גליון 2324

״בהפסקה אני צריד
לאכול את הכריך,
אמא שמה בילקוט
הפתעה של מתיקות...
הממרחית הכי הכי
של עלית!

על לחם או לחמניה
שוקולד למריחה,
כמו עוגה מן התנור
לא השארתי אף פירור...
הממרחית הכי הכי
של עלית!״

וימר יעקבסון טמיר

כתבות השער הקידמי והשוער האחור׳־:

ב לי׳
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן , 3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי עורך־תבנית: יוסי שנון י רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורבי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא!נוימן. צלמי מערבת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש
המינהלה: אברהם סיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ בע״בל, תל אביב, רחוב
כן־אכיגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

כתוכניתדהרדיו המעניינת של משה
נסטלבאום, מאחורי הכותרות, המוקדש
לביקורת העיתונות, התבקשתי לחוות את
דעתי על אחד הנושאים הנוגעים למוסר
העיתונאי: האם יש לפרסם את הייחוס
המישפחתי של אדם המופיע בחדשות?
ובמיקרה המסויים: האם צדקו העיתונים
שדיווחו על מישפטו של הסגן (לשעבר)
רמי גורן, וישצייגו כי הוא בנו של הרב
האשכנזי הראשי לישראל?
השבתי בחיוב.
כאשר נדרש עורך־ועיתון לשקול סוגיה
כזאת, עליו לשאול את עצמו: האם הפרט
הזה חשוב לציבור? האם הוא דרוש
להבנת הידיעה? האם הוא רלוונטי? האם
הציבור זכאי ו/או חייב לדעת אותו?
במיקרה זה, התשובה לכל השאלות
האלה היא חיובית.
כאשר קצין בצד,״ל נפקד מ שתהו
במשך קרוב לחצי שנה, זה מעשה חמור.
כאשר זה קורה ברבנות הצבאית, חשוב
לציין זאת, כי הרבנות הצבאית היא
מוסד השנוי ממילא במחלוקת, וחשוב
לציבור לדעת איך היא מתפקדת, ואיך
אנשיה מתייחסים אליה. כאשר קצין־
הרבנות הוא בנו של הרב הראשי, מי
שהיד. בעצמו הרב הצבאי הראשי, חשוב
לדעת זאת.
כאשר בנה של אישיות ציבורית עומד
למישפט, חשוב לדעת מי הוא, כדי לפקוח
עין על בית־המישפט (האזרחי או׳הצבאי)
ולוודא שייחוסו המישפחתי אינו גורם
לשופטים להפלות אותו לטובה. במיקרה
זה, חשוב היה להיווכח שאין זה כך,
וכי בית־חמישפט הצבאי התייחס אל האיש
ומעשהו בחומרה סבירה.
לגבי ההמשך, הייחום המישפחתי היה
חשוב עוד יותר. אחרי שבית־המישפט גזר
על האיש מחבוש־בפועל והורידו לדרגת
טוראי, בציינו כי איש כזה אינו ראוי
להיות קצין, בא אלוף־הפיקוד ו״המתיק״
את גזר־הדין. הוא ביטל את המחבוש־בפועל,
והוא העלה את האיש שוב לדרגת
סגן־מישנה. בניגוד לדעת בית־המישפט,
קבע האלוף שגורן ראוי ׳להיות קצין.
כאשר אלוף־ד,פיקוד ממתיק את עונשו
של חייל בצורה כאזת, חשוב לדעת ש החייל
הוא בנו של רב ראשי — כשם
שהיה חשוב לדעת, במיקחהו של הסגן־
לשעבר דניאל פינטו, רוצח־האזרחים ב לבנון
שדינו הומתק על־ידי הרמטכ״ל,
כי הנאשם הוא חתנו של האלוף דני מט,
שהיה אז שליט השטחים הכבושים, ידידו
הוותיק של רב־אלוף רפאל איתן.
יכול כל אדם להסיק מכך את המסקנה
הנראית לו. אך העיתון חייב לספק את
המידע. במיקרים כאלה, הייחום המישפחתי
הוא בהחלט חלק של המידע.
הסקופ שלא היה

באותו השידור דיבר העיתונאי נחום
ברנע על מילחמת״ד,עיתונים, שהביאה
לפירוק השותפות של ידיעות אחרונות
והארץ בלוח הכפול. הוא סיפר סיפור

מעניין /ולא שכח לציין כי כל העיתונים
העלימו פרשה זו. משמע: בחום ברנע
הוא האדם היחידי שיש לו אומץ־הלב
והלהט העיתונאי הדרושים לפירסום ידיעה
כזאת.
זה יפה מאוד. למרבה הצער, אין זה
נכון.
העניין פולו פורסם מזמן בהעולם הזה,
והיה אז סקופ ממדרגה ראשונה. גם
חברי מערכות הארץ וידיעות אחרונות
ישמעו על כך לראש/,ד. מפי העולם הזה.
הפירסום הראשון היה במדור תשקיף
של העולם הזיה 2313 לפני שלושה
חודשים. לאחר מכן חזרנו לעניין זה
כמה פעמים. עמיתעו בשני העיתונים לא
היו מאושרים מכך.
ברנע ידע זאת, כמובן. הוא היעלים
את הדבר כדי להנחיל לעצמו סקופ שלא
היה ולא גברא. כאשר הוא עושה זאת
בתוכנית שנועדה כולה למתוח ביקורת
על ׳נוהלי העיתונאים, יש בכך פאראדוכס
מסויים. כפי שאמר מי שאמר :״טול

מצינים וסוחריעשק
ודרך אגב ז באותה התוכנית השתתף
גם עמוס עירן, מי שהיה עוזרו של יצחק
רבין, שנמנה עם סגל השגרירות היש ראלית
בוושינגטון. הוא העיר את תשומת-
ליבי לכך שבמאמרי ״נשק, נשק תרדוף״,
לפני שבוע (העולם הזה ,)2324 לא הב הרתי
מה היתד, כוונתו של הנשיא דווייט
אייזמזואר, כאשר דיבר על ״התישלובת
הצבאית־תעשייתית.״
״אייק״ ביקש להזהיר את האומה ה אמריקאית
מפני השתלטותם המשותפת
של אנשי־צבא וסוחרי-נשק על מדיניות-
החוץ האמריקאית. לא במיקרה היה הוא
הנשיא היחידי שהעז לדבר על כך. מכיוון
שהיד, בעצמו הקצין הבכיר ביותר בצבא
ארצזת־הברית, מפקד הפלישה של בעלות-
הברית לאירופה הנאצית ולאחר־מכן מפקד
נאט״ו, הכיר את המימסד הצבאי לפני
ולפנים. הוא לא חשש מלחשוף את פרצופו.
איש לא יכול היה להטיל ספק בנאמנותו
לארצו ולצבאו.
באורז נאום חשוב הצביע אייק על
כך שהגבול בין קציני־הצבא וסוחרי־הנשק
היטשטש, מכיוון שהקצינים הופכים בעצמם
סוחרי־נשק מייד עם התפטרותם מהצבא.
מדיניות־החוץ האמריקאית, כך הזהיר,
עלולה ליפול בידי ״תישלובת״ זו, וזו
עלולה להשתמש בה לקידום עסקיה.
הדברים כבר היו קיימים בימי אייק,
!והם החריפו פי כמה וכמה מאז. מאמרי
בא לחשוף את ההשפעה של אינטרסים
אלד, על המדיניות האמריקאית במרחב
שלנו. הגעתי לכלל מסקנה כי לסוחרי-
הנשק יש עתה השפעה עצומה על עמדת
ארצות־יהברית כלפי ישראל, מדינות־ערב,
אש״ף והשלום.
עד היום לא !מצאתי אף אדם אחד
בצמרת ישראל שהכחיש ניתוח זה.

מרידוד בעל האור

ה קו ס ם

שר־הכלכלח יעקב מרידור נאלץ
להציג את ״ההמצאה״ שלו השבוע.
מרידוד הוא מהמר כפייתי.
שככל פעם שהוא
השף את קל פיו, חת־ברר
שבידו מה שקור
אים הקלפגים ״בלוף״.

״הממציא״ המיסתורי שמאחרי
המצאת מרידוד הוא דני ברמן,
שפרשיות שבהן הסתבך בעבר נח שפו
לפני חמש שנים
בהעולם הזה. מה הוא
עשה מאז ז כיצד נק שר
שמו כמרידור ז

הפרופסור והקוויזלינגים
ייייי״׳י״ י י״י־י יי׳יי ייי׳־יי י ״ייייי ״ י

בנווהי.

* נ 1ק ק

ל1ן ןן״ם !יצלם
הפורנו דניאל גרנות הצליח להגשים חלום
של גברים רכים. הוא צילם נשים
רבות בעירום וקיים עימן יחסי־מין.
״העולם הזה״ מביא עדותו המלאה.

זהו המועדון האכסקלוסיבי ביותר
בארץ 11 :שופטי בית־המישפט
העליון ישל מדינת־ ישראל. העולם
הזה מוסר דיווח ׳^4
על ן האנשים גורלות שקובעים
של אנשים. מיהם?
מדוע דווקא

נ שו תחשויס

ה בן

ב פ עו ל ה
צוות העולם הזה התלווה
לנשות השרים שסיירו בגדה
המערבית. הנשים שוחחו
על יכולתו המינית
של שנריב
מסרים ו־שרו
שירי־מולדת.

הוא
כנו של מייסד
לח״י, אברהם(״יאיר״)
שטרן. יאיר הכן התמנה
כעורך מבט,
והוא מעיד על עצ__

אני
שונא פו־ליטיקה1

המקצוענית

נתד ריי גו ר היתה
כדרופלנית־מקצוע־גית
כקכוצה צרפ־תית.
היא תוקפת
כחריפות את מצב
הנשי. הכדורסל תשובת העסקנים:

האיש האחראי על
הבידור בטלוויזיה,
חנוך חסון, מספר
כגילוי לב על שמתרחש
מאחרי־הקלעים
של הטלוויזיה
וטוען: שר־ל׳ה
שרון ככתר
אחרי כל תוכנית

ו צוו ח׳ או ת ה
ואני מצפצף

י אי ר

רם אלעל זוכה במישפט
הרצח. התביעה לא הגישה
עי־רעור, והוא ערך מסיבה
והודה שהוא הרוצח. האם
אפשר לעשות משהו? בישראל
נוצר תקדים, והעולם
חזד,
מסביר את
ה־המצב
מישפטי.

האור
האחרון
בימית
ב־ 25 באפריל בשעה 10.00 יסגור שי
(״צ׳רלי״) אבריאל את תחנת הדלק שלו
בימית, יקח את אשתו הדנית
ועוזרו הנער הבדואי
— ויירד לאיי ברבא־בדוס
׳שבים הקאריבי !

מדורים ק בועי ם: תשקיף כמדינה
לי־לה־לו
זה היה העולם הזה שהיה מכתבים תשבץ הורוסקופ עולם קטן — איראן, צרפת ופלסטין
אנשים כעולם
ממסיבה למסיבה אנשים בלונים
יומן אישי — עניבת הנשיא, הפליי־באק
6116 ,קק 01!5 3׳\

העולס הזה 2324

שוחל ״ ה ש דון

מה הם אומרים -אריה גוראל,
מאיר שיטרית, רפי פרבר, גבי אלדוד,
שינזעון דותן ולי מקלוסקי
קולנוע — עת העופרת של מרגרטה
פון־טרוטה, קבקבי העץ, האגס המוזהב
והבריחה לניצחון
שידור — דאלאס תורד מהמסך

מדריך שידורים
איש ממאדים
חשבון עוכר ושב
נמר של נייר
רחל מרחלת
אתה וה־טקל
ספורט

היה זה פיק שהביא את דני כרמן ,״ממציא״
האנרגיה, לעבודה כיועץ לענייני אקוסטיקה
כפרוייקט כית־הלוחם בחיפה כאשר שימש
אז במפקח על הבניה שם.

ישלם את הוכו — המגיע ל* 120 מיליון
לירות — וסכום דומה ככופר.
ת מי הו ת

תו צ ע

תיגי 1ןיך

ל דו טו־

מי שרה

בצמרת תמ״י מתגבשת הדיעה כי ראש־הממשלה לא
יאפשר את הדחת מנכ״ל המוסד לביטוח לאומי, רפי
רוטר, כדי להחליפו באיש תמ״י.
לפיכך עומדים ראשי תמ״י לפנות לרוטר בהצעה
לקבל תפקיד בכיר אחר בצמרת מישרד־העבודה*
והרווחה, כדי שיפנה את מקומו.

ד רו ק ר

ב עי סקת

העובדה שהקבלן זכריה דרוקר הסכים
למכור * 65 ממניות החברה הקבלנית שלו
תמורת פחות מ־ 13 מיליון דולר ל״סוללי־כונה״
מעוררת תמיהות כהוגי עגך הכנייה.
ידוע שהיקף העבודות של חברת־דרוקר בשנה
האחרונה הגיעה ל־ 100 מיליוני דולרים.

שחלוצ דו?
וחד

מתמול , 1ם

>3ד ה

כניגוד רפירסומים הרישמיים, המדברים
על 25 אלף מהנהלים יהודיים בגדה
המערבית, מעריכים קבלנים, העוסקים
כבנייה, שככר כיום יושבים בהתנחלויות,
לפחות 40 אלף יהודים.

ח״ב התחיה, גאולה כהן אמרה למקורביה, בעיקבות
שיחה עם קצין בכיר בצה״ל, ששר־הביטחוו החליט
להקים את המחסומים בכבישים, המוליכים לחבל־ימית,
בעיקבות פירסום המיסמך הסודי על תוכנית
התנועה־ילעצירודהנסיגה־בסיני, שפורסם לפני שיבעה
שבועות בהעולם הזה (.)2318

לצרפת?

גורמים במישרד־החוץ הישראלי מנסים למכור
לעיתונאים שמועה כי בקרוב צפוייה הזמנה צרפתית
לביקור רישמי של דאש־הממשלה, מנחם בגין,
בפאריס.

אנשי מישרד־החוץ !1׳ טראלי מבקשים ליצור
כדרך זו לחץ על ממשלת צרפת, כדי שזו
אכן תיזום פנייה בזאת.
ב ר ־ ל ב

ו או ר 38< -ן

בתקופה שלפני הבחירות לכנסת העשירית פנה
מזכיר הממשלה, אריה נאור, אל שר־החוץ לשעבר
בממשלת המערך, אבא אבן, בהצעה להקים ״מכון
לחקר השלום״ ,שבו תהיה מישרה גם לנאור.
אבן הציע לנאור להגיש תזכיר מפורט בנושא זה,
אך לא היה המשך לפרשה.

ש מו א ל *

ולס

שר־החינוך־והתרבות, זבולון המר, מכחיש כל כוונה
להדיח את מנכ״ל מישרדו, אליעזר שמואלי.
ההכחשה באה בעיקבות פירסום הידיעה (תשקיף
העולם הזה )2323 כי יש מגמה למנות את סמנכ״ל
המישרד, מרדכי רפלד, במקום שמואלי.

צו־ מעצר
וגד

הנ רצחת

השבוע הופיע שוטר כביתו של
הפרקליט החיפאי, עדי כראונר, וביקש
לעצור את אשתו, יעל, מפני שעברה
במכוניתה כצומת מרומזר,
כאשר האור ברמזור היה אדום.
יעל כראונר נרצחה לפני שנתיים
על־ידי אהובתו של בעלה, שהתאבדה
מייד אחרי הרצח.
עי ר עו ר

אבי טן

הכל

יעשה

ידידיו של הרצל אכיטן, החשוד כרצח
הבלאי רוני ניצן, סבורים כי ירחיק־לבת
עד כדי ניסיון התאבדות, ובלבד שלא
יוסגר מצרפת לישראל. אכיטן חושש שמא
מצפה לו כאן עונש מאסר־עולם.

בפרשת

.ביח הדוחס ׳,
ביודהמישפט העליון עומד לדון השבוע בעירעור
המדינה על זיכויו של חיים פיק, שהואשם במעשי•־
מירמה בבית־המישפט המחוזי בחיפה.

פיי צגי ם

מ רי דו ד!

למרות הכחשתו, מייצג ח ״כ משה
שחל את אחת החברות של שר־הכלכלה
יעקב מרידוד. חכרו למיפ־לגה,
עורך־הדין חיים צדוק, מייצג
את מרידוד אישית.
תמיהה נוספת התעוררה בעיקבות העובדה שדרוקר
סירב להצעה טובה מזו של סולל־בונה, שהופנתה
אליו מצד קבוצת המיליארדר אייזנברג, שהסכימה
להותיר בידיו1ס/״ 50 ממניות החברה שבבעלותו, ולצאת
בהנפקה גדולה לבורסה.

תהליכי הסגרתו של אביטן עלולים לארוך זמן רב,
ולפיכך יתכן שפרקליטות מחוז תל־אביב תאלץ

״וו ח ר

מזכ״ל מיפלגת־העבודה, חיים בר־לב, לא יוותר ללא
קרב על תפקיד שר־הביטחון, אם תצטרף מיפלגתו
לממשלת־אחדות־לאומית, אחרי פינוי חבל־ימית.
המועמד הידוע לתפקיד זה הוא יצחק רבין, אך בר־לב,
שגיבש לאחרונה עמדת־כוח במיפלגה -מתכונן
להתמודד על המועמדות, שעליה ויתר לפני הבחירות
לכנסת העשירית.

ח סי

סוי ק בו ת

ה ס קו ב

שי כון
ע ב רי ת

ת קני ת

ב שי רי ס
יו״ר ועדודהלשון של רשות־השידור,
הפרופסור אהרון דותן, הורה לחב•
רות־התקליטים כארץ להעכיר כל
תמליל שהן מקליטות לאישור מומחה
לשפה העברית. להכרות־,התקליטים
הובהר ששיר שלא יאושר על־ידי
המומחה, לא ישודר ברדיו.
ההחלטה עוררה סערה כחברות התקליטים,
הטוענות שזוהי פגיעה כ־חופש־היצירה.
להתחיל
במישפטה של חברתו של אביטן, אורית
ארביב׳ עוד לפני שיתחיל מישפטו של אביטן עצמו,
השניים חשודים בשוד תכשיטי קרן־אור וברצח רוני
ניצן.

מ ביני ם

פארב

ל גו ראד

יריביו של ראש עיריית חיפה, אריה גוראל, טוענים
שהוא חרג מסמכותו, כשהעניק רישיוו להפעלת
המועדון של רפי שאולי ושותפים אחרים בחיפה,
בניגוד להחלטת ועדת־בניין־ערים.

הם טוענים שעשה זאת משום שאחת
מבנותיו מועסקות כפקידה כמישרדו של
ח ״כ משה שחל, המייצג את המועדון של
שאולי בחיפה.

1אוו׳

חוז ר

ד מ עיו־

ראש עיריית באר־שבע, אליהו נאווי, שהתמודד בפעם
האחרונה בבחירות בראש רשימה עצמאית, אחרי
שהמערך ניסה להדיחו, עומד להתמודד ברשימה
עצמאית־למחצה, שמחצית מנציגיה ייבחרו על־ידי
המערך.

סקר סודי שערך המערך גילה, שנאווי יזכה
בבחירות כבל מיקרה.
גנ ״ ש

עו ב ד *

ישלם

כו פ ר

נראה שהקבלן שלום אהרון גניש, שנחשד
על־ידי שילטונות־המס בהעלמת הכנסות,

רכישת. השליטה כהכרת דרוקר על־ידי
״סולל־כונה״ תחריף את העימות כינה
ובין חכרה הסתדרותית קבלנית אחרת —
״שיבץ עובדים״ .שתי ההכרות נאבקות על
הגדלת הנתח שלהן כענף הבנייה.
העימות בין שתי החברות ההסתדרותיות נמשך מזה
זמן מה, בעיקבות סירובה של שיכון עובדים להפשיר
אדמות לבנייה שברשותה לטובת סולל־בונה.

.ועל

ה מי שמר ״

יומץ מפ״ם>, ,על המשמר״ ,יהיה היומון
העברי הראשון שיודפס כשיטת ״אופסט״
ויסודר כסדר־מחשב.
בינתיים מודפס רק היומון באנגלית ג׳רוזלס פוסט
בשיטה זו, והממונים העבריים האחרים עדיין מנהלים
מו״מ עם עובדי־הדפוס, המתנגדים לחילופי השיטה.

נגד

א רי דו ר

הח״כים של הליברלים בוועדת־הכספים של הכנסת
דאגו להודיע לשר־האוצר, יורם ארידור, שהם ימנעו
העברת הצעת האוצר לחוקי מיסוי חברות המרוויחות
בבורסה, אם לא ישנה את הצעתו כדרישתם.

השינוי המוצע ירוקן, למעשה, את החוק
מכל תוכן.
עו ק מי ם

חוק 1השיחים

בעלי־עסקים מצאו שיטה חדשה להתחמק מחוק
השיקים, המגביל את החשבון לבעלי־שיקים
ללא כיסוי.

הם נותנים שיקים לספקים, ומייד אחר-כך
מבטלים אותם כבנק, כטענות שונות,
השיק החוזר אינו חופך את המושך אותו
לעבריין, ולעומת זאת מאפשר לו כמה
ימי-אשראי נוספים כבנק.

במדינה
העם

מצלבאח שוע?

מ טורד 91 ,ט*רד,
מ טו רדה 141ד ם
ישראל:היא טית
׳משוגעים המנוהל
בידי המטופלים עצמם.
ישראל היא בית־ד,משוגעים ה יחידי
בעולם, המנוהל בידי המ טופלים
עצמם — כך אומרת בדיחה
ישנה.
השבוע היא היחד, אקטואלית
מאוד, ושוב לא היתד, בדיחה. ופרשות שערוריות
בדיחות,
אשר יכלו לפרנס מדינה גדולה
כמו ארצות־הברית במשך שנה,
רדפו זו את זו השבוע בקצב
מטורף.
אוהלו ב״דאלאם״ .הבדיחה
הראשונה היתד, שייכת לראש-
הממשלה, מנחם בגין. כמו אזר חים
רבים אחרים במדינה, ראש־הממשלה
הוא חולה־טלודזיה. ב כך
אין כל רע.
כמו אזרחים רבים אחרים, ראש־הממשלה
צופה באדיקות בסידרה
דאלאס. גם בכך אין כל רע. אמנם,
ד,סידרה היא בבחינת קיטש גמור,
ורמת־המישחק בה היא מתחת לכל
ביקורת. אך יש בה משהו השווה
לכל נפש, וגם לנפשו של ראש־הממשלה.
אולם
מרבית הצופים בסידרה
דאלאס יודעים שזהו בילוי תמים,
רדוד ובאנאלי, משהו הדומה לא כילת
פיסטוקים. אין הם מעמי דים
פנים כאילו הם משתתפים
בסעודודמלכים.
מישהו במישרד-התיירות החליט
להביא את כובבי ד,סידרה ארצה,
במיסגרת מסע־תעמולה. באשר הת גשם
הרעיון, התברר שהוא לא
עלה יפה. הכוכבים לא באו, ותח־תם
הגיעו כמה דמויות מישניות.
כאשר הגדיר העולם הזה ()2323
את המסע ב״מיבצע בלוף״ .הס כימה
לכך הארץ כולה.
לא כן מנחם בגין. אהרי שה ציבור
כולו כבר החל מלגלג על
מסע כוכבי־הלכת, יצא ראש־הממ־שלד,
מגידרו כדי לקבל את פני הם.
לשם כך הזעיק גם אח אש תו
החולה, עליזה, והוא עצמו קם
מכסא־הגלגלים.
הדיאלוג המטורף שנשמע בט לוויזיה,
על רקע נלעג זה, יכול
היה להתאים לסידרד, בועות יותר
מאשר לדאלאס. בגין ד,ישווה את
ג׳יי־אר יואינג, הדמות המרכזית
בסידרה, הדומה לקאריקטירה, לנ פש
במחזה שקספירי וגיבב דיברי־

העולם הזה 2324

ארלוזורוג עם וייצמן ()1933
כולם מתו —
מי נתן את ההוראה?
מדוע פורק הפלמ״ח?
האם מכר ישראל קסטנר את נישמתו
לשטן?
מי רצח את ארלוזורוב?
שאלות אלה ודומות להן מסעירות את
ישראל תמיד. כי שום דבר אינו חי בישר אל
כמו המתים.
דויד בן־גוריץ ידע זאת, והוא השתמש
בכך באופן מודע. כאשר רצה להסיח את
הדעת מעניין אקטואלי כלשהו, וכאשר
היה נתון בוויכוח שבו היתד, ידו על
התחתונה, היד, משליך אל חלל הכנסת
את שאלת רצח-ארלוזורוב, ומייד היה
נשכח העניין העומד על ם דר-ד,יום. מנחם
בגין וחבריו הזדעקו, הסערה הרעידה את
אמות־הסיפים, ובן־גוריון ישב ונהנה.
האם למד בגין תרגיל זה מבן־גוריון?
השבוע היו רבים בטוחים שאכן זה כך.
החלטת הממשלה למנות ועדת־חקירה מיש-
פטית לחקירת הפרשה נראתה בטכסים,
כדי להסיח את הדעת מן השערוריה של
״המצאת מרידור״ (ראה עמודים 7־ )9ו־מחבלי־הנסיגה
מסיני.
אולם מי שמכיר את בגין פיקפק בתי אוריה
זו. אין ספק שבגין הוא פוליטיקאי
ממולח מאוד, היודע להשתמש בכל ה מכשירים
העומדים לרשותו. אך ״עלילת
הדם״ היא פרשה קדושה מדי לגביו, ולגבי
עבר תנועתו, מכדי שיעשה בה שימוש
טכסיסי בלבד.
הבל דומים באוזני הציבור ד,נ־
13 ירצח ב ע ״ ם. למחרת היום הת גשמה
בדיחה אחרת.

ג ל וני־ חוקי. החוקיות של ההחלטה
מוטלת בספק חמור מאוד.
חוק ועדות־החקירה הוא תולדה ישירה
של הפרשה שהתמקדה בשאלה :״מי נתן
את ההוראה?״
כאשר פרשת־לבון מילאה את חייו של
בן־גוריון, והפכה אצלו עניין־שבשיגעון,
הוא תבע לערוך ״חקירה מישפטית״ כדי
לקבוע אם פינחס לבון הורה לבצע את
״העסק־ביש״ במצריים (פרשת החבלה ה ישראלית
בקאהיר ובאלכסנדריה ב־,)1954
או שהעסק בוצע על-ידי בנימין גיבלי,
ראש־אמ״ן, על דעת עצמו.
הממשלה לא קיבלה את הדרישה, ועל
רקע זה נגמרה הקאריירה של דויד בן-
גוריון. אך יריביו, ובראשם המישפטן
יעקוב־שימשון שפירא, חשו במוסר־כליות
כלשהו. לכן, אחרי הדחת בן־גוריון, יזם
שפירא את חקיקת חוק ועדות־החקירה,
שנועד לאפשר בעתיד להיענות לדרישה
כמו זו של בדגוריון.
בעת הדיון בהצעת־החוק עמדו יוזמיו
על שני סייגים: החקירה תתאפשר רק אם
יש לעניין חשיבות ציבורית עליונה, ואם
העניין אקטואלי! .נאמר בפירוש כי על
פי חוק זה לא תתאפשר חקירה של פרשות
היסטוריות.
לפיכך אין החוק מאפשר את חקירת
רצח־ארלוזורוב. בגין ויועציו היו מודעים
לכך, ועל כן התחכמו בעת ניסוח ההחלטה.
לא רצודארלוזורוב ייחקר, אלא ההאשמות
החדשות שהועלו. כלומר: לא הרצח עצמו
הוא נושא החקירה, אלא ספר חדש של
שבתי טבת.
היה זה פרס שערכו לא-ישוער דווקא
לטבת, שהרגיז את בגין.
פרשת קסטנר. ברור כי זוהי התחכ מות
זולה. לא טבת ייחקר, אלא רצח־ארלוזורוב.

ניתן לחקור? כימעט ולא נותרו
עדים, מילבד צבי רוזנבלט, הנאשם שזוכה
עוד במישפט הראשון. כל הגיבורים האח רים
— סימה ארלוזורוב, אברהם סטבסקי,
אבא אחימאיר, דויד בן־גוריון, בכור שיט רית,
יהודה ארזי, שאול אביגור ועשרות
אחרים, שהיתר, להם נגיעה לפרשה ולהם־
תעפויותיה, הלכו לעולמם.
לכן כלל לא תיתכן חקירה מישפטית.
אולם תיתכן חקירה היסטורית: בדיקה
מחדש של המיסמכים הכתובים, הפרוטו קולים
של המישפט, סיפרי־הזיכרונות וכר,
כדי להסיק מסקנה שלא תוכל להיות מיש-
פטית ומדוייקת, אלא אך בגדר השערה
של הסתברות.

1 11י׳

ישוע על הצדג (1.31
— אז מה?

משמע: זוהי עבודה היסטוריונית, לא
מישפטית.
אם יתקבל העיקרון כי ועדות־חקירה
מישפטיות תוכלנה לעסוק בבירור היסטורי
כזה, אין כל סיבה להגבילן לפרשת־ארלו־זורוב
דווקא. יש הרבה פרשות היסטוריות,
המאפשרות טיפול דומה, כגון פרשת קסט-
נר, שבירורה המישפטי היה לוקה בחסר
דווקא בשל המיגבלות המישפטיות, ושלא
הגיעה בסופו של דבר לידי חשיפה מלאה.
גם גיבוריה של פרשה זו כבר הלכו
ברובם לעולמם.
עניין אקטואלי. אך באופק קורצות
פרשות מסעירות ומרתקות עוד הרבה
יותר. למשל: מי צלב את ישוע?
השופט חיים כהן, שבדק את המיסמכים
הדתיים וההיסטוריים לאור ידיעתו את
החוק היהודי, טען כי מישפט־ישוע, כפי
שתואר בברית־החדשה, לא היה אפשרי.
הוא העלה השערות אחרות. כך עשו בכל
התקופות, ובייחוד בדור האחרון, חוקרים
רבים אחרים.
לפרשה זו יש חשיבות מכרעת. היא
מפלגת את העולם המערבי וגורמת לשינאה
רבה בין נוצרים ויהודים. היא אקטואלית
תמיד, כי בכל שנה מופיעים לפחות עשרה
ספרים שאינם נופלים מסיפרו של שבתי
טבת על ארלוזורוב.
יתר על כן, בניגוד לחקירת רצח־ארלו-
זורוב יכולה חקירת רצח־ישוע למשוך
לארץ אלפי תיירים.

בליל-שבת נחה המוזה על ה פרשתד,ירצחו של המנהיג הציוני
פיזמונאי חיים חפר, והוא הזכיר * חיים ארלוזורוב בשפת־ימה של
תל־אביב, לפני 49 שנים.
לבגין כי לפני 27 שנים תבע את
נראה שבגין אינו מסתפק בדאהקמתה
של ועדת־חקירד, לבירור
לאס, אלא קורא גם את טורו של
חפר. יומיים לאחר מכן ד,כיא בכל
הרצינות לפני הממשלה הצעה לה קים
את ועדת־ד,חקירה (ראה להלן).
מילכוד
. 82 בדיחה עצובה
אחרת המשיכה להשתולל בדרום
הפרוע.
האנשים היותר־שפויים במחנה
הימין הקיצוני נעלמו בהדרגה,
ובחבל ימית התקבצה חבורה של
דרווישים מרקדים, טיפוסים תימ־הוניים,
מטורפים ורודפי־פירסומת,
מסוגם של ״הרב״ מאיר כהנא.
על הגל הזה רכבו רודפי־הבצע.
המולטי־מיליונרים של ימית יהיו
עשירים עוד יותר. זהו מילכוד
82׳ :המטורפים מתעשרים בצורה
נורמלית מאוד׳ ואילו הציבור ה נורמלי
משלם להם בצורה מטו רפת.
הפל
אפשרי. אך על כל בדי חות
השבוע האפילה, כמובן, הפ רשה
של השר־על העל־הכלכלי
יעקב מרידור (ראה עמודים 7—9
ועמודים .)80—81
לפני תריסר שנים היו אומרים:
זה לא יכול לקרות בישראל. אבל
בישראל של 1982 שוב אין גבו לות.

כלאפש רי.

י שראלים בחו׳ ל
1ש *ל{ ת־ז ד*>11 ווו עודהזהו

במודעה טעתון אמריקא
טוען הדוקטור הישראלי
כנין הרג את סאדאת
אדן גרץ עשה זאת שוב.
שבוע אחרי שהעיתון האמריקז
המופיע בפאריס, הראלד טריביו
פירסם מאמר ראשי של ניו־יור
טיינזס, שמתח ביקורת על סירוג
של הנשיא חוסני מובארכ לבו
לירושלים (ראה: יוסן אישי
פירסם אותו העיתון תגובה.
היתד, זאת תגובה בלתי־רגיל
בצורתה ובתוכנה. היא באה בצו
רת מודעה־בתשלום, בחתימת ״ד״
אדן גרץ־בדטובים, פירנצה.״
אין זו הפעם הראשונה שגר
תוקע את חניתו בראש־ממשל
ישראלי. בפעם הראשונה עש
זאת בשנות ה* / 50 כאשר כיו
כרב־חובל של אוניה, שהיתה שיי
כת לאביו. בלב-ים הגיש אולט׳
מטום לבן־גוריון והורד מן האוניו

וזהו גופה המודעה כ׳
״הראלד טריביוך:
.מיד את מנחם בגין :
אמרו של ניו־יורק טיימנ
״הדרך לירושלים״ ,מתעלם מן ה
לקח הטראגי האומר כי הדרך ש
(המשך בעמוד סז

פרס רא ש25,00011
פר ס שני 10.000:ש׳
^ פרסש לי שי 5.000 :ש
אי ך זו כי ם?

לרכישת מוצרי כחול לבן לפי בחירתך
בהגרלה בגמר המבצע.

\ \ הרבה צהוב יש בדרכים.
\ \ במבצע השרות והאריכות בתחנות פז
\ \ עכשיו יש גם הרבה פרסים.
\ \ איך זוכים?
\ \ היכנס לאחת מ־ 169 תחנות פז. מלא במיכל לפחות
\ \ 15 ליטר בנזין או 50 ליטר סולר ודרו ש מהמלאן כרטיס
\ \ חיש פז. אם מלאת 30 ליטר בנזין או 100 ליטר סולר

\ \ דרו ש שני כרטיסים. מלא את הסיסמא:
פז־שירותי אנרגיה״ .קרא היטב את ההוראות
ו \ על גבי הכרטיס. גרד את ששת הריבועים ו ...אתה מון
\ יכול לזכות מיד באחד מאלפי הפרסים.

\ היכן מקבלים את הפרסים: אם זכית. אין בעיות.

\ לאחר שהחתמת את חותמת התחנה ע׳ ג הכרטיס,
היכנס ל׳ היפרשוק תנובה ׳ הקרוב למקום מגוריך

הצג את הכרטיס וקבל מיד את הפרס בו זכית. 311 רגע. זה עוד לא הכל!
אם לא זכית בפרס מיידי אסוף 4כרטיסי חיש פז
ושלח אותם ל׳ חיש פד׳ ת.ד 3012 .בתל־אביב.61030 .
:הגרלה שתתקיים בסוף המבצע יוגרלו פרסים כספיים

תנובה:עפולה, טירת
חלוקת הפרסים בר שת
הכרמל. היפרמרקט חיפה-צומת וולקן. פתח־תקוה,
ראשל׳ צ, רחובות ,׳רו שלים־גבעת שאול, ומרכז הובית
צומת צ-דורי ג).

בהצלחה

הקופסה הסחורה לייזר

לקראת הבחירות לכנסת העשירית
ערך לעצמו מרי־דור
מסע תעמולת פרטי. במודעה זו הוא
השתבח בהקמת תעשיית הלייזרים בישראל.

כדי לפנות לציבור העוב־

דים אמר מרידור על עצ #1111-1

:״הוא יודע היטב שהכל צומח מעבודה
״.מרידור עוסק שנים בספקולציות.

ללל ני !האנשים, שהגיעו בחולים ביום
החמישי למישרד הרשם הכללי ב רחוב
יפו 21 בירושלים, נשאו בידיהם
את מיסתורי הקופסה השחורה* של המצאת
מרידור. הם עלו במדרגות המובילות אל
מישרד רשם־הפטנטים, ונכנסו אל לישכתו
של מנהל-המחלקה, יואל צור.
בדרד־כלל מגישים פרקליטים המתמחים
בתחום זה את הפטנט בלישכה. רשם ה פטנטים
הממושקף הוא כבר מנוסה למדי,
אחרי ארבע שנות עבודה כמנהל־המחלקה,

רוגין, כבים ונכבים. איזו עיר היא זו י
זוהי כמובן רמת-גן, המוארת בכוח המצאת
האנרגיה של מרידוד.
זוהי אחת ממבול אדור של בדיחות ה שוטף
את המדינה, ועלול לסתום את הגולל
על הקאריירה הפוליטית החדשה של שר־העל
לענייני כלכלה, יעקב מרידור. השר
בעל הגוף ובעל ההמצאות עשה מה ש שחקני
פוקר מנוסים אינם עושים לעולם:
הוא חשף את קלפיו הגרועים, והתברר כי

השר מרידוד חשד
קלפיו ואז 1הת!ברר
שעשה ..בלוד״

עב וו שר הממציא
עדור לחסד אוו
הקריירה של השר

ושנה וחצי כסגן־המנהל. הוא לא הכיר
את האנשים שבאו להגיש את הבקשה.

קלפים אלה אינם תואמים להימור הגבוה.
בלשון הקלפנים זהו ״בלוף״ שנכשל.
במיסדרונות מצודת זאב בתל־אביב,
מעוזה של תנועת החירות, כבר ברור
לחלוטין שמרידור לא יהיה יורשו של
ראש־הממשלה, מנחם בגין. הח״כ הצעיר
רוני מילוא מהרהר בעצב ברעיון המבריק
שהמצאת מרידור תתנוסס על שער ה ביטאון
החדש של חירות, ואילו לשרים
דויד לוי ויורם ארידור כבר ברור שהם
לא יוכלו להשתמש במרידור כבממלא-
מקום זמני, עד שעזר וייצמן יחליט לחזור

* קופסה שחורה הוא כינוי לתיבה סגורה
ועמידה במיוחד בכלי שיט או בכלי־טיס
מודרניים, שבה מוקלט דיווח מלא על
מצבם של המטוס או הספינה. במיקרה של
תאונה, אפשר לשלות את הקופסה השחורה
כדי לעמוד על גורמי־התקלה. קופסה זו
אינה נפתחת לעולס כאשר הכל כשורה.
עכשיו נותר לראות באילו תנאים תיפתח
הקופסה השחורה של המצאת מרידור.

מ * ש ה! ה*ה היי 1

לקחת על עצמו
או 1הסיגנן גהגדחת
ז ״ספינות שחממי.

.י מ רי דוו
יתכן שאלמלא ידע מראש במד. המדובר,
היה מתייחס אליהם בחיוך סבלני, כפי
שהוא נוהג לגבי ממציאים תימהוניים רבים,
המגיעים למישרד חדשות לבקרים.
למגישי הבקשה הוסבר כי זו תינתן ל בדיקת
המומחים במחלקה המיכנית, ואולי
גם במחלקה הכימית. נאמר להם שאי-אפשר
לגלות את שמות המומחים האלה, כדי
שאי-אפשר יהיה להפעיל עליהם לחץ
בלתי-הוגן. אם אין תביעה לבדיקה מהירה,
הקרוייה בלשון החוק ״על־אתר״ ,תימשך
הבדיקה שנה בערך, ואולי יותר. רק אז
יפורסמו פרטי ההמצאה.
יום לפני הבחירות, אחרי ש־

דיבר כבר על המצאתו המיס־תורית,
הזכיר אותה מרידור במודעה.
״צריך לתת למוח היהודי לעבוד,״ טען.

המגישים לא תבעו בדיקה מהירה.
שלושה ימים אחרי הגשת הבקשה, כאשר
פרשת ההמצאה המיסתורית של מרידור
בבר חוללה מבול של רבבות מילות פרש
נות,
תגובות־בעד ותגובות־נגד, התקשר
עורך־דין מסויים למערכות כמה עיתונים.
הוא היה מוכן לספק להם מידע על זהותו
של הממציא המיסתורי, על יחסיו עם ״הבוס
שלו״ ,יעקב מרידור, וכן ״פרטים פיקנ טיים״
,והמקום שבו ״עובדים על ההמצ אה״
.הפרקליט לא היה מוכן לחשוף את
זהותו של מוסר המידע, אך הבהיר ש לקוחו
המיסתורי מבקש עשרות אלפי דול רים
תמורת המידע.

עד שתישכח
הבושה
ך אשר נוסעים מתל-אביב לפתח ^
תיקווה בשעות הלילה, מופיעה מימין
לכביש עיר שאורותיה כבים ונכבים לסי-

שרשש הו

ספינות

לא ספני חיל־הים לקחו
על עצמם את הסיכון
שבהבחרת ספינות שרבווג, אלא מרידוד
והחברה הימית :״המוח היהודי״ בפעולה.

הקופסה השחורה
(המשך מעמוד )7
לתנועה. כולם משתבחים ברעיון המבריק
של ראש־הממשלה, שהחליט בדיוק בזמן
על הקמת ועדת־החקירה בעניין רצח אדלר
זורוב. אולי בדרך זאת תוסט תשומודליבו
של הציבור מן הפארסה של מרידוד, וב משך
הזמן תישכח הבושה.
אך פרשת ועדת־החקירה לא החזיקה
מעמד יותר מכמה שעות, ככולא־ברק של
דעת־הקהל. חלף רק חצי יום מאז החלטת
הממשלה על הקמת ועדת־חקירה — וזהותו
של הממציא המיסתורי התגלתה. דני ברמן
החי גבר על חיים ארלוזורוב המת, והשר
יעקב מרידוד מצא עצמו שוב במרכז
תשומת־הלב הציבורית.
הגילוי החדש (ראה כתבה בעמוד )80
עירער בפעם הראשונה את ביטחונו העצמי
של מרידור. כאשר התברר כי מאחרי
חזיונות אחרית־הימים של שר־הכלכלה
ניצב בסך־הכל מי שכבר התחזה כמדען,
התחזה כקולנוען, התחזה כקצין בצה״ל,
התחזה כאיש-עסקים עשיר ועכשיו הוא
מתחזה כממציא, לא יכול היה אפילו
מרידור בעל פני הפוקר להעמיד פנים
כאילו לא קרה דבר. הוא ויתר על ההופעה,
בכנסת, שם עמד להציג את ״ההמצאה״.
הוא הפקיד את המלאכה בידי סדרנים
שחילקו לחברי־הכנסת דפי־נייר בכניסה
לאולם־המליאה, ובידי יו״ר הכנסת, של צורך
זה הפך קריין.
הנימוק שנתן מרידוד היה מגוחך במיו חד:
הוא טען שעשה את הדבר בגלל
הטענה שהוא מערב את עסקיו הפרטיים
בתפקידו. מרידור שוכח טענה זו כאשר
הוא נדרש למלא אחר הוראות ועדת־אשר,
למשל, ולהוציא מרשותו את הבעלות
על עסקיו וניהולם (העולם הזה .)2316

ההימודיס
של מרידוד
^ ק צירוף מיקרים נדיר ומופלא,
המתרחש אחת לדור, יכול היה להפ י
גיש
בין שני גורלות כמו אלה של דני
ברמן ויעקב מרידור. המיפגש התקיים

ויגנוב את ההמצאה.״ באותה הזדמנות גם
חזר מרידוד על השקר, כאילו הממציא
הוא איש דתי.
אך מדהימה הרבה יותר ממסכת השקרים
הזאת היא תאוות ההימורים של מרידוד.
קשה להניח שמרידור האמין באמת-
ובתמים בכל מה שאמר. קשה להאמין
שלא ידע כי ביום מן הימים יהיה עליו
להציג את ״ההמצאה״ שלו לפני הקהל —
ולהיחשף במערומיו המגוחכים. אך ידיעה
זו לא מנעה ממנו להמר על כל הקופה,
בעזרת הקלפים הגרועים ביותר שהיו
ברשותו — וכל מה שהיה לרשותו היה
רעיון תיאורטי של ״ממציא״ מוזר —
במיקרה הטוב.
לא היה זה ההימור הראשון של מרידוד.
בחינת דרך חייו של השרלטן עב-הגוף
והמשופם מגלה שמרידור הוא מהמר כפייתי
לכל דבר. לא ההון שירוויח אם יזכה
בהימור מעניין אותו, וגם לא התהילה.
מרידוד אוהב יותר מכל את ההימור עצמו.
את הרגשת הסכנה שבהליכה על כל ה קופה.

מרידוד
עם בגין במיצעד ()15*57
רגשי אשם
הוכיח זאת. עכשיו טוענים ברמן ומרידור
כי בעצם לא רימו איש, ולא גרמו כל נזק.
זוהי טענה חסרת שחר.
הידיעה על ״ההמצאה״ נמצאה ברשותו
של מרידור כמה חודשים לפני ששיחרר
אותה לאוויר העולם. לא במיקרה בחר
מרידוד בעיתוי שבחר — ה־ 28 ביוני ,1981
יומיים לפני הבחירות לכנסת העשירית.
מדענים, או סתם אנשים שיש להם מושג
כלשהו במדעים, התייחסו אל הצהרותיו
של מרידור במידת הרצינות המתאימה
להן, אך קשה להעריך איזו השפעה היתר•
להצהרות אלה על קהל הבוחרים משכבות
האוכלוסייה מעוטוודההשכלה.
לא במיקרה דיבר מרידוד על ״השייח׳ים

את ברמן.
ההצהרות של מרידוד (ראה נזיסגוח)
היו מדהימות בחוצפתן. הוא בנה מיבנה
שלם של תרמית על גבי תרמית. בכל פעם
שהתגלה חוסר השחר שבאחת מהצהרותיו
— ניסה מרידור לחפות על מעשה התרמית
שהתגלה על־ידי מעשזדתרמית גדול ממנו.
מרידור אמר שההמצאה החדשה מסכנת
את חברות־הנפט ותהפוך גם את הפחם
למיותר. הוא הסביר שמדובר במהפכה
מדעית השווה להמצאת הגלגל, וטען כי
הממציא הוא איש דתי. לכל האמירות
הללו אין שום קשר למציאות. מאוחר יותר
אמר מרידור לשגריר האמריקאי, סמואל
לואים, כי ארצוודהברית תהיה הראשונה

__ הדחה
מראשות אצ״ל

רידוד נולד בפולין ב״ . 1913 הוא
י) הגיע לארץ ישראל ב , 1932-בהיותו
בן . 19 במשך תקופה קצרה עבד בסלילת
כבישים ובעבודות בניין. בביוגרפיה שלו
מציין מרידוד כי עבר הכשרה צבאית
בפולין, אך אינו מפרט מהי. בעיקבות
מותו של מפקד אצ״ל, דויד רזיאיל, בעיראק,
הפך, ב , 1941-יעקב מרידוד מפקד האירגון.
התיאורים הרישמיים של אותה תקופה,
שהיו מקובלים עד לאחרונה, הם גדושי
עלילות־גבורה. אך לפני כמה חודשים
חשף כתב הארץ, דן מרגלית, בראיון עם
אחד ממפקדי אצ״ל באותה תקופה, הד״ר
שלמה לב־עמי, מציאות שונה לחלוטין.
על-פי תיאוריו של לב-עמי, הידרדר
אצ״ל בתקופת מנהיגותו של מרידוד,
וכמעט שחוסל לגמרי. תחת לארגן את
אצ״ל כצבא־מחתרת, הוקמו באירגון יחי-

כל ימיו היה יעקב מרידוד טיפוס של 8המר -
וכל חייו בנה ס״וי־קלפים שהתמוטטו ו*1ודמו
תמיד הצילה אותו ממשלת־ישראל בעת צרהותמיד הצליח לשכנע אחרי ב״חזון״ מופרך
בדיוק במקום המתאים: מדינת-ישראל.
שני האנשים האלה כבר הוכיחו כי זו
עשויה להיות ארץ האפשרויות הבלתי-
מוגבלות. הם נפגשו גם בזמן המתאים:
דני ברמן, בעל הרעיון, היה זקוק למממן
שמאמידלכל-דבר, ויעקב מרידור, בעל־החזיונות,
היה זקוק לרעיון שידחוף אותו
תחילה אל המקום מיספר 2בממשלת
הליכוד, ואחר־כך, אולי, לראש הרשימה,
כיורשו של בגין.
ההתאמה היתד. מושלמת גם בכל הקשור
בתכונות־האופי של הממציא ואיש־העס־קים,
ושיתוף־הפעולה הפורה שביניהם

הערביים שישתו את הנפט שלהם״ ,על
״המוח היהודי״ ועל הקשר שבין ההמצאה
החדשה והמסורת היהודית. בעצת אנשי
יחסי־הציבור שלו פנה מרידוד אל הרגשות
האנטי־ערביים, הלאומניים והדתיים ה מאפיינים
חלקים נכבדים ממה שמכונה
״שכבות המצוקה״ .יתכן מאוד שההד החזק
שזכתה לו הצהרת מרידוד שיכנע לא
מעטים מבין מצביעי השכבות הללו לתת
את קולותיהם לליכוד. בבחירות לכנסת
העשירית נפלה ההכרעה על חודם של
מנדטים מעטים — אולי המנדטים שהעני קה
לליכוד ״הקופסה השחורה״ של מרידוד

שתיהנה מההמצאה. כדי להסביר את מסך
הסודיות הכבד תיאר מרידוד מחזה־זוועה
פאראגואידי, על ״עשרות אווירונים מלאים
מרגלים״ המבקשים לעמוד על מהות ה המצאה
שברשותו. מאוחר יותר, כדי להס ביר
מדוע אינו חושף את זהותו של הממציא
המיסתורי, היה מרידוד מוכן לאשר
כי הממציא חושש לחייו, אף שלא היה
מוכן לומר כי רוצחים שכירים נמצאים
בעיקבותיו. כדי להסביר מדוע אינו מוכן
לגלות היכן נמצאת המעבדה שלו, אמר
מרידוד שהוא חושש שמא ״יבוא מישהו
ויפוצץ את המעבדה. אולי יבוא מישהו

מרידוד, איינשטיין, הגלגל והש״ח״ם הסעודיים
ואלה הדברים שאמר יעקב ׳מרידוד על המצאת
כרמן:
• א ם זה יעבוד, יתכן שלא נצטרך פחם, ואני אחד
מאלה המבקשים להוביל את הפחם לארץ•
ההמצאה תמנע ממנהיגים כמו ראש״ממשלת בריטניה,
מרגרט תאצ׳ר, לבקר בסעודיה בדי לנשק את סנדלי נסיכי״
הנפט הערביים שם.
• המדען הראשי של הפרוייקט הוא אדם דתי, אשר שאב
את רעיונות הפיתוח שלו מן המישנה, בסוגיה הנוגעת להבאת
העומר.
• תוך שנים אחדות לא רק שנרוויח את לחמנו, אלא
שנחייה בשפע.
• תוך 10 שנים יתבטאו עיסוקיו של העובד הישראלי
בפיקוח על רובוטים.
• ההמצאה שלנו מבוססת על יצירת תהליך כימי, שבמהלכו
נותן חום גבוה, ויוצר מקור אנרגיה חדש שלא היה ידוע
בעולם.

• זהו הדבר הסודי ביותר, המסוכן ביותר, החריף ביותר
שיכול להיות.
• נורה רגילה של בית — ואת מאירה בנורה הזאת —
בכוח האנרגיה שהנורה הזאת מייצרת, את מאירה עיר שלמה
כמו רמת״גן.
• אנחנו נמכור חשמל לניו־יורק למשל, חשמל שהדלק
שלו עולה חמישה סנט לקילוואט, אנחנו נמכור בסנט, או
בסנט וחצי.
• צריך רק להיזהר מכל האווירונים, ואני משוכנע שכל
האווירונים מלאים כבר עם סוכנים, עם מרגלים, עם מרגלים
תעשתייתיים, עם מרגלים של חברות־נפט וכן חלאה.
• נשחרר את העולם המערבי מתלות בנפט מצד אחד
והאטום מצד שני.
• הודיעו לי אמש בחצות, למעשה, כי הניסויים של
השלב הראשון באו לקיצם. התוצאות חן מאוד-מאוד מבטיחות,
השיעור של הניצולת של האנרגיה בנסיונות האלה הגיע ל״*.<0

דות סדירות, שנחשפו במהירות. המפקדים
השתתפו בפגישות המוניות כשהם לבושים
במדים — כל זאת בתקופת שילטון ה מנדאט
הבריטי.
מרידוד, כך מספר לב־עמי, קרא לו ב-
1943 לפגישה, סיפר לו על הקשיים, ואמר
לו שהוחלט להקים ועדה שתפרק את אצ״ל,
״כדי למנוע מעשים בלתי-אחראיים בנשק
ובכסף.״ למזלו של אצ״ל, הוחלט להדיח
את מרידור מראשות האירגון, ולהחליפו
בבגין. תיאור זה רחוק מאוד מהתיאורים
האציליים המקובלים, כאילו העביר מרידור
במחווה של ויתור והדר ז׳בוטינסקאי את
הפיקוד לבגין. יתכן שמאז אותה תקופה
חש בגין רגשי־אשם כלפי מרידוד, שהודח
כדי לפנות לו מקום בראש האירגון, ורגשי-
אשם אלה מסבירים את יחסו המיוחד אל
מרידור עד היום.
אחת הפרשיות המדהימות שמספר עליהן
לב־עמי, ואשר לא הוכחשה, עניינה ב-
״כיבוש״ גשר אלנבי שעל הירדן. לב-עמי
מספר :״מרידוד הציע, בתקופה יותר
מאוחרת, שפלוגת לוחמים גדולה תישלח
לגשר אלנבי, כ־ 150 איש, תשתלט עליו,
והכריז כי אצ״ל כבש את עבר-הירדן.
כשהערתי — מה יהיה אחר־כך, כשהבריטים
יבואו ל שמו מרידוד השיב: לא חשוב
מה יהיה אחר־כך, העיקר שידווחו בכות-
רות העיתונות שאצ״ל כבש את עבר-
הירדן. זה לא היה מיקרה...״
מאוחר יותר, בתקופת הסיזון, הציע
מרידוד במיפקדת אצ״ל, שבה כיהן
בהשתדלותו של בגין, שהאירגון יחסל את
האחראים למדיניות נגדו — את דויד בן-
גוריון, משה שרתוק (שרת) ,אליהו גולומב,
משה סנה ויצחק בן־צבי. היה צורך בשתי

ישיבות דחופות של מיפקדת אצ״ל כדי
להסיר את הצעתו של מרידוד מעל סדר-
היום.
פרשת ״ההשתלטות״ על גשר אלנבי
דומה דימיון מפתיע לפרשת ״ההמצאה״
המיסתורית, ואילו ועדת־החקירד, לעניין
רצח־ארלוזורוב, שיש בה כדי להסיט
את תשומת־הלב ממרידור, נראית באור
חדש לגמרי לאור הצעת החיסולים של
מרידור, שעל־פי עדותו של לב־עמי לא
זכתה להתנגדותו הנחרצת של מפקדי
אצ״ל מייד כשהועלתה.
מרידור אוהב כנראה לברוח לא פחות
מכפי שהוא אוהב להיתפס. הסטטיסטיקה
מוכיחה זאת. מרידוד היה ללא ספק אלוף
הבריחות ממחנות המעצר הבריטיים: לא
פחות מחמש פעמים הצליח להימלט מן
המחנות, ופרשיות אלד. מתוארות בהרחבה
בסיפרו ארוכה הדרך לחירות. אד כדי
לברוח חמש פעמים, היה עליו גם להיתפס
חמש פעמים. מנהיג אצ״ל, מנחם בגין,
שהבריטים חיפשו אחריו הרבה יותר מאשר
אחרי מרידוד, אומנם לא הצליח להימלט
בעולם — אך גם לא נתפס על־ידי ה*
שילטונות הבריטיים אפילו פעם אחת.

בישרון לגייס
בספים
^ קופת ה מדי״ה מצאה את מנהיג
* 1אצ״ל־לשעבר מחוסר עבודה. המימסד
של מפא״י, בחוש הבריא שלו, החליט
לטפח את מרידור, והעסק הראשון של
איש־העסקים הטרי מאפיין את דרכו ה־עיסקית
לכל אורכה.
מרידור ייסד את חברת אינקודה. החברה
פעלה בחבש, שם נשחט הבקר המקומי,
כדי להביאו לישראל. החברה נוסדה ב-
, 1951 אך חלפו רק שנתיים עד שהיד, צורך
בהתערבות ממשלתית כדי להצילה מפשיטת
רגל. ממשלת־ישראל קנתה מחצית מן
המניות. זה לא הועיל לזמן רב: כעבור
שלוש שנים היד, על הממשלה ל?!נות גם
את החצי השני — אך החברה הושארה
בניהולו של מרידור.
עיסקה זו מאפיינת את דרך־ההימורים
העיסקית של מרידוד מאז ועד עתה. ה רעיון
נראה טוב: תקופת הצנע בישראל,
כאשר מישפחות קיבלו מאות־גרמים מעטות
של בשר לשבוע על פי תלושים, נראתה
מתאימה במיוחד ליבוא בשר. בחבש אפ שר
היה לקנות בשר בזול, והדרך ליש ראל,
דרך ים סוף, אינה ארוכה.
אך הניהול העיסקי היה כושל, וגם הצנע
לא נמשך זמן רב. המימסד של מפא״י
חש בפעם הראשונה — כפי שעשה אחר-
כך שוב ושוב — להצלת היבואן בעל
החזון מפשיטת־רגל מוחלטת, אך השאיר
בידו את ניהול החברה.
בד 1959 היתד, עדיין אינק ודה קיימת
ופעילה, ובמהלך מפתיע ואופייני ניסה
מרידוד למכור בשר מתוצרתו לצבא ה מצרי.
בסופו של דבר לא יצאה העיסקה
לפועל. יתכן שלמצרים נודע משהו על
איכותו של הבשר שמשווקת אינקודה.
אינקודת היוותה הכנה מתאימה מאוד
לפרשת החברה הימית להובלת פרי. מרי דוד
הסתבך בדרך בכמה פרשיות שוליות,
כמו ההמלצה שהמליץ לגדל כותנה בחבש
באיזור ביצות, שמרידור ביקש להפנות
אליו את הנילוס הכחול כדי להשיג מים
נוספים, וגם לפגוע באותה הזדמנות ב מצריים.
מרידור גם עמד לייסד חברת-דיג
לציד דגי טונה בים סוף, יחד עם איש
עסקים מפולפל אחר, מאיר ד,לוי.
כעבור שנים הקים מרידוד חברת-דיג
משלו, שבה העניק במשך זמן מה מישרד
למשה דיין, ואחר-כך לעזר וייצמן, כשהיו
בגלות פוליטית.
היה זה פינחס ספיר שסייע ליעקב מרי דוד
ולקברניט מילה ברנר להקים את
החברה הימית להובלת פרי — הרפתקת
הענק של המהמר מרידור. לכל אורך דרכה
קנתה חברה זו אוניות ומכרה אותן, בדרך
כלל בלי שום השקעה מכספם של בעלי-
החברה. למרידור ולשותפו היד, כישרון
מיוחד לגייס כספים מיהודים תמימים ב מכסיקו
או במקומות אחרים, להשיג את
ביטחונותיה של ממשלת־ישראל, ולעסוק
הרבה יותר בסחר אוניות מאשר בהשטתן,
והרבה יותר בעיסקות פיננסיות מסובכות
מאשר בסחר בסחורות של ממש.
גם במיקרה זה הסתיימו ההימורים של
מרידור כפי שהם מסתיימים בדרך כלל —
בחשיפת הבלוף. היום משועבדים כל נכסי
החברה הימית להובלת פרי לבנק אמריקאי.
אחת הפרשות המעניינות, במיקרה
זה, היא פרשת חשבון הבנק השוויי צי
של שר־העל לענייני כלכלה, שנחשפה

על־ידי העולס הזה ( )2146ב־. 1978
באוגוסט 1973 נחשבה החברה הימית
כאחת מחברות־ד,ספנות הגדולות והמצלי חות
בעולם. ברשות החברה היו אופציות
לרכישת מיכליות־ענק, הלהיט העונתי של
עולם הספנות באותם ימים, שנזקק לאוניות
מסוג זה, העוקפות את כף־התיקווה הטובה
וד,פוסחות על תעלת סואץ החסומה.
מרידוד הציע אז עיסקה מפתה לבנק דה
לה קומרס קונטיננטל שבז׳נבה: הבנק
ילווה לאיש העסקים שניים וחצי מיליון
דולר. מרידור יקנה בכסף זד, מניות של
החברה שלו עצמו, וכך יעלה באופן מלא כותי
את מחירן של המניות שבידו. את
המניות שירכוש יפקיד הלווה הישראלי
בבנק כערבות להלוואתו. העיסקה נראתה
מבטיחה, אך הבנק החליט להפקיד בידי
מרידוד רק מיליון וחצי דולר, והיתנה
עימו תנאי: שבכל פעם שיירד ערך המניות
המופקדות בכספותיו מסכום זה, ישליש
מרידור את ׳ההפרש.
מרידוד הסכים, ונפתח על שמו חשבון
בבנק. החשבון נשא את המיספר .29913
מרידור נולד ב־ .29.9.1913 הוא בחר מיס-
פר-חשבון שקל לזכרו.
גם הבנק וגם מרידוד זכרו את מיספר
החשבון הזה לזמן רב. תחילה התנהל
הכל כשורה. ערך המניות עלה כתוצאה
מהד,זרמה הפתאומית. אחר כך התחילו
הבעיות, ושער מניות החברה הימית ל הובלת
פרי התחיל לרדת מטר-,מטה. מרי דוד
נאלץ להשליש מדי פעם סכום כסף
בבנק, להבטחת ערבונותיו — עד שלא היה
לו די כסף כדי לעמוד בהתחייבויותיו.
בנקים שווייציים נוטים להיות קפדניים
מאוד באשר לכספים שחבים להם — הרבה
יותר קפדניים מממשלת-ישראל. הבנק
השווייצי בחר בצעד מביך מאוד למרידור.

הוא הגיש נגדו תביעה בישראל, ולא
בשווייץ. למיקום היתד, חשיבות, משום
שלמרידור לא היד, נוח שיתגלה כי יש
ברשותו חשבון בבנק זר. זו היתד, עבירה
פלילית חמורה לפני המהפך של שימחה
ארליך. רבין שילם בכיסאו על חטא זה,
ואולי גזר בכך את גורלו של המערך כולו
ב־ . 1977 במרידור איש אינו מעז לגעת.
הוא עומד, כנראה, מעל לחוק הישראלי.
הרבה מעליו. וההסברים הדחוקים שמסר
בפרשה זו הספיקו.
הסתבכויות החברה הימית להובלת פרי
לא הפריעו למרידור לחזור אל הימוריו
בענף הבשר. הפעם הרחיק עד לאוסטרליה.
בכספי משקיעים יהודיס-מכסיקאיים קנה
מרידוד שלוש חוות גדולות. הרעיון היה
ציוני-פטריוטי מאוד. לגדל בקר באוסט-
רליה כדי לייבא בשר לישראל. בסופו
של דבר משווק הבשר — עד כמה שהוא
קיים — לארצות-הברית דווקא, ואילו
המשקיעים המכסיקאים התמימים עדיין
רודפים אחרי שר־העל לענייני כלכלה ב ישראל,
כדי שיחזיר להם את כספם.

עיסקת ״רסק

ועסקים פרטיים

ט ך מאז הוקמה ממשלת הליכוד,
י גילה מרידור שכדאי לו לעשות עס קים
גם בתוך גבולות ישראל. מידת ההימור
בעסקים אלה קטנה, משום ששרי הליכוד
אוהבים לעזור למרידור, אך הוא מפצה
את עצמו: ככל שמידת ההימור קטנה
יותר, גדולים יותר הרווחים הבטוחים,
ועיסקת רסקו היא הוכחה לכך.
בתום משא־ומתן ממושך ומייגע, שבו
הובהר באמצעים שונים לכל מתחריו של

מרידור שהעיסקד, לא כדאית להם, הסכימה
הסוכנות שבשליטת הליכוד למכור את
חברת הבנייה רסקו לקבוצת אנשי־עסקים
שבראשה עמד השר מרידוד. רסקו נקנתה
במחיר 9.4מיליון דולר, ואחר־כך קיבלה
קבוצת מרידור הנחה, משום ששילמה ב מזומן.
העיסקה נחתמה באוגוסט . 1981
חלפו רק חודשיים — וקבוצת מרידור מכ רה
מחצית ממניות רסקו לקבוצת אילי-
הון דרום־אפריקאיים ב־ 8.4מיליון דולר.
כיצד הוכפל ערכה של רסקו בתוך תקופה
כד, קצרהו התשובה אינה מסובכת. לשר
מרידור יש שותף פוליטי ותומך חשוב.
זהו השר דויד לוי, שר־ד,שיכון. מישרד־השיכון
נתן לאחת מחברותיו של מרידור
חוזה לבניית 5000 דירות במשך חמש
שנים. החוזה הזה הועבר לרסקו — והכפיל
את ערכה.
עיסקד, זו היתד, קשורה בהמצאה ״מהפ כנית״
אחרת של מרידוד: שיטה חדשה
של ייצור בתים טרומיים. כדי לטפח אותה
קיבל עזרה נדיבה מידי ממשלת ישראל
— אך עד היום לא יוצרו הבתים.
פרט פיקנטי: בזיקה לבתים טרומיים
יש דמיון בין מרידוד ודני ברמן, שגם
הוא עסק, כביכול, ב״בתים מתקפלים״
׳(ראה עמוד .)81
כל השערוריות האלה מחווירות לעומת
השערורייה הגדולה מכולן — שאיש העס קים
מרידור הוא שר־על לענייני כלכלה,
אך לא ויתר, ככל הידוע, על עסקיו המגוו נים
ועל חברותיו, כפי שמורות תקנות
ועדת אשר.
בניגוד לסודיות שבד, נהג מרידור באשר
להמשך בעלותו על החברות האחרות, לא
הסתיר את עניינו בחברת גז־און ששקדה
על פיתוח המצאתו המיסתורית והמהפכ נית.
זה היה, ללא ספק, ההימור הגדול
ביותר. זוהי ללא ספק גם הנפילה הגדולה
ביותר של יעקב מרידור. קשה להאמין
שהוא יוכל להמשיך ולכהן בתפקידו אחרי
שהבטיח בצורה מפורשת כי אם יתברר
שאין ממש בהמצאה — יתפטר. האם הוא
שלמה פרנקל
עדיין מאמין?

.64 טלפון ( 421558 עופרה) או
( 318655 דורון) .אז תזיזו את ה
ותבואו.

נוגע ללב
* קשר משמעותי. צעיר
23/181 מחפש צעירה עדינה, שק טה,
תרבותית וחביבה לקשר מש מעותי.
ת״ד ,3014 ירושלים.
ומעניין,
נאה
* אוי או.
22/174 מעוניין בנחמדה ונאה או
במכוערת ומושחתת ת״ד , 1744
תל־אביב.

יד ראשונה

תרבותי וסימפטי, רוצה להצטרף
לחברה לבילוי ערבי שבת ולילות
אחרים ברמי. כולל אירוח מקובל.
טלפון .03*) 441179

פסנתר קיר עד 100 אלף. טלפון
.03—763739
* תצוגה גבישית. בהז דמנות
מחשב־כים עם תצוגה
גבישית ועם כל הפעולות, כולל
זיכרון במחיר 15 דולר. טלפון
.03—482920

* אסיר יהודי בצרפת, בן
,32 נחמד. מעוניין בהתכתבות
עם בחורות בנות 22 עד .27
פרטים במכתבים, ולמתאימה
מטרה רצינית. אז קדימה,
כיתבו אל:
11070823 15330,
498 3/363 ,־710

1( 6 13 1( 16151011
0,־1.60161
106.־31־1י! 656115,־94261, 1*1

* זפוכית זזה. בזיל-הזול
נמכרת דלת זכוכית זזה, אורך
2.90 מטר. טלפון .03—913263

מאחרי השוגים

* ידיים טובות. למסירה ב־דמי־מפתח
דירת חדר+גג+טלפון
בשטח כולל (הגג) 102מ״ר ב־גורדון—
דיזנגוף בתל-אביב. מת אים
במיוחד לקבלו/איש *רמת־טיט״
בעל ידיים טובות. יש אפ שרות
לבנות 2חדרים נוספים.
טלפון 03—592746 ברבים.

ראשונה.
בהזדמנות: יד
רווק ,28 ,לנשים ספורטיביות
שאוהבות לחיות. קורי, ת״ד
2227 חיפה.

* להשכיר. חדר גדול להש כרה
בסטודיו לגרפיקה 263814־,03
.03—286485

* בלתי שיגרתי. צעיר,23 ,
מעוניין בקשר אישי עם בחורה
או אשה, גיל לא משנה, העיקר
שתהיה בלתי־שיגרתית. ת״ד , 131
רחובות.
* תומכות. בחור כבן + 26
דירה מעוניין בתומכות מבוגרות
מכל הארץ, רצוי מאיזור חיפה וה צפון.
חזי, ת״ד ,4836 חיפה.

+בין היעדים. אני מגיע
תכופות׳ לתל־אביב ומחפש מקום
לנוח בין היעדים בשעות הצה־ריים
(לא אוכל) .מוכן לעזור ב שיעורי
מתמטיקה ואנגלית, או
לשמש כשמרטף. ת״ד , 12 בנימי נה.

אוהבת. לחברתי הטובה
בעלת המוח המלוכלך, הנשמה ה־סרסורית
והלב הבוער, אני או הבת
אותך אנצ׳ה.
לפינת נווה־צדק. דינו
מהמשאית של תל־ברוך שיחק או תה
חופשי אשכרה ולעניין עם
בשר על האש בשבזי ליד מלון
הייאט, על החולות הצפוניים.

חידת הוו 1מע

אלית אשר יופיה החיצוני מש קף
את יופיה הפנימי. לכתוב

,ץ 11ס03111161 1׳01
83113013-]£611,
8073-811!,
]*15111-0110 196-9,
13111111 102,־355-1־01

* לילדי פלא שגדדו. נפת חה
סדנת תיאטרון לחובבים —
משהו ״מדליק״ על באמת!
תנועה, אימפרוביזציה, משחקי
,כאילו״ ,וכייף אמיתי. כל יום ג׳
בין 19.30—21.00ב״סטודיו לי־
־יה״ ,רמת־אביב, רח׳ ברודצקי

* תודות ומזל טוב. למר
גילת יואל מהקונסוליה הישראלית
בצרפת ולגברת הנכבדה עורכת-
הדין סופיה טנון: אני מודה לכם
מאוד על העזרה שקיבלתי מכם,
ושממשיך לקבל. ליפה, אחותי ה יקרה,
מזל־טוב על הולדת הבן,
ואם את רוצה את רחלי שלי לכ לה
אז תכיני חבילות של שקלים.
שמעון בוסקילה.

706-758 3/363 ,
. 1 (6 13 011451011ז \!1.4
0,־1,60161
31106.־65605, ? 1־94261 ? 1

קבלן אחד בנה בניין בן
תריסר קומות, והחליט לקרוא
לכל קומה בשם אחד מבני
יעקב — ראובן, שמעון, לוי,
יהודה וכר. והנה החידה: איך
קרא למעלית י

פשוט מאוד: הוא לחץ על
הכפתור.

שלום לכן חמודות. אני
אסיר ישראלי בצרפת, בן 23
ונחמד. מעוניין בהתכתבות עם
בנות 18 עד .23 פרטים במכת בים
לכל המעוניינות. החזיקי
בעט וכתבי אל:
:׳ 11 8 4 611ו ת 17.נ, \ 1

* לגרפיקה. דרושה גדפיק־אית־ביצועיסטית
לסטודיו לגרפי קה.
טלפון 623814־.03

* רופא ממתין. לשחרחורת
ומלאה בת 25 עד 30 ממתין רופא
ג׳ינג׳י־בלונדי, חביב ומקסים, ל מטרה
רצינית. טלפון 322978־03
בערב, נא להשאיר הודעה.
* דו ״ חהייט. נאה 40/192
מעוניין לשוחח או להתכתב עם
כל אחת שקראה את הספר דו״ח
חייט ומזדהה איתו. סודיות נדרשת
ומובטחת. ת״ד ,259 באר־שבע.
* איי״קיו. מעניין ונאה בן
36 מחפש ידידה בגיל נמוך וב־איי־קיו
גבוה מ־ ,45 אשר כמוהו
מעוניינת ביחסים משלימים לפגי שות
מזדמנות של גוון אינטימי
ושיחה. כתבי על עצמך לת״ד
8014 ירושלים, מיקוד .91080
* לעשות סיפתח. בת 32
זקוקה לגבר להיות לו אשה, עק-
רת־בית והברה לחיים. רוצה יל דים
וצריכה לעשות סיפתח לפני
שיהיה מאוחר. ת״ד 1628 תל־אביב,
מיקוד .61233
+רמי. זוג מבוגר ( 60ו־)70

(המשך מעמוד )5
פרץ אנוור אל־סאדאת לירושלים
הובילה אל קיברו, מפני שבידי
בגין הפכה ירושלים — לא לעיר
של שלום, צדק ורצון־טוב, אך
לזונה אשר נשיקתה היא נשיקת״
מוות.
כדי שניו־יווק טיימס יצליח
להמריץ את וושינגטון להכריח את
מובארכ להתייחס אל מנחם בגין
כאל ג׳נטלמן של רצון־טוב, ה מקיים
את דיברתו, הוא נאלץ
להתעלם מן חיסורים הטראגיים
שעברו על סאדאת מול פני האם־
טראטגיה של בגין: להעניק ליוז מת
סאדאת די מומנטום כדי להש מיד
את סאדאת, לתת לסאדאת
חבל די ארוך כדי לתלות בו את
עצמו.
ביקור בירושלים כיום, בתקו פה
שלאחר־סאדאת, יכול היה לה־

ברכות

יופי פנימי
ישראלי בן ,30 הלומד אחת
מהאמנויות היפאניות העתי קות,
מעוניין בקשר עם ישר
במדינה

שירי ארץ־ישראל. צמ חונית,
אוהבת טיולים וחובבת־טבע,
כותבת שירים ואוהבת שי רי
ארץ־ישראל, מעוניינת להתכ תב
עם נערים בני 16 עד . 18 תשו בה
מובטחת. אורלי אפללו, שד רות
יגאל אלון ,26/209 דימונה,
מיקוד .86000

משכיל,
* בודדות.
מעוניין להתכתב עם בודדות ובו דדים.
ת״ד ,4992 חיפה.
לדרום. שני סטודנטים נאים
בני 28 נוסעים לטיול. לדרום (אי לת
ודאהב) מצרפים בנות חמו דות.
טלפון 316404־ ,03 אבי.
* או ;נערה חמודה. עזרה
כלכלית ואפשרות גם לתמיכה חל קית.
בחור נחמד ועצמאי בן 25
מעוניין להכיר ליחסים אינטימיים
אשה או נערה חמודה. נא לציין
טלפון. ת״ד 30466 תל־אביב, עבור
מיספר . 101

שיקום !

