גליון 2318

מיס פר 2318

76 עמודיס

ר או בן מעיין

מחיר 25 :שקלים (כולל ם.ע.מ).

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תר
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 135 העורר
הראשי: אורי אכנרי עורך־תבנית: יוסי שנון רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש
המינהלה: אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ בע״מ. מודפס ב״חדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב
בן־אכיגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

מטרה טובה. אך אין הוא יכול לבוא
לידי ביטוי כאשר אין מניחים לה לפעול
באופן חופשי. מי שמצר את צעדיה של
העיתונות מזיק, לא פעם, לעצמו ולעניינו.

ץ* 49

כאשר אך התעוררה פרשת ראובן
מעיין, קורבן הסרטן, יצא צוות של העולם
הזה לסיקור הצד האנושי והרפואי של
הפרשה.
מעיין לא היה לנו זר. הכרנו אותו
בעבודתו בעל המשמר. הקדשנו בשעתו
כתבה ארוכה לבנו, חגי, שנספה בפעולה
בלבנון (העולם הזה .)1859
אך כשיצא הצוות לעבודתו, נתקל בהתנגדות
המישפחה. היא לא רצתה להטריד
את החולה, לחדור לתחומו הפרטי.
סברתי כי זהו יחם מוטעה. במאבק

קורבן מעיין
מאוחר מדי

הגורלי על זכותו של מעיין להשתמש
בתרופה שהוא חפץ בה (ראה עמודים
,)8—10 היתד, חשיבות מכרעת לדעת-
הקהל. אפשר היה להביא את דעת־הקהל
לידי התעוררות ותגובה רק על־ידי פיר־סום
הסיפור המלא של האיש האומלל.
דעת-הקהל מגיבה אחרת כאשר מדובר
באדם חי וסובל, שאפשר לראותו ולשמוע
את קולו, מאשר כאשר מדובר בבעייה
עקרונית מופשטת.
אולם כיבדתי את החלטת המישפחה.
לא ניסיתי ללחוץ עליה. וכי מי יקבל
על עצמו להטריד מישפחה במצב כזה,
גם כאשר הכוונה היא לעזור לה?
התוצאה היתד, שראובן מעיין האיש
הופיע לעיני הציבור רק בשלב הסופי
של הפרשה, בתוכנית מוקד בטלוויזיה.
אז כבר היה זה מאוחר מדי. בית־המישפט
אמר את דברו, הרופאים מתנגדי־ד,רפואה
התבצרו בעמדותיהם, דעת־הקהל שוב לא
הספיקה להתעורר, לקבל תנופה ולהזיז
את המימסד.
אין לשנות מה שהיה, אך נדמה לי
שיש להסיק לקח למען העתיד. אנשים
הנתונים בצרה נרתעים באופן טיבעי מפני
פירסום. הם נוטים להסתגר בדל״ת אמותיהם,
להתכנס בתוך עצמם. זוהי תגובה
אינסטינקטיבית, מובנת בהחלט. אך לעיתים
קרובות מאוד היא נוגדת את האינטרסים
האמיתיים של בעליה.
לעיתונות יש כוח. כוח זה יכול לשרת
ה עול ם הזה 2318

״הדובר אינו
מעוניין״
אחד התפקידים החשובים ביותר
של העיתונות הוא להגן על קורבנות
החברה, ולפקוח עין על היחס לאותם
אנשים שאינם יכולים להגן על עצמם. זה
נוגע לזקנים, לקטינים, לחולים, לנכים.
אך מעל לכל זה נוגע לאסירים — אותם
המוחזקים אחרי סוג ובריח, המופקרים
לחלוטין לעוצמת המנגנון הכולא אותם,
שאין להם קול.
על רקע זה מרגיזה אותי מאוד הפרשה
הבאה :
נציבות בתי־הסוהר מפעילה לאחרונה
מערכת מסועפת של יחסי-ציבור, כדי
לשפר את תדמיתה בחברה. הנציב, הד״ר
מרדכי ורטהיימר, נפגש לפני כמה ימים
עם כתבי העיתונות לענייני מישפט וערך
להם סיור בבתי-הכלא. השבוע התראיין
ברדיו וסקר את המצב בממלכתו.
תדמית לחוד, מציאות לחוד.
כתבת העולם הזה לענייני־מישפט,
עורכת־הדין אילנה אלון, פנתה אל דובר
שרות בתי־הסוהר, דויד זילברמן, וביקשה
היתר לבקר אצל אסיר־העולם אבישי נגר.
הדובר סירב לאשר את הביקור.
אבישי נגר נדון למאסר־עולם באשמת-
רצח, למרות שהגופה של הקורבן לא
נמצאה מעולם (ראה עמודים .)50—51
כאשר התקבל במערכת מיכתב מידי אסיר
זה, שבו טען כי נעשה לו עוול וביקש
לשוחח על־כך, התקשרנו עם שרות בתי־הסוהר
כדי לתאם פגישה.
תחילה התברר כי הדובר, זילברמן,
נמצא בשווייץ, וכי ניתן יהיה לתאם
פגישה רק אחרי שובו, בסוף ינואר.
אולם משחזר הדובר לתפקידו, אחרי
החופשה הנעימה (אני מקווה) ,היתד,
תשובתו לאקונית :״הדובר אינו מאשר!״
כשנשאל לנימוקי הסירוב, היתד, התשובה,
שנמסרה מפי מזכירה אחרי התייעצות
עימו, קצרה ונמרצת עוד יותר:
״הדובר אינו מעוניין לתת נימוקים!״
החוק מחייב פקיד־ממשלה, המסרב להיענות
לבקשתו של אזרח, לכלול בתשובתו
את נימוקיו. כאשר מדובר בפנייה
של אמצעי־התיקשורת, על אחת כמה וכמה.
נמסר
לי כי דובר זה סיים השבוע את
תפקידו. ונתמנה מנהל בית־המעצר ברמלה.
אך הפרשה לא הסתיימה. אין להשלים
נשום פנים ואופן לנוהל זה בשרות בתי-
הסוהר דווקא, מפני שהוא מעורר את
הרושם המובהק שיש לו מה להסתיר.
וכאשר יש מה להסתיר — חובת העיתונות
היא לגלות. בכל מקום. ובבתי־הסוהר,
שבהם יושבים אנשים חסרי־אונים, לא
כל שכן.

כתבתה> 1>11ר הד,יד* :

הוו׳בת תשער הויתור ;

בושת מע״ן -מה
היה קווה איוו ...

הייתי מתנחלת
בימית !

ראו,בן מעיין מת מסרטן. התרופה
לא גיתגה לו. צוות ״העולם הזה״
היה כהלווייה, ומסקר את ההיבטים
האנושיים, הרפואיים
והפילוסופיים
של הפרשה. האם נגזר
עליו למות ץ

כתבת ״העולם הזה״ שהתחזתה
כהכרת התנועה לעצירת הנסיגה
כסיני שהתה כמשך שבוע כימית.
היא מדווחת: יש האחוזים
בטריפ משיחי,
ויש המאיימים לאחוז
כנשק:

משלחתישלום ישראלית לדמשק!
אורי אמרי מגלה: בראשית שנת 1981 בהשתתפות ישראלים ופלסטינים,
נדון הרעיון לשגר למועצת אש״ף בדמשק נזשלחת־שלוס ישראלית.
הרעיון טורפד על־ידי רק״ח שסירבה להשתתף במישלחת ישבה יש יש־ראלים־ציוניים
! עכשיו מנסה רק״זז לטרפד את עיצאם סרטאווי.

כתב ד,עולם הזח מוסיף לדווח על הזזיים
מתחת למגף בארגנטינה: שתי
גוויות נמצאו בתא־מיטען של
מכונית. סוחר נשק יהודי ואשתו
נרצחו, על־ידי מי? מדוע?

הפרקליט והזונה
על רומן ישראלי מיוחד במיט: עורך־הדין
הנשוי התאהב ביצאנית, הביא
אותה מדי בוקר למקום העבודה
שלה — ועכשיו הס עומדים
להתחתן !

תעלומת
ה מו יזה ה א בוד ה
במדורה ״חוק בצד״ מנתחת הכתבת לענייני
מישפט של העולם הזה מיקרה של רצח, שבו
לא נמצאה הגווייה. כיצד נוהגת
המישטרה? על מה מבססת הפרקליטות
את טיעוניה? כיצד
יפסוק בית־המישפט?

>1ן היסוד!״
הה ״כ מאיר שיטרית חושך בראיון
ל״העולם הזה״ את האני
מאמין האישי והפוליטי שלו.
הוא רוצה להגיע לממשלה, טוען
שדויד לוי נאמן מדי למיפלגה
ואומר שבמדינת
ישראל צריך לשנות
דברים מן
היסוד :

.המאנ׳ה החיבאיח׳
הברוקרים התל־אכיכיים מקנאים
בהם וחוששים מהם: אלה הם
שלושה שותפים חיפאיים שניהלו
לפני שנה תיקי השקעות בכורסה
כסך 50 מיליון לירות
— והיום הם
מגלגלים שני מיליארד
ורבע :

מציאות ושידוכים,
שיקוצים וברכות
ועוד שונות ומשו נות
במדור החדש.

על ריבעים וחימשים
לאנה גרוברג כת ה־ 06 יש כת. יש לה גם נכדה, גם
נינה וגם חימש. היא עדיין קוראת בלי משקפיים, שיניה
כפיה, ואין לה בעיות של שמיעה.
העיתונאי שעבר מהמיטכח הכלכלי למיסעדה: לחתוך ככשר החי
הפרווה היא הידידה הטובה כיותר: חלום ליל חורף

מ דו רי ק בו עי ם: תשקיף כמדינה הנדון הורוסקופ סיכתכים תשבץ
זה היה העולם הזהשהיה
יומן אישי — או־סו־טונומיה, אדרי

בלונים ממסיבה
למסיבה
רחל המרחלת
קולנוע — החתיכות מקליפורניה,
גאליפולי של וייר והם צחקו על כולם שידור מדריך שידורים
איש ממאדים
לא לגברים — על הרזייה, בעלים

אתה והשקל
לי—לה—לו

כלות ישראלית, דני קרוון ו״אל־נא
תעקור נטוע״
מה הם אומרים -מרדכי שני,
משח קצב, רוני מילוא׳ אייבי נתן, 22 שלמה ניצן ודינה דורון
עולם קטן — סולידאריות והסנקצ25
יות,
פולין והשבוייסהעיראקיים

אנשים בעולם
אנשים

טריים, פונץ׳ לא נורמלי וסיפריה 60 מזכוכית
נמר של נייר — רולן בארת, אחרון
הפועלים, אביגדור המאירי, ג׳ק צוקר 62 וחוברת מחשבות 70 ספורט — טוטו־מאמניס

הסיעות השונות — שכל אחת מהן מתייצבת
מאחורי אחד המועמדים — מגייסות את תומכיהן
בסניפים. ההערכה היא כי הפעם לא יהיו בחירות
פיקטיביות, כמו לקראת הוועידה הקודמת, כאשר
סניפים רבים התאחדו מאחורי רשימת מועמדים אחת.

בחרות מעריכים בי גם אם לא ייכחד לכגין
יורש כוועידה זו, יקבעו יחסילהכוחות כה
את זהותו של האיש שיחליף את בגין.

רביו: יו״ר
הוועדה המדינית
עידאס מ פ סי ד ה
ב מי לסמחה באיראן
החלטתו של המלל אל־חוסיין להקים חטיבת
״מתנדבים״ ,בפקודת עצמו, לעזרת הצבאי העיראקי
במילחמתו באיראן, באה בגלל הרעת מצבה
של עיראק.

ככגדאד הגיעו משקיפים כעלי־ידע לכלל
המסקנה כי הצבא העיראקי נוחל תכוסה,
וכי איראן היא הצד המנצח כמילחמה
שאין כל סימן לסיומה הקרוב.
בנאומו הדרמאתי הזכיר אל־חוסיין כי ישראל תומכת
באיראן ומוכרת לה נשק — טענה שאושרה השבוע
על־ידי שידור־תחקיר בריטי, שבדק שלוש עסקות
כאלה, ושהזכיר בהקשר זה שמות של אישים
שמילאו תפקיד רשמי במיסחר־הנשק הישראלי.

מדוע תקפהרק״ ח
א ת סרטאוויד
התקפת רק״ח על הד״ר עיצאם סרטאווי, שפורסמה
מייד בעיתון הפרו־סורי אל־ספיר ביירות (ראח
הנדון) ,היא חלק מן המאבק על דעת־הקהל בשטחים
הכבושים. לפני כן טען סרטאווי כי אוכלוסיה זו
תומכת בדעתו, בזכות שלום ישראלי־פלסטיני.
בזמן שרק״ח תקפד. דברים שסרטאווי לא אמר
כלל, פירסם האירגון הפרו-סורי אל־צעיקד. הודעה
שבה תבע לחסל את סרטאווי, אליאם פרייג ,,ראש
עיריית בית־לחם, ורשאד אל־שווה, ראש־עיריית עזה,
שום גורם פלסטיני אחר לא תקף את סרטאווי.

חוגים פלסטיניים טוענים כי נציג
הקומוניסטים בצמרת אש״ף, אכו־צאלח,
הוא •טתכע סרק״ח לפרסם הודעה כגנות
סרטאווי.

פג! חושש מארידור
חוגים המקורבים לראש״הממשלה יודעים
לספר שאם תוגש למנחם כגין התפטרותו
של שר־האוצר, יורם ארידור, היא לא
תידחה.
בגין סבור כי את המדיניות החדשה של האוצר —
קיצוץ מאסיבי בתקציב־הממשלה ובסובסידיות —
יוכל לבצע גם שר אחר. בגין מודאג מתהליך
צבירת הכוח של הציר ארידורי—לוי בתנועת־החרות.

ה ערבו תלב חי ר ת
ורש ב ח רו ת
מילחמת הירושה בחרות עומדת לעלות על פני השטח
במיסגרת הבחירות לקראת הוועידה הקרובה של
התנועה, שייערכו באביב השנה.

בסאווירה רכשה
דירות־קיט
היצאנית המפורסמת כדימוס, כסאווי־רה
הולנדר, רכשה בביקורה כארץ
שתי דירות־קיט ככתי־מלון שבהם
מקנה הרכישה זכות לשהייה של
שבוע כשנה כדירה.
הדירות שרכשה הולנדר נמצאות
בטבריה ובאילת.

בפגישה שקיימו יו״ר מיפלגת־העבודה, שימעון
פרס, מזכ״ל המיפלגה, חיים בר־ילב והח״ב יצחק
רבין, הוסכם שוועדות־המיפלגה יורכבו מחדש.

כמיסגרת זאת יקבל רבץ את תפקיד היו״ר
של הוועדה החשוכה כיותר — הוועדה
המדינית, תפקיד המוחזק כיום כידי פרס.

בגל״ צ מ חכי םלפ תי ר
עדיין לא הוכרע מי יהיה המפקד הכא של
תחנת־השידור הצבאית, גלי־־צה״ל, מכיוון
שהממונים על התחנה ממתינים לתשובתו
של דן פתיר.
פתיר, מי שהיה היועץ לענייני־תקשורת של רבין
ושל בגין, שוהה עתה בארצות־הברית, ומשהה
את תשובתו, מכיוון שהופנו אליו הצעות אחרות
בארצות־הברית, שיאפשרו לו להאריך את שהותו שם.

מ תנגדי הנסיג ה גו״סו
בקרב פעילי ״התנועה לעצירת הנסיגה״ רתחת הדיעה
שמנהיגי התנועה יגוייסו למילואים, לקראת מועד
הפינוי הצפוי. כדי להבטיח פינוי שקט, יגוייסו גם
מאות רבות של פעילי־התנועה לשירות־מילואים.

מרבית הפעילים שייכים לחטיבות מרחביות,
כמקומות מגוריהם בהתנחלויות שבגדה
המערבית, ואם לא יתייצבו לשירות
המילואים — יהיה פירוש הדבר הפקרת
טמירה על בתיהם שלהם.

הדל פו ת על
הביון האמריקאי
בצמרת הישראלית שורר כעס רב על
הפירסומים על פעולות המוסד הישראלי.
ההערכה היא כי פירסומים
אלה נובעים מהדלפות מכוונות,
שמקורן בממשלה האמריקאית, ה מנהלת
״מילחמת־עצכים״ נגד ישראל.
לא מן הנמנע שהצמרת הישראלית
תביא לפירסום פרשיות שונות, הנוגעות
לפעולות חשאיות של סוכנויות
אמריקאיות שונות כישראל.

כיום לעובדיו כשליש יותר מאשר
המתחרה שלו ,״ידיעות אחרונות״.

שפייור רוצה
ריבוי שמות המועמדים להתמודדות על תפקיד ראש־העירייה
בתל־אביב מטעם המערך נובע מכך שהאיש
החזק של המחוז במיפלגת־העבודה, אליהו שפייזר,
מעריך שעדיין מוקדם מדי להציג את מועמדותו•

כמיפלגת־העכודה מעריכים כי ההתמודדות
הסופית על התפקיד תהיה כין שפייזר וכין
מזכיר מועצת פועלי תל-אכיב, דוב
כן־מאיר.

דגל נג ד
חייב לי ב ר לי
יחידתו של תת־ניצב בנימין זיגל
מנהלת עתה חקירה נגד אחד הח״כיס
החדשים של הסיעה הליברלית
בכנסת.
החקירה נוגעת לפרשה שהתרחשה
קודם כניסתו של האיש לכנסת. מעורב
כה גם ח״כ אחר מהסיעה הליברלית,
הממלא תפקיד בכיר.

י שראלים
ל בו רסה הניו־יורקית
אחת מחברות הברוקרים הגדולות בוול־סטריט מנהלת
בימים אלה משא־ומתן עם חברה ישראלית, שאינך,
חברה בבורסה התל־אביבית.

החכרה האמריקאית —
מבקשת לעניין כדרך זו כעלי־הון ישראליים
להשקיע כמניות הנסחרות בבורסה של
ניו־יורק.

פ ה ומוח ב סני ף חרו ת
במיסגרת המאבק שנין תומכי הח״כ יוני מילוא
והח״ב החדש, מיכאל קליינר, צפויות מהומות בסניף
הצפון של תנועת־החרות בתל־אביב.

לקראת כינוס המועצה נשלחו הזמנות לשתי
רשימות של חכרי־מועצה: אחת אושרה
על־ידי מרכז התנועה, והיא שייכת לתומכי
מילוא, והשנייה היא של תומכי קליינר.
ככל אחת מהרשימות יש 73 איש,
וההתנגשות שכין שתי הקבוצות עשוייה
לשאת אופי אלים.

עויפמן ובנע ד קור פו
לסגן־שר־התחבורה, דויד שיפמן, התברר ני לא
יוכל להיות שד בקרוב, שכן נכשלה התוכנית להדיח
את השר הליברלי יצחק ברמן. לפיכך החליט שיפמן
לדבוק בתפקידו הנוכחי, והוא נכנע, למעשה, לכל
דרישותיו של שר־התחבורה חיים קורפו.

שיפמן הסכים לא לחלוק על קורפו כשום
הזדמנות, שכה נוכח אדם נוסף על שניהם.

ה חוג־ ל שי לו ב
בעד פירוק ה פ ער ד
רוב החברים כחוג־לשילוב, שיש לו ייצוג
של * 15 כמרכז מיפלגת־העבודה, תומכים
כפירוק המערך — כך מתברר מיחסי
הכוחות, כפי שבאו לידי ביטוי כישיבה
האחרונה של המזכירות.
ח״כ מיכה חריש, מראשי החוג, הביע את דעתו
הנחרצת שאין לפרק את המערך, אך לא הצליח
למנוע את העלאת הנושא לדיון מקיף בישיבה הבאה.

חסד 3ו בי דהמעד כוו
יו״ר אגודת המו״לים של העיתונים היומיים, שבתאי
הימלפרב, נקט בתכסיס מעניין, במיסגרת המשא־ומתן
שהוא מנהל עתה עם עובדי־הדפוס, על
המעבר לשיטת אופסט.

הימלפרב מינה את מי שעמד כראש
מאבקם של העובדים כמזכיר־המערכת
של העיתון הלועזי ״נוכיני קורייר״ ,השייך
לרשת־העיתונים של מיפלגת־העכודה,
שהימלפרב הוא מנהלה. מזכיר המערכת
החדש היה סדר־מכונה.

ל א יהיה שבועון
ל מי פלגתהע בו ד ה

.מעריב, מ של ם יותר

התוכנית להוציא שבועון של מיפלגת״
העבודה, לצד הירחון ״מיגוון״ ,הוקפאו
כשלב זה.

למרות שעל-פי הסקרים ״מעריב״ אינו
מוביל כמכירת גיליונותיו, הוא משלם

המערך מגבש עתה תוכנית־הסברה חדשה, שבמיסגרתי׳
יקנה שטח־פירסום בעיתונים היומיים, ויפרסם טור
קבוע, ובו דיווח על פעולות המיפלגה ועמדותיה.

במדינה
לתקוף את תנועת ״הרוב המוסרי״
האמריקאית. זוהי תנועה לאומנית-
קנאית־דתית חשוכה, באגף הימני-
הקיצוני של הקשת.
הימין האמריקאי, שהביא לבחירתו
של רונלד רגן, החל לאחרונה
מותח עליו ביקורת. לדעתו, נגרר
רגן אחרי אנשי הימין המתון,
מסוגו של אלכסנדר הייג, וממשיך
במדיניות הפושרת של קודמיו.
הקאריקטורה מראה שני אנשי
״הרוב המוסרי״ האמריקאי, המקוננים
איש באחי רעהו :״רגן נשמט
לאט־לאט מידינו אל תוך עולם
המציאות.״
אך העין הישראלית נמשכה
אוטומטית לתמונות של שני האישים
התלויות על הקיר, כמי
שמשמשים דוגמה לקנאי־הדת החשוכים
באמריקה: מנחם בגין
(״הרוב המוסרי בישראל״) וזד
איית־אללה רוח־אללה חומייני
(״הרוב המוסרי באיראן״).
הציור פורסם לפני שהתגלה
השבוע בלונדון שישראל קשורה
גם עתה עם איראן של חומייני,
על רקע של עיסקות־נשק.

1ה הממשלה על אמצעי־התיקשורת
כמו פסנתרן על קלידיו, הודיעה
ממשלת־ישראל כי זוהי הפרה
ועזורה של שביתת־הנשק בלבנון.

לא קיים כל הסכם לשביתת־נשק
כללית בין ישראל ובין אש״ף ו/או
אירגוני־הפידאיון הפלסטיניים, המחייב
הפסקת־אש בכל החזיתות

בטחו!
העם
ה רו ב ה מו ס ד ,
בדעת־הקהל הגאווה
מופיע ־כנין 7צד
חומייגי כאב־ טיפוס
שד קגאי דתי־לאומגי.
לפעמים מלמדת קאריקטורה אחת
על מצב דעת־הקהל העולמית יותר
מאלו* מאמרים.
כזאת היתה הקאריקטורה של
ביל מולדין, שהתפרסמה השבוע
במאות עיתונים אמריקאיים. היא
לא היתה מכוונת נגד ישראל דווקא,

אלא נגד הימין האמריקאי. ישראל
הופיעה בה רק בדרך־אגב. ודווקא
משום־כך היא מלמדת רבות על
היחס לישראל כיום.
ביל מולדץ רכש שם עולמי כאשר
היה חייל בצבא האמריקאי
במילחמת־העולם השניה. אז ביטא
את צרותיו ומאווייו של החייל
הקרבי האמריקאי בסידרת קארי-
קטורות, שפירסם בעיתון האמריקאי
הצבאי, הכוכבים והפסים.
מאז הפך קאריקטוריסט נודע
באמריקה, בעל עמדה ליברלית
נאורה. הוא רחוק מאוד מלהיות
אנטי-ישראלי.
תמונות על הקיר. בקארי-
קטורה שלו השבוע ביקש מולדין

ה כו ה ל^מידסמה
רק. התנגדות אמריקאית
מונעת לפי שעה
התקפה גדולה בלבנון.
התקרית עצמה היתד. אירוע
ביטחוני שיגרתי למדי: חוליה
של פידאיון הניחה מוקשים ליד
הגבול הירדני, כמה מחבריה ניסו
להסתנן אל תוך השטחים הכבושים.
ערנות כוחות־הביטחון מנעה
זאת. לא נגרמו אבידות.
בזה יכולה היתד. הפרשה להסתיים,
תוך הרגשת־סיפוק על הישג
צבאי הגנתי.
אך ההמשך הדאיג יותר מן
התקרית עצמה.
פסנתרן על קלידים. במע-
רכת־תעמולה מתואמת, שבה ניג-

בגין בקאריקטורה של מולדין
האמתלה לכך היתד. קלושה למדי.
הפידאיון אומנו, כך נאמר, בלבנון.
טיעון
זה עמד על כרעי־תרנגולת.

שרוח? חס וחדירה!
ן * ש בו ע זז משהו בסוריה.
שר־ההסברה הסורי פירסם הודעה חסרת־תקדים מבחינה

סורית: הצעה שמיתה, בפועל, הצעת־שלום. היא תבעה מישראל
את השיבה לגבולות ,1967 את ההסכמה להקמת מדינה פלסטינית
ואת מתן הזכות לפליטים הפלסטיניים לחזור.

השתמעה ממנה הנכונות להכיר כישראל כגבולות
57 זע ,1ולחיות עימה כשלום — אף שהדברים לא נאמרו
כפירוש.

היתד, זאת הפעם הראשונה שדובר סורי רישמי הודיע רשמית
על הנכונות להשלים עם קיומה של ישראל בגבולות .1967 היה
זה צעד כביר קדימה לקראת העמדות שננקטו על-ידי סעודיה
בתוכניתו של האמיר פאהד -המזדהות למעשה עם העמדות של
החלק המכריע של צמרת אש״ף (ראה הנדון).

לקדדתחתלב דן־
היתה ישראל צריכה להגיב על דברים אלד?.
מובן שהניסוח של התוכנית הסורית, לפרטיה, אינו קביל י כלשונו. אך עצם העובדה שסוריה דווקא מפרסמת תוכנית כזאת,
שאינה אלא נקודת-יציאה ועמדת־מיקוח, בוודאי היתד. צריכה לזכות
בברכה ישראלית.

--הסורית מה שקרה, קודם לכן,אודם קרה לתוכנית
-- -לתוכנית הסעודית: ממשלת־כגין והאופוזיציה הרשמיר
ראו כה סכנה לעצם קיומן, מפני שהיא עלולה להוביל
לצורך לוותר על הגדה המערבית ורצועת־עזה כמיס

לכן, תחת לברך על עצם פירסום התוכנית, תוך הסתייגות
מפרטיה, יצאה התעמולה הרישמית ־להתקפת־מחץ על התוכנית
הסורית. התקפה זו התמקדה בשלוש טענות סותרות:
#״אין כל חדש״ בתוכנית הסורית — דבר שהוא שקר גם.
מעולם לא פורסמה קודם לכן תוכנית סורית כזאת. להיפך, סוריה
תקפה בשצף־קצף כל גורם ערבי, ובייחוד פלסטיני, שהציע הצעה
מעין זו.
;• ״זהו תכסיס תעמולתי״ כדי להשפיע על דעת־הקהל העו
למית
המתונה, לקראת הוויכוח על סיפוח־הגולן בעצרת האו״ם.
• ״זוהי בעצם תוכנית להשמדת ישראל״ .כך הודיע, בין
השאר, העיתונאי אהרון ברנע, איש הרדיו, שהפך לאחרונה אחד
המשרתים העיקריים של שטיפת־המוח של ממשלת־הליכוד, כי
״אין זאת תוכנית לשלום עם ישראל, אלא לשלום בלי ישראל.״
ברנע, שהוא מיזרחן, ידע שאין בכך ממש.
שלוש הטענות דמו לסיפור המפורסם של בנימין זאב הרצל,
שבו טען איש שנדרש להחזיר כד :״מעולם לא קיבלתי את הכד,
כאשר קיבלתי את הכד הוא כבר היה שבור, וחוץ מזה אני החזרתי
את ׳הכד.״
תגובה זו הזכירה את התגובה הרשמית של ממשלת־גולדה
אחרי שאנוור אל־סאדאת הציע לראשונה שלום עם ישראל, בשנת
.1971 אז טענו התועמלנים הרשמיים כי זהו טכסים כדי לסבר את
אוזן דעת־הקהל העולמית, ושזוהי תוכנית זדונית להשמדת ישראל.
מיזרחנים מסוגו של ברנע גם ״גילו״ אז כי אל־סאדאת הערמומי
מדבר על ״סלאם״ ,שאין לו ערך, ולא על ״צולח״ ,שרק הוא
מבטיח את השלום האמיתי. שנתיים אחרי שנדחתה הצעתו פתח
אל־סאדאת במילחמת יום־הכיפורים, אלפים נהרג׳ו, ולבסוף נעשה
״סלאם״ עם מצריים על פי הקווים שאל־סאדאת הציע מלכתחילה.

מצב חד ש לג מ ד׳
^ הצעה הסורית עשוייה להיות התחלה להתפתחות חדשה
י י בעולם הערבי.
ייתכן כי זהו צעד סורי לקראת קבלת תוכניתו של הנסיך
פאהד, או של תוכנית חדשה באותה רוח. אם כן, יתכן כי הפיסגה.
הערבית תוכל להתכנס מחדש ולאשר את התוכנית, שעליה לא
הושגה הסכמה במושב הראשון של הפיסגה, בעיר פאס במארוקו.
מצריים עשוייה גם היא לתמוך ביוזמת־שלום חדשה כזאת,
אחרי שיתברר כי תוכנית־האוטונומיה מתה סופית (ראה יומן אישי).
השבוע דיבר חוסני מובארכ בזהירות גם על הצורך לשתף את
ברית־המועצות בתהליכי השלום.
אם אכן תושג הסכמה רחבה כזאת בעולם הערבי, עשוי להיווצר
מצב מדיני חדש, אשר יסכן את עמדות הליכוד והמערך כאחד.

והמיגזרים. יתר על כן, באופן
רשמי לא קיים ביכלל הסכם עם
אש״ף — כי ממשלת־ישראל עמדה
בתוקף על. כך שהסכם שביתת-
הנשק שהושג על הגבול הלבנוני,
אחרי הפצצות ביירות וקריית-
שמונה, הוא בין ישראל ולבנון,
ולא בין ישראל ואש״ף.
הסכם בין ישראל ולבנון יכול
רק לחול על הגבול הלבנוני, ובוודאי
לא על הגבול הירדני.
הסכם זה נשמר, לדעת כל המשקיפים
האחרים בעולם, חרף
טענתה החוזרת של ישראל ש-
״המחבלים״ מפירים אותו בפעולות
נגד הכוחות של רב־סרן סעד חדאד.
אירועים אלה לוטים ערפל, וכוחות-
האו״ם אינם מאשרים בדרך כלל
את גירסת ישראל.
הווטו המרתיע. מדוע, אם
כן, באד. התקפת-התעמולה היש ראלית

יכול היה להיות לכך רק הסבר
אחד: ממשלת־בגין מבקשת להכשיר
את דעת-הקהל, בעיקר בארץ,
להתקפה על לבנון.
חלקה הדרומי,
הנתון בידי קואליציה של השמאל
המוסלמי ואש״ף, ואולי גם כדי
לגרור למילחמה כזאת את סוריה,
המשמיעה לפתע זמירוודשלום
(ראה מיסגרת).
עד כה נמנעות פעולות אלה על־ידי
התנגדות אמריקאית. וושינגטון
הטילה וטו על פעולות כאלה,
מחשש פן ירגיזו את הסעודים
ויפריעו למכירות־הנשק האמריקאיות
במרחב.
אם התנגדות זו עדיין עומדת
בעינה. יישארו דיברי־התעמולה
של ממשלת־ישראל בגדר אזהרה
בילבד. אך יאסר ערפאת לא היה
היחיד השבוע שסבר — כפי ש הכריז
— כי ממשלת־בגין מבקשת
לפתוח בפעולה צבאית גדולה בלבנון
לפני ה־ 25 באפריל, כדי
להקל על הנסיגה בדרום.

גאלהכיר

המהאיהכימהירבעיר

״הפקדת שיקים! ממש משחק
ילדים״.

״תמיד יש לי במשרד מעטפות
להפקדת שיקים׳

״והעיקה הפקדת שיקים
לוקחת פחות מדקה אחת״.

נכון שהוא לא מברך אותך כאשר אתה מגיע. לעומת זאת לא קוראים לו לטלפון בדיוק כשאתה
לחוץ ממן...
אולי הוא לא מקייך אליך אבל הוא תמיד ישמח לראות אותך. גם בשעות ״מוזרות׳ /כשבנקאים
אחרים ישנים...
זהו כספומט. הבנקאי הכי מהיר בעיר.
תוכל לפגוש בו כמעט בכל רחוב ברחבי הארץ מוכן ומעודכן. אתה יכול להפקיד בו שיקים, בפחות
מדקה(אם אתה מכין קודם את המעטפה) .אתה יכול למשוך מזומנים, לברר יתרה או לשאול מהן
3הפעולות האחרונות בחשבונך.
הוא תמיד לשירותך. בשיא ־המהירות.

הכיההיובעיר.

בם פומט
ל או ס • בכקד ־ ס קו כ ט

זה נול חיה להיות המאורע החשוב ביותו מאז ביקור סיאדאת, לולא...

פגישה
י ^ תכן כי הסיפור הזה לא היה מתפרסם
לעולם, או רק אחרי שנים רבות.
אין זו אלא פרשה אחת מיני רבות
מתוך מסכת המגעים שנערכו בשמונה
השנים האחרונות בין חוגים באש״ף ובין
כוחות השלום הציוניים בישראל, מאז ש פתחתי
במגע הראשון עם סעיד חמאמ־,
נציג אש״ף בלונדון, אחרי מילחמת יום-
הכיפורים.
סיפורים רבים זועקים לפירסומם, כי
יש בהם לקח ומשמעות לגבי עתיד היח סים
בין שני העמים. אך הם יצטרכו
י לחכות. הנסיבות אינן כשרות עדיין.

אכל את הסיפור !הבא, מן העבר
הקרוב דווקא, יש צורך לפרסם.

! 1 1 11
^ סיכה המחייבת הזאת נעוצה בי
י התפתחות בימים האחרונים.
עיצאם אל־סרטאווי, איש צמרת אש״ף,
פירסם בעיתון הצרפתי רב־היוקרה לה
מונד ראיון שהוא מינשר נועז למען השלום

בדבריו, שהיו מופנים אל מוסדות
אש״ף, קרא לעמיתיו בתנועה הפלסטינית
לשים קץ להבחנה המטופשת בין ״ציונים״
ו״לא־ציונים״ בישראל, ולשים תח-
תה הבחנה מדינית חדשה: זו שבין
הכוחות הישראליים על פי עמדותיהם.
התוכן המעשי של קריאתו היה לשכנע
את הנהגת אש״ף להיכנס לדו־שיח עם
כוחות־השלום הציוניים בישראל, הדוגלים
בשלום המבוסס על הכרה הדדית בין
ישראל והעם הפלסטיני, ועל דו־הקיום
בין מדינת־ישראל הריבונית ובין מדינה
פלסטינית, אך היא ריבונית, בגדה וברצועה.

קשה
לארס ישראלי לתפוס את
עוצמת הגבורה הדרושה כדי להשמיע
פומבית דרישה כזאת, שפירושה
נכונות פלסטינית להכיר
בישראל ולכרות עימה שלום. אס
יש מישהו כעולם הראוי לפרס־נובל
לשלום, הרי זה איש זה.

בשנים האחרונות עמד סרטאווי בראש
רשימת המועמדים־להירצח, שהכין איר-
גונו הפורש של אבו־נידאל, הקנאי הפלסטיני
הנהנה מחסות סוריה (וקודם לכן
מחסות עיראק) .אירגון זה הוא שרצח
את ידידי, סעיד חמאמי, גיבור השלום,
ושורה של נציגי־אש״ף מתונים אחרים.
1 הרי הראיון בלה מונד פירסם
1י אירגון אל-צעיקה, הסום הטרויאני
של סוריה באש״ף, הודעה שבה קרא
בגלוי לחיסולו של סרטאווי, יחד עם
1חיסולם של אליאם פרייג׳ ורשאד אל !
שאווה, ראשי העיריות של בית-לחם ועזה.

הצמדת של אש״ף, לעומת זאת,
סירבה לגנות את סרטאווי. הוועד-
הפועל של אש״ה דחה השבוע הצ־עת-החלטה
לגינוי דבריו, ובכך
נתן לו בעקיפין גושפנקה.

דובר רשמי של אש״ף בביירות הודיע
לעיתון לה נזונד כי סרטאווי ממשיך לייצג
את אש״ף באירופה. ואילו יאסר ערפאת
עצמו אמר באוזני הכתב של שבועון
ערבי פרו־סעודי, המופיע בפאריס :״מה
רוצה סרטאווי? איש לא הורה לו להפסיק
את המגעים עם כוחות־השלום הישראליים.
מוטל עליו להמשיך בהם!״
(באותו ראיון נשאל ערפאת אם הוא
״ממשיך בשיחותיו עם אורי אבנרי.״
תשובתו :״מעולם לא נפגשתי עם אבנרי.
אבל אנשי נפגשו עימו, והם ממשיכים
במגעים עימו.״)

על רקע זה באה פצצת רק״ח.

ח״כ תופיק טובי יצא בהתקפה חריפה
על סרטאווי בישיבת הוועד המרכזי של
רק״ח. הוא צוטט גם בעיתון אל־ספיר,
—* הנוסח המלא של הראיון פורסס
בגיליון האחרון של העולם הזה (.)2317

ביטאון פרו־סורי המופיע בביירות, כמי
ששולל לחלוטין את דבריו של סרטאווי.
מדבריו, כפי שצוטטו בעיתון הערבי, נובע
שאין בישראל כוחות־שלום מילבד רק״ח.

בכך עזר כעקיפין לאירגוני־הרצח
הפרו־סדריים, הקוראים
לרציחתו של סרטאווי, המטעה
והמתעתע.

התפתחות זו היא המכריחה אותי לפרסם
את העובדות הבאות.

ף* ראיון שלו בלה מונד אמר סרטא-
ווי, כבדרך אגב, שאש״ף היה צריך
להזמין את כוחות־השלום הישראליים —
לא רק את רק״ח ושל״י, אלא גם אחרים,
כדבריו — לפגישה עם יאסר ערפאת בביירות,
לשם חילופי־דברים. לאחר מכן,
היה על אש״ף להזמין מישלחת של כו־חות־השלום
הישראליים למושב המועצה
הלאומית הפלסטינית, שנערך בדמשק ערב
הבחירות בישראל. אילו נעשה כן, אמר

בו חשה
ברור היה כי חברי־המישלחת יקבלו
על עצמם סיכון רב, הן בשהותם בדמשק,
מרכז הקנאות האנטי-ישראלית במרחב,
הן בישראל, בשובם הנה. אך מכיוון
שסרטאווי עצמו מסכן את חייו יום־יום
למען השלום, היה ברור כי על אנשי-
שלום ישראליים לשאת גם הם בסיכון
מסויים.
אף שהכוונה היתה לבואה של מישלחת
ציונית דווקא, שדבריה יהיו אמינים על
חלק גדול של דעת־הקהל בישראל ובעולם
המערבי, הוחלט שיש צורך לשתף
בה גם את רק״ח, כדי להקל על צמרת
אש״ף להחליט על הזמנת המישלחת. ב־אש״ף
יש כיום השפעה רבה לסוריה
ולברית־המועצות, מכיוון שארצות־הברית
מחרימה את האירגון ולוחמת בו. נוכחות
הצבא הסורי בלבנון מהווה אף הוא גורם
של לחץ, בייחוד בתקופה שבה מאיימת
ממשלת־ישראל לפתוח בכל רגע במית־קפה
צבאית להשמדת הפלסטינים בלבנון.

גילגלנו את

הרעיון

בסודיות

סרטאווי(שלישי מימין) עם אבנרי, מתי פלד ויעקוב ארנון
סרטאווי, היה הדבר משפיע על דעת־הקהל
בישראל, משכנע חלק ממנו שיש סיכוי
לשלום עם הפלסטינים, ומכניס לכנסת
נציגות רצינית של כוחות־השלום.
הדבר נשמע כהברקה של רגע, כי
במבט הראשון נשמעו הרעיונות האלה
כבלתי־מעשיים בהחלט.
ולא היא.

סרטאווי רמז על שתי יוזמות
שאכן היו בפועל. כמי שהיה שותף
לשתיהן, סבורני שאני חייב
עתה לגלות את פרטיהן.
הרעיון הראשון, שמישלחת של .־.והות־שלום
ישראליים תבוא לביירות, נולד
בסוף .1980 רבים חששו אז מפני מילחמה
הרת־אסון בלבנון. היו שסברו כי הי-
פעתה של מישלחת ישראלית בביירות,
ובה אישים ציוניים ידועי־שם המוכרים
כפטריוטים ישראליים, תביא להרגעת המצב.
חילופי־דברים בין אישים ישראליים
אלה ובין האישים המרכזיים באש״ף יכלו
ליצור הבנה חדשה לבעיות הכרוכות
בשלום הישראלי-פלסטיני — לזכויות
לאומיות, של שני הצדדים, ביטחון, ירושלים,
הפליטים, וכד.
הרעיון נדון בכובד־ראש, ונערכו גישושים
בשני הצדדים. היו כרוכות בו רעיות
חמורות, כי לבנון אינה שטח פלסטיני,
יש בה צבא־כיבוש סורי ושילטונות לבנוניים.
בסופו של דבר נמצא כי הרעיון
לא היה מעשי לפי שעה.

ואז נולד הרעיון הדמשקאי.

באפריל ,1981 חודש לפני הבחירות
בישראל, עמד להיערך מושב הפרלמנט
הפלסטיני (״המועצה הלאומית״) בדמשק.

הרעיון היה שהנהגת אש״ף תזמין
מישלחת של כוחות־שלום מישראל,
כדי שתשא דברה כמועצה.
הדבר היה מהווה, כמובן, מחווה דרמא־תית
למען השלום•

הוא היה מחשמל את העולם, לא
פחות מביקורו של הנשיא אנוור
אל־סאדאת בירושלים.

רכה. אחרי שנבדקו האפשרויות,
חזר סרטאווי לביירות, לבדיקת
המצב בצמרת אש״ף. כשחזר
משם, ביקש ממני לבדוק אם רק״ח
מוכנה לשתף פעולה כיוזמה זו.

?ץ תקשרתי עם מנהיג רק״ח, מאיר
* וילנר, שהיה השכן שלי במשך שנים
רבות בכנסת( .באותם הימים כיהנתי
כחבר־כנסת).
נפגשתי עם וילנר, לפי בקשתי, והבאתי
לו את הרעיון. קיימנו שיחה ידידותית.
היו לו בו במקום פיקפוקים מסויימים.
הסברתי לו את ההשפעה העצומה אשר
יכולה להיות למעשה כזד, על דעת־הקהל
הישראלית, במיוחד ערב הבחירות. כל
אדם סביר בישראל היה מוכרח לראות
בהזמנה כזאת ביטוי דרמאתי לנכונות
אש״ף להגיע לשלום עם ישראל, על בסיס
של הכרה הדדית והבטחת הזכויות הלאומיות
של שני הצדדים. יותר מזה, מאורע
היסטורי כזה היה עשוי לפתח דינאמיות
חדשה, כפי שעשתה יוזמחי ההיסטורית
של סאדאת.

נשיא מצריים הוכיח שמעשה
דרמאתי כזה אכן יכול להוליד שינוי
כביר כדעת־הקהל הישראלית.
וילנר לא נראה לי נלהב. ניחשתי
מדוע: כמה ימים לפני כן נפגשה מיש-
לחת של רק״ח במוסקבה עם מישלחת
פלסטינית, ובה גם נציג אל־צעיקה הפרו־סורית.
זו נתנה גושפנקה לרק״ח. בעזרתה
קיוותה רק״ח לנחול ניצחון בבחירות
ברחוב הערבי בישראל. היא הסתפקה
בכך• (כפי שהוכח לאחר מכן, היתד.
זאת טעות• רק״ח הובסה ברחוב הערבי).
אולם וילנר, לא נתן לי תשובה בו
במקום. הוא ביקש שהות של 48 שעות
כדי ״להתייעץ״.

לא שאלתי, כמוכן, עם מ י הוא
צריך להתייעץ — עם חכריו כ־מיפלגה
או עם גורמים נוספים.

כעבור יומיים, כמובטח, באה התשובה.
היא היתד, שלילית.

רק ״ח הודיעה שלא תשתף פעולה
כעניין זה.

החלטה זו קברה, למעשה, את היוזמה.
ההצעה שאש״ף יזמין למושב בדמשק
מישלחת שתהיה מורכבת באופן בילעדי
מאישים ציוניים, ביניהם מי שהיו קצינים
בכירים בצה״ל, לא היתה באותה
שעה מעשית.

ך ־ ל הפרשה הזאת נשמרה, כמובן,
~ בסוד. לא סרטאווי, לא אני (וייאמר
בשיבחה: גם לא רק״ח) הדליפו אף
רמז קל מכל אלה לאמצעי־התיקשורח
בעולם או בארץ.

אך ההמשך התפרסם.

בהפגנה של גבורה עילאית נסע סד-
טאווי עצמו לדמשק, שם שורצים מבקשי-
דמו, והעלה את עניין ההידברות עם
כוחות־שלום ציוניים על סדר־היום של
המועצה. מנהלי הישיבה סירבו להעניק
לו את רשות־הדיבור, מפני שחששו מפני
סערת־רוחות. סרטאווי התפטר באופן הפגנתי
מן המועצה, וקיים בדמשק(!) מסי-
בת־עיתונאים בינלאומית, שבה הודיע על
מגעיו עם כוחות־השלום הציוניים ביש ראל.
התפטרותו לא התקבלה, אך המועצה
קיבלה החלטה בגנות ההידברות עם כו־חות־שלום
ציוניים( .לפי התבטאותו תאה-
רונה, נראה כי ערפאת שולל את חוקיותה
של החלטה זו).

ככל המהומה הזאת פעלו הכוחות
הפרו־סוכייטיים והפרו־סוריים
כאש״ף, ידידיה של רק ׳׳ח, באופן
תקיף ונמרץ נגד סרטאווי ונגד
הקו המייוצג על ידו, שרכים מאנשי
הצמרת באש״ף שותפים לו.

רשה זו מטילה אור מוזר מאוד
״יי* על דבריו של תופיק טובי בישראל
ובעיתון הביירותי הפרו־סורי.
ההתרחשויות במושב הפלסטיני בדמשק
תרמו תרומה רבה לתבוסת כוחות־השלים
בבחירות בישראל. רצח יוזמתו של סר-
טאווי, בחודשיים הקריטיים לפני הבחירות,
קברו את סיכויי מחנה-השלום.

עתה באה רק״ח ומוסיפה חטא
על פשע, כהצטרפה להתקפת המחץ
של הקיצוניים הפלסטיניים
על סרטאווי.
נשאלת השאלה: מדוע מעוניינת רק״ח
בהכשלת האדם המייצג יותר מכל אדם
אחר את רעיון ההידברות הישירה בין
אש״ף ובין מחנה־השלום הישראלי?

יתכן כי התשובה נעוצה כאותה
שהות של 48 שעות שביקש
ממני וילנר, דשם ״התייעצות״.

ד* רית־המועצות אינה מעוניינת -
כך נדמה — במגעים ישירים בין
ישראלים וערבים, ועל אחת כמה וכמה
בין ציונים ופלסטינים•

כדי לשמור בידיה את המונופול
הכילעדי על הרעיון הלאומי
הפלסטיני ועל אש״ף, היא מעוג-
יינת למנוע כד התקרבות כין
אש ״ף וכין כוחות לא־קומוניס1־
טיים כישראל וכעולם.
(בשבוע שעבר פירסמתי בשבועון זה
מאמר שבו עמדתי על תופעה דומה במערב:
גם ארצות־הברית חיבלה באופן
שיטתי בכל מגע ישיר בין ערבים ויש ראליים
ביכלל, ובין פלסטינים וישראלים
בפרט. המניע שלה דומה לזה של הסובייטים:
לשמור בידיה מונופול על יוד
מות־השלום).
לסוריה יש אינטרס דומה. היא רוצה
לחסל ביכלל כל אפשרות של יוזמה
עצמאית של אש״ף.

כך כמוסקווה. בך כדמשק. ובך
בצמרת רק״ח.

השעות האחרונות
של מ ע״9
לתת לחולים חשוכי־מרפא, ועל התנהגותו
של מישרד־ד,בריאות בפרשה.
עוד בשלבים הראשונים של מחלתו,
שממנה סבל כעשרה חודשים, לא טופל
מעיין כהלכה. חודשים הסתובב במערכת
על המשמר, שם עבד כעורך של העמודים
הפנימיים, כשהוא מתפתל מכאבים. הגבר
החסון וזקוף־הקומה, שניראה כבריון, סבל
מכאבים בכל גופו.
בקופת־החולים חשבו שהוא מתחזה לחולה.
אחר־כך אמרו לו שזה בוודאי נובע
מכאבים בשיניים, אך הטיפולים לא עזרו

וכאביו גברו. מצבו הורע עד כדי-כך,
שכאשר מישהו היה נוגע בכתפו כדי לומר
לו שלום, היה מעיין מתעוות מכאבים.
כשמצבו החמיר הוא הובהל לבית־ד,חולים
בתל־השומר ושם אובחנה מחלת הסרטן
בריאותיו. הוא קיבל סידרה מאסיבית
של הקרנות, חל שיפור במצבו והוא חזר
לעבודה.
בחודש יולי הוא פירסם בחותם, מוסף
על המשמר, שתי כתבות על מחלתו, תחת
הכותרת ״תקפתי את הסרטן בנועם״ .הוא
היה בטוח שהצליח להדביר את המחלה.

בכתבות המרתקות סיפר על השתלשלות
המחלה, אופן הטיפול בו והרגשתו אחרי
שחזר לעבוד כרגיל. אך לא לזמן רב.
בחודש ספטמבר הוא שוב אושפז בבית-
החולים שיבא, בביתן — 18 המחלקה
האונקולוגית — ונשאר שם עד מותו.
בשלב זה החל לקבל טיפול כימותרפי,
שגרם לו לכאבי־תופת, משום שפגע גם
בתאים בריאים. לפני כחודש התברר שגם
זד, לא עוזר, והוא חדל לקבל טיפול
כלשהו.

לחצים של
יועצים רפואיים
פני כחודש פנה עורך על המשמר,
• מארק גפן, לברוך מודן וביקש שיאפ־

אגר,ד של ראובן מעיין על חייו
ז הסתיים בבוקר שלמחרת הראיון הדרמתי
בתוכנית מוקד בטלוויזיה. באותה
העת שהכל קיוו שמישרד־הבריאות יבדוק
שוב את עמדתו, ויתיר אולי לטפל במעיין
על־ידי תרופתו של הד״ר דויד רובין,
ידעו מעטים — ביניהם צמרת מישרד־הבריאות
— ששעותיו של מעיין ספורות.

״אקמול״
^ 7לפגי המוות
ף* יזם החמישי האחרון התקיימה ב*
בית־החולים על־שם שיבא בתל־השומר
הרצאה דרמטית. הדובר: פרופסור עמוס
שיניצקי ממכון וייצמן שברחובות.
לפני רופאים בכירים של בית-החולים —
ביניהם הפרופסור ברוך מודן, מנכ״ל
מישרד־ד,בריאות — הסביר שיניצקי על
דרך חיסון הברונכוסקופיה שלו לחולי־סרטן.
על־פי שיטתו נוטלים מריאת החולה
כמה תאים סרטניים. תאים אלד, עוברים
טיפול מסויים והם מוחזרים לגוף החולה.
בניסויים שנערכו גם בבני־אדם הוכח
שאמצעי זה מעורר !נוגדנים למחלת הסרטן
בגוף החולה.
שיניצקי ניסה את טיפולו גם על ראובן
מעיין, אך מכיוון שלא היה לכך אישור,
נעשה הטיפול באמתלה של בדיקה. מריאותיו
הפגועות של מעיין הוצאו פעמיים
מיליוני תאים סרטניים, שחוסנו והוחזרו
לגופו. מצבו החל להשתפר ורופאיו תלו
בטיפול זה יותר תיקוות מאשר בתרופה
של הד״ר רובין (ראה מיסגרת) .אי־אפשר
היה להמשיך בטיפול ללא אישור מישרד־הבריאות,
שאותו רצה שיניצקי לשכנע.
מוח הודיע בתום ההרצאה שהליכי
אישור הטיפול יקוצרו לשבועיים. כששמעה
על כך אשתו של מעיין, לאה, היא שאלה
את מודן כיצד יחזיק בעלה מעמד שבד
עיים נוספים ללא כל טיפול. מודן הבטיח
שהחל מיום ראשון יחזרו לטפל בו בהקרנות,
טיפול שהופסק כמו כל הטיפולים
האחרים.
לאה לא נרגעה ושאלה איך יחזיק בעלה
מעמד עד יום הראשון, כשמצבו הורע
ביותר. על כך לא יכול היה מודן להשיב.
ביום השישי בערב חלה החמרה נוספת
במצבו של מעיין. הוא לקה בדלקת־ריאות,
והתרופה שקיבל ביום השישי מידי סגן-
מנהל־המחלקה שבה שכב היה כדור אקמול.
בשבת בבוקר, יום אחרי שפורסמו נימוקי
הבג״ץ שדחה את עתירתו, הוא נפטר.
אך בזאת לא תמה הפרשה. להיפך.
מותו פתח דיון ציבורי על הטיפול שיש

0יי

הגופה יורדת לקבי

לתוך הקבר שנכרה בבית־הקברות של הקיבוץ. למרות שמעיין

עזב את קיבוץ מגן לפני 11 שנה, היה ברור שהוא יקבר במקום
שבו חי כעשרים שנה. חברו: הטוב זאב דרור (עומד, מימין),
אשר עלה איתו לארץ מרומניה, בכה במשך כל ההלווייה,

שרו למדיין לקבל את תרופתו של רובין,
שהמישרד לא אישר את שימושה. מודן
הביא שורת נימוקים ידועה, שעיקרה :
התרופה לא נוסתה. אד לאחר שכל שאר
הטיפולים הופסקו, ולמודן היה ברור ש המדובר
בתרופה הנעדרת כמעט באופן
מוחלט חומר רעיל, הוא נפגש עם גפן
בתל־השומר, שם הוא עורך מחקר, והודיע
לו שאחרי לבטים הוא החליט להיענות
לפנייה באופן יוצא מן הכלל. הוא ביקש
מגפן שיודיע ללאה מעיין שתביא לו מיכתב
מבעלה ומבני-המישפחה, שבו הם מאשרים
שהם לוקחים על עצמם את האחריות,
במיקרה שהתרופה תזיק למעיין.
היה זה ביום שישי, בתחילת ינואר.
ביום ראשון שאחריו הודיע מודן לגפן
שהוא חוזר בו מהאישור שנתן, משום
שהופעלו עליו לחצים של יועצים רפואיים
ומישפטיים במישרד.
״לא שמעתי ממנו נימוק רפואי, אלא
רק נימוקים פורמליים של המימסד הרפואי.
שאלתי אותו מדוע ביקש, אם כך, התחייבות
בכתב מהמישפחה, והוא אמר שרצה
זאת כדי שיוכל להתחיל לפעול,״ סיפר
גפן.
אז התגבשה אצל מעיין ובני־מישפחתו
ההחלטה לפנות לבית־המישפט הגבוה לצדק•
ואכן, ב־ 17 בינואר הוגשה העתירה,
שביקשה לחייב את מישרד־הבריאות לאפשר
למעיין לקבל את תרופתו של רובין.
בו בזמן החל הפרופסור שיניצקי ממכון
וייצמן לטפל במעיין במיסגרת ניסוי שהצליח•
בשלב זה נדרש אישור המימסד
הרפואי, לפני המשכו של הטיפול החדשני.
בינתיים דחה בית־המישפט את עתירתו
של מעיין, והכל קיוו שהמישרד יאשר
לשיניצקי את המשך הטיפול. אד תוך כדי
הטיפול באישור נפטר מעיין. הפרט המרגש
הוא שאימו של שיניצקי, שחלתה בסרטן,
מתה גם היא בשבת שבה נפטר חולה-
הסרטן המפורסם.

,ריח ההדרים
החוגק

ך * או בן מ עיין ( )54 נולד ברומניה. אביו
י נרצח בפוגרום שנערך ביהודי העיר
יאסי, וראובן, פעיל בשומר־הצעיר, מדריך
יפה־תואר שמשך את תשומת ליבן של
הנערות, ניסה לעלות עם גרעין של חבריו

קנו האב

לאה מעיין מניחה פרחים על קיברו הטרי של
בעלה, ראובן, אחרי שהקבר כוסב בעפר. בזמן
ההלווייה היא עמדה בצמוד לקבר, והביטה בטקס הקבורה, בעוד
שאחותו של בעלה, פאולה, עצמה את עיניה ומיררה בבכי.
לארץ. בחוף הם נתפסו על־ידי הבריטים
והוגלו לקפריסין.
ב־ 1949 עלה סוף־סוף לארץ, והיה בין
מייסדי קיבוץ מגן שבנגב.
הוא היד. פעיל ביותר בקיבוץ. הקים
שם את הרפת, ואף שימש כגיזבר. בשנות
וד 66-׳ יצא ללימודים בתל־אביב, והחל

11 1 1 !11׳ 1 1הבת 1אוסנת (במרכז) עמדה אחרי
י י טקס הקבורה ליד קיברו של האח

והבן חגי, שנהרג בפעולת צה״ל בביירות לפני תשע שנים.
האב נקבר מאחורי בנו. לידם, ניסיס, בעלה של אוסנת.

לעבוד כעורך־לילד, בביטאון מפ״ם, על
המשמר.
ב־ 1965 יצא לשליחות בבלגיה מטעם
השומר-הצעיר, וכעבור שלוש שנים חזר
לקיבוצו. ב־ 1971 עזב את הקיבוץ ויצא
לחו״ל בשליחות הסוכנות היהודית. החל
נד 1972 שימש כראש מחלקת האירגון ו
וזי
התרופה: איו היא נועדת, מי מימן אותה
רגעה אנשים חברו בדי לייצר את התרופה די״אמ״בי״ג׳י,
י שעלתה לכותרות בשבועיים האחרונים בשם ״תרופת
רובין״.
מממן הניסוי הוא אל שווימר, מנכ״ל התעשייה האווירית
לשעבר. מייצר התרופה באופן בימי, הוא הפרופסור לכימיה
אורגנית, ישראל שחק, המרצה באוניברסיטה העברית, וחרופ-
אים־האחים דויד ואלי רובין, גם הם ירושלמים. דויד ()42
החל במחקר הסרטן ב 1976-ואלי הצטרף אליו בעבור
שלוש שנים.
בדצמבר 1979 פנו השניים לישראל שחק, בדי שייצר את
התרופה. לשחק היה זח נסיון רביעי במחקר אנטי־סרטני.
שלושת חנסיונות הקודמים לא הצליחו.

משועבדים למונופולים

^ ניגוד ללאט רי ל * שנאסר לשימוש ושהופק מצמחים
//י שאמורים לעזור לסרטן, די־אמ-בי-ג׳י הוא חומר כימי
מוגדר ונקי, שהובן במעבדה,״ סיפר שחק.
התרופה ניתנת באינפוזיה. בפעם הראשונה נותנים אותה
בריכוז גבוה, ואחר״בך בריבוז נמוך יותר. הדרך השנייה היא
על־ידי הזרקת החומר, אך בשום פנים ואופן לא בבליעה
בצורת כדורים.
שחק, שתפקידו הסתיים למעשה אחרי הבנת החומר
הבימי, אומר שהוא עבד על התרופה ללא תשלום. את החומרים
הוא קיבל מהאחים רובין והוא לא ידע מי עומד
מאחוריהם ומממן את הניסויים•
בישראל, כמו במערב, ישנן חברות תרופות מונופוליסטיות,
אשר ביחד עם ״המכון למחקר הבריאות הלאומי״ של אד-
צות״הברית תפסו חזקה ומונופול על המחקר הרפואי, ועל
הבנת תרופות חדשות והוצאתו לשוק. לבעלי המונופולין יש
השפעה עצומה במערב ואף מעבר לו, והם אלה שנותנים
מענקי-מחקר• כך נוצרו מימסדי-בריאות המשועבדים ביודעין
לענקים, וכך קשה מאוד לדחוף תרופה חדשה, שלא נוצרה
על״ידי מונופול הענקים.
במצב הנוכחי, הטיפול הקונבנציונלי בחולי־סרטן רק מאריך
את חייהם. יש במובן, יוצאים מהכלל, ואלה חם כשהניתוח

מצליח. טיפול בהקרנה ובחומרים כימיים אינו מרפא, אלא
רק מאריך את החיים. ויש לזכור שהטיפול הכימי כרוך בסבל
נורא לחולה.
תרופת האחים רובין מבוססת על תיאוריה אחרת, ומפני
שהיא בל־בך חדשה, יש סיכוי שהיא תגרום שינוי מהפכני
במהלך מחלתם של חולים רבים. שחק מעריך שמדובר בסיכוי
לרפא כ־ 50 אחוז של החולים.
התרופה המהפכנית ממיתה תאי־סרטן. היא אינה רעילה
לגוף, אלא לתאים הסרטניים שבהם היא פוגעת. אך אליה
וקוץ בה. כשהיא פוגעת בתאים הסרטניים וממיתה אותם,
נוצרים תאים מתים היוצרים הפרשות מוגלתיות רעילות. כך
שאם אדם חולה בסרטן באופן קשה ביותר, אולי הוא לא
ימות מזה, אלא מהרעלה של תאי־סרטן מתים• ״אך אם
בניתוח שלאחר המוות אבן יתגלה שתאי־הסרטן מתו,״ אומר
שחק ,״חיי החולה לא היו לשווא״.
שחק נמנע בכוונה מלהתייחס למיקרה מעיין, אך הוא
מסביר שהדברת המחלה תלוייה מלבד בשאלה כמה תאי-
סרטן יש בגוף, גם בשאלה מה חוזק הגוף, ומהי יכולת
העמידה הנפשית של החולה•

צעד קטן
0קדימה!
ך* ד״ר דויד רובין יצא לפני ימים אחדים לאוסטרליה, כדי
י • לארגן פרוייקט טיפולי. אחיו, אלי, העדיף לשמור על פרופיל
נמוך. בשהתבקש לענות על שאלות העולם הזה, אמר:
״שיהיה ברור, לא מדובר על ריפוי ואנו לא מוכרים אשליות
באלה ! הייתי מעדיף שהעבודה תעשה כמקובל, לא לאור
זרקורי־העיתונות. גם הפנייה לבג״צ לא היתה ביוזמתנו. הייתי
מעדיף שהעניין יירד מהכותרות ונובל לחזור לעבודה רפואית
שקטה.״
לדברי רובין, מדובר במחקר במיסגרת פרטית. הוא סירב
להתייחס לטענות מישרד־הבריאות, שדחה את אישור התרופה,
אך ציין שנעשו נסיונות על החיות והשאלה היא אם
זה מספיק.
רובין מבקש להדגיש :״מדובר כאן אולי בצעד קטן קדימה,
או שהוא בכלל לא יחיה. חשוב שיידעו שזה יקח עוד זמן.״

ההסברה של הסוכנות בפאריס. ב־1976
הוא שב לארץ, חזר לעל המשמר, ועבר
להתגורר ברמת-גן.
באפריל 1973 נהרג בנו, חגי, בפשיטה
המפורסמת על נמל-התעופה בביירות.
בסיפור מרגש ,״ריח ההדרים החונק״,
שפורסם בעיתונו באפריל ,1979 תיאר
ראובן מעיין את האופן שבו נודע לו
על מות בנו, בדרכו במטוס לארץ.

עבודת תחקיר
יסודית

*5מרות שעזב את מגן לפני 11 שנד״
* נשאר מעיין קשור בקשר הדוק עם
החברים במקום. בנו, חגי, נקבר בבית ר,קברות
הקטן של המשק, והקשר הנפשי
שבין הקיבוץ וראובן התהדק. היה זה רק
טיבעי שחברי-הקיבוץ עקבו בהתרגשות
אחרי מאבקו לחיים של ראובן, שסירב
מטעמים עקרוניים לצאת לטיפול בחו״ל.
למרות שבקיבוץ רצו לעזור, העדיפה
המישפחה לטפל באב החולה לבדה.
מעיין היה אדם קשה ובעל עקרונות,
שבעטיין לא כל חברי המערכת סימפטו
אותו. אך הכל כיבדו אותו. לזכותו נזקפות
מיספר סידרות תחקיר מצויינות — הוא
היה בעל חוש עיתונאי מפותח.
המחלה הטרידה אותו, והוא קיווה כל
הזמן שיוכל לשוב לעבודה מלאה. עקשנותו
באה לידי ביטוי כאשר בקול חנוק הסביר
מדוע הוא מסרב לעזוב את ארץ מגוריו
לצורכי טיפולים, והוא זעם כאשר מישהו
פירסם, שכאילו אחרי שהבג״ץ שלו נכשל,
הוא התבטא שהוא מוכן לצאת לחו״ל.
לחברי המערכת שבאו לבקרו בבית-
החולים הוא הבטיח שיבוא יום והוא יחשוף
את כל האמת על יחם המימסד הרפואי
אליו לאורך השלבים השונים של מחלתו,
•והוא אף כתב יומן בבית־החולים לצורך
זה. הוא התכונן בצורה רצינית להמשיך
בעבודתו בעיתון.
מותו בשבת האחרונה, שזיעזע את החברה
הישראלית, יוליד בימים הקרובים
עבודת תחקיר יסודית של על המשמר על
מחדלי מישרד־הבריאות בטיפולו בפרשת
מעיין.
יהיה זה, בלי ספק, מילוי צוואתו המיק-
צועית של החולה שנאבק — ונפל.

בן־ציון ציטרץ

האלמנה והבת

לאה ואוסנת מעיין מביטות בארון־העץ •הפשוט, המורד
אל הקבר. על־פי בקשתו המפורשת של המנוח לא
נערך בשטח בית־הקברות של הקיבוץ טכס דתי. חבר־מהקיבוץ הספיד אותו. אחת

החברות קראה פרק מספרו של מעיין, הבבואה, ושיר של נתן יונתן. עורך על המשמר,
מארק גפן, ספד למעיין. לאחר ׳שחמישפחה עזביה את שטח ביתיהקברות, התאספו
כמה ידידים דתיים, ובאופן פרטי, מבלי לפגוע ברגישווך המישפחה, אמרו קדיש.

יי ה רצח! אות!!״
״הם רצחו אותו !׳
קריאה זו נפלטה באופן ספונטני מפיה של
אשה, ששמעה ברדיו את הידיעה על מותו של
חולה־הסרטן. אנשים ללא־ספור היו שותפים להרגשה

״הם״ היו ״המימסד״ ,מוסדותיו וחוקיו, רופאים
ומישפטנים, עסקנים ורוקחים. כולם חברו
יחדיו כדי להחיש את קיצו של ראובן מעיין, האיש
האמיץ שנראה כמה ימים לפני כן על הטירקע
בכל בית ישראל.
אילו נערן באותו רגע מישאל, היו * 99.9של
הציבור מגנים בחריפות את ההחלטה שלא להניח
לו לעבור טיפול בתרופה שביקש•

רצון־הזז״ס
היה הרבה מן הצדק בתחושה ציבורית כללית

הדיוט לא יכול חיה לדעת אם יש ממש בתרופה
החדשה, שמעיין רצה להיעזר בה /או לא. לכל
היותר ניתן לומר כי בשלב זה הדבר לא הוכח.
אך האם מסתיים בכך הצד הרפואי של הפרשה

בהחלט לא.
כל הדיוט, ועל אחת כמה וכמה כל רופא, יודע
היטב כי תרופה יכולה לעזור לחולה גם אם אין
בה כל סגולות רפואית.
המאבק של חולה במחלתו, ובמחלת הסרטן
לא כל שכן, הוא תהליך גופני־נפשי משולב. כוח-
הרצון, התאווה-לחיים, האמונה והאמון ממלאים
במאבק זה תפקיד חשוב, אף כי קשה להגדירו.
תרופה חדשה יכולה להועיל מאוד מבחינה זו,
גם אם א ין בה ממש מבחינה רפואית צרה.
די בכך שהחולה מאמין כי התרופה יכולה
לעזור, כדי שאמונה זו תדרבן את כוח-הרצון העייף
שלו למאמץ מחודש. דבר זה הוכח פעמים רבות —
גם בניסויים מדעיים טהורים.
לכן, מי שלקח מראובן מעיין את התיקו
ו ה שלו, שנקשרה משום־מה (ולא חשוב איך)
בתרופה מסויימת זו — לקח ממנו את חייו .
מבחינה זו, צדקה הקריאה ״הם רצחו אותו ! ״
בימים האחרונים נואש מעיין, מפני שתיקוותו
נגזלה. יתכן כי רוחו נשברה, כי ״התפטר״ מהחיים.
ההחלטה עצמה כימעט ולא-תיאמן.
למי היה עניין לשלול מחולה הנוטה״למות
תרופה שאולי יכלה להועיל מבחינה רפואית, ויתכן

מאוד שיכלה להועיל מבחינה נפשית, ושבכל מיקרה
לאיכלהלהזיק בשלב הטרמינלי של סר״
טן־הריאות ז

(ף1את הנאים
מול העניין האנושי הפשוט, הנתפס על-ידי
כל לב, עמד צל מעורפל הרבה יותר ,״עקרוני״,
״אתי״ .לגבי רבים היו אלה מילים ריקות. ואם
כי יש למילים אלה משמעות כיבדת־מישקל, במיק-
רה המסויים הזה אכן היו אלה מילים ריקות.
כל המילים החשובות והנכונות, שנאמרו על״ידי
אנשי המימסד הרפואי בוויכוח זה, גם במיסגרת
התוכנית בטלוויזיה, לא עמדו במיבחן הפשוט של
ההגיון והרגש במיקרה המסויים• יש משהו פגום
מאוד, כימעט בלתי״הומאני, בדיבורים העקרוניים
על השיטות לבחינת תרופות חדשות — חשובות
ונכונות ככל שתהיינה כשלעצמן — שלא היתה
להם שום נגיעה למיקרה אנושי זה של חולה
הדיבורים חיזקו, בעקיפין, את דעתם
טרמינלי.
של הרבים החוששים כי המיקצוע הרפואי, שהגיע
לשיאים של שיכלול מדעי, איבד את הקשר חחי
שלו עם האדם. הטכניקה הרפואית חוגגת על
חשבון ההומאניות הרפואית. ככל ששיטות הריפוי
משתכללות, כן ניזוק היחס הפשוט, הבלתי־אמצעי,
לחולה — שהוא חשוב אולי לא-פחות, בחשבון
הסופי.
הרופאים חם בני-אדם ככל האדם. במיקצוע זה
אין חוסר באינטריגות, בקינאה, במליחמה של קלי-
קות. לא רק בקרב הציבור הרחב, אלא גם בחוגים
מצומצמים של יודעי דבר, שררה השבוע ההרגשה
כי ראובן מעיין נפל קורבן גם למילחמת־קליקות,
לקינאה של רופאים שלא הירבתה חוכמה, לפגמים
הדבקים במיקצוע הרפואה כמו בכל מיקצוע אחר.
בפרשה זו לא התגלה המיקצוע הרפואי בצורתו
המפוארת ביותר. עקרונות נעלים רבים מדי שימשו
כסות למניעים אחרים, פחות נעלים.

