גליון 2325

פריטי אוטובוס בדי שיובל לפקח
על כל אחד מהם. תמיד.

התחביב של חיים בוסני
הוא מסגרות אמנותיות לתמונות

אגד ־ 0־ -ה אד ם הוא המגיע! ! 4

טל־ארויו

השעה 5.00 בבוקר. א ם אתה ממתין לאוטובוס של
״אגד׳׳-אתה יכול להיות סמוך ובטוח כי הוא יגיע.
מפני שב ,4.30-יום־יום, מתייצב חיים בוסני המכונאי
במוסך של ״אגד׳׳ להבטיח שכל האוטובוסים יותנעו
ויצאו לדרכם בזמן ובמצב תקין. במקרה של תקלה-
מאתר אותה חיים ומטפל בה טיפול ראשוני כדי
שהאוטובוס יצא לדרך בזמן ואתה, הנוסע, לא תמתין
בתחנה לשווא. למרות שלחיים נסיון עשיר במכונאות
רכב-בי״ס מקצועי, מכונאי-רכב בצה״ל ו 15-שנות
עבודה כמכונאי-רכב ב״אגד״-הוא נדרש, כמו כל
מכונאי אחר ב״אגד״ ,לעבור השתלמויות מגוונות
בנושאי מכונאות כדי להתעדכן ולשמור על רמת
מקצועיות גבוהה. חיים מכיר בעל-פה את האנטומיה
של האוטובוס. מי כמוהו יודע כי לכל בורג קטן במכונה
הגדולה הזאת חשיבות רבה לשלומם
ולבטחונם של הנוסעים. לכן, כל בדיקה וכל תיקון
שחיים מבצע באוטובוס, מבוצעים בקפידה ובדקדקנות
רבה. ולכן, כשאתה ממתין ב 5.00-בבוקר לאוטובוס
״אגד״-אתה יכול להיות בטוח כי הוא יגיע לתחנה
בזמן ובמצב תקין, ויסיע אותך ליעדך בשלום.

כתבדו השער הה־דמי

כתבההשער האומד״׳״

הרבנית נגד
בעילה הרב

אהבה?
סיפור אהבתה המסוכנת של הדיפלומטית
הבריטית רונה ריצ׳י
אל־אג־לדיפלומט
המצרי
ריפעת* יי׳ י,1־

צרי, השזור תככים
ורומנטיקה באיזור ה אפור
שכין דיפלומ טיה
וריגול.
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון , 3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
עורד־תבנית: יוסי שנץ * רכזי
הראשי: אורי אכנרי עוויד־מערכת:
שרית ישי ושלמה פרנקל
עורבי כיתוב: תמי
מוטוכיץ וגיורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש
המינהלה: אברהם סיטץ. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :
״העולם הזה״ כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב
כן־אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

ככר קוננתי במדור זה לא פעם על
גורלו המר של השבועונאי, בהשוואה
למזלו הטוב של עמיתו היומונאי.
הנה מגלה איש־השבועון סקופ מפוצץ.
אך הוא נאלץ ״לשבת עליו״ במשך שבוע
שלם עד שניתנת לו ההזדמנות לפרסמו.
ובכל אותו זמן, יום אחרי יום, ליבו מחמיץ
כמה פעימות בכל פעם שהוא מפעיל את
מקלט הרדיו והטלוויזיה או פותח בוקרון
וצהרון. האם מישהו סחב את הסקופ ן
יש שאתה יושב על שורה שלמה של
סקופים, והנה, יום אחרי יום, הורגים לך

מרידוד, כי הסיפור נראה לי מלכתחילה
תמוה במיקצת. עצרתי את הפירסום שוב
ושוב — למרות האופי הסנסציוני של
החומר שהובא לפני — ודרשתי מן הכתבים
להוסיף ולבדוק, לשאול אנשים נוספים,
לקבל תגובות מוסמכות של האנשים ש הואשמו
על־ידי ברמן.
בסוף פירסמנו סידרה בשלושה המשכים,
בנוסח זהיר ומתון הרבה מן הגירסה ה ראשונה.
תוך
כדי כך ישבו גיבורי הפרשה, ובי ניהם
גם דן ברמן, שעות ארוכות במערכת.
צילמנו את ברמן לצורך הכתבות, כשהוא
מתהלך ברחוב לפני מישרדינו.
הטיפול שלנו לא הסתיים עם הפירסום.
אנשי־האוניברסיטה הגישו נגדנו תביעה
מישפטית, שאילצה אותנו להקדיש לעניין
הרבה שעות נוספות. אך בסופו של דבר
השתכנעו התובעים שעליהם למחוק את
התביעה, כך שהדברים לא הגיעו מעולם
לידי הכרעה מישפטית.