מיד־ליד

פסנתר

קיר.

ראש כסף (בעל ניסיון)
כיס זהב (בעל ממון)
״זה״ ברזל (בעל און)
שיקום !
ואחר-כך שיתקשר: טלפון
220257־ ,04 חנה.

מחפש

ווי 1ם אין כסף!
או אם יש לך מה להודיע, להציע, לבקש, לברך,
לספר בדיחה טובח, ואפילו לקלל — קדימה1
9כל הודעה יכולה לכלול עד 2 0מילים.
0מי שרוצה לצרף תמונה — הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת לחילופין, הרווק
המציע את עצמו להיכרות — יכול לעשות זאת. במידת
היכולת, תפורסם גם התמונה.
+ההודעה תיכתב על גבי גלויית-דואר, למערכת
״העולם הזה״ ,ת״ד , 136 תל-אביב (אלא אם כן מצורפת
לה תמונה. במיקרה זח יש להשתמש במעטפה) .ל א
תתקבלנה שום הודעות בעל-פה, בטלפון או בביקור אישי.
• הגלוייח תכלול את שמו, כתובתו ומיספר הטל פון
של בעל-ההודעה.
— 11ו*!ויו) ון ףווחזז!-יוחוווי1ויו

^ ^1111

ד״ר גרץ *
מנין מזהם את ירושלים
ביא על מובארכ רק את גורלו של
סאדאת, ששילם את המחיר עבור
אמונתו שבגין יקיים את הבטחתו
לתת לפלסטינים ״אוטונומיה מל אה״
,לפי הסכמי קמם־דייוויד. כל
עוד נמקים פליטים פלסטיניים
בגלות, וכל עוד נמנע מערבים
חפים־מפשע, שנולדו בירושלים,
לחזור אל בתיהם בירושלים, וכל
עוד מונע בגין הצדקני מבני־ירו־שלים
את האפשרות לבחור באופן
חופשי במועצה ערבית פלסטינית,
יהפכו פיתקי־ההצבעה הבלתי־משומשים
לכדורים.
האם זה מציאותי לצפות מער-
בי־מצרי כמו הנשיא חוסני מובארכ
להתעלם מן הלקחים ומן המעמד
של ״ירושלים של בגין״ ,ולבקר
בה ביקור רישמי כאילו לא קרה
דבר, כאילו לא נשפך דמו של
סאדאת בידי בגין?
האם לא היה צריך מובארב לד חות
את ביקורו בירושלים עד ש ירושלים
תהיה פתוחה לכל בניה:
יהודים וגם ערבים? או לחכות,
לפחות, עד שבגין לא יזהם עוד
את ירושלים בפניו הבוגדניות וב־צביעותו
המתחסדת?
במאמר ״סכנת־מוות לישראל״,
שפורסם בהראלד טריביון ב־27
בנובמבר , 1981 תבעתי את זית־פטרותו
של בגין ואת פרישתו מן
החיים המדיניים, כתרומתו האמי תית
לשלום במיזרח התיכון, מפני
שמנחם בגין שפך את דמו של
סאדאת לא פחות מאשר האנשים
שלחצו את ההדק בקאהיר. כל עוד
נשאר בגין על הבימה הציבורית,
הדם הזה זועק לנקמה.
לה שמיד״ את בגין!
נ״ב: כאשר האנשים הטובים
נמנעים מלדבר ומלעשות, הרע
מנצח !
*) שובת־רעב במחנה דכאו נגד
מדיניות בגין.
**) גרץ השתמש במילת הלאטי-
נית, שבה השתמש המדינאי הרומי
קאטו בדרישתו המחרת:
״להשמיד את קרתגא !״
העולם הזה 2324

וכדי להצדיק את הכבוד
צריך גם לעבוד. ספירית
פרידמן יודעת זאת. בחיוך
על שפתיה היא משרתת את
נוסעי המטוס. דואגת
לנוחותם.
אבל לספירית פרידמן
יש יעודנוסף: לייצג את
ישראל בכבוד ברחבי תבל.
ספירית פרידמן וצוותה הם
השגריר הנודד של ישראל
בבירות העולם, וזה תפקיד
נכבד.
נעים לטוס עם ספירית
פרידמן וחבריה לצוות. היא
יודעת את מלאכתה.
ספירית פרידמן רואה ביעד
שלך -א ת היעוד שלה.

כל שבוע נשלחים מאות אלפי זוגות
תחתונים שלנו ״ישיר לאירופה״.
עם הגזרה ה״סברינית״ הידועה, עם האיכות
המדוקדקת. עם הבד והדיגזמים המחמיאים.

נשים באירופה
לובשות תחתונים
״כמו בישראל;׳
כך, שבוע אחר שבוע, נכנסות האירופאיות
לחנות ומבקשות תחתונים ״כמו בישראל״.
ועתה עוד מהפכה של סברינה: ה״סברינות״
באריזה האירופית הפתוחה, בחנויות
המובחרות ובבתי הכל־בו, פרושים לפניך
זוג זוג-לבחירתך.

לפני שתחליטי איזה ״סברינה״ את קונה
היום־הרגישי את ה״סברינה״ עוד בחנות.
זוהי ה״גישה הפתוחה״ שלנו: תחתונים על
המדף.

תחתוני הנשים של סברינה.

3תחנ831
סברינה

סימן שזה טוב.

״ מיליונר אמיתי
מדגישים מיד״

״ שויוויז ש * ?

א 1 1 1 1 0

מנן מיליוצר-מרגישים מיד״ *

>-־ו*).ס* 01 סן ^״ייי*

< £5ז! וחחווסם!׳

?ה היה 03111:1ה 1וז שהיה
כליון ,,העולם הזה׳ /שראה אור השכוע לפני 25 שנה
כדיוק, ניתח בכתבת־שער, תחת הכותרת ״המחתרת שרצחה את
קפטנר״ ,את הגורמים שהיו מעוניינים כרציחתו של מנהיג יהדות
הונגריה כימי השואה. עורך השבועון הכיא, תחת הכותרת ״הכל
כ תיל״ ,פרק נוסף מסידרת מסעותיו ״אירופה! 1957״ .נושא הפיר־רה
הפעם: דיווח מלונדון. תחת הכותרת ״יין, אהכה ופנטאם־
יה״ סיקר ״העולם הזה״ את מסיכות הפורים שנערכו בתל־אכיב.
כמדור הספורט הובא סיפורו האישי׳ של הכדורגלן והמאמן
אלי פוקס, תחת הכותרת׳ ״מדוע התפוטרתי״ .הוא חשף את

המהלכים מאחרי הקלעים של הכדו תל הישראלי. מדור התיאטרון
סיקר את מחזהו של איירה (״תינוקה שלי תזמרי״) לווין
״אני והסרג׳נט״ ,שהועלה על קרשי התיאטרון הקאמרי.
כשער הגליון: נרצח ד״ר ישראל קסטנר.

]לחתות מנית * 1957 אברהם צנ ת׳
מקים מיפלגה נדמית * שנש המנוצלת מגינוסו
* דעתו של עד* עגלון על הדתיים בירושלים
מחחרח
!גפותי מקים מי פלגה
אחד האנשים הפעילים ביותר במטה
הארצי של המישטרה היה השבוע רמ״ח
יעקוב נאש, דובר המישטרה. ההודעות
שיצאו ממישרדו היו בלתי־שיגרתיות ל חלוטין,
ותיארו לפני הקהל הישראלי
הנדהם את שלבי עבודת החקירה של
המישטרה, שהצליחה לגלות את קיומו של
אירגון טרור מחתרתי. פעולתו הראשונה
של אירגון זה: ההתנקשות בחיי ד״ר
ישראל קסטנר.
המישטרה, במיקרה זה, היתד, יעילה
בהחלט. היא הצליחה לעצור בתוך שעות
אחדות שלושה אנשים, ששנים מהם הודו,
לדברי הרמזים שסוננו לעיתונות, בביצוע
ההתנקשות. אחרי שאזרחים רבים נוספים
נעצרו ונכלאו בתחנות־מישטרה שונות,
כחשודים בהשתייכות לאירגון המחתרת
המיסתורי, נעצר גם יעקוב חרותי, עורך-
הדין של שניים מהעצורים. בהעידו תחת
שבועה לפני שופט השלום מקם צ׳רנו־בילסקי,
הסביר סמ״ם שמואל רוט :״אין
לנו הוכחות כי עורך־הדין חרותי קשור
באופן ישיר בהתנקשות בחייו של ד״ר
ישראל קסטנר, אולם אנו חושדים בו
בהשתייכות לאירגון מחתרת. חשדות כאלה
קיימים אצלנו כבר יותר משנה.״
בהזדמנות אחרת הסביר רמ״ח נאש כי
למישטרה היה מודיע קבוע בתוך אירגון
המחתרת, וכי היה קיים עיקוב מתמיד
אחרי חברי אירגון הטרור.
;שק מתחת לקרקע. החקירה הת קדמה
בקצב מהיר. בערב שבת הקיפה

הדרו האחרונה

יחידת שוטרים, בפיקודו של רמ״ח אפרים
הופשטטר* ,ראש המחלקה הפלילית של
המישטרה, את ביתו של ישראל טייג,
תושב כפר־סבא. תוצאות מיבצע זה עלו
על כל המשוער 61 :תת-מקלעים ורובים
ושני להביורים נתגלו בתיד מחבוא תת־קרקעי.
בפגישת
עיתונאים שנקראה על־ידי נאש,
הכריז הדובר :״אנו סבורים כי לפחות
עוד שלושה מחבואי-נשק יתגלו בזמן
הקרוב.״ היה ברור לכל כי המחתרת שנת גלתה
היתה כבר יותר מהתאגדות פרטית
של שלושה־ארבעה צעירים, שהחליטו בהת להבותם
לחסל את האיש הראיון שנראה
בעיניהם כאויב מס׳ 1של מדינת ישראל.
אולם פרט לידיעות המרעישות על מחבוא
הנשק והודאות העצורים, לא הרחיבה
המישטרה את ידיעות הציבור בנקודה
המרכזית החשובה ביותר: מי הם מנהיגיו
ומה הם המניעים והשקפת העולם הפוליטית
המדריכה את חברי האירגון במעשיהם?
מי מממן את פעולותיהם?
המישטרה העדיפה לבחור בדרך הקלה
יותר. קציניה, העוסקים בחקירת תיק המח תרת,
הסבירו כי יש להניח כי חלק מתיקי
השוד שלא נפתרו עד היום, שייכים
לפעולותיה של המחתרת המיסתורית. אחד
הקצינים רמז כי שוד 92 אלף הלירות,
שנערך במחנה צבאי בדרום הארץ, בוצע
אף הוא בידי אנשי המחתרת.
לציבור, שקרא הודעות אלה, נותר רק
להבין כי לפניו מיפלצת-טרור ענקית,
בעלת מאות זרועות ואלפי ראשים, שהיתר,
מסוגלת לבצע מעשי שוד ורצח, לרכוש
נשק ולאחסנו בארבעה מחסנים נפרדים.
* אפרים אלרום, קונסול ישראל באיסטנבול,
שנהרג בידי חוטפיו ב־.1970

קרוביו של ד״ר קסטנר :
חובש כובע ומרכיב מש־קפיים
די ר דויד קסטנר, אחיו הבכור של המנוח ; מימינו עומדת

ד ר כי אד ם
מפלצת ענקית
אולם קולנוע מוגרבי היה מלא קהל
מאזינים. המעברים המו מרוב עוברים
ושבים שנכנסו להקשיב ולחזות במו עי ניהם
בנואם, שקולו הצרוד הגיע עד אל
הרחוב מבעד לשני הרמקולים הגדולים.
על הבימה עמד בחור צעיר, לבוש מיכנסיים
כחולים ואפודה חומה, שהחזיק את ידיו
מאחורי גבו ופלט עשרות מישפטים צפופים
ובלתי־מובנים. מפעם לפעם הפסיק את
דבריו, פנה בתחינה אל הקהל המרעיש:
״אני לא בגין ולא סנה. אף אחד לא חייב
להיות כאן. מי שלא מסכים, שילך מכאן.
אבל אל תפריעו בבקשה.״
היתד, זו הפעם הראשונה שלאברהם
צפתי ,29 ,ניתנה רשות־הדיבור הפומבית,
ללא הפרעת שומרי־החוק. המודעות ש הודבקו
בעצם ידיו על חלונות־ד,ראווה
והכריזו על אסיפתה הראשונה של מיפלגת
מאזני צדק. באסיפה, כך הבטיחו המודעות,
תוסבר הדרך האחת והיחידה הבאה בחשבון
להבטחת שלום העולם.
ס טן מפורק כחבילה. פירסומו של
צפתי בא לו כבר לפני שמונה שנים, כאשר
הכנים סטן מפורק לאולם הכנסת הראשונה,
ונשלח על כך לבית־הכלא. היתד, זו
תגובתו של הרועה הצעיר מקבוצת תל-
גזר נגד עורכירה,עיתונים שסירבו לפרסם
את תוכניתו לשלום, שאותה הדפיס על
חשבונו בצורת חוברת.
מאותו רגע עברה דרכו של צפתי את
מרבית בתי־הכלא ומרפאות־העצבים ב מדינה.
מישפטו חודש והופסק חליפות,

אמו, לידה אלישבע קסטנר, אשתו !של המנוח, ולצידה ממררת
בבכי בתם היחידה. בהלוויה השתתפו יו״ר הכנסת, יוסף שפרינצק,
מצמרת מפא״י.
מזכיר ההסתדרות פינחס לבון ורבים

״העולם הזה״ 1014
תאריך 20.3.1957 :
כשבכל פעם קבע רופא עצבים אחר כי
צפתי הבריא, בעוד שהשופטים שראו אותו
סברו אחרת.
את פרנסתו מצא צפתי במפעלי הפיתוח
בסדום ובערבה. כשהיה צובר סכום כסף
כלשהו, היה חוזר לתל־אביב, מכריז על
הקמת מיפלגה חדשה, עוסק בהוצאת שבו עון,
שהיה פושט את הרגל אחרי שבועות
אחדים מחוסר קונים. כך, למשל, הקים
לאחרונה את מיפלגת כנען עם סמל
המאזניים, שהתחלפה השנה במיפלגת
מאזני צדק.
השבוע הסביר צפתי את הרקע למיפלגתו
החדשה :״הסכנה עכשיו הם הרוסים.
כשהרוסים כובשים איזו מדינה, הם דבר
ראשון הורגים את המלך. המלך זה אני.
לכן עלי להזהיר מפני הרוסים.״
דעתו של צפתי על הערבים :״הערבי
הוא חזיר ומלוכלך. הנשק שהוא מקבל
זה נזם זהב באף חזיר.״
בין כל ההופעות של חג הפורים שתל־אביב
התברכה בהן השבוע, היתד, האסיפה
הפומבית הזאת אחד המאורעות המבדרים
והמוצלחים ביותר.

י• שר־האוצר לוי אשכול על תקציב
הסוכנות היהודית :״הוא כמו גבינה הולנ דית
— יפה מבחוץ ומלא חורים מבפנים.״
• ח״כ אחדות־העבודה יגאל אלון
זכה השבוע בחוגי חרות, אחרי השלמת
מיפלגתו עם הנסיגה מסיני, לכינוי חדש :
״הנפש המפוצלת מגינוסר״.
• ח״כ מק״י, ד״ר ׳משה סנה, בדיון
על תקציב מישרד־הסעד :״את ההקצבה
לילד הקטינו ל־ 4לירות, אולם לכלב של
המישטרה נותנים 15ל״י ולסוס של ד,מיש-
טרה — 46ל״י.״
• ח״כ המיפלגה הפרוגרסיבית אידוב
כהן באותו דיון :״התמיכה הניתנת לאלפי
זקנים היא מעין תמיכה לגסיסה, שאינה
מספיקה לא לחיים ולא למוות.״
י• שר־החינוך־וד!חרבות זלמן ארן,
כשנשאל אם שמור בידו מיסמך מסויים :
״מימי עוד לא איבדתי מאומה, מלבד
שנותי.״
י • הסופר שמואל־ יוסף עגנון:
״הדתיים של היום אינם מקפידים על טלית
קטן, שלובשים תחת הבגד, אלא מקפידים
על ירמולקה, שנראית כלפי חוץ.״
י • ביום ג׳ בשבוע שעבר שלח שר־הדואר,
ד״ר יוסף בורג, מאמר ליומון
קצופח באמצעות הדואר. כשהגיע ביום ה׳
לתל-אביב, סר למערכת וביקש לתקן כמה
נקודות במאמרו. כשהתברר לו להפתעתו
כי מיכתבו טרם הגיע, טילפן שר־הדואר
מייד לירושלים והורה לפתוח בחקירה
במישרדו. המאמר עצמו נמצא על־ידי
עובדי הדואר המבוהלים באחד השקים,
והועבר בו ביום לתעודתו.
6כאשר השיב בן־גוריון לשאילתו
של ח״כ אחדות־העבודה יגאל אלון בדבר
שובם של המצרים לרצועת עזה, בלטו כל
ח״כי אחדות־ד,עבודה בהיעדרם מאולם
מליאודהכנסת. כששאל ח״כ חרות שמשון
יוניצ׳מן היכן חם, השיב לו חברו לסיעה
חיים לגדאו ו ״הם מדביקים עכשיו
כרוזים ברחובות נגד הנסיגה!״
• אחרי העדלידע הפושרת שנערכה
השנה בתל-אביב, הביע את דעתו מארגן
נישפי הפורים התל״אביביים של שנות
ה30-׳ ,הצייר ברוד אגדתי :״אחרי
תוכנית כה חיוורת, הייתי מציע לראש
עיריית תל־אביב חיים לכגון שישנה
את שמו לחיוורון...״

מכתבים
הטדא ה ^ ת! כ
על אופי המאבק של אנשי
התנועה לעצירת הנסיגה
בסיני.

״חופ״־־ מזל להדחת כלים
ולניקוי כללי.
על ב סי ס ח מוי ס פעילי שטח
מכיל גליצרין להגנת עוד חי 1ים
ריכוז 240/0חומר פעיל,
בתוספוג אלכוהול להמסת שומנים
ולהברקת כלים.
,/הופ״ — להדחת כלים, לניקוי
והברקת כלי כסף. וזכוכית.

מכיל 600 סמ״ק

אני לבשתי טלאי צהוב בפולין.
גרנו שבעה אנשים בהדר. הצלחנו
לקנות מעט לחם ועצמות למרק
אחרי שמכרנו את תכשיטי המישם־
חה שעברו בח מדורי דורות. מ־שיבעת
האנשים שהיו באותו חדר
שרדו רק שניים.
קשה לי לתאר את הרגשתי, כא שר
ראיתי את הנבלים והמושחתים
— אין לי כינוי אחר — לובשים
את הטלאי הצהוב בימית, והם
צוחקים ומחייכים. אנשים שיש להם
מכל טוב, והופכים מיליונרים על
חשבון המדינה. אנשים המרימים
יד על צה״ל, וקוראים למרד במדי נה.
מי שהיד, שמח לראות את ה מחזה
הזה, היו קציני האם־אס ו סוכני
הגסטאפו הנאצי. זוהי נקמ תם
המתוקה.
אהרון וישניאק, תל-אביב
את הטלאי הצהוב היו צריכים
לענוד הבדואים של פיתחת רפיח.
אלה שנושלו מאדמתם ואחר־כך
עבדו בשדות שנלקחו מהם, ילדים
בני חמש ושש, נשים וישישים,
תמורת שכר מגוחך.
רינה מלכי, חולון

תה-צחחים בשקיקים

הידעת שתה צמחים ״פומפדור״ ידוע בארץ ובעולם כולו
בטעמו הנפלא ובתכונותיו החיובית ו
תה ״פומפדור״ מגיש מגוון עשיר של 12 סוגים טעימים
של תה צמחים ופירות, וכל אחד יוכל למצוא א ת סוג
התה המתאים לדרישותיו ולטעמו•
לבריאותך ולהנאתך — שנה א ת הרגלי השתייה שלך,
שתה פחות קפה ותה המכילים קופאין ותאיו, ועבור
לתה צמחים טבעי ״פוימפדור״.
הפתיעי את אורחיך והגישי
להם מגוון סוגי תה צמחים
״פומפדור״ — וחכי למח מאות.
להשיג
בסופרמיקטים, שקם,
בתי־טבע, בתי־מרקחת ומע־דניות.
עבור
פרוספקט ודוגמא חי נם
— נא לכתוב לת.ד46 .
רמת השרון.

כלא רמלה

מ בי ר ת סו ד הווווה
לאחרונה אנחנו עדים ל-
מיבצעי הוזלות מסוגים
שונים.
הסעודים רכשו את האייוואקס
(!עם הספקה מיידית).

היו רד
את אייבי נתן הפכנו ליורד /
את גנגר לציוני שבא להת פקד/
פעם
היורדים היו פסולת של
נמושות /
היום הפסולת תפסה את כל
המישרות.

המדליף
אם זה נכון כי השר הלי ברל

בפליטת־פה מנע אסון לכלל /

על דרך מעניינת למימון
בית״חולים מדווח חקורא
מהצפון.
מטעם בית-חולים כרמל בחיפה
נשלחים מיכתבים המבקשים תרו מות
לרכישת ציוד, וכתוב בהם גם
שאחות תבקר אצל חולים שאושפזו
בבית־החולים. המקומם הוא שחלק
מהמיכתבים נשלחים לאנשים ה חיים
על פנסיה של הביטוח ה לאומי,
ואין להם מקור־הכנסה אחר.
מבחינה מישפטית אולי יש לזה
כיסוי, אבל אלה שפונים אליהם
יודעים שיום אחד יצטרכו לשי רותי
בית־החולים, וחוששים ששם
יירשם שפנו אליהם והם לא תרמו.
משה יכהן, קוית־אתא
מבקש מזאיר הקורא להעיר על התיאור של חיי
הלילה בארץ האפריקאית
(״העולם הזה׳.)2316 /

טב 1/י, ט1/ים, מבריא-מר שן

אכישי בן־שדום נגר,

תרו מות !*ספודסיונרים

גן ונד! לתיירים?

**?01¥1 ?40006

הצדק, ושלהם אני חב תודה על
שהם מנסים ומשתדלים וטורחים,
גם אם אינם מצליחים.

בחלק הראשון של הכתבה מתוא רת
הכניסה לזאיר, אך בחלקה ה שני
מתוארות ציפורי־הלילה בנות
ה־ ,60 והסכנה הצפוייה לתייר ה מבקר.
רצוני
לתקן הגזמה זאת. אני
נמצא בזאיר כבר ת״שעד, חוד שים,
והתקשיתי למצוא אלימות ב־מועדוני-הלילה.
הבריונים המשמ שים
סדרנים במועדונים הללו מעו דנים
הרבה יותר מחבריהם למיק-
צוע בתל־אביב.
באשר לנערות בנות — 60 אפ שר
לדחות אותן בלי להסתכן, ומי
שמחפש נערות בנות 20 ובנות 30
יוכל למצוא רבות, אך שגפ במיק־רה
זה לא צריו להתלהב.
דוויקו, זאיר

סידר ה בי רו ק ר טי ה
העורך דיווח על הקשיים
שנתקלה בהם הכתבת לענייני
מישפט כשביקשה
לבקר בבית-הסוהר אצל
האסיר אבישי נגר (״קו רא
יקר״ ,״העולם חזה״
.)2318
רציתי להודות לאילנה אלון ו לאורי
אבנרי על שניסו לעשות
משהו לגילוי האמת והצדק שלא
נעשה. לא הייתי רוצה לערב את כם
בנושא זד, אך חובתי לומר זאת
לאנשים שרודפים את האמת ו
שר־ליכרל
ארליך
מנע אסון לכלל
תבוא עליו התודה והברכה /
כי לגנוב מגנב זאת מצווה.
המלשין אצלנו הריאקציונרים נגד מיל-
חמה /
והסוציאליסטים משרתים למיש״
טרה /
אצלנו נטרפו כבר כל המער כות

הכל סוגדים רק לאל השררות.
צכי מרום, רמת־השרון
ירדן רכשה את ד-,אפ־.15
מצרים רכשה את סיני-.
ישראל רכשה את החרם באו״ם.
רפי אליהו, קריית־אתא

א ד נא ת ע קו ר 1טוע
דברי קוהלת
ועוד על
דברי העורך
בעיקבות
(״יומן אישי״ ,״העולם
חזה״.)2320 ,
הבל הבלים, אמר קוהלת /וזאת
זוכר כל איש בחלד /אך לאורי
אבנרי דבר נוסף ידוע /קוהלת
אמר ״עת לעקור נטוע״ /והוא
מוצא פתאום בתנ״ך דברים אמי נים
/בעיקר, בעיקר נגד גוש־אמונים
/ובלהט של נביא לוחש
אבנרי פרוע מצווה היא לעקור
נטוע !״
ומוזר כיצד מצליח אבנרי להט עות
/ולהשחית מלים בגנות ה־
:נטיעות /כיצד יכול הוא לומר
(ובלי רעד!) /כי עת השלום היא
לא העת לטעת /כי עת השלום
היא העת לעקור /האם ההרס הזה
מבשר שלום או מגור?
נכון, נכון, עת מילחמה ועת
׳שלום /עת לאהוב ועת לחלום —
/אבל דווקא כאשר הולכים לקראת
פיוס ( /ובכך אבנרי מאמין ללא
היסוס) /מדוע דווקא העקירה ו־
״שריפת היישובים״ /היא הסמל ל שלום
ולחלומות הטובים?
מדוע, למשל, יכולים ערביים ב־
(המשך בטמוד )18
הטולם הזה 2324

.1מזרון אחר בלי המרכז הבריאותי
(במזרון בלי המרכז הבריאותי מרכז הגוף שוקע ועמוד השידרה
עלול להתעקם.

.2מזרון עמינח עם המרכז הבריאותי
המרכז הבריאותי מספק תמיכה נוספת במקום שגובר זקוק לו
ביותר: במרכז הכובד שלו(ראה תרשים) .חיזוקים אורטופדיים
מיוחדים שומרים על גופך מפני שקיעה במרכז המזרון.

האורטופדד1ח.
אתה מוכרח ע1
המזרון

8מתוך 10 אנשים סבלו או סובלים או יסבלו
מכאבי גב. ברוב המקרים הבעייה נפתרת

אגודת הכירופרקטורים(מרפאי עמוד השידרה)
הבינלאומית ממליצה לישון על מזרון עם המרכז
הבריאותי.
המזרון האורטופדי עם המרכז הבריאותי שומר
על עמוד השידרה במצב אופטימלי מאוזן במשך
כל הלילה.
בארץ, רק לעמינח יש רישיון לייצר את המזרון
האורטופדי עם המרכז הבריאותי. הוא תוכנן
בשיתוף עם אגודת הכירופרקטורים הבינלאומית
ומיוצר ברשיון חברת £011- 0 .א 1א ארה״ב.
בקש בחנות את המזרון הסופר אורטופדי של עמיגח
עם המרכז הבריאותי.

שופר&ו

ע המרק

יאות.,

תוכל לזהות אותו ע״י כך שתלחץ בידך יעל
השליש המרכזי של המזרון ותרגיש שהוא יותר
קשה משני השלישים בצדדים.

ו!1!1נוו>י1נ1זז

תצוגה ומכירה: רשת חנויות יניב. ניר צבי: טלפון 20777־ .054 תצוגה ראשית ת״א: דיזנגוף סנטר, קומה ב׳ (בגיסה מרח׳ קינג ג׳ורג׳) .תל־אביב: רח׳ דיזנגוף .203 ירושלים: רח׳ יפו,
מרכז כלל, חנות .226 תצוגה ראשית לצפון: מפרץ חיפה, רחוב ההסתדרות, ליד משרד הרישוי. חיפה: רה׳ הרצל .78 כאר־שכע: רה׳ הפלמ״ח .71 נתניה: רה׳ הרצל .45 נהריה: שד׳
הנעתו! •46 סוכנויות מורשות :
ירושלים: רהיטי רויאל, דרך בית לחם . 120 תל־אביב: רהיטי ורד, הרצל ; 145 רהיטי מוניטין, נחלת בנימין . 122 הרצליה: רהיטי נתן, סזקולוב .67 גבעתיים: רהיטי גלילי, סירקין
כרמיאל: רהיטי פיטוסי.
אשון־לציון: רהיטי עלפי, הרצל . 103 חולון: דיוריט, אילת . 18 קרית־שמונה: כל־בו רהיט, מרכז מסחרי, בנין פל. טבריה: רהיטי פאר, רח׳ הגליל.
צפת: רהיטי כנעני, רח׳ ירושלים ; 97 רהיטי הרשקוביץ ינקו, רח׳ ירושלים. עכו: רהיטי צ׳חנובסקי, העיר העתיקה . 13/235 נצרת עילית: עיצוב פנים, מרכז מסחרי. חדרה :
תרבות הדיור, הגיבורים .78 נתניה: רהיטי עלית, ככר העצמאות •11 כפר־סבא: רהיטי תל־חי, ויצמן . 141 פתח־תקווה: רהיטי בלושטין, הברון הירש .26 אשדוד: מרהיט, אשדה

רוגוזין .7אשקלוו: רהיטי גזית. ההסתדרות 147ל. דימו:י • רהיוזי *חתר •>זיי התזזזזזייז יייי 4״ • ייי ״י ייי ״י י״׳ יייי יי

ממזכי
(המשך מעמוד )16
״קו הירקרק״ ץ לטעת עצים ולגדל
גני ירק /ואפילו לגור תחת
״ריבונות נוכרית״ /ואין זה נסבל
שיישובינו יישארו תחת ריבונות
מצרית י /האם ההתעקשות הזאת

במחנה יש חדר טלוויזיה, אולם
להקרנת סרטים, חדר כוח, חדר
ביליארד, קנטינה, מכבסה, בר ו־חדר־אוכל.
עצתי
לרבים מהישראלים הצעירים
שרוצים לעשות כסף טוב ב
הרצל
וכלפור חקק
הבל הבליס אמר קוהלת

:יייסיגה. סיי מ אי קד. הלהייי׳י

*1׳ייית, י *פית ולנגיסד עיייי1

מיכלאחד, רב-תכליתי וחסכוני להפליא,
ממלא היום את כל התפקידים ;
״לפיל״ -תרכיר רב עוצמה - .טיפות _
אחדות מספיקות — מדללים במים לפי
הריכוז הרצוי, לניקוי חרסינה ופורמייקה,
להברקת רצפות, כיורים ואמבטיות
ולהחזרת הגוון הטבעי של משטחי צבע
וסקיי.
״לכל״ — ההפתעה לכביסה העדינה :
מכבס במהירות ובזהירות אריגים עדינים
ומוסין ף להם ניחוח נעים. .
״לכל״ — במיכל פלסטי סגור הרמטית
ונוח לטילטול: אידיאלי לנסיעות
ולטיולים.
״לכל״ -עוד מוצר מתקדם מבית פזכים.

ה טי פ ה

לכל״ של פזכינו-והכל נק

על עקירת הנטועים /אינה מרמ זת
בעליל על ״שלום של עיוועים״?
צדקת, אבנרי, מילחמה אינה אי דיאל
/אבל שלום שכזה הוא כזב
מעורפל /שלום מטוייח, שלום של
קרטון /וכוח לא יהיה בו לעצור
שיטפון /כי גם אם ל״׳עת השלום
דברים משתנים״ /אכן נפגשים ו חיים
יריבים משנים /וסועדים
תחת גפן ותחת תאנה /להוכיח
שמשהו באמת באמת השתנה /
ותחת גפן ותאנה אי-אפשר ל סעוד
/אם עוקרים נטיעות, אם
עוקרים נטיעות ודרך אגב: ב חוקי
מילחמה, דברים פרק כף /
נאסר לעקור עצים אפילו בעת

קרהרצל וכלפור חקק,

יתשליס

הכתבהלא מע 1רוז ת
ישראלי העובד בדרום־
אפריקה מוחה נגד הכתבה
על תנאי העובדים ב-
(״העולם
דרום־אפריקה
חזה״ .)2318
אני ו־ 80 ישראלים נוספים ה נמצאים
פה הזדעזענו. הכתבה
היא ההיפך מן האמת בשטח. אנח נו
חיים במחנה עם אלפי נתינים
זרים, אנגלים, אירים, ספרדים. ה אוכל
והתנאים הולמים, בייחוד
בתקופה ששוק העבודה חלש ב ארץ.
פה יש בעלי מישפחות שדו אגים
להכניס לארץ דולרים רבים
מדי חודש. במידה שהיה שמץ של
אמת בכתבה זו, לא היו חושבים
ישראלים להאריך חוזה־העבודה.
כמו כן, כתבה זו לא משרתת
שום עניין. ההיפך, היא מקלקלת
את שמה של ממשלת דרום־אפרי־קה,
וגרמה לעשרות מישפחות,
שבניהן ומפרנסיהן נמצאים במ קום,
לעוגמת־נפש.
ד. סטפל, מזרח טרנסוואל,
דרוס־אפריקה
הזדעזעתי מעצם השוואת המחנה
בסקונדה למחנה־ריכוז. יואל אב שלום,
מספר הסיפור, הוא ניצול־שואה
שאמור לדעת כיצד נראה
מחנזדריכוז, והוא בטח יודע מהם
התנאים במחנה כזה. למזלי הספק תי
לבקר במחנה הריכוז דכאו ב פרברי
מינכן, ואם אני אומר ׳ש התנאים
פזז הם ׳גן־עדן לעומת
דכאו, אז אינני טועה.
פה ישנים שניים או שלושה ב חדר
עם שירותים ואמבטיה בתור
החדר.
החדרים מסודרים, מרווחים ו נקיים
למרות שאנחנו לא נוקפים
אצבע לשמור על הניקיון והסידור
של החדר. יש חדרנים.

תקופה קצרה מאוד לבוא לכאן.
אפשר ליהנות מארץ יפהפיה ו מעבודה
מכניסה.
אבי, סנוקדה, דרוס־יאפריקה
אני יודעת את גישתכם למדינ יות
ההפרדה בדרום־אפריקה וכמו בן
מצדדת אני בגישה שוללת זאת,
אבל יש צורך לראות את הדב רים
באובייקטיביות, ולנו כישרא לים
אין מה להתערב במדיניות
זאת ישגם לה יש סיבות ושורשים.
בדרום־אפריקה מתאפשר לישרא לים
משכבות מסויימות להרוויח
בכבוד את משכורתם ולשפר את
רמת חייהם, וכמובן להאדיר את
שם ישראל ברמת עבודתם ובאיבר
יתה. טבעי ׳שיסתננו לשורות העוב דים
גם אלמנטים שאינם רצויים,
בהיותם רחוקים ממולדתם, אך אין
צורך לקפוץ על כל סיפור שלהם
כסקופ. בעלי עובד בדרום־אפריקה,
ביקרתי אותו וחזרתי מרוצה ל ילדי.
סימה
אוחיוניגה, ישראל

ת מיד ה 1גז
מי שמע מה ננדל״אוזוז
הקטע שכתבתם אודותי במדור

קוראה רוזנבדום מוחה אנשים בהעולס הזה בגיליון האח רון
גרם לי רוגז וצער כפול.
(המשך בעמוד )20
העולם הזה 2324

טנויזיה מסי 1נגו מני ה וני שואל

מציעה לך הצעה שקשה לסוב לה

טלויזיה מץ היום קנה
תהנה ממנה
ואם תחליט להחזירה בעוז / 2י שנה א 101 שנים

תקבל את נל נספובחזרה

השובו כשאתה קונה טלויזיה ״מץ 26 דגם קפרי עם שלט רחוק -אתה
למעשה רוכש לך ביטוח בנושאים הבאים:
.1התיישנות: אתה נהנה מהטלויזיה כאשר התיישנותה אינה על חשבונך.
.2חידושימ -אם מופיע בשוק דגם חדיש או משוכלל יותר אתה יכול לקבל
כספך בחזרה לפי תנאי החוזה ולהשתמש בו לרכישת המוצר החדש.
.3מחירים חדשים: במידה ומכשירי הטלויזיה יוזלו בעתיד, בין כתוצאה
משינוי במערכת המיסוי ובין עקב סיבה אחרת ניתנת לך האפשרות
לקבל את כספך חזרה ולקנות לך טלויזיה חדשה לפי המחיר החדש.
.4מימוש מזומנים: אם מכל סיבה שהיא תהיה זקוק למזומנים אין הצעה
טובה משלנו למימוש מגמה זו.

הכיצד?

פשוט.
ו. אתה רוכש טלויזיה מעולה של ״מץ״ ומנסה אותה בביתך במשך חצי שגה. אם תחזירה מיד בתום
תקופת הגסיון( מכל סיבה שהיא) ,תקבל תמורתה את כל כספך כשהוא צמוד ־ 0/ססד לדולר.
.2אם תשאיר את הטלויזיה ברשותך משך 10 שנים ותהזירה בתום תקופה זו תקבל את כל כספך בחזרה
כשהוא צמוד 10096 לדולר.
ההסדר האמור יבוצע אך ורק ע״י חתימת חוזה בין הלקוח וחברת ״מץ״ וייכנס לתקפו רק בחתימת
שני הצדדים. דוגמא של-ההסכם ניתן להשיג בחברת ״מץ״.
אחריות: חברת ״מץ״ מעניקה לך 5שנות אחריות על חלקים ומנורת מסך כמקובל בחברת ״מץ״.

תוכניות תשלומים
חברת ״מץ״ ממשיכה בתוכניות התשלומים שלה ומעמידה לבחירתו מגוון תכניות רכישה
טבלה לדוגמא( :המחירים בשקלים ואינם כוללים מע״מ).
סוג הסלויזיה

סזומז

תשלוסים

מיעד אספקה כעבור 9חודשים

3 X 2 .6 4 0 = 7.9 20
2 X 2 .1 0 0 = 4 .2 0 0
720 = 2,160א 3

כעבור
12 חודשים

עם שלט רחוק
עם שלט רחוק

חלוש מידע

לכבוד חברת ״מ׳ך׳ מודיעין 19 בני-ברק 51263 -

אני מעונין לקבל פרטים נוספים על המבצע.
אני מעונין לדעת פרטים על תוכניות הרכישה בתשלומים.
נא לשלוח אלי את נציגכס.

טלפון בבית טלפון בעבודה. :

* ערבות בנקאית לביצוע התחייבות החברה תינתן לפי דרישה-כגגד תשלום הוצאותיה.
-להבטחת זכויותיך פנה עוד היום למרכז ״מץ״ מודיעין 19 בני ברק וחטוף את ההזדמנות בשתי ידיך!

¥ 3 1 2 1 x 1

ה עו ל

מכתבים

הז ה

(המשך מעמוד )18
רוגז מפני שלא היו דברים מעו לם,
ומבדל של שיחה, שמישהו קלט
בבדל־אוזן, עשיתם סיפור שאין לו
רגליים.
הצער הכפול הוא על־כך שלא
נהגתם הפעם בדרך שאתם מטי פים
לעיתונאים אחרים לנהוג, ו היא
לאמת כל ידיעה בשיחה עם
האדם שבו מדובר.
העולם •תזה היה תמיד הוגן כלפי,
ולכן מצער שבעתיים שנהגתם כך.

מאתן :
)1עיר בצרפת הקשורה ב
מטריות ובספינות ! )5הפרס ה גדול
בפסטיבל הסרטים בבר לין
( )10 ;) 4 ,2כלי מאכל;
)11 אחד מתוך יער; )13 גל
חרבות! ) 14 הייתי רוט שילד״
15 בוא למטה 16
אלץ! ) 18 כמו זה )20 1חוזר על
עקביו! )21 מצב בעת משחק
בכדור ! )22 הרבה ! )24 רתכו־בת
של נתרן וכלור! )25 בן-
בקר מכשר להרבעה ! )26 גזר
עץ! )28 אש! )30 שבר של
כלי חימר! )31 מדה עתיקה!
)32 מלחין צרפתי (ש״מ)! )34
בהשאלה — הנקי והמובחר ביו תר!
)35 יתיז מיקטורת! )38
פסולת המתכת ! )39 זעם ; )41
תרופה! )42 שקד! )43 מילת
שלילה! )45 רבית! )47 אח רית!
)48 היכר, בחזקה; )50
עצם באמת היד ; )51 פלא ! )52
שטח אפל בין האור והגוף!
)54 הנהלה! )57 פתאם! )61
מילת שייכות! )62 בן דמותו
הכעיס את משה ברדתו מן ההר;
)64 בעל טעם בלתי ערב;
)65 מום, פגם; )66 מצב במש חק
המלכים; )67 אויב! )69
מופת, דמות! )70 על פי אסו נה
יש לו סגולות מרפא! )72
הסתכל לצדדים! )74 התפלא;
)75 ידיעה; )77 שמים! )78
מאחורי קנה הבליעה ! )81 תו אר
אצולה בארצות שונות;
)83 מים רבים! )85 קיטור;
)86 איזור! )88 תאורה קלה!
)89 פיל מאובן מתקופה טרום
היסטורית; )91 שניים! )93
שקט! )95 אחד ממלכיו של
שכספיר; )96 זעף! )98 מאכל!
) 100 מזכרת; )102 מס פיק
; )103 שדה מרעה ! )104
סחרחרה! )105 מחזה של ז׳אן
זאנה המעלה על-ידי תיאטרון
החאן הירושלמי.

יוסף פנחסי,

רמת־גן

שם הרב
שם אביה של אשת־השר
לא היה יעקב״מנדל פפי
שפורסם (״העולם הזה״
.)2321
שם אבי המנוח הוא הרב יעקב־

שר יוסף בורג ואשתו רבקה
יעקב־יוסף
הייתי שמחה אילו הייתם מפרסמים
התנצלות.
פנינה רוזנ כ דו ם, תל־אביב
• חבל שהקוראה רוזנבלום לא
הסבירה את טיב השיחה, ששמע
מי ששמע בבדל־אוזן.

יוסף סלונים, שחיה הרב הראשי
לעדת האשכנזים בחברון.
רבקה בורג, ירושלים

הרב ות שר
הקורא טוען כי אריאל
שרון התמנה שר״ביטחון
בזכות חאדמו״ר.

מהפדמש ומאד
הקורא טוען שצריך לאחד
את האופוזיציה.
קיים צורך דחוף בהקמת מערך
שמאלי שיתייצב בחזית אחת נגד

מאונך :
)1״הרחק מ ...רע 2אצ קבוצת
אנשים
טבא ; )3
מייצגת! )4שליח! )6ילדה
להוריה ! )7עובר אורח ! )8
תבלין! )9קליעה במרכז ה מטרה
! )12 בן אחד המינים ;
)15 בית קולנוע חדש בתל-
אביב! )16 חודש מזל דגים;
)17 גורל! ) 19 מילה הקשורה
למגילת אסתר ולהגדה של
פסח ! )20 טנא ! )21 ישוב על־שם
מפעל הנמצא בו ()2 3 ! )3 ,3
אנ א! )24 על שמו נקרא היכל
התרבות בת״א (ש״מ 26 קול
קורא; )27 כלי ענויים; )29
עובד בשרות אדוניו! )30 כח
התנועה הבלתי פוסקת, או לא
מוות! )33 סר לאחור, נרתע!

לראשיה לשוב ולהרהר
בטרם יהיה מאוחר מדי.

בדרכם,

ברצוני להביא לידיעתכם סרט
שלא הופוע עד כה בכלי-התיקשד
דת. הידיעה מוסמכת ומבוססת וגם
מרעישה. בזכות האדמו״ר מקר־

ולין -יוק
)34 תרופה, או אוצר נבחר!
)36 מהתלה! )37 חבל ארץ;
)40 שמא ; )41 מורח בשמן !
)46 כח, יכולת! )46 שמח!
)47 מקום מגורים; )49 משקל
ומטבע בימי קדם! )50 ניר
מסוג משובח ; )53 אחד מהיסו דות
בטבע; )54 מושג בהנ דסה
! )55 רסיסי בוקר ;

פרי-בוסר; )58 נשלם; )59
בהשאלה — חריף
נדנדה!
ומפולפל ; )62 מתנפל 63ה
פעור! )66 מצולה; )68 כלי
שיט! )71 מצב נפשי! )73 מן

הדמויות במגילת אסתר! )76
גנוסיא! )77 אחת ממיניקותיו
של משה! )79 סוג רכב! )80
בסולם התווים! )82 שר; )84 בירושלים בית ספר לבנות
בראשית המאה ; )85 חומר חימי
מרדים> )87 נהר באיטליה ;
)90 כנוי לחבר בתנועה הלי ברלית
הבריטית; )92 דבר ש אינו
ברור; )94 צפור; )96
מין קוץ ! )97 נהר גבול לארץ
הבחירה ; )99 מחפש ; )101
אביון; ) 102 נוזל החיים! )103
מושב של כבוד.

הקורא טורח לעקוב
אחרי פירסומי רק״ח
ומביא עוללה אחת
(ראה גלופה).
ידוע היטב מינהגן של מיפל־גות
קומוניסטיות לצנזר ולהע
לים
בפולין, הגיעה רק״ח ל שיא
חדש של אבסורד, כאשר
נאלצה להעלים ולצנזר את דב רי
...מזכיר הוועד המרכזי של
המיפלגה הקומוניסטית הפול נית.
אני מצרף כאן את ציטוט
דבריו במעריב, מה־ 8בפברו-

יצירות ״מערי 5״

דבר לכה הלומוניכמי; בפולין מתי־צה לשר 8,את|
־ד, שנפגע בצידה כי•:כרוז בהודש־כ דאהדונים. כד
אצר אתמול דודימייאז׳ צזקז׳יצ׳אל, מזכיר הוועד הצד־כז*
•צל -צפדגה. לדבריו, ירד מכפר הדכריב^5מפדגה
דמן יולי א׳צתרד כדדצי מיליון. מצבר של המפלגה

•ויי•

ליראייות״ אהיזד איתנה.

(מעריב )8.2.1981

הסבון
0 * 1111

סיי עו ראל

לסברות

קוססט ״ ק ה

ובר ו ר

1שי ם!?-ס8סיקה-פן יק!ו ]0י 19ו[
הוצאת שער בחשסל נאפילציהז
תסחקזת, ת ס פו רו ת, החל קו ת, ס ל סו ל,
צביעריי פסי 0 ,0י פו ל פני ם, אי פו ר.
הו צאת שי ערבשעווה

*הס* סו**

•מחירי ענומ״נז • >צרזח כועולה •

חל-אוביב יודפת 4ליד דיזנגוף 223388 ? 26066 190
דנזת-גן הר צל 86 מול בניו אואוזים ״ ס לוו או ה י

העסק

הנבחר

19 8 2

לים בפירסומיהן ידיעות שאינן
נוחות להן. אולם בניסיונה הכו של
ליפות את פני ההפיכה ה צבאית
ואת פני חונטת הגבר־ממשלת-ישראל
בכל החלטה, שיש
בד, משום פגיעה או כירטום בתה ליך
השלום.
זאת ועוד: כאשר תצטרך מט־שלת־ישראל
לעמוד בהבטחתה
לסגת מסיני ומפיתחודרפיח בחו דש
אפריל, יצטרכו כוחות השמאל
לצאת למערכת הסברה, הפגנות
ופעילות שתהיה בה התנגדות לקו
הנוקשה של מתנגדי הנסיגה מ סיני.
אין
ספק שכוחות השמאל ה מאוחדים
יוכלו לעשות הרבה
למען תהליך השלום, וקולם ישמע
ברמה. לא די בהישארות מפ״ם ב מערך.
מפ״ם, כמיפלגת שמאל,
תוכל לחולל מהפך, והייתי קורא

אר. בדיווח על המתרחש בפו לין
מיום לד 10 בפברואר אין
זכר לדברים אלח.
אדם קלר, תל־ אביב
צ׳ינץ מונח אריאל שרון בזמנו
כשר־ד,בטחון.
כידוע, אבן הנגף העיקרית בדר כו
של שרון לתפקיד הרם היתח
התנגדותם של הליברלים שבליכוד
למינוי. היחיד שהיה מסוגל להסיר
מכשול זה הוא הרב מקרצ׳ינץ.
השפעתו של הרב על שרי האגף
הליברלי שבליכוד ידועה ומפורס מת•
הוא כינס בלילה אחד את ה שרים
ארליך׳ פת, מודעי ושריר, ו אחיי
שיחה קצרה הוחלט להסיר
את ההתנגדות למינוי שרון.
אחרי המינוי הרישמי, באותו יום,
בא שרון לחצר חרב בשער, מאוח רת
בלילה — דאיתי זאת במו עיני
— והודה לרב על עזרתו.
ג•? ,ראשון־לציון
11 עבלנ 1הזה

?...הטבעי
שלח ברה הגדולה
ביותר.
יש את מעדן _
השנקנלדיי! הנבחר ביותר במשאל המוצר
הנבחר<1.1982

הורוססוס

המוסיקה היא כמעט צורך עבורם, כמו
מ די ם

אוכל ומשקה. גם הם אוהבים לעזור ל ¥
סובלים, ויותר מכל נמשכים לילדים. הם ¥
בנימיני

כל-כך זקוקים לקשר עימם, עד כי רבים ¥

עוסקים במיקצועות הקשורים לטיפול ו ¥
עזרה לילדים.

בין חסרונותיהם ניתן למנות את ה ¥
רדיפה המוגזמת אחרי תרופות. מכריהם
יודעים שלכל מכאוב יוכלו למצוא אצלם
תרופה. גם אם לא למדו שום מיקצוע
רפואי, הם מתמצאים יותר טוב מכל
רוקח, בכל התרופות הקיימות בעולם.
הטיפוסים חחלשים יותר בקבוצה זו ¥
חוטאים באהבה יתירה למזון עשיר ו¥ -

לתפנוקים. כשהמציאות אינה נוחה, הם ¥
משנים אותה לנוחיותם, ומאמינים שהבעיה
אינה קיימת. הם לוקים בחוסר ¥

מעשיות. כשמגיעים מים עד נפש, הם

מוצאים פורקן ושלווה במיטה. השינה

עוזרת להם לשכוח את המציאות הקשה,
ומאפשרת להם לשאת את החיים¥ .

בקבוצה השלישית נמצאים אלה שנולדו
בין ה 11-במרץ וה״ 20 בו. אלה הם ה ¥
דגים היותר נמרצים. הם נדיבים, מלאי
שנזכרו, קיימות תכונות שיותר אופייניות
רחמניות, ופחות אמנים, מפני שהצורך
התלהבות ובעלי שימחת-חיים ואופטימבתאריכים
אלה או אחרים.
לעזור לאנושות הסובלת חזק מהצורך ל יות. על פי רוב הם יודעים את רוצנם
הגשים כמיהות וחלומות נסתרים.
ומחליטים במהירות באיזו דרך ילכו. הם ¥
הקבוצה הראשונה שייכת לילידי ה־20
אינם מתלבטים כשאר אחיהם למזל. את ¥
כדאי להזכיר שלמרות נכונותם להקבפברואר
עד ה״ 1במרץ. בקבוצה זו מוצריב
את עצמם ואת זמנם, הם אינם סובאים
את הדגים המוזרים והקשים ביותר
רצונותיהם ושאיפותיהם הם חייבים ל¥
לים
הגבלות, ואינם מוכנים שישליטו

להבנה. בדרך״כלל בולטת אצלם נדיבות-
הגשים, עד כי לעתים אינם מרגישים

בהם משמעת ומרות. החופש והעצמאות
לב ורצון לעזור לזולת. הם אידיאליסטים
שהם מכורים לרצונות ופוחדים מאי-

יקרים להם מכל. בדרך-כלל חייהם לא

וחיים את צער העולם. כשמישהו סובל
הגשמתם.

¥ את מוצאים שהם קורה, אחת ולא
קלים, ל כדי הכל לעשות
ינסו הם בסביבתם,

יצריים מאוד, ויחסי־מין מושכים ¥

עצמם במרכז של התרחשויות מוזרות,
הקל עליו, ויהיו נכונים להקריב מזמנם

ומסקרנים אותם. הם יצירתיים, וכש-
החליטו לבטא עצמם בשטח כלשהו, יעשו *־

ו- בהם פוגעות וצרות פורענויות כאשר קרו לעתים תועלת. להביא כדי
ומטרצם

מאמללות
אותם. אן מעניין לציין שגם
בות הם אינם זוכים לאותו יחס כשהם
זאת ללא פחד והיסוס. הם בעלי השראה ¥

מבעיות קשות הם יוצאים חזקים, ומסוגעצמם
זקוקים לעזרה. לא בגלל שאין
שבאה ונעלמת לפתע, כך שאינם מוכנים ¥
אירע. לא דבר כאילו להמשיך לים מבקשים. שאינם אלא
להם,
שיעזור מי לתכנן ולהמתין. ברגע ש״זה בא להם״
הם נמשכים למיסטיקה ולכל דבר
הקבוצה השניה — ילידי ה 2-במרץ
הם חייבים להתבטא. הם אוהבים להימ ¥

לא פעם הוזכרה כאן השיטה שלפיה
מוזר ותמוה. הצורך להאמין מושך אותם עד ה״ 10 בו. גם אלה, כשאר בני המזל,
צא בתנועה ונמשכים בעיקר לספורט. גם ¥
רגישים מאד, ורגישותם כמעט מכתיבה
מחלקים את המזל לשלוש קבוצות. מי
לאורח חיים דתי, ואם לא זה, לפחות
מקומות רחוקים ומוזרים קורצים להם
להם את צורת חייהם והתנהגותם. מצבי-
ללימודי דת ופילוסופיה. על פי רוב הם
שנולד באמצע המזל שונה מזה שנולד
במיוחד, ובכלל אינם סובלים מקומות
רוח קיצוניים שולטים בהם, ולעתים הם
מבורכים בכישרונות אמנותיים, וחשים
בתחילתו או בסופו. את בני מזל דגים
סגורים.
אף סובלים מחוסר״ביטחון ומהרגשה שלא
קל לחלק לשלוש קבוצות, מכיוון
צורן לבטא את עצמם באחד משטחים
הם אנשי המרחבים הפתוחים, אוהבי ¥
טבע ובעלי אומץ״לב. כאשר מעליבים או ¥
אצל כולם הדשא ירוק יותר. לא אחת
אלה. התבטאותם מקורית ומעניינת, אך
שגם יום אחד בלבד מקשה על האסטרו¥

חשים רגש קנאה עמוק בידידיהם
תמיד קיים הקונפליקט בין הרצון לעזור
לוג להבין את מורכבותו הרבה של בן
תם הם אינם שוכחים, ובהזדמנות הרא ¥
שונה, הם נהפכים לארסיים, עוקצניים ¥
המזל — קל וחומר כשמנסים למצוא
ורק בגלל מופנמותם וביישנותם הם
לזולת, ובין הרצון להביע את עצמם. לכן
ונקמנים. הים הוא אהבתם הגדולה וכל ¥
מצליחים להסתיר זאת מעצמם ומזולתם.
תכונות משותפות בקבוצת אנשים ה ניתן למצוא ביניהם עובדים סוציאליים,
פסיכולוגים, יועצים חינוכיים ואחיות
משתייכת למזל זה. אולם למרות הקשיים
הם שומרי סוד ובעלי דמיון מפותח.
הקשור בו מלהיב את דמיונם.

$מזר החודש :
! דגים

! הקבוצה

* הראשונה היא
!המוזרה ביותו,
! השניה

וגישה מאוד והשלישית מוזרה

ההרגשה אינה קלה. עדיין ממשיכים
לחוש את העייפות והקשיים. המתיחות
בבית אינה מוסיפה
עידוד. גם במקום שבו
אתם עובדים מתעוררות
בעיות פתאומיות.
הבטחות של
ידידים אינן עומדות
במיבחן, ורצוי לא להסתמך
עליהן. לקראת
( 2במרס -
השבוע הבא המצב ית20
באפריל י
חיל להיות יותר קל,
וכבר יראה האור בקצה
המינהרה. תוכנית לנסיעה כדאי
מוחלטת. בסודיות אותה
לסמור

0וו[

הרגשה של חוסר שביעות־רצון מאפיינת
את התקופה. השיפוט אינו בהיר כפי
שהיה, ההרגשה הטו בה
שהיתה מנת חלקכם
בחודשים האחרונים
נעלמה כלא ודתה,
נאלצים לעשות
חשבון־נפש, למרות ׳ש מנסים
להימנע מלהיכנס
למצב־רוח כל־כך מכ •וי׳>|-
1 24 נאפריל ־
ביד ומחייב. המחשבה
0׳; במאי
על נסיעה לחו״ל תו סיף
יותר התלהבות,
ובהחלט כדאי לתכננה. בשטח הרומנטי העניינים
יגעים ולציפיות הגדולות אין מענה.

]11111

סיכסוכים שהיו לאחרונה גרמו למתח
ולעצבנות• רצוי לשוחח בגלוי עם הנוגעים
בדבר• שיחה כזו
תביא לגישה שונה
ולהקלה רבה. בעיות
כספיות מציקות, אן
אל דאגה, סכום כסף
ממקור בלתי צפוי
עשוי להקל על הקושי
הזמני. קרובים או ידידים
השוהים או גרים
בחוץ־לארץ מתכוננים
לבוא לביקור, ואולי
אף להציע נסיעה משותפת. כדאי לחשוב
על כן ברצינות. אל תתעקשו יותר מדי.
1914 1

ן1א!חי0

חשים התקדמות בשטח העבודה, וכבר
מתכננים המשך לימודים בשטח שבו אתם
מתעניינים. הבעיות עם
בן־הווג נגרמות בגלל
עקשנותכם. יש לש פוט
את המצב בצורה
הגיונית ומציאותית. כל
סטייה מהשכל הישר
תביא אתכם למצבי־רוח
קישיס ולאכזבות. מצד
שני, ראיה נכונה עשו־
21 ביתי ־
20 ביילי
יה לשנות את התקו__

בענייני כספים המצב
עומד להשתפר. נצלו את הומן
לעיסקות חשובות. בני דגים מתאימים לכס.

המצב הקשה עדיין נמשך. אך כבר לקראת
סוף השבוע תרגישו שיפור, ועד
השבוע הבא תוכלו
שוב לחזור לעצמכם.
השינוי יפתיע גם אתכם.
השמש שוב תאיר
לכם פנים• חיי החברה
יתפסו מקום חשוב,
הרגשות יבוטאו בצורה
נעימה וידידותית,
חדשות יתחילו להת21
ביולי -
ו 7באוגוסט
פתח לאיטן. רצוי להתחיל
לתכנן כעת
נסיעות לחו״ל. לא דרוש מאמץ רב כדי
להגשים את המטרות הנכספות שלכם.

תקופה נעימה ומשעשעת. חשים צורך
להביע אתעצמכם בצורות שונות, כדי
לתת ביטוי לחדוות־החיים
המתעוררת. ענייני
האהבה מעסיקים
מאתכם
למעלה
הרגיל, מרגישים נכו נות
לחוויות רגשיות
חדשות. פרשיות־אהבה עומדות בלתי־יציבות
להסתיים, וכבר קורצות
בפתח הזדמנויות
אחרות. נצלו היטב את
התקופה. המצב הכספי אינו דומה למצב
הרומנטי, כאן עליכם להיזהר במיוחד.

1111111

ענייני כספים גורמים לאי-שקט ולדאגה.
את הזמן האחרון מלווה הרגשה של
חוסר־ביטחון בעניינים
אלה, אן להרגשה זו
אין על מה להסתמך.
תוך כמה חודשים תוכ-
לו להיווכח שהמצב
משתפר. הורים מבוגרים
וקרובי מישפחה
אחרים באים בדרישות
מרגיזות, ולא צודקות.
אל תהססו לערב גם
קרובים ואחים היכולים
לסייע לכם• בן־הזוג חושב עליכם
טובות ואינו חש שהקשר סוגר עליו.

בתחילת השבוע תהיו עדיין עסוקים בדברים
המשמחים את הלב• קשרים חדשים
יחליפו קשרים ישנים __
ומסובכים. פגישות ו מסיבות
חברתיות יוסיפו
נופך עליזות לתקו פה.
לאמנים שביניכם
זו תקופה זו של יצירה
ויכולת ביטוי. בהמשך
השבוע תחושו בשינוי
האווירה. תמצאו את
עצמכם עסוקים בעבודה,
כשתוטל עליכם אחריות
גדולה מהרגיל. העייפות המצטברת
עלולה לפגוע בבריאות, השתדלו לנוח.

עיכובים בתוכניות הקשורות לשיפוץ ה בית
צפויים השבוע, למרות שכבר הכל
מתוכנן ומאורגן, כדאי
להתכונן לבלתי צפוי.
הימנעו מביזבוז בכל
הקשור לרכישות חד-
שות לביתכם. אורחים
עשויים או עלולים
להגיע, ולהוסיף למתח
שכבר מלווה את התקופה.
נסיעה קצרה
תעזור לכם לשפר את
מצב״הרוח. הצעה מ עניינת
הקשורה לשינוי מקום העבודה
כדאי לשקול בכובד ראש ובכיוון חיובי.

הגדיים יחושו בהתעוררות חדשה השבוע,
ולמרות המסירות לעבודה, מוכנים להש קיע
מאמצים נוספים
באירגון חדש של מקום
המגזרים. קשרים יש נים
מעודדים ומעוררים
תיקווה וציפיות. העניינים
הכספיים מוסיפים
הנאה, וסכומי כסף
עשויים להגיע במפתיע.
21 בדצמבר ־
מעניין שדווקא כעת,
י< 1בעיאר
כשזמנכם מוגבל, צצים
בראשכם רעיונות חדשים
בקשר ללימודים. בשטחים שמושכים
אתכם במיוחד תוכלו להצליח. נוחו קצת.

דליים נמצאים במתח רב, ומעמיסים על ¥
עצמם עבודה נוספת, וגם ...את צרותיהם ¥

של ידידיהם. הנטייה

להגיע לקיצוניות תהיה
בעוכריהם, אם לא

תמתנו את תגובותיכם
האימפולסיביות

ענייני כספים מצריכים

זהירות מיוחדת. נסי¥

עות
קצרות יוסיפו
20ג-יגואד— ¥
הנאה ויפגישו אתכם

* 1בפברואר
עם מכרים חדשים ומר׳

שימים. בתקופה
לימוד שלזו שפה חדשה. קלי¥ -
כדאי לתכנן

טתכם טובה, ותוכלו להגיע לתוצאות.

ווי

עידוד¥ ,

הפתעות בתחום העבודה יוסיפו
ויביאו עימן רעיונות חדשים ומחשבות
שונות. את אלה יש
לתכנן בקפדנות ולא ל היסחף
לחלומות ולדנד
יונות לא מציאותיים.
נסיעות לחו״ל עומדות
על הפרק, ולמרות ההתרגשות
והחשש יתברר
לכס, שנסיעה זו עתידה
לגרום לשינוי מש מעותי
בחייכם. פגישה
עם בן המין השני לא
תהיה פג״שת־נימוסין גרידא, ואי״אפשר
וחשובה.
יהיה להתחמק משיחה גלויה

מסהר אויר גלייד מוצק.
סופג ריחות ומפיץ ניחוח רענן
במשך שבועות.
פשוט מסובבים את הראש,
ומושכים כלפי מעלה.
מטהר האויר המופלא הזה,
עשוי מחומר מוצק וריחני
הסופג ריחות בית,
ומפיץ ניחוח מרענן שבועות
על גבי שבועות.
המצאה אדירה.
לרשותך 5ניחוחות מרעננים.
עוד מוצר של ג׳ונסון.
618016 גלייד־מטהרהאויר המוצק בעל הפעוטה המתמשכת.

יבואן:

דנשר]

|טר״ד

מוצרי איכות ויופי לשימוש אישי וניתי

משווק: ברק אבנר מפיצים בע״מ,
טל 922855 :־.03

העבודה שלי בנויה על המון החלטות קשות.
עוזרת הבמאי יודעת כבר
שמה שמסייע לי לעבור יום מתוח של הסרטה
הוא ספל תה אמיתי.
התה מרענן, מעורר ומרגיע אותי.
עכשיו אני יכול לתכנן
את הצילום הבא ולשלוט במצב.
אני יודע מה טוב בשבילי.

תה אמיתי זה ויסוצקי.

ניתם מערכות תדמית

י * ר.ו

מאת

ועיתונים, בשעה שהחיילים יורים בשכם
באוויר וברגליים ופוגעים, משום־מה, ב בטן
ובחזה של מפגינים.

אבנר

וכעיקר: יש כידו תרופת
פאטנט לכל הבעיות כשטחים הכ
כושים. הוא דוגל כרפורמה כפרית.

הו סיפור עצוב:
י היה היה פרופסור. הוא נחשב כאיש
רציני וחשוב בשטח התמחותו. הוא גם
חיה אדם יוליטי, בעל השקפות ליברליות
ביותר.
באחד הימים הוא התמנה כראש המינהל
האזרחי בשטחים שהיו כבושים בידי ארצו.
בשטחים אלה התנהל מאבק נגד שילטונות
הכיבוש, מאבק שתלד והחריף.

זה היה יכול להצחיק, לולא היתר. דרך
זו מובילה לאסון, ואולי לשואה שלא תינתן
לתיקון.
כאשר שמעתי לראשונה על כוונתו של
אריאל שרון למנות את מילסון, תמהתי.
על פי הבנתי המוגבלת, ייצגו השניים
גישות הפוכות. מילסון היה ידוע כמי
שדוגל בפיתרון ״ירדני״ ,תוך מילחמה
באש״ף. אריאל שרון ידוע כמי שרוצה
להפיל את השילטון הירדני בעמאן, ולכונן
שם שילטון פלסטיני, בהנהגת -אש״ף.
אולם השניים הסתדרו חיש מהר. הם
חיברו יחד את היסודות השליליים שבשתי
הגישות, וביטלו את היסודות החיוביים
שבשתיהן. הוחלט להילחם בירדן ובאש״ף
גם יחד, ולהגשים את תוכנית־הפלא של
הפרופסור.

לאט-לאט הסתחררה דעתו של הפרופסור.
הוא לקה בשיגעון־הגדלות. נדמה היה לו
שהוא נפוליון חדש. הוא זילזל בכל קודמיו
וסבר שהם היו טיפשים. הוא היה בטוח
שיש בידו תרופת־פלא, שהוא יפתור את
הבעיה, ישבור את המורדים ויטפח יסודות
צייתניים.

הסוף היה מר, מר מאוד.

חבוובשר בער
בנסיונו לגדל

טי הילד נחל תבוסה מוחצת
קוחלינגים ־ ומגיב במעשה־ואווה ילדותי

מי האיש ז אני מתכוון, נמובן, לז׳אק
סוסטל.
לפני 23 שנים בדיוק ביקרתי אצל ז׳אק
סוסטל, במישרדו בשדרת סנט־ז׳רמיין.

ואכן, היתה זאת המצאה חדשה
לגמרי, מהפכנית לגמרי, שלא נשמעה
מעולם ולא נוסתה מעולם :
טיפוח קוויזלינגים.

חמזנ שד השתגע
^ ופטל היה מומחה לתרבות האיג־
״ י דיאנית במכסיקו, שמלפני תקופת
קולומבוס. בשטח זה היה מומחה גדול.
הוא הצטרף לתנועת הגנרל דה־גול, היה
בה אחד האישים השמאליים והמתקדמים
ביותר. כיהן כשר וכנציג צרפת באו״ם.
כשהתפנה סוסטל כמושל כללי באל-
ג׳יריה, שמחו כל שוחרי־הקידמה. מילחמת-
השיחרור האלג׳ירית העקובה־מדם, שפרצה
ב־ , 1954 הדאיגה אותם. באמתחתו של
סוסטל היו תוכניות רבות לרפורמות ליב רליות.
הוא התכוון לשנות את המצב
מעיקרו.

ואז קרה משהו לסוסטד. אויכיד
הסכירו זאת כד :״כשאתה מו של
כארץ ככושה, וכידיד החיים
והמוות של מיליוני אנשים, כשעשרות
שוטרים על אופנועים רוכבים
לפני מכוניתו ואחריה, אתה
מתחיל לחשוב שאתה נפוליון. זה
קרח דסוסטל.״
סכנה זו אורבת במיוחד לפרופסור, אד8
שעסק בעיקר בספרים ובדברים מופשטים.
הוא עלול להסתחרר יותר מאשר קצין,
למשל, הרגיל לשלוט. אנשי־רוח רבים
מקנאים, בסתר-ליבם, באנשי־הכוח, וסוב לים
מריגשי־נחיתות על עיסוקם במילים.
כשניתן לפתע בידי איש כזה הכוח לשפוך
דם, לכלוא, לפתוח באש, להרוג, לסגור
עיתונים ואוניברסיטות, הוא עלול להשתגע
ולהיות לעריץ.
זה קרה לסוסטל, לדעת יריביו. אנשים
ששנאו אותו פחות הסבירו כי סוסטל בא
לאלג׳יריה, ראה יותר מדי גופות של גב רים,
נשים וילדים שרוסקו במילחמת־הטרור
האכזרית. הדבר שינה את אופיו.
כששוחחתי איתו, הוא כבר היה אחד
מראשי האגף הימני הקיצוני ביותר בצרפת,
וגם ידידו של מנחם בגין. הוא הטיף לברית
מדינית־צבאית בין צרפת-וישראל, לשם
מילחמה משותפת בערבים. הוא היה
משוכנע כי צרפת לא תיטוש את אלג׳יריה
לקולם, כי זהו ״חלק בלתי-נפרד של צרפת״.
שאלתיו* על עתיד המילחמה, שבה
* על שיחה זו דיווח אורי אבנרי בגליונו
העולם הזה ( )1013 שהופיע לפני 25 שנים
בדיוק, ב־ 13 במארס .1957

בגין ע מי לסון ( למעלה ) ועם סוסטד 1957
לחמו אז 400 אלף חיילים צינתיים נאנשי-
המחתרת, שטיספרם לא עלח
אחת .״האם יכולה צרפת באמת לקוות
לניצחון ולהרגעה ז״ שאלתי.
״זה לא אותו הדבר,״ השיב ,״יש הגדל
בין ניצחון ובין הרגעה. ניצחת צבאי
גרידא אינו בא בחשבון. זה לא סוג כזה
של מילחמה. לכל סוג של מילחמה יש
סוג מתאים של ניצחון. המילחמה הזאת
היא פסיכולוגית ופוליטית, היא מילחמת-
תעמולה. עלינו לנצח אותם בשדה שחם
לוחמים בו. עלינו לשנות את התנאים,
כדי שהמורדים ימצאו את עצמם מבודדים.״

על י*נ8

איך ז

סוסטל :״אני הצעתי בשעתו
רפורמות, כעיקר כשטח העירוני.
עכשיו הן יישומו.״
כבר אז תמהתי על אי־ההבנה התהומית
של איש מלומד ומתוחכם זה. האם לא
ראה לפניו תנועה לאומית גדולה ז האם
סבר באמת כי ניתן לשים קץ למילחמת-
שיחדור לאומית באמצעות ״רפורמות עי רוניות״

כיום, אחרי 25 שנים, התוצאות של
גישה זו היא נחלת ההיסטוריה. ביגלל
אנשים כמו סוסטל, נמשכה מילחמת־אלג׳יריה
עוד שנים רבות. במילחמה זו
ניספו יותר ממיליון בני-אדם, וכרבע הארץ
נחרבה. הרפובליקה הצרפתית קרסה תח
תיה,
וצרפת התנדנדה על עברי-פי־סחת
של מילחמת־האזרחים. גדול הצרפתים של
•מיו — דה־גול — הוחזר לשילטון כימעט
כדיקטטור. הוא כרת שלום עם ה״טרוריס־טיס״
(כדבריו :״שלום בין אמיצי־הלב״),
הוציא את צרפת מכל השטחים הכבושים,
וצימצם אותה בגבולות צרפת הישנה, שם
שיגשגה ופרחה מאז כפי שלא פרחה
מעולם.

ואילו סדסטל המשיך כדרכו עד
הסוף. הוא נתן את ידו למחתרת
הימנית-קיצונית, האו־אה-אס, שניסתה
לרצוח את דה־גול פעמים
רכות. אך ההפיכה של הימין הקי צוני
נכשלה, השלום נשאר על
כנו, סוסטל נעלם מן הכמה.
חוץ ממני, מי זוכר כיום אף את שמון

תחנת תניא
^ הריהקדמה ארוכה זו אני מגיע
י * אל סוסטל-זוטא, הדגם הישראלי של
אותו זן, הפרופסור (מיל׳) מנחם מילסון.
הוא פרופסור. הוא מומחה למשהו (יצי רות
הסופר המצרי נגיב מחפוט׳) .הוא
התמנה כמושל השטחים הכבושים (״ראש
המינהל האזרחי ביהודה ושומרון״) .הוא
מפעיל שם ״יד קשה״ ,סוגר אוניברסיטות

זד, נשמע כבדיחה, שהרי לא היה שילטון
קולוניאלי אחד בעולם שלא ניסה את
תרופת־הפלא הזאת — ולא היה אף שילטון
אחד שלא נכשל בכך, גם כשנעשה הנסיון
הרחק מאמצעי-התקשורת העולמיים.
אך מילסון הוא איש־הרוח, מומחה לספ רות,
ולכן לא ניסח את הדברים בצורה
גסה ופשטנית. הוא בנה תיאוריה. תיאוריה
מרשימה, מורכבת, מנומקת היטב, שאותה
פיתח ופירסם בכתב־הכת רב־היוקרה של
הימין היהודי בארצות־הברית, קומנטארי.
כתב־עת זה, שהיה פעם רציני, הפך בשנים
האחרונות עמוד־התווך של הימין האמריקאי
הקיצוני. לא במיקרה הועתק המאמר בארץ
בעיתון המערך, דבר.
מילסון כתב את הדברים כשהיה עדיין
ראש ״החוג ללימודי אסיה ואפריקה״
באוניברסיטה העברית. המאמר מהווה,
למעשה, את המצע שעל פיו קיבל את
תפקיד, מושל הגדה, באיצטלה של ראש
״המינהל האזרחי״ .לפני קבלת התפקיד
תבע להעניק לו דרגה של תת־אלוף.
המצע הזה ראוי לניתוח, כי יש בו הסבר־מראש
למעשיו של מילסון כיום.