מחול תטדטיסאיס
גם המיקצוע הפוליטי לא הצטיין בפרשה זו
ברוב תיפארתו.
אחרי שמת ראובן מעיין התעורר ראש־הממ-
שלה, ברגישותו של פוליטיקאי היודע להריח את

משבי־הרוח של דעת-הקהל, והציע לממשלה להקים
ועדה שתבחן את הבעיה•
אחרי המוות, שעה קלה לפני ההלווייה. מדוע
לא לפני כן ן
בית-המישפט נאלץ לשפוט על פי החוק, והגיע
למסקנה כי החוק אינו מאפשר לו להחליט אחרת.
אבל החוקים נעשים בידי בני-אדם. במשך הימים
הארוכים, שבהם נאבק ראובן מעיין על חייו, פשוטו
כמשמעו — היכן היתה הכנסת ז היכן הממשלה
ז היכן שר-הבריאות, האיש האחראי מטעם
החברה על סוגיה זו 2מדוע עמדו כל אלה חסרי-
מעש מול המימסד הרפואי והשיגרה המישפטיתי
כאשר הודיע שר-הבריאות ביום הראשון כי הוא
סבור שיש לאשר את התרופה לשימוש, היה זה
לעג לרש — נסיון רטרו־אקטיבי לריפוי האיש שמת.
מדוע לא עשה דבר כאשר היה חי 2

הזנות להתאבד
מעל לכל עומדת שאלה אנושית פשוטה, שאפשר
לעטפה באדרת ״פילוסופית״.
האם היתה לראובן מעיין הזכות להזדקק לתרופה,
ולוא גם פסולה, ולוא גם קטלנית, כאשר
היה מדובר בגופו שלו 2
האם לאדם מבוגר, השולט במלוא חושיו ובכושרו
המחשבתי, הזכות לקבל החלטה כזאת2
במדינת״ישראל מותר לאדם להתאבד. החוק
הבריטי הנושן, שראה בהתאבדות עבירה, בוטל
בישראל לפני יותר מ־ 15 שנים. ההתאבדות מותרת
כחוק.
גם מי שהאמין בתום־לב כי כי ההזדקקות
לתרופה מסויימת זו היא בגדר התאבדות _ לא
היתה לו הזכות למנוע זאת מן האיש. מה גם
שלא היו כל תימוכין לכך /כאשר רופאים בעלי־טם
האמינו בטיבה של התרופה, וכאשר האיש היה
בשלב הסופי של מחלה קטלנית. גם אלמלא היה
כל זה נכון — גם אז היתה ההחלטה למנוע
את התרופה מראובן מעיין בכוח פסולה ובלתי-
מוסרית. אסור לעודד אדם להתאבד, אסור לעזור
לו להתאבד — אך אסור לא פחות להפריע לו
בכוח מלטפל בגופו כרצונו, כשהוא שפוי בדעתו,
יודע את אשר הוא עושה ומחליט בקור־רוח על
דרכו.
זהו העיקרון ההומאני — והוא שנפגע בפרשה
זו, שהסתיימה במותו של איש מרשים, שרבים
למדו להכירו ולהעריצו בימיו האחרונים דווקא.

לקח להם 50 שנה כדי להגיע למסקנה
נערות צעירות מאד מעדיפות להתחיל עם טמפון
ללא מוליך״
אף מה עם הטמפון עצמו?

ארבהמתרחבבעתהס פיג ה ואוטם
מאז ומתמיד יודעים בארבה כי המוליך
לחלוטין ובכך הו א מונע אפ ש רו ת דליפה.
הינו גוף זר ומיותר העלול לפגוע ולהזיק
ל עו מ ת זאת, האחרמתארךומ תדלדל.
וכי המוליך הטוב ביותר נמצא בקצות
(עשי אתהמב חן בעצ מך ו תווכחי בהבדל).
אצבעותייך. בארבה גם יודעים כי טמפון
לטמפון ארב ה ראש מעוגל — ה מעוצב
ללא מוליך עדיף לכל הנשים בדיוק כמו
במיוחד כדי לאפ שר
לנע רו ת צ עי רו ת.
חדירה קלה ונוחה
א ח רי ם
לאח רונ ה
למקום המיועד לו. רק
יצאו לשוק עם טמפון
לארבה יש טמפון
ללא מוליך. אך ויתור
מעולה לל א מוליך
על המוליך עדיין אינו בגודל מעיד על איכותו של
מיני,
הטמפון — ובאשר המיועד לאיכות היה ארבה במיוחד ונשאר הטמ פון לנערות הראשון בין כולם.
צעירות.
ארבה הינו הטמפון יתרונותיו בעל כושר הספיגה
הבולטים של טמפון
הטוב בעולם.
ארבה מעניקים לך
לפניכן מבחן הכוסות
בטחון, מאפשרים לך
המראה א ת אופן
להרגי ש מ שוחררת,
פעולתו וספיגתו של
לנוע בחופשיות ולתפטמפון
ארבה לעומ ת
קד כרגיל בימי המחזור
האחר. המס קנ ה
החודשי בדיוק כבשאר
חינה ברורה וחד־הימים.

ש מ עי ת: טמפון
לא מספיק
לותר על המוליך -צריך גם טמפון
ה מ תר חב עם הספיגה.

לכי או־בה מחי ההסברה ת.ד ,2115.חיפה 31020
נא לשלוח לי את חוברת ההדרכה והשי 3 :טמפונים בנרתיק שם כתובת

ארבה טבעי ובטוח

^ווהסח

משתמשת בטמפונים לא משתמשת

טמ פון א ו ־ בהב־ 3גד לים; מיני -לבתולהולנערההמתבגרת ; נורמל -למרבית הנ שי ם ; אקסטרה -לנשים עם ד ימ ום רב.

מכאניות במיפעלים תעשייתיים, התוקפנות
מתגברת, ואנשים נוטים להתרגז בקלות
ומתקיפים ללא סיבה נראית לעין.
ההחלטות נעשות באימפולסיביות, קשה
לשלוט בעודף האנרגיה שמורגשת באוויר.
גם מצב הבריאות רגיש מאוד, נוטים יותר
להצטננויות, לכאבי־ראש ולמחלות
דלקתיות. גם שריפות יותר שכיחות בתקופה

כוכב יופיטר מסמל שפע ויכולת להתפתח•
קשור בנסיעות, לימודים גבוהים,
צדק ומוסר. בכל שנה נמצא יופטיר כארבעה
חודשים בנסיגה• השנה זה יקרה
בין ה״ 26 בפברואר וה־ 29 ביוני.
מכיוון שיופיטר מסמל שפע, אנשים
עלולים לתכנן תוכניות גדולות מדי, שלא
יוכלו להגשימן לאחר מכן. מצפים ליותר
מדי, ואחר-כך מפסידים דברים שהיו רוצים
לשמר. מה שהתפתח יפה קודם לכן,
מדים בנימיני

מזל החודש:
דל בתקופה זו חלק נכבד מכוכגי הלכת
נמצא בנסיגה, או ב״הילוך אחורי״ .מצב
כזה גורם בדרן כלל לשינויים הקשורים
לאופי הכוכב שנמצא באותה עת בנסיגה.
לדוגמה: כשכוכב מרקורי, שמשפיע על
תיקשורת, נמצא במצב כזה, צפויות בעיות
בתיקשורת. מיכתבים לא מגיעים ליעדם
בזמן הנכון, טלפונים מתקלקלים, אי־הבנות
בין אנשים, יותר גניבות ואיבוד
חפצים, תעודות וכספים. יותר שביתות
של אנשי תיקשורת.
הכוכבים בנסיגה הם מרקורי, ונוס,
מרס, יופיטר, שבתאי, פלוטו ובהמשך
החורף יצטרפו גם נפטון ואוראנוס.
כאמור, כל כוכב קשור לתחום אחר,
וכאן נסביר מהם השטחים שבהם אפשר
לחוש יותר קשיים מהרגיל.
כוכב מרקורי נמצא בנסיגה זמן קצר
יחסית, בין ה־ 24 בינואר עד ה־ 14בפברואר.
חמישה ימים לפני הנסיגה ואחריה
כבר מורגשת ההשפעה.
כוכב ונוס קשור במישור הריגשי
והכספי. בכל 18 חודשים הוא נמצא במצב
של נסיגה. השנה החלה נסיגתו ב־1
בינואר והיא תימשך עד ה־ 12 בפברואר.
וודאי לא כולם חשים בקשיים. אלה הנשלטים
על־ידי כוכב ונוס חשים זאת
בצורה חזקה יותר. בני מזל שור ומאזניים
עלולים לסבול יותר מהשאר, מכיוון
שונוס היא שליטת מזלם.
אך גם לבני המזלות האחרים יהיו
יותר בעיות בקשרים רומנטיים, מריבות,
יותר מהרגיל, וכל עניין קטן יתנפח
ויאבד את הפרופורציות הרגילות אפילו
במשפחות הרמוניות מורגש חוסר בחיבה
ובאהבה.

קשרי ידידות שנמשכו •במשך שנים
רבות עלולים לפתע להתערער ואף להג״
מר. אנשים מעריכים את הקשיים האישיים
בצורה בלתי אובייקטיבית, ופחות
מתחשבים בזולת. ביקורת המושמעת בתקופה
כזו מתקבלת בצורה קשה ובאי
נכונות ״לבלוע״ את הנאמר.
ונוס אחראית גם על כספים, לכן הזמן
אינו מתאים לפגישות עסקיות או לקניות
גדולות וחשובות. כשוונוס חוזרת למצבה
הנורמלי הדברים יכולים להיראות בצורה
שונה, והאדם עלול להתחרט על צעדים
חשובים שהוא ביצע.
לדוגמה אפשר להביא את עזר וייצמן,
שבמפת הלידה שלו נמצאת ונוס בנסיגה.
לכן הוא מושפע במיוחד ממהלכיו של
הכוכב. לפני כשנה וחצי, כאשר ונוס

נסוגה, הוא הכריז על התפטרותו. אחרי
זמן קצר יכלו כולם לראות שזו היתה
שגיאה, מכיון שבאותה עת הוא יכול היה
לקדם את מעמדו, והחמיץ זאת.
כוכב מרס קשור לתוקפנות, יוזמה
אומץ, אימפולסיביות ומילחמות. כל שנתיים
וחצי הוא נמצא בנסיגה. ב 22-בפברואר
הוא יהיה בנסיגה עד ה 13-במאי•
כבר שבועיים לפני השינוי הוא
הולך בקצב איטי והשפעתו כבר מורגשת.
כוכב מרס גורם למילחמות, ואם
הוא בנסיגה ובקרינה רעה לכוכבים אחרים,
האפשרות למילחמה מתגברת.
מילחמת אוקטובר 1973 פרצה כש-
מרס היה בנסיגה. כאמור, מרקורי בנסיגה
גורם למיטרד, אך מרס עלול ממש
להזיק. תאונות-דרכים רבות, תקלות

כוכבי לבת רבים
נמצאים בנסיגת
ולכן נוצרים קשיים
ו בי ם ובוניו ת
קשות בתקופה 11
לא מתקדם בצורה משביעת רצון, חלים
עיכובים שלא נלקחו בחשבון.
קיימת נטיה לאשליות, הבטחות שמבטיחים
אינן מתקיימות, והאדם יכול
לסמוך רק על עצמו. במיקרה שאדם
מקבל ירושה באותה תקופה, קרוב לוודאי
שלא יצליח ליהנות מהכסף, ויאלץ
לוותר על חלק נכבד ממנו.
שבתאי, אוראנוס, נפטון ופלוטו נמצאים
זמן ממושך בנסיגה, ומשפיעים בצורה
פחות אישית. תנועתם משפיעה בעיקר
על מהלכים מדיניים ועל דברים גורליים
שקורים לכל העם.

444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444444־<*

הו רוסהנס

444444444444צ 44444444444צ 4444444צ -444444444444444444444444444צ *)4

*44444444444444444444444444444444444
* 4 4*** 44 4444 44444444444444444444 444 44444444444444444 4:

* בעיות כספיות מטרידות אתכם לאחרונה, עניינים כספיים שוב מעסיקים אתכם• יש בתחילת השבוע אתם עלולים לחוש מתח הרגשה מוזרה פוקדת את בני המזל. כל
** ומדידות שינה מעיניכם. היחסים במקום לדאוג לחסכונות ולכספים שאינם שייכים רב ועצבנות, בעיות עם עובדים אחרים דבר שמחליטים ליזום מתעכב, וכאילו
העבודה אינם יציבים.
יכולות לגרום לסיכסו-
לכם. בן־הזוג שרוי בעומדים
על המקום.

מתחרים מקנאים מכם
כים פתאומיים. מכיוון
מתח ׳בגלל אי־הבנות

תחושה זו היא זמנית
* את לדחוק ומוסיפים שברגע זה לא קל לשועם
רצון חזק אפשר
שהולכות ומצטברות.

רגליכם. אל תאבדו
מור על קור־רוח, יש
להמשיך ולפעול כתמיד.
כעת זמן טוב לסלוח

ביטחון, עבודתכם ראולהשגיח
על הבריאות,
ולהימנע מחיכוכים נורצוי
לא להיכנע להר*

לשבח. תמשיכו בלהישמר
במיוחד מהפגשה
זו שעלולה לגרום
ספים. גילויי קינאה ו*
כתמיד. העבודה הרגלי

רשי
טמפרטורה ולנוח
לדיכאון ואיבוד הבירכושנות
לא יתקבלו
* ל יתברר יותר מאוחר חולשה מהרגיל. יותר טחון
העצמי. עניינים
באהבה, רצוי לנהוג ב*

2במרס ־
כולם שדרככם היא ה(
2בספטמבר -פיסית גורמת להרגשת

כספיים עדיין מעוררים
21בדצמבר ־
ריחוק מסוייס ולשמור

וב- במסיבות נכונה.

. 12 דיכדוך. בהמשך השבוע
חשש ומעט דאגה, אך
על הרגשות בצורה

מיפגשים חברתיים יש
מצב־הרוח ישתפר וזה
יסתדר בבוא הזמן.
מאוזנת. מצב הבריאות

** להיזהר מדיבורים מיותרים, שכן אלה של קרובי״מישפחה עלול לגזול מזמנכם. רצוי לחפש חברה עליזה ולצאת לבילויים. רעיונות חדשים שעשויים לצוץ בראשכם
-¥עלולים לגרום לקלקול יחסים עם ידידים. לקראת סוף השבוע הכל ייראה אופטימי. חברה חדשה יכולה להקל על המצב. בתקופה זו הביאו לתשומת־לב מעבידכס.

-¥התחייבויות כספיות מכפי יכולתכם מוטלות למרות שאתם מנסים לוותר לבן־הזוג תקופה ישבה מארגנים את מקום המגורים התעוררות ומרץ מחודשים מביאים עימם
מחדש, מתכננים שיפוצים או רכישות תוכניות חדשות. רעיונות מקוריים עשויים
** על שיכמכם. הצעות עבודה חדשות רצוי וללכת לקראתו, מתברר שזו לא תקופה
חדשות לבית. חלק מכם __ להתקבל בברכה על-ידי
* לדחות לזמן מה, ולא
נוחה לאהבה וחיבה.
בני-המישפחה. מסי*
להעמיס על עצמכם יויחסים
ישנים עלולים
מתכנן מעבר לדירה
בות ושמחות מזומנות
** תר מדי. בשטח הרולהתערער
ויש להיזהר
אחרת, כרגע רצוי להלכם
השבוע, ידידים
* מנטי חשים רגש אכבמיוחד
מתגובות אימשאיר
זאת בגדר תיכנון
שעימם ניתק הקשר
** זבת. הציפיות הגדולות
פולסיביות. קרובי מיש-
ולהמתין זמן מה לפני
יחדשו אותו שוב, ו*
שתליתס בבן־הזוג אינן
פחה מבוגרים עלולים
המעבר עצמו. יש להימתנות
נחמדות יפתי**
מתגשמות וההתפבחות
להתחיל לדרוש יותר
זהר מאיבוד מסמכים
עו אתכם ויגרמו ל־מכ:איבה
וגורמת להרמדי,
ולגרום להתמרחשובים,
ורצוי גם לא
מצב־רוח מרומם. בכל
* גשה כבדה. מצב הברי22ב
אוקטובר
1 21נאפ די ל -
מרות פנימית שעליה
לחתום ולהתחייב לעיס־
20 בי נו א ר -
ז:נ ביו לי -
;! 2 2 .נו ב מב ר
2:0בלי אי
ו 2באוגוסט
18בפב רו א ר
זאת יש להיזהר מדי*
אות רגיש במיוחד,
קות חדשות. בתקופה
לא תוכלו אפילו לבורים
מיותרים, ולהי*
נטיה לכאבי ראש והצ־שוחח
עם בן־הזוג. רצוי
זו מעדיפים לשהות בלהשלים
עם המצב, לצאת יותר אל בין בית ולארח ידידים. במקום העבודה יש מנע מלהסביר את המצב שבו אתם נתו**
טננויות מתגברת השבוע. רצוי לקחת חופש
הבריות ולהמתין שחתקופה תעבור. להיזהר ממתחרים, אלה עלולים לגרום נזק. נים. עומדת להתפתח פרשה רומנטית.
* ליומייס־שלושה. בלו בחברת בני מזלכם.

__* השבוע תרגישו טוב יותר. שוב יתעורר קשיים כספיים עדיין ממשיכים להציק[ התלבטויות שקשורות ליחסים עם בן -אתם שרויים במצב־חח כבד, מתח נחרדות
** בכם החשק להתחיל בעיסוקים חדשים מיכשולים פתאומיים ובלתי צפויים מלם־ זוג מטרידות אתכם. במקום העבודה באשר לעתיד גורמים לכם לרצות להסתגר
בביתכם, ולהתרחק מחשים
התקדמות אך

ולתכנן טיולים והרפת-
דים אתכם להסתדר עם

ידידים וקרובים. בני־הקצב
מאוד איטי ברגע
קות חדשות. חלק מהמצב•
התאהבות פת־

המישפחה נוטים לחלות
זה. למעשה אתם נמהתוכניות
יהיה קשור
ד אנמית עשויה להתרחש,

בימים ׳אלה, ודווקא
צאים בעלייה אף אם
בנסיעה לארץ אחרת,
אבל האפשרות לבטאה

כשאין לכם מצב־רוח
לא קל להרגיש בכך
או באירוח של ידידים
ולהתחיל בידידות חד*
לטפל
בהם, אתם נאל*
כעת.
פגישות עם ידי!
שה תהיה קלושה ביואו
קרובים שבאים מ*
צים
לוותר על רצונו־דים
שהבטיחו הבטחות
ן תר בתקופה זו. במקום
רחוק. הזדמנות לקדם

מושכות ומפתות עלותיכם.
אהבות חשאיות, מיקצועיים עניינים

1העבודה ממשיכים לחוש

שהחלו לא מזמן, עלולות
לאכזב ולהתפרש
תעזור אף היא לשיפור
קשיים מפאת מחסור בג
2בנו במבר •*

__ בדצמבר

לות לעלות על שירטון,
__ בצורה לא נכונה. רצוי
המצב. בכל זאת יש
ר ידיים עובדות. יותר

ולמרות שהדבר לא יתלהימנע
מלהגיב, הבהתאפקות להתנהג מדי
תפקידים מוטלים

** ולפתח חוש מידה, מכיוון שרגשנות מיו עלכם, מכיוון שברגע זה קשה למצוא שתיקה תעזור יותר מכל טילה שתוכלו גלה, הפרשה כולה לא עונה על הציפיות.
* תרת עלולה לגרום לאי-נעימויות רבות. מישהו שיעשה את העבודה בשלמות. לומר. השבוע לא צפויים רווחים כספיים. במקום העבודה קייס מתח. אל תביעו דיעה.

ן אזנ״1

11110

אוי!1

שוו

ן ואוחיס

נתונוו

עקת

קשת

מכתבים
כנו ת או שביעות>־
מתי אפשר להאמין לטגן־
ראש״הממשלה דויד לוי !
כשהוא מדבר, או כשהוא
עושה ז
לא מזמן קונן דויד לוי על
הנעשה בפיתחת רפיח, הן בעיתו־ינות,
הן בכלי־התיקשורת האלקטרו־

בגין שכשם שחיינו 3700 שנה
בלי מיזכר־ההבנה עם ארצות־הברית,
כך נוכל לחיות 3700 שנים
נוספות בלעדיו.
אני סבור שדברי ראש־הממשלה
היו במקומם, היו לעניין והיו הגיוניים,
ואילו דברי הרב ש״ך לא
היו במקומם, לא היו לעניין, ואין
בהם הגיון.
האם לא ידוע לרב אלו ״חיים״
היו לעם היהודי במשך אלפיים
שנה בגלות, וללא רמת־הגולן?
צריך לומר שבגלל ״החיים״
הללו בגלות הקמנו את המדינה
והחזרנו וסיפחנו אלינו את הגולן.
חכמים — היזהרו בדבריכם!
שימשון שיכק, בני־בוק

אם תרצו, אין ...81
ביש יהודה ושומרון.
למשדרים בראדיו ובטלוויזיה :
זכרו את פקודת רשות השידור.
אל תזכירו בשידוריכם לא גדה

שר לוי
אליה וקוץ בה

תעריפון המנדים שיל
החל ׳1.2.82*0

ה עוו! ם

לשנה בשקל
מחיו הוצאות
העיתון משלוח

755ו 57

בארץ

ר 1ר
לחצי שגה

סה״ב

910 -

500

דמי המנוי לארצות חוץ
בדואר אויר
755ו 260
755ו 670
אירופה ארה״ב, קנדה, מקסיקו
ארגנטינה קולומביה,
ונצואלה, ברזיל פרו
אוסטרליה, ניו זילנד

דרוס-אפריקה, טוגו, חבש, קניה פנמה, טאיוון, יפן
תאינלד, הונג קונג, סינגפור,
קוריאה

ו 1137 = 122
ו 1596 = 171

2302

755ו 1300ו 247
755ו 750ו 1685 — 180
755ו 955

1915 111 205 +

800 + 755

1742 -

187 4-

״רחל״
משרד שידוכים אמין
טיפול אישי של רחל
לכל לקוח/ה
צלצל/י ובקש/י את רחל
היא תעזור לך.
טלפון 246613־03

תן טרמפ
לחייל
טל 777075 .׳ 746480־03

620 875
1220 925
* 1050
940

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

ניים. סגן־ראש־הממשלה תקף את
ממשלתו־הוא על חוסר אוניה, נוכח
גלי הפלישות, ההצתות, ההרס
והסחיטות. לכאורה, כל הכבוד לו!
הוא היחידי שהעז לצאת בגלוי
כנגד השחיתות ואוזלת־ידה של
ממשלת־ישראל. מי שאמון על
דיברי שרים כשרון או ארליך
ודומיהם, כאילו השתומם על אומץ
ליבו.
אך אליה וקוץ בה. מי זרע את
זרע הפורענות הזה? מזה כמה
חודשים שמתנחלי ימית פולשים
ומשתכנים במוטל בימית ובבתים
אחרים לא להם, ומה היתה תגובת
השר ומישרדו? דום ושתיקה. יתרה
מזו: ניתנה הוראה ברורה לא

אומ״ץ
כמה ח״כים ביחד, קומ״ץ /
פתאום נתמלאו אומ״ץ /
שובבים, בעלי אנטואיציה /
החליטו לשחק באופוזיציה.
סוציאליסטים משומרים
בחומ״ץ /
יונים דמויי תנשומ״ת /
ליו״ר הודיעו במפורש /
את כללי המישחק החדש.
זה מישחק נחמד, בלי מאמ״ץ /
לקום ולהרעיש במקוב״ץ /
לתרץ כל מיני אמתלאות /
ולרוץ מהר חזרה לכסאות.
למערך זהו מישחק מומל״ץ /
ולציבור הוא פונה בנמל״ץ /
אצלנו דמוקרטיה ותסיסה /
וכך מושכים הללו את הגסיסה.
צכי מדום, רמת־השוון
לנתק את המים והחשמל ולא
לשלוח צבא ומישטרה לפנות את
הפולשים. על מה מלין עתה השר?
דן יד!כ, תל־אביב

חכמים, תז ת רו

נוסוס אידיאל

אבן גבירול 110 תל־אביג
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

דברי הרב אליעזר ש״ך,
איש אגודת־ישראל, שנוכל
לחיות עוד אלפיים שנה
בלי רמת״הגולן, הרגיזו את
הקורא.
את הדברים האלה אמר הרב
ש״ך כתגובה לדברי ראש־הממשלה
ובביקורת עליהם: .כידוע, אמר

קורא סיוון
הגדה שכזאת
ולא הגדה, אלא: יהודה ושומרון
של פסח! ,ספר האיהודה ושומרון׳
שבעריכת ביאליק־רבניצקי, ,היהו־דה
ושומרון לבית פורסייט׳ לג׳ון
גאלסוורתי, שתי יהודה ושומרונות
לירדן — זו שלנו, זו גם כן! —
אמר ז׳בוטינסקי. אם תרצו אין זו
איהודה ושומרון — אמר הרצל.
מי שאין. לו מזל קראו לו: ביש
יהודה ושומרון, ולגדי קראו יהודה
ושומרוגי.
ראובן סיוון, ירושלים

דומה רו מ א •שראד
בעיקבות הכתבה על ״אל-
ברט שווייצר הישראלי״.
(״העולם הזה״ .)2314
כתבה זו מביאה את הקורא
להרהורים: האם אין מספיק רופ אים
טובים בדרום־אפריקה כדי
לנהל בית־חולים פרימיטיבי ולטפל
בחולים בתנאים איומים ז האם
הסנובים הלבנים בדרום־אפריקה
אינם מסוגלים לעמוד במשימה כזו
והיו צריכים להביא רופא ישראלי
ממרחק של אלפי קילומטרים ד
׳הרפובליקה הוקמה לפני כ־4
שנים על־ידי דרום־אפריקה במים־
גרת המדיניות הגזענית של המינד
של הלבן, האפרטהייד. כוונת מקי־מיה
הדרום־אפריקאים היתה לפזר
את השחורים המרוכזים בשכונות
ליד הערים הלבנות ולהרחיקם
מהן. השילטון הגזעני הלבן העניק
לחבל ארץ זה עצמאות כביכול.
יושבי החבל חיים בכפרים נחשלים
ללא חשמל ומים בעוד שהסנובים
הלבנים מתענגים על סיר הבשר
בקוטג׳ים המפוארים שלהם בערים
הגדולות.
גם יהודים כמובן. היהודים ב־דרום־אפריקה
איבדו את זהותם
( .המשך בעמוד 06
העולם הזה 2318

קיימות שתי דרכים
להרויח בבורסה. האחת
דורשת ידע רב, נסיון וזמן.
השניה-חכמה. חכמה
לבחור את המומחה
הפיננסי הטוב ביותר.
מומחה שיש לו הידע,
הנסיון והזמן.
מומחה שיעבוד בשרותך,
שידאג לאינטרסים שלך.
מומחה שיהיה הכוח שלך
בבורסה.
מאחורי השם ״אילנות
דיסקונט״ עומדים מוחות
כאלה. של מומחים
פיננסים. הם התמחו
בניהול קרנות נאמנות
והוכיחו את עצמם. הם
מנהלים את כל קרנות
הנאמנות של דיסקונט
בדרך שתביא אותך רחוק.
ל״אילנות דיסקונט״ יש
מבחר גדול ומגוון של
קרנות נאמנות, המיועדות
למשקיעים מסוגים שונים
ולמטרות שונות. אחת
מהן בוודאי מתאימה לך.
כדי להקל עליך נתנו להן
שמות של עצי אילנות.
עצים הנושאים פרי.
מהיום, אתה יכול
להכנס לכל בנק, לבקש
להשקיע בקרן נאמנות
של ״אילנות דיסקונט״
הנראית לך,
ולצפות להרבה פירות.

האח

אילנות־חברה לניהול קרנות נאמנות של דיסקונט בע״נו

נותדיסקוננו
יו\ ל־גתר *יי ר\ר*יו*

מכוזבים
(המשך מעמוד )14
העצמאית כיהודים (שעמם סבל
מגזענות אלפי שנים) והם מתנהגים
ככל הלבנים הדרום־אפריקאים החושבים
שהם גזע עליון והכושים
נחותים מהם. השילטון הגזעני
הלבן פשוט פטר עצמו מדאגות
לחבל ארץ זה בהעניקו לו עצמאות
במחשבה: שיסתדרו בעצמם.
אידן פדדמן, אשקלון

ש1לעזן ודו אח־ם
על הדמיון בין בגין ודגן.
ההחלטה על סיפוח הגולן היתד!
אווילית, לא מכיוון שהקימה עלינו
את אמריקה, היא רגילה מבעלי
בריתה במיזרח אסיה וברפובליקות
הלטיניות למעשים גרועים מזה.
אבל היא בידרה אותנו בידידותה
עוד יותר, וארצות־הברית הוכיחה
בעבר הקרוב, שהיא כבעלת־ברית
מישענת קנה רצוץ.
לעומת זאת הלשון הבוטה של
השדר לנשיא הוא אומנם בחזקת
״העכבר ששאג״ ,אבל עלולה לעורר
אהדה. אמריקאים אינם אהודים
בעולם, ולמרות שגם אנו לא,
שמחו רבים, כאשר קראו על שיחת
בגין ולואיס. רגן, על כל פנים,
הגיב בחיוב. כנראה שזו הלשון
הנהוגה בין ריאקציונרים.
האם שמו לב לדמיון שבין ה-
נשיא וראש ממשלתנו? הגם שההוא

נשיא רגן
שחקן מיקצועי

$וח^!1110ו

הסוכן בי שראל: בלמון ב ע לו

מיים. יהדות, לפי דעת הרבנים,
זד .״ייחוד״ .לדעתי זו אנומליה.
אני כציוני חילוני איני יכול להתכחש
לה, כי איני דון־קישוט. כך
גם הציבור הדתי חייב ״להוליד״
•מב״ם מודרני ולקבל את הציונות
ושאר המרכיבים שהזכרתי לעיל.
מרכיבים המסבירים את המושג
יהדות הכוללת, המקשרת והמאחדת
את כל עם ישראל או היהודי
באשר הוא. זד. מאפשר חופש לכל
פרט ופרט בעם. דינמיקת החיים
עושה את שלה. הזמנים משתנים,
התנאים משתנים וכל מערכת החשיבה
חייבת להשתנות.
אין להמשיך על פי הכלל :
״ככתוב וכשנאמר״ .יש הכרח
לכתוב אחרת ולומר אחרת. היהודי
הדתי ילך בשבת לבית־הכנסת והחילוני
ילך לים או לטייל וכולנו
נד,יד, יהודים שווים. נשכרים. זאת
גם התשובה לסופר סמולנסקין
ולכל יהודי ששואל מי אני!? כי
מה זה עם? עם זה קבוצת אנשים
— ציבור אתני הקשור בשלושה:
שפה, עבר — היסטוריה וארץ-
מולדת. זה קושר את כולנו, מהשומר
הצעיר ועד נטורי קרתא.
אם כך נחשוב כולנו או אז נצא
כולנו נשכרים לעד.
מילד, אחת על גזענות .״עם
סגולה״ ,״עם נבחר״ ,״כי מציון
תצא תורה״ ,לזד, אני קורא גזענות,
כי גם מאולימפום יצאה תורה, גם

הרוסיצים ח ב נורית ב ע לז

ק1ו0
ט/\00

ת ה ־ צ מ חי ם
ב ש קי קי ם

טבעי, טעים
מבריא־מרענן
תה שושנים 1£זט ^ 8ז
תה מנטה ^2£וו^/ץ ןז
תה בבונג 1.1.£וו\/וצוץ
תה תערובת פירות
ועוד 7סוגים שונים
להשיג בסופרמרקטים,
שקם, בחי טבע, בתי מרקחת ומעדניות
עבור פרוספק ט ודוגמא חינם

נאלכתובלת;ד ;^ 46 רמרנ־השחו
חדש ! תה תערובת צמחים
ופיחת. נמס בן־רגע
מאיר ע 1ל ׳ נ 1גרפיקו־•.פרסום•*נילוס

תן טרמ 3לחייל

ראש־ממשלה בגין
רק חובב
שחקן מיקצועי ושלנו רק חובב,
משותף להם היצרי לפאר. זכור
מצעד המלצרים עמוסי המעדנים
בחוצות ירושלים. איש אינו׳ יכול
לתאר לעצמו, כי פולה ז״ל היתד.
מעיזה לחגוג כך את יום הולדתו
של בן־גוריון.
לבגין ולרגן אין מצפון סוציאלי.
אצלנו הראשונים לקיצוצים הם
נתמכי סעד והחינוך. ואם נשיא
ארצות־הברית בלתי־מרוסן בשטח
זה, אזי יש לממשלתנו לפחות
דויד לוי, הגם שמרגיעים אותו
על-ידי כיבודי סרק.
שלום וינשטין, הרצליה

מה זו •הדוח
הקורא מבקש להתערב בוויכוח
שבין העיתונאי

שמואל שניצר וחח״ב
שלמה לורינץ על יהדות
וציונות.
...הם שניהם ״מתקרבים״ ״ומתרחקים״
,וזאת מהסיבה הפשוטה
מאוד לפי דעתי. כל זמן שהעם
היהודי ובעיקר אנו כאן, העם
בישראל, לא יקבע ויחליט מה זה
יהדות כמושג — דהיינו איזה
אלמנטים, קריטריונים ומרכיבים
מהווים את המושג יהדות — לא
נמצא את עצמנו כיהודים וכעם
שלמים ומאוזנים.
יהדות זה לא רק דת, יהדות
זה לא רק תורת משה, שולחן ערוך
של קארו ותו לא. כאן שורש
המחלוקת והפירוד בעם היהודי.
יהדות זה גם הרצל, ציונות,
גולה, היסטוריה -,לאומיות, פולקלור,
שירה ושאר אלמנטים לאו
שידוך
טו ב
אני מחפשת שידוך עבור
שכנתי הענייה.
רצוי שיהיה ממפוני ימית.
פג שו ש ה, קיבוץ נתיב הל״ה
מרומי, גם ממצריים, ולא רק מציון.
זה מקומם את הגויים וגורם
לשינאה ואנטי־שמיות.
כמד, שאלות ״קטנות״ לרב לו־רינץ:
.1למה
דויד בן־גוריון בלי ז״ל,
והרב יצחק־מאיר לוין ז״ל? (אגב
הרב איצ׳ה מאיר לוין היה שר
וישב על כסא).
.2מי שומר על תרי״ג מיצוות,
מי? אפשר בכלל היום לחיות עם
כל תרי״ג מיצוות?
.3בגולה, למרות הרוח הדתית
שפיעמה בעם, לא נטמעו ולא גת-
בוללו יהודים רבים? בכל הזמנים
(המשך בעמוד )18
ה עו ל ם הז ה? 818

״מלשוניביטנחלשנה
1אניתו שדשנהעלחשבתי.

דו ב ר

״אצלי בחנות, תוכל למצוא טלוויזיות של הפירמות
הידועות ביותר. יש לי גרמניות, יפניות, אמריקניות
ואפילו ישראליות. את כולן אני מוכר. אבל רקבלאופונקט
מקבלת אצלי אחריות לשנתיים. שנה אחת מהחברה ושנה
נוספת על חשבוני. וזה כדאי לי, כי טלוויזיות בלאופונקט
פשוט לא רוצות להתקלקל...
בדרך כלל אני לא עושה עסקים עם חברים, אבל טלוויזיה
בלאופונקט אני מוכן למכור גם לחבר, בבטחון שנשאר
ידידים טובים עוד שנים רבות.
)710810

אברהם רוזנבוים
שיווק הוגן, דיזנגוף סנטר(ליד אלסקה) ,תל־אביב.

בלאופתקט־בכל מחיר.

ד * 14ט 9ט\ • 81./
היבואן הבלעדי: טרכף יבוא בע־׳נז. רחוב נוגרשוב ,70 תל־אביב.

ז1ו!ובץ

מכוזבים

הו 1ול 0

(המשך מעמוד )16
ובכל הדורות היתה, לצערנו, הת בוללות.
אנחנו
עד היום מתווכחים מי
הוא יהודי. הסינתזה שאני מציע
לעיל עונה לשאלה הזו. גם הקומוניסט
וגם הדתי ימצא את מקומו
בעם, וכולנו נהיה יהודים. שפה,
ארץ ועבר משותפים לכולנו. הציונות
ההרצליאנית הקלאסית, המתגשמת
בציון — זה המשיח, זו
הגאולה, כל שאר החלומות יתגשמו
על בסיס מוצק ויסודי זה.
יעקב בר־לב, תל-אביב

מאוזן:
)1סוג של יחסים! )5מחשבות!
)10 שרידי חרבות)11 :
בית בעלי־כנף )13 :נצח; )14
רזה! )15 זעיר )16 :כזה היה
הדוד תום; )18 גבוה )20 :קובע
את הענש )21 :כמות קטנה
מאד; )22 אצטבא )24 :ירק
גינה, של ממציא נסיוב נגד
שתוק ילדים; )25 אביו של
שר־צבא דוד )26 :חקוק; )28
וסת )30 :הוציא מהמים)31 :
הבצק לעוגה )32 :חרון)34 :
עיר נמל ומבצר בארץ)35 :
כלי־נשקו של דוד; )38 מצמץ
בעינו; )39 מלכודת; )41 משענת
)42 :בעזרת הקופסה הכחולה
גאלה דונם אחר דונם
(ר״ת); )43 זמר; )45 נתוק
חשמלי; )47 ענן; )48 החיה
שמעורר, הכינו מכסה למשכן;
)50 חלש; )51 מזל; )52 רצועה;
)54 בחינת־מצב; )57 חסר-
תועלת )61 :אבי האשה)62 :
שיירי גחלים; )64 מפרנס)65 :
שלילת חדותו של אדם)66 :
הורה; )67 אינו נח על מקומו;
)69 הוא אוהב דגים ו)70 :
צעד )72 :לכד )74 :כלי נגינה
קדמון בעל מיתרים; )75 מין:
)77 דרגה צבאית; )78 שקט•,
)81 בו נאחז האיל בקרניו;
)83 מערב )85 :דרך, נטיה; )86
חלק משלם; )88 טהור)89 :
תקון טעויות דפוס )91 :עבר
זמנו; )93 בת־קול )95 :צעיר;
)96 רבון־עולם; )98 סיעה; )100
מרכז; )102 כלה, תם; )103
יסוד: עיקר שממנו מסתעפים
עניינים שונים )104 :מצודה
חרבה בקרבת חופו המזרחי של
הכנרת )105 :בן שמונים ל...

יש מ, שד )אב

לעריקים אין כל צורך
ב״כתובת״ (״מלכת העריהזה״
קים׳
/״העולם
.)2314
יש מי שדואג לסרבנים מצפוניים.
תנועתנו, התנועה לסרבני-
מילחמה, קיימת מאז ,1945 לפני
קום־ד,מדינה, ומקיימת קישרי
התכתבות עם שילטונות מישרד־

טעות שנפלה בכתבה על
״כל אנשי אלון״ (״העולם
הזה״ .)2317
אני מכירה שנים רבות את הגברת
זוהר קרתי, ועד כמה שידוע
לי היא לא עבדה מעולם במחיצתו
של השר יגאל אלון ז״ל. אינני
מבינה מר, מצאתם לשרבב את
שמה בפרשת זיכרונותיו של העיתונאי
אמנון דנקנר׳.
זוהר קרתי לא היתד, שם והסיפור
עליה לא היה ולא נברא.
ג. י• ,ירושלים
• הקוראת מירושלים צודקת.
מנהלת לישכתו של השר יגאל אלון
זזיתה זוהר סירי. הטעות נפלה
בגלל הדימיון בשמות, ועם הקוראת
וזוהר קרתי הסליחה.

;לה שקדהב קיו ס ק
ב סי דבסטר
הצייר מבקש לתאר את
חט הלן המדוייק של האירוע
שקרה בליל השנה
החדשה (״העולם הזה
2313״).
הריב שפרץ בקיוסק פרץ בין
פרוספר וצ׳פאי. הכוס שנזרקה,
נזרקה על צ׳פאי ופגעה בשמוליק
קראום. כל מהלך הקרב המילולי
והבקבוקי התרחש בהיעדרו. של
שמוליק מהמקום, וכאשר הוא חזר,
הוא ניסה להפריד וחטף כוס, ולא
בקבוק.
לא היו חילופי־דברים בין אורי
ליפשיץ ובין פרוספר, ולא בין

מאונך :
)1יוצרו של ״פאוסט״; )2
סופו של תעלול )3 :פירות
שנשרו, והעניים לוקחים אותם;
)4מטבע יפני; )6ידיד )7 :כנוי
לקהל בלתי מאורגן )8 :אחד
האברים; )9לקיחת סחורה
במחיר; )12 מתכת כחלחלה
לבנה )15 :כלי; )16 חבית
שבלים; )17 אהוב; )19 נושא
בעונש שנקבע לו )20 :פחות-
ערך; )21 צמח הגדל על גדות~
נחלים ובצות )23 :עמק באיטליה;
)24 כלי ענויים)26 :
אחת מצורות האנרגיה שבטבע;
)27 מאלילי כנען; )29 נטה
לכבות; )30 התחקות )33 :חשיבות,
כבוד; )34 אסיפה חגיגית:
)36 נכח פני אילת; )37 שליח;
)40 דין )41 :השנה — כזה
הוא החורף בחו״ל )44 :שווא

קורא שיק
סרבנות חוקית

בסוף ההברה; )46 חלמיש; )47
מרחף; )49 ולדות הבהמה)50 :
סוג של רימון )53 :סיפור
)54 ספיח מן הספיח; )55 עובר
ממצב ישיבה לעמידה; )56
לאום )58 :סוד; )59 שובב:
)60 אכר )62 :הרבה; )63 צמח
דוקרני; )66 מדינה אירופית
תחת השפעה סינית; )68 שמו
הראשון של חיל המילואים
בצה״ל; )71 עדין, מפונק; )73
הטיל פסול; )76 מגושם; )77

מבנה להגנה מפני גשם ושמש:
)79 אבנו של שבט בנימין,
באבני החושן; )80 מי שעבר
ליהדות )82 :שלל; )84 יחס,
שייכות; )85 צליל, של חבר
ממשלה לשעבר; )87 פת; )90
אורח חיים; )92 שרשרת הרים;
)94 אחד מגלגל המזלות)96 :
לחופה נקשרה אנדרומדה; )97
סוג שביתה; )99 סימן; )101
מקולות הגברים במקהלה; )102
איש שיבה; )103 ברירה.

וינובון מי שרא לי ^*11130
ו ש״ס 1ן 01 חט״ו!הוב 1י!1ו 1
ורסים ספון* נשיס-קוספסין ןה-פזימו ם נין*ו
הוצאת שער בח שסל (אפילציהז
* סזון ופגו! *ופי
תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול,
צביעה,פסים,טיפול פנים, איפור,
הוצאת שיער ב שעווה
* 3ג1מ נ 17ת*

הביטחון, בגלוי וביודעין. אין צורך
להיות עריק כדי להיות סרבן־
מצפוני, מסוג זה או אחר, דהיינו
כולל את חלקי. סעיף 28 בחוק
עומד לנו. הזכות לחופש המצפון
מעוגנת בהכרזה העולמית של זכויות
האדם של או״ם, סעיף ,18 וגם
זאת הוכחה שאין צורך ב״מח־תרת״
.גציגי ממשלת* ישראל חתומים
על ההכרזה הזאת וחייבו את
הממשלה בכך.
בפירסומים בעיתונים אחרים
השתרבב סילוף לא־חדש בנוגע
לפטירתה של ״המלכה״ משרות
צבאי, בלא ״שרות לאומי״ .זהו
עוד נדבך במערכת ד,הטעייה בנושא
זה. חוק־ישרות־ביטחון מקנה
זכות לפטור לאשר, מטעמים שבמצפון
או הווי מישפחתי, דתי או
הכרה דתית, המונע־ם אותה משרות
צבאי. היא אינה צריכה לסרב כלל.
ואין מתן הפטור תלוי אלא בכנותה
בלבד ובשום שרות חילופי
שהוא.
ישנו חוק שרות לאומי נפרד,
שמעולם לא הופעל ולפני שנים
אחדות הוקפא. על כן אין כל
בסיס מוסרי וחוקי לטעון נגד
בחורות שפוטרו על פי דין מהצבא
ולא קיימו ״שרות לאומי״ .התנד־בותן
של אחרות אינה מחייבת
את מי שאינה עושה כן.
תמוה הדבר, מדוע ולמד, מחוקקים
הנבחרים חוקים שעמיתיהם
עושים הכל כדי לטשטש את מהותם
או לוחצים על הנהנים מהם.
נראה, כי במהותה נוהגים השלטונות
במחתרת, כנגד החוק המתיר.

ישעיחז־תומא
שי ״ק,

תל־ אביב

•ס חי רי םעממ ״ ס • שרות מעילה •
תל-אביב יודפת 4ליד דיזגבוף 229388 226066 190
רמת־גן הר צל 86 בזול בניו אואזיס ״סלון אוהיי

ד א חיחוה וד אנברא
הקוראת

מבקשת

לתקן

צייר ליפשיץ
כולם חברים, כולם
שמוליק ובין פרוספר. שמוליק לא
נגע בפרוספר, וגם כיום לא חושב
לפגוע בפרוספר. הם היו חברים
וגם היום הם חברים, וגם אני חבר
של פרוספר ולא היתד, בינינו
החלפת מילה אחת.
אני חושב שאתם חייבים התנצלות
לשמוליק קראום שרק רצון
טוב הביא לו את הכוס בעין.
אורי ליפשיץ, תל־אביב

פתרו[ ב שי ח >הטד 110י
הקורא מציע פיתרון לנגע
הכאוב של השחתת הטלפונים
הציבוריים.
הפיתרון: התקנתם בתאים סגורים
ומרווחים במיבני ציבור הפתוחים
עד לשעות הערב המאוחרות.
טלפונים כאלה — והעניין בדוק
— פועלים היטב וללא תקלות
במשך שנים, ונוח ואפילו נעים
לטלפן מהם.
צריך, כמובן, להשאיר מעט
טלפונים ברחובות, אולם יש לרכז
את רוב הטלפונים הציבוריים ב-
מיבני ציבור מהסוג הנ״ל.
אלי אלון, תל־ אביב

וה היה 091113 דו ה שחיה
גליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה, תיאר
בכתבת־השער את השלג העל שירד על ירושלים. סיפורו של
יוסוף נאדא, לשעבר פ ה 51325 בצבא המצרי, שעריקתו ממצרים,
הופיעה תחת הכותרת ״לא רציתי לחזור למצריים קצין־
המישטרה־לשעבר, זאב שטיינברג, אחרי זיכויו במישפט הטיח
האשמות במפקח הכללי של מישטרת ישראל, תחת הכותרת
״אתה שקרן, מר סהר!״ בסידרה ״נופלים ההולכים ראשונה״
הובאו עוד כמה מונוגרפיות קצרות על חללי ״טיכצע קדש״.
כתבי ״העולם הזה״ יצאו לראיין את כל המעורבים כפרשת

הרצח של מירי ארצי, והעלו כי ״הם אינם רוצים בזריקות
אמת״.
בשער הגליון: שלג כירושלים.

ט מנו 10ו ה מוינית קבואה * ביצת קולומבוס
ישראלית * ההקדשה של ייגאל יזין למשה דיין

״העולם הזה״ 1008
העם שקע ברומטר
בהרי ירושלים החל השלג נמם. תמונת־החלום
של מגדלי עיר־הקודש ובנייניה
ההיסטוריים, מכוסים בשיכבה לבנה של
שלג סיבירי, החלה נמוגה.
ההמונים, ששיחקו בקרבות כדורי־שלג
או בהקמת גלמים, שכחו בשימחתם האנושית
הפשוטה כי רחוק מהרי ירושלים
וצפת סוערת סערה אחרת, חשובה הרבה
יותר: הסערה הפוליטית באו״ם. כדורי־השלג
שהוחלפו שם היו מילוליים, וכמה
מן הגלמים היו מסוכנים מאוד.
כשם שילדי ירושלים התפללו שהשלג
לא יפשיר, כן התפללו מדינאי ישראל
כי הקיפאון הגדול יישאר בתוקפו בבניין
הענק בניו־יורק. כל עוד לא יזוז שם
הקרח, כל עוד יישאר הכל ללא שינוי,
ידה של ישראל על העליונה. כי בידי
ישראל העובדות הצבאיות — החזקתן של
עזה ושארם אל־שייח׳ .כל הפשרה עלולה
להיות לרעתה.
למרבה המזל, עוד נמשך השקע הברומטרי
באו״ם. אולם העין הדואגת כבר
יכלה, השבוע, להבחין בעליית הטמפרטורה
הפוליטית, שתפשיר את הקיפאון.

הממשלה

חולה. כנציג מישרד־החוץ הופיע ולטר
איתן, מנהל המישרד, שכוכבו דעך לאח רונה
בעיני בן־גוריון.
הוא הסביר כי נציגי ישראל באדם,
גולדה מאיר ואבא אבן, מבקשים ייפוי-
כוח ״לנהוג בגמישות״ במשא־ומתן החדש
עם מזכיר האדם, דאג האמרשילד. במילים
אחרות: הם ביקשו ייפוי־כוח להסכים
סופית לנסיגת. כוחות־או״ם מעזה
ומשאדם אל-שיח׳ ,תמורת כל מה שיוכלו
להשיג מהאמרשילד.
ביצת קולומבוס. ייתכן שהחלטה
זו היתד, מתקבלת, כפי שביקש שר־האוצר
לוי אשכול, לולא הקימו שרי אחדות-
העבודה סערה :״למה לנו לרמות את
עצמנו?״ קראו ותבעו החלטה ברורה ל כאן
או לכאן.
מחוסר ברירה, ירדו חברי הממשלה
תל־אביבה, אל מיטת החולי של בן-
גוריון, כחסידים הבאים אל רבם.
החלטת הרוב היתד, ביצת־קולומבום :
ישראל תודיע בינתיים שלא תיסוג מעמדתה
התקיפה, ותיתן הוראה לנציגיה ב־אדם
להיות נוקשים כברזל. רק אחרי
שנציגים אלה יודיעו על התגובה, תיתכנם
הממשלה מחדש כעבור יומיים־שלושה,
ותחליט אז איך להיות גמישה.
היתה זאת החלטה גמישה מאוד. עיתוני
ישראל הודיעו רק על חצייה הראשון.
למעשה, לא נשאר ספק כי בסופו של
דבר תתחשב ישראל בדרישות מזכיר
האדם. רק המועד, הצורה והנוסחה נש ארו
גמישים.

מפלגות

ח שי בו תהשל גמיע^ות
״ליום־יומיים, דיום־־יומיים, ל־יום־יומיים
— לא פחות ולא יד

ה קו ס ם מאר ץ חוץ

כאשר הכריזו השבוע כותרות עיתוני
ישראל, למחרת ההצבעה באו״ם, כי ״יש ראל
תקיפה בעמדתה,״ יכלו להוסיף, אילו
רצו בכך, את החרוזים הישנים של שיר
המטאטא. לפי כל הסימנים, היתד, התקי פות
מוגבלת מאוד בזמן.
חשש זה נתעורר כאשר התכנסה הממשלה,
ביום ראשון, לישיבתה השבועית.
בן־גוריון נשאר בתל-אביב. הוא היה

״מה יש לך לומר?״ שאלו העיתונאים
הזריזים.
הגבר הנמוך, בעל הזקן הלבן המהודר,
שירד זה עתה מן המטוס, חייך על תשו-
מת־הלב הנעימה שהוקדשה לו .״יש לי
לומר שלא השמצתי את המדינה !״ השיב
חבר־הכנסת מרדכי נורוק ,72 ,איש תנועת
המזרחי. הוא התכוון לרמוז על פעילותו
של ח״כ אחר, איש מק״י שמואל

הקלפים הי שד אלי״ם החדשים ״ל״? 5׳׳דל;

המלך :״כי מציון תצא תמונה קלפים ראשונים מתוצרת ישראל, ועליהם דמויות

מיקוניס, שהשמיץ, לדעתו, את המדינה
בברית המועצות *.
היתר, זאת הודעה צנועה מדי. כי נורוק
יכול היה להודיע לעיתונאים הודעה סנסציונית
ממש . :בכיס הפנימי של מעילו
נשא סכום של 60 אלף דולר.
זלמנוכיץ משלם. בשביל נסיעה
של שישה ימים בלבד באירופה, היה זה
יבול מבורך מאוד.
גם מנהיגי המיפלגה־הלאומית־הדתית
יודעים שאין זה מיבצע רגיל. מפני שהם
יודעים זאת, לא עלה על דעתם מעולם
להוציא את העסקן הקשיש לפנסיה. מקומו
של נורוק בכנסת בטוח לחלוטין כל עוד
הוא נמנה עם ידידיו הקרובים של ג׳ק
זלמנוביץ מג׳נבה, מנהל חברת־ביטוח ואחד
מאילי־ההץ באירופה.
מדי פעם, כשבאים מי המצוקה הכספית
עד נפש העסקנים הדתיים, מתבקש נורוק
לארוז את מיזוודתו. כמו קוסם מארץ עוץ
הוא מביא יאת הסכום הדרוש• הנדיב
הוא תמיד אותו זלמנוביץ, בן עירו של
נורוק, ריגה.
בשביל זלמנוביץ זהו רק סכום פעוט.
האיש שהעמיד את הווילה המפוארת שלו
לרשות שר־החוץ הסובייטי מולוטוב בימי
ועידת־הפיסגה בג׳נבה, לא קימץ מעולם,
כאשר נתבקש להרים את תרומתו למען
המיפלגה הדתית בארץ, ביחוד כשהמבקש
היד, נורוק — האיש שכימעט הפך לנשיא
מדינת ישראל.
סוחר היין. באחת הפעמים הקודמות
קיבל נורוק מזלמנוביץ 25 אלף דולר
והפקיד אותם בשווייץ. בהסכמת תת־שר
ישראל רוזנברג הועבר הכסף לסוחר-
יין בשם יחיאל שכטר, שחיה זקוק למט-
בע-חוץ. עד היום סבורים רבים כי היה
זה דווקא נזרוק שמסר על־כך בחשאי
ליועץ המישפטי של הממשלה, כדי להפיל
את מתחרהו במיפלגה, את רוזנברג, בפח.
התוצאה היתה שרוזנברג הועמד לדין
וזוכה מחוסר הוכחות, אחרי שנורוק
איבד את זיכרונו על דוכן־העדים. השופט
* נורוק הציע לכנסת לבטל את חסי־נותם
של חברי־הכנסת המשטיציס את
המדינה בחוץ־לארץ. לפי השמועה, הוא
החליט לבטל את ההצעה, אחרי שהודיעו
לו הקומוניסטים שהם מוכנים לדון בח,
בתנאי שתבוטל גס חסינותס של ח״כים
העוסקים בהברחת כספים.

תאריך6.2.1957 :
קבע כי מרדכי נורוק שיקר ביודעין.
נראה שלקח זה לא נמחק מלבו של
ר,ח״כ המהודר, חובב הנאומים הפאתטיים.
השבוע, מייד עם רידתו מן המטוס, מיהר
להוציא מכיסו את סכום־העתק ולד,פקידו
בסניף בנק לאומי בשדה־ר,תעופה .,״הסכום
הגדול ביותר שהביא לי אי־פעם נוסע!״
התפעל הפקיד.

אנשים
ו • ד״ר יגאל ידי]״ בכתבו הקדשה
על סיפרו החדש המגילות הגנוזות ממידבר
יהודה, שהגיש לרמטכ״ל, רב-אלוף. משה
דיין :״לרמטכ״ל בהווה ולארכיאולוג
בעתיד, מאת הרמטכ״ל בעבר וארכיאולוג
בהווה.״
!• המשורר חיים גורי, על סיורי
השבויים המצריים בארץ :״ייתכן כי
כופפנו בחייהם כמה סימני-קריאה וד,פכ־נום
לסימני-שאלה.״
>• ח״כ מפא״י עקיבא גוכרין :
״ההבדל בינינו לבין פרלמנטים אחרים
בעולם הוא ששם, כאשר חבר פרלמנט
רוצה לנוח, הוא יוצא מאולם המליאה
ונכנס למיזנון השקט. כאן המיזנון כל-כך
הומה, עד שחבדי־הכנסת הרוצים בקצת
רווחה חייבים לצאת מן המיזנץ השקט.
ולהיכנס לאולם המליאה.״
ו• בין קורבנות השלג הירושלמי הכבד,
היה גם נשיא המדינה יצחק כן״
צ בי שנקלע יחד עם רעייתו, במיקרה,
אל תוך קרב עז של כדורי שלג, שהיה
נטוש בין שתי קבוצות ילדים. הנשיא
קיבל את ההתקפה עליו ברוח עליזה,
והרגיע את הילדים, שנבוכו, אחרי שזיהו
את המטרה החיה שלהם.
#הסופר שמואל יוסף עגנץ הת לונן
לא מכבר כי ישנו אדם המתיימר,
כביכול, להתחרות אתו. אותו אדם, ש.
עגנון שמו, גר בחיפה בבית יל״ג, רחוב
ביאליק, ומה שגרוע יותר מכל: הוא
מרבה לשלוח מיכתבים אל מערכותיו־,עי־תונים.

ההיסטוריה הישראלית כפי שמסופרת בסיפורי המיקרא. כתבת הדיווח של העולם הזה
על הקלפים הישראליים נשאה את הכותרת ״פוקר עם דויד המלך״ .הקלפים הישראליים
החדשים לא התקבלו על־ידי הישראלים שחקני הקלפים, שהעדיפו את הסדרות הרגילות.

טנשיו

בתשלומים 14,520.- :שי.

במזומן 11,615.- :ש׳.

ספה דו-מושביתדגם 51£04

ו^טדאחרי פסח בתשלומים 8,000.- :ש׳

במזומן 6,400.-שי.
ללא בד ( 6.9מ׳ בד)

בתשלומים 17,000.- :ש׳
במזומן 13,600 - :ש׳.
ללא בד 15(.מ׳ בד)

והצמדה!שוו־ס
תשלזמיס

בלי ריבית

בוא לאולמי התצוגה של ״דירו״ ,ראה את הרהיטים ב״סביבתם הטבעית״
חמימים, מרשימים, מעוצבים להפליא -בחר לך את הריהוט המתאים
ביותר, ושלם תמורתו ב־ 5תשלומים שווים, בלי ריבית והצמדה, מעכשיו
י ועד אחרי פסה.
הצעה מיוחדת:

/0־ 20 הנחה סל שומן
מבחר מושיס של והימי ינצוסידני־

בתשלומים 29,500.-ש׳
במזומן 23,600.- :ש׳.׳

עבור קנית רהיטים מהדגמים המופיעים במודעה זו.

בתשלומים 27,500.-ש׳
במזומן 22,000.- :ש׳.

והט ביתו סם ־זיון־1טוס חיש לאירזסה

עם״אוקיע ציוטר
״דירן״ -יבואן מם׳ 1של רהיטי איכות מאירופה,
בשיתוך עם ״ארקיע צ׳רטר״ ,מזמינים אותך לרכוש
את רהיטיו ב״דירן״ בסכום של 35,000-ש׳ *
במזומן, ולטום הלוך וחזור לאירופה -היבם!
(מינכן, לונדון, רודוס, פרנקפורט או דיסלדורף -
לבחירתך) .זאת ועוד, תנתן לך האפשרות להבות
מכרטיס אחד נוסף עבור בן/בת זוגך, במחיר הנמוך
בהרבה ממחירו הרגיל.

בוא לממלכת הרהיטים של ״דירן״ הכוללת מבחר מגוון
מתוצרת הארץ ותוצרת תוץ, בעיצוב קלאסי ומודרני, באיכות
ללא פשרות ובמחיר סביר.
לבחירתך גם מבחר מרשים׳ של רהיטי ״נצר סירני״ הידועים
באיכותם. עצב עכשיו את ביתך במיטב רהיטי ״לירן״ וטום
עם ״ארקיע צ׳רטר״ לאירופה וחזרה -חינם!!!

* המבצע כפוף ל״תקנון המבצע׳׳ הנמצא ג ״ דיון ״.
* מבצע זה מבטל כל מבצע אחר על קנית רהיטים ב״דירן״.
* סכום הקניה לפני מע״.מ.
* כפוף לתקנות טיסות השבר.
ז6ח3ח0 צרטר

בית האוסנה לריהוט מודרני
תל אביב־ אבו גבידול 30
( 0 3 - 2 5 2 4 7 0בדן נאות אביב)

ירו שלים־ יד החרוצים ,14 איזור תעשיה תלפיות חיפה ־ טרומפלדור ,54 / 56 נו ה שאנן

7 1 6 3 6 8 / 9־ ( 0 2עיי־ פולגת)

229238־ 0 4

בוא לדברים היפים שבחיים בוא לריח.

א ו ־ ט ו ־ ט ו ומ י ה

או־טדטו יהיה הסכם על האוטונומיה.
יש עוד כמה ׳שאלות פתוחיות. האם יותר לערביי
ירושלים, הדוחים את האוטונומיה מכל וכל, להשתתף
בבחירות למוסדות האוטונומיה י האם מועצת האוטונומיה,
שאף ערבי אחד אינו מוכן להשתתף בה, תמנה 40 ,20 או
80 חברים שאינם־קיימים? האם ממשלות מצריים, ישראל
וארצות־הברית יסכימו להעניק לעם אחר, שלא הסמיך
אותן, ושאת מוסדותיו הן
מחרימות, אוטונומיה ל תושבים או אוטנומיה־לשט־חים?

זה מזכיר הצגה של
תיאטרון. נפש א׳ מרימה
קנקן ריק ומוזגת לא־כלום
לכוס של נפש ב׳ .נפש ב׳
שותה בהנאה מרובה. נפש
א׳ מוזגת גם לעצמה לאכלוס
מלוא הכוס, ושותה,
וחוזר חלילה. השניים הול כים
ומשתכרים, עד שהם
שוכבים על הארץ חסרי-
אונים.
אוטונומיה פירושה -שיל־טון־עצמי,
ו״אוטונומיה מל אה״,־
כלשון ההסכם, על
אחת כמה וכמה. איך מקימים שילטון־עצמי בלי עצם?
איך כופים אותו על עם הרואה בו טכסיס נתעב לדיכוי
חרותו ז
המצב כולו מגוחך. בתוך הגיחוך הגדול יש הרבה
גיחוכים קטנים. למשל: מנחם בגין מתעקש על כך
שהמועצה לא תהיה גדולה, שמא תיראה כמועצה מחוק קת.
אין הוא מוכן להעניק לה שום סמכות של חקיקה.
איני יודע אם בבתי־הספר הפולניים לימדו בשעתו יוונות,
לצד הלאטינית. אם כן, בוודאי היה מר בגין צריך לדעת
כי פירושה המילולי של המילה היוונית אוטונומיה הוא
״חוק עצמי אבטום — עצמי, נומום — חוק) .ומהו

חוק־עצמי בלי חוק?
בינתיים משלמים משלמי־המיסים המיסכנים עבור הטיסות
היקרות של אלכסנדר חייג ועמיתיו בישראל ובמצריים,
המוני עיתונאים נלווים אליהם, מקשיבים ברצינות,
רושמים ברצינות, משדרים ברצינות.
לבסוף יחתמו על נייר ריק, שיהיה מכוסה באותיות
ריקות־מתוכן, או שלא יחתמו גם על זה. אבל ההצגה
צריכה להימשך. והשיחות הן טובות, פרודוקטיביות,
פוריות גילוייות־לב וחנטריש.

לבנות ולהיבנות בוז
איזה עושר של בניינים מרהיבי׳עין ! בשתי תוכניות,
בנות חצי שעה כל אחת, הופיעו על המירקע יצירות-
הפאר של האדריכלות המוסלמית, והן היו מהממות
ביופיין.
אפשר לאמר כי האיסלאם בנה במשך ימאות בישנים,
כאשר כל העושר של ממלכותיו בשיא פריחתן, עמד
לרשותו. אך גם במצריים העניה ניתן לראות כיום מיספר
רב של מיסגדים יפהפים, גדולים וקטנים, שנבנו רק
לאחרונה. אין מנוס מן המסקנה כי יש לעמים המוסלמיים,
ואולי לתרבות האיסלאמית בכללותה, כישרון
אדריכלי טיבעי, כמיהה עמוקה ליופי ארכיטקטוני. חלק
מן הגאון המוסלמי מתבטא באבן.
הדבר מעלה הירהורים נוגים למדי על המצב שלנו,
׳שהוא הפוך. במשך מאה שנה של התנחלות יהודיית
בארץ־ישראל כמעט ולא יצרנו אף בניין מעניין וחשוב
אחד — ואת המילה ״כמעט״ הוספתי רק אחרי היסוס,
מתוך זהירות. כאשר מקרינה הטלוויזיה הישראלית על
המירקע תמונה של בניין, כדי למלא חלל בין שתי
תוכניות, הרי זה תמיד מיבנה מוסלמי — שער דמשק
(שהוא, לדעתי, המיבנה היפה ביותר בארץ) ,שער יפו
ועוד, או מיבנה שהקימו זרים, כמו בית־החולים האיטלקי
בירושלים.
אני משוכנע שיש לנו אדריכלים, שאינם נופלים מרוב
חבריהם בעולם, ואולי אף עולים עליהם. אולם אין אנו
מצליחים להוליד בניינים יפים, מקוריים, שיעוררו התפע־
.לות בעוד מאתיים ישנה. היישוב היהודי החדש לא הוליד
אלא שיסונים־׳שיכונים, שביעורם זועק לשמיים. גרוע
מזה: כל השיכונים האלה דומים זה לזה, בחוסר־מקוריות
נורא. כסה את עיניו של בן־הארץ, הובל אותו למרכז
י ישל ׳שיכונים בקריית-ימלאכי, הסר את הכיסוי מעיניו ולא
יידע אם נמצא הוא בבאר־שבע או במעלות, בקריית־יובל
או בשדרות.
אני מאמין כי היופי משפיע על אופי האדם ועל טיב
החברה. השפעה זו היא בליתי־מיודעת, אך ממשית. אדם
החי בכיעור, שאינו רואה במשך היום אלא כיעור, ישונה
מאדם היונק בכל שעות משעות יומו השראה תודהכרתית
מן היופי הסובב אותו. אולי זהו אחד ההסברים להבדל
שבין האופי התל־אביבי והאופי הירושלמי. ואולי גם
להבדל בין בני־תל־אביב ובין בני־חיפה, הרואים בכל עת

את היופי של הנוף שבו נטועה עירם (להבדיל מן הכיעור
של רוב רחובותיה).
מניין נובע חוסר העניין של היהודים ביופי ארכיטקטוני?
אולי מכך שבמשך אלפי שנים היו היהודים עם
נווד, שלא חש שייכות עמוקה לנוף כלשהו. תחושת־הסכנה
המתמדת, שכירסמה בליבו של היהודי תמיד, לא
איפשרה השקעה במיבנים, שהם נייחים. מתחת לסף
הכרתו היה מוכן בכל רגע לקפוץ ולרוץ. נכסיו היו
ניידים — יהלומים, למשל — ואוצרות־התרביות שלו היו
ניידים גם הם — ספרים.
יצחק ליבני טוען, כי כל המרץ היהודי הושקע במחשבה,
בספרות, בפיוט, וכי הדבר לא זדשאיר מרץ לעיסוקים
אחרים, כמו האדריכלות. אם כן, הרי תחושת חוסר-
הביטחון וחוסר־השייכות בוודאי תרמה לכך.
אך אם כן, מדוע זה לא השתנה בארץ? הנה יש
ישוב של קבע, שהיכה שוב שורשים באדמת מולדתו,

לנצח־נצחים. אם גם יישוב זה אינו מראה כל סימן של
התעוררות הכיישרון הארכיטקטוני — להבדיל מן הכישרון
הצבאי, למשל. אם אינו מוליד מייבנים שייזכרו לדורות —
׳שמא מוכיח הדבר כי עדיין אין לו תחושה אמיתית של
שייכות וביטחון, שאינו בטוח כליל שזוהי תחנה סופית?
שמא הכשל הארכיטקטוני נובע מאותו המקור כמו תופעת
הירידה? אולי היהודי הנודד נשאר צועני בדמו?
מישכן הכנסת הוא חיקוי ׳פשטני. מישריד ראש-
הממשלה הוא קסרקטין. על הר־הצופים נולדה מיפלצת
מחליאה. ועל תל־אביב שבין מיגדל־רדינג ומיגדל־שלום
מוטב שלא לדבר כילל. במפת הארכיטקטורה העולמית
מייוצגת ארץ־ישראל על־ידי כיפת־הסלע.

ערי הכיכר
כל זה מתברר עוד יותר כאשר מבקרים בתערוכתו
של דני קרוון, מקום.
קרוון הוא פסל המפסל ערים. הוא הוזמן ״לפסל״ ציר
שאורכו שלושה קילומטרים בעיר הנבנית עתה מצפון
לפאריס. זהו ציר אשר יטביע את חותמו על פני העיר
כולה, והכולל גשרים, שינוי תוואי ישל נהר׳ מידשאות,
אי באגם מלאכותי, אמפיתיאטרון, כיכרות ועוד. את
המודל אפשר לראות בתערוכה.
לפני כן הוזמן להשקיע את כישרונו בכיכר המשקיפה
על פירנצה. קשה להעלות
על הדעת כבוד רב יותר
לאמן. כי פירנצה היא אחת
הערים היפות בעולם, עיר
מהממת ממש, וכמה מגאוני
האמנות העולמית השאירו
בה את רישומם. כאשר
אומן מוזמן להשתלב בנוף
זה, הרי זה עיטור של הצטיינות.
וכך
נודד קרוון מארץ
לארץ, מעיר לעיר, ועושה
את שלו. אך לא יעלה על
דעתו של ראש־עירייה יש ראלי
לקחת את הבחור הזה,
בן הארץ, שכיל יצירתו היא
נסיון להמחיש את החול קרוון והשמש והרוח והמים וה עצים
של ארץ־ישראל, ולהטיל עליו לעצב את פניה של
עיר ישראלית.
מה פיתאום? הגאונים שבנו את כיכר־דיזנגוף המחודשת,
את כיכר־אתרים ואת כיכר מלכי-ישראל — אם

להזכיר רק שלושה ביטויים של חוסר-כישרון ארכיטקטוני
מזעזע בתל־אביב — אינם זקוקים לידני קרוון ולשכמותו.
ביכלל, מוזרה אי-היכולת של אבות־הערים בישראל
להבין את מהותה וחשיבותה של אותה יצירה ים־תיכונית
אופיינית — הפיאצה, הכיכר. אני גר בקירבת כיכר-
אתרים, ואיני חש לעולם כל תשוקה להימצא בה. ליבי
נחמץ בכל פעם כשאני מתקרב לכיכר דיזנגוף, שהיתה
יפה ומושכת בימי נעורי, ועתר. היא משחיתה את פני כל
הסביבה, ומגמדת את הבניינים העגולים. מדוע לא יכלו
להעביר את הכבישים מתחת לאדמה, ולהשאיר את הכיכר
בגובה פני־הקרקע? מדוע לא יכלו לבנות מרתף לחניית
מכוניות מתחת לכיכר אשר לפני היבל־התרבות, כדי
שהכיכר עצמה תשתלב במערכת בנייני־ד,תרבות שלידה
ותשמש למופעים מתאימים? מדוע הכיכר הענקית שלפני
העירייה מבוזבזת לחלוטין, ואינה מתאימה אלא לעצרות
של אייבי נתן?
התרשמתי מתערוכתו של קרות עוד מרחוק. כי גם
הפיאצה שלפני המוסיאון התל־אביבי הרגיזה אותי תמיד.
אין אליה כניסה מהרחוב. אין היא מובילה מן הרחוב אל
המוסיאון. אין היא ״מזמינה״ .זהו שטח מת וקר בין
כמה בניינים ׳שווי-מעמד (בית המיישפט, המוסיאון, ד0.פ־ריה)
תחת להוות מישטח המוביל אל העיקר: שערי
המוסיאון.
קרוון תפס זאת מייד, ולכן פתח בתערוכתו על
המדרכה. הוא יצר שער־עץ, שממנו מוביל שביל מלאכותי
של עץ ישר אל דלת המוסיאון, ומשם אל תוך הבניין.
הוא מטפס על הקיר ומגיע לחלונות־התיקרה. פיתאום
אתה חש למה נועדה, בעצם, הכיכר הקרה והמבוזבזת
הזאת, ושם לב לזוויות ולחללים בבניין שקודם לכן לא
ראית אותם כלל.
אין לי שיגעון־גדלות, ואיני בא להתחרות במבקרי־אמנות.
התערוכה היא פשוט חורה של מים וחול
ועצי־זית (סמל השלום) ,צורות של דיונות ומישחקי-אור
— יסודות החוזרים בכל יצירות קרוון״ מאנדרטת־הנגב
ועד למיבצר של פרידריך השני בעיר פראטו( .זה גם
מתאים, כי אותו קיסר גרמני, ששלט באיטליה, נשא גם
בתואר ״מלך ירושלים״ ,אחרי -שגרם לשערוריה בעולם
הנוצרי כאשר עשה הסכם־פשרה עם צלאח-אל־דין, מדביר
הצלבנים).
מכיוון שישבתי במשך שנים רבות מול הקיר של קרות
במליאת־הכנסת, והוא לא שיעמם אותי אף לרגע אחד.
לא פעם, כשהקשבתי לנאום משעמם־עד־מוות של נבחר־העם,
הנחתי למחשבותי לנדוד והזנתי את עיני באבניו
של קיר זה.
אך בחזרה לעניין: מדוע לא יוטל על קרוון לעצב
שכונת־מגורים חדשה המוקמת אי-ישם בארץ, כדי לתת
לכמה ילדים את ההזדמנות לגדול באווירה של יופי
אמנותי?
בינתיים נהנה מכיכר הסיניוריה בפירנצה, מפיאצה
נאבונה ברומא, מהשוק הישן בבריסל — וגם מכיכר
כיפת־הסלע בירושלים.