השער שלא היה
נוכל במקום פורנוגרף
סקופ אחרי סקופ, כמו ציפורים במועדון-
ירי בלונה־פארק.
אך כל זה הוא כאין וכאפס לעומת מה
שהתרחש בשבוע שעבר, בפרשת מרידור-
ברמן.

כל גורות מרידוד ברגע שבו גודע לנו כי הממציא
האלמוני הוא דני ברמן נדלקו כל הנורות
בזכרוננו, כאילו הופעלו על-ידי החשמל
של מרידור.
היכרנו את ברמן היטב. היינו העיתון
היחידי בארץ שהכיר אותו היטב. החומר
שלו ותצלומיו פיארו את ארכיוננו.
לפני חמש שנים בא אלינו ברמן, בהמלצת
איש-קולנוע חשוב, וסיפר לנו סיפור
ארוך וסנסציוני על המתרחש באוניברסיטת
תל־אביב. הוא רכש בלי קושי את אמונם
של חברי-המערכת, שטיפלו בטענותיו.
נראה שאני אדם ספקני יותר מאשר יעקוב
העול ם הזה 2325

ה ס קו פ
שנעלם

בו, כשבת לפני שבוע, היחה בידינו
שורה של סקופים: תיאור מפורט של
אישיותו של ברמן ועברו, תצלומיו הביל-
עדיים של חאיש, פרטים על מעשיו בעבר.
ואז נעלמו הסקופים, בזד. אחר זה. תצלום
של העולם הזה הגיע, בצורה מיסתורית
מאוד, לידי ידיעות אחרונות, שפירסם
אותו בעמודו הראשון כסקופ בילעדי.
הסיפור של העולם הזה פורסם בהרחבה
באותו צהרון, בלי להזכיר כלל שרייתה זאת
חקירה של העולם הזה( .למחרת היום,
כאשר התברר לעורכי ידיעות אחרונות מה
התרחש, נהגו בהגינות ופירסמו בהבלטה
שהתצלום והחומר היה של העולם הזה).
כך עברו הימים, והסקופים שלנו נחטפו.
אך לא ישבנו בחיבוק־ידיים, ועד שהופיע
הגליון, ביום השלישי שעבר, הצטבר
בידינו אוסף של סקופים חדשים. ובעיקר
— אחרי כמה ימים של דברים מקוטעים,
שהופיעו באמצעי־התיקשורת, יכולנו להגיש
לך תמונה שלמה ומאוזנת של הפרשה, על
שני גיבוריה הראשיים, תוך פירוט עברם,
אישיותם ורקע מעשיהם, בתוספת חוות-
דעת פסיכיאטרית מוסמכת. וזהו, בסופו
של דבר, התפקיד העיקרי של שבועון.
אחד הקורבנות של הפרשה היה אדם
שלא היה קשור בה כלל: צלם-הפורנו
דניאל גרנות. לפני שגילינו את זהותו
של ברמן, התכוונו להקדיש לו את השער
האחורי, לכבוד פירסום העדות המפורטת
והמרתקת שלו בבית־המישפט. יוסי שנון,
העורך הגראפי של העולם הזה, כבר הכין
שער אחורי מתאים (ראה גלופה) .אולם
ברמן דחק את גרנות מן השער, וכך
מילאה פרשה זו — בצדק — את שני
השערים של הגליון.

מעשה מדהים ברבנית אהובה
חלמיש שנטלה רמקול וכרוזים
להפגין נגד כעלה, אריה דויד
חלמיש, רכה של גב-
עת-עדה. היא מאשימה:
המימסד הדתי

נגדי :

דם ואש בגזה -גאו מדמיע בת־א!
ימי חטו

גופתו נמצאה לצד הדרך
ליד ההתנחלות. בראשו
היה נעוץ כדור. נוי ירה
בו? מדוע נעצר המתנחל
משילה ל צווח
העולם הזה מדווח מהמקום.

רימון בראש

ברית וזבזר׳מיס

רופאי בית־החולים הדסה
עמלו קשה כדי להציל את
חייו של סוהיל חאמאד
שנורה בראשו ברימון גאז
מדמיע.
על היד
הק!שה
בגדה.

