מכוניות
משומשות בטורים נוצצים, ועל שימשת-החלודהקידמי
מודבק דף עם בל הפרטים האישיים ומחלוית־הילדות של
הרכב. יושר מוחלט! איש לא מנסה לעבוד על איש.
זו הסחורה, ועל כן זה מחירה.
אחד הפרדוכסים האופייניים לארץ הוא שקונים מכו נית
מדגם מבוקש שנת 80׳ ,שנה על הכביש, כשמחירה
הוא ס/״סז בילבד פחות מהחדשה. בכל מקום נורמלי
המחיר של המשומשת היה כ-ס/ס 30 ויותר פחות מאשר
מחיר החדשה. הדבר נובע מהחשש שאם יזמינו מכונית,
עד שהיא תגיע מחירה עלול לקפוץ ב־ 30—20 אחוזים מיעל
המחיר שהיה ״שורה אחרונה״.

עיר

המכוניות. המריחה

+שיטות מאפיוזיות לקנייה:

המכוניות הטובות נמכרות בחוג המכרים, והגישה
אליהן חסומה. על מעט המכוניות הטובות ה״חופשיות״
נלחמים כאן בשיטות של המאפייה.
החל בקניית הכתובות והטלפונים, בעזרת קשרים,
ישר מעזבדי־דפוס מסויימים, המאפשרים לסגור עיסקה
כבר ביום ה־שישי ׳בשש בבוקר — וכלה בחסיימת הקו
הטלפוני של המוכר האומלל, אשר הטלפון הדומם שלו
מייאש אותו מאוד-מאוד לגבי מידת הביקוש לדגם שלו.
בשעות הערב, אחרי דממת אלחוט כה ממושכת ׳,האיש
יהיה נחמד מאוד לזה שיבוא בהצעות.
יש גם חבורות המתמחות בקניה ב״חנק״ .הטכניקה.

הגדולה.

אתה קונה בארץ־הייצור כימעט שלוש מכוניות חדשות
שנת 82׳ ,בדגם זהה).
אמנם, היתד, הפחתת־מה של המיסוי על מכוניות עם
נפח מנוע עד 1,300 סמ״ק (הפחתה המקוזזת כימעט
במדוייק עם עליית מחירי המטבע הזר) .ההפחתה הזו לא
מספיקה בכדי לבטל את ההגדרה שיש על מכוניות
״מיסוי עונשין״ ,אבל להמוני עם־ישראל זה הספיק בכדי
לקבל את התחושה הפסיכולוגית, שמוכרים כאן במחירי
סוף־עונה מציאות משוגעות.
הביקוש מטורף. לכל 10 נפש מכונית אחת. בכבישי
הארץ דעות 450 אלף מכוניות פרטיות, ועדיין ממתינים
בתור למכוניות החדשות כ־ 16 אלף איש.
ההגיון אומר, שאם ישנה בשוק הצפה מאסיבית כזו
של מכוניות חדשות, היו אמורים מחירי המשומשות
לרדת משמעותית. ולא כך הדבר. יש מחסור עצום
במכוניות טובות עד 1800 סמ״ק, בעיקר מדגמים מבוק שים
שהם להיט( ,כסובארו, פיאט 124ו־ ,127 רנו ,5רנו
,12 גולף, פיאסטוז, אוטוביאנקי, אסקורט והורייזן).

כולם

עובדים

כולם. כל יום שליש ־

נמכרים בתוך המיפעלים או בתיך ה־מישפחה
וחוג-הידידימ-והמברים ה-
מורחב, ללא שום בדיקות
ישנה תופעה מעניינת. אזרחים הגונים לחלוטין הופכים
רמאים קטנים, כשהדבר נוגע למכירת מכוניתם. זה פשוט.

איציק דני!
לא ייאמן ! קח חתך מיקרי של מודעות 95^ 1 :מהמוכרים
אינם דוברים אמת !

> הם עושים הבל בדי לטשטש בל
9מי סופג את המכוניות הישנות, אפשרות של תקלה, בשתקופה ארו-
שכה קשה להגיע אליהן1
בה לפני מועד המבירה הם מפסיקים
כמה סיבות גורמות ל״בל״עתן״ המהירה של
המכוניות. לגמרי לתקן את המבוגית באופן
הנהייה החברתית אל מחוץ לעיר, במרדף אחרי איכות
החיים, מוצאת משפחות שלמות, הנזקקות לכמה
מכוניות סדיר הם עוברים לטיפולי ״פניצילין״
בבית — לאו דווקא מטעמי מותרות־לשמן, אלא כדי שלא
להינתק ממקורות העבודה החיים והבילוי, שהורגלו
להם .בלבד במה שטיפות מרבב ומנוע בל־עוד
סיבה: הישראלי התחיל לגלות את מנעמי המכו
נית השניה לאשה, ואפילו השלישית, הזולה ביחס, לבת־אותו
בד, שהבלה תהיה נוצצת
הסטודנטית או ׳לבן־פורת־יוסף. העיקר הוא להוריד
מהאופנוע המסוכן.
מיפעלים פרטיים גם קונים לעובדיהם הבכירים מכוניות
כתמריץ.

9המכוניות הטובות כלל לא מגיעות
לשווקיס הדגמיס המבוקשים

במירוץ לקנייה נתקלים בתופעות ובתכסיסים אין ספור.
התל במודעה סתמית כי היא ״חייבת להימכר״ (כביכול
בכל מחיר. עד שמתברר הבלוף הלא־מדוייק, הקליינט
כבר מחומם פסיכולוגית על ה״מציאה וכלה בניסוחים
מטופשים שתמיד עובדים חזק :״דגם ,77 כחדשה!״
(אני מאוד־מאוד אוהב הגדרות שכאלה. ארבע שנים
קורעת כבישים, אבל כחדשה !)

קרניבל

פועלת כך: מקישיבים למוכר באדיבות, ומסבירים לו
בחלקות ובנימוס שהוא חולם באספמיה. המכונית שלו
שווה פחות, וכאן ״הקליינט״ נוקב בסכום של כ־ג)/ס30
פחות ממה שהוא מבקש. כך עושים גם יתר חבריו, בהפס קות
של כחצי שעה. ליתר אותנטיות, כמה צילצולים
מכילים גם גידופים טהורים בנוסח :״אתה משוגע! מי
יקנה ממך, יה טמבל ! שלום !״
הראשונים שטילפנו מתחילים להגיע בבודדים הביתה,
ולאחר סיבוב קטן בשכונה, עם המכונית ובעל המכונית,
הראשון שבא, מאתר״ לפני יתר חבריו, שבינתיים
הספיקו להגיע כ״קליינטים פוטנציאליים״ ,שפע תקלות
ופגיעות מכאניות, שנולדו בהשראת דמיון יצירתי עשיר.
לבעל־המכונית מחדירים באופן קוואדרופוני את התחושה,
שהוא תקוע עם פגר מכאני, והראשון שישחרר אותו
מהמכונית יעשה לו מיצווה גדולה. כולם מסתלקים בבוז
ומאון לקנות, והדון קורליאונה האחרון מהכנופיה, המגיע
אחריהם, משחרר אותו מהמכונית במחיר נמוך כהלכה.

+שיטות מאפיוזיות למכירה:
עבודות הרמאות אינן נחלת ה״קונים״ בלבד. הן
מושרשות, ועמוק יותר, דווקא בסקטור ״המוכר״.
במיסגרת ההכנה למכירה מבצעים פעולות רמאות
בלתי־רגילות, כשמגדילים לעשות ״אנשי־הענף״ הקטנים,
היודעים ״מה״ ו״איך״ ו״איפה״ ,ואשר סיסמתם היא
״מינימום השקעות, מכסימום רווחים.״ הפועלים הזוטרים
האלה קונים מכוניות זולות לפני שיפוצים רבים, כש״גודל״
השיפוצים עצמם, העומדים בשער, מהווה לחץ נוסף על
המוכר למכור בזול. השיפוצים נעשים כימעט בדרך־קבע
עם חלקי מנוע ופח ישנים, המגיעים מפרוקי־רכב, שלפע מים
אין להם שום קשר עם אותו דגם־המכונית. התיקונים
הם זמניים בילבד, וההפתעות הן לקונה. י

> אגל כאשר * 603 מהקונים אינם
טורחים לבדוק את הרכב כמכוגיס ה־מורשים;
אין להתפלא על התופעה

עמוד 58

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ל קוו תמסרת ולהי שאר בת״
9מי קובע בשוק הפרוע מהס
(המשך מעמוד )57
מכי־על
סכוס־עתק מוציאים כאשר
מחירי
המכוניות המשומשות?
גית משומשת, דמי־הבדיקה הכה נחו־ישנם
שלושה גושי קונים. הגוש הראשון מעדיף מכונ יות
עם נפח מנוע עד 1000 סמ״ק. הגוש השני מעדיף
צה (ביהוד באקלים המוסרי של אדצ־מכוניות
עם נפח מנוע עד 1600 סמ״ק. הגוש השלישי,
המורכב ברובו ממוסדות, חברות, וג׳מעד — ,מעדיפים
גו!) הופכים לפתע יעד־חיסכון, ודי
מנוע עם נפח גבוה־גבוה. את שלושת גושי הצרכנים
האלה משרתים שני מחירונים הקיימים בשוק. שני אדובשדותיו
של מכר־מגין־דגול
נים מכתיבים את העסק.
גולת הכותרת ברווחים של המשפצים למיניהם באד.
מקניית מכוניות מושבתות ,״טוטאל־לום״ בלשון המיקצוע.
חברות־הביטוח השביתו אותן, לאו דווקא בגלל חוסר
אפשרות מכאנית לתיקון, אלא בגלל חוסר הכדאיות
הכספית, עבורן, לשקם אותן. מכוניות אלד. נמכרות לבעל
ההצעה הגבוהה ביותר, שבמיקרר. זר. הוא תמיד איש־מיקצוע,
שהרי אזרח פשוט לא יתחיל לשקם מכונית.
מכונית זו משוקמת בעיקר על טהרת חלקי פח וחלפים
ישנים, שהחלודה כבר אוכלת אותם זמן־מה.
ועוד דבר שלא יודעים ברבים :
קיימת רמפה מיוחדת ובד, ציון נקודות מתיחה מיוח דות
לכל רגם ודגם בודד של היצרן. על הרמפה הזו
מעלים את הרכב שנפגע בתאונה קשה, ומותחים את
המרכב שלו למידות המקוריות של היצרן. דבר זה
מונע שיוט הרכב על הכביש ,״אכילת״ צמיגים, אי ד,תאמה
בסגירת הדלתות, ותוצאות־לוואי בטיחותיות
מסוכנות. היות שהמכשיר הזה כמעט ואינו קיים בארץ,
רוב התאונות הקשות מתוקנות בחצרות. מותחים את
המרכב בעזרת ״מותח״ הקשור לעמודים או עץ, או
בעזרת ״ג׳ק בודי״ ,כשמדי פעם בפעם מודדים בעזרת
סנטימטר חייטים אם זה ״הגיע״ כבר למידות ה״נכונות״.
אחרי השיפוץ והמכירה, העובד במשכורת, מגיע לרווח
נטו של בין 200 אלף וחצי• מיליון לירות מהעבודה
הצדדית שלו, שאחרי שעות העבודה.

קיים מחירון של השמאי לוי יצחק, המופיע זה כמה
שנים, והמשרת בין היתר את חברות־הביטוח. מחירון זה
משמש את כל עם־ישראל, כולל את התיכוניסטים, שבעזרתו
הם ״מביני עניין לאללה״ ומעודכנים יעני בכל פרט
ופרט.
קיים גם המחירון החדש והמפואר יותר של י. בקרמן,
סוחר־רכב מורשה, וש. רב־נוף, שמאי־ביטוח. אולם בשני
המדריכים גם יחד (היחידים שבנמצא) לא מופיעים מחי רים
מעודכנים של פיתוחי הדגמים. זאת אומרת,
דגם זהה של מכונית, אבל עם שינוי נפח מנוע, וספצי-
פיקציות משופרות יותר, עולה הרבה־הרבה יותר. ודבר זה
לא מופיע במדריכים. חשוב לציין שהמחירונים הם רק
בסים, והמחירים בהחלט ניידים, בהתאם למצב המכאני
של המכונית וההיצע והביקוש.

> איפה תקגה או לא מקנה מכו־גית

קניית מכונית מחברוודהשכרה, זה מיפעל-הפיס. לא
להתייחס כאשר מבטיחים לכם שהאוטו היד, מושכר רק
לאיש אחד, ונהג אחד נהג בו. זהו פיזמון ידוע ־מחברות־ההשכרה.
לעומת
זאת, מיוסדות וחברות גדולות מטפלות באופן

איך מישרד־ד,תחבורה לא הפך את הדבר לתקן־קבע
בייבוא המכוניות, בארץ מונת־שמש זו שלנו.
השמשות הכהות שוברות את קרני השמש ד,מסנוורות.
קרינת החום לתוך המכונית פחותה. זה שומר על התכולה
והריפוד מפני דהייה, לוח השעונים לא מתעקם ומקבל
דיפורמאציות מהחום, ומחוג הספידומטר, העשוי פלסטיק,
אינו ״נתקע״ .בלילה, לא רק שאין האחוז האפסי של
הצבע מפריע לראייה, אלא גם מגן במידה מסויימת מפני
סינוור מפנסי המכוניות הבאות ממול.
גג סקאי — נכון, זה חתיכי, אבל אינו מומלץ למרות
יתרונותיו הדקורטיביים. תחתיו מתהווה מוקד של חלודה.
עם הזמן חודרת רטיבות בין הסקאי וגג המכונית, וחגיגת
החלודה אז היא בעיצומה.
אפשר לשמן את הסקאי מדי-פעם. כדי למנוע פיצוצי
יובש. חוץ מזה לא ניתן לעשות שום טיפול מנע. חוץ
אולי, מלקנות אוטו חדש עם גג כזה, למכור אחרי מאכסי־מום
שלוש שנים, ולהמשיך לחנות מגג הסקאי במכונית
החדשה שתקנה. מה אתם רוצים. זו עצה בקשר לגג. לא
בקשר לכסף.
•• הגיר האוטומטי — תוספת שעושה את החיים
נוחים מאוד. חודר לאט־לאט אבל בטוח לשוק. נוחיות
בהתגלמותה, בעיקר בעיר הצפופה. מאפשר לך נהיגה
בעזרת דוושת הדלק והמעצור בלבד. אתה לא נוקע את
הכתף בעבודה נון־סטופ על ידית ההילוכים. אבל עליך
לזכור שתיבת הילוכים אוטומטית מפחיתה מהספק המנוע
בין 570ד ,150/0בהתאם לנפח המנוע וכובד השילדה.
ככל שהמנוע גדול יותר, אחוז אובדן ההספק נמוך יותר.
או לחילופין, אם מכוניתך קטנה וקלה ביחס למנוע, גם
אז, אחוז האובדן קטן. הגיר האוטומטי זולל מ־ 570 עד
1770 יותר דלק.
• צכ?ן מטאלי — אלגנטי מאוד, יפהפה, אך לא
מתאים כלל לאקלים ולשמש שלנו. הוא דוהה לצבע
אטום ו״מת״ ,בגלל איכות האור הבוהק שכאן. כל תיקון
צבע, גם מהצבע המקורי של היצרן, קשה מאוד להתאמה,

+מחדל שהמישטרה לא עלתה
עליו — סקופ1
ישנה פירצה מסוכנת ונוראית בנוהל הורדת המכוניות
מהכביש. חלם מושלם משתולל כאן. המישטרה בלבד
מוסמכת להוריד מהכביש מכונית לאחר תאונה. מכוניות
אלה, במידה שהן מתוקנות, צריכות לעבור מיבחן רישוי
חדש, כשכל המעקב עליהן בידי המישטרה. אין הן יכו לות
לעלות חזרה על הכביש בלי מיבחן רישוי חדש,
הכולל את כל הבדיקות הדרושות למיבחן השנתי ויותר
מזה. יש להמציא אישור מוסך מורשה על תקינות המי דות
של המיתלד. הקידמי והשילדה( .פשע בפני עצמו
היא העובדה שפרטים אלד, של התאונה אינם נרשמים
ברשיון המחודש!)
והנה, אם מכוניתך התהפכה חלילה 8פעמים, נמעכה
כהוגן, אבל אין נפגעים תודה לאלה — המישטרה לא
מתערבת (היא מתערבת רק כשיש נפגעים) וחברת־הביטוח
מוכרת את המכונית, או משפצת לך אותה.

+אינך חייב לעבור מיבהן מחודש!
זו פידצה פושעת בחוק ! מבחיגת היס־טוריית
הרכב; התאונה הנוראית לא
היתה קיימת ! היא נודעת לזה שמגלה
אותה בלבד ; זו רשלגות של פשע, כי
כשאין מיבחגיס, גם אין השתדלויות
מיותרות, להביא את השילדה, שזו
עבודה רבה ומיקצועיח /למצב תקין
מסתפקיס בכיווני מיתליס בלבד וזה
מספיק למיבחן שנתי שיטתי רק בדי-
קה מעמיקה במכון מוסמך ״עולה״
על העסק
לא יאומן איזה מיגזר ענק של אוכלוסייה עוסק
בתיווך מכוניות כעסק צדדי. ולמה לא? זו פרנסה
צדדית מכניסה כדבעי, שעיקרה ״עבודה בעיניים״ .כסף
נקי, נטול מיסים, ישר לכיס. בנוסף לעיר המכוניות
ולמיגרשי־ז־,תיווך י, סקטור מגוון מאוד של אוכלוסיה גורף
זהב מטיפשותם של אזרחים.

המתמצאים ־ בדיקה הלה בסיגנון ״יהיה בסדר״ ,כסד 1נסיעה טובה...
סביר בציי־הרכב שלהן. יש להן תקציבי-ענק לנודניקים
עם תואר אוניברסיטאי, שמגלים עבורם באופן מדעי,
שזול יותר לבצע טיפולי־מנע. אז הם מבצעים. הזדמנויות
מעניינות.
קנייה גרועה זה לקנות מכונית מקיבוצים. לא שהם
לא מטפלים ברכב באופן סדיר. הם דווקא מטפלים. אבל
הרכב בקיבוץ נטול התודעה הקפיטליסטית הרכושנית,
משמש שם סוס עבודה כסח. הנהגים המתחלפים מסיעים
אותו על כל מישטח אפשרי, ואין בליבם שום רחמנות
על הרכב.
לגבי מיכרזים, בעיקר אלה של מישרד־הביטחון, ה הפתעות
הן רבות מדי. והסיכונים רבים. כל זה, בנוסף
למחירים הגבוהים שלא מצדיקים בשום-פנים־ואופן את
הרכב. יש לי רעיונות טובים יותר, איך לתרום לביטחון־
המדינה. הפיתגם המפורסם :״אינך די עשיר כדי לקנות
כל־כך בזול,״ נתפר, כמדומה, במיוחד עבור המיברזים
האלה. לכן רוב הקונים של מיכרזים אלה הם המתווכים
הגדולים, הקונים בכמויות, ומאבטחים עצמם מפני הפסד
במכונית אחת, ע״י מכונית אחרת הנמצאת בתוך החבילה
הגדולה, ושעליה ירוויחו. אתה, כקונה בודד, לא יכול
לקחת צ׳אנסים. ואין שום אפשרות לרמות את הגורל.
שם אין זכות לבדוק את הרכב !

+מי ומי בחגיגת המכירות המסו־
#כמה עובדות נחמדות שכדאי לך
רפות:
לדעת :
בין הסוחרים החובבים — עקרות־בית עם יוזמה, שלהן
הצלחה מפתיעה ומסחררת, ואשר תמכורנה פרה מתה
לקצב. הן מוחזקות בתודעה הגברית כ״לא מיקצועיות״
״תמימות״ ו״לא מבינות בעניינים מכאניים״ .מסתבר גם
שלא צריך להבין. עיני־עגל תמימות הן כישורים השווים
זהב. בין העוסקים בתיווך ישנם הרבה מאוד אנשי צבא-
קבע, העוסקים מאוד בללכת לצבא ולחזור מהצבא, חיילי
סדיר, ג׳ובניקים עם קצת כסף בכים, אנשי התעשייה
הצבאית ואל־על, עובדי עירייה. ומינהל ומי לא.

רוב האוכלוסיה טועה בפרט קטן: סמ״ק אינו כוח
סוס! סמ״ק זו יחידת מידה לנפח המנוע. כוודסוס זה
הספק המנוע. תשאלו את השאלות הנכונות, כדי לקבל
את התשובות המדוייקות.
הלאה. קווים אווירודינאמיים — מכונית בעלת קווים
אווירודינאמיים, חוסכת דלק באופן משמעותי, בגלל
ההתנגדות הפחותה לאוויר. כמו־כן, היעדר הגגון, האהוב
כאן על הכל, גם הוא חוסך דלק.
שמשות כהות — אני מעדיף אותן. אני לא מבין

למרות שקיימות כבר מכונות ׳להתאמת צבע. אלה הן
מכונות עם שיקופיות של היצרן, ובהן נתונים כיצד להגיע
לתערובת צבע נכונה של כל דגם ודגם. אבל הבדלי
גוונים יהיו לעולם.
• מזגן — אביזר חשוב־חשוב, שיחד עם השמשות
הכהות היה צריך להיות פטור ממיסוי, על־מנת שאפשר
יהיה להזמין את המכונית עם מזגן מקורי של היצרן.
מזגן של היצרן מורכב בתוך גוף המכונית באופן האדמוני,
ולצינורותיו יוחדו מקומות מיוחדים בתיכנון המכונית. כל
חלקיו חיים בשלום עם שאר חלקי המנוע, והוא מותאם
בדיוק לגודל תא הנוסעים, עם הספק גבוה של קור לפנים
המכונית.
מזגן מקורי, הוא פשוט מזגן אחר ממה שאנחנו
מכירים פה. יש לי הרושם, שבארץ מוכנים ׳להתקין מזגנים
גם לאופנועים. נדהמתי לראות שהתקינו מזגן גם
למכונית אוטומאטית בעלת 1300 סמ״ק. אם ניקח בחשבון
שהגיר האוטומאטי מוריד את האחוזים הידועים שלו,
והמזגן שמוריד מ־ 570 עד 1870 מהספק המנוע, בהתאם
לגודל המנוע וכובד השילדה, יבין כל הדיוט, איך המנוע
המיסכן הזה כורע תחת העומס.
אומנם, לנהג הממוצע היום לא איכפת לתרום בין
1070ו־־ 207 פחות מביצועי המנוע שלו ובלבד שלא
ייחנק בחום הקייץ הלוהט, אבל את המנוע הקטן זה
רוצח מבחינה מכאנית. במיוחד גדול הרצח כשהמכונית
עומדת בצמתים, והמנוע עובד בסיבובי סרק (טורים
נמוכים) שעליהם מוטל כל עומס העבודה. היצרנים אינם
מתקינים מטעמם אף פעם מזגנים במכוניות בעלות פחות
מ־ 2000 סמ״ק. מזגן מעלה מ־־ 77 עד 1470 את צריכת
הדלק.
גם שסתומי עומם־היתר, אשר תפקידם לנתק את המזגן
מהמנוע, לא מצילים את המנועים שעד 2000 סמ״ק ממוות
בטרם ע׳ת.
שרותי־גרירד! — טוב וכדאי לבצע אך ורק החל
בשנתה השלישית של מכונית חדשה. יש לדעת ששרותי-
גרירה אחרי תאונה מוכרים על-ידי הביטוח. מכונית עד

עמוד 59

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שלוש שנים אמינה מבחינה מכאנות, ביטוח למיקרה
תאונה יש, כך שלפני שלוש שנים, חבל על הכסף.

