80 עח1ד>0
טוב לי עם קפה ספלנדיד
החובההשערו הוא חיר• :
כתבתהשערה קי ד מ ־ :
עזית: הקרב
הגדול התחיל !
סביבו•
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: רה׳
גורדון ,3תל־אכיב ,63458 טל 232262/3/4 03 תא״דואר . 136 העורר
אבנרי עורך־תבנית: יוסי שנון י רכזי
הראשי: אורי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא נוימן. צלמי מערבת: ציון צפריר וענת סרנוסטי ראש
המינהלה: אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב
כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״כג
״ צ או גנים עד משבר, וכוח אין
ללדת!״ נאמר במקורות. כך הרגישה בשבועיים
האחרונים כתבת העולם תזה
נירה גל, שחקרה את פרשת הרצח של
רוני ניצן.
לידי נירה הגיעו סקופים מרעישים,
אך היא לא יכלה לפרסם אותם. כי שופטת
בית־מישפט השלום הוציאה צו חמור וכוללני
ביותר לאיסור הפירסום.
כיבדנו את הצו •לא רק מאימת־החוק,
אלא גם מפני שהבינונו את הצורך בו.
המישטרה היתה צריכה לשים את ידה
על החשודים ברצח, ופירסום מוקדם היה
עלול לסכל את הפעולה.
עד כאן היד. הכל כשורה. עם כל הצער
שהוצא לצורך שונה לגמרי, נוצל לרעה
למטרה זו.
איש לא יוכל לטעון ברצינות כי המיש־טרה
ידעה מראש כי הפעולה שלה תסתיים
ל 8רק ביום מסויים, אלא גם בדקה
מסויימת. מדוע היה אסור לפירסום בשעה
10 בבוקר, מה שהיה מותר ב־12
בצהריים 1
יתר על כן, המישטרה לא הודיעה מראש
שתתיר את הפירסום בשעה מסויימת. בכך
מנעה, למשל, מהעולם הזה להכין
כתבה מפורטת על תפיסת החשודים. ב־גליון
שהופיע ביום השלישי שעבר, כמה
שעות אחרי מסיבת־העיתונאים של ה־מישטרה,
יכולנו לפרסם רק דו״ח תמציתי,
שהוכן ברגע האחרון. ואילו ידיעות
אחרונות פירסם לפני כן דו״ח מלא,
תוך הפרת הצו של בית־המישפט, אולי
על סמך ההנחה שהצו הפך בלתי־חוקי
משנוצל למטרה זרה לו. גם אני סבור
כך, ולהבא גנהג בהתאם לכך — מה גם
שנראה כי היועץ המישפטי סבור כך גם
הוא.
נכונות להודות
בטעות
סוהר ניצן
יפה־נפש או רודן? י
על כך, היינו מוכנים לוותר על סקום
לשם חיסולה של כנופיית־פשע מסוכנת.
אך מה שקרה לאחר מכן מעורר ספקות
חמורים ביותר.
בחברה דמוקרטית יכולה להיות רק
סיבה אחת לאיסור פירסום של פעולת
המישטרה: מיבצע שיש בו סיכון של
חיי־אדם. ברגע שהצורך הזה תם, השי מוש
״ בצו־איסור למטרות אחרות פסול
מעיקרו.
וכך קרה. המישטרה החליטה להתיר את
הפירסום החל ביום השלישי, בשעת ה־צהדיים.
המועד נקבע למען מטרה אחת
ויחידה: להנחיל סקופ מלאכותי לטל וויזיה
הישראלית, על־ידי מניעת הפירסום
בעיתוני הבוקר והצהריים והעולם הזה.
הדבר עצמו מעורר שאלות בוטות. ה־מישטרה
השתמשה כאן בבית־המישפט —
או שבית־המישפט הניח למישטרה לנצל
אותו — לשם עיסקת־פירסומת מפוקפקת
ביותר. קציני־המישטרה החליטו שהם יכו לים
להפיק את הפירסומת האישית המי־רבית
מהטלוויזיה, שם יוכלו להצטלם
להקרין את פניהם אל תוך כל טרקלין
בישראל, ועל כן מנעו בכוח את הפירסום
בעיתונות הכתובה. צו של בית־המישפט,
העולם הזה 2322
בכל זאת הכיל הגליון האחרון של
העולם הזח ( )2321 סקופ גדול: האמת על
פרשת רוני ניצן והנוהלים הסאדיסטיים
שהנהיג בבית־הסוהר.
על כך מגיע לנירה גל שבח כפול: הן
על גילוי האמת, הן על נכונותה להודות
בטעות.
לפני חצי שנה פירסם העולם הזה ()2292
כתבה של נירה גל על רוני ניצן, ובה
תואר מנהל בית־המעצר כליברל יפה־נפש׳
החרד לשלום אסיריו והדואג להם
כאב. לפני הפירסום התנהל על כך ויכוח
חריף מאוד במערכת. כתבת אחרת, נעמי
אדווה, טענה כי התיאור אינו תואם את
המציאות. הזהרתי את נירה גל מפני ה קושי
האובייקטיבי שבבירור המצב ה אמיתי
בבית־סוהר, מניות שאיו לדרוש
מאסירים חסרי-ישע להעז ולגלות את
האמת. אך מכיוון שנירה גל עמדה על
דעתה, אחרי ביקור מקיף בכלא ושיחות
ממושכות עם האסירים, פורסמה הכתבה.
אחרי רצח ניצן ניהלה נירה גל חקירה
נוספת — והפעם התגלו לה עובדות
מחרידות. הסתבר לה כי רוני ניצן הצליח
להוליכה שולל׳ ולהציג לה תמונה
כוזבת לחלוטין. היא הסיקה את המסקנה
ההוגנת, ופירסמה את האמת — אף שהיה
בכך הודאה בטעותה (״רוני ניצן היה
סאדיסט!״) אני רואה בכך מילוי חובה
על־פי מיטב המוסר העיתונאי.
לעומת זאת מדהימה תגובת שירות
בתי־הסוהר, שבפניו הוטחו בכתבה זו
האשמות חמורות ביותר. השירות פשוט
לא הגיב — ובלשון העיתונאית ,״חוסר-
תגובה מהווה אף הוא תגובה.״ או, בעברית
פשוטה — שתיקה כהודאה.
״העולם הזה״ מגלה מה היו !הסיבות
האמיתיות להחלטתה הפית־אומית
של הממשלה להתייצב
דווקא עתה על רגליה
האחוריות, ולפתוח במערכה
נגד התנועה
לעצירת הנסיגה.
יון !
אורית ארכיב היא הכרתו של הרצל
אכיטן, החשוד כרצח רוני
ניצן. אורית ארכיב הרה ללדת,
והיא מספרת ל״העו־לס
הזה״ על חיי ה־
״ולם התחתון ועל יח יה
עם אבי תינוקה.
ה ״מוסד״ נגד ק ד ׳אפי הקשרים מסכת ן ע • 11ט
סקופ: גילויים מדהימים בעיתון אמריקאי על !ט׳-ו
האפלים שבין המוסד הישראלי, הסי-איי-אי,
המיליארדר שאול אייזנברג והשליטים האפ־ריקאיים
מועמד ק׳דאפי ואידי אמין.
קיצוץ בכנפי הכלכל ה
הכלכלנית אסתר אלכסנדר טוענת: יש סימנים לכך שארידור
נסוג מן הכלכלה הנכונה לעבר השיטה הנהו
גה במערב, שתבי׳א לקיפאון, לניוון ולאבטלה
במשק הישראלי !
קיללת וחל הלו
דו״זז מפורט על מה שקרה במרוצת
השנים לכל המעורבים בפרשה. המעגלים
הנסגריס על הזזשודיס, בני־המיש־פחה,
השופטים, הפרקליטים והשוטרים.
בראיון חושפני עם
״העולם הזה״ מעיד
עד עצמו המחזאי
המסעיר את המדינה,
יוסף מונדי, כי
הוא בורגני מצפון
תל־אביב, וטוען :
שילטון בגין עדיה
עד שידטץ גולדה !
התנקשות בדאלאס!
ג׳יי-אר שוכב מתבוסס בדמו. מיהם החשודים בהתנקשות באיש־העסקים
הקשוח? העולם הזה מפרסם תרשים
מיוחד, המתאר את הסתעפות היחסים בסידרת.
גלה בעצמך את האשם!
דן שילון
מסתלק
״העולם הזה״ מגלה כ־דו״ח
מיוחד את הסיבות
האמיתיות לפרישת דן
שילון סהטלווייזה — על
רקע התמוטטותה הפנימית
שד הטלוויזיה.
עדית חיזרת לעצמה
עדית הרפז׳ אשתו של השחקן שרגא
הרפז, מספרת על חייה לצידו ועל
המשברים שעברו עליה.
בת־תעחבח בקיבוץ דיפהפיה הכושית לה
מאריס, שהחליטה לבוא
לישראל, יש דוד־מאמץ כקיבוץ עין-הדוד
איחוד.
ס ו היוד
עדנה פיינרו מדווחת
על היחס לישראל ב־פסטיבל־הסרטים
בבר-
לין: הגישה לישראל
הושפעה מן הפאר הזול
של משולם ריקליס,
שהופיע שם עם אשתו.
מדורי
כמדינה־תשקיף
הנדון
— פאניקה
אתה והשקל הורוסקופ מיכתכים תשבץ יומן אמצי — על פגישה מוזרה
עם גרשום שלום, על אילבי נתן ועל
מיכה רייסר
ממסיבה למסיבה
שידור — האם תואפל הטלוויזיה
ב״ 1באפריל?
מדריך שידורים
מה הם אומרים -בוטה שביט,
מרדכי בן־פורת, איציק רגב, איציק
לאור, ספירית פרידמן ועודד ללר 54
לי—לה—לו
אי*ט ממאדים
נמר של נייר
גינטר גראס,הנס ורנר ריכטר, שולמית לפיד
וצ׳רלס הרסן פריצ׳ט
עולם קטן — דימבאבווה, סוריה, 30 גרמניה
אנשים בלונים
זה היה העולם הזה שהיה
מי התנקש בקסטנר?
ספורט רחל המרחלת
במדינה העם הנש* 3ג־ן
בשקט, בלי שינוי בחוק,
קם בישראל למעשה מישטר
נשיאותי נוסח צרפת
כאשר יבוא השבוע נשיא צרפת,
פראנסואה מיטראן, לביקור רשמי
בישראל, הוא ימצא מדינה שה־מישטר
בה שונה, לכאורה, מזה
הקיים בצרפת. המארח שלו, יצחק
נבון, הוא נשיא ייצוגי בלי סמכויות,
ואילו ראש הרשות המבצעת
הוא ראש־הממשלה, מנחם בגין.
בצרפת, לעומת זאת, הנשיא הוא
האיש המרכז בידיו את הכוח הפוליטי.
פי חוקת הקהילייה הצרפ״הרב״
תית
(״החמישית״) ,שהומצאה על-
ידי שארל דה־גול, הנשיא הוא
ראש הרשות המבצעת. אך בניגוד
ההנהגה המעשית. מצב זה
לנשיא האמריקאי, שהוא נשיא
וראש־הממשלה בעת ובעונה אחת, נוח לבגין, שאינו איש־מינהל. אין
יש בצרפת גם ראש־ממשלה, המת זה תענוג לשבת בראש הממשלה,
מנה על־ידי הנשיא באישור הפרל שרמת חבריה ירודה, ושבה מדלימנט.
ראש־הממשלה יושב ראש פים הכל, והכל מגדפים את הכל.
בישיבות הממשלה ואחראי על
לעומת זאת יודעים הכל כי בגין
תיפקודה, אך הוא כפוף לנשיא, הוא המחליט — לבדו או בעצה
שהוא המושל האמיתי.
אחת עם יועצים הנבחרים על־ידו
כל זה שונה מאוד מן המישטר — את כל ההחלטות החשובות. הוא
המדיני האמור להיות קיים ביש משתף בהן את השרים שהוא מוכן
ראל. אך במארס 1982 שונה ה־ לשתף אותם לצורך העניין, כגון
מישטר המדיני הנהוג למעשה אריאל שרון, יצחק שמיר ו/או
בישראל מזה הקיים להלכה. יוסף בורג. זוהי ההנהגה המעשית,
באורח מוזר, הוא התקרב מאוד שפעלה השבוע במשבר־הנסיגה
דווקא למישטר הקיים בצרפת.
בדרום (ראה עמוד .)5
ראש־ הממשלה אדליד ה כאשר
מתעוררת שאלה בממששינוי
החל עם פציעתו של ראש־ לה, יודעים השרים להבחין בין
חשוב וטפל. עניינים ״טפלים״,
הממשלה, שנפל בחדר־האמבטיה
בנסיבות הלוטות עדיין בערפל. ובעיקר כלכליים, מוכרעים על־ידי
מאז עברו כמה חודשים, אך מנחם הממשלה, אך כפופים גם הם לווטו
בגין עדיין אינו עומד על רגליו. של בגין. עניינים החשובים לבגין
נוצר נוהל ממשלתי, הנובע כב אינם מוכרעים, עד אשר ברור
יכול ממצב־בריאותו של בגין. אך לחברי־הממשלה מהי דעתו של ה רבים
בצמרת־המדינה סבורים כי מנהיג.
יש לנוהל זה גם סיבה אחרת:
מישטר זה אינו כתוב בשום חוק
מנחם בגין אינו ממהר לחזור ל או חוקה. אך בחיים הפוליטיים,
מצב הרגיל. נוח לו לתפקד בדיוק המציאות חזקה מכל חוק כתוב,
בצורה שהוא מתפקד כעת.
ולפי שעה זוהי המציאות של ממ-
ראש־הממשלה יושב בביתו או שלת־בגין. היא תישאר כך עד
בלישכתו, מקבל את כל ההחלטות שמנחם בגין יחליט רישמית־שהוא
בהנא בחייל ברמאללה וכמורד בימית
סמל המצב
עכשיו בשילטון מחשבה זו
הבזיקה השבוע בראשם של אזרחים
רבים, וביניהם גם מי שהצביעו
לפני תישעה חודשים בלבד ״רק
לא ליכוד״.
הקרב הגדול על הנסיגה החל.
ואחרי חודשים ארוכים של היסוס
ואזלת־יד, החל המישטר של בגין
להתנהג לפתע בממשלה אמיתית.
״דכתחכולות עשה מילה־
האלים, העלול להתגרות בצה״ל
על דעת עצמו.
המערך העלוב. לעומת נחי-
שות־ההחלטה הפיתאומית והמרשימה
של ראשי הליכוד, בלטה
האומללות של הנהגת־המערך.
כל אשר קרה בשנים האחרונות
לא היה קורה, אילו נהגו ראש־הממשלה
יצחק רבין ושר־ד,ביטחון
שימעון פרס לפני שנים בקדום כפי
שנהגו בגין ושרון השבוע בחבל
ימית.
כאשר נקטה הממשלה באמצעים
הדרושים לשמירת החוק ולקיום
החלטות הכנסת, היה סביר להניח
כי המערך יתייצב מאחריה ויצביע
בעד הממשלה, כדי להמחיש קבל
עם ועולם (פשוטו כמשמעו) את
הרוב העצום המתנגד להתקוממות
עוצרי־ד,נסיגה.
אך המערך לא היה מסוגל לכך.
בניגוד ליוסי שריד, שהצטיין בחוש
פוליטי בריא ושהודיע כי יצביע
בעד הממשלה, החליט המערך להימנע
מהצבעה על הצעת אי־האמון
של התחייה.
היתה זאת החלטה עגומה. המערך
הצביע יחד עם הליכוד בעניינים
פחות חשובים, שבהם היה
המערך דווקא צריך לעמוד על
עצמאותו. אך השבוע, בעניין שבנפש
האומד, והמישטר הדמוקרטי,
לא היה מסוגל לכך. הסיבה: כמה
מחבריו, שנבחרו על־ידי שוחרי-
השלום שהתפתו לסיסמה ״רק לא
ליכוד״ ,הודיעו שיצביעו בעד הצעת
התחייה.
רק הדמיון הפרוע יכול היה
לתאר לעצמו, השבוע, מה היה
מתרחש עכשיו במדינה — ומה
עוד עלול היה להתרחש עד ד,־26
באפריל — אילו עמדה בראש ה מדינה
ממשלה של המערך.
גזה ד׳ המתנחלים ועוצרי־הנסיגה
שגו כפי ששגו רבים בעבר: הם
זילזלו במי שהיה מפקד האירגוך
הצבאי־הלאומי. זילזול זה התנקם
באישים רבים בממשלת־המנדאט
הבריטי, בממשלת־ישראל ואף ב־הנהגת־חרות,
כמו שמואל תמיר
ועזר וייצמן.
לא־פעם היה נדמה שבגין איבד
את השליטה, שהתעייף, ששוב
אינו מסוגל לפעול, להחליט, להעז.
ותמיד מתעוררים יריביו באחד הימים
ונוכחים לדעת כי היתה זאת
טעות: בגין מסוגל להנחית עליהם
מכת־פתע מהממת.
מבחינה זו יש התאמה רבה בין
בגין ובין שר־ד,ביטחון שלו, אריאל
שרון. במצביא בשחדהקרב
היה אריק מודע תמיד לחשיבות
של מומנט ההפתעה וליתרון שיש
למי שמסוגל להנחית מכת־פתע.
הצו הישן — ״ובתחבולות עשה
מילחמה מתאים לשרון כשם
שהוא מתאים לבגין.
ההפתעה והתחבולה ציינו את
פעולות השבוע. אחרי שהממשלה
עמדה מן הצד במשך חודשים ארוכים,
כאשר הופר החוק בגלוי,
הוצת והושחת רכוש, נחסמו כבישים,
נתפסו בתים ריקים והוקמו
התנחלויות בלתי־חוקיות, ירדה
לפתע ידו של צה״ל על האיזור.
רפוד ובהנא. יתר על כן,
כאשר הופיע בשטח הרמטכ״ל,
רפאל איתן, ונאם לפני המתקוממים
נאום בעברית עילגת, שמתוכו
השתמעה בבירור אהדתו לעוצרי־ ילד נזיד
הנסיגה ונכונותו לפעול למענם,
המאבק על חופש העיתונות
הונחתה גם עליו מכת־פתע בלתי-
אינו מתנהל רק בביירות,
צפויה של בגין. האזהרה שלו ל-
רמטכ״ל, בעיקבות דרישת שרון
אלא נס בימית ובגולן.
לאיים עליו בהדחה (ראה עמוד ,)5
ילד נזוף עשוי למצוא אלף וביטאה
את החלטתו הנחושה.
עוצרי־הנסיגה עמדו המומים. הם אחת סיבות לנזיפה — ובלבד ש נאלצו
להתכנס, לטכס עצה, לע לא יצטרך להודות בכך שד,נזיפה
רוך את חשבון־הנפש. לפניהם אכן הגיעה לו. ההורים אינם צודהועמדה
ברירה פשוטה: להפעיל קים, המורה. שונא אותו, השופט
כוח, להשתמש בנשק ולהתקומם הוא משוחד.
נגד צה״ל, או לקבל על עצמם את
ממשלת־ישראל דומה לילד זה.
הדין.
כאשר עיתוני־העולם, וביכללם ה את
המצב החדש סימל, כרגיל, ידידותיים ביותר לישראל, נוזפים
״הרב״ מאיר נהנא. לפני שבוע בה בלי־הרף על התנהגותה בשטבלבד
הופיע כהנא ברמאללה במדי חים הכבושים, מחפשת הממשלה
צה״ל, כחייל שילטזנוודהכיבוש, מתחת לאדמה סיבות שיסבירו נזיורדה
במפגינים ממחנה־השלום פה מוזרה זו. סיבות רבות נמצאו
(העולם הזה .)2321 השבוע צץ בעבר :״העולם כולו נגדנו,״ ה בחבל־ימית,
והתקבל שם באי־רצון גויים הם אנטי־שמים, יש רוב אובולט
מאוד על־ידי עוצרי־הנסיגה טומטי באו״ם.
האחרים, וביניהם אנשי התחייה,
ארכימדם באמבט. לפני
שלא רצו להזדהות עם הסקנדליסט שבוע מצאה הממשלה סיבה חד
תונו ת
עוצרי הנסיגה מול מחסום צה״ל •
לא לזלזל בבגין
החשובות, מתערב בכל עניין הנראה
לו כחשוב, מזמין אליו את
מי שהוא רוצה להזמין אליו. כך
הוא פועל כמו נשיא צרפתי.
לעומת זאת מניח בגין את ניהול
ישיבות הממשלה, ואת הניהול ה ש נ*משדה בישראל
יומיומי של הממשלה עצמה, לסגן
״ברוך השב שמנחם בגין
ראש־הממשלה שימחה ארליך, שאינו
מפריע לו ואינו מתחרה בו. נמצא עבשיו בשילטון!״ —
ארליך קיבל למעשה את המעמד
של ראש־ממשלה צרפתי. לעיתים, זאת היתד! מסקנת השבוע.
כאשר רוצה בגין להעניק כבוד
״ברוך השם שמנחם בגין נמצא
ומעמד לדויד לוי, נשלח ארליך
לחו״ל, ולוי יורש זמנית את מקו*
במרכז: צחי הנגבי, בנה של
גאולה כהן.
בריא — ונראה כי ראש״הממשלה
אינו ממהר.
הממ שלה
שה וטריה. כמו ארכימדס, שקרא
״מצאתי!״ בעודו שוכב באמבט,
גילתה הממשלה את הסיבה האמי־תית
לעמדת העיתונות העולמית.
פשוט מאוד: כתבי העיתונים
בביירות מוחזקים כבני־ערובד. על״
ידי ״המחבלים״ וסוריה. העיתונים
נאלצים לכתוב בגנות ישראל, ולטובת
הפלסטינים, כדי להגן על
חיי כתביהם בבירה הלבנונית.
כמו כ? חזית. היתד, זאת
תיאוריה מוזרה, שעוררה תגובות
של תמיהה וזעם במערכות העיתונות
ורשתות־ד,טלוויזיה, שאת
חסדיהם מבקשת ישראל לרכוש.
אמנם, ביירות היא עיר מסוכנת ^
לעיתונאים. משוטטים בה חברים
מזויינים של עשרות אירגונים —
ימניים ושמאליים, מוסלמיים ונוצריים,
פלסטיניים ולבנוניים, פרו־סוריים
ופרו־עיראקיים, דרוזיים
ושיעיים. לכולם אצבע על ההדק,
וכולם יורים בקלות. החיים הם
זולים.
הדיעד, הנחרצת של כל העיתונות
העולמית: אין הדיווח העיתונאי
מושפע מן הסכנה שבד, נתונים
הכתבים. העיתונאים רגילים
לסכנות של מצב־מילחמה, וביירות
אינה מסוכנת יותר מכל חזית
אחרת, שבה פועלים העיתונאים
בקו־החזית.
מה יש להסתיר ז העיתונאים
הזרים בישראל הגיבו על ההאשמות
בדרך משלהם. בהודעה
המנוסחת בעדינות, אך בבירור,
הצביעו על כך שממשלת־יש־ראל
היא הפועלת להצרת רג ליהם
של העיתונאים ולמניעת סיקור
הוגן של המתרחש.
הכוונה היתד, בעיקר למאורעות
בגדה המערבית, שבה נעצרו לפני
שבוע כמה עיתונאים זרים, שניסו
לסקר את ההפגנה השקטה של
שוחרי־השלום הישראליים, שפוזרה
בכוח, בעזרת גז מדמיע, על־ידי
מתנחלים ימניים במדי־צה״ל.
אולם למחרת היום היו לעיתונאים
הזרים והמקומיים סיבות טובות
עוד יותר להתלונן.
בשני קצוות־המדינה הוכרזו
שטחים כ״איזורים סגורים״ .צה״ל
הטיל עליהם מצור מסיבות שונות
וסותרות. בצפון, שם קיימו הדרוזים
של רמת־הגולן שביתה שקטה
ומרשימה, נסגר האיזור כפעולת־ענישה
קולוניאלית, שהדגישה כי
הסיפוח הרישמי לא הפך את הש טח
לחלק אמיתי של מדינת־ישר־אל.
בדרום הוטל המצור על המתקוממים
של התנועה לעצירת-
הנסיגה, שגיסו לבצע פוטש נגד
השלום.
בשני ד,מיקרים היו הקורבנות
העיקריים העיתונאים.
היתד, זאת פעולה מטופשת ופסולה
כאחת. היא עוררה בעולם
כולו את הרושם כי מאחורי המחסומים
קורים דברים איומים, ש מנוי
וגמור על הצבא להסתירם.
שהרי אם הכל מתנהל כשורה,
מדוע נמנע מן העיתונאים לסקר
את המתרחש ז
הפורענות אורכת. אך ה היבט
הישראלי חמור אף מן
ההשלכות התעמולתיות ברחבי ה עולם.
דווקא כאשר צה״ל מופעל
כדי לסגור איזור — ותהיה הסיבה
כאשר תהיה — חייבת העין הפקוחה
של העיתונות לפקח על המתרחש.
צד,״ל אינו מדינה בתוך
מדינה, ואינו משרת מישטר דיק טטורי.
בהיותו צבא־העם, הכפוף
למוסדות הדמוקרטיים, חובה היא
להכפיפו לביקורת בלתי-מופרעת.
ודווקא באיזור סגור, שבו גדול
הפיתוי לחריגות, חובה זו של ה־מישטר
הדמוקרטי חשובה שיבע־תיים.
במקום שבו אין העיתונות
יכולה לפעול בחופשיות — ויהיה
זה בימית או ברמאללה, במג׳דל־אל־שאמס
או בשכונת־קטמון —
אורבת הפורענות.
אחרי כמה ימים, הותרה לעיתונאים
הכניסה לדרום. הצפון נשאר
נעול.
ו1\1נד 111־
תוכל המישטרה לקיי• את כוח העצירה.
אך לצורך זה היה עליו לפנות לשר
אחר•
השר הממונה על המישטרה אינו נמצא
עכשיו בארץ. שר־הפנים, יוסף בורג,
יצא את הארץ ביום השלישי שעבר והוא
שוהה באנגליה. חוש העיתוי של
השר החייכן והשמנמן מן המפד״ל הוא
גאוני — או שערורייתי. בורג יודע כיצד
להיעדר בדיוק כאשר זקוקים לו.
לאיש לא ברור מה עושה בורג באנגליה
דווקא עכשיו. מזכיר־הממשלה, אריה
נאור, אמר להעולם הזה כי הוא יצא
בשליחות המגבית. מקורביו של בורג טוענים
כי הוא נמצא שם בשליחות מדינית.
שרון פנה אל ראש־הממשלה, מנחם
בגין. נשכח ממנו שבישיבת־ד,ממשלה בשבוע
שעבר, כאשר הוחלט לשגר את
בורג, התמנה שר־החינוך זבולון המר
למחליפו. בגין פנה למפכ״ל המישטרה,
(המשך בעמוד )77
סוד ׳
הי בקמט תשמ״ב
29 יגו א ר 1** 2
בורג נערם
שדון החד ים
בגין פיקד
עד המ יש ט וח
הרמטכ״ד התנגד
הקרב התה י ד
ן ץ מידע, שהגיע לידי שר-הביטחוו
י י ביום החמישי בלילה, הבהיר לו כי
כל התיכנונים הקודמים לבלימת התנועה
לעצירת הנסיגה בסיני — בטעות יסודם,
ויש לפעול מייד. על־פי הערכת אריאל
שרון ויועציו עד לאותה שעה, היה מועד
הפעולה הגדולה של הימין הקיצוני
בערב חג־הפורים, בעוד פחות משבוע.
עתה התברר כי במועד זה אמורה היתד,
להסתיים פעולת האיכלוס של אנשי ״ה חלוץ״
— 1200 משפחות ועשרוז אלפי
״בני־נוער וצעירים,״ כלשון המיסמך ש הגיע
לידי העולם הזה (ראה גלופה).
הידיעה חייבה פעולה מהירה. ביום השישי
הקודם וביום השישי הבא עמד
להגיע לפיתחת רפיח ולדרום סיני הגרעין
הקשה של מתנגדי הנסיגה. אריק
שרון העריך שיהיה קל בהרבה לעצור
אותם בגבול הקו הירוק מאשר להשיבם
אליו ב* 26 באפריל.
אך הדרך בין ההחלסה ופיו היעולה
היתד, קשה ומסובכת *הרבה 88ה שהעריך
אריק שרון.
היא עבדה דרך שני אנשים קשייעורף,
העומדים היום *ראש שתי הזרועות ה־מזויינות
של המישטר הישראלי: מפקד
הצבא רב-אלוף רפאל איתן, ומפכ״ל המשטרה
אריה איבצן.
פנייתו הראשונה של שרון, ביום ה שישי
בבוקר, היתה אל המטה הכללי.
לא היתד, לו דרך אחרת. המישטרה אינה
כפופה לו, אלא לשר־הפנים יוסף
בורג. התגובה שקיבל אריק מן המטה
הכללי הדהימה אותו. שם לא היו מוכ נים
להתייחס ברצינות לתביעתו לפעול
במהירות. אנשיו של אריק שמעו סיפורים
על אימונים במקומות מרוחקים, על
קושי בהשגת אמצעי תובלה, ועל פגיעה
בתוכנית האימונים של צה״ל. לשר־הביטחון
התברר כי צד,״ל אינו ערוך
לפעולה מהירה.
שרון חשב במהירות, והחליט כי את
חשבונותיו עם רפול יערוך מאוחר יותר.
תחילה היה עליו לדאוג להצבת ה מחסומים
שייעצרו את מאות המישפחות
שעמדו להגיע אל פיתחת רפיח ודרום
סיני החל ביום השישי. הוא החליט כי
עד שיתארגן צד,״ל למיבצע המסובך,
סקודו! לפבצע -׳ים רכיו בשמחוז •
טשיח; ליי ש ב, ולחרר.יכ !־!התיישבות ב ביני •>ניינ לכלא את סיניביחודיב.
שיטה: גיוס 2רבבות •י קי מוי שובים רדזייס וי מל או היי שובים ה קיי מי ם. רניל
גם י היו מי ק ל ביו ם רבבות נוסבו :,לנובצעים קברים.
גיוס כו ה * ר• -רמ״א; 400 משפחות מי שובי יומיע, ה גו לן והבקעי .
600 מספחות בשאר חלקי הארץ.
רבבה /ויו ת ר -גגי נועי־ וזיעיריס מי שיבות תיכוניות,
או ק כנו ת, נ קי סדר ה י כו ני , 0אוגי ב ר סי פ או ה, מכל לו ת ,
י&יבוו. הסדר וי׳״ בות ג בו הו ת.
)/משימות:
. 1הקמת 11נ קו דו ת בציר -ימית -נאוה •< 0גי (ל אורן חי ם) ול אורך
נרל אל -רי ס בזיי ר דאר-אדר ״ לזדס ברנע.
. 2איכ לו ם כל רבת־ב כ;י ר ימית ו ביי שו בי ם החקלאיים.
. 3הקמת רשת דונ דו תביס ! ,רור־נייס וחקלאיים -לצעירים ולנוער.
חצמיחה הכלכלית של-ישוב׳ סיגי .
. 4הידו
פרוס ר מיסו ח
- 1הקסת 11נ קו דות.
- 1.1מי קו ם :
איתח.
ב^ נאות סיני. ג^חשמון ( בין נ אות סי ג י לחצר אדר)
מ עוז היש( .תרובח)
קד* כרגע ( 2נקי )
ח_ .צומת ביר-לחפך ( 2גק ) ,ו • כד הרואיתה.
מת אבשלום
. 0רתייו >^.די וחב.
י א. אום־כהף.
1.2־ אי ב לו ם י שוביס קיי מי ם
א. י פי ת ־ אי כ לו ס 400 משפחות. מחו 200נ די רו ת י׳נויויי ו 200-ב דיו רזמני .
כ. או ב׳ ר ה-
1*30
כ די רו תפנויות .
ג. סו ס בי ס קיי מי ם -איכ לו ם 300 משמחות מחן 100
ד•* .ו בי ב חדש י ס
בדירו תפנויותו 200-ב דיו ר ז שני
-אירלו ם 300ג־י׳סחוח בי שובים החרסים.
לפני חודש חשפה
1 0 1 1 1 71ן! 111ן1״״
1י 1 #י כתבת העולם הזה,
״ 1 1 1 1 1 / 11111
שהתחזתה כחברת התנועה לעצירת הנסיגה, את המיסמך הסודי
ובו תוכנית הפעולה של אנשי הימין הקיצוני. במיסמך זה מפורטת
תוכנית הפעולה שאת ביצועה ביקש שרון למנוע. בחלק אחר של
המיסמך הסודי, המתפרסם בהמשך הכתבה, מפורט לוח הזמנים.
הוז שדוה & ו ס
חו ־ו ־וללוג
השכועץ האמריקאי רב־היוקהה ״ניישן״ מגלה כגליוגד השבוע
פרטים מדהימים על מסבת־הקשרים שנרקמה בין המוסד הישראלי,
ה״סי־איי־אי״ ,הכרות פרטיות והמיליארדר שאול איינברג, וכין מיש־־
טריהם של אידי אמין באוגנדה ומועמד קד׳אפי כלוב. השבועון כעל
המגמה הליכרלית־שמאלית מזכיר את גילויי ״העולם הזה״ אשר
פירסם כזמנו ידיעה שהופיעה כ״ניו־יורק טיימס״ ,כי אייזנכרג רכש
חכרת־תעופה קנייתית שהיו לה זבויות־נחיתה כלוב, ומדווח גם על
הכרת ״אטאסקו״ של אייזנברג, ש״העולם הזה״ תיאר את מקומה
כמיסגרת אימפריית־העסקים של המיליארדר כישראל (״העולם
הזה״ 5עצצ).
כתבתו של מוריי ואם, המתפרסמת בעמודו הראשון של ״ניישן״
מוכאת כאן במלואה.
י* פני שבועיים האזינו חברי ועדתב־
8באפריל 1980 חיסלה המחלקה־
* בית־הנבחרים לענייני מודיעין לעדויות
שנגעו למבצעי סחר־הנשק של שני
סוכנים־לשעבר בסוכנות הביון המרכזית,
אדווין וילסון ופרנק טרפיל. אף שהמיקרה
עורר שאלות בקשר לקשרי הסי-איי-אי
עם השניים הללו, מיקדה ועדת־הקונגרס
את תשומת־ליבה בחקירה הפנימית שערכה
סוכנות־הביון ביחס לשני קציני־ביון
רמי־דרג, שהיו להם קשרים עיסקיים עם
שני הסוכנים־לשעבר.
עתה מוארת באור חדש פרשת וילסון-
לענייני־כספים־וביטחונות, בחשאי, את התביעה
המישפטית שהגישה נגד פייג׳
נתיבי אוויר, חברה הרשומה בעיר רוצ׳ס־טר
שבמדינת ניו־יורק. המחלקה האשימה
את פייג׳ ואת מנהליה הבכירים בתשלומי
שוחד ובהעברות־מטבע בלתי־חוקיות בסך
שניים וחצי מיליון דולר לפקידי ממשלות
זרות, בקשר עם מכירות מטוסים במדינות
שמעבר לים. בהצהרה שנמסרה אודות
ההסכם שהושג עם פייג /אומרת המחלקה־לענייני־כספים־וביטחונות,
כי ״שום דבר
באופן פתאומי כל-כך את פרשת התביעה
המישפטית. המחלקה הממשלתית השמיעה
בכל זאת רמז מעורפל, באשר ״לחששות
שהועלו על-ידי סוכנות אחרת של ממשלת
ארצות־הברית ביחס לעניינים הנוגעים
לאינטרס הלאומי.״
מיבצע של
״המוסד״
ידע שהצלחתי להשיג רק לאח!
רונה מצביע על זהותה של אותה
סוכנות ממשלתית, אישר ״הביעה חשש״.
היתד! זו סוכנות הביון המרכזית. העדויות
מורות על כך שהסי־איי-אי פחדה שאם
תגיע הפרשה לדיון בבית־המישפט, ייחשף
מיבצע־ביון רגיש במיוחד. מתיקי בית-
המישפט אי־אפשר ללמוד מהו בדיוק אותו
מיבצע שגרם לחששותיה של סוכנות ה ביון
המרכזית, אך ניתן ללמוד מהם כי
לפייג׳ נתיבי־אוויר היו עסקים עם סוכן-
ביון ישראלי. סוכן זה זוהה כמי שהיה
המוח־המתכנן שמאחורי מיבצע אשר כוון
נגד הקולונל הלובי מיועימר אל־קד׳אפי.
!..זמידאודו
11x111א״זננדג ווחניו
בעק־בין מסוסים
לאיד, אמין זסנחיוו
אותם בנמלי לוב״
..שמיס ׳שואל״ם איישו את
..סומים ׳שואל״ם הנעילו את
מסוסו הכוס׳ של מועמד קזיאב׳
תמסוסיס שתביאו גשמן לאידי אמין
טרפיל והמידע שהיה לסי־איי־אי אודותיה.
זאת בעיקבות עיון בתיקים שלא היו
גלויים עד כה, הנוגעים לתביעה מישפטית
שמעורבת בה חברת־תעופה, שככל הנראה
היו לה קשרים עם הסי-איי-אי ועם הביון
הישראלי.
בהסכם זה אינו יכול 1להוות הוכחה או
הודאה ביחס להאשמות שהועלו בתביעת
המחלקה.״
דוברי המחלקה הממשלתית ופייג׳ נתיבי־אוויר
נמנעו מלהגיב בזמניו, ולא הצביעו
על הסיבה להסכם שהושג, ואשר חיסל
מיבצע זה היה של המוסד — סוכנות-
ביון ישראלית.
לפני שנים אחדות נמנע המוסד מביצוע
נסיון־הפיכה פרוע ואופייני לו. באמצעות
צימקס־אוויאיישן, חברת־תעופה שנרכשה
בחשאי בציריך שפשווייץ׳ מכר המוסד
לדיקטאטור הלובי מטוס־מנהלים לשימושו
האישי. בחוזה־המבירה הוסכם שצימקס
תספק צוותי־תעופה וטייסים ,׳שכמה מהם
היו סוכנים ישראליים, לשרות המטוס
שהיה מדגם גרומדגולפסטריס .2במטוס
נשתלו גם מכשירי־האזנה, ואלה הקליטו
את שיחותיו של קד׳אפי עם יועציו ואת
שיחותיו עם מנהיגים ערביים. מהקלטות
אלה למדו הישראלים על מאמציו של
קד׳אפי להשיג נישק אטומי: ,ועל מאמציו
שלא נשאו־פרי לבסוף, להשיג שמונה
מטוסי תובלה מדגם סי־ ,130 שאותם ביקשה
לוב לרכוש מחברת לוקהיד, ואילו מישרד־החוץ
האמריקאי מנע את מכירתם.
גילויים אלה של מיבצע־הריגול הישראלי׳
ויישוב התביעה המישפטית נגד
פייג׳ נתיבי־אוויר, מעלים כמה שאלות
אצל חוקרי הקונגרס בפרשת וילסון-
טרפיל. מסקנות סוכנות הביון המרכזית
על התנהגותה שלה בפרשה עולה, כי לא
היתה שום התנהגות שאינה־הולמת מצד
שני פקידיה ששיתפו פעולה עם וילסון
וטרפיל. אך כפי שאראה אני כאן, מעורבותו
של טרפיל במיבצע אחר של צימקס
והמוסד הישראלי, עשוייד, היתד, לרמוז
לסי־איי־אי על טיבם של עסקיו. למרות
זאת לא נקטה סופנות הביון בשום פעולה.
דבר זה מעורר את השאלה, אם פעלו
וילסון וטרפיל תחת כנפיה החשאיות •של
סוכנות״הביון. הסוכנות מכחישה כל קשר
אל הצמד, ומגדירה את השניים כ״סוכנים־
נוכלים״ .הסוכנות מוסיפה וטוענת כי לא
יתכן שהיה לה קשר אליהם, שכן מכירות
הנשק לקד׳אפי היו בלתי־חוקיות. אך יש
לזכור כי גם מדיניות השוחד של פייג׳
בארצות זרות היתד. בלתי־חוקית, ואף-
על־פי־כן לא חשפה אותה סוכנות הביון
המרכזית אף שידעה עליה, והסוכנות אף
לא היססה מלתבוע מהמחלקה־לכספים וביטחוניות
להחניק את חקירתה שלה בנושא
פייג׳ נחיבי־אוויר הודתה בעבר במעורבותה
במיבצעים בילתי־חוקיים. ב־ 4ביוני
1979 היא הודתה באשמה ביחס לשש
עבירות על חוקי־המטבע של ארצות־הברית.
העיסקות כללו העברת 46,647
דולר לאוגנדה. העבירות במיקרה זה היו
(תמשך בעמוד )72
השר יצחק מודעי, הרוצה במישרה לעצמו, מנסה
להפעיל את ידידיו בחרות כדי להדיח את דולצ׳ין,
אך בינתיים ללא הצלחה.
ייהתבוריי קונ ה
שני מי פ ע לי ם
מג ר ד
הוועד בהתכנסות פורום־ההנהגה של 13 הוועדים הגדולים
ביום הראשון, יובעו דיעות קיצוניות ביותר נגד
ההסתדרות. נציגי כמה ועדים עשויים לתבוע
החלטה, שמשמעותה תהיה ניתוק הוועדים מן
ההסתדרות, וקריאה לוועדים נוספים להצטרף אל
הפורום.
מיטראן ־
המערך והליכוד מנסים עתה כמשותף
לפורר את 13 הוועדים, ומציעים לכמה
ממנהיגי הוועדים מישרות בסקטור
ההסתדרותי ובמנגנון הממשלתי.
כור כו ח ונ שק
ברג מן
הנשיא הצרפתי, פרנסואה מיטראן, ידון בביקורו
בארץ עם מארחיו הישראליים באפשרות שצרפת
תספק לישראל כורי־כוח גרעיניים. נושא חשוב
אחר בשיחות — אספקת פריטי־נשק צרפתיים
למערכת־הביטחון הישראלית.
ל סו כנו ת
לא מן הנמנע שבגין יתייחס כחיוב
לאפשרות של הרחבת שיתוף־הטעולה
הישראלי־צרפתי כתחומים אלה, כדי
להבהיר לאמריקאים שהם אינם ״כעלי־הכית״
הבלעדיים.
עסקן־חירות, דוכי כרגמן, עומד להתמנות
כמנכ׳׳ל המחלקה־־לחינוך־יהודי־כגולה,
כמקומו של ח״ב מיכאל קליינר, שסיים
את תפקידו עם היבחרו לכנסת.
רולי ק יי שאר
זייגר
נגד מי טרא!
הפגנה יוצאת־דופן מול כניין־הכנסת
צפוייה כעת כיקורו של נשיא צרפת,
פרנסואה מיטראן, כמקום.
ח״כ הליברלים, יצחק זייגר, מתכוון לגייס את
צעירי המיפלגה ולהפגין נגד שיתוף־הפעולה הצריתי
עיראקי בשטח האטום, כפי שבא לידי ביטוי
במכירת הכור הגרעיני לעיראק, שהופצץ ערב
הבחירות על־ידי ישראל.
לו ו ארי דור כעד
למרות הפירסומים, שלפיהם דוכר סיעת־המערך
ככנסת, ישראל (״רוליק״) פלג,
עומד להתחרות על כהונת מזכיר
המישמרת הצעירה כמיפלגת־העבודה,
נראה שרוליק יעדיף להישאר בתפקידו
הנוכחי.
כמזכיר המישמרת, סיכוייו להיבחר לכנסת הבאה הם
ודאיים, אך פלג מעדיף להישאר בעמדת־המתנה
לתפקיד ביצוע.
ערה חדשה
בג ״ ב ר לי ם
הוועדה שבדקה את אי־הסדרים שהתגלו בבחירות
האחרונות לוועידת המיפלגה הליברלית שבליכוד
עומדת להגיש את מסקנותיה.
לי כו דלא 1מ
השרים דויד לוי ויורם ארידור עומדים
כמרכז המאמץ לצירוף המערך
לממשלה כהאשותו של מנחם בגין.
החלק החשוב, מבחינתם, כהצעה
הוא מתן תיק־הכיטחון ליצחק רכין,
וניטרולו של אריאל שרון כמאבק על
הירושה כאמצעות צעד זה.
שני השרים יחדשו את היוזמה מייד
אחרי הנסיגה מסיני כסוף אפריל.
פי לוג בחליי
כעוד שהח״כ ייגאל הורביץ וזלמן שובל
מתנגדים להצטרפות תל״ם לממיטלה,
תומך ככך כתוקף יהח״כ מרדכי כן־פורת.
כתל ״ם אין מוציאים מכלל חשבון אפשרות
של פילוג על רקע זה.
אם תצטרף תל״ם לממשלה, מובטחת מישרת־השר,
שתוקצה לסיעה זו, למרדכי בן־פורת, ולתל״ם ניתנה
הבטחה שלחבריה הבכירים יוקצו מקומות בסיעת־הליכוד,
אם ייערכו בחירות בקרוב.
המסקנות תהיינה מרחיקות־לכת בחומרתן.
רמז לכך אפשר למצוא במיכתב ששיגר
השבוע התוכע כוועדה, דניאל נחמני,
לחכרי־הבנסת של הליברלים. נחמני דורש
שלא לתמוך במינויו של הח״כ יהודה פרח
לתפקיד סגן יו״ר הכנסת, על רקע אי־כשרות
הבחירות לוועדה מעירו נתניה.
ל מי טהרהר צי ף
״בנק לאומי״ ו״כנק דיסקונט״ הבשילו
למעשה את ״שיטת המיטהר הרציף״
שהונהגה בכורסה התל־אביכית. השיטה
החדשה, שחייכה עבודה אחרי־הצהריים,
גרמה לסיכסוך בין הבנקים ועובדיהם,
והם נמנעו מלהשתתף כמיסהר הרציף.
מילחמת־הבנקים הצליחה, וביום הראשון השבוע
היה סך המחזור במיסחר הרציף פחות ממיליון
שקל. התנהל מיסחר רק בשלוש מתוך 20 המניות,
המשתתפות במיסחר זה.
ספרעל דויד לו
ח רו תתת פו ר
ב דו ל ציין
גם חטיכת־חרות בליכוד תתמוך במועמדותו
של אריה דולצ׳ין לתקופת־כהונה נוספת
כיו״ר הסוכנות היהודית.
עיתונאי ״ידיעות אחרונות״ ,אריה
אכנרי, משלים כימים אלה כתיבת
ספר מקיף על סגן ראש־הממשלה ושר
השיכון, דויד לוי.
אכנרי, ממקורבי ח״כ מיכה רייסר,
הוא המראיין הקבוע של מועדון־הלי־כוד
״היקב״.
כעלי מיפעל ״התכוף׳׳ עומדים לקנות שני
מיפעלים, האחד בישראל והשני כארצות־הכרית.
השלמת העיסקה יצא התכוף בהנפקה גדולה,
בהיקף של שני מיליוני דולרים, בבורסה הישראלית.
ש רו תלכהנא
ככתבה שהיתה כתוכנית ״מבט״ של
הטלוויזיה כיום השני כערב, נראה
הרב מאיר כהנא כשהוא נבנס לפית־חת־רפיה,
וכך גם הודיע הכתב.
תצלום זה כויים. כהנא הגיע לפיתחה
בכר ביום ראשון.
נדחה הדיון
נגדקדר
הדיון, שעמד להיערך בפרשת התביעה נגד עורך־
הדין אליהו קידר בלישכת עורכי־הדין, יידחה. קידר
הודיע לתביעה כי בדעתו להישאר בארץ בתקופה
הקרובה, ולכן אין דחיפות בקיום הדיון כבר השבוע.
התביעה נגד קידר הוגשה אחרי שהשמיע כינויי־גנאי
— ״אידיוטית״ ,״מקרטע״ ו״מגמגם״ — נגד
פרקליטי התביעה במישפט הרצח הכפול.
הכתב לאו פג שו
עם מו בארב
הכתבים לענייני ערבים של העיתונות היומית
בישראל, שיצאו לסיור במצריים, לא זומנו לפגישה
עם הנשיא המצרי חוסני מובארכ, למרות שהדבר
הובטח להם לפני צאתם.
התנחל ות מי שטר דרת
כמטה מרחב תל־אכיב של המישטרה
מתנהל מסע־,הסברה כין השוטרים, כמגמה
לשכנעם להתנחל בגדה המערבית.
לשוטרים מוצעות דירות בהתנחלות תקוע, ליד
בית־לחם. הדירות הן בשטח של 80 מטרים רבועים,
ולשוטרים מוצע לדור בהן בשכירות או לרכוש את
הדירות במחיר של 420 אלף שקלים לדירה.
ווו ד כי ־״דין יתא רגנו
נגדועדת ־ ה א תי ה ה
קבוצה של עורכי־דין, שנגד כמה מהם הוגשו
לאחרונה תלונות לוועדת־האתיקה של לישכת־עורכי־הדין,
והצפויים למישפט נגדם בבית־הדין הפנימי
של הלישכה, מבקשים להאבק במשותף נגד התקנות
המחמירות, הנוגעות לאי־פירסום שמם ותוארם של
הפרקליטים.
עורכי־דין אלה טוענים כי התלונות
לוועדת־האתיקה הפכו אמצעי מקובל של
״חיסול חשבונות״ כין עורכי־דין לבין
עצמם. כדרך־כלל יושבים ככתי־הדין,
הדנים כתלונות, עורבי-דין שאינם
מצליחים במיוחד, והללו משתמשים
כמעמדם ומחמירים כעונשים נגד חבריהם,
הזוכים כפירסום.
הנ סיג התפגע
ב 3רדס 1י
בשרות־חתעסוקה חוששים שהנסיגה מהחלק המצרי
של. העיר רפיח תביא ליציאת יותר מ־4000
עובדים מיקצועיים מכוח העבודה. אנשי השרות,
החוששים שהענף הראשון שייפגע יהיה ענף־
הפרדסנות, מקווים שהממשלה תגיע להסדר עם
המצרים, שבעיקבותיו יותר לפועלים מרפיח
לחצות את הגבול ולעבוד בישראל.
של הנסיגה.
ואם מובארכ אינו יכול לבוא לישראל, בגין לא
יוכל לנסוע למצריים.
כישראל שאמצעי־התיקשורת העובדה שיבחו מעשה-איוולת זה, ושגם ככנסת לא
נמצא מי שיגנה אותו, מלמדת הרבה על
מצבה של ישראל ערב הנסיגה.
>7חת המילים היותר ציוריות בשפה הגרמנית
י ״תבהלת־סגירת השער״( .בגרמנית זוהי באמת מילה
אחת. היא נראית כך 1^ :תגק1-801111135ס .) 7
זוהי פאניקה, שבה נתקף אדם או ציבור כשנדמה
לו שעומדים לסגור לפניו את השערים, ושוב לא יוכל
להציל את עצמו. למשל: כאשר מגיניה של עיר נצורה
סוגרים את השער לפני חייליה שנותרו בחוץ, המבקשים
למלט את נפשם מידי האוייב.
משהו כזה מתרחש עתה אצלנו. התאריך הגורלי —
26 באפריל — 1982 מתקרב. הזמן אוזל כמו הגרגירים
האחרונים בשעון־חול.
כל מי שפוחד מפגי השלום אחוז עתה
בהלה.
^ בהלה של עוצרי־הנסיגה אינה מפתיעה. להיפך.
י 1הכל ידעו כי בשבועות האחרונים לפני סגירת־השער
ייעשה נסיון נואש על־ידי שונאי־השלום, אנשי הימץ
הקיצוני הדתי והלאומני, לחבל בתהליך• השאלה היתד,
רק מה יהיו ממדיה של תנועת־ההתנגדות, כמה אנשים
תצליח לגייס, ובאילו אמצעים היא עלולה להשתמש.
פקודת הממשלה לצה״ל להקים מחסומים ולסגור
את האיזורים המועדים־להחזרה היתה בלתי־נמנעת. גם
כאן היתה רק שאלה אחת: מתי תאזור ממשלה אומללה
זו עוז כדי לעשות את המוטל עליה. פקודת־השבוע
באה באיחור, אך מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.
יעזור דבר. כי המחיר של עצירת-הנסיגה הוא כה
כביר, עד כי אינו בא כלל בחשבון.
עצירת הנסיגה היא, פשוטו כמשמעו, התאבדות
פוליטית של מדינת־ייטראל.
אם היה נדמה לשמיר שהוא בא למצריים כשבידו
אקדח טעון, הסתבר לו שזהו אקדח־צעצוע. גרוע
מזה: הסתבר לו שגם מארחיו ידעו שזהו אקדח־צעצוע.
גם שודד-הבנק המוכשר כיותר לא יצליח
אם הקופאי של הבנק יודע שהוא מאיים עליו
כאקדח־מים.
ף*׳ עיניו של מובארב, העניין נראה באור אחר ל*
גמרי.
אנוור אל־סאדאת בא לירושלים, כידעו
כי העוצמה הדרמתית של מעשהו ההיסטורי
פרשה זו הולכת ומסתיימת. מאורעות
השבוע היו הסצנה הראשונה במערכה האחרונה
של המחזה. עדיין לא ברור אם תהיה
זאת, בסופו של דבר, קומדיה או טראגדיה.
כך או כך — זהו מחזה צפוי. הוא יסתיים.
שיגור איש ז ה בשעה ז ו למצריים היה מישגה
ממדרגה ראשונה. יצחק שמיר אינו מבין את המצ רים,
ואין גם כל סיכוי שיבין אותם ביום מן הימים.
זוהי תמונה מסולפת עד להחריד של
היחסים בין יטתי מדינות -שתי מדינות בכלל,
ושתי מדינות אלה בפרט. זוהי ראייה כוחנית
גסה. במעט והייתי אומר: ראייה טרוריסטית.
היחסים בין מדינות מבוססים על תהליך של קח
ותן. דיפלומט מוכשר משתדל לראות ולהבין את האינ טרסים
של הצד השני, ולספק אותם עד כמה שאפשר
תמורת סיפוק האינטרסים העצמיים.
מי שסבור בי ניתן להשיג משהו רק על־ידי
בפייה, על-ידי איום ככוח והשימוש בכוח,
כשיטת אולטימטום — יבול להיות מנהיג
מוכשר מאוד של אירגון טרוריסטי. אכל הוא
לא יצלח כשר־החוץ.
ל רקע זה יש לראות את העסק-ביש של ביקור
? חוסני מובארב בארץ.
שמיר סבר כי אפשר לכפות על הנשיא המצרי
לבקר בירושלים המסופחת. הוא האמין כי מובארכ
ייבהל מפני אולטימטום ישראלי מוסווה, ערב הנסיגה
משארית־סיני. איך זה יעז מובארב לסרב לדרישת בגין?
הרי עליו לקחת בחשבון שבגין עלול להתרגז, שיעניק
למובארב את ״טיפול שמידט״ או ״טיפול ויינברגר״,
ושיעצור את הנסיגה!
אס אבן נרמז רמז בזה לקאהיר, הרי אנשי־הצמרת
המתוחכמים שם היו עלולים להתפקע
מצחוק. יש להעריצם על כי התאפקו ולא
צחקו בפני השר־האורח.
כי אי-אפשר לעצור את הנסיגה. כל מדינאי מצרי
יודע זאת, כשם שיודע זאת כל בר־דעת אחר בעולם.
חוץ מרעש־אדמה, אשר יבלע את שתי המדינות, לא
לא התבהלה היתד, צריכה לשרור באוהלינו, אלא
ד,שימחה. הנה, למרות כל הסכנות וההפרעות, הסתיימו
בהצלחה כל שלבי־ההכנה לשלום המצרי-ישראלי.
אם כן, מניין המועקה? מניין הפחד? מניין ההרגשה
הנוראה שהנה מקיץ הקץ, וכדאי לחטוף מהר
מה שניתן עוד לחטוף?
מקור התופעה כעובדה שהצבענו עליה לא
פעם: ההבדל היסודי כין שתי תפיסות לגבי
מהות השלום הישראלי-מצרי.
התפיסה האחת אומרת כי שלום זה אינו אלא שלב
ראשון לקראת שלום כולל בין ישראל והעולם הערבי
כולו. במיסגרת השלום הזה תתקבל ישראל לחברת
העמים של המרחב, ותשתלב בחיים המדיניים והכל כליים
של האיזור הגיאו-פוליטי שבו היא שוכנת. תמורת
הישג זד, תצטרך לוותר על השטחים שכבשה ב-
1967 וגם — אכן — על השליטה הבלעדית בירושלים.
זאת היתד, תפיסתו של אדריכל השלום, אנוור אל-
סאדאת. הוא העו5ן יע אותה בגלוי בנאומו ההיסטורי
בכנסת. היא מצאה הד במחנה־השלום הישראלי (שחלק
ממנו דגל בה עוד לפני כן) וגם אצל כמד, ממנהיגי
ישראל, כמו עזר וייצמן.
ישראל ויתרה על נכסים אסטראטגיים ואחרים בסיני
כדי להוציא מן המילחמה את הצבא הערבי החזק ביותר.
סיני הוחזרה כדי לחזק את השליטה בגדה, ברצועה
ובגולן.
תפיסה זו לא בוטאה אף פעם בפשטות ובבירור,
אך העולם הערבי הבין את הדברים מן הרגע
הראשון, וזהו מקור זעמו הרב על מצריים.
החל ב־ 27 באפריל בבוקר תתגלה הסתירה הזאת
לעיני כולם, ושוב לא יהיה ניתן להסתירה. היא תעמיד
את המשך השלום במיבחן קשה.
אין שר־חוץ בישראל. יש איש־־המיבצעים
של לח״י, המומחה-לשעבר למעטפות־נפץ,
לאומן קנאי וחד־ממדי, אשר ראש־הממשלה
הטיל עליו לנהל את ענייני־החוץ. הוא מנהל
אותם כרוח המתאימה יותר למוסד.
ההנחייה היא פשוטה — פשוטה במובן של חוסר־תיחכום,
חוסר־עמקות, רדידות מחשבתית.
וזוהי: עד ה־ 26 באפריל נאלצים המצרים לאכול
כל צפרדע שנאכיל אותם. החל ב־ 26 באפריל הם יחדלו
מלאכול בכלל את המאכלים שנגיש להם.
הרי לכאורה נכון ההיפר: כ־ 26 באפריל
נפתח שער. השלום כין שתי המדינות עלה
כיום זה על פסים של קבע.
התפיסה השנייה אומרת שהשלום בדרום
הוא מכשיר להמשך המילהמה כשאר המיג
זרים.
^ אניקה, מסוג אחר שוררת במישור הדיפלומטי.
״ ״ כאן קורים כמה דברים מוזרים.
נראה כי גם שר־החוץ סוכל מן התיסמונת
של תכהלת-סגירת-השער. נדמה לו שעליו
לסחוט מן המצרים את כל אשר ניתן לסחוט
בשבועות המעטים, שנותרו עד לפינוי.
^ ל פאניקה היא בלתי־רציונלית. אדם מבוהל אינו
י מסוגל לחשוב בקור־רוח.
משום־כך אין טעם רב בשאלה: מדוע נדמה לממשלה
ולציבור בישראל כי ב־ 26 באפריל נסגר שער?
מנהיגי ישראל יודעים זאת. ומכאן החשש
מפני סגירת־השער.
שר־החוץ שמיר: אקדח־צעצוע
הכביר תאפיל על כל שאר ההיבטים, ובכללם
כעיית־ירושלים.
אך גם אל־סאדאת לא חזר על כך. הוא בא לבאר-
שבע, לחיפה, לאופירה. רגלו לא דרכה עוד על אדמת
ירושלים. הוא ידע היטב כי כל ביקור נוסף, שיגרתי,
בעיר זו יהווה התגרות בכל ערבי ובכל מוסלמי בעולם,
מפני שהיה מתפרש כהכרה בסיפוח ירושלים המיז־רחית
ומיקדש אל־אקצה לישראל.
לאחר מכן חקקה הכנסת את חוק-ירושלים, שהחמיר
את המצב פי אלף.
״מדוע צריכה ישראל להכריז מילחמה על 800 מיליון
מוסלמים בעולם?״ שאל אותי אל-סאדאת — שאלה
ריטורית — אחרי חקיקת חיקוק זה.
ואם אל-סאדאת הרגיש כך, הרי מובארב
על אחת כמה וכמה.
שהרי אל־סאדאת נהרג בידי קנאים מוסלמיים. בעיני
קנאים אלה, עניין ירושלים מאפיל על כל עניין
אחר. הוא, יותר מכל שאר נושאי הסיכסוך, מלכד את
המתנגדים להסכם השלום הישראלי-מצרי.
חוסני מובארב רוצה לצמצם את התהום בין מצריים
והעולם הערבי, ואין הוא מסתיר זאת. הוא מתקדם
בכיוון זה בצעדים זהירים, סבלניים. הוא בונה גשרים.
הדרישה כי יבוא עתה לירושלים ויירק בפניהם של
כל המוסלמים האדוקים בעולם ובמצריים עצמה —
הרי היא אבסורדית.
האמונה כי ניתן ללחוץ עליו לעשות כן, תוך איום
נרמז בשיבוש הנסיגה, היא ילדותית.
ואילו החלטתה של ממשלת-ישראל לבטל
את הביקור היא מטופשת.
פירוש הדבר כי נשיא מצריים לא יוזמן לישראל
לעולם — שהרי הסיבה לאי־הזמנתו לא תיעלם אחרי
ה־ 26 באפריל .1982 כך מחבלת ממשלת-ישראל בעצמה
בנורמליזציה, שהיתה אמורה להיות הפרי העיקרי
ירי מנהיגי מצריים נדמה שזוהי אי־הבנה בלבד.
* אין הם מסוגלים להבין איך יעדיף ישראלי בר־דעת
כמה שטחים עלובים על פני הסיכוי ההיסטורי
להשתלבות במרחב כביר ועשיר.
האם התנחלות על הר-גריזים שקולה כנגד
מרכז-מכירות ישראלי כריאד? האם ישיבה
כחברון חשוכה מנחיתה כדמשק, בבגדאד,
כאלג׳יר?
בסבלנות של עם עתיק, שנדמה לו כי ישראל ה צעירה
פשוט אינה תופסת עדיין את עובדות־החיים,
מסבירים המצרים שהם מוכנים לפלס את דרכה של
ישראל אל העולם הערבי, לפתוח לפניה את הדלתות
להידברות ולמשא־ומתן, לבנות גשרים על פני התהומות.
לשם כך צריכה מצריים להיות מעורה בעולם הערבי.
משום־כך, כל מעשה ישראלי המקשה על מעמדה
של מצריים בעולם הערבי — סיפוח הגולן אתמול,
מעשי־הדיכוי בשטחים הכבושים היום, הפלישה ללבנון
מחר — יפגע בראש וראשונה בישראל עצמה. ולהיפך,
כדאי לישראל לעזור למצריים לחזור אל חיק העולם
הערבי.
האם לא מוכן מאליו שכדאי לישראל
שהמדינה הערכית היחידה, שחתמה עימה
על חוזה־שלום רישמי, תהיה מקובלת על
שאר המדינות הערכיות?
מטוסי אל־על, הנוחתים בקאהיר, עומדים על המס לול
בין מטוסי המדינות הערביות. הביתן הישראלי
ביריד בקאהיר הניף את דגל ישראל בין דיגלי העמים
הערביים. האם לא ברור לישראלים כי זוהי פריצת־הדרך
שהם ציפו לה במשך שלושה דורות?
אלא שבל הפיתויים האלה מבוזבזים על
ממשלת-ישראל. הסיכוי ההיסטורי אינו מושך
אותה. היא רוצה רק בדבר אחד: סיפוח
הגדה, הרצועה והגולן לישראל. וזהו הדבר
האחד המנוגד לחלוטין לאינטרס המצרי.
בגין, שרון ושמיר יודעים זאת. על לו אי והם מאמי נים
בשלום חם, אלא רק ב״שלום קר״ ,כפי שאמר
השבוע שימחה ארליך. ואין הם בטוחים גם בכך.
הם חוששים מפני סגירת השער.
רמה גבוהה מזי
מה מריץ את הממשלה לתמוך בצורה
מאסיבית בפרוטארום, החברה לתעשיות
אלקטרוכימיות בעכו?
קשה להכין, אכל עובדה היא
שבתקופת זמן קצרה יחסית דאגה
ממשלת־ישראל שמיפעלי ״פרוטא
רום׳׳ יקבלו הלוואות כסדר גודל
של כ״ 300 מיליון שקל בערכות
המדינה. סיוע עקיף קיבל המיס•
על כצורה שד מחירי חשמל מוזלים,
שאנחנו, הצרכנים, מממנים
כעת החישוב הדו־חוד״טי להעלאת
תעריפי החשמל.
הנה, בשבוע שעבר פנה שוב שר־האו־צר,
יורם ארידור, אל יושב־ראש ועדת־הכספים
של הכנסת, ח״ב שלמה לורינץ,
בבקשה, שהוועדה תאשר ערבות נוספת
של המדינה, להלוואה נוספת של 11 מיליון
שקלים ל־ 12 שנה, צמודים לדולר ובריבית
של 1לשנה! .נוסף על בקשה
זו אישרה ועדת הכספים ערבות המדינה
להלוואות שונות בסך 63 מיליון שקל5.5 ,
מיליון דולר ו־ 10 מיליון פרנקים שוויצ-
יים. יש רגליים לסברה שאם סכומים
אלה לא יספיקו, יגיע מיכתב נוסף לווע-
דת־הכספים ובו כרגיל, בקשה נוספת לערבות
נוספת.
ומה יקרה אם באמת לא ישתפר מצבה
של החברה, המתמחה ביצור מוצרי פי-
וי־סי ומחירי מוצריה יוסיף לרדת, בשל
התחרות הקשה במוצרים אלה בעולם כולו,
בעיקבות ירידה בביקושים? כרגיל, אנחנו
ההלואהתינתןלהקופה. ס ל • 1 2ישנה כאשרהקרן
של ארה בותיפרסבאופןהבאג
שנה רא שונה
סנה
וחצי
תשע
וחצי
ה ש ני םהנותרותתשולמנההק רן
להבטח תפרסונה טל
ההלואו.
ש עבוד ק בו ע סל
שעבוד
רי בי ת בלבד־
יסמ שו
ההלואות
הקודמו ת:
הרכוש. הקבוע סל החברה.
ר כו ס הח ב רה.
מותנהבקבלת ,;.רבות. המדינה
לפר סונ ה ה מלא.
.בהתאם לחוקערבויות מטעם המדינה תסי״ח 1958הרינו מבקש את איסורועדתהכס פי ם
ה מ די נ ה להבטחת פרס ון ה לו אהבסו ׳ ס ל 1 1 ,0 6 0 ,0 0 0סקל בצירוף
של הכנסתלמתןערבות
ריבית, כוללהריביתהמהונו(* והפרשיהצמדהשתקבלחברתתעשיותאלקטרוכימיזת . .
( פרוטארום ) בעיים מהבנקכמפורטלעיל •
הער בו ת הי אבמ סג רתע 10מתק צי ב
העתק :
ה מ די נ ה • למעט ת קציב
הח שבהכללי
המנהל. הכללי ,
מבקר
משרד התע שי ה
הפי תוח•-.
והמסחר
ה מדינ ה
מיכתכו של שר־־האוצר לח״ב לורינץ
׳נשלם. למי שהעניין לא ברור, יוכל לשטוף
את העיניים ־ במכתבו המקורי של שר-
האוצר.
של קודאק,
איכות התמונה של קודאק תעלה פי כמה
על התמונות האלקטרוניות שיוקרנו על
מסך הטלוויזיה. המוצר החדש של קודאק,
שייקרא מצלמה דיסקית, מצוייד בריס־קית
נעה, במקום סרט הצילום הרגיל,
שלה 15 מיסגרות צילום נעות באמצעות
מנוע אלקטרוני זעיר בתוך המצלמה.
מדוע דואג בל״כך ארידור למשקיע
האמריקאי, שבידו 54!8ממניות
החכרה?
תוננית מישד
נאנית ראוה־־ב
אנשי-עסקיס יפאניים המבקרים
כארצות־הכרית סיפרו למארחי־הס,
כוועידת מושלי המדינות שהתכנסה
לאחרונה בוושינגטון,
שהם מתכוונים להקים ״קרן החלמה״
כת 10 מיליארד דולר למימון
פרוייקטים עתירי-תעסוקה כ•
ארצות־הברית.
תוכנית יוצאת־דופן זו, מטרתה לרכך
את הלחצים על יפאן ולהקטין את העודף
המיסחרי שלה עם ארצות-הברית, המגיע
היום לסכום של 18 מיליארד דולר. תעשיי נים
ואנשי איגודים מיקצועיים אמריקאים
מרבים להתלונן, שהיבוא היפאני פוגע
קשות ובצורה לא הוגנת במכירות של
התעשיה האמריקאית ובמיספר המישרות,
ובכך הם מעמיקים את האבטלה.
כספי הקרן יבואו כולם מהסקטור
הפרטי ויינתנו כריבית של
ס/״ ,0לעומת למעלה ט־ס/י׳0צ כשוק
החופשי. ההכרות שיתרמו לקרן,
לא זוהו. תקנות הקרן קובעות
שהכספים העומדים לרשותה ייועדו
לעבודות ציבוריות ולפיתוח
כלכלי.
איך הם סידרו את היפאנים
״קודאק״ החליטה, למרכה ההפ־תעה,
לזנוח את מה שנראה כמצלמות
העתיד, המצלמות האלקטרוניות,
שפותחו על־ידי הכרות
יפאניות, ולכבוש את השוק כמצלמה
מסוג חדש.
לדעת ראשי קודאק, השוק עדיין איננו
מוכן לקליטת מצלמות אלקטרויות מכמה
טעמים: מחיר האלקטרונית יהיה 880
דולר לעומת 68 דולר המצלמה החדשה
שרים שאישרו את -הצעת החוק
בהצבעתם כוועדה הודו לאחר
מעשה, כי אינם מכינים את החוק,
וכעיקר את השלכותיו. ומה שיותר
גרוע, אילו ידעו היו דוחים את
ההצבעה.
הפעם דחק הזמן: היה צורר
לסיים את בל הליכי קכלת החוק
נא לערוב ל־סו מיליון ׳שקל
קודאק״ מכה
את היפאנים
חברת קודאק הודיעה, בשבוע שעבר
על התחלת שיווקה של מצלמה חדשה לחובבים,
העשויה להיות הלהיט של שנות
ה־ 80 בשטח הצילום. המצלמה החדשה
תאפשר לחובבים לצלם תמונות באיכות
טובה יותר, והיא תאפשר לחברה להגדיל
את מכירות הפילמים שלה, שיהיו בעלי
שכבה רגישה לאור, שאינה ניתנת לחיקוי.
ו ה ריבי ת.
בטחונותהמב טי חי ם את
סוטףבדרגהאפשרית על
מתן• ההלואה
ו ה ריבי,ח
ו תצורף ל ק רן.
נוספותת שולב
ח הון
הריבית
י היו
צ מו די ם במלואם
לדול ר
התשובה לשאלה מה באמת קרה בבורסה,
ובעיקר למה, אינה כה מסובכת, כמו
למשל הצעת החוק הקרויה מיסוי בתנאי
אינפלציה. זה יותר מחודש טוענים כל
״המבינים״ המסתובבים בבורסה ולידה,
כי רמת־השערים של המניות הנסחרות
גבוהה מדי, ורק כמויות הכסף האדירות
מונעות מפולת. הם טענו עוד-טענה: חודש
פברואר מועד לפורענויות, שנאמר
״פברואר השחור״ .מקורבי הבורסה לא
הופתעו מיום שלישי השחור, הם אולי
לא ניחשו נכונה מה יהיה הקש שיכריע
את שערי־המניות.