המישטרה פיזרה הפגנה
נגד המתרחש בגדה תוך
היעזרות גלויה בביריוני
רחוב דיזנגוף. צוות העולם
הזה מאשים :
החיש טרה
פעלה שלא
כחוק ג

מכתבג לוי לי א סו־ ערכאת
עורך העולם הזה, אורי אבנרי, פונה בקריאה דרמאתית לי׳אסר ערפאת
לשנות את הקו של אש׳׳ף לאור המצב הרה־השואה שנוצר בגדה המערבית.

סטבסק׳ היה מורשע !

וא את1וזנך
לקהל!

העולם הזה מגלה כי בגין פתח
תיבת פנדורה: אילו היה נשמע
העירעור של סטכסקי על־פי ה־חוק
הקיים היום

— הוא היה שב
* 4 1 1ומורשע.

מילחמת ילדי השמנת

צמרת חרות של הדור הבא מורכבת מילדי השמנת של צפון
תל־אביב. הם טיפסו בכיתותיו ישל בית־הספר
לאלימות בקמפוס התל־אביבי, ועכשיו
הם מנהלים מילחמה פרועה זה בזה.

ימית: בסד, איומים ורוח־1זאלוחים

המיפעדה של הג׳ינג׳י סגורה. ככנקים לא נותנים
בסף, רק מקבלים. התושבים אורזים ומוכרים רהיטים
לבדואים. הרב מאיר כהנא ואנשיו
מניפים ידיים וטוענים שהם מטורפים
מסוכנים בחסדי האל. העולם
הזה על הימים האהרוגית של ימית.

ימי דודר
אחר אלבז?
קצין־המישטרה יהודה אלבז
זוכה בפרשת בר נס — אך עכשיו
מנהלת אשתו מתילדה היכן חקירה :
נמצא בעלה —
ועם מי?

של כליבוטק
האיש הוחזק
רפי גינת הוא המפיק של
כולבוטק, והוא מודה: יש
לי יותר מדי כוח ! העולם
הזה מספר על עכרו של
גינת כזמר, על חייו כחיק
מישפחתו,
ועל האיומים הנמטרים עליו.

מדורים קבועים: תשקיף כמדינה
הנידון — מיכתב לערפאת
אתה והשקל מיכתבים תשכצופן
הורוסקופ -מזל דגים
החיים השבץ עוכר ושם
כפשלה, החיים כמשל
עולם קטן — לוב,
איראן וקנדה

השחקן אשר צרפתי
מספר בראיון חושפני
על המוסדות ׳שבהם התחנך,
על חייו כשחקן,
על הליכי הגירושין מאשתו.
צרפתי אומר : אתחנף לעולם לא
לקהל !

יוגוסלביה,

אגשים כעולם אנשים בלונים
!ממסיבה למסיבה
יומן אישי — העיניים של עלי,

מילכוד רוחמה,
איוואנוב הגדול

נכון

לשעה

לי לה לו

מה הם אומרים -אליאס פרג׳,
בת־ציון שימעון, יעקב נחמן, מאיר
כהנא׳ עמירס הר־אבן ומוטי סנדק
קולנוע— ג׳ון בלושי, מירה רקנאטי
וצלילה חוזרת
שידור — רוני דניאל בגוב האריות

מדריך שידורים
איש ממאדים כלבוטק נמר של נייר -מרגרט דראבל,
אריה סיוון ולן דייטון

זה היה העולם הזה שהיה -
מוות בפטרה
ספורט רחל המרחלת

מחוה רבי!
אינו מתארגן
כמה מראשי סחנה־רכין כמיפלגת
העכורה — שמואל (״מולה״) כהן, ח״כ
אורה נמיר ואהרון ידלין — לוחצים
לאחרונה על יצחק רכין לגבש מחדש את
מחנהו, לצורך מאבק על עמדות־כוח
כמיפלגה.

תו גי נזי ף

רבין אינו נוטה לכך. הוא מבקש לבנות לעצמו
תדמית של מי שנהנה מתמיכת המיפלגה כולה•

,.אד־על״ בלי קוזיא?
טרור המתנחל :

השלב הראשון בכניעת ״אל־על״ לכפייה
הדתית: בטיסות החברה הישראלית חדלו
להגיש קוניאק צרפתי.

גורס חדש

על פי ההלכה, קוניאק, הנעשה מענבים, הוא יין,
ומניות שהקוניאק הצרפתי הוא יין־נסך, מוגש במטוסי
אל־על רק ברנדי ישראלי.