לעור נגו מיל
ת החלק הראשון של מאמרו הקדיש
י הפרופסור לשליטים הקודמים של
הגדה. הוא ביטל במחי־יד את מעשיהם
של משה דיין, שימעון פרם ועזר וייצמן,
על צבא עוזריהם ויועציהם. כולם היו,
אליבא דמילסון, טיפשים.

טיפשותם התכטאה כמדיניות
של אי־התערכות כנעשה כשטחים
הככושים. מכיוון שהעניקו יחס
שווה ל״מתץ״ ול״קיצוני״ ,ניצחו
הקיצוניים. משום־כך השתלטו
חסידי אש״ף כגדה.
ניתן לערער על קביעה זו. משה דיין
בוודאי לא היה טיפש, וגם לא ליברלי.
אפשר לחייך למיקרא דבריו של מילסיון
כי ״שילטונות ישראל הכריזו כי אין זה
מעניינם מה יאמרו ערביי השטחים, או
מה יהיו דיעותיהם הפוליטיות, ואיש לא
ייענש על הבעת דיעותיו. זאת היתה גם
המדתיות המוצהרת וגם הפרקטיקה היש ראלית
— ועליה היתה תיפארתם של
הישראלים, בהביאם את הברכה של חופש-
הדיבור לבני הגדה המערבית.״

זהו פשוט שקר, ומילסון —
שככר היה פעם כעכר קצין־זוטר

פרופסור >מילי) סון
(המשך מעמוד )25

במימשל ׳הצבאי — יודע את האמת.
האמת
היא שמשה דיין דיכא כל פעילות
מדינית בגדה. מי שניסה לפתוח את פיו
ולהביע פומבית דיעה כלשהי — וביכלל
זה דיעות מתונות — ״עף כמו טיל״ .בימי
דיין פרחה שיטת הגירוש מן הארץ כמו
השיטה של פיצוץ הבתים. עשרות עסקנים
מתונים, שדגלו בהקמת מדינה פלסטינית
לצד ישראל, מצאו את עצמם באישון־לילה
בצד השני של הגבול.
אולם דיין חש בכוחה של ההתעוררות
הלאומית, שהיתה עשוייה להתפתח בשט חים
הכבושים, אילו נותקו כליל מהעולם
הערבי ונסגרו בשילטון־כיבוש קלאסי. לכן
בחר בשיטה, שאכן היתד. חדשנית וחסרת-
תקדים. היא מצאה את ביטוייה העליון
ב״גשרים הפתוחים״ .הקו המנחה היה שלא
להפוך את הגדה והרצועה לסיר־לחץ סגור.
שיטת דיין היתד. מתוחכמת ביותר, והיא
מנעה כל התמרדות רצינית בגדה במשך
שמונה שנות כהונתו כסולטאן השטחים
הכבושים. הלחץ על הערבים היה סלקטיבי,
פעולות־הדיכוי היו מוגבלות, לערבים
ניתנה מדי פעם אפשרות של פורקן. האנ שים
והסחורות נעו כימעט בחופשיות אל
הגדה המיזרחית והלאה. הגדה לא הפכה
בסיס לתנועת־שיחרור מאורגנת. אש״ף
אמנם גדל והתעצם, אך המשיך להתבסס
בעיקר על הפזורה הפלסטינית שמחוץ
לארץ.

זה הי,ה הישג מרשים, שבחסותו
התגשם הסיפוח הזוחל שד הגדה
והרצועה. מכד אויבי העם הפלסטיני,
יתכן כי דיין היה המסוכן
ומתוחכם כיותר.

זה היה המצב כאשר הפך מילסון הדיק טטור
של הגדה. הוא החליט לשנותו מן
היסוד.

נ׳ת־הסנו לסוויווינגיס
^ אותו ׳מאמר שכתב ערב המינוי
״ עדיין דגל מילסון בפיתרון הירדני,
שהוא פסול לגמרי בעיני אדוניו החדשים,
אנשי־הליכוד( .יתכן שבשעת הכתיבה עדיין
האמין מילסון כי המערך יחזור לשילטון.
הוא השתתף באירועים של המערך והצטלם
בהם).
במאמר הוא ניסה להסביר מדוע אש״ף
אינו יכול בשום פנים ואופן להסכים אי־פעם
לשלום עם ישראל. לשם כך הוא מביא
את הטענות השגורות של התעמולה היש ראלית:
נוסח האמנה הפלסטינית. הקשר
בין אש״ף וברית־המועצות, ועוד ועוד.
כדרכם של פרופסורים רבים הוא חי מן
החומר הכתוב, ואינו יודע דבר על המתרחש
באש״ף באמת.
ירדן, לעומת זאת, היא מתונה. מדוע?
״גבולה הארוך של ירדן עם ישראל
העמיד את מקבלי־ההחלטות בירדן לפני
הצורך לאמץ גישה פרגמטית — מאום
ככל שיהיה, בעיניהם, אבל ממשי — של
מדעה יהודית לצידם ...רדיקליזם אנטי-
ישראלי מיליטנטי היה עניין שירדן לא
יכלה להרשות לעצמה ...בקבלם למעשה
את קיומה של ישראל נסמכו, בעצם,
מעצבי־המדיניות הירדנית על תפיסה ה מעוגנת
יפה במסורת המדינית והמישפטית
של האיסלאם — תפיסת ״כוח־המציאות״
(דארורה).״

ערבי שהוא. הם מתכוונים לספח אותה
ואת הרצועה. לשם כך יש לשבור את
ההתנגדות הצפוייה של מיליון ורבע (או
מיליון וחצי) הפלסטינים החיים בהן.
איך עושים זאת? לכך מוקדש החלק
השני, העיקרי, של מאמר הפרופסור.
אפשר לתמצת את אלפי המילים המלו מדות
בצורה פשוטה וגסה.
הפרופסור מיל׳ גילה כי אוכלוסיה מודר נית
זקוקה לשירותים ציבוריים — מים,
חשמל, טלפון, רשיונות, ייבוא, ייצוא,
שרותי אספקה, שרותי בריאות ועוד ועוד.
בשטחים כבושים, כפופים שרותים אלה
לשילטון־הכיבוש.
מילסון הציע לחלק את האוכלוסייה
הכבושה לשני סוגים ברורים :״קיצוניים״
ו״מתונים״ .המילה ״מתונים״ היא אויפמי-
זם. הכוונה היא ל״צייתנים״ — אנשים
המוכנים לציית לשילטון הישראלי תוך
ויתור מוחלט על זיקתם הלאומית, על
שאיפתם לחרות לאומית ולזכויות־אדם.

לפי ההצעה, שילטון־־,הכיבוש
יחדל מלהעניק: את השרותיס החיוניים
לערכים שאינם ״מתונים״,
ותעניק אותם רק ל״מתונים״
כלבד.

הפרופסור המלומד לא הרגיש
סי כמילים אלה הרס, לעצמה, את

שילטון־כיבוש אינו דמוקרטי, ולאוכלו־סיה
הכפופה לו אין שום זכויות־אזרח,
ואף לא זכויות־אדם בסיסיות. כל אדם
בשטח זה יכול להיעצר בכל עת (״מעצר
מינהלי״) ,ניתן לגרשו מהארץ, להפקיע
את רכושו, לפוצץ את ביתו, לרתקו למקום.
הוא תלוי בשילטון בכל דבר גדול וקטון,
החל ברשיון לבנות בית וכלה בהיתר
לייצא סחורה, לעבור את ״הגשר הפתוח״,
לשלוח את ילדיו לבית־הספר, לפתוח חנות,
לקבל עבודה, להשתמש בטלפון — כל זה

כל הטיעון שלי ;גד הקמתה של
מדינה פלסטינית.

מבלי שיהיה מוגן על־ידי החוק, כמו אזרח
רגיל במדינת־חוק דמוקרטית.

למען פינוי השטחים ומתן זכות ההגדרה-
העצמית לפלסטינים, יפחת וייעלם. גם
ירדן תיאלץ לקבל את הפיתרון הרצוי
לישראל.

יוסיניסויס חדש
זי והי תפיסה

גראנדיוזית,

מרשימה

י בפשטותה.
היא ממש עוצרת־נשימה בעוצמת החוצ פה
האינטלקטואלית הטמונה בה. כי היא
מבוססת, למעשה, על שורה של הנחות
שכל אחת מהן מדהימה:

• עם שלם ינהג כמו חמור
שניתן לשלוט בו לפי שיטת
״המקל והגזר״.
• ישראל תצליח כדבר שבו
נכשלו כל מישטרי־הכיכוש הקולוניאליים
כמאה ה־0צ, ללא יוצא
מן הכלל — קיום שילטון של
קוויזלינגים.
• העולם כולו יתייחס אל תמיכתם
של קוויזלינגים כישראל, שתושג
כדרכים שד טרור ממלכתי
ושוחד, ממלכתי, לעיני המצלמות
שד אמצעי־התיקשורת הבינלאומיים,
כאל תכעת־רצון חופשית של
העם המדוכא.
נדמה כי ההנחה הראשונה היא המדהימה
ביותר.
שום אדם בעל תחושה לאומית אמיתית
אינו מסוגל לזלזל בצורה כה תהומית בכוח
התחושה הלאומית של הזולת. אין זו
התנשאות אינטלקטואלית בילבד, זהו עיוות
נפשי עמוק יותר.
הזילזול בערבים, כאילו היו אבק־אדם,
משהו שהוא שונה ונחות מכל אומה ולשון
עלי אדמות, כבר התנקם בישראל קשה.
בשטח הצבאי הביא זילזול למחדלים ה מפורסמים
של מילחמת יום־הכיפורים. ה פרופסור
מיל׳ עלול להביא ליום־כיפורים
מסוג חדש בשטחים הכבושים.
מילסון עצמו מלגלג על דעת קודמיו:
שסברו כי די בשיפור המצב הכלכלי בגדה
כדי לרכוש את אהדת הערבים .״ההנחה
הנאיבית־כלשהו, ששיגשוג ופיתוח כלכלי
יהיו מישקל־נגד להשפעה המקצינה ויציבו
מחסום בין האוכלוסיה ואירגוני־הטרור, לא
התקיימה.״ אך הוא מביע אמונה נאיבית
עוד יותר: שבאמצעות לחץ כלכלי ניתן
לשחד אומה שלמה ולהכריח אותה לוותר
על מאווייה הלאומיים היסודיים ביותר —
שאיפתו הטיבעית של כל לאום במאה
ה־ 20 לעצמאות לאומית ולמדינה משלו.

מכיוון שהפרופסור מיל׳ אינו
מסוגל, כנראה, להכין תחושה פשוטה
זו, הוא דומה לעיוור־צכעים
המנתח את יצירות־המופת שד
הציירים הגדולים. נדמה לו שהוא
יודע על מה הוא שח, כעוד שהעיקר
נעלם ממנו.

שימעון פרס המשיך בקו של דיין בלי
מחשבה יתרה, אך בלי כישרונו הטאקטי
של דיין. הוא יצר גירויים מיותרים, ובימיו
השתלטו חסידי-אש״ף על כל העיריות. גם
עזר וייצמן לא פיתח גישה חדשה, כי היה
עסוק בהשגת השלום עם מצריים, ודעתו
לא היתד. נתונה למתרחש בשטחים ה כבושים.
כתוצאה מכך שלטו בימיו בשטחים
אלה אנשים מסוגו של דני מט והתהוללו
כמה וכמה שערוריות — ד,נסמן לגרש
את בסאם שכעה, גירושיהם של פאהד
קוואסמה ומוחמד מילחם. קו זה נמשך גם
בתקופת כהונתו של שר־הביטחון מנחם
בגין, כאשר נעשו הנסיעות להתנקש
בחייהם של ראשי־העיריות.
בכל התקופה הארוכה הזאת נמנעה
התקוממות כללית של תושבי הגדה וה רצועה
99.970 .של אוכלוסיה זו הכירו
באש״ף כבנציגותם הלאומית הבילעדית,
אך הנהגת אש״ף בביירות לא יכלה להפ עילם
כרצונה.

שהרי אותם השיקולים, המנחים את
ירדן, ינחו מחר בהכרח גם את ראשי
המדינה הפלסטינית׳ ,יהיו אשר יהיו. גם
להם יהיה גבול ארוך עם ישראל, שיכריח
אותם לאמץ לעצמם גישה פרגמטית. הם
לא יוכלו להרשות לעצמם רדיקליזם אנטי-
ישראלי מיליטנטי. התפיסה האיסלאמית
של דארורה תקסום גם להם.

אולם הפרופסור מיל׳ כלל אינו
מרגיש כסתירה זו. גישתו האנטי־פלסטינית
אינה מדעית ורציונלית,
אלא עיקר־אמונה.

חלק זה של התיאוריה שלו אינו חשוב.
הוא נועד לשרת את האדונים הקודמים,
אנשי־המערך, הנאחזים בפיתרון הירדני
כמו טובע בקש. האדונים החדשים של
הפרופסור מיל׳ יכולים להתעלם מפילפולים
אלה. אין הם מתכוונים להחזיר אף מילימטר
ריבועי אחד של הגדה לירדן, או לכל

מידסון הציע להשתמש כעוצמה
אדירה זו, הנתונה בידי שיל־טון־הכיבוש,
כדי לתת פרס ל־
״מתונים״ ,לשפר את רמת־חייהם
ולאפשר להם להשתלט על כני־עמם,
וכדי להעניש יום־יום את מי
שאינו ״מתון״.
בדרך זו יושג ״שיחרור אוכלוסיית השט חים
מאחיזתו של אש״ף.״ תקום התארגנות
של ״מתונים״ .״מתונים״ אלה יתנו לגיטי מציה
ערבית להמשך שילטון־הכיבוש, ואף
לסיפוח השטחים לישראל. העולם כולו
יראה כי הערבים רוצים בסיפוח זה, ואינם
רוצים באש״ף. לחץ העולם על ישראל,
אנוור

* כשכיהן מילסון כמלווהו של
אל־סאדאת בעת ביקורו בארץ.
** יושב: פרופסור שלמה אבינרי,
מנכ״ל מישרד־החוץ בימי שילטון המערך.

מדוע השתלט אש״ף על האוכלוסיה
בשטחים הכבושים? מילסון אינו מסוגל
לראות את התשובה הפשוטה: מפני ש־אוכלוסיה
זו היא עם, ואש״ף התגבש
במנהיגותו הלאומית של העם הזה, כמו
שהנהלת הסוכנות היהודית התגבשה, ב שעתו,
במנהיגותו הלאומית של היישוב
העברי. בארץ. יתכן כי הבריטים לא הת מצאו
ביצירות נגיב מחפוט׳ ,אך הם ידעו
מהי תנועה לאומית. הם לא ניסו לערער
את שילטון הסוכנות ביישוב. הם ידעו
שאין לזה כל סיכוי. גם גדול המפקדים
האנטי־שמיים, סר אוולין בארקר, שתבע
מחייליו ״לפגוע ביהודים בכיסם״ ,לא
העלה על דעתו שהפגיעה בכים תביא
את היהודים הארורים להסתלק מנאמנותם
למוסדותיהם הלאומיים, ולאמץ לעצמם
קוויזלינגים אשר ימונו על־ידי הנציב
העליון.
מילסון מאמין בכך. נדמה לו שאש״ף
השתלט על אוכלוסיית השטחים הכבושים
באמצעות האיום בטרור והעברת כספים.
״האמצעים של אש״ף בשטחים היו, איפוא,
דו־סיטריים — הצעת דמי-פטרונאז׳ מצד
אחד, וטרור פיסי והפחדה מצד שני.״
האמת היא, כמובן, כי לא היה טרור
פיסי, מפני שלא היה כלל צורך בו. כשבא
מילסון לפרט את הטרור הנוראי של אש״ף
כלפי המנהיגים בשטחים, לא מצא אלא
את עבד־אל־נור ג׳נחו, שנהרג מפני שהיה
סוכן גלוי של המושל הצבאי ברמאללה
ועסק בהעברת קרקעותיהם של ערבים
להתנחלות יהודית, ואת השייח׳ האשם
הוזנדאר, שנהרג (אולי!) בשל תמיכתו
ביוזמת אנוור אל־סאדאת.

שני הרוגים ואף תריסר הרוגים
כ־ 15 שנות כיבוש — זהו כמעט
שיא עולמי של חוסר-טרור. המה•
(המשך מעמוד )62

הזדמנות אחרונה דפני החג
קשר גסזלגעיות׳

ער כ ד המלא

המבחר הגדול ביותר בארץ לבחירתכם. כולל מבחר
ענק של מוצרי יבוא חדשים לחג בכל המחלקות:
כלי אוכל • מערכות אוכל • כלי
הגשה • קערות מרכזיות • מערכות
תה וקפה • כוסו ת זכוכית • ספלים
ו״מגים״ • מערכות סכום • כלי
בי שול ו א פי ה • סי רי ם •
מחב תו ת• תבניות • קו מ קו מי ם •
קערות • כלי עזר למטבח • כלי
א ח סון • צנצנות לתבלינים •
מערכות ״ששת״ • פותחנים •
כפפות • כפות בישול • תרוודים
כלי עץ • מגשים • קעריות •
קערות • כלי הגשה לגבינות • כלים
דקורטיביים מ תנו ת • המבחר
הגדול ביותר בארץ של מתנות
שימושיות ודקורטיביות מעץ, קש,
8.3.82ק שר בראל נצרים, קרמיקה, זכוכית, פלסטיק

וחרסינה • מבחר מ ק סי ם של מוצרי
עץ מגולפים בעבוד יד מהמזר ח
הרחוק ומאפריקה מוצרי ק ש
ונצרים • שטיחים בכל המידו ת •
סלים • סלסלות • כלי א ח סון •
מפיות לשולחן • מוצרי נוי •
וילונות טכס טי ל לבי ת • בדים
מהודו במגוון דוגמאות מרהיב
• בדים הודיים עתיקים • מפות •
מפיות • כיסויי מי ט ה • כריות •
וילונות • רי הו טקל • חו ב ה לראות!
• מבחר שולחנות • שידות
ומחיצות מהודו עם גילופי
אומנות • מרהיבים בעבודת
י ד • חד שבקלאס • מתנות ! 4
וצעצועים לילדים

ר שת חנויו תקלאס 11קלאס, דיזנגוף סנ טרפ תו ח רצוף כל היום • קלאס, דיזנגוף • 224
קלאם, לונדון מיני ס טו ר, אבן גבירול • 30קלאס בכל בו שלום ב קו מתה או פנ הובמחלקת כלי בי ת
קלאס הנביאי ם 0 2 3 1 , 9קלאס, ד בו טי נסק׳ 5 1 ,65נ> 1ו 11׳8ני 1*1וקלאס, סו קולו ב 47
?^׳3ו 1>(>1|.י 1יקלאס, מ ר כז מסח רי >1>1יוו 1קלאס, מ ר כז מסח רי 1חזו *ין יקלאס, הרצל 181
קלאסהדסה ( 52ע גלידת ב״ש)
1111וקלאם, רח־ הלני המלכה , 9בנין טפחות
_ קלאס, רח׳ מוהליב ר פינ ת נורדאו 8111*111״ קלאסה״ ,רח׳ ש מו א ל הנ ציב 12
קלאס, רח׳ ביאלי ק 1x11 , 36קלאם, שדי קוגל, בנין צמרת.
ניתן להשיג נם אצל החנויות המורשות הבאות • כייס: עינבל (כהן) ,ויצמן • 84 ערר:פירחי זר,ב,מרכז מסחרי ערד
• רמתא בי ב: שהרזאדה, מרכז נוה אביבים • חדרה :״ד!רון ופרח״ • טבריה: כל-בו מטבח ובית, ככר העצמאות •
יהוד: סמ״ל, קיבוץ גלויות • 42ב תי ם: מורן, בלפור .85

בנו של מייסד לזז־־י, שנולד אחרי הריגתו, אומו:

פוליטיקה!״״
זקתי שם מעמד שנתיים וחצי.
היו לי ציונים גרועים במיקצועות
הריאליים, ולולא הייתי עוזב׳ היו
מעיפים אותי.״
בהתייעצות מישפחתית הוחלט

שיאיר יעזוב את בית־הספר כדי
שיוכל להיכנס לכיתה השביעית
בבית־ספר אחר. הוא עבר לגור
אצל דודו, אחי אביו, הקבלן דויד
שטרן, ולמד בתיכון עירוני ד׳

בתל־אביב .״הרעיון התגלה כחכם,
שכן גמרתי את הלימודים וקיבלתי
תעודת־בגרות.״
ב־ 1960 התגייס לצבא. בתחילה
היה מדריך־טירונים בבסיס הדרכה

ותת תמונת אנא:

יאיר הבן בחדר המגורים
בביתו, שבו תלויה התמונה ה־זפורסמת
של אביו, התמונה היחידה של האבא, הנמצאת ברשות הבן.
אשתו
*י אחר שהיתה
של טרוריסט, התקשתה
זמא למצוא עבודה. אני לא זוכר
זת התקופה הזו, אבל אני יודע
!והיו אלה זמנים קשים מנשוא,״
!יפר איש־הטלוויזיה יאיר שטרן,
נל הימים שאחרי מות אביו, מם־
ן ד לח״י, אברהם (״יאיר״) שטרן *.

יאיר־הבן מתאר ימים אלה במי־
(ים ספורות, אולם עובדה הידועה
:ימעט לכל היא כי תקופה זו,
עבור בני מישפחת שטרן, היתה
זחילתן של ״שבע השנים הר־נות״.
רוני
שטרן, אמו של יאיר, עב ה,
לדברי בנה, תקופה קשה. היא
זתאלמנה בנסיבות מיוחדות במי־
:ן. בעלה, אברהם, נהרג על־ידי
זבריטים. רוני היא מורה למוסיקה
׳בתי־ספר רבים סירבו להעסיקה
בשל בעלה ״הטרוריסט״ ,והיה
זיים החשש שהבריטים ינסו לפי
:וע ביאיר הפעוט ובאמו.
יאיר שטרן נולד ברמת־גן ב־
; , 194 חמישה חודשים אחרי שנה *
למעשה נקרא האירגון הפו ש בימי חייו של יאיר ״האירגון
זצבאי הלאומי בישראל״ ,להבדיל
ז״האירגון הצבאי הלאומי בארץ־
שראל״ .השם לח״י נולד לאחר
וכן.

רג אביו. כינוי אביו במחתרת היה
יאיר, ובנו ירש שם זה כשנולד.
עד גיל 4חי יאיר עם אמו אצל
הוריה ברמת״גן. כשהגיעה האם
לנקודת־השבירה, בשל הפחד ה מתמיד
(״אברהם קריניצי, ראש־עיריית
רמת-גן דאז, היה מודיע
לאמא לפני כל חיפוש של הברי טים,
כדי שתסתיר אותי״) עבר
יאיר דירה .״עברתי לגור עם סבא
וסבתא ברמודהשרון, ואמא נשא רה
ברמת־גן כדי למצוא עבודה.״
כעבור זמן קצר נישאה רוני שט רן
בשנית. אחרי נישואיה לקחה
האם את בנה, ויחד עם בעלה
עברו להתגורר בהדסים.
היו אלה הימים שלפני מיל-
חמת־העצמאות וכפריהנוער המ שגשג
כיום היה עדייו בחיתוליו.
דב זמיר, בעלה של רוני, היה
מורה ורבדהתרבות בכפר, ואילו
רוני עסקה במיקצועה — מורה
למוסיקה.
על מעללי אביו יודע יאיר מ סיפורים
של בני-המישפחה ומן ה ספרים
הרבים שנכתבו מאוחר יו תר
על אביו ועל לח״י.
״אין לי תמונות של אבא, ואיני
מכיר את מראה פניו,״ אומר יאיר,
המכיר את פני אביו רק מתמונה
אחת ויחידה, התלויה בביתו, ומ־צילומים
שלו בספרים המספרים
על תקופה זו.

או אחד לא דומה

די, טוען יאיר. בתצלום שלושת מבין הארבעה: גיל,

ענת ודני, עם אשתו דסי. הילדים אינם מתרגשים
מחבריו ׳המפורסמים של אביהם שנוהגים לבוא לביתם
.״אבא שלנו מפורסם כמוהם״; טוענת ענת.

__גרוע
במתמטיקה
^ חרי שנה של חיים בהדסיס
י ארזו בני מישפחת שטרן־
זמיר את מיזוודותיהם ועברו לגור
ברמת־השרון. במשך שלוש שנות
חייהם שם נולדה ליאיר אחות,
מירי.
במשך שנים רבות חיו בני״ה־מישפחה
״על מיזוודות״ .כשהיה
יאיר בן 9עבר עם הוריו לנתניה
״שם למדתי בבית־הספר העממי
ביאליק,״ ובגיל 14 ניסה להשתלב
במערכת הצבאית והלך ללמוד
בפנימיה לקציני־ים בעכו .״הח־

האם יש דמיון?

משמאל מייסד
לח״י, אברהם
שטרן, בתמונה משנת 1940 ומימין בנו

שנקרא על שם כינוי־המחתרת של האב, יאיר שטרן.
האב, נהרג חמישה חודשים לפני שנולד בנו. הבן
נאלץ לעזוב את רמת־גן מפחד מהבולשת הבריטית.

שבה שיכן את הזוג הטרי, ואף
נתן ליאיר מישרה נוספת. הוא היה
אחראי על חלוקת העיתונים בעיר.
״הייתי נוסע בבוקר לשדה־התעו-
פה, ממלא את הפיאט בעיתונים,
עד שלא ראו נהג, ומחלק אותם
בעיר.״ עיסוק זה הוסיף עוד כמה
לירות למשכורתו החודשית של
הכתב לענייני־הדרום. דסי הת חילה
לעבוד במישרד־נסיעות, ועד
מהרה נולד בנם הבכור, שי.
לפני שנולד שי, צריו היד,
יאיר לטוס לארצות־הברית במיש־לחת
של מועדון רוטאו־י. הוא נסע
ביום שבו נערך טקס ברית־המי־לה
של בכורו, והשאיר בארץ את
אשתו הצעירה ואת בנם הפעוט.

הטלוויזיה

בפילדלפיה, שם לימודי למד
וקיבל תואר מאסטר.

(בד,״ד) ,4ואחר־כו הדריך בבית-
הספר לחיל־רגלים.
בסוף 62׳ השתחרר בנו של מנ היג
לח״י, שזה עתה מלאו 40 שנה
למותו, והתחיל ללמוד בחוג למד-

באוניברסיטת
עי־המדינה
אביב.
כשהיה יאיר בתיכון הוא התחיל
לעבוד ככתב־ספורט בעיתון חדשות
הספורט ,״וזה תפס אותי. רצי תי
להיות כתב צבאי,״ נזכר יאיר,
כשהוא מתרווח על הכורסה ב־חדר־המגורים
שבביתו המלא ב עציצים
,״אבל לא נתנו לי.״
במקביל ללימודיו באוניברסיטה
הוא התחיל לעבוד בצהרון מעריב
ככתב־ספורט. במשך שלוש שנים
סיפק יאיר את סקרנותם של אוהדי
הספורט. כשסיים את לימודיו, ב שנת
65׳ ,״רציתי לפרוץ החוצה
מהספורט.״ הוא ניסה לפלוש ל תחומי
כתיבה נוספים. בין השאר
שימש ככתב לענייני מישטרה

במשך שלושה חודשים שהה יאיר
באמריקה וחזר ערב מילחמת 2שת־הימים.
כשהיו חברי־המשלחת, בי ניהם
שישה ישראלים, בפילדל-
פיה. הם התיידדו עם בני הזוג
גולדשטיין, יהודים אמריקאים-.
חודשים אחדים אחרי המילחמה
באו הגולדשטיינים לביקור בארץ.
כששהו באילת נפגשו עם יאיר,
והציעו לו לבוא לאמריקה וללמוד
שם. אחרי היסוסים רבים ארז
יאיר שוב את מיזוודותיו, לקח
את אשתו ואת בנו ונסע לפיל-
דלפיה.

111111 *111111 למעלה — אברהם ורוני שטרן
# 1 1 ^ .י 1י 1 - 1בתמונה שצולמה בשנת , 1938
שנתיים אחרי נישואיהם. משמאל — רוני המתגוררת

לימודים
בא ר ה ״ב
^ שהגענו

חיכתה
לנו לאו בית
מכו
עבו

/״ הודעה שיאיר התקבל
ניברסיטת טמפל. חיכה לנו
הדור ומרוהט, אוכל במקרר,
נית במגרש החנייה ומקום
דה,״ מספרת דסי.
העבודה שחיכתה ליאיר היתה
ככתב בעיתון מקומי, אבל האנג־

טקס אזכרה לאב 5״

בעיס שנה למותו של אברהם (״יאיר״) שטרן ובני־

ווו ההמשך

דני בן השנתיים ,״ליצן המישפחה״ ,אינו
מתרגש מהבזקי המצלמות סביבו. על אף
גילך, מרבה דני לשהות בחדר־הטלוויזיה, שבו מרבים בני הבית לשהות.

ובתי־מישפט ,״ואז התפנתה מיש רה
באילת והסכימו לתת לי אותה.״

עיתונים
^ רכע שנים קודם לכן, באחד
י מביקוריו אצל בני־מישפחתו
ברמת־השרון, הכיר יאיר את שב־נחם
היפה, ועד מהרה הפכו ה צעיר
הנמרץ ודסי היפה לזוג קבוע.
כשקיבל יאיר את המישרה באי לת׳
נשא את דסי לאשה .״זו הי תד׳
חתונה גדולה, היו שם לפחות
1000 איש,״ נזכרת דסי ,״היום,
כשאני חושבת על זה, זה׳ היה טי רוף.״
הזוג
הצעיר, שכל רכושו היה
מכונית פיאט ,600 עבר להתגורר
באילת ,״שהיתה אז סוף המדי נה•״
מעריב החזיק באילת דירה,

בנתניה עם בעלה השני דב זמיר, אוחזת בנכדתו[
ענת .״אני בטוח שבאלבומים המישפחתיים שנמצאיו
אצל אמא. יש תמונות ישנות של אבי״ ,אומר יאיר[

לית לא היתד. שגורה בפיו, והלי מודים
גזלו את רוב זמנו .״עסק תי
בכל מיני עבודות מצחיקות,״
מספר יאיר ,״לימדתי הפטרות ל־בר־מיצווה,
מכרתי קברים וצע צועים,
הייתי נהג־משאית, נער־שליח
ומרצה בקהילות יהודיות,
ואילו דסי עבדה כמורה לעב רית.״
בתקופה
זו הגיעה הטלוויזיה
לארץ .״חשבתי לעצמי שהעניין
יתפתח, ולכן הלכתי ללמוד עי תונות
וטלוויזיה.״ במשך שנתיים
וחצי שהתה מישפחת שטרן באר-
צות־הברית, עד שסיים יאיר את
לימודיו וקיבל את המאסטר.
בסוף 1970 הם חזרו לארץ. יאיר
שב לעבוד במעריב ככתב־חוקר.
״גרנו אז בפתח־תיקווה, כי הכסף
שהיה לנו לא הספיק לרכישת
דירה במקום אחר.״ חייהם של
כל השלושה נכנסו למסלול קבוע.

״יום אחד פגש אותי אלכס גיל־עדי
ואמר לי לבוא לעבוד בטל וויזיה,״
מחייך יאיר .״אני באתי
מאמריקה, שם הטלוויזיה היתר,
שיגעון, ופה היא רק התחילה. זה
נראה לי ממש רע.״ אולם גלעדי
הצליח לשכנע אותו ויאיר הת חיל
לעבוד יום אחד בשבוע ככתב־ספורט
בטלוויזיה, ועדיין עבד גם
במעריב.
״פחדתי לעזוב את מעריב,״ נז כר
יאיר ,״היה לי טוב שם. מעריב
היה עבורי בית ובית-ספר. היו לי
חברים טובים וממש גדלתי שם.״
אחרי מילחמת יום־הכיפורים
היה מחסור בכוח־אדם בטלוויזיה.
״אנשים התפזרו והמילחמה שינתה
את הסדרים. ביוני 74׳ התחיל יאיר
לעבוד במישרה חלקית במחלקת־החדשות
במעריב. משעה 4לפנות
בוקר. ועד 8בבוקר עבד במעריב,
ומ־ 8וחצי היה כתב־טלוויזה
בתל־אביב.
״אחרי חצי שנה רציתי לעבור
לעריכה. דן שילון, שהיה אז מנהל
מחלקת־החדשות, הציע לי לבוא
לירושלים ולערוך מהדורות חד שות
קצרות בלילה.״
בינתיים כבר חיו יאיר ודסי הו רים
לשניים, בתם ענת נולדה.

מישפחה וידידים רבים באו לכבדו בטקס האזכרה,
בתצלום: רוני, ענת, יאיר ודסי. יאיר, אשר נולז
לאחר מות אביו, מכיר את פניו רק מתמונות

״וגם היא היתד, דומה כל־כך לדסי,
שהחלטתי שלא נפסיק לעשות יל דים
עד שיוולד אחד שיהיה דומה
לי.״ כני־הזוג ערכו ארבעה נסיו־נות
אולם אף אחד מילדיהם אינו
דומה ליאיר.
שלוש שנים מאוחר יותר נפטרה
סבתו של יאיר, והורישה לו ירו שה
גדולה. מהכסף שקיבלו דסי
ויאיר ממכירת דירתם בפתח־תיקווה
ומכספי הירושה הם רכשו
את ביתם הנוכחי, בגיבעה הצרפ תית
בירושלים. הבית הדו־קומתי
מכיל שישה חדרים, ביניהם חדר־טלוויזיה,
שבו מבלים בני־המישם־
חה את רוב זמנם.
לפני שנה וחצי, כשנתמנה טו ביה
סער למנהל־מחלקת־החדשות,
הפך יאיר למפיק הראשי של
מהדורות החדשות. במיסגרת תפ קיד
זה הוא הפיק מיבצעי־שידור
גדולים, ביניהם מישדר־ד,בחירות
להסתדרות, ומישדר־הבחירות ל כנסת.
כשהתפטר
מיכה ליסור מתפקידו
כעורך מבט, הציע יאיר את מועמ דותו
לתפקיד, וזכה במיכרז.
דסי, שהיתר, עסוקה עד עכ שיו
בגידול ארבעת ילדיהם, ש הצעיר
שבהם, דני, הוא בן שנ
תיים,
התפנתה לעסוק במיקצועה,
צורפות.
היא בנתה לעצמה חדר עבודה
בבית, ובו היא עושה ״חמסות״,
״אני מאמינה שהחמסות שלי מביאות
מזל, וכל מי שאוהב חמסות
מוצא את הדרך אלי.״

״איני

חו ש ^

משינויים״
^ איר מעיד על עצמו שהוא
טיפוס מישפחתי. הוא טוען
כי ילדים הם גם תחביב, תחביב
הגוזל זמן רב. בני-המישפחה
מנצלים כל חופשה לטיולים בארץ.
כיום החופשות המשותפות נדירות!.
העבודה גוזלת ממנו זמן רב, שכן
הוא ממשיך עדיין גם בתפקידו
הקודם כמפיק ראשי של מבט.
״עברתי כל־כר הרבה מקומות־מגורים
ותזוזות בחיים, ומסתבר
שיש תמיד דברים בלתי־צפויים,״
אומר העורך הטרי .״אני לא חושש
משינויים. שיניתי כיוונים פעמים
רבות בחיי ואיני חושש מפעם
נוספת אבל לא נראה לי ריאלי
שאעזוב את הטלוויזיה.״

טיבי זכרוגי ן ן
219

יותר 900-0מכתיזתפיאט
נ 0כר1ת בישראל
בר חודש בם 10 ונע.
י שלכך
7מניעים:
בכל חודש מצטרפים מאות אנשים בישראל,
לרשימת הקונים המרוצים ממכוניות פיאט .:

?191 ?911)19

£181:127

הקטנה הזאת גדולה!

סחחסח ;? 191

• 903 סמ״ק
• 5מקומות • 3דלתות
• עד 19.6ק״מ לליטר*.

• 903 סמ״ק • 5מקומו ת
• דגמי ,3,2 - 01ו־ 5דלתות
• דגם ״ספורט״ 1050 -ס מ״ק
• עד 19.6ק״מ לליטר*

146,940 שקל

החל מ־ 153,450 שקל

המסחרית הפרטית

?191:128

המשפחתית המבוקשת

• 1050 סמ״ק • תא מטען בנפח
2.5מ״ק • הוצאות מוכרות
לצרכי מס

• 1116ס מ״ק • 5מקומות
• דגם 01.־ 4דלתות
• עד 16ק״מ לליטר*

177190 שקל

160,500 שקל

?196 6111110

הרבה יותר בטוחה

• 5מקומות • 5דלתות
• עד 17.8ק״מ לליטר*
• 1100ס מ ״ ק־ 601. ,6001.
• 1300ס מ״ ק651. ,6501. -
• 1500ס מ ״ ק־ 75 01.
ג ם אוטומט ומזגן אויר• 1300 סמ״ק 75 -ח 5קע 5
עם תוספות הכלולות במחיר

?196131

המשפחתית המנצחת במרוצים
• 5מקומות מרווחים
• מרכב קשיח מפלדה.
• 1365 סמ״ק )=1.01. -ו־ז3110־ו1\/11
• 1365 סמ״ק ־ 3 01.רח3־ו0רו3ק
• 1600ס מ״ק 1-ז0ו31ז11ע 1־ז6נן ו 51
1600ס מ״ק 1=1.01. -

ג ם אוטומט ומזגן אווירהחל מ־ 266,310 שקל

החל מ־ 188,280 שקל

1;8.ח§ 6ז 196

הנמכרת ביותר מטוגה

גם החודש יימכרו בישראל
מאות מכוניות ״פיאט״.
איזו מהן תהיה שלן!

יצירת אמנות איטלקית
• 1600 או 2000 סמ״ק
• חלונות קדמיים חשמליים
• קד סיבובי מנוע אלקטרוני
• שעון דיגיטלי.

החל מ־ 383,700 שקל

מיגון נגד חלודה
*ב־ 90 קמ״ש בתנאי ניסוי של ביהח״ר

המחירים לפי מחירון מס׳ 22 כולל מ.ע.מ.

איואן.. :ויתנוקו את נזמי הזהב

כתב סאנדיי טיינזס, אמיר טהירי — מומחה בעל מוני טין
בינלאומי בענייני דרום־מערב אסיד — ,דיווח השבוע,
שאיראן עומדת ל׳מכור תכשיטים ואוספים מרכושו של
השאה המנוח, כדי לממן את מילהמתה נגד עיראק.
ממשלת איראן מקווה שאוצרות השאה יניבו לפחות
מיליארד דולר.
!נאזר אני־האישמי, הממונה על נכסי השאה מטעם
ממשלת איראן׳ מספר שביו השאר תמכור איראן את
היהלום הענק, ים האור, ששוויו מאות מיליוני דולר.
יהלום דומה, הר האור, נמצא ברשותה של מלכת בריט ניה׳
וסיכויי הל אמתו הם, לפי שעה, קלושים.

שניהם מסכימים שממשלת איראן זקוקה לשני מיליארד
דולר לחודש כדי לשלם משכורות ל־ 700 אלף עובדי-
מדינה, לממן את המיליחמה ולייבא כמויות עצומות של
מזון. רק כמחצית מהסכום הזה עומדת לרשות איראן
מיצוא-נפט. איראן מוכרת נפט בהנחה של 4דולר לחבית
לעומת מחירי איופ״ק, אבל השוק שלה הוא מוגבל, בגלל
בידודה המדיני היחסי ובגלל עודפי הנפט בעולם.
לקוראים הבקיאים: במקורות היהודיים, תזכיר בוודאי
מכירה כללית.זו של זהב בבל וחמודות אשור את הפסוק :
״ויתפרקו את נזמי הזהב״ (שמות, ל״ב.)2 ,

צדפת: פצצת
ניטרזן סזציאליסטית?

ונוי 9וון

האפיפיור יוחנן פאולום השני
הרבה יותר נאור

נשיא־צרפת מיטראן
סוף ירח־הדבש
החלטת נשיא ארצות־הברית, רונלד רגן, להשתמש בנשק
זה בצבאו זכתה בזמנו לגינויים נמרצים בצרפת. בין
המגנים היה גם מיטראן עצמו.
לה־מאטין דיווח שהחלטת הנשיא נתקבלה בינואר,
בישיבה סודית של המועצה לביטחון לאומי. צרפת כבר
ביצעה ניסויים בנשק זה באוקיאנוס השקט, ב־.1980
אין ספק שיש לה יכולת טכנולוגית לייצר פצצות ניטרון
בכמויות גדולות, ללא כל סיוע מבחוץ.
משקיפים נוטים להאמין לדיווח של לה־מאטין. לעיתון
ידידים רבים בארמון אלתה, והמידע שלו הוא, בדרך־
כלל, מהימן. גליון מרם של הפירסום היוקרתי, סקר ההגנה
הלאומית, חיזק את גירסת לה־מאטין. הפירסום - ,שהוא
בעצם ביטאון החוגים הביטחוניים בצרפת, והיוצא לאור
על־ידי האקדמיה הצבאית, אקול מיליטר, הקדיש את רוב
עמודיו לרימום נלהב של פצצת הניטרון. מומחים צבאיים
בצרפת רואים בכך משום אישור בלתי־רישמי להחלטת
מיטראן לתת אור ירוק לייצור הפצצה.
תיסמונוג גי מולה. מ״שרד-הביטחון הצרפתי הכחיש
נמרצות את גילויי ל ה־ מ א טין, ודוברו יצא בהתקפה בוטה
נגד ״חוסר-אחריותו של העיתון״ .אין ספק שמיטראן
חושש מגל מחאות דווקא מחוגי תומכיו המושבעים.
עד כה נהנה הנשיא מירח־דבש יחסי עם דעת־הקהל
הצרפתית, וצעדיו הכלכליים נתקבלו, פחות או יותר,
בהבנה. כיום צופים משקיפים לסיום האידיליה ולהתקמד
מות דעת־הקהל השמאלית נגד מדיניות החוץ והביטחון
של מיטראן.

פלסטין :
הגונב מגנב פטור
על ידי אספני־אירופה הוא פסל עתיק מזהב טהור, בן
4000 שנה.
חמור אי נואש? מצבה הכספי של איראן הוא
עתה בכל רע. לאחרונה מכרה רזרוות זהב בסכום של
יותר מארבעה מיליארד דולר, ותרמה בכך רבות לירידת
מחירי הזהב באירופה. סוכני ממשלת איראן מנסים עתה
למכור פריטים מרכושם של איראנים עשירים, שנמלטו
מהמדינה אחרי המהפכה האיסלאמית, ביניהם יהודים
רבים.
נגיד הבנק המרכזי באיראן תיאר לאחרונה את מצבה
הכספי של ארצו כ״חמור״ .קודמו, שנמלט כמו רבים מבני
ארצו לפאריס, טוען שהמצב הוא ״נואש״ .טהירי דיווח כי
11 11-11

בשני מאמרים ראשיים רצופים הביע השבוע יומון
הארץ דיעה חיובית על תהליכים פוליטיים במדינות,
שמישטרי הזוועה שלחן הוקעו על-ידי כל כלי-
התיקשורת הליברליים במערב: דרום־אפריקה וגוואט־מאלה.
היומון
•תאה בפרישת הלאומנים היותר קיצוניים
ממיפלגת השילטון הגזענית בדרום־אפריקה תיקווה
ל״שידוד מערכות ואחריה, כך מקווים, תנופה חדשה
למדיניות שתמעיט מבידודד, של דרום־אפריקה בעולם

המערבי.״

העיתון הסוציאליסטי הצרפתי ליה־מאטין האשים השבוע
את נשיא צרפת, פרנסואה מיטראן, במזימה לייצר פצצת
ניטרון ולחמש בה את צבא צרפת.
פצצת הניטרון מקרינה רדיו־אקטיביות רבת־עוצמה,
הסחסלת פני-אדם אך שומרת על מיבנים כמעט ללא
פגע. היא נחשבת כנשק אנטי־אנושי ובלתי־מוסרי במיוחד.

איראן תמכור גם כתרים, בכללם כתר הטווס העתיק
של מלכי פרם, תכשיטי זהב משובצים אבני-יקר, בדי
משי השזורים בחוטי זהב וכסף, וכן מתנות רבות שקיבל
השאה מראשי מדינות. מדובר בעיקר במתנות ממלכת
בריטניה, מנשיא צרפת לשעבר, שארל דה־גול, ומשני
ג׳׳ון קנדי ודווייט אייזנהאור.
נשיאים אמריקאיים
למכירה מוצעות גם תמונות של סיקאסו, דאלי ושאגאל,
ואוצרות אמנות עתיקים מבבל ואשור, שהיו רכושו
הפרטי של השאה. אחד האובייקטים המבוקשים ביותר

השאח בשיא תיפארתו

הארץ׳ מכשיר
את השרץ

האופציה הירדנית
ראש״ממשלת ירדן, שהוא בתוקף תפקידו גם
המושל הצבאי (התיאורטי) של הגדה המערבית,
הודיע השבוע שכל פעילי האגודות הכפריות, שלא
יפרשו תוך חודש ימים מחברותם באירגוניו של
מנחם מילסון יועמדו לדין צבאי. הם צפויים לגזר-
דין־מוות ולהפקעת רכושם.
חוגים פוליטים פלסטיניים במיזרח ירושלים התלוצצו
השבוע, שסוף־סוף הם מבינים למה מתכוונת
מיפלגת העבודה באופציה הירדנית .״אפילו במה שאומר
שימעון פרס יש לפעמים הגיון,״ אמר עורך
עיתון פלסטיני לעולם קטן.
בתקופה של ירידת יוקרתה של מיפלגת העבודה
גם זו כנראה, נחמה פורתא.

המדובר, בסך־הכל, במהלך של ראש־ממשלת דרום-
אפריקה, פיטר בוטה, להפריד בין הציבעוניים ובין
השחורים, להעניק לאסיאתים ולבני־התערבות ־כמה
וכויות פוליטיות כדי שאפשר יהיה להנציח את ניצולו
הכלכלי של הדוב השחור, הנעדר לא רק זכויות
פוליטיות אלא גם אנושיות. הארץ עצמו מודד, שמהלך
זה נעשה כדי לשפד את מאזן הכוחות ״ומשום שבמחנה
של מחוסרי־זכויות אזרחיות היו הצבעונים גורם פעיל
ומתסיס במיוחד.״
נכון שמיעוט מטורף — מהדורה אפריקאית של
התחייה — ראה גם בצעדים אלה שחיקת האפרטהייד
ופרש. אין בכך כדי להכשיר את צעדי המישטר, ש נועדו
לחזק את ההפרדה הגזעית, ולא להיחלישה.
הארץ אינו מגלה כל עניין בזכויות הרוב השחור.
חשוב לו יותר להכשיר את השרץ הדרום־אפריקאי
כדי שזה יוכל להשתלב במערב. למותר לציין שרק
עיתונים שמרניים, התומכים בימין הקיצוני, נוקטים
בעמדות כאלה במערב אירופה.
נשק ישראלי. עמדה זהה נוקט הארץ בעניין
גוואטמאלה. הוא רואה בבחירות, שבהן ניצח באמצעי
הפחדה והונאה הרוצח אנחל אניבל גאוורה ,״התקדמות
לקראת דמוקרטיה״ .היומון אינו מתעלם ממעשי-
הזוועה של המישטר, אך צוהל על ההצלחה ומגלה,
לקראת סוף המאמר הראשי, את כל הקלפים :״מהלך
ההצבעה מאפשר לוושינגטון לטעון כי נעשה צעד
לקראת דמוקרטיזציה, המאפשרת את חידוש הסיוע
הצבאי...״

המסקנה ברורה וחד־משמעית. היומון בעל התדמית
הנאורה אינו רוצה בשום שינויים מיבניים בדרום־
אפריקה ובאמריקה הלטינית, מוכן להריע לכל שינוי
קוסמטי, שנועד להצדיק תמיכה מערבית במישטרי
ניצול כלכלי ודיכוי אנושי.
כמעט שאין צורך להוסיף, שכל כלי־התיקשורת
בעולם מדווחים שישראל מספקת נשק לשתי הארצות
— דרום־אפריקה וגוואטמאלה. עמדת הארץ משתלבת
יפה במדיניות הישראלית המסורתית — בתקופת שיל־טון
״תנועת העבודה״ ועתה — כלפי מדינות אלה.
כדאי לזכור, לשם השוואה, את עמדתו האמיצה של
האפיפיור, יוחנן־פאולס השני ,׳שהוקיע את דרום־
אפריקה, הפגין בוז מוחלט להליכי ״הבחירות״ ב-
גוואטמאלה. אלה-המעלים, ובצדק, על נס את תמיכתו
של האפיפיור בסולידאריות הפולנית, אסור להם להת עלם
מדרוכדאפריקה ומגוואטמאלה.
בשמאל יש כבר מי שכינה את נטיותיו של הנשיא
בתחומים אלה כ״תיסמונת גי מולה״ .זהו העלבון הקשה
ביותר כמעט, שניתן להטיח בנשיא מיטראן, המוחזק
בעיני עצמו ובעיני צרפתים רבים כאנטי־תיזה המוחלטת
לגי מולה, שהמיט חרפה על הסוציאליזם הצרפתי בפר ישות
אלג׳יריה וסואץ.
סוציאליסטים צרפתים רבים מקווים שהלחץ הציבורי
על הנשיא, והפגיעה ביוקרתו, יביאו לשינוי החלטתו
התמוהה. מומחים צבאיים מבטלים אפשרות כזו. צרפת,
׳שהשקיעה מיליארדים בפרוייקט, שקועה עד צוואר בייצור
אחד מכלי־הנשק הנתעבים ביותר בהיסטוריה.

אגשיבו בטונים
כואנס גל:
סבה על
חוט עול נער
המסך ירד כבר לפני יותר מ רבע
שעה ואף אחד לא זע ולא
נע. אולם ארמון הספורט היה מלא
מפה לפה, ופאריס, שיודעת כיצד
לאהוב, יכלה להתפעל שוב מן
הקהל שלה, היודע לאהוב אמן.
ההתלהבות נמשכת כבר שישה
שבועות, כשמדי ערב עולה על
הבימה זמרת שנראית כמו ילדה
קטנה אף שהיא כבר אם לשניים
— וגם נשמעת כך כבר שנים
רבות, מאז הופיעה בתחרות האי־רוויזיון
עם להיטה בובה על חוט.

דאו׳ קחסב: דאלאס חעניקה ו׳
את הקאו״וה האנזוית ביותו!
את האימרה המפורסמת מבית התה לירח אוגוסט — ״פורנוגראפיה
היא עניין של גיאוגרפיה״ ,אפשר להחיל אפילו על כוכבי דאלאס
האומללים, שמצאו את עצמם בישראל ״מישניים״ בלבד, ולא ״לוהטים״
כפי שהם בבית. עד כמה אכזרית הטלוויזיה אפשר לראות מדבריה
ש ל מארי פראנסס קרופבי, שלא באה לישראל.
מספרת מארי :״מה שקורה לכוכב טלוויזיה זה ממש מדהים.
בשעתו הייתי מלכת הפופולריות, אם כי לשימצה. אנשים ׳גינו אותי
על שאני כפויית־טובה ורוצחת, ואחרים אמרו שאני רוצחת חסרת
כישרון — למה לא הרגתי אותו לגמרי? לגבי מישפחתי והתדמית
החסודה של אבא (בינג קרוסבי הנראה בתמונה למטה עם אמה
של מארי, קאתרין גראנט, הדומה לה מאוד כשמארי, הילדה
הקטנה והבלונדינית עומדת ליד אחיה) זה היה אסון.
״אבל מאז, לפי דרישות העלילה, יצאתי מן הסידרה, איש אינו
מציע לי עבודה. התפקיד של כריסטין נידבק בי לעולמי עד, והעובדה
שירדתי מן המירקע השכיחה אותי לחלוטין. אני בטוחה כי דאלאס
העניקה לי את הקאריירה האכזרית והקצרה ביותר.״

זוהי פראנס גל. במשך ששת
השבועות האלה היא שרה, רקדה
וניגנה בסכסופון ובכל הופעה עב רו
היושבים באולם קדימה, אל בין
׳השורות, כדי להתקרב לבימה, ו הילדים
הניחו למרגלותיה ערימות
של פרחים. אך כשהגיע מועד ה הופעה
האחרונה, ערב הסיום ראה
האולם מחזה יוצא־דופן: אל ה בימה
עלה עלם־חמודות, נטל מיק-
רופון, והצטרף לזמרת שעל הבי מה•
הוא הכיר את כל המילים
וגם את הזמרת והקהל יצא מעורו
מרוב התלהבות. כי הבחור לא
היה אלא מישל כרז׳ר, בעלה
של פראנס גל (בתמונה משמאל),
והוא שכתב תו אחרי תו, ומילה
אחרי מילה, את כל השירים ש שרה
רעייתו באותו הערב.
מישל אינו אלמוגי בצרפת. גם
לו מצפה תקופה של הופעות, ב אמצע
אפריל, באולם אולימפיה
בפאריס. הוא עומד ללוות את לא מישפחתו לחופשת־סקי, אך
ישתתף בה בפועל — ״מה יקרה
אם אשבור רגל או יד בדיוק לפני
הבכורה?״ אומר מישל .״לפראנס
מגיעה חופשת־מנוחה. היא עבדה
כהוגן. עכשיו היא יכולה ליטול
על עצמה סיכונים ספורטיביים!״

קאול : 0100111
נשיקה יחסה

לנשיא הופובדיקה
לחיו השמאלית של נשיא-
הרפובליקה הפדראלית הגר מנית
מצאה לה יעוד נעים:
היא הוחתמה בנשיקה ממוש כת
של צעירה עליזה, אחרי
שעתיים של סיור שערך ב יריד
השבוע הירוק באולם- הנשיא בברלין. הירידים קארל קארסטנס, הידוע
כרוכב־אופניים מושבע וכצד
עד ללא חת (בשעתו ערך מס-
עות־בחירות כשהוא צועד בר גל
ממחוז אחד לשני) הצהיר
כי הביקור ביריד היה מעייף
יותר מהליכה ברגל לאורך של
שלושים קילומטרים בחיק ה טבע.
הפעם,
אמר׳ הוא מרגיש
מאושר, אם כי רגליו כואבות,
כי המאמץ היה כדאי עבור
נשיקה שכזאת.
העול! חזה 23*4

כאשרי אורית פורת
הניחה לתע את אודן הפעוט
ובדיוק כבה האור?
קרה מה שקרה,וזה לא היה נעים.
זה לא היה קורה עם תדיאור-
תאורת החרום של תדיראן, הנדלקת אוטומטית
מיד עם הפסקת החשמל.

אי ליו

כן, אני רוצה ליהנות ממבצע תדיאור.
(סמן xבאפשרות התשלום הרצויה לך).

־־ס 1 1 0ף

1 3 1 0

תשלום אחד במזומן בסך 1,285 שקל.
שלושה תשלומים חודשיים שווים בסך 480 שקל כל אחד

עם ויזה
עם ויזה

את מוצרי ״גליל״ ניתן להשיג
בסופרמרקטים 1 בשקם 7,בשופרסל7, 1 בצמחוניות ובחנויות המובחרות.

מכוורת קבוץ שמיר דאר נע
גליל עליון 12135
0ל0 6 7 -4 1 8 2 6 :

33578־052

- / 7\.,>71.1בז:1ז

מבון ה רדי ה של ״גליל״ בקיבוץ
שמיר הוא מן המודרניי ם
והידועים בעולם. היד ע והנסיון
הרב שהצטבר במ שך ה שנים
מאפ שר לך ל הגו ת מד ב ש דבורים
טהור ובעל טיב מעולה.
ב מבוור ת קיבוץ שמיר יוצקים א ת
הדב ש ללא מגע יד אדם. הצמ הי ה
הברוכה, והפ רי ח ה הרבגוני ת של
הגליל העליון, האויר הנקי והצלול
מכל פגעי הריסוס וזיהום האויר
האופיניים למרכז ה ארץ מ ב טי חי ם
לך דב ש ומוצרי דב ש בטיב
מעי לה.

מהד הזז דן מלפחזך
מזון מלכו ת הו א חומר המיוצר ע״י
דבורים, בנו ת 10— 6ימים,
בבלוטו ת מיו ח דו ת ממנו ניזונה
ה מלכ ה בכוורת. מזון מל כו ת מכיל
ויטמינים וכ מויו ת גדולו ת של
חומרי יסוד כמו חו מצה זרחנית,
קלציום, אשלגן ברזל ו18-
חו מ צו ת א מיניו ת ח שובות. מחקרי ם
מ ע בד תיי ם הוכי חו כי מזון מל כו ת
מחזק א ת נוף ה אד ם ויוצר רזרבה
של חומרי יסוד מ מנ ה ניזונים ת אי
הנוף ואבריו ב ש עו ת הצורך.
מזון מל כו ת אינו ת רופ ה ובודאי
לא ת רו פ ת פלא, אלא מ הווה
תו ספת מזון מרוכז ורבגוני.
מומלץ לקחתכ פי תאחת בכל
בוקר לפני ה א רו חהומת אי ם לכל
גיל.

מהישדלה׳ ת?
ה פו לן( אבקת פרחים) הינו
ה מרכיב הזכרי של הפרח. ב טב ע
הוא מופיע ב צו ר ת גרגירים
עדינים, בגוונים מצ הוב עד חום.
טעמו וריחו בהתאם לפרחי ם מ מנו
הוא נלקט על ידי הדבורי ם.
הפולן הינו מזון עשיר, בעל תכול ה
גבוהה של פרוטאיני ם, מינרלים,
חו מ צו ת ואנזימים חיוניים ביותר.
פעולתו ה ח שוב ה של הפולן: איזון
מערכתה אנזי מי ם בגוף טי הור
וניקוי דרכי העיכול וה שתן.
ה״פולנית״ — ת ע רו ב ת של פולן,
מזון מל כו ת ודב ש דבורי ם טהור,
הינה מזון מחזק א ת הגוף
ו מב טי ח ה קליטה מו שלמת של
הפולן בגוף והתפר קו תו ה מ הי ר ה.
בל כ פי ת ״פולנית״ מ חז קתאת
הגוף ומשפרתאתהה רג ש ה
הכללית. מומלץ לקחתכ פי ת
אחרי כל ארוח ה כ־ 4— 3כ פיו ת
ביום.

13ד* ס שד
סיד שג 1ע

״זה לא מה שהיה פעם. איני
רואה כאן הרבה ציירים ופסלים.
הם והאגודה לא מסתדרים יחד,״
אמרה הציירת הוותיקה מינה
זיסלמן, ילידת נווה־צדק, בהת*
נצלה על שהיא עוזבת מוקדם את
מסיבת־הפורים שנערכה בביתן ה־חברי
אמנים
בתל־אביב החליטו אגודת־הציירים־והפסלים
לערוד לעצמם מסיבת-פורים, כמו
הירושלמים, ביום השני של פו רים.
בכניסה צבעו שתי ציירות

את אלה מן הבאים שבאו ללא תח פושת
.,וגבו 50 שקל לאיש כדמי-
• בקומת־הקרקע נה כניסה

הנוכחים מן המטעמים שהביאו
המארגנים, ובעיקר המארגנות, מן
הבית, כאשר להצלחה הגדולה ב יותר
זכו השניצלים ועלי־הגפן ה ממולאים
של רעייתו של הפסל
צבי אלדובי בקומה ה שנייה
רקדו המבוגרים טנגו, פוקס־טרוט
ופסה־דובלה עם נרות חנו כה
ביד. הקשישים שרו ורקדו ב
יידיש,
ואילו הצעירים, העדיפו
ריקודי סווינג ורוק ו • התח פושות
היו ברובן ברוח נוסטל גית.
בפרס הראשון, תחריט של
סדנת ההדפס, זכתה הציירת
!אדרה פטוקליסקי, שהיתה
אסתר המלכה עם פיאה כחולה,
ושהוכיחה כי אחשוורוש אהב או תן,
כנראה, צחות־עור ודשנות,
בנוסח הציורים של רובנס 1
״הערב אני על תקן של צייר,״
הפטיר המשורר-קולנוען־צייר דוד

נוס ואשוו

הציירת אורה סטוקליסקי גנבה את ההצג
במסיבת האמנים.,כשהתחפשה למלכת אסת
על ראשה ׳שמה פיאת תלתלים כחולה וכתר. אורה זכתה במקום הראש!

| | 1 11ל | 11ץ 1י׳ ! הציירת החטובה מירי
יינוי #יייי 1שפר, התחפשה לחתולה.
לראשה הצמידה אוזני חתול וציידה טל פניה שפם.

את פיה וידיה היא עיוותה בתנועה חתולית. מירי
הגיעה למסיבת־הפורים שנערכה בבית האמניס בתל־אביב,
יחד עס חברה המשורר מוטי שפר.

אכידן, שבא למסיבה יחד עם
חברתו החדשה מלי לגיא, וש־סיפר
כי סרט המדע הבדיוני שלו
עושה חיל בחו״ל, למרות העובדה
שבארץ נערכו לו רק כמה הקרנות
עוד סי נסיון
בסינמטקים
פר אבידן כי בחודש הבא הוא
מתעתד לערוך תערוכה מקפת מ ציוריו
באחת הגלריות שברחוב
״אנח גורדון
התל־אביבי
נו מדגימים את הפיצויים של
ימית,״ הצהירו אורי אלדד,
שמאי האמנות שהתחפש לתושב
שדות וחברתו הציירת עופרה
מישר, שלבשה חצאית מיני בצ בע
כסף ועליה הדביקה שטרות
של הרצלים, בן־גוריונים וז׳בו־
״יש לי מאוויים טינסקים ברבריים, אני אוהב חופש, כמו
במכסיקו,״ הצהיר המשורר מוטי
שפר, שחבש כובע סומבררו ו עטף
עצמו בפונצ׳ו מכסיקאי, ו אילו
חברתו, הציירת היפה מירי
שפר, לבשה בגד־ריקוד בצבע
חום, ציירה על פניה שפם והיתה
חתולה סכסית ביותר 1ה שחקנית
רבקה ככר, הזכורה
בתפקיד הבת האילמת בהצגה
אמא קוראז של ברכט בתיאטרון

הבימה, סיפרה שהיא מציירת הו
בה ,״אבל לא זנחתי את שאר ע
סוקי האמנותיים. אני מגלמת ע>
שיו את דמותה של אלקטרה, ן
פי סופוקלס, בעיבוד מיוחד ז
עשה בעלי לשעבר, מוטי אכר מי כוך, לאמנות לעם

באה למסיבה ללא תחפושת, הי
מבקרת־האמנות רחל אנגל.
שאלתי, האם אינה חוששת לב1
למסיבה של ציירים, שאותם ה1
קוטלת, ענתה :״בשום פנים ל|
אני אף פעם לא קוטלת לגמרי
אמך 6הציירת הוותיין
צפורה כרנר, תרמה את הל

לערב בבדיחה אמנותית :״מבקרי
אמנות התווכחו ביניהם אם יצי רה
מסויימת של צייר היא שקיעה
או זריחה, עד שקמה חברתו של
הצייר ואמרה :״אני יודעת מתי
הבחור מתעורר: זריחה זה בטח
לא 1בסיומה של המסיבה
כמעט שהיה ״פיצוץ״ ,כאשר ה אחראים
על המוסיקה החליטו ש־ריקודים
עדיפים על־פני בדיחות,
והפסיקו את התוכנית האמנותית

אלדוכי את מסיבת הציירים־וה״
פסלים בתל־אביב. אם להשוות
את המסיבה הזאת למסיבות אח רות
שבהן הייתי, זאת לא היתה
המסיבה המוצלחת ביותר, אך גם
לא הגרועה שבהן ו השנה
קיבלתי, יותר ויותר הזמנות ל מסיבות
הנערכות במקומות צי בוריים,
כמו מיסעדות, ומועדונים,
המעמידים בכניסה שומרי־ראש,
אשר בודקים את המוזמנים. הסי־

נד! פלנל
הצייר יצחק

הצעירה, אלמנתו

פרנקל

פרנל.

״הגעתי לארץ במיוחד מפאריס
לרגל פתיחת מוסיאון פרנל בצ פת,
שתיערך באפריל, במלאת
שנה למותו,״ סיפרה לי אילנה,
המנהלת את הגלריה על שם בעלה
המנוח כשראיתי את האס טרולוג
הרצל ליפשיץ מדקר
במרץ על רחבת הריקודים, עם
אשתו, הציירת לאה ליפשיץ,

• 1ןיןן 1ןין השורטות את ירכיה של חנה גלאון רואת־
1*111י 1החשבון, הן ידיו של ידידה, חנוך עינב, עו רך י סרטים בטלוויזיה. חנוך התחפש לשריף קשוח, כשלראשו כובע, ענק

ותקוע בשובו 33233,

כה בבית ידידיה מסיבה עליזה לבני מזל דגים. אביבה,

ה ** 11״ן הוא אבינועם ישעיהו, בנו של ישראל ישעיהו, יו״ד
* י | י י 1י הכנסת לשעבר. אבינועם, העובד במשרד השיכון,
רוקד עם אשתו אנה, שלבשה בגד שחור מוזהב שחשף זוג רגליים נאות.

במוסיקה שלהם. הפסל יצחק
עדי, שהיה בין מארגני הערב,
נראה, כשהוא חובט בזעם ברמ קולים,
ואומר בכעס אחדים
קורעים את התחת באירגון מסי בה
טובה, ואחרים עושים מה ש הציירת
ניצה
הם רוצים״
פלנץ, שהתחפשה למדאם פומ־פדור,
זכתה בפרס השני, גם כן
תחריט, והצהירה בשימחה :״לא
זו בלבד שלא שילמתי דמי כניסה,
אני יוצאת ברכוש גדול
״בנשפי אגדתי של תל-אביב ה קטנה,
הביאו האנשים את ד,שימ חה
איתם, ואילו כאן, ניסו לעשות
אותה,״ סיכם הפסל הוותיק צפי

בעלת חוש ההומור, לא שכחה עדיין את נזיקצועה,
ובתנועת מישחק השתמשה בלחם הארוך כבחצוצרה.
אביבה, שפרשה מהבמה, מארגנת היום תצוגות־אופנה.

בה לכך, הסבירו לי, היא שהמאר חים
חוששים לערוך את המסיבות
בבתיהם, מכיוון שלמסיבות אלה
מגיעים בדרך־כלל גם אנשים
רבים, ששמעו שיש מסיבה בעיר,
ובאים בהמוניהם, ופשוט לא נעים
לגרשם ו אני לא מכירה
למסיבה
את האנשים שהגיעו
שלי,״ התלוננה ברוגז השחקנית
לשעבר אכיפה אורגד, שהיום
מארגנת תצוגות־אופנה, אשר הח ליטה
לערוך בבית חבריה מסיבה
לבני מזל דגים .״בעצם טרחתי
למען אנשים שאני איני מכירה
בין האורחים שכן
כלל״
הוזמנו, שמחתי לפגוש את איל ״

לא התאפקתי וביקשתי ממנו כמה
נבואות אסטרולוגיות. ובכן :״את
ימית לא יחזירו למצריים. יתרחשו
דברים שכתוצאה מהם לא תוחזר
ימית! עזר וייצמן יחוזר לפעילות
פוליטית בספטמבר ! שר־האוצר,
יורם ארידור, יעזוב את תפקידו
ביולי או באוגוסט. יהיו שינויים
בקאריירה שלו, כתוצאה מסיבות
חיצוניות, כניראה בגלל הקמת
ממשלת אחדות לאומית! בנובנד
בר־דצמבר, תתרחש מילחמה ב חזית
המיזרחית! המצאתו של
מרידור תתגלה כנכונה, כפי שהת־נבאתי
כבר בהעולס הזה באוגוסט
81 בסוף הערב, התקלקל

מצב־הרוח כשהתגלה שאחת הנו כחות
במסיבה נעלמה עם מעיל-
פרווה של אחת האורחות, והש אירה
לה כתחליף פרווה מזוייפת, מסיבה משומשת ומרוטה
בנוסח קצת שונה, שכללה ארוחת
ערב, תצוגת־אופנה ומכירה פוס־בית,
ערכה הדוגמנית קאייו
דוגסקי במיסעדה באפקה, בדי
לאסוף תרומות למחלקת נשים ו יולדות
של תל־השומר. לצד אנ-
שי־עסקים, השתתפו במסיבה מג־

נירה לינשיאק, מו
י י — ייי רה לאמנות, התחנ
שה לשחור ולבן, כשפניה צבועוו

בובא וי

דוקטור דינה
פלדות, מרצה
לספרות באוניברסיטה, התחפשה
למדאם בובארי, גיבורת ספרו של
גוסטב פלובר, הנושא אותו שם.

1 • 1 111111ך 0בנוסח הפסלים של ג׳ורג׳
\ נ 1 1 1 1 1 11/סיגל, שעטף את גופו וראשו
בתחבושות לבנות, כשרק עיניו מציצות מחוריהן ואבר

מינו העשוי גבס בולט מבין ]ותחבושות. איש הגבס
העונה לשם נחום רוטהולץ, הוא בעל חברת מזגני
אוויר קירור הלבנון. למעלה: הדוגמנית מלי בש.

איש בזיוני
לרקוד

כשהוא

הל בית־ד,חולים, הפרופסור מר דכי
שני, ומנהל מחלקת נשים
ויולדות, הפרופסור דויד שר
1״אני לא צריכה להתחפש,
מכיוון שכל השנה אני בתחפושות
מתצוגה לתצוגה. הצלחתי לאסוף
בערב הזה 60,000 שקל, וזאת אח רי
הוצאות ארוחת־הערב,״ ציינה
קארין בסיפוק השנה הע דפתי
לראות כיצד חוגגים במסי בות
הפרטיות יותר, ולא בבתי-
המלון ובמועדוני היוקרה. מה
אגיד? במסיבות שערכו לקראת
פורים, לפני שבועות אחדים, נה ניתי
יותר.

הוא המשורר, איש הסרטים
והצייר דויד אבידן, שהירבה
לבוש חלוק, לשם התחפושת.

פומפאדוו

הציירת ניצה פלנץ
בפרס השני בתחרות הו
פושות, כשהתחפשה למראם פומפאדור המפורס

מבצעחד־ פ ע מי ל ־ 15 די רו תבלבד
בהנחה מ מ שי תשללפ חו ת ־ 2 0 0 ,0 0 0 .של,ל ל די ר ה
ו ב תנ אי־ ר כי ש ה בה ת אם לאפש רויו ת הקונה.

5בפוזח־תקוה
דירת פאר בת 3חדרים בכפר־גנים
4חדרים מפוארת ברח׳ קפלן
4חדרים מפוארת בעין־גנים
<#/2חדרים יוקרתית בכפר־גנים
4חדרים +גג ברח׳ קפלן

5דירות בלבד בתנאי מבצע, באזורי
המגורים היפים ביותרבפתח־תקוה. דירות,
מתוכננות להפליא הכוללות שכלולים לרב.

943.000 שקל
1.150.000 שקל
1.185.000 שקל
1.332.000ש קל
1.400.000ש קל

במקום 1,143,000
במקום 1,400,000
במקום 1,385,000
במקום 1,560,000
במקום 1,710,000
שקל שקל שקל שקל
שקל

4ן ן יןן 1י ן! 5 1 1 ^ 111 דירות בלבד במחיר חסר תקדים בפרויקט
! 11 1 1101 1—1״גני־שרוף׳ .הדירות כוללות מירב השכלולים
$ 92,000 במקום 5105,000
דירת יוקרה בת 5חדרים
$ 79,000 במקום $ 95,000
דירה +גג +חדר על הגג
קוטג׳ים על שטח קרקע של כ־ 400מ״ר $ 159,000 במקום $ 189,000

יייי

)י111111

5דירות פאר במרכז השקט במחירים
) 11 2החל נד 790,000 שקל במקום 990,000

שקל

-פנטהאוז ענק על שטח גג של כ־ 400מ״ר לכניסה מיידית במחיר של $ 99,000 במקום $ 120,000

בטחון מלא לכספי הרוכשים

המחירים אינם כוללים מע״מ

אג ר ה גינו
תל-אביב
ככר המדינה ה׳ באייר סו

רמת השרון
סוקולוב 8 4

כתח-תלז וה
•־חיים עוזר 28

ראשון־לציוו
הרצל 62

אברהם גמדי בונה דירות שץ(1שים*אוהבים

אנשי!! .

! בבית-הנשיא רתיחו מזעם.
בכתבה ׳שהופיעה בעיתון הארץ,
ביום השלישי האחרון, תחת
הכותרת ״שערוריות קלושמרל״
כתב העיתונאי נתן דונביץ׳
על ההתנהגות הקטנונית של
ראשי־המדינה בעת ביקור ה נשיא
הצרפתי בארץ. בין ה שאר
כתב על לבושה של
אופירה נכון :״אינני יודע
מי אמר לגברת נבון שלקבלת־פנים
ממלכתית, בנמל־התעופה,
באים עם מחשוף נדיב כזה.״
כעבור יומיים פירסם העיתון
התנצלות במקום בולט, ובה
נאמר :״הגברת נבון באה -ל־מעיל
קבלת״הפנים
׳לבושה
שחור סגור עד צוואר, עם
חולצה מתחת. המסקנות הפוג עות
היו מבוססות כאמור על
עובדות בלתי־נכונות.״ היה זה
אחרי שביום הרביעי בבוהר
קיבל עורך הארץ, גרשום
יטוקן, מיכתב אישי מאופירה,
אליו היא צירפה תמונה שלה,
שצולמה בנמל־התעופה. מיש־פת־נבון
עיכבה את יציאתה

מופיעים במדריך הטלפונים,
הכניס סיגנון חדש בליישכת
ראש־הממשלה. הוא נוהג לארח
במישרדו, הצמוד ללישסת בגין,
אזרחים שונים, הבאים למיש־רד
ראש־הממשלה בטענות שו נות,
גם אחרי שהללו קיבלו
את התשובה הרישמית מהמז כירות
במקום. תוך כדי שיחה
הוא נכנס ויוצא מחדרו של
בגין, אך לא ׳שולח מעל פניו
את האורחים שהזמין לחדריו.