הצעת החוק למיסוי בתנאי אינפלציה,
מתגלגלת חודשים ארוכים בשתי ועדות
שמינה שר־האוצר, שהמלצותיהן גובשו
בצורת הצעת־חוק ביוני .1981 עברו יותר
משבעה חודשים, עד לאותו יום השני,
שבו הוגשה ההצעה לאישורה של ועדת-
השרים לענייני-כלכלה.
שיכבת הצילום של הפילם החדש מכילה
חלקיקים רגישים לאור של ניטראט
הכסף, המקובלת בכל הפילמים, אך בפילם
של קודאק מיספר החלקיקים גדול יותר!
יותר נקודות רגישות לאור בכל צילום.
לצורך השוואה, במצלמה הרגילה של קו־דאק
מיספר ״הנקודות״ לתמונה הוא 2
מיליון. בפילם החדש יהיה מיספרן 3מיליון
וזאת לעומת 280 אלף נקודות בתמונה
האלקטרונית.
ניס1יים ב״ומב־ ם
להקפאת!יומה
יש חדש בארץ. הנה למשל במה עוסקת
אגודת הנוקדים. היא מפעילה שירות
הזרעה מלאכותית, שבמיסגרתו יוקמו בארץ
מרכזי אילים, שהזירמה שלהם תש מש
להפרייה מלאכותית של כבשים. ה בעיה
היא שעד היום לא פותחה שיטה
להקפאת הזירמה וניתן לשמור אותה במשך
יום אחד בלבד. בקרוב יערכו בבית-
חולים רנזב״ם בחיפה ניסויים, לפיתוח שי טות
להקפאת זירמה, לתקופה ארוכה.
מטבע חדש של 10 שקלים
זה לא כסף !
עד סוף שנת התקציב. ובך איש רה
ועדת־השרים את הצעת-החוק
כדיוק לקראת ״מבט לחדשות״.
מה שהיה ידוע למעטים שהבינו, ול רבים
שלא הבינו ולא ייחסו לו חשיבות,
הפך במבט לחדשות ל״הסיפור הכלכלי
של השנה.״ הדרמטיזציה הפכה את ירי דת
השערים שלמחרת -מובטחת. איש כמעט
לא התעניין מה אומר החוק.
הבהלה שאחזה כמשקיעים,
גדולים כקטנים, היתה לכל אורך
המניות שהחזיקו. כולם מכרו הכל
כדי להימלט מאימת הירידות.
נשכרו רק אותם בעלי־מניות שנרשמו
למניות שהחזיקו שער ״מוכרים בלבד״ —
מניותיהם לא נמכרו. למחרת היו עליות
שערים, חלק מכר. ביום החמישי היו שוב
עליות שערים, המתוחכמים מכרו. היו גם
כאלה שקנו, בשערים הנמוכים יחסית. הבלימה
של הבנקים וקריאות־ההרגעה של
ראשי האוצר הספיקו עד יום הראשון.
ביום הראשון קרה שוב מה שהיה צפוי,
לדעת היותר מתוחכמים — שוב ירידות
כמעט בכל המניות.
המפליא בכל העניין, שלמעשה החוק
החדש כמעט שאינו פוגע במשקיע הקטן,
הפרטי. הוא יפגע בעיקר בחברות מסויי-
מות, שאפילו רואי-החשבון המנוסים ב ענייני
מיסים, עדיין לא החליטו בדיוק,
איזה הן.
השבוע צפויות ירידות נוספות,
עם עליות פה ושם, מה שקרוי
כלשון אנשי הכורסה ״תיקונים
טכניים״ .אל דאגה, שערי המניות
יחזרו לעלות ; השאלה היא מתי ץ
אני חייב לסיים בסיפור-מעשה. כרגיל,
לקראת פירסום מאזן שנתי, מוזמנים ה-
כתבים הכלכליים למסיבת־עיתונאים. ה חברה
שבה מדובר לא דאגה לאירוח נאות.
בסיומה חיכתה למשתתפים הפתעה: במקום
תיק מפלסטיק ועט כרום הוצעו מניות
של פי־בי. זה מזכיר לי את הסיפור, מדוע
התירה הרבנות הראשית השבוע לשאת
בכים, בשבת, מטבע של 10 שקלים חדשים:
זה פשוט לא כסף.
פלדג׳ מנקה ומרחק את הרהיטים,
בכל סטה שאת מסירה את האבק.
פ לדג׳ ל ר הי טי עץופורמייקה -ההבדלהמב רי ק.
כל אשה שניה בארה״ב
מבריקה כל יום את הרהיטים
עם פלדג׳.
עוד מוצר של ג׳ונסון,
יבואן:
דנשר
התיזי פלדג׳ על המשטח.
עברי עם מטלית יבשה.
ראי כמה זה מבריק.
טר״ד
מוצרי איכות ויופי לשימוש אישי וביתי.
משווק: ברק אבנר מפיצים בע״מ, טל 922855 :־.03
ח 8 0ח 1 011
\ 3עו
01 זו 011 וז
מזל חחווש :
ד גי
נפטין שולם
במזלם. אל הים,
באינטואיציה ח זקה
ויבולים להבין !את
31נ 11הזולת
החיפוש אתו האמת
אישיותם של בני מזל דגים מושפעת
מהכוכב השולט במזלם — כוכב נפטון.
נפטון במיתולוגיה הוא אל הים ן דגים
חינו מזל מים וקשור לים. המים חודרים
לכל מקום, הם נמצאים במעמקי
האדמה, הם נמצאים באוויר ומהווים
את חלק הארי של כדור הארץ. נפטון
ספוג בכל דבר, הוא מקיף עולם ומלואו
ועמוק עד אין חקר.
האינטואיציה של האדם היא בהש
היה יכול להגיע אליו באמצעים
הרגילים. ה״שטף״ הזה יכול להתייחס
לעברו של אדם, להווה שלו, או אף
לאירועים האמורים להתרחש בעתיד.
קו האינטואיציה
ראת נפטון. האינטואיציה היא, רגש
עמוק ולא נתפס, העוזר להבין את עומקם
של דברים בצורה בלתי אמצעית, ריג-
שית תחושתית. רגש — זו ההבנה הרוחנית
המחייה עולם ומלואו. הקשר בין
הרוח לבין המים מצוי בפתיחת ספר
בראשית .״ורוח אלוקים מרחפת על פני
המים.״ הצורן של האדם להרגיש את
הרוח, ולהיות חדור בה, מיוצג על-ידי
הכוכב נפטון• כוכב זה מסמל את החיפוש
אחר האמת, את הרצון להתמזג עם
האמת הרוחנית ביקום, לשכוח את האני
הצר, ולהתעלות מעל למיסגרות המקובלות.
עייפות שתפקוד אתכם בתחילת השבוע, דרישות לא קלות נדרשות מכם במקום
¥טלאים סובלים מדברים שונים, ומנסים
העבודה. לפתע יש הרגשה שרק אתם
¥¥להתעלם מכל מה שכואב. בעבודה נדרש
תחלוף במהירות תוך יום או יומיים, וחייבים
למלא את כל
מהם מאמץ רב, אך
תרגישו שוב מלאי מרץ
ההתחייבויות המשעורצון
להתחיל בתוכניות
בכל מצב קשה באים
ממות והמרגיזות, וידידים
טובים ומוכנים
חדשות. קשרים עם
אילו אחרים מצליחים
להושיט כתף ולעזור.
חוץ־לאדץ יוסיפו הרלהתחמק.
ידידים טוגשה
טובה, אך י׳ש ל־קשרים
עם בני־זוג
בים מוכנים לסייע ולאינם
מתנחלים כשוהיזהר
מלהתפתות לההוריד
חלק מהעול.
רה. מתיחויות סביב
צעות מבריקות מדי. הן
על־פי״רוב דווקא אתם
דברים שוליים הופכות
יידאר שונות בעוד כג
2בסצז\רוגר -מסוגלים להתייחס בלעתים
לעניין גדול
חודש. אורחים מחוץ־
22 בא;חע1בד
יתר קלילות לנושאים
ומוגזם וללא פרופורלארץ
אמורים להגיע בד
אלה,
לכן עיצרו ועשו
ציה למה שהתרחש
קרוב, ולהוסיף אווירה
¥¥באמת. מבחינה בריאותית חשים חולשה,
נחמדת בביתכם העבודה הנוספת לא תכ־ חשבון־נפש. מבחינה בריאותית יש להש¥לכן
רצוי לנוח במידת האפשר ולאגור כוח.
ביד עליכם ואין לכס ממה לחשוש. גיח למיוחד ולא לבזבז כוחות לשווא.
מאזניים
שוורים מתאוששים לאיטם מהסערות והאכזבות
שפקדו אותם לאחרונה. ידידויות
חדשות מתפתחות לפתע
וחשים אפילו ביל־בול.
לא יודעים במי
לבחור* ומי הוא הרצוי
לכם באמת. במקום העבודה
מתחילים להעריך
את עבודתכם, והצעות
מעניינות עשויות
להישמע באוזניכם. דיבורים
על נסיעה קצרה
או ארוכה יגרמו להת־עלולים
לגרוס למפח נפש, ייש להזהר מהם.
לבטות. אנשים המעמידים פני ידידים
הצעות המושמעות באוזניכם בקשר להחלפת
מקום העבודה, או לקידום ב¥
תפקיד,
מצריכות זהי *
רות
מיוחדת. היזהרו
מלקחת על עצמכם
יותר מכפי שאתם
מסוגלים לבצע, למרות
הפיתוי שבהצעות.אלה
המסוגלים להמשיך בעבודה
שבה הם עסוקים,
עשויים ליצור לעצמם
שם טוב והער-
כה, לכן עדיף להתמיד צי בישן והמוכר• על אכזבות בשטח האהבה
אפשר להתגבר על ידי הכרויות חדשות.
האריות מחכים בקוצר-רוח שהתקופה
כבר תעבור, שכן לא קל להם לשאת
את מצב-הרוח הקודר
רוגז רב בגלל אי-הצדק
שנעשה לכם, אן צידקתכם תצא לאור
רק בעוד שבועיים• היו יותר סבלנים.
הוויתורים שאתם נאלצים לבצע בדרך־כלל
הם כאין וכאפס לעומת הוויתורים שאתם
חייבים לוותר^ כ רגע.
חדשות צפויות השבוע,
1^ 1118
והרומנטיקה תוסיף גוון
מתוק לתקופה. הביקו־
0₪1ט 88₪רתיות עלולה להפריע
הפעם, נסו פעם אחת
להתעלם מכל החסרונות, ולקבל את בני
על איפוק.
הזוג כפישהם. שימרו
הוא קו דמוי חצי גורן — שתחילתו
מתחת לזרת, וסיומו (בגבעת הירח)
קרוב לקצה כף היד. לבעל קו אינטואיציה
חזקה, הוא רגיש מאוד ובעל
תפיסה חדה. במיקרים מסויימים הוא
בעל כוחות נפשיים נסתרים ויכולת להבין
את נפש זולתו בהבנה עמוקה ונכונה.
אם הקו מופיע ביד ימין, ניתן להניח
תקופה מעט משונה עוברת עליכם. מצד
אחד באות הזדמנויות להתקדמות בשטחים
ביטחון עצמי מופרז,
שכן אוייבים נסתרים מחכים לשגיאה ולו
הקטנה על־סנת לנצל מעשה לא זהיר.
תוכניות לנסיעה מעסיקות אתכם בימים
אלה. זו תקופה טובה לתיכנון לטווח
רחוק. אלה הממתינים
לתשובה עשויים לש-
התנאים שבהם אתם
8 8 ^ 18₪ 8
חיים מוזרים ובלתי
רגילים, אן רצוי להתרגל
לשינוי ולא להי-
לחם בו. קישרי חיבה
| ך ח111ח 4־זן| 1
עשויים להפון לקשר
הרבה יותר עמוק ומעניין. אלמנט ה הפתעה
ישפיע בעיקר על חיי-האהבה.
(המשך בעמוד )26
עבודה רבה תעסיק אתכם בתחילת השבוע,
אך זו תוסיף מצב־רוח מרומם. למרות
העומס בכל זאת חשים
ליס בשטח העבודה לא
רצויים בתקופה זו. יש
קושי בשיפוט לטווח
לה להפוך לבעיה רצינית
מאוחר יותר. מבחינה כספית מתחילים
לחוש הקלה. תוך זמן מה תפטרו מדאגות.
כספים שמגיעים בצורה לא צפוייה גורמים
לשימחה ולרצון לרכוש דברים חדשים.
מיכשולים פתאומיים
עלולים לקלקל
את התוכניות. עדיף
לדחות הוצאות גדולות
לכמה ימים. בסך־הכל
התקופה חיובית מאוד,
ומתעוררות מחשבות
על יצירת יחסים קבועים,
או נישואין. ב20ב׳נזאד
$ו בפברואר
חברה תהיו יותר פו-
פולריים ושמכם הטוב
יילן לפניכם. התקדמות שבה אתם חשים
אינה באה כתוצאה מפעולותיכם אתם.
׳שיפור ניכר במצב־הרוח מורגש בימים
מדים בנימיני
בני דגים רובם ככולם ניחנו באינטואיציה
חזקה — בהשראת נפטון
שכאמור משפיע על אישיותם, וגורם
להם להעמיק בריגשותיחם והבנתם. במפה
האסטרולוגית ניתן להבחין בקלות
באדם הניחן באינטואיציה חזקה, ואם
כן, באיזה תחום היא משמשת אותו.
בכף היד קיימים כמה סימנים המראים
מיהו זה בעל האינטואיציה, או
בעל החוש השישי שמסוגל לפתע לקבל,
״שטף״ של מידע בעל־חשיבות, אשר
אלה. שוב אפשר למצוא פתרון מתקבל *•
על הדעת ^.לבעיות ה־
עלכל העניין ת בי א
8 3 8 3 5 8ליחסים יותר טובים .
תוכנית חדשה לנסיעה
תוסיף שימחה ותשכיח מכם את העבר .
קרובים השוהים בחו״ל יוסיפו לכם עידוד.
בחר לך חופשת אביבית
פלמה דה מיורקה, ניצה,
בדוק פלמה דה מיורקה
י מי י צי א ה — בל יו ם ד, בשבוע הח ל ב 7.4.1982-וחזרה ביו ם ד׳ שלאחריו.
ה מחיר כולל — טי ס ה הלוך ושוב לפ למ הדה מיו רקהב טי ס ה של חג ר ת
״ א ר קי ע׳ 7 /לילו ת ב בי ת מלון לפי בחיר תהל קו ח והעברו ת למלונו ת ו חז ר ה,
יצי אתה טי סו ת לניצ ה בכל יום ה׳ החל ב־ 1.4׳.1982 וחזרה ביו ם ה׳ שלאחריו.
ה מחיר כולל טי סו ת הלוך ושוב לניצה 7 ,לילו ת בבי ת מלון היי א ט כולל 1/2
פנ סיון והעברות מנמ ל ה תעופ ה למלון וחזר ה.
בפסח 1.4 —8.4בתקופת המבצע
1/2פנ סיון
8.4-15.4
$ 702
$ 864
$ 652
5 864
מלון ״איזבלה״ 2 8811/1 140781. -ו
ה סליו מד רג ת תיי וז ת טוב ה, נמצ א 25ק ״ מממר כז ר עיו, במלון חדרי ם
מרווחי םעם שוו תי ם צ מודי ם, אמב טי ה, מרפסת יטלפין. ליד המלין חוף
רחצה, ב רינ ת ש חי ה, טרק לין, בר, מסעדהו די ס קו ט ק.
בפסח 7.4 —14.4בתקופת המבצע
1/2פנ סיון
20.4-16.6
1 4 .4 -2 0 .4
$ 390
$ 558
לנוסע נהדר נפיל
$ 420
$ 585
לנוסע בחדר נודד
$ 380
$ 549
לנוסע מבוגר שלישי בהדר
$ 340
$513
לילד 2-1 2
מלון ״בלגר 88 140781. -ו 881
מלין נופש מדרגה רא שונה, ציפה אל הי ם. חמש דקות נסיעה מ מ רנו
העיד, נ שבעה ק״ מ מ שדה התעופה. חדרים מייחדים עם ש טיחים מקיר
לקיר, א מבטיה ו מדפ סת.
במלין מסעדה, באר, מועדון לילה ובריבה מחוממת.
בפסח 7.4-14.4בתקופת המבצע
1/2פנסיו!
20.4-16.6 2 0 .4
- 1 4 .4 635 לנוסע בחדד נ פי ל
$675
לנוסע נ הד ר נו ד ד
. $ 585
לילד 2-12
אפ שרו ת לייתור על ארוח תצה רי ם -זי נוי .5 40 -
מלון ״ויקטוריה 810781.ו4ז 0 7 0ו\/
580
$640 $
$ 530 $
לנוסע בחדר נ פו ל 785 לנוסע בחדר נודד 680 לילד 2 -12
אפשרית לויתור עי^אריחת צהריים — ויניי .$ 70 -
מלון ״מריטינה״ 140781 11/1/114171111/1
לנוסע בחדר כפול
לנוסע בחדר בודד
לנוסע שלישי בחדר
לילד 2 - 6
לילד . 6 - 1 2
בפסח 2.4 —9.4
9.4-16.4
בתקופת המבצע
16.4-18.6
$ 222
5 297
5 278
5 295
5 205
מלון ״דימיטרה ביץ ׳״
$ 183
9.4 —16.7
$ 379
לנוסע בחדר נו ד ד
.5 433
למבוגר שלי שי בחדר
$ 347
לילי 2-10
5 311
מלון ״קרביה״ 0/114/11/1/1 140781.
$ 203
16.4-18.6
$ 296
$ 356
$ 260
$ 220
מלון מד רג הרא שונ ה, חי ש, מ מו ק ם על שפ ת הי ם, במלון ש תי נ רי נו ת,
באר, מסעדה, די ס קו טקוש רו תי ם צ מידי ם.
בפסח 2.4—9.4בתקופת המבצע
1/2פנ סיון
לנוסע בחדר נ פו ל
לנוסע נחיר נו ד ד
למבוגר ש לי שי נחדד
לילד 2 - 1 0
^0751
מלון
ט״וחסס 5וחס\1ו\0 ^/
קורפו״
״צ׳אנדריס
מלון נופש מד רג ה רא שונה מעול ה, ש רו תי ם צ מודי ם בכל חדר, בריכת
שחיה ומגר ש טני ס.
המלון נמצ א כ־ 14ק ״ ממשדהה תעופ ה באזור \/ו /\ 5 5ס למלון שרו ת או טו בו סי ה
העירה וחזר ה וכן גן י לדי ם ב שעו ת היו ם
בפסח 2.4 —9.4בתקופת המבצע
1/2פנ סיון
9.4-16.4
$468
$522
$405
לנוסע בחדר כפול
לנוסע בחדר בודד
ל שלי שי בחדר
(מבוגר או ילד)
בדירות נופ ש
ארוחת בוקר בלבד
תו ספת לחצי פנ סיון\
9.4-16.4
$ 399
$ 441
$ 369
5 356
16,4-18.6
$370
$430
$ 300
5 437
5 95
5 335
16.4-18.6
. $ 319
$ 365
$ 285
$ 270
לנוסע נהיו בפול
לנוסע בחדר בודד
למבוגר ש לי שי בחדר
לילד 2 - 6
לילד 6 - 1 2
במלונות פאר 9 0 7 8 1 -סו\ו 014/1
המלין נמצ א במרכז ה עיד ומש קי ף על הי ם ה אג אי. במלין 380ח ד רי ם
מ מוזגי ם ולכולם שריתי ם צ מודי ם. במלין ש תי ב רי בי ת ש חי ה ( מי מלח),
ביינה לי לדי ם ובריכ ה מ חו ממת. במלון ס אינ ה, מועדון ב רי או תומ גו ש
טני ס. במלון ה קזינו ה מ פו רסם של רודוס.
1/2פנ סיון
לנוסע נחרונ פי ל
לנוסע נחדד נו ד ד
ל מ ביני ש לי שי נחיר
לילד 2 - 6
לילד 6 - 1 2
בפסח * 2.4 —9.בתקופת המבצע
16.4-18.6
$513
$505
$567
$325
$405
£260
$300
$383
רודוס
המלון מ מו ק ם 4ק ״ מ מ מער ב לעיר, מ בנ ה גבוה ורחב, מו ק ף גני ם וצופה א ל
הי ם. ח ד רי ם גדו לי ם מרווחי ם,לבל חדר ש רו תי ם צ מו די ם, מרפסת, במלון 3
בריכות ש חי ה, מ הן אחתמ חו ממת, מגר ש ט גי ס, מסע דו ת ומועדון לי ל ה.
1/2פנ סיון
ימי י צי א ה — כל יו ם וי בשבוע החלמ 2.4.1982 -וחזרה ביז ם ר.
ה מחיר כולל — כרטיסטיסהל רו דו סהלי וו שו נו שהיהנת 7לי לו תנ מ לו( ל פי
בחיר תהל קו ח, כולל העברות וחזר ה.
מלון מדרג ת תיי רו ת מ מו קםכ־ 5ק ״ מ ממערב לעיר 100 ,מטרמשפת הי ם,
חדרי ם נ עי מי ם מ צויי די םבמ קל חו ת, שרו תי ם, רדיו וטלפון.
בפסח 2 .4 —9.4בתקופת המבצע
1/2פנ סיון
9.4-16.4
5 312
5 334
לנוסע בחדר כפול
16.4-18.6
$222
$ 246
לנוסע בחדר בודד
במלון מדרגה ראשונה מעולה — 8140085 8/11/
המלון מ מו ק ם 4.5ק ״ ממה עי ר, למלון בריכ ת ש חי ה, מועדון ליל ה ב קו מ ת
גג 4 ,בארים, מסעדה, מגר שי טני ס, מיני גולף, ס אונ ה וחוף י ם פר טי.
_107£1־1
1/2פנ סיון
בפסח * 2.4-9 .בתקופת המבצע
16.4-18.6
$360
$310
$ 392
$247
$335
$198
$290
$231
$ 320
£ 1 £ 0 8 ^ 0781ק 8 ^ 0 0 8 5
המלון מ מו ק ם במרכז העיר בלב אזור של חנויות, בתי קפהומסע דו ת
במרחק ה ליכ ה קצר מ אוד מ ה קזינו. למלון חדרי ם מ רו ה טי ם בסגנון דני ע ם
אמב טיו ת, מרפ סו ת, טלפון ורדיו, במלון בריכת מי יםמ חו ממת, ס אונ ה
ואולמות צבוריים.
בפסח 2.4 —9.4בתקופת המבצע
1/2פנ סי ץ
8111/1 0111/117)4/1 88/1014 -
המלון מד רג ת תיי רו ת מעולה, מ מו ק ם על החוף הדרו ם מז ר חי של ה אי
קו ס, כל ה חד רי ם פוני ם לי ם, למלון חוף פ ר טי, חדר אוכל, מרפסת אוכל
ו די ס קו ט ק.
בפסח 2 4 -9 .4בתקופת המבצע
1/2פנ סיון
לנוסע בחדר כפול
תאריכי י צי א ה הח ל ביו ם ו׳ — 2.4.1982 וחזרה ביו ם ו׳ שלאחריו.
ה מ חי ר כולל טי ס ה הלוך ושוב ב בי ת מלון. ושדסא ט עזז ס ס 015ס א 4א 0על
ב סי ס חצי פנ סיון וכן העברות מנ מלהת עופ ה למלון ו חז ר ה.
במלון מדרגת תיירות — 5ו 140781 1_1_0
ת אריכי י צי א ה — כל יו ם ו׳ החל מ ה־ 2.4.1982 וחזרה ביו ם ו׳ שלאחריו.
ה מחיר כולל — טי ס ה הלוך ושוב ב טי ס ת שכר 7 ,לילו ת במלון לפי
בחיר תהל קו ח 1/2 +פנ סיון והעברו ת לבתי המלון וחזר ה.
5 313
$475 $
$ 520
$ 425
מלון פאר מ מו ק ם חמש דקות נסיעה מהעיר על חוף הים. חדרים מרו הטים
בטעם, מצויידים ב א מבטיה, טלפון ורדיו. לשמוש האורחים מסעדה, באר,
מועדון לילה, חדר ק לפי ם, מספרה, חנות מתנות, שתי בריכות — האחת
מחוממת.
בפסח 7.4 — 14.4בתקיפת המבצע
1/2פנסיון
20.4-16.6 20.4 - 1 4 .4
מלין מד רג ת תיי רו ת מ מו קםבמינו העיר.
ארוחת בוקר בלבד
לנוסע בחדר כפול
לנוסע בחדר בודד
לילד 2 - 1 2
ל שלי שי בחדר
15.4-17.6
$570
$750
$520
$750
מלון חד ש הנ מצא 8ק ״ מ מערב לעיר. מ מו קםםנ*ש על שפת חי ם. בחצר
המלון ב ריכ ת ש חי ה, ב חדרי םאמב טי ה, ש רו תי ם, ש טי חי םמקיי לקיר,
טלפון ורדיו.
לנוסע בחדר כפול
לנוסע בחדר בודד
למבוגר ש לי שי בחדר
לילד 2 —6
לילד 6 - 1 2
9.4-16.4
5 377
5 410
5 353
5 309
5 339
16.4-18.6
5 294
5 330
$ 267
$ 218
$ 251
לנוסע בחדר כפול
לנוסע בחדר בודד
למבוגר ש לי שי בחדר
לילד 2 —6
לילד 6 - 1 2
תו ספת לחדר צופה לי ם
1/2פנ סיון
מחיר ב סווי ט ה
לנוסע ב סווי טהל שניי ם
לנוסע ב סווי ט ה לבודד
לנוסע בחדר ל ש לו ש ה
לילד 2 - 6
לילד 6 - 1 2
המלון נמצ א 8ק ״ מ ממערב לעיר, למלון חוף יםפר טי, ש ט חי גני ם
מרווחי ם, בריכות ש חי ה, מגר ש ט ני ס ו מיני גולף. לכל ה חד רי ם ש רו תי ם
צ מודי ם, טלפון ורדיו. במלון ג ם מועדון לילה.
לנוסע ב ס טו דיו ל שניי ם
לנוסע ב ס טו דיו ל א חד
תו ספת לחצי פנ סיון
107£1.־£ 51<¥ 1ט_81
8ט0 0 1 0 5 5 0 5 01
בפסח 2.4—9.4בתקופת המבצע
9.4-16.4
16.4-18.6
$403
$475
$589
5 643
$353
$ 430
$258
5 345
$ 330
.$ 410
חו פ שו ת מיו ח דו תלמשפ חו תעצמ איו תבמ בני םנפ רדי םבשטח מלזן רודוס
פאלאס.
נמנ ני םחדי׳ שינ ה, סלון, פינ תמטבח הכוללת מקרר, כי ריי ם לבי שול
ו שולחן אופל.
בי חי דו ת אלו אין שרות ח ד רי ם, והחלפתהמצ עי םמתבצעתפע מיי ם בשבוע
בלבד.
בבתי מלון מדרגה ראשונה —
88/1014 140781ע 0010£1
למלון ז ה אופי מיו ח ד של מועדון הי ם ה תי כון, המאפשר מגוון של בי לויי ם
ו תע סו קו תבשטח המלון כ מו — סי רו ת פד לי ם, ש חי ה, בשטח המלון 3.
בריכות, מסע דו ת, מגר שי ט ני סומרפ סו ת רחבו ת י דיי ם הצופות אל הי ם.
5 371
$ 327
$357
$287
$ 238
$271
חופשות מ שפחתיות במלון —
/\ 1_£ 0 8ק 8140085
מחיר ל ס טו דיו
ללא ארו חות
המלון נמצ א במרכז העיר 180,חדרי ם נ עי מי ם, בכולם טלפון, רדיו, חי מו ם
מרכזי ו ש רו תי ם צ מודי ם. לכל חדר מרפסת. במלון חנויו ת, מספרה, בריכ ה
מ חו ממת ומועדון ליל ה.
בפסח 2.4—9.4בתקופת המבצע
16.4-18.6
9.4 —16.4
$340
$418
ניי רו ת נופ ש
ארוח ת בוקר בלבד לנוסע לנוסע לנוסע לנוסע
נ די ר ה
נ די ר ה
נ די ר ה
נ די ר ה
ל שניי ם
לבודד
ל שלו ש ה 3 :
לארבעה( ^
בפסח 2.4-9.4בתקופת המבצע
18.6 - 16.4
16.4
$254
5 341
$361
5 438
5100
$100
בפסח 2.4 —9.4בתקופת המבצע
18.6 - 16.4
16.4
$ 284
$ 369
$444
5 513
$ 237
5 326
$ 213
$ 304
לחופשות הגדולות טוס
באתרי הנופש היפים ביותר
קורפו, רודוס,כרתים,קוס
בתקופת המבצע
בפסח 2.4-9.4
9.4-16.4
מ חי ר נבוצגלי
ללא ארו חו ת
רכב חמםל־ 5נו ס עי ם
5 424
מחיו לנו סע ננינ ג לו ל שניי ם
$ 495
לנוסע י חי ד נ נו ננ לי
5 332
5 412
לנו סע ש לי שי בחדר
$ 282
5 367
לנוסע רביעי בחדר
מ חי רהאכ סון בביצגלו בולל ג ם רנ ב צ מיד ל שבוע, מ ק סי מו ם 5נו סעי ם.
ה מ ביני ת בעלת 4ד ל תו ת מ סיג סוזי קי, בולל מיסיסמ קו מיי ם וביטול
!צמית*; \
י צי א ה בל יום בי׳ בשבוע הח ל נ 5.4,1982-וחורה ביי ם ד׳ של אח ריו.
ה מ חי ר כילל טי סהה לון ישוב ל אי כ ר תי ם, שבעה לילי ת ב בי ת מלין ל פי
בחיר תהל קו ח יכן העברי ת מנ מלהת עופ ה למלין ו חז ר ה.
£1- 100־ - 801
מלון מדרגת תיירות בולל ארוחת בוקר בלבד.
המלון נמצא בחוף ה ר סוני סו ס — 100 מטר מחוף הי ם בקרבת קרטה
מ אריס. במלין חדרים מודרניים עם שריתים צמידים, למלין מס עדה,
באר, חנויות, טב רנ ה, די ס קו ט ק ומועדון לילה.
בפסח 5.4-12.4בתקופת המבצע
ארוחת בוקר בלבד
12.4-19.4
לנוסע בחדר בפול
לנוסע בחדר בודד
למבוגר שלישי בחדר
לילד ׳ 2 - 1 2י
עריסה לתינוק עד שנתיים
332 392 323 288
£1ז 5 8 0ו 8סו\ו /\ 0 8 4וו\ו\0 8 /
$ 234
$ 305
$ 228
$190
מלון מדרגה ואשמה מעולה — 1/2פנסיון
המלון נמצא 17ק ״ מממר כז העיר. למלון חוף יםפר טי ו מ הוו ה חלק•
מתש לו ב ת של ח בר ת 5וחס1וו\/א 0ה מ כי ל בנין מ ר כזי, גני ם ווילות
ל מ שפ חו ת. ב חד רי ם ש רו תי ם צ מודי ם, מקלחת או אמב טיו ת, טלפון ורדיו.
בשטח המלון מ ת קני ס פו ר ט רבי ם, גינו ת, ב רי כתש חי ה, ט ני ס שולחן,
מגר שי ט ני ס, חנויו ת, מספרה וגן י ל די ם.
למלון מסע דו ת, ב א רי ם, די ס קו ט ק, ט ברנ העם פולקלור מ קו מי.
בפסח׳ 5.4 — 12.4בתקופת המבצע
1/2פנסיון
19.4-14,6
$295
$335
$245
12.4-19.4
$ 378
$ 414
$ 333
לנוסע בחדר בפיל
לנוסע בחדר נודד
לשלישי בחדר
7705׳1י_£1- 1־ו- , 80
מלון מדרגה ראשונה
המלון חדש ומודרני, נמצא 20ק״ מ מהרקלון בחוף ה ר סוני סו ס.
למלון חדרים נאים מרווחים עם שרותים צמודים, מרפסת, טלפון ורדיו.
במלון 340 חדרים, בריכת שחיה, טברנה, מזנון, שטחים צבוריים, חדר
קרי אה, חדר ביליארד, מגרשי טני ס, מיני גולף, ומגוון מ שחקי ספור ט
מים.
בפסח 5.4—12.4בתקופת המבצע
1/2פנסיון
לנוסע בחדר זוגי
לנוסע שלישי בחדר
ילד 2 - 6
ילד 6 —12
תוספת לחדר פונה לים למבוגר
תוס פ ת לחדר פונה לי ם לילד
12.4-19.4
$ 392
$ 370
5 333
$ 360
5 20
7\ 8£1_1_0 8£ /\0 8 8 5 5 0 8 7ז1\/11)-
מלון מדרגה ראשונה
19.4-14.6
׳$ 305
•$280
$ 240
$270
1שז 0ח 3ו 1/\8עו ^זשחס -
מלון פאר — 1/2פנסיון
מלון נופש מ צויין הנ מצא מעל מפרץ ק טן באזור ה ר סוני סו ס — 30ק ״ מ
מ שד ההת עו פ ה, בכל החד רי םאמב טיו ת, רדיו, מקרר, מועדון ליל ה,
קולנוע, חוף פ ר טי, ש תי בריכות, מיני גולף ו ס פו ר ט-י ם, טברנה יווני ת
על שפתה מי ם.
חדר פונה להר
בבנין המרכזי
1/2פנסיון
לנוסע בחדר כפול
לשלישי בחדר
לילד 2 - 8
אין חדרים ליחיד
חדר פונה לי ס
בבנין המרכזי
1/2פנסיון
לנוסע בחדר כפול
לשלישי מבוגר בחדר
לילד 2 - 8
אין חדר ליחיד
קוטג׳ פונה להר
1/2פנסיון
לנוסע בחדר כפול
לנוסע לשלישי בחדר
לילד 2 - 8
אין קוטג׳ ליחיד
בסוויטה —
חדר שינה +סלון
לנוסע בסוי טהל שניים
או לשלשה או ארבעה
בפסח 5.4 — 12.4בתקופת המבצע
12.4 — 19.4
$ 459
$ 387
$ 355
$ 380
$ 300
$ 264
פסח 5.4 — 12.4
12.4-19,4
בתקופת המבצע
$ 482
$ 400
$ 365
$ 405
$ 315
$ 276
12.4-19.4
$ 509
$ 417
$ 378
$ 435
$ 333
$ 290
603
$ 540
/\5118
1/2 .פנסיון
מלון,פאר חדש מו ק ם באזור אגי או ס ניקולאוס, מ שקיף אל מפרץ
מירבלו ן 40ק״ מ מנמל התעופה) ,לכל החדרים מ רפסו ת צופות לים,
טלפון, מקרר ו שרותים. במלון מס עדה, די ס קו ט ק, טברנה יוונית.
בפסח 5.4 —12.4בתקופת המבצע
1/2פנסיון
12.4-19.4
474 436
356
$ 401
$ 359
$ 270
לבעלי כרטיס אשראי דיינרס קלוב או ויזה
אפשרות תשלומים מיוחדים
10<>/0במזומן בעת ההרשמה
ו־ 900/0בששה תשלומים
מודשיים צמודים לדולר,ללא ריבית,
החל מחודש לאחר הנסיעה.
בפסח 5.4 —12.4בתקופת המבצע
לנו סע בחדר כפול
לנו טע כחדר בודד
למבוגר ש לי שי ב חו ר
לילד 2 - 1 2
בקש את העלון המפואר בכל משרדי ״קופל״ ברחבי הארץ.
על ההפלגה הזו -אל תפס ח!
* סוג ב טי חו ת ב
ה טי סו תבמ טו סי ארקיע
7ז07 דן3ד1ס£
!י \*4צ׳רסר י
פ ר טי םוהרשמה:
1 9 .4 - 1 4 .6 369 425 330 280
סיורי חוף-פורט סעיד. רודוס.קו 0ד 0י(טורקיה),פאטמום.פיראוס (אתונה)
מחיר החל מ $ 5 5 0 -בתא משפחתי או $725 בתא זוג•
ילד מתחת לגיל 12בתאעם ההווים 5 0 /הנ ח ה.
כפוף לאישור ממשלתי בהתאם לתקנות טי סו ת השבר
מלין מודרני על שפת הי ם 1 ,ק ״ מ מהעיר, בכל החדרים מ קל ח ת או
אמבטיות י שוו ת׳ ם, טלפון ו מרפסת. למלון מס עדות, גינת גג, ב או, מיצי
גולף, בריכה מ חו ממת, חוף פר טי, מ ש חקי מי ם ו טניס.
1/2פנ סיון
• מיזוג אויר בנלהאניה.
ס תאים מרווחים ונוחים
• 2ו אולמות בילוי!
5 0ברים למשקאות !
• 3ברינוח שחיה.
• קולנוע בעל 300 מקומות ישיבה !
• 5ארוחות ביום בימי ההפלגה !
• ליל הסדר על האניה !
1/2 -פנסיון
12.4-19.4
$ 449
$ 499
$ 410
$ 365
חגיגת פסח בהפלגה מלכותית•״ קופל״,חברת הנסיעות הגדולה
בישראל. מזמינה אותן לס״ו במעין 8ימים נפלאים בנמלי הים התיכון,
במצרים, יוון וטורקיה באנית הפאו״אטלס״של ח בו ת א פיוו טי ק׳•
בפסח 5.4 — 12 .4בתקופת המבצע
1\10/\ 8 0 8ט £10
לנוסע בחדר בפנל
לנוסע שלישי בחדר
לילד 2-12
שיט התענוגות הגדול
09ח 7.4.82-15.4.82
עם הגדולים-קופל.
קוסל וסיעות
משרד ראשי: רדו׳ פרישמן 14ת״א,
טלפון ו 2ו246־ 03 ובבל סניפי ״קופל״ בארץ.
מכחכים
מבצע
פ*ז?ר חרדים
הכותרת בעיתון (ראה גלופה)
מעוררת שאלות:
מחול אירובי
מדוע שוטרים מפזרים חומר
כזה על הכביש (ארץ־ישראל יפה)?
מתי, סוף־סוף- ,הם מתכוונים
לאסוף משם את החרדים שפיזרו?
מיכה כר, ירושלים
שניים
ידיעות אחרונות 4.2.1982
האיש שלא זכ ה
(שעורי כושר גופני
בליווי מוסיקה)
במחיר
וטרים פיזרו חוד
מביש רמות
מתי יאספו אותם?
הצייר מספיד את מבקר
האמנות הידוע.
אחד
מיוחד לבני זוג
(בעד ואשה /חבר וחברה)
שירשמו עד סוף פברואר
נם טייי| 6איייזייינ 80 המופז לפעילות גופנית
ת״א, טל 237026 .
רח׳ ארלוזורוב ,80 תל-אביב. טל 237026,
*מסססו/קוזוסק
חיים גמזו ז״ל היה איש הרוח,
התרבות והאמנות. אדם שהיה
מעורב ושהיווה את הדמות הסמכותית
בחיינו החברתיים, התרבותיים
והאמנותיים, כאשר היה גמזו
מנהל מוסיאון תל־אביב היו לי איתו
ויכוחים מרים, אבל תמיד, תמיד
ידעתי שהוא האיש שיודע, מרגיש
ועושה.
האיש שהקים את נזוסיאון תל־אביב
לא קיבל את פרם־ישראל.
במקומו קיבלו את הפרם טכנו־קראטים
ובדרנים. האם אין זו אכזריות
קשוחת־לב, חוסר רגישות
תרבותית שאדם זה, שכה היה
מעורב בחיינו האמנותיים, לא זכה
בות התשלומים המופרזים לתוש בי
ימית, נוגס בעיקר בעשירונים
התחתונים — מצביעי הליכוד. גם
בזאת אין חדש.
קולות־המחאה הנשמעים אף הם,
אינם הקולות של המצביעים הל לו
— ואין חדש תחת השמש.
בנימין וזלמן, ראשון־לציון
צ׳ילה, ברזיל, ארגנטינה, גוואט־מלה,
ועוד כמה ארצות דמוקרטיות
בדרום ומרכז אמריקה.
אילו הקדמתם בכ־ 45 שנים,
יכולתם לצרף לרשימת המדינות
הדמוקרטיות ושוחרות השלום גם
את גרמניה הדמוקרטית ושוחרת־השלום,
את איטליה וספרד הדמוקרטיות
ושוחרות השלום, ועוד.
שבתאי ליי, רמת־גן
ולבוגר הדימזחרנדה מכתב החוץ :
גלוי
לשר-
הצעתך הנפלאה בדבר הקמת
אירגון המדינות הדמוקרטיות (ו
תה־צמחים
בשקיקים
נלה
310 דיהוד״ם
הקורא מגיב על סידרת
כתבותיו של מרסל זוהר
על החיים מתחת למגף
בארגנטינה, ועל כתבותיו
של חיים ברעם בעולם
קטן (״העולם הזה״ , 2316
.)2317
ראשית כל, ברצוני לתמוך בנאמר
מבחינה עובדתית. בשש ה שנים
האחרונות חלה החמרה במצב
זכויות־האדם בארגנטינה, לעומת
הקלה ושיפור באורוגוואי וב ברזיל.
גם מצב האנטי־שמיות הוא
בכי רע. עם זאת, מתוך קריאת
הכתבות עשוי להתקבל רושם מוט עה,
משום שיש בהן משום הוצאת
הדברים מהקשרם. דבר זה חשוב
במיוחד לגבי הנקודה היהודית.
ארגנטינה מעולם לא היתה בע לת
משטר פוליטי ליבראלי, וגם
טבעי, טעים
ומבריא־מרענן
| ת ה שושנים £זזו 81 צוז
ותה מנטה 2£או\4ו^£
יתה בבונג £1x1^111111
ותהת עווב ח פי ת ח
י ועוד 7שוגים שונים
להשיג בסופומוקטים,
שקם, בחי טבע, בחי מרקחת !מעדניות
עבור פרוספק ט ודוגמא חינם
נא לכתוב לת.ד ,46 .רמת־השדון
חדש!
תה תערובת צמחים
ופיוות. נמס בן־רגע
ה מוד ע ה
ה ק טנ ה
זיז־ 1x1 1ע־ פו .1רנייקר 3 *.ו־ט 1ם י כ 1ס
להלן שלל הצעות מפתות:
נידיאנסרסו בוידיאו
הסרטת ארועים
צילום חתונות. בר מצווח זאחעיס מיזחדים
תו׳ חזנבאום ,5ת״א,טל 296662.
רוו ירושלים 13 חיפה סל^662757 .
צייר ברנשטיין ומבקר גמזו
הצטרףלאל פי קוראי
$£ע 0טזא £ק
3532106 £07 111611
0116 1016703110031
הירחון ה יוקרת י לי ולד
כבד במכ ירה!
גיליון חודש אפריל 82׳
0011378נ7 7 6 8611105 0£ 7\ 01671):3 — 8111100 0 721
86X 30)1 1116 8\\׳111§10 1030
ועוד מאמרים אחרים והרבה, הרבה יותר
מטי
בלעדית
במ צקי
יודע, מרגי׳ש ועושה
בחייו בפרס הגדול במדינה? עכשיו
בטח יתעוררו יפי״הנפש ויעלוהו
על מוקד הקדושה...
מכאיב לחשוב באיזו חברה אני
משה ברנשטיין, צייר, ת״א
צריו היה להוסיף :״ושוחרות־השלום״)
,תואמת את הפסוק :״כי
מציון תצא תורה, ודבר אדוני מירושלים״
.אכן, סימלי מאוד הדבר,
שמדינת־ישראל, הדמוקרטיה
היחידה במיזרח־התיכון והמשמ שת
אור-לגויים, באה בהצעה ש כזו.
אין
חדש
למרבה הצער, אין היום הרבה
מדינות דמוקרטיות ושוחרות־שלום.
את מעט המדינות הדמוקר טיות
ושוחרות־השלום ניתן לס פור
באצבעות: ישראל — הדמוקרטיה
היחידה במיזרח התיכון
ושוחרת השלום, ארצות־הברית —
מיבצר הדמוקרטיה והשלום ושוטרת
העולם החופשי, טייוואן —
הדמוקרטיה היחידה במיזרח־הר־חוק,
דרום־אפריקה — הדמוקרטיה
היחידה ושוחרת־השלום באפריקה,
על הקשר שבין הפיצויים
למפוני ימית ובין מצביעי
הליכוד.
הממשלה ממשיכה לקצץ בסובסידיות
של מיצרכי־היסוד ושוב
מעלה מחירים. כך היא פוגעת קודם
כל במצביעיה העיקריים, ואין
זה חדש. גם המס שיוטל, בעקיפין
או במישרין, על העם בעיק־
• למכירה בית דו-משסח־תי
בסביבה שקטה לחלוטין,
עם חממות ובריכת־שחיה. ה כניסה
.27.4.1981 :
!• למכירה דירת־שר בתל-
אביב, עם ״גינה״ ועם ״שמירה
בטחונית״.
• למכירה מפה של ארץ־
ישראל. אפשר לקנות (גם) רק
שני־שלישים.
!• למכירה פטנט ליצירת
אנרגיה ממים (לכל המרבה
במחיר).
• למכירה טלית שכולה
תכלת.
• למכירה שר בלי תיק
(במישטרה).
!• דרוש באופן דחוף ראש־עיריה
עם ראש, למישרה
מלאה. תחילת התפקיד במאי
השנה.
רגי אליהו, קריית־אתא
בתקופות ה,טובות׳ היתה דומה
למישטר חצי אוטוקדאטי, דוגמת
הונגריה או פולין או רומניה. בין
שתי מילחמות־העולם. קיומה של
מחתרת שמאלנית רדיקאלית וחולשתו
של המישטר הביאו דווקא
להחמרת אמצעי־הדיכוי. אולם,
האידיאולוגיה הפוליטית של מתנגדי
המישטר — המונטנרום —
(המשך בעמוד )18
אסקור!שקם
מבצו 1הטיתמיוחדותעל נלמוצרי אמקוו לפסח.
במשך וחדש מו ץ
מקררים, מקפיאים, מזגנים, תגורי בישול
מכונות כביסה, קולטי אדים, מגהצים,
מאוררים, פודלורדים, פוד פרוססורים
תנורי מצנם, מצנמים, שואבי אבק,
מערבות אנרגיה סולרית,
טלויזיות צבעוניות,
טלויזיות שחור/לבן,
משחקים,
מכשירי סטריאו, וידיאו.
בוא וואה את התצוגה
המיוחדת של אמקוו
מל 40 חנויות השקם
נותב• האוץ.
שוות
אמסא
שוות ללא תחרות
העולם הזה 2322
מכתבים
(המשך מעמוד )16
איננה דמוקרטית וליברלית, וה מחלוקת
לא מתמקדת בשאלת זכו־יות־האדם.
לגופו
של עניין, דומה שלפני
ארגנטינה, דוגמת מדינות אחרות
ביבשת, שמישטרן רופף, עומדת
הברירה בין שתי אלטרנטיבות:
רודנות ימנית או רודנות שמאלית,
אם בסיגנון קסטרואיסטי, אם ב־סיגנון
(שאופיו טרם נתחוור) של
הכת הסנדיניסטית בניקרגואה.
גלנטל־ות ומ! 1ם ר
הצד השני של המילחמה
בא פגני ס תא ן.
שר־החוץ שלנו, יצחק שמיר,
בדיון על החלטת האומות המאוח דות
נגד ישראל, הביא לדוגמה את
אפגניסתאן ואת פלישת הסובייטים
לשם. בהקשר זה אני מבקשת
להפנות את תשומת־הלב לידיעה
מוצנעת, שהופיעה בעיתונות, ב
ו7ה
משחה להדחמכלים
על בסיס תמרים פעילי שטח.
מכיל גליצרין להגנת עור הידים.
ריכוז
־ 370/חומר פעיל
״הופ״-להדחת כלים,
לניקוי והכרקת
כלי כסף
מכיל 500 סמ״ק
שר־ חוץ שמיר
דוגמה אפגנית
מרתף״ לי רי ק
דיזוגוף .190ת־ א
|0 ספרים
תקליטים
•ציורים
פתוח יום יום( כולל כזוצ״ש)
עד 11.00 בלילה
רובקס מעודפי יבוא
למוסדות, מסעדות, ועדי עובדים
וקיבוצים. קערות, מגשים
וצלחות במחירים מיוחדים,
אפשרות יצור מגשים בהזמנות
מיוחדות.
קיבוץ גלויות 26 תל-אביב,
טלפון 830141 ,822962 :
הגיע ונמצא כמלאי
קרטץ טריפלקם
צ 1£קו 8ז ,
אמריקאי 663מ״מ א
917מ״מ כוון ארוך 300ג״ר
טל 827315 ,822926 .
ה(/^001ק\1ו 0ק
תה פיתח וצמתים
בשקיקים
לכל המשפחה:
תהתע רו ב ת פירות
£זזו 61 ץ ןק
ת ה שושנים:,
*יממ—
לוחות פלסטיים
שוטף: מהמלאי, גליונות, פילמים
במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות, קשיחים או
רכים (כולל כסף וזהב) עם
או בלי דבק. וגם תחליף
לזכוכית וכן פלטות רובקס.
רבי טרידינג,
טלפון 822926 ,827315 :
ח 11טרמפל 1זייל
השאלה מה טוב לארגנטינה,
אורוגוואי או ברזיל אינה מענייננו.
לנו נוגעת יותר השאלה מה
טוב ליהודים. ניסיונה של קובר,
ושל ניקרגואה מלמד, ללא צל של
ספק, כי יהודים יכולים לחיות ב צל
דיקטטורה ימנית שאיננה מתערבת
בתחום הכלכלי. לעומת
זאת, הביא מישטרו של קאסטרו
לידי יציאת כל הקהילה היהודית
(בודדים שנשארו עזבו בשנים ה אחרונות)
150 .המישפחות היהודיות
שחיו בניקרגואה עזבו אותה
בסמיכות לנפילת מישטר סומוזה.
רק מיספר קטן של יהודים נשאר.
הן בקובה, הן בניקרגואה, יציאת
היהודים נגרמה לא עקב אנטישמיות
אלא, בעיקר, עקב מאפייני
הסישטר וההגבלות הכלכליות.
אכן, יהודים נמנו עם תומכי הכוחות
המהפכניים, הן בקובה הן
בניקרגואה. למשל, מיודענו, שגריר
קובה בארץ ומייסד קרן וולף,
ריקרדו סובירנה אי-לובו, העניק
תמיכה כספית נדיבה לכוחות
קאסטרו. בניקרגואה תמכו יהודים
בכוחות הליבראליים שבתור ה תנועי׳
הסנדיניסטית. גם באורוגוואי
ובארגנטינה תמכו יהודים,
בעיקר בני נוער, בתנועות הגרילה
(ובשני המיקרים נמנו יהודים
רבים יחסית על ה״נעדרים״).
ברצוני להסכים עם דעת הפסימיסטים,
שלמרות גודלו של היי שוב
היהודי בארגנטינה וותקו (בניגוד
לקהילות הקטנות במרכז
היבשת) ,אין ליישוב זה עתיד,
בגלל עלייתם הבלתי־נמנעת של
הכוחות הראדיקאליים. חשוב ביותר
לא לטפח בקרבם אשליות, לא
בנוגע לשמאל, לא בנוגע לימין.
חבל יהיה אם ההגירה היהודית,
מהיבשת תופנה, בבוא הזמן, לאר־צות־הברית,
לקנדה ולמערב־אירד
פה ולא ליעדה הטבעי: לישראל.
שולמית גיפשטיין,
רנזת־השרון
דפיקת־ת
חקורא כועס על תנאי
העסקת הנסים העובדות
בארץ.
כדי שעובדת בישראל תוכל להחזיק
מעמד בעבודתה ולהתקדם,
(המשך בעמוד )20
צכי (ריקרדו) פלדמן,
חולון
קורא לנדאו
דבר הוצאתם להורג של שבויי-
מילחמה סובייטיים ואפגניים בידי
המורדים. נאמר שם שפקיסתאני
צילם את האירוע, ושהנורים הצ טוו
להפשיל את מיכנסיהם כאשר
עמדו לפני כיתודהיורים.
עלי זה עשה רושם קשה מאוד.
זה מלמד אותנו אודות הצד השני
של המטבע במילחמה זאת — מי
הם המורדים ומה המנטליות שלהם
ומה המוסר אצלם.
גם מתמסרת
העולם הזה 2322
בגונוש
ה.0ו באמיגות
׳1£11</41־£ 2£81ס 1^£ז
*0 £׳0411*8*0־4ו1*1ח**41ק*וח)
|.-66*0.10ו*11110^-6ו4וו6*011*114* 6*16*411406* 81
•6* £*1411108*0 4* 10* 1\ 011-81*614011101* 1114
10111*11*0:סס 11101*1108011
6*161*11141611108*0ח*ז16*1ז׳\ •
*106444*8׳זזז^• £106*110086*1
* 1$<*410ז406ו• 7**60
0ז1111014ס***)11מ1ו6*011 סן1)0זו**10י)046ז 6
11ו1ו|סק4וח*11104ס$
ן*110 וס*141ו664*!11*£10-1114
1וז 811ו|<0ן.י׳48*4* 6ן*14*61ס£
**011ק8**1141* 1611* $
1ו*>8ו6ז084׳*11ו1ו*11 זי<;1
׳*•1104101* 1610*6* 0*110*16*01018
•6 16* 61104 זו*י
161£ 7 2
4861*1978.1979.1980.110111981*111111.ז*(1
ובישואו
מ.0ו בחגיה השנה ביותר
נגעם השלישית נוציפות
ה.0ן בעסק הובהר
בפעם השפה ברציפות
תשבץ
מכחבים
הווו ב 0
(המשך מעמוד )18
לא מספיק שהיא תהיה מסורה,
עליה להיות גם מתמסרת. לא מספיק
שתהיה כישרונית, עליה להיות
גם דפיקתית. כשמנהל נותן המלצה
לקידום בדרגה, הוא מציין
שהוא עושה זאת על־סמך היותה
של אותה פקידה כישרונית. הוא
רק שוכח לציין היכן בדיוק מצוי
הכישרון שמצא בה.
ישראל לנדאו, רחובות
•מאוזן:
)1מועמד המפלגה בבחירות;
)5לבוש חובה לחבר־הכנסת!
)10 סוג בושם; )11
הקשקשים העוטפים פרחי ה־דגניים;
)13 אבן מחצב! )14
קטן ; )15 בסולם הצלילים !
)16 קבוצת כוכבי ה״דב הגדול״
; )18 עני נדכה ; )20 מי
שקיבל עליו את הדת היהודית
; )21 גדול הפסנתרנים
בימינו (ש״פ) )22 אריג; )24
שם אחד משיריה של רחל ה משוררת;
)25 דל )26 :צמח
שממנו מופקים שמן ופשתן ;
)28 עיקם, סיבך; )30 עוגת
לחם שטוחה )31 :מהר נ )32 :
מאן ; )34 הגה ; )35 הוד ; )38
משיכה, סחיבה ; )39 מסכים ! ;
)41 שם הבורא )42 :אחד מארגוני
המחתרת בארץ; )43
כוסה; )45״הולך תמים ופועל
...ודובר אמת בלבבו״ או
״יופיטר״ )47 :צעיר עזים;
)48 הכלי החשוב ביותר בשחמט
; )50 יחידה צבאית
מאורגנת )51 :מורה לשחקנים
בארה״ב, שנפטר בימים
אלה (ש״פ) )52 :משחק של
אור ו )54 צורת מגורים
לאנשי העליות בארצנו)57 :
בעלה של הבת; )61 עליון:
)62 שדה בארץ שנמצא בו
נפט ; )64 אינו עובד )65 :מלך
העופות; )66 מילת אזהרה:
)67 נקי )69 ,נחל אכזב; )70
תשר )72 :זחל, רחש על הארץ;
)74 אחד מחילות ההגנה
(ר״ת) )75 :הבעת צער:
)77 רצון עז; )78 ילד שנולד
)81 :לבונה; )83 מטבע
במזרח הרחוק ; )85 מספר ב־גימטריא
לטעמים (תירוצים) ;
)86 מזג מיני בשמים ; )88
כוון מסוים )89 :כלי למדידת
נוזלים; )91 שומן העצמות:
)93 ששה סדרי משנה ; )95
סוג של תת־מקלע )96 :משקה
עלים ; )98 מספיק )100 :
נאיבי )102 :חומר שאינו מוצק
ואינו נוזל ; )103 אות ד,־
נצחון; )104 חומר קרני ה מעובד
מתאית; )105 אחד מ ספרים
של גינתר גראס (.)4,2
מאונך:
)1תבואה שהבשילה )2 :
מאור קטן ; )3אגם גדול )4 :
דאר צבאי )6 :סוף )7 :לפני !
)8״מילת המעטה )9 :מייסד
מקור! ישראל (ש״מ))12 :
עץ השלום ; )15 צפור שיר
יפת-צבע ! )16 ספה למשכב :
)17 בגלגל המזלות )19 :בהמת
בי ת
ה צ אן :
ני קבה ;
)21 ברך )23 :אמונה; )24
קיר של נוזלים; )26 מזונות,
מטעמים )27 :תאניה )29 :
רעש קל; )30 חלק בתודה ש
השבוע
״וירד
משה מן ההר אל העם...״
/מלבד נביא ומחוקק
היה גם חכם /מדינאי נבון,
ידע לחלק את זמנו /בין הגות,
חקיקה והנהגת צאן מרעיתו.
להבדיל ממנו אלף הבדלות
/מסרב מר בגין לעסוק
בקטנות /בין מודעי וברמן
ד״ר אכנר פלל,,
פסיכולוג קליני אחראי, ירושלים
• הקורא פלק (ולא פאלק) אינו
מציין במה שובשו דבריו. אשר
למידת האהדה והאמפאתיה, הרי
זה תלוי בטעמר של הקורא. לא
כל אדם מוכן להתייחס באהדת
לאפשרות שהוא ייהרג במילחמת
שאחד מגורמיה הוא מצבו הנפשי
של מנהיג בימי ילדותו.
...הרי מחצית מאוכלוסיית העולם,
בלשון המעטה, סובלת מסימם-
טומים של אהבת־יתר או היעדר
אהבת־אב. האם מכך אפשר לה סיק
על מנהיגותו של אדם, וכיצד
תושפענה מכך דיעותיו והתנ הגותו
כלפי הסרים למרותו?
למרות שאיני נמנה על מעריצי
בגין, ראוי לומר שהוא יודע מה
שיודעים גם מנהיגים אחרים :
כאשר מתחיל עם ״להיפרם בתפרים״
אפשר לאחות במהירות את
הקרעים על־ידי התקפה נגד ״זר״
חזק ועויין, שהופך אותנו ל״אנדד
נו״ מאוחד. בין אם הצעד הזה הוא
מודע ויזום ובין אם לאו, כמעט
תמיד הוא מחולל תגובת גיבוש
בעם. לצורך זה צריך כמובן או־ייב
שאפשר יהיה לתארו בצבעים
קודרים די הצורך. כך נהפכים
אימי המילחמה המתועבים לקר בות
מפוארים, כאשר האיום מב חוץ
חמור באמת, או עשוי להיות
מתואר ככזה. מכאן ועד לחקירת
מקורות הינקות של המנהיג, הדרך
ארוכה.
מיכאל שפיר, תל-אביב
3ד• 3מיה
חקורא מן הקיגוץ מציע
דרך חדשה לתנועה חקי״
בוצית.
עושה־שלום כנין
תחליף לאלוהים
קוראים בציבור בשבת ; )33
שילוח; )34 כינוי לקוסם או
לכהן במצרים ; )36 אימה גדולה
; )37 כעס ; )40 עוף טרף :
)41 בהמת משאות )44 :חומה
נמוכה ; )46 משבטי ישראל ;
)47 אחוריים; )49 סיכום של
דברים ; )50 זיקנה ; )53 משורר
יהודה גרמני גדול )54 :
לשם הגיעה תיבת נח; )55
גוף שלישי רבים ! )56 כרת
ערלה )58 :בעל חיים טורף:
)59 איתן בהחלטתו; )60 עוגיה
; )62 רקד, כרכר )63 :הופיע
)66 :קיבוץ בעמק היר
)68 :הוא זכור לטוב במגילת
אסתר )71 :רום מעלה :
)73 רוב ־דברים; )76 אחורי
הגוף ; )77 נושא כלי־זינו ;
)79 מאורע, מחזה; )80 בן המשפחה
)82 :לבושו של מרדכי
בשער אחשוורוש)84 :
נפפח אוויר )85 :כלי נשיפה
בתזמורת ; )87 הא לך!! )90
פרח נוי; )92 זרם; )94 מעונות
השנה )96 :הנחה בתורת
ההגיון! )97 :דברי שירה )99 :
אליל כנעני )101 :מילת שאלה
)102 :כסוי לבית )103 :
אות החיבור במשפט העברי.
ליהודי צילום
מסתיימת ההרשמה
למחזור חורף 82׳
חמרה אובסקווה
תלא ביב רח בי א לי ק . 23ט ל פון 0 3 6 5 0 6 7 7
ירו שלי ם ררו בבלאל . 6ט ל פון ^0 2 2 3 3 5 0 2
רר1י הנ בי אי ם 13ט ל פון 0 4 6 6 2 7 7 3
חי פ ה
לתת יד להתקפות עליהם ולשימוש
בפסיכולוגיה כנשק פוליטי.
עשה שלום /ובין אולמרט ו־גנדי
סולחה של יום.
מלישכתו הודיעו: זו משאלתו
/להשכין שלום בין אג־שי־חצרו
/אין ברצונו לרדת
מן ההר /אלא לעלות הש מיימה
בהדר.
בגין כנראה יחליף את אלוקים
/אז בואו כולנו תפילה
להקדים /העושה שלום בם-
דומיו בחסד ובחן /יעשה
שלום עלינו, ואימרו אמן.
צכי מרום, רנות־השרון
אם התנועה הקיבוצית רוצה בהמשך
קיומה ובביסוס עקרונותיה
החברתיים והביטחוניים, עליה לגזור
על עצמה התנזרות מפוליטיקה.
כל חבר קיבוץ רשאי לנטות
לכל דיעה מדינית, אך זאת ללא
הכוונה מרכזית — כתנאי בל-
יעבור לחופש הדיעה והמצפון.
איו להעלות היום על הדעת ביקורת
פוליטית על דיעות, רעיונות
ומחשבות בתחום זה, ואין
לכנס מוסדות לשם כך. אין להחיל
החלטות כלשהן על חברי קיבוץ
בנושאים אלה.
המנה 11־.ח1ז>ו 1ב1ת
הפסיכולוג טוען כי דבריו
על מצבו הפסיכולוגי של
בגין סולפו (״העולם הזח״
.)2320
דברי בגין
סולואף
ברצוני
להתריע על כך כי
בקשר לראש־ד,ממשלה מנחם
כפי שפורסמו בשבועונכם,
פו, הוצאו מהקשרם, עוותו,
לא הובנו כראוי.
מבלי קשר לעיוותים ולסילופים
אחרים שהופיעו באותה כתבה,
כולל איות לא נכון של שם מיש-
פחתי וציטוטים לא נכונים של
עובדות ופירושים פסיכולוגיים,
ברצוני לציין כי לא היתה בדברי
להעולס הזה כל כוונה של ביקורת׳
התקפה או פגיעה בראש־הממשלה
מנחם בגין.
נהפוך הוא. המטרה המרכזית
של דברי, הן בכינוס המיקצועי
שלנו בחיפה והן ברדיו ובטלוויזיה
בשבוע האחרון, היתד, להביע
את הצורך בהבנה, אהדה, אמפא־תיה,
התחשבות ועזרה כלפי הפוליטיקאים
ולגבי ילדותם והקשיים
שנתקלו בהם בחייהם, ובוודאי לא
קורא ליבנה
בלי פוליטיקה
כל חבר קיבוץ ייצג את עצמו
בנושאים פוליטיים. לשם התארגנות
פוליטית קיימות המיפלגות,
וההתארגנות הקיבוצית על כל
רבדיה חייבת להיות מנותקת לח לוטין
מדיונים ומהכרעות פוליטיות
של חבריה כולם, וגבחריה
בכלל זה.
עמי ליבנה, עין חרוד מאוחד
העול ס הזה 2322
1< £ 1\17
מפעם לפעם מגיע לי...
׳יי^י קנט. הנאה אמיתית. השילוב
דעום הנפלא של רעננות וטעם עדין, נקי ורך.
* הטעם המיוחד של תערובת הטבק
111X1כל חיה האמריקאית ופילטר המיקרונייט המפורסם.
כאשר התיירים יורדים
מכבש המטוס בביקורם
הראשון בארץ-רא שון
המקבלים את פניהם הוא
מיכה נוי.
הוא האיש הדואג לכל
תייר ותייר הנכנס ארצה.
הוא מפנה אותו לכיוון
הנדרש, הוא פותר לו כל
בעיה דחופה, הוא האיש
הראשון המסביר פניו
לתייר.
מיכה נוי רואה ביעד של
ה תיי ר -א ת היעוד שלו.
המדינה כפילגש
ידידי אייבי נתן הצליח להרגיז אותי.
אני בעד המשך קיום התחנה שלו. אני מוכן להפגין
למענה. אני מוכן אף לתמוך במעשה דרמתי מצידו.
אך איני יכול להסכים לכך שאדם יאמר: אם אתם
עושים כך־וכך, אני ארד מן הארץ. זהו הטיעון האחד
שלא ייסלח.
שהרי אט זה מותר לאייבי נתן (״או שתחוקקו חוק
כרצוני, או שאעזוב את הארץ זה, מותר גם
לסעדיה שרעבי (״אם לא
אקבל שיכון מתאים למיש-
פחתי בת שמונה הנפשות,
אני ארד לאמריקה!״) וגם
להוברט רוזנצווייג (״אם
אני צריך לנהל ספרים
ולשלם מס־הכנסה על עיס־קי
היהלומים שלי, אני
אעבור לאנטוורפן!״).
היכן הגבול? אין גבול.
התופעה עצמה מוזרה
למדי. נדמה לי שהיא
אופיינית לישראל. בריטים
רבים נטשו את אי־מולד-
תם כדי לברוח מפני מס-
ההכנסה הגבוה. אמריקאים
ירדו לאירופה. אך כל אלה
פועלים מתוך שיקול קר,
רציונלי, על פי העיקרון ״במקום שכדאי לי, שם מולדתי !״
או סתם מפני שנמאס להם, והם מחפשים אופקים חדשים
במקום אחר.
ואילו אצלנו זה ״עניין אמוציונלי. היחס למדינה
דומה, איכשהו, ליחס לאהובה. את, המדינה — אם אינך
משיבה לי אהבה, אני עוזב אותך, ואז תבכי!
זהו יחס אישי מאוד. לאדם יש פרשת־אהבים עם
המדינה. הוא מקיים עימה יחסי־אהבה. ואם אין האהובה
מעניקה לו את חסדיה, שוב ושוב, בין מילות־חיבה,
נשיקות וחיבוקים, האהבה עלולה בנקל להפוך לשינאה.
אהבה נכזבת יכולה ללבוש צורות שונות ומשונן ת.
אבל המדינה אינה פילגש. אין היא אשה. היא בסך-
הכל מיסגרת־חיים, שנועדה לשרת את צרכינו, כציבור
וביחידים. ואם משהו במדינה, אינו נראה לנו, עלינו
לפעול לתיקונו. את השאר נשאיר למשוררים.
ה 1יצרה של
אקדח התרבות
על המירקע הופיע בחור צעיר, בעל תנועות מובהקות
של נער מופרע׳ וסיפר שהוא חבר־כנסת. זה היה מוזר,
אבל בכנסת העשירית הכל יתכן.
הבחור דיבר על תרבות. הוא הזכיר לי אימרה אשר
יוחסה בשעתו להרמן גרינג, האיש מם 2 ,ברייך השלישי :
״כאשר אני שומע שמישהו מדבר על תרבות, אני פותח
את הניצרה של האקדח שלי!״
גדניג וחבריו, שורפי־הספרים ורוצחי אנשי־הרוח,
המציאו שם למיבצעם השיטתי של ״טיהור״ התרבות
הגרמנית מליברלים, הומאניסטים, יהודים ,״בולשביקים
תרבותיים״ (מאפיה שמאלנית?) ,ושאר יפי־נפש. מושג
זה נשאל מעולם החשמל § :ו111111־ 16101150?1ס. משמע :
שיווי הזרם החשמלי, חיבור כל המנגנונים לזרם אחיד.
הבחור על המירקע, שטען כי הוא חבר־כנסת, דיבר
על ״איזון התרבות.״ דומה? דומה.
הוא טען כי ענייני־התרבות בארץ אינם ״מטופלים
כהלכה״ .חזרתי והקשבתי לפסוק הזה כמה פעמים, כדי
להיות בטוח שאכן שמעתי מה ששמעתי. תרבות מטופלת.
לטפל בתרבות. אילו מעמקים
של חוסר־תרבות מתגלים
במילה אחת זו!
במה מתבטא חוסר ה טיפול
הנכון בתרבות? בתיאטרון
״אין ביטוי לגבורת
ישראל, לעצמאות ישראל,
לאהבת ארץ־ישראל.״
ומה יש בתיאטרון? יש
מחזות על הפלמ״ח. אנשי
זזפלמ״ח תפסו את כל ה בימות.
אמנם׳ מישהו יכול
היה לטעון כי הפלמ״ח
דווקא טיפח (ואולי אף
בהגזמה) את גבורת ישר אל,
תרבות ישראל ואהבת רייסר ארץ־ישראל, על־חשבון ערכים
אחרים. אך זה לא
יעלה על דעתו של איש כמו הבחור הזה.
מחזותיו של מי נגנזו על־ידי המאפיה השמאלית,
השולטת בתרבות, בתיאטראות ובאמצעי־התיקשורת?
אה־אה־אה ...משה שמיר, למשל. ואיזה מחזה כתב משה
שמיר, שנגנז? הוא הלך בשדות. אבל הרי זהו מחזה
(גרוע) המפאר כולו את הפלמ״ח, את ההתיישבות העובדת?
אה־אה־אה ...אז מחזאים ימניים אחרים( .משה שמיר
כבר אמרתי?)
גיבוב של דברי־הבל, המביישים אף את הרמה הרגילה
של הימין הקיצוני. אך הם נאמרו בביטחון העצמי של
בור, בחוצפה של מי שנדמה לו שמגיע לו לשבת בכנסת
ולחוקק את חוקי־המדינה, בחוסר־התרבות של פירהח
הנכנס לדיברי זולתו, שאינו מניח למראיין לסיים שאלה,
המתפרע והמתפרץ. ג׳ו מק־קארתי במהדורת-כיס.
מה שמו של הבחור הלאומי הזה, איש הגבורה והגאווה
והעצמאות? הוא נרשם על המירקע: רייסר. שם גרמני
אופייני, ב״שפת המרצחים״ .שם שיכול היה להתאים
מאוד למי שעסק ברייך השלישי בחיבור החשמל התרבותי
לזרם האחיד. שם הגזור מן הפועל הגרמני ״רייסך,
שפירושו: לקרוע. יש לפועל זה משמעות נוספת: פעו
לתה
של חיית־טרף, הלוכדת והמפילח ארצה חיה אחרת.
איפה צומח מין יצור שכזה? כמו רוני מילוא, גדל
רייסר באירגון הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב.
שם גדל דור שלם של עסקני־חרות, שעלו לגדולה
בפעולה שעיקרה היה הסתה גזענית פרועה, בעיקר נגד
הסטודנטים הערביים, כדי למשוך אל עצמם תשומת־לב.
שיטה יעילה מאוד, שפעם היינו מייחסים אותה לפלוגות״
הסער באוניברסיטות הגרמניות.
כל זה מאשר שוב את הכלל: פאשיסט קטן אינו
הופך לליברל קטן. הוא הופך לפאשיסט גדול.
במישפט אחד
ועוד על תרבות:
מישהו ניסה לראיין, בעברית קלוקלת (״יש להם את
הזמן את אחד מגדולי התרבות היהודית בדורנו,
הפרופסור גרשום שלום (קרי: שולם) .הוא תבע ממנו,
במפגיע, לגלות ״במישפט אחד״ את תוכן מיפעל-חייו.
אחרי שחזר על כך כמה פעמים, התרצה המראיין והסכים
שהפרופסור יתמצת את תורתו ב״שני מישפטים״.
שלום, אולי אחרון ענקי התרבות היהודית של מרכז־אירופה,
דחה אותו בבוז.
הייתי כולי לצידו ונגד המראיין. איך אפשר לדרוש
מאדם בן ,80 שהקדיש לפחות 60 שנים מחייו לתלמודו,
להגיד את הכל במישפט אחד או שניים? האם זה נדרש
מעימנואל קאנט? מגוחך!
ואז, לפתע, נזכרתי שעימנואל קאנט דווקא הסכים
להגדיר את כל תורתו בפסוק אחד. זהו ״הציווי המוחלט״
המפורסם :״נהג כך שהקו המנחה של פועלך יוכל לשמש
גם כעיקרון־יסוד של תחיקה כללית.״ והילל הזקן אמר,
על רגל אחת :״ואהבת לרעך כמוך.״
שמא צדק דווקא המראיין? שמא יש משהו לקוי
בתורתו של אדם, שאחרי ששים שנים של מחשבה
אינו יכול לתמצת אותה בפסוק אחד?
שולם. שולם
אף פעם
יש לי כישרון מוזר, שעדיין לא עמדתי על י טיבו
ומקורו: לעורר עלי אצל אנשים מסויימים שינאה לוהטת,
טהורה, שאינה תלויה בדבר.
איני מתכוון לאנשים שנתקלתי בהם על בימה זו
או אחרת, שאמרתי או כתבתי עליהם משהו שעלול היה
לפגוע בהם. אלא דווקא
אנשים שלא נפגשתי עימם
מעולם, שמעולם לא דיברתי
עימם או כתבתי עליהם
מילה.
אחד האנשים האלה היה
הפרופסור שולם( .אני יודע
ששמו היה שלום, אך איש
לא קרא לו כך. הכל ביטאו
את שמו בהברה אש־כנזית־אידישית).
הערכתי
את האיש מרחוק,
אף שעסק בשטח
שהיה תמיד זר לי. ואילו
הוא שנא אותי בכל רמ״ח
אבריו. מדי פעם סיפרו לי
מכרים משותפים שונים
שהוא מתחלחל ממש כשאך
מוזכר שמי בחברה. מישהו, שחקר אותו על כך, שמע
מפיו שאני רוצה לחסל את הציונות ולנתק את ישראל
מהעם היהודי. הסתבר כי כל מה שהפרופסור קרא אי־פעם
מכתבי היה השם של אחד מספרי באנגלית: ישראל
בלי ציונות. הוא היה שקוע מדי בקבלה מכדי שיהיה
לו פנאי לקרוא ספרים אחרים. אחרת היה, אולי, נוכח
לדעת כי התיזות שלי היו שונות לחלוטין.
בכל זאת נפגשנו פעם פנים־אל־פנים ממש. וזה היה
בנסיבות מוזרות, כימעט קומיות.
לפני ארבע שנים טסתי מציריך לקאהיר. במטוס
התוודעתי לצעירה שווייצית, פקידה בכירה שנשלחה
לבירת־מצריים על־ידי חברה גדולה שהתכוונה להקים
שם מיפעל. התיידדנו. בילינו ערב במועדון־לילה ליד
הפיראמידות. היא סיפרה לי שהיא מכירה רק ישראלי
אחד נוסף: הפרופסור שולם, המכתיב לה מדי פעם את
כתביו בגרמנית, כשהוא מזדמן לשווייץ.
הזכרתי שאני מחפש מקום שקט כדי לכתוב את
הכתבה השנתית שלי על איש־השנה (זה היה ב־,1978
ואיש־השנה היה עזר וייצמן) ,והיא הציעה לי, ברוב
אדיבותה, לגור כמה ימים בביתה, בכפר על אגם־ציריך,
בשעה שהיא תשהה בגרמניה. קיבלתי את ההצעה,
שהיתי כשבוע באותו בית יפהפה, בשקט גמור.
כימעט ולא יצאתי מהבית. בשעות־היום ישבתי ליד
החלון, שהשקיף על הדשא, האגם וההרים ממול, וכתבתי.
לא טרחתי להתלבש.
באחד הבקרינז צילצל פעמון הדלת. קמתי ופתחתי —
והנה עמד לפני הפרופסור גרשום שולם.
איני יודע מי היה מופתע יותר. ליתר דיוק: אני
הייתי מופתע, וה־א היה נדהם. לפניו עמד שנוא־נפשו,
בחלוק ובפיג׳מה, בדירת פקידתו המסורה והחביבה.
גם בהזדמנות זו לא החלפנו יותר מעשר מילים.
הסברתי לו שבעלת״הבית נמצאת בגרמניה, אך הזמנתי
אותו באדיבות להיכנס ולשתות קפה. הוא *0רב. היה
נראה שהוא מרוגז מאוד.
כך לא הזדמן לי לשמוע אי-פעם דיברי-חוכמה מפי
הפרופסור. עכשיו זה מאוחר מדי.
שיחה עם סוס
אני מהסס לגלות את הסוד הזד. ברבים. מדוע שלא
אשמור אותו לעצמי? אך אני איש טוב, ולכן אגלה.
וזה הסוד: ימה של תל-אביב חי וקיים. גם בחורף.
השקפתי מהחלון. ראיתי שהשמש זורחת והים רגוע.
מיהרתי לשם.
היה זה יום קריר 19 .מעלות. אך הסוד האמיתי
הוא זה: כאשר השמש זורחת, אפשר להתפשט גם
בחורף הישראלי. יהיה הקור הרישמי כאשר יהיה: תוך
כמה דקות תחמם אותך השמש.
שכבתי בחול הרך. התרתי בחסקה. התבוננתי בשחפים
שישבו להקות־להקות על המים, כשהם מסתכלים בעניין
מדעי רב בתנועות הדגים שמתחת. השמש היתד. חמה-,
הרוח היתד. קרירה. תענוג אמיתי.
כמה עשרות אנשים היו פזורים על החוף הנקי. רובם
הגדול היו תיירים, שלא ידעו כי בחורף אין הולכים
אל הים. הם ישבו ונהנו וחשבו על השלג בבית (10
מעלות מתחת לאפם בניו־יורק, באותו היום ).השאר היו
זוגות־אוהבים, המגלים סודות שכאלה בעצמם.
היה גם כלב דוברמן, ונערה בג׳ינס השליכה למענו
אבנים אל תוך המים הקרים. הכלב קיפץ אנה ואנה בין
הגלים, כמו סייח שובב, ולרוב לא מצא.
והיה גם סוס אמיתי. בחיי. בחור צעיר התהלך על
שפת־הים כשהוא מוביל ברצועה סוס־רכיבה, כאילו היה
כלב. גם כשהניח לחבל, המשיך הסום לצעוד לידו
בכובד־ראש.
היתה לי שיחה מעניינת מאוד עם הסום הזה. אמרתי
לו מד, שאמרתי, הוא פקח עיניים בתימהון וזקף את
אוזניו החומות, והיה ברור שהוא משתומם מאוד על
דיעותי. אך זהו סיפור אחר.
בשאג׳ צוינהלהפקידשיחים
בשעה שתיים, המקאישלימוותר עלארוחת צהרים.
״אני לא אוהבת לצבור אצלי הרבה שיקים. אני לא מרגישה בטוח. אבל היתה לי בעיה: עד אחת
בצהרים אני מנהלת את הבוטיק שלי. בשתים אני צריכה להיות בבית להאפיל את הילדים.
מארבע אחה״צ אני שוב בבוטיק. כשאני גומרת יום עבודה אני ממהרת הביתה לבעלל ולילדים.
הסיפור הרגיל של אשה עובדת. הזמן היחיד שיש לי להפקיד שיקים הוא כשהסניפים סגורים...
הבעיה נפתרה כשיום אחד מישהו הכיר לי בנקאי שאפשר להפקיד אצלו שיקים בכל שעה,
ובפחות מדקה (אם מכינים קודם בבית את המעטפה).
כדאי גם לך להכיר את הבנקאי הכי מהיר בעיר. כספומט.
כ ( 1 0 0ש. חבוקא • חניסררגשר .
כספומט בעק ל או ס־יבעק די סקתט
ה מו ס ח רוטטת,
התעשיינים רוטנים.
שההאוצו א וירו ו
ה 91ישתקציב
ש ה בש ורה נו
הם הקיצוצים האם
תש מעו ת הרב ו
היא שאדידוו נסוג
מן הנדנדה הנבונה
שהניאה והצלחות
— 11...וווו 11 רז־
1־—,ח -ו ן ! 111111 ווי 1וו! ווו
א מיתי ות, ו קוגד
לאמץ את השיטה
הנהוגה במערב?
ארידור
שר־האוצר ויועציו מקווים לירידת שער־הריבית בארצות־הברית
ר י יפעלים נסגרים. האבטלה ביש׳
ראל גוברת.
ברצוני לפנות כאן בקריאה אל מנהלי
המשק הישראלי, ובראש וראשונה אל
מישרד־האוצר ומי שעומד בראשו, שימ נעו
את האבטלה. אינני אומרת למנוע
אותה בכל מחיר, כי אין ״מחיר״ למניעתה.
לא זו בלבד שמניעת אבטלה היא דבר
טוב, אלא שהאמצעים הדרושים למניעתה
גם הם, כשלעצמם, צעדים כלכליים רצויים
למשק. אם הייתי מאמינה שהגברת
האינפלציה או הגדלת הגירעון במאזן-
התשלומים הם האמצעים למניעת האבטלה,
הייתי אומרת למנוע אותה גם במחיר
זה. אך אין זה כך. הצעדים הכלכליים
הדרושים למניעת האבטלה הם אותם
הצעדים המורידים את האינפלציה, הפותחים
לפנינו את הפתח לחידוש הפיתוח
ללא אינפלציה• אך לא די לקרוא למניעת
האבטלה, אלא יש להציע אמצעים למניעתה,
אמצעים שעובדים באמת.
ההרגשה היא שהולך ומתקרב
מפנה לרעה כמשק הישראלי. הסיכה
לכך היא שתנופת הכלכלה
הנכונה נחלשה. שער־הריבית נשאר
גכוה מאוד — ועוד ממשיך
לעלות בכל מיני הסוואות — ושום
דכר לא מונע את השתלטותו
ההרסנית על הייצור, על התעסוקה,
על השבר הריאלי ועל רמת
המחירים.
מלאכתה ההרסנית של הריכית
לקלקלה?-
מורגשת היום כהחמרה כאכטלה,
אך לא יעכור זמן רב והיא תורגש
גם כעליה מחודשת באינפלציה.
שר־האוצר טועה אם הוא חושב שיוכל
לאזן השפעות אלה על־ידי סיבסוד בלבד.
הוא גם טועה אם הוא חושב שתקציב
של קיצוצים יעזור לו במלאכה זו.
לצערי, התקציב החדש נראה לי כתקציב
של קיצוצים. עד־כמה שיש בו גידול
ריאלי בסעיפים מסויימים, זהו גידול לעו־
--מאח --אסתר אלכסנדר
מת התקציב המאושר לשנת — 1981
ולא לעומת התקציב שבוצע במשך שנת
,1981/82 ושהיה שונה לגמרי.
קורבנות וישועה
קופמן
שמידט הבנקים הם ״נטר של נייר״ ואפשר ללחום נגדם
יטה להכין את אלה החושבים ש-
* | התקציב החדש הוא בחזקת ״תשלום״
תמורת הישגי הכלכלה הנכונה. התפיסה
הדתית הזאת; שבטעות מבלבלים אותה
עם כלכלה, דורשת העלאת ״קורבנות״ מן
העם, חתכים .,בבשר החי״ שלו, ו״תש־לומים״
למיניהם עבור הישועה.
תפיסה זו יש לדחות לחלוטין. בזה אין
לי חילוקי דעות עם שר־האוצר. אך אני
משוכנעת שהתקציב הוא כפי שהוא כי
שר־האוצר רוצה בתקציב כזה! כי הוא
* 2 5י
— הורוסקופ —4
(המשך מעמוד )25
מאמין שתקציב מסוג זה ישלים את יתר
צעדי הכלכלה הנכונה.
כאן איגי יכולה להסכים אתו.
לדעתי תקציב שמכוסס על העיקרון
של חלוקת־הכנסות שוויונית
והפעלת נלגלי־המשק הוא זה המשליט
את מדיניות הכלכלה הנכונה.
תקציב המתבסס על קיצוצים
וחתירה לאיזון תקציבי לא
יעשה זאת.
העולם המערבי המתועש סובל היום
מסטגפלציה, מאינפלציה ומאבטלה, המשו לבות
זו בזו. בתקופה האחרונה מורגשת
במיוחד השפעתה של האבטלה. ישראל
נמלטה מגורל עגום זה ממש ברגע האחרון,
בזכות הכלכלה הנכונה — בלי מדכאות
— של ארידור, אחרי שהכלכלה
הלא-נכונה של ייגאל הורביץ כבר הוליכה
את המשק הישראלי אל סף הסטגפלציה.
לסטגפלציה — אותו מצב נורא
של אינפלציה המלווה בניוון
המשק — יש שני אבות: הקיצוץ
בתקציבי־המדינה, ושער־הריבית.
אם בודקים את מצבם שד שני
גורמי הסטגפלציה כארץ, אין מנוס
מן המסקנה שהסטגפלציה שוב
עומדת בשער, ומאיימת בהגברה
חוזרת של קצב האיפדציה, ובאבטלה
חמורה. כך מגישים עתה לכנסת
תקציב שהבשורה העיקרית
בו הם הקיצוצים, ובך מאפשרים
לבנקים לחזור ולהעלות את שער־הריביו*.
היועץ
הכלכלי של שר־האוצר, הפרוס־
שער־הריבית ומתייצב על קרוב ל־ס,207
אחרי שהבנק הפדרלי התערב. מדיניות
הקיצוץ באשראי ובהזרמה הממשלתית לא
באה לעולם אלא כדי לגרום לאינפלציה
גבוהה, ובכך היא מצליחה. מדיניות זו
אינה מיועדת לקצץ באינפלציה — והיא
אכן אינה עושה זאת.
הדוגמה הגרמנית מוכיחה יפה ששער־הריבית
הוא תוצאה של החלטה שרירותית
שקיבלו מוסדות מסויימים, ואין הוא
תוצאה של האינפלציה, כשם שאינו תוצאה
של המאבק נגדה.
בקיץ של שנת 1980 היד. הנס הכלכלי
בגרמניה בעיצומו. היתה שם רמת־חיים
גבוהה, רמת־השקעות גבוהה, וגידול בתוצר
הלאומי, שהיה מלווה בגירעון תקציבי
ענק, בשיעור 60 מיליארד מרקים.
לפתע התקבלה ההחלטה: הבנק
הפדרלי המרכזי של גרמניה
הקפיץ את הריבית הכנקאית ל
! לא היתה לכך שום הצדקה,
לא מבחינת שיעור־האינפלציה, ולא
מבחינת הצורך להילחם נגדה.
האינפלציה כגרמניה כאותה תקופה
היתה פחות מ־*.5
אך לאחר שהועלה שער־הריכית
— התחילה גם האינפלציה לעלות
ולגאות. לא חלף זמן רב, וגם האבטלה
הופיעה, והיום היא עומדת
על שני מיליוני מובטלים — קרוב
ל־* 10 מכוח־העכודה הגרמני!
גרמניה נכנעה למעשה לסטגפלציה. מעידן
של פיתוח ושיגשוג היא עברה לעידן
של אינפלציה, ניוון ואבטלה.
עתה מתחילה התמונה להשתנות. הקנ צלר
הגרמני הלמוט שמידט מבקש להשיג
שינוי במצב• אך הוא אינו משאיר דבר
לפעולתו של השוק החופשי. שמידט מעמיד.
את כל יוקרתו לצד התקציב שהוא
מבקש להעביר בבונדסטאג הגרמני. זהו
תקציב גרעוני המבוסס על פיתוח ועל
הורדת שער־הריבית.
בריטניה היא דוגמה קיצונית עוד יותר.
ראשרהממשלה, מרגרט תאצ׳ר, הביאה ב
יהיה הלקוח זקוק באותו חודש למשיכת־יתר
נוספת בכל מיקרה — גם כאשר
מספיקות הכנסותיו להוצאות אותו החודש.
י ליצרנים אין ברירה, אלא לקחת הלוואות
למימון עיסקיהם — ודי בכך שיקהו הלוואה
אחת בריבית קצוצה, כדי שלא יהיה באפש רותם
לחרוג ממעגל קסמים זה — עד לאותו
רגע מר ונמהר שבו יתמוטט המיפעל.
כך אגו עדים להתמוטטות טיפ־עלים
רכים ולחיסול משקים חקלאיים
— ובך גם גוברת האבטלה
כאשר עובדים גפלטים ממעגל־הייצור.
ואילו
המיפעלים הגדולים, הקונצרנים
והמונופולים, זקוקים גם הם לאשראי רב
כדי לממן את קניית המיפעלים הקטנים
שהתמוטטו. אך כאן הבעייה אינה חמורה
כל־כך, משום שבדרך כלל נמצאים הקונצרנים
הגדולים והמונופולים בשליטת
הבנקים עצמם, ואלה גומרים את החשבונות
בבית.
אם דא יגכור המשק הישראלי
עד שער־הריכית הגבוה, תגמור
אותו הריבית. הריבית הגבוהה
מעמידה את הייצור כין פטיש המימון
היקר וכין סדן חוסר כוח•
הקנייה שבידי העם, ובתנאים
כאלה לא יכול ייצור להתקיים, ו אין
מה לדבר עד גידול בהשקעות.
כיסי מעטים
ך| כמי הכלכלה הישראלית טוענים כי
1מתמוטטים רק מיפעלים ״לא כדאיים/
אך מה שהופך מיפעלים יצרניים ל״לא
כדאיים״ אינו. אלא שער־הריבית הגבוה.
סגן שר האוצר, חיים קופמן, הציע פעם
לחוקק חוק שאוסר על גביית ריבית ריא לית
שעולה על 10701 עי .157.זהו הזמן
לחוקק חוק כזה, והממשלה תוכל לעשות
זאת, אם רק תרצה.
הממשלה חזקה בהרבה מן הבנקים.
אם לא תחסל מדידמו
שער־הר ת הגבוה -יחסל שער
הר י ת אוז 1־ומשק, ויגרום
להא צת האינפלציהו ולאבטלה
מדיניותה לתקציב מקוצץ היטב, לשיעור
אינפלציה גבוה ולאבטלה נוראה.
תאצ׳ד
אבטלה נוראה
סור יקיר פלסנר, טועה בתחזיתו כי שער־הריבית
בארצות־הברית ירד בגלל המיתון
הגובר שם. המיתון אינו מוריד את שער-
הריבית בארצות־הברית, ולא בשום מקום
אחר בעולם, ואסור לעשות את חשבונות
התקציב הלאומי מתוך התבססות על הנחה
זאת.
שער־הריבית בארצות־הברית לא יירד
לפני שתוחלף שם השיטה הכלכלית הנוכחית,
שהנהיג רונלד רגן. לפי הנחותיה
של שיטה זו, השיטה הדוגלת בסטגפלציה,
ירד שער־הריבית רק כתוצאה מהתמוטטות
כלכלית. במיתון בלבד לא די.
שערי־הריבית בארצות־הברית, בבריטניה,
בגרמניה ובמדינות אחרות הם כה
גבוהים, משום שבכך בדיוק רוצים קברניטי
המשק. זוהי מדיניות הנקבעת על־ידי
החלטות רצוניות ובדיעה צלולה. אין
זו סתם תוצאה של מישחק הכוחות ״בשוק
החופשי״.
יוקרתו
של שמידט
ף* דיוק כדטום כך לא יוריד המיתון
י הכלכלי את שער־הריבית בארצות־הברית
ולישראל לא יהיה קל יותר להחזיר
את חובותיה כאשר ירד מחירו של
הדולר האמריקאי. הירידה האחרונה ב־שער־הריבית
בארצות־הברית — מ ־ ס207
ל 140/0-לא נמשכה זמן רב. עתה שב
וגם אצלנו אוכלת הריבית את
המשק. מרבית היצרנים אינם יבולים
לשלם שכר גבוה יותר לעובדיהם
גם אילו רצו בכך — משום
שחלק גדול מדיווחיהם נאכל על־ידי
מחיר המימון, ועובר אד ה בנקים.
כך זולל שער־הריכית הגבוה
לא רק את רווחי־היצרנים,
אלא גם את שכר־העוכדים.
הבנקים גובים רווחים מן השכר גם
בדרך אחרת. השכירים פשוט משלמים
לבנקים חלק קבוע משכרם החודשי. היום
אי־אפשר לקבל משכורת ליד. אפילו השלם
הצבאי כבר כמעט שאינו קיים — הבנקים
אוספים לאיחסון אצלם גם את משכורות
חיילי צבא החובה והקבע, וזה בוודאי
רווח נקי. הבנקים משלמים ריבית מגוחכת
על הכסף המופקד בהם, ולעומת זאת
גובים תשלום עבור כל פעולה ופעולה
שעושה הלקוח בחשבונו — ובינתיים יכולים
הבנקים לעשות בכספי־המשכורות
הנמצאים אצלם ככל העולה על רוחם.
וכאשר מותאם השכר לעליית המדד רק
אחת לשלושה חודשים, אין כמעט שכיר
שאינו נכנס למצב של משיכת־יתר —
ומספק מקור הכנסה נוסף לבנקים. הללו
גובים על משיכת־היתר ריבית גבוהה
מאוד, וזהו אחד מקווי האשראי הבטוחים
והריווחיים ביותר של הבנקים.
אך מדוע נמשך הביקוש לאשראי
גם כאשר מחירו גבוה כלבך!
מדוע יכולים־ הבנקים להמשיך
ולטעון שהריבית היא גבוהה
משום שקיים ביקוש רב לאשראי,
ודא כיגלל החלטתם לגבות ריבית
כזאת?
במה שנוגע לשכירים וליצרנים הקטנים
והבינוניים, פועל כאן חוק הריבית הקצוצה.
כאשר בחודש הרביעי מנכה הבנק מהשכר
את הריבית על שלושה חודשי משיכת־יתר
לרשותה עומד תקציב גבוה, שגודלו
כגודל ההכנסה הלאומית. תקציב זה עובר
דרך הבנקים פעמיים: כאשר גובים אותו
וכאשר מוציאים אותו.
הממשלה יכולה לדאוג לאמצעים משלה
להזרמת התקציב, תוך עקיפת הבנקים, אם
רק תרצה בכך. די בכך שהבנקים יידעו
שהממשלה יכולה לעשות זאת, כדי שינהגו
כרצונה.
אין צורך לפחוד מן הבנקים. אם לא
קוראים להם דרור, הם יצורים חלשים,
שקל למצוא להם תחליף. הרבה יותר קשה
למצוא תחליף לחקלאות או לתעשייה.
הביטוי ״נמר שד נייר׳׳ מתאים
מאוד למערכת הבנקאית, והגיע
הזמן להכין זאת.
ארידור צריך לחזור אל הדרך הנכונה
גם כאשר הדברים אמורים בסובסידיות
ובתקציב. ארידור עצמו למד לדעת כי
כאשר הוזרמו כספים לסיבסוד מוצרים
חיוניים ירדד. האינפלציה. הוא אינו צריך
לחשוש גם מגירעון תקציבי גדול.
גירעון כזה הוא אינפלציוני ומזיק רק
כאשר הוא זורם לכיסיהם של מעטים
ומעשיר אותם — דוגמת אנשי ימית. כאשר
הגירעון התקציבי מממן פיתוח חקלאות
ותעשייה, ומביא לכלכלה שיוויונית יותר,
הוא חיובי ומועיל, ויכול לפעול להורדת
האינפלציה.
פיתוח מחודש של המשק ללא אינפלציה
הוא אפשרי. צריך להפעיל לצורך זה את
המשאבים המובטלים במשק, את העובדים
המובטלים ואת המכונות המובטלות, אך
גם את ההון הפיננסי המובטל, זה שפונה
לבורסה או בורח לחו״ל.
האמצעים לכך הם: מדיניות
תקציבית שתגדיל את סעיפי השכר,
השירותים החכרתיים, ה
סיכסוד והפיתוח, ובן תשלום של
תוספת יוקר הצמודה ב־6זט 10לשכירים,
וכראש ובראשונה — הורדת
שער־הריכית!
,וזנזשך מעמוד )13
שבעליו מודע לכשרונותיו אלה ואף עושה
לפיתוחם. אם הקו מופיע ביד השמאלית
בלבד, הרי שתכונותיו אלה קיימות בו
מלידה, והן מופעלות באופן תת״מודע.
יתכן שהוא חוש שמפני עיסוק בעניינים
כאלו, או שהוא עסוק מדי בענייני היומיום
ואינו חושב להתפנות לכך.
הצלב המיסתור׳
מופיע באיזור שבין קו הראש לקו
הלב. איזור הידוע בשם ״החצר המרובעת״
.כשהוא מופיע במרכזה — משמעות
הדבר שלבעליו כוחות נפשיים,
והוא כה נמשך לחוכמת הנסתר עד
כי לעתים כל דרך חייו מושפעת מכך.
טבעת שלגוה
בכף היד
מ שמעה מיצפור בלה רגי ל
של הו במה
לעתים הוא יכול לחזות מחשבותיו
ומעשיו של הזולת, ולקצור בכך הצלחה
בחיי״החברה שלו ובעיסוקיו.
גברים בעלי סימן כזה יודעים על איזו
אשה כדאי ״לעבוד״ וממי אפשר להתחמק.
הם יודעים מתי לקנות ומתי למכור.
וחשים בעצמותיהם אם עיסקה
תהיה ריווחית או תהווה כישלון. תכונה
מיוחדת זו, מעמידה אותם הרבה מעבר
למתחריהם ויריביהם. ועל כן המונח
״אשף העסקים״ הולם אותם היטב.
אם הצלב המיסטי מופיע בקירבת
הקמיצה (עדיין בין קו הלב והראש)
זה מראה על אדם ששמח לבוא לכל
מיני מגידי עתידות ואסטרולוגים. וכן
הוא נהנה מהצמרמורת ן זעוברת בעמוד
השידרה שלו, למשמע סיפורי שדים ורוחות.
אבל בכך מסתכם ומסתיים העניין
שהוא מגלה בשטחים אלה.
טבעת שלבה
חצי עיגול המקיף את האצבע חמורה.
זהו סימן נוסף הקשור בכישרונות של
החוש השישי. נוכחות טבעת שלטה ביד,
משמעותה — שלאיש מיצבור בלתי רגיל
של חוכמה והוא יודע כיצד להפעיל
סמכות וכוח. מכאן ניתן להבין, מדוע
מתגלה סימן זה לעתים כה נדירות.
פסיכולוג הניחן בסימן כזה, יוכל להיות
בטוח שבחר במיקצוע הנכון. בעלי סימן
זה ספורים ונדירים מאוד.
גבעת הירח
גבעה המפותחת יותר לכיוון שורש
כף היד, מגלה כושר אינטואיטיבי ועולת
אסטרולוגית. אותה משמעות יש לנוכחותו
של משולש על גבעת סטורן.
סימנים נוספים ליכולת אינטואיטיבית
בין גבעת ונוס לגבעת לונה (הירח)
שוכנת לעתים גבעה, שמראה שכאן מתחבא
אדם בעל חוש שישי וטלפתיה
חזקה. הוא חש את אלה הסובבים אותו
וקולט היטב מהם המניעים שגורמים
להם להתנהגות כזו או אחרת.
גם אצבעות הנוטות כלפי חוץ מראות
על אדם שלו כוחות נסתרים והוא מוש פע בקלות מכל תופעה בלתי מתקבלת
על הדעת המשתייכת לעולם הנסתר.
לעתים הוא עצמו יוכל לשמש כמדיום
ולהעביר מידע מעולמות אחרים.
העולם הזה 2322
ל\ מ ל
כלהיתרונותשבקופתגמלכפולשל1ש
״סל גמל״ — אפשרות חדשנית נוספת
לחסכון בהוראה קבועה אחת בשלוש קופות
גמל המ שלימו ת זו א ת זו :
קופת הגמל הרווחית ביותר
בעשור האחרון
קופת הגמל הצעירה
ו הדינ א מי ת
קופת הגמל המב טי ח ה
ת שואה ראלית קבועה
אתה צובר בעת ובעונה אחת וותק בכמה
קופות גמל רווחיות ביותר ו מב טי ח לעצמך
גמישות רבה בהחלטותיך הפיננסיות בעתיד
זיל, כעילה לתחפושות י דוגמנ יות,
אופנאים, כדורסלנים ועיתונאים
שמחו להתחפש במסיבת
יום־ההולדת שערכה הדוגמנית
פינצ׳י מור לידידחה תמי בן־
?{מי. אופנאיות־הצמרת עיצבו
במיוחד בגדים למסיבה, ואכן, התוצאה
היתה מרשימה מאוד
0הדוגמנית קארץ דונם־
קי באה למסיבה ישר מערב רא־יונות
וסיפרה שהמראיין, מני
פאר .,שאל אותה אם דוגמניות
צריכות להגיע להצלחה דרך מיטות
.״עניתי לו,״ סיפרה קארין,
״שהדבר פשוט בלתי אפשרי, מכיוון
שיום אחד המיטות נגמרות,
ואיתן גם הקאריירה טל
ברודי סיפר שהיום הוא עוסק
בביטוח־חיים .״ברור שהאנשים
שאני בא אליהם מתרשמים מכך
שטל ברודי בא אליהם. לכן קודם
אני תמיד מדבר איתם על כדורסל,
ואחר־כך אני משכנע אותם
לעשות ביטוח. מבחינה פסיכולוגית
זה עובד נפלא שח־
|לוו
המצב
״אני סובל מפחד קהל. תברך
ת הקהל בשמי,״ ביקש ד,אופנאי
ידעון אוברזץ מהשחקן שיי־ה
אופיר, במסיבה ענקית ש רך
אוברזון במלון דן, שבה הרימו
דוגמניות־צמרת אוסף מרים
של משקפיים, שהוא התחיל
עצב. כשעלו הדוגמניות החטו־ות
על המסלול בבגדי ים חוש־
:יים ומשקפיים הדורים, עבר
זש בקהל. מנחה הערב, שייקה
פיר, העיר :״שימו לב רבותי,
:חנו מבקשים מהקהל להתמקד
משקפיים שייקה, שהיה
מצב־רוח מרומם, סיפר לקהל :
ואם אתם יודעים, רמתי, מדוע
נחם בכין לא נבחר לראשות
ממשלה עד שנת דדי? הסיבה
יא שעד תקופה זו כל המשקפיים
יו עגולים ונושנים. יום אחד
.ה אליו שימחה אדליד, שיא
בענייני משקפיים, ואמר לו :
׳ידי, עליך להחליף את משקפיך.
גין השיב לידידו: אעשה כדב-
יך, ואם אומנם אעלה לשילטון,
קח אותר איתי לקואליציה. וכך
יה 1כששאלתי את גיד־ן
אוברזון מה פתאום נכנס ל־
:ייני משקפיים, ענה לי :״אני,
גלייה מתמדת. כל הזמן טיפלתי
:וף של האשה, מלמטה, עכשיו
זלטתי שהגיע הזמן לטפל למ־
*ה בפנים״ 8מסמר־הערב
תה הדוגמנית הטריד״ בת ה,סיגל
אם, ממישפחת נקניקי
,1שסיפרה שהיא לומדת בער־
פרחים לני נצי•
המאפרת עדה לזור־גן
והשחקן מנחם
עיני באו למטיבת־הקרנבל מחופשים בסיגנון המיזרח,
מתפעלים מתילבושתה הנועזת של הדוגמנית פינצ׳י
מור, שלבשה בגד גוף שקוף כשהאביזר היחידי, המכסה
טפח ומגלה טפחיים, הוא זר פרחים למותניה.
בים בבית־ספר לתיירות .״איי
מגיעה לתצוגות, רק אחרי השי עורים,
כדי לא לפספס״
מכיוון שפורים לא הגיע עדיין,
חיפשו סיבה להתחפש. ומה טוב
יותר ממסיבת-קרנבל בנוסח בר*
שמאל) עטפה עצמה בפרווה.
! 1 1וו
—יי 2 8
ה יפה והחיה
תרגיל
באצב עו ת
מבצעת
אחותה של תמי
בן־עמי רוזי, הדומה לה דמיון
רב. רוזי היא מוכרת בבוטיק.
צלם האופנה מולה הרמתי, מפחיד את
השחקנית אתי אולמן, שצרחה, באשר
יד ענקית תפטה את לחיה. מאחור מציצה ונהנית קארין דונשקי.
בושת העיתונות
העיתונאית שולה קיסרי (משמאל)
מנעימה את זמנה ומחוללת
במסיבת־הקרנבל במיני קצרצר, גרבי רשת וצעיף אופנתי,
עם הדוגמנית מלי בש, הלובשת מכנסי מיני קצרצרים מוזהבים.
נשקה בצמות
הדוגמנית בעלת ה רגליים
הארוכות,
תמי בן־עמי, כמעט מתנשקת עם ידידתה הדוגמנית
קאריו דונסקי• תמי לבשה בגד״חוף מעל לבגד־הים,
ואילו קארין לבשה טרבל סולידי, כשרק לראשה
הצמידה כובע עטור נוצה, לשם התחפושת.
טיל מלמעלה
סוכן־ביטוח,
התהדר
טל ברודי, במצב״רוח מרומם, יוצא במחול
עם הדוגמנית מלי בש. טל, שהוא כיום
לכבוד המסיבה בחולצה סינית מבריקה.
קן הכדורסל לו סילבר, שבא בחברת
אשתו מיכל, עזב את המסיבה
מוקדם. שוטרים שהגיעו
למסיבה בשעה 1.30 בלילה לא
דרשו את הפסקת המסיבה בגלל
הרעש, אלא עמדו נדהמים ופעורי
פה מול שלל התחפושות והרגליים
שנגלו לעיניהם 1בסוף
השבוע הוזמנתי למסיבה שנ ערכה
אחרי ההצגה ווצק של גי־אורג
ביכנר, בתיאטרון המדרגות.
במסיבה נכחו סגן ראש־עיריית
תל-אביב, יצחק ארצי, מר
פלאניץ, נספח התרבות של שג־
רירות־גרמניה
בישראל, הפרופ
סור
אריה זקם, עמוס קינן,
בא ביחד עם אשתו, הד״ר לספרות
נורית גרץ, אכיטל מו־סינזון,
גירעון פז, שהוא מנהל
הפסטיבל הישראלי ושחקני החאן
הירושלמי, אהרון אלמוג ״ ו־.
שבתאי קונורטי כו־ג
שמונה עיוניים
האופנאי גידעון אוברזון זוכה לחיבוק
צמוד מהדוגמנית שלומית אמיר, ה מרכיבה
משקפיים בעיצובו של אוברוון. מימין הדוגמנית אורנה שחר.
כב ההצגה, אשר צרפתי, סיפר
שהוא השחקן המעונה ביותר במדינה.
גם בהצגת מושבת העונ
שין
של פרנץ קפקא, שבה שיחק
קודם, וגם בהצגה וו, שמים אותו
בסד עינויים.
זיטבאבווה :״אלטלנה״ של רוברט מוגאבה
גם מדינאי מזהיר, כמו ראש־ממשלת זימבאבווה,
רוברט מוגאבה, עלול להתקל בקשיים אובייקטיביים כה
חמורים, עד שנפילתו מכם־השילטון הופכת לבלתי־נמנעת.
מוגאבה גילה חוש פוליטי מצויין בכל הנוגע לטיפולו
במתנחלים הלבנים בארצו. הוא השכיל לשתפם בשילטון
מבלי לאבד את הרסן אפילו לרגע אחד. הוא הבין שאת
המציאות הבלתי־נסבלת, שבה מחזיק מיעוט מבוטיק
מבחינה מספרית ( 5אחוזים מהאוכלוסיה) במירב המשאבים,
אין לבטל בבת־אחת, מבלי להרוס את כלכלת-
המדינה.
אבל הוא דאג שהעשירים, כלומר הלבנים, יממנו
לאחרונה ביטחון עצמי רב, העז לצאת נגד מוגאבה
במסע השמצות חסר־תקדים.
לעיתונאים מקומיים וזרים אין ספק ששליט לוב,
מועמר קד׳אפי, העניק לאנקומו סכומי-עתק כדי לממן
את מאבקו במוגאבה. אחרים סבורים שגם. דרוטאפריקה
וגם ברית־המועצות, מסיבות שונות לחלוטין זו מזו,
מעוניינות לפגוע במסע ההישגים המרשים של מוגאבה,
ובמעמדו היוקרתי באפריקה. אין ספק ששתי המדינות
סייעו, במישרין או בעקיפין, לאנקומו.
על עובדה ברורה אחת אין חולקים בזימבאבווה:
קד׳אסי העניק לזאפ״ו (הפלג של אנקומו) שישה מיליון
דולר כדי לקנות יומון רב־השפעה, בזלאוויו כרוניקל.
לכך יש להוסיף גם את הדיווח של 10 מיליון דולר
שאנקומו קיבל מהאירגזן לאחדות אפריקה כדי לממן
את מערכת הבחירות שלו ב־ .1980 גם מוגאבה קיבל סכום
זהה, אבל הוא הוצא כולו למטרה שלה נועד. אנקומו,
לעומת זאת, ניהל מערכת בחירות קמצנית ביותר, וניצל
את הכספים לעסקים פרטיים, ולהקמת תשתית למילחמת־אזרחים
נגד מוגאבה.
מחסני נשק סובייטי. היריבות בין שני המנהיגים
החלה עוד בתקופת המחתרת. אנקומו, מנהיג מטיפוס
מסורתי, הקרוי בפי חסידיו ״אבי זימבאבווה״ ,ניהל
את מילהמתו מזאמביה. הוא משתף פעולה ותיק עם
הסובייטים, אבל נקט תמיד בדיפלומטיה אישית. ניסה
פעמים רבות להגיע להסכמים לא רק עם הקוויזלינג
אבל מוזארווה, אלא גם עם איאן סמית ועם הדרום-
אפריקאים.
עם זאת, אין להתעלם ממאבקו רב־השנים לעצמאות,
משנות סיבלו הארוכות בבתי־הכלא של הגזענים. אנקומו
הוא, אם נשתמש במינוח ״ציוני״ ,איש בעל זכויות לא
מעטות.
מוגאבה, לעומתו, ניהל את הקרבות לשיחרור ארצו
ממוזאמביק, והושפע מאוד מידידו סאמורה מאשל —
מארכסיסט האמון על יחס ספקני וחשדני כלפי הסוביי טים.
מוגאבה הוא איש משכיל ומודרני, מצוייד בכל
התותח הקדוש של ההדחה
וווי חסן
מחסני־הנשק העצומים (מדובר אך ורק בנשק סובייטי!)
אילץ את ראש־הממשלה לפעול ללא־דיחוי. הוא זימן
את אנקומו לשיחה על איחוד הפלגים. כביכול, חשף את
העובדה שידוע לו על מיצבורי־הנשק. אנקומו הסתבך
בשקרים, ניסה להיתמם ופוטר.
למרות דרום־אפריקה, למרות הסובייטים.
מי וגד מי ולמה?
זוהי תמונה נדירה ביותר של לוחמי האחים
המוסלמים בסוריה. הם מכינים עצמם, צבאית ורוחנית,
למילחמה נגד מישטרו הפאשיסטי־למחצה של הנשיא
חאפט׳ אל־אסד. למשקיפים מדיניים אין כל ספק
שלוחמים אלה שואבים השראה רוחנית (לפחות)
מהאיית־אללה רוח־אללה חומייני.
אלא שאסד תמך בחומייני במילחמתו נגד עיראק !
ומה יהיה על ה״מומחים״ הישראלים, הטוענים ששני-
המישטרים משרתים את הסובייטים י
התשובה לכך היא מעורפלת וסבוכה. כבר דווח
רופרט מוגאכה
את השינויים החברתיים מרחיקי־הלכת שיזם, בעיקר
בתחום החינוך והבריאות. כל זאת,־ כהכנה לשלב הבא :
יצירת חברה סוציאליסטית בזימבאבווה. את נסיונות
החתירה של לבנים גזענים־קיצוניים, בדרך כלל בסיוע
דרום־אפריקאי, בלם מוגאבה ביד חזקה.
איש לא יכל להטיל ספק בכנות כוונותיו של ראש-
הממשלה ליצור חברה רב־גיזעית בזימבאבווה. הצהרותיו
קרמו עור וגידים במעשים נועזים, כולל הקמת צבא
טוב, שבו משרתים יחד לא רק נציגי שתי המחתרות
היריבות, אלא גם ותיקי הצבא הרודזי של איאן סמית,
לבנים ושחורים כאחד.
כמו בן־גורידן. אלא שכל המשקיפים הרציניים
ניבאו, ובצדק, שבעייתו האמיתית של מוגאבה אינה
הלבנים של סמית. היריב האמיתי היה ונשאר שותפו
בחזית הפטריוטית, מנהיג זאפ״ו, ג׳ושע אנקומו. הצורה
שבה השיב מוגאבה לאתגר הזכירה את ימיו הטובים
של דויד בן־גוריון. כשהגיעו מים עד נפש, פעל מוגאבה
נגד אנקומו ביעילות ובתקיפות, פיטר אותו ועוד שניים
מחבריו מממשלתו. יש הסבורים שמוגאבה יצליח לבודד
את אנקומו גם מהנהגת סיעתו, ולאחד את שני הפלגים,
זאנ״ו וזאפ״ו, לחזית פטריוטית מאוחדת.
בינתיים המיכשולים אינם מבוטלים. לפלג של אנקומו
שני מיליון תומכים נלהבים, והמיבנה הצבאי המחתרתי
שלו, זיפרא, עדיין קיים, וחמוש בנשק סובייטי. הוא גילה
הכלים הדרושים למנהיגה של מדינה מתפתחת, האמורה
לעבור תהליכי עיור, תיעוש, ביעור הבערות והיערכות
לעימות צבאי אפשרי עם דרום־אפריקה.
מוגאבה סרב בעיקביות להגיע להסכם אופורטיוניסטי
עם סמית, אבל נאחז בתבונה רבה בנכונותו של שר־החוץ
הבריטי, הלורד קארינגטון, לפתור את הבעייה
הרודזית באופן שיבטיח את השילטון הממשי לרוב
השחור.
מוגאבה מתעב אישית את אנקומו המושחת. הוא
חושד בו במעילה ענקית של 90 מיליון דולר לצרכיו
האישיים. עד כה נמנע מפיטוריו כי רצה למנוע משבר
עם סיעתו על בסיס שיבטי, העלול לפצל את המיבנה
הלאומי הזימבאווי, ההולך ונוצר בהשראת מוגאבה. גילוי
.והארץ״ תור לשטיפת
קשה לחלוק על זכותו של סופר הארץ בבון,
דניאל דגן, לפרסם ביומונו ידיעות בלתי־מבוססות
על הקשרים בין אש״ף ואירגונים ניאדנאציים במערב־גרמניה.
דגן
מסתמך על פקיד גרמני בכיר בשם גרהארד
באדאן, שהאשים את מיזרח־גרמניה׳ ואת אש״ף
בשיתוף פעולה עם הימין הקיצוני בגרמניה.
באדאן הכחיש את המידע הזה, וכמעט כל מאמרו
של דגן מוקדש לסיבות שהניעו את הפקיד לפרסם
את הכחשתו.
אלא שלא בכך דברים אמורים. הכותרת שבה בחר
היומון לעטר את סיפורו של דגן מעניינת הרבה
יותר :״נאציזם בעידוד השמאל״ .הקורא מוזמן להאמין
שאירגון השיחרור הפלסטיני ותומכיו מקרב השמאל
האירופי מעודדים את הנאציזם בגרמניה. זו כבר
ממש דמגוגיה חצופה מאין כמוה.
להגן על כתי־ כנסת. כל קורא עיתונים ממוצע
באירופה יודע שהשמאל, כולל השמאל הגרמני, עומד
בקו הראשון של החזית נגד האנטי־שמיות ונגד
הנאציזם. בבריטניה, למשל, קיימת ופועלת הליגה
האנטי־נאצית. כמעט כל פעיליה, כולל פיטר היין
וואנסה רדגרייב, ידועים בתמיכתם בעניין הפלסטיני.
זה לא מונע מהם, כמובן, להוקיע כל תופעה אנטישמית,
להגן על בתי־כנסת יהודיים, ואפילו לשתף
פעולה עם חלקים מהמימסד היהודי נגד הגזענות.
בגרמניה עצמה מנע השמאל, לפעמים גם באמצעים
אלימים, הפגנות של ניאו־נאצים, או כינוסים
נוסטאלגיים של אנשי ס־ס לשעבר. המילחמד. בגזענות
ובנאציזם היא גם מאפיין חשוב של השמאל
הצרפתי, האוסטרי והסקנדינאווי. עובדות אלה דווחו
— אומנם לא בהבלטה יתרה — אפילו בשידורי־החדשות
של הטלוויזיה הישראלית.
היומונים הישראליים, ובכללם הארץ, מתעלמים
במכוון מאמת זו. מישהו זוכר שהופיעה בהם כותרת
כמו ״השמאל האירופי נגד הנאציזם״ ד תחת זאת
מסייע גם הארץ בשטיפת מוחו של הקורא הישראלי,
ובכך הוא תורם לתופעות, שהוא עצמו מוקיע לעיתים
קרובות.
במדור זה שחומייני מכשיר בטהרן ובקום קאדרים
מארצות־ערב (כולל סורים רבים) ,מחדיר בהם אידיאולוגיה
פאן־איסלאמית, המנוגדת לחלוטין ללאומיות
הערבית.
ספק אם לחומייני יש אינטרס ברגע זה במרד נגד
אסד. אך יש לו, בלי ספק, אחריות רוחנית למתרחש
בחמת ובחלקים אחרים של סוריה.
זה שיעור טוב לכל העיתונאים והמתראיינים
הישראליים, הנוטים לתפיסה פשטנית מדי של המציאות.
העניינים במרחב מסובכים, וכדי להבינם יש
צורך בידע ובמאמץ אינטלקטואלי מסויים. אין זה
קל, כידוע, באקלים הפוליטי-אינטלקטואלי השורר
כיום בישראל.
מומחים לענייני זימבאבווה סבורים שמוגאבה פעל דווקא
עתה, מכיוון שבזאפ״ו עצמה קמה אופוזיציה חזקה נגד
אנקומו. צעירי סיעתו, בכללם לוחמים ותיקים בצבאו של
אנקומו, דרשו לחקור את מקורות המימון של עסקיו
המסועפים של מנהיג מיפלגתם. אנקומו סרב לשתף פעולה
עם ועדת־החקירה של הסיעה. מוגאבה ניצל זאת, כינה
את יריבו בשם ״אבי הקאפיטליזם״ ,וכיוון נגדו את
״התותח הקדוש״ של ההדחה. זהו הימור ענקי והצלחתו
תלוייה בעיקר בתומכים הלא־מעטים של מוגאבה בתוך
סיעת אנקומו. אם יצליחו להתגבר על נאמני אנקומו
במאבק הפנימי בתוך זאפ״ו, יוכל מוגאבה לבנות חזית
פטריוטית מאוחדת ללא אנקומו, ולהוכיח לעולם שניתן
לבנות מדינה סוציאליסטית ודמוקרטית, על אסם וחמתם
של דרום־אפריקה והסובייטים.
גרמניה :
20 אחוז אנטישמים!
מחקר שערך סוציולוג גרמני מאוניברסיטת קלן,
פרוס׳ אלפונם זילברמאן, העלה כי 20 אחוז מתושבי
מערב־גרמניה הם אנטישמים. זילברמאן טוען שמדובר
בשיעור מדהים בגודלו, מכיוון שהקהילה היהודית בגרמניה
היא כיום קטנה ביותר, וחלק מהנשאלים הודו שמעולם
לא פגשו יהודי כלשהו באורח אישי.
הסוציולוג טוען שמדובר כאן במורשת קולקטיבית.
תת־הכרתית; שהועברה לדור החדש מדור המילחמה שתמך
בעבר בנאציזם. הוא מוסיף שהיתה הפעם גם סיבה
אקטואלית להתגברות האנטישמיות: התקפותיו הפרועות
של מנחם בגין על ראש־ממשלת גרמניה, הלמוט שמידט,
חיים ברעם
במדינה
ד ר כי חיים
נשיתה מא>ד1ה־ 0
מאופירה גבון ועד
יצחק רפא? —
בוריס עיסה את גוזם.
״יש נשים הדורשות שאבי אפעיל
הרבה כוח בזמן המסד,״ מסביר בודים
לוין 35 המסז׳יסט. החדר שלו
בקומה התחתונה של מלון תל־אביבי
סגור .״אין לי די כוח,״ מסביר
בורים את פשר הנשיפות הקולניות
היוצאות מגרונו ומחזהו המנופח.
נשים וגברים היוצאים מדלת חדרו
לא מבחינים במבטים המלווים אותם
בסקרנות. השיער רטוב מעט. ה עיניים
בודקות במבט חטוף אם כל
כפתור בבגד כבר רכוס, אך רוחם
מרחפת בעולם אחד. בורים טוען ש הם
פשוט נולדו מחדש, שהם בריאים
יותר.
״כדי להיות מעסה, נחוצה הרבה
סבלנות,״ טוען בורים .״נוצר
קשר אינטימי מיוחד־במינו. הסיפורים
שאני שומע כאן אסור ש־ידלפו
החוצה. אם לוחצים על בורים
לספר, הוא מדליף רמז, או
שרק פניו מעלות סומק ומסגירות
מעסה לדן
״כאילו מרחף
מבוכה. במחברתו רשומים שמות
רבים. ביניהם של אנשים מפורסמים
יותר ופחות.
אופירה נבון שאלה אותו, תוך
כדי עיסוי, איך הוא התאקלם בארץ.
היא סיפרה לו שגם הוריה היגרו
מרוסיה. יצחק נבון התעניין לדעת
מפי המעסה איך הוא יצא מרוסיה.
אסור שנינה תדע. יצחק רפאל
לימד את בורים איך להתנהג
בחברת אדם דתי, וניסה להשפיע
על בורים שלא יעבוד ביום השבת.
כמתנה לשרות העיסוי הטוב העניק
לו רפאל שלושה ספרים, שבהם
כתב פירושים והסברים לסיפורי
התורה, מתורגמים לרוסית.
״נוצרה בינינו קירבה,״ מסביר
בורים ,״כי רפאל עלה מפולין.״
חבר־הכנסת עוזי ברעם בא אל
בורים כדי שבעזרת המסד יעזור
לו המעסה להשתחרר מכאבי־הגב
המציקים לו .״הוא ייצא ממני
בריא,״ מבטיח בורים.
בספר המיוחד של בורים, בדף
שבראשו רשומה הקדשה בכתב־היד
של רפאל, מופיעה גם הקדשה
מפגינה רוזגבלום. גם היא, מסתבר,
נהנית מאוד מהעיסוי שקיבלה מ ידיו
של בורים.
היא באה אליו והתלוננה שהיא
כל־כך עייפה .״בזמן העיסוי היא
שרה. יש לה קול עמוק,״ אומר בורים
כשסומק מכסה את פניו.
בדף אחר רשומה הקדשה מה־העולם
הזה 2322
סופרת פילים צסלר — פמיניסטית
אמריקאית שכתבה כמה ספרים.
היא באה לעיסוי בזמן ששהתה במלון.
בוריס אינו מבין את ה אידיאולוגיה
שלה. הוא רק זוכר
שהיא סיפרה לו שהיחד, בעבר נשואה
לשלוש)־ ,גברים. אמריקאי,
יהודי וערבי. היא נפרדה מכל אחד
מהם, כי חיפשה את החופש שחסר
לה. בזמן השהות בארץ היא התלוננה
לפניו שאינה נהנית.
מהעיסוי היא נהנתה? ״בטח,
היא באה כל יום משיב בורים,
למרות שהוא מוסיף ואומר :״אני
לא רוצה לעשות לעיסוק שלי במסד
פידסום, כי יש לי מספיק
עבודה.״
אבל בורים אינו מסרב לקבל אותם
לטיפול. ביומנו רשומות בתור
דוגמניות ישראליות, שלפחות פעם
בשבוע מגיעות אליו כדי לזכות
בעיסוי.
רק דבר אחד מפריע לבורים :
אשתו, גינה, מהנדסת־אלקטרו־כימיה
במיקצועה, מקנאת לו, ו אסור
שהיא תדע שבורים, בעלה,
עושה מסד לנשים.
אבל הרשימה ארוכה: גם עדנה
לב קופצת אליו בכל ביקור שלה
בארץ. בעלה, יורם, בא אל בורים
גם הוא הוא, אחרי שהוא שומע
את השבחים שמרעיפה עליו עדנה.
שניהם מספדים לבורים על אמריקה.
האדם
נעדם מהגוף. בורים
עלה לישראל לפני שבע שנים מאוקראינה.
במעון־הקליטה בנצרת־עלית
הוא למד עברית. כשאנשי־הסוכנות
שאלו אותו מהו עיסוקו,
הוא יכול להשיב להם שיש בידיו
תעודה של מוסיקאי — נגן־פסנתר
— מאמן־איגרוף מוסמך ופיזיותר־פיסט.
בורים,
שעלה לישראל עם אשתו
ובנו הבכור, לא המתין שאנשי-
הסוכנות ימצאו לו מקום־עבודה.
לפני שלמד את השפה כבר התחיל
לנגן כמלווה בשעורי־בלט לנע רות
בטבריה, ובחמי־טבריה הוא
התחיל לאמן בספורט.
בארץ נולדה בתו השניה.
לפני המסד נכנס הלקוח לחדר
הסאונה היבשה. שם, במשך כעשר
דקות, הוא יושב בחדר שהטמפרטורה
בו מועלית עד 100
מעלות. אחר־כך הוא עובר למקלחת
בזרם מים בלחץ רב. משם אל
חדר־העיסוי. במשך 40 דקות, בעזרת
שמן מיוחד, עורך בורים
לגופו של המטופל עיסוי.
נשים מבקשות, בדרך כלל, עיסוי
לפנים, לראש ולשרירי החזה.
גברים אוהבים עיסוי בעורף ובמצח.
לאנשים הסובלים מכאבי-
גב, ושאינם זקוקים לטיפול רפואי
מיוחד, נותן בורים עיסוי בעזרת
מכשיר מיוחד, שבו הגולות חודרות
אל הרווחים הקטנים שבין החול יות.
יותר מזה, אין בורים מוכן
לפרט. אחרי ארבעים דקות עיסוי
עובר המטופל אל חדר הסאונה
הרטובה.
יש אנשים שאוהבים להתכסות
בסבון מוקצף ולהכות במטאטא על
עור גופם .״זה עושה הרגשה כאילו
שאתה מרחף ...אלוהים נותן נשיקות.״
אחרי הסאונה חוזרים שוב
למקלחת בזרם מים קרים העור
מקבל שם הלם וההרגשה נפלאה.
האם הישראלים יודעים לקבל
עיסוי? ״אין כמו הכושים,״ מס ביר
בורים לוין. הכושי נכנס לחדר
בריקוד. הם כל־כך משוחר רים.
יש בגוף שלהם הרפיה, שאין
אצל אף אחד אחר. הם נופלים על
:מיטה בחדר־העיסוי ואז האדם
כאילו נעלם מהגוף .״זה תענוג
לעשות לכושי עיסוי,״ מודה בורים.
לדוגמה, הוא מביא את הכדורסלן
קארל וינפרי (הפועל גליל־עליון),
שהוא מלא בשרירים קפיציים. גם
טל ברודי בא אל בורים, אבל את
הגוף של קארל וינפרי, הכושי, לא
יכול בורים לשכוח.
מומחה לבעיות החושים מסביר לבית־המישסט
את הטכניקה של הסבות מיהמו להרשים
ח רשות זו נכות חברתית. הלן קלר, שהי-
*>• י תה גם חרשת וגם עיוורת, הסבירה כי
לו יכלה לבחור ולהחזיר לעצמה אחד מחושיד,
היתה מבקשת לשמוע, משום שאז היתר. יכולה
לקשור קשר חברתי ממשי עם בני־האדם,״ אומר
יששכר גולדרט, המנהל הכללי של אגודת החדישים
בישראל.
האיש גבה־הקומה ובעל יכולת הביטוי המרשימה׳
העיד בבית־המישפט בתל־אביב לפני השופט
המחוזי אלישע שיינבוים, על יכולתו של חרש
להבין מיסמך מישפטי מורכב, כמו צוואה.
הוא הוזמן על-ידי עורך־הדין כדי לברר אם
הנפטר, יעקב משעלי, שהיה חרש מלידה, הבין את
משמעות הצוואה שעליה חתם, בה הוריש את
כל רכושו לאשתו, ואת שעונו וטבעתו לאחיו.
״חרשים נולדים כבעלי רמת־מישכל ממוצעת׳
הדומה לזו של חבריהם השומעים. הקשיים
שלהם נובעים מהזמן הרב הנדרש כדי להחדיר
להם מושגי־יסוד, שאותם רוכש כל ילד
רגיל בהיסח-הדעת כמעט. גם אחרי לימוד מסויים
הם מתקשים בהבנת מושגים מופשטים, וחושבים
בדרך מטריאלית.״
המנכ״ל סיפר כי אוכלוסיית החרשים ממש,
כלומר כאלה שאינם שומעים כלל ולוקים במום
מאז לידתם, מונה כ 400-איש ואשד, בישראל.
האחרים, שהם כבדי־שמיעה, אינם נכללים באגו־דתו׳
אלא שייכים לאירגון שמע.
ילדים חורגים לאלוהים .״חרשים מלידה,
שלא למדו בבית־ספר לחרשים, הבנתם פחותה,
ממש בסיסית• הם יכולים להבין הבעות פנים
שונות ולקרוא שפתיים. אולם השפה העברית,
כמו כל השפות השמיות, קשה במיוחד לקריאת
שפתיים, בגלל ריבוי האותיות הגרוניות בה.
״חרשים אינם אילמים, הם חסרי־דיבור. מי-
תרי״הקול שלהם לא נפגעו, אך מכיוון שאינם
שומעים, אינם יכולים לשלוט היטב במיתרים,
ולשוות להם את הצלילים המדוייקים של השומעים.
כל חרש מסוגל לדבר, השאלה אם אתה
מבין אותו. אני, בגלל מגעי הרב איתם, מבין
אותם טוב יותר מאחרים. אני מבין גם כאלה
שיכולת הדיבור שלהם קרובה לאפם.״
מומחה גולדרט
מנת־מישכל כמו לכולם
במוסדות מתאימים יכולים להגיע להישגים נכבדים,״
טען גולדרט.
באיזו שפח לחשוב? בשלב.זה של עדותו׳
התערב השופט שיינמן, הבקיא בדיני ישראל,
וסיפר כי בשאלות ותשובות של רבנים משנים
אחרונות, מתברר כי חלה התפתחות בעניין
זה, וכי חרשים שלמדו בבית־ספר, כשרים לעדות
בבתי־מישפט.
״אדוני השופט,״ שאל העד ,״באיזו שפה
החושוח קשה
מן העיוורון
גולדרט ביקר את אפשרויות החינוך לחרשים
הקיימות בישראל, ואמר כי הן אינן מספיקות,
ואין בארץ מודעות לעניין. בארצות־הברית ובאנגליה
מוצג על הבימות מחזה מרגש בשם ילדים
חורגים לאלוהים, המתאר את בעיותיה הקשות
של חרשת מלידה, את קשיי־התיקשורת שלה ואת
המרירות והתיסכול הממלאים אותה •שינאה לאנשים
השומעים. בעיקבות מחזה זה, העומד לעלות
גם על בימותינו, גברה המודעות לנכות, שנראית
לאנשים כקלה יותר מעיוורון או שיתוק.
יש בישראל פחות מעשרה חרשים שסיימו
אוניברסיטה, ויש אפילו אחד שהוא כיום מדען
אטומי. אולם בחור זה, יונתן קרני, זכה ונולד
במישפחה מרובת אמצעים, שהעמידה לו מורים
פרטיים מילדות, והשקיעה בו מאמצים וכספים
רבים. כיום הגיע, בעזרת האינטליגנציה שלו,
לדרגה בכירה.
״אולם דווקא העובדה שרק אחד מכולם הגיע
לכך, מעידה על כישלון שיטת החינוך לחרשים
בישראל. ליתר החרשים, חסרי־השכלה וטיפוח,
יש באמת בעיה של הבנת מושגים מופשטים,
ולכן היתה הצדקה לדברי חז״ל כי , :חרש, שוטה
וקטן פסולים לעדות ׳.אולם החרשים שלמדו
אתה חושב?״ והשופט, החי כבר שנים רבות
בארץ, ענד. בחיוך :״בשנים האחרונות אני כבר
חושב בעברית.״
״לחרש אין שפה לחשוב בה, ומיספר המלים
שלו מצומצם ביותר,״ הסביר גולדרט.
עורך־הדין שאל את העד כיצד מסבירים לחרשים
משמעותו של מיסמך־מישפטי, שעליו הם
אמורים לחתום.
״אנו מעדיפים לעשות זאת בעזרת מתורגמן
שהוא חרש בעצמו, ולמד את אמנות התרגום
לשפת ידיים. עורך־הדין מסביר לו את המיסמך.
הוא קורא את שפתיו של עורך־הדין, ומעביר את
המסר לחותם בעזרת שפת החרשים. את המלים
המופשטות, הקשות, הוא מסביר לי בעזרת מילים
פשוטות יותר. אבל מילים כמו ניכור׳ ומוחלט,
קשות במיוחד להבנה.״
צרות בגלל בושה .״אם החרש מסמן כי
הבין, האם אין זה מספיק?״ נשאל המנכ״ל
והשיב :״לא. חרשים מתביישים בנכותם, וחוששים
שיחשבו אותם למפגרים ומטומטמים, ולכן
פעמים רבות הם מהנהנים בראשם לאות הסכמה,
כאשר בעצם לא הבינו ולא כלום. הם מסבכים
עצמם לפעמים בצרות צרורות בגלל בושה זו.״
הסיבות האמיתיות
שהביאו לפרישתו
1 1 1שילון בתחילת דרכו ככתב טלוויזיה, כשהגיע
׳ י י אל בניין חוטי ירושלים הישר מהרדיו. הוא הפך
חיש־מהר לאיש החזק במחלקת־החדשות ולמנהל שלה,
אחרי תקופת הזוהר שלו, כראש מחלקת־החדשות וככתב
הטלוויזיה בנידיורק, מסיים את הקאריירה בת 14 יי השנים כקריין חדשות. בארצות־הברית רכש ידע מיקצועי רב.
היטב מדוע הוזמן לחדרו של המנכ״ל.
לאחד מכתביה הבכירים של מחלקת־החד־ישות
אמר שילון :״הוא פשוט מנסה לבדוק
אם יש לי כוונה להתמודד על התפקיד.
הוא חושש שאלו למיכרז ואגרום בכד
מבוכה רבה, כי ברגע שאציג את הרקורד
שלי ,׳לעומת הרקורד של טוביה סער,
יעמדו חברי ועדת־המיכרזים במצב מאוד
לא־נוח.״
השידור האחרון
^ ד כאן מבט לחדשות. בנקודה
זו אני נפרד מכם ומהטלוויזיה הישראלית
בשלב זה.״ במילים אלה סיים
דן שילון את 14 שנות עבודתו בטלוויזיה,
אותה הוא מלווה מאז יום היווסדה.
שילון, ששהה בארצות־הברית במשך
ארבע שנים ככתב הטלוויזיה בניו־יורק,
למד היטב׳את העבודה מעמיתיו האמ
ריקאיים.
שם, בטלוויזיה האמריקאית, פונים
הקריינים באופן ישיר ובלתי־אמצעי
אל קהל־הצופים שלהם. כאשר מתחתן
קריין טלוויזיה אומרים לו מזל־טוב לפני
כל אמריקה, כאשר נולד ילד לאחד הקריינים
או הקרייניות מכריזים על כך
בתום מהדורת־ד,חדשות. לא מזמן הועלה
אחד מקרייני־החדשות של רשת אן־בי־סי
בדרגה וחבריו הכינו לו בסוף מהדורת-
החדשות הפתעה: הם הקרינו סרט בן
חמש דקות על הקריין, החל מרגיע לידתו.
בישראל לא הכל אהבו את פרידתו של
דן שילון מקהל־הצופים. אחד שלא אהב
זאת במיוחד היה העורך החדש של מבט,
יאיר שטרן, שבתום השידור אמר לדן
שילון :״לא היית צריך לעשות את זה!״
שילון לא ענה לו.
היתה זו פרידה עצובה של שועל־טל-
וויזיה ותיק מ־מסך המוכר לו כל־כך. שום
טקס לא נערך, שום דברי־ברכה לא הוחלפו.
שילון אמנם טוען כי לקח חופשה
ללא תשלום, במשך שנה אחת, אך כל
אחד בבניין הטלוויזיה יודע כי שילון
סגר למעשה את הדלת, כדי שלא לפתוח
אותה שוב.
כרמית גיא
צחקה
שילון על
32 - 8
החומר בקפדנותו
הרגילה.
ף* יום הרביעי בערב, ב־ ,7.00 הגיע
• דן שילון בפעם האחרונה לבניין חוטי
ירושלים. כדרכו עלה למחלקת־החדשות,
יעבר על החומר׳ אחר־כך ירד לאולפן.
כדרכו לא התאפר. במקום נכחו, אותה
שעה, חיים יבין, יעקב אחימאיר, אהוד
יערי ויאיר שטרן. הכתב אליעזר יערי
שלח לשילון בקבוק-וודקה. שילון הציב
אותו על שולחנו במחלקת־ד,חדשות, והזמין
את חבריו להרים כוסית אחרי שידור מבט.
קשה היה להימנע משיחות על מצב
הטלוויזיה. שילון חזר ואמר את דעתו
על המצב :״שמעתם את זה מפי מיליון
פעם, תשמעו את זה פעם אחת נוספת!״
אמר שילון.
האווירה היתד. נכאה. חיים יבין לא יכול
היה להתאפק ואמר :״זהו השבוע השחור
ביותר של הטלוויזיה הישראלית, החל
ממינויו של טוביה סער כמנהל־ד,טלוויזיה,
דרך מינויו של יאיר שטרן כעורך מבט,
וכלה בעזיבתו של ׳שילון.״
היתד, שתיקה. שילון וכרמית גיא החלו
הצופים החוזה בטלוויזיה. היא פרצה בצחוק נרגש, אשר בקושי -הצליחה להסתירו.
בשידור המהדורה. כשנפרד שילון מקהל־הצופים
לא יכלה כרמית להסתיר את
הפתעתה והתרגשותה. היא התחילה ׳לצחוק
בהיסטריה. אחר־כך לחץ שילון ידיים עם
עובדי־האולפן, עלה לחדרו, לקח את מעילו
העליון ואת העניבות מארונו, והלו הביתה.
אשתו, שרי, טרחה להקליט את המהדורה
האחרונה בהגשתו של שילון במערכת הוידיאו.
הדבר הראשון שעשה כשבא הביתה
היה לצפות בעצמו כשהוא נפרד
מאומה.
פירמידה הפוכה
דזם התפטרותו של צחי שימעוני
2מתפקיד מנהל־ר,טלוויזיה פורסם מיב-
רז לתפקיד זה. מנכ״ל רשות־ד,שידור הזמין
את דן שילון לשיחה. הרכילות בבניין
היתה כי טומי עומד להפתיע ולהצייע לדן
להגיש את מועמדותו, למרות חילוקי-
הדיעות הגלויים ביניהם. אך שילון ידע
היחסים בין דן שילון לבין המנכ״ל היו
מתוחים כמו חבל דק. מאז חזר שילון
מארצות־הברית, לא חדל מלהביע את
דעתו על המנכ״ל. אחד הדברים ששילון
חזר עליהם באוזן חבריו בימחלקת־ד,חדשות
שוב ושוב היה הזדעזעותיו העמוקה
מהעובדה כי לפיד גאה בכך שהצליח
להפוך את הפירמידה ישבנה שילון בתקופה
שבה ניהל את מחלקת־החדשות. אם בתקופת
שילון היתה האינפורמציה זורמת
מהכתבים למערכת, הרי שכעת הביא לפיד
לידי כך שהאינפורמציה זורמת מהמערכת
לכתבים. שילון היה המום מהתבטאותו זז
של לפיד. לאחד מידידיו אמר :״בתחילה
הייתי בטוח שזו אינה אלא פליטת־פה,
שטומי אינו מתכוון באמת למה שאמר.
אחר־כך הוא חזר על הדברים לפניי, בזמן
הפגישה בינינו, ואם עדיין לא הייתי בטוח
שאני שומע טוב הנה חזר ציחי שימעוני,
שהיה מנהל־הטלוויזיה, על דבריו של לפיד
מילה במילה בראיון עיתונאי שנתן לעתון
הירושלמי כל העיר.״
שילון לא היסס להביע את אי־
לחיצת ידיים לפרידה
דן שילון לוחץ את ידיו של חיים יבין
בתום שידור מהדורת החדשות היום
הרביעי. יבין ושילון מלווים את הטלוויזיה הישראלית מאז היווסדה, לפני 14 שנים.
היה זה חיים יבין שהחליף את דן שילון כמנהל מחלקת־החדשות, כשזה נשלח לפאריס. עם
עזיבתו של שילון אמר יבין :״היה זה השבוע השחור ביותר בתולדות הטלוויזיה.״
היתת זו פרידה עצובה של שועל־תטלוויזיה מהמסך המוכר לו טוב כל־כך.
ידי קבוצת־אנשים שסמירטטו את רשות־השידור,
דחלילים ממלאי־הוראות שאינם
שווים שום דבר מבחינה מיקצועית. לא
במיקרה הקיף עצמו לפיד באנשים מסוג
זה. הוא עצמו לא מבין כלום בטלוויזיה.
הוא האיש אשר ללא ספק הרס את הטלוויזיה
במו ידיו. הטרגדיה שלו היא שהוא
אפילו לא יודע שהוא עשה זאת. ככל
׳שהטלוויזיה שוקעת יותר, הוא •רוצה
מעצמו יותר ויותר.״
היה מי שטרח להשמיע את דבריו של
שילון באוזני לפיד. הקרע בין השניים
העמיק יותר ויותר, וככל שהעמיק הקרע,
כן היה ברור לשילון שאין לו אלא דרך
אחת. אדם המכבד את עצמו לא יישאר
לעולם במקום המאוס עליו. הוא לא חים•
להגיד בריש גלי מה דעתו על בעלי עפ־דות־המפתח
בטלוויזיה. הוא פסל מכל וכל
את מנהל-הטלוויזיה, טוביה סער, את •י
שהיתה מנהלת התוכניות, אסתר סופר,
האיש שלדברי שילון ״דרכו העיתונאית
רצופה כישלונות,״ יערוך את מבט שני.
בעיקר לא יכול היה להשלים עם שתיקתם
של כתבים רציניים כמו אלימלך רם, יעקב
אחימאיר והחיים יבין, אנשי־מיקצוע שאותם
העריך כמיקצויענים ממדרגה ראשונה.
העובדה שהכתב לענייני־השטחים־
המוחזקים, רפי חלבי, נמצא בארצות־הברית
כבר מזה חודש ימים, ושלכן איש אינו
מסקר את האירועים בשטחים אלה, צרמה
לשילון. אך יותר מכל כאב לו כי אנשי
מחלקת־חחדשות הפכו׳ לדבריו ,״לכתבי-
חצר״ .הוא לא יכול היה להשלים עם
העובדה שכתבים מצטיינים כמו חיים גיל,
אורי גולדשטיין, ישראל סגל ויעל חן
אינם עובדים ואינם מתופעלים. הוא לא
חסכים לכך שרם עברון, מי שהיה עורך
יומן השבוע בתקופתו, לא ישובץ במח־לקת־ד,חדשות.
עברון סיפר לשילון כי
(המשך בעמוד )76
שביעות רצונו מהדברים המתרחשים
בטלוויזיה הישראלית ומהאופן בו היא
מנוהלת. באחת המסיבות הירושלמיות פגש
בידידה, עיתונאית העובדת בשליחות
עיתונה בחו״ל, ואמר לה :״ברגע שחזרתי
ארצה מארצוודהברית הבנתי שמה שקורה
ביני לבין טומי זה• לא רק חילוקי־דיעות
מיקצועיים, אלא שפעורה בינינו תהום
עמוקה !״
״לפיד
סירס!״
^ ^ ילץלא הכיר אח לפיד. כשמונה
לפיד לתפקידו, במקומו י ל יצחק
ליבני שהודח. שהה שילון בארצות־הברית.
לפיד נהג לספר כי דן שילון והוא הם
חברים־לנשק, ושהשתתפו במילחמת־ששת־הימים
בכתבים צבאיים ברמת־הגולן—לפיד
ככתב מעריב ושילון ככתב הרדיו. מעבר
לזה לא היו בין השניים יחסים אישיים.
בעת שהותו בארצות־הברית טען שילון
כי לפיד סירפד לו שתי כתבות. אחת מהן
בדקה את מקורות־המימון של ועידת-
הנשיאים היהודיים בארצוודהברית (הכתבה
פורסמה בהעולס הזה) .כאשר שלח
דן שילון ארצה כתבה על שגריר ישראל
באו״ם, יהודה בלום, היא לא החמיאה
לשגריר. לפיד דרש משילון לקצץ את
הקטעים הלא־מחמיאים. שילון סירב. אך
לסיד לא התחשב בדעתו. הכתבה ששודרה
עברה קוסמטיקה. שילון זעם וטען בכעס :
״לפיד סירס לי את הכתבה!״
הכאיבה לשילון במיוחד העובדה שאיש
•אנשי הנהלת רשוודהשידור לא זימן
אותו לשיחה, עם שובו ארצה. אחרי הכל,
הרי שהה נארצותיהברית, ארץ הטלוויזיה,
במשך ארבע שנים. הוא הכיר
•קרום אנשי־טלוויזיה בעלי עמדות־מפתח,
נהג לבקר במחלקות־החדשות של רשתות-
השידור. הוא לא יכול היה להסתיר את
כאבו ואמר למי שהיתה עורכת יומן
השבוע, יעל חן :״עשיתי מאמצים עצומים
ללמוד במה שיותר בשטח הטלוויזיה,
למדתי את המדיום מתוך הקרביים, למדתי
את התסיסה התוכניתית, ניהול תוכניתי
וניהול הפקתי. התעניינתי כהתפתחות הטכנולוגית,
קיוויתי כי אוכל ליישם את
היידע שלי בטלוויזיה הישראלית. הנחתי
שמישהו פה בארץ יתעניין בחידושים
הפנטסטיים, הקיימים בטלוויזיה האמריק אית.
אך אף אחד לא שואל אותי. אף
אחד לא מתעניין אם יש איזשהו דבר חדש
שאפשר ללמוד, אם יש מקום לקנות יידע.״
ואת צבי שפירא, מפקד גלי צה״ל לשעבר.
הסאה הוגדשד, בעיניו של שילון כאשר
טורפד מינויו של אהוד יערי כעורו מבט,
ובמקומו מונה יאיר שטרן .״זהו מינוי
פוליטי. המישפחה הלוחמת העבירה הוראה
ללפיד למנות את שטרן,״ אמר שילון.
הוא לא יכול היה להשלים עם העובדה
בי נקדימון רוגל מונה ביועץ לענייני
טלוויזיה .״הטלוויזיה היחידה שהוא מכיר
היא הטלוויזיה הצרפתית, הנחשבת בטל וויזיה
הגרועה ביותר בעולם.״
האיש שניהל את מחלקת־החדשות בתקו־
•ת־הזוהר של הטלוויזיה לא יכול היד,
לראות כיצד נהרסת המחלקה המצויינת
לנגד עיניו. הוא קבל על מינויים של כתבי•
לאינישרוניים לעמדות־מפתח. הוא
לא יכול היה להשלים עם העובדה כי
יוד רונן, שעליו אמר לא־פעם כי :״לאיש
אין עמוד־שדרה,״ מונה לתפקיד־מפתח.
הוא לא יכול היה להסכים כי אלי ניסן,
סמרטוטים ודחלילים
ילון לא היסס להביע את דעתו
על המתרחש במחלקת־החדשות. אפשר
היה לראותו במיזנון הטלוויזיה, מוקף
בחבורה גדולה של כתבים, כשהוא מטיח
בקול בוטה :״הטלוויזיה מנוהלת היום על-
יאיר שטרן, עורך מבט החדש,
11י י| 1 11 יי י י -י י הריס בקבוק וודקה, אך נזף
בשילון על שנפרד מהצופים בתום מהדורת החדשות ביום הרביעי.
וודקה שנמזגה מהבקבוק
שילון אוסף את מיקטדונו
ואת עניבותיו ומרים כוס
ולח לו הכתב אליעזר יערי.
לעובדי הכנסת מגיעה
תוסס ת־־בו שה, ן אריה גוגו־עושה
..המון. המון!״
01 בבדידות בלתי־נעימה
מצא את עצמו שר־הביטחון,
כאשר חגג עם אשתו ושני
זוגות גוססים את יום הולדתו
ה־ ,54 בקיוסק של שאול
אגרון בנוודדצדק. השולחן
של אריאל שרון היה מוקף
בשולחנות של שמאלנים, ש השמיעו
כל הזמן הערות לג-
לגניות כלפיו. רק איש־הטל-
וויזיה אכיטל מוסינזון, והעיתונאי
עמוס קינן, שנכחו
במקום, לחצו את ידי
השר ואיחלו לי מזל־טוב. לבסוף,
כשעזב שרון ובני לווייתו
את המקום, נשמעו מחי-
אות־כפיים חרישיות.
פינחס גולדשטיין. הוא
מספר בגאווה שהוא מתחיל
את יום־עבודתו לפני השעה
5בבוקר, בשחייה בבריכה
שליד ביתו. הוא טוען שהחורף
אינו מפחיד אותו, והוא
עושה מיקלחות קרות גם בימי
הקרה, כשהוא נשאר בירוש לים
לצורכי עבודתו.
! 0אחרי שהאורחים עזבו
את האולם שבו נערכה מסיבת
[ 0לרגל חילופי האיגרות
החמות בין ראש־ד,ממשלה,
,מנחם כנין, ונשיא ארצות-
הברית, רונלד רנן, דיבר
שר־החוץ־לשעבר, אכא אכן
על הנטייה של בני־המערב לנימוסים
ולשבחים מוגזמים,
שהישראלים נתפסים להם.
הוא סיפר שכאשר סבו היגר
לאנגליה, בין המיכתבים שקיבל
היה אחד שבסופו נרשם
:״בנאמנות, עבדך הנאמן
״.האיש התרגש עד דמעות
ואמר לבני־מישפחתו :״תראו
איזו חברה! איזה אנשים!
איזה נימוסים! אני רק באתי
לכאן, ובאיזה לשון ידידותית
הם פונים אלי !״ בני־המיש־פחה
יעצו לו שבכל־זאת יעיין
בתוכן המיכתב. כשעשה זאת
חשכו עיניו. מעל למילות־ה־חיבה
המוגזמת נכתב :״הוויזה
שלך פקעה. עליך לעזוב
את אנגליה מיד!״
! 0יצחק ליכני העיר
באותו נושא, שכאשר היה
עורך במחנה, ובא לראשונה
לארצות־הברית, הוא הוצג
שם על־ידי דובר מישרד־החוץ
האמריקאי כ״עורך השבועון
החשוב ביותר במיזרח התיכון
״.לימי סיפר שכאשר שמע
את ההגדרה במסיבה לא קם,
משום שהיה בטוח שהמדובר
במישהו אחר• כעבור שנים,
כשבא כמנכ״ל רשות־השידור
לביקור ברשת אן־בי־סי, הוא
הוצג כ״מנכ״ל הטלוויזיה המוכשרת,
שכולנו יכולים ללמוד
ממנה.״
01 זיכרונות ספורטיביים
העלו ח״כ־המערך מיכה
חריש וחברו לקבוצת הכדורגל
אס״א ירושלים, ישר־אד
קיטנר. חריש, ששיחק
בהפועל קרית־ים, הפך קיצוני
ימני בקבוצת הסטודנטים, כאשר
למד כלכלה באוניברסיטה
העיברית, ניצל פעם ממי
כות־רצח. היה זה כאשר שיחקה
אס״א נגד הפועל בית-
שמש, וניצחה את היריבים בתוצאה
המוחצת .0:6המארחים,
שלא היו מוכנים להש לים
עם התוצאה, היכו כמנצחים
ללא רחם, עד שעשרה
משחקני אס״א אושפזו. חריש
לא השתתף באותו מישחק
משום שבאותו ערב התחתן
עם חברתו אסתר. לחתונה
לא הופיעו, כמובן, מרבית
חבריו הספורטאים.
; 0ח״כ אחר הידוע באה בתו
לספורט הוא הליברל
שגעון נוס
הצליח בנאום משעמם אחד להרדים
את חברי מרכז מיפלגת־חעבודה. פרם
(משמאל למעלה) נאם באריכות, אך רק בסוף נאומו הבהיר שהשיג
בשלילה לרעיון שהעלה ראש״הממשלה, מנחם בגין, להקמת ממשלת־אחדות־לאומית.
מדברי פרס לא היה ברור, עד קרוב לסוף, אם הוא
בעד או נגד הרעיון. בכל זאת, חברי־המרכז לא התעניינו כלל
בדבריו. שלמה הלל (למעלה) בא באיחור, כימעט לקראת סיום
נאומו של פרס, ומייד תפס תנומה. הח״כ חיים הרצוג (מימין) ,לא
בר־המיצווה לבנו רן־ צגי,
אסף גולדשטיין את הפרחים
שנשארו, להפתעתו, על השולחנות,
ושלח אותם, עוד באותו
לילה, לשני בתי־חולים שבשרון:
בית לווינשטיין, ברע ננה
ומאיר בכפר־סבא.
מועצת־המנהלים משר זג־כר,
את קשיי המיפעל. אחד
מחברי הוועדה, דן תיכון,
שסבלנותו פקעה ככל שהתארך
ההסבר, שאל :״לא הבנתי
מכל ההסברים האלה מה
אתם רוצים.״ ענה לו יגאל
כרן־אורגד :״כסף! כסף!״
01 בדיון בוועדודהכספים
של הכנסת, בעניין עתיד חב רת
פרוטארוס, הסבירו ראשי
החברה, ביניהם יושב-ראש
01 כשהודיע ח״כ משה
שחל, בישיבת סיעת־המערר
בכנסת על הגברת מערד ה־
התאפק ונרדם, כשאצבעו בפיו. מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל,
שבא לדיון כחצי שעה אחרי שחל, שיפשף את עיניו בדאגה: גם
עליו נפלה התרדמה. משה שהרבני, איש ועד״העובדים של ״תנובה״
(משמאל) נשען על המושב ונרדם. ח״כ דני רוזוליו (מעליו) עצם
את עיניו וניסה להתרכז, בעוד שחברו לסיעה, ח״כ משה שחל
(משמאל למטה) הבליע בכף־ידו פיהוק, כשיהודה חשאי מביט בו
משועשע. חשאי היה בין המעטים שהיו עירניים. חשאי היה קצין-
מודיעין, ונראה שהרגלים שרכש בצבא עדיין תקפים גם כשהוא ח״כ.
מצליפים של הסיעה בבית,
הוא גילה שלצוות נקבעו ה־ח״כים
רפי סדויסה ועדנה
סולידאר, בעזרתם של מ ד
כירת-הסיעה דיגה גורן וה עוזר
הפרלמנטרי, חן כרקן.
כשהציג את האחרון אמר :
״הוא אחראי לשלוף אתכם מ־המיזנון
למליאה.״ מישהו אמר
שחן יהיה ״השלפן הגדול״,
ואחר הוסיף שכל הנשלפים
יקראו ״החוג לשילוף״ ,על
מישקל ״החוג לשילוב״ שהיה
במיפלגת־העבודה.
01 כשנאם ח״כ מפ״ם דג
זכין לפני חברי סיעתו על
ביטול התוספות הפרלמנטריות
של מזכיר־הכנסת גתנאל
ל יי ד ועובדים בכירים אח רים,
נשאל מהי בכלל תוספת
פרלמנטרית. הוא חשב מעט
ואחר־כך ענה :״אני חושב
שזו תוספת־בושה לעבודה בכנסת.״
העולם
הזה 2322
מאירוכיץ׳ להלוויית ידיד
במושבה הוותיקה בנימינה,
אמר למישפחת הנפטר :״אתם
מתים משום שאתם, כאן בבנימינה,
לא יודעים לחיות!״
! 8דוק, מאנשי הפרלמנט
של ראשון (לציון) ,נוהג לל בוש
מ ק טרונו
סוודר
בצבע
צהוב או אדום. כשנשאל לפי
מה הוא מחליט איזה מהם ללבוש,
הסביר שבצהוב הוא מו פיע
במיפלגה הליברלית, שבה
הוא חבר המועצה, ואילו את
האדום הלוהט הוא לובש בפגישות
אינטימיות.
> 8הפרופסור כרכה ר מות,
חוקרת־סרטן, סיפרה ב המשך
לפרשת ראוכן מע יין,
שבארץ היו רק שני
! !8בנאום־תשובה להצעה
לסדר־היום על מצב האסירים
בבתי־הסוהר, הבטיח שר־הם־
נים, הד״ר יוסף כורג, כי
בקרוב יוכנסו לתאים של אסירים
ביטחוניים מיזרונים ומיטות,
או הוסיף שלא יהיו
אלה מיזרוני פרדייס. העיר על
כך ח״כ שכח וייס :״לעומת
זאת יהיו אלה מיטות
סדום.״
8 1באחד הדיונים במליאה
נכחו, מילבד וייס, שנאם, עוד
שלושה ח״כים והיושב־ראש.
וייס אמר שבתום הקדנציה
העולם הזה?737
הוא מתכוון לכתוב רומאן פוליטי
בשם ארבע שנות בדידות.
העיר על-כך ח״ב הליכוד
אמנון לין שבכל־זאת ישנם
ח״כים במליאה. וייס השיב
כי אלה הם האנסמבל החיפאי.
הוא התכוון ללין, ליוסף
רום ולו עצמו, שהם חיפאים.
81 אריה גמר, יועצו
לענייני־פרוייקטים־מיוחדים של
שר־העל לענייני כלכלה, י ע־קב
מרידוד, נכנם במלוא
המרץ לעבודה. הוא מגיע מדי
בוקר ברכב שכור מתל־אביב
למקום עבודתו בירושלים, ר
מיקרים של ילדים פגועי תלידומיד,
והשניים היו, למרבית
הפליאה, ילדיהם של רופאים.
לדעתה, דווקא הרופאים לא
המתינו לתוצאות המחקר, והעדיפו
להשתמש בתרופה
לפני אישור מישרד־הבריאות.
עוזב בשעות הערב המאוח רות.
כרגע יש לו מזכירה, ובקרוב
ימנו לו עוזר. בחדרו,
חסר־התמונות, האווירה היא
רגועה. כאשר שואלים את מי
שסובב אותו מה, בכל־זאת,
עושה גנגר, התשובה היא :
״הוא עושה המון, המון!״
כשבא
זאס
(דוק)
8 1בימאי־הסרטים יהו דה
(״ג׳אד״) נאמן, אחד ממנהיגי
התנועה לסולידריות עם
אוניברסיטת ביר־זית, שסירטו
על שביתת־הימאים עורר הד
רב בארץ, חתם השבוע על
חוזה עם חברת־טלוויזיה בריטית
להפקת סרט עלילתי באורך
מלא על ישראל.
חד ש ס ביו! ס־טיזן 6
א01112£
11/1590
1690ש
12/1690
12/1750
12/1890
החוויר• בשקלים וכולל• חוצח.
עועוןו!וינ !ודו
אבא
א! 12£ז1ס
ן חמורת מה קיבלה פנינה ר 1זנבל 1ם 100 אלף דולר.
1 1 1 * 1 1 1 1 1 1דידה ומכונית. למרות שלא תיתן בייבי לבייבי
91 המזכירה האלקטרונית
של הציירת סימה אדיהד,
אחותו של שלמה אליהו,
בעל חברת הביטוח אליהו,
קלטה את ההודעה הבאה :״סימה,
מזל טוב!״ ד״ש לאריה
(איישטיין) .החבר׳ה מהתנועה
״.סימה אליהו הוא שם
חברתו של אריק איינשטיין,
שילדה לו ילד — אך זוהי
אשה אחרת.
! 9הסועדים בשולחנות ה סמוכים
הקשיבו במיסעדה תל-
אביבית לאחת השיחות המו זרות
ביותר שהגיעה לאוזניהם
מימיהם. המשוחחים היו
הכל-ישראלית
נערת־הזוהר
פלינה רוזנגלום וגבר אמ
יעואל ;1 1 1
ריקאי אלמוני, כבן .40 הסועדים
לא שמעו מה הציע ה אמריקאי
לפנינה, בנוכחות
שני ידידים ישראליים, אך
הם שמעו את תשובתה של
פנינה, שהכריזה בקול רם :
״ 100 אלף דולר, בית ומכונית.״
האמריקאי הסכים למחיר
זה, בתוספת משכורת
חודשית. לאחר מכן אמר ה אמריקאי
:״הייתי רוצה לקבל
ממך בייבי (תינוק).״ השי בה
פנינה, בו במקום :״בייבי,
ממני לא תקבל בייבי
לעולם!״ היא גם הודיעה כי
במשך ארבע־חמש השנים ה קרובות
אינה מתכוננת ללדת
ילדים.
91 בערב־ראיונות במוע
להניח לנכ ה
להת אג ד *
פסל בשם קן האריסון, שאותי מגלם השחקן
ריצ׳ארד דרייפוס בסרט של מי החיים האלה,
לעזאזל, נפצע אנושות בתאונת״דרכים. אחרי
שמתברר לו שגפיו שותקו לנצח, והוא ייאלץ,
לעולם, להתחבר למכונת־דיאליזה, הוא דורש
מחברתו שתחדל מלבקר אותו, ומרופאי בית-
החולים הוא דורש להפסיק את הטיפול בו משום
שהוא מעדיף למות. מנהל בית״החולים מתנגד
לבך בטענה שתפקידו הוא אחד: להאריך את
חיי החולה. האריסון, שאין לו קרובי״מישפחה,
פונה באמצעות עורך־דינו לבית״חמישפט בתביעה
שבית־החולים ישחרר אותו מאישפוז, כשהוא
נתמך ברצונו למות, גם על־ידי חלק מהצוות
הרפואי. בית־החולים מנסה לטעון שהאריסון
מדוכא ממצבו, ולבן רצונו למות אינו נובע
מהכרה צלולה, אך השופט, אחרי ששמע את
דברי גיבור הסרט, שכל עולמו היה הפיסול,
שעכשיו נמנע ממנו, קובע שהאריסון פועל במחשבה
צלולה ומורה על שיחרורו מבית-
החולים, דבר שפירושו הוא גזר דין־מוות.
אנשים שונים נשאלו במישאל־בזק של העולם
הזה, כיצד הם היו נוהגים, אילו נאלצו להכריע
בשאלה זו, והם ענו :
• ארנון הדר, סופר :״הייתי נותן לי למות.
אלה החיים שלו, לעזאזל!״
$יצחק לי מי :״מה ייתר בודד מאשר
מותנו? מי נותר איתנו אז, זולת עצמנו ובשרנו
הענוג והשביר? כל האחרים הם כבר צללים זרים־
מתרחקים. לחברה אין אז זכות למנוע מהאדם את
מותו. היא אינה קיימת עוד. ועם זאת, אני יכול
לקבוע הכללות ולהציע נוסחות? כל אדם וכל
מצב הם חדשים ואחרים, ואם אנו חייבים לקבוע
עמדה, צריך לעשות זאת כל פעם מחדש. כי הרי
החברה בהחלט קיימת, ויש לה חובה למנוע מוות,
כאשר מדובר באדם שאינו פועל בהכרה צלולה,
בחולה־רוח, ילד, במי שנתון להשפעות חיצוניות,
ומי שאינו בעל יכולת נפשית ושכלית לדעת מד,
המצב ולהחליט. יש חובה למנוע מוות, כאשר
אדם פועל מתוך צורכי הרס עצמי, או כאשר מותו
עלול לגרום למותם של אחרים על-ידי תקדים
או חיקוי, וכאשר נגרם נזק לאחרים. אך כאשר
מדובר, כמו במיקרה זה, באדם היודע היטב מה
הוא עושה, ומותו טוב בעליל מחייו. זוהי זכותו.״
• אייל תורן, מחסנאי צילום :״לא הייתי
מנתק אותו מהדיאליזה, ולא נותן לו למות. פעולה
כזאת, עם כל הכבוד לזכות היחיד על גופו וחייו,
היא רצח במלוא מובן המילה.״
• גילה שאול, נקבנית :״אי־אפשר להחזיק
אדם בניגוד לרצונו, גם בבית־החולים. הייתי
נותנת לו ללכת.״
• יוסי שפרלינג, סטודנט למישפטים :
״הייתי מתייחם לנסיבות המיקרה — גיל האדם,
מצבו הבריאותי, סיכוייו לחיות, התועלת שהוא
מפיק מחייו במצבו הספציפי, עמדת בני־המיש-
פחה, שבסרט לא היו לו כלל, טיב שיקול־דעתו,
האם רצונו נובע משיקול־דעת הגיוני, ובמיקרה
הזה, כפי שבא לידי ביטוי בסרט, הייתי מכבד
את רצונו. בנסיבות אחרות, כשאני נותן ־מישקל
רב לטיעונו הצלול, לא הייתי מכבד את רצונו,
אילו הייתי מטיל ספק בנקודה זו. כבר בשם
הסרט, של מי החיים האלה לעזאזל, בא לידי
ביטוי טיעונו הצלול.״
• שלמה כדק, רופא :״הייתי דוחה את
הדיון, בטענה שהפסל הוא במצב נפשי מעורער.
תפקיד השופט, במיקרה זה, הוא להתייחס לטענה
שאולי יש סיכוי שהאדם יתפקח מכוונתו להתאבד,
ובעתיד לא יבחר בדרך זו, וזה בלבד מספיק כדי
העולם הזה 2322
דון היקב של הליכוד ריאיינה
פלינה רוזלגדום את הסב-
סול וג מנחם שטרן, שהביע
בתחילת הראיון תדהמה מכך
שאנשים מעדיפים לבוא בלי-
לערבי־ראיונות,
לות־שבת
תחת להישאר בביתם במיטה.
פנינה שאלד. אותו אם יש
משהו המעסיק בני־אדם יותר
מאשר מין. שטח ענה לה:
״בורסה, ערבי־ראיונות, טלוויזיה.״
פנינה שאלה אם נכונה
הטענה שאינטלקטואלים
גרועים במיטה. ענה לה שטרן
:״בזה את יותר בקיאה
ממני.״ פנינה, שהכינה את
שאלותיה בכתב, שאלה איזה
סוג של ויטמין בארץ עוזר
יותר לתיפקוד המיני של ה־
גבר, ושטרן ענה לה כי אלה
הן שטויות, ושהמין מתחיל
מהמוח. היא ענתה לו :״אני
מסכימה איתך. גם אני חשבתי
כך.״ פנינה שאלה אותו,
אם הגיע לתפקידו כתוצאה מתיאוריה
או מפרקטיקה, והפליטה
:״אני מאמינה במעשים.״
היא הדגישה שלה אין
חוד, קיבוצה של שרון, נודע
שבקיבוץ שבו גדל תלו את
הכתבה שלו בכניסה לחדר-
האוכל ועל אותו לוח־מודעות,
לצד הכתבה, התבקשו החברים
לחתום את שמם על טפס,
שבו הם מביעים הסכמתם
ששאול ינודה ויוחרם על-ידי
הקיבוץ.
שלא לשחרר אותו מבית־החולים ולנתקו מהדיא-
ליזה. אני מוכרח לתת דוגמה אישית־מיקצועית :
בבית־החולים שבו אני עובד, יש מדי ערב שניים־
שלושה מקרים של נסיונות התאבדות, המגיעים
לחדר־המיון. האם אני יכול להעלות על דעתי
מצב שבו אתן למתאבד, ישהובא לבית־החולים,
למות, כדי לכבד את רצונו, ולא אנסה להציל
אותו?״
• אילן אכיגדורי, פקיד־קבלה :״הייתי
דוחה את ההחלטה, עד שיתרגל ממש למצבו, משום
שייתכן שכעבור שנים, אחרי תקופת־ההלם הראשונית,
אם הוא היה שב לבית־המישפט, היה
מוותר על הרעיון. אך אם הוא היד, רוצה גם אחר־כך
בכל־זאת להתאבד, הייתי נותן לו.״
• גיסים דיין, במאי קולנוע :״הייתי
מעדיף שלא להיות שופט, משום הבעייה המוסרית
שזה מעורר. אני מנסה לחשוב מה עם העיקרון,
ומתעלם מהטכסט המיקרי שבסרט, שבו מדובר
באמן, פסל. לכן הייתי נוטה להשאירו בחיים.
בעיקרון, ולא בסרט, עדיף שרופאים יתנו את
התשובה, גם כאשר האדם אינו צמח ומוחו צלול.״
• יהושע סובול, מחזאי :״הייתי מחליט
כמו השופט, ומכבד את רצונו של הפסל הנכה,
מתוך הנחה שאדם הוא אדון לגופו, וכאשר הוא
מחליט שחייו הם בלתי-נסבלים, יש לכבד החלטה
זו. במיקרה שבסרט, המבקש הוא נכה בשתי ידיו,
והוא אינו יכול לבצע את רצונו בעצמו. לכן רצונו
עובר דרך בני־אדם אחרים, ואלה שאוהבים אותו,
כמו הרופאים, יכולים לכבד את רצונו.״
• צוקי גלאי, אשת־יחסי־ציבור :״אני בעד ׳
שיחרורו מבית־החולים. גם אילו היה חי, היה חי
באופן מוגבל ביותר, ולכן יש לכבד את רצונו,
ולתת לו למות בשקט״.
• יהודה >״ג׳אד״) לאמן, רופא וראש
החוג לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב :״לא הייתי
מסכים להיות שופט. צריכה להיות הפרדה בין
החוק והמוסר, גם באופן פרקטי וגם מבחינת
הת שובה שהן נו תנו ת לשאלה. החוק. טוב שיישאר
כמו שהוא, אך ישנו המוסר של הרופא המטפל,
שבמיסגרת תחומו יכול להחליט מה שיחליט
ולתת על־כך את הדין, אם בנסיבות מסויימות
הוא מחליט לפי צו מצפונו המנוגד לחוק.״
• ישי אורון, גרפיקאי :״הייתי ממליץ
על טיפול פסיכולוגי, ואם אחרי תקופת מסויימת,
נקובה מראש, הוא לא היה משנה את דעתו, הייתי
מורה על שיחרורו. לא הייתי הולך לראות אותו
במוחו, אך אם הוא מתעקש ואינו רוצה בכל זאת
לחיות, הייתי מאפשר לו זאת.״
• יעקב הורלפלד, סטודנט לפילוסופיה :
״לא הייתי משחרר אותו, משום שאדם במצבו,
למרות שהוא לכאורה צלול בדעתו, אינו יכול
לחכות שבית־מישפט יכריע בגורל חייו. יש להשאיר
זאת לרופאים ולו, ולא לגרום על-ידי פנייה
לבית־המישפט הפיכת עניינו הפרטי לעיקרון כללי
מחייב, לכאן או לכאן.
• אילנה עופרי, עורכת-דין :״אחת ה־חרויות
של האדם היא החופש לא לסבול, וכמו
שזה בא לידי ביטוי בהתנהגות חברתו, שנדרש
ממנה לשחרר אותו מנוכחותה, משום שזה גורם
לו סבל, נדרש מבית־המישפט לאפשר לו, לאדם
חסר־אונים, להחליט אם הוא רוצה להמשיך לחיות
ולסבול, או שעדיף שיפסיק את חייו וגם את
סיבלו. גם במיקרה זה, לא יתכן שחזקים רוחנית
ופיסית יכפו עצמם על חלשים.״
1ך | 1 | 11 )1ך צלם־העיתונות נעגן כאקורדיון. גינוסר,
הנוהג לעבור ערב־ערב במוע1111
1 11
• 1 111
דונים שונים בתל-אביב ולצלם אירועים יוצאי-דופן, בא, כהרגלו,
לאחד המועדונים, שבו כל ההופעות הן על טהרת השירה העברית.
הצלם יוצא־הקיבוץ, החובב מוסיקה זו, הניח בצד את מצלמתו,
לקח את האקורדיון, המונח על הבימה, והצטרף בנגינה להופעה.
בעיוודסכס, אך סיימה את ה ראיון
הקצר בשאלה :״כשלך,
כסכסולוג, יש בעיות־מין,
למי אתה פונה? לסכסולוג
אחר?״
! 9ניתוח של לב־פתוח
עבר כתב הארץ, אברהם
שווייצר, שהזדזקק לחמישה
מעקפים. הוא מחלים במהי רות.
הבדרן יעקב בודו,
שבשנים האחרונות הפך שחקן
מבוקש בתיאטרון האידישי
בארץ. סיפר שהבחין בתופעה
מעניינת בקומדיות שבהן הוא
משתתף. הרוב תמיד צוחק
בזמן, אך תמיד ישנו מיעוט
הצוחק מהבדיחה כעבור דקה.
כשהתעמק בעניין התברר לו
שמדובר במישפחות מעורבות.
רק אחד מבני־הזוג מבין אי דיש,
ואחרי כל בדיחה שהוא
שומע, הוא מתרגם אותה לבן
או לבת זוגו, שאינו דובר
השפה.
91 כשכתב העיתונאי אי לן
שאול כתבת־קטילה על
שרהל׳ה שרון, הוא לא תיאר
לעצמו לאיזה הד תזכה
הכתבה בקיבוץ אפיקים, משם
הוא הועזב לפני שנים אחדות.
לשאול, שבכתבתו עסק גם
בתופעת הקיבוצניקים מדוש-
גי־העונג מאשדוודיעקב אי
שרהל׳ה ערכה שירה
בציבור בטכס בת־המצווה של
איילה, בתם של טליה ואהוד
דיין. המסיבה נערכה
בנהלל, והשתתפו בה אנשי
המושב בלבד.
91 המודיע המשטרתי ס לומון
(״סלים״) משראמי,
אינו רק אזרח המדווח למיש־טרה
על כל מיפגע שהוא
רואה. הוא עובד כיום כחוקר
פרטי, ועושה עבודות שונות,
המוזמנות בעיקר על־ידי חב־רות־ביטוח.
לדבריו, יש לו
שומר הצמוד אליו, והשומר
על מכוניתו. אולי מסיבה זו
הוא מעדיף כרגע שלא לחשוף
את העזרה שהוא הגיש —
לדבריו שלו עצמו — לגילויי
רוצחיו של רוני ניצן.
( 9מזכיר־הממשלה הפורש,
אריה לאור, סיפר למראיין
איתן דלציל שבישיבות
הממשלה מגישים לשרים
קצת סירות ובסקוויטים, ואם
הישיבה מתארכת, מגישים בורקס
או כריך של גבינה צהובה.
כשנשאל אם הקיצוצים
שמוצעים בתקציב־המדינה יפגעו
גם בסעיף זה, שאל :
״וכי מה נעשה? ניתן להב
גרעינים?״
מרים גלזר־תעסה ראתה
בית־שימוש על הבימה
זרייסר גמור בשמייסר
במישפטם של העיתו
נאי
יגאל לביב ואריה בר קת,
הנאשמים בזילות בית-
המשפט, שאל עורך־הדין מר דכי
שורר את ברקת מתי
הוא התחתן. ברקת ענה שאינו
זוכר זאת. התערב שופט־ה־שלום
הראשי, חיים *שפי רא,
ואמר :״לא נעים להי זכר
בדברים כאלה.״ כאשר
התברר שמדובר בנישואין
שניים, העיר פרקליט־המחה,
אהרון שדר :״בנישואין
שניים כבר לא זוכרים.״ הוסיף
שפירא :״אי־אפשר להעמיס
על הזכרון כל־כך הרבה.״
את האלוהים שלו, רק לא את
הגורו.״
0הנ״ל על המחזאי חנוך
לווין :״בחור נחמד עם סי בוכים
ותסביכים ...הצגתו הזונה
הגדולה, עוד מופע עם עירום,
עם קאניבליזם עם וול-
גאריות. כל ההצגה, כמו איט־ליז
ובית־שימוש גדול על
הבימה.״
• הנ״ל על הנ״ל :״נמ אס
מחנוך לווין, שאצלו נפש
האדם היא רק אברי־מין ואב-
רי־הפרשה וגזים מתפוגגים.״
0הנ״ל על חופש־הפרט:
״אני אכנס לחופש הפרט של
רוני כהן
הציירת, הציגה את תמונותיה, המוקדשות
בעיקר לאבני ירושלים, בתל־אביב. חדי־העין
שמו לב לכך שהציורים חתומים בשמות שונים. הדבר משקף
את התהפוכות בחייה הפרטיים: רוני, שהיתה בשעתו אשתו של
העיתונאי שרגא הרגיל, נישאה לאחר מפן לאיש בשם צמח, ועתה
משהתגרשה ממנו, היא חותמת שוב בשמה המקורי — כהן.
פם וק השבוע
• סגן־ראש־הממשלה,
דויד ליי :״אינני נוהג ל
התייעץ.
אני מחליט — ועושה.״
חכר מועצת עיריית
תל־אכיב מחרות, אכי
גבע, לראש־העיר שלמה
(״צ׳יצ״׳) להט :״אתה מנהל
מאפיה בעיריה. אותי לא תצליח
לקנות במשכורת ובמכונית
0הנ׳׳ל, כשצ׳יצ׳ עזב את
האולם: הגנרליסימו בורח
מהמערכה.״
• סגנית־שר־החינוך,
מרים גלזר־תעסה :״ה
גורו
זה כמו סמים, אבל רק
בדרך אחרת ...שכל־אחד יבחר
כל־אחד, כדי להציל את הפרט
עצמו.״
#העיתונאי דידי מ נוסי
ו ״לאביר התרבות /
חבר־כנסת רייסר המתחיל
בנבוט /גומר בשמייסר.״
0איש־ הטלוויזיה יע קב
אחימאיר, על חבר ה-
וועד־המנהל של רשות־השי-
דור :״אהרון פאפו הפך את
עצמו לבדיחה.״
0הסאטיריקן מיכאל
(״ב. מיכאל״) כריזון 1״ל-
מדינת־ישראל יש כיום ממש לה
־ביולוגית. מדוע? כי היא
לא ריאלית ולא הומנית.״
כתכ הרדיד מייק
הולר, בעת דיווחו על תפיסת
החשודים ברצח רוני ניצן שהרעילו.
חמור לבדיקת הרעל :
״כן, הם הורגים גם חמורים!״
המערכות החדשות של ״וורדו״ מוצגות בפניך בגאווה:
שרות מצוין
את מוזמנת לבוא ולראות מקרוב
את המבחר העשיר, ל ש אול-
ולקבל תשובות, להתיעץ
ולהענות, להסתייע לצורך תכנון
אישי, לשתות ספל קפה בישיבה
על כורסה נוחה ולמצוא את מה
שאתמחפשת.
איכות עליונה
תהליך היצור חסר הפשרות
נותן את אותותיו בתוצאות. כל
חלק מחלקי הריהוט ניבחר
בקפדנות, ניבדק היטב, טופל
כהלכה ויוצר במסירות. אין
כמעט או בערך. הכל-יו צ א מן
הכלל.
שלל צבעים
שפע דגמים
מיבחר אפשרויות
איכות גבוהה
תשלומים נוחים
מיבחר נפלא
נסיון עשיר של 15 שנה לימד
אותנו רבות.אנחנו יודעים הרבה
על תיכנון רהיטים, ויכולים
להציע לך היום מיבחר מהנה של
דגמים בסיגנונות שוניס-קלאסי,
מודרני, סקנדינבי, אנגלי-לטע מך
וליכולתך. רק כשתבואי לבדוק,
בעינייך ובידייך, תוכלי להיווכח
ביופי שמחכה לך.
ר ד 7ר ר־ ד ׳ ן ־ ךסןרורןרלרסר שעותהפתיחה 13.00-9.00 :ו מ .20.00-16.00-בימים
ר רו רו
ש י ושישי מ .13.00-9.00-במוצ״ש .21.30-18.30
שלי
[^ —1111 1־11_1 1 —1111 1
טל־ א רויו
סו כנויו ת • לנ צ׳יהו או טו בי אנ קי: תל -אביב ה מ סג ר 336081,32־ 03 ירו שלי ם דו דהמלך 221588,8־ 02 חיפה דרך י פו 521730,132־ 04
המסהות העושה!״!ותו!״!חות
הכאו הזול של משולם ויקלים
(משמאל, עם אשתו נ״ה!אדווה)
!החיילים ״היפים מזי שד צה״ ל
(למטה) בסוס ״צלילה הוזות״
בפסטיבל־הסוטים בבולין.
חדי תריסר יממות בחושך
י (שמיה של ברלין לא היו
בהירים יותר מאולמות־הקולנוע
האפלים) ,הגעתי לכלל מסקנה
מאירת־עיניים: הסרט הטוב ביותר
של פסטיבל־הסרטים ה־ 32בברלין
היה סרט משנת : 1940 סי-
חור פילדלפיה.
נכון, זה לא היה דומה כלל למזון
הקולנועי הדיאטתי, שהכינו
לי מוריץ דה־הדלן, מנהל פסטי-
בל־ברלין (התחרות הרשמית) ואולריך
גרגור, מנהל הפורום (ה־מיסגרת
המיועדת לסרטים בעלי
איכות מיוחדת, לדעת מארגניה).
לא היה זה משל אקדמי על המהפכה,
גם לא משל פרוגרסיבי על
אוטופיה סוציאלית, אפילו לא
הדיה של היבשת האפריקנית המתעוררת,
או מחווה צדקנית לעולם
השלישי, גם לא גימגומים אט-
נותיים מתמשכים של בימאית מש תחררת
ממין נקבה.
היה זה פשוט סרט נורמלי, חכם
ומבדר, יצירתו של בימאי המכיר
את מגע הקסם של הבד (ג׳ורג׳
קיוקור) ,ושלושה שחקנים, שקצת
קשה למצוא להט תחליף בימינו —
קתרין הפבורן, ג׳יימס סטיוארט
וקרי גראנט.
על מיפלצות
רב־לאומיות
סרט, שהוצג מחוץ לתחרות
• 1כמחווה מיוחדת לסטיוארט,
הוכיח כי יש דברים שהזמן אינו
חורט קמטים בפניהם, וכי באמנות,
שלא כמו בפוליטיקה או במדע,
לא די להיות צודק באופן רציו־
העוד
נודו שזו7
גאלי — דרוש דבר מה נוסף ה מזוהה, המכונה בסרט אי־טי־בי —
קונצרן כלכלי בינלאומי, הרוצה
קרוי כישרון.
סרט הפתיחה, שחנך ברוב להשתלט על תעשיית האלקטרוניכבוד
את הפסטיבל, עשה רו קה בצרפת כדי למכור, אחר-כך,
שם שנבחר רק משום שהיה פנוי נשק לעולם השלישי.
בתוך כך מגולל וורניי פרשה
להצגה. אחרת קשה להבין מדוע
הדבר הנפוח והמבולבל הזה, אלף ישנה של קונצרן כלכלי דומה,
ששיתף פעולה בשעתו הן עם המיליון
דולרים, המוצג כבר בהצלחה
מיסחרית בפאריס, צריך לכבד נאצים והן עם בעלות־הברית. האת
אוהבי הקולנוע המשובח, ש דברים הרי ידועים והבוטים.
מדוע מביאים סרט מיסחרי, ש סיכנו
נפשם בחורף הגרמני הסואין
בו כל זיק של מקוריות, לברער
כדי לראותו בפסטיבל.
לין? אולי משום שאין בכך כל
הסיפור על עיתונאי צרפתי(פט-
סכנה לקיום הפסטיבל, ואף מעצריק
דוויר) ,המנסה לברר את האמת
על עסקיו של איש ציבור מה נכבדה אינה מסמיקה מבושה
ידוע, המתאבד לפתע, מבדים ב או מרוגז.
בקולנוע השכן לקולנוע שבו
צורה מיושנת על־ידי הנרי וורניי.
יש בו הרבה אתנחתות רגשניות הוצגו סרטי הפסטיבל הוצג למוז ואימרות
שפר, שאין להן מקום מנים בלבד, על-ידי איל-העיתונות
אכסל שפרינג, הסרט הבריחה לבסיפור
של תחקיר כלכלי מרעיש.
הדבר הרדוד הזה ג׳רר שורה של חופש.
זהו סרט של אולפני וולט דיסני
שריקות בוז. שכן וורניי מנסה לתלות
את האשם למחדלים כלכליים על פרשה אמיתית: שתי מישפ־חות
שהצליחו לברוח ממיזרח גר־ומוסריים
של פוליטיקאים בעולם
העו ד ס לו נגדנו?
(המשך ממעוד )45
מניה למערבה בכדור ממולא באוויר
הסרט אמור היה לפתוח את הפסטיבל.
אבל מנהליו, המנסים
כבר שנים ארוכות לחזר על פתחי
מיזרח אירופה והמתגאים ברוח
הפרוגרסיבית שלו, פחדו מן הרגע
שבו תחליט מיזרח גרמניה, למשל,
שהיא הולכת הביתה( .כך כבר קרה
פעם, כשהרוסים התרגזו ופרשו
בעקבות צייד הצבאי).
לכן סירבו מנהלי הפסטיבל להציג
את סירסו של שפרינגר, והפסטיבל
נפתח בקול ענות חלושה.
למרבה הצער, ברוח זו הוא גם
נמשך.
הסבר ממשי למה שקורה בלבנון,
אין כל רצון לנתח איזשהו גורם
למתרחש, ואין כל הפנה למה ש מתרחש
במציאות.
מצד אחד מדברים על מילחמה,
רעב ופחד, ושפע עצום של מזון
ומשקאות במסיבות קוקטייל ומדברים
על מצב שאין לו פיתרון,
אבל איש לא מנסה להתעלות מעל
לסיפורים אישיים, משעממים ולא
מקוריים.
העלבון הגדול ביותר לעניין
הוא סוף הסרט: אחרי שהשניים
פונים כל אחד לדרכו בייאוש,
עורכים הבימאי ואנשי הצוות מסיבת
סיום לצילומים, והבימאי מודיע
שבעצם התכוון להסריט סצינה
נוספת, שבה הלווייתו של הגיבור
אחר, שהתאבד מייאוש. רואים
הלוויה. גופתו של הגיבור,
העטופה בתכריכים, מורדת אל הבור.
אז, לפתע, מוציא המת את
ראשו מן התכריכים ומודיע שנמאס
לו ו״שברו את הכלים ולא
משחקים״.
המסקנה המתבקשת מסוף שכזה
פס־קול
בביצוע הקהל
^ ת פרם התיזמור העשיר ב־י
יותר (שלא חולק, כנראה,
בגלל מחלת חבר־השופטים) ראוי
להעניק למאות מבקרי־הקולנוע
המיסכנים, ביניהם גם אני, שליוו
את הסרטים בפס-קול מן האולם.
היה זה שילוב מוסיקלי מיוחד במינו
של מיתרי-קול צרודים, שרעדו
בשיעולים בכל הסולמות
האפשריים — חנוקים, אסטמתיים,
שחפניים וברונכיטיים, עיטושים
גיפלצת וב־לאומית
אלף מיליון דולר, שפתח את פסטיבל הסרטים בתככים כלכליים בינלאומיים.
פסטיבל ברלין לעונת חורף, כדי
להציל את יוקרתו מחמת קירבתו
הקודמת לפסטיבלים של קאן וונציה,
עזר רק לבתי־המירקחת. הסרטים
הטובים באמת לא הגיעו,
ויוצריהם הודיעו בפירוש: מצטערים,
אנחנו, מחכים לקאן.
לרפואה, נוצריה העומדת לצאת
לארצות־הברית מתוך כוונה שלא
לחזור יותר ללבנון הקרועה.
השניים לא קיימו כל קשר זה
עם זו במשך שנתיים. יום אחד,
כשהמורה מגלה כי חודש קשר הטלפון
בין מיזרח העיר למערבה,
הוא מנצל זאת מייד ומטלפן לחברתו.
השניים נדברים להיפגש
בעיר.
הוא מאחר בגלל פקק־תנועה,
והיא מאוכזבת, חוזרת לביתה בלי
לראותו. הם מחליטים להקליט את
שיש להם לספר זו לזו על גבי
קאסטות, ולהחליף אותן בטרם
פרידה. את דבריהם במשך ליל
נדודים ארוך הם מקליטים, כל
אחד בביתו.
בבוקר, בשעה היעודה, שוב הם
מחמיצים זו את זה בגלל איחור,
הפעם שלה. הוא חוזר העירה ובדרך
משמיד את הקאסטה.
הפגישה לא יצאה אל הפועל —
זה אולי הרמז הברור היחידי לכך
שהבימאי חושב כי אין אפשרות
לגשר בין מיזרח למערב, ואין
תיקווה לאיחוד מחדש של העם ה לבנוני
הקרוע. אבל סירטו של
עלאווי, שעשה בשעתו את כפר
קאסס, פוגע בכל מי שחי את ה-
סיכסוך במיזרח־התיכון.
אין בסרט דבר חוץ מתחושה
של ייאוש וחוסר־מעש. אין כל
האיש שבא לקחת
לין כדי לקבל פרס מיוחד על תרומתו לקולנוע. את הפרם, בדמות דב
הזהב, העניק לו השחקן הגרמני ברנרד ויקי לקול תשואות ארוכות.
היא: רבותי, אל תתרגשו ממד,
שנעשה בלבנון, זה היה עוד סרט
ולא יותר, העמדת־פנים, מישחק,
שעשוע. בקיצור, אל תיקחו ללב.
אתם יכולים לשכוח את שראיתם.
האכזבה הגדולה השנייה חיתה
הפרס הגדול, רב הזהב שהוענק
לבימאי החצר של הרפובליקה ה מערב
גרמנית, ריינר ורנר פאס-
בינדר, על סירטו החדש כיסופיה
של ורוניקה ווס.
סחטנית בשם 3״ץ
פרחים לשופטת
מנהל פסטיבל ברלין, מוריס דה־האדלן,
מגיש פרחים לשחקנית
ברידיט פומה, שהשתתפה בחבר השופטים של הפסטיבל, לצד שחקנים
בני כל האומות. נשיאת חבר השופטים היתה השחקנית ג׳ון פונטין.
אדירים שהעבירו רעדות הזדהות
מן השורות הראשונות עד מעלות
היציע, וכל מיני גירגורים, קיעקו-
עים וכיוצא באלה רעשים של אף־
אוזן־גרון.
אני עדיין כותבת רק בעזרתם
של לכסניות הפלא האמריקאיות
קונטקט (שבגרמניה מעניקים להם
פירסומת מאז שמיצרים אותם שם
לפי מירשם אמריקאי) ,סירופ צרפתי
נגד שיעול, וקלינקס מתוצרת
ישראל.
מי שחושד בי שחליתי רק משום
הרגלי התפנוקים שלי בארץ
שטופת שמש, יידע נא שחילקתי
את גורלי עם עמיתי למיקצוע מאיטליה,
מצרפת, ממצריים, מאר-
צות־הברית ומשוודיה.
מסתבר שהרעיון להעביר את
האכזבות הגדולות ביותר היו
שתיים. האחת נבעה בוודאי
מעניין סובייקטיבי: סירטו של
בורחאן עלאווי פגישה בבירות.
בשעתו ניסיתי לראות סרט זה
במיפגש הקולנוע הים־תיכוני ב־וויטל,
אך מאחר שהסרט הובא
לשם על גבי קאסטה וללא תיר־גום,
קיוויתי למצאו שוב בפסטיבל
אחר. ואמנם, הוא הגיע לברלין
במיסגרת התחרות הרשמית.
נמאס לו,
למת
ך • סרט מספר על שניים — הוא
י 1מורה מוסלמי שנאלץ לברוח
מכפרו לביירות, והיא סטודנטית
גנה לעיתונות
הבימאי סידני פולאק והשחקנית סאק
פילר נראו עליזים ביותר במסיבו
העיתונאים, אחרי סירטם ללא כוונת זדון, המתקיף את תעותונוו
ף* כי מ אי, ה,מ צהיר כי הוא
1 1מנסה לכתוב מחדש את ה היסטוריה
הגרמנית, נטל פרשה
אמיתית של שחקנית־קולנוע, ש-
היתה כוכבת בזמן הרייך השלישי,
והתאבדה בשנת .1955
שמה היה סיביל שמיטץ, ובגיר-
סתו של פאסבינדר זוהי ורוביקה
ווט.
כדי לחקות את האווירה של התקופה,
בחר פאסבינדר בטכניקה
של שחור־לבן. כאיש־מיקצוע וצלם
בעצמו, הבקיא בסודות התאורה
והפילטרים השונים, הגיש גם ה פעם
יצירה בעלת איכויות אסתטיות
מרשימות. דווקא משום כך
זהו סרט מסוכן כי המלודרמה שלו
— המתחילה כמו גירסה חדשה
של שדרות סאנסט ונגמרת כמות־חן
זול — בעזרתה הפעילה של
רופאה המספקת לה את כל
הכדורים, הזריקות והסמים להם
היא משועבדת.
למעשה, הרופאה סוחטת אותה
ואת חוליה האחרים, ומנצלת את
היותם מכורים לסמים כדי להכריח
אותם להוריש לה את כל
רכושם.
ם וגיקרה שמה של הרופאה הוא
כ״ץ. אם ניקח בחשבון שאין מיק-
ריות בבחירת שהות, ואין בגרמניה
גויים ששמם כ״ץ, ברור למי
הכוונה ומי סוחט את גרמניה.
לרופאה יש עוזר — חייל אמריקאי
המספק לה את הסמים. כך
העניין ברור — היהודים יחד עם
האמריקאים סוחטים את לשד עצמותיה
של הרפובליקה הפדראלית,
אחרי •ילחמת העולם.
הפרפר של
דיקליס
יז ה מזל שיש גם איש אחד
י היודע יירושו של בידור:
משולם ריקליס. הסוחר הישראלי-
אמריקאי הביא לפסטיבל ברלין
את כלי־הזין הפרטי שלו: פיה
זאדורה.
אחרי שבנה לרעייתו הקטנה
אימפריה של הפקה — ל6רטי
ולתקלימי — וערך לה כמה פר-
מיירות רציניות בארצוודהברית
ובקאן, החלי• שהגיע הזמן להם-
ציץ את ברלין במתיקות.
הוא ערך לסירטה, הפרפר •ר-
•יירה זוהרת, למוזמנים בלבד,
כשכל השופרות הודיעו :״כל הכרטיסים
נמכרו!״ אבל כמה מרגלים
סיפרו לי כי היו הרבה מקומות
ריקים באולם, בעיקר של אלח
שעזבו את הסרט באמצע.
אחרי ההקרנה הוזמנו כל יקירי
ברלין לקבלת-הפנים הנוצצת ביותר
שנערכה מזה שנים בפסטיבל,
הבוכה מרות על שנקלע לקשיי•
כלכליים ונאלץ לצמצם את אירועיו.
אבל
בעסקי הנשק, ברוך השם,
אין משבר, וריקליס הציל את כל
הרעבים: אפילו מי שהוזמן לקב־לת־הפנים
של הסנאט, נאלץ להודות
בפה מלא שמפאניה כי דבר
כזה עוד לא היה.
אולם הנשפים של מלון אינטר־
?ן ונ#יננ*ל היה מלא מפה לפה
באנשים שערכו חגיגה לבני המעיים.
באמצע האולם זהר מעושר
הסנדק המאושר, ששערו המכסיף
הזהיב מנחת, ועל ברכיו
ילדה-אשה, במיני שקוף מוזהב
גם הוא. גם היא נראתה מאושרת.
היא זכתה, כידוע בפרס דקל הזהב
של העיתונות הזרה בניו-
יורק, בתור התגלית המבטיחה של
השגה האחרונה. מעניין, מה הב-
•יחו לחם שסי
שרות חשאי
בז כו ת ק טנו ת אחרות לא
י היו חסרות. הסרט הרוסי נראה
כמו בן ללא הורים במהדורה
חדשה.
הגיבור חוזר הביתה ומגלה כי
יש לו איזו בת בלתי-חוקית מאשר,
בלתי־חוקית, ומכיוון שהוא חי היום
עם אשה לא חוקית, הוא מחליט
לחזור בתשובה.
סרט שזו עלילתו קיבל פרם
מיוחד על ״תיאור היחסים האנושיים
בין הגיבורים.״ נימוק מוזר,
אבל ברור למדי בהתחשב בעובדה,
שהנציג הרוסי בחבר השופטים
הגדול הוא דמות ידועה ומוכרת,
גם בזכות פעילותו בשטחים
אחרים, כגון השירות החשאי, ש כבר
אינו כל־כר חשאי.
יום לפני חלוקת הפרסים עשה
השופט הרוסי סקאנדל נוראי ל נציג
האוסטראלי בחבר השופטים,
כדי למנוע את הפרם מסרט הפולני.
אולי האוסטראלי פחד שיר-
ביצו לוד
הסובייטים מתפוצצים
הסבבת המתאבדת
של ורוניקה ורם בסירטו של הבימאי הגרמני ורנר ריינר פאסבעדר,
המבוסס על סיפור התאבדותה בסמיס של כוכבת שירדה מתחילתה.
ך 0דחכר השופטים של די-
מבקרים ניסו להפעיל לחצים,
בלי בושה. הסרט הפולני התכווצויות,
שנטל חלק בתחרות היה
אחד הטובים שהוצגו בה. מבקר
קולנוע פולני מסויים, שהצליח
לבוא לברלין כי הוא כבר פנסיונר,
לחש לי כי זהו הסרט שהצליח
להרגיז הרבה אנשים בפולין.
הבימאי, וויצק מרצ׳בסקי, הצליח
להסריטו ב־ ,1979 באביב ההו־
ך ך | י | ך 1גי השחקנית־בימאית אינגריד טולין הגי
עת משוודיה לברלין כשהיא עטופו
! | 1911ו /
כיאה למזג־האוויר: מגפיים גבוהים, מיכנסיים חמות, מעיל עבה והעיקר
— צעיף צמר על הצוואר. אך גם זה לא לא עזר. כולם היו חולי•.
לך וגדל של תנועת סולידריות
לפני המשבר, והוא מין גירסה רגשנית
יותר של אנגי ורה ההונגרי.
במסיבת־העיתונאים הודה הכימאי
כי כמעט שביטל את תוכניתו
להסריט את הסרט אחרי שראה
את אנגי ורה, אך לבסוף היה גאה
בכך שהסרט ההונגרי השפיע עליו.
התכווצויות מספר על ילד בן
,14 שהמיפלגה, בתקופת סטאלין,
כמובן, מחנכת אותו להיות מלשין
טוב. הוא הופך בהדרגה לבוגד
בחבריו, מישפחתו והוריו.
הסרט זכה להיות מוצג בפולין
שלושה שבועות, עד שהופסק ב־
13 בדצמבר, עם סגירת כל בתי*
הקולנוע. עתה יצטרך לעבור צג-
זורה מחדש.
למרות מחאותיהם של צ׳כוסלו-
בקיר, ומיזרח גרמניה, שטענו שה-
סרט פשוט אינו טוב, העניק לו
חבר־השופטים של מבקרי-חקולנוע
את הפרס הגדול שלו, והדבר כ&י
עט שגרם לתיגרות ידיים.
הרוסית התנוצצו
פולני
סירטו ע
הכימאי 1
וויצק מרצ׳בסקי הוציא מכליחס את הרופי
במיוחד, משוס שסיפר על נער בן ,14 הלומד להיות
מלשין ב9נימיה של חמיפלג׳ה הקומוניסטית בעידן
פטאלין. הס ניטו למנוע מן הפולנים את הפרס.
ק טנ ה/
מי ס כג ח
^ גלל שתי הופעות בברלין —
-צלילה חוזרת של שמעון דו־תן,
בתחרות הרשמית, ובית וואדי,
של עמוס גיתאי במיסגרת הפורום,
הצלחתי להרגיש כמעט במצורעת. הפרוגרסיביים האינטלקטואלים
שמחו מאוד לשמוע שהטלוויזיה
הישראלית גירשה 8מ ייל*י 8י
מיפתן דלתה.
כשבגין מלמד את הלמוט שמידט
כיצד לנהל מדיניות־חוץ, ושעה
שנשבר כבר לגרמנים מלהרגיש
אשמים, וישראל כבר לא כל־כך
קטנה ומיסכנה — נאינה רוצה לעקור
נטוע — אפילו הגרמנים כבר
לא אוהבים אותנו. אחרי שהתלהבו
ממה שכינו ״אומץ לב״ ו״כנות
פוליטית״ בסרט הבית, היו שאמרו
על צלילת חוזרת שזהו סרט
המאדיר את הצבא הישראלי, סרט
פרו־מילחמתי, המהולל את השוביניזם
הגברי ואת הכוח הפיסי.
יותר מדי
חסונים
ך*׳ יו גם •בקרי-קולנוע שפו
י י יים בדעתם, שהבינו כי סירס
של דותן מוקיע את כל הערכיג
האלח, ומנסה להסביר דווקא או
המצב הפאראדוכסאלי שאליו נקל
עים צעירים ישראליים, המשחקים
את הגיבורים בכורח הנסיבות,
אבל עצם העובדה שהיו שדעתם
כבר תוסנתה מראש מתריעה על
הסכנה: ישראל כבר אינה אותז
שוחרת־שלום אהודה הזקוקה ל
סימפתיה ולהבנה, והיא מאבדו
את התדמית שרייתה לה פעם בעיני
חלק מסויים של העולם, שאין
לו דעה נחרצת משלו — וזהו בכל
זאת חלק נכבד.
היח חבר טוב מארץ ידידותית
שאמר לי :״יחסית לסרטים שהיו
באן, היה מגיע לישראלים •ר•
אבל החיילים האלה נראים בל-כן
*•ים וחסונים, שפשוט אי-אפשר!׳
אורת אובינ -חבוחו שר הנאשם־בוצח חרצו אביס! -והחש וזה שגם
היא השתתפה עימו בשוד ובתי בנון הרצח, היא בחודש הרביעי להריונה
ימי זוהרה של שיקאגו, נולד
י בה המושג $ ?4011׳3!185):€1-יכ<
— נערת הגנגסטרים. המושג התייחס
אל הנערות שנלוו לאילי־הפשע,
שמילאו את שיקאגו בשנות
ה־ .20 היו אלה הפילגשים ובנות־הלוויה
הקבועות של השודדים,
המבריחים והרוצחים, נשים שנמשכו
אל הזוהר והכסף שאפפו את
מלכי העולם התחתון של ארצות-
הברית באותה תקופה.
אורית ארביב, שנעצרה בחשד
כי היתה שותפת לרצח רוני ניצן
ולשוד קרן־אור, החלה את דרכה
כמהדורה הישראלית של נערות-
הגנגסטרים. המישטדה חושדת כי
היא לא הסתפקה רק בידידות קרובה
להרצל אביטן, אלא שהשתתפה
בפועל במעשי השוד והרצח, כשהיא
רעולת-פנים ונושאת נשק.
כיצד הגיעה הנערה בודהטובים
אל מרכזו של עולם־הפשע הישראלי,
עד להסתבכותה הנוכחית?
התשובה לכך נעוצה במקום היוולדה
של אורית ובאופיה ההרפתקני.
היא נולדה ב־ 1961 לאביה,
נהג אגד, ולאמה עקרת־הבית, בשכונת
נווה־שרת, הידועה כמקום
גידול וחממה לכמה פושעים מסוכנים
באיזור המרכז.
תחכה לו, ותכתוב לו מיכתבי־אהבה
לבית־הסוהר.
אורית מצאה תוכן לחייה, פיצוי
מלא על נכותה ומכאובי ילדותה.
היא הפכה נערתו של וולף היפה,
אחד ממלכי־ד,שכונה. אהבתה אליו
לא ידעה גבולות. היא ביקרה אותו
בכלא בכל הזדמנות, וכתבה לו
מיכתבי־אהבה ארוכים מדי יום ביומו,
ולפעמים גם פעמיים שלוש
ביום. היא סיפרה לו את כל הקורות
אותה, מה לבשה, מה אכלה
ועם מי נפגשה. גם אורי היה כותב
אליה מבית־הסוהר, אך מיכסת ה מכתבים
שלו היתד, שניים בחודש,
כפי שהתירו תקנוודהכלא.
המרחק הפיסי בין שני הנאהבים
רק הגביר את תשוקתם ואהבתם.
מיכתביהם הפכו לוהטים ומבטיחים
יותר. אורי הבטיח לשאת
אותה לאשה כאשר ישתחרר מהכלא,
ולהוציאה משכונת נווה־שרת.
אורית נתנה לו את כל לבה. באוגוסט
,1977 אחרי ביקור של או רית
בביודהכלא, כתב לה וולף:
״אורית,
לפני עשר דקות נפרדתי ממך,
וטעם שפתייך המתוקות עדיין בפי.
ממש שיגעון. נהניתי מאוד מהביקור,
רק חבל שלא יצא לנו ביקור
לבד, רק את ואני. כי כמו שראית,
לא היה לי נעים ...אני אסדר ביקור
בחדר אחר, שבו נוכל לשבת בלי
סורגים אחד ליד השני, במשך שעה
שבה נדבר על כל מה שמעניין
אותנו. ויש הרבה דברים כאלה,
נכון?
עוגש לגוגד
ף* ק שר לטיול לאילת ששאלת
— אותי, אני לא מתנגד, אלא
ממליץ. כי את צריכה לצאת קצת
מהאווירה של השכונה, כי בעוד
אביטן ביום
״שנינו נפגשנו בשמיים
משותף שביצעו. רק בבית־הסוהר
גילה אביטן כי וולף היה אמור
להיות עד־מדינה נגדו בתיק ה שוד.
והתכוון להלשין עליו. הדברים
התגלו לו מפרוטוקול המיש־פט.
הוא נדהם והחליט לנקום ב-
וולף.
אך אביטן הוא בחור ערמומי.
למראית־עין סלח לוולף על בגידתו,
ואף שרף את דפי הפרוטוקול המרשיעים
שברשותו, כאות למחילה•
אולם בליבו פנימה החליט לנ קוב
בדרכו שלו. הוא השתחרר מביתר,סוהר
תישעה חודשים לפני
וולף, ואחד ממעשיו הראשונים, אחרי
שיחרורו, היה לערוך ביקור
אצל אורית.
הרצל לא בא כדי למסור לנערה
דרישת־שלום מהחבר בכלא. הוא
בא לכבוש את ליבה ולהשפיל את
וולף על־ידי כיבוש נערתו. התוכנית
הצליחה מעל למשוער. אורית,
שבמשך שנה שלמה נשאה את
זיכרו של וולף בליבה, שכחה אותו
תוך כמה רגעים. היא התמסרה
כולה לאביטן, שהיה מנהיג חשוב
יותר בשכונה מאשר וולף. היא
התאהבה בו וראתה עצמה ככובשת־לבבות,
נערתו של הבוס הגדול.
הנערה הפכה
חתיכה
ך בר בילדותה זכתה אורית
• בתשומת־לב מיוחדת, והפכה
ילדת־התפנוקים של המישפחה בגלל
אסון שפקד אותה. עינה השמאלית
הוצאה בגלל גידול ממאיר
נאשר היתד, ילדה קטנה. תותבת־וכוכית
נקבעה בארובת־העין. ה גערה
הנכה הפכה עקשנית וקפרי־זית,
ודרשה תשומודלב ופינוק
ן תמיד.
העין ד,תותבת היא כל-כך מוצלחת,
שרק אנשים המודעים לנכו*
זה מבחינים בכך. אולם אופיר, של
*ורית הושפע מנכותה זו, והיא
זיפשה דרכים להצטיין ולבלוט בין
חברותיה. אין היא יפה במיוחד,
*בל כבר בגיל 16 הצליחה למשוך
*ת עינו של אורי וולף, בן־צהלה,
סהרבה לשוטט בנווה־שרת.
אורי היה מבוגר מאורית בעשר
פנים, אבל היא מצאה חן בעיניו.
:אחת מחופשותיו מבית־הכלא, שם
שב באשמת שוד, גילה כי אורית
ו,פכה נערה מושכת. הוא זכר
*ותה כילדת בית־ספר שהיתה מביזה
בו בהערצה, והנה הפכה התיזה.
הוא החל מחזר אחריה במרץ,
היא נענתה לו בשימחה.
אורי יפה־התואר, בנו של רופא
!צהלה, יצא לתרבות רעה וקנה
יו הילה של גיבור בשכונה העניה
וסמוכה, נווה־שרת. באותה חופשה
]צרה סיחרר אורי הבלונדי את
יאשה של הצעירונת השחרחורת,
זכה באהבתה ובגופה. את כל
טעות החופשה בילו השניים יחדיו,
כאשר חזר אורי. לבית־הסוהר הב־זיחה
לו אורית כי תהיה נאמנה,
עשרה חדשים את לא תהיי שסי
ואני מקווה שאת מבינה אותי. זח
שייך לתוכניות שלי אחרי המאסר.״
אולם אורית הנאמנה לא חיכתה
עשרה חודשים. היא נפלה בפח
שהטמין לה הרצל אביטן. וולף ו־אביטן
היו חברים ושותפים־לפשע.
הם נדונו יחדיו למאסר על שוד
נפלה
אורית מראה את עין־הזכוכית שדה
״טעם שפתייך המתוקות עדיין בפי
^ ׳ י א הסכימה להשתתף בנייך
י 1מתו של אביטן בוולף, ויחד אי-
תו ניסחה מיכתב לכלא. במיכתב
סיפרה לאהובה הקודם, שבשעת
כתיבת המיכתב היא מעשנת סיגריה
שנתן לה אביטן, אחרי שקמו יחדיו
מהמיטה. אביטן הצטרף אליה וכתב:
״אתה בטח מתפלא איך זה שאני
נמצא עכשיו עם אורית, אבל קרתה
טרגדיה, כמו ששנינו נפגשנו בשמיים.
זה סיפור כמו הסיפורים
שבהיסטוריה. לא כל יום אפשר
להיפגש ככה עם בחורה, בעיקר
כשמסוכסכים. היא עכשיו ילדה
טובה וממושמעת והתחילה ללכת
לפי הדרכים שאגי מדריך אותה.
היא מבינה אותי וכימעט שאין
בעיות איתה...
״אורי, לא חשוב אם תכעס עלי
אם עשיתי בגידה בין חברים. ככה
זה כשבחור מתלבש על בחורה.
אני חושב שעברתי עבירה, אך אין
להילחם ברגשות...״
אורי וולף לא ענה לשניים
על מיכתבם זה, אך כאשר יצא
מהכלא נשבע לנקום.
הוא היה מטריד את אורית ומציק
לה. אך היא חששה לספר
על כך לאביטן, מכיוון שהכירה את
מיזגו הסוער, ולא רצתה שיסבך
עצמו במעשה־פשע נוסף.
יום אחד, כאשר טיילה עם חברתה
במרכז־השכונה, התקרבה
אליהן מכוניתו של וולף והוא קרא
לאורית. כאשר התעלמה ממנו והמשיכה
ללכת, עצר הגבר את
מכוניתו, ירד ממנה והיכה את הצעירה
מכות נמרצות.
אחת הסטירות פגעה בקצה־עינה
של אורית, ועינה התותבת נש לפה
ונפלה ארצה. ארובת־העין
החלה מדממת, החשיכה המתגברת
הקשתה על אורית את החיפוש
אחדי העין שנפלה, והיא נכנסה
לפאניקה. אורית נסעה מייד לבית-
החולים, וחברתה מיהרה לספר ל-
אביטן על המיקרה.
השינאה בין שני החברים לשע בר
השתלהבה, וכל אחד חיפש
דרכים לנקום בשני. וולף שלח
נערה נאה מהשכונה כדי שתצא
עם אביטן ותרחיק אותו מאורית,
ואביטן ניסה להתחיל גם עם נערתו
החדשה של וולף, צעירה בשם
ורדה עומר. אך אורית שמרה על
מקומה בליבו של אביטן. הוא נכבש
לנערה השתקנית והעקשנית,
שאהבה אותו מעל לכל והיתה סוכנה
לעשות עבורו כל מה שביקש.
כפי שכתב הרצל במיכתבו ל־וולף,
לא היו לו בעיות עם אורית.
היא הלכה בדרכים שבהן הדריך
ביום שבו אירע השוד, הגיע אבי־טן
בשעת אחר־הצהריים למיבנה
הקטן שבו עבד אביה של אורית,
חיים ארביב, כמנהל תחנת אגד
בשכונה. הרצל ביקש ממנו את
מכוניתו לזמן קצר, מכיוון שמכוניתו
שלו היתר, במוסך. גם אורית
הגיעה למקום עם חברה מאנגליה,
וכל השלושה שתו קפה עם האב
ופגשו במקום כמה נהגים שנכנסו
ויצאו מהתחנה.
אביה של אורית וכמה מהנהגים
הללו העידו בביודהמישפט ונתנו
אליבי לאביטן. הם טענו כי הוא
היה איתם בתחנת אגד, בדיוק בשעה
שבה קרה השוד ברמת־אביב.
אולם בית־המישפט לא האמין להם
ולא האמין לאורית. הסניגור, דויד
יפתח, הביא עוד עדים רבים, אך
בית־המישפט לא קיבל את הגירסה.
בית־המישפט השתכנע מסיפורו
של אורי וולף, שהפך עד־מדינה
במיטפט זה, וערך חיסול-חשבונות
סופי עם אביטן. הוא סיפר על כל
פרטי השוד שאותו ביצעו יחדיו,
על מנהיגותו של אביטן, ובכך
הביא למאסרו של אביטן לתקופה
של 15 שנים. הוא נקם באביטן
על־ידי שלילת חרותו לתקופה
ארובה, ומאורית נטל את מאהבה
במשך שנים רבות. אביה של אורית,
חיים, נתקף במהלך המישפט
בהתקף־לב, ומת זמן קצר אחרי
מתן עדותו.
תמונה ורשיון־
__ נהיגה
ן * ורית עושה רושם של בחו-
י רה אטונ&ה וכבדת־מחשבה.