גורם חדש נוסף לתוהו־ובוהו בגדה: נסיון
שיטתי של המתנחלים להשליט שדור.
בערי הגדה נפוצו שמועות רבות על חטיפת בני־נוער
על־ידי מתנחלים, פציעתם והריגתם. מכיוון שהמתנחלים לבושים אזרחית, נחשד עתה כל ישראלי
בגדה כמתנחל הזומם להרוג ולחטוף, והדבר מביא
להתנפלות על כל ישראלי שם.

ימית: חשש

גס החילונ״ם יחרימו
קבוצת אזרחים תתחיל לארגן החתמה המונית של
מאות אלפי ישראלים על עצומה שתקרא להחרים את
אל־על, אם החברה לא תטוס בשבתות.
בדרך זו מקווים המארגנים להכשיל את היוזמה
של אגודת־ישראל, הזוכה בתמיכתו של בגין,
להפסיק את טיסות חברת־התעופה הלאומית בשבתות.

שוב חוק
ראשי ״התנועה לעצירת הנסיגה בסיני״ חוששים
שמא האירועים האחרונים בשטחים הכבושים יחניקו
סופית את מאבקה של התנועה בחבל ימית.

המצב המתוח בגדה המערבית גורם לכך
שרכים מאנשי התנועה חוזרים אל בתיהם
בהתנחלויות, ומיספר אנשי התנועה
כחכל-ימית מתמעט והולך.

בורג בלי אוטונומיה ד
שר-הכיטחון אריאל שרון משתדל להביא
להפסקת המשא־והמתן על האוטונומיה,
כין השאר כדי לנטרל סופית את יוסף בורג.
על רקע זה אפשר להבין את הכרזתו של שרון שאין
דחיפות במו״ט על כינון האוטונומיה. אם יופסק
המשא־והמתן, לא יישאר לבורג כל תפקיד בענייני־חוץ.
בורג, מצירו, התגרה השבוע בבגין כאשר ציין,
בישיבת־הממשלה, שישראל לא דרשה מעולם שישיבות
המשא־והמתן ייערכו בירושלים.

גבינו במקום ועידה
יתכן שוועידת חרות, שבכר נדחתה
מה־סצ ל־7צ ביוני, תידחה שוב,
משום שתאריך כינוסה חל כימים של
משחקי גביע העולם בכדורגל.
פעילים רכים מנסים לשנות את
תאריך הכינוס, כדי שיוכלו לצפות
בשידורים1החיים מספרד.

שרון -לנדאו: מדוע?
התקררות היחסים כין אריאל שרון ועוזרו,
אלי לנדאו, נבעה מרצונו של לנדאו
להתמנות כסגן־שר, אחרי שיתקבל ״החוק
הנורווגי״ והוא יכנס לכנסת.
כוונתו של לנדאו התפרסמה לראשונה על שער
העולם הזה 2292 והיא עוררה אי־רצון אצל השר,
שלא התכוון כלל להעניק ללנדאו מינוי כזה.

הארכ יאו לוגיהד
נוסף על דרישותיה הידועות, מבקשת
סיעת אגודת־־ישראל ככנסת להעלות תיקון
מרחיק־לכת לחוק הארכיאולוגיה. על־פי
החוק החדש לא יהיה אפשר לחפור
גם כמקומות שבהם קיים ״חשש״ •שהיה
בהם כית־קברות יהודי.
1י רי יי!

שראלי

על קאהיר
ניצה כן־אלישר, אשתו של השגריר
הישראלי הראשון במצריים, עומדת לפרסם
ספר על התקופה שכה שהו היא ובעלה,
ח״כ חרות אליהו בן־־אלישר, כקאהיר.
בספר יהיה הדגש על המגעים החברתיים של בני־הזוג,
ולא על הצדדים הפוליטיים של השליחות
הדיפלומטית.

עד המדינה בארץ?
שמועות עקשניות כהוגי העולם התחתון
טוענות כי עד־המדינה בפרשת
הרצח הכפול, רמי ערוסי, הובא לישראל
ומוחזק עתה על־ידי המישטרה
כארץ.
על־פי שמועות אלה יעיד ערוסי
במישפטו של רחמים (״גומאדי״)
אחרוני, שיתחיל כקרוב.

״ספינת האהבה״
תפליג לישראל

המלונאי שיף -

איל־הספנות היווני פיטר פטרופוליאדים עומד להביא
לישראל, בתחילת חודש מאי, את צוות סידרת־הטלוויזיה
ספינת האהבה.