כל המכונית — היתד, צביעה. אולם סביר שמכונית מעל
חמש שנים תהיה צבועה שנית גם בלי תאונה.
נקודות תורפה נוספות לזיהוי :״עמודים״ כין
הדלתות — .אם היתד, תאונת־צד חזקה, נשארים
סימנים של תיקון .״עמודים״ לא חלקים וישרים, אלא
מחוספסים, עם שקעים שנוצרו תוך כדי עבודות פחחות.
בדיקת גג — כדי לראות אם המכונית התהפכה
יש לבצע כך: שמים שתי ידיים פרושות על הגג, ומעבי רים
אותן יחד, בצורה אחידה, כמו זוג וישרים, מקצה
אל קצה. אם לא היתה תאונת גג, ד,״ויש״ הזה עובר חלק.
אם היתה תאונה, הידיים מייד מרגישות ״עמקים וגבעות״.
גם בחיבורי הגג ניתן להבחין בחיבור לא מיקציועי והתפשטות
חלודה.
תאונה חזיתית — במכוניות חדשות קל מאוד
להבחין; מסתכלים על המצנן. אם הוא הוחלף למקומי,

9עשה זאת בעצמך — פטנטים
שיבטיחו לך קנייה טובה :
קנייה טובה היא מכונית מיד־ראשונה, עד שנתיים
על הכביש, לא יותר מ־ 40000ק״מ, ומחירה פחות ב~ט157
על כל שנת ותק. ממחיר אותו רכב חדש. נוסף על כך,
שתהיה גם בסדר מבחינה מכאנית, וללא עבר של תאונות.
זהו. עכשיו צא לחיפושים.
כשאתה קונה אוטו ישן, עלייך לדעת לבצע בדיקה
עצמית קלה, בטרם תחליט אם המציאה הזו בכלל שווה
שתגרור אותה למכון, לבדיקה רצינית.
עוד פרט שכדאי לדעת — בין שתי רעות, עדיף

גבוהה מדי במרוץ לחניה,
בלי תשומת־לב. אם המכה
לאחור — אבנים ומידרכות
המכות, כך שנשארת אפש

הרכב על שפת מידרכה
או שנסעו על סלעים ואבנים
במיכל היא בכיוון הצד שפונה
לא עושים אקרובטיקה כזו עם
רות של תאונה בלבד.
לבדוק אם ריצפת תא המיטען מקומטת (אם היא
מאחור) .ריצפת תא מיטען מקומטת, זר, תמיד תאונה.
שילדה למטה — אם יש אפשרות, להעלות את
המכונית על ״בור״ כדי לבדוק את ריצפת ר,שילדה. אם
העסק רקוב, ניתן לראות בעין רגילה. עוברים בעיניים
בוחנות מההתחלה ועד סוף המכונית. ניתן להבחין גם
בלי להיות בעל־מקצוע אם הזפת המקורי והסמיך שהתיז
היצרן גורד, תוקן, יושר, וצופה מחדש. ניתן לראות
זיפות ״הרמוני״ וזיפות שפתאום ״חורג״ ומעיד על תיקון
פחחות.

מסניה ״סודמגו״ ,סומל מתקופת פוקה ויחוו, ו .מתום״ המסרבת להימנד. התיקונים הומניים הספיקו עז כאן
אפשר להתחיל לחשוד. לא תמיד הסיבה היא תאונה,
לעיתים המצנן באמת יצא דפוק מהיצרן, אבל בצוייף
לחשדות נוספים, זו ראייה מסייעת.
הצץ בצד הפנימי של דפנות המנוע (או תא המיטען,
אם הוא קידמי) .הדפנות לעולם לא זהות וסימטריות
בקווים המוטבעים בהן, גם בלי תאונה. אולם גם בלי
צד שני שאיננו דומה, ושישמש להשוואה, ניתן להבחין
בעין חדה בדפנות שאינן לפי שטנץ הטבעת הפח של
היצרן. ניתן להבחין בתעלות שכבר סתומות עם חומר,
וקווים שאינם הרמוניים וזורמים.
מכה מאחור — מאתרים שוב על־ידי בדיקת דפנות
פנימית, אבל כאן מציצים גם למיכל הדלק שמתחת
למכונית. אם הוא מקומט, זה סימן. אבל יש קימוט, ויש
קימוט. אם מיכל הדלק מקומט מלמטה שלו, סימן שהדד,ירו

לבחור מכונית עם מנוע לפני שיפוץ, מאשר מכונית
לאחר תאונה רצינית, ומנוע ״פרפקט״ .זאת מכיוון שמנוע
ניתן לתקן בצורה מושלמת, ללא תוצאות־לוואי לרכב,
אולם שילדה לא ניתן לשחזר ללא סימנים שיילוו את
המכונית עד סוף חייה, ודבר זה יתבטא במחיר המכירה,
לכשאתה תרצה לבצע אותה. ובכן, לפני מכוני הבדיקות,
עשה זאת בעצמך.

< בדיקות שיצילו את כספך:

דבר ראשון, חפש אם היו תאונות. מכיוון שפרטים
פעוטי־ערך כגון אלה לא מצויינים ברשיון, עליך לחפשם
לבד. רמז: חפש תיקוני צבע (זד -קל — הבדלי גוון).
זהה עיקבות צבע על גומיות השמשות והדלתות. חפש
בדפנות המנוע ותא־המיטען, אם הצבע לא זהה לזה של

הלהיט ה ח 71 העונתי
המחירים הם באלפי שקלים
סמ״ק

סובארו 1400/1300

115

137

150

158

פיאט 127

903

102

117

פיאט 131

1297

100

115

122

136

167

188

גולף 1100

1093

110

130

142

160

גולף 1300

1300

160

172

פאסאט

1300

110

122

142

160

190

רנו 4

845

82״ 90

110

130

רנו 5

956

100

110

120

131

רגו 12

1289

106

115

122

130

135

150

הוריזן

1118

125

140

הוריזן

1294

140

152

אוטוגיאנקי

965

110

120

אסקורט

1098

108

125

130

160

אסקורט

1298

106

120

132

162

דגם

־* במיקרה של החלפת מנוע או שיפוצו, יש להפחית עד * 20 ממחיר הרכב.
במיקרה של חידוש מרכב וצבע, יש להפחית עד * 10 ממחיר הרכב.
המחירים המופיעים בכל המחירונים הם משוערים בלבד. הם ניתנים לשינוי
בהתאם להיצע וביקוש תקופתיים.

כן, אני מודע לכך שלא לכל אחד יש ״בור״ מכונאים
נוח שכזה בסלון. אז בבקשה להעמיד את המכונית עם
שני גלגלים בלבד על מידרכה, ולד,שתחל עם פנס והמון
רצון טוב ברווח שנוצר.
חלו ד ה — לחפש אותה בפינות הדלתות, בכנפיים
הקידמיות, או במיכסה המנוע, בחלק הק״דמי, ש״קורע
את הרוח״ .החלודה מופיעה בצורת אבעבועות, התנפחו*
ייות בצורת בועות, המעידות על ריקבון־עומק של הפח.
עם לחיצה של אצבע, הבועית מתמוטטת פנימה. גם אם
היא לא מתמוטטת פנימה, התהליך הוא שאלך, של שבועות
בלבד.
אם בעל המכונית מתעקש שאין דברים בגו, בקש
רשות לנעוץ מברג שפיץ בתוך הבועה. המברג ינקב
בקלות את הפח. אבל לא תקבל רשות כזו, ותצטרך לדעת
גם בלי אכספרימנטים נפלאים עם מברגים, שפחחות
כללית, ועבודות קוסמטיקה, עלולים להגיע לכמאה אלף
לירות. הבא זאת בחשבון.
מיכהן ניענאן י המכונית -יש לנענע בחוזקה,
בתנועות לחיצה מלמעלה כלפי ד,ריצפה, את כל אחד
מארבעת קצוות המכונית, מעל לכל גלגל. כך בודקים את
ההתנגדות של הקפיצים ובולמי הזעזועים. התנגדות חלשה
כשהאוטו נענה ללחיצות וגע כמו קפיץ משוגע. פרוש
הדבר שהעסק טעון החלפת בולמי זעזועים. וזה כסף!
בלמים — לשבת במכונית. להתניע. ללחוץ על דוושת
הבלם כשהמכונית פועלת. אם הדוושה יורדת עד הסוף,
הדבר מסמן שד,בלמים לא תקינים. לפחות משאבה אחת
או שתיים טעונות החלפה.
מצמד >קלאץ במכונית לא אוטומטית, למתוח
את בלם היד חזק( .למשוך את ההאנד־ברייקס למעלה).
לשלב למהלך ראשון. ולנסות לנוע. במידה שהמנוע
ניכבה מיד, המצמד תקין. אם לא, המצמד להחלפה.
מנוע — להקשיב למנוע. מנוע יתקין בדרך-כליל לא
משמיע •שום נקישות־לוואי. במנוע עובד — לפתוח מיכסה
מילוי שמן, ולבדוק את עוצמת האדים שיוצאים ממנו.
ככל שהאדים היוצאים רבים יותר, מצב המנוע ירוד.
אדים אלה, אם ישנם, מתפרצים מייד עם הדלקת המנוע.
לא תעזור כאן שום ״מנוחת רכב״ לפני הבדיקה. זה
מבשר תיקון רציני.
נזילות שמן, מים או דלק — חפש אותן מתחת
למכונית החונה על הכביש. הצץ !תחתיה כשהיא עם שני
גלגלים על המידרכה. אם מצאת נזילות כאלה ׳,משמעות
הדבר: יש נזילות מנוע או תיבת־הילוכים. התיקון יהיה
בסדר גודל בינוני.
מיבחן בנסיעה — עשה סיבוב קטן עם המכונית.
בדוק אם ההילוכים קופצים מהמקום הקבוע שלהם, או
שהאוטו ״׳שט״ על הכביש, להיכן שלא התכוונת. בדוק
תגובת ההגה בסיבובים, וחזרתו למצב ההתחלתי. אם
ההגה אינו חוזר מייד והגלגלים שורקים בסיבוב, יש לבצע
כיווני פרונט יסודיים. לא נורא. זה תיקון קטן.
מיבחן עליון ליושרו של המוכר -אם הוא
בא איתך מרצונו, אל חברת־הביטוח שלו, ובהסכמתו
פותחים לך את תיק הביטוח של המכונית. ניתן לאתר
כך כל תאונה ומכה. ישנם אומנם מיקרים שאדם מעדיף
לשלם מכיסו, ולא לאבד את הפרמיה, אבל אז משמעות
הדבר היא שבאמת היתה מכה קטנטנה וזהו. איש לא
יעדיף לשלם מכיסו סכומים גדולים, כשהביטוח מכסה.
בדקת את כל הדברים הנ״ל — כעת גש עם המכונית
(המשך בעמוד )74

עמוד 60

פתח כ-PDF פתח כתמונה

החתינות שר ג ת1־ ה
מווו ת את מיש >83
שדז> ד 1ז ז! ו ,
הנאשם נוצח, ומצסונות
וחג יג התנ וד ת
שד מינהו המישפטים

באמו ובאביו של הנאשם, שישבו באולם
מאז שעות הבוקר.
מי שעיקר מעייניו בענייני מטבע וכס פים,
יכול היה למצוא את מבוקשו באו למו
של השופט אברהם מלול. שם נדון
עניינם של פנחס ומרדכי הופמן, יהלומנים
החשודים בהחזקת מטבע־זר בסכום
של 130 אלף דולר. בחדריהם שבבור־סת־ר,יהלומים,
כך טוענת המישטרה, הם
ניהלו בנק־פרטי והבריחו כספים לאנג ליה,
בעזרת חשבונה של אשתו של מר דכי,
שהיא תושבת חוץ.
העיתונאים התרכזו ברובם באולמה של
השופטת ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן, והק שיבו
לחקירה המתמשכת של השר אבו-
חצירא. אך כאשר התרכזה החקירה בעי קר
בצ׳קים בסכומים זעירים, שאותם מסר
השר למיסעדות, למלצר של הכנסת ולבית-
מלון באשקלון, נפל שיעמום באולם.
עיתונאים אחדים ניסו לעבור לאולם
הסמוך, שבו ישב הרכב של השופטים

ך ס היה נושא המישפט. יפה דהרי
י ^ 1י מטלפנת בזמן ההפסקה, בעוד
בעלה, דודו, יושב טל ספסל־הנאשמים.
ך* יה קשה מאוד להחליט לאיזה אולם
י • להיכנס. בית־המישפט המחוזי בתל-
אביב שקק בשבוע שעבר פעילות.
באולם אחד העיד השר אהרון אבו־חצירא,
הנאשם בעבירות של מידמה וגניבה
מקרן על שם אביו המנוח. היה סי כוי
גדול כי בחקירתה הנגדית של התו בעת,
פרקליטת מחוז־המרכז, שרה סירד
טה, יתלקחו שוב הרוחות, ובין הצדדים
יוחלפו עלבונות.
גם באולם הסמוך היה מעניין. שם סיכ מו
הסניגורים, זלמן ונחמה סגל, את הגנ תם
בעניינו של סלומון אבו. הגבר יפה
התואר שהורשע, לפני יותר מעשר שנים,
ברצח עזרא ש מטוב מיזרחי ונהגו, אהרון
מליח. הוא הצליח לעורר את דעת־הקהל
בזעקתו המתמדת כי הוא חף־מפשע.
עבודת־הנמלים של סניגוריו הביאה ל-
מישפט־חוזר, שבו ניתנה לאבו האפשרות
להוכיח את חפותו.

בנק פרטי
וצ׳קים בכנסת
ר קומה הרביעית התנהל עוד מיש פט
דרמאטי ומלא מתח. שם עמד
לדין דודו דהרי, שחרחר נמוד־קומה וחו-

אליהו וינוגרד, עדנה שצקי ואברהם מישר
ושמע את המילים האחרונות במישפטו
החוזר של סלומון אבו. הסניגורים ניסו
להעלות את דוכן־העדים, בשלב מאוחר
זה, ארבעה גברים, אשר בזמן הרצח, ב־
,1970 השתתפו במיסדר־ד,זיהוי המקורי
שערכה המישטרה לאבו. הסניגורים רצו
לשכנע את בית־המישפט כי מיסדר־זיהוי
עתיק זה לא היה כדין, משום שמשתת־פיו
לא נבחרו בקפידה ולא היו דומים
דיים לנאשם.
מיכגסי הסניגור
ך( שופט וינוגרד לא הסכים לשמוע
י י את העדים• הוא קבע כי מבט עיני
השופטים בהם יספיק לחלוטין, שכן מר־אית־עין
במיקרה זה היא אשר בוחנת את
הדמיון.

צנום ושחרחר ,־נחשב על־
״! ״1ויך*1
ידי המישטרה כמלך הפשע
1111
של נתניה. הוא נאשם ברצח צעיר טל סוס.
בש כיפה, הנחשב שנים רבות למלך ה פשע
של נתניה.
ב־ , 1978 בפורים, נרצח אלי בעדש, צעיר
בן ,17 כאשר רכב על סוסו ברחוב ראשי
בעיר. מכונית קורטינה צהובה התקרבה
אליו, ושני אנשים במסיבות היתוליות של
״השמן והרזה״ המטירו לעברו אש־תופת
מעוזי.
במישפט הראשון, שנפתח כבר ב־,1979
נאשם דהרי יחד עם שני צעירים נוספים
מנתניה, שימעון גניש וגבריאל ארביב.
אלא שדהרי־ ברח אז מבית־הכלא, בטרם
הסתיים מישפטו. הוא התחדש רק עתה,
אחרי גילגולים מרובים.
את הסקרנים שחיפשו סכס בבית־המיש־פט
אפשר היה לפגוש כבר בשעות־הבו־קר,
מחכים בקוצר־רוח באולמו של השו פט
דויד ולך. שם עמד להתקיים מיש-
פטו של ישראל שלם, החייל הנאשם כי
אנס אשד, אחת וניסה לאנוס אחרת.
הוא נכשל במיקרה השני, כשהצעירה,
נשכה את לשונו וכמעט קטעה אותה.
הסקרנים הצטופפו באולם, והביטו בינתיים

מתכסה0

היא האשמה המיוחסת לישראל שלם, חייל שלפי דברי התביעה אנס
צעירה אחת, וניסה לאנוס חיילת, שנשכה את לשונו. בתמו^ך אמו
במעיל, כדי לברוח מהמצלמה. משמאל, הסניגור פרופסור׳ ליבאי.

עמוד 61

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בית־המישסט גם ציין את מעשהו יוצא-
הדופן של מי שהיה אז סניגור צעיר, וייצג
את אבו במיסדר־הזיהוי, דרור מקרין.
כאשר העיד מקרין במישפט־החוזר סיפר
כי כדי לשנות עוד יותר את מראהו של
אבו, ולהקשות על הזיהוי, החליף איתו
את מיכנסיו .״כיום לא הייתי עושה זאת,״
ציין בחיוך הפרקליט המפורסם.
הסניגורים סגל הגישו את סיכומיהם ב כתב
— דבר נדיר במישפטים פליליים.
בהיותם המומחים הגדולים ביותר לכל
הפרשה, שאותה למדו היטב במשך השנים
שבהן הם מטפלים בעניינו של. אבו, כתבו
הסניגורים ספר של סיכומים, המקיף כ מאתיים
עמודים.
את הסיכומים הגישו בני־הזוג לתובע,

בעדש. בית־המישפט קיבל אז את טענת
הסניגורים, ליבאי ובן־שחר, כי עדי-התבי-
עה שיקרו.
לקראת חג-הפסח תשל״ט שוחררו גניש
וארביב, ובית־המישפט הכריז עליהם ב חפים
מפשע. ימים ספורים אחר־כך הסגיר
עצמו דהרי לידי המישטרה, באמצעות
סניגורו, הפרופסור ליבאי. הוא קיווה כי
גם הוא יזוכה כמו השניים האחרים, משום
שרק בריחתו גרמה, באופן טכני, לעי כוב
מישפטו.
אולם הזמן עבר, והיועץ־המישפטי הח ליט
לעכב את ההליכים נגד דהרי. ב־
1981 התברר כי בידי המדינה עד נוסף.
דוד בוארון, שהיה מעורה בכל חיי־הפשע
של נתניה, העיד נגד דהרי בענייני־סמים

מיומה ומעילה

הן ההאשמות המוטחות נגד השר אברחצירא ועוזרו
משה גבאי. אחרי שפרקליט המדינה, גבריאל בך,
התמנה כשופט־עליון, נותרו בתביעה (מימין) עדנה ארבל ופרקליטת־המחוז שרה סירוטה.
לדגסטן. אולם לאכזבת הכל לא הופיע
שער, ועדים אחרים חסרי-עניין עלו על
דוכן־העדים. רק יפה דהרי, אשתו הנא מנה
והנאה של הנאשם, משכה את עין
כל באולם המשמים.

מקום קטן
אבל מעניין

הערצה לאבו־חציוא

מביעה אשה אלמונית במיזנון בית־המישפט
ומקרבת את תינוקה אליו כמו
לברכה. השר השתדל במהלך החקירה להישאר שליו ורגוע, למרות האש הצולבת
שהמטירה עליו פרקליטת מחודהמרכז, שרה סירוטה, בעת החקירה הנגדית של השר.
ובעבירות שונות, וזכה לתשלום על־ידי
המדונה ונשלח לחוץ־לארץ.
אחריו נמצא עד־מדינה חדש נגד דהרי,
בשם דויד דגסטן. גם הוא צעיר נתנייתי,
שהחליט להמיר את חיי־הפשע בחוויה של
עד־מדינה. הוא העיד והפליל אתי דהרי
כרוצחו של בעדש.
׳עורך־הדין בן־שחר חקר את דגסטן חקי-
רדדנגדית ממושכת, וחשף את מעורבותו
כמעט בכל רצח -ובכל מעשה אלימות ש אירע
בנתניה בשנים האחרונות. אחריו
עמד להעיד ראובן שער, שהוא עד־הסיוע

ף* עת !ההפסקה קפץ עורך־הדין לי •
באי לאולמו של השופט ולך. שם חיכו
לו הוריו של שלם, הצעיר נגוס הלשון,
הנאשם באונם. כאשר הגיע הבן לאולם,
נפל לזרועות אמו, ועורך־הדין ליבאי, ש ייצג
אותו, טען ארוכות וביקש לשחררו
ממעצר. הסקחנים ראו סוף־סוף את האנס
המפחיד: נער נמוך־קומה ושחרחר, ש שתק
כל הזמן.
פרופסור ליבאי יצא את האולם, שבו
ייצג את הצעיר נגוס־הלשון, יחד עם הו ריו
המאוכזבים של שלם, וחזר לייצג את
דהרי. עורך הדין ויינשטיין, שיצא מאו־למו
של מלול, פגש במיסדרון את השר
אבדחצירא, שאותו הוא מכיר מהמישפט
הקודם, עת ייצג יחד עם ויינרוט את
הנאשם שמואל דסקל, שזוכה עם השר
והשניים הסתודדו במיסדרון.
בית־המישפט בתל־אביב, מקום קטן הוא,
אילגה אלון ע
אבל מעניין.