אורית ארכיב
ריעולת־פניס ונושאת־נשק
אכיטן בד 1980
״אס עשיתי בגידה בין חברים
אותה, ועשתה כרצונו. כאשר הגיע
מועד השוד הגדול בבנק־לאונזי
ברמת-אביב, היתד, גם אורית בסוד
העניינים, והיא אשר נתנה את
האליבי לאביטן.
היא מדברת לאט ובקול גברי, ועונה
רק על שאלות הנראות לה.
אולם מתחת לפני השטח מתחבא
מוח ערמומי וחסר־מנוחה.
אורית עדיין נאבקת על מקומה
בחברה שבה היא נמצאת. היא
מנסה להיות מלכת השכונה. המיש־טרה
חושדת כי מאז ברח אביטן
מבית־הכלא, בשכונת מגוריו נווה־שרת,
היתה אורית בקשר מתמיד
איתו. היא עזרה לו למצוא מקו־מות־מחבוא,
סיפקה לו את צרכיו;
ואף יצאה איתו לשוד בקרן־אור.
כבר בפרשת שוד בנק־לאומי
ברמת־אביב נעצרה אורית לכמה
ימים, אך המישטרה שיחררה אותה,
מכיוון שלא היו ראיות כי
הצעירה אמנם השתתפה באופן
פעיל בשוד. אך היה חשד כבד כי
היא נהגה את אחת המכוניות
אחרי תום השוד, ועזרה לאביטן
להימלט.
הפם נתפסה אורית במטוס, כא שר
ברשותה תמונה מעודכנת של
אהובה ורשיון־נהיגה בינלאומי על
שם יצחק כהן.
מיספר־הטלפון שנמצא בארנקה
הוביל את השוטרים ישר לדירה
שבה נחבא אביטן, ובפעולה משותפת
עם המישטרה הצרפתית הצ ליחו
ללכוד את אביטן, שהחליף
את חזותו ואת שמו. אורית עצמה
נעצרה על־ידי המישטרה והכחי שה
כל חשד וכל אשמה שהוטחה
כאשר נמלט הרצל אביסן מבית
אביו, ב* 23 בספטמבר, חיפשה אותו
כל מישטרת־ישראל. מכיוון שקש ריה
של אורית עם אביטן היו ידועים
למישטרה, מוזר הדבר שד,מע קבים
אחריה לא הביאו לתפיסתו
של העבריין הנמלט עד ישראל.
ברור כי אורית היתד, במחיצתו
של אביטן מיד אחרי שנמלט, מכיוון
שהיא כיום בחודש הרביעי
להריונה, וזמן תחילת ההריון מתאים
בדיוק לתאריך בריחתו של
אהובה מהכלא.
בראיון להעולם תזה סיפרה אורית
כי כאשר נעצרה על־ידי ה־מישטרה
בעת שוד בנק־לאומי, התייחסו
אליה השוטרים באכזריות
רבה. היא נכלאה בתא בודד במרתף
בית־המעצר במיגרש הרוסים.
השוטרים סיפרו לה על בגידות
של אביטן, וניסו לשכנעה כי הוא
רק משחק בה. כאשר ראו כי אינה
נשברת, וממשיכה לעמוד בגיר־סתר״
איימו עליה כי יקחו את עינה
ד,תותבת ממנה, וישאירו אותה ללא
העין עד תום המעצר. אבל גם זה
לא שבר את אורית. היא המשיכה
לטעון כי אביטן היה איתר, בזמן
השוד, ולא זזה מעדותה זו.
אורית היתד, בטוחה כי אבי-
טן יזוכה ויחזור אליה, וכא שר
הורשע, ונפסקו לו 15 שנות־מאסר,
המשיכה לקוות ולחכות. לפי
בקשתו של אביטן שלחה מיכתבים
מלאי תחינה ובקשה לשופטים שישבו
בדין. היא ציטטה ספרות ושירה,
וביקשה מד,שופטת הדסה
בן־עיתו והשופט יעקב קדמי כי
ישקלו שנית את הראיות, וישנו
את פסק־דינם.
אם בשוד בל״ל חשדה המישטרה
באורית שנהגה באחת המכוניות
כדי למלט את אביטן, אך לא הצליחה
להוכיח זאת, הרי הפעם חשודה
אורית בהשתתפות אקטיבית ב*
תיכנון רצח רוני ניצן. לדעת זד
מישטרה ערכה הנערה סיורים ברכב
בסביבת ביתו של הסוהר, כדי
לוודא את דרך־נסיעתו ושעות-
עבודתו. המישטרה חושדת, כי למרות
הריונה השתתפה אורית באופן
פעיל, כשהיא רעולת־פנים
ונושאת־נשק, בשוד תכשיטי קרן־
אור. אחרי מותו של השומר שנפגע
בעת השוד, הפכה האשמה לרצח.
אם אמנם ביצעה אורית פעולות
אלה הפכה גערת־ד,גנגסטרים
לגנגסטרית בזכות עצמה, חברה
שוות־זכויות בכנופיורהפשע המסוכנת
ביותר בעולם התחתון ה ישראלי
כיום. יתכן שהיא האשה
הישראלית הראשונה שהצליחה
בכך — בדרגה אחת עם מא בייקר
ובוני של קלייד, שתי נשים ש התפרסמו
בארצות־הברית כגנג־אילנה
אדון ו
סטריות.
! 6 .בערב.
ובחזיה עליה ן.ד1להמתייקרות
* במחירי הדירות ב ־13-8/ בעליה חרוכים• 5״״י ־ ׳
1דילי•
הטרביב״ חעיקיי בעדה־שנר
הענוד־ ־ 8״ ל י ־ 2 £
|ושפד,מר 1תיד #ל־ תשומ.ת
1בד.רנד, זבל דית׳? ח ״ י ״
דא,״ף׳ לענייני?.זב
#י **דר ״״הארץ״
דעגייני^לכלוז
ו״שומולג מדו .
הנוקר <
הבניה מעלות הבוקו
הנרות ׳הבניה
־־י׳ י ל? ן. חברות
ייי• -יייי׳
לדברי אינג
המקרים. י-
ברוב הויהדדח
הדירות. ,בררי!
מהירי הרירית.
**י .7ן ביחידי
:בשיעורים. בא
*•*יידרות: בשיעזוים
!־,תייקרות
״ידיעות אחרונות״ _ יעות נתבי
תםל&גיער, זזסווה •נענו ן עד 13 אחוזים, בתגובה על על־מר
הנרות חנניה מעדות הנוקר אי. מהירי הר
כפי י
113.4כבי
יוקר הבניה ב*
מדד• וקי
והעוסקים בז י י ...י •
הלשכה מעור •בד 3.4נ אריזיס, יעי שעורבב אתמול על י פורסם אתמול על ידי הלשנה
פירקם
בביקה.
ן מרכזית לסטטיסטיקה. גם הקילו
הפרו,ש המעשי של ההע כנוו ההלוואות הממשלתיות
את^׳ להעלות עומדים
הפרטיים
. ם וים 1 לאה. הוא שזכאי משרד־ לזוגות מעירים מופה מנכ׳יל ׳ח־יי־^נ־יד ^
דומים.
בשיעורים דונייבי.
ריהם משיעורים
; 1911ן ריחם
מב ט 162.82
השיפון וזוגית מעירים יצ חברת ״שיניו עומדים״,
משמי הי-חייינז ״׳יי,־•
1ן הנהלת הברת
טרכו לשלם כ־ 30 עד 5ד ח׳יב רפי אדרי,
ליבה
ה י אלף
שקל יותר לדירה.
המור בענף, הואיל ירמים נ תני ה1 .
^ ! במקומות ד,
ולפי שעה לא עיו• לא יוכלו לרכוש דירות יההארץ
16.2.82
-מאת אברהם י ייייי י־•-
י סדד דבמימידג המ 1מ:
ן 35ט׳ זי ״יי ״ ,מ ג
| *יא תגרים
8אחר וקבלנים׳ ל|? ו י
״ ,יזליר בשיעור מזה לאחי
׳ -ח האח׳ —י
ן כ ׳ ר ן ןין ם ...
* 238 ייר
יש. .מלאי גדול שלדיר י ^ ייז ^ 8י י*1
*{4־* ,ן ן#יר תד •ו פי ״ *יי״
1״ ?תיקמת יזש0 ,ו * י>£דל״ י1
י1ן
הקונים לא יוכלו לשלם ף ־ ריי;1ח 1־־:בי1-י*׳זד
י מעו^יעז
ויי ן
חברות הבניה מייקרות את הדירות
אברהם גיורי
ממשיך במבצע הנחות ותנאי תשלום
הטובים ביותר בארץ ל־ 10 דירות בל בד
זו ההזדמנות האחרונה שלך ל ר כו ש דיר ה
במחיר הי שן!
ולזכות גם בריהוט מלא חינם !
נואשוף לציון
בפתח־תקוה
דירות פאר במחיר מבצע ־ 755,000.שקל
במקום ־ 900,000.שקל
דירות+גג ופנטהאוזים ברחוב קפלן ובעין גני
החל מ -־ 1,400,000.שקל במקו ם ־ 1,700,000.שקל
בימורהשמו מבחר דירות עם גג +חדר על הגג ־ $84,000.במקום ־$102,000.
קוטג׳ים על שטח־קרקע של 4000מ״ר ־ $165,000.במקום ־$189,000.
תנאי רכישה
• 10,000.-שקל בהרשמה
• היתרה בתשלומים ללא ריבית ובמשכנתא עד 12 שנה
לעולים חדשים ולזוגות צעירים:
הלוואות משלימות ומ שכנתאות מוגדלות לזכאים במסגרת
תוכניות משרד השיכון
* תנאי הרכישה אינם מתייחסים לדירות גג ופנטהאוזים.
בי#חון #לא לכ *0י הרוכשים.
המחירים אינם כוללים מע׳
אבוהס גיו ד
תל־אביב
רמת השדון
ככר המדינה ה׳ באייר סו
סוקולוב 84
5תרו-ת 9ווה
חיים עוזר 28
יא שוו-לציון
הרצל 62
ץ וברוזם גינדי בונה דירות שאנשים ץ ווהבים
שוון ונה, המנונה רה מארס,
היא תעוובת שר צרב 11י ה ,
אינדיאנית וא פ ר יקא י ת ,
חד מאמץ
ך||||י 1 |1י! ך י 1ה לה מאריס, דוגמנית
11 1111יינייי בצבע השוקולד, היא
ממוצא מעורב: צרפתיה, אינדיאנית, אמריקאית ואפרי״דיור
ראה אותי בתצוגה של
גריי, ואימץ אותי לתקופת מה.
גם על פייר קרדן ודניאל הכטר
לא פסחתי, בעיקר בתצוגות.״
פגשנו אותה בשבוע־האופנה. לא
במיסדרון, כפי שאפשר היה לצפות,
אלא דווקא בחדר, כשהיא יושבת
ומשוחחת באנגלית עם אופנאים
ישראליים.
מה הביא את לה מאריס, ד,בנד
טיסטית לארץ־הקודש?
״החלטתי לבוא בעיקבות דודי
המאמץ, החי כאן. לפני כשמונה
חודשים עבדתי בסלון האווירי ב-
נמל־התעופה לה בורדה. שם הכר תי
את דוד גיארי, שהוא מהנדס
אווירונאוטיקה. אחרי שובו ליש ראל
התחלנו להתכתב, וכך גם
הכרתי את אשתו, תחיה, ואת בתו.
דודי המאמץ הוא קיבוצניק מעין־
חרוד־איחוד. הוא סיפר לי על ה חיים
בקיבוץ ועורר את סקרנותי.
פיתאום התעורר בי דחף בלתי־ברור
לבוא ולבקר בישראל. לקחתי
מיזוודה קטנה ובה מעט מבגדי,
ובאתי לישראל, ישר לקיבוץ.
״בקיבוץ נשארתי חודש, ועבדתי
כמו כולם. למדתי שם איך להתלבש
כקיבוצניקית, בלי מייק-אפ
ועם ג׳ינס. למדתי לזרוע מלונים,
והיה נהדר.״
בקיבוץ היא התיידדה עם קי־בוצניקית־לשעבר,
שבאה לבקר ו עובדת
בתל־אביב בחברת אופנה.
היא סיפרה לה על שבוע-האופנה,
והעירה בה חיידק רדום.
לה מאריס הופגשה עם הצלם בן
לם, שצילם אותה בבגדיו של גירעון
אוברזון.
,לה מאר יס
החטובה באה לישראל הישר מפאריס, שם
דיגמנה, הצטלמה ועבדה עם טובי מעצבי־האופנה
ככריסטיאן דיור ומאדאם גריי. דיור ראה אותה בתצוגת אופנה
ואימץ אותה לזמן מה כדוגמנית אישית שלו. כמוהו גם פייר קרדין.
עירום!
היא נולדה בקליפורניה ולמדה
פירסום. כשחיפשה עבודה במיק־צועד,
בניו־יורק לא מצאה, אבל
אותה חברת פירסום שראתה אותה
התאהבה בה :״ביקשו שאפרסם
מוצר מסויים, לא אמרתי, לא /ומאז
עברו חמש שנים של עבודה.״
לה מאריס הגיעה אלינו לפני
כמה שבועות הישר מפאריס,
שם דיגמגה, הצטלמה, ועבדה עם
טובי מעצבי האופנה ככריסטיאן
דיור ומאדאם גדיי — אופנאית
עילית בינלאומית, הידועה בנטייתה
לסיגנון הרומאי.
ף* ארץיש כמה דוגמניות
7 /טובות. תמי בן״עמי, למשל,
היא ממש יפר,פיה. היא צריכה
להיות דוגמנית בינלאומית. בכל
מקום בעולם היא תוכל לעבוד ללא
קושי.״
אך על רובן קשה לה להעתיר
שבחים. הן טובות, אולי, בישראל.
לא יותר .״בהליכתן יש משהו מן
השיגדתי. בפאריס כל דוגמנית
טובה ומצליחה היא סטאר, עם
הליכה משלה עם ייחוד והרבה
דרמטיות.״
לה מאריס אינה מצטלמת בעי
רון
וגה, המכונה לה מאריס,
״ היא דוגמנית צימחונית בצבע
השוקולד. בעורקיה זורם דם צרפתי,
אינדיאני, אמריקאי, ואפ*
ריקאי.
מאריס היא בת בלי גיל.
למה? ״כי פעם אמרתי בארצות־הברית
בסוכנות דוגמניות בת כמה
אני. אמרו לי שאני נראית טוב,
אבל בגלל הגיל הכרונולוגי שלי
לא קיבלתי את העבודה.״ מכאן
עצתה לדוגמניות הישראליות .״אל
תאמרו את גילכן, אפילו אתן נראות
טוב כמוני!״
קאית מניירובי. היא בת בלי גיל, ועצתה לדוגמניות
הישראליות :״אל תאמרנה את גילכן, אפילו אתן נראות
טוב כמוני!״ הסגרת הסוד, מפריעה לעבודה.
רום .״הבגד הכי סכסי שבו הופעתי
היה ביקיני ובגדים תחתונים.
אני לא דוגמנית עירום. אני דוג־מנית־אופנה,
ורוצה להישאר כזאת.
אני לא מרגישה צורך להיות עירומה.״
בעוד
כמה שבועות תחזור לה
מאריס לפאריס, לסידרת צילומים,
ואחר־כך תשים פעמיה לביקור־נימוסין
אצל הוריה. היא חשוב
באוגוסט הקרוב לישראל, כדי לקחת
חלק בשבוע-ן־,אופנה. המקום
עשה לה, כנראה, משהו, לשחורד,
הנאווה הזו. אורנה גלזן :
נשבוע־האוטה
הישראלי היא התגלתה לא בבגד
מסוג זה, ולא בפוזה כזאת, למרות
שיש לה רגליים וגוף משגעים, היא אינה מצטלמת בעירום .״הבגד
הכי סכסי שבו הופעתי והצטלמתי הוא ביקיני ובגדיס תח־תוניים.
אני לא דוגמנית עירום; אני דוגמנית אופנה !״
שיחר
צל׳ ש
זעק ,,ארץ אה 31ר
• לכתב?}וזי כי ד מן על כתבה מצו־יינת
על המושבה גיבעת־עדה, שבה חשף
את המצב הנואש של החקלאות ד,מיש-
פחתית בארץ. הכתבה, שהזכירה את הימים
הטובים של הטלוויזיה הישראלית,
שודרה במיסגרת השבוע — יומן אירועים.
צל״ ו.
נץ וחחנים חיגוכ״ס
+להנהלת הטלוויזיה ולמחלקת
הסרטים הקנויים של רשות-השידור
על האיכות והרמה הירודה של המותח־נים,
המוקרנים בשנה האחרונה על מסכי
הטלוויזיה. את סידרוודהמותחנים המעולות,
בעלות רמת־הפעילות-והפעלולים
המעולה, המירה הנהלת הטלוויזיה בסדר־רות
מסוג גימ״ל, כעולם המסתורין של
אורסון וולס ונירו וולף, המעידות על
מדיניות של ניטרול האלימות והמרתה במגמה
״חינוכית״ .הנהלת הטלוויזיה מתעלמת
מדעת פסיכולוגים רבים, שלפיה
אלימות במסך־הקטן היא בבחינת מכשיר
משחרר ומרפה לצופים.
מאחרי ה קל עי ם
גל שיח בן־יש׳
המיכרז הקרוב בצמרת רשות־ד,שידור
והטלוויזיה הוא לאיוש תפקידו הקודם של
מנהל־הטלוויזיה החדש, טוביה סער —
מישרת מנהל חטיבת־החדשות של הטל וויזיה.
סירובו
העקשני והעקרוני של אלימלך
רם להציג מועמדותו למישרה, למרות
הפצרותיו של סער, בשל היותו המועמד
היחידי לאיוש המישרה של כתב הטלוויזיה
בניו־יורק (מועמדות שהובטחה לו לפני
זמן רב בידי סער ויוסף לפיד) ,העלתה
את סיכוייו של הכתב־הצבאי הוותיק,
רון כן־ ישי כמועמד עדיף על שאר המועמדים.
בן־ישי,
מכתביה הבכירים והוותיקים
של הטלוויזיה, שירת באחרונה במשך
קרוב לשלוש שנים ככתב ידיעות אחרונות
בוושינגטון, בחופשה ללא תשלום מה טלוויזיה,
ואימץ לעצמו בתקופה זו את
הערכים המיקצועיים המקובלים בארצות-
הברית. בני־דורו של בן־ישי בצמרת מחלקת
החדשות בטלוויזיה כבר שימשו כעורכי
מבט ומנהלי מחלקת־החדשות. אלה
שטרם שימשו בתפקיד זה — אלי גיסן,
יורם רונן — ספק אם יציגו מועמדותם.
ראש השולחן לענייני־המרחב; אהוד
יערי, לא יציג את מועמדותו, מאחר והוא
לא הגיע להסכמה עם הממונים על
הטלוויזיה על אופן הניהול של מבט, כאשר
היה מועמד כימעט־ודאי למישרה זו, ופרש
ממועמדותו ברגע האחרון.
כמה משחקני־הספסל במחלקת־החדשות,
כמיכאל קרפין, צבי גורן ואליעזר
יערי הם חסרי ניסיון מיקצועי והכושר
להשרות מרוחם על עובדי מחלקת־החד־שות.
בשבוע
האחרון קראו במיסדרונות הטלוויזיה
לבן־ישי ״משיח בך ישי״ ,מתוך
תיקווה שיזכה בתפקיד.
פינו ס!:
בימאי גולדשטיין
האחזות בלתי״חוקית
אמצעי־הפקה חסרי־תקדים וחסרי־תיאום
הקדישה הטלוויזיה בהכנת סרטים לקראת
פינוי יתרת סיני על-ידי ישראל בחודש
אפריל.
שישה סרטים שונים יוקרנו עם פינוי
סיני על־ידי הטלוויזיה הישראלית. שלושה
מהם הופקו על־ידי מחלקת-החדשות,
הבל >1וטן
שהגבירה באחרונה את הפקות סרטי-
התעודה שבמיסגרתה, ושלושה הם פרי
הפקת מחלקת־סרטי-החעודה. בלט חוסר־התיאום
שבין שתי המחלקות, הפועלות
בתוככי אותו בניין.
שלושת סרטי־החדשות (במיסגרת מבט
שני) :סירטו של אורי גולדשטיין על
התנחלות עצמונה הבלתי־חוקית! סירטו
של רפיק חלבי על הבדואים בסיני ר
סירטו של מנשה רז, הנעשה בשיתוף
עם דובר צה״ל.
שלושת הסרטים שצולמו על־ידי מחל-
קת־ד,סרטים התיעודיים: סירטו של יוסי
גודארד, העוסק בעיר המתפנה ימית!
סירטו של הכתב שמעון יקותיאל, שנושאו
הוא חופי מיפרץ־שלמה, וסירטו
של ד,בימאי עמק פרי שיכרון סיני.
במיסגרת המיבצע שנהוג לכנותו ״פרוייקט
שיכרון סיני״ ייערך ב־ 24 באפריל
יום של מישדרים משותפים עם הטלוויזיה
המצרית, שישודרו בוזמנית במצריים
ובישראל. המפיקה של הצד הישראלי היא
אסתר סופר, מי שתיפקדה עד השבוע
שעבר כמנהלת מחלקת־התוכניות.
לפני מפיקי המישדר המשותף ניצבו
כמה בעיות, החל בסירוב מצרי ראשוני
להשתמש בשידורים שישודרו מירושלים,
סירוב שעליו ויתרו המצריים, וכלה בבעיה
של דיבוב (דאבינג) ערבי לסרטים
הישראליים (הטלוויזיה המצרית אינה נוהגת
להביא כותרות בסרטים מיובאים,
אלא מספקת דיבוב, בשל המיספר הגבוה
של אנאלפבתים) .כל הבעיות נפתרו, והסרטים
הישראליים יוקרנו באותו יום-
שידורים, למרות הכל, כשהם מצויירים
בכותרות בערבית.
הסתום הסרטני
אחד הסודות הגנוזים ביותר בבניין הטלוויזיה
בירושלים הוא סוד המעקב הטל וויזיוני,
הנערך מזה כמה שנים, אחרי
הד״ר דויד רובין, ממציא תרופת־הסר־טן
(שמישרד־הבריאות מנע אותה מראובן
מעיין המנוח).
את סרט־המעקב אחר תרופה זו מביים
מזה כמה שנים הבימאי מיכאל לב־טוב,
ששיכנע בשעתו את ראשי מחלקת־החד־שות
להקצות משאבים לסרט זה. במשך
השנים עקב לב־טוב, בעזרת מצלמות הטלוויזיה,
אחר תהליך פיתוח הנסיוב.
אם תתבהר בעתיד איכותה ויעילותה
של התרופה האמורה, תהיה בידי הטלוויזיה
תעודה ברמה בינלאומית. חומר־הצי-
לום שלו גנוז, בינתיים, במרתפי בניין־
הטלוויזיה.
רדיו ע1מדת בריסל ק 1ראח
מועמד כן־ ישי
מועמדים בשפע
בכוונת הנהלת רשות־השידור להמיר
את מקום־מושבו של הכתב הקבוע של
הרשות (טלוויזיה ורדיו) במערב אירופה
מבון לבריסל, מקום־מושבה של מועצת
השוק המשותף.
באחו באנויל: מסו שחוו
להערכת צמרת רשות־השידור יתכן כי החל באחד באפריל תחדל הטלוויזיה
משידוריה בעברית ובערבית, ותסגור את שעריה.
הסיבה נעוצה במדיניות הנוקשה של שר-האוצר, יורם ארידור, כלפי
רשות־השידור, וכוונתו הבלתי־נסתרת לפטר את מנכ״ל הרשות, יוסף לפיד,
ואת חברי הוועד-המנהל והמליאה הנוכחיים, והחלפתם בממונים־מטעם חדשים.
מעידים על כוונה זו סירובו של מישרד־האוצר לאשר את תקציב רשות־השידור,
במיסגרת תקציב המדינה שהוגש לאישור הממשלה והכנסת! הכנסת
סכומי-אפס במישבצות המיועדות לרשות־השידור׳ והעברת הסכומים המוקצים
לרשות לרזרבות הכספיות של תקציב המדינה.
במקביל, עושה מישרד־האוצר כל שביכולתו כדי שלא לאשר את העלאת
אגרת־הטלוויזיה, והוא מבהיר ברבים (באמצעות מיכתב של שר־האוצר לח״כ
בני שליטא) על כוונתו לבטל את אגרת־הטלוויזיה, תוך העברת כל תקציב
רשות*השידור לטיפולו של מישרד־האוצר.
במיגננה שמנהלים יו״ר רשות־השידור, הפרופסור ראובן ירון, ומנכ״ל
הרשות, יוסף לפיד, הם טוענים בכל הזדמנות, כי במהלך השנתיים האחרונות
גבה מישרד־האוצר סכום של יותר מארבעה מיליארד שקל ממיסים שבאו
ממכירת מכשירי־טלוויזיה לשידורי־צבע, בעודו מסרב להקצות לרשות־השידור
את סכומי־היסוד להפקות הטלוויזיה ומונע בעדה מלהפיק הפקות ציבעוניות.
התוצאה הישירה של העימות ארידור־רשוודהשידור עשוייה להיות סגירת
שערי הטלוויזיה באחד באפריל, יום ראשית שנת-הכספים החדשה. בהתאם לחוק,
מוסד ציבורי שתקציבו לא אושר מנוע מלפעול.
כיום מאייש את עמדת־בון כתב־הרדיו
צכי לידר, העומד לסיים בקרוב את
תפקידו ולשוב למערכת חדשות־היום ברדיו
בירושלים.
בימים אלה החל מתנהל במיסדרונות־הרדיו
מאבק נוקשה על איוש התפקיד
החדש בבריסל. בין המועמדים מצויים
מיכאל (״מייקל״) דק, הכתב הפרלמנטרי
אריה גולן, אמנון נדב וכני רום.
אך שמועה המאפילה על מועמדות כולם
אומרת׳ שאת התפקיד עשוי לקבל מנהל
חטיבת-החדשות ברדיו, עימנואל הל־
פרין.
לדווח על עמדות הדרוזים ברמת־הגולן
הגיב סער :״חלפו הימים שבהם היה כל
ערבי וכל דרוזי, שחושב שיש לו מה
להגיד, יכול לעמוד מול המצלמה ולשיר
ארייה של הסתה נגד המדינה בתגובה
להצעה של כתב אחד, לסקר את פסק-
הדין בעניין סגן אכר ה ם גדרן, בנו של
הרב הראשי שלמה גורן, שערק משירות
בצד,״ל, סירב סער לשגר את צוות
הטלוויזיה, והעדיף לשגר את הצוות לישיבת
אוניברסיטת בר־אילן, כדי לסקר טקס
בר־מיצווה ליתומים 001 ...אגב, הידיעה
שפורסמה במדורו זה בשבוע שעבר, כאי-
פ ס קו ל
הגורן ותבר־^־אווה
מופת חסר־תקדים הציב בימים אלה לפני
עובדי־ד,טלוויזיה מנהל־החדשות לשעבר
דן שילון, שנטל חופשה ללא תש לום
בת שנה (ראה ננסודים 32־ .)33 שילון,
שהיה המועמד העיקרי לצאת לספרד
למישחקי אליפות־העולם בכדורוגל כשדר,
לא דחה את התפטרותו עד אחרי ספרד,
והגישה בלא חשבון אישי זה. את מקומו
של שילון בספרד ימלא כנראה מפיק כול־בוטק
ואיש מחלקת-הספורט־-לשעבר, רפי
גינת ! 00 שר החינוך והתרבות, זכו־לון
המר, נענה לבקשת תושבי התנחלות
אלקנה בגדה, וביקש ממנכ״ל רשות־השי-
דור, יוסף לפיד, שבתחזיות מזג־ד,אוויר
המשודרות על-ידי הטלוויזיה תובא גם
התחזית לאיזור שומרון. המנכ״ל נעתר
לבקשתו של השר ! 00 הכתב לענייני-
תרבות של הטלוויזיה, עמוס ארבל,
שגה במהלך כתבת־דיווח שלו שהוקרנה
בכימעט חצות. הכתבה, שהתייחסה לנגן-
הג׳אז הא רבי מאן, הציגה את כלי אחד
מלהקת־נגניו של מאן, דאגא הודי, כ״כלי-
נגינה אינדיאני באנגלית זהים שני ה שמות
001 במהלך ביקורו של מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף לפיד, במצריים,
הוא פגש במלון הולידיי איו בשחקדד,קול נוע
המצרי הנודע עומר שריף, והזמינו
לבקר בישראל. שריף אמר ללפיד שהוא
פוחד לבוא לישראל • 0בתגובה על
סכום תקציב המדינה שהוגש לכנסת, אמר
שדר גלי צה״ל, קוכי מידן, בתוכנית
נכון לעכשיו :״ראיתי כל-כך הרבה אפסים
הבוקר, וכולם היו בתור תהציב המדינה...״
001 על מדיניות טו בי ה סער,
מייד עם כניסתו לתפקידו החדש כמנהל-
הטלוויזיה, מלמדת התייחסותו לשני דיווחים,
שהוצעו בידי כתבי מבט, על הצעה
קריינית גיא
הבעת פנים
לו היה זה סער שהכתיב עם מינויו כמנהל
הטלוויזיה, את הידיעה על כך, ששודרה
בחדשות הטלוויזיה — לא היתד, נכונה.
ידיעות הנוגעות לעובדי רשות־ד,שידור
עוברות אישור של מנכ״ל הרשות, יוסף
לפיד, שהכתיב גם את תוכן הידיעה ב עניינו
של סער ! 0 0כרמית גיא רכ שה
את ליבם של צופים רבים במהדורת
מבט השבוע. אחרי שהוקרן סרט-זוועה שדיווח
על אירועי־מילחמה, עברה המצל מה
לפניה של כרמית מבלי שהבחינה
בכך. המצלמה הנציחה הבעה אנושית
עמוקה של גועל, שד,יתד, שונה מאד מן
ההבעה הניטרלית הרגילה של כרמית.
העולם הזה 2322
יום רביעי
• תוכנית שבועית :
שמיניות באוויר (— 5.30
שחור־לכן, מדבר עברית
ילדותית).
• מותחן: החץ השחור
0.32 שידור ב
צבע, מדבר אנגלית).
ילדי רומניה (— 5.55
שידור כצבע, מדבר רומנית
ועברית) .סרט־תעמו-
לה של רבה הראשי של רומניה,
הרב רוזן, במהלכו מביא בימאי
הטלוויזיה אנדריי קאלארשו,
את נוסח קהילת רומניה ל-
מישחקי־פורים המסורתיים.
• מדע: חידושים והמצאות
0.45 שחור-
לכן, מדבר ערבית, תרגום
פטרקין מספר שגילה בבית
אדוניו אוצר וגוויל מוזר, שהוא
אינו יודע לקרוא. כשתפס אותו
אדונו קורא בגוויל השליכו
לצינוק. במוחו של פטרקין
מתעוררת שאלת הכתוב באותו
גוויל.
+מולדת: נקודת חן
( — 8.50 שידור בצבע,
מדבר עברית של נהגי
אוטובוס) .אורי דביר מלווה
בקולו הצורם תמונות־נוף מרהיבות.
סרט-קולנוע: היורש
10.05 שידור ב צבע,
מדבר צרפתית).
סרט-מתח צרפתי המספר על
מעלליו של יורש אימפריה פיננסית
ענקית. היורש, שהינו
טיפוס פעלתן ויוצא דופן, הוא
תערובת מיוחדת במינה של
נער־שעשועים וגאון פינאנסי.
את היורש מגלם השחקן הצר פתי
המעולה ז׳אן־פול בלמונדו,
כתב וביים פיליפ לאברו.
יום חמישי
סידרת סרטים מצויירים מעולים
של וולט דיסני.
• תעמולה: פורים של
• סידרה: האצילות
מחייבת 11.20 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
סידרה בריטית מעולה המעמתת
אצילה שירדה מנכסיה עם
רוכש נכסיה.
יום שיש•
יום ר*ושון
דיווח טלוויזיוני מנמל־התעופה
בן־גוריון על טקס הפרידה
מנשיא צרפת פרנסואה מיטראן.
• סרט ערבי( :טס
הסרט לא ידוע 5.32
שידור בצבע, מדבר ערכית).
+סרט
קולנוע: מיס-
גש קסנדרה 9.15 שידור
בצבע, מדבר אנג־
• תוכנית מיוחדת: כגדי
המלך החדשים (5.40
— טידור בצבע, מדבר
עברית) .עיבוד מיוחד לאגדה
המפורסמת של הנם כריסטיאן
אנדרסן, בכיכובו של הקומיקאי
האמריקאי דני קיי. לצידו מגל מות
בובות, את המלך החפץ
בבגדים חדשים, את בתו ה נסיכה,
את ליצן החצר הנאמן
ואת החייטים והנוכלים המתקבצים
מכל קצווי עולם.
• סידרה: לא ייאמן
• שעשועון: צא מזה
( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר עברית).
• תרבותון: שמונה
וחצי 8.30 שידור בצבע,
מדבר עברית).
• סידרה: חמדת
ימים 10.05 שידוך
בצבע, מדבר אנגלית או-
כספורדית) .פרק נוסף ב-
סידרה הטלוויזיונית המבוססת
על רומן מאת הסופר הבריטי
הנודע אווילין וו.
• שידור ישיר: זה
הזמן 11.00 שחור
לבן, מדבר עברית).
יום שלי ש,
• תוכנית מיוחדת:
מסיכת הפתעה למרציפר
( — 5.30 שידור כצבע,
מדבר עברית) .מסיבת הפ
מיטראן
:״מבט״ מורחב
יום חמישי, שעה 10.00
תעה באווירה פורימית שובבית.
• סידרה: החבובות
הולכות לקולנוע (— 8.03
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.החבובות, פרי יצירתו
עברי)• עין פקוחה למעמקים :
מכשיר טלוויזיה מיוחד המחובר
למכ״ם תת־מימי ופוקח עין על
המצולות! בניין בוער ואפוף
בעשן, והמכשיר שהומצא ל גלות
בני-אדם לכודים מעבר
למסך העשן! .נוף תת־קרקעי
המתגלה בעזרת מיקרוסקופים
חזקים.
של ג׳ים הנסון, חולקות כבוד
לקולנוע בתוכנית מיוחדת בת
שעה. מסייעים על ידו הכוכבים
האורחים דאדלי מור ולילי
טומלין, קרמיט, מים פיגי. סוזי
וחבריהם המציגים גירסה משל הם
לז׳אנרים קולנועיים קלאסיים.
מיס פיגי משחקת את
סקארלט או׳חרה מול דאדלי
מור המשחק את רט באטלר
מחלף ימם הרוח; גונזו הגדול
משחק את טרזן מול לילי סופד
• כדורסל: מכבי תל-
אביב 8.15 שידור
בצבע, מומלץ להאזין בוזמנית
לקריינות שדר־הרדיו)
.מחצית ראשונה של
מישחק הכדורסל ביד־אליהו בין
קבוצת מכבי תל־אביב ובין
ברצלונה, אלופת ספרד.
• דיווח: לקראת שידור
9.00 שחור-לבן,
עברית) .סקירון הטלוויזיה
על תוכניותיה הדלילות לשבוע
הבא.
#סרטים מצויירים :
מיקי ודונאלד (— 5.30
שידור בצבע, מדבר אנגלית
מיקי מאוסית).
• ממון: מהון להון
( — 11.00 שחור־לבן, מדבר
עכרית פסבדו-פל-
מ״חית).
• שידור ישיר: ביקור
מיטראן 3.00 שחור-
לבן, עברית וצרפתית).
• סידרה: ספינת האהבה
8.03 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
דוק רודף־השמלות נחי!ף פאניקה
כאשר מופיעה על סיפון
ספינת האהבה מי שחשב אותה
לגרושתו, ומישרת לו שהם
עדיין נשואים כחוק. זוג נשוי
(רוני בלייקלי ויזונו בונו) ש מטענו
אבד. מוצא 2000 דולר
שנפלו מכיס מייזטורו של אהד
הנוסעים. בו הרטר. שידל את
הסכום למימוי השייט תההופה
הקמנה ר מי שרדש בו הי א זיורד
פתית) .מהדורה מורחבת שתכלול
את סיקור ביקורו של
נשיא צרפת פרנסואה מיטראן
בישראל.
הנודע נרו וולף, הפעם תחת
הכותרת חפש את האשה.
עם תרגום לעברית) .סרט-
בובות המשלב הנפשה ומוסיקה
מקורית בגירסה חדשנית של
סיפור קלאסי זח לילדים. המיס־גרת
המקורית של הסיפור
נשמרת, והעלילה, המתרחשת
במאה ד ,18-,משחזרת רגעים
רבים של קסם.
• כדורסל: מכבי תל-
אביב 9.15 טידור
בצבע, מדבר עברית).
מחצית עניה של מישחק מכבי
תל־אביב ובארצלונה ספרד.
• חדשות: מבט לחדשות
10.00 שחור•
לבן, מדבר עברית וצרם־
לקואת שיחו: ושימות׳ 1של אודיאן
ארכי־פושע אנגלי זומם לחסל 11 איש שכולם מהווים סכנה
לתוכניתו להניח ידיו על סכום כסף גדול. הוא אמן התחפשות
הפועל בעורמה וביעילות כרוצח. אדריאן מסנג׳ר מתחיל לחשוד
לית) .סרט מתח גדוש כוכבים,
המספר על רכבת־פאר היוצאת
משווייץ ־צפונה ומוסטת למסילה
צדדית, בשל אחד הנוסעים
הנגוע בנגיף מסוכן העשוי
לגרום למגיפה קטלנית. במרכז
העלילה מנתח מפורסם, שאת
דמותו מגלם ריצ׳ארד האריס,
וגרושתו סופיה לורן, העולה
לרכבת במטרה לחדש את יחסיהם.
ברט לאנקסטר הוא
גנראל אמריקאי המנסה לנווט
את המילחמד, בנגיף ממיפקדתו
שבשווייץ, אינגריד טולין היא
הרופאה המייעצת לגנראל בפעולותיו,
אווה גרדנר מופיעה
בסרט בדמותה של אשת מיל יונר
גרמני, מרטין שיין הוא
הג׳יגולו הפרטי שלה. את הסרט
ביים: ג׳ורג׳ פאן פקומאטוס.
שבת
כומר
• סידרה :
( — 0.02 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .בומר מתיידד
עם חבורת־רחוב, ומכיוון
שהוא מחבב מאוד את הילדים
הוא מנסה לשכוח את אורח-
מחשבתם בכל הקשור בשאלה,
מה צריכה חבורת־רחוב לעשות
וכיצד עליה לנהוג.
סקוט: רשימותיו •טל אדריאן מסנג׳ר
יום שישי ()12.3
ברוצח, והוא מזעיק את ידידו, קצין־מודיעין בדימוס, אותו מגלם
השחקן ג׳ורג׳ סי• סקוט (״פאטון״) ,ובהדרגה הם טומנים את
המלכודת לרוצח.
הסרט יוקרן ביום שישי ( )12.3בשעה .10.15
מור ומים פיגי: החבובות
יום שלישי, שעה 8.03
כי יסופר 11.10 שידור
בצבע, מדבר אנגלית)
.הקומיקאית האמריקאית
איי לין ס ט רי ץ׳ מגלמת כאן
תפקיד רציני עם נופך של
הומור שחור. היא מגלמת את
דמותה של מרי, אשתו הנשלטת
של ויליאם, איש־אוניברסיטה
מזהיר (השחקן מריום גורינג),
המתכנן כיצד לשלוט בחייה
גם אחרי מותו.
י• בידור: עוד להיט
( — 8.30 שידור בצבע,
מזמר עברית עילגת).
תוכנית פזמונים ישראליים, המעידים
על נחיתות תרבות-
הזמר העברית עכשיו.
• סידרה: נרו וודף ז
( — 10.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .עוד מעלי לותיו
של הבלש הניו-יורקי
• תוכנית מיוחדת :
סינדרלה 5.50 שידור
בצבע, מדבר אנגלית,
לין כג׳יין, ועוד פארודיות
מרתקות על תעשיית גיבורי-
הקולנוע האמריקאי.
+בידור: עמק הנהר
האדום 10.10 שידור
בצבע, מדבר ומזמר עברית)•
תוכנית בידור באווירת
המערב הפרוע, שהוקלטה לפני
שבועיים בעיר־הסרטים באילת.
בתוכנית שירים בסיגנון ה-
קאנטרי בגירסה עברית של
אהוד מנור — משהו כמו שועל
בפוחלץ של נחש. משתתפים
מתי כספי, בני אמדורסקי, דורי
בן־זאב, ריקי גל ורבים אחרים.
• כולבוטק פורים
( — 9.30 שידור כצבע,
מדבר עברית) .מישדר מיוחד
ובו סרטים שצולמו במצ למה
נסתרת, תוך הצגתי פינות
כולבוטק הרגילות, פינת הבנקים,
פינת המיצרך ועוד.
עשרות דמויות -ו כד אחת מהן חשודה!
בשלב מסויים היא הופכת להיות לו למעמסה,
והוא דואג למעצרד, באשמת זנות,
ודואג לשילוחה לגלות בקליפורניה באתראה
בת 24 שעות. קריסטין טוענת כי הרתה
לג׳יי־אר, ואף נשבעת להורגו.
תות-הנשק במישפחת יואינג, אותה אשת־בוקרים
קשישה, שהיתר, מתירנית בימי
נעוריה, אשד, היודעת בשעת הצורך גם
לשלוף רובה ולסלק מחוותה עיתונאים
חטטניים. אשה הבוחנת את אהבת בעלה
ג׳וק יואינג לאחר הניתוח שעברה לכריתת
פא ם
שד, ובעיקר לאחר שמתברר לה כי בעלה
ג׳וק (ג׳ים דיווים) הסתיר מפניה לאורך
שנות נישואיהם את עובדת נישואיו הראעשתה
זאת
שונים לאשה אחרת. מיס אלי, שרייתה
בנעוריה בעלת מזג לוהט, ופיתתה את
ר* רשימת החשודים לא נפקד שמו
ג׳וק יואינג כאשר הגיעה למסקנה שחברה
י של האח המתחרה והיריב, בובי יואינג
דיגר באתס השיכור קטן עליה. אשד( ,פטריק דופי) .הוא משמש, עד שלב
שתיכננה את לידותיה לאחר תקופת איסוף
מסויים, כדמות החיובית של ד,סידרה, ונוהג
העדרים ולפני זמן המלטות האביב.
לעיתים כצופה טוב, אך אינו נרתע מלהפמי
הם החשודים העיקריים בניסיון לרצוח עיל את שריריו בעת הצורך. בובי קורא
תגר על ניהולה של חברת הנפט יואינג
את ג׳יי־אר?
בידי ג׳יי־אר ועל אמצעי הניהול המושחתים
החשודה הראשונה במעלה היא אשתו שלו. מה גם, שבמהלך הסידרה עושה
של ג׳יי-אר — סו אלן (לינדה גריי) ,מי ג׳יי־אר כל שביכולתו כדי לפרק את נישד
שיכולה להעסיק מירפאת-שיניים שלימה -איו של בובי לפאם, בתו של דיגר בארנס
ביישור שיניה, ומי שהיתה טרם נישואיה השיכור (השחקן קינן ויין) .כמו כן, כבר
לג׳יי־אר מלכת־היופי של טכסאס. סו אלן, בפרק השני של הסידרה, גורם ג׳יי־אר
שהתחילה בסידרה כאשתו הנאמנה והסוב להפלת תינוקה של פאם. למרות ניסיונותיו
לנית של ג׳יי-אר, הפכה בהדרגה לבוגדנית של ג׳יי־אר היא נאבקת על אהבתה לבובי,
ולאלכוהוליסטית, ניהלה פרשיית־אהבים ומצליחה בסופו של דבר להעביר את
סוערת עם הפרקליט היריב קליף בארנס, מגוריהם מחוות סאותפורק לדאלאס.
יולדת בן שעד שלב מסויים לא ברור
אלן בים (השחקן ראנדולף פאול) הוא
אם אביו הוא ג׳יי-אר או קליף. סו אלן,
נרדפת על־ידי בעלה, לומדת לאהוב את חשוד נוסף. ג׳יי-אר שכר את שירותיו
תינוקה, אחרי שבדיקה מעבדתית מוכיחה של בים על־מנת לארגן מערכת־בחירות
מזוייפת עבור קליף בארנם, כדי להוציאו
כי הוא בנו של ג׳יי-אר. היא מנהלת פר־ממינהל
הנפט של טכסאס. ג׳יי־אר דאג
שיית־אהבים נוספת עם דאסטי, הנפגע
בתאונת־מטוס, בזמן שבעלה חותר להכ גם לאירוסיו של בים עם אחייניתו, לוסי,
ניסה שוב למוסד לגמילה מאלכוהוליזם. כדי לסלקה מהחווה, ובכך להוציא אותה
ממחזור המתחרים על ירושת יואינג. אלא
חשודה אחרת היא קריסטין שפארד
שטעותו של בים מביאה את ג׳יי-אר להדיח
(מארי קרוסבי — בתו של הזמר־שחקן
אותו בגסות מהתמונה המישפחתית, ואף
המנוח בינג קרוסבי) ,מי שהתחילה כאחותה
להדביק עליו אשמת אונם.
הקנאית של סו־אלן, והפכה עד-מהרה
חשוד נוסף בניסיון־הרצח, הוא הבנקאי
לפילגש הנאמנה והאכזרית של ג׳יי־אר.
הוותיק של המישפחה, זה שגרם לג׳יי-אר
קשיים רבים במהלך עיסקת שדות־הנפט
במיזרח הרחוק. ג׳יי-אר נוקם בבנקאי,
וגורם לו לפשיטת־רגל* .
על כל החשודים האחרים מאפיל הפרק ליט
קליף בארנם, בנו של דיגר, האלכוהוליסט
הזקן, לשעבר אהובה של מיס אלי,
ושותפו של ג׳וק. בארנס, המחפש נקמה
בכל מחיר, משתמש בסו־אלן, תוך שהוא
טוען בפומבי שהוא אבי בנה של סו־אלן.
בארנס, הרודף את בני־מישפחת יואינג
בכל דרך ואמצעי — דרך קיצוץ באפש רויות
קידוחי־נפט בשדות־המישפחה, באנד
עוד ש כו ע, הוא ישכב מתבוסס
— בדמו, על ד,ריצפה המהודרת של
מישרדו, באחת הקומות של גורד־שחקים
טכסאסי בדאלאס, כאשר שני כדורים תקועים
לו בבטנו. ראשו יהיה מעורפל בהזיות
שונות מעברו הרחוק והקרוב. בפיו תהיה
מילה אחת :״אמממא!״
הוא ישוב ויזכור כיצד רכש פיתרונות
לבחינות תמורת כסף מחבריו ללימודים,
ומייד אחרי זה הלשין עליהם למורים,
בטענה שהם מעתיקים ממנו.
הוא ישוב וישחזר בדימומו את היום
שבו הכניס אותו אביו לצומת עיסקי
המישפחה עתירת הנכסים ובארות־הנפט,
וכיצד הוא הפך בהדרגה לאישיות רבוד
עוצמה בעירו, תוך שהוא מפתה נשים,
מרמה את בעליהן, משגר בלשים פרטיים
בעיקבות יריביו, אחיו וכל הקרוב אליו,
מסלק את אחיו חלש־האופי משליטה על
ניכסי־המישפחה ומתמודד באחיו הקשוח.
אלה הם ההירהורים והזיכרונות, שיעלו
במסך הקטן, בעוד גופתו של ג׳ון־רום
יואינג, המכונה ג׳יי-אר על-פי ראשיה,תיבות
של שמו, מוטלת פגועה ומדממת
במישרדו.
הוא יילקח עד מהרה אל בית־החולים
מטוויאל, שבדאלאס, שבו ייאבק על חייו,
ויעורר את שאלודהמפתח של סידרת ה טלוויזיה
דאלאס: מי ירה בג׳יי־אר?
במשך יותר משלושים שנות הקרנה
של סידרות־טלוויזיה, מעולם לא ריגשה
תמונה כזאת את הצופים. ד,סידרה דאלאס,
שהיא בבחינת גירסה מותאמת לשנות
ה־80׳ של סיפור פייטו! פלייס הנודע
משנות ה־ / 60 מרתקת יותר מ־ 300 מיליון
צופי־טלוויזיה, ביותר נד 57 ארצות, שכולם
שאלו: מי ירה בג׳יי־ארז
__ כולם
חשודים בולם
הגמן וגדיי
ידידים בהפסקה
^ חודש הבא עומדים להגיע לביקור
י• בישראל כוכבי דאלאס. הביקור
׳נועד לקדם את הסידרה ואת מוצרי־הלוואי
הפירסומיים שלה, ביניהם אלבום מישפחת
יואינג, ספר הציטטות של ג׳יי־אר יואינג,
בירה ג׳יי־אר ומי־גילוח ג׳יי־אר.
ביקורם של כוכבי דאלאס בארץ נדחה
בשל החשש שמא יאפיל על ביקורו בישראל
של נשיא צרפת, פרנסואה מיטראן.
כימעט כל גיבורי דאלאס הם חשודים
בכוח בניסיון לרצוח את ג׳יי-אר, הטייקון
חסר־המעצורים. מעלליו של ג׳יי־אר (שאותו
מגלם השחקן לארי האגמן)- ,הנוהג
כאילו היה מעין אידי אמין טכסאסי, הפכו
כימעט את כל שאר משתתפי הסידרה
לנפגעיו, וממילא לחשודים־בכוח בניסיון
לרצוח אותו. אשתו המתוסכלת והממורמרת!
אחות אשתו, שאותה פיתה! אחיו, שהוא
מנסה לדכאו! אשת אחיו, שהיא בת ליריב
המישפחתי! אחי גיסתו, הפרקליט המזהיר
המנהל מילחמת־חורמה במישפחת יואינג!
הבנקאי, שאותו הביא ג׳יי־אר לפשיטת-
רגל נוראית! הפרקליט הצעיר, השאפתן
והמושחת, שג׳יי־אר גרם לביטול אירוסיו
עם בת אחיו — כל אלה, ואחרים יהיו
בהמשד ד,סידרה לחשודים.
הגורם הממתן במהלך הניסיונות לפיענוח
מיסתרי היריות על ג׳יי-אר יהיה, כרגיל,
בנוכחותה של מיס אליי יואינג (השחקנית
ברברה בל-גדאס) ,האם הממונה על שבי
סו־־אדן
וג׳ון־רום
השאפתן והאלכוהוליסטית
דאסטי
פאר לו
צ׳ א ר לי !
וייד
גארנט
מ ק-גי
מ ארילי
סטיו צ
סאם קאלוור
יואיג
לילאנד
כוכי יואינג
פאמלה יואינג
דונה קאלוור
יואינג!
ג׳י-אר יואינג גארי /
יואינג
פא טיי סי ה
שפארד 1
אדווארד
ואלין/
יואינג
המס
קליפורד ברצס
רבקה בארנס
/א מאגדה \
/יואינג י
דיגר
ג׳וק
יואינג
גא ריסון
ס אוסוור ת
בארנס
יחסים רומגטיים
יחסי ם עסקיי
**־ חשודי עיקריים
31 גברי ונשי: מי מהם הח שודים העיקריים מה טיב היחסי ביניהם
צעות חוקי אקולוגיה, ואישום של ג ׳וק
ברצח שאירע לפני 30 שנה. השיא הוא
כשקליף בארנס נשבע על קיברו של אביו,
דיגר ,״לעצור את ג׳יי־אר, אחת ולתמיד!״
תעבד לכוח, ששיעבד קודם לכן את
ג׳יי־אר.
• פאמלה יואינג תמצא במפתיע את
אמה האמיתית, אשה עשירה ומיסתורית.
החלום האמריקאי
• מנהל־החווה, ריי קראבס (מטיב
קאנילי) שמאוהב באלמנתו של הסנאטור
לשעבר, והחושש מקשריה הפוליטיים, יגלה
את אביו האמיתי, שאינו אלא ג׳וק יואינג,
תגלית ההופכת אותו למתחרה ישיר לג׳יי־אר
ולבובי.
9האחיינית השובבה לוסי תינשא במפתיע
לסטודנט אידיאליסט.
• סו־אלן תמשיך לדבוק בבקבוק.
^ אלאס״ ,הנחשבת כיום לסיירת
/ /י הטלוויזיה המצליחה ביותר בכל
תולדות הטלוויזיה, תמשיך לרתק את צופי־הטלוויזיה
בעולם ובארץ, במארג הבלתי
חדל, שבו נאבקים כולם נגד כולם.
בפרקי הסידרה שיבואו אחרי נסיוך
הרצח של ג׳יי־אר יתרחשו בין השאר
האירועים הבאים:
י• סו־אלן וקליף בארנס ייכלאו ויש־תחררו
בלא מישפט.
* • בובי יואינג יחזק את מאבקו בג׳יי־אר
במטרה לנהל את חברת הנפט של
מישפחת יואינג. בהדרגה הוא יחדל להיות
הנפש הטובה של הסידרה, ויתחיל לחש־
פאמלה ומסי
החזקה והשובבה
• קליף בארנס יבסס בהדרגה את
כוחו הפוליטי, במטרה אחת ויחידה —
להמשיך להכות, לפגוע ולהרוס את בני
מישפחת יואינג, כדי לנקום את גיקמת
דיגר.
דאלאס תמשיך למתוח 300 מיליוני צופי־טלוויזיה.
בני יואינג ועולמם ימשיכו לרתק
את הצופים, שיגשימו באמצעותם את
החלום האמריקאי.
513
< 1ז!מדים ...מה הם בוחרים מה הם אומרים מה הם אוגזדים . .
סמה שבט:
צח? רגב:
9(1ר ד 13 3־113־ : 0
״החוק החושהונו .,אני חושש שמישהו, רובנו מ עדינים להצטרף
אותנו לסבסוי ־בורסה!־־ ילחץ על ההוקי ־ למ יבל גת ־העב ו דה !
אחרי שראש״המטשלה, מנחם בגין, קרא לגאולה
כהן ״מנהיגת ההיסטריה״ ,ואחרי שסמך את ידו על
החלטת שר־הביטחון, אריק שרון, לסגור את פיתחת-
רפיח ודרום־סיני, ספק אם יצליח להגשים את תוכניתו
לצרף לממשלה את תנועת התחיה. נותרה, אם כך,
תנוע תתל״ם היתומה מאב.
פניתי אל אחד ממנהיגי התנועה, מרדכי בן־פורת
ושאלתי אותו :
החוק החדש, הקובע כי בעלי־חברות ישלמו מס
על רווחיהם בבורסה ובסחר ניירות-ערך, עורר את
חמתם של התעשיינים. פניתי אל התעשיין בומה
שביט ושאלתי אותו :
האם אינך חושב כי החוק החדש
מוצדק ץ
כשאצלנו רוצים להרוג את החריג, הורגים את כולם.
אז בסדר, יש תעשיין יוצא־דופן — אחד שסותר !בבורסה.
אין ספק שמי שלקח הלוואה וסחר בה בבורסה, צריך
לטפל בו. אבל מה עם אותם עשרות מיפעלים שקיבלו
מיקדמה על־חשבון הזמנה, וכדי להבטיח את ערך
הכסף שמרו עליו בניירות־ערך? כדי להתגונן מפני
האינפלציה שמרו את כספם במניות או בדולרים י מח
עם אלה? הרי ברגע שאותם מיפעלים יצטרכו לשלם
מס הם מחוסלים!
את יודעת מה יקרה כעת? אנשים יהפכו את הכסף
לכסף פרטי והכסף ייצא לחשבונות הפרטיים ולא
לתעשייה. כשאת מסתכלת על מאזני החברות הגדולות,
המיפעלים הגדולים, ורואה שהם לא בהפסד — מדוע
הם לא בהפסדו מכיוון שהצליחו לשמור על ערך כספם.
• מה מונע מכם להצטרף לקואליציה עם
ממשלת הליכוד?
יש שיקולים שונים, ביניהם שיקולים אידיאולוגיים.
הדבר עדיין לא סוכם. רק ביום החמישי נתכנס ונשקול.
אשר יגורנו בא• חל ימית לא יתפנה בשקט. בעזרתה
האדיבה של הממשלה מתנהלות שם הפגנות,
אנשי־הימין מתסיסים את הרוחות, חיילי צה״ל עומדים
נבוכים ואינם יודעים כיצד לנהוג. תושבי המושבים
ותושבי העיר ימית יצאו מבתיהם. האווירה מתוחה
ולא נותר לחכות אלא לאיש שירה את הירייה
הראשונה.
שאלתי את איש מושב נאות־סיני, איציק רגב:
• מה אתה עדשה כדי להרגיע את הרד
חות?
• האם אינך נפגע מכך שתדמית התעשיינים
חופפת כיום לתדמית ספסרי־בורסה /
פגשתי אנשים, ניסיתי לשכנע אותם להירגע. ניסיתי
לשכנע אותם כי הדבר האחרון שלו אנו זקוקים כעת
הוא שתפרוץ מילחמת אחים.
לקח לנו שנים לצאת מתדמית של חנוונים, ספסרים
ולבלרים. ומה עושה החוק החדש? במחי־יד מכניס
אותנו בחזרה לעסק הזה. החוק החדש הופך אותנו
לספסרי־בורסה. את יודעת מה? אם עד עכשיו היתה
לנו תדמית לא מוצדקת של ספסרי־בורסה, עכשיו לפחות
התדמית תהיה מוצדקת, בזכות החוק החדש.
אנשים יושבים פה על מים רותחים, והקיטור יוצא
בכל מיני צורות. בינתיים, המתונים שבינינו שולטים
במצב. ברגע זה ממש יש לי הרגשה שמישהו עוד ינצל
את האווירה המתוחה. אני חושש שמישהו עוד ילחץ על
ההדק ויפגע בחיילי צד,״ל.
;514
• יש סכנה שתפרוץ ץ
• מהם השיקולים נגד ז
עניין יהודה ושומרון, נושא האוטונומיה, הכלכלה.
• זה הכל ץ
אילו היתה מיפלגת העבודה מחליטה להצטרף לממ שלת
ליכוד לאומית, לא הית הלנו בעיה. רובנו היינו
מעדיפים להצטרף למיפלגת העבודה ולא לליכוד.
• אם תצטרפו לקואליציה, לאיזה תיק אתה
נושא עיניך ץ
עוד לא הגענו לזה. איפה שאוכל לשרת, אשרת.
שאלת הכסא היא מישנית.
• להערכתך, כידמהחמישי תחליטו להצטרף
או לא להצטרף?
אני לא יכול להגיד לך שום דבר. מה שאני כן
יכול להגיד, הוא כי התנועה שלי, שהלכה איתי לבחי רות
בירר, והשומרת לי אמונים בתל״ם, המליצה פה-
אחד להצטרף לממשלה.
• מה דעתך על החלטת מיפלגת העבודה
שלא להצטרף לקואליציה ץ
אני משוכנע שעשתה שגיאה.
ה הם אומדים מה הם איחרים מה הם או מ רי ם ...חה הם אווז
..להציל את אוניברסיטת .,ד א נעים *1לקחת, א ל
בי 1־ 1ית בפאויס!־־ כסומ ..א ר ־ ע ל ־׳
קבלן!־־
תס ואי
מי היה־ מאמין עליו, על המרצה איש־השמאל
והמפגין הידוע, איציק לאור, שהוא משוגל להוציא
ספר שירים ליריים• נראה שגם אקדמאים יכולים
להיות משוררים בנשמתם. בדיוק בערב צאתו למסיבת־עיתונאים
למען אוניברסיטת ביר־זית, שהתקיימה בפאריס,
ראה אור הספר ששמו ״נסיעה״ .הספר עוסק
רובו ככולו בהפגנת גברותו של המשורר וביחסים שבינו
ובינה.
בספר שיר אחד, המוקדש לברכה וזאהי ״השיר
על לינה חסן נבולסי בת שבע״עשרה משכם /שנסה
מפני החייל המזויין כמפני הדב /הספיקה לטפס
במדרגות עד לקומה השלישית /נורתה בכדור אחד
ישר בראש ונפלה מתה על המדרגות / .את השיר
הזה אין טעם לכתוב /מה שצריכים הילדים מהכיתה
של לינה איננו שיר.״
י• אתה עומד לצאת לפאריס למסיבת־עיתונאים
למען אוניברסיטת כיר־זת. מי מממן
את ׳הנסיעה
הוועד הבין־אוניברסיטאי למען אוניברסיטת ביר־זית.
זהו ועד המורכב ממרצים צרפתיים. הם הזמינו מרצה
מטעם ביר־זית ונציג מטעם ועד־המרצים הישראלי למען
האוניברסיטה. אני נבחרתי לשמש כנציג.
אני יכול לספר לך שאני נוסע בכרטיס הכי זול,
בטיסת צ׳ארטר. בשבוע הבא אהיה בחזרה בתל־אביב.
+אתה עומד לייצג את הצד הישראלי.
יש להניח שתהיה כלתי־פופולרי. איך תתמודד
עם זה?
יש לי דיעות פוליטיות מגובשות מאוד, ואני לא
מישנה אותן לפי הכיוון שבו נושבת הרוח. אני בא
לשם כנציג הישראלי היפה — זה שאיכפת לו, שכואב
את באב האוניברסיטה, זיש לי מה להגיד. דבר אחד
ברור לי: אם הצרפתים לא ייחלצו למען האוניברסיטה
ערב ביקור מיטראן בישראל, יחסלו את האוניברסיטה
הזאת.
• מי רוצה לדעתך בחיסול האוניברסיטה?
מילסון. אלא מי? הוא רוצה בחיסול האוניברסיטה,
אז אין אוניברסיטה. תפס לו טרמפ על איזה חמישה
סטודנטים שהתנפלו על יהודי — חמישה סטודנטים
בסד הכל. מילסון רוצה לחסל את ראשי־העיריות, אז
לא שומעים יותר את ראשי־העיריות באמצעי־התיקשורת.
מילסון רוצה לחסל את העיתונות בגדה, אז כל ראשי־העיתונים
מרותקים לבתיהם.
מילסון הוא כיום האיש המסוכן ביותר לדמוקרטיה
בישראל, ואם אי־אפשר לעשיות ׳שום דבר נגדו מבית,
אז כדאי להפעיל לחץ מבחוץ.
בימים האחרונים מציפה את העיתונים מודעת
פירסום ענקית של חברת ״אל־על״ .המודעה מציגה
את ספירית פרידמן כשגרירת-הכבוד של ״אל״על״.
ספירית פרידמן אינה אלא הדוגמנית ספי דבני —
ספי כקיצור לספירית, ופרידמן כשם מישפחתו של
בעלה. בתלוש־המשכורת שלה בחברת ״אל-על״ היא
ידועה כספירית פרידמן.
ספי, למה דווקא את?
אני באמת לא יודעת. אולי משום שאני דוגמנית.
יום אחד צילצל אלי צלם־האופנה בן לם ואמר לי
שאל־על רוצה אותי לפירסומת. אמרתי: למה לא?
בכיף!
+במה כסף קיבלת?
מה פיתאום כסף? לא נעים לי לקחת כסף מאל־על.
מדוע? המצב בחכרה בל כך גרוע?
לא, מה איתך! שאני אקח כסף מאל־על. זה כמו
לקחת מהמישפחה! עשיתי את זה לא בשביל כסף.
• כשביל הכבוד?
לא, בכלל לא חשבתי על כבוד. חשבתי על זה
שאל־ על היא הבית שלי, ושאני צריכה לעשות את זה.
אם זה יביא אפילו נוסע אחד, אז חשוב שאעשה את
זה. לא איכפת לי מה אומרים על איל־על. אני עובדת
בחברה כבר שמונה שנים, אני אוהבת את העבודה
שלי, וטוב לי באל־ על.
הנוסעים אוהבים אותך?
לפעמים הם מזהים אותי מתמונות הפירסומת בעיתונים.
כעת, אחרי הפירסום הזה לאל־על, בטח יזהו יותר,
וזה לא יהיה קל.
• ושאלה קלאסית: עד מתי תטוסי?
זוהי שאלה שלא עוברת לי אפילו במחשבה. מה
זה עד מתי אטוס? איך בכלל אפשר לחשוב על אפשרות
שאפסיק לטוס! העבודה הזאת אינה סתם עבודה. זוהי
עבודה שנכנסת לדם.
בגלריות ״תירוש״ ברחוב גורדון בתל-אכיב מתקיימת
תערוכתו של המלחין עודד ערר. מיקי תירוש,
בעל הגלריות, טילפן אלי ואמר שיש לו סיפור משגע
על בחור שהיה קבלן שיפוצים, הפך למלחין, וכעת
הוא צייר. הוא מצליח עד כדי כך, שהתערוכה שלו
מתקיימת בשתי גלריות ולא באחת.
שמחתי מאוד לפגוש את עודד לרר — לא בכל
יום מזדמן קבלן שיפוצים שהפך מלחין, שהלחין
שיר יפהפה כמו ״סליחות״ (למילים של לאה גולדברג
ובביצועה של יהודית רביץ).
שוחחתי עם לדר. קפצתי על עניין הקבלן, אן
לרר התנער מכל וכל מתואר זה ואמר לי :
אל תקראי לי קבלן, אני סולד מהמילה הזאת.
• קכלן־שיפוצים?
גם לא קבלן שיפוצים. זה גרוע בעיני באותה מידה.
האם אתה מתבייש בעבודתך?
כל העניין הזה של הקבלן היה פרק ארעי בחיי.
משהד זמני לגמרי. אני לא הייתי ממש קבילן־שיפוצים.
יותר נוח לי שתכתבי שעסקתי כשיחזור. שיחזור זו
המילה. שיחזרתי בתים ביפו העתיקה, אך זו היתר,
׳תקופה מאוד קצרה בחיי. אחר־כך עברתי למושב מגשימים
והתחלתי להלחין. אני אמן. אני מצייר, אני מלחין.
אני לא קבלן.
כרגע מתקיימות התערוכות שלי בגלריות תירוש.
הצגתי גם בקנדה. הלחנתי ליזהר כהן, ואני מלחין כעת
לעצמי. לא רק מלחין, גם שר. יזם אחד החלטתי שאם
כבר לכתוב, אז למה לא לבצע בעצמי את השירים?
זימנתי תיזמורת די גדולה, והלחנתי שיני שירים. נכנסתי
לאולפן והקלטתי אותם. מי ששומע אומר שיש לי ׳עתיד
בשטח הזה.
• אז איך אתה מגדיר כעת את עצמך:
צייר? מלחין? זמר?
אלה הם בדיוק שלושת העיסוקים שלי. ותעשי לי
טובה, תשכחי מהקבלן.
לא הגדולים ביותר-אבל הטובין ביותר
מכשירי הבית
יוצאים ל־
טובים לחיים
מבחר של יבוא אחריות
ושרות
מכונות כביסה
מייבשי כביסה
ומדיחי כלים משוכללים ואמינים.
1בע״ מ?1§ 1
אולמי תצוגה:ת״א רח׳ אחד העם ,11 טל 03-653143 :
ירושלים: רח׳ הלל , 24 טל 02-227381 :
ובחנויות החשמל המובחרות!
גריל כמו בימים הטובים !
״הוילאג בי ת הגריל • ט ל׳ 475550
ת חנ ת הד ל ק פז, לי דהכפר הירוק .
סיו סנו חו סו ס
חברת ענק בגרמניה המערבית שם דבר בכל בית
10א ¥117^ 1^ 14^ 111 1 0
מי השיער הידועיס
מי השיער הידועים בכל העולם,
להבראת השיער ולמלחמה
בקשקשים ובשירת שיער.
מיוצר על־ידי פנסן שווייץ.
מקבוצת חברות הופמן לה־רוש.
קבלת מודעות
לפל העיתונים
במחירי המערכת
פרסום אידיאל
? ויגי־
אבן גבימל 110 תל־אביב
(פיג ת אנטוקולסקי)
טלפו 227118 ,227117
הלום בתבשיטמת הישראלית
ועי-תכשיטים בע״מ
מפעל ואולם תצוגה: רח׳ בצלאל 48ר״ג
(ליד בורסת היהלומים) טל 5 .ו 92ו . 7
תן טרמפ ל1זייל
במדינה
/איש ממאדים
סי שפט
איחוד?
ז?רעל>ה 0133 תת
חשד בחכריו כי
הרעיזוהו! ,־פיזר
רעד כסוכר
בין סעיד אבו־חסיין מבקה אל*
גרביה וחבריו לעבודה נתגלע 0יכ־ם
וך. במוסך שבו הוא עובה בחברת
ערבים ויהודים, התרחשה
מריבה, והוא חשד כי מישהו נסך
רעל במאכליו. הוא חש כאבי־בטן
ובחילות, והחליט לנקום.
הוא בחר בסם בלתי־קטלני, ופיזר
אותו בתוך קערת־הסוכר של
העובדים. אולם הוא התגאה בכך
עוד לפני שאיש מהם לגם מן ה תה
ולכן מיהרו והתלוננו במיש־סרה.
אבדחסיין
נעצר, והשופט החליט
לשלוח אותו להסתכלות ב־בית־חולים
לחולי־נפש. סניגורו,
אהרון שלנגר, ביקש לזרז את ה בדיקה
ולשחרר את שולחו ברגע
שהדבר יתאפשר.
׳חיפוש כמזכירות. כאשר
נסתיימה תקופת־המעצר, הופיע
לפני השופט קצין־המישטרה ממרחב
הירקון, וביקש כי מעצרו של
החשוד יוארך לחמישה ימים נוספים׳
מכיוון שחוות הדעת מבית•-
פרקליט שלנגר
בכוס תה
החולים אברבנאל טרם התקבלה.
אז קפץ הסניגור על רגליו והצהיר
כי למיטב ידיעתו נשלחה
חוות־הדעת מבית־החולים כבר
לפני שלושה ימים, והיא חייבת
להימצא במזכירות בית־המישפט.
השופט משה מץ השתכנע מתקיפותו
של הסניגור, והחליט לדחות
את המשך הדיון עד לחיפוש מדוק דק
במזכירות.
החיפוש אומנם העלה פרי. חוות-
הדעת נמצאה במזכירות, והשופט
שיחרר מייד את החשוד, ושלח
אותו הביתה.
דיפרוצה והנכה
האס חיה זה סיכסוד
על אתנן, אך גסיון
לסחוט כספיס מגכה?
כאשר עצר מנחם אמורבן את
מכוניתו ליד פרדסי פלמחים וה עלה
את הטרמפיסטית המוזרה,
הוא לא חשב כי העניינים יתפתחו
כפי שהתפתחו. אמורבן הוא
נכה, ורכבו מיוחד לנכים. הצעירה
נכנסה למכונית ודרשה ממנו
מייד כי יכנס איתה לפרדס שבסביבה
ויקיים איתה יחסי־מין
תמורת 200 שקל.
לגירסתו של הנכה, הוא סירב
(המשך בעמוד ־)58
העולם הזה 2322
כשנגין אמר ממשלת איחוד לאומי — למה הוא התכוון ן
האם הוא משטה ב״עבודה״ ומשתעשע כחתול בעכבר, נהנה
להשפילה בעיני עצמה ובעיני הציבור בכללותו כגוף שאינו יודע
את נפשו ומתבוסט באי״אונים ז האם, להיפך, הוא מודע היטב
את אין־האונים האמיתי של משטרו־הוא עד כדי שאינו מאמין
כי ביכולתו להמשיך לנווט את ספינת המדינה בעצמו ז האם
לא זה ולא זה, אלא שהוא פשוט זקוק ל״עבודה״ כשותף מלא
בשלטון כדי שלא לצאת למלחמה בלבנון מתוך בסיס לאומי
צר מדי ז
התשובה אינה נהירה לי, אם כי אני מניח שהפניה היתה
רצינית, לא מתעתעת. לא, בגין אינו צריך כלל לקעקע את
מפלגת העבודה. יתר על כן, באחרונה הוא דווקא מצטיין
כעושה שלום בישראל. הוא רוצה להיכנס להיסטוריה כמנהיג
״חיובי״ ככל האפשר — כן, דומה שהעניין הזה מעסיק אותו
למדי בעת האחרונה — ומתוך תחושת ההווה החמור והעתיד
הלא־מרנין ביותר הוא מבקש שותף של ממש לאחריות.
הצרה היא שהנשיאה המשותפת באחריות, כפי שהיא מוצעת
על״ידי בגין, אינה מתחילה באיזה קו-אפס. מדובר בכניסה
לריתמה של עגלה המתנהלת זה מכבר בכיוון מסויים מאוד,
בשטח שאינו מאפשר שום פניות כמעט ימינה או שמאלה,
שלא לדבר לאחור. וכל זה לאו־דווקא בגלל סיבות אובייקטיביות.
העגלון בגין הוא שהפליא להתקיע את העגלה בבוץ. לגלגל
עכשיו עיניים מתחסדות ולקרוא באזני פרס את רבין ״הושיעו ! ״
פטריוטי, זו חוצפה לא קטנה.
אלא מה ! הבעיה בכל זאת אינה כה פשוטה. שכן בגין בגין,
אין רחמים בדין ההיסטוריה, אך מה יהיה על העם ז ההמון
הנבער שבחר בבגין לשלטון עדיין נמצא שם, ולפי כל הסימנים
יבחר בו שנית, אולי אף ברוב גדול יותר, אבל מה ייצא מזה
למדינה חוץ משילוש חורבן ותעיה 2והאם יש פה מישהו
היכול לחתום על שטרות, שמשטר של מלאכים יוכל לחלצנו
מן הבוץ שבתוכו כבר שקענו עד כה 2
ככה שבין אם בגין חש שהמצב חמור ופשוט אי״אפשר
להמשיך ככה יותר, ובין אם הוא מבקש לעשות מלחמה מתוך
תמימות״דעים לאומית טירבית, ראוי העניין להישקל היטב
היטב, ברצינות, לא מתוך אימפולסים של שמחה לאיד ל״ליכוד״
והפקרת משטרו של בגין לאנחות. צחוק צחוק, אבל מדובר
בעתיד ילדינו, כמו שאומרים.
בגין מציע ממשלת איחוד לאומי 2בבקשה 2אבל פירושו
של דבר לא רק בחלוקת תיקים ותפקידים והחזרת מודחים
למיניהם. מדובר ״גם״ בתפנית במדיניות החוץ, במדיניות הבטחון,
במדיניות הכלכלית. לא רק :״לכם ראש הממשלה ושר הבטחון 2
לנו שר החוץ ושר האוצר זה לא מספיק. גם לא שגרירות
וושינגטון כתוספת־יוקר. פירושו של דבר ביטול סיפוח הגולן,
למשל. והכרה בזכויות הפלשתינים לראות את עצמם כעם על
כל המשתמע מכך, וזריקת מדיניות הפרד״ומשול־סכסך־ורופף
המכוערת בשטחים אל פח האשפה, והפסקת ההתנחלויות
והסרתן, והפניית המשאבים הלאומיים לביצור היש והחסר בבית
פנימה, ושימת קץ לעדלאידע המביכה של מטורפי ״עצירת
הנסיגה מסיני״ — וכן הלאה וכן הלאה !
אבל לפני שאמשיך הלאה אולי מוטב שאצטננן לרגע ואאזין.
נדמה לי, שאני שומע את קול בגין קורא אחרי ברחמנות:
״שמע נא אתם שם, איש ממאדים, מה אתה מתנה לי תנאים
מלמעלה 2מה, אני הצעתי איחוד לאומי לך״ 2
£ביד חזקה
הדרוזים שלנו בגולן עוד לא משערים אפילו מה מחכה
להם, אם הם לא יישברו מייד, חד וחלק. עם ישראל לא יחמיץ
את ההזדמנות הראשונה שנקרתה לו מזה אלפיים שנה להפליא
מכותיו במיעוט מתנכר, מפוזר ומפורד בין עמי המזרח התיכון,
ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך המספח אינם עושים,
ולמלך ישראל אין שווה להניחם.
״המערך״ — מזה, לפחות, ניצלת !
^ זה לא ״גמר לעולם?
חנה סנש לא שייכת לאיש, ולכן כאשר חרשי הבולאות
הישראלית החליטו לכלול אותה בסידרת הבולים החדשה המוקדשת
ל״עולי הגרדום״ ,איש לא קם למחות.
אצלנו הכל הולך. חנה סנש בסידרת בולים אחת עם שלמה
בן״יוסף 2גם כן עניין לענות בו. ומה זה כל כך חשוב?
אני אגיד לכם מה זה כל כך חשוב. כי אי־אפשר לערבב מין
כשאינו מינו. כלומר אפשר, ועינינו הרואות, אבל התוצאה היא
מה שקרוי בעברית תבל.
כאשר מערבבים מין בשאינו מינו, מסתלפות אמות־המידה,
אובד הפשר ונעלם ההגיון ומתערפלת התפישה ומתבלבלים המושגים•
כאשר נמחקות האבחנות נעלמות ההבנות סיווג כל חי
למינהו קיים מששת ימי בראשית, והיכולת לסווג היא יסוד״מוסד
של החשיבה האנושית. עכשיו באים חכמי-החרשים של ממשלת
הליכוד השנייה, ומפגינים את אי־תרבותם (״רייסריזם״ 2״תעסה-
גלזריזם״ ,)2את קהות דעתם ושכלם במרקחת החדשה הזאת של
סלט סנש-בו״יוסף״אלי״כהן־אבשלום-חביב.
כמובן, יש הגיון מסויים מאחורי הדייסה האנושית המזוויעה
הזאת: כולם היו אותו דבר. כולם היו גיבורים, כולם הוצאו
להורג, וזהו זה. נכון ,״משלנו״ הוצאו להורג יותר ״משלהם״,
אבל מה לעשות 2זו האמת ההיסטורית (אנצו סרני, אתה
שומע .)2אבל מה שנכון נכון — ״להם״ היתה חנה סנש. אז
בואו נשים אותה בסידרה. כן, מספיק אחת, לקישוט. את
חביבה רייק בפעם אחרת, אולי. העיקר לשמור על הפרופורציות.
שיידעו המתחנכים לאור בולים מי פה היה גיבור. מי לחם
בעד המולדת עד טיפת שמו האחרונה.
זה שיש כל מיני גבורה וכל מיני רעיונות ודרכים שבהם
ולאורם הולכים גיבורים למות, נניח לכמה חטטנים עלובים.
זה שאחד יוצא להציל ואחד יוצא לרצוח ואחד יוצא לרגל —
דברים שונים בתכלית זה מזה, אם כי כולם כרוכים בנכונות
להקרבה ובהסתכנות במוות — לא כל כך חשוב כרגע. כשם
שלא כל כך חשוב מה היה, בעצם, הבדל בין ״ההגנה״ ,״אירגון
צבאי לאומי״ ו״לוחמי חרות ישראל״ .כולם היו פטריוטים,
כולם היו נפלאים, נהדרים, כולם נתנו את חלקם במאבק על
עצמאות העם, כולם היו אותו דבר, אולי אפילו במיספר. מה
,מי, מתי, איך, מדוע, לשם מה 2אה, מה כל זה חשוב ! הכל
הולך• אפשר אפילו לעשות חידון מחתרות ממלכתי, ועובדה —
כולם משתפים פעולה, יחד, כאילו באמת לא היו שום הבדלים.
ואם לא היו הבדלים, מניין הבדלים בין ״עולי הגרדום״2
ובהזדמנות חגיגית זו, למה לא לכבד גם את אלי כהן, למרות
שהוא שייך לכוכב-לכת אחר 2
הכל הולך. דייסה. סלט אחד גדול. שלמה בן־יוסף הבית״רי,
יודה רימון באוטובוס ערבי בדרך ראש-פינה צפת ובו נשים
וילדים — וחנה סנש הצנחנית מקיסריה, שנלכדה על־ידי הנאצים
בהונגריה בצאתה שמה לארגן, להציל יהודים.
אלי, זה לא ייגמר לעולם 2
״הציעו אותי לתפקיד לא מפני שהנני בן עדות המזרח, אלא
מפני שאני איש תמ״י״ — כך אמר עו״ד דניאל עזריאל, מועמד
תמ״י למוסד לביטוח לאומי, לדב גולדשטיין ב״ימעריב״ .בנסיבות
טהורות אלה לא נותר אלא לברר, מדוע דניאל עזריאל הוא
איש תמ״י.
^ ב 1דנ 1ספרדים
מוחמד חסניין הייכל הכריז במקום שהכריז, כי מאחר
שלישראלים יש פצצה, ומאחר שההרכב הדמוגרפי שלהם — של
הישראלים — משתנה בהתמדה תוך שמיספר יוצאי אירופה
וצאצאיהם (״אשכנזים״) מתמעט ומיספר יוצאי ארצות האיסלאם
וצאצאיהם (״ספרדים״) גדל והולך, ומאחר שה״ספרדים״ שונאים
את הערבים יותר מאשר ה״אשכנזים״ ,אז שניים ועוד שניים
הם ארבע, ובעוד 20 שנה — לא ברור בדיוק למה פרק־זמן זה,
אבל ככה הוא אמר 20 :שנה, ונא לא לשכוח — הספרדים
הללו יטילו עלינו, הערבים, את הפצצה...
כשקראתי את הדברים הללו נזכרתי, שזמן קצר לפני כן
קראתי ב״הארץ״ מאמר מאת עוזי בנזימן, שבו הוא ניתח את
משמעות דברי שר הבטחון אריאל שרון על אי-היכולת הפיסית
של ישראל לקלוט עוד ועוד מערכות נשק — אנחנו פשוט כבר
מזויינים מכף רגל ועד ראש וכל הגירה שלילית מזיינת אותנו
מדי יום יותר — ועל הצורך או הכורח שלנו לעבור מהדגשת
כמות להדגשת איכות, או פער״איכות. עוזי בנזימן שאל בסופה
של אותה רשימה, אם אין כוונת שר הבטחון לאותה פצצה.
בסגנונו הציורי של הייכל אולי אפשר לשאול אם אריאל שרון
איננו, בעצם ,״ספרדי״ כבר עכשיו.
אודה ולא אבוש, למישמע דברי אריאל שרון על כורח קיום
הפער האיכותי עבר בי קודם כל הרהור על מלחמת-מנע כמכשיר
להשגתו — אולי משום שאני שמרן, ואולי מפני שהמימסד
הבטחוני שלנו שמרן (ואומנם כבר היו מלחמות מעולם, שתורצו
גם בסיסמת הפער האיכותי) .אבל איני יכול להרשות לעצמי
לזלזל גם בבנזימן, גם בהייכל.
ובאמת, אם היום בגין מסוגל לאיים על עולם ומלואו בהנעת
צה״ל למלחמה שסופה מי ישורנו אם אך ייהרג יהודי אחד
בפעולת טירור פלשתינית — וזה עלול להתרחש מדי רגע ואפילו
עד צאת שורות אלה לאור — מדוע לא מחר, בעוד עשרים שנה,
אם תרצו, לא פצצה מוחקת-פער על מוקד יריב זה או זה
בסביבתנו, כאשר מחוג שעון־הפער ינוע שנתה אחת, ויפעיל
אוטומטית את הטיל 2
בשני המקרים ההגיון אחד — פתרון צבאי, מלחמתי, כוחני ;
פתרון משנה עובדות ומציאות שאינן מוצאות״חן מתוך יהירות
ואדנות, באלימות שחצנית, בבטחון משיחי, בלא שמץ ענווה
כלפי שום גורם או תהליך בעולמנו, שכן אם אתה בחרתנו,
.משמע אותם דפקת.
אנו פטורים איפוא מהכרח להתפשר עם מציאות עויינת,
להתחשב בגורמים שונים, במאוויים אחרים, באנשים המטפחים
שאיפות נוגדות, בעמים בעלי אינטרסים משלהם. יש לנו כוח.
כוח, כוח ושוב כוח, אתמול והיום ״כמותי״ ,מחר ״איכותי״
(ורק אל תגידו לי אתם, שם, כי כל עוד ״הם״ לא מוכנים
להתפשר, כל עוד סיסמתם לזרוק אותנו הימה, דיבורים על
פשרה רק מחלישים אותנו ואין בהם שום תועלת ; שכן לא
זו בלבד שכבר הוכח שהכוח לא יענה את הכל, שכן כוח גורר
כוח, אלא הוכח גם שפשרה גוררת פשרה, במועדה ; החיים
והמוות ביד הלשון לא פחות מאשר ביד החרב).
אני כופר בהגדרת ה״ספרדים״ של הייכל המתוחכם. אבל
אם נסתייע בה לרגע — אז כולנו ספרדים, כה יתן וכה
יוסיף לנו כוח — לחשוב.
* למקצוענים. האגודה ה ישראלית
לגרפולוגיה מדעית מוציאה
עלון למקצוענים וחובבי
כתב־היד. פרטים: הירקון ,124
ת. ד ,34043 .תל־אביב.
* להשכרה. מחפשת שותף
או שותפה שמוכנים להתחלק איתי
ב־ 100 דולר בדירה נחמדה. ת.ד.
,33756 מיקוד ,61337 תל־אביב.
נוגע ללב
* נראה תימני. רווק בן ,25
בעל דירה וגבוה, מתולתל עם זקן,
עיניים חומות ואף קטן. נראה תימני.
רוצה להכיר בחורה עדינה
שיודעת לפנק. טלפון 784681־,03
להתקשר רק בין 17.00ל־.19.30
מבוקש דחוד
בעל ראש נפוח.
כיס נפוח.
גוף תפוח (ריחני, חינני וענייני).
ד ,133 .תל־חנן.
* כין מכהנים. קשר אינטימי
בכיף (לא מפחד מ״קולטורה״!)
מציע לך סטודנט נאה בן ,23 בין
המבחנים. ת .ד 1019 .רמת־גן, מיקוד
.52109
כלי גאים
לא זכיתי באור מן ההפקר
והחיים לא ניתנו לי על מגש
של כסף. אין לי מישפחה בגלל
השואה, אך אני בעל דירה
נאה וכלים נאים, וחסרה לי
אשה נאה במעשים וגבוהה
להרחבת הדעת, בין הגילים
25ל־ .37ת. ד ,922 .נתניה.
83.11-
! ׳611:011,
3559
13 92104,14.8 ..4 .מעס 01680 , 0311£
* להתכתב. משכיל מוכשר
( )38 מעוניין להתכתב עם בודדים
ובודדות מעניינים. ת.ד,4492 .
היפה.
* גלמוד וערירי! 5.0.5.
הנני גרוש בן ,45 תרבותי ומוסי־קלי־קלאסי,
אך גלמוד וערירי,
ממתין לבחירת לבי, עדינת נפש
ופייטנית ( 30 עד )45 עם תכונות
דומות לידידות יפה וסנטימנטלית
אמיתית בלבד. ת .ד ,16374 .מיקוד
,61163 תל־אביב.
שוניות ווכוכבים
אקדמאי מבוסס ופנוי, לי־ריקן
שנשחק 41/174 ממתין
במפרצי הקשת ובין שוניות
הכוכבים לאצבעונית או דקיקה,
לקשר רציני. ת.ד,45195 .
תל-אביב.
מיד־ליד
* יפים וגזעיים. מסיבות
משפחתיות רוצה למכור כלב וכל בת
זאב יפים וגזעיים לאנשים טובים,
רצוי עם חצר גדולה. לטלפן
232263־ 03 ואתקשד חזרה.
* כנייה נוספת. לקבלן או
לבעל ידי הזהב: למסירה בדמי־מפתח
דירת־גג עם טלפון בצפון
תל־אביב. טעונה שיפוץ. קיימת
אפשרות לבנייה נוספת. הדירה בת
חדר אחד, ושטח הגג 75מ״ר!
לטלפן 592746־ 03 בערבים.
*,עדיין מאמינה. אני גרפיקאית
נאה ,26/167 ,לקויית־שמיעה
אך שומעת היטב בעזרת
מכשיר שמיעה, עדיין מאמינה שיש
אהבה וכנות. מחפשת בחורים
רציניים למטרה רצינית בלבד. ת.ד.
33756 תל־אביב, מיקוד ,61337
עבור אביבה.
ן* לזיווג. כלב זאב (בלי תעודות)
מיוחד במינו ואפילו משגע,
מחפש כלבד. מתאימה לזיווג. טל.
784681־ ,03 להתקשר רק בין הש עות
17.00ו־.19.30
* רככ. נאה מאוד וסימפטי,
+ 174/23 רכב ביפה ועדינה.
ת.ד ,7035 .חולון.
* קשר משמעותי. קיבוצניקית
בת ,40 פנוייה, מחפשת
ידיד ושותף שיהיה מוכן לחיות
איתה בקיבוצה, ויתעניין כמוה
בקשר משמעותי. זז. ד 36623 .תל־אביב,
מיקוד .61366
תרומה. הזדמנות לנקות
את ארון הספרים ולפנות ממנו
את ספרי הקריאה לילדים אם הם
גדלו בינתיים. אני אוסף סיפרי
קריאה כתרומה לבית־ספר יסודי.
טלפון 717110־.03
!* המון. החורף הגיע, ואצלי
המון ז׳קטים לנשים וגברים בזיל
הזול. פסג׳ הוד קומה שניה, פולה.
* לאכיכה. פתרתי את הבעיות.
אין צורך עוד ללכת לרבנות
ול״מקווה״ .אני מבטיח לך
תעודת נישואין עולמית, ולצא־צאינו
— תעודת הולדת עולמית.
אז עכשיו את מסכימה? אין כבר
תלות במימסד. רמי.
סקס אוראלי) מבטיח סודיות.
ת.ד 2624 .תל־אביב, מיקוד ,61026
תשובה מובטחת.
* חינוך־ דאידוף. שתלטן,
נאה, קשוח ומנוסה ( )35 מעוניין,
באשה צייתנית וממושמעת לחינוך
ולאילוף. סודיות מובטחת ונדרשת.
ת .ד ,30161 .מיקוד 61302
תל־אביב, טומי.
* כן חמש. אמריקאי רוצה
להיפגש עם ישראליות שיבקרו
כאן. אב לילד בן חמש. תמונה?
מהנה ומספק. בן ,28 נאה
וסימפטי, פנוי גם בשעות הבוקר,
מחפש קשר אינטימי, מהנה ומספק
עם אשה נאה וחמת מזג עד
גיל .35 יאיר, ת .ד 36852 .תל-
אביב, מיקוד .61368
* כנות גילו. בן 22 נחמד
ונאה מעוניין להכיר בנות גילו
(אפשר מבוגרות יותר) ,אז קדימה.
ת .ד ,4314 מיקוד ,61042 תל־אביב
מחפשות
מפיץ
סגירה לוזבדיס
לך, בת ה־ 30 עד 45 המחפשת
שותף ( )35/1.87 לכתיבת
שירים בין הערביים וסגידה
להבלים שמעבר לכך ...אולי.
ת .ד ,1760 .מיקוד ,52117
רמת־גן
* אינטרם־דיסקרטי. קצין
בקבע, נשוי ונאה, מעוניין באשה
בשלה ומנוסה עד גיל 40 לקשר
אינטימי־דיסקרטי. פתוח גם להצעות
בתחום יחסי מלכה־עבד (מע דיף
לשרת נשים הלהוטות אחר
התוקם ים היו רעולי־פנים,
אך המתלונן טען
כי זיהה אותם.
* או שקלים. בריטניקה
לנוער תמורת כורסת טלוויזיה,
רסיבר, אנציקלופדיה עברית (בתוספת
מחיר) או שקלים. טלפון
257347־ ,03 אהרון.
ברכות
* למסייה פרנקל, מקנאות
בך על שאתה נשאר לעבוד ואנח נו
נאלצות לעשות בטן־גב בדהב.
מקוות שלא נצטרך לסבול יותר
משבוע. פרידה ועתליה.
* לשלמה היקר והנמצא אישם,
המון תודות על ההרפתקה
בפאריס, אני משגעת את כולם.
מתגעגעת ונשיקות רטובות. נועם
גליק, פאריס.
־״ ~7לאמא מוניקה, מזל טוב
גדול מאוד ליום הולדתך ה ...מגיע
לך הכל. אבא דוד והילדים אורן,
אלון ותומר.
חיום אין כסף!
תמונות מבית טוב, עשויות מצמחים מיובשים, מחפשות מפיץ.
טלפון .053-98676
581
(המשך מעמוד )57
לעשות זאת, והציע לה 150 שקל
כדי שתרד מהמכונית ותשחרר
אותו מנוכחותה. אבל היא טענה
כי הוא קרע שרשרת זהב שהיתה
על צווארה ודרשה ממנו 500 שקל.
היא החלה משתוללת והוא נאלץ
לעצור את הרכב. אז יצא לפתע
מתוך הפרדס גבר נוסף. גבר זה,
יצחק צמח, תקף את אמורבן, קרע
את חולצתו, ודרש את מפתחות־הרכב.
מתוך פחד מסר הנכה את
המפתחות לגבר, והזהיר אותו כי
במכונית־נכיה אסור לנהגים אחרים
לנהוג. אבל צמח לא שעה
לדבריו. הוא החל נוהג במכונית,
כשכל השלושה בתוכה. כאשר
הגיעו לשכונת־התיקווה דרש צמח
100 שקל מהנכה ובכסף קנה כדורים
לבנים. את הכדורים הוא מסר
לפרוצה, דבורה אבדר.
אחר־כך נסעו כולם לחולון ול־בת-ים,
עד שלבסוף הצליח הנכה
להשתחרר מהם והתלונן במישט־רה.
המישטרה עצרה את הפרוצה
ואת צמח, והפרקליטות הגישה
נגדם כתב־אישום על תקיפה,
קשירת־קשר, סחיטה וכליאת-שווא,
וביקשה את מעצרם עד תום ה הליכים.
הסניגור
מנחם רובינשטיין, ש ייצג
את הפרוצה, הסביר לשופט
דויד ולך, כי אין כל צורך במע־צרה
של הפרוצה. אין לה עבר
פלילי, ואין היא יכולה להזיק לאיש
אם תהיה משוחררת עד תום
המישפט. השופט נעתר לבקשתו.
אבדר שוחררה, וצמח נותר במעצר
עד תום ההליכים.
ד0ז1ד מגיס
צירופים אפשריים
לא שמנה. איש עסקים
עשיר ונדיב מוכן לתמוך באופן
רציני בצעירה נאה וחושנית (לא
שמנה!) אפשרי — חיילת או סטו דנטית
הזקוקה למגורים, מימון
לימודים וכדומה. נא לטלפן למס פר
265883־ 03 בימי חול בלבד
בשעות אחר־הצהריים ולבקש את
מיכאל.
במדינה
אז אם יש לך מה להודיע, להציע, לבקש, לברן,
לספר בדיחה טובה, ואפילו לקלל — קדימה !
• כל הודעה יכולה לכלול עד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמונה — הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת לחילופין, הרווק
המציע את עצמו להיכרות — יכול לעשות זאת. במידת
היכולת, תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי גלויית־דואר, למערכת
״העולם הזה״ ,ת.ד , 136 .תל-אביב (אלא אם כן מצו רפת
לה תמונה. במיקרה זה יש להשתמש במעטפה) .ל א
תתקבלנה שום הודעות בעל־פה, בטלפון או בביקור אישי.
• הגלוייח תכלול א ת שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל-ההודעה.
חנניה אטדגי טען במישטרת
אור־יחודה כי הוכה מכות נמרצות
על־ידי שני גברים רעולי־פנים
בשעה 5בבוקר. הוא מסר עדות
מלאה לשוטר, אך שם משום מה
נשמטה מתוכה העובדה כי התוק פים
היו רעולי־פנים. הוא זיהה
את אחד התוקפים ללא היסוס,
וטען כי היה זה ראובן סרבי,23 ,
שאותו הוא מכיר מהשכונה.
המסיבות נעלמו. למתלונן
גם היה הסבר למניע לתקיפה. הוא
טען כי מכיוון שבנו הורשע בפריצה
לביתו של סרבי, רצה זה
לנקום, ולכן תקף את האב.
המישטרה חקרה בעניין והוגש
כתב־אישום על חבלה חמורה נגד
סרבי. למרות שתעודת־הרופא קבעה
כי היו רק שפשופים ושטפי־דם
קלים על ידו ורגלו של המתלונן,
מסד אטדגי כי הוכה בקתות
של טוריות, וכי המכות היו כה
חזקות שרק כאשר נשברו המק לות
זרקו אותם התוקפים הצידה
ועזבוהו לנפשו.
במישפט, שהתנהל השבוע לפני
השופט אהרון פרוינד, טען הסני גור
יוסף ברד, ממישרדו של אמנון
זכרוני, כי אין להאמין לעדו תו
של המתלונן. הוא התכוון לש אול
אותו על ד,מסיכות שהיו על
פני התוקפים, ולברר מדוע נעלם
פרט זה מתוך העדות שמסר המת׳
לונן
במישטרה.
העד עצמו העלה עובדה זו ואמר
כי לא ברח משום שהתוקפים
רעולי־הפנים הפתיעו אותו.
היה זה השופט שהופתע מתגלית
זו, והוא אשר שאל את אטדגי
כיצד הכיר את התוקף מבעד למסיבה.
התרשמותו
של השופט מתשובת
המתלונן השתקפה בפסק־הדין.
הוא זיכה את סרבי, וקבע כי אינו
מאמין לסיפור המקלות שנש ברו
מעוצמת המכות .״מצבו הגופני
היה רחוק מלהלום את תיאור
התקיפה האכזרית שתיאר,״ קבע
השופט.
איו׳ כ
אני אדום, עסיסי וריחני.
טעמי טעם גן עדן אמיתי
ובכל הארץ אין דומה לי.
כי אני גדל
במרומי רמת הגולן
1,000מ׳ מעל פני הים
מו ני
וזוכה לטיפול איימי ומסור
בבית האריזה המתקדם
ביותר במדינה.
ולראיה זכיתי
באות השלמות.
תוית פירות הגולן.
תפוחעם אחריות.
יאס סי
ן 5ייספאס 0
החברה הסקוסית למסחר ( 964ו) בע״ם
רח׳ גרוזנברג , 26ת׳׳א 65811 טל 622891 .
יבואנים בלעדיים של יינות, ליקרים ו׳׳משקאות כבדים״
נמנה על קבוצת כלל
מנהל המכירות שלנו לרשותכם
^ דכר היחידי שעזר לי בגהה זה
י המנוחה,״ סיפרה השבוע, ברוגע,
עידית הרפז 33 אשתו החוקית (עדיין)
של השחקן שרגא הרפז.
עידית היתה זקוקה לאותה מנוחה. אלא
שהיא זכתה בה רק אחרי שהגיעה להתמוטטות
טוטאלית. בחמש השנים האחרונות׳
שהיו הקשות בחייה, לא ידעה אף
יום אחד של שקט. חייה לצידו ובצילו
של בעלה הפכו עליה את עולמה. עידית
התמוטטה, כוחותיה לא עמדו לה עוד,
והיא אושפזה במשך חמישה חודשים ב־בית־החולים
הפסיכיאטרי גהה בפתח-
תיקווה. רק מאז אישפוזה זה התחילה
עידית לחזור לעצמה ולחייה שלה.
שמה נזכר בשולי הכתבות, שידעו לספר
בפרטים מלאים את שערוריות הסמים
והאהבה שבהן היה מעורב בעלה, שחקך
הבימה בעבר, וכיום שחקן ת״אטרון באר־
)שבע. לעידית לא היה זמן לדבר על
עצמה. שלוש בנותיה הקטנות, ויחסיה
המעורערים עם בעלה, שהיה אז הכל
בשבילה, מילאו את כל זמנה.
איש לא זכר לה חסד־נעוריה. עידית
המתולתלת והשברירית היתה לפני 10
שנים אחת הזמרות המבטיחות שהיו אז
בשוק הבידור. על הופעתה במחזמר שיער
קיבלה שפע של תישבחות. עידית היתה
קריסי, לצידם של צביקה פיק, גבי שושן
ומרגלית אנקורי. קולה הערב והמיוחד
הבליט אותה, למרות שסירבה להתפשט
על הבימה, כאחרות. אז משכה עידית
את תשומת־ליבו של שרגא הרפז, שבא
לחזות במחזה, בחברת אשתו הראשונה.
קבוע. עד שיום אחד השתכנעה והסכימה
״לקשקש איתו קישקוש״ ,שהוביל את
השניים לאחד מסיפורי־האהבה הגדולים
שידעה העיר תל-אביב בעשר השנים
האחרונות. הם הלכו אז ברחוב יד ביד,
רוקדים ושרים באושר.
שרגא נהג להגיע מחיפה, עיר מגוריו,
מצוייד בתרמיל צבאי עמום כל-טוב ר
פרחים. עידית התמוגגה מחיזוריו. מאז
לא נפרדו השניים. הם עברו לגור ביחד
וכעבור 10 חודשים נישאו.
זה היה ב־ .1971 כשלוש שנים חיו כמו
בירח־דבש, עד להולדת הבת הבכורה.
במשך כל אותן השנים הירבתה עידית
״תוא התחיל
לשחק אותה״
ידח־דבש של
שלוש שנים
^ שרגא חיתה זו אהבה ממבט ראשו
* הוא חיזר אחרי עידית בעקשנו
ערב-ערב במשך שלושה שבועות. לעידיו
שהיתה אז בודקיבוץ צובה, היה חב
להופיע על הבימה כשחקנית־סולנית, עם
שרידי המחזמר שימר. במשך כשנתיים
היא הופיעה בוזמישיית־סולן, בהנהלתו של
קובי אושרת. הצעות זרמו אליה מכל
עבר. היא היתה המבצעת הראשונה של
השיר חופים, והוא אשר הזניק אותה ל מרומי
הפירסום. כיום מושמע השיר בביצועים
רבים של זמרים טובים כמו אריק
איינשטיין וחווה אלברשטין.
נעמי שמר וציפי פליישר הוציאו אז
תקליט בשם שלישיית־בנות־חווח. קולה
של עידית מילא את רוב רובו של התקליט.
איתו הגיעה לראש מיצעדי־הפיז־מונים
בשיר אני הולכת על קצות האצבעות.
היא המשיכה להופיע במשך תקופה
ארוכה בהצגות־ילדים עם מני פאר. ה אמרגן
פשנל הציע לה אז להשתתף ב ליהוק
ההתחלתי של שוקולד־נונטה־מסכויק,
בהמלצתו של שרגא היא העדיפה את
שלישיית־בנות־חווה.
שחקן הרפז >כסרט ״העיט״)
״׳שיחק •אותה״
^ ידית נזכרת בחיוך נוגה :״שרגא
/היה תמיד המילה האחרונה שלי. האהבה
עשתה את זה. כל-כך אהבתי אותו,
ובכל דבר רציתי להשביע את רצונו.
ביום אני חושבת שזה היה גרוע. אבל
אז זה היה טבעי. קיבלתי את זה כדבר
מובן מאליו. הוא היה המוביל שלי.״
שרגא היה מוקסם מהאשה הקטנה והמצליחה
שלו. הוא עצמו התחיל ללמוד
מישחק בבית־צבי. ממשיכה עידית בנוס טלגיה
:״בשבילו הייתי מי־יודע־מה בהתחלה,
וזה מה שמצא־חן בעיניו. הוא
היה גאה בי מאוד וקינא לי וזה החמיא
לי. היינו אז בחיפה. הכל שם היה יפה
עד שהגענו לתל־אביב. זאת היתה טעות.
״שרגא גילה מהר מאוד שבתור שחקן
הוא יכול להשיג כל בחורה. הפיתוי בחוץ
היה גדול *די, שרגא ניחן בכישרון מישחק
(חמשו בעמוד )65
נימעם כל מי שנגע בפרשת הרצה
זמימעל׳ן ן
דינה ודדיה הלר
״ליכלכו אותנו מספיק ! ׳
גופתה העירומה של חיילת צה״ל, רחל הלר, נמצאה לצד כביש ״קיט ושיט״
בקיסריה, לא הרחק ממחלף הכביש המהיר חיפה—תל״אבינ•
חוקרי המישטרה רשמו בדו״חות שלהם, שהחיילת נלחמה נואשות עם הרוצח.
בגב ובגולגולת היו שני פצעים ברורים. מפיה נזל דם שנקרש. רופא פאתולוג סיים
את דו״ח בדיקת הגופה בקביעה שהחיילת נאנסה.
בתוך שעות ספורות הוכן תיק־חקירת״רצח. המסקנה הראשונה: החיילת רחל
הלר נרצחה בתאריך ,24.10.1974 בשעה חמש לפנות בוקר.
שנתיים לפני תאריך זה, ב־ 1$במאי ,1972 נתגלתה בבריכת״דגים של מעגן־מיכאל,
גופתה של ז׳אקלין סמית. גם זה היה רצח על רקע מיני.
שנה אחרי רציחתה של רחל הלר בקיסריה, נתגלתה גופתה של עירית יעקובי,
במטעי האבוקדו של קיבוץ מעגן־מיכאל. גם צעירה זו נמצאה עירומה ובגדיה
מפוזרים. על גופתה היו סימני מכות. שוב מיקרה של רצח על רקע מיני.
שלושת מיקרי רצח אלה התרחשו כמעט באותו האיזור, והיה ביניהם דמיון
בולט. השנים שחלפו מאז כיסו בשיכבה עבה של שיכחה שתיים מתוך שלושה
מיקרי״הרצח. מיקרה אחד נשאר טרי בזיכרון הציבור, כאילו אירע אתמול.
רחל הלר נרצחה לפני שבע שנים וחצי. זה גם הזמן שחלף מאז שנתפס הרוצח,
עמוס ברנס. הוא יושב כבר יותר משבע שנים, אחרי שנדון למאסר עולם. בכל זאת,
פרשת רצח רחל הלר ממשיכה לזעזע את המדינה, לרתק את כולנו ולהפחיד אישים
רבים, בעלי תפקידים חשובים ודרגות נוצצות — ניצבים במישטרה, ראשי מישרד-
המישפטים, יועצים ופקרליטי־מדינה.
מדוע מתוך שלושת מיקרי״רצח אלה דווקא פרשת רחל הלר אינה מאבדת
מהאקטואליות שלה, וכימעט כל מי שמעורב בפרשה זו, נפגע בצורה זו או אחרת,
כאילו המדובר בקללה איומה ן
שניים מתוך שלושת המיקרים לא פוענחו כלל, ודווקא זה שפוענח אינו נרגע.
ההסבר האפשרי הוא ששלושה צוותים של טובי החוקרים של המישטרה, שעסקו
בפיענוח רצח רחל הלר, שמרו טינה קשה האחד כלפי השני, ביגלל כישלונות רבים
והצורך לוזשתמש בזיופים ושקרים כדי לסיים את התיק.
פרשת רצח הלר שונה לחלוטין מכל פרשת רצח אחרת שהתרחשה בארץ, גם
משום שאישים רבים בצמרת המישטרה ומישרד־המישפטים קיבלו דיווח על התנהגות
צוותי־החקירה, אך התאמצו לגנוז את המידע כדי שלא לגרום להתמוטטות הקירות
של מוסדות החוק ולנפילת עצמם והאחראים עליהם.
מה שנראה במבט ראשון כקללה בלתי מוסברת, כמו הסיפור הידוע על
קללת הפרעונים, הרודפת את כל המעורבים בפרשה — ששילמו בשמם הטוב,
בכבודם ובבריאותם — ניתן גם להסבר הגיוני. ניתן לכנות זאת כסרטן השקר
והזיופים, המתפשט בלב ליבה של מישטרת ישראל ואוכל בה בכל פה.
בית צנוע בבת־ים. זה היה ביתה של
רחל הלר, וכאן היא גרה עם שתי אחיותיה,
אילנה בת ה־ 24 ודליה בת ה־.16
האב, יעקב, יליד רוסיה, נשא לאשר, את
דינה, ילידת טריפולי. יעקב עבד כפועל
בבית־חרושת, והאם עזרה לו בפרנסת ה-
מישפחה כעוזרת בית.
כאשר קיבל האב את ההודעה הראשונה
על כך שרחל נעלמה, הוא נסע לחיפה.
הלך מתחנת־מישטרה אחת לשניה,
ומשם למישטרה הצבאית, ושוב למישט-
רה האזרחית, לקציך־העיר, עד שאזלו כוחותיו
ושב הביתה לבת-ים. כשחזר בלי-
״זה קורה אפילו אצל זוגות נשואים. היינו
לפעמים רבים לאיזה שבוע, אבל אחר
כך מתפייסים, מתחבקים ומתנשקים בחצר
הבית כמו צמד גורים קטנים...״
יורם הוא נכה צה״ל. רגלו האחת נק טע
במלחמת יום־הכיפורים, השניה נפגעה,
והוא סבל מפגיעות חמורות באיברים
הפנימיים. אחרי שהחלים, למד באוניברסיטה
היסטוריה של עם ישראל.
מייד אחרי גילוי גופתה של רחל הלר,
נעצר יורם כחשוד ברצח חברתו, והתנהל
נגדו מסע הדלפות מישטרתי מכוער בעיתונות.
הוא שוחרר שבור בעיקבות
רצח רחל והמעצר.
תוך זמן קצר התיידד עם הצעירה אורלי
יהל, בתו של עורך־הדין אברהם יהל.
השניים התחתנו במהירות, אך אחרי כחודש
ימים התפורר הזוג. יורם ואורלי
התגרשו.
יורם עבר לנהריה. שם הוא שימש כמדריך
בבית־ספר לנערים בעייתיים, אחרי ש החליף
כבר כמה מקומות עבודה ומיק-
צועות. הוא התלונן שהוא מנודה מבחינה
חברתית.
יורם המשיך לחפש חברה, והגורל הביא
אותו אל העיתונאית והסופרת אלה ברקת.
הרומן היה סוער, אך הסתיים מהר.
״הוא מושך במבט ראשון,״ גילתה אחת
הנשים שהתיידדה איתו .״הוא גבר מוש לם,
אך התרגל להשליך את הבחורות שלו
אחרי תקופה קצרה. אני הייתי הראשונה
שהשלכתי אותו, והוא היה מופתע. משהו
חסר לו...״
יורם המשיך לחפש את דרכו. הוא ברח
}!חיי העיר ועבר ליוקנעם. היום הוא מתבודד
בקריית־חרושת שלפתח עמק־יזרע־
מפעם לפעם היא נפרדה ממנו לזמן מה:
אל, משמש מורה להיסטוריה בבית־ספר
מקומי ומגדל דבורים.
הקורבן הראשון של הקללה היה ללא
ספק ניצב־מישגה חנא חדאד — ראש־צוות־החקירה
הראשון, שנאלץ לעזוב את
עבודתו במחלקת החקירות, אחרי שהודח
מהטיפול בפרשת רחל הלר.
חדאד רשם לזכותו, במשך הקאריירה
העשירה שלו במישטרה, פיענוח של 21
מקרי־רצח קשים. המכירים את חדאד טו ענים
שהוא ממשיך עד היום לחשוב שה רוצח
של רחל הלר נמצא מחוץ לכותלי
הכלא, ובמקומו יושב אדם חף־מפשע.
כל-כך העסיקה אותו פרשת רחל הלר,
עד שכמה שבועות אחרי שהודח מניהול
החקירה, עלה באחד הלילות, כששנתו
נדדה, על גג־ביתו בכפר טורען ונפל. הוא
שבר את כתפו ואושפז זמן ממושך בבית־חולים.
יורם
ביכונסק :,נעצו, שוחדו, התגרש
יורם ביכונסקי, שהיה חברה הקבוע
של רחל הלר, לא מצא עד היום את מקומו
בעולם. רחל הכירה אותו כשהיתה
בת ,16 תלמידת־תיכון בבית־הספר שלווה
בתל־אביב. יורם, אז בן ,19 היה תלמיד
שמינית באותו בית־ספר. הם הפכו זוג
נאהבים, והמשיכו לצאת במשך שלוש
שנים.
612 -1
נידוי חברתי
חנא תואד: נפל מגג, חפו פקיר
לד. לביתו, פגש את חתנו, פליכס — בעלה
של אילנה — שחזר מהמכון הפאת!•-
לוגי, ושמע מפיו את הבשורה המרה :
רחל נרצחה!
המכה היתה קשה מנשוא. יעקב הלר
התאבד אחרי שנתיים...
האם, דינה, ששיכלה את בתה ואת בעלה׳
ממשיכה להתגורר בדירתם הקטנה
בבת־ים. על דלת־הכניסה קבוע שלט ישן:
יעקב ודינה הלר .״עשו לנו הרבה עוול,
מספיק ליכלכו אותנו בעתונים. איני רוצה
לדבר יותר,״ אמרה השבוע האם.
סיפר יורם :״אני לימדתי אותה לאהוב
ספרים, לקרוא הרבה, לעסוק בספורט,
להתמיד בשיעורי בלט ...בגיל הזה קל
לעצב אופי של בן־אדם, ואני עיצבתי את
רחל, עשיתי ממנה בחורה נהדרת ח־עולם
הזה .)1939
יורם ואורלי כיכונסקי
ניצב־מישנה חנא חדאד הועבר למה־לקת־האפסנאות
של המישטרה במטה ה ארצי
בירושלים. משם הוא עומד בימים
אלה לצאת לגימלאות. סוף עלוב לקאריי־רה
מזהירה של קצין מישטרד, מבריק.
קצין חדאד
סוף עלוב לקאריירה מזהירה
ידידיו טוענים שהאיש, שהפך פקיד
כמעט אלמוני, שומר בליבו סודות רבים,
שאם יגלה אותם, יאלצו רבים בצמרת
המישטרה להיפרד מתפקידיהם.
שר וחד חרר נבג ע נח״ו, בק או״דה שלו, בבריאותו או בשלום יקיריו
אברהם צמות: הודח מהמישסוה
הקצין מוכשר אחר, אכרהם צמרת,
ירש את מקומו של חדאד בניהול חקירת
פרשת הרצח. גם צמרת — עד אז
חוקר מצליח, מסור ואינטליגנטי — הודח
מניהול חקירה זו.
מאוחר יותר הסתבך בחקירת פרשת
רצח פנחס חנו!״ ,חלפן־נספים חיפאי
בן .80 כאשר כבר הסתיימה החקירה בתיק
זה׳ והוכן כתב־אישוס נגד דני חנוך,
בנו של הקורבן, התגלה שהצוות שניהל
את החקירה, בראשותו של מפקח ישר אל
מיזרחי, זייף את הראיות. כתב-
האישום בוטל. צמרת, שהיה ראש מח-
לקת־החקירות של המרחב ונשא באחריות
לחקירה — העדיף לצאת לפנסיה
מוקדמת, והיום הוא עובד במיפעל לאלקטרוניקה.
ידידיו
במישטרה מספרים שדניאל חנוך
הוא קרוב־מישפחה של קצין־מישטרה
בכיר, ששירת באותה העת בחיפה. אותו
קצין הודיע מעל מירקע הטלוויזיה על
שיחרורו של חנוך, עוד לפני שהחוקרים
עצמם קבעו שיש לשחררו.
כעת, התעוררה מחדש פרשת רצח חנוך,
אחרי שבית־המישפט זיכה את המפקח
מיזרחי מסחיטת הודאה שלא כדין. דניאל
חנוך עלול להיחקר שנית ואף לעמוד לדין
על רצח אביו, אך צמרת לא יחזור כבר
למישטרה. ממורמר ומדוכא הוא עוקב
• להודיע שהוא הסכים שפקודו, שאול
מרקוס, ישקר לשופט בית־המישסט בנצרת.
להודיע שלא נתן כל הוראה כזו,
ולהעמיד את מרקום לדין פלילי — לא
רק על כך ששיקר ״בתום לב״ ,אלא
ששיקר בשנית, כאשר סיפר שהמפכ״ל
היה שותף להונאת בית־המישפט.
רוזוליו לא בחר באחת משתי האפש רויות.
הוא שתק. השקר הרים את ראשו
והחל מתפשט.
עמום ברנס זעק כל הזמן שהוכה ב־שיחזור
סצינת־הרצח, ואם שיחזר וחתם
על ההודאה, היה זה בגלל הלחצים וה מכות
של מרקוס ואנשיו. מרקוס טען ש
עוזי
גבות: הקאו״וה ננ1וויח
קצין צמרת
לא יחזור למ״שטרוז
אחרי עלייתו בסולם הדרגות של הקצין
שגרם להדחתו.
שאול מ וקום: הורעה! ב עין שק ו
ניצב־מישנה שאול מרקוס, הדמות
המרכזית בפרשה, האדם שאמור היה
להיות הגיבור מס 1 ,של פיענוח רצח רחל
הלר, הוא אחד הקורבנות העיקריים של
הקללה.
שני קציני־מישטרה, חוקרים מעולים
של מיקרי־רצח, נכשלו בשלבים הראשונים
של חקירת רצח החיילת מבת-ים.
חודש ימים אחרי שמונה ראש צוות-
החקירה השלישי, הצליח מרקוס, היום
עורך־דין, לעצור את הרוצח, שנדון ל־מאסר״עולם.
למרות זאת, האיש שהציל
את כבודה של מישטרת ישראל הפך עצ מו
עבריין, כשהורשע לפני שבוע במתן
עדות־שקר במישפטו של עמוס ברנס.
עונש־המאסר שהוטל על מדקום בבית-
המישפט המחוזי בירושלים הוא רק על
תנאי, אך זו מכה לכל חייו: כיצד יצליח
מישפטן־שקרן לשכנע שופטים באמיתות
דבריו ודברי לקוחותיו?
התגלה במישפטו של ברנס, טען מרקום,
שקיבל אישור לכך מהמפכ״ל.
מרקוס רצה לפגוש את המפכ״ל ולדרוש
ממנו שיאשר בפומבי שהוא, מרכוס,
מדבר אמת. הוא ניסה להתפרץ ללישכתו
של רוזוליו במטה הארצי. רק אחרי ש־התקוטט
עם נהגו של רוזוליו, שעמד
בפתח הלישכה, הסכים המפכ״ל לקבל
אותו.
לא ידוע מה דובר ביניהם, אך היועץ
המישפטי לממשלה דאז, הפרופסור א ה רון
סרק, החליט לא להעמיד את מרקום
לדין. הוא קיבל את טענות מרקוס ששיקר
״בתום לב״.
היה זה השקר הראשון של מרקוס, ומ
לעג
הגורל, או הקללה — את שעשה
מרקוס לחוקרים שקדמו לו בפרשה, עשה
לו קצין אחר. תוך כדי חקירת הרצח
הגיש מרקום למפכ״ל דאז, ש אול רוזו־ליו,
חוות־דעת בלתי מחמיאה על כיש לונם
של חנא חדאד ושל אברהם צמרת.
שנים מאוחר יותר חשף תת־ניצב עוזי
נכות את שיטותיו שלו בחקירה, והביא
להרשעתו.
קצץ נסות
עד מדינה
עיר והמבטיח, שהפך עד מדינה, נדחק
לתפקיד שולי במחלקת־התנועה.
׳שואל מיזוח :,הואשם, הושעה, זונח
רהם צמרת נעשתה בחיפזון. ובטיפשות.
אם כי זה כמובן, לא יתקן דבר. הקללה
עשתה כבר את שלה: פגעה בנפשם של
צמרת ושל מיזרחי וקטעה את הקאריירה
שלהם.
יוסף כינטר.
נדמה,ך,יה שהמפקח מזרחי איבד את
עולמו. הוא עזב את המישטרה ממורמר
ופגוע.
אך לאחרונה התהפך הגלגל: מיזרחי
זוכה במישפטו, ומה שנותר כעת הוא
להודות בפה מלא שגם הדחתו של אב
צרותיו
של מרקוס התחילו כשהמפכ״ל
ביקש ממנו לעמוד בראש צוות שיחקור
את הסיבות לכשלונותיהם של שני הצור
תים הקודמים.
כשביקש מרקום לעצור את ברנס, הוא
טען לפני השופט בבית־המישפט בנצרת,
שהמעצר נעשה בחשד למעשים מגונים.
לא דובר אז כלל על רצח. אחרי שהשקר
התפנית הדרמטית בפרשת רחל הלר
אירעה לפני קצת יותר משנה, כאשר
הציע תת־ניצב עוזי נכות להעיד נגד
מרקוס, אם יזכה במעמד של עד מדינה.
נבות, ראש היחידה לחקירות פנימיות ב־מישטרה,
סיפר שהוא משוכנע, אומנם,
שברנס הוא הרוצח, אך הודאתו נגבתה
ממנו תחת לחץ. עוד אמר נבות, כי קציני
מישטרה רבים היו מעורבים במעשה, או
בחיפוי עליו.
עיוות־הדין שנעשה בחקירת ברנס לא
נתן לנבות מנוח — כך לפחות טען. עובדה
היא שהוא פתח את פיו רק אחרי
שש שנים, כשנודע לו שאנשי הפרקליטות,
ובראשם יהודית קרם, חוקרים בענ־ניין.
הוא חשש, מן הסתם, פן יקדים אותו
מישהו מחבריו ויעיד נגדו, והוא, נבות,
ימצא עצמו על ספסל הנאשמים.
מרקום הורשע על פי עדותו, בעבירה
שהוא עצמו היה שותף לה. הוא אמנם
ניצל מתביעה, אך הקללה הרחיקה אותו
ממסלול הקידום במישטרה, והקצין הצ־
אחד מטובי החוקרים בצוות החקירה
השני — זה שבראשו עמד אברהם צמרת
— היה המפקח ישראל מיזרחיי
לפני שנתיים הסתבך מיזרחי בחקירת
פרשת רצח חלפן־הכספים החיפאי פנחס
חנוך. בסיום החקירה, שאותה ניהל בעצה
אחת עם מפקדו, צמרת, הוא הצליח
להחתים את בנו של הקורבן, דניאל
חנוך, על הודאה בדבר ביצוע הרצח,
וגם שיחזר בעזרתו של דניאל את סצי־נה־הרצח.
לפתע
הלשין רס״ר מרדכי דואק,
דכז־המודיעין בצוות, שהחקירה זוייפה,
שהופעלו לחצים על הנאשם דניאל חנוך
ושהוא הודה נגד רצונו. ההודאה נפסלה,
הנאשם שוחרר, וישראל מיזרחי הועמד
לדין פלילי יחד עם חברו לצוות, רס״ר
מרקוס טען בבית־המישפט כי סבל שבע
שנים מעלילות שהכפישו את שמו ושגרמו
לו סבל רב. עימו סבלו וימשיכו לסבול,
כנראה, אשתו, שרה, ושתי בנותיו
— סביונה ( )16 ושושנה (.)32
רוזוליו קיבל ממרקוס דו״ח מפורט, ש בו
תקף באופן בוטה את חבריו וטען
שגילו חוסר־מקצועיות בחקירה. הדו״ח
היה חריף מאוד אך בנוי היטב — דבר
ששיכנע את המפכ״ל שלפניו עומד אדם
המסוגל לפענח את הרצח ולהסיר מעל
המישטרה את הקלון שדבק בה מאז שנתגלתה
גופתה של רחל הלר בחולות שליד
קיסריה.
בצמרת המטה הארצי שלה. על ראש ה־מישטרה,
שאול רוזוליו, היה לעשות אחד
משני הדברים:
כלל לא היה נוכח בשיחזור.
כאשר הוכח ההיפך, הרשיע אותו בית-
המישפט בעדות שקר.
לפחות לגבי קצין בכיר אחד הוכח ש עשה
לעצמו את השקר לשיטה. הקללה
שפגעה במרקוס היא גם סרטן המתפשט
בצמרת הפיקוד של המישטרה.
מעורב נוסף בפרשה ״ניצל״ מהופעה ב־בית־המישפט
לצידם של שאול מרקום ויהודה
אלבז. היה זה סגן־ניצב הד״ר
יחיאל פיקהולץ, שהשתתף בצוות ה חקירה
השלישי. לאחרונה שירת באגף-
המישטרה במישרד־הפנים.
פיקהולץ, כימאי במיקצועו, היה עד
לשיטות הבלתי־כשרות של צוותו של מר-
קוס. כשהוזמן להעיד בבית־המישפט, שכב
בבית־החולים אחרי תאונת־דרכים קשה:
מכוניתו פגעה במכונית אחרת, כשירדה
מהכביש ללא סיבה. הקללה?
קצין מיז דחי
הלשנה מתוך הצוות
קצץ מרקוס שקת העונש עליו הוא הצליח לחמוק. הקללה
של רחל הלר הניחה לו לזמן מה.
כאן מתעורר הספק הראשון לגבי ה שאלה
אם היתה זו רק קללה או שמא
משהו מוחשי הרבה יותר.
אם במיקרה של מרקום הדבר נראה
כמו קללה, הרי ככל שזה נוגע למישטרת
ישראל, זה נראה כמו מחלה מתפשטת
יהודה אלנו: תואשם חונה
אולגה, אשתו של יהודה אלכז, קצין
בצוות-ל•,חקירה של מרקוס שניצל בדוחק
מהרשעה, היתד, נרגשת לפני שבועיים.
בעלה זוכה מחמת הספק — ספק רב —
אחרי שטען בבית־המישפט כי לא ראה
את מרקוס במקום השיחזור משום שב
אותו
הזמן ממש הוא פנה הצידה לעשות
את צרכיו.
התביעה טענה כי אלבז העיד עדות
שקר בשבועה במישפט ברנם, אך עורך־
הדין אמנון זכרוני הצליח להציל את הקצין
מהרשעה ומציפורני הקללה.
הקללה המ״סחור־יח
היה מוכן להמשיך לעבוד עם רוזוליו.
אך אותם שהכירו את שור אינם מעלים
על דעתם שאם נודע לו הדבר׳ הוא
היה נמנע מלדווח למפכ״ל על הזיופים
של מרקוס ועל השקרים שסביב הפרשה
כולה.
קצין אלבז ואשתו (אחרי חזיכויז
הצרכים באו בזמן הנכון
(המשך מעמוד )63
מפכ״ל המישטרה, אריה איבצן, הזדרז
להודיע שיהודה אלבז יחזור לשי
רות.
המישטרה, במצבה היום, זקוקה
מאוד לחוקרים מסוגו של אלבז. אם גם
בעתיד הוא ידאג להתפנות ברגע הנכון,
יצליח גם להבא להינצל מהרשעה.
קצץ שור
מי אוהב להסתבך ן
עדי נראהו: האהובה רצתה את חאשה
אדם אחר ששילם מחיר יקר, כמה שנים
אחרי שהיה מעורב בפרשת רחל הלר,
הוא עורך־הדין עדי בראינר, התובע
במישפטו של עמום ברנס. הוא הצליח
להביא את הנאשם בתיק אל מאחורי הסורגים,
אך איבד בתוך חצי שעה שתי
נשים שתפסו מקום חשוב בחייו.
לפני שנתיים רצחה מזכירתו של בראו־נר
את אשתו היפהפיה, יעל, והתאבדה.
הקללה המשיכה לרדוף אחרי עדי בראו־נר,
גם לאחר האסון הכפול.
ממורמר ומדוכא, ניסה בראונר לשכוח
את הטראגדיה שלו בנסיעה לחדל. אך
נתפס בנמל־התעופה בן־גוריון, כשעל גופו
מאות אלפי דולרים, שאותם ניסה
להבריח מישראל. הפרקליט המבריק, ש פנה
אל הפרקטיקה הפרטית, הסתבך עם
החוק, נאלץ להשאיר את כספו, ונסע
לשווייץ. מפעם לפעם הוא מבקר בארץ.
האם שיחק בראונר תפקיד תמים בפרשה,
והאמין בתום לב כי השיחזור נעשה
כדין, או שמא ידע בי מרקוס נוכח כשיחזור
הרצח, כפי שטען מאוחר יותר
עד־המדינה, עוזי נבות?
״לא ייחסתי לכל העניין חשיבות. אם
נבות לא בטוח הוא לא יכול להיות עד,״
אמר בראונר לפני שנה. אך נבות העיד
בכל זאת נגד עמיתו למיקצוע, שאול מר־קום,
למרות הציפיות של התובע־לשעבר,
שהודה בהמשך דבריו:
״בגלל שלא יחסתי לעניין כל חשיבות,
לא דיווחתי על כך לאיש בירושלים. אני
שיתפתי בעניין את פרקליט מחוז חיפה
והצפון, טיגליץ, ואני לא יודע מה הוא
עשה עם זה העולם הזה.)2268 ,
יש המפקפקים בטענתו של בראונר,
והחושבים שהוא דיווח על שיטות החקירה
הפסולות של ניצב־משנה שאול מר-
קום לא רק לפרקליט המחוז, אלא גם
לפרקליט אחר, שנמנה עם ידידיו הקרובים
— פרקליט־המדינה גבריאל בך.
תובע בראונר
״לא ייחסתי לעניין חשיבות...״
ברון :0110 הוצא גהמישסוה
גם האיש שגרם לחידוש חקירת פרשת
רצח רחל הלר, לא הצליח להציל את
עצמו מהקללה. לפני כשלוש שנים פיר־סם
סגן ניצב ברוך לשפ, מי שהיה
עוזרו של השר שלמה הילל ואחר כך
דובריה,מישטרה, את הספר רצח רחל הלר
— אנטומיה של חקירה.
נראה שלא לשם ולא ראשי־המישטרה,
תיארו לעצמם מה יגרום הספר. המחבר
השתמש במיסמכים רבים וחקר בחומר
בית־המישפט. הוא חקר גם את ברנם וניהל
שיחות עם אנשי צוות־החקירות שלכדו
את הנאשם.
קצין מישטרה בדימוס, עזרא גולדנברג,
התרשם מהספר, ערך חקירה משל
עצמו, ובעיקבותיה טען: יש לערוך מיש־פט
חוזר לברנס!
הפרשה התחילה שוב להציק למישטרה.
לשם נאשם בכך שגרם לשערוריה החדשה,
שזיעזעה את המישטרה. עבודתו במטה
הארצי הופסקה. הוא נאלץ לחפש
אם נכונה טענה זו, נתן בראונר את
ידו להתפשטות מחלת הסרטן בצמרת
מוסדות החוק.
סד שבו עבד רק כדי להוכיח שהמיש־טרה
היא נקיית כפיים. מה עוד שנגד
ברנס היו ראיות משכנעות אחרות, ולא
כדאי היה לקלקל ולסכן את הישגיו של
שאול מרקוס, רק כדי לשמור על טוהר
המיקצוע.
מה סיפר ניצב אריה שור למפכ״ל ה־מישטרה,
ומה סופר לשר לשעבר, שלמה
חילול ז״ יחסיהם של אריה שור ורוזוליו
היו גרועים. יש הטוענים שניצב שור
פרש לגימלאות בין השאר מפני שלא
לו עבודה אחרת. המישטרה אינה אוהבת
כשמחטטים בעברה.
יעקב עוזר: צל בבית־המ׳ועכט
אדה שור: מזו זנזזתקו־לב
ניצב אריה שוד, מי ששימש כראש
אגף־החקירות במישטרה, נפטר מהתקף־
לב מייד אחרי שיצא לגימלאות.
קשה להאמין שכולם ידעו על כך ש־נבות
התלונן על זיוף סצינת־השיחזור
של ברנם, מלבד ראש אגף־החקירות. לכל
קצין בכיר במטה הארצי, ובמיוחד לרא-
שי־האגפים, יש המודיעים שלו, המוסרים
לו דיווחים באופן שוטף על הקצונה ה בכירה
של המישטרה ועל המתרחש בחד-
רי-חדרים. אך ניצב שור היד, איש־מיש*
טרה שלא אהב להסתבך ולסבך את המו־
דובר לשם
לא לחטט בעבר
קצין קדמי
הכחשה ומכל וכל
תפקיד שנוי במחלוקת בפרשה, נפל ב חלקו
של השופט המחוזי, יעקב קדמי.
כשהתעוררה הפרשה מחדש, לפני מעט
יותר משנה, טען עוזי נבות שקדמי —
אז קצין־מישטרה בדרגת ניצב — היה
נוכח בלישכתו של ניצב אריה שור, כש בא
להתלונן על כך שמרקוס השתתף
בשיחזור. נבות לא היה בטוח אם קדמי,
שבאותה עת הכין אותו שור לקראת מינויו
תחתיו כראש מחלקת־החקירות, לקח
חלק בוויכוח או שהיה עד־שמיעה בלבד.
קדמי הכחיש מכל וכל את קיום הפגישה,
והפרקליטות לא ביקשה ממנו להבחן
במכונת־אמת. ביודהמישפט סירב
להתייחס לעדותו של קדמי, אך מבלי
להזכיר את שמו, קבעו שניים מתוך שלו־שת
השופטים כי פגישה כזו אכן נערכה.
השופט המחוזי סירב להתייחס לפסק־הדין,
בטענה שעל העניין להיבחן עדיין
בעירעור.
האם נפגע גם קדמי מקללת רחל הלר ן
האם יתברר שהשופט דהיום הזדהה יתר
על המידה עם האווירה המישטרתית בעת
ששירת במטה־הארצי?
.,או חוז ר ת לוו!נמ:״
עמוס בחס: זעקה מהכלא
עמוס ברנש, השפוט למאסר עולם
על רצח רחל הלה טוען מזה שבע
שנים, מאז שנשלח לכלא, שר,וא חף-
מפשע. לצוות־החקירה השלישי נודע, ש הגבר
גבה־הקומה היה אחד מידידיה של
רחל הלה ונפגש איתה מדי־פעם.
הוא נעצר על-ידי צווודהחקירה הרא שון
ושוחרר. כחודש אחרי ששאול מר-
קום הקים את צוות־החקירה השלישי,
נעצר ברנס שוב. ומאז הוא נחשב למצחה
של רחל הלר.
ברנס הודיע שהוא אינו מעוניין בחנינה׳
אלא במישפט חוזה שיוכיח שהוא
׳זזף־נפשע. במשך שבע שנים הוא חלם
שיבוא היום ומבוקשו ינתן לו. לפגי שבועיים,
בזמן מישפטו והרשעתו של שאול
מרקוס, הוא כימעט הצליח, אך החלום
שוב התרחק ממנו. עד מתי? קללת רחל
הלר מרחפת מעל ברנס בין כותלי הכלא.
אסיד־עולם ברנס
העולם מתחזק טוב
אנשי שסו!נגעו
!• אדם אחד בצמרת המישטרה חייב
היה להכריע, בראשית 1981׳ לאן לפנות
— לעשות ככל הניתן כדי להשתיק את
הפרשה, או להגיש את החומר ליועץ
המישפטי לממשלה. אדם זה הוא השוטר
מס׳ - 1רב ניצב אריה איכצן. פיקח,
מנוסה וזריז, הבין איבצן שלא יוכל למנוע
את התפוצצות הפרשה. אך אין זאת
אומרת שיש ללכת עד הסוף ולגלות
בפומבי עד היכן הגיע הסרטן בליבה
של המישטרה. גם היועץ המישפטי לממשלה
וגם שר־המישפטים, לא יתלהבו
מהרעיון לגלות הכל. אם אין ברירה, מוטב
לחשוף את האשם העיקרי ואת חבריו,
לפגי שתפרוץ הסערה העלולה לנפץ את
החלונות הגבוהים של מערכת החוק ו־מישפט
בישראל.
השר הממונה על איבצן, יוסן ז סורג,
מיהר לתת אור ירוק לפתיחת ההליכים
נגד מרכוס ושלושה מאנשיו. בורג ידע
היטב שאין תועלת בהשתקת הפרשה.
!• גכריאד כך, מי שהיה פרקליט־המדינה,
הצהיר בפברואר ( 1981 העולם
הזה )2268 שהוא לא ידע דבר על אי
הדיוקים והשיבושים כשיחזור.
נבות נהג כפי שקצין־מישטרה צריך
לנהוג. הוא דיווח למפקדיו הבכירים, במטה
הארצי של המישטרה, על התנהגותו
הפסולה של מרקוס ושל אנשיו בחקירת
הרצח. בך ואנשי מחלקת־ד,חקירות של
המטה הארצי שיתפו פעולה ונהגו להחליף
מידע ביניהם. אם נבון דיבר אמת, ובית-
המישפט אכן התרשם כך, הרי שלא יתכן
שהמידע על שיחזור הרצח והשתתפותו
של שאול מרקוס בו, לא הגיעו לאוזניו
של גבריאל בך.
לא בטוח אם גם גבריאל בך סבל
מקללת רחל הלר. אולי הוא אפילו הרוויח
— היום הוא שופט בית־המישפט העליון.
* שופט בית־המישפט העליון
מאיר שמגר. באותה תקופה, היועץ ה-
מישפטי לממשלה. בך לא היה מסתיר
מהיועץ המישפטי את פרשת הזיופים שעליה
דיווח נבות למטה הארצי של ה-
מישטרה, אם ידע עליה.
שמגר היה בתקופה זו בעל כוח רב.
הוא איש-מיקצוע מנוסה, ובוודאי היה
מסוגל להבין שאם פרשה זו תגיע לבית־המישפט
היא תגרום לסירחון רב, ומי
יודע כמה ראשים יפלו.
שמגר סיפר למכריו (העולם הזה )2268
שלא ידע על הפרשה דבר.
הקללה של רחל הלר לא הגיעה אל
היועץ המישפטי לממשלה מאיר שמגר,
שמונה לשופט בית־המישפט העליון.
• 1אדם נוסף שניצל, לפחות עד עתה,
מקללת רחל הלר, הוא תת־ ניצב מאיר
קפלן, ראש אגף לזיהוי פלילי במטה ה ארצי
של המישטרה.
קפלן סירב להגיב על האשמות עוזי
נבות. האם לא ידע הקצין הבכיר והמנוסה
הזה, על הזיופים והשקדים שאפפו את
חקירת רצח החיילת?
• גיצב יחזקאל קרתי: בזמן ש התרחשו
הדברים, היה ניצב קרתי סגנו
של ניצב שור, ראש אגף החקירות במטה
הארצי. בעיות אישיות מנעו ממנו לקבל
את מקומו של שור לאחר החלפתו. קרתי
נשאר בצל. הוא טוען שלא ידע דבר על
פרשת הסתבכותו של שאול מרקוס ושל
אנשיו.
(המשך מעמוד )61
מעולה, והוא גם נאה, אז הוא התחיל
לשחק אותה.
״הכל באשמת הבחורות,״ מתחייכת עי-
דית בעצב• ״אז התחילו התלונות שלו
עלי, .כולם אומרים שאת נראית אפרוח
ציפלוני,׳ הוא אמר לי. אז נפגעתי מאוד
מהדברים, היום זה מצחיק אותי, שאני
נראית כמו אמא-ילדה ולא איזה אמא כבדה
לשלוש בנות.
״לקח לי זמן עד שתפסתי שזה צריך
להחמיא לי ולא לפגוע בי. הבעיה שלי
שתמיד הייתי טיפוס מאוד נכנע. לא רק
עם שרגא, שלאורך כל הדרך שתקתי
ושירתתי אותו ואת חברותיו שגרו אצלי
בבית. אהבתי אז את שרגא כל-כך שלא
היה איכפת לי, העיקר שיהיה קרוב אלי.
״בכיתי בלילות, לא ישנתי טוב, אבל
נכנעתי, כי אני טיפוס כזה. טיפוס שאין
לו אופי ולא עומד על שלו. נתליתי עליו
כל-כך, שמהרגע שהוא עזב אותי הפכתי
להיות כלום• איבדתי את הביטחון שלי
בתור אמא, בתור אשה, הפכתי להיות
קנה רצוץ.״
״למזלי, הכרתי אז אדם שגר לא רחוק
ממני, שהפך להיות האבא שלנו במיש-
פחה. הוא היה רץ איתי לכל מקום, נלחם
למעני, ואני חושבת שעם כל עשרות
החברים שהיו לי ולשרגא ושנעלמו לי
בתקופה הקשה, הוא הפך להיות האדם
היקר לי מכל.
״הוא היה היחידי שבא אלי יום־יום
לבית־החולים. התחלתי להרגיש שיש לי
מישענת. יש לי למי לפנות. הוא עזר לי
נפשית יותר מכל רופא אחר בעולם.
״אני מרוחקת מהמישפחה שלי מאז .
ומתמיד. הורי גרושים שהתחתנו שוב. הם
מתעניינים, אבל מתראים מעט מאוד. הבחור
הזה הוא היחיד ששיכנע אותי שמה
שטוב בשבילי זה להתאשפז. הוא טיפל
אז בילדות. שרגא לא ידע בכלל שהת־אשפזתי.
הוא האיש שהרגיע אותי במשך
השנה וחצי האחרונה.
״כשהשתחררתי מבית־החולים גהה הציעו
לי סידור לבנותי, כדי שאוכל להתפנות
לטפל בעצמי. לא הייתי מסוגלת לקבל את
זה. גם שרגא התנגד מאוד. אבל אחרי
המישפט שערכה נגדנו הלישכה הסוציאלית,
השתכנעתי לנסות. היום אני יודעת
שזה היה צעד נבון, שכן כל הבעיות של
הבנות ושל שרגא התנקזו על גבי שלי,
ובטח הייתי נשברת שוב.
״היה שם במישפט שופט-נוער נחמד,
אבא׳לה כזה. הוא אמר בבירור שהוא
מתרשם מהאמא כדמות מאוד חיובית, ונתן
לי צ׳אנס להשאיר את הבנות באותו בית-
הספר, קרוב אלי. הוא בפירוש ציין שברגע
שאהיה מספיק חזקה ואקח את עצמי
בידיים וארגיש שאני יכולה לעבוד, אז
אוכל לגדלן גם ללא עזרתו של שרגא.
״יש לי המון נקיפות מצפון שהן בבית־הילד.
הייתי רוצה לתת להם הכל, כמו
במישפחה בריאה, כי אני לא מאמינה
שיש איזשהו ילד בעולם שמעדיף ללכת
לפנימיה או הורה שמעדיף שילדיו יהיו
בפנימיה. עכשיו אני ושרגא עושים הכל
שבעולם כדי שנוכל בסוף השנה להחזיר
את הילדות הביתה.
״השופט אמר שבתוך שנה הוא רוצה
לראות את שנינו יציבים ועומדים חזק
על הרגליים. אני עושה הכל. דבר ראשון
— הפסקתי לבכות.
״האמת היא שאני רצה כל בוקר כמו
מטורפת לבית־הספר כדי לומר להם בוקר
טוב לפני תחילת הלימודים. ובסוף היום
אני רצה להגיד שלום עם ממתקים ונשיקות.
כל שבת אני מבלה איתן.
״שרגא. השתנה מאוד לטובה. השאלה
היחידה היא — מתי? כי זה כבר קרה
לו עשרות פעמים בעבר. הוא מתקשר
לבנות מבאר־שבע, ולפעמים קופץ גם באמצע
השבוע, כדי להיות איתן. הוא
רגיש לעניין הילדות. הוא מרגיש כל כך
אשם. הוא מצטער שזה קרה. הוא משתדל
לא לספר את זה לאנשים. הוא עושה
מאמצים עצומים כדי להשתנות. כל מה
שהוא לא נתן לילדות הוא משתדל לתת
היום. הוא מכה על חטא. בסך הכל, הוא
האבא של הבנות שלי, ואני רוצה שהן
תהיינה גאות בו.״
רחל הלר
נלחמה נואשות
^ עכשיו
הכל בסדר1
*ץ כתבות המפורטות בעיתונים, בי
* עבר, על גורלה המר של עידית בשל
בגידותיו החוזרות ונשנות של בעלה ו-
מילחמתה הנואשת להחזירו אליה, ולמראיה,
רוכבת על אופניה, ברחובות תל-
אביב בלבוש זרוק־בוהמי, השאירו רושם
שעידית היא אשה עניה ואומללה.
היא טוענת שהרושם הוא חיצוני בלבד.
מה שהיה בעבר נמחק. שוב אין בעלה
מצליח להוציאה מאיזונה הנפשי. להיפך,
הם הפכו לידידים קרובים, ואם פעם היו
אלה הבנות שאיימו על הירותו של הבעל
וגרמו להתנהגותו הפרועה, היום הן אנד
צעי-קשר נהדר שמאחד ביניהם. עידית
והבנות נוסעות בחופשים לבאר־שבע לבקר
את האבא ולבלות בחברתו.
עידית ממשיכה להתגורר בדירתה המרווחת
שברחוב גורדון בתל־אביב. דירה
נעימה ומטופחת בטוב-טעם, בסיגנון עתיק-
בוהמי-זרוק, האהוב עליה במיוחד. אומנם
הטלפון בדירה מנותק, והיו תקופות קשות
שגם החשמל, שלא שולם במועדו, נותק.
אך הכל הוא נחלת העבר. עידית השתנתה
לבלי הכר.
היום אין לה עומס של שלוש בנות
קטנות ושובבות׳ ואין לה מתח של בעל
עידית במחזמר ״שיער״
קול זמיר
עידית השבוע
אמא־ ילדה
בעייתי. היום יש לעידית כל הזמן שבעולם
להקדישו לעצמה.
היא מתכוונת בימים אלה לחדש את
פעילותה הבימתית. קולה, שבעבר כונה
כ״קול־זמיר״ ,הפך להיות חם יותר ועמוק
יותר. היא מקווה להשתלב בקרוב בהפקה
בימתית, ואולי אפילו מחזה-ילדים.
עידית חזרה להיות מה שהיתה קודם.
ספרותמתחדשת על ע, יחוד בז ת
מלכת
השפהשתדמה לג^הנום את שפת ־ האםשלו
מיסמךשעודד את ק י נאת הישראלים
ארץ נפתלי
תרגום
ויעוד כפול
בראשית חודש ספטמבר 1947 כינס
מבקר ספרות גרמני ממוצא יהודי, האנס
ורנד ריכטר 15 ,מעמיתיו הסופרים
לכינוס בן יומיים, במטרה לנסח ולהגדיר
את מטרותיה של הספרות הגרמנית אחרי
מילחמת־העולם השניה (ראה: רישום).
הקבוצה כונתה ״קבוצה 47״ והפכה אחרי
כ־ 30 שנה למובילה בספרויות העולם ה־מערכי.
בימים
אלה ראה בתרגום מעולה לעברית
סיפרו של הסופר הגרמני גינטר
נראם הוויעוד בטלגטה * ,שהוא נסיון
נוקב לבחינתה של קבוצה 47 ומייסדה,
האנס ורנר רכטר, שלו מוקדש הספר.
לצורך המימד ההיסטורי העמוק, הסיט
גראס את סיפור המעשה מזמנו ומקומו
המציאותיים, והמציא את הפגישה, בטל־גטה,
מיפגש בלתי־אפשרי שנערך בשנת
• גינטר גראס — הוויעוד בטלגטה !
עברית: חיים איזק ; הוצאת זמורה־ביתך
מורן; 139 עמודים (כריכה קשח).
( 1647 שלוש מאות שנה קודם הכינוס
ב־ ,)1947 בשנה האחרונה למילחמת 30
השנה, כאשר הלכו ונתמשכו המגעים לשלום
המכונה שלום־וסטפליה.
גראס בוחן בהוויעוד בטלגטה את תגר
בתם של הגרמנים להרס שהביאו על העולם
ועל עצמם, הרסו את שפתם ובנו
אותה מחדש. הוא פותח את סיפרו בקביעה
:״אתמול יהיהאשד היה מחר.
סיפורינו מהיום לא כהכרח התרחשו עכשיו.
סיפור זח החל לפני יותר משלוש
מאות שנים...״
בפונדק הגשר של העיירה טלגטה מכנס מוסיקאים גראס סופרים, מו״לים ואף
למטרה, שאותה הוא מגדיר :״ויעוד
אשר ייאספו אליו כל מיני משורריס ב־כרסלאו
או כארץ הפרדסים, הוא ישכין
אחדות כעניינינו, כעוד ארץ־המולדת
שסועה״.״ והסיבה לוויעוד היא :״סוף־
סוף הדי הם היו מישהם. כעת אישר הכול
היה שכלה ושממה, הבהיק ר? כדק המלים.
וכמקום אשר שפלו רוזני־ארץ, שם היה
הככוד לנחלת המשוררים. להם, ולא ל־בעלי־השררד,
מוכטח האלמוות...״
כבר בפרקי הראשית של הוויעוד ב־טלגטח
מקביל גראם את קילקולה של
השפה הגרמנית על־ידי הנאצים עם קיל-
קולה של השפה הגרמנית במהלך המאה
ה־ ,17 כאשר הצבאות השונים רמסו את
רישום בחודש ספטמבר 1947 ריכז סביבו אינטלקטואל ממוצא יהודי,
הנס ורנד ריכטר (יליד ,)1908 קבוצה של יוצרים צעירים.
הוא שימש להם מודה, מדריך ומנהיג. הוא עיצב את השקפת־עולמם
ואת יחסם לתהליך שיקומה של התרבות-הגרמגית. הקבוצה,
ששנים מאוחר יותר כונתה קבוצה ,47 החלה מתכנסת מדי שנה
במקומות שונים, במטרה ליצור התחלה חדשה לתרבות הגרמנית.
ברשימותיו מפגישותיה של קבוצה 47 מספר הנם ודנר ריכטר,
כי הצעירים ששבו מן השבי האמינו בראש ובראשונה, כי מוטל
עליהם לעשות את הכל למנוע את הישנותה של החברה הקודמת,
חברה שפעם קיוו להיות חלק ממנה. הם ראו את עצמם ניצבים
בשנת האפס, כאשר משימתם העיקרית
היא התקפת־מצח על התפיסות
הגרמניות הפטריוטיות והמסורתיות.
השלב
הראשון בפעולת חברי הקבוצה
היה לבדוק את שפתם מילה
אחרי מילה, בכוונה לטהר את
לשון הוריהם, שטומאה, כדי ש תוכל
לשמשם ביצירותיהם. חברי
הקבוצה סברו, שלשון אינה רק
אמצעי-עזר להידברות, כי אם אורגניזם
חי ורגיש. שפה היא בעלת
מגע בלתי־פוסק עם החיים. השפה
הגרמנית שימשה במשך תריסר
שנים לתת משמעויות־מילוליות ל-
חרושת־מוות, רצח, אימה וטירור,
ובה הפכו ביטויי־מינהל, רישום ודיווח
למייצגי הנורא עלי־אדמות.
חברי קבוצה 47 בחנו בקפידה את
קווי־האופי המיוחדים של העגה־אלף־
בית של
הנאצית, עקבו כיצד במישטר־טו־לייסד
עילית
טאליטרי משתלטת העגה־הצבאית
על השפה. כיצד מסתערות האר
תיות כחיילים על תודעת-ההמון ועורכת שטיפת־מוח.
חברי קבוצה 47 חיברו את האל״ף־בי״ת של השפה החדשה.
מטרה נוספת שניצבה לפניהם היתד, לייסד עילית־אינטלקטו-
אלית, שתשמש דוגמה לחברה. הם פיתחו את הביקורת־הדימוקר־טית־ההדדית
של איש על יצירות רעהו, ובעיקר, ביצירות שטרם
ראו אור. ממיפגשי הקבוצה השנתיים יצאו מאלמוניותם משודרים,
סופרים, מחזאים ומסאים חדשים.
הספק העבודה של קבוצה 47 היה גבוה. משך 24 פגישות
שנערכו בין השנים ,1962—1947 היו כ־ 400 קריאות־פומביות
של יצירות מלאות, תוך מאבק להכחדת ביטויים שנוצרו בלשון
אדמת גרמניה, והותירו את עיקבות מגפיהם
בשפת היום־יום הגרמנית. את עניותה
של השפה הגרמנית הבתר־מילחמתית מתאר
גראס :״כרוב עילגות כזו דוככו איש
אל רעהו, כתב עושר כזה כללו את
לשונותיהם, כתב חירות כזו נשתלחה
הגרמנית שבפיהם ; וכוחם היה גדול אף
יותר כהילכות־לשון למיניהן. לא היה
התז אחד, שניצל מחרצוכות הכלל אשר
העימות בין משתתפי המיפגש ד,דימ־יוני
של הסופרים בטלגטה, הופך עד מהרה
לעימות נוקשה בין סופרי אותה תקופה,
שהוא בבחינת שיחזור־לאחור של ה־מיפגש
בשנת : 1947״רפתה מחלוקת ושפעו
הלעג וזזקלסה, היושבים סביב השולחן
ת מו איש את רעהו כמילים שהיו
לאבנים...״
במרכז התיעוד בטלגטה עומד הסופר
יוהאן יעקוב בריסטופל פון גרי־מלסהאוזן,
המופיע בספר בשם גלג־האוזן
(לפי שם כפר מולדתו גלנהאוזן
הנחשב לאחד מאבות־הסיגנון של סיפרו
המונומנטאלי של גראס, תוף הפח.
גלנהאוזן משמש בהוויעוד בטלגטה גם
כמסיכה ספרותית לגראס עצמו ולדיעותיו.
גלנהאוזן הוא הדמות הפרועה בוויעוד
הסופרים — משקר, מרמה, גונב, אינו
מהסס לשלוח אגרוף בעיניהן של נשים,
ומרוקן בתחבולה את פונדק הגשר בטל-
גטה מיושביו כדי לפנות בו מקום לכנס
המשוררים.
הוויעוד בטלגטה אינו חסר הערות רכי־לותיות
בנוסח של ״אנה של אוסטריה
מתקנת פוזמקיו של מאזארין, בעוד ה־קארדינאל
מטייב את שדה הקוראז׳ המלכותי״.״
גראס משלב בסיפור מילחמת
שלושים השנה עובדות שונות, הדומות
דימיון שקוף למילחמת העולם השניה,
בתישבוץ מתוחכם, תוך שהוא מזווג את
סופרי המאה ה־ 17 עם שפחות השוהות
בפונדק הגשר בטלגטה :״ומרתה ת כו-
הית והמגושמת כפתה את שפלר כמנגנון-
שבמחוז הסן) .גרימלסהאוזן, מחברו של
הספר הנודע סימפליציסמוס טויטש, ספר
אוטוביוגרפי בחלקו, הנחשב לאחת מיצירות
הפרוזה החשובות בספרות הגרמנית,
נכתב בנוסח רומאני-הנוכלים הספרדיים,
תוך שהוא מתאר בצבעים קודרים את
תועבות מילחמת שלושים השנה. ספר
״ ק בו צ ה 4 7״
הגרמנית במתכוון בידי הנאצים, והומשכו בידי מנהיגיה הפוליטיים
של גרמניה הבתר-מילחמתית. קונארד אדנאואר וחבריו,
למשל, נהגו לכנות את התמוטטות הרייך השלישי בתואר
״דזקטסטרופה של 1945״.״ ואת התקופה שחלפה מיום תום
המילחמה ועד לראשית ״הנס הכלכלי״ כ״התקופד! זזגוראזז
כיותר״ את הקטסטרופה, המכונה בפינו ״שואה״ ,כינה השילטון
הגרמני הבתר־מילחמתי כדברים ״שדזתרחשו כשמו של וזעם
הגרמני״ חלק ממאבקה קבוצה 47 היה להתמודד בביטויי
צביעות אלה.
בדומה לגיבורי הסיטואציה הספרותית, שאותה בודה גינטר
גראם בסיפרו התיעוד בטלגטה,
חברי קבוצה 47 היו מפוזרים
בראשית שנות ד 50-,׳ בכל רחבי
אירופה. פיטר וייס התגורר ב-
שטוקהולם; הגס מגנום אג־זנצברגר
באוסלו, גינטר גראס
בפאריס, היינריך כל באירלנד,
באיטליה,
אובה יוהאנסון
קריסטוף מקאל באיטליה, איג־גבורג
כאכמן באיטליה, אריך
פריד באנגליה.
נסיעות־החוץ של קבוצה ,47ל״
שטוקהולם ב־ ,1965 ולאוניברסיטה
פוינסטון ב־ ,1966 ציינו למעשה
את תום תפקידה המכריע של הקבוצה
בחיי־התרבות של גרמניה.
הדבר התבטא גם בעלייתו לשיל-
טון של הקנצלר וילי ברנדט,
בחירה שהשלימה את השלב הראשון
של טיהור גרמניה.
שפה חדשה*
בחינת חלקה של קבוצה 47 אינטלקטואלית בטיפוח ספרות ושירה גרמניים חדשים
הוא מופת של מהפיכה תרבותית.
מראה תהליך ההרס והשחתה, שהשילטון הנוכחי בישראל
עורך לתרבות הישראלית, ספרותה ולשונה, מגלי שהנפגעים
יזעקו על האונס הנערך בהם, ממחיש את חסרונה של קבוצה
כזו בין הסופרים הישראליים, הממלאים פיהם מים.
(פרטים נוספים על קבוצה 47 מצויים באנתולוגיה לשירה
גרמנית חדשה תלויים טל צלב הברזל שראתה אור בהוצאת
פרוזה).
* רישום מעשה ידיו של גינטר גראס.
סופר גראס
האם הם־הם גרטניה האחרת
איכריה, כדי לקיים לו, כפי שקיימו לפניכן
השפחה הכשרנית והנאוה מכל השפחות׳
אותה בשורה, שכישר לה כיום אתמול
איקונין־העץ של טלגטה. ופעם כפעם
התגעשה נשמת הסטודנט הצנום בהישפך
זרעו״.״
בדומה לנוסחי המיפגש קבוצת 47 קור אים
המשוררים והסופרים בהוויעוד בטל־גטה
מכיתביהם, מעירים הערות, מתמו-
מודדים ונאבקים איש ברעהו (אף לא
בעט־פופרים, כמסתבר, השיב הופמנסו-
אלדאו אלא. מן הסתם בעוקץ קט
מקבילית נוספת בין שני כינוסי הסופרים,
בהפרש של שלוש מאות שנה, מנסת
גראס במילים :״רק המשוררים לבדם,
נאמר בקול־הקורא, עוד יודעים, מה ראוי
לקרוא כשם, גרמני׳ .הם שזרו — ,כאנחות
רותחות ובדמעות־שליש׳ — את השפה
הגרמנית להיות זיקה אחרונה. הם־הם
גרמניה האחרת, האמיתית״.״ וגראס מסכם
את עיסוקם של אלה בלשון :״אין להם
למשוררים שום כוח זולת הכוח האחד
לצרף טילים נכוחות, גם אם לא מועילות״.״
בלשון
צינית מעולה מתאר גראס את
הסעודה האחרונה של משתתפי הוויעוד,
אחרי שחתמו על הקול־הקורא לשלום :
״מעולם לא סעדו מתוך יתר נכונות ל שלום.
יפה היה הדג למילים של תך,
שמעטרזת את השולחן הארור״.״
אלא שאין שלום בלא אש של המילחמה
שתבוא אחריו, ופונדק הגשר נשרף בבזק,
בשריפה המסמלת את התבדות תקוותיו*!
של הסופרים. גראס מזלזל בוויעוד שהוא
יצר בשנת ,1647 תוך שאינו חוסך זילזול
בכינוס של ,1947 ומצייר את אותה חגורה
של סופרים ומשוררים ממורמרים, קפדניים,
אדוקים, גסי־רוח, מרי־גפש הנאבקים
למראית־עין למען בניית עולם חדש
(ו/או גרמניה חדשה) מן החומר הפגום
שבמוחותיד,ם. את הפסימיזם הגראסי מטבל
המחבר בתיקווה לעוד ויעודים של
סופרים מסוג זה, תוך שהוא מסיים את
הוויעוד בטלגטה בקביעה :״שום אחד
מהם לא אבד מאתנו. כולנו הגענו למחוז־חפצנו.
אפם, איש לא בינם אותנו שנית
כאותה מאת־שנים, בטדגטזז או כמקום
אחר. יודע אני, טי חייתי אז, אני יודע
גס יותר מזה. רק מי ששילח אש כפונדק
הגשר, איני יודע, איני יודע.״
הוויעוד בטלגטה הוא ספר נדיר ויוצא-
דופן של סופר על עולם הספרות, על
מטרות הספרות ועל חלקם של סופרים
בטיהור האווירה הספרותית בחברה שבה
הם חיים. הוא עשוי להציג בעיני קורא
נבון את עליבותה האידיאולוגית של הספרות
הישראלית, העוצמת עיניה מראות
את תהליך שינוי הלשון העברית, והעמסתה
בדימויים פאשיסטיים קיצוניים, מבלי
שאיש מבין הסופרים ירים קול.
! הוויעוד בטלגטה הוא הוכחה כי ממש לות,
מדינות ומעצמות נמחקים מעל פני
כדור־הארץ, ומורידים עימם ביגון שאולה
אידיאולוגיות המוציאות חיילים למילחמות,
תוך שהן מחסלות מיליוני אזרחים. הספר
מזכיר לקורא פרט קטן — אחרי כל דד
טבח, המילחמות והאידיאולוגיות, נותר רק
דבר אחד לדורות הבאים: מלל כתוב בפרוזה
או בשירה, שהוא השריד האחד
והיחיד לאירועים האנושיים.
תרגומו של חייט איזק, הוא מתרגומי-
המופת המעולים ביותר שראראור בעברית
בעשור האחרון. הוא מצליח להתמודד
עם מיכלול שלם של גרמניזמים, מישורי
לשון ישנה ולשון חדשה.
פאניה סילס
ההפתעה הספרותית של חורף 1982בארץ
היא הרומן גיא אוני של שולמית
לפיד* .גיא אוני הוא שמר, הראשון של
המושבה ראש־פינה ושם מתרחשת רוב
עלילת הרומן, בראשית ימי מעליה הראשונה
(.)1882
גיבורת גיא אוני היא פאניה פילם,
יהודידדרוסיה בת ,16 שנאנסה בידי פורעים
באחד מהפוגרומים שנערכו ביהודי
אוקראינה. פאניד, עולה לארץ־ישראל ביחד
עם תינוקה שנולד כתוצאה מאותו פוגרום,
עם אחיה שדעתו השתבשה עליו
במהלך שירותו בצבא הרוסי הצארי, ועם
דודה, אלכסנדר מאנדלשטאם.
עם הגיעה של פאניה ליפו; ,משדך דודה
בינה ובין איכר אלמן שלו שני יתומים
מגיא־אוני (ג ׳עוני — בשמה הערבי) בשם
יחיאל סילם, המתאהב בה ממבט־ראשון.
שולמית לפיד מתארת בעט אמונה וקפדנית
את תיאור שיחרורה העצמי של
פאניה סילס, נמשל נשי לאוטואמנציפציה
שחיבר י״ל פינסקר ליהדות הרוסית, באותה
תקופה ובאותו הזמן( .״כמשך כל
השגה האחרונה היז כל החוחלטות שלה,
ושלח כלכד. למום ולרע. מיום שעמדה
על דעתה היתה עצמאית ומרדנית
בהגיע פאניה ויחיאל סילס לגיא־אוני
(״כעשרה בתים כני קומה אחת, כנויים
אכן משחירה ומטוייתים בבוץ, עמדו כשורה,
שקועים כקוצים וכעשכ גכוה
דומה שפאניה מגיעה לקצהו של העולם.
היא מנסה להתמודד עם ישותה המתחדשת
:״למחוק את הפחד הישן ולהתחיל
מחדש. זהו כיהי עכשיו, זוהי אדמתי,
זה כפרי וזה המעיין שלי. עלי לחזור
ולשנן זאת פאניה מגיעה לגיא־אוני
בזמן הקשה ביותר של מושבה זו (״שלוש
שנים שלא זרענו ולא קצרנו״) .בין יושבי
המושבה היא פוגשת בנפתלי הרץ
אי מכר, מי שהתפרסם מאוחר יותר כמחבר
ההימנון הלאומי התקווה, שהוא
* שולמית לפיד — גיא אוני, עורך:
יעקוב שביט; הוצאת כתר; 266 עמודים
(כריכה רכה).
תערובת של אלכוהוליסט בוהמי ומשורר
עדין־רגש (״אימכר הופיע, מלוא כל הארץ
ריגשתו, עניבתו רפופה ושולי מכל
נסיו הארוכים, ,הדייטשים׳ ,מקופלים, להגן
עליחם מפני החול והאכק תוך כדי
גישוש צעדיה הראשונים בגיא־אוני, מובאים
פרקי ראשיתו של אותו כפר גלילי,
אשר קדם לעליה הראשונה, ומייסדיו היו
בני צפת שמאסו בנידבות החלוקה.
אין ספק שבדמותה של פאניה סילס,
מתגלמת המורדת היהודית של סוף המאה
שעברה, החלוצה שוברת המוסכמות, שמקומה
נפקד מתיאורי הספרות של אותה
תקופה. פאניה נאבקת על שיקום גאוותה
הפגועה :״לפני שנה ועשרה חודשים
החל הפוגרום בעירי ...לגיא־אוני באתי
כדי ללקק את פצעי, ודנה היא החזירה
לי את כבודי. אינני מצטערת ואינני מתחרטת,
יחיאל. גאה אני כידי הפצועות.
אפילו ברעב אני גאה. בבגדי הקרועים...
הגשם יבוא, יחיאל. הוא מוכרח לבוא...״
פאניד, מחליטה להציל את גיא־אוני, ו מגיעה
לביתו של אוליפנט בחיפה, אותו
אנגלי תמהוני שנפתלי הרץ אימבר היה
מזכירו, ומנסה לשדלו שירכוש את אדמות
גיא־אוני. פאניה מדגימה בביתו של או־ליפנט
את חינוכה ופורטת על הפסנתר,
ומרגשת את הנוכחים.
האונס המחריד בפוגרום, דוחה אותה
לקיים חיי־אישות עם בעלה יחיאל, והדבר
מערער את חיי־נישואיהם• פאניד,
מלווה בתולדותיה את הגעת ר,עליה הרומנית
לגיא־אוני, עליה, שהמירה את שם
המקום לראש־פינה, במטרה להפוך את
המקום למושבה לתיפארת. אך עם התגברות
המשבר בין פאניה ליחיאל, מחליטה
פאניה לעשות את הלא־ייעשה באותם
ימים ״לעזוב את המקום ולמצוא
לה מקום מגורים חדש, הרחק הרחק
מיחיאל ודרך חיפה היא נמלטת לייפו,
אל דודה אלכסנדר מאנדלשטאם, ודבק
בה הכינוי ״מלכת ארץ נפתלי״.
ביפו עוברת פאניה מהפך נוסף :״היא
אחזה כשולי חצאיתה וזירזה את צעדיה.
מאז: הגיעה ליפו פשטה מעליה את בגדי
הבדואית ושבה אל שמלותיה, האירו פיות׳.״
אלא שיחיאל אינו מוותר, והוא
מגיע בעקבותיה ליפו, הם מתפייסים, ו-
פאניה מתגברת על אימי הפוגרום שעברה
ומתקרבת ליחיאל :״פניו היו סמוכים
לפניה והיא שמעה את נשימתו החטופה
בטרם תרו שפתיו אחרי שפתיה. הוא לא
הרפה• ממנה עד שנענתה לו, ואחר כך,
סופרת לפיד
אוטואמנציפציח נשית
ג׳דרג׳ וושינגטון!מנהיג את מידחמת העצמאות האמריקאית
מומלץ לקריאה עבור 120 חברי־כנסת
יספר מתורגם שראודאור בימים אלה, עשוי לעורר קינאה רבד, אצל תושבי ישראל
המשתוקקים לחוקת־יסוד, שתנסח את האמנה בין האזרח והשילטונות, בין זכויות
האזרח וחובות וזכויות השילטון, ולא בנוסח הוולגארי-מקומי, כפי שמציגה זאת מזה
שנים חברת־הכנסת שולמית אלוני.
סיפרו של צ׳רלס הרמן פריצ׳ט החוקה האמריקאית — החוקה, תולדותיה
ופירושיה * ,הוא ספר״יסוד מעמיק למדי בנושא זכויות האזרח. הספר מתאר כיצד,
בשנת ,1787״התכנסה קבוצה של אמריקאים — כחם ג׳ורג׳ וושינגטון, בנג׳מין פרנקלין,
ג׳יימם טדיסון ואישים נוספים — לדון במיגרעות השונות של המימשל במתכונתו
באותה ע*..״
פרקי החוקה האמריקאית בוחנים את ראשיתה, ייסודה ומרכיביה של חוקת-על זו,
דרך הבהרת עיקרי המחשבה המדינית האמריקאית, אופני תיקון החוקה ופירושיה,
כפי שפורש במהלך השנים מאז חוברה בידי וושינגטון, פרנקלין ושאר חבריהם שמרדו ן במלכות בריטניה.
החלק השני של הספר בוחן את השיטה הפדראלית, דרך מקור הסמכות שלה, חובת
המימשל הפדראלי למדינות הברית ולאזרחיה. הפרק השלישי עוסק בקונגרס האמריקאי,
תוך פירוט סמכויותיו, ומוליך לפרק המתמקד בנשיא ארצות־הברית.
פרק חשוב, שהוא בעל עניין רב לישראלי, שהמוצא האחרון שלו להגן על עצמו
מפני שרירות זו או אחרת של הממשלה, הוא בית־המישפט העליון, הוא הפרק העוסק
במערכת המישפט הפדראלית.
הפרק האחרון, והמרתק בספר הוא זכויות הפרט, העשוי לעורר את עיקר קינאתו
של הישראלי. בפרק זה ישנד, תמצית של נושאים, בסדר זה :״זכות הבחירה ; חופש
הדיבור ; חופש העיתונות ; הוצאת דיבה ; דברי תועבה ; הגבלת חופש הדיבור והחת־אספות
; חופש הדיבור והפרת חסדר ; חופש ההפגנה ; פעולה ישירה ומרי אזרחי ;
חופש ההתאגדות ; חופש הדת ; מיסוד הדת ; חפלייה לא־גזעית ; חגנה על צינעת הפרט״
ועוד פרקים מרתקים.
בנספח מצוי תרגום מלא של חוקת ארצות־הברית ׳ומפתח־עניינים מעולה• העיון
בספר זה יבהיר לקורא העברי עובדה אחת — שמדינת־ישראל אינה מדינת־חוקה, שבד,
חסר האזרח את זכויות־היסוד האלמנטריות, מדינה שקיצצה מאז, המהפך כמה מהחי רויות
שהיו לאזרח .״החוקה האמריקאית״ מומלץ בעיקר לקריאה ל 120-חברי־הכנסת,
והקריאה בו תבהיר להם חזור והבהר — שהם חיים באשלייה תחיקתית, ומהווים מכשיר
חסר־שיניים בידי הממשלה וראש־הממשלה. ספד מומלץ ביותר לקוראים שהיו רוצים
לראות מדינת ישראל טובה.
אחרי הבהלה הראשונה, חיבקה את גופו
והחלה לרעוד, גלים של בושה וכיליון
נפש זורמים בה ללא מעצור. גופם דיבר
בשפה משלו, אומר את הדברים שפיהם
מיאן לומר את זיכרון האונס בפוגרום
ממירה פאניה באהבתה ליחיאל.
בינתיים מגיע פרק השתלטות אנשי
הכרון רוטשילד על ראש־פינה, השתל*
צ׳ולם הרוזן פריצ׳ט — החוקה האמריקאית ! עברית: אריה חשביה, הוצאת
זמותדביתן־מודן; 183 עמודים (כריכה רכה).
טות שראשיתה מרידת בני המושבה ואחריתה
כניעתם׳ והפיכתם לשכירי-יום של
הברון ופקידיו. בינתיים מתחוללת שריפה1
בראש־פינה, שבמהלכה נשרף אחיה ה חדשה בספרות הישראלית. זהו ניסיון בגיא אוני, היצירה נפגמת במעט. גם
משוגע של פאניה. אחרי מותו מנסה פאניד
לכתוב ספר שהוא חצי תיעוד, חצי בדייה מישורי־הלשון השונים אינם אחידים. אך
לתמוך ביחיאל בסוגי מיסחר שונים, אינו — ,המתאחדים במסע נהדר אל העבר. אין פגמים אלה פוגמים במסכת הנהדרת
מצליחה בכך, ויחיאל נשלח בידי פקידי חסרונו של גיא אוני נעוץ בקפדנות שבה שחיברה שולמית לפיד, מסכת שאם יהיה
הברון לעבודת־גלות ביסוד־המעלה, שם תיעדה שולמית לפיד את העבר, כאשר לה המשך ספרותי נאות ועריכה איכותית,
הוא לוקה בקדחת, וקודח עד מוות.
בפרק הבדייה, ביצירת התלת־מימדיות של עשוייה להעמיד את מחברת גיא אוני
ג״א אוני הינו ספר המעיד על מגמך
פאניה סילס ושאר הדמויות המופיעות בשורה הראשונה של הספרות הישראלית.
וה היה גשהוה שהיה
גליוך ״העולם הזה״ ,שראה אור לפני 25 שנה בדיוק, הביא
את חללו השני של הפיפור ״עקבות כחול״ מאה שמשון עופר,
שזפה כתחרות השבועון לסילור ״מיכצע לדש״ .מדור בתי־המישפט
הכיא תהת הכותרת ״הסיסמה: הצילו את עמוס ! ״
את תיאור השכוע השלישי כמישפט עמום כדגוריון נגד
״שורת חמתנדכים״ ,באשר להגנתו של כן־נוריון נחלצו אישים
כאלוף חיים לפלוכ (אז מפלד חיל־השיריון) ,רב־סרן שאול
כיכר ואחרים. תחת הכותרת ״מזה זה, העולם הזה׳?״ הוכא
סיפורו של מישפט־פומכי ממושד, שנעיד כמוסד החינוכי של
ליכוץ גן־שמואל•
תחת הכותרת ״רול כף דיווח מדור הבידור של השבועון
על ג׳מכורי הג׳אז הראשון שנערף כישראל, כהשתתפות יותר
משלושת אלפים צופים.
כשער הגליון: ציור הטונים וכותרת :״ישראל כלי ממשלה״.
״ממשלה ממשלה ־ ואין ממשלה־ * הבו מים לאילת
* בגין :״לא אובל להסביר את הנסיגה!
העם
המדכ אי םעל 1ק ל 1ה
״בי מקטנם ועד גדודם, כולו
כוצע כצע. ומנביא ועד כוהן
בולו עושה שקר. וירפאו את שכר
עמע על נקלה, לאמור -שלום
שלום ואין שלום.״
אילו היה הנביא ירמיהו חי כיום, לא
היה עליו לשנות כמלוא הנימה את נוסח
תוכחתו החריפה והקודרת. עד לימים האחרונים
העמידה הממשלה פנים כאילו
האמינה ברצונה וביכולתה לעמוד מול
הלחץ הבינלאומי. דובריה וראשיה הסבירו
לעם, בעשרות אסיפות והפגנות,
מדוע אסור להפקיר את עזה ואת מיפרץ-
לימינה רוב בכנסת. רבות מדי המיפלגות
בישראל, ורבים מדי נציגיהן, המסוגלים
להתפתות לטעמו של סיר־הבשר הממשלתי.
אולם רוב כזה, גם אם יושג, לא
יהיה מבוסם על רצון־העם. בין אם תישאר
הממשלה על כנה ובין אם תיפול או
תשתנה במעמדה ובהרכבה — דבר אחד
ברור: מדינת־ישראל היא כיום מדינה
ללא ממשלה.
בשבוע שעבר התברר מעל לכל ספק,
כי חלק גדול מן הממשלה אינו מזדהה
עם הפעולות הנעשות בשמה, פעולות שהן
היסודיות והמכריעות ביותר בחיי־המדינה.
בין אם יוסיף רוב זה לשבת בממשלה,
מטעמים של שמירה על האינטרסים ה־מיפלגתיים
הצרים ביותר, ובין אם יחליט
להיות עקבי ולפרוש — מדינת ישראל
תישאר, בשני המיקרים, ללא הנהגה בשעה
החמורה ביותר של חייה.
בסיגנונו של הנביא ירמיהו, אפשר היה
קסטנר?חנוסומן בעיגול^
מי התנקש בד״ו ישראל
ד׳־ר ישראל קסטנר, בית מס׳ 6בשדרות עמנואל בתליאביב. במקום
ניצב, כמשוער, המתנקש בשעת הירייה. המקום המסומן בצלב הוא המקום שבו נמצא
אילת לשובם של המצרית, וכי לגבי ביטחונה
ושלומה של ישראל אין כל הבדל
בין שילטון של או״ם ובין שילטון מצרי
ישיר. העם נקרא להיות מוכן לסבול
קשיים ואף חרפת־רעב — בעיקבות
סאנקציות כלכליות שעומדים להטיל עליו
— והוא התכונן לכך בליבו.
גם כאשר הגיעה הממשלה לשלב הכניעה
האחרון, לא אמרה את האמת
לעם. היא המשיכה לטפח אשליות מסו כנות׳
כאילו מאחרי הנסיגה טמונות הבטחות
ממשיות שנמסרו לידיה. העיתונים
הישראליים הוצפו בכותרות מרגיעות,
בשעה שעיתוני העולם כולו בישרו לקוראיהם
כי ״ישראל הסכימה להוציא את
כוחותיה ללא־תנאי.״
כמו צדקיהו בשעתו, מלך החורבן הראשון,
ניסתה ממשלת ישראל לרפא את
שבר העם על נקלה ולהכריז על ״שלום
שלום״ — ושלום אין.
אין ממשלה. הודות לטכסיסים ו-
קנוניות מיפלגתיות, יכולה הממשלה ליצור
לסכם את השבוע בפסוק הקצר והממצה:
״ממשלה ממשלה — ואין ממשל.״
חעשיה
מצב זה, לא יכלה ההסתדרות לעמוד
אדישה. היא הכריזה על מיפדה־אבטלה :
כל פועל, העובד בעבודה קבועה, יפריש
למיפדה חלק משכרו, לעזרת המובטל.
איש לא התנגד לרעיון חיובי זה.
הפועלים רק התנו תנאי, כי המיפדה ינוכה
מסעיף ״התנאים הסוציאליים״
7ימי הבראה. לפני שנים אחדות
נהגו ענפי תעשייה מסויימים לשלם לפו־עליהם,
נוסף למס־המקביל, גם דמי־הב-
ראה. במרוצת הזמן׳ חדר נוהג זה לענפים
רבים וכאשר החל המשא־ומתן הכללי
השנה, על חתימת חוזי־עבודה, דרשה
ההסתדרות מכל המפעלים 270,נוספים
כדמי־הבראה• סכום זה, בערך, הוא הסכום
של מיפדד,־האבטלה.
מאחר שבמפעלים פרטיים רבים אפשר
יהיה לאזן את העלייה בהוצאות על-ידי
פיטורי-ייעול או הגברת תפוקה של כל
פועל ופועל, יצטרכו עתה תעשיינים רבים
תאריך 6.3.1957 :
זה לא שינה לטובה את המצב הקשה
שבו נתונה אילת בעניין מי־השתייה.
מותר להשתמש כחצי. החום הכבד
השורר באילת במשך מחצית השנה גרם
להמצאת שיכלול חדש, שתפס עד מהרה
את מקומו על בתי אילת כולה: הטפטפת.
מיתקן של סבך קוצים, שהוקם מול ה פתחים
הפונים לעבר הרוח, צוייד בצינור
מטפטף בראשו. טיפות המים הרטיבו את
הסבך, גרמו להורדת החום בדירה האי־לתית
בעשר מעלות שלמות. שיכלול זה
הנעים את חייהם של התושבים אך קיצר
את שעות־המנוחה של מכונאי מקורות.
אלה נאלצו להפעיל את המשאבות יומם
ולילה. הטפטפות שילשו את תצרוכת־המים
המקומית.
השבוע, אחרי שמיבצע סיני גרם לתר
ספת במיספר התושבים של אילת ולהכפלת
מוסדות התעשייה והמיסחר בעיר, החליטה
המועצה המקומית להכריז על קיצוב חמור
הד״ר קסטנר מתבוסס בדמו. ההתנקשות המזעזעת בחייו של הפקיד ממישרדו של דב
יוסף היתר. עשיית־דין אלימה. האקדח הפך בעל־דיעה בדיון־ציבורי חסר־תקדים על
השואה, שהתנהל באותה שעה בבית־המישפט העליון. בחודש מרס תשדר הטלוויזיה
הישראלית שני סרטים בעניין זה — הראשון, מישפט קסטנר והשני רצח קסטנר
להחמיר יותר בפיטורים, ולהוסיף לשוק
המובטלים עוד יותר פועלים שיהיו זקוקים
לעזרה, במיסגרת מיפדה-האבטלה.
אילח
גלגל חוז ר
בשנה האחרונה בלבד התוספו 40 אלף
איש לשוק־העבודה בישראל, מחציתם
עולים חדשים ומחציתם תושבים שהתבגרו.
מאחר שהחקלאות אינה מסוגלת
לקלוט עובדים כה רבים, ושחלק גדול
מכוח־העבודה הנוסף לא נטה גס לחפש
פרנסה בעבודה חקלאית, נראתה הקליטה
על-ידי התעשייה כאפשרות המעשית ה־יחידה
אלא
שבתעשייה נוצר בשנה ולאחרונה
תהליך של פליטת עובדים, שהסתכם
בקרוב ל־ 4000 פועלים מפוטרים. נוכח
״העולם הזה״ 1012
במים, שיימדדו מעתה בשעונים. המיכסה
שנקבעה 2 :מטרים מעוקבים לדירה לצרכי
קירור, ו 200-ליטר לנפש ליום. היתד. זו
רק קצת יותר ממחצית הכמות הרגילה
הדרושה לתנאי־חיים נוחים בקיץ הלוהט.
תושבי אילת ניבאו כבר השבוע כי עם
גבור החום יישבר אחד משניים: או רצון
התושבים להחזיק במקום, או חוק הקיצוב
העירוני.
גזים, מים ב שעון
אחת מבעיות היסוד של אילת היא המים.
כבר מן היום הראשון שבו הגיעו
ראשוני התושבים אל העיר הדרומית,
עמדה בעיית המים בראש דאגותיהם.
מי־חבאר הראשונה היו ראויים לשתייה
אך חסרונם היחיד היה עודף המגנזיום
בהם, והשותה אותם סובל משילשול.
בשנה השניה ליישוב אילת החדשה,
הונח צינור־מים בעל קוטר קטן. חלק מן
הצינורות הוחלפו, במשך השנים, בצינורות
חדשים בעלי קוטר גדול. אך גם
י• ח״כ חרות מנחם בגין, בשיחה
טלפונית מארצות־הברית עם ח״כ יעקב
מרידוד, ערב נאומו של מרידוד באסיפת־
עם בתל-אביב :״באתי הנה להסביר לגויים
מדוע עמוד נעמוד. להסביר את הנסיגה —
לא אוכל.״
טיפוח השיער איננו רק עניין של יופי, במעבדות ד״ר פישר יודעים כי כדי
להגיע לשיער יפה ומטופח יש להגיע קודם לפתרונות הנכונים.
מדעני ד״ר פישר, אשר יצרו למענך את סדרת מוצרי הקוסמטיקה
קמיל־בלו, גאים להציג בפנייך סדרה מורחבת של קמיל שמפו, השמפו
הנודע של ד״ר פישר. קמיל שמפו מכיל את כל המרכיבים הדרושים
לבריאותו ויופיו של השיער, תמציות הפרחים הטבעיים מחזירות לשיער
את הברק הטבעי והמראה המטופח. לבחירתך 3סוגי קמיל שמפו הידועים
בסגולותיהם המועילות לשיער
נ רייי
יגיי
לח ובגיעג, צרחי
11 איפ 16י
את מוצרי ״גליל״ ניתן להשיג
בשקם, בשופרסל, בסופרמרקטים
בצמחוניות ובחנויות המובחרות.
נובחרת קבוץ שנחר דאר נ ע
גליל עליון 12135
0ל0 6 7 -4 1 8 2 6 :
052-33578
^ 11ץ:11 7ז
מכון הרדיה של ״גליל״ בקיבוץ
שמיר הוא מן המודרניים
והידועים בעולם. הידע והנסיון
הרב שהצטבר במשך השנים
מאפשר לך להנות מדבש דבורים
טהור ובעל טיב מעולה.
במכוורת קיבוץ שמיר יוצקים את
הדבש ללא מגע יד אדם. הצמחיה
הברוכה, והפריחה הרבגונית של
הגליל העליון, האויר הנקי והצלול
מבל פגעי הריסוס וזיהום האויר
האופיניים למרכז הארץ מבטיחים
לך דבש ומוצרי דבש בטיב
מעולה.
מזון מלכות הו 8חומר המיוצר ע״י
דבורים, בנות 10—6ימים,
בבלוטות מיוחדות ממנו ניזונה
המלכה בכוורת. מזון מלכות מכיל
ויטמינים וכמויות גדולות של
חומרי יסוד במו חומצה זרחנית,
קלציום, אשלגן ברזל ו18-
חומצות אמיניות חשובות. מהקרים
מעבדתיים הוכיחו כי מזון מלכות
מחזק את נוף האדם ויוצר רזרבה
של חומרי יסוד ממנה ניזונים תאי
הנוף ואבריו בשעות הצורך.
מזון מלבות אינו תרופה ובודאי
לא תרופת פלא, אלא מהווה
תוספת מזון מרוכז ורבנוני.
מומלץ לקחת כפית אחת בכל
בוקר לפני הארוחה ומתאים לכל
גיל.
הפולן(אבקת פרחים) הינו
המרכיב הזכרי של הפרח. בטבע
הוא מופיע בצורת גרגירים
עדינים, בגוונים מצהוב עד חום.
טעמו וריחו בהתאם לפרחים ממנו
הוא נלקט על ידי הדבורים.
הפולן הינו מזון עשיר, בעל תכולה
גבוהה של פרוטאינים, מינרלים,
חומצות ואנזימים חיוניים ביותר.
פעולתו החשובה של הפולן: איזון
מערכת האנזימים בגוף טיהור
וניקוי דרכי העיכול והשתן.
ה״פולנית״ — תערובת של פולן,
מזון מלכות ודבש דבורים טהור,
הינה מזון מחזק את הגוף
ומבטיחה קליטה מושלמת של
הפולן בגוף והתפרקותו המהירה.
כל כפית ״פולנית״ מחזקת את
הנוף ומשפרת את ההרגשה
הכללית. מומלץ לקחת כפית
אחרי כל ארוחה כ־ 4—3כפיות
ביום.
ספח־ט
יו״ר מיזרחי
״אנחנו תלכיד !״
כ דו רסל
תו רתו. הצדחה
ניצחון מרשים אחד יכול להיות מיקרי.
ניצחון שני מעורר עניין. ניצחון שלישי
מסלק את כל הספקות ומעורר את השא לה:
מה קורה ן כיצד מצליחים נון־סטופו
אצל מכבי תל־אביב אין צורך להרבות
בחיפושים אחר התשובה. הכל יודעים
מה השפעתה של הנהלת הקבוצה, וברא שה
היושב־ראש, העורך־דין שימעון מיז-
רחי, ביצירת אגדה ישראלית מצליחה זו.
השמועות מתעקשות לספר שמכבי תל־אביב
היא הקבוצה היחידה בארץ המתנהלת
כמו מיפעל כלכלי, דהיינו עם הוצאות,
הכנסות ורווה נאה. שימעון מיז־רחי,
המשמש בתפקיד היו״ר מזה 13 שנה,
מכחיש זאת מכל וכל :״אנחנו לא פועלים
על מנת להשיג רווחים. אנחנו משתדלים
להיות מאוזנים.״
מיזרחי מוסיף שבניגוד לקבוצות אח רות
בארץ, שנהנו מתמיכה כספית ,״לא
עומד מאחורינו שום גוף פוליטי. יש לנו
ספונסוד מצויין, וזוהי התמיכה העיק רית.
היינו הראשונים שהישגנו חברה
מאמצת.״
לזכותה של קבוצת הכדורסל של מכבי
תל־אביב ייאמר שלא רק שאין היא מסובסדת,
אלא היא אף מסבסדת את קבוצת
הכדורגל הלא כל*כד מרשימה של ה אגודה.
הכנסת מתעיינת במכבי תל-אביב,
ומתייחסת אליה כנכס לאומי. מנחם בגין
אינו שוכח להתקשר לקבוצה ולברכה אחרי
כל ניצחון.
אנשי מכבי מודים בפה מלא שאגודתם
מצטיינת ביחסי-אנוש פנימיים וחיצוניים
מעולים, וטוענים שזהו סוד הצלחתה. חב-
רי־ההנהלה עובדים יחדיו כבר כ־ 15 שנה.
אם יש ביניהם סיכסוכים, אין הם בדרך
כלל יוצאים החוצה. הכל נישאר בבית.
דויד שמייצר, המאמן הלאומי בעבר ומאמן הפועל הל־אביב בהווה, חוזה
השבוע את תוצאות מישחקי הליגה בכדורגל שייערכו בשבת הקרובה (מחזור
.)22 מאמן הפועל ירושלים, אטציה לבקוביץ, חוזה את תוצאות מישחקה של
הפועל תל־אביב.
.1שימשון ת״א
וטו
— מכבי נתניה :
יהיה תיקו. לשתי הקבוצות אסור
להפסיד.
.2מכפי יפו —
הפועל פתח־תקווה :
ניצחון ברור למכבי יפו, אם הם
לא יזלזלו, אחרי הניצחון המרשים
מול מכבי נתניה.
.3כית״ר י-ם —
כני־יהודה ת״א :
תיקו. לבני־יהודה זהו מישחק״חוץ
אסור לה להפסיד, אחרת תצא מהמי-
רוץ לאליפות.
.4הפועל ב״ש —
הפועל תל־אביב :
יהיה תיקו עם שערים. למעשה
לשתיהן אין שאיפות לאליפות. הן
רחוקות מהצמרת ומהתחתית, ולכן
הן יכולות לשחק בצורה יותר חופשית
בלי מתת ועצבנות (תחזיתו של
אמציה לבקוביץ).
.5מכבי ת״א —
הפועל כפר־פכא :
תיקו. מכבי, אחדי הדרבי, יצטרכו
להילחם, והפעם בתנאי־לחץ מול כפר-
סבא. בגלל שזהו מישחק־חוץ לכפר-
סבא, מכבי לא תרשה לעצמה הפסד
נוסף.
.6הפועל יהוד —
חיפה : מכבי ניצחון ליהוד. זהו מישחק ששום קבוצה
לא תרצה להפסיד. יתרון ליהוד
בבית.
ד. מכבי פ״ת —
הפועל ירושלים :
ניצחון למכבי פ״ת. זהו סיכויה האח רון
להיצמד לצמרת. כדי להישאר
בתמונת האליפות, הם חייבים לנצח.
מישחק שקול עם יתרון לפתח־תיקווה.
מאמן שווייצר
.8הפועל ראשל״צ
— בית״ר ת״א :
תיקו. אני צופה מישחק קשה ושקול,
כי לשתיהן אסור להפסיד. מי שתפסיד
עלולה להיות מועמדת לירידה.
.9מכבי יבנה —
הפועל נצרת עלית :
יבנה תנצח כי אסור לה להפסיד בבית,
אחרי שהפסידה ברמת־גן, אם היא רוצה
להעפיל לליגה.
.10 הפועל פיתישאן
— הפועל טבריה :
ניצחון לבית שאן. מאחר שטבריה
איבדה את הסיכוי להישאר בליגה.
נ ה .11 בית״ר רמלה —
הפועל ל• .,שמונה :
מישחק שקול שיסתיים בתיקו.
.12 הפועל תל־חנן
— הפועל ^לוד :
לוד ינצחו, כי הם מובילים בטבלהל והם
יצדיקו את העובדה שהם הטובים בליגה
הארצית.
.13 בית״ר נתניה
— הפועל רמת־גן :
מישחק קשה לרמת־גן, שחייבת לחזור
עם נקודה כדי להשאיר סיכויים בטוחים
לעלות לליגה הלאומית. יהיה תיקו.
בשבוע שעבר הצליח צבי רוזן, מאמנה של הפועל יהודה, לנחש נכונה 3
מתוך 12 המישחקים.
הסולם הז 2122 <1
כדורגלן טבק (מימין)
״זה היה ספונטני ד
אל השחקנים מתנהגת ההנהלה כאל נכס.
היא מעניקה להם דירות, פותחת להם
עסקים, ומטפחת את הקשרים החברתיים.
שחקן מכבי מוצא בהנהלה כתובת לכל
בעיה.
במו בכית. טוענים שיש באגודת
מכבי הרבה כסף, ולכן היא מרשה לעצמה
לרכוש שחקנים זרים מעולים, ולכן
היא כל־כך טובה. אך במכבי טוענים שלא
די ברכישת שחקן יקד ומבטיח. חשוב
מאוד לטפח את השחקן החדש. אכן, בזה
עושה הנהלת מכבי ניפלאות. היא הצליחה
כמעט בכל הרכישות שביצעה, שלא
כמו קבוצות אחרות, שרכשו שחקנים בסכומי
כסף דומים.
הנהלת מכבי דואגת לא רק לקליטתו
המיקצועית של שחקן הרכש, אלא גם
לקליטה החברתית. לא בכדי מצהירים
ארל ויליאמס או ג׳ק צימרמן האמריקאים,
שהם מרגישים פה כמו בבית, כמו בתוך
מישפחה. זה חשוב לא פחות מתשלום
שכר גבוה. יודעי דבר מעידים שבהנה לת
מכבי קיימת מנהיגות מעולה ועבד
דת-צוות מסורה. או, כפי שמסכם
שימעון מיזרחי במישפט אחד את תורת
ההצלחה :״אצלנו זה כמו תלכיד.״
כ דו רג ל
אף־15
בלי שמש בשמיים, ביום של עננים
וכימעט-גשם, התקיים במיגרש הכדורגל
המסודר בבלומפילד, האירוע שהיד, פעם
מזעזע את חובבי הכדורגל בארץ: הדרבי
התל־אביבי. הפעם הוא נערך ללא שום
חגיגה, בנוכחות צופים מעטים, שרטנו על
רכישת כרטיס־הכניסה היקר ( 2000ל״י)
שלא הצדיק את מחירו, למראה המיש־חק
הרדוד שהציגו השחקנים על המיג-
מי שהגיע בכל זאת, שם־לב לעובדה
שקפטן מכבי תל-אביב עד לפני חודשיים,
וחלוץ נבחרת-ישראל מזה שבע
שנים, בני טבק — המכונה אף־ — 15 עלה
למיגרש לא עם המספר הקבוע שלו —
,15 אלא חולצה מיספר .3חבריו ידעו
לספר שבני, המדוכא בחודש האחרון
משום שאינו מבקיע שערים, התייאש גם
ממיספר חולצתו הקבוע, וגיסה ״לשנות
מזל״ .הוא בחר בחולצה מיספר ,3שד,יתד,
חולצתו הקבועה של המגן מיקו בלו (,)34
שעשה קאריירה גדולה בחולצה בזו,
ושירד מהמיגרש לפני כחודש ביגלל פציעה
בתאונת דרכים.
בני טבק זכה בכינוי אף־ 15 על שם
מטוס־הקרב רב־ד,עוצמה והמהירות. ה אוהדים
נהגו להשוות את בני למטוס ה מהיר
משום כישדונו לנוע בזריזות ובמ־הירותת
עצומה על המיגרש, תוך כדי
הבקעות שערים מדהימות.
את המהירות רכש טבק מאביו, דויד
טבק, המחזיק מאז אולימפיאדת הלסינקי
( )1952 בשיא־ישראלי בריצה ל־ 200 מטר.
איש לא שבר מאז את השיא שהשיג טבק-
האב.
הדרבי היבש. בני הסביר השבוע
את שינוי המיספר בצורה שונה :״הכל
היה ספונטני. מישהו אמר לי: אולי תנסה
מיספר אחר י אמרתי: ננסה, בלי לעשות
מזה עניין.״
אך המיספר החדש לא שינה את מזלו
של בני טבק .״הדרבי״היבש״ כפי שכונה
על־ידי הצופים, הסתיים בניצחון 1:0ל־הפועל
תל-אביב. נמרוד דרייפוס מהפועל
הבקיע את רשת מכבי בנגיחת־ראש מבעיטה
מהצד של משה סיני. הדבר אירע
15 שניות לפני שריקת הסיום. אוהדי
הפועל לא הפסיקו להריע במשך כ15-
! ז־ל י
דקות.
שחקני מכבי, המתוסכלים מהשער ה מפתיע
שהפך את התיקו-אפס לתבוסה
מרה נוספת, ירדו מהמיגרש חפויי־ראש.
״לא אמשיך עם .3בשבוע הבא אחזור
למיספר הקבוע שלי,״ הכריז בני טבק
בהחלטיות, בתיקווה שבשבוע הבא ית רחש
המהפך. על ירידה בהישגיו הוא
הגיב :״נכון שאני בנוי להבקיע יותר
שערים ממה שהיו לי העונה, אבל זה לא
תלוי רק בשחקן אחד. המישחק הולך
כיחד, זה עניין של כל הקבוצה.
״מד, אתם, העיתונאים, מתעניינים בי
פיתאום?״ שאול בני טבק מופתע, שה טלפון
בביתו לא פסק לצלצל בראשית
השבוע .״בסך הכל החלפתי חולצה. מה
יש, אסור להחליף פעם את המיספר?״
ה מוסד וה־*ס חדרו ל דו ב
(המשך מעמוד )7
טכניות, ופייג׳ לא הואשמה במתן שוחד,
אך סכום זה היקנד. לפייג׳ את הזכות
להפעיל ולשרת מטוסים שהיו בשרות
מישטרו של אידי אמין. בעיקבות ההודאה
באשמה מצד פייג /הישלים מישרד־המיש־פטים
חקירה מטעם חברי־יהמוישבעים ה גדול,
באשר לעיסקי הסחר של החברה
מעבר לים, ובאשר לאספקת מטוסי גול־פסטריס
2ושוחד לפקידי מדינה זרה בקשר
עם עיסקות אלה.
״קדילאק״
לאידי אמין
ף(׳יגז נתיבי־אוויר״ נוסדה ב-
11״ * 1939 על־ידי ג׳יימס פי וילמוט
ושותפו אלמר פייג /טייס במיקצועו. זיל־מוט
נולד בבוסטון, למישפחה של מהגרים
איריים עניים, הפך עסקן במיפלגה הדמוקרטית,
ושימש בשורה של מישרות
ממשלתיות קודם שייסד את פייג׳ נתיבי־אוויר.
לחברה החדשה הוענק מייד מוזה
ממשלתי, לאמן טייסים למען מתוכנית
לאימון טייסים־אזרחים. גם בשנים שלאחר
מכן ידע וילמוט את דרכי הגישה להשגת
חוזים ממשלתיים. פייג׳ נתיבי־אוויר וכן
חברת וילנוודייט, חברת־בנייה ברוצ׳סטר
־שבמדינת ניו־יורק, שנוסדה על־ידי וילמוט
ועתה היא בבעלות בנו, תומס, השיגו
חוזים עם הממשלה הפדראלית בערך של
יותר מ־ 100 מיליון דולר. עם לקוחותיהן
של שתי החברות נמנים חיל־האוויר, הילד,הנדסה,
מינהל־משרות-הבללי ומישרד-
ההגנה.
בתביעתה מחודש אפריל ,1978 האשימה
המחלקה-ילכספים-וביטחונות את פייג׳ ואת
מנהליה הבכירים בתשלומי שוחד ובהעברות
מטבע בלתי-חוקיות בסך שניים
וחצי מיליון דולר ויותר לממשלות זרות,
כדי לקדם את מכירות המטוסים שלהם
במדינות אלה. פייג׳ ומנהליה הואשמו גם
בכך שמכרו סחורות ושירותים בסך 15
מיליון דולר ויותר למישטרו של אידי
אמין באוגנדה, בלי -לגלות לבעלי המניות
של החברה כי הדבר נעשה- ,כפי שדורשהחוק. אחד התשלומים הלא״חוקיים היה
קדילאק אלדוראדו שניתן במתנה לאידי
אמין עצמו. בהצהרות שנתנו למחלקה-
לכספים-וביטחונות טענו מנהלי פייג׳ כי
אין קשר בין היקדילאק ובין קשריהם ה-
עיסקיים עם אוגנדה. בחקירתו הכחיש
דובר מטעם חברת פייג׳ כי הקדילאק ניתן
צימקס לאמין מטוס מדגם בואינג ,707
וד,חכירה לו מטוס נוסף מסוג זה ב־.1976
כפי שעשתה לגבי קד׳אפי, גם במיקרה
זה סיפקה צימקס ציוותי־תעופה שריגלו
אחרי אמין ואספו מידע מודיעיני כאשר
!נחת מטוסו: בלוב. על־פי תיקי מועצת־התעופה
האזרחית, השיגה חברת צינזקס
את הבואינג אשר מכרה לאמין מן החברה
לשירותים וסחר !אווירי (אטאסקו) שמרכזה
בתל־אביב. נשיא חברת אט-אסקו הוא
שאול אייזנברג, איל־מיכרות־וספנות ישראלי, שהרוויח -מיליוני דולרים ממכירת
תשלובות תעשייתיות לעולם השלישי. ל־אייזנברג
יש קשרים הדוקים עם כמה
ישראלים רמי־מעלה. כאשר נישאה אחותו,
אלים, ב־ ,1969 כך מדווח הג׳רוזלם פוסט,
נמצאו בין האורחים במסיבת החתונה
גולדה מאיר, שימעון פרם, חיים הרצוג,
יצחק רבין ושני חברי־ממשלה. אטאסקו
נוסדה ב 1971-על־ידי כמה מנהלים של
התעשייה האווירית בישראל, שבעליה הוא
מישרד־הביטחון היישראלי. לאחר מכן נמ כרה
החברה לאייזנברג.
ב־ 1977 החכירה צינוקס מטוס בואינג
707 ישני לאידי אמין במיסגרת עיסקה ׳מסובכת,
אישר בה מכרה תחילה אטאסקו את
המטוס לחברה בשם רונאייר הרשיומה ב־ניו־יורק.
לפי תיקי מנהל התעופה האזרחי,
החכירה רונאייר בשלב זה את המטוס
לצימקם, אשר בתורה החכירה אותו ל־נתיבי־האוויר
של אוגנדה. בדדה של
מינהל התעופה האזרחית מה־ 23 במאי 1977
נאמר :״במרוצת !תקופת ההחכרה הוסכם
שעבודות התחזוקה של המטוס יבוצעו על-
ידי פאן־אמריקאן, אשר חתמה על חוזה
בר־תוקף עם צימקם. על-פי חוזה מחייב
זה, תספק פאן־אמריקאן כוח־אדם וחלפים
צוותי-ד,אוויר סופקו בתוקף חוזה
נפרד בין חברת צימקס ובין חברת אבטק
בע״מ מברלינגיים, קליפורניה.״ (דוברים
של שתי החברות הללו. פאן־אמריקאן
ואבטק, אמרו כי לא ידעו שפעולות ריגול
בוצעו על-ידי הצוותים שסופקו על־ידם).
מטוסי ה־ 707 נטלו לעתים תכיופות -ציוד
צבאי ומטענים יקרים מנמל־ר,תעופה סטג־דארד
באסקם -שבאנגליה. לעתים קרובות
פיקח על הטענת הציוד פרנק טרפיל, אשר
בחודש אוגוסט 1977 חתם עם מיישטרו
של אמין על חוזה להספקת נשק, חומרי-
ינפץ ואמצעי־בקרה אלקטרוניים בערך של
3.2מיליון דולר.
אף שאין עדות חותכת לכך שטרפיל
היה מעורב במבצעים חשאיים של הסי-
איי-אי שכוונו נגד קד׳אפי או נגד אמין, י
במרוצת יכל התקופה שבח היו לה עסקים
עם אידי אמין, קיימה פייג׳ קופת
מזומנים ובה 600 אלף דולר, שלא נרשמו
בספריה ,״ביגלל חוסר־הביטחון הכרוך בעסקים
עם אוגנדה ״.רואי־החשבון של
פייג׳ קראו לקופה זו ״העתודות של אבא-
דאדא הגדול.״
צ׳רלס האנר׳ מי שהיה סגך נשיא בחברת
פייג /היה האיש המקורב ביותר לאמין
בחברה. פעם אחת כינה אמין את
האנר ״קונסול כבוד של אוגנדה.״ אך
יתכן שיחסיו של האנר עם אמין הרחיקו
לכת מעבר ליחסי מיסחר וידידות- .כאשר
נישאל בהעידו תחת שבועה אם העביר
אי־פעם -מידע לסי־איי־אי, סירב האנר
להשיב. על כך מורים רישומי בית־המיש־פט.
בסך
הכל מכרו פייג׳ וחברת. וילמורייט
סחורות ושירותים בערך של 22 מיליון
דולר ויותר לדיקטטור האוגנדי, ובכלל
זה שני מטוסים, אחד מהם גולפסטרים ,2
והשני לוקהיד אל־30־ .100 פייג׳ גם סיפקה
ציוותי־תיעופה וטייסים למטוסים הללו, וב־
1975 מכרה החברה לאמין צורכי־רפואה
בערך של מיליון וחצי דולר.
פרקליטה של חברת פייג /עורך־דין
וושינגטוני בשם יהודה בסט, שיגר בסוף
שנת 1979 צווי הבאה לסי-איי-אי ולמיש־רד־החוץ,
בתביעה להמציא לבית-המישפט
את כיל התיקים הממשלתיים המתייחסים
לפייג׳ נתיבי־אוויר ולעלילות השוחד שלה
בארצות זרות. פקידי המחלקה־לכספים־
ולביטחונות התחילו את ניהול המשא והמתן
עם בסט ליישוב התביעה מייד אחרי
•שיגור צווי ההבאה הללו.
תיקי בית־המישפט מורים גם שלהנס
זיגלר, נשיאה של חברת התעופה צימקס.
שולמה עמלה על־ידי פייג׳ נתיבי־אוויר,
בעיקבות מכירתו של מטוס הגולפסטיוים 2
הראשון לאמין. בשנת 1978 זיהו מקורות
ישראליים את זיגלר כאחד מוותיקי המוסד,
אשר פרש ממנו 15 שיים קודם
לכן. ציימקט גם מכרה ואיישה מטוסים
למען כמה מנהיגים ערביים. אשר לא
ידעו על הקשרים שבין החברה ובין סוב־נות־הביון
הישראלית.
מטוס־הדיגול
של אייזגגרג
^ מין י פיתח תשוקה למטוס־יסיילון
י ״ פרטי אחרי -שטס במטוס הגולפסטרים
־\ ¥1111 301
ח ! ז 6ו 011ת 11301 16356^ 111111 3
7 0 7
ח ס ) 0 5 1 6 6 6 0 1 ^ 81 0 ) 6155 15810 8 1 6 6קצשחחד 6 3 1 1 , 3 0 6 0 (01\ /
ץ 0 5 6 ) 5 10 1.18ק 8 3 ) 8 6 ) 6 6 10)611180006 611)108 5 ) 0 6 1 0 8 ( 0 0 0 ^ 7 .3
ק א 6 0 0 1 )15, 2 1 0 1 6־)! 1־ 0 8 3 5 6 6 ( 0
8נ1£י81
6 )1 10 7 6 1 7\ 5 1 5 .ז 16ז 6 3 <1)] 113ו1
8ת 1ת ת 11ז ח1116 £11
ת ס § 5ת 1ז 0 6 1161)1 1163ת 16111§ 6ח1
\7>\800 ץ ח 3ק5׳300^17
־ 10ק 1£ 11ז 5 56111ז 5 0 ^ <30113ח 11110ח ז 3 <36ת ז ~ 35חסח ^ ץ 316ח § 3ו ח
ז 51ט131
.16( 0 1(7 1 1 0 116( 10 110015( 0 0 0 5 0
)18 3 5 8 1 5 6 0 8 6
״01056 1165 !8 6 0 011101315 3611( 0 1 8 1 8 8 -1 6 5 6 1 1 5 ( 0 0 0 1 8 6 3 118
06ת 16111§ 6ת31 1־ 061111־) ס מזז ס ! ס׳וו ! 5 0 1ח 3 ! 10ז 6ק 0
0 0 1 1116־1065
707 11-0 0 0 1
ק ק 3611 0110108 3 0 ) 1 581 6 5 1 6 6 0 )1 5 8113111 £156011610, 3 0 151108
,1969 10
815 )1 3 0 8 8 1 6 ) £1156 1535 0 7 0 5 7 /0 /0 (05 ( 7 0 7/1 0
0 ) 16)1 1831 3 0 1 0 0 8 186 8116515 156 ) 6 0 0 1 0 1 3 \ 1 6 8 8 1 0 1 6 0נ 6
30)1 )150 0 3 8 1 0 6 1
ת ס 1) 166ותוח 101156 8 6 1 6 0 1 0 0־7 x 5 0 \ 5 6 6 !! 5, 3 § 0 , 1116 1
10 01511 ^ 6 ) 0 0 3 0 1 1 0 5 8
806108
X6011)1565 0 1ץ 8
7112831) 8 3 8 1 0
1971
8 1 6 )2 0 8 ,
083101
1 5 0 0 1535 1 0 ) 016 )1 !0י 1 7 /י 011015)6)5. /6
ץ ( 15)3611 ^ 1 ) 0 ) 3 1 ) 1 0 6 115))165. 1 5 8 )0 8 15 01506)1 8 0 6 1 6 0 5 6 8 6
ץ 8 5 6 )! 1160) 1נ 1535 51ץ ח 3ק . 7 8 6 0 0 0 1ץ 811015))8 156086 0 ( 5016
צ 0 6ז 5 6 0 0 0 6 3 163566
0110^7 0 ( 707 8 0 6 1 0 8
10 1977, 213
״צימקס״ ,״סייג׳ ״ ואידי אמין
תאווה למטוסים
כמתנה .״אמין ביקש מאיתניו -להשיג לו
קדילאק,״ יאמר הדובר ,״אנו חשבנו כי
ישלם לנו תמורת המכונית ...אך לבסוף
לא קיבלנו דבר! .עלינו לקבוע כי לא היד,
זה לטובת ענייננו העליון בביטחונם של
עובדינו באוגנדה, איליו היינו מתעקשים
על עניין זה,״ בלומר, תובעים !תשלום.
לא חלף זמן רב מאז קיבל אמין את
הקדילאק, וחברת וילטורייט קיבלה את
גמולה בצורת חוזה על־סך שישה מיליון
דולר לבניית -מעון בעיר ניידיורק, לשימושה
של מישלחת אוגנדה לאומות המאוחדות.
לפי הדו״ח הפנימי של פייג׳ נתיבי־אוויר
מן ה־ 5באפריל ,1976 אשר העתק
ממנו נמצא בידי, וילנזורייט גם העבירה
לאמין הצעות לבניית בתים ודירות־יוקרה,
לשיקום מיפעל־סוכר, להקמת מיפעל־זיקוק
ומגרסת-פלדה, ולפיתוח עתודות הנפט של
אוגנדה.
2של קד׳אפי. זיגלר ידע על תאוותו החדש?־
,של אמין אחרי שאיש צוות־המטוס
העביר את המידע על כך לפייג׳ ,אשר
מיהרה לשגר צוות־מנהלים לקמפלה, בירת
אוגנדה. אך הם לא הצליחו לקיים פגישה
עם אמין .״הם פשוט ישבו -להם ליד
בריכת בית־המלון במשך כמה ימים,״
סיפר מקור שידע על הטיול הזה .״אמין
נמנע מפגישה עימם במשך זמן־מה, וכאשר
נפגש עימם לבסוף, אמר להם שעשה זאת
משום -שזייגלר התקשר אליו.״
אחרי שזיגלר דיבר בזכותה של פייג/
העביר הדיקטאטור האוגנדי הזמנה למטוס
גולפסטרים .2כך התחילו היחסים המים־
חריים הפוריים בין אידי אמין וחברת פייג׳
נתיבי־אוויר. זיגלר קיבל עמלה נאה מ־פייג׳
אחרי שסידר לאנשיה את הפגישה
עם אמין, על־פי הרשום בתיקי המחלקה־לכספים־ולביטחונות.
יעוד קודם לכן מכרה
הרי בירור שחברי הצוותים של -מטוסי
הבואינג 707 שטרפיל סייע להטעינם היו
סוכני-יביץ ישראליים. לכן ידעו הן המיוסד
הישראלי והן הסי-איי-אי על עסקיו של
טרפיל עם אמין ועם קד׳אפי מזה חמש
שינים, אך הם לא עשו דבר כדי לדווח
על-כך לאנשי רשויות החוק האמריקאיות
או כדי לעצור בעד פעילותיו של טרפיל.
מישרד־המישפטים התחיל את חקירותיו
על פעילותם של וילסון וטרפיל רק כאשר
פתח את פיו קווין מולקיי, מי שהיה
מנתח־מערכיות בסי־איי־אי והתחיל לעבוד
לאחר מכן למען וילסון וטרפיל. עוד למדתי
לדעת, כי במעגל הפנימי של אנשי
סודו של אידי אמין היה איש סי-איי-אי
שהיה שתול תחת כיסוי עמוק, ואף התגורר
בארמון הנשיאותי בקמפלה. הסי-איי-אי
יכול היה ללמוד על יחסיו של טרפיל עם
אמין גם ממקור זה.
לפייג, נתיבי־יאוויר היו קשרים אחרים
בעולם הביון, בנוסף על קשריהם
-של זיגלר ועם חברת התעופה
צימקס. ב־ 1975 התקשרה פייג; בחוזה עם
החברה הדרומית לתובלה האווירית, חברה
אמריקאית שבעליה החשאיים היה הסי־איי־אי.
חברה זו סיפקה עד ל־ 1978 צוותי״
אוויר ומהנדסים למטוסיה של פייג, באוגנדה.
למרות שהקשר בין החברה הדרומית
והסי-איי-אי נותק׳ המשיכו בעלי־החברה
לעתים קרובות לבצע שירותים
למען הסי-איי-אי, גם בהיעדר היחסים
הרישמיים. בדו״ח של ועדת־המודיעין של
הסנאט האמריקאי נאמר :״במובן ממשי
מאוד, כמעט שאין אפשרות להעריך באיזו
מידה קיימים קשרים בין הסוכנות ובין
חברות ונכסים שהיו שייכים לה״.
עסקיס וריגול
ן* ל ־ פי דיווחים של מועצת־התעופה ה־
? אזרחית, נמכרה החברה הדרומית לתו־בלה
האווירית על-ידי ה0י.איי.אי ב־
1973 לסטנלי ג׳י. ויליאמם, איש־עסקים
שהיה נשיא־החברה ומנהלה הכללי
כבר בתקופה שזו היתד, בבעלות הסי-איי-
אי. מקורות -שהיו מקורבים לעיסקה טוענים
שהחברה נמכרה לוויליאמם -למרות
שקונה אחר הציע שני מיליון דולר יותר
ממנו, תמורת קניית החברה.
היעיסקה בוצעה אחרי ששלוש חברות-
תעופה הגישו תלונות נגד החברה הדרומית
לתובלה אווירית. התלונות הוגשו למועצת־התעופה
האזרחית, והחברת האחרות האשימו
אית החברה הדרומית בתיחרות בלתי־הוגנת.
הסי-איי-אי משכה והוציאה את
רשיון־ההפעלה שלה מ-מועצת־היתעופה האזרחית,
והתלונות בוטלו- .כאשר מועצת־התעופה
האזרחית שוב לא היתד, מעורבת
בעניין, יכולה היתד, סוכנות־הביון המרכזית
למכור את החברה שלה ללא פיקוח.
ויליאמס היה ככל הנראה אסיר״תודה לסי-
איי-אי, ישכן רכש את החברה במחיר
שנפל בהרבה מערכה האמיתי.
גם אם התפקיד החשאי שמילאו פייג׳
נתיבי־אוויר והחברה הדרומית לתובלה
אווירית באוגנדה לא התברר עד תום,
ברור ישהסי-איי-אי היה פעיל באוגנדה
בתקופה ששתי חברות אלה ניהלו בה את
עיסקיהן. ראשית, לסי־איי־אי היו ״קשרים
ידידותיים עם אמין,״ על־פי דברי אחר
מפקידי הסוכנות :״הוא התיר לנו להשתמש בשירותיו הטובים כדי לבצע את
פעילותנו, ובמידת־מה סייענו לו אנו להקים
את השירותים החשאיים שלו.״ מאוחר
יותיר הידרדרו היחסים, אך זאת לאו־דווקא
משום שסוכנות־הביון המרכזית נפגעה
מתעלוליו הרצחניים של אמין. תעלולים
אלה התגלו זמן רב לפני שביטלה הסוכנות
אית הסכמיה עם אמין, בחודש אפריל
או מאי .1972 מאותה תקופה ואילך, מוסרים
מקורות מודיעיניים, התרכזה פעילות
הביון של הסי־איי-אי באוגנדה בריגול
אחרי אמין ואחרי אנשי־סודו. עיסקת המכירה
הראשונה בין פייג׳ נתיבי־אווייר
ובין אמין התבצעה בתחילת שנת ׳,1975
זמן רב אחרי שהסי-איי-אי והמוסד התחילו
לרגל אחרי אמין.
לא י ק
לשם רווח
יםאם איננו יכולים להיות בטוחים
י ״ שפייג׳ נתיבי אוויר היו מעורבים יב־מיבצעי־ריגול
למען הישראליים או למען
הסי־איי-אי, הרי שהעדויות בתיקי המח-
לקה-לכספים-ולביטחונות עשויים להעיד
כי כך אכן יהיה. קיימת -גם האפשרות כי
פייג /זיגלר ואיייזנברג היו מעונייינים רק
ברווחים בעיסקותיהם המפולפלות עם
קד׳אפי ואמין — ברור לגמרי שהם
הרוויחו מיליונים מעיסקות אלו. אך עובדת
התערבותה של הסי־איי־אי בתביעה
של המחלקח־לכספים-ולביטחונות, כאשר
מצרפים אליה את פיסות המידע שאספתי
והצגתי כאן׳ יש בהם משום עדות מוצקה
כי הרווח לא היה המניע היחיד.
אפשרות נוספת היא שותפות שהייתה
בין פרנק טרפיל ואולי גם עמיתו אדווין
וילסון ובין עיסקי פייג׳ .העדויות החדשות
שבכתבה זו מעניקות חיזוק נוסף להשערה
שהסי־איי-אי יידע על פעולותיו הבלתי-
חוקיות של טרפיל מייד אחרי שקווין
מולקיר פתח את פיו. ברור שזהו קצה־חוט
נוסף שוועדת בית־הנבחרים לענייני-
מודיעין צריכה לעקוב אחריו.
העול ם הזה 2322
ה מ חו אי־ו ת סו נרישומונדי, הילדה נו ראשלה תי אטרון הי שרא לי,
מספר 11 ול 1־ ב טי -הי צי ר ה
שלו, עלהסיבות
ש הני עו
ל עזו ב
או תו
אתהארץל פני 1 1 9 7 3ומסביו 1מ דו ע הוא חי בארץ בני גו דלהכר תו
בדוד הבא תשתלט
וותרנות הערבית.
תרוו תנא
שר הישראלית
יהיה עובי
הנהגתי כלל חשוב:
אני לא מזמין ביקורת.
הברחת* את המבקרים
לשלם ברסיס
כמו מבלה
יש כאלה שבחוץ הם
שיא השליה, ובניה
נוהגים כעויצים. אני
תושב שאני סוד
ואבא טוב טאו
תמיד ההנחשתי לזה
שאני רומני, ווו שהואר
חזנבלום שלח אותי
חזרה לרומניה. אז
התחלתי להתגאות ס ה
מה מובחר בין
הליכוד למערו?
מי שלא היה
מפא״יניק היו
מנסחים אותו.
מאז מושל יריחו אני
מתעסק בל הזמן באגו
הקטן שלי, נבנם
פנימה אל תור עצמי.
לא נוח ר׳ בחוץ
רק מי שמכיר אותו מקרוב יודע שיוסף
מונדי אינו נורא בל״כך. מי שמעז לקרב
את •ויו אל פניו של מונדי, מגלה עיניי
רכות. מאחרי ההבעה המיוסרת, הנסוכה
דרך קבע על פניו, מסתתר איש שבאמת
איכפת לו, איש הכואב את כאב כל
העולם.
למונדי תדמית מסולפת. אולי מכיוון
שבחר להשאיר את חייו הפרטיים בפינת
וייצמן — יחודח*המכבי. שם• ,איזור
הבורגני של צפון תל־אביב, הוא מתגורר
ע אשתו# ,ביה י -אשה מקסימה, מזכי״
רת״מערכת עיתון ״לאשת״ — ועם שני
ילדיו, ניבה בת ה״גג ואדר בן ה־<.1
אדר, חתיך במיכנסי־ג׳ינס ובחולצת־מיזע
אפורה, מספר לי שבגימנסיה שלו
זה לא כזה ״ביג דיל״ לחיות בנו של
מונדי .״החבריה בגילי בכלל לא מכירים
אותו, וחמורים מתייחסים לבן של שייקח
אופיר ולבת של חנה מרון, שלומדים
איתי באותה כיתה,״ הוא אומר.
מונדי הוא נין־קונפורמיסט. הוא אינו
מתפשר. מאבקיו עם התיאטרון חמינד
סדי בארץ חוזרים על עצמם. שוב ושוב
הוא רב עם התיאטרון, בועט, כועס, יורה
לכל הכיוונים, משמיץ, כואב, זועק —
אך שב אל הממיסד בכל פעם שרק
ניתנת לו ההזדמנות.
יושבי ״כסית״ מכירים אותו ברגעיו
הלא כל״כך יפים. כשהוא משתכר הוא
הופן לאיש גס ולא נעים. מי שמכיר
את מונדי מקרוב יודע, כי מצבים אלה
אינם עניין שבשיגרח. מונדי אינו מרבה
לצאת מביתו. הוא מסתגר בחדר״עבודתו
וכותב. רק כשאין הוא יכול לשאת יותר
את מר־נפשו הוא יוצאה חוצה, שותה
ומוציא את כל מה שמעיק עליו. יש
הסבורים שהוא איש קשה שאינו נמנע
טלנבל את פיו. אחרים יספרו לך על
.,או סרגו מצפון ת ד ־ א בי ב!״
(המשך מעמוד )73
מונדי האחר — רך כמו חמאה, תמים
כמו ילד.
אולי זה עניין של גיל, אך נדמה כי
בשנים האחרונות נוח לו להתמסד. האיש
שעזב את הארץ וחי במשך שבע שנים
בצרפת, מתוך הערצה לתרבות הצרפתית,
שב ארצה, על־מנת לקום ולעזוב שוב
בשאט נפש.
הוא עזב כשנסיונו להעלות את מחזהו,
״המשיח״ ,נכשל. מונדי, שהעלה את המחזה
בכוחו־עצמו, ללא תמיכה כספית
או ציבורית, נשבר. הוא החל להשמיץ
את חמדינה ואת החברה הישראלית ושב
לפאריס. חיום הוא אומר, כי פיסית
הוא לא יכול היה לחיות בארץ, תחת
שילטונח של גולדה מאיר.
משחו מהחיה שבו נעלם. דומה כי
השנים הפכו אותו מתון יותר, פחות
אגרסיבי. אולי למד כי אין טעם להילחם
בטחנות־רוח.
• מונדי, אתה מודע לכך, שלולא
פרצה שערוריית ״המשיח״,
איש לא היה יודע מיהו כעצם
חבר-כנסת מיכה רייסר? למעשה
יצרת מושג חדש — ״רייסריזם״.
אני אגיד לך את האמת על ימה שקרה.
הייתי בחזרה בהבימה. פתאום מגיעה המזכירה
בבהלה, ואומרת לי: איזה חבר־כנסת
רוצה טכסט. אמרתי מה פתאום?
היה באולם עיתונאי ששמע על זה. אני
בכלל לא ידעתי מי זה מיכה רייסר. מייד
צילצלתי לאורה נמיר, שהיא יושבת־ראש
ועדת־החינוך של הכנסת, ושאלתי אותה
אם זה מקובל שחבר־כנסת מבקש טכסט
של מחזה.
• מה רע במסירת טכסט של
מהזה לחבר־כגסת או לכל איש
אחר, בפרט ש״המשיח״ אינו מחזה
חדש, הועלה בעבר, וחלל, ממנו
אף פורסם כ״עכשיו״?
משום שהטכסט לא מעודכן, ועדיין לא
הוצאתי אותו לאור. אני משנה שוב ושוב,
עד לרגע האחרון. מה פתאום שאתן לאיש
פוליטי טכסט? שיקנה את הספר כשייצא־לאור
או שיבוא להצגה. אורה נמיר ממש
נדהמה כשסיפרתי לה על רייסר. זהו
מעשה אנטי־דמוקרטי, המתאים למישטרים
טוטליטריים. כל עוד הטקסט לא מעודכן,
אני לא יכול לתת לאזרח מהשורה לעיין
• מזנדי, האין זו פארנויה?
עובדה שרייסר בעצמו אמר לך ששחקן
של הליכוד מסר לו את הטכסט.
• רייסר גם אמר לי שאתה
רצת סייד לעיתונאים וסיפרת להם
שהוא מבקש את הטכסט.
האוזניים שלי נרעדו כששמעתי שהוא
רוצה את הטכסט, אבל לא פניתי לאף
עיתונאי. אגב, אף שחקן שמשחק אצלי
בהצגה לא מסר לו את הטכסט. אבל היו
שחקנים שהוצאתי מההצגה והטכסט התגלגל
אצלם. יכול להיות שאחד מאלה
מסר לו אותו.
מיפלגת־העבודה שלחה לי ראיון, יש־רייסר
נתן למעריב לנוער. בראיון הוא
אמר שעכשיו צריך להכניס תרבות חדשה
עם אגרוף.
למרות הכל, אני מאמין שבליכוד יער
אנשים בעלי השכלה גבוהה, אנשים עם
תרבות. אני מאמץ ׳שהם ינטרלו אופורטוניסט
מסוגו של רייסר, שלדבריו יש
ריח לא נעים. אגב, אישית אני לא מכיר
את האיש.
חוזים אתו, אבל אני לא מחשיב עצמי כל
אחד.
אני לא מסוגל לעשות הצגה כמו המשיח
בחוץ. תמיד תקפתי את התיאטרון, אבל
התיאטרון הוא ראי החברה. חובת התיאטרון
לשמור על רמה ולהעלות את הקהל
אל רמתו, ולא לרדת לטעם הקהל. הצוות
הטכני של הבימה מעולה ! הנגריה, התאורנים,
ואיתם אני יכול להגיע להישגים
מיקצועיים למופת.
• ולהתפשר על דיעותיך?
אני מחזאי. אני רוצה להציג ושחקנים
אוהבים מימסד. כשהם נמצאים בתוך ה-
מימסד ורואים תוצאות על הבימה, יש
להם פתאום מישמעת.
• אתה טוען נגד החברה היש
)19׳ סבור 67 של
גולדה היה אחד
האסונות הגדולים של
המדינה ימידתמת
וס״ניפזו היתה אחד
הפשעים הגחלים
בתולדות העם היהודי
ראלית. התגוררת במשך תקופה
ארוכה כחו״ל ומדי פעם אתה
מאיים שתעזוב את הארץ. מדוע
אתה עדיין פה?
אני כותב בעברית. התחלתי לכתוב
בעברית. אין זו אומנם שפת אמי, אך
בגיל 20 התחלתי לכתוב, ומאז אני מתבטא
בעברית. אם הייתי בימאי יש להניח שלא
הייתי עובד בארץ — דויד מוכתר נחשב
היום לאחד הבימאים הטובים ביותר בגרמניה•
אני לא מזוכיסט, אך כסופר יש
לי מעורבות אחרת. ארצה או לא, אני
חי פה ! שפה זו מולדת.
• יש סופרים גולים.
אם יגיע הרגע שבו יסלקו אותנו מפה,
אהיה גולה. כל עוד אפשר לומר את
הדברים כאן, חייבים לומר אותם.
• באיזה גיל הגעת ארצה?
בגיל 16 באתי מרומניה. ישר למעברת
חולון. זה היה סבל־אימים.
• אתה היום בן ,46 כלומר,
שלושים שנה בארץ. ועדיין אינך
י שראלי...
מה זה להיות ישראלי? לעשות גרעם־
סים? מצטער, אני לא מעריץ את שרר,׳לה
שרון, ואני -שונא קרקוביאק. מד, זה נקרא
להיות ישראלי? להעריץ את התרבות
הפסאודדפולנית. אני ישראלי ועוד איך,
עם השקפה אחרת ותרבות אחרת.
אגב, זוהי נקודה מאוד מעניינת. לא
פעם שאלתי את עצמי למה במשך שבע
השנים שבהן חייתי בצרפת, מעולם לא
עברתי את התעלה לאנגליה, כמו כל
הישראלים המעריצים את התרבות ה-
אנגלו-סכסית. כולם רצים ללונדון לראות
תיאטרון, מבלי להתחשב בכך שהאנגלים
לא עשו כל מהפיכה בתיאטרון של המאה
העשרים. הגרמנים עשו, הרוסים, הצרפתים
והאמריקאים עם ה״ליווינג תיאטר׳ /אך
לא האנגלים.
אותה שאלה ועניתי לו שליוש־ארבע פעמים
אותה תשובה, אמר לי: אדון מונדי,
נכשלת.
הייתי מבסוט ומלא ביטחון עצמי, ועם
ידיעה ברורה שאצליח לעשות עבודות נפלאות
בחיי• .
* האם ה׳מיקרה הזה היה ה
שדב שבו הפכת לנון־קונפורמיסט ץ
אף־סעם לא הייתי נודקונפורמיסט. אני
בורגני. יש לי בית, אף פעם לא הסתרתי
את זה. אני מאוד שמרני במה שאני כותב.
• ישנן דוגמות רבות של אנשים
שהגיעו ארצה כילדים, שינו
את שמותיהם לשמות עכריים, נפטרו
מהמיבטא הזר וחיקו את
הצברים. מדוע זה לא קרה לך?
כשהייתי בן 16 עברתי גם אני את
הסיפור של להיות ישראלי בדם. כל אחד
אז רצה להידמות לצבר. גם אני ניסיתי
להיות כמו כולם. הלכתי לצבא כמו כולם,
אבל ברגע שהתחלתי ״לתרבת״ את עצמי,
שיניתי כיוון. התחלתי לקרוא בצורה
אוטודידקטית. היה לי צימאון אדיר לקריאה,
וגיליתי תרבויות אחרות.
בכלל, רציתי להיות היסטוריון. לתיאטרון
ניגשתי ריק בגלל שהיה לי קל יותר
לכתוב דיאלוג, למדתי באוניברסיטה ב־אבדכביר
היסטוריה וספרות, והסתובבתי
קצת בחוג של פיטר פריי.
שלמה פז, שהיה אז שחקן באוהל והיום
הוא בימאי ומפיק באולפני הרצליה, הכניס
אותי לאוהל כסטטיסט. המחזה היה מחזה
אכסהיביציוניסטי בשם חייל טנקה, והוצג
שבע פעמים בכיכובם של תנאי ואילן דר.
אוהל היה תיאטרון ברדקיסטי אז. באותה
מזדמנות הייתי עוזר־בימאי של מניחם
גולן, וגם פועל־בימה.
• מה דעתך עד מנחם גולן?
לדעתי הוא היה בימאי תיאטרון טוב
מאוד. עשה עבודה מדהימה עם הכיסאות
של יונסקו. באמת, אחד מבימאי־התיאטרון
המצטיינים שהיכרתי.
• במשך כד
כתכת?
אותה
מונדי ב-צ6ע1
״רציתי להידמות לצבר !״
תקופה
עברו עלי תהפוכות שונות. כיל הזמן
כתבתי. אגב, אני מוכרח לספר לך קוריוז :
באותה תקופה נפתח תיאטרון חיפה בהנהלתו
של יוסף מילוא. לא וזיתה לי
פרנסה ונסעתי בטרמפים לחיפה. באתי
לפפו ואמרתי לו: אני רוצה להיות עוזר־בימאי.
הוא הטיל על אחד העוזרים שלו,
ארנון תמיר, לבחון. אותי. אידיוט לא
הייתי אף פעם. מייד קלטתי את כל הסצינה.
העוזר של פפו שאל אותי מה
זה בימה. מכיוון שהייתי על הבימה,אמרתי
לו: זה בימה. הוא חזר ושאל. הבנתי מה
הוא רוצה׳ אך סירבתי בכל תוקף לשתף
איתו פעולה. תיכף הבנתי שהוא אידיוט
מושלם ואינו מבין שאיפה שאתה נמצא
זה בימה: הרחוב זה בימה. מה זה חשוב
אם הבימה מוגבהת ועל קרשים? בכל
מקיום שבו אתה נמצא אתה על הבימה.
אחרי ששאל אותי שלוש־ארבע פעמים
כשהייתי באוהל יזמתי בימית תיאטרון.
העלינו מחזה שלי, שנקרא זרם. מחזה
שהושפע מביכנר ומוויצק. תום לוי ביים
ואני עצמי שיחקתי.
• אתה שחקן טהבז־איפה!
אני כל הזמן מסתכל על הקהל.
בנגריה של האוהל נתנו לנו להקים בימה
והיצגנו במועדון בוסתן. אני זוכר שבאותה
תקופה הייתי זורק שמות על ימין ועל
שמאל. סילבי קשת ריאיינה אותי, וקיר־קעה
אותי — עשתה ממני צחוק לא
.נורמלי! .נעלבתי עד עמקי נשמתי. אנשים
אמרו: מה אתה מדבר, זוהי פירסומת
מצויינת, ואילו טענתי שהיא השמיצה
אותי. הסתובבתי עם העלבון הזה יזמן רב.
• אתה בכדד נוטה
בקלות
לא! נרפאתי מכל הדברים האלה אחרי
מושל יריחו. כל־כך נעלבתי בעיקבות מה
• לא אחת אמרת לי ש״הכי־מה״
הוא מוסד של צבועים, רמאים
ושקרנים. לא אחת אמרת
שזהו מקום מסואב שדרך במקום.
מדוע אתה מציג במקום כזה?
כי יש להם אמצעים. פה בארץ הכל
מסובסד, ובחוץ אי־אפשר לעבוד. בסך-
הכל אני אזרח מדיינת־ישראל. אני משלם
מיסים. אז מגיע לי ליהנות מהסובסידיה
של התיאטרץ.
• ולהיות חלק מהמוסד המסואב
אני מוכרח להציג את המחזות שלי.
ותמיד טענתי שאין מימסד ואנטי־מימסד.
יש מרכז ויש שוליים.
• כשלא מאפשרים לך להציג
כ״הבימה״ אתה משמיץ, וברגע
שאתה בפנים אתה מתרכך.
מדוע?
מה זאת אומרת, לא נותנים לי להציג!
היתד, לי הצלחה עצומה בהבימה עם מחזור
אלכוהולי. התיאטרון הוריד את ההצגה
למרות ההצלחה. אחר-כך הפר איתי התיאטרון
חוזר, על הצגת זח מסתובב חלק
ב׳ .אני יודע שאני לא היחידי שמפירים
להיעלב
אדר, יוסף וצביה מונדי
״כדי להשיג אוהל, אבא שלי אולץ להצטרף למפא״י !״
שכתבו עלי, שעברתי את מחסום העלבון.
שום דבר כבר לא מעליב או מדהים אותי.
אגב, תמיד התכחשתי לזד, שאני רומני,
אבל אחרי שהרצל רוזנבלום כתב שאני
דומני ואני צריך לחזור לרומניה, התחלתי
לדבר בגאווה על ארץ המוצא שלי.
• מדוע התכחשת למוצאך הרומני?
אלה
ששולטים פה מבחינה מימסדית
הם או רוסים או פולנים, ואלה הם האנשים
הכי גזענים שבעולם. כל שטות־הגנאי,
כמו ״מרוקו סכין״ או ״רומני גנב״
הומצאו על־ידי המסים, ובעיקר הפולנים.
אז חשבתי שאני נחות. רק כשהגעתי
לצרפת השתחררתי מרגש־הנחיתות הזה.
כשהייתי אומר שאני ישראלי הסתכלו
עלי ככה, לא נעים. לא בגלל הפוליטיקה,
אז זה עוד לא היה העניין, אלא בגלל
שחשבו שישראל היא ארץ פרימיטיבית.
אבל כשאמרתי שאני ממוצא רומני —
או, אז 1נפתחו לפני כל הדלתות, ופתאום
הבנתי את הסיפור מהצד השני. היום אני
חושב שתמיד היה לי קשה בארץ מכיוון
שאני לא פולני.
התיאטרון הישראלי בארץ מורכב מפרג־קים,
בולגרים, רומנים ומעט צברים, אבל
כל מנהלי־ה־תיאטרון הם פולנים. בכלל,
קורים דברים !מוזרים מאוד בתיאטרון —
השחקנים הכי טובים מהדור הצעיר בתי-
הפגנה ב״המשיח״
,את האמנות הם לא יצליחו להרוג. האמנות היא נצחית !״
• מונדי, לטה אתה שותה ומה
זאת אומרת למה? איזו שאלה
פרובינציאלית! בחו״ל אף־אחד לא היה
שואל אותי שאלה כזו. בפאריס ובארצות-
הברית אנשים שותים. רק פה, בארץ,
עושים מזה עניין. יש אימרה פריסאית
מפורסמת: לכל מקום שאליו תגיע שתוי,
תמיד תמצא מישהו שתוי יותר!
חוץ מזה, אני שותה פעם בשבועיים.
מה, אני אלכוהוליסט? אני לא! מבחינה
כלכלית אני לא יכול להרשות לעצמי
לחיות אלכוהוליסט. את יודעת כמה כסף
זה עולה?
• מדוע עזבת את הארץ בפעם
הראשונה?
הציגו את המחזה שלי, חדר ליד הים,
בהביטה, והרגשתי שאסור לי להישאר
בארץ, שאגי צריך ללכת ולהתמודד בחוץ,
לראות אם אני קיים או לא קיים. בחוץ
ההתמודות היא גדולה. שם לא מעניין את
אף אחד אם אני רומני או לא רומני.
הרגשתי שאם אשאר אהיה אדם גמור מבחינה
יצירתית.
• מה עשית בפאריס ובתחילה
עבדתי כמו חמור בטלוויזיה
הצרפתית, וברחתי כל עוד נפשי בי.
• האם אינך נמשך לטלוויזיה ו
בכלל לא. אני אוהב תיאטרון.
• וקולנוע ו
מונדי
כיום
״הלכתי ונגמרתי, התמוטטתי !״
אטרון הישראלי הם או רוסים או רומנים.
מה קרה לדור הצברים?
אבל נחזור לפולנים. את יודעת, לפולנים׳
יש צופן חברתי, שעד היום אני לא
מבין אותו. זה לא עניין של שמאל או
ימין. בכלל אין שמאל בארץ.
בכל מה שנוגע לעדות־המיזרח, הפול-
גים הצליחו ־להשפיע גם עלי. תמיד הסתכלתי
רע על המרוקאים, עד שהגעתי
לפאריס. אני מזועזע מהעובדה שאותן
מישפחות מרמלה שונות מבחינה פיסיו־נומית
מבני מישפחותיהם בפאריס. לאלה
בפאריס יש עיניים אחרות. איך קרה דבר
כזה ז מה עשינו לעיניים של המרוקאים
ברמלה ו הייתי שולח את מיכה רייסר
לרמלה, לקטמונים, לקרייודמלאכי, שיראה
מה קרה לעם שלו, שילך קצת למוסררה
ואחר־כך שידבר על תרבות־האגרוף.
מאוד, אבל צריך כסף. הדרך שלי היא
המגע של השחקן עם הקהל. בפאריס הי-
כרתי שחקנים צרפתיים. היה לי מזל וחיברתי
בימאי גדול מאוד, בשם רודה בלין.
הוא היה הראשון שביים את מחזותיו של
ז׳אן דאנה, והיה מזכירו של אנטוני בר־טו
— נביא תיאטרון האכזריות. באתי אל
מאחרי הקלעים, פגשתי אותו, ואמרתי לו :
אני מחזאי מוכשר מאוד, ואני מבקש ש תקרא
את המחזות שלי. בפאריס נותנים
קרדיט לכל אדם. זה עובד כך בכל העולם,
רק לא בישראל. בעולם אתה אומר: אני
גאון. אומרים לך — תוכיח ! בישראל ישר
שמים לך נבוט בראש. זוהי תכונה של
פרובינציה. מעמידים אותך בדרג הנמוך
ביותר. בעולם, אם את המוכיח שאתה גאון
— מצויין. אם נכ של ת — אין רחמים,
שולחים אותך קיבינימט על ארבע.
בקיצור, הוא קרא את המחזות שלי, ואמר:
אכן, אתה אדם מוכשר. לא היה
לו זמן לביים את המחזות, אך הוא היפנה
אותי לתיאטרון מופטר, שהיה אחד התיאטרונים
הכי ״איך׳ בתחום האבנגארד.
הצגתי בתיאטרון, ובמיקרה נכנס מבקר-
התיאטרון של ל׳אכספרס, וכתב ביקורת
יוצאת מהכלל. הפכתי מפורסם.
אז היתד. אופנת הקפה־תיאטרון. הציעו
לי להיות בין מקימי התיאטרון. הצגנו
בבתי־קפה, ובאחת ההצגות שלי שיחקה
• וזה היה נורא כל־כך ו
ראיתי בזה פחיתות כבוד כסופר.
אף פעם לא חתמתי בשם בדוי, כמו כמד,
פרובינציאלים שאני מכיר, שחותמים פעם
כעיתונאי ופעם כיוצר.
• בנך, אדר, נולד בפאריס ו
צביה עבדה אותה שעה בשגרירות
כתושבת מקומית. היא היתד, מזכירתו של
יוחנן מרה, ציר ישראל בפאריס.
• מניין השם אדר?
היזם ויתבגחו*.
ההסתכלות שלי על זזה
שמתרחש במזיגה היא
יותר כילוסופ׳ת. אני
אזמר דברים הכי משים,
אבל אני מהתבל
עליהם ממרחע
אשתו של השחקן הנודע קלוד ריש. הוא
עצמו אסף כסף עם כובע. אחר־כך הצגתי
בפה־דה־בואה — תיאטרון מאוד חשוב,
ואחר־כך פרצה מילחמת ששת־הימים.
• כמשך כד אותו זמן היתד!
אשתך, צכיה, לצידך. האם היכרת
אותה כתיאטרון?
השתגעת? לא היית מסוגל לחיות עם
שחקנית.
• וצביה, שהיא מזכירה, יכולה
לחיות איתך ו
אני נורא כל-כך? יש כאלה שבחוץ
הם שיא השלווה, ובבית מתנהגים
• אם כל-כך איכפת לך מתושבי
הקטמונים, מוסררה ורמלה.
מדוע אינך כותב עליהם? מדוע
אינך כותב כשכילם ץ איש מאלה
שאתה כואב את כאבם לא יכוא
לראות את המחזות שלך.
את לא תופסת שאני רוצה לעשות
שייקספיר וצ׳כוב עם החבר׳ה האלה?
• מונדי, אתה כותב לקהל אינטלקטואלי.
אתה מכחיש את זה ן
תושבי רמלה וקטמונים אולי לא ייהנו מה-
מחזות שלי, אבל אני מקווה שהבנים שלהם
יהיו הקהל שלי מחר — אם אזכה
שהיצירה שלי תישרד.
• למי אתה כותם ו
לאנשים.
• כשביל מה?
אני אוהב תיאטרון. זהו כלי ביטוי. זה
מה שאני אוהב לעשות.
• אתה אינטלקטואל?
זה ממש מקומם אותי. לא יודע מה
זה אינטלקטואל. זה מחוץ לגדר החשיבה
שלי.
כמו עריצים. אני חושב שאני בעל ואבא
טוב מאוד. יש לי עקרונות. תמיד היד,
לי חשוב להרוויח את לחמי, ולא בחלתי
בשום עבודה. הייתי אפילו עיתונאי.
מונדי עס מאיר ויזלטיר
״אף אחד מהשמאל לא עזר, לי מעולם!״
חשבנו שכאשר נכנם אדר מרבים כשימחה.
האם עשית כסף בפאריס ו
עלה בדעתי לחשוב על כסף. הייתי
בטריפ של אבנגארד. הופעתי פעמים רבות
בטלוויזיה, רואיינתי בעיתונים, הייתי מד,
שנקרא ״אין״.
• מדוע, אם כך, חזרת ארצה ו
התקופה
הראשונה בפאריס נתנה לי
המון. הוכחתי שאני מסוגל לעשות דברים.
בעיקר לעשות דברים בלי פרוטה בכיס,
אם כי היום אני עייף מזה. אבל שם, בפאריס,
למדתי איך עושים את זה. שט
אין פינוק. החיים קשים מאוד. הטרגדיה
של השחקנים הצברים היא שהם נכאי-
רוח. כל הזמן רוצים להיות ״אין״ .הם
לא מבינים שהגיל המתאים להיות ״אין״
הוא גיל .40 הם רוצים להיות שחקנים
קבועים. הם לא מבינים שכשאתה צעיר
אסור לך להיות קבוע.
בפאריס למדתי שחשוב לא להיות צנוע.
חשוב לבנות יחסי-ציבור, לא להתחשב
בביקורת, ואם יש לך מה להגיד אז תגיד
אותו. שם, בפאריס למדתי את זה. הייתי
עם ערב־רב שלא אמנים וייט־נאמים, צרפ תים,
ספרדים, דרום־אמריקאים — אנשים
יוצאי־דופן שלא נקלטו בארצותיהם. אחד
מצא את השני והיתה אחווה אדירה. פתאום
הרגשתי כמו אח שלהם, בלי הבדל
של צבע או גזע. היתד, בינינו עזרה הדדית
אדירה, מה שלא קיים בארץ. פעלנו
יחד, עשינו דברים, לא היה זמן לקנא.
אבל אז נעצרתי כסופר. פתאום לא
היה לי מה להגיד. אני חושב שעברתי
משבר־זהות. שאלתי את עצמי: לאן אני
פונה? אם אני רוצך. לביים, כל הדלתות
פתוחות. אבל אז אני משלם מחיר כבד —
לא אוכל לכתוב.
בחרתי לכתוב. כשהיינו בפאריס יצרתי
קשר עם מיקו אלמז. סוכם שנחזור ארצה,
ונקים תיאטרון. ואכן ב־ 1969 היקמנו
ביחד עם דויד מוכתר את תיאטרון ה־טרתף.
העלינו מחזה פורנוגרפי מחריד
בשם הזקן. אלמז נשבר וחזר לאנגליה.
מוכתר נשבר וחזר לאנגליה, ואני נשארתי
והעליתי את זה טסתובב.
ההצלחה עצומה. המחזה מועלה עד ה יום,
כבר 12 שנים, כשהשחקנים מתחלפים.
את שירות המילואים שלנו אנחנו
עושים עם זה מסתובב. אין מקום בארץ
שלא הייתי בו עם המחזה הזה. הצגנו
במינוס עשר מעלות בג׳אבל קטרינה, לפני
14 איש.
אז הנהגתי כלל חשוב: לא הזמנתי ביקורת.
הכרחתי את כולם לשלם כרטיס,
וכולם שילמו כרטיס כמו בובל׳ה. אם הם
מקללים אותי, לפחות שישלמו לי כסף.
ואז פנו אלי גבריאל ציפרוני ושמעון
פינקל מהבימה, והציעו לי לביים ב-
הבימה. בחרתי במעבר לגבולין של ברנר,
(המשך בעמוד )76
— ..אוי בורגני מעמון ת ל ־ אביב!״
ה שידור האחרון
(המשך מעמוד )33
כאשר ביקש להשתלב במחלקה, כשישב
משליחותו בלונדון ,׳נאמר לו כי ״כל
העמדות תפוסות״.
״לקרגף את
כולנו ! ״
ך* החלטה לצאת לחופשה־ללא־תש־
1 1לום הלכה וגמלה בליבו. מאז שהגיע
ארצה ניסו עיתונאים לראיין את שילון
על מצב הטלוויזיה -ועל מצבו המאוד עלוב
בתוך מחלקת־החדשות, אך הוא סירב
לפצות פה .״אני שומר על פרופיל נמוד,״
אמר תחילה. מאוחר יותר, כאשר היה ברור
בי ״משהו רקוב בממלכת בניין חוסי
ירושלים,״ נהג דן, הידוע כבחור זהיר,
להגיד לעיתונאים שפנו אליו :״את מה
שיש לי להגיד, אני אומר לממונים עלי.״
גם כעת, אחרי שנטל לעצמו חופשה־ללא־תשלום
בת שנה, הוא מסרב להיענות
לבקשות העיתונאים וממלא פיו מים.
כשנשאל מת יעשה עם פרישתו, השיב
כי הוא מתכוון להצטרף לידידו, ארנון
צוקרמן, מי שהיה מנהל הטלוויזיה בתקופה
שבה ניהל שילון את מחלקת־החדשוח.
צזקרמן הקים חברודהפקות, שהפיקה ל אחרונה
סרט דוקומנטרי על משה דיין.
חברתו של צוקרמן מתכוונת להפיק סדרות
דוקומנטריות, תוכניות־בידור ואף סרטי-
עלילה, ולמכור אותן לטלוויזיות בחו״ל.
שילון יכהן בשלב הראשון כמפיק בכיר,
ויעמוד בראש מחלקת-החפקות של החברה.
מי שמכיר את שילון מקרוב טוען כי
עבר משבר חמור, כאשר נודע לו כי
צוקרמן הודח מכהונתו כמנהל־הטלוויזיה.
שילון אמר אז :״צוקרמן הוא הקורבן הראשון.
אחר־כך ינסו לקרנף את כולנו!״
שילון מעריך מאוד את צוקרמן. לא
אחת התבטא כי צוקרמן הוא, בעיניו,
סמל היושר המיקצועי. ואכן, בתקופה שבה
עבדו השניים ביחד זכתה מחלקת־החדשות
בהערכה רבה, אף מפי צוותות־הטלוויזיה
הזרים השוהים בישראל. כתבות הטלוויזיה
הישראלית נחשבו כטובות, כאמינות וכמע־מיקות.
הן לא ניסו ליפות דברים או
שילון לשני השידור האחרון*
הכושי יכול ללכת
לשנותם. הן הראו את המתרחש ללא כחל
וסרק. ישיבות-הבוקד של המחלקה הפכו
שם־דבר.
כאשר סיים שילון את תפקידו במחלקתי
החדשות אמר לחברים :״המחלקה בסדר,
אך היא יכולה להיות יותר בסדר.״
חיים יבין, שמילא את מקום שילון
במחלקה, המשיך לנהל את המחלקה לסי
דרכו של שילון. כעבור שנה מונה לסיד
כמנכ״ל רשות־חשידור. הדברים התחילו
להשתנות. כשחזר שילון ארצה אמר :
״לא תיארתי לעצמי שהמצב הוא עד כדי
כך חמור. הרבה מאוד אנשי-פותח בטלוויזיה
התקרנפו״.
לפני כמה שבועות, במסיבה תל-אביבית,
אפשר היה לשמוע את שילון אומר לאיש־טלוויזיה
נודע :״לאט־לאט גומלת בליבי
ההחלטה שבמקום לנסות להתאקלם מבפנים
הגיע הזמן שאסלול את דרכי החוצה.״
לאותו ידיד אמר אז שילון בי הוא מתכוון
לפרוש בקיץ.
לא יהיה מדוייק להגיד כי כבר בהתחלה
היה ברוד לטומי לפיד בי
הוא רוצה את שילון בחוץ. לפיד האמין
כי יוכל לעבוד עם שילון. הוא העריך
אותו כאיש־מיקצוע מעולה, אם כי ברוב
* לידו: יעקוב אחימאיר.
חסיקרים לא הסכים לדיעותיו. לפני ׳*שי לון
הזר לישראל משליחותו בניז-יורק,
פנה אליו לפיד והציע לו שתי הצעות:
להיות הכתב בכנסת או להפיק את מבט
שני• .שילון השיב על שתי ההצעות תשובה
חיובית, אך כתב כי יש לו כמה תנאים
למילוי אחד משני התפקידים. התנאי הבולט
בכולם מיה כי לא יוטל עליו איסור
שרירותי לראיין אישיות זו או אחרת
במדינה. לפיד לא נענה לתנאי, ושילון לא
קיבל אף לא אחד התפקידים המוצעות.
שילון הציע באותו מיכתב שינויים ו חידושים
טכנולוגיים. כך הציע, למשל,
בי את ישיבות הכנסת יצלמו בעזרת מצלמות
אלקטרוניות, ולא במצלמות פילם.
ברשות הטלוויזיה מצלמות אלקטרוניות
יקרות־ערך, השוכבות כאבן שאין לה הופכין
במחסנים. בגלל בעיות ביורוקרטיות
וסיכסוכים של ועדי-עובדים אין מפעילים
אותן.
הצעתו של שילון לא נענתה. כאשר חזר
ארצה לא דיברו עימו עוד על תפקיד רם־
דרג. הוא מונה באופן סתמי ככתב מיוחד,
והוחלט כי יגיש את מהדורת מבט.
את תפקידו ככתב מיוחד לא מילא
מעולם. באחת מישיבות־הבוקר הציע לע רוך
מבט מורחב, לרגל מלאות 100 ימים
לכינון הממשלה, ולבחון את תיפקוד הממשלה
בשטחי חוץ ופנים, ביטחון, השטחים
המוחזקים וכלכלה, מבלי לנקוט עמדה.
ההצעה לא התקבלה. שילון רתח מזעם
וטען כי הצעתו טורסדה על-ידי מי שכינה
״רון בן־ישי, שליחו של אריק שרון עלי
אדמות.״
מאז אותה ישיבה חדל שילון מלהשתתף
בישיבות־הבוקר.
אחרי טירפוד הצעתו אמר שילון :״אני
לא רוצה לחם־חסד. להגיש חדשות זו לא
עבודה מלאה.״ גם יחסיו עם אנשי מחלקת־הספורט
עלו על שירטון. היו אנשים
במחלקה שחששו מפני שילון, במיוחד
המגיש הקבוע, יורם ארבל, שהביע בפומבי
מורת־רוח מהעובדה ששילון בוחש יותר
מדי בעוגה.
לגבי דן שילון הגיעו מים עד נפש.
עוד לפני שהודיע ללפיד על יציאתו לחופשה
ללא־תשלום, הודיע למחלקת-
הספורט כי לא ימשיך לשדר, ואז ביקש
שיחה עם המנכ״ל.
על שהתרח־ש באותה שיחה סיפר מאוחר
יותר לאחד מעמיתיו במחלקודהחד-
שות :״אמרתי ללפיד שאני לא מאמין כי
בתנאים האלה ניתן לשנות משהו במח־לקת־החדשות,
ולכן אני מסיק מסקנות.
אמרתי לו שמי שיתמודד בתנאים הנוכחיים
על מישרת מנהל־הטלוויזיה הוא לא-
הגון או לא־מיקצועי או שניהם גם יחד.
הגשתי לו נייר בקשה ליציאה לחופשה-
ללא־תשלום והוא אישר מיד. הוא גם
טרח להגיד במליאת רשות־השידור כי כל
מי שרוצה לעזוב את המחלקה ולצאת
לחופ-שה־ללא־תשלום יקבל את ברכת־הדרך.״
באותה
ישיבה, שהיתה סוערת במיוחד,
תקף חבר המליאה, לוי יצחק הירושלמי,
את המנכ״ל וקרא לעברו :״טלווייזה בלי
דן שילון, תהיה טלוויזיה עניה !״
״אתם לא
תצילו ! ״
ף* ,מחלקת־ החדשות לא קיבלו את
יי עזיבתו של שילון בלב אחד. היו
שבאו אליו בטענות ואמרו לו :״אתה
*•קיר אותנו באמצע המערכה!״ אחרים
ראו בהחלטתו החלטה אמיצה.
שילון ארז את חפציו והלך הביתה, אך
ליני שהלך עוד הספיק להגיד לכמה
מחבריו, שהקיפו אותו :״הטלוויזיה זו לא
קייטנה׳ וכמו ׳שהמוסד מנוהל כעת הוא
לא יכול לתפקד בדרך מיקצועית. אתם
לא תצילו את הטלוויזיה. אם יש לכם
אומץ, עזבו גם אתם ומצאו את מקומכם
במקומות אחדים• אני עצמי לא סוגר את
חדלת. אם ייווצרו תנאים אחדים, אשמח
תמיד לחזור בחזרה.״
דן שילון הלך הביתה אחרי 14 שנות־עבודה
ואחרי שליווה את הטלוויזיה הישראלית
למן היום הראשון להיווסדה
ומילא שורה של תפקידים מרשימים, ובשיא•
:ניהול מחלקת-החדשות. כשסיים
את תפקידו, סיים כקריין־חדשות, אחת הדרגות
הנמוכות ביותר בסולם ההירארכיה
של מהלקת־החדשות של הטלוויזיה.
איש מאנשי הנהלת רשות־השידור לא
טרח לברר אצלו מהן הסיבות שהניעו
אותו לצאת לחופשה־ללא-תשלום. הוועד־המנהל
של רשות־השידור לא קרא לו
לשיחה. שילון עשה את שלו, שילון יכול
שרית ישי !
ללכת.
(הסיוד מעמוד )75
כשוינחס שדה, שהוא חבר טוב שלי, עשה
לי את העיבוד הלשוני. אנחנו בידידות
גדולה מאוד. הוא סופר חשוב מאוד. ענק.
יכולתי, כמובן, להציע להביסה להציג
מחזה שלי, אבל היה לי חשוב להציג את
ברנר. רציתי להגיע לרמה בינלאומית,
להוכיח לצרפתים שאנחנו לא פחות טובים
מחם. באותה תקופה נזכרתי ב0י*ור
של פטר פריי, על שחקנית אמריקאית
שלא שיחקה שנים, ומוזמנה לשחק מחדש.
היא עלתה על הבימה ועמדה בפינה. ה-
בימאי אמר לח: מותק, אולי תגשי למרכז
הבימה, והיא ענתה לו: תשמע חביבי.
איפה שאני עומדת זה המרכז. זה היה
המוטו שלי: איפה שאתה מחלי• לעמוד,
זה המרכז.
אחר בך ניתנה לי הזדמנות להציג בפסטיבל
אינטרדונזה בברלין את הגורם.
זכיתי להצלחה אמנותית עצומה. בארץ
ברנר הצליח מאוד, אך למרות ההצלחה
לא נתנו לי להמשיך ולביים בחבינזה.
• מתי כתכת את ״המשיח״?
בערך אחרי שחזרתי מברלין. באה לי
הברקה לכתוב על שבתאי צבי. כתבתי
אח זה בהשראה גדולה מאוד. קראתי שלושים
פעם את מחקריו של גרשו שולם.
קראתי מחזות פולניים.
• האש טמשלת־יכגץ טוכה
*עיניו יותר מממשלת־־גולדה?
אין דבר יותר נורא מממשלת־גולדה.
• מה דעתך עד כגין ז
אני אגיד לך, בגין הוא לא צנחן. הוא
צמח ממציאות מסויימת. הוא תולדה.של
הנסיבות. בסך-הכל הוא מסמל את פה
שקורה היום בארץ — חזרה לגיטו ולגלות״
הנסיון ליצור עם חדש נכשל. אני לא
שונא ולא אוהב את בגין. לגבי גולדה
יש לי יחם מאוד אמוציונאלי. כשהייתי
רואה אותה או שומע אותה, הייתי מרגיש
כמו פר שרואה אדום. כעת אני מרגיש
שאני חי בתקופת־מעבר. זהו לדעתי הרגע
למאורות הגדולים של החשיבה הפילוסופית
להתערב במצב.
• וכתקדפה כל־־כך חשוכה אתה
כותב ספרים העוסקים כאגו שלך,
ולא כבעיות הקיום של המדינה.
האם אינך חושב ׳כתפקידו של
הסופר כתקופה כזאת הוא לכתוכ
עד מה שקורה למדינה?
את צודקת. למעשה מושל יריחו חיה
• קראת את הזז?
לא את הזז לא קראתי. אפילו לא ידעתי
שהוא קיים. בקיצור, אחרי שהמחזה היה
מוכן, כרגיל שום תיאטרון לא רצה להעלות
אותו. זה שבר אותי כפליים. הייתי
ממוטט. החלטתי לעשות את זה לבד. מה
לא עבר עלי עם ההצגה הזאת. היו איזה
עשרים שחקנים. צריך היה להאכיל או תם.
פעם ניסים דיין, שהיום הוא בימאי-
קולנוע ואז היה שחקן וגילם את נתן העז תי,
ברח באמצע ההצגה, והייתי צריך
לעלות על הבימה להחליף אותו. זו היתה
תקופה נוראה. הלכתי ונגמרתי.
• איך התגלגל. הילד קוק, מי
שהיה שר־החוץ של לח״י, להפקת
״המשיח״?
במיקרה. פניתי אז לכל אחד. גם למיל יונר
השמאלני המנוח דויד ארנפלד. אף
אחד לא רצה לתת פרוטה. והנה בא האדם
הזה, ועזר לי. הוא נתן לי כסף ואיפשר לי
להעמיד את ההפקה. אני אסיר־תודה לו
עד היום. לא איש שמאל תמך בי — יש
לי יחם של בוז לשמאל — אלא הילל
קוק, האיש שהביא את אלטלנה לארץ.
זו היתה תקופה קשה מאוד. דעתי כמעט
שנטרפה עלי.
• ואז, כמחאה, החלטת דעזוכ
את הארץ שנית?
הייתי מיואש לגמרי. זה מסתובב הצליח
בצרפת. פיטר ברוק רצה לקחת אותי
לאפריקה. נמאס לי. לקחתי את אשתי
ואת שני הילדים פלוס חמש מאות דולר
בכיס, ונסעתי לפאריס. מה שיהיה יהיה.
בהתחלה היה קשה מאוד. עבדתי ככתב
ידיעות אחרונות וכתב גלי־צה״ל. למזלי
הגדול הציגו את זה מסתובב ברדיו, וקיבלתי
תמלוגים. בדיוק באותה תקופה
הציגו את המחזה בדנמרק. שוב קיבלתי
תמלוגים. פרצה מילחמת יום־הכיפורים
ואחריה חזרתי ארצה.
• אתה מפספס קבוע של מיד
חמות.
לא נכון. את 56׳ לא יספסתי. הייתי
באבו־עגילה. יכולתי למות בגיל •.2
שמאל.
היתה בי שיגאה עצומה לשילטון גולדה
מאיר• .יסית לא יכולתי לסבול את השיל-
טון הזה. עד היום אני סבור ששילטונה
של גולדה היה אחד האסונות הגדולי
של המדינה, ומילחמת יום־כיפור היא אחד
הפשעים הגדולים בתולדות העם היהודי.
חשילטון הורכב מאנשי שחצנים שדיברו
דברי־רהב והמיטו עלינו אסון. האווירה
בארץ היתה בלתי אושרית, מגעילה, מצד
אחד עושר עצוס• ,צד שני הרגשת באוויר
את ריח הצואה, חסירחון, הדרעק.
• מה אתה
*אוויר?
מרגיש
עכשיו
פרימיטיביות. מצב של אנרכיה. יש לי
מין הרגשה שאנחנו חיי בתקו>ת#-עבר.
כל רגע המצב יכול להשתנות לכאן או
לכאן.
• ועם זה אתה ינול לחיות?
אל תשכחי שהתבגרתי. ההסתכלות שלי
היום היא פילוסופית. אני וחד •חות לומר
את הדברים הכי קשים, ומצד שני אני
מסתכל על הדברים ממרחק. אני ־שונא
פנאטיזם ימני או שמאלני.
מונדי בהפגת ״שלום עכשיו״ י־הסתכלות
פילוסופית
המחזה האחרון שבו לא התעסקתי באגו
הקטן שלי, אבל מאז הלכתי יותר פנימה,
אל תוך עצמי. את יודעת למה? כי לא
נוח לי בחוץ.
• היה מהפך. הליכוד עלה
לשילטון, פעם ופעמיים. כיצד זה
השפיע עדיך?
את חושבת שיש הבדל? הליכוד חוזר
על מעשי בן־גוריון. בזמנו היתה פה
דיקטטורה איומה. מי שלא היה מפא״יניק
הייו מכס חים אותו. לא היה לו מה לאכול.
אבא שלי, כדי להשיג אוהל במעברת־חולון,
אולץ להירשם למפא״י. אי־אפשר
היה להכניס רגל לקול־ ישראל אם לא
היית מפא״יניק. מי את חושבת המציא
את המושגים ״תותחים במקום גרביים,
נק במקום זוג נעליים?״ הדברים האלה
לא הומצאו בזמן הליכוד. להיפר, כעת,
בתקו*ת הליכוד, יש לי הרגשה שהכל
יותר ליבראלי, ובכלל אין להם סיכוי לחזור
לתקופת בן-גוריון. הע יותר •חונך
כעת.
אני בכלל מאמין, שהדור הבא בארץ
יהיה דור של ערבים. הסינדרום של גוש-
אמונים שלא יצליח. הם לא יכולים לסלק
את הערבים. יהושוע בן נון יכול היה לש רוף
את עי, אבל הם לא יכולים לשרוף
אף אחד אחרי השואה. אז מה יקרה?
קרני־שומרון ממוקמת ליד כור ערבי. יש
יותר ערבים מיהודים. הדור הבא של
הישראלים יהיה ערבי. התרבות הערבית
תשתלט. עלייה אין, ילודה אין, זה •ה
שיקרה.
• ומה יהיה על התיאטרון?
לא, את התיאטרון חם לא יצליחו להרוג.
אולי בארץ-ישראל לא יהיח תיאטרון,
אך חאמנים היהודים ימשיכו להציג
בארצות נכר ולעשות דברים נפלאים. את
האמנות ה לא יצליחו להרוג. האמנות
היא נצחית.
• עם עמוס קינן.
העולם הזה 2322
עוצר על העוצרים
(המשך מעמוד )5
אריה איבצן, כשהוא מדלג מעל לראשו
של השר הממונה, זבולון המר. לשונות
רעות במישרד־הפנים טוענות שהדילוג
לא היה חלק כל־כך, וכי בגין, שבדרך-
כלל הוא חרד מאוד לענייני טכס וסמכות׳
ניסה לאתר את המר אך שר־החי־נול
חלה בשפעת מיסתורית ופיתאומית
כאשר נודע לו לשם מה הוא מבוקש.
שפעת מיסתורית
ך אריה איכצן לא שש להפעיל
י * את המישטרה בעניין זה. בניגוד
למה שהיה כתוב בכמה עיתונים, לא
הותיר לו הד״ר בורג הוראות מפורשות
למיקרה כזה. בשיחה אחרונה שהיתר, בין
איבצן ובורג לפני צאתו של השר את
הארץ, הפנה בורג את מפכ״ל המישטרה
אל הוראות הקבע שיש למישטרה. דובר
מישרד־הפנים יצחק אגסי מגדיר הור אות
אלה כך:
״מאז מילחמת ששת הימים היה תיחום
קבוע בין מישטרת־ישראל ובין
צה״ל. מישטרת־ישראל פעלה מעבר לקו
הירוק בתחומים פליליים, ואילו הנושא
של השלטת החוק והסדר נתון למרות
שילטונות צה״ל. כלל זה חזר תתאשר
עם השנים על-ידי כל השרים שהופקדו
על מישטרת־ישראל. כלל זה חזר והת־אשר
לפני חודשיים, כאשר היו פלישות
לבתים בחבל־ימית, והמישטרה נמנעה
מהתערבות.״
לאריה איבצן לא היה איכפת שהמח-
סומים שהתבקש להקים היו בחלקם בתוך
גבולות הקו הירוק. לא היה חשוב
לו גם שאריק שרון היה מוכן להזיז
למענו את כל המחסומים אל תוך גבול
הקו הירוק. איבצן לא רצה להרגיז את
בורג, ולא נעלמה מעיניו העובדה שלא
השר הממונה עליו עתה, איש מיפלגתו
של בורג, זבולון המר, הוא הסונה אליו,
אלא ראש־הממשלה ושר־הביטחון עושים
זאת• הוא סירב בתוקף להפעיל את ה־מישטרה.
אריק
שרון רתח מזעם. היה ברור לו
שעיכוב של שעות בודדות יכול להיות
הרה אסון. הוא הורה לאנשיו להשיג
למענו את בורג באנגליה, ותבע מראש-
הממשלה כי ינסה גם הוא להתקשר עם
בורג. השפעת המיסתורית מנעה כל אפשרות
להפעיל את המר. בינתיים התחיל
שרון לנסות להפעיל את הצבא שנית.
בגין החליט לפעול. הוא ריתק אליו
את איבצן, כדי שלא יהיה עיכוב במסירת
הודעת ההפעלה, והנסיונות לאתר
את בורג התחילו. בגין הבין מייד את
חשיבות המהלך של שרון.
פעולה מוצלחת מבחינת התנועה ל־
היחסים בין אריק ובין רפול מעולם
לא היו טובים במיוחד, אך רק לעתים
רחוקות הגיעה המתיחות ביחסים שבי ניהם
לשיא כזה. לרמטכ״ל התברר כי
אריק מתכונן לפעול מעל לראשו.
היה ברור לרפול כי אם יקבל אלוף
סיקוד־הדרום, חיים ארז, פקודה ישירה
מאריק להקים את המחסומים, יהיה עליו
למלא אחריה.
בחריקת שיניים ובאי־רצון בולט הפעיל
רפול את צה״ל. המחסומים הוקמו
כאשר כוחות הצבא מגיעים אל דרכי-
הגישה ומציבים אותם מעט לפני שהצטרפו
אליהם אנשי־המישטרה. חצי שעה
לפני כניסת השבת, ביום השישי, היו
הדרכים חסומות.
תומכים בצמרת
רון ניצח במערכה הראשונה. אג-
״ שי התנועה לעצירת הנסיגה בסיני
היו נזעמים והיסטריים. הם ראו כיצד.
מכשילים את תוכניתם דווקא אריק ו־רפול.
במשך כל החודשים האחרונים לא
נלאו אנשי תנועת הנסיגה מלספר לעיתונאים
שיש להם תומכים חשאיים בצמרת
המימסד הישראלי והצביעו שוב
ושוב על שר־הביטחון והרמטכ״ל. והנה,
דווקא שני אלה הכשילו את המיבצע
שלפי הערכת אנשי התחיה, אנשי גוש־אמונים
ו״הרב״ כהנא היה עשוי לעצור
בעד הנסיגה ולשים קץ לשלום.
אילו היו בידי שר־הביטחון ועוזריו
המיסמכים הסודיים של אנשי התנועה
לעצירת הנסיגה מסיני, לא היה צורך
במבצע החפוז והמאולתר. שזיעזע את
מוסדות השילטון הישראליים.
המיסמכים הסודיים, שחלקם מתפרסמים
כאן, הגיעו כבר לפני חודש לידי
כתבת העולם הזה שהתחזתה כחברת התנועה
לעצירת הנסיגה. הכל מפורט
בהם: סדרי הכוחות, כיווני התנועה,
מטרות הפעולה, ובייחוד — לוח הזמנים.
בכותרת המיסמך נאמר :״סודי״ .שם
המבצע :״מרבין בשימחה״ .שם קוד
זה הוא חלק מהאימרה ״משנכנס אדר —
מרבץ בשמחה״ .ואכן, המבצע התחיל
בראש חודש אדר, ביום רביעי, כאשר
התחילו הסטודנטים ואנשי־הישיבות לה גיע
לפיתחת רפיח.
המגמה היתד, להביא לפיתחה 600
מישפחות מהתנחלויות גוש־אמונים בגדה
המערבית ומיישובי הגולן, ועוד 600
מישפחות משאר חלקי־הארץ, זאת לצו רך
הקמת 11 נקודות יישוב ואיכלום כל
הבתים בעיר ימית וביישובים החקלאיים.
בלוח הזמנים (ראה גלופה בעמוד זה)
כונה המבצע בשם לו״ז, כאשר הכוונה
היא לכוח החלוץ שיהיה •מוכן לקלוט
ראש־ הממשלה דהרמטכ״ל
היד המעניקה דרגת יכולה להסירה
שר־הביטחץ והרמטג״ל
היחסים מעולם לא היו טובים, אך אף פעם לא היו גרועים
לו ״ז -שלבים:
. 1תחילה הטבצע: ט״ו בשבט תממ״ב -יריד ת המשפרות לנ סי עו תולסייר.
. 2ב&שך חודה שבם עד ר״ח אדר -סיום הה תארגנו ת ה פני מי ת ביי שו בי ם ו הו רד ת חלו ץודיור .
. 3ביך ר״ח אדר ל פו רי ם -משפחות מצטרפות ל חלו ץ.
. 4פו רי ם ־ גמר השלמת ד׳מכטה .
לוח הזמנים של המיכצע של ״התנועה לעצירת הנסיגה״
״פורים — גמר השלמת המיכסה״
עצירת הנסיגה מסיני, לא רק שהיתר.
גורמת לקשיים חמורים ביותר במהלך
הפינוי המתוכנן של פיתחת רפיח, אלא
שהיתה גם שמה בצל את ההישג המדי ני
החשוב ביותר של ממשלת בגין מאז
התמוטט ״מיזכר ההבנה״ הישראלי-אמרי-
קאי — ביקור נשיא צרפת פרנסואה
מיטראן בישראל.
בגין הצליח לאתר את בורג. בורג
לא היסס כלל. הוא בירך את עצמו על
מזלו הטוב, שאיננו צריך לעמוד בעצמו
בעימות עם אנשי גוש־אמונים וקיצוני
המפד״ל, והורה לאיבצן להפעיל את ה־מישטרה.
בינתיים
פעל גם אריק שרון. לרמטכ״ל
הובהר בלשון, שאינה משתמעת ל שתי
פנים, שאם לא יעניק קדימות על יונה
להקמת המחסומים, יהיה עליו להסביר
את המחדל. מי שמעניק לרמטכ״ל
את דרגתו וסמכותו, נאמר לרפול, היא
הרשות האזרחית, ואותה רשות גם יכולה
להסיר ממנו את דרגותיו ולסלק אותו
מתפקידו.
את האוהדים שיבואו מאוחר יותר.
בסעיף 3שבלוח הזמנים נכתב :״בין
ראש חודש אדר (יום הרביעי שעבר)
לפורים — מישפחות מצטרפות לחלוץ.״
ובסעיף 4נאמר :״פורים — גמר השלמת
המיכסה.״
המיבצע עמד להסתיים במועד ששרון
חשב תחילה שהמיבצע עומד להיפתח בו.
אך הזעזועים לא תמו עם הצבת המח סומים.
אנשי התנועה לעצירת הנסיגה
אמנם ניסו לפרוץ אותם פה ושם, ובודדים
ומישפחות הצליחו לחדור לפיתחת
רפיח. אך זה לא היה העיקר.
הזעזועים החשובים היו בתחומים אח רים
• הסתה למרד. הרב ישראל אריאל,
מי שהיה שותפו של ״הרב״ מאיר
כהנא בבחירות לכנסת, קרא בגלוי לחיילי
צה״ל למרוד. אנשי גוש-אמונים וה תהייה
המתינו שאחד מהם ייתן את הפקודה
להכות בחיילי צה״ל ולפרוץ בכוח
את המחסומים. מנגד התארגנה ביישובי
הדרום קבוצה של אזרחים לתמיכה ב
חיילי
צה״ל ובמחסומים, והביאה להם
מזון, שתייה המה, ודברי עידוד.
• אין רוב. סגן־שר־הדתות, הרב
חיים דרוקמן, התפטר מתפקידו כדי שיוכל
להצביע אי-אמון בממשלה. משמעות
הדבר היא שלמעשה אין עכשיו לממשלה
רוב בכנסת.
• הסירוס. החשוב מכל הזעזועים
הוא המרי של הרמטכ״ל, המאיים על
אשיות הדמוקרטיה בישראל. מה שהיה
מובן מאליו עד עתה — הכפיפות ה מוחלטת
של צה״ל לרשות האזרחית הנבחרת
— שוב אינו מובן מאליו. הרמט-
כ״ל עשה בימים האחרונים שרשרת של
פעולות המעמידות בסימן שאלה את אופיר,
הדמוקרטי של המדינה. הוא עשה
את הדברים במצח נחושה ובגלוי.
הרמטכ״ל לא הסכים מייד להצבת המחסומים,
וככל הנראה נגרם כתוצאה
מכך עיכוב בהצבתם!•
ההדלפה. מקורבי הרמטכ״ל דאגו
להדליף לעיתונים כי ״בקרב הקצונה ב־צה״ל
יש אי־שביעות רצון״ מכך שה
צבא
הופעל נגד מתנגדי הנסיגה. בלשון
האופיינית לניסוחיו הבוטים של רפול
נאמר בהדלפה המכוונת ש״צה״ל צריך
להתכונן למלחמה בערבים, ולא לעסוק
ביהודים,״ וכי ״נלקחו קצינים מן הגורן
ומן היקב,״ ונפגעו תוכניות אימונים של
צה״ל. התרעומת כוונה ישירות נגד ה דרג
האזרחי הנבחר, ולא נגד המתנח לים
שגרמו להפעלת הצבא.
• ההזמנה. הרמטכ״ל הופיע בתחילת
השבוע לפני אנשי התנועה לעצירת
הנסיגה על פי הזמנתה של חברת־הכנ־סת
מן התחייה גאולה כהן, כדי ״להרגיע
את הרוחות״ — וזוהי שערוריה חם-
רת־תקדים בפני עצמה, שחברת־כנסת
מזעיקה את הרמטכ״ל על-פי צרכיה הפוליטיים.
נאום פוליטי. בהופעתו לפני
המתנחלים, בנאום פוליטי מובהק, אמר
הרמטכ״ל שלא רק הם, אלא גם צה״ל
״ילך אחורה,״ וכי הוא ישתדל לפעול
״להחזרת המצב לקדמותו.״ לביטוי זה
יכול להיות פירוש אחד בלבד: שהרמט־כ״ל
ייפעל להסרת המחסומים, כך ש אנשי
התנועה לעצירת הנסיגה מסיני
יוכלו להמשיך במיבצעם ללא הפרעה.
עתה אין כבר ספק כי רב־אלוף רפאל
איתן אינו מסוגל כלל להפריד כין די-
עותיו הפוליטיות ובין מה שמתחייב ממילוי
תפקידו כמפקד הצבא הישראלי.
אולי טוב שהדבר התגלה בשלב המוק דם
של העימות המכריע על גורל ה שלום
— בתנאי שהממונים על הרמט-
כ״ל בממשלה ידעו להסיק את המסקנות
מכך. בגין כבר נזף ברמטכ״ל. גם ארי אל
שרון הבהיר שאינו שבע רצון מפעולותיו.
אף ספק אם הרמטכ״ל, איש תל*
עדשים, מתרשם ממה שהוא עצמו בוודאי
מכנה ״בירבורים״ .שלמה פרנקל :
(1777(177/7(777 מלו(/0ע
לנסיך של סינדרלה קוראים מריק עפ רון
ביחוס המישפחתי הפופולרי שלו הוא
האח של בימאית הטלוויזיה ליהי חנוך,
אבל זד, שום דבר. מריק הוא בן למיש-
פחת עפרון עתירת־הנכסים, שעם אבותיה
נמנים מקימי ראש־פינה, ושהיתד, אחת
המישפחות הראשונות שהתישבו בפתח-
תיקווה, שם יש להם עד היום הזה בית
גדול מאוד.
ובכן, סינדרלה והנסיך נפגשו באחת המסיבות
התל-אביביות, ומאז הם יחד ולא
יחד, כשכל יחד וכל לא-יחד זוכים בכיסויים
במדורי-הרכילות של העיתונים.
לא מזמן נסעה אילנה לאיטליה, לעבוד.
לפני הנסיעה היא מכרה את המכונית,
אמרה שלום לחברים, וסיפרה שזה הסוף
— היא ומריק נפרדים, הפעם באופן סופי.
אחר־כך היא חזרה, ושוב ראו אותם ביחד.
אחר־כך הם רבו, ושוב לא ראו אותם
ביחד. אחר״כך הם שוב חזרו, והיום, אשת
בשורות אני היום!
הסיטו האמיתי
מאחור נויותם של
דבורה בסון ויזהו בהן
איך שצחקתי כשקראתי ש״הצמד הרומנטי״ דבורה כקץ
ויזהר כהן נפרדו! איך שכל עיתונאיות־הרכילות אכלו
הלוקש הזה, של רומן־כביכול שהתרחש בין השניים!
תאמינו לי, שממקורות מוסמכים ביותר אני יכולה להגיד
לכם, שלא צריך להוציא את הממחטות — שום טרגדיה לא
אירעה באן.
השניים אמנם לא משו זה מצידה של זו, וסיפקו הרבה
צבע למסיבות שבהן השתתפו, אך כל מי שמכיר את השניים
מקרוב יודע, שחברות היתה שם, אבל יחסים רומנטיים — לא.
הם אומנם חלקו דירה משותפת, ודבורה עזרה ליזהר ברגעיו
הקשים ביותר, אך היא עזרה לו כחברה, כאחות, לא כאהובה
רומנטית. יחסים מן הסוג הזה לא היו בין דבורה בקץ ויזהר
כהן, וצר לי לאכזב את כל המעריצות.
אז כעת הם החליטו לא לגור יותר ביחד, אז מה? לאף
081 ננת.. 1111 וא
לש״דור״
מצ3ה ותינוק מ״דידה
חמכב של.,מתחת לאף״
אני לא יודעת איך היא הצליחה להס תיר
את זה כל-כך הרבה זמן מעיני החודרות,
ומכל אותן ציפורים קטנות המלח־
יזהר כהן ודבורה כיוון
לא צריך לבכות !
אחד משניהם לא נשבר הלב, ואני
חברים טובים.
בטוחה
שהם
נשארו
תאת שר ויהי חנון מתחתן
יש אהבות שמחות, גבירותי ורבותי. יש
אהבות שמחות ויש סיפורים שעושים ממש
כיף לספר אותם. אתם מכירים את אי ״
לנה שושן, מלכת־היופי לשעבר, דוגנד
נית־צסרת ויפהפיה בלתי רגילה י מכירים,
אלא מה. אין כמעט מודעת־פירסומת
או צילום־אופנה שפרצופה היפהפה אינו
ניבט מהם.
ובכן, אילנה שושן היא סינדרלה אמי תית,
סינדרלה מכפר־סבא. היא באה מ־מישפחה
מרוקאית עניה ומרובת־ילדים,
הגרה בשיכון הנמצא בפאתי כפר־סבא.
דורית האדמונית שלוו
ניצחה את פארה פוסט
אילנה שושן ומריר, עפרון
סינדרלה מכפר־סבא
במסיבה שהתקיימה בדירת־הגג של
פינצ׳י ועמי מור, לרגל יום־הולדתה של
תמי כן־עמי, בזמן שכולם השתוללו
בבגדי-גוף צמודים, תפסו מריק ואילנה
מרחק מההמון הסואן, הסתגרו להם באחד
החדרים, וכשיצאו החוצה הכריזו על אירוסיהם.
הצמד־חמד הזה עומד להינשא,
אם ירצה השם, בקיץ הקרוב, ואם יש
מישהו ששמח מכל העסק זו אני, מכיוון
שנמאס לי לכתוב שהם נפרדו ונמאס לי
לכתוב שהם חזרו. עכשיו סוף־סוף הם
מתחתנים, אז יהיה לי קצת שקט. ולמרות
שלא נעים לי להודות, גם נחת.
שלא תגידו שאין מי שמייצג אותנו בכבוד
בגולה הדווייה. ומי שאומר שהיש ראלים
היחידים המצליחים להגיע לטלוויזיה
ולכותרות בלוס־אנג׳לס הם אנשי ה מאפיה
הישראלית, לא מכיר את דורית
סטיבנב. כי דורית, גבירותי ורבותי, לא
רק משחקת אותה שם בטלוויזיה, היא
אפילו הצליחה להבים את פארה הגדולה,
עירית שלג
שהזניחה קצת את הקאריירה שלה לטובת
הרומן שלד. עם ריאן אוניל.
ובכן, מעשה שהיה כך היה. מדי שנד.
יוצא בארצות־הברית לוח השנה של נערות
הפוסטרים הפופולריות ביותר. זו ש מוכרת
הכי הרבה פוסטרים זוכה להיות
בשער. ומה רואות עיני את דורית סטי-
בנם. בשנים הקודמות היתד, זו פארה
פוסט שפיארה את שער לוח־השנה, מכיוון
שהיא מכרה יותר פוסטרים מכל
אחת אחרת.
ומה עם רכילות, אתם שואלים? טוב,
יש גם רכילות. דורית עדיין חיה באושר
ובעושר עם בעלה ג׳ואל סטיגגם, ב מולד,ולנד
דרייב, המפריד בין גבעות הוליווד
לעמק סך פתנדו המפורסם. הבעל,
שהוא חתיך לא קטן, הוא גם הסוכן האי שי
של אשתו היפה, וכמו שהוא דוחף
אותה, היא עוד תגיע מהר אל ראש ההר.
ונזה שלומך נסיך?
עוות לי ידיעות בעניינים שבינו ובינה,
אבל עירות שלג, הכוכבת היפהפיה של
הסרט לא לשידור, עשתה זאת. היא נמצאת
בחודש השמיני להריונה, מידידה ה־שחקן
משה איכגי, העומד לגלם את אחד
התפקידים הראשיים בסירטם החדש של
המפיק רוני אקרמן והבימאי יענקול
גולדדואסר, מתחת לאף.
עירית ומשה חיים יחד כבר ארבע שנים.
יש להם כלבת זאב העונד. לשם ירמה,
שהיא מזכרת ממחזה־נפל בשם זה, שהם
העלו בתיאטרון הצועני שלחם. הם נפגשו
בסטודיו של ניסן נתיב. הוא היד. בוגר
בית־הספר, היא היתד. תלמידת השנה הראשונה.
היא אומנם נראית כמו אופלייה,
אך הוא בהחלט אינו נראה כמו המלט.
למרות זאת פנתה אליו עירית במישפט
הידוע :״ומה שלומך, נסיך, באלו הימים?״
והוא השיב לה :״אך טוב לי,
טוב לי, טוב״ .ומאז בזכותו של סבא
שייקספיר הזכור לטוב, הם ביחד.
זה שהם לא מתחתנים זה בהחלט העסק
הפרטי שלהם, ואני מאחלת להם כל טוב.
דורית סטיכנס
משחקת אותה בהוליווד
מתאים
תמיד חשבתי
שיש רק סיגריה אחת-
עד שגיליתי את 61040 80
״זז) מ 06 סי ״ז,1ז
,מערזעת1
ח׳ א־ -תשד״ב3.3.82 ,
25׳ערלים (כולל ם.ע.ם).
מיסע־ 2322
המישטוה חושדת נ׳
חברתו של הוצל
אביטן השתתפה
בשוד מזו״
כשהיא הדה
או רי ת
ארביב