מפכ״ל המישטדה ציחה על תח״ב ל שבת.
1זה חשש שמא זד 1 .ארך 20 שנה
שלים, כדי לתכנן את סיור
הח״כים, חברי ועדת־החוקה,
במיתקני מישטרודישראל. כש נכנסו
השניים לחדר, ישב קו-
לאם• מיד, ואילו שחל נשאר
עומד. איבצן פנה אליו, הורה
בידו לח״כ על הכיסא וקרא:
״שב !״ ענה לו ׳שחל :״במעמד
דומה אמרו לחבר שלי אותו
דבר, והוא ישב 20 ישנה.״
0 :אישור לגירסה שהמיק-

לו להיפגש עם הצעירה, מודה
למוסיקה בגיוש־דן. כשבא ל־בית־החולים,
השוכן ליד בית־החולים
בילינסון בפתדדיתיקווה,
נאלץ להמתין במיסדרון. אחד
החולים המאושפזים במוסד ני גש
אליו והציע לו לשחק* עימו
דמקה. תוך כדי המיישחק אמר
לו שותפו למישחק :״אתה
בוודאי עורך־דין.״ שטנגר ה מופתע
מיהר לשאול את בן-

! 0באחד התיקים שבהם
הוא מטפל ביקש שטנגר את
רשות בתי־המישפט לצרף ל תיק
מיסמך מסויים, שלא הו פיע
בכתב-התביעה. השופט
נעתר, אך אחר־כך הורה למ חוק
את הבקשה, אחרי שטען
שבתיק חסרים מיסמכים. אמר
שטנגר :״עכשיו אני מבין מה
שאמר לי אחד המרצים שלי,
שאסור־ לצאת מאולם־המיש־

0 .קדישאי, הידוע בחסכנו־תו,
הפך כבר מושג בלישכה.
בסיומו של יום־עבודה הוא
מחפש טרמפ לתל־אביב, ואם
אינו מוצא, הוא נוסע לבייתו
באוטובוס או במונית שירות.
0׳שבועיים קשים במיוחד
עברו על ח״כ הליברלים, א לי
קולאם, יושב־ראש ועדת־החוקה
שלי הכנסת. אשתו,
שושנה, ושתי בנותיו הקטנות,
ט לי ו מי כ ל, חלו בשפעת, ו הדביקו,
כמובן, גם את האב.

*1 0 51ך״ 1ך 1החובש כובע של שריף לראשו,
רוקד עם אשתו יעל, הרוצה

י ״1 1
•להציג את מועמדותה מטעם הליכוד לתפקיד
ראשות עיריית־חיפה, ולחבוש את הכובע על ראשה.
השניים השתתפו בנשף־פורים שערך התיאטרון
החיפאי, אולם, כמו רבים אחרים, לא התחפשו.
צוע הוא שעושר, אית האדם
קיבל עורך־הדין התל-אביבי ה צעיר,
חיים שטגגר. הוא
לקח על עצמו טיפול בבחורה,
שטענה שהיא אושפזה נגד
רצונה בביית־חולים לחולי־נפש,
וכדי להכין את מיכתבו למנכ״ל
מישרד־הבריאות, ביקש מהנ הלת
בית־החולים גהה לאפשר

ראש עיריית חיפה,
^ 1י!*י 1י
\ י * רוקד בנשף התיאטרון
\ י 1י י
עם שפנפנה צעירת, הלא היא בתו, איריס• גוראל,
שלא התחפש, כמובן, כיאה לאיש רציני, בא
לאירוע יום לפני שגילה שאלמונים גנבו לו את
החמור שעליו היה צריך לרכב בעדלידע העירונית.

ישיחו כיצד קבע זאת, וזה
השיב :״זה משתמע מלבושך,
מדיבוריך ומסדר־המישפטים ה מסודר
וההגיוני.״ שטנגר לא
האמין למשמע אוזניו, ירצה
להמשיך בשיחה, אך דווקא אז
הוא נקרא לחדר שביו אושפזה
הצעירה. כשיצא משם, לא פגש
עוד את בן־ישיחו המפתיע.

פטים צוחק ובוכה בו־זמנית.
אך לא בירור לי אם התכוון
לכך שיש לצחוק מהשופטים
ולבכות מההחלטה, או להיפך.״
01 את הבדיחה הבאה סיפר
שחקן הביטה, שימעון כהן :
״אדם התקשר למקום מסיויים
ואמר :״הלו, הלו, זה מנזר
השתקנים י הליו...״

אליהו נאו!י

ראש עיריית באר״שבע, מנצח על תיזמו־רת
הסינפונייטה הישראלית. בתחילה
הוא רצה לעשות זאת בעזרת אלה מישטרתית, אך לבסוף זנח את
הרעיון והסתפק בניצוח מקובל, עד שהמנצח מנדי רודן תפס מקומו.

לסיור בן יום אחד בחרמון, עד
שאופירה סיימה לכתוב את
המיכתב, ביום השלישי בבוקר.
! 0האיש האחרון שחישב
על החלפת מיספר הטלפון שלו,
אחרי שראש־הממשלה הזכיר
אותו מעל בימת־הבנסית, היה
בעל הטלפון עצמו, יחיאל
קדישאי, .מנהל ליישכתו של
מנחם כגין, או -כפי ש-
ראש-הממשלה מכינה איותו —
״עוזרי ויועצי״ ,לא נבהל מה־טלפונים
הרבים שהטרידו את
אשתו. הוא רגיל ׳לכך. קדי׳שאי,
שכתובתו ומיספר־הטלפון שלו
העולם הזה 2324

וכאילו לא די בזאת, חלה אביו
של הח״כ ואושפז בבית־חולים.
אלי ואשתו האכילו זה את
זה בכדורים שונים, אך מי ש הבריא
נדבק מיד מהשני, ושוב
נפל למישכב. לבסוף החליט
קולאם לחזור לפעילותו הרגי לה,
למרות שהוא עדיין לא
בקדהביריאות.
! 0לפני כשבועיים התארח
קולאם, יחד עם ח״כ המערך
משה שחל בלישכתו ישל
א רי ה
המישטרה,
מפכ״ל
איכצן, במטה הארצי בי ר ד

מרדכי אוציאלי

עיתונאי ״הארץ״ בדרום, חובש ־כובע־בוקרים ומחופש כג׳יי״אר
יואינג, בא בגפו לנשף הסינפונייטה שנערך בבאר־שבע. הכל טענו
שהוא אכן דומה ביותר לכוכב סידרת ״דאלאס״ .תחפושות רבות השנה נלקחו מהסידרה הפופולרית.

שמעון נוס אינו פוחד 133 המוות, ווואה את עצמו נאבא שנאנק
ביושר ובמרץ כבן־אדם תרבותי ולא הלו אחרי בצע וכבוד מדומה
[ 8דובר סיעת־מס״ם בכנסת,
אמנון לוי, זכה, ביחד עם
חברתו, אריאלה, במקום ה ראשון
בתחרות-־תחפושות ש נערכה
בסינמטק הירושלמי, ו לאו
דווקא משום שתחפיושיתם
היתה המוצלחת ביותר, אלא
משום שהם הצליחו לזהיות הכי-
הרבה תחפושות אחרות. המש תתפים
בנשף התבקשו לזהות
את שמות הסרטים ששימשו
מקור לתחפושות, וזה לא היה
קל כל־כך. שניים שהתחפשו
לבית לבן כיוונו לסרט קאזב־ל
נקה (״ביית ילבן״ בספרדית).
אחר צבע אחת מאצבעותיו
בצבע זהוב, כשהוא מתחפש
לסרט גולדפינזר מסידרת ג׳יימס
בונד. בחורה בשימלת־כלה הו פיעה
לאירוע, כששני גברים
אוחזים בישולי שימלתה. הם
התחפשו לסרט דונה פלור נשו את
לשניים. זוג אחר, שבא
כשהוא מחופש לכומר, והיא
לנזירה בהריון, כיווניו לסרט
התנהגות בלתי־הולמוז. אמנון
וחברתו, שהתחפשו לנערת הטלפון
ויהבלש. זרו במנוי שנתי
לסינמטק.
! 8העיתונאי יגאל גלאי
לא תיאר לעצמו שידיעה קטנה
שפירסם בעל המשמר תעורר
סערת־זוטא במערך. לפני ישבו־

עיים הוא פירסם במדורו ה קבוע
סיפור על ה״ב דכ כן־
מאיר 1 ,שבכינוס של ראשי
סניפים ועיריות של המערך,
לקראת הבחירות המוניציפליות,
אמר שהמערך צריך למצוא
איש ששמו אומר משהו לציבור
הרחב, ושהוא גם צריך לתת
תשובה לשאלה ״במד, יהיה
שוינה ביוב ׳שהותקן על־ידי
הליכוד מביוב סוציאליסטי 7״
השבוע. קיבל גלאי מיכתב
מח״כ־המערך החיפאי, שכח
וייס, אליו צורפה הצעה שלו
למצע־ה בחירות של המערך ל בחירות
המקומיות. שם מצוטט
הד״ר שניאור זלמן חשין,
מי שהיה ממלא־מקום נשיא
בית־המישפט העליון, שבשנת
1953 מונה כיושב־ראש ועדה
מיוחדת, שחקרה מדוע הוקמה
בירושלים ועדה קרואה. הוא
התבטא אז, בין השאר, כך:
״האם יש מדרכה ציונית כל לית?
האם יש ביוב פרוגר סיבי?״
סיים וייס את מיכתבו
בקביעה :״עכשיו תבין מי יותר
מבריק.״
י כשנפגש ח״כ הליברלים,
יצחק זייגר, המשמש כיו־שב־ראש
ליובי־התיירות, עם
הכוכבים־הזוטרים של הסידרה
הטלוויזיונית דאלאס, הוא ביקש

;1 1 1ך ו !>1 |1| 1העיתונאי הבא ר־שבעי, מראיין את מעלי סרהוד, נשיא פדרציית״הספורט של
# 11111 כוויית• שתיל, שסיקר את אליפות״העולם בכדוריד בעיר אסן בגרמניה, פנה
בתחילה לבן־שיחו בגרמנית, והציג עצמו ככתב ״מעריב״ .סרהוד לא הבין שמדובר בעיתון ישראלי
ושמח להתראיין, באנגלית. הוא אף העניק לשתיל, במתנה, את הסמל של כוויית, מדלייה שהוריד
מגלימתו. לאחר שחזר שתיל לארץ הוא גילה שהמדלייה שקיבל במתנה עשוייה כולה מזהב.
מאחת האורחות, השחקנית
סוזן האוורד, חתימה. בפתק
שנתן לה היה רשום באנגלית :

11 ״1ך ך 11 רוקד עם בתו הקטנה, לי, בתחרות של ריקו-
1 1 1 1 11 1י ן ידים קלאסיים שנערכה בסוף ערב״פורים.
עברון לא זכה בפרס הריקודים. בניגוד לאב הופיעה לי מחופשת.

אביבה פז

כזמרת קברט, מופיעה בתנוחה מגרה מעל בימת התיאטרון החיפאי במחזה
חדש ,״קברט מוניציפלי״ ,שיציג התיאטרון בקרוב ושבו מגלמת פז תפקיד מרכזי.
השחקנית, שחזרה לארץ אחרי היעדרות ארוכה, משחקת בעת ובעונה אחת במחזה נוסף בתיאטרון.

״אני חייב לד 10 אלפים דולר״.
השחקנית סירבה לחתום על
הפתק ואמרה לזייגר :״אנו
קוראים לפני שאנחנו חות מים.״

זייגר עצמו מסתובב
באחרונה אבל ויחפוי־ראש, ו טוען
שקיים קשר נגד המילפגה
הליברלית .״עובדה,״ הוא או מר
,״זה שבועיים לא כותבים
עלינו. העיתונות מחרימה או תנו.
אין שערוריות. אין חילו-
פי־דברים. אם אין קשר נגד

הליברלים, איך אפשר להסביר
זאת.״
׳ 8דייעה מעניינת על חוסר-
הקשר שבין דמות השילטון
למצב חיופי־הים באותה מדינה
הביע יועץ שר־התיירות לענ ייני
׳תקשורת, צכי רימון.
אחרי מסיבת־העיתוינאים שהת קיימה
לשחקני הסידרה, הוא
הביא לצורך חיזוק טיעונו את
ספרד׳ תחת שילטון ה רו ח
פראנצסקו פראנקו, שבח
פרחה התיירות.
העולם הזה 2324

א 1נ1ו<נו
81 יחסים אישיים הדוקים
במשך שנים הביאו את
ליכני לערוך עם יושב־ראש
מיפלגת העבודה, שימעון
פרם, ראיון אינטימי וחוש פני׳
שבו ענה פרם לראשונה
על שאלות הקשורות במותו,
בצוואתו וכמובן על אהבת-
הספרות שלו. בשיחה בשניים,
שהוקלטה מבור קול ישראל,
אמר פרם יעל המוות :״אני
יודע בהכרתי שהוא בלתי-
נמנע, ואני יודע שאני גם או מר
לעצמי שחבל לבזבז את
החיים בפחד ממנו. צריך להיות
מוכן לקבל אותו, בכל רגע,
ללא תלונות וללא פחד. כש הייתי
אדם צעיר היתר. נטועה
בי המחשבה שבלאו־הכי אג מור
בגיל מאוד צעיר. אולי
גם ביגלל זה עשיתי הרבה
דברים די־מהר, אבל היום
אינני מפחד ממנו. אין לי שלי-

יצחק

יות משורר, אך כיום הוא
מטיל ספק בביש רונו הלירי.
לדבריו, קריאת ספרים היא
עבורו בריחה מ״השבי של
המעגל הצר, קודם כל אל עו למות
שלעולם לא הייתי מגיע
אליהם ...אני מוצא שיש כל בך
הרבה חוכמה בעולם, שאני
רודף אחריה בכל כוחי י כדי
1להשיג מעט ממנה.״ לדעתו,
הקריאה היא צורת הקומוני קציה
הטובה ביותר שהוא
מכיר, ו״הספר הוא התיאטרון
הפרטי שלי בחדר־המיטות.״
8:שגריר־ישראל לשעבר ב צרפת,
אשר (״ארתור״) כן״
נתן, סיפר שבפגישותיו עם
הנשיא הצרפתי פרנסואה
מיטראן, בעת שזה היה עדיין
באופוזיציה, לא עשה מנהיג
המיפלגה הסוציאליסטית רושם
של אינטלקטואל. לדעת בן-
נתן, נראה שדווקא תפקידו

אבי עוז

מראשי הוועד לסולידריות עם אוניברסיטת ביר-
זית, חובש כיפה וחולצה של התנועה לעצירת
הנסיגה מסיני. בתחפושת זו הופיע בנשף־פורים שערכו תלמידי
ומורי החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל״אביב. עוז המזוקן, לא
תיאר לעצמו בוודאי, עד כמה ייראה טיבעי בתחפושתו האקטואלית.
הממלכתי הוא ששינה את דעת
בני־שיחו עליו.

טד, על מועד בואו, ומבחינה
זו אני חי גם כאסיר שלו וגם
כמשוחרר ממנו.״
8בשיחה שהתקיימה בין
השניים, יום אחרי ביקורו של
פרס בהתנחלויות בגדה המע רבית,
הוא נשאל מהי הצוואה
שלו. ענה פרס :״הייתי רוצה
להשאיר אחרי, קודם כל, ל משפחתי;
שהיה להם אבא ש נאבק
במרץ וביושר כבן־אדם,
אם אפשר לומר כבן־אדם תר בותי,
על דברים שהאמין בהם,
שליבו לא הלך אחרי בצע
ולא אחרי.כבו ד מדומה ולא
אחרי פיתויים חולפים, אלא
שהיו אמונה והגיון בדרכו,
ולאורך חייו הוא נאבק לפי
כללי־מאבק מכובדים, כדי להג שים
דרך זו.״

האיטלקים :
!נגד
ההפסד
״החבר׳ה התייחסו יותר לשו־פינג
במילאנו.״

81 פרם, שמינה בזמנו את
ליבני כמנכ״ל רשות־השידור,
סיפר ששאיפת־חייו היתד. לה־

• הנ״ל, על הגמר הצפוי
בקלן, שוב נגד האיטלקים :
״הו, שם תהיה אופרה אחרת!״

העולם הזה 2324

• ח״כ הליברדים, יצ חק
זייגר, כשנשאל למה ד,ת״
חפם בפורים :״לחבר כנסת.״

• מפיק־כמאי דן כי רון,
על הסיבות לכישלון תוב־נית־הפורים
שלו, עמק השר
האדום :״היא לא היתד, מוצ לחת,
כי אני עשיתי אותה.״

• כוכב מבכי תל-
אכיב מיקי ברקוכיץ, על

בלתים

מאת

דני אל ה שמי

העניבה היווסה שר הנשיא
מסרום בוטרוס־ע׳אלי, אחד האנשים החביבים עלי
ביותר בעולם, מצטיין בשילוב נדיר של מוח מבריק
וחוש־הומור. הדבר מתבטא לא פעם בהלצותיו.
על הישראלים אמר פעם: ישראלי נותן לך במתנה
שתי עניבות, אחת אדומה ואחת ירוקה. לפגישתך הבאה
עימו אתה עונב את העניבה האדומה, כדי לשמח את
ליבו. מייד יגיד לך :״מה יש, העניבה הירוקה אינה
מוצאת חן בעיניך י״
ככל שמתקרב הפינוי הסופי של סיני מתגברת תכונה
ישראלית זו. המצרים יוצאים מגידרם כדי להיות נחמדים
אלינו. הם גמישים במשא־ומתן
הרבה מעבר למה ש מקובל
אצלם. אך בכל פעם
שהם נתונים משהו, התגו בה
הישראלית היא: למה
אינם נותנים יותר י הרי
זה סימן שאינם מתכוונים
לקיים את השלום עימנו
אחרי הפינוי !
הנה׳ למשל, פרשת הבי-
קור־ישלא־היה של חוסני
מובארב בארץ. הוא הת כוון
לבוא לפני תום ה נסיגה,
כמחווה של רצון-
טוב. דרשו ממנו לבוא מוכארב לירושלים. איך יכול היה
לבוא לירושלים המטופחת,
אחרי שאנוור אל־סאדאת סירב לבקר בה מאז ביקורו
הראשון?
כדאי להתעכב לרגע בנקודה זו, כדי להיווכח כיצד
עבירה גוררת עבירה.
אל־סאדאת אכן נרתע מפני ביקור שני בירושלים,
שעלול היה להסעיר את העולם המוסלמי. אך היה רגע
שבו היה מוכן להתגבר על רתיעה זו. מכיוון שהיה
לי חלק בכך, זעמתי מאוד על השתלשלות הדברים.
זה היה באפריל , 1980 כשהזמין אותי לראיון. תהליך-
השלום היה במצב של קיפאון, המשא־ומתן על ״האוטו נומיה
המלאה״ היה ׳תקוע בבוץ עמוק.
בביתו הכפרי של הנשיא ליד סכר־הנילום, כאשר
המתנתי לשיחה בחדר־אורחים סמוך׳ הכנתי לי כמה
פתיחות אפשריות. כשאני מראיין מישהו, אני אוהב
לפתוח ישר בנושא מעניין. שימריץ את המרואיין
לגלות את צפונות ליבו.
אך כשנכנסתי לחדרו וישבתי על הספה מולו, אמרתי
באופן ספונטני :״מדוע אינך בא שוב אלינו. לכנסת,
כדי לנאום על הבעייה הפלסטינית?״
כפי שדיווחתי בשעתו• ,הביט בי אל־סאדאת ארוכות.
ואז גילה לי שמזה שבועיים הוא הוגה )ברעיון זה,
מבלי לגלות זאת אף ליועציו הקרובים ביותר. הוא
ציווה על אניס מנצור, שנכח בחדר, שלא לפרסם
זאת העיתונו, כי את הסקופ הזה רצה להשאיר לי
באופן בילעדי, כפרם על כך שניחשתי את מחשבותיו.
ילא הייתי
עכשיו — אם
אינטואיטיבית ושהוא עיבד
החליט והסיק

בטוח באותו רגע — ואיני בטוח גם
אכן כיוונתי למחשבותיו. היתה לי הרגשה
שהוא שמע את הרעיון לראשונה מפי,
אותו: במהירות הבזק — שמע, חשב,
מסקנה. כזה היה האיש.

על כל פנים, הנה היתה הזדמנות־פז להביא את
אל־סאדאת לירושלים. אילו בא ונאם בכנסת, יש להניח
כי גם מיובארב יהיה יכול עתה לעשות כן.
אולם מנחם בגין היה מרוגז. המצרים לא הניחו
לו לנאום במגלים אל־אומה (מועצודהאוטה) המצרית.
אל־סאדאת חשש שמא הופעתו של בגין שם, לפני שהושג
הסכם לפיתרון הבעייה הפלסטינית, תחמיר את בעיותיו
הפנימיות של המישטר ותספק ׳תחמושת לאופוזיציה
הדתית והשמאלית.
״מקורבי״ בגין הגיבו, על כך, שסאדאת לא יוזמן
לכנסת, אלא אחרי שבגין יוזמן למגלים. זה היה סוף
הרעיון, וסוף האפשרות להביא את הנשיא לירושלים.
יתכן שבגין דחה את הרעיון במהירות־שיא גט מפני
׳שלא נמסר לראשונה לו עצמו.
עכשיו התהפך הגלגל: מובארכ הוא המסרב לבוא
לירושלים, וכתגובה על כך מודיע בגין בזעם כי לא
יירד עוד מצריימה.
אז מדוע אין מובארב עונד את העניבה הירוקה?

אל תסתבר
בשפתיים !
אשתי טוענת שזה ה 3ך אצלי לעניין כפייתי. כשאני
רואה זמר או זמרת על המירקע, אני מחפש את
המיקרופון. כשאיני מגלה אותו, אני מתרגז.
העולם הזה (.)2223

האלרגיה התחילה כשהופעתי באחת התוכניות( .דיבר תי,
לא שרתי) .לפני הראיון עימי הופיעה קבוצה של
זמרות נאות. באולפן נישמע תקליט של הקבוצה, והצעירות
ניענעו את עכוזיהן ושפתותיהן לפי התקליט. הן שרו,
אך הצופה בבית לא שמע את אשר שרו. הוא שמע
את התקליט.
שיטה זו נקראת ״פליי־באק״ ,והיא נתעבת בעיני.
יש בה משהו סכיזופרני. אצל אדם נורמלי, יש קשר
בין דיבורו, הבעת־פניו ותנועותיו, כשזמר שר, הוא
מתרכז בשירתו. תנועותיו, אם ישנן, קשורות במאמץ

אך כאשר הזמר יוז^ע כי הציבור לא ישמע את
הצלילים הבוקעים מגרונו, אין הוא מקפיד עליהם.
הוא שקוע במאמץ לנענע את שפתותיו בדיוק לפי קצב
התקליט, ועיקר דאגתו היא למראהו. הזמר הופך שחקן.
אם האיש הוא אכן שחקן טוב, אין רע בכך. אך רוב
הזמרות אינן שחקניות. כשהן משתדלות לעשות העוויות
ולנענע אית עצמן? ,זן מגוחכות.
אני מניח שהצליל המוקלט מראש עולה באיכותו על
הצליל המופק באולפן, והשיטה הזאת חוסכת גם את

אוד• אבנר•

בני כל האומות, גוויות מרוסקות הלובשות שוב צורת־אדם.
הם צועדים ב 0ך, גרמנים וצרפתים ובריטים ורוסים,
רגלים וטייסים וימאים. הם צועדים אל בירות העולם,
כדי להזהיר את העמים מפני המילחמה החדשה, המתרגשת
ובאה. השנה היא , 1938 ואירופה, גולשת אל מילחמה
חדשה, נוראה אף מקודמתה.
זאת הי תה יכולה להיות סצנה גסה, בומבסטית, אולי
אף מגוחכת. אין היא כזאת. כי הבימאי היה אבל גאנם,
והמסר הוא כה כן, כה אמיתי, עד כי ההשפעה היא
מהממת.
ראיתי בחיי כמה אלפי סרטים. אילו רציתי לחבר
רשימה של עשרת הסרטים שעשו עלי את הרושם העז
ביותר, הייתי מתחבט לגבי אחדים מהם. אך בכל רשימה
היה הסרט אני מאשים תופס מקום גבוה.
אני זוכר את עצמי, אחרי 43 שנים, יוצא מקולנוע
אוריון ברחוב מכבי בתל־אביב, עולה ברחוב המלך
ג׳ורג׳ לעבר רחוב אלנבי, ואני שיכור — שיכור מרגשות.
מילמלתי אית שלוש המלים, עיני היו אדומיות, ועוברים-
ושבים בוודאי חשבו כי הנער שתה יותר מדי.
אין טעם לספר את עלילת הסרט. הסיפור לא ירשים
במלים, כפי שהוא מרשים על הבד. רק ההתחלה והסוף
הם בלתי־נשכחים. הסרט מתחיל בוורדן, בלילה האחרון
של מילחמת־העולם, כאשר כיתה של תריסר חיילים
צרפתיים נשלחת למשימת־התאבדות. כל החיילים יודעים
כי הם עומדים למות. הם גם יודעים כי המשימה היא
מיותרת לגמרי. כולם נהרגים, מילבד אחד, הנפצע בראשו,
ושגם הוא עומד להיקבר בטעות. ברגע האחרון הוא גונח
וניצל.
סצנה מחרידה: חייל פצוע שוכב במכתש של פגז,
והוא שוקע לאט-לאט בבוץ הממלא את הבור. הוא מספיק
לשמוע את תרועת־החצוצרה, המבשרת את הפסקת־האש
— ואז הוא שוקע סופית.

וחן
א״״181

הצורך בתזמורת. אך נדמה לי שלא ראייתי מעולם זמרת
חשובה, בעלת רמה בינלאומית, המשפילה את עצמה
עד כדי שימוש בשיטה זו. זמרות כאלה עומדות על
הבימה ושרות פשוט אל תוך המיקרופון. לרוב במינימום
של חינחונים ועיכוזים.
אינני יכול ליהנות מזמרות הפליי־באק. אני מחפש
את המיקרופון ׳ואיני מוצא, ואז אני עוקב בדריכות אחרי
תנועות־השפתיים שלהן, כדי לתפוס אותן על־חם בתנועה
לא-נכונה. כשאיני תופס אותן, זה מרגיז אותי שיביעתיים.
אבל אינני רוצה לקלקל את ההנאה, של הזולת. אנא,
אל תנהג כמוני א ל תסתכל בשפתיים שלהן!

הניצול היחידי חוזר הביתה. אין הוא יכול לחשוב
על דבר, מלבד ההתחייבות הקדושה שהוא חש כלפי
חבריו המתים, וכלפי עשרה מיליון החיילים שניספו
באותה מילחמה: למנוע מילחמה חדשה. כאשר רסיס-
הפגז בראשו מתחיל לנוע, נטרפת דעתו — והוא, המטורף,
הנהו האדם הנורמלי היחידי בעולם, ההולך ומשתגע.
הוא חוזר אל שדה־הקרב, שהפך בית־קברות המוני,
ומזעיק את החללים לעזרתו. זהו סרט טראגי׳ כי הוא
הטיף לפאציפיזם בשעה שהמיפלצת הנאצית הפכה את
המילחמה לחובה בלף י־נמנעת.
השבוע חזרתי לראות את הסרט, בסינמטק התל־אביבי,
וחששתי במיקצת. איך ייראה הסרט בעיני עתה,
כששוב אינני ילד בן? 15
יצאתי שוב כשאני שיכור, ועיני אדומות. כשחזרתי
הביתה — הפעם במכונית — העיפו. בי נהגים אחרים
מבטים תמהים. הם ספרו, בוודאי, ששתיתי יותר מדי.
ברור לי עתה כי •הסרט השפיע עלי יותר אף מכפי
שידעתי. כאשר כתבתי ב־ 1949 את סיפרי הצד השני של
׳המטבע, והקדשתי בו פרק ״לחללי הסיבוב השני״ —
שבע שנים לפני פרוץ מילחמת־סיני — בוודאי הושפעתי,
בתת־הכרתי, מסרט זה. המחוייבות שאני חש בה מאז
ימי תש״ח כלפי חברי מאז, למנוע מילחמות — יתכן

ג דאים באליו־ו
ישנתי מול מקלט־הטלוויזיה. השתקתי את קולו, אך
לא עימעמיתי את המירקע.
כשהתעוררתי, ראיתי על המירקע חבורה של בחורים
ישראליים, כאלה צברים ג׳דאים, רובם לביושים במעילי־רוח
גבריים.
תמהתי על ימה הם מדברים בהתרגשות כה רבה.
על מיבצע של צה״ל? על ניצחון של מכבי?
הגברתי את הקול. הם דיברו על התנודות בבורסה.

אני קורא לבם1
מזה 43 שנים רודפות אחרי שלוש מלים צרפתיות.
מזה 43 שנים רודפת אחרי תמונה.

לכם הן פורצות מפיו של גבר פרוע, נרגש עד
כדי שיגעון, בלילה סוער בבית־הקברות של ודדן —
׳שדודהקרב הנורא ביותר של מילחמת־העולם הראשונה,
שבו נהרגו שני מיליון גרמנים וצרפתים, במאבק על
כמה קילומטרים שנמשך יותר משנתיים.
בקרב אחד בלבד נהרגו במקום זה מיליון בני־אדם.
הגבר זועק, ומתוך האדמה קמים מאות אלפי חללים,

״אני מאשים״
שגם היא צמחה על קרקע נפשית שבה נבטו הזרעים של
סרט זה ושל במערב אין כל חדש (וגם, במידה פחותה,
העירומים והמתים).
כשעת ההצגה היו באולם הסינמטק כמה עשרות
צופים, רובם ותיקים ואנשי זזמיקצוע הקולנועי. המוני
ישראל היו עסוקים בטלוויזיה, שבה הוקרן סרט על
המערב הפרוע, לפי טעמו של פסח גרופר.
לא ייעלה על הדעת שהטלוויזיה הישראלית תקרין
יצירה כבירה זו.

ב לישון עם ״ניקול״± :
.משחקי גוונים של שלושה
צ ב עי ם -ביז /כ חו ל וורוד.
ציפות, ציפיות וסדינים למיטה
זוגית ומיטת יחיד עם סרט
מתיחה או בלעדיו.
ולהכנס למיטה עם ״פפיון״:
בגוונים של תכלת, ורוד וביד.
ציפות, ציפיות וסדינים עם או
בלי סרטי מתיחה למיטה זוגית
או מיטת יחיד.
יצירות הפאר של פייר קרדין
משווקות ע״י
תשלובת ביתן בע״מ.
להשיג בחנויות ביתן
וברשתות השיווק.

החל 325.000-שקל כולל מעיים (לפי מחירון 312 מיו .)10.2.82
יח 1ב 1ת הרצל 51462,224־ 054הרצ לי ה סוקולוב 85776,84־ 052חדדה מוסך אהרונוב אפרים ובניו 31218־063

פלדג׳ מנקהותבר מן אתהר הי ט • ,
בבלסעסשאת ! תארהאתתאבת.
פלדג׳ לרהיטי עץ ופורמייקה-ההבדל המבריק.
1 התיזי פלדג׳ על המשטח.

עברי עם מטלית יבשה.

ראי כמה זה מבריק.

כל אשה שניה בארה״ב
מבריקה כל יום את הרהיטים
עם פלדג:
עוד מוצר של ג׳ונסון.

משווק: ברק אבנר מפיצים בע״מ, טל 922855 :־.03

האוטובוס כימעט
תתחנך ־ 1־13
רשות ה ש ריס
והסגנים ניצלו
*י כאורה !היה זה עוד סיור בהתנח־
• לויות בגדה המערבית. אך הפעם הא זין
להדרכתו של סגן שר־החקלאות, מי כאל
דקל, קהל מטיילים שונה. סגן השר
יצר סביבו אווירה של חשיבות, כשהת־רוצץ
ממקום למקום עם מפות רבות בידיו,
ונאם בפאתום באוזני נשות שרים וסגני־השרים.
לרובן היתה זו הפעם הראשונה,
שהן ביקרו במקומות שמעבר לקו הירוק.
למרות שלא היתר• זו הפעם הראשונה
שפורום זה נפגש ויוצא לסיורים משות פים,
היתה זו הפעם הראשונה, שפגישת
הנשים נחשפה לפני העיתונות, דבר שלא
מצא כלל חן בעיניהן, ושנעשה, ללא
ידיעתן, ביוזמת מישרד־החקלאות.
כך, למשל, לא יכלו מיכל מודעי ואן
פת להמשיך ולשוחח בחופשיות על חיי
המין של אחד השגרירים הזרים, שפופו לרי
מאוד אצל הנשים הישראליות. והא חרות
לא יכלו להביע את דעתן על בגדיה
של אופירה נבון, ולומר את מי לא היה
צריך להזמין לארוחה בכנסת כשביקר
שם פרנסואה מיטראן.

מיטריות אריאל

תחת שתי נזיטריות ניצבות
רות גיסים, רבקה בורג,
ודבורה קורפו (משמאל) בהתגחלות עופרה. היו אלה חלק נז־ 13י

גשות שריס וסגני־שרים שיצאו לסיור מטעם מישרד־החקלאות
בהתוחלויות בגדה המערבית, מזג־האוויר היה סגרירי וגשום,
ומוסיבה״זו קוצר המסלול, ובעיקר החלקים שכללו הליכה ברגל,

ה א סו ר.

מולדת, כשהיא מנסה לסחוף את האחרות
שיצטרפו אליה. כשהוצע לה יין בהתנחלות
בבית־אריה, אמרה :״יש לי מצב־רוח
טוב גם בלי יין, כל היום.״

שקטה ביותר היתד. שולמית שמיר, אש תו
של שר־החוץ. למרות שהיא היתה
ממארגנות הפורום, היא העדיפה לשמור
על פרופיל נמוך.

רינה רובין היתר. הנציגה היחידה של
סיעת תמ״י. נשותיהם של אהרון אבו-
חצירא ושל אהרון אוזן לא באו לטיול.
גם אשתו של יהודה בן־מאיר לא באה.
אשתו של זבולון המר התקשרה והודיעה
שלא תוכל להשתתף. לעומת זאת, למרות
שהיא הודיעה שתבוא, לא הופיעה לבסוף
אשתו של סגן־השר המתפטר חיים דרוק־מן,
וחברותיה הסבירו שהיא נשארה, בוו דאי,
בימית. נעדרו גם נשותיהם של אריק
שרון, דויד לוי, אברהם שריר, מרדכי
ציפורי, יעקב מרידוד ודויד שיפמן. גם
עליזה בגין לא באה לטיול.

הגבר מעל

סגן שר־החקלאות, מיכאל דקל, מסביר לגשים את האופן
שבו הפכה התנחלות עופרה ממחגה־עובדים לישוב־קבע. דקל,
הממונה על ההתנחלויות שמעבר לקו הירוק, לא נרתע מהקור ששרר באיזור. הוא
הסתפק בלבישת חעיל־רוח דק, ותחת גשם המשיך להסביר לקבוצה מה קורה כיוס בעופרה.

לרחל שילנסקי הפריעו הצלמים. היא
ביקשה שהם לא יארבו לנשים המבו גרות
המתקשות בעלייה ובירידה מהאו טובוס,
ואביבה ארידור עמדה על-כך ש חברותיה
לא תצולמיה כשהן אוכלות.
את הפורום של נשות השרים יזמה לפני
כחצי שנה אשתו של שר־החוץ, שושנה
שמיר, כאשתו של ארידור עוזרת לה.
אשתו של שר־המישפטים, רות ניסים,
החלה ליטול חלק פעיל באירגון כשדית־פנתה
סוף־סוף מטיפול בבתה הקטנה, בת
הארבע.
הסיור הרישמי בהתנחלויות החל כש יצא
האוטובוס מירושלים. אשתו של שר-
הפנים, רבקה. בורג, הפכה מייד למר כז
הסיור. היא לא פסקה מלהעיר לדקה

על טעויות לשוניות. כשדיבר על פורצי
הגדר בעופרה, ההתנחלות הראשונה שא ליה
אמורים היו להגיע, תיקנה אותו רבקה
בורג ואמרה לו שעדיף שידבר על פורצי
דרך. כשגבר הרחש באוטובוס, קראה בקול
לאחרות :״בנות, מה איתכן? תנו לו
לדבר!״ כשדקל אמר שאמונה תביא כסף
להתנחלויות, היא אמרה בנימה של לעג:
״אשרי המאמין״.
שירי מולדת

כקה כורג לא הסתפקה בכך. היא
החלה לשיר, בקול עבה מעט, שירי

שתי נשים
לשילכסקי
^ חל שילנסקי סיפרה, שמה שמרגיז
אותה במיוחד הוא חוסר־הדיוק בעיתו י
נות,
למרות שאת דוב, בעלה, זה כבר פחות
מרגיז. היא סיפרה שלפני שבועות אח דים
צולמו נשותיהם של השרים קורפו
ושוסטק ומתחת לתמונה הופיע שמה .״בע לי
התקשר אלי מירושלים ואמר לי :״נו,
אז יש לי עוד שתי נשים ! ״
רות ניסים ראתה בסיור זה עזרה ממ שית
לבעלים :״אנו מגיעים למקומות
ופוגשים אוכלוסיה, שהם תמיד מגיעים
אליה. יש כאן גם אספקט חברתי. אין
סיבה שנתרכז במסיבות קוקטייל.״
אשתו של ניסים הוסיפה שפורום הנ שים
עומד ליזום הקמת קרן שתסייע ל״א-
לה שנופלים בין הכסאות״ ,וסיפרה שהן
עומדות לקחת תחת חסותן את שנת הק שיש.

)11 אן, אישתו של ׳שר־המיסחר־
• -י והתעשייה, יורדת מהאוטובוס,
באחת ההתנחלויות. היה זח ביקורה הראשון
של אשת השר בהתנחלויות בגדה,

,חפש את ה אש ה.
מעולם לא הגיעה. היא הסבירה שהיא
קשורה בעיסקי אופטיקה של המישפחה,
ואין לה זמן לפעילות ציבורית.
היתד, חסרה בסיור אנט דולצ׳ין, אשתו
של מנכ״ל הסוכנות היהודית, משום ש היא
בעלת דיעות פוליטיות עצמאיות.
נשות השרים והסגנים הציגו עמדה זהה
בכל לזו של בעליהן. היטיבה להסביר
זאת מיכל מודעי, שאמרה שאת הוויכוחים
וחילוקי הדיעות יש להשאיר בבית, ולא
להפגין אותם בחוץ, ובוודאי שלא ליד עי תונאים.

מע ט
ת אונ ה
כורה קורפו השמיעה התייחסות
לאירועי היום, כשראתה קבוצת ער בים
המתגודדים בכיכר קטנה בביר־זית:
״הם לא עובדים, לכן קל מאוד להסית
אותם להצית צמיגים!״
האווירה העליזה ששררה באוטובוס הת חלפה
לרגע לדאגה של ממש. היה זח באחד
הפיתולים שבדרך לאריאל. הנהג הצליח
לעבור בעיקול חד, ובלם כששני גלגליו
הקדמיים ניצבים על־פי התהום. אחרי ש דובר
מישרד־החקלאות, נפתלי יניב, יצא
מרכב־ד,ליווי וכיוון את האוטובוס, פלטה
אביבה ארידור, שישבה ליד הנהג והב חינה
במתרחש :״השרים יכלו להיפטר
מכולנו בבת־אחת.״

ו 4ך י מיכל, אשתו של השר בדי תיק, באה
לסיור בגדה למרות שהיא מכירה, כדבריה,
#1י י 11
את המקום היטב. מיכל פעילה מאוד באירגונים נשיים.

1 1 , 1 1 ,| 1רות, אשתו של שר־המישפטים, היתה הפתעת הסיור.
והכל הסכימו שהיא ומיכל מודעי היו היפות של הטיול,
11 1
רות באה במעיל סקי אדום אופנתי, ומשחה את שפתיה בשפתון ורוד.
(המשך מעמוד )47
לסיור הנשים התלוו שתיים שאינן נשות
שרים או סגני-שרים. האחת היתה אל מנתו
של שר־התחבורה לשעבר, אולגה
לנדאו, אמו של מנכ״ל מישרד־התחבורה,
הד״ר עוזי לנדאו. אולגה, שחברותיה מד-.
מישפחה הלוחמת הזמינו אותה לסיור,
התרגשה עד דמעות כשהוזכר הכביש הח דש
הנסלל בגדה ,״דרך חיים״ ,על-שם
בעלה. אך היא לא היתד. מרוצה מהסיור,
וטענה שהוא היה פוליטי מדי, ושלא נתנו
לנשים להתרשם מאורח חייהם של המת נחלים.

חורה
לאובטיקה

השניה, שהיתה חריגה בנוף המשתת פות,
היתד, לאה סחרוב, אשתו של יושב-
ראש מועצת־המנהלים של התעשיה האווי רית.
לדבריה, היו נשות השרים בסיור
בתעשיה האווירית לפני חודשים אחדים,
וכך נוצר הקשר המעשי ביניהן. היא באה
לסיור עם ידידתה, צילה ארליך, אשתו
של שר־החקלאות, שסיפרה שהיא מרבה
לסייר עם בעלה בארץ ובעולם, אך לגדה

רינה, נציגת תמ״י היחידה
בטיול, גילתה שעד הפירוד
כמפד״ל היא נהגה לבלות שבתות רבות
עס רבקה בורג בביתו של שר־הפנים.

ו \ 1|11י 1גילה, אשתו של סגן שר־השיכון,
השאירה את ילדה הקטן אצל גיסתה
ובאה לסיור. היא התעניינה בדברי ההסבר.

1 * 1 1 1 1רות, אשתו של סגן שר •*
י 1 ^ 1החקלאות השני, גילתה
שהיא קוראת כל בוקר את עיתון דבר.

צילה ארליך גילתה עניין רב בבית־המלאכה
לאופטיקה בהתנחלות נווה־צוף. צילה, שמנהלת
בית־מלאכה דומה בתל־אביב נרגעה כשהתברר לה שהמיפעל השני אינו מתחרה שלה.

*1 )1111 צביה, אשתו של סגן
שמרה
י 1שר־החקלאות,
על שקט, והסתפקה בהסברי בעלה.

1 * 1 1 1 1 1דבורה, אישתו של שר־התחבו־
4 1 1 1/־ 5רח, התרגשה ממה שראתה בהתנחלויות,
ומנכונות האנשיס להקריב נוחותם.

רובין

רבקה, אשתו של שר־הפנים, היתה הרוח החיה
* ייי • בטיול. היא שרה שירי־מולדת ועודדה.את נשות
השרים האחרות, שהשתתפו בטיול, להצטרף אליה לשירה.
בעוד שרות גרופר תקפה את עיתון
הארץ, עיינה אן פת לאורך כל הסיור
בגיליון של הג׳רוזלם פוסט. רבקה בורג
סיפרה שהיא קוראת קודם כל את הצופה.
האחרות העדיפו להנות מהנוף ולא לקרוא
עיתונים. אך בכל זאת, שיחת היום היתר,
התנצלות עיתון הארץ שפורסמה באותו

ארליך

צילה, אשתו של שר־וזחקלאות, היתה אחת
משתיים שבאה במכנסיים (השניה היתה אן
פת) .מאחוריה אולגה לנדאו, אלמנת שר־הרחזבורה לשעבר.

מטר מרובע הוא 50 אלף לירות, ואז כולן
החלו לחשב כמד, עולה שם בית עם חלקת
אדמה. רבקה בורג העדיפה להימנע מ חישובים
ורק אמרה :״טיילנו ד׳ אמות
בארץ ישראל.״
תוייס בשירותים
סיור, שהחל בעופרה התקבלו ה אורחים
בביסקוויטים וקפה. בנווה־צוף
הכינו שולחן עמום בעוגיות ובשתייה חמה,
בבית־אריה ערכו לאורחים שולחנות ש עליהם
היו עוגות, עוגיות מיזרחיות, שתייה
• חמה וקרה. דקל היה מרוצה והזכיר לנשים
שהוא אינו מתפלא על כך משום שבית-
אריה הוא של תנועת החירות, והוא על
שמו של אריה בן אליעזר. באריאל הוגשה
להן ארוחת צהריים מלאה, כשעל ההגשה
מנצחת מנהלת בית־הספר, שרד, כהן אור-
גד, אישתו של ח״ב הליכוד.
אחת הבעיות שהתעוררו לאורך הטיול
היה הצורך בשירותים, שלא תמיד היו
בקירבת מקום למקומות האירוח, ובעקבות
כך נוצרו תורים ליד בתי־ד,שימוש, בהם
המתינו גברים ונשים ביחד. הכל הסכימו
שלאחר סיום הטיול, אף־אחת לא תתלונן
שהיא קופחה בתור לשירותים.

1ו_1ו \1ון

111\_1

אוירו ו

אביבה, אשתו של שר־האוצר,
מורה לכלכלה בבית־המפר־התי־בון
המקיף ביהוד, אמרה, שתדווח לתלמידיה.

1 1 1 0 0לאה, אשתו של איש התעשייה האווירית, פותחת מיטריה בעלייה
* 1 1 1 1י * לאוטובוס בהתנחלות עופרה. היא סיפרה שזהו ביקורה הראשון במקום,
ואת התרשמותה תעביר לאחיה התאום אריה (״לובה״) אליאב, המתגורר בקריית־שמונה.

ץטןן

במעיל צהוב, כששושנה אדומה מוצמדת
לדש ביגדה. היא התלוננה שבארוחה ש נערכה
לנשיא הצרפתי הועדפו המפא״יניקים.
בוקר, ושבה נכתב שאופירה נבון הופיעה
לקבלת הפנים לנשיא הצרפתי בנמל ה תעופה
בן־גוריון, לבושה במעיל שחור
סגור ולא במחשוף נדיב. אביבה ארידור
לא התפלאה מכך :״פורסם שבעלי רגז
על נבון, לאחר שלא הושב במקום מכובד
בארוחה לכבוד מיטראן שנערכה בכנסת,
והוא ביכלל לא אמר דבר כזה.״
למינה שוסטק היתד, זאת הזדמנות פז
לחסל חשבון עם האופוזיציה. היא טענה
שסידור המקומות באותה ארוחה נתן
מראש עדיפות לאנשי מפא״י.
־ בנווה צוף עבר האוטובוס ליד שכונה
שנבנית במקום, כולה על טהרת בתי־עץ
פיניים. מיכאל דקל סיפר שמחירו של

שולמית, אשתו של שר־החוץ, מסרקת את שערה. היה
זה אחרי שחזרה לאוטובוס מביקור באחת ההתנחלויות
בגדה המערבית. שמיר היא ממקימות פורום נשות השרים וסגניהם.

שילנסקי

רחל, אשתו של סגן־השר במישרד
ראשיהממשלה, מתאפרת בחדר־האו־כל
בהתנחלות עופרה, לאחר סיור שערכו הנשים במקום.

הם או מ די ם ...מ ה הם או מרי ם ...מה הם או מ רי ם ...מה הם <זוחרי

מאיר שיטרית ;

אריה >וראד :

״החמור היה האטרקציה
שר התהלוכה ! ״

ג 19האןסאואת

״ אביא

לישראל

כוכבים מליגה ׳״א!״
חבר״הכנסת מאיר שיטרית, בתוקף היותו ראש־מועצת
יבנה, היה אחד מחברי מישלחת ראשי הערים
ומועצות, שיצאו לסיור במצריים. שאלתי את מאיר
שיטרית:

• מה היה הדבר שהרשים אותה ביותר
בסיור?
ראש־עיריית חיפה, אריה גוראל, עמד להגשים חלום.
הוא עמד לנשוע בראש תהלוכת פורים על גבי חמור.
אן דקות ספורות לפני שיצאה התהלוכה לדרכה,
וכבוד ראש״העיר עמד לעלות על גבו של החמור, התגלה
כי החמור נגנב. שומו שמיים וזעקי ארץ. ראש־העיר
היה המום. מי העז לגנוב את החמור שלו ! זוהי
סבוטז׳ה של האופוזיציה ! צעק ראש״העיר, וציווה על
מישטרת־חיפה להפעיל את כל משאביה כדי לגלות
את החמור ואת הגנב. מישטרת״חיפה למורת הסבל
(זוכרים את פרנקו !) חיפשה את החמורים, מצאה
אותם, וראתה בכן את הפרשה כמחוסלת. אך ראש־העירייה
בשלו: החמור כבר לא מעניין אותו יותר. הוא
רוצה את הגנב. מי שיצא מהעסק הזה לא כל־כן
טוב הוא דווקא מפקד מישטרת״חיפה החדש משולם
עמית, שזכה בפירסום ראשון במה שיכונה מהיום
והלאה ״מיבצע חמור״.

+מר גוראל, האם חמור שנגנב כפורים
חשוב עד בדי כך?
איזה ח שובי מי אומר שהוא ח שובי אני מציע לך
שתתקשרי למר עמית, ושהוא יגיד לך מה שהוא אמר
לי: שכל מה שכתוב בעיתונים זה לא נכון.

• כתוב בעיתונים שמישטרת־חיפה, אחרי
שמצאה את החמורים, רואה את הפרשה
כמחוסלת.
גם אני. אני בכלל לא מבין בשביל מה כל הפירסום
הזה. זהו איזה עסק פורימי, אז עשו ממנו עניין. אחרי
שהחמור נגנב, פניתי למפקד־המישטרה וביקשתי שימצאו
אותו. נו, מה לעשות? בפורים עסק כזה מגיע לעיתונים.
היו שני חמורים, וזו היתה צריכה להיות האטרקציה של
התהלוכה. זה שגנבו אותם רגע לפני שהייתי צריו לרכב
על אחד מהם, עורר עניין. אז ביקשתי מהמישטרה שינסו
למצוא.

• .טענת כאילו זה מעשה חבלה של האופוזיציה.
המישטרה
שאלה אותי אם יש לי מושג מי זה יכול
להיות, זה שגנב את החמורים. אמרתי שזה מוכרח להיות
מישהו שרצה לחבל בתהלוכה. ומי כבר יכול לרצות
לחבל בתהלוכה חוץ מהאופוזיציה?

50 — 1

התרשמתי בצורה בלתי רגילה: מצד אחד הניגודים
בין הפאר של העבר והדלות והעוני של ההווה. הייתי
בימי חיי במקומות רבים בעולם, סיירתי בעתיקות, אך
מה שראיתי במצריים היה מדהים. זה לא פלא שקוראים
לזה אחד משבעת פילאי עולם. ומהעבר השני המציאות.
כזה עוני לא ראיתי מימי ! לכזה עוני לא ציפיתי. לקאהיר
יש תשתית לחצי מיליון נפש וחיים בה עשרה מיליון!

• כראש מועצה, מה היית מציע כדי לפתור
את בעיית הצפיפות והעוני בקאהיר?

לדעתי אי־אפשר לפתור את הבעיה אלא אם יעשו
מה שנקרא אצלנו ״שיקום שכונות״ .כלומר יחסלו את
הסלאמס ויעבירו את התושבים להתגורר בפרברים מחוץ
לעיר. עיר הקברים זה משהו מדהים ! חיים בה 600 אלף
איש. אנשים פלשו אל חדרי ההתייחדות מעל לקברים,
וחיים שם ללא מים, ללא חשמל, ללא ביוב.

• מה דעתך על העובדה שלקאהיר אין
ראש עירייה?

יש לה מושל, הממונה על־ידי סגן ראש־הממשלה
והשר לשילטון מקומי. זוהי שיטה שהם חושבים שהיא
טובה. הרי בקאהיר אין דמוקרטיה. העיר מחולקת לאזורים
ויש אדם הממונה על כל איזור. יש להם מועצות עירוניות,
אך הן עוסקות יותר בפיקוח וביקורת, ואין להן סמכו יות
ביצוע.

• איך היה המיפגש עם האזרחים? *

המיפגש עם האיש ברחוב היה מעניין. סיירנו בשוק
חאן־חליל והתרשמתי שהאזרחים מאוד בעד השלום, מאוד
פתוחים. לעומת זאת כל פקידי המימשל, החל בראש-
הממשלה וכלה בשר־החוץ, היו אדיבים אומנם, אך יחד
עם זאת קורקטיים ומאופקים. הם ניראו לי מאוד קשוחים.
להוציא, כמובן, את המיפגש עם הגברת סאדאת, שהיה
מאוד מרגש לנו ולה. היא פרצה בבכי.

• האם התרשמת שהמצרים אינם מעוניי
נים שתיפגשו עם גברת סאדאת?

קשה להגיד, אם כי עד לרגע האחרון ממש לא היה
ברור אם המיפגש יתקיים. התרשמתי, מכל מקום, שהגברת
סאדאת קצת מבודדת.

• ראש־עיריית אילת, גדי כץ, שאל על
גורלו של הכפר של רפי נלסון. מה היתה
התשובה שקיבל?

שר־החוץ המצרי אמר לו שאף ילוד אשה מצרי לא
יוותר על סנטימטר אחד של אדמה מצרית.

רפי פרבר, מנהלו הצעיר של מישרד־התיירות, יודע
לדעתי להסתדר טוב מאוד לבד. אן דעתי אינה נחשבת,
מכיוון שיש גברת אחת, לפחות, שסבורה כי הוא זקוק
לעזרה. פניתי אל פרבר ואל יועצו של שר־התיירות,
צבי רימון, כדי לשמוע מהם כיצד הסתבכו במה שאני
כיניתי ״הפדיחה״ של דאלאס.
מר פרבר לא הספיק להשיב לי, כי לפתע נפתחה
מיתקפה אדירה מהאגף השמאלי של החדר. מה מית־קפה
ז הסתערות !
הפניתי את ראשי וראיתי גברת אלמונית וזרה לי
לחלוטין שצעקה שאני אגרסיבית, ועוד מחמאות כהנה
וכהנה. ביקשתי לדעת את זהותה של הגברת האדיבה.
רפי פרבר הניח יד עדינה של כתפה, ואמר לי בגאווה
בלתי מוסתרת :״היא שלי.״ נו טוב, כל אחד והרכוש
שלו.
אני חזרתי לשאלתי המקורית, ושאלתי את רפי
פרבר :

• איך הסתבך מישרה התיירות בפרשת
״דאלאס״ ?
אני לא חושב שהסתבכנו, ואני לא חושב שזאת
פדיחה. אני חושב שעשינו עבודה טובה מאוד. זה לא
עולה לנו גרוש, ואנחנו מקבלים סירטון פירסומת שכל
אמריקה תראה אותו. את חושבת שזאת נקראת הסתבכות?

• האם אינך רואה את עצמך שותף להונאת
הציבור הישראלי שהבטיחו לו את כוכבי
״דאלאס״ ולא שחקנים מהשורה השנייה?
הקהל הישראלי לא מעניין אותי. אני לא אחראי למה
שעושים בארץ עם כוכבי דאלאס. ארוחות־הערב וההופ עות
בהיכל התרבות אינם בשטח של מישרד־התיירות.
אותי מעניינות התוצאות בחו״ל, ואני אביא לכאן גם
שחקנים מליגה י״א, לא רק מליגה בי״ת, אם אדע שזה
יעזור לי למכור את ישראל לתיירים.

קם *!חדי ם מה הם *! מ רי ם ...הה הם או מ רי ם ...מה הם *ו מרי

יגב אלד1ר :

שימנו!ן דוחן :

די מקודס?׳:

״ה כ נו שמעריב ״אני שחב אה הטראומה ״ר א ידעת שא ג
אות׳ באופן אישי !״ נמשושנים ! מ וכר בישראלי
בחודשים האחרונים מתפרסמות גיומון ״הארץ״
מודעות תחת הכותרת ״שטח משוחרר״ .הן מתריעות
על עוולות ומעשי דיכוי, הנעשים בשטחים הכבושים.
המודעה בגליון ערב־שבת האחרון גינתה את הנעשה
בכפרים הדרוזיים ברמת״הגולן. פניתי אל השחקנית
גבי אלדור, אחת מחברות הקבוצה המפרסמת מודעות
אלה, ושאלתי אותה :

• מי הם חברי ״שטח משוחרר״ ?
אנשים בלתי־מיפלגתיים שמטרתם היא לפרסם מודעות
כאקט פוליטי נגד הדיכוי והכיבוש.

• מי עומד בראש הקבוצה ץ
אין לנו מנהלים! אנחנו עובדים בשיטת הרוטציה.
יש לנו מערכת, המנסחת את המודעות, וחבריה מתחלפים
לפי אותיות הא״ב של שם־מישפחתם.

• איך הגעת ל״שטח משוחרר״ק־אני
חיה בארץ הזאת, וזה איום ונורא לראות את
שקורה פה. אי־אפשר לחיות בארץ ולא להגיב באופן
פוליטי על הדברים הנוראים והמכעיסים שנעשים כאן.

• העובדה שאת חיה ביפו, קרוב לאוב־לוסיה
ערבית, השפיעה עלייד ק
יתכן שבזכות זאת יש לי רגישות למה שקורה. לתושבי
רמת־אביב הערבים הם אותם המנקים את חדר־המררגות.
המילים ״כיבוש״ ו״דיכוי״ הן חסרות משמעות לגביהם.
הם קורבנות של שטיפת־המוח, שעליה חונכנו, האומרת
כי הערבים הם עם של ניאנדרטאלים. לימדו אותנו שצריך
להתייחם לתושבי השטחים במונחים כאילו היו תת־אדם
ושאש״ף זה חבר־מרצחים.
כל עניין הכיבוש מעליב אותי באופן אישי. אני אמנם
גדלתי בצפון תל־אביב, אבל איני מבינה איך אפשר
לשבת ולשתוק.

• האם לא בחרתם כדרד הקלה? ניסוה
מודעות ופירסומן הוא דבר הרכה יותר פשוט
מאשר מאבק והפגנות.
איני חושבת שזו הדרך הקלה. ניסוח המודעות דורש
מאמץ וזמן. הפגנות? איזה סיכויי יש להפגנות מסוג זה?
אמצעי־התיקשורת מתעלמים מהן. אני השתתפתי כבר
בהפגנות רבות למדי.

• פירסום מודעות בעיתון־כוקר יכול
להעיד על יומרה אינטלקטואלית והתנשאות
— כך. תגיעו רק אל פרופסורים ופקידים
בכירים. מדוע שלא תנסו לפנות אל האיש
ברחוב ¥
אני מסכימה בהחלט. לדעתי צריך לפרסם מודעות גם
בעיתוני־הערב. דובר על כך לא אחת. הבעיה היא שאין
לנו די כסף למודעות בשלושת העיתונים.

ראיתי את הסרט ״צלילה חוזרת״ של הכימאי
שימעון דותן, והתרשמתי. זהו סיפור עצוב על מפקד
יחידת קומנדו שנהרג כתחילת הסרט, ואלמנתו משגעת
את השכל ואת הלב של גיבור הסרט, חברו הטוב.
עדנה פיינרו, כתבת הקולנוע של ״העולם הזה״
כתבה, שכשהוצג הסרט העצוב הזה בפסטיבל הסרטים
בברלין, לא הבינו הגרמנים את המשמעות שלו, ופירשו
אותו כסרט מילחמתי המראה את הישראלים באור
הירואי. שאלתי את דותן :

• לא הרגיז אותך שדווקא הגרמנים לא
הכינו את משמעות הסרט ץ
עדנה פיינרו לא דייקה. בביקורות שקיבלתי קלטו
הגרמנים היטב את הפסימיות ואת האבדון. היו אחד או
שניים שלא הבינו, וכל זה קרה לפני ההקרנה הרשמית
של הסרט. פתאום התחילו להסתובב במיסדרונות הפסטיבל
שמועות שהסרט הוא סרט הרואי, המהלל את החיילים
והמילחמה.

• זה לא הדאיג אותך ד*
ועוד איך הדאיג אותי. אספתי כמה אנשים והתחלתי
להסביר את הכיוון האמיתי.

• שירתת כעצמך בקומנדו הימי. מדוע
עשית את הסרט הזה?
הייתי חייב לעשות את הסרט. מוכרח כמו שאדם
מוכרח לעשות פיפי. אני מדבר בשפת הקולנוע, ואני
סוחב את הטראומות האלה שנים• תקופת השירות שלי
בשייטת היתה תקופה טראומטית בחיי.

• האם סיפור הסרט הוא שלך?
יש בסרט הרבה אלמנטים ביוגרפיים, אבל אני לא
נהרגתי בצלילה ואשתי לא היתה אף פעם אלמנה.

• הסרט הזה לא יגביר את ההתנדבות
לקומנדו הי מי...
הסרט הזה הוא סיפור על יחידה מובחרת, שהיא
כמו מישפחה, על האובדן ועל והמבוכה, ועל היחסים
המורכבים בין האנשים. בשביל רבים הסרט הזה הוא
קטע מהחיים. אגב, אני עומד להקרין את הסרט לפני
יחידת הקומנדו. נראה איך הם יגיבו.

אני מודה. היה קצת לא נעים לראות את ארבעת
שחקני ״דאלאס״ אומרים ״אנחנו כוכבים״ באמת. לא
נעים. לא משום שאני עיתונאית והם טענו שהעיתונאים
התקיפו אותם, אלא משום שלא היה נעים לראות
ארבעה אנשים מבוגרים חוזרים ואומרים :״אני כוכב!״
כמו ילדים קטנים שמנסים לשכנע את הגדולים. פניתי
אל לי מקלוסקי, המגלם את בעלה הרופא של לוטי
יואינג. לי יפה־התואר הוא אליל תורן בארצות־הברית.
אבל, מה לעשות, בארץ עדיין לא הגענו אליו. שאלתי
אותו :

• האם אינך נבוך מהעובדה שבישראל
איש לא ראה אותך עדיין כ״דאלאס״ ,ולמרות
זאת אתה מוצג ככוכב גדול?
האמת היא, שלא ידעתי שבישראל עדיין לא הגיעו
אל פרקי הסידרה שבהם אני משתתף. אילו ידעתי, יתכן
שלא הייתי בא. אבל גם לא הבנתי שאני צריו לייצג
כאן דמות של כוכב אמריקאי. הבנתי שאני בא כדי
לטייל בישראל, ולעודד את התיירות לארץ זו, בעזרת
סירטון פירסומת.

0איזה עניין יש לך דעידוד התיירות לישראל?
העניין
היחידי שיש לי הוא שמעולם לא הייתי
בישראל, וחשבתי שזאת הזדמנות טובה בשבילי ובשביל
אשתי לראות את ארצכם. אני מאוד נבוך מהעובדה
שהעיתונות אינה מתייחסת אלינו ברצינות. בארצות־הברית
עומדים עיתונאים בתור כדי לקבל ממני ראיונות.

• כאן איש אינו מכיר אותך.
אני מבין את זה כעת. לא ידעתי את זה לפני שהגעתי
לישראל. גם אודרי לנדרס, שמשחקת בסידרה אחותי
ומחליפה את כריסטין בתור המאהבת של ג׳יי־אר, היא
אחת הדמויות הידועות ביותר באמריקה, וכאן איש לא
הכיר אותה. זה באמת מביך. מביך מאוד.

שדית ישי

פרופסור >מי ל ).ס1ן
(המשך מעמוד )62
הברכות — האפשרות להתעשר בקלות,
לרדות ביריבי מישפחתו, לשגשג ולהצליח.
התיקווה היא שיעורר בכך את קינאת
שכניו, ואלה יתפתו או ייאלצו ללכת
בעיקבותיו.
המשך התהליך מובטח מראש, על פי
הנסיון בארצות כבושות אחרות: העריצים
המקומיים יביאו על עצמם את שינאתם
הלוהטת של שכניהם. בידעם כי השילטון
מגן עליהם, ימררו הקוויזילינגים את חיי
יריביהם, יחסלו חשבונות אישיים וישתדלו
לצבור נכסים. בגידתם הלאומית ועריצותם
האישית תגביר את השינאה אליהם. אנשי-
מחתרת יתחילו לרצוח אותם. השילטון
ייאלץ להגן עליהם, ולהקים כנופיות חמו שות
של שומרי־ראש. אלה יגבירו את
העריצות, והשינאה תגביר אח המחתרת,
וכן הלאה.
כל זה קורה עתה בגדה המערבית. מוצ עים
פיתויים עצומים לכפריים פרימיטיביים,
כדי להקים ״אגודות״ .ראש אחת האגודות
כבר נרצח באיזור רמאללה. השילטון התיר
לראשי האגודות להקים כנופיות חמושות,
שאנשיהן מאומנים על־ידי צה״ל. כנופיות
אלה מפעילות עתה טרור מקומי, מאיישים
מחסומים מאולתרים (לא פעם לצד המת נחלים
היהודיים החמושים) ,רודים בירי ביהם׳
מאיימים עליהם בנשק, וקרוב לוודאי
גם יתחילו בעתיד הלא־רחוק לירות בהם.

כך הופכת הגהה המערבית
למעין דכנון־זוטא. מלכד כוחות
צה-״ל־מסתוככות כה חכורות חמושות
— המיליציה של יגוש־־אמו
גיס, והמיליציות של הקוויזלינגים
השוגים, מול המחתרות המזויינות
של האירגונים המסונפים לאש״ף.

מילסון מאמין, כנראה, כי במאבק זה
יצליחו הקוויזלינגים לרכוש את ליבה של
האוכלוסיה, שתכרע תחת נטל העונשים
של ״המינהל האזרחי״ .ואם יתפתח בגדה
מירחץ־דמים הדדי, יתכן שגם אז לא יצטער
מילסון יתר על המידה.

מירתץ רמים
^ שכוע קרה משהו שמילסון לא ציפה
• לו. נראה כי האמין, בסתר־ליבו.,
שלמרות הכל יתמוך השילטון הירדני
מאחרי הקלעים בקוויזלינגים של ישראל,
מתוך תיקווה כי אלה ישברו את אחיזת
אש״ף. אך קרה ההיפך: בהודעה מדהימה,
הכריז ראש ממשלת־ירדן כי ניתנת לחברי
האגודות אורכה של חודש ימים כדי לפרוש
מהן, אחרת יוטל עליהם עונש־מוות. נוצרה
שותפות מלאה בין ירדן ואש״ף נגד מילסון
וסוכניו החמושים.

היתה זאת מכה מוחצת לכל
תפיסתו של הפרופסור מיל .,
ההחלטה הירדנית משמיטה את הקרקע
מתחת לתסיסה זו. כי כל מי שיודע משהו
על המתרחש בגדה יודע כי שום כפר
ושום בית״אב שם אינו יכול להתקיים אם
הוא מפר את צווי ירדן.
השילטון של מילסון יכול לדכא, ואש״ף
יכול ללחוץ מבחינה מוסרית, וגם פיסית.
אך ירדן יכולה לסגור את הברז. הכפר
לא יוכל לייצא את ירקותיו ופירותיו
לעולם הערבי, מוצרי העיר לא יוכלו
להגיע לשוקים הערביים, האנשים לא
יוכלו לעבור את הגשר לעסקיהם או
לביקור קרוביהם, תשלומי הקיצבאות לא
יגיעו לבעליהם בגדה, אם השילטון הירדני
יחליט למנוע זאת.
אפילו אבי־אבות האגודות הכפריות,
מוצטפה דודין, מי שהסכים בשעתו להיות
שר בממשלת־עמאן למחרת הרצח ההמוני
של הפלסטינים בירדן בספטמבר 1970
(״ספטמבר השחור״) ,מקבל קיצבה ירדנית.

אריק שרון יכול לאיים, ומנחם
כנין עצמו יכול לקכל את פני דודין
כביתו. ההודעה על גיזרי־דין־ה־מוות־כעתיד
ככר גזרו את המוות
על האגודות, ועל כל הנסיון של
מילסון.
מילסון יכול להישאר בתפקידו, אך ה תפיסה
שלו התמוטטה עוד לפני שהניבה
פרי כלשהו. היא התמוטטה כבניין־קלפים,
מפני שאכן היתד, כזאת — בניין־של-נייר
של פרופסור לספרות, שהיה נדמה לו
שהוא מבין משהו בחיים האמיתיים,
אריאל שרון קפץ על המציאה ואיים
על ירדן במעשי-תגמול, כאילו היתה
אירגוך טרור. קשה לדעת איד יתגלגלו
הדברים. אם יתחילו כיתות של הוצאה-
לפועל להוציא להורג את הקוויזלינגים,
כשהן פועלות בהשראת ירדן ואש״ף גם
יחד — האם יישלח צה״ל לבצע פעולות-
עונשין מעבר לגבול הירדני ז האם יופצצו
מיפקדות הצבא הירדני בעמאן? האם

ייאסרו ״אוהדי ירדן״ בגה, העסקנים הקשי שים
שנחשבו עד אתמול כ״מתונים״?
למזלם של מילסון ואדוניו, אין הפלס טינים
נחפזים להוציא אנשים להורג. זכר
הטבח שערך המופתי, חג׳ אמין אל־חוסייני,
בקרב המנהיגות הפלסטינית בימי המרד
של ,1936/39 עדיין טרי מדי בזיכרונם.
הם מקווים, כנראה, שלא יהיה צורך בכך
— שהציבור הפלסטיני עצמו יבודד את
הקוויזלינגים למרות מאמצי הפרופסור מיל׳.

אך אם כבל זאת יצליח מילסון
להגדיל את מיספר האגודות
והסוכנים, לא תהסס המחתרת, מן
הסתם, מלהוציאם להורג — כפי
שקרה בכל הארצות שכהן הצליח
שילטון־ביבוש לטפח קוויזליגגים.

לסואח שואה
^ ילו הסתפק מילסון בכתיבת מא י
מרים, לא יכול היה להזיק. אך מאחר
שאריאל שרון הציב אותו בעמדת־מפתח
רבת־עוצמה, הוא איש מסוכן מאוד.

קולנוע • ברלין האחיות מגרמניה
״לנו, הגרמנים, יש נטייה, מאז ,1945
לדחוק מן ההכרה כל תחושת אשמה. אנו
מסרבים להכיר בקיומה או לדון בה, וב־מיקרה
הטוב ביותר, אנו משתדלים לש כוח
אותה עד כמה שאפשר יותר מהר.״
הדוברת היא מרגרטה פון־טרוטה, שחק נית,
תסריטאית ובימאית גרמניה. נושא
השיחה הוא סירטה החדש, עת העופרת,
או כפי שנקרא הסרט באנגלית, האחיות
מגרמניה. הסרט זכה כבר לפני כשישה
חודשים ב״אריה הזהב״ בפסטיבל הסר טים
של ונציה, וכאשר הוצג שוב, במים־
גרת מיבחר סרטים גרמניים חדשים בפס טיבל
ברלין, האפיל על כל מה שהוקרן
לידו.

הקיים, ולהביא לידי הגשמת התיאוריות
שבהן היא מאמינה. היא מצטרפת לכנו פיית
הטירור של באדר־מיינהוף, מטילה
במשך שנים חיתיתה על גרמניה, עד ש היא
נלכדת, ב־ . 1977 היא מתה בכלא,
וועדת חקירה קובעת שהיא, וכמוה שלו שה
טירוריסטים אחרים שמצאו את מותם
בערך באותה התקופה, התאבדו. עד היום
מסרבת כריסטיאן להאמין שאחותה אכן
התאבדה, והיא נאבקת בכל מאודה להו כיח
שאחותה — למרות שהיא לא הזדהתה
עם דיעותיה הקיצוניות, נרצחה בדם קר.
סרבניות בנשמתן. את כריסטיאן
אנסלין פגשה מרגרטה פון־טרוטה לפני
חמש שנים. באותו הזמן צילמה הבימאית,
יחד עם בעלה, הבימאי גולקר (תוף הפח)
שלנדורף, קטעים מתוך סרט משותף עם
כמה קולנוענים גרמניים בשם גרמניה בסתיו,
שהוקדש כולו למצבה של גרמניה

הוא סוכיד לאסון. השאלה היא
רק מה יהיה גורלו שד האסון.

בשנות ה־50׳ הפעיל השילטון הבו־גוריוני
שיטה של מקל־וגזר כלפי האוב־לוסיה
הערבית בישראל. בעזרת ״המימשל
הצבאי״ דאז, אביו הרוחני של ״המינהל
האזרחי״ דהיום, שועבדו חייהם של האז רחים
הערביים בישראל עד לפרטי־הפרטים
לשיטה של שיחוד וענישה. אי-אפשר היה
לערבי לקבל רשיון לטראקטור, לשלוח בת
לסמינר, להתחבר לרשת־ד,טלפונים, לבנות
בית, לפתוח חנות, מבלי לקבל את אישור
המושל המקומי.
הציבור הערבי היד, אז קטן, ולא היתד,
לו שום מנהיגות מקומית (המנהיגים וה אינטליגנציה
ברחו או גורשו במילחמת
תש״ח) .השיטה הצליחה, למראית־עין.
בחסותה הופקעו מידי הערבים שטחי-
קרקע עצומים.

את המחיר משלמת המדינה
כיום: הציכור הערכי כישראל
מנוכר כולו, המתונים הולכים ל־רק״ח,
הקיצוניים דוגלים בחיסול
המדינה. אין אף ערכי אחד כייט־ראל
שיש דו הרגשה של שותפות
אמיתית כמדינה.
בימינו ניתנת דוגמה מאלפת של שיטה
זו ברמת־הגולן — ויש בה מזון רב מאוד-
מאוד למחשבה.
כמה כפרים דרוזיים פתחו בשביתה,
אחרי שנעצרו ארבעה מנהיגים מקומיים.
השביתה הפכה מחאה על עצם סיפוח הגולן
לישראל. בהנהגת המנהיגות הדתית, נתנו
הדרוזים דוגמה מרשימה ומעוררת־כבוד
של ליכוד, נחישות־החלטה ומשמעת עצמית.
זהו מרי אזרחי מושלם.
כתגובה על כך סגר צה״ל את האיזור,
ובכך הכיר למעשה בעובדה כי ״החלת
חוקי ישראל״ על הגולן אינו אלא מיקסם־
שווא. עצם ההסגר היה בבחינת ניצחון
גדול של הדרוזים.
לאחר מכן הופעלה ״שיטת מילסון״ ,אף
שלא מילסון, אלא עמיתו הרוחני, ישראל
קניג המפורסם לשימצה, אחראי לאיזור
זה. נותקו הטלפונים ואספקת המים וה חשמל,
נמנע מרועים לצאת למירעה, נגזר
רעב על בני־אדם ובעלי־חיים. מי שהוכר
כ״מתון״ זכה בחיבור לרשת הטלפונים,
המים והחשמל, ברשיון לצאת לעבודה,
בהיתר להוציא את כבשיו למירעה. מי
שהיה מוכן לקבל לחם מידי צה״ל, יכול
היה לאכול ולשבוע. האחרים פשוט הורעבו.

תוצאות המאבק הזה חשוכות
פחות מאשר עצם קיומו. אין ספק
כי אלפי אנשים בגדה וכרצועה
מעכלים עתה את הלקחים.
הפרובוקציה המטופשת, שהביאה את
הדרוזים להפגנה מזהירה זו של מרידה
שקטה ויעילה, עלתה ביוקר. מעשיו של
מילסון, החוזרים על כך במהדורה הגדולה
פי מאה׳ עלולים להביא לאסון גדול יותר.
הפרופסור בעל פני-הילד, בחסותו של
אריאל שרון, עלול להביא להתפתחות
שתסתיים בשואה. היחסים בין ישראל
והעם הפלסטיני, וממילא גם בין ישראל
והעולם הערבי כולו, עלולים להגיע לנקודה
ששוב לא תאפשר בעתיד פשרה והשלמה.
רבים בישראל מקווים בסתר־ליבם שתיווצר
שואה ממש, אשר תאפשר לגרש את מיליון
וחצי הפלסטינים מכל ארץ־ישראל המע רבית.
יש בצד. השני המקווים למירחץ-
דמים, שבו יטבעו אחרוני הסיכויים לשלום
עם ישראל.