לפוליטיקה

לפטרופוליאדיס אשה ישראלית.

המלונאי חיים שיף שוקל הצטרפות פעילה
לחיים הפוליטיים. יתכן ששיף יציג את
מועמדותו לתפקיד יו״ר סניף הצפון של
תנועת־יהחרות כתל־אביב.
שיף זוכה בתמיכת אנשי מילוא ואנשי כהן־אורגד,
ואם יתמודד צפוי לו ניצחון על נציג אנשי רייסר
בסניף, העסקן דויד אפל.

הצוות יסריט כמה פרקים כסידרה על
אחת מאוניותיו של איל־הספנות, וכקרוב
יתחילו לגייס ניצבים ישראליים.

הודחה עורכת ״את״
העיתונאית שרה ריפין, שערכה את ״את״,
ירחון הנשים של ״מעריב״ ,שוב אינה
עורכת את השבועון.

ריפין הודחה על־ידי עורך מעריב, שמואל שניצר,
אחרי שבע שנות־עריכה, בטענה שהירחון אינו דיווחי.

כעורכת הירחון מונתה העיתונאית דבורה
לווין.

סיגלית פ ריאל לעירייה אשת יחסי־הציכור סיגלית פריאל, חברתו
של הרצל שפיר, תציג את מועמדותה מטעם
המיפלגה הליברלית למועצת עיריית
תל־אכיב.
מועמד אחר למועצת העירייה הוא יונה פלד, מאנשי
סודו של מיכאל (״מיקי״) אלבין, הקשור למיליונר
שאול אייזנברג.
צעירי הליברלים בתל־אביב ינסו לטרפד את
בחירתו של פלד.

בדאי לקנות זהב
מחיר הזהב עומד לרדת אל מתחת
לקו 300 הדולרים לאונקיה ( 31 גרם),
ומומחים מעריכים כי זו תהיה
״נקודת ההמראה״ ,אשר ממנה יוכל
מחיר הזהב רק לעלות.

ואור למשיבון ופיתוח״?
שמועות עקשניות טוענות שלמזכיר־הממשלה
הפורש, אריה נאור, יוצע תפקיד
בכיר כהכרת הבנייה הממשלתית
״שיכון ופיתוח״.
הרעיון ייתקל בהתנגדותו החריפה של יושב־ראש
מועצת המנהלים של החברה, יהושע מצא׳ מפעילי
חרות בירושלים.
מזכיר־הממשלה היוצא יהיה בחופשה עד לחודש
ספטמבר השנה.

היו ר דיס מסתגרים בבתי רבים מהמהגרים הישראליים בלוס־אנג׳לס מסתגרים
בחוג מישפחתם וידידיהם, ואינם מרבים לצאת
ולבלות במקומות־הריכוז של הישראלים בעיר.

גילויי מישטרת לוס־אנג׳לם, והפירסומים
הרכים בעיתונות שם, הוציאו למקומות־הבילוי
של הישראלים שם רע, וישראלים,
שאינם רוצים להיות מזוהים עם העולם
התחתון, ממעטים לבקר בהם.

,.עוצרי הנסיגה״
בשירות הממשלה?
הקונסוליה הכללית של ישראל בניריורק נמנעת
מלפעול נגד פעולות הסניף האמריקאי של
״התנועה לעצירת הנסיגה בסיני״ ,התוקף בחריפות
את מדיניות הממשלה.

הדבר גורם לכך שבקהילה היהודית שם
סבורים שלמעשה פועלת התנועה לעצירת
הנסיגה כשרות ממשלת ישראל, המבקשת
לעורר את הרושם כאילו הנסיגה נתקלת
כקשיים עצומים.

קשיים בכניסה לקנדה
אזרחים ישראליים, הפונים לקונסוליה
הקנדית כניו־יורק כדי לקבל אשרות•
כניסה, נתקלים כיחס מעליב, ובקשתם
נדחית כמיקרים רבים.
הסיבה לכך: גל של פשיעה ישראלית
בקנדה.

חלוקה מחדש
חבר הכנסת רענן נעים עומד לשוב ולהעלות את
תביעתו, כי המקומות של סיעת־המעדך בוועדות
הכנסת יחולקו מחדש.

נעים דורש כי השיבוץ בוועדות יהיה על־פי
תוצאות של הצבעה חשאית.

במדינה

לפני שהאזרחים ירו כדי להרוג.
יתכן כי הודