גליון 2323

80ע10ד>0

שנ ה

ה מ חי ר :

ש ק די ם

(כולל

משטה
ב עוד כולו

שר־החיירו ת

ש ר ־ ה תיי רו ת
אברהם שריר

ג׳ורדאש
הצלחה דוהרת
בארצות הברית

*£ו £ 0ס 8ס ע

:י -57 על• 1£ ; 456351 עוו/וו 0א אלנבי ,} 1דיזנגו ף ,119 אלנבי ,74 גיינ 6ס טו ר דיזנגו ף ; 130
לה שיג: בתל-אביב :״ סופר גיינס״ ,י הו ד ה המכבי
״גיינס לי״ ,בי א לי ק 28
״לי״ בזר א מ רי ק אי, ס לו מון ; 20״ ס א בי׳ א בו גותרתל 21 יפו :״ מזן ״ ,שדי י רו שלי ם 48ב ת־י ם :״זהמה שיש״ ,רוט שילד 27 רחובות :״ סופ ר גיינס״ ,הר צל 181 קיראון: י טו פ גיינס״ ,מ ר כז מסח רי רמת־גן :״סופר גיינס, ד״ר כהן ( 2פנת בי א לי ק ,) 66״גיינס לי״ ,א ר לוזו רו ב ; 1
גבעתיים :״ טופ־גיינ ס״ וי צ מן 23ר א שון לציון: גיינס ״לי רוט שילד .58א שדוד :״ רו קי״ .פתח -ת קו ה :״ ש אול״ ,חיי ם עוזר . 10 רמ ת -השרון :״ לי ״ ,סו קו לו ב .64 רעננה:שועוזעוסא א חוז ה ; 137״ קו בי״ ,בו רוכוב 8כפר ־ סבא: גיי נ ס ״ לי ״וי צ מן .82 הרצליה :״ לי ״ סו קו לו ב .47 חולון :״ אפנתדבש״ ,סוקולוב ; 66
.8באר־שבע :״גיינס סנ ט ר״ ,ה חלו ץ .81 עפולה: או פנ ת סיי מון ; או פנ ת שו ל מי ת. ט ב רי ה: או פנ ת אורן.
י) שייע״ סו קו לו ב 75נ תני ה :״ ב לו גיינ ס ״ .דיזנ גו ף פינ תהרצל; ״ אדםוחווה ״ ,הר צל .29 ירו שלים :״ סופ ר גיינס״ ,יפו 50 בנין ע מו די ם ; ״גיינס לי בן ה לל ; 7״ ס פו רטרח בי ה״ ק ק ״ ל ; 29״ מ ח סן הגיינס״;
היבואנים ו המפי צים: א חי ם נקש
ובחנויות נו ספו ת בכל הארץ.
ק רי ת־ מל אכי :״ רו קי״ .חי פ ה :״ בי ת הגיינ ס״ הר צל ; 20״ או ר הגיינ ס״ הרצל .7ק רי ת־ בי א לי ק :״גיינס לי״ העמ קי ם ,3בי ריד המצ רי ף ק רי ת חיי ם איל תבמ בי״.

__ מ״א, רח׳ יהודה המכבי 57 טל׳ 456351

מרוב ת השיער הקיד מי :

כתבת הע 1ע ר האתגר :

1טומ* דאלאס
מישרד התיירות מתמחה בהפר חת
בלונים, המתפוצצים מרעם.
הבלון השבועי: כוכבי דאלאס שלא
כאו לפסטיבל,
יכל, שהוכן
לכבודם .״ה;
עולם הזה׳׳
מביא את סיפור ה־מישלחת
שלא הגיעה.
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהל׳ה: רד!׳
גורדון ,3תל-אכיב ,63458 טל 232262/3/4 03 תא״דואר . 136 העורר
הראשי: אורי א מרי עורך־תכנית: יוסי שנון רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
טומוכיץ וניורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרנוסטי. ראש
המינהלה: אברהם פיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס ב״הדפום החדש״ כע״ט, תל־אכיב, רחוב
בן־אכיגדור. חפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״כע

כבתי־הקולנוע בארץ מוצג עתה הסרט
בלי כוונת זדון, שעלילתו מתרחשת במערכת
של עיתון וסביב עבודתה. אין זה
סרט חשוב ביותר, אך הוא מעורר בעיות
מעניינות — לעיתונאים.
לכאורה אין זה אלא סרט נוסף בסידרה
של סרטים המסיתים נגד חופש־העיתונות
— כמו כבודה האבוד של קתרינה בלום,
למשל. גיבור הסיפור הוא אדם עובד (פול
ניומן) ,שנולד, לרוע מזלו, לאב שהיה
מראשי המאפיה. שילטונות־החוק מחפשים

כך, בדרך־כלל המגמה אינה לעצור בעד
המישטרה, אלא להיפך.
וכאן העוקץ. אם מחליט קצין־מישטרה
בכיר לנצל לרעה את העיתונות כדי לשבור
אדם חף־מפשע, כפי שקורה בסרט וכפי
שיכול בהחלט לקרות במציאות — העיתונות
עלולה ליפול בפח. היו טענות שכך
קרה בפרשת אהרון אבו־חצירא, וגם בפרשת
יורם ביכונסקי.
זה נוהל פסול, ויש לגנותו. אך המנוול
כאן הוא קצין־המישטרה, המדליף את
המידע הכוזב — ולא העיתון, המפרסם
אותו בתום־לב ,״בלי כוונת זדון״.
אך יש לעניין צד המחייב חשבון־נפש
גם בקרב העיתונאים.
היחסים בין המישטרה והעיתונות עלולים
להיות אינטימיים מדי, עד כדי כך

״אני!ננזלברי

אשתו של העיתונאי הבכיר ניהלה
פרשת אהבים עם החייל הצעיר —
וכאשר החליטה לסיימה
— ירה המאהב
כבעל. הסיפור המסעיר
את הבוהמה.

מ ישח ק הו ש ק
מהם המניעים הסודיים של מדיניות ארצות־הברית
במרחב 7מי מפעיל אותה? מה היתה
משמעותו האמיתית של הקרב על ייצור מטוס
הלביא? על שאלות 1אלה משיב אורי אבנרי.

מרד מו קדם מדי
יורם המיזרחי, העיתונאי
מהצפון
הפרוע, מפפר בגי־לוי־לב
על יחסיו
עם סעד חדאד, על
הדרוזים בגולן, ואומר:
אני מבולבל.

המיבצע של שר־הביטחון מצא את אנשי ״התנועה לעצירת
הנסיגה״ בלתי־מוכניס — אך הם הפעילו את
תוכנית־המרד שלהם בכל רחבי הארץ. עכשיו
הם טוענים שהיתה זו ״הצגה בשביל מיטראן״,
ושהמרד יפרוץ שוב.

מיל חמתהת רו פו ת
בעיקבות פרשת חולה־הסרטן ראובן מעיין החל מאבק בין
ממציא התרופה הד״ו דויד רובין והכינואי יש־ראל
שחק. העולם הזה מגלה: המילחמה על
ריווחי התרופות עלולה לפגוע בחולי־הסרטן !

קציך הנו ש טר ה והנ שים

מה קדהילבב!?

במשך שנים ארוכות הוגשו תלונות של
שוטרות נגד קצין־המישטרה דויד פרנקו.
עתה נשמעות העדויות במישפטו•

אני ל א אנטי־שמי !
בראיון בילעדי להעולם הזה אומר הבימאי
הנודע ורנר פאסבינדר כי אינו אנטי־שמי,
אך אינו מסתיר בסרטיו שהיהודים נאלצו
לנהוג באופן שלילי כדי להתקיים.

פול ניומן כ״בליי כוונת זדון״
מי המנוול?

עדויות, נגד העולם התחתון. עולה על
דעתם שפול ניומן צריך לדעת משהו,
ביגלל קירבתו המישפחתית, והם מחליטים
ללחוץ עליו.
לצורך זה הם מנצלים כתבת של עיתון
מכובד. היא מוזמנת לפגישה עם קצין-
המישטרה. זד, יוצא בעת הפגישה מהחדר,
ומשאיר על שולחנו תיק, שיש בו מיסמך
כוזב על חקירה המתנהלת, כביכול, נגד
ניומן. הכתבת יודעת שזוהי הדלפה מכוונת,
וממהרת לפרסם את הידיעה.
כתוצאה מכך מוחשד ניומן בעיניהם של
מיליוני קוראים, ידידתו מתאבדת, ועוד
ועוד. בסופו של דבר נוקם האיש את
ניקמתו בצורה שלא ארחיב עליה את ה־כתיבה,
שמא אקלקל את הנאת הצופים.
עלילה כזאת יכולה בהחלט להתרחש
בחיים. מי המנוולים בה?
לכאורה, העיתון והכתבת. הם פירסמו
מידע בלתי-מוסמך ורצחו אופיו של אדם.
אולם כל עיתונאי בעולם החופשי —
וגם העולם הזה — היה מפרסם מידע כזה,
שנמסר לו (ולא חשוב איך) על-ידי קצין-
מישטרה בכיר. אם קצין בכיר מודיע, במיסמך
רישמי, כי נגד פלוני מתנהלת
חקירה — אין שום סיבה סבירה לפקפק
בכך.
בדרך כלל רואה העיתונות את חובתה
בדירבון המישטרד׳ לפעול נגד עולם־הפשע.
קיים תמיד חשד שמא המישטרה מזניחה
תפקיד זה, שאינה מוכשרת או נמרצת
די צורכה, שמישהו מקבל שוחד. משום*

שהעיתונאי הופך משרת המישטרה, תחת
לפקוח עליה עין ולבקר אותה.
התהליך הוא טיבעי. בידי המישטרה יש
סקופים. העיתונאי רוצה להשיג אותם.
הוא ״קונה״ אותם במחיר שרותים. לעתים
— על־ידי מתן פירסומת אישית לקצין
זה או אחר. במיקרים חמורים יותר —
על־ידי הפיכת העיתון למכשיר בידי דד
מישטרה.
סכנה זו אינה אורבת רק בשטח ה־מישטרה.
היא קיימת בכל מיגזר. הכתב
הפרלמנטרי קונה הדלפות מישיבות סודיות
תמורת מתן פירסומת אישית לח״כים
*מדליפים, העלולים להיות דווקא הטיפוסים
היותר־שליליים בכנסת. כתוצאה מכך
מופיעה עדה של כסילים רודפי־פירסומת
מדי יום בכותרות העיתונים, בעוד שכל
העבודה הפרלמנטרית הרצינית נגנזת למעשה,
ואיש אינו שם לב ליוזמה רצינית.
הוא הדין לגבי כתבים פוליטיים, צבאיים
וכלכליים. הם עלולים לשרת את האנשים
שעליהם היו חייבים דווקא לפקוח עין.
כמו שגריר, המוכר נפשו לארץ שהוא
מואמן בה, הם עושים את מלאכתם רמייה.
זוהי הבעייד, האמיתית גם בסרט זה. אך
היא חבוייה בו מתחת לפני השטח.

הממ של ה נג ד הרופ א
פרשת דומה לזו של תרופת הד״ר רובין התרחשה
ברומניה: השילטונות פעלו נגד הרופא
— ואחרי 13 שנים התברר שהוא המציא
תרופה מהפכנית !

מיבתב של אסיר
האסיר ארנון דגני נתן ליפהפיה שנשא
בכלא מיכתכ-אהכה — ומנהל־הכלא
מנסה למנוע את שיחרורו הקרוב.

מדורים ק בועי ם: תשקיף כמדינה
אתה והשקל מיכתכים תשכצופן
חשכון עוכר ושב
ממסיבה למסיבה
עולם קטן — הודו, קיסינג׳ר
ותאודורקיס

אנשים כעולם אנשים בלונים
הנדץ — שני נאומים
מה הם אומרים -אנט דולצ׳ין,
אסתר קדישאי, ג׳די מליץ, ניב בלייך,

ה עו ל ם הזה 2323

מדוע עדיין אין
ראש־הממשלה עומד
על רגליו? ״ה עולם
הזה״ חוקר
את מצבו הבריאו־

אורה מורג וסטיבן סאבט
יומן אישי — מהפכנים דה־לוכס,
הנשיא והאלוקים, אליהו בית־צור,
וג׳יין פונדק

לי — לה — לו
חלון ראווה
וג׳יגס אווריריים

-מיסתורי האיפור

שידור

יומן שידורים -ישראל וירדן

איש ממאדים
הורוסקופ -מזל דגים
נמר של נייר -בני ברבש,

היינריך בל והפחד מאותיות

זה היה העולם הזה שהיה -

אנשי בגין מפגינים נגד הנסיגה מסיני 68
רהל מרהלת 73 ספורט

-ידזזדדו־דזווחיד

חודשים היו אזרחים עוכדי־צה״ל, מתחילים
לשלם פיצויי־פיטורים מוגדלים, כשיעור
של *.400
במינהל מפרשים צעד זה כהכנה לכינון ״האוטונומיה״
בגדה המערבית.

הקיבוץ הארא
נגד הדרו!*1ו

ד סו ד ד אח מיטראן
מארחיו של הנשיא פראנסואה מיטראן
כישראל, ובראשם לישכת נשיא־המדינה
והשגרירות הצרפתית, פעלו נמרצות כדי
למנוע כל מגע של האורח עם ישראלים
התומכים כדיעותיו כעניין הפלסטיני.
השגרירות הצרפתית, שביקשה למנוע התגרות
בממשלה, חיבלה בנסיונו של שר־החינוך הצרפתי,
דאק לאנג, להיפגש עם אחד מראשי המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני.

ה ארידוח
של אופירה
רעיית הנשיא, אופירה נכון, עברה
כאחרונה סידרת בדיקות מקיפות
לאיתור הצרידות שתקפה אותה.
רופאיה ניסו לבדוק אם יש קשר כין
הצרידות ומחלתה כעבר, אך לא
מצאו כזה.

שמואל יוד ח
אחרון השרידים של שילטון־המערך בצמרת
מישרד־החיגוך, המנכ״ל אליעזר שמואלי,
יודח מתפקידו.
תחתיו עומד להתמנות מרדכי (״מוטל׳ה״) רפלד,
סמנכ״ל המישרד, שהיד, מנהל כפר־הנוער בכפר־חסידים.
רפלד הוא מאנשי זבולון המר, ומקורב
לאנשי גוש־אמונים. בכך תושלם השתלטות המפד״ל
על מישרד־החינוך.

דרוקמן !המבוויח האמריקאית סגן־השר שהתפטר, הרב חיים דרוקמן,
ממשיך להשתמש כמכונית האמריקאית
המפוארת שנשכרה דמענו, דמרות
שהתפטרותו נכנסה לתוקף.
דרוקמן משתמש במכונית אמריקאית מדגם
״אולדסמוביל״ ,שדמי שביתתה מגיעים
ל־0צ אלף לירות ליום. המכונית מוסעת
על-ידי נהג שכיר. דרוקמן הודיע להנהלת
מישרד־הדתות שכדעתו להשאיר את
המכונית והנהג לשימושו עד ל־ 15 במרס,
והוא נוסע כה כדי להשתתף כפעולות
התנועה־דעצירת־הנפיגה כסיני.

דרוק מן י חזור
מנהיג הצעירים במפד״ל, שד־החינוך
זבולון המר, מבקש להבטיח ככר עתה
שחיים דרוקמן, סגן־שר־הדתות, שהתפטר,
יוחזר לתפקידו מייד אחרי פינוי חבל־ימית
כסוף חודש אפריל.
המר מבקש להבטיח בדרך זו את המשך חברותו
של דרוקמן במפד״ל. ככל הנראה לא תהיה ל שת
הדתות, יוסף בורג, ברירה אלא להסכים לשובו
של דרוקמן.

הכנות לפינוי המיוחל
לחלק מהעובדים היהודיים כמינהל
האזרחי בגדה המערבית, שעד לפני שלושה

מחלקת־הכנייה של הקיכוץ הארצי שיגרה
הודעות־פיטורין לפועלי״הכניין הדרוזיים
מרמת־הגולן.

חוגי הקבלנים, הסוחרים, התעשיינים, בעלי־הבתים
והיבואנים, שיש להם שליטה במיפלגה, חוששים
מפני צעדיו הכלכליים של שד־האוצר, ולוחצים
על נציגיהם בממשלה ובכנסת לאיים בפרישת
המיפלגה מהליכוד ומהקואליציה, כדי לרסן
את ארידור.

הרן חד שהל לי ב ד לי ם
אחרי ש״קרן זיידל׳׳ נטשה את המיפלגה
הליברלית, כעיקכות הגילויים על קשרים
מפוקפקים שבין הקרן הגרמנית והמיפלגה,
מתעניינת קרן גרמנית חדשה ,״קרן
אדנאוור״ ,בקשירת קשרים דומים עם
המיפלגה.

הדרוזים ברמת־הגולן שובתים כמחאה על סיפוח
הגולן, שגם מפ״ם הצביעה נגדו, ומחלקת הבנייה
של הקיבוץ־הארצי, השייך למפ״ם, הודיעה לעובדיה
בכתב, כי המשך השביתה פירושו פיטורין.

ממה חו ש ש

קש־־ם ל חו? המיסוי

רוזו בלט *

הלובי של הבנקים בכנסת יפעל כצורה
נמרצת כדי להכניס כחוק־המיפוי־האינפלציוני
שינויים אשר יעקרו אותו
למעשה.

אחרון הנאשמים כרצח חיים ארלו־זורוב,
צכי רוזנבלט כן ה־ ,70 אינו
מסכים לדכר על הפרשה כלי אישורו
של הפרקליט שמואל תמיר.
רוזנכלט יצא בשעתו זכאי במישפט,
ולא ברור מדוע הוא זקוק לאישורו
של תמיר כדי לדכר.

המקורבים לבורסה, שהחוק הזה היה בין הגורמים
לירידות החדות בה, טוענים כי בינתיים שיגרו
הבנקים למערכה את הטוראים־התעשיינים,
בעקבותיהם את הסמלים־רואי־ד,חשבון, ורק בשלב
הדיון בוועדת״הכספים ייכנסו הבנקים עצמם למערכה.

זמיר דן
בחסינות קל״נר
היועץ המישפטי לממשלה יתבקש לדון
כהסרת חסינותו של ה״כ״חרות, מיכאל
קליינר.
הבקשה הוגשה בשם עורך־הדין התל־אביבי חיים
שטנגר, שעל רקע הסיכסוך בסניף צפון של תנועת-
החרות בתל־אביב אמר עליו קליינר שהוא ״מחפש
אותו באופן אישי.״ שטנגר מבקש להגיש נגד
קליינר תביעה פלילית פרטית על־פי חוק־לשון־הרע.

הבדו אי ם1113
אח החמולות

החוק הנורווגי מת
גם כץ מי שהיו מועמדים להיכנס לכנסת,
אילו היה נחקק החוק הנורווגי, רווחת
הדיעה שהרעיץ שבק חיים.
הליכוד יעדיף צירוף עוד סיעה או שתיים
לקואליציה על העברת החוק, שכתוצאה ממנו לא
יגדל הרוב של הקואליציה.

בו טל צו־זהסגידה
צדהסגירה, שהוציאה המישטרה נגד הירחון
מאה — חדשות הנזישטתז, בוטל עוד לפני שהובא
לפני שופט.

פרקליט הירחון, עורך־הדין אמנון זיכרוני,
ביקש לטעון כי הצו הוא כלתי־חוקי, אד
המישטרה עצמה הסירה מרצונה את צו•
הסגירה עוד לפני הדיון המישפטי.

מאוני..דיסקסט׳׳

אין כמעט ספק כי הבדואים בפיתחת־רפיח יצליחו
לפרק את כל החממות שהישראלים לא יצליחו
לפרקן לפני מסירת החבל למצריים.
הבדואים, שהועסקו בזמנו בהרכבת החממות, מועסקים
עתה על־ידי הקבלנים הישראליים בפירוקן, והם
יידעו כיצד לעשות זאת כאשר תפנה ישראל את
השטח — גם אם תהיה הבטחה של ממשלת־מצריים
כי יותר לישראל להמשיך בפירוק אחרי החזרת
החבל.
אין כמעט ספק שישראל לא תספיק עוד להוציא
את מרבית הרכוש לפני הנסיגה, בגלל הכניעה עד
כה לעוצרי־הנסיגה.

ה עו ל

הז ה

נ״המיוי־ס״
״כנק דיסקונט״ ,השלישי בגודלו כישראל,
ו״בנק המיזרחי המאוחד״ ,הרביעי בגודלו,
יפרסמו את מאזניהם כשבוע הבא.
שני הבנקים יציגו לראשונה מאזנים המותאמים
לאינפלציה.

שפירא •סור.
3ח• ־ א בו ת
הקבלן מוניה שפירא עומד לצאת בהנפקה חדשה
של חברה חדשה בבורסה.

בארצוח־זהוסרית
קוראים בארצות־הברית המבקשים לרכוש
את ״העולם הזה״ יוכלו לפנות מעתה לחברת
ההפצה של השבועון בניו״יורק.
כתובת החברה :

8£ ,ס- 110א £0141>0

.¥. 10021,א -¥011£:,ז\\£זיל

212(249-3753.׳

הוא מכקש לגייס כדרך זו הון לבניית
בתי־אכות, שעם הזדקנות האובלוסיה
בישראל הפכו עסק משתלם מאוד.

ואשם ב שו חדמ 8ז שיך
אברהם ד,מאירי, המחזיק בתיק הפועל במועצת־פועלי־חיפה,
שהוא גם חבר במועצת־העיר, ממשיך
בתפקידו, למרות שהוגש נגדו כתב־אישום בפרשת
קניית מישחק בין הפועל חיפה ומכבי פתח־תיקווה,
לפני שנים אחדות.

ה לי ב ר לי ם

אלי לנד או ל^מעריב״

נגד ארידור

יועצו של שר־הכיטחץ, אלי לנדאו, שיחסיו
עם אריק שרון התקררו, עומד לשוב כנראה
לצהרץ ״מעריב״ ,שאותו עזב לפני
שנים אחדות.

החוגים הכלכליים השולטים כמיפדגה
הליברלית עומדים לפתוח במערבה בכדה
נגד שר־האוצר, יורם ארידור.

לנדאו הוא בעל בתו של עובד בן־עמי, מבעלי
העיתון.

במדינה העם 10ג דס

ישדסי הו די,
יש רם ע ר בי,
וי שדבשמא7גי
ברסואד, ידועים סוגים שונים
של דם. במדינת־ישראל יש רק
שני סוגים: דם יהודי ודם לא־יהודי.
היחס לשניהם שונה לגמרי.
עננים של רטוריקה עטפו השבוע
את המדינה, כאשר הכל —
החל בראש־הממשלה וכלה באחרון
הסקנדליסטים ׳של גוש־אמונים
— דיברו על הצורך למנוע בכל
מחיר ״שפיכת דם יהודי״ .מנחם
בגין אף הודיע בהתרגשות כי יתפטר
לפני שיישפך ״דם יהודי״.
על פי כל האמור, ברור כי כלל
זה אינו חל, חלילה, על ״דם לא־יהודי״
או ״דם ערבי״ .שפיכת דם
כזה אינה מעוררת התרגשות, ואין
עליה איסורים דומים.
ההבדל בין שני סוגי־הדם אינו
ריטורי בלבד. במציאות של ישראל
הצטייר השבוע בצורה ברורה
כי אין שוויון לפני החוק. יש לפחות
שני סוגי־חוקים ואולי שלושה.
״ ב אווי רוב רג ליי ם״ .הצבא
הטיל מצור על שני חבלים — ב־רמת־הגולן
בצפון ובחבל-ימית בדרום.
היו אלה שני סוגי-מצור:
• 1בחבל־ימית, שם הכריזו יהודים
על מרד גלוי בשילטון, הסתפק
צה״ל בהקמת מחסומים, אך
כל מי שרצה יכול היה לעקוף
אותם. ברמת־הגולן הוטל מצור
חמור, ואיש לא חמק בעדו.
• ברמת־הגולן צומצמה אספקת
החשמל והמים, ונותקו הטלפונים.
בחבל־ימית לא הופסק
שום שירות ממלכתי.
• בחבל־ימית, שעליו אין ה חוק
הישראלי חל, ניתן לחברי־הכנסת
של הימין הקיצוני להיכנס
ולצאת, על פי חוק־החם ינות שאינו
חל שם. ברמת־הגולן נחסמה הדרך
לפני ארבעת חברי־הכנסת הקומוניסטיים,
אף שחוקי־ישראל
חלים שם מאז הסיפוח, ובכללם
חוק־ד,חסינות המתיר תנועה חופשית
של חברי־הכנסת בכל מקום.
רק כעבור ימים, ואחרי תירוצים
והשהיות, ניתן לח״כים להיכנס.
י• בחבל־ימית נשלחים החיילים
לפעולה, גם מול התגרות קיצונית,
כשאין בידיהם נשק חם וקר, ואף
נאסר עליהם לשאת אלות, מגיני־יד
ומגיני־פנים. בשכם וברמאללה
מצויידים החיילים בנשק חם, והם
הצטוו לפתוח באש בשעה שנערות
ונערים מיידים בהם אבנים.
השבוע, כאשר ירו חיילים ״באוויר
וברגליים״ בשכם, נפצע קשה
נער בביטנו ובחזהו.
;• בדרום הותר לאמצעי־התיק־שורת
המקומיים והזרים לפעול ב*
אין־מפריע, אחרי איסור זמני, ודד
סיקור הועמד במידה רבה לרשות
התעמולה של גוש־אמונים. בגולן
ובגדה נמשכה המדיניות של מני־עת־הסיקור
והטרדת העיתונאים.
דם ש פי ך. בין שני סוגי־הדם,
השפיך והבלתי־שפיך, היה סוג
שלישי, שמעמדו לוט בערפל. זהו
דמם של ״שמאלנים״ ו״יפי־נפש״
יהודיים, הנזעקים לעזרת הערבים.
נגדם מותר להפעיל גז מדמיע
ואלות, והם נעצרים בסיטונות. אך
עד כה לא הופעל נגדם נשק חם.
נראה כי עדיין לא נפסקה הלכה
לגבי טיבו של דם זה.

גלעצנלה * 111 חדשות
כי קו ד מי ט ר אן, פינוי
סיני ו ח טי פ ת אדולף הי ט לו.
פחות מאדם אחד מבין כל אלף
בני־אדם על פני כדור־הארץ הוא
(המשך בעמוד )8
העול ם הזה 2323

ד1ע אחדי מאוס: בגין נראה כבונה, ויושובסקי, אויחו ואוליו

ה ה חורה נגדן?
ף* דוע ראש־הממשלה, מנחם
י* בגין 68 אינו הולך בשתי
רגליו 1על שאלה זו מתקשים
רופאים אורטופדיים להשיב. ברור
להם שהתופעה תמוהה.
לפני שלושה חודשים מעד מנחם
בגין בחדר־האמבטיה בביתו. כתוצאה
מהנפילה נשברה עצם ב-
צוואר־הפמור ברגלו השמאלית.
עוד באותו הלילה הוחדר לרגלו
של ראש־הממשלה, מסמר המכונה
סמית־פטירסון, בבית־החד
לים הדסה בירושלים. אחרי פעולה
כירורגית אושפז ראש הממשלה
ביחידה הקרדיאלית לטיפול
נמרץ, ולא במחלקה האורטופדית.
הסיבה לכך היתד, שמנחם בגין
נתון בטיפולו של הפרופסור מר־ווין
גוטסמן, מנהל היחידה.
שיטת המיסמור בכירורגיה אורטופדית
מקצרת את מהלך ההח למה
עד לאיחוי השבר. אחרי ני תוח
כזה אין עוד צורך להוסיף
גבס לקיבוע הרגל. שלושה ימים
אחרי המיסמור מסוגל החולה לעמוד
על רגליו. במשך שישה שבועות
אחרי הניתוח נעזר החולה
בהליכון, כדי להישען עליו בזמן
ההליכה. כחלוף תקופה זו נעזר
החולה במקל־הליכה בלבד. זה מהלך
ההחלמה השכיח אחרי מיסמור
שבר צוואר־הירך•

בנ ה

>£צל מנחם בגין המצב שוי
נה. גם עתה, שלושה חודשים
אחרי הניתוח, הוא יושב עדיין ב־כיסא־גלגלים.
אין הוא פוסע יותר
מצעד אחד, אלא כדי לעבור מ-
כסא־הגלגלים אל מושבו באולם-
המליאה. כשאנשים הנמצאים במחיצת
ראש־ד,ממשלה נשאלים מה
שלומו, הם משיבים :״בגין מרגיש
מצרין.״ לעומתם, העיתונאים
והצלמים המביטים בראש־הממ-
שלה מהיציע, מבחינים באיש אחר.

לפני שראש־ד,ממשלה נואם, אן
אחרי שהוא מסיים את נאומיו
נראות בפניו עוויתות. ניכר בעליל:
ראש־הממשלה סובל מ
כאבים עזים.
הוא חסר מנוחה בכסאו. אין
הוא מסוגל להישאר במקומו במשך
כל שעות הישיבה, והוא
מבקש מסדרן הכנסת שיוציא אותו
מהאולם.
מזכירו האישי, יחיאל קדישאי
ואנשים נוספים, העובדים במחי
צת ראש־הממשלה, מאשרים ש
בגין אכן סובל מכאבים. הישיבה
הממושכת אינה מועילה לו. להי
פך, היא מקשה עליו.
בישיבת־הכנסת, ביום השלישי
האחרון, הורה בגין לסדרני־הכנסת
להוציאו מאולם־המליאה — שבו
נערך הדיון על ההצעה להביע
אי־אמון לממשלה בגלל פינוי
ימית — אחרי שעה. הוא חזר
לאולם רק כשהגיע תורו לנאום-
בזמן הנאום הוא היה לאדם ד,
בריא ביותר במליאה (ראה הנדון)
הוא שפע חיות, ורק פעם אחת
הושיט ידו אל כוס־המים שהונחה
לידו, וגם זה היה רק מעשה
ריטורי.
כשסיים ראש־הממשלה את נאו
מו, השתנתה לפתע הבעת-פניו
הראשון שהבחין בכך היה שים־
חה ארליך. הוא רכן אל מנחם
בגין ושוחח עימו מקרוב, כשידו
מסתירה את פניו.
שר־הביטחון אריאל שרון, וכמוהו
גם שר־האוצר יורם ארידור
הבחינו במתרחש והחרישו בסבו
כה. מרדכי וירשובסקי, שניסה
להתקרב אל ראש־ד,ממשלה, נרתע;
ושב לאחור.
רוני מילוא נדחה אף הוא על
ידי ראש־ה,ממשלה בהינף־יד. רק
שימחה ארליך המשיך לשוחח עם
מנחם בגין. סדרני-הכנסת מיהרו
להביא אליו את כיסא־הגלגלים
הוא עבר אליו ועזב את האולם.
כל אותה עת טירטרו מצלמות
של צלמי־העיתונות והנציחו אתי

> 011191
מאת מאיר תדמור

הזהב ׳ווו בעקבות הננס
בינואר ,1980 אחרי הפלישה הסובייטית לאפגניסתאן, הגיע
מחירה של אוגקיית זהב ( 31 גרם) לשיא של 850 דולר, מאז ועד
היום נפל מחיר הזהב ב־ס/״סס. מתכת יקרה אחרת, הפלטינה, איבדה
67 אחוז ממחירה. עלתה על כולם מתכת הכסף, שאיבדה 85
אחוז מערכה.
מה גרם לירידות־ענק אלה במחיריהן של המתכות היקרות,
ששימשו במשך אלפי שנים ערך שאינו נשחק, לבעליהם?
הרוסים דאגו, שלא כמינהגם, שכל סוחרי־הזהב יידעו, שלא
הם האשמים, בטענה שזה כחודש לא מכרו זהב. אך עובדה היא
שהם מכרו כ־ 300 טון זהב בשנה האחרונה, ובחודשיים האחרונים
בלבד כ־ 80 טון. הסיבה המיידית: הצורך במטבע קשה
כדי לשלם עבור הגרעינים המיובאים מארצות־הברית וסיוע לבן־
הברית הפולני המסובך בחובות כבדים לבנקים במערב.
האמת היא שמוסקווה מודאגת לאחרונה שמא האווזה המטילה
ביצי־זמב תישחט.

אחד מגדולי המומחים בשטח הסחר במתכות יקרות אומר,
שאין כל הגיון לקנות עכשיו זהב וגם לא בחודשים הקרובים.
מחיר הזהב עלול לרדת ל־ 325 וגם 300 דולר האונקיה. הזהב שוב
אינו נוצץ.

איש לא טען שכוונת החוק, לסגור
כמה ״מקלטי מם״ ,אינה
כמקום. להיפך, הם מברכים על כך
שלא כפני לקוחותיהם. אך מה
שמטריד אותם, זו השיטה של
״לסדר את הנישום״ כהזדמנות
חגיגית זו, ולבלבל את אלה ש־מכולכלים
כלאו הכי. כל מיני שינויים
קטנים, השמטת פיסקות,
הכנסת חדשות הנראות תמימות
כמבט ראשון, ולאחר עיון מתברר
שהן כעלות משמעות מרחיקת
לכת.

באירן וכעירק הסיפור שוגה כמעט. המילחמה
שם עדיין נמשכת וצורכת כמויות גדלות והולכות של
מטכע זר לקניית נשק ותחמושת. תמלוגי הנפט
שמקכלות שתי מדינות אלה שוכ אינם מספיקים, על
כן הן חייכות למכור את מלאי הזהב שכרשותן
וכמיקרה של אירן, גם יצירות־אמנות.
— נסיכי־הנפט מוכרים את מלאי הזהב שברשותם מסיבות אחרות.
הם לא זקוקים לכסף, אך חרדים לערכו היורד, לעומת ערכו
העולה של הדולר והריבית המשולמת עליו. לכן הם מוכרים.
ירידת מחירי הנפט מאיצה את התהליך. ככל שיירד מחירו,
יגדל ההיצע של זהב, ועימו יירד המחיר עוד יותר. גם הבנקים
חוששים. לקוחות שקיבלו אשראי לסחר בזהב לא עומדים
בהתחייבויותיהם. גם הם מוכנים למכור.
וככל זאת, מי קונה ץ מומחים טוענים שמשקיעים

יפאניים עדיין קונים. כמה כנקים מרפ ייים קונים,
כדי לתמוך כמחיר הזהב, שכמויות גז זלות ממנו
נמצאות כמרתפיהם.
יש גם ציידי מציאות שקונים.

הסמיכו אותי לומר לאנשי נציבות מס ד,כנסה
ובעיקר לד״ר יצחק סווארי: כוונות
טובות לא צריך ללוות גם במכות מכאיבות
מתחת לחגורה.

] 1 | 1 1 1 1 ^ 111 1ך. התרשים המתאר את
- 11111 - 1111״*יי ההתאמה שבין מחירי
הנפט ומחירי הזהב. הקו השחור מציין את מחירי
הזהב, והקו הכפול מתאר את התנודות במחירי הנפט.
השיא היה בינואר שנת •1980 המגמה עכשיו: ירידה.

השד אינו נורא

ה בו רסה
אם תסתכלו בתרשים שלפניכם, תבינו
ששד המפולת אינו נורא כל כך. מי ש החזיק
בינואר ובשלושת השבועות הרא שונים
של פברואר נייר־ערך כלשהו, לאורך
תקופה זו, הסיכוי הוא שלא הפסיד, אפילו
מכר. מי שנכנס מאוחר, ככל שאיחר
להיכנס, היו הפסדיו גדולים יותר. מי שלא
נבהל, אפילו נכנס מאוחר, סיכוייו להרוויח
את מה שהפסיד (על הנייר) ,גדולים יותר.
הערכה שפורסמה בעיתונות היומית אומרת
שהפסדי ״המפולת״ מוערכים ב־ 12 מיליארד
שקל. במילים אחרות, ערך השוק, המחיר
של המניות, ירד בסכום זה לעומת ערכן

לפני בהלת המס. נא לזכור, מדובר במניות
החופשיות בלבד, בלי בנקים.

תיאורטית לפחות, אם איש מן
המשקיעים לא היה מוכר את השקעתו,
גם ההפסד היה תיאורטי,
אלא כאשר מכר או ימכור את
ניירות־הערך שבידו. שום עניין
של עיתוי. כשיחזרו השערים לרמתם
שלפני יום שלישי השחור,
ערכה של ההשקעה יחזור להיות
כפי שהיתה אז. נכון שכינתיים
יש גם אינפלציה, ובעניין זה יש
לי עצה: לא מכרת עד עכשיו,

חכה לבאות, תשיג גם את הפיגור.

חוג1ד
הסנסנזת
יש שיטה חדשה. עד
״מריצים״ מניה, היו עושים
הפשוטה והגסה של הכנסת
לים, והמניה היתד, עולה
ונופלת חלל בזעקת־הפסד.

עכשיו כשהיו
את זה בשיטה
ביקושים גדובקפיצות־קרב,

השיטה
החדשה גורסת טיפטוף.
איך, למשל, עלו המניות של כרמל
ע׳׳ש ושל ״סקוריטס״ץ כשיטת
הטפטפות. מינון יומי קטן, כמעט
לא מורגש, עליה איטית הנראית
סולידית, אלא מה? ואז, טרח,
נפילה של ממש ו...אכלת אותה.
הוא שאמרנו, נוסף על מזל צריך גם
חוש עיתוי ותכונה נוספת — להסתפק במועט;
אולי קצת יותר, ולברוח. הבורח
בזמן בעת ההיא, שכרו בכיסו. זד, לא בדיוק
הפסוק, אבל לעומת זאת הוא נכון. להיכנס
אפשר תמיד, לצאת צריך לדעת מתי.

שינוי לסוגה נ סוך התווש
בקיצור: עד סוף חודש זה, תשרור עדיין
אי־בהירות, גם אי־ודאות. עד שערפל הקרב
של החוק למיסוי בתנאי אינפלציה יוסר.
וזה אומר שני דברים: ברוב ימי המיסחר
תשלוט בכיפה המגמה המעורבת, עליות
וירידות בכפיפה אחת. כר נרחב לפעילות
ספקולטיבית ולשמועות עם בסיס ולא
ליחום.

ממש כימים האחרונים של החודש
צפוי שינוי לטובה: סוף שנת
התקציב וסוף הריכעון הראשון של
הבנקים, שלהם כידוע יש קרנות
נאמנות. עד אז תצטרכנה כמה מן
הקרנות להדביק את המדד וגם את
הדולר. פורים שמח.

התנועה לעצירת

השיגה בגורסה
תנודות שבועיות במדדי המניות ()4.3.82 — 31.12.81
מי שנכנס מאוחר הפסיד יותר

>9י 6

בשיחות שניהלתי לאחרונה עם כמה
רואי־חשבון, ליוותה אותי ההרגשה, שהם
נרתעים מלומר כל מה שיש ילד,ם על
החוק החדש המטפל באינפלציה ובמיסוי
גם יחד.

לכבוד ה״מיני־מפולת״ שהיתר, בבורסה
בסוף פברואר ותחילת מרס, נסקור גם
כמה מסיפורי ״הימים הנוראים״ של הבורסה.
לצורך זה אין טוב מכמה בדיחות
מקבריות, כפי שבאו לידי ביטוי באולמות-

טלפון בלי חוט
זה שיש טלפון אלחוטי, זה לא חדש.
מד, שחדש הוא טלפון שבו לא צריך יהיה
לפנות למוקד שיעביר את השיחה. אפשר
יהיה לחייג מכל מקום לכל יטלפון אחר,
כאילו היה חוט בין השניים. קץ למרכזיות
הטלפונים? עוד לא, אבל בקרוב, אולי
בעוד חמש שנים, ואולי בעוד שמונה.
מי האמין לפני עשר שנים שאפשר יהיר,
לענוד מחשב יחד עם שעון דיגיטלי על
היד? עובדה. בעוד עשר שנים אפשר יהיה
לענוד טלפון על היד. הטכנולוגיה בבר
פותחה.

ניצנים ראשונים של טלפון ללא
חוט אפשר לראות ככר בארץ.
ראיתי במה מהם בתערוכה לציוד
מישרדי ,״פיס 82״ ,שהתקיימה כשבוע
שעבר במלץ ״הילטון״ כתל
אביב. אלה, הם הניצנים. עדיי
קשורים לטלפון הכיתי, והטווד
שלהם כמה מאות מטרים כלבד.
לטלפון האלחוטי יש כל התכונות
שיש לטלפון רגיל, הוא מקבל
שיחות ואפשר לחייג בו, או ליתר
דיוק ללחוץ אותו, בלחיצים, ולקבל
את המיספר הדרוש. יש לו גם זיכרון.
כקיצור, שלוחה אלחוטית
של הטלפון הקבוע.

המכשיר יכול ישמש גם באינטרקום.
למשל, שלחו אותך (ומי כבר יכול לשלוח)•*
למכולת. אחרי שיצאת, עם הטלפון האלחוטי
כמובן, נזכרה אשתך שחסר חלב
בבית. היא מודיעה לך במכשיר. ואתה
נהנה. לא תצטרך לחזור למכולת שנית
להביא חלב.

המחיר כארץ הוא ב־ט 35 דולר,
למכשיר בעל טווח של 250 מטר.
לטווח יותר גדול המחיר, כמובן,
יותר גדול.
המיסחר בבורסה. הנה הן, אחת לאחת:
׳ 0השמועה אומרת שלאור מה שקרה
לאחרונה בבורסה החליטה הנהלת חברה
קדישא להנפיק מניות בלי שם לחללי
הבורסה. למקורבי חברה קדישא (לא הנמסר
שכתבי-ד,אופציה יימסרו
בורסה)
חינם.
• חברת מוזאיקה, המייצרת בין היתר
מוצרי מוזאיקה, יצאה בהנפקהלבורסה.
על פי חוות־דעת של מומחים לניירות-
ערך ,״ההשקעה במניות החברה עשויה
להיות אטרקטיבית למשקיעים.״ יודעי-
דבר טוענים שצפויים רווחים גבוהים בגין
עיסקי־מצבות למשקיעים.
• בשבוע שעבר היתד, עוד הנפקה מראשי בבורסה,של כהן־מבנים. אחד
הבורסה שנשאל לחוות־דעתו על הנפקד,
זו, השיב בשאלה: נו באמת, מה לכהן
בבית־קברות?
• 1ועכשיו משהו מסוג אחר: כמה מהסוחרים
בבורסה הציעו להקים אירגון
מתחרד, לאירגון ששמו אינו יורד מהכותרות:
התנועה לעצירת הנסיגה בבורסה.

״בהפסקה אני צריך על לחם או לחמניה
לאכול את הכריך,
שוקולד למריחה,
אמא שמה בילקוט
כמו עוגה מן התנור
הפתעה של מתיקות ...לא השארתי אף פירור.
הממרחית הכי הכי > הממרחית הכי הכי
של עלית!״
של עלית!

111

״אמא לא יודעת
שאני ממר את הממרחית
כבר בדרן לבית השפר״
קכה מזון רק באריזה המקורית שעליה מצויינים שם היצרן וכתובתו.

וי מ רי עקבסעט הי ר

מה קורה ל בגין 7
(המשך מעמוד )5
המעמד. לטענת הצלמים, הם ראו
את ראש־הממשלה, מבעד העדשות
המקרבות, כשהוא בוכה. תמונה
כזאת לא הופיעה למחרת בעיתונים
בישראל. לדברי הצלמים, התמונות
נשלחו לחוץ־לארץ.

מעמד מעורר
מבוכה
ף* אותו השבוע אושפזה אשת
יי ראש־הממשלה, עליזה בגין,
במחלקה־לטיפול־נמרץ בבית־החו־לים
הדמה. באותו יום שלישי,
בשעה שבעלה נאם בכנסת, הוגדר
מצבה כקשה. מבקרים שיצאו
מחדרה ביחידה־לטיפול־נמרץ סיפרו
שהיא מחוברת אל ציגור־הנש־מה
ואינה מסוגלת לשוחח. אחות
משגיחה עליה במשך כל שעות
היממה.
ידידיו של מנחם בגין בתנועת-
החרות נטו לייחס את מצב־רוחו
העכור לכך שהוא מודאג ממחלת
אשתו.
למחרת, ביום הרביעי, נועד ל־ראש־הממשלה
יום־עבודה מלא.
בשעת־צהריים הוסע על גבי כי-
סא־הגלגלים, בנמל־התעופה בן־
גוריון, לעבר כבש המטוס שהביא
את הנשיא פרנסואה מיטראן. גשם
טורדני ירד אותה שעה על ראשי
כל הנוכחים בטקס, ורוח עזה
פרעה את בגדיהם. אך ראש־הממ־שלה
קם ועמד על רגליו בעת
הישמע ההימנונים ובלחיצת־הידיים
הטקסית.
כעבור שעתיים קיבל ראש־הממ־שלה
את אורחו בפתח בניין ראש־הממשלה
בירושלים. כשמכוניתו
של הנשיא התקרבה אל חזית הבניין,
קם בגין מהכיסא ועמד על
שתי רגליו. הנשיא הצרפתי עמד
מולו והושיט אליו יד, אך מנחם
בגין לא החזיר לו יד ללחיצה. הוא
עדיין ניסה לייצב את עמידתו.
הצלמים הנציחו שוב את המעמד
במצלמותיהם. לחש עבר מאיש לרעהו,
לא בשל קוצר-רוח על הארכת
הטקס, אלא בשל המבוכה ש עורר
המעמד.
שגריר ישראל בצרפת, מאיר
רוזן, רמז למנחם בגין שיפנה עיניו
אל ידו המושטת של הנשיא,
ורק אז הושיט גם בגין את ידו,
וחיוך רחב נסוך על פניו.
כעבור שלוש שעות הוסע מנחם
בגין על כיסא־הגלגלים לתוך בניין
הכנסת. את העגלה דחפה הפעם
בתו, חסיה מילוא. בעוד היא מחייכת
באושר אל כל הנוכחים באולם,
היתד, הבעת פניו של ראש־המנד
שלה קפואה. כשהושטו אליו ידי
נשים שרצו לברך אותו, נשק להן
ראש־הממשלה בחום, והתרגשות
הציפה אותו. חסיד, מיהרה למלט
אותו מהמקום ההומה אל שולחן־
האוכל.

מוו ת
^ פני שלושה חודשים, אחרי
• הניתוח בצוואר־הידך, פורסם
שרופאיו מבית־החולים הדסה, הורו
לו לבלוע כדורי ליתיום, בטענה
שתרופה זו תשפר את מצב-
רוחו של בגין. מחקר שפורסם ב־
1981 בכתב־העת המיקצועי הרפואה
על חקר השפעת הליתיום, דיווח
שתרופה זו, הניתנת בדרד־כלל ל חולים
הסובלים ממניה דפירסיה,
יעילה לעידוד צמיחת מח־העצם.
אולם מיספר הדיווחים הגדל
לאחרונה על תופעות הלוואי בטיפול
כזה, מחייב זהירות בשימוש
בתרופה.
ברוב ד,מיקרים גורם הליתיום
לשינוי בתרשים אק״ג. הוא יכול
לגרום למוות פתאומי של חולי-
לב. תופעת־לוואי אחרת של חלית־יום
היא הפרעה בשינה.
מנחם בגין מזכיר בנאומיו שהוא
מתקשה להירדם בלילות. ה סיבה
לכך לטענתו, היא החשש
שחייל ישראלי ייפגע בהפגנות
התנועה לעצירת הנסיגה בסיני.

עניין ימית אכן כואב לראש־ה־ממשלה
ומטריד את מנוחתו, אך
ייתכן שגם לליתיום יש חלק באי־יכולתו
לישון.
חוסר־שינה מוריד את יכולת
הגוף להתנגד למחלה, ומעכב, בוודאי
את החלמתו של בגין מהניתוח.
חולים
המקבלים ליתיום סובלים
גם מתחושת מלאות בקיבה, לחץ
ברום הבטן, בחילות וחוסר־תיא־בון.
שתי הארוחות הממלכתיות,
בעת ביקורו של הנשיא פרנסואה
מיטראן, הכבידו, בוודאי, על
ראש־הממשלה. לא פלא, איפוא,
שבשעת הארוחה השניה, בערב
יום החמישי, הוא חש ברע. הוא
הוצא מהמסיבה והועלה לחדר במלון
הנזלך־דוד.
רופאו האישי, הפרופסור מר-
ווין גוטסמן, הוזעק לחדר. הובאו
מייד בלוני חמצן ומכשיר שרושם
את פעולת הלב. למחרת בבוקר
הוסע ראש־הממשלה לביתו בירושלים.
הוא העביר לשמחה ארליך
את ניהול ישיבת־הממשלה ביום
הראשון, ורופאו האישי לא מש
מביתו.
ביום הראשון חלה תפנית במצב
בריאותה של עליזה בגין. מבקרים
שהגיעו אל מיטתה בבית־החולים
הדסה דיווחו שהיא שוחחה
איתם בחופשיות, וביום ה שני
התכוונה לחזור לביתה. בשעה
16.00 ביום הראשון יצא ה פרופסור
גוטסמן מבית ראש־ה־ממשלה.
לשאלת העולם הזה הוא
השיב :״בגין מרגיש מצויין. עליזה
בגין תשוחרר, כנראה, ביום
השני מבית־החולים.״
בינתיים נדחה מועד צאתה של
עליזה בגין מהדסוד אם כי מצבה
השתפר.
ידידה בסף הכאב
^ ורטופדים !ממשיכים לש-
י י איל, מתי יראו את מנחם
בגין מהלך על שתי רגליו. כל
עוד אין הדבר כך הם ׳מעלים
אפשרויות שונות.
! 9הניתוח לא הצליח.
• יתכן שהבעיה הרפואית
אינה השבר אלא דבר אחר.
׳ 9יתכן שרופאיו של בגין נוהגים
בו מישנה זהירות, ולכן
מונעים ממנו הליכה. אך הדבר
אינו הגיוני, כי ישיבה ושכיבה
ממושכות גורמות לירידה בכושר
הפיסי של החולה.
• 1מתח נפשי, חוסר שינה
ועייפות יתר, גורמים לירידה בסף
הכאב. הרופאים מניחים, אם כן,
שראש־ד,ממשלה חש בכאבים עזים
למרות שעל הכאב להיות קטן
יותר. הפחד מפני הליכה, אחרי
ניתוח מיסמור, מגביר אף הוא
את הרגשת הכאב. אורטופדים
גורסים ששלושה חודשים אחרי
ניתוח מיסמור אין החולה אמור
לסבול יותר מכאבים.
לפרופסור גוטסמן יש עבודה
רבה במעונו של ראש־הממשלה.
עליו לטפל בשני חולים. עליזה
בגין סובלת מהתקפי אסטמה מגיל
צעיר. מצבה מחמיר בכל פעם
שהיא מעשנת יותר מדי. בתקופה
מסויימת, בעצת רופאיה, היא
ניסתה להפסיק לעשן, אך לא
התמידה בכך.
מצבו הבריאותי של בגין איתן
פחות ממצבו הפוליטי. רגלו מציקה
לו ומסרבת להתרפא, אין הוא
עומד עדיין על רגליו למרות
הזמן הרב שעבר מאז הניתוח.
חוסר התנועה מעכב את ריפויו
של האיש בן ד,־ ,68 הלוקה גם
בליבו.
כל אלה בוודאי מוסיפים על
המעמסה הנפשית שנגרמת לו בגלל
מצב בריאותה של אשתו,
אליה הוא קשור מאוד.
אך ההצגה הפוליטית חייבת
להימשך. במעמדים פומביים מתאמץ
בגין לחייך בהפגנת ביטחון,
ומקורביו ממשיכים להתעקש :
״הוא מרגיש מצויין!״

במדינה
(המשך מעמוד )5
ישראלי. אך מי שקורא את עיתוני
העולם יכול להתפתות לחשוב כי
ישראל היא אחת משלוש מעצמות־העל.
בגליון
יחידי אחד של ה־עתון
האמריקאי הראלד טריב־יון,
היוצא לאור באירופה (תוך
שיתוף פעולה בין שני העיתונים
החשובים, ניו־יורק טיימס וושינגטון
פוסט) הופיעו ביום ד,־ 4במארס
1982 הידיעות הבאות על
ישראל :
9ידיעה ראשית בעמוד הרא־שוי
:״מיטראן מבטיה קשרים איתנים
עם ישראל.״
9מתחתה הכותרת :״כוחות
ישראליים מפנים 60 פולשים ממחנה
בלתי-חוקי במידבר סיני.״
שתי הידיעות הן ארוכות, ונמשכות
בעמוד הבא.
׳ 9שניים משלושת התצלומים
המקשטים את העמוד הראשון הם
מישראל. האחד מראה את מיטראן,
נבון ובגין בנמל־ד,תעופה בלוד,
והשני מראה חיילות צה״ל המפנות
בכוח אשה ותינוק מהתנח לות
בסיני.
בשאר העמודים :
9:ידיעה על ביקורו של פילים
חביב בדמשק, תוך ציון שהוא בא
לסוריה מישראל כדי לחזק את
שביתת־הנשק בגבול לבנון.
9ידיעה מריאד המצטטת את
ההתקפה של עיתון סעודי על מוע־מר
קד׳אפי, שליט לוב. בין השאר
כתב העיתון הסעודי כי ״קד׳אפי
הוא מטומטם וסוכן ישראלי.״
> 9ידיעה על מותו של שופט
ביודהמישפט העליון לשעבר, יואל
זוסמן.
׳ 9בעמוד המאמרים הראשיים:
מאמר ראשי של ניו־יורק טייטס
בשם ״הדרך לירושלים״ ,התוקף
את חוסני מובארב על סירובו לב קר
בירושלים.
^ 9פיליטון של ארט בוכוואלד
על אופ״ק, ובו דבריו של נציג-
לוב המאשים, כביכול, את נציג
סעודיה כציוני.
׳ 9במדור תיאטרון: ביקורת על
מחזה בשם הובלת א״ה לסאך
כריסטובאל, המוצג בלונדון, וה מתאר
כיצד קומנדו ישראלי לוכד
את אדולף היטלר הזקן בג׳ונגל
הבראזילי, ושומע מפיו הרצאות
ארוכות על מוסר. בסוף המחזה
עומדים רודפי-בצע לנחות במסוקים
בג׳ונגל, לרצוח את הישרא לים
ולחטוף את היטלר, כדי למכרו
לכל המרבה במחיר.

מי פ לגו ת
א*שחדם
בגין ספגה את
אנשי גדש־אמוגים,
ו5רס עורך אצ7מ
ביקור ם מעמ-ממלכתי
שימעון פרם הצטיין תמיד בחוסר
חוש פוליטי. אך השבוע עלה
על עצמו.
בשעה שמנחם בגין ואריאל שרון
היו עסוקים בפינוי אנשי גוש־אמונים
מחבל־ימית, ובשעה ש־מתנחלי
הגוש בגדה המערבית
עסקו בנסיונות דלים לשבש את
החיים כמחאה על כך (ראה עמוד
,)9החליט שימעון פרס לערוך
ביקור מעין־ממלכתי בהתנחלויות
של גוש־אמונים בגדה.
כדי להזכיר לכל העולם כי
ממשלות־המערך הן שהקימו את
ההתנחלויות הראשונות של הגוש
בקריית־ארבע ובקדום, ושהן ש החליטו
ליישב את פיתחת־רפיח,
החליט פרס לקחת עימו לסיור את
ישראל גלילי, האיש שניסח ב־
1973 את ההחלטה להקים את ה עיר
ימית — ושתרם בכך תרומה
עיקרית להחלטת אנוור אל-סאדאת
לפתוח במילחמת יום־ד,כיפורים.

שנודעה הכוונה, נהג פרס כמנהג.אנשי
חלם: הוא לא ביטל את
הביקור, אך הודיע שלא ייצא מ מכוניתו
בעת ביקורו בהתנחלויות
גוש־אמונים.

יחסי חוץ
ביקוד וניד הי ר ח
אחרי מיליוני המי7ימ
וענגי המ — 77 מה היה
הטעם האמיתי 7ביקור )
מן הרגע הראשון היה קיים פער
מוזר בין היחס בצרפת ובישראל
לביקורו של פרנסואה מיטראן.
הכתבים הזרים עמדו על כך מייד,
והשתאו.
בצרפת עורר הביקור התרגשות
רבה. התייחסו אליו כאל מאורע
גדול, כימעט היסטורי. המוני עיתונאים
מכל אמצעי־התיקשורת
הגיעו ארצה לפני בוא הנשיא, או
התלוו אליו. כל צעד שלו בארץ
סוקר בהרחבה. אילו ביקר מיט־ראן
על הירח לא יכלה התגובה
הצרפתית להיות רבה יותר.
בארץ נראה הביקור כעניין יפה,
אך מישני. צרפת שוב אינה נחשבת
בארץ כמעצמה גדולה או חשובה.
הביקור העסיק את כתביך,רכילות
יותר מאשר את הפרשנים
המדיניים הרציניים. בהשוואה
לחשיבותם הגורלית של יחסי יש־ראל—ארצות־הברית,
ולחשיבותם
המרכזית של יחסי ישראל־מצריים,
היחסים בין ישראל וצרפת נראים
כעניין קישוטי בעיקר.
׳להנמיך־ את הטון. גם ההבדל
בין הציפיות בשתי הארצות
היה גדול.
העיתונות הצרפתית ציפתה ל תוצאות
גדולות וחשובות, שיחדשו
את ימיה של צרפת ב״לבאנט״
כקדם. רק במהלך הביקור עצמו
החלו יועצי הנשיא להנמיך את
והטון באמצעי־התיקשורת, להכין
את הציבור לכך שהביקור לא
יישא פירות מיידיים.
בישראל לא ציפו מראש לתוצאות
ממשיות כלשהן. וההערכה
הישראלית היתה, כמובן, הנכונה.
השקעה לטווח אדו!״ .חשיבותו
האמיתית של הביקור היה
בבחינת השקעה לטווח ארוך. הוא

היד, פסיכולוגי בעיקרו. בין הש אר

׳ 9הוא החזיר לתודעה הישראלית
את קיומה של אירופה כגורם
מדיני.
! 9הוא חידש את המגע בין יש ראל
ומדינה אירופית חשובה, וב כך
הוא פותח תקופה שבה יתאפשר
לאירופה המערבית לקיים יחסים
הוגנים עם שני הצדדים ב־סיכסוך
המרחבי — דבר שהוא
תנאי מוקדם למילוי תפקיד כלש הו
בד,שכנת השלום.
׳ 9הוא הרגיל בפעם הראשונה
את דעת־הקהל הישראלית לכך ש־מדינאי
בעל יחס חיובי בולט לישראל
וליהודים יכול לתמוך בוזמנית
גם בהקמת מדינה פלסטינית.
מיטראן היה המנהיג הלא־ערבי
הראשון שאמר זאת על אדמת
ישראל, בתוקף ובלי כל נימה
של התנצלות, ושלא. עורר תגובה
שלילית. מבחינה זו היה לביקור
ערך חינוכי רב.
נפט, נשק ושלום. אם ילכו
שאר מנהיגי אירופה המערבית בדרכו
של מיטראן, ייווצר בהדרגה
מצב חדש.
אירופה המערבית היא הגורם
המדיני החשוב היחידי בעולם ה־מעוניין
באמת ובתמים בשלום במרחב,
ביגלל תלותו הכימעט־מוחלטת
בנפט הזורם אליה מאיזור
זה. בניגוד לארצות־הברית ול־ברית־המועצות,
המעונייגות שתיהן
בהמשך המצב של לא־מילחמה־ולא-שלום,
ביגלל רצונן למכור
כאן נשק לכל הצדדים (ראוז ענוד
דים )14—13 וסיבות אחרות, יש
לאירופה אינטרס מיידי ומוחשי בהשגת
השלום. האינטרס שיש ל צרפת
במכירת נשק — שגם אותו
בא ביקור מיטראן לשרת בצורה
מוצנעת — חשוב פחות מאשר
הצורך בנפט.
עד כה לא יכלה אירופה לפעול,
מפני שיחסיה עם ישראל היו
משובשים. אם ישתפרו עתה יח סים
אלה, תוכל אירופה למלא בעתיד
תפקיד מסויים, בהתאם לכוחה
ולעוצמתה. השתתפותה ב כוח
•הרב-לאוסי בסיני הוא צעד
ראשון לכך.
אחרי שיתפזרו ענני־המלל ש אפפו
את הביקור, זוהי התוצאה
שתישאר.

גילה רזין י
ה עו ל ם הז ה 2323

יונית:
הימים האחרונים

של נו מפיאה
^ פסו אותנו כשהמכנסיים שלנו
מופשלים התלונן אחד מעסקני
התנועה־לעצירת־הנסיגה, כדי להסביר את
הכישלון המחפיר של התנועה בשבוע וחצי
האחרונים.
צה״ל סגר את האיזור — והמוני ישראל
לא התקוממו.
הרב אריאל קרא לחיילי צה״ל להפר
פקודה ולעבור לצד המתקוממים — ולא
נודע אף על מיקרה אחד של סירוב למלא
פקודה, אף שהופצו כמה שסועות קלושות
על כך.
מנהיגי התנועה קראו לרבבות אוהדיה
של התנועה לזרום אל החבל מכל קצות
הארץ, כדי למנוע את סילוק הפולשים
משם — ובסך־הכל הופיעו כמה עשרות.
ובעיקר — בכמה מקומות בארץ ניסו
אוהדי־התנועה לחסום כבישים ראשיים.
מחסום ליד צומת הקאנטרי־קלאב ליד
תל־אביב הוסר כעבור זמן קצר. מחסום
ליד מחולה בעמק־הירדן סולק בנקל, אחרי
שעורר זעם בולט בלב תושבי־הסביבה היהודיים.
נסיון־החסימה,
שנכשל בצורה מבישה,
גרם לתוצאה הפוכה. בעוד שלא עזר במאומה
לעצירת הנסיגה, הוא גילה ברבים
את תוכניודהאב של המרד המתוכנן :

111X111X11 111X61
11* 71־ 11־1111

חסימת כל הצירים ברחבי הארץ, שיתוק
החיים, ד,מרדת הצבא והכשלת-הממשלה.
זאת היתה צריכה להיות הפיכה של ממש,
והיא היתד. צריכה להסתיים במצב של
תוהדובוהו, נפילת הממשלה ושיתוק דד
מימשל כולו.

טל אי צהוב,
בד א דו ם

חת זאת היתה הצגה עלובה, וכמעט
י מגוחכת. היה זה כאילו הוכנו עשרות
נפצים כדי לפוצץ מיטען אדיר של חומר־נפץ
— והנה התפוצצו כמה נפצים בלא־עת,
ברעש קלוש, מבלי ׳שיביאו להתפוצצות
כלשהי.
מה קרה?

בעוכריה של תנועת־המרד היו שלושה
גורמים: הפה של מנחם בגין,
הערמומיות של אריאל שרון והביטחון-
העצמי המטופש של התנועה עצמה.
יתכן כי נקודת־המיפנה באה כאשר
החלו חברי-התנועה בימית לענוד, לעיני
המצלמות, את הטלאי הצהוב של ימי-
השואה. היתד. זאת טעות פסיכולוגית מונו״

הבדואי מפרק

את החממות נזתלמי־יוסף, שאותן בנו לפני מזח
שנים בדואים אחרים הזמן עד לסיום עבודות הפירוק
הוא קצר מדי, ולכן ישארו בשטח מיבנים רבים. הבדואים ״ידאגו״ לפרק הכל עד לבואם
של המצרים. הפעם, לשם שינוי, לטובתם בלבד. למעלה: חיילת צה״ל מפנה תינוק.

החייל המנגן

מנעים בחצוצרה לבדואים המפרקים את החממות בתלמי־יוסף.
לפני שבוע פינו מכאן חיילי צה״ל 42 פולשים,
שחזרו מייד אחר־כך למושב. מאות חיילים ושוטרים הובאו למקום לאבטח את הפירוק.

מנטלית. היא הוכיחה כי התנועה־לעצירת־הנסיגה
איבדה את הקשר הנפשי עם המוני
ישראל.
אין דבר שהיה מסוגל להרגיז את הציבור
הישראלי יותר מאשר שימוש קל-
דעת בסמל לאומי הטעון מתח ריגשי,
שהוא בעיני היהודים כבד אדום לשור.
היה זה הפגז שהיה חסר לתותח המילולי
של בגין. בנאום מזהיר בכנסת (ראה
הנדון) ליבה בגין את הזעם הלאומי על

מעשה זה ,׳והיפנה את דעת־ד,ציבור באופן
מכריע נגד אנשי ימית. יחד עם הגילויים
האחרים של שחצנות ויוהרה מצד עוצרי-
הנסיגה׳ כוונתם הפולטת להפיל את הסמכות
החוקית של המוסדות הדמוקרטיים
והיוקרה האישית של בגין דווקא בקרב
ההמונים הלאומניים — די היה בפרשה
זו כדי להשמיט את הקרקע מתחת להתקוממות.
(המשך
בעמוד )72

תרופת רובין:

ויה ההצרחה מביא רהתכתשות
ביון הממציא ] ,והמוסדות
בימאי שחל,
ייצר את החומר
גלוקורוניק אסיד — ׳עקב סיבות אישיות.
אמו לקתה בסרטן השה וסירבה בכל
תוקף לעבור ניתוח.
בחיפושיו הנואשים אחר תרופה חליפית
נתקל ד״ר רובין, בתחילת שנות ה/ 70-
בידיעה על ניסויים מוצלחים בתרופת־פלא
בשם ליטריל, שגילויה הסעיר אז את
ארצות־הברית. הוא התקשר עם ממציא
הליטריל והפיצה ארנסט טי קרבס, ואף
נסע לארצות־הברית כדי ללמוד את התרופה
ולנסותה באופן מדעי.
התקשרותו זו עם מפיצי הליטריל שימשה
אחר־כך את יריביו, שטענו נגדו שהוא
מפיץ תרופת־אליל, ושהוא משחת גורמים
המזוהים עם עולם־הפשע, שעמדו
מאחרי מילחמת הליטריל בארצות־הברית.
האמת היא׳ כי הד״ר מבין הגיע מהר
מאוד למסקנה, כי ליטריל אינה תרופה,
ואף מסר על כך תצהיר למוסדות־הרפואה
בארצוודהברית. מאוחר יותר הוא פירסם
על כך מאמר בביטאון הרפואי בישראל
הרפואה.
אך כל אלה לא הועילו נגד הטענה ה מקשרת
את שמו לליטריל.
הניסויים שערך בליטריל הביאו אותו
לתגלית אחרת, הדי-אם־בי־ג׳י. ליטריל
היה אמור להכיל בתוכו את הדי־אם־בי־ג׳י,
שהוא החומר הפעיל נגד גידולים סרטניים.

רופא דויד רובין
המציא תיאוריה

חדש לאחרונה סביב פרשת ראובן מעיין,
היה הפרופסור שחק אחד ממגיניה הראשיים
של התרופה, יחד עם הפרופסור
עזרא זוהר, שמאז סוף 1979 הציע פעם
אחר פעם לערוך ניסויים קליניים בתרופה.

הרעיון של רובין,
ה שיטה של שחק

ל -ה היה המצב עד ׳לשבוע האחרון,
י כאשר בעיקבות דו״ח משולם, התעוררה
׳שאלת הבעלות על ההמצאה.
טען הפרופסור שחק :
״בדצמבר 1979 פגשתי את דויד רובין
והתיאוריה מצאה מאוז״חן בעיני. חשבתי
שיש סיכויים טובים. הבעיה היא לתת
את החומר בצורתו הנקיה, שיאשר או
יכחיש את התיאוריה הזאת. המנדלוניטריל
גלוקורוגיק אסיד, או הדי-אם־בי-ג׳י, היא
נוסחה שהביאו לי האחים רובין, ועלי
היה להפיק אותה בצורה כימית נקייה.
״התחלתי לעבור על כך בתחילת אוגוסט
,1980 ללא שום הצלחה. בסוף אוגוסט
התחילה ההצלחה להעיר לי פנים.
התחלתי לייצר את החומר בכמויות קטנות.
אחר״כך חלה תאוצה בקצב הייצור, עד
שהגעתי למצב שאני מסוגל לייצר במשך

החרב
וז ת מ כנ גי
רופא אדי רובין
עזר לפתח
ך* כישלון הוא יתום אבל להצלחה
/ /י י אבות רבים.״ אימרה זאת הולכת
ומתממשת כיום בחוגים האקדמיים, בוויכוח
על הבעלות והתמלוגים לתרופה נגד
סרטן, די-אם־בי־ג׳י, הידועה בתרופת הד״ר
רובין.
הפרופסור רפאל משולם, רקטור האוניברסיטה
העברית, ממליץ בדו״ח שמסר
לוועדה המתמדת של סינט האוניברסיטה.
לזרז את -פיתוח התרופה השנוייה במחלוקת.
זאת על סמך מסקנות מישרד־הברי-
אות, שבדק את החומר על חיות, לפני ה ניסויים
הקליניים בבני־אדם.
בעיקבות דו״ח זה הוכנה הצעת הסכם,

הקובעת, שאם אכן תוכח חוסר דעילותה
ויעילותה של התרופה לטיפול במחלת הסרטן,
יחולקו התמלוגים בצורה הבאה:
שליש לאוניברסיטה, שליש לקרן העומדת
לרשות הממציא, שאפשר להשתמש בה ל־מטרות־מחקר
אך לא לצורך אחר, והשליש
האחרון לממציאים לשימושם הפרטי. בקטע
האחרון של ההסכם מופיעים שמות ה ממציאים
— הד״ר אליהו רובין, הד״ר
דויד רובין והפרופסור לכימיה ישראל
שחק.
הצעה זו העלתה, כמובן׳ את חמתו של
ד״ר דויד רובין, הטוען :״את כל העלבונות
ספגתי אני, ואני עדיין ממשיך לספוג
אותם. אך כשמדובר בסיכוי להצלחה, מייד
יש שותפים לכסף ולתהילה!״
למרות הניסוח הזהיר של הפרופסור
משולם, בהתייחסו לקביעת מידת ההצלחה
של התרופה, קיימת הרגשה שהתרופה
תוכח בסופו של דבר כיעילה, והסיכויים
לזכות ביוקרה ובמוניטין סיכסכו בין ה שותפים
למחקר .׳היחסים בין האחים רובין
מצד אחד, ובין הפרופסור שחק מצד ׳שני,
הגיעו לסף משבר.
יתכן שהסיבה לסיכסוך טמונה בדו״ח
משולם עצמו, המציין את הפרופסור שחק
כממציא התרופה, ומתייחס לד״ר דויד רובין
רק בסוף הדו״ח, בלי לציין את חלקו
בכל הפרשה.

לא ה אמין

״ד״ר דויד רובין

ב לי ט רי ל

הגיע לדי-אם־בי-
ג׳י, או בשמו המלא — מנדלוניטריל

בניסוייו הגיע רובין למסקנה כי חומר זה
אינו בנמצא בליטריל. הוא חיפש דרך
להפיק את החומר בצורה אחרת.
לפני כארבע שנים הוא החל בניסויים
במעבדתו הצנועה שבמרתף ביתו בבית-
נקופה. ביסוד המצאתו עמד תהליך ביו-
לוגי שאותו עוברים עלי אפרסק בתוך
כבד של עזים המפרישות אח״כ חומר
מסויים, מנדלוניטריל, בשתן.
ב־ 1979 היתה בידיו כמות מספקת של
אבקה המכילה את המנדלוניטריל. כדי להתחיל
בניסויים בריפוי סרטן על חיות.
לפי המימצאים של הבדיקות תוצאות הניסויים,
שנערכו במכון וייצנזן, על עכברי-
מעבדה, השביעו־רצון. עכברים, שבהם
הושתלו תאי סרטן ושפיתחו את המחלה,
נרפאו במיקרים רבים לחלוטין ובמיקרים
אחרים חלה נסיגה משמעותית ביותר בגידולים
הסרטניים.
.אך לתרופתו של ד״ר רובין היתה מיגב־לה
רצינית. התהליך הביולוגי, באמצעות
עז, לא יצר תרופה נקיה, ולא תמיד יצר
את התרופה המבוקשת. היה צורך ביצירת
תהליך כימי, דוגמת התהליך הטבעי המתרחש
בכבד העז.
את המשימה הזאת נטל על עצמו ה פרופסור
ישראל שחק, מרצה לכימיה באוניברסיטה
העברית בירושלים שהתלהב
מהמצאתו של רובין. בעבודתו נעזר שחק
על ידי אחיו של הד״ר דויד רובין, הד״ר
אליהו רובין, שעזב את עבודתו ככירורג,
כדי להקדיש את כל מירצו לקידום המצא תו
׳של אחיו.
בוויכוח שהתעורר סביב התרופה אחרי
הפרסומים הראשונים במרס ,1980 והת-

שבוע עד 120 גרם די-אם־בי־ג׳י, שהיא
הכמות הדרושה, לדברי דויד רובין, לטיפול
בחולה אחד.״
בהמשך דבריו מדגיש הפרופסור שחק,
שעד אוגוסט 1980

לא היתה

לו שום

נגיעה בכל אשר עשה הד״ר רובין. אולם
מאותו רגע, הוא מדגיש את חלקו ואומר:
״החומר שאני מסנתז הוא לפי התיאוריה
והרעיון של ד״ר דויד רובין. אך השיטה
הכימית, כיצד להכין אותו, היא כולה
שלי.״

עדיפות
ל אוני ב ר סי ט ה

ת דו״ח משולם, המדגיש במיוחד את
חלקו בהמצאה, הוא מצדיק באומרו :
״הדו״ח הזה הוא דו״ח פנימי של ה אוניברסיטה,
וברור שהם מתייחסים לעובד
שלהם. פרופסור משולם הוא איש־מדע,
ועל כן הוא מתייחס אל דבר שהוא ודאי,
והרבה פחות לדבר שמבחינה מדעית מוטל
בספק.״
פרופסור שחק ׳תומך בלהט בהצעת ההסכם
של האוניברסיטה. לדבריו, מופק ה חומר
במעבדות־האוניברסיטה, למרות ש־חומרי־המוצא
מומנו על-ידי האחים רובין
ועל־ידי אל שווימר. מבחינה חוקית קובע
מקום־הייצור והסטאטוס של המייצר, והיות
שהוא עצמו הינו עובד האוניברסיטה,
הרי שכל מה שהוא מייצר במיסגרת
עבודתו ובמעבדות השייכות לאוניברסי טה,
הוא רכוש המוסד.
בהמשך דבריו מסביר שחק את חלוקת
(המ׳שך בפנזוד )74

סד ג מד

כל היתרונות שבקופת גמל כפול שלוש
״סל גמל״ — אפשרות חדשנית נוספת
לחסכון בהוראה קבועה אחת בשלוש קופות
גמל המ שלימות זו א ת זו:
קופת הגמל הרווחית ביותר
בעשור האחרון.
קופת הגמל הצעירה
ו הדינ א מי ת
קופת הגמל המב טי ח ה
תשואה ראלית קבועה.
אתה צובר בעת ובעונה אחת וו תק בכמה
קופות גמל רווחיות ביותר ו מב טי ח לעצמך
גמישות רבה בהחלטותיך הפיננסיות בעתיד.

ו-דיש
חון !

181

אריה שמ ש
יצואן מצטיין.

הוא לא קיבל על כך שום
תעודה רשמית. בשבילו זה
דבר ברור מאליו.
אריה שמש הוא חלק
ממערכת עליה מוטלת
משימה כבדה ונכבדה:
יצוא.
בזכותו ובזכות חבריו
לעבודה, מתאפשר פיתוחו
הדינמי של היצוא בישראל.
אתה יכול לסמוך על
אריה שמש וחבריו. המטען
שלך נמצא בידיים טובות
ויגיע ליעדו שלם, בטוח
ובדיוק בזמן.
אריה שמש רואה ביעד
שלך -א ת היעוד שלו.

!1״]בוגר הושע
עשה

גו יו ש בי ם בתיאטרון־בובות. לפנינו
מופיע האיש הרע ;כספר ויינברגר),
תטתקוטט עם האיש הטוב (אלכסנדר
הייג) .מפעם לפעם מופיע השריף הגדול
בכבודו ובעצמן ;רו;לד רגן) ,עדיו*! קצת
רע וקצת טוב.
אנחנו יושבים׳ כדרכ! ?ל ילדי! גתי*
אטרוו״בובות, צוהלים וצועקים בוז. מת׳
רגשים ונפעמים. ואיו אנחנו פוגישי*
שאיש אחד כתב את כל ההצגה ומבייי
אותה.
הכל רגילים לאפר כי איו •דיניות
לארצות־הברית, שהיא מדברת בנש;
לשונות, שכל אחד טבכיריה מגהל מדי־ניות
משלו, הסותרת את יו של עמיתו.
מדובר על החובבנות של הממשלה האמריקאית
הנוכחית, וגם של הקודמת. הכל
*בולבל שם. יד איש ברעהו.
אך האמת היא שרק קהל־הצופים מבול־בל.
מהלכי המדיניות האמריקאית, המבולבלים
למראית־עין, הם הגיוניים למדי,
אם תוססים את העיקרון המנתה אותם:

מבירת הנשק.

(110(111*11111 0׳171111
ך א מככר הבעתי בכתב כמה תמי•
.הות והירהורים על המדיניות האמריקאית
(״האם ארצות־הברית רוצה בשלום?״
העולם הזה .).2317 שאלתי מדוע נמנעת
ארצות־הברית מלעודד את כוחות־השלום
בישראל, באש״ף ובארצות הערביות ! מדוע
היא תומכת למעשה בכל כוחה בממשלת־בגין,
בסיפוח הגולן, בהתנחלות בגדה
וברצועה וברוב מעשיה האחרים; מך וע
הסתיר מפניה אנוור אל־סאדאת את יוז-
מודהשלום שלו עד הרגע האחרון ממש ;
מדוע היא מתערבת בפועל נגד יתמות־שלום
המכוונות להשגת הסדר כולל של
הסיכסוך הישראלי־ערבי.

ה״ג הטווב
התנגד

אני משתכנע יותר ויותר כי
אחת הסיכות העיקריות לכך היא
האינטרס האמריקאי המוסהק כ־מכירת־נשק.

צורך
זה קיים בשני מישורים :
• במישור הלאומי, כדי לקיים את
הכלכלה האמריקאית בכללותה, בייחוד
מאז ,1973 כאשר מהפכת־הנפט עירערה
את האיזון. באמצעות מכירתו של נשק,
ההופך במהירות לגרוטאות־ברזל, מחזיר
המשק האמריקאי לעצמו את הפטרדדו־לרים,
שהוא נאלץ להעביר לערבים. הדו לרים,
כמו היונים, חוזרים הביתה.
!• במישור המעשי, מקיים ייצור־הנשק
מיפעלי-ענק, הממלאים עתח תפקיד חשוב
ביותר במימסד האמריקאי.

המישור הראשון זכה תמיד
כתשומת־לב רכה. ואילו המישור
השני הוזנח מאוד. אך דווקא הוא
חשוכ כיותר להכנת המדיניות
האמריקאית — וגם להכנת המדיניות
הישראלית.
71111 ע2ו !7
ת ד דו ד !
וקטנות. נשיאים וראשי-ממשלות מסתו תפקיד זה חורג בהרבה מן הממדים (הנכבבים
בעולם, סוקרים מישמרות־כבוד, בדים למדי, כשלעצמם) של אספקת הנשק
עומדים דום כשמנגנים הימנונים, מכרי האמריקאי לישראל.
זים הכרזות מצלצלות, כאשר כל מטרתם
לכאורה, הגישה האמריקאית היא מלאת-
אינה אלא למכור תותחים וטאנקים, צו סתירות. וושינגטון התנגדה לסיפוח הגוללות
וסטילים, טילים ותחמושת.
לן, אך הפעילה את מלוא כוחה כדי
כמיקרים רכים מכירת הנשק למנוע כל ענישה של ממשלת־בגין אחרי 1 שוכ אינה מש שביצעה
את הסירתת
מדיניות
פוח. היא רואה במאת
אלא
להיפך: ה התנחלות
בשטחים
מדיניות כאה
!־,כבושים ״הפרעה
לשרת את מכי•
לתהליך השלום״ ,ורת־הנשק.
מעודדת
את: ממש־עירבוב
התחומים
לת־ישראל להתמיד
בין הצמרת הצבאית
בכך. כאשר מכד
וד,תעשייתית, בין מדינאים וסוחרי־נשק, שלת־ישראל מגדישה את הסאה, היא מטיהפך
מכה עולמית, והוא בולט כיום מאוד לה ״עונשים״ מגוחכים, המתבטלים אוגם
בישראל. על כך עוד נרחיב בבוא טומטית כעבור חודשיים־שלושה. היא
העת את הדיבור.
טירפדד, את תוכנית־השלום של האסיר
ואין הדבד מוגבל לעולם המערבי. לדעת פאהד ומכרה מטוסי-ביון מתוחכמים ל-
סעודיה. היא פועלת נגד מציאת אלטר #ומחים,
גם המשק הסובייטי שוב אינו
נטיבה כלשהי לסוס המת של קמפ״דיי-
יבול להתקיים בלי מכירת כמויות גדולות
של נשק לארצות־חוץ. יתכן שטמונה וויד, ושוקלת אספקת טילים ומטוסים לירבכך
אחת התשובות לתעלומה הסובייטית, דן, אחת האויבית העיקריות של קמי-
השונה מן התעלומה האמריקאית רק ב דייוויד. כלשון הסידרד, בועות: מטורף?
חכה עד שתראה את הפרק הבא.
סימנית החיצוניים.
האם יש שיטה בטירוף זה?

אורי אבנר

למשל: איך זה תומכת כרית

זח היה מטורף, אילו המטרה

! מדרס ימבעי־מ־עזזיה

וכל ה אינו
אלא הצגה,
אשר יכלה להצחיק
אלמלא...

^ רכ פרישתו מתפקידו כנשיא אר-
07 צות־הגרית טבע דוויים אייזנהואד
ווטבע־לשון :״התישלובת הצבאית־התעשיי־תית״
.״אייק״ ,המצביא המהולל של מיל-
חמת־העולם השנייה, שהיה מנהיג צבאי
ומדיני באחד, לא חשש מלבטא עובדה
שעד אז היתד׳ השתיקה י9ה לה: שנוצר
איחוד מלא, מעין סימביוסים, של הצמדת
הצבאית והכלכלית בארצות־אברית• סיס־גיוסים
זה התמקד בתעשיית־הנשק הכבדה
ונספחיה — תעשיות המטוסים, הפלדה,
האלקטרוניקה ,״מיכלי החשיבה״ ועוד.
מאז 1960 התהדקו יחסים אלה עוד
יותר, ושוב אין כל אפשרות לסמן גבול
כלשהו בין מזמיני־הנשק ויצרני־הנשק,
הגנרלים והתעשיינים, אילי־ההון ואילי-
המימשל. גנרלים, החולשים על הזמנות
של מיליארדים, מתמנים למחרת התפט-
רותם מהצבא כמנהלי החברות שקיבלו את
ההזמנות. אילי חברות־הנשק, או הבנקים
הקשורים עימן, מתמנים כשרים בממשלה,
וממשיכים בתפקידם זה בעסקים נרגיל.
הפנטגון הוא מרכז־ד,מכירות של תעשיית-
הנשק. שרים יוצאים לביקורים ממלכתיים
בחו״ל, משמיעים הצהרות הגורמות
להתרגשות בעולם, כשלמעשה המטרה היחידה
של הביקור הוא למכור נשק. יו״ר
המטות המשולבים של ארצות־הברית הוא,
אולי, גדול סוהרי-הנשק בעולם. גנרלים
של יבשה ואוויר ואדמירלים מכל הדרגות
משוטטים בעולם ומוכרים נשק.
יש למהר ולהדגיש כי אין זה מצב
אמריקאי בילעדי. מצב דומה מאוד שורר
גם בארצות אחדות, גדולות, בינוניות

המועצות כיסודות הקיצוניים כיד
תר של חזית־הסירוכ הערכית,
ופועלת נגד כוחות־השלום כשני
המחנות, כעוד שהיא דוגלת ריש־מית
כפיתרון של דו־קיום ישרא
לי־ערכי ופלסטיני־ישראלי ץ

חשיסה שבטיווף
ז* חזור ליחסי ארצות־הברית-ישראל.
• אין כל אפשרות להבין את היחסים
האלה מבלי להכיר בתפקיד החיוני שממל אה
ישראל. בתעשיית־הנשק האמריקאית.

היוגה להשיג שלום. אכל זה הגיוני
לגמרי, אם המטרה היא למכור
נשק כעשרות מיליארדי דולרים.

נקבל את ההנחה הזאת — מס תדרים
לפתע כל הכלים בסדר הגיוני
לגמרי. קרטר ודגן, ויינברגר וחייג —
כולם ממלאים במישחק זד, תפקיד הגיוני
מאוד.
המעשים המטורפיס-לכאורה של ממשלת־בגין
מועילים מאוד למי שרוצה למכור
נשק לסעודיר״ למשל. אין אדם נורמלי
בעולם, ובסעודיד, עצמה, המאמין בי הצבא
הסעודי יוכל להתמודד אף עם

נשק, גשק תרדו ף !
(המשך מעמוד )13
חטיבה אחת של הצבא הסובייטי, ושעליו
להצטייד לשם כך בנשק. כדי להצדיק
רכישה עצומה של נשק — בהשוואה
לאוכלוסיה הקטנה של ממלכת־המידבד
הסכומים מהממים ממש — דרוש מצב
של מילחמה בגבול הקרוב: מילחמה בישראל׳
למען ירושלים הקדושה והעם־האח
הפלסטיני.
למען מטרה קדושה זו אין סעודיה קול
נה נשק רק לעצמה, אלא גם מממנת
רכישות גדולות של מדינות ערביות אחרות.
מדוע מעוניינים האמידים הסעודיים
בכלל ברכישת נשק? הרי ברור להם כי
המדינה משלמת הון־עתק עבור ערימות
של ציוד שלעולם לא יהיה בו כל שימוש׳
ושתוך זמן קצר למדי יהיה לגרוטאות
חסרות־ערך.
יש לכך הסבר פשוט. הכסף נשאב מן
האדמה, בצורת נפט. מבחינת האינטרס
הסעודי, מוטב היה שיישאר שם, כי ער כו
נשמר, ודי היה בשאיבת הכמות הדרושה
למימון הצרכים האקטואליים של פיתוח
וחינוך. אך בשלב הנוכחי של התקדמות
הממלכה, כבר אין הנסיכים יכולים
לחלק את הכסף ביניהם בצורה
פשוטה.
הרכש הצבאי ממלא כאן תפקיד חשוב.
הזמנות־הנשק זורמות מערבה, בעקבות
זרם הנפט. כל ההזמנות האלה מבוצעות
על־ידי מתווכים וסוכנים סעודיים, הקשורים
באמירים השונים. חברות־הנשק משל מות
הון־עתק בצורת ״עמלות״ ,המשמשות
לתשלום שוחד.

עסקות־הנשק הן, כין השאר,
מכשיר להעברת כספים מקופת
האוצר הסעודי לחשבונות־דוכנק
הפרטיים של האמידים ובני־חסו-
תם כשווייץ, ול השקעותיה ם העצומות
בארצות־הברית (שמהן נהנית
סידרה נוספת של אידי־הון
אמריקאיים),.

עיסקת האייחאקם האמריקאית־סעודית,
שהסעירה את ישראל במשך חודשים ארוכים,
עוררה רק חיוכים אצל יודעי־דבר
אמריקאיים. סיפר אחד מדים :״חברת בואינג
היתרי נתונה בצרות. היינו צרי כים
להציל אותה. אז הרכבנו צלחת על
מטוס ישן, מלאנו אותו בציוד אלקטרוני
ומכרנו אותו לסעודים, כמטום־ביון מתוחכם
מעין כמוהו. בסך הכל זוהי גרוטאה,
הנופלת ממטוסי־ביון אחרים. אך הסעודים
קנו, כמובן.״
מישהם הרוויחו בעיסקדי זו הרבה־הר־בה
מיליוני דולרים.
בחוגי הצמרת הצבאית האמריקאית מתהלך
סיפור על האייוואקם. מטוס זה הוא
בן־חסותו של חיל־הים האמריקאי. אנשי
הכוח היריב, חיל־האוויר, החליטו להל בין
את פני הימאים ברבים. הם לקחו
מטוס-קרב ישן, ציידו אותו באמצעי-
הטעייה שהועתקו מן הספרות המיקצועית
הסובייטית, והטיסו אותו לעבר מטוס-
אייוואקס מעל אדמת גרמניה, מטום־הביון
המתוחכם־כביכול לא הבחין במטום־הקרב
ממרחק של כמה קילומטרים.

מו — הוא מוגבל יחסית. מיליארד דולרים
אינם פיסטוקים, גם בארצות-הברית,
אך אין הם חזות הכל.

אלא שישראל ממלאת תפקיד הרבה
יותר חשוב מכפי שמשתקף
בטכוט זה. מבחינת תעשיית*
הנשק האמריקאית, היא חשוכה
לא פחות מאשר דג־הנווט הקטן,
השוחה ליד הכריש והממלא תפקיד
חשוב מאוד בתיפקודו.

״לך לשאול מהם כמה פגזים. הם משתמשים באותו דגם ! ״

התשובה היא פשוטה: תע
שיית־הנשק האמריקאית. כי את
החשבון פורע, משלם־המיסים האמריקאי,
והכסף זורם לכיסי התשלובת
הצבאית־תעשייתית.
נניח לרגע כי מנהלי חברות־הנשק הגדולות
(מטוסים, טילים, ציוד אלקטרוני וכד)
היו מצליחים להכניס את הנציג שלהם
לבית הלבן כנשיא ארצוודהברית. גם אז
לא היה הנשיא יכול להעביר עשרות
מיליארדים למיפעלים אלה. הוא היה זקוק
לאישור הקונגרס, על שני בתיו. וזה אינו
קל, כי מאז מילחמת ויאט-נאם שוררת
באמריקה נטייה ציבורית חזקה מאוד נגד
ההתערבות הצבאית האמריקאית בארצות-
חוץ ונגד החימוש בכלל. גם אותם חברי־קונגרס
המקבלים תשלומי-שוחד גדולים
מחברות־הנשק מתקשים להצביע בעד העברת
כסף למיפעלי־נשק.
המצב שונה לגמרי כאשר מדובר על
נשק לישראל. ישראל היא בעלת־ברית
נאמנה, הדמוקרטיה היחידה במיזרח התיכון.
לארצות־הבדית יש מחוייבות עמוקה
לביטחונה ולרווחתה של ישראל. לשום
חבר-קונגרם אין בעייה כשהוא בא להצביע
בעד אספקת נשק לישראל (ולהיפך,
לרובם היתה בעייה גדולה מאוד אילו רצו
להצביע נ ג דה ) .

יתכן ששר ישראלי משלה את עצמו
שהוא השיג הישג גדול כשהוא חוזר
מארצות־הברית ו״סל־הקניות״ שלו מלא.
האמריקאים בוודאי מחייכים, בחשאי, למראה
הפנים המודאגות של הפוליטיקאים
והגנרלים הישראליים.

למעשה המצב הוא הפוך :
הפרה, האמריקאית רוצה להיניק
אף יותר מכפי שהעגל הישראלי
רוצה לינוק. הגבול היחידי הוא
כוח־הסבל של משלם־המיפים האמריקאי.

מסמל
את המצב הזה השגריר הישראלי
החדש בוושינגטון. סוף־סוף בחרה מנד
שלת־ישראל בנציג המתאים באמת לתפקיד.
משה ארנס הוא, אמנם, אדיב הסכמי
קמפ-דוווויד ואוייב השלום, אך הוא
מילא תפקיד חשוב בתעשיית־הנשק היש ראלית
(התעשייה האווירית) וכיהן בכנסת
בגלוי כשתדלן שלה. והרי תעשיית־הנשק
הישראלית. קשורה בכל רמ״ח אבריה ב-
תעשיית־האם האמריקאית, בדרכים שעוד
נעמוד עליהן.

הכריש ודג הנווט
ף יי כל זאת, היקף המיסחר האמריקאי-
י ישראלי — עם כל היותו נכבד כשלעצ־

מאורעות הפיכסוך. הישראלי
ערכי לובשים צורה אחרת כאשר
הם משתקפים על מסך המחשבים
של חברות־חנשק.

למשל: מנחם בגין מספח את רמת־הגד
לן. מעשה זה מדרבן את כל התהליכים.
לא זה בלבד שהוא מאפשר לסעודים
לקנות נשק נוסף לעצמם, אלא שהוא
מכריחם להעביר גם כספים נוספים לסוריה,
שהיא ״מדינת־העימות״ העיקרית הלוחמת
את מילחמת האומה הערבית ב-
יישות הציונית. סוריה משתמשת בכסף
למימון חלק מן הנשק הזורם אליה מברית־המועצות,
כך שגם במוסקווה רבה ה-
שימחה.

בינתייט מגיע שמע המטוס החדש
לישראל. מישהו, בפנטגון סד־ליף
זאת למישהו במישלחת•
הקניות. קצינים ישראליים המת מחים
כבסים אמריקאי שומעים
על כך.
כמעט אוטומטית מתחיל ״הלחץ היש ראלי״
להשגת האף־ .99 בישראל מקובל
להניח שכל מה שטוב לצבא האמריקאי
טוב לצה״ל. אין כמעט מחשבה עצמאית
על הקשר שבין אמצעי״הלחימה ובין הצרכים
המקומיים. ההרגשה היא שממילא
כל הנשק זורם לישראל ״על חשבון הבאתן״
,וממילא אין צורך להתלבט יותר
מדי כדי לבחור בין מערכות־גשק שו נות.
כדאי לקחת את הכל.
קצינים ופוליטיקאים ישראליים מתדפקים
על הדלתות בארצות-הברית כדי
להשיג את האף־ ,99 שעדיין אינו קיים,
ושאיש לא התחיל ברצינות אף בתיכ-
נונו המעשי. בעיתוני־ישראל מופיעים, מאמרים
על מטום־הפלא החדש. עיתונאים
ישראלים מוטסים למיפעל האמריקאי —
על חשבונו. אמצעי-התיקשורת בארצות־הברית
מדווחים על הדרישה הישראלית.
חוגי הפנטגון והבית הלבן רומזים שאר-
צות־הברית עשוייה לספק את הנשק הזה,
במיסגרת ״המחוייבות לביטחון ישראל״,
אם הייצור יאושר על־ידי הקונגרס.
בשלב זה מתחיל הלובי־ הישראלי להיכנס
לפעולה. המוסד הישראלי המתאים
לוחץ על הכפתור, ו״השדולה״ הישראלית
מתחילה לייצר לחץ. אנשי הלובי מבקרים
אצל הסנטורים וחברי בית־הנב-
חדים. קהילות יהודיות ממטירות מטר של
מיברקים ומיכתבים על נציגי מחוזותיהן
בשני בתי־הקונגרס.
כל זה אינו מוזכר, כמובן, בישיבות
הפומביות. לפני ועדות־הקונגרס מופיעים
גנרלים ענודי־עיטורים ומסבירים כי המטוס
החדש הוא חיוני כדי לסתום את
הפער המסוכן שנוצר בין ארצות״הברית
ובריודד,מועצות.

אך מאחרי ׳הקלעים נפוצה הידיעה:
הישראלים מעוגיינים ב
״אף־סס״ .רק מטוס זה יכול להבטיח
את קיום המדינה, מול פני
ההתעצמות הערבית האדירה.

הרבה־הרכה אנשים חבים תודהלמנחם בגין, לאריק שרון ולהב־ריחם.
אילו רצו, יכלו גם חם לגבות
קומיסיונים גדולים.

באסשיש -למזבח גי?
^ עודיה משלמת תמורת הנשק שלה.
י י ישראל אינה. משלמת. היא מקבלת
אותו כבאקשיש מן האמריקאים. מדוע
מעוניינים האמריקאים בכך?
כדי לתפוס זאת, יש לזכור את ההב דל
בין שני המישורים: הממלכתי והפרטי.
אמריקה מספקת לישראל נשק וציוד
צבאי אחד בשווי של כמיליארד דולר
בשנה. אך היא משלמת את המחיר בעצ מה.
פי יוצא פורווח מכך?

הנה סיפור סכמאטי, הקרוב מאוד למציאות:
חברה
אמריקאית מסויימת רוצה לייצר
ם טוס־קרב חדש, אף־ .99 זהו טיפוס חדש
של אף־ ,88 שהוכנסו בו שינויים שונים,
המתוארים על גבי הנייר בצבעים לוהטים.
נאמר כי המטוס עולה בביצועיו
על כל מטוס אחר מסוגו, שיש בו אביזר
פלוני ומערכת אלמונית, המאפשרים
לו לבצע זאת וזאת וכך וכך. טובי הכתבים
של מחלקת יחסי־הציבור שוקדים
לפארו בפרוזה, ששקספיר היה מתגאה
בה. אך בסך־הכל זהו מטוס ישן מחודש,
העולה פי כמה מקודמו, ושאין בו
כל צורך.
כרי לייצר מטוס זה, בהשקעה אדירה
החייבת לבוא מקופת המדינה, דרוש אישור
של בתי־הקונגרס, הסנאטורים והנציגים
אינם יכולים להצביע בעד הקצבה
זו, גם אחרי שקיבלו מידי המייצ רים
טיולים חינם ותשלומים שונים בהסוואה
חוקית, כי הבוחרים שלהם עלולים
להתרגז. אחרי ככלות הכל, הכסף הזה
יכול היה לשמש להגדלת •תשלומי־סעד
לנזקקים, לסיוע רפואי לזקנים וכר —
מטרות שהן פופולריות יותר.

,אני רואה שהוד מלכותו ביקר שוב גארצות־הברית

(באותו הזמן מתחילים להופיע ביש ראל
ובארצות־הברית מאמרים גדושי־עוב־דות
על התעצמות ״החזית הערבית המיז-
רחית״ או ״החזית הערבית הצפונית״,
בתוספת דיאגרמות המתארות מצב מח ריד).
בעיקבות
לחץ זה מאשר הקונגרס את
הסכומים הדרושים( .לאחר מכן מתברר. כי
הסגומים האלה היו מגוחכים, וכי המטוס
יעלה פי כמה וכמה, אבל אז כבר אין קושי
בהשגת הכסף הנוסף ).תיכנון המטוס
מתחיל׳ ואחריו הייצור הממשי.
(המשך בעמוד )44

טלויזיה מס׳ 1בגרמניה ובישראל
מ צי עהנ!ך הצעהשקשה ! 1סו ב נ!ה

קח אותה בשתי ידיר

קחאת בג נ סנן ־ ב חז ר ה
ס/״ ס סו צ מוז ב דונו

חשוב! כשאתה קונה טלויזיה ״מץ״ 7״ 26 דגם קפרי עם שלט רחוק -אתה
למעשה רוכש לד ביטוח בנושאים הבאים:
. 1התיישנות: אתה נהנה מהטלויזיה כאשר התיישנותה אינה על חשבונו.
:2חידושים: אם מופיע בשוק דגם חדיש או משוכלל יותר אתה יכול לקבל
כ ספו בחזרה לפי תנאי החוזה ולהשתמש בו לרכישת המוצר החדש.
.3מחירים חדשים: במידה ומכשירי הטלויזיה יוזלו בעתיד, בין כתוצאה
משינוי במערכת׳המיסוי ובין עקב סיבה אחרת ניתנת לך האפשרותלקבל את כספך חזרה ולקנות לך טלויזיה חדשה לפי המחיר׳ החדש.
.4מימוש מזומנים: אם מכל סיבה. שהיא תהיה זקוק למזומנים אין הצעה
טובה משלנו למימוש מגמה זו- .

תוכניות תשכומיט
חכרת ׳׳מץ״ ממשיכה כתוכניות התשלומים שלה ומעמידה לבחירתו מגוון תכניות רכישה
טבלה לדוגמא( :המחירים בשקלים ואינם כוללים מע:,מ).
סוג ה ט לוי זיה

עם שלטר חו ק

4 ,0 0 0

מזו מן

עם שלטר חו ק

4 ,0 8 0

ת ש לו מי ם
2X3,720 = 7,440
2X1,560=3.120
2 * 6 6 2= 1,324

0ה ״ כ מ חי ר מו עדאספקה
כ ע בו ר
.9חו ד שי ם
15,964

3 x 2 ,6 4 0 = 7 .9 2 0

7 2 0 = 2,160א 3

כ ע בו ר
12 חו ד שי ם

1 8 ,3 6 0

תו!וש מידע

, לכבוד חברת׳ימץ״ מודיעין 19 בני -ברק51263 -

אני מעונין לקבל פרטים נוספים על המבצע.
אני מעונין לדעת פרטים על תוכניות הרכישה בתשלומים.
נא לשלוח אלי את נציגכם.

טלפון בבית טלפון בעבודה. :

הכיצד?
פשוט.
.1אתה רוכש טלויזיה מעולה של ״מץ״ ומנסה אותה בביתך במשך חצי שנה -.אם תחזירה מיד בתום
תקופת הנסיון(מכל סיבה. שהיא) ,תקבל תמורתה את כל כספך כשהוא צמוד ־ 1007 לדולר.
.2אם תשאיר את הטלויזיה ברשותך משך 10 שנים ותחזירה בתום תקופה זו תקבל את כל כספך בחזרה
כשהוא צמוד 10096 לדולר. י
ההסדר האמור יבוצע אך ורק ע״י חתימת חוזה בין הלקוח וחברת ״מץ״ וייכנס לתקפו רק בחתימת
שני הצדדים. דוגמא של ההסכם ניתן להשיג בחברת ״מץ״.
אחריות: הברת ״מץ״ מעניקה לך 5שנות אחריות על חלקים ומנורת מסך כמקובל בחברת ״מץ״.
* ערבות בנקאית לביצוע התחייבות החברה תינתן לפי דרישה-כנגד תשלום הוצאותיה.
-להבטחת זכויותיך פנה עוד היום למרכז ״מץ״ מודיעין 19 בני-ברק והטון את ההזדמנות בשתי ידיך!

(ימח־ צילום
מ ס תיי מתההרשמה
למחזורחורף $2י

ת ל אביב: רוו בי ה לי ק . 2 3ט ל פון 6 5 8 6 7 7ב ס
ירו שלים: ררו בצלאל . 6ט ל פון 0 2 2 3 3 5 0 2
הי פ ה: ררז׳ הנ בי אי ם .13ט ל פון 0 4 66 2 7 7 3

*ח011ס&קוווסק*
תה־צחוזים
בשקיקים

טבעי, טעים
מבריא־ מרענו
תה שושנים £זזו 81 ץ וז
תה מנטה 26 נזו\4וץ וז
תה בבונג 11£ו^וץ וז
תה תערובת פירות
ועוד

7סונים שונים

להשיג בסופרמרקטים,
שקם, בחי טבע, בתי מרקחת ומעדניות
עבור פרוספקט ודוגמא חינם
נא לכתוב לת.ד ,46 .רמוז-השרון

חד ש!
מכחכים לסלק אותם מיד1
המתרחש בימית מעלה
את חמתם של הקוראים.
מה שקורה עכשיו בימית הוא
סוף הציונות, סוף שילטון החוק,
וסוף מדינת ישראל — אם לא
תדע הממשלה לעמוד על שלה,
ולהציל את המדינה ואת העם.
צריך לסגור לא רק את דרכי־הגי-
שה לאזור הידוע לשימצה הזה.
צריך לנתק את המים, את החשמל
ואת האספקה ולפנות לאלתר
את החבל הזה. מה שקורה שם אינו
גובל בהפקרות, זוהי ההפקרות
בעצמה !
דוד גולדשטיין, תל־אביב
הרב אריאל קורא בגלוי למרד,
ואיש אינו טורה לאסור אותו
ולהעמידו לדיו (בינתיים) .דד
רמטכ״ל רפול מבטיח לתושבי החבל
״להחזיר את המצב לקדמותו,״
ואיש אינו טורח לשים סכר לפה
הגדול שלו. מפכ״ל המישטרה מס רג
לבצע הוראות־החוק ולהפעיל
את המישטרה כדי לעצור בעד
פריעת החוק ופריקתו, ונעתר רק
אחרי שידולים — והוא עדיין בתפקידו.
אין עוד ספק: הימין הקיצוני
ושלוחיו עושים הכל כדי
לשים קץ לדמוקרטיה הישראלית.
ודד שושני, ירושלים
הממשלה, ברוב אדיבותו של״שר־החקלאות,
שימחה ארליך׳ ואלה
שקדמו לו, הזרימה מיליארדים
לכיסיהם הנפוחים של אנשי ימית,
ועכשיו חלקם מנצלים את הכסף
הזה כדי לפעול בעזרתו נגד המדינה.
כאותה עת מקצצים בתקצי בי
הרווחה והסעד׳ החינוך והתרבות,
איו כסף לפיתוח התעשייה,
והאבטלה בשכבות העם הרחבות
גוברת. לדעתי אשם המערך בכל
זה. הוא שזרע את זרע הפורענות

יו״ר פרם
איפה האופציה?
המערך ו״התלכדותו״ (תרתי מש מע)
עם מיפלגת השילטון__ .
בנאומו הארוך והמייגע של שמעון
פרם לא נשמעה בשורת
״הפשרה הטריטוריאלית״ ,ולא
בשורת מיתקפת־השלום עם ירדן
שתחייב החזרת שטחים. שילטון
בגדה יחייבנו לחיות על חרבנו
וייאלץ גם את ירדו להזדייו ללא
הרף. את מעגל הקסמים הזה יש

צריו לקוות שתתקבל הצעת ה חוק
שהעלו תשעה חברי-כנסת מן
׳האופוזיציה, התובעת לתקן מצב

כך, למשל, נכה רדיפות הנאצים
בעל נכות של 2570 מקבל ממיש-
רד־האוצר בארץ תגמול חודשי בסך
875 שקל, ואילו חברו לגר
רל, המקבל את התגמול ישירות
מגרמניה המערבית, מקבל 454

תה תערובת צמחים
ופיחת. נמס בן־רגע

^ מ<ד^11 לינ^רפיקוזל3רסום^•

מרתף״ליריק׳
דיזוגוף . 190ת־ א

•ספרים
•תקליטים
•ציורים

פתוח יום יום(כולל מוצ״ש)
עד ס סוו בלילה

רו בקס
מעודפי יבוא
למוסדות, מסעדות, ועדי עובדים
וקיבוצים. קערות, מגשים
וצלחות במחירים מיוחדים,
אפשרות יצור !מגשים בהזמנות
מיוחדות.
קיבוץ גלויות 26 תל״אביב,
טלפון 830141 ,822962 :

לו חו תפלס טיי ם
שוטף מהמלאי, גליונות, פילמים
במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות, קשיחים או
רכים (כולל כסף וזהב) עם
או בלי דבק. וגם תחליף
לזכוכית וכן פלטות רובקס.
רבי טרידינג,
טלפון 822926 ,827315 :

חן טומב לחייל

בימית, וחלחלה עוברת בי למח שבה
שבגין מציע לצרף את ה מערך
לממשלת ישראל. האם הם
לא עשו די נזק 1
צכי פיל, תל־אביב

מר. קרהל או פ צי ה
הקורא תוהה: מה עלה
בגורל ״האופציה הירדנית״
של המערך ן
רוב זזברי־הכנסת היו מאוחדים
בהצבעתם נגד הספקת הנשק המתוחכם
מארצות-הברית לירדן.
הליכוד — ניחא! — מדיניותו
ברורה: החזקת הגדה המערבית
לנצח, וכך גם החזקת רמת־הגולו,
מתוך הנחה שירדן, סוריה ויתר
מדינות ערב ״יתעייפו״ ויניחו לנו.
אך תמוהה ביותר הגררותו של

לפרוץ על-ידי תוכנית בעלת מעוף
וחזון, אך נראה שראש־הממשלה,
מנחם בגין, ויו״ר האופוזיציה הג דולה
ביותר, שמעון פרס, אינם
מסוגלים לזה.
היא הנותנת — פשיטת רגל
קונספטואלית ומוסרית כאחת.
דן יהב, תל־אביב

הגרמוים מושלמים יותר
על תפער שבין מה שמשלמת
ממשלת־גרמניה
המערבית ובין מה שמשלמת
ממשלת־ישראל לזכאים
לפיצויים.
עובדה היא שהגרמנים נותנים
לנכי רדיפות־הנאצים פי שלושה
וחצי ממה שנותנת ממשלת־ישראל
והאוצר בישראל לנכי־הנאצים.

מרקים גרמניים, שהם יותר משלושת
אלפי שקלים.
זאב וייס, קויית־אתא

השלום הטבע
הרמטכ״ל הסובייטי הביע
התנגדות לריעות פציפיצ-
סטיות, ולקורא יש מה
לומר.
בדבר אחד מאוחדות כל הממ שלות
הלאומיות בעולם, ללא הס תייגות:
ההתנגדות לדיעות פצי-
פיסטיות של הנוער. ההוכחה ה מאוחרת
לכך היא הצהרתו של
הרמטכ״ל הסובייטי, שהרמטכ״ל
האמריקאי, הישראלי והפלסטי ני
לעתיד־לבוא, מוכנים ללא
ספק לחתום עליה.
(המשך בעמוד )18

הווולרז הזה *0*0

ק 1ו51ת? 1-63 <16ס ח §§ 1

3111x1 6ח ק )! 3

• 0131100ץ^ת^ 6165

^ 10ע 8
ץ ־ ז € 0 X 1 1 1 0־ 5 ^ 7 1 3 1
??6 9 3 1

<8518 פטו^פ&־^^ש^
8י31 ^ \0101־ 001161 ץ ס

ליאו גולדברג בעיים
ה טו ל ס הזה 2323

משרד רא שי:ת״א דרך פ״ ת ; 65 דרך פ״ת 86ט ל , 284111
חיפ ה: דרך יפו ; 132י־ ם: ש לו מ ציון המלכה , 15 סוכני ם: חיפ ה:
בית המכונית, יפו , 19 נתניה: מכוניות נתניה, סמילנסקי , 24
נצרת: בישארה יוסף סרוגיי, רח׳ פאולוס השישי 56

מכתבים

מבחר של
מכונות כביסה
מייבשי כביסה
ומדיחי כלים משוכללים ואמינים.
ו שרות

(המשך מעמוד )16
איזה פאראדוכם ! הביולוגיה
מכוונת איש ואיש לאהוב על-
מנת ליצור חיים חדשים׳ והחברה
האנושית בעיוותיד. הקמאיים אוסרת
את האהבה הספונטנית והכללית,
מכניסה אותה למסגרת כפויה
ומצומצמת של רכושנות והו פכת
את תוצר האהבה ל׳׳סכנה
לחברה״ ,אשר יש להגביל את
צעדיו! זהו היחס אל הנוער.
הטבע האמיתי, אינו מציאותי
עוד ! השאיפה לזכויות אדם ולחרר
יות אינה נחשבת עוד אלא אם
היא ממוסגרת בדפוסים פורמא־ליסטיים
ומעונבת. שטיפת־המוח
בעיצומה. אד הפרצות הולכות
וגדלות, כי את האמת אי-אפשר
לחלק. אי-אפשר לשאוף ל״חינוד
פתוח״ כשיטה ולא להגיע לפתיחות
רחבה. בארה״ב של אמריקה
— המשחקת ב״דמוקרטיה״

בזכות מה? בזכות מי?
כל בר דעת בישראל יודע את
המציאות הקשה של מדינתנו. כשאין
שמנה ללא שכול, כשאין
כל ודאות, שנער, שצולם לפני 15
שנה, עודנו בחיים.
תנו למתים לנוח.
ולהורים שכולים תנו לנשום.
אסתר ומולקה לוין, חולתה
...איני מתיימרת להתמצא באתיקה
המיקצועית. אני גם לא יודעת
כיצד מגיבים ברגע שחשים
שנעשה עוול. אך ברור לי שאיני
יכולה להחריש. במשך שלושה
ימים שמעתי אנשים רבים מגיבים,
לכן החלטתי שדרכי היחידה
היא לפנות אליכם. נכון, עלם יפהפה
הנער שבתמונה. אך האם זה
מספיק? האם אין שום דבר ש מחייב
לבדוק מיהו הבחור? ה בחור
נפל. הוא כבר איננו בין
החיים. האם יש הצדקה כלשהי

ג׳נרל מהנדסים בע״מ

אולמי תצוגה:ת״א רח׳ אחד העם ;11 טל 653143 :־03
ירושלים: רח׳ הלל , 24 טל 227381 :־02
ובחנויות החשמל המובחרות!

וי ס ^ייו סו ס
חברת ענק בגרמניה המערבית שם דבר בבל בית.

מאירי לוין ז״ל
מיכתב התנצלות
פורמלית — גם ב״דמוקרטיה ה עממית״
(מושג מגוחך בכפילות-
משמעותדהכפולה) נבקעות חו-
מות־הסגור. גם בישראל יש פרצות,
ועוד יגדלו. לטבע האנושי
תכונות טובות. רק בל נאחר את
המועד: כוחות העיוות מסכנים
מאוד את כולנו בכלים אימתניים
של ״הגנה״ ,אשר במו ידינו אנו
בונים, מוכרים, מפיצים אותם
ומשתמשים בהם.
רק דעות פציפיסטיות יכולות
להושיע באמת, רק להן יש סיכוי.
ישן ןיהו־תומא שי״ק, תל־אביב

ת מונ ת ה קי בו צני ק

תן טרמפ לחייל

למאמרו של העורך ״אלוהים
אדירים״ התלוותה
תמונת דיוקנו של קיבוצניק
(הנדון ,״העולם הזה״
.)2319
הזדעזענו לראות את תמונתו של
בננו, מאירי לוין, זיכרונו לברכה,
שנפל לפני עשר שנים בעת מילוי
תפקידו, מתנוססת במרכז מא מרך,
כשתחתה המלים :״תחבושת
רוחנית״.

לכך שתמונתו היא שתסמל את
״הקיבוצניק״ בטוב וברע שבו?
את הנעשה אין להשיב. אני
מקווה שתבין למה נזעקתי. קטונתי
מלומר את המישפט האחרון,
אך איני יכולה שלא לאומרו. אני
מאוד מקווה שמיקרה מצער כזה
לא יישנה, במידה שזה תלוי בך.

• התמונה היא ארכיונית, ומפני
שדיוקנו של המצולם שיקף את
הרעיון שרצה בעל המאמר להבינג
הוכנסה הגלופה לעיתון. אחרי שקיבל
עורך העולם הזה, אורי
אבנרי את מכתבם של הורי מאירי
לוין שיגר אליהם מיכתב התנצלות.

עדח חקיוקה
בעיקבות הגילויים על
ירושת״העתיקות שהותיר
אחריו משה דיין (״העולם
הזח״ .)2316
לדעתי יש צורך להקפיא את כל
העיסקות הקשורות לעתיקות דיין.
צריך להקים ועדת־חקירה מיוחדת
(המשך בעמוד )20
ה עו ל ם הזה 2323

״ אני מסוגל ל מ מד כל טלוויזיה .

״אצלי בחנות, תוכל למצוא טלוויזיות של
הפירמות הכי ידועות. יש לי גרמניות, יפניות,
אמריקניות ואפילו ישראליות. את כולן אני
מוכר. אבל לעצמי קניתי בלאופונקט.
״כשנכנס אלי לחנות חבר טוב, אני אומר לו:
רק בלאופונקט. על אחריותי. תאמין לי -זאת
עצה של חבר, לא של סוחר״.

...ואם אתה יודע לזהות עצה טובה, הכנס לאחת
החנויות המובחרות, ותמורת— *7,400.שקל במזומן,
קח את בלאופונקט הביתה ואת היתרה תשלם ב־,4
6או 8תשלומים חודשיים.

רקד/

מרכז שיווק ישיר
(המרכז הסיטונאי לטלוויזיות צבעוניות)
רח׳בן־יהודה ,1תל־אביב.

בלא 131נקט־ בכל מחיר.

81 * 1391391X 7

*שווה ל 1,120 מרק לפי שער 6.60 שקלים= 1.-מרק.

ה עו ל ם הז ה 2323

מכחכים
(המשך מעמוד )18
שתבדוק את הנושא. יש לבדוק
את כל האוצרות הארכיאולוגיים
ואת כל הפריטים שהצטברו אצל
דיין, פריטים שרבים מהם שייכים
למדינה.
א. דוד, זאיר

מא״ נ די אבי דן
מאוזן :
.1בהתחשב בדרגתו הנמוכה
הוא עושה יותר מדי רעש (.)3
.3מנה אחרונה עדינה תבייש
את השליח מטעם (.)2 ,3 ,4
.9האם אפשר לצפות למשהו
מאירגון בינלאומי 4
.10 הכה כאן בחוזקה (.)4
.13 אתת רוצה לתפוס דגים?
עמוד בתור (.)3
.14 האורות המזהירים משני
מצבים אפשריים של הקרח (מ)

קרן לוו ה מו ח
הצעת ליוזמה של חשבו־עין
המסויים.

כדאי היה ששבועון העולם הזה
יקים קרן לתרבות ולאמנות, יאסוף
כספים ותרומות בצורות שונות
ויממן פעולות תרבותיות. תערכנה
תחרויות ויחולקו פרסים.
מיכל אלץ, רמת־גן

ארץ של שלו

.15 כסף? יש ! גובה?
כמו פול גטי (.)4 ,4
.17 זה זורם כבר שנים רב ת

שארנדאל-שייח /כבר שרנו
עליך /היתה פעם אחת וגם
שתיים /שארם אל־שייח /שלום
לך, שלום /ובשלישית אהייה תייר
בך (בינתיים).
נביעות — איש אינו שמח בלכתך
/גם אין אדם שישכח אותך/
היית לנו נופש וחגיגה לחופייך /
במחיר השלום כללו גם אותך.
ימית — עוברת ומשיגה כל
גבול /ימית, שלא זכיתי לראותך
/היי שלום, אשלח מיכתב עם
בול /ימית — גם אני כואב פרידתך.
סיני
ארץ של מידבר ותורה/
ארץ של דרך לא דרך /סיני׳ ארץ
אבות, מילחמות וגבורה /לשלום
— אומרים שיש צורך גם בך.
רפי אליהו, קריית־אתא

, .18 כן׳ הוא לא אשם אם הזרם
ישלוט בו (.)4
.20 אישור על, תשלום עבור
פרצוף חדש, זו סיבה למסיבה

.22 אישיות קולנועית שעושה
דברים בהתלהבות רבה (.)5
.24 נעים להביט בח״כ זה?
זה פתוח לוויכוח (.)3
.25 באלוהים תן תקוותי (.)4
.26 תוכן שאיפותיו של כל
יצור חי (.)4

סרדגו. לא דובינגר

פתרון תשבצופן 2131211

.28 וי! וי! מיס *אלה כבר
הפכו לענין שבשיגרה (.)7
.29 הפרס דוקר כך עלה בהגרלה

מאונך :
.2אומרים שהוא חזר, אבל
זה חסר תועלת (.)3
.4זכתה בנצחון בביתה הפרטי

.5ד״ר כ על כישורים יוצאים
מהכלל (.)4 ,4
.6זה מאוד מוזר שכספי נגמר

.7ויזה מיוחדת למטרות היכרות

.8חיל הרגלים חוסל משקולים
כלכליים (.)5
.9אנחנו מלאי התרגשות מסופו
הנדיר ולהלן נכתב על
קברו: הוא זלזל (.)7

9י* 1111ל* *111139
נעוים קו סמט -ק ק ! פדי קו ר
]111300 נטי •8000-0ק ק-בזיסו וניסו
11(1101ספר בחנסמל נאפילציהז
* מזן • 11(01 זני
תסחקוח, תם 3זרוח,הח7יקזת,סלם1ל.
זגביעה, פסים,טימל מיס. איפור.
הזצאת שיער בשעווה
* 1ט?גג1ו* 1

•מחירים עחכז״מ • שוחת מעולה
ו 1ל-אניב ודפח 4ליד דיזנגוף 229389 226066 190
הרצל 8 6מול בניו או אזי ס ״ סלון אוהיי

הוו ס ק

הנבחר

19 8 2

.1ציון גרוע לכדורגלן (.)2
.12 היתכן שכל שריה אחראים
על הגבול? מכל מקום זה לא
סידור קבוע (.)4 ,5
.16 ארבעה ישרים מתווים את
הכוון לרופאים (.)8
המוסיקליות
.19 ביצירותיו
התגלה המשורר כטיפוס סרקסטי

.21 איפה אפשר לראות אפיפיור
כחול לבן מעשן מקטרת?
רק בקולנוע (.)5
.22 ערבבו את ״ 10 מאוזן 4
.23 מחצית ועוד אחד, זה די
והותר (.)2
.24 הוא עלה בריצה הפחדן
בנשמה (.)3
.27 כל הכבוד ליחידי סגולה

קבעת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
0 פוסזס אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

הקורא מעיר על טעויות
בפתבה על מעלליו של ח־
״רבי״ מאיר כהנא ברמאללה
(״העולם הזה״
.)2321

דויד על רצה
שוב.

קראתי
שם שצלם טייס
רובינגר עשה כתבת צבע
כהנא, שבועיים לפני שכהנא
לעצור אותו, כשצילם אותו
זה לא נראה לי הגיוני, גם
מדובר בכהנא.
וחוץ מזה, עד כמה שידוע לי
העיתונאי ג׳יי בושינסקי אינו מייצג
אף־אחת משלוש רשתות הטלוויזיה
האמריקאיות הגדולות. אז
את מי הוא מייצג?
א. אילן, רחובות
• לגבי רובינגר, הכוונה היתה
כמובן לצלם הניו־יורק טיימס,
סבסטיאן סודגו, שצילם את כהניא,
בהסכמתו, לצורך כתבת־צבע בעיתון
האמריקאי. דויד רוביער,
שכהנא ניסת לעצור אותו, הוא
צלם טיים והוא צילם את כהנא
יום אחרי שגידעון גתאי גילה אותו
בראמללה.
ג׳יי בושינסקי הוא הכתב הישראלי
של סי־אן־אן, רשת הטלוויזיה
האמריקאית בכבלים המשדרת
חדשות 24 שעות ביממה.

אץ תגווכת
מדוע לא אומרים דבר על
תוכנית השלום הסורית?

לפני כשבועיים שמעתי ברדיו
שסוריה הציעה שלום עם ישראל
בתנאים הבאם: נסיגה ישראלית
מכל השטחים הכבושים והקמת
מדינה פלסטינית. שני תנאים אלה,
ותו — לא.
התפלאתי שלא היתה תגובה
לכך משום מיפלגה ממיפלגות ה שמאל
(מהמערך ועד מצפן) וה תגובה
היחידה באה מהליכוד ה ימני,
שהודיע שאלה דיברי תע מולה.
האמנם כך צריו היה להיות?
דוד מלכה, קריית־חייס
ה עו ל ם הזה 2323

ת 8 0ח ח 1* |0
\1113

סלדג׳ מנקהומבריקאתהר הי ט • ,
בכל סטה

שאת תו ארהאתהאבק.

פלדג׳ לרהיטי עץ ופורמייקה-ההבדל המבריק.

התיזי פלדג׳ על המשטח.

עברי עם מטלית יבשה.

ראי כמה זה מבריק.

כל אשה שניה בארה״ב
מבריקה כל יום את הרהיטים
עם פלדג׳.
עוד מוצר של ג׳ונסון.

יבואן: דג שי 1111 סר״ד
מוצרי איכות ויופי לשימוש אישי וניתי.

משווק: ברק אבנר מפיצים בע״מ, טל 922855 :־.03

01 זו 011 רו

מטהר אויר גלייד מוצק.
סופג ריחות ומפיץ ניחוח רענן
במשך שבועות.
פשוט מסובבים את הראש,
ומושכים כלפי מעלה.
מטהר האויר המופלא הזה,
עשוי מחומר מוצק וריחני
הסופג ריחות בית,
ומפיץ ניחוח מרענן שבועות
על גבי שבועות.
המצאה אדירה.
לרשנתך 5ניחוחות מרעננים.
עוד מוצר של ג׳ונסון.

018)16
גלייד-מטהר האויר המוצק בעל הפעוטה המתמשכת

מו־נ קג *

ה תנ ק ש

אחת הפוזות החביבות עלי, היא הפוזה
של זה שלא עושה מה שבולם
עושים. זהו תענוג לא קטן, למשל, כאשר
מתנהלת שיחה על ״דאלאס״ ,להודיע
שאני לא רואה את הסידרה הזאת. ב-
מיקרה הזה, זה גם נכון. פשוט אין לי
זמן. כשמקרינים את עלילות מישפחת
יואינג אני צריך לעבוד. מישהו בארץ הרי
צריך לעבוד בדי שלאחרים יהיה זמן
לראות את ״דאלאס״ באין מפריע.
אלא מה — בעניין התעלומה הגדולה
שמהדהדת עכשיו בארץ, כלומר, מי ירה

בג׳יי־אר, אני מוברח לשתף את עצמי,
מפני שפיענוח תעלומות״רצח והתנקשות
הוא עיסוק חביב מאוד.
ובבן, לפי דעתי זהות המתנקשים ב-
ג׳יי-אר היא באמת תעלומה חשובה וגדולה,
שיש צורך להפעיל את בל התאים
האפורים הקטנים כדי לפענח אותה. אין
לי שום ספק שבל מישטרת העיר דאלאס
תפעל בכיוון הזה, ואולי יפעליו גם את
מישטרת טבסס הידועה. ויתכן אפילו
שגם האפ-בי-איי יופעל בעניין חשוב זה
— אך העסק לא פשוט, רבותי, בלל ובלל
לא פשוט.
שכן, אין לי ספק בי בל החקירה הגדולה
הזאת — ללא ספק החקירה הגדולה
והמקיפה ביותר בתולדות ארצות-
הברית — תיגמר במבוי סתום לגמרי,
בדיוק בשם שהסתיימה חקירה אחרת
מסוג זה.
לאור מימצאים אלה, אין מנוס מהמסקנה
בי אותם אנשים עצמם — מתנקשים
ערמומיים וחמקמקים — לחצו
על ההדק בשני המקרים. האנשים שהת-
נקשו בג׳יי-אר הם בדיוק אותם אנשים
שהתנקשו בראשי הערים בגדה. זרועו
הארוכה של החוק לא תשיגם לעולם !

אחת התופעות המעניינות ביותר בשנים האחרונות היא,
שראש הממשלה שלנו, מנחם בגין, מגלה התעניינות גוברת
והולכת בענייני הגוף. במשך שנים ארובות, כאשר ישב במידבר
הפוליטי של האופוזיציה, הצטייר מנחם בגין בעיני האומה
באיש שכולו רוח, פשוטו כמשמעו. איש לא יכול היה להאמין,
למשל, בשעה שהיה מאזין לנאומיו של בגין, בי האיש הזה
אובל או שותה, מקנח את אפו או גוזר את ציפורני רגליו.
התנועה הגופנית ביותר שהזדמן לעם לחזות בה טצידו היתה
העברת מסרק קלילה בשערו הדליל, וגם את הפעולה הזאת
עשה במהירות ובחטף, באילו שזה משהו שצריך להתבייש בו.
והנה, באמור, חלה תפנית משמעותית בעניין הזה. יותר
ויותר מגלה מנחם בגין את הגו!־ ואת חשיבותו, ויש לדבר
השפעה מרחיקת לבת גם על הנאומים, גם על המדיניות. כל
השינויים האלה — חובה לומר — הם שינויים לטובה, ועל
בך יבול מאטריאליסט במוני רק לשמוח: הנה, גם בגין בגופו
מוכיח את התיזה הזאת, שצריך להיזהר מאוד־מאוד מאנשים
שהפעולות הגופניות הפשוטות לא מעניינות אותם.
וכלפי מה אמורים הדברים 1
כבר לפני שנתיים או שלוש היה הדבר, באשר הופיע הניצן
הראשון בתפיסה הפסיכוסומאטית החדשה של מר בגין. הוא
נשמע אומר — בך מדווחים טובי הכתבים בכנסת — או*
המילה הרוסית ״חוי״ על ידידו שמעון פרס. מילה רוסית זאת,
יש לדעת, מתייחסת במישרין לאיבר מסויים בגוף הגבר, איבר
שאפשר להרחיק לבת ולומר בי הוא מסויים מאוד .
חלף זמן־רב, ואפשר היה לחשוב שעניין ה״חוי״ לא היה
אלא תקרית חד־פעמית. אבל לא. הנה, דווקא בתקופה
האחרונה, מתחזקת מאוד המגמה הזאת, של גילוי הגוף על
תיפקודיו ותופעותיו השונים.
רק לפני שבועיים, למשל, אמר בגין בי יש עמים הסבורים
שאפשר לבעוט בנו במקום המרוחק מן הראש! ברור לגמרי
למה הכוונה. גם באן מדובר באיבר מסויים מאוד, שברמז
ניתן לומר כי אינו מרוחק מרחק רב מן ה״חוי״ שבבר הוזבר
לעיל. לא צריך להיות בעל דימיון מפותח במיוחד, כדי להעלות
על הדעת שמנחם בגין שלנו יודיע לעמים שגם הם בבר הוזברו,
בי הם יבולים לנשוק לנו מנשיקות פיהם באותו מקום שגם
אינו מרוחק מן הרגל, ואם לא די בכך, הם יכולים גם למצוץ
לנו במקום מסויים שאינו קרוב במיוחד לצוואר! ובמחילה
מכבודם המפוקפק, הם יבולים גם לקפוץ לנו על קצה אותו
איבר שאינו רחוק מן הקורקבן, ואילו אנו מצידנו נובל להראות
להם, אם לא הבינו עדיין את הרמז, את אותו איבר שאינו
נמצא בדרך־בלל הרחק מן השיניים, ואם גם בזה לא די, נובל
גם לעשות קציצות מהשמעון פרס שלהם !

וזה עוד לא הבל. הנה, בנאומו ההיסטורי הלפני״אחרון
בכנסת, הסביר בגין גם את פשר מדיניות־השלום שלו במונחים
גופניים להפליא. הנה נשברה רגלו, בך הודיע מנחם בגין לחברי־הכנסת
ובאמצעותם לאומה בולה, ובשכבו בלילה מתייסר על
מישבבו, הריהו חושב על כל אותם חיילים — תרשו לו לומר
חיילצ׳יקים שלנו, שבמיקרה של מילחמה גם הם עלולים לשבור
רגל, ואפילו — שימו לב — לאבד אותה לחלוטין!
מר בגין — כל הכבוד ! הרשה לי לומר לך זאת בשמי !
והפעם — במו בל דבר שאני אומר בשמי — אני מתכוון לבך
בבל הרצינות! זוהי בדיוק הסיבה אשר ביגללה גם עלי
המילחמות אינן חביבות, ואני תומך בך בבואך לעקור את
הנטועים בחממות של פיתחת־רפיח ! באחד החיילצ׳יקים אני
אומר לך זאת!

ועכשיו -למצב

חמור בבורסה
7ן גון -גדול
ידיד גדול וחשוב שלנו הוא הנשיא
הצרפתי פרנסואה מיטראן ! מאז ומתמיד
היה האיש הזה אוהב ישראל, רע ואח
למדינת-היהודים הנבנית ומוקמת בארצו
הישנה של עם ישראל ! מאז ומעולם תמך
בנו הנשיא הדגול ללא סייג, בלי להתחשב
בשיקולים אלקטוראליים, ובלי לזנות —
כמו במה מעמיתיו — תמורת אתנן־הנפט
הערבי !
והנה, אפילו איש בזה — ידיד אמת
וחסיד־אומות־העולם — אפילו הוא תומך
בהקמת מדינה פלסטינית אשר תכחיד,
תשמיד, תאבד ותהרוס את מדינת״היהו־דים
! אפילו ידיד האמת שלנו תומך,
בעצם, בהשמדתנו ! אפילו פרנסואה טיט־ראן
הגדול רוצה בסופה של מדינת־ישר-

צא ולמד, שאם ידיד בה אמיתי, בה
גדול ובה אמיץ רוצה בהשמדתנו — מה
נאמר על הפחותים ממנו באהבתם !

ואת

נו ערך
— אני אומר לך, בל הביקורת נבונה !
זו מיפלגה זו ז ! זו סיעה בבנסת ! זו
התנהגות פרלמנטרית! הרי בל אחד שם
מושך לצד השני. אחד רוצה להצטרף
לממשלת בגין והאחר לא. אחד בעד
פינוי ימית ואחד לא, בל אחד עושה
שבת לעצמו שזה משהו נורא. אבל מה,
תראה את הליכוד! זה פשוט אסון!
שמע, המערך, עם בל הצרות שלו, זו
האלטרנטיבה היום ! מוברחים להצביע
בעד המערך !

אני משקיע ישראלי ותיק. ההכנסות
השוטפות שלי — שלא לדבר על החסכונות
— מושקעים ב״תנובה״ ,ב״אמישרא-
גז״ ,ב״חברת חשמל״ ,ב״בנק הפועלים״
ובעוד במה ובמה מיפעלים סולידיים מסוג
זה. בעניין רב אני עוקב אחרי ההתפתחות
המפליגה של בתי״העסק הללו, שהצנועות ההשקעות שלי
(גם הן) מביאות
להם שיגשוג והצלחה
רבים.
והנה, כאשר התחילו
המניות בבורסה להתמוטט
במיגדלי-פרחים,
לא היה שום צער ב-
ליבי. זה בוודאי נשמע
מוזר בהתחשב בעובדה
שאני משקיע ישראלי
ותיק, ואף-על־פי-כן, זו
עובדה שאי״אפשר לערער
עליה. לא רק
שלא הצטערתי, אלא
שאפילו היתה בליבי —
לא נעים להגיד —
שימחה לאיד.
ובכן, אני לא מאזו-
כיסט או משהו. פשוט
אין לי אפילו מניה
אחת בבורסה שלנו.
אפילו לא חצי מניה.
במיפעלים שהוזכרו ל

אבל רגע ...מה פיתאום...
— אל תפסיק אותי ! אני יודע בדיוק
מה שאתה רוצה לומר! אבל בבל זאת!
אני עומד על דברי! כן, בן, אני יודע
שאין מנהיגות ושאין דרך, שאין שינוי
ושאין חזון, אבל מוברחים להצביע מערך!
רק מערך!
— יבול להיות שאתה צודק, אבל...
— אל תפסיק אותי ! ברור לגמרי
שהמיפלגה הזאת רקובה לגמרי ! ברור

עיל, אני משקיע מהצד הלא-נבון של
המיתרס הפינאנסי. אני פשוט קונה חלב
ומוצריו וגם בשר, מבשל אותם על גז,
מאיר את ביתי בחשמל, ומשלם בסידרה
ריבית קצוצה ל״בנק הפועלים״.
ובשם ציבור המשקיעים הזה לא נותר
לי אלא שלא להצטער.

לגמרי שהיא יותר גרועה מהליכוד לפחות
פי שלוש ! ידוע לבל שאם תעלה לשיל־טון
זה יהיה אסון למדינה. תאר לעצמך
מה היה קורה עכשיו בפיתחת רפיח אם
הם היו בשילטון ! ובבל זאת, זה הזמן
להצביע מערך !
— אבל תשמע, הרי אין בחירות עכשיו

— בדיוק כך, ידידי ! ביגלל שאין בחירות,
זה הזמן להצביע מערך!

0וג1ד ורקוד
נ* סהר •ש עוד
עמירם

רחבת־ד,ריקודים גנב
ניד, הכתב לשעבר של
וויזיה, שחולל עם חברתו ג׳ודי
מהם ׳,שסיפרה שהיא • ועמירם
יוצאים ברצינות, שעמירם כלל
אינו מתגעגע לטלוויזיה, ושד,דיווחים
השוטפים המגיעים אליו על
הנעשה שם, מעוררים בו שאט״
נפש. עמירם מרצה באוניברסיטה
הטל

ערס

גונ ח חגים

אילנה סיבוני שאימצה לעצמה את מראה
הילדה בלבן, רוקדת במרץ כשהיא לובשת
מכנסיים קצרים לבנים, גרבי זהב, מגפיים לבנים וחולצת תחרה לבנה,
כשלראשה סרט לבן. אילנה באה לפתיחת מועדון חדש בתל־אביב.
י ״אנחנו על אש קטנה. נקלענו
למשבר, אבל עוד נפתיע,״ סיפר
לי יושי שדה, חבר להקת תיסלם,
במסיבת־פתיחד, למועדון שבהתלול
בדיזנגוף סנטר
וודה יושי :״אין לנו ממה לחיות.

אנחנו חיים מהאוויר. כסף לא
עשינו, פירנסנו משפחות רבות
חוץ מאשר את מישפחותינו. פיס־פסנו
הצלחות בחו״ל, התקליט לא
ענה על הצפיות, באולפנים אין
זמנים להקליט. השתתפנו בפסטי־

נגד גיאגד

הדוגמנית יהודית נגר, המכנה עצמה בשם
ג׳אגר, בתלבושת חשופה לבנה עם תחתוני
תחרה, נראתה קיצית מאוד במסיבה, למרות שבחוץ ירד גשם זלעפות.
ג׳אגר הרבתה לרקוד במשך הערב והקור בחוץ לא הפריע לה במיוחד.
בל־הילדים האחרון רק בשביל
הכסף. אנחנו מופיעים הופעות
קטנות במיסגרת אמנות לעם. יש
בינינו חילוקי־דעות, אבל נתגבר
על הכל,״ הוסיף יושי בתיק־ווה
ו האורח שהיד, אמור
להופיע במועדון הוא ממפיס
סלים, נגן הג׳אז הידוע, וכשזה
ביטל את הופעתו המליץ על זמר
אחר, בשם פוקר״טי לארי, ש הנעים
לקהל הרב בקולו החם,
וניגן ב־ 9אצבעות בלבד ו •
״את השם שבלול אני נתתי, ולא
אריק איינשטיין, כפי שפורסם בעיתונים,״
מחד, הזמר שלום

ך 1תךך 1הזמרת עליזה אביב רוקדת.
שמאל משה רומנו, מנהלה הא
״•י-י י
נותי של להקת המחול בת־שבע והכוריאוג
פית האורחת פרל לאנג• עליזה רקדה במסי!
שערכה לעצמה• הס רקדו בגלריה דלסון ריכט

214,

אריק איינש־

מיין בא מאוחר מאוד למסיבה,

הציץ והלך הביתה
מסיבת יום־הולדת ערכה פנינה
גולדשטיין, המארגנת תצוגות-
אופנה, במיסעדה הסינית בכיכר
אתרים, לשם הובאה מערכת־קול
משוכללת עם תאורה מיוחדת. התקליטן,
אריק אורן הסביר לי,
שהיום מסיבה מוצלחת דורשת
מערכת־קול שהפעלתה עולה 200
דולר לערב, כולל תאורה ציבעו-
נית אופנה נוספת שהח לה
מתפשטת במסיבות היא ריקוד
על גלגיליות. במסיבה נכחו דוג מניות
רבות, אך את ההצגה על

על תורת־הביטחון של ישראל, חוקר
במכון למחקרים אסטרטגיים
״הועוזר
לשימעון פרס
תוכנית שעה טובת תמשיך כרגיל,
ואולי אפילו תשודר אחת לשבוע,״
הצהיר באוזני אהרון גולד־פינגר,
מפיק התוכנית. הצהרה
דומה שמעתי גם מפי חנוך חפץ,
מנהל מחלקת־הבידור בטלוויזיה,
וכן מפי השחקן שלמה ניצן.
את השלושה פגשתי במסיבת יוס ד,ולדת
במלון הילטון, שערכה
לעצמה הזמרת עליזה אכיב,
שלדברי בעלה, הזמר מוצי
אכיכ, החליטה לעשות לעצמה
קצת יחסי־ציבור יחסיך,ציבור
כללו הופעה של הזמרת
בתילבושות נועזות וריקוד טנגו.
״הזמנו את סעד מורתדא למסיבה,״
צחק מוצי ,״אבל כנראה
מהדקים איתו כל־כך את היחסים,
שלא יכול היה להשתחרר מד,הידוק
ולכן לא הגיע כש נשאל
מוצי על חלקו בפרנסת ה־מישפחה,
הוא התבדח :״בשעה ש אשתי
מופיעה בחתונות, אני מש כיב
את הילדה לישון״
בין האורחים שבאו לטעום מן העוגה
שתרם המלון ליום־ד,הולדת,
זיהיתי את הזמר בועז שרעפי,
שבא לחופשת־מולדת והיה נרגש
מאוד לפגוש את חבריו הטובים
מימים ימימה ! •ו פופ כהן,
היועץ האמנותי של להקת המחול
בת־שבע, בילה יום שלם עם רב
בירושלים. לקראת העלאת יצירה
חדשה שלו המבוססת על המקורות
.״אני מקווה שהרקדנים שלנו
לא ייאלצו בעיקבות כך לחזור
בתשובה,״ אמר משה רומנו,
הרקדן שהפך למנהלה האמנותי
של הלהקה, במסיבה לכבוד פטרוני
הלהקה, שנערכה בגלריה
דלסון ריכטו אורחת־הכבוד
במסיבה היתה פרל לאנג, מן
הרקדניות והכוריאוגרפיות הוותיקות
של הלהקה של מדתה מהאם
בנידיורק, שבאה לישראל
כדי להעמיד יצירה משלה ב־בת־שבע.
ביצירתה זו מתכוונת
לאנג לנהוג כמורתה וגם לרקוד
ן אנחנו חיים עכשיו בתקופת
השרצים,״ אמר לי השחקן.
שימעון פינקל באירוניה ה אופיינית.
את פינקל פגשתי השבוע
במסיבה שנערכה עם פתיחת תע רוכתו
של הצייר הוותיק שימשדן
הולצמן בגלריה שי דנון בתל-

פטרוזיליה

במקום ׳שפס׳ הרכיב לעצמו
השחק! ישראל גוריון. ישראל
עסוק בימים אלה בהקלטות חדשות עם בני אמדורסקי.

יוצאים קבוע

הם עמירם ניר, עוזרו של
שימעון פרס וג׳ודי מוזם, בתו
של נח מוזס מידיעות אחרונות, השניים מתכוונים להינשא.

עוגת מולדת

עטורה בקצפת תוחב לפיו 1
זמר בועז שרעבי, שהגיע מא
צות־הברית לביקור. בועז מתכוון לחדש את הקאריירת באר

ךןך| 11*1לוה רותם הדוגמנית, אחרי הריקודים והיא
11 1 1111י • 11 את שיערה הבלונדי השופע מעל עורפה. עד
הגיעה למסיבה לבושה חולצת תחרה ומכנסי עור ונראתה זוהרת כתמי

הדוד החדש

סיגל רפאלי וסיגליח
אפוד, השמיניסטיות במכנסי
עור הדוקים ובמיני קצרצר, מייצגות את הדור

הצעיר המסתובב במסיבות היום. השתיים ניסו ללא
הפסק, בתנועות ריקוד נועזות למשוך את תשומת־לבס
של הגברברים במסיבה ,׳שאכן עטו עליהן לרוב.

אביב. פינקל סי6ר שבאותו ערב
הגיש את התפטרותו מחבר־הנא־מנים
של תיאטרון הבימה, כמחאה
על ההחלטה להאריך את חוזהו
של דויד לוי] ,המנהל האמנותי
של התיאטרון, לתקופת כהונה
נוספת ו אל תכתבי שאני
קשישה,״ ביקשה ממני בחיוך הזמרת
הוותיקה של תכול המיט־פחת,
טוגה פירון .״הקול חזר
אלי עם ההצלחה. אני מוצפת ב־הצעות־עבודה
ואין לי יותר מע צורים,״
הצהירה הזמרת הבלתי
״אנחנו מתכוננים נשכחת למכור את מיגרש בית־ההולים ל יולדות
הקריה, ומיגרש בית־החו־לים
הדסה ברחוב בלפור, ולבנות
בכסף שנקבל שתי קומות נוספות
לבית־החולים איכילוב, סיפר לי׳
פרופסור דן מיכאלי, מנהל בית ד,חולים
ע״ש איכילוב בתל־אביב,
שאותו פגשתי במסיבת התרמה
למחלקה האונקולוגית של בית-
החולים, שנערכה במיסעדה הסי נית
בכפר־שמריהו שבוע
של מסיבות בגלריות ומסעדות.

| 1ך ל הזמר שלום
#1 11 שמדיר רגליו
בות, בא הפעם לפתיחת

דרגת המלון

ב סי ס

*1* 0£ק 80ו**8ק_ו*\/

סופר דה לו ק ס
ראשונה מעולה
תיירו ת מעולה
תיירות מעולה
תיירות מעולה
תיירות מעולה
תיירות מעולה

חצי פנ סיון
חצי פנ סיון
חצי פנ סיון
חצי פנ סיון
חצי פנסיון
חצי פנסיון
פנסיון מל א

08£1* 171*815
_0ו_8 * 3£1וועו
05 ידו׳וי1
8 !3סו\ו* 08

סופר ד ה לו ק ס
ראשונה מעולה
ראשונה מעולה
ראשונה מעולה
תיירות

חצי פנסיון
חצי פנסיון
חצי פנ סיון
חצי פנסיון
ארו ח ת בקר

££ד 80ס א * 0 8
_*0£ו*ק 880088
* 1* 0£ק 08 11.1£8
1*1¥5505 8*¥

סופר ד ה לו ק ס
סופר ד ה לוק ס
ראשונה מעולה ראשונה תיירות
פנסיון פנסיון
פנ סיון פנסיון פנסיון

5ו 7עו** 71
*1* 0£ק * 1זא£אוזא 00
* 8סא*א_£ו*
£810£8א

י ראשונה ראשונה תיירות מעולה
תיירות

חצי פנ סיון
חצי פנסיון
חצי פנסיון
א רו ח ת בקר

*£* 0£ק * 5118
_*0£ו*ק *ע8
5ו 8סו\ו* 08
ועו*עו 0

סופר דה לו ק ס
ראשונה מעולה
ראשונה מעולה
ראשונה
פנסיון פנסיון פנסיון פנסיון

מחיר*

פסח

יען תאריכי יציאה
. 3 ₪ג 3עד > 7.4
7.4 ₪עד 14.4

*18*1005
*׳וי*1ק ד.ו 8£\/£0
** 1001־ועו*5
* * 201ז 005
801^0101.0

כרתים

תאריכי יציאה
5.4עד ^ 12.4
12.4עד 19.4
רודוס תאריכי יציאה
2.4עד 9.4
9.4עד 16.4

] 0תאריכי יציאה:
2.4עד 9.4

ת ק 9.4עד 16.4

^ ובכל יום ששי

₪תאריכי יציאה:
] 2.4 0עד 9.4

ת כניו ת מוצלחות
לי ע די םמק סי מי ם
ב ב צו ע מ עול ה
וב מ חירים?
עיין ב טבל ה והחכח
חצי חצי חצי חצי

חופש ונופש בפסח
אביב: מ־ 16 באפריל ועד 23 ביוני0 ] .

הנחות לילדים
בחדר ההורים ולמשפחות

המחיר כולל: טיסה הלון ושוב
7 .לילות אכסון במלון לבחירתך
(על ב סי ס המפורט בטבלה) והסעות
משדה התעופה למלון וחזרה.
נציג דיזנהויז יקבל אותכם באי הנופש.
חצי חצי חצי חצי
חצי

מחיר**
לאביב

על ספינת הפאר .״׳סיקונוס

הטיסות במטוסי ארקיע
הטיסות במטוסי ארקיע

החל מיום 7.4.1982
קויתטוסהישראליים בט־־ס
ה טי סו ת כפופו ת לאישור ממ שלתי.בהתאם לתקנות טי סות השכר,

חופ שפסח

הפלגה בכל יום רביעי (ב־ 6בערב)
מנמל חיפה; עם ביקוד בנמלים:
קפריסין, רודוס, קוסאדסי( ,טורקיה)
מיקונוס, פיראוס (אתונה) פורט־סעיד
וחזרה. אפשרות לסיורי חוף בכל הנמלים
ד פנ טיון מלא החל מ־ $560

הודו: אבק האד שד אינדירה

מאז עצמאות הודו, ב־ ,1947 שולטת במדינה זו, בהם-
סקה קצרה ואומללה אחת, מיפלגת הקוראת לעצמה סו*
ציאל־דמוקרטית. המנהיגה, אינדירה גאנדי, הוכיחה כבר
עשרות פעמים את ריקנותו המוחלטת של מושג זה.
דבקותה בדמוקרטיה התבטאה בהנהגת מישטרי־חירום
באמצעות חוקים ותקנות, שירשה מבריטניה הקולוניאליסטית.
אוגדירה
הושיבה בכלא את טובי העיתונאים ואנשי-
הרוח בהודו, שתקפו את מדיניות הפנים שלה, ובעיקר
את השחיתות והנפוטיזם שאיפיינו את מישטרה. היא
מנהלת מדיניות חוץ פרו־סובייטית, כדי לקדם את פני
הסכנה הסינית והפקיסתאנית, אבל מוסיפה לרדוף את
הקומוניסטים בארצה.
מוסקווה אינה מוחה, כמובן. לא רק שכמה מידידיה
הטובים של ברית־המועצות הם אנטי־קומוניסטים, אלא
שבאורח מסורתי היא פועלת בהתאם לשיקולי עוצמה
של מעצמת־על. עדיף מישטר אנטי־קומוניסטי המקיים
קשרים טובים עם הסובייטים, מאשר מישטר סוציאליסטי
הפועל לפי האינטרסים של עמו, שאינם עולים תמיד
בקנה מידה אחד עם ההשקפה הגלובאלית של מוסקווה.
הנשיא הקודם של ארצות־הברית, ג׳ימי קארטר, יניסה
לשפר את היחסים עם הודו, ונטה אפילו לשיתוף פעולה
גרעיני עם המדינה הענקית ( 670 מיליון בני־אדם !) עליית
רונלד רגן לשילטון הכשילה את מהלכיו של קארטר.
שוכני המידרכות. אחרי 30 שנות שילטון ״סו־ציאל־דמוקרטי״
עדיין חיים מיליוני הודים ברחובות,
ללא דיור או סאניטאציה מינימלית. תוחלת החיים של
שוכני המידרכות היא פחות מ־ 42 שנים. לרובם אין לאן

התושבים הוקפו על-ידי כוחות צבא ומישטרה גדולים׳
ללא כל הודעה מוקדמת, הועלו בכוח על 1000
אוטובוסים עירוניים שהוקצו למיבצע.
הצריפונים העלובים נהרסו בדחפורים. בכמה מיקרים
פעלו הדחפורים ללא פינוי התושבים, ובני־אדם רבים

הומאנית כלפי שוכני־המידרכות. רבים חוששים ממעין
ג׳נוסייד — פיתרון סופי לבעיות העוני בנוסח המזכיר
את הטיפול של ממשלת ברזיל באינדיאנים.

ה ש מצות ..הורי הי ק ר,
ספר הזיכרונות של שר־חחוץ האמריקאי לשעבר, ד,נרי
קיסינג׳ר, יכניס לשופך הדמים האלגנטי והמתוחכם מאות
מיליונים של דולרים. בהוליווד מדברים עתה ברצינות

ווו ל ס הוון
נהרגו ונפצעו. תושבים שגילו התנגדות הוכו קשות על-
ידי החיילים. נשים זקנות וחולות קיבלו זריקות־מוות
כ״ מחווה הומניטארית״ ,ילדים חולים רבים מתו במהלך
המיבצע. לדברי ראשי האגודה לזכויות האזרח פוזרו
המגורשים לאיזורים שוממים. מישפחות הופרדו באורח
שרירותי, מבלי שהיתר. להם כל אפשרות לאתר איש
את רעהו. האגודה הצליחה, אומנם, להוציא צו מבית־המישפט
המעכב את הגירוש. תגובת השילטונות היתד.
אופיינית: הם פשוט התעלמו מפסק-הדין.
פיתדון סופי. חלק מהמגורשים חזרו לבומביי כדי
ללקט את שרידי רכושם ולנסות למצוא בני־מישפחה.
רבים חזרו להתגורר במידרכות, בתנאים קשים עוד יותר
מאשר בעבר, בתיקווה שהאגודה תצליח למנוע את
גירושם מחדש.
פנייה אישית לאינדירה גאנדי הניבה תגובה צבועה
אופיינית, שלא היתה מביישת אפילו את גולדה מאיר:
גאנדי קוננה על גורלם המר של פקידיה, הנאלצים לבצע
פעולות כל-כך ״לא נעימות״ לטובת הכלל.
שוכני-המידרכות הצביעו, ברובם הגדול, עבור אינ־דירה.
חלקם מאורגנים עתה בקבוצות להגנה, אחרי ש גורשו
מצריפוניהם בפעם הרביעית תוך שנה, בניגוד
לצו בית־המישפט העליון. עורכי־דין רבים התגייסו להגנת
המגורשים־בכוח ללא כל תמורה כספית. כמעט כולם
פסימיים, אינם מאמינים ביכולתם להתגבר על השחיתות
במינהל של אינדירה. באגודה לזכויות האזרח סבורים
שגם עמדתו האמיצה של בית־המישפט העליון תשתנה
בשנה הבאה. אינדירה כבר הודיעה על שורה של מינויים
פוליטיים בבית־המישפט העליון, תחת השופטים
הוותיקים, האמונים על מסורת מישפטיח בריטית, שיאלצו
לפרוש.
רוב השופטים החדשים הם ״תורכים צעירים״ ,מעין
רפיסטי״ם שטופחו על־ידי סאנג׳יי גאנדי. השילוב ביניהם
ובין הפקידים מבטיח את הגברת המדיניות האנטי-

ה כ סו ת
הו פכתל אי כו ת
בשבוע שעבר (״העולם הזה״ ,)2322 נדפס במדור
זה בטעות שראש ממשלת זימבאבווה, רוברט
מוגאבה, חושד ביריבו, ג׳ושע אנקומו, במעילה ענקית
של 90 מיליון דולר.
ובכן, נעשה כאן עוול כמותי לאנקומו. הוא
גנב, ככל הנראה, תישעה מיליוני דולר בלבד.
זה אולי לא משנה את העיקרון, אבל כפי שאמר
קארל מרכס, הכמות הופכת לאיכות. ובמדינה
כמו זימבאבווה, אפשר לעשות הרבה מאוד ב־81
מיליון דולר!

על אפשרות להסריט גירסה קולנועית של כתבי קיסינג׳ר,
המתפרסמים עתה כסידרה בעיתונים חשובים רבים בכל
רחבי העולם.
כמעט כל המבקרים גומרים את החלל על סיגנונו
השנון של ״הנרי היקר״ .את בוגדנותו האופיינית מקבלים
כולם כדבר מובן מאליו. איש לא חשד בקיסינג׳ר
בנאמנות כלשהי לרעיון או לאדם. לכן גם לא הופתעו
המבקרים מביקורתו הנשכנית על מיטיבו ובעל בריתו
הוותיק, הנשיא־לשעבר ריצ׳רד ניכסון .״כל ההשמצות
של הנרי על, דיק המזוהם׳ חן נכונות,״ אומרים יודעי-
דבר בוושינגטון ,״אלא שאותם דברים עצמם אפשר
לומר, באותה מידה של צדק, גם על קיסינג׳ר עצמו.״
,,אדר ירוק״ לסאדאת. פרשנים נועזים יותר מוקיעים
את צביעותו של קיסינג׳ר בכל הנוגע לתיאור

אינדירה גאנדי
אקציות בנוסח הנאצי

הפרצוף האמיתי של תאודורקיס

לחזור. יותר ממחציתם נולדו על המידרכות, ואליהם
מצטרפים, מדי יום, אלפי פליטים מהרעב והאבטלה
השוררים באיזורים הכפריים.
התיכנון העירוני בהודו מופקד בידי עסקני מיפלגת
הקונגרס של אינדירה. השיקול העיקרי של רובם הוא
השוחד שהם מקבלים מקבלנים וסרסורי קרקע. בתנאים
אלה אין כל סיכוי לפתור אי־פעם את בעיית שוכני-
המידרכות. היחס כלפיהם הוא קשוח ואכזרי, והמשאבים
לשיקומם הם אפסיים.
בבומביי לבדה חיים על המידרכות שלושה וחצי
מיליון בני-אדם! דו״ח של אירגון הבריאות הבינלאומי
קובע שהציבור הענקי הזה הוא מקור להפצת מחלות
מדבקות, מהסוג שכבר נעלם ברוב ארצות־התרבות.
האגודה לזכויות האזרח בבומביי פנתה לאחרונה ל-
בית־המישפט העליון בבקשה למנוע גירושים שרירותיים
של שוכני־המידרכות. האגודה ציינה שהמדינה חייבת,
לפי החוקה ההודית, לראות בהם אזרחים לכל דבר,
ולדאוג להם לשיכון ליד מקום עבודתם. השופט העליון
בבומביי הוציא צו האוסר על גירושים נוספים .״אנו
נוטים לראות בשוכני־המידרכות אלמנט אנטי־סוציאלי,״
כתב השופט בפסק הדין ,״ושוכחים את הסיבות שהביאו
אותם להגר לבומביי ולחיות בתנאים תת־אנושיים. אין
להעלות על הדעת שעיר כמו בומביי נועדה רק למגורי
מיליונרים, שכספם הוא בדרר־כלל שחור.״
זריקות מוות. לשופט המכובד הייתה סיבה טובה
לדאגה. בקיץ שעבר, בתקופת גישמי המונסון הכבדים
בהודו, גורשו מבומביי, ללא כל סידורי מגורים חליפיים,
10 אלפים בני-אדם. הגירוש בוצע על־ידי ראש השרים
של מדינת מהרשטרא, ריי אטולאי, בן־חסותו של סאנג׳יי
גאנדי המנוח, בנה הסופר־מושחת של אינדירה. האמצעים
בהם נקט אטולאי מזכירים את האקציות הנאציות
כלפי היהודים.

חיים ברעם

בילגי )ובדים עד־ץ כ* מיק־ש תאודירקינז .,המלחין היומי
#מלחין את ־,יפגין אש״ח (״ידיעות אחרונות׳ ,ב׳ באדי*
נתקבל בשעתו.בארצנו בהתלהבות גדולה באוד ציי חוגי
הגדאל וע״י •אנשי, התרבות המתקדמת״ למיניהם, באו*
מם זמנים, היד, מר תאזדודקיס אדם לא דציי ביוון, שנשל*־
,ע״י הימץ. עתה, כאשד השמאל עלה לשלטון ביין
וגב׳ מיינה מרקורי משמשת נשרת התרבית במפשלר,
.התקדמתי זו, פמיר מר תאודורקיס מעל שניו את המסכה
ולעיגיני הוא *מגלו, כשונא ישראל מובהק. הוא משלים
את התמונה הקודרת של שנאה ללא פגרים לישראל ביוון
והנגינה במרצחי אש״ף• •
כדאי שכל שומרי התרבות ״המתקדמת״ באיצגו יימנו
את דעתם על המתרחש ביוון הסוציאליסטית: התפרעויזת
אנטישמיות במהלך משחק מכבי היא. ננטים אנטי-ישרא־ליים
ואנטישמיים, הנדה מלאה באש״ף ־־ ועוד היד השמאלית
״המתקדמת׳׳ נטויה.

שפי-נרמווו

חיי 8צדדית

הנרי קיסינג׳ר
האי׳ש מאחרי מלחמת יום־תכיפוריס

(״ידיעות אחרונות״ )4.3.82

ת א11־ 1ר אקי ס
! ה מ תנ חל ה צדי ק
מיבתב זה משבי־שומרון, שהתפרסם השבוע ב-
ידיעות אחרונות. מעיד על ישראל 1982 במאה
עדים:
דרום אפריקה, גוואטמלה — כן ;
מיקיס תאודוראקיס — לא.
הכותב, היושב על אדמה פלסטינית, חש עצמו,
מן הסתם, כצדיק ורע לו.

מילחמת יום־חכיפורים ב־ .1973 קיסינג׳ר טורח לתאך
עד כמה היה מופתע מצעדו של הנשיא אנוור אל-סאדאת
כשפתח במילחמה, ומציג את עצמו כעושה שלום הומאני
ושפוי בתוככי הג׳ונגל המרחבי הזר והאלים.
אלא שרוב הפרשנים המדיניים הרציניים סבורים,
שקיסינג׳ר ידע היטב על כוונת אל־סאדאת לפתוח במיל־חמה,
ואף נתן לו ״אור ירוק״ לגשת לביצועה. ד,נרי
הוכיח בקאמבודיד. את אדישותו המוחלטת לחיי־אדם.
הוא האמין שמילחמה באוקטובר 1973 תסייע לו לש בור
את הקיפאון המדיני במיזרח־חתיבון, ולדחוק את
הסובייטים ממצריים. יש להניח שהמצרים הבטיחו לו
לגרש את הסובייטים תמורת הסכמה אמריקאית לצעדי
איבד ,״מוגבלים״ נגד ישראל. יש לקיסינג׳ר אחריות
כבדה לדם הרב שנשפך במילחמד, זו, והוא הצליח להשיג
בעזרתה חלק ניכר מיעדיו המדיניים.

חג פורים עומד בפתח, הוא חג של משלוח מנות, ומה
יפה יותר מלהפוך משלוח מנות למשלוח מתנות!
״לגר׳ עושה לכם פורים שמח עם הפתעות ומתנות.
על כל קניה של אחת ממערכות ״לגו״ המופיעות במודעה זו
תקבלו חינם-עט מהודר עם שעון דיגטלי.

אמץ.

מכוניה מירוץ עם מנוע
וכוננות.
המערכת הטכנית
המתוחכמת והמתקדמת
ביותר /עם מנוע.
רכבת הנוסעים הגדולה של לגו
עם מנוע.

ספינת חלל גדולה

׳רכבת נוסעים חשמלית

חג פורי ם שמח ועליז
עם עט לכל עת

סוכנויו ת קופ מן בע״מ 1
טל׳ )03(455141,268155

אנ שי םבעודם

תנסינה מארי אססריד: הו ג ע שלו ציפתה לזנסממוג
הרגע שהונצח בזה, כשלפני הארכיהגמון, בקתדרלת
גותה בלוכסמבורג, נשבעו זה לזה כלה
וחתן — היה הרגע המשמח ביותר מזה שנים רבות,
עבור תושבי הנסיכות הקטנה. שכן הכלה, מארי־אסטריזי,
היתד. בשעתו מועמדת להיות אשתו של
הנסיך צ׳ אדלם מבריטניה, והפירוד בין השניים

לא גרם נחת להוריה, הדוכס והדוכסית של לוב־סמבורג.
אך עתה נראה כי הדאגה ליורשת פגה,
והשידוך לארכידוכס גריפטיאן לבית האבסבורג־לורן
ניראה, בתמונות לפחות, כאהבה גדולה.
אל טכס הנישואין הגיעו כל מלכי אירופה וני
סיכיה, כולל הנסיך אנדריו מאנגליה.

תנסינה קארולין:

מעולם לא ה״תי
מאושרת כל כר
כולם מכירים את טירול, האי-
זור האוסטרי היפהפה. פחות ידוע
השם ״ציר״ .אבל אין זה פלא,
פשוטי העם לא יכולים להגיע ל שם.
זוהי עיירה קטנה ומיוחסת
בארלברג שבטירול. שם, בלי עין
הורים משגיחה, השתוללו בחופשתם
הנסיכה קארולין וידידה
רוכרטינו דוסליני. אומנם
קשה לקרוא לכך התבודדות, אם
לקחת בחשבון שיחד איתם בילו
בעיירה המרוחקת גם המלך חו־סיין
וקארל גוסטאב, מלו
שוודיה — אבל הכל יחסי. קארו-
לין לא הזעימה פנים, הפעם, ינד
כח הצלמים, וצהלה לקראתם ב־הכריזה:
מעולם לא הייתי מאושרת
כל כך!
ה עו ל ם הז ה 2323

באבם תאליד״ :נילי עבד, הכל נגמר
הציפיה לנישואיהם היתד. ארוכה מאוד והנישואין עצמם היו
קצרים מאוד: בתמונה נראה הסוף: כאבט האלידיי עוזבת את
ביתו של בעלה, ג׳וני זזאלידיי, בפנים חמורות ובעיניים מוסתרות
במשקפיים כהים, ושכלבה בזרועותיה. כל זה אחרי שלושה ימים
בלבד, שבהם שהתה בביתם הפאריסאי, שאותו ריהטה במו ידיה
לפני נסיעתם של השניים ללוס־אנג׳לס. מה קרה שם, איש לא יודע,
כי באבט סירבה בתוקף להסביר את הקרע.
דבר אחד ברור: מעריצי האליל הצרפתי המזדקן ורעייתו החדשה,
שגמעו בתאווה את סיפור־האהבה הגדול של השנה, כולל גילויים
של שבועות אהבה נצחיות לעולמי-עד, נותרו כיתומים. טרם
יבש הדיו על הדפסת התמונות מירח־הדבש המאושר, כביכול, והנה,
אחרי חודשיים — תמונות חדשות של השניים וכבר בנפרד.

) ( 11*1111ב111

ריצ׳ארד משחק את ריכארד — זה היה צפוי והנה זה בא: השחקן
הבריטי המהולל, ריצ׳ארד כרטון, שוהה עתה במינכן וב־ביירויט
לסירוגין, שם מסריטים את סיפור חייו של המלחין ריכארד
ואגנר, בגירסה חדשה של הבימאי טוני פאלי. הדגש יושם על
אהבת המוסיקה ואהבת נשים, ולצד ברטון־ואגנר מופיעה השחקנית
השווייצית היפה מרטה קלו* בתפקיד אהובתו של ואגנר, מתילד
וסנדונק.

8ו 1זז >8י 6ז

£ט€§1א ^111

ניון טואוולטה: אני תתנוון להשתקע בפאדיס
טראוולטה הוא שחקן מלא הפתעות. ה.הפ־תעה
הגדולה ביותר היא הקאריירה שלו: אחרי
שהתגלה בקארי בתפקיד קטנטן, שאותו הפקיד ב־ידיו
דראין דה־פאלמד! ,עשה את הצלחתו
הגדולה, שיגעון המוסיקה. הסרטים שבאו אחר־כך
רמזו על קאריירה קצרה של מטיאור והכל היו
בטוחים כי טראוולטה נעלם מן הזירה.
אך לא כן הוא — אחרי שתיקה ארוכה הוא שב

קרדינאלה העסיקה עצמה בעת האחרונה באימהות, אך ניראה
שבלי זרקורים אין חיים לכוכבת של ממש. לכן ניצלה את ההזדמנות
של סרט איטלקי שהוצג בפסטיבל ברלין (המרקיז ד׳גריז) שהופק
על־ידי בעלה לשעבר, פרנקו קריסטלדי, ובאה לברלין לקשט
את כרזת-הפירסומת לסרט (הנראית מאחוריה).

והופיע בסרט התפוצצות, והוכיח
שגילה אותו, גם יודע כיצד להפיק
ביותר. אך הפתעה גדולה עוד יותר 1
הגיע טראוולטה לפאריס לבקר את ו
תר ז׳ראר דפארדייה, הקול ה
הצרפתית של הסרט. טראוולטה חגו
הולדתו במחול סוער עם הזמרת
(בתמונה) והודיע שהוא מתכות לה׳

למרות שהוא ידוע כאוהב גברים,
רוב הגיבורים של ורנר
ריינר פאסכינדר הן נשים:
לילי מארלן, מריה בדאון, לולה,
והאחרונה — ורוניקה וום. ולא
זו בלבד. ניראה שהשחקניות שלו
אוהבות אותו מאוד. שתיים מהן
קישטו את מסיבת־העיתונאים הרועשת
שלו בברלין. האחת, מימין,
היא האוסטרית רוזל צף,
המככבת בסירטו החדש, שזכה
בפסטיבל ברלין בפרס דב הזהב,
והשנייה, ז ׳אן ׳מורו, הגיעה ל ברלין
לצילומי סרטו הבא, לפי
רומן של ז׳אן ז׳נה.
העו ל ם הז ה 2323

0*111111
1בדילמה מיקצועית היה
מנהל מחלקת־החדשות של קול
ישראל,

עימנואל הלפרין,

בך אחותו של ראש־הממשלה,
מנחם כנין. בשיחת העבודה
הראשונה שהיתה לראש-
הממשלה עם נשיא-צרפת,
פרנסואה מיטראן, הוא
שימש כמתורגמן לבגין, והתחייב
שלא להדליף את תוכן
השיחה שהתנהלה ביניהם.
הלפרין היה גם מי שהכין
את הנאום של ראש-הממשלה
בכנסת, בעת הכינוס החגיגי
שנערך לכבוד האורח מצרפת.
בגין קרא את הנאום מן ה נייר,
שם היה רשום בכתביה
באותיות גדולות.
י שימעון פרס ישב בביתו
של הנשיא, כשמעצב־ה־אופנה
עודד גרא, הביא ל־

האם באפלאט 1־ שר1ן ל כנ סתבד, לבקש חנינה
מנ שיא צ רפ ת. ומה עשה לנרנ ץ בסנט־מנריץ?

11 ביום האחרון לביקור
מיטראן, הוא אירח בתל־אביב
לוחמי־מחתרת צרפתיים, ביניהם
את מרסל, המלצר הוותיק
של כסית. מרסל התלונן
על כך שנערך על גופו חיפוש
מדוקדק.
₪שיירת־האופנועים, ש ליוותה
את מיטראן ברחובות
במשך
תל-אביב, התאמנה
שלושה שבועות רצופים לק ראת
הביקור. מפקד המחוז,
ניצב אברהם תורג׳מן,
בדק אישית כל אופנוע, ונסע
בעצמו לאורך הצירים.

שפלאטו בא כדי לבקש מה אורח
חנינה.
מתברר שעורך־דינו של

שלמה

תוסיה־

פלא טו,
כהן, אכן העביר פניה לנשיא
הצרפתי, באמצעות השגריר
הצרפתי בארץ, וביקש ממנו
לתת את מילתו שאם פלאטו
יחזור לצרפת כדי לעמוד ל-
מישפט, הוא ישוחרר בערבות

עת שהמתין לסיום הראיונות
של מעסיקו. אנשי רשת־הטל־וויזיה
הבריטית השניה ראיינו
אותו כמומחה ישראל לפוליטיקה,
וביקשו את חוות־דעתו
על נאומו התוקפני של בגין
באותו בוקר בכנסת.
₪שר־הכספים־והכלכלה הצרפתי,
שהתלווה לנשיאו בביקורו
בארץ, היה אורח וע-

הבא. המתורגמן התלבט ב־תירגום
והסביר לשר הצרפתי
שאם הם יקשרו קשרים עם
ישראל בעולם הבא, הם יפלו
בפח בעולם הזה.

11 חבר־הוועדה, מאיר
כ הן, איש חירות, אמר לללורנץ
בהזדמנות אחרת, ש יותר
מדי ישראלים נוסעים
לחו״ל, וחלקם אף כוללים
הגדולה בישיבה לביקורו חבר־ה־

את הסנסציה
ביותר עורר בכנסת,
המיוחדת שהוקדשה
של פרנסואה מיטראן,
כנסת-לשעבר שמואל פלא־

נ תסואה מיטואן

לא הספיק לראות את המטאטא שהושאר על השטיח האדום.
מארגני טקס קבלת״הפנים לנשיא צרפת בנמל״התעופה גו־גוריון
עמדו אובדי״עצות מול הגשם שלא פסק מלרדת. רק סמוך לבוא האורח הם פרסו את השטיח, ואחר״כך
הקפידו לנקותו מהמים הרבים שהצטברו עליו. בעת הניקוי האחרון, לפני בואו של מטוס הנשיא
לרחבת״הטקס, השאיר אחד העובדים, מרוב התרגשות, את המטאטא על השטיח. בעוד
שצלמי הטלוויזיה מתחילים בעבודתם, הבחין אחד הסדרנים במטאטא ורץ להרחיק אותו.

כספית עד חום ההליכים ה־מישפטיים•
אחרי הדיון בכנסת
נסע פלאטו למלון פלאזה בירו שלים,
שם הוקם מרכז־העי־תונות
לסיקור הביקור, והתראיין,
כמעט, לכל אנשי־ה־תיקשורת
הצרפתיים שהיו במקום
ושגילו בו עניין רב.
איש יחסי־הציבור של פלאטו,
צבי וילדר, זכה בכבוד, ב־

דת־הכספים של הכנסת, בפגישה
שבה השתתפו גם אנשי
משק וכלכלה ישראליים. יו־שב־ראש
הוועדה, שלמה
לורנץ, הסביר לשר בעברית
שצדיקים עושים בעולם הזה
וזוכים בעולם הבא. הוא הס ביר
לו ששיתוף־פעולה עם
ישראל יאפשר לצרפתים לז כות
גם בעולם הזה וגם בעולם

את סנט־לורינט במסעם. ח״כ
אגודת־ישראל תיקן אותו והסביר
שהמדובר בסנט־מוריץ,
עיר ספורט־החורף בשווייץ.
הזמר צביקה פיק
גילה שיטה חדשה לדיאטה,
ורזה בעשרה קילו. הוא הצטרף
כחלוץ לקבוצת הכדורגל
של מכבי רמת־השרון, הנמצאת
בליגה ג׳.

ו0,״ון1;.ו ^ מת רצית להיות בפורים?
ך |0יושב מתחת למיטריה ארעית ורושם
*11311
0 1את עיקרי דבריו, שהוא היה אמור

לומר בשידור הישיר של הטלוויזיה מנמל״התעופה בעת בואו של
מיטראן. רם, הפתב המדיני של הטלוויזיה, היה בר־מזל. רבים מהעיתונאים,
שהצטופפו על היציעים החשובים, נאלצו לעמוד דקות
ארוכות בגשס״זילעפות, שירד בנמל בעת הטקט. מתחת למטריה,
שהיתה שקית־ניילון גדולה שנפרסה מעל עמוד שהיה על היציע,
הצליחה גם מרסל שגיא, הכתבת הפרלמנטרית של הטלוויזיה
הישראלית בערבית, למצוא מחסה, בעודה ממתינה לאורח מצרפת.

אופירה ;בון את הבגדים
שהזמינה לכבוד האירועים של
ביקור הנשיא הצרפתי. פרס
שאל ברצינות רבה :״מה?
יצחק ואופירה עושים בביתם
מסיבת־פורים?״
לפני שעזב מיטראן
את הארץ, הוא קיבל מיכתב-
התנצלות מארז, בנו של ה נשיא,
שסירב ללחוץ את ידי
מיטראן כשזה ביקר במישכן-
הנשיאים.
העולם הזה 2323

טו־שרון. הוא הוזמן למושב
כמו כל הח״כים־לשעבר. אך
מעטים האמינו כי הנוכל הבינלאומי,
המבוקש, על-ידי
מישטרת צרפת אחרי שנדון
שם למאסר, אכן יבוא לישיבה
שנקראה לכבוד נשיא־צר־פת.
אך פלאטו לא זו בלבד
שהופיע, אלא שהתנהג כבעל
בעמו, בירך את הבאים ותפס
שולחן במיזנון־הח״כים. מאחורי
גבו התלוצצו הח״כים

לכבוד חג־הפורים נשאלו אנשים שונים אל
תוך נעליו של מי היו מוכנים להיכנס, ולוא גם
ליום אחד, אילו ניתנה להם האפשרות לכך,
והם ענו:
• עדי אמוראי, ח״כ המערך :״נעלי שלמה
המלך. איש חכם עם הרמון של אלף נשים!״
• דידי מנוסי, עיתונאי :״הייתי רוצה
להיות נעל ...אדם כל־כך אגוצנטרי. כמוני לא היה
רוצה להיות בנעליו של אף־אחד.״
• עדי טלמור, איש הטלפון האדום של
גלי־צה״ל :״אלוהים, אף פעם לא חשבתי על כך.״
! 0שמואל שי, איש קול־ישראל :״בנעליים
שלי. אין לי במדינה שום זוג שאני רוצה להיכנס
אליהם, חוץ מנעלי. לכן אני לא מתחפש.״
• משה מירון, סגן יושב־ראש הכנסת
לשעבר :״הייתי מוכן להיכנס לנעליו של יושב-
ראש הכנסת.״
• דויד אבית, משורר :״מה מיספר הנעליים
של רונלד רגן? יש לנקוט ב 24-שעות
ביוזמות־יסוד שטרם ננקטו על-ידי המעצמה הגדולה
ביותר. דרכונים יבשתיים. צעדים משמעותיים
להקפאת המילחמה הקרה. לדאוג סוף־סוף לכך
שחוקי־הקופירייט יחולו על כל העולם. להטיל
פיקוח בינלאומי על הזהב, הפועל כמכשיר לדיל-
דול הבנקים, לפשט את ההמתנה בנמלי־התעופה.
הסמכויות הנתונות בידי אדם כמו רגן יכלו לאפ

לו זאת׳ אילו היה פחות כבד. אך לי אין
יותר מ־ 24 שעות להקדיש לכך.״
• שימחה הולצברג, אבי-הפצועים:
״הייתי רוצה להיות הליקופטר, כדי להספיק
לבקר בכל מיני מקומות רחוקים, שאיני מספיק
לבקר בהם כיום, כמו בית לווינשטיין.״
;• יהודה פרח, ח״כ הליברלים :״אני כל בך
רוצה להיות בנעליים שלי, רק שיתנו להם
ללכת.״
• אלישע שפיגלמן, הכתב הכלכלי של
הטלוויזיה :״הייתי מוכן להיכנס לנעליו של כל
אחד חוץ ממני.״
0נפתלי יניס :״הייתי רוצה להיות פו-
חמד זכי אל־ימני ליום אחד. פעם אחת לראות
איך זה להיות אחד, שבאמת יש לו נפט, והוא
לא צריך לדאוג למה שיקרה מחר!״
0 .ראובן שלום, עוזרו של השר יעקב
מדידור :״אברהם שפירא. יש בו כמה תכונות
שהייתי רוצה שיהיו לי, ולוא ליממה אחת. הוא
אדם מאמין, אמיד, חביב על הבריות, ומשיג
כמעט כל מה שהוא רוצה.״
0שאול דישי, איש-קולנוע :״הייתי רוצה
להיות שוב בנעליו של גימנזיסט בן ,16 הנמצא,
סוף־סוף, בלילה הראשון שלו במיטה זוגית׳ עם
האהבה הראשונה שלו.״

ה כו כ בי ם ניבאו של מו ס ה חריף צפוי ע תי ד כר א ש־ מ מ של ה. יעקב אחימ איר
יקריץ בטלוויזיה של ההא תיק א] וגול ד ה מאיר חשפה את אי ש ה מו ס ד
1ליצחלן ונין, שמלאו
לו לפני שבוע 60 שנה, יש
הסבר מקורי מדוע מהסס נשיא
מצריים, חוסני, מוכארה,
לבוא לביקור, אפילו בן יממה,
בישראל. בראיון לאיתן דנ־ציג
הסביר שמובארב זוכר
שמייד אחרי ביקור קודמו,
אנוור אל־סאדאת ב־שארם־אל־שייח
/תקפו מטוסי
חיל־האוויר את הכור העיראקי
בבגדאד .״הוא יבוא ל כאן
לארבעה ימים, ואז יקרה
משהו בגבול הצפוני,״ אמר
רביו•
0ההסדר החדש בכנסת
של חלוקה לחמישה מיזנונים,
שבחלקם יכולים הח״כים להתבודד,
וההוראה שגברים
חייבים להופיע במיקטורנים,

מההסדר החדש עשרות העוזרים
הפרלמנטריים, שייאלצו
מעתה להיפגש עם הח״כים
שלהם במיזנון הכללי. הסיסמה
של העוזרים מהאופוזיציה
לעוזרים מהקואליציה היא :
״(מנחם) מבידור סידר אתכם.
הוא תפר לכם חליפות!״
8 :נימוק יוצא-דופן לסירובה
להתמודד בבחירות הק רובות
על תפקיד ראש־עיריית
תל-אביב העלתה ח״ב המערך,
אורה נמיר :״בעלי המנוח
היה ראש עיריית תל-אביב,
ואני חייבת לו, ללא כל צל של
ספק, תודה על כך שאני בכלל
בחיים הפוליטיים. למדתי
ממנו הרבה מאוד על הנושא.
אני חשה שלא בנוח להמשיך
את מה שהוא עשה.״

1 1 1 1 1 1 1חובש כיפה לראשו בטבס״הנישואין של בתו תמר (מימין) לחברה, ירון סטנצקי.
# 11 -1את החופה ערכו הרב הצבאי הראשי, גד נבון, והחזן הצבאי הראשי, אריה

^ראון• בעוד שחלק זה בחתונה היה כשר למהדרין, הושמעה לאחר־מכן מוסיקת״רקע של ריקודי״עם.

עמודים במיגרש בית־הספר
היסודי גרץ, ברחוב אדם*ה־כהן
בתל־אביב. קליינר טוען
שבמשך השנתיים האחרונות
לא יכול היה להופיע במיגרש,
משום שהיה עסוק בתפקידו
הקודם בסוכנות כמעט בכל
שעות היממה.
! קליינר טוען ששומרי
הכנסת עדיין אינם מזהים או תו׳
אך ברגע שהוא אומר ל-
אנשי־המישמר במחסום וב-
חניה של הבניין שהוא ח״ב,
הם מאפשרים לו להיכנס ללא
בדיקת תעודותיו. בפעם האח רונה,
כשנשאל על־ידי אחד
השומרים מיהו, ענה לו קליי-
נר בסיפור על הפרלמנט הבריטי,
שבו יש 637 חברים.
כל שוטר בבניין חייב בתוך
שבוע מיום בחירתם לזהותם,
אחרת הוא מוחזר ליחידתו

הקודמת. הסדרן הסתפק בתשובה
זו ונתן לקליינר להיכנס
לבניין, למרות שלא קיבל
ממנו תשובה ישירה מיהו.
בישיבת מליאת רשות־השידור
סיפר מנכ״ל הרשות,
יום טומי״) לפיד, בגאווה
כי בביקורו האחרון במצריים
הוא חתם על חוזה עם שרות־השידור
המצרי, והציע כי ה מליאה
תאשר אותו חגיגית.
שניה לפני ההצבעה קרא חבר
הוועד־המנהל, עורד־הדין א ה רון
פאפו :״איפה ההסכם?
תביאו את ההסכם! בלי לק רוא
לא מאשרים!״ לפיד הס מיק
ואמר :״תמיד אתה מקל קל
לי!״ ענה לו פאפו :״מה
חשבת? תספר על חוזה ולא
נקרא על מה חתמת? לי
משלמים כדי לתת עצות כאלה

! לפיד קרא למזכירתו,
והיא הביאה לו את החוזה
בתוך תיק-קרטון ירוק, ולפיד
התחיל לקרוא את תוכן המיס-
מך באנגלית. אך גם זה לא
השביע את רצונו של פאפו.
״מאין ־ לי שאתה קורא מה
שכתוב? תביא לי את החוזה!״
לפיד סירב ואימץ את
התיק אל ליבו. אמר לו פאפו:
״אל תפחד, לא אשמיד או תו
!״ כאן התערב חבר־ועד
אחר, דניאל כלור, ואמר:
״גם אם הוא ישמיד אותו, יש
עותק נוסף במצריים.״ פאפו
לא יכול היה להתאפק :״על
העותק ההוא אל תסמוך
כלל !״
:׳ שאלו את פאפו מדוע
הציע לשלוח את השדרן יע קב
אחימאיר לקריין בטלוויזיה
של הוואתיקאן, והוא

דויד ניב

הגיאולוג, שחשף בתחילת שנות ה״ 70 את
פרשת ״נתיבי־נפט״ ,שהסעירה את המדינה
תקופה ארוכה, היה בין האורחים שבאו לחתונת בתו של פעיל.

יצרה לא מעט בעיות. ח״ב
העבודה אריק נחמקין וח״ב
המפד״ל אליעזר אכטכי
נסעו ערב כניסת ההסדר הח דש
לתוקפו למחסן־מכירות
בירושלים, כדי לעזור זה לזה
בבחירת מיקטורנים. לגבי צוותי
הרדיו והטלוויזיה ההוראה
היא שבעלי התפקידים הבכירים
חייבים להתלבש כראוי,
אך לא כן הזוטרים. כתב־ה־רדיו
גירעון זלינגר, שאינו
רגיל להופעה מרובעת, הופיע
בכנסת במכנסי־ג׳ינס דהויים,
סוודר־גולף אדום ומיקטורן
שלא התאים לבגדים. ח״ב
מרדכי וירשובסקי, שהיה
מרוצה מההסדר החדש, אמר:
״פיתאום ראיתי בני־אדם, ש את
חלקם היה צריך להכיר
לי מחדש.״ לא היו מרוצים

מזכ״ל ההסתדרות,
ירוחם משל, מצא לעצמו
עיסוק בזמן שהוא יושב במליאת
הכנסת ומאזין לנאומים
של אחרים. הוא מוציא מתיקו
דברי־דואר שקיבל, ואחרי שהוא
קורא את תוכן המיכת־בים,
הוא גוזר בעדינות את
הבולים המודבקים על המעטפות
ושם אותם במעטפה
נפרדת שאותה הוא מחזיר ל תיקו.
את המעטפות עצמן הוא
משליך לפח.
@ 1לפחות ח״כ אחד יכול
להוכיח שעבודתו בכנסת מותירה
לו הרבה זמן פנוי. זהו
ח״ב־חרות הטרי, מיכאל
קליינר, שמאז שנכנס לכנסת,
הוא יכול בכל יום שישי
אחרי־הצהריים לשחק כדורגל-

1י 1| 11ק ךךן הידועה יותר כזיווה יריב, השתתפה אף היא בחתונת בת פעיל. זיווה, הנשואה
1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1ליורם שדה (לידה) ,בנו של יצחק שדה האגדתי, מפקד הפלמ״ח, באה
לחתונה עם בתם תמר והבן יאיר. לחתונה, שנערכה בבית החייל בתל״אביב, הגיעו אורחים רבים.
העו ל ם הזה 2525

בלננים
ענה :״פשוט מאוד, הצדקנות,
ההתחסדות וגילגול העיניים
לשמיים של הבחורצ׳יק הזה,
הן תכונות ההולמות 1בדיוק
את הטלוויזיה הישועית של
הכם הקדוש ברומא!״
! 1יומיים לפני מותו ה טראגי
של מופה ח רי ף עם
אישתו ובנו בתאונת־דרכים
בצפון הקליטו ברשת ב׳ תוכנית
בהשתתפותו, שעסקה בניתוח
גרפולוגי ואסטרולוגי
של אישיותו. בעיקבות מותו
החליטה עורכי־התוכנית לגנוז
את שידורה, אך דווקא חברי
קיבוץ צורעה פנו לשמואל
שי, שגם מגיש את התוכנית,
בבקשה שהיא תשודר. אחרי
יום־השלושים שודרה התוכנית,
אך הושמט ממנה הניבוי
האסטרולוגי. הוא קבע של-
חריף נכונו גדולות בשטח
הפוליטי, ואף סיכוי סביר שיהיה
ראש־ממשלה.

מאת

דני אלה שמי

הלילות, אינני יודע, עלתה לי
מחשבה כזאת: אויה, אם
תפרוץ מילחמה, עשרות, אולי
מאות צעירים שלנו ישכבו
במיטה עם רגל שבורה, או
בלי רגל חלילה. צריך למנוע
מילחמה !״
• הנ״ל כששר־הביטחון
אריאל שרון הציע למתנגדי
הנסיגה להפגין מול מישרדו
של ראש־הממשלה :״מדוע
מול מישרדי ולא מול מיש-
רדך?״

חנן

ח״כ-התחיה,

ח״כ-חתחיה יובל

פורת באותו דיון בכנסת:
״קרעו את הסכם־השלום, שב רו
את הכלים ולא משחקים!״
נאמן באותו דיון :״צריך
להבדיל בין השופך לנשפך או
זה שאצלו משפיכים.״
• הנ״ל :״בחור־ישיבה
אינו חשוף בצריח, אלא ב-

יהודית בן־יעקב

יושבת ישיבה מזרחית על ריצפת
אולפן־הקלטות בתל-אביב.
יהודית, קריינת־רצף בטלוויזיה, העובדת גם ברדיו, באה להקלטת
תוכנית-רדיו מיוחדת של השדרן אבי אתגר לפורים, ולמרות
שהיו כיסאות פנויים, העדיפה לשבת על הריצפה ולעשן.

! 9הבלש הפרטי מרדכי
רחמים סיפר שהוא מצטער
שהגיע לתפקידו הנוכחי בעיק-
בות פליטודפה של
מאיר, שהצביעה עליו בפומבי
ואמרה שהוא מרדכי רח מים
הידוע, שהיה שומר־ה-
ראש שלה. כתוצאה מכך נאלץ
לפרוש מהשירות ולעבור
לעסקים פרטיים. כיום נמנים
עם לקוחותיו גם ח״כים.

נולדה

פסוקי ה שבוע
• ראש־ הממשלה מנחם
כנין בדיון בכנסת על
פינוי המתנחלים מסיני :״שברתי
רגל, ובאחד הימים או
ה עו ל ם הז ה 2525

מיקרה הזה בשכיבה על ה כביש.״
9הנ״ל,
על הנ״ל :״הם
עושים צרכיהם בחוץ, תסלחו
לי, כל זה כדי לחסום הנסיגה
בגופם״.

• ח״כ-חד״ש צ׳ארלי

ביטון, לעיתונאית זרה שהתעקשה
לשמור את הכסא
הפנוי שלידה ביציע הכנסת
לעיתונאי זר אחר :״אני מחרבן
עליך!״

#מפקד מישטרת מ חוז
תל-אביב, ניצב אב רהם
תורג׳מן, על ההתנק שות
בג׳יי-אר :״הוא היה
כזה נבל שאני יכול להצביע
על הרבה אנשים עם סיבות
טנבות לגמור אותו.״

אברהם שפירא וירוחם משל בכנסת

אברה גינו־והלא
רק ש
והעש דבר
לנוחות קהל הלקוחות יהיו
משרדינו בתל-אביב ובראשון־לציון
פתוחים במוצ״ש החל משעה 6.00
בערב

מראה הבנין
ברח׳ חתם ־ סופר ,9ת״א.
הבנין יצופה בשיש או בפסיפס
בודא הסולידי
בצפון
•רח׳לסל• 22 רחחתם סופר9
שפע של שכלולים ג
• בכל בנין 8דירות בלבד
• שני מפלסים בכל דירה(בחתם סופר)
• 3כווני אויר מלאים לכל דירה
• טלויזיה במעגל סגור לזיהוי מושלם של
אורחיך בכל דירה
• מרצפות שיש בסלון, בפנת האוכל ובמטבח
( 3דוגמאות לבחירה)

שטיחים מקיר אל קיר בחדרי השינה
שני חדרי רחצה בכל דירה
ריצוף קרמיקה בחדרי הרחצה ובשרותים
כלים סניטרים צבעוניים.
חמום נפרד לכל דירה
לובי מפואר בכניסה לבנין

שינויים בתכנון הדירה על ידי משרד אדריכלים אבי רסקין והרי המלי ־ חינם

תנאי הרכישההטובים ביותרבארץ
בטחון מלא לכספי הרוכשים

אברה *ונד
תל-אביב
כבר המדינה ה׳ באייר סו

דמת השרון
סוקולוב 84

בתח-תרזוה
חיים עוזר 28

ראשוו-לציון
״ הרצל 62

הנגחי3

ץ וברהם גמדיבונה דירותשץ ונשים ץ ווהבים

שו ואוחי
ך יגשתי אל מנחם בגין כאשר גילגלו אותו הסדרנים
ממקומו במליאת־הכנסת אל היציאה. כמה דקות לפני
כן סיים את נאום־תשובתו לפראנסואה מיטראן.
לחצתי את ידו בחמימות, ובירכתיו.

״היה לך נאום גדול,׳׳ אמרתי לו .״לפני
יומיים!׳׳

זדמן לי השבוע לשמוע את שני נאומיו של ראש י
י הממשלה בכנסת — הנאום שבו סיכם את הדיון
על הצעת אי-האמון של תנועת־התחייה בעניין פינוי
סיני, והנאום שבו קידם בברכה את מיטראן בכנסת.
הראשון היה נאום גדול ,״בגין במיטבו״.
השני היה רע, ובחלקו גם מביך.

הדוברים לא היו שני כגינים שונים. היו
אלה שני הצדדים של כגץ האחד, שאין דומה

לא שנאתי אותו) יבול היה לעקוב בהשתאות
מרותקת אחרי שינויים החלים כבגין בפרשה
זו — מכלי שהשתנה במאומה.

^ ע כו ר יומיים ישבתי שוב מאחוריו ושמעתי את
^ שלושת הנאומים של מיטראן, בגין ושימעון פרס,
בתוספת נאום־באקשיש של מנחם סבידור.

התביישתי ככמה דברים.

קודם כל בעניין הלשוני. בניגוד לרוב הפוליטיקאים
בזירה שלנו, בגין יודע עברית. אך הפעם קרה לו משהו.
הוא דיבר על ״שיוויוך (ו״ו קמוצה, על מישקל ניצחון
וניקיון) תחת לבטא את המילה כראוי (ו״ו שוואית, כמו
פיתרון מובן שפרס מיהר לחזור על אותה השגיאה
הגסה. האם יתואר כי מיטראן יטעה בהיגוי המילה
הצרפתית ״אגאליטה״ז

^ נאום הראשון היה גדול, כי בגין לא נאלץ לשים
י י מחסום לפיו. הוא לא נתקל בסייגים דיפלומטיים.
הוא לא היה צריך לעשות רושם על שיבעים אומות.
הוא יכול היה לדבר כאוות-נפשו.

הוא דיבר. ועוד איד !

והרי מיטראן בא לארץ כדי לשכנע את בגין בצורך
זה, וכל נאומו של בגין לא בא אלא כדי לדחות עצה זו.

מותר להשתמש בתעלול ריטורי כזה. אד
זהו טריק זול, שאין שבר כצידו — ובס ד הבל,
פיספוס של הזדמנות היסטורית להשמיע באוזני
אירופה והעולם בשורה חדשה.

גדול.

במשן־ כמה דקות היה נדמה לי שקולו השתנה,
ותחת קולו של בגין בוקע מגרונו הקול
של דויד כן־גוריון.

זה היה נאום של אלטלינה — אך לא הנאום שנשא
מנחם בגין באותו יום ב ,1948-כשהוא ממרר בבכי, אלא
הנאום המתכתי של בן־גוריץ, נאום התותח הקדוש.
אולי זה רק היה נדמה לי. אך לגבי התוכן אין ספק :
בפרשת-אלסלינה זו ממלא בגין את תפקידו ההיסטורי
של בן-גוריון. הוא המגן על הדמוקרטיה, נגד המזימות
(או החשש למזימות) של פוטש. הוא המחליט להפעיל
כוח, לשגר צבא, להקים מחסומים. ואין לי שמץ של
׳ ׳.ספק שבמיקרה הצורך הוא גם יתן את הפקודה לפתוח באש.

מי שאינו שונא את

בגין (ואני מעולם

ה ר״ 3דבא השיעור הפלסטיני. היה זה שיעור
׳ י רדוד, ובמהלכו הוכיח בגין כי אינו יודע דבר על
הנושא( .כך טען כי האמנה הפלסטינית הידועה־לשימצה
דוגלת בכינון מדינה דמוקרטית חילונית בארץ. לא דובים
ולא יער. היא גרועה הרבה יותר).
קשה להאמין כי נשיא צרפת התרשם מסיפורי בגין
על הטרוריזם הנתעב של אש״ף. כי אנשי אש״ף הם
ילדי גן־עדן בהשוואה לטרוריסטים של פל״ן, רוצחי הנשים
והילדים, שפעלו בשעתו באלג׳יריה — ושעימם כוננה
צרפת ברית־שלום, ואף יחסי-ידידות.
ולבסוף — רעיון ״האמנה הים־תיכונית״ ,במיסגרת
עצותיו של בגין למיטראן איך לפתור את בעיות העולם.
לחופי הים התיכון שוכנות, מלבד ישראל 14 ,מדינות,
נוסף על שני האיים העצמאיים (מלטה וקפריסין) ורצועה
אחת שהיא נתונה למישטר של כיבוש (עזה).

מי מכל המדינות האלה מובנה להצטרף
לאמנה כלשהי לצד ישראל, לפני שזו תפנה את
רצועת־עזה הכבושה, יחד עם הגדה המערבית,
ותכונן שלום עם העם הפלסטיני, שהוא
עם ים־תיבוני מובהק ץ

ישבתי מרותק. הקשבתי לכל מילה ואמרתי
לעצמי: איזה מזל היסטורי הוא שהפה הזה
מדבר עתה נגד אויבי־שלום, ולא למענם.

ף* אותו נאום גייס בגין את כל גייסותיו הריטוריים.
״ בזה אחר זה זרק אותם אל הקרב המילולי, עד
הפלוגה האחרונה.
הטלאי הצהוב, מחנות-הריכוז. טרבלינקה. מילחמת
המחתרת. הבריטים. דוברי אלכסנדר ינאי. דם יהודי.
נשים וילדים. חיילצ׳יקים בני .18 התפטרות. השלום.
ההיסטוריה. .

לא היה זה שיעור־לדוגמה כנוסח ״איך
לרכוש ידידים ולהצליח כהכרה.״

יוגוסלביה ניתקה עימה את היחסים, אלבניה מעולם
לא כוננה עימד. יחסים כלשהם, ואילו יוון, תורכיה, ספרד,
מלטה וקפריסין מקיימות עימד. יחסים מפוקפקים וחלקיים.
סוריה, לבנון, לוב, תוניסיה, אלג׳יריה ומארוקו נתונות
במצב-מילחמה עימה.

היתה זאת הצגה גדולה, מושלמת. שום
האמלט לא יכול היה לעלות עליו גתיאטרונו
של שקספיר, שום מלן• ליד לא יכול היה לעורר
רחמים וזעם כמוהו, שום אותלו נכגד לא יכול
היה לחנוק את רגשותיו כגרונו כיתר התרגשות.

ואז
העפתי מבט בשימעון פרם וכחבורתו
העלובה, שישבו נשכחים ומיותרים, שלא היו
מסוגלים לעשות דבר מלכד להימנע מהצבעה,
והוספתי חרישית :״אמן ואמן.״

אחר־כך התפנה להעליב את קלוד שסון. שר-החוץ
הצרפתי, שישב ביציע ליד אשתו הנחמדה. לא יכול
היה, כמובן, להשיב. גם מיטראן לא, כי הוא כבר סיים
את נאומו קודם לכן. השניים ישבו ונאלצו לשמוע כיצד
מדבר בגין על שסון כמו שדיבר בשעתו על דודו טופז.
זה היה כה בלתי־הוגן בעליל, עד שהדבר קומם אף את
אחרון האורחים הצרפתיים.

מכין 18 המדינות העצמאיות, רק שלוש
מקיימות יחסים מלאים עם ישראל: צרפת,
איטליה ומצריים.

שום בימאי לא יכול היה לביים את המעמד בצורה
מוצלחת יותר. בגין לא נאלץ לעמוד על רגליו, ליד דוכן-
הנואמים, כשפניו אל הקהל — מעמד באנאלי, שיגרתי.
הוא דיבר בישיבה. כסא-הגלגלים הבטיח לו כניסה
מרשימה. הוא דיבר כשפניו אל היו״ר, אל חלל האוויר,
בעוד שהקהל האמיתי שלו, אנשי־התחייה, ישב מאחריו.
כך יכול היה לדבר לפי מיטב המסורת של זאב
ז׳בוטינסקי, תוך ניצול כל הטריקים הקטנים של נואם
מיקצועי. הוא יכול היה לדבר קדימה, אל תוך המיקרופון,
ולהסתובב הצידה, כך שדבריו נקלטו אך בקושי והמאזינים
נאלצו להתאמץ כדי לתפסם. הוא יכול היה להפסיק את
עצמו מדי פעם כדי ללגום מכונדהמים. ובשיאים האמיתיים
הוא יכול היה להסתובב אחורה, לשלוח אצבע דרמאתית
לעבר קורבנותיו ולהטיח בפניהם מלים כדורבנות. אחרי
שהמטיר את הבליסטרה יכול היה לנתק את עצמו, כדי
לחזור ולדבר אל המיקרופון שלפניו.

וכאשר דיבר על אריק שרון. שעימו הוא פועל ״לב
אל לב ונפש אל נפש״ ,הוספתי חרישית: איזה מזל
היסטורי הוא שהערמומיות הטאקטית של אריק, הברוטליות
המבוקרת שלו וכושרו לחוש ולנצל הזדמנויות
קרביות מגוייסים עתה — לפחות זמנית — למען מטרה
טובה.

אכל בגין לא הסתפק כבד• הוא החליט
לשפשף את אפו של החתול הצרפתי בשלולית
הזאת. הוא ניתח את הפרשה לאורכה ולרוחבה,
קרא רשימה ארובה של תאריכים ואירועים.
זה היה מביך.

בגין במיטבו: הבימאי הגדול ביותר
כל הנואמים הישראליים דיברו פעמים רבות על
״צורפת״ ,כאילו היה חולם מעל לצד״י. בשם עיברי עתיק
זה, המופיע בתנ״ך, הצד״י קמוצה, והקמץ מבוטא כקמץ.
האורח, לעומת זאת, לא דיבר על ״ישרואל״ או ״ישראיל״.
מיטראן אינו איש־רוח. הוא פוליטיקאי מיקצועי מן
השורה. אך הוא דיבר בסיגנון אלגנטי ונקי, דבריו היו
דיברי־טעם גם בהזדמנויות טיקסיות חסרות־משמעות. הוא
לא העליב איש, והוא הצליח לומר את אשר בא לומר
כאן בצורה נאה, סבירה וקבילה.

ודעומת זאת...

^ גאל הו ר כי ץ, שישב לידי במליאת הכנסת באותה
ישיבה, התלוצץ בשעת (נאומו של פרם :״שני הפולנים
מתחרים ביניהם !״

ואכן, היה משהו פולני כשני הנאומים.

לפני מילחמת העולם השנייה התרבות העליונה בפולין
היתד, צרפתית. התלמידים למדו בבית־הספר את ערכי־התרבות
הצרפתית ואת ההיסטוריה של צרפת. התלמיד
מנחם בגין בברסט־ליטובסק והתלמיד שימעון פרסקי
בוישנבא באו להשוויץ בכנסת ולהראות מה למדו.
אמיל זולא וז׳אן ז׳ורס. נפוליון וקלמנסו. הבאסטיליה
וליאון בלום. ליברטה, אגאליטה, פראטרניטה.
ובעיקר: פרשת דרייפום, כמובן.
מותר היה להזכיר פרשה זו, בפסוק אחד או שניים,
אף ששום צרפתי אינו אוהב להיזכר בה. היא השאירה
בנשמה הצרפתית פצעים עמוקים, שלא הגלידו עד היום.

ך אומו של פרס היה פחות מביך, אך לא יותר מרומם.
גם הוא בא להוכיח כי בעליו הוא מומחה לצרפתים.
הוא חזר לימיו הטובים, כאשר השיג מצרפת כמויות
גדולות של נשק. הוא העלה אותם על נס, כדוגמה
מזהירה של ידידות־אמת. הוא שכח להזכיר מדוע נתנה
אז צרפת את הנשק לבן־גוריון ולנעריו: כדי לפתוח
במילחמת־סיני, שהיתר. כל-כולה תרגיל צרפתי שנולד
להסיח את מצריים ממילחמת־השיחרור האלג׳ירית, שהיתה
אז בעיצומה. פרס ושות׳ לא היו, בתמימותם, אלא שכירי-
חרב, שעשו את העבודה הקולוניאלית השחורה למען
הממשלה הסוציאליסטית העלובה של צרפת דאז. כל
צרפתי רוצה לשכוח פרשה עכורה זו.

מיטראן יודע זאת, כמוכן. אבל הוא הקשיב
באדיבות לפיטפוטים הגלותיים על ״ידיד-אמת
לישראל״ — באילו יבול מדינאי ככלל, ומדינאי
צרפתי כפרט, להיות ״ידיד אמת׳׳ של מדינה
כלשהי, מלכד המדינה הצרפתית.
היה נדמה לי שמאחרי הבעת-הפנים האדיבה והידידותית
של מיטראן ביצבץ לרגע זיק של ליגלוג. אם כן,
היתה זאת תגובה טיבעית של עליונות, מול פני ילדותיות
א־פוליטית זו של נערים פוליטיים, המסרבים להתבגר.

כסוף דבריו גיבב גם פרם כמה מילים יפות
על הפיתרון הרצוי• אך הקונסנזוס נשאר בעינו :
כמילים שונות הציע פרס, במו בגין, את הפי
תרון שלו לבעייה הפלסטינית: חוסר־פיתרון.

ד כן שרמת הנאומים האלה מצאה את סימלה העליון
בנסיונם של בגין ופרם לומר דברים בשפה הצרפתית.
כאשר סיים מיטראן את דבריו בכמה פסוקים בשפה
העברית, במיבטא שאי־אפשר היה להבינו (שום צרפתי
אינו יכול לבטא ״חיים״ ,כי בצרפתית אין חי״ת) ,לא
היתה זאת אלא מחווה של אדיבות.
אך בגין ופרס לא דיברו צרפתית כדי להחמיא לעם,
שנשיאו בא לביקור. הם דיברו צרפתית כדי להוכיח עד
כמה שהם מצטיינים בשפה זו. ולמרבה הצער, שניהם
מדברים צרפתית במיבטא נורא, הצורם את האוזן.

האם רק היה נדמה לי שמיטראן נצמד למכשיר,
כממתין לתרגום ז

ה הם אומרים מה הם או ס רי ם ...מה הם או ס רי ם ...ס ה הם אומר׳

אוט דו ר צ ״ן:

אסתר קדי ש א׳ :

ג׳ר מ ליין:

הארץ ״שימלתה של אופירה ־
״לקודד, פואנסיי! לא
היו מקבלים אותם! טילפנה אלינו! ככיסוי הסבתא שלי!״
תשומת-לב מיוחדת משכו בעת ביקורו של הנשיא
הצרפתי שתי הגברות הראשונות, דניאל מיטראן ואופירה
נבון. פניתי אל האופנאי ג׳רי מליץ, וביקשתי ממנו
לחוות דעתו על תילבושתן של שתיהן :
מנחם בגין גילה בנאומו בכנסת את מיספר הטלפון
הפרטי של ראש לישכתו, יחיאל קדישאי. טילפנתי
לאסתר קדישאי, רעייתו של יחיאל, ושאלתי אותה :

• מה עבר עליך מאז פירסם בגין
מיספר־הטלפון הפרטי שלכם?

ראש־הממשלה מנחם בגין וראש־האופוזיציה שימעון
פרט בירכו את הנשיא הצרפתי בצרפתית. היו שטענו
כי מפאת טיב הצפתית שבפיהם מוטב היה להם לדבר
אנגלית או עברית. אני סבורה כי היה זה מחווה של
רצון טוב ושל נימוס, אך מי אני שאשפוט ז לכן פניתי
לבת״סמכא, אנט דולצ׳ין, רעייתו של משב־ראש
הסוכנות היהודית, שהיא מתורגמנית במיקצועה, ושאלתי
אותה :

• מה דעתך על הצרפתית של בגין ושל
פרס?
מה אגיד לך י אני בטוחה שלקונזדי פראנסייז לא היו
מקבלים אותם, ואני מוכנה להמליץ להם על ביודספד
לשפות.

• האם לדעתך, עדיף היה שידברו אנגלית,
מפני שהצרפתית שלהם אינה משוכחת ז
איך אני יכולה להגיד דבר כזה י הרי העברית שלי
לא יפה, ובבל זאת אני משתדלת לדבר עברית. לדעתי,
זה היה, מאוד נימוסי מצידם של בגין ופרם לדבר בשפתו
של מיטראן. כל הכבוד להם שעשו את המאמץ.

• ומה דעתך על הצרפתית של מיטראן ץ
הוא בן־אדם שמדבר יוצא מהכלל יפה. אין פוליטיקאי
בעולם שמדבר כמו מיטראן. הוא מדבר כמו פילוסוף, כמו
משורר. לעולם אינו אומר דבר בנאלי. הצרפתית שלו
היא במיוחד יפה.

הטלפון פשוט לא מפסיק לצלצל. אין לנו רגע מנוחה.
אני עצמי לא שמעתי רדיו, ולא ידעתי בכלל מה אנשים
רוצים ממני. יחיאל לא היה בבית. הוא בכלל לא חזר
הביתה באותו לילה׳ והטלפון לא חדל לצלצל. זה היה
משהו לא־נורמלי. רק הנחתי את השפופרת וכבר הטלפון
צילצל שוב.

• מה אמרו לך המטלפנים?
הם חיפשו את ראש הממשלה ואת שר־הביטחון, כל
מיני אזרחים משוגעים שהציעו כל מיני הצעות ושאלו כל
מיני שאלות. היו כאלה שדיברו לא כל־כך יפה.

• האם המיספר שלבם חסוי ז
לא, המיספר שפירסם בגין רשום בספר׳ אך מי טורח
לחפש בספר? רק בן־אדם שבאמת יש לו עניין מיוחד.
אבל במיקרה זה, פשוט כל מי ששמע את המיספר מפי
בגין רשם אותו וטילפן.

+את בועסת על בגין שפירסם את המיס
פר שלכם ץ
לא, הוא לא חשב. הוא דיבר כמו שהוא מדבר בינינו,
אלא ש״הבינינו״ הזה הוקלט ברדיו. את יודעת, זה הפך
לצחוק גדול. כל מי שפגשתי בכנסת דיבר איתי על זה.
מילא, עוד יום־יומיים והאנשים שוכחים. זד! ממש טירוף.
כל מיני אנשים, ממש כל העולם.

• את יבולה להעריך כמה טלפונים היו ץ
הטלפון לא הפסיק לרגע. כמה דקות עברו מאז שבגין
פירסם את הטלפון 1כמיספר הדקות כך מיספר הצילצולים.
את יודעת, לקח לי הרבה זמן עד שהבנתי מה הולך.
רק למחרת היום תפס אותי חבר ואמר לי: נו, עכשיו
כל הארץ יודעת את הטלפון! רק אז הבנתי מה הולך.

אשד, במעמד מסויים, שאין לה זמן לרוץ לקנות
ולבחור מלתחה, זקוקה לייעוץ. חשוב מאוד שלאשה
במעמד זה יהיה טעם אחיד. חשוב מאוד שאשה כזאת
תיצור תדמית אופנתית בעזרת יד מכוונת.
ובכן, דבר אחד משותף לשתי הגברות הראשונות:
לשתיהן אין טעם אחיד. אני קצת התאכזבתי מתדמיתה
של גברת מיטראן. אשר, המתגוררת בפאריס, שיכולה
לקנות כל העולה על דעתה. היא לא היתה לבושה לטעמי.
עם בואה לבשה מעיל מאוד לא יפה, עם חולצה שלא
היתד, לעניין. בארוחת־׳הערב לבשה שמלה מנוקדת עם
מעיל לא־תואם. בסך־הכל היא נראתה לי כאשד, שהיתה
פעם יפה, אך אינה שמורה טוב. על פי הבעתה היא נראית
מרה, ולבושה שלא בטעם.
לאופירה יש הכי-שרון המיוחד לבחור בדברים הפחות
מתאימים, ואת זד, אני יכול להגיד עם אוטוריטה, כי
עבדתי בשבילה. היא לא מוכנה לקבל עצות ואוהבת
לקנות פה לקנות שם, לערבב. אין לה סיגנון אחיד. היא
משקיעה הרבה יותר מאמצים ממה שהייתי רוצה שאשת־הנשיא
שלי תשקיע. היא משתדלת יותר מדי.
ביום אחד, למשל, כאשר גברת סאדאת נראתה בכל
האירועים באותה השמלה — וזה נכון מאוד — החליפה
אופירה ארבע־חמש שמלות. הייתי מעדיף שהגברת נבון
לא תשקיע כל־כך הרבה מאמץ במילתחה שלה. ומכל
מקום, שהמאמץ לא יהיה ניכר כל־כך!
זה ממש פגם בטעם הטוב. כאשר נראתה בנמל־התעופה
מקבלת את פניו של מיטראן ואשתו בשימלה אחת,
וכשהמיטראנים נסעו משם ישר אליה הביתה, היא כבר
היתה לבושה שם בבגד אחר.
אני לא רוצה לראות את אשת־הנשיא בחולשתה.
בשבילי היא סמל, ואני רוצה בסמל הזה שיהיה בטעם
טוב, שתהיה לו התנהגות נכונה.
לגבי הבגדים עצמם: בערב הראשון לא אהבתי את
השימלה. אבל איני מאשים את המעצב. אני בטוח שהיא
הביאה אותו לתפור לה את השימלה. חישימלה לא היתד,
.נכונה ולא הלמה אותה. קטיפה בצבע בורדו עם טפטה
בורדו ותחרה מזכירה לי את כיסוי־המיטה של סבתא שלי.
לגבי הערב השני, והשימלד, שלבשה הגברת נבון כארוחה
של הנשיא מיטראן — לא ראיתי מקרוב את השיפלה.

הם או מ רי ם ...מ ה הם אורזרים ...בזה הם או רו רי ם ...ח ה הם אומרים

ב לי ״ ר:

אורה מורג :

סטיבן מ אכ ט:

״המחשב יתטס את , .אידןנהו -״הישואר* נואה
מקומו של הפקיד!״ שוויצר כהוגן!״ לי כ סו פו מן! ״
הסופר אלווין טופלר כתג על פך בסיפרו ״חדור
הרגיעי״ .מי שרוצה לראות כיצד הופך חזונו סל
טופלר למציאות, שילך לגקר גתערוכה הנינלאומית
השניעית לציוד ומיכון מישרדי, המתקיימת גתל־אגיג.
כוכגי התערוכה חם מיקרו־מחשכים, העומדים להח ליף
נמישרדים את חמקרו אנשים.
ליד דוכני המחשגים צדה עיני את ניג כלייך, צעיר
מרשים גהופעתו ואחד משותפיה של חגרה לייכוא
ולתיכנות מחשכים.
כלייך — נעל תואר שני נמח שנים מאונינרסיטת
״קולומביה״ — מטמל בעיני את דמותו של איש״חעס-
קים הישראלי החדש: לא עוד הופעה מרושלת, אלא
צעיר לבוש באלגנטיות בורגנית, אדיב ומנומס. שאלתי
אותו:

• יש סיכוי שהמישרדים כישראל יזנחו
את השיטה הידנית ויעברו דשיטת-עכודה אוטומטית,
בעזרת מחשב ץ
כמעט כל חברות המחשבים הקיימות בעולם מיוצגות
בארץ על־ידי סוכנים, ולכן אני סבור שכן. יחד עם זאת,
קיים מחסום פסיכולוגי המונע מביעלי־חברות לעבור
משיטה ידנית לשיטה אוטומטית. אם בעלי החברות
יתגברו על המחסום, ואם חברות המחשבים תדאגנה
לספק ללקוחותיהן תוכנה ותדאגנה לתחזוקה נאותה, אני
סבור כי המיקרו מחשבים יהפכו ללהיט.

• איזה מישרד זקוק למחשב?
כל מישרד המנהל ספרים. המחשב מספק מידע שקשה
להשיגו בצורה ידנית.

• האם מחשב כבל מישרד יגרום לריש
כות־השירות, שכהן נעזרים ביום המישרדים,
לפשוט את הרגל ץ
לא. אך הן ללא ספק תאבדנה לקוחות, זתאלצנה
עקב כך לעבור לשיטה הקרוייה בארצות־הברית ״חלוקת
זמן״ .בשיטה זו נמצא המחשב הגדול בלישכות השירות,
ואילו ללקוחות יש מסוף המספק להם מידע מיידי.

• האם המחשב יסתום את הגולל על מיק*
צועות כמו ניהול־חשבונות וראיית-חשבון?
לא המחשב יפגע בפקידות. הפקידים יהפכו למפעילי־מחשב,
וזה, כמובן, יפגע בשכרם וישפיע על מעמדם
החברתי. ואילו בעלי־המיקצוע יהנו מכך שהמחשב יאפשר
להם ניתוח יותר מעמיק ויותר מדוייק של מצב החברות
שהם משרתים.

חאופנאית אורח מורג פירסמח לא מכבר ספר-
ילדים נשם ״תומר כ״ץ ילד מומלץ״ ,שבתי בת ה״8
התלהבה ממנו. נימים אלה ראה אור סיפרה השני של
מורג, הנקרא ״ילד זח לא מה שהיה פעם,״ והתופעה
חזרה על עצמה: בתי, מיה, קבעה מייד שזה הספר
המעניין שיש לה בספרייה.
לכן חרגתי הפעם ממנהגי, ותחת לחבר את השאלות
בעצמי ביקשתי ממיה לחבר את השאלות.

• איך את מצליחה לכתוב כמו שאנחנו,
הילדים, מדברים?
אני נאמנה למה שקורה ביני ובין תומר. כל מאורע
׳שקורה בבית, כל דיבור, כל מה שנאמר ביננו — אני
רושמת אותו בדיקנות, מילה במילה. בדיוק כמו שתומר
וחבריו מדברים.
אני ממש קנאית לעניין הזה, אפילו את שמות הילדים
המוזכרים בשירים לא שיניתי.

• האם תומר לא מתבייש מהחברים שלו
ככיתה, כשאמא שלו כותבת עליו שירים
ומספרת עליו סיפורים ז
הוא מתביש, אבל הוא גם נורא גאה, זזה מחמיא לאגו
שלו. ילדים הם אכזריים, וכשפורסם תומר כ״ץ ילד מומלץ
אחד מהם קרא לו: תומר כץ ילד מופלץ.
תומר בא הביתה וסיפר לי זאת. שאלתי אותו מה שם
הילד שכינה אותך כך, והוא ענה לי: אילן כהן. אמרתי
לו: תגיד לאילן שאם הוא לא יפסיק אכתוב ספר בשם
אילן כהן שוויצר כהוגן. הוא אמר את זה לאילן, ואילן
החליט לא לקחת את הסיכון והפסיק להקניט את תומר.

י• מה הכיף הכי גדול שלך מהספרים שאת
בותכת 1
כשבאה אלי אמא שלך ואומרת לי :״תשמעי, הילדה
שלי משוגעת על הספר שלך.״ זה הכיף הכי גדול שלי.

כוכב סידרת הטלוויזיה האמריקאית ״המהגרים״,
סטיבן מאכט, הוא גם כוכב הסרט הישראלי ״החורף
האחרון״ ,לצידן של יונה אליאן וקתרין קווינלן. מאכט
מגלם את דמותו של צעיר ישראלי החי בארצות״הברית
והנשוי לאמריקאית. הוא חוזר ארצה עם פרוץ מיל-
חמת יוס״הכיפורים ונחשב לנעדר עד להחזרת השבויים
ממצריים. שאלתי את מאכט :

• כיצד מצטייר כעיניים האמריקאיות גיבור
ישראלי ץ
לפני שביקרתי בישראל בפעם הראשונה ראיתי לנגד
עיני דמות מסולפת של גיבור ישראלי, שאותה שאבתי
מאמצעי־התיקשורת: סופרמן לא אנושי כמעט, עשוי
ללא־חת, חייל ששום דבר לא מסיט אותו מדרכו, גבר
חסר־רגשות. קשה לומר שהשתגעתי אחרי הטיפוס הזה.
כאשר התבקשתי לגלם את דמותו של יוני בסרט
נזיבצע אנטבה, פגשתי בצעיר ישראלי בשם אלוני.
באתי לבקר אותו במושב שלו. הוא נהג על הטרקטור
׳ואכלנו סנדוויצ׳ים בשדה. ישבתי אייתו כמה שעות,
ופיתאום הסתבר לי שהוא בדיוק כמו יוני, וכמו כל יתר
הגיבורים הישראליים — בסך־הכל בן־אדם. היה זה גבר
החורש את שדותיו, אוהב את אשתו, וילדיו, דואג
ללימודים של הילדים ולפרנסת המישפחה, רגיש ונינוח
כמו כל אחד אחר.

• ואז התנפצה האגדה ז
בעיני לא היתד, זו אגדה. שנאתי — ואני ממשיך
לשנוא — גיבורים, אהבתי — ואני ממשיך לאהוב —
בני־אדם.

-- -עווית ׳ 11ו י -

ד.כל מבינים לליבם של עוצרי־הנסיגה. דזכל כואבים
את כאבם. כזוהי האופנה. גם יונים מופלגים, בעלי חוש
אופנתי מפותח, הצטרפו למקהלה. גם הם מבינים זכר
וכואבים וכר. ותוך כדי כך הם פוזלים לעבר הראי כאומרים
:״כמד. אנחנו יפים! אנחנו מבינים ללב יריבנו
וכואבים את כאב שונאינו.״
ובכן — נא להוציא אותי מן הכלל הזה.
איני כואב את כאבם של עוצרי־הנסיגה. ואשר להבנה
לליבם — חוששני שאני מיטיב להבינם יתר על המידה.
לי הם יוצאים, במחילה־ ,מן האף.
הנשים ההיסטריות עם הילדים, שהפכו אביזרים תיאט־רוניים.
הריקודים החסידיים. העיניים המתגלגלות כלפי
מעלה. החיוך המייוסר של חנן פורת. ההיסטריה המהוש־בגת
של גאולה כהן. הסקנדליזם המתוכנת של צחי.
ההצתה־העצמית המתמדת של מישע מח־שמו. התערובת
של פסוקים מן התנ״ך ועיברית משובשת.
המתנחלים אשר יכלו למכור את האידיאלים שלהם
בעשרות מיליונים — מיהרו לעשות זאת. וגם אותם מהם
שוויתרו על כך, כביכול — אפשר לסמוך עליהם שידרשו
ושיקבלו את ליטרת־הבשר שלהם למחרת הנסיגה.
אך איני מתכוון אליהם. אני מתכוון לפולשים, לקירקס
הנייד הזה של אוהבי־ארץ־ישראל, המתגלגל מקריית־ארבע
לאילון־מורה, ומשם לימית
— תמיד בעיקבות המצלמות,
תמיד בעיקבות הזרקורים.

הילכו עלינו אימים
והבטיחו להרעיד את אמות־הסיפים.
הם איימו להפיל
את ההיכל על ראשינו, כמו
שימשון הגיבור, ולמות עם
סרני פלישתים (מנחם בגין
ואריאל שרון).
אך כאשר בא יום־המיב־חן,
התגלה הכל כבלוף
ענק. לא כדור־ישלג, ההולך
וגדל עד כי תכסה המפולת
את הארץ כולה, אלא גולם פרדת אימתני הנמס בקרני־השמש
הראשונות.
מה קרה? כמו הפורעים הערביים, בימים ההם, הם
חשבו כי ״אל־דאולה מענה״ ,הממשלה עימנו. כפי שצעק
האיש ליד המחסום :״הרמטכ״ל איתנו! הצבא איתנו!״
כשהתברר כי הרמטכ״ל מתכופף והצבא סר למרות
הממשלה, יצא האוויר החם מן הבלון, כאילו נקבו אותו
בסיכה.
ראיתי בימי־חיי לוחמים, מפגינים המוכנים להסתכן,
אנשי־מצפון העולים על באריקדות. בארצות־הברית ירו
חיילים בסטודנטים, שהפגינו למען השלום בוויאט־נאם.
ברמאללה ובשכם מפגינות נערות ערביות מול חיילים
היורים בנשק חם, ולא אחת נהרגה מכדורים שנורו
ב״אוויר״ .נגד מפגינים יהודיים בבית־זית הופעל גז
מדמיע. הייתי לא פעם בהפגנות שבהן הופעלו אלות
והונחתו מכות־רצח.
נגד עוצרי־הנסיגה אץ מופעל שום דבר. מרימים אותם
בעדינות, כאילו היו כלי־בדולח יקרים, והם מתפנים כמו
ילדים טובים, אחרי שזעקו, בעטו ובכו לטובת המצלמות.
אלה הם מהפכנים דה־לוכס. מאחורי הזקנים המגודלים
מסתתרים אברכי־משי, אשר יצאו לפיקניק והעמידו פנים
כאילו הם עומדים לערוך את מרד־גטו־ור שה מם .2 ,

בסך הכל, ההר הוליד _עכבר, העולה בכסף רב.

אלוקים! אלוקים!
יצחק נבון הוא, עד כמה שידוע לי, אתיאיסט גמור.
הוא היה מזכירו הנאמן של דויד בן־גוריון, שהיה
אתיאיסט עוד יותר גמור. הזקן אף סירב לחבוש כיפה
בהלוויות של יהודים.
כאשר יצחק נבון חובש מדי פעם כיפה לראשו, מילא.
זה עניין של טעם, ועל
טעם וריח אין להתווכח.
אפשר לטעון כי הנשיא
הוא נשיא המדינה כולה,
על כל תושביה, וביניהם יהודים 1תושבים שהם
דתיים. מותר לעשות ל מענם
מחווה( .ציניקן יטען
כי זהו חלק ממסע־הבחי־רות
של יצחק נבון, המתנהג
יותר ויותר כמועמד
של מיפלגת־העבזדה ל-
מישרת ראש הממשלה, אך
ארור החושב אוון).
עד כאן — ניחא.
אבל כאשר הנשיא מתחיל
לדבר על ״אלוקים״ —
זה מגדיש את הסיאה.
לא האמנתי למשמע אוזני כאשר דיבר הנשיא בנמל-
התעופה, בקבלת־הפנים לנשיא צרפת, על בן־גוריון ועל
״אלוקים״ .אלוקים בקו״ף.
כאשר יהודי דתי מדבר על אלוקים — זו זכותו.
אמנם, זה מוזר, אבל מי יכול להתווכח עם אדם דתי
על דתו?

אבל כאשר אתיאיסט גמור מתחיל לדבר על ״אלוקים״,
נודף מזה ריח חזק מאוד של צביעות.
אלוקים שבשמיים, לאן הגענו?

צעיר ע דין! סי מפא טי
את אליהו ביודצורי הכרתי באופן שיטחי.
הייתי אז בן 15׳ חייל בפלוגה ז׳ של האירגון הצבאי
הלאומי. אחת הבנות בפלוגה גדה ברחוב פינסקר, בבית
קטן בעל חצר קידמית, בערך מול המקום שבו עומד כיום
קולנוע וזל־אביב, ושם היינו מתאספים בערבים שבהם לא

אודי אבנר׳

! 111
11111

היו ״פעולות״ ,כדי לקשקש ולהתווכח. בית־צורי, שהיה
קצת מבוגר מאיתנו, ושהשתייך לפלוגה יותר גבוהה,
ביקר שם כדי לפלרטט עם המארחת שלנו.
מדי פעם ראיתיו גם בצריף של ״התאים הלאומיים״
ברחוב ביל״ו .״התאים״ היו מעין תנועת־נזער של האיר־גון.
היא קמה מפני שהיחסים בין האירגון ובית״ר היו
משובשים, והאירגון טיפח באנשיו בוז מסויים לבית״ר.
אני זוכר את בית־צורי כפי שזוכרים אדם אחרי שנים
רבות: לא את תווי-הפנים המדוייקים ולא תפונה מסוייטת
כלשהי, אלא רושם כללי, מעורפל אך מוחשי. הדמות
הזכורה לי היא של צעיר בהיר, עדין, סימפאטי.
נזכרתי בז כאשר קראתי את דבריו של עמוס אילון
על ״הטרוריסטים״ .אילון מחה על כך שמתכוונים להנפיק
בולים אשר ישאו את דיוקניהם של שני אליהו ושלמה
בן־יוסף. איך אפשר להנציח את זיכרם של טרוריסטים
כאלה, שאל, כאשר מנהלים מסע־תעמולה עולמי נגד
הטרור הפלסטיני?
את אליהו חכים לא הכרתי. לבן־יוסף היה לי קשר
מסוג אחר. כאשר הוצא להורג על־ידי הבריטים החלטתי
להצטרף לאירגון. היתה לי הרגשה ברוו׳ה, אישית לגמרי,
שנער כמוני צריך להתגייס כדי למלא את מקומו.
אילון אומר שהשלושה היו רוצחים פוליטיים. ו על כן
אין להתייחס אליהם אחרת מאשר לטרוריסטים פלסטיניים.
בן־יוסף התנקש באוטובוס ערבי, שהיה מלא נשים וילדים,
ועל כן אינו נבדל מ״מחבלים״ ערביים התוקפים בימינו
נשים וילדים. שני אליהו רצהו בקאהיר את הלורד מוין,
השר הבריטי לענייני המרחב. לאחרונה פורסמו מיסמכים
חסויים, שמהם עולה כי מוין דגל בהקמת מדינה יהודית.
הוא היה ידידו של וינסטון צ׳רצ׳יל, הציוני המושבע,
ומרוב זעם על הרצח החליט צ׳רצ׳יל שלא להעלות את
העניין הציוני בשיחותיו עם סטאלין ורוזבלט.
כל זה נכון. וכל זה רחוק מאוד מן המציאות של אז.
בן־יוסף, חכים ובית־צורי היו שלושתם אידיאליסטים
טהורים, שמסרו את נפשם למען עמם. מעשהו של בן־
יוסף מוכיח רק שצעיר אידיאליסטי, הרואה עצמו כלוחם־
חופש, מסוגל להרוג נשים וילדים. חכים ובית־צורי, וגם
שולחיהם, לא יכלו לדעת מה מתרחש מאחורי הקלעים
של הממשלה הבריטית. הם סברו בתום־לב כי מוין הוא
אנטי־שמי, המונע בעד יהודים מלמלט את נפשם מגיא־ההריגה
אל ארץ־מיבטחים. והרי הם יכלו לפעול רק
במיסגרת מה שהיה ידוע להם אז. אילו המתינו עד
לפירסום המיסמכים החסויים׳ יתכן שהמאבק היה נמשך
עד היום.
אגב, שני אליהו נתפסו מפני שסירבו לירות בשוטר
מצרי, שרדף אחריהם אחרי הרצח. היו להם הוראות שלא
לפגוע בשום פנים במצרים, כי הכוונה היתה לעורר
במצריים אהדה למאבק הישוב.
אני מסכים עם אילון רק בדבר אחד: צביעות גמורה
היא להשתמש בשתי אמות־מידה שונות למדידת מעשינו
ולמדידת המעשים של זולתנו, כגון הפלסטינים.
אילון אומר שהרצח והטרור פסולים תמיד — אצלנו
ואצל הפלסטינים כאחד. כך מוציא אילון את עצמו,
בעדינות־נפש של איסטניס, מזירת־המאבק. כולם פסולים :
אצ״ל ופת״ח, לח״י והחזית העממית. לא יכירנו מקומם
בחברה ההגונה, שאילץ נמנה עימה.
המסקנה שלי היא הפוכה. יש רגעים בחייו של אדם

ושל עם שבהם אין מנוס מאלימות .׳האם היה מותר
לעמים להרים את הנשק כדי להילחם במיפלצת הנאצית?
וכאשר פוצץ קלאוס פון־טאופנפרג את הפצצה מתחת
לשולחנו של היטלר, האם היה רוצח פוליטי או גיבור
שהאנושות כולה חבה לו חוב ניצחי? ואילו היה מישהו
מנסה לרצוח את סטאלין בעוד מועד, האם היה עמוס
אילון מגנה אותו?
במקומות רבים בעולם ביצעו — ועדיין מבצעים —
לוחמי־שיחרור מעשים׳ המעוררים לא־פעם סלידה. אך
מקובל על דעת האנושות שמותר לאנשים מדוכאים
להשתמש באלימות, גם נגד יחידים חפים־מפשע, כאשר
אין להם דרך אחרת לשיחרור משילטון זר או ממישטר־דיכוי
מקומי.
היסטוריונים יכולים להתווכח עד מחר בבוקר על
השאלה אם המאבק האלים של היישוב העברי נגד השיל־טון
הבריטי היה מוצדק, כולו או חלקו. ובאילו אמצעים
היה מותר ליישוב להשתמש בימי המרד הערבי של
39־ .1936 זהו ויכוח מעניין וחשוב, כל עוד זוכרים
ההיסטוריונים שהם דנים בעניין לאחר־מעשה. בעיני
הצעיר העברי שחי ב־ 1938 או ב־ ,1944 הדברים נראו
בהכרח אחרת. בעיניו לא היה זה נושא אקדמי, אלא
עניין של חיים ומוות. ואני מניח שכך זה נראה כיום
להרבה צעירים אחרים בעולם, וגם מעבר למיתרם שלנו.
האם ראויים בן־יוסף, חכים ובית־צורי שנגפיק בולים
לזיכרם? נדמה לי שהשאלה היא הפוכה: האם ראויה
מדינת־״שראל כיום לכך שהם יעניקו את דיוקניהם
לבוליה?

7ה מ שתפר
באחד מימי השבוע הודיעה הקריינית בטלוויזיה כי
הגשמים ימשיכו לרדת. אך היא ניחמה אותנו: מזג-
האוויר ישתפר למחרת היום.
ישתפר?
באיזו ארץ היא חיה?
השנה היא שנת־בצורת. הגידולים זועקים לגשם.
מאגרי מי־התחום התדלדלו.
בארץ־ישראל, השיפור היחידי הוא זה המביא עימו
גשם־זילעפות.
זוהי דוגמה אחת מני רפות המוכיחות עד כמה שול טים
בעולמנו מושגים זרים מייובאים. בבריטניה. בארצות־הפרית׳
בגרמניה, בפולין רגילים הבריות לקוות לשיפור
מזג־האוויר, כאשר השמיים מכוסים בעננים, והגישם או
השלג מכה על חלונותיהם. אבל אצלנו?

זונת הצמרת
באחד מסרטיה הטובים ביותר גילמה ג׳ין פונדה את
תפקידה של יצאנית־צמרת. הופעותיה הפוליטיות־ מזכירות
לי לא־פעם סרט זה.
עוד בימי המאבק לשלום בוויאט־נאם היו במחנה-
השלום האמריקאי רינונים רבים על התפקיד שמגלמת
השחקנית היפה. היו ש טענו
בעקשנות כי ענייני-
המוסד מעניינים אותה כ־קליפת־השום,
וכי עלתה על
עגלת התנועה לצורכי פיר־סומת
אי שית בילבד. ואכן,

תודות למאבק זה הפכה
אישיות בינלאומית. לא
סתם שחקנית קטנה, בתו
המפונקת של שחקן נודע,
אלא מלינה מרקורי האמריקאית
אשת־עקרובות,
מנהיגה פוליטית. לוחמת-
שיחרור.
לא שעיתי לרינונים, כי
אהבתי את ג׳ין ואת סרטיה.
ואם אדם ממלא תפקיד פונדה חיובי למען השלום והמוסר
האנושי, למה לבחון את לבו וכליותיו?
עד שהגברת פונדה באה בפעם הראשונה ארצה. כל
אנשי־השלום ציפו לבואה בהתרגשות רבה. אלא שהיא
התעלמה מהם. היא טיילה בשטחים הכבושים בלימוזינה
של מישרד־החוץ שלנו׳ סירבה לדבר על הכיבוש והעניין
הפלסטיני, והתחבקה עם עמיתיהם הישראליים של
הגנרלים האמריקאיים מימי ויאט־נאם.
המניע למעשיה לא היה סוד: היא רצתה שהציונים
בקליפורניה, ובראשם אנשי הימין הקיצוני, הגזענים
הדתיים, חובבי גוש־אמונים, יבחרו בבעלה, שהתחרה
שם על מישרה פוליטית בכירה.
בסדר. מחקנו את הגברת פונדה מן הרשימה.
עכשיו היא באה שוב. שוב היא אורחת מישרד־החוץ,
שוב היא משרתת את המטרות הפוליטיות של הימין
הקיצוני בארץ, אנשי־הסיפוח, מדכאי־השטחים וחסידי
הכיבוש הניצחי. מסתבר שמישרד־החוץ שלנו יכול לחבק
בעת ובעונה אחת את דרום־אפריקה הפאשיסטית ואת
ג׳ין פונדה. היא מוכנה לקבל פרס פוליטי, למכור באותה
עת את הסרט האחרון שלה, ולהיות חביבה ונחמדה
וכדאיניקית עד הסוף.
למען האמת, אני מעדיף אותה בתפקיד של זונה

בסרט.

מקררי
אסקור * לקראת המליח השל

אחרי ייצור של מליון מקררים
לאמקור אין מתחרה באמינות ושכלול.
לכן, זוכים מקררי אמקור בתואר ״המוצר הנבחר״
19 שנה ברציפות.
מקרר קונים באמקור. נקודה .
^ שחת ׳׳ אססא שרות ללא תחרות

להשיג בחנויות אססא וסוחרי מורשי

אסקור ^ טוב להיות בבית.

*מושלם. בשני נפחי מנוע 1600 :סמ ק 1
סוכנויות •לנצ׳יה ואוטוביאנקי: ת ל -א בי ב המסגר 336081,32־ 03י רו ש לי ם דוד המל 221588,8 7־ 02 חי פ ה דה־ יפו 521730,132־04

לנצ׳יה טרבי

החל מ 325.000ש קל כולל מע־־מולפי מחירון 312 מיום ג.)10.2.8
רחובות הרצל 51462,224־ 054 הרצליה
ד. וחוזוור ־

ר ץ־ ר ר־ז־ד־

ר׳ 7ר \ 7רררד

סוקולוב 85776,84־052

חדרה

מוסך א ה תנוב אפרים ובניו 063*31218

אדי מו ר

שוב מופיע הקוסם
/פנטסטיקו ובמגע

קסמים הבלים
מבריקים, הרצפה
ממורקת,
: 11י
האמבטיה 1

צחורה, הריפוד והשטיחים 1

.נקיים.׳ויי

יח י י 1 1 1 1 1 1 1 1 1

0$6ק 8ט ק ־411
£ז^/מזאש 0וא 0 0

!׳10*1-70x10
*ז־ו \#ם ו 3 7י/זו\ו\= /ו פ

*£1.(<^61א5ו) סו^ומט?*0זט
*5*000 זאס!/\1. /מז$טם^ו
^־ד ־זטס ^ םטס סי־יז ^

׳*י *סזיסאוא ססו•סויי״י

פנטסטיק ־ תרכיז ניקוי רב תכליתי,
לרצפה לאמבטיות
ולכיורים, לדלתות, 0 למשטחי ־פורמיקה
ולשפע שימושים
/וורזפים

שמפו לכלים, מעולה וחסכוני ביותר
מגן על הידיים• ! ך״׳׳ י-יזך
פורסל -תכשיר 1
פלא לניקר, הברקה

וחיטוי אסלות, ן
׳ / י כיורים וברזים.
מסיר כתמים,

חלודה ואבנית ן 1

מ שפחת 11
פנטסטיק

-רעיון ־׳1 ! /

נ ס טיק- הקסם שב1יקי1ן
מוצרי קדם כשרים לפסחסקדם כימיקלים בע״מ טל 31532 .־055

* מחירים עממיים. שמי ניסט
מקרין סרטים לילדים לימי־הולדת
במחירים עממיים. טלפון
482920־.03
* אחד כאס. מבקש שניים
נגני גיטרות, אחד באס שניים
סולו, להקמת הרכב מוסיקלי +שירה
בעברית. רפי, טלפון 53130־052
בשעות הערב.

* חינם. מלכה, חתולת־בית
יפהפיד. בת חצי שנה, מחפשת בית
הם. למסירה חינם. לפנות לע.
קמינסקי, רחוב רש״י 49א׳ תל-
אביב.

* מאלפת. צייתן ונכנע מחפש
מאלפת שתלטנית. ת״ד 1058 רמת־השרון.

הולך
נמרצת. למישרדי ברמת-
גן, העוסק בתיווך, דרושה צעירה
נאה לעבודה בשכר +אחוזים.
רווח טוב מובטח לבחורה נמרצת.
טלפון 782568־.03

אסיר רמה ללמוד
אסיר, מעוניין מאוד ללמוד.
אם את או אתה אוהבים להקדיש
זמן לזולת, אשמח מז&וד להיעזר.
לשם היכרות ותידרוך
כיתבו אלי: מרדכי ועקנין,
ת״ד 59 באר־שבע, מיקוד
.84100
* תרגום. מחפש מתרגם או
מתרגמת לתרגום ספר מעברית
לאנגלית. ת״ד 30689 תל־אביב,
מיקוד .61306

לא חש1ב חמי
צעיר באר־שבעי מעוניין להכיר
ליחסים אינטימיים אשה,
זוג או מבוגר חביב. לא חשוב
הגיל. אפילו נערה חמודה עם
נכות, מאזור באר־שבע. ת״ד
,4562 באר־שבע.
* מסוגרות. בחור כבן ,25
ספורטיבי, מעוניין ביחסים דיסקרטיים
עם תומכות מבוגרות שיש
להן דירה. נא לציין טלפון. ת״ד
4836 חיפה.

* עזרה כלכלית. אקדמאי
נחמד ובעל אמצעים בן 31 יעניק
עזרה כלכלית נדיבה לידידה אינטימית
מתאימה. ת״ד 14141 תל-
אביב.
+שותפות. שני סטודנטים
נאים בני 28ו־ 30 מעוניינים בשותפות
חמודות לטיול בחו״ל. דני,
טלפון 447580־.03
* להתכתב. אני מעוניין

להתכתב עם נשים על כל נושא
שבעולם. מבטיח תשובות מעניינות
(וסודיות ככל שתידרש) .ת״ד
31471 תל־אביב.

בחוץ ומבכניס
פנוי מבפנים ותפוס מבחוץ
.39/185 חצי שבוע נמצא בתל־אביב.
מחפש קשר עם דומה.
ת״ד 6458 חיפה.
* לצמיתות. ישראלית תושבת
ארצות־הברית, בת ,30 מבקשת
שותף אקדמאי מבוסם המעוניין בנסיעה
לצמיתות. זמן להידברות
עד לספטמבר. ת״ד 29019 תל־אביב.
* מפגשי בוקר. אקדמאי נאה
185/30 הגון ודיסקרטי, מעוניין
ברומנטית חמודה לפינוק הדדי
בחורף הקר. גיל ומצב מישפחתי
אינם מעלים או מורידים. ת״ד 468
ראשון־לציון.

בילו׳!ידידות

* תצלצלי. לרחלי החמודה
מחיל־הים באילת. מבקש מאוד
שתצלצלי אלי. חושב עליך מאז
הנסיעה המשותפת באוטובוס. עדי.
א רי ה. בן מזל אריה נאה
ומעניין ,22/171 ,שעדיין מתלבט
בין נאות ועניות ובין מכוערות
ועשירות. מה אעשה ז ת״ד 31155
תל־אביב.
+ •¥רכס. נאה מאוד ו0ימ־פטי
+ ,174/23 רכב, מעוניין ביפה
ועדינה. ת״ד 7035 חולון.
* פ קי ד דו א ר. אשכנזי סימפטי
בן ,35 גובה .172 פקיד דואר

* משוחררת. איש־עסקים
נאה ומבוסם מעוניין בידידה דיסקרטית,
חטובה ומשוחררת. למתאימה
— תמיכה נדיבה. ת״ד 30161
תל־אביב.
/ג שותף. בן 23 מחפש שותף
בגיל זהה לטיול באירופה בסוף
מאי. טלפון 292874־ 03 בערב.
* השראה. צייר/צלם צעיר
ונאה מעוניין בנשית ונאה לצורכי
מודל והשראה. ת״ד 4449 רמת־גן.

מיד־ליד
* כמעט חדשים. למכירה
מיטת־תינוק ומיזרון כמעט חדשים.
800 שקל 944226 .־.03
* כמצם. למכירה מכונת
כביסה אינדסיט 2001 אוטומטית,
כמעט חדשה. טלפון 700786־,03
בשעות הערב.

* פרטנרית. הנני מכור ל מוסיקה
קלאסית, לאופרה ולשירה
פיוטית, והייתי חפץ כפרטנרית
תרבותית שתתחלק עמי בכל החוויות
האלה ואולי ...לידידות ארו-
כת־ימים 1אני בן ,45 מזל מאזניים,
נעים־הליכות (אך לא ״נעים״) ותרבותי•
והחשוב מכל: אדם רציני.
מתי, ת״ד 16374 תל־אביב, מיקוד
.61163

ברכות
* נשיקות. למיכל דורון הקטנה
באילת, בהגיעך לגיל שבועיים:
נשיקות מדודתך דניאלה.
* מבחנים. לסיוון: במלאת
שנה לחברותנו — בערך — המשיכי
לאהוב את יגאל בשן, לרקוד
ריקודי־עם ולעזור במיבחנים. זאת
שיושבת לידך בכיתה. אירים.
* אכדות. לוויקי מבנק דיס־קונט
בדיזנגוף: ברכות מלוא החופן
על שלא חסכת כל מאמץ
והטרחת עצמך להשיב לי את כל
אבדותי. גדי.

זוג נשוי וצעיר ,27—25 נאה
ופתוח מאוד, מעוניין בגבר
דומה, זוג או בחורה לבילוי
ולידידות. ת״ד 4233 באר־שבע,
מיקוד .84140

(קורא את הארץ) .רוצה להכיר
אשה בודדה וסנטימנטלית בגיל 34
עד 45 לידידות אינטימית כנה.
יעקב, ת״ד 2834 רמת־גן.
4/קשי• חייל 23/170 נאה
וכן, מעוניין ליצור קשר עימך,
האינטליגנטית והנאה. ת״ד 4456
רמת־גן, מיקוד .52143

רווקה ( )35 דקת־גיזרה ועדינה,
עוסקת במחשבים, מעוניינת
בפנוי תרבותי וסימפטי
(אפשרי גרוש או אלמן < +יל דים)
למטרה רצינית. ת״ד
36852 תל־אביב, מיקוד .36852
* ס ק סי. האם אני סקסי?
.22/170 יש החושבות כך ! אם
את נחמדה אשמח לשמוע מה את
חושבת עלי. ת״ד 1744 תל־אביב.

י* לגדי. אם אתה חושב ש הרסת
לי את החיים, אתה טועה.
אפילו את הבריאות לא הרסת לי,
אבל בכל זאת הלוואי שלא יהיה
לך טוב לפחות שנתיים על מה
שכן עוללת. מינה.
* שייכגם לך. לנהג שנסע
ביום ראשון בקו 4בשש בערב
צפונה ועצר באופן פתאומי בכל
רמזור כמעט. הלוואי שייכנס לך
האקס ב ...כמו שנכנס לי העמוד
בחזה. דולי.

* להתכונן כירח. מי שרוצה
לעבור חווייה מרגשת שיבוא
יחד אתי בכל יום שלישי בשבוע,
השלישי בחודש העברי ,׳להתבונן
בירח. אני עושה את זה בחוף גורמן
בחצות. יוחאי.

יש כמוני רק אחת

האר אי ת או תו *
* כזול. למכירה מיטה +מיטה
זוגית +שולחן־כתיבה +:ספריה׳
בזול 789883 .־ 03 בערב, או
782568־ 03 בבוקר. מאיר.
* למכירה. עגלת־שכיבה גדולה
לתינוק, תוצרת פג. טלפון
25973־.052
* גיטרה. למכירה גיטרה
טובה, יפה וכמעט חדשה. טלפון
458568־ 03 משעה .17.00
* כהזדמנות. מחשב טכסס
30־ 1.1במחיר 30 דולר. טלפון
482920־.03

אבד באיזור רעננה ב־ 1בפברואר 1982 כלב מגזע אלקהוד נורווגי.
הכלב נראה לאחרונה ליד ספריית רעננה ועונה לשם ג׳ט. המוצא הישר
יבוא על שכרו. טלפון 91808־.052

* קאסטזת. אנציקלופדיה
מכלל ותנ״ד קאסוטו תמורת קאס־טות
של רשמקול או חפצי אמנות
מעניינים. לטלפן 471368־ 03 בשעות
הערב ולבקש את שמאי.

בצעירה נאה
316404־ ,03 דן.

וחטובה.

טלפון

* שח־מת. מעוניין להחליף
מצלמה משומשת תמורת מערכת
כלי שח־מת במצב טוב. טלפון
593556־.03
4/כיזאר. מעוניין למכור/
להחליף/לקנות ספרים מסידרת
״ביזאר״ (ספרי־כים באנגלית בנושא
)5<£^1וכן חוברות מצולמות
בנושא. יונתן, טלפון 265883־03
בימי חול בשעות 15.00 עד .18.00

להובר מגיטר־סיטי ! במבי,
כבר עברו חודשיים מאז...
מקווה שביום שתחשוב שזו
היתד טעות מצידך לצעד הסיום
— עדיין לא יהיה מאוחר
מצידי. הן אתה יודע שיש כמוני
רק אחת — כשנולדתי שברו
את התבנית. אז לך תתפוס
פינה שקטה ותחשוב טוב שלוש
פעמים. מזאת שאתה מנחש
שמסוגלת לכתוב. י
* נאה ׳מאוד. סטודנט נאה
מאוד עם ראש טוב, בן ,28 מעוניין

+כל אחד. כל אחד מאזרחי
מדינת ישראל חייב לתרום משהו
ללב״י. רפי אליהו, קריית־אתא.

סיננו אין כסף !
אז אם יש לך מה להודיע, להציע, לבקש, לכרך,
לספר בדיחה טוכה, ואפילו לקלל — קדימה !
• כל הודעה יכולה לכלול עד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמונה — הכלב האבוד, עגלת־הילדים
המוצעת, הדירה המוצעת לחילופין, הרווק
המציע את עצמו להיכרות — יכול לעשות זאת. במידת
היכולת, תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי גלויית-דואר, למערכת
״העולם הזה״ ,ת.ד , 136 .תל-אביב (אלא אם כן מצורפת
לה תמונה. במיקרה זה יש להשתמש במעטפה) .ל א
תתקבלנה שום הודעות בעל-פה, בטלפון או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול את שמו, כתובתו ומיספר הטל פון
של בעל-ההודעה.

נשק, נעות ת ר דו ף
(המשך בענדוד )14

אך כבך אין תפקידה שד ישראל
מסתיים.
אנשי הפנטגון, והפוליטיקאים האמרי קאיים
המסיירים בארצות הערביות, מגלים,
בסודי סודות, שישראל עומדת לקבל
כמה להקות של האף־ ,99 מטוס־הפלא החדש.
מובן שהערבים תובעים במפגיע לקבל
גם הן כמה להקות תמורת מזומנים. מתחיל
משא־ומתן מייגע, נערכים ביקורים
ממלכתיים, ובסופו של דבר מקבלת סעודיה
100 מטוסים כאלה, והיא מסמנת רכישת
50 נוספים למצריים. גם ירדן מקבלת להק.
הלובי הישראלי זועק חמם. ממשלודיש-
ראל מתכנסת, הכנסת מחליטה פה אחד,
מישלחת־הסברה של הליכוד והמערך יוצאת
לאמריקה כדי לתבוע את ביטול
העסקות. בבית־הלבן, בסינאט ובבית־הנב-
חרים נאמר להם שזה מאוחר מדי, אר-
צות־חברית צריכה לספק את המטוסים
כדי לשמור על ידידותם של מישטרים
ערביים מתונים. ואם אדצות־הבדית לא
תספק את האף־ ,99 ישמחו הצרפתים, הבריטים,
וגרוע מכל — גם הסובייטים,
לספק לערבים מטוסים דומים.

אחרי מערבה ארוכה וקולנית
מושגת פשרה. כדי לשמור על
״האיזון״ כמרחב, ועל ״העליונות
הישראלית הטכנולוגית״ ,שהנשיא
האמריקאי הכטיח לקיימה, מסכימה
ארצות-הכרית לספק לישראל
עוד 50 מטוסים מדגם ״אף־סס״.
עיקר הכסף יבוא מקופת האוצר האמריקאי,
ויזרום אל החברה האמריקאית
המייצרת את המטוס. בעיני ישראל זה
ייראה כמענק.

הציכור, הישראלי יראה כפשרה
זו הישג מדיני גדול של ישראל,
והפרשנים המלומדים ישכחו את
ראש־הממשלה ושר־הכיטחון.

כל זה מצלצל כסיפור דמיוני, או כ-
פארודיה. זה יכול היה להצחיק, לולא היה
מדובר על מכשירי־מוות, .
וכך מתנהלים הדברים במציאות.

איחזוזח חוניאות
ן* •ט, כמוכן, האפשרות שישראל תייצר
בעצמה את המטוס הדרוש לה. כך,
למשל, נדון לא מכבר הרעיון לייצר ביש ראל
מטוס חדש, הלביא.
כתבו על כך הרבה. למראית-עין עמדו

מי שיידע את התשובה לכך, יוכל לד,י־נבא
בביטחה. מצד אחד, כל מילתמה טובה
לתעשיית־הנשק. אך מאידך, מילחמה כזאת
עלולה להעכיר את היחסים בין ארצות־הברית
וסעודיה, בעלת־הברית של אש״ף,
ולקלקל עסקים גדולים התלויים ועומדים
כעת.
(לא כן המצב בענף הנפט, שגם הוא
חשוב למדי. בעולם שורר כיום עודף
גדול של נפט, והמחירים יורדים. מיל-
חמה בלבנון תשים קץ למצב זה, ותעלה
במהרה את המחירים לשיאים חדשים. מי
שרוצה לד,ינבא, מוטב שייקח בחשבון גם
שיקול זה).
מישחק־הנשק שולט ביום בעולם, וגם
במרחב הישראלי־ערבי. אין הוא מרכיב
צדדי או מישני. זהו מרכיב עיקרי, ואולי
המרכיב האחד הגובר על כל האחרים.
ישראל משרתת את תעשיית־הנשק האמריקאית,
וממלאה בה תפקיד חשוב ביותר.
אך אין זו השתתפות פאסיבית ב־מישחק
— כי תעשיית״הנשק (או, בסלאנג
הישראלי העדין ,״התעשייה הביטחונית״)
ממלאה כיום תפקיד חשוב, ואולי מכריע,
בכלכלה הישראלית, וממילא גם במדיניות
הישראלית. כמו בארצות־הברית ובברית-
המועצות, מכשירי-המוות הם סם־החיים
למייצריהם.

זה מול זה מטוס ישראלי ומטוס אמריקאי
(הדגם ה״יבשתי״ של חאף־ ,18 שאינו
קיים עדיין, ושיהיו, כמובטח, מטוס לאין-
שיעור יותר טוב מאשר הדגם ה״ימי״ של
האף־.)18
למעשה אין הדברים כך. כדי לשחד את
ישראל (להבדיל מן הצורך לשחד ישראלים)
היתר, החברה האמריקאית, האמורה
לייצר את האף־ ,18 מוכנה לייצר חלקים
ממנו בישראל, ואילו הלביא הישראלי יכ לול
חלקים נכבדים מאוד — המנוע, ה כנפיים,
הזנב ועוד — אשר יוזמנו מחברות
אמריקאיות.

למעשה היה זה קרכ-איתנים
כין חברות־ענק אמריקאיות.
בגלל המאבק הזה היה צורך לפתוח
מחדש את העניין, אחרי שכבר הוחלט
בעבר, בימי עזר וייצמן, לייצר את הלביא,
וההחלטה התקבלה עתה מחדש. לפני כן
הופעלו לחצים כבירים: מיטב הגנרלים
הישראליים (מיל׳) הופעלו על-ידי החברות
האמריקאיות, מיטב הפוליטיקאים הישראליים
השמיעו את קולם כאנשי־הלובי של
התעשייה האווירית ושל חברות אחרות.
כולם דיברו, כמובן, על טובת האומה.
השגריר החדש בארצות־הברית, משה
ארנם, היה גם הוא פעיל ביותר במיש־חק

הוחלט לייצר את הלביא. אך בכך לא
לא נגמר העניין. כי לא נמצא מימון
להחלטה. מניין יבוא ההון העצום הדרוש?

כדי
למצוא פיתרון תישלחנה
מישלחות ישראליות לארצות־הכ*
רית. הן יפנו, מן הסתם, אל ההכרות
האמריקאיות בהצעה לממן
את הפרוייקט, תמורת ייצור חלקים
ממטוס־הפלא ה״ישראלי״.

יימצא שיתרון אשר יספיק את כל
הצדדים.

מישחס בתוך מישחק
^ ל זה אינו חדש. אך נדמה שמעולם
^ לא היו הדברים כה ברורים, כה
גסים, כמו בימי הממשלה הנוכחית של
ארצות־הברית.
זוהי ממשלה של המיפלגה הרפובילי־קאית,
הקשורה באופן מסורתי בהון הגדל
יותר מאשר יריבתה הדמוקרטית (אך
ההבדל הוא כמותי, לא איכותי) .ידוע כי
רונלד רגן, השחקן ההוליוודי בדימוס, הוז־

הנשיא רגן ואשתו
הכל רוקדים סביב הנשק
נק אל החיים הפוליטיים על-ידי קבוצה
של אילי־הון, שהחליטו לאמץ אותו ל-
שהיה עוד עסקן קטן של הימין הקיצוני
בקליפורניה. חברי הממשלה הנוכחית היו
כמעט כולם ערב התמנותם מנהלים של
חברות־ענק שעסקו בנשק או בעניינים
.הקשורים בנשק, ביניהן חברודענק המבצ עת
פרוייקטים גדולים בסעודיה.
הממשלה האמריקאית הנוכחית קיצצה
את כל תקציבי הרווחה והסעד באופן
דראסטי, וקבעה לעומת זאת תקציב־בי־טחון
לחמש שנים שממדיו מהממים. ה דבר
הוסבר בצורך לגבור על החימוש של
בריודהמועצות — שבה משתמשים הגנרלים
במעשיו של רגן כדל לתבוע מש אבים
כבירים נוספים להגברת החימוש.

על רקע זה יש לנתח את המדיניות
האמריקאית כמרחב שלגו —
מדיניות שאינה אלא חלק מן המאמץ
להגכרת הייצור הצבאי באר
צות־הכרית.
למשל: פלישה ישראלית ללבנון —
האם היא תועיל לתעשיית־הנשק או לאו?

זהו מישחק כתוך מישחק. מיש״
חק־הנשק הישראלי אינו אלא חלק
ממישחק־הנשק האמריקאי, כשם
שחלקים נככדים של המדיניות
הישראלית אינם אלא חלק מן
המדיניות האמריקאית.

לא במיקרה, הידידים הנלהבים ביותר
של ישראל בארצות-הברית הם כיום ה סוכנים
והנציגים של תעשיית־הנשק. די
בהזכרת שם אחד: הסנאטור (הדמוקרטי)
ד,נרי ג׳קסון ממדינת וושינגטון, שהוא הנציג
המובהק ביותר של תעשיית־הנשק
בסנאט.
כספי התעשייה הצבאית האמריקאית
עוזרים לממן את הימין הקיצוני האמריקאי,
הדוגל, כמובן, בחימוש ארצות־הב-
רית, תוך התעלמות מכל שאר הצרכים,
תוך הטפה למסע-חצלב נגד ברית-המוע-
צות האתיאיסטית. ושוב לא במיקרה, ה ימין
הקיצוני הוא כיום הציבור הפרד
ישראלי ביותר בארצות״הברית.

אלמלא היתה ישראל קיימת,
היתה ״התישלוכת הצכאית־תע־שייתית״
כארצות־הכרית צריכה
להמציא אותה.

לבני הכותנה המעולים

לא הגדול• בינתר-אבל ה טוני בינתו־
1יךיא 01ך ט
בוידיאו !
הסרטת ארועים
ציד1ם חתתזת,בר מצחח זארועים מיזזזדים
רח׳ רחנבאזם .5ודא, טל 296662 .
רוז ירושלים 13 חיפה טל 1662757 .

מרתף״ליריק״

דיוונוף 90ו.ת־א

ן ןע 400 קו/וו0ק
תה פיתח וצמחים
בשקיקים

לכל המשפחה:

? ת קלי טי ם
•ציורים

פתוח יום יום(כולל מוצ״ ש)
עד 11.00 בלילה

ו/זטחק ^ז

תה תערובת פימת
תה שושניכזץ

ה עו ל ם הזוז 2323

במדינה
ישרא לי ם בחו־זל
אלף ושיקמת
זמרים ישראלים?זרו
לכבוד. הדיקטטורית,
ויעקב מרידוד 7א
הצליח?החליף סרט

למדינת ישראל שר־אל ושד־על:
יעקב מרידור הוא השר־על
ממשלת ישראל. תפקידיו של השר
החשוב חובקים כמובן עולם
ומלואו.
הפיליפינים נמצאים אי־שם בעולם
ומלואו. השר יעקב מרידור
יצא לפיליפינים למילוי שליחות
ממשלתית עלומה. הכל החל, לדברי
העתונות, כשהגברת הראשונה
של הפיליפינים, אימלדה מרקוס,
באה לניריורק ונוכחה לדעת כיצד
מכונת־היצוא וההשקעות הישראלית
עובדת ומצליחה. היא
הזמינה למנילה את עורך*הדיו
דוד רוטלוי, אז ציר ישראל לענייני
כלכלה בארצות־הברית, כדי
לעזור לממשלה המקומית בהקמת
מיבנה דומה. כתוצאה מביקור זה,
יודעת העתונות הישראלית לספר,
הוזמן השר יעקב מרידוד לפילי פינים.

באל
כי סרט ישראלי נכלל כבר
בתוכנית הרישמית שלו וכי סרט
זה הוא סרטה של מיכל בת־אדם,
על חבל דק, בכיכובה של גילה
אלמגור.
שר־על אינו נרתע מעובדות בי
שטח. מברק בהול של ראובן
שלום לשגריר ישראל במנילה, יעקב
אביעה הורה לבטל את הצגת
הסרט של מיכל בת־אדם ולהכניס
תחתיו לתוכנית הרישמית את סרטה
של רקאנטי. אין זו הפעם ה ראשונה
שהסרט של רקנאטי זוכה
לתמיכה ממלכתית יתירה: בפס-
טיבאל קאן השנה, בא שגריר ישראל
בפאריס, מאיר רוזן, להצגת
הבכורה של הסרט ולמסיבה ״פרטית״
שהתקיימה בהיכל הפסטי-
באל (אליה לא הוזמנו מפיקי סרטים
ישראליים המתנגדים לממש־לת־בגין)
,מעשה ששום שגריר
ישראל לא עשה לכבודם של ה בימאים
אורי זוהר (לפני שהיה
לרב) ,דן וולמן, משה מזרחי, מיכל
בת־אדם או מנחם גולן.
כשהשמש עורה. השגריר
הוא פקיד ממושמע, אך לבטל את
הצגת סרטה של מיכל בת־אדם לא
לא יכול היה, כי הסרט כבר נכלל
בתוכנית הרישמית שפורסמה בכל
העולם. שר־העל לא שקט: במקום
סירטה של מידה רקנאטי (שהוצג
יום אחרי נעילת הפסטיבאל בהצגה
שאף אחד מהעיתונאים או ה משתתפים
בפסטיבאל לא בא
אליה) הוטסו למנילה זמרים (ה־עמרנים
וגלי עטרי) כדי לשיר באוזניה
של אימלדה מרקום שי רים
בעברית, אנגלית וטאגאלו (ה שפה
המקומית — עירוב של ספרדית
ואנגלית) שירי־מולדת, שאהד
מהם הוקדש לדיקטטורית
(המרקוסים תפשו את השילטון בכוה
לפני 12 שנים) :״כשהשמש
עולה /היא עולה בגללה /היא,
רק היא, הסיבה...״

׳ :ז יפ״גה, פירמ איקד, חלייית׳י
*ישלימ, יאפית ולמגישה *ייני1

מאז ״שמש העמים״ בקרמלין
לא הושרו שירים כאלה לכבודו
של שליט. שר־העל בא ושר־העל
הלך. הפיליפינים נשארו קשורים
בקשרי־נפט־עבותים לעיראק ול־סעודיה.
שר־העל חזר לארצו כדי
לדווח לבגין.

שר־ על מרידוד
אורח אצל הדיקטמוריוז

בתי מי שפט
10ש 31 טים

רק אלוהים יודע מה יכול השד־על
לעשות בפיליפינים. הרפובליקה,
המשתרעת על 1200 איים
עם כ־ 60 מיליון תושבים (שמיליון
מהם נמצא בסעודיה, באירופה
ובישראל) תלויה בחסדיהם (וגיז־בדיהם)
של עיראק וסעודיה, ה מספקות
כל אחת כ־ 450/0,מתצ־רוכתיהנפט
של המדינה, הנמצאת
בגירעון של מאזן התשלומים שלה,
כתוצאה מביקוש מוגבר של נפט.
יתכן ששר״העל יצא לפיליפינים
כדי למכור לפרדיננד מרקום ואשתו
(״הגברת הראשונה״) את
המצאת האדירים שתושבי ישראל
מצפים כל־כך לדעת עליה.

בספטמבר 1979 התייצב האזרח
פרץ רוזנברג, אז בן ,61 בבית-
המישפט המחוזי בתל־אביב, וביקש
את,פירוק החברה שלו לפא-
טנטים, שהיתה בבעלותו, בשותפות
עם אחותו, רוחמה רובינש טיין•
עד היום המישפט לא הס תיים.

כיקוד
מופלא. כדי להכין את
הביקור המופלא, החליטו אנשי
מישרדו של שר־העל לגרום לכך
שדעת הקהל הפיליפינים תדע כי
מרידוד הוא שר ישראלי וכי מישראל
תצא תורה. בהיעדרה של
תורה (תושבי הפיליפינים, ברובם
הגדול, הם קאתולים אדוקים ואילו
המיעוט המורד בממשלה הוא
מוסלמי) החליט ראובן שלום, עוזרו
הנאמן של שר־העל, לשגר ל-
ססטיבאל הסרטים במנילה, שקדם
בשלושה שבועות לביקור השר-
הממציא, את פירטה של מידה רק-
נאטי אלף נשיקות. לתדהמתו של
שלום הודיעה לו הנהלת הפסטי-

האזרח רוזנברג הציג את עצמו
לפני בית־המישפט באומרו :״הייתי
בהעה מגיל .16 נשלחתי כ־מדריך־אלחוטאי
לפרטיזנים ביוגוסלביה.
אחרי הקמת המדינה הצטרפתי
ליחזקאל סחרוב (סהר) ,והקמתי
את מערכות־הקשר במיש-
טרה. מאוחר יותר הקמתי מיפעל
לייצור״פאטנטים בשותפות עם
אחותי. היא השתלטה על העסק,
ועכשיו אני רעב ללחם. אני מתפרנס
מפנסית הביטוח הלאומי של
אשתי. אני מבקש שבית־המישפט
יתן צו לפירוק החברה.״
(המשך בעמוד )47

העולם תזה 2323

מיכליאחד, רב-תכליתי וחסכוני להפליא,
ממלא היום את כל התפקידים ;
״לכל״ -תרכיז רב עוצמה - .טיפות
אחדות׳מספיקות — מדללים במים לפי
הריכוז הרצוי, לניקוי חרסינה ופורמייקה,
להברקת רצפות, כיורים ואמבטיות
ולהחזרת הגוון הטבעי של משטחי צבע
וסקיי.
״לכל״ -ההפתעה לכביסה העדינה:
מכבס במהירות ובזהירות אריגים עדינים
ומוסיף להם ניחוח נעים. .
״לכל״ -במיכל פלסטי סגור הרמטית
ונוח לטילטול: אידיאלי לנסיעות
ולטיולים.
״לכל״ י -עוד מוצר מתקדם מבית פזכים.

ואזרח אחד
גילגולד של תיק משופט
לשופט גשמע כמו
סיפוד קפקאי.

מייחד
ז כתנוע ה
הרמטי!, .
הי ציי ח )יי

אם החניכיים
שלך מדממות
אתה זקוק ל-אחזל

ארוזל־״״ד; — משחת השיניים היחידה המכילה?
— מחזק את החניכיים
ויטמין
— מגביר את עמידות אפיתל החניכיים
— מפחית את רגישות החניכיים לדלקות

אלנטואין־אלומיניום קומפלקס
— מכווץ את רקמת החיבור הנפוחה, ומזרז את תהליך
הרפוי של הרקמות הפגועות.

בשמוש יום־יומי סדיר,
מונעת ארו*ל*,״״ד, דלקות ודמומים בחניכיים.
התייעץ עם רופא השיניים שלך.
לטפול מונע בחניכיים עדינות — ארונל פורטה
רובד חיידקים חו ד ר לאיזור שבין
החניכיים והשן, נוצר מרבץ
( £ט?) 1_4ק ) וגורם ד ל קו ת ונזק
לחניכיים

אחור

רובד חיידקים נעלם לאחר שמוש
ב ארונל פור ט ה, הדלקתנ מנ ע ת,
החניכיים מברי או תומת חזקו ת.

טעמה נעים -מלבינה את השיניים
מרעננת את הנשימה
מיוצרת ע׳,׳ טבע תעשיות פרמצבטיות בעיימ. ירושלים, ברשיון מחברת סא2£81.£ז!/\8/\/5^/ב<

במדינה
(המשך מעמוד )45
שופט מס׳ .1פרץ רוזנברג
הגיש את בקשתו לפירוק החברה
עין־ טל מרמת־החייל. הישיבה הראשונה
התקיימה ב־ 25 בספטמבר
1979 לפני השופטת חנה אבנור.
כאשר ביקש רוזנברג שיקדימו
את שמיעת טענותיו, נדחתה בקש תו
מחוסר תאריכים פנויים, נקבע
לו התאריך אחד בנובמבר .1979
שופט מם׳ .2התיק הובא
לפני השופט שלמה הלמוט לווג־בדג.
אחרי הישיבה הראשונה אצל
שופט זה, נקבע התאריך הבא
להמשך המישפט: החמישה בדצמבר
.1979
שופט מם׳ ^ אך השופט
לוונברג לא התייצב באולם בתאריך
זה, והדיון נדחה. בהמשך ההליכים
המישפטיים הגיע התיק
אל שופט אחר: השופט המחוזי
אברהם חלימה. לבקשת אחותו של
התובע, החליט שופט זה לדחות
את הדיון בתיק לשבוע ימים. אז
חזרו התיק והמעורבים בו אל השופט
לוונברג (שופט מס׳ .)2ב־8
בינואר 1980 הופיעו הצדדים ו־עורכי״הדין
שלהם לפני שופט זה
— שהודיע להם שמחוסר זמן אין
ביכולתו לדון בחומר.
הדיון נדחה ועבר לשופט אחר.
שופט מם׳ .4השופט החדש
בדיוני הבקשה לפירוק היה השופט
המחוזי שלמה לווין. הוא
ניסה לפשר בין הצדדים, וכשלא
הצליח, דחה את המשך המישפט
לפניו לתאריך 31 בינואר .1980
ישיבה נוספת אצל אותו שופט
נערכה אחרי הפסקה של יותר מ־

עותר רוזנברג

חד־גדיא של שופטים
חודש ימים. פגישה רביעית נקבעה
ל־ 25 במרס .1980 התובע, פרץ
רוזנברג, ועורך־הדין שלו הדגישו
בבית־המישפט שכל יום שעובר
גורם נזק עצום לחברה ולבעליה,
וביקשו לזרז מתן החלטה לפיר־סום
בקשה לפירוק. התוצאה המיידית:
התיק עבר לידיו של שופט
חמישי.
שופט מם׳ . 5בחודש מרס
1980 מונה השופט המחוזי שלמה
לווין כשופט בית״המישפט העליון.
התיק הועבר לידיו של השופט
המחוזי מרדכי בן־דרור. הישיבה
הראשונה לפני השופט בן־דרור
נקבעה ל־ 25 במרס .1980 אך מפאת
מחלתו של השופט, נדחה ה דיון
למועד אחר. הצדדים הוזמנו
למזכירות לקבל תאריך חדש ל!
דיון.
שופט מם׳ .6אחרי חודש ו-

נתנה ..העולם הזה׳ נפגשה
עם חבו־לניתה -המואשם
באוהד ממיקרי־הוצח המפורסמים
י א בכל יום נעצר — באשמת
י רצח — בן־כיתה שלי, וידיד
מגיל בית־הספר. חיים שושן ()30
מואשם ברצח איקא טובול, וקבירת
גופתו בקבר אשה בביודהקב־רות
בקריית־אתא.
כשהובא לבית־המישפט בחיפה,
נחסמו הרחובות סביב הבניין. עש רות
שוטרים כיתרו את הדרך, ה מובילה
לפתח בית־המישפט. הם
לא חששו שמא מישהו יפגע בחיים
שושן, כך אמרו לי השוט רים.
הם העלו את האפשרות שמישהו
עלול לעזור לשושן לברוח.

הוא סיפר שלפני שמונה שנים
הוא נשא את יונה, ועכשיו הוא
ממתין לה שתבוא לפגוש בו ב־בית־המישפט.
כשהיא
הגיעה, לא נתנו לה להיכנס
אליו מייד. שתי שוטרות הכניסו
אותה לחדר סמוך, כדי לערוך
בה חיפוש. הם חששו שמא
עשויה יונה להעביר משהו לחיים.
חיים כעס. השוטרים ניסו להרגיע
אותו, אבל הוא הניף מהלומות
בכמה מהם. הקירבה שלי אל
חיים הפכה גם אותי חשודה בעיני
השוטרים. אחדים מיהרו לשאול
מי זאת המשוחחת עם שושן. לפני
שהשוטרים התכוונו לעצור גם
אותי לשם בדיקה שלפתי את תעו־דת־העיתונאי
שלי. השוטר האח ראי
התלבט האם לאפשר לי להישאר
במקום. מאוחר יותר החליט
.להניח לי. לחיים היה נוח שאותי
הם׳לא עוצרים ויש לו האפשרות
לשוחח איתי. שלפנו שתי סיגריות
ועישנו.
״כל התיק הזה הוא הרכבה,״

עננים שחורים כבדים כיסו את
שמי חיפה. גשם עז הציף את
הכביש, וכל מי שעבר בו נרטב
עד בירכיו. חיים שושן ירד ממכו־טרינינג לבוש נית־המישטרה
אפור
אופנתי. אמו, אסתר, חיכתה
לו באולם־הכניסה* של בית־המישפט.
אשה בגיל העמידה, בע לת
פנים חתומות. היא לבשה
מעיל־עור וקיפלה את המיטריה
הציבעוגית שאחזה.
חיים הופיע בליווי שוטרים, כש הוא
כבול אליהם. שתי ידיו חוברו
בשרשרת, וכך גם שתי רגליו.
לחיים בלורית מלאה, וכמה שורות
שיער־שיבה הדגישו את ה שנים
הרבות שהפרידו בינינו מאז
למדנו בכיתה אכת בבית־הספר.
חיים לא היה נבוך ממיפגש זה.
הוא קרא לי לבוא ולשבת לידו.

טען שושן. התקשיתי לקלוט את
סיגנון המילים.

אמא

ואשה

למי עיתונות חיפאיים חששו
^ מפני חיים שושן. כדי לצלם
אותו התמקמו בבניין שממול
הכניסה לבית־המישפט, וביקשו
לצלם את שושן בעזרת עדשות
מיוחדות מרחוק.

נאשם־ברצח שושן
כל העיתונאים חששו מפניו
מספרת אמו, הוא ילד שידע לכבד
את הוריו.
״חיים בחור כל כך טוב,״ סיפרה
אסתר, שכל המחזה הזה ב־בית־המישפט
שבר את ליבה.
״תמיד עזר ודאג לי.״
בעבר היא עבדה כאזרחית ב־צה״ל.
היום היא חולה וסובלת מ הלב.
יש לה גם כאבים בגב וכא בים
מאבנים בכים־המרה. היא
צריכה לעבור ניתוח, אבל אין
לה האומץ לגשת להינתח. חיים
לא זנח אותה. הוא היה היחידי
שהקפיד תמיד לבוא לבקר אותה
בבית. כשהיא סבלה מכאבים, עזר
לה בכל עבודות הבית. הוא שטף
בביתה את הריצפה. כשהוא ראה

הנאשם וצה
רהיוח שוסו

חצי התייצב התובע אצל השופט
החדש, אליהו וינוגרד.
גם אצל וינוגרד המתינה לפרץ
רוזנברג הפתעה: השופט ציין ש מוטב
שלא יתחיל בדיון, שכן הוא
עומד לצאת לחו״ל לחודש וחצי.
אחר־כך פסל את עצמו מלשבת
בדיון, ושוב נדחה התיק.
הישיבה הבאה נקבעה לפני ה שופטת
חנה אבנור, שופט מס׳
,1ל 8-ביוני .1980 בישיבה זו קבעה
השופטת רק זאת: יש להע ביר
את התיק לשופט מחוזי חדש.
שופט מס׳ .7השופט המחוזי
משה טלגם קיים ארבעה דיונים
בתיק, במשך חודשיים ( 26 ביוני,
28 ביוני 3 ,ביולי ד 14 ביולי
.)1980 שני הצדדים הגישו הסי

טוב
ומתח שב

^ ונה, אשתו, ישבה בצד ו־
** בכתה. אסתר, האם, ישבה דוממת.
אביו של חיים לא נכח במקום.
בעבר היה שוטר. במשך 30
שנה הוא שירת במישטרה. מאז
פרש לגימלאות.
־ לפני 22 שנה נפרדה אסתר, אמו
של חיים, מאביו, שנשא אשד, אחרת
לבני״הזוג בת נוספת מנישואיהם.
היא צעירה מחיים בארבע
שנים. גם היא לא באה לבית־המישפט.
היחסים בין ההורים היו
טובים. הילדים בילו ליל־שבת אחד
אצל האם, והבא אצל האב. חיים,

כומים בכתב, בתוך חודש וחצי
בערך.
אך הדיונים התחדשו רק אחרי
הפסקה של 4חודשים. ב־ 12 בנובמבר
1980 שוב הוחלט על הפסקה
בדיונים, למשך יותר מחודשיים.
אחריה עבר התיק לידיו של
שופט נוסף.
שופט מ ם׳ .8ב־ 20 בינואר
1981 הגיע התיק לידיו של השופט
המחוזי דאז, דב לווין. שוב
ם סק־זמך בן חודשיים בעבודתו של
בית־המישפט המחוזי בתל-אביב
אחרי הישיבה השנייה אצל לווין
— עוד המתנה של חודשיים.
השופט דב לווין נפרד מהתיק
ומבית־המישם ט המחוזי ועלה לכ
בגדים
בקערת־המים, מיהר לכבס
את הכביסה המלוכלכת ולתלות
את הבגדים על החבל .״אין היום
מי שייכנס אלי הביתה״ ,קוננה
אסתר ,״רק חיים דאג לי. הוא
היה קונה מיצרכים, בא להיות
איתי.״
פעם, כשהם גרו בדירה על גג
בבניין רב־קומות ברחוב קיסריה
בחיפה, היא נזכרת, חיים אהב
לטפל בציפורים שקיננו שם. באחד
הימים הבחין חיים בציפור
שנפלה מהגג אל הרחוב. הוא
מיהר אליה. גילה שהציפור שברה
את הכנף .״חיים טיפל בה כל כך
יפה. מתוך רחמנות.״ הוא השגיח
עליה עד שהחלימה ויכלה שוב
לעוף.
התקשרתי עם מורה שלימד אותנו
בגיל בית־הספר העממי. סי פרתי
לו במה מואשם חיים שושן.

הן בבית״המישפט העליון. התיק
הועבר לשופט אחר.
,השופט מס׳ .9בשניים ביוני
׳ 1981 התייצבו פרץ רוזנברג ופרק ליטו,
עורך־הדין יגאל רענן, לפני
השופט יוסף חריש. השופט התשיעי
שטיפל בתיק מאז הוגשה ה בקשה
לפירוק ב־.1979
לפני חריש התקיימו שתי ישיבות
בחודש יוני ואחת ביולי. אחר־כך
באה הפגרה.
הדיונים התחדשו באמצע ספטמבר
.1981 מאמצע דצמבר 1981
ועד ראשית פברואר — 1982 הפסקה.

3בפברואר 1982 החליט ה
המורה
התקשה להזכר מי היו
חיים שושן. אחרי שנתתי כמו
סימנים שאיפיינו את חיים, הוא
הצליח להיזכר .״כן, אני נזכר,״
אמר ,״אביו היה שוטר, ובאחת
השיחות שאלתי את חיים מה הוא
׳רוצה לעשות בעתיד, וחייב
השיב: אני רוצה להיות שוטטר.״

בחור גבוה
ו חסון

ל ^ ץ ו שן לא התגייס למישטרה,
הוא למד רק עד הכיתה
השישית. הוא היה נער שמנמן,
בעל לחיים אדומות. הוא לא היה
המנהיג בחבורה, אבל התבלט ב-
הצגות, שבהן שיחק בכישרון רב.
אמו סיפרה שחיים התגייס בגיל
צעיר לצבא. הוא שירת במישמר־הגבול,
ואף פעם אחת לא עורר
בעיות.
חלפו 15 שנה מאז שחיים למד
בבית־הספר. המורה מבית הספר
זכר שחיים לא למד, והוא לא
הגן עליו כשההנהלה שקלה לסלק
את חיים מבית־הספר.
שאלתי בן כיתה אחר אם הוא
זוכר את חיים שושן. השם לא
הזכיר לו מאומה. בת כיתה אחרת,
שהשתתפה עם חיים בהצגות,
זכרה אותו היטב. היא היתה מזוע זעת
לשמוע היכן הוא היום. היא
מורה בביודספר, ומגדלת שלושה
בנים בכפר בצפון.
לפני שנה פגשתי את חיים באקראי
בתל־אביב. הוא לא היה
הבחור השמנמן שזכרתי מגיל!
בית־הספר, אלא בחור גבוה וחסון!.
באותה הפגישה היה נבוך. מאוחר
יותר סיפרו לי ידידיו שהוא
הסתבך עם החוק.
יונה, אשתו, המשיכה לבכות.
אמו של חיים נשברה שוב, כש בנה
הוצא אל מכונית המישטרה,
שהובילה אותו למעצר.
״הכל יהיה בסדר,״ ניסה חיים
לנחם את אימו.
״זה המזל שלנו,״ קוננה אסתר,
״הכי קשה זה לאמא להיפרד כך
מהילד שלה. אני לא יכולה להאמין.
מה המישטרה רוצה מהילד
שלי? מרוב מחשבה אני חולה!״

גילה רזין ון
שופט יוסף חריש, שמותר למבקש
רוזנברג לפרסם מודעה בעיתונים
בדבר פירוק החברה, כפי שמחייב
החוק. נראה שעלילות התיק מתקרבות
לסיומן.
אך, תוך שבוע ימים, העניינים
שוב הסתבכו. רוחמה רובינשטיין,
אחותו של רוזנברג עירערה לבית־המישפט
העליון.
שופט מס׳ .1שופט בית-
המישפט העליון, יצחק כהן, ביטל
במעמד צד אחד בלבד, את החל טתו
של השופט המחוזי יוסף
.חריש. הוא הזמין לפניו את ה מבקש
ואת המשיבה לדיון מחודש.
הדיונים בתיק, שנפתח בספטמבר
,1979 עדיין נמשכים.

הבימאי הגרמני ר..נר ורנד פאסבינדד בראיון בלעדי שהעניק לעדנה פתח:

ף* ילד הנורא של הקולנוע הגרי
1מני, הלוחם המושבע נגד המימסד,
האיש שתקף את כל המוסכמות ואת כל
החוקים המקובלים במולדתו, זכה להכרה
רשמית. בגיל 36 קיבל הבימאי ריינר
ורנר פאסבינדר את הפרס הגדול ״דב
הזהב״ ,בפסטיבל הסרטים של ברלין.
אותו פסטיבל, שהוא בעצמו הסתער
עליו אך לפני שנה בשצף־קצף, העניק לו
את עיטור הכבוד. כמה מבעלי הלשונות
הרעות, שאינם רוכשים אהדה רבה לפסטיבל
ולפאסבינדר (לשניהם ישנם אויי-
בים רבים מאשר אוהבים) טענו שעל
מתן הפרס הוחלט זמן רב לפני שהחלה
התחרות.

היהודים נאלצו מהו!
באופן שלילי נוי
להתה״ס. זה אדיוטי
לעשות מהעניין סוד

של ההכנות לסירטו הבא, שעתיד חיה
להתחיל לצלמו בתוך ארבעה ימים• קשה
לתאר זמן לחוץ מזה לשיחות״נפש ארו כות.
ציפתה
לי הפתעה. למרות אופיו, כשפניו
חיוורים ועיניו נפוחות מחגיגת-
חלילה, נמשכה הפגישה שעה ארוכה. הוא
חשיב לכל השאלות ללא ההערות העוקצניות
והטלגראפיות המפורסמות שלו,
ודאג שהתשובות יתורגמו כראוי, כדי
למנוע כל ספקות.

• כמסיבת־העיתונאים שערכת
כאן, אחרי הקרגת ״כיסופיה שד
ורוניקה ווס״ .הצהרת שאתה מת כוון
לכתוב מחדש את ההיסטוריה
של הרפובליקה הפדראלית הגרמנית.
למה התכוונת?

זזילמר טייט דרוזל צק ב״כיפופיה שד ורוניקה ורם״
הרופאה היהודיה למדה דברים נוראים

אני מנסה ישחזר, בדרכי שיי, את
תוידות הרפובייקה, כי ידעתי ההיסטוריה
שיה זקוקה יבדיקה מחודשת.
חשוב ביותר יהבין כי ימעשה נוצרה
בגרמניה דמוקרטיה כפויה מימעיה, שאינה
דמוקרטיה כיי. אין זו הדמוקרטיה
שלמענה נלחמים עמים. אין זו דמוקרטיה
מרצון, איא דמוקרטיה מוכתבת, ויכן היא
אינה קיימת, למעשה.
כדי להביו את התהליך שהוביל למצב

האם בכך בא הסוף לאגדת המורד
הנצחי ז ריינר ורנר פאסבינדר, שהפך
לסמל הקולנוע הגרמני המתחדש, האיש
שבגיל 22 עשה את סירטו העלילתי
הראשון, ומאז ביים כמעט 40 סרטים ;
האיש שבחר את גיבוריו מן הקבוצות
המקופחות — נשים, הומוסכסואלים,
מהגרים זרים, שהחברה דחתה אותם
וסירבה להעניק לתם זכויות שוות ;
האיש שהפך את המלודראמה לסימון
אישי, ושגילה מומחיות גדולה כל־כך ב-
שיחזור עולם הקולנוע של העבר, עד

אנדריאה פראול ודירק בוגארד (במרכז) ב״ייאוש״
אנגלית לקולנוע — גרמנית לפילוסופיה
שחאשיומו בחיקוי מבלי לזרות אור חדש
על הנושאים שבהם טיפל ן האם הפך
האיש הזה חלק מן המימסד! האם תחת
הצוות הקטן והמסור, שבעזרתו הפיק
לא פעם שלושה סרטים בתקציב של סרט
אחד, יהפוך חלק מן התעשייה, ושמא
אפילו עמוד״התווך שלה, בגרמניה!
על עניינים אלה, על כוונתו המוצהרת
לכתוב את תולדות הרפובליקה הפדרא לית
מחדש, על הערותיו הנוגעות ליהדות
וליהודים ועל המשך דרכו בקולנוע שו
חחנו
יום אחרי שנסתיים פסטיבל ברלין.
לפגישה עם פאסבינדר הולכים בלב
כבד• הוא ידוע במצבי־הרוח שלו וכמי
שיחסו למראייניו רחוק מלהיות נימוסי
ומתחשב. מסיבות״העיתונאים שהוא מעניק
הופכות, בדרך־כלל, לתחרויות התגוששות
בינו ובין השואלים. העוינות
והאלימות המילולית שולטות בהן.
לכן, גם כשהסכים להיפגש עימי לרא יון
בלעדי, אי־אפשר היה לדעת מה צפוי
בפגישה. מה עוד שהיה כבר בעיצומן

המזוייף הזה, אני מנסה לחזור לנקודת
המוצא שלפני הקמת הרייך השלישי, ולבדוק
מחדש, באמצעים אמנותיים, מה קרה
מאז ולאן יש ללכת.
אחרי המילחמה היו הגרמנים עסוקים
מדי בבנייה מואצת של מה שנהרס, ולא
התפנו כלל לעסוק במה שהתחולל בתוך
החברה ובנפשה. הם העדיפו לדחוק כל מה
שקשור ברייך השלישי לתת־המודע שלהם,
וסירבו לשבת ולנתח בצורה הגיונית את
מה שקרה.

התוצאה של הדחקה זו היא אותה דמוק-
דטיה השוררת היום בגרמניה, שאינה אלא
אחיזת־עיניים. אמנם, למראה העיתונים
ולשמע הרדיו והטלוויזיה כאן, נדמה כאי לו
יכול כל אדם לבטא את רצונו בצורה
חופשית. אבל רק מי ששם ליבו לפינות
האפלות והקטנות של הרפובליקה יכול
להבין שבעצם אין בד. חופש כלל.

#האם קיים מודל של דמוק
רטיה שהיית רוצה לראות כגרמניה

כן, אותה דמוקרטיה הקיימת בצרפת,
בבריטניה ובארצות־הברית.