לעקור את הנטוע
אל־נא תעקור נטוע !
איני יודע מדוע סיסמה זו מפריעה לי כל־כך. הרי
זוהי מיצווה יפה ונאורה. עצים ופיתית ופרחים וירקות —
חלק הם מנוף היינו, תאווה לעינינו. דתות שונות ציוו
לשמור עליהם מכל מישמר, גם בעיתות מילחמה. אני
יכול בהחלט להתרגש כאשר יד זדונית של עירייה
מבקשת לעקור עץ עתיק.
אם כן, מדוע סיסמה זו מעצבנת אותי?
יגעתי ומצאתי. היא מפריעה לי מפני שהיא מעמידה
את הנטוע כערך עליון, בילעדי.
יש רק ערך עליון אמיתי אחד — והוא האדם. האדם
הוא שנטע את הנטוע. ולמען האדם נטע אותו.
כאשר יש לעקור את הנטוע למען השלום, למען מניעת
מילחמות, הרי טיוב לעקור. או — מוטב — להעביר
ליד בני-אדם אחרים. כי המילחמה היא מוות.
״ואילו הסיסמה ההיא מעמידה — במרומז — את הנטוע
מעל לאדם. היא אומרת: כדאי להילחם, כדאי להרוג
ולהיהרג, כדי לשמור על ערוגה של עגבניות. כי העץ
הוא קדוש, קדוש מן האדם שנטע אותו, או מחבריו, או
מבני־עמו, או ׳מבני עם אחר. העץ הופך סמל המוות.
״״׳זוהי עביודת-אלילים.
ואכן, כל הסיסמות של הלאומנות הקנאית אצלנו
(ואפשר להשתמש גם במושג אחר, אך ננ״ח לזה) יש
להן מכנה משותף זה: הן יוצרות אלילים. אבנים שיש
להן לב, ערימת־חול שחוזרים אליה שנית, וטרשים
!וגבעות, וכל במה גבוהה יוכל עץ רענן — כל אלה
קדושים ׳ומקודשים, ועל האדם לקדש אותם, ולקדש
למענם מילחמה, ולמסור עליהם את נפשו.
בא לי לצעוק: עקרו את הנטוע, ואל תעקרו את החי !
נדמה לי שהדת היהודית פוסלת מכיל וכל גישתם של
עכו״ם חדשים אלה. נאמר שעץ־חיים היא למחזיקים בה.
פיקוח־נפש דוחה שבת. ובוודאי גם עגבניות.

אומדים מה הם אומרי ם ...מה הם אומרים מה הם אוחרים . .

רוני מילוא:

מ שה סצב:

פ רו פ סו ר מרדכי עוני:

..ואיתי מישנחות שרמות .,לא בשבילההילה ..אשתו של ח־־נהס
שנהרסו בגלל אשליה!־ המפוקפקת של סגן־שור זעקהחמס ! ״

הוויכוח על זכותו של חולה הסרטן ראובן מעיין
להשתמש בתרופה שפיתח ד״ר דוד רובין עדיין בעיצומו.
למרות החלטתו של בית־המישפט הגבוה לצדק, שלא
לחייב את מישרד־הבריאות לאפשר שימוש בתרופה,
מתפשט הוויכוח יותר ויותר. פניתי אל הפרופסור מרדכי
שני, מנהל בית״החולים על-שם שיבא, שבו מאושפז
ראובן מעיין, ושאלתי אותו :

ילד הפלא של הליכוד עשה זאת שוב. רוני מילוא
הצליח לעבוד על המערך ולהקדים את הצבעת אי־האמון
בממשלה ביום אחד• בכך הוא הציל את
ממשלת־בגין מחרפה.

• איך אתה מרגיש כשאתה מנוע מלהגיש
לחולה תרופה, שאולי תקל עד מצבו?ואת
שואלת שאלה מאוד קשה- ,שהעיקה עלי מרבד,
זמן. זה לא קשור לתרופה הספציפית הזו. אחרי לבטים
רבים אני חושב שאין לאשר ׳שימוש בתרופה שאין לנו
די נסיון אייתה, ולו רק ׳כדי. לא להשלות את החולים ואת
בני־מישפחותיהם.

אחרת.

מדובר בחולה שאין לו בד תיקווה

אני מפחד. ראיתי מישפחות שלמות, על ילדיהן,
שנהרסו בעיקבות תרופת האטראיר. אנשים מכרו את
רכושם ואת נישמתם ונסעו לטיחואנה שבמכסיקו, בעיק־בות
התרופה, אך לשווא. זד, מסוכן מאוד להשלות חולים
ובני־מישפחזתיהם. זה מסוכן מאוד לערוך ניסויים בבני־אדם.
במיקרה של מעיין התלבטתי במיוחד — לא ישנתי
יומיים.
זה לא. פשוט. כעת באה מישפחת מעיין עם התרופה
של ד״ד רובין, מחר בבוקר יבואו עוד מישפחות עם
תרופה של מישהו אחר, וידרשו שננסה אותה על החולים.
אני לא מכיר מדיניה בעולם שאומרת: אדקיי, חולה
שאין יותר מה לעשות איתיו, ננסה עליו כל דבר.

• אדם רשאי להקדיש את גופתו למדע.
מה דעתך על כך שחולה חשוך־מרפא יקדיש
את גופו לנסויים רפואיים?ו
זוז
נגד כל מדיניות של אתיקה רפואית הקיימת בעולם.
אני חושש מזה, אין גבול לדברים. ברגע שאתה לוקח
בן־אדם חי, מי יודע היכן הגבול? בא חולה ואומר:
אם אני חולה חשוך־מרפא, הרשה לי להשאיר מיסמך,
שכאשר אהפוך לצמח אני מבקש ממך לנתק אותי מהמכד
ינות תוך שבועיים. את מבינה למה אני מתכוון? הרי לא
יהיה לזה סוף. אני מתנגד לכך בכל תוקף.

סגן־שר־הבינוי־והשיכון, משה קצב, הודיע השבוע על
יציאתו לחופשת״מחאה. שעות ספורות אחרי שהודיע על
החופשה שנטל לעצמו, בעיקבות סיכסוך קשה שפרץ
בינו ובין שר״הבינוי־והשיכון וממלא־מקום ראש״הממש־לה,
דוד לוי, נפגש קצב עם מנחם בגין.
תפסתי אותו מייד אחרי שיצא מהפגישה עם ראש־הממשלה
ושאלתי :

מה אמר לך ראש־הממשלהז־

שטחתי לפני מר בגין את כל העניינים. שטחתי לפניו
את הבעיות ואת הטענות שלי, והוא החליט לקיים דיון.
בינתיים אני ממתין.

9מקורבי השר לוי טענו היום נגדך כאילו
חרגת מסמכויותיך.

אני באמת לא רוצה להעמיק את הקרע ביני ובין
לוי. העניין יחשוב לי. אני עוד מקווה לעבוד איתו, אך
בשום אופן לא אמשיך לעבוד בתנאים הקודמים.

• אם לא יתאפשר לך להמשיך בתפקידך,
מהן תוכניותיו?ו

יעוד חיים. זה לא צחוק לקחת 4000 נפש, מתחתית
הסולם החברתי ולשקם אותם. זוהי משימה לאומית. זהו
תחום שכל העולם נכשל בו, אך אני מאמין במיפעל. אני
מאמין שאנחנו יכולים להרים את הפרוייקט הזה

בדי להרים את הפרוייקט אתה צריך
להישאר במישרד־השיכון.

העניין חשוב לי ואני מצה לטפל בו. אם לא יאפשרו
לי, לא אשאר בתפקיד רק בשביל ההילה המפוקפקת של
סגן־שר.

רוני, איך עשית את זה

עשיתי
חשבון, ועל פי המיבדקים שלי המערך לא
יכול היה לגייס עוד שני קולות עד יום רביעי. זאת למרות
שחבר־הכנסת שיחל אמר לי, שיש לו חבר בקניה, ושהוא
ביקש מימינו כי יטיס במטוסו הפרטי את חבר־כנסת אדרי,
ששהה שם.

• ח״כ שחל אמר דך שהוא יחזיר ארצה
את ח״כ אדרי במטוס פרטי של חבר שלוז־איי
אם נוט קידינג, במטוס ווסט־וינד.

ואתה האמנת לו ז
ד,יתד,
לי ברירה? הייתי חייב להאמין. חששתי ש יצליחו
להביא מאירופה גם את דב בן־מאיר׳ והיתד, סכנה
שהסכמי־הקיזוז לא יחזיקו מעמד. כשהסתבר לי שפרופסור
רום לא חוזר מאמריקה, ושגם אם יחזור יצליח להגיע
רק ב־ 2.00 בצהריים, הגעתי לידי החלטה שנצביע עוד
באותו היום. בישיבת ועדת־הכנסת, לעומת זאת, נימקתי
מדוע יש לדחות את ההצבעה ביום אחד, ואילו שחל
נימק בלהט מדוע יש לקיים אותה באותו היום.
בשלוש אחרי הצהריים, כשהיה בחור לי שאדרי ובן-
מאיר לא יספיקו להגיע — לא במטוס פרטי ולא במטוס
רגיל — אמרתי שאנחנו מוכנים לעשות ׳ג׳סטה, ולקיים
את ההצבעה באותו היום. אנשי המערך היו המומים.

• האם אתה מתכוון לקרוא את חכר*
הכנסת רום לסדר כשישוב מארצות־הברית ז־

הבעיה לא היתד, שהוא לא הסכים לחזור ארצה, אלא
שהוא לא דאג שיהיה לו קיזוז בזמן ׳שנסע, ואני בהחלט
מתכוון לשוחח אתיו על כך. בינתיים שוחחתי עם אשתו,
שבאה אלי בזעקות־חמם מדוע פגעתי בבעלה, שיצא
בשליחות לאומית.
הסברתי לגברת רום שחברים צריכים להתקזז גם
כשהם בשליחות לאומית וגם כשהם ונעלבים. כי אם
הממשלה תיפול, איזה ערך יהיה לעלבון שלהם?

מה הם או מ רי ם ...מ ה הם אומרים ...מה הם או מ רי ם ...נזה הם אוח

א״נ 1חן:

דינה דורון:

ש ד מי ה וי צן:

בית־קפה 1מיס עד ה. דנני שאני נותח את לונדוב את ניו־יורק
11התה גב ורה !״

נו ...מה אתם אומרים על שלמה ניצן, שלאט־לאט
ובאין רואה מצליח להחדיר לטלוויזיה מעט סאטירה
פוליטית, עם בדיחות ליל״השישי שלו ; תרצו או לא,
פינתו של שלמה ניצן היא היום התוכנית הסאטירית
היחידה של הטלוויזיה הישראלית. כשטילפנתי אליו
כדי לשוחח איתו על העניין, נשבעתי לעצמי שזה לא
יקרה לי• בכל זאת מצאתי את עצמי פותחת ב :

נו נו...

מה נו, לא נמאס לך כשפונים אליך

פעם קראו לי אברהמל׳ה מלמה אחר־כך קראו לי
קישקשתא, אתר־כך קראו לי דודלי וכעת קוראים לי
נו ...דווקא נחמד.

• לא נמאס לך קצת לפתוח כל תוכנית
כ״נו״ז־

אם מישהו חשב שהאיש הבי״שמח השבוע הוא
ספן־השלום אייבי נתן — שיקבל כבל הנראה את
אישורה של הכנסת לשדר מן החוף — טעות בידו.
אייבי הכריז שהוא ״שמח בערבון מוגבל״.
שאלתי את אייבי :

• מה יקרה כאשר יאשרו לך כאופן סופי
לשדר מן החוף ץ

את זוכרת את המסיבה שעשיתי בהילטון לפני
שנה ן היה שם אווירון. עכשיו אני אכניס לשם גם
אוניה.

וחוץ ממסיכות, מה עוד תעשה ץ

אני אתחיל לשדר מאשדוד רבע ישעה אחרי האישור.
אחר־כד אני רוצה להביא את האונייה אל מזל חוף תל־אביב.
יש לי כבר מקום ליד הדולפינריום. אחר־כך אני
אצבע את האוניה בלבן ואבנה מסביבה בית־קפה ומיסע־דה.
אנשים ישלמו דמי־כניסה סימליים, שאותם אתרום
לאירגוני צדקה.

דווקא מוצא חן בעיני שמזהים אותי עם ״נו״ .בכלל,
עכשיו אני לא יכול לצאת מזה. הקהל אומר ״נו״ עוד
׳לפני שאני פותח את הפה. חברים אומרים ״נו״ עוד לפני
שאני אומר שלום, המבולת׳ניק אומר ״׳נו״ לפני שאני
מבקש את הלחם.

כקיצור, אתה ד״ר נו:

את אמרת, לא אני.

#איך הצלחת לסנן בדיחות פוליטיות לתוכנית
שלך ! אני זוכרת תקופה שכה אסרו
עליך לספר כדיחות כאלה.
מה פיתאום? זה לא נכון. את פשוט זוכרת את תקופת
הבחירות. אז לא נתנו, אבל אחרי זה כל הזמן יש לי
חומר פוליטי.

• מי מצנזר לך את הכדיחות!

אין צנזורה.

לא יכול להיות:

אה, יכן. יש צנזורה מקומית. המפיק, אהרל׳ה גולד־פינגר
ומנהל מחלקת הבידור, חנוך חסון, עוברים איתי
על החומר ומצנזרים, אם יש צורך.

• משהו כסיגנון ״קווין מרי״ ,העוגנת כחוף
לונג־ביץ׳ קליפורניה!

• ספר לי כדיחה שצונזרה, ושלא סיפרת
אותה בטלוויזיה.

מה את אומרת! קווין מרי עוגנת בלונג־ביץ׳ ואנשים
יכולים לבקר עליהן לא ידעתי. אני הפלגתי עליה.
אז מה, הרעיון שלי לא יהיה מקורי?

הצעתי לסגן־השר דוד שיפמן שיהיה סגן־שר במישרד
ראש־הממשלה. מכיוון שעכשיו, כשבניו על כיסא־גלגלים,
הוא זקוק למומחה בענייני תחבורה.

דינה דורון היא אחת השחקניות הישראליות הבודדות,
שהצליחו להגשים את חלומו של כל שחקן: היא
גילמה את דמותה של אנה פרנק על בימת ברודווי,
ושיחקה בתיאטרון השיקספירי מול האחת בדורה —
קתרין הפבורן.
אחר״כך היא חזרה ארצה, ושיחקה לצידו של אריק
איינשטיין את ״אירמה לה דוס״ — תפקיד שנחשב אז,
כשהייתי עדיין בחיתוליי, נועז במיוחד. אחרי פסק־זמן
ארוך ביותר, ארוך מדי, היא חזרה לתיאטרון. בעונה
שעברה שוב עשתה הפסקה, וכעת היא חוזרת אלינו
בהצגת״היחיד ״מיטה מיטבח, מיטה מיטבח״ ,בבימויו
של בעלה, אילן אלדד.

מוצא חן בעיניך לשחק כהצגת־יהיד!

מד, זה מוצא חן? אני בפול שוונג ! אני כאילו חוזרת
לתקופת־הזוהר שלי !

• מדוע, כעצם, הפסקת לשחק אחרי הצלחה
מטיאורית — גם כארץ וגס בברודווי!

רציתי לתת בית שקט וטוב לילדים, בית עם אווירה
רגועה. אילו היה לי מיקצוע אחר, נורמלי, אולי הייתי
ממשיכה לעבוד. אבל במיקצוע שלי — כשאין יום ואין
לילה, כשכל הזמן את נעה בין מתח להתרגשות —
לא הייתי מחזיקה מעמד. גם לשחק את המישחק וגם
לשמור על חיי־מישפחה — זה היה יותר מדי בשבילי.

• ילדיך לא הכירו אותך כשחקנית. בשבילם
את כעצם שחקנית מתחילה.
נכון שהם לא הכירו אותי כשחקנית, אבל אל תשכחי
שבעלי הוא בימאי־סרטים, וגם אני במשך השנים עשיתי
פה סרט, ישם תסכית ברדיו. באמת, בעונה שעברה,
כישחידשתי את הופעותי על הבימה, הם למדו להכיר אותי
כשחקנית. זה לא פשוט אייתם — אחד בן 162 השני בן
,132 יש להם מה להגיד ויש להם ביקורת רצינית. אני
בהחלט מתחשבת בהם.

• ההינתקות מעולם־התיאטרון לא השפיעה
עליך! אינך חשה מנותקת מע ט!

ההינתקות הרצינית היתד, כשעזבתי את נידיורק. היד,
צריך אומץ אמיתי בשביל לעשיות את מה שעשיתי —
לעזוב את ברודווי, אחרי תפקידים ראשיים, ועוד מול
קתרין הפבורן, ולהחליט לחזור הביתה! רק עכשיו אני
מבינה איזו גבורה זו היתיה. אז זה נראה לי ברור.
להצליח בברודווי לא נחשב — רציתי להצליח בתל־אביב.

• כעת את יוצאת כערב על טהרת הפמיניזם.
האם את אמנית פמיניסטית!

אוהו! זוהי קומדיה על אשד, המתמודדת בעולם הגברים,
ואומרת את כל מה שיש לה להגיד, אבל בהומור.
בהצגות־ההרצה היו רעמי-צחוק עצומים בקהל.

איך אתה מרגישה לכד על הכימה !

האמת? נהדר!

שדית יש

|/פ מיח רצוף

סרסופ רס

תנועת של״ ,קוראת:

מבצע

לאנשי השלום להשתתף ביום שבת, ה־ ,6.2.82 במדרשת שלום שתתקיים באיזור ברם עילום
על קו הגבול החדש.

מדרשת השלום:

המדרשה תוקדש ל:
* ביצוע מלא של הנסיגה מסיני לפי ההסכם עם מצרים.
* העברת תנופת השלום לכיוון ההסכם עם הפלסטיגאים.
* ציון עשר שנים להפגנת שי״ח שהתקיימה באיזור זח נגד גירוש הבדואים מפתחת
רפיח, וההשפעות המוסריות של המעשה והשפעתו על ישראל.
מחול אירובי

ההתכנסות ליציאה לשטח :

שניים

חיפה: קולנוע רון, רח׳ החלוץ, בשעת .09.00
ירושלים: בניני האומה, בשעה .09.30
תל״אביב ז רמת־אביב, צומת הרחובות ברודצקי איינשטיין, בשעה .09.30
רח׳ בוגרשוב ,60 בשעה .10.00
(בבל מקום מפגש תהיה משאית להסעה מאורגנת)

אחד

מיוחד לבני זוג
(כעל ואשה /חבר וחברה)
טירשמו עד סוף פברואר
:סטודיו 8ארלוזורוב 80
ת״א, טל 237026 .

בכניסה לקיבוץ כרם שלום בשעה .12.00

מ קו מו ת המפגש :

(שעורי כושר גופני
בליווי מוסיקה)

במחיר

בהשתתפות חברי של״י, אנשי שלום ואמנים.

המדרשה תתקיים בכל תנאי מזג אוויר!
11 סנוור!
המרכז לפעילות גופנית
דחי ארלוזורוב ,80 מל-אביב. טל 237026 ,

בעלי רכבים פרטיים טתגקשים לעבור דרז־ הריכוזים.
בדבר פרטים נוספים: טל׳ 290257־ 03 בשעות הבוקר 280807 ,בשעות הערב.

113 את סיני -
המשיכו את השלום !
הווולח הזוז 9*18

אירופה:
הדיכוי המתמשך ישל תנועת סולידאריות בפולין
והסאנקציות הכלכליות שהטיל נשיא ארצות־הברית, רונלד
רגן׳ על ברית־המועצות, משקפים, לכאורה, מאבק פוליטי
בינמעצמתי. הזעם בעולם נגד הישילטון הצבאי בפולין
ונגד הסובייטים מהווה רקע מצויין ל״מכירה״ חלקה של
הסאנקציות כתגובה טיבעית׳ מובנת מאליה, נגד מישטרים
טוטאליטאריים.
אלא שבדיקה מדוקדקת יותר של ההשלכות הכלכליות
של הסאנקציות, עשויה להפתיע את המשקיף האובייקטיבי.
בסופו של חשבון, נועדו הצעדים האנטי־סובייטיים
לפגוע דווקא במערב־אירופה, ולשרת ישירות את האינטרס
הכלכלי של ארצות־הברית.
תחליף לגאז הסובייטי. האמריקאים שאפו בשנים
האחרונות לחסל את הפרוייקט האירופי־סובייטי המשותף
הגדול ביותר: צינור הגאז ממערב־סיביר לאירופה.
נכון, אמנם, שעצם קיומו של הפרוייקט הענק, שמימנו
אותו הגרמנים בסכום־עתק, של יותר מ־ 11 מיליארד דולר,
מנע בעצם את הפלישה הסובייטית לפולין. אך רגן רואה
בשיתוף־פעולה מסוג זה איום על ההגמוניה האמריקאית
בעולם החופשי. מעבר לעניין הפוליטי יש בכל הפרשה

מיטראן

תאצ׳ר

שסידט

הקורבנות התמימים של הסנקציות

גם היבט כלכלי ברור: וושינגטון רוצה לייצא כמויות
עצומות של פחם לאירופה׳ כתחליף לגאז הסובייטי.
הכשלת פרוייקט הגאז ממערב־סיביר תאלץ את ארצות
מערב־אירופה, בעיקר את גרמניה ׳ואת צרפת׳ לרכוש
פחם אמריקאי, חרף מחירו הגבוה יותר.
האמריקאים נקטו בצעדים ממשיים להכשלת הפרוייקט.
חברת הפלדה הסקוטית ג׳ון בדאון אינג׳ינירינג היתד.
אמורה לספק צינוריות במחיר של יותר מ־ 200 מיליון
דולר. הסנקציות האמריקאיות וסירובה של ראש־ממשלת
בריטניה, מרגארט תאצ׳ר, לאפשר לרולס רויס להיכנס
לשוק תחת ג׳נרל אלקטריק, אילצו את מנהלי ג׳ון בדאון
לבטל את החוזה עם הסובייטים.
ביטולים דומים אירעו גם בגרמניה ובצרפת. חברות
מקומיות נאלצו למשוך ידיהן מהפרוייקט, בשל תלותן
בחלפים או בטכנולוגיה אמריקאית. בכל ריחבי־אירופה
פוטרו אלפי פועלים בתוצאה מהסאנקציות האמריקאיות
נגד ברית-המועצות.
אינטרס אמריקאי. מי שסבור שמדובר בסך־הכל
במחיר סביר תמורת הענשת הסובייטים וגרוריהם על
פרשת פולין, הוא תמים. ייצוא החיטה האמריקאי לברית־המועצות
נמשך במלוא הקצב, כי הוא משרת את האינטרס
של ארצות־הברית. השנה ייצאה וושינגטון לסובייטים
סחורות במחיר של כארבעה מיליארד דולר 75 מסכום
זה הוא ייצוא חקלאי. האמריקאים הפסיקו, בסך הכל,
יצוא טכנולוגי, המסתכם ב־ 300 מיליון דולר. מערב־אירופה
תשלם את מלוא המחיר — האמריקאים יזכו בחוזים
שמנים לייצוא פחם ואילו מגדלי־החיטה במערב ארצות-
הברית ימשיכו להרוויח סכומים עצומים מסחרם עם ברית־המועצות.
סאנקציות המודאגים
של פרבר המיליונרים של ורשה, ז׳וליבוד.
עסקני ומקורבי המיפלגה הקומוניסטית, המאכלסים בהמוניהם
את הרובע, חוששים מהמסע הפומבי של המישטר
הצבאי נגד השחיתות העצומה שרווחה תחת אדואדד
גיירק.
פקידים, חברי הוועד המרכזי של המיפלגה וקצינים
בצבא ובמישטרה החשאית, המתגוררים בדיוליבוז /מנסים

ונו* ק *י|

מיי

עתה לפחות לסלק את מכוניות המרצדס שלהם מהכבישים.
אך כיצד יעלימו את הבתים ד^פוארים, את בריכות-
השחייה המחוממות, את הגינות המפוארות, את המשרתים
הרבים 7
המישטר הצבאי החדש איננו בדיוק פוריטאני, ויש
הטוענים שגם בו דבקה השחיתות. עם זאת, אין חולקים
על העובדה שהוא מנסה להפגין שצעדיו הדראסטיים אינם
מוגבלים אך ורק לסולידאריות. גילויי השחיתות הקשים,
מנקרי־העיניים, הופקדו בידי ועדה רבת־סמכויות. עסקנים
רבים כבר הועמדו לדין. אחדים כבר הורשעו. כמה מהם,
דווקא סטאליניסטים מובהקים, אפילו נמלטו לחוץ־לארץ
ומציגים את עצמם כשוחרי דמוקרטיה ואוהדי סולידאריות

רמת־החיים המופלגת, שבד, זכו עסקני-המיפלגד,
הושגה בעיקר בשל גישתם הקלה יחסית למטבע־חוץ.
לרשותם עמדו חנויות־פאר שמכרו כל-טוב תמורת דולרים.
פקידה קטנה בבנק ורשאי סיפרה לבויים בבכי, שהיא
נאלצת להסתובב בחורף הפולני הקשה במגפיים קרועים.
תיקון המגפיים עולה כמעט מחצית משכורת רגילה.
מציאות כזו, מול פרוות המינק ובריביות־ד,שחייה של נשות

כך נראים שביויי־מילחמה מאז ומעולם. מישהו
זוכר את תמונות השבויים שלנו ב־1 1973
השבויים האלה הם עיראקיים, שנתפסו בקרב על

נגד

חברי הוועד המרכזי, העלתה את סולידאריות לא פחות
מהעדר החירויות הדמוקרטיות.
קבלנים וקבלני־מישנה. מנהיגי המיפלגה נהנו
גם מזכויות יתר נוספות :
• מכוניות ודירות־שרד חינם־אין־כסף. לכד נוספו
גם מענקים כספיים שמנים, בצורת דמי־הבראה. מימון
חופשות ושליחויות לחו״ל!נוסח הסוכנות.
• שוחד מחברות זרות תמורת חוזים וזיכיונות.
העסקנים נהנו כספית מהפתיחות של גיירק כלפי משקיעים
קאפיטליסטיים ממערב־אירופה.
!• שליטה על אדמות עירוניות לצורך איכלום. שוחד
או ״מתנות״ תמורת העדפת גורמים מסויימים על פני
אחרים.
<• הלוואות ללא־ריבית מאוצר־המדינה, כדי לרהט
׳דיריות־שרד.
• איזורי־קייט מיוחדים, בלעדיים לבעלי פריבילגיות.
9בתי־חולים
ומרפאות שטיפלו אך ורק בראשי
המיפלגה ובבני־מישפחותיהם.
לא רק העסקנים נהנו מהקומוניזם האליטיסטי הזה.
בפולין צמח מעמד שלם ישל מתווכים שיבאו מכוניות־פאר
מגרמניה, טיפלו בנסיעותיהם של העסקנים, הפכו
קבלנים וקבלני־מישנה לשיפוצים בחווילות המפוארות.
כל אלה זבו בנתח ישמן לעצמם, היוו מעמד של בעלי-
זכויות מעצם היותם ספקים של הטבות מכל הסוגים.
רבים מהם מובאים עתה לדין, רכושם מוחרם. והעיתונות
הפולנית מדווחת על מעשיהם בהרחבה ובטון
״חינוכי״ ,שיש בו לא מעט צדקנות.
הנהגת המיפלגה הקומוניסטית של היום, המורכבת
כמעט כולה מאנשי־צבא, נאלצת עתה להתמודד בארבעה
מישורים שונים, קשים ומסובכים מאין כמוהם: ירוזאלסקי
ואנשיו מנסים להתמודד עם הפופולאריות העצומה של
סולידאריות, הנתמכת על־ידי הכנסיה: למנוע פלישה
סובייטית; לטהר את המיפלגה מהירושה הכבדה של
גיירק. ולהצדיק את צעדי הדיכוי שלהם גגד פועלים
ואינטלקטואלים לפני דעת־הקהל העויינת במערב.
מישפטי־ראוזה. קשה להאמין ששליטי פולין
יצליחו בכל החזיתות האלה, נוכח מצבה המדיני והכלכלי
החמור של המדינה. סביר להניח שהמילחמה בשחיתות
לא תיפסק.
אפילו שליטים בכוח הנשק חייבים לשמור על מעמדם
בדעת״הקהל, וברור לגמרי שהפולנים אוהבים מאוד את
מישפטי־הראווה של מנהיגי השילטון הישן — לפחות עד
שיגיע תורם של השליטים הצבאיים של היום לתת את
הדין על מעשיהם.

לפי־שעה נכשלו כל מאמצי־התיווך. עיראק מסכימה
להפסקת־אש ללא-תנאי ולמשא־ומתן. איראן דורשת
נסיגה עיראקית מאדמתה לפני המשא-ומתן. בינתיים

פולין :
לא כולם עניים
מנכ״ל שירות־השידור הפולני, העומד עתד .׳לדין צבאי
בוורשה בעוון שחיתות, אינו תש עצמו אשם במיוחד.
״הבעיות הכלכליות של פולין,״ הכריז מאסיי שצספאנסקי,
״אינן תוצאה של חיי־הוללות, מכוניות־פאר ויאכטות.
פשוט נכשלנו ביישום עקרונות המארכסיזם־לניניזם.״
הצהרה כזו מפי אדם שהחזיק עד לתקופה האחרונה
בשבע מכוניות, שלוש פילגשים ויאכטה אחת, אינה
מפתיעה במיוחד. כשעיני העולם מופנות איל אלפי הפולנים,
העומדים בתורים ארוכים בדי לקנות כיכר־לחם או
בקבוקיזזלב, יש עניין רב במידע על שיכבת המיליונרים
בפולין, הנהנית מרמת־חיים בנוסח בוורלי־הילס, קליפורניה.
מגפיים
קרועים מול פרוות מינק: העיתונאי
רוג׳ר בויים, שביקר השבוע בפולין, מדווח על תושביו

העיר בוסטאן. המערכה על בוסטאן עלתה בחייהם של
3000 בני־אדם משני הצדדים, כך שיש לקוות שרב־אלוף
רפאל איתן רווה תענוגות די צורכו.

נהרגים, נפצעים ונשבים אלפי חיילים, בדרך-כלל
איכרים שאינם מבינים בדיוק על מה ניטשת המערכה
זמן רב כל־כך.

חיים ברעם

מי אה יואינג

\/ 1011. 100.ו 2

מנן מיליונר־מרגישים מיד
§י 01
ן*סד׳יז

\/601. 110605601ז 656ז 15ו 191ז וו^. /ס^זו. ם 8 0ק 11\/1 + 19811_0811\/1/ \ 8

ן*1ויו 0ו14.ו*ו

אנוטינן בשנים

גיוליאן לנון: וקו מנשלת אוחי!

שות־התומת מלינה מושר: א*ני טלה לסוב לעיתונאים!
הסופה הגיעה לפאריס: מלינה מרקורי, שרת־התרבות
של יוון, באה לעיר־האורות לפי הזמנתה
של קרן קאלאס, כדי לשמש כאורחת הכבוד של
הצגת־גאלה מפוארת באופרה.
אבל סדר היום של הגברת לא נראה כמוכתב
על־ידי ארמון האליזה: את כל זמנה, למגינת ליבו
של בעלה, ד׳ול דאסן, חילקה בין העיתונאים וצלמי

העיתונות, אשר הקיפו אותה מכל עבר.
בעיניהם היה זה אירוע הוליוודי טיפוסי. ואילו
היא׳ מלינה הכוכבת, מלינה המחתרתית, מלינה
הסוערת, הציגה להם את כל פניה בשימלה של פייר
קארדן, מושאלת מאוספו של האופנאי, והתנצלה
לפני בעלה: איך אני יכולה לסרב לעיתונאים? הלא
הם היו מישענתי היחידה בשנות גלותי !

קוני בואנסיס:
מי מצטער עכשיו?
לא אני!
קוני פראנסיס, אחת מחלוצות
הפופ (מי מצטער עכשיו?
שפתון על צווארונך) ,שוב שרה
בקול עליז. בגיל 43 נדמה ששבע
השנים הרעות שלה תמו.
ב־ 1974 היא נאנסה באכזריות
במוטל בלונג־איילנד. היא תבעה
את בעלי המוטל, חברת הווארד־ג׳ונסון,
וזכתה בפיצויים בסך של
מיליון וחצי דולר, אך הקאריירה
שלה ניזוקה בהשפעת המאורע.
ואז גם הלך לו הבעל השלישי,
אחרי ארבע שנות נישואין, ולא
חזד. שורה של ניתוחי אף ניסתה
לתקן את שעיוות ניתוח פלאסטי
לא מוצלח. מצב־הרוח היה בשפל,
כשבאה המכה הכבדה ביותר :
לפני שנה נרצח אחיה היחיד,

ג׳יימס פראנקונרו.

ואז, לפני שלושה חודשים,
גילתה שקולה חזר אליה. ב־12
בנובמבר נערכה השיבה הגדולה
הביתה, כלומר אל הקהל 3000 .
איש הריעו וצעקו — :אנחנו
רוצים את קוני!
הווו ל ת הז ה *9 * 1

בתמונה למעלה ובתמונה ה קטנה
מימין נראה אותו אדם :
האשד, שלמעלה היא ג׳וליאן
לנון שלמטה, בנו בן ה־ 18 של
ג ׳ ץ לנץ, המופיע בהצגת קאבא־רט
בלונדון, מאופר ולבוש כאשה.
ג׳וליאן, בנו של ג׳ון מנישואיו
לאשתו הראשונה, סינוזיה, בא
לניו־יורק בתיקווה שיוקל תעזור
לו בקאריירה המוסיקלית שלו. עד
מהרה התברר לו כי טעה בכתובת.
״יוקו מתכחשת אלי. למרות ש אבי
הוריש לי מיליונים מקציבה
לי הקמצנית 100 דולר לשבוע.
באתי אליה מייד אחרי הירצחו
של אבא והיא נתנה לי לחכות
ארבעה ימים עד שהואילה לראות
את פני. היא נוכלת נצלנית ורעה
מטיבעה. היא אשה פסיכוטית.״
ומה אפשר לומר על ג׳וליאן?
הוא ירש מאביו את כל הכישרונות
הנכונים, רק דבר אחד לא למד —
עדיין: איך להסתדר עם אשה*
סוחרת.

לי! טייסו: עונד סטן או שוגן תוזגזלת
נישואיהם של ליז טיילור ו ג׳ ץ וורנר הפכו פרק בהיסטוריה.
פרק שהתחיל כשהבעל כינה את אשתו האהובה בשם החיבה ״עופר
קטן שלי״ ונסתיים בכינוי החיבה המפוקפק :״שומן תרנגולת״.
אומרים שהיא היתה מאוהבת בתפקיד אשת סנאטור, אבל נראה
שהמחזה ירד מן הבימה. מסך.

)( 11*1111 בשוס

בידידתח וסם! ביותו?
רוברט ואגנו* קיים את הבטחתו לנטלי: הוא נטל את בנותיהם
נטאשד! וקורטני לחופשת חורף בגסטאדט. אך למרות אווירת
החג בעיירת־הנופש העליזה והצחורה, נראה ואגנר עגום וקודר.
המים טרם כיסו את תעלומת הטביעה של רעייתו.
העיתונים טוענים שהכוכבת בת ה־ 43 מתה בסערת קינאה. למרות
שהאשה שעוררה את קינאתה היתה ידידה ותיקה של בני הזוג,
סטפני פאוארם, ידידתם המשותפת מזה עשרים שנה ואשתו של
ואגנר בסידרה הארט ואשתו, התחילה נטלי לראות בידידה הוותיקה
אוייבת פוטנציאלית.
כשנישאו בשנייה, לפני תשע שנים, החליטה נטלי לשמור על
הנישואין בכל מחיר. היא הקיפה את שניהם בחומה של בדידות
והרחיקה כל אשה צעירה מן הסביבה. היא הפגינה חוסר ביטחון
מושלם בכל הנוגע לבעלה.
היא הקפידה לשמור על קשרים עם קשישי הוליווד אך לא העזה
לקרב את הצעירים. אחרי שוויליאם הולדן, שהיה ידידה הקבוע
של סטפני נפטר, הפכה גם היא לאיום. ואגנר ניחם את סטפני,
ונטלי הרגישה כאילו היא נדחקת מהמקום הראשון בחייו.
הטיול על היאכטה, שעליה נערכו נישואיהם בשנייה, היה מעין
ירח־דבש מחודש שיזמה נטלי, אחרי שכמעט וסיימה את צילומיה
לסרט חדש. בן־זוגה, כריפטופר ירקן, נענה להזמנת הזוג להצטרף
אליהם, אחדי שהפצירו בו שלא יישאר בבית־המלון שלו.
השלושה יצאו לבלות וסעדו ארוחת ערב במיסעדה שבנמל. הם
שתו כהוגן ועזבו את המיסעדד. בצהלות שיכורים שהפכו לוויכוח
קולני ופרוע. נטלי האשימה את בעלה שהיא מקדיש תשומת־לב
לאשתו הטלוויזיונית יותר מאשר לאשתו במציאות. הוא הכחיש
זאת. ווקן, טירון ירוק במינהגי המריבה הישנים של הוואגנרים, נקט
עמדה. הוא עמד לצידה של נטלי. ואז, סיפר עובר אורח, החלו שני
הגברים לזעוק זה על זה בחמת־זעם ונטלי הלכה קדימה זועמת. היא
היתד. שתדיר. והיסטרית וצעקה: איני רוצה לשמוע את זה!
שופט בלום־אנג׳לס פסק. כי נטלי החליקה, נפלה, נחבלה בהיותה
שיכורה, וטבעה לאחר שאיש לא שמע את זעקותיה.

סטטי מזמנאקו: מיקם דזו השלום עם צומי העיתונות
מזה שנים מתעקשת הנסיכה סטפני, בתה
הצעירה של הנסיכה גדיי ם ממונאקו, להתעלל
בצלמי העיתונות. בכל הזדמנות הכריזה שהיא
מתעבת אותם ושונאת את חוצפתם. בכל פעם
שמצלמתם היתה מכוונת אליה היתר. מעוותת את

פניה, מוציאה לשון, או מוצאת איזה תעלול מצחיק.
הפעם, מסתבר, אולי בהשפעתו המרגיעה של
כלבה האהוב והיפהפה, החליטה לכרות ברית־שלום
עם הצלמים, וניצבה, סוף כל סוף מול העדשות,
בלי פרצופים ובלי הצגות.

דוד שסייגו:
נדב טווח
אחרי שעבר ניתוח לב פתוח

בשנת ,1976 החליט השחקן רוד
שטייגר בן ה־ ,56 להקדיש את

כל זמנו החופשי לקרבנות מחלות
הלב. ובכל זאת, מזמן לזמן הוא
חוזר לאהבתו הישנה, הבד. לאח רונה
הוא עושה זאת בסרט בשם
הנבחרים, וזה המראה החדש שלו.

ה עו ל ם הז ה 2318

רוויחז־ש ויי יעז
צי ליי *

גויי

;$2 9 9 -לשבויף
אנשים מסבירי־פנים. נוף שובה לב. בילויים, טיולים, חוויו ת.
כל אל המח כי ם לך בסיציליה, ה אי ה ק סו ם, ה תו ס ס, השופע
חדוו ת־חיי ם. כמעט כל חלו ם על חופ שה ניפלאה מתג שם
בסיציליה, אליו מ בי א ה או ת ך ״מעוף צירטר 1״ ב־ 3תוכניות
לבחירתך, לטעמך ולהנאתך.

וזי מז

מלון מועדון £סמ£ע 005173
8ימים ( 7לילות) ׳/2פנסיון *$299
לאדם בחדר זוגי
המחיר כולל: טיסה הלוך ושוב, הסעה מנמל התעופה למלון וחזרה.
במלון -חדרים עם שרותים צמודים, מסעדה, באר 2 ,בריכות־שחיה,
דיסקוטק, מגרשי טניס וכדרוסל, קולנוע, מגרש כדורת,
חדרי התעמלות, אולם ספורט, חוף־ים פרטי.
קיימת אפשרות לשכור סוסי־רכיבה, גלשנים, מפרשיות
ואופנועים עם מנוע־עזר.
קורסים קבוצתיים בכל ענפי הספורט על ידי מדריך מקצועי, ערב־פולקלור
ואירועי בידור המאורגנים על־ידי המלון.

* 3טי סו ת בכור הבמ חי ר מיו חדב 19 , 12 ,5-במרץ.

חוגי ה

במגס־לג
גלח חח
ס־יליליח

ה פו ל ס הזה 2318

מלון £ח 0 5ד*** 173
8ימים ( 7לילות) 1/2׳ פנסיון $439 לאדם בחדר זוגי
המחיר כולל: טיסה הלוך ושוב, הסעה מנמל התעופה למלון
ובחזרה. במלון -חדרים עם שרותים צמודים, בריכת שחיה,
סולריום, באר, מגרשי־טניס. סמוך למלון מצויים בארים,
דיסקוטקים, מסעדות ומקומות בילוי אחרים.
סיור מסביב לאי
8ימים ( 7לילות) פנסיון מלא $595
המחיר כולל: טיסה הלוך ושוב, נסיעה באוטובוס
תיירים מפואר. מדריך דובר אנגלית 4 ,לילות במלונות
במקומות שונים לאורך מסלול הטיול ו 3-לילות
במלון בעיירת הנופש אקראלה, בחוף המזרחי
(מינימום 20 משתתפים בקבוצה).

פרטים והזמנות אצל כל סוכני הנסיעות
ובמשרדי ״מעוף צירטר 1״
תל־אביב, דיזנגוף סנטר, טל.296174 -5 .

1 1 1וידיץ וו 482

הוידיאו המתקדם בעולם !
עם קסטה דו־צדדית
ל 8 -שעות הקלטה !

הקסטה הדו-צדדית מאפשרת ניצול כפול
של הסרט עד 8שעות הקלטה — חסכון
עצום במחיר ובתפעול! החלפת הקס טו ת
נעשית לעיתים רחוקות יותר —
דבר המבטיח חיי ראש ארוכים יותר.

אולסנט

י אזש
וידיאו!

י קונצרן העל האלקטרוני הגדול בעולם —
מציג את הוידיאו עם השיטה המתקדמת המביאה חידושים רבים:
קסטה דו צדדית המאפשרת 8
שעות הקלטה.
מחזיר סרט או טו מ טי בסו ף
ההקלטה.
סו ר ק או טו מ טי ל 26 -ת חנו ת.

ראש ח ם? ! ם הנע באופן דינמי
ומאפ שר קבלתת מונ ה מו של מת
גם מקסטהש הו קלטהב או תה
שיטה בוידיאו אחר.
תכנון הקל טו ת עד 16 יום
מרא ש ל־ 5הקל טו ת שונות.

לכל רוכש — שי חינם!!!
מינוי ל־ 24 סרטים ב

-ספרית הקסטות הגדולה בישראל.

יץ וש
וידיאו ו

יונק
ה תו ר
המס תו ב ב

אפ שרות הפעלה ע״י של ט -ר חו ק.
בחיר תהת מונ ההמ בו קשת
מרא שוה שג תה ה מיי די ת לאחר
הקשתמספרה מי קו ם.
ת כנו תאלקט רוני המונע ק ל קו ל
כתוצאה מתפעול לא נכון.
1 להשיג בחנויות
האלקטרוניקה המובחרות |

חללו ע ליי 1ש ל
התירהמס תו ב ב

ראש חם קזם, בעל התאמת חום פנימית,
הנע באופן דינמי ולכן נמצא
תמיד במקומו המדוייק. כך מתאפשרת
קבלת תמונה מושלמת גם מקסטה
שהוקלטה באותה שיטה בוידיאו אחר,
כגון בספריית קסטות.

ן = ןןןןן—ן ן היבואן הבלעדי
1 רח׳ פרץ , 4תל־אביב טל 621984,624193 :

המכונית של עזר וייצמן תיקרא ..אזטמחטו
וכלבתו של מוטה 11.1־ כתבה על ״מות הגור
0 :כשנאם סגן ראש־הממ־שלה,
דויד לוי, בפתיחתה
של ועידת העובדים הליברליים,
ישב מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם
משל, וקטף עלים מפרח ש לקח
מהשולחן. כתב הטלוויזיה
לענייני-עבודה, חנן עזרן,
ניסה לצלמו, אך משל הפסיק
לקטוף את העלים. שר־התיי-
רות, אברהם שריר, שישב
לידו, ניסה לעודדו שימשיך.
ח״כ המערך שושנה ארכדי
אלמחלינו, שישבה באחת
השורות הקדמיות באולם, ניס תה
להניע את משל בעזרת
רמזים מלהמשיך ולעסוק בפרח,
אך משל חזר לקטיפת
העלים, ומצלמות הטלוויזיה
תפסו אותו משתעשע בפרח.
הקטע, כמובן, לא שודר בטלוויזיה
באותו ערב.
01 בתום הוועידה, כשח״ב
הליברלים צבי דגר נבחר,
כצפוי, כיושב־ראש האיגוד,
לא התאפקה מזכירתו, סמדר
שרייה, ורצה לבמה ונשקה
לו בהתרגשות.

01 מנחה יום־הדיונים הארוך
של הוועידה, חיים
פרנס, לא יכול היה להתאפק,
ולקראת סיומו מיהר לאכול
את העוגות והכריכים שהיו על
שולחן הנשיאות. הוא המשיך
לדבר למיקרופון בפה מלא.

! 0ההצלחה האירה פנים
לשגריר סם לואים: שבועון
הרכילות רב־היוקרה בארצות-
הברית, פיפל, הקדיש כמה
עמודים למעלליו כדייג תת־מימי
בים־סוף. המחברת: ה
נפוצה
בארץ הסיסמה :״וייצ-
מניזציה של אריק״ .הגיב על
כך וייצמן עצמו :״למה לקחת
חיקוי, אם אפשר לקחת את
המקור?״
01 וייצמן עצמו מתכונן

כפי שהיה לפני שהוא נכנס
לתפקיד• בימים אלה הפך
ליבני ״הכותל המערבי״ של
עובדי התחנה בעבר ובהווה,
החוששים אף הם לעתיד ה תחנה.

0שר־התיירות אברהם
שריר ביקש מנציבות שרות־המדינה
שבכל המעטפות ה סטנדרטיות
שמקבל המישרד
תוטבע החותמת :״בואו בעיק-
בות השמש לישראל״ .מהנציבות
ענו שעל מעטפות סטנדרטיות
אלה, סור להוסיף
חותמות.
01 בישיבתה של ועדת-
הכלכלה של הכנסת חש השר
שריר שח״כ המערך, דלו
אמיר, מביט בו כל הזמן,
ושאל אותו :״מדוע אתה תוקע
בי עיניים?״ ענה לו אמיר:
״כי אתה בחור יפה.״ התערב
יושב־ראש הוועדה, גדיע ״
קובי :״לא ידעתי שיש לך
נטיות כאלה.״

יצחק בדמן

עומד ראשון בתור, לפני היכנסו לבימת אולם אוהל שם בתל״אביב, שם נערך
מושב״הפתיחה החגיגי של הוועידה השלישית של העובדים הליברליים שבלי־כוד.
הכרוז ביקש מכל הנכבדים לעמוד לפי הסדר שקרא, ואחרי ברמן עמד שר־האוצר, יורם ארידור,
ואחריו סגן ראש־הממשלה, דויד לוי. כשהחלו אורחי־הכבוד להיכנס לבימה, גילה הכרוז שהוא שכח
לקרוא בשמו של השר יצחק מודעי, שנשאר מאחרי הבימה, כשהוא רותח מזעם. כאשר ראה
יצחק מודעי את הכרוז, אמר לו :״לא צריך, לא צריך אך לבסוף עלה אל הבמה.

רכילאית מי ד ה אובר ד, שהיא
גם כתבת אותו שבועון.
01 הבדיחה טוענת כי כלבתו
הספרותית של מוטה
גור, עזית, המליטה, ואחד
מגוריה מת. עזית החליטה
לכתוב על כך ספר נוסף, שייקרא
מות הגור.

^ ^ 1 1 *1 1ך 1171 טועמת בעליזות רבה סיגאר מרוקאי,
1 ># 11 #11111י | בקוקטייל שנערך אחרי הופעת להקתו
של שלמה בר. ח״כ״התחייה נשאלה מדוע היא כל־כך שמחה, והיא
ענתה :״לשמאל יש כל־כך הרבה אמנים. סוף־סוף גם לנו יש
אחד כזה.״ לא ברור מדוע חשבה כהן כי בר מזדהה עימה פוליטית.

01 שר־הביטחון לשעבר,
עזר וייצמן, עומד לייבא
ארצה את המכוניות היפאניות
מדגם דאטסון .׳הוא מתלוצץ
ששם המכונית יהיה, בעברית,
״אוטומוטו״.
01 מאז
במצריים של אריאל שרון,
שבו השתכנע לגמרי בכוונותיהם
הטובות של המצרים,

ביקורו האחרון

בקרוב לנסוע למצריים —
בפעם הראשונה לטיול פרטי
בילבד. הוא מתכונן לשוט ב נילוס
דרומה .״כאזרח ישראל
טוב,״ אמר ,״אני מתזום את
הכל עם — השגרירות המצרית
״.בכל זאת קיים מגע עם
שרותי־הביטחון, כדי להודיע
להם שאינו מעוניין בשמירה
ישראלית.
01 כניסתו של ח״כ חרות
מיכאל (״מיכה״) קליינר
לכנסת, במקומו של משה
ארנס הנוסע לארצות־הברית
כשגריר ישראל, כימעט הש לימה
את כניסתם לכנסת של
כל פעילי־חרות הצעירים באוניברסיטת
תל-אביב בתחילת
שנות ה־ .70 קליינר התחרה
אז על תפקיד יושב־ראש האגודה
התל־אביבית, בבירכתו
של הפרופסור למישפטים,
אמנון רובינשטיין, שיצא
למידשאות הקמפוס ואמר :
״תנו לי תעודת־סטודנט ואצביע
בשביל קליינר!״
01 חבר־חרות אחר מאותה
תקופה היה רוני מילוא,
שאז נקרא מיליקובסקי. כשראה
לראשונה את קליינר,
אמר לו ״תצביע בשבילי, אני
קרוב־מישפחה של בגין.״
01 כשכיהן קליינר כיושב-
ראש האגודה, בא אליו מילוא
והזהיר אותו מפני רכדהתע-
סוקה של האגודה, מיכה
רייסר, ואמר לו :״תיזהר
מהאדמוני הזה. הוא בטח שתול
של המערך באגודה.״

אהרון אבו־חציוא

היה אורח־הכבוד בהופעת ״הגרירה הטיבעית״ ,וגרם לאי־.
נעימות למארגנים, כאשר המתין בחוץ לאשתו, ז׳רמן, בעוד
שנשיא־המדינה, יצחק נבון, ורעייתו אופירה כבר ישבו באולם וחיכו להתחלת המופע. כשהתברר לאבו־חצירא
שהנשיא נכנס מפתח אחר, והוא כבר באולם, הוא נכנס פנימה וזכה לתשואות ולמחיאות״כף
יותר מכפי שזכה בהן הנשיא, ורק אז החלה ההופעה. כעבור כעשר דקות נכנסה לאולם אשתו של
השר. אחרי ההופעה צולם השר כשהוא משוחח עם שלמה בר (ביניהם: דוברת מישרד״הקליטה ויקי שירן).
ה עול ם הזה 2318

01ב־ 1971 פנה לקליינר
איתן לבני ואמר לו ש
לוועידה העשירית של חירות
ניתנו שני מנדטים לצעירים.
קליינר לקח איתו את מילוא,
והם נרשמו וקיבלו פנחסי-
חבר עוקבים. אז התברר להם
שרייסר היה חבר בתנועה כבר
ב־.1969

01 קליינר, שביקר בכנסת
רק שלוש פעמים בכל שנות
פעילותו הפוליטית, סיפר ש־ביום־ההשבעה
לא הכירוהו הסדרנים.
אחרי שסיפר להם
מיהו, הם נזכרו שאחרי הבחירות,
כאשר פורסם בטעות במעריב,
שהליכוד הכניס לכנסת
49ח״כים, הגיעו מיכתבי-ברכה
על־שמו מארצות־הברית.

בדילמה קשה

נמצא

שחקן הבימה, שמואל וי לה
׳ני, המשתתף בימים אלה

בחזרות להצגה תמול שילשום,
של ש ״י עגנץ. וילוז׳ני נקע
את רגלו ומסוגל בקושי להלך,
אך בחזרות הוא נאלץ לקפץ.
אם לא ישתתף בחזרות, הוא
עלול להיכשל. לעומת זאת,
הניתורים גורמים לו לכאבים
עזים. עכשיו לא ברור אם
וילוז׳ני נראה מהורהר בגלל
הכאבים, או בגלל החשש שאם
לא יקפץ, יפסיד את התפקיד,
! 0יצחק ליבני נראה
מוטרד מאוד בשבועות האחרונים,
ולאו־דווקא מסיבות
מדיניות. הוא חרד מאוד ל עתיד
התחנה הצבאית גלי
צה״ל ליבני, שהיה מפקד התחנה,
בין השנים ,1974—1967
כאזרח הראשון שפיקד עליה,
חושש שהמפקד הבא של התחנה
הבא יהיה שוב איש־צבא,
! 0לא כל צייר יכול לשבת
בסטודיו שלו ולראות
מחלונות את תמונותיו עולות
באש. הציירת אהובה שדמן,
המתגוררת בחיפה, ערכה לפני
שנה תערוכה על סיפון האוניה
אריון. בעל״החברה רכש שתי
תמונות תמורת טיול-חופים,
שערך לציירת. בחודש שעבר,
כשישבה בחדר-עבודתה, הבחינה
בספינה העולה באש
במיפרץ. היא פתחה את הרדיו
ושמעה שזו האונייה אריון,
שם היו תלויות שתי התמונות
שקנה ממנה היווני.

.1ם הסרטן א !!,מל להתחרות ב שדי ה של פנינה רוז 1ב ל 1ם
והמרצה לאמנות האיסלאם למדו ל ר קוד ריקנדי־בטן
91 החתול של הצלם חגוך
גינוסר גורם לו לבעיות ברחוב.
החתול, מיאו, נוהג
לשבת על כתפו של הצלם
המסתובב ברחוב כשמצלמה
בידו, ומושך תשומת־לב רבה.
במוצאי־שבת כשעבר גינוסר
ברחוב דיזנגוף, פנה אליו מישהו
וביקש לקנות את החתול.
אחר־כך עברה קבוצת נערים,
והתחילה להתעלל במיאו. שני
צעירים באו לגינוסר במרוצה,
וביקשה לראות כיצד החתול
מדבר, אחרי שמישהו סיפר
להם שברחוב דיזנגוף מסתובב
צלם עם חתול מדבר .״אני כבר
חושש לצאת עם מיאו לרחוב,״
אמר גינוסר, אחרי שהצליח
בקושי רב להיחלץ מהמטרידים.

כבר הרבה זמן לא צחק
ח״כ שינוי מרדכי ויר־שובסקי
כמו שצחק בישיבת
ועדת־הפנים של הכנסת, שדנה
בעניין שדה־התעופה דב בצפון
תל־אביב. מנכ״ל מישרד־התוד
בורה, הד״ר עוזי לנדאו,
שהסביר את עמדת המישרד,
סיפר שהם פועלים כדי לצמצם
את הרעש שיוצרים המטוסים
הנוחתים בשדה, ולשם־כך הם
יביאו למקום את המטוס הקטן
דש שבע, בעל עוצמת־רעש
מצומצמת. לדברי לנדאו מטוס
זר. הוא סיפור־הצלחה. ויר־שובסקי
התפקע מצחוק :״איך
אתה יכול לקרוא לד״ש ולשבעת
העקרונות המפורסמים
שלה סיפור-הצלחה? כל מטוס
כזה ינחת באמצע המסלול ויתפוצץ

91 בתום הדיון בהצעת אי-
האמון של המערך, כשקראו
את שמות הח״כים לפי סדר
הא״ב, לא התאפק יצחק

ספורטיבי ונעל לרגליו נעלי-
ספורט. אחרי ההצבעה הוא עלה
לקומה החמישית, והסתגר באחד
המישרדים.
! 9יצחק, בנו הצעיר של
אכרהם שפירא, ח״כ אגודת
ישראל, פנה לעבר מכוניתו,
שחנתה ליד בית־המישפחה ב רחוב
שטריקר בתל־אביב. מולו
בא אלמוני וקרא לעברו :״יא
מאניאק! אנחנו נדפוק אותך
ואת אביך ! כסף מילדים לקחתם
ולישיבות נתתם !״ יצחק נכנס
לריכבו ונסע.
91 עמוס־חוויות חזר זאב
(״דוק״) מאירוכיץ מאנגליה.
בתחילת השנה האזרחית התארח
עם חבריו לפרלמנט של
ראשון (לציון) — הפרדסן
אמנון נחמיאס, ובעל הצחוק
המטורף יג אל (״גנדי״)
פקד — בברייטון, בהקלטת־רדיו
של הפרלמנט המקומי.
״כמה שפה אנו ביקורתיים, שם
היינו סופר־ציונים,״ סיפר דוק,
שהמתין בברייטון עד לשידור
התוכנית ברדיו.
91 בלונדון נכנם דוק ל כמה
מישרדי־נסיעות וביקש
תוכנית לטיול במזרח־התיכון :
״הציעו לי את יוון, קפריסין,
וספרד. אמרתי שאני עיתונאי,
ואני רוצה לנסוע לישראל, אז
בכל המישרדים ענו לי :׳אנו
לא עובדים איתם.׳ רצתי אל
לישכת־התיירות הישראלית בלונדון.
רחוב צדדי, קומה
שנייה. חצי שעה בדקו אותי
בפתח. מי אני, את מי אני
רוצה. צעקתי :׳אני לא אש״ף,
תפתחו כבר!׳ נו, לא פלא
שהתיירות מאנגליה פחתה ב־
40 אחוז.״
! 9דוק טוען שהבחורות

ערבים והימרה. אחד מהם זכה
ודוק אמר לו ״סחתיין.״ הערבי
שאל אותו מאיפה הוא,
ודוק ענה שהוא מישראל .״הוא
בכלל לא התעניין בפוליטיקה,
למרות שהוא מיפו. הוא תיכף
הזמין אותי לשתיה בבר. הוא
רק שאל אותי :׳תגיד לי, מי
זה השריד הזהז׳ אמרתי לו:
׳אתה מתכוון לחבר הפרלמנט
יוסי שריד?׳ הוא ענה לי:
׳מה זה, הוא חבר של יאמר
ערפאת?׳ נו, מה יכולתי
להגיד? אמרתי שאולי שניהם
יביאו את השלום.״
91 אנט דולצ׳ין חזרה
לביתה מהמסיבה שערך רדפי
זי ^ ר מן לשחקן קלאוס־
׳מריה כראנדאור והרגישה
שז׳קט הקטיפה השחור שלבשה
צר עליה. אנט, אשתו של
מנכ׳׳ל הסוכנות אריה דול״
צ׳ין, התקשתה לברר אם
נפלה טעות, משום שהז׳קט
דמה להפליא לשלה. היא פיש-
פשה בכיסים ומצאה שם הזמנה
על-שם רוני כרמל למסיבה
לכבוד מפיסטו, וכך הבינה
שהיא לובשת ז׳קט שאינו שלה.
אחרי בירור היא איתרה את
כרמל, והשתיים נפגשו והחליפו
בגדים. רוני כרמל, אשת
יחסי־הציבור של הבימה, טענה
שהיא אף לא הרגישה שהיא
לובשת ז׳קט שאינו שלה.
91 בתנועת־שינוי נשמו לרווחה.
מיקי, אשתו של ה דובר
נתן (״ג׳קי״) קרמר
ילדה בת, טופז, ומיד אחרי
הלידה שב הדובר לעבודה
מלאה. חסרונו הורגש כל־כך,
שכאשר היתה פוגשת בו פעילת
התנועה סטלח לוי, היתה
אומרת לו :״נו, ילדת כבר?״
ומצביעה על השולחן העמוס
בחומר שבטיפולו. מיקי היתה
אחת המועמדות בתחרות מלכת
המים, לפני שבע שנים.
91 חתול שחור עבר בין
ניצב אכרהם תורגמן, מפקד
מישטרת תל-אביב ויוסי כר,
הכתב לענייני פלילים של
ידיעות אחרונות. בר, שהיה
במרכז תל-אביב, ליד הבית
שבו התבצר הצעיר שסירב

מכיוון שאין לו זמן להשתעשע עם ששת חתוליו בביתו, הביאה לו
אשתו, שלי, את אחד החתולים שהתגעגע אליו. הגור עמד על
כתפיו של זר ולא התעניין כל־כך בשירי המולדת ששר בעליו.

לחזור לצבא, קבל אחרי סיום
הפרשה באוזני תורגמן ש־המישטרה
נוהגת בעיתונאים
מדיניות של איפה ואיפה. בעוד
שלראזבן שפירא מדבר
הותר לחמוק לתוך הבניין,
לא ניתן אישור דומה
לעיתונאים האחרים. אמר לו
הניצב :״אתה פרימדונה. אתה

רוצה שנגיש לך את הכל על
מגש של כסף !״ והזכיר לו
את ״התנהגותו המחוצפת״ אחרי
שוד־היהלומים האלים בקרן
אור ברמודגן :״עמדת שם,
וכשדיברת איתי פיצחת גרעינים.״
בר נדהם וענה לו:
״העלבת אותי ואין לי יותר
מה לדבר איתך.״

עד מה ה מדבר?׳

פרדויקה סגל

מלכת חיי״הלילה של תל־אביב,
הממעיטה לאחרונה להיראות באירועים
חברתיים, הוזמנה לקוקטייל שנערך אחרי הצגת בכורה.
היא סיפרה שהיא מאוכזבת מחיי־הלילה של תל-אביב :״פשוט
אין לאן ללכת.״ ליד פרדריקה סגל, בעלה דב סגל, ובידו כוסית.

ששהה בארצות־הברית, קרא
:קול :״עריק.״

בלונדון נהדרות :״יפהפיות.
אין להן בעיות, כמו שיש
לישראליות, בפרט במה שקשור
לסכם.״

91 אורח ביציע־העיתונאים
:שעת אותה הצבעה היה הזמר
טלמה ארצי, שהופיע בלבוש

91 דוק, שבילה גם בקאזינו
בלונדון, סיפר שליד אחד השולחנות
עמדה קבוצה של

וכשנקבו בשמו של

ז״כ המפד״ל חיים דרוקמן,

בישיבה האחרונה של הוועד־המנהל של רשות-
השידור, שדנה בהתפטרות מנכ״ל הטלוויזיה יצחק
שמעוני, הנציח הפרוטוקול (שלא פרוסם) את
הדיבורים הבאים:
• ראוכן ירון, יושב־ראש הוועד־המנהל
לשימעוני :״אתה לא מצטער שאתה עוזב? הרי
תפסיד את כל הבדיחות בוועד־המנהל?״
יצחק שימעוני :״זה מה שמנע ממני כבר
שלושה חודשים מלהתפטר.״
• 1אהרון פאפו, חבר־הוועד :״זה מה שמנע
ממנו כבר שנתיים מלהתפטר?״
• פ א פו לשימעדני :״אני מבקש את
מחילתו אם גרמתי לך נזק, בזאת שלא השמצתי
אותך כל השנתיים האלה. זה בוודאי פגע
ביוקרתו אצל האנרכיסטים בבניין הטלוויזיה.״
י• מיכה ינץ, חבר־הוועד :״הוא איבד
בגללך את אמון העובדיש.״
• שימן ןוני :״כל שני אנשים בבניין, הנפגשים
ביחד, מדברים סרה באדם שלישי.״
פ א פו: ממש שלושה בסירה אחת. עכשיו
שאתה מתפנה, תחזור לעשות את התוכנית, עם
חומר רענן מהטלוויזיה.״
• 1יוסף* לפיד, מנכ״ל רשות־השידור :״לא
היוגורט מאריך את חיי־הבולגרים, כפי שהמדענים
סבורים, אלא העובדה שפאפו עזב את בול גריה•
זה מה שמאריך להם את החיים.״
• פ א פו ללפיד :״אתה לא יסודי בכלל,
אתה דומה לדבורה הקופצת מפרח לפרח בש ביל
לאסוף צוף.״

!• ינון :״מה הוא עושה עם כל הדבש?״
• פאפו :״אוסף אותו בבית. לפיד דואג
רק לעצמו.״
!• ירון ג ״חבל שאתה עוזב. היית חידוש
מרענן, אם כי, למען האמת, אחרי קודמך (ארנון
צוקרמן) זה לא היה קשה.״
!• ירון, על הוועד־המנהל :״זהו ועד טוב.
יש לו שם כל־כך רע, שהוא מוכרח להוכיח
שהוא טוב יותר משמו.״
!• לפיד :״המוקד האחרון על התרופה לחולה
הסרטן, הוכיח כי בחצי שעה אפשר לעשות
עבודה רצינית.״
• פאפו נ ״זה היה רציני, כי הפעם ישבו
באולפן שלושה אנשים רציניים במקום שלושה
עיתונאים.״
• 1ניסים אלמוג, חבר הוועד על לפיד:
״אתה מנהל חזק מדי. כשהיית פחות חזק, הטל וויזיה
היתה יותר מעניינת.״
י• פאפו לאלמוג :״אנחנו רוצים מוסד
ב״אליק, ואתה רוצה פאני היל על המסך.״
• דניאל כלול, חבר הוועד :״זה אתה,
פאפו, שרוצה פאני תיל. הדי אתה רוצה בידור
בטלוויזיה.״
• פאפו ז ״בידור כן, פורנוגרפיה פוליטית

• 1ירון: בבקשה לשתוק. שימעוני, הת־כונן
כבר הרבה זמן להרצאתו. תנו לו לדבר.״
• פאפו :״הוא התכונן לכך שנתיים. אז
שיחכה עוד חצי שעה.״

ה עו ל ם הז ה 2318

א 111וים
91 בערב־ראיונות סיפרה
הד״ר רחל מילשטיין, מרצה
לאמנות האיסלאם באוניברסיטה
העיברית בירושלים, ש מורה
הונגריה לימדה אותה
ריקודי־בטן.
בארצות־הברית
מילשטיין, שיצאה לחו״ל ל-
עבודת־הדוקטורט שלה, חיפשה
דרך להרפות את השרירים
בחלק שנשחק כתוצאה מלימודיה,
והכירה מורה למחול,
שברחה מהונגריה אחרי המה פכה.
אצלה היא השתלמה, ומאז
היא מחלקת את זמנה בין
עיכוזים והרצאות לפני סטודנטים.
לדבריה אין היא מרגישה
בהבדל, משום שבשני
המיקרים זוהי הופעה.

! 9עורך מבט־ספורט, יואש
אל רואי, מרוצה מאוד לאח
רונה
מכך ששדרן־החדשות דן
שילון עובד גם במיסגרת
מחלקתו. אך שאר הכתבים
מקנאים בשילון, וחושדים בו
שהוא גוזל מהם את פרנסתם.

בטענה שהיא יותר מדי סכסית,
ותשומת־הלב תופנה אליה, ולא
לסרטן.

פסוקי השבוע

בלננים

מאת דניאלהש מי הקדוש ברוך הוא !

׳ 0המפקד המודח של
המשטרה הצבאית, כרוך
ארכל, שצולם במיזנון בית-
המישפט :״אני רוצה להסתובב
כאן חופשי, ואם לא יאפשרו
לי זאת — אעזוב את הארץ !״

#שר־ התיירות אב־רהם
שריר, על הליברלים:
״יש אצלנו אנשים המוכנים
להוציא לעצמם שתי עיניים,
ובלבד שיוכלו להוציא עין אחת
לזולת.״

0 .ח״ב המערך לש עבר,
עמוס הדר :״מי
אתה, יוסי שריד? כל חייך
רק דיברת. מעולם לא עשית
דבר !״

0ח״ב הליברלים יצחק

הדוגמנית, מדגימה בגד״ים לנשים בהריון

\ י י | 1בתצוגת אופנה של בגדי־ים לקיץ הקרוב. מירי

אינה בהריון, אך עיצובו של בגד״הים יוצר אשליה כזאת.

יש הטוענים שכדי למצוא תעסוקה,
מזמינה מערכת־הספורט
סרטים חסרי־חשיבות מאירופה
כדי שתהיה לשדרן הוותיק
תעסוקה כקריין רקע.
91 חברה פרטית, המתמחה
בגילוי מוקדם של סרטן־השד,
פנתה לפנינה רוזנכלום ש תרגמן
בסרטון־פירסומת של
החברה, אך הרעיון לא יצא
לפועל. פנינה סירבה להצטלם
כשחזה חשוף, ובימאי-הסרט
התנגד לכך שפנינה תופיע,
ה עול ם הזה 2318

זייגר, על הערכות השמאים
במושב נאות־סיני :״שומו השמאים

• הרב מנחם ׳הכהן,

על הנ״ל :״איזהו גיבור? הכובס
את יצרו.״

@ העיתונאי שלום רו >

זנפלד,
על זזנ״ל :״החלק החלק
היעיל ביותר במכבסה של
נאוודסיני הוא המסחטה.״
! 0הנ״ל על המערך :״מים-
לגודהעבודה ניצלה השבוע.
הצעת אי־האמון שלה נכשלה
בכנסת.״

מנב״ל ושות־השידור יוסף לפיד

_ 1 33

שלוש הבטוחות של :1981
קחס ביון -מ קו ר א שון ב די רוג
ק רן ד לי ה ־ מ קו ם שני ב די רוג
קרן כ לני ת־ מ קו ם ר בי עי ב די רוג

ה שנ תי()242.120/0
ה שנ תי(/£ס)205.10
ה שנ תי()181.110/0

קרנות נאמנות אלה, מנוהלות ע״י בטוחה

משח ־ ר א שי:

תל־אביב, רח׳ אלנבי .113
טל 611476,624902,622501 :־.03
פתוח ללא הפסקה מ־ 8:30 עד־.16:00

חברת הברוקרים הפרטית הגדולה בארץ.
היקף נכסי הקרנות בניהול בטוחה הגיע בשנה
החולפת ללמעלה מ־ 550,000,000 שקלים.
מומחי בטוחה עומדים לשרותך ברציפות בכל
שעות היום. אנחנו ננהל את תיק ההשקעות שלך,
ונעלה אותך על דרך בטוחה.

רח׳ סוקולוב ,60 טל 484122 :־.03
סניפינו פתוחים ללא הפסקה
מ־ 8:30 עד־.18:00

עובדה.
תשואה ג בו ה ה־ דרך בטוחה.

סניף רמת גן:
כופר הישוב, טל 731354 :־.03

סניף יחש לי ם:
מרכז ״כלל״ ,רח׳ יפו ,97
טל 246881/2 :־.02

סניף רמ ת־ה שרון:

ניירות־ערך והשקעות בע״מ.
חברה בבורסה לניירות־ערך בתל־אביב.
חברה־בת של כלל(ישראל) בע״מ.

מהי ההשקעה הכדאית ביותר ל־ 1982ן
פשוט וקל — ציורי שמן
ב״ארמון״ (אילת 47ת״א) תמצא מגוון מרהיב של ציורי שמן
אורימליים לאלפים. תוכל לבחור כראות עיניך — ציורי נוף, פרחים,
עירום, פורטרטים, רבנים, נושאים מן התנ״ך יחד עם ציורים מודרניים•
בנוסף לכך יש ב״ארמון״ את המבחר הגדול ביותר בעולם תחת
קורת־גג אחת של רפרודוקציות על קרטון או בד של טובי הציירים
בעולם.
מחירי הציורים נעים בין 5דולר לאלף דולרים ומחירי הרפרודוקציות
מ־ 2דולר למאות דולרים. המחירים ב״ארמון״ תחרותיים מאוד יחסית
למתחרים באותו ענף על סמך סקרים שערכנו.
אתה רוצה גם מסגרת נאותה ן — מחלקת המסגרות של ״ארמון״
תספק את רצונך במבחר עשיר של מסגרות מכל הסוגים והסגנונות
הקיימים כמו — ברוק, רוקוקו, מודרני, באובל ומרובע.
רק לידיעתך: המוזאונים והגלריות הידועים ביותר בארץ משתמשים
אך ורק במסגרות של ״ארמון״ ,כי ״ארמון״ הוא הספק הרציני
היחידי של מסגרות איכות. מחירי המסגרות נעים בין דולר ל־500
דולר למסגרת. בנוסף לכך יש ב״ארמון״ גם מראות ממוסגרות. עדיף
להתחיל ישר במקום שגומרים — ״ארמון״ .זמנך יקר כמו כספך.
כהוכחה לכל האמור מעלה ״ארמון״ זכתה בתואר ״העסק הנבחר
לשנת 1982״• טל 653305 — 657001 — 657112 :־.03

חה פיתח וצמחים^ בשקיקים למלחמה בהצטגגית:
1£זט=^8ז
תה שושנים

בעיות
!לבטים
בחיי המין

81X11^08
תה תרזה (טיליה)

מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת דשפים

גילוי העתיד
קלפים בעברית — 50.שקל
חוברת ״הטמון בספל הקפה״
— 75.שקל
חוברת
״שש שיטות לגילוי העתיד״
— 50.שקל
גל־אור, ת.ד 37612 .ת״א,
מיקוד ,61375 טל 396075 .

יוצאים ל׳

לוחות פלסטיים
שוטף, מהמלאי, גליונות,
פילמים במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות, קשיחים או
רכים (כולל בסף וזהב) עם או
בלי דבק. וגם תחליף לזכוכית
וכן פלטות רובקס.
רבי טרידינג
טל.822926 ,827315 .

.גריל >
כ מו בימים הטובים !
״הוילאג בית הגריל• טל׳ 475550
תחנת הדלק פז, ליד הבפר הירוק .

רכבבבבבבם׳
נתב.חעורם הזה־מוסיו
דוווח עד
המצב האמיתי
בארגנטינה: שתי
גוויות בתא־המיטען
מישנחה יהודית שני אחים ׳ואחות

האח הצעיר שלדברי התביעה קיים יחסי־מין עם אמו. סרחיו,

^ א חי ם פרחיו ( )23 ופאבלו ()20
יי י נאשמים על־ידי התביעה הארגנטינית
על שרצחו לפני כשמונה חודשים את
הוריהם, המהנדס היהודי הנודע מאוריצ׳ו
שוקלנדר ( )53 ואשתו סילבה־כריסטינה
( ,)49 על-ידי ריצוץ גולגלותיהם וחניקתם.
כל העובדות מצביעות על כך שהרוצחים
האמיתים של בני-הזוג שוקלנדר,
לא רק שאינם יושבים על ספסל הנאשמים,
אלא שהם אשר אירגנו את הסתבכותם .
ומעצרם של שני הבנים.
בארגנטינה של היום הכל אפשרי. אפילו
הבדיחה האבסורדית ביותר, עלולה להפוך
מציאות מקפיאת־דם. פחד נוראי שולט
בליבם ובמוחם של 28 מיליון אזרחים
בעיקבות חטיפתם, מאסרם או הוצאתם
להורג של יותר מ־ 15,000 גברים ונשים,
ובמעצרם ללא מישפט של אלפים שרק
נחשדו כמתנגדי המישטר.
הפחד, הוא אשר משכנע רבבות אזרחים
לשתוק או להודות בפשעים שלא
ביצעו. כך קרה כנראה גם בפרשת שוק-
לנדר.
30 במאי .1980

מאח

מרסל 1והר
השוטרים הוזעקו לבית מס׳ 2459 ברחוב
קולונל דיאז, בצפון של בואנום־איירס.
שכנים גילו שמתא־המיטען של מכונית
דורג׳ פולארה ניטפו טיפות דם.
אחרי התייעצות קצרה הוזעקה למקום
היחידה המיוחדת לפירוק פצצות. הרחום
נסגר ותא־המיטען פוצץ. נתגלו גופותיהם
של גבר ואשה, מגואלות בדם, לבושות
בפיג׳מות ומכוסות בסדינים. השניים נרצחו
במהלומות כלי־מתכת בראשיהם וגם
נחנקו. אחד השכנים מסר לשוטרים שבשעה
7בבוקר ראה גבר צעיר יושב
ליד הגה המכונית.
כפי שהתברר תוך זמן קצר ביותר,
הנרצחים היו בעלי המכונית, מאוריצ׳ו
וסילבודכריסטינה שוקלנדר. על הרצח
הכפול נמסר מייד בכל כלי התיקשורת
בהבלטה רבה, אך שני הבנים של הזוג,
סרחיו ופאבלו, לא התייצבו במישטרה.
בדיות־הפאר של המישפחה שברחוב
ה־ 3בפברואר מס׳ 1480 בבירה, נמצאו
סימני־דם.
השוטרים חקרו את ואלריה בת ה־,18
בתם של בני־הזוג, שלא היתה בבית הוריה
באותו לילה.

התברר שכל המישפחה, בני־הזוג שוק-
לנדר, שני הבנים והבת חגגו בליל שבת,
ה־ 30 במאי, את יום־הולדתו של סרחיו,
בחוף נהר לה־פלאטה שבעיר. בחצות שתו
שמפניה, ונפרדו בשימחה ובששון. כל
אחד הלך לדרכו. ההורים נסעו הביתה
לישון.
מרכסיזם וגילוי עריות
ך מחרת הרצח בישרו עיתוני בואנוס־
• איירס שתעלומת רציחתם של בני הזוג
שוקלנדר פוענחה, וכי שני הבנים, סרחיו
ופאבלו, ברחו. בכך התחיל הפסטיבל הגדול.
נפתח
מצוד שתואר בכל תחנות הטלוויזיה
והרדיו של המדינה. בכל חצי שעה
נמסרו דיווחים על מהלך המירדף ופרשנויות
לגבי המניע לרצח. האב הנרצח
תואר כמיפלצת, כמי שנהנה לצפות באשתו
כשקיימה יחסי־מין עם גברים אחרים,
מפני שהוא עצמו לא היה מסוגל לכך.
האשה, טענו העיתונאים שציטטו מקורות
שונים, ביניהם שכנים מלפני 15 שנה,
היתה אלכוהוליסטית ונהגה להתפשט לעיני
שכניה, כשחלונות דירתה פתוחים.
כדי שהתמונה תהיה שלמה, הודגש
שוב ושוב שהיא היתה בעלות דיעות
מארכסיסטיות, שדגלה באהבה חופשית,
ושעסקה בהפצת חומר תעמולתי קומוניסטי.
בזה לא היה די. עוד לפני שנעצרו
הבנים, מסרו כלי־התיקשורת שהאם נהגה
לקיים יחסי־מין עם בנה ־טן, פאבלו,
מאז שהיה בן .12
לכן רצח האח הבכור, סרחיו, את הוריו.
הוא חנק אותם ורוצץ את גולגלותיהם,
העביר את הגופות במעלית הציבורית עד
לרחוב, ושם הניח אותן בתא-המיטען של
מכונית הדודג׳ פולארה. האח הצעיר, פאב־לו,
עזר לו להעביר את הגופות.
האחות הכחישה את הסיפור מכל־וכל.
הדבר נשמע כמו תסריט. לסרט־מתח
זול.
שני צעירים גוררים גופות נוטפות דם,
מכוסות בסדינים, במעלית ציבורית של
בניין מפואר, מוציאים אותן לרחוב שבו
מסתובבים ללא הרף שוטרים ושומרים,
פותחים את תא־המיטען של המכונית,
ומסתלקים בלי שאיש יראה אותם?
קשה היה להאמין ששילטונות־החוק של
ארגנטינה ישתמשו בסיפור זה ויבססו
עליו את התביעה.
אך בארגנטינה הרי הכל אפשרי.

האח המבוגר מואשם ברצח הוריו, על רקע היחסים המעוותים
בתוך המישפחה. האחות, ולריה, מכחישה את הסיפור מכל־וכל.
ההורים נמצאו מתים בתוך תא המיטען של מכוניתם.

חמישה ימים אחרי גילוי הגופות
עצרו השוטרים את האח הגדול, סרחיו,
לא הרחק מעיר־הנופש הגדולה מאר־דל־פלאטה,
כ 250-קילומטר מהבירה.
סרחיו שוקלנדר ״נעצר בשולי הכביש,
תשוש לחלוטין, פצוע בפניו. לסרחיו היה
סוס, שנקנה, לטענת המישטרה, כדי לברוח.
באותו יום נעצר גם האח השני,
פאבלו, כשגם ברשותו סוס. שני האחים
בילו 4ימים בחדר במלון במאר־דל-
פלאטה.

__ סוס
במקוס מטוס
^ טענת המישטרה הם נפרדו כדי
• לבלבל את החוקרים וכל אחד ניסה
להגיע אל מחוץ לגבולות המדינה ברכיבה
על סוס. כלומר, הם התכוננו לעבור
אלפי קילומטרים עד לגבול ברכיבה,
בשעה שיכלו לעלות למטוס, ללא כל צורך

111 11ס שואלים עיתוני אר־הכותרת
גנטינה.

טוענת
:״פרשת שוקלנדר: סיפור שיש
נקודות סתומות רבות. האס בו אלה הם באמת האשמים האמיתיים?״

1* 71111

בדרכון, ולטוס לאחת המדינות שעימן יש
לארגנטינה גבול משותף.
אפילו העיתונות הארגנטינית התייחסה
בצחוק לתיאוריה של המישטרה. העיתונים
כינו אותה ילדותית.
#מדוע לא ברחו שני האחים אחרי
הרצח? היה לכם כסף, ולא היה שום
קושי לעלות למטוס ולהימלט.
!• מדוע נסעו רק למרחק של 250 קילומטרים
מבואנוס־איירס, לקחו חדר ב
מלון
והמתינו עד שתמונותיהם יתפרסמו
בעיתונים, כדי שכולם יתחילו במירדף אחריהם?
השניים הם צעירים משכילים, נורמליים,
ובשום־אופן אינם מפגרים בשיב־לם.
אם תיכננו את הרצח של הוריהם
וביצעו אותו, מדוע לא תיכננו טוב יותר
את הבריחה?
• 1כשהם נלכדו הם היו עייפים וחבולים,
אך לא ניכרו בהם סימני-פחד מיו חדים.

האם יתכן שמישהו הבטיח להם
דבר־מה אם ימתינו במשך כמה ימים
במאר־דל-פלאטה?

__מדוע לא
התקיים שיחזור?
׳ך• דבר שהיה יכוד לאשר או לבטל
י• 1את גירסת המישטרה היה שיחזור
מישטרתי בנוכחות שופט־חוקר, והסניגור
ובנוכחות מצלמות־וידיאו.
אך השיחזור לא התקיים. המישטרה מסרה
ששני הנאשמים הודיעו ברגע האח רון
שהם מסרבים להשתתף בשיחזור.
העיתונות התעוררה שוב ושאלה שאלות:
מדוע סירבו האחים להשתתף כשיחזור?
סבחיו הודה כבר ברצח. אם כן, מה היה
לו להפסיד? ואם הוא לא רצח את הוריו
וההודאה נגבתה ממנו שלא כחוק,
השיחזור הוא הדרך היחידה שבה יוכל
להוכיח את חפותו?
הספקות לגבי כשרות הפרשה הלכו
וגברו.
מי היה מעוניין שהשיחזור לא יתקיים?
רק מי שהיה מעוניין להדגיש
שההודאה שנגבתה מסרחיו במישטרה היא
נכונה. אגב, האח השני ניצל את זכותו
לשתוק, ולא מסר כל הודאה.
עד מהרה התברר שמי שיעץ לאחים
שלא להשתתף בשיחזור הפומבי היה סניגורם,
הד״ר פדרו ביאנצ׳י.
החלטתי לחקור מיהו הד״ר ביינצ׳י,
וכיצד הגיע להיות סניגורם של האחים
שוקלנדר.
הגילוי היה מדהים :
הד״ר פדרו ביאנצ׳י, עבד במשך 20
שנה כמישפטן בשורות מישטרת-ארגנטי-
נה ! ולא רק זאת.
סרחיו ופאבלו שוקלנדר, הוחזקו בבידוד
מוחלט מאז מעצרם ועד שהובאו לרא שונה
לפני השופט־החוקר, הד״ר פונטלה.
לאיש לא הותר לגשת אליהם. כיצד ייתכן
שרק עורך־דין אחד הצליח להגיע? מדוע
(המשך בעמוד )72

ח־־כ מאיו שיטרית, נציג של דוו חדש של מנהיגים מבוי עדות־המיזרח,
מספד ניצ:ד דחה אותו המערך, ב־צ:ד הצלי!ז לפרוץ את מיג 1גדת
הסרות ולהגיע לאוניברסיטה בגיל ,16 על יחסים עם דויד לוי ושונו לעתיד

אני חצה להגיע
לממשלה. לדעתי
אני מתאים לשלושה
תחומים: חינוך,
שימן וחוץ

לא אתן יד לקיצוץ
תקציבי החינזו והרווחה.
אצביע נגד התקציב.
אחרת אין הצדקה
לקיומי כפוליטיקאי

חד •0ואני בני שני
חוות שונים. הוא נאמן
מדי למבלגה. אני לא
שמעתי אח קולו כשחבר
על קיצוץ בתקציב החיוור

לולא טיובה המפריד
לאשר בדת מזעחן־
סבווט עם בדיבה
משותפת ביבנה,
׳חייתי היום מדען

מוינתי׳שראל של 82׳
היא לא מוינת״שואל
של 48׳.
צויד לשנות
ובדים מהיסוד

בהורדה רציתי לווץ
עם המערך.
הם סירבו לדבר
איתי. הליכוו
קיבל את תנאי

חבר־הכנסת מאיר שיטרית, ראש״מו-
עצת יבנה, הצליח לקנות אותי. באתי
לפגוש פוליטיקאי מהוקצע, אך יצאתי
מהפגישה איתו בהרגשה שדיברתי עם
איש־חזון. גם ענת טרגוסטי, צלמת המערכת,
שפוליטיקאים אינם מרשימים אותה
במיוחד, התרשמה עמוקות מהח״כ
הצעיר.
מאיר שיטרית הוא בן .33 מזה עשר
שנים הוא מכהן כיושב־ראש המועצה

המקומית יבנה. העיירה, שסבלה כעיי -שנים. הלימוד בבתי-הטפר של יבנה הוא
רות-פיתוח אחרות, משממה תרבותית על־פי השיטה היחידנית — כל ילד לומד
וחברתית, עומדת לצאת בקרוב ממעגל לפי רמתו ובעזרת מחשב. שיעורי״נגינה
הנחשלות — מאיר שיטרית עזר לה בכך, ניתנים לילדים בעיירה בחינם, על חש-
וליבו מלא גאווה.
בוו המועצה. הלימודים החל מגיע שלוש
כבר בכניסה ליבנה רואים את ההי חינם אין כסף. אחרי ארבע שעות
שגים: שדרות-התמרים וערוגות״הוורדים, בחברתו של מאיר שיטרית, ואחרי סיור
הבתים הצבועים, הגינות המטופחות מקיף בניטים ובנפלאות שהתרחשו בושכונת
הווילות החדשה, ההולכת ונב עיירה, ההרגשה היא שהכל יותר מדי
נית — כל אלה לא היו שם לפני 10 טוב מכדי להיות אמיתי.

שיטרית עושה רושם של איש צעיר,
היודע את אשר לפניו. הוא אינו מנסה
להרשים בהצהרות בומבסטיות. יש לו
קבלות על כל מה שהוא אומר בשבח
עצמו. הוא הצליח לפרוץ את מעגל
הבורות והשיממון של העיירה, לסיים
בית-ספר תיכון בגיל ,16 אחרי שעבד
בלילות בפרדסי״הלימונים כדי לממן את
לימודיו. בגיל 16 הצליח להירשם ללי מודים
אקדמיים באוניברסיטת בר-אילן.

בגיל 19 אירגן מרד חמוגי של צעירי
יבנה נגד המועצה המקומית, ובגיל , 23
עם שיחרורו מצח״ל, נבחר כראש־המו־עצה.
מאיר
שיטרית נשוי לרותי, שהיא, ללא
ספק, אשת הח״ב היפה ביותר. שניהם
הורים למירי, בת השלוש. רותי, מורה
במיקצועח, עוסקת בפעילות ציבורית
ומעורה מאוד בחיי־הקהילה ביבנה. הם
מתגוררים בבית שגור, ובונים את ביתם
בשכונת הווילות החדשה, ההולכת ונבנית.
שיטרית הצליח לשכנע 1400 מיש״
פחות מצפון תל־אביב, מרחובות ומרא*
שון״לציון לבוא ולגור בעיירה. התנאי
הראשוני היה אינטגרציה עם תושבי
יבנה — אנשי הווילות יקנו בסופרמרקט
של המרכז המיסחרי החדש, יחד
עם התושבים הוותיקים, הילדים ילכו
לאותו בית־ספר. יותר מזה — תחת
לשפץ את שכונות־העוני, החליט שיטרית
להרסן ולבנותן מחדש. כל תושב
ותיק של יבנה מקבל שטח אדמה כדי
לבנות את הבית הפרטי שלו. כדי לא
ליצור שכונת־פאר ליד הבתים הישנים,
צמודה השכונה החדשה לשכונה הישנה.
למאיר שיטרית חלומות לטווח רחוק
— הוא עצמו אומר שהוא רואה מאה
שנה קדימה. לטווח קרוב יותר, של ארבע
שנים, הוא רואה את עצמו כשר
בממשלת־ישראל.
לליכוד הוא הגיע במיקרה, כשהמערן
סירב לקבל אותו לשורותיו. המערך
משלם כעת את המחיר.

• ברשותן• אפתח כשאלה אקטואלית:
כימים אלה. התפטר
מנהל הטלוויזיה, יצחק שמעוני.
כחכר הוועד־המנהל של רשות-
השידור, האם יש לך מחליף לשנד
עוני ץ
אני יודע שהטלוויזיה עומדת לפרסם
מיכרז, אבל אני מעדיף ׳שאת התפקיד
הזה יאייש מישהו מבפנים. מנהל הטל*
וויזיה חייב להיות איש כישרוני מבחינה
מינהלית, עיתונאי מבחינה מיקצועית ובעל*
יכולת לאכוף את דעתו. עליו להיות אדם
שלא יתן לדרגים שמעליו להתערב ב עבודה
העיתונאית. מבחינה זו, צחי שמ עוני
לא התאים לתפקידו — הוא לא
טיפוס של מנהל קשוח, הוא איפשר ל*
טומי לפיד, המנכ״ל, להתערב בעבודתו.
טוב שהוא קיבל סוף־סוף אומץ ועזב את
!תפקידו.
באשר למועמד המתאים — צריך לבחון

טלפון לכתב הפרלמנטרי, חיים יבין. הוא
היה מוצא אותו ברגע. מנהל הטלוויזיה
חייב לא להיות רק טוב, אלא מעולה,
משום שהוא צריך לתפעל חבר׳ה שהם
בעלי־מיקצוע מעולים — מערכת־החדשות
של הטלוויזיה הישראלית היא מהטובות
בעולם. אם רק היתד, מפנה את מאמציה
לדברים חיוביים ולא להשמצות וסיכמו-
כים, הכל היה נראה אחרת.

• האם אינך מרוצה מהדרך
שכה מנוהלת הטלוויזיה?

יש אנומליה בין חלוקת, תקציב התוכניות
והחדשות — יותר מ־ס 507 מהתקציב
הולך לחדשות, ובפועל זה יוצא יותר
מ״ס .707 החדשות משודרות בשעת השיא
של הצפייה — אפילו בארצות־הברית
משודרות החדשות ב־ 7בערב.

• וזוהי, אמנם, שעת־השיא
בצפייה בארצות־הכרית.

נניח שזה כך, אבל אימרי לי: איפה
בעולם מקובל שחדשות הן יותר מחמישה־עשר
אחוז משעות השידור? בבי־בי־סי,
המקסימום הוא שיבעה אחוזים. בארץ,
במקום לדווח חדשות, עסוקה הטלוויזיה
בעשיית חדשות.

• מדוע, לדעתך, החדשות גוזלות
חלק כל-כך גדול משעות־השידור
של הטלוויזיה ץ

הסיבה היא מאבקי־כוח שהיו בין מי
שהיה מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, ובין
מי שהיה המנכ״ל, יצחק ליבני. צוקרמן
רצה לנטרל את ליבני, ובנה מערכת־חדשות
חזקה. לדעתי, הגיע הזמן לשנות את
המצב. יש הרבה אנשים בטחלקת־החדשות
שאין להם מה לעשות במחלקה. צריך
לתת להם לעשיות הפקות של תוכניות
אחרות.

• מה דעתך על תוכניות הטלוויזיה

אני לא שבע־רצון. מקפחים חצי מה־אוכלוסיה
במדינה. בישראל יש כל־מיני
עדות — יבחרו את הטובים ביותר, ויתנו
לכל אהד להציג את !תרבותו. איזה מין
דבר זה לרכז את כל בני עדות־המיזרח
לפסטיבל מיזרחי הנערך פעם בשנה? גם
הפסטיבל החסידי הפך לקלישאה. הטלוויזיה
לא מטפלת בשום עדה על שורשיה.

!• באיזה אופן, לדעתך, צריכה
הטלוויזיה לטפל כעדות השונות ז

בכתבות־תחקיר, שילוו בראיונות מלל.
כמה אנשים בני־עדות המיזרח ראית בתוכניות
כמו זה הזמן או שיחה בשניים?

• האם הייתי רוצה שיבחרו
אנשים ל״שיחה כשניים״ או ל״זה
הזמן׳׳ לפי מוצאם העדתי?

שיטרית עם דויד לוי כיכנה
״מה דעתי על דויד לוי? אין תגובה !״

• הסכר כבקשה.
הציבור מאוכזב מהוועד־המנהל ומתייחס
לתופעות שוליות כמו פאפו. הוועד-המנהל
אינו מסוגל לנהל ישיבה אחת בשבוע.
תחת לדון בעיקר, הוא מתעסק ברכילות
ובדברים שוליים ושטותיים. מלכתחילה
דרשתי שיהיה חופש מוחלט למנהלי המדיה.
דרשתי פיזור סמכויות, דרשתי
שמנהלי־המחלקות יהיו אחראים על תש לום
משכורות ׳ושעות נוספות. קיוויתי ל היפטר
מתיסמונת שמעוני, לנטרל את
המינהל מהשליטה במדור.
כמובן שהמנכ״ל והמישנה-למכנ״ל התנגדו
בכל תוקף, מכיוון שפירושה של
דרישתי היה ריקון מתוכן של כל סמכויותיהם.

מאיפה הרעיון?

ממועצת־יבנה, שאני עומד בראשה. במשך
שנים טיפחתי צוות עם סמכויות
משלו. אני לא מתערב בתיפקוד המחלקות,

האם חסרים טיפוסים מעניינים בין ה־

ספרדים? האם את יודעת שאני המרוקאי
הראשון המשתתף בוועד־המנהל?

שיטרית כילד כיכנה
״אני מאמין בחינוך !״
בזהירות את נתוניהם של כמה מועמדים.
חיים יבין, לדעתי טוב מאוד לתפקיד,
הוא ינהל את הטלוויזיה ביד רמה. אלי
ניסן, למרות הדיעה הקדומה שיש עליו,
מתאים מאוד לתפקיד. אנשים שוכחים
שהוא היה שנים רבות רכז מחלקת-
החדשות. כל ההשמצות ,׳כאילו הוא עצלן,
הן שטויות אבל לאלי ניסן אין סיכוי לנהל
את הטלוויזיה. הוא פשוט פסול אצל טומי
לפיד.
מועמדים אחרים הם יעקב אחימאיר,
וטוביה סער. אך בשביל להחליט מי האיש
שלי, אני צריך לבחון את המועמדים אחד
לאחד.

• מהן התכונות הדרושות,
לדעתך, למנהל הטלוויזיה?
קודם כל, הוא חייב להיות !עיתונאי, ש יבקר
את עבודת צוותו. איפה היה צחי
שמעוני בפרשת־מודעי? איזו מן שטות
היא זו להגיד, שלא יכלו למצוא את
מודעי? הוא היה בכנסת. יכלו להרים

את רוצה להגיד לי שעד עכשיו לא
מצאו אף מרוקאי מתאים כדי להשתתף
בוועד־המנהל?

• אותך מצאו?

אותי מצאו? התעניינתי בנושא, ביקשתי
להתמנות, נאבקתי. אם לא הייתי נאבק,
לא היו ממנים אותי. אני מאמין שאני יכול
לתרום מבחינת זווית הראייה שלי. לחצתי,
ולבסוף הצלחתי להיכנס לוועד־המנהל.
אני טוען שלא היו צריכים לחכות לי.
על־פי איזה קריטריונים מינו את חברי-
הוועד האחרים? על־פי מה מינו את
ראובן ירון, את דגי בלוד ואת אהובה
מירון? אם הקריטריון הוא שמינו אנשי־רוח,
גם אז אפשר היה למצוא אנשי־רוח
בני העדה המרוקאית. לא מצאו אנשי-
רוח, מצאו עסקנים מצויים. כאלה יש,
ברוך השם, גם בין בני עדות־המיזרח.

• אתה נחשב לאיש־מעשה וגם
לאיש־חזון. אתה ידוע כאדם שאינו
מכזכז זמנו. איך אתה מרגיש
כחכר כוועד־מנהל שאינו מנהל
דבר?
מתוסכל.

• אתה כעד ערוץ שני?

לא כערוץ בודד. הדבר דומה לסיפור
על שוליית־הקוסם, שלמד את מילת־הקסם
והפעיל את המטאטא, אך לא ידע מתי
להפסיק. ערוץ שני היד. בדיוק כמו הערת
הקיים, עם אותן הבעיות ואותן הצרות.
אני בעד ׳תחרות חופשית. שיקבעו כללים,
כמו בארצות־הברית, שיפתחו עשר תח נות
טלוויזיה. מה רע בזה?
זו שתישאר בחיים, היא הטובה ביותר.
כל זה בלי סיכון, בלי פוליטיקה, בלי
שמדינת ישראל תשקיע לירה אחת —
להיפך, רק תרוויח מכך. יותר מזה: אני
בעד ערוצים בכבלים. זה אבסורד שקיבוץ
יכול לשדר בכבלים ,׳ואצלי, בשכונה של
1600 וילות, אני לא יכול. אני ממילא מכין

במקום לוון בעיקר
מתעסק הוועד המנהל
של ושות־חשידור
ברכילות !בדיברי־שם ות

היורשים שר בגין הם
יצחק שמיו, גהגדויה
הישנה, או אריק שוון,
המקזבל ער הצעירים
• אתה רוצה שיבחרו מישהו
לוועד־המנהל רק משום שהוא
מרוקאי ז

מכיוון שאין להם האומץ להחליט. יש
ספר של קנדי, שנקרא אומץ ופוליטיקה.
הוא מספר על המצבים שבהם היה עליו
לעמוד לבד, בודד לחלוטין ,׳ולהחליט: כן
או לא. לא תמיד יש לפוליטיקאים אומץ.
לדעתי, אם אין לפוליטיקאי אומץ, מוטב
שלא יהיה פוליטיקאי.

שיטרית כקצין בצה״ל
״מימנתי את לימודי מעבודה בשדה !-
ותאמיני לי — כל המחלקות כאן מנוהלות
באופן יוצא-מן־הכלל. אני מתערב רק כאשר
יש בעיה הדורשת את התערבותי. כ־ראש־מועצה,
או אם תרצי, כמנהל, תפקידי
הוא לתאם, לפקח, ליזום ולנהל.
כך, אם הצוותים שלי מתפקדים באופן
עצמאי, יש לי הרבה יותר_ זמן לחשוב
וליזום.
לדעתי, הדרך שבה מנהל טומי לפיד את
רשזת־השידור אינה נכונה. הוא !נוהג במדיניות
קיצרת־׳טווח, הוא לא רואה את
המחר. תחת לבנות את בית־השידור הישראלי
הוא מתערב בתיפקוד המחלקות.
מחר יהיה ערוץ שני, והטלוויזיה הישראלית
תהפוך לליגה גימל.

• נחזור, ברשותך, לוועד־המנהל.
אינך חושב שהוא סיותר?

במתכונת הנוכחית — כן. לא פעם הצעתי
לוועד־המנהל לסגור את המכשיר ולהתחיל
מאפם. לא יקרה שום דבר אם לא תהיה
טלוויזיה במשך חצי שנה.

• מדוע
הצעתך?

אץ מקבלים

אנטנה מרכזית• ,שיהיו בה גם ערוצי
כבלים. אני חושב שזה חשוב לחיי־הקהילה.
אני מתכוון להקים בתוך הקהילה ועדת־רפורטואר,
ולשדר בארבע ערוצים תוכניות
לילדים, בידור וחדשות, כשהקהילה תהיה
משתתפת פעילה בהפקה. כך עקרת־בית
תוכל לראות בטלוויזיה את מסיבת־הפורים
בבית־הספר של בנה. כתב מקומי יוכל
לסקר מישחק כדורגל, המתקיים ביבנה.
היתרון בטלוויזיה בכבלים הוא שלכל
אזרח יש אפשרות לבחור את הדבר המיוחד
לו, הדבר שהוא אוהב. את רוצה לדעת
מהו חלום־חיי? טלוויזיה דו־כיוונית, שליד
מערכת הטלוויזיה בבית תהיה מערכת
קלידים, המאפשרת לתת פיד־בק לאולפן,
כך ׳שתוך עשר דקות אפשר יהיה לארגן
מישאל־עם.

• אחרי שראיתי מה עשית
ביבנה, אני מאמינה שאתה לא
חולם בהקיץ. אני מכינה שאתה
כעצם התחלת להגשים הלכה למעשה
את התוכניות שלך?
יקודם כל, אחרי ששיפצתי את כל הבתים
ביבנה, בניתי לכל בית אנטנה
מרכזית על חשבון המועצה. בשכונת הווילות
החדשה יש אינסטלציה תת־קרקעית.

• הפכת את יכנה מעיירת פיתוח
נחשלת לעיירה העומדת לה*
(המשך בעמוד )40

ודו!ומ
וושף לג
ותרמו כספים במסיבה
אירעה תקרית קטנה, שעלולה
היתד, להיגמר בשערוריה כאשר
המיליונר רוכי זימדמן שותף
באחד הבנקים ובעל מיפעל לאלומיניום
ומעצב־האופנה עודד
פדוכיזור רכשו בטעות את
אותה התמונה. הם שילמו עבורה,

אאס

גשו בזמן הסרטת סרט של אסי
דיין אחרי שבמשך שבוע
שלם נידנד לי בעל־מועדון חדש,
ששמו נמרוד, שאבוא לפתיחת
המועדון שלו, במקום שבו היה
פעם מועדון התיאטרון, החלטתי
לבקר ולראות במה המדובר. בדלת
המועדון, הנושא את השם המפוצץ
בליץ, קיבלו את פני שני גברתנים
שחסמו את הכניסה. כשהסברתי
שהוזמנתי על-ידי מנהל המקום,
הלך אחד מהם לשאול את פי
האדון. באותו הזמן, בעוד אני
מחכה בחוץ, סיפר לי הגברתן
השני, שבמקום פרצה קטטה ש־

״רק לא נשיקה!־־

טובים, סירב השגריר המצרי סעד מ

גורילה מחופש כמרידה

לה ניסה לשווא להפחיד את יעל טל היפהפיה, שלא נבהלה. הסי-
בה — יש לה גורילה צמודה בדמותו של בעלה, איש־הביטחון בני טל.

״סלחו לי, איני יכול להצטלם
כשאני מנשק לגברת,״ התנצל
השגריר המצרי, סעד מורתדא,
לפני צלמת־המערכת שביקשה
לצלמו בחברת חיה צור, אשתו
של המיסעדן ;כדצה צור, שבקשה
לנשקו .״פעם הצטלמת־ בחברת
גברת אחת, אשר התרגשה
והטביעה בלחיי נשיקה. למחרת
פורסמה התמונה בכל העיתונים
והגיעה, כמובן, עד מצריים. כמובן
שקיבלתי נזיפה מקאהיר, ומאז
אני נזהר.״ עם משה צור הסכים

השגריר להצטלם כשהוא מנשק
את לחיו, עם אשתו חיה צור
הסתפק בלחיצת יד ר שמית•!•*
סעד מורתדא היה בין המוזמנים
לתערוכת ציוריה של רחל טי
מור, אשר הכנסותיה הוקדשו
לקניית מכשיר מוניטור למחלקת
ילדים בבית־החולים שיבא. מסי־בת־ההתרמה
נערכה במיסעדה
סינית בכפר־שמריהו, שהפכה לערב
אחד לגלריה, כשבין מאכל סיני
אחד למישנהו, קנו העשירים, ה יפים
והיפים בעיני עצמם תמונות

כל אחד 20 ,אלף שקל. כשגילה
עודד פרוביזור שהוחלט למכור
את התמונה לזימרמן כעם מאוד
והציע בו במקום עיסקה — מחיר
התמונה יוכפל, ומי שישלם אותו
במזומן יזכה בה. וכשלא הגיעה
שום תגובה מזימרמן, גברה בו
חמתו והוא עזב את המקום, יחד
עם ידידתו כדוריה מס, לשעבר
מזכירת אגודת־הציירים־והפס־לים,
שאותה הביא במיוחד כדי
שתעזור לו לבחור את התמונות
0במסיבה נכחו גם המנתח
הפלאסטי הידוע, ד״ר עמי גלעדי
ואשתו רותי, שהתלוננו על ה-
פירסומים בעיתונים כי בנם אייל
היה פעם בן־זוגה של הרוזנת
פריסטינה פאולוצ׳י, המשגעת
את הארץ בגלל הרומאן שלד, עם
רופא-השיניים ד״ר עמי ויז׳נסקי.
תחת זאת, הם הציעו למדורי-
הרכילות לכתוב על בנם הבכיר,
אביב, היוצא בקביעות עם השחקנית
חנה למלאו, אחרי שנפ־

מונע העידו

נערן במסיבה במועדון יוקרתי בתל־אביב.
בשהתחממה האווירה, פשט תקליטן המועדון
מייק (מימין) את בגדיו והסתיר את אבר מינו בתוך כובעו. במהרה

מיה מי ישווה לה

אלה סלע,
רקדנית
(יקצועית, משתוללת על רחבת הריקודים עם השח־

קו מנחם עיני. משמאל הדוגמנית קארן דונסקי
והאסטרולוג הרצל ליפשיץ, אשר נפגשו בתערובת
הציורים של רחל סימור, שנערכה במיסעדה סינית.

מתנצל סעד מורתדא לפני חיה צור
־מיסעדנית. למרות שהשניים ידידים
תדא לנשק את הגברת לפני המצלמה״

פוצצה את הערב. הסיבה: אחד
האורחים חשב שהמועדון משמש
עדיין כמיפגש להומוסכסואלים, וניסה
לחזר אחרי גבר אחר, שבא
עם ידידה. הלה לא חשב פעמיים
והיכה מכות נאמנות את ההומו
ש״פגע בכבודו״ .אין פלא שהגברתן
השני חזר ובפיו הבשורה: נימרוד
אינו רוצה שעיתונאי ייכנס למועדונו.
איך לומר זאת? מכת ״בליץ״
הונחתה על המועדון 610 ׳•:ב־גברתנים
מאיימים לא פחות נתקלתי
במסיבה שנערכה באקוואר־יום
של הדולפינריום. את פני האורחים
קיבל בפתח יצור ענק,
שהזמין אותם להיכנס למסיבתם
של אנשי־ביטחון אלה, המכונים
בפי כל ״גורילות״ .יוזם המסיבה,
בגי טל, סיפר שהוא עומד לאבטח
את מישפחת יואינג המפורסמת,
גיבורת הסידור, דאלאס,
העומדת לבקר בארץ במרס. כמה
עולה לאבטח מישפחה כזאת? —
שאלתי .״ 200 דולר לאדם, לשמירה
צמודה בת 12 שעות,״ ענה בני.
המישפחה תישהה בארץ כעשרה
ימים, אז צאו ועשו בעצמכם את
החשבון. כשנשאל בני, כיצד יגעים
את זמנן של הבנות היפות
לבית דאלאס, אחרי שצבר נסיון
כששמר בצמידות יתרה על הכו־

איש״הביטחון
ף 111ף1
טל מנשק את

תו יעל :״אשתי שווה
פארה פוסט,״ טען בני
בני אשאת

111111
השחקן מנחם עיני יצא במחול לבדו, ן כטוב ליבו ביין, כשכוס המשקה
9 99
• 9 9 1
בידו והוא מנומנם. מנחם מרבה להופיע כשחקן בתיאטרון רחוב.

דמיון

הדוגמנית אורנה
שחר, שפניה מזכירים
להפליא את פניה של
רביקוביץ׳. דליה המשוררת

כבת פארה פוסט, חייך לעבר
אשתו היפהפיה יעל וענה :״השתגעת
1עכשיו אני מאולף כמו
פודל״ ו עוד סיפר בני:
״מאוד התאכזבתי כשנודע לי שאוסף
האמנות של פלאטו שרון,
אשר בשמירה עליו השקעתי
מאמצים עצומים, התגלה כמזוייף
בין קציני המשטרה הרבים
במסיבה, פגשתי בעמי סגדלמן,
איש להקת הבל עובר חביבי, שבא
עם אחיו, רפי מנדלמן, המנהל
המיסחרי של הלהקה, שסידר לה
חוזה לפירסום כרטיס אשראי של
אחד הבנקים. אמרתי לרפי שאני

יודעת שהלהקה הרוויחה מהעיסקה
2מיליון שקל, חוץ מהאחוזים מהרווחים,
הוא חייך ולא הכחיש
1•:״באתי להתאוורר במסיבה,
אחרי שקראתי היום בעיתון, שהשיר
ששלחתי לתחרות הארוויזיון
לא התקבל. התאוששתי מייד ובאתי
לבלות,״ אמר לי באותה
המסיבה הזמר איתן!מסורי, שבא
בחברת חברתו היפהפיה, ענת
מרגלית ,״היא לא רק יפה, היא
גם חכמה,״ התפאר באוזני איתן,
״היא לומדת באוניברסיטה חינוך
מיוחד, אנחנו יוצאים ברצינות,
וכנראה שתהיה לנו חתונה.״

הצטרף אליו ידידו אלברט (משמאל) שהוא בדרן בצוות בידור של משה
ינוקא באילת. המנחה, הרקדנית טלי נראית נהנית מהההצגה. בהמשך המופע
האירוטי הסירו השניים את הכובעים ונשארו עירומים בביום היוולדם.

איי !||1!1^1ך י1

בריקוד, מדגים מעצב*
השיער מכס דהאן,
*111 #

בעזרת המאפרת עדה לזורגן. בתמונה מימין: עמי

מנדלמן מלהקת ״הכל עובר חביבי״ (מימין) ואחיו
רפי, המנשק את ענת מרגלית, חברה של איתן מסורי,
שלדברי איתן היא לא רק יפה, אלא גם חכמה.

יירק ב מי קד ה אני בלי כו ד!׳,
(המשך מעמוד )37

פיר עיר ככל הערים. איך עשית
זאת?

חינוך. קודם כל חינוך. אצלנו בבתי-
הספר מלמדים בשיטת ההוראה היחידנית
— נותנים לכל ילד להתקדם לפי היכולת
שלו, ללא כל קשר לכיתה.
שר־החינוך הקודם, אהרון ידלץ, רצה
להפעיל את השיטה בהרצליה. אמרתי לו :
תפעיל אותה אצל אוכלוסייה טעונת טיפוח.

גדלתי ביבנה, וככל בני־עיירות־הפיתוח
סבלתי מדימוי עצמי שלילי. כל מי שהיה
שווה משהו עזב. נותרו רק החלשים, והעיר
שקעה מטר,־מטה.
׳אני בא ממישפחד, בת תישעה ילדים.
בחוץ־לארץ אבא היה סוחר, כאן עבד
כפועל־דחק. לאבא יותר מ־ 60 נכדים ו־10
נינים. אחי ואחיותי, שנישאו בחו״ל, הם
חסרי־השכלה. אלה שגדלו בארץ, כמוני
וכמו אחי המבוגר, גמרו אוניברסיטה. אחי
הוא מנהל מחילקת־ד,חינוך של מועצת־יבנה.

• סידרת לד עבודה?

לא. הוא היה במועצה 15 שנים לפני
שאני בכלל הגעתי אליה.

אני בסד בחידה מי ס,
אבל זה לא יעבור
בכנסה. שוס חבר־ננסת
לא יען לגדוע את הענף
שעליו הוא יושב
אני מוכן להיות שפן־ניסוי. הוא השתכנע.
בתי־הספר החדשים נבנים על־פי עקרונות
השיטה, האומרת שכל ילד הוא אינדיווי-
דואל, יש לו רמה אישית. יש לנו 30 ילד
בכיתה, ביחד זד, מהווה 30 רמות בכל
מיקצוע.
בכיתה רגילה אין סיכוי לילד שהוא
אפם במתמטיקה, אבל גאון באמנות. אצלנו
ילד כזה יכול להגיע לגדולות. בבית־ספר
רגיל הוא אבוד לנצח. אצלנו ניתנת לכל
ילד אפשרות לבחור את מסלול הלימוד
ולהתקדם לפי הקצב שלו. למורה יש
מערכת־בקרה, המורה חופשית והיא יכולה
לטפל בחלשים ולקדם אותם לרמה של
הכיתה. אוניברסיטת תל־אביב עקבה אחרי
כל תלמיד, והתוצאות טשביעות־רצץ. אנח נו
מלמדים את הילד איך ללמוד, לא מה
ללמוד. בבית־הספר יש מחשבים, הילדים
מתרגלים ליד מחשב ומסוף. הם מקישים
את שמם ומיספרם, והמחשב משיב לילד:
שלום דגי.
אם כל הכיתה נכשלת בתחום מסויים,

• איך הצלחת להיחלץ מגורלם
של רכים מכני עיירות הפיתוח
ולהפוך לבוגר אוניברסיטה?

המישפחה שלי עברה את אותו המשבר
שעברו כל המישפחות המרוקאיות. בחו״ל
היינו מישפחה לא עשירה, אבל בינונית.
כשהורי הגיעו ארצה׳ אבד כל מיטענם בדרך.
באנו ארצה בדרך־לא-דרך, שנמשכה
שישה חודשים. הייתי בן שש כשהתיישבנו
במעברת־יבנה, בצריפים שניבנו על החוליות.
ההורים היו צריכים להתחיל כאן
הכל מחדש, וזה היה תהליך קשה מאוד.
הורי לא יכלו לתמוך בי מבחינה כלכלית,
ואצלי בער משהו ללמוד. הייתי
תלמיד טוב. גמרתי ביית־ספר עממי בגיל
— 12 קפצתי שתי כיתות. הורי עודדו
אותי, אבל לא הייה להם הכסף לשלם
שכר־לימוד. נרשמתי לבית־הספר התיכון
בגיבעת וושינגטון, וכדי לממן את הלימודים
עבדתי בלילה בפרדסי-ו׳,לימונים.
בכיתה י״ב עברתי לכפר־בתיה. הלכתי
להירשם עם אחי הגדול. כששמענו את
מחיר שכרש־,לימודי, אמרנו: תודה ירבה,
והלכנו הביתה. היה ברור, גם לו וגם לי,
שלא נעמוד במחיר. אבל הממוצע שלי
היה תשע פלוס, והמנהל ״עשה חושבים״
והציע לי לממן את הלימודים בעבודה
במשק החקלאי בחופשות — וכך היה.
גמרתי את בית־הספר תיכון בגיל 16ונרשמתי
ללימועי מיקרוביולוגיה וביוכימיה
באוניברסיטת בר־אילן.

• איך מגיע מדען לפוליטיקה?

זה לא שאני לא אוהב ספרות. אבל
בעיני, כל הוויכוחים הפילוסופיים הם
חסרי־יתכלית. מדע מאוד משך אותי, ואל מלא
מיקרה שקרה עם מועדוו־הספורט
של יבנה, הייתי לבטח מדען. כדי לממן
את לימודי האקדמיים איפשרו לי לגור

רויתי, מאיר ומירי שיטרית
״המועצה מספקת לילדים כלי־נגינה ושיעורים למוסיקה !״
גברים — החליט התורם לוותר על כל
הרעיון. יצאנו מהכלים, והחלטנו לבדוק
מהיסוד את בעיות החינוך, התרבות והפיתוח
בעיר.
קראנו לאסיפה. כל העיר הגיעה והסברתי
מי אנחנו. הייתי ממש ילד — הק פדתי
ללבוש עניבה, כדי להיראות מבוגר
מ־ 19 שנותי. כל אחד מלה על הבימה
וסיפר על המימצאים שלו. זה לא עזר —
המועצה לא היתר, מוכנה ללסת לקראתנו.
יצאנו להפגנה נוספת עם ארון־מתים,
שעליו היה כתוב ״תקציב הפיתוח של
יבנה״ .יחסמנו את הכביש, וכלי התיקשורת
קראו לזה ״המרד השקט של צעירי־יבנה.״
הודענו שאם תוך חודש לא יענו לתביעד
תנו, נעשה צעד דראסטי. שוב לא נענו.
הפעם חסמנו את הכביש לחלוטין — כולנו
עלינו על הכביש ׳שהיה אז הכביש הראשי
לבאר־שבע, לפני שבנו את הכביש המהיר.
המישטרה עצרה אותנו, ,והציבור לא ירד
מהכביש עד 5בערב — עד שלא שוחררנו.

• מתי התגייסת לצה״ל?

בדיוק אז הגיע מועד גיוסי. מיניתי איש
שיחליף אותי והתגייסתי. הבנתי שהדרך
היחידה לשנות דברים היא ללכת לפוליטיקה.
החבר׳ה החליטו לרוץ ברשימה
כשאני הייתי בצד,״ל. הם קיבלו שנים
מתוך תישעת המקומות במועצה, ורפי
מיארה, הבר הקבוצה שלנו, התמנה כסגן־
ראשש־,מועצה.

שאנו יכולים להציע איזורי־מגורים לא
צפופים ובתים חד-קומתיים.
לאט־לאט פסקה העזיבה העצומה של הצעירים.
הכנתי שאיני יכול לשכנע אנשים
מבחוץ לגור ביבנה, אם לא אשכנע
קודם־כל את התושבים עצמם. הבנתי
שאני חייב לפתור בעיות־פנים. קודם־כל
החילותי בשיפור קיצוני של מערכת-
החינוך, אחר־כך החלטתי להרוס את כל
ד,סלאמס — לא לשפץ אלא להרוס ולבנות
מחדש.

>• מניין לקחת את הכסף?
מסתבר שיש הרבה כסף. צריך רק
לקחת אותו. הצלחתי לעורר אצל אנשים
תיקווה. אנשים הדגישו טוב. במקביל תיכ־ננתי
הרבה שנים קדימה. הצלחתי להגיע
לכך שביבנה ילדים לומדים חינם מגיל
3עד .12 אצלנו אין ילד שאין לו מקום
בגן — יש לנו ׳שני מעונות־יום, לילדים
מגיל חצי שנה עד גיל .3

• דא ענית לי מניין כדיוק היה
לך תקציב לכנות, להרוס, להשקיע.
מתקציב־המועצה. בניהול נכון של תק ציב
יש כסף לכל דבר. כשכסף לא מתבזבז
על ביורוקרטיה, על פקידים, על מובטלים
— יש מספיק כסף.

• מהם מקורות־התעסוקח של
תושבי יכנה?
יש לנו איזור־תעשייה גדול מאוד, ה־

• מה עשית בצה״ל?

הייתי מפקד קורס-חובשים, אחר-כך
מפקד ענף־קצינים של חיל־רפואה. במיל־חמה
הייתי קצין־מיבצעים של קלמן מגן.

• מה עלה כגורלו של מרכז־הספורט?

המערך
זרק אותנו מהקואליציה והכנים
תחתנו את המפד״ל. מרכז הספורט לא קם.

• מתי גכחרת כראש-מועצה?

20 יום אחרי מילחמת יום־ד,כיפורים
רצתי לבחירות ביבנה. הציבור זכר לי
חסד־נעורים, ומאז אני ראש־המועצה.

• כתחילה רצתם כקבוצה עצי
מאית. מדוע הצטרפתם לליכוד?

פנינו גם למערך. לא היה לנו כיוון
פוליטי. בגיל 19—18 לא ידענו עדיין מש מעות
של כוונים פוליטיים, מיפלגות. המעיר
סירב לדבר אתנו, הליכוד, לעומת
זאת, קיבל את התנאים.

• אתה רוצה לומר שהצטרפת
לליכוד רק משום שהמעיד סירב
לדכר איתך?

הוריו של מאיר שיטרית
״אני חושב 100 שנים ק די מ ה
סימן שהמורה אינו טוב. בכל כיתד, יש
מסוף. בינתיים המחשבים מתרגלים רק
במתמטיקה. בשנה הבאה נכניס גם אנגלית
ולשון.

• מי מימן את כל זאת —
את כית־הספר, את המחשבים, את
התנאים הכלתי״רגילים שכהם
לומדים ילדי יכנה?

אני משתמש בתקציב המועצה ובתרומות.
אני מאמץ בחינוך. אני יודע שלא
מקובל על פוליטיקאים להשקיע בחינוך,
כי חפירות הן לטווח ארוך. אבל אני מאמין
בכך. ושוב׳ למרות המקובל, יש לי חזון.
אני מאמין שאם אשקיע פחות כסף בגינה
ציבורית, ויותר בחינוך, הדור הבא לא
יהרוס את הגינה הציבורית שתיבנה בעתיד.

• מה דוחף אותך, מדוע אתה
׳משקיע כל־כך הרכה מרץ וכל־כף
הרכה מחשכה כיכנה?

בכפר־בתיה, בתנאי שאנהל שם את דד
סיפרייה. בשינה הרביעית כבר הפכתי מורה
למדעי־הטבע .׳לימדתי בכפר־בתיה, באש דוד
וביבנה. עמדתי על הבדלים עצומים
בין יבנה ומקומות אחרים. זה הרגיז אותי
— יבנה היא מקום עם פוטנציאל עצום
ואוכלוסיה צעירה. היא היתד, מקום מבוזבז.
ב־ 1968 לא היה אף מועדון־נוער אחד
ביבנה. פנינו למועצה, שבראשה עמדה
המפד״ל, וביקשנו שיעמידו לרשותנו
צריף, שבו נדריך בהתנדבות בני־ינוער.
הם לא היו מוכנים — אילו היו נותנים
לי את הצריף לא הייתי היום ראש־המועצה.
התארגנו וקראנו לעצמנו ״ועד הנוער
הבוגר למען יבנה״ .גילינו שהיה תורם
שביקש לתרום באמצעות מישרד־יהשיכון
להקמת מרכז־ספורט ביבנה. משום שב-
מפד״ל עמדו על כך שתהיינה שתי ברי-
כוית־שהיה — האחת לנשים והשנייה ל־

בדיוק כד !

• כלומר, דיעותיך הפוליטיות
התגבשו רק אחר־כך. כנסיבות
אחרות יכולת להיות חכר־כנסת
מטעם המערך ץ
במידה מסויימת זה נכון, למרות שכיום
אני מסכים עם מדעיות הליכוד בכל התחומים
הרבה יותר מאשר עם מדיניות המערך.

מה היה הדכר הראשון שעשית
אחרי שנבחרת כראש
מועצה?

קודם כל הקמתי את מרכז־הספורט.
היום, עם המפד״ל בקואליציה, יש. דק
בריכה אחת׳ והיא פתוחה בשבת. מייד
ראיתי את הפוטנציאל הלא־נורמלי שיש
ביבנה. לא היה למקום תוכנית־אב, לא
תובנית־מיתאר — שום דבר שכוון לטווח
רתוק׳ שהראה לאן מועדות פני יבנה.
אני חשבתי 100 שנה קדימה. הבנתי
שאיני יכול להתחרות בערים מסביב, לכן
החלטתי להציע משהו שהעיר לא יכולה
להציע: איבות־חיים. היתרון שלנו הוא

איפה היה זנח׳ *11191111
בפרשה !ודו] ?,הוא היה
צריו לתריס טלפון
דח״ס בין בכנסת,
הה היה בקרות
מאתר את מורווי
מספק עבודה לרוב התושבים. חלק עוסקים
במיסחר וחלק עובדים בערים ה סמוכות.

האם קיימת כיכנה תופעה
שד חוסר־תעסוקה?

• האם יש כיבנה כעיות סוציאליות?

בטח. אני לא יכול לשנות אנשים
שהוזנחו במשך שלושים שנה. אך יש
ירידה ניכרת בכמות. הירידה היא עצומה.
בשמונה שנים ניכר ההבדל העצום.

• האם יש ביבנה פשיעה?

גם פה יש פשיעה, אך היא אינה שונה
מיתר המקומות. המישטרה מתמודדת עם
זה באותה מידה של הצלחה כמו ב מקומות
אחרים.

• מה כקשר לנוער־שוליים?
כמעט •אין. אני עושה כמיטב יכולתי
בעניין הזה. יש פחות ופחות נוער שוליים.
יש לנו שמונה בתי־ספר יסודיים 40 ,גני־ילדים
ושני בתי־ספר, תיכונים. יש לנו
חינוך משלים, יש לנו בית־ספר למוסיקה
(המשך בעמוד )74

אם תכננתלחסוך לנסיעה לחדל
-היהכדאילך לחכותלדיסקונס

מהמחיוב־ 5תשלומים־
ללא הצמדה וללא ריבית
^ 50/0-הנחה על מחיר
הטיול לחדל׳

הנחה

על טיולים לחו״ל
כולל הטיסה

היכן אתה הולט לבלות את חופשתך הבאה ן ברומא או בנהויה? בניו־יורק או בנתניה ז בטוקיו או באילת ז
בבנק דיסקונט תוכל להניע לכל מקום, עם תכנית החסכון הבלעדית ״חן טיול ונופש״ ,המעניקה לך הנחות, הטבות והסדרי תשלומים
חסרי תקדים.
הכנס לכל אחד מסניפי בנק דיסקונט, ובקש להצטרף לתכנית ״חן טיול ונופש״.
אתה חוסך ( $100 או יותר) כל חודש, או מפקיד סכום חז״פעמי של $500 לפחות -במשך 3עד 12 חודשים.מטבע החוץ להפקדה בתכנית ימכו לך בבנק ללא עמלה.
בתום תקופת החסכון אתה מקבל תעודת הפניה מהבנק לחברת הנסיעה -ומקבל: .4טיולים ונופש בארץ בתשלומים ובהנחות

. 1חבילות נופש וטיולים מאורגנים לחו״ל
2594 הנחה למשלם במזומן-

ההנחה תנתן על מחיו הטיול, כולל כרטיסי הטיסה, בהתאם לסכום החסכון
(ב״קופל״ו״יוניברס׳.),

594 הנחה והסדר תשלומים ללא הצמדה וללא ריבית -

() 51 הנחה תנתן על מחיו הטיול כולו(גם אם הוא עולה על סכום החסכון).
תשלומים 5094 :במזומן והיתרה ב־ 5תשלומים חודשיים קבועים, בשקלים,
ללא הצמדה וללא ריבית(ב ״קופל״ ו״יוניבוס״).

.2טיסות לחו״ל

אתה משלם 6094 במזומן והיתרה -ב־ 4תשלומים חודשיים קבועים,בשקלים, ללא הצמדה וללא ריבית.
בנוסף, אתה נהנה מהנחות: 094-2094ו בבתי המלון וההארחה בישראל.
-1594ס/ס 10 בטיולי ״אגד״ ו״נאות הככו״ ,בחבילות נופש של
״אוקיע״ובבי״ס לסקי באילת.
ההטבות הדל ינתנו באמצעות ״קופל״

.5טיסות בארץ

טיסות סדירות לחו״ל ב־ 6תשלומים-
1094 הנחה על כרטיסי טיסה בטיסות רגילות של״אוקיע״ בארץ,
אתה משלם/6ס 20 במזומן והיתרה ב־ 5תשלומים חודשיים קבועים, בשקלים, באמצעות כל סוכני הנסיעות.
ללא הצמדה וללא ריבית(ב״קופל״).
* .6הנחה עד 500/0בשכירת רכב בארץ־ ובתשלומים
טיסות שכר(צירטר)-
2094-5094 הנחה בסוכנויות ״הרץ״ ו״קופל נהיגה עצמית״ ,ובנוסף 5094- צמודים תשלומים

5094
ו־במזומן,
אתה
משלם 5094
מהמחיר ישולם ב־ 5תשלומים חודשיים, ללא הצמדה וללא ריבית.
לדולר, ללא ריבית(ב״מעוף -צ׳וטר ו ״).
אם תחליט שלא לצאת לטיול או לנופש, תזוכה בריבית דולרית שנתית
.3הטבות נוספות לנוסע לחו״ל
גבוהה על הסכום שחסכת(היום 94-ח ברוטו).
209)1הנחה עלשכירת רכב במשרדים של ״הרץ״ו״אוויס״בחו״ל.תכנית החסכון פתוחה לכל אחד, וגם לתאגידים.
רכישת מזומן והמחאות נוסעים בדיסקונט, מתוך כספי החסכון, ללאובנוסף, חפש בעתונות את הפרסומים על תכנית הנופש של ״קופל״,
עמלה וללא הפרשי שער
הבלעדית ללקוחות דיסקונט, לחבילות נופש בתקופה שבין 20.4.82
העבות כספי החסכון לחברת הנסיעות -ללא עמלה וללא הפרשי שער.ל־.20.6.82

בנון! סקונט

$ 1, 000,000,000

ביליון תודות ל־־ארם״ ישראל על חלקם במכירות אטאר׳ בעולם שעברו את ביליון הדולר!
קנה אטארי
רק אצל
הסוכנים המורשים

41481

אטא רי
הג דו ל מ כו ל ם
״וו ת ר״ -קונצרן הענק האמריקאי
מביא לישראל ע״י ארם
אלקטרוניקה ומשחקים את
״אטארי״ — משחקי הטלויזיה
שכבשו את העולם בסערה. אטארי
מכרה השנה בארצות הברית בלבד
2.8מליון מכשירים ו 18-מליון
קסטות(למעלה מ/0-י< 80 מכלל
משחקי הטלויזיה בכל העולם).
מליוני אנשים יודעים: במשחקי
הטלויזיה יש רק אלוף אחד —
״אטארי״.

האלוף ־
בטרויזיה שרך

למעלהב1־900ן
משחקים
ב 51-קסטות

מכשיר אטארי מתחבר לכל מקלט
טלויזיה ביתי בצבע ובשחור-לבן
ומעניק לכל המשפחה שעות
מרתקות של משחקים, תחרויות
ושעשועים.
משחקי אטארי אינם רק בידור
אלא בעלי ערך חינוכי רב
לילדים ובעלי אתגר למבוגרים.

הפלישה מהחלל, תכנות מחשבים,
לימוד אנגלית, משחקי שחמט ב8-
רמות, כדורגל פלה, כדורסל,
מתמטיקה, פוקר, מרוצי מכוניות,
באולינג, סופרמן, מלחמת טנקים,
טניס אמיתי, שש-בש, גולף, מתקפות
טילים, המערב הפרוע, דמקה ועוד...
ועוד ...ומהלא?

אלוף הקסטות
למעלה מ 1,900-משחקים מגוונים
ומעניינים מרוכזים ב־ 51 קסטות
אטארי. החל במשחקי חשיבה
ולימוד, וכלה במשחקי ספורט
שעשועים ומזל. רק לאטארי
הלהיטים העולמיים: אסטרואידים,
התקפת טילים, מלחמת חלליות,
תכנות משחקים.
הכונו בקרוב -פאק מאן, גלאקסי,
ברידג׳ דיפנדר ועוד.

אתה יכול לשחק נגד המחשב, עם
בן־זוג או ברביעיה ;
באמצעות 3זוגות ידיות המותאמות
לסוגים השונים של המשחקים.
יבואנים בלעדיים לישראל

כע״כו
אלקטרוניקה ומ שחקים

רח, דיזנגוף ,223 תל-אביב טל 241082 .

ל אז הרה

לתקו מכשירי ...

עם דמויות אמיתיות, בעיצוב גראפי
נקי ומהנה. בליווי קולי, בצבעים
מלהיבים ובשחור-לבן.
רק באטארי אתה ״חי״ את המשחק
כמו במציאות.

<זט<זח^ו48ז4
ץ ח3גן רח $ 0 0ח0וז 09 וחג1וחוח 0 0ז 6חז ^ 2 3

קרית־שמונה * זלמן ועמירם פרס,
מרכז מסחרי • נהייה * במבי,תחנת
אגד * פוטו נהריה, געתון • 20 נצרת
עילית * אחים צפתלברג, כיכר דדו •
טבריה * בל״בו״גן, רח׳ הגליל • בית
שאן * בנג׳ו אלי, בשוק העירוני *
חמת, שד׳ שאול המלך • עכו * כל־גיל,
רח׳ בן־עמי • קדית־ אתא * סלון
אורלי, זבולון • 3עפולה * אמנות
הצילום,הנשיא • 8קוית׳־מוצקיו*
דב־מד, שקם * סטריאו אייל,
השופטים • 14 מגדל העמק *
מעבדות צילום ויקשור • קוית״ים *
סטריאו אלביני, כיכר נמיר * 5אחים
נפתלברג, שד׳ ירושלים׳ • 3חדרה *
שוויצר ובניו בע״מ,הלברט סמואל * 68
פי. אר אלקטרוניקה, הנשיא • 21
נתניה * תל״אור, שמואל הנציב * 14
גולן סאונד, גורדון * 2שקם, נתניה •
בפר־ סבא * דדיו רון, ויצמן * 32ז׳אן
אלקטרוניקה, רוטשילד • 62 הרצליה
* אמפיטל בע״מ, סוקולוב • 61
רעננה * טלון אבי, אחוזה • 109
הוד״השרון * פוטו ספורט, דרך
השמן ( 65 בכיכר) • רמת־ השרון *
לירון, סוקולוב * 41 טטרון השרון* ,
אוסישקין .0 * 23נ</.ץ 8<.סוקולוב• 86
גבעתיים * שקם, גבעתיים * סלון
נתנאלי, כצנלסון • 18 רמת־גן * פוטו
יוגד, ביאליק * 47 טפק קול(טננבאום),
בורסת היהלומים * צור מוניטור,
ביאליק * 54 דני ובני,האצל * 17 שלח,
ירושלים * 40 סלון שעשוע, רח׳
ז׳בוטינסקי- ,פרדס כץ • סביון *
וידיאו שמוליק, מרכז מסחרי • אזור
השרון והמרכז * מפיץ ראשי -רדיו
חנון, מוהליבר ,4פ״ת • פתח־תקוה

* ודיו חנון, מוהליבר * 4קדוש, חיים
עוזר • 1ב ת־י ם * סלק הוד,בלפור 48
* חולון * צעצועי צארום, אילת ,36
סוקולוב ,47 חנקין * 76 סלק ערוסי,
שנקר • 42 ראשון לציון * סלק
אלפי, הרצל * 103 רם אלקטרוניקה,
הרצל • 94 ירושלים * מפיץ ראשי -
מוטי ׳רוזנברגר, אבן־ישראל ,3מול
קולנע עדן * שריג׳אלקטרוניקה,
אגריפס * 78 שקם, ירושלים * .גד
אלקטרוניקה, פינס * 11 שי״לקבארי 3
* הצעצוע בע״מ, די־נואס * 6רג׳ואן,
בן־יהודה * 4מרתף הצעצועים,
שטראוס * 20 האן, שמאי * 3וידיאו
קן, מרכז מסחרי רמות אשכול * וידיאו,
הרצוג * 61 רדיו רדקס, בן הילל * 10
טביטיאני, רח׳ סלח־א־דין * פיצי
ופוצי, מטודלה • 1אשדוד * מרכז
הקטטות, מרכז מסחרי א׳ ,חנות * 54
טאוצדק, מרכז מסחרי ד׳ • אשקלון *
כהנא, צה״ל * 1צעצועי דובי, הרצל 54
* אלי, בית אמי • 23 באר־ שבע *
שקם, באר־שבע * השרות האלקטרוני,
העצמאות #49 רחובות אלקטרוניק
(אלי צפריר) הרצל • 185 אילת *
עמיטל אלקטרוניקה, מרכז עברונה,

ורשבסקי־פריליך

ממש כמ 1בחיים

תל־אביב * ארם בע״מ, דיזנגוף 233
* צעצועי פופיק, מפיץ ראשי לחנויות
צעצועים, ויול * 24 כל־בדשלום *
שקם אבן גבירול * ג׳ים מרכז מסחרי
נווה אביבים * קלון לפ העיר יהודה
הלוי * 59 אנטקו• יהודה המכבי * 62
צעצועי אלדה> סופר רוול, דיזנגוף ,111
באלנבי ,81 ובדיזנגוף סנטר, קומה ב׳
צעצועי אריה, דיזנגוף * 159 אלעזר
אלקטרוניקה, ברודצקי + 43 רוול,
מרכז מסחרי בבלי * צעצועי ג׳ומבו,
כיכר המדינה וברחוב השוק * 31 אורן
סטריאו, שד׳ בן־ציון • 32 חיפה
והצפון * מפיץ ראשי -טל־מור מוריה
,29 חיפה * יורק, הרצל * 109 סופר
בום, הנביאים * 9התקליט חיפה,
הרצל 0.0 * 9מלון דן כרמל בלובי *
צעצועון,י׳.ל. פרץ* גן־לי, מפרץ חיפה •

הולך לו
עם נש>ם!
מידו, ספר הצמדת הוותיק בן ד,־,34
העוסק לדבריו כבר 20 שנד, במיקצועו,
טען השבוע שלא הולך לו עם נשים. לא,
זד, לא מה שאתם חושבים. יש לו למירו
הסבר פילוסופי מיוחד לתופעה: הנשים
שלו, כך הוא הסביר — ביניהן אשתו לשעבר
וחברותיו ׳לפניה ואהריה — סולן
עוברות אצלו מטמורפוזה, כלומר שינוי
קיצוני באישיות. בהתחלה הכל טוב, יפה
ונעים. אחר־כך, בהדרגה, מבלי שלמישהו
תהיה עליו שליטה, מופיע יסוד קינאה
קטלני — מצידן כמובן — שיוצר, לדבריו,
חוסר־אמון משווע, והורם עד היסוד את
כל היפה שהיה.
אז מתחילות הצרות. או שהאישה הופכת
למרירה ותוקפנית או שהיא גכנסת לדיכאון,
מפסיקה לאכול והוא — קצרה ידו

(07מ 77(07ע( ע ₪ו01
אין נושן
בד א שד
הטניסאי מם׳ 1שלנו, שלמה גליקשטיין, חי כבר תקופה
ממושכת עם לינה, שהיתר, פעם המזכירה של השר שימחה
ארליך. כוכב הטניס בן ה־ ,24 שזכה במקום ד 24-,בדירוג
הטניסאים בעולם, מתלבט לאחרונה. כשהוא נשאל בראיון עיתונאי,
אם הוא מתכוון להתחתן עם לינה, כדי שהמעריצות
תדענה אם יש להן בכלל סיכוי אצלו, ענה שכרגע אין לו
כוונות להינשא.
כשהוא חזר הביתה חיכה לו סקאנדל קטן, כי השניים כבר
קנו לפני שנה בית בנווה־מגן, שעלה להם די הרבה מיליוני
שקלים. שלמד,׳לה טען בבית שענד, לעיתונאית ב״אין תגובה״.
אבל לינה הפגועה ענתה, שאין עשן בלי אש.
למרות ששלמה בא אליה אחר־כך למקום עבודתה, וגימגם
דברי הסבר, היא לא נתרצתה. מישהי, קרובה למישפחה, דיווחה
לי שלינה אמרה שתסלח לו רק אם יציע לה נישואין מעל גבי
עיתון, או שיצהיר לפחות, על תיקון הטעות בניסוח.
שמחה וטובת־ילב התקשרתי לשלמה, כי חשבתי שאולי אוכל
להשיב את שלום־הבית על כנו וגם לבשר על עוד זוג ביש ראל.
אחרי שסוף־סוף ענה לי קול גבירי בטלפון, הוא טען
שהוא לא שלמה. ,אבל גם שאל אותי, מה זה בכלל ענייני. סיפרתי
שזה בגלל המעריצות שרוצות לדעת, וכנראה שגם ללינה
זה חשוב. הוא לא השתכנע — מה לעשות — וסירב להתייחס
לשאלה. אז אני מצטערת, אני לא יכולה לבשר לכן ששלמה
פנוי, אבל אני גם לא יכולה לעדכן אתכן ואת לינה לגבי תוכניותיו
לעתיד.
הדוברת הזוהרת
סמדר קלצ׳ינסקי
קינאת נשים תרבה חוכמה
מלהושיע. כל טיעונייו, צי׳דוקיו ותחנוניו
נופלים על אוזן אטומה. זה בערך מה שקרה
לחברתו עד לפני שלושה חודשים, אי לנ ה
הדקיקה והיפה בת ה־ ,21 שעבדה איתו
וחיה עימו כשנתיים — מקור הבעיה, כך
טוען ימירו, היא -,העובדה שאני עובד
עם נשים.״
עכשיו, מזה שלושה חודשים הוא יוציא
עם סמדר קולצ׳ינסקי, בת ה־ ,18הדוגמנית
שהתפרסמה לא מעט בזכות אביה,
אנדריי קלצ׳ינסקי הנוהג כל כמה
חודשים לצום רעב עד־מוות, לחטוף שגרירים
ולעורר מהומות בישיבות מרכז־חרות.
שני האוהבים כבר גרים ביחד — ״בשותפות״
,כפי שהם מסבירים. מידו ואבא
קלצ׳ינסקי ״אפילו חברים טובים,״ מספרת
בגאווה סמדר. ימירו מקווה בכל ליבו שמצא
את שותפתו לחיים ללא הקינאה הקטלנית
הנ״ל. הוא זקוק להן לנשים — הן האנרגיה
המפעילה אותו, סיפר.
בינתיים, סמדר אכן אינה מגלה קינאה
מיוחדת, והוא מפתח אופטימיות זהירה.

פוליטיקאי
ע אמביציה
כשנתקלים בגבר ׳כזה פנוי, אי־אפשר
להתאפק. אני מוכרחה מייד להכריז: הנה
רווק השבוע.
נ תן וולך הוא פוליטיקאי מצליח ורב
תארים: ראש סיעת המערך בעיריית תל-
אביב, מנהל לישכת־המס בתל-אביב וגם
ראש לישכה לחילופי סטודנטים וינוער מ־חו״ל.
נתן, שהוא בשנות ה־ 40 לחייו,

אני באופן אישי מאוד בעד דוברת
מישרד הבריאות, דכורה גנני. קודם
כל, כי היא הדוברת הכי נחמדה, שאני
מכירה. שנית, היא בחורה בהחלט יוצאת־דופן,
לא רק ראש על הכתפיים, אלא
גם עם הרבה כוח.
דבורה מתגוררת בבית משגע בין שתי
במושבה הגרמנית בירושלים קומות ומגדלת בכוחות עצמה את שני ילדיה
בני השבע והחמש. לאחר שנפרדה מחברה
לחיים, המרצה להיסטוריה עמיקם

אלעד.

איך שנודע בירושלים רבתי דבר פרודה
של הדוברת הבלונדית מהקבוע שלה, החלו
מתדפקים על דלת הבית המשגע, בעל
הגומחות והקשתות המזרחיות כל מחזריה
הידועים והפנויים של ירושלים. דבורה
עשתה סלקציה קפדנית ובחרה לבסוף
בעיתונאי, גרוש, אך ידוע.

דכורה גנני
שוב פנוייה

״צה־־ל קורא לך. מותקן׳
לא בטיוח שהשם סמדד כן־דרור
יגיד לכם משהו, אבל מי שיש לו אוסף
של עיתונים כמוני, יגלה שד,בלונדית ה זאת
זכתה לפני כשנה באיזו תחרות יופי.
באיזה יתואר היא זכתה לא זכור לי,
וכנראה שזה גם לא חשוב. מה שחשוב
התגרש לא מכבר מאשתו, אחרי 18 שנים
שיל חיים משותפים.
איני יודעת מה דעתכן, אבל לי נראה
׳שזה ממש ביזבוז להניח לגרוש פנוי מסוגו
להסתובב חופשי בעיר. אז אם יש ביניכן
חתיכה המחפשת בעל פוליטיקאי, עם הרבה
אמביציה ויומרות להגיע רחוק ביום מן
הימים, כדאי שתרים אליו טלפון. כי נתן,
חוץ מזה שהוא איש עסוק מאוד, מספרים
עליו שהוא גם קצת ביישן. אפשר למצוא
אותו במישרדי מיפלגת העבודה בתל־אביב.
בהצלחה.

הוא שהיא בסך הכל בת 18 ושידידה
החדש בחיים הוא גבר גרוש פעמיים,
ושמו אשר פרידברג.
הוא בן 32 יובעל עסק משגשג מאוד
לדברי חשמל, אשר הכיר את סמדר לפני
כשבועיים. חבר שליו, העונה לשם חיים
אילן ומוכר יותר כשישו, הביא אותה
לארוחת ערב. זאת אומנם היתד, הפגישה
הראשונה של המלכה עם אותו שישו,
אבל גם האחרונה, כי מבטי האהבה שתקע
אשר בסמדר מעברו השני של השולחן
הסבירו לשישו שלא תהיה ליו ברירה אלא
לוותר.
ואומנם, אשר, שהיה תקוע בתקופה
מחפירה של מצגי-רזח ויתיסכולים קפץ
על ההזדמנות ומאז ׳נעלמו: עיקבותיו. זה
יותר משבועיים אי-אפשר למצוא אותו.
אך מה יעשה אותו.מאוהב בשבוע הבא,
כישסמדר תתגייס לצד,״ל ו לאלוהים פיחת־ינים.