כדברי המשורר הבריטי אלכסנדר
פופ, לפני קרוב ל*טט 3שנים :
״כסילים רצים קדימה כמקום שבו
גם המלאכים חוששים לדרוך.״

כארברה סוקוכה כתפקיד מאריאנה הטרוריסטית
התאבדה או נרצחה?

פון־טריטה (משמאל) כימאית עם סוקומה (מימין) ויוטה לאמפה (כמרכז)
העתק של כריסטיאן וגודרון
האלימות וההרס. האקטואליות של
הנושא מחזקת את הרושם העז שמשאיר
בך הסרט. העלילה משחזרת את סיפורן
של שתי אחיות, גודרון וכריסטיאן אנס-
לין. שתיהן היו ילידות המילחמה, שהת בגרו
בשנות החמישים, השנים האפורות
והקודרות, המכונות בגרמניה ״שנות ה עופרת״
(מכאן שמו המקורי של הסרט).
בנות לאיש־כמורה חמור־סבר, הן התנגדו
למימסד, ועירערו על המיבנה החברתי
המקודש ברפובליקה הפדראלית הגרמנית.
כריסטיאן, הבכירה, בהרה במיקצוע העיתונאות,
כדי לתקוף בצורה שיטתית
ועקשנית את המימסד, מתוך תיקווה לש נותו
בהדרגה. גורדון, הצעידה, זאת אשר
בשנות הילדות היתד. הנכנעת והצייתנית
יותר, עברה לקיצוניות השניה. רק כוח,
אלימות והרס יכולים להפיל את המישטר

בעידן הטירור. במיסגרת אותם הצילומים
יצא הצוות להנציח את האירועים סביב
הלווייתם של הטירוריסטים שהתאבדו,
ושם מצאה הבימאית את העיתונאית ש-
התאבלה על אחותה.
הקשר שנוצר בין השתיים היה טיבעי:
שתיהן בנות אותו דור ואותו רקע, שתי הן
סרבניות בנישמתן, כפי שמגדירה זאת
פון־טרוטה .״יש רגעים רבים בסרט הזה,
שבהם מדובר בי הרבה יותר מאשר בה,״
היא מודה.
בתקופה שבה נפגשו, היתד, הבימאית
טרודה בכתיבת תסריט, שהפך בינתיים
לסרט, בשם האחיות — או תפניות הגורל.
היה זה סיפור אשר שיקף משבר ב חברה
הגרמנית, במערכת היחסים בין שתי
אחיות.
פגישתה עם כריסטיאן אנסלין דירבנה
העולם הזה 2324

אותה להשתמש שוב במיסגרת של יחסים
בין אחיות, כדי לתאר משבר בחברה הגר מנית
.״הדמות הזאת, של אשה שוויתרה
על עצם אישיותה וקיומה העצמאי, כדי
להוכיח קבל עם ועדה שאחותה לא הת אבדה,
ריתקה אותי ולא נתנה לי מנוחה,״
מודה פון־טרוטה. ומאחר שנקודת המוצא
שלה, בכתיבת תסריט, היא בדרד־כלל
הדמויות, ולא הנושא, היתד, כריסטיאן
בסים שממנו אפשר היה לצאת לדרך.
מהמנה מתמדת .״הסצינה הראשו נה
שהצטיירה בדמיוני, היה המעמד שבו
מגיעה העיתונאית לכלא כדי. לבקר את
אחותה, והיא נשלחת כלעומת שבאה, מבלי
שיאפשרו לשתיים להיפגש,״ מספרת הבי מאית,
וקושרת סצינה זו בנסיבות דומות,
שבהן היתד, מעורבת אישית, כאשר ביק רה
אסירים, לפני כעשר שנים, בכלא
באווארי.
הסרט אינו סיפור מדוייק של האחיות
אנסלין. יוליאנה העיתונאית, ומריאנה ה־טירוריסטית,
בסרט, אינן העתק של כריס-
טיאן וגודרון, אבל כמו שאמרה כריס-
טיאן אנסלין, אחרי שראתה את הסרט,
״זה יכול היה לקרות בדיוק כך.״ אפשר
אולי לכנות סרט זה, אם לא דראמה תעד
דית, אז בלי שום ספק, תעודה דרמאתית.
״האינטלקטואלים באירופה נתונים במ בוכה
מתמדת, בכל מה שקשור ליחסים אל
הטירור,״ הכריז הבימאי האיטלקי הגדול
פראנצ׳סקו רוזי לפני כמה חודשים, בפס טיבל
סאן־פרנציסקו .״בצד אחד הם אוה דים
למדי את המטרות של הטירור, והיו
רוצים לראות בשינוי דראסטי של המיש־טרים
שבהם הם חיים. מצד שני הם חו ששים
מן האלימות, מפחדים מפניה, ויש
אפילו שמעזים לומר בפה מלא שהם מת נגדים
לה. איך מיישבים את האהדה עם
הסלידה, זאת שאלה שטרם נמצאה לה
תשובה נוחה לכל,״ טען רוזי.

נ עוי ק ה

קבקבי העץ (אורלי, ת״א, אי טליה)
— ארבע שנים אחרי שזכה
בפרס הגדול של פסטיבל קאן,
מגיע סרט זה, של ארמנו אולמי, למסכי ישראל, ומוטב
להתחיל בכמה אזהרות. זהו סרט ארוך ( 3שעות) ,ללא כוכבים,
ללא עלילה במובן המקובל של המילה, ללא פעילות,
מין או סנסציות אחרות. עם זאת, זהו אחד הסרטים
המשובחים ביותר שנעשו בעשר השנים האחרונות,
אחד המעטים האוצר בתוכו ראייה כוללת של היקום
ומינהגו, סרט החורג מן המיסגרת של רומן פשוט, וקרוב
יותר להשקפה של הוגה דעות•
סידרה של סיפורים השזורים זה בזה, מחייהם של
איכרים בצפון איטליה, אי־שם בסוף המאה הקודמת
או בתחילת המאה הזאת; מרוכזים יחד בחווה אחת.
כל האיכרים הם אריסים, המעבדים את אדמת בעל־הבית,
שמספק להם גם את המגורים, וחלק מחיות־הבית שלהם.
בתמורה, הם מעבירים לו שני שלישים מיבולם ושומרים
בקדושה על רכושו שלא ייפגע.
לכאורה, שוס דבר מהפכני לא קורה כאן. ילד נולד,
זוג מתחתן, שוחטים חזיר בחג-המולד, איכר שולח את
ילדו הקטן לבית־ספר, איכר מסולק מן החווה על שהעז
לגדוע עץ כדי להכין לבנו קבקבים (מכאן שם הסרט).
הוא מתעקב על מסע ירח־דבש בן יום אחד של הזוג
הצעיר אל העיר הקרובה, שם הם מתגוררים אצל דודתה

זוג צ עי ר: ירח דב ש בן יום א חד
של הכלה במינזר, מראה חגיגה כפרית ונס קטן שקורה
לאלמנה, שמצליחה להציל את חיי פרתה עם מים קדושים,
אחרי שהווטרינר קבע שהבהמה אבודה.
אולם כל האירועים הללו, שאף אחד מהם לא מספק
בדרך־כלל בסיס לסרט, משתלבים יחד בתוך תמונה כללית
של עולם מסודר, של מיבנה מופלא של הטבע, של
חיים המתנהלים בקצב העונות, של כבוד האדם ומקומו
הבלתי מעורער בסדר העולם כמו שהוא.

ע\ > עור
וב מ > ע\ ח ק
האגם המוזהב זבן־יהודה, ת״א,
ארה״ב) — במקור זה מחזה קא מרי,
על זוג ישישים, המבלים
חופשה בביתם שעל שפת אגם, ומתבקשים לטפל במשך
החופשה, בבגו של האיש המחזר אחרי בתם. כדי להוסיף
נופך לסיפור, צריך שהאב הזקן יהיה קשוח וקנטרני וגם
בעל בריאות רופפת, האם מבינה /אוהבת ודואגת, הבת
מתוסכלת מן היחס של האב, והנער שצריך לבלות את
החופשה עם זוג הישישים, פיקח, חמוד ועירני.
כשכל הנתונים הללו מתקבצים יחד וקשורים בדיאלוגים
שנונים המנצלים את האישיות המיוחדת של פונדה
האב והבת, ושל קאתרין הפבורן, שדמותם. הציבורית מוכרת
לא פחות מכישרונותיהם, עבודתו של הבימאי מארק
רידל אינה קשה• הוא פותח את המחזה, מקנה לו תכונות
קולנועיות בעזרת צילומי נוף וכמה סצינות על האגם
שאינן חיוניות כל־כך, ובשארית הזמן מאפשר לנפשות
הפועלות להתנצח ביניהן להנאתן.
מה שנוגע לעומקו של המחזה, לבעיותיהם של זקנים,
או ליחסים בין בת לאב, קשה לומר שיש בהם הרבה
מן המקוריות.
אבל צריך להודות שתענוג לראות את הגרי פונדה,
השולט בדמות בכל רמ״ח אבריו ואינו מחמיץ אף פסיק

פונד הוהפ בו רן: שיא של או ס ק רי ם
ואף נקודה בדיאלוג, תוך מיצוי כל מה שטמון בו. הסיוע
שהוא מקבל מבתו, ג׳יין, ואלופת פרסי האוסקר, קאת-
רין הפבורן (היחידה שזכתה עד היום בשלושה פסלונים
מוזהבים על תפקידים ראשיים) ,אינה מבוטלת; וקל להבין
מדוע הכל אוהבים את הסרט הזה.

לאמפה כתפקיד יוליאנה, וכעלה
במבוכה מתמדת
קריעה נפשית. הפיתרון של מרגר־טה
פון־טרוטה הוא אישי. לכל אורך הס רט
מתנהל דיאלוג של חרשים בין שתי
האחיות, והצופה שותף לאימה, לחרדה
ולחשש של האחות המבוגרת, שאינה מסו גלת
למצוא שפה משותפת עם הצעירה,
מסתייגת ממנה, רואה בפולחני האלימות
המחתרתית שלה מין כפייה קנאית בלתי-
מבוגרת. ויחד עם זאת, היא אינה יכולה
להתכחש לעובדה שמדובר באחותה, באו תו
בשר ודם, באותו עבר המשותף, ביצור
אגושי אהוב, מעבר לדיעותיו הפוליטיות
או להתנהגותו החברתית.
ההצטברות במישור האישי, התיאור ה כואב
של קריעה נפשית זו, על רקע מא בק
הזכויות של הנשים בגרמניה, השרי רותיות
של החוק, ההנאה הסאדיסטית כמ עט
שבמילוי הוראות (וזה בהחלט מזכיר
דברים שטרם נשכחו) ,מעניקים לסרט
את האותנטיות שלו. הוא אינו מספק תשו בות.
מי שירצה לעמוד על טיב הסירו־ריזם
של חברת השפע, לא ימצא כאן
תשובה. זהו סרט על המבוכה של חברה
שצריכה להתמודד עם טירור זה, ובמיוחד
של אותו רובד בחברה שרואה עצמו כמש תייך
לאנושות החושבת והמתקדמת.
העולם הזה 2324

ב >דור

בשב׳>
הבריחה לניצחון (פאר, ת״א,
ארה״ב) — הסיפור על מישחק-
כדורגל בין קבוצה גרמנית לקבוצת
שבויים במיעחמת העולם השנייה, מבוסס על מיקרה שהיה,
ותואר כבר בסרט הונגרי מפורסם ולא כל-כך מצחיק, בשם
שתי מחציות בגהינום.
הבימא ג׳ון יוסטון מעדיף להעניק לסיפור זוהר
הוליוודי. הוא מעביר את המישחק לאיצטדיון המרכזי
של פאריס, הופך את נבחרת השבויים לכימעט נבחרת
של בנות-הברית, ושופך על הכל מין ברק חייכני של סיפור
שבו שום דבר אינו חמור מדי — לא השבי, לא הנאצים,
לא הבריחה, ולא המילחמה. מה הפלא שמאמן קבוצת
השבויים אינו מבין כלל מדוע צריך לחפש דרכים להימלט
מן הסטאלאג .״הבחורים עשו את שלהם למען המולדת;
הם רוצים עכשיו לבלות את הזמן שנותר עד סוף המיל־חמה
בשלווה,״ הוא אומר למפקדי השבויים שמדרבנים
אותם להתנהגות חיילית למופת.
באווירה מבודחת זו של סיפור בדים, משתלבים כמה
שחקני עבר והווה מפורסמים בכדורגל, המגלמים את נבח רת
השבויים, כמובן. אפשר למצוא שם את רדילס הארגנטינאי
המשחק באנגליה, את בובי מור האנגלי, שהפסיק
לשחק לפני כמה שנים, את מייק סאמרבי האנגלי ואת

סטא לונ ה: הוי איזה שבי מצ חיק!
דיינה הפולני, ועוד כוכבים מפורסמים, כולם רוקדים על
המיגרש לפי כוריאוגראפיה של פלה הגדול• מייקל קיין
הוא המאמן של הקבוצה ואילו סילבסטר סטאלונה הוא
השוער המצחיק ביותר שנראה אי־פעם על הבד, כמעט
קאריקאטורה של עצמו.

שדור
מאחרי הקלעים
3־צצח >קד^גון
מינוי מדהים בתולדות רשות־השידור
עשוי להתפרסם בימים אלה: מינויו של
יועץ המנכ״ל, נקדימון דוגל, למישרת
סמנכ״ל רשות־השידור למיבצעים. מינוי
זה הוא בבחינת אחד הסודות הכמוסים
ביותר בבניין כלל, שבו שוכנת מינהלת
רשות־השידור, ולא היה ידוע אף*למקור ביו
של המנכ״ל, יוסף) לפיד.
כתב־המינוי של רוגל לתפקידו החדש
כבר חתום, ורק מועד כניסתו ל תפקיד.
טרם נקבע.
רוגל, מוותיקי השדרים ברדיו, שימש
בעבר כמנהל הטלוויזיה, ואחר־כך כשליח
רשות־השידור בצרפת, שבה טיפח את
השקפת־עולמו הטלוויזיונית. הטלוויזיה
הצרפתית נחשבת כאחת מהגרועות שב עולם
המערבי.
צחוק־הגורל במינויו החדש של רוגל
הוא שבשעתו התפטר מתפקידו כמנהל-
הטלוויזיה בטענה כי אינו יכול לתפ קד,
מפני שכל הסמכויות של מנהל־הטל־וויזיה
רוכזו אז בידיו של מנכ״ל רשות־השידור,
שמואל אלמוג. מינויו של
דוגל כסמנכ״ל רשות־השידור נועד לרוקן
מתוכן את תפקידיהם של מנהל־הטלוויזיה
ומנהל־הרדיו.

למרות שאמו ]פטרה יומיים לבני בן, נזעק שכיגלמן למיבצע

ה 0ל3 1 ,

כאשר הודיע עודד בן־עמי, מגיש השבוע — יומן אירועים,
שבסופו של היומן תובא כתבת־תגלית על המצאת יעקוב מרידוד,
נכנסו המוני בית־ישראל למתח.
לפני כחודש חתם ראש־השולחן הכלכלי של הטלוויזיה,
אלישע שפיגדמן, על הסכם עם השר יעקב מרידוד, בדבר
מתן בילעדיות על פירסום ההמצאה לטלוויזיה. במיסגרת הסכם
זה, הורשה שפיגלמן לצלם את הממציא ואת המיתקן — בכתבה
המיתקן, והאנשים שבנו אותו.
שהוקרנה בערב שבת נראו
התמונות שבהן נראה בונה המיתקן מסביר את פעולתו היו
הסקופ הבלעדי של שפיגלמן.
בפירסום הלא
שפיגלמן, בבוקר יום השישי,
כאשר הבחין
ברור שהופיע בהארץ -על ״המצאת מרידוד״ ,הוא התעלם
מהעובדה שהוא מתאבל על מות אמו (שנפטרה יומיים קודם
לכן וציוותה את גופתה למדע) .הוא מיהר להתייצב בבניין
הטלוויזיה, התקשר מייד עם השר מרידוד, וניסה לשכנעו להתיר
לטלוויזיה לפרסם את הכתבה על ההמצאה, כדי לשמור על
בילעדיות הפירסום.
בתחילה לא נשאו מאמציו של שפיגלמן פרי. רק בשעה
6בערב עלה בידו לשכנע את מרידוד להתיר את פירסום החומר
המצולם.
מרגע זה, ועד לשידוד הכתבה, עבדו צוותי מפתחי הפילם
על פיתוח החומר המצולם( .בהסכם בין שפיגלמן ומרידור נקבע
שהחומר לא יפותח בטרם יאשר זאת מרידור).
הפיתוח והעריכה של הכתבה שארכה כ־ 20 דקות נעשו בארבע
שעות, והפכו את סיפור ״המצאת מרידוד״ לסיפור השבוע.

מיכה ידן —

גם ועדי״העובדים בטלוויזיה אינם רו אים
בעין יפה את מינויו של רוגל לתפ קיד
זה. הסיבה: העברת השליטה על
הטלוויזיה לדרג־ביניים, בין מנהל־הטל־וויזיה
ומנכ״ל־הרשות.

מפד״ל בוועד־המנהל,
שניהם מתלמידיו של הרב קוק. לפרופ׳
שלום — אין תלמידים בוועד המנהל של
רשות־השידור, וגם לא מיפלגה שיש לשאת
חן בעיניה.

.,מבט״ קסרר.

פורום >8יטדאן

צופי הטלוויזיה, שראו בשבוע שעבר
את הדיווח המורחב במהדורת נזבט על
טכס לווייתו של הרב צבי יהודה הכוהן
קוק, נדהמו.

בפורום החדשות, שנערך בשבוע ש עבר,
ניתחו ראשי הטלוויזיה והרדיו את
לקחי ביקורו של נשיא צרפת, פרנסואה
מיטראן, ואופן הדיווח על ביקורו. בדיון
זה הציג מנהל־הטלוויזיה, טוביה סער,
את הדיעה שהיתר, הגזמה בדיווח הטל וויזיוני
על־ביקור, בעוד שעל הרדיו היה
להגדיל את דיווחו על חשבון הדיווח ה טלוויזיוני,
שהרי זה תפקידו של רדיו
בעידן הטלוויזיה.

מלבד ניצול ההזדמנות להצגת ה,אני
מאמין׳ של גוש־אמונים, וקטע מצולם
מתור סרט-ארכיון שבו נראה הרב המנוח
בחברת ראשי הגוש, כאשר חלה מתכננים
ומתחבלים את תוכניותיהם — הרי שכמות
הזמן שהוקצתה לדיווח על הרב בעל הדי-
עות הקיצוניות ומסע־הלווייתו — היו
מעבר למימדיו.
הוכחה לעיוות הפרופורציות שבדיווח
זה ניתנה שבועיים קודם לכן בכתבת ה דיווח
של מבט על לווייתו של הפרופסור
גרשום שלום, שהורכב מקטע קצר מתוך
מסע־ההלווייה ודברי הספד של הפרופסור
אפריים אורבך — למרות שבארכיון ה טלוויזיה
שמור קטע של ראיון עם הפרום׳
שלום, שהוא משמעותי עשרת מונים מ־
,בשורתו׳ של הרב קוק המנוח.
מהם שיקולי מבט בפרופורציות הדי ווח
ו גדולתו וחשיבותו של הפרופ׳ שלום
עולים לאין ערוך על אלה של הרב קוק,
מילבד הצורך למצוא חן בעיני שר־החי-
נוך והתרבות זבולון המר, ונציג ה־

מדיוני פורום החדשות נעדרו, לראשו נה,
עורך חבט, יאיר שטרן, ושאר אנ שי
הרמה השנייה של הנהלת הטלוויזיה
— בשל החלטת ועד־עובדי״הפקה־חדשות
שאסרה עליהם להשתתף בפגישות כלשהן
עם מנכ״ל הרשות, ירסן ש לפיד.

דראמה מוד חדשות
בישיבה האחרונה של הוועד־המנהל של
רשות־השידור, הציעו אהובה מרון ו־אהרון
פאפי להגדיל את תקציב מחל׳
קת־התוכניות על חשבון תקציב מחלקת-
החדשות. פאפו אף הציע לקצץ 250/0מ תקציב
מחלקת־החדשות לתקציב מחלקת־התוכניות.
לדברי
פאפו, מהווים שידורי מחלקת׳

החדשות דיווח הבולט בדה־הומניזציה ו פוליטיזציה.
פאפו הוסיף וציין ששידורי־החדשות
בטלוויזיה מרבים ריב ומדון, תוך
שהם מכניסים דראמתיזציודיתר בדיווח
החדשות.
פאפו :״אני מבין מדוע חלק מתקציב־הדראמה
של הטלוויזיה מגיע הישר אל
מחלקת־החדשות. על כתבי־החדשות לז כור
ולדעת שהם משדרים לאלמנות ולז קנים
— ולכן עליהם להתאים עבור אלה
את נוסח החדשות ואופן דיווחם. זמן רב
הרשינו שהסקופונים והעיתונות הצהובה
יחגגו בטלוויזיה בתקציבי־ענק ...רק על-
ידי הגבלת תקציב מחלקת־החדשות ניצור
הומניזציה באופן דיווח החדשות...״
בתגובה על כך שאל מנכ״ל הרשות,
יוסן 5ולפיד ז ״האם אתה מאמין שאם
נקצר את מהדורות החדשות הן תהיינה
טובות יותר 7״
עמדה מפתיעה הציג בדיון נציג המערך,
העיתונאי דגיאל בלוך, שציין, כי ה פרופורציות
הקיימות במהדורות חבט אינן
מקודשות, אבל יחד עם זאת, עצם דיווח
החדשות אינו תופעה שלילית.
בסיכום ישיבת הוועד־המנהל הוחלט
שהנהלת הטלוויזיה תגבש הצעה להגדלת
תקציבי מחלקת־התוכניות, ותגיש את הצ עתה
לוועד־המנהל.
סיכום זה של הוועד-המנהל אופייני ל מדיניות
של הנהלת רשות־ד,שידור להג ביר
את הבקרה של הוועד והמליאה על
תוכניות הטלוויזיה. בעוד שהם חסרים כל
׳פיקוח על מישדרי־החדשות, הדי שכל ה תוכניות
עוברות אישור, בדיקה, צינזור
והמלצה של ועדת־ד,מליאה.

פסקול

אי פ ה יי ש ב
שי מ עוני?
בימים אלה עומד לשוב לבניין הטל וויזיה
מנהלה לשעבר, יצחק (״צחי״)
שימעוני, מחופשה בת יותר מחודש. ב־מיסדרונות
הטלוויזיה נשאלת השאלה :
היכן ימקם מנהלה החדש של הטלוויזיה,
טוביה סער, את קודמו 7
הסיבה: אחרי דברים רבים שהטיח
שימעוני בעובדים ובוועדי־העובדים בטל וויזיה,
הודיעו אלה, כי אינם מוכנים של־שימעוני
יהיה חדר ו/או שולחן וכיסא ב בניין
הטלוויזיה, ואינם מוכנים לעבוד
במחיצת מי שהטיח בהם דברים חריפים
שכאלה.

ל בי דו ד

מנהל לשעבר שימעוני
מי ימצא חדר, שולחן וכסא 7

בסעודת־צהריים שבה השתתפו השחק נית
;׳יין פונדה והמנכ״ל יוסף) לפיד
סיפרה השחקנית למנב״ל כי בבוקר סיי רה
בגני־ילדים ובבתי־ספר בירושלים, ו כאשר
היא שאלה את הילדים לרצונותיהם,
השיבו :״שיהיה שלום — והרבה סרטי
דאלאס.״ לפיד הבטיח לשחקנית האמריק אית,
כי החלק השני של רצון הילדים
•ימולא !• 9במיסדרונות בניין־הטלוויזיה
מלחשים על ברית-עבודה שנכרתה בין
מנהל הטלוויזיה החדש, טובה סער, ו בין
עובדי ועד־חדשות־הפקה. ניסיון הע בר
בבריתות בין מנהלי־הטלוויזיה ובין תמיד הופנה
ועד־עובדי־חדשות־הפקה
נגד מנכ״ל הרשות. במסגרת ברית זו
פועל הוועד לעשיית, סולחה׳ בין סער
לבין אלימלף רם. מתוך תיקווה שרם
יאות לקבל לידיו את הנהלת חטיבת־הח-
דשות, נושא שבגללו רב עם סער. תיקוות
:אנשי־הוועד היא שמינויו המהיר של רם

מרידוד

שפיגלמן ואישתו
עד אחרי הרגע האחרון
לתפקיד ימנע היווצרות של חלל ניהולי,
או מינויו של מנהל שלעובדי-ד,מחלקה לא
יתאפשר לעבוד עימו, או מנהל ״מיובא״
מהחוץ. בין עובדי־ד,טלוויזיה נשאלת,
לכן, השאלה: מי משחק במי, טוביה סער
בוועד או הוועד בטוביה סער 7ו • #בדי חה
הרווחת בימים אלה במיסדרונות בנייך
הטלוויזיה אומרת שבשל אופן הדיווח על
האירועים בחבל־ימית יש להעביר את חבט
לניהולו של חנוך חסון, מנהל מחלקת-
הבידור של הטלוויזיה.

0ןףט 0
בסוף חודש יולי השגה תורד,
כנראה, מעל המירקע בישראל ה־סידרה
הפופולרית ביותר, דאלאס,
מבלי שהצופים בסידרה יוכלו לר אות
את המשכיה הרבים. במקביל
להורדת סידרה זו, תורד סידרת
סרטים נוספת: ספינת האהבה.
הסיבה להורדת שתי הסידרות
הפופולריות הללו היא טכנית, ו מקורה
בציוד המיושן שבו מתום־
עלת הטלוויזיה הישראלית, ובאי-
נכונותם של העובדים הטכניים ב בניין
הטלוויזיה לעבור לעבודה
במערכות משוכללות יותר שהוב או
לבניין הטלוויזיה.
עד לחודש יולי ייובאו סרטי
שתי הסידרות בסרטים כפי שהו באו
עד כה. אלא שהחברה המפי צה
את דאלאס וספינת האהבה
התחילה להפיץ את הסידרות ב אמצעות
קסטות וידיאו, שעובדי
הטלוויזיה מסרבים להפעיל את ה מערכות
ד,מקרינות אותן.
פנייה של מנהלי־הטלוויזיה ל חברת
וורלדס ויז׳יון, המפיצה את
הסידרות, העלתה, כי העברת סר טי
שתי סידרות אלה לפילם
עשוייה לעלות •בהון־עתק, שהטל וויזיה
לא תוכל לעמוד בו.
הורדת שתי הסידרות, והכניעה
לוועדי־העובדים בנושא זה, תיצור
מצב שכתוצאה ממנו לא תוכל ה טלוויזיה
לשדר את הסידרות המו דרניות,
המוקרנות כיום בארצות־הברית,
והיא תצטרך להסתפק ב־סידרות
מיושנות וזולות, שהופקו
והופצו בטכניקות־טלוויזיה, שאינן
מקובלות עוד בארצות־הברית.
הורדת שתי הסידרות תיצור גם
חלל ריק בלוח־התוכניות של ה טלוויזיה.

העולם
הזה 2324

עויקילן א־דלס
שיהי מ

שי לזיוז ט ^ י ם
עוללי ה פ

ל א גדול >מ־

ד ל 1^ 7מז ־ז
! טוג

מו־יזיי ,/

זד. מ

! ד לי פ ה

4 1 1

״\ 1י 7ד7ז ע 1ל פי דו? 71ז ^ן לן 1

^ מ תנילר
מרגרינה משמן ח מניו ת.
עוד חידו ש של בלו -בנ ד.
לראשונה בישראל
בלו־בנד, יצרנית המרגרינות
הגדולה בישראל, מגישה לד

״מדגניה״ -מרגרינה משמן חמניות איכות שהיא המוצר המתקדם ביותר בתחומה בעולם.
״מדגניה״ מצטרפת למשפחת המרגרינוח של בלו־בנד,
י*ידיו\,י*ו-י דיייי״ייי^יייידי ו־יד*))1ייידד ד*ד*.,ו ידייי יד— *70 די

והיא מעשירה בטעם חדש את קשת המוצרים של
בלדבנד, גולד־בנד וקלורינה.
^7 £3ח 3 ^711א0 1 ¥ 11ק או אסוא
״מדגניה״ עשירה בחומצות שומן בלחי־רוויות, מרכיב
המועדף היום על־ידי שוחרי מזון הבריאות בעולם,
והיא מוגשת לך בצמד גביעים בתוך אריזת ״שרוול״
יידי

ידריריייור

לו־בנזר
תוצרת מזון ישראלית

יום רביעי
17.3
• מגזין נוער: שמי
ניות כאוויר 0.30
שחור לכן, מדבר עברית).
תוכנית התמודדות של הטל וויזיה
הישראלית במגזינים המעולים
של הטלוויזיה הלימו דית,
מבלי שתוכל להם.

+סידרה: החץ השחור
0.32 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).
הפרק המוקד מגלה כיצד מבין
החץ השחור שהצלתה של הכלה
הצעירה, עשוייה לפענח את
הכתוב בגוויל שאותו מצא
פטרקין.

• סרסו קולנוע ׳ :יום
ראשון עוד רחוק (10.05
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית כניכ אוסטראלי).
פולי (ג׳ק תומפסון) היה גוזז
הצאן הטוב ביותר בכל תחנה
גז שעבד בה במשך עשר ה שנים
מכיוון שגוזזי הצאן
מקבלים את שכרם לפי מיספר
ראשי הצאן שגזזו, שוררת
תחרות פרועה בין האנשים,
אליה מצטרפים חום עז, שיגרה
מייגעת, שתייה לשכרה ובידוד.

יום תחיש•
9ספרות ילדים: סי•
*וריס כראש (— 5.55
שחור־־ לכן) .הפעם מיוחדת
התוכנית לספרים שרה גיבורת
נילי מאת דבורה עומר, מכס
ומוריץ מאת וילהלם בוש,
המנגן העיוור של קורלנקו,
וביאטריצ׳ה מאת נחום גוטמן.

#מגזין: חידושים
והמצאות 0.45 שחור
לכן, מדבר ערכית, תרגום
עברי) .הפעם על גשרים
פלסטיים! מכונה לחיתוך פלדה!
גשר לשיניים לכבשים ועוד.

#כידור: בידורופה
( — 10.45 שידור כצכע,
מדכר צרפתית ומזמר בלשונות
אירופה) .הפקה של
הטלוויזיה הצרפתית במיסגרת
איגוד השידור האירפוי. ב־מישדר
זה מיוצגת כל מדינה
של האיגוד על-ידי זמר, אמן
או להקה. את ישראל מייצגים
במישדר להקת שלום 80 בהד רכת
גברי לוי.

יום שי שי
19.3
#סרטים מצויירים :

מי חרדי! :

פסטיבל גיא!
ניום חמישי ( )11.3תשדר
רשת א /בסטריאו, פסטיבל
ג׳אז בין 8.30 בערב ועד לחבות•
בתוכנית תושמענח
10 היצירות שנבחרו על״ידי
הקהל הנוכח בשידור תחי.
בחלקו השני של המופע ישתתפו
רביעיית דני גוטפריד,
סטיפן הורנשטיין, סדנת המחול
הירושלמית, הפסנתרן
האמריקאי מייק גרסון ולהקת
ג׳אז משבדיה•
בין שני חלקי המישדר,
תשודר אימפרוביזציה על
ד״ר דוליטל וחיותיו, בעבודה
רדיופונית ניסיונית שבה
משתתפים שני קריינים ולה קת
ג׳אז. מישדר זה נערך
בידי אילנה צוקראן.

מיקי ודונאלד (— 3.00
שידור כצכע, דכר אנג לית)
.סרט משולב ובו הדמו יות
המוכרות מתוך סרטי וולט
דיסני.

9סרט ערכי (— 5.32
שידור כצכע, מדבר ערכית).
9סרט
קולנוע: אליל
השכונה 0.15 שידור
כצכע, מדכר אנגלית).
אליל־הזמר קונרד ברדי עומד
להתגייס לצבא, וכל בנות ה־טיפשעשרה
באמריקה נתפסות
בבהלה, ואיתן גם מחבר הפיז־מונים
אלברט פיטרסון (דיק
ואן דייק) אשר כתב את שיר
הנושא לסירטו הבא של ברדי,
בתיקווה שבעזרת כספי התמ לוגים
יוכל להשיב לאמו השתל טנית
את הכסף שהוריש לה
אביו, ושהבן ביזבז. ארוסתו
רוזי (ז׳נט לי) משכנעת את
אד סאליבן לאפשר לברדי
להופיע בתוכניתו ולהשמיע את
השיר שיכתוב אלברט. קים
מקפאי (אן מרגרט) בת עיירה
קטנה, נבחרת להיות הנערה
בת המזל שברדי יעניק לה
את נשיקת הפרידה. הסרט
כולו הינו פארודיה של אליל
הזמר אלבים פרסלי.

שבת

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יום ח 3יעי 17.5
9סידרה משעשעת: חיות מופלאות
( — 0.40 ערוץ — 3שידור כצכע, מדבר
אנגלית) .תוכנית אמריקאית המציגה לפנינו
עולם מופלא של בעלי־חיים נדירים ומוזרים מכל
קצווי עולם! וכן חיות מאולפות המדהימות או תנו
בביצועיהן: שימפנזים מדברים, סוסים היוד עים
לספור, תוכים השרים אופרות.

9סידרה חוכה: דאלאס (— 10.15
ערוץ — 0שידור כצכע, מדבר אנגלית).
סו־אלן מחליטה לעזוב את בית מאהבה דאסטי
פרלו, למרות אהבתה אליו! מיס אלי מגלה כי
ג׳יי־אר מישכן את כל נכסי חברת יואינג כאשר
החליט לקנות כמויות נפט עצומות במטרה לשבור
את עקשנותו של פרלו ולאלצו לסלק את סו־אלן
מביתו. סמלה עוזבת את הסנטוריום הפסיכיאטרי
שבו היתה מאושפזת אחרי נסיון ההתאבדות שלה,
ובעלה ״קונה״ את תינוקה של כריססין המנוחה.

יום תמיש . 18.3 ,
9סידרת מתח: תיקי רוקפורד
( — 0.10 ערוץ — 0שידור כצכע, מדבר
אנגלית) .הבלש שהתארח בבתי צופי הטלוויזיה
הישראלית לפני למעלה משנה, חוזר אלינו החל
מן השבוע.

יום שיש 19.5
9מערכון: הדרף מערכה (— 4.10
שני הערוצים — שידור כצכע — מדכר
אנגלית) .סידרת מערבונים מעולה. בוקרים ר
אינדיאנים על רקע נופי המערב הפרוע. שחקנים
ראשיים: בארי סוליבן וגלן גולברט.

20.3
סידרה: כומר

( — 0.02 שידור בצבע,

לקראת שידור :
הברא ביום שישי ( )26.3יוקרן
סירטו המעולה של חבימאי
הצרפתי ז׳אן פול ראפנו
״הפרא״ ,שבמרכזו יפחפיה
(קאתרין דנב) העומדת להינשא
לאחד ממנהיגי המאפיה
בוונצואלה, מתחרטת ברגע
האחרון, ונעזרת בעזרתו של
גבר זר (איב מונטאן) המתגורר
בבדידות על אי קטן
ליד חופי דרום־אמריקה. הסרט
מנצל את אישיותם של
שניים מהכוכבים הגדולים
ביותר של הקולנוע הצרפתי.

מדבר אנגלית) .בומר מש תתף
בתחרות כלבים גזעיים
וזוכה בתואר אלוף. הוא עושה
זאת כדי לסייע לידידו.

וגווין מקלאוד (קפטן סטובינג בספינת האהבה).

יום ש 3ת 2 0 .3
9סידרה קומית: מ.א.ש— 8.30( .
ערוץ — 0שידור כצכע, מדבר אנגלית).
בעיקבות הצלחת הסרט, הפיקה הוליווד סידרת
טלוויזיה באותו שם, ועם הדמויות שכיכבו ב סרט.
העלילה מתרחשת בדרופ-קוריאה, בעת
מילחמת קוריאה, ומתארת את הווי החיים בבית־חולים־שדה,
המטפל בפצועים המפונים מן ה חזית.
גיבורי הסידרה: אלן אלדה, שזכה לאח רונה
בגלובוס הזהב על תפקידו בסידרה זו ! מייק
פרל, הדי מורגן, דיוויד ססירס ולורטה סוויפס.

יום ראשן! 21.3
9סידרת מתח: אי השחפים (0.10
— ערוץ — 0שידור כצכע, מדכר אנג־לית)
.נערה אמריקאית עיוורת הלומדת מוסיקה
ברומא, נעלמת באורח מסתורי. אחותה המגיעה
לאיטליח כדי לחפש אותה, מעמידה פני עיוורת
ומתוודעת לאיש החשוד בהיעלמותה. הוא לוקח
אותה איתו אל ״אי השחפים״׳,ושם מתרחשים
דברים מוזרים.

יום שוי 2 2 .5
9סידרה קומית: טקסי (— 0.30
ערוץ — 6שידור כצכע, מדכר אנגלית).
סידרה אמריקאית הממזגת בתוכה קומדיה עם
דרמה. הסצינות מתרחשות בתחנת המוניות ס ד
שיין בלב נידיורק, המאכלסת טיפוסים שונים
ומוזרים. בתפקידים הראשיים: ג׳וד חירש מרילו
הנר, וג׳ף קונאווי.

9סידרה קומית: חמופע של מרי יום שלישי 2 3 .3
טיילור-מור 8.20 ערוץ ,0שידור•
9סידרח דוקומנטרית: סיפורו של
כצכע, מדכר אנגלית) .סידרה קומית מצלי חה,
שזכתה ב־ 7פרסי ״אמי״ .מרי טיילור מור, הכתב 8.30 ערוץ — 0שידור כצכע,
מדכר אנגלית) .הסידרה עוקבת אחר הכתב
רווקה קארייריסטית, החיה לבדה ועובדת כעוז-
רת־הפקה בתחנת טלוויזיה מקומית במניאפוליס
שבארצות־הברית, ומנהלת אורח־חיים מתירני.
בסידרה זו משתתפים כמה כוכבי טלוויזיה ידו עים:
אד אסנר (לו גרנט) ,ולדי הרפר (רודה)
התחושה, כי היא בבחינת שמו-
רת-הטבע האחרונה של הסא טירה
בטלוויזיה הישראלית.

9סידרת טלוויזיה :
דאלאס 0.30 שידור
כצכע, מדבר אנגלית כ־עגה
טכססית) .בפרק חלום

בלהות מנסה ג׳יי-אר להיאבק
בנכותו, ובמקביל לשוב ולהש פיע
על הנעשה בחברת הנפט.
אמו מוצאת את האקדח שממנו
נורתה הירייה לעבר סנה.

9תעודה: שיכרון
סיני 10.20 שידור
כצכע, מדבר עברית).
חלקו הראשון של סרט שהפיק
וביים עמק פרי, המוקרן בשידור

מיומו הראשון עלי אדמות עד ימינו אלה. כיצד
גילה האדם את הפפירוס כאמצעי כתיבה, תרומתם
של הסינים בתחום הכתב, השפעת הכתב על
התפתחות הציביליזציה, ועוד...

מככבים ג׳ואן קולינם, סיר
ג׳ון גילגוד, מייקל אולדרידג׳
ופיטר בולם.

יום שני

22.3
9קולנוע: הרולד
לויד 0.20 שחור-לבן,
אילם) .לקט קטעים מתוך
סרטיו הקומיים של אשף הסרט
האילם. מומלץ ביותר.

9שעשועון: צא מזה

9תעמולה: הגדר
הטוכה 0.30 שידור
כצכע, מדכר ערכית).
9 :פיזמונים: עוד
להיט 8.30 שידור
בצבע)
9סידרה: נרו וולת
( — 10.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק נקמה

קים 0.32 שיתר כצבע,
מדכר אנגלית) .פרק

המספר על לוחמי החופש וה-
סמוראי האדום.

9ליסוד: סאלם ותעלם
( — 8.03 שחור־לבן, מדבר
ערכית +עברית) .פרק
,19 תחת הכותרת נ׳ואב סלמא
בהגשת שייקה אופיר.

9כיתר: הופעתו של
חחכוכות 8410 שידור
בצבע, מדבר ומזמר אנגלית)
.קרמיט ידע שעליו

יום ראשון
21.3
9מדע בידיוני: פלאש
גורדץ 0.30 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).

עיתים

מעוררת

בצופח

יום שלישי
9סידרה: שכעתהענ

9מולדת:
ארץ אהכתי
( — 8.03 שחור-לכן, ו /או
שידור כצבע, מדכר עבי
דית מעולה) .תוכנית של
כמעט
לבדם כאשר אונייתם
נקלעת לסערה. ג׳וליה מספרת
לצ׳ארלס מה אירע לבני מיש-
פחתה. סבסטיאן נעלם לחלוטין,
קורדליה !נמצאת בספרד וב־ריידי
מנהל חיים יוצאי־דופן.
ג׳וליה עצמה חוזרת מארצות-
הברית שם היה לה רומן אומ לל.
לבסוף מבלים ג׳וליה ר
צ׳ארלם לילה בתאה (פרק
תשיעי).

23.3

מתוקה מביא עוד אחת מעלילות
הפיענוח של הבלש הניו־יורקי
הנודע.

אחרי שפלאש גורדון וחבריו
נשבים שוב בידי מינג האכזר,
מתחרים כל הגברים בטורניר
המוות, שבסופו רק אחד יכול
לשרוד בחיים.

( — 10.05 שידור כצבע,
מדבר אנגלית אוכספור
דית) ג׳וליה וצ׳ארלס מבלים

פלדמן: החבובות מארחות
מס שלישי, שעח 8.30
שני. הסרט עוקב אחר הפול חנים
והאמונות בקרב 11000
הבדואים הנודדים במידבר סיני.

( — 8.03 שידור כצבע,
מדכר עברית רדודה).
9תרכותץ: שמונה
וחצי 8.03 שידור
כצכע, מדכר עכרית גבוהה)
.מגזין עברי לתרבויות

בסידרת ה על
סיפורי
של המספר
זה, הצוואר

ולאמנויות, שגם השידור בצבע
אינו משפר את איכותם של
הנושאים המדוברים והמדווחים.

9סידרה: לא ייאמן
כי יסופר 10.10 שידור
כצכע, מדבר אנג-
לות ). סרטים המתח
רוהלד

עוד פרק המבוססים והמיסתורין
דאל. בפרק

9סידרה: חמדת ימים

להציג משהו מיוחד מאוד
כאשר הזמין לתוכנית את ה קומיקאי
הבריטי המעולה מרטי
פלדמן. לכן מוקדשת התוכנית
לסיפורי אלף לילה ולילה.
גירסתן של החבובות מתחילה
עם הטבח השבדי בתפקיד
הכליף ומרטי פלדמן בתפקיד
שחרזדה.

< 9תיעוד +נוסטלגיה :
חיים שכאלה (— 10.00
שחותלכן, מדבר עברית).
שידור חוזר של תוכנית עם
אלמנתו של מפקד הלח״י אב רהם
(יאיר) שטרן, דוני שטין-
ז*יר.

סי רס

איא•

ל 5ד

בכפר הנופש
״חניוך יעלים״ ,שע״י
פונדק יטבתה שבערבה,
רק 30 דקות מאילת -בתי נופש
מפוארים מצויירים
במלואם וממוזגי אויר.
במקום גם:
משטח להקמת אוהלים
תחבורה ציבורית מסודרת
לאילת ובחזרה מינימרקט
בריכת שחיה ומועדון
(יפתחו בקרוב)

חופשה קסומה
בנוף הערבה
לנופשי ה חניון(ב תי או ם מראש)
* מבחר סיורים בבקעת תמנע
ובאתרי הערבה הסמוכים
וכן בשמורודהטבע ״חי־בר״.
י לימוד ורכיבת כיף על סוסים.
לנו פ שי ם -כני ס ה לבקעת
תמנע ללא תשלום נוסף.
המחירים נוחים במיוחד!

צלצלו 74362־ 059 או כתבו
ל״חניון יעלים״ ד.נ. אילות,
88825 או: הארחה בקיבוצים,
רח׳ בן־יהודה 90ת״א
טל 246161 .־.03

חנון־ חסון, האיש האחרא עד הבידור שד עם־ישואו ואחת
הדמויות הגושגצות ביותו בשטח הבידור, מסכו על בעיותיו
בבחירת אמנים ומנחים לתוכניות וטוען שעם ׳שואל אינו 1* 18
אזי עישר את הסי ט ו הזה
כל שזה. תמיד יש
ממורמרים. ישמיציט,
ונילאיס, וי דו ש קש
רהאחז בו נדי להטיל חפי

אני לא מתעסק ברכילות,
ואלה שאומרים שלשלמה
צח יש יחס מעוד אצל׳
טועים, יש ל׳ ויכוח ארוך
איתו על חובה דברים

להשמיץ את צדי צדפת
זה מגוחך .׳האש ישב
1כוועדה שכחוה
והללויה״ .המבצעיס
היו אשדים להיות חבו
..יחבל עובר חביבי׳,
שהוא אביהם שחום,
ובכל ואת הוא הצביע נגד

שרהילה שחן בכתה.
אחרי כל תוכנית היא
נהרסה לגומר׳ ,אבל
כשהיא הלכה לאסל
בכרם, הקיפו אותה אנשים
ואמרו לה: שוהילה
עשית לנו את השבת! אז
יש ביקורת ויש עם־ישדאל

כמקים התוכנית ״שעה
שפה״ ,זכאהואי לה מזה
שלוש שנים, אני מבטיח
לך נאמנה: התוכנית
לא יורדת מהמסר !

ביני ובין איציק קול היו
ויכוחים על ומת ההומוו
שר שעשועת׳ הטלוויזיה.
איציק קול הוא אביו
מולידו של וז ח טופז

עם ישראל, המתרווח בנוחיות בכור־פות
חדר־האורחים שלו, או שובב לו
בכיף בחדר־השינה וצופה בתובניות״הבי-
דור בטלוויזיה, אינו מביר או 1חנוך
חסון• אולם אמני ישראל, זמרים, בדרנים
ושחקנים, מבירים אותו היטב.
הנין חסון הוא האיש הממונה על
מחלקת־הבידור של הטלוויזיה. הוא ה איש
אשר על פיו ישק דבר. הוא האח ראי
על שעה טובה, על צא מזה, על

תוכניות ה״ספיישל״ של צמרת הזמרים,
ואפילו על התוכנית באה שבת. בל תוב-
נית-בידור של ערב-חג; בל תובניות״הבי-
דור במו עוד להיט, הן בתחום אחריותו
של חסון.
לבן, חנוך חסון הוא אחת הדמויות
החשובות ביותר בשוק-הבידור הישרא-
לי. במדינה שבה יש ערוץ אחד של
טלוויזיה, הופך האיש האחראי על הבי-
דור בערוץ הזה לבל-יבול. חנוך חסון

יבול, בהחלטה אחת, לבנות או להרוס תי״מרוצים. לא דווקא אמנים
זמר. הוא קובע מי ישתתף בתוכניות -שורה השנייה והשלישית, גם אמנים מ־הבידור,
הוא הקובע איזה זמר יקבל השורה הראשונה הרגישו לא אחת שהם
קופחו על-ידי הסוו.
את תוכנית ה״ספיישל״ הנכספת. תוב-
בעבר היה זה צביקה פיק, שנשא ב-
נית כזאת היא כה נכספת, שאפילו זמר
שאינו משתף פעולה, במו אריק אייג־ משך תקופה ארוכה את תואר ״המקופח
התורן״ .בעת תפסה את מקומו הזמרת
שטיין, לא סירב לקבלה מעולם.
ברור שבתוקף תפקידו הוא גם אחד הפופולרית עופרה חזה, לצידו של הזמר
האנשים המושמצים ביותר בעולם־הבי -הפופולרי לא פחות, שימי תבורי. העוב־דור•
תמיד יהיו אמנים ממורמרים ובל -דה כי שניהם זמרים יוצאי עדות״המיז-

״הטלוויזיה היא מולד!״
(המשך מעמוד )59

רח היא משנית. השניים הצליחו לפרוץ
את מחסום העדתיות, והם מקונלים
כיום על קהל רחב ביותר.
בל שנה, עם התקרב מועד תחרות
האירוויזיון, גוברות ההשמצות על חסון.
השמצות ישירות ועקיפות. השנה הא*
שימו אותו פי שני חברי״הוועדה שנקבעו
על־ידו כדי לבחור את השירים שיתחרו
בתחרויות אינם בשרים — אבי קורן
וצדי צרפתי היו מעורבים בהפקת ה מחזמר
ברנשים וחלומות, ששישה ממש־תתפיו
הם בין מבצעי השירים, ולכן
לא היו אובייקטיביים. חנוך חסון לא
טרח אפילו להגיב על ההשמצות.
האיש הוא שועל״קרבות ותיק• הוא
התחיל את הקאריירה שלו כקצין־הווי־ובידור
של להקת הנח״ל /בתקופה שבה
שירתו בה דרורה חבקין ויוסי בנאי.
הוא בוגר האקדמיה למוסיקה, וביחד
עם גארי ברתיני היה ביו מקימי מחל*
קת־הבידור של הרדיו. יחד עם מאיר
הרניק ז״ל, הוא הקים את מועדון־
הזמר הפופולרי. מאוחר יותר הצטרף
לטלוויזיה, אחרי לימודי טלוויזיה בצרפת.
ב״ 1974 הוא הקים את מחלקת־הבידור
בטלוויזיה.
חנון חסון מלווה את פסטיבל־הזמר
הישראל מאז 1960 ועד היום, שהפס־

נושן ישל הצוות הטכני של הטלוויזיה ב ירושלים,
הרוצה שתוכניות-הבידור ה יוקרתיות
יופקו בירושלים ולא באולפן ב הרצליה.
אחת השגיאות הגדולות של ה טלוויזיה
היתר״ שמלכתחילה לא הוכשר
אולפן גדול בירושלים. האולפן הקטן שבו
מוקלטות !תוכניות כמו ארץ אהבתי, המבדיל
וזה הזמן, אינו יכול להכיל תוכנ־יות־בידור
גדולות או תוכנית כמו שעה
טובה. לכן אנו נאלצים לשכור את שרו תיו
של אולפן הרצליה, ועם כל צוות־העובדים
שלו, וזה מרגיז מאוד את הצוות
הטכני של הטלוויזיה בירושלים. כרגע עו מד
בשלבי בניה אולפן גדול ליד בנייני־האומה,
ואני מקווה שהדיונים בין מנהלי-
הרשות וועדי־העובדים לא יעלו על שירטון
ותוכניות־ד,בידור יוקלטו בירושלים.

• כלומר, טכנאים איימו להוריד
את ״שטה מוכה״ סהאקרן אם
לא יתאפשר להם להשתתף בהפקה
הטכנית של התוכנית ך
קודם כל, אני יודע שאת מבססת את
השאלה שלך על איזו ידיעה שהופיעה
באחד העיתונים. אני מצהיר בזה כי ה ידיעה
באותו עיתון היתד, מצוצה מהאצ בע.
כמקים התוכנית וכאחראי לה מזה
שלוש שנים, אני יכול להבטיח לך נאמ נה:
התוכנית לא יורדת מעל המסך ! מכל
מקום לא בחודשים הקרובים.

ועוד איך! אני רואה טלוויזיה בהולנד,
בנורווגיה, אפילו בגרמניה הגדולה, ואני
לא מתבייש.

• אתה רוצה לומר שאתה
מרוצה ממצב תוכניות־הכידור בטלוויזיה?
אני
רוצה לומר משהו על הבידור ב טלוויזיה:
הבידור בטלוויזיה הוא בעייתי.
יש שתי מחלקות שהן בעיתיות מאוד —
הבידור והדרמה. אני לא אדבר על הדרמה,
אדבר על הבידור. הבעיות הלוגיסטיות,
הכספיות, המשאבים ; כוח־האדם — לא רק
הטכני — את יודעת כמה זה עולה? את
יודעת כמה זה חסר? במשאבים הקיימים
אנחנו עושים מעל ומעבר.
אני מוכרח לבקר את הקהל הישראלי.
הוא משווה את הטלוויזיה לזו שראה בעת
ביקורו בניו־יורק ובלונדון. הוא רק שוכח
שהתוכניות האנגליות והאמריקאיות עו לות
מליוני דולרים. אז איך הוא מצפה
מאיתנו לאותה רמה? אני מציע שלא
נקפוץ ושנסתכל על הדברים במימדים
נורמליים.
כשלקחתי על עצמי לנהל את מחלקת־הבידור,
לא היתר. מחלקת־בידור. הייתי
צריך להקים אותה. הן את הצד ההפקתי,
והן את המערכת הכספית. אני נמצא רק
באמצע הדרך. יקח לי עוד ארבע-חמש
שנים. אני מקווה שבקומבינציה נכונה של
יוצרים כישרוניים וכסף, יהיו למחלקה
תשובות מתאימות.

• מהם הקריטריונים שעל
פיהם אתם מחליטים איזה זמר יזכה
ל״ספיישל״ בטלוויזיה?

הספיישלים הם סוכריה, שאני יכול ל העניק
רק אחרי שגמרתי את כל התוכנ יות
שעל הלוח. שעה טובה משודרת פעם
בשבועיים. היא לא תוכנית יקרה במיוחד,
עולה רק מיליון ל״י. יש לה אולפן קבוע,
תיפאורה קבועה והתשלום לאמנים קטן

בי *י׳ האם המרואיינים
שכר עכור הופעתם?

מקבלים

לא, זה לא מקובל באף מקום בעולם.
אפילו אצל ג׳וני קארסון זה לא מקובל,
והוא עושה מליונים מהתוכניות שלו.

• לי ידוע שיש כארצות־הב־דית
מרואיינים אשר חיים מהופעות
בתובניות-ראיונות. השבר המשולם
להם הוא נכוה.
יתכן שאת צודקת. לי ידוע שלא משל מים.
לאמנים אנחנו משלמים שכר מועט
כי הם זוכים בפירסומת.

חסון (שני מימין) כקצין־הווי־ובידור כלהקת־הנח״ל

• זה נשמע כאילו אתה חושב
שזוהי עיסקה הוגנת. אולם האט־נים
מתפרנסים מההופעה שלהם.

״כל אמן מוכן להופיע בשעה טובה...״

טיבל הפך לתחרות קדם־אירוויזיונית.
כשהצטרף נ 1957-לרדיו, הוא יצר מהפיכה
— במקום זמרי הטנור והבאריטון
שזימרו שירי-עם בתוכנית חן עמי, מדי
ערב בשעה שבע וחצי, הוא השמיע
שירים של הדודאים, של אהובה צדוק
ושל אסתר עופרים.
חסון מכיר את השדה שהוא חורש
בו לפני ולפנים, אולי טוב יותר מכל
אדם אחר בארץ. הוא איש נ עי ם ־ ה לי ־
כות, אן תקיף ונחוש בהחלטותיו. יש
הטוענים נגדו כי הוא שמרני מדי, שאינו
מוכן להסתכן בחידושים ובתוכניות יוצ-
אות״דופן, שהוא רוצה להיות בסדר עם
כולם• שהוא בינוני על גבול ה״בסדר״.
שהוא מעדיף את יהודית רביץ עם גיטרה
על פני צביקה פיק עם פעלולים.
הוא מודה שהמוסיקה האהובה עליו
היא בעצם מוסיקה של באן, שאותה
הוא אוהב לשמוע בשקט עם אשתו הדה,
בביתם שברמת-השרון.
חנון חסון מרבה להיראות באירועים
חברתיים נוצצים. לדבריו זהו חלק
מהמיקצוע. המחלקה שלו, הכוללת ב־סן־הכל
חמישה אנשים, עובדת ימים
בלילות כדי לספק לעם ישראל את הבידור
שהוא זקוק לו.
חסון הוא איש פיקח. יש לו תשובות
לכל השאלות. קשה להכשיל אותו. גם
אם תתאמץ ותחפש יקשה עלין למצוא
בו טעם לפגם. הוא מקפיד לשמור על
הגינות• איש אינו יבול לומר עליו שיש
לו שיקולים הנובעים מאינטרסים אישיים•
רבים חיפשו סיבות בדי להכשיל
את חסון• עד חיום לא נמצאה אפילו
אחת.
האיש האחראי על הבידור של עם־
ישראל הוא איש המקפיד הקפדת־יתר
להיות תמיד ״בסדר״.

• מה האמת כשמועה שתוכנית
הבידור המרכזית של הטלוויזיה,
״שעה טובה״ ,עומדת לרדת מל
המסך?
אין כל אמת בשמועה. ישנו מאבק ישן

יתכן כי העיתונאית הנכבדת עברה ב־מיסדרונות־הטלוויזיה
ואחד מהעובדים ה-
טכנים אמר לה על דעת עצמו כי שעה
טובה לא תשודר. בינתיים התוכנית לא
רק משודרת, אלא גם זוכה בכינור דויד.

• קשה לומר שהתחרות
״כינור־דויד״ היתה קשה...

התוכנית היא הפופולריות ביותר בטלווי זיה,
וזאת על פי סקרים שערכנו.

• נחזור לבעיית הצוות הטכני,
המאיים להוריד תוכניות משום
שהן מצולמות כתל־ אביב ולא כ ירושלים.
מדבריו אפשר להסיק
באילו הטלוויזיה איננה הטלוויזיה
הישראלית, אלא הטלוויזיה הירושלמית.
הטלוויזיה
ממוקמת בירושלים. זו עובדה.
עובדיה הם ירושלמיים. אי-אפשר להקים
צוות טכני רציני, ולעשות את כל ה תוכניות
הגדולות בצבע בתל־אביב. הצוות
הטכני נמצא כאן כדי לעבוד.

• למרות שוושינגטון היא
כירת ארצות הכרית, לא יחלוק
איש על בך שניו־יורק היא כירת4
הבידור. בישראל מתרכז עולם־הכי
דור כתל-אכיב. האם אץ זה נורמאלי
שתובניות-הכידור מצולמות
ב תל -אכיבז
אני לא הייתי בין מקימי הטלוויזיה, אך
אני יכול לומר שהטלוויזיה הוקמה מלכ תחילה
בסיגנון של טלוויזיה מקומית. כלו מר,
חדשות ומסביב להן כמה תוכניות.
זה שאת ואני חושבים שהטלוויזיה צריכה
להיות אחרת, זה ידוע. אין זה סוד. אבל
העובדה שהטלוויזיה צריכה לצלם את
תוכניותיה היוקרתיות בהרצליה עולה לה
הון !תועפות, ואפילו רק בגלל זה צריך
לצלם באולפן השייך לטלוויזיה, ולא ל חברה
פרטית. יותר מזה. אני יכול לומר
בפה מלא שבציוד הקיים ובאמצעים שיש
לנו, אנו עושים תוכניות שאני לא מתבייש
בהן.

אתה רציני ז

מוכרחים להבין שאין לנו אמצעים. שעה
טובה היא תוכנית יוקרתית. אמן מוכן
להופיע בה בשכר סימלי.
אך בואי ונחזור אל לוח־התוכניות של
מחלקת־הבידור. אנחנו מפיקים גם את
,באה שבת !

• סי קובע מי יהיו הזמרים
שישתתפו כ״כאה שכת״? והאם
העובדה שרובם אינם מוכרים היא
מכוונת?
דידי גולדשטיין, מפיק־התוכנית, מציע

ד׳עותיו עול שן זך,
תיזוי׳ור! געגתות ככל
שתהיינה, מתאימות
לחדשות, ולא למסגרת
של ״שעה סונה״
לי את הזמרים. אני מקשיב ומחליט. אני
חושב שחיה ארד, שהשתתפה בתוכנית
בשבוע שעבר, היתד. נחמדה מאוד.

• מה עוד
הבידור?

מפיקה

מחלקת

את השעשועון צא מזה, שהוא החמישי
בסידרת השעשועמים.

• ער עכשיו הפיק את השע־שועונים
איציק קול, מנכ״ל אול
פני-הרצליה. כעת מפיקה את ״צא
מזה״ נאווה בהן, שהיא מפיקה
של רשות־השידור. מה האמת כשמועה
בי בינך ובין קול עכר
חתול שחור?
איציק קול הוא מפיק מעולה. יש לו

יחם מיוחד לשעשועונים, אך היו בינינו
ויכוחים על רמת ההומור של השעשועונים.
הוא אוהב סוג בדיחות 1שלדעתי אסור
לספר בתוכניות מסוג זה. אל תשבחי
שאיציק קול הוא אביו־מולידו של דודו
טופז וחלק מההומור שהושמע בשחק אותה
היה לדעתי תת־רמה, ובלתי ראוי לשידור
בטלוויזיה.
אני אוהב את טופז. אני חושב שהוא
מצויין. הוא מעלה את אחוז הצפייה בצא
מזה, אך ההומור שלו חורג לפעמים מגבול
הטעם הטוב. נאווה כהן שומרת עליו היטב,
וחותכת כשצריך. איציק קול דירבן אותו
לספר לעיתים בדיחות חסרות־טעם, על
רקע זה היו לי חיכוכים עם קול. לדעתי
בשלב מסויים הוא לא הבין שמדובר
בתוכנית של הטלוויזיה הישראלית, ושהוא,
איציק קול מאולפני־הרצליה, מפיק אותה
עבורנו באופן קבלני.

• שאלתי אותך על ה״ספיי-
של״ ,אך אתה מתחמק מלענות.

חס וחלילה, איני מתחמק. אני פשוט
מנסה להסביר לך מדוע הספיישל הוא
הסוכריה. אסביר לך את הרקע, כדי
שתביני מדוע בל־כך קשה לעשות תוכנית
ספיישל. ובכן, כמו שאמרתי, קודם־כל עלי
להשלים את כל התוכניות של הלוח. יש
חגים, ובחגים חייבים לשדר ׳תוכניות־בידור.
אז פעם זה שירי אלתרמן, ופעם
שירי איציק מנגר, וביזם־העצמאות שירי
תש׳׳ח, ובפורים תוכניות פורים. ולפני
הספיישל שנותנים לזמר הנבחר יש עוד
להיט ויש חיים שכאלה.

• מהי עמדתך כנוגע למחלוקת
על הופעתו של עמוס אטינגר
כחיים שכאלה?

בעיני עמוס אטינגר הוא איש התחקירים
הכי טוב בעולם. לדעתי אין לו תחליף
בהכנת התוכנית ובעריכתה.

• וכהגשתהץ

יש כאן בעיה. קיים קשר עמוק בין
עריכת התוכנית הזאת ובין הגשתה. עמום
אטינגר הוא היחידי שיודע מה היד. צבע
הגרביים של המרואיין ביום שבו קיבל
את תעודת־הבגרות שלו.

• הוא יכול להגיד את זה
למנחה התוכנית.
לדעתי הוא חייב להגיש את התוכנית.
היו אחרים שניסו להכין חיים שכאלה,
ונכשלו. יעקב אגמון נכשל עם התוכנית
על גולדמן. שלא היתד, ראויה לשידור.
איציק קול נכשל עם התוכנית על יגאל
אלון. לעומת זאת תוכניותיו של עמום
על וייצמן, על נבון ועל גולדה היו יוצאות
מהכלל מעולות. אני ער לעובדה בי קיימת
בעיה, וחלק מהמבקרים לא סובל את
הופעתו החיצונית של עמוס, אך לדעתי
אין לו תחליף בתוכנית הזאת.

• האם אינך סכור שאם הופעתו
החיצונית של מנחה טלוויזיה
מפריעה לצופים, מן הראוי להורידו
מהמסך ולהשאירו מאחרי
הקלעים?
הופעה חיצונית היא אומנם חשובה
מאוד, אך אישיותו ׳של המנחה והיכולת
להעביר את המסר חשובה לא פחות.

• אילולא הצטלם מני פאר
טוב, האם הייתם מאפשרים לו
להנחות את ״שעה טובה״ ?
מני פאר לא נלקח להנחות את שעה
טובה בגלל יופיו.

• האם הופעתו החיצונית לא
שיחקה כל תפקיד?
אישיותו ויכולתו להנחות בצורה קלילה
ולא מחייבת, בלי ללחוץ על המרואיינים,
באלגנטיות ובהומור — הם שקבעו. במצב
המנחים בארץ אני לא מכיר אף אחד
שיכול להנחות את שעה טובה יותר טוב
ממני.

• ניסית מישהו אחר?
את רוצה לרמוז לי שאני צריך להחליף
אותו?

• אני מנסה להכין אילו קריט ריונים
קובעים אצל ראש־,מחלקת־הבידור
של הטלוויזיה, מיהו האיש
המתאים או הלא־מתאים, להנחות
תוכנית בידור.
אחרי שמני עשה את עלי כותרת בצורה
קלילה, החלטנו שאולי אפשר לעשות איתו
תוכגית־בידור שלא תבלבל לאף אחד
את המוח, שלא תשבור סלעים! ,תוכנית
שתהיה מורכבת מאלמנטים אנושיים. המח שבה
הראשונה היתד. תוכנית בסיגנון
ג׳וני קארסון. אבל זה לא עבד.

• ישראל זה לא אמריקה.

יכול להיות. לכן החלטנו לנסות שיטה
אחרת, שמתאימה לישראל ולא לאמריקה.

• אתה מרוצח ממני פאר כ־מראיין?

לכל אחד יש מינוסים. יש ראיונות
שהוא עושה טוב מאוד, יש כאלה שהוא
עושה פחות טוב. בסך־הכל הכללים ש קבענו
לעצמנו עובדים. התוכנית היא
פשוטה, לא מרגיזה! ,תוכנית לכל המיש־פחה.

שזמרים
ידועים ישירו משיריו של צ׳ר־צ׳יל.
יש לו שירים יפהפיים. אך סמוך
מאוד למועד ההפקה הבנו שעשינו טעות,
אבל מועד השידור נקבע מראש ואי־אפשר
היה לשנות. קורה שעושים טעות. כמה
טעויות כאלה עשינו?

מעולם לא התראיין לטלוויזיה. אבל יחד
עם זאת׳׳דיעותיו על ארץ ישראל מתאי מות
לדעתי לנושא בחדשות ולא למיסגרת
של שעה טובה.

לא התכוונו לבסס את התוכנית עליו
כזמר. זו היתד צריכה להיות ׳תוכנית יותר
בידורית. לא תמיד אפשר לעשות ניתוחים
ומחשבות לפני כל תוכנית. יש סיטואציות
שנוצרות, שאם היינו תחנה נורמלית
שיכולה להפיק ללא גבול לא היתד, בעיה.
אבל אנחנו כל כך מוגבלים. הרעיון עם
אושיק לוי נראה טוב. נכון שהוא לא
מהשורה הראשונה. על הקריטריון הזה
הוא לא ענה, אני מודה.

• האם אושיק לוי הוא זמר
• האם חיו ראיונות שהרגיזו -
אותך כמיוחד?
מהשורה הראשונה ז האם הוא
היו כמה ראיוניות שנעשו שלא על מקובל על כל שכבות הציבור?ודעתי,
כמו הראיון עם נתן זך, שהיה האס הוא יותר פופולארי סעופרה
אומנם ראיון מאוד חשוב, כי נתן זך חזה, למשל 7

• נחזור כרשותך לשאלתי על
ה״ספיישלים״ .מהם הקריטריונים
שעל פיהם נקבע כי זמר זה או
אחר יקפל תוכנית מיוחדת?
קדום־כל הרשי לי לציין שספיישל
אנחנו מפיקים רק כאשר נשאר כסף.
ישנם שני סוגי ספיישלים. הראשון נקרא
באמריקה ״אין קונצרט״ .בארץ אנו קור אים
לו ״שירים בצוותא״ .כאן מדובר בזמר
שאישיותו אינה מצריכה להטוטי־טלוויזיה.
זמר שיכול לעמוד מול מיקרופון ולשיר
12 שירים. זוהי כמובן הפקה פשוטה
ולא יקרה.

• עדיין לא אמרת מהם הנתונים
שצריכים להיות לזמר כדי
להופיע כתוכנית מיוחדת.
נוכחות טלוויזיונית והכרה לאומית. אלה
הם הנתונים. לפעמים משתחלים פנימה
זמרים עם נתונים פחות מרשימים.

• אילו זמרים עונים על הדרישה
הזאת?
אריק לביא׳ חווה אלברשטיין, יהודית
רביץ, אריק איינשטיין, שלמה ארצי, יגאל
בשן. התוכנית הזאת אינה מתאימה, כמובן,
לצביקה פיק. הוא לא מאלה המסוגלים
׳לעמוד מול מיקרופון בסימון פול סיימון
או ג׳יימס טיילור. הוא חייב שבתוכנית
שלו יהיו פעלולים טלוויזיוניים.

הפעלולים הטלוויזיוניים

גורעים לדעתך מאיכות התוכנית 7
עם כל הכבוד לצביקה פיק, שהוא
זמר מצויץ, הוא לא יכול להחזיק קהל
עם מיקרופון ופסנתר. הוא גם לא מתאים
לתוכניות שבהן משודרים הספיישלים,
מכיוון שבערבי־שבת אנו משדרים לאחוז
מירבי של הקהל. לכן צריך להכין לו
תוכנית מיוחדת שתשודר באמצע השבוע.

• צכיקה פיק אינו
לאחוז המירכי שד הקהל 7

מתאים

מדוע את דואגת לו? עשו לו כבר
שני ספיישלים גדולים.

• אני לא דואגת לצכיקה פיק.
אני תוהה אם מחלקת־,הבידור
מכירה את הקהל של ערב־שבת.

ערב־שבת היא שעת־השיא בצפייה.
אנחנו משדרים לקהל רחב, ולכן אנחנו
חייבים לשדר זמרים ׳שלא מרגיזים אף
אחד׳ אד יחד עם זאת נמצאים בשורה
הראשונה.

• האם צ׳רצ׳יל הוא זמר ׳שאינו
מרגיז ונמנה עם השורה הראשונה

בעיני, עמוס אטינגו
הוא איעדהתחקיוים
השב בינתו בעודם.

• נוכחות טלוויזיונית והכרה
לאומית שנובעת, אני מניחה.
מהשמעה גדודה ברדיו. ברשותך
הרשה לי לחזור כפעם המי־יודע־כמה
על הטענה המוכרת: מה עם
עופרה חזה, שנבחרה כזמרת
השניה, שזכתה ככל מיני כינורות
דויד וורדי כסף, ונהנית מפופולא
ריות עצומה כקרב האוכלוסיה
כולה, לאו דווקא המזרחית; מה
עם שימי תגורי, שיש לו שירים
כמיצעד הפיזמונים ושגם הפופולאריות
שלו לא זקוקה להוכחות ץ
מדוע אריק סיני, שהוא זמר חדש
יחסית, קיבל ״ספיישל״ והם לא 7
יש לנו תוכניות ספיישל עם עופרה

כל מי שיש לו שלאגר ברדיו. את
ההופעה בעוד להיט קובעים מיצעדי-
הפיזמונים. עוזרת ההפקה של התוכנית,
שושי בין, לוקחת את רשימות המיצעדים
מדרדיו.
מוכרחים להבין שלמשל צביקד. פיק
כימעט כל הזמן במיצעד. הוא לא יכול
להופיע בכל תוכנית של עוד להיט, אך
הוא מופיע מספיק. גם זמר כמו יגאל
דה בוטון, שיש לו שלאגר בודד, נכנס
לעוד להיט, והעקרון הזה נשמר בקפדנות.
כל מי שמגיע לפיסגת מיצעד־הפיזמונים
נכנס לעוד להיט.

• הרשה לי לעסוק ברכילות.
יש אומרים שהאמרגן שדמה צח
יכול להכניס כל אמן שלו לכל
תוכנית־כידור של הטלוויזיה, כזקשריוהמצויינים
איתך, כות ולראייה — רעייתו, אילנה אביטל,
שאומנם מצליחה בקנדה, אך
אינה עובדת כמעט כישראל, זכתה
להופיע מייד עם הגיעה ארצה
ב״שעה טוכה״.
זה לא נכון. שלמה צח היה איתי בוויכוח
ארוך מאוד על כמה דברים. לאנשים
בעולם־הבידור יש מחלת־רדיפה. כל הזמן
נדמה להם שמישהו דופק אותם.
אני לא מתעסק ברכילות של מה שקרוי
הבידור״ .מה שקובע אצלי ומה
״חוג
שחשוב לי, זה מה שעם ישראל מקבל.
אילנה אביטל יצאה עם שני שירים חדשים
מאוד והיא מצטלמת טיוב. נקודה.
בואי נהיה רציניים. במחלקת־הבידור
עובדים אנשים אחראים מאוד. אף אחד
לא רוצה לשאת על גבו פשלה. אף אחד
לא יעשה טובה ׳לשלמה צח אם הסחורה
שהוא מוכר אינה ראוייה לשידור. אני
כבר הרבה שנים בעולנדד,בידור, ואני
יכול להגיד לך: אם אתה טוב יילד לך
בלי דחיפות. אם אין לך מה להגיד, לא
יעזור לך שום דבר.
׳ נתתי צ׳אנס ראשון לחווה אלברשטיין,
לאסתר עופרים, והיו אחרים שבאו ואמרו
שהם מוכרחים להופיע. נתנו גם להם,
אבל מי מכיר אותם היום? אז קורה
לפעמים שמפיקים מתפתים ויש התחל-
קויות. אחרי הכל לא מדובר פה במתמטיקה,
ואנחנו לא מחשבים.
תאמיני לי, למפיק יותר חשוב איך
הוא נראה ומה יגידו אנשים על התוכנית
שלו. הוא לא יקח אף זמר רק בשביל
לעשות טובה למישהו. אני לא ייודע אם
אילנה אביטל התאימה או אם הגיע לה
להופיע. אני יודע את התוצאה. היא
הצטלמה טוב והופיעה מצויין.

• נקודת־מחלוקת נוספת שעוררה
מחלקת־הבידור היתח כעניין
שרה׳לה שרון. איך התחיל הרומן
של הטלוויזיה איתה 7
חסון (באמצע) עם צחי שימעוני ומאיר הרניק ז״ל ()1957
לאנשים בעולם־הבידור יש מחלוז־רדיפה. נדמה להבו שמישהו דופק אותם!״
פעם אחת עשינו יוצא־מהכלל ואני
מצטער על זד. אני בטוח שאת, למשל,
מאוד נהנית מהתוכנית.

• אני נהניתי, אך אני כנראה
כמיעוט, ואתה מדבר על הקהל
הרחב...
צ׳רצ׳יל דיה טעות. טעינו כששידרנו
אותו בערב־שבת, וטיעינו כשביססנו את
התוכנית עליו כזמר. הכוונה שלי היתד,

חזה, ויש לנו תוכנית לעתיד עם שימי
תבורי. אני לא עושה ספיישלים לכל
אחד, ואני מציע לך לא לתת לי עוד
פעם את צ׳רצ׳יל כדוגמה.

• מי האיש שקובע מי יקבל
תוכנית מיוחדת בטלוויזיה 7
אני, ביחד עם המפיקים. אני הפוסק
האחרון.

• מי מופיע כ״עוד להיט״?

אין לנו שום רומן אייתה. איני עודדתי
את התוכניות שרתי לך ארצי ועל הדשא,
תוכניות שעיקרן אהבת ארץ־ישראל ו שיריה.
אני אוהב את זה עוד מזמן
שהפקתי את מועדון הזמר ברדיו.
סיפרו לנו שיש בחורה בעמק-הירדן
שמשגעת את הקהל, שערבי־השירה שלה
הם ערבי־תפילה ,׳שאנשים יושבים ושרים
כמו משוגעים. נסענו לראות אותה, פגשנו
בחורה יפת־תואר ובעלת נוכחות טלוויז יונית
יוצאת מהכלל. הקלטנו תוכנית ו הסקרים
הוכיחו שהקהל משתגע אחריה.
שמונים אחוז מהקהל היו בעדה, עשרים
אחוז נגדה.

לאט־לאט התחלק העם לשניים: אוהבי
שרהל׳ה שרון ושונאי שרהל׳ה, שרון. אחר-
כך שגינו כאשר הרכבנו תוכנית רק
משירי תנועות־הנוער. זה נבע משילוב
של לחצים ושל זמן שידור. הטלוויזיה
היא כמו מולד — זורקים תוכנית והיא
נגמרת. יכול להיות שזו היתד, שגיאה
לשדר שירי ארץ־ישראל ושירים רוסיים
בערב ראש־השנה. יכול להיות שאז הת חילה
המהומה.

• נבהלתם 7
לא, לא אנחנו נבהלנו. הקיבוצניקים
נבהלו. היה מגיע צוות־טלוויזיה עם ניידת-
שידור וארבעים טכנאים לקיבוץ, עם טונות
של חשמל, והופך אולם-רגיל של חדר-
אוכל לאולפן־טלוויזיה. זה הפר את שלוותם
של אנשי עמק־הירדן. ניטרלנו להם את
חדר־האוכל למשך חמישה ימים, הסתובבנו
להם במשק, מצלמים, תולים כבלים, מו רידים
כבלים — הקיבוצניקים הרגישו
בלחץ. ואז נוסף לכל באה הביקורת
הקוטלת.
הקיבוצניקים אינם מה׳וסנים מפני בי קורת.
ברגע שהמיידל׳ה הקטנה מהקיבוץ,
שרהל׳ה המתוקה שלהם, קיבלה ביקורת,
ולמערכת הגיעו מיכתבים שביקשו להוריד
אותה, הם נבהלו. מאמר אחד, של עיתונאי
שנזרק מקיבוצו ושעשה השוואה בין שירי
שדהל׳ה שרון ושירי עדות, וכינה את
התוכנית של שרהל׳ה תוכנית ההתבדלות,
גרמה להם להיבהל מהצל של עצמם. הם
לא רצו יותר שנצלם את התוכנית אצלם.
הם פשוט מבוהלים.

• ומה קורה לה?
היא בכתה אחרי כל תוכניית. את יודעת
מה עבר עליה?

• אז אתם מורידים את התוכנית
ועוזבים את עמק־הירדן
לנפשו 7
לא ירדנו מהתוכנית. אנו מצפים לתו צאות
הסקר האחרון, והן תקבענה אם
התוכנית תצולם או לא. אני לא מבין את
ההיסטריה של הקיבוצניקים ושל שרהל׳ה.
חיים מלובן, מפיק התוכנית, לקח את
שרהל׳ה לאכול בכרם. את יודעת איך
שהחבר׳ה מהכרס ומשוק הכרמל הקיפו
אותה. הם אמרו לה שהיא עושה להם
את חשבת. אז יש ביקורת, ויש עם ישראל.

• כוא נדבר על האירוויזיון.
מי קובע את הרכב הוועדה הבוחרת
את השירים שיתחרו על ה זכות
כתחרות?
אני מציע את חברי הוועדה, ומנהלי־הטלוויזיה
מאשר.

• על פי אילו קריטריונים?

אני מציע אנשים המתמצאים בשטח,
אך קשריהם אינם ממוסדים. לא ניקח
למשל בעל חברת־תקליטים או אמר גן.
אני משתדל לבחור אנשים הנמ צאים
יליד הבידור. הוחלט ברשות־השידור
לאפשר לאנשי הדשות, כמו למשל אהוד
מנור, לגשת לתחרות. לכן אני מנוע
מלהשתמש בבעלי־מיקצוע העובדים ברשות
כשופטים. לכן האפשרות היחידה שנותרה
לי היתד, לבחור אנשים הרחוקים במידת
האפשר מיחס מיסחרי לבידור. הקמנו ועדה
של שיבער, איש, כדי שלא תהיה השפעה
אבסולוטית של אחד המשתתפים.

• מדוע לא הקמת ועדה של
אישי־ציבור שאינם מעורבים כלל

(המשך בעמוד )84

0 ^ 91 פרובסור 7*91:

עקב שדת /איש ממאדים

ממוסד ל מו ק ד

אודה ולא אבוש, כאשר ראיתי במו עיני את הריכוז של
מטורפי סיני בהזדמנות החגיגית של מישדר ״מוקד״ משדות,
בהנחיית יעקב אחימאיר שקיבל שיעור בסובלנות, אם היה
דרוש לו בכלל, חלף במוחי הירהור שטני: הלוואי שלא
יחזירו את הפיתחה, וכל המטורפים האלה יישארו שם הרחק
ממראה עיניים וממישמע אוזניים; ובלבד שלא יצפינו מכורח
השלום הארור בעיניהם ויטמאו את סביבתם החדשה בצפון
השאנן בטראומות המטופחות שלהם כמין איובים מודרניים,
איש איש מתגרד בחרס ומציג פיצעי פיתחתו בשקיקה היסטרית.
חלום
שווא !
הם כולם יחזרו ויצפינו לאחר שישחטו ויטילו איש שארית
ארסו, ישקצו, ישטינו, יירקו, יידו אולי גם יירו ויפוצצו,
בהענישם את משה דיין ש״שלח״ אותם לימית — ממש כך,
בא אליהם אחד אחד וחילה פניהם לבנות עיר חדשה למען
העם והמילחמה הבאה, והם נענו, אחד אחד, לבקשתו
האישית בשם האומה (אחרת ההיה עולה בדעתם ללכת שמה
מסיבות אישיות־אנוכיות כלשהן ז חס וחלילה ובהענישם
את ישראל גלילי ששלח אותם לישובי הפיתחה — שוב, אישית,
אחד אחד שוכנע שהאומה קוראת לו ליישב את שממת
החולות; איש מהם לא העלה בדעתו ולו לרגע, כמובן, שהוא
הולך שמה על־תנאי, שהתיישבותו על אדמה שמצרים הריבונית
לא פחות מישראל טוענת בלי הרף, ובהסתמך על־אי-אלה
עקרונות מוסכמים על עולם ומלואו (חוץ מעל עם אתה־האפשרות
בחרתנו
האומלל) ,מכתיבה מכוח ההגיון את
יהיה עליו
הוודאית למדי, או הזעומה; שביום מן הימים
לקום ולפנות, לקום וללכת. פשוט כך.
למשה דיין כבר לא איכפת, וישראל גלילי עורך סיורים
לימודיים בשטחים כבושים צפוניים יותר, ששעת פינויים תגיע
אולי כאשר יורשיו ב״עבודה״ יחזיקו ברסן השילטון, ודיה
לצרה צרורה בשעתה ; את מכשלת הפיתחה הוא מניח בינתיים
לבגין ושות׳ — רצית בגין שילטון, רציתן אז הנה לך
שילטון, הנה לך שיעור בדמוקרטיה, הנה לך שיעור באחריות
לניהול עסק ששמו מדינה, כשהפינקס פתוח והיד רושמת
קצר, ולך תעז להפר
והחנווני האמריקאי מחזיק אותך
הסכמים חתומים שבגינם עוד קיבלת פרס נובל לשלום !
אכלת אותה בגין, ועוד איך אכלת אותה ! מים רבים זרמו
בין שתי־גדות־לירדן מאז ״בווינגרד״ שבירושלים ועד ״בגיג־גרד״
שבפיתחה, והסיפור לא תם הוא רק מתחיל, כי מרוב
הצהרות צורמות־אוזן נוסח ״לא נרים יד על חיילי צה״ל ! ״
״לא יישפך פה דם וכיוצא באלה הבטחות אימתניות, לא
חסר הרבה להתממשות פרץ אלימות, שרק התקוממות באגף
המסוכנים בבת-ים תידמה ותישווה לו.
לא, לא היה מזיק לחבריו החיים של דיין מן הימים
הטובים ההם, לגלילי ולכל השאר, להצטייד בתעודות־זהות
וללכת עכשיו אל יישובי הפיתחה; לחגור שם שק ולעפו׳
בעפר ולהכות באגרוף על חזה ולומר: אשמנו, בגדנו, גזלנו
לאורך כל האלף־בית העברי, ולפחות להגיע עד הטעינו —
ואחר־כך להסביר (ומי לנו מסביר כגלילי) — היכן היתה
הטעות.
כי טעות היתה, שלא יהיה שמץ ספק (אחרת הכל היה
אחרת, לא !) טעות איומה ונוראה, איומה ונוראה בעיקר
משום שהטועים העיקריים לא היו כל כך תמימים — הם,
האדונים תושבי צהלה (דיין) ונעו (גלילי) וטלביה (אשכול)
ורמת-אביב (גולדה) ידעו היטב את אי-המוחלטות שבהחזקת
סיני בידינו לנצח ; הם ידעו היטב כי שום ישוב ושום מיספר
שנות החזקה אין בהם כדי לתבטח את הישארות סיני
בידינו תמיד, ואו שהם הבהירו את העל-תנאי הזה למתיישבים
— ואז עליהם לבוא עכשיו לפיתחה ולהזכיר זאת לכל
המטורפים ההיסטריים המתרכזים שם, או שהם לא אמרו
זאת בשעתם, ולכן בוודאי ובוודאי שעליהם לבוא שמה עכשיו,
תמימים, שהירשו לעצמם לחשוב בתמימות תהומית (לשון
נקיה לטיפשות שאין דוגמתה) שנטוע לא ייעקר.
איזו איוולת ! מיליונים ברחבי עולם — באירופה, באפריקה,
באסיה — נעקרו ממקומם בימינו, אפילו בדורנו —
מיליונים בגרמניה, ברוסיה, באלז׳יריה, בתורכיה־יוון; בהודו-
פקיסטאן, בווייטנאם, בסין ועוד ועוד — מיליונים ועשרות
מיליונים הועזבו בית ושדה, נוף ילדות, משקים שטופחו
לא שמונה שנים או משהו, אלא דור״אחר-דור והופרו בזיעה
שושלות מישפחתיות — לבלי שוב! היה ואיננו! חסל סדר
ואין פוצה פה ומצפצף! — והם לא אהבו פחות את הבית,
את העץ; את הנוף. לא מטורפי הפיתחה המציאו אהבת
מולדת, התקשרות אדם עם הקרקע שמתחת לרגליו, עם
השמים שמעליו. למי הם מספרים מעשיות ! ומה הם —
מאות ספורות — מול סבל מיליונים, פליטים ועקורים אשר
הושלכו לא אחת הרחק מכור־מחצבתם כדי להתחיל בחיים
חדשים לגמרי בסביבה זרה לגמרי — וללא אגורה שחוקה
בכיס י על מי הם באים לעשות פה רושם !
ובכלל, כאשר אנו ״מסבירים״ לעולם את בעיית הפליטים
הערביים, מה אנו אומרים (בין היתר) י אנו אומרים: איזה
מין פליטים דה-לוקס הם, הפלשתינים ! ראו, בסך הכל הם זזו
כמה מטרים (או קילומטרים) ונשארו, עם זאת; באותו נוף,
באותו אקלים, בקרב אותו עם, בתוך אותה שפה, בתוך אותה
דת, בתוך אותה תרבות — מה זה כל כך נורא ז ככלות״הכל
היתה מילחמה — והראו לנו מילחמה שאינה יוצרת בעיית
פליטה ועקירות! אז מה יש, מה פה כל כ! נורא ! הפליטים
הפלסטינים לא הלכו בגולה כעשערת השבטים אל מעבר
להררי־חושך וסמבטיון שאינו נח מזעפו ; הם בסך־הכל נשארו
בבית !

מה, זה לא נכון ז זו לא אמת (לא כל האמת, אבל אמת) !
אבל אם כך, מהו האסון הנורא הפוקד את מתיישבי הפיתחה!
לאיזו ארץ גזירה הם מגורשים, העקורים הללו! לנוף א חר!
לאקלים אחר! לעם אחר, לשפה אחרת, לתרבות אחרת!
ואולי גם בלי פרוטה על הנשמה ! הה ! ובינינו ובין עצמנו —
אחרי כמה שנות (או שעות) התיישבות והשתרשות! מאז
הכיבוש המוסלמי את ארץ־ישראל לפני אלף שנה — או
בסך הכל מאז מילחמת 1967 המסחררת ומשכרת־משקרת, או
אפילו אחר־כך!
״הם״ אומרים ומוכיחים שחור־על-גבי-לבן :״זו ארץ
ישראל אבל כנגד זה המצרים אומרים ומוכיחים שחור־על־גבי-לבן
:״זו מצרים מה, אסור להם ! אסור להם
מה שמותר לנו! אם כך, אז לא נותר אלא מיבחן־כוח, כלומר
להילחם — לא מילחמת מטורפים יהודים בצה״ל, ברכוש
המדינה, באוצר מדולדל־המשאבים של ישראל; אלא מילחמת
ישראל במצרים. מוכנים ! אז קדימה עד לתעלה ! מה ! אי-
אפשר ! העולם־כולו-נגדנו לא יתן ! אז נא לעשות חושבים,
ועד להודעה חדשה (מאת הפריץ או הכלב) להסתפק בשלום
עכשיו, שפירושו גבול כמוסכם בחתימת שני הצדדים, כמאושר
על־ידי הכנסת מה פה כל כך קשה להבנה ! מה פה כל כך
בלתי-הגיוני !
או שמא אין פה מקום לשיקול הגיוני כלל ! הכל עניין
של אמונה טהורה ! אלא שאם כך, שונ^יש בעיה. קשה לומר,
שמורגש כי לאלוהים איכפת ביותר. קשה להגיד, שהוא הצטיין
באחרונה בחיזוק היהודים ובהחלשת הגויים. מדוע, אלוהים !
מדוע! פשוט מאוד! אלוהים לא כל-כך טיפש כמו כמה
מן היהודים המאמינים בו. הוא יודע שלעמיתו, האלוהים
של המוסלמים, יש מאמינים קנאיים רבים פי שבעים־ושבעה,
וכאשר מתחילים לדבר בדיוויזיות, אז אתם יודעים על צד
מי אלוהים. ככה שאלוהים זה לא תמיד מעוז בטוח לגמרי,
כפי שהתגלה בימינו גם לכמה חנוקי־גז ושרופי-כבשנים, ולפני
כמה אלפי שנים לקנאי ירושלים, ולפני מאות בשנים לכמה
עולי-על-מוקד.
וממוקד ל״מוקד״ מה יותר — למדנו או שכחנו!

£הזיזן הגדול
הלב רחב למקרא כתבות משכילות, מרחיבות־אופקים ומר־נינות־לב
על הישגי תעשיית הנשק שלנו. כל פריט חדש שנחשף
מוסיף ניפוח לבלון הפטריוטי שלך עד ששוב אתה חש, כי
ישראל הקטנה באמת אינה אלא מעצמה רבתי, שרתי
במדינות. וכשאתה ׳מוסיף וקורא על יצוא הנשק הישראלי
לרחבי עולם, לרבות למדינות שרק אם ייחשף ׳שמן אי־פעס
או־אז לא נאמין ממש לעלילה המופלאה, אתה מרגיש איך
שד־הכוח הקטן שבתוך־תוכך ימתחיל להתעצם ולהשתלש
ולפתות אותך להתנהג בעליל באורח כוחני. מובהק.
אין ספק, מוטב להיות מדינה קטנה ומתקדמת בייצור
נשק למינהו, מאשר מדינה קטנה ונחשלת גם בתחום זה.
אנא היינו באים, ללא גאוניות הנשק הישראלי ז אנא היינו
באים, אלמלא היינו ספק אדיר של נשק תוצרת־עצמית לכל
מיני צרכנים, אמינים ומפוקפקים, אשר בזכותם אנו יכולים
לייצר סדרות גדולות וזולות יותר, לממן את הפיתוח, להנות
ממלאי בשעת חירום הודות ל״החרמת״ סחורת־יצוא לצרכיו
המיידיים של צה״ל.
הכל טוב ויפה ומה נעים, מלבד שאלה אחת ופחד אחד.
השאלה: האם הכורח שעשאנו יצרני־נשק מעולים אינו
מכשיל אותנו במדיניות של כוח — תחת מדיניות של מוח —
בגלל שכרון הנשק הנפלא שבידינו ;
הפחד: האם ממדינה שיש לה תעשיית נשק, אין אנו
נהפכים, או שמא כבר הפכנו, לתעשיית־נשק שיש לה מדינה ז

£סיפור מגעיל
אם יש סיפור מגעיל באמת זה הסיפור הקרוי ״מגילת
אסתר״ .רק השד יודע מה למעשיה מסלידה זאת ולתנ״ך.
אבל כשיש לך עסק עם יהודים, שום דבר לא מפליא.
סוף סוף עם די עתיק (ומתגאה בעתיקותו כהוכחה לאיזה
מין ערכיות מיוחדת השמורה אך ורק לו; כאילו אין בעולמנו
עוד כמה וכמה עמים עתיקי-יומין, שנשתמרו לא כל כך רע
בלי מעמד סיני ותרי״ג מצוות) .אני מוכרח להגיד, שמדי
שנה בשנה אני משתומם יותר ויותר על ההתלהבות שאוחזת
יהודים בני כל הגילים והמינים והרקעים למישמע קריאת
הסיפור המבייש והאכזרי הזה• אבל זהו זה. עם עובדות קצת
קשה להתווכח.
כן ועוד משהו. ההתפרצות המשטמתית ממש מדי איזכור
שמו של המן. השנה, כמדומה, היא עלתה על כולנה עד
כה — וכל העם שמע את השידור המהמם מאלון־שבות. לרגע
דימיתי מה הם — אותם אתה-בחרתנצ׳יקים, שכה הפליאו
להרוג שוב את המן בצעקותיהם, שריקותיהם, הרעשותיהם
— היו אומרים אילו שמעו טקס אלילי כלשהו משודר מנבכי
הג׳ונגל האפריקאי, שבו, מדי איזכור שמו של איזה אויב
אגדי קדמון, היו כל ה״פרימיטיבים״ מכים בתופים וצווחים
עד תום נשימתם, כדי ״להרוג״ אותו בפעם המי-יודע-כמה.
״קולטוס אלילי״ ! הם היו אומרים. מה טוב חלקנו ומה
רב אושרנו כיהודים, שהיפנו עורף לאלילות ובחרות ברוחניות !

(המשך מעמוד )26

תרת העברית כארץ הרגה מיספר
גדול יותר של בוגדים יהודיים.
לפי אותה שיטה מנתח מילסון את
תגובת הפלסטינים על יוזמת אל־סאדאת,
שאותו ליווה מילסון בביקורו בירושלים,
מטעם השילטון הישראלי. הוא מספר כי
״אלפים מערביי הגדה המערבית הריעו
לסאדאת במיסגד אל־אקצה בירושלים, יחי
גיבור השלום אך ״אש״ף פעל במהירות
כדי לדכא כל סטייה. איומים הושמעו על
חייהם ועל רכושם של אנשים שנחשדו
בחריגה מן הקו...״
תיאור פשוט. כך מתאר לעצמו ילד
תהליכים פוליטיים. האמת היא קצת יותר
מורכבת. כשבא אל־סאדאת האמינו רבים
כי יצליח ביוזמתו הנועזת לשכנע את
היהודים לספק את מאווייהם הלאומיים
של הפלסטינים. גם ראשי אש״ף המתינו.
כאשר התברר כי אל־סאדאת נמנע אף
מלהזכיר את אש״ף בנאומו בכנסת, קל
וחומר שוויתר בקמפ־דייוויד על ההכרה
בזכות העם הפלסטיני למדינה משלו, ושגם
״האוטונומיה המלאה״ פורשה על־ידי
ממשלת־ישראל כהכשר לסיפוח הגדה
והרצועה — לא נותר אף אדם אחד בעם
הפלסטיני שלא סבר כי זוהי בגידה.
מילסון הוא מומחה לספרות, לא להיס טוריה
קולוניאלית. אחרת היה יודע כי
הצעות כשלו, במהדורה זו או אחרת, נוסו
על־ידי הצרפתים בוויאט־נ׳אם ובאלג׳יריה,
על־ידי הבלגים בקונגו, על־ידי הפורטוגלים
באנגולה, על־ידי הלבנים ברודזיה. כעת
הן מופעלות על־ידי הדרום־אפריקאים ב־נאמיביה.
הן נכשלו בכל מקום — אף
שברוב הארצות הן נוסו בתנאים נוחים
יותר, הרחק מאור־הזרקורים של אמצעי-
התיקשורת הבינלאומיים. כל נסיון כזה
בארץ־הקודש — מובטח לו שיזכה בתשו־מת־הלב
היומיומית הצמודה של הטלוויזיה,
הרדיו והעיתונות ברחבי העולם. בסיכסוך
הישראלי־ערבי מעורבות שתי מעצמות-
העולם ומדינות רבות אחרות, שלא לדבר
על ענקים כלכליים כמו סעודיה וקבוצות
בינלאומיות כמו המדינות המוסלמיות.

דרושה מידה רכה של התנשאות
אינפנטילית כדי להאמין כי
כל מה שנכשל כארצות אחרות
יצליח כממלכתו הקטנה של ה פרופסור
מילסון.

עריץ בעד נני־ילו
ל ש משהו ילדותי בחזות־פניו של
הפרופסור מיל׳ ,ויש הרבה מן הילדו תיות
במעשיו בחודשים האחרונים. לא
תמימות ילדותית, חלילה, אלא עקשנות
ילדותית. ילד, התולש את כנפיו של זבוב,
אינו יודע מה הוא עושה. חוששני כי
גם מילסון אינו יודע.
שיטתו מבוצעת הלכה־למעשה. מי ש משרת
אותו, מקבל פרם. מי שמתנגד
ל״מינהל האזרחי״ שלו, נענש.

הגיעו הדכרים לידי כך שאנשים
מקבלים פרם גדול עכור עצם הסכמתם
להיפגש עם מילסון או לקכל
את פניו. ואילו מי שססרכ להי־פגש
עם מילסון, נענש בחומרה.
העריץ כעל פני-הילד הפך את
עצמו סמל המדינה.
אוניברסיטת ביר־זית נסגרה בפעם המי־יודע־כמה
על-ידי הפרופסור מיל׳ מן ה אוניברסיטה
העברית מפני שהסטודנטים
העליבו את פקיד ״המינהל האזרחי״ ,אחרי
שסגן־נשיא האוניברסיטה נאלץ, בלחץ
ובאיומים, להכניס אותו לתחומי המיכללה.
לפרופסור מיל׳ לספרות יש גם הכבוד
לעמוד בראש מינהל האוסר על מכירתם
וקריאתם של מאות ספרי הגות וספרות
בשטחים הכבושים — מעשה שעליו לא
חלמו גם השליטים הבריטיים בשעתו. הוא
מזכיר יותר מישטרים שהתגאו בשריפת־ספרים.

עיקר מעשיו של מילסון מרוכזים
עתה כטיפות אגודות של
קוויזלינגים, הקרויות ״אגודות
כפריות״.
השיטה היא זו: לוקחים אדם מקומי
שאפתני, שלא הצליח להשתלט בכפרו עד
כה, והמוכן למכור את נישמתו לשטן
תמורת שילטון. כימעט בכל המיקרים
אלה הם אנשים פרימיטיביים ביותר, ביניהם
מי שאינם יודעים אף קרוא וכתוב —
כפריים שעוררו לעג בחברה הערבית ה פטריארכלית,
שבה יש עדיין חשיבות רבה
לייחום.
למנהיג מקומי כזד 1מעניקים את מיטב
(המשך בעמוד )52
העולם הזה 2324

הישראלי האחרון בסיני יפנה את תת נ ת ־ה ד לק שרו
| 1ב־ 25ב א פר יור, בשעה 0נ) ,10.יקח את אשתו הדנית
היפהפיה ועוזרו הנער הבדואי -דיו ד לברבאדוס

ך י 1ביאטה, היאשה הדנית, ושי
י י׳ * 1י (״צ׳רלי״) אבריאל בתחילת
דרכם במיסעדה שלהם שפתחו בימית.

1 |1י *|1 1 | 1 | 1צ׳רלי וביאטה בתמונת מזכרת ליד תחנת־הדלק שלהם
בימית. בעוד שישה שבועות יצטלמו כאן המצרים הרא11111

שונים, שיתפסו את מקומם של המתנחלים. צ׳רלי יאסוף את רכושו ויעבור לברבאדוס.
מצע חודש מרס — 1982 שבועיים
׳ * לפני המועד שצה״ל קבע לעצמו
לפינוי המתנחל האחרון — ממשיכה חבורה
׳מוזרה של שלושה אנשים לנהל את
ענייניה בימית כאילו לא עומד לקרות
ידבר. השלושה: גבר שחרחר׳ אלגנטי
ורזה, בסוף ישנות השלושים שלו, נערה
בלונדית יפהפיה, פניה בצבע שלג הצפון
ושיערה זהב, עוטה מעיל שחור ונועלת
מגפיים אדומים, וצעיר בדואי בן , 16
לבוש ומסורק כמו כל נער ישראלי.
החוט המקשר בין שלוש דמויות אלה
השונות כל־כך יזו מזו, הוא המקום שבו
הם מסתובבים מבוקר עד לילה. מסביב
מידבר, דיונות של חול, הרחק באופק
נוצצים בשמיש מי הים התיכון, ובאמצע
עובר הכביש. הוא המלך פה — הוא
פונה שמאלה וימינה, עולה, יורד ושוב
עולה.
בלעדי הכביש לא היו השלושה מחזי קים
כאן מעמד אפילו יום אחד. הוא
המביא את החיים למקום !נידח זה. ליד
משאבות תחנית־הדלק של השלושה ניצבת
שיירה של משאיות ומכוניות הממתינות
לתורן. המקום הומה מאורחים־לרגע, שהפ סיקו
לשעה קלה את נסיעתם לימית כדי
לאכול אצל צ׳רלי.
המיסעדה היא אומנם קטניה, אך ייש גם
שולחנות בחוץ, על החולות — משהו
בסיגנון בתי־הקפה של ערי מערב אירופה.

צ׳רלי הוא כינויו של שי אבריאל (,)39
יליד ירושלים, אח ל־ 11 בנים ובנות. הוא
גבר היודע מה יש לרכוש ואיפה להשתקע,
מה לקניות וכיצד לעשות כסף, וגם לא
לבכות על השמנת העומדת להישפך.

צ׳רילי יושב ליד שולחן יסמוך לכביש
ומבטיח לכתב הטלוויזיה הצרפתית, שצה״ל
לא יבצע את פינוי ׳תושבי העיר הבלתי-
קבועים, ביום של חג או של צום, וגם
לא סתם לקראת סוף שבוע. הצרפתי
פורץ בצחוק ולא מסתיר את הפתעתו.
אך העיניים של הצרפתי, כמו עיניהם
של כל המזדמנים ׳למיקום, עוקבות אחרי
הצעירה הבלונדית, המשחקת בפתח ה-
׳מיסעדה עם כלבלב שיחור. לידה, בפינת
ד,מיבנה, חונה מכונית ב־מ־וו לבנה של
בעלי־הבית.
צ׳רלי יודע לבחור רק בסחורה סוג
אלף־אלף. את הסחורה הביא איתו מאירו פה,
כשחזר ארצה. אחרי היעדרות שיל

_ התחנה הבאה:
ברבאדוס
השמנת העומדת להישפך
לי — נער כרואי, שאילו דק חבש
? כיפה וטלית קטן היה נראה כמו
בחור־ישיבה מירושלים — מנהל את תחנת־הדלק
ואת המיסעדה. הוא גובה כספים,
עורך חשבונות, נותן קבלות, דוחה לקוח
המבקש לשלם בהמחאה תמורת הדלק,
מגיש סטייק עם סלט וצ׳יפס, פותח את
הקופה, מוציא שטרות, מכנים שטרות —
יממש כמו !בעל המקום.
אלא שבעל המקום הוא צ׳רלי. עלי,
שמישפחתו חיה באוהלי קידר כמה קילומטרים
דרומה מכאן, אומץ על־ידי צ׳רלי
והפך חלק מרכושו הרב.

שנים, יחד עם אשתו ליבנת פנים׳ הדוג מנית
ביאטה 30 שעבדה עם הצלם רב־המוניטין
דייוויד המילטון.
צ׳רלי נדד בעולם, עד שב־ 1975 הוא
פגש בביאטה, דוגמנית מקופנהאגן. ב-
1976 נסעו בני־הזוג לישראל. זמן קצר
אחר־כך הם נפצעו בתאונת־דרבים קשה.
הדוגמנית הדנית. נפגעה בראשה, ועד
היום נותרה על מיצחה החותמת של
התאונה .׳
לימית בא צ׳רלי ״עם בולדוזר״ ,בדבריו.
הוא הרגיש שזה המקום המתאים לאנשים
היודעים את שהם רוצים בחיים. מיסעדה
עם תחנת־דלק בכניסה לימית, קיוסק נוסף
על שפת־הים, בקיצור — כסף, נוף משגע,
שמש — למה עוד יכול לשאוף מי שהת חנך
לאור החלום האמריקאי?
צ׳רלי אינו רגשן. הוא מודה שהכל
נגמר פה, בסיני. הוא אינו מתכוון להיאחז
בציפורניים ובשיניים בחולות האלה, ב־תיקווה
לאלץ את צה״יל להיכנע ולא לפנות
את מתיישבי חבל ימית.
צ׳רלי פנה אל אלוף פיקוד הדרום ודרש
לקבל אישור לניהול תחנת״הדלק ישלו עד
לשעות האחרונות לפני כניסת המצרים
לאיזור. לדבריו, כבר קיבל אישור בעל-פה
מקצין המנהל האזרחי להישאר בכניסה
לימית עד ה־ 25 באפריל, בשעה 10 בבוקר.
שעתיים לפני כן יבוא צוות חברת פז
שיפרק את כל ציוד תחנת־הדלק.
יחד עם צ׳רלי ביאטה והב־מ־וו, יסוג גם
הבדואי עלי, שאותו הם מתכוונים לקחת
עימם להרפתקה חדשה מחוץ לגבולות
ישראל. בינתיים, שני הפנים ישל צ׳רלי —
דני בן ה־ 9ורוני בן ה־ — 7כבר נמצאים
בקופנהאגן, אצל סבתם.

האשה הדוית

דוגמנית הצילוס היפהפיה, בלונדית בעלת עיניים
כחולות ופנים לבנות כמו שלג הצפון, עזבה את
קופנהאגן ונסעה עם צ׳רלי להתעשר בחולות סיני, בין הדיונות ושפת הים התיכון
המשגעת. שני ילדיהם של בני־הזוג נמצאים כבר אצל סבתם בסקנדינוויה הרחוקה.

^ פי שנראה היום, אנשי השלישייה
הזו יהיו האחרונים שיעזבו את ימית
לפני כניסתם של המצרים. הם יסגרו את
האור ואת הדלת. צ׳רלי ואשתו יהיו שניים
מהכובשים האחרונים באדמת הבל ימית.
השלישי שבחבורה מתכות לעזוב את מיש־פחתו
הבדואית, וכך להימנע מלשרת בצבא
המצרי בבוא הזמן.
תושבי ימית, שלפי תוכנית הממשלה
יפנו את החבל עד סוף חודש זה, ייצאו עם
מאות מיליוני שקלים, שיוענקו להם כפי צויים.
רבים מהם חושבים להתחיל מחדש
בגדה המערבית, בתיקווה שסיפור הפיצויים
השמנים יחזור שוב, עם חתיימת הסכמי־שלום
נוספים.
אך לא כן צ׳רלי. הוא כבר הכין לעצמו
ולחבורה שלו את התחנה הבאה: ברבאדוס
שבים הקאריבי .״אין כבר מה לעשות
בארץ הזו. הם קילקליו את בל המקומות.
רק פה, בימית, היה עדיין נקי. לא הגיעו
הנה כל הפרוטקציונרים. עכשיו נגמר גם
מרסל זו ה ר 1

זה וז ע ם

מ ענו לדימוקרטיה מור* ורכנתי, חבד* ה כנ ס ת,
אני פותח עיתון וקורא לפניכם :
להרים יד על בחירי העם, לובשי המדים
הם העזו. דם יישפך פה, הם מאיימים!
והנה מה שאומר אחד מהם׳ מנהיג
אחד שלהם שבגלל כבוד הבית אפילו
בשמו איני רוצה לנקוב :״יש דברים
שחם מעל ומעבר לחיק,״ הוא אומר,
״יש דברים שחם בנפש האומה. כאשר
זועק קול הדם טו האדמה, לא נחשח
ולא נשתוק. לא נעמוד מנגד,״ חוא אומר•
ואני ממשיך וקורא :״האם לשם
כך הקריבו את נפשם המוני בני עמנו
על קידוש השם ו האם נעמוד מנגד
כאשר בא ראש״הממשלה להעטות חרפה
אשר כזאת על ראשם 1״ כך חם מדברים.
כן• עלי הם מדברים. על ראש־הממ•
שלה• אני הוא זה האיש הרע• זח שאינו
יודע נפש האומה. זח שמשלח בחם
לובשי מדים. סיפר לי חיום השר מה
שארע. המון משולהב — המון מוסת
שהאנשים האלה הנהיגו, הרים יד על
לובשי המדים שלנו. ומה יכלו אלה
לעשות, מעטים מול חרבים ז מה יכלו
לעשות, קומץ אנשים — כמעט נערים,
כאשר הסתערו עליהם אלחז
יש דברים אשר מעל לחוק ומעבר
לו, כך הם אומרים. כך אומר המנהיג
שלהם. יש דברים שהם בנפש האומה.
אבל מי קובע שהם, רק הם יודעים את
נפש האומה ן אני מתבונן בבית חזה,
מורי ורביתי חברי הכנסת, ימה אני
רואה ! אני ריאה נציגי חעם ונבחריו
נפש הדמוקרטיה הישראלית• ואיך חצי
ביעה הכנסת הזאת ז ברוב עצים ורב
שילחה אותם אל פינתם החשוכה• עליכם
חברי הכנסת תם מרימים יד ! בבית
הזה חם מיידים אבנים ! בלובשי המ דים
שלנו, אלה שמייצגים חייבמית של
עם ישראל היושב על אדמתו!
אותי חם באים ללמד אהבת ישראל.
(נאום כזה וכיוצא בזח יכול היה
לשאת בקלות ראש-חממשלה הראשון
של מדינת ישראל, דויד בן־גוריון, אחרי
שהמון שהוסת על-ידי מנהיג חרות מני
חם בגין פרץ לעבר הכנסת, חיכה שוטי
רים עבריים וידה אבנים בכנסת. שלו
שים שנה חלפו.

אילו חיו הלוויים עוברים ביום שני
שעבר בקטע הרחוב שבין פרישמן והכיכר
בתל״אביב, היו אומרים בבית ה-
מיקדש: רע לי, רע לי.
אני, שאינני לוי ואינני כהן, יכול
לומר פח: מזל שיצאתי מזה חי.
פשוט יצא לי מהראש עניין פורים.
חייתי צריך להגיע למקום מסויים במורד
הדיזנגוף, ובדרך חשבתי לקנות סיגריות
באחת משתי חנויות הפיסטו-
קוקוס שנמצאות בין רחוב פרישמן וכיכר
צינח.
איך שבאתי להיכנס לקטע, ראיתי
מה מחכה לי, אבל דרך הנסיגה חיתה
חסומה לגמרי. שורה חזיתית של פטי-
שנים דלקח בעיקבותי. נכנסתי•
היו שם כמה אלפי אנשים מהעם
שלכם. איש לא חייך. איש לא צחק.
ציפור לא צייצה. כולם היו חמושים.
כולם יצאו לקרב• הנשק העיקרי: פטי שי
פלסטיק• נשק קל • :סלילוני נייר
חדים כפיגיון. נשק מסייע: אקדחי
מים. חג חפורים חיה בעיצומו•
הטקטיקה שלי היתה: פרצוף מא יים
וצעדים מהירים. התפתלתי שם כנחש
עקלתון. עיני התרוצצו ללא הרף.
אזני עשיתי כאפרכסת. אבטחתי את
האגפים בעזרת תנועות ידיים רחבות.
בכל שלוש״ארבע שניות הנפתי את ידי
לאחור כאילו כדי לגרד בעורף. הגברתי
את הפרצוף המאיים. כשחלפתי על־פני
הפיצריה האדומה באמצע הדרך, חשבתי
שהולך לי קלף משוגע• שום דבר.
ואז זה בא• סילון דקיק, קר וחד
של מים ישר באוזן הימנית. הפניתי
מבט חטוף. גבר כבן חמישים חייך אלי
בביישנות, והסתיר מתחת ללוח השולחן
שלידו ישב את האקדח, כמו אלה
חקלפנים מהמערב הפרוע עם חדריג׳
גרים שלחם.
הנה זה בא, חשבתי. למי אוריש את
החתול שלי ! אף פעם לא פחדתי כל-
כן בחיים שלי, וכבר היו לי כמה חזדמי
נויות. וציץ — חבטת פטיש בעורף
החשוף• עוד שני צעדים — צוואץ —
חבטה שכוונה לגולגולת פגעה בכתף.
הכנסתי זפטה לאחור ומישהו צרח• בעיטה
קדימה חשכיבח ילד בן 40 פתחתי
בריצה מחירה, והפלתי כמה עציצים
שחיו שם. מרוב התנופה נכנסתי לחלון
של הבנק ואז התעוררתי, שטוף זיעה
קרה ונוכחתי לדעת שכל זה היה בט
ציאות.

כשר שוייז תדא לוז רואותאז
לגס רי.

זפ&גיאיו

השנה חחליטו לקלקל לנו את חפו
רים דווקא עם הק-ג-ב הסובייטי חרשע.
בדרך-כלל אנחנו שומעים במהדורות החדשות
שלקראת הפסח /שהרוסים הרשעים
פושטים על בתי-חרושת מחתרתיים
למצות. פה ושם, לקראת חג-חח-
נוכה, יש פשיטות של הסוכנים האלו
לכיבוי נרות. ביוס-חכיפורים, אחת ל-
חמש־שש שנים, מודיעים לעם בישראל
שסוכני החרש והמלשינים מאביסים את
אחינו בני-ישראל בבשר חזיר, ואילו ב-
חג־השבועות, לא יותר מפעם אחת בעשור,
מודיע לנו קול־ישראל שבאופן
מיסתורי אוזל מלאי הגבינות בברית-
חמועצות דווקא לקראת החג חזה.

מ שו ט
ב חי פ ה
חשבוע שוב נסעתי לחיפה. מין חופשה
קטנה מהעולם ומהחיים. בערב החלטנו
ללכת לבלות, כמה יצורים חיפאיים ואני•
בהתחלה חשבנו ללכת למקום של לו,
אבל שמענו ששם התחילו לזרוק בוט-
נים על הבארמנים, אז החלטנו לוותר.
עלינו לאיזור שבחיפה קוראים לו כרמל.
מקום אחד היה סגור עם שבכות ברזל.
איש אחד פתח והסתכל עלינו מעבר
לברזלים. עמד והסתכל איזה חמש
דקות, בסוף החליט שאנחנו בסדר, ונתן
לנו להיכנס. נכנסנו• יצאנו.
אחר-כך הסתכלנו במקום אחר, לא
רחוק משם. היה ריק לגמרי. החלטנו
לרדת להדר. ברחובות לא היתה נפש
חיה• שממה ושיממון. הסבירו לי שזה
בגלל הגשם• מי שרוצה להאמין, בבקשה.
הגענו למקום בהדר. אמרו לי

יש לי חידה עליזה אל אנשי חבל
ימית•
החידה הולכת ככה, נא לשים לב
לפרטים :
נכנס אדם לבית-חמרזח, ומזמין כוס
בירח. נותן לו המוזג את הבירה. חאדם

לשוטר מימית

דלת מסוככת מאוד
בשביל החיפאים

שכאן פתוח עד שתיים לפנות בוקר. מי
שרוצח להאמין, בבקשה• למקום חוא
יש דלתות זכוכית. מישהו עמד מבפנים
וניסה לצאת. ניסה לפתוח את הדלת
מכל הכיוונים, לא הלן לו. אנחנו עמדנו
והסתכלנו על מאמציו• היה מעניין.
בסוף, כשהוא התייאש וחזר להתלונן
בהנהלה שסגרו אותו בפנים, התברר
שזו בסך הכל דלת הזזה. בחיפה לא
שמעו על זה שדלתות יכולות ללכת גם
ימינח ושמאלה, לא רק קדימה ואחורה.
נכנסנו והזמנו בירה. אלה שהיו איתי
הזמינו בקבוקים• אני הבנתי למה רק
אחרי שטעמתי מהבירה שהזמנתי. הבירה
שהזמנתי וזיתה מהחבית. חיה לה
טעם כזה, שבזמן ששתיתי אותה חשבתי
לי: מזל שלא דרכתי עליה.
רק בחיפה יש בילויים משגעים כאלה.
והשנה דפקו את חפורים דווקא לפעילי
העלייה הציוניים שלנו• לא נתנו
להם להתחפש לאוזני המן. ואין ספק
שחחדשח הזאת, ששודרה שוב-ושוב-
ושוב, היא שחשביתח לחלוטין את שימ חת
החג גם לעם היושב בציון. וכי
איך אפשר לשמוח פה כשאחינו נענים
ככה שם!
וחוץ מזה, אני לא יכול למצוא סיבה
אחרת לזה שהחג היה כל-כך דפוק
השנה. אף אחד לא יספר לי הרי שסוכני
הק-ג-ב מסתובבים פ ה ומשביתים
את החג.

אורסהפכגי, אור?|ר\פק על ידי גשר יעקב ( איינשטיין ) כדירזר
הגאזוייס

עליז ה

כוס אחת של גירה

זה בבר לא אותו •אזר שהייה׳ יום י ד

באוש רו ת שכם ותכן 6

שותה מן הקצף ומניח לבירה. הוא
מזמין כוס שניה• נותן לו המוזג כוס
שניה. הוא שותה מן הבירה ומניח
לקצף. האדם מזמין כוס שלישית. נותן
לו המוזג כוס שלישית. שותה האדם מן
הכוס השלישית, גם את הבירה וגם את
הקצף, ושואל :״כמה אני חייב !״
״ארבע מאות שקל, אדוני השוטר״,
משיב המוזג. שולף האיש מכיסו ארבע
מאות שקל, משלם בלי הנד עפעף, ויוצא.
וחנה חשאלח: כיצד ידע חאיש שה איש
הוא שוטר!

פשוט מאוד: השוטר לבש מדים.
ולמה זו חידה לאנשי חבל ימית 1
ראשית, כדי לשובב קצת את רוחם.
כולנו ראינו כיצד חם עצובים, מותשים
ונכאי-רוח. ושנית, רק שוטר שפונה מחבל
ימית יכול לשלם ארבע מאות שקל בעד
שלוש כוסות בירח בלי להניד עפעף.

לדבר בפולמנם
עלי לשוב ולחדש את מילחמתי בייצ־רני
האלכוהול ומוצריו• בשקט בשקט
חם שוב העלו את המחירים, כנראה
כדי שיוכלו לעשות מיבצעי הוזלות מדומים
לקראת חג-חפסח הממשמש ובא.
מעכשיו אפשר להשיג את היין הזול
ביותר במחיר של יותר מ־ 200 לירות
לבקבוק. בבת אחת הרביצו חעלאח של
60 לירות לבקבוק, ולמי שאוהב לקבל
את חחיזוק באחוזים בתור
צרכן קבוע של היין הזח דווקא, אני
מוכרח לזעוק זעקה.
היין הזח, אם תשאלו אותי, טוב יותר
מכל הסוגים האחרים עם חעטיפות היפות,
כי פשוט לא משתלם לתם לקלקל
אותו, וחם לא מכניסים לתוכו עודפי
סוכר וכל מיני צבעים וחומרים לשיפוי
הטעם, יעני. אז למה המחיר שלו צריך
לעלות! בצרפת, למשל, אפשר להשיג
יינות כאלה במחירים המתחילים ב־3
פרנקים ( 90 לירות) לליטר — בערן
שליש ממחיר שעולה היין הזול כאן.
ועכשיו, אף אחד לא יבוא לספר לי
שבצרפת היין חזה יותר גרוע, או ש-
שכר־חעבודח שם יותר נמוך, או סיפורים
מהסוג חזה. ועל איטליה ספרד
ויוון אני כבר לא רוצה לדבר מרוב
יאוש.
וזה עוד כלום לעומת המחירים שחם
לוקחים עכשיו בשביל מה שהם קוראים
ברנדי. לוקחים מים, לוקחים אלכוהול
נקי, מוסיפים קצת צבע מאכל, קצת
תמצית קרמל או תמצית אפריקוט, אורזים
את זח, קוראים לזה ברנדי (לוקחים
כמעט אלפייה לבקבוק. איפה נשמע
דבר כזה! אולי ידברו על זה פעם
בפרלמנט של פישון, שנמצא לא רחוק
מאיפה שהם מייצרים חלק נכבד מת פישה
הזאת !

ד בעלי והילדים חושבים שאני הכתובת היחידה לכביסה המלוכלכת בבית. האמת היא, שמהיום
שגיליתי את ״קליל״ -אבקת הכביסה הקלה האמיתית -יש לי שותפה שעושה בשבילי את כל העבודה
״קליל״ מכבסת בקלות את כל הכביסה, הצבעונית והלבנה. עשי כמוני, נסי גם את את אבקת הכביסה
החסכונית ״קליל״ ,שתפתח בפנייך תקופה קלה ונקיה.

טיפו ח השיער איננו רק עניין של יופי במעבדות ד׳׳ר פישר יוד עי ם כי כ די
להגיע לשיער יפהומ טופ ח יש להגיע קו ד ם לפתרונות הנכוני ם.
מדעני ד״ר פישר, אשר יצרו למענך א ת סד ר ת מוצרי ה קו ס מ טי ק ה
קמיל־בלו, ג אי ם להציג בפנייך סד ר ה מורחבת של קמיל שמפו, ה ש מפו
הנודע של ד״ר פישר. קמיל שמפו מכיל א ת כל המרכיבים הדרו שים
לבריאותו ויופיו של השיער, תמציו ת הפר חי ם הטבעיי ם מחזירו ת לשיער
א ת הברק הטבעי והמראהה מטופח. לבחירתך 3סוגי קמיל שמפו הידו עי ם
בסגולו תיה ם ה מועילו ת לשיער:
יזיג ה
המהג־ ררי
ה מו פ ס
יוה
א ה כל
״וזיוה וזעו
יהריכר.

לעייע ר

גוון השיער ״וזיוה
״נוכו
ללב לו הטבע
יאיוו משוה

ססקמויון*>1אומ>1
[1 11*1*05

עמיל שהדו צחיז.י

8 4 1 *1 1 1 .
ססקחזנח• 1חמיח

היא מצליחה -
ומצב הכדורסל
8דג א אותה
מת״לב לנושא. מה שמעניין את
כולם זה הגברים. לאגודה יש
תקציב כולל. אין תקציב נפרד
לגברים ולנשים, אולם כל הכסף
שצריך להגיע גם לנשים, מתבז בז
רק על גברים. זהו מצב שלא
יתכן !״
בליגה הלאומית ישנן 12 קבו צות.
כמה מהן ברמה אפם. לאח-
הצלחה כואבת
ך* כדורסלנים כישראל מ •
שגשגים ופורחים. הכדורסל־ביות
— מחוסלות. כך עולה מדב ריה
של הכדורסלנית־מיקצוענית
מם׳ 1בארץ, ענת דרייגור בת
ה־.22
ענת ( 1.86 מטר) ,שחקנית 3־
אליצור תל-אביב, עוררה״סנסציה
לפני כשנתיים, כשהחליטה להיע נות
להזמנת קבוצת־הכדורסל ה צרפתית
קל ומון, להצטרף לשו רותיה.
גם שר־החינוד־והתרבות,
זבולון המר, שניסה להניא אותה
מהחלטתה, לא הצליח. ענת היתה
נחושה בדעתה לנסות אתגרים נו ספים,
שנמצאו רק מעבר לים.
על כך היא מספרת :״הרגשתי
שהרמה בארץ נמוכה בשבילי. שי חקנו
מול קבוצות בליגה הלאו מית
וניצחנו בהפרשים של 90—70
נקודות, בלי שום עניין ומתח.
מראש ידענו שננצח !״
ענת נסעה לצרפת יחד עם חב רה,
שחקן־כדורסל בהפועל ירו שלים,
חתמה על חוזה עם הקבו צה
הצרפתית, שנחשבת לאחת ה טובות
באירופה, ובמשך כשנה
נהנתה ממישחקים ברמה גבוהה
ומהכנסה טובה. היא הפכה לשח-
קנית־הכדורסל המיקצוענית, בר מה
בינלאומית, הראשונה בארץ.
בגלל איסור חדש שהוטל על
הקבוצה הצרפתית נגד שיתוף
שחקניות זרות, נאלצה ענת לחזור
ארצה, לקבוצתה הישנה. בארץ
שמחו לקבל חזרה את הכוכבת
שלהם, והיא חזרה לשחק במדי
אליצור.
אלא שרמת המישחק הנמוכה
נשארה כשהיתה .״יש מישחקים
שאני משחקת 20 דקות מתוך ,40״
טוענת ענת ,״כדי לתפוס הפרשים
בהתחלה. אחר־כך אני מתיישבת
על הספסל כדי לא לרדת לרמה
של השחקניות היריבות.״

קבוצות ברמה אפס

ף* אמנים וחברי-ר,וועדה ה־באיגוד־הכדורסל

י מיקצועית
ובנבחרת מודעים לבעיה החמו רה,
שבליגה משחקות קבוצות
חלשות רבות. אך לטענתה של
ענת ,״אין התייחסות רצינית ל-
כדורסל־נשים בארץ. אין תשו־

רונה, לאחר שכל בקשותיה של
ענת מהנהלת איגוד-הכדורסל לא
הועילו, היא החליטה לפתוח ב־מיתקפה
רצינית יותר. היא כתבה
מיכתב ליושב־ראש האיגוד, עמי-
אל אליהו, ושיטחה. בו את ד.צ-
עותיד,־טענותיה :
לצמצם את מיספר קבוצות־ה־

ענת זוייגוד

שורכת את נעליה לקראת המישחק. למטה
קולעת לסל בעיצומו של המישחק שבו זכתה
קבוצתה, קרלמון, באליפות צרפת לנשים לשנת .1981 מול ענת
דרייגור הכושית סילביה סוויני, הנחשבת בין הכדורסלניות הטובות בעולם.

ליגה הלאומית, כמו בכדורסל־גברים,
כדי להעלות את הרמה
של המתמודדות! לרכוש שחק ניות
זרות, כדי לא לנשור מתח רויות
בינלאומיות, אשר תורמות
לנסיון, לביטחון וליכולת השחק ניות.
ענת
ראתה את המתרחש בתחום
הכדורסל־נערות וחרה לה ש האיגוד
מרשה למאמנים לא מיק-
צועיים וחסרי כל הכשרה לאמן
נערות. היא דורשת פיקוח.

נשים לא
מכניסות כסף!
ף ל גו כ רנו של עסקן בהנהלת
י איגוד־הכדורסל הינה דוגמה
להתייחסות ההנהלה כולה לספורט
הנשים בישראל. אמר אותו עס קן
:״נשים לא מכניסות כסף,

ולכן אין טעם להשקיע. כדורסל
לנשים צריך להיות במתכונת של
תחביב בלבד.״
ענת מתנגדת בחריפות לדיעד,
זו. לדעתה אנשים שחושבים כך
׳— והם רוב העוסקים בשטח —
גורמים לכך שכדורסל הנשים נר אה
כפי שהוא כיום. היא משוכ נעת
שספונסור-רציני יכול לפתור
הרבה מהבעיות שיש לכדורסל-
נשים כיום. בעיקר אם יקים פרו ייקט
לעידוד כדורסל לנערות, כפי
שעשה טל ברודי לנערים בעיי-
רות־פיתוח.
״מה שמעצבן,״ מוסיפה ענת
כחולודהעיניים, הוא שאף פעם
לא צילמו אותנו לטלוויזיה. אני
בטוחה שאם יקדישו במבט ספורט
זמן קצר לסקירה של מישחקים
ושחקניות, המוטיבציה תגדל, ות־שומת־הלב
תופנה אלינו.״

¥>¥קט!״ צעק המארח. הוא היסה
/ /י את האורחים השתויים וביקש רגע
שקט, כדי לשאת נאום. החוגגים הניחו את
כוסות השמפניה והקשיבו. רם אלעל, לבוש
חליפה הדורה, טיפס על כיסא ואמר:
״עכשיו בדיוק חצות, כלומר עברו 45 ימים
מאז זוכיתי בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב
מאשמת רצח הלנה גילון. המסיבה
הזו נערכה במועד הזה כי רציתי לספר
לכם משהו.״ ענבר, סניגורו של אלעל,
שהיה כבר שתוי, עלה גם הוא על כיסא
ואמר :״אני אספר לחברים! הצדק ניצח!
היה לך סניגור מעולה ובמדינת ישראל
לא מרשיעים חפים מפשע.״
אלעל נתקף בהתקפת צחוק עזה שכמעט
הפילה אותו מהכיסא .״חף מפשע! סניגור
טוב !״ הוא הצליח להפליט בין פרץ צחוק
אחד למישנהו .״מטומטם ! הרי לכן חיכיתי
עד עכשיו כדי לדבר. מרגע זה, אחרי שתם
מועד לעירעור, והתביעה לא תוכל לערער
על הזיכוי, אני עומד לספר לכם את כל
האמת, ולגלות את הסיפור האמיתי. אני
רצחתי את הלנה! ועשיתי זאת בתענוג
גדול. אבל מכיוון שאני קצת יותר חכם
מכולכם,־ ביימתי גם את הראיות נגדי וגם
את הפרכתן.״
השקט שאפף את החדר היה הפעם כבד.
איש לא הניד עפעף. כולם הביטו אל
המארח וחיכו למוצא פיו. היה זה כאילו
הטיל פצצה לחדר. והוא המשיך :״אתם
מבינים, הלנה נמאסה לי כבר מזמן. היא
לא רצתה להיפרד ממני, הציקה לי ונטפלה
אלי, ואתם, שהיכרתם אותה, ידעתם איזו
נודניקית וכלבתא היא יכלה להיות. מכיוון
שהיא לא הסכימה לשום הצעה הגיונית
שהצעתי לה, לא נותרה לי ברירה אלא
להרוג אותה.״

הלגה והמרצה
הממו שקף
יץ סניגור, ענבר, התיישב על הכיסא
1 1עליו עמד קודם, ואמר בלחש :״אלעל,
בחייך, תפסיק, אל תדבר שטויות, שתית
יותר מדי !״ אבל אלעל הניע בראשו :״אני
פיכח בהחלט, וחלק גדול מכל התענוג
הוא לספר לכם ולעולם את מה שעשיתי,
ולראות שאי־אפשר לעשות לי כלום. רד
מישפט שלי נגמר. זוכיתי מרצח הלנה,
ומישפט נוסף אי־אפשר לפתוח נגדי. זהו
זה. וכעת אתם תשבו כאן בשקט ותקשיבו

איך בראדם חכם מתכנן ומבצע את הרצח
המושלם. כל־כך מושלם שלא אצטרך אפילו
לשמור זאת בסוד. עיתונאים יוכלו לכתוב
על כך, חוקרי־מישטרה יוכלו ללמד את
הפשע הזה בקורס־קצינים. אני הפושע
המושלם !״
כאחוזי קסם התיישבו האורחים אחד
אחד על הארץ מסביב למארח. הם נשאו
אליו עיניים מהופנטות והקשיבו. הם באו
למסיבה כדי לחגוג עם חברם את זיכויו
מאשמה נוראה, ולשמוח בשימחתו, והנה
מתברר כי הוא הרוצח וכי הוא מתגאה בכך.
אלעל החל את סיפורו בתקופה שבה
הכיר את הלנה. היא היתד. סטודנטית יפה
שזה מקרוב עלתה בגפה מברית־המועצות.
אביה נהרג בשואה, ואמה נשלחה למחנה*
עבודה בסיביר לפני שנים רבות. הלנה
ניצלה את גל העליה הראשון לישראל
ועלתה גם היא. באוניברסיטה הכירה את
אלעל, שהיה מרצה צעיר ורווק. הוא עמד
בתחרות קשה על לבה של הלנה. סטודנטים

ום אלעד זונח במישפט שבו נאשם נוצח {?חובתו ־
בתום המועד והגשת עידעוד ערך מסיבה והעיז:
״רצחתי אותה ואני מצפצף!״ מה ניתן לעשות?

צעירים רבים נלחמו עליה, ונראה היה,
כי למרצה הממושקף והמקריח לא יהיה
כל סיכוי.
אבל סבלנותו וחיזוריו העקשניים נשאו
לבסוף פרי. הלנה עזבה את כל מחזריה
הצעירים ועברה לגור עם אלעל בדירתו.
זמן מה היו השניים מאושרים ודיברו על
חתונה. הם ערכו מסיבות לחברים והתנהגו
כזוג למופת. אך לאט־לאט נוצר קרע
ביניהם. היה הבדל עצום בטמפרמנטים
של השניים. הלנה היתד. צחקנית, עליזה
ורעשנית, ואילו אלעל היה צנוע, שקט
ורציני. המריבות הלכו וגברו ובמסיבות
היתד, הלנה מגנה את ידידה ולועגת לו
־,לעיני חבריו.

את אלעל כגבר שנכנס לבניין עם הלנה
שלוש שעות לפני שנתגלתה הגופה. היא
היתד, העדה האחרונה.
אולם בידי הסניגור היו כמד, הפתעות.
הוא הזמין עד־מומחה שסיפר כי על סכין־
הרצח נמצאו שיירים של מישחת־כלים
ממין נדיר, שבה השתמשה הלנה, ואשר
לא נמצאה במיטבחו של אלעל. שרידי
המישחה היו בני כמה ימים.
אך עדת־המחץ היתד, אשד, צעירה,
שהעידה בדלתיים סגורות. היא סיפרה
לשופטים כי היא אשד, נשואה, וניהלה
פרשת־אהבים עם אלעל כחודש ימים. הם
נהגו להיפגש בדירות ידידים, ובאותו ערב
באו יחדיו לדירת חברה שהתגוררה באותו
בניין דירות שבו גרה הלנה. הם עלו
יחדיו בערך בשעה חמש, ועזבו את הבניין
יחדיו בשעה שמונה בערב. כאשר נכנסו
לבניין היתד, האשד. לבושה במעיל־גשם
פד,ד, ומיטפחת לראשה.
עדותו של אלעל רק הסבירה לשופטים
כיצד יכול אדם להסתבך ברשת של ראיות
נסיבתיות, וכי הוא בעצם קורבן של מיק־ריות
מוזרה. השופטים האמינו לו כי נדהם
כאשר שמע על הרצח שקרה בדיוק כאשר
הוא היה באותו בניין עם אשד, אחרת.
הוא סירב לדבר כדי שלא לפגוע בחברתו
הנוכחית ולפגום בחיי־נישואיה. לכן שתק
וחיכה עד למישפט.
הזיכוי לא בא כהפתעה לאיש. כל חבריו
שמחו בשימחתו של אלעל, וגם הוא לא
גילה התרגשות רבה בעת הזיכוי. הוא
חיבק את הסניגור, וירד למזכירות כדי
למלא את הטפסים הדרושים לשיחרור.
באותו מעמד הזמין את הסניגור ואת כל
חבריו למסיבה שיערוך בעוד 45 יום.

הרוצח

נחמן בסיטו הצליח
* 1111171
י י • 1 1 #ייי לעשות היסטוריה מיש־פטית
בישראל, כאשר הביא עד שהודה
כי הוא שביצע את העבירה ואין להעמיד
אותו לדין מכיוון שכבר זוכה ממנה.
לאחרונה נד,גד, הלנה לבוא לאוניברסיטה,
לחכות לאלעל עד שגמר את הרצאותיו,
ולעשות לו שערוריות לפני תלמידיו. כאשר
פעם אחת הגיעה שתויה ונכנסה להרצאה
בטרם הסתיימה וצעקה כי אלעל הוא
אימפוטנט, נאלץ הדיקן להתערב וביקש
מאלעל למנוע הישנות מיקרים כאלה.
לבסוף עזבה הלנה את דירתו של אלעל
וחזרה לדירת החדר הקטנה והמוזנחת
בבית-דירות ענק בפאתי העיר. בבית היו
כמה עשרות דירות, שרובן נשכרו על־ידי
סטודנטים וסטודנטיות. אך כבר שבוע
אחרי שעזבה הלנה את דירתו של אלעל,
היא הופיעה שוב שתויה בהרצאתו, וה סצינה
חזרה על עצמה.
יומיים אחר-כך נמצאה גופתה של הלנה
על רצפת חדרה. היא היתה לבושה במעיל
גשם כהה ומיטפחת־ראש. לצד הגופה היה
מוטל סכידמיטבח גדול מוכתם בדמה.
המישטרה התחילה לחקור, וגילתה מייד
את יחסיה של הלנה עם המרצה הצעיר.
גם המריבות ביניהם היו סוד גלוי. וכאשר
התברר למישטרה כי הסכין שבו נרצחה
בא ממיטבחו של אלעל, עצרו אותו ל חקירה.

בלונדית
במעיל
גשם ו מי טפחת

־לעל התנהג בצורה מוזרה. הוא
י סירב לדבר עם השוטרים ולהסביר את
מעשיו ביום הרצח. הוא רק ביקש להיפגש
עם עורך־דץ. ולא מסר כל גירסה משלו.
כאשר מצאה המישטרה עדת-ראיה, דיירת
קשישה, שראתה ביום הרצח בשעה חמש
אחר-הצהריים בערך, את ״הבלונדית היפה
במעיל-הגשם והמיטפחת,״ נכנסת לבניין
בלוויית גבר נמוך לבושה חליפה, מקריח
ומרכיב מישקפיים, החליטה המישטרה כי
יש בידה מספיק ראיות נגד אלעל.
הפרקליטות הגישה כתב-אישום נגדו
באשמת רצח הלנה. הוא המשיך לשתוק,
ואמר כי את גירסתו ימסור רק בבית-
המישפט. זה אחר זה העידו עדי-התביעה
ותיארו את המריבות הסוערות בין הלנה
ואלעל, את הופעותיה בשעת ההרצאות
וההשמצות שד,שמיצה את המרצה. בעל-
חנות העיד כי הסכין שבו נרצחה הלנה
הוא אחד מתוך סט של שישה סכיני-מיטבח
שאותם קנה המרצה בחנותו לפני כשנה.
העדה האחרונה, השכנה הקשישה, זיהתה

תם יודעים,״ פתח אלעל את
/ /י י הרצאתו ,״כי אחד מעיקרי המישפט
שלנו הוא כי אדם שהורשע או זוכה
בעבירה מסויימת, אי-אפשר להעמידו שנית
לדין באותו עניין, ואפילו יהיו אחר-כך
למישטרה ולפרקליטות כל הראיות הדרו שות,
ואפילו הודאה מפורטת של הרוצח.
זהו הכלל של, סיכון-כפול׳ .ובכן, רבותי,
אני עומד לנצל כלל. זה.
״אני רצחתי את הלנה שד,יתד, שיכורה,
מטורפת והיסטרית. וזה הגיע לה. ידעתי
בדיוק מתי אגיע לבית־הדירות של הלנה
יחד עם אהובתי החדשה. תיכננתי את
בגדיה של הלנה לפי תלבושתה של אהובתי
החדשה. את הסכין רחצתי כבר ימים
אחדים יקודם לכן במישחת־הכלים בעלת
ההרכב הכימי הנדיר, שאותה שתלתי ב דירתה
של הלנה. רצחתי אותה חצי שעה
לפני המועד שקבעתי לפגישה עם אהובתי,
ואחר־כך יצאתי וחיכיתי בכניסה. כאשר
עלינו במדרגות השתדלתי להיות בולט
ורעשני כדי שיזכרו אותנו.
״מי אומר שהפשע אינו משתלם? כעת
רק מתחיל הקטע הטוב ביותר. אני עומד
לכתוב ספר שיספר על כל מה שעבר
עלי וכיצד תיכננתי זאת, ואי בטוח שזה
יהיה בסט־סלר, ואולי אפילו סרט מצליח.״
חוסר האימון ששלט בקהל קודם לכן
התחלף בגניחות אימה. אחד אחד עזבו
החברים את הדירה בלי ללחוץ את ידו
של גיבור הערב. הם לא ידעו מה לעשות,
ורק הסניגור ד,יכה באגרופו על מצחו
וקרא :״מי היה מאמין!״
קציני־המישטרה שקיבלו את הסיפור
ישר מידיו של אלעל, רצו לפרקליט ש הופיע
בתיק :״מה אפשר לעשות?״

אשה אחות

ולא הנרצחת, ליוותה את אלעל לבניין שבו נרצחה הלנה.
היא היתד! לבושה במעיל־גשס כהה ובמיטפחת־ראש,
כמו האהובה שנרצחה. אבל בית־המישפט האמין לטענת אלעל כי היתה זו מיקריות.
״כלום.״ ענה הפרקליט הנבוך ,״הוא
ניצל פירצה בחוק, ומכיוון שהצליח להט עות
אותנו, ואנו מיהרנו להגיש נגדו
כתב-אישום, יצא זכאי לפי הראיות שפיברק
לעצמו. כעת כבר מאוחר. הוא חסין מתבי עה
על רצח הלנה יותר מאשר חברי-
הכנסת חסינים בפני אשמה בעבירות-
תנועה. הוא באמת ביצע את הפשע ה מושלם.״

תו ח מי ע91ט
רכות עשו סופרים שימוש
של ״סיכון כפול״ ברומנים

מדור להבהרת זכויותיו המישפטיות של האזרח. אין מדור זח
מתיימר לתת ייעוץ מישפטי ספציפי, וככל מיררה ייתכנו שינויים
בגלל הבדלים כעובדות המיקרה.
המדור מנתח את המצב המישפטי כארץ לפי החוק וחתקדימים.

0051

לפי העיקרון של ״סיכון כפול״ ,אי־אפשר לפתוח מיספט פלילי
נוסף נגד אדם אשר הורשע או זוכה מאותה העבירה. וזאת גם
אם הוא יודה בי בעצם עבר את העבירה, או יתגלו ראיות
ממשיות בדבר אשמתו.
עיקרון זה פועל רק לטובתו של נאשם. בלומר, בעוד שאדם
שהורשע בדין, יכול — א ם גילה ראיות חדשות לחפותו —
לפתוח במישפט חוזר, אין המדינה יכולה לעשות זאת נגדו
במיקרה שהתגלו ראיות חדשות.
בבל ארצות״חמערב נחוגה שיטה דומה, ורק בבריתיהמועצות
יבולה גם המדינה לפתוח ב״מישפט חוזר״ נגד אדם שזוכה,
ולהאשימו בפעם נוספת, א ם התגלו נגדו ראיות חדשות.

ובסיפורי-בלשים. אך במציאות נדירים הם
המיקרים שבהם משתמשים נאשמים ב הגנה
זו. הכלל של סיכון כפול אומר, כי
אדם שהורשע או זוכה כבר פעם אחת
מעבירה מסויימת, שוב לא יעמוד עליה
לדין. זהו בעצם היפוכו של הכלל בדבר
מישפט־חוזר. הנאשם, הממציא עדויות
וראיות חדשות לטובתו, זכאי לחידוש
המישפט. בעוד שנאשם כזה יכול לפתוח
מחדש את כל ההליכים כדי להוכיח את
חפותו, אין המדינה יכולה לעשות את
היפוכו של דבר, ולפתוח מחדש הליכים
נגד נאשם שזוכה, כאשר התגלו ראיות
חדשות נגדו.
ההצדקה המוסרית לכך היא בדיוק כמו
זו שהיתה קיימת כאשר נקרע חבל התליה
והקורבן ׳ניצל. אדם שעמד כבר פעם בכל
הייסורים והסיכונים של הרשעה מישפטית,
לא ישוב לעבור זאת שנית, אם זוכה או
הורשע בדין.
לפעמים מתחמקת התביעה במיקרים
קשים מלהביא להרשעה או לזיכוי, על-ידי
כך שהיועץ־המישפטי מעכב את ההליכים.
כשאין הרשעה או זיכוי, אפשר להמשיך
את המישפט נגד הנאשם בכל שלב שבו
יתגלו ראיות חדשות נגדו.
מיקרה כזה קרה בימים אלה. דוד דהרי,
צעיר מנתניה, עמד לפני שנתיים לדין
על רצח אלי בעדש. שניים שהועמדו לדין
יחד אתו זוכו אז. מכיוון שהוא עצמו ברח
ממעצר, לא הסתיים אז מישפטו, אלא
עוכב על־ידי היועץ־המישפטי. בינתיים
התגלו ראיות חדשות בתיק, ודהרי —
שהסגיר עצמו בינתיים, מצא עצמו עומד
לפגי תיק רצח מחודש, עם ראיות חדשות.
אילו זוכה דהרי אז יחד עם חבריו, היה
חל גם לגביו הכלל של סיכון כפול, ואי-
אפשר מיח לדונו שנית.
(חמשך בעמוד )82

והו ה מו עדון
האבסקדוסן י בי
ביותר בארץ: רק
אחזך ומש אותו
מרצו 11ו הנ ד
רוצים להיכנס לנדוי שמגר, גבר גבה־קומה ובעל מיבנה גוף
ספורטיבי, נולד ב־ 1925 בדנציג, למד
מישפטים בארץ־ישראל ואנגליה, ואת כל
שנותיו כמישפטן בילה בשירות צבאי.
בצעירותו היה איש אצ״ל. הוא סיים
גימנסיה בתל־אביב, וגורש על־ידי הברי טים
לאריתריאה. בצה״ל הגיע לתפקיד
המישפטי הבכיר ביותר, והיה הפרקליט
הצבאי הראשי. הוא נחשב למוח שתיכנן
את מערכת החוקים והתקנות לשטחים
הכבושים, עוד לפני מילחמת ששת־הימים.
ב־ 1968 מונה ליועץ־מישפטי לממשלה
על-ידי ממשלת המערך, שלא זכרה לו
את ״חטאות נעוריו״ .והוא הפך את
תפקיד היועץ־המישפטי לתפקיד חשוב
ובעל שיניים יותר מכל קודמיו. הוא
לימד באוניברסיטה דיני צבא, מיקצוע
שבו הוא אחד המומחים הגדולים במדינה.
בניגוד לשופט לנדוי, תומך השופט
שמגר במתן סמכויות נרחבות לבית־ה־מישפט־העליון,
כדי שיוכל לפקח על ענ יינים
חוקתיים.
הוא מונה לביודהמישפט־העליון ב־
, 1975 בהיותו בן . 50 כשיצא השופט יצחק
כהן לגימלאות, בשנת , 1983 יהיה שמגר
הנשיא אחריו עד שנת . 1985

מרים בן־פורת:
פירסוס קודם
החמישיההפותחת: ח ש ׳ ן, אולשן, זמורה, אגרנטואסף *
ין ספק שזהו המועדון האכסקלו־י
סיבי ביותר במדינה. מיספר חבריו
מוגבל על־ידי החלטת הכנסת משנת 1978
לתריסר בלבד. כיום מכהנים בו עשרה
גברים ואשה אחת.
כאשר הוקם ב־ 1948 בית־המישפט העל יון,
הוא מנה חמישה שופטים בלבד. מאז
ועד היום כיהנו בו שלושים שופטים.
דלתותיו נפתחו בפעם הראשונה לפני
שופט בן עדות־המיזרח בשנת , 1962 אחרי
לחצים רבים. בשנת 1977 הצטרפה אליו
האשה הראשונה. היום החלו מדברים בר צינות
על פתיחתו של המועדון גם לפני
שופט ערבי.
בעוד כחודש יפרוש לגימלאות נשיא
בית־המישפט העליון, השופט משה לנדוי,
שיגיע לגיל שבעים. הוא שריד אחרון
לגל המינויים השני של שנות ה־50׳ .הוא
נכנס לבית־המישפט העליון בשנת ,1953
ביחד עם השופט יואל זוסמן, שהיה
הנשיא לפניו. הוא היה צעיר השופטים
שמונו אי־פעם למישרה רמה זו, בן .41
שנה קודם לכן כבר כיהן במינוי זמני
בבית־המישפט העליון.

משה לנדוי:
הצעיד ביותר
ך י! שופט לנתי נולד בדנציג בשנת
, 1912 1 1ועלה לארץ כנער, ב־.1930
את לימודי־המישפט השלים באנגליה וכבר
בזמן המנדאט, בגיל הצעיר של ,28 מונה
לשופט־שלום בחיפה. עם קום המדינה

מונה לשופט־מחוזי ושירת בחיפה עד
שנת .1952 אז הגיע לבית־המישפט העל יון
במינוי זמני.
הוא נודע כמומחה לדיני-קרקעות, אך
במשך השנים, במאות פסקי־דין שכתב,
הצטיין כשופט מעולה בכל שטחי המיש־פט.
ב־ 1962 היה אב בית־הדין במישפט
אייכמן, ואחרי מילחמת יום־הכיפורים מו נה
כחבר בוועדת אגרנט.
הוא אדם צנוע וחביב, הנוהג לדבר
בקול רך ושקט. בפסקי־דין צידד בדעה
כי על בית־המישפט העליון להישאר מיג־דל־שן,
מנותק ממחלוקות ציבוריות, ולא
לרדת לזירת ההיאבקות היומיומית. ב־מישפט
שליט, שבו נדונה בעיה שנגעה
בענייני דת ומדינה, וגם בבג״ץ אלון
מורה, הוא הביע את מורת־רוחו מכך
שבעיות מדיניות מגיעות לבית־המישפט.
הוא היה מעדיף ששופטי בית־המישפט
העליון לא ייאלצו לערב את השקפותיהם
האישיות כאזרחי־המדינה בפסקי־דין בע לי
חשיבות מדינית.
״רב החשש כי בית־המשפט ייראה כאי לו
נטש את מקומו וירד אל זירת הוויכוח
הציבורי, ושהחלטתו תתקבל על־ידי חלק
מן הציבור בתשואות ועל-ידי חלקו האחר
בדחיה גמורה ונרגשת ...ביודעי מראש
כי הציבור הרחב לא ישים לבו להנמקה
המישפטית אלא למסקנה הסופית בלבד.
ובית-המישפט בתור מוסד עלול להיפגע
במעמדו הראוי לו מעל למחלוקות המפל גות
את הציבור.״
בשנת 1976 מונה ממלא־מקום קבוע

לשופטת מרים בן־פורת היא ה !
1אשה הראשונה שמונתה לבית־המיש־פט
העליון. כהת־שיער ומטופחת, ונודעת

לנשיא בית־המישפט־העליון, וב־ 1980 הפך
נשיא.

יצחק כהן:
מישפחה חרדית
ן*׳ שני אחריו, הוא השופט יצחק
י 1כהן (מתחרז עם שען) שהוא ממלא
מקומו הקבוע של הנשיא. גם הוא עומד
לסיים את כהונתו בעוד זמן לא רב,
שכן בשנת 1983 ימלאו לו שבעים שנה.
הוא בעל חזות סגפנית וידוע כאדם צנוע
ונחבא אל הכלים. הוא מונה לבית־המיש-
פט העליון בהיותו בן .57 נולד בגליציה,
למישפחה חרדית. אחיו הוא הרב קלמן
כהנא, ממנהיגי פועלי-אגודת־ישראל.
זיקתו לדת ולמסורת הביאה אותו ללכת
בענייני המעמד האישי ובענייני דת, בדר כם
של השופטים השמרניים יותר, ולא
עם הליבראלים שביניהם. אך הוא מיש־פטן
מעולה הבקיא בכל שיטחי המישפט.
מישפטים למד בפולין ואחר-כך בארץ,
ומונה לשופט שלום בשנת . 1949 בשנת
1970 התמנה לבית-המישפט־העליון.

מאיר שמגר:
גלות באפריקה
^ בא אחריו הוא כבר נציג הדור
י 1החדש בבית־המישפט העליון. מאיר
* ציור של מאיר אייזקנזן, בספרו של
אליקים רובינישטיין, שופטי ארץ.

״ ס קי

יצחק כה!
באדיבותה לפרקליטים. היא נולדה בליטא
ב־ , 1918 למדה מישפטים בארץ ושירתה
במשך שנים רבות בפרקליטות־המדינה.
בשנת 1958 מונתה לשופטת, ושנים אח דות
היתד, נשיאת בית־המישפט־המחוזי
בירושלים, משם מונתה לבית־המישפט
העליון.
ב־ 1977 פירסמו עיתוני־הבוקר את דבר
מינויה לבית־המישפט העליון, בעוד ש־וועדת־המינויים
שדנה בעניין התכנסה רק
אחר־הצהריים של אותו יום. השופט יואל
זוסמן, שהיה חבר הוועדה, מחה על כך
בתוקף. בישיבה הראשונה בהשתתפותה
של השופטת ציין זוסמן כי היא התמנתה
לתפקידה בגלל כישוריה כמישפטנית מעו לה,
ולא בגלל מינה. תחום התמחותה,
שאותו לימדה גם באוניברסיטה, הוא מיש־פט
אזרחי.

מנחם אלון :
ישיבת חביון
ך* שופט מנחם אלון הגיע לבית י
י המישפט העליון ישר מן האקדמיה.
הוא לא עסק מעולם בעריכת־דין ולא
הופיע בבתי־מישפט. התמחותו היא מיש־פט
עברי. הוא כתב כמה ספרים חשובים,
המהווים אבני־יסוד במיקצוע זה.
הוא נולד ב 1923 בגרמניה, למד ביש ראל
בישיבת חברון והוסמך לרבנות. אחר־כך
למד מישפטים והתמחה במישפט־עברי.
ב־ 1977 נלקח מתפקידו כפרופסור
באוניברסיטה העברית לכהן כשופט על יון,
במקומו של השופט בן־ציון שרשב־

שלמה לוין
שמגר סקי שיצא׳ לגימלאות. הוא נבחר ל״כיסא
הדתי״ שבבית־המישפט העליון, בגלל
היותו שומר מיצוות ומומחה לתורת יש ראל.

אהרון
ברק:
קמפ-דייויד
ך* שופט א ה רץ כדק הוא הצעיר
י י שבין שופטי בית־המישפט העליון
כיום. גם הוא, כמו השופט אלון, בא
מהאקדמיה. עוד בנעוריו, כאשר למד ב אוניברסיטה
העברית במיסגרת העתודה
האקדמית, נחשב לעילוי. למרות הופעתו
המרושלת לפעמים, הרי שמוחו חד כתער,
־ופסקי־הדין שלו כתובים כעבודות דוק טוראט.
הוא
נולד בליטא ב־ 1936 ועלה לארץ
אחרי מילחמת־העולם השניה, ב־. 1947
אחרי שירותו הצבאי סיים את עבודת
הדוקטוראט שלו באוניברסיטה העברית,
והחל מלמד בה. הנא כתב ספרים אחדים
על דיני שטרות ועל חוק השליחות, הנח שבים
לספרים יסודיים במיקצועותיהם.
למרות עממיותו ופשטותו יש בו מן
הריחוק האקדמי של פרופסור מפוזר המ רחף
בעולמות עליונים. הוא היה פרופסור
ודיקן הפאקולטה למישפטים בירושלים,
ועם מינויו של השופט שמגר לבית־המישפט־העליון,
התמנה ליועץ מישפטי
לממשלה. הוא הצליח בתפקידו זה באופן
יוצא מן הכלל, והיה אהוב מאוד על ראש־הממשלה,
מנחם בגין, ששיתף אותו ב־משא־ומתן
על השלום ואף בשיחות קמם־
דייוויד.

ד ב לוין

בן־ פו רח

אלון

בשנת תשל״ה היה חתן פרס־ישראל וב יולי
1978 התמנה לבית־המישפט־העליון.

משה בייסקי:
דמעותבמישפט
ך* שופט מש־ כי־סקי מונה לבית י
1המישפט העליון בשנת ,1979 בתמי כתו
הנלהבת של נשיא בית־המישפט ה־העליון
דאז, השופט זוסמן, שהטיל את
כל כובד מישקלו כדי להבטיח את מינויו
של בייסקי.
השופט בייסקי נולד בפולין ב־, 1921
ולמד מישפטים בסורבון בצרפת. הוא עבר
את השואה, שמוראותיה השאירו עליו
את חותמם. לישראל עלה בשנת , 1945
וכיהן כשופט־שלום ושופט מחוזי בתל-
אביב.
עורכי-דין נפגעו לפעמים מקשיחותו
אליהם והופתעו ממצבי־רוחו המתחלפים
במהירות. במישפט אייכמן היה השופט
בייסקי עד־תביעה, ועלה על דוכן העדים
נרגש וחיוור. הוא לא עמד בלחץ הזב־דונות
והתמוטט על הדוכן.
בייסקי הוא המישפטן היחידי בבית־המישפט
העליון שחונך בשיטת המישפט
הצרפתית, ולא בשיטת־המישפט האנגלית.

שלמה לוין:
מתמחה של זוסמן
^ שופט שלמה דמן הוא יליד . 1933
י 1הוא נולד והתחנך בנתניה ואת לימו דיו
סיים באוניברסיטה העברית. היה ידוע

ברק

הודה כהן

11ה מופל אי ם
(המשך מעמוד )71
כתלמיד חכם, שקדן, רציני ושתקן. חלק
מתקופת ההתמחות שלו עשה אצל השופט
העליון זוסמן, שהפך לפטרונו.
בשנת 1966 מונח כשופט־שלום וב־
1975 כשופט מחוזי. הוא ישב בבית־המישפט
העליון זמן רב במינוי זמני ומו נה
לשופט־עליון בשנת .1981

דב לוין:
ממישרד תמיר
ך• שופט דב לוין הומלץ רק לפני
י י שבועות אחדים על־ידי ועדת־המי-
נויים לבית־המישפט העליון. הוא כבר
יושב שם במינוי זמני כשנה. הוא בן-
גילו של השופט שמגר, יליד .1925 למד
בארץ ועבד שנים רבות כעורך־דין ב-
מישרדו של שמואל תמיר. הוא ידוע
כימני בדעותיו ואוהד האצ״ל.
בשנת 1966 מונה כשופט־שלום בתל-
אביב, ובשנת 1972 הפך שופט מחוזי.
פסקי־הדין שלו כתובים בעברית רהוטה
ונמלצת.

גבריאל בר :
מאבו־חצירא

כאשר הוא יושב בעירעורים על פסקי-
דין של בית־המישפט המחוזי הוא עדיין
מרגיש בתוך שלו, מכיוון שזה אינו שונה
בהרבה ממה שעשה כשופט מחוזי, אולם
ברגע שהוא צריך לשבת בבג״ץ ולחשוב
באופן פתוח וחפשי, מתגלות מיגבלותיו.״
אותו שופט־עליון המשיך והביא דוגמה
של שופט מחוזי שהתמנה לעליון אחרי
שנים רבות של עבודה טובה במחוזי,
אולם בבית־המישפט העליון היה כישלון.
אפילו בעיתונות ביקרו את פסקי־הדין
שנתן. שופט זה לא הראה כל שיפור
במשך השנים שבהן ישב בבית־המישפט
העליון עד שיצא לגימלאות.
לעומת זאת נבחר שופט מחוזי אחר,
שנותרו לו רק שלוש שנים לכהן בעליון
עד פרישתו לגימלאות. במשך שתי השנים
הראשונות נאבק קשה במורשה המחוזית
שלו, והצליח להשתחרר ממנה רק בשנה
השלישית, אולם אז פרש לגימלאות.״
19 מתוך 30 השופטים שכיהנו בבית־המישפט
העליון היו כבר שופטים כאשר
התמנו למישרה הרמה. רק ארבעה היו
עורכי־דין פרטיים כאשר התמנו לעליון.
האחרון בהם, שנתמנה ב 1953-היה דויד
גויטין. הוא היה עורך־דין מצליח מאוד,
אך בניגוד למצופה לא הפך לאחד מעמודי

ר בריאל כך מומלץ למישרת שופט
^ עליון רק לאחרונה. מזה שנים הוא
נחשב כמועמד למישרה הרמה, אך משום-
מה התארך תהליך מינויו. הוא אדם
בעל תרבות ונימוסים, אדיב וחביב ובעל
חוש־הומור וסבלנות.
בך נולד בגרמניה בשנת . 1926 אחרי
ליל־הבדולח היגר להולנד, ומשם הגיע
לארץ. סיים את לימודיו בבית־ספר תיכון
בירושלים, והחל ללמוד באוניברסיטה.
כאשר זכה במילגה המשיך את לימודיו
באנגליה. אחרי שיחרורו מצה״ל עבר
לפרקליטות־המדינה.
אחרי כמה תפקידים במערכת המיש-
פטית, מונה פרקליט־המדינה, והוא ה ראשון
שמתמנה לביודהמישפט העליון
ממישרה זו. בין המישפטים שבהם הופיע
מטעם המדינה היה מישפט אייכמן, מיש-
פטו של השופט מלחי, מישפטו של האר כיבישוף
קאפוצ׳י, ולאחרונה מישפטיו של
השר אהרון אבדחצירא.

יהודה כהן:
פשרה לשנתיים

ספרות הגאונים באוניברסיטה העברית.
הוא היה מומחה גדול בתורת ישראל וב־מישפט
עברי, אך מעולם לא למד מיש־פטים
ולא היה מוסמך במיקצוע זה. כדי
לאפשר את בחירתו נחקק חוק מיוחד

בשנת . 1950
חריג נוסף בשורות השופטים היה השו פט׳
צבי ברנזון. לפני מינויו כשופט,
כיהן כמנכ״ל מישרד־העבודה, ולכן נמ תחה
ביקורת קשה על מינויו, שנחשב אז
למינוי פוליטי. אולם הוא הפריך את כל
החששות הללו ונודע כאמיץ ובעל דעות
שחרגו מן הקו הפוליטי שאליו השתייך
הודם מינויו. גם השופט חיים כהן, שעו רר
ביקורת רבה בעת מינויו, והועלה
חשש כי ימשיך להיות ״תובע״ גם כשו־

אשת; דתי/
ספרדי וערבי
הלוי היחידי שפרש

^ יום בל שופטי בית-המישפט העל-
^ יון, תישעה גברים ואשד, אחת, הם
אשכנזים. השופט משה כהן, שנפטר לא
מכבר, היה ״השופט הספרדי״ .במקומו
התמנה השבוע השופט יהודה כהן מירו שלים.
אך בכך נפתרה הבעיה לשנתיים
בלבד, מכיוון שהשופט החדש הוא בן

חיים פהן
הטורד

¥ה עתה נבחר יהודה כהן, בן ,68
1לבית־המישפט העליון. השופט החביב
והחייכן היה קרוב לשנה נשיא בית-
המישפט המחוזי בירושלים.
כאשר נפטר השופט משה כהן והותיר
את ״הכסא הספרדי״ ריק, הוחלט לפתור
את הבעייה באופן מיידי לשנתיים ה קרובות.

מחוזי
טוב;
עליון רע
ית־המישפט העליון הוא משאת נפשם
של כל שופטי המדינה. ושל
רבים מהמישפטנים. אך אל תריסר המ קומות
שבצמרת קשה מאוד להגיע. לשם
כך צריך לעבור את ועדת־המינויים הבו חנת
ובודקת כל מועמד מכל זווית אפש רית.
דיוניה של הוועדה הם כה סודיים
עד שבמשך שנים רבות לא נרשמו בה
פרוטוקולים. ומה שנאמר בין כתליה
אפשר ללמוד רק מהדלפות ומרכילות.
בכל פעם שמתפנה מקום בבית־המיש־פט
העליון מתחילה מילחמה עקשנית
וקשה בין המועמדים. כל אחד מנסה
להשפיע על חברי־הוועדה ולהבליט את
מעלותיו.
כדי לקדם שופטים מבתי-המישפט המ חוזיים,
נהוג למנות את שופטי בית־ה־מישפט
העליון מתוכם. הדבר נותן להם
קידום מיקצועי, ומונע מרירות ותיסכול.
אולם דעה מעניינת מאוד השמיע שופט
עליון, הטוען כי אין זה נכון ששופט
מחוזי טוב יהיה גם שופט עליון טוב.
״בדיוק להיפך,״ טוען השופט ,״שופט-
מחוזי מתרגל לשפוט תמיד תחת מרות
תקדימיו של בית־המישפט העליון. הוא
כותב אולי פסקי-דין מצויינים, אבל תמיד
כבול לקיים. הוא הופך משרת של החוק
ואינו נוטה לחשוב בצורה מקורית. ולכן
כאשר הוא מגיע לבית־המישפט העליון
הוא ממשיך להיות שופט־מחוזי טוב.

פילים סילווסטר, בשנת . 1948ב־1953
ישב כאב בית־הדין במישפטם של אנשי
מחתרת צריפין. הוא ישב כדן יחידי
במישפטו של מלכיאל גרינוואלד וכתב
פסק־דין נוקב שבו ביקר קשות את קסט־נר
ואת אנשי הסוכנות-היהודית. הוא ישב
גם כאב־בית-הדין במישפט הצבאי של
נאשמי הטבח בכפר־קאסם.
כאשר נפס אדולף אייכמן, ב־, 1960
אמור היה הילוי, בתוקף תפקידו כנשיא
בית־המישפט המחוזי בירושלים, להרכיב
את בית-הדין שידון אותו.
אך מכיוון שבפסק־הדין של גרינוואלד
הוא כינה את אייכמן ״שטן״ ,טענו שלא
שלא היה זה נאה כי הוא יישב לדין
במישפטו של אייכמן. שר־המישפטים דאז,
פינחס רוזן, הגיש הצעת-חוק מיוחדת,
כדי להקשות על אפשרות זו, והחוק קבע
כי במישפטים על עבירות שעונשן מוות
ידון בית־מישפט מחוזי בהרכב של שלו שה
שופטים, ובראש ההרכב יעמוד שופט
בית־המישפט העליון. אך הלוי לא ויתר,
ומינה את עצמו כאחד משני השופטים
המחוזיים שישבו לדין.
כבר ב־ 1954 הביע הלוי מורת־רוח מכך
שהוא נותר בבית-המישפט המחוזי ואילו
אחרים הועדפו על פניו ועלו לעליון.
אך הוא מונה רק ב־ . 1963ב־ , 1967 אחרי
מילחמת־ששת־הימים, נערכה הפגנה קט נה
באיזור ארמון־הנציב בירושלים, נגד
החזרת הארמון לאומות־המאוחדות. בין
המפגינים היה גם השופט הלוי. ביקורת
רבה נמתחה על מעשהו זה.
לפני הבחירות של 1969 התפטר הלוי
מבית־המישפט העליון, הציב עצמו במ קום
החמישי ברשימת גח״ל, ונבחר ל כנסת.
זוסמן כובד
מישקל
פט, התגלה כאחד מהמקפידים על זכויות
הפרט וכ״מורד הגדול של בתי־המישפט
בישראל״.
מהע ליון
זילגרג כסא דתי
התווך של ביודהמישפט העליון. מאז לא
מונה יותר עורך־דין פרטי ישירות לבית־המישפט
העליון.
בשנים־ האחרונות מונו שלושה יועצים
מישפטיים לממשלה לשופטים עליונים.
חיים כהן, שמונה ב־ 1960 וכיהן עד השנה
שעברה, עת פרש לגימלאות! מאיר שמ גר
שהתמנה ב־ , 1975 ואהרון ברק, שמונה
ב־. 1978
בכמה מיקרים נתמנו פרופסורים ישר
מהאקדמיה לבית-המישפט העליון. האח רון
היה השופט מנחם אילון שמונה ב-
. 1977
האחד והיחידי יוצא-הדופן בין כל ה שופטים
היה הרב שימחה יוסף, שלא היה
מישפטן כלל. הוא מונה לבית־המישפט
העליון ב־ ,1948 אחרי שהיה פרופסור ל לכנסת ופט
מתמנה לבית־המישפט ה ״
עליון עד גיל ,70 שהוא גיל הפרי שה.
חמישה שופטים נפטרו בעת כהו נתם.
האחרון שביניהם היה השופט משה
כהן, שנפטר לפני ימים ספורים, בגיל ,62
אחרי שכיהן בבית־המישפט העליון שנה
בלבד. שופט אחד פרש מבית־המישפט
מטעמי בריאות לפני הגיעו לגיל הפרי שה.
היה זה הנשיא הראשון, השופט
משה זמורה, שפרש בשנת 1953 בגיל
,65 ונפטר בשנת . 1962 רק שופט אחד
פרש מבית־המישפט העליון מרצונו כדי
לעבור לפוליטיקה. היה זה השופט בנימין
הלוי. הוא מונה לביודהמישפט העליון
ב־ ,1963 אחרי שהיה במשך שנים רבות
שופט בבית־המישפט המחוזי בירושלים
ונשיאו.
מראשית ימי המדינה שפט הלוי במיש־פטים
המסעירים ביותר. הוא היה בהרכב
שדן למוות באשמת בגידה את האנגלי

עד 1962 היה בית־המישפט העליון על
טהרת האשכנזים. מאמצים רבים לבחירת
שופט ספרדי נעשו בשנות ה־ ,׳50 והגיעו
לשיאם אחרי מאורעות ואדי-סאליב ב חיפה.
השופט אליהו מני מונה ב־1962
כשופט הספרדי הראשון. יליד חברון,
בן למישפחה מכובדת שישבה בארץ ל מעלה
ממאה שנה, ומוצאה מעירק. הוא
למד מישפטים באנגליה.
מאז יש בבית־המישפט העליון כיסא
קבוע לשופט בן עדות המיזרח. לפני
השופט משה כהן, ישב בכיסא זה השופט
דויד בכור מחיפה שפרש ב־. 1980
בבית־המישפט העליון היה מאז ומת מיד
כיסא קבוע לשופט דתי. מאז מינויו
המיוחד של הרב אסף, דרך השופטים
משה זילברג, בן־ציון שרשבסקי ומנחם
אלון. לדעת מישפטנים זהו הכיסא היחיד
שיש לו הצדקה מישפטית. מכיוון שרק
מחלוקות בענייני דת ומדינה משליכות
על בעיות מישפסיות הבאות לפני בית-
המישפט העליון. בעיות אלה נפתרות לפי
השקפת החיים והאידיאולוגיה של השו פט.
ולכן יפסוק שופט דתי אחרת משופט
שלא חונך על בירכי המסורת.
לעומת זאת, אין כל סכנה שיתעוררו
בעיות מישפטיות בגלל מוצאו של השו פט
או מינו. לדעת מישפטנים יכול בית-
המישפט העליון להיות מורכב כולו מ נשים,
מבני-עדות המיזרח או מגברים,
בתנאי שיהיו מישפטנים מעולים. אי לכך,
הם טוענים, אין כל הצדקה ל״שמירת
כיסא״ לאשה או לבן עדות־מיזרח.
כבר ב־ 1976 היו דיבורים על מינויו
של שופט ערבי לביודהמישפט העליון.
דווקא מנחם בגין הוא שהציע זאת,
ודובר אז על השופט המחוזי גימר אל-
הווארי מנצרת. מאז נשתכח העניין, והוע לה
שוב רק בימים האחרונים.
כרגע מכהנים רק שני שופטים ערביים
בבתי־המישפט המחוזיים במדינה. השופט
יוסף חאג׳-יחיא מהכפר טייבה מכהן בתל-
אביב, והשופט עבד אל־רחמן זועבי, ב נצרת.
כמו בעניין שופט דתי, תהיה גם
לשופט ערבי חשיבות מישפטית, מאחר
שהוא ייצג שיכבת ציבור, שלהשקפותיה
יכולות להיות השלכות על פיתרונן של
אילנה אלון !
בעיות מישפטיות.
העולם הזה 2324

רומן מעולה על הניחן הגו־מני >£ן מחסן־הספרים
חשבוגות ספרותיים כזרע• לחם ד קנ ב
של לודביגמאיר

83 זזח
סוס בורח
״פתאום נדחקה ספינה ויצאה מזרם
הטטיילים וניגשה אל שולחן המן, שעדיין
היה פנוי. להלמוט נראה, כי הכיסאות
פכית־קפה זה הטניס טדי בשבילו, אבל
ספינה כבר ישפה. הוא גם לא היה בוחר
לו מקום כשורה הראשונה קטע־פתי־חה
זד. של הרומן סוס בורח מאת, מרטין
ולזר* ,שראה־אור החודש בתרגום ל עברית,
מעיד על עוצמת הכתיבה של
סופר גרמני זה, עוצמה שאינה נופלת
מזו של היינריך כל, גינטר גראס

וזינסריד לנץ.

סוס בורח הוא בבחינת משל אודות
כישלון כפול. סיפורם של שני גברים,
שהיו חברי־כיתה בבית־הספר, הנפגשים
^בעיר-נופש בפעם הראשונה אחרי 23
׳שנה, ומבלים בחברת נשותיהם ינזים אח דים.
הם חושפים את מיכליל המוסכמות
שבהן הם כבולים, ויוצרים תמונת מצב
אנושי, הכתוב באורח איכותי, על מצב
הניוון הנפשי של הגרמני הממוצע.
הלמוט הלם, יועץ־לימודים בן ,46
נשוי לסכינה, ללא ילדים אך מגדל
כלב בשם אוטו. הוא אדם הנתון בהיר-
הוריו ומתעלם מרוב האירועים המתרח שים
מסביבו. הוא בעל מרה שחורה, שקרא
כבר בגיל 15 את כה אמר זרטויסטרא של
פרידרין־ ניטשה, הקורא בימי חופ שתו
את חמשת הכרכים של יומני סרן
קירקגור (״האלמוניות חיתה הרעיון
החביב עליו. כשטוטגארט נאלץ להשלים
עם ריפוי הידיעות עלץ כין השכנים
ובבית־הספר, ואפילו כין עמיתים ותל מידים
...חלומו חיה להץ ת כמום, כלתי־מושג...״
הלמוט הלם מחפש מגן בהע־מדות־הפנים
שלו, משתוקק להתבודד
ולברוח — מבלי לדעת לאן. הוא חולם
למצוא מחבוא לאישיותו האמיתית מפני
עיני העולם הסובב אותו.
מול הלמוט הלם מעמיד ולזר דמות
הפוכה. האישיות הנגדית המגלמת את
כל שחסר להלם הגלמוד, החלש והמבו דד.
חברו מנוער, הבריא בגופו, הוא
מרוצה מעצמו ומדושן עונג, בעל יוזמה,
מרץ ותעוזה. או, כפי שמתאר זאת ולזר
בקטע המיפגש־החוזר בין שני הידידים
מנוער :״פתאום עמד צעיר הדור ליד
שולחנם. ג׳ינם כחולים, חולצה כחולה,
פתוחה ער החגורח חסרת-צכע, שסימנים
שונים צרובים בה. ולידו נערה, אשר
תפר הג׳ינס מחלק אותה לשני חצאים
פרורים איזו נועזות, גיזרה וסיגנון
צעיר, מול המרופטות וחוסר־האונים של
הלמוט הלם וקלאוס פוף סירכ להא מין
כי ידיד נעוריו, חכרו לכית־הספר
ולאוניברסיטה, הלמוט, אינו מכיר אותו
עוד ...קלאוס נראה כתלמידו ולא כח ברו.״
עד מהרה מציג קלאוס את אשתו
הצעירה, ה ל.
התמונה מתבהרת. קלאוס בול עושה
כל שביכולתו כדי להמחיש את העבר
בהווה, בעוד קרקע המציאות נשמטת
מתחת לרגליו של הלמוט :״הלמוט הבין
כי לי,לאוס זה לא נותוץ עוד עדים לכמה
שנים יקרות כחייו ...לשם החייאת מה
שהיה, הוא זקוק לשותף, שיאשר לפחות
בהנהונים ובמבטים בעוד הלמוט :
״...חשב על כד, מה רב העבר הממלא
אותו, חש מעיו בחילה. לשים מכסה.
להחזיק סגור. חעיקר, לא לאפשר לחמצן
לחדור, כי הכול יתחיל לתסוס...״
עד מהרה מתברר לקורא, כי ולזר הוא
* נזרטין ולזר — סוס בורח; עברית:
צבי ארד ; 99 עמודים בלבד ; הוצאת
זמורה ביתן מודן (כריכה קשה).

רב־אמן בספרות, המחייה את דמות של
קלאוס בוך, על מנת שזו תשמש מראה־מעוותת
לעולמו של הלמוט הלם, כאשר
התגובה הראשונית של הלמוט לחדירתו
של קלאוס לחייו, היא נסיון לכתיבת
מיכתב אליו (״אני מרגיש שלא אוכל
עוד להיות ידידותי בפי שהייתי כעפר
מיכתב שלעולם אינו נשלח.
על־מנת להקצין את העימות בין קלאוס
והלמוט מדביק ולזר בין שני הזוגות.
הם סועדים ביחד, מטיילים, יוצאים ל שיט
— ומגיעים עד מהרה לאווירת־חנק
דחוסה, תוך כדי וידויים הדדיים, כאשר
הלמוט מצוי בעמדת התנצלות מתמדת:
״פלי רצינות הודה, כי בחיותו מורה
היה הפר את בוחות־הגפש הדרושים כדי
להימלט מן השיגרה. הוא נעשה זעיר־בורגני
שאין גורלו ברור בעוד קלאוס,
המייצג את ההצלחה, באורח־חייו ובספ ריו
:״וקלאום כבר פירסם כמה ספרים —
בדרד־כלל על האוכל. אהא. ושבעים וח מישה
אלף איש אוכלים לפי ההוראות
שלו בכתביו השוני ביניהם, מצוי גם
באורחות־המין שלהם. הלמוט וסבינד, כמו
הרדימו ארוחה זו מתפריטם, בעוד ש־קלאוס
והל :״מחשיבים נורא דפיקה
טובה. ואילו את איבתו הראשונה הביא

זמן אתה דופק את סבינה, הלא איני
רוצה לבייש אותר• לא רוצה לשתק את
הדפקן המטורף. שמע, בן־אדם, את אשתי
הראשונה דפקתי לבסוף רק פעם אחת
כשבוע. כל־כד ירדתי...״
וכמו דאוס אכס־מאכינה של הדראמה
היוונית, נשמעת בלב האגם אזעקת־סערה.
הלמוט משליך את יהבו על קלאום,
ידידו החסון והבטוח בעצמו, המיומן ב עיניו
בשעות־לחץ — כדי לחלצם מהסע רה
שלכדה את שניהם בלב האגם. קלאום
מנסה לעודדו ליטול את גורלו בידיו:
״אמר קלאוס פור, שהגיעה שעתו של
הלמוט להפסיק להשתמט מהחיים אך
״כשראה הלמוט, כי הגלים המציפים או תם
ימלאו כעוד רגע את הפירה, עקר
ברגלו את מוט־ההגה מידי קלאוס. עתה
קרה הכול בבת־אחת. הסירה זינקה עם
הרוח. קלאוס צנח למים ועל גבו. הסירה
התאזנה. הרוח תפסה אותה מצד אחר.
הלמוט השתופף לפני שנטה המפרש׳ הג דול
כחבטה. עתה ישב ליד התורן וחיפש
את קלאום בוד״.״ וכעבור כמה דקות
של• בהלה, בעקבות היעלמותו של קלאוס,
אומר הלמוט לעצמו :״אל תעשה עכשיו
דבר. שב בשקט. קלאום יודע בוודאי
להציל את נפשו. ספורטאי כזה ...אין

חמוץ חיה כששיבח מישהו את מעשי-
ידי. מטורף היה. כשהבחין שאין בו
צורר. הגיע לדרגת אנוכיות שאפשר לכ נותה
מחלת־נפש...״
בהתפרקותה מרודנותו של קלאוס מב קשת
הל לשוב לחלומותיה, ולפרוט על
הפסנתר את פאנטסיית הנודד לפראגץ
שוברט. בעוד היא מנגנת, נכנס לפתע
קלאוס בוך, והל מטיחה במרירות :״הוא
פשוט רצה לדעת מה אנו עושים שלא
בנוכחותו. נכון. נבל. כלום לא אמרתי
לכם, שהוא נבל ...ולאחר מדידתה הקטנה
בקלאוס, אומרת לו יהל :״בוא, גאון
שלי, כאוטץ־לב נצעד ושניהם יוצאים
מחייהם של הלמוט וסביבה ,,באותה פת אומיות
שבה חדרו אליהם.
הלמוט וסבינה מחליטים להסתלק מע־יירת־הנופש
מפלי שוב אליה לעולם,
ויוצאים להמשך חופשתם בעיירה אחרת.
ברכבת הם התיישבו: אילמים זה מול
זה, כזרים. היא — ככיוון הנסיעה. הוא —
גבו לכיוון הנסיעה״.״ חייהם כאילו שבו
לתמול־שלשום, לתקופה שקדמה לחדירת
בני הזוג בוך לחייהם, והסיפור מסתיים,
מבחינת המיבנה, בפתיחתו :״פתאום
נדחקה סבינה ויצאה מזרם המטיילים
וניגשה אל שולחן קטן, שעדיין היה

סוס בורח הוא קלאסיקה מודרנית, ספר
של ביקורת על ניוון הרוח והנפש בגר מניה
המערבית של היום. תמונה בלא
פעלולים ראוותניים, שיש בכוחה לפענח
את ניוונד, של נפש זו עשרת מונים מכל
סרט חברתי נוסח סרטי הבמאי ורנד
ריינר פאסכינדר. תרגומו של צבי
ארד אינו עומד באיכותה של היצירה
המקורית. למרות התירגום הרפוי, מומלץ
הספר בכל לשון של המלצה.

021
נו ף נ מוג

סופר מרטין ולזר
הזעיר־בזרגני הוא נזישגה שהועלה לדרגת פרוגרמה
הדבר כמעט לעילפון. אין ספק כי האדם
הוא מישגה של הטבע, אבל הזעיר־בור־גני
הוא מישגה שהועלה לדרגת פרו גרמה...״
נקודת
הטרום־שיא הלא בכר המירעה,
תוך נסיון ללכוד סוס בורח, כאשר קלאוס
מעלה תמונת מצב של קדם־תוהו־ובוהו :
״ובכן, אם יש משהו שאני יכול להעמיק
לחשוב עליו, הרי זה סוס כורח ..,סוס
בורח אינו מניח לד ללמדו כינה ואין
ספק, ולו גם הקטן ביותר, שהסוס שעליו
מדבר קלאוס אינו אלא — לצורך המע בדה
הספרותית האנושית הזאת — ידידו
מנוער הלמוט.
את המירדף בעקבות הסוס/החבר מח ליט
קלאוס לנהל בסירת־מיפרש על פני
האגם הרגוע. ששני הידידים מנוער יוצ אים
בד, לשייט, שבמהלכו מעלה קלאוס
נושאים כ״אורד האיבר שלו שינאה,
אהבה וידידות — כמאמר נערי ונערות
בית־ספר תיכון :״אתה זקוק לי, הלמוט,
אני מרגיש זאת. ולבן שאלתי בל במה

שום קושי לשהות עם הגלים חמישה
קילומטרים וכאשר מגיע ר,למוט לחוף
מיבטחים, רטוב ורצוץ, תחושתו היא :
״כי מוטב לו לשמור על אדישות. קלאום
אמר באונטרהוטברג, שסוס בורח אינו
מניח לד ללמדו כינה, והלמוט קיבל את

במשך זמן רב הל אינה שומעת דבר
אודות קלאוס. ד,למוט וסבינה, כמו מש תכנעים
לשעה קלה בערכם של החיים
הספורטיביים והחיצוניים, רוכשים חלי פות
טריעינג לריצות ארוכות ואופניים
לרכיבה, עד שהל מגיעה בעצבונה ובשב־ריריותה
לבית־ההארחה שבו !הם מת גוררים.
היא מעשנת סיגריה להנאתה,
ושופכת את מרי ליבה, את האמת על
חייה ״הבריאים״ וה״ספורטיביים״ במחי צת
קלאום :״לא היתד! לי זכות לחיות,
הוא לא הרשה לי. חייבת הייתי להתעניין
כמעשיו יותר משהתעניין הוא עצמו.
כאילו הייתי בתו: מה שלא השיג הוא,
עלי להשיג. גאוותו חייתי. ומצד אחד,

עזרא המנחם הוא מהמבוגרים שבין
הסופרים היוצרים בישראל. למרות ש הסתתר
במשך שנים רבות באזורים המו צלים
של הספרות הישראלית, אין יצירתו
הספרותית נופלת בערכה מספרותם של
אלה, המשתזפים באזורי היוקרה של הספ רות
הישראלית. באחרונה פירסמה סידרת
תרמיל שבעריכת ישראל הר את סיפורים
מירושלים * של המנחם, שהוא קובץ
של סיפורים מקומיים, בחלקם נטועים
במורשת המיזרחית של ספרדיי ירושלים.
המנחם כותב מבלי להניף דגלים גבוהים
— כמינהג סופרים יוצאי עדות־המיזרח
בעת האחרונה — ומימד האיכות הספ רותית
מאפיל מסיפוריו על הרקע העדתי.
המנחם יוצר מתווים של נוף, שנמוג
בירושלים במהלך השנים. הסיפורים מת רחשים
בחלקם בתקופה התורכית של
העיר, חלקם בימי המילחמה העולמית
הראשונה, ומעט מהם בתקופה שבאה
אחרי המילחמה. תיאורים כמו :״נמצאתי
פוסע חולמני במעלה רחוב יפו. רחוב
זה — עיי חרבות כולו. משכנות ואולמות
ופתי-עסק ששבנו פו לפנים נעלמו, כמו
פתחה האדמה פיה ובלעתם מהווים
את תיאור המצב בעיר בשלהי המילחמה
העולמית, נידבך שעליו מצליח להעמיד
המנחם את המימד האנושי — האנשים
החיים בצילו של החורבן המילחמתי.
המנחם מתאר את מבוכי העיר־העתי־קה,
את ספרדיי ירושלים ביופיים ובא־צילותם,
בהגנתם על החלשים שביניהם,
נדודיהם מהעיר־ד,עתיקה לעיר המתחדשת
* עזרא הנזנחס — סיפורים מירושלים;
סידרת ״תרמיל״ בעריכת ישראל ה ר;
161 עמודיס (כריכה רכה).

_ 73ו

..נמר של דיר _
(המשך מעמוד )73
במערבה של ד,עיר. המנחם מביא את
הישן המובא בשימור תיאורי מתחת לח דש
והמתפתח :״פנסי הלוקס, שלהבתם
פגומה, אורם ככה ונדלק כמו תישוכ
ועליהם רוח סערה, ופנסי החשמל, שהת קין
מושלה הכריטי של העיר מסורגים,
מדשש שתבוא יד לחמום?מרם״.״
הסיפור המעולה בקובץ, שלדעתי הוא
ממיטב הסיפורים הקצרים שחוברו בעב רית,
הוא מחסן המפרים של לודביג
מאיר — סיפור מעולה, שנושא עלילתו
החיצונית הוא מהסנה של אחת מחנויות
הספרים הוותיקות של ירושלים (והקיימת
עד עצם היום הזה) ,ופנים עלילתו הוא
ביצר ההשכלה של צעיר מבני עדות
המיזרח.
המספר, העובד כשליח בבנק, מגיע
לאותו מחסן, שנסגר בימי המילחמה, ו מתחיל
לנבור בין הספרים, ולמלא את
כל אותם חללי תרבות שהותיר לו החינוך
הדתי בכו,תאב (חדר) הספרדי. כאשר
בעקבות המילחמה מחליטה הנהלת הבנק,
להעביר את פיקדון הספרים של לודגיג
מאייר למערב העיר, הנער/המספר הוא
זה המופקד על מיונם, תוך שהוא מבטא
את אהבתו המתפתחת מתוך הספרים:

תיסמונרו שמיר -בן־יו ס ף
ח״כ לשעבר משה שמיר, שהתחיל
דרכו כבכיר הפוליטרוקים של השומר
הצעיר בשנות ה־40׳ אינו נוטש אף לרגע
קט את הדר פוליטרוקיותו, למרות התפ ניות
הפוליטיות שלו, שהוליכוהו מהאגף
השמאלי בחברה הישראלית, עד לקצה
הימני ביותר שלה.
ד,לאומן הקיצוני שמיר שונא שינאה
עמוקה את השירה הנוצרת בארץ מאז
ניטל ממנו רסן שילטונו הפוליטרוקי על
חיי-הרוח של השמאל והמרכז. שינאה
זו של שמיר לשירה העכשווית מעבירה
אותו מזה כמה שנים על דעתו הספרו תית,
ומוליכה אותו בדרך של התבזות,
שאין דומה לה בחיי התרבות שלנו בדור
האחרון.

בהערכה :״המחזור הזה הוא מעין נס
ספרותי. יש בו ללא הסתר־פנים, מינשר
אידיאולוגי־רוחני. יש בו קול־קורא ציוני.
אבל אין בו צרימה קלה־שבקלות...״
שומן מילולי־אידיאולוגי, שאותו מתבל
שמיר בחוות־דעת, שבל קשר בינה ובין
ביקורת שירה צרופה הוא מיקרי בהחלט:
״אילו שאלוני היו כל טפסי התרגום
וההסברה והחינוד שלנו עטים על מחזור
השירים הזה ונותנים לו את הטוב בתר גומים
האפשריים, לאנגלית לצרפתית ול־ספרדית,
ודואגים לכך שיידפס בחשובים
כבתבי־העת הספרותיים כעולם, שחזקה

״ציון שבעשן, ניו־יורק. במפה״.
אם למדוד את שטחי־הדפוס שמעניק
מעריב לביקורותיו של שמיר את שירי
בן־יוסף, סביר להניח, כי מדובר בהחלטת
מערכת, המעמידה את בן־יוסף כראש
וראשון למשוררי ישראל, יורשו הטבעי
של חיים גחמן ביאדיק.

סופר המנחם
טועם ממאכלות שונים בעת אחת
״כנגדם נזדקרו הספרים העבריים המרו בים,
גדולים, קטנים, חוברות, קונטרסים,
מכורכים או מעוטפים, חדשים גם ישנים.
בהצצה הראשונה הכרתים, ספרי שטיבל,
תושיה, האלמנה והאחים ראם, כן־אכיג־דור
וכיוצא כאלה, מהם מיודעים לי ש־קראתים
מכבר, מהם שנשתוקקתי לקוראם
אולם לא היו בהישג־ידי, ומהם חדשים,
זרים שהלהיבו דמיוני ...יש ׳שנטלתי
אחד מהם והחזקתיו על כרפי כאומר
חכה חכה תורד קרב. לפעמים החזקתי
שניים־שלושה ספרים פתוחים כולם, מדלג
מזה אל זה, קורא פה ופה, כמי שטועם
ממאכלות שונים כעת ובעונה אחת...״
סיפורים מירושלים הוא ספר מעולה
ומעודן, שמחברו אלמוני למדי בנוף ה ספרותי
שלנו, למרות שמבחינה ספרותית
עומדת יצירתו כמה וכמה מונים מעל
ליצירתם של אחרים ונודעים. מיבחן כתי בתו
של עזרא המנחם הוא ביכולתו ה לשונית.
טעמם של סיפוריו נשמר מזה
עשרות שנים, בעוד צעירים מר,מנחם,
כמו האחים מגד, משה שמיר, חנוך
כרטום — שכתבו בעברית שלונסקאית
את יצירות מילחמת העצמאות שלהם —
לשונם כמו נעלמה במעמקי קבר־האחים
של הספרות העברית.
סיפרו של המנחם הוא ספר מעודן, יפה
וכתוב כהלכה, ויש בעמודיו להעניק לקו רא
את קיסמה של ירושלים.

לשון

שיפור ה שפה
אטימות דקדקנית ומחרידה מהלכת מזה
כסה שנים בשדות־המירעה של הלשון־
העברית, כאשר דמויות משניות בלשון

־,עברית נוהגים בה כמו היו בעלי־החזקה
עליה. דמויות אלה מנהלות מילחמות־מאסף
חסרות רגישות לשונית, כאשר כל
דמות נוהגת כמו היתה נושאת דגל
הלשון העברית באופן בלעדי. מצד אהד
נוהגים כך אנשי הלהקה המבדחת של
קרן הלשון העברית בראשותו של ד ״ ר
משה אתר, קרן המוקדשת לזכר אביו
של הראש, בעל השם העברי אטינגר.
משה אחר שנוהג בשפה, לרוב במוסף
הספרות של ידיעות אחרונות משה
זינגר ־הנעמי — עד שדומה לעיתים,
כי ממשה (אתד) ועד משה (זינגר) לא
קם עוד כמשה.
אבל מילחמות־מיעוט אלה מאפיינות
תמונת־מצב לשונית, המפלגת בין המת ווכחים
ובין היוצרים וד,מחדשים בלשון.
מול שני המשה ניצבת לה אקדמיה שלמה
שעעיסוקד, בלשון העברית — עשרות
חוקרי לשון באוניברסיטות, מאות מתר גמים,
המעניקים לעברית, כל אחד בתחום
עשייתו, תרומת מעט לפיתוחה ולשיב־לולה.
כך שהלשון העברית אינה נזקקת
כלל לנושאי הדגל של מילחמותיה.
דוגמה לעשייה בשדה הלשון הוא
סיפרו של מרדכי קשתן עברית -
שיפור הלשון בשיטה רב־גונית שראה־אור
בימים אלה *.
מעלתו הראשונה של ספר זה היא
באהבת מחברו את הלשון העברית, וכוש רו
לבחון בסבלנות את שגיאות הזולת —
דבר שאינו מאפיין את מנהלי מילחמות־המיעוט
של הלשון העברית. הספר הוא
ספר ללימוד עצמי, ושיכלול של הלשון
העברית — ספר הבנוי במתכונת של
שאלות, תשובות, פירוטים וניסוחים שו נים
— בלשון ברורה ובלתי מורכבת,
המעניקה למעיין בו יכולת ללמוד בהד רגה,
תוך בקרה עצמית, את מקורות
השיגוי של לשונו ולתקנם.
עברית בנוי במתכונת דפוס אמריקאית,
המאפשרת למעיין בו לאתר את שגיאו תיו,
תוך ניצול גדלי אותיות שונים
• מרדכי קשתן: עברית — שיפור
הלשון בשיטה רב־גונית; הוצאת מסדה;
395 ענוודיס (כריכה קשה).

בחודש שעבר המשיך שמיר, בניצול
הקנה השירי הרצוץ של בן־יוסף, על-
מנת לתלות עליו את אלונטיות דיגלו
הקרוע — דגל מילחמתו בשירה העברית
העכשווית, שריח הניוון התרבותי נודף
ממנה. בביקורת על קובץ נוסף של בן־
יוסף תחת הכותרת על סף המדבר כתב
שמיר במעריב ( 19 פברואר ) 1982 רשימה
בשם זרעי לחם ויופי, ובאמצעותה המשיך
במילחמתו :
״את פרי הבאושים שיל הפרזה זוז אגו
מקבלים היום במקהלות נכאי־רוח וגיוון,
בתצוגות השחין המתערטל. ייתכן, כי
כבדיקה קלינית אפשר להוכיח, כי אין
זיוף בכל תעודות הנכות המוגשות לנו
בספרותנו ובתיאטרונינו כשנים האחרו נות
— אף כי התפשטות המחלה היא
כולה בסימן אופנה צולחת ומתייחדת —
אכל אם כך הגיעה השעה לאזור אומץ
ולהטות שוב את הכף למען שיווי־המשקל
ושפיון הדעת, הגיעה השעה להתקומם
נגד, עולם אמנותי אמין׳ המותיר אחריו
עקבות של ניוון, שינאה עצמית, שלילת
החיים ושקיעה־לנצח בדמדומי ינקות מפ גרת...״
במילים אחרות, משד, שמיר מציע
לקוראי מעריב ליטול את בן־יוסף, מחבר
ממזרי-שירה אמריקאיים, כתחליף מומלץ

כדי שמשה שמיר יוכל להתמודד בת נופת
השירה המודרנית הנכתבת בישראל,
מצא ואימץ לעצמו דמות אלמונית לחלו טין
בעולם השירה, את ראוכן בן־יוסף•
מזה שנים אחדות הוא מהלל אותו בכל
הזדמנות כמשורר חשוב ומעולה, תוך
שהוא מנצלו על מנת להשמיץ את השירה
הנוצרת בעברית, שירה ששמיר אינו
יכול לשאתה.

ברשימה שפורסמה במעריב ()9.6.78
תחת הכותרת אהבה באור צהריים עושה
שמיר שימוש פוליטי ולא שירי בשורה
פוסטרית של בן־יוסף, הלקוחה מתוך
אחד משיריו ״ציון שבעשן, ניו־יורק
במפה״ שורד, שהיא בבחינת צאצא בלתי־חוקי
להרבה שורות בשירה האמריקאית
בת־זמננו. שמיר מטהר ממזר שירי זה

על היהודים שהם טובי־קוראיהם קבי עה
ששמיר מתעלם בסופה של העובדה,
שאותם יהודים שהם טובי־קוראיהס גם
יזהו בקלי־קלות את האבות המייסדים
של הממזר השירי שבו מדובר.

ליהודה עמיחי, ,נתן זך, פינחס
שדה, עמום קינן, חנוך לוין ואחרים

פוליטרוק־ לאומן שמיר
״שחין מתערטל ינקות מפגרת
וצבעי רקע, כדי ללמוד את אופן התיקון
הלשוני.
עברית הוא ספר שחבל להכביר עליו
ועל מעלותיו מילים. כל שנותר למבקר
הוא להמליץ לקוראים לרכוש אותו, על-
מנת שיבחנו את לשונם, ויצאו נשכרים
ממעלותיו הבלתי נדלות של ספר זה.־

פעם לפני שנים רבות, שכנה אי-שם
במרחב מדינה דימוקרטית, אשר למרות
הקשיים והמילחמות שעברו תושביה,
היתד, פתוחה לסאטירה, ביקורת, הומור.
באותה מדינה שודרה אחת לשבועיים
בטלוויזיה תוכנית סאטירית שנקראה ניקוי
ראש, שמחבריה החזיקו גם מדור־שבועי
בשבועון־נפוץ, מדור שאותו שיכללו ל ספר
שראה־אור תחת הכותרת זו ארץ זו?
אלא שמאז אותם ימים טובים זרמו
מים רבים בירדן. כותרות העיתונים הפכו
למדורי־סאטירה. מהדורות החדשות בטל וויזיה
הפכו לתוכנית ניקוי ראש — וה כאב
שבסאטירד, איבד בהדרגה את ערכו
לעומת הכאב המתיש של חיי היומיום.
באחרונה ראה-,אור בהדפסה חדשה ה קובץ
הסאטירי זו ארץ זו? * בעריכתם
וכתיבתם של: כ .מיכאל, חנוך. מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון ו
דודו
גבע.

המהדורה החדשה של זו ארץ זו?
משולה לספר בעל ערך היסטורי, קובץ,
שלעיתים נדמה למעיין בו כי המדובר
במדינה שהוא לא הכיר מעודו. זה ספר,
שההומור בו צעיר ולא מיקצועי. קובץ
המתחיל בסתיו , 1948 תל־אביב קפה פילץ:
״ישכנו מ לגו סביב לשולחן, עישגו
,מטוסיאן׳ והסתכלנו,על המדינה המוקמת
ב. מיכאל, חנוך מרמרי, קובי ניב,
אפרים סידון ודודו גבע — זו ארץ זו ו
הוצאת דו מינו; (כריכה רכה +רישומים
וציורים רבים וסינורומן באורך מלא).

— ולהמירם בשירה משוללת כל ערך
של ראובן בן־יוסף.
תיסמונת משה שמיר ודגליו, התלויים
על המוט המדולדל ששמו ראובן בו־יוסף,
מעידים על העובדה, הנראית מגוחכת
ב־ : 1982 פוליטרוק פעם — פוליטח ק
תמיד !

לנגד עינינו. פתאום אמר ד״ר מלכיאל
זוארץ ז״ל , :חבר׳ה, הגיע הזמן להקים
עיתון משלנו׳*.
על פני מאות עמודים מאויירים, עמו סים
במיטב הסאטירה של ראשית שנות
השבעים, מובא ספר ההיסטוריה הסאטירי
של אותה תקופה, המסתיים בקטע סחבק
סידון, חנוך, כ .מיכאל, קובי) ,שבו
מספידים המחברים את עצמם וכותבים :
״סחבק נולד. סחבק כגן. סחבק למד.
סחבק על הר. סדבק אהב. סחבק אכל.
סחבק בתג. סחבק חייל. סחבק בקרב.
סחבק נפל. סחבק יפול
זו ארץ זו? הוא ספר של קולקטיב
מחברים, שמחבריו נפרדו איש-איש לדר-

סאטיריקן כ. מיכאל
הגיע עת שימצא
כו. הראשון הפך לסאטיריקן מעולה, ש הגיעה
עת שימצא את האפיק הספרותי
שלו. השני הפך לעורך עיתון, השלישי
והחמישי הפכו למחברי קומיקס־סטריפס
והרביעי למחבר ספרי־ילדים. זו ארץ זו?
אינו הומורסקה של אפרים קישון —
אלא ספר סאטירי מעולה, מעורר זיכ רונות.
כל מי שלא רכש אותו בשעתו,
כדאי לו לרוץ לחנויות ולרכוש עכשיו
את המהדורה החדשה שלו.

אדי מור

? \ 7ך .,שוב מופיע הקוסם
/ /ו \ פנטסטיקו ובמגע
קסמים הכלים
מבריקים, הרצפה
ממורקת,
1 האמבטיה
צחורה, הריפוד והשטיחים 1

נקיים

0 5 £ק 8ט ק ־41-1-

(/\£1.א5ון ס^ואטז

ואס ,, 1 /וזן ז,־טנוטי

ד ד(_ו 1_1 0 -1 0ם 1-10־ד

יי0זי׳*׳1א***00 0*11ז)*״0*1 1

א0ו*.יאוא•*1)0סויזס״י״

פ!טסטיק־הקסם
שבניקיון

פנטסטיק
־ תרכיז ניקוי רב תכליתי,
לרצפה לאמבטיות
1^ / 3ולכיורים, לדלתות,
למשטחי ־פורמיקה
ולשפע שימושים
נוספים.
זיפ ־ תרכיז
שמפו לכלים, מעולה וחסכוני ביותר י מגן על הידיים ון

פורסל ־ תכשיר
פלא לניקר, הברקה

וחיטוי אסלות,

כיורים וברזים.
מסיר כתמים.4 ,
חלודה ואבנית
7״י -משפחת ן, פנטסטיק רעיון מבריק

£1\/1ם £א

מוצרי קדם כשרים לפסחסקדם כימיקלים בע״ם טל 055-31532 .

נו טוב חבר׳ה. במה שנוגע לי כנעל ספורט דברנו כבר מספיק. לא חס וחלילה שאני
עם הלשון בחוץ, או בכושר לקוי או שהסוליות נגמרו לי תחת הרגליים. לא, לא, זה לא!
סוף כל סוף הכבוד מחייב. אלא מהי המתח! המתח הורג אותי!
הנעל הכי אדישה בעולם כבר היתה משתגעת ותאמינו לי, בתור הנעל של מיקי ברקוביץ
באמת צריך עצבים חזקים.
מה זה להיות הנעל של מיקי? שאתן לכם דוגמא קטנה?.*.ס
פעם שכח אותי מיקי בבית והיו חייבים לשלוח אותי ברגע האחרון אחריו, דואר אויר,
מטוסים, אקספרס(כן, כן, לא רק אותי, גם את הנעל השניה) טלטולים, עצבים, אוי.
שלא נדע. אלא מה? מיקי ישחק יחף?
אבל הפיצוי אדוני, הפיצוי. אירופה, נצחונות, ולי, כן גם לי
יש חלק ואיפה כבר לא היינו? ספרד, צרפת, גרמניה, אמריקה, איטלית״אה, כן איטליה, נזכרתי!
גביע אירופה הא? שטרסבורג, מה אגיד לכם, דקה! דקה לא נחתי שם, אלא מה מתברר?
שהאיטלקים כנראה לא כל כך בחרו בנעליים הנכונות, ואחרי המשחק...הצעקות
והדריכות על הראש, והמהומה...מה אני אגיד, אבל מאותו

) ^ 1 1 1ערב(ובזה מודה גם הנעל השמאלית) הייתי
גדול באמת!!!

ג לי ז ה אופי...וזהו.

והפעם ״שלושים ש

ות״ לנעל של מיקי

1ל*ד •3 ^ 1

קי-ג-

^ .כע — ס-3->1ל 1

ע 0 1

אני מנהל סניף חיפה, מאחורי 20 שנות עבודה בבנק ערבי־ישראלי. עשיתי בזמנו את עסקת היבוא
הראשונה של הבנק ומאז צברתי נסיון רב.
אני בוגר אוניברסיטת חיפה למינהל מתקדם לבנקאות, סיימתי את קורסי היבוא־יצוא במרכז
ההדרכה של בנק לאומי, ושולט בחמש שפות העוזרות לי בעבודתי.
עמיתי ואני בכל . 32 סניפי הבנק שלנו עומדים לרשותך.
הכנס אלינו — אנחנו שכנים.

מ ק ערבי ישראלי• השכן שלך.

סלימאן שאהין
מנהל סניף חיפה

בנק ערב עוראל 11111^ ^ 1111^ 11

וידויו שד צד הסרנו:
ך* ניאל גרנות הצליח למגשים את
• חלומם של גברים רבים. הוא הצליח
להביא לאולפנו מאות גערות צעירות ו נאות
כדי להצטלם. חלקן היה מוכן להצ טלם
בעירום מלא, וחלקן בכיסוי טפח.
תוך כדי הצילומים הצליח הגבר נמוך-
הקומה, המתקרב לגיל שישים, לגעת ב עשרות
נערות, ולשכב עם חלק מהן. את
כל מעלליו הנציח הן במצלמה רגילה, הן
במצלמת וידיאו, אשר פעלה כל הזמן,
ללא ידיעתן ע 4ל הנערות.
הוא נעצר אחרי שכמה נערות התלוננו
כי לא שילם להן תמורת התמונות, כפי
שהבטיח. בביתו התגלו אלפי תמונות־
־עירום של נערות שונות, ומאות קסטות
של סירטי וידיאו. לדבריו, התכוון למכור
את התמונות המוצלחות לקטלוג של חברה
בגרמניה, שהוא היה סוכנה בישראל. את י
סירטי הווידיאו ביצע, לדבריו, כדי למנוע
נסיונות־סחיטה מצד הנערות, אם אלה

סיימתי את בחינות הבגרות בבודאפסט
עברתי קורם צילום של שישה חודשים,
אך עסקתי בצילום כחובב בלבד. אחרי
ביקורו של סאדאת בירושלים החלטתי
לעלות לישראל. בין היתר עסקתי גם
בהפצת קטלוג של חברה בשם ארס
רפרנס בישראל. החברה פועלת בשיטה
חדשה, שלפיה יכול כל אחד לבחור לו
מתוך האלבומים הללו בצילומים הנראים
לו ולהזמינם לפי מיספר קטלוגי. בקטלוג
יש צילומי נערות בביגדי־ים ובעירום
מלא.

1111

״גישקמי את
אגר־מינף׳

יו צילומים של נערות ישראליות,
כי הורגש מחסור בהן. אז פירסמתי את
המודעות בעיתונות והצעתי תמורת תמו־
רט דעוכב
איתיין
,; 11111״ !

צלם גרנות על ספסל־ הנאשמים
איני מעשן, איני שותה. אני מצלם ואני נזקק לנשים...״
יטענו בעתיד כי הוא אנס אותן, או ביצע
בהן מעשים מגונים בניגוד לרצונן.
אחרי חקירה מאומצת של המישטרה,
שחזתה בכל הסרטים והתמונות, החליט
הפרקליט אברהם לנדשטיין להגיש כתב־אישום
נגד גרנות על עבירות של מידמה,
סחיטה באיומים, וכן על מעשה אחד
של בעילת קטינה. שמונה חודשים יושב
גרנות בכלא מאז מעצרו, ומישפטו טרם
הסתיים.
הנאשם וסניגורו ,׳צבי לידסקי, טוענים
כי הוא חף־מפשע ולא ביצע כל עבירה.
״מדינה דמוקרטית כמו ישראל אינה
יבולה להתנהג כמו איראן ישל חומייני,״
טען גרנות בלהט, ובעדותו נשא נאום־
סניגוריה נלהב על עצמו.

להלן עדותו:
אני במיקצועי מהנדס לפיסיקאי. למדתי
בהונגריה ובגרמניה. עבדתי כמהנדס ראשי
בהונגריה. נמלטתי משם אחרי מהפכת
1956 ועברתי לגרמניה. השתתפתי במהפכה
והייתי מפקד המחוז השישי בבודאפסט
בדרגה קולונל. אחרי המהפכה דנו אותי
שם למוות בהיעדרי, כשהייתי כבר בגר מניה.
אני
מצלם כבר כ־ 40 שנה. אחרי ש
נות
טובות בתחילה 5000 לירות, ואחר־כך
6000 לירות.
הייתי זקוק לתמונות אירוטיות וסכסו־אליות,
כי בתמונות באלבום מצולמות רק
בנות במצבים אירוטיים. אלה אינן תמו נות
לגני-ילדים או לאנשי-דת, אלה תמו נות
למבוגרים המעוניינים בשעשוע של
מיו.
זאת לא פורנוגרפיה, כי לא מצולמים
כאן ביצועים של אקט מיני. המטרה
היא הנאה אסתטית של הצגת הגוף.
כבר לפני 500 שנה צייר ליאונרדו דה*
וינצ׳י ציורי נשים במצבים אירוטיים
של עירום. לכן לא היה זה מתקבל על
דעתי שמדינה דמוקרטית בישראל תאסור
צילומים באלה. בייחוד שבישראל אפשר
לראות צילומים של נשים ישראליות לא
רק בעירום ובאקט מיני, אלא צילומים
פורנוגרפיים ממש4 .
בזמנו לא ידעתי כלל עברית, והשיחות
עם הנערות בטלפון נוהלו על־ידי מזכירתי.
היא הסבירה לבחורות כי אנו מעוניינים
בצילומים עם הבעה אירוטית. הראינו
להן את התמונות באלבום והסברנו כי
נוכל למכור את התמונות ירק אם הן
דומות בהבעתן לאלה שבאלבום. הרבה
בנות לא הסכימו ועזבו. באו אלי

כ־ 800—1000 בנות. יותר מלס/ס 50 מהן עזבו
מיד. אלה שהסכימו עקרונית להצטלם
קיבלו לעיון את האלבום שלנו, שבו
היו גם תמונות־עירום כפי שאני רוצה
אותן! .ס/ס 50 נוספים של הבנות עזבו
אחרי עיון באלבום זה.
אני התכוונתי לשלוח לגרמניה צילומים
של בנות בכיסוי מטפחות. גם צילומי
הבנות באלבום הגרמני בבגדי-ים אינם
פחות איירוטיים בהבעת־הפנים מצילומי
העירום. כיסוי המטפחות מיועד לשתי
מטרות ( :א) הביקיני הוא לא תמיד בצבע
המתאים לבחורה המצולמת( .ב) גיזרת
הביקיני לא יתמיד מתאימה.
אילו רציתי לצלם בביקיני, הייתי זקוק
למאות דוגמות של ביקיני בצבעים ובמידות
שונים. לדעתי, כיסוי המטפחות משרת את
המטרה׳ וגם הביקיני המקורי היה שתי
מטפחות, אך הדבר השתנה בתהליכי
התיעוש.
אמנם, כל בת בגיל 18—20 היא חיננית,
אך לא כל בת היא פוטוגנית. כדי להגיע
לאפקט הדרוש של אירוטיות יש צורך
בנס״ון מצד הבנות. כי כמו שחקנית על
הבימה היא בלחץ, ולא תמיד מגיעה
לתנוחה ולהבעה האירוטית הנדרשת. תפ קידי
היה יותר קשה כשהייתי צריך לצלם
בכיסוי מטפחות ולא בעירום מלא.
עד כמה שידוע לי, הייתי היחידי בארץ
ששילם לבניות מתחילות עבור צילומים.
צלמים אחרים דורשים מהבנות תשלום
של 20 אלף לירות ויותר עבור צילומים.
90 אחוז מהבנות היו באופן מוחלט
מתחילות. היו לי קשיים להשיג את
האפקטים הדרושים בגוף ובפרצוף. בצי לום
העירום מסתכלים על גופה של
הנערה ועל מקומות מסויימים בו, ואילו

בביקיני עיקר תשומת־הלב מופנית לפנים.
חשובה גם תנוחת השדיים, והאפקט של
הפיטמות. אפקט של פיטמות מזדקרות
לא יכולתי להשיג אצל בינות אלה ללא
השפעה מצידי. אפשר לראות בשתי ה תמונות
(מציג תמונות) את ההבדל בין
תצלום של בת מגורה ובלתי־מגורה. דהיינו
לפני ואחרי הגירוי. אני בחירתי לצלם
במצב של התרגשות מינית. הבאתי בנות
להבעת תשוקה בפנים על-ידי לטיפות,
ואם זה לא הספיק — על-ידי נשיקות,
ואם גם זה לא הספיק — אז לפעמים
גם על־ידי מגע מיני. לפני כן שאלתי
אותן אם הן מסכימות לכך, ורבות, שלא
הסכימו, עזבו.
אלה שגיריתי בצורות שונות הסכימו
לכך. רוב הבנות ידעו קצת אנגלית וכך
הסברתי להן, אבל למדתי גם כמה ביטויים
שימושיים בעברית. למשל :״אם את רוצה,
גם אני רוצה, ואם את לא רוצה, גם אני
לא ירוצה.״ היו!בנות שנגעתי בפיטמותיהן,
וכאלה שנשקתי את פיטמותיהן כדי ש-
הפיטמה תעמוד. אז נגעתי באיבר־ימינן
או נישקתי אותו.
השתמשתי גם באמצעים קוסמטיים לגוף
ולפנים. למשל, לשתי נערות קניתי מישחה
מיוחדת כדי לכסות בה פצעים בפנים
ובגוף. זה סוג של מייק-אפ.

דמי
לא־יחריץ
אחד מתצלומי הווידיאו רואים
שהפסקתי מגע מיני באמצע והתחלתי
(המשך בעמוד )82

1ו הי דמותו של דני ברמן -האיש שרימה
את האוניברסיטה -״המציא״ מישהה נגד קרחת -
וסיפק למרידור את הרעיון ששיגע את המדינה

ר פעם ידע דני ברמן שהוא חייב
י י להצליח. הוא הלד לפגישה שאולי
תתברר ׳כחשובה ביותר בחייו, עם אדם
שהוא משיכמו ומעלה ,״טייקוך אמיתי
שיכול להזיז דברים. עד לאותו בוקר
צונן בינואר 1981 היו חייו של הגבר
קצר־הקומה והמקריח מסכת ארוכה של
תיקוות מרקיעות־שחקים ונפילות מכאי בות.
מעתה עמד הכל להשתנות.
כאשר סיפר דני ברמן, ביום שבו
נחשפה זהותו, על פגישתו הראשונה עם
יעקב מרידוד, הוא היה נרגש ומתוח.
מצבי־רוחו השתנו במהירות. רגע אחד
הוא דיבר במישפטים קצרים וקצובים,
כמדען המרצה לפני כיתת־סטודנטים. רגע
אחר־בן־ היה מתפרץ, כשקולו עולה לטונים
גבוהים. אחר־בד היד נרגע׳ מהסס, בוחר
בזהירות את המילים.
המתווך היה אברהם שכטרמן, איש הנה לת
תנועת־החרות ואחיי של אלוף (מיל׳)
הרצל שפיר. איש־העסקים שכטרמן, מהנדס
במיקצועו, הביא את ברמן לפגישה עם
מרידוד במי׳שרדו ברחוב בן־יהודה בתל-
אביב. שכטרמן התלהב מרעיונותיו של
ברמן. זה אולי לא ׳מפתיע — שכטרמן
עימד בראש הפרוייקט של תעלת־הימים.
מלבד ההמצאה המיסתורית של מרידיר,
זהו אולי הפיל הלבן הגדול ביותר ב־תולדות
מדינודישראל.
השידוך בין ברמן ומרידור נראה לי
מתאים. שכטרמן היה שותפו של מרידוד
במטה אצ״ל בין 1938ו 1943-והוא מכיר
את מרידור גם מחברותם הממושכת ב־תנועית
החרות. הוא ידע שמרידור אוהב
רעיונות ׳נועזים ׳והימורים גדולים.

עד עתה נגעיו לפרטי הביוגראפיה הפרטית
והאומללה שליו עצמו.
לראשונה נחשפה פרשת הסתבכויותיו
של דני ברמן בסידרת־כתבות שפירסם
העולם הזה ( )2060 ,2057 ,2056 בשנת
. 1977

כד תואר כרמן כאחת הבתכות,
שנכתכו זן ל־ידי משה מאור:

דני ברמן, מהיר המחשבה והדיבור, הוא
ארכיטיפוס של דמות הפרופסור המפוזר.
הוא ביעל ידע מדהים בתחומים מדעיים

בתואר לא זכה. תוך תקופת לימודיו שי מש
גם כמורה לפיסיקה, כימיה ׳ומתמ טיקה
בגימנסיה שלווה בתל־אביב.
ההשתלמות שלו במיסגרת לימודיו היתר,
בתחום האוקיאנוגרפיה. במיסגדת זו הש תתף
גם במישלחיות מחקר ומיפוי אוקי-
אניוגרפי בים־התיכון ובים־סוף. באחת מ צלילות
העומק שלו אירעה ליו תאונה והוא
אושפז בבית־חולים לתקופה ארוכה. כ תוצאה
מכך לא סיים את בחינות-הגמר
ולא זכה בתואר האקדמי הנכסף.

מתקפלים״

צלילה

בן העח־כן
^ וא לא ח תאכזב. הפגישה עלתה
י 1יפה .״היה לו בעיני מעמד רציני
מאוד״ ,אמר השבוע ברמן על מרידוד.
הפגישה הראשונה ארכה שעה וחצי.
ברמן נתן למרידור לעיין בדו״ח כתוב ש הכין,
וסוכם בין השיניים שאם יהיה ל-
מרידוד עניין בהצעה, תתקיים פגישה נוס פת.
חלפו
כמה שבועות, והתקיימה הפגישה
השנייה. זו היתה מעשית הרבה יותר מן
הראשונה. מרידוד הבהיר לברמן שיש לו
עניין רב בהמצאה. גם בפגישה זו נכחו
אנשים נוספים .״אם יש לזה גם עשירית
אחוז סיכוי — אני הולך על זה,״ אמר
מרידוד לברמן.
השיניים חתמו על חוזה, שבו נקבע מה
יהיה גודל ההשקעה של כל אחד מהשותפים,
וסוכם לשמור סוד. מעתה התחילו
העניינים להתגלגל במהירות רבה.
במקום שנשמר בסוד כמוס — מחמת
״המרגלים״ הדמיוניים — נשכר מיבנה
מתאים. ארבעה אנשים עבדו בשכר מלא:
דני ברמן עצמו, יצחק שבטרמן, בנו של
אברהם שכטרמן, אלי מור, שהיה עוזר
למדען הראשי במישדד-האנרגיה, ומהנדס
בשם שאול ליבנה.
פגישות מסוג זה, בין ממציא ובין איש-
עסקים המעוניין בהמצאה, מניבות לא
פעם פירות מבורכים. אך יעקב מרידוד
אינו איש־עסקים רגיל. הוא קודם כל
מהמר, שההימור עצמו מעניין אותו הרבה
יותר מן התוצאה (ואת עמודים )7—9
ואילו ברמן אינו ממציא רגיל. בניגוד לידי עות
שהדליף מרידוד, מעולם לא רשם ברמן
פטנטים על חלקים אילה או אחרים מ־המצאתו.
ההמצאות העיקריות של ברמן

הוא טוען ישעבד במיקצועו כאוקיאנוגרף
במוסדות שונים, אך אינו נוקב בשמם.
הפרשה הפלילית שבה הסתבך דני ברמן
מבהירה את העובדות באשר לפרק קצר
בחייו. בדיוק כמו בפרשת מרידוד׳ הוא
הופיע גם בפרשה זו בדמות כפולית־הפנים
של נוכל וקורבן.
עניינו של העולם הדה בפרישה התעורר
בעיקבות פרשת פריצה למגיריותיו של
דני ברמן, במישרדי חברת מיבר מהנדסים,
שהייתה בבעלותו ייחד עם שותפו,
מנחם מילר. ברמן ומילר היו שותפים ב חברה
נוספת, בשם איטילשקו, ששכנה
באותו בניין. היו להם לפחות שתי חברות
נוספות: שירז וימים.
את הפריצה למגירותיו ביצע חוקר פרטי
בשם גדעון קדמן, שביקש להיות שותף ב־איטילשקו,
אך נדחה על־ידי השותפים.
אחר־כך הסתבר שהפריצה נעשתה ב-
מיסגרת חקירה, כביכול, שניהל קדמן
אחרי שדני ברמן נראה מסתובב בקמפוס
התל־אבייבי כשהוא נושא דרגוית רב־סרן,
בעוד שדרגתו במילואים היתד, של טוראי.

המהנדס יצחק ׳שכסרמן, בנו של המהנדס איש־חרות, אברהם
שכטרמן, ששידך בין ברמן ומרידור, מסביר את ההמצאה.
למטה: דני ברמן ליד ,.המכונה״ בתוכנית־הטלוויזיה, שצולמה לפני שהתגלתה זהותו.

רבים. הוא מבריק ובעל אינטליגנציה בלתי
רגילה. יחד עם זה, הוא תמים ותימהוני
בתחומים שונים, ואפילו מנותק לעיתים מ המציאות.
כבר
בעת לימודיו בביית־הספר התיכון
עירוני א׳ בתל־אביב התגלה דני כמוכשר.
הוא המשיך בלימודים אקדמיים בפקולטה
למדעי-הטבע באוניברסיטה העברית ב ירושלים,
במסלול ישיר לתואר מוסמך.
את בחינות־המעבר סיים בהצטיינות, אולם

עד כאן התיאור בוזעולם ׳הזה.
אחרי פרק זה בחייו מתחילה הביוגרא פיה
של דני ברמן להיות לוטה בערפל
כבד של גירסות סותרות. אחת מהן היא
זיו שלו עצמו. כשנוח לו הדבר, הוא
מציג את עצמו כבעל שלל תארים אקד מיים
ממקומות שונים בעולם, בעיקר מ בריטניה
ומארצוית־הברית. כאשר הוא מר גיש
שהטבעת סביבו מתהדקת, הוא טיוען
כי מעולם לא אמר שהיו ליו תארים כאלה.

דמן גייס לעזרתו את אחד משותפיו
\ /של ברמן בחברת איטילשקו, אלקנה
מינסקי. מינסקי לבש מדים של חיל־אוויר
ודרגות סמל ראשון, והשניים, בחברת סמל
נוסף, שהיה חוקר צבאי, הפעילו לחץ על
ברמן וחקרו אותו.
תוצאת החקירה: דני ברמן ושותפו,
׳מנחם מילר, ויתרו על המניות שהיו להם
בחברת איטילשקו והעבירו אותן ללא ׳תמו רה
לקדמן. זה נסע אל מפקדו במישטרה
הצבאית כדי להודיע ליו כי אין עניין ב המשך
החקירה, ואפשר להרפות מברמן.
שנתיים לאחר מכן התברר כי הקורבן
הוא גם נוכל. במישפט שהגישה אוניבר סיטת
תל־אביב נגד דני ברמן התברר
מדוע התעניין כל־כך גדעון קדמן בחברת
איטילשקו. דני ברמן זייף מיכתב, שנשלח
כביכול אל ד״ר ברמן מאת רב־סרן דימ יתי
בחיל־האוויר. במיכיתב זה הזמיו חיל־האוויר
מחברת איטילישקו ״בתים מתקפ לים״
.בהזמנה מצויינוית 600 יחידות ב סכום
כולל שיל 36 מיליוני ליריות. קדמו,
שקרא את המיכתב המזיוייף, נפל בפח,
וסבור היה שכדאי להתאמץ כדי להשתלט
על חברת איטילישקו.
אך לשם מה היה צריך ברמן לזייף את
המיכחב ז
התשובה נעוצה במערכת היחסים שהת פתחה
בינו ובין הפקולטה לקולנוע ב אוניברסיטת
תיל-אביב. הפרופסור משה
לזר, שהיה אז ראש־הפקולטה, התרשם
משטף־הדיבור של ברמן, שללא קושי
רב ידע להציג את עצמו כמומחה לכל
עניין. לזר הזמין את ברמן לעבוד כיועץ
טכנולוגי לפקולטה, במיישרה מקבילה לזו
שיל מרצה בכיר.
אחר־כך נודע לליזר כי לברמן יש כמה
וכמה חברות, שהוא נוהג להזמין דווקא
אצלן את הציוד שהוא זקוק לו, כדי ל הקים
את התשתית הטכנולוגית של החוג
החדש לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב.
כדי להצדיק את ההזמנות מן החברות
האלה דווקא, ביקש ברמן להעניק להן
תדמית רצינית. ומה יכול להיות רציני יו תר
מאשר הזמנת־ענק מחיל־האוויר ה ישראלי,
הידוע באיכות הגבוהה של דרי שותיו
הטכניות?

הקדחת
לא הצמיחה
ך* מיש פט שנפתח נגד ברמן ב1976-
י י הסתיים לפני שנה וחצי. הוא הורשע
בשלושה סעיפי-אישום, וזוכה מאשמה ב סעיף
רביעי. היסוד העיקרי של הסעי פים
שבהם הורשע: התחזיות. הוא התחזה
כבעל תואר דוקטור. הוא התחזה כקצין
בדרגת רב־ם רן, הוא התחזה כקצין בחיל-
האוויר.

הפרשה אימללה את מישפחת ברמן
חשוכת־הילדים. דני ברמן ואשתו זיווה
ביקשו לאמץ ילד, אך חשיפת מעלליו של
המתחזה חיסלה את הסיכויים לכך.

דני ברמן, בשעה ש עם חשבוע שוחח
״העולם
הזה״ .האם
הוא מאמין באמת ב-
״המצאה״ שבה הצליח
להלהיב את יעקב
מרידוד ז

על מעשיו של ברמן במשך השנים
שחלפו עד שהגיע אל מרידוד, יש
גירסות שונות. על־פי גירסתו של ברמן
עצמו, ביצע בהצלחה עבודות שונות למען
מזמינים מוסדיים גדולים וחשובים, ולא
היו תלונות על עבודותיו. ברמן מספר כי
ערך סקר יעל פליטת־קול של מטוסים, ו עשה
עבודות למען בית־הלוחם בחיפה.

למנהל בית־הלוחס, ייוסף לוטנברג, יש
גירסה אחרת :״אחרי שנשלח אלינו׳ עם
המלצה של מישרד רציני, אני זוכר איך
שהוא נכנס לאולם, טייל לאורכו ולרוחבו,
דפק בקירות ועשה מהומה גדולה. לבסוף
רץ לקצה האולם, מחא כף׳ ואמר: יש

בעייה רצינית, יש בעייה רצינית של תהו דה.
״הוא
הציע לשנות את מיבנה האולם
ולצפות את הקירות בפח. שינויים כאלה
היו כרוכים בהוצאות עתק. קראתי ל ארכיטקט,
והוא מצא שביעצותיו של ברמן
אין ממש, וחבל להוציא אגורה שחוקה,
וכך חוסל כל העניין. אני לא זוכר אם
קיבל כסף, אבל אם קיבל, אז רק עבור
הביקור.״

הרדיו, העיתונות, כולם שמים עלי מלח,
פפריקה ופילפל ומטגנים את הקציצה מכל
צד. עשיתי רע למישהו? גנבתי כסף של
מישהו?״
בדיוק כמו פטרונו הגדול מרידור, גם
ברמן הוא פטריוט. כאשר הוא נשאל מדוע
לא פנה עם רעיונו לחברה גדולה בחו״ל,
שם אין עברו ידוע, הוא טוען שרצה להש איר
את ההמצאה ברשות העם היהודי.
מדוע אם כן פנה לאיש־עסקים, ולא ל־

כ״פסיכופאת״ ,כשהסיווג הקליני הוא ״מת חזה״.
טיפוסים
כאלה ידועים היטב בפסיכו לוגיה.
אלה הם, בדרך כלל, אנשים בעלי
הופעה בלתי-מרשימה, המבקשים להרשים
בדרך אחרת: על ידי זריקת רעיונות מבריקים.
אנשים
כאלה מתחזים כבעלי ידע ו רעיונות,
שבדרך כלל אין בהם ממש, אך
הם מרשימים את הזולת. יש להם כושר-

.אני עכשיו הקציצה הבי טונה במדינה. מדם שמיס 711׳
מלח, פפריקה ובידנו ומטגנים את הקציצה ננ ד צו

ו י - 1 1 1 / 11

דני ברמן צולם לרא שונה
ב־ 1977 מל־ידי

צלם העולם הזז ליד נזישרדי המערכת.

אחד האסונות הגדולים של דני ברמן,
טוענים דווקא ידידיו׳ הוא כושר־הביטוי
המעולה שלו. הוא מסוגל לשכנע כל אחד
בכל דבר .׳לפני כמה שנים שיכנע ברמן
עורך־דיו ידוע ובעל מעמד וממון, שכדאי
לו להשקיע במישחת־פלא, המצמיחה שי ער
בראשם של גברים קרחים. בכיסו של
עורך־הדין נבעה חור גדול, אך ׳שום שיער
לא צמח.
תחום־פעולה זה, של הצמחת שיער על
גולגלות גברים קרחים, מאפיין ממציאים-
נוכלים.
ידידיו מנסים להגן עליו. אחד מהם
אמר :״דני אינו רמאי. הוא אדם חולה.
יש לו רעיונות שבתיאוריה הם נראים
אמינים לגמרי ובני־ביצוע, אבל כשמתחי לים
ליישם אותם, אין אפשרות להביא או תם
לכלל מימוש. בשטף־הלשון שלו הוא
מסוגל לשכנע מדענים ואנשי־מיקצוע ב הוכחות,
סגורות, כמו שאומרים, ואז הם
נופלים בפח. קשה לדעת אם התארים
שהוא טוען להם נמצאים ברשותו, אבל
ברור שהוא עצמו מאמין בהם.״
זהו האיש שהפיל בפח את יעקב מרי דוד.
אך מרידוד הרחיב את הפח, הגדיל
אותו והעמיקו. ברמן, שיש לו מושג
כלשהו בענייני מדע, לא דיבר מעולם
על המצאה השווה בחשיבותה להמצאת ה גלגל,
או חיסול בעיות־האנרגיה של העו לם.
אלו היו תרומתו של מרידוד עצמו
לפרשה המדהימה. אך לא עלה בדעתו של
ברמן לעצור את מרידור, או לומר כי אין
לדבריו שחר. המתחזה־הנוכל ברמן לא
רצה לשחוט את האוהד, השמנה והגדולה,
המטילה ביצי־זהב.
עכשיו, אחרי שנחשפה זהותו, יש לברמן
הרגשה שבגדו בו. הוא ינסה לתלות את
קולר הכישלון בכך שמגזימים בחשיבות
העבר הפלילי שלו, ולא מתייחסים לעיקר
— המצאתו.
הוא מרגיש נרדף ׳ואומלל :״אני עכשיו
הקציצה הכי טובה במדינה. הטלוויזיה,

חברת החשמל למשל, או למישרד־האנר־גיה?
על כך אין לברמן תשובה.
לא יחלוף זמן רב עד שדני ברמן ייש כח,
אולי לזמן מה. יתכן שיצוץ שוב
כשנדמה יהיה לו שהזירה כשרה לכך —
אולי בתחום אחר, אולי בזהות אחרת. הוא
אינו אשם בהצהרות המפוצצות של מרי דוד,
אך אין ספק שהוא נתן לשר-העל
׳לענייני כלכלה פיסת חבל ארוכה למדי,
פסיכולוג קליני, שהתבקש השבוע לחוות
את דעתו על מיבנהו הנפשי של ברמן,
לאור הידוע עד כה, לא היסס להגדירו

שיכנוע רב. הם גם מומחים בגילוי הנוש אים
המעניינים את הזולת ובאיתור צורכיהם
ושאיפותיהם, כך שהם מסוגלים לספק
לכל אחד את תרופת-הפלא שהוא נכסף

האם איש כזה מאמין בעצמו לבה שהוא
מבטיח לזו ל תו דעת הפסיכולוג: לא.
כאשר הם נכשלים בסופו של דבר, הם
תמיד מוצאים תירוץ לכישלון שאינו
תלוי בעניין עצמו. במיקרה זה: הוא הוכ של
על־ידי חטאיו בעבר, או על־ידי הפט פטת
של מרידוד.

במהדורת 1979 של הספר ״מי ומי כישראל״ מופיעים כזה
אחר זה ארבעה אנשים ששם־מישפחתם, כשמו של הממציא
המתחזה. דני כרמן ( )46 תואר על־ידי פטרונו מרידוד כאיש כעל
ידע מוסיקלי רב, ככעל השכלה כאוקיאנוגרפיה, כממציא כתחום
האנרגיה ובאיש דתי כעל ידע רב כמסורת היהודית. ארכעת
האנשים ששמם כרמן הם :
כרמן כוריס. מוסיקאי, מרצה בכיר באקדמיה למוסיקה
על-שם רובין בתל־אביב ובאקדמיה למוסיקה על־שם רובין ב ירושלים.
נולד ב־ 1948 במוסקבה ...קיבל פרם בתחרות הבינלאומית
למבצעי מוסיקה מודרנית, הולנד. 1974 ,
ברמן מומם. ד״ר לפילוסופיה; מדען בכיר, מעבדה לחקר
הכינרת ...חוקר־אורח במכון סקריפס לאוקיאנוגרפיה, קליפורניה...
פירסם מחקרים ומאמרים בפיסיולוגיה של חיידקים וצמחים,
אוקיאנוגרפיה, ביוכימיה ועוד.
כרמן יצחק. חבר הכנסת התשיעית ...מנכ״ל חברת ויליס,
אוברלנד וקייזר, חיפה. עורך־דין בפרקפטיקה פרטית( .היוס
שר האנרגיה).
כרמן מורטון־מאיר. רב, ד״ר ...עורך־מישנה, אנציקלופדיה
יודאיקה ...חבר ועד המערכת למוסיקה על־שם טארג בירושלים.

״הן ר צו לשכב אי תי!״

_ הפשע המס שדם
(המשך מעמוד )69
גם במיקרים שבהם מזוכים נאשמים
שביצעו את העבירה, אין הם ממהרים
להתגאות בכך מחשש של סטיגמה חברתית,
או של הטרדה מישטרתית. ולכן מעטים
מאוד המיקרים שבהם יצא אדם זכאי
והכריז ברבים שהוא האשם.
אך המציאות עולה על כל דמיון, וסיפור
כזה התרחש בבית־המישפט המחוזי בירד
שלים לפני כחודשיים. המיקרה אומנם לא
היה כה דרמאתי כמו רצח, אך שם עלה
נאשם, שזוכה בדין, על דוכן־העדים ב-
מישפט אחר, והעיד בריש גלי כי הוא אשר
ביצע את העבירה שיוחסה לו, ומכיוון שאין
כל אפשרות להעמידו שנית לדין, סיפר
את כל סיפורו בבית־המישפט.
הדבר קרה ביולי . 1980 אלמוני פגע
בחנווני ירושלמי בשם חליל כסוואני,
ושפך עליו חומצה גופריתנית. פניו של
הנפגע הצטלקו והוא איבד את מאור־עינו
הימנית. האלמוני נכנם לרכב שחיכה לו
ליד החנות וברח מהמקום עם שני שותפיו.
המישטרה חקרה ועצרה שלושה אנשים,
אחד מהם קטין יליד , 1962 אשר לו יוחסה
שפיכת החומצה. שניים מן החשודים הודו
בביצוע העבירה, אד כאשר הובאו לבית-
המישפט והואשמו כדין, חזרו בהם מהוד-
אותיהם, וטענו כי אלה נגבו מהם בכוח
ובאלימות.
עוד הם עומדים לדין, והמישטרה חשפה
חומר נוסף, ועצרה שלושה אנשים אחרים,
וייחסה להם את ביצוע החבלה החמורה

תמישטוה טענה נ׳
הקטין שנו חומצה
על כניו שר חנווני.
הקטין זונה בדין,
1המישט רה תבעה
אחרים. סניגורם
הזמין אח הקטין
ורונן העדים וזה
אמר, :אני שפכתי!,
בכסוואני. גם שיניים מתוך שלושת הנא שמים
החדשים הודו באשמה, והפרקליטות
ביטלה את האישום נגד השלישיה הראשו נה.
אך מכיוון שמישפטם כבר היה בשלב
מתקדם, זוכו כל שלושת הראשונים לפי
דיני הפרוצדורה.
כאשר נפתח מישפטם של שלושת הנא שמים
החדשים בתיק פלילי ירושלים
,573/80 לפני השופטים אלעזר הלוי, יהודה
וייס ועלי נתן, חזרו בהם כל שלושת הנא שמים
החדשים וכפרו באשמתם. גם הם
טענו כי הודאותיהם נגבו מהם בכוח
ובמכות. מישל סבא, שנאשם כמי ששפך
הפעם את החומצה, יוצג על־ידי עורך־הדין
הצעיר נחמן בטיטו.
הסניגור עשה צעד מקורי. הוא הזמין
כעד־הגנה במישפט את הקטין שיצא זכאי
בתיק הקודם. על דוכן העדים הסביר לו
כי מכיוון שיצא זכאי, אין כל דרך להגיש
נגדו מישפט חדש, ולכן יוכל לומר את
האמת בחסינות מוחלטת. הקטין הרהר
בדבר, והחליט. הוא פתח את פיו והודה
בבל.
בחקירה שנערכה על-ידי עורך־הדין
ישראל הייק, סניגורו של נאשם אחר
בתיק אמר הקטין :״בפעם שעברה לא
ידעתי שהתיק נסגר. בפעם שעברה אנשים
הפחידו אותי ואמרו לי שאני אלך למאסר
עולם ל 25-שנים. אבל האמת שאני הרבצתי
לחליל, ואני עשיתי הכל, אני זרקתי עליו
את מי-האש!״
בית־המישפט שמע את עדותו של רד
מזוכה, וכן נודע לו כי מישפחתו של
הנמוכה אומנם ערכה סולחה עם מישפחת
הקורבן ושילמה לו כסף כפיצוי. ביוד
המישפט השתכנע כי העבירה בוצעה על־ידי
השלישיה הראשונה שזוכתה כבר
קודם, ולכן זיכה גם את שלושת הנאשמים
שעמדו לפניו. הסניגורים בטיטו, ראובן
שרגיל, הייק ואבו עטה, עשו היסטוריה
׳מישפטית.

82 0

(תמשך מעמוד )79
לצלם. בכד הדגשתי כי חשוב לי יותר
הצילום עצמו, ולא המגע המיני. כשראיתי
מבע־פנים שהתאים לי, הפסקתי את המגע
והתחלתי לצלם.
מטרת צילומי הווידיאו היתה להגן על
עצמי. ב־ 1974 הואשמתי בגרמניה בשני
נסיונות־אונם. הייתי ידוע למדי בגרמניה.
חברה שלי, שלא רציתי לשאתה, האשימה
אותי באונס תחת איומי אקדח. זוכיתי
ללחוטין בבישפט, וקיבלתי פיצויים בסכום
גדול. אבל מאז פחדתי כמו ילד שניכווה
ברותחין.
התחלתי ישוב בפעילות מסוכנת זו ב ישראל,
מכיוון שאחרת הייתי צריך
להיכנס לממזר. אילו בגרמניה היו לי
צילומי וידיאו, לא היה העניין מגיע
כלל למיישפט. גם כאן, לולא צילומי
הווידיאו, היו מעמידים אותי לדין על
אונס. כי גם כאן הרבה בנות שכבו איתי,
ורק על־ידי צילומי הווידיאו יכולתי ׳להוכיח
את הסכמתן. הסרטה בווידיאו היתר. ה ביטוח
שלי. כמו שרופא גינקולוג אינו
בודק אשה לבדו, כך גם אני לא הייתי
מוכן להיות בנוכחות בחורות בלי עדות
של סרט.
כשהתחלתי לצלם כאן בארץ, בתחילה
לא היה ילי וידיאו. פעמיים עמדתי בפני
סחיטות במהלך עיסוקי המיקצועיים. מיקרה
אחד היה של בחורה, שהצילומים שלה
לא הצליחו. היא אמרה שתתלונן במיש-
טרה על אונם אם לא אשלם לה 4000
לירות בערך. פעם שנייה זה היה גבר
שחברתו היתד. אצלי. הוא איים עלי
במעשי־אלימות, נוסף להלשנה. בשני ה־מיקרים
שילמתי להם דמי לא־יחרץ. אז
הפסקתי את פעולותי לשלושה חודשים,
עד שקיבלתי את המכשיר מגרמניה. אחר־כך,
כאשר ניסו לסחוט ממני, הצגתי
להם את הסרט, צחקתי וזרקתי את ה בחורה
החוצה.

ידעו מתי אני מצילם, כי השתמשתי בפלאש
לצילומים. יתכן שאצל חלק מהבנות זזו
המיטפחות בזמן הצילום, כי הן היו
מתחילות, אבל כאשר העידו במישטרה,
התביישו במעשיהן, והמציאו כל מיני
סיפורים.
אילמלא צילומי הווידיאו היו בוודאי
בחורות שהיו מאשימות אותי באונס, אך
סרט הווידיאו מונע מהן לעשות זאת. אם
היו ביניהן קטינות, אני לא ידעתי על
כך. היו ילי אפשרויות רבות לקיים יחסי-
מין עם מאות צעירות, אבל אני לא
אוהב לקיים יחסים עם קטינות. איני פועל
נגד החוק. אחת הנערות אמרה גם לי
וגם למזכירתי כי היא בת 17 וחצי,
אבל היא נראתה יותר מבוגרת. הבחורות ורבות מהן לאורגאזם בדרך בלל
הוא אוהב
חברתו.

נהנו משיטת הגירוי שלי,
הגיעו בפעם הראשונה בחייהן
איתי. הגבר הישראלי הוא
חייל טוב ופטדיוט טוב, אך
את מכוניתו יותר מאשר את

כמו דרייפוס
__ בזמנו
י 6א!? אחת מהכנות לא גרמתי נזק.
* לכל אלה שתמונותיהן הצליחו, שלחתי
את התמונות. לא הדבקתי אותן בעגבת
ולא אנסתי אף אחת. בתחילה, המישטרה
ניסתה להדביק לי אונם, אבל כשזה
לא הלך המציאו את המירמה הזאת. אם
אני צריך סכם אני יכול לקנות זאת,

אעשיתי כל שימוש בסרטי *
הווידיאו, ויש כאלה שכלל לא ראיתי
עד היום. לא הצגתי סרטים אלה ולא
הראיתי אותם. אבל הראיתי סרטים פורנו גרפיים
מיקצועיים, שייבאתי מחוץ־לארץ.
לא מכרתי סרטים אלה ולא העברתי אותם
לאף אחד. סרטי־וידיאו שהוסרטו בהסכמת
הבחורות, הייתי מציג בפני שנינו ואנחנו
הסתכלנו בהם, אני !והבחורה.

שילמתי לכל הבחורות שהגיע להן.
לחלק שילמתי בשקים ולחלק, שרצו להי שאר
אלמוניות, שילמתי במזומן. אני לא
רמאי, ולא היה לי צורך לרמות מישהו.
אני היחיד בארץ שנוהג לשלם עבור
תצלומים של מתחילות. שילמתי ל־15—20
אחוז מהבנות.
אילו רציתי להשיג הנאה מהבנות, הייתי
יכול להשיג זאת תמורת תשלום ׳וללא
צורך ברמאות, כי יש לי כסף. נוסף על
כך שילמתי גם לבנות שלא שכבתי איתן
כלל. כאשר אני זקוק למשהו אני קונה
זאת. אני משוגע ׳לתמונות. זה ההובי שלי
מזה 40 שנה. איני מעשן, איני שותה,
אני מצלם. אני גם נזקק לנשים.
כל בת ידעה באילו תנוחות היא מצ טלמת.
שמרתי לעצמי גם תמונות שלא
יכולתי לזהות את המצולמות בהן ולא
יכולתי לדעת מי המצטלמת. כמו למשל
תמונה זו (מציג תמונה) של ישבן, ללא
אפשרות זיהוי. אני יודע בי הבנות ידעו
על תנוחת הצילום, כי דיברתי איתן על
כך. חלק מהן גם יכילו לראות את עצמן
במירקע של הווידיאו — הוא שימש כראי.
בנות שלא ידעו על הווידיאו השתמשו
במ״רקע ישלו כאילו היה זה ראי. יתר
על כן, השולחן שליד הספה, שעליה ישבו
הבנות, היה מכוסה זכוכית ראי, שהזמנתי
במיוחד. ולבסוף, כל הבנות, במודע או
שלא במודע, מיששו בידיהן כדי לברר
את מידת הכיסוי במטפחות. וכל הבנות

הבחורות שאלו אותי לפעמים בן כמה
אני. לא רימיתי בעניין זה, אבל מכיוון
שאני נראה צעיר מגילי, הן לא האמינו
כאשר אמרתי להן את גילי האמיתי (,)59
ולכן שאלתי אותן בן כמה אני נראה להן.
כאשר אמרו לי ,38 הסכמתי איתן, וכאשר
אמרו לי ,35 הסכמתי גם כן. במיטה
הן אמרו לי שאני בן , 18 וגם לזה
הסכמתי.
בשנמאסה לי בחורה וניסיתי להש׳תחרר
ממנה, הייתי אומר לה שאני נוסע לירו שלים
מכיוון שאבי מרגיש לא טוב. הרבה
מהבנות קיבלו אצלי לראשונה אורגזמה,
ובחורות כאלה נעשות תלויות בי מאוד,
וקשה להישתחר מהן. אבל כששוכבים
שלוש שעות עם בתורה דרושה הפסקה
לגבר, והשתמשתי בדרך אלגנטית כדי
להיפטר מהן.

טובה במיטה;
לא בצילום
הבחורות שבתמונות (מצביע
״ עליהן) קיבלו ממני כסף, מכיוון שהיו
פוטוגניות, אבל הן היו פוטוגניות מכיוון
ששכבתי איתן. רק אחת מהן איננה פוטו־גנית,
כי יש לה התכווצויות בפנים בזמן
הצילום. ניסיתי להפיג את המתח שלה,
שכבתי איתר. שעות, אפשר לראות זאת
בצילומי הווידיאו שלי. כאשר ראיתי
בפניה את ההבעה המתאימה קפצתי וצי למתי
אותה, אולם ברגע שהחזקתי מצלמה
עם פלש, ההבעה הטובה נעלמה. היא
היתד, טובה במיטה אבל לא טובה בצילום.

״איני מעשן;
איני שותה״

התמונות שאני מנסה לצלם הן תמונות
עם הבעה אירוטית חזקה בפנים. זה
מתאים למצב שלפני או אחרי אורגאזם.
זאת צורה חדשה של אמנות, הנהוגה על-
ידי ציירים זה מאות בשנים. שלחתי כמה
דוגמות של תמונות שצילמתי לחוץ־לארץ,
וכאשר כבר הייתי בכלא רמלה קיבלתי
הזמנות לשלוח תמונות של בחורות יש ראליות
לחברה השנייה בגודלה בגרמניה.

בתחילה שלחתי מיספר תמונות בדוגמות
לארט רפרנס, ושאלתי אם הן טובות. הם
השיבו לי כי עדיין ילא השגתי את ההבעה
הרצויה. התייעצתי אייתם איך להשיג זאת,
והם אמרו בי יש שלוש דרכים לכך :
האחת חשיש, השנייה אלכוהול והשלישית
גירוי מיני. מכיוון שחשיש אסור בארץ
ואילו שימוש באלכוהול אינו מוסרי בעיני,
החלטתי להשתמש בגירוי מיני. בעיני
זה הרבה יותר טוב, מכיוון שאין לו
תוצאות שליליות כמו לחשיש ואלכוהול.
להיפך! ,חלק מהבנות שאותן גיריתי הגיעו
לראשונה ׳לאורגזמה ונהנו מאוד.

התמונות הללו שוות הרבה בסף. זו
אמנות חדשה של צילום. אני מעריך כי
התובע אינו יכול להבחין בכך, אבל זה
כיוון חדש בצילום שנקרא סוציאל-
ריאליסטי. התובע יכול לצחוק כאוות־נפשו,
יגם לפיקאסו לעגו בזמנו. בעוד
חמש שנים תצטער שצחקת ולענת לי.
ישראל היא בבחינת פרובינציה באשר
לתמונוודעירום. אבל בגרמניה דורשים
תמונות כאלה ומכירים באמנות הזו.

נאשם גרנות בעת מעצרו
״חיפשתי אפקט של פטמות...״
בישראל אפשר לקנות הכיל, אינני זקוק
לטריקים לשם כך. אני חף מפשע בדיוק
כמו דרייפוס בזמנו.
בקשר לעדה שהעידה במישפט כי לא
ידעה שהיא מצולמת כאשר ערוותה גלויה,
אני יכול רק להגיד בי בחורה בת ,20
׳שלא נתתי לה אלכוהול, חייבת לדעת,
שכשמצלמים אותה כשרגליה פשוקות,
ערוותה גלויה. צריך רק להסתכל בהבעת
פניה כדי לראות כי ידעה את הנעשה.
אינני קוסם ואינני יכול לצלם כשהמצולם
לא רוצה. אני גבר ואהיה שקרו אם
לא אודה שנהניתי מי׳חסי־מין. מובן ש נהניתי
מכך, כמו כל גבר שאינו הומו־סכסיואל.

אחת
הבנות אמרה לי כי היא בתולה,
אבל זה לא היה נכון. אני קבעתי זאת
ואני מבין בזה הרבה. קיימתי וחסים עם
50—60 בתולות, לא בישראל, ואני יודע
איך מתנהגת בתולה. הבחורה הזו הרימה
את הדגל מאוד גבוה, כך לא מתנהגת
בתולה.

כל גבר מהרחוב תכוונתי גם לנצל את הציוד היקר
י 8שלי כדי לצלם סרטים פורנוגרפיים
קצרים, שיש להם ביום דרישה רבה ב אירופה.
אחי יצר לי קשר עם חברה
בלוכסמבורג, ומצאתי בחורה והבטחתי לה
25 אלף לירות עבור ביצוע סרט וידיאו
קצר. הסרט לא בוצע כי נעצרתי על־ידי
המישיטרה. עם בחורה זו לא שכבתי,
קיימתי איתר. מגעים מיניים שונים אך
לא משכב. היא לא רצתה בזאת, ואני
כיבדתי את רצונה. היא היתה אחרי
הפלה ולא רצתה.

הבחורות שהעידו כאן ובמישטרה׳ ו שמענו
כי לא ידעו שאני מצלם אותן
בעירום, פשוט הלכו הביתה ונמלכו בדעתן.
כאשר נחקרו לפתע על־ידי המישטרר,
ויצאו מאלמוניותוי, לא יכלו להזדהות עם
הצילומים, ולכן המציאו את הגירסה שהיו
בהלם, או שלא ידעו על הצילום. כך אני
מסביר את התהליך הפסיכולוגי שלהן. זה
כמו בחורה צעירה ׳שאחרי בילוי לילה עם
גבר, מתעוררת בבוקר ולא מבינה איך
זה קרה.

הכל היה מוכן לסרט, היה רק צורך
למצוא גבר מתאים. אילו היתד, מבצעת
את ההתפשטות כפי שנדרש ממנה, גברים
היו קופצים. לגבר בסרט היה תפקיד
פאסיבי בלבד. ולכן יבול היה זה להיות
כל גבר מהרחוב, כל גבר מתאים לתפקיד

בל הבנות שבאו להצטלם אצלי ידעו
שזה לא עבור גן־ילדים. גם כאשר מכסים
את הגוף ורואים את הבעת הפנים רואים
שזו תמונה לא רגילה, זו לא ׳תמונת־דרכון.
הבעת הפנים נובעת מכך שגיריתי
את הבנות באמצעים שונים.

אף בחורה אחת לא קיבלה ממני כסף
מפני ששכבה איתי .׳בהורות ששכבו אייתי
אמנם קיבלו כסף, אך זה היה תשלום
עבור הצילומים, ולא עבור ששכבו איתי.
אני אף פעם לא שילמתי כסף לבחורה
עבור זה ששכבה איתי!
המולם הזה 2324

האהבה הסודית
את אש־האהבה בליבה ובליבו של ידידה
הוותיק, יולי.
יודעי־דבר טוענים, כי עכשיו אין כבר
סיבה לדאוג לגורל הווילה האגדתית, שבונה
יולי בהרצליה פיתוח. האדריכלית שתיב־גנה
אותה, נפי מושכיץ, היא שותפתה
לעסקים של נורית. יונה בוודאי תשמח
להתגורר בארמון שיהיה אחד המפוארים
בארץ.

יולי

אינכם יודעים מי זה טולים ז תשאלו
את הילדים שלכם, הם מכירים אותו כמו
שאנחנו הכרו את ל א פי, מלאסי שובי
הביתה. טוליפ הוא הכלב הכי מפורסם
בטלוויזיה הישראלית. פירסם אותו לא
אחר אלא הבעלים שלו, השחקן דליק
וולוניץ — האליל התורן של הילדים,
המגיש ביחד עם כלב הזאב שלו את תוב־נית־הילדים
שמיניות באוויר.
טוליפ עכשיו בצרות איומות. וכל כך
למה 1מכיוון שדליק, הנשוי לשחקנית

לסיפור הגירושין של איל־הספנות
עופר ואשתו, גורית יער, אין עדיין
סוף, ואני אאלץ לספר לכם אותו בהמש כים.
הדיווחים
ממשיכים לזרום. הפעם: יולי
עופר לא עזב את רונית, הצעירה ממנו
בכמה שנים טובות, לטובת אחת, צעירה
עוד יותר. הוא עזב אותה לטובת לא אחרת
אלא אשת־החברה יזנה לחזכיץ /שהיא
כמעט בת גילו. יונה, שהיא כבר סבתא,
היא עדיין אשה יפהפיה, ומספרים לי
שהאהבה ביניהם פורחת וזורחת כמו בין
רומיאו ויוליה.
יונה היתה נשואה בעבר לאיש הבשר
נחמיה לחווביץ׳ ,שלו גם ילדה בן. אחר-
כך ניהלה במשך שנים רבות רומן עם איש־עסקים
ידוע ולא פנוי. היא התגוררה אז
בהרצליה פיתוח. כשהסתיים הרומן עם
איש־העסקים, השכירה את הווילה שלה
ועברה להתגורר בביודדירות אכסקלוסיבי
בבוורלי־הילם, לוס־אנג׳לס. ארצה חזרה
לא מזמן כדי להיות נוכחת בלידת נכדה,
ואז, פיתאום, הצית המלאך הקטן קופידון

ורד
לב הזהב

הסבותא
הזוהרת דליק וולוניץ
לקחת את הכלב לגן־חיות

יעל פיילר,
הפמיניסטית בפעם השנייה.
בפעם הראשונה הוא היה נשוי לסטו דנטית
לקולנוע, בשם רונית. נישואין
אלה היו קיצרי-ימים, ואף זכו להנצחה
באחת ההצגות של קבוצת הפרוייקט ה חיפאי,
כאשר דליק שיחזר אותם למען
האמנות. ביעל הוא פגש מאוחר יותר,
נשא אותה לאשת והשניים חיו באושר
ואושר — כי שחקנים, כידוע, אינם חיים
בעושר.
יעל, שהתפרסמה כאשר כתבה מחזה
פמיניסטי בשם אש ה מהאדמה וגם שיחקה
בו, טרחה לספר בכל הראיונות שהעניקה
לעיתונות כי היא שונאת לעשות ספונג׳ה,
שטיפת־כלים ובישולים, וכי בעלה מבין
אותה ומתחלק איתה בעבודות־הבית. ממש
קינאתי בה.
דימיינתי לעצמי את השניים חיים ביחד
שיגעון: הוא עם הזבל והיא עם הספונג׳ה,
הוא עם הכביסה והיא עם הכלים. אך אויה,
הם מתגרשים והורסים לי אח החלום.
מספרים לי
לולא טוליפ.
והכלב ממש
הוא יגור —

עומד להתגרש

אני יודעת שהיא לא מהדור שלכם. אבל
אבא או אמא שלכם הכירו אותה, ואולי
אפילו אתם, כשהייתם קטנים. מיקי כן־
קיקי היתד, משהו כמו פנינה דוזנכלום
של היום. מעין נערת זוהר, שליחה אינו
נס לעולם: מלכת המסיבות, מלכת הבוהמה,
מלכת חיי־הלילה.

הרבה פעמים הבטחתי לעצמי להפסיק
לספר על האשד, הזאת. אבל מה לעשות?
תמיד מספרים לי עליה סיפורים כל-כך
מעניינים, שאני חייבת, פשוט חייבת, לש תף
אתכם בהם.
הסיפור האחרון הוא כי ורד ציכעון
טסה ללונדון ומשם ללוס־אנג׳לם. עוד נמ סר
לי, כי הגברת היתה נרגשת ביותר
במשך כל הטיסה — נרגשת עד כדי כך,
ששיתפה הן את הנוסעים, הן את הצוות
בחוויותיה.
ובכן, ורד שהיא בחורה מאוד־מאוד
עסוקה, נטשה את העסקים כדי לצאת
לעזרתו של ידיד בצרה. לידידה קוראים
כני פרזל, והוא איש-עסקים המחלק את
זמנו בין לוס־אנג׳לם ותל-אביב.
בני, שהתפרסם בתור הצמוד של מיס-
תבל-לשעבר, דינה מדר, היה מאותם
שעמדו אדטדטו לשאת אותה לאשה. כש רינה
עזבה אותו לטובת בעלה הנוכחי,
התאושש ברזל בן ה־ 33 בעזרת עסקיו
הענפים.
אולם מסתבר כי לא רק נשים יכולות
לגרום לשיברון־לב. לב האדם הוא בוגדני,
וברזל הצעיר והבריא לקה בהתקף־לב

יונה לחוכיץ׳
— היתה לו עדנה
דווקא בעת שהותו בלום־אנג׳לם. הוא מיהר
לטלפן לוורד, שלא היססה אף לרגע —
השאירה את העסקים בתל־אביב ועלתה
על המטוס הראשון כדי לסעוד. את ידידה
בחוליו. הסעד והטיפול המסור עשו את
שלהם, וברזל מתאושש במהירות מהמחלה.
בעיקבות המעשה הצופי הזה, זכתה ורד
בכינוי חדש בפי ידידיה בתל-אביב: ורד
לב־זהב.

הגברת כבר מזמן אינה גרה בארץ, כי
אם בניו־יורק שעל נהר האדסון. שם, כך
מספרים לי, עולים אליה לרגל כל היפים
והיפות של הקהילה הישראלית. היא עצמה
מספרת שכל המי־ומי של הקהילה הבינ לאומית
בניו־יורק הם מבאי-ביתה. שמות
כמו נ׳ון 7נון נ״י ודדי אלן, יבדל לחיים
ארוכים, נזרקים אצלה בסאלון חופשי-
חופשי.

שהמצב לא היה נורא כל-כך
שניהם אוהבים את הכלב,
בצרות. הוא אינו יודע היכן
אצל אבא או אמא.

אז הרשו לי לשחק לרגע את תפקיד
הרבנות ולהציע: טוליפ יגור עד גיל 5
אצל אמא, ויבקר אצל אבא בסופי־שבוע.
אבא גם יוכל לבוא באמצע השבוע ולקחת
אותו לגן־החיות או להצגה־יומית. בגיל
,5לפי החוק המאוד לא פמיניסטי, הוא
יכול, כידוע, לעבור להתגורר אצל אבא.

יולי עופר
לעת בלותו —

מיקי בן־קיקי

חיים עליזים בניו־יורק
מיקי, שבאה לתל-אביב מטבריה, נישאה
לנהג אגד, שממנו נולדה לה בתה, שהפכה
אותה לסבתא זוהרת.

בכל זה, כמובן, אין חדש. החדשות הן,
שבן־קיקי, שהיתה נשואה בשנים האחרו נות
לצעיר אמריקאי, היא שוב גרושה
עליזה. הבחור יצא מכל העניין, כך אומ רים
בכאב לב. אך הסבתא, שדאגה כל
השנים לשמור על יופיה היטב־היטב,
נראית מאושרת מתמיד.

ורד ציכעון וידיד
כל הדרך ללוס־אנג׳לס

הטלזדזיה היא מולך

במדינה

(המשך מעמוד )61

כעודם־הכידור, ושאיש אינו
יכול לחשוד כהם בסוכייק־טיביות

ל^לו שאינסמתפ שריס
רעים ־ הכרויות ברמה גבוהה למטרות נישואין.
בואו להכיר אנשים שנחמד ונעים לשהות במחיצתם.
אתם עשויים לפגוש את בן/בת הזוג אותו
חפשתם כל ימי חייכם!!
אילו ידעתם כמה אנשים מעוניינים
ליצור אתכם קשר ברגע זה -לא הייתם
מהססים לפגות למשרדנו!
20 שנות נסיון

שד׳ מוריה ! 15
0ל04*8431 6 .
^ פ תו ח [ 2 0 .0 0 - 10.00
ןתלאניב לול 282932 .־3
285991־[ 03

הופיעה!!! חוברת מט3 .

עידן הדל
ולגאוין ואססווווגיה
ימית — את בוכה או צוחקת
אריק שרון — הגיבור והילד
כירולוגיה — הכוכבים בכף היד
בני המזלות — באהבה ומין
וכל המדורים הקבועים
להשיג בכל החנויות והקיוסקים.
רובקס מעודפי יבוא

לוחות פלסטיים

למוסדווק מסעדות, ועדי עובדים
וקיבוצים. קערות, מגשים
וצלחות במחירים מיוחדים,
אפשרות יצור מגשים בהזמנות
מיוחדות.

שוטף מהמלאי, גליונות, פילמים
במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות, קשיחים או
רכים !(כולל כסף וזהב) עם
או בלי דבק. וגם תחליף
לזכוכית וכן פלטות רובקס.

קיבוץ גלויות 26 תל־׳אביב,
טלפון 830141 ,822962 :

רבי טרידינק
טלפון 822926 ,827315 :

לוחות פלסטיים

הגיע ונמצא במלאי

לאופסט משי דקורציה גרפיקה
שלוט + 1חריטה, פרסום,
תערוכות וקשוטים, לתעשיית
משחקים, ואקום, הלחמה
אריזה ומדבקות.
רבי טרידינג
טל 822926 ,827315 .

קרטון טריפלקס אמריקאי 663מ״מ <> 917מ״מ
כיוון ארוך 300ג״ר
טל 827315 ,822926 .

מכיוון שמדובר פה על שמיעת
300 שירים. אדם רגיל לעולם לא
יצליח לבחור מתוכם את הטובים
ביותר, אחרי שלושה־ארבעה ה שירים
כל השירים יישמעו לו
אותו דבר.
הוחלט על־ידי דשות־השידור
לתת צ׳אנס לכל אזרח במדינה
לכתוב שיר. לדעתי זה לא נכון.
אני סבור כי את השירים חייבים
לכתוב מיקצוענים. את יודעת מי
שולח את השירים? מתוך .300
יש כ־ 250 בני-נוער וילדים. השי רים
האלה מוצאים. מייד החוצה,
ואינם נכנסים לתחרות, למרות
שאני מוכרח להודות שמדי פעם
מתגלים כישרונות — כמו המל חין
עודד לרר עם השיר סליחות
או אפילו מוני אמריליו, שהת גלה
באופן כזה.
אחרי שהוועדה מיינה החוצה
את השירים שלא באים בחשבון,
נשארים כ־ 50 שירים. אז מתח לקת
הוועדה לקבוצות או לזוגות,
וממיינת את היתר. אחר־כך מתכנסת
הוועדה כולה, וראה זה
פלא — כל אחד מחבריה מסכים
כמעט תמיד עם חבריו לגבי רשימת
השירים שתיכנס.
השנה ישבו בוועדה אלברט
פיאמנטה, שהוא איש ג׳ז ידוע,
ואורי אלוני שהוא עיתונאי־בי-
דור מנוסה, והיה שם בחור בשם
ניר חכלילי, שהוא אומנם אמרגן
של תיסלם אבל דאגנו לוודא הי טב
שאיש מהזמרים שיש לו קשר
איתם לא מועמד להשתתף בתח רות.
והיד. צדי צרפתי, שאיני צריך
לתת ציונים לכושרו האמנותי,
והיה אבי קורן שהוא תמלילן
ידוע.

אורחים
צ 1ל ל 1מ!נר

הרבב הים מקאהיד
בא 7צ?ו 7בשארם״אד
שייח — ,חודש לפני שזו
תחזור?היות מצרית.
זאת פעם השנייה בחייו של
איימן טאהר שהוא משמש שליח
רצון־טוב של ארצו. בפעם הרא שונה
היה זה לפני 14 שנה, באב־סניית־נוער
בעיירה נידחת באי טליה.
אז היה סטודנט צעיר בן
22 בחופשה. בפעם השניה נשלח
בימים אלה — לתל־אביב. את
ההבדל בין שתי הפגישות מנסח
איימן, בעל הפנים הסגסגלות וה חיוך
הלבבי, כך :״אז פגשתי
בישראלים כאויבים, שהפכו לידי דים,
ואילו עכשיו אני בא לפ גוש
ידידים, ולהדק איתם את
הקשרים.״
מילה אחת: הכל. על ה
״שלחתי
הזמנה לשישה אנשים.
לא פניתי לשגרירות המצרית, כי
לא רציתי להסתבך בנוהלים רש -ז
מיים מסובכים וקפואים.״ מטרתו
של גיורא היתה לאפשר לחברי-
ההתאחדות בארץ, המונים עשרת
אלפים איש, להמשיך לצלול לאו רך
חופי ים־סוף גם אחרי ה־25
באפריל.
את העובדה שהוא היחידי שה גיע
מבין השישה הסביר איימי:
״השאר לא יכלו לבוא בגלל הת חייבויות
מיקצועיות. שלושה מהם
משמשים כרופאים, ולא יכלו לע זוב
את עבודתם בבית־הווולים.
שניים הם מרצים באוניברסיטה,
ולפי חוק־המדינה אסור להם ל צאת
לפני תום שנת־הלימודים.
אני הוא העצמאי היחיד׳ ומסדר
את לוח־הזמנים שלי כראות עי ניי.״
למען
השלום. איימן טאהר,
מעצב־פנים במיקצועו וחובב ציור,
מצא מייד שפה משותפת עם גיו רא
דור, בן ה־ ,32 העושה את
הדוקטוראט שלו בגיאו־פיסיקה.

• אחת הטענות נגד הוועדה
היתה כי צדי צרפתי
ואכי קורן מעורבים כהפקת
״ברנשים והדומות״ ,ששישה
ממשתתפיה, כולל ששי קשת
וירדנה ארזי משותפים כתחרות.

הכל קינאה של אנשים שלא
הגיעו. הקינאה כל־כך מגוחכת,
עד שאפילו אמרו שדובי זלצר,
שגם הוא בין השופטים, גם כן
מעורב בברנשים וחלומות מכיוון
שרעיון המופע היה שלו. זה מצ חיק.
צדי צרפתי מביים הרבה מ ד
פעי־בידור. למה שיהיה לו יחם
מיוחד דווקא לברנשיס וחלומות י

• אמרת שאתם נמנעים
מלשתף אנשים שיש להם
קשר מיסחרי לעולם הבידור,
וככל זאת שיתפתם את דודו
אדהרר שהוא אמרגן.

אין לו אף זמר שמשתתף בתח רות.
היה חשוב לנו שדודו, שיש
לו אוזן לטעם המיסחרי, ישתתף
בוועדה כדי לשקף את הטעם הזה
של הקהל. הוועדה עשתה אח
עבודתה נאמנה. האנשים ישבו
בנפרד וישבו יחד ועשו עבודה
יוצאת מהכלל. להגיד שהיתה שם
העדפה זו או אחרת זו סתם הש מצה.
השירים הטובים היו אלה
שנבחרו. ולהשמיץ את צדי צר פתי
זה מגוחך. צדי ישב בוועדה
שבחרה את השיר הללויה, שהמ בצעים
המקוריים שלו היו חברי
להקת הכל עובר חביבי, שצדי
הוא האבא המוליד שלהם, ובכל
זאת הוא הצביע נגד השיר באותה
ועדה.
יותר מזה. אחרי שנבחרו 12
השירים, והסתבר כי צביקה פיק
ושימי חבורי בחוץ, ביקשתי מ־חברי־הוועדה
לשמוע את השירים
עוד פעם, ולחשוב שוב. אולי בכל
זאת, כי הרי שניהם זמרים גדו לים.
הוועדה ישבה עוד פעם, ולא
היה מה לעשות. השירים של פיק
ותבורי היו פחות טובים.
אני עובר את הסיפור הזה כל
שנה. תמיד יש ממורמרים. תמיד
יש רכילאים. תמיד יש משמיצים.
אז לכל אלה אני רוצה להגיד :
שיבעה אנשים החליטו אילו שירים
יתחרו על האירוויזיון. לא חנוך
חסון אחד.

צוללן א יי.מן
הידברות אישית
פגישה שלו הראשונה עם היש ראלים
הוא מספר :״הגעתי לאב־סניית־גוער
בעיירה קטנה באיט ליה,
בשעת ערב מאוחרת. נפלתי
שדוד על המיטה ובאמצע הלילה
שמעתי קולות. התברר שהגיעו
כמה בחורים והם שוחחו ביניהם.
שמעתי אחד מהם שואל את השני
מאין הוא בא, והתשובה היתה:
ישראל. ליבי נצבט בקירבי ור ציתי
לעזוב את המקום. אבל
הייתי עייף מדי וחשבתי בליבי
— אלך עכשיו לישון ונראה מה
יהיה בבוקר.
למחרת התברר שכל הקבוצה —
שיבעה אנשים — היו מישראל,
והם פתחו איתי בשיחה. כששמעו
שאני ממצריים נדהמו לרגע, אבל
מייד אמרו, אז מהד והזמינו או תי
לבלות איתם.
כעבור כמה ימים, כשנפרדנו,
היתה בפי כל אחד מאיתגו רק
מילה אחת: חבל. חבל שאנשים,
שיכלו להיות חברים, לא יכולים
לממש את המשך הקשרים בגלל
חילוקי־דיעות מדיניים.
הידברות אישית בין אנשים בע לי
אותו שטח התעניינות עמד גם
לנגד עיניו של גיורא דור, יושב־ראש
התאחדות הצוללנים בארץ,
כשהזמין את ששת הצוללנים ה מצרים,
שמתוכם הגיע רק איימן
טאהר.

הים סיפק להם מן הרגע הרא שון
לפגישתם נושא משותף לשי חה
קולחת, שנמשכה שעה ארו כה
מייד עם הגיעו של המצרי,
בבית־הקפה של מלון דן, אשר
התנדב לארח את הצוללן.
את כישרון הציור ירש איימן
מאביו, סאלח טאהר, המשמש ב תפקיד
מבקר אמנותי של העיתון
אל־אהוס. האב הוא גם חתן פרס
גוגנהיים ונושא בתואר ״צייר
מדינה.״ אם כי טאהר עצמו עדיין
לא זכה בפרסים, כבר הציג את
ציוריו באנגליה, בדרום־אמריקה,
באלג׳יריה וכמובן במצריים .״ה ציור
והים הם העיסוקים החביבים
עלי,״ אמר. שותפים לאהבת הים
שלו הם אשתו, בלונדית יפה-
פיה, ושני ילדיו; בני ה־ 5וה־.9
על יחסו לישראל הוא אמר:
״אני חושב שצריך לעשות הרבה
למען השלום. אני אוהב חיים,
ויודע עד כמה הם טובים ואסור
לזרוק אותם. המצב הריאלי הוא,
שהמדינות שלנו היו במצב של
עימות ומילחמה שנים רבות. התו צאה
העגומה ביותר של מצב זה,
היא שלא ערכנו בינינו היכרית
בין אדם לאדם. במשך שנות האי בה
הדימיון צייר לכל אחד את
הצד השני כדמות מעוררת אימה.
עלינו למחוק דמות תעתועים זאת
על-ידי כמה שיותר מיפגשים.״
העולם הזה 2324

011131
תדמ 31ר ו55 פם 6הממו! ד לא קם -
מאת מאיר
המניות עלו בי שמחה !
הדוב לא חיה מס על
מנכ״ל אל־על
שקט באל־על. המנכ״ל יוסף שנדר יוצא.
מי יבוא במקומו ז רפי הרלב, מי שהיה
ממלא-מקום המנכ״ל בזמנו — כמעט ודאי
שלא. למה? הרי כולם אומרים שהוא
מתאים, כולם פרט לוועדי העובדים. הם
עדיין הקובעים מי ינהל את אל־ על. לכן
לא יוכל ולא ירצה נחמן פרל למנות את
הרלב למנכ״ל. ובכל זאת, מי יהיה המנכ״ל
המוסכם של העובדים, על יו״ר מועצת-
המנהלים נחמן פרל, על שר־התחבורה
חיים קורפו, ושיהיה גם איש חרות, או
מקורב לתנועת החרות ן

רווחים מדגמים?
תהרוג -אותי, אני לא מבין, אמרתי ל חבר:
מה זה כל המהומה על מיסים ואינ פלציה
והוראת־שעה. כל יום מטרטרים
ברדיו ובעיתונים שזה אמר ככה, וזה אמר
אחרת! שר־האוצר אומר־ שזה טוב לעם
ישראל, אלא מה ז ואפילו נציב מס־הכנסה
אמר שזה מצויין, אלא מה? אבל התעש יינים
והסוחרים אומרים שזה רע, אפילו
רע מאוד. והנה בבורסה היתר. מפולת, אז
זה טוב או רע?
אם יש לך חבר, שהוא גם רואה חשבון
וגם מבין את העניין ויודע להסביר אותו,
אשריך.

הנה ההסכר: החוק אומר שבל
אחד חייב לשלם מס על היתרון
הכלכלי שהיה לו מהאינפלציה.
דוגמה, יש לד מלון. אתה חייב לשלם
מס בגלל עליית ערכו של המלון, שעלה
בגלל האינפלציה. אך מאיפה אתה לוקח
כסף לשלם עבור עליית ערכו של המלון?
הרי למעשה לא הרווחת עליו שום דבר.
מה יש, אתה יכול למכור את המלון. ולשלם
את המם על עליית ערכו של המלון. נא
לזכור, המלון זו רק דוגמה.
במם־הכנסה אומרים שמכיוון שיש איג־פלציה
מכירים ב־ס/״ 50 מהרווח כניכוי, והמס
מוטל על יתרת ס/ס 50 מהרווח ; ברור? לא
כל כך. הנה הדוגמה שתסביר את העניין :

יו״ר מועצת־ מנהלים פרד
אולי וייצמן

כל ההצעות ובל השמות שהוזכרו
עד היום נפלו. מישהו אמר.
שאין טוב מעזר וייצמן. הוא היחידי
היכול לעמוד ככל הדרישות.
מישהו אחר אמר שאילו היה מאיר
עמית (אלוה מיל ).כלי עכר הקשור
למערך, היה הוא המתאים. הוא
יכוא, אומרים יודעי דכר, מהתע
שיה, לא מענף היהלומים.

נניח שייט לך הון שד מיליון
שקלים והרווחת כמשך השנה 400
אלף שקל ; כיחד יש דך כסוף השנה
1.4מיליון שקדים. אם האינפלציה
היתה * 100 הפסדת כסף.
כי המיליון כתחילת השנה היו
צריכים להיות כסוף השנה צ מיליון
שקד, אבד אצלך הם, הפכו
ל־ 1.4מיליון כדכד, .הפסדת, מה ץ
זה אתה חושב, מס־הכנסה חושב
אחרת. הרווחת 400 אלף 50* .נותנים
דך ניכוי לצורכי, מס. נשארו
200 אלף שהם לדעת מס-הכנסה
רווח, עליהם תשלם מס. לא רק
שהפסדת 600 אלף שקל ככך שהרווח
שלך פיגר אחרי האינפלציה,
אלא גם על הרווח המדומה
תשלם מס.
זהו החוק החדש הבנוי על הכלל שמי
שמרוויח מעט משלם הרבה ומי שמרוויח
הרבה ישלם מעט. אגב, לזכות האוצר צריך
לומר, שיש לו הסבר לעניין. אני, את
ההסבר לא מבין. צריך לשאול את רואה-
החשבון וגם הוא כידוע לא עובד חינם.

החברות האמריקאיות ותקציב המזינה
בשבוע שעבר פירסם השבועון רב היוק רה
לענייני עסקים, ביזנס־ וזיק את סקירתו
השנתית על 1200 החברות הגדולות של
ארצוודהברית. כדי להבין את היקף עסקי הן
של חברות אלה, ניקח לצורך המדידה
לא מיליארדי דולרים, אלא את תקציב
מדינת־ישראל בשינה האחרונה.
התקציב היה 250 מיליארד שקל, שהם
על־פי חישובנו כ־ 20 מיליארד דולר, לפי
המחיר הממוצע לדולר, של כ 12.5-שקל
הדולר, לתקופה המקבילה למאזני החברות
האמריקאיות, שנת 1981 ושנת התקציב
המסתיימת בסוף חודש זה.
עכשיו ניגש לעניין עצמו 17 .חברות
מתוך 25 הראשונות השיגו את התקציב
הישראלי. מחזור המכירות שלהן ב1981-
היה גדול מ־ 20 מיליארד דולר. את שיא
המכירות השיגה חברת אקסון(-עם קי נפט)
שמכירותיה בשנה זו היו 115 מיליארד
דולר, כמעט פי שישה מתקציב המדינה.
החברה השניה היא מוביל (.עסקי נפט)
שמכירותיה היו 68.5מיליארד דולר, פי
שלושה וחצי מהתקציב. במקום השלישי
מופיעה ג׳נרל מוטורס (ייצור כלי רכב)
עם מכירות של 63 מיליארד דולר. אחריה,
שוב חברת נפט, ובמקום החמישי אי־סי־אנד־טי,
חברת הטלפון והטלגרף (57.2
מיליארד דולר) .שוב חברת נפט ואחריה
במקום השישי, חברת פורד למכוניות,
עם מכירות של 38.2מיליארד דולר, כמעט
פי שניים מתקציב המדינה. במקום השמיני

והתשיעי שוב חברות נפט ובמקום העשירי
איי־בי־אם, עם מחזור מכירות של 29
מיליארד דולר, פעם וחצי מהתקציב.
רשת השיווק של סיוס־רוב?! מופיעה
במקום ה־ . 13 דו־פונט במקום ה־ ! 16 רק
מהמקום ה־ 18 ואילך היה מחזור המכירות
קטן מזה של תקציב המדינה.

מעניין לראות במה, היה הרווח
של חכרות-ענק אדה. הראשונה
כגודל רווחיה היתה חכרת הטלפון
דווקא, שהרוויחה כ 7מיליארד
דולר, עליה של * 15 לעומת .1080
17 ההכרות הראשונות של טור
הרווח הרוויחו כל אחת למעלה
ממיליארד דולר. הרווח הבי מעניין
היה להכרת הפלדה ״יו־אם־
סטיל״ ,שהרוויחה מיליארד דולר,
שהם גכוהיס כ־ 135 אחוז לעומת
רווחי השניה הקודמת.
אחרי שדלינו מן הדו״ח פרטים אלח,
מן הראוי שניגש למיספרים הגדולים ב אמת.
למשל 1200 ,החברות הכלולות בסקר,
הגיעו למחזור מכירות כולל של 2,707,093.7
מיליארד דולר, או, שני טריליון, שבע
מאות ושבעה מיליארד, תשעים ושלושה
מיליון ושבע מאות אלף דולר. או מאה
שלושים וחמישה פעם תקציב המדינה.

הרווח הכולל של הכרות אלה
היה כ 1081-כסך הכל 120,568.8
מיליארד דולר; כערך פי שישה
וחצי מתקציב המדינה.

בדיוק למחרת פורים, ביום הרביעי ב שבוע
שעבר, התהפך הגלגל בבורסה והוא
ממשיך להתגלגל בכיוון הנכון, בינתיים,
עד לרגע כתיבת הדברים. אחד מהחבר׳ה
ניגש אלי בבורסה ואמר לי :״טעית, כתבת
שהעליות בשערי המניות יהיו רק בסוף
החודש, הא?״ נכון, אז מה הרע בכך שהן
הקדימו? מה יש, מישהו הפסיד מכך?
זה רק מראה ומלמד שקשה להיות נביא
בבורסה.
לפני כשנה הנפיקה חברה בשם אפיק
השקעות, מניות בבורסה. בתשקיף להנפקה
נאמר שהחברה תשקיע את הכסף שתגייס
במיפעל למעגלים מודפסים, בקיצור אלק טרוניקה.
מה קרה מאז?

המיפעל עדיין לא קם. כאמצעות
ההנפקה גייסה, ההכרה 10 מיליון
שקלים שהושקעו כצמודים והפכו
ל־ 20 מיליון. כהנפקה נמכרה כל
מניה של 1שקל ערך נקוב ב•
* .120 היום עומד שערה של המניה
על כ 1000-נקודות, כלומר פי שמונה
ממחירה כיום ההנפקה. יש להכרה
מניה נוספת כת 5שקלים,

מניות הביטוח
לא צריו לקרוא מיספרים רבים. אפשר
להסתכל, לראות ולהבין. הנה, בינואר,
בראשית החודש, התחילו כל שערי המניות
לפי מדד . 100 כל המניות החופשיות עלו.
הגדילו להרוויח מניות חברות־הביטוח ודד
תעשיה.
בשבוע האחרון של פברואר הגיעה ה מפולת,
בעיקבות ישיבת ועדת־השרים ה כלכליים
שבה אושרה הצעת־החוק למיסוי
בתנאי אינפלציה. התחילו הירידות. הן
נמשכו בדיוק עד ערב־פורים. למחרת פו רים׳
ביום הרביעי, חל המיפנה. המניות
החלו שוב עולות. מניות חברות־הביטוח
כבר השיגו את שיא רמתן שלפני המפולת.

הוא שאמרנו, ירידה צורך עליה.
נם ההיפר הוא נכון. צריך רק
לדעת מתי עולים על, הגל ומתי
נוטשים אותו. תנודות שבועיות
בממדי המניות החופשיות מה־31
כדצמכר 1081 ועד ה־ 14 כמרץ
.1082 נקודת ההמראה כתחילת
,השנה שווה .100 המהפך — נפילת
שערי המניות כיום השלישי
של השבוע האחרון כפכרואר. ה תפנית
— עליות תלולות בשערי
המניות כיום הרביעי שלאחר פורים
(ראה גלופה).

שערה הוא כ 450-נקודות, פי 4
כערך ממחירה כיום ההנפקה.
עד כאן העובדות היבשות. מישהו מבעלי
החברה חשב וחשב, והגיע למסקנה מעניי נת:
בשביל מה כדאי לו להקים את ה-
מיפעל, אם הוא יכול למכור בשקט את
המניות שברשותו ברווח הון, ללא מס,
של פי שמונה וארבע? תצחקו, נמסר לי
שכמה מן הבעלים מוכרים בשקט ולאט
ויש קונים. עובדה. .
אגב, אתם יכולים לשאול, למשל, למה
המגיה של 1שקל שערה כפול משל 5
שקל? על כך השיב לי ברצינות גמורה
אחד מטובי ויקירי הבורסה :״אפילו זבל,
כשהוא נדיר, הוא יותר יקר.״

״ך? חורה״ מו ט! .תדו״
יש הרבה דברים שאני לא מבין .׳למשל :
ערך השוק של מניות מפעלי־נייר חדרה
הוא כ־ 20 מיליון דולר. שווייה של החברה
הוא 100 מיליון דולר. פי חמישה מערך
המניות בשוק. שערה עומד על 1100 נקו דות
ולפחות להלכה היה צריך להיות 5000
לפחות, למה? נכון שהחברה הפסידה בשנה
האחרונה והיא עלולה אולי שלא להרוויח
בשנה הקרובה, אז מה? אז מה קובע את
ערכה של מגיה, השווי הנכסי, המכפיל,
הערך הספקולטיבי, הציפיות, השמועות?

קחו למשל את המניה החכיכה
עלי ,״תרו״, ,המיפעל ליצור תכשירים
רפואיים. מתכרר שמיפעל
זה שווה במיקרה הכי טוב 4מיליון
דולר. ערך השוק של מניותיו
הוא 12 מיליון דולר. למה 7ככה.
זה: חסר הגיון כלכלי, אז מה ץ

..התנוו״ ו0.ו 08ד נואש
השבוע החליטה הבורסה לבדוק התנהגות
חריגה של מניות מסויימות בבורסה. זו לא
הפעם הראשונה שמניה זו או אחרת מתנ הגת
בצורה חריגה. אך זו הפעם הראשונה
שנעשית בדיקה בסגנון כזה. אפשר להצביע
על עשרות מניות שהורצו. אי-אפשר להו כיח
דבר. אבל, החליט מי שהחליט שה-
חלוצים יהיו התכוף וטמפו. אולי זה מיקרה,
אולי לא. יש הטוענים, ובצדק, שבנק כללי
משמש רק ברוקר, שמקבל פקודות מהלקו חות
בחיפה ומבצע. הסביר לי בלשון ציו רית
מאוד אחד מכוכבי הבורסה: מי שמוכן
לשים כספו על נבלה, יתפגר יחד איתה.
מה איכפת לבורסה?

אני חוזר ומזכיר למשקיעים, ה קטנים:
כניגוד למה שקורה כ*
דרך־בלל בבורסה, צריך לקנות בירידה
ולמכור כעליה. את החוכמה
הזו המציא רוטשילד, ותראו
לאן הוא הגיע!

ספורט
כ דו רגל
מכת מו1תדק סצ ה
לביודהדץ המישמעתי של ההתאחדות
לכדורגל היתה השבוע עבודה רבה. עונ שים
כבדים הוטלו על קבוצות ושחקנים
בשל התנהגות פרועה במיגרשים.
תסיסתם של אוהדי הפועל באר־שבע
במישחקה מול הפועל תל-אביב, שבו
הפסידה ,3:1עלתה לקבוצה ביוקר. ארבעת
מישחקיה הביתיים בוטלו, ותחתם ייערכו
מישחקי-חוץ ברדיוס של 50 קילומטרים
לפחות מהבית. שניים מהם ייערכו ללא
קהל.
שני מישחקי־רדיום (כך מכנים זאת ב-
ז׳ארגון המיקצועי) ,ירשה באר־שבע מה עונה
הקודמת — אז הם הוטלו עליה
כעונש על תנאי> שהופעל השבוע בעיק-
בות התקריות האחרונות.

מום, שחקן־הרכש החדש של הקבוצה. ה שחקן
השחור בן דד 22 ניהל מאבק צמוד
עם אלוף הריבאונדים, ארל ויליאמס, וקלט
כ־ 280 כדורים חוזרים.
כניסות מדהימות. דורון ( 1.97 מטר),
חייל צעיר, כבש סלים רבים. הוא נחשב
כאיש העושה בקבוצתו את כל העבודה.
אומרים עליו שהוא כישרון גדול, אלא
שעדיין לא הגיע לפיתוח מרבי של יכולתו.
דורון הוא קלע יוצא מן הכלל, ויש לו
יכולת אישית של כניסות מדהימות לסל,
ממצבים שונים. אפילו שחקן כמו מיקי
ברקוביץ מתקשה לבלום את דורון בדרכו
אל הסל.
מאמנו, גרשון דקל, שהתפטר לפני כ חודש
מאימון הקבוצה, סיפר על דורון :
״בגלל קליעותיו המדוייקות עשיתי ממנו
גם שחקן־חוץ. הדחקתי אותו מהסל, ועכ שיו
יש לו יתרון עצום — הוא גם שהקן
חוץ וגם פנים. שחקנים בגובהו מתקשים
לשמור עליו.״
כמו חתול נמרי. גם איימום, מלך
הריבאונדים של הליגה, התגלה על-ידי
דקל. כאשר ניסה את מזלו במיבחני־כניסה
לקבוצות אירופיות, שנערכו בארצות-
הברית. המאמן מצא בשחקן השחור תכו נות
מיוחדות, נדירות וחשובות לשחקן
כדורסל פוטנציאלי. כך הגדיר דקל את
איימום :״הוא שחקן לוחם, עקשן ולא
מוותר. מתמודד אפילו עט שחקנים הגבו הים
ממנו ב־ 10 סנטימטרים. לא מפחד
מסיטואציות שונות, מתקיף את הכדור
ולא מחכה לו. קופץ אליו כמו חתול נמ רי.״
המאמן־לשעבר
מאמין ביכולת הקבוצה

חוזה את תוצאות מישחקי השבת הקרונה על גביע המדינה.
.1הכח־מכבי ר״ג
— הפועל ר׳׳ג :
כימעט דרבי רמת־גני. יש כאן דברים
פיקנטיים כמו יוקרה עירונית. יסתיים
בתיקו במועדו החוקי.
מכבי יפו —

כית״ר ירושלים :
מכבי יפו תנצח, כי היא אוהבת את גרים•
היא עלתה בשבועות האחרונים
על הגל הנכון, יש שיפר במישחק
שלה. .
.3כית״ר ת״א —
הפועל ת׳׳יא: הפו על
תל־אביב תנצח. הם יצאו ממעגל
ההתמודדויות על האליפות, נותר להם
הגביע. הם יירצו להחזיר לבית״ר על
ההפסד הצורם בבלומפילד לפני שנה.
.4הפועל ראשל״צ
— .שמשון ת״א:
מישחק שבו כל תוצאה אפשרית. שתי הן
נמצאות במאבקי הליגה. אני מהמר
על ראשון־לציון.
. 5הפועל לוד —
מפבי חיפה: מהמר
על הפועל לוד. כי היא נמצאת בתנו פה
גדולה ובמורל גבוה. זהו מישחק
ביתי שלה, ויש לכך מישקל.

באר-
.6הפועל
שבע — מבבי נתג־מהמר
על מכבי נתניה.

ז. מבבי ת״א —
הפועל יהוד: מה מר
על מכבי תל־אביב, למרות שהפ סידה
בשלושת השבועות האחרונים.
במאבק על גביע המדינה היא תרצה
להציל את יוקרת המועדון•

כדורסלן איימום
קופץ כמו חתול

גם יפן וגם סין השתפרו לאחרונה לאין
ערוך, לעומת הישגיהם בעבר. יהיה זה
קושי נוסף לשתי הבנות, שביחד עם מנשה
צור, בן ה־ , 15 ועמום מנסדורף, בן ה,16-

אגרוף לשופט. ביגלל פגיעה גופנית
חמורה בשופט יעקב אלימלך, שבוצעה
על מיגרשה של הפועל חולון (ליגה א׳),
הפסיק בית־הדין המישמעתי את פעילות
קבוצת א-ס לזרום שלושה מישחקים.
שחקן הקבוצה. אברהם לוי משך בזמן
התקרית במיגרש

השופט

אלימלך, וזה הניף לעברו כרטיס־אדום.
בתגובה על כך הנחית לוי מכת אגרוף
בשיניו של השופט, והוסיף גם בעיסה
בפניו.
היה זה אות להתנפלות כללית של חבריו
בקבוצה. השופט חסר־האונים עמד מול
10 שחקנים שהכוהו במרץ, במשך כארבע
דקות. שני שחקנים, שהפליאו מכו תיהם
יותר מהאחרים, הורחקו.
הקבוצה נקנסה ב־ 900 שקל — מחיר
ביגדי השופט שנקרעו — ב־ 2000 שקל
עבור תליון הזהב שנתלש מצווארו 545 ,
שקל עבור טיפול רפואי ד 300 שקל פיצוי
על היעדרותו של השופט מהעבודה.
סך הכל 3,745 :שקל.

כ דו רסל
ה מצט״וים שלד? ד
שני השחקנים המצטיינים בכדור&ל הם,
למרבה הפלא, שחקניה של קבוצה המדו רגת,
בתחתית טבלת הליגה הלאומית ב כדורסל
— מכבי רמת־גן.
האחד הוא מלך הסלים, דורון ג׳מצ׳י
בן ח־ ,20 שהצליח לקלוע בעונת ליגה זו
יותר מ־ 550 נקודות. הוא עבר בהרבה את
מיקי בדקוביץ, שתפס את המקום השישי.
השני הוא מלך הריבאונדים, קרל איי־

.8הפועל כת־ים
— לזרום חולון :
הפועל בת־ים תנצח כי היא קבוצת
צמרת בליגה א׳.
.9מכבי הרצליה
— הפועל רמת־על
מכבי הרצליה.

העמל! :

. 10 מכבי שפרעם
— הפועל מגדל־מכבי
שפרעם.

הפועל נהייה

^ מכבי חדרה :
מכבי חדרה תנצח, כי היא טובה יותר.
.12 הפועל דימונה
— מבכי שעדיים :
דימונה תנצח, כי זד אצלה בבית ו המאבקים
אצלה קשים.

לון :

•13 הפועל אשדוד
— הפועל אשק אשדוד
תנצח.

אמציה לבקוביץ, מאמן הפועל ירושלים, הצליח לנחש בשבוע שעבר
תוצאות של ארבעה מישחקים מתוך . 13

קפטן הקבוצה, שלום אביטן, לא הצליח
לשכנע את שופטי בית־הדין המישמעתי,
שזריקת האבן שלו לעברו של הקוון היתד.
מיקרית. אביטן הורחק משישה מישחקים
בפועל, ומשישה נוספים על־תנאי. מנהל
הקבוצה, דוד גונן, הגדיר את העונש כ-
״מכת־מוות־לקבוצה.״

בחולצתו של

מאמן קשטן

הרוויחה כמה מאות דולרים בלבד. הכסף
שבו זכתה יעבור בשלב זה לאיגוד הטניס
ולמרכז הטניס ברמת־השרון, שטיפח אותה
ואת חברתה כל השנים. גם שלמה גליק-
שטיין לא הגיע מיד למיליונים שהוא עושה
בימים אלה.

הוקי
גם ל־בדוא־ס

כדורסלן ג׳מצ׳י

שמיכות וכריכים, תפוחים ותפוזים, מיט־

גס חוץ, גס פנים

ריות ומיכלי תה חם — זה היה הציוד

שאי-אפשר בלעדיו. שחקני ההוקי, שהת אספו
בשבת שעברה לטורניר מיני־הוקי,
שהתקיים על מיגרשה הבוצי של אוניבר סיטת
תל־אביב, היו מצויידים בכל אלה.

שלו להתמודד מול כל יריבה במישחקי
הפליי־אוף הקרובים, ואף לנצח אותה —
מלבד, כמובן, מכבי תל־אביב הגדולה.

טניס

מדי שנה, עם תום עונת הליגה הקצרה
— בגלל מיעוט הקבוצות — וההכרעה
מי תהיה הקבוצה האלופה לגברים (השנה :
הפועל רעננה) ולנשים (אס״א ירושלים),
נערך מיפגש־ארצי, מעין הפניגג־הוקי, ש בו
מתקיימים מישחקי־הוקי זוטא.

הבינל או מיו ת
בעוד ששלמה גליקשטיין קפץ מהמקום
ה־ 30 בטבלה העולמית למקום ה־ ,25ב־עיקבות
הטורניר האירופי שנערך השבוע
בבריסל, צצים בארץ צעירים וצעירות,
המגיעים להישגים בינלאומיים חדשים.
אורלי ביאלוסטוצקי ורקפת בנימיני חז רו
לפני כשבועיים מארצוודהבריח, שם
שהו שלושה חודשים. שתי השמיניסטיות
ויתרו השנה על לימודיהן לטובת הטור נירים.
אורלי, שהצליחה בעבר להגיע
להישג נכבד בטבלת הדירוג העולמי ל נוער
(מקום ,)28 פנתה להתמודד עם ה בוגרות.
בטבלת הדירוג לנשים היא הגיעה
למקום ה־ , 160 מתוך 260 הרשומות בה.
רקפת האלופה זכתה במקום ה־ 235 בלבד.
לא קל לנצח. סכומי־הכסף העצומים,
המובטחים לזוכות, ממריצים טניסאים
רבים בכל העולם כולו להתאמן בשקדנות
ולהשתפר כדי לזכות בכסף. משום כך
מופיע היום לתחרויות המון רב של מתמו דדות.

טניסאית
פיאדוסטוצקי
״בחורות חזקות מאוד״
יסעו בעוד שבועיים לטאייוואן לתחרויות
אליפות אסיה לנוער.
על התרשמותה מהתחרויות המפרכות
באמריקה סיפרה אורלי :
״דאיתי שיש המון שחקניות טובות, ו שזה
לא קל לנצח. נוכחתי לדעת שיש דב רים
שאני צריכה לעמוד עליהם — כמו
מהירות־תנועה במיגרש, ובעיקר כושר גו פני.
מצאתי שהטניסאיות האמריקאיות הן
בחורות מאוד חזקות ומאוד שאפתניות.״
אורלי, שהשתתפה לראשונה בחייה ב תחרויות
בינלאומיות לנשים מיקצועיות,

המישחקים במיפגש הם סימליים. תחת
45־דקות־מישחק ארוך ומפרך — משחקים
רק 14 דקות. בהזדמנות חגיגית זו מוענ קים
הגביעים למנצחים.
כל שחקני ההוקי בארץ השתתפו ב הפנינג
מתמשך זה, מלבד קבוצה אחת.
קבוצת הוקי לנוער בדואי מתל־שבע, ש בנגב.
הקבוצה
הבדואית התארגנה בעידודם
של כמה סטודנטים יוצאי״הודו באוניבר סיטת
באר־שבע. אלה התנדבו להדריך
תלמידים בדואים ברזי המישחק, שבהודו
הוא פופולארי מאוד.
קבוצת ההוקי הבדואית לא השתתפה
במיפגש מסיבות טכניות, וחבריהם מה צפון
הצטערו על כך מאוד .״במיפגש הוקי
ראוי לשמו חייבות לקחת חלק קבוצות
מכל רחבי האימפריה,״ אמר שחקן תל-
אביבי נלהב במיבטא אנגלו-סאכסי כבד.
העולם הזה 2324

מו ק ד

תמיד חשבתי
שיש רק סיגר
עד שגיליתי א

תערובת אמרי

האיש ש״העולם הזה״ חשו

חזרה לתחילת העמוד