• האם משום כך יש לראות
את פרטיך כסרטים פוליטיים?
אני מאמין שכל סרט הנעשה בעולם הוא
סרט פוליטי. יש סרטים שהם פוליטיים
במודע, בכך שהם מנתחים בשיטתיות
ובכוונה מוצהרת את המצבים הפוליטיים
השונים, ויש סרטים -פוליטיים שאינם
מנתחים מאומה, ומשום כך הם מסוכנים.

#האם כנסיון לכתוב מחדש
את גירסתך להיסטוריה אץ משום
התנשאות סוכייקטיכית, שגם כה
יש סכנה לאמת ההיסטורית ץ
איני מאמין באובייקטיביות. להיפך,
אני חושב שרק בסובייקטיביות כנה וביר
שר־לב אפשר להגיע אל האמת.

• האם המלודראמה, המאפיינת

אנגלית, כמו ״ייאוש״ או ״לילי
מארלן״ (שצולם כאנגלית ואחר־כך
נעשה לו דיכוכ גרמנית) .האם
נוח לך לעבוד כאנגלית כמו כגר־מנית?
בקולנוע,
כמו בשירים, האנגלית טובה
יותר. אני חושב על סרטי בגרמנית ועושה
אותם באנגלית. האנגלית מתאימה

בג רמניה נוצרה דמוקרטיה
נסיה מלמעוה, אן־ בעצה
אין בה חופש כלל
יותר לקולנוע, כמו שהגרמנית מתאימה
יותר לפילוסופיה.

• מדוע אתה מצלם לא פעם
את פרטיך כמו ידיך ץ
בהתחלה היו לכך סיבות כלכליות. צי למתי
לבד, כי רציתי לעשות את הסרטים
מהר. היום כבר אין לי צורך לצלם
בעצמי. החשוב עבורי הוא שאני יודע
לעשות זאת בעצמי, שאני מסוגל לשפוט
את התאורה, ושהצלם שלי יכול להבין
אותי ואני יכול להסביר לו באופן ישיר
מה בדיוק אני רוצה.

• כשהתחלת לעשות סרטים
היית מהפכן, שכרת כלים. האם
החדשנות שלך שייכת לעכר ץ
לא. אני תמיד מחפש דרכים לחדש
בקולנוע. הנה, עתה אני עומד לעשות
סרט שונה לגמרי מהסרטים שעשיתי עד
היום. זהו סרט המבוסס על רומן של
ז׳אן דנה. אני מנסה לעשות בשפה קול נועית
משהו הדומה, מבחינה אסתטית,
לציורים של גוייה. בדעתי להשתמש באמצעים
שונים, שיזכירו אולי את התקופה
המוקדמת ביותר של הסרט האילם —
כשהמצלמה לא זזה, כי לא ידעו איך
להזיז אותה, והשחור-לבן נראה כמו שנראה
רק משום שהחומר היה כזה.
אומנם, אני עושה את הסרט בצבע
ובסינמסקופ, אבל אנסה לצייר במצלמה.

• כסירטך האחרון ,״והמיקח
ווס״ ,כמו כסרטים רכים אחרים
שלך, אפשר למצוא הערות שהתפרשו
כהתייחסות בלתי־אוהדת
ליהודים. למשל, רופאה הסוחטת
את לקוחותיה, המשעוכדים לסמים
והמאלצת אותם להוריש דה את
כל רכושם, היא ד״ר כ״ץ _ שם
יהודי טיפוסי.
פאסכינדר מצלם
סיבות כלכליות

את פרטיך, גם היא הדרך היחידה
להגיע אל האמת?
אני מנסה לספר היסטוריה דרך אנשים.
לדעתי, כל סיפור על אנשים הוא
מלודראמה. מטרתי היא לעשות סרטים
פוליטיים שיהיו מעניינים ופופולריים, כי
אם יהיו פוליטיים בלבד, הם יהיו משעממים׳
ואם יהיו מבדרים בלבד, יהיו
מסוכנים.

אני מטפל בחברה הגרמנית. ובחברה
הגרמנית יש גם יהודים. לדעתי, היה מסוכן
יותר עבורי ומתפשר יותר מצידי, אם
רק משום שאני גרמני הייתי אומר שכל
היהודים הם טובים. זה לא יהיה נכון.
להיפך.
המנסה לשחזר את ההיסטוריה בגרמניה
ואת ההיסטוריה של היהודים בה
דואה שהיהודים נאלצו לנהוג באופן שלילי
כדי להתקיים. זה אידיוטי לעשות מהעניין
סוד. ניתוח ביקורתי לא יכול להיות
אנטי־שמי. מי שרואה באמת את הסרטים

מרואיין רייגר ורנד פאסכינדר
ניסיתי לעזוב את גרמניה

+כל גיכוריך אינם יודעים אה
רגע אחד של אושר.

שלי יודע שאני לא יכול להיות אנטי שמי.

בהחלט.
אני רוצה לגרום גם לאדם
המזדהה עם הגיבורים שלי להרגיש אומלל
וחסר־סיפוק, כך שייצא מן הסרט
שלי ויבקש אחרי האושר החסר לו. אני
רוצה להרעיבו לאושר. לכן כל הסרטים
שלי — על מריה בדאון, על לילי מארלן
ועל ורוניקה ווס — הם לא רק סרטים
היסטוריים כי אם גם סרטים פרטיים
מאוד.
אלה סרטים על חוסר האפשרות לפתח
את הרגשות האמיתיים, או על הפחד
מפניהם. גרמניה זו ארץ שאתה פוחד
להביע בה רגשות אמיתיים, ולכן אני
חושב שהיא מתקרבת במהירות לפא-
שיזם מחודש.

• מדוע היה על הרופאה היהודיה
לנהוג כאופן שלילי כדי
להתקיים ץ
אני חושב שד״ר כ״ץ למדה מנעוריה
דברים נוראים. היא רעה לא מפני שהיא
יהודיה, אלא מפני שהחברה לימדה אותה
שכיהודיה עליה להיות יותר טובה מה אחרים.
בדיוק כמו שההומוסכסואלים בארץ
זו, חייבים להיות לא רק טובים,
כי אם יותר טובים מכל האחרים, מפני
שהם הומוסכסואלים. כל מיעוט צריך
להיות יותר קדוש מן האפיפיור, כדי
להתקיים וכדי להתקבל על ידי החברה.

3 9טר בוגדנוביץ׳ אמר פעם
שאפשר ללמוד את כל ההיסטוריה
האמריקאית אם רואים את הסרטים
של ג׳ון פורד. האם גם אתה
רוצה שילמדו את ההיסטוריה הגרמנית
מסרטיו שד פאסכינדרץ

• האם היית מעדיף לחיות כמקום
אחר ז־הייתי
מעדיף לחיות בארצי שלי, אם
היתה לפי רוחי. אני גרמני, החושב בגרמנית
והעובד בגרמנית• פעם החלטתי
לעזוב את גרמניה ואף ניסיתי לעשית
זאת, אד הגעתי לנקודה שבה הרגשתי
שאני חייב להבין את ארצי שלי. אחרת
הייתי היום בניו־יורק.

#עשית ככר כמה סרטים כ
פאסכינדר(שוככ
על הריצפה) כהומוסכסואל כ״צל המלאכים״
להיות קדושים מן האפיפיור

אני חושב פחות על ג׳ון
על הקומדיה האנושית אבל
שמתוך סרטי אפשר יהיה
ההיסטוריה של גרמניה. אני
מאוד.

פורד ויותר
אני חושב
להכיר את
רוצה בזאת

שידור

לי להפאש לו תבכנסת
בעוד שכתבי הרדיו, רזי ברקאי ואברהם בן־מלד,
צליג המאפיה הנוירו
0למחלקת־החדשות של הטלוויזיה
על סיגנון הדיווח על פינוי הפולשים
מחבל-ימית. כתבי הטלוויזיה העמידו את
עצמם לרשות התנועה־לעצירת-הנסיגה
ומילאו את המירקע בשמאלץ מגעיל על
חיילות בוכות, משברים בלב החיילים,
נאומי -הסתה למרד כלל־ארצי — אם
מתוך הזדהות, אם במאמץ־שווא לשוות
לפינוי הבאנאלי אופי דרמאתי.
קרתנות 0למחלקודהחדשות של הטלוויזיה
על הדיווח המסורבל על ביקורו של נשיא

הצליחו להביא ברדיו במילואן את שתי הדרמות שהתחוללו
במליאת הכנסת, בדיון על הצעת אי־האמון בממשלה
מטעם תנועת התחיה, נכשלו צוותי־הטלוויזיה כישלון חרוץ.
הדרמה הראשונה התרחשה בשעת נאומו של ח״כ חנן
פורת, שנימק מעל דוכן־הכנסת את הצעת האי-אמון. במהלך
הדיון התחולל בינו ובין ראש־הממשלה עימות חריף, שהביא
את ח״כ גאולה כהן לידי׳בכי ולסילוק מאולם המליאה, ועוד
אירועים שלא זכו בסיקור טלוויזיוני. הדרמה השנייה היתד,
העימות הקולני והפרוע בין יו״ר־הכנסת, מנחם סבידור, ושר״
האוצר, יורם ארידור וראש־הממשלה, בשעה ששר־האוצר נאם
על תקציב המדינה. גם הוא לא סוקר.
הסיבה לפאשלה הראשונה נעוצה בעוני של ציוד־הטל־וויזיה,
הצריכה, לצורך דיון בכנסת, להביא מתל־אביב את
ניידת־השידור היחידה המשדרת בצבע (ביום הדיון בכנסת
היה צורך להתקין בה מכונת־כתיבה אלקטרונית לועזית, לצורך
הדיווח לצרפת על ביקורו של מיטראן) .ניידת־השידור
הגיעה באיחור ונבצר ממנה לדווח על הדרמה שהתחוללה
במהלך הצבעת האי־אמון.
הפאשלה על העימות ארידור—סבידור—בגין, שדוגמתו לא
מעצמה לדיווח קצר וענייני, בפרופורציה
לענייני אותו יום. מה עוד, שהדיווח על
ראשית פינוי הפולשים מחבל־ימית, שהחל
באותו יום, נדחק לשולי הדיווח החדשותי.

מאחרי ה קל עי ם
הרע במיעוטו י

מועמד־לעריפה שפירא
טוב לרפול, רע לאריק
צדפת פרנסואה מיטראן בישראל,
דיווח שהעיד על האופי הקרתני ולא-
טלוויזיוני של מחלקה זו. מהדורות מבט
המתארכות, שלא פסחו על ירי אחד של
תותח מתוך 21 המטחים, שבריר של
נאום, הצרפתית העילגת של ראש־הממ־שלה,
לחיצות־הידיים הבלתי־מסתיימות —
שחסרו ברובם ערך דיווחי כלשהו וש היוו
חינגה של קרתנות. לשיא של שיע-
מום הגיעה השיחה שניהל באולפן הכתב
המדיני אלימלך רם עם הפרופסור זאב
שטרנהל על מדיניותו של מיטראן.
בכל מדינה מתוקנת זוכה ביקור של ראש-

משבר חסר־תקדים עובר בימים אלה
על הנהלת רשוודהשידור. המיתקפה של
מישרד־האוצר, שלא תישבץ את תקציב
רשות־השידור בתקציב־המדינה לשנת
! 1982/3לחציו של שר-החינוך־והתרבות,
המופקד על ענייני רשות־השידור, שלא
להעלות את סכום אגרת־הטלוויזיה —
זוכים בסיוע מאסיבי מצד אגודת־העיתו־נאים
וועד־עובדי־הפקה־חדשוח של הטלוויזיה,
המשבשים את תיפקודה של הטלוויזיה,
והמעמידים בספק את המשך הני הול
התקין של הרשות.
נציגי עובדי-ד,טלוויזיה ואגודת־ד,עיתונאים
מונעים את פירסום המיכרז למיש־רת
מנהל חטיבת־החדשות, תוך שהם
מפעילים על הנהלת רשות־השידור לחץ
העשוי לנפץ את האיזון הדק בין תביעות
המדיגיות־החזקה של ממשלת־הליכוד ובין
הנורמות המיקצועיות־דיווחיות אשר
להם טוענים עובדי־הטלוויזיה.
מנכ״ל הרשות, יוסף לפיד, פנה להנהלת
אגודת־העיתונאים הארצית בתל־אביב
בטענה שראשי אגודת־העיתונאים
הירושלמית מנהלים ״ונדטה אישית״ נגדו.
כחבר אגודת־העיתונאים, תובע אותם
לפיד לדין־חברים. לפיד גם טען נגד
הוראת־שעה של חברי האגודה הירושלמית,
שאסרה על חבריה לפגוש את לפיד
במיסגרת עבודתם, למעט מנהל-הטל-
וויזיה, טוביה סער.
הנהלת האגודה הירושלמית אסרו על
חבריה להיות נוכחים בפורום החדשות
השבועי של הדשות. על המנהלת־בפועל
של מחלקת־התוכניות, אסתר סיפר,
נאסר למלא את תפקידה והיו עוד חרמות.
נציגי אגודודהעיתונאים בירושלים ונבחרי
ועד־עובדי־חדשות־הפקה טוענים כי

התרחש במליאת־הכנסת מעולם, נעשתה בשל השיבוש הקבוע
ביחסי־העבודה בטלוויזיה. בתחקיר, שנעשה למחרת בבוקר
במחלקת־החדשות של הטלוויזיה, הוצגו שלוש גייסות על
מחדל זה.
* הגירסה של הכתב הכלכלי אלישע יטפיגלמן:
הוא ביקש את הטכנאים להקליט את כל הדיון, ואילו הטכנאים
סירבו להקליטו.
• 1גירסה של עורך מהדורת כמעט חצות, עוזי כירמן :
הוא ביקש להקליט את כל הדיון הכלכלי, ואילו הטכנאים
— המסרבים להקליט מהכנסת בשעות־הלילה דיונים
במלואם — הודיעו שהם מוכנים להקליט רק קטע אחד מתוך
הדיון — ואילצו אותו לבחור בקטע ההצבעה, כך שהדרמה
שהתחוללה בין כתלי הכנסת לא זכתה בצילום.
! 9גירסת הטכנאים: עורך כמעט חצות הורה להם
לצלם דק את ההצבעה. כאשר נשאלו מדוע לא צילמו את
המהומה שהתחוללה באולם המליאה, הגיבו הטכנאים :״אנח נו
טכנאים ולא פוליטיקאים. אנחנו לא יודעים מה צריך
לצלם, ומה לא צריך לצלם
שתי הפאשלות של צוותי הטלוויזיה באולם מליאת־הכנסת
מעידות על הבעייה הראשונה שיהיה על מנהל הטלוויזיה
החדש, טוכיה פער, לפתור — ובהקדם.

צעדיהם נעשים בשל התיסכול המיקצועי
העמוק של העובדים — תיסכול שהצטבר
מאז שנכנס לפיד לתפקידו.
במיסגרת המיגננה של לפיד הוא הצ ליח
לשכנע את חברי הוועד־המנהל, ח״כ
.מאיר שיטרית ועורך-הדין אהרון
פאפו, לתמוך בו בצעדיו השונים.
ההרגשה במיסדרונות הטלוויזיה היא ש מעמדו
של לפיד כמנכ״ל־הרשות ייקבע
במהלך החודשים הקרובים לשבט או
לחסד. יחד עם זאת הולך וגובר בין
העובדים החשש מפני האלטרנטיבה ל לפיד:
מינוי של פוליטרוק מטעם הליכוד
במקומו של לפיד. יש הטוענים כי במצב
הקיים, לפיד הינו הרע במיעוטו.

הראש עול שפירא
פשרה חסרת־תקדים עומדת להיות מושגת
בימים אלה במאבק שבין הנהלת
רשות־השידור ובין ועד אגודת־העיתונאים
בירושלים. מחיר הפשרה יהיה ראשו של
המנהל הנבחר של מחלקת־התוכניות, צ כי
(״צביקה״) שפירא, מפקד גלי צה״ל.
במיסדרונות בניין־הטלוויזיה מלחשים כי
מדובר בעיסקה, שבה יתירו נציגי־הע-
תונאים את פירסום המיכרז למישרד מנ הל
חטיבת־החדשות כמיכרז־פנימי (כאשר
המועמד הוודאי, בינתיים, הוא ראש ה שולחן
הצבאי, רון יכן־ישי) תמורת
הקפאת מינויו של צביקה שפירא כמנהל
מחלקת־התוכניות, תוך הבטחה מצד הנהלת
רשות־השידור, ששום מישרה בכירה
ברשות לא תוצא בעתיד במיכרז חיצוני.
לטענת כמה מאנשי גלי צה״ל עשוייה
עיסקה זו להציל את תחנתם המעולה
מנפילה לידיו של שר־הביטחון אריאל
שרון, המעוניין להציב בראשה של התחנה
את אחד מאנשיו. הקפאת מינויו של שפי רא
בטלוויזיה, תחזיר אותו לניהול התח נה
הצבאית — והדבר פותר לפי שעה
את בעייתו של הרפטכ״ל, רפאל איתן,
שאינו רוצה במסירת המכשיר בידי קומי-
סאר של אריק.

פ ס קו ל
טוביה קרנלו־

הקטעים מימית נקנו פחו׳ ז!
מחדל נוסף של מחלקת החדשות בטלוויזיה היה למחרת שני המחדלים בכנסת
(ראה מיסגרת שנייה) בבוקר היום הרביעי בפיתחת־רפיח. הדיווח מהפינוי-בכוח
הראשון שצד,״ל ביצע בפיתחה כמעט הוחמץ, ורק בדרך נס הצליח צוות־הטל־וויזיה
לצלם את סופו של הקרב על חצר־אדר.
בכבישי פיתחת־סיני נעו בבוקרו של היום הרביעי שלושה צוותים של
הטלוויזיה הישראלית, ועוד כחצי תריסר צוותי-טלוויזיה זרים. כמה מצוותי-
הטלוויזיה הזרים הצליחו, בעזרת חושיהם העיתונאיים ומידע מוקדם שהיה
בידיהם, להגיע לחצר־אדר עם התחלת הפינוי, לצלם את הפינוי, ולדווח לצופיהם
דיווח מלא עליו• ואילו הצוותים הישראליים כמעט ונבלעו בחולות־המידבר.
צוותו של כתב־השטחים המוחזקים, יגאל גורן, עבר לא הרחק מחצר־אדר,
מבלי לחוש בתכונה שהתרחשה בשטח. כך הפסיד את הסיפור שהמתין לו יותר
משלוש שנים. צוות אחר, בראשותו של אגרי גולדשטיין, העדיף להיות בעמי
דת־המתנה בעצמונה — שהרי על הקמתה ועל פירוקה מכין גולדשטיין כתבת
נזבט שני.
ציוותו של הכתב־הדרומי, עופר טלר, הגיע לחצר־אדר רק ברגע האחרון,
אחרי שאיתר את מערכות־הדיווח הצה״ליות. הוא דיווח לצופי הטלוויזיה הישראלית
את זנבות הדיווח של המאבק שהתרחש בחצר־אדר בין המתנחלים וצה״ל.
שלושת כתבי־הטלוויזיה מסרו כי הם לא נהנו מסיוע של צה״ל, שעשה כל
שביכולתו כדי לטשטש בעיני הכתבים הישראליים את יעד־הפיגוי.
התוצאה: בכתבה שהופיעה באותו יום וגם בליל-שבת הוכנסו שני קטעים
שנקלטו מן הלוויין האירופי — תמונת החיילים הפותחים בית בגרזן ותמונת
החייל האוסף את הדובים.

בכיר מגישי מבט, חיים יבין, יוצא
בימים אלה לחופשה בת חודש ימים
מהמסך הקטן. את מקומו במסך יתפוס
עמיתו, יעקב אחימאיר (המגיש
בימים כתיקונם את מהדורות מבט
של מוצאי־שבת ואת דיוני מוקד) .את
מקומו של יבין בסיקור מהכנסת ימלא
עורך השבוע — יומן אירועים, יורם
רונן בסמינר לעיתונאות, שנערך
בשבוע שעבר באוניברסיטת הארוורד ש־בארצות־הברית,
ושבו משתתף הכתב ל־ענייני־השטחים־המוחזקים,
רפיק חלבי,
נערך בין המשתתפים ״דירוג של דיווח
תחת לחץ״ ,שבו נבדקו תנאי־הלחץ שבהם
עומדים עיתונאים. בדירוג זה זכה
חלבי במקום השלישי. חלבי הופיע גם
בתוכנית־הבוקר הפופולרית, בוקר טוב
אמריקה, המשודרת מחוף־אל־חוף, לדגל
הופעת התרגום האנגלי של סיפרו • 91
מזה כמה שבועות מכנים עובדי הטל וויזיה
את מנהל־הטלוויזיה החדש, טוביה
סער, בשם טוביה קרמר. הסיבה:
הדימיון המדהים שבין סער ובין השחקן
המגלם את התפקיד של מפקח־המישטרה
קרמר בסידרת המותחנים נרו וולף • •

לשמועות על הצטרפות דן שילון לחב רת
הפקות־הטלוויזיה רימון, שבהנהלת
מנהל־הטלוויזיה הקודם, ארנון צוקר־מן,
יש להוסיף כי רימון שייכת למעשה
למיליונרית הירושלמית ניטה שרובר.

חקוב עד ההיפוכונדרים קרב מרתק נערך בשבוע שעבר בין
תוכנית־ד,יוקרה שעה טובה ובין תוכנית־המולדת
ארץ אהבתי, על הצגת נושא
ההיפוכונדריד, בטלוויזיה. תוכניתו של
מני פאר ניצחה את זו של מאיר
שלו• שעה טובה היתד, הראשונה שהת־

מנחה פאר
דנקנר סירב
כוונה לעסוק בהיפוכונדרים, ועורכיה פנו
אל כתב הארץ אמנון דנקנר וביקשוהו
להשתתף בתוכניתם. דנקנר סירב והבהיר
שהוא יבחר בתוכנית שבה יציג את ההי־פוכונדריה
שלו. כאשר פנו עורכי שעה
טובה לעיתונאי גדעון רייכר, הודה זה
לפניהם שהוא מעוניין להופיע, אלא שחבריו
תבעו ממנו שלא להופיע בשעה
טובה ואיימו עליו במחלות שונות ומשונות.
התאגדות זו של היפוכונדרים לא
הועילה לתוכנית ארץ אהבתי, ומפיקי
שעה טובח הצליחו לגייס למסך שלהם
את המשורר יאיר הורוביץ, הצייר
יאיר גרכוז והשחקן יוסף שילוח -
שלושתם היפוכונדרים נודעים. כך הורד
הנושא מסדר־היום של ארץ אהבתי.

מנחה שלו
מחלות שונות ומשונות

יום רביעי
10.3
• כידור: שמיניות
כאוויר 5.30 שחור־לכן)
.תוכנית מיוחדת לחג-

הפוריט.

• סידרה: החץ ה שחור
0.32 שידור
בצבע, מדכר אנגלית).
הפרק במלכודת, שבו הדוד
מגלה את שעת החתונה, מתפרץ
לאכסניה ומכריז שהכלה
מכשפה ויש להעמידה לדין.
החתונה נדחית עד למישפטה
של הכלה.

סרט

טלוויזיה :

קירקס האמריקאי הנודע באר־נום
וביילי בהנחיית השחקן
והרקדן ג׳ין קלי.

• כידור: סו,נטה
קרלו 10.45 שידור
בצבע, מדבר ומזמר אנגלית)
.תוכנית־בידור בהשתת
פות
הזמרת דיאן וורוויק, ה מארחת
בין היתר את הזמר הצרפתי
שארל אזנאוור.

יום שיש•
12.3
+סרטי הנפשה: מיקי
ודונאלד 3.00 שידור

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
׳ 01 לביע׳ 10.5
* בידור לילדים ולגדולים: חיות
מופלאות 0.30 ערוץ — 3שידור
כצבע, מדבר אנגלית) .מופע לפני קהל,

באולפן טלוויזיה אמריקאי. בעלי־חיים מאולפים
מבצעים להטוטים מרתקים. כלבים המזהים אותיות
וספרות, תוכים המיטיבים לשיר, נחשים ארסיים
הרוקדים לנעימת חליל הודי ועוד.

* סידרת הסדרות: דאלאס (10.15
— ערוץ — 0שיתר בצבע — מדבר
אנגלית) .מישפחת יואינג עוברת תהפוכות רבות,
אחרי רצח קריסטין ובריחתה של סו־אלן לזרועות
מאהבה דאסטי. ג׳יי־אר משתולל מזעם אחרי
שנסיונותיו לחטוף את בנו מידי אמו נכשלו. הוא
זומם תחבולה חדשה, בשעה שאביו, ג׳וק, נעדר
מן הבית לצורר עיסקות נפט בדרום־אמריקה,
ואילו גיסתו, פאם, מאושפזת בסנטוריום לאחר
שניסתה לשלוח יד בנפשה.

* 01 חמישי <1.5
* סידרת אנימציה: הרפתקות 0ינ־בד
4.50 שידור בצבע, מדבר אנגלית).

יום חחי ש׳
11.3
• כידור לילדים: קיר-
קס עם ג׳ין קלי (— 5.30
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
מופע בהשתתפות ה-

בצבע, מדכר אנגלית).
סרטים מצויירים בצבעים עם
הדמויות המוכרות והאהובות
של וולט דיסני.

• סרט ערכי: זכרי
אותי 5.32 שידור
כצבע, מדכר ערכית).

סאמיה וכאמל רוצים להתחתן
ונתקלים בסירובם המוחלט של
הוריהם• אך הם נחושים בהחלטתם
ואינם מוכנים לוותר.
כאשר הם מנסים לגלות את
הסיבה המונעת את נישואיהם,
מתגלה להם סיפור מופלא של
אהבה. מככבים: נגלא פתחי,
מחמוד יאסין, זיזי אלבדראוי
ויוסף שעבאן.

• כידור: ברנשים
וחלומות — חלק א׳
( — 0.15 שידור בצבע.
מדבר ומזמר עברית).

ערב שירים וריקודים, ובו
ברנשים וחלומות, מתוך הרגעים
היפים בגדולי מחזות־הזמר
שהועלו על קרשי הבימה. מש תתפים:
אילי גורליצקי, חנה
לאסלו, ירדנה ארזי, ששי קשת,
שולה חן ואחרים.

13.3
יידד עם אח ואחות שנפלו
לידיהם של ד״ר פרנקנשטיין
הנוראי ועוזרו בוריס.
ברזיל בידור :

( — 7.00 שידור בצבע,
מזמר פורטוגזית) .ההת
יום
חמישי, שעה 10.45

נער צעיר, תלמיד תיכון (השחקן קלארק בראג-
דין) מתיידד עם אדם מבוגר בשכונת מגוריו ה עוסק
בקסמים כתחביב, ולומד ממנו את סודות
המיקצוע, שאותם הוא מנצל — לעתים לצרכיו
הפרטיים ולפעמים, למטרות שעשוע תמים. את
תפקידו של מר מרלין בסידרה, מגלם השחקן
הוותיק ברנרד בוגום.

* קומדיה: רגליים קדימה (— 8.30
ערוץ — 0שידור בצבע, מדבר אנגלית).

הטלוויזיה הפופולרית עם גווין מקלאוד (קפטן
סטובינג) לורן טיגס (ג׳ולי) ויתר חברי הצוות.

סידרה קומית המזכירה לצופים הישראליים את
מערכון הגששים חלפון נגד חלפון. שחקן־כדורגל
מצטיין באחת מערי השדה באנגליה, נרכש על-
ידי מנהל קבוצת־הכדורגל לונדונית, המספקת את
כל מחסורו, כולל בית מפואר לו ולאשתו. אך
תיאבונו של השחקן אינו יודע שובע. כוכב ה-
סידרה: השחקן הבריטי לי מונטגיו.

יום שז 15.5
* סידרת אנימציה לילדים: לורל
והארדי 5.50 ערוץ — 3שידוד
בצבע, מדבר אנגלית) .הרפתקותיהם המצ
ייחסות
היחידה של הטלוויזיה
הישראלית למוסיקה הברזילאית.
בחודש הקרניבל הנערך
בריו דה־ז׳נירו.

סידהה :

( — 8.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .בעל־טור
רודף סנסציות מוציא בטורו
דיבה על המושל גטלינג. העיתונאי
חושף סיפור שבמהלכו
מושך ידיד של המושל מימי
שירותם בצבא, את המושל ל־בית־בושת.

יום
ראשון
14.3
• מדע-כידידני: פלאש
גורדון 0.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
הנסיכה אזורה בקסמיה גורמת
לפלאש גורדון להאמין כי הוא
ורק הוא אהובה האובד. היא
מוציאה אותו למילחמה נגד
ידידיו.

#מולדת: ארץ אהבתי
( — 8.03 שחור־לבן ו /או
בצבע) .תוכנית רולטה לאה
•:סידרה:
דאלאס
( — 0.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .חלק שני
כומר סידרה :

( — 0.02 שידור כצכע,
מדבר אנגלית) .בומר מת
ורווניק!
:סונטה קרלו

יום ראשון 14.5
* סידרה לנוער: מר מרלין (— 0.30
ערוץ — 3שידור כצבע, מדבר אנגלית).

סינבד, הנער השובב מבגדאד, מסתובב לו בעולם
על שטיח מעופף, מתייצב לימין הילדים העניים
והחלשים, ומשטה ברשעים ובנוכלים. סידרה
יפאנית, שידור חוזר

ארץ ישראל — פעם מרתק,
ופעם משעמם, כיד המנחה ה טובה
עליו. מנחה: מאיר שליו.

שבת

הרפתקות החלל של אסטרונאוט בשם בק רוג׳רם
(השחקן גיל ג׳יררד) הנשלח למסע בחלל בשנת
,1984 אך בשל נסיבות מיסתוריות נמשך מסעו
בחלל 500 שנה, והוא מגיע אל כוכבי-לכת אחרים
בשנת .2484 הוא מגלה כי תכונותיהם, יצ ריהם
ומאוייהם של שוכני כוכבי־הלכת האחרים
אינם שונים בהרבה מאלה של תושבי הארץ.

* סידרה קומית־רומנטית: ספינת
האהבה 10.15 ערוץ — 0שידור
בצבע מדבר אנגלית) .פרקים חדשים בסידרת

צות־הברית, הנקראת טרורו. זוהי סידרה עליל תית
השזורה אף היא בדומה לדאלאס אינטרי
יום
רביעי, שעה 10.05

קורותיו של איש ההרים, ג׳ים
ברידג׳ר, מחלוצי ההתיישבות
במערב ארצות־הברית. הסרט
מתמקד בתקופה שבה ידע
נשיא ארצות־הברית אנדריו
ג׳קסון שאנגליה מסכנת את
ההתיישבות באיזור צפון המערב
וחוף האוקיאנוס השקט,
והוא רותם להתנגדות לכך את
ג׳ים ברידג׳ר. מככבים: ג׳יימם
וינרייט, סאלי פילד ובן מדפי.

יום שבת 15.5
* מדע בדיוני: בק רוג׳רס (— 0.20
ערוץ — 3שידור בצבע, מדבר אנגלית).

חיקות של צמד הקומיקאים הקלאסיים לורד והאר־די
(השמך והרזה) ,בסידרת אנימציה חדשה.

יום שישי 12.5
ום ע1לישי 16.5
דרמה: דרך הפלמינגו (— 10.15
* סידרה דוקומנטרית: שבע תקוערוץ
— 0שידור בצבע, מדבר אנגלית).
לורימאר, החברה שהפיקה את דאלאס, מגישה פות בחיי אדם 0.10 ערוץ — 0
סידרה חדשה המתרחשת בעיירה דרומית באר -שידור בצבע, מדבר אנגלית) .מבט פילו
וינרייט:
כרידג׳ר
ברידג׳ר 10.05 שידור
בצבע, מדכר אנגלית)
.סרט המבוסס על סיפור

גות ומאבקי־כוח. בתפקידים הראשיים: הווארד
דאף, קווין מקאדתי, ברברה רש ומארק הרמון.

בנסון

של הפרק מי ירה בג׳יי־אר?,
שבמהלכו עובר ג׳יי-אר ניתוח
שני, בעוד שבובי נוטל לידיו
את ניהול חברת הנפט, בביר-
כתו של ג׳וק. סו-אלן מנסה
להילחם ברגשי האשם הנוב עים
מחשש המקנן בה כי ירתה
בבעלה, בעת שהיתה שיכורה.
המישטרה מחזירה את
אלן בים לדאלאס. קליף בארנם
נעצר ומרילי סטון מגישה תביעה
על מיליוני דולר נגד בני
יואינג. לוסי הצעירה מכירה
סטודנט עני לרפואה הדוחה את
נסיונותיה להתקרב אליו. תע
סופי
על חיי האדם בחברה המודרנית, כפי שמשתקף
בסידרה בריטית חדשה זו.

לומת הירייה בג׳יי-אד
נפתרת.

טרם

יום שני
15.3
• סידרה חדשה לצעירים:
הפניקס והשטיח
( — 5.50 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .סידרה חדשה
בת שמונה פרקים המגוללת
סיפורי הרפתקות של יל דים
החיים בלונדון. הילדים
זכו בשטיח שבתוכו היתה טמונה
ביצה. מהביצה בוקעת הציפור
האגדית ״הפניקס״ הנוטלת
את הילדים והשטיח למסעות
שונים. בפרק הראשון מגיעים

מדאת שידור:
סרות המים
ביום שלישי ( )16.3וביום
חמישי ( )19.3יוקרנו שני חלקיו
של הסרט שביים יוצר
״ניקוי ראש׳ /מרדכי (״מוטי״)
קירשנבוים, תחת הכותרת
״בורות המים״ .הסרטים
מציגים מיפגש בין שני יוצרים
בחברה הישראלית: נעמי
שמר ועמוס קינן. המצלמה
מלווה את שניהם במהלך הסרט,
תוך שהיא מתעכבת בנקודות
ההסכמה והמחלוקת
שביניהם. שני הסרטים מבטאים
גם את יצירתם המקורית
של השניים וחושפים את השקפות
עולמם על רקע נופיה
המיוחדים של ארץ־ישראל.
לצידם של שמר וקינן משתתפים
הסופר עמוס עוז ואלוף
(מיל׳) אברהם יפה.

הילדים לצרפת, ומגלים מטמון
בטירה עתיקה.

• קלסיקה בקולנוע:
הרולד לויד (— 0.20
שחור־לבן) .קטעים קומיים

מתוך סרטיו של אמן הסרט ה אילם,
השחקן הרולד לויד.

• שעשועון: צא מזה
( — 8.03 שידור בצבע,
עברית רדודה) .צ׳חצ׳וחון
בהנחיית דודו טופז.

חמדת
• סידרה :
ימים 10.10 שידור
בצבע, מדבר אנגלית
אוכספורדית) .פרק שמיני
בסידרה, כאשר הפגישה המחודשת
בין צ׳ארלס לאשתו איננה
עולה יפה. תוך כדי כך
פוגש צ׳ארלס שוב את ג׳וליה.

יום שליש־
16.3
+לימוד: סאלם ותעלם
שחור־לבן,
(— 8.03
מדבר ערבית ועברית).
שעור מס׳ ,18 העוסק במוסיקה
המזרחית. מנחה בכישרון שייקר,
אופיר.

• מדעון: תצפית
( — 8.25 שחור־לכן, עברית
של קתדרה) .תוכנית
יומרנית בהנחייתו של פרום׳
יעקוב שחם, המאמין לתומו כי
המסד הקטן הוא הקתדרה של
האוניברסיטה.

• סרט מיוחד: בורות
המים 0.30 שידור
בצבע, מדבר עברית).
(ראה: מיסגרת).

+מותחן: בעיקבות
הפשע 10.45 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
סרט נוסף מסידרת ד,מותחנים
הקנאדיים.

יוצאים ל־
במדינה נתניה
עיתונאי נגד המשטרה
גיסים גבאי, בעל עיתון
מקומי בנתניה, החליט 7רוץ
לראשות העירייה כרי
לעצור את המישטרח
המקומית.

גריל

במו בימים הטובים !
״הוילאג בי ת הגריל• טל׳ 475550
ת חנ תהדלק פז, לי דהכפר הירוק .

לכאורה נראה מטרופולין בידיעון
פרסומי מקומי בלתי־רציני.
אך למעלעל בו ישנה תחושה שעורך
העיתון הכריז מילחמה על
מישטרת נתניה. כמעט בכל גליון
מספר העורך, ניסים גבאי, על
מחדלי המישטרה, החל מנהיגה
במהירות מופרזת של רכב מיש־טרתי
דרך חניית ניידות במקומות
אסורים ועד, אפילו, לעידוד הפשע
בנתניה.
כמות המידע שמפרסם גבאי על
המישטרה המקומית, ושהפכה אותו
לכתובת בנתניה לכל מי שחש ש-
המישטרה פגעה בו, עומדת ביחס
ישר להתקלויות שלו עם המיש-
טרה.
״מחפשים אותי״ .סיפר גבאי
גבה הקומה :״אני מייצג את עצמי
בכל התיקים, ומצליח להוכיח
לשופטים שהמישטרה מחפשת אותי
בגלל מה שאני כותב עליהם.
אנשים באים אלי ומספרים לי, ש־המישטרה
לא מגיעה בזמן כאשר
פונים אליה לעזרה, אני חושף התנהגות
חריגה שלהם. הם מחפשים
אותי ולא מצליחים, למרות שהם
רוצים להכניס אותי לכלא ולהכ פיש
את שמי.״
הבחירות המוניציפאליות המת-

,׳סללו׳

׳מועמד גבאי
איך להבריא?

ט>8 2 0 6 3 5 .

ם1עד1ן 5
!לתרבנתחדשה
רח׳ הס ,5תל־אביב
סל׳ 297263

יום שלישי 16.3.82 ,

״אמנות
תחת כיבוש״
ערב כהשתתפות אמנים מהשטחים במועדון תוצג תערובמ
תמונות על הנושא
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה .9.00

רו בקס
מעודפי יבוא
למוסדות, מסעדות, ועדי
עובדים וקבועים.
קערות, מגשים וצלחות
במחירים מיוחדים
אפשרות ייצור מגשים
בהזמנות מיוחדות.
קבוץ גלויות 26ת״א
ט ל830141 ,822926 :

קרבות עוררו את גבאי לפעילות
רצינית יותר. הוא מתכוון לרוץ
לבחירות, מתוך הנחה, שרק בדרך
זו יוכל להכריא את המישטרה המקומית
.״זו אינה פרשה אישית
אלא ציבורית. אני מנסה לעקור
משורש תופעה של אוזלת־יד ונק־מנות
של גורם ממלכתי — במיק־רה
זה המישטרה — באזרח שהיה
שליו עד שהפך לעיתונאי והתחיל
לפרסם את המחדלים של השוטרים
ואת עבירותיהם.״
גבאי סבור שסיכויו טובים,
משום שאין מישפחה בעיר שאינה
מקבלת את העיתון לביתה, במשך
שנים.

ד ר כי אד ם
לוחות פלסטיים

לאופסט משי דקורציה גרפיקה
שלוט + 1חריטה, פרסום,
תערוכות וקשוטיס, לתעשיית
משחקים, ואקום, הלחמה
אריזה ומדבקות.
רבי טרידינג
סל 822926 ,827315 .

נליצוות פרו ורבו
האסיר ביקש חופשה
להתייחד עם אשתו
הטריה, אך הסתבר כי
היא בבר בהריון מתקדם
״אני עצור כבר ארבעה וחצי

יעקב בן־יקד
הדרך לבית־חוליס
חודשים. במהלך המעצר נשאתי
אשה, ואני מבקש חופשה של 48
שעות כדי למלא מיצוות פרו־ורבו,״
כתב העציר לשופט חיים
דבורין, הדן במשפטו. הבקשה
נגער, לליבו של השופט הרחמן,
והוא ביקש את תגובת הפרקליטות.
אברהם לנדשטיין, הפרקליט ה ממונה
על תיק הסמים שבו נאשם
העציר, קרא היטב את ההיסטו ריה
של התיק. התברר לו כי ה עציר
אמנם נשא את חברתו בכלא,
ולשם כך כבר ביקש חופשה אחת.
אך באותה בקשה הסביר העציר,
כי הוא מבקש חופשה למשך 24
שעות כדי לשאת לאשר, את חברתו
כיוון שהיא נמצאת בהריון.
הבקשה התקבלה, והעציר נשא
את הצעירה לאשה.
גזר־דין ולידה. השופט, ששמע
על כך, לא המשיך לדון בבק שת
החופשה הנוספת לצורך ״פרו־ורבו״
.וכאשר הודה הנאשם באשמתו
והגיע המועד לקבוע תאריך
למתן גזר-הדין, הציץ השופט באשת
העציר שישבה באולם, ונד
ביטנה שהזדקרה משימלתה ושאל
אותה :״למתי לקבוע את הדיון,
באיזה חודש את נמצאת?״ התברר
כי האשה כבר בחודש ה שביעי
להריונה, והשופט קבע את
מועד גזר־הדין לתאריך מוקדם
ככל האפשר, כדי שלא יתנגש במועד
הלידה.

איש במידבוד
יותר מ־ 20 שגה גע יעקב
פן־יקר בין חומדת הכלא
והמוסדות הסגורים, משום
שאין מי שיטפל בו.
האיש שישב ליד בית השימוש
הציבורי בכיכר אתרים בתל־אביב
נראה אומלל ביותר. עיניו
נעו בעצבנות, חוששות מעוברים
ושבים. הוא היה לבוש סחבות
והיה נראה כמי שבמשך שנים לא
התרחץ. כל הזמן מילמל :״אמא,
אמא,״ והתכוון לאשה שעסקה באותו
זמן בניקוי השירותים.
אחת מבעלי־החנויות במקום,
המכירה את האם אך לא את הבן
שיכנעה אותו לדבר. למרות מיש-
פטיו הקצרים, העצבניים והבלתי-
מובנים, התברר שיעקב בן־יקר
( )57 ישב בבתי־כלא שונים מאז
שנת ,1960 בין השאר גם באשמת
הריגה. בין המאסרים שלו, אוש פז,
לסירוגין, בבתי-חולים פסיכיאטריים
שונים.
רוצה הכיתה. סיפר בן־יקר :
״לפני חודש השתחררתי מהכלא
ורציתי ללכת לאמא שלי, אבל
יש לה חבר ודירה קטנה, ואין
לה מקום לקבל אותי. אז אני ישן
בנס־ציונה, בבית־חולים. ושם לא
טוב לי ,.שם גם מכים אותי.
״בכלא שברו לי את הראש
.במכות, כי לקחתי מיזרון של
מישהו אחר, וכאן, בנם־ציונה,

נותנים לי כל הזמן זריקות. אני
ישבתי בכלא בטעות, כי רציתי
להוציא את אשתי מהתיק.
״אני רוצה הביתה, אבל אין
לי לאן ללכת. הסעד נותן את
הכסף בנם־ציונה ושם כל הזמן
מרביצים לחולים. אתמול תפסו
אותי בביצים והרגו אותי במכות,
אז ברחתי לפה בלי כסף. שם אין
אובל. הכל מקרונים. בשביל זה
נתנו לי מכות. כל היום מקרונים.
הפרסונל לוקח את הבשר לעצמו.
״בבית-החולים יש 25 אנשים
בחדר. בל היום לא עושים כלום.
עבדתי חודש והפסקתי כי לא
נותנים שם כסף. אני רוצה להי שאר
עם אמא שלי, אבל אין לה
מקום.״
לברוח מבית־החולים. אמו
הקשישה של בן־יקר נתנה לו
אוכל וכסף. הוא נשבע שהוא
יברח ולא ישוב לעולם לבית־החולים,
והוא מעדיף למות בר עב,
ולא לקבל שום טיפול —
רק לא לחזור לשם.
אי בשעות אחר-הצהרים, כש החל
להחשיך, ליוותה אותו אמו
לתחנת-האוטובוס בדרכו לנס-
ציונה. למחרת סיפרה בבכי שהיא
היתה מוכנה ברצון לטפל בבנה
החולה׳ אך אין לה דירה משלה,
וחברה כבר הזהיר אותה, שאם
היא תביא את בנח לדירה בשבו־נת־התקווה,
שבה הם מתגוררים,
הוא יזרוק אותה החוצה.

בנ ״ ברק
חלמ1ר־ת>ור 1ה
מעדת דיותות
שבניו של מוסד לימודים
דתי המוקם כמרכז מגורים
בבגי־ברק, חוששים
מרעש ומריחות צחגה, .
בכל בוקר יוצא חיים הוכמן ל חצר
ביתו ומביט בחרדה במבנה
המוקם ליד גדר ביתו. בקצב מזורז
בונים שם — על שטח של
פחות משני דונם — בניין בן חמש
קומות שישמש כתלמוד-תורה, גן-
ילדים, מעון־יום וישיבה. האישור
לבניה ניתן בצורה תמוהה ביותר.
הוכמן .׳-מתגורר ברחוב סוקו־לוב
27 בבני-ברק, במיבנה חד-
קומתי, מאז שנות ה־ .50 בתצהיר
שהגיש לבית־המישפט הוא סיפר,
שעל השטח שליד ביתו, ברחוב
סוקולוב ,25 עמד בית בן שתי
קומות, ששימש לסירוגין עד ל-
הריסתו, כביו! מגורים, ישיבה,
תלמוד-תורה וגדילדים. בהתערבותו
הפסיק המקום לשמש כישיבה,
אך זה לא מנע מבעלי השטח
להפוך את הבית הדו־קומתי לגן-
ילדים הומה, שילדיו הובאו למקום
מאיזורים אחרים של העיר.
(המשך בעמוד )56
העולם הזה 2323

העיתונאי מסי 1של הצפון הפרוע ־ יורם המזרחי -מספר על יחסיו
עם סעד חדאד, על ההסתבמת עם הדרוזים בגולן והנוצרים
בדוום־לבנון וטוען נ׳ הוא משמש כנהג־הטנס׳ של העיתונים
לדרוזי מהרמה יש חלומות,
אבל בישראל הוא כול
להגיע מכסימום לדרגה
של נהג אמבולנס. בסוריה
־ הוא יכול להיות ט״ס

אני מסרח 418 שקל ברוטו
לכתבה בטלוויזיה, אני
משלם את הדלק, את
הטלפון, ומזה יורד ־407
מס־הכנסה

מטולה היא דק תתנה.
אני לא יודע איפה אני
עומד. אני מבולבל
מהמצב. אוי שואל את
עצמי: אם תפרוץ מלחמת־אחים,
באיזה צד של
המיתרס אני עומד?

עמדו לציד הרמטכ״ד
ושרהבטתון, ורש!ת־השידור
אמרה לי: אין תקן
עבורך, נודע ל׳ כ׳ מאהוד׳
גבי אמרו: די לנו
ופיק הלב׳ אהד.

שימעון מסלו רץ חתת
נחרים בלונדון, דן שילון
עשה בכלל טובה שחזר,
נהמו ש׳ סובל מהפגזות
כעוזרו של אתס,
אבל להם נמצא
תקן בטלוויזיה

כר וניפ-ל זה מסחרה
אתת גדולת* .מיפי״ל
מזכיר ר׳ •פהפהיה שופעת
סכס, הנכנסת עירומה
לכלא של גברים ורוצה
לצאת מהעסק בתולה

ווו בן
דמותו הגדולה והכבדה כמעט שאינה
מופיעה על המסך, אך קולו העבה הפך
זח מכבר לסמל המיסחרי של הצפון הפרוע
בארץ.
העיתונאי יורם המזרחי הוא המומחה
מס׳ 1לכל אירועי הצפון. אילו היה מפחית
כמת קילוגרמים ממשקלו, חייתי
מדמה אותו לקאובוי אגדי, הצץ בכל
חור שבו מתרחשות חדשות.
הדרוזים של רמת״הגולן מכירים אותו
היטב. הוא עצמו מכיר אותם לא פחות
— יש לו ביקורת קשה על העובדה כי
המימסד היהודי טיפח במשך שנים את

אגדת הדרוזי אוהב״ישראל. מהצד האחר
הוא מבין את הדרוזים, המרגישים כאזרחים
סוג ב׳ במדינה הטוענת שהיא
מעניקה להם שוויון זכויות מוחלט. ה מדינה
מתהדרת בעובדה כי המיעוט הדרוזי
זוכה בכבוד העצום לשרת שירות
חובה. המזרחי טוען כי אמנם השירות
הוא חובה, אן בכך מסתיים השוויון —
לפני הדרוזים עדיין נעולות מרבית הדלתות
בצה״ל.
שמו של המזרחי קשור קשר בל יפרד
ברב-סרן סעד חדאד ובטיפוח אגדת הגדר
חטובה. המזרחי, שחיה קצין־חקישור בין

צבאו של חדאד ובין צה״ל, היה למעשה
מפקדו הישראלי של חדאד, שהפך זה
מכבר לכלי-שרת בידיה של ישראל.
הוא האיש שהמציא את אגדת חרב-
סרן האלמוני, שהחל להתפרסם עוד
בתקופתו של שימעון פרס, כשר-ביטחון.
כיום טוען המזרחי: שיגעון הגדלות וה-
תיאטרליות של בגין הם שהרסו את
חדאד. הגדר הטובה היא מוצר ההסברה
הטוב ביותר שהמציאה ישראל בשבע השנים
האחרונות.
העיתונאי עב הבשר, שטיפח את אגדת
הגדר, דאג להביא למקום צוותי טלוויזיה

זרים ומכר סיפורים לעיתונים הגדולים
בעולם. כעת הוא טוען: התיאטרליות
הבגיניסטית ושיגעון הגדלות של הליכוד
סיאבו את הגדר הטובה.
הוא נשוי לביאטה — בת״עמי בעברית
— גרמניה שעם נישואיה ליורם התגיירה.
השניים הורים לשלושה ילדים, וביתם
שבקצה מטולה הוא סוכנות הידיעות
הגדולה ביותר בצפון הארץ: שני הטלפונים
עובדים שעות נוספות. ביתם הפך
למקום מיפגשם של עיתונאים מכל ה עולם
— ביאטח היא כתבת ״רויטרס״
בצפון.

בן ,40 תוהה ומסרבל
(המשך מעמוד )53
המזרחי טוען כי מטולה היא רק וגחנה
בדרן. לאן הוא רץ ז הוא אינו יודע. כמו
רוב תושבי ישראל הוא מבולבל. אינו
יודע מה מצבו, היכן הוא עומד ולאן
מועדות פניו. הוא אינו תומן בממשלתו
של בגין, אך הוא מתנגד למתנחלי גוש־אמונים
.״היכן אעמוד אם תפרוץ מיל״
חמת־אחים?״ הוא שואל את עצמו.
הוא סיפר לי כי נפגע עמוקות כאשר
עורך חדשות״החוץ של ״העולם הזה״,
חיים ברעם, הגדיר אותו במדורו כפא־שיסט.
יחד עם זאת, עד היום יש שאינם
יכולים להשתחרר מהרושם כי המזרחי
העריץ את דרום־אפריקה כששימש כתב
״הארץ״ שם. לי סיפר כי שבוע אחרי
שהגיע ליוהנסבורג אמרו לו אשתו וילדיו
כי אינם יכולים לסבול את האפרטהייד.
המישפחה החליטה, לדבריו לחזור לישראל.
עמיתיו
העיתונאים טוענים כי אי־אפשר
לסמוך עליו — הוא ימכור כל
סיפור. הוא קארייריסט שידרוך על
גוויות כדי להשיג את מטרתו. אחרים.
טוענים כי האיש הוא עיתונאי מצויין,
חבר טוב ואדם עם לב זהב.
העובדה כי היה העיתונאי הראשון
בעולם שידע כי בצבאו של חדאד משרתים
שכירי״חרב, אך לא פירסם את הידיעה,
מספקת למתנגדיו את האפשרות לומר
שהוא עיתונאי״מטעם, עיתונאי של אינטרסים.
יחד
עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה
כי בתקופה שבה הפכה הטלוויזיה לכלי״
שרת בידי הממשלה, בתקופה שבה רפיק

— כמו כפר ערבי גדול בארץ — הביא
לידי כך שכל המימסד יצא מדעתו. זה
דבר היסטורי. עוד לא היה דבר כזה.

• אחר הגורמים שהביאו להפתעה
הגדולה הוא הסברה שהדרוזים
נבדלים מהערכים.

זוהי טעות היסטורית. המימסד היהודי
פיתח אגדה בעניין יחסי דרוזים־יהודים,
אגדה המוצאת את ביטוייה בספרו של
ליאון יורים אכסודוס. זה הכל בלוף, אחי-
זת־עיניים. כשהוקמה מדינת־ישראל, רוב
הדרוזים ברחו למדינות ערב• זקני הדרוזים
בגולן גילו לי כי עמאל נאצר
אל־דין, חבר־הכנסת מטעם הליכוד, נלחם
ב־47׳ בצבא הירדני.

• איך, לדעתך, נוצרה האגדה ץ

בין אנשי שירות הידיעות של ההגנה
היו אנשים שיצרו קשרים עם האוכלוסיה
הערבית בארץ, וגם עם ד,דרוזים. כשקמה
המדינה רווחה הדיעה שעם המיעוט ה דרוזי
אפשר להסתדר.
עם קום המדינה היינו מיעוט בארץ-
ישראל, למרות שבכך שאני אומר זאת
אני כאילו שומט נדבך מהמיפעל הציוני.
אך זוהי אמת היסטורית. אז חיפשו דרכים
ליצור קשר עם המיעוט הדרוזי נגד
הרוב הערבי. זה לא אומר שהדרוזים
נטו לשתף פעולה.
אחרי קום המדינה הוחל חוק שירות
חובה, והאזרחים המוסלמים, הדרוזים
והצ׳רקסים הוצאו ממיסגרת זו. אולם
מנהיגי הדרוזים הם אופורטוניסטים, ויודעים
להסתדר עם כל שילטון. לכן,
דרך אגב, הם אינם מתערבים במילחמה
בלבנון, שמא יסתבכו עם מישהו חזק
יותר. הביטוי הערבי אד־דוולה מענא —

זים הוא הגבוה ביותר בארץ. יש כפרים
דרוזים, שבהם העריקה היא עשרות
אחוזים.

+מדוע ז,ה קרה ץ

יש לכך הרבה תשובות. אחת מהן
היא, כמו שאמרתי, שהדרוזי הוא יותר
ערבי מאשר יהודי.
מה יש למדינה יהודית להציע לצעיר
דרוזי? להיות נהג טכסי. כמה דלתות
נפתחות לפני החייל הדרוזי בצבא?
הכרתי סרן דרוזי, שלא הצליח לקבל
רשיון טייס פרטי. אחר־כך אומרים ש יש
שירות שווה בצבא. אם אמנם כך,
מדוע חיל־האוויר סגור לפני דרוזים?
להגיע לחיל־הים צריך דרוזי לע כדי
בור
שיבעת מדורי גיד,נום. אם הדרוזי
אומר: אני חייל נאמן, בא הצבא ואומר
לו: אדוני, אתה נאמן אבל רק עד כאן.
שיבואו ויגידו לי כמה דרוזים משרתים
בחיל־האוויר — לא בתפקידי טייסים,
אלא בתפקידי טבחים, שין־גימלים,
נהגים. חלפו 32 שנים מאז הקמת המדינה,
וכמידת 32 השנים, כן גודל האכ זבה
והתיסכול.
הרחוב הדרוזי מלא תיסכולים. מספר
המשכילים בכפר־יסיף, למשל, גדול
מאשר בכל הישובים היהודיים הסובבים
את הכפר גם יחד.
את יודעת כמה בעלי השכלה אקדמית
יש בדיר־חנא? את יודעת מהו אחוז ה־דוקטורנטים
בגוש־חלב? המיעוט הדרו זי
דומה בכך למיעוט היהודי בגולה.
הוא רוכש השכלה ודעת, אבל המדינה
לא מאפשרת למשכילים להשתלב. אז אם
המדינה לא מאפשרת לישראלים להשתלב,
היא תאפשר זאת לדרוזים של רמת־הגולן!
אני מכיר ברמת־הגולן הנדסאים,
טכנאים. איזה עתיד מציעה להם ישראל?

• איזה עתיד
סוריה ץ

הציעה

להם

עתיד כמו לכל סורי אחר. הם מבינים
היום שלקרוביהם מעבר לגדר טוב יותר.
1 1 1

• כבל זאת, מה עם אותם דרוזים
שהיו כה פרו-ישראליים כשנת
11967
אני זוכר שב־67׳ הכפרים הדרוזים היו
ריקים. רובם ברחו. אלה שנשארו, נהנו
מזכויות-יתר, כי לעדה הדרוזית בישראל
יש מעמד מיוחד וזו העניקה שירותים
טובים לדרוזים של הגולן, ואף התאפשר
לאחדים לחזור לבתיהם.
הדרוזים קיבלו יחס מיוחד גם מצה״ל.
מעולם לא היו בגולן מחסומים, הם לא
קיבלו לוחיות זיהוי מיוחדות למכוניו-
תיהם, סיפקו להם חשמל, סללו להם כבישים
ונוצר מודל של דו־קיום פורה•

+בדיעבד מסתבר כי הדו־קיום
הפורה נכשל. מה סיכות הכישלון ץ

מרואיין המזרחי
״לא טוב לי כעיתונאי
חלבי מנוטרל כמעט לחלוטין ואיש אינו
מכסה את השטחים, מצליח המזרחי לכ-
סות כצורה יוצאת מהכלל את המתרחש
ברמת-הגולן. ללא כחל ושרק הוא הביע
את דעתו על המסך הקטן, כי הצבא יצר
רוב מהומה על לא מאומה כאשר סגר
את כפרי-הגולן לפני אמצעי התיקשורת.
הוא לא היסס לספר כי הצבא יוצר
פאניקה, למרות שבכפרי-הגולן שורר
שקט.
העובדה כי הוא עיתונאי עצמאי, שאינו
תלוי במשכורת מהטלוויזיה, שאינו
נתון ללחצו של הוועד המנהל או להוראותיו
של ועד-העובדים, הופכת אותו,
לדעתי, לעיתונאי טוב ביותר.

• נתחיל כנושא אקטואלי:
רמת־הגולן. מהי לדעתך אפקטיביות
השביתה של הדרוזים ז
בפעם הראשונה בדברי-ימי מדינת־ישראל
ויחסיה עם מיעוטים, קבוצה שלמה של
מיעוט הכריזה מרי אזרחי במובן הקלאסי
— ללא ביטויי אלימות. ההפתעה
הגדולה היתד, עד כמה המרי הוא אפקטיבי
12 :אלף איש הוכיחו שהם יכולים
לשגע את המדינה. הם חשפו אמיתות
שלא נעים לדבר עליהן.

• מהן?

כמו, למשל, שאין יותר עבודה עברית
במדינה ; שהדרוזים הם פועלי־הבנ־יין
ופועלי־הטכסטיל של הצפון! שכאשר
הם שובתים משותקים למעשה שני הענפים
האלה. ציבור קטן בן 12 אלף איש

המדינה איתנו — מתאים מאוד לדרוזים,
ולכן עם הזמן הם טיפחו את קשריהם
עם המדינה ולא עשו בעיות. אולם, למ עשה,
הם מקורבים יותר לערבים, קרובים
לאיסלאם ודוברים ערבית.

• כמה דרוזים לא יאהבו את
הקביעה הזו.

תלוי איזה דרוזים. בגולן ובשפרעם
יאהבו את זה מאוד, כי זה עניין פוליטי.
לדעתי, הדרוזים הם ערבים. הם לא צריכים
להיות מוסלמים כדי להיות ערבים.
ד״ר ג׳ורג׳ חבש הוא נוצרי, ואיש אינו
מטיל ספק בערביות שלו.

#על הדרוזים חד חוק שרות
הוכה. כמדינה שבה, הצבא הוא
היהלום שבבתר, הס נחשבים ל מיעוט
מועדף.

גם על זה יש לי מה לומר• כשהייתי
צעיר, הערצתי את הדרוזים. כל שוטר-
גבול דרוזי בעל-שפם עורר את דמיוני.
את יחידת המיעוטים ראיתי כחבורת סו פרמנים.
הדרוזים של אז לא רצו להיות
קצינים, הם רצו להיות חיילים, והם
התנדבו להיות חיילים.
׳ כל זמן שה־ה גיוס סלקטיבי, ידעת מי
בעדך ומי נגדך. אחר-כך, בלחץ פוליטי
של לא אחר אלא ג׳עבר מועדי, הוחל
על הדרוזים חוק גיום־חובה. מאז אי-
אפשר היה יותר לרמות. החלום התנפץ.
פיתאום הסתבר כי חלק גדול של הדרוזים
רואה עצמו כערבי, ואינו רוצה
להתגייס. אחדים התאסלמו כדי לא לש רת
בצד,״ל. אחוז העריקה בקרב הדרו
אחת
הסיבות היא כי אנו לוקים בשיגעון
גדלות לאומי. אנו מאמינים שאצלנו
יש חשמל ובמדינות ערב אין. אנו מאמי נים
שאם טייס ערבי מטיס מטוס נוסעים,
המטוס חייב להתרסק.

• האם איפות החיים של הדרוזים
שופרה תחת שילטון יש־ראל?
איכות־החיים
במובן החומרי — כן.
יאך צעיר דרוזי, שיש לו חלומות־ילדות,

אנחנו לא מאמינים
בדוזזים עד חשוף. אז למזו
שתש יאמינו בנו? למה
שיחדנו נגשש למעננו
כשתש אזרחים 110 בי?
יכול להגיע בישראל לכל היותר לרמה
של נהג אמבולנס. בסוריה הוא יכול
להיות מהנדס, והוא יודע את זה. אבא
שלו מבסוט שהוא נוהג בטרקטור, אבל
הוא יודע שאין לו סיכוי שווה. אז למה
שיהיה מבסוט?
יש התעוררות ברחוב הדרוזי, ומדברים
שם על זכויות ועל שוויון מלא.
הם יודעים שלא אנחנו המצאנו את הגלגל,
ושאנחנו לא נטענו את תפוחי־העץ
המפורסמים של הרמה, הסורים נטעו אותם•
הם יודעים שלא אנחנו הבאנו חשמל

לרמה, הסורים הביאו את החשמל לרמה.
הדרוזים יודעים שאנחנו לא מאמינים
בהם עד הסוף, אז אם זה המצב — למה
שהם יאמינו בנו עד הסוף? למה שיחרפו
נפשם כשהם אזרחים סוג ב׳? הם יודעים
שבצבא השוויון מתבטא בכך שלמדים
שלהם ולמדים של יתר החיילים יש אותו
הצבע.

• כרשותך נעבור לשוחח עליך.
אני מכינה שאתה הכתב הבלתי
רשמי של הטלוויזיה כצפון.
אני במצב עדין. עבדתי בטלוויזיה על פי
חוזה מיוחד׳ .אחר־כד התגייסתי לצבא,

חדאד הוא שמו ושרלטן.
אך בהשוואה ללבנונים
אחדים, תזא בסדר גמור.
הוא אינו איש ווו. הוא לא
רחמן, אבל שוס לבנוני
אינו ידוע ברחמן

וכשהשתחררתי לא החזירו לי את התקן.
אני עובד כעת כ״פרי לאנס״.
זה מצב מאוד משונה. לכתב שמחרף
את נפשו ויוצא לכתבות בשטחת, תחת
סיכון ממשי באיזור הכי חם בישראל,
אין תקן. אבל להרבה מאוד כתבים, שידוע
שסבלו סבל נורא, כמו למשל רון בן־ישי,
שנפצע אנושות במסיבת־קוקטייל בוושינגטון
או נחמן שי, הסובל מאוד כעוזרו
של ארנם, או דן שילון, שבכלל עשה
טובה שחזר ארצה, או שמעון טסלר
בלונדון, שעובד תחת אש-פגזים ותוך
חרוף־נפש עצום — להם נמצא תקן.
מאחורי עמדו שר־ביטחון ורמטכ״ל, אך
רשות השידור לא מצאה לי תקן. מאחורי
גבי שמעתי אומרים :״מספיק לנו רפיק
חלבי אחד.״ כשראיתי שלא מחזירים לאת
התקן, התחלתי לכתוב בהאוץ. אני
נהג הטכסי של העיתונות. כל מי שמשלם
לי, אני עובד בשבילו.
הטלוויזיה משמלת מחיר של 418
שקל ברוטו לכתבה — תמורת כתבה
בעיתון אני מקבל יותר. כשאני עובד
עבור הטלוויזיה אני לא יושב בבית בפי-
ג׳מה וכותב את מחשבותי, אני ממש
יוצא לשטח, תוך סיכון עצמי ובלי ביטוח.
מתוך 418 השקלים האלה אני משלם
!ס/ס 40 מס-הכנסה, ביטוח לאומי, קופת־חולים.
מה נשאר לי? 200 שקל. שלא
לדבר על דלק ועל טלפונים — הכל על
חשבוני.

* מכל העיתונים והטלוויזיות
גם יחד, במה אתה מרוויח בחודש

״ בין 60ו־ 100 אלף לירות נטו. מזה
תורידי טלפונים, דלק, אוכל וחופש שנתי.
אני עובד בעשרה מקומות כדי להגיע
לשכר שכל עיתונאי זוטר בעיתון היה
מתבייש בו. אבל כשסי־בי־אס נותנים
לי מכונית שכורה, כדי לצאת לשטח
מכיוון שכך נוהגים בחברה אמריקאית,
יש תמיד כאלה שעינם צרה והם אומרים:
״תראו את המזרחי, נוסע עם וולוו -.את
יודעת איזו קנאה קיימת בטלוויזיה? כולם
משמיצים :״המזרחי עובד בשביל סי־בי־אס

!• אם בכר מדברים על בך
שמשמיצים אותך, מהי האמת ברכילות
הטוענת כי אתה האיש
אשר הדליף ל״גיוזוויק״ על הימצאותם
של שכירי־חרב אמריקאיים
בצבאו של רב־סרן חדאדץ
בא אלי הביתה למטולה בחור מניו־יורק
טיינזס בשם בוב רוזנברג, ואמר לי:
״אצל חדאד יש שכירי-חרב.״ אמרתי לי
שאיני יודע. הלך הבחור, ישב כמה ימים
בסבלנות בלובי של מלון ארזים ופגש
את אחיו האמריקאים, שסיפרו לו בנוכחות
איש דובר צה״ל, שהם משרתים
בצבאו של חדאד. זה סוד ידוע.

• מדוע, אם בך, לא פירסמת
אותו ץ
מכיוון שאם אגע בעניין יגידו שאיני

אובייקטיבי. שאני אדליף? זה שתי דרגות
קטן עלי. בשביל מה לי להדליף? אם
הייתי רוצה׳ הייתי עושה כתבה בסי־בי־אס.

כעיתונאי, איד ויתרת על
סקוס כזה ץ

קבעתי לעצמי קנה־מידה — כל נושא
שעסקתי בו כחייל, איני נוגע בו. אחרת
אתן שיתחון־פה, ואנשים יגידו: יש לו
דיעות יוניות, תראו מה הוא עושה.
קבעתי לעצמי קו הפרדה ברור בין
השירות בצה״ל ובין עבודתי העיתונאית.
אילו הייתי פותח את פי, היה מצבי קשה.
איני יכול לגלות סודות־מדינה. אם אפר
אמון, אביא לידי כך שיותר לא יאמינו
לאף אחד עם רקע דומה לשלי, שירצה
בעתיד לשרת בצבא. אך אם ביום מן
הימים אכתוב את זיכרונותי, זה עניין
אחר.

+מי משלם לשבירי־החרב של
חדאד ץ

אין לי מושג, ואני לא מכיר את האנשים.
בתקופתי ניסו לערוק לצבאו של
חדאד הולנדים מיוניפי״ל. אני לא נתתי
להם.
• אי ך מנעת בעדם ץ
הרי הם לא יכלו להגיע לחדאד דרך
ביירות. פשוט — אצלי הם לא עברו
את הגדר הטובה.

• מהי מערכת היחסים שלף
עם רב־סרן חדאד ז
גרועה מאוד.

• למה ז

את מכניסה אותי כעת לשדה מוקשים.
הוא איש מאוד מסכן, שמעטים מבינים
אותו. איכפת לי מד, שקורה לו — היום
הוא פחות עצמאי ממה שהיה פעם. חדאד
נמצא, לדעתי, יותר מדי שנים באותי
מקום. בשבע השנים האחרונות התחלפו
הרבה מאוד אנשים בכל המערכות בתוך
לבנון, והשתנו עובדות. מה שהיה פעם
רומאנטי הפך לשיגרה.

• אתה כעצם
חדאד.

המצאת

אני אולי ניסיתי להעמיד את חדאד
באור אנושי. אתו לד דוגמה הקשורה
בך. כשהייתי קצין־קישור שלו אמרו לי
שהעולם הזה רוצה לראיין את חדאד.
מיד נדלק בצבא אור אדום בגודל רמזור
— העולם הזה זה סכנת נפשות. אמרתי

המזרחי עם רב־ סרן חדאד
״בגין שלח לו מיכתב־החלמה. כתוצאה מכך לקה בשיגעון־גדלות !-

אותי ואת הצלם על הג׳יפ •טלו,
והעביר אותי דרך הגדר המוכה
מכלי שאיש ישא? למעשיו. החיילים
הישראליים 3גכול לא ביקשו
ממני תעודה, והצדיעו לחדאד.
היתה לי הרגשה שאני נוסעת עם
קצין ישראלי. הוא עשה כגל העולה
על רוחו.

מצד שני, היתד, תקופה קשה למדינה.
מערכת היחסים בין האנשים היתד, עכורה
ביותר. היה אז מרד המילואימניקים, נולדה
תנועת שלום־עכשיר.
נוצרו יחסים קרובים ביני ובין רפול
ופואד, וכתוצאה מהד,יכרות הזאת הגעתי
למסקנה שאגי צריך להתגייס לצבא. לבנונים
התחילו להגיע לגדר וביקשו עזרה.
נוצרו קשרים. ראיינתי אנשים מעבר
לגדר, וכך הייתי ליד עריסת הגדר הטובה.
כאשר שימעון פרס היד, שר־הביטחון
ומוטה גור הרמטכ״ל, הם קבעו שלא
ייעשה הון פוליטי מהגדר הטובה, ובסיס־גרת
הזו יכולתי לעבוד.
׳ ₪ 11 18

נסעת איתו, ראית את מישפחחו, ראית
בן־אדם ולא אחד שמסתובב עם סכין בין
השיניים.

• מתי החל סיפור הגדר הטובה
מסתאכץ

• הם.נמצאים כדרום לכנון. הם
קובעים דיעה לכאן או לבאן עלבי
העובדות כשטח, לא על־פי־ החלטת
ממשלתם.

אחרי שיוניפי״ל הוקיע את חדאד כבוגד,
ועם עליית הליכוד לשילטון.

יש הרבה חיילי יוניפי״ל שהם בעד
חדאד.

נדמה לך. החיילים הישראלים קיבלו
פקודה ממני לאפשר לך להיכנס עם חדאד
לשטח לבנון.

• למעשה, אתה מודה כי חדאד
מילא אחר הוראותיך.
הצעתי לו שיתראיין אצלך.

• לא התרשמתי מטנו במיוחד.

• הוא הכיף אותי, כאשר הפחית
כערכי וערך לי תרגיל עם
אסירים פוליטיים שסיפרו לי עד
כמה הוא אדם נפלא. זו היתה
כדיחה גרועה מאוד.
יש שם הרבה בדיחות, אך הבעיה
העיקרית היא שחדאד אינו מובן. צד
אחד מצייר אותו כגיבור, וצד שני כבוגד.
האמת היא, כמו בכל דבר, באמצע.

• כעיני הוא הצטייר כילד
המשחק מישחקי מילחמה של
גדולים.

אז ראית ילד. ראית שהשד אינו נורא
כל־כך, וזה חשוב. בעיני היה חשוב
שתכירי את האיש, שלא תכתבי על
סטריאוטיפ. זוהי המילחמה שלי עם ההסברה
הישראלית.
מה שהם עשו כעת בגולן, למשל, זד,
מעשה איוולת. קראתי לזה ״מחסומים
של פאניקה״ .ברגע שמונעים מעיתונאי
להתרשם, הוא לא יודע מה בדיוק קורה
שם, ואז הוא מתרשם בכיוון הפוליטי
שלו. כך מתחיל סיחרור שאין לו סוף.
אני מאמין בחופש העיתונות כערך
עליון. יש גבול עד היכן עיתונאי יכול
להשפיע את עצמו• לדעתי, צריך לאפשר
לעיתונאי לקבל אינפורמציה. ברגע ש סותמים
לו את מקור המידע, הוא צריך
לנחש.