אין מקום ! 3רי,״ 15

הרב שצבא על הדלתות וביקש להיכנס1 .

סקרני

רבים הציקו לשוטרים
ולפקידי־העזר שנאלצו
לשמור על הדלתות ופיתזזי האולמות.

עוזי שראטר, ולבית־המישפט, אך בכך לא
הסתפקו. עורך־הדיו סגל עוד הוסיף מי לות
סיום וביקש בכל לשון של בקשה
לזכות את שולחו, הזועק כבר שנים לחפו תו,
ואשר נגרם לו עוול נורא.
ישיבת מישפטו של סלומון אבו הס תיימה
עוד לפני ההפסקה בבית־המישפט,
בשעה ,11 ולסקרנים לא נותר אלא לעלות
לאולם בקומה הרביעית, שם ייצגו הסני גורים,
פרופסור דוד ליבאי ואהרון בן־
שחר, את דויד דהרי הנתנייתי.
במישפט שהתנהל ב־ ,1979 זוכו לבסוף
גניש וארביב, שנאשמו עם דהרי ברצח

הוא האשמה שמייחסים לסלומון ׳אבו. בתמונה נראית
י י השוטרת הוותיקה מזל, עורכת חיפוש על חברתו
של אחי הנאשם לפני כניסתה לאולם( .משמאל) הסניגור זלמן סגל

והתובע עוזי שראטר (מעשן סיגריה) לפני תחילת המישפט.
הסניגורים של סלומון אבו הגישו את סיכומיהם בכתב, שזה דבר
נדיר במישפטים פליליים. סיכומם כולל כמאתיים עמודים.

עמוד 62

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הישראלית

הבנ ים החורגים של אפריקה
#אביהספר 1תהעברית

הערבים עובדים בשקט
ת מו

ההודי הנודד
ו.ם. נאיפול נחשב כיום לאחד מחשובי
הסופרים בעולם. הוא בן למישפחה ממוצא
הודי, שאבותיה התיישבו לפני דורות
בחוף המיזרחי של אפריקה. סבו של נאיפול
עבר לאי טרינידאד, שם הוא התחנן• על
בירכי התרבות ההודית. שני ספריו הרא שונים
של נאיפול, שראו־אור בעברית, הם
במדינה חופשית ואנשי גרילה * .נאיפול,
החי כיום באנגליה, נחשב לאחד מעמודי־התווך
של הספרות הבריטית, כאשר רוב
ספריו הינם מסע בלתי־חדל אל העולם *
שניהם
ביתן־מודן.

ראו־אור

בהוצאת

זמורה־

השלישי — החל באיים בים הקריבי, דרך
מושבות ההודים באפריקה, הודו, ובאחרונה
אף פרס והמהפכה האיסלאמית.
בימים אלה ראה־אור בתרגום לעברית
סיפרו של נאיפול עיקול בנהר * ,שהוא
מסע אל הקלאוסטרופוביה של אפריקה
המשתחררת. עלילת-הסיפור מתרחשת ב אפריקה.
הגיבור, סלים, הוא צעיר הודי
הנוסע אל פנים היבשת כדי להיעשות חנווני.
מקום העלילה הוא ארץ ללא-שם,
למרות דמיונה הרב לזאיר שתחת שיל-
טונו של גנראל מוכוטו שסה־סקו.
זאיר, שבעבר היתד, מושבה בלגית, שימ שה
כבר רקע לסיפרו הקלאסי של ג׳וזן ז
קונראד לב המאפליה **.

עיקול בנהר הוא רומן פוליטי, בדומה
לשאר הרומנים של נאיפול. שני גיבורי
הספר הם — למעט הנפש־הפועלת סלים
— אפריקה המשתחררת, והמיעוט ההודי
שנולד ביבשת ענק זו שרבים רואים ב בניו
את היהודים של היבשת השחורה.
כבר בקטע הפתיחה כותב נאיפול :״העולם
הוא מה שהוא ; אנשים שאינם
ולא־כלום, המרשים לעצמם להיעשות לא כלוס,
אין להם מקום בו.״ אנשים אלה
הם ההודים, שאליהם משתייך נאיפול ושאותם
מתאר.
סלים מגיע אחרי הפיכה אל עיר־ספר

החווייה הישראלית

מי זאת ח״ב מרים גלזר־תעסה?

כאדברט איינשטיין, זיגמונד פרויד,

שלום עליכם, י״ל פרץ, ש״י עכבדן ואחרים, מעוררת פלצות.
אבל כפי שאמר חכם אחד :״כל עם מקבל את מה שמגיע לו כנראה שלחברה
ולתרבות הישראליים מגיע לקבל את מרים גלזר־תעסה. ד,תיקווה היחידה העומדת
מול גלזר־תעסה היא האופטימיות היהודית, והאמונה, שאם לפני כמה חודשים איש
לא ידע מיהי מרים גלזר־תעסה, היא תזכה שההיסטוריה היהודית והישראלית תשכח
אותה מהר. אם תיזכר, חלילה, גלזר־תעסה, יהיה זה זיכרון הדומה לזיכרונו של
אנדריי ז׳דאנוב, אבי הז׳דאנובים. אולי בעוד דור או שניים, יופיע באנציקלופדיה
העברית הערך גלזר־תעסיזס?

א 1לג ה פורצ 1ב ה
המודרנית ^

ספרמגוחךנוסחק 1ביניב

* ו. ס .נאיפול — עיקול בנהר ! עברית:
אהרון אמיר; הוצאת זמורה־ביתן־
מודן; 240 עמודים (כריכה קשה).
** ג׳חף קונראד — לב המאפליה :
הוצאת ספרית פועלים.

הפופוליזם הפוליטי המדכא, שמשרה הליכוד, שולח ידי־תמנון אל עבר התרבות
הישראלית. יד־ד,תמנון התורנית היא חברת־הכנסת מרים גלזר־תעפה, סגנית שר־החינוך־וד,תרבות,
אשר החליטה להכריז מילחמת־חורמה בתעשייה התרבותית והיצירתית
בארץ.
חברת־הכנסת גלזר־תעסה יצאה מעל בימת הכנסת נגד המחזאות הישראלית,
והשמיעה פניני־לשון כמו :״תסלחו לי, כל הזימה שהיתה על קרשי הכנלה, עירום
ועריה, נכר עירום מתנוסס בכל דמותו ואימה מתנועעת כאשר אחד מחברי־הכנסת
ניסה להתגונן בשמה של התרבות, השיבה
גלזר־תעסה ואמרה ; ״אני חושכת שחופש
הדיבור וחופש הכיטוי מוגזם לאורך בל
הדרך ...אכל שמדינת ישראל תממן תי אטרון
שכו גכר עירום תלוי עשרים דקות
ובל ערוותו מתנודדת — והיא, כל ערוותה
מתנודדת? זה אינו תיאטרון שהמדינה
צריכח לממן ...זו התיוונות מוחלטת,
התגוששות כעירום היתה מעשה התייוונות.״״
בהמשך
נאומה הציגה גלזר־תעסה, את
תשובתה ל״מעשד,־ד,התייוונות״ :שימוש
בתאריך עברי, לימוד הציונות, שיבה ל מקורות,
לימודי תורה ותורה. שבעל־פה
ומחשבת ישראל.
חברת־הכנסת גלזר־תעסה מייצגת בדבריה
את המכנה־ המשותף הנמוך ביותר של
ד,חברה־ד,ישראלית והעם היהודי• בחירתה
לכנסת ומינויה כסגנית לשר־החינוך־
והתרבות מהווה עלבון לאינטלקט ולתר בות
הישראליים. בעוד שהמערך נהג לש גר
לכנסת אנשי־רוח לשם כיסוי ערוותו
הפוליטית, דמויות כס. יזהר, דום סדן
ואחרים — הרי שהליכוד אינו טורח ב מעשים
כאלה, ומעדיף לשגר לכנסת יול־מישרד־ד,חינוך
והתרבות דמות נבערת,
המזכירה כביטוייה את אולגה פורצוגה,
שרת־ד,תרבות הסובייטית בימיו של ני״
קיטה חרושצ׳וב בברית־ד,מועצות, מי
שקיצצה בנטיעות התרבות הרוסית במשך
קרוב לשני עשורי שנים.
קומיסרית גלזר־תעסה
מחשבה שחברת־הכנסת מרים גלזר־
״וכל ערוותה מתנודדת״
תעסה היא בת לעם שהעניק לעולם אישים

סופר נאיפול
עימות בין תרבויות
קטנה וקולוניאלית, השוכנת בעומק הארץ,
בעיקול הנהר. הוא רכש קודם לכן
חנות מהודי אחר, שהוא מתעתד לשאת
את בתו לאשר, בעיר רחוקה ונטושה זו.
כבר בפרק הפתיחה מציג נאיפול את
זאכת, סוחרת שחורה, פרימיטיבית, ש־איתה
הוא יוצר קשרים, והיא המביאה
אל מתחת לכנפיו את בנה, שאותו היא
מייעדת לגדולות במדינה האפריקאית.
נאיפול מביא בתיפזורת, בין עמודי ה רומן,
מסה על תולדותיה של אפריקה,
ובה ניסוחים כמו :״פעם משלו כאן ה־ערכים
; אחר־כך באו האירופים ; עכשיו
האירופים עומדים להסתלק. אך הרכה לא
השתנה בהליכותיהם של הבריות אף לא
במחשבותיהם או ניסוחים כמו :״עד
כאן הגיעו הערבים במאה שעברה. שם
פגשו באירופה שהתקדמה מן הצד השני...״
אותה עיר בעיקול הנהר, היא נקודת
המיפגש הסימלית בין שתי תרבויות, כאשר
הנטע הזר — בנד, הנודד של הודו —
הוא מתבונן מן הצד, הנקרע בסחרחורת
של זהות עצמית.
מראה העיר הקולוניאלית לשעבר, בלא
השליטים הקודמים, עם מיסבאות הבירה,
הבארים ובתי-הזונות שלה, אווירת הרקע
שבה מנסר, סלים לנעוץ את שורשיו ה גמישים
— כל אלה מהווים את ציר עלילת
הרומן. על כל עמודי הספר נסובה אווירה
של בדואיזם אפריקאי, של מין חוסר־אונים
ושיעבוד למהלכים חיצוניים וגדולים, אשר
אין בכוח המרכיבים האנושיים של ההיס טוריה
האפריקאית ליטול בהם חלק.
עלילת עיקול בנהר מקבלת מיפנה אחרי
מיסודה של ההפיכה :״משרדי־ממשלה
שונים התעוררו שום לחיים ; וסוף־סוף
נעשתה העיר מקום שאפשר להפעילו...
עכשיו הופעל נמל״התעופה מחדש והורחב,

כדי לקלוט את מטוסי־הסילון מן הבירה
(ולהביא חיילים במטוסים) .הקריות נתמלאו,
וחדשות נבנו ...התחלנו אפילו
לזכות ברשת טלפונים משוכללת. היא
היתה משוכללת הרבה מכפי הדרוש לנו,
אכל בזאת רצה האיש הגדול בבירה
לזכותנו והחיים שאותם מתאר נאיפול
הם החיים שבין הפיכה להפיכה. חיים
של סוחר קטן, שהוא העילית של אותה
עיירה השוכנת על עיקול בנהר.
בנה של זאבת מגיע ללמוד בליציאון
הקולוניאלי לשעבר בעיירה, אשר חילות
״האיש הגדול בבירה״ משטרים בה :״הם
לבשו את מדיהם כדרך שלבש פרדינאן
פעם את מקטורנו — הליציאון שלו: הס
היו בעיניהם גם האנשים החדשים של
אפריקה תם האנשים של אפריקה החדשה.
הם הירבו להפגין לראווה את הדגל ה לאומי
ואת תמונת הדיוקן של הנשיא...
ברובים ובג׳יפים שלהם, היו האנשים
האלה חומפים שנהב וגונבים זהב. שנהב,
זהב — הוסף על כך עבדים, והרי כאילו
שוב הייתי באפריקה העתיקה ביותר.
והאנשים האלה היו מוכנים לסחור בעב דים,
אילו היה עדיין שוק לעומת אנשי
הצבא, הרי שתלמידי הליציאון היו ״צעירים
שזכו בטילגות ממשלתיות; כקתב
ייעשו צוערי־פקידות ככירה, וישרתו את
הנשיא״.״
יום אחד מגיע לעיירה חברו מנוער של
סלים, אף הוא בן למהגרים הודיים —
אינדאר. הוא נימנה עם שליחיו של
האיש־הגדול־בבירה, והוא משמש כאחד
ממדריכי אותה עתודת־שילטון אפריקאית.
אינדאר נוטל את סלים אל גבהי האולימ פוס
האקדמי האפריקאי, לביתם של
ריימון ואיוואט, הוא מורהו לשעבר
של האיש־הגדול־בבירה, בלגי במוצאו,
והיא צעירה פריסאית. בביתם מאזינים
לשיריה של ג׳ון באיז, רוקדים ומהללים
את חוכמתו האפריקאית הנדירה של ה־איש־הגדול־בבירה.
עד מהרה הופך סלים
למאהבה של איווט, שהשתוקקה לאהבה
בעוד בעלה ריימון ״השלים בינתיים את
עבודתו על נאומיו של הנשיא וחזר ל היסטוריה
שלו• הוא היטיב להסתיר את
אכזבותיו ומתחיו. אבל הם השתקפו ב־איווט.
לפעמים כשבאה לדירה נראתה
מבוגרת בכמה שנים מכפי שהיתה. עורה
הצעיר נראה דהוי, בשרה מתחת לסנטרה
נפול כראשיתה של פינטז.״״ אגב, סיפרו
של ריימון על נאומי האיש־הגדול־בבירד,
הוא מעין מהדורה אפריקאית של מחש בות
היו״ר סאו, סיפרון שרכישתו נכפית
על תושבי אותה מדינה אפריקאית.
קודם להתלקחות פרשיית־האהבים בין
סלים לאיוום, מספר אינדאר לסלים על
לימודיו בלונדון ועל ניסיונו להתקבל ל-
שירות־החוץ ההודי, אליו הוא לא מתקבל
בשל אותה סיבה שאריה גנגר קיבל
את המישרה שקיבל.
עם התפתחותו של המשבר באותה מדינה
אפריקאית, מחליט סלים לצאת ללונדון
ולפגוש את ארוסתו, את בתו של גזרודין
שמכר לו את החנות בעיר ליד עיקול
הנהר. אחרי שהוא מגלה את המערב,
הוא מחליט לשוב לעיירה על־מנת לחסל
בה את עסקיו. עם שובו לעיירה הוא
מגלה כי בארצו האפריקאית חל מהפך :
״לפני שבועיים נשא הנשיא נאום. הוא
אמר שהוא מכנים ראדיקליזציה ולוקח
הכל מכולם. מכל הזרים. למחרת היום
שמו מנעול על הדלת בעוד סלים
מתמנה כמנהל־מטעם בחנות שהיתה ב בעלותו.
כאן מתעורר דהודי־הנודד
שבו, המקביל ליהודי־הנודד, והוא עורך
את סיכום כספו, הערכת הסכומים שאותם
שלח לחשבונות בנק שלו באירופה, והוא
מחליט להתנדף מאפריקה. הוא מגלה גם

עמוד 63

פתח כ-PDF פתח כתמונה

כי מד,עיירה סולקו ריימון ואיווט, בעוד
הטכניקות הסיפוריות החדשות, המותאמות
יריות ההפיכה הבאד, באות וקרבות אל
למסירת מצבים פנימיים, רצופי הירהורים
ותחושות וכיוצא כאלה.״״ ציפורה כגן,
העיירה.
עיקול בנהר הוא אחד הספרים המעולים
בוחנת את המסורות דאנריות ברומן,מרים׳
שראו־אור אי־פעם על המירקם האנושי — החשוב ביצירותיו המורכבות של בר־של
אפריקה שלאחר השיחרור מהקולוני דיצ׳בסקי.
בחינתה של כגן היא יותר
אליזם. זה ספר המחלץ בדרך אגב את
טקסטואלית־אקדמית, ומשוללת חיות לעו היהדות
מהמונופול שלה על הגדודים בלא־ מת מאמרו של קודמה.
מולדת, תוך שהוא מציג נפש־פועלת ספבחינה
תרבותית, היסטורית וסוציולוגית
רותית מנוכרת לחלוטין מרעשי העולם של הרומן מרים מביא המשורר זרובבל
שמסביבו. זה ספר הכתוב בלא נסיונות גילעד תחת הכותרת עם, מריס׳ — שלוש
של דראמה מאולצת ומלאכותית, ספר הארות. העיתונאי והמחבר יורם קניוק
שיש בכוחו לעורר קינאה אצל כל סופר
מביא תחת הכותרת הדיאלוג בין המחבר
חי אחר בימינו.
לבין מרים קטע לא ברור מבחינה לשונית
עיקול בנהר הוא ספר מומלץ לקריאה,
ניסוחית, שבמהלכו הוא משווה את מריס
כאשד לשם שינוי, תרגומו של אהרון
לסרט שמונה וחצי של פליני ׳.דמות
אמיר הוא קריא, ומשוחרר מהכנעניזימים המספר ב,מרים׳ מאת עדנה שבתאי,
שבהם הוא נוהג לעיתים קרובות לרצף
בוחן בחינה מדגימה (לעומת בחינתו של
את תרגומיו. ספר מעולה.
קניוק) את האופן שבו יש להשוות את
מריס של ברדיצ׳בסקי לספרות וליצירה
המודרניים.
את מאמרי הסימפוזיון נועל בנו של
הסופר ברדיצ׳בסקי (שמת ב־ ,)1921 עמ נואל
כן־גוריון, החי בישראל, ברשימתו
,מריס׳ — דברי נעילה, שאותה סיים
בדברים :״ברדיצ׳כסקי נפטר לפני יותר
מיובל שנים; והנה דברו מתמיד ומפרנס
דורות, שעלו ועולים אחריו. לעמוד כאן
בימים אלה ראה־אור קובץ של הרצאות היום, ולהיות עד ראייה ושמיעה להוכחה!
שהתקיימו במיפגש חוקרים, סופרים וסטו מוחשית שכזאת לעל־זמניות זמניותו —
דנטים באוניברסיטת חיפה בתשל״ו, סימזכות
וכבוד הם לאין־עתד, אשר עליהם
פוזיון שהתמקד ביצירותיו של מיכה
חב לכם תודתו הנרגשת, מעומק־הלב,
יוסף ברדיצ׳בסרן י >בן־גוריון) .ה הבן...״
קובץ
שפורסם תחת הכותרת הגות וסיפורת*
בסופו של הקובץ מתפרסם גם מיכתב
ביצירת ברדיצ׳בסקי* מביא פסיפס של
גנוב, אותו שיגר ברדיצ׳בסקי אל אביו
דיעות והתייחסויות ליצירתו של סופר
בשנת 899נ, מיכתב החושף מעט ממערכת
עברי דגול זה, שהוא מאבני־הפינה של יחסי־המישפחה המסובכים שבהם היה
הספרות העברית החדשה.
לכוד ברדיצ׳בסקי בחייו, מערכת שהש ראשון
הנאומים הוא נאומו של פרופסור פיעה רבות על כתיבתו ועל עיצוב עולמו.
שימעון זזלקין, תחת הכותרת גאולה
קובץ זה מומלץ לכל שוחרי ברדיצ׳ב־ענייה
זו — צירוף מילים שאותו העניק
סקי, אשר אינם כה רבים, משום שמישרד־ברדיצ׳בסקי
לרעיון הציוני בראשית דרכו.
החינוך־והתרבות החליט לפני כמה שנים
הלקין מנסה באמצעות שיברי מילים
להשמיט( מתוך מערכת־הלימודים, בשל
ומישפטים מרוסקים, להוכיח את דבקותו
ביקורתו_הנוקבת על הדת היהודי ת.
של ברדיצ׳בסקי בציונות, ונראה כי נכשל.
שהרי תולדות חייו של מספר דגול זה
משברי הכתיבה שלו בעברית והעונה

ליגדביהוחן גיאו־ר | ס 0
ג 1ע1

^*.גזיז ייזויוג

יוי דן־ ד

•1403

•ייי ב
3רי

> 9ם אי ד 3 .ץ ני א ת _

דיוקן

ברדיצ׳בסקי

איוז3 .
חו לי׳י

xיג ר

זץ לי־ר

6 0ספר אישי

סופר כרדיצ׳כסקי
רוקדים הורה קזבלנקה
הגרמנית של כתיבתו, דומה שסותרים תיזה
.זו של הפרופסור המכובד מירושלים. מה
עוד, שמגוייסותו של ברדיצ׳בסקי היתה
ליהדות הקוסמופוליטית, לערכיה ולאמו-
נותיה, למשבר המסורת שלה — ולאו
דווקא לציונות המדינית. אם יש בו, בכלל,
מעט ציונות.
מעשי יותר היה השני במשתתפי ה קובץ׳
פרופסור דן מירון, אשד תחת
הכותרת המיפנה בספרות העברית החדשה
על־פי, מחניים׳ מתמודד בבהירות ובברק
עם הסיפור מחניים והיותו נקודת-מיפנה
בספרותנו. מירון טוען כי ״סיפור זה הוא
ראשיתה של סיפורת הדגרה או התודעה
בעברית ; בו עוצבו עיצוב ראשוני הפליט,
* הגות וסיפורת ביצירת ברדיצ׳בסקי
— סימפוזיון; הוצאת אוניברסיטת חיפה;
ערכה: ציפורה כגן; 962 עמודים (כריכה
רכה).