שלמה
גליקשטיין ולינה
יש חתונה? אין חתונה?

הסיפור הזה לא החזיק מעמד והשניים
נפרדו. שוב לא נשארה דבורה זמן רב
לבד: המחזרים המשיכו לחזר. היא המשיכה
לבחור ביניהם בקפדנות ובמיב־רז
זכה רופא בכיר, שאת שמו לא אפרסם
כאן מטעמים של אתיקה רפואית.
נין השניים התפתח רומן מהסרטים,
ובמישרד־הבריאות התחילו לרכל, שאו־טו־טו
עומדת דבורה לצאת ממעגל הפנויות
המבוקשות.
אולם גם הרומן עם הרופא הגיע לסיומו
בימים אלה, כשדבורה החליטה שהיא
בעצם לא כל־כך בטוחה שהרופא הבכיר
הוא האיש המתאים עבורה.
כעת רבותי היא פנויה שוב, צעירה,
בלונדית ומצליחה. ואם יש מישהו מכם
שהעובדה שדבורה מסתובבת חופשי ב כנסת,
ואומרת אהלן לאריק (שרון),
ומד, העניינים לשמחה (ארליך),
מקפלת נשיקה מגדעון (פת) ,אוכלת
צהריים עם אליעזר (שדסטק) ומנחם
( כנין) מנשק לה חופשי את היד, מרתיעה
אותו, אז יש לי חדשות עבורם,
אחרי שעות העבודה הופכת הדוברת המצליחה,
לאישה קטנה ומתפנקת, שכל מה
שהיא רוצה זה איזה כתף גברית חזקה
להניח עליה את הראש.
מכירים מישהו עם כתף שכזאת?

שהווה או לבזה?
כדורסל באופנה באופנה, כדורסל באופנה.
אבל הסיפור ששמעתי השבוע מדליק
יותר מד,סלים של מיקי כרקוכיץ
ומוטי ארואסטי גם יחד. אני כמובן
מטילה מעט ספק בסיפור הזה, אבל מתוך
נאמנות ודבקות במטרה לשמי רחל ה-
מרחלת, אני חייבת לספר לכם את הרכילות
הכי לוהטת בתל־אביב.
ובכן מדובר בשחקן כדורסל ידוע,
הנשוי באושר לאישה חתיכה לא נורמלית.
לשניים האלה נולדה בשעה טובה
ומוצלחת תינוקת, אבל שוד ושבר, מספרים
לי שהתינוקת לא עלינו, אם להתבטא
במילים עדינות, שחרחרה. ואני לא
מתכוונת בשום פנים ואופן לתינוקת שנולדה
לאולמי פרי או לארל וויליאמס.
נו טוב. מה אני אגיד לכם, כך מגל גלות
הלשונות הרעות בעיר, את האמת
לא הצלחתי לברר, אבל כמו שאני מכירה
סיפורים מהסוג הזה׳ אני במקומכם לא
הייתי לוקחת אותו ברציגות.

קולנוע סרטים החד7יב 1ח 11ק * ד3 ,ודג, ה
אפשר כמעט להאמין שהחתיכות מקליפורניה
הוא הביטוי החדש והבוטה
ביותר למילחמת הנשים על זכויותיהם.
אחרי שכבשו את מקומן ברוב המיקצר
עות הגבריים, הגיע הזמן שגם ההיאבקות
החופשית — זו המוכרת אצלנו כ״תפוס
ככל יכולתך״ — תהפוך ספורט נשי.
למעשה, נשים עוסקות בו כבר הרבה
שנים, אך העניין העיקרי, שבהחלפת מה לומות
בין אשה לרעותה, בתוך זירה מרובעת
ומוארת, היה החלק האירוטי שלו.
נשים מעורטלות למחצה, זיעה ניגרת,
תפיסות במקומות עדינים, עור נידבק לעור
— מה הפלא שהגברים נהרו לראות
את המופע י איש, כמובן, לא הכיר את
שמות האלופות למיניהן, כי לא הזכיה
היתד, חשובה בספורט הזה, המאבק היה
העיקר.
קשה להניח שסירטו החדש של רוברם
(המישחק המכור) אולדריץ׳ יישנה כליל
את דימויו של ספורט זה, אם אכן זהו
ספורט. מתקבל אפילו הרושם שאולד־ריץ׳
מנסה לומר בדיוק את ההיפך: אל
ישלו הגברות את עצמן שהפעלת שרידיהן
בהתגוששות חופשית, כדרך הגברים, אכן

ויקי פרדריק, פיטר פוק, לורן לונדון המתאבקות והאמרגן ב״חתיכות מקליפורניה
הקהל מצפה לישבן ושדיים
בזמן הסרט אפשר אולי להבין שהטכנאים
עזרו לאחז עיניים, וחסכו מוויקי
פרדריק השחרחורת (רקדנית במיקצועה),
ולורין לאנדון (שהיתה פעם דוגמנית),
יותר מדי חבלות גופניות. אבל מי שמצפה
לדעת כיצד עומדים במיבחן הנוראי הזה
במציאות, לא יבוא על סיפוקו.
מי שאינו בעל אופי אלים מטיבעו, יצטרך
כניראה להסכים שאשה חייבת להיות
מיואשת מאד מחייה, כדי למצוא
לעצמה פרנסה שכזאת.

ביז־ון ג ^די בוד

בעצם, אפשר לראות בסרט זה מעין
מסע אל אגדה שאינה קיימת, אגדה ש שמה
גאליפולי. זהו אתר הנמצא במרחק
של כמה קילומטרים מן העיר איסטאנבול,
בחצי האי הבלקאני, שם התרחש אחד
הקרבות המפורסמים ביותר של מילחפת
העולם הראשונה.
אולם באותה המידה מדובר גם באגדה
אחרת — אגדת הגבורה, ההרפתקה, ה יציאה
אל העולם הגדול — שבה נהגו
פעם לקשט כל מילחמה.

היכן האגדה? את אגדת הקרב ב־

סירטו החדש של הבימאי האוסטרלי
פיטן וייר, גאליפולי, מתחיל כמו כירב־רות
האש ומסתיים כמו שבילי תהילה.
הסצינה הראשונה היא פאסטורלה בחיק
הטבע, שבה בוחן אדם צעיר את עצמו

גאליפולי חיפש הבימאי וייר (בהלת בצוק
השחור) במשך חודשים ארוכים של הכנת
תסריטו, יחד עם התסריטאי דייוויד ויל-
יאמסון.
הכל יודעים שהעימות בגאליפולי, בין

פרדריק ולאנדון עולות על הזירה כתחרות הגמר
לפלס דרך באגרופים
משנה את עמדתן בחברה. כל מה שהקהל
מצפה מהן זה ״טיטס אנד אס״ (ישבן ושדיים)
,וזה הרי בדיוק מה שמבקשים
גם מרקדניות סטריפ־טיז .,שהן הסמל המובהק
ביותר לניצול האשה.
לעלות למעלה. אלא שכדרך הקולנוע
האמריקאי, המבורך, אולדריץ׳ אינו
מטיף׳ואינו נושא נאומים, אלא זוכר ש העיקר
הוא לבדר. את כל היתר צריך
לומר רק אחרי שהצופה כבר מרוצה מן
המתרחש על המסך. על כן מספר אולד-
ריץ׳ על אמרגן בפרוטה (פיטר פוק) המטפל
בזוג חתיכות חטובות מאד, איריס
ומולי.
השתיים לא זכו אף פעם בתואר אקדמי,
ולא הצליחו למצוא פירצה אל עולם הזוהר.
ואז, כמו נערים משכונות־עוגי אשר
רואים באיגרוף דרך אל הפיסגה, מחליטות
גם הן שהזירה היא שדה־הקרב שבו
יש להן סיכוי טוב מבכל מקום אחר לעלות
למעלה.
מחצית מהסרט מקדיש אולדריץ׳ ל מערכת
היחסים שבין האמרגן המרופט,
למוד קרבות־הרחוב והמאבק על הגרוש,
ובין שתי הצעירות התמימות יותר, אבל
הנחושות בהחלטתן להצליח. הם מתגלגלים
על כבישי אמריקה, מאולם מטונף
אחד למישנהו, מאמרגן מפוקפק לאמרגן
רמאי, וחוזר חלילה, משתכרים בקושי,
ניזונים בדוכני המבורגרים מעופשים,
וחולמים על התחרות הגדולה, שתביא את

תואר אליפות־אמריקה ואת הממון.
מובן שאף אחד לא מתייחס אל שלישייה
זו ברצינות יתרה, כי הרי היאב־קות־נשים
היא בכל זאת קרובה יותר
לבדיחה מאשר לתחרות, והניצחון מעורר
לעיתים קרובות דווקא צחוק ולא התפעלות.
הדרך
היחידה לצאת ממעגל-קסמים זה,
היא להפוך את הצחוק לעוד יותר מצחיק,
את המאבק בזירה לחלק מתוך ד,צ־גת־ראווה
גדולה, ורק אז יש סיכוי לשנות
קצת את עמדת הקהל. ובסצינה סופית
מרהיבה, הופך אולדייץ׳ את ההכנות
למאבק האליפות של ״החתיכות״ לקארי-
קטורה בומבאסטית משעשעת ביותר, שב-
עיקבותיה באה סצינת המהלומות החריפה
ביותר בין נשים, שצולמה כניראה עד

עצם היום הזה.
אין ספק שזהו סרט על נשים המבקשות
לזכות בכבוד ובהערכה שלהן הן ראויות.
אין גם ספק שמדובר בסאטירה חריפה ואלימה
לעיתים, על עולם הספורט הזה,
כביכול, שהוא קרוב יותר לבידור של
מועדוני־לילה, מאשר להפגנת כושר פיסי
(אם כי אולדריץ ,,מומחה לסצינות פעולה,
אינו מקמץ כלל בעימותים שבתוך
הזירה, המוצגים בהרחבה רבה) רק דבר
אחד מוטל בספק: כיצד עומדים יצורי-
אנוש, גברים או נשים, בזאפטות האיומות
שרואה המצלמה, וכיצד אין הם מת פרקים
לחתיכות?

מארק לי כתפקיד ארצ׳י האמילטון ודילקר כדודו המאמן כ״גאליפודי״
הצעיר שוויתר על הריצה ורץ אל המילחמה
ומלמד את עצמו משמעת. הסצינה האח רונה
היא טבח המוני, מטופש וחסר טעם
הנושא את השם הכולל ״מילחמת העולם
הראשונה״ ,שבו אין לאיש מושג מדוע
הוא הולך למות.
בין שני קצוות אלה נפרש אחד הסרטים
האנטי־מילחמתיים המפתיעים ביותר
של השנה, הפקת־ענק, לכאורה, אשר
משום שהופקה באוסטרליה עלתה כעשירית
מן המחיר של הפקות דומות בארצות־הברית.
זהו סרט ללא כוכבים, אך כל
עיתוני־הרכילות בעולם כבר מדברים על
משתתפיו. וזוהי הוכחה נוספת שאום־
טדליה היא מעצמה קולנועית שיש להתחשב

הבריטים והאוסטרלים מצד אחד, ובין ה תורכים
(בעלי־בריתם של הגרמנים) מצד
שני, היה אחד החשובים במילחמה. אולם
כשניסו וייר וויליאמסון לברר מדוע, לא
הצליחו למצוא תשובה .״עד שהחלטנו,
בסופו של דבר, להתרכז בסיפורם של
שני צעירים היוצאים למילחמה, להכיר
אותם מקרוב, לבדוק מה קורה להם בדרך
אל הקרב, ולהשקיע פחות זמן ומאמץ
בקרב עצמו,״ סיפר פיטר וייר, שהתחבט
עם הנושא מאז .1975
ואומנם, העלילה מתרכזת בשניים: אר־צ׳י
האמילטון, שיכול היה להיות אלוף
בריצות קצרות, אילולא התעקש להסתלק
מחוות הוריו שבדרום אוסטרליה, על מנת
ה עו ל ם הז ה 2318

להתגייס. השני, פראנק דאן, זריז כמעט
כמו ארצ׳י בריצה, קצת יותר מבוגר,
בך דלת־העם שספג את כל חוכמת החיים
של הרחוב וידע להסתדר בכל מצב ובכל
הזדמנות.
השניים מכירים זה את זה בתחרות ריצה׳
חוצים יחדיו מידבר כדי להגיע לליש־כת־גיוס,
שבה לא יבחינו בעובדה ש־ארצ׳י
הוא קטין שאסור לגייסו, מתגייסים,
מגיעים למחנות־האימון במצריים, מטפסים
יחד על הפיראמידות ומגיעים עם כל
המחזור שלהם אל חופי גאליפולי, אל מה
שנהוג לכנות בשפת פירסומאי הסרטים —
פגישתם עם הגורל.
למען האימפריה. למרות שהסרט
עשוי בצורה הקונבנציונלית ביותר שאפשר
להעלות על הדעת, והוא מספר סיפור
פשוט למדי, ללא שום קפיצות בסיפורת,
ומבלי להיעזר בשום חידושים קול נועיים,
יש רגעים רבים בסרט הזה שהם
כימעט אבסטראקטיים.
קשה מאוד להבין, במשך כל החלק הראשון,
מה מניע את האוסטרלי בכלל,
ואת ארצ׳י בפרט, לצאת למילחמה. ה מרחבים
הפתוחים והריקים של שדות ה־מירעה,
שלווים וחסרי דאגה, הם רקע מוזר
לכל שיחה שהיא על המתרחש בצידו
השני של כדור הארץ. המראה נראה עוד
יותר משונה, כאשר שני הצעירים חוצים
מידבר צחיח וערירי, השמש לוהטת מלמעלה
ללא רחמים, הם כמעט מאבדים
את דרכם בשממה הזאת, ומתווכחים בי ניהם
אם צריו להתגייס לצבא או לא
(ארצ׳י בעד, פראנק נגד).
הפגישה עם נווד העובר בלב המידבר

מ ש הו טוב
שטוף העין
הם צחקו על כולם (צפון,
תל־אביב, ארצות־הברית) — השם
של הסרט מטעת, משום שאומנם
מדונר גקומדיה, אגל אף־אחד אינו צוחק על מישחו אחר,
חוא אינו צוחק אפילו על עצמו. פיטר בוגדנוביץ /שחוא
מלן הציטוטים הקולנועיים גאמריקח, התכוון לחדש את
נעוריו של סיגנון שהיה פופולרי בעבר, הקומדיה הרומנטית,
שבה הכל מתייחסים בקלילות לכל. הסרט מציע אוסף
של דמויות סימפאטיות, ובדרך כלל נאות מאוד למראה,
ולקהל צריך פשוט ליחנות במחיצתן במשן שעה וחצי
או שעתיים.
העלילה מתרכזת בחברח לחקירות פרטיות בגיו״יורק,
שכל עובדיה חם לא־יוצלחים. אחד מתאהב במזכירה,
השני באשה שאחריה הוא צריך לעקוב, השלישי פוער עיני
עגל שופעות הערצה במקום עיני נץ חדות, בכל פעם שהוא
מתבונן באשה החשודה בכך שהיא בוגדת בבעלה, הרביעי
הוא יצור מוזר (בליין נובק) שראשו מכוסה ברעמת־שיער
אדירה, ומתחתיה מוח המתרוצץ כעכבר, אבל משום־מה,
לעולם לא בכיוון הנכון.
אשר לאובייקטים המעוררים את סקרנותם של בלשים
אלה — חלקם הגדול החל את הקאריירה בין דפי
הפלייבוי, וכולן למדו היטב כיצד צוחקים בפה מלא, צוחקים
בעיניים או צוחקים מבעד לדמעות — לצחוק צריך.
כל זה מתרחש על מידרכות ניו״יורק שטופות-שמש ודחו-
סות-המונים, שהפכו בכמה מן הסרטים, בזמן האחרון,

נובק וגאזארה: ניו־יורק מחייכת
מג׳ונגל של בטון השמור לבריונים ולמתאבדים, לעיר חייכנים
של אוהבים ומצחיקנים.
מובן שאין בכל העניין שום דבר רציני או יומרני.
פרט, אולי, לעבודה שבוגדנוביץ׳ ממשיך לצעוד בדרכי
הווארד הוקס, ולתאר את הנשים כמין החלטי, בעל היוז מה
ומעשי, ואת הגברים כמין הסביל, הרומנטי והנבון.
מי שיחפש כאן את הבשר, עלול להתאכזב. כאן אפשר
למצוא בעיקר את הרוטב.

הוא נלחם, מילחמה שהיא פסק־דין־מוות
להמונים. זאת, אחרי שמפתים צעירים
תמימים, תוססים ומלאי חיים, ליטול בה
חלק, באמצעות סוכני־פירסום זריזים, שמוכרים
בסיטונות אהבת־מולדת, סיפורי
תהילה וגבורה, והרפתקות גדולות מן החיים.

ד רי ך

חובה ליאות:
תל״אכים — פאדרוז פאדרונה, מפיסטו,
בחור טוב, ארתור,
ירושלים — חרד הנעורים, נוישפטו
של סגן מוראנט, הטירוף הנפלא.
חיפה — זוהר בדשא, נופיסטו.

תל-אביב
פאדרח פאדרונה (גורדון,
איטליה) — קפיצה מתקופת האבן לעידן
המודרני במהלך דור אחד, כפי שמשתקף
מקורות חייו של בן־איכרים מסרדיניה,
שאינו יודע קרוא וכתוב עד גיל 18 ומצליח׳
בתוך שנים מעטות, להפוך בלשן
בעל־שם. כדאי לראות.

ייושליס

חיילים אוסטרליים מסתערים לקראת מותם כסירטו של פיטר דייר ״גאליפולי״
הגיהנוס חושף שיניים בכל כיעורו
מעניקה לאבסורד ממד גשמי מאד. הוא
שואל את הצעירים לאן מועדות פניהם.
ארצ׳י מספר שהוא הולך להתגייס למיל-
חמה. לאיזו מילחמה, מבקש הנווד לדעת.
למילחמה נגד הגרמנים, אומרים לו.
הו, כן, הוא אומר, פגשתי פעם גרמני
אחד. ולמה לך לצאת למילחמה, ממשיך
הנווד לשאול. כי אנו נילחמים למען ה אימפריה,
ואם לא נצא להגן עליה, יבואו
הגרמנים לכאן ויקחו לנו את ארצנו.
ברוכים הבאים, אומר הנווד, שיקחו לבריאות,
והוא מצביע בידו על השיממון הלוהט
סביבם.
ליד הפיראמידות. המילחמה מתחילה
לרקום עור וגידים כשהצעירים
מגיעים למצריים. זאת אינה עדיין מיל־חמה
של ממש, אבל אפשר כבר להתכתש
עם הבריטים, להשתולל ליד הפיראמידות,
לבלות בקאסבה של קהיר, בקיצור לנשום
ריח צבא ומילחמה, לחוש חלק מהרפתקה
גדולה ונפלאה.
הנחיתה בחופי גאליפולי נראית עדיין
כמו מסע קסום, עם אורות הפצצות בלילה,
שנראים כמעט כמו זיקוקין־די־נור,
עם הלהבות הקטנות המאירות את המחנה
האוסטרלי כמו כוכבים המפוזרים על
צלע הגיבעה, עם תנועה מתמדת בתוך
המחנה, כאשר הפגזים הנופלים רק מוסי פים
נופך קצת יותר ריאליסטי לכל ה חוויה.

עול ם הזה 2318

למחרת אפשר עדיין לרדת לחוף הים,
לטבול עירומים במים החמימים ולהשתעשע
בבאלט תת־מימי סוריאליסטי, בשעה
שהפגזים נופלים מלמעלה. החיילים השוחים,
לוכדים את הרסיסים השוקעים
בידיהם, ואם מישהו נפצע במיקרה —
זוהי חגיגה גדולה, כמו ילד שנפל ב-
מישחק כדורגל, ושרט את בירכו.
השיגרה של המילחמה משתלטת על ה נוכחים.
יש מסלולים שבהם מותר ללכת,
ואחרים שבהם אסור, משום שהם חשופים
למכוניות היריד, של התורכים. יש בילויים
ויש הכנות. זוהי מילחמה של חפירות
מול חפירות, שבה שום דבר אינו דחוף.
עד שביום בהיר אחד מחליטים על התקפה,
והגיהינום חושף את שיניו בכל כי עורו.
קווי־תיקשורת מתנתקים, תיאומים
מתפספסים, קצינים טועים, אחרים מטעים,
וחייבים נהרגים באכזריות ובהחלטיות,
כאילו הוצאו להורג לפני כיתת־יורים,
בלי סיכוי ומבלי לדעת אפילו
מדוע זה מגיע להם.
נגד המילחמה. הסיום, כאמור, מז כיר
את שבילי התהילה של סטנלי קובריק.
חיילים משלמים על בזיון של קצינים.
רבים ייזכרו בוודאי גם בהתקפת הפרשים
הקלים, אותה פרשה במילחמת קרים, ש שוחזרה
כבר כמה פעמים בקולנוע, שבה
איוולת הגנרלים גרמה לטבח חיילים.
אבל יש בסרט של פיטר וייד יותר

מישפטו של סגן מוראנט

מארק לי (האמילטון) ומל גיכסון (פראנק דאן)
מוכרים בסיטונות אהבת מולדת
מכל זה. קובריק יצא נגד המימסד הצבאי,
והתקפת הפרשים הקלים היא ציון לגנאי
לדרג הפיקודי. גאליפולי עושה את הצעד
הנוסף, ויוצא לא נגד המימסד הצבאי או
הפיקוד, אלא נגד עצם רעיון המילחמה.
מילחמה שבה האיש אינו יודע על מה

(אורנע, אוסטרליה) — קצינים נשפטים
על הריגת שבויים, במילחמת הבורים.
סרט עשוי היטב, משוחק להפליא, בעל
מסקנות מפוקפקות ביותר, הנוטה להאשים
את המילחמה ולנקות את האשמים
בפועל.

ותוכניותיו של סער. עם מינויו של סער
עשוי המנכ״ל לאבד את השליטה על מח־לקת־החדשות,
כך שסיכויי סעד לתפקיד
קלושים לעומת האחרים.
האפשרו״ת האחרונה הוא שלפיד יתפקד
במשך כמחצית השנה גם בתפקיד מנהל
הטלוויזיה, שבתקופה זו יבצע את הרי־אורגניזציה
בטלוויזיה, ואת הקמת חטי־בת־התיפעול
ואת הכנסת הציוד החדש,
ושרק בתום תקופה זו יוציא את המיש־רה
למיכרז.

שידור
צל״ש
ד ד ^ מהר טני ת
ס ליעקב אחימאיר עורך ומנחה
מוקד, על תוכניתו שהוקדשה לעתירתו
של ראובן מעיץ ז״ל לבג״ץ כדי לאפשר
לו תיפול בתכשיר שפותח בארץ נגד
הסרט. /זופעתו של העותר, שרואיין ב־בית־החולים,
ובעיקבותיו הדיון בין שלושת
הרופאים, תוך חידוד העמדות המנוגדות
של הרופאים, היו ניצחון של העזה,
טאקט וכישרון. דראמה סרטנית זו, שבה
והציגה את מוקד כתחליף למהדורות־חדשות
משעממות, שאיבדו את יכולת־הדיווח
שלהן בשנה האחרונה.

הדודהשלכא בו
בשבוע שעבד לא התקיימה ישיבה של
הוועד״המנהל של רשות-השידור. הישיבה,
שהיתה צריכה להתמקד בתקנות־השידור
של רשות־ד,שידור (״מיסמך נקדי״) ,נד־חתה
בשל בקשתו של נציג ״לעם״ בוועד
המנהל, עורך־הדין אהרון פאפו, ש נבצר
ממנו להגיע לישיבה.
פאפו הבהיר לאחרים את חפצו להש תתף
בישיבה זו בכל מחיר, ובקשתו נענ;1

מאחרי
הקלעים
צ׳ לו ש ל שילון
התפטרותו של מנהל הטלוויזיה יצחק
(״צחי״) שימעוני הכניסה את הנהלת
רשות־השידור לסחרחורת ולמשבר חסרי־תקדים.
התפטרות
זו הכניסה את מנכ״ל־הרשות,
יוסף (״טומי״) לפיד, למילכוד מכריע.
הסתלקותו של שימעוני באה מבחינת ה־מנכ״ל
ברגע הקשה ביותר. היא היתד.
בבחינת זעזוע אחרון בגל זעזועים ש תקף
את דשות־השידור בחודש האחרון.

מישרת מנהל מחלקת־התוכניות בטלוויזיה.
מאבק זה מתנהל עם ועד עובדי הפקה־חדשות,
שהורה לעובדים שלא לשתף פעולה
עם שפירא, עד למציאת פיתרון המניח
את הדעת למינויים בצמרת הטלוויזיה.
משבר שלישי בין לפיד ועובדי רשות-
השידור מתמקד בכוונתו להקים בטלוויזיה

מועמד שילון בפעולה
כ״ט בנובמבר לטלוויזיה
קדמו להתפטרותו של שימעוני מאבק
עם אגודת־העיתונאים על כוונתו של לפיד
לשנות את שיטת״המיכרזים למינוי בעלי־תפקידים־בכירים
בטלוויזיה (לפיד תובע
המרת ועדת־מיכרזים המקובלת בשיטת
״המנכ״ל ממליץ והוועד־המנהל מאשר״).
מאבק נוסף, שלפיד נמצא בעיצומו, מתמקד
באופן מינויו של מפקד גלי־צה״ל
לשעבר, צבי (״צביקה״) שפירא, ל-

חטיבת־תיפעול, שתהיה שווה בערכה ל־מחלקת״החדשות
ולמחלקת־התוכניות.
התפטרותו של שימעוני הקצינה את
המשבר בין עובדי הטלוויזיה למנכ״ל
לשיא שלא היה כדוגמתו.
גורם נוסף, המצטרף י למשברים אלה,
הוא ניסיונה של הממשלה לתקן, בסיוע
האופוזיציה, את חוק רשות־השידור, ולהפכה
לכלי־מיבטא של הממשלה, תוך אי
איך
לא לצד מהומה
לפני בית־המישפט המחוזי, הממוקם במיזרח-ירושלים׳ התחוללה אחת המהומות
הגדולות בתולדות המדינה. צעירים דרוזיים, רבים מהם חיילים ואנשי מישמר-
הגבול, בלי מדים, הפעילו נגד המישטרד, אמצעי־לחימה (גאז מדמיע׳ אלות, אבנים)
כדי למחות על הרשעת בניו של השייח, ג׳בר מועדי ברצח קודמו בכנסת.
הטלוויזיה היתד, שם. אך כאשר ראו המוני הצופים באותו ערב את הסיקור
שעל המירקע, לא יכלו אלא להתאכזב. הצוות צילם מרחוק, ונראה שהוא נתקף
בפחד והשתמט ממילוי תפקידו. צלמי-העיתונות נראו בתמונה, ומסתבר שעמדו
לפני צוות הטלוויזיה, אם כי גם הם לא העזו להתקרב אל הדרוזים הלוחמים.
מה קרה במקום?
הסיפור מראה את התנאים שבהם פועלת הטלוויזיה.
במקום היו ארבעה צוותים: שני זרים, אחד של הטלוויזיה הכללית, אחד של
התוכנית הערבית.
ברגע ־שפרצו המהומות, הסתלק הצוות של התוכנית הערבית. לא בגלל פחדנות,
אלא מפני שיש לו הוראת־קבע שכימעט לא־תיאמן (אם עוד נותר בטלוויזיה
הישראלית דבר שלא ייאמן) :אסור לו לצלם מהומות אם מעורבים בהן ״בני
מיעוטים״ !
הצוות של הטלוויזיה הכללית, בהנהגת הכתב רמי וייץ, נשאר — אך לא
התקרב. הוא רצה לעלות על גג הבניין הסמוך של מישרד־המישפטים, אך אנשי-
הביטחון המבוהלים שם מנעו זאת ממנו. גם בעלי החנויות הערביות הסמוכות
לא רצו להסתבר.
הצלם ויקטור כילוקופיטוג נפגע באבן. השעון שלו נופץ, וידו נשרטה.
המקליט דוב אקשטיין נמחץ על־ידי השוטרים הבורחים, שפגעו בו ובציודו.
התוצאה: קטע קצר ומאכזב, שהכיל כמה תמונות רחוקות של המהומה. אחת
השערוריות הגדולות ביותר בחיי המדינה, המעוררת למחשבה נוקבת על מצבו של
הנועד הדרוזי, לא הונצח, כך שהמוני ישראל לא הבחינו בחשיבותו.

בוד עצמאותה של הרשות.
ארבעת גורמים אלה, הופכים את מינויו
של מנהל־הטלוויזיה הבא לבעל מש מעות
רבה ביותר לעתידה ולעצמאותה
של הטלוויזיה הישראלית, העומדת לאבד
בשנה הקרובה את המונופול על שידורי־הטלוויזיה
בארץ.
יש חמישה מועמדים אפשריים למילוי
מישרת מנהל־הטלוויזיה, וכל אחד מהם
עשוי להשפיע על גורלה ועתידה של ה טלוויזיה
באופן אחר. חמשת התסריטים
והמועמדים האפשריים :
! 0דן שילון: האדם בעל הכישורים
המתאימים ביותר, כיום, לניהולה של ה טלוויזיה,
מנהל מחלקת־החדשות לשעבר,
עבר במשך שלוש וחצי שנות שהותו ב
ניו־יורק השתלמות בניהול תחנת־טל-
וויזיה. שילון הוא איש־מיקצוע מעולה.
הוא סירב לפני כמחצית השנה לכהן ב-
מישרת מנהל חטיבת־התיפעול החדשה
וכסגן־מנהל הטלוויזיה. הסיבה לסירובו:
אי-רצון לשמש כסגנו של שימעוני.
על מינויו של שילון, שהוא היחיד
שיהיה בכוחו להרים את המוראל המיקצו־עי,
השפוף בלאו הכי, בבניין הטלוויזיה,
אמר אחד מעובדיה הבכירים של הטלוויזיה
״מינויו כמנהל יביא לטלוויזיה אווירה של
כ״ט בנובמבר 1947״.
!• שלמה עכאדי: המישנה למנכ״ל
הרשות לענייני־אמרכלות ומינהל. הוא
חסר כל השכלה בקומוניקציה, אך בעל
אמביציות ריכוזיות בניהול. בעוכריו של
עבאדי תהא פעילותו הפוליטית בעבר, ב־מיסגרת
רפ״י, בדימונה. עבאדי שייך לאנשי
רפ״י ששבו למערך. עבאדי עשוי
להציג לפני ועדת־המיכרזים את קשריו
עם מישרד־האוצר, המנסה באחרונה לה צר
את צעדיה של רשות־השידור. אך
קשריו של עבאדי באוצר לא תרמו בשנה
האחרונה דבר לשיפור האווירה.
מינויו של עבאדי יהיה שונה מהעברת
ארנון צוקרמן, לפני שנתיים, ממישרת
המישנה-למנכ״ל למישרת מנהל־הטל־וויזיה.
בניגוד לעבאדי, הספיק צוקרמן
ללמוד בין שתי המישרות לימודי טלוויזיה
וקומוניקציה בארצות־הברית.
י• גדעון לב־ארי: בעבר מפיק
התוכנית כולבוטק, עומד לסיים בחודש
מאי את הקדנציה הראשונה שלו
כמנהל־הרדיו. לב־ארי הוא איש־תיקשו־רת
מנוסה, בעל כישורים אירגוניים, ועשוי
לשמש כמועמד־של־פשרה בין ה לחצים
הפנימיים בטלוויזיה למינויו של
שילון ובין המחשבה על מינויו של עבאדי.
<• אורי פורת נ במיקרה של לחצים
חיצוניים ופוליטיים למינוי מנהל־הטל-
וויזיה, עלול יועץ ראש־הממשלה לעניי־ני־תיקשורת,
העיתונאי אורי פורת, לש מש
כמועמד. פורת בוחש מזה כמה חודשים
בכמה ממהלכיה של רשות־השידור,
במסגרת תפקידו כחבר במליאת־הרשות.
• 1דן מרגלית מועמדו של שר־החינוך־והתרבות,
זבולון המר, הממונה
על חוק רשות־השידור, במיכרז הקודם
לניהול הטלוויזיה. שר־החינוך נפגע אז
מאוד מאי־מינוי מועמדו.
מועמד אפשרי נוסף עשוי להיות מנהל
מחלקת־החדשות, טוביה סער. לטענת
כמד, מבכירי עובדי הטלוויזיה, הובטח
לסער התפקיד עם תום הקדנציה הרא שונה
שלו במחלקת־החדשות. אלא ש־התפטרותו
של שימעוני טרפה את קלפיו

״אזי?ן או־קסורוו

שר ן ןססחיה!״
בערב־ראיונות שנערך בחיפה
התארח כתב־הטלוויזיה בצפון־
הארץ, מרב המיזרחי, שהעלה
ביקורת רבה על המתרחש במח־לקת־ר,חדשות
של הטלוויזיה. בין
השאר אמד המיזרחי:
0״מבס לחדשות אינו מצליח
בכלי־תיקשורת
כיום להתחרות
אחרים בארץ במתן ידיעות ביל־עדיות,
ולבטח לא בתקופה האח רונה,
בזמן שבין ההחלטה להכנת
הכתבות בישיבת־הבוקר של ה מחלקה
למהדורת־הערב, מתרח שים
המון דברים שהטלוויזייה
אינה מצליחה להדביק אותם מבחינה
דיווחית.״
• 1על כתבותיו מצפון־הארץ:
״ישנן לעיתים כתבות שאינן משודרות,
ולעיתים אף נפסלות. זה קורה,
בין השאר, משום שאיני קרוב

כתב המיזרחי
רחוק מן הצלחת

לצלחת. יש בטלוויזיה לובי, כמו
בכל מקום אחר. יש שם בורסה
של כתבות, יש סינדיקטים ויש
קארטלים. ישנם קרובים ורחוקים
לצלחת. כל התדמית שהטלוויזיה
מנסה ליצור, כאילו יש מישפחת־הטלוויזיה
שבה כל אחד אוהב את
השני — היא תדמית לא־נכונה.
אם אני רוצה להיות בטוח שכתבה
שלי תשודר במהדורה, אני צריך
לעשות אותה על ציפורים, על
עצים, על דברים יפים ונחמדים
— כך, שהיא תשודר לפני מסירת
תחזית מזג־ד,אוויר. כתבה כזאת
תמיד תיכנס, מפני שרוצים משהו
יפה, משהו כמו קריקטורה בעיתון
היומי. אני בעצם הקריקטורה של
הטלוויזיה.״
(• ״אין לי שום כוונה, רצון
או שאיפה להצטרף לחבורה של
,הנבחרים׳ בירושלים...״

ה עו ל ם הז ה 2318

או טו פון. טלפון במכונית.
יעיל, סו די וזו ל יו ת ר מכל מכשיר־קשר.
חידוש טכנולוגי מתקדם, שלא מכבר היה בגדר חלום, נעשה למציאו ת
שבהישג חיוג.
כל הזמן היקר שהלך לאיבוד, כל הני תו ק מן המשרד בזמן השהיה
בדרכים, כל הקשר שהשתבש כשאי־אפשר להשיג אותך כשאתה במכונית,
כל זה — בא על פתרונו.
או טו פון. טלפון במכונית. חידוש מהפכני בתחום התקשורת המינהלית,
אשר באמצעותו תוכל להתקשר לכל מ קו ם ולקבל שיחות מכל מנוי ברשת
הטלפון הארצית והבינלאומית 24 ,שעות ביממה.
באמצעות ״ או טו פון״ ,הטלפון שבמכונית, גם יי מ ס רו לך הודעות
שהתקבלו עבורך כאשר ת חזור אל המכונית לאחר העדרות, באמצעות
סי מון מיו חד המודיע לך על הודעות ממתינות.
או טו פון. הטלפון המאפשר לך לנצל את זמן הנהיגה לניהול.

פ ר טי ם נו ס פי ם ו הדגמ ה ללא ה ת חיי בו ת ו מכיר ה (גם בת שלו מים):
תל־אביב: בית כלל, רחוב דרויאנוב , 5
טל 290225 .ס חי פ ה: טל 89138 .־ 04
• באר שבע: פלג שאולי
רחוב ההסתדרות 78 טל 34744 .־057

אוטופון

אם החניכיים
שלך מדממות
אתה זקוק ל-ארונלפורטה
ארוזל משחת השיניים היחידה המכילה:
— מחזק את החניכיים
ויטמין
— מגביר את עמידות אפיתל החניכיים
— מפחית את רגישות החניכיים לדלקות

אלנטואין־אלומיניום קומפלקס
— מכווץ את רקמת החיבור הנפוחה, ומזרז את תהליך
הרפוי של הרקמות הפגועות.

בשמוש יום־יומי סדיר,
מונעת אחנל דלקות ודמומים בחניכיים.
התייעץ עם רופא השיניים שלך.
לטפול מונע בחניכיים עדינות — ארונל פורטה
רובד חיידקים חו דרל איזור שבין
החניכיים והשן, נוצר מרבץ
) וגורם ד ל קו ת ונזק

לחניכיים

רובד חיידקים נעלם לאחר שמוש
ב ארונל פור ט ה, הדלקת נמנעת,
החניכיים מברי או תומת חזקו ת.

ארו1ל

פורטה

טעמה נעים -מלבינה את השיניים
מרעננת אח הנשימה
מיוצרת עיי טבע תעשיות פרמצבטיות בעיים. ירושלים, ברשיון מחברת סא2£814 זו 0484/5

שמו של הסרט המצרי, המוקרן
בימי השישי, ומעכבת פיר־סום
חומר־רקע עליו.

יום רביעי

• פולקלור: לשיר בעמק
עם שרה׳לה שרו,
( — 0.15 שידור בצבע,
מדבר ומזמר עברית).

• מגזין לילדים: שמיניות
כאוויר (— 5.30
*מחור־לכן) .תשובתה החי
מועדון
הזמר של עמק־הירדן,
הפעם באשדוודיעקב־מאוחד.
שרהל׳ה שרון תנחה, תשיר
ותפלבל בעיניה. בצילה הגדול
ישתתפו גם: אריק לביא,
יגאל חרד, דודו זכאי, רונית
מקטורה, ענת מיגור ונדב מאפיקים,
ששם־מישפחתם לא
נמסר.

וורת של הטלוויזיה הישראלית
לתוכנית־הצעירים המעולה של
הטלוויזיה הלימודית זהו זה.
דליק ווליניץ מחקה את גידי
גוב.

• מדע־בידיוני: חלו־צי־החלל
0.15 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

• סרט קולנוע: עדי
התביעה 10.00 מדבר
אנגלית) .סירטו המפורסם

חלוצי־החלל מחליטים לתקוף
את כוכב־השביט, המכניע את
כדור־האר׳ז מתחת למים.

• סידרה: סי הוא מי
קמבל: סונטה קרלו
יום חמישי, שעת 9.30

• בידור: מונטה־קאוילו
0.30 שידור
בצבע, סדבר ומזמר אנגלית)
.בתוכנית האווילית מת
ארחים
הפעם הזמר גלן קט־בל,
הרקדנים ולרי וגלינה פא־נוב
(מי שזכו בעבר באזרחות
ישראלית וספגו מיליונים מתקציב
מישרד־הקליטה והסוכנות,
וכעבור זמן קצר היגרו
מן הארץ) והזמרת דלידה.

• תעודה: אסונה ורוח
באסיה (0צ— 10.
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.פרק נוסף בסידרה של

מקווץ: ג׳וניור כונר
יום רביעי. שעה 10.05

(צ — 0.3שידור כצבע,
מדכר אנגלית) .פול מסת
דיוויד
אטנבורו. הפעם עוסק
הסרט בווייט־נאם של היום,
שהאמנות היחידה בה היא זו
המקדמת את מטרות השיל-
טון. אך בין הפליטים הווייט־נאמים
שמצאו מיקלט בפאריס
ישנם סופרים, רקדנים ומוסיקאים,
ששמו להם למטרה לשמר
את תרבותם המסורתית.

• ממון: מהון להון

של הבימאי בילי ויילדר, המ בוסס
על מותחן מאת אגאתה
כריסטי. העלילה מספרת על
גבר הנאשם ברצח ועל מיש־פט
רצוף הפתעות, שבו מנסים
להוכיח את חפותו. הגיבור
הוא פרקליט מבריק וחריף,
שאת דמותו מגלם השחקן הבריטי
המעולה צ׳רלס לוד,טון.
החשוד ברצח הוא השחקן האמריקאי
הנודע, טיירון פאואר,
ורעיית החשוד היא הזמרת־שחקנית
מרלן דיטריך.

בצבע, מדבר אנגלית).
סידרה קומית מרתקת, שבמה לכה
מטריפה אצילה שירדה
מנכסיה את יורש אחוזתה,
עשיר ממוצא צ׳כי, בעל רשת
חנויות־מזון. בתפקידים הראשיים:
פנלופה קית ופיטר
באולם.

יום ראשון

• מדע בידיוני: פלאש
גורדון (צ — 0.3שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
תוך כדי מנוסתם מגיעים
פלאש גורדון וידידיו לממלכת
המים של המלכה אוון דינה,
השובה אותם.

• שידור חי: ארץ
אהבתי 8.03 שידוך
בצבע, מדבר עברית).

תוכנית המוקדשת לט״ו בש בט.
במהלכה ירואיינו מפקד
רשות שמורות הטבע והסיירת
הירוקה אלוף (מיל׳) אברהם
יפה. אליהו הכהן ירבה מלל
על מקורו של ט״ו בשבט
והבחורים של אפיקים יופיעו
בשירי־טבע.

• תשדיר שירות: די
( — 8.55 שחור-לבן, מדבר

• מדע בידיוני: פלאש
גורדון (צ — 0.0שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
פלאש גורדון וחבריו נמלטים
ממינג, אך מגיעים לאיזור שתושביו
הבארבארים עומדים
להעלותם כקורבנות למינג.

יזם שני, שעה 10.05
עברית) .הבימאי נחמד בן-
ישי, אשר אינו מוכן שפצי־פיסטים
יערכו את כתבותיו,
יביא חמש דקות שעניינן
תאונוודדרכים.

• סידרה: דאלאס
( — 0.30 שידור בצבע,
נזדבר אנגלית) .הפרק ה
שרון:
לשיר בעמק

טאלגיים של הבימאי סאם
פקינפה, הידוע כמומחה ל-
סירטי-פעולה. הגיבור הוא
אלוף תחרויות רודיאו, הצריך
להתמודד עם גילו ועם המשברים
בחייו האישיים• בתפקיד
הראשי מככב סטיב מקורן.

יום חמישי

• חינוך: סיפורים בראש
5.55 שחור־לבן).
סידרה העוסקת בסיפרי ילדים.
התוכנית מיוחדת הפעם ל-
הבובה שהתחפשה מאת דן
פגים, כלבם של בני בסקר־וויל
מאת קונן דויל וסיבת־בים
לבתיה, מאת התעשיין אורי
ברנשטיין,

יום שישי, ישעה 9.15

שבועי בענייני כלכלה, בהנ חייתו
הראוותנית של יצחק
סישלר.

יום שיש•

• סידרה לילדים: היי־די
בת ההרים (— 3.00
שידור כצכע, דיבוב עברי)
.קלרה וסבתה באות לביקור
אצל היידי
הסב של היידי
להישאר בהרים,
שאוויר הפסגות
אותה.

בת ההרים.
מציע לקלרה
מתוך תיקווה
יעזור לברי

סרט ערבי: טרם
ידוע 5.45 שידור כצבע,
מדבר ערבית).
מחלקת הגשה של הטלוויזיה
יודעת רק ברגע האחרון את

• כידורון: צא מזה
( — 8.03 שידור בצבע,
מדבר עברית מפוקפקת).
• תרכותון: שמונה
וחצי (צ — 8.3שידור כצבע,
מדבר עברית).
• סידרה: חמדת
ימים 10.05 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
פרק נוסף בסידרת הטלוויזיה,
המבוססת על רומן מאת הסופר
הבריטי אוולין וו. צ׳ארלס
חושש לגורלו של סבסטיאן,
משום שמצבו הנפשי החמיר.
גם מצבו של צ׳ארלס אינו
בכי טוב: לפתע הוא חש את
עצמו בודד.

יום שלי שי

• סרט טלוויזיה: הילדה
הטובה כיותר כעולם
10.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

• בידור: עוד להיט
( — 8.30 שידור בצבע,
מזמר בעברית) .מהדורה

מרצה בקולג׳ (דיק מרטין),
העושה מחקר על תגובות רומנטיות,
מבקש מתלמידתו
(שר פונטיין) לסייע לו בניסוי
שהוא מבצע על סיפון ספינת־האהבה.
המוזג, אייזק, מעניק
מבט חדש על החיים לכוכב
כדורגל (גרייר רוזי) ,שלא
נכלל בהרכב קבוצתו, ואשה
המתקרבת לגיל ( 40ג׳ואן
וורלי) מחליטה שהגיעה שעתה
למצוא יעל, ויהי מה.

• סרט קולנוע: ג׳ונ•
יור בונר 10.05 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
אחד הסרטים הנוס-

חלוצי־החלל תוקפים את כוכב־השביט
בחלקו התחתון, אבל
אינם מגלים את נקודת התורפה.

לענייני
מדע. בתוכנית זו יופיע
האמן עמי שביט, אחיו
של בומה מתנורי שביט, וידבר
על החידוש המדעי האחרון
(מלפני כ־ 10 שנים) :פסל סו-
נארי.

גילגוד: חמדת ימים

(0צ — 11.שחור־לבן, מדבר
עברית רדודה) .מגזין

• מדע בידיוני: חלד
צי־החלל 0.15 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

• סידרה: ספינת
האהכה 8.03 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

מאיר מנחה דיון בענייני דיו-
מה, ומעלה את מיפלס הרדידות
של מחלקת החדשוח.

חברתה של קימברלי מגלה לה
שהיא הרה. השתיים מנסות
לפתור ביחד את הבעיה.

• מדע: תצפית (8.31
-שחור־לכן) .דו־שבועון

בך בפנימיד, בפרשיית אהבים
כפולה, ומנהל הפנימית מחליט
להענישו בגין, פישעי׳
בנו.

• דיון: מוקד (0.30
-שחור־לבן) .יעקב אחי-

ועל ריח 5.50 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).

חילונית לאזרחיה הלא־דתיים
של המדינה.

• ספורט: מבט ספורט
( — 0.30 שחור־לבן, מדבר
עברית) .סיקור מישחקי
השבת בליגה הלאומית, המובא
בחלקו מפי ניסים קיוויתי,
שעליו כתב קובי ניב :״אם
הוא לא מבין בכדורגל ויש
לו בעיות ראייה — אז שילך
ללמוד כדורגל, או שילד ל-
אופטיקאי.״

• סידרה: נרו וולף
( — 10.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק מה

קרה לאפריל? נפתח בגופת
אשה יפה, המתגלה צפה בנהר.
נרו וולף חושד שהיא לא מתה
בטביעה, משום שהיתה חשפנית
בלאס־וגאס. אחד מעוזריו
של נרו וולף הוא החשוד
העיקרי ברשימה. וולף פותר
גם תעלומה זו, תוך כדי טיפול
בסחלביו, ודאגה למאכלים ה מעודנים
העולים על שולחנו.

• קומדיה: האצילות
מחייכת (0צ — 11.שידור

ראשון בתת־הסידרה מישפטו
של ג׳וק מתאר כיצד הופך
קליף בארנס לעוזר התובע
המחוזי, וקופץ על ההזדמנות
לחקור את תעלומת הגופה
שנמצאה בחוות סאותפורק.
סו־אלן משכנעת בינתיים את
המישפחה כי היא לא חזרה
לשתות. חקירתו -של קליף
מעלה עיקבות חדשות, הקוש רות
את ג׳וק לרצח, בעוד ש-
סדאלן מתכוננת לעזוב את
ג׳יי אר ואת בנה.

גיבורת העלילה היא נערה
המרעיבה את עצמה, עושה
הכל כדי להפחית ממישקלה,
עד אשר היא נזקקת לאישפוז.
מתברר כי הנערה מקנאה ב אמה
ומאשימה את אביה ב הזנחה,
בעוד עיניה צרות ב אחותה
אשר קיבלה את כל
תשומת־הלב של הוריהם. בתפקיד
הראשי: ג׳ניפר ג׳יי-
סדן ליי. לצידה: אווה מריה
סינט וצ׳ארלס דארינג.

לסואת שיחר:
נכתבב רו ח
ביום שישי ( )11.2יוקרן
סרט הקולנוע ״נפתב ברוח׳/
שבו מככבים רוק האדסון,
לוריין באקל (אלמנתו של
האמפריי בוגארט) רוברט

• מותחן: עולם ה
מיסתורין של אורסון וולס
( — 11.10 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .תוכנית ל-
מיקוש נמל בבסיס החשוב ביותר
במיזרח התיכון, שרק
שלושה אנשים וגנראל ידעו
על קיומו• העניין מתגלה, נערכת
חקירה והחשודים מתאב דים.

האדסץ:
נכתב כרוח
יום שישי ()12.2

3ח17 זזזס

• סידרה: על טעם

סטאק, דורותי מלון ושחקנים
נוספים. סרט זה הוא אבי־אבות
הטומאה של דאלאס :
גיבורו הוא בנו של איל־כספים
טבסני, הולל ושיכור.

תעדוחת הגווייה האבודה
את אשתו ומאהבה. השניים ניסו לדבר
על ליבו כי יתן לשלומית את הגט המיוחל.
רוברט הציע כי יילכו יחד לבנק,
והוא יתן לבעל את כל חסכונותיו .״אם
אתה לא רוצה לתת אותה, אני מוכן
לקנות אותה ממך !״ שמעו השכנים הסקרנים
את רוברט אומר למשיח.

דם על
מיכנסיים
ך* שלושה יצאו מהבית לכיוון הבנק
י י ומאז נעלמו עיקבותיו של משיח.
הוא לא בא יותר למקום עבודתו, ולא
התקשר עם הוריו, שאיתם שמר בדרך-
כלל על קשר קבוע. כל בגדיו וחפציו
נשארו בביתו.
בחיפוש שערכה המישטרה בדירתו של
רוברט מצאה זוג מיכנסיים מגואלות בדם.
רוברט טען כי הסתבך בקטטה עם שני

,רק על גופתי!׳

צעק משיח על אשתו שלומית כאשר ביקשה נזמנו
גט. הבעל הקנאי סירב לאפשר לה להינשא
למאהבה .״גס את זה אפשר לסדר,״ ענתה לו שלומית, תשובה שעזרה להעמידה למישפט.
ם תגלי לני היכן טמנתם את
> //גוויית בעלך, נשתדל שתואשמי רק
בהריגה, ולא ברצח,״ אמר החוקר הערמומי
דרורי -לעצירה המבוהלת .״אבל
אנחנו לא רצחנו את בעלי! הוא היה חי
ובריא בפעם האחרונה שראיתי אותו. אני
בכלל לא מאמינה שהוא מת!״ התייפחה
שלומית.
נראה היה על פניו של דרורי כי סבלנותו
פוקעת. בקול מאיים ^הוא אמר :
״או־קיי, את רוצה לשחק איתנו מישחקים
— בבקשה. את יודעת שעצרנו גם את
מאהבך, רוברט, ואם את לא תשתפי
פעולה איתנו, נדאג שהוא ישתף. הוא
בוודאי יטיל הכל עליך, ובסוף את תאכלי
אותה !״
אנשי צוות־החקירה המיוחד לעניין רצח

משיח, בעלה של שלומית, התאספו כדי
לדון בחומר שבידיהם. הם ידעו מפיהם
של זן דים אחדים כי שלומית ובעלה היו
מסוכסכים מזה זמן רב, וכי רוברט ושלומית
היו זוג נאהבים וכי גם בעלה ידע
על כך. שלומית לא הסתירה זאת ממנו.
היא אפילו ביקשה לאחרונה גט, כדי

שתוכל להינשא למאהבה, אלא שבעלה
סירב בכל התוקף.
שכנים שמעו אותו צועק עליה :״רק על
גופתי המתה את תקבלי גט, אני לא אתן
לך להתחתן עם המנוול הזה !״ השכנים
גם אמרו כי שמעו את תשובתה :״אם
אתה רוצה גם על גופתך, אפשר לסדר
גם את זה!״
משיח נעלם לפני שבועיים. הוא
חזר כדרכו מהעבודה ופגש בבית

ביריונים, שפגעו בו בדרכו לביתו ב־שכונת־התיקווה
ופצע אותם, וכך התלכלכו
מיכנסיו, אך הוא לא ידע לזהותם.
המישטרה ניסתה לבדוק אם סוג־הדם
מתאים לזה של משיח, אולם לא יכלה
לעשות זאת, משום שמשיח נעלם. מתיקו
הצבאי נודע לה, אמנם, כי סוג־דמו הוא
איי־בי, אבל סוג־דם זה אינו נדיר, והוא
מתאים לחלק ניכר של. האוכלוסיה.
בדיקות מפורטות ומדוייקות יותר אפשר
לעשות רק אם יש במעבדה דגימות של
שני סוגי־הדם שאותם רצתה המישטרה
להשוות.
ראש הצח״ם (צוות החקירה המיוחד),
הקצין זלמן דרורי, סיכם שוב את ה ראיות
:״מצאנו את הדם על המיכנסיים,
שמענו על האיומים של שלומית, ויודעים
שמשיח נעלם.
״אין זה רגיל שהוא אינו מתקשר עם
הוריו זמן ממושך כזה. אילו היה חי,
היה בוודאי מתקשר איתם. הם סיפרו

*ונח עבריין חיפני שנוצח
נמצאה בתוך קברה של אשח
המשטרה גילתה כי יצחק (״איקא״) טובול, שנעלם לפני כשלושה
חודשים, נרצח -ונטמן יחד עם גופת אשה שנהרגה בחאונח׳דדכיס

הדוגמה

בחיפה התגלתה גופתו של נרצח בתוך קיברה הכרוי של נפטרת
אחרת. לדברי המישטרה תוכנן הדבר מראש מל־די הרוצחים כדי
להעלים את הגווייה. לאחר מציאת הגופה הפך. המישפט הזה למישפט רצח רגיל.
כי בכל ערב היה מטלפן אליהם, אפילו
כאשר היה במילואים או בחוץ־לארץ.
חוץ מזה וידאנו כי ביום הרצח לא הגיע
רוברט לבנק שלו, ולא משך כל כסף כדי
לתת אותו למשיח.
״ ״גירסתו של רוברט היא כי בדרך
לבנק התחרט משיח על כל העניין, אמר
כי הוא -בכל זאת אינו מוכן להתגרש,
עזב אותו ונעלם. מאז הם לא ראו אותו
יותר. אילו רק יכולנו לגלות את גופתו,
היה הכל קל ופשוט.״
יתר החוקרים ניענעו בראשם בהסכמה,
אין הם רגילים לחלוק על דעת מפקדם —
לפחות לא בפניו.
שלומית ורוברט היו עצורים כבר יותר
מחודשיים, אך חקירותיהם הנוספות לא
העלו דבר. הם התעקשו כי אחרי שעזב
אותם משיח ברחוב ליד הבנק, הם לא
ראו אותו יותר, ואינם יודעים לאן נעלם.
זו היתה השעה להחליט אם לשחרר את
השניים ולתת להם ליהנות מחוסר״הראיות,
או להעמידם לדין באשמת רצח, גם ללא
הגווייה.

.לקנות את אשתו!

הציע רוברט למשיח. זוג־הנאהבים ניסה
להשפיע על הבעל בכל דרך כי
יוותר על אשתו בדרכי־שלום, ויאפשר לה להתחתן עם המאהב, אך הבעל לא הסכים.

״יש לגו
תיק!״
ף 4אש צוות־ ה חקירה לא הירפה
מחשודיו. הוא הלך להתייעץ עם

הפרקליט הממונה על התיק .״מה נעשה?
אין לנו גווייה,״ אמר דרורי לפרקליט,
״האם אפשר בכלל להאשים ברצח כאשר
אין גווייה?״
״זה לא קל, אבל אפשרי,״ ענה לו
הפרקליט ,״אבל אולי תנסה להכניס מישהו
לתא עם החשודים. אולי יצליחו להוציא
מהם משהו. אם תהיה לנו הקלטה סמויה,
יהיה לנו תיק.״
זלמן דרורי עשה כעצת הפרקליט. הוא
הכניס ־לתאה של שלומית שוטרת, ש התחזתה
לעצירה וניסתה לדובב אותה,
וגם בתאו של רוברט הופיע עציר, חשוד
בעבירות צווארון לבן.
רוברט שמר על שתיקה מוחלטת ולא
ענה כלל לשאלותיו של חברו לתא. שלומית,
לעומתו, לא עמדה בלחץ השאלות
הטורדניות, התפתתה לשיחת־נשים וגיל תה
את ליבה לשכנתה לתא. היא סיפרה
לה איזה מנוול היה בעלה וכיצד לא
הסכים בשום אופן לתת לה גט.
״לא איכפת לי ממה שקרה לו, הוא
בעצמו אשם בכך, כי לא הסכים בטוב,״
אמרה שלומית, והדברים הוקלטו במכשיר
שהוסתר על גופה של השוטרודהמתחזה.
כאשר שמע הפרקליט את. ההקלטה אורו
עיניו ואמר :״טוב, אני חושב שיש לנו
תיק נגד שלומית, ואולי גם נגד רוברט.
״בדקתי את החומר המישפטי ומצאתי
כי יש בישראל תקדים להרשעה ברצח
בלי שהגווייה נמצאה אי־פעם. היה זה
בבית־המישפט המחוזי בבאר־שבע. שם
נאשמו שני גברים, שהיו בחופשה מהכלא,
בכך שרצחו אדם שלישי, שהציק לנשים
בנות מישפחתם.
״גווייתו לא נמצאה מעולם, אך בית-
המישפט הדשיעם ברצח מכיוון שהאמין
לעד שסיפר כי השניים הודו לפניו ברצח.
אבל השופטים היו מוכנים להרשיעם גם
על סמך הנסיבות בלבד. פסק־דין זה
אושר על-ידי בית־המישפט העליון, והפך
לתקדים,״ הסביר הפרקליט, שהשתוקק
להרשיע את השניים, לקצין־המישטרה,
שביקש לרשום לזכותו עוד פיענוח של
תיק מסובך.
על־סמך הראיות שהיו בידיהם הגיש
התובע כתב־אישום ברצח נגד שלומית
ורוברט. הוא העלה על דוכן־העדים את
השכנים, ששמעו את מריבות בני־הזוג,
ואת השכנים שראו את כל השלושה יוצאים
לבנק.
נציג המעבדה לזיהוי פלילי של המיש־טרה
הביא לפני בית״המישפט את מיכנסיו
של רוברט, שכתמי־הדם עדיין נראו
עליהם. הוא העיד כי סוג־הדם שנמצא
על המיכנסיים זהה לסוג דמו של משיח,
אם כי בגלל חוסר דגימת־דם של משיח,
אי־אפשר היה לעשות הצלבה מדוייקת
וחד־משמעית.
העדה האחרונה היתה השוטרת ששהתה
בתא־המעצר עם שלומית ושדובבה אותה
במירמה. היא העידה כי שלומית דיברה
על בעלה כעל אדם מת.
מיקרה חריג
^ סניגור טען כי לא הוכח כלל שי
י משיח נרצח .״יתכן מאוד שהוא החליט

זמן מה אחר־כך התוודו השניים לפני
בעל־הדירה כי הרגו את יוסקה והשליכו
את גופתו מתחת לעץ. המישטרה, שחיפשה
במקום לפי הוראות העד, לא מצאה
כל שריד של הגופה. לפני בית־המישפט
היו ראיות נוספות, ששימשו ״דבר־מה״
להודאות שהתוודו השניים לפני בעל-
הדירה.
השופט דן כהן וחברו, השופט הרצל
אשכנזי, קבעו בפסק־דין מנומק ומעמיק
כי הוכח מותו של יוסקה, וגם מעורבותם
של השניים ברצח הוכחה מהראיות שהיו
בתיק. השופט. שנשאר במיעוט, יעקב
בנאי, זיכה את הנאשמים מחמת הספק.
הוא קיבל את ד;גירסה כי אין להרשיע
במיקרה כזה על־סמך נסיבות בלבד. ומכיוון
שהוא דחה את עדותו של בעל-
הדירה בדבר התוודותם של הנאשמים
לפניו, זיכה אותם מרצח.
בית־המישפט העליון, שלפניו הובא ה־עירעור
על פסק־הדין, עשה חריש עמוק
בשאלה המישפטית של הרשעה ללא קור־פוס־דליקטי.
השופט מאיר שמגר סקר
את כל ההיסטוריה המישפטית בעניין זה,
והביא עשרות דוגמות מהעבר.
התברר כי ההלכה המישפטית עברה באנגליה
גילגולים רבים במשך השנים.
בתחילה היה חשש גדול להרשיע בלי
הגווייה, בגלל קשיים בתיקשורת הבינלאומית,
והיתה סכנה כי אנשים נסעו
למקומות מרוחקים ונעלמו.
חששם של השופטים להרשיע התעצם
עוד יותר, כאשר בכמה מיקרים אמנם
התגלו הנרצחים חיים ושלמים, אחרי שה־
״רוצחים״ כבר הוצאו להורג. עונש־מוות
היה עונש חובה על רצח עד לפני שנים
לא רבות. וכך נקבעה ההלכה כי אין
להרשיע ברצח בלי שיהיו ראיות ממשיות
לכך שאמנם הקורבן נרצח.

יד-אדם
בכרס־כריש

בנעם האחרונה

נראה הבעל בחיים כאשר יצא בחברת אשתו
וטאחבה טהבית. הנזישטרה טענה כי הם רצחוהו,
אבל לדבריהם הוא ליווה אותם לבנק כדי לקבל כסף, התחרט ונעלם ללא ישוב.

לנקום באשתו על שלקחה לה מאגן ב,
ועזב את הארץ כדי לעגנה. כאשר שמע
על המישפט החליט להתעלם ממנו ולתת
לשניים להיענש על לא עוול בכפם. יתכן
שהוא נפגע בתאונת־דרכים ואיבד את
זיכרונו, ואולי הוא סתם מתחבא מאיזו
סיבה בלתי־ידועה,״ טען הסניגור בלהט.
שלומית ורוברט חזרו על גירסתם ב־סישטרה,־
וטענו כי למיטב־ ידיעתם משיח
חי וקיים.
סיכומיהם של עורכי־הדין היו מלאכת
מחשבת של ממש. התובע הביא את פסק-
הדין של בית־המישפט העליון, שנפסק
לאחרונה, וציטט מתוכו פסיקה אנגלית,
אמריקאית וניו־זילנדית — הכל כדי לתמוך
בגירסה כי הרשעה ברצח אפשרית גם
כשהגווייה לא נמצאה, וכל ההוכחות הן
נסיבתיות בלבד.
הסניגור ביקש מבית־המישפט לפסוק

מדור להבהרת זכויותיו המישפטיות של האזרח. אין מדור זה מתיימר
לתת ייעוץ מישפטי ספציפי, ובכל מיקרה ייתכנו שינויים והבדלים בגלל שוני
בעובדות.
המדור מנתח את המצב המישפטי הקיים, לפי החוק והתקדימים.

קורפוס דליקטי (קוכץ הנתונים עד העכירה) חלקיו הם
שניים :
(א) העובדות כקשר לגרימת הנזק או הפגיעה, שעליהן
חלים איסורי המישפט הפלילי. למשל: הגווייה
כמיקרה של רצח, והרכוש במיקרה של גניבה.
(ב) ראייה כי הפגיעה האמורה נגרמה במעשה־עבירה.
למשל: כי המת לא התאבד, אלא נרצח.
בישראל אפשר להרשיע כעבירה ללא הקורפוס דליקטי,
גם כשהראיות הן נסיבתיות בלבד. דעת המיעוט כבית-
המישפט המחוזי גרסה כי אין אפשרות כזו, וכי ההרשעה,
כמיקרה כזה, אפשרית רק אם הנאשם התוודה
על מעשהו לפני מאן־דהו, ולכך יש צורך כעוד דבר־מה, י המאשרת את ההתוודות.
משמעות המילים ״ודאות מוסרית״ ,שבהן נהגו להשתמש
בפיסקי־דין כאנגליה במיקרים שבהם לא נמצאת הגווייה,
אינה שונה מהדרישה הרגילה שד המישפט
הפלילי, כי האשמה תוכח מעל לספק סביר.

כפי שנקבע בדעת המיעוט בבית-המישפט
המחוזי בבאר־שבע, כי אין אפשרות
להרשיע כאשר אין הודאה של הנאשמים.
״רק אם הודו הנאשמים ברצח, בבית־המישפט
או מחוצה לו, בתוספת דבר־מה
ממשי, אפשר להרשיעם במיקרה חריג
כזה,״ קבע הסניגור .״אבל כאשר שניהם
ממשיכים לכפור באשמה, וכל הראיות
הן נסיבתיות בלבד, אין אפשרות להרשיעם.״
׳בית־המישפט
הלך בעקבות התקדים
מבאר־שבע, והרשיע את שולמית ורוברט
ברצח משיח.

ניתוח
_ ־ מישפטי
ח* א ח רונ ה הסעיר את המישפטנים
• בישראל מיקרהו של יצחק טובול
מחיפה, אשר נעלם וגופתו לא נמצאה
זמן רב. המישטרה עצרה שני חשודים
ברצח, אך לא עלה בידה לגלות את
ד,גווה.
המישטרה הסיתה את החשודים איש
ברעהו, וסיפרה על כל אחד מהם כי
השני יהפוך עד־מדינה נגדו. הדברים אמנם
השפיעו, ואחד החשודים הודה בכל —
הוא גילה למישטרה כי גופת־המנוח נטמנה
בקיברה של נפטרת בבית־קברות.
בכך הפך מישפט רצח זה, כאשר יבוא
לפני בית־המישפט, למישפט רצח רגיל,
עם גוויית הקורבן•
במיקרה היחיד שבו מעולם לא נמצאה
הגווייה — ע״פ 543/79 נגר ואלחרר נ.
מדינת ישראל פד״י ל״ח ( )1עמ׳ — 113
יצאו הנאשמים ערב אחד, ב־ ,1977 עם
הקורבן, שהיה. ידוע כאלים וכנטפל ל נשים,
למוסד צופיה, כדי להבריח משם
נערות ולהדיחן לעבוד בזנות.
השלושה היו מצויירים באקדח. הנאשם,
אבישי נגר, נטר טינה לקורבן, יוסקה
ארביב, משום שארביב אנס את גיסתו
וניסה להדיחה לזנות, וכן אנס גם את
אחותו הצעירה.
בערב שבו יצאו כל השלושה למוסד
צופיה, חזרו הביתה דק שני הנאשמים.
כאשר נשאלו על־ידי בעל־הדירה היכן
יוסקה, ענה נגר כי ״הוא התבזבז,״ מונח
שמשמעו בסלנג של העבריינים — נרצח.

^ מיקרים יוצאי־דופן הורשעו יוצחים
על סמך שרידים של גוויית המנוח,
שזיהו אותו בביטחון.
במיקרה אחד נותרו מגופת־הנרצחת דק
שיניה התותבות, משום שכל יתר חלקי-
הגופה הוטבלו על-ידי הרוצח באמבט
חומצה ואוכלו כאל. אך עדות רופא-
השיניים של הגברת גרמה להרשעת הבעל
ברצח.
במיקרה אחר נמצאה בביטנו של כריש
זרוע ועליה כתובת קרקע. על־סמך זרוע
זו הורשע אחד ממלחי־האונייה ברצח
רב־החובל, שזרועו היתה מקועקעת.
ההלכה התרככה במשך השנים, ככל
שאמצעי־התיקשורת השתכללו, וכאשר
התברר לאנגלים כי הלכה נוקשה תגרום
לכך, שבכל מיקרה שבו יתרחש הרצה
על אונייה והגווייה תאבד בלב־ים, אי-
אפשר יהיה להרשיע את הרוצח.
המיקרה הראשון שבו הורשע בעל ברצח
אשתו, שגופתה לא נמצאה מעולם,
היה ב־ 1942 בניו־זילנד. האשד. נעלמה
מייד אחרי החתונה, והבעל קיבל לרשותו
את כל נכסיה ורכושה. הוא הסתבך
בשקרים באשר למקומות שאליהם נסעה,
כביכול, ולבסוף מסר להוריה כי היא
נהרגה בעת שחאונייה שבה נסעה טורפדה
באוקיאנוס על-ידי צוללת־אוייב.
הוא נשא אשה אחרת, ורק אחרי תשע
שנים הועמד לדין, והורשע ברצח אשתו.
התביעה הסתמכה גם על מלים שאמר
לאשתו החדשה כאשר נעצר. היא שאלה
אותו ״האם אשתך הראשונה חזרה?״ והוא
ענה לד מה פיתאום? זה בלתי-אם-
שרי!״ (מראה המקום נמצא בפסק דין
נגר ואלחרר).
ב־ 1955 הורשע באנגליה אדם שנאשם
ברצח שותפו לחווה. גופת השותף לא
נמצאה מעולם, אך ביודהמישפט שוכנע
באשמתו בגלל טיפות־דם זעירות, שנמצאו
על קירות החווה, ובגלל שקריו של
הנאשם (גם מראה מקום זה נמצא בפסק־הדין
של נגר ואלחרר).
בתי־המישפט ממשיכים גם כיום להרשיע
בזהירות מירבית כאשר לא נמצאה
הגווייה וכאשר אין ראיות ישירות לרצח,
כגון עדותו של עד־ראייה. אבל בית־המישפט
מוכן להשתכנע במיקרה כזה
על-ידי הודאת הנאשם בתוספת דבר־מה,
או אפילו בראיות נסיבתיות בלבד, דתנאי
שתהיינה משכנעות ״בוודאות מוסרית,״
שאינה מותירה מקום לספק.
שאלת הקורפוס דליקטי (קובץ,הנתונים
על העבירה) אינה ייחודית למיקרי-רצח
והריגה, ואינה מתייחסת לגווייה בלבד.
היא מתייחסת למיקרים של גניבה, למשל,
לנשוא הגניבה. אך במיקרי-רצח היא
מגיעה לחדות וחריפות מיוחדת.

1י 1תה והחי מ ש שלורד לבז׳!חצי
שנה -נגיר 96 קוואת אנה גוובוג

לי בבצ׳ו. כשלמדה לקרוא וראתה על
תיבת הדואר את השם אנה גרוברג, היא
שאלה את בתי הלנה, האמה שלה: תגידי,
בבצ׳ו החליפה את השם שלה?״
בבצ׳ו גרוברג היא מוסד אצל השבט
הענף של בני מישפחת גרוברג. היא הגיעה
לארץ מלבוב שבגליציה לפני שמונים
שנה, ביחד עם בעלה הרופא הווטרינר,
רוברט. השניים התיישבו בראש־פינה, שם
התגוררו אחיו של ד״ר גרוברג.
מספרת אנה :״גרנו שם שישה חד
דשים. הילדים גדלו והיה צריד לשלוח
אותם לבית־ספר. נסענו לירושלים ובעלי
מצא עבודה בכפרים מסביב לירושלים.
בראש־פינה היה לנו קשה מאוד. סבא
גרוברג היה חולה מאוד, החברה היתר,
חקלאית, האיכרים היו אנשים קשים ורק
אחרי כמה חודשים קיבלו אותו לאגודה.
היה לנו קשה מאוד מאוד, אז עברנו
לירושלים.״
אנה גרוברג בת ה־ 96 מדברת לעניין,
עיניה ואוזניה פתוחות לראות ולשמוע
את כל המתרחש מסביב. כשהיתה בת
תישעים חלתה. עד אז היתד, אשה בריאה
ולא ידעה חולי. עד לפני כשנתיים
בסבתא וסל סבקמו
פלג סמסון בזרועות
יייי / 1ע 1של סבתו, זיווה ת?
ק משמאל: אירנה וקרול במכנסי ניקרבוקו

^ יניח של אנה גרוברג מתרוצצות
< בעימות• היא רוצה לדעת הכל, לראות
הכל. קוראת את ספריו של היינריך
בל בגרמנית, ללא עזרת משקפיים. העברית
שבפיה צולעת במיקצת. אנה גרוברג
חיה מזה שמונים שנה בארץ, אך כמו
רבים מבני דורה מעדיפה לדבר בשפת
אמה, פולנית, ולקרוא בשפה הגרמנית,
שעליה התחנכה.
אנה גרוברג היא תופעה, הגברת הנכבדה
בת ה־ 96 זכתה להחזיק בזרועותיה
חימש — נין בתה, נכד נכדתה, ובן
נינתה.
דווה תלם, מי שהיתה יועצת־יופי ראשית
של חברת תמרוקים גדולה והיום
היא אשודעסקים מצליחה המנהלת את
עיסקי האופנה שלה מביתה שבהרצליה
פיתוח, יושבת מול סבתה האצילית. היא
מחזיקה בידיה של הסבתא ואומרת :״נו,
בבצ׳ו, ספרי מה העניינים?״
הגברת המטופחת, שהיא סבתא בעצמה,
הופכת ליד בבצ׳ו גרוברג לילדה קטנה,
וסבתא גרוברג מספרת:
״כשזיווש היתר, קטנה, היא תמיד קראה

היא פירנסה את עצמה כתופרת. נכדתה
זיווה, שהיא אשה מטופחת ואלגנטית
ביותר, נהגה לתפור את כל בגדיה אצל
הסבתא שלה.
מספרת זיווה :״היא תמיד הקפידה
על מחשוף. היה חשוב לה שנראה צוואר
ומעט חזה. האשה הזאת היא סופר־מודר-
נית. היא מתקדמת כל־כך שזה לא ייאו־מן.
אני זוכרת אותה כאשד, מטיפדת,
שהקפידה על כל פרט ופרט בהופעה
שלה.״

__;,מי יודע
כמה זמן אחיהז״
;ה מקשיבה לנכדתה וצוחקת:
״אני אוהבת את זיווש יותר מאת
כל הנכדים שלי. כשאני רואה את זייוה
אני נזכרת בי. גם אני כמוה, אהבתי
לטפח את עצמי, לשמור על הופעה
חיצונית מושלמת.״
ואכן, גם כיום בגיל ,96 לבושה סבתא
גרוברג למופת: חצאית משבצות, חולצה

תואמת וצעיף קשור לצווארה .״הצעיף
זה סימן ההיכר שלי. כשהיו מחפשים
את אנה גרוברג היו אומרים: לך לשם,
תראה גברת עם עניבה או עם דאבו,
תדע שזאת אנה גרוברג.״
החיים בבית גרוברג היו קשים. הפרנסה
לא הספיקה למישפחה, ואנה גרוברג רצתה
לתת לילדיה את הטוב ביותר. בגיל מאוחר
יחסית היא החליטה לנסוע לווינה, לבדה,
וללמוד תפירה.
היא מספרת :״הזמן ההוא לא היה
כמו הזמן הזה, שבו כל אשה עובדת
ומרוויחה. זה היה מאוד לא מקובל ש אשר,
תסע לבדה לחוץ־לארץ ותלמד מיק־צוע.
היה לי קשה מאוד. הבת שלי, סטפיי,
כבר היתה נשואה לד״ר קרול ברנפלד,
שהיה מנהל מחלקת אף־אוזן־גרון בבית־החולים
ביקור חולים. קרול אמר שזה
לא מכובד שאמא תעבוד בתופרת.
הוא היה סנוב גדול, והוא כל הזמן
אמר שזה לא יפה שאמא תופרת ולאבא
יש עמדה כל־כך מכובדת בעיריה —
הוא היה הווטרינר הראשי של ירושלים.
זו היתד, בושה למישפחה.

ומשמש כראש מחלק התעופה של השוק
האירופי המשותף וכמו שאומרת עליו
אמו :״הוא כבר לא גרוברג, הוא כבר
לורד אנגלי.״
מספרת סבתא גרוברג :״היה לי קשה
לגדל את הילדים, אבל יש לי סיפוק.
אני חיה עם צעירים ועוברת את הנעורים
עוד פעם ועוד פעם. עם כל בת, עם כל
נכדה, עם כל נינה וכעת עם החימש המקסים,
פלג.
ומוסיפה הבת אירנה :״אמא תמיד
אומרת שהנכדים והילדים הם מקור למידה.
היא תמיד אומרת שהיא כל הזמן לומדת
מהילדים שלה, מהנכדים שלה ומהנינים
שלה.״
לאנה גרוברג תשעה נכדים 14 ,נינים
וחימש אחד. היא אינה חיה מזיכרונות.
היא חיה בצורה מפליאה את ההווה.
קוראת ספרים, פעם בשבוע עיתון בגרמנית,
צופה בחדשות בטלוויזיה ואומרת:
״אני לא כל־כך חכמה להביע דיעה, אבל
אני יכולה להגיד שבגין לא מוצא חן
בעיני.״ לשר אבו־חצירא היא קוראת
״אבו חזירא״.
אחרי שנפטר בעלה, כשהיתה בת ,50
היא לא נישאה שנית, והיא מסבירה :
״כשהתאלמנתי היתה לי מטרה: לא להיות
תלויה בגבר, להיות עצמאית. זה היה
קשה מאוד, אבל אני מאמינה שכל אשר,
צריכה לחיות בשביל עצמה. אני לא
מסכימה שאשר, צריכה לגדול ליד מישהו
ולהיות צל של מישהו.״
יש לה דיעות מתקדמות שלא היו מביישות
אף צעירה :״אני מסכימה עם דרך
החיים של הצעירים של היום. אני חושבת
שזה נכון לחיות יחד. לפני שמחליטים
להתחתן צריכים להיות בטוחים, צריכים
להרגיש שזה הדבר הנכון, ולא כמו לפני
שנים, כשלקחו שני אנשים וקבעו: זה
זוג.״

לפני 80 שנה

אנה ורובוט גרוברג ביום נישואיהם.
לאנה ריעות מתקדמות
ביותר בכל הנוגע לנ״שואין. לדבריה צריך לגור ביחד לפני

״אז חשבתי: לא חשוב מה למדתי
בווינה, לא חשוב שזה תענוג גדול בש בילי
להלביש את הילדים שלי כמו בובות
— אני חוזרת לבשל תפוחי-אדמה.
״נו, טוב זה לא היה פשוט, אחרי
שנסעתי לווינה ועבדתי בתופרת, שכחתי
בינתיים לבשל׳ לערוך שולחן, לא הייתי
עקרת־בית טובה. בעלי אמר: מזל ש-
אמא יודעת לפחות לתפור. אז לקחתי
לי ארבע ילדות שיעבדו אצלי, רציתי
להיות עצמאית. חשבתי מי יודע כמה

שמתחתנים, כדי להכיר טוב יותר זה את זו. אין צורו להתחתן
בכלל, אפשר לחיות ביחד. לדבריה הזוגות הנשואים של היום
מאושרים יותר מבני דורה׳,מכיוון שהנישואים אינם נכפים עליהם.

זמן אני עוד אחיה, אני צריכה לעבוד
קשה־קשה.
״כשהייית ילדה קטה, אמא שלי חשבה
שאני אהיה בחברה הגבוהה, ושבשביל זה
צריך ללמוד צרפתית. קיבלתי שיעורים
בצרפתית, אבל כשבאתי לארץ היו לי
דאגות אחרות. שכחתי מהצרפתית.
״היה בירושלים צייר, אבל פאן, הוא
היה קרוב שלי וגר לא רחוק מהבית שלנו.
יום אחד הוא שלח לי קליינטית, גברת
קרקוריאן. היא היתה ארמנית מהעיר

העתיקה. לא הבנתי מה היא רוצה ממני
— אנגלית לא הבנתי, ערבית לא הבנתי.
היא דיברה צרפתית והבנתי אותה, אבל
לא יכולתי לענות. החלטתי ללמוד אנגלית.
״זה היה קשה, גם לתפור כל היום וגם
ללמוד בערב ובכל זאת נרשמתי לבית־ספר
ברליץ, וכך יכולתי לדבר עם הקליינטים.
היו לי כל מיני קליינטים: ערבים נוצרים
מכובדים ויהודים. הם אהבו אותי, וכש-
נסעו תמיד הביאו מתנות.
״כשאירנה התחנתה נתנה לה מישפחת
קורקוריאן מתנה נהדרת. כשהיתה חתונה
במישפחת קרקוריאן, תפרתי את שימלת
הכלה ואת שמלות המישפחה. הזמינו אותי
לחתונה, כל אחד קיבל איזו מתנה
קטנה ואנחנו קיבלנו קופסה מקרמיקה.״

״לא להיות
תלויה בגבר,׳

דוו ראשון וש1

1י אנה ורוברט גרוברג יושבים. מימין לשמאל :
אירנה, ד״ר קרול ברנפלד, סטפה, הלנה וויקטור.
תברט נפטר לפני ארבעים ושש שנים. אנה העדיפה להיות עצמאית ולא נישאה שוב.

^ ת חמשת ילדיה יוז׳יק, וישיק, הלנה,
> אירנה וסטפניה שלחה אנה גרוברג
ללמוד בחוץ־לארץ. יוז׳יק הפך למלונאי
מצליח ובנה את המלונות החיפאיים
כרמליה ודפנה. סטפניה, שהיא היום בת
,78 נישאה לרופא ועובדת עד היום
כאחות־פיסיוטרפיסטית בבית־חולים. הלנה,
המכונה הלה, אמה של זיווה תלם,
היא בת 73 ופעילה בויצ״ו.
אידנה בת ה־ 72 שנראית צעירה בהרבה
מגילה היא מורה לאנגלית, העובדת ב־מיקצועה
עד היום. אירנה האלמנה מתגוררת
עם אמה בדירודשיכון מטופחת בשכונת
רוממה בחיפה.
וישיק הוא המצליחן של המיפשחה.
הוא בוגר בית־הספר לדיפלומטים בווינה,
והיה מנהל התעופה האזרחית הראשון
בארץ. שמו הרשמי הוא ויקטור גור. הוא
נשוי לאשה אנגליה, מתגורר בלונדון

זיווה חלם, ביום נישואיה לרמי סמסון.
הס מתגוררים בבית המישפחה בהרצליה.
הסופר האהוב על סבתא גרוברג הוא
האנס האבה, הספר האהוב עליה הוא
השיעור לגרמנית של זיגפריד לנץ, והיא
אוהבת במיוחד לקרוא ביוגרפיות. יש
לה ביקורת על ספרות מודרנית והיא
אומרת :״יש בספרות המודרנית יותר
מדי סכס. אני מבינה שסכס זה חשוב
ומעניין ומגרה לקריאה, אבל כשיש יותר
מדי מכל דבר זה מוגזם.״

״כל־כך אוהבת
את החיים״
^ כתא ג רו ב רג מאושרת. היא יודעת
• כי חיה חיים מלאים. היא אוהבת את
החיים ונאחזת בהם בכל כוחה. באוזני
נכדתה זיווה, התוודתה פעם :״אני לא
רוצה למות. אני כל־כד אוהבת את החיים
האלה, יש בי כל־כך הרבה אהבה ואני
(המשך בעמוד )54

סברלסבתא 0
(המשך מעמוד )53
מקבלת כל־כך הרבה אהבה, שחבל לי
להיפרד מהחיים.״
היא מתפקדת בכוחות עצמה כמיטב
יכולתה. מציעה כיסא לאורחים, אפילו
טורחת להביא את הכיסא מהחדר השני,
ומכריזה :״צריך להוציא מהחיים את
הדברים הטובים. עכשיו אני מצטערת לא
פעם שלא ניצלתי את החיים עד המכסימום.
יש חיים, יש עולם מלא. הילדים
לימדו אותי איך צריך לחיות. לתפוס את
הרגע היפה ולאסוף את כל הרגעים היפים
כמו זר פרחים.

חיה אתההווה
ני ליברלית. אומנם לא כל מה
שמתרחש היום בעולם מוצא-חן בעיני,
אבל. רוב הדברים מוצאים־חן. אני לא
אוהבת לקרוא ספרים מהמאה הקודמת.
באלזאק, למשל, לא מתאים להיום. אני לא
חיה בנוסטלגיה. בגיל 78 לקחתי את הרגליים
ונסעתי לאיטליה ולאנגליה.״
סבתא גרוברג יודעת את כל המתרחש
אצל בניה, נכדיה, ניניה והחימש הקטן.
כשמגיעה נכדתה איריס, אמו של החימש
פלג, היא שואלת אותה בהתעניינות :
״נו איריס מה שלום רמי ו איך הולך לכם
עם החממות?״ אירים ובעלה, רמי סמסון,
מתגוררים בבית המישפחה העתיק, שהוא
מעין אחוזה בלב העיר הרצליה, ומגדלים
צמחים ופרחים בחממות.
מוסיפה זיווה תלם :״היא יודעת הכל.

עם החימש

אנה גרוברג מחזיקה בזרועותיה את ה־חימש
פלג, שהוא נכדה של נכדתה
זיווה תלם .״אני מלמדת את פלג לתת יד לשלום,״ היא אומרת.

כשאין גשמים היא מתעניינת לדעת אם
זד, פגע בשדותיו של אחי סמי. כשאני
עורכת מכירות של בגדים, היא מתעניינת

עם הנכדה

אנה גרוברג מחזיקה בזרועותיה את
נכדתה זיווה, שהיא הנכדה האהובה
עליה ביותר .״היא מזכירה לי אותי כשהייתי צעירה,״ אומרת אנה.

לדעת איך נגמרו המכירות ומה מצב ה קופה״.
כשנשאלת
הבת הלנה, אמה של זיווה,

אם לאמא שלה יש חברות, היא משיבה :
״אמא אף פעם לא היתד, זקנה. היא לא
מצאה לה חברה בין הזקנים.״

הנקודה
ה 3ר >0קה ה א״ * 3ת א /ת ק ר,׳סך, היו תרהאר . 4
{ א !3ה 3קו 7ה 3 :ר •3ק ה 6והה אי 3הרק •כה, כ• <0 /
א 6כ 3צ ת. ס ״ ת׳ א כ /ל א!ת ץ״ ׳/קח׳) רחת •ותר ק קו חו ת.
/ •70׳?/ל 3ר 0יקה , 153 הכי$רו / /ה ה 6ר<: 0 /
• \ 3 6רץת או א ח•! ת.

373 קו ד ה < /חתאר /כ 3הכיח 37323י>ן ה הי&ירה וחא 8כ 13ת

ת 6 3 1ת הי רס /אי ץהא 0071׳ * 6676^/ 13 הורץ
) /ת ה&רהאח 6. 7הי 3ץ £קה! ׳!קוחותיץ .
• ייעוץ חינם בפירסום כל רעיון שאפשר להדפיס אותו.
• מחשב להכנת הצעות־מחיר בזמן הקצר ביותר.

• צוות מיוחד •לקטלוגים ופרוספקטים.

• אילוסטרציות.

גרפיקה ופירסום בדפוס
בדפוס אריאלי• היכל־התלמוד ,3תל־אביב• 65136
טל 03-658349,659317 .

ה עו ל ם הז ה 2318

במדינה
ד ר כי חיי ם
מ ־ לחמח שוור־ס
האגודה לצער בעדי
חיים גיצחה את
דדחמי השוורים.
״פיאסטה ספרדית, המופע המלהיב
והמרתק, לראשונה בישראל !״
זעקו המודעות מעל דפי העיתונות
באביב .1978 האמרגנים הבטיחו
להביא מספרד שוורים וסוסים, ד
טוריאדורים רוכבים, תיזמורת־כלי־נשיפה
מסביליה, וגם את הטורי-
אדורים הגמדים. כל אלה היו אמר
דים להופיע במשך חמישה ימים
באיצטדיון בלומפילד ביפו.
אולם למרות הפירסומים לא
הגיע לישראל אף טוריאדור אחד,
והפיאסטה לא התקיימה. הסיבה
היתר. התערבותה של הילדה
פרידשטיין, האשד, שמאחרי אגודת
צער־בעלי־חיים בישראל. הגברת
נזעקה לשמע הרעיון כי יתעללו
בשוורים על אדמת־הקודש,
ופנתה במיכתבים לכל הגורמים
המוסמכים, כדי למנוע את המופע.
כאשר ראתה כי שום דבר לא
עוזר וכי האמרגן, אברהם ברמן,
קיבל רשיון מהמועצה־לביקורת־סרטים־
ומחזות, והשוורים עלולים
להגיע לארץ בכל רגע — היא
פנתה לעורך־הדין אמנון זכרוני,
וביקשה ממנו שיפנה לבית־הדיך
הגבוה־לצדק, ויבקש את מניעת-
המופע.
כשם השוורים. הבעייה ה־מישפטית
העיקרית שבה נתקל
עורך־הדין אביגדור פלדמן, ממיש-
רדו של זכרוני, היתד, לציין בשם
מי הוא פונה. הוחלט שהוא יפנה
בשם האגודה לצער־בעלי־חיים,
בשמם של השוורים העומדים לה,י־טבח
באיצטדיון. אולם שאלה
מישפטית זו לא נבדקה על-ידי
נשיא-בית־המישפט־ד,עליון, השופט
משה לנדוי. הוא קיבל את
הבטחתו של פרקליט־המדינה להח זיר
את הנושא למועצה־לביקורת־שתבדוק
סרטים־ומחזות,
כדי
שנית את עניין מתן הרשיון למופע.

נשיא בית־המישפט־העליון
לא חסך שיבטו מיוזמי הרעיון:
״לא עלה בידי העותרים לשכנעני
לפסול את המופע. אך רחוק אני
מלאמר כי הדעת נוחה מגילוי נוסף
של תת־תרבות שבו מבקשים
המשיבים לזכות את הציבור ה ישראלי,
כאילו לא די לנו בחיקו־

מהמיטבח הכלכלי -דגיסעידה

לו— וי

בסווי הה

ך* מאפרה עמוסה גבדלי־סיגריות. ספל הקפה שלפניו הוא
י י החמישי במיספר. המישקפיים נשמטות מעל אפו כל העת.
הג׳ינס שלו משופשף ושיערו מדובלל. האיש: שאול אברון, בן ,37
עיתונאי לשעבר.
אחרי שסיים לימודי כלכלה התגייס אברון לצבא, ושם ערך
את העיתון מערכות שריון ,״מה שנתן לי כיוון לעיתונות.״
אבדון היה כלכלן שהכלכלה עניינה אותו פחות מהעיתונות.
יום אחד מצא עצמו בפתח מערכת הצהרון מעריב, והתחיל את
דרכו ככתב כלכלי. בהדרגה הפך לאחראי על ניתוח פשיטות־רגל
וסיפורי שערוריות כלכליות.
העבודה בעיתון השאירה לעיתונאי המתחיל זמן פנוי רב:
״הייתי איש מיקצוע מעולה,״ מחייך שאול ,״שעתיים ביום הספיקו

ענייני הכלכלה הם יבשים, ללא כל לחלוחית, וללא חיים
ולאברון לא היתד. כל מעורבות אישית בהם. לדבריו, הוא היה
מעין משקיף מהצד, משקיף ומדווח.
אהגה גדולה. כמי שלא היה בעל עניין רב בעבודתו, היו
לו שעות רבות פנויות, שאותן יכול היה לנצל למימוש אהבתו
הגדולה — הבישול .״אני נורא אוהב לבשל ולאכול, וזה נורא מעניין
אותי,״ הצהיר שאול כשהוא מתעורר מהירהורי העבר. אהבתו
הגדולה מחזירה אותו למציאות. שאול היה 14 שנים עיתונאי כלכלי,
עד שיום אחד קם, עזב את העיתון ואת הכלכלה, ופתח מיסעדה
בתיאטרון נווה־צדק, שבה הוא משמש הטבח הראשי.
מה מביא אדם שעבר כבר את גיל ההתבגרות, את שלבי
החיפוש העצמי והגישוש אחרי העיסוק המתאים, לשנות כיוון
ולהפוך מעיתונאי מצליח לטבח ראשי?
אצל אברון הדברים ברורים• אהבתו הגדולה היתד. נתונה
מאז ומתמיד למיטבח ולא לכתיבה. את כל חופשותיו ניצל כדי
ללמוד עוד ועוד. כל נסיעה לחו״ל היתה נסיעה לצורכי לימוד.
כל נסיעה היוותה השתלמות במיטבה אחר.
במשך שנים שוטט ברחבי העולם. הוא הגיע אל פינותיו
הנידחות ביותר, מצוייר בפינקם ובעט — לא כדי לערוך רשימות
על פשיטות־רגל בינלאומיות אלא כדי לעדכן את המרשמים שלו.
שאול ניסה לשלב את העיתונות עם אהבתו לבישול .״למרות
שזה היה דבר שעשיתי עם כל הנשמה, לא אהבתי את הרעיון
של לכתוב על מה שאני אוהב. העדפתי לעשות זאת.״
שנים רבות השתעשע העיתונאי־טבח ברעיון לפתוח מיסעדה.
הוא ידע בדיוק איזה סוג של מקום הוא רוצה לפתוח :״מקום עם
אווירה, מקום מקסים ביופיו ושובה לב.״ אחרי חיפושים מתישים
מצא הכלכלן ״את המקום שהדליק אותי,״ וגרם לו להפוך את
החלום למציאות.
יים אחרים של תת־ תרבות המובאים
בשפע מחו״ל.״ גם. כאשר
הסבירו האמרגנים כי לא התכוונו
להרוג את ד,שור כמו שעושים ה־מטדורים
בספרד, אלא רק להילחם
בו בלי לרצחו, כפי שרגילים
לעשות בפורטוגל, לא נחה דעתו
של הנשיא :״אבל אפילו בצורתם
המעודנת, הם עלולים לגרום

שילהוב יצרים של ההמון וסכנת
ברוטאליזציד״״ ציין.
העניין נמשך ונמשך, ולמרות
שהמועצה לביקורת־סרטים־ומח־זות
חזרה והתירה את קיום המופע,
התייאשו האמרגנים, ולא
הביאו את השוורים והמטאדורים
לישראל. לטענתם עוררה אגודת-
צער בעלי־חיים דעת קהל עויינת
נגדם, והוציאה דיבתם רעה, ולכן
אין כבר טעם להביא את המופע
לישראל.
המשכה של הפיאסטה הוא כיום
בבית־מישפט־השלום בתל-אביב,
שבו תובע האמרגן ברמן חצי מיל יון
לירות מהאגודה לצער־בעלי־חיים,
על שהוציאה דיבתו רעה.

מתנתבית ־ ה מי שפט
במתגרצ התוגה שיחרר
בית״המישפט את
מכוגיתד ש 7הפורץ

המודעה על מילחמת־ השוורים
חיקוי של תת־תרבות מחו״ל
ה עו ל ם הז ה 2318

רחמנות יוצאת מגדר הרגיל
גילה השופט אריה אבן־ארי כלפי
גיסים רדה. הצעיר השחרחר נתפס
במבואות פתח-תיקווה ובמכוניתו
הישנה, מסוג ויליס, נמצאו מכשיר
טלוויזיה ופריטים אחרים שנגנבו
באותו ערב בפריצה לדירה.
מאחר שנתפס ״על חם״ ,נעצר
עד תום ההליכים המישפטיים, ו התביעה
האשימה אותו בפריצה
ובגניבה. כאשר הובא לבית־המישפט,
הוא הודה באשמתו, בעצת
סניגורו, עורך־הדץ צבי
לידסקי. הוא רק הסביר לבית־המישפט
כי היה זה מישגה חד
פעמי בחייו, וכי הוא עומד לשאת
אשד, ולפתוח דף חדש. השופט
אבן־ארי ביקש תסקיר מקצין-
המיבחן. התסקיר, שהוגש בדצמבר

מיסעדן אכרון
העיתונאי הפך גסטרונוס
במיבנה של בית־הספר יחיאלי, שבו ממוקם תיאטרון נווה־צדק,
מצא אברון את האגף הקטן ששימש כחדר־האוכל והחליט לפתוח
בו את המיסעדה שלו .״היד, ברור לי שזה דבר שיקח זמן. אני
לא מיהרתי, אבל האנשים של התיאטרון ניראו לי נחמדים והם
רצו מקום שיפעל וישמש כמיזנון לתיאטרון. לא דווקא היה כיף
להתחיל בקטן, כדי להתאמן.״
בד בבד עם תחילת השיפוצים במיבנה הישן פתח שאול
את המיסעדה הסמוכה לתיאטרון. הימים היו ימי -הקיץ האחרונים,
והמיסעדה ניצבה מתחת לשני עצים ענקיים, כשאורחיה ישבו על
ספסלים הדומים לאלה שפיארו את השדרות ואת הגנים הציבוריים
לפני שנים.
ה״טריפ״ של העניין. כשהערבים הפכו להיות קרירים
מדי לישיבה בחוץ, נכנס שאול לחדר הסמוך לאולם התיאטרון,
וקרא לו בשם הקיוסק ,״מאחר שהשם, כמו המקום, הוא הדבר
הכי־פחות יומרני ומחייב.״
את המקום ריהט אברון בחפצים האהובים עליו: ספסלים
מגולפים, כרזות ישנות וארון תרופות מבית־המרקחת של אביו.
התפריט אינו קבוע, שכן הטבח המסור, המבשל והמגיש במיסעדתו
אך ורק מעדנים כמו כבד־אווז וסלומון מעושן, עושה זאת בהתאם
למצב־רוחו. כך שמדי יום אפשר למצוא בקיוסק מטעמים אחרים.
בפתח המיסעדה יהיה גן מרהיב ובר, שיהיה מוסד נפרד, בפני
עצמו — רעיון שאותו הביא שאול מסיוריו בניו־יורק.
לקראת חודש מאי יפתח אברון את המיסעדה שעליה חלם
שנים רבות. אל הכתיבה אינו בטוח שיחזור :״הציעו לי לנסות
לשלב את שני הדברים ולכתוב מדי פעם. אולי אעשה זאת מאוחר
יותר.״ כרגע הוא שקוע כל־כולו ביצירותיו במיטבח חותך ירקות
או בשר חי ומבשל מרק :״אני בטריפ של העניין הזה, וזה נורא
מלהיב אותי.
״זד, לא היה שונה ממה שדמיינתי. זה בדיוק זה. ומי יודע,
אולי עוד אפתח סניף של הקיוסק בפיסגת העולם — בניו־יורק?״
1981 היה חיובי, והשופט, שעדיין לבית־מישפט השלום בטבריה היד,
לא היה בטוח באשר לעונש ש מוכר. החברה דרשה לפנות מדירת
יטיל, שיחרר בינתיים את רדה חדר של 32 מטרים רבועים את
ממעצר, אחרי שהיה כלוא כחוד הדייר הבלתי־מוגן דויד סוסן,
שיים, וביקש תסקיר נוסף מקצין־ משום שלא ביקש להאריך את חוזה
השכירות. בנוסף לכך הוא לא
המיבחן.
האשה תשגיח. את התקופה שילם את שכר־הדירה, נטש את
שבה היה משוחרר ממעצר ניצל דירתו ולא נענה לפניות החברה.
הצעיר היטב. הוא נשא לאשה לכן הם טוענים שזכותו לדירה
את חברתו, ומצא עבודה. למועד פגה.
בית־המישפט הכיר בתביעת
הדיון בגזר־הדין הופיע הזוג ב-
בית־המישפט והאשה סיפרה ל־ עמידר שהוגשה ב־ 23 באוקטובר
]שופט כי בעלה הטרי התחיל ,1979 וכעבור חודש ניתן פסק־לעבוד
בעבודה קבועה, ושהיא דין לפינוי הדירה. בדצמבר אותה
תשגיח עליו. השופט פסק לרדד, שנה ניתן צו־הוצאה־לפועל לפינוי
עונש מאסר של שלוש שנים, ש הדירה.
כולו על־תנאי.
דויד סוסן בן ה־ 55 הנראה מבוגר
מרוצה מאוד מהעונש, ביקש מגילו, הוא קבצן עיוור בעינו ה הנאשם
רק בקשה אחת. הוא טען אחת, ושומע בקושי. הוא עלה
כי כדי לפרנס את אשתו הוא זקוק לארץ מצפון־אפריקה ב־ ,1952 נש מעתה
למכונית הוויליס שלו, ש לח למעברת צמח שליד טבריה,
הוחרמה על־ידי המישטרה שבתוכה ועבד בחקלאות. כשחוסלה המעברה
הרכוש הגנוב. התביעה התנגדה החל מתגלגל ברחבי הארץ. בתחילשיחרור
המכונית, מכיוון שבה לה מצא סידור בחיפה, אחר־כך
השתמש רדה בעת ביצוע העבירה. בצפת שם עבד כצבע, קיבל חדר
השופט חכך בדעתו, ואחרי זמן־ במושב שפר, ויום אחד, אחרי
׳מה החליט כי המכונית תהיה שדירתו נפרצה ותוכנה נגנב, הוא
מתנת בית־המישפט לזוג הצעיר. עזב את הצפון והגיע לתל־אביב.
השופט הביע תיקווה שהסתבכותו הוא התגורר בכרם התימנים וחזר
של הנאשם היתה חד־פעמית, ו לעבודתו כצבע.
הוא לא ישוב לפשע.
סוסן, שסבל מילדותו משיגרון,
ליקויי שמיעה ומחלות עיניים,
ד ר כי אדם
אושפז בתחילת שנות ה־60׳ והרופאים
אסרו עליו לעבוד. אז
מ די רתחדרלרחוב
ך,חל מתגלגל ברחובות ומקבץ
דויד סוס; /קבצן גבה, נדבות.
אי ־ הכנה. כך הכיר 0ו 0ן את
חזר זרחרב אחרי כותבי הבקשות המיקצועיים, והם
שלא ביקש להאריך התחילו לכתוב עבורו בקשות לדיור
הוגן. ביוני 1977 הוא זכד,
את חוזה דירתו בדירה קטנטנה בשיכון ב׳ ב־
(המשך בעמוד )56
כתב התביעה של חברת עסידר

מקב שדת /איש ממאדים

יש אלוהים!

אלוהים, כידוע, נמצא בכל מקום, אבל הרושם
הכללי הוא שהוא מבלה את רוב זמנו בשמים,
ואולי השמים הם מקום מגוריו. בכל אופן, דומה
שיהודים אדוקים סבורים, כי אף שכבודו מלא
עולם, כאשר פונים אליו יש לכוון את הפניה
השמימה ומה טבעי יותר מאשר לפנות אליו במיני
בקשות כאל אבינו שבשמים ן ולא כל שכן כאשר
מדובר בעצירת גשמים, שהרי אם אלוהים שוהה
בדרן־כלל בשמים, והגשם יורד מן השמים, מה
הגיוני יותר מאשר לפנות אליו בשעת מצוקת מים
כאל איזה אינסטלטור מקומי, ולבקש ממנו לסלק
את הסתימה כדי לאפשר למי העננים ״לרדת״ ז
אומנם, עצם המונח הלשוני ״בצורת״ מעיד על
כך, שלמרות קיומו הברור כל כך של אלוהים,
שבעצם יש לו מחוייבות מובהקת מאוד לדאוג לכל
ברואיו בצלמו ובדמותו, לפרנסם ולזונם ולהוציא
להם לחם מן הארץ, קורה גם שהוא אינו מתפקד
כראוי מדי חורף בחורף (ומה שגרם לכמה אנשים
לתהות על תופעת הגשם והמישקעים בכלל, עד
כדי שהפרידו הפרדה מוחלטת בין הישות האלוהית
ובין כל מה שכרוך בתהליך היווצרות המישקעים
על מיגוון כמויותיהם, והמציאו אמונה מדעית
תפלה הקרויה במקומותינו ״מטאורולוגיה״) ,ואז,
כמובן /פשוט צריך להזכיר לו את חובתו — מה
יותר פשוט מזה?
אך האמת הגרועה עוד יותר היא שיהודי אדוק
בדתו אינו סומך מלכתחילה על אלוהים ועל
כל בצורת שלא תבוא הוא מתפלל על הגשם כי
ירד מדי יום ביום החל מן הסתיו, אלא שכמתחוור
אין בכך די. לכן יש להם לכך תרופה בדוקה.
צריך, לא פחות ולא יותר, לצעוק קצת יותר
חזק, ורצוי לעשות זאת ממקום שמאפשר תיקשורת
יעילה ביותר מן הארץ השמימה. מקום זה נמצא
זה מכבר על״ידי שלומי אמוני ישראל, והוא לא
פחות ולא יותר בית״הקברות (אולי מפני שנשמות
המתים המרבות לרחף שם סללו שם מין ארובת
אוויר, המקלה על גלי קול להגיע השמימה בצורה
נהירה יותר) .מכל מקום, כאשר מדובר בנית״
קברות הנמצא בראש הר הזיתים, ברי שאין בעולם
מקום הולם יותר את המיבצע של עירור אלוהים
לקום לעבודת בורא גשמים.
וזה בדיוק מה שקרה לעינינו בימי בצורת אלה.
כך הוכח לעין כל בפעם־המי״יודע־כמה, שיש אלוהים,
ואפשר בהחלט להשפיע עליו, ולכן אני
מציע לחברי נווה אטיב, שנדרו לגדל זקנים עד
אם ירד להם שלג, לחדול מן האמונה התפלה
הזאת ולגשת מייד לתפילה בבית־חקברות הקרוב.

^ מזל סרטן
הארץ מלאה כל מיני אובות וידעונים וקוסמים
ומכשפים ורופאי אליל, כתבות שלמות מתפרסמות
עליהם שוב ושוב, ורק באחרונה קראו תושבי
חצי־המעברה של ״הארץ״ סיפור מרשים ביותר
על אחד רופא אליל (ר׳ דוד גראפי) העושה נפלאות
בכשפיו (״האם אתה מאמין בשדים״ ,א׳ ולנטיין,
22 בינואר )1982 ואין פוצה פה ומצפצף, אף שלא
אחת הוא גורם סבל ישיר לחולים המשכימים
לפתחו (בכוויות, למשל) .אבל כאשר חולה סרטן
ריאות, שמצבו אנוש ביותר, מבקש בעוד דעתו
צלולה עליו ולאחר שכל חכמי הרפואה עומדים
לפניו חסרי־אונים להצילו ממוות, לאפשר לו
לנסות בגופו שלו תרופה חדישה, פרי מחקרם של
מדענים באוניברסיטה העברית בירושלים, אשר
טרם נתאשרה כראוי בחותם מישרד־הבריאות, או־אז
באים אליו השילטונות מזה (המקפידים ביחוד
באחרונה על כיבוד החוקים במדינת ישראל) וחכמי
הרפואה מזה, ומעזים לומר לו במצח נחושה: לא,
חולה יקר (״המסכן״ ,כפי שהגדירו הפרופי רחמי-
לביץ׳ הנערץ — אני זוכרו לטובה מימי אישפוזו
וגסיסתו של אבי ב״הדסה״ בירושלים מסרטן
ריאות, ואני משער אילו מאמצים הייתי עושה —
בגלוי ובסתר — כדי לאפשר לחולה ולמדע הרפואה
גם יחד לבחון כל תרופה חדשנית העשויה לדחות
את המוות כל עוד החולה צלול בדעתו ומשתוקק
לחיות) ,אתה תמות אצלנו בלי שום קונצים, או
תתאבד על אחריותך (הסטטיסטיקה מלמדת בעליל,
כי שיעור ההתאבדויות בקרב רופאים ואחיות
גבוה ביותר לעומת זה שבאוכלוסיה בכללותה —
הן מפני ש״הם״ מיטיבים לדעת מה פירוש מוות
מחולי ממאיר, והן מפני שמצויים תחת ידיהם
אמצעים נוחים יחסית לביצוע ההמתה העצמית,
והן מפני שקיימת ביניהם אחווה אמיתית, המאפשרת
סיוע חשאי למטרות שהשתיקה החברתית
הצבועה יפה להן) או תיסע לך לאשר תיסע ותנסה
את התרופה הבלתי חוקית שלך במקום אחר.
בהזדמנות מכאיבה זאת שוב נחצית הארץ
לשני מחנות נחרצים, שלפי עניות דעתי אחד מהם
מתקדם ואחד נסוג, אחד פרוגרסיבי וליברלי ואחד

פשוט ריאקציונרי. שוב ניטש הוויכוח למי שייך
גופו של אדם, ומצד אחד עומדים אנשים כמו
הפרופ, רחמילביץ׳ הנערץ והסופר משה שמיר,
ומצד אחר אנשים כמו ראובן !מעיין או הפרופי
פוקס. הפרופ׳ רחמילביץ׳ נסמך על העובדה, שהחברה
אינה מתייחסת בשוויון נפש למתאבד המאיים
לקפוץ מגג ארצה, אך כלום זו הוכחה 1
השאלה היא אם החברה תובעת לדין — כפי
שאכן עשתה בעבר הלא רחוק — את מי שהצילה
מהתאבדות. אשר למשה שמיר, אני ממליץ למעונ־יינים
לקרוא את מאמרו הפרוגרמטי בנושא זה
(״החלטה קשה ונכונה״ ״מעריב״ 27 ,בינואר
)1982 כדי לעמוד על מידת ההגיון שבטיעונו
(הנ״ל טוען שם, שגם בשעת הזדווגות אין אדם
שייך אך לעצמו אלא לכל הקוסמו (״אינו גרגר
בודד באפלה שכנראה הוא ושותפיו לדעה
הם נציגיו החוקיים־מטעם־עצמם עלי אדמות).
החוק הוא שיקלול מגושם אך בלתי-נמנע
של המוסר הרווח. החברה הישראלית אולי תכיר
תודה לראובן מעיין, על שזיעזע אותה ואת השיק-
לול. ואולי לא. יתכן בהחלט, שאנו בנסיגה.

במדינה
(המשך מעמוד )55
טבריה, אחרי שחתם על חוזה עם
חברת עמידר,
אך צרותיו לא תמו. הוא נכנם
לבית־חולים, וכשיצא משם ובא
סוף־סוף לדירתו, גילה שהמנעול
הוחלף. הוא הציץ דרך החלון
וראה ציוד אחר, שלא היה שייך
לו. שכנים אמרו לו שאחד הדיירים
הכניס לשם ציוד. סוסן פנה ל־מישטרה,
לעמידר וללישכת הסעד,
אך שום דבר לא נעשה כדי להוציא
את הפולשים. סוסן חזר לרחוב.
מישהו אמר לו שלדידה הוכנסה
מישפחה אחרת בהוראת עמידר.
עורך־דין חיפאי, שרחמיו נכמרו
על סוסן, המתקשה בדיבור והנושא
עימו תמיד תיק קרטון ובו פירוט
תולדות חייו וההתכתבויות שלו

את עדותה, וזיכה את בנימין רר
דיטי מאשמת אי־רישום תקבולים.
בית־המישפט קיבל את גירסתו
של הסניגור, משה מרח, כי מבק־רי־מם
חייבים להתנהג במתינות,
ולא לחטוף את הסחורה מעל ה דלפק,
לזרוק את הכסף, ולברוח.
באוקטובר 1980 עמד רודיטי
בחנותו, ברחוב דרך־ההגנה בתל-
אביב, ומכר צמר וחוטי ריקמה.
הוא היה עסוק בבחירת חוטי-
גובלן עבור אחת הלקוחות, כשנכנסה
לחנות המבקרת הסמוייזז.
היא שאלה על חוטים בצבע מסויים,
ורודיטי ענה לה כי אין במלאי
שלו צבעים אלה. אולם במקום
לעזוב את החנות בידיים ריקות,
לקחה המבקרת במו ידיה שני
סלילי חוטים מהמגירה, שאלה ל-

^ מ שקה חריף
כשאני שוקע בהרהורים נוגים כלשהם על המתרחש
כאן ועכשיו, כשאני חוזר ועושה הערכת מצב
לאומית מנקודת מבטי הפרטית, ולא מצליח להשתחרר
מתחושות מבשרות רע, כשאני שואל את
עצמי ואת זולתי בתכיפות גוברת והולכת ״מה
יהיה ן״ או-אז, כדי להמשיך להתקיים ולתפקד,
אני בולע גלולת אופטימיות יהודית בדוקה הממונות
לכל דורש אחת לשבוע בדיוק נמרץ על־ידי
המירפאה הלאומית.
אני ממליץ בזה לפני כל דומה לי, שנמנע
עד כה מהזדקקות למזור הפלאים הזה, לנסותו.
על אחריותי — איש לא יתחרט• כן כן, כוונתי
למאמרי יוסף חריף.
כי מאמריו של יוסף חריף המתפרסמים מדי
שבוע בשבוע ב״מעריב״ אינם רק אוצר בלתי-נדלה
של מידע שאין מעודכן ממנו על הנעשה בחגווי
צמרת השילטון שלנו, עד שאין שום שרות מודיעין
ראוי לשמו יכול להרשות לעצמו שלא להעסיק
מתרגמים מיומנים לפיענוחו המהיר. לא, לא זה
העיקר. העיקר הוא שכל הקורא בהם מתמלא
מייד מין תחושת סיפוק עילאי על שום נכונות
כל תג ותג כמעט במדיניותנו, ואף יותר מזה,
כי הקורא ושונה במאמרי יוסף חריף אינו יכול
שלא להתרשם, כי יש בעולם שתי מעצמות-על —
ישראל וארצות־הברית, שאומנם, לפעמים, יש אולי
איזה חילוקי דעות ביניהן, אבל, ברוך השם, לא
אלמן ישראל ! חילוקי דעות לחוד ויחסי כוחות
לחוד, ובמה שכרוך ביחסים אלה, אין שום מקום
לספק. אנחנו והם שווים לגמרי, אם לא למעלה
מזה.
וכך, שבוע שבוע, גלולה אחרי גלולה, ובזמן
האחרון במיוחד, אני אומר לכם, איני מסוגל
לחשוב פשוט מה הייתי עושה אלמלא השיקוי
החריף הזה, היורד ובא בעצמותי, עד שיכרות,
עד כדי התמכרות.
ולעזאזל היקיצה.

אט-אט בביטחה ירד יוסי שריד בשלבי מידרג
הניכור, ודומה שהגיע סוף סוף עד לתחתון שבהם.
הודעתו המדהימה על נכונותו לשוחח עם יאסר
עראפאת — אשר גרמה להתנערות מוחלטת
כמעט מעליו ברחבי ה״ציבוריות״ שלנו, לרבות
במיפלגתו, שלא לדבר על העיתונות, הבהירה באור
יקרות את פני החברה הישראלית השחורה משחור.
איני דואג ליוסי שריד• הוא בחור מוכשר למדי,
שכישוריו יעמדו לו בוודאי בכל אשר ילך ויעשה,
אם אכן ההסתייגות ממנו במיפלגתו־הוא תגרום
לבסוף לאי כלילתו ברשימת מועמדי העבודה לכנסת
הבאה. אני מודאג מתהליך התכערות הפרצוף
הישראלי, ועוד יותר מזה מן ההנאה הגלויה שהישראלי
המכוער עצמו שואב מתהליך זה. באמת
הגיע הזמן לשים מחסום לפיו של יוסי שריד,
ולשתק את פעילותו הפוליטית בכלל. כאשר נהיה
כולנו קרנפים ללא חריג, לא יעכור שום בעל־חיים
שונה כלשהו את שלוותנו. דומם נעמוד בשורה,
מפנים קרננו המושחזת נגד כל־העולם־נגדנד, עינינו
עצומות, אוזנינו אטומות, רגלינו בוססות במדמנה,
זנבנו מזניק חיריונים.
משום מה תמיד איכפת הריח לזולת. אנחנו
כבר התרגלנו ומעבר לזה• אנחנו אוהבים אותו,
את הריח הזה. מי צריך דאודורנט ז

קכצן סוסן
•שוב ברחוב
עם המוסדודת השונים, התנדב
להגיש תביעה נגד חברת עמידר.
הפרקליט, רפאל שטוב, טען ב-
גית־מישפט השלום בחיפה ש ההסכם
עם חברת עוזידר בוטל
באורח חד־צדדי ולא יתכן ש מסיבה
זו יישן מרשו ברחובות.
דויד סוסן הוזמן לבית־המיש-
פט לדון בבקשה שהגיש עורך־
דינו. כתוצאה מאי־הבנה הוא לא
נפגש עם עורך־דינו במקום ש קבעו,
ובצר לו, פנה ללישכת
עורכי־הדין בבקשה שיחליפו לו
עורך־דין. שטוב, שנפגע מפניית
סוסן, הסכים שלא לטפל בתיק.
כרגע מסתובב סוסו ברחובות תל-
אביב ללא מקום לינה קבוע וללא
עורך־דין שיטפל בבעייתו. אחרי
שזכה פעם אחת בדירה, במאמצים
׳רבים, הוא מתחיל מחדש את
מאבקו לדיור.

מיסים
ל 1הו גכדקותרגיד
׳השופט הדריד את
את מבקרי מס״הכנסה
7גהוג 73 קוחות ממש.
מבקרת מס־הכנסה, עוצמה טייב,
הלמה בבעלי החנות בעוצמה רבה
מדי, ולכן לא קיבל בית־המישפט

מחירם, והניחה על הדלפק סך
של 20 לירות, מחיר החוטים. היא
עזבה את החנות לפני שרודיטי
נטל את הכסף.
כשחזרה המבקרת לחנות, אחרי
זמן קצר, והציגה את עצמה בתפקידה
האמיתי, התברר כי הכסף
הוכנס בינתיים על־ידי בעל־החנות
למגירת המזומנים, אבל לא נרשם
בספר התקבולים של החנות. לכן
והוגש נגד רודיטי כתב־אישום.
הוא העיד בבית־המישפט כי לא
ייחס את שטרות הכסף שמצא
על דלפקו ללקוחה כלשהי, ולא
ידע כלל כי המבקרת לקחה את
סלילי החוטים. לדבריו הוא חשב
כי הסכום הפעוט שהיה לפניו הוא
עודף ששכחה אחת הלקוחות, והיא
תחזור לקחתו. לכן לא רשם אותו
בספר.
השופט אליהו מצא גינה את
צורת עבודתה של המבקרת, וייעץ
לאנשי־המס כי כאשר הם עורכים
ביקורת ינהגו ככל לקוח. כלומר,
ישאלו על המחיר בניחותה, יחכו
עד שהמוכר יתפנה אליהם, ויקבלו
את הסחורה מידיו ממש, ולא
יטלוה במו ידיהם. הוא גם המליץ
כי המבקר ישהה בחנות עד ש יראה
מה בדיוק עושה המוכר בסכום
הכסף שקיבל, וכך תהיה
עדותם בבית־המישפט אמינה הרבה
יותר.
ה עו ל ם הז ה 2318

משום מה, הן דווקא נותנות בי אמון.״
תכונה זו אינה מאפיינת את הישראלים,
שהם לרוב חשדנים.
״דווקא הלקוחות הזרים, התיירים, קשים
מאוד מבחינה כספית. הם מתמקחים על
הדולר כאילו היה זהב.״

הידידה הטובה
ב י ותר של
ה א שה ־ <וו

מחירה?

או מ רי ם שיהלומים הם ידידיה דד
טובים ביותר של האשה. ידידות נוספות,
ולא פחות חשובות הן הפרוות. איזו
אשד. אינה חולמת על פרווה שעירה וחמה,
רכה ומלטפת, שתעטוף באלגנטיות
את כתפיה?
הפרווה מעניקה לאישה הרגשה. נפלאה,
וגם סיפוק רב — בייחוד כשכל חברותיה
מביטות בה ומתלחששות בקינאה: ראיתן
את הפרווה של? --מעניין, מי
קנה לה את --ז אני מתה לדעת
כמה זה עלה !
דיסקרטיות וסוד מיקצועי
^ נשים הישראליות הן קונות
//י י טובות. אמנם, לא תמיד הן יודעות
מה הן רוצות, אבל זה לא נורא, בשביל
זה אני כאן !״ אומרת בעלת־חנות לפרוות
ברחוב בן־יהודה בתל-אביב.
״לעיתים נכנסת אשה, בידה סכום כסף,
והיא שואלת: מה אני יכולה לקנות בזה?
כאן. נכנם גורם האמינות, שהוא ראשון
כמעלה, מפני שלא כל אחד מתמצא בפרוות
ובערכן. זה כמו ביהלומים — אומרים
לאדם מחיר, והוא צריך להאמין.

גם האשה הישראלית, ברעותה האירו פית,
אוהבת להתפנק במינקים ולהתפאר
בברייט־שוואנץ. לדעתה, ומתוך נסיונה
של הפרוונית. ,פרוות בלאק-דיימונד־מינק,
שציבעה חום-כהד, הנוטה לשחור, היא ה פופולארית
ביותר בקרב הנשים הישראל-

הפרוות זולות יותר בארץ מאשר מחוצה
לה, בין היתר משום שמישרד התעשייה
והמיסחר מעודד את ייצורן בישראל ואין
משלמים עליהם מיסים׳ זמפני שעבודת־הכפיים
בארץ זולה יחסית. כך אפשר ל עמוד
בתחרות עם יצרנים אירופיים ואמריקאים.

למשל, גבר קנדי קנה לאשתו מעיל
בלאק-דיימונד־מינק, ארוך ומרשים, העשוי
מהרבה מינקים נקבות, שהן הטובות והיקרות
ביותר, ושילם עבורו בארץ ארבע
וחצי אלף דולר (כ־ 720 אלף לירות) .בקנדה
ביקשו ממנו בעד פרווה דומה פי־
׳שלושה.
למי שפעם חשבה על קניית מעיל כל שהו,
להלן קשת המחירים של הפרוות השונות
בארץ :
• מ?ן יל מינק: החל ב 2000-דולר.
• מיקטורן מינק ג מ־ 1400 עד 3500
דולר, תלוי באורך השרוול, במודל׳ בגודל
ובאיכות הסחורה.

חנות־ענק, שחלונות הראווה
שלה משתרעים לאורך של
קילומטר וחצי, ובתוכה שטיחי קטיפה רכים, אור יקרות, עשרות

נ ד בו לפרוות

אלפי סוגים של פרוות מכל הגדל׳ ם והצבעים, ומודלים מיוחדים
של טובי המעצבים בעולם. העיני•ים מתבלבלות מההיצע הרב.
כל אשה יכולה להיכנס לחנות ולמדוד פרוות כאוות־נפשה.

אך למעשה רק בני הישיכבה העליונה,
איו אלה שמוגדרים ״העשירון העליון״ יכולים
להרשות לעצמם באמת לקנות פרווה
טובה. אולי ׳תנקוב הגברת בכמה שמות,
כדי שהקוראים ידעו מי עומד בראש סולם
העשירונים י ״חס וחלילה,״ היא עונה
ברצינות ,״זה דבר חסוי, זוהי דיסקרטיות
של סוד מיקצועי.״
בארץ אי-אפשר לשלם בתשלומים, כי
ערך הכסף יורד. בעלי־החנ׳ויות, הקונים
את הפרוות בחוץ־לארץ, במזומן ובמטבע
זר, אינם מוכנים ׳שירידת ערך הכסף תפגע,
ולוא מיעט, בדיווחיהם הגדולים.
בעל־חנות אחר אונו מסכים לכך ׳שכדי
לקנות פרווה יש להיות עשיר .״עשיר, מה

זה עשיר ז״ הוא מיתממם ,״לא יודע מה
זה עשיר. צריך פשוט להיות בעל אצמ-
עים.״ ועל כך בדיוק הרי נאמר: אותה
הגברת בשינוי אדרת.
אדרת מימי הסבתא
^ ש נשים החוסכות בכל חודש סכום
כסף ,־ובסוף השנה הן קונות לעצמן
מעיל פרווה יפה ומרשים. הן מעדיפות
ללבוש אותו ארבעה חודשים בשנה, תחת
לבזבז את הדולרים בחוץ־לארץ בתוך שלושה
שבועות.

מיקטורן פרווה עם
סריגה בעבודת־יד.
זהו מיקטורן ספורטיבי המשמש את האשה
בכל שעות היום. המיקטורן יפה, אופנתי,
ומחירו שווה לכל נפש החושקת בו.

^ייי * ה
בישראל, זוהי וזפוווה הפופו־י
״ 1לרית ביותר בקרב הישראליות.
מחירו של מעיל מתחיל באלפיים דולר.
(המשך מעמוד )57
יות, ואחר־כך מינק בשאר הצבעים. במקום
שלישי עומדת פרוות הברייט־שוואנץ, ש היא
ממישפחת הכבשים.
עד ליפני׳שלוש ישנים, נתפרו רוב המעילים
בהזמנה. היום הנשים מעדיפות
מעייל מוכן, שבמיקרה הצורך נעשה בו
תיקון בהתאם ליגיזרת הקונה. גישת הנשים
השתנתה, אולי גם בגלל תהליך המודרניזציה
השורר בכל השטחים. אין זמן. כולם
רצים.
בשנים האחרונות יש נשים צעירות,
בנות 20 פלוס, הרוצות לקנות גם הן
מעילי פרווה, בעיקר מיקטרונים. עד לפני
עשר ישנים היה מעיל-פרווה נחלתן הבלעדית
של הנשים הקשישות יותר, שהתחנכו
במסורת האירופית. יתכן גם שהדבר
שהשתנה הוא כושר הקנייה של
הנשים צעירות, היכולות היום גם הן להרשות
לעצמן לקנות מעיל זה או אחר.

שועל בישראל

מעיל ארוך מוכן, שמחירו
כ־ 3000 דולר. מתאים בעיקר
לאשה רזה, כי שערותיו הארוכות גורמות לה להיראות מלאה.

ולא לשכוח — אין לשבת במשך זמן ממושך אס לובשינז מעיל
כזה — זה הורס את הפרווה. מעילי פרווה בעלי שיער קצר,
בדרך כלל פרוות מינק, מתאימות לנשים מבוגרות יותר.

6מעיל ברייט־שוואנץ: בין 1600
ו* 3000 דולר ליפה ביותר.
• ז׳קט כרייט־שוואנץ: מ־800
עד 1400 דולר.
#מעיל שועל: ביו 2500ו־3000
דולר.
4דקט שועל: ביו 800ו־ 1400 דולר.
למי מאיתנו איו סבתא או דודה טובה,
שבארונה !תלויה פרווה מהימים הטובים
ההם, שהיא מזמן כבר אינה לובשת? כדאי
לפעמים לטרוח להורידה מהקומה השנייה
של הארון, לבדוק מה מצבה ,׳ואולי קצת
לשניות או להוסיף — והרי לכן מעיל חדש
ברבע המחיר.
הזמן הטוב ביותר לתיקונים ולשינויים
מסוג זה הוא הקיץ, כי אז הפועלים אינם
עסוקים נל־כך, והעבודה זולה יותר.
כשהפרוזה טובה וחזקה מומלץ להשקיע
בתיקון. כשהפרווה כבר מהוהה, כדאי לאותה
הגברת לחסוך את כספה ולבוא
בפעם אחרת לקנות פרווה חדשה, או ל קנות
ז׳קט ספורטיבי ולא יקר בשילוב
פרווה, ועם סריגה עבודודיד, שתואמת את
צבע הפרווה.
ז׳קט כזה יכול לשמש גערה או אשה
בכל ׳שעות היום והערב. הוא •גם אופנתי,
גם יפה וגם מחמם, והעיקר מחירו שווה
לכל נפש: בין 400ו־ 500 דולר.
למי שאיו הכסף, או שאינה מוכנה להשקיע
ממונה במעיל־פרווה, הרי מתכונה של
האופנאית שרה מילר.
גם פרוות אפשר להשיג בזול צריך רק
לדעת איפה, קצת דמיון וזוג ידיים טובות.
מה עשתה מילר? פיישפשה באחד משו-
קי־הפישפשים, חיטטה בין עשרות השקים

•שבהם היו טמונים סמרטוטים, וגילתה ל־שימחתה
שתי פרוות ישנות — האחת
מעור גמר, והשנייה מעור שועל־כסף.
•שתיהן היו מפורקות ובלויות. שרה בעלת־ההעזה
ראתה מייד בדמיונה מה אפשר
ליצור מזה, והחליטה: לקנות!
מחיר פרוות שהעל־הכסף היה 30 שקל,
והשנייה 300 שקל — ממש מחיר מצחיק.
את פרוות־הנמר, שהייתה מפורקת ל־רצועות־רצועות,
תפרה במו ידיה במחט
דקיקה ובחוט־תפירה רגיל. בכדי להאריכו
ולשוות לו מראה גמור, הוסיפה צווארון
ואימרה בקצה הבגד, משועל־הכסף שרכשה.
בשרוולים,
שהיו צרים ומשופשפים, הוסיפה
רצועודקטיפה שחורה כדי להרחיבו
ולשוות לו מראה אלגנטי. היא ביטנה אותו
מבפנים בבד־סטן חים, התואם את צבע הפרווה׳
וגומרה אותו מסביב בסרט־זהב.
את הפרווה השנייה, שועל״הכסף, פירקה
לרצועות ויצרה שיכמיה במראה זרוק
וביטנה רק את החלק העליון, באיזור
הכתפיים, כך שכל החלקים נראו בזנבות.
על חלקו העליון הוסיפה צווארון, שגזרה
מפרוות הנמר, ועליו תפרה זנבות
קטנים של שועלים.

אור יקרות
ובדולח

י אם תזדמני למינכן, למשל, את תתקלי
בחנות־ענק, התופסת כמה בלוקים של

ן 1 0^ 1ן 1 |1השחקנית המפורסמת, הנמנית עם הקונות הקבועות של
חנות הכל־בו, בחברתו של דיטר שטנג1ז, מעצב הפרוות

הנודע• ״פרווה היא לא רק עניין של אופנה. על האשה להיראות במיטבה, להיות ליידי.״

שועלים בגרמניה

גס שם ממלאים השועלים את הקולבים, ו־המחירים
גבוהים יותר. במעילים אלה משולבת
ריקמה, והמעיל נראה ספורטיבי. בצירוף כובע פרווה וכפפות את מוכנה לסיור בסיביר.

רחוב, ושחלונות-הראודה שלה משתרעים
לאורך קילומר וחצי.
מאחורי היכל זה מסתתר יהודי נמוך־
קומה וממושקף, צנוע ונעים־סבר, בן ־,63
שמו הרץ ריגר.
בעשרים השנים האחרונות פורחים ומשגשגים
עסקיו, והוא נחשב היום באירופה
למוסד. חנותו היא החנות הגדולה
בעולם המוכרת פרוות ליחידים. אך בעצם
זו אינה חנות, אלא אולם, היכל של ממש,
המרופד בשטיחים מקיר-לקיר, מקושט
מראות ובמנורות בדולח ובעמודי שיש.
על הקולבים תלויות עשרות אלפי פרוות
מכל הסוגים, בכל הגדלים והצבעים.
ועכשיו, לנשום י עמוק. אנחנו נכנסים.
כאן אין צורך להרגיש לא נעים. אם
בכוונתך לקנות או לא -אין זה משנה ל איש.
כאן את המלכה. כל אשר את צריכה
לדעת הוא כמה בדעתך ״להוציא״ ,ואם
ברצונך ז׳קט מעיל קצר או ארוך.
באדיבות יובילו אותך למחלקה התואמת
את דרישותייך. אם לאחר שמדדת את כל
הפרוות ששמת בן את עיניך, תתקלי בקשיי
בחירה, יקראו למעצב הנודע מברלין,
דיטר שטנגה, העובד בחנות מזה 13
שנה, והוא יעזור לך להחליט. ואז, כפי
שהוא אומר ,״בטוח שלא תצאי בלי מעיל.״
דיטר שנגה, גבר נאה מאיד, בגיל שלושים
פלוס, לבוש בקפידה בחליפה. מחויי־טת,
הוא בעל טעם מעולה. הוא מסביר כי
גם בפרוות יש חוקים: מה מתאים למי.
את הפרוות ניתן לחלק לגיל הלובשות.
לצעירות, בנות ה־ 20 עד ,40 יתאימו כל
סוגי פרוות־השועל, הלינקס, הרקון, והזאב.
כללית: פרוות בעלות •שיער ארוך.
לנשים בגיל 40 ויותר יתאימו פרוות מינק
בכל גווני־הצבע, ופריזיאנה. כללית: כל
הפרוות בעלות השיער הקצר.
כשקונים פרווה יש להתחשב במיבנה־הגוף.
פרוות בעלות שיער ארוך גורמות
להופעה •שמנה, ולכן אינן מתאימות ל אשר!
מלאה.
צבע עורה הטבעי ״של האשה, גם לו
חלק חשוב בהחלטה מה לקנות. לצבע־השוער
יש חשיבות מישנית, כי אותו אפשר
לשנות.
דיטר שטנגה הוא גם מומחה לקונות
פוטנציאליות. כשהוא ממליץ על פרווה זו
או אחרת עליו לדעת עם מי יש. לו עסק
״כי חשוב מאוד לדעת לאיזה מעמד חבר־

תי משתייכת אותה האשה, גם אם יש
ילה את האמצעים הכספיים לרכישת המעיל.
אני מדבר קצת עם האשה, או עם הזוג,
ויודע מי היא ומה היא.״
צבעי הפרווה המודרניים השנה הם :
(המשך בעמוד )74

!!!נך* ח 1ך פרוות משוק הפישפ־שים.
עם דמיון חוג
\ ו #י 1י1
ידיים אפשר ליצור יצירה מקורית.

הרזיה: השיטה ה

2001

יש לנו בארץ מלכת־זמר תימניה, אלופת הקסטות של
התחנה המרכזית, שנראתה פעם מאסיבית כמו -אום־כולתום.
אהובה עוזרי שמה. פגשתי אותה בחגיגת בר־מיצווה תימנית
משגעת. לא פגשתי אותה. פגשתי את הרבע שלה. שאר השלושה
רבעים התנדפו. סליחה שאלתי את אהובה עוזריו ההיא פרצה
בצחוק.
״אנשים לא אומרים לי שלום ברחוב !״ תיכף עברתי לכיסא

שום דבר לא נכנס אל הפה. קפה וסוכרזית אולי. חוץ מזה,
כלום־כלום.״
ולא הרגשת חולשה י שאלתי .״מה פיתאום,״ אמרה .״הרגשתי
עלא־כיפק. כשאת אוכלת ארוחה אחרונה הגונה בשתיים׳ לא
בא לך כלום עד מחר.״
שיגעון של שיטה. נשארת רק הבעיה איך עוברים את שעת
הטלוויזיה בלי בילעוסים, ואני חושבת שעלינו על פטנט אלילי.

שעל ידה. זהו ! ביקשתי .׳לספר לי דחוף איך 30 .קילו בחודשיים,
זה סיפור!
בתור התחלה סיפרה לי שאכלה פיצות כל התקופה, ומקרוני,
ומלוואח, וכל מה שבא לה. אז איך! קראתי בשבר.
״פשוט,״ הודיעה הרזה ,״אכלתי הכל־הכל־הכל מה שעלה לי
בראש, עד שעה שתיים אחרי הצהריים. מהשעה שתיים ואילך,

״מה זה איך עוברים טלוויזיה?״ אמרה .״החוכמה של דיאטה
זה לא לרעוב. אם אתה לא רעב, למה שתאכל?״ באמת למה.
״צריך כוח רצון,״ אמרה.
נו, וזהו זה. עם כוח הרצון, חזרנו ישר להתחלה. יש חו־הור
— בדלי־הי — תללה, תללה, יש חו־הור — בדלי־הי — תגידי
נא איך!

מה עושי נגד
הוירוס ש מ גרז
נוראות בגרון?
בחודשים האחרונים מסתובבת בארץ
ספחת חדשה. משיחות עם רופאי קופת-
חולים שאליהם מתנקזים כל הסובלים,
מסתבר שממדי העסק ממש. רציניים.
מדובר בגירוד משגע בתוך הגרון.
מן דיגדוג מטריף מוח, שאין שום גישה
לכבותו. י משתעלים משתעלים, אבל זה
לא עוזר• הגירוד נשאר בעינו. השיעול
מנקה את דרכי הנשימה, אבל לא מצליח
לטאטא את הגרון.
רופאי קופת־חולים יודעים כבר את
הפטנט. כל בלגן בגוף, שאין לו שם,
מטבילים אותו בשם החגיגי ״וירוס״ אה
בראוו. קבוצות שלמות של אוכלוסיד,
מכחכחות בגרון עה־אה, עה־אה, ונאדה !
עוד מעליבים להם את הנפש ואומרים
להם שזוז ״עצבים פסיכולוגיים״ .דיאגנוזה
מבריקה שתחילתה פנטזיה ללא שחר,
וסופה אמת צרופה. מי לא יחטוף ״עצבים
פסיכולוגיים״ אחרי שהוא סוחב עליו
שבועות שלמים כזו טירדה י בקולנוע —
שקט נוראי. הקטע הכי מותח. ופתאום
עה־אה־עה! קול שדי בוקע מתוך גרון
מעונה, ומפריע לכולם. שיחת רעים שק טה.
פתאום, התקפת כיחכוח. זה כמו
נמלים זוחלות בתוך הגרון.
ואם מישהו חושד שהתיאור הכל־כך
פלסטי שלי מקורו בניסיון אישי, הוא
יהיה רק צודק• הייתי יכולה לטפס על
קירות עוד ירחים רבים, אילמלא סבתי
בת התישעים, שעודה מפקדת באון על
כל המישפחה.
מה יש לך, שאלה. אמרתי. ביקשה
טון. נתתי. הקשיבה בעיון. ביקשה עוד
פעמיים צילצולים מתוך הגרון. עשיתי.
צריך טיליה! אמרה־גמרה.
מניין לך בוניקה, אני שואלת אותה,.מה
זה מניין? מהבית!״ מהבית זה
רומניה, שלא יהיו ספקות. מהבית זה
גם מאחוזת עשירים אגדיים עם משרתת
לכל בת (היו חמש) ,וסוסים פרטיים,

רעיונות

איך חוסכים
בסעיף הקמת
בכל מירשם שבו כתוב ״קמח אוסם
אחד״ מייד מבינים שהכוונה לאריזה
שלימה אחת של קמח תופח. אני עשיתי
לי הרגל מזמן להשתמש בקמח רגיל
פלוס אבקת אפיה. אין שום בעיות .״
״קמח אוסם אחד״ בא באריזה משונה
של 350 גרם 350 .גרם הן שלוש וחצי
כוסות ״קמח. חד וחלק. לזה מוסיפים כפית
אחת אבקת אפיה, והנה לכם ״קמח אוסם
אחד״.
ובכן, לכבוד הדיקדוק המישפטי לא
אתיימר שזה קמח אוסם אחד בתכולה.
תמיד יכול לבוא איזה כימאי, להוכיח
שבתוך הקמח המופלא שלהם הם שמים
איזה שם ארוך וסודי שעושה ניסים
ונפלאות. אבל אם להאמין למה שכתיב
על האריזה, ואם להשתכנע מהתוצאות,
הרי שזה קמח בתוספת אבקת אפיה
בלבד.
הטירחה הקטנה של חיבור החומרים

באופן ביתי אינה מצדיקה הוצאה כה גדולה
על מוצר מוגמר. אם יש במירשם ״כוס
אחת קמח תופח״ לוקחים כוס אחת
קמח רגיל, פלוס חצי כפית אבקת אפיה.
מה יש פה להבין.
רוצים לראות חשבונות בעיניים? בבקשה

קילו אחד קמח תופח עולה 170 לירות.
קילו אחד קמח רגיל עולה 61 לירות.
שקית אבקת אפיה עולה 25 לירות.
קילו אחד קמח רגיל פלוס שקית אבקת
אפיה זה 86 לירות.
בבקשה! חיסכון של ס/ס ! 50 ובאמת
שזה בא בלי להזיז הרבה את התחת. רק
את הראש.

נשים נשים
הרי את מקודשת לי
הבחור ראה עולמו בחייו. הכל היה
מושלם, רק דבר אחד זימבר לו את
ההרמוניה. אשתו היתה מרחפת בבית עם
ראש מלא רולים ודוקרנים לחיזוק.

יום אחד פקעה הסבלנות שלו. בא
הביתה, הסתכל ברולים, הסתכל בדוקרנים
בסקרנות גלויה• ״תגידי,״ הוא שאל כולו
מתפעל ,״את קולטת את מצריים?״

ץ נ1

בי שו לי ם

! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים ! לא

פונץ ׳ לא נורמלי ( עיצוב

במסיבות הכי פצציות, מזמינים אותי,
מפיסטו, להכין את הפונץ׳.יצא לפונץ׳
שלי שם של ממסטל אינסטאנט, והוא
טעים לא רגיל. זה בושה איך שהעסק
הגרנדיוזי הזה כל־כך פשוט. אבל אני
לא מתעקשת להסביר את זה. למה שלא
יחשבו איזה מויישה גרוים אנין
מכינים אותו לתוך פיילה דקורטיבית
מזכוכית, כזו שמיועדת לפונץ ,,או סיר־אדירים
באמת שאינו עשוי אלומיניום.
שמים בתוך זה מצקת, והחבר׳ה מוזמנים
להערות אל תוכם מצב־רוח פלאים.
לא נעים להזכיר, אבל חוץ ממצב־רוח
דליקטס, זה מאפשר חיסכון משמעותי
בוויסקי למיניהם. החמורים המזדמנים ל מסיבות
היום התקדמו פלאים מ״הקוניאק
מדיצינאל״ שהיה פעם שיא ההמפרי בו־גרט.
הטעים־טעים
הזה, הוא יופי של כופר-
נפש למשקאות היותר יקרים. שתנוח דעתכם.
זה לא עד כדי כך זול בהכנה,
אבל הכמות האדירה המתקבלת מאזנת
את החשבון.
להכין חצי כמות, אתם אומרים? בומבה
של רעיון חסכוני, אבל אני רוצה לראות
אתכם פותחים קופסאות שימורים שלמות,
ומשתמשים רק בחצי. איפה החיסכון פה?
איך תשמרו את זה למסיבה הבאה? תק-
פיאו? אח ! איזד קטנוניות.
אז זה מה שעושים :
הולכים למכולת. קונים צינצנת גדולה
של קומפוט דובדבנים חמוצים מרומניה
או מבולגריה! קופסת שימורים גדולה של
ונשפים נוסח פאריס עם שפירונים, ומיב־תבים
מוברחים בעזרת החדרנית מקציני
צבא יפי־תואר אבל אסורים (גויים, נו)
ועם שורה כמו ״אני מקווה ששלומך
בקו הבריאות״ שהיוותה את שיא האורגזמה
ועיקרה של האבנטורה הנפשית
הלא ממומשת.
״מהבית״ של הסבתא שלי היה גם
להידלק באהבה מטורפת לדלפון יפה־תואר,
לשרוף את כל עולמה העשיר מאחוריה,
וללכת אחריו — מפרנס גרוע אבל
מאהב נפלא. שתיין ועז נפש, הילד הניצחי
של החיים, הולל ומנאף ידוע, ששום דבר
לא לקח אותו מסבתי, אפילו לא ההתנהגות
שלו — חוץ מהנאצים.
אבל מאיפה הגעתי עד פה? אה כן.
מהטיליה. צמח המרפא. ברומניה, הסיפור
של ״נייצ׳ר סטוץ״ עובד חזק. יום אחד
באמת אכתוב על סבתא שלי. היא סיפור
מהסרטים. טוב, גם אמא שלי. אבל היא
ממחלקת פורטנוי.
הקיצר, הולכים לבית־מירקחת. כל בית
מירקחת נורמלי מחזיק את עלי הטיליה.
קוראים לזה €$ 3x 11112,0^ 0111030ז 10י1
באנגלית שמן .^ 1011011 מאה גרם עולים
מכסימום 600 לירות. אז אל תקנו מאה
גרם. תקנו פחות. גם זה יספיק. אחר־כך
לוקחים פינז׳אן, וממלאים אותו מים בכמות
של שתי כוסות. שופכים בפנים כף
גדושה עלי טיליה. מבשלים ברתיחה
עשר דקות עד שכל החוכמה עוברת
מהעלים למים. לוקחים מסננת קטנה,
שופכים דרכה את העסק לכוס אדירים,
וממתיקים בדבש• החום הורג אמנם כמה
יס־ודות מחסנים בדבש הזה, אבל עדיין
רוב הכישרונות הטובים נשארים עימו
גם אחרי השריפה. שותים את הפלא
הזה, ורוח אלוהים ׳ מתחילה לשוט על
פני המים. זה עוזר במכה!
מאז יצא לי להציל טכנאי מכונות־כביסה
שהשמיע לי קולות משונים ומוכרים
מתוך תוף הכביסה, ואיזה עשרים
בני־אדם מינימום הבטיחו לקרוא לבנם
הבכור על שמי, לכבוד ההצלה. אני בכל
זאת לא חושבת שהרבה זכרים יסתובבו
עם שם ״אודטה״ כי החיים עובדים על
חוקים אחרים.
מה שמזכיר לי — איך איש אחד
בא לרופא ובפנטומימה היסטרית הסביר
לו שיש לו עצם בגרון. הרופא הוציא,
הציל אותו, ונשאל כמה כסף הוא רוצה.
״אלפית ממה שרצית לשלם לי כשהיתה
העצם בגרונך מהחיים. מהחיים.
לטיליה הזו יש ריח בושם של צוף
מתוק ומשכר. אבי געזונט חבר׳ה. ולא
לזרוק את המירשם. לעולם אין לדעת
מאיפה קופץ השפן.

אננס! קופסת שימורים גדולה של חצאי-
אגסים, וקופסת שימורים גדולה של חצאי
אפרסקים! שלושה בקבוקים (עכשיו זה
בא בקרטנים כמו חלב עמיד) של מיץ
תפוזים! 2בקבוקי יין עבדת אדום, או
אדום עתיק (אין פשוט אדום יותר בזול,
וזה מה שצריך. איך היין הוא יותר בזול,
ככה הוא יותר רשע ).סוכר, קינמון,
ניצני ציפורן, וודקה זולה, ותפוז ענק
על קליפתו.
פותחים את כל צרופי הקומפוט האלה
(ואלד. בלבד!) ,חותכים אותם לפיסות
בגודל חצי פלח תפוז. שמים אותם בקערת
הפונץ׳ עם הסירופ שלהם. בסיר קטן
מבשלים הצי כוס סוכר, פלוס שתי כוסות
מהמיץ־פז הזה, פלוס כף שטוחה קינמון,
פלוס כף שטוחה ניצני ציפורן. מבשלים
תוך בחישה עד שרותח, ועוד חמש דקות
כדי לסחוט מהציפורן כל מה שהוא
יודע.
על הליפתנים שבקערת הפונץ׳ שופכים
את שני בקבוקי היין האדום, את הסירופ
עם התבלינים שבישלנו, שארית המיץ
שבקופסה, ועוד שתי קופסות (ביחד זה
שלושה מיץ) ,ומוסיפים לעסק וודקה לפי
הטעם. הרבה וודקה — יוצא פונץ׳ חריף,
לגיבורים. מעט וודקה — יוצא פונץ׳
עדין. אם מתוק לכם מדי (לשונאי מתוק
מוצהרים בלבד) תוסיפו עוד יין אדום.
אבל שונאי המתוק יודעים כבר לבד
להוריד לעצמם כל סוכר שבא במירשמים.
טוב. נו.
מערבבים הכל בבחישה, חותכים תפוז
על קליפתו לעיגולים אופקיים בעובי של
1סנטימטר (כמו פרוסות סלאמי) ונותנים
.להם לצוף על פני -הפונץ׳ .מעמידים את
הקערה. הבולמוס שייווצר סביבה בתחי־לת־משך-וסוף
הפונץ׳ שווה הנצחה. אין
מה לעשות נגד העסק הזה. זה פשוט
טעים.

הור או ת
631 למכ שף מ ת חיל
כל מי שיודע מי זו רחל מפתדדתיקווה,
וצילה מבת־ים, וסופי מיפו, ורחל בניו-
יורק, יכול בשקט לעבור לשלב של
מתקדמים. זאת אומרת, שאחרי שהוא
גמר את כל שוק המשכפות הפרטי, הוא
בהחלט יכול להתחיל לעשות משהו יותר
פרודוקטיבי מאשר לשלם את מיטב מש-
כורותיו לכישרוניות האלה, שעיקר ותמצית
ה״סשן״ איתן מסתכם במישפט ״מיסכן
! יה מיסכן ! איזה צרות שעברו
עליך בחיים!״
נו, אחרי פתיח שכזה, מובן שהקליינט
נמס כמו רכיכה. בשמש. הן במכה ראשונה
הצליחו להגדיר את תמצית חייו !
והוא אפילו לא פתח את הפה, ולא אמר
מילה !
אחר־כך המתפעם התורני רוצה לדעת
מה עם כסף. תיכף אומרים לו. תראה.
כסף לא יהיה חסר לך אף פעם. כסף
יבוא אליך, וכסף ילך. שוב בינגו! טוב.
אז המשהו היותר פרודוקטיבי מאשר לשלם
את הכסף להן, זה להתחיל לעשות
זאת בשיטת עשה זאת בעצמך. ואם כך,
צריך ספר הוראות למתחילים.
בעסק הזה יש ספרים חנטאריש, ויש
ספרים הגובלים בקבלה. באנגלית יש
מיבחר אדיר. בעיבדית, לא כל־כך. ובכל
זאת. הענף הזה מתעורר גם בארץ. לאט,
אבל בטוח. מי שמצוי כעת בתקופה
של ״ראש״ כזה דווקא, אסטרולוגיה, כף
יד, לף תחת, יש לי שתי כתובות בשבילו
בתל־אביב. יכול להיות שיש גם בירושלים,
אבל מאז עזבתי את ירושלים, היא
לא בדרך שלי למכולת. נא להודיעני
חידושים ירושלמיים. מתחייבת לפרסם.
טוב נו. שיהיה גם חיפה.
הקיצר, חנות אחת מתמחה בעניינים
האלה, זה ביוחנן הסנדלר .4השניה,
שמכילה את הכי הרבה מיכמנים, זה
ברמת־השרון, ברחוב סוקולוב .53 קוראים
לה תרות מלשון תורות.
סיפדיה מזכוכית
מי שנמאס לו מהברדק בספרים ורוצה
סיפריה הגונה, כזו שתסדר לו את הבית
ביופי, שילך על זכוכית ביטחון מוקשית.
אלה פלטות הזכוכית התפוסות במחבר
כרום שכזה. מי אומר שזה טוב רק
לבוטיקים? השקיפות של הזכוכית נותנת
תחושת מרחב וניקיון רב, והספרים כמו
עומדים באוויר.
הזכוכית הזו חזקה, ואין שום מניעה
להרכיב את הסיפריה מקטעים קצרים
(לאורך קיר שלם) ,המקוטעים עם דפנות
זכוכית, להגברת חוזק הקונסטרוקציה. דופן
הזכוכית גוזל בין הספרים מקום כשל
חוברת דקיקה, והספרים עומדים כמו בטור
ארוך וקומפקטי.
רצוי לערוך שני ״מיגדלים״ מתאי זכוכית
עד התיקרה, ובאמצע שולחן כתיבה.
התאים האלה ניראים כמו קופסאות נעליים
פתוחות שמעמידים אותן. זאת אומרת
— מארבעה צדדים ודופן אחורי יש
פלטות זכוכית. אם יש ציפוי לבד, שטיח
יפה, או צבע סיד כהה ואלגנטי על הקיר
שהסיפריה מסתירה •,כדאי לעשות גם את
דופן הזכוכית האחורי שקוף. האפקט
המתקבל הוא אוורירי ויפהפה. אולם אם
הקיר מסוייד לבן משעמם, ניתן להרכיב
זכוכית־מראה בתור דופן אחורי. דבר
המסתיר את הקיר המשעמם, נותן תחושת
עומק והמון המון הידור. כן! לסיפריה!
מי אמר שרק בבר המשקאות זה בסדר?
פלטות הזכוכית האלה באות בגדלים
סטנדרטיים, ואין פשוט מהן להרכבה

בעלת העסק׳ זו אחת יהודית, אסטרונאוטית
עם דוקומנטים, שמתחפשת לבן-
אדם מיושב. יש לה מישפחה נורמלית,
עם ארוחות סדירות ועם הכל, אבל זה
הכל עניין של הסוואה. הבאמת שלה יודע
לפתוח בקלפים (כן! שתבלבלו לה את

שקיפות, אווריריות, ניקיון
בנה בעצמך עם זכוכית
עצמית. הן באות על בסיס פורמאיקה
לבן או שחור (השחור הרבה יותר אלגנטי)
ואין שום צורך בחיבור לקירות.
העסק הזה צומח מהריצפה. דופקים עם
פטיש גומי קטן את הפלטות לתוך חריצי
כדור כרום קטן, שמחזיק את כל הסיפור,
כמו פופאי.
כדאי מאוד ליישם את פלטות הזכוכית
האלה גם לחדרי ארונות. השקיפות מאפשרת
גישה נוחה, ואיתור מידי של כל
בגד. אין עובש, אין חרקים, אמריקה!
הזכוכית הזו (מדובר על זכוכית הביטחון)
היא בעלת חוזק של 1.200ק״ג לסמ״ר,
ומדף בגודל 40x40 נושא בקלות עומס
של חמישה עשר קילו.
תחזוקת הניקיון של העסק היא רגילה.
פעם בשנה, לפני שבאים אורחים מנופחים,
נותנים ״ויש״ עם מגבת נייר.
ישנם כשלושה יצרנים שמהם בלבד
ניתן להשיג את העסק. מוווגלם שקיבל
את פרס עיצוב המוצר ,1981 ומשתמש
במחבר העגול עם שנים־עשר כיווני התחברות,
ולוחות זכוכיודביטחון כנוהל קבע.
ישנו טכנוספירה, וישנו יצרן בשם רוזנ־בליט,
שגם אצלו, אולם רק לפי בקשה
מיוחדת, ניתן להשיג זכוכית ביטחון. את
כתובתם ניתן למצוא בדפי־זהב, בערך
הראשון של רהיטים, או במדפים לנזיש־רד,
גם כן בדפי-זהב. התחדשו.

איזה צרות שעברו עליך בחיים!״ יתחיל
לעשות זאת עם קניית הספר ניחונס העתיד.

חוכמת העודם אינסטנט המוח עד שתתרצה. היא יודעת!) כל רב
קבליסט שנמצא בעיר נותן אצלה בבית
הרצאות, וכלי מיני אנשים חד-פעמיים
מיוחדים, שיש להם פטנטים ותורות לתי קון
נפש — מוצאים את הכתובת שלה.
נו, כשהתחביב של הבעל בית הוא כזה,
גם החנות נראית ככה: מלא קטלוגים
של הוצאות נכבדות שעוסקות רק בתורת
הנסתר, ומהן אפשר להזמין מעדנים.
מי שרוצה לפתוח בקאריירה משגשגת
של מכריז מוסמך שלי ״מיסכן יה מיסכן!

־ מה הם מבטיחים בפנים? המון. קריאה
בקפה, פשר החלומות, אבני־חן, כירונומיה
וכירומנטיקה, שיטות ניחוש עתיקות, פר־נולוגיה
— חקר בליטות הגולגולת (יש
לי דוד עם אבטיח למחקר לא רגיל!)
ניחוש על־פי קוביות אבני דומינו, נומרולוגיה,
תורת המיספרים, ניחוש על־פי
קלפים, אסטרולוגיה, אסטרולוגיה סינית,
מולוזופיה (תורת נקודות החן) ומה אתם
רוצים עוד, בעד 1600 לירות מיסכנות.
עכשיו נזכרתי בסיפור. נראה איך אני
מעמידה אותו בלי להזדקק לשם המפורש,
כי העורך שלנו מסכים לפרסם תמונות
של כל מיני גוויות מארכיון המישטרה,
אבל הוא לא מרשה לאזכר בעיתון שם
של אבר פנימי אחורי מסויים, כי זה פוגע
בטעם הטוב. אז פעם אחת — פעם אחת
כאב למישהו הדבר הזה. אמרו לו שים
תרופה מרגיעה — שם. לא עזר. אמרו
לו שים שמן זית — שם, לא עזר. אמרו
לו שים קומפרסים שם, לא עזר.
הגיע למומחה גדול. אמר לו: שים קפה,
ותתכופף. שם קפה והתכופף. תראה, אמר
המומחה, אני רואה נסיעה, וצריו לבוא
לך מיכתב ...פיכם! פיכס! מגעיל.

*וחיטה דניו

1 1 9 1 *0״ 1
א. ד .גז ר דון

אמת ז כז ב ב אג ד ת
ניתזח מנעת • האהבה
^ ט״ז פניני ספר 1תשלא בי ג דו ר המאיר

מי ינצח אתבאדהוליד י
תרגום

רולאן בארת, שנהרג בתחילת 1979
בתאונת־דרכים, היה הוגה דיעות ותאור-
טיק! /מן הבולטים בצרפת שלאחר המיל-
חמה העולמית השנייה. בארת התמודד ב־סידרת
עבודות, ספק ביקורתיות ספק ספרותיות,
עם אמצעי־התיקשורת — בהם
ראה את אוייב האינטלקטואליים.
הוא עסק בשיכלול מדע הסימיוטיקה
(מדע מערכות סימנים ושימושיהם בלשון,
באמנות ובחברה) .במסגרת מדע זה חיבר
כעשרים ספרים, שבעזרתם ניסה ליצור
הרגלי קריאה חדשים. לביקורת ראיית הספרות
שלו גייס את ההיסטוריה, הפוליטיקה,
מין, מדעי־החברה ובלשנות, כאשר
שפת ה״סימנים״ שלו מקיפה את עולם
האופנה, המיטבח והספורט.
החודש ראה־אור בעברית תרגום של
אחד מספריו האחרונים והאופייניים של
רולאן בארת, הספר שיח אהבה * ,שהוא
* רולאן באות — שיח אהבה ; עברית :
אביבה ברק; הוצאת שוקן; 244 עמודים.

החווייה הישראלית

ניתוח קפדני של דידוק לשון האהבה.
שיח אהבה ראשיתו בסידרת הרצאות
אוניברסיטאיות על לשון האהבה, ועל
המחקר בצורת השיחה שבאמצעותה בא
לידי ביטוי רגש האהבה, ובייחוד האהבה
הרומנטית• כמו כן, כוונת הספר להיות
ניתוח סמיולוגי של היצירה הרומנטית
ביותר שבנמצא — ורתר של גיוזה.
הספר מכיל התרשמויות אישיות, מעין
יומן־אישי, שבו רושם בארת זיכרונות,
רשמים ושיחות שניהל עם ידידים על ה נושא.
ולבסוף — זהו גם מעין אוסף של
הרצאות על פרידריף ניצשה, פסיכואנליזה,
אפלטון, תורת הזן והטאואיזם.
סיפרו של בארת אינו ספר על האהבה,
אלא מסע אישי מתוחכם על דקדוק לשון
האהבה, הלשון אשר באמצעותה באה לידי
ביטוי האהבה. הספר אינו ניתוח פסיכולוגי
של רגש זה אלא ניתוח סמיולוגי שלו.
הנחת היסוד של בארת היא אחת: לאהבה
אין קיום, אלא רק בשעה שהיא מתגלה —
והרי היא מתגלה באמצעות השפה.
שיח אהבה נפתח בהצהרה מבהירה מאת
המחבר :״ועודד בספר זה נובע מן השיקול
׳הבא: שפת האוהב שתייה היום
בבדידות מוחלטת• אפשר שאלפי סובייקטים
דוברים אותה (מי יודע?) ,אך אין
לה תומבים ; הלשונות הסובבות אותה
זנחוה לגמרי: או שהן מתעלמות ממנה,

צ׳ ארלסדאדוויןו שי ת־

או שהן ממעיטות בערכה, או שהן שמות
אותה ללעג ולקלס ; היא מנותקת לא
רק מן הכוח, אלא גם ממנגנוגיו (מדעים,
ידע, אמנויות) .כאשר שפת האוהב נסחפת
כך, כבוהה היא, בזרם של הלא־אקטואלי,
עקורה אל מחוץ לכל קיבוציות, לא נותר
לה אלא להיות מקומה, ולו גם המצומצם
כיותר, של אמירת, הן׳ .אמירה זו היא,
לאמיתו של דבר, נושא הספר שלפנינו״.
בארת מבהיר בפרק כיצד ערוך ספר זה
את פעילותה של ״הלשון הראשונית״ ,את
שבריה, שהינם בבחינת ״ציורי לשון״ ,תוך
הבהרה כי ״שפת האוהב בולה ארוגה
מתשובה, בוח־מדמה והצהרות הארוגים
במטבעות דיבור. בארת קובע גם כי אופן־
ההגייה, הוא מעין ״אריה תחבירית״ עמוסה
ב״ציורי לשון״.
מיבנה שיח אהבה עשוי מכותרות כמו
״אני שוקע תהומה, אני מוכרע כאשר
מתחתן מופיעות אינטרפרטציות על מו באות
מתוך ספרות קלאסית ומודרנית, המתייחסות
לניסוח רגש זה. תחת כותרת
כמו כתם קטן באף, המבוסס על ציטוט
מרוסברוק, מעמת בארת התייחסויות לתיאורים
של פ.מ. דוסטויכסקי, אפל
שלושה
תלמידים אלג׳יראים, ,מתנשם, גונח,
מפרכס׳ ,לעיני אשתו השקועה לכאו רה
כקריאה, ונדמה, לפושע או למטורף.׳
כלום אין בל תשוקה, שאינה תשוקתי,
מטורפת?)״
כותרות אהבה אחרות מתמקדות בלהיות
סגפן; הציפיה; המשקפיים השחורים;
הקטסטרופה; הלב; כל תענוגות האהבה ;
האחר כואב לי, כשבמעט ציניות מצטט
בארת את מישלה שאמר :״צרפת כואבת
לי.״ תחת הכותרת אני רוצה להבין, בוחן
בארת פיתגם שאותו ציטט רייל! ג ״המקום

טון, היינרין־ היינה, מרפד פרוסט,
גופטאב פלוכר. לדוגמה, התייחסות לניסוח
של אנדרה ז׳יד כך, ברכבת
לביסקרה, ז׳יד, שנתפס למישחקם של

אחרון הפועלים וראשון הפיברזקים

החברה והתרבות הישראליים נראים לעיתים כמכונות מתוח בובש עצמו יום־יום לעבודה, ולא הצטיין כה כיותר׳ אף נפגע
כמות לייצור דמויות שהן משכמן ומעלה. כל מת בינוני ומטה, כשהיו מבקשים לסדרו בעבודה קלה ...לימים כשקיבל מאיר
הופך לבעל־בשורה שבמותו ציווה לנו את החיים ...וכל מנהיג רוטברג עבודה מרובה של חפירת כרמת לנטיעת פרדס ונזקק
מליגת המנהיגים השנייה, הופך לבעל־בשורה, המעמיס את מדפי לפועלים טובים כדי לכבוש את העבודה הזאת, דרש גורדון
הספרים בזכרונותיו. החברה והתרבות הישראליים מגזימים לא לצרפו אל החופרים, והלה לא יבול לדחותו. גם נוח היה בין
במעט בתהליך הבדייה, תהליך יצירת המיתוסים, על אלה שאינם הפועלים...״
אלא שאחרון הפועלים רק הפריע לפועלים. וכותב קושניר :
ראויים כלל למיתוסים.
״מאיר היה אחראי למיכסה של עשרים
תהליך בריאת המיתוסים בחברה הישרוחמישה
בורות ליום־עבודה לאיש, באלית
נעוץ בשורשי העבר שלה. דומה כי
שמירות העומק והרוחב של כל בור
המיתום הראשון הוא אהרון דויד גור״
מוסכמות מראש. היוגה זו עבודה מאו דון,
שעל שמו נקראה תנועת־הנוער
מצת, בשכל אחד מהפועלים חופר בגורדוניה.
גורדון; אבי דת העבודה, אותו
שורתו. מאיר, שהיה, מלך המעדרנים׳,
יהודי, שהוא בבחינת מהדורה עברית ו-
היה מתקדם בראש החופרים. כשורה
מתורגמת בליקויים של טולפטוי וה־שלידו
סידר את גורדון, וכשורה שלאחריה
טולסטויאניות — זכה בשנה האחרונה
— את נוח. היו שניהם חופרים בשורות
לעדנה משוחזרת, תחת הכותרת אחרון
שלהם, ועוזרים לגורדון,לישר את שורתו׳
הפועלים, ככותרת מחזהו של יהושע
עמהם. צר היה לנוח לראות במאמציו של
פוכול. אחרון הפועלים הוא נסיון להצגה
הזקן בעבודה קשה שלא לפי כוחותיו.
קירקסית, הנפתחת בבשורת המחזאי :
גם צורת הבורות שחפר גורדון גרמה צער
״גבירותי ורבותי, גורדון וקירקס מה הלנוח,
שביקש לראות שלמות ככל עבודה
קשר? כשאתה הולד על חבל מתוח אתה
שאדם עושה. בסיומו של יום־העבודה
לא יכול לחשוב לא על השכר ולא על
התבדח גורדון ואמר לנוח , :אני ומאיר
הכבוד שתקבל כשתגיע לצד השני ...יש
רוטברג הספקנו לחפור ששים ושנים בו קירקם
אמיתי ויש קירקס מזוייף, כקירקס
רות ; הוא הפר חמישים בורות, ואני —
אמיתי אין רשת ביטחון, נפלת, שכרת
שנים־עשר
את הראש. כקירקס מזוייף הבל מרופד
אין סכנה. כהצגה שלנו עוד תראו אין
פרט נוסף בחייו של אחרון הפועלים
התרחש בחודש אלול תרס״ח, כאשר גורדון
רשת־ביטחון, אפשר ליפול אחת־שתיים ;
יצא ברגל מרחובות ליפו, כדי להסדיר
ממצב למצב...״
מיסמכים כלשהם. בדרכו בחולות, התנפלו
צר מאוד, אבל אחרון הפועלים מצטרף
למסכת של תהליך תרבותי, שניתן לכנותו
על גורדון הזקן שודדים ערביים, דקרוהו,
סובולמניה. התהליך התחיל בליל העשרים,
ביצעו בו מעשה־שכם, עליו כתב פרום׳
שהפך ממחזה בעל יומרות תיעודיות, ל־אלי
שבייד, באחד מספריו :״הזעזוע
מחזר,־שירותי למאיר יערי. דרך סידרת
המוסרי שעבר עליו עקב המאורע הזה היה
אחרון־הפועלים גורדון
מחזות־חברתיים בעלי איטום זעיר־בורגני,
חמור לא פחות מן הפגיעה הגופנית, ומעשה־ישכם
בדרך ליפו
וכלה במילחנזות היהודים, שהיתה החמצת
נראה שהוא השפיע לא מעט על השקהעשור
של התיאטרון הישראלי, אל אחרון
פותיו כשאלה הערכית...״
הפועלים.
מחזה זה, של עוד פיברוק היסטורי, עוד ליטוף של מיתוס,
א׳ד׳ גורדון הוא אגדה לא נכונה. מיתוס לא מדוייק. בדייה שכל קשר בינו יבין המציאות של דורו ודורנו מקרי בהחלט,
מעבר למידות הטבעיות. אחרון הפועלים, טולסטוי העברי, לא ממחיש את תהליך הבדייה התיאורית שלה זכוז גורדון, כמשלים
ידע לעבוד. מעיד על כך איש העלייה השניה שמעון קושניר, אל חיינו הריקנים, כביכול. הוא היה זיוף עברי של טולסטוי,
בסיפדו אנשי נבו, המתאר את נוח נפתולפקי (שאגב מייצג שהפריע לחבריו לעבוד, ואותה חוויה של מעשה־שכם, השפיעה
ית דת העבודה, עשרת מונים יותר מאשר א׳ד׳ גורדון).
על תורתו, תורה המטילה צילה על חיינו עד עצם היום הזה.
כך מתאר קושניר את אחרון הפועלים :״גורדון, שעבר את
תפקיד התיאטרון הוא לנפץ מיתוסים, ולא להבריק אותם
שנת החמישים לחייו, היה הזקן והרפה שכחבותז. חוא היה במטליות של חנופה.

6 2 ₪1

רולאן כארת
דיבור — יחסים ללא ׳אורגזמה
האפל כיותר, אומר הפיתגם הסיני, הוא
מתחת למנורה.״
סידרת כותרות נוספות, העוברות ניתוח
מתחת למיקרוסקופ הסמיוטי של בארת
הן: מה לעשות?; הקנוניה; כאשר
אצבעי, מבלי משים מאורעות, תקלות,
אי־נעימויווז; גופו של האחר והשיחה,
וכאן מבהיר בארת כי ״לדבר מתוך אהכה
משמע לבזבז בלא גבול, כלא משכר ;
משמע לקיים יחסים ללא אורגזמה...״
בפרק אנו השדים של עצמנו מעבד בארת
את דבריו של גיתה בייסורי ורתר הצעיר
האומר :״אנחנו השדים של עצמנו, אנו
מגרשים עצמנו מגן־העמ) שלנו...״
תחת הכותרת מרוט מתייחס בארת למה
שהוא מכנה :״רגישות דמיוחדת לסובייקט
המאוהב ואשר עושה אותו פגיע; עלבון
קל שבקלים פוצע כבשרו החי כותרות
נוספות ומלהיבות את הדמיון הן: ספינת
הרפאים; בשלוותן האוהבת של זרועותיך;
גלות עולם הדימויים (כאן מתבסס בארת
על קביעה של ויקטור הוגו, האומרת:
>,הגלות היא מעין תקופה ארוכה של נדר
השינה תחת הכותרת אני מטורף,
מנסח בארת :״מחשבה החולפת במוחו
של הסובייקט המאוהב: הוא מטורף, או
מיטרף״ ותחת הכותרת גראבידה הוא
מצטט את פרויד, שקבע :״אין להמעיט
בערד כוחה של האהבה המטורפת.״
הכותרת הראו לי במי לחשוק, מוליכה
את בארת לציטוט אימרה של לה רושל
פוקו, הקובעת :״ישנן בריות שלעולם
לא היו מתאהבות אלמלא שמעו על האהבה״
ובהמשך ציטוט מסטנדהאל המעיר
:״לפני הולדת האהבה צריד שהיופי
ישמש לה כעין דגל, הוא מכין אותך
מראש לתחושה לוהטת זו, באמצעות

התשכחות שהכל מרעיפים על מי שאמה
עתיד לאהוב ...תחת הכותרת המתבקשת
קינאה, מבסס בארת את ראייתו
על קביעה של זיג סוג ד ־ויד, שאמר :
״כשאבי אוהב, אבי הוריש כל עדיות.״ אחרי
קנאה מגיע תור מיכתב האהבה, בו גם
מצוטט פרויד שכתב :״איו לי מה לומר
לד, אכל את האין הזה אבי אומר יל! לך.״״
על הזימה שבאהבה מוליך בארת את
הקורא מ תו מאםס אן, שהזימה באהבה
נראית לו כ״תמובה של חלם מהול כמים,
משהו כחלחל־לכבכן, מתקתק ואל תי אור
נוסח כאט איי, שכתב בעין האיצי
טרובלית ; ״אכן־מין כעל ׳רגישות שלא
תיאמן (המרטיט) ודוחף אותי לפלוט זעקות
בודאות, זעקות של שפיכת־זרע אדירה
אך מכאישה( ,ואבי טרף) למתת אקסטאטית
שהבפש מעלה כה את עצמה כקורכן
עירום, זימתי לקול פרצי צחוקו הרועם
של הזובות...״
כותרות נוספות של שיח יאהבה הן
בשבח הדמעות ; רכילות ; מדוע? ; החטיפה;
מה כחולים היו השמים; ההידהוד
(על פי דיד רו) ,שקבע :״המילה איננה:
החפץ כי אם כרק פתאומי שלאורו אנו
רואים את החפץ תרועת השחר ;
לעשות סצינה ואי־ודאות הסימנים, או כפי
שבארת מצטט מפרויד, שאמר לארוסתו:
״הדבר האחד הגורם לי סכל הוא, שאין
ככוחי להוכיח לך את אהבתי תחת הכותרת
מחשבות התאבדות, מביא בארת
את תחושותיו של ורתר הצעיר, האומר:
״על גזע פוסים אצילים יסופר, כי כשעת
דהירה קשה ומעייפת, כשגופם מתחמם עד
לכלתי־בשוא, נושכים הם אינסטינקטיבית
כאחד מעורקיהם, כדי להקל על נשימתם.
כז גם אבי, תכופות ארצה לפתוח עורק
ולכבוש לי את החופש הנצחי...״
פירסום ישיח אהבה בתרגום לעברית הוא
בבחינת פתיחת צוהר לראיית עולם לשונית
שונה, ראייה של גיאולוגיה לשונית. רולאן
בארת מתאר בסיפרו את לשון האהבה
ודיקדוקה כרצף מקרי, קטוע וחסר סדר.
הנחותיו הן כי האהבה היא סוג של פעילות
לשונית. מערכת סימנים הנשלטת על-
ידי חוקיות תת־מודעית.
למרות קשיי התרגום והציטוטים המרובים,
הרי שתרגומה של אביבה כדק
מכובד, ומצליח להעביר לעברית עולם זה
של דיקדוק האהבה.

וכיוצא באלה. שוב ילא דיבר על אינטלי גנציה,
התעכב יותר על ״העיגים הללו
(גשיקה)״ ו״האף המתוק הזה! (נושק
על אתה) זוהי מתיקות גאונית! (שוב
נשיקה)״ .לבסוף נכנעה המלכה, הפרופסור
אימצה אל לבו והזוג התחבק בנשיקה
ארוכה נוכח מחיאות כפיים מידי
ידידי הפרופסור ומפקד המישטרה שהזימו
בכך את תורותיו. האהבה לשמה ניצחה.
כלבים גוועים בצמא. הגוף הגאוני
אינו אלא אחד מ־ 16 סיפוריו של אביג דור
(השיגעון הגדול) המאירי, קצין-
צבא אוסטרי שהפך למסגנן דברי הכנסת
ומספר עברי בעל יכולת רבה.
כאשר מנחם אביגדור פיירשטיין
נולד בעיירה הונגרית לפני 61 שנה *,
הצטיין בלימודיו בחדר (תמורת זכה ב־סוס-גמד
וכלב גזעי מסבו) ,לא ידע איש
כי תוך עשרים שנה יבלה יותר משנתיים
בשבי הרוסי, ממנו יעלה לארץ־ישראל,
יחליף את שמו לאביגדור המאירי, יכתוב
יומן־מילחמה מזעזע, השיגעון הגדול,
יפרסם מאות מאמרים, יצטיין בשיריו,
יערוך את הוצאת ך;רומן הזעיר. מלבד
כל הדברים האלה הצליח המספר לרקום
ב־ 16 סיפוריו מטווה סמיך ורב־גוני של
מציאות האדם.
הסיפור הפותח את הספר חמסין, מתאר
את סיבת מיתתו של הנכבד הבוכרי, רבי
בכור כאזליכיוף, על רקע מחסור במים
בירושלים השחונה, התאכזרות הנובעת
מבצע, חמסינים לוהטים, כלבים גוועים
בצמא, תינוקות מייללים ואגדה משפחתית
החוזרת על עצמה וד,ממלאת את תיקוות
המון צמא המים המחרף את באזליביוף
(שרצה למכור את מימיו במחיר מופקע).
השפם הוא בעל רקע פסיכולוגי, אשה
התובעת מבעלה לגדל שפם ארוך, שעיר
וניתן למשיכה, ואינה מרשה לגלחו מכיוון
שגם החייל הרוסי שדאג להנקת תינוקה
(על חלב נשים גרמניות) במחנה הריכוז
שבו היתד, כלואה, היה בעל שפם דומה.
הנהג מספר על בעל-מונית שאינו רוצה
לחוש לעזרת בית העולה באש, אך הנוכח,
במאוחר, כי ביתו שלו הוא נשרף.

ניקור

הגוף הגאוני
אביגדור המאיו־־י, מחשובי הסופרים
שפועלו בארץ זכה באחרונה לעדנה ש העניק
לו עורך ספריית תרמיל, המשורר
ישראל הר, שפירסם את סיפרו הגוף
הגאוני — ט״ז סיפורים ־ .ספר זה, שראה־
•* לא זכה
אור לראשונה בשנת * 1951
כמעט לביקורות. אחת הביקורות היחידות
להגוף הגאוני ראתה אור בשבועון זה
(העולם הזה )735 תחת הכותרת האהבה
לשמה ניצחה. ביקורת זו מובאת כאן במלואה

הפרופוור מרטין מולדי היה מקובל
מאוד על הסטודנטים שלו. הוא הטיף ל־יחסי־מין
חופשיים, לא העריך יופי, הסביר
כי העיקר באשה הוא האינטליגנציה, ניבא
לתקופת השיחרור שבה תוכרח כל בחורה
חשוקה להתמסר לחושקה.
אך מזכירתו, מירה גלאן, ניסתה לאבד
עצמה לדעת, כי נראה לה שהפרופסור בחל
בה לא בהתאם לטענתו מפני שהיא אינה
אינטליגנטית במידה מספקת, אלא בגלל
כיעורה המבהיל.
ידידי הפרופסור ומפקד המישטרה המחוזי
החליטו לשים קץ להטפות הפרופסור
ולהשתוללות שני המחנות היריבים שהוקמו
על ידו, ומלאו את הרחובות בהפגנותיהם
ובצווחותיהם (״כוז לשדכגות !״
״תחי הארכה הלאה הכשר יחי
הירח שלאורו מתגים אחכה!״
הפיתרון: ניתוח פלאסטי בפניה של
מירה, שהופיעה כמועמדת לבחירת מלכת
היופי. הפרופסור שכח את התורות שלו,
ניסה לנשק את מלכת היופי, ניסה לחבקה
• אביגדור המאית — הגוף הגאוני —
ט״ז סיפורים; ספריית תרמיל; 150 עמודים
(כריכה רכה).
** אביגדור המאירי — הגוף הגאוני;
הוצאת עי״ן.

רקע של צרעת. המאירי כותב עדיין,
כאז, סיפורים מרתקים ומטילי אימה, כ-
המנהיג, תיאור דיוקנו של היטלר (כנראה)
ורעו הטוב, רקום על רקע של צרע,1,
עגבת, טימטום, עינויים וחביקת רגליים
מלווה בכייה חרישית.
אך גם סיפורים טרקליניים יותר כביכול,
כבסוד צאלים, סיפור אהבותיהם של צעירים
רמת־גניים תמימים, נמצאים באמתחתו
של המאירי המתאר את הרוגז המדומה
של נער (הידוע כדץ־ז׳ואן) ונערה הנפגשים
לראשונה, ושהופך מהר למדי, לאהבה
עזה המסתיימת בדיגדוג־חיבה באפה של
הנערה בעזרת ענף עץ כרות, שמילא
תפקיד של גורם כעס בתחילת המיפגש.
בולט ללא ספק הסיפור בובה, העוסק
בנערה תימניה (״כשהיתה עוברת כרחוב
כתל־אכיב, הואטה בל התנועה שלא מדעת
לרגע ארוך״) .חביבה, אמה האלמנה,
הכובסת. אלא שבוכה־ ערגה התנדבה
להגנה, ונפלה בראשית המילחמה. האם,
שאינה יודעת קרוא וכתוב, לא הבינה
* לפני 91 שנה.

את בשורת האבל של שר־הביטחון, וחשבה
שבובה עדיין בחיים.
אנשי סביבתה קיימו את האשלייה בעזרת
דוגמנית־חרס בחנות בגדים הדומה לבובה,
שהאם יכולה לבקרה כל היום, אך
חלון הראווה חוצץ ביניהם. לבסוף ביימו
בעלי החנות חתונה בין הדוגמנית, בובה־עדנה
לנסיך (שנועד לדעת האם לבובה
ממים־ימימה) ,עשו את הכובסת החולנית
מאושרת, איפשרו לו להשמיע ״אמן, אמן !
מזל טוב ! מוסיקה אחר צחוק פרוע־מאושר,
התמוטטה האם של בובה והלכה
אל מקום בתה.
עד כאן, ביקורת העולם הזה מלפני
30 שנה. הגוף הגאוני לא איבד מליחו כהוזה,
בעוד חשובי הסופרים והמחברים
של שנת ,1951 כתביהם כמו התמוססו ונעלמו.
יש בסיפוריו של אביגדור המאירי
משום אבהות רבה לנוסח הכתיבה שאותו׳
מייצג כיום הסופר יצחק כן־נר, שבדומה
להמאירי של אז, אינו מקובל בחוגים
הספרותיים. הגוף הגאוני הוא ספר
מומלץ, כאשר כמה מסיפוריו, אכן הם
קלאסיקה של הספרות העברית החדשה.

של הספר הקובע :״אף אחד לא מנצח
את כאר הולידיי.״
נעילה הוא אחד מהמעולים שבספרי ה מדע
הבדיוני שתורגמו באחרונה לעברית.

מחשבות 50-1
כתב־העת המעולה של חברת איי־בי־אס
מחשבות עוסק בחוברתו האחרונה בנושא
הסוציוביולוגיה — הטבע שבאדם. חוברת
זו מוקדשת למיכלול רחב של השלכות,
הנובעות מפירסום סיפרו של צ׳ ארלס
דארווין מוצא המינים בשנת .1871
דרך לידת הדארוויניזם, מובא סיקור
של ההוכחה המדעית את תהליך האבולוציה,
דרך חשיפת המנגנון הגנטי, תה־

סיי דהחלל
ג׳ק צ׳וקר, מיד 1944 הינו סופר
מרע־בידיוני עתיר דמיון. בסיפרו הראשון
שראה־־אור בתרגום לעברית, נעילה * ,הוא
מתמודד עם ראיון האוטופיה, תוך ציטוט
אימרה שאותה אמר מארק מזוין על
נושא זה :״נשמע כמו עדר פרות אחרי
שררו כזאב האחרון.״
גיבור הספר הוא באר 7645־626־31
הו ליי די, סייר־חלל שנבחר לתפקידו מאחר
שהוא יוצא־דופן. הוא נשלח לחלל
״למצוא עוד קצת משאבים כשביל המיל יארדים
מקבלי הקיצבזז הולידיי מוצא
ספינת־דורות מן המאה העשרים ואחת,
אחת מהספינות שבה שיגרו לאינסוף או־טופיסטים.
בספינה מוצא הולידיי כתובת
המספרת :״נצחון־השלום נושא את מ-
קוטונארדים למקום שבו יוכלו לכונן את
החכרה שאליה משתוקק המין האנושי כולו,
אכל אינו יכול למצאה תחת הממשלות
הפאשיסטיות של הארץ...״
בתצפית אל הכוכב הקרוב מגלה הולידיי
חיות משונות, בעלות ראשים גדולים וגוף
המזכיר קנגורו ענקי? .־ולידיי נוחת בכוכב
ועד מהרה הוא מוצף בחומר, המביא לו
תחושה מוזרה, והוא אומר :״אף אחד
לא ניצח את כאר הולידיי לפני כן.״ הוא
הפך לאחד מעדר החיות של כוכב זה,
תוך חילוף חומרים מהיר, ואיבוד כושר
הראייה והמרתו בכושר ראייה סונארי.
על הכוכב יוצר הולידיי קשרים ראשונים,
תוך שהוא מגלה כי זהו עולם של
פרייר, ורבייה ללא סוף, הוא מנסה ליצור
אמצעי חילוץ, להסתלק מעולם זה של
״רובוטים־אורגניים״ .הוא עובר חווייה של
תינוי אהבים נוסח כוכב זה (״ואני מי־קחתי
את עצמי מעליה, חדרתי שוב, ורבצתי
מעליה. כמצב ׳מזה נשארנו, כלי
לזוז, בלי לחשוב, למשך ימים אחדים
הולידיי מתחקר את מסע דור־המייסדים
של הכוכב מהארץ ועד לכאן.
בשלב השיא מצליח באר הולידיי ביחד
עם חברו ג׳ו רג׳ ,להימלט מהכוכב באמצעות
חללית קטנה, והם נמלטים אל החלל
עם נשים וביצי ילדים. בני כדור־הארץ
משמידים עד מהרה את הכוכב שממנו
נמלטו, ומתחיל מאבק בין הולידיי וחבריו
נגד כדור־הארץ. הם לוכדים ספינת חלל
מסחרית עם שתי טייסות, מזדווגים עימן,
ומגדילים את הנפל המישפחתי שלהם, המשמר
את צורת בני הכוכב המושמד.
הם הופכים לתרבות זעירה, שתוך זמן
קצר של חמש רביות מגיעה לכדי 891
נקבות ר 445 זכרים, תוך שהם מחליטים
להתמודד ברשת התאגידים העולמית,
על-ידי השתלטות על אחד מכוכבי הלכת.
אותו חומר פליטה נזיל שהפך את באר
הולידיי לאותה חייה אורגנית, מופץ על*
ידי אנשיו במהירות על־פני כל העולמות
ומנצח, בעוד באר הולידיי שב למסעיו
אחרי עולמות חדשים, עם מישפט הסיום

ליכי פרייר, שונים, שוביניזם גברי וחגורות
צניעות. החוברת מוליכה את הקורא לפרקים
מרתקים כסו צורות חיים קפואות
ומתפתחות, ושגיאות גורליות של האבולוציה
ועד אל המוח האנושי — התעלומה
הגדולה של הטבע — וההנחה הקובעת כי
האדם — הפאציפיסטי מבין היונקים.
אחרי סקירה תמציתית ומקיפה של 34
עמודים מרתקים כרומן בלשי, בדבר התכנים
של הסוציו־ביולוגיר״ מובא מאמרו
של א מו ץזה בי תשובות חדשות לבעיות
ישנות, שבו מתומצת מחקר בן 10 שנים
על חייהם של הזנבנים, ציפורי שיר קטנות
החיות באיזור ים־המלח. זהבי מוחה במאמרו,
על ״הבידור הקבוצתי ועל המודלים
המתימטיים, המנסים להסביר את
התנהגותם של בעלי־החיים.״ פרק מרתק
אצל זהבי, שלטון המאפייה של הקוקיות.
ד״ר א בי שמידע מהמחלקה לבוטניקה
של האוניברסיטה העברית, מביע במאמרו
שאלות מרכזיות באקולוגיה אבולוציונית
הסברים נוספים להתפתחותן של תכונות
שונות בבעלי־חיים.
את מסכת מחשבות נועל פרופסור יו סף
נוי מן, מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטת
תל־אביב, תחת הכותרת האם התהליך האבולוציוני
מובן? נוימן שואל אם הצטברות
הדרגתית של שינויים זעירים, נוסח
תורתו של דארווין, יכולה להסביר הופעת
איברים מורכבים. הוא שואל האם מתנהלת
לעיתים האבולוציה בקפיצות נחשוניות,
ושאר שאלות הנשאלות אל עבר עתיד ה־סוציו־ביולוגיה.
לפני
110 שנה פירסם דארווין את מוצא
המינים, וחוברת מחשבות האחרונה מעידה,
כי טרם נמצאו תשובות לכל השאלות
וההנחות של איש־המדע, שחולל את המהפכה
ההשקפתית והמדעית החשובה ב יותר
של דורנו בשטח הבנת האדם, עברו
ועתידו.

• גזק צ׳וקר — נעילה: עברית :
עמנואל לוטם; הוצאת עם עובד; 191
עמודים (כריכה רכה).

* מחשבות ; איייבי־אם ; עורך צבי
ינאי ; 47 עמודים. כתובת: בית איי־בי־אם
וייצמן ,2תל ־אביב.

חוקר דארווין
שילטון המאפייה של הקוקיות

₪ה ושווהך׳

.זהו דומן ׳שראוי,
מיוחד במינו -איר
התאה! הפוקדים;
ב יצאנ ית וא י ו
גלגלו יחסיהם
:׳ת ־המ ישפט

מאשתו וישא אותה לאשה.
היא לא יכלה יותר לשמור את סודה׳
רב. יום אחד גילתה לו בלב רועד,
היא אינה פקידה וגם לא זבנית. היא
סיפרה למאהבה כי בשעות הערב המוק-
היא לובשת את בגדי־העבודה, ויו־לרחוב
הירקון בתל־אביב. שם, סמוך
למלון דן, היא עובדת שעות אחדות בכל
תגובתו של עורך־הדין היתד, מוזרה
בלתי־צפויה. תחת להתרגז, להביע גועל־נפש,
ולנתק את יחסיהם מייד, הוא הביע
סקרנות. הוא חקר אותה על פירטי־הפרטים
של מיקצועה, על לקוחותיה ׳ועל רווחיה,
והחל אף מביא אותה לעבודתה ברחוב־הירקון
במכוניתו, והיה הוזר לקחת אותה
אחרי שסיימה את העבודה.
מכיוון שהיא לא ידעה לנהל את ענייני

הסכם הפריד

בה מוותרת החנה על כל תביעה וטענה
הקשורות בהפרת הבטחת נישואין.

^ לן ןן >

זלן־י.

ן זריזור-

7(117(4

וי׳ין ו

^ זי ה

^ 0עומדים להתחתן. הוא: עורך־דין
י י מן השורה השלישית. כבן ,40 שחרחר,
ממושקף, המתגורר באחת מערי־השדה
ליד תל־אביב. היא: כבת ,35 נעימה
למראה, רזה ונמוכה, אבל בהחלט לא
יפהפיה .׳מיקצועה — זונה. לא נערת־טלפון
ולא זונת־צמרת, פשוט יצאנית
רחוב, המוכרת את גופה לכל עובר־ושב
ברחובות תל־אביב.
עורד־הדין, המייצג את החוק והסדר,
הכיר את שולמית (שם בדוי) ,כאשר באה
למישרדו, ב־ ,1978 כעדה בתיק אזרחי
שאותו ניהל. הגבר בעל המיקצוע המהוגן,
נמשך אליה, והחל מזמין אותה לבילויים
משותפים. היא ראתה את התעניינותו בה
כמחמאה גדולה, וחששה מאוד מן הרגע
שבו תצטרך לספר לו על מיקצועה.

הסעה
^ ל״מקוס-העבודה״
ך* אשר נודע לשולמית כי מאהבה
נשוי עם עורכת־דין, ולו שתי בנות,
היתה מדוכדכת. היא קיוותה כי היכרותם
תוביל לקשר רציני, שיוציא אותה מהמיק־צוע
העתיק ויהפוך אותה לאשה רגילה.
אבל הוא הבטיח לה, חזור ׳והבטח, כי

64 1

הכספים שלה ביעילות, התחיל עורך־הדין
משקיע את כספיה ולנהל את עסקיה. הוא
פתח עבורה חשבונות־בנק וקנה מניות
ואיגרות־חוב.
הוא לימד אותה כי כסף מזומן אפשר
לנצל פעמיים — פעם אחת לתשלום,
ובפעם השנייה לקפלה לצורך החזר הוצ אות
למס־הכנסה. וכך, כאשר יצאו לבי לויים
ולמיסעדות, היה הוא משלם בצ׳ק
מחשבון הוצאות מישרדו, והיא היתר.
נותנת לו את הכסף במזומן. גם כאשר
יצאו לחופשות בבתי־מלון, וגם בעת נסי עתם
המשותפת לחוץ־לארץ, נעשו התש לומים
בצורה זו.
אולם הזמן עבר, שולמית המשיכה ל עבוד
ברחוב, ואילו עורך־הדין לא עשה
אפילו את הצעד הראשון כדי להתגרש
מאשתו. שולמית התחילה לדאוג, ומריבות
על רקע זה פרצו מפעם לפעם בין השניים.
כאשר נימק המאהב יום אחד בפני
שולמית את אי־רצונו להתגרש בכך,
שלעולם לא יוכל לקבל את בנותיו, בגלל
מיקצועה של שולמית, החליטה היא להחליף
את עיסוקה. היא ביקשה כי יעזור
לה למצוא עבודה כמזכירה. ואכן, עורך־
דין ידיד הסכים לקבלה למישרדו.
שולמית הצטיינה בעבודתה החדשה. היא
היתר, אחראית ונבונה, ומעבירה היה

מרוצה ממנה עד מאוד. אולם גם שינוי
מקום עבודתה לא הביא לגט המיוחל,
׳ושולמית החלה מתייאשת. אחרי מריבה
גדולה במיוחד, החליטה לנתק את היחסים
ביניהם.
חלק גדול מרווחיה במשך השנים האחרונות
הוצא על־ידה לבילויים משותפים
עם עורך־הדין, ולכן ביקשה ממנו אחרי
המריבה פיצוי. בהסכם כתוב, שנערך
ביניהם על־ידי מעבידה של שולמית,
הוסכם כי המאהב ישלם לה סכום של
12,500 שקל, וכי לשולמית לא תהיינה
עוד תביעות או טענות מכל מין וסוג
שהוא בגין תקופת חייהם המשותפים.

שולמית ויתרה גם על תביעות להפרת
הבטחת־נישואין ותביעות על עגמת־נפש
וצער.
קינאה באשה החוקית
>>^ולימית קיבלה את מלוא הסכום
י׳ בארבעה תשלומים, וחשבה גי בזה
נגמרה הפרשה. אולם לא עברו ימים
ספורים, ועורך־הדין החל מתקשר אליה
ומבקש להיפגש אתה. פגישה גררה פגישה,
(המשך בעמוד )74

כוט.

נ עינז מ אד.
המערכתהחדשה של שיבעה ת כ שי רי־ ה טי פו חהמ עו לי ם של
״יצהר״ הי א הנ אהא מי תי ת. רי ח מ שכר, קצף נעים, א ריז ה
יפיפיה, הצלחהמלאהות חו שהנ עי מ ה במ שך שעות א רו כו ת
לכל תכ שיר -ת פ קי ד מ שלו והתאמהל סו גי ה עו ר והשיער.
כו ל ם -ה מי לההאח רונ ה ביי צור מתקדם.
כשמת חי לי םבממ -הכל ניג מר טו ב...
ממ צהוב ־ שמפו לשיער שמן • ממ כחול ־ שמפו לשיער
רגיל • ממ ירוק -שמפו לשיער יבש • ממ אדום ־ שמפו נגד
קשק שי ם • ממ זית ־ שמפו מרכךו מיי צ ב (קונדי שיונר)
ממופון ־ ס בו ןללאס בון • קצף אמבט ־ עם ת מ צי ת או רני ם

2פ 2 £י$

0 0יוו\/ו 8 8 4

דפי לשיער י*

.12x46

12X46

864!¥1600
יפו לשיער?8

12X46
י< י ח 41¥1א $י י׳ ; 8

5,פי עד קשקשים
״12X4

12X46

יש פינוק מיוחד נגד קשקשים

לשיער מטופח,
ריחני ונקי
מקשקשים.

פינוק +עו לטיפול בקשקשים פותח לאחר
שנים רבות של מ חק ר וניסוי. הו א מטפל
בבעיה לכל שלביה. הוא מנק ה ביסודיות
ובעדינות את עור הקרקפת. במקביל
מטפלים החומרים האנטי־מיקרוביאליים
שבו בשורש הבעיה

שמפו עד קשקשים חייב להיות יסודי
ויעיל. הוא לא חייב להיות יקר. זהו
יתרון נוסף של פינוק +עו שאיכותו
מתחרה בהצלחה בתכשירים מסוגו
בעולם כולו.
יש פינוק מיוחד לטיפול בקשקשים.
פינוק +ו\ו. כדאי לנסות אותו.

מי לא זקוק לטיפה של 9א?<3

־טקו כי מיק לי םבע ״ מ. ל ה שיג בחנויותה מו ב ח רו ת ובבתי מרקחת.

בעית הקשקשים היא בעיה לא נעימה
ולא אס ת טי ת. בחורף היא מורגשת
במיוחד. היו יש לבעיה זו פתרון יעיל,
פשוט ונוח המת אים לכל סוגי השיער.
פינוק +ן ןן.

ומונעים הופעת הקשקשים מחדש.
כל זאת תוך דאגה לשיער מטופח וריחני.

ף*:סירסה. התל־אכיבית כבר יוד״
עים: כאשר מגיעות פקודות מכירה
או פקודות קניה גדולות מהסניף החיפאי
של בנק כללי, צריד לשים לב — ״המאפיה
החיפאית״ פועלת.
לפגי עשרה חודשים ניהל הכלכלן הצעיר,
עקיבא בר, תיקי-השקעות בהיקף
של 50 מיליוני לירות. היום מנהלת הברת־ההשקעות
שלו תיקים בהיקף של שנים
ורבע מיליארד לירות. לא קשה לעשות
את החשבון: זהו גידול של.4,50096
בבורסה הישראלית הגועשת אין מכירים
סיפורי־הצלחה דומים. פעילות בהיקף
כזה היא לצנינים בעיני כמה מהברוקרים
הוותיקים והשמרניים, והיה גם בנק אחד
או שניים שנקלעו להתנגשות חזיתית עם
״המאפיה החיפאית״.
במישרדו שברחוב הנמל בחיפה, בשולי
איזור־העסקים של העיר, מוכן• בר לספר
על התנגשות כזאת. בר 34 מרצה לכלכלו?
במידרשה־לניהול שליד אוניברסיטת-
חיפה, הוא צעיר חייכן המדבר בשטף.
בר סיפר שלפני ארבעה חודשים הח ליט
לקנות כמויות גדולות מהנפקה חדשה
של פקר פלדה, שמאחוריה עמד בנק לאומי.
אך בניגוד לכל התחזיות, לא עלו שערי-
המניות של פקר אחרי ההנפקה, והיה
עליו להיפטר מהמניות שרכש. הסיבה
לכך היתר. זו: בנק לאומי הזרים כמויות

הבנק שבו מוחזק הכסף. החוזה הוא לשלושה
חודשים. חברת־ההשקעות נוטלת
אחוז אחד מהסכום המושקע בתחילת התקופה,
ואחוז אחד מן הסכום הנמצא
בתיק בתום התקופה, בתנאי שהרווח הגיע
ל־ 596 לפחות. משמעות הדבר: שמונה
אחוז לשנה לבר ולחבריו. כאשר מדובר
בשני מיליארד ורבע לירות, זהו סכום
עצום.

אביב, ושם יודעים שכאשר מגיעה פקודה
גדולה מבנקים מסויימים בחיפה, זה שלנו,
ואנשים רצים לקנות. כשאנשים רצים
לקנות מניה מסויימת, זה מעלה את
השערים.״
השיטה היא שיטת המנוף. בידי בר
ושותפיו יש עוצמה מרוכזת של הון עצום.
הם מפעילים את ההון שלרשותם מוקדם
יותר מאלה שמחקים אותם, וכבר נאלצים
לקנות את המניות ביוקר. וחשוב לא
פחות — הם ״יוצאים בזמן״ — מוכרים
את חמדות שברשותם כאשר שעריהן
גבוהים עדיין.

״מקורבי הבורסה״ בתל־אביב טוענים
שבר ושותפיו מרוויחים 15 מיליוני לירות
בחודש, לפני מס. בתל־אביב גם אומרים
שהם מרבים בספקולציות פרועות, העלולות
לסכן את כספי לקוחותיהם. בתל-
אביב נבהלים גם מכך שהשלושה עומדים
לפתוח שם סניף, קרוב יותר לבורסה.

״אנחנו
מתנועת העבודה£״

שלושת החיפאים מנהלים ויכוח קצר
באשר לגובה הכנסותיהם, ומוכנים להודות
ברווח של חמישים מיליוני לירות
בשנה הראשונה לפעילותם. הם מצביעים

* * ה ו סוד ההצלחה? דני קופלמן טוען
*ושהם פרצו לחלל ריק. בחיפה יש הון

לא חוכמה להרוויח כאשר כולם מרוויחים.
החוכמה היא לא להפסיד כאשר כולם
מפסידים, וזה גם מה שאני אומר ללקוחות.״
ההצלחה
עדיין לא שינתה את אורח
חייהם של השלושה. בר וקופלמן גרים
בדירות שכורות, והבר מתגורר בעפולה.
קופלמן עומד להינשא ״למרות האזהרות
שלנו,״ אומר הבר, ושותפיו מוכנים לאשר
לו רק שלושה ימי חופשה בחו״ל: מיום
חמישי, לאחר תום המיסחר, ועד יום
ראשון בבוקר, כאשר המיסחר בבורסה
מתחיל.
עקיבא בר עדיין לא היה מימיו בחו״ל.
הוא וקופלמן היו שניהם חניכי תנועת
הנוער השומר־הצעיר. הבר היה מרכז
איזור בתנועת הנוער־העובד. כר אומר :
״לפני הבחירות טענתי: אם המערך

צ עי ר בן 3 4
וחבוו בן 2 7
הננו תוך שנה
ואימת הבורסה
גדולות של מניות פקר כדי לענות על
הביקושים ולהוריד בדרך זו את השערים.
בדרך־כלל התנהגות כזאת מצידו של
בנק היא מוזרה.
לעקיבא בר ולשותפיו, דני קופלמן ומאיר
הבר המזוקן אין ספק: בנק לאומי
ביקש לנקום בהם לאחר שלקוח גדול
של הבנק בחיפה נדד עם כספו אליהם.
בעיקבות ההתנגשות החזיתית נערכה
פגישת־סולחה בין שלושת השותפים ובין
נחום אשל, סמנכ״ל בנק לאומי לניירות-
ערך, והמחלוקת יושבה. סוכם שהחיפאים
יעבדו גם באמצעות סניף בל״ל בחיפה.
כדי למנוע חיכוכים נוספים מסוג זה,
החליטו השותפים לעבוד גם באמצעות
שני בנקים אחרים.
החברה של החיפאים נקראת קרן הבר
(מבוטא כמו הדר) .השלושה ייסדו אותה
דווקא אחרי המפולת הגדולה בבורסה,
בפברואר .1981 עקיבא בר הוא השותף
העיקרי — בידיו 5696 מן המניות. לדני
קופלמן, רואה־חשבון ( )27 יש 2996 מן
המניות, והשותף השלישי הוא בעל חברת-
ביטוח, מאיר הבר 40 שברשותו 1596
ממניות החברה. בישיבה שהם מקיימים
בכל בוקר, הבר וקופלמן הם הזהירים,
המנסים לרסן את בר, שהוא ״השובב״
שבין השלושה.

השותפים: קופלמן, הכר וכר כמישרדם
איך לטרטר מניות

על כך שלא לאורך כל השנה האחרונה
ניהלו תיקים בהיקף הנוכחי. שלושה חודשים
אחרי שהתחילו היו להם 200 לקוחות,
ו־ 200 מיליוני לירות. שלושה חודשים
לאחר מכן כבר היו 700 לקוחות, ומיליארד
וחצי לירות.

הם דוחים גם את הטענה בדבר הספקולציות
הפרועות. בר מוכן לגלות שהרכב
תיקי-ההשקעות שהם מנהלים למען לקוחותיהם
הוא שמרני 4096 :באיגרות־חוב
ממשלתיות 4096 ,במניות־בנקים, ורק 2096
במה שמכונה ״מניות חופשיות״ ,שבהן
אפשר לבצע ספקולציות. בר אומר שגם
בשטח זה אינם עושים ספקולציות, אלא
ספקולציות או פועלים על־סמו מידע רציני.
״המאפיה החיפאית״ קנתה למען לקושמרנות!
חותיה אחוז. ניכר של מניות חברת התרופות
תרו, ששעריה עלו בצורה ניכרת,
ד י הי ה הסטודנט היחיד באוניברסיטת וכך עשתה גם במניות הראל. הם מודים
״ חיפה שלמד במקביל בחוגים לכלכלה בכך שלעצם העובדה שהם קונים מניה
ולפסיכולוגיה .״היום אני זקוק לשניהם. מסויימת, יש השפעה רבה על העלאת
לכלכלה — בבורסה, ולפסיכולוגיה — שעריה.
בשביל הלקוחות.״ הלקוחות הם 1000
מאיר הבר אומר :״אי־אפשר לשמור
חיפאים, שחתמו על חוזה עם בר.
דבר כזה בסוד. אתה מעביר את הפקודה
על־פי החוזה, מוקנית לחברת־ההשקעות באמצעות בנק, ובבנק יש פקידים ופקידות
הזכות לנהל את תיקי־ההשקעות באמצעות שמספרים לחברים. הפקודה מגיעה לתל־

רב. ממוצע ההכנסה של החיפאים הוא
הגבוה בארץ, אך שום חברת ברוקרים לא
פעלה משם. זו הסיבה לכך שתוך פחות
משנה הצליחו לנקז לקרן הבר הון כה רב.
עקיבא בר מוכן לנסח כמה כללי זהב:
• הזהר משמועות — מישהו מפיץ
אותן כדי להרוויח, והוא כבר מוכר כש אתה
קונה.
+פעל מד העדר: כשכולם מוכרים
— קנה, כאשר כולם קונים — מכור.

• אל תצטער על רווח קטן -
או, במילים אחרות, דע לצאת בזמן, ואל
תחכה שהמניה שבידיך תהיה בשיא
עלייתה.

• אל תרכז את כל הביצים כסל
אחד — פזר את ההשקעה על־פני מניות
שונות.
הכללים אינם חדשים, כמובן, וסוד ההצלחה
של ״המאפיה החיפאית״ הוא בכך
שידעו מתי להפעיל אותם. לטענת בר,
שניהל תיקים באופן חובבני למען חבריו
במשך שנים רבות, הוא הוכיח את כוחו
דווקא כאשר היו מפולות בבורסה :״זו

עולה — זה יהיה טוב ליהודים. אם
הליכוד עולה — זה טוב לבורסה.״
•טאלה: ומה הצבעת י
״מה זאת אומרת? למערך. אנחנו אנשי
תנועת־העבודה !״
לדבריו של עקיבא בר ,״תהיה בורסה
טובה. לציבור יש הרבה כסף, והכסף
הוא שמן על גלגלי־הבורסה. עכשיו ייכנסו
עוד 50 מיליארדי לירות — כספי הפיצויים
של פיתחת רפיח. יהיו פידיונות של
איגרות־חוב בשיעור של 60 מיליארד, ו הרבה
פיצויי פיטורין. הממשלה תצטרך
לגייס באיגרות־חוב צמודות את הגרעון
בתקציב, בבורסה עצמה יש 50 מיליארד
שקל במניות־סנקים, סכום כזה בצמודים,
ו־ 50 מיליארד במניות החופשיות. הממשלה
תעדיף שאנשים ימשיכו להשקיע
בשוק־ההון, כי האלטרנטיבה היא תוהו-
ומהו.״
האם לא נראה הדבר מוזר למצליחן
החיפאי, שמדינה במצבה הכלכלי של
ישראל מתברכת בבורסה פורחת כל־כך?
״אנחנו מדינה לא נורמלית בהרבה מובנים,
וגם במובן הזה,״ אומר ילד הפלא של ה שלמה
פרנקל
מניות.

הטריפ המיסטי שר עוצו׳ הנסיגה גובו מדי יום ומזכיר את הלהט
ש ל מתאבדי גיונסטאון -מכל הארץ באים 3ויוונים, ולקראת הסוף
יח.קבצו כאן רבבות לעימות הגדול ־ מדווחת כתבת ״העולם הזה׳
שבילתה שבוע : 1ימית, כחברה 1כתנועוז לעצירת הנ סיג ה
לון אל חורשת־דקלים, שרצועת תכלת
מבצבצת ביניהם. בדירה, שלפני שגרו בה
מתנחלי סוף השבוע הקודם, התגוללו
חוברות נגד הנסיגה ומדבקות :״אל נא
תעקור נטוע.״ על הדלת מודבק דף מחברת,
שעליו כתוב בכתב-יד נשי :״ברו כים
הנמצאים. הלך, ברוך בואך בצל
קורתי• דע לך כי פעם התגורר כאן אדם
שכאב את העיר הזאת, וקיווה בכל ליבו
כי לא תיהפך לשממה ודם יהודי לא
נשפך על ארץ־ישראל לחינם.״

כל ציור —
50 שקלים
ך ץ צגתי את עצמי כצעירה תל־אבי-
י בית, ששהתה בשנים האחרונות ב-
ניו־יורק .״באתי לימית לעזור ולתרום,״
אמרתי.
הנסיעה באוטובוס דרומה היתה שקטה
ומרדימה. בספסל לפני ישבו שתי נשים,
שנראו כעקרות־בית. לשתיהן כיסוי־ראש.
האחת הראתה לחברתה סירים וצלחות
שקנתה בתל-אביב. השנייה התגאתה ב־שימלה
ובנעליים החדשות שרכשה בעיר.
שיחה של מה־בכך באוטובוס המוביל
ליישוב פרובינציאלי, חסר כל עניין.
ואכן, כך זה נראה ממבט ראשון: מקום
רגיל בתכלית. יום נוסף עמד לפני סיומו.
השמש מעל לימית נראתה כנוטה ליפול
מאחורי חורשת־דקלים עבותה. חמש דקות
אחר־כך המחישו הדיאלוגים במקום את
הסערה הגועשת, המעסיקה את כל הארץ.
מהוססת ניגשתי אל גבר צעיר ושחום,
ששיערו שחור מקורזל, ושאלתי :״איפה
כוחותינו?״ הרצל רג׳ואן, זה שמו, ענה
מייד :״בואי איתי. ואל תדאגי, מייד
נארגן לך מקום.״
בדרו מבהיר לי הרצל בנימה חד-
משמעית את האווירה במקום :״אז הח ליטו
להחזיר את סיני, מה? טוב, הרבה
דברים החליטו. נו אז מה? מי שמחליט
זה העם!״
הרצל הוא נכה צה״ל, ירושלמי ממוצא
פרסי. הוא סטודנט לרפואה שהפסיק את
לימודיו לשנה ובא לימית בספטמבר כדי
״לעזור לעצור את הנסיגה״ .מאז הוא
כאן .״אני כמו עץ,״ הוא אומר ,״אותי
לא יזיזו מכאן.״ כאן הוא גם גילה אותם,
את האנשים בכיפות הסרוגות. ולאט־

לאט הוא מתחיל להרהר בקול רם על
״חזרה בתשובה״.
כל־כך אופייני למקום. אנשים שמעולם
לא היה להם ניסיון חקלאי משתמשים
בדימויים הלקוחים מעבודת־האדמה .״אל
תהרסו את ביתנו,״ אומרים אנשים שזה
מקרוב באו.
הדרוס הפרוע
רצל לקח אותי ל״מוטל״ — שורת
י י קוטג׳ים בצורה של משושה, שעד
הקיץ האחרון שימשו אכסניה. היום משמשים
המבנים הנטושים כמיפקדה מקומית.
כאן מתגוררות מישפחות שבאו מכל רחבי
הארץ להביע הזדהות ולשבש את
תהליך השלום.
הגענו לקוטג׳ מם׳ .50 הרצל הציע
כוס קפה, מיקלחת ומיטה. אני, בעייפותי,
משתרעת עליה מייד. לחדר נכנם צעיר
שחום, המזדהה בשם רונן, ושואל אותי
מי אני ומה רצוני. עוד לא הספקתי
לענות והוא הטיח בי בזעם קדוש :״זה
הבית שלי, את מבינה? את לא יכולה
להיכנס סתם ככה ולפלוש.״
תפסתי מייד שאני נמצאת ב״דרום ה פרוע״
,ובסיגנון הצעקני של המקום עניתי
לו :״אפשר לדעת מה אתה עושה
כאן? ואיד אתה נמצא בבית הזה? אתה
לא פלשת? מי קבע ומי אמר שהבית
הזה שלך?״
לרונן, צעיר בן 17 מחולון, בן להורים
ממוצא תימני, שברח מבית־הוריו ונמצא

כאן מאז סוכות, היתה נוכחותי מיטרד.
לרונן לא איכפת כלל מה קורה בימית.
הוא מבין שתהיה נסיגה, ואינו חושב
שצריך לעצור אותה. בינתיים הוא נקוצא
כאן ועובד במרכזיית־הטלפונים המקומית.
מה שמעניין אותו בכל המהומה זה העובדה
שהוא לא צריך לשלם שכר־דירה
והוצאות. הוא גר בחינם בקוטג׳ חדיש
בן שתי קומות: החשמל, המים והגז
על חשבון הציבור• הוא חוסך פרוטה
לפרוטה כדי להתקדם בחיים. בחור פרקטי.
רונן יצא וחזר זמן קצר אחר־כד
עם מרדכי וינדרבלט, האחראי במקום
על קליטת מישפחות חדשות. אני לא כל-
כך רצויה, כאן לא זקוקים לרווקים. הם
רוצים במישפחות עם ילדים. לשם כך
הוקם ועד מקומי, העוסק בקליטתן. יש
בית־ספר, גן וגנון, ואפילו מקומות־עבו־דה.
בימית
רוצים אותך עם הילדים. חבלי-
הקליטה הם לא קשים — כל מישפחה
מקבלת קוטג /שהוא בית חדיש בן שתי
קומות, המשקיף אל נוף מקסים. אין
הוצאות אחזקה. התנחלות בלתי־חוקית,
אמנם, אך אלגנטית. כל שמבקשים ממך
זו הנוכחות שלך, ושתחזיק איתם שם
מעמד עד אפריל.
אבל אני כבר הייתי שם, ומשום שלא
נהוג לשכן בנות־ישראל כשרות תחת
קורת גג אחת עם גברים זרים, הועמד
לרשותי קוטג׳ מם׳ .30 מישפחה של
מתנחלי דה־לוכס נוסח 82׳^_עומדת להיכ נס
אליו מחר. הלילה אני יכולה עדיין
לישון כאן, ועד מחר הרי אלוהים גדול.
מ״דירתי״ בקומה השנייה השקיף הח

רצל, שג ר בקוטג׳ סמוך, הזמין
י י אותי לסעוד עימו ארוחת ערב. על
קיר שמול המיטבח מתנוסס דגל ישראל.
פיתאום הופיע עופר — ילד ממושקף,
כיפה סרוגה שמוטה לצד ראשו, שולי
ציצית מבצבצות מחולצתו. הוא אוחז
בתיק קרטון ירוק גדול, ושואל את הרצל
אם יש לו אופניים.
גם עופר מוזמן לארוחת הערב. הילד
מתיישב. עיני צדה אותו כבר קודם,
באוטובוס לימית. הוא מספר לי ששמו
עופר אמיר, שהוא בן ,12 חיפאי מהכרמל.
עופר קוא חוזר בתשובה. הוא ברח מה בית
ובא לכאן ״לעצור את הנסיגה״.
הוא מתנפל על האוכל׳.הוא רעב מאיד.
לפי סיפורו הוא מסתובב באיזור כבר
חודשים. משתתף בכל ההפגנות. הוא
אפילו נעצר למשך כמה שעות.
עופר הסביר לי בהתלהבות שככל ש יבואו
יותר אנשים, כך קשה יהיה לסלק
אותם מכאן. כששאלתי אותו אם הוא לא
רוצה בשלום ובשקט, הוא ענה לי :״זהו
תרגיל של סאדאת• אחרי אפריל, אחרי
שנחזיר, ניווכח שזה בעצם מה שהם
רצו, ואחר־כך הם יתנפלו עלינו וילחמו
בנו. לכן מוטב כבר היום להשיב מילחמה
ולא להשתטות ולההזיר להם.״
עופר פתח את תיק הקרטון הגדול,
וצרור ציורים וצבעים נשפך עלי. בכל
הדפים ציורים של ימית: חורשות־דק־לים,
בדווים. ,ילדים, שקיעה, ים, פרחים,
ג׳ים־סיור צבאי .״תראי כמה שימית יפה,״
אמר בהתלהבות.
״איך אפשר להחזיר להם דבר כל-כך
יפה? מה, עוד לא היית כאן?״ הוא
השתומם ,״מחר אראה לך את המקום !״
עוד הוא נוגס בפרוסת הלחם השביעית,
מציע עופר במבט שובבי :״כל ציור

שדה־הקדב של מחו: החיים שקנוי 0בהתנחלות הבלתי־חוקיח ״חצו אדו

ברח מהבית

עופר אמיר, בן ה־ ,12 חזר
בתשובה וברח מביתו שבחיפה.
הוא מסתובב בחבל ימית. כבר מיספר חודשים.

50 שקל. רוצה לקנות?״ הוא מספר שכך
הוא חי. הוא מוכר ציורים, וחלק מן
ההכנסות הוא תורם לתנועה לעצירת הנסיגה.

טמפו״קולה
ותפילת
הדרך
ף*! בוקר המה המרכז המיסחרי. גב״
רים בכיפות סרוגות התערבו בחי־לוניים.
נשים עטויות שביס וחצאיות ארוכות
מעל גרבי צמר חזרו לאיזור המגורים
עמוסות סלים. על כרי־דשא ירוקים
רדפו ילדים בעלי פיאות אחרי ילדות
בשמלות ארוכות שצמות לראשן.
בבית־הקפה הסמוך ישבו כמה תיירים
בהירי־שיער ולגמו בירה, בצד חיילי מי-
טלואים, ששיחקו במכונת המישחקים. חמישה
גברים לבושים היטב, שהבעה של
שביעות־רצון עצמית על פניהם, לגמו
קפה .״אלה אנשי־העסקים,״ לחש לי
הרצל .״הם כבר סגרו עניין — קיבלו
את מה שמגיע להם. עבורם הסיפור של
ימית מת.״
מנחם ויסברג, לעומתם, ומישפחתו לא
התדיינו על הפיצויים כלל. הדבר כאילו
לא נוגע להם. חודש אפריל, כך הכריזו,
אינו אומר להם מאום .״אנחנו לא נזוז
מכאן. בגין הוכה בסנוורים וחתם על
חוזה אבסורדי. אנחנו נשארים בימית.״
גם שלום ושלי, שבאו לכאן עם שלושת
ילדיהם מקריית־ארבע, אינם מדברים
על פינוי. הילדים הולכים לבית־הספר,
ושלי טורחת על ארותת־הצהרים.
בכניסה לאנדרטה של ימית עומדת
ריבקה מאירי, חקלאית מנהלל. אישה
חסונה ובריאת-בשר זו שכובע קש לראשה,
מוכרת סמפו־קולה, פיתקיות עטופות
בניילון שעליהן מודפסת תפילת-
הדרך, מדבקות עם סיסמות• היא גם
מחתימה אנשים על עצומה נגד הנסיגה.
לידה מתגודדים כמה תלמידי ישיבה.
בשכונת המגורים בימית בניינים שרופים.
ריהוט חדש, בשווי של רבבות שקלים,
מפוחם כולו — אמבטיות, ברזים,
חלונות, תריסים, ודלתות. על הקיר חרוטות
כתובות שונות :״רק״ח בני־זונה״,
״לא נפקיר את ימית,״ ״אל נא תעקור
נטוע.״
עופר התנדב, כזכור, להראות לי -את
ימית. אנו בדרך למישרדי־התנועה. ילדים
עם ילקוטים חוזרים -מבית-הספר. נשים
תולות כביסה.
הילד עוצר ליד הבית של גאולה כהן
ועולה למעלה. היא לא שם. הוא נכנם
לבית נוסף, ואני אחריו: מישפחת אבי
ולודה פרחן. הילדים אוכלים ארוחת-ערב.
על השולחן גליון חדש של העולם הזה
שבו כתבה על אבי פרחן. אבי כעת במילואים.
לורה, אשתו, טורחת סביב השול

נציב

גס בתו של יצחק מך, מי שהיה. נציב
מס־הכנסה ומועמד למישרת מבקר־המדינה,
בין מתנחלי ״חצר־אדר״ .המתנחלים במקום כבר הקימו חממות.

חן ומתרעמת על הכתבה :״איך שהם
מציגים אותנו, השמאלנים האלה! חוץ
מזה, לא יכלו למצוא תמונה יותר טובה
שלי?״ לורה נשמעה ריאליסטית, והודתה
שאם לא תהיה ברירה הם ייאלצו להתפנות.
יותר
ויותר מתברר שה״טריס״ הוא
של הדתיים. כל יתר האנשים במקום
השלימו, פחות או יותר, עם המצב, ודואגים
לאלטרנטיבות. רק הדתיים אינם
מדברים על פינוי. הם סומכים על צור
ישראל וגואלו.
גאולה כהן אינה ב״ביתה״ ,ח״ב וסגן-
שר החינוך והתרבות, חיים דרוקמן, יצא

העתודות

— תפקיד מרכזי ביום הפינוי
ימלאו הילדים. הכוונת
היא לכבול אותם ואת הנשים בשלשלאות לבתים.

בחדר־האוכל מנצחת אשתו של הרב
על הכנת ארוחת־הצהרים, והנשים מכבסות
ועובדות בעבודות־ניקוי שונות. באחד
הקרוואנים, שבו מציעים לי מיץ-
תפוזים, מתרוצצים ילדים בעלי פיאות
ובכיפות סרוגות, ועל המדפים בארון
ממול כיתבי קודש. הלהט והנחישות בולטים.
האנשים כאן חשים כחלוצים ההולכים
לפני המחנה.
״זהו צו השעה,״ מסבירים לי האנשים
בימית .״על בית־ישראל לעזוב הכל
ולבוא לכאן בהמוניהם. כי זוהי שעת-
פקודה.״ השפה המדוברת היא תנ״כית.
״עם ישראל״ ,״יום־פקודה״ — אלה ה־

0ודי

;,!.ווו; סגבצע ״-טו־ניו בסמחר,

ה • בסנט חמם ינ
• 29נואר 1962

בסרה׳ :לי יגב, ולהרחיבמהתייסנוהבגיני >נ־׳נ 7ם לא א״ בינינינוד ׳ ב .
ניוד? רבנוה *•יקימו יטוניםרדזיםוימלאוהייייזניםייש ״ רים. חני ל
נגיהיו ו.יר קניוגרננו : ,נוגבו מב 99יבלבר ׳ ג .
גיוס כווז ״דיו -דד!׳׳ 600 :מססוזות סימוני ידי קן, הגולןוהבקעה . .
690 מטבחו :.ג מא רהלק׳ הארץ.
רננה ־ ויו ת ר -י ו ׳
.וקטנו ני;

ומיו צקי רי ט מי דינ ו ח חי כ ו גי ו ח ,
• יוריכוניט, יונינרטיבאוה, בטבלו

יטינוו. הטדר ו •״ נוזגנותו

| * 11111״ י פקודת־מיבצע־סודית נמצאת במישודי התנועה לעצירת הנסיגה. חפקו־דה
מפרטת את המשימות ואת האופן שבו יאוכלס חבל ימית לקראת
״ 111
סוף אפריל ברבבות מזדהים. בפקודה בת ארבעת העמודים מפורט תפקידו של כל ישוב.

לארצות־הברית לגייס כספים. אבי פרחן
במילואים, מישע (״מישה״) מישבן נסע
לירושלים להתחתן וצהי הנגבי, למרות
הכרזותיו המפוצצות, עדיין לא בא לכאן.
עופר מסביר שאין סיבה לתנועה לרוץ.
בטח מחר יהיה יותר ״אקשן״.
למחרת בבוקר העירו אותי הרצל
ועופר. בלילה ירד גשם סוחף .״את
רואה, החבר׳ה. התפללו ואלוהים הוריד
לנו גשם,״ אמר בתמימותו הקטן.
נסענו לחצר־אדר, מה שקרוי בשפת
האיזור ״יישוב חדש.״ האווירה במקום
סוריאליסטית. על רקע החולות הזהובים
עומדים שישה קרוואנים. מיכאל בן־חו־רין,
קיבוצניק שהפך דתי, ממנהיגי המקום,
הגיח פיתאום לקראתנו• כולו נמרץ
ופניו אומרות הכרת שליחות ויעוד.

ביטויים השגורים .״סיני ויהודה ושומרון
הם חלקים בלתי נפרדים מארץ־ישראל
הקדושה, ואנו לא ניתן אותה לעמלקים.״
עמלק — מילה ששמעתי יותר ויותר.
זר $יקלע לכאן יכול לחשוב לתומו כי
חזר לתקופת התנ״ך, או לגירסה הוליוודית
שלה.
מכל הכיוונים שמעתי את שמו של
הרב אריאל. הרב אריאל אומר. הרב
אריאל אוסר. הרב אריאל מוסר. רוהו
של הרב מרחפת על פני החבל. ברור
שהרב אריאל, רב צבאי שניהל תעמולת
בחירות גזענית בשירותו של ״הרב״ מאיר
כד,נא, והמשמש ראש ישיבודההסדר בימית,
הוא -האיש שעל פיו יישק דבר.
במוצאי־שבת מתכנסים אנשי ימית ב-
בית־הכנסת. מרביתם בכיפות סרוגות. הרב

אריאל מתדרך את צאן מרעיתו: הוא
מסביר שהמשימה ד׳יא להגיע ל־ 200 אלף
איש ביום הפינוי. לקראת אפריל מתכננת
התנועה מיבצע גיוס המוני. רבבות מיש-
פחות יבואו לימית לשבש את ה>גברת
החבל למצריים. המסקנה ברורה: צה״ל
לא יוכל לפנות כל־כך הרבה אנשים.
בחוץ מסביר לי אברך צעיר :״אנחנו
נכבול את עצמנו בשלשלות לבתים. כולנו
— אנשים, נשים וטף. נראה את
הצבא מצליח לסלק כמות כזאת של
אזרחים !״

יהושע בך גון ואקדחו שסבר שכל הקרב הוא על אי־
* פינוי ימית בלבד, מתחוורת עובדה
נוספת. הרב אריאל מכריז על התנחלות
בקדש־ברנע, במרחק של 100ק״מ מימית.
כל העניין חורג מהמימדים שכנראה תוכננו
בתחילה, והיעד הוא פיזור התנחלויות
בסיני כדי למנוע את פינוייה, כמתחייב
מהסכם־השלום. שלום או לא שלום, החשוב
הוא שאלוהים לצדנו.
השמות חצר־אדר, עצמונה וקדש־ברנע
מופיעים בתורה, בספר במידבר. האווירה
והכיוון מתחילים להיות ברורים. הרב
אריאל הוא יהושע בן־נון — ביד אחת
אוחז בספר־התורה וביד השנייה, אם
צריך, באקדח.
ביום הראשון נערכו הכנות אופראטי־ביות
במישרדי התנועה לעצירת הנסיגה
בסיני. למיבצע הסודי קוראים :״מרביץ
בשימחה״ .מחלקים הוראות מפורטות כיצד
יש לבצע את העניין כולו, כולל פירוט
המשימות, לוח־הזמנים, מצבת כוח־האדם,
שליטה, חלוקת תפקידים ואחריות•
מה יהיה באפריל? נראה שהילדים והנשים
יהיו הגיבורים הראשיים — נגדם
קשה יהיה לעמוד. לא מן הנמנע הוא
שלמרות ההחלטה העקרונית ילחץ קנאי
קיצוני על ההדק. כולם כאן נושאים
כלי-נשק שונים. לשם מה הם נחוצים, אם
לא לחימוש מתוכנן? אך רק בודדים
מוכנים להודות :״אם לא תהיה ברירה,
נשתמש בכל אשר יש לנו.״
אבל מדוע לאמץ את המחשבה מה יהיה
באפריל? הרי יש אלוהים. בין עדת
האנשים שכאן ובין המציאות קיים נתק.
מובארב, בגין, ארצות־הברית ואש״ף לא
קיימים עבורם. מה שקיים זה עם־ישראל
ואלוהיו, והעם שומע את הקולות.
כולם כאן גוי קדוש, וספר התורה הולך
לפני המחנה. הרב אריאל הוא יהושע
בן־נון, וחייליו באים לכבוש את הארץ
מידי האמורי. אלוהים הוא השחקן הראשי.
הוא המפקד והם עושי דברו. ועם אלוהים
שוש מיימון 1
קשה להתווכח.

ספורט
כדורסל
׳ ל ד־ טו ב־ רו מ א
היה זה כדורסלנה השחרחר של הקבוצה
האיטלקית, צ׳ארלי קופאק 29 שגרם
לסערה האדירה שפרצה עם תום המישחק
השבוע. קופאק ( )2.04 הכנים את סל-
המריבה ההיסטורי, שנייה אחת בלבד
לפני הסיום. את זה, כנראה, היה קשה
לקלוט, גם לשופטים עצמם.
עכשיו, אחרי השיחזור של מבט ספורט,
הכל יודעים שקופאק האיטלקי של קבוצת
סקוויב־קאנטו, קלע סל לפני שריקת הסיום,
ולא אחריה. אך משקיף־המישחק
קבע מה שקבע, והכריע את גורלם של
האיטלקים. משמע: דרוש גם מזל במיש־חק,
ולא רק חוזק.
למכבי תל-אביב היד. גם המזל.
תשומת־לב מיוחדת משך, במהלך מישחק
יוצא־דופן זה, שחקן הקבוצה האיטלקית,

כדורסלן פדאוארס
בתוספת

מסטיק

ברום פלאוארם 24 הבלונדי יפה־התואר.
פלאוארם האמריקאי, בעל מראה־הפנים
התמים והילדותי, ומסטיק ונצחי בפיו (גם
בעת המישחק) ,הצליח להטעות את כל
המסתכלים בו. ברום נראה כמו ילד־טוב־רומא,
ורק במישחק התגלה כשחקן מעולה,
אשר סיגנונו האמריקאי הבליט אותו מעל
כולם. אמרו עליו שהוא אחד השחקנים
הבודדים באירופה שהצליח עד עכשיו
להתמודד עם ויליאמס מתחת לסל.
פלאוארם הצליח לעשות מה ששום
.שחקן אירופאי לא הצליח בשלוש השנים
האחרונות — לקלוע הרבה סלים מתחת
לאפו ומעל לידיו הענקיות של ארל
ויליאמם, הנחשב לריבאונדר (קולט-כדו-
רים־חוזרים) הכי טוב באירופה. ברום גם
לקח הרבה כדורים־חוזרים, שוויליאמם לא
הצליח לקלוע.
קבוצה מסוכנת מאוד. ויליאמם
קלע את המכסימום לקבוצתו — 26 סלים.
פלאוארם קלע את המכסימום לקבוצתו —
27 סלים. אך פלאוארם היה רק אחד
מהגנת־הברזל האישית של קאנטו, ש בגללה
לא הצליחה מכבי לעשות דבר.
במחצית הראשונה ניהלה קאנטו את

המישחק כרצונה, תוך שינויי קצב, ואחוז
קליעה גבוה.
פייר־לואיג׳י מרזוראטי הצליח לבצע
את תפקידו כרכז בצורה יוצאת מן הכלל.
על פלאוארם ומרזוראטי נוספו צ׳ארלי
קופאק ( 21 סלים) ,אנטוניו ריווה ()10
ודנים אעצ׳נטין 14 שקלעו ללא רחם.
היה ברור באיצטדיון שהקבוצה האיטלקית
מסוכנת מאוד לקבוצה הישראלית
בדרכה אל אליפות אירופה השנה. מה
שברור ואינו מוטל בספק: שתי הקבוצות,
שהתחרו השבוע בשלב חצי־הגמר,
יעמדו זו מול זו בשלב הגמר.

טניס
פצצה 111ד 111 רר.
אורלי בילוסטובסקי, הטניסאית הצעירה
בת ה־ ,17.5מבצעת בימים אלה מה ששום
נערה ישראלית אחרת לא הצליחה עדיין
בהיסטוריה של הטניס. דירוגה במקום
וד 16 בטבלה העולמית לנערות זיכה אותה
בהזמנה אישית למישחקי ווימבלדון —
כבוד גדול מאוד לכל הדיעות.
אלא שבארץ, מלבד קומץ הטניסאים,
איש אינו יודע על הישגיה המצויינים
של כוכבת הטניס הצעירה זהובת־התל-
תלים שלנו.
את הדרך לצמרת התחילה אורלי כבר
בגיל .9אביה, חובב-טניס מושבע, טיפח
את הבת הצעירה ובמשך שנה שלמה
הצמיד לה מדריך ללימוד הספורט הבורגני.

מ קו ם חנכסף* .כשנפתח המרכז לטניס
ברמת־השרון, התחילו צעירים מחוננים
להתאמן בצורה רצינית. אורלי היתה
ביניהם. בגיל 12 התחילו הנצחונות המפוארים
הראשונים — אורלי זכתה באליפות
הארץ לבני גילה. בגיל 15 היתד. אלופת
הנוער (עד גיל ,)18 והחזיקה בתואר זה
שלוש שנים.
בשנה שעברה הפסידה אורלי ליריבתה
הקבועה, רקפת בנימיני. ולא בלי סיבה.
אורלי נפצעה בגיד־ידה — הספורט הלבן
אינו חסר סיכונים מיקצועיים.
כל השנים היתה אורלי בנבחרת־הנוער
לטניס ובמיסגרת זו ייצגה את נבחרת־ישראל
לנשים ברחבי העולם.
רק לפני שנה התחילה הטניסאית להשתתף
בתחרות הנוער העולמית בצורה
אישית, וזכתה בהישגים נאים. ב־1981
זכתה אורלי בטורנירים בינלאומיים בבלגיה
(מקום שני) ,באיטליה, ובוונצואלה. במיש-
חקים אלה לא ייצגה אורלי גבוהודהקומה
את ישראל, אלא את עצמה — בדיוק
כפי שעשה שלמה גליקשטיין במשך שלוש
השנים האחרונות.
אורלי כחולת־העיניים התחילה לצבור
נקודות בטבלה העולמית. תחרויות אלה
הביאו לה את הניקוד הבינלאומי המתפרסם
בווימבלדון שבאנגליה — ואז הוזמנה
לשחק במקום נכסף זה.
ארבע הנ..י*רש 1דו ת. הנהלת המרכז
לטניס שברמת־השרון ואיגוד־הטניס החליטו
לרשום את אורלי ואת חברתה, רקפת
בנימיני, לתחרויות מיקצועניות בינלאומיות׳
לשם ״הרצה ושיפשוף״ .תחרויות
אלה הן הקשות ביותר הקיימות בענף-
הטניס בעולם. מתוך 128 שחקניות הטניס
מכל רחבי־תבל בתחרות הלפני־מוקדמות,
רק ארבע זוכות להצטרף ל־ 28 השחקניות
הוותיקות. כל ה־ 32 נכנסות לשלב המוקדמות.
אורלי
הצליחה בשבוע זה להגיע להישג
הנכבד, ונכנסה ביחד עם האחרות לתחרות
המוקדמות. עכשיו זקוקה אורלי לנצחון
בד 8סיבובים קשים ומפרכים כדי להיות
כלולה בין הארבע המאושרות. הצלחה כזו
תקנה למשתתפות כסף רב.
אז מי אומר שהישראליות לא מצליחות
ליהפך לבינלאומיות?

באמצע פברואר, יש קבוצת־ספורט אשר
מולה יוכלו הישראלים־חובבי-ההוקי לערוך
מישחק ראוי לשמו.
מישחק ההוקי דומה לכדורגל. אלא
שתחת לבעוט, חובטים בו בעזרת מחבט
דמוי מקל־סבא הפוך ורחב יותר, שאותו
מחזיקים ביד ובו מכים בכדור קטנטן,
בקוטר 10 סנטימטרים, לעבר השער. אפשר
לשחק את ההוקי על מיגרש־כדורגל, אך
מכיון שעונת החורף טובה לשני המיש-
חקים, נדחקים רגליהם של אנשי־ההוקי
לפינה, והם נאלצים לשחק רק כשמזדמן
מיגרש פנוי .״אפילו בבית הספר האמריקאי
בכפר-שמריהו,״ הם מתלוננים ,״אין
מיגרש הוקי.״
מישחק ההוקי, כמו בן־דודו, הרגבי, אינו

הוקי
או הד מטורפים
בפא קי ס ת אן
שחקני ההוקי בארץ מחכים בקוצר־רוח
לספינות הצי הבריטיות, המגיעות לביקור
בארצנו. בצוות הספינה, שתגיע הפעם

טניסאית כילוסטוכסקי
״הרצה ושיפשוף״

פופולרי בארץ. אם שואלים בין העולים
החדשים האנגלדסאכסיים, מגלים שאלה
אינם מרוצים מהמצב הקיים. מכי־מחבט־ההוקי
מנסים בכל כוחם להשריש מישחק
זה בקרב הישראלים, והם עושים זאת
במרץ רב, ללא ליאות.
הדרונדאפריקאים, למשל, כה רגילים
למישחק, עוד מילדותם, שאינם מסוגלים
לוותר עליו בבואם ארצה, כמו שוויתרו
על ביתם, על שכניהם ועל עיסקיהם.
חו ס ר ־יחס. ההוקי נולד באנגליה.
בתקופת המנדט הוא היה חושב זמני
בארץ. כשהבריטים עזבו הם לקחו אותו
איתם. מאז אף אחד לא שיחק הוקי בארץ,
עד שהגיעה סנדי של, דרום־אפריקאית
בת ,23 לפני ארבע שנים, ויזמה את
הפצת המישחק.
סנדי הקימה איגוד-הוקי וכמה קבוצות-
ליגה :״אנחנו מכניסים את המישחק הזה
לבתי־הספר על חשבוננו, ללא עזרת
מישרד־החינוך, שלא התלהב מהרעיון.״
כמו אנשי הרגבי, גם שחקני ההוקי
מתלוננים על חוסר־היחם המוחלט מצד
גופי הספורט והחינוך בארץ .״רק לכדורסל
ולכדורגל מתייחסים פה בכבוד,״ הם
אומרים.
כמו הרגבי כן גם ההוקי נפוץ בארץ
בקרב יוצאי אנגליה, ספרד, הולנד ואמריקה.
הוא נפוץ עד היום בכל רחבי
האימפריזדלשעבר, בארצות כמו הודו,
רודזיה (כיום נקראת זימבאבווה) ופקיס־תאן.
לא להאמין — אבל שלוש ארצות
אלה נחשבות לחזקות ביותר בעולם ב־מישחקי
הוקי.
נבחרת פקיסתאן היא אלופת העולם
מזה כמה שנים, ויש לה אוהדים מטורפים
— המישחק הוא הפופולרי ביותר
בארצם. אוהדי ההוקי בארץ יודעים לספר
שהפקיסתאנים פיתחו במשך השנים סיגנון
מישחק מיוחד, המקשה על יריביהם לגבור
עליהם.
גם בישראל יש, בכל זאת, במה להתגאות•
זהו ברל ברמן 40 אשר נבחר
במכביה האחרונה כשופט הוקי בינלאומי.
״יש לזה השלכה חשובה,״ סיפרה סנדי
נמוכת־הקומה ,״בכל פעם שיש טורניר
בינלאומי, לוקחים אותנו בחשבון, מזמינים
אותנו ואז אנחנו חלק מההוקי הבינלאומי.״

עו ל ם הז ה 2318

391091

איו וחגור
. .תנובה ״ גובהווגגלה ״ן שואדי
גבאשרהשיווק שיר נאוססוליח
מאת מאיר תדמור

אתם אוהבים ענבים ז גם אני. לא רק ענבים, כל ירק וכל
פרי הגדלים במושב או בקיבוץ, חייבים להיות משווקים באמצעות
תנובה. זהו הכלל. לא חשוב כרגע למה וכמה, אבל יש
הרבה יוצאים־מן-הכלל. על אחד מאלה אני רוצה לספר.
באחד ממושבי חבל־לכיש מגדלים ענבים מסוג סולטנינה,
טעימים למאכל וטובים לעשיית צימוקים. מגדלי־הענבים במושב
זה, החליטו להנהיג שיטת־שיווק חדשה לענבים: שכרו מנהל־שיווק,
שכל תפקידו למכור ישירות את ארגזי-הענבים בשוק
הסיטונאי של תל־אביב, לסיטונאי הפירות.

ואומנם, השיטה: מצליחה. המכירה היא ישירה
ללא תיווכה של ״תנוכה״ ,והמחירים שהמושב מקבל
עכור הענבים גכוהים כמיוחד.
המושבניקים דואגים לשלוח. את הפרי הטוב ביותר לשוק.
מן הענבים הפחות טובים הם עושים צימוקים. לשם כך הקימו

מיפעל בתחום המושב, בהשקעה של 6מיליון שקלים, המעבד
ענבים לצימוקים מצויינים, במחיר תחרותי, המחליף יבוא צימוקים
מתורכיה ומיוון.

יש כל מיני יהודים, וכל מיני תחביבים.
בשבוע שעבר הכרתי יהודי־אוסטרלי בשם
סטנלי קר, לשעבר שימחה צוקר, שבילה
בראשית -שנות השלושים כמה שנים
בארץ. את השם האנגלדסאכסי אימץ לו
משום שהוא טוב לעסקים, בעיקר במיזרח
הרחוק, שם מיבטאם של ילידי ליטא
עדיין מקובל כעולה על זה של היפאנים.
לפני 22 שנה, אחרי שעשה חיל בעסקים,
החליט להקדיש את כל מירצו ומר בית.
זמנו ליבוא מוצרים ישראליים ל אוסטרליה.
מאז הוא ביקר בארץ 87

עכשיו, וזה העיקר: מכיוון שהמושב אינו רשאי
לשווק את תוצרתו, אלא דרך ״תנוכה״ ,הוסכם
ש״תנוכה״ תקכל עמלה של /0י< 15 ממחיר הענכים
כדמי־הסכמה לכך, שהמושב יוכל לשווק את הענבים
ישירות לסיטונאים ללא תיווכה של ״תנוכה״.
התוצאה: כולם נהנים. הסיטונאים מקבלים סחורה טובה.
החקלאים מוכרים את תוצרתם במחיר טוב ובמזומן. תנובת
מקבלת עמלה.

תוצאה נוספת: מתכרר פיתאום שכדאי להיות
חקלאי ושאפשר נם כלי ״תנוכה״.

ננס״הסננות יהיה הסתם של 110..״
הפעם שלא כהרגלנו נתחיל
כדכרים מעניינים יותר, כסיפורים
ובהצעות. אתם כוודאי יודעים
שהמיסחו *כורסה מתנהל כשני
אולמות, וכיום ראשון ושלישי כשלושה.
הסידור הזה לא ענה יותר
על הצרכים, לדעת רכים מבאי
הכורסה. אגב, זירה נוספת נפתחה
אתמול לשיטת המיסחר החדשה,
״המיטהר הרציף״ ,שיתנהל כשעות

נציג..אגוקסקו״ הורו דקייקס,
נ בו האווז ,־ ונ ח
השבוע שמעתי סיפור יוצא־מן־הכלל, על הקשר שבין כבד-האווזים ובין הצגת
קירקם. ובכן, הסיפור מתגלגל כך: הייצוא השנתי של כבד-אווז לצרפת, שם הוא נחשב
למעדן־מלכים, הוא כ־ 250 טון, בהתאם לחהי־ההספקה החתומים בין היצואן, שהוא
אגרקסקו, ובין היבואנים בצרפת. בשנה האחרונה חל משבר בענף; גדל מיספר
האווזים לפיטום וגדלה כמות כבד־האווז ל־ 320 טון, ואי־אפשר חיה לשווק את כולה.
הפסדיהם של מגדלי־האווזים לרבייה, לגידול ולפיטום הלכו וגדלו, לא רק בשל
עודפי הייצור, אלא, ובעיקר, בשל צורת חתימת החוזים עם המשווקים בצרפת. בפברואר
של כל שנה נחתמים עם המשווקים הצרפתים חוזי־הספקה לשנה, במחיר הנקוב
בפרנקים צרפתיים. במשך השנה נשחק ערכו של הפרנק ב׳ ס 350/לעומת הדולר והמדד;
מחירי התערובת, המשמשת למאכל לאווזים, עולים בהתאם לעליית מחירי־הגרעינים
המיובאים מארצות־הברית. כשצריך לפטם בדולרים ולקבל תמורה בפרנקים, ההפסד
בטוח. חלק מן ההפסד בשנה האחרונה כוסה על־ידי מענק של כמיליון דולר כתמי כה
ביצרנים.
אך יש גורם נוסף, המחזיק. את היצרנים בגרונם. אלה הן המשחטות, או קבלני-
השחיטה — שמונה בכל הארץ. הן שמשלמות למגדלים עבור האווזים, וכמובן, עבור
הכבדים, המיוצאים על־ידי אגרקסקו. ככל שהחמיר מצב המגדלים, תפסו קבלני-
השחיטה את הפרינציפ והחלו לאחר בתשלומים עבור האווזים וכבדיהת המגדלים
נדחקו לפינה.

ואז עלה רעיון בראשו של אחד המגדלים, לכדוק מדוע אי־אפשר
לייצא כמויות גדולות יותר של ככד אווז ישראלי. קם ונסע לפאריס,
הלא היא כירת צרפת ואניני־הטעם. שם פגש את נציג ״אגרסקו״ ,העוסק
בשיווק ככד־אווז. אמר לו המושבניק :״כוא ניסע למרסיי, קבעתי שם
שתי פגישות עם לקוחות ככוח לכבד־האווז שלנו.״ השיש לו איש
״אגרקסקו״ :״תשמע, אני נורא מצטער, אכל מחר אני לא יכול לנסוע
איתך, הבטחתי לשני הכנים לקחת אותם להצגת קירקם.״
עכשיו אתם בוודאי מבינים, למה הייצוא חשוב פחות מקירקס ומהו הקשר
בין השניים.
גבוהה• על־פ׳ חלוקה זו תיקבענה גם
העמלות: עמלות גבוהות במניות החופשיות
ועמלות נמוכות במניות הכבדות.

שותף הכר

כותיה עם הרכה מאוד כסף. נא
להיזהר. תארו לעצמכם שמישהו
כתל־אכיכ יחליט לכופף לכם את
היד. מה יהיה?

חינה, חינה תראביב

אחר־הצהריים, כשכל החבריה בכורסה
ככר עייפים ורוצים ללכת
הכיתה. על השיטה עצמה נכתוב
אחרי שגם לי יהיה גסיון־מה. אולי
רק מילה אחת: שיטת המיסחר
הרציף נהוגה במרכית כורסות
העולם. עיקרה מיסחר דו־צדדי כין
המוכר והקונה ולהיפך.

שני דברים חשובים קרו אחרי הופעת
הסיפור על החבר׳ה של חיפה. אחד מה־חיפאים
התקשר אלי ואחרי הסבר ארוך
בטלפון, קבענו
בתל- פגישה אביב. קודם־כל
די סרסה
הוא אמר לי שהכל
בסדר, אך
את קומה ד׳ עוד לא בונים, ועל אורן לא
רוכבים. שאלתי מה רע בשלוש קומות,
והוא השיב שאין בזה רע• לעצמי חשבתי
שגם מי שקופץ מקומה ג׳ עלול לשבור
איזה רגל, ואולי אפילו שתי רגליים, או
ידיים.

! 0אני לא צריך לספר לכם שקוג־סורציום
עשתה בשבוע שעבר ן^ס.300
מה שמעניין הוא, כפי שאומר בעל־העניין
ומנהל־החברד הכריחו אותי
להרוויח 22 מיליון לירות ב־ 20 שניות.״
וזה נכון. הלוואי על כולנו.

על הזנב

אחרי שהודעתי בגיליון הקודם שאני
מוכן להסביר את העליות התמוהות של
אתא ג /והנהלת הבורסה סירבה לקבל
את הצעתי, ומאחר שהתחייבתי לא להז כיר
את שמו של מטרטר המניה, הובאה
אלי הצעה מעניינת שעשויה לפתור את
בעיות המניות המטורטרות. להלן ההצעה:
המיסחר בבורסה יתנהל על־פי קריטריונים
חדשים שיהיו בבחינת חידוש עולמי
מרנין. תוקצה זירה למניות חופשיות,
ספקולטיביות, בעלות סחירות נמוכה וזירה
נוספת למניות כבדות, בעלות סחירות

אני רוצה לומר לשני המארגנים
של הקבוצה החיפאית, לשותף ה זוטר
מאיר הכר, סוכן־הכיטוח,
ולשותף הבכיר עקיבא כר: תפסיקו
לשכת על הזנב של התל־אכיכים.
מספרים לי שיש לכם
אירגון של 1000 איש מחיפה וסבי־

• אחד מהמבצעים בבורסה, שביקש
להישאר בעילום שם, ואנחנו נכנה אוהו
״עמוס היפה״ ,הציע לי תחזית לשבוע
זה: המניות הכבדות יעלו, והמניית ה חופשיות
יירדו. קרוב לוודאי שהוא יצדק.
!• ועוד ציטוט מפי יועץ־השקעות
בכיר: היו (מבלי להזכיר שמות) ,שניסו
להוריד את השוק ולא הצליחו; השוק
היה חזק מאלה שניסו להוריד אותו. גם
עם הבחור הנ״ל אני מסכים.

• מישהו אמר לי שלוש פעמים,
שכדאי לשים לב־ ל״חלב
מקרקעין״5 .כששאלתי למה, לא
ידע להסכיר.
• נאמר לי שכנק־הספנות יג־

מיליונר קר
הביקור ה־87

פעם :״בערך אחת לשלושה חודשים,״
הוא אומר. מה מעשיו בארץ ן נפגש עם
עשרות יצרנים ומציע להם לשלוח דוגמות
של מוצריהם לתצוגה שהוא עורך
דרך־קבע באולמות של בניין המישרדים
שהוא בעליו. כאן, עם הקשרים הענפים
שיש לו, מגיעים הקניינים מכל רחבי-
היבשת, שואלים, חוקרים ומזמינים.

עכשיו הוא מספר :״איך, למשל,
הצלחתי להחדיר את יינות, כרמלי
לאוסטרליה? הזמנתי אצל
,כרמל׳ על השמני, מכולה של
יינות. המחיר היה צריך להיות
גכוה ב־* 50 מזה של יין אחר,
ששווק על־ידי חכרה מקומית כאישור
הרב המקומי. מה עושים?
פירסמתי מודעות כשני העיתונים
היהודים באוסטרליה על מכירת
יין, כרמלי תוצרת-ישראל, כמחיר
של מציאה 25 פחות מהמחיר
של היין של השוק המקומי.
״אל תשכח, זה היה לקראת
פסה. נו, ומאז שותים באוסטרליהלחגים רק יין ישראלי. כן, המחיר
ככר יותר גבוה.״
״אתה יודע,״ הוא אומר ,״יש לי טענות.
הנציג המיסחרי של ישראלי בסידני
מצר את צעדי, ואני לא מבין למה. אבל
לא יעזור לו. אני כבר בן ,73 והוא לא
יצליח להזיז אותי ממאמצי להגדיל את
היצוא הישראלי לאוסטרליה. תראה איזה
תעודות הוקרה קיבלתי ממישרד־המיסחר-
והתעשייה. למה גורמים נזק לייצוא הישראלי
לאוסטרליה, למה ז״

כיר את מעורבותו כשוק ההון.
למשל? הוא יהיה החתם של כמ מה הנפקות חדשות וביניהן של ״סנו״.
• בשבוע שעבר אמרתי שפרוטארוס
יעלה ויעלה. בינתיים המניה יורדת ויורדת.
אבל כמאמר חכמים: ירידה לצורך
עליה. סבלנות.
• במה להשקיעו צר לי, עדיין אין
חדש. אף כי מי שרוצה לעסוק בספקו-
לציה יכול לשים כספו על טמפו, למשל,
ואפילו על קונסווציוס. גם קרנות־הנאמ־נות
עדיין לא יצאו מהאופנה.

צירופים
אפשריים
* לעשות עיניים. בחורה
שחרחורת ובחור בלונדי שישבו
אצל שמיל במוצאי־שבת לפני
שבוע ועשו לי עיניים. לא עשיתי
בחזרה, אבל במחשבה שנייה הכל
אפשרי. אותו מקום ואותה שעה
במוצאי־שבת השבוע. הבלונדית
עם האפוד הירוק.
* להשתוככ. שני בחורים
שמחים באמצע שנות השלושים
שאוהבים לשתות ולאכול וגם דברים
אחרים, רוצים להשתובב עם
שתי בחורות שנראות טוב ומבינות
עניין על מיטת־ענק. נא לטל פן
בין 5ו־ 7אחר־הצהרים, טלפון
451131־.03

* אסטרולוגיה

417773־.03

מיד־ליד
ן* מכונה אנגלית. מוכן
לשלם עד 1,000 שקל תמורת מכו־נת־כתיבה
אנגלית משומשת. בני,
טלפון 236568־ 03 בערבים.

*.אזרחות אמריקאית. ווק מן
חדש חדיש ומשובח תמורת 150
דולר או אזדחות אמריקאית. חיה,
טלפון 457056־.03
פוינטר. רוצה לרכוש או
לאמץ גור פוינטר ממישפחה טובה.
יותם, טלפון 451544־.03
אוטו חמוד. אם יש לו
אוטו חמוד מבית טוב, לא יקר,
חסכוני ויד ראשונה, מישפחה
סימפטית תשמח להמשיך את ה טיפול
בו. עד 60 אלף שקל. כה־נוב,
טלפון 764827־.03

_ 72י!

נוגע ללב
*,תמיכה מאסיכית. עשיר,
תרבותי ונדיב מוכן לתמוך מא־סיבית
בסטודנטית/חיילת יפה
חושנית (לא שמנה!) .לכתוב ל־ת״ד
30161 תל־אביב, מיקוד .61302
רצוי לצרף מיספר טלפון.

*1מחפש. רווק ( )29 מירוש־גים
מחפש לגור איתך, לא חשוב
בת כמה את ומה המצב. ת״ד
,1293 ירושלים, דויד.
* קצת עז ר ה. גבר בן 30
מעוניין בשותפה נאה לדירה מרוהטת
עם טלפון בצפון תל־אביב
— תמורת סימפטיה וקצת עזרה
בניקיון הדירה. דני, טל 782568 .־.03
* 1שותף בדירה דיזנגופית
מתפנה חדר לשותף שירצה להש תמש
בו יומיים־שלושה בשבוע כסטודיו.
מבוקשים 80 דולר לחודש.
רונית, טלפון 237977־.03
ן* שותף לטיול. עומד לצאת
לטיול במיזרח הרחוק ומעוניין בשותף.
הטיול עומד להתחיל באפריל,
נא לכתוב אל נ. גלעד, גנות־הדר
.42930
הלבח לאיבוד!

.הלויאימו. הכלב
הג׳ינג׳י שלי, עירבוביה של
קוקר ונקניק, הלך לטייל ולא
חזר. נורא מתגעגעות: מירב,
גרי וקיצי החתולה. טלפון
225377־.03

ברכות
* למרות האוטו. ללילי כחן
מרמת־גן — יופי שחזרת לארץ
(למרות שהאוטו שהשארת חוזר
אליך) ,אוהבים אותך: שרה אה רון,
הרצל, שלמה וחיה.
*,למדת משהו. לא׳ הג׳יג־גית,
שאחרי שנה אחת באוניבר סיטה
החליטה לנסוע לניו־יורק
ולהתחתן שם, כל הכבוד — רק
שנה באוניברסיטה, וכבר למדת
משון ו^ז החברים.

שיקוצים

צחוק. מתארגן לו חוג רציני ל לימוד
האסטרולוגיה. לא מתקבלים
כאלה שרק רוצים לדעת באיזה
חודש יתחתנו או באיזו שנה
יזכו בפיס. לפנות ליאיר, טלפון

;* אם־ אגד־ אם. רוצה סם־
רי־כיס באנגלית וחוברות מצולמות
בנושא 5מוכן לתת בתמורה
כסף או ספרים וחוברות דו מים,
וחוץ מזה — מה תתנו תמורת
עט־שעון חדש לגמרי? שלי,
טלפון 622375־.03
ן* סלטות 45 .מטרים רבועים
של בלטות ,20/20 כולל פאנלים,
יקבל מי שיבוא לעקור אותן מה־ריצפה.
יוסי אשר, טל 735510 .־.03
ככיפה. מוכנה להחליף
מכונת כביסה גדולה בת ארבע
מדגם פילקו במכונת כביסה קטנה
יותר בת ארבע. מוכנה גם להחליף
כורסה כפולה, דורשת ריפוד
במשהו אחר. איילת, טלפון
232465־.03

* 1הצילו. אני עובדת כמו
המור (אתון) ,הבית הפוך, החלונות
שלא נדע, זקוקה לך בדחיפות
תמורת שקלים וסימיפטיה. שרית,
טלפון 421362־.03

* עד ניל השלכת. צימחתי
ומשורר בפוטנציה תר בעיניו אח רי
בת־זוג להתכתבות ולמציאת
דרך רוחנית, מגיל הפריחה ועד
לגיל השלכת. תשובה מובטחת.
בנימין !זלמן, אבשלום 7ראשון־
לציון, מיקוד .75285

* העיקר, רצינית. מבוקשת
עדינה, נחמדה, כנה, מבינה
והעיקר — רצינית, עבור ישראלי־ארגנטיני.
הגיל המבוקש 18 :עד
,20 מתל־אביב וגוש־דן. דוד כהן,
הגולן 108/3רמת החייל, מיקוד
.68718
ראיט טוכ. סטודנט נאה
בן 28 מעוניין בנשית וחטובה, ש תהיה
בראש טוב. מוכן להעניק
ועניין. ירמי, טלפון סיפוק 316404־.03
+,קשר רציני. רווקה,35 ,
דקת גיזרה ועדינה, עוסקת במחשבים,
מעוניינת בקשר רציני עם
פנוי, תרבותי וסימפטי (אפשר גם
גרוש או אלמן עם ילדים) .כתוב
לת״ד 36852 תל־אביב, מיקוד
.61368
+פרס נאה. סופד, קריקטוריסט
ותסריטאי ,31/178 ,ממוצא
צ׳כי, רגיש ובעל אופי טוב וצנוע.
מעויין להכיר למטרה רצינית גרפיקאית
סימפטית 19 ,עד .28 מי
שקורא מודעה זו ויכול_לעזור במציאת
המבוקשת, יקבל פרס נאה.
לכתוב ליוסי, ת״ד 2834 רמת־גן.
* אופטימיסטית. אקדמאי,
,33/178 נאד, ומוכשר, בהליכים,
ללא ילדים, מחפשך פנויה או מתפנה,
פיקחית, סבלנית ואופטימיס־טית
— למטרה רצינית. תשובה
מובטחת. ת״ד 45142 תל־אביב,
מיקוד .61451
דלי. חייל על־סף שיחרור,
בן ( 21 דלי) ,מעוניין להכיר צעי רות
עד גיל זה. רפי, ת״ד ,9822
חיפה.
חכרתי. נשוי
!* כילדי
,37/170 נחמד, רציני ואמין, מעונ יין
בד,כרויות עם נשים למטרות
ידידות ובילוי חברתי ואינטימי.
דודי, טלפון 592588־.03
מודל. צייר־צלם מעוניין
בצעירה נאה וחטובה כמודל לציור
וצילום. התמורה — בציורים
וצילומים של המודל וסיפוק
מהעניין. יאיר, ת״ד 4434 רמת־גן,
טלפון 782568־.03

* למשה. אני אתך גמרתי!
אתה אצלי כבר לא תגמור! הניד,
מחיפה.
* גינוי חריף. לקולנוע
גורדון המחודש בתל־אביב, שמכר
לי ולחברתי כרטיסים שכבר נמכרו
למישהו אחר פעם אחת באותו
הערב, במוצאי שבת לפני שבועיים
— מגיע לכם גינוי חריף. זהבה
טוונה, רמת־גן.
*,האסון הראשון. בביתר,ספר
תל־נורדוי, ברחוב פרישמן
בתל־אביב, מתפוררות המדרגות
בבניין הישן, המשופץ יפה. האם
מחכים לאסון הראשון? חורה.
פעמונים. למי ציצלו פע-
מוני-ד,אזעקה בחנות התכשיטים
ברח׳ בן־יהודה בתל-אביב, במשך
כל השבת? הבעלים לא הופיעו. ה־מישטרה
היתה חסרת־אונים. שכן.

שונות ומשונות
* שוקולד וקוקוס. לשים
בקערה 4ביצים 1 ,חבילה מרגרינה
מומסת 2 ,כוסות קקאו 2 ,כו סות
סוכר 1 ,כוס מים 2 ,כוסות
קמח 2 ,כפות ברנדי 2 ,כפות רום,
30 גרם קוקוס, לערבב הכל ולהכניס
לתנור. שיגעון של עוגה, באחריות.
שרה.

! +ישן וטוכ. עם ישראל חי?
בהחלט. הערבים עובדים, הדרוזים
שומרים, ועם ישראל חי. צביקה.
* למרים ולגירעון. החיים
יפים יותר אחרי הצד,דיים, וגירושין
זה לא הסוף. עד נאמן.

אז אם יש לן מה להתיע, להציע, לבקש, לברן,
ואפילו לקלל — קדימה !
• כל הודעה יכולה לכלול עד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמונה — הכלב האבוד, עגלת־הילדים
המוצעת, הדירה המוצעת לחילופין, הרווק
המציע את עצמו להיכרות — יכול לעשות זאת. במידת
היכולת, תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי״גלויית־דואר, למערכת
״העולם הזה״ ,ת.ד ,136 .תל-אביב (אלא אם כן מצורפת
לה תמונה. במיקרה זה יש להשתמש במעטפה) .לא
תתקבלנה שום הודעות בעל־פה, בטלפון או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול את שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל-ההודעה.

0חי-םמתחתל!מגף ן
(חמשך מעמוד )35
קיבל דווקא חעורך־דין ביאנצ׳י
רשות לרדת לתאי־המעצר של
האחים? לעסוק המשיכה העיתונות בפרשה. כתב השבועון הארגנטיני
לא־סמאנה ב־ 8ביולי : 1981
״יש לזכור שבזמן שנעצרו, היו
בידיהם של האחים שוקלנדר תער
דוודזהות מזוייפות: לסרחיו -
תעודה על שם קלאודיו זאביאר
פוגל, אשד היה חברם של שני
האחים בביודהספר התיכון. תעו־דת־זהות
שנמצאה בידיו של פאבל!
היתר, על שמו של סרגיו פוגל.
איש לא הסביר מניין נלקחה התעודה
השנייה. איך הגיעו תעודור
אלה לידיהם?״
וכיצד מסתדרת עובדה זו עם
גירסתה של המישטרה שהרצח ל*
היה מתוכנן, אלא אימפולסיבי)
(כך הסבירה המישטרח את העובדוי
שהאחים לא נמלטו מארגנטינה
אחרי ביצוע הרצח) .אם אכן לא
היה כאן תיכנון מוקדם והאחים
החליטו לפתע פתאום לרצוח אס
הוריהם, מדוע תעודות הזהות?
עיסקות גשק
ף שאל* גם שאלות נוספות:
י • -מי היו האנשים הרבים
שהתקשרו טלפונית למערכות־הע-
תונים וטענו בעקשנות שהאחים
שוקלנדר חפים מפשע?
• מה טיבה -של טענה שנמסרה
באמצעות הטלפון למערכת העיתון
כרוניקה, לפיה קשור הרצח הכפול
בעיסקות של מכירת־נשק לארגנטינה?
נכתב שד,מד,נדם מאוריציו
שוקלנדר היה מעורב בקניית נשק
ושגורמים הקשוסודית
רים
לעיסקות אלה גרמו לחיסולו.
לפתע גם הוברר שבשבועיים
לפני הרצח פרצה שריפה בדירתם
המפוארת של בני הזוג שוקלנדר,
אך עד היום לא הוברר מה ומי
גרמו לשריפה. הייתכן שהייתה זו
אזהרה לעומד להתרחש?
ב־בכיר
בואנום־איירם
גילה, שימים ספורים
לפני הרצח, ואחרי השריפה
שפרצה בדירת הזוג שוקלנדר, אמר
לו מאוריציו שוקלנדר שהוא מודאג*
ונפחד מדבר־מה שאירע בזמן האחרון.

העובדות האלה מבססות את
הגירסה שנפוצה בארגנטינה, שלפיה
נרצח שוקלנדר כתוצאה מ־סיכסוך
עם שותפיו לעיסקות־הנשק.
יתכן שהסיכסוך פרץ על רקע
כספי, אך יתכן גם שד,מעורבים
בעיסקות אלה חששו שהטה,נדם
היהודי יודע יותר מדי והחליטו
להשתיקו.
בארגנטינה של היום נעשות כל
עיסקוודהנשק באמצעות הכת הצבאית
השולטת. לא תיתכן עיסקת־נשק
בלא מעורבות הגנרלים השולטים
ומקורביהם, שגם זוכים
בנתח נכבד מכל עיסקת־תיווך.
הם אשר קובעים אם אדם כ־שוקלנדר
ימשיך להיות שותפם אם
לאו.
הם גם היחידים שבידיהם היו
האמצעים והכוח לחסל את מאד
ריציו שוקלנדר ואת אשתו —
ולביים באמצעות המישטרה את
הגירסה המרשיעה את בניהם.
מה באמת קרה? האם מישהו
אחר רצח את בני־הזוג שוקלנדר,
ובניהם לקחו על עצמם את ה־ .
אשמה, אם מתוך פחד או עקב־׳
הבטחות כוזבות?
עד היום, שמונה חודשים אחרי
הרצח הכפול של מאוריציו וסילבה־כריסטינה
שוקלנדר, לא נפתח
מישפטם של סרחיו ופאבלו.
האם השתבש דבר־מד, בתסריט
התביעה?
ה עו ל ם הז ה 2318

האם נפטר הטייס
ארי בנמן, שששו
נקשרים עם
המאניה

מ״שפעת נזירה?
מנינה דוזנכדום ריחפה באוויר.
״ י המוני אורחים צחקו, התלוצצו, שתו,
רקדו. ביניהם הסתובב גבר צעיר, ממוש קף׳
שרק מעטים ידעו מי הוא.
זה היה לפני חודש. השבוע נודע כי
צעיר זה נפטר בלוס־אנג׳לם — משפעת
נדירה.
רבים חשדו כי מאחרי ידיעה פשוטה
זו מסתתר משהו פחות פשוט — כי אלי
בכמן לא היה צעיד פשוט-.

מלכודת
לי גכמן ( )42 נעצר לפני יותר
י משנה על־ידי מישטרת ארצות־הב-
רית, שחשדה בו שנמנה עם ראשי ״ה מאפיה
הישראלית״.
בכמן חי בשנים האחרונות בבית מפואר
בלוס־אנג׳לם, והיד״ בעל מכונית רולס־רויס.
חוקרי מישטרת לום־אנג׳לס חשדו
בו שהוא עוסק בהברחות סמים ממכסיקו
לארצות־הברית באמצעות מטוסים קלים.
אחרי חיפוש בדירתו, בסתיו ,1980 גילו

1X1^^111111

אלי בכמן כפי שצולם לפני חודש

ביום־ההולדת של פנינה רוזנבלום

במלון הילטון בתל־אביב, לצידה ישל אחת החוגגות האחרות,

אליהו בכמן, אז בן ,33 טייס ואיש-
עסקים, יצא לעולם לחפש את מזלו. תחת
זאת פגש את ראובן (רוברט) פסחוביץ,
מסגר וקיבוצניק לשעבר, שגם הוא נסע
לחפש את מזלו בגרמניה. בתוך חמש
שנים הפך־פסחוביץ בפרנקפורט למיליונר,
בעיקבות מעשה־הונאה של בנק שווייצי.
פסחוביץ ברח לישראל, תרם סכום ענקי
לקרן הפנטום — כדי לטהר את עצמו —
אך בכל זאת הובא לדין ונתבע להחזיר
לבנק השווייצי 2.7מיליון פרנקים.

שאותה הכיר בנשף. כבר אז לא נראה בכמן בקו הבריאות,
למרות שניהל שיחה ערה עם כתבי העולם הזח, ובה הכחיש
את הקשרים עם המאפיה הישראלית של לוס־אנג׳לס, שיוחסו לו.

של פעילות, שאיפשרה לו לגור בבית
המפואר בלוס־אנג׳לס ולנסוע במכונית
רולס־רויס.
טיסות מסתוריות
^ ספטמבר 1980 התגלתה בלום-
* אנג׳לס, גופתו של אזרח ישראלי,
אלי חסון או חסין, שהיה מוכר היטב

ואחר-כך פתח עסק להספקת ציוד מיש-
רדי לחברות. סוכני האף־בי־איי גילו כי
בכמן ואנשיו נהגו להתקשר עם חברות
ולהציג את עצמם כחברה ממשלתית, ובכך
ובכך זכו בהעדפות בהזמנות.
בכמן לא שכח שהוא גם טייס מעולה.
מפעם לפעם הוא עסק בהטסת ישראלים
והעברת מיטענים שונים לקליפורניה.
לפני כשנתיים תיאר העולם הזה כיצד
הטיס בכמן את רחמים אהרוני, באופן
בלתי־חוקי, ממכסיקו לסאן־דייגו. בכמן

ושת ממות?

1 1 (1111 בכמן (למעלה) עם ראובן
1י •4 1 1י פסזזוביץ, הנוכל שגייס אותו
ועזותו, כשהסתבך בנזטשה־הונאה בשווייץ.
זשוטרים סכום של 90 אלף דולר.
בדירתו לא נמצאו שום סמים, ובכל
ואת נשלח למאסר של חצי שנה. עם
סיחרורו, יצא לתל-אביב, המקום שבו
־תפרסם לראשונה לפני תשע שנים, כא־סר
העולם הזה ( )1875 גילה כי קיים
יחסים מיניים עם מתמחה של שופט
ד״קליט אותה כדי לעזור לחברו (״מלכות
מין למישפטנית — המיליונר הנתבע
סלח את ידידו לקיים יחסים עם המתמחה
:די להוציא ממנה סודות המישפט״).

פסחוביץ גייס את הטייס אלי בכמן,
ידידו מגרמניה, לעזור לו לצאת מהבוץ.
בכמן, לקח על עצמו את המשימה וביצע
אותה באופן מושלם. כפי שסופר אחר-כך
במיסדרונות היכל־המישפט בת״א, שלח
פסחוביץ את ידידו הנאה אל המתמחה
היפהפיה של השופט מרדכי קנת, כדי
להוציא ממנה פרטים שבהם יוכל להיעזר
במהלך מישפטו.
סיפר אלי בכמן :״ביקרתי כמה פעמים
במישפטו של מר פסחוביץ בבית־המישפט
המחוזי בת״א, באחד מביקורים אלה נזדמן
לי לשבת במיזנון בית־המישפט ליד
המתמחה של השופט קנת. היא הציגה
את עצמה בשם ...קבענו להיפגש ואחרי
פגישה זו נפגשנו לעיתים תכופות יותר.״
השיחות עם המתמחה הוקלטו בסתר.
ההקלטות, עמדו על רמה טכנית גבוהה,
וניתן היה להבין כמעט הכל: הן כללו
אלפי מלים, ובוצעו בכמה מקומות, ביניהם,
מלון אינטרקונטיננטל בירושלים. ההקלטה
הזו נערכה בשעה שהשניים קיימו
יחסי-מין. הקלטה אחרת נערכה במיסעדה
בתל-אביב.
אליהו בכמן ביצע את המשימה היטב.
מהקלטות במיטה הוא עבר לסוג אחר

למישטרת העיר. החוקרים קבעו שחסון
נרצח כתוצאה משתי יריות בבטנו.
את הפרטים גילה אז העולם הזה
(:) 2251
כמה ימים לאחר מכן נעצר חברו של
הנרצח, שבתאי נחמן, כשעל גופו כמות
ניכרת של קוקאין. השוטרים גילו שהאיש
היה מעורב בעיסקי־סמים עם ישראלי
נוסף, פינחס נבון. גם נבון נעצר, ואז
הגיעו אנשי היחידה למילחמה בפשע המאורגן,
לאליהו בכמן, שבדירתו נמצאו,
כאמור 90 ,אלף דולר. בכמן לא הצליח
להסביר את מקורם.
מישטרת לוס־אנג׳לס טענה שכל העצורים
מוכרים לה כחברים בכנופיות היש ראליות
של ג׳ו זכריה ואמנון בחשיאן.
זכריה נעצר והועמד לדין באשמת רצח
הזוג ראובן, לפני כשנתיים.
בחשיאן הפך לאזרח אמריקאי (השיל־טונות
סבורים שהאזרחות ניתנה לו שלא
כחוק, אך אין הם יכולים לעשות מאומה
בעניין) .האיש מעורב בעיסקי-אלקטרו־ניקה.
גם זכריה היה מעורב לפני מעצרו
באותם עסקים.
מישטרת לוס־אנג׳לס מצאה שאלי בכמן
נכנס לעיסקי אלקטרוניקה של בחשיאן

איים בהגשת תביעת־דיבה נגד העיתון,
אך לא הוציא את איומו לפועל.

שפעת גדירה
או רעל
^ היו תו בתל-אביב, לפני כשבועיים,
י* ערב צאתו ללוס-אנג׳לס, היה ברור שהוא
אינו בריא. על־פניו ניכרו סימנים של
מחלה וסבל. לפני כמה ימים התלונן על
כאבי־ראש,עזים, ואז לקחו אותו חבריו
לבית־החולים בלוס־אנג׳לס. למרות הטיפול
המהיר שהוענק לו, הלך מצבו והח מיר,
והוא גסס.
הרופאים איבחנו את מחלתו כשפעת
נדירה, שנגרמה מנגיף נדיר, שפגע במוחו
וגרם למותו המהיר.
היה ברור שכאשר חזר בכמן מישראל
ללוס־אנג׳לם, הוא כבר היה חולה בש פעת
— או בדבר־מה אחר.
אין זה מן הנמנע שעוד לפני שיצא
מהארץ הוא הורעל, והנגיף הנדיר שהביא
למותו לא היה אלא רעל. הטייסים־הרפת-
קנים מסוגו של אלי בכמן, אינם מתים
מוסל זו ה ר 1
בדרך־כלל מנזלת.

״רק מיקרה אני ליכוד!׳׳
(המשך מעמוד )41
זבו 500 תלמידים ושש תיזמורות. שיעורי
באלט, ג׳ז וחוגים למיניהם. בכלל, נושא
המוסיקה מפותח במיוחד. במקום שיעור
זימרה משעמם לומדת כיתה שלמה כינור
או חצוצרה.

• מי מספק את הכדים?

המועצה.

• לכל ילד?

כל ילד מקבל כינור׳ ואת צריכה לראות
איד הוא שומר עליו.

• זה נשמע כמו אגדה ץ

את יודעת מה אנחנו משיגים בזה?
לילדים יש במה למלא את שעות הפנאי
שלהם. הם לא מסתובבים ברחוב. הם
לומדים לכבד את הזולת ומרחיבים אופקים.
ביבנה יש 15 אלף תושבים, מתוכם
50 אחוז מתחת לגיל ,19ד 70 אחוז מתחת
לגיל .30 אני ראש־מועצה של אוכלוסיה
צעירה.

י• ברשותך נעזוב את יכנה
ונעבור לכנסת. לאחרונה אמרת, כי
אם הממשלה תקצץ בתקציבי החינוך
והרווחה תצביע נגדה.
9ואם לא תצליח לשכנע?

קודם אנסה לשכנע את החברים שאגי
צודק.
אצביע על־פי צו מצפוני. אני לא מתבטא
סתם כמו ילד קטן. מאז שאמרתי מה
שאמרתי קיבלתי הבטחה מארידור שתק־

עובד בסיגנון הישן. בדור החדש יש גישה
חדשה המחייבת שינויים מרחיקי־לכת. דויד
לוי נאמן מדי למיפלגה, ושוכח לעיתים
מטעם מי הוא הגיע לאן שהגיע.

+האט אתה חושב שהוא עבר
לצד השני של המיתרס?
לא אמרתי זאת. הוא האיש המכובד
ביותר בעדה המרוקאית. הוא יכול להשפיע
על הממשלה. אני מקווה שלא יתן את
ידו לחבלה בתקציבי החינוך והרווחה, שיפגעו
קודם כל בעיירות הפיתוח. אני
חושב שטוב יעשה אם יילך בעיקבותינו
בעניין הזה.

• האם דיברת איתו עד כך?

איזה טעם, יש לכך? הוא יודע את
השקפתי.

• אתה נגד הפיצויים לאנשי
ימית. מדוע אינך מעלה את העניין
בכנסת?

זה נקבע על־ידי. הממשלה. זה לא מגיע
לדיון בכנסת. שיתנו כמה שרוצים,
אבל אם הם נותנים סכום מסויים לימית,
שיתנו בדיוק את אותו הסכום לחינוך.

• אם יעלה הנושא בכנסת, מה
תהיה עמדתך?

אני אתנגד לפיצויים שדורשים תושבי
ימית.

י• האם אתה אוהב את הכנסת?
זוהי זירה מעניינת, בימה ציבורית, אך
לא מעבר לזה. הציבור מגזים בהערכת

חלום של חורף
(המע1ך מעמוד )59
#השועל הכחול — ששערותיו ארוכות
זציבעו אפרפר.
<• הלאמה השחורה — סוג של מינק
בצבע כהה, הנוטה ל׳שחיור־חום.
י• המינק האפור הכהה.
את פרוות המינק אפשר להתאים תמיד
לכל אירוע. הז׳קט יכול להיות אלגנטי
או ספורטיבי, בצירוף חגורת־עור. מינק
באופנה תמיד, ולא חל עליו חוק ההתיישנות.

רוצים, ניתן לשנות •בו פרט או שניים
אחרי כמה שנים — כמו צווארון או שרוולים,
ולעשותו קצת יותר אופנתי.
על הפרוות בצבע הלבן אבד הקלח בשנה
זו, ובשנים האחרונות הן איבדו
מתדמיתם הזוהרת.
גם פרוות טייגר־לאופרד, שהיתר, אופנתית
בשנות ה־ ׳50 וה־60׳ ,איבדה מזוהרה.
למי שנותרה פרווה כזו בבית, מציע דיטר
להפכה לכיסוי מיטה או לפרוש אותה כשטיח
על ד,ריצפה. אמנם, זה קצת יותר
מדי יקר, וכואב הלב לדרוך על פרווה
כזאת, אך אולי זה עדיף מאשר להיות
בלתי-אופנתיית. החידוש האחרון השנה הן
הפרוות הצבועות ,׳בעיקר הצבועות ״דגר-
דך,״ באופן מדורג. בכתפיים הצבע ירוק
בהיר, והוא הולך ונעשה כהה יותר עד
החלק התחתון. אותו הדבר בציבעי האדום
וגווניו, וציבעי הכחול־ג׳ינס.
במעילים צבועים אלה, יש הרגישה של
פלאסטיות, של משהו בלתי־טיבעי. יש
להניח שתוך שנה־שנתיים הוא כבר לא
יהיה באופנה. והעיקר — מעיל שנצבע
פעם אחת לא ניתן לצביעה בפעם השנייה.
ולכן רק מי שיש לד, כבר מעיל אחד
בבית, וכמה אלפים מיותרים, יכולה להרשות
לעצמה לקנות אחד כמוהו.
נסורת בחלב

ראש־מועצה שיטרית ביבנה
״צריך להוריד את הביורוקרטיה !״
ציבי הרווחה והחינוך לא יקוצצו. אם
אתן יד לקיצוץ בתקציבים אלה, לא תהיה
הצדקה לקיומי כפוליטיקאי. יש מישרדים
אחרים שאפשר לקצץ בהם ואיש לא ירגיש.

• עד אידו מישרדים אתה
מדבר?

על מישרד־הדתות, על מישרד־הקליטה,
יעל הסוכנות היהודית. אני רוצה להזכיר
למי ששכח שהמדינה כבר קמה. לא צריך
סוכנות, יש כנסת. צריך להתפטר מחמישים
אחוז מתפקידים ועובדי הממשלה. צריך
להוריד את הביורוקרטיה לאפם. לא יקרה
אסון אם יסגרו את מישרדי העבודה והרווחה,
אף אחד לא ירגיש. יש עשרים
גורמים המטפלים בנוער שוליים. מספיק
גורם אחד. מדינת ישראל של שנת 82׳
היא לא מדינת ישראל של 48׳ .צריך
לשנות דברים.

• ממלא־מקום ראש־הממיטלה,
דויד לוי, ואתה, באתם ״מאותו
הכפר״ .מה דעתך עד דויד לוי?
אין תגובה.

• אתה לא ר ציני...
הוא הבקוע ׳לעצמו דרך מאפס, והגיע
ראש־הממשלה.
ממלא־מקום לתפקיד איש אינו יכול לזלזל ביכולתו הפוליטית.
הוא נבון ויש לו חושים פוליטיים
מחודדים. אלה הם הדברים החיוביים. יחד
עם זאת, התקרית האחרונה בינו ובין משה
קצב מצביעה שהוא לא מספיק פועל לקידום
ולטיפול בעניינים שלמענם נבחר.
אני לא שומע את קולו כשמדברים על
הפיצויים לתושבי ימית, אני לא שומע
את קולו כאשר מדובר בקיצוץ תקציבי
חינוך ורווחה.

• כיצד אתה מסביר את הבדלי
הגישה בינך ובין דויד לוי?
כיצד אתה מסביר את האכזבה
שחשים צעירים רבים בני עיירות-
פיתוח מהאיש שהוא נציגם בממשלה?
אנחנו
בני שני דורות שונים. תפיסת
העולם שלנו שונה. הוא קשור למיפלגה,

י — 7 4

כוחם של הברי־הכנסת. למזלי אני גם
ראש־מועצת יבנה. אילו הייתי עובד רק
בכנסת הייתי מת משיעמום.

• מה דעתך על רמת חכרי־הכנסת?

רמת
הדיונים וההתייחסות הם לא לעניין.
רבים מחברי־הכנסת שכחו מהן מטרות
הכנסת. הכנסת הפכה זירת-קרב לאומית,
זירת־התגוששות שכל עם ישראל צופיה
בה. יכול להיות שזה נובע מסיבות היסטוריות.
אני מקווה שבדור החדש של
חברי-כנסת, הד 1ד שאני נמנה עימו, ישתנה
המצב.

• איך הצבעת בעת ההצבעה
על הסרת חסינותם של חברי-כנסת
שעברו עבירות־תנועה?
נגד הסרת החסינות. אני נגד זה שחסינות
תחול על עברייני תנועה, אבל
אני נגד הסרת החסינות בגלל עבירות־תנועה.
זה מסוכן לדמוקרטיה. אני טוען
שאיש־ציבור צריו לשמש דוגמה אישית.
כפי שהכנסת נראית היום. זה כמעט לא
בא בחשבון, לכן אני בעד בחירה אישית.
אבל אין סיכוי• שזה יעבור בכנסת. אף-
אחד לא יעז לחתוך את הענף שעליו הוא
יושב.

• חבר־הכנסת שיטרית, לאן
אתה רץ?
אני רוצה להגיע לממשלה ולפעול בה
בשלושה ׳תחומים: חינוך, שיכון ומדיניות־חוץ.
לדעתי צריך לשחוט המון פרות
קדושות ולשנות את השיטה בצורה רדיקאלית.
קודם־כל, לבטל את הזרמים בחינוך.
אם הדתיים רוצים — שיפתחו
בתי־ספר עצמאיים על חשבונם׳ ׳ולא על
חשבון המדינה. גם בנושא מדיניות־החוץ
צריך לשנות מן היסוד, למרות ששמיר
הוכיח שהוא שר־החוץ הכי טוב שהיה
לנו.

י• מי לדעתך מועמד מתאים
לרשת את מ:חפ בגין?

יצחק שמיר מהגלריה הקודמת, או אריק
שרון.

סךהצעקה האחרונה בישנה זו הוא
י מעיל דו־צדדי — מצד אחד עשוי
עור, בדרך־כלל עור דק ׳ועדין של מינק,
ובפנים פרווה ׳לפי בחירת הקונה.
המעיל עשוי כולו בעבודת־יד, ניתן ל־לובשו
משני הצדדים, כמובן, ומחירו יקר
מאוד. רק מי שבאמת מבין בפרוות יוכל
לדעת איזה כבוד נפל בחלקו למשש מעיל
מסוג זה, שמחירו נע בהתאם לסוג הפרווה
שנבחרה.
כל צד עולה כ־ 9000 מארקים גרמניים,
סך־הכל 18 אלף מארק. אך מעייל כזה
אינו כבד, וזה חשוב מאוד. זוהי האופנה
החדשה באירופה׳ הנקראת 11111161-
— . 81313016111:מעיל שלא מנקר את ה עיניים,
אך באמת מיועד לאנשים שיש
׳להם כסף. מעיל כזה מתאים לכל אירוע,
לקניות בבוקר ולתיאטרון בערב, והוא
נקרא בלשון האופנאים ״ספורט אלגנט״.
כמה זמן נשמרים מעילי־ה,פרווה, שעבודם
מבקשים מאיתנו סכומים כה גבוהים?
>• הפרזיאנה — חיה כעשר שנים.
!• ד,מינק — אורך חייו ארוך: כ־20
שנה.
י• הרקון — לעולם ועד. זוהי קנייה
של פעם אחת ולתמיד — קנייה טובה או
לא טובה, על כך אפשר להתווכח. הקונות
תמיד מבקשות את דיטר :״אל תגיד זאת
לבעלי, כי אני רוצה לקנות מעיל ׳נוסף
בשנה הבאה.״
• 1פרוות בעלות שיער ארוך — חיות
בין ׳שלוש וחמש שנים, מפני שקשה ל שמרן.
איך
שומרים על פרווה?
בסוף כיל עונה יש להביאה לחנות־פרוות
כדי לנקותה. ד,פרוון המומחה משרה את
המעיל במין נסורת ומעט חלב. החלב
משמן את העזר ומחזיר לו את הגמישות,
וד,נסורת סופגת את הליכלוך כמו ספוג.
נא לא לנסות את העניין בבית — זד,
שמור רק לידענים ולחנויות שבהם עובדים
בעלי־נסיון.
מחיר ניקוי חד־שנתי כזד, הוא בין 30
יד 100 מרק. תלוי בגודל המעיל.
בתקופת הקיץ, לימי שלא גר באירופה
ויש לו דבר כזה, יש לשמור ועל המעיל
במקום קר אך לא לח, ואף־פעם לא בפלס טיק,
החונק את העור. העור, כך מסתבר,
צריך לנשום.
אין לתלות מעיל בארון דחום עם בגדים,
אלא לתת לו מרחב מחייה.
אין לשבת הרבה זמן במכונית עם מעיל
— זה הורם את הפרווה.
עם כל־כך הרבה ״לאווים״ אולי כדאי
לוותר על כל העגין ן או רנ ה גזלן !

וחזווה ועורר־הדין
(המשך מעמוד )54
ושולמית גילתה כי היא בהריון. המאהב
ביקש ממנה לבצע הפלה, והיא אכן עשתה
זאת. ואז הסביר לה כי את כספי־הפיצויים
שקיבלה ממנו אפשר להשקיע בצורה
מוצלחת, נטל את הכסף ועשה בו כרצונו.
היחסים בין השניים חזרו להיות כבעבר,
ושולמית חזרה ללחוץ על המאהב להתחתן
איתר .,לדבריה, השפיע עליה עורך־הדין
לעזוב את עבודתה כמזכירה, ולפי דרישתו
נאלצה לעזוב את עבודתה זו ולפרנס אותו
,בדרכים אחרות, משום שלפי טענתה לא
הרוויחה די כמזכירה, וממשכורתו? לא היה
באפשרותה לממן את בילוייו־,ם המשותפים .״
שולמית חזרה לעבוד ברחוב, וקיוותה
כי הנישואין קרבים.
ר,קינאה מילאה את חייהם. שולמית לא
רצתה להתיר לו לחזור לביתו אחרי בילוי
משותף, ונהגה לסגור את דלת ביתה
ולנעול אותה כדי שלא ייצא. עורך־הדין
נשאר כמה פעמים כלוא בדירתה, ורק
אחרי איומים וצעקות הצליח להשתחרר י
ולחזור לביתו בשעות הלילה המאוחרות.
שולמית איימה כי תיפנה לאשתו ותספר
לה על יחסיהם, וכך תאלץ אותו להתגרש.
הליכי גירושין בישראל הם ממושכים
מאוד. שולמית החליטה לקצר את הדרך
— היא הציעה למאהבה כי ילכו
לעורך־דין לפי בחירתה, ויחתמו על הסכם
לפיו תוכר על־ידו כידועד,־בציבור, ובכך
יפתרו בינתיים את הבעיה.
עורך־הדין הסכים, ושולמית בחרה
בעורכת־הדין נירה לידסקי. השניים באו
למישרדה, שטחו את בקשתם והיא בדקה
את המצב.
מכיוון שהגבר הנשוי מעולם לא עזב
את אשתו, ובאופן רשמי ומעשי המשיך
להתגורר איתר, במשך כל תקופת הרומן
עם שולמית, הרי שהחוק לא ראה את
האהובה כידועתו בציבור. עורכת־הדין
לידסיקי הסבירה זאת לשולמית, והשניים
יעזבו את מישרדה בידיים ריקות.
חמתה של שולמית !בערה בה, והיא
טענה כי המאהב הוא ששיכנע את עורכת-
הדין שלא לנסח את ההסכם. היא התנפלה
עליו בזעם והיכתה אותו ברחוב עד
ששברה את מישקפיו.
הייה זה הקש ששבר את גב שולמית.
היא הבינה כי אין תיקווה ביחסים עם
עורך־הדין, כי הוא אינו מתכוון למלא
,את הבטחותיו, וכי לעולם לא יתגרש.
בפרשת תביעה מנומקת, שהגיש עבורה
עורך־הדין מרדכי לנצ׳נר, דרשה שולמית
מאהובה לשעבר סכום של 75,000 שקל.
היא פירטה את היחסים ביניהם, וטענה
כי הוציאה בפועל על מאהבה לפחות 35
אלף שקל. היא תבעה ממנו סכום נוסף של
15 אלף שקל בשל הפרת היבטחת־גישואין,
ועוד 25 אלף שקל :״עבור כאב וסבל .
נפשי עקב גרימת הפלה והתעללות מצד
הנתבע.״

^ דרך הדין לא התכחש ליחסים שהיו
? בינו ובין שולמית. אך בכתב־הגנתו,
וכן בתביעד,־נגדית שהגיש בשמו עורך־
הדין אלי מיארה, סיפר כי הוא־הדא אשר
מימן את כל הוצאות הבילויים המשותפים.
הוא טען כי היא מיררה את חייו בקינאחה,
כי איימה שתפוצץ את גלגלי המכונית של
אשתו, כי גנבה את מכוניתו והכריחה
אותו לשכור לה מכונית על חשבונו.
הוא דרש כי שולמית תחזיר לו את דמי
המנוי לבריכת מלון היאט, כי תשלם לו
עבור שכירת המכונית עבורה, ותבע עוד
סכום של 3400 שקל ששילם תמורת חופשה
בת יומיים בבית־מלון בקיסריה וארוחת
ליל־הסדר של שולמית. הוא דרש כי היא
תחזיר לו סך כולל של 158,332 שקל.
אחרי שהתביעה והתביעה הנגדית הוגשו
לבית־המישפט, הצטננה המריבה ביניהם.
השניים נפגשו שוב במישרדו של עורך־
הדין, ופתחו בשיחה. המסקנה הסופית
והמפתיעה, שאליה הגיעו בימים אלה
אחרי גילגולים כה רבים, היתד, כי כוח
האהבה חזק וגדול מכל כוחות ההריסה.
עורך־הדין החליט להתגרש מאשתו,
ולשאת לאשר, את אהובתו. משום כך
ביטלו בני־הזוג את תביעותיהם בבית־המישפט
ועברו לגור יחדיו.
בני־זוג מסוכסכים רבים, המגוללים את
עניינם לפני בתי־המישפט, מתקשים לרוב
למחוק מזיכרונם את ההאשמות האישיות
שהטיחו זה בזה בפומבי. האם יצליחו בכך
היצאנית-לשעבר שהפכה מזכירה ובחיר-
אילנה אלון
ליבה המישפטן?
ה עו ל ם הז ה 2318

76 עסוזיס

שנה

המחיר:

25ש קלי ם (כולל ם.ע.ם•)

נתנה ..העולם הזה״ התחזתה נהנות ..התנועה
לעצירת הנסיגה״ ,ומדווחת עד ההכנות בימית

חזרה לתחילת העמוד