• אתה היית האיש שטיפח
את אגדת הגדר הטובה יותר מבד
אדם אחר.

כיאטה המזרחי
״ב־ 1982 אני מחפש דרך״
להם: למה עיתון מדנמרק כן, והעולח
הזה לא?
חדאד עצמו פחד פחד מוות. הוא יודע
טוב מאוד מה זה העולם הזה•

#זה מעמיד אותו כדרגה של
פקיד עירייה מחיפה.
יכול להיות. עובדה, הוא פחד. אמרתי
לו: אני לא מפחד מהעולם הזה יותר
מאשר מניוזוויק, וקבעתי עבורך את הראיון.

אתה מאשר כי אתה הורית
לחדאד להתראיין אצלי?
במיסגרת תפקידי כקצין־קישור.

•:הייתי אמורה להיפגש עם
חדאד כמלון ״ארזים״ .הוא העלה

הגדר הטובה אינה אגדה, היא מציאות.
אני נכנסתי לעניין ימשני טעמים: ב־—75
76 היתד, לי סימפטיה באופן ברור ללבנונים,
לא לפלסטינים. קשה מאוד לאהוד
את הפלסטינים כשגרים בצפון.
התפתח בתוכי כעס נורא על אש״ף.
זה אחרת בתיאוריה, כשאורי אבנרי נפגש
עם אנשי אש״ף לארוחות־ערב — ואני
בהחלט בעד הידברות — וזה אחרת
כשאתה סופר את השעות שאתה במיקלט,
וכשהילד שלך מרטיב בלילה בגלל פחד.
במצבים כאלה אתה רואה הכל שחור-
לבן.
אפילו הקשקשן הגדול יוסי שריד דיבר
על אש״ף אחרת כשהוא ישב בצפון.
קשה להסביר את זה, עד שלא חיים את
זה. לכן הייתי באופן מוחלט וברור נגד
אש״ף.
בכלל, אני משנה את דיעותי לפי מה
שאני עובר על גופי. אני יודע שאפשר
גם להתחמם מאש, אבל אפשר גם להישרף.
ואני רוצה להדגיש — לא הייתי
נגד העם הפלסטיני, כי אם נגד האנשים
המזויינים, שדאגו לאינטרס שלהט ולא
היה איכפת להם להרוג בדרך את הילד
של יורם המזרחי.

• לא בץ ם האשמת את הליכוד
כהסתאבות הגדר הטובה.
לט ה .
אני עדיין מאשים. הכל נובע מייצר
הפירסום החולני של הליכוד, ומד,תיאטרליות
הבגיניסטית של ״מיי פרינד חדאד״.
זה ניפח את חדאד. בסך־הכל, הוא היד,
רב־סרן אלמוני בצבא לבנון. פיתאום
הוא איש־סודו של ראש מדינה, חברו
הטוב ביותר של בגין.
בגין שלח מיכתבי החלמה לרגן, לתא־ציר
ולחדאד. לאדם כמו חדאד זה גרם
ללקות בשיגעון גדלות: ראש־הממשלה
הוא חברו, ממשלת־ישראל מעניקה לו
את אות המופת, הרמטכ״ל הוא חברו הטוב

לכלא של גברים, ורוצה לצאת מהעסק
בתולה. זה מגוחך שיוניפי״ל לא מוכן
לכך שפה ושם יקיזו ממנו טיפות דם. כל
יוניפי״ל זה מסדרה אחת גדולה• ־

+אמרת שרוב חיילי יונפי״ל
נפגעים על־ידי אש ״ף והשמאל.
ככל-זאת, רוב חיילי יוניפי״ל הם
בעד אש ״ף והשמאל ונגד חדאד.
כי את חדאד אפשר לשנוא באופן
לגיטימי. היום רק ישראלים יכולים להרשות
לעצמם לשנוא את אש״ף. צרפתי
יכול לשנוא או לאהוב בניגוד לעמדת
ממשלתו?

• הרוב לא.
מישהו עשה פעם סקר?

• האם מטולה היא ביתך?

לא, רק תחנה בדרך.

• למה לא בית?

איני יודע איפה אני עומד. אני מבולבל.
אני כועס נורא על הממשלה, המאפשרת
לאנשי חצר־אדר להקים שם את
ביתם. אבל כשאני שומע אותם צווחים
״שמע ישראל״ ,אני שואל את עצמי, איך
זה משפיע על הילדים שלהם, שאינם
מסוגלים להבדיל בין הצגה ואמת.
איפה אעמוד אם תהיה פד, מילחמת־אחים?
מצד אחד אני מתעב את גוש-
אמונים, מצד שני אני מתעב את ממשלת

חדאד זזיוו בסן־הכל רב־סדן לבנת׳ ,ופיתאום
ראשיהממשלה חונן חברו, ממשלת״שראל מעניקה
לו את אות־המופת, הומטנ״ל ]אלזפי־הפיקזד חס
חבריו הטונים ביותו־ ,והוא נוסע גונ ב של אלוף־
כיתור. אז איך אפשר לדרוש מוווו שיישאר צנוע?
ביותר, אלופי פיקוד הם עמיתיו למיק־צוע,
הוא נוסע ברכב שרק אלופים נוסעים
בו — אז איד את רוצה שישאר
צנוע.
קנו־,־המידה ההורס את חדאד הוא קנה־המידה
הישראלי, וחבל לי עליו. לדעתי,
הוא ביסודו איש טוב.

• הוא אינו ידוע כרחמן.
נכון, אבל אף לבנוני אינו ידוע כרחמן.
חדאד, כפי שהיכרתי אותו, בהשוואה
ללבנונים אחרים, הוא בסדר גמור. תאמרי
שוויצר, שרלטן, קשקשן. אז מה? יש
לנו בית עם 120 קשקשנים בירושלים —
ראינו אותם השבוע בעבודה.
הרסו אותו, פוגעים בו. אילו לפחות
היתד, לו תדמית של איש עצמאי. קובעים
את עתידו, וכשאדם רוצה ממנו משהו,
הוא לא פונה אליו, אלא לירושלים.

#מה דעתך על העובדה
חדאד פוגע כחיילי יוגיפי״ל.

רוב חיילי יוניפ״ל נפגעים על־ידי אנשי
אש״ף והשמאל. בכלל, יוניפי״ל מזכיר לי
יפהפיה שופעת סכם, הנכנסת עירומה

בגין — אז איפה אני עומד? אני לא
אוהב את בגין, אבל הוא ראש־ממשלת
ישראל. אם אתמוך בממשלה זה יהיה נגד
הכרתי, אם אתמוך בגוש־אמונים אתמוך
נגד דיעותי ואמונתי. המחנה הניטלרי —
אורי אבנרי וחבריו — שותק. המערך
מוכיח עצמו כצבוע.
לדעתי, העובדה שהמערך נמנע מהצ בעת
אי־האמון בממשלה זו טרגדיה. למה
לא קם אף אחד מהמערך ואמר לבגין:
מה אתה מיילל, אתה גרמת לכל זה.
אתה המצאת את השיטה, אתה עמדת
באלון־מורה וצרחת שיקומו עוד אלף
אלוני־מורה! אבל אף אחד מד,צבועים
האלה לא קם. ישבו עם הידיים מתחת
לתחת, אז אני מבולבל, וזה קשה לי
נורא.
אני ישראלי מבולבל בן ,40 שב 1982-
מחפש דרך. בשבילי לא קיימת יותר
הזדהות מוחלטת.
אני זקוק לחופשה מהמדינה, לנסוע
רחוק לאיזה שנד,־שנתיים כדי ליישר את
המחשבות ולחכות עד שהדברים יסתדרו.
כעת אני מרגיש מבולבל, פשוט מבולבל.

במדינה
(המשך מעמוד )52
לדברי ד,וכמו, דתי ששיכל את
בנו יצחק במילחמת יום־הכיפו־רים
בקרב על העיר סואץ, עלה
רעש בלתי־נסבל מהגן החל מש-
עות־הבוקר המוקדמות ועד לשעות
הערב, מלווה בצחנה כבדה,
הוא פנה למנהלי המיתקן והם ענו
לו שזהו מיבנה זמני, והם מתכוונים
לפנותו.
המקום אכן פונה, אך לשם הקמת
מבנה בן חמש קומות, שמיד
עד לתלמוד־תורה כתב סופר.
,ל 7א פרוטוקול. סיפור הקמת
הבניין לקוח כאילו מיצירה קפק־אית.
באיזור, המוכר כאיזור ג׳ של
תוכנית־המיתאר העירונית, אסורה
הקמת בתי־ספר או תלמוד־תורה.
הוועדה המקומית לבניין־ערים
אישרה לנציגי כתב סופר הקפת
גן־ילדים ומעון־יום, אך רק בשתי
הקומות הראשונות. את הבקשה
לקומה השלישית העבירה להחלטת
הוועדה המחוזית לבניין ערים.
הוועדה המקומית אישרה את הקמת
המיקלט והקומה המפולשת,
כל זאת לגן ומעון־יום. האיזור
אומנם דתי, אך גרות בו מישפחות
מבוגרות ללא ילדים רבים.
למרות שהוועדה המחוזית לא
דנה ולא אישרה את החריגה המבוקשת,
ניתן היתר בנייה 7306
ב־ 4למרץ־ 1981 על-ידי הוועדה
המקומית, ועל פיו מותר להרוס
את המיבנה הדדקומתי ולבנות
בניין כן חמש קומות.
מיכתב של מישרד־הבריאות,
ששלל הקמת בית־ספר על פני
שטח כה קטן, של 490 מטר מרובע,
לא מנע את האישור.
הצטרפו לכך דיון מוזר ביותר,
שנערך בוועדה המקומית ללא כל
רישום בפרוטוקול.
הזמנה לדין־תורה. בינתיים
התארגנו סביב הוכמן, המפעיל של
אולמי־העצמאות במצודת זאב ש־בתל־אביב,
שכניו ברחוב סוקולוב
,23 וכל דיירי הבית ברחוב מימון
,14 הנמצאים מאחרי המבנה המוקם,
ואף דיירי הבית שמעבר לכביש.
הם החליטו לפנות לבית־המישפט.
תוך
כדי הריסת המיבנה הישן פגעו
הטרקטורים בגדר ביתו של ד,ונד
מן, וכשפנה בתלונה למישטרה,
לא נעשה דבר. אם לא די בזאת,
אף הופעל עליו לחץ: בית־דץ־
צדק בבני-ברק, בראשות הרב ני־סיס
קרליץ, אף פנה להוכמן והז מינו
לדין־תורה משום שפנה לערכאות
אזרחיות. אחרי שהתברר
לעותרים שלא בית־מישפט יפסיק
את הבנייה הבלתי־חוקית כי אם
הוועדה המחוזית, הם פנו לוועדה
ומפקח מטעמה בדק ומצא שאכן
הוועדה המקומית חרגה מסמכויותיה,
ויתרה מזאת — ישנה חריגת
בנייה חמורה.
כשבאו הדיירים למהנדס העיר,
הוא סירב להפסיק את הבנייה, בטענה
שההריגה היא קישוט ארכיטקטוני.
במכתב
למבקר־המדינה פירטו
העותרים את המבוך הקפקאי ש אליו
נקלעו, והסבירו שההפרעה
לחיים השלווים תהיה קשה ביותר.
הקמת המבנה הרב־תכליתי באיזור
כה צפוף תהפוך את חצרות בתיהם
למיגרשי-מישחקים. שעות־הלימוד,
בעיקר של הישיבה, ימש כו
עד שעות־הלילה המאוחרות ויפריעו
את מנוחת השכנים.
בעוד מבקר־המדינה בודק את
העניין, והוועדה המחוזית ומהנדס
העיר אינם מורים להפסיק את הבנייה,
צומח לו הבית הגבוה בקצב
מהיר ביותר. הוכמן והשכנים
האחרים חוששים שבתוך שבועות
יאוכלס המיבנה בתלמידי בית־ספר
לצד ילדי-גן ובחורי-ישיבה,
בעת ובעונה־אחת.

ת ל־ אביב
דה ט וג ד הווודכים
בטעגת חסבגות סגרה
עיריית תל־אכיב
את ׳•מרחצאות ההזעה
גתל-אביב.
מקומות הרחצה בתל-אביב לא
נועדו רק לאותם שאין להם מים
חמים בבית, או לדתיים הרוחצים
במיקוואות. מאות מתושבי העיר
נהגו לבוא לבתי־המרחץ העירוניים
כדי להמריץ את זרם־הדם במרח־צאות־ההזעה.
הטבילה
במרחץ התורכי היא
טקס ארוך. בתחילה נכנס המתרחץ
למי־הבריכה ורוחץ בהם.
אחר-כך הוא מתיישב בצידה על
מדרגות, כשכל מדרגה גבוהה יותר,
קרובה יותר למרכז החום.
כעבור זמן, אחרי שהתחמם, הוא
מטפס למעלה, ושם עורכים לו
ארבעה מחבריו עיסויי ממריץ דם
על-ידי חבטות מטאטאים גדולים
על גופו.
לשוב לתחייה. בתל-אביב היו
מרחצאות כאלה ברחוב פינס, ב־שדרות־החייל
ביד־אליהו, ברחוב
הכובשים, וליד איצטדיון בלום־
פילד ביפו. העיריה, שבבעלותה
היו חלק מהמרחצאות, סגרה את
המיתקנים ברחוב הכובשים וביפו,
ואת המרכזי, שברחוב פינס
השאירה כמקום רחצה בלבד, על־ידי
סגירת התנורים היוצרים את
הקיטור למרחץ־ההזעה.
לכאורה, יכלו מאות המשתמשים
בשירותי המרחצאות העירוניים
לפנות למקומות הפרטיים, אחרי
שהמיתקן ביד־אליהו, השייך ל מועצה
הדתית, נסגר אף הוא. אך
בעוד שבבתי״המרחץ הציבוריים
שילמו המשתמשים בשירותים 15
שקל דמי־כניסה, הם נדרשו לש לם
עשרות שקלים בבתי־המלון בעיר,
הנותנים שירותים דומים.
אז החלו התל-אביביים לצאת
מחוץ לעיר. המקום הפופולארי
הוא המיתקן בפתח־תיקווה, המלא
כרגע באורחים מהעיר השכנה.
מיתקן נוסף נמצא בראשוך לציון.
המשוגעים לרעיון טוענים שלא
יתכן שראשי עיריות אחרות יבינו
את חשיבות המרחץ לבריאות, ואילו
בתל־אביב ישאירו למתרח צים
רק את בתי־המלון שגובים
סכומי־עתק עבור שירותים רפואיים,
המעוררים את המתרחצים,
והמשיבים אותם, לדבריהם, לת־חיה.
כשנשאל
ממלא־מקום דובר עירית
תל־אביב, פנחס להב, מדוע
)נסגרו מרחצאות־ההזעה, הסביר
שהעיריה נמצאת במצוקה כספית:
״סגרנו שירותים יקרים, ואנו לא
צריכים לספק אותם למי שרוצה
לחמם את הטוסיק שלו.״

פ ש עי ם
אונס ה ש כנ ה
המישטרה טוענת :״אוגס״.
הנאשם טוען:
״היא הסבימה.״
ציון בגימוב, שנעזב על-ידי
אשתו, היה בודד ועצוב. בדירתו
השוממה נותר רק כלוב־ציפורים.
בערב יצא למרפסת לשאוף אוויר
והבחין כי במרפסת הקרובה ניצבת
אשה נאה ומעשנת סיגריה.
הוא ברך אותה לשלום ופתח
בשיחה.
הוא המשיך להסתכל בה, ולמרות
פער הגילים ביניהם — הוא
בן 22 והיא בת — 35 היא עוררה
את עניינו. הוא גילה כי היא
גרושה המטופלת בבת קטנה, ו־
(המשך בעמוד )58

ף ל דמן ׳מכל סעיפי החוק
הפלילי בחרו המתנכלים
לך להעליל עליך רק עסקי־מין
עם שוטרות ז״ שאלה התובעת עמידה
כוכבא־תשבי את דויד פרנקו,
מי שהיה מפקד סרחב־הגליל. ה נאשם
גבה־הקומה ועב־הבשר הניד
בראשו ואמר :״כי היתד, כבר
סיטואציה דומה לפני חמש שנים.
אז היה לי קצין בשם דויטש,
ששמר לי טינה׳ והוא בישל עלי

נתגלה בית בנהריה, ששימש
בית־פגישות לקציני-מישטרה, ובאוגוסט
של אותה שנה נפתחה
חקירה מישטרתית בעניין זה. ה תלונה
הראשונה הוגשה על-ידי
לאה דויטש, אשתו של קצין־מיש־טרה
מצפת. היא טענה כי קצינים

תחנות שו שונווות

המתלוננת טענה כי פרנקו נוהג
להזמין שוטרות מן המרחב שלו
לראיון אישי ככיסוי להצעות מגונות.
אחת השוטרות, סמל רחל
שושנה, העידה אז לפני ועדת*
החקירה שזומנה לשם כך, וסיפרה
את סיפורה.

אין ס מי ם;
יש מין

עז הסודה מינית
הוגשו נגד בתקו
נמשך שנים
עלילות בנושא מין, ואמר כי אני
מתעסק עם שוטרות, והדבר פורסם
בעולם הזה. אבל זה נבדק
באופן יסודי בזמנו, ויצא שזה
לא נכון. אז גם הפעם עלו על
אותו טרמפ.״
לפני חמש שנים, ב־ ,1977 פתח
העולס־הזה ( )2095 בסידרת־כת־בות
על שחיתות מינית והילולות
של קציני־מישטרה גבוהים בנד
חוז־הגליל, שבראשו עמד פרנקו.

במרחב מנצלים את מעמדם ה־מישטרתי
כדי לקבל טובות־הנאה
במלונות ומועדוני־לילה, וכי אח דים,
ובעיקר דויד פרנקו, מנצ לים
שוטרות למטרות בלתי מוסריות.

סניגור

שמן
רם, הציג
את גיבסת פרנקו,
כי מעולם לא כפה את אהבתו על
שוטרות שבפיקודו במרחב הצפון.

ף* ;וכמבר 1074 היתה רחל
שוטרת טירונית במישטרת־עכו,
תחת פיקודו של פרנקו. היא
היתד, אז רק ארבעה חדשים ב־מישטרה,
והוטל עליה לאייש בלילות
מחסום בין נהריה ועכו.
בחצות לילה קר וגשום עצר פרג־קו
את מכונית האסקורט הלבנה
שלו ליד מחסומה של רחל, ואותת
לה לגשת אליו. הוא התרעם
על שהוצבה במישמר-לילה במקום
זה ואמר לה :״לא יתכן
שתמשיכי לעבוד בתנאים אלה!״
הוא הכנים אותה למכוניתו, ונסע
איתה לכיוון כפר־אתא.
התעניינותו של המפקד בשו טרת
עברה מהר מפסים אבהיים

3י!קו: ערירות, תננים והתנגדות
השוטר!ח:הוא השתמש בסמסתו
כדי להשיג טונות־הנאה מיניות
לפסים רומנטיים, והוא שאל את
רחל :״תגידי, איזה סוג של גב רים
את אוהבת ד׳ כאשר השו טרת
הנדהמת חייכה במבוכה,
המשיך פרנקו ואמר לה :״גברים
כמוני הם גברים אמיתיים. ככלל,
אני אוהב מאוד נשים, ביחוד
כשהן שוכבות אתי.״ הרמז הפעם
היה ברור לחלוטין. רחל שתקה
שתיקה רועמת. פרנקו הפנה את
מכוניתו לכיוון עכו, הוריד את
השוטרת בתחנת־המישטרה ואמר
לה :״תצטרכי לעבור מפה, כדאי
לך לעשות את זה.״
רחל העידה על כך בוועדודה-
חקירה שמונתה בשנת ,1977 ושבראשה
עמד תת־ניצב רחמים
חדד. היא הסבירה לחוקרים כי
היא חוששת מנקמתו של פרנקו,
והם הרגיעוה ואמרו, כי לא יקרה
לה דבר.
שבועיים אחרי עדותה בוועדת-
החקירה פוטרה רחל מהמישטרה.
היא לא קיבלה הסבר לכך, ועברה
לעבוד כפקידה בבית־החולים בע פולה.
שוטרת
אחרת, רחל לוי, ממש טרת
קריית־שמונה, העידה לפני

״אם הופרכו כל הסיפורים נגדך
על עניינים עם שוטרות לפני
חמש שנים, מדוע ימציאו עליך
שוב את אותם הסיפורים ז הרי זה
לא הגיוני!״ טענה התובעת את
פרנקו, והוא ענה :״בעיני זה
הגיוני. אינני מעשן סמים, ולכן
העלילו עלי עניינים כאלה.״

נ שיקה
גלי סכס
ך*! האשמות הכלולות בכי
1תב־האישום שהוגש הפעם נגד
פרנקו מתייחסות רק לשנים
,1981—1979 מכיוון שחוק ההתיישנות
מבטל כל מה שקרה לפני
יותר משלוש שנים. בשנת 1979
ניסה פרנקו, לדברי כתב־האישום,
לחבק ולנשק שוטרת בשם אירים
אורון. הוא טילפן אליה למקום-
עבודתה, השמיע אנחות, ואמר לה:
״ג׳ינג׳ו, אני אוהב אותך!״ והציע
לה בילוי לילה במלון. פרנקו
הכחיש בעדותו את טענות השו טרת.
בשנת
1981 חיבק פרנקו, לדנד

י י !11| | 1 1חלה על חלק מתלונותיה של
בטי עובד נגד פרנקו. לכן,
למרות שהיא שפתחה את תיבת־פנדורה של מרחב

מכיוון ששוטרת זו אינה נמצאת
כעת בישראל, ולא תוכל להעיד
בבית־הדין, בוטלו בינתיים שני
סעיפי־אישום אלה.
גם חאשה שפתחה את תיבת
ד,פנדורה של מרחב־הצפון לא הו־פיעה
כלל במישפט. בטי עובד
(העולם הזה ,)2299 שנסיון ההתאבדות
שלה העלה את הנושא
לכותרות, האשימה בעדותה במיש־טרה
את שני מפקדיה. היא טענה
רבות נגד מפקדה האישי, ראש
ענף התנועה במרחב הצפון, משה
אברמוביץ, ונגד מפקד־המרחב,
דויד פרנקו. היא סיפרה כי כאשר
באה לראיון אישי עם פרנקו, כדי
לבקש שינוי בשעת ההפסקה שלה,
ביקש ממנה פרנקו כי תשב על
ברכיו :״מכיוון שכך אני שומע
יותר טוב.״ כאשר סירבה ניסה
לחבקה בכוח. בפעם אחרת הציע
לה את מפתחות דירתו, ואף בא
לבקרה בדירתה הפרטית כדי להתקרב
אליה.

התיק נסגר,

והשוטרת רחל שושנה, שהעידה ב־ 1977 נגד
פרנקו בוועדה הבודקת, פוטרה נזהמישטרה
שבועיים אחרי עדותה. לדבריה, אמר לה פרנקו כי הוא אוהב נשים
השוכבות איתו. היא סירבה להצעתו ושבועיים לאחר־מכן פוטרה מעבודתה.
אותה ועדה, וסיפרה כיצד, זילפו
אליה פרנקו וניסה לשכנעה להתייחד
איתו בדירת־הפגישות בנה-
ריה. היא היתד, זקוקה אז להמלצתו
כדי לצאת לקורס סמלות,
ופרנקו חשב שתהיה מוכנה לעשות
הכל כדי להשיג את ההמלצה.
אך הוא טעה. היא סירבה
לפגישה, ואף סיפרה על כך ל חברה
הקבוע, שוטר בשם ג׳יהד
טורק. גם טורק העיד לפני ועדת-
החקירה, וחיזק את עדותה של
חברתו.
מה עולה בגורלה של אותה
ועדת־חקירה אין איש יודע בבירור.
פר־נקו אמר השבוע בבית-
הדין המישמעתי שלפניו הוא עומד
לדין על האשמות דומות, כי
״יצא שזה לא כלום.״ אך התובעת
במישפט, עמידה כוכבא, שנשאלה
על כך על-ידי העולם הזה, השיבה
כי אינה יודעת מאומה על כך.

רי כתב־האישום, את חנה ביתן,
שבאה למישרדו לראיון אישי,
כדי להתקבל למישטרה: הוא נשק
אותה על שפתיה ושאל אותה אם
היא מעוניינת. הוא המשיך לטלפן
לביתה ולהטרידה. פרנקו העיד
כי אומנם ריאיין את חנה ביתן
כדי להחזירה לשירות. הוא הכירה
כשוטרת לשעבר, ורצה לעזור
לה• היא היתה מדוכאת ונזקקה
בדחיפות לעבודה כדי לפרנס את
שני ילדיה. כדי לעודדה חיבק את
כתפיה ונשק על לחיה נשיקת־עידוד
.״לא היה כל סכס בנשיקה
זו,״ הצהיר פרנקו.
השוטרת השלישית שהעידה ב־בית־הדין
נגד פרנקו׳ היתד, לילי
בנוליאל. לדבריה, הציע לה פרנקו
בשנת 1981״להיות חברים של
ממש,״ קרא לה ״חמודה״ ,וניסה
לשכנעה לאינטימיות. פרנקו הכחיש
גם דברים אלה.

הגליל, לא היתח עדה במישפטו ישל פרנקו. לחל?
אחר מטענותיה על הטרדותיו של פרנקו לא נמצ<
סיוע מישפטי, ולכן ויתרה התביעה גם על תלונות אלה
עמיר כוכב*
תישבי, חקרה את פרנקו בתקיפוו
שני פרטי אישום אחרים, בכתב־האישום
המקורי, מתייחסים לשוטרת
בשם יוג׳יני בן־יוסף. אולם

המה
מ חו כמת
ך* תובעת הסבירה שכיוון ש י
1רוב האשמותיה של עובד נגד
פרנקו מתייחסות לשנים קודמות,
הל עליהן חוק ההתיישנות, ואי-
אפשר לתבוע עליהן. לחלקים אח
רים
מהאשמותיה של בטי ל<
נמצא סיוע, הדרוש לאישומיב
בעבירות־מין, ולכן נאלצה התביעה
לוותר גם עליהן.
הגנתו של פרנקו, שהועלתו
בבית־הדין בעזרת הסניגור הוותיק
נחמן רם (שהגן על עמונ
ברנס) היתד, מחוכמת. הוא הכחיש
כל מיקרה שבו יוחס לו שימוע
בכוח וכל מעשה מגונה. לדבריו
מעולם לא נשק לשוטרת נגד
רצונה• ואם היו נשיקות לשוטרות,
היה זה רק בנסיבות מקובלות
במישטרה, כמו בשעת עליה
בדרגה, מסיבת־חג, או בחזרה מ־חופשת־לידה.
המיקרה
היחידי בו הודה פרנקו
כי נשק לאשה במישרדו, היה ה־מיקרה
של חנה ביתן. לדבריו
עשה זאת כדי לעודדה ולחזק את
רוחה, אולם גם אם יימצא כי
עדייו לא היה בכך ניצול מעמדו
כקצין, מכיוון שחנה ביתן לא
היתד, אז שוטרת. היא הייתה באותה
תקופה אזרחית, שביקשה
להצטרף לשורות המישטוה.
אם אומנם היו כל סיפורי השוטרות
על מעשיו של פרנקו
שקר ועלילה שהומצאה על-ידי
קצינים מתנגדים, כפי שטוען הנאשם,
הרי שמישהו התאמץ מאוד
כדי להמציא כל-כך הרבה עדויות,
ולשכנע כל־כך הרבה שוטרות
להטיל דופי במפקדן לשעבר.

איל;ד, אלון

יווד!ב שרת /איש ממאדים

לא זע ורא זע

בשבילכם זו אולי לא נחמה גדולה, אבל בשבילי כו׳ יעיי איד —
לפי כל הסימנים בשטח, בפועל ממש, מיספר המטורפים שלנו אינו
גדול כפי שנתאיים. העם לא ירד בהמוניו דרומה לעצור את הנסיגה.
הוא פשוט נשאר בבית. ולא רק מפני שקובעי המועדים התחכמו
בשעתם למקם את תהליך הפינוי לימי החורף בעיצומו, אלא קודם
כל מפני שמלכתחילה העם לא נהה אחרי קומץ הקנאים, אבלי
השלום, אשר גמרו אומר לשבש את הסיכוי הקלוש של קטיעת
המחזור הבלתי־פוסק והבלתי״נמנע, כביכול, של מילחמה והפוגה,
מילחמה והפוגה.
לא, העם לא נהר בהמוניו אחרי חמסני״השלום וחסמני־השלום
בדמותם של חנן פורת, חיים דרוקמן, גאולה כהן וצחי הנגבי (ויסלחו
לי השפויים הקיצוניים האחרים, ששמם פרח מזכרוני ברגע
זה. או, כן, הרב אריאל) ,ולכן מותר לי להתיימר לדבר בשם העם
לאין שיעור יותר מאשר לחבר המטורפים הללו, הזועקים השכם
והערב ״בשם העם״ ,שעה שמתחוור בשטח, בפועל ממש, כי הם
אפס מיספר ואפס כוח.
כמובן, זה כבר קרה לא לנפוליון אחד במקומותינו, אשר בתוך
סגור נפשו דימה שהוא קיסר ומצביא, והעם והצבא שם בחוץ
ממתינים בקוצר־רוח לפקודתו, לכל מוצא פיו, והנה — שומו
שמיים — ברגע שיצא מחדרי״חדרים אל אור השמש והחל לצוות
על ימין ועל שמאל לקום ולהילחם תחת דגלו, שהרי נפוליון הוא,
לא פחות ולא יותר, הוא ולא אחר, אירע דבר מוזר מאוד־מאוד,
ממש מטריף דעתו של מטורף — תחת להיצבא וללכת אחרי
נפוליון שלנו קדימה או אחורה באש ובמים, הופיע אי־משם
אמבולנס ובו כמה אחים אימתניים, מזויינים במזרק ובמעיל־בלם.
וזה מה שקורה עכשיו בדיוק בימית ובסביבותיה, אן כמובן
בקנה־מידה קצת יותר גדול ותוך ביזבוז משאבים לאומיים קצת
יותר נרחב. קצת יותר גדול, אמרתי, אבל זה הכל. כי העם שנקרא
על ידי חבר הנפוליונים־מטעם־עצמם לא בא. הוא נשאר בבית,
ואולי אפילו נהנה הנאה משונה למראה בגין במיטבו, אשר במהלך
היסטורי״אירוני החליף תפקיד עם בן־גוריון עד כדי קירבה מסוכנת
להפעלת התותח הקדוש של הדמוקרטיה המיסכנה שלנו פעם
שנייה. אגב, גם אריאל שרון שלנו לא ניצל מניקמת האירוניה
ההיסטורית, שהרי הוא בכבודו ובעצמו הטיף אך לפני שנים לא
מועטות, בקדום, אם איני טועה מאוד, לחיילי צה״ל שנשלחו
בפקודה כדי לפנות מתנחלים מטעם־עצמם, להפר את המשמעת
הצבאית ולא לעשות כמצווה עליהם.
ההתנהגות, כמתחוור, מוכתבוד לא אחת מכוח הנסיבות, כפי
שכבר גילו זח מכבר מי שהטילו את אחריות השמירה על הגנב
(תארו לכם את פרס מבצע את הפינוי — ואת בגין ושרון מתרוצצים
בשטח תחת הפורתים והדרוקמנים) ,אלא שאמיתה שחוקה זו

לשם ביצוע המעשים הללו את המטורפים האמיתיים העומדים
תמיד לרשותם (וכן גם את הקטינים הסרים למשמעתם ב״ישיבות״,
המועדים להיות מטורפים מן הסוג ה״אמיתי״ ,בעיקר).
חוששני, שבחשבון אחרון, ההבדל בין שני מיני המטורפים
הללו יימצא דק ורופף עד מאוד, אם יימצא בכלל. אבל כך או
כך, העם נשאר בבית, לא נע ולא זע ואם יש בו חרדה טיבעית
לבאות, הוא חרד שיבעתיים מהפקדת קנאים דוגמטיים על קידום
הבאות הללו, ואם הוא חושב בכלל, כי אז הוא חושב לא רק
כמה כל זה עלה לו — בכסף ממש, בדולרים — כי לכל מתנחל
יש מחיר ולכל חייל מפנה״מתנחל יש מחיר — אלא גם, ואולי
בראש ובראשונה, כמה זה עלה לו בביזיון שאין לו מחיר.

א ,־ בה רו ת גר עיני ת?
פצצת גרעין ערבית אחת, אחת ויחידה על ישראל הקטנה —
האם זה לא יהיה ״זבנג וגמרנו״ לעוד איזה אלפיים שנה, אם
בכלל ן
לפי דעתי כן, ולכן המסקנה שלי, שכמובן אינה מחייבת איש,
ובוודאי לא את הפרופ׳ לפיסיקה אמנון דר מהטכניון בחיפה, היא
שעל ישראל — כמדינה קטנה שדי בפצצת גרעין אחת להעלות
באבק את כל תיקוותיה — לחתור בכל כוחה לאי־מירוץ נשק
גרעיני באיזור ולפירוזו לאלתר מכל נשק שכזה.
איך עושים את זה נ רק בדרך אחת — מתוך הסכם.
אבל ישראל הקטנה, זו שפצצת גרעין אחת יכולה פשוט לשים
אותה לאל, לא רוצה הסכם. לא רוצה אי־מירוץ נשק גרעיני. לא
רוצה פירוז האיזור מנשק שכזה. לא רוצה.
להיפך. אם איני טועה. ישראל היא המדינה היחידה באיזור, המסרבת לחתום
על האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני. ישראל היא המדינה
היחידה באיזור, שמדיניותה המוצהרת היא למנוע מכל מדינה
אחרת באיזור יכולת גרעינית צבאית.
אם ׳מדיניותה זו תעלה בידה, רק העתיד יוכיח. שזהו הימור
שבהימורים ברור לגמרי, מפני שמה אם למרות מה שהפרופ׳ השחצן
אמנון דר מהטכניון בחיפה אומר — ש״ישראל צריכה
לפעול בהחלטיות למניעת נשק גרעיני לערבים, ויש בידיה לעשות
זאת דבר 3.3.82 ,ישראל לא תצליח לעשות זאת ולו
רק פעם גורלית אחת ז האם לא ברור, שההימור הזה על יכולת
סופרמנית־נצחית זו של ישראל אינו יכול שלא להימנות עם

כ ל העם נשאר בבי ת ולא בגלל הג ש

פצצת גרעין אחת ונגמר לאל פיי ם שנה
אינה פוטרת את מי שמשוחררים מאחריות, את מי שאינם חייבים
להחליט החלטות מדיניות־צבאיות״כלכליות יוס״יום ושעה־שעה,
ויכולים להיפנות למישחקי ״שוטרים וגנבים״ מגוחכים בקידמת
סיני, לא ממחשבה ולא מעונש.
ובאמת, כגודל אי״המחשבה כן כובד העונש. שכן היש עונש
כבד מזה לנפוליונצ׳יקים שלנו, שהתיימרו לדבר בשם העם ולפעול
בשם העם — שהעם לא נע ולא זע ן היש עונש כבד מזה למטורפים
האמיתיים והמדומים, הסבורים, שבכוחם לבטל את הסכם השלום
הישראלי־מצרי פשוטו כמשמעו — שההסכם יכובד עד תגו האחרון ו
היש עונש כבד מזה למי שחתרו להוכיח כי ה״נסיגה מסיני״ היא
פשוט דבר לא מעשי, מפני ״שהעם לא יתן״ — שהעם פשוט נתן ן
היש עונש כבד מזה למי שקבעו חד״וחלק כנביאים, שהעתיד בכבודו
ובעצמו מדבר מתוך גרונם :״לא תהיה נסיגה שהם פשוט
נחשפים כמתעתעים ן ואחרון״אחרון: היש עונש כבד מזה למי
שחפצו להוכיח לעולם ומלואו שהנסיגה תהיה תהליך קשה מאין
כמותו, ושאפילו יתבצע, בסופו של דבר, בדם יזע ודמעות, לא
ייוותר לאורו שמץ ספק — כי הדבר פשוט לא יוכל להישנות
במקומות אחרים שמעבר ל״קו הירוק״ — שההשתלמות על מתנגדי
הנסיגה מתגלה כעניין של צ׳יק־צ׳ק ן
אמרתי לעיל ״מטורפים אמיתיים ומדומים״ ,וראוי להרחיב
בעניין זה במקצת ולומר משהו לטובת שני הסוגים, שכל אחד
מהם נוהג לפי דרכו. המטורפים האמיתיים הם פשוט אמיתיים.
אלה הם טיפוסים שתמיד יימשכו לזירות של אלימות וחורבן, של
יצרים עזים, קנאיים וקיצוניים, ושל סיכוי והשתוקקות להפעלתם.
אני משער, שאילו נערכה במקביל להצבעת אי״האמון האחרונה
בכנסת הצבעת ניסויית דומה בכל בתי״המשוגעים שבארצנו הקטנטונת,
היו התוצאות שונות לגמרי מאלו שהעולם היה עד להן
בירושלים.
אבל ישנם גם המטורפים המדומים, אותם אנשים שכביכול
הם התגלמות ההגיון הקר, המפוכח, שפשוט יודעים מה ממתין
לכולנו בחגווי. העתיד, יודעים כמובן טוב יותר מכל אחד ואחד
מאתנו ומכולנו גם יחד (כפי שאנו מתגלמים לטוב או לרע
במוסדות המחוקקים והמבצעים שלנו) ,ולכן מצפונם מרשה להם —
ואפילו מצווה עליהם — לעשות (איש לא כופר בזכותם להטיף או
ל־עוק) מעשים הסותרים את העיקרון הדמוקרטי של קיום מקור
אחד ובלעדי של קבלת החלטות מדיניות וביצועו — ולהפעיל

סוג ה״קונספציות״ המפורסמות, המשכילות כל בעל ביטחון־יתר
בעצמו ז האם לא ברור, שהימור זה אינו בטוח כלל וכלל יותר
מאשר ההימור על הסכם, שתכליתו מניעת הכנסת נשק גרעיני
לאיזוך בכלל ו
שלא לדבר על כך, שכבר נענשנו קשות על שחצנותנו המחרידה
בכך, עד היום אין לישראל שום לוח־זמנים לבניית כור־כוח
גרעיניים, שעה שלא מדינה ערבית אחת מקדימה אותנו, ולא
במעטן כלום לא ברור שיש קשר בין הדברים י שלא לדבר על
כך, שבאין הסכם תמיד תרחף עלינו סכנה מובהקת של פגיעה
בדרך זו או זו (העיראקים עשויים לנקום את נקמת ״תמוז״
לא רק ב״אורורה״) ,לרבות באיזה כור כוח גרעיני שנקים סוף
סוף — דבר שמחייב מראש שיקולי בטיחות מפליגים בבחירת
האתר המתאים ובמיגונו (תוך ייקור פנטסטי של הוצאות ההקמה
והתפעול) — ומי צריך את זה 1
אבל שיקולים קטנוניים שכאלה אינם מטרידים את הפרופ׳
אמנון דר ועמיתיו. הוא בשלו :״לא בהכרח צריך להפעיל אמצ־
,עים דרסטיים (נגד הפיתוח הגרעיני בארצות ערב) כמו הפצצת
הכור הגרעיני של עיראק. אפשר בהחלט להפעיל אמצעים כגון
האמצעים שבהם השתמשו בשנות ה־ 60 נגד המדענים הגרמנים,
אשר הועסקו בפרוייקט בניית טילים במצריים.״
״לפעול בהחלטיות ...יש בידיה לעשות זאת ...אפשר בהחלט
להפעיל איכשהו הבטחון האדיר הזה לא התאשר בפרשת
״אומרה״ ,שהיום היא בנטל חיפה ומחר במקום אחר, ואם
משהו נשאר לא ברור, מה פלא ז הרי הפרופ׳ אמנון דר הכריז
במקום שהכריז — כדיווחו הנאמן של ״דבר״ — שעל ישראל
״לשמור על אי הבהירות בתחום יכולתה הגרעינית.״
הצרה היא שמרוב אי-בהירות הכל ברור מאוד.

^ והין עי1י ך
רייסר. פאפו. סנידור. תעסה-גלזר. דרוקמן. הנגבי. שפירא. נאמן.
אריאל. לווינגר. פרחן. כהנא. כהן. אבו״חצירה. ארידור. פרחן. גורן.
ממדור. רייסר. פאפו. סכי..
בררררר1

במדינה
(המשך מעמוד )56

המשיך לחפש הזדמנויות לפגישה.
ערב אחד, כאשר הבחין שהיא
לבדה, הזמין עצמו אליה לכוס
קפה .״היא לבשה חצאית כל-כך
קצרה, שראיתי את התחתונים
שלה,״ סיפר הצעיר. אך הוא
התגבר על יצרו, ואחרי הקפה
עזב את הדירה והלך לביתו.
רוצה לשכב, ומייד. פעם
או פעמיים נוספות התנהלו שיחות
רעים בין השניים, ויום אחד
קרא בגימוב לאשה וביקש ממנה
כי תבוא לדירתו, כדי להתייעץ
איתה בעניין כלשהו. היא עטפה
עצמה בבגד־חוף ססגוני, הסגור
בעזרת סיכה, ובאה לדירת הגבר.
הוא הראה לה את תמונת אשתו
וסיפר לה על בעיותיו. לדבריה,
אמר לה כי הוא עומד להיכנס
לכלא למשך חמש שנים, והציע
לה לקחת את כלוב־הציפורים שלו.
בגימוב אמר לשכנה כי זה זמן
רב לא היד, לו מגע עם אשה,
והיה רוצה לשכב איתה .״חשבתי
שהוא צוחק, כי אני מבוגרת
ממנו בהרבה שנים. בעיני הוא
ילד,״ העידה האשה. אך, לדבריה,
הוא נטל סכין קפיצית, העביר
אותה לאורך בטנה והבהיר לה
כי כוונתו רצינית וכי הוא רוצה
בה מייד.
״הוא קמץ את ידו לאגרוף,
ועיניו נצצו באופן מפחיד,״ סיפרה
השכנה המבוהלת. כאשר
הוציא מהארון רובה, הפסיקה
להתנגד. בגימוב שפך בושם על
המיטה ואמר לה :״עם בושם זה
אני אוהב לקיים יחסים.״ הטיל
אותה על המיטה ואנס אותה.
מכיוון שלא שיתפה פעולה, לא
הצליח הגבר להגיע לסיפוקו.
לפתע נשמע קולה של הילדה,
שקראה לאמה מהחצר. המותקפת
קמה מהמיטה, התעטפה בחלוק,
ואמרה לילדה כי עוד מעט תרד.
בינתיים נשמע גם צילצול בדלת,
וכאשר הלך בגימוב להציץ
בחריר, ביקשה ממנו שיניח לה
לרדת. היא הבטיחה כי תשוב
אליו עוד מעט, והוא ירד איתר,
במדרגות. היא עזבה אותו ועלתה
עם בתה לדירתה. אחרי זמן
קצר ירדה משם ונסעה לבית
הוריה.

״שמענו שאת מבוהלת״.
לפני השופטים אליהו וינוגרד,
עדנה שצקי ואהרון מישר, הוצגו
שתי גירסות. אחת, גירסת האונס
בעזרת הרובה והסכין, שאותה
העלתה בכתב־האישום התובעת,
שולמית אמיר. השניה, גירסת הפיתוי
וההסכמה, שאותה העלה
בגימוב במישטרה ובבית־המישפט
בעזרת הסניגורית, נוריש פיש.
האם רצתה האשה בהרפתקת
אהבים קצרה עם השכן הצעיר
ויפה־התואר, או שמא ניצל
בגימוב את ידידותה של השכנה
ואנס אותה באיומים י שתי ה־גירסות
נשמעו אמינות.
החלק המוזר ביותר בכל הפרשה
הוא חלקה של המישטרה.
האשד, לא פנתה להתלונן במיש־טרה
על השכן האנס. היא נסעה
לבית הוריה ונשארה שם שבוע
ימים. רק כאשר עברה יום אחד
ברחוב עם ידיד, הצביעה לפתע
על בגימוב, שנסע במכוניתו, ואמרה
:״זה הוא!״ ולא פירשה.
הידיד הבין כי היא מבוהלת,
וסיפר על כך לחבר שלו, שיש
לו קרוב העובד במישטרה. החבר
סיפר זאת לשוטר, וכך הגיעו השוטרים,
מיוזמתם, לביתה של
המתלוננת ושאלו אותה :״האם
קרה לך משהו ן שמענו שאת
מבוהלת.״ רק אז התגלה סיפור
האונס. הסניגורית, נורית פיש,
ניסתה לברר אם במישטרת יש ראל
יש נוהג חדש של איתור
מתלוננים וגביית תלונתם בביתם.
העולם הזה 2323

״ מיליונר אמיתי -
מרגישים מיד׳׳

1מ ו ^ ויו 1 _1 - 1 0ו

**11x101**18

מגן מיליונר-ממישים מיד

^ 110 0מ י3£

אגפא מציגה: הסרט הייגמישיי.

הדור החדש
של סרטים לצילום בצבע.
אגפא 100

ממשיצישוודית (וכל הצבעים שבדרך)
תוכל לצלם קשת מגוונת מאוד של אנשים מכל הגוונים -
והתוצאה תמיד תהיה זהה למקור: אגפא 100 מדייק בכל צבע־עור!

אור וצל...

(וכל מה שביניהם)

תוכל לצלם בבית או בחוץ, באור השמש או
בעזרת מבזק (פלש) -והתמונה תמיד תיקלט היסב:
לאגפא 100 רגישות אידאלית לצילום בתנאי אור משתנים!

זו גמישות י

הורוססוס

מרים בנימיני

! $מזר החודש :

דגים

הוא בן המזל) .אריות, נמרים, וכן שודדי-
רכבות, מכבי״אש, או בל תחפושת שמזכירה
אומץ־לב והרפתקנות.

דב־ם
הם אכן אוהבים את התחפושת׳ א ד זו
חייכת להיות נוחה, וללא עבודת הכנה
מסובבת. הם רועים להופיע בדמות מעו-
דנת וחלומית. בת״הים, פיה, רקדנית בלש,
או נערה תמהונית שאיש אינו מכורה,
בגלל ההסוואה המוצלחת. דמויות מאגדות:
סינדרלה, ביפה אדומה, מלכת הלילה,
שילגיה, היפהפיח הנרדמת, וגם
דמויות מן המיתולוגיה היוונית, בעיקר
אל״הים נפטוו, אן גם זאוס, חרה, אתא־נה
— בולם ירגישו טוב כשיתחברו למזל.
אחת ההפתעות שחם מסוגלים להכין,
לבוא ללא תחפושת ולומר :״סוף סוף
התחפשתי לעצמי ״.זו לא בדיחה, ה*
מתכוונים לכן באמת.
טלה פורים הוא המצאה נפלאה לטליים.
בהתלהבות עצומה הם מבינים לעצמם
תחפושת מיוחדת הדורשת השקעת מרץ
ואת כל היצירתיות המאפיינת אותם.
לפתע צץ לו רעיון מעניין ומשעשע, ותוך

ש 1ר
השוורים אוהבים את החמא, ופורי*
משמח אותם יותר משאר החגים. חוש
ההומור והמזג הטוב שבו ניחנו, מאפשרים
להם ממש ליהנות. התחפושות שימשכו
אותם הן טבח, אופה, או מוכר
ממתקים. אגב זו לא תהיה סתם תלבושת
שמראה אופה. הוא יתייחס ברצינות לעניין,
וידאג לשאת על כתפיו מגש עמוס
בעוגיות או דברי מתיקה. אין לצפות
ממנו שיחלק את מגמותיו בחינם, המחירים
לא יחיו יקרים, אך הוא יעדיף
למצוא את עצמו ״עשיר״ יותר בגמר החג.
תחפושות נוספות — איכר הולנדי, בנעלי
עץ או אשתו האיברה. דובון צעצוע המתנהל
בכבדות. אם שכנו הטלה מתחפש
לטוראדור, הוא לא יתנגד להיות השור.

פאנקיסטים. מה שיותר זרוק ויותר משוגע

— יתאים לתאומים.

סדט!
בני סרטן חייבים להכין הבל בזמן,
ולתכנן את פרטי התלבושת כדי שלא
תהיינה הפתעות בלתי נעימות. חם יעדיפו

בני תאומים לא יטרידו את עצמם זמן
רב לפני פורים בשאלה, למה להתחפש.
יום לפני החג זח יובא להם* ואז תוך

תלבושת עשויה היטב ומבדים עדינים ן
ונעימים. רצוי שהתחפושת תהיה מונחת
עליהם בדיוק. מה חם אוהבים! כל מה £

נבסון, ה שוום נו גי ם הוא כוכב 1
המחחנש״ס. הוא מז ״ו את האמת
עד שהאדם משוכנע שהוא דובו אימת.
שניה הוא חופך לדחף חזק להצליח
להגשים את המבצע במהירות וללא עזרה
מאחרים. תחפושות של ציידים, סייפים,
קציני צבא, לוחם רומאי, לוחם שוורים,
קאובוי, לוחם אפריקני. צ׳רלי צ׳פלין
(בן מזל טלה) או ואן גוך ללא אוזן (גם

כמה שעות, תהיה להם תחפושת שתיראה
כאילו השקיעו בה זמן ומחשבה רבים.
טח חם אוהבים ! ראשית — תחפושות
כפולות. שנית משהו שיעורר צחוק רב.
למשל ליצן בל בך שמן שבתוך מכנסיו
יהלכו שני ילדים. או חצי גבר חצי אשה,
או חצי סוס חצי אדם. גם כל הליצנים
הקטנים, ובן הביטניקים חהיפיס וח*

(המשך בעמוד )74

5¥הקלח קלה תורגש השבוע, למרות שעדיין
¥אי״אפשר לבשר לטלאיים שהתקופה
הקשח הגיעה לסיומה.
לפחות אפשר לנח מם
שבשבוע זה יוכלו
לאסוף כוח, ולהיות
חזקים יותר בהמשך.
את בני־הזוג תוכלו
להעמיד במקומם ה נכון,
ולא להיכנע לו
2מ־זולו
תובענות המוגזמת. גם
20 באפדז
אם הם מאיימים בני-
תוקים, ומגישים אולטימטום,
קחו בחשבון שהם פועלים מתוך
עמדת חולשה. מתבשלת תוכנית לנסיעה.

תוכנית לנסיעה תוסיף עידוד נמצב־רוח
משופר. כדאי לתכנן יחד עם בן־הזוג נסב־עה
משותפת. מאחר שצפויים
ביקורים מחו״ל,
תוכלו להיעזר גם בידידים
וקרובים הבאים
אפשר להתחיל׳ השבוע
משם. במקום המגורים
לתכנן שיפוצים ורכישות
חדשות. סכום
כסף נוסף יימצא לכם
בקרוב על־מנת להגשים
תוכנית הקשורה
לדירתכם. התפרצויות כעס של בן־הזוג
או הילדיס עלולות להכניס מתח רב.

מתח רב מלווה את התקופה. רוצים
לבלות, ליהנות ולנוח, אך ההרגשה הכללית
אינה טובח.
חשים חולשה וכאבים
שונים ומשונים, שלא
תמיד אפשר להבין מהיכן
חם באים. במקום
העבודה לא מתחשבים
בכם, והדבר גורם
לרוגז ולעלבון.
כדאי לומר את דעת2:ביטמטמבר

2בא*ק;טוגי־כם
מבלי להתבייש,
ח״לא על ולוותר
נעים״ .בן הזוג מתרכך כלפיכם ואפילו
עשוי להפתיע בהתנהגותו החורגת מאוד.

התוכניות שנראו בלתי ניתנות לביצוע
בכל זאת מתבצעות, אס כי לא בקצב
הרצוי. ההאטה לטובתכם
אך אתם מאבדים
את השקט, ומרגישים
צורך להימצא בתנועה
מתמדת. גס בעבודה
חשים מרץ בלתי רגיל.
זיכרו שגם הכוחות של
מזל גדי — מוגבלים,
וכדאי קצת להירגע.
מבחינה כספית צפויה
הפתעה נעימה השבוע.
לא הסכום קובע, אלא ההרגשה הטובה
היכרויות חדשות לפניכם,
חשובה.

בעיות בריאותיות מטרידות אתכם, אך
שימו לבשכל בעיה נפתרת במהירות,
ואין סיבה להיכנס לדאגה.
המצב הכספי אינו
מעודד. כדאי לחסוך
במידת האפשר.
הזמנות למסיבות ולפגישות
חברתיות עשויות
להגיע השבוע.
רצוי להיענות להן.
בקרוב צפויה פגישת
חדשה שתהיה משמעותית
לעתיד הקרוב. גס
פגישה מחודשת תשחרר אתכם ממועקה,
ותוכלו סוף־סוף להשתחרר מהעלבון.

תאומים

האם מיקרה הוא, שחג פורים חל בתקופה
שבה השמש נמצאת במזל דגים ז
שום כוכב מלבד נפטון (שליט דגים) לא
חיה יבול להתאים יותר לחג זה. נפטון
מזייף את האמת באמנות בזו, שהאדם
בטוח שהוא דובר אמת.
גם בפורים הכל משתנה — המן מבין
עץ למרדכי ונתלה עליו בעצמו. אחשוורוש
שואל מי האיש אשר המלן חפץ ביקרו,
ושוב חופך המן את הדברים, וחושב
שהגיע לעמדה שאליה שאף, כשלמעשה
הוא כבר בשאול תחתיות.
כוכב נפטון שולט גם על הלבוש, שכן
הבגד מסתיר את מערומינו, ומבטא צורך
עמוק ליצור אשליה מסוייטת באמצעות
ההופעה. אם כך, כדאי לברר, כיצד מתאימים
עצמם כל המזלות להשפעותיו של
נפטון — דהיינו לחג פורים. כיצד אוהב
בל מזל להתחפש?

ההרגשה שכבר אי-אפשר יותר להמשיך
במצב הקיים תחלוף לה בקרוב, אך
ברגע זה קשה לומר
שאתם מרוצים. מצב
הבריאות אינו טוב,
והדבר גורם לאי״שקט,
מועקה ואפילו דיכאון.
גם במקום העבודה
אינכם מרוצים, ומתחי ׳
לים
לחשוב על שינוי.
מבחינה כספית המצב
זן; ביזל״ -
ו 2באוגוסט
אינו יציב, ואין ברירה
אלא להיעזר בכספו
של בן-חזוג, או בכספם של הורים וקרובים.
בקרוב מאוד ישתנה המצב לגמרי.

אריון[

סאזנ״ס

למרות העיכובים המשונים בתוכניות, מתברר
שגם כך אפשר עדיין ליהנות ולמצות
את כל הטוב מהחיים.
במקום העבודה אתם
זוכים לפופולריות, שבחים
לא מעטים מושמעים,
וגם מופצים על־ידי
אנשים המעריכים
את מסירותכס וכישרו־נותיכם.
גם אם בתחילת
השבוע יהיו יומיים :1 22 אולז 12 ונ ר -
;22 בו ו בלו נ ר
מעייפים, תתגברו עליהם
בקלות. הכינו מלאי
של כוח ומרץ, מכיוון שתשבוע תמצאו את
עצמכם נהנים ומטיילים ממסיבה למסיבה.

עקת

שקשור במישפיוה — תחפושת של תינוק,
או של בובה, גם צעצועים אחרים או
מיקי-מאוס ודונלד דאק. תילבושת של
אמא ואבא או של דוד ודודה. דמיונם
המפותח וחפורה יכול להפתיע את מכריחם,
במו מעשי קונדס מוזרגם שאינם
אופייניים לחם, אלא בפורים. דמויות

מרגישים שעליתם על דרך סובה, למרות
שזו תקופח של תוספת אחריות. בפרוייק טים
חדשים שאתם
מתכננים, קחו בחשבון
את כל האפשרו יות.
הזהירות תשתלם,
ותובניותיכם יוגשמו.
למרות האופי המעט
תמהוני המאפיין אתכם,
תוכלו להשפיע על
הסביבה ואף לשכנע
20 בי׳גואר -
8ובפב רו א ר
אותם בראייתבם הבחירה
והנבונה. הישג
כספי חיוני צפוי לבם, וזה זמן מצויע
לייצב את עסקי הכסף על בסיס איתן.

מתיחות מורגשת בביתכם ובקרב המיש•
המצבמשתפר מיום ליום. ידידים באים
מצבכם אינו רע, מלבד כל מת שקשור
המצב מתחיל להתבהר. מסיבות, בילויים
פחה. שינויים מורגשים באוויר, ובל
ופגישות מחודשות עם בני״זוג אהובים, בכספים. יש להקפיד להחזיר הלוואות,
לבקרכם, וכדאי אף להתכונן
עניין קטן חופך בן
ולשלם חשבונות. דחייה
ולחגיגות יותר מן האו
עם מכרים נשרגע
לעניין גדול• ההרשל
אלה עלולה לגרום
רגיל. מתחילה תקופה
כחים. אלה יוסיפו ל-
גשה היא שהדברים
לאי־נעימות רבח, ול־רומנטית
מבורכת מאוד,
מצב־רוח טוב יותר.
מתנהלים מעצמם, וסועם
יחסים יציבים יותר
הסתכסכות עם אנשים
יחד עם זאת, מבחינה
חפים עימם גם אתכבר
כעת
קרובים.
מבחינה ריגישית. בעתיד
בריאותית עדיין לא
כם. רצוי לברר אי-
תיזכרו בתקופה בנוסמדברים
מאחרי גבכם
חשים לגמרי חזקים,
טלגיה, אך אליה וקוץ
הבנות ביניכם ובין
על ״חסכנותכס״ ועל
ועלולות לצוץ בעיות
בה, נדיבותכס הטבעית *
אי־נכונותכם לעמוד בשבנים
או ידידים קרוהקשורות
לדרבי הנשי>׳י.:גמ.1ן;*י•
התחייבויות.
ומי כמובים
מהעבר. שיחה
עלולה לההיפו לבז־מה
או ללב. אך אלו
1*1*13*20
בזנות. חיבתכם לאוכל
גלויה על כל מה
כם רגיש לביקורת, גס
אינן נראות מסובבות
אינה נאמרת
אס זו

ולהתפנקות עלולה לסשיש
לכם נגדם עשויה
ומפחידות, והתייחסות
נכונה תשחרר אתכם מכל חשש. במקום בפניכם. מבחינה רומנטית צפויות הנ1ובוע להועיל. לתוכנית שנרקמת כעת בחשאי כן את הבריאות. עקרבים בני המיז השני
מהרהרים בכס. בני דגים — עיסקו בספורט.
העבודח מעריכים את עבודתכם הנאמנה. הצלמות לא מעטות. שימו לב, אל תחמיצו. יש סיכוי רב לצאת לפועל בחודש הבא.

לבילויים \

האשיס

1תו1ו>

חשש
דגמים

האחת עזי השני ^ ^5
הדוגמנית הפרטית שליד אמר, דבר נכון רק לצורך צילום זה.

שוקי עיצב את מה שכינה קולקציית־החלל — אופנה ספורטיבית,
המשלבת הרבה פלסטיק תיוצר למגע אשליה של עור אמיתי.
לדעת שוקי הפלסטיק הוא חומר העתיד בעיצוב בגדים,

ף ץ צוגת אופנה בלי צלם היא, אמנם,
י דבר נדיר -,אך לגמרי לא מיקרי
כשהאירוע מתרחש בביתו של מעצב־האופנה
שוקי לוי. הוא פשוט חושש מעינא
בישא, ורוצה למנוע אפשרות של העתקת
הדגמים. צודק? יתכן, כי הקולקציה כל-
כך יפה, שכדאי להסתיר אותה מעיניהם
של מתחרים.
שוקי כבר הראה את כוחו, כשעיצב
בגדים לחברות אחרות. היום, לצד עבודתו
עם חברות אלה, הוא עיצב קולקציה מרהיבה
ביופיה — כולה שלו וכולה חלל.
זוהי סידרת דגמים ספורטיביים, המשל בת
הרבה פלסטיק — מבריק או לא מבריק
— שהוא חיקוי לעור אמיתי אך
רך יותר ממנו, נעים מאוד למגע, וגם
זול יותר.
הפלסטיק הוא חומר העתיד. רואים
אותו באירופה על כל צעד, והוא מאיים
לכבוש השנה את שוק האופנה. עושים
ממנו הכל — מיכנסיים, חולצות, מיקטו־רנים
וסרבלים, בכל ציבעי־הקשת.
שוקי, שידו בכל ויד כל בו, שולח
ידו בעיצוב סריגים וגם מעילי־גשם. אך
על כך בפעם אחרת.

4שלבים באיפור מריחת מייק־אפ, טישטושו על כל הפנים, מסקרה, פיאנלה

עוה המאנות:
ממלצרות עד
עודם הזוהר
^ ארו לעצמכן חנות-קוסמטיקה מיד
4 1חדת במינה. על שולחן־ענק מונחים
200 שיפתונים בכל ציבעי־הקשת 120 ,
צלליות בכל הגוונים האפשריים 50 ,ציב-
עי־סומק שונים, מסקרות מכל המינים להארכת
ריסים, ועוד ועוד. על הקיר קבועות
מראות מקיר־לקיר, וכל אשר עליכן
לעשות הוא לעמוד לפני המראה, למרוח
ולהתמרח, ולנסות את כל אשר אוותר,
נפשכן. מדי פעם בפעם תיגש אליכן
מאפרת מיקצועית, שתציע לאפר אתכן
ללא תשלום.
בחנות כזו בילתה שנתיים מחייה המאפרת
הישראלית המקיצועית, עדה לזור־גן.
עדה ,24 ,עזבה לפני שבע שנים
את ישראל עם הוריה, שהיגרו לנידיורק.

י 612

״הייתי בת 17 כשהגעתי לניו-יורק. כמו
הרבה אחרים, התחלתי לעבוד כמלצרית
במיסעדה• עבודה זו לא סיפקה אותי.
רציתי לעשות משהו מעניין יותר, אבל
מיגבלותי היו הגיל הצעיר ואי־שליטתי
בשפה האנגלית.
״הרגשתי צורך להיסחף, לעשות משהו
שילהיב אותי ושאוהב באמת. החלטתי
לנסות את כוחי בשטח־האיפור, שאהבתי
מאז היותי ילדה.״
עדה נרשמה למכון של כריסטין בלמה
— בית־ספר לעור, אסתטיקה ואיפור,
השוכן בשדרה החמישית בניריורק. שם
היא למדה את אמנות האיפור.
״עם סיום לימודי עבדתי בחנות־הקוס־מטיקה
המיוחדת, ששמה פייס פקטורי,
הנמצאת בשדרות לכסינגטון. בחנות זו
התאמנתי שנתיים על פניהן ועל עורן
של הנשים האמריקאיות הרבות, שמילאו
את המקום, ושבדרך־כלל היו חוזרות
אחרי כמה ימים לקנות את המוצרים שבהם
איפרתי אותן. היתה זו פרקטיקה מיק-
צועית נהדרת, למדתי מה להתאים לכל
אשה, מבחינת סוג העור, הצבע וגיל.״
בחנות, השוכנת באיזור הכי-אופנתי של
ניו־יורק, נתקלה עדה יונדיום בדוגמניות,
שנכנסו לראות מה התחדש בשטח ה קוסמטיקה.
לאט-לאט. היא התיידדה עם

כמה מהן, ואיפרה אותן בקביעות כאשר
הזדמנו למקום.
הדוגמניות ראו כי טוב, ואמרו לה כי
לאשה כמוה לא כדאי להישאר כל ימיה
מוכרת מוצרי קוסמטיקה. הן שיכנעו אותה
לעזוב את החנות הציבעונית לטובת עולם-
הזוהר של דוגמניות, צלמים ותצוגות־אופנה
— עולם שקסם מאוד לה.
״כך קשרתי קשרים עם צלמים ידועי-
שם וחתמתי איתם על חוזים בלעדיים,״
סיפרה עדה בגאווה.
בשנים האחרונות קפצה עדה לביקורים
קצרים בארץ, וכל ביקור עורר
בה יותר ויותר געגועים .״רציתי לחזור
לארץ, אך לא היתה לי סיבה טובה —
לא עבודה, לא חברים, ממש כלום.״
באחד מימי־עבודתה היא פגשה את ספי
דבני, הדיילת־הדוגמנית הישראלית. הן
התיידדו מאוד, ועדה סיפרה לה על געגועיה
לארץ. ספי עודדה אותה והבטיחה
לה לנסות לקשור למענה קשרים בארץ.
שבועיים אחרי פגישה מיקרית זו ציל-
צלה ספי לעדה. היה זה שבוע לפני

שבוע האופנה שהתקיים בארץ׳ והיא
סיפרה לה כי צלמים רבים בישראל
זקוקים בדיוק עכשיו לעזרה באיפור.
״לא חשבתי פעמיים, ארזתי את חפצי
והתייצבתי. יומיים אחרי שהגעתי התחלתי
לעבוד במרץ רב. מאז בואי אני
מותשת, וזה סימן טוב.״
את רשמיה המיקצועיים משהייתה הקצרה
בארץ, מסכמת עדה :״בארץ אני
רואה הבדל ניכר דווקא בעבודת הדוגמניות,
ולא בעבודת הצלמים, שהם
לדעתי, מיקצועיים מאוד וברמה אירופית,
שהיא גבוהה מאוד. בארצות־הברית,
כשצלם עובד עם דוגמנית, הוא מצלם
אותה כל הזמן כשהיא בתנועה מתמדת.
היא מסתובבת ורוקדת, הוא רודף אחריה
עם העדשה, והם כמעט שלא מדברים.
״בארץ, לעומת זאת, הדוגמניות קצת
בובתיות. הצלם צריך לומר להן, תסתכלי
שמאלה, ימינה, למעלה, למטה,׳ הן לא
מודעות לחשיבות התנועה והריקוד.
״הבדל ניכר נוסף הוא •בהופעתן של
הדוגמניות. שם מגיעה דוגמנית ליום
הצילומים עם רולים בשיער, ציפורניים
עשויות ומשוחות לאק, כשפניהן נקיות
מאיפור, ורק קרם לחות על עורן. זה
יותר נעים ואסתטי לאפר על עור נקי.
״פה, הדוגמניות מופיעות עם איפור,
כי הן מתביישות לעבור ברחוב בלתי-
מאופרות. הנקבוביות כבר פתוחות והעור
כבר מלוכלך ומגביל את עבודת־האיפור,
כי המשטח כבר לא חלק ונקי. איפור
על פנים נקיות נראה הרבה יותר טוב,
יפה וחלק.״
מדוע בעצם זקוקה דוגמנית שלמדה
איפור, התאמנה ומכירה את פניה, ל־מאפרת
מיקצועית לפני הצילומים?
״התשובה פשוטה — המאפרת עושה
את עבודתה במיקצועיות, יש לה נסיון
של שנים רבות, והתוצאה שונה לחלוטין.
אני רואה מה שאשה, המאפרת את עצמה,
אינה רואה.״
מה, אם כן, מציעה עדה למוכנות לשמוע
דיעה מיקצועית?
• 1איפור לשעות היום — חובה למרוח
את הפנים בקרם לחות עדין. אחרי ש הלחות
נספגה בעור, מבליטים את מיבנה
הפנים על-ידי סומק. אך צריך לדעת
לשים אותו במקום הנכון ובעדינות —
על עצמות הלחיים, על החלק העליון של
הגבה והחוצה, כלפי מעלה, לכיוון הרכה,
מעט בסנטר ובקצה האף. לכל סוגי העין
משתמשים במסקרה, המגדילה את העין.
מי שנתברכה בעיניים גדולות, יכולה למשוח
קדעיפרון כהה בתוך העין.
לעיניים קטנות יתאים עיפרון בגוון
אפרפר. יש למושחו ב>;צה העין, ליד
הריסים, כלפי חוץ — מציירים משולש
קטן בקצה העין ומטשטשים אותו כלפי
מעלה, דבר המשווה לעין קטנה מראה
גדול יותר. בחלק הפנימי של העפעף
מורחים צללית בהירה בציבעי השמפניה,
ורוד או אפרסק — הצבעים האופנתיים.

יתאוס, דאמצע ימייהחורף הקיציים, פנתה לנו השמש
י עורף. התוצאה: הנועזות תיאלצנה להמתין כמה שבועות,
אם ברצונן להיות הסנוניות הראשונות, שתבשרנה את פעמי-
האביב במכנסי־הג׳ינס האווריריות, החדשות והמקוריות.
לתשומת־לב רציניות והמקוריות שבכן:
נא להזדרז! זה דגם ייחודי! נתפרו ממנו בארצות-הברית
100 זוגות בלבד. המאחרות לא תזכנה במקור, אלא תיאלצנה
לעשות זו במו ידיהן — לקחת ג׳ינס ישן, ולשרטט עליו, בעזרת
מחוגה׳ עיגול התואם את אחוריהן. שימנה לב שלא להידקר,
את השפתיים יש למרוח בשפתון שומני,
כשהגוון תואם את גוון־העור.
• לשעות הערב — בשקע העין האיפור
יכול להיות קצת יותר כהה. גם בזווית
החיצונית אפשר להוסיף צבע כהה,
כמו סגול־שזיף או חום בורדו. כללית —
כל צבע שהוא יותר כהה בשתי דרגות
מזה שבו משתמשים ביום. וכמובן, לא
לשכוח, גם השפתון חייב להיות יותר
כהה.
עדה מוכנה לגלות לנו גם סוד
מיקצועי — אחד בלבד בשלב זח —
והוא בעניין הריסים והמסקרה.
״בדרך־כלל, בגלל הלחות בארץ, כשמורחים
מסקרה על הריסים הן לעיתים
תכופות נדבקים האחד לשני. מה עושים?
לפני משיחת המסקרה שמים טאלק על
הריסים, דבר המייבש אותם. אחרי-כן
שמים שכבה אחת של מסקרה. אם רוצים
שהריסים ייצאו עבים יותר, מוסיפים עוד
שיכבה של טאלק, ומורחים עוד שיכבת
מסקרה.״ זה מה שנקרא ריסים בסיגנון
לייזה מינלי.
את עצותיה בעניין טיפוח העור, ה שיער,
הגוף, האכילה ועוד, דאגה עדה
לכתוב ולפרסם בעיתון הנקרא צנזודלס־שאו־קייס
— שבועון הנחטף על-ידי דוגמניות
ושחקנים.
נשים, ואין זה חשוב מה מיקצוען,

ועליהום, לחתוך ללא־רחמים! לא, לא בבשר החי, אלא בג׳ינס.
אין צורך להתחשב בגבול הטעם הטוב, רק בגבול הטוסיק.
יתרונות הג׳יגם חושף־השת:
<• מונע הזעה הודות לפתחי־האיוורור.
!• מאפשר שיזוף תוך כדי הליכה.
•• רואים בו את הסוף.
#1גם טוסיק מרובע יראה בו עגול ושובב.
!• אולי סוף־סוף יפסיקו לצבוט לך בלחיים כאילו היית
ילדה קטנה.

חייבות להקפיד להזין את עורו ולשמור
עליו נקי ומטופח.
שלב ראשון בהצלחת איסור ובהשגת
תוצאה נכונה וטובה מתחיל בעור מטופח.
להלן טיפול-ביתי, על בסיס של חומרים
טיבעיים, אשר בדרך־כלל מתאימים לכל
סוגי העור, ושכל אשה יכולה לעשות
בזמנה הפנוי, פעם בשבוע, ואשר עוזר
לנידוי העור.

חומרים :

4שקיות של תה קמיל, או כל תה
מעישבי-מרפא אחרים ! 1שקית חלב
דל־שומן ! 1ביצה — להפריד בין החלמץ
והחלבון.
חומרים להכנת עיסה — 4כסות סולת,
כף דבש, ביצה שלמה 2 ,כפות חלב.
לערבב יחד לעיסה.
או פן המיסוד :
את הטיפול יש להתחיל כשהפנים נקיות.
להרתיח את ארבע שקיות התה בסיר
עם מים, לעמוד מעל הסיר כשהאדים
עולים אל הפנים עד להזעה, או כמה
שאפשר להחזיק מעמד. שלב זה פותח
את הנקבוביות ומאפשר לשומן ולליכלוך
לעלות על פני השטח. .
אחרי שהנקבוביות נפתחו (שימו לב
שהפנים גם מאוד אדומות) ,השלב השני
הוא לנקות את הליכלוך שעלה למעלה
בחלב דל־השומן. לשטוף כמה פעמים

בעזרת צמר־גפן.
מירחי את העיסה בסיבובים קלים על
הפנים עד שהיא מתייבשת ומתקשה.
שיטפי בחלב, וחיזרי על העיסוי שלוש-
ארבע פעמים. אחרי פעולה זו רוב הליב־לוך
והשומן שבתוך העור ייצא החוצה,
ועכשיו הנקבוביות צריכות להיסגר מחדש.
לסגירת הנקבוביות יש להניח מסיכה
מביצה, המכילה חלבונים ומזינה את ה עור.
בעלות עור שמן ישתמשו בחלבון
בלבד, ובעלות עור יבש בחלמון בלבד.
אין לשים מסביב לעיניים (מפני ש השטח
מאוד רגיש) .אחרי עירבוב הביצה
יש לשים 5—4שכבות על הפנים והצוואר,
ולשכב לנוח כ־ 20 דקות. עור
בעייתי רצוי להשהות אפילו 40 דקות.
יש להימנע מהזזת הפנים כדי שתהליך
סגירת הנקבוביות לא ייפגע•
החלב דל השומן ישמש לשטיפת ה מסיבה.
לאחר מכן יש לשטוף את הפנים
במים פושרים. אם את מרגישה שעורך
יבש, השתמשי במעט לחות שהינו משתמשת
יום־יום.
לאחר טיפול זה תחושי שעורך רך ונעים
כמו של תינוק. אם היו פצעונים, הם
יתייבשו אך לא ייעלמו כליל בטיפול
הראשון. המייק-אם יימרח על עורך ביתר
קלות וברכות. אם תקפידי על טיפול זה,
תראי תוך חודש תוצאות מדהימות.

פרשה דומה זו של תרופת הדר
רובין אירעה ברומניה: המימסד
רדף רופא יוצא־דופן(מימין) והפ עיל
נגדואתהשלטונות-וכעבור 18 שנים
שדפעולה רפואית נמחתרתהתגרה
שהאיש המציא תרופה מהפכנית
בוזנד, ליד העיר טימישוארה. הוא
למד מינהל וכימיה שימושית. בפרוץ מיל-
חמת העולם השנייה גויים לצבא, ושירת
בדרגת סגן־מישנה באיטליה. החפירות
הלחות השאירו לו כמזכרת ריאומטיזם,
ובגיל 26 הוא היה אדם חולה ומוגבל
בתנועותיו.

60101

121

הסבתא
ה מרפ א ה
^ מזור לא כא לו מן הרופאים, אלא
י י מסבתו, מריה, שהיתר. המיילדת של
הכפר ושימשה גם כמרפאה של תושבי
כל האיזור. את רוב תרופותיה היא הפי קה
מצמחים שליקטה בגבעות וביערות
הסביבה.
״היא הכירה את רוב צמחי הסביבה,״
סיפר בואיץ׳ .״אחדים מהם היא בישלה,
מאחדים הוציאה תמצית בעזרת שומן ואלכוהול,
ובחלק אחר השתמשה בשורשיהם.״

אחרי
טיפול של כמה חודשים, הרגיש
הנכד הנכה כבר מספיק טוב כדי לקבל
על עצמו אתגר חדש. הוא החליט לחקור

| תמוש רשמית שמפיצים
י • #1111 שילטונות רומניה בכל לש־ותרופתו.
איש־המדע
כות־התיירות

ח דר טיפולים בביודהחולים על-שם
י י וסילי בואיץ׳ ,בשדרות ויקטוריה,
בעיר טימישוארה, רומניה. בחדר לבן ומרווח
שבו מיטת־טיפולים וארון־תרופות
עומדים הד״ר בואיץ׳ ושני עוזריו, הד״ר
וסילי דינדליאן והד״ר אורל ניקוארה.
השלושה עומדים לטפל בחולה הסובל מ-
לומבגו ואישיאס, שהגיע אליהם מאחד
הכפרים שבמרכז רומניה.
החולה, אולטאן אמברוזה~7נבר״ צנום
בשנות השישים המאוחרות של חייו, נכנס
כשהוא ׳נתמך על-ידי אשתו וכלתו.
כל צעד גורם לו כאב ללא נשוא. הוא
אינו מסוגל להתיישר מזה ארבע שנים.

זרי קו ת
פ מוקדי -הכ אב
ניות ספורות אחר-כך מופיעות שתי
׳ אחיות. הן עוזרות לו להתפשט, כש-
הוא צועק מכאב עם כל נגיעה בו. בעמל
רב מעלים אותו על שולחן־הטיפו-
לים, והד״ר דינדליאן מאתר, בעזרת לחי-
צות במרכז עמוד־השידרה שלו, את מוקדי
הכאב.
האחיות מוכנות עם זריקות של בואי־צ׳יל
פורטה. בכל פעם שהרופא מאתר
מוקד של כאב, הוא מזריק למקום את
הנסיוב. אחרי שבע זריקות נראים הרופא
והחולה תשושים, אבל אולטאן אנד
רוזה מתיישב ומבקש את בגדיו.
הוא מתחיל להתלבש. תחילה בתנועות
מהוססות, אבל לאט־לאט כשהוא משתכנע

יי6 4 -

שאין התנועות מכאיבות לו עוד, הוא
מתמלא ביטחון, נועל את נעליו ושורך
אותן — בפעם הראשונה מזה ארבע שנים.
אולטאן עוזב את המירפאה זקוף.
זאת לא היתד. הצגת־ראווה, ואין מדובר
ברפואת־אליל. אולטאן הולך עדיין
לאט, הכאבים עלולים עוד לחזור, אבל
אם וכאשר זה יקרה, הם יהיו קלים יותר
והוא יהיה מסוגל לעבוד ולתפקד במשק
הכפרי שלו.
הטיפול ערך כ־ 10 דקות, אך עד שאו שר הניסיוב על־ידי מישרד-ד,בריאות הרומני,
עברו 25 שנים, מהם 18 שנות עבודה
חשאית, הרחק מעיני השילטונות, ש בסמכותם
לאשר או לפסול כל תרופה.
מבחינה זאת לא היה גורלו של בואי־צ׳יל
פורטה שונה מגורלן של המצאות
רפואיות בארצות המערב. דרך החתחתים
של ד״ר בואיץ׳ ושל עמיתיו לא היתה שונה
מהתמודדויות מסוג זה בכל מקום אחר
בעולם. על כך יעיד סיפור חייו של הרופא
בן ד,־.69
בוגדה-
וסילי מאייו׳ נולד בכפר

את ההרכבים הכימיים של הצמחים ש הביאו
לו מזור. הוא התחיל לערוך ניסיונות,
ונרשם בעת ובעונה אחת לבית־ספר
לרפואה, כדי ללמוד פיסיולוגיה, פרמקו־לוגיה
ופיסיופתולוגיה. בזמן הלימודים
המשיך לערוך ניסויים על חיות ועל עצ מו.
בתום לימודיו הוא נשלח לעבוד בכפ רים
ליד גבול יוגוסלביה.

מקום עבודתו, ואסרו עליו להמשיך בטיפולים.

אף האיסור הוא המשיר בניסוייו
בחיות, ועזר למיקרים נואשים .״השמועה
הגיעה אל מחוץ לגבולות רומניה, והתחילו
להגיע אלי רופאים מהולנד, אוס טריה,
יוגוסלביה ואיטליה, שקנו אצלי
תרופות ולמדו את שיטת הטיפול.״
הפצת תרופתו ברחבי אירופה הביאה
לו, יחד עם חסידים רבים, גם אויבים, מן
הארץ ומחוצה לה. והדברים הגיעו. לידי
כך שאסרו עליו את העיסוק ברפואה
בכלל.

שאיפה שנכשלה ה אצליח,״
נזכר מאיץ׳.
הביאו אליו את קרואת
רוחו להמשיך.
פריצת הדרך

הוא עבד ללא ידיעת המועצה הרפואית,
שהתנגדה נמרצות לטיפולים מסוג
זה, וכך התחילו הבעיות. כשהתחילו להגיע
אליו חולים מן הערים, ומעשיו נודעו
לרופאים הממונים עליו, העבירו אותו מ

ואיץ׳ ,מינהלל: ,ימאי ורופא, הפך
* למחוסר עבודה. בשנים אלה עמדה ל־צידו
אשתו איליאנה. ביום הפיקו בני־הזוג
סבון למכירה, ובלילות, במרתף ביתו, המשיך
בואיץ׳ במחקריו.

ארבעת הכפרים ששירת, בנוסף לבתי-
החרושת הרבים ואנשי הצבא שבאיזור
סיפקו לו עבודה רבה. את חוליו הקשים
שלח לריפוי בבתי־ד,חולים, וכשחזרו אליו
מבלי להירפא ממכאוביהם הוא טיפל בהם
ברפואות שהפיק מצמחים.
״רציתי להוכיח
רפואה הקלסית אני
החולים שנעזרו בו
ביהם׳ והדבר עודד

ואחו שעבר
סיטראצר סבתו,
אשר ויבאו! {?ותו
בעזות צמחי־מובא,
החריט
הצעיו תוומ1י,
והקרש את ח״ו
ומחקו הצמחים,
רמורפואה וגיוה
תחפה מהפכות
וסילי מאיץ, ותרופותיו היו עלולים
להישכח, לולא הצורך הדחוף של הממ שלה
ברופאים. למרות שרשיון הרפואה
נשלל ממנו, הוא חזר לעבוד בבית־חולים
איזורי, כרופא כללי. לשם גם הגיע לטיפול
המשורר הרומני הידוע, מיכי בניוק,

11ח 1ך 1לוצ׳אנה בינדר, פקידה במישרד־הוזיי־רות
הרומני בעיר טימישוארה, לא

הצליחה לישר את זרועותיה בגלל מחלת השיגרון. בתמונה רואים

את הד״ר וסילי דינדליאך מזריק לה נסיוב של בואיצ׳יל פורטה.
מייד אחר־כך הפכו תנועותיה של לוצ׳אנה בינדר חופשיות.
בתמונה למטה: לוצ׳אנה מצליחה ליישר זרועותיה לאחר הטיפול.

אחר־כך ביקש ממנו לכתוב. בניוק נטל
לידיו עט, לראשונה מזה שנה וחצי, והתחיל
לכתוב בשטף ,.הוא ביקש לדעת ״אם
הריפוי יחזיק מעמד.״ מאיץ׳ לא יכול
היה לענות לו תשובה מדוייקת. ב־15
השנים הבאות לא חזרו הכאבים.

חו לי ם מכל
ק צות העולם
הרי שנה פנה בניוק לאדריאן פאו-
י נסקו, המוציא לאור של הביטאון הנפוץ
פלקרה, וסיפר לו על ריפויו ועל מצבו
העגום של הרופא שריפא אותו...
פאונסקו הסכים לבדוק את העניין, שלח
כתבים, ופירסם מאמר על הרופא ועל
תרופתו. הוא גם השתדל למענו אצל ה־שילטונות
והם הסכימו לערוך בדיקה יסודית.
התרופה נבדקה בכמה מעבדות, וה מסקנה
היתד. שהנסיוב אינו רעיל ואינו
מסכן את הבריאות.
מזלו של בואיץ׳ השתנה, רשיון־הרפואה
הוחזר לו, וב־ 1973 הוא רשם פטנט על
התרופה. חולים מכל קצווי העולם התחילו
לעלות אליו. ביניהם בך דודו של
נשיא סנגל, אשר מאיץ׳ גאל אותו מכאביו.
בתום טיפול של שבועיים הוא בא עם
זר פרחים ענק אל ביתו של הרו

ובמוסרו את הפרחים לאשתו, אמר
לה :״אני מודה לך שיש לך בעל כזה,
שמביא כבוד לרפואה ועזרה לאנושות.״
על כך ענתה לו איליאנה הבלונדית:
״ואני מודה לך שיש לך נשיא שהוא מדי
נאי
דגול ומשורר בעל השראה. קראתי
רבים משיריו, ואני מצטערת שאין להשיג
את יתר כתביו.״
זמן־מה לאחר מכן קיבלה אליאנה מיכד
תב מהנשיא ליאופולד סנגור, בצירוף
כתביו.
הווילה של מ איץ /המרוהטת בריהוט
עתיק, מלאה במכתבי־תודה מכל העולם,
אשר מונחים בארון זכוכית סגור ובתוך
אין-ספור אוגדנים על מדפי הקירות, בחדר
מיוחד בביתו של מ איץ/

/,ה ת היל ה איגה
ח שובה״
.הד״ר בואיץ /כפוף ונשען על מקל, ויצא
אחרי טיפול של שבע זריקות זקוף־קומה.
שלקה בדלקת פרקים קשה באצבעותיו.
סניוק לא הגיע במיקרה לאותו בית-
חולים. הוא ראה חבר שנירפא מרפואתו
של בואיץ׳ וחיפש את הרופא .״האם אינך
חושש לקבל טיפול מרופא כללי שרישיו־נו
נשלל י״ שאל אותו בואיץ׳.
״לי אין מה להפסיד,״ ענה לו המשורר.
״איני מסוגל לכתוב, ובלי כתיבה אין לי
פרסה ואין גם טעם לחיי.״
בואיץ׳ הזריק לו זריקה בכל אצבע.

| 1י ך ׳ |יןד״ר וסילי בואיץ׳ ליד ארון מלא סכתבי־תודה שנשלחו
11׳*׳ י • אליו מכל קצות תבל, מאנשים שנרפאו בעזרת התרופה
שהמציא. ביניהם גס מיכתב התודה של נשיא סנגל, ליאופולד סנגור, שדורנו נרפא בעזרתו.

^ לגד המיכתבים זכה הד״ר בואיץ׳
י׳ בפרס ראשון להמצאות בטימישוארה,
ובבוקרסט, כדיפלומה מיוחדת של מיש-
רד־הבריאות ועשרות פרסים נוספים.
על כוס יין רומני משובח, אחרי ארוחה
טעימה שהכינה אשתו, שאלתי את הרופא,
שהוא עדיין גבר נאה ביותר, כיצד
הוא מרגיש עכשיו, כשזכה בהכרה ובתהילה
בינלאומית. פניו לבשו הבעה
עצובה, ובלחש ענה :״מרוקן. המילחמות
התישו את כוחותי, ולמרות חזותי האיתנה
אני אדם שבור, שביטנו תפורה לאורך
ולרוחב אחרי ניתוחי אולקוס. לא
התהילה ולא הכבוד מדברים אלי כיום.
אני רק חי כדי להמשיך בעבודתי. זוהי
תמצית חיי. את הכבוד אני משאיר ל אחרים.״

דא שומון מיל חמת יום״הביפורים
חדש נו ס ח היינ רי ך

החד־מימדיים
״והוא הרי את כל הרכות הכלימה עכר
עם החשיכה שלו ומשהו עצום קרס כתוכו
ועד עתה עדיין חונה׳ עומד כגוש בגרו־נו,
כשראה אותה נשכרת, הולכת ומתמעטת׳
מכלה את תתטושתה מול שיירות
השיריון האתכות שזחלו הרימה ללא
לאות, כעהשנות כלתי נתפסת, כהתמדה,
כניגוד לכל התחזיות המודיעיניות...״
בסיגנון ע מו ט עוזי אופייני זה, פותח
איש צבא־הקבע לשעבר, כני ברכש, את
ספר־בתוליו היקיצה הגדולה שראה אור
החודש**.
היקיצה הגדולה אינו מילחמת ושלום
של מילחמת 1812 בין צרפת של גאפ 1־
ליאון ובין רוסיה, הוא אינו במערב אין
בל חדש של אריך מאריה רימארק
על מילחמודהעולם הראשונה, ולא הערומים
והמתים של נדרמץ מיילד, המתאר
את מילחמת־ד׳עולם השנייה. היקיצה הגדולה.
אינו גם מתחת לפרחים של עמום
קינן, המתאר את מצבו הנפשי של הלוחם
במילחמת . 1948
סיפרו של ברבש הוא סיפורו החד-
מימדי של אטף, קצין אג״ם בחטיבת־שיריון,
שלחמה במילחמת יום־הכיפורים
ברמת־הגולן, השוכב בלא ד׳כרה בבית־חולים.
אלי, המח״ט שלו, ממתין ליקיצתו,
כדי למלט את עצמו ממסקנותיה של
ועדת־חקירר׳ צבאית. זהו גם סיפורם של
ענת, אהובתו, של הוריו, קרוביהם וכל
הקומפלכס המישפחתי של אסף.
ד׳מיבנה הספרותי הבנאלי של היקיצה
הגדולה הוא מיבנה של קופסות, מיבנה
של סיפור ראשומון היפאני, כאשר כל
דמות מביאה את גירסתה שלה למהלך
העניינים, ולפרשנות של מחדל יום־הכי-
פורים.
המספר הראשון הוא המח״ט אלי, ה מטיח
כבר בפתיחה, בלא הסבר מעמיק
די צורכו ״כל אותם נביאים נחרצים
שכסמכותיות וככיטחון הוכילו את הצבא
להתאבדות הזו, לניתואנה, לעיוורון...״
אלי ,״שאת כל המילחמה הנוראה הוו עבר
זקוף כצריח המפקד גשלח לוועדת־חקירה,
העשוייה מדמויות צבאיות שוליות
בעיניו ״ואפילו המכוגר שבהם, שקו דם
הציג עצמו כתב חשיכות כיו״ר
הוועדה, גם הוא איננו נעכר לנו. איפה
צומחים כל־כך הרכה תתי־אלוטים כצכא
הקטן הזח ז״
אלי נחקר על אירועי ה־ 11 באוקטובר
1973 בחזית רמת־הגולן, תוך שהוא
רואה את עצמו הופך לשעיר־לעזאזל,
מצב אותו הוא מתאר כך :״אלוף־מיש-
נה אלי הנגבי, קצין ללא דופי, עכר
ללא רכב, רצוף מעשי גבורה, עטור
נסיון, לברד קרבות׳ ארבע פעמים נפצע
— פעם אחת קשה — קיבל את
עיטור המופת ומיספר פעמים צויין לשבח.
ועכשיו׳ פתאום ההשפלה חזו, מחפשים
שעירים לעזאזל. פתאום מגיע איזה
רמטכ״ל חדש שישב כוושינגטון, שאפילו
מפקד אוגדה לא היה, וטמנה ועדות
חקירה המאוכלסות באנשים שלא תמיד
כדור מה הקשר שלחם למיקצוע הצבאי...״
ומתוך המשך עדותו הולך ומתבהר
המיכלול האנושי של חטיבתו, ה תככים,
הרישעות, המוגבלות של בכירי
החטיבה, ירידת איסות האנוש של דור
ד׳קצינים החדש בצה״ל, הרדידות והזוד־מימדיות
המאפיינות אותם, ואת דמותו
• בני בדבש — היקיצה הגדולה, עורן
הסידרה: יעקוב שביט; הוצאת כתר;
36ו עמודים (כריכה רכה).

^ במערב אץ כ ל

חשבתלילהספריםהמ צו נזרים

של אלי הנגבי, כפי שגובשה בידיו של
המחבר, בני ברבש•
• אותו מח״ט רדוד מזלזל גם בהגיגיו
בדור הקצינים הזוטרים, מחוללי תנו־עות־המחאה
:״עכשיו חלקם נמנה בוודאי
עם תנועות המחאה ההיסטריות, המדברות
על המחדל הגדול׳ מוקיעות את אי
הסדרים, את הימ״תים המוזנחים, את הקונצפציות...״
אלי המת״ט אינו מסוגל
להתמודד ברדידות האופפת אותו, עם
המניעים הפוליטיים והחברתיים, עם הקיפאון
שהביאו למילחמת יום־הכיפורים.
הוא מודד את המתרחש באוגדות
ובימ״חים, ותו לא.
הפרק השני בהיקיצה הגדולה הוא
סיפורה של עגת, חברתו של אסף הפצוע
(״פלא רפואי, הגוף בערנות מלאה והנפש
עדיין שקועה בעולמות אחרים ענת
משחזרת את קשריה עם אסף כשבמהלך
ההמתנה ליקיצתו של אסף היא עוברת
חווייה מינית עם אלי המח״ט שלו
(״אחר-כך, כמלון, אחרי המישגל הלא
מוצלת, כשיצאתי מהמקלחת עטופה כחלוק
הרחצה והרגשת הכחילה עודנה
חונקת אותי בעוד שזה מנסה ״להיאחז
ביקיצתו של אסף, לשם׳ הוכחת
צידקתו המילחמתית.

אלוף ה״ממאן בכל תוקף להאמין ש-
הקאריירה הצבאית שלו תזמן לו מיפגש
עם עוד מי לחמה
בפרק השישי חוזר ברבש למח״ט המחפש
את הוכחת צדקתו . ,בתיאור שהוא
בבחינת הגילגול החמישים לחוויותיו של
הקצין הבכיר בסיפורו של יצחק בן־
נר ניקול, מגבב ברבש קביעות כמו:
״הנה אתמול כישיבת המטכ״ל, כמקום
ללבן כמח נושאים כעלי דחיפות עליונה,
נגרר הדיון לאמצעים שיש לנקוט
נגד אותם האלופים החוזרים ומתראיינים
כאמצעי התיקשורת ...מצד אחד קיימת
דחיפות גדולה להחזיר את השיגרה אל
כנה ומצד שני, מילחמות היהודים ביהודים...״
ומסע בנאלי לזכרונותיו הצבאיים
בנוסח של :״עשרים שנה אני מפקד
בצבא הזה. אני נכנם ויוצא את הגבולות
כמו שככוד השר נכנם ויוצא את
לשכתו. אני ביליתי יותר לילות בתקריות
אש מאשר עם אשתי כמיטה. כשכבוד
השר היה רמטכ״ל, אני צנחתי
במיתלה ומאז אני כל הזמן מוביל אנשים
לחדירות, למארבים, לפשיטות, לתקריות
ולקרבות, למילחטות עקובות מדם. תמיד
בהצלחה כזו או אחרת. מה קורה לכם
לכל הרוחות? המילחמה הזאת העבירה

ענת בת ה 32-היא נסיון קלוש לתאר
את השתקפות חוויית המילחמה באמצעות
אשה, נסיון שבמהלכו מנצל בדבש את
אותם כלי תיאור רדודים, שבעזרתם הוא
ניסה להעביר על הכתוב, את חוויותיהם
של הגברים, שהיו במילחמה.
הפרק השלישי הוא תיאור המצב, כפי
שמשתקף בעיניו שיל אסף נטול־ההכרה.
תיאור ילדותו במשק, שירותו הצבאי,
חיולו לצבא־הקבע, קשריו עם נשים, מע-
רכת־יחסיו עם הקיבוץ, הוריו וענת. אסף
רואה בהגיגיו את יצירת הקשר עם ענת,
הלחצים שלד, שלא יחדש את חוזהו עם
צבא־הקבע, לבטיו, לחצו של אלי המת״ט.
הפרק הרביעי מתאר את השעות של טרם
המילחמה, כאשר הוא מגוייס בעל־כור־חו
בידי המח״ט, ותיפקודו ברמת־הגולן.
גם הפרק החמישי הוא המשך המונולוג
הרדוד של אסף נטול־ההכרה, כאשר קטע
זה מהול במעט ציניות צבאית, כמו תיאור
הפגישה עם אלוף הפיקוד :״מצדי עים
והאלוף מחייך אלי בחביבות• ,החלטת
לחזור אני רואה׳ ,הוא אומר, וככר
חוזר ומצמיד את עיניו למשקפת, ואני,
ככל כוחי, מנסה לדכא את התרוממות
הנפש, הגאווה המטופשת שאוחזת כי,
האלוף זוכר אותי אלוף זקן, המתואר

אתכם על דעתכם׳ גרמה לכם לאכד את
הראש. בכר אין מח לעשות במדינה הזו
חוץ מאשר להקים ועדות חקירה
המח״ט אלי צריך להמיר את התהילה
הצבאית והמילחמתית שלו בעבודה בחברת
שנזירה ושירותי נקיון, תוך שהוא
משכנע את עצמו ב״לא בולם צריכים להיות
יצרנים של מכשירי אלקטרוניקה או
מנהלי חטיבות בקונצרן כור או בלל.
העבודה היא רבת עניין ומגוונת ואפשר
להתפתח לאין סוף ביוונים. אפשר להקים
מחלקה חדשה שתעסוק ב בי לו ש
באמת סוחט דמעות. את סחיטת הדמעות
על גורל המח״ט התועה בדרבי החיים
מעורר ברבש, כאשר הוא משלח אותו
לצומת תל־ברוך, במטרה לברור לעצמו
פרוצה מתוך ״מיסדר של זונות״ ,ומוצא
״חניכה תורנית״ הדואגת לפריקת תחמושתו
:״תשוקתו היגעה. תאווה דוויה. בקושי
הוא שומע את הנחיותיה והוא בא
לתוכה, שוקע, עולה ויורד, עולה ויורד.
אלוף־מישנה אלי חנגכי כוולבו צבאי. עם
זונה שלועסת לו מסטיק ליד האוזן ושואלת,
גמרת?׳ מקנחת בקלינקס ודרך חי־ת
ת מציתה לה סיגריה

פרק תשיעי ואחרון, הוא סיפורה של
האם, הקורבן האחרון באותו ראשומון
מילחמת יום־הכיפורים, נוסח בני ברבש.
האם, פולטת, כקודמיה דברים בנאליים,
של דור האבות, דור העולים מהגולה
!ושאר תמלילים על חייה בקיבוץ, עימותה
עם בעלה, ועם המח״ט־לשעבר של
בנה• אשד, מבוגרת היושבת ימים ולילות
ליד מיטת בנה נטול־ההכרד, וסו רגת,
כאשר היא מעבירה בהגיגיה את
בשורתה לבנה אסף, בשורת המילחמות
הבאות :״אסף. אני רוצה לגלות לפניך
אמת כאובה. בל אלה שממתינים ליקי־צתך,
לא לך הם ממתינים. רק אני,
שבבוקר השכם פותחת את יומך, שכטשך
היום אינני משה ממך ועבשיז אחתנה
כאן נותרת, רק אני, לך עצמך מחכה.
והבשל רה שיש לי אליך איננה וחדה.
דברים לא השתנו, סיכויים חדשים לא
הופיעו באופק• המילחמה שהיתה, טיל־חמה
קשה היתה, כך שמעתי, אך אומרים
שהמילחטה הכאה תהית קשה

היקיצה הגדולח היא כותרת, חסרת סיכוי.
היקיצה הגדולה הוא נסיון רדוד,
לתאר מילחמר, בחוסר כישרון ספרותי.
מעלתו האחת והיחידה של הספר׳ והמעלה
המפחידה ביותר, היא החד־מימדיות של
העולם הצבאי הגברי של צה״ל, עולם
מחריד עבור המילחמות הבאות, אם צודקת
אמו של אסף, האומרת שהמיילחמה הבאה
תחיה קשה ממנה.
היקיצה הגדולה, הוא ספר של קצין־
מילואים על גנרלים, ולא על חיילים.
ספר של חיסול חשבונות צבאי וחסר מש מעות,
ספר שאין בו לא בשורה גדולה,
וגם לא בשורה זעירה. חבל שמחבר
הספר, בני ברבש, לא זכה ליקיצה גדולה,
מעורך הסידרה שפירסמה את הספר,
יעקוב שביט, יקיצה שהיתר, חוסכת
מהספרות •הישראלית את הופעת הספר הזה.

ספרותבוסה

* קטע מתוך ציור של יגאל תומרקין.

חתן פרם נובל לספרות שנת ,1972
הסופר ד׳יינריך כל, נחשב זה למעלה
מ־ 15 שנה לאחד מהבולטים שבין סופרי
העולם. בימים אלה ראה-אור בתרגום
לעברית קובץ סיפוריו הראשון של בל,
סיפורים שהיקנו לו את המוניטין הרא שוני
שלו, שחוברו וראו-אור בסוף שנות
ד,־40׳ ובראשית ה־50׳.
בקובץ, שכותרתו העברית הרכבת נהגה
לדייק * ,מצליח בל לצייר בעוצמה תי אורית
חסרת־תקדים את תהליך התבוסה
האישית׳ בסופה של המילחמה העולמית,
בקרב החיילים הגרמניים.
סיפור הכותרת בקובץ הרכבת נהגה
לדייק, שהוא בבחינת נובילה מלאה, מתאר
את מסעו ברכבת של חייל צעיר, מביתו
אל המוות שבחזית, כאשר במוחו מקננת
לה רק מחשבה אחת, והיא :״אני לא
רוצה למות!״ אותו חייל, חולם !והוזה,
חפץ לדמיין לעצמו את העתיד, חולם על
חדר מלא בספרים, סולד מכל הצבאיות
האופפת אותו. החייל ושאר נוסעי קרון־
הרכבת עוברים עשרות תחנות־רכבת
(״שאלוהים יברך את תחנות־הרככת ללא
קולות צלולים
בהגיע הרכבת לדרזדן, נתקל החייל
ב״סגן צעיר, שמן, בעל פרצוף אדמדם.
היינריך בל — הרכבת נהגה לדייק;מטיפה: יגאל תונזרקין; תרגום: פרופסור
(למטאורולוגיה) אברהם הוס ; הוצאת
מסדה; 172 מדודים (כריכה קשה).

החיילים לובשים מדים חדשים, וגם הסגן
הוא חדש לגמרי כחליפה־מז״הטוכן שלו
עכור נידונים למוות ; וגם העיטורים על
החזה שלו הם חדשים כמו חיילי־עופרת
שניצקו זד,־עתה, והם נראים מזוייפים
עד להח רי ד
ההווי המתפתח גינות לחיילים בקרון,
מתחנה לתחנה, הוא הווי שיטחי הכיבושים
של גרמניה הנאצית באירופה :״עזב־דים
את כל איתפה, פה דופקים צרפתית
אחת, שם מרימים רומניה, וכקייכ
רצים אחר הרוסיות; וכשנוסעים לחופשה
ומשתהים נניח כוורשה?9־ בקרקוב, אז
לא יכולים לעמוד גם כפני הפיתוי של
הפולניות הי פות אלא, שהאבסורד
הוא, כמאמר אחד מהחיילים בקרון, כאשר
אתה שב לביתך :״והנה שוכב לו ברנש
על הספה שלף. ברנש אחד, תמי, כן
רוסי, שובב עד הספה שלד׳ והפטיפון
מנגן טנגו, ואשתך חכצת בפיג׳מה אדו מת
ליד מ שו ל חן
הרכבת נהגה לדייק הוא סיפור קפדני,
של מסע רגשות רב־מימדי> אל תוך
מצוקות הנפש של חיילים מובסים, שדבר
לא נותר עבורם בעולם, שלמדו בשדות-
הקרב והקטל, שהרייך השלישי, המולדת,
המילים, הדגלים, הסמלים והכל — הינם
בבחינת מחזה תעתועים אחד גדול.
גיבור הסיפור, אותו חייל הנוסע אלי
מותו, מגיע לאחר פרישת כל מכלול רגשותיו
ויצריו הכבויים לתיאור כאב המיל־חמה
והתבוסה :״סבלתי כל שנייה במדים
המחורבנים האלה, כילבלו לי את המוח
עד צאת הנשמה, את דמי שפכו כשדות־הקרב
שלהם, ממש שפכו, שלוש פעמים
נפצעתי במערכה למען כבוד האומה, כביכול,
פעם כאמיין, ולמטה ליד טירספול
ואחר־בך בניקופול, ובל מת שראיתי היה
רק טינופת ודם וחרא, וכל מה שהרחתי
היה טי נופת
בתחנת ורשה, מגיע החייל לבית־זונות
פולני ופוגש בפרומה, שמבהירה לו :
״מוזר, אתה גרמני, ואינני שונאת אותך״.״
והוא במקום לשגול אותה, מתפרק בנגינה

!החרוייה הישראלית

מי מפחד !/גאותיות*

בגרמניה הנאצית פחדו מאותיות. זו היתה הסיבה שהביאה את
היטלו* להורות על השלכת מאות ספרים לאש. את ספריהם של

היינריך היינה, תומאס מאן, היינריד מאן, זיגמונד
פרויד, מגנום הירשפלד, פרנץ ורפל, ליאון פויכטווניי
גר, סטיפן צוויג ועוד רבים אחרים.
מדינת־ישראל בימי שילטונו של מנחם בגין . ,שכחה את

מורשת עם־הספר, את השואה, ואת המשמעות האמיתית של
פחד מפני אותיות. מדינת ישראל של 1982 התחילה לפחד
מאותיות.
הצנזור הצבאי הישראלי מייצג את פחדה של ישראל מהאות
הכתובה. הוא מייצג את הפחד מהאותיות המתפרסמות בשטחים

משני ספרים שהם אנטי־שמיים בעליל, כמו, העם הנבחר׳
וה,מפונים
מסתבר שמדינת־ישראל פוחדת מאותיות. הצנזור הצבאי מנצל
את תקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1945 כדי לאסור פירסום
והפצת ספרים.
במאמר מאת לאה ענבל שפורסם בירחון המערך מיגנו!
תחת הכותרת ספרים אסורים בשטחים, מבהירה המחברת, כי
האדם הניצב כיום מאחרי מדיניות הצינזור והפחד מאותיות
בשטחים המוחזקים, אינו אלא פרופסור מנחם מילסון, או כפי
שהיא כותבת :״הגם שהצנזור טורח להזכיר בי הוא פועל לפי
שיקול־דעת עקבי ונטול־פניות, אפשר לחוש את טביעת אצבעה
של, דוקטרינת מילסון׳ כמגמה הפללית של מדיניותו, דוקטרי

מפחד מספרות פלסטינית ומדוע ץ
פרופסור שמיר: רשימה שאינה מוסיפה כבוד
המוחזקים בידי צד,״ל. הוא אסר על תושבי השטחים את הסוחר
מוונציה מאת ויליאם שיקספיר, את הספרות הערבית בת
זמננו מאת סמי אל־קיילי. הצנזור הצבאי מונע פירסום
מספרים ערביים העוסקים בצמחי־בית. ספר נוסף האסור להפצה
בשטחים המוחזקים הוא הדיפלומט הערבי. על מדפיו של הצנזור
הצבאי מצויים למעלה מאלף ספרים ערביים, המהווים לדעתו
״סכנה לביטחון המדינה, לביטחון־הציבור ולסדר הציבורי
במיכתב ששיגר פרופסור שמעון שמיר אל הצנזור הצבאי
בגין אותה רשימה של אלף ספרים אסורים, הוא כתב בין
השאר :״רשימת הספרים האסורים נראית לי אווילית, והיא
אינה מוסיפה כבוד לשילטונותינו. היא כוללת ספרי-עיון וספרי־היסטוריה
שאין בהם כל פגם. לא הייתי אוסר כרשימה זו יותר

אותו גנרל נאצי, והחייל דוהר בה, בין
הגיגיו ופחדי־המוות שלו ; ״ואז מנסרים
את המכונית שגי סכינים נוטתוללים, חורקים
כשינאה פראית, האחד מסתער מלפגיס
והשני מאחור, על הגוף המתכתי המתרומם
ומתהפך לקול זעקות־האימה של
היושבים והמוות קרב ובא אל החייל,
שנטל הפוגה בדרכו אל המוות בחזית,
והוא חש בסופו :״הוא מבחין עכשיו
שידה של אולינה, תלויה מעל לראשו,
מתיר שכר של מכונית, ודם נוטף מידיה
על פניו, וכבר אין הוא יודע שעכשיו
הוא מתחיל כאמת לבכות
הרכבת נהגה לדייק, או כמאמרו של
היינריך בל, המוות נוהג לדייק.
סיפור של הפוגה באווירהי המילחמתית
הוא הסיפור הכבשים השחורות הנפתח
ב״מסתבר שנועדתי לדאוג לכד, ששרשרת
הכבשים השחורות לא תנותק כדורי. מיסופר
היינריו כל
שהו הדי חייב להיות כבשה שחורה׳ ואני לנזילחמה מסע־רגשווז רב־מימדי
נושא בתפקיד הזה המספר שב מייד
אל ״דוד אוטו היה הכיבשה השחורה של
הדור הקודם אותו דור מוזר, שתמיד
על הפסנתר, קטע עדין של בטהובן :
״תנועה קלה שבקלות יכולה להרוס את ׳ היה לווה כספים, מגלגלם עד שהוא מת
בתאונה, ובכיסיו מצאו 24 אלף מארהמוסיקה
הזאת. והיפה מכל הס פני־החייל
קים, כסף שבו זכה כמה דקות קודם
המאושרים מאוד מעל לגב־הפסנתר הלכן
מסוכן ההימורים שלו. הכבשים השחושחור
והמב רי ק
רות הוא סיפור ציני על גורל. המספר
החייל נקשר בעבותות של אהבה בחוזר
על מעללי דודו המנוח, מרוויח גם
פרוצה פולניה, המעדיפה אותו על אתהוא
בהימורים, ומקווה שיהיה לו בן
ננו של גנרל גרמני, ופודה את עצמה
שושלת חדש, שניתן להוריש לו את
בכסף מחזקתו של הגנרל. תהליך כלייתו
ממונו. בתנאי שיהיה ״הכיבשה השחורה
של החייל, והצטרפותה של הפרוצה ל של
הדור הבא״.
תהליך זה, מגיעים לכדי גיבוש טראגי,
הסיפור האיש עם הסכינים, הוא מעין
כאשר שניהם נוטלים את מכוניתו של

נה הנותנת הבשר למילחמת־חורמה שבהשפעתה הפוליטית והתרבותית
של אש״ף בשטחים, ובדיכוי גילויים של מה שיכול להתפרש
כביטוי לרוח של לאומיות פלשתינית
ההיסטוריה הוכיחה מאות בשנים דבר אחד: שמדינה הפוחדת
מפני אותיות — אינה צודקת. שמאות סופרים ומשוררים יש ראליים
יושבים מדי יום בבתי־קפה מפוארים ברחוב דיזנגוף,
לוגמים קפה, מעשנים סיגריות, נהנים ומתבשמים מחופש־דיבור
וכתיבה, ואינם מודעים לפחד של חברתם מפני אותיות השפה־האחות.
זהו דבר מבזה.
אולי ראויים כל אותם סופרים ומשוררים מדושני־עונג, לצנזור
הצבאי ולמנחם מילסון. איך אומר המשל — לא בכדי בא
הזרזיר אצל העורב.

שירטוט ראשוני לרומן המוקיון, אחד
מחשובי ספריו של בל (ראה אור בעברית)
.סיפור זה מביא את סיפורו של
צעיר המחפש עבודה, ומוצא כזאת, ועליה
הוא אומר :״רק בעבור שעה תפסתי שיש
לי עכשיו מיקצוע של ממש, מיקצוע
הדורש ממני כסד־הכל לעמוד כשקט,
וקצת לחלום, שתים־עשרה עד עשרים
שניות. אני האיש שמטילים בו סכינים

סיפור אנטי־מילחמתי נוסף בקובץ הוא
עובר־אורח, אם תגיע לספא ...סיפור של
הזיות, של ספק חיים וספק מוות, כאשר
פצוע מובל לתוכו של בית־חולים מאול תר,
השוכן בבניין של בית־ספר נטוש :
״ולאודר המדרגות על הקיר, המשוח כאן
כצכע־שמן צהוב, תלויים היו כולם לפי
הסדר, החל מהנסיך־הבוחר הגדול וכלה
כהיטלר בית־ספר פרידריך הגדול
שהפך בימי הרייך השלישי לבית־הספר
על־שס אדולף היטלר. המספר מנותח.
כשהוא שוקע ונופל אט-אט אל תוך
הזיותיו, עד שהוא כבה ואיננו.
סיפור תבוסה אחר, שזמן עלילתו הוא
מעט אחרי המילחמה, הוא הסיפור הבשורה,
שבו מסופר על חייל השב משדות־הקרב
ומתאר לאלמנת חבר״לנשק מות
בעלה. גם הסיפור בחושך מביא מיקבץ של
חוויות מדכאות, כאשר מחלקת־חיילים
מצוייר, בחשיבה, ויריית צלף שלא נראה
פוגעת במספר.
מותו של לוהנגרין הוא סיפור מותו
של ילד במילחמה. ילד גרמני שאמו מתה,
ועליו מוטלת פרנסת אחיו, שאותה הוא

עושה בגניבת פחמים מרכבות משא. תיאור
גסיסתו של ילד לוהנגרין, מזעזע,
או כדבריו של לוהנגרין, האומר לרופא
המחדיר לו זריקת מורפין :״,אושר׳
לחש הילד, ,שים הרבה אושר בזריקה, כל
מה שיש לד, גם כשביל הקטנים י
ציורו של יגאל תומרקין, המובא
בספר, מעיד כי המילחמד, העולמית השנייה,
היתה מילחמה ככל המילחמות.
אימת החידלון של כל המילחמות המצוייר,
בציור זה, מעידה כי אין כל הבדל בין
האדם, הקורבן הלוחם במילחמות, בעולם
— או בארץ.
לקוראים מומלץ לקרוא ספר זה מייד
לאחר קריאת סיפרו של כני ברכש
היקיצה הגדולה (ראה: מקור) וליהנות
מההבדל העצום בין בל, סופר של ממש,
המצליח לחדור אל נבכיו של הלוחם,
לעומת ברבש, מחבר נטול־כישרון, שגיבוריו
הינם חד-מימדיים ומשוללי ערך
ספרותי כלשהו.
ביום שבו יקום סופר ישראלי שיהיה
מסוגל לתאר את מועקות הנפש של הלוחם
במילחמות ישראל באופן החושפני שבו
עושה זאת היינריך בל, ביום זה, תהא
ספרות־מילחמה ישראלית ראוייה לשמה.
סיפרו של היינריך בל, הוא יותר ממום-
לץ. חסרונו של הספר הוא בתרגומו
(לעיתים לא קריא) של אכרהם חמס,
החסר את הכלים של מתרגם מיקצועי,
ואינו מצליח להריק לעברית מישפטים
מורכבים מהגרמנית, ובכך פוגם בחדות
התיאור של בל.

זה היה 03111:1גוה שהיה

ג ליון ״חעויש הזח׳ /שראה אור ומוסוע יפני 25 שנה
כדיו? ,כתכת־ענין תחת הכותרת ״כחזרה טמיראן״ ,שכה
תיאר ראשי־הטערבת, שלום כהן, את ההכנות לנסיגת כוחות1
צדד׳ל משאדם אל־שייוד. כתכתו של העודר ״לגיון הזרים״ סקרד!
מדור פורימי מיוחד, כעריכת אירי פלע, יהודה פרדים ושמאת
תפסידה של ישראל כמדיניות הפגים של צרפת, ידידתה
חיחידה של ישראל כאותה עת. כתבה נופפת, שע0ר,ה כנפיגת עון צכר, ניסה לרנד את פתיחות ימי הנפיגה; כמעט פילפל
כוחות צה״ל מפיני, גוללה, תחת הכותרת ״כגנכים כלילה״ את הומוריסטי.
כשער הגליון: תחפושת פורים אופייגיזת
סיפור הנסיגה עצמה.

גו ד ם ^ 1957 אנשי בגין מפגינים נגד הנסיגה
מסיני * ז״ד נוהג די צ ה שר ואש־המונשדה
״העולם הזה״ 1013
תאריך 13.3.1957 :

העם

החשוד העיקרי השני, זאב אקשטיין
( ,)24 צבר יליד תל־אביב ובנו של בעל
דפוס המסדר, נודע אף הוא בקרב חבריו
כצעיר בלתי רגיל. בהיותו בן ,16 בתקופת
מילחמת־העצמאות, התנדב מרצונו לחיל-
הים, שירת בו שמונה חודשים, והוצא
מהצבא כשהתברר גילו האמיתי, במלאת
לו ,18 התייצב שוב לצנא.

חג שמח?
פיתגם יהודי עתיק אומר כי קדחת
אינה מחלה ופורים אינו חג. אולם מאז
קבע המדע סופית כי קדחת היא בכל זאת
מחלה, והעם קבע כי פורים הוא בכל זאת
חג — ודווקא אחד החגים השמחים והיפים
של העם היהודי. כי זהו, למעשה, החג
היחידי שאין הדת מטילה עליו כל הגבלות
והחובה הדתית היחידה המוטלת על
שומר המיצוות ביום זה היא לאכול, לש תות,
ולשמח את לבו. לקיום מיצווח זאת
מוכן גם האפיקורס המושבע ביותר.
השנה התכונן העם לחוג את חג הפורים,
כשהמנים מבקשי נפשו שורצים בכל
פינות־תבל. העם לא ידע אפילו מיהו
בדיוק המן האמיתי. הדי היריות של אק־דחי-הפקקים
של ילדי ישראל נבלעו בהדים
עזים יותר — הדי יריות־רובים
והתפוצצויות מוקשי הפידאיון. כל אחד
ידע כי הסכנה לחיי ישראל נשארה תלויה
מעל לראשה, כחרבו האגדתית של דפוקלס.
אך העם עסק בכל זאת בהכנוודשינד
חד״ שחרי אם אי-אפשר לשמוח למאורעות
פורים תשי״ז, אפשר היות עדיין לשוב
2400 שנח אחורה, ולשמוח את שימחת
אסתר המלכה. מתוך כל הנסיגות *שנוע,
היתה נסיגה זאת הפחות מזיקה.
זר הנצחת של מערכת סיני נרמס אומנם
בחול, אך שושנת יעק 6צ#ל* ושמוזח
מאוד ברחובות ישראל.
הפעוח הקהל התפזר בעוקט
״חיום יישפך כאן דם!״ פסקו סוחרים
מלומדי נסית ברחוב המלך ג׳ורג׳ בירו
שלים,
כשהם ממהרים להגיף את רשתות
הברזל של חלונות־הראווה. משני צידי
הרחוב עמדו ערוכים שני מחנות עצומים,
לקראת הטילחמה שעמדה להתחולל. במעלה
הרחוב, עד לבניין חכנסת שנוצר *8
גדרות־תיל, בחמורים ספרדים ובמכוניות
טכבי־אש, עמדו לרוחב הכביש שורות -שד
רות של שוסרים נושאי אלות וחבושי קס-
דות־פלדז^ כחום ה בצורה מיל גל הת־י
פרצות אפשרית.
ברחובות הצדדיים, בבניינים הציבוריים
שבקרבת מקום, התכנסו אותה שעה מאות
צעירים גברתנים שהוסעו חינם ממקומות־העבודה
שלחם ברחבי־הארץ כתגבורת לחטיבת
השוטרים, במקרה של מילחמה.
ואילו האויב התרכז בכיכר שברחוב
יפו. הוא היה מצוייר בדגלי לאום גדולים,
עטופי שחורים, ובעשרות סיסמות
קרטון שזעקו :״המפקיר היום את עזה
יפקיר מחר את ירושלים אות סיני ל חיילינו
— אות-קלון לממשלה לא
מוושינגטון יצאה הכניעה — אלא מירושלים

המתיחות ריחפה באווירה. צלטי־העיתו-
נות תפסו עמדות נוחות בקירבת שורת
*שוטרים הראשונה שם חיה צריך, לדעתם,
להתחולל הקרב הגדול. מאות סקר נים
ניצבו בסבלנות במשך שעות משני
עברי המידרכה, כדי להתבונן במחזה. אולם
שום-דבר לא התרחש.
הפגנת־הזעם של תנועת החרות נגד
הנסיגה עברה בשקט מופתי, כאילו היתה
זו הפגנה להורדת מחירי הצנונית בשוק

מהצבא חזר אקשטיין לחיים האזרחיים
והשלווים של בית־הדפוס השייך לאביו,
ולהדרכת נוער בתנועת ישראל הצעירה,
תנועת הנוער של הציונים הכלליים.

עצורי..רצח קסטנו

יעקוב חוותי וזאב אקשטיין: שניים
מהחשודים בחברות במחתות שרצחה
את ד״ו ישראל רודרלף קססנר, במתח ביתו• אקשליין׳ הורשע לאחר מכן ברצח.

חחופשי, למרות שהגואמים (ח״כ חרות
שמשון יוניצ׳גן ויעקב מרידוד) זעקו,
התלהבו וקוננו, נשאר הקהל אדיש. לא
נשמעה אף קריאת בוז אחת. לא היו כל
מחיאות־כפיים סוערות. אפילו כשבתום
ההפגנה הושר ההימנון, נאלץ הנואם לשיר
אותו לבד, כשהקהל עומד דוג ושותק.
גשהתפזר הקהל בשקט, ללא כל נסיון
הפגנה לפני בניין הכנסת, עשו הצלמים
עוד נסיווינואש לביים כמה התפרעויות״
לשווא, ההמונים הסתלקו בשקט,
כולם מרוצים .״חכו עד שבגין יבוא
וינאם — אז תראו מה זאת הפגנה,״ ניסו
אנשי חרות להסביר את חוסר ההתלהבות
של ההמונים בהפגנה הירושלמית.
כעבור יומיים נערכה הפגנת מחאה של
תנועת החרות נתליאניב, כשמנחם בגין,
אשר הזד בבוקר אותו יום לארץ, נואם
אל רבבות מאזינים בכיכר מוגרבי. הפעם
>א נערך כל מחנה יריב ממול. ההמונים
שמעו בסבלנות גוז נאומו הרגשני של
גגין, חלקם הגי• במחיאות כפיים, חבורת
צעירים אירגנזו קריאות קצובות :״בגין
•שילטון! בגין לשילסון!״ וליוותה את
מנהיג התנועה בהפגנת-מחאח מכיכר מוג־רבי
עד לרחבת בית־הכנסת הגדול. לאחר
מכן התפזר הקהל כשקם לגתיו. כאותו
יום הושלמה הנסיגה.
שתי הפגנות סרק אלה סיפקו את כל
הצדדים. מצד אחד היו הממשלה ומיפל-
גות הקואליציה מרוצות שהפגנות הזעם
של חרות לא הפכו לתגרוודדמים ולא
הביאו לכל מרי המוני. ההמונים עצמם
היו מרוצים מאחר שראו בהשתתפותם
בהפגנות ביטוי להתנגדותם לנסיגה. יותר
מכל היו מרוצים מנהיגי תנועת החרות:
הם משכו קהל, ולא התחייבו לשום מעשה.
מחחרח המגהיגים נשארו סמי״
שבוע ימים שרר איפול מוחלט סביב
חקירות המישטרה, בפרשת ההתנקשות
בד״ר ישראל רודולף קסטנר. צעירים נעצ

נחקרו, שוחררו, נעצרו שוב. כמה
מחם אף הובאו לפני שופט להארכת מעצרם.
בסוף השבוע נראו קציני המישטרח
החוקרים בפרשה, כשחיוך של שביעות-
רצון של שיפתותיהם :״תפשנו את המתנקשים
!״ לחשו באוזני העיתונאים,
״בידינו כל ההוכחות שההתנקשות בוצעה
בידי אירגון מחתרת טירוריסטי.״
הם לא היססו לגלות גם את זהות המחתרת
״מלכות ישראל״ ,אותה מחתרת
שנתפסה ונשפטה אחרי פיצוץ הצירות הסובייטית
בתל־אביב, לפני ארבע שנים.
הזמירות על מחתרת לא היו חדשות לתושבי
ישראל. הן צפו ועלו כל פעם
שהממשלה עמדה לחוקק חוקי חירום חדשים,
המגבילים את חופש האזרח. כי אם

אומנם היתה זו מחתרת טירוריססית שביצעה
את ההתנקשות בקסטנר, היתה זו
ללא ספק מחתרת מוזרה מאוד. כי היתד.
זאת אותר. מחתרת שאנשיה נעצרו אחרי
ההתנקשות ברוזן פולקה ברנדוט׳ אותה
מחתרת שאנשיח נחי3זו ונכלאו אזזד
*ת השגרירות.
למרות שנשפטו ונכלאו לתקופות מאסו•
שונות, לא למדו אנשי-המחתרת לקח. זמן
קצר אחרי שיחרורם, שוב התחילו —
אם להאמין לדברי המישטרה — לעסוק
בפעולות טירור, כהתנקשות בד״ר קסטנד.
היתרי זאת מחתרת מוזרה. מוזרים לא פחות
היו אנשיה. החשודים העיקריים מביניהם :
יעקב חוותי וזאב אקשטיין (ראח: תמונות).
שני
דברים. את דמותו של יעקב
חרותי ( )30 קבעה ילדות מופרעת. אביו, עו־רד־הדין
מרדכי חרותי, מי שהיה סגן נשיא
בית־המישפט הצבאי העליון, התגרש מאמו׳•
בהיות יעקוב בן שנתיים, והתגייס
מאוחד יותר לצבא הבריטי והשאיר את
הילד לגדול פרא. במילחמת־העצמאות היה
יעקב, חניך הגימנסיה הרצליח, מפקד
כיתת חבלנים של הלח״י בירושלים, והוא
נפצע בקרב. את לימודי המישפטים שלו
החל באנגליה, סיימם בישראל, בתקופת
שהותו בכלא.
אחרי שיחרורו, התגרש חרותי מאשתו
הראשונה, שילדה לו בן אחד. יעקוב
נשא לו אשה צעירה, אמריקאית, והוסמד
לכהן כעורד־דין.

אולם גם אם ייתברר כי השניים שייכים
למחתרת כלשהי — ברור שהם אינם בין
מנהיגיה. החיילים של אותה מחתרת אל מונית
נעצרים תמיד ואילו המנהיגים מצליחים
להישאר סמויים ומוסתרים. מפליאה
רק מידת הזהות בין האינטרסים של
אותם מנהיגים סמויים, ובין אלה של
מנהיגי מנגנון סמוי אחר במדינה, הממלא
את הוראות המישטר.

אנשים
• ראש-ד,ממשלה דויד כן־גוריון ב-
התפלסמו עם ח״כ ציונים כלליים פרץ
כרנשטיין, על שגילה מתינות מדינית
יחסית בשעת השתתפותו בממשלה ואקטיביזם
קיצוני כיום :״הוא היה תבוסני
בקואליציה וגיבור נועז באופוזיציה.״
• שר-הדואר ד״ר יוסף בורג, על
הנסיגה מסיני :״יש להעריך את ואש ד,ממשלה
היודע לכבוש את ייצרו על אף.
הכיבושים שייצר.״

• ח״כ חרות אסתר רזיאל־נאור,
על ההצעה להטיל עליה עונש כבד בשל

הפרעותיה לנאומו של בן־גוריון בכנסת:
״במקום תליית המן׳ מתכננת מפא״י השגר.
את תליית אסתר!״
• ח״כ מסא״י יונ הגסה, ערג ה גידור
על הפרעותיהם של חיכי חרות
לנאומו של ראש־הממשלה דויד בן־גוריון
גווגדת הכנסת :״אתם הרי רוצים שנו ציא
אתכם מהכנסת, כדי שתוכלו להפגין
בדיד זו את התנגדוחכם העזה לנסיגה,
ואתם בטוחים שאנו נבין כי אתם רוצים
שנוציא אתכם ולכן לא נוציא אתכם —
ובכן, אנחנו מזהירים אתכם שנוציא אתכם
למרות שאתם רוצים שנוציא אתכם.״
• החלק המעניין ביותר בנאום־הנסיגה
של ראש הממשלה דויד בן־גוריון בכנסת
היו קריאות הביניים החירותיות,
שבן־גוריץ לא התעכב אף פעם להשיב
עליהן. לקט דוגמות: ח״כ חיים לנדאו
צעק מייד עם פתיחת הנאום :״חברי
מפא״י! קומו לכבוד המנצח!״ אחרי ש־בן־גוריון
טען כי. מיבצע סיני היה מיבצע
ההסברה המוצלח ביותר בקשר לבעיית
חופש השייט במיפרץ אילת, צעק ח״ב
יוסף שופמן .״זה היד, כמו חרדל אחרי
ארוחת־צחריים !״ צעקה אחרת, של ח״ב
אליעזר שוסטק: מתי יוציאו־לאור בול
התפטרות הממשלה!״ וכשאמר בן־גוריון
כי ״אף רגע לא נפל עלי פחד הסאנק ציות״
השיגה ח״כ אסתר־רזיאל נאור :
״כבר אז חשבת לסגת 1״ ואילו ח״כ חיים
מגורי־ כהן קרא:״ מכרתם את עצמכם
תמורת אבקת־חלב!״

לישראל י ש מוע מד בטוח
בהתמודדות על הניחום הראשון
בדרוג הבינלאומי.
* 11 נעלי הספורט של ״גל•״
׳־ כשאתהמשחקע שחקני
טניס הטובים בעולם, אתה לומד
להכיר גם א ת הנעלים הטובות
בעולם, וכשראיתי א ת נעלי הספורט
של ״גלי״,אמרתי לעצמי שלישראל
יש נעלי ספורט שבהן יצרני הנעלים
הגדולים בעולם יכולים לה תג או ת.
ברור שהדבר ה ח שוב ביותר
ל שחקן טניס הוא הכושר האישי,
אבל נעלי ספורט ברמה בינלאומית
כמו״גלי״בהחלט מסייעו ת להגיע
לתוצאות טובזת יותר ^ .

ג׳ימ קונו רס
ארה״ב

? 77 דוש יריות אקדח החרידו את
״ דממת הלילה בשעת חצות, בשבת
לפני שבוע, ברחוב שקט בצפון תל־אביב.
אחרי שנדמו היריות, נשמעו צעקות ״הצילו!״
מפי צעירה שזינקה מפתח דירתה,
כדי להזעיק את השכנים לעזרה.
באותה עת נראה צעיר, כשהוא נמלט
מפתח הבית. זמן קצר לאחר מכן הוא
הופיע, נרגש, בתתנת־המישטרה שברחוב
דיזנגיוף, והודיע ליומנאי הנדהם :״יריתי
במישהו, אני מצטער !״
כך הגיעה לקיצה עלילה, הלקוחה כאילו
מתוך סרט מלודרמתי.

אחד־כך!״ הפליט, כשהוא מנופף באקדח.
הבעל הבין כי אין זה איום סרק. הוא
חיפש באופן קדחתני תחבולה כדי להציל
את עצמו ואת אשתו.
הרעיון הגואל — כפי שנדמה לו —
בא כעבור כמה דקות, כאשר ביקש עופר
מהאשה להכץ תה.
כשהגישה האשד, את מתה הרותח ל בעלה
ולעופר, פתח הבעל בפעולת־פתע.
הוא זרק את התה הרותח לעבר הצעיר,
כדי לסנוור אותו ולחטוף מידיו את האקדח.

בניגוד לסרטים, התרחשו הדברים
במציאות אחרת.
עופר הבחין במבטים חטופים ,״שהוחלפו
בין הבעל והאשה. אלפית של שניה לפני
שפגע בו הנוזל הרותח, הוא ירה.
כדור אחד פגע מייד בבטן הבעל. אך
למרות הפגיעה קם הבעל ממקומו והתחיל
לנוע לעבר היורה.
עופר, שעצביו היו מרוטים בלאו הכי,
ראה את הבעל מתקדם לעברו וירה בו
עוד שני כדורים, שפגעו בברכו של מבעל
ובכתפו. זה קרם תחתיו.
האשד, המבוהלת רצה לעבר חדר־המדר־גות
בזעקות קורעות-לב, וביקשה מהשכנים
להזעיק אמבולנס, שהעביר את העיתונאי
הפצוע־אנושות לבית־חולים.
עופר המבוהל שמט את אקדח הקולט־38
מידו על ד,ריצפה, וברח במרוצה מן מדי רה.
אחרי שישב כמד, דקות בגן הסמוך,
עצר מונית ונסע בה לתחנת־המישטרה.
שם הודה במעשה שביצע.

שמרטף
ג לי ל ה
ף*! בדרנית המופנמת והשברירית
י • עקרה אחרי נישואיה מדירתה במרכז
תל־אביב לדירה אחרת בצפון העיר. ה־בדרגית
הוחרמה על־ידי מישפחתה, כא־שר
בחרה במיקצועה. המישפחה סלחה לה רק
כאשר החליטה, אחרי נישואיה, לנטוש את
מיקצועה ולהתמסר למישפחתה.
סיפורה של האשד,״ היה כסיפור סינדרלה.
מיום נישואיה לא היה חסר לה דבר.
בעלה עיתונאי בכיר בעיתון חשוב, הוא
אדם מבריק, בעל מגע־זהב, שחבריו מעידים
עליו שכל אשר נגע בו הצליח. הוא
ניסה כוחו בעסקים והצליח, התעשר והפך
בעל־נכסים. בשביל האשה, שבאה ממישם־
חה דלת־אמצעים, העיתונאי המוצלח היה
פיסגת החלומות.
הם נפגשו כאשר בא באחד הימים לראיין
אותה, ומאז לא עזב את דירתה.
הוא החליט לנסות כוחו גם בעסקים,
הירבה לנסוע לחוץ־לארץ ופיתח שם עסקים
נרחבים.
לפני ׳שנתיים, בעת אחת משהיותיו הרבות
בארצות־הברית, פגשה האשד, בבחור
צעיר בשם עופר וכסנפלד, ששירת
באותם הימים בצבא. תוך כדי שיחה שהתפתחה
בין השניים ביקשה אותו, לתו מה,
אם יאות לשמש כשמרטף בביתה.

אקדח
במח בו א

עופר

וכסנפלד

אביו של עופר, משה וכסנפלד,
* נדמה שחשך עליו עולמו. צרות־איוב
החלו פוקדות אותו בשרשרת.
יום אחד אחרי שבנו נעצר, נפטר אחיו,
שיצא בשליחות ד,תעשיה האווירית לאר־צות־הברית.

מתקופה האחרונה, לא ידעו הוריו

אשר ירה בעיתונאי הבכיר, הבעל של אהובת! הבדרנית
החייל הצעיר הסכים, ובאותו לילה נשאר
בדירתה של מבדרנית עד לשעה מאוחרת.
מאותו יום התפתחה מערכת־יחסים בין
האישה הבודדה ובין הצעיר הרגיש יוד,מופנם.
דומה שהשניים מצאו להם ישפה משותפת,
שהגיעה עד קיום יחסים אינטימיים.
עופר בן ד,־ ,23 שהוא צעיר מהאשה בכמה
שנים טובות, התאהב בה נואשות.
לחבריו סיפר עד כמה שהוא מאוהב בה,
ועד כמה טוב להם יחד.
כך נמשכה האידיליה בין השניים במשך
חמישה חודשים, עד שיום אחד הודיעה
האשה לאהובה הצעיר כי היא נאלצת ל ארוז
את מיזוודותיה כדי להצטרף לבעלה
בארצות־הברית. היא השאירה לעופר את
כתובתה בחו״ל.
עופר, שלא יכול היה לשאת את הפרידה
מאהובתו לזמן רב, נסע אחריה באמתלה
•של טיול, כביכול, בחוץ־לארץ, והגיע לדירתם
של בני־הזוג בעיר גדולה בארצות-
הברית. הצעיר נכנם לדירת־הזוג וסיפר
לבעל הנדהם על מערכת־יחסיו עם אשתו
ועל אהבתו הרבה לה.
אחרי כמה ביקורים בדירת־הזוג, דרש
הבעל מעופר בתוקף להפסיק את ביקוריו
ואת חיזוריו אחרי אשתו. עופר אומנם
הפסיק לבקר בדירה, אולם המשיך להיפגש
עם האשד, בחוץ.
בחורף 81׳ חזר הצעיר לבסוף לארץ,
ובקיץ של אותה שנה הגיעה גם האשד,
לארץ, יחד עם מישפחתה.
הבעל נשאר שבועיים בארץ, וחזר שוב
לארצות-הברית, לרגל עסקיו.

ה טרדות
ו שירי־אהבה
ך* אש ה החלה נקרעת בין אהבתה
י * לבעלה ובין תביעותיו של מאהבה
הצעיר. היא רצתה לנתק את יחסיה עם
עופר, באומרה לו כי אינה מסוגלת לחיות
* שמות האשה ובעליה נאסרו לפירסום
טל־פי צו בית־ה-מישפט — .אף שכבר
פורסמו בעיתונות היומית.
דוו בטוהלין

עם שני גברים בעת ובעונה אחת ומעדיפה
את בעלה. אך נראה כי הבדידות
גברה עליה, בסופו של דבר, ויחסי השניים
חודשיו. עד !תחילת פברואר הישנה, כש הבעל
הגיע חזרה לארץ.
עופר המיואש נסע לאילת, כדי להירגע,
וכשחזר ביקש לשוחח עם אהובתו בטלפון.
היא סירבה לחדש כל מגע איתו, ומאז
ניסה עופר בכל הדרכים האפשריות להציק
לבני־הזוג.
הוא היה שולח לאשה פרחים הביתה,
עוקב אחריה לכל מקום, רץ אחריה למכולת,
כותב לד, שירי־אהבה, מטלפן אליה
בחצות־הלילה.
ההטרדות של עופר הגיעו לשיאן, כאשר
ניגש בגן־השעשועים השכונתי אל הבעל,
ששהה שם. הבעל צעק על עופר שלא
יעז להתקרב אליו! ,ואף איים עליו ש יפנה
לעורך־דין.
תחת לפנות לפרקליט החליט העיתונאי
לפנות לאביו של עופר, משה וכסנפלד,
וביקשו לשכנע את בנו להפסיק את
ה טרדותיו.
ביום השישי, ד,־ 26 בפברואר, ניהל אביו
של עופר שיחה עם בנו, ודרש ממנו להפסיק
להטריד את מישפחת אהובתו. עופר
נפגע, כנראה, עד עימקי-נשמתיו מן העובדה,
שהעיתונאי סיפר את המעשה ל־

אביו, ובליבו גמלה ההחלטה ללכת לדיר
עם הבעל בדירתו.
כך בא הערב הנורא.
רגעים נור אי ם
^ מוצאי־שבת, סמוך לחצות הלילה,
כשבני־הזוג היו כבר במיטתם, דפק
עופר על דלתם.
הבעל פתח את הדלת ׳ואחרי ויכוח
הכנים את עופר לדירה.
העיתונאי דרש מעופר לעזוב את ה-
מ״שפחה במנוחה, אולם עופר סיפר לבעל
הנדהם, כי פרשת־האהבים בינו ובין אשתו
לא הסתיימה, כפי שהוא חשב, וכי בתקופה
האחרונה, שבה לא היה העיתונאי-
הבעל בארץ, הוא המשיך להיפגש עם
אישתו.
הבעל, שסבלנותו פקעה, דרש מעופר
לעזוב את הדירה. עופר סירב.
כאשר המשיך הבעל לדרוש מעופר להסתלק,
ופתח לו את דלת־ד,יציאה, שלף
לפתע עופר אקדח מכיסו, כיוון אותו אל
העיתונאי ודרש ממנו, תוך כדי איום האקדח,
לסגור את הדלת ולשבת בטרקלין.
עופר נראה כמי שנטרפה עליו דעתו.
״לא איכפת לי להרוג אותך ולהתאבד

של עופר על פרשת־האהבד, שניהל בנם
עם האשד, המבוגרת ממנו. החורים הם
מה שמכונה ״מישפחד, הגונה ביותר״ .האב,
אדם צנוע ונעים־הליכות, הוא הבר הנהלת
מישען, חברה הסתדרותית המטפלת בבתי״
אבות. במיסגרת עבודתו החזיק ברשותו
אקדח ברשיון.
בדרו־כלל נהג האב להחזיק את אקדחו
במכוניתו, אולם אחרי שמכוניתו נפרצה
לא׳מכבר, החליט להחזיק את האקדח ב-
ביתו, במקום־מחבוא. האב לא ידע שבנו
מצא את מקום מיסתור האקדח. עופר השתמש
בו למעשהו.
מלבד עופר יש למישפחת וכסנפלד בת
נשואה, השוהה בארצות־הברית.
חבריו של עופר, שלמדו איתו בגימנסיה
הרצליה, מספרים שהיה ילד סגור
ומופנם, תלמיד בינוני במגמה ההומאנית.
עם הוריו כימעט שלא היה לו קישר נפשי.
כשהתגייס לצבא, שירת בחיל־מודיעין בפיקוד
הדרום. כשנשלח לקורס־קצינים,
נאלץ לפרוש מימנו בגלל חוסר-יציבות ודיכאון
נפשי, ואף עבר כתוצאה מכך טיפול
פסיכיאטרי.
נדמה שאישיותו המופנמת והחיוורת של
עופר מצאה מישען בדמותה של האשה,
שחיזוריו החמיאו לד, מאוד.
דמותה של האשד, רחוקה מאוד מזו של
״פאם פאטאל״ ,שגברים מוכנים להרוג
למענה. חברים שהכירו אותה מספרים, כי
יש לה ״אלף פרצופים״ ,ואף פעם לא
ידעו חבריה מה באמת מתחולל בה.
כשעזבה את בית הוריה, בשעה שהחלי טה
להיות בדרינית, לא היה ברשותה כסף
למגורים. היא גרה בתנאים דחוקים והסתובבה
בבתי־הקפה של הבוהמה. לאט-
לאט השתפר מצבה, היא התחילה לקבל
עבודה במיקצועה -ויכלה לשכור דירה
נאה.
כשפגשה את בעלה ונישאה ליו, קינאו
בה רבות מחברותיה.
על הפרשה הכאובה מסרבת המישפחה
לדבר. העיתונאי שוכב עדיין בבית־ד,חולים,
כשמצבו מוגדר כקשה, והוא עדיין לא יצא
מכלל סכנה. מעיו נפגעיו ב־ 13 מקומות.
עופר וכסנפלד עצור בבית־המיעצר ב-
נירה גל 91
אבו-כביר.

(המשך מעמוד )9
לפי אימרתו המפורסמת ישל טאו טסה־טונג,
לוחמי־גרילה הם כדגים השוחים בימים,
כשהמוני־העם הם המים. זה נכון
במידה רבה גם לתנועת-התקוממות כמו
זו ישל עוצרי־הנסיגה. היא יכולה להיות
כבירה, אילו זכתה בתמיכת חלק גדול של
הציבור. אותה התנועה הצטמקה לממדים
עלובים, כאשר תמיכה זו נעלמה.
הדבר משפיע במישרין מל הצבא, המורכב
מבני כל שיכבות־הציבור. כאשר
אין אהדה למרד בקרב הציפור, אין אהדה
כזאת גם בקרב בניו. הסירוב ההמוני
למלא פקודה, אשר אנשי התנועה ציפו
לה, לא יכול היה להתגבש בנסיבות אלה.
השחצנות של ראשי התנועה, שהיו בטוחים
כי אלוהים, הממשלה, הרמטכ״ל, הצבא
והמוני־העם הם לצידם, התנדפה במשך
עשרה ימים רצופי־כישלונות. הם זכו
בסירסומודחיינם רבה באמצעי־התיקשורת
— אך גם ב־ 1982 פירסומת אינה תחליף
להפיכה.
הערמומיות של אריק שרון ,׳שהמצרים
התנסו בה פעמים רבות בשדדדד״קרב,
החניקה את התיקוות האחרונות של המורדים.
אריק
טמן להם מלכודת קלאסית. הוא
האשים אותם, מעל דוכן הכנסת, בכוונה
זדונית להפעיל כוח נגד צה״ל, לגרום לאלימות,
לפגוע בביטחון. עסקני־התנועה
בכנסת וראשי־התנוועה בחבל־ימית הזדעקו
מייד והודיעו, בזעם ובהתרגשות, שמעשים
מחפירים כאלה כלל לא עלו על דעתם,
ושטענות אריק אינם אלא עלילת־דם ו־דיברי־זדון.
בכך
חסמו לפני עצמם את הדרך ל פעולה
אלימה. אילו !נקטו לאחר מכן צעדים
אלימים, היו מבודדים את עצמם
כליל, שהרי הם עצמם הפכו את הכלל
״אסור להרים יד על חייל יהודי״ לחוק
מקודש.
בכך הוציאו את עצמם מכלל פעולה. כי
בהעדר יכולת להמריד את הצבא ו/או
להביא לחבל-ימית מאות אלפי מפגינים,
לא נותרה להם אלא דרך האלימות. בלא
אלימות, הפכה ׳תנועתם למישחק של תופסת.

לא היה סוף־פסוק. ראשי-התנועה
עדיין קיוו השבוע להצליח בפעם הבאה
במקום שנכשלו הפעם. התיקוות
עדיין לא נגוזו. אך אריאל שרון הוסיף
לשחק בהם מישחק של חתול־ועכבר —

לים, את הפולשים ואת ציבור־האוהדים.
כמו ׳תמיד, נהג על פי הכלל התנ״כי:
״ובתחבולות עשה מילחמה״.

עד ההכנות כשטח מדווח מרסל
זוהר :

1.45 אחרי חצות. אני יושב בתוך המכונית
ומביט אל המטה הכללי של צבא
הפולשים הקיצונים שהתבצרו בימית. בנייני
המוטל — לנופש מישפחתי שננטש
על־ידי מישרד־השיכון, התמלאו בקיצונים
דתיים ׳שבאו ברובם מהתנחלויות בגדה-
המערבית כדי לחזק את שורות מתנגדי
הנסיגה.
המקום הומה פעילות. גברים ונשים נכנסים
ויוצאים ללא הפסקה, עולים למכונ יות
מתרוצצים, צועקים, מופיעים מאי-
שם בחושך, מתאספים בפתח הכניסה הראשית,
גוררים חבילות, דוחפים מריצות,
קוראים האחד לשני בכל רם ושוב נעלמים
בחושך.
המחזה נראה כמו הימים האחרונים של
העיר פומפיאה. ההבדל הוא שהפעם אותם
הבונים כאן בונקרים נגד חיילי צה״ל
יודעים מראש שהמקום עומד להיות מפורק.
אלא שבטירופם הם משוכנעים ורוצים
לשכנע את חבריהם, שהאויב לא יעבור.
הם יעצרו אותו.
פגישה בפח הזבל
לעייפותנכרה עלי לכמה דקות.
י \ כשפתחתי שוב את העיניים ראייתי
פרצוף סמוך לחלון המכונית. לא הרגשתי
שהוא העמיד כמוני את מכוניתו, מחוץ
לאורות פנסי־הרחוב, ליד פחי הזבל. ה איש
כמעט שהצמיד את פרצופו אל החלון,
ואז הכרתי את ״הרב״ מאיר כהנא
— מראה לא מלבב ביותר, בהתחשב בנסיבות.

אתה עושה יפה 1״ שאל אותי הסק1־
דליסט המלווה בשני גברתנים.
״באתי לראות איך יפנו אותם מפה,״
הישבתי.
״זה לא יהיה הלילה, הם יבואו רק
בשבוע הבא,״ פלט הרב כהנא ועזב. הוא
מיהר אל הכניסה למוטל, שם עמלו הנשים
וגברים לסיים את הביצורים במיקלט.
התרגלתי כבר לראות את המזוקן הקי-
צוני־קיצוני בכל המקומות שבהם נמצאים
המטורפים שבין המטורפים ועורכים
פעולות ראווה. השאלה היחידה היא, איך

אריאל מוקז

רבה של העיר ימית, ישראל אריאל, מחולל לעיני
צלמים ועיתונאים. הרב, שרץ בבחירות האחרונות
לכנסת ברשימתו של מאיר כהנא, התפרסם בשבוע שעבר, כאשר קרא לחיילי
צה״ל, שבאו לפנות, להפר את פקודות מפקדיהם מול אנשי התנועה לעצירת הנסיגה.
הסופרמרקט בימית ריק למחצה. חנויות
רבות סגורות. לעומת זאת, בית־הקפה
המרכזי אירופה הקטנה מלא עד אפס
מקום. השולחנות מוצבים על המידרכה,
ואין להשיג לידם מקום פנוי. בטלנים
רבים — מקומיים ואורחים — משתזפים
בין קפה־בוץ לגלידה.
השמש של הדרום משגעת. לא רחוק
נראית שפת-הים המוזנחת של ימית. המצרים
יצטרכו לעבוד קשה כדי לנקות את
כל הזוהמה שישאירו אחריהם הישראלים.

ימית״מ^ן כה
לצה ״ל

טוב למות

היא סיסמה פשיסטית מובהקת. בעל היד
שכתב אותה על קיר של בניין בלתי־גמור
— שגס לא יושלם עוד לפני הנסיגה — לא טרח לפרט את
כשאריק עצמו ממלא את תפקידו של החתול.
כיימעט
מדי יום נפוצו השמועות כי
צה״ל עומד לפתוח בפעולה המכרעת ל סילוק
הפולשים לימית, ומדי י׳ום היתד.
הכוננות לשווא. אריק עייף את המתנה־

מי הוא ישלח למות אם תיעצר, חלילה, הנסיגה והשלום עם
מצריים ישתבש. רחובות מית מלאות בסיסמות אלימות כאלה.
אנשי ימית לא רואים עצמם עדיין כמי שהפסידו במערכה,

הוא מסתנן תמיד למקומיות שבהם אינו
רצוי, ושהשלטיונוית היו צריכים למנוע
יממנו דריסת רגל בהם ז
לקראת הערב מגיעות למקום מכוניות
רבות. מניין כל-כך הרבה מכוניות שכורות,
מי משלם עבורן? מאילו קרנות

בא הכסף הנשפך כאן בקלות כזו?
״לכל הרוחות!״ זועם אחד מכתבי־החוץ
המרותקים לעיר הרפאים הזו .״מדוע כל-
כך הרבה אנשים מסתובבים בימית מבלי
לעשות דבר 1ממה הם חיים 1האם אצלכם
מחלקים פה כספים לכל הגברים האלה ן״

ף* ושבי חבל־ימית אינם מתעניינים ב!
בואם של המצרים. בימית מחכים רק
לצה״ל ! אחד מנציגי אנשי־העסקים בימית
גילה שקיימת ׳תוכנית סודית של פעילי
התנועה לעצירת הנסיגה, לסגירת שערי
הכניסה לעיר לפני הצבא הישראלי. פשוט
יחסמו את השערים. אותם המדמים עצמם
לחסידיו של אלעזר בן־יאיר במצדה שכחו
שלצד,״ל ציוד מתאים לפרוץ לעיר. הצבא
לא יבנה כל סוללה, די יהיה לו בחיתוך
הגדרות.
״אבל אז,״ מספר א׳ו׳תו ׳נציג מודאג של
בעלי־חעסקים ,״עלולים הקיצוניים להש תמש
ב־ 300 המוקשים שהם מחזיקים בעיר...״
האם
יתכן שמוקשים יופעלו נגד צה״ל?
״אל תישכח,״ מזהיר האיש שהוא בין
הנכנסים בקלות אצל שר־הביטחון, ה-
רמטכ״ל וח׳ח״ב גאולה כהן ,״מי ׳שקובע
היום בימית זה לא ג׳וש-אמונים ולא ה דתיים.
ההגה עבר לידי הסטודנטים של
צחי הנגבי. אלה הם הקיצונים האמי־

תים.״
בימית עדיין חולמים את החלומות הדמיוניים
ביותר ומקווים שבימים האחרו נים
של העיר פומפיאה לא יחזרו במהדו רה
חדשה. המציאות ברחובות העיירה ה-
מידברית נראית כאילו נלקחה מסרט קול נוע
גרוע, אך בימות זו עדיין סחורה.
ה עו ל ם הז ה 2323

יק אדזרי שידור

וסו חוסות סו נו!!שוס

ממש כולם מתחתנים מסביב. לאט־לאט
אנחנו מאבדות בחורים נוספים וכמעט
שלא נשאר פנוי אחד לרפואה. אבל הסיפור
שלי הפעם הוא לא על החתן כי
אם על הכלה, על עלמת־חן שנפרדה בימים
אלה מחיי־הרווקות שלה.

הנשוא ! המהירים ביותר
השניים שעליהם אני עומדת לספר לכם אינם שייכים אומנם
לחוג •הנוצץ, אבל הסטוץ שלהם שווה בלי כל ספק סיפור.
קובי אורן אוהב לשתות משקאות חריפים, אבל הוא מעולם
לא תיאר לעצמו שבזכות •כמויות האלכוהול ימצא עצמו באמצע
הלילה נשוי לבחורה שהוא אינו יודע את שמה וזו להם הפעם
הראשונה שנפגשו. אחרי חצי שעה של ישיבה בפאב תל־אביבי
הומה אנשים הציע קובי נישואין למלצרית ששירתה את שולחנו.
המתולתל החייכני הזד. לא הסתפק בהצעה. הוא ענד טבעת על
אצבעה של דפנה ארז, הקיבוצניקית לשעבר, והכריז קבל עם
ושאר המבלים במקום ״הרי את מקודשת לי״ וכל השאר.
׳אחרי הכרזה זו הלך קובי הביתה, יורק כשנכנס למיטה הבין
מה עשה. הוא חזר לפאב, חיכה לדפנה שתסיים את עבודתה,
ואחרי שיחה של שעתיים החליטו השניים לעזוב את המקום ביחד
וללכת לביתו של קובי. בבוקר הם פנו לעורך־דין שערך הסכם
׳נישואין ביניהם. חודש של מגורים משותפים הוכיח להם שהם
נועדו זה לזו, ושאולי נישואין מסוג זה, המזכירים את השידוכים
של פעם כשהחתן והכלה נפגשו בפעם הראשונה מתחת לחופה,
יעלו יפה.
השבוע התבשרתי שהשניים אכן מצאו עניין זה בזו, וכדי
להפוך את נישואיהם לחוקיים בעיני הדת היהודית, הם יערכו
חופה, ויהפכו לבעל ואשד. לכל דבר. קובי ודפנה אינם מתכוונים
לצאת לירח־דבש מייד אחרי החופה, אבל בקיץ הם מתכננים
טיול ארוך בארצות־הברית. מה שמלמד ׳שלזוג שהשיג את
השיא בנישואין המהיר־ם יש ׳תוכניות לטווח ארוך.

חנה קדופפר
נקודת־חן
חנה קלופפר, המנהלת מזה שש שנים
את מחלקת־ההג׳שה בטלוויזיה, נישאה
אחרי רומן של שנה וחצי לאכי נווה,
גרוש יואב לילד בן 12׳ עובד מישרד-
החינוך.
חנה, שלזכותה רושמים את הרעיון ל-

בויקו־בוי ליד הדלפק .׳ואני לא חושבת
שזה בגלל שהן אוהבות כל-כך לאכול.
בקיצור, הבך אדם נראה מבסוט ׳מהחיים.
הוא בשום פנים ואופן לא הסכים לספר
לי מד. היו הנסיבות והמניעים לגירושיו
הפתאומיים מעלמת-החן הבלונדית שלה
הייה נשוי במשך זמן קצר. הוא רק אמר
״•קורה ׳ששני אנשים מאוד אהבו אחד
את השני מגלים פיתאום שהם לא מתאימים
— אז מתגרשים. אשתי־לשעבר ׳ואני
ביחסים מאוד טובים. שמעתן? מתגרש
באופן דיסקרטי ולא מלכלך על הגרושה
— אני לא הייתי מפספסת אחד כזה.

בדקו
בוי שנית

׳שידור התוכניות נקודת חן ולקראת שידור,
אינה מתכוונת, חלילה׳ להיפרד מעבודתה
.״מה ההבדל בין חיי רווקות במחיצתו
של גבר ובין חיים איתו עם
תעודות?״ שאלה.

ישראל כוייקו
מציאה

נו ...מה אתם חושבים, שרק לשלמה
ניצן יש מונופול על מין פתיחה שכזאת?
גם לי מותר, ואני רוצה לספר לכם הפעם
על עלם־חמודות, שלאט־׳לאט, בשקט-
בשקט, התגרש מאשתו ונכנס לשוק ה פנויים.
תודו,
שלא בכל יום אני מזמנת לידיכן
מין מציאה שכזאת — גם נאה, גם בחור
זהב, וגם בעל-מיסעדה. כן, אני מדברת
על ישראל בויקו, גבירותי, ואל תעשו
לי אה ...אני יודעת שלא ידעתן שהוא
התגרש. אז הוא כן ,׳והוא עשה את זה
לפני כמה חודשים, וזה שאני מביאה את
הידיעה הרעשנית הזאת לתודעת האומה
זה לא אומר שרק אני יודעת. עובדה,
ביקרתי במיסעדה שלו בשבוע שעבר, וראיתי
יתור של יפהפיות ממתינות ל-

דפנה וקובי אורן
מן הפאב לחופה

העיקר הצבע
היא היתד, בלונדית וחתיכה שעבדה כמזכירה
במישרד אמרגנים גדול. הוא היד,
מהנדס, בעלה של אמנית מצליחה, גם
היא מתהדרת. בצבע שיער בהיר. במשך
תקופה ארוכה ניהלו •המהנדס הנשוי והמזכירה
היפה רומן חשאי. לפני כשנה
הם הוציאו אותו לאור.
נחום גת, שהיה עד אז בעלה של
אילנית, נשא את דורית ירוחם לאשר
.,אילנית לא נשארה בודדה זמן רב
והיא התנחמה בזרועותיו של עורך־הדין
התל-אביבי אלי תמיר.
דורית הזוהרת, המוכרת היטב בחוגי
הבוהמה התל־אביבית, החליטה אז להתמסר
לאהבה הפורחת בינה ובין בעלה
הטרי. היא הפסיקה לעבוד והסכד, אשית-
בית לכל דבר.

בימים אלה פגשתי אותה זוהרת ויפה
מתמיד, בחודש החמישי להריונה.
מן הסיפור הזה אף אחד לא יצא מפסיד.
לאילנית טוב עם עורך־הדין הפרטי
שלה ולדורית נהדר עם המהנדס והילד
שבדרך.

כ ס או ת
מוס>7ן אל>>ם
היום אני מלאת איחולי מזל־טוב וברכות מאברוכ. כולם מסביבי שמחים ועליזים,
כנראה לכבוד פורים. לא מזמן סיפרתי לכם על רומן חדש שגיבוריו הם אילי אכן,
בנו של אכא אכן וחלי גובר. אלי הוא נגן בתיזמורת הפילהרמונית, אבל לעיסוקה
של חלי אין יכל קשר למוסיקה. חלי הייתה הפיסיוטרפיסטית של ההתאחדות לכדורגל
ובתקופה זו אף ניהלה רומן עם יהודה פלקוכיץ, החתיך של מיפעל האופנה
פפקו. אחר־כך נפרדה הלי הן מיהודה, הן מההתאחדות, וכמו במישחק כיסאות מוסיקליים,
תפסו מייד את המקום שהתפנה שני דברים אחרים: חלי פנתה לקאריירה עצמאית
כפיסיוטרפיסטית בסטודיו למחול, ואת מקומו של יהודה בליבה, תפס אלי.
הנגן המצליח והפיסיוטירפיסטית הנאה עברו להתגורר יחד, ובימים אלה נתבשרתי
כי השניים נישאו כדת משה וישראל, לא לפני שסיימו לרהט את דירתם המשותפת
ולהכין את כל הדרוש לחיים.
לבושה בישימלה לבנה מרהיבה והינומה צחורה, נישאה חלי לבחיר ליבה בקרב
חוג ידידים ובני־מישפחה בלבד. אם החתן, פחי אכן, ביקשה שלא יביאו לחתונה
ולארוחת הערב שהתקיימה בבית מיישפחת אבן בהרצליה־פיתוח ילדים ׳קטנים. אף
אחד לא סירב כמובן לבקשתה, ויש לי הרגשה שזו הפעם הראשונה שחתונה יהודית
נערכת בניחותא, ללא ילדים מרעישים מסביב.

נחום גת
הזמרת ומזכירת האמרגן

_ הו רו ס קו פ
(המשך מעמוד )61
מההיסטוריה אהוגות עליהם: מרדפי
היהודי, אברהם אבינו או בת פרעה.
המאפיין את כולם — תחפושת יפה ומבוצעת
כהלכה.

הקרב עד החמד1גי 5 0
שודד-ים, שוטר, בלש, מגדת עתידות,
מכשפה, מפלצת, רוח-רפאים, מלאך-
המוות, שטן או שד מפחיד שמגיע ישר
מהשאול. גם חיות גדולות ומסוכנות —
דינוזאורוס, נחש וקרוקודיל. את יחסם

ארי ה
אוי ואבוי, ממה להתחיל ו מי מבין
כל המזלות מוכן להוציא את כל כספו
על ביגוד לפורים ז ובכלל עבור מי המציאו
את החג! התשובה ברורה. האריות מאושרים
להתחפש, אולי בגלל משיכתם לדרמה.
קודם כל חשוב שיהיו חומרים
יקרים: הרבה זהב, משי, קטיפה, חרוזים
מיוחדים, צבעים רועשים ועליזים וכל
מיני דברים נוצצים. אם כל השנה האריה
לא מוצא את מקומו בקבוצה שבה הוא
חי, הרי שבפורים יש לו הזדמנות להראות
לכולם מי הוא באמת. חשוב לו עד-
מאוד להרשים ולהדהים את כל רואיו.
המלך אחשוורוש, מלכת אסתר, נפוליאון,
לואי ה־ ,14 הנרי השמיני, או מלכת האביב.
כל תחפושת שמציגה את בעליה
כמלך או שליט תתאים למטרה. גם
תילבושות אחרות שמושכות את העין
ביפי״הביצוע ובצבעים הססגוניים. כרמן
הצועניה, מלכת שבא, רקדנית ספרדיה
ושאר תחפושות מקוריות הן נחלתם של
האריות בלבד.

3ח 1ד ה
בני בתולה נוטים לעסוק במיקצועות
השרות. גם בפורים קשה להם להימלט
מיעוד זה שהטיל עליהם הגורל. הם נמשכים
למיקצועות רפואיים ולכן חלקם
יהפכו לרופאים ולאחיות רחמניות. ב-
מיקצועות השרות הם יופיעו במלצרים,
מצחצחי״נעלים, מנקי־רחובות אך אסור
לשכוח שהם ניחנו בידי-זהב, ולכן תח-
פושתם תמיד תהיה מושכת תשומת-לב
בגלל טיב הביצוע. גם הדמות הפשוטה
ביותר תזכה בפרס, כאשר בן בתולה מכין

(המשך מעמוד )10
הבעלות על התרופה :״לפי תקנון האו־ניברסיטה
מתחלקים התמלוגים מהמצאה
שנעשתה בין כותלי האוניברסיטה לשלושה:
שליש לאוניברסיטה״ שליש לקרן
מחקר עבור המיימצאים ושליש למימצאים
לשימושם הפרטי.
״במובן הכימי, הממציא זה אני. כי במובן
המדעי אין קשר בין התיאוריה הביולוגית
ובין ההכנה הכימית. אבל אני
הצהרתי לפני האוניברסיטה העברית, והצהרה
זאת התקבלה בהבנה ובהסכמה,
שאני רוצה שכממציאים, לצורך כל אחד
משני השלישים, ייחשבו שלושה אנשים
בחלקים שווים — דויד רובין, אלי רובין
ואני. כל זה תקף, כמובן, בתנאי שהאו־ניברסיטה
תהיה הבעלים החוקיים על ה־
׳תהליך הכימי של ייצור החומר, שאני
המצאתי אותו במעבדות האוניברסיטה, יו־שהחלוקה
תתייחס רק לתמלוגים, ולא לבעלות.״

למין
אין לשכוח, וכמובן נמצא ביניהם
את רקדניות הבטן, נערות גוגו, שפנפנות
או גיישות, או תחפושת שמראה מלפנים
נזירה ומאחור פרוצה.

קשת

כדי להדגיש את חלקו, טוען הפרופסור
שתק :״האחים רובין טוענים שהם הפיקו
את הדי־אם־בי-יג׳י משתן עזים. לדעתי זו
שטות, ואין לטענה הזאת כל אחיזה במציאות.
לדעתי האבקה הזאת, שהופקה משתן
עיזים, היא חומר לא מוגדר וחסר כל
ערך.״
לדעתו של שחק באו אליו האחים רובין
רק אחרי שראו שהחומר שלהם חסר ערך,
והוא מוסיף :״החומר ׳שאני סינתזתי הוא
חומר מוגדר מבחינה מדעית וכימיה, ורק

נמשכים לספורט, נסיעות והרפתקות
שונות ומשונות. תחפושת חייבת להיות
נוחה ומשוחררת. כל מה שכובל לא
אהוב עליהם. בן קשת ילבש תילבושת-
ספורט ויוסיף עוד קישוט קטן — והרי
הוא מחופש. שחקן־כדורגל או רץ אולימפי.
אלה שאוהבים את המסובך יותר,
יהיו מלומדים, שופטים, טייסים, נהגי-
מירוץ, חוקרי־טבע, לוחמי־חירות. גם תחפושות
הקשורות לסוסים ולרוכביהם, אך
העבודה שיש להשקיע בהצלחת התלבושת
מרתיעה אותם מראש.

סטורן (שליט גדי) מסמל קור וזיקנה,
וגדיים לא ולמיד מרשים לעצמם לשמוח
ולהתפרק, אך פורים משפיע על כולם
ולכן תחפושות בהשפעת סטורן ייראו כך :
אסקימואים או משתתפים במישלחת לקוטב,
דב״קרח, סבא וסבתא, מדינאים
ואנשים מכובדים ורציניים. סטורן מסמל
קצב. חלק מהם ירשו לעצמם להפוך
לזמרים ולרקדנים מפורסמים או לאנשי
להקות-קצב. בין השאר הם עשויים להתחפש
לדמות מכובדת שבעתיד הרחוק
יוכלו להגשימה מבלי להזדקק לתחפושת.

את התחפושת. יש להם גישה מיוחדת
לבגדים ולאופנה. בנות המזל אוהבות
להתקשט ולהתגנדר, ואיש לא יוכל לעמוד
בקיסמן. חתולים קשורים למזל זה לכן
בתולות הופכות לחתולים בפורים.

התחפושת המקורית שייכת למזל דלי
— הוא חייב להיות הבולט מכולם.
פורים הוא שעשוע רציני עבורו, חשוב לו
שכולם יראו אותו וידברו עליו. בתרו-
פושתו הוא שואף להעביר לקהל רעיון
מסויים. בדרך־כלל, תלבושת שמצריכה
מאזניים גבר מאזניים יאהב להתחפש לאשה,
ואילו אשה תאהב להופיע כגבר. הם יעדיפו
תחפושות קבוצתיות. חתן וכלה,
ארבע עונות השנה או זר פרחים כשכל
פרח מייצג פרח שונה. הם נמשכים לחן
וליופי, לכן חלקם יופיע כמוכרת פרחים,
יפנית, סינית וכל מה שייראה יפה ועדין.
אך למען האמת כדאי להזכיר שבני מאזניים
לא אוהבים במיוחד להתחפש. לא
נוח להם להתהלך בתחפושות חיצוניות.
אינם רוצים להתחייב לייצג דמות מסו-
יימת אחת.״ הרי במשך יום אחד, הם
רגילים לעבור מדמות לדמות רק לשם
השעשוע שבדבר.

עקו״ב
את הדמויות המפחידות בפורים לוקחים
על עצמם העקרבים. רציתם שהם
יתחפשו! הם כבר יראו לכם. הם די
אוהבים להסתתר, וכלל אינם מעוניינים
שיזהו אותם. זה שלא מזדהה עד סוף
החג, שמתאפק ולא מגלה — זהו לבטח
העקרב. אם כן, איך אפשר לזהותו!

— 7141

התעמקות שייכת לדליים. הוא מתחפש,
למשל, לשנת בצורת, כשחברו לשנת-ברכה.
או לאדם המהלך על ידיו — כשבעצם הוא
ניצב על זוג רגליים איתנות, בעוד שכל
רואיו ״שוברים״ את ראשם ולא מבינים
מה קורה כאן! מכשיר טלוויזיה מהלך!
או שניים שהתחפשו לטלפון בטוח
המצאה של בני מזל דלי.

שחק
״׳אני הממציא !״
אליו מוכנים להתייחס אנשי־מדע כמו רפאל
משולם. שום איש־מדע לא יתייחס לאבקה
לא מוגדרת המופקת משתן עזים, מבלי
שהיא תעבור תהליך מדעי של איפיון
על־ידי הפרדה לחלקים, וקביעה מדעית
על הרכבו של כל חלק והלק. את התהליך
הזה לא היה הד״ר רובין מסוגל לבצע,
ועל כן לא הגיע בכלל לבדיקה מרעיית.״
פרופסור שחק מדגיש ואומר :״שום
תיאוריה מדעית בלי ביצוע מדעי, אינה
מקנה שום זכויות. ואם הצהרתי מה ש הצהרתי
בנוגע להסכם, הרי שאני נותן
להם את זה כחבר ולא מפני שמגיע להם.״
בינתיים עומד ייצור החומר בשלביו ה אחרונים,
ועל כך אומר שחק :״אם האחים
רובין ואל שווימר רוצים להקדיש את
זמנם לניסויים, הרי שלדעתי התרופה תהיה
מוכנה לניסוי קליני בבני־אדם, במחלקתו
של פרופסור זוהר, בתוך שישה שבועות
עד חודשיים. זאת בתנאי שפניהם יהיו
אל העתיד ולא אל אי־ההבנות ומריבות
העבר.״
עד כאן דבריו של הפרופסור שחק. אך
המציאות עלולה להיות הרבה פחות אופטימית.
מילחמת־היוקרה והמילחמה על ה רווחים,
שהתעוררה בשלבים ׳המכריעים של
פיתוח התרופה, עלולה להרוס את הסיכויים
הטובים שכל המעורבים בפרשה רואים
אותם באופק. אם אומנם יקרה כך, לא
תהיה זאת פגיעה אישית באחים רובין,
׳בפרופסור ישחק או באוניברסיטה העברית.
תהיה זאת פגיעה חמורה בחולי סרטן, המצפים
לתרופה שעשויה להציל את חיי ציפורה
כסליו

במדינה קריית בולאוכי
ה מו תקפתהפכהל*ת>קבת
תושבת קריית מלאכי;
שהוכתה על־ידי ילדי
השכנים, מואשמת
בתינרה כשמה ציבורי.
דינה חזות 33 מורה למחול, שעקרה
עם בעלה ושלושת ילדיה לעייחודהפיתוח
קרית־מלאכי, לא האמינה למראה עיניה.
דרך החלון ראתה את ילדי־הישכ׳נים מרק דים
על גגות המכוניות — אחת מיהן
שלה — שחנו בכניסה לבניין. היא יצאה
החוצה וביקשה מהם שיפסיקו את מעשיהם.
בתגובה היכו אותה הילדים ׳ואמם במיחבטי-
טניס שהחזיקו בידם, ולא הירפו עד
שישכנים התערבו והפרידו בין הניצים.
דינה ההמומה והחבולה טילפינה מייד
למישטרה, אך השוטר שהוזעק למקום,
נכנם קודם לדירת השכנים, המוכרים היטב
בעיירה. כשבא אליה, האשים אותה
בתקיפה.
סיפרה דינה חזות: שכבתי במיטה,
כולי חבולה וכואבת. שוטר ב׳שם דויד
יחיא דרש ממני לבוא איתו לתחנה, כדי
למסור יערות. ביקשתי יממנו בתחינה, שאיני
מרגישה טוב בגלל המכות שקיבלתי, אך
הוא עמד על־כך שאגיש איתו לתחנה, ושם
רופא חייב לבדוק אותי.
שום רופא לא בדק אותי, ואבי המיש־פחה
התוקפת, מישפחת נחמני והשוטר
עמדו על-כך שתיערך סולחה, ושלא תוגש
תביעה נגד התוקפים. מכיוון שהייתי
חלשה מאוד וחסחת-אונים, הלכתי הביתה
מבלי להגיש תלונה.
״לא נורמאלית״ .כעבור שלושה
ימים, כשבכל־זאת באתי להגיש תלונה,
התייחסו אלי שני השוטרים בעוינות רבה.
כהן טען שבמקום הקטטה היתד, נוכחת
שוטרת בשם מרג׳ו, שהעידה שראתה אותי
מכה את ילדם של השכנים.
אז רשם השוטר יחיא את התלונה על
טופס המאשים אותי בתיגרה במקום צי״
בודי, ואני חתמתי על ההודאה מבלי
לשים לב לכך. יעקב כהן, שיצא לחצר
וראה שם את אחותי, שהמתינה לי, אמר
שאני לא נורמאלית ושהוא לא מבין מדוע
אני עושה זאת.
ע ד כאן דבריה של חזו,ת.
לפני שבועות אחדים קיבלה דיינה לביתה
כתב־איישום, ישבו התברר לה שהיא ושכנתה
מואשמות בהשתתפות בתיגרה שלא כדין,
במקום ציבורי, על רקע סיכסוך שכנים.
בכתב־ד,אישום נאמר שאחת היכתה את
רעותה במכות אגרוף, ושהשתיים שרטו
זו את זו.

ד ר כי חיים
דל״דר.
נבר מזדקן;
נערה צעירה ומאהב;
י ׳ג ם פועלים מזדקנים סובלים לפעמים
משיברון־לב ומבעיות רומנטיות. יצחק
הרשקוביץ הוא פועל בלתי־מיקצועי בבית־החרושת
טית־בית לשמנים. הגבר הגרוש,
בן ה־ ,50 התאהב מעל לראשו בצעירה בת
,28 יפה חסיד, והיא נעתרה לו. ועברה
לגור בביתו.
אולם הרומן לא החזיק מעמד זמן רב.
אחרי שיפה גרה זמן מד, בביתו של הרש-
קוביץ וקיבלה לידיד, חילק גדול מחסכונו-
תיו, החלה מתרועעת עם גברים צעירים
ממנו, ולועגת לו. היא הביאה אותם לבי תו
של הרשקוביץ, והכריזה כי תיקח גם
את רהיטיו ויתר מטלטליו.
״פרשייה רומנטית״ .ב־ 19 בינואר
,1981 בשעות הערב, עקב הרשקוביץ אחרי
נערתו וידידה הצעיר, דוד חשדי. בידו
אחז בקבוק חומצת־מלח, וכאשר התקרב
אליהם, שפך הרשקוביץ את הנוזל בפניו
של מתחרהו הצעיר.
הרשקוביץ הועמד לדין באשמת תקיפה
בבית־המישפט השלום בתל-אביב.
״סוף־סוף פרשיה רומנטית,׳׳ כתב השופט,
עמירם פיאלקוב, בגזר־דינו :״איש
מבוגר התאהב בצעירה, אשר לבסוף לעגה
לו ומצאה לה צעיר לתנות עימו אהבים.
הנאשם זעם, ושפך על פני הצעיר חומצה
— למרבה המזל דלילה ובריכוז נמוך...
איני סבור כי מיקרה זה מצדיק מאסר
בפועל.״
הסולם הז ה 2323

האסיו התחתן עם צעירה ״בהביה
ו3אשד הגניב וו! מ־ נתב אהבה
נברא בצינוק, הועבו ובוא אחו
זמנהל־הכלא תבע תאונת מאסוו
^ תפאורה זזיתה מדכאת,
י 1אך זוג האוהבים לא שם לב
לכך. הם ישבו בחדר המיועד לביקורים
בכלא נפחא, ושוחחו ככל
זוג בירח־הדבש. בתום הפגישה
נתן ארנון דגני, השפוט לחמש
שנות מאסר, מיכתב לאשתו היפה־פיה
מירי. הדבר היה שבוע אחרי
נישואיהם .״הרגשתי קושי עצום
ביגלל המצב המוזר הזה, ונתתי
לה מיכתב־אהבה טהור שמביע
רגשות. המיכתב ניתן לה בצורה
הגלויה ביותר, והיא שמה אותו
בכיסה,״ מספר ארנון דגני.
מיכתב־האהבה התמים — איש
לא טען שאינו כזה — גרר אחריו
שלשלת אירועים, שבסופה עלול
ארנון דגני למצוא את עצמו בכלא
במשך 18 חודשים נוספים, ולא
להשתחרר בימים הקרובים, כפי
שציפה ,״כדי להתחיל הכל מח דש,״
כדבריו.
דגני ( )30 נולד בכפר־סבא. הוריו
הם תושבי רמת־גן, ועד לשירותו
הצבאי התגורר עימם ועם
שלושת אחיו. בצבא שירת בתותחנים.
אחרי השירות הצבאי למד
הנהלת־חשבונות ועבר קורם לתינד
נות מחשבים. ב־ 1972 עבד במיפע-

בנות. הוא מקפיד לשהות בחברתן
בכל אחת מהחופשות שהוא מקבל
מהכלא. בשנת ,1977 שנה אחרי
גירושיו, התחיל ארנון דגני לע בוד
בחברת שחם נוקורות, חברת-
בת של מקורות.

חיי ם
טובי ם
^ אן התחיל סיפור ההסתב־
* כות שלו. דגני, צעיר יפה״
תואר, הדור בלבושו, אהב את ה חיים
הטובים — ולשם כך היה
זקוק לכסף רב. הוא התחיל למעול,
ומשך כספים מן החברה. דגני
היה הגיזבר ומנהל־החשבונות
הראשי של החברה, והגישה אל
הקופה היתד, קלה. אחרי שהצליח
למשוך כסף בפעם הראשונה ולא
נתפס, נראה לו העניין פשוט וקל,
והוא המשיך במעשיו.
הוא התארח בסוויטות המפוארות
של בתי־המלון היקרים, אכל
במיסעדות־פאר, והפך לדמות ידועה
בחברה. תמיד נראו בחברתו
נערות־זוהר שהתחלפו במהירות
זו בזו.
החיים הטובים הסתיימו כאשר

ביבלל מיכתב אהבה
לי־הפלדה של האחים
כך היה מנהל פיננסי
בשנת 1972 התחתן
שונה, ומנישואין אלה

פקר. אחר־במשכית.
בפעם
הראיש
לו שתי

נתפס. הוא הורשע, וב־ 1978 נשלח
לחמש שנות מאסר.
ההתחלה היתה בכלא רמלה.
דגני היה תקופה קצרה בבית־

המעצר של הכלא, תחת פיקודו
של הכלאי רוני ניצן, מפקד־הכלא
שנרצח. דגני אומר שניצן היה
סאדיסט שנהג להרעיב את העצי
רים.
הוא שלח תלונה, ובה מחה של עבריין בגלל התנאים השועל־כך
שבמזון שמקבלים העצי ררים בכלא זה. בפסק־דינו אמר
רים בבית־המעצר אין די קלריות. השופט במילים ברורות ביותר:
אחר-כך נשלח לכלא מעשיהו, שם ״באגפים מסויימים של בית הסונכלא
עד לאמצע .1981 במעשיהו הר בבאר־שבע די להיות דקות
היה דגני כלוא במחנה ג /המיועד אחדות, כדי שאדם יאבד צלם
לאסירים שהשתקמו. הוא עבד ב־ אנוש.״
מיטבח, ובתקופה מסויימת עבד נ־דגני
היה כלוא בכלא באר־שבע
״מיקרופון״ — תפקידו היה להו הרבה יותר מכמה דקות. חלפו יודיע
על ביקורים.
תר מחודשיים עד שהוא הועבר
ביולי 81׳ הועבר דגני לכלא לכלא נפחא, בספטמבר .1981 הע באר־שבע.
ברתו
לשם באה בעיקבות פניית
כאן היתד. התמונה שונה לחלו עורך־דינו, יעקב גסר, לנציבות
טין. בכלא באר־שבע כלואים 800 שירות בתי־הסוהר.
אסירים, חציים אסירים ״ביטחובכלא
נפחא, ליד מיצפה-רמון,
ניים״ וחציים פליליים. בכלא זה היה המצב טוב יותר. כלא זה
יושבים אסירים מסוכנים במיוחד, מיועד כולו לאסירים ״ביטחוניים״,
עבריינים מועדים שרק מעטים ערבים כולם. אך מוחזקים שם גם
סבורים כי יצליחו להימנע מבי כמה אסירים רגילים, המבצעים
קור חוזר בכלא אחרי שיחרורם. את עבודות ר׳אחזקה בכלא.
בכלא באר־שבע התחיל דגני
בתקופה זו החליטו ארנון דגני
להבין מהו פירושו של גיהינום, ומירי לוי להתחתן.
כדבריו. הוא ביצע עבירה של
מי פ ת! אהבה
״צווארון לבן״ .הוא לא היה מימיו
בחברת עבריינים. חבריו לכלא
בבאר־שבע ראו באסיר יפה־ו
ת ק די ס
התואר טרף קל. הוא לא נהג ככולם׳
לא עישן סמים והתרחק מת
מירי הכיר ארנון דגני
כנופיות האסירים. הם התחילו י ״בתקופת הזוהר״ שלו, כאשר
להתנכל לו, והוא, להפתעתו, לא נהג ״להחליף נערות במו גרביים״.
מצא הגנה בסוהרים ובמפקדי ה מירי לוי, דיילת־מלירות, היתה
כלא.
אחת מאותן נערות .״אבל היא נד-
דעתו של דגני על המתרחש בין דלקה עלי, ולא עזבה אותי גם
כתלי כלא באר־שבע אינה דעת אחרי שנשפטתי והורשעתי,״ מסיחיד.
השבוע קיצר שופט ירושל פר ארנון, ומירי מאשרת במנוד
מי, דוב איתן, את תקופת מאסרו
(המשך בעמוד )76

עונש 3גלל מיכתב־אהבה
(המשך מעמוד )75
ראש. אחרי שכבר נכלא׳ התקשר
אליה בטלפון באחת החופשות —
ומאז פרח סיפור־האהבה בין השניים.
מירי נסעה לבקר אותו
בכל הזדמנות .״ארבע שעות הלוך
וארבע שעות חזור בשביל חצי
שעה עם ארנון,״ היא מספרת.
השניים נישאו באוקטובר .1981
ארנון קיבל לצורך זה חופשה של
ארבעה ימים מן הכלא, ואת ירח-
הדבש בילה הזוג הצעיר עם זוג
ידידים. העתיד נראה להם ורוד.
לא היה לארגון ספק כי הוא עתיד
להשתחרר בתוך כמה חודשים, אחרי
שינוכה שליש מתקופת מאסרו.
התנהגותו בכלא היתד, טובה, ולא
היה לאיש ספק בשיקומו המהיר
אחרי השיחרור.
זאז התרחשה פרשת המיכתב.
מירי נתפסה ובכיסה שני מיב־תבים.
אחד שנכתב אליה והאחר
שהיה מיועד לחבר שעימו בילה
הזוג את ירח־הדבש. כאשר שאלה
הסוהרת שערכה חיפוש על גופה
של מירי אם אינה נושאת שום
מיכתב מוברח, אמר לה דגני, לדבריו
:״איך את מדברת? את לא
מתביישת?״ גירסת הסוהרת היתה
שונה. לדבריה אמר לה דגני :״את
לא שפוייה, כמו כולם כאן.״
תפיסת המיכתב ועדותה של הסוהרת
הובילו את דגני למישפט
מהיר לפני. מפקד הכלא, רב־כלאי
עמרם ועקנין. הוא נידון להעברה
לכלא באר־שבע — עונש בפני
עצמו — ולשבעה ימי צינוק.

הסוהר חששו מפני התקדים, שבו
נקבע כי אסיר יכול לקבוע, לכאורה׳
באיזה כלא יימצא. הם רצו
לנקום בדגני. נציבות שירות בתי-
הסוהר חששה שתוצף בעתירות
של אסירים שיבקשו העברה לכלא
זה או אחר.
דגני עוכב במשך שבוע בכלא
באר־שבע למרות מחאותיו, ורק
בתחילת ינואר הועבר שוב לכלא
נפחא, כפי שהורה השופט.
חודש לאחר מכן התייצב דגני׳
לפני ועדת־השיחרורים .״היה לי
ביטחון מוחלט שינכו לי שליש.
אני לא עבריין מועד. זאת היתה
העבירה הראשונה והיחידה שלי.
לא היו לי שום בעיות משמעת,
תמיד עבדתי, תמיד יצאתי לכל
החופשות, ולא מנעו ממני ביקו רים.
למה שלא ינכו לי שליש?״

13 היה. מאוחר יותר

י התברר לדגני שלא היה מצוייר
במפתח־הקסמים לוועדת ה־שיחרורים
— מיכתב־המלצה מאת
מפקד־הכלא שלו. רב־כלאי עמרם
ועקנין כתב ש״התנהגותו שלילית״.
דגני ופרקליטו לא הצליחו ל השיג
פרוטוקול של הדיון בוועדת-
השיחרורים. הם לא הצליחו להבין
מהיכן נובעת המסקנה על ״התנה גותו
השלילית״ .הם לא הצליחו
להבין מדוע לא רוצים לשחרר את

ארנון ומירי דגני

.עע בעקבות

הצעות מגונות
מ טו ה רי ם

,היא נדלקה עלי
דגני, שעדיין לא שכח מה התרחש
בין כותלי כלא באר־שבע,
מיהר להגיש עתירה נגד ההחלטה
לכלאו שם. הבג״ץ התברר לפני
השופט המחוזי גלעד גלעדי. ב־פסק־דינו
קבע השופט כי האסיר
אומנם עבר עבירה משמעתית כאשר
נתן לאשתו את המיכתבים,
אך המיכתבים היו תמימים לחלו־טין,
ולכן די בעונש של שיבעה
ימי צינוק.
השופט ציטט בפסק־דינו את
עדותו של דגני על המתרחש בין
כותלי כלא באר־שבע :״העותר
מרר בבכי לפני על חייו הקשים
בכלא באר־שבע, ואמר לי שהוא
פוחד לישון בלילה, פוחד שמא
יעשו בו מעשים ויפגעו בו בשנתו.
התרשמותי היתה שהעותר עומד
לפני התמוטטות נפשית מוחלטת.
יתכן שיש אמת בדברים אלה ואם
כך, יש לאפשר לעותר לרצות את
מאסרו מבלי שייפגע בגופו.״
השופט הורה לשילטונות בתי־הסוהר
״להעביר את העותר לכלא־נפחא
בהקדם האפשרי.״
אך שילטונות כלא באר-שבע לא
מיהרו. הוראת השופט לא נראתה
להם מחייבת במיוחד — ודגני
הושהה בכלא. מדוע? פרקליטו
של דגני סבור ששילטונות בתי־

מישוז־התייוות ת ה לפתוח במעוכודפיוסומת
תחת הסיסמון! ..סע ב ע יק בו ת מישפחת יין וא׳נג״
או הסיסמה האתית ׳ ת צו ויכה לווי י 1ת :

דגני• איו להם שום הסבר סביר
לכך — מלבד פרשת מיכתב־האהבה
והתקדים שנקבע בעיק-
בותיה, אחרי פסיקת השופט גלעדי.
כאשר חזר דגני לכלא, הוא
מיהר להגיש עתירה נוספת, נגד
ההחלטה שלא לנכות לו שליש.
כמקובל ביקש להעביר את העתירה
באמצעות שילטונות־הכלא. כאשר
יצא לחופשה, התברר לו להפתעתו
שהעתירה לא הועברה, ולא הגיעה
למזכירות בית המישפט בבאר־שבע.
מי החליט לעכב את העתירה?
בינתיים
מרגישים ארנון דגני
ואשתו מירי כי גוזלים מהם חלק
מחייהם. מתנכלים לארנון דגני,
וכאשר מגיעה מירי לביקור אצלו,
היא זוכה לקבל הצעות מגונות
מפי הסוהרים. דגני חושש מהתמוטטות.
פרקליטו מודאג, וטחנות
הצדק טוחנות לאט.
מנציבות בתי־הסוהר אי־אפשר
היה לקבל תשובה על הטענות
שהעלו ארנון דגני ואשתו. לנציבות
בתי־הסוהר אין עכשיו דובר.
כל פניה צריכה לבוא בכתב, וזמן
רב חולף עד שמגיעה תשובה,
אם לא מדובר בעניינים ״דחופים״.
המיקרה של ארנון דגני לא נראה
דחוף לשילטונות בתי־הסוהר.

יל וסי, הכת הבלונדית של
* גארי, האח הנעדר מסידרת
הטלוויזיה דאלאס, תתחתן. בע לה
יהיה מיץ, קופר, שאותו מגלם
לי מקלוסקי. הוא בא ליש ראל
במיסגרת מיבצע־הפירסום
של מישרד־ה תיירות הישראלי, שביקש
להשתמש בכוכבי דאלאס
כדי להאדיר את שמו של שר־התיירות,
אברהם שריר• לוסי —
שרלין טילטון — לא באה. הריונה
האמיתי, כך טוענים, מנע זאת
ממנה.
השחקנית אודרי לנדרס תשתתף
בטקס הנישואין העליז, שה צופים
הנאמנים של הסידרה יחזו
בו בעוד זמן־מה. היא תגלם את
אחותו של הבעל המאושר. גם
אודרי באה לישראל. צמרת מיש-
רד־התיירות סבורה שהיא תצל-־ח
לקדם את התיירות האמריקאית
בישראל.
איתם באה סוזן האוורד. גם
לה צופן העתיד טקס נישואין
טלוויזיוני. בעלה יהיה השחקן
סטיב קנאלי, המגלם את החוואי
•החייכני ריי קרבם. לקרבם, מתברר,
יש קירבה למישפחת יואינג
בכבודה ובעצמה: הוא עתיד להתגלות
כבנו של אבי היואינגים,
ג׳וק הזקן.
שחקני־המישנה של סידרת ה טלוויזיה
הפופולרית באו ליש ראל
בשני גלים שקטים. כאשר
סבבו כוכבי הגל הראשון ברחובות
תל־אביב, לא הכיר אותם
איש. עכשיו כבר חלפה סכנת
האלמוניות, שכן ארבעת שחקני־המישנה
של דאלאס מוקפים בחבורת
גברתנים גדולה, השומרת
עליהם, וגורמת לכך שיצליחו לעודד
בכל זאת תשומת־לב מסו-
יימת בכל מקום שבו הם מופיעים
במיסגרת הסיור שנועד להם.
אילו ביקשה הטלוויזיה היש ראלית
לצלם פארודיה היתולית
לכבוד חג-הפורים, היא לא היתד.
מצליחה להפיק מחזה מוצלח יותר
מזה שהצליח להפיק מישרד־התיי־רות
הישראלי. אף לא אחד מכוכבי
הסידרה בא לישראל. לא
בא אף שחקן המגלם בסידרה את
אחד מבני־מישפחת יואינג. אפילו
קליף בארנס, אחיה של פאם,
אינו משתתף בטיול החינם.
מישרד־התיירות הישראלי מתמחה
בהפרחת בלונים — אך ה בלון
הזה התפוצץ מהר יותר מכל
האחרים.

רימון הוא עיתונאי מוכשר, שהיה
כתב־צהרון ואחר־כך ערך בהצ לתה
את הטלפון האדוס של גלי
צה״ל. יש לו רעיונות טובים. הוא
יודע להגות מיבצעי-פירסום, הוא
מכיר עיתונאים ויודע מה הם
אוהבים.
אך במיקרה של מישרד־התיי־רות,
עצותיו של רימון התגלו כ־עצות־אחיתופל.
כדי לבצע את
רעיונותיו, צריך גם כושר איר־גוני־מסויים,
וזה אינו מצוי ב־מישרד־ה
תיירות. מנכ״ל המישרד,
רפי פרבר, מונה על־ידי שריר
למרות התנגדותה של הוועדה ל מינוי
מנכ׳׳לים.
פרבר, כמו שריר, הוא עסקן
המיפלגה הליברלית. לפני שמונה

מנכ״ל מישרד־התיירות, היה פרבר
״המנהל האדמיניסטרטיבי״ של
ירחון ישראלי. במערכת אותו יר חון
הוא התקין מזגן בסמוך לדלת
הכניסה. אוחו מזגן כו;ה
״יד פרבר״ ,משום שלטענת אנ־שי־המערכת,
היה זה הדבר היחיד
שעשה רפי פרבר בשנה שבה
מילא את תפקידו.
כשבא תורו של פרבר לבצע
את רעיונותיו של רימון, מתחי לות
הצרות. כך היה במיקרה של
הביקור שערך שר־התיירות במצ ריים
לפני כמה חודשים. השר
שריר נסע כשמאחוריו שובל ארוך
של פקידים ועיתונאים. אך לבי קור
לא היו שום תוצאות של
ממש. לא הושג בו דבר שלא

>ד דפי
פרבר
חד המעשים הנבונים ביו-
י תר שעשה השר המשופם
אברהם (״אברשה״) שריר, מייד
עם כניסתו לתפקיד, היה לגייס
את העיתונאי צבי רימון כדוברו.

פילגש לעתיד

היא אפטון קופר, אהובתו לעתיד של
ג׳יי־אר ואחותו של מיטש, שישיא את
לו׳סי לאשיה. אפטון היא השחקנית אודרי לאנדרס, שסיפרה כי היא יהודיה
ולכן היא נהגי,ת במיוחד מן הביקור. אודרי היא זמרת הן בסידרה,
הן מזזוצה לה, ובסידרה ה״א אף מחברת שירי אהבה לג׳יי־אר.

נחתם כבר קודם לכן בין ממשלות
ישראל ומצריים.
כד היה גם במיקרה של ועידת-
התיירות, שנועדה להציל את ה תיירות
הפוחתת־והולכת לישראל.
הרעיון היה מצויין, והביצוע היה
כושל לחלוטין. המוזמנים החשובים
לא באו -ולוועידה לא היו
כל תוצאות של ממש — להוציא
הישגים מסויימים של המל,־נאי
חיים שיף, איש הליכוד ויד״דו
של שריר.
עד לתקרית האומללה של בי קור
כוכבני דאלאס, יכולים היו
שריר ועוזריו להתברך בכך ש אחת
המטרות הושגה: הם קיבלו
פירסום רב בעיתונות, וגם זה
משהו. בכך לא היה שום פלא:
לרימון חברים רבים בעיתונות ה ישראלית,
ומישרד־התיירות הוא
מישרד שכדאי לעיתונאים להת־

אמר השבוע פרבר. המנכ״ל והפקידים
הבכירים האחרים במישרד־התיירות
אינם רואים במיבצע, שלווה
בכותרות מרעישות בכל העיתונים,
כישלון. אותם לא מענ יינת
העובדה ששניים מן השחקנים
שבאו בתחילת השבוע ל ישראל
אינם מוכרים לצופי הטל וויזיה
בישראל, ואילו השניים
האחרים הינם שחקני-מישנה בלבד.
מיבצע
הבאת שחקני דאלאס
לביקור בארץ הוא שערוריה ש אין
דומה לה. בציבור נוצר הרושם
שלארץ יבואו כוכבי־הסידרה.
מישרד־התיירות, שידע מי יהיה
בין הבאים, לא טרח להפריד רושם
זה. מלבד הונאת הציבור,
הושקעו במיבצע כספים רבים, במאמץ
להפוך אותו למרשים במיוחד•
המלון המארח את השחק־

מ־ מכיר? מי יודע?

טחה נותרו חסרי־טבודך< .לא אירעה כל התנפלות
המונים, מלבד סיקרה יאחד, שבו ניסו השחקנים להלך

*ו ר רי

לא השחקנים הפחות־חשובים הם
אלה שיביאו בעיקבותיהם תיירים
לישראל. מי שכן יכול לזכות ב־יחסי־ציבור
טובים הם השחקנים
עצמם, או כפי שאמר פרבר :
״העובדה שהם באו בטיסה ישירה
מלוס־אנג׳לם היא הישג גדול,
המבטא את הכרתם בארץ ובחשי בות
התיירות כאן.״
קשה להאמין כי ריי, דונה,
מיטש, ואפטון חשבו על עידוד-
התיירות בארץ, כשנענו בחיוב ל בקשה
לסייר כאן. הארבעה ייהנו
מטיולים ברחבי הארץ, מאירוח
על רמה גבוה בבתי־מלון מפוארים
ומתשומת־לב מתמדת של
העיתונאים. תמורת טיול מפואר
זה יהיה עליהם רק לחייך בנימוס
למצלמות. אפילו הצהרה מדינית
אוהדת לישראל — ששחקנים

מטרים ספורים ברחוב דיזנגוף. בתצלום ז דונה,
חברתו של ריי ואשתו לעתיד, מוקפת בחגורת שומרים
מימין: אמנון גילעד, איש מישרד־התיירות.
מאחוריה: אודרי לאנדרס, שהביאה לביקור את אמה.

האם לא חשובה דעתו של ה ציבור
הישראלי? מדברי פרבר
ורימון נוצר הרושם כי מישרד־התיירות
אינו שייך למדינת־יש־ראל,
אלא למערכות ששלחו את
הכתבים הזרים.
ליכולנו לא לעשות כלנם,״ אמר
רימון ,״אנחנו יכולים לשבת ב־מישרד,
לשתות כוס תה ב־10
בבוקר וללכת הביתה. אנחנו לפחות
מנסים, ולפי דעתי, הרביעיה
הם מובילי תנועה שיובילו תיי רים
לארץ.״
בעיקבות הבן
טענת רימון לא מעניינת את
מיש רד־ה תיירות העובדה ש
כישלון
במיבצע דאלאס. ביקורו
של נשיא צרפת, פרנסואה מיט-
ראן ,״הוא הדבר הטוב ביותר
שקרה לנו בצרפת,״ אמר רימון.
״היום יהיה לנו קל יותר לעודד
תיירים מצרפת לבקר בארץ.״ ה־נסיון
להשוות את. חשיבותו של
ביקור מיטראן לחשיבות ביקור
השחקנים לא נראה לרימון מגוחך.
״כמובן שהייתי רוצה לראות
את כל כוכבי־הסידרה בארץ, אבל
הדבר לא התאפשר, משום שאלה
שלא באו מתוכננים לסירטי־פיר־סומת
ולסרטים אחרים למשך ה שנתיים
הבאות.״
איש מן הידועים כבני מישפחת
יואינג לא בא. העסקנים רבי-
הפעלים במישרד התיירות נאחזים
בכך שריי קרבס, מנהל־העבודה
בחווה, עתיד להתגלות כבנו של

הו אמנכ ״ ל מי שרד ־ ת תיי רותר פי פרבר,

# * 1 # 1 1 -1י ! #111י | העומד בצילו של ריי קרבס, מנהל
החווה, השחקן סטיב קנאלי. מעליהם הוצב השלט המקדם בברכח
את מישפחת יואינג, למרות שאף נציג ישלה אינו משתתף בביקור.

ייחס אליו בכפפות של משי. תקציבי
המישרד אינם גדולים, אך
הוא יכול לחלק לעיתונאים בדייר
ישירה ובדרכי עקיפין ״סוכריות״
מהסוג שישראלים רבים אוהבים
— נסיעות לחו״ל.
אך הפעם זה, כנראה, לא יועיל•
הבלון של דאלאס היה נפוח
מדי, והאוויר יצא ממנו מהר.
מיליוני הצופים, המרותקים ל מסך
הקטן מדי יום ראשון,־ התמלאו
ציפייה. הם קיוו לראות
את ג׳יי־אר הרשע, את סו־אלן
השתיינית ואת בובי ופאמלה ה,אוהבים
המתוקים. אך הציפיות
נתבדו כולן.
מיגצע שערורייתי
ל דיר שאינה עולה
בכסף ועוזרת לקידום ועידוד
התיירות היא דרך טובה,״

נים הכמעט אלמונים, הכין מע
רכת־חדרים מפוארת עבור שרלין
טילטון (לוסי) ובעלה הטרי, אולם
לוסי לא באה.
אנשי מישרד־התיירות משוכנעים
שיצליחו במיבצע זה. על רקע
אתרים שונים בארץ יצולמו ה שחקנים
לסרט שיופץ ברחבי ה ו י | י 1| 1ר 1ייו | קיבל סטיב קנאלי מאחד חינם, ובעל בר נתן להם בירה. השחקנים הביאו
- 1יי 111י י
מבעלי־הדוכניס שהציעו עימם את נשותיהם ובעליהם. אשתו של קנאלי
עולם, מלווה בסיסמה ״בואו בעקבות
יואינג לישראל״ .אנשי -למכירה אביזרי פורים. השחקנים לא נאלצו לשלם ביטלה השתתפותה בסיור שנערך בתל־אביב,
המישרד אינם מתרשמים מהעוב עבור מאומה. בעל מיזנון לגלידה חילק להם גלידה משום שחשה ברע אחרי היום המפרך הקודם.
דה שאף ״יואינג״ אחד לא יצולם
בסרט זה.
רבים מליגה ב׳ היו מוכנים לתת השחקנים אינם מוכרים בארץ. אבי־המישפחה, ג׳וק. די בכך, ללטענת
רפי פרבר, לא נאמר מ תמורת ביקור כזד — .הם לא ״לא הבאנו את כוכבי דאלאס בש דעתם, כדי להצדיק את הסיסמה:
עולם כי ג׳-יי-אר יצטרף לביקור. ייאלצו להשמיע.
ביל הקהל בארץ,״ טען רימון .״בואו לישראל בעיקבות מישפחת
״מדוע אם כן מרגיש הציבור ב ״זה
שלוסי הקטנה לא באה
״מציתו, כל מה שאנחנו צריכים
יואינג !״
לא פאשלה, זהברוך,״
רחוב שרומה והוטעה במתכוון?״ זה
זה הסרט והמדיה הזרים. השחק ליצני
ישראל גם הם שמחים
שאל מיתמם.
טען צבי רימון, דוברו של שר -נים שבאו הם היום המפורסמים על ייחוסו המישפחתי של דיי.
מה שחשוב לפרבר הוא שה התיירות .״זה לא היה בידנו. זה
בסידרה בארצות-הברית, ואנחנו, לא ניטל עוקצה של הפראפרזה
ביקור יעשה ״יחסי־ציבור טובים היה בידיאלוהים. אבל גם ככה שהבאנו אותם אך ורק לצורכי -שהם חיברו על סיסמה אחרת של
פירט חושב
בכל העולם.״ פרבר לא אני
שהמיבצע יצליח.באו תיירות, מאמינים שהם יכולים לע מישרד התיירות :
למי יעשה ביקור זה יחסי־ציבור הרבה כתבים זרים לכסות את זור לנו לקדם את העניין.״
{ 3. 1111011ס 1116 $011׳ * 1 0 1 1 0
מישרד-התיירות מראנשי

361־10 151
טובים. אם התכוון המנכ״ל ל -הביקור, וכבר הזמינו כתבות —
טיבי זכרוני
גישים טוב. הם לא רואים
מישרדו, הרי שטעה טעות מרה. וזה מה שחשוב.״

ספ1רט
שאיפות זסכטחות. מרימוביץ זכה
מאז ומתמיד לגיבוי ולאהדה מצד עסקני-
כדורגל וכתבי־ספורט, שהפליגו בשיבחי
יכולתו המיקצועית וכושר האירגון שלו.
מרימוביץ לא התמהמה, ומייד עם היבחרו
החל מכריז:
״הכל אפשרי בכדורגל הישראלי. גם
להגיע להישגים בינלאומיים, ואת זה אני
רוצה להחדיר לשחקני ...נשחק כדורגל
חופשי, פתוח, התקפי ויפה, שגם הצופים
ייהנו ממנו, אפילו אם לא יהיו תוצאות
מפוארות ...אני אתן כיוון ישראלי עם
מנטליות יותר מיקצוענית. מה שהיו רגי לים
אליו עד היום, לחצי־מיקצוענות, יהפוך
נחלת העבר. אחנך את שחקני לרמה מיק-
צוענית מושלמת ...רק לשחקן שיתן את
הנשמה שלו על המיגרש יהיה מקום בקבוצה
שלי.״
מרימוביץ מאמין בעצמו ובכדורגל הישראלי.
לא חשוב לו מה יאמרו וכמה
ילחצו עליו ,״מה שנעשה בשטח הוא
הקובע, ואני אעבוד לפי האמונה שלי,״
הוא מבטיח.
לאוהדי הכדורגל לא נותר אלא להאמין
למרימוביץ, ולקוות שנוסף לכוונות הטובות
ולמרץ הרב שהוא מביא עימו, יבואו
גם מעשים ותוצאות מכובדות.

..השיטה לבזויה׳,

מאמן מרימוכיץ
מיקצוענות מושלמת

כ דו רגל
״כדורגל מתוח 31380611״׳
לא היה ברור השבוע, אחרי בחירתו של
המאמן הלאומי החדש, יוסל׳ה מרימוביץ,
מדוע התעקשה הנהלת ההתאחדות־לכדורגל
להציג לראווה את שלושת המאמנים הזרים,
מסוג ז /שהיו מועמדים לתפקיד.
היחידי שנהנה מכל העסק היה מרימוביץ.
בואם של המאמנים הזרים עורר בקרב
הציבור רצון עז להעדיף מאמן ישראלי.
נראה שכבר לא היה חשוב כל־כך מי הוא
יהיה בדיוק. כשנבחר בסופו של דבר מרי־מוביץ,
קיבלוהו בזרועות פתוחות כמעט
כל חוגי הספורט בארץ, לרבות עמיתיו-
יריביו לתפקיד, דבר שאינו אופייני בענף
רב־תהפוכות זה.
תרו״יל מחוכם. המאמנים הזרים זירזו,
ללא ספק, את ההכרעה לטובת המאמן
הישראלי. יושב־ראש הנהלת ההתאחדות-
לכדורגל, חיים הברפלד, אמר השבוע
בגלוי :״למה עשינו את כל זה? רצינו
שהציבור יידע שהבחירה לא נפלה סתם
משמיים, אלא נערכה בכובד-ראש וברצינות
גמורה.״
היה זה תרגיל מחוכם — אשר יצר
אווירה חיובית בעולם הכדורגל. אווירה
זו תעניק למרימוביץ — לפחות בהתחלה
— הזדמנות לארגן את הנבחרת הלאומית
בשקט יחסי, מבלי שיהיה נתון לביקורת
צולבת וללחצים כבדים.
מרימוביץ, בן ה־ ,58 מאמן בהפסקות
מזה 20 שנה. הוא ידוע בעיסוקיו הפיננסיים
הרבים, וביחסי־הציבור המצריים שהצליח
לבנות סביב עצמו במשך השנים. הוא
מקיים קשרים הדוקים עם קברניטי הכדורגל
הבריטי, ומנהל עימם עיסקות־ספורט שונות,
כמו הבאת קבוצות־צמרת אנגליות לארץ
והפגשתם עם ״קבוצודכוכבים״ ישראלית,
שהוא מרכיב.
זוהי אחת הסיבות לבך שהכדורגלנים
מעדיפים לשמור על יחסים טובים איתו,
כי הם יודעים שהוא יכול ״לסדר״ להם
לשחק באנגליה או להכניסם להרכב קבוצת-
הכוכבים, דבר הכרוך בהרבה יוקרה, מוניטין,
וכסף. לפני שנה הוא כמעט סידר
לרפעת טורק, שחקנה של הפועל תל־אביב,
לשחק בקבוצת תזט־ברומיץ׳ האנגלית,
אולם הנהלת־הקבוצה התל-אביבית טירפדה
את העיסקה.

יומיים אחרי זכייתו של יוסל׳ה מרימו-
ביץ בתפקיד המאמן הלאומי של נבחרת-
ישראל בכדורגל, הודה יושב־ראש ד,נ-
הלת־ההתאחדות, חיים הברפלד, שאילולא
פרש דויד שווייצר מן המירוץ, הוא היה
זוכה בתפקיד, ולא מרימוביץ.
דויד שווייצר, מאמנה הוותיק של הפועל
תל־אביב, נפגע עד עומק נישמתו מהדרך
שבה בחרה הנהלת־ההתאחדות במאמן.
למרות
שנרמז לו בבירור, שהוא בעל
סיכויים טובים להיבחר לתפקיד, פרש
שווייצר בעיצומו של תהליך ההכרעה. הוא
סירב להיות מעורב בשיטה, שרבים כינוה
כבזויה.
טעם רע גפה. הנהלת־ההתאחדות
מכירה את היסטוריית ההישגים והנסיון
האישי של כל מאמן. היא יודעת מי זכה
בהישגים בליגה, מי גילה כוכבים ומי
ראוי לתואר הרם של מאמן לאומי.
אולם ההנהלה התעלמה מהידע שברשותה,
והעדיפה שיטה אחרת: כל מועמד
בא והכריז על כישוריו האישיים ודרישותיו
הכספיות. לכך נוספו סיפורים, ביקורות
ולעיתים השמצות של עיתונאים
ועסקני-ספודט למיניהם, אשר השאירו טעם
רע בפה.

מאמן שווייצר
פרש מהמירוץ
אומר על כך שווייצר :״אם זה היה
מתנהל בדרך אחרת לא הייתי פורש. לא
אומר שלא הייתי רוצה להיות המאמן הלאומי.
עד היום ההישגים שלי מדברים
בעד עצמם, ולא חשוב כמה אוסיף או
אגרע מהם. אני מצטער שאני לא בתפקיד,

מאמן קבוצת הפועל ירושלים. ,נמציה לבקוביץ, חוזה השבוע את
תוצאות מישחקי הליגה שייערכו בשבת הקרובה. דרור קשתן, מאמנה של
הפועל כפר־סבא, חוזה את תוצאת מישחקת של הפועל ירושלים.

.1הפועל ראשל׳׳צ
— שימשון ת״א:
תיקו. מישחק חשוב, הפועל ראשל״צ
תרצה שתי נקודות. הזדמנות אחרונה
להימלט מהתחתית.
.2בית״ר ת׳׳א —
מכבי פתח־ תקווה :
בית״ר ת״א תנצח. לפתח־תיקווה נגמרה
המוטיבציה, כי אין לה סיכוי
לאליפות. יש לה עוד שמונה מיש-
חקים וזה לא משנה אם תהיה במקום
החמישי או השמיני.
.3הפועל ירושלים
— הפועל יהוד :
ניצחון לירושלים — זה נותן לה סיכויים
להישאר בליגה הלאומית, וזה
ידרבן אותה לנצח( .תחזיתו של דרור
קשתו)
.4מכבי חיפה —
תל־אביב : מכפי יהיה תיקו. מכבי לא יכולה להרשות
לעצמה להפסיד שלוש פעמים ברצי פות,
והיא תרצה להחזיר לעצמה את
הכבוד. היא לא רגילה להפסיד כל-כך
הרבה. חיפה תנסה לברוח מהתחתית.
.5הפועל כ׳׳ס —
הפועל כאר־שבע :
כפר־סבא יותר חזקה. באר־שבע איב דה
עניין באליפות וסיימה למעשה את
הליגה. כפר־סבא תנצח.
.6הפועל ת״א —
בית״ר ירושלים :
בבלומפילד הפועל ת״א תנצח. היא
תרצה להחזיר לעצמה את הכבוד שאבד
לה. היא תייצב את ההרכב שלה.

.7בגי־יהודה
מככי יפו:
בני־יהודה ינצחו, כי הם ראו שהם
קרובים לצמרת ולא יחמיצו הזדמונת
לנצח בביתם. מכבי יפו היא קבוצה
לאירועים ;מיוחדים. רק כשעומד אתגר
רציני היא יכולה להתגבר, כמו שהיה
מול מכבי נתניה.

אמציה לבקוכיץ
.8הפועל פ״ת —
מכבי נתניה :
מכבי נתניה תנצח. היא מועמדת לאליפות,
והיא יותר טובה.
בית״ר נתניה

— מכבי יבנה :
יבנה תנצח. היא צריכה את הנקודות
כדי להישאר בצמרת הארצית.
.10 הפועל ק. שמו נה—הפ.
בית־שאן :
קריית־שמונה תנצח, כי אצלה בבית
היא יותר טובה.
.11 הפועל טבריה
— הפועל חיפה:
חיפה תנצח בחוץ. זה הימור פרטי
שלי.
.12 מכבי קריית־גת
— הכוה מכבי ר״ג:
קריית־גת תנצח. זהו אחד המישחקים
שצריך להבריחה מהתחתית. להכוח אין
סיכוי לעלות לאליפות.
.13 הפועל עכו —
הפ. נטרת־עלית :
עכו תנצח, כי אצלה בבית קשה לנצ חה•
מבחינת החוזק, שתי הקבוצות
שוות.

דויד שוויצר הצליח לנחש בשבוע שעבר שבעה ניחושים נכונים מתון וד.13

אבל אני לא מצטער שהלכתי לפי הקו
שלי ושלא סטיתי ממנו. עד היום זה הוכיח
את עצמו.״
שווייצר טען בחודשים האחרונים שצריכות
להיות אמות־מידה ברורות ומוגדרות
לבחירת מאמן ולקביעת משכורתו .״לא
תמיד ההצעה הזולה היא הטובה,״ טען
שווייצר.
גם חבר־הכנסת יוסי שריד, שהוא חבר
בוועדת־החינוך של הכנסת, שענייניה כוללים
גם את ענף־הספורט, לא הבין את
״הקריטריון האידיוטי״ שבו השתמשה הנ־הלת־ההתאחדות
בבחירתה. הוא אמר:
״לפי הקריטריונים שלהם גם אני הייתי
יכול להיבחר, כי אני מרואיין מצויין.״
יש אומרים שהסיבה שהכריעה במינויו
של יוסל׳ה מרימוביץ היתה הסכום הזעום
שדרש עבור עבודתו עם הנבחרת. זהו
סכום שמקבל מאמן־מתחיל בליגה הלאומית.
למרימוביץ אין דאגות של כסף,
הונו העצום מאפשר לו לבקש יוקרה
בלבד. דבר זה תאם היטב את האינטרסים
של ההתאחדות.
האבסורד הגדול ביותר הוא, שההתאח דות
בוחרת מאמן זמן רב לפני משימה
בינלאומית עתידה. רק ב־ 1984 יתקיימו
המשחקים הקדם־אולימפיים בלוס־אנג׳לס.
בינתיים לא ברור באיזה זירה תשחק יש ראל
— אם באירופית או אולי באמריקאית,
ולכן לא ברור לקראת מה צריך
להתכונן.
יודעי־דבר טוענים, שההתאחדות-לכדו-
רגל היתה זקוקה למיבצע בחירת המאמן
כדי להצדיק את סכומי הכסף הרבים ה מגיעים
אליה.
אף־על-פי-כן מסכם דויד שווייצר :״היה
מקום לבחור מאמן ישראלי, ניתן לו
צ׳אנס, שיצליח.״

ש 01ר תו צרת־ בי ת
קשה לנצח את הפועל כפר־סבא בעונה
זו. הכפר־סבאים התעצמו, התחזקו והתיישבו
בראש טבלת־הליגה הלאומית, וכבר
הרבה שבועות אי־אפשר להורידם משם.
על המיגרש הם מגלים מישחק היתקפי־דינמי,
מלא עניין ומתח, וזה בדיוק מה
שאוהבים אוהדי הכדורגל, המגיעים ל-
מיגרשיס בשבתות והמשלמים עבור כר-
טיס־כניסה.
מה קרה לכפר־סבא? על-כך מספר
מאמן הקבוצה, דרור קשתו בן ה־: 37
״בפעם הראשונה בהיסטוריה של הכדורגל
שלנו אנחנו במיקום כל-כך מכובד בטב־לת־האליפות.
כפר־סבא השיגה את גביע-
המדינה כבר פעמיים, אך את אליפות הליגה
מעולם לא!״
שינויים בתיפקוד השחקנים, שנערכו בקבוצה׳
היכולת שנרכשה וכמה שחקני-
רכש חדשים — כל זה יצר מוטיבציה חזקה
לבלימת הניסיונות של קבוצות אחרות
לנצחם.
בשבועיים האחרונים עוזר לקבוצה ה הישגית
שוער עול־ימים וחסר־נסיון, עופר
נוסובסקי, חייל בו ,19 שנאלץ להחליף
את השוער הקבוע, שנפצע ויצא ממעגל-
המישחקים.
השוער הצעיר אינו סתם שוער מן ה שורה•
הוא שוער בן־שוער. האב, יאיר
נוסובסקי, כפר־סבאי, בעל ותק רב בבלימת
כדורים עוד מימי יעקב חודורוב
הבלתי-נשכחים, והיה בעבר שוערה ה קבוע
של הפועל כפר-סבא.
עופר הוא שוער־תוצרת־עצמית של הקבוצה
המובילה. הוא עוזר לה בימים אלה
לעמוד מול התקפותיהם המתוסכלות של
הקבוצות היריבות.
העו ל ם הז ה 2323

סבון בתחליב-יש לו טבע לפנק.

פרסום מלניק/בן לכז/דייגי־לויו

קמיל בלו אל סבון בתחליב מן הטבע-מכיל אזולן שמקורו בפרחי הקמומילה
הידועים מזה שנים רבות בתכונותיהם המועילות לעור.
אל סבון קמיל בלו -מותאם במיוחד לחומציותו הטבעית של העור, הוא אינו מסיים
פעילותו בגמר הרחצה ושומר על העור בפני יובש וגירויים, יוצר שכבה מגינה על העור
ומקנה לו רכות ורעננות.
קמיל בלו -הינו ממשפחת מוצרי הקמיל אשר פותחו ויוצרו במעבדות דר׳ פישר
המתמחות במיוחד בייצור תכשירים קוסמטיים טבעיים בידע רפואי.
קמיל בלו טבעי...כל מ ה שעורך מבק ש.

חזרה לתחילת העמוד