יאיר גרבוז, אחד מהבולטים בציירי
ישראל בשנים האחרונות, החליט בשנים
האחרונות לשבץ את יצירותיו באותיות,
בעלות התייחסות ספרותית מובהקת. ב ימים
אלה פירסם גרבוז ספר, שבו קיבץ
את קטעיו הספרותיים, תחת הכותרת
בדרך לקולנוע*.
גרבוז מצליח להתמודד בסיפרו עם ה חיים
הישראליים ועם מועקות התרבות
של החברה הישראלית, טוב יותר ממרבית
הסופרים והמשוררים בארץ, הנוטים ל היזון
תרבותי מחוץ־לארץ. גרבוז עושה
זאת בניסוחים לשוניים ברורים, עם די מויים
מרגשים, תוך רגישות רבה לניגודי
התרבות השונים של החברה הסובבת אותו.
בדרך לקולנוע הוא ספר מאוד אישי.
כבר בפתיחה מעיד גרבוז על עצמו?
״ככר כתבתי על זה שאני טפיל, קולאז׳־
ניק, מעמיד פנים, בימאי, פקיד _ ה תוכניות
שלי לעתיד לקבל אורחים
כאטלייה ולצייר בסלון ואכן, בדרך
לקולנוע הוא קבלת האורחים (הקוראים)
לאטלייה ולעולם שלו. גרבה חושף את
עצמו, בהומור מעולה, עם נימה עמוקה
של ביקורת עצמית, כמו ציור שבמרכזו
שער מתוך דבר השבוע עם הכותרת ואן־
גוך בתל־אביב, שמתוכו מעביר גרבה
תמליל-אישי שיל אמן החי בתל-אביב:
״ירקות תמורת בגד ללבוש ביצים כעד
תיקון האוכף (לחם במחיר 1מטפחת ססגו נית
מה שמצאת שייך לך.״
כותרות של קטעים כמו אמנות ישראלית
1967 אבסטרקט לירי אל סידרת ניירות
של הרצאה, וקטעים ספרותיים לחלוטין
כמו דאבלין איץ׳ והרקדנית הגרמנית
(״יום אחד באופן מפתיע שתרם מאוחר
יותר לסילוף כוונותיו הספרותיות נראתה
על האי ומייד הצטרפה אלין אין איש
יודע אם בנישואים
קטע נוסף מתייחס בסארקזם לנושא
יהוד/הגליל. שברי סיפוריו של גרבה
מלווים ברפרודוקציות ובתצלומים של
• יאיר גרבה — בדרך לקולנוע ! הוצאת
הקיבוץ המאוחד ; בלי מיספור עמודים
(כריכה רכה +תצלומים רביס).

גרבוז עצמו, שבעזרתם הוא יוצר המש כיות
קולנועית, את אותו רצף חזותי-עיוני
שהקולנוע מעניק לצופיו. מתיאטרון רוסי
עובר גיבורו של גרבה אל חולות ראשון-
לציון.
גיבורה נוספת של גרבה היא מרגרט
ג׳י, אשר את אי־קיומה הוא משחזר
בתצלומים ובמלל. הפרק הבא הוא פליט
— פרובינציה (״ילד ילד ילד עם מקל
אריד עם וו בקצה עם מסמר מגרש זבו בים
ותחת הכותרת רצה הגורל הוא
מספר את הציונות־על־רגל־אחת נוסח
גרבוז :״ובכן המונים חלוצים מהגרים
באו שמה /צייד לכתוב על זהו /
היו נפגשים שם בכיכרות ובכתי־הקפד...
אני מתלהב מזה /ספינות באו מחבל
ארץ זו או ארץ אחר /כלילות היו ת קדים
הורה קזבלנקה. בבארים המזלאמים
תלו תמונות של שחקניות...״
סידרת קטעיו של גרבה, ההופכים בספר
למיקשה אחת, נמשכת בקטעים תחת כותרות
כמו לצטט פסלים בנגב ; אנוס להיות
צייר; דג הזהב; העמק המובטח (״העמק
המובטח: אומרים אנשי העמק — אל
אנשי העמק — חזרנו אל העמק — מובן
מאליו — מוכן מאליו — מי אמר אדן
חדשה — פעם אחת — כדיוק כמו
מעולם הקיבוצניק ודג הזהב ; זכרונות
ילדות תמונה משפחתית וסבא מוריש לי
גראפומניה; קטעים מתוך כתבי מישפחה

עבריים (כותרת תערוכת־סתר של גרבוז,
שנערכה בירושלים).
אל קטעיו מצרף גרבוז תמונות והערכות
לחבריו לעבודה במידרשה ללימוד האמ נות,
ואת סידרת תמונותיו מתוך התערוכה
אס לא ענק אז לפחות בגנו (״איש בירושלים
— מצחיק את כני ביתו /אם
לא ענק — אז לפחות בגנו /איש
הפעלים הטובים כביתו — /עודר בגינתו
— משקה זה רצונו
הפרק המרגש מכולם הוא הפרק הערבים
עוברים בשקט, שהוא בבחינת מיצוי של
סידרת ציורים והדפסים של גרבוז על
הנושא ערביי ארץ־ישראל, ובו ניסוחים
כמו ״בקצה שדה נקי ערבי על קו רקיע /
ציור גזעני מחומר טוב וקטעים כמו :
״לפני שפוצץ הבית /פינו אותו מיושביו
/אומר המושל: יד חזקה /אם המשפחה
שורטת פניה כאכזריות ...הבית מסודר /
הגדר גמורה /הערכים עוברים כשקט /
האוטו הביא חצין /ועל המירפסת סודרו
שקי החול...״
בדרך לקולנוע הוא ספר מקורי ביותר,
החושף את עולמו של אמן בעל רגישות
למילה ולמועקה חברתית. אין ספק שגרבוז
הינו אמן שונה מן התדמית המקובלת של
ציירים בישראל, וספד זה מהווה עדות
חותכת לכך. ספר מומלץ לכל אלה שמוכ נים
להסתכן׳ ביצירת ספרות/אמנות שונה
מן המקובל.

עמוד 64

פתח כ-PDF פתח כתמונה

וח היה 03111:1
כליון ״העולם הזה״ ,שראה אוד השבוע לפני 25 עמה כדיו?,
תיאר בכתכת־השער, תחת הכותרת ״?ת קיימת לנחמני״ ,אתי
עלילותיו של מנהל ההרן־הקייטת־לישראל בצפון הארץ, יוסף
נחמני, שלא ידע את הגבול בין רכישת אדמות ללאום ובין
רכישתן לעצמו. צוות השבועון ליווה?בוצה של שבויים מצריים
בפיקודם בארץ, תחת הפותרת :״הגנרל המצרי ביקר בקיבוץ״.
כתבת־־תחקיר בשפ ״לא נותנים לרדת לאילת!״ הציגה את
המבשלות שהוצבו לפני ישראלים החפצים להשתקע באילת.
אחת הבעיות הטרגיות של לוחמי המחתרות אצ״ל ולח״י נגולה
בכתבה ״הדמעות מאחורי הברזל״ .הוצגו בה בעיות השיקום

תזו ל ש הי ה ^

של לוחמי המחתרות, שנעשה; בלא סיוע ממשלתי. המדור ״נופלים
ההולכים ראשונה״ המשיך להביא מונוגרפיות קצרות על חללי
״מיבצע קדש״.
בשער הגליון: גואל עצמו וקרקעות חלאום, יוסף נחמני.

אנה ט־אנק, היהוז׳ והישראלי * שואל רנ ד: בונן א,,
משה 1יסים: יחסי ציבור לאביו * ישראל בר ו״דבו־

״העולם הזה״1007 :
תאריך 30.1.1957 :
העם צעקה מעונה

״אם י,1אמת של אלוהים מחייכת
אף את צעקתו המעונה של ילד
׳תמים אחד, הרי האמת של אלו הים
אינה שווה את דמי־ הכניסה
שלה:״
(דוסטויבסקי בהאחים!?.ארמזוב)
סערות בינלאומיות שאגו השבוע מסביב
לישראל. קולו הנוקשה של דאג האמר־שילד,
המזכיר־הכללי של ד׳או״ם, קולו
האימתני של מזכיר־המדינה האמריקאי
ג׳וך פוסטר דאלס, קולו המתחסד של ראש־ממשלת
הודו ג׳וואהרלאול נהרו, מספח-
קשמיר, וקולו הצרוד של גמאל עבד־אל-
נאצר התמזגו עם הפאתוס של כמה מעם־
קני־המיפלגות בישראל לקאקאפוניה צו רמת
אחת.
אולם רק קול אחד חדר השבוע אל
נבכי ליבה של ישראל: קול שקט ועדין
של נערה אשר מתה לפני תריסר שנים.
הוא זיעזע עד לעומק הנשמה את האלפים
שכבר שמעוהו, ויוסיף לזעזע את ליבו תיהם
של הרבבות העתידים לשמעו. אנה
פראנק, הילדה היהודיה מהולנד שרשמה
את יומנה בצל המוות, דיברה אל ישראל.
קול הדם. לאדם הישראלי הזכיר ה קול,
קודם כל, חוויה יהודית. מלבד מתי
מיספר, כל אזרחי ישראל הם מהגרים
מארצות זרות, או בני מהגרים. איש לא
יכול היה לשמוע את וידוי הנערה בצל
תאי־הגאזים, מבלי שבליבו תנצנץ המח שבה:
זה יכולתי להיות אני.
בדור האחרון התרחק האדם הישראלי
ממוצאו היהודי, הפך למשהו חדש שעוד
לא מצא את הגדרתו. היה זה תהליך טיבעי

ובריא. אולם קול הדם בוקע גם ממרחקים
של זמן ושטח. לעולם לא יוכל האדם
הישראלי להיות אדיש לגורלם של יהו דים
בארצות הפזורה.
אם לא הספיקו במילים שוברות־הלבבות
של הנערה היהודיה מאמסטרדאם כדי להו כיח
זאת, הרי הפגינו זאת שני מאורעות
נוספים: מישפט קסטנר, שתפס שוב מקום
מרכזי בבית־המישפט ובעמודי העיתונים,
והתיקוות לסולידריות יהודית מול האיום
הבינלאומי בסנקציות כלכליות.
חשבון הנפש. אולם גורלה של אנה
פראנק לא היה רק גורל יהודי. הוא היה
גורל אנושי. הנערה המעונה יכלה להיות
גם בת בודפשט או אלג׳יר. היא יפלה
אפילו להיות מסתננת צעירה המתחבאה
בבית מישפחתה באחד מכפרי המשולש
הישראלי. היא יכלה להיות כל אדם העומד
בודד וחסר־ישע מול איתני העולם
הפוליטי האכזר.
שום אמת אלוהית, לאומית או חברתית
אינה יכולה להצדיק אף את קריאתה של
ילדה מעונה אחת. אם אזרחי ישראל יחושו
זאת, למראה הטראגדיה הנוראה הצו בטת
את ליבם באולם התיאטרון, הרי
שיתעלו לרמה מוסרית שתשמש בסים איתן
לקיומה של המדינה, בטווח ארוך, מאשר
חישובי הנוחיות הפוליטית של השעה ה חולפת.
דח נסים
ונפלאות
כל רב יודע שאם אין קמח, אין תורה.
לאחרונה גילו שני הרבנים הראשיים ליש
ראל
אמת חדשה: אם אין פירסומת, אין
קמח. כתלמידי חכמים, ניגשו מייד לתי קון
המצב.
למישרדו של הרב אייזיק הלוי הרצוג
נכנס מזכיר זריז בשם ישראל ליפל*,
שקיבל על עצמו את מלאכת־הקודש להח דיר
לעיתונים, ובעיקר לעיתוני־הערב, סי־פורי־רכילות
פיקאנטיים, שיהפכו את הרב
הראשי לדמות פופולארית. כדי שלא לפגר
אחרי רוח־הזמן, הטיל הראשון־לציון יצ חק
רחמים ניסים את אותו התפקיד על בנו
הצעיר, משה**.
לפתע החלו עיתונאי ירושלים מוצאים
את עצמם תחת מטר מתמיד של ידיעות
סודיות שהוגנבו להם מן החדר, סיפורי-
רכילות על מעשי הרבנים וחומר משעשע
דומה. שום בירור לא נערו בחדרו של
הרב, מבלי שהדבר יגיע תוך שעה לאוזני
העיתונאים. שום זר לא יכול היה להביע
את רצונו להתגייר, מבלי שהדבר יפור סם
בהבלטה עוד לפני שהספיק לסיים את
המישפט.
״למה לא?״ באחד הימים פנתה
לישכתו של הרב גיסים לקיבוץ הארצי של
השומר־הצעיר, וביקשה לאפשר לרב לסייר
בכמה משקים. הקיבוץ התנה תנאי מפורש,
שיהיה זה ביקור פרטי ולא־רישמי.
הוא לא שמע עדיין על הרוח החדשה
המנשבת במישכנות־התורה הירושלמיים.
הביקור נערך באווירה טובה, הרב הופיע
בגן־שמואל, עבר משם לעין־שמר,
שוחח עם ח״כ יעקב (״קובה״) ריפתין, המ שיך
למישמר־העמק, שוחח עם ח״כ יעקב
חזן, והגיע לבסוף למרחביה, הר־הקודש
של השומר־הצעיר.
כשהגיעה שעתו של הרב להתפלל מנחה,
פינו לו חברי־המשק האדיבים את חדר-
האוכל. בראות הרב שאין מזוזות לדלת
האולם, הציע לשלוח אחדות. אנשי־המשק
חייכו והפליטו :״למה לא?״
תפילה מרכסיסטית. למחרת היום
חשכו עיניהם של בני־המשקים התמימים.
ביקורו הפרטי של הרב נמרח לאורכם
ולרוחבם של העיתונים, ובייחוד של עי-
תוני־הערב. רשימה מפוצצת רדפה רשי מה
נפוצצת. לציבור נודע כי הרב חולל
מהפכה גדולה במשקי השומר־הצעיר,
שקבע מזוזות בדלתות, שמרכסיסטים־לשע-
בר חבשו כובעים ונכנסו להתפלל כבני-
ישיבה.
מזכירות הקיבוץ הארצי לא התאפקה,
פירסמה הודעת־מחאה זועמת, אולם מנהלי-
הפירסומת של הרב רק חייכו. הם השיגו
את שלהם.

פ רי שתה 3ד|ע11
לפני חודש קרה מעשה בלתי-רגיל ב מערכת
דבר: אחרי התחלת ההדפסה נעצ רה
לפתע מכונת־הדפוס. כל הגליונות
המודפסים הושמדו, ואחד המאמרים זכר׳
לתיקון יסודי לפני שהגלילים החלו מס תובבים
מחדש.
החומר שזכה לטיפול זה היה מאמרו
של אדם הנהנה מכבוד רב בחוגים מיק-
צועיים: ד״ר ישראל בר (מתחרז עם
״נר״) ,הפרשן הצבאי מס׳ 1של ישראל
* מאוחר יותר מנכ״ל מישרד־הדוזות,
שהודח בידי השר אבו־חצירא.
** כיום שר־המישפטים בממשלת יש ראל.

מאוחר יותר התברר כי ישראל בר
היה מרגל רוסי. הוא נאסר, נשפט ונידון
למאסר ארוך, ומת בבית־הכלא.

שכנו של קוניים. אין אדם בישראל
היכול להתחרות בידיעות צבאיות תיאו רטיות
עם הגבר הצנום, בעל השיניים
הבולטות, שכיהן כבר לפני 20 שנה כ מפקד
גדוד בצבא הריפובליקאי הספרדי
במהלך מילחמת־האזרחים, אחרי שלמד את
תורת הבימוי אצל מאכס ריינהארדט ה מפורסם
(טוען בר בחיוך :״אני האיש
היחיד בעולם שבמשך עשרים שנה נשאר
סגן־אלוף!״) שכנו בחזית הספרדית: סגן־
אלוף איבאן סטפנוביץ קונייב, אז מפקד
גדוד, כיום מרשל ברית־המועצות והמפקד
הראשי של ברית־וארשה.
עם פרוץ מיבצע־סיני היה ישראל בר
אחד מחסידיו הנלהבים. אולם בהדרגה הוא
שינה את דעתו. במאמריו שפורסמו בדבר
(בחתימת שמו) ובהארץ (בחתימת ״פרשן
צבאי״) החל מותח ביקורת״על המיבצע.
אחרי שהביע דיעה שסתרה במפורש את
התעמולה הרישמית של הממשלה, נקט
עורך דבר בצעד הקיצוני: הוא שינה את
המאמר באמצע תהליך הדפוס, והחליף את
מסקנת בר מן הקצה אל הקצה.
בר הוא אדם שקט וסבלני. אולם הפעם
פקעה סבלנותו: השבוע הודיע למערכת
דבר שהוא פורש מתפקידו כפרשנה ה צבאי.

חיפה

בלת פנים לבוס
אחד השגרירים הראשונים לכיבוש אהדת
העולם אחרי מיבצע־סיני היה אבא חושי,
ראש עיריית חיפה. מתוך חשבון כי הבוס
של חושיסטאן הוא גאון בפירסומת עצ מית,
ועל כן מתאים במיוחד להווי האמריקאי
ולשיטות הפירסומת הנהוגות שם,
!נשלח לארצות־הברית.
כפי שסיפר חושי בחוזרו ארצה, היה
זה מסע-ניצחון גדול, עלה חדש לזר־ד,דפ נה
של ראש עיריית חיפה. אולם האמת
היתד. עגומה יותר: הזר היה עשוי קוצים.
בהגיעו לארצוודהברית נעצר חושי ל חקירה.
אחרי חקירה גסה של שעה וחצי
שוחרר, אמנם, למשך הלילה, אחרי הת ערבותם
של גורמים ציבוריים, אולם למח רת
בבוקר היה נאלץ להתייצב שוב, לעבור
חקירה נוספת של שעתיים.
בין ענייני החקירה של העסקן המפא״יי
הבכיר: אם הנו חבר מפ״ם, ומה קשריו
הגלויים או המוסווים עם מיפלגד, זו.
השבוע הגיע לשגרירות האמריקאית בישראל
מיכתב בחתימת ראש עיריית חי פה.
היתד׳ זאת מחאה חריפה על קבלת-
הפנים המחפירה שבד׳ זכה.

אנשים

>• כאשר פתח השבוע ראש סיעת
חרות, מנחם ם נין, בנאום, קם ראש-
הממשלה דויד בן-נוריון ומיהר לצאת
למזנון, כהרגלו במיקרים אלה ניגש אליו
ח״כ ינאל אלון ושאל :״מדוע אינך
מקשיב לנאומו של בגין 7הרי תצטרך
לענות עליו אחר-כך.״ ״אני קורא את
דבריו בסטנוגרמה בעיון רב,״ השיב בן-
גוריון ,״אך לשמוע אותו מדבר, אינני
מסוגל !״

עמוד 65

פתח כ-PDF פתח כתמונה

עמוד 66

פתח כ-PDF פתח כתמונה

של ד״ר פישר והיופי שלך חופפים. קמיל שמפו.

טיפוח השיער איננו רק עניין של יופי, במעבדות ד׳׳ר פישר יודעים כי כדי
להגיע לשיער יפה ומטופח יש להגיע קודם לפתרונות הנכונים.
מדעני ד״ר פישר, אשר יצרו למענך את סדרת מוצרי הקוסמטיקה
קמיל־בלו, גאים להציג בפנייך סדרה מורחבת של קמיל שמפו, השמפו
הנודע של ד״ר פישר. קמיל שמפו מכיל את כל המרכיבים הדרושים
לבריאותו ויופיו של השיער, תמציות הפרחים הטבעיים מחזירות לשיער
את הברק הטבעי והמראה המטופח. לבחירתך 3סוגי קמיל שמפו הידועים

05ק1ז!11ג 8ו אזז א)

>00ן\ז51131
65 סא 810ח 0ז * 8דץן

עמוד 67

פתח כ-PDF פתח כתמונה

נשיא נית־המישבס המחוז על הסניגורים ב״מיקוה אחד :
״הם נתנו ל שונם מנה מתחת לחגורה וקראו דו שקרן!״
הדלת ומציע לי לנסוע איתו לבית־המישפט.
ואז, יהיה זה אחד מעורכי-
הדין החביבים עלי, או אחד מאלה שאני
מתעב אותם, אני תמיד משיב :״אומנם
נעים לי ללכת ברגל בשמש, אבל בשביל
החברה, אסע איתן־.״ אבל אם אני יודע
שבאותו יום יש לעורך־דין זה מישפט
לפני, איני נכנס למכונית, ואיני נוסע
איתו !
צריך להיזהר בעניינים האלה, ולא רק
מפני שהלקוחות עלולים לחשוב כי אם
עורך־הדין מתיידד עם השופט בלישכה
הרי המישפט מונח בכיסו, אלא גם מכיוון
שעורכי־דין צעירים, אשר אינם מעזים
לדפוק על דלתו של השופט, מרגישים
מאוד לא נוח כאשר חברם נכנס לבדו
ללישכה.
העולם אינו כל־כד פשוט. עורך־הדין
חי בשיווי מישקל עדי,ן בין חובותיו
לצדק, לבית־המישפט וללקוח שלו. ה יחסים
שבין עורך־דין ללקוחו הם במידה
מסויימת גם יחסים שבין נאמן למוטב.
אבל בעצם, עורך־הדין הוא תמיד בעל-
הבית. הוא מחליט מה טוב ללקוח שלו.
במיקוד, היחידי במדינה שבו תבע לקוח

יש פלוגתה, וצד אחד מכחיש מה שצד
שני אמר. ולכן, כאשר אומר עורך־הדין :
״אני מתפטר ומגיש תצהיר״ הוא בעצם
אומר לשופט במילים פשוטות :״אתה
שקרן ואביך שקרן, ואני יודע שתכחיש
הכל, ולכן אני מתפטר ומגיש תצהיר
כי אלה היו העובדות האמיתיות במיקרו־,

כבר קרה לי כשופט שוערך־דין ביקש
ממני בעת דיון :״אני מבקש שתרשום
את הדברים בפרוטוקול״ ואני עניתי :
״בבקשה, אני עומד על כך שהדברים
יירשמו.״ מה שצריך היה עורך־הדין
לעשות במיקרה זה הוא לומר קודם כל
לשופט את דבריו. אולי השופט כלל
לא יכחיש אותם. רק אם השופט יכחיש,
יאמר עורך־הדין :״אני מתנצל ומבקש
להתפטר, כי אצטרך לתת תצהיר.״
אותי העניין הזה אכל ! ואני עומד
על מישמר בית־המישפט שלי. ולכן
אמרתי לעצמי :״אלי ללישכה עורכי־הדין
האלה לא ייכנסו !״ אבל למזלם זה רק

תעדנה בין המישכסנים על הבקשה רפסירת
השופטת: זהו תירוץ מראש לפסק־דין אפשרי

י חו א ס
הושעה?
דתי זה אכל ! ואני עומד על
/ /י מישמר בית־המישפט שלי, ולכן
אמרתי: אלי ללישכה עורכי־הדין האלה
לא ייכנסו !״ הסביר השופט בנימין כהן,
נשיא בית־המישפט המחוזי בתל־אביב.
הוא אמר זאת בעת דיון על יחסי עורבי־דין
ובתי־המישפט.
פרופסור דויד ליבאי, ראש־המכון ל השתלמות
עורכי־דין, פתח את הדיון
בשאלה שהתייחסה להתנהגותם של עור־כי־הדין
רם כספי ושלמה תוס״ה־כהן,
המייצגים את השר אהרון אבו־חצירא,
אשר ביקשו לפסול את השופטת ויקטוריה
אוסטרובסקי־כהן, בגלל המילים ״הטיפוס
הזה,״ שאמרה בלישכתה לסניגורו של
השר.
בנימין כהן, העומד בראש בית־המישפט
שבו מכהנת השופטת, הביע מורת רוח
רבה מהתנהגותם של הסניגורים. בחוש
ההומור הידוע שלו הוא פתח. ואמר
שאם יצוטט, יכחיש כל מילה.

סיפר בנימין כהן:

בנעורי כעורך־דין היתד, לי טראומה.
באותם ימים כיהנו בארץ כמה שופטים
שאינם כבר איתנו, ואחד מהם, שגם
הוא בבר אינו בחיים, היה שופט בבית־מישפט
מסויים בדרום הארץ.
ליד בית־מישפט זה היה בית־קפה,

ועורכי־הדין ולקוחותיהם היו מטיילים
שם אנה ואנה, החל משעות הבוקר המוק דמות
ומחכים למישפט. סוף־סוף הגיע
השופט במכוניתו, אולם גם אז לא היה
הדיון מתחיל. השופט היה אומר :״נחכה
לעורך־הדין שוחט,״ וכאשר הגיע עורך־
דין זר, היה השופט מבקש לחכות לעורר־הדין
הניגמן .־כאשר הגיעו שני עורכי־הדין
הללו, היו בכנסים עם השופט
ללישכתו ושותים קפה יחדיו.
אני בטוח שהם לא דיברו על המיש־פטים,
אלא על מזג האוויר, ובוודאי שלא
נתנו לשופט שוחד. אבל אני נשבעתי
שלי זה לא יקרה. ומאז התמניתי כשופט,
איני מכניס צד ללישכתי בלי הצד ש כנגד.
ואפילו אומר עורך־הדיז כי הוא
רוצה לשוחח איתי על עניין אחר, אני
מבקש שייכנס יחד עם הצד השני, ובנוכחותו
ידבר על מד, שהוא רוצה.

עורן־הדין
הוא בעל־הבית
לעז לי עוד טכניקה. מאחר שאין לי
מכונית ואני הולך כל בוקר ברגל
מביתי לבית־המישפט, נעצרות לידי מכוניות,
ועורך־דין זה או אחר פותח את

לדין את עורך־דינו על כך שהתרשל
ולא שאל במישפט את כל השאלות ש הלקוח
רצר, שישאל, פסק השופט העליון
לשעבר, חיים כהן, כי עורך־הדין לא
היה חייב לעשות זאת.
היחס שבון׳ עורך־הדין ובית־המישפט
לא נקבע בחוק או בדין. זוהי תורה
שבעל־פה. דור של שופטים מעביר זאת
לדור הבא, ודור של עורכי־דין מעביר
זאת לבא אחריו. כך הם לומדים מה אסור
ומה מותר, ולשם כך יש התמחות.
אילו הייתי במקום עורכי־הדין של
השר אבו־חצירא, הייתי קודם כל מתחיל
זאת בשאלה: האם לספר בכלל ללקוח
את אשר שמעתי בלישכה ז לדעתי יש
דברים שאין חובה לדווח עליהם ללקוח.
ואם עורך־הדין חושב שמר, שנאמר לא
היה שווה פרוטה — שלא ידווח ! אבל
לא אמרתי כי במיקרה זה הייתי נוהג

הדרך השנייה היא, שעורך־הדין ידווח
על כך ללקוחו, אבל יאמר לו :״לקוח
יקר, שמעתי זאת וזאת, לדעתי זה לא
שווה פרוטה, ואנחנו איננו עושים בזה
כלום.״ אם הלקוח בכל זאת מתעקש
ללכת בדרך אחרת הייתי אומר לו :״אני
אמרתי לך לא. אתה בכל זאת רוצה
לפעול? בבקשה, תלך לעורך־דין אחר.״
צער בעלי חייס
ולס א ם היה נראה לי כי יש צורך
י לעשות משהו, הייתי ביוזמתי מעורר
את העניין מייד במקום. לא הייתי בא
אחרי כמה ימים, אחרי שנפרדתי מהשופט
בידידות ובציחקוקים, ונותן לו
מכה מתחת לחגורה. ואני במיוחד אומר
שופט במין זכר, מכיוון שאני מדבר
בעניין אחר...
יתכן שהשופט לא צריך בתמימותו או
בטיפשותו לומר זאת, אבל הוא בוודאי
לא ידע מה שאמר, והנה נכנס אחרי
כמה ימים לאולם וקיבל מכה מתחת
לחגורה. הוא נהיה חיוור, וזה צער בעלי
חיים. ואני יודע מה קרה, כי יש לי
מרגלים באולם !
שם קם עורך־הדין בצניעות והתפטר.
וכאשר שאל השופט בתמימות מדוע,
השפיל עורך־הדין את עיניו, ואמר :
״חברי יגיד לכם.״ ואז קם חברו ומגיש
תצהיר מטעמו, ושם הוא מספר מה שקרה
בלישכה. ובכן, תצהיר מגישים רק כאשר

שופטת אוסטרוכסקי־־פהן
חברמנית?
עוד שנה וחצי, כי אחר־כך אין לי
לישכה.״ (הנשיא כהן עומד לפרוש לגימ־לאות
בעוד כשנה וחצי).
עד כאן דברי הנשיא כהן.

אין שופט
חבדמן!
ך* ר הפלוגתד! שלו בוויכוח ד,״ה
עורך־הדין משה בן־זאב, מי שהיה
היועץ־המישפטי־לממשלד, ושופט מחוזי
בחיפה.

אמר עורו־דין בן־־זאב:
מקובל עלי כי במיקרה זה היו צריכים
לנהוג כמו שאמר השופט בהן, כי עורו־הדין
איננו מתפטר מייד, אלא מציג
גירסה מסויימת לשופט. אם זה יקבל
אותה, אין צורך בהתפטרות ולא ב־דרמאטיזציה.
אולם לו ייצגתי אני לקוח
במישפט פלילי, ונכנסתי לשופט והוא
היה אומר לי :״הטיפוס הזה״ במלרע
או במלעיל, על הלקוח שלי, אני בעורך־
(המשך בעמוד )68

עמוד 68

פתח כ-PDF פתח כתמונה

א לי בי לקראת הר שעה י
(המשך מעמוד )67
דין וסניגור, הייתי מרגיש רע מאוד.
ולא ישכנעו אותי שזר. ביטוי חברמני.
אני שמעתי על שופט סביר אבל לא על
שופט חברמן.
במיקרה זד. היה צוות עורבי־דין, שאחד
מהם מנוסה מאוד בעניינים פליליים,
והם החליטו בי יש לעשות מזה ענייך,
וזר. שיקול שלהם. נראה לי שלא היה
מקום להתלוצצות בין שופטת לעורך־דין
בעניין מישפטי, אפילו יש ידידות ביניהם.
לעולם ישמור שופט על הפרדה -מלאד,
בין הידידות ובין מילוי תפקידו כשופט.
במלים ״הטיפוס הזה״ יש לדעתי התייחסות
שלילית. אני מאמין כי השופטת
לא נתנה את דעתה לצליל הצורם, אבל
הסיגנון הוא האיש או האשה, ואני יכול
להבין את השר. הוא נאשם במישפט
פלילי חמור, ודעתו אינה נתונה להתלו־צצויות.
והוא חשש כי בלב השופטת
נוצרה דיעה שלילית עליו. לדעתי בית־המישפט
העליון צריך היה לומר :״אני
מאמין לשופטת כי תעשה מישפט־צדק,

ף } עו־יציו של אריק איינשטיין הוכו
• י השבוע בתדהמה. פורסם שנולד לו
בן מיחסיו עם סימה אליהו. המעריצים
לא ידעו מה שידעה כל הבוהמה: שאריק
וסימה זד. סיפור־אהבה הנמשך כבר מזה
עשר שנים.
בעוד שיחסי אהבתם רצופת־ד,משברים
של אריק ואלונה איינשטיין היו נחלת-
הכלל, היתה אהבתם של אריק וסימה
שקטה וחשאית. קשר של הסכמה שבש תיקה
נכרת בין העיתונאים, הם החליטו
שלא להטריד את האליל. הוא סבל דיו
מנחם עטם, ואף ענד, להם בשיר כתבו
עליו בעיתון הרבה דברים /והוא אף
פעם לא ידע שהוא כזה.
השבוע ילדה סימה בן לאריק אייינשטיין.
אמיר איינשטיין הוא ילדו השלישי של
הזמר, ובנו הראשון אחרי בנותיו מאלונה,
שירי ויסמין.

__נערה
בעיר הגדולה
חדי שפרשה אלונה לירושלים,
׳ 1יחד עם יסמין בתה הקטנה, וחזרה
בתשובה, לא נותר אריק לבדו. הוא הרבה
להתראות עם סימה במשך תקופה ארוכה
קודם לכן. היא היוותה את הצלע השלישית
בסיפור אהבתם של אריק ואלונה.
סימה בת ד.־ 31 עובדת כיום כמנהלת-
הצגות בתיאטרון הקאמרי. אך היא זכורה
לרבים ככוכבת המקסימה של הסרט מציצים.
בסרט, שאותו ביים אורי זוהר, שיחקו
אריק וסימה בעל ואשד״ הורים לילדה
קטנה. שם גם החלה פרשת אהבתם. אולם
אריק וסימה לא נפגשו לראשונה על בימת-
הצילומים.
בסרט מציצים, כמו בכל סרטיו, לא
שיתף אורי זוהר שחקנים מיקצועיים.
החברים שסבבו אותו עשו איתו יחד גם
סרטים. סימה היתד, אחת מהם. אל החבורה
המלוכדת, שכללה אח אורי ואיליה זוהר,
אריק ואלונה איינשטיין, צבי שיסל, אמר־גנם,
מונה זילברשטיין ומוישל׳ה איש-כסית,
הגיעה סימה במיקרה.
סימה היתד, בת 20 כשהגיעה לתל־אביב

שופט כהן
״זך! אכל אותי!״

7 | 11ל בצילום מימין סימה אליהו, אלונה עומדת, ואריק משוחח עם
#11111111״*י איליה זוהר. סימה הצטרפה אל חבורת הגר שהיוותה את
הבוהמה — בהא הידיעה — בתל־אביב, והיתה בת־בית בביתם של אריק ואורי. כל
הקבוצה נהגה לבלות ולעבוד יחד. כאן צילום מאחת המסיבות שהם הירבו לערוך בזמנו.

פרקליט כן־זאב
״הייתי מרגיש רע מאוד!״
אבל למען העתיד, אני רוצה שהמישפט
ירוויח, ודברים כאלה לא יקרו, ולשם
כך צריכה השופטת להתפטר.״
הרי המישפט טרם הסתיים ,׳ובשלב
מסויים יתכן שהשופטת תצטרך לומר
כי אינה מאמינה ל״טיפוס הזה״ ,ואולי
תשלח אותו לבית־הסוהר, איזו צורה יהיה
לזר, אז י האם אדם העומד מן הצד
יחשוב כי כאשר שופט אומר שהוא ישפוט
בצדק הוא אומנם יתעלם מן הרושם של
הטיפוס הזה י
עד כאן דברי היועץ־המישפטי לשעבר,
משה בן־זאב.
הסבר נוסף למהלך זה במישפטו של
השר אהרון אבו־חצירא, העלה אחד המוחות
המבריקים בעולם המישפט היש ראלי.
הוא טען כי יתכן שהסניגורים,
מייד כשראו את הומר הראיות במישפט,
חששו כי יש אפשרות שהשר יורשע בדיך.
לשם כך החליטו לחפש אליבי להרשעה.
והם מכינים את דעת־הקהל לאט־לאט,
בדרכים מישפטיות מתוחכמות, לכך ש השר
יהיה קורבן, מכיוון שהשופטת כבר
קבעה דיעה, והביעה אותה במהלך ה־מישפט.

אומנם יורשע השר יוכלו תמיד
לטעון ,״אמרנו לכם קודם, הרי אצלה
הוא לא יכול היה בכלל לקבל מישפט־אילנה
ארון ;
צדקי״

על גבי התקליט

על גב תקליטו האחרון של אריק חמוש במשקפיים,
מופיע תצלום זר״ שבו נראה אריק כשהוא רץ
אחרי סימה בשדה קוצים. טרטקובר הגרפיקאי שעיצב את העטיפה ידע מה שידעו כולמ.

מיישוב קטן בשרון. דקה וגבוהה, שיער
שחור אסוף לאחור ברישול, פנים נקיות
מאיפור, מיכנסי־ג׳יינס משופשפים והדוקים,
חולצת־טריקו וסנדלים — כך הופיעה
סימה לראשונה במישרדו של האמרגן
אברהם (״פשנל״) דשא, שבו התחילה
לעבוד כפקידה.
על רקע האווירה הססגונית והבוהמית
במישרד, היא בלטה בפשטותה. היא הק רינה
חן טבעי. היה בד, משהו מקורי, עצמאי
ושונה. היא לא נסחפה אחרי הברק ה חיצוני,
המטשטש נערות רבות כשהן
מגיעות לתל־אביב בפעם הראשונה.
בתחילת שנות ה־ 70 היה אורי זוהר
עדיין שותפו של פשנל, והשניים הפיקו
הצגות וסרטים בכיכובו ובבימויו של
זוהר. עינו של אורי צדה במהירות את
המזכירה יוצאת־הדופן, שהגיעה אל התיאטרון.
כמו רבים הוא הוקסם ממנה,
וצירף אותה אליו כמזכירת־הפקה בהצגה
בשם הקורקבן, שאותה ביים.
סימה לא שיערה לעצמה שהמיפגש עם
אורי ישנה את חייה. השניים הפכו ידידים
קרובים, ומאז בילתה את כל זמנה במחיצתו.
הם הפכו לחברים טובים, שעבדו
ושבילו ביחד. סימה הצטרפה לחבורה
שהיוותה אז את הבוהמה בה״א־הידיעה
בתל-אביב.
בתוך הקבוצה שבמרכזה היו אורי ואי ליה,
אריק ואלונה ,׳נרקמה ביניהם מערכת
יחסים גדושה ומסובכת, שלא היתד, מובנת
לצופה מן הצד, והכניסה לזרים אליה
היתד, אסורה. איליה, אשתו של אורי,
קיבלה את ידידותם של אורי וסימה בטב עיות,
והשתיים הפכו חברות קרובות.
היו אלה שנים סוערות בחיי־ד,חבורה,
וסימה אליהו נטלה חלק בכל ההרפתקות
שלהם. מד, שייחד ואיפיין את אריק ואורי

עמוד 69

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מיתר היוצרים בארץ היה שהם כתבו,
שרו, שיחקו והסריטו את מה שקורה להם.
אורי ואריק כתבו את החומר, אורי ביים,
•אריק שיחק ושר, אלונה צילמה, שיסל
הפיק וסימה היתד, מזכירת־ההפקה ונערת-
תסריט, ואף הופיעה בכמה קטעים בלול
ובשכלול.
אריק היה חברו הטוב ביותר של אורי,
והיה זה רק טבעי שסימה ואריק ישהו יחד
ברוב שעות היום. סימה, שהיא ממוצא
סורי, משרה על סביבתה שקט מיזרחי,
שאליו נמשכו גם אורי וגם אריק, חסרי-
המנוחה. אריק, אורי וסימה היו שלישייה
שנראתה יחד בכל מקום, כשגם איליה וגם
אלונה התייחסו אליה כמו אל אחת מן
המישפחה.
בסירטו המצויין האחרון, מציצים, ה מהווה
מעין אמירת־שלום אחרונה של
אורי לעולם שבו היה חי, היתד, סימה
השחקנית הראשית. הסרט מתאר את ״ילדי־החוף״
של תל־אביב בתחילת שנות ה־,70
תקופה תל־אביבית שאריק ואורי נמנו עם
גיבוריה הראשיים.
לסימה, שזה היה נסיון־המישחק הראשון
שלה, לא היה קשה לשחק בסרט. כל מה
שהיה עליה לעשות היה להיות היא עצמה.

יחד בסרט

אריק איינשטיין וסימה ׳אליהו, גיבורי
הסרט מציצים, שיחקו בו את עצמם.
אריק הוא זמר בסרט, וסימה מגלמת את אשתו. אחרי ההסרטה

1ן 1 |׳ 1תצלום משותף של השניים מו
ו ו 111 תוך לול מופיע בספר השירים
של אריק, בתחתית השיר גן של שושנים.
האס התכוון אריק בשיר זה אל סימה 7

בין אריק ואווי

אפילו תלבושות לא היו צריכים להתאים
לה. גם בסרט היא מופיעה ללא איפור,
ובאותם מכנסי־ג׳ינס וגופיית־טריקו שבהם
נהגה ללכת בחייה הפרטיים.
השלישייה אריק, אורי וסימה הופיעו גם
בסרט בתפקידים המרכזיים! .נראה שאורי
חש את מה שעמד להתפתח בין השניים.
בעלי עין רגישה יכלו לראות כבר אז
שאריק וסימה משחקים בעצם את עצמם,
על כל הלבטים והמורכבות שביחסיהם,
כשאורי, החבר בחיים ובסרט, צופה בהם
מן הצד.
כל עשייה קולנועית מקשרת בין עושיה.
אולי מפני שזוהי חוויה חזקה, קצרה ואיג-
טנסיביתז מאז הסרט עבר מרכז־הכובד
מאורי וסימה אל אריק וסימה. אריק הירבה

סימה אליהו שימשה כמזכירתו
הצמודה, והיתה גם ידידתו הקרובה
של אורי זוהר. כך גם הכירה את אריק שהיה חברו חטוב

פרחה אהבתם. אך השניים לא נמגשו לראשונה בסרט. סימה היתר!
קודם לכן נערת־תסריט, ומזכירת הפקה בקבוצת הגר שמנתה
בין השאר את אורי זוהר, שיסל ואלונה איינשטיין,

לשהות בדירתה השכורה גם אחרי שהס תיימו
הצילומים. כשהיה חוזר מהופעות,
בשעות לילה מאוחרות, ידע נו־,ג-ו־,מונית
להורידו מול פתח ביתה. רק מאוחר יותר
היה מגיע אל מישפחתו.
בתקופה זו כתב אריק כמה שירי-אהבה
נפלאים, שקוראיהם לא יכלו לנחש במי
המדובר ולמי התכוון. יתכן שהתכוון אל
כל אחת משתי הנשים שאהב. עוד מעט
כולם ילכו /שנינו נוכל להיות לבד /
אני אוהב אותך היום /אני אוהב אותך.
ביטוי נוסף למילכוד שבו היה נתון
יש בשיר לא הבטחתי לך אף פעס
גן של שושנים. למי אמר זאת? לאלונה?
לסימה?
בספר־השירים שלו, בתחתית העמוד

ביותר. השלושה העבירו את רוב זמנם בצוותא בעבודה ומחוץ
לשעות העבודה. כאן השלישייה במיסעדת דגים בצפון העיר
כשאריק משחק שח־מת, סימה במרכז, ושניהם מקשיבים לאורי.

שבו הודפס שיר זה, מופיע צילום של
אריק וסימה ביחד, כשהם צוחקים. היה
זה רמז בולט. גם על גב עטיפת תקליטו
האחרון, חמוש במשקפיים, הופיע תצלום
שבו נראה אריק רץ אחרי סימה בשדה
קוצים. מי שהכיר אותם מקרוב ידע שה צילום
לא הופיע במיקרה.

סוף־סוף: רשמית בין שתי הנשים האוהבות התפתחה
פרשת־יחסים מעניינת. אלונה, שחזרה
לחיות עם אריק אחרי שהתגרשה ממנו
רישמית, הצהירה אז שאריק הוא הגבר
היחידי בחייה. משנכנסה סימה לתמונה,
הבינה אלונה היפה, בחושיה העדינים,
שכאן לא תוכל להילחם, וקיבלה את המצב
כמות שהוא. סימה ידעה שאריק אוהב
את בנותיו ואת אשתו אהבה עזה, ולעולם
לא ינטוש אותן. מעולם גם לא ביקשה
זאת ממנו. בין השתיים התפתחה הבנה
שקטה, כשאריק חילק את זמנו בין שתיהן,
ונתן לזמן להחליט בשבילו.
אחרי שאורי זוהר, מנהיגה הבלתי־מוכתר
של החבורה, הפך דתי קיצוני,
התפרקה החבילה. חברת הגר ונסגרה, שיסל
נסע לאמריקה, ואריק המשיך להקליט
ולהופיע. סימה, שגם היום היא דקיקה ובע לת
מראה מיוחד, הורידה מסך על הפרק
הסוער הזה בחייה, והתחילה לעבוד מאחורי
הקלעים כמנהלת־הצגות בתיאטרון הקאמרי,
עבודה הדורשת מיומנות ואחריות רבה,
והנחשבת כ״גברית״ .בתיאטרון יודעים
לספר שהיא מנהלת מיקצועית ומעולה
ואשד, מקסימה בפשטותה.
בשנים האחרונות היא ניהלה חיים שקטים
ורגועים. מילבד עבודתה, סבב עולמה
סביב אריק. אהבתם של השניים הלכה
והעמיקה, ואצלה היה אריק מוצא רכות,
הבנה וחום, אחרי המתח של ההופעות.
בשאלונה איינשטיין הפכה אף היא דתית
ועקרה לירושלים, נפתרה מעצמה בעייתם
של אריק וסימה. הוא המשיך להתגורר
בביתו שברחוב חובבי־ציון ולטפל בבתו,
שירי, אך בשאר זמנו הפנוי שהה עם סימה.
יותר ויותר אנשים ידעו על אהבתו
החשאית, והשבוע, משנולד בנם, אמיר,
קיבלו יחסיהם גושפנקא רישמית. אריק
העניק לילד את שמו, אך השניים אינם
מתכוונים, כנראה, להינשא. אולי מפני
שאהבה אמיתית לא זקוקה לאישורים
פורמליים. סימה היא כיום האשד, של
אריק, וחבריו יודעים לספר שהוא מאושר
מאוד.

619

עמוד 70

פתח כ-PDF פתח כתמונה

י הו רו ס קו פ
(המשך מעמוד )21
מאשר אינטלקטואלי. בהחלטותיו הוא
מונחה על״ידי אינסטינקטים בריאים ונכונים.
יטוד
האדמה מאפיין אדם מעשי, ישר,
אחראי ותכליתי. הרכוש חשוב לו כדי
להרגיש יציבות. על״פי״רוב אינו מסתגל
בקלות למצבים ומקומות חדשים.
התכונות השליליות ביד כזו יכולות
להתבטא בעקשנות, איטיות, דוגמטיות
וחוטר״רצון לשנות הרגלים.
הכוח הרב שמצוי ביד כזו עלול לה ביא
את טיפוס האדמה לידי אלימות
פיסית והתעלמות מהצד הרוחני שבחיים.
אך זאת בעיקר אם ניכרים ביד
סימנים נוספים המעידים על כך, וזאת
יוכל לקבוע רק המומחה. שכן יד אדמה
בעלת כוח רב יכולה להראות בין השאר
אדם בעל יצירתיות רבה.

יד אוויר
(תאומים, מאזנים, דלי)
לכף היד עצמה צורה מלבנית, ולה
אצבעות ארוכות וגמישות. היד אלסטית
ודי רכה• קווים רבים מצויירים על יד

נווד ד אייו הם
אינ סרק טו או,,
מבויקיס, פתוחים
ו ד עו ת חו שו ת
ולשיגיונותיהס

של אח וים
כזו. גם לקווים הראשיים שותפים לא
מעטים, בצורה קווים קטנים החוצים
אותם או השוכנים בקירבתם.
בעל יד אוויר הוא הטיפוס האינטלקטואלי.
חושב מהר ומעדיף לסמוך
על הגיונו ולא על רגשותיו. אנשים ה שופטים
ומחליטים על״פי רגשותיהם
אינם מעוררים את אמונו. הוא מסתגל
במהירות למקומות ולמצבים לא מוכרים•
יש לו יכולת גבוהה ליהנות מה חיים•
הוא מושפע מאוד מהסביבה שבה
הוא נמצא, נוח לבריות ומלא טקט* .
מוכן לקבל כימעט כל אחד, פתוח ל-
דעות חדשות ואף לשגיונותיהם ומוזרו-
יותיהם של האחרים.
השלילי ביד כזו מתבטא בהתעלמות
מהמציאות, יכולת לנצל את הזולת באמצעות
מוח מבריק, וכושר שיכנוע
מעולה. אהבת חופש מוגזמת, ויכולת
להתעלם מרגשותיהם של אחרים• אך
גם במצב שלילי האדם אינו אלים, ומרגיש
צורך חזק בתיקשורת עם הסביבה.

יד מים
(סרטן, עקרב, דגים)

שני סוגים עיקריים מצויים ביד המים•
)1כף עדינה וארוכה ולה אצבעות
דקות וארוכות עם ציפורניים דמויי
שקד )2 .יד עדינה ושמנמנה, בעלת גב-
עות גבוהות ורכות, מזכירה מין ״גומ-
אוויר״ .יד ש״דורשת פינוק״.
המאפיין את שגי הסוגים הוא הרכות
והגמישות. בשתי הצורות היד כל־כך
רכה ונעימה שכל המבחין בה, משתוקק
מייד לליטוף.
כל-כך הרבה קווים מצויים ביד מים,
שגם בקווים העיקריים קשה להבחין.
הם פשוט מסתתרים מתחת להמוני ה-
קווקווים. לבעל יד המים רגישות מאוד
גבוהה, אינטואיציה חזקה וחשיבה פילוסופית
עמוקה. לעתים קרובות הוא
חסר-ביטחון ומופנם, משתתף בצרותיהם
של ידידיו, ומוכן לעזור בכל עת• הוא
נתון למצבי־רוח, ונמשך כמיוחד לאמנות
וליופי.
השלילי ביד המים יתבטא בחוסר־יצי-
בות, ואי יכולת להחליט. לעתים הוא
קל מדי להשפעה, מוותר בקלות, חסר
התמדה ונוטה לאפתיות ועצלות. אך גם
כאן לא תימצא אלימות פיסית. עוקצי
נות מילולית וקינאה הן שתי תכונות
שעלולות להרגיז את אלה החיים עם
אדם כל״כך רגשני.

כי פרחן הוא גיבור אמצעי־התיק־
\ 1שורת, נציגה הפוטוגני של התנועה
לעצירת הנסיגה בסיני.
בעוד יוסי סלע ואבינועם מרגלית הם
נציגי הכסף, אבי פרחן הוא נציג האי דיאליזם
הצרוף. פרחו, רב־סרן (מיל׳),
טוען בלהט: אף שעל! אשתו הדינאמית,
לורה, שעלתה לישראל מברית־המועצות
לפני 12 שנה, לוהטת בדבקותה

במטרה עוד יותר ממנו.

על אף אחת מהשאלות האלו לא קי בלתי
תשובה ישירה. פרחן, כרבים מחב ריו,
מדבר בשם עם־ישראל. הוא מרבה
להשתמש בסופרלטיבים, מדבר בלשון
רבים ובשם העם, ונזהר מאוד שלא להי שמע
קיצוני מדי.
אך לורה׳ ״לא עושה חשבון״ — לא
למילים ולא לאף אחד אחר. הצעירה
בעלת המיבטא הרוסי הבולט אינה בוררת
את מילותיה, אינה מנסה להתחבא
מאחרי מילים יפות. היא אומרת בפירוש:
״אני לא אזוז מימית אפילו אצטרך להי הרג
על כך. אני לא אוהבת את הרעיון
שימית מוצפת בדתיים, אני לא אוהבת
את ה״פיצויימניקים״ ואני מתעבת את
יוסי סלע.״

פגשתי את פרחו בבית הוריו בנווה
שרת. הוא לבש, כמצופה, חולצת טי
ועליה הכתובת ״לעצור את הנסיגה ב סיני״
.שלא כמצופה, הוא לא הפציץ
אותי באיומים. הוא גם לא היה חריף
בדבריו. להיפך, כמו דיפלומט משופשף,
הוא הוליד אותי סחור-סחור וניסה שלא
לענות על שאלות קשות מדי — כמו
יחסו לתנועתו של הרב כהנא, מה יקרה
אם העיר ימית תישאר בידי ישראל אך
תהפוך לעיר דתית, או יחסו לעקורי פיתחת
רפיח הבידואים.

התרנגול יעצור

פרחו שפוטר מעבודתו במישרד־החק־לאות,
לדבריו על רקע פוליטי, הוא כעת
על תקן של מובטל, וחי מרווחיה של
אשתו, שהיא בעלת חנות לסריגה ועבד
דות־יד בימית.

את המצריס
^ עוד אבי מתקשה לענות על שאלתי
כיצד אדם חילוני כמותו מסתדר
עם אדם דתי פנאטי כמו הרב ישראל
אריאל, היא עונה תחתיו :״איך אני
מסתובבת ליד הרב במכנסיים קצרים?
כי אני זו אני והרב זה הרב. מה זה נוגע
האחד לשני ז הוא לא אומר לי מילה על

המיכנסיים, ואני מכבדת את דיעותיו בכל
הנוגע לדת.״
לורה כחולת-העיניים ודקת־הגו מסרבת
לדבר על ועד־בעלי-העסקים בימית. ל דבריה
משמיצים חברי־הוועד את בעלה
באמצעותה, כדי ללכלך את שמו באמצעי־התיקשורת.
הם מדליפים כאילו מצד אחד
לוחם בעלה כאידיאליסט למען עצירת
הנסיגה בסיני, ומסרב לחתום על מסמכי
הפיצויים, ומצד שני היא עצמה חברה
בוועד-בעלי־העסקים, ומרשה להם לפעול
בשמה בכל הנוגע לפיצויים.
היא מדברת באהבה על ביתה בימ־ת,
וגאה בלול התרנגולות שלה. במיוחד היא
גאה בתרנגול אחד שלדבריה ,״אם אני
משחררת אותו הוא לא יתן לאף מצרי
להתקרב אל הבית.״
פרחן לא מתלהב מהתערבותה הפעילה
של אשתו בשיחה, אך היא לא נרתעה,
וטוענת כי בכל מה שנוגע לימית ולביתה
שם גם לה יש מה לומר.
ארבעת ילדיהם של בני־הזוג מעדיפים
לשחק בחצר. הבת הגדולה, מיכל, סיפרה
לי כי למרות היחסים המעורערים בין
המישפחות, היא נמצאת בחברה אחת עם
בנו של יוסי סלע ושהילדים בכיתה לא
מדברים על הפינוי או על פוליטיקה. קרן

עמוד 71

פתח כ-PDF פתח כתמונה

״ביום נקווה יתייצבו לימיננו מאות ארבי אזוחים...
אנו געוניס לקליטתם -ער נר המשתמע מנו!״
אומד אב פרחו, מראשי התנועה לעצירת הנסיגה
הקטנה טוענת שאצלם בכיתה הפינוי הוא
שיחת״היום, ושהילדים עושים תחרות מי
בעד בגין ומי בעד גאולה (כהן).
אבי ולורה פרחן מדברים כמו צמד
אידיאליסטים, אך מאחרי האידיאלים וה חלומות
מתקבל הרושם כי נותרו עדיין
הרבה שאלות ללא מענה, שאבי פרחן
מעדיף להתעלם מהן. שאלות מצפוניות
הנוגעות לערבים שאיתם עבד בימת בר-
דאוויל כמפקח, שאלות הנוגעות לבדואים
׳שאותם פגש במרחבי הנגב, שאלות עניי ניות
של מה יהיה אם אומנם תישאר
ימית בידי ישראל, ושאלות קיומיות כמו
מה יהיה אם ימית תוחזר, כמוסכם, בחודש
אפריל.

יחסים מצוייגיס
עם הערבים
^ רחן טוען כי עם־ישראל אינו מבין
מה קורה בימית. לדבריו ״ימית אצל
עם ישראל היא סלט אחד גדול. הרחוב
לא מבין שיש שתי קבוצות: קבוצה
שאין לה אמונה, שכל מטרתה ־1קבל
פיצויים ולעזוב את ימית, והקבוצה שלנו,
הנאבקת נגד הפינוי.
״זוהי קבוצה שכסף לא מעניין אותה.
לצערי עם ישראל אינו מבחין ביניהן.

עד כמה הוא בעצם אוהב ערבים, עד
כמה הערבים אוהבים אותו. לורה מפצירה
בו :״ספר, ספר על הפקחים שלך, איך
הם בכו ביום שהחזרנו את אל־עריש.״
פרחן מספר, אך מבקש שלא לנקוב
בשמות הפקחים כדי שלא לסבך אותם
עם המצרים. הוא אינו מבין מדוע מוטבע
אות־קלון על אלה ששיתפו פעולה עם
הכיבוש הישראלי, ומספר בכנות תמימה :
״הייתי נוסע על הכביש המשותף לנו
ולמצרים. הייתי פוגש עיגי, דייג שעבד
בשבילי, שהיה חבר שלי, שהיה ישן
ואוכל בבית שלי. הייתי רואה את השימ־חה
שלו בעיניים, והוא היה רומז לי לא
להגיד לו שלום, שהמצרים לא יראו.
אם המצרים רוצים שלום אמיתי, אז מה
החשש של אזרח פשוט לבטא את הסכמ תו
עם מדיניות הממשלה? היו לי שיחות
עם הערבים. מי שהיה לו קשר כלשהו
עם ישראל סובל. אם הוא אגרונום, וטרי נר
או פועל פשוט, אין לו תעסוקה. יש
עליו אות. קלון. מייד אחרי שהחזרנו את
אל־עריש קראו לחברה האלה לחקירות.״
כשמזכירים לפרחן כי גם אותם יהודים
ששיתפו פעולה עם הבריטים בארץ־יש־ראל
שלפני קום המדינה נחשבו לבוגד־כ,
וגם עליהם הוטבע אות קלון, הוא טוען:
״זה לא אותו דבר.״
כשהוא נשאל מדוע אין זה אותו הדבר,
הוא משיב •:״אם לא היינו נותנים שרו־תים
לאוכלוסיה הערבית, היא היתד, נפגעת
אם לא היו עובדים בימת ברדאודל,
לאוכלוסיה לא היה ממה להתפרנס.״
ואיך הסתדרה האוכלוסיה הערבית לפני
הכיבוש? טוען פרחו :״הימה הוחכרה
על־ידי קבלן שעשה בה כבשלו. הוא
הכניס עשרים קבוצות שכירות, בעוד
שאנחנו העסקנו 400 דייגים, והדייגים
דגו לפי הזמנה• אם היתד, הזמנה של 200
טץ, דגו רק 200 טון. הוא היה מפקח
בשיטות קפדניות ובעונשים מתקופת התור כים.
לכן לא פלא שהדיינים הערבים
העדיפו אותנו. אני אומר לך, קשרנו איתם

חושב ארוכות, ואז, נותח בשטף :״היות
שאני מראשוני המתיישבים בחבל ימית,
אני רוצה להגיד כי כל עניין, עקירת
הבדואים׳ היא עלילה ועיוות של מציאות.
ימית נבנתה על דיונות של חול. כל
האיזור היה דיונות של חול. עד שלא
בנינו את כביש הגישה בץ תישעה הקי לומטרים,
היתה הגישה לימית בלתי־אפ־שרית,
ולא גר שם אף בדואי.
״יכול להיות שהיו בדואים באיזור של
מושב שדות ושל יתר היישובים החקל איים,
אך לא באיזור ימית. ובכלל, מי
שמכיר את המנטאליות הבדואית יודע,
שהם בחורף פה ובקיץ שם. אין להם
מקום קבוע.
״אני יכול להפגיש אותך עם שבט
שלם של בדואים שהמימשל בנה לו היום
את מושב דד,אנייה. המימשל בנה בתים
וחלקות־אדמה עם מערכת נזיפטוף. הם
מרוצים מאוד. אין להם טענות לאף
אחד, להיפך. כך שכל הסיפור על עקירת
הבדואים הוא עורבא פרח.״
כשמזכירים לו כי הבדואים הם נודדים
בתרבותם, וכי עצם גירושם מד,מידבר למ קומות
של קבע די בו כדי לפגוע בהם,
הוא משיב :״אנחנו קילקלנו את הבדו אים.
הם כבר לא נודדים כמו פעם.״
האיש המייצג את מצפונו של עם
ישראל, והמנגן על מצפונו של ראש־הממשלה,
מגמיש את מצפונו שלו לפי
נוחיותו. יש לו סיפורים רבים על בדו אים
הפוחדים מהמצרים, על בדואים שאי נם
נודדים, אך אין לו תשובה עניינית
לשאלה אם אין מצפונו מייסר אותו. הוא
מתחמק :
״שוחחתי עם בדואי צעיר. לא הכרתי
אותו והוא לא הכיר אותי. אמרתי לו:
למה אתם, צעירי הבדואים, לא פונים
למימשל ומבקשים שיבנו לכם ישובי
בדואים? והוא ענה לי: כל עוד לא
נקבל היתר מהראיס ומהזקנים, לא נוכל
לעשות זאת.״
זהו זה: מצפונו של אבי פרחן שקט.

מורד אכי פרחן
,לא היו בדואים באיזור ימית !״
גם אמצעי־התיקשורת לא מבדילים. מטל פנים
אלי עיתונאים לשאול שאלות על
הפיצויים אני מנסה להסביר להם שאני
איני הכתובת הנכונה.״
פרחו הגיע לחבל ימית בתקופת מיל-
חמת ששת־הימים. הוא היה קציו־חבלה
של גדוד 9בחטיבה ,7בפיקודו של
האלוף ישראל טל .״זו רק יד המיקרה
ששמי מופיע היום על דלת אחד הבתים
בימית ולא על האנדרטה.״
אחרי מילחמת ששת־הימים חתם על
שרות־קבע, והשתתף במילחמת ההתשה.
הוא ישב במוצב טמפו המפורסם, מול
פורט־סעיד, ושם גם נפצע.
עם תום מילחמת ההתשה שירת באל-
עריש כקצין אג״ם. כשהשתחרר מצה״ל,
עבד במימשל הצבאי בחבל עזה, כנציג
מישרד־החקלאות. הוא היד. אחראי על
פיתוח הדיג בימת ברדאוויל.
״כשאני הגעתי לשם, הפיקו מהימה
600 טון דגים. כשעזבתי היתד, התפוקה
2600 טון.״
פרחן אוהב לספר על חבריו הערביים,

קנאית דורה פרחן
״מנצלים אותי נגד בעלי !״
לא דיבר כיושב־ראש בעלי־ד,עסקים בימית,
אלא כנציג העיר ימית. ניסיתי
למנוע ממנו ללכת. ראיתי שזה לא עוזר,
אז ירדתי עליו באמצעי־התיקשורת. מאז
הוא נוטר לי טינה. הוא אמר לאשתי
שהוא יהרוס אותי באמצעי־התיקשורת.
הוא טען שבגללי הוא היה צריך לחזור
לימית בבושת פנים, או כמו שהוא אמר
לאשתי: מתחת לאדמה.
״כעת הוא מאכיל את העיתונאים בסי פורים
כאילו אני פועל נגד הנסיגה, ואש תי
פועלת במיסגרת ועד־בעלי־העסקים
כדי לקבל פיצויים. אין שקר גדול מזה,
פשוט אין!״
לורד, אינה מוכנה לעבור על התנהגותו
של סלע לסדר היום. במירצה הבלתי
נדלה היא קוראת :״ועד־בעלי־העסקים
פנה לאבי, והוא אמר להם: תודה רבה,
אני לא רוצה פיצויים. העסק הוא של
אשתי, יאז תפנו אליה• כשהם פנו אלי
אמרתי להם שאין לי שום עניין איתם,
ושאני לא צריכה את הטובות שלהם.
״אין לי שום מושג מהו גובה הפיצויים
המגיעים לי, ואני לא מבינה שום דבר
בניקוד. שמואל אלבק שלחי לי מיכתב
פינוי. אפילו לא פתחתי אותו. אנחנו
לא מוציאים מיכתבים כאלה מהדואר.
בימית יש מאה בעלי עסקים. אני לא
כלולה ביניהם. אני היא בעלת־העסק ה־
. 101״

פרחן כחיק מישפחתו*
״יש לי דירה בנווהישרת ! ״
יחסים מצויינים, בייחוד אני, כי אני דובר
ערבית רהוטה.״

עקירת בדואים!
עורבא פרח!
דחן אינו מוטרד מבעיות מצפון
י -בכל הנוגע לבדואים, עקורי פיתחת
רפיח: בתוך בליל הסיסמות של התנועה
לעצירת הנסיגה בסיני בולטת במיוחד
הסיסמה ״אל נא תעקור נטוע,״ מתוך
שירה של נעמי שמר, שהפכה המשוררת
הלאומית של גוש אמונים והסביבה.
אחרי שפרחן משמיע את ״אל נא תע קור
נטוע״ כמה פעמים, הוא נשאל על
עקורי הפיתחה. לפני שהוא משיב הוא

האשמה אינה מוטלת עליו כי אם על
כתפי הבדואים הפוחדים מהראיס.
היחסים בין תושבי ימית מעורערים.
שכן אחד שונא את חברו, אנשים לא
אומרים זה לזה שלום. מישפחת פרחן
מסוכסכת במויחד עם מישפחתו של יוסי
סלע, מפעילי ה״פיצויימניקים״ .פרחן טוען
כי סלע משמיץ אותו באמצעי־התיקשורת
ומזין את העיתונאים במידע לא נכון.
״יוסי סלע שונא אותי מאז שתקפתי
אותו באמצעי־התיקשורת וטענתי כי כל
האמצעים כשרים בעיניו ובלבד לקבל
פיצויים. כשהוא הלך לסעד מורתדא, הוא
• מימין: בן־אחיו ירון, בנותיו גנית,
מיכל, קרן, הבן עופר־בן־עוז, והאשה לורה.

פרחן אומר שהוא בעד כל מי שרוצה
לעצור את הנסיגה מימית. הוא מספר
על עשרות אלפי תרומות, עשרות אלפי
בני-נוער, עשרות ישובים שיקומו בקרוב.
כל הדרכים כשרות. גם דרכו של הרב
כד,נא.
כשהוא נשאל אם הוא מסכים עם מצעו
הפאשיסטי של כהנא, הוא חוכך בדעתו
ואומר :״אנחנו לא באים לדבר על הרב
כהנא. אני לא אומר שאני מסכים עם
דיעותיו.״
כאן מתפרצת לורד, ואומרת לו בעצמה:
״אם אינך מסכים, איך זה שאתה חבר
של הרב אריאל?״ פרחן נופל למילכוד,
מבקש מלורה לא להתערב, אך נאלץ
להשיב :״אני לא בודק בציציותיו של
הרב כד,נא. אני בעד כל מי שרוצה לעצור
את הנסיגה בסיני, אם כי אני לא שלם
עם מצעו. מי שמכיר את הרב אריאל
יודע, כי מאז הבחירות גם הוא התנער
(המשך בעמוד )74

עמוד 72

פתח כ-PDF פתח כתמונה

חיי מתחתלמגף —
(המשך מעמוד )35
אנוס־איירס כדי שיעניקו לי אש־רת־כניסה,
וסיפרתי להם על מצבי.
הוספתי בקשה שיבואו לבקר אותי
בכלא, כדי שיקבלו אינפורמציה
יותר* .הקנדים כתבו לי
* נכונה ששילטונות ארגנטינה לא נענו
לבקשתם ולא הירשו להם לבקרני
בכלא לצורך הכנת חוק ההגירה•*.
אני מרגישה כי כל יום מתקרבים
אלי אנשים וידידים הדואגים ל גורלי.
מחזק אותי הרעיון ש בסופו
של דבר יתאפשר לנו להתאחד
ולהגיע לחרות ממשית —
בכל המובנים.
אני מחבקת אותך ואת כל ה־מישפחה
שלך. דבי.

באפריל 1981
אחרי ביקורך ביום רביעי ה אחרון
אני ממשיכה לדמיין לעצמי
שאני עומדת איתך באולם־הקבלה,
וממשיכה לספר לך על הדברים
שמעסיקים אותי.
אני רוצה לשאול אותך: מה
פירוש הדבר להיות הוגן ז האם
די להביע את זה במילים או שכל
אלה הדורשים צדק צריכים להר אות
את זה ז סבלתי וכאבתי בגלל

זה היה עבורנו אוויר של החופש,
ונטע. בליבותינו את האמונה
שנצא לדרך הנכונה.
כמובן שלא הכל עבר חלק.
כשהגיעו המישפחות, הודיעה הנ הלת
הכלא שאסור להכניס את
חבילות האוכל.
הגיעה השעה לכבות את האורות.
אני שואלת אותך אם שוב
קיימת אפשרות לקבל אישור ל ביקורים
אישיים, ולא משותפים.
לכל אחד מאיתנו — בעיות משלו.
כל אחד רוצה לשוחח על הבעיות
שלו, בלי נוכחותם של אחרים.
אתה שואל אותי מי עוד נמצא
פה? ברטה קורן, נורה גילב, ליל־יאנה
טפליצקי, אדריאנה קוואץ,
קלאודיה כוהן, חנה־אסתר קול־דורף.
להתראות
בקרוב. ד״ש לאשתך
ולילדים. דבי.

10 ביוני 1981
מרשאל מאיר הנכבד. אני רוצה
להודיע לך קודם־כל, שב 4-בחודש
זה ביקרו אצלי שני פקידי בתי־המישפט
יחד עם השופט נארוואיז.
הם שוחחו איתי בערך 25 דקות.
שאלתי אותם איזה חדשות יש

__במדינה דיפלומטיה בחם ואה 3ה

טובי השופטים בחרו
במהגרים הראשונים,
שהתחנכו בבתי־חכלא,
כל שגרירות זרה בישראל מק יימת,
אחת לשנה, מסיבה לרגל
רומה הלאומי) .לרוב זהו יום־
העצמאות של המדינה. ההזמנות
הן שיגרתיות, קהל־הנכבדים הוא
קבוע, פחות או יותר. גם הסי דורים
במקום הם שיגרתיים: מש קאות
חריפים, מאכלים קלים, שיחות
בעברית ובשפת המארח.
דייוויד גוס, שגרירה בן ה־48
של אוסטרליה בישראל, ידוע כ בעל
חוש־הומור עדין. השנה חרג
מן השיגרה, וצירף להזמנתו דף־
הסברה מודפס, שבו תיאר בקיצור
את ההיסטוריה של ארצו. היה
זה תיאור חופשי מאוד.

כתב השגריר:
״יום אוסטרליה״ לא בא לחגוג
את השגת עצמאותה של אוסט רליה
מידי הברי&ים, שאירעה
באחד בינואר , 1901 אלא יום־
הולדתה של האומה (איכשהו).
ב־ 26 בינואר 1788 הניף המושל
פילים את הדגל הבריטי והטיל
את שילטונו על החלק המיזרחי
של אוסטרליה. הוא נשלח בראש
250 חיילים ו־ 750 אסירים — מהג רים
מובחרים מאוד, שנבחרו על־ידי
מיטב השופטים בבריטניה.
הנסיון שלאחר מכן הוכיח כי
אהבת החרות והדמוקרטיה יכולה
לצמוח כתוצאה משהייה בכלא
בריטי של המאה ה־ , 18 לא פחות

הרב נזרשאל מאיר
חיפוש ללא בגדים
העוול שנעשה לי, והרגשתי את
חוסר הישע מול השקר. אני חושבת
על שנות הילדות ועל ה נעורים
שלי. נלקחתי למאסר,
הפרידו ביני ובין מישפחתי, בין
החברים שלי. ניתקו אותי מהלימודים
שלי, מעבודתי.
אבל בכל זאת, הדברים האלה
לא פגעו באמו&ה שלי בחיים
הוגנים — בתיקווה שנקיים זמנים
טובים יותר, חופשיים, חיים של
אמת.
כך אני מרגישה מפני שאינני
בודדה. אתם בחוץ איתי. כולכם
שם בחוץ גותנים לי להרגיש
שאני לא לבד.
הייתי רוצה לספר לך על ה-
שימחה הגדולה ביום האחרון של
ביקורי הפסח. הכלא התמלא בבני-
מישפחה. מם ך־הכל של 76 אסירים
59 ,קיבלו ביקורים. הגיעו
מבקרים רבים מפנים הארץ. הר גשנו
את חום הלבבות של בני-
המישפחה, את החיבוקים הנר גשים
של הודים, אבות, סבתות,
בנים ואחיות שבאו להתחלק אי-
תנו בכאב העצום של שנות זזני־תוק
הרבות.
* המישטר הצבאי מעניק לפעמים
לאסיר אפשרות לעזוב את
המדינה כתנאי לשיחרורו. זהו
בעצם גירוש. הנוהג הוא, שעל
האסיר למצוא בכוחות עצמו מדינת
זרה, אשר תהיה מוכנה לקבלו
ולהעניק לו מיקלט.
** דבי פנתה לשגרירות־קנדה,
אחרי שהטיפול בעניינה באמצעות
בבואנום־איירס
שגרירות־ישראל
לא נשא פרי. היא הגישה בקשה
להגיהוז גס לשוגדירות ארציות־?
הברית בארגנטינה.

721

להם עבורי בנוגע להביאם־ קורפוס
שהגשתי בנובמבר . 1979 נדהמתי
לשמוע מהם שלעולם לא שמעו
על בקשה כזאת ושמעולם לא ראו
את הבקשה שלי. הגשתי את ה בקשה
באמצעות שילטונות הכלא!
החוק מחייב את המדינה לענות
תוך חודשיים עד ארבעה חודשים
על בקשה של הביאס־קורפום.
והנה עברה שנה וחצי, והם אומ רים
לי שלא יודעים דבר.
כשהגשתי את ההביאס־קורפוס
לגבי המעצר שלי, הורה השופט
לשחרר אותי מהכלא מייד. אך
הדבר לא נעשה. בעקבות זאת,
פניתי שוב לביתהמישפט וביקשתי
לדעת מדוע לא שוחררתי ! הפנייה
הזו נעלמה.
אני איבדתי חלק מהילדות שלי
בכלא. הייתי עדה כשהרגו את
אחי ראובן — גם הוא היה קטין
כמוני — ובניתי את ההגנה ה־מישפטית
שלי על זה...
המבקרים לא נתנו לי שום
תשובה לשאלות שלי. הודיעו לי
רק שהם צריכים ללמוד את ה־מיקרה
שלי.
כתבתי שוב לבית״המישפט ה עליון
של המדינה, ושאלתי מדוע
לא מבררים את מצבי.
אני מנשקת אותך. דבי.
עד כאן מיכתביה של האסירה
היהודיה דבורה בן-שוהם, היום
בת 19 וחצי. היא הוחזקה בכלא
ארגנטיני ללא מישפט יותר משלוש
שנים וחצי, ולא הועמדה לדין.
בסוף 1981 שוחררה דבורה
וממאטר והיגרה לארצות-הברית,
אשר העניקה לה מיקלט מדיני.
מאחריה נותרו בתי־הכלא של ארגנטינה,
אלפי גברים ונשים, נערות
ונערים ומדינה שלמה באזיקים.

מאשר מעיון בספרי הפילוסופים
הבריטיים של המאה ה־ .18 צאצאי
האסירים והמתיישבים החופשיים.
שהחלו להגיע ב־ ,1793 ושל כורי-
הזהב, שהחלו מגיעים ב״,1851
שאפו למימשל־עצמי, והמושבות
השונות אכן השיגו מימשל עצמי
פנימי ב־ ,1855 או זמן־מה לאחר
מכן. הם ניגשו להגשים רעיונות
פרועים ורדיקליים — כגון זכות-
הבחירה לכל, בחירות חשאיות,
תשלום משכורת לחברי־פרלמגט
כדי שהתפקיד לא יישאר בילעדית
בידי העשירים, וכן — למרבה
הצער — גם זכות־הבחירה לנשים.
אוסטרליה וישראל מתחלקות ברוח
האידיאליזם, החרות, החידוש והניסוי.
אוסטרליה
וישראל רחוקות זו
מזו מבחינה גיאוגרפית, אך יש
ביניהן קשרים אישיים רבים, וגם
קירבה של גישות, רעיונות, ולעיתים
קרובות גם בעיות, שהן נחלת
הדמוקרטיות. במיוחד שותפות לנו
)הרבה מן התכונות האופייניות
לחברת־ספר חלוצית: פתיחות של
מינהגים, דיבור ישיר, סיגנון בל־תי־פורמלי,
גילוי־לב ביחסים 6000 .
ישראלים באו מאוסטרליה. אוסטרלים
רבים שירתו ־ בארץ־ישראל
(פלסטיין, כפי שנקראה אז) בשתי
מילחמות־העולם, וחזרו הביתה
כשבליבם זיכרונות יפים. ישרא לים
רבים סיפרו לנו שנוכחות ה אוסטרלים
בארץ זכורה להם לטו בה.
מבחינה
מעשית, המיסחר בינינו
גדל שיבעתיים תוך 10 שנים.
הייצוא האוסטרלי לישראל, שהגיע
ב־ 1970 לשלושה מיליון דולר,
יעלה כנראה ב־ 1982 על 70 מיל יון
דולר, מזה כמחצית בצורת
פחם לתחנת־הכוח בחדרה. הייצוא

שגריר דייוויד גדם
״מיטב השופסינז בחרו...״
הישראלי לאוסטרליה עולה עתה
על 44 מיליון דולר.
אוסטרליה, כמו ישראל, היא
מדינ(ז של עלייה. אלף מהגרים
הגיעו עם הצי הראשון, וכעת מגי עה
האוכלוסיה ל־ 15 מיליון, וביב־ללם
צאצאי הילידים, שהם אזרחים
שווי־זכויות. כארבעה מיליון עו לים
הגיעו לאוסטרליה מאז מיל-
חמת־העולם השנייה. למעשה יש
רק ארץ אחת בעולם שיש בה אחוז
גבוה יותר של עולים חדשים בני
הדור הראשון — ישראל.
הרבה דברים אחרים קרו ב־192
השנים שחלפו, אך יום־אוסטרליה
מעניק לנו את ההזדמנות לזכור
את ההתחלה ולהזכיר לעצמנו את
המשכיות המסורת שלנו.
עד כאן דף־ההסברה. חתמו
עליו דייוויד גוס ואשתו אן. במו שבה
הדיפלומטית בישראל עורר
חיוכים רבים, כחידוש דיפלומטי
מרענן.

נר אנסו׳ איון

קוראי הארץ התייחסו אל זב־מנותיו
של ט|וזר מיניסטריאלי
שכתב בעל הטור אמנון דנקגר
כאל פיליטון משעשע, שעניינו
״קילקוליה״ של ממשלת הליכוד.
מכריו של דנקנר וכמה עיתונאים
ידעו שהאמת שונה לחלוטין: דג־קנר
סיפר בגיליון יום השישי את
זיכרונותיו שלו, כמי שהיה דוברו
של השר המנוח יגאל אלון בתחילת
שנות ה־סד.
בעל־הטור בהארץ היה אז דובר
מישרד-החינוך, והוא מגולל סיפור
מדהים על נן1ז שאירע מאחרי
הקלעים של המישרד והממשלה.
מלכתחילה נכתב הסיפור תוך ציון
השמות האמיתיים, אך בלחצו של
עורך הארץ, גרשום שוקן, הוש מטו
השמות.

אותו ״ברוך״ ומתאר אותו כך:
״בחור צנום בעל פנים של ישיש
מצומק ונוח לרתיחה.״ זהו חיים
בראון, מי שהיה עוזרו של אלון
והיום הוא מבעלי הירחון מוניטין.

ראש־לישכה־לשעבר זוהר
מילחמה נגד דיין

פגישה עם השר. את פגישתו
עם אלון הוא מתאר כך: לשר
היתד. עווית בחצי השמאלי של
פניו, שהיתה תוקפת אותו מפעם
לפעם ...לפתע חלפה העווית ואני
נשמתי לרווחה .״אני לא צריך
פירסומת,״ אמר השר ,״אתה תדאג
רק למישרד.״ עוזר אחר של השר
מבהיר מייד לדנקנר שבעצם השר
רוצה ״הרבה פירסום, בכל העיתו נים.
גם טלוויזיה.״
המנוע של העסק. את מנהלת
הלישכה מתאר דנקנר כמי ששו לטת
ביד רמה במישרד, ממנה
עוזרים ופקידים כרצונה, ומפטרת
אותם. מנהלת הלישכה שאליה מתייחס
דנקנר היא זוהר קרתי, שהיא
היום פקידה בכירה במישרד־העבודה.
הוא מתאר אותה כך :

עוזר־ לשעבר בראון
קילקול יחסים עם מדינה
״היא המנוע של העסק. מטלטלת
את המיניסטר ומסובבת אותו על
אצבעה הקטנה.״
כחור צנום. לאחר זמן, ירש
את זוהר קרתי מי שדנקנר מכנה

מיסעדת־פאר. דנקנר מתאר
כמה מהעלילות המשותפות שלו
ושל בראון: הם הזמינו למיסעדת־פאר
את הכתב המדיני של הטל וויזיה
כדי להשיג לשר ״עיתונות
טובה״ — ובתום הסעודה בישר
להם הכתב שבעוד כמה ימים
זן וא עובר לוושיבגטון, לשלוש
שנים.
ניתוק יחסים. מאוחר יותר
הציע להם כתב מדיני בעיתון
להדליף לו סודות כדי לזכות את
השר שלהם באותה ״עיתונות
טובה״ — והשניים העבירו לו
דיווח של שגריר במדינה אפריקאית
על הפיכה צבאית קרובה.
הידיעה פורסמה — וגרמה לניתוק
היחסים שבין ישראל ואותה מדי נה.
אלון
נגד דיין. דנקנר מספר
שעף מהתפקיד, ולאחר שנתיים
אמר לו בראון ש״מיניסטר אחר״
— הכוונה למשה דיין — ״מדליף
כל דבר ומסכן את ביטחון המדי נה
...אצלי הוא יישב מחובר
למכונת אמת.״
מי שסבור שיש הצדקה לכך
שמימשל נבון מותיר פקידי מדינה
במישרותיהם עד זיקנה ושיבה,
ואינו מניח להם לפרוש ולהפוך
עיתונאים, יקול לראות הוכחה
לכך בזיכרונות שפירסם הדובר־לשעבר
והעיתונאי בהווה.

עמוד 73

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ספ1רט
כדורסל
ד.א 1הז־ים א*גם בסדר
״אנחנו סובלים מכך שכל הזמן משווים
אותנו למכבי תל־אביב,״ אמר השבוע
במרירות סטיב שלכטר 27 שחקנה
הוותיק והנאה של קבוצת הכדורסל הפועל
רמת־גן־גבעתיים. זו הפעם הראשונה ב היסטוריה
שקבוצתו מצליחה להעפיל לש לב
מכובד בתחרות הבינלאומית של אלי פות
אירופה למחזיקות גביע.
אחרי המישחק מול הקבוצה האיטלקית
סינודינה, שהותיר את הרמת־גנים ללא
הפרש מספיק לבאות, אין מאמינים בארץ
ביכולתה לגבור על יריבותיה במישחקים
הבאים, בעיקר מול זגרב היוגוסלווית,
עטורת הנצחונות.
אך סטיב שלכטר המשופם, שהוא גם
קפטן קבוצתו בשנתיים האחרונות, חושב
אחרת.
סטיב אופטימי באשר לבאות, אך יש
לו׳ ביקורת על התנהגות אוהדיו לאורך
כל ההתמודדות הבינלאומית הארוכה. הוא
מתלונן :
״נמאס לנו לשמוע מהאוהדים טענות
שאנחנו לא מייצגים אותם בכבוד, כמו
שעושה מכבי תל־אביב.״
סטיב הסביר שקבוצתו שונה לחלוטין
ממכבי — גם בצורת המישחק האישי,
גם בחוסר־הנסיון של השחקנים במישח־קים
בינלאומיים ,״מצב שמוביל, לדעתי,
לחוסר־ביטחון ניכר במישחק. מה שעוד
נחוץ לקבוצה כדי להתחזק ולטפס בסולם
הנצחונות זה גיבוש־חברתי. לוקח כמה
שנים כדי שקבוצה תתגבש.״
שלכטר 2.07 לא מופתע מכך שאין
גיבוש חברתי בקבוצתו. תחלופת השחקנים
הגבוהה היא שגורמת למצב זה. בכך
היא נופלת מאלופת־אירופה, מכבי תל־אביב,
הבנויה כבר יותר מחמש שנים
משלד-שחקנים קבוע ואיתן — אולסי־סילבר-ברקוביץ־ארואסטי-ויליאמס.

רחוק ממככי״ .סטיב שלכטר
בא לישראל לפני ארבע שנים, כמו רוב
שחקני הספורט בארץ, הישר מאמריקה.
הוא סיים לפני שנה את לימודי הפיסיו־תרפיה
במכון וינגייט. בימים אלה הוא
משרת בצד״״ל את שירותו הסדיר, שנדחה
עם בואו ארצה לצורך הלימודים. סטיב
נשוי למרים כשנתיים, ויחד מגדלים הש ניים
תינוק בן תשעה חודשים.
סטיב משוכנע שאם ייווצרו התנאים
לגיבוש החברתי, והשחקנים יצברו נסיון
עשיר יותר במישחקים בינלאומיים, לא
תהיה שום סיבה שלא להגיע להישגים
בינלאומיים .״אנחנו הרי רק תשע שנים
בליגה, ואילו מכבי תל־אביב כבר שלו שים
שנה. ואנו לא מרגישים רחוקים
ממכבי,״ אמר הקפטן האמריקאי•
״כל השנים שיחקנו נגד קבוצות בלי גה,
שהן, כמובן, חלשות יותר. פיתאום
יש יריב חזק יותר, זריז יותר, טוב
יותר. קשה להתרגל לזה בבת־אחת. כל
מישחק־בינלאומי מוסיף לנסיון המיקצועי
פי עשרה מאשר מישחקי־הליגה הקטנים.״
במישחק מול סינודינוז האיטלקית, שיחק
סטיב מישחק חלש מאוד, יחסית להישגיו
בעבר. זה לא היה היום שלו.
יהודה לוי, בן ה־ ,)2.03( 24 המשחק
בקבוצה כבר תשע שנים, חושב אחרת.
״אנו רחוקים מאוד מהרמה של מכבי.
להם יש אוהדים מטורפים, שלנו הם
חסרים. אם היינו מאמינים יותר בעצמנו,
היינוי משיגים יותר.
״במישחקי־החוץ של הטורניר האירופי
לא היה מתח של גביע־אירופה, ואז שי חקנו
חופשי והצלחנו להשיג יותר נצחו-
נות. זה לא עניין של כושר גופני, אלא
כושר של מישחק. הפעם, עם סינודינה,
השחקנים לא נתנו מישחק שלם וטוב.
הם לא היו מספיק לחוצים כדי לנצח,״
טען יהודה לוי.
תהיה האמת אשר תהיה, מצבה של
הקבוצה הרמת־גנית השתנה לאין שיעור.
רק לפני שנתיים הצליחה הקבוצה לאסוף
לא יותר מ־ 1200 צופים. לאחרונה נראו
כ־ 5000 צופים, דבר הנחשב ללא ספק
לשיא. מכאן ניתן להסיק שגם מצבה
הכלכלי השתפר. מנהל הקבוצה, איתן
מגידו, לא נעתר לשאלות העולם הזה
כיצד מסתדרת הקבוצה מבחינה תקציבית,
ואיך מגייסים את הכספים לבונוסים ה מוענקים
לשחקנים אחרי הנצחונות•

אייזנברג מרוויח מבד

העסק.

אמר איתן מגידו :״אף אחד לא צריך
לדעת כמה מקבל. השני. זה לא מקום
העולם הזה 2317

כדורסלן שלכטר (מימין)
״אנחנו לא מכבי תל־אביב!״
עבודה. אין ספק שבזמן האחרון יותר
קל למכור כרטיסים. פעם היינו נאלצים
לדחוף כרטיסים בכוח. היום כבר לא.
למעשה, ד״ספונסור( /התומך) של הקבוצה
היא שהרוויחה מכל העסק.
״כשעשינו את החוזה עם קבוצת אייזג־ברג,
שהיא ה׳ספונסור׳ שלנו, כולם היו
בטוחים שנגיע לשידור־מישחק בטלוויזיה
לכל היותר פעם אחת. מבחינה כספית
רוב השחקנים הם על אותה רמה. קפטן
זהו מעמד של יוקרה בלבד, הנבחר על-
ידי המאמן והשחקנים גם יחד. מה של דעתי
נתן תרומה ניכרת לקבוצה זה
הדבק החיובי שנוצר בין עוזר-המאמן,
יאיר שרון, ובין המאמן, צבי שרף. אני
חושב שהקבוצה מאוד מגובשת, ממש
אידיליה. ההבדל בין הצלחה וכישלון
מוחלט הוא לפעמים בנקודה אחת.״
רגבי גינ טדמו־ס או ב או־ ב א רי ם>-
בוולם שבבריטניה אמר פעם מישהו
שהכדורגל הוא מישחק לג׳נטלמנים, שרק
בארבארים משחקים אותו, ואילו הרגבי
הוא. מישחק של. בארבארים, שג׳נטלמנים
משחקים אותו.
בארץ מוכר ספורט הרגבי בעיקר דרך
הכתבות והסרטים המצולמים מאמריקה
(שם נקרא המישחק ״פוטבול״ ,ואילו ה
כדורגל
נקרא ״סוקר״) .צופי הטלוויזיה
רואים גברים מבוגרים בתלבושות מצחי קות׳
זן ם כתפות־מוגבהות, קסדות־פלדה
על פניהם ומגינים לאיזורים חשובים אחרים
בגוף — כמו שיניים, בירכיים ואברי־מין
— כשהם מתגודדים בערימות כמו ילדים
קטנים.
המראה מעורר אסוסיאציה של מישחק
אלים, שיש בו ריסוק־עצמות, שבירת-
איברים ושפיכת־דם. באמריקה זה אופ יום
להמונים, המישחק הפופולרי ביותר.
גכרי, מחוספס, פרוע. למרות שב-
שש השנים האחרונות התקיימו בארץ 11
מישחקים בינלאומיים, איש כמעט אינו
יודע שבארץ נערכים מישחקי ליגה ברגבי
מדי שבת.
בשני המישחקים הרגבי האנגלי, המקובל
בארץ, והפוטבול האמריקאי, יש מגע
פיסי רב. השחקנים נתקלים האחד בשני,
לפעמים בעוצמה רבה מאוד, כדי לחטוף
את הכדור הסגלגל (דמוי ביצה) ולהביאו
לקו־השער — דבר המקנה ארבע נקודות
בבת־אחת.
אך המישחק האמריקאי שונה מזה
האנגלי. באמריקה הוא מיקצועי לחלוטין.
כאן, כמו בארצות אנגלסכסיות אחרות
בעולם, הוא על בסיס חובבני בלבד.
מאמן נבחרת אוניברסיטת תל־אביב,
דייב קפלן 32 תיאר את מישחק הרגבי
כמישחק חזק מאוד, גברי, מחוספס, נועז,
נוקשה ופרוע.

המגע הפיסי הרב עלול להוביל לאלי מות,
אם לא משחקים כראוי, אם כי
החוקים החמורים נועדו להגן על השחקנים.
כדי שדבר זה לא יקרה חייבים השחקנים
עצמם להיות הגונים מאוד. משום כך
זקוק שחקן הרגבי לאינטליגנציה טובה
כדי שידע איך לא להפכו להשתוללות.
דייב, הבלונדי בעל המבטא האנגלר
סכסי הדגיש :״הקהל שבא לראות רגבי,
זה לא קהל של־כאסח.״ הוא בא לארץ
מדרום־אפריקה לפני 10 שנים. שם, כך
הוא סיפר, המישחק הוא מסורת־לאומית־כמעט,
כמו באנגליה, סקוטלנד, ניו־זילנד,
אוסטרליה, צרפת ורומניה.
קהל אוהדי הכדורגל, לדעתו של קפלן,
אינו מבין את ספורט הרגבי, כי הוא
נראה אלים. אך זהו רק הרושם החיצוני.
דייב הוסיף, מבלי שיגלה לנו את אמ ריקה
:,״הכדורגל בארץ מפספס את ה מטרה
הספורטיבית, שלשמה הוא קיים!״
ברגבי, למרות אופיו הגס לכאורה, המט רה
היא לשחק ספורט יפה ונקי.
תוצרת־חוץ, תוצרת־הארץ. אנ שי
הרגבי בארץ מתרעמים על חוסר־הצדק
המשווע שנעשה להם, לדעתם,
במדורי־הספודט בטלוויזיה ובעיתונים. הם
טוענים :״יש אנשים שלא יודעים מה
זה שלג או מירוצי מכוניות, אך בכל
מוצאי־שבת יש סיקור נרחב על תחרויות-
סקי באירופה ובעולם. ואילו ממישחקי
הרגבי, שנערכים בארץ, מתעלמים לחלו טין
— אפילו כשיש מישחק בינלאומי.״
השבוע, ביום השבת, התקיים מישחק־רגבי
בין שתי קבוצות הליגה הלאומית:
אס״א תל־אביב מול אס״א ירושלים. ה־מישחק
שנערך על מיגרשה של אוניברסיטת
ירושלים לא משך צופים, זולת
קומץ בני־מישפחת״השחקנים.
בארץ אין מתלהבים מהמישחק. רוב
שחקני הספורט הבלתי־מוכר הם תוצרת-
חוץ — דרך מתנדבים מארצות אנגלו־סכסיות,
שהביאו אותו לקיבוצים, הגיע
המישחק לאוניברסיטות, ושם גם קנה
את ליבם של צברים תוצרת־הארץ.
הרגבי, כך טוענים חסידיו, מתאים
לערב־רב של טיפוסים גופניים בעלי נתו נים
פיסיים שונים. יש בו מקום לאנשים
גדולים ואיטיים, כמו גם מהירים וזריזים.

סוף ההשתוללות

-כשתייה

פרועה. סיימון קופד 36 מנהל רשת־מלונות,
השתתף במישחק בשבת בשורות
אס״א ירושלים שהפסידה הפעם בתוצאה
.3—6לסיימון, יליד אנגליה, יש ותק
של 27 שנות מישחק ״בלבד״ ,הוא מוסיף
בחיוך. הוא סיפר שמישחק הרגבי בברי טניה
מושרש בעיקר בבתי־ספר, ופנימיות
הפרטיות הוא בחזקת לימוד־חובה ממש.
רוב שחקני הרגבי טוענים שאחת הסי בות
המכריעות בבחירת מישחק יוצא-
דופן זה הוא הקבוצתיות המובהקת. שבו.
כאן, להבדיל מכדורגל, אין כוכבים, ואם
יש שחקן בודד בולט, הוא יכול לגרום
רק להפסד.
שחקני הרגבי אוהבים מאוד את המישחק
הפרוע. ההשתוללות נגמרת בכך ששחקני
שתי הקבוצות יושבים בצוותא לשתייה
פרועה של בירה. בכדורגל, לעומת זאת,
האנשים נפרדים אחרי המישחק ופונים
איש לדרכו, ולעיתים התחושה בין הקבו צות
היא של ניכור מוחלט.

רגכי: אסא תל־אכיב מדל אסא ירושלים
״זה לא ספורט של כאסח!״

עמוד 74

פתח כ-PDF פתח כתמונה

עירו ש ל סעיד
(המשך מעמוד )43
בריטיים מתקדמים ברחוב, ומולם מתייצ בים
בני־ממקום, מאחרי.מיתרסים מאולת רים,
וממטירים עליהם אש צולבת. ממו נות
על הקירות ממחישות את אותם המאורעות
הדרמאתיים. לידן תצלומים של
קדושי המאבק. ,גיבורי המולדת.
אין כאן זכר למילחמת ששת־הימים, אך
המבקר הישראלי נמשך אוטומטית אל
האולם השני, המוקדש למילחמת רמדאן —
מילחמת יום־הכיפורים. הוא ייעצר בעל-
כורחו לפני ציור־ענק, בגודל של כשלושה
מטרים על שניים, המתאר את הרגע
הגדול בחיי ישני העמים: צליחת התעלה
בידי הצבא המצרי.
הכל מתואר בפרטי-פרטים: הצליחה ב־סירות־הגומי,
הטיפוס על הרמפות, ההס תערות
על מעוזי בר־לב, החיפוי האווירי.
סמוך לציור מוצב מודל, המשחזר בדייק נות
את פריצת הרמפה בסילוני-מים, ה־מותזים
מספינות ישל מבבי-אש. שירטוטים
מתארים את מיבנהו של מעוז יישראלי. ב־תיבות־זכוכית
מונחים פריטים שנמצאו במעוזים
— דף קרוע של צהרון ישראלי,
מנות־ברזל, פריטי־ציוד.
סידרה של מפות גדולות על הקיר.
משחזרת את התפתחות המערכה מן היום
הראשון ועד האחרון, בדיוק ובקפדנות.
המפות הראשונות מפארות את הצליחה
ההיסטורית, אך המפות האחרונות מראות
היטב את התקדמות צה״ל בגדה המערבית,
למבואות סואץ ואיסמאעיליה.
אין כאן הגזמות או סילופים. אך יש
הרבה גאווה שקטה. כאן אפשר להבין
מדוע היה קל יותר לאנוור אל־סאדאת ל
לקנות
׳11391ת

אחר — מעמד ישל מדינה בת־המקום, מדי-
נת־אחות לעמי־ערב. על ישראל יהיה ל בחור
בין שתי הדרכים. צלאח־אל-דין על
סוסו הלבן, במוסיאוך המילחמה של פורט־סעיד,
מזכיר את ההשלכות הגורליות של
ההכרעה.
ביציאה מהמוסיאון מתוודעים לקבוצה של
חיילים, השומרים על המקום. הם מקבלים
את הישראלי בחמימות מצרית אופיינית,
ספונטאנית. אחד מספר, בהיסוס־מד״ ש נפצע
במילחמת .1973 ההיסוס נעלם כאשר
מגלה לו האורח הישראלי, כי נפצע בכיס־פאלוג׳ה
במילחמת .1948״טוב שלא תהיי נה
עוד מילחמות,״ הוא אומר ולוחץ ידיים.
פשוט, כן, אמיתי. וגם נכון.
חגות דיוטי־פרי
^ ח די שעה במוסיאון דרושות כמה
י * דקות כדי לחזור אל המציאות שטו־פת־השמש
של העיר השלווה, אל החיים
השוקקים בשוק העממי.
פורט־סעיד עדיין אינה יודעת מה צפוי
ילה. הגל הראשון של ההסתערות הישרא לית
נעצר בקאהיר. הגל השני שטף דרו מה,
לעבר אל־אוכסור, אסואן, אבו־סימבל,
ארץ העתיקות המהממות. יובל צדדי זרם
צפונה, לעבר אלכסנדריה.
הגל הבא יגרע לפורט־סעיד. תמשוך
אותו השמועה על אוצרות עיר־הנמל, ה מהווה
כולה חנות ענקית המשוחררת מ מכס.
השיגעון הישראלי לצורבי־השמל —
מכשירי טלוויזיה, וידיאו, רשם־קולים,

(המשך מעמוד )59
לגשת עם הטופס הזה למוסך מורשה
המטפל אך ורק בסוג המכונית הנדונה,
ולבקש הצעות מחיר התיקונים המומלצים
על־ידי המכון. את מחיר התיקונים האלה
עליך להוסיף על מחיר המכונית המבוקש,
ולהפכם לגורם מיקוח.

> המיסמכיס —
והמוקשים בדרך אליהם
חלק ראשון ובלתי-נפרד מקניית מכונית
מיד שניה הוא תהליך בדיקת המיסמכים
והבעלות. אתה יכול לדעת בנקל אם המכונית
שאתה קונה לא שייכת למוכר
הישיר שלך. זה פשוט. הוא לא מופיע
ברשיון־הרכב, והוא לא חתום ישירות על
כתב־חמכר. לעומת זאת, הוא שופע סיפו רים
על מכונית של הגיס, של הדוד, של
החמות, שלא הספיק להעביר בעלות, ו כיוצא
בזה אלף־לילה״ולילה.

* חיבה שתהיה זהות בין
מה שרשום בישיון-הרבב,
ובין החתימה בשטר המכר
המתווכצ׳יקים אינם רושמים בשום־פנים-
ואופן את הרכב על שמם, אלא מחזיקים
בשטרי־מכר חתומים בידי בעל המכונית
האמיתי. החלק המיועד לרישום הקונה
חלק, ופנוי לרישום הבעלים החדשים ש יבואו.
בדקת
את הרכב באחד המכונים. ה בדיקה
יצאה בסדר. החלטת לקנות, לפני
שאתה סופר את הכסף, זו חובה:
לך עם המוכר למישרד־הרישוי העובד
כל השנה שעות־קיץ עדינות (מ־ 7עד
12.30 בלבד!) ובדוק: האם המוכר החתום
על שטר־המכר אכן מופיע ברשיון שם,
ומה מצב העיקולים וההגבלות אם יש
כאלה.

+את רבושן תציל
בזאת!
אין זו פעולה כה מיותרת כפי שנדמה
ממבט ראשון. לא פעם גם המוכר עצמו
אינו יודע שיש לו עיקול ממס־הכנסה, או
מזוגתו הכועסת, ובתום־לב מוביל אותך
לפח. עובדה שלא עושה פח זה נעים יותר.
שם, במישרד־הרישוי, תן למוכר את
הכסף. שלא ילחצו אותך שיש ביקוש רב
על הרכב.

> העברת בעלות
צדאח־אר־דין כמוסיאון
תזכורת ואזהרה
בוא לירושלים ב־ 1977 אחרי שצלח את
התעלה ב־ .1973 הצליחה החזירה למצרים
את הגאווה, שבלעדיה לא יכלו לקבל את
ההחלטה האמיצה לעלות על דרך השלום.
המוסיאון גם מראה, בצורה פשוטה דדרמא־
׳תנת, לשם מה דרוש השלום — ומהי
האלטרנטיבה.
האולם השלישי מספק למילחמות־ימינו
את העומק ההיסטורי. מול הדלת עומדות
שש בובות־שעווה בגודל טיבעי — חיילי
מצריים בשש תקופות, מאז הפרעונים ועד
ימינו. מי שמתעניין בהיסטוריה צבאות
יכול להיזכר כאן כי הקרב הראשון בתול דות
האנושות, שהטאקטיקה שלו נשמרה בכתובים,
היה במגידו, כאשר הסתערו חיילי
פרעה — כאותו איש שחום בקבוצת הבו בות
— על אויביהם מכיוון בלתי־צפוי,
אחדי תרגיל־איגוף קלאסי.
רעמסס ה־ 2במדכבת־קרב רודף אחרי
אויביו, כאשר אריה מאולף רץ לפניו.
המוצג המעורר ביותר למחשבה באולם
זה הוא ציור־ענק של צלאח־אל־דין אל-
איובי, הכורדי הגדול מעיראק, שהשמיד
את ממלכת-ירושלים הצלבנית. המצביא
האגדי כבש תחילה את מצריים. כשליט
ארץ־היאור יצא למערכה הגדולה והממוש כת
לאיחוד העולם הערבי. רק אז פתח
במילחמה לגירוש הצלבנים.
בעיני ערבים רבים, ישראל היא מהדו רת
מודרנית של ממלכת־הצלבנים, מדינה
של מתנחלים אירופיים על אדמה ערבית.
יורשם של הפרעונים ושל צלאח־אל־דין,
אנוור אל־סאדאת, הציע לישראל דימוי

סטריאו — ימצא כאן גן-עדן עלי אדמות,
ממש ליד הבית. ובכל חנות זבניות יפות-
עיניים, המדברות כולן בקול רך.
מי שירצה להמשיך מכאן דרומה, לעבר
קאהיר. או אל־עריש, מוטב שיתכונן ל מחסום,
פשוטו כמשמעו. ביציאה מן העיר
חסום הכביש על־ידי מיתקן־מכס, שבו
ממתינים הנוסעים המצריים בסבלנותם ה עילאית
במשך שעה, שעתיים ושלוש ל בדיקת
המוכסים, הבודקים את הכל וגובים
את המגיע להם.
מי שיבוא באוניה וימשיך בדרכו ב אוניה
יהיה פטור מצרה זו, ויוכל לרכז
את מחשבותיו במשימה האמיתית — איך
להבריח את הסחורה מבעד למכס הישר אלי.
הגאון הישראלי בוודאי ומצא פיתרו־נות
הולמים.
כל ישראלי מתפלל מן הסתם בליבו׳ כי
העיר תישאר סגורה לפני כל הישראלים
האחרים, ותישמר לו כגן־עדן פרטי. אך
מוטב להתכונן לבאות. הישראלים יבואו.
האיש שהקים את העיר, פרדינאנד דה־לספ,
לא יראה אותם. פסל־הענק שלו, ששמר
על הכניסה לתעלה, הופל על־ידי
המצרים מרוב התלהבות על ההלאמה׳ ערב
מילחמת-סיני. נשאר רק הכן הריק, המש קיף
על מראה מרהיב — הים הפתוח
מצפון, התעלה היפה ממזרח, ומעברה ה שני
העיר־האחות, פורט־פזאד. ובכל ימי
השנה — להקות אוניות, הממתינות לכני סה
לנתיב־המים שהיה פעם סמל־המילחמה,
ושהיה עתה לסמל־השלום.

כדאי לבצע את העברת הבעלות בבנק,
שהיא נוחה מאוד, רק אם המוכר ידוע
לך מעל לכל ספק. העברת הבעלות בבנק
זו אליה נוחה, וקוץ גדול בה (למוכר
דווקא) ,בדמות דו״חות־תנועה של הקונה
השובב — המגיעים עדיין אל המוכר. זאת,
מכיוון שתהליך העברת הבעלות מהבנק
אל מישרד־הרישוי המחוזי עלול להתמשך
על-פני כמה חודשים טובים.
ישנה שיטה בדוקה לחסוך ריצות והו כחות
שאתה חף־מפשע.
המוכר ג צלם מייד את החלק של
שטר־המכר שמוחתם על־ידי הבנק או ה דואר,
והמצטרף לרשיון־הרכב העובר ל קונה.
דאג באופן מיוחד ששמו של ה קונה,
כתובתו, ומיספר תעודת־הזהות שלו
יופיעו במקום המיועד לכך• (ואל תדלג
על זה למרות שנוהגים לעשות זאת. במחשבה
שאין צורך למלא את פרטי ה קונה,
בטופס שממילא הולד איתו ברשיון.
אז למה הכפילות? הנה למה !) ובכן, צלם
את החלק הזה ב־ 6—5העתקים, ושמור
אותם איתך לפחות שנה !

קיכלת דו״ח תנועה כשהמכונית
ככר לא כרשותך־ -עליו לשלוח אחד
ההעתקים המצולמים לאגף־התנועה שב-
מישטרה באיזור מגוריך, ע ם הדו״ח ה-
מניורף. זכור, העברת הכעלות על
הרככ חלה עדיך־ ,המוכר ! אל תת פתה
לעצלות, ואל תמכור בשיטת ה-
״יהיה בסדר״ ,כי המון פעמים, שום דבר
לא בסדר אחר-כך!
אפשר לקנות מכונית ולהישאר בחיים,
הכתבה הזו תעזור לד לעשות זאת.

דחן חוזר לכועור
(הנזשך מעמוד ו)7
מתנועת כך, ולא שומר על קשר עם
התנועה ואנשיה.״
פרחן כועס כאשר מביאים לו דוגמות ׳
של פנאטיזם דוגמת ״מזל היורקת״ ואו מר
:״מזל היורקת היא לא סמל לאלה
הרוצים לעצור את הנסיגה. אמצעי־התיק־שורת
הפכו אותה לגיבורה. בינינו אף
אחד לא מחשיב אותה.״

נכבוש את סיגי
כמו
ך * וא טו ען בלהט כי ימית לא תוחזר.
י י הכיצד? ״אנחנו נעצור את הנסיגה
מסיני. ביום פקודה יתייצבו לימיננו מאות
אלפי אזרחי מדינת ישראל.״
עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת? פרחן
מתקשב לענות. הוא נושא נאום פוליטי-
פילוסופי ארוך, בן רבע שעה, ואינו
עונה לעניין.
כשהוא נשאל אם התנועה נערכת למיל-
חמה של ממש, הוא משיב בדיבורים
של כלום כמו :״אין לנו סליקים של
נשק. לנו סליקים של אמונה ושל נוער
בן .18 אנחנו נערכים לקליטת עשרות
אלפי איש, עם כל המשתמע מכך. בחודשים
הקרובים נקים עשרות ישובים,
נקים עובדות בשטח.
הרב אריאל עומד בראש ועדת -ההיגוי
המעניקה שמות לישובים החדשים. האח-
זויות־הדמה של אריק שרון, המגדלים
הפורחים יהפכו לעובדות בשטח ״אנחנו
נכבוש את סיני כמו שכבשנו ב48-׳.״
שום דיבורים על ״בדם ואש״ ,שום די בורים
על ״טיפת הדם האחרונה״ .פה ושם
פליטות־פה כמו ״בששת־הימים הייתי ב־מילחמה
על חבל ימית. אם אצטרך, אלחם
שנית וגם הפעם לא אשאל שאלות.״ פה
ושם הערות של אשתו כמו ״אל תנסה
להשתחרר ממילואים, אתה צריך לחזור
לכושר קרבי. בחודשים הקרובים תזדקק
לכושר שלך.״
אבי ולורד, פרחו הם אנשים חילוניים.
היא מסתובבת בבית במיכנסיים קצרים
ובגב חשוף, גם כשמבקר במקום הרב י
אריאל. המרחק בינם ובין הדת רב. מה
להם ולדתיים הממלאים את ימית? האם
הם נעצרים לחשוב רגע מה יקרה אם
אומנם תשאר ימית בידי ישראל, אך
תהפוך לבני־ברק של הדרום? האם אבי
פרחן היה מוכן לגור במאה־עשרים או
בבני־ברק?
בעוד שלורה משיבה מייד וללא היסום:
״בשום-פנים־ואופן לא. אני לא רוצה לח יות
בין דתיים,״ משיב אבי הדיפלומט
במישפט נדוש :״אני מעדיף שיכבשו
את ימית חובשי כיפות ולא חובשי
כפיות.״ כשהוא נלחץ אל הקיר הוא
מודה ש״אם ימית תהפוך דתית נעבור
למעוז־הים• אני חולם להקים שם כפר־דייגים,
שיספק שרותי תיירות ודיג לתו שבי
הנגב.״
פרחן מפריח סיסמות :״המצרים אמרו:
,אף יהודי על אדמת סיני׳ .זה מזכיר לי
את הנאצים, את היודנראט.״ ועוד :״אני
רואה את התסריט באופן ברור: שיחות
האוטונומיה מתפוצצות, המצרים מחזירים
שגריר, סיני נשארת בידיהם.״
בכל הנוגע לפיצויים הוא ניזהר מלהא שים
את הפיצויימניקים :״הגורם הישיר
והאחראי הראשי הוא ראש־הממשלה. הוא
היה זה שבא לימית, ואמר שהממשלה
תפצה את תושביה ברוחב־לב. כעת התו שבים
דורשים ממנו לפרוע את השטר
ברוחב־לב.״ וגם על דוד לוי, ממלא־מקום
ראש־הממשלה יש לו מה לומר :״הוא
שכח מזמן מה זאת ימית. הוא בא אלינו
כשר־פינוי ולא כשר־בינוי, אז אמרתי לו
שהוא לא רצוי.״
לסיום אומר פרחן :״אנשים אומרים
ששאני דון־קישוט ושאיני דואג לאשתי
ולילדי. אך הם אינם יודעים כי אני דואג,
ועוד איך דואג! אני מאמין שנישאר
בימית לנצח, ואני עושה כל מה שאני
יכול בשביל זה.״
ארבעה חודשים לפני הפינוי, ולורד,
פרחו ממשיכה לטפל בלול התרנגולות
שלה, לעבד את הגינה, אף פרחן ממשיך
לצבוע את קירות ביתו. הילדים ממשי כים
ללמוד בבית־הספר בימית, איש לא
רשם אותם לשליש האחרון של שנת
הלימודים במרכז הארץ.
מישפחת פרחן נוהגת כאילו אין הפינוי
עומד בשער. רק דבר אחד מעיב על
האידיליה הזאת: דירתם של בני־הזוג
פרחן שבנווה שרת ליד צהלה, שהיתה
מושכרת כל השנים, עומדת כעת ריקה
ומרוהטת. בני־הזוג לא השכירו אותה.
שרית ישי
מד, שבטוח בטוח.
ה עו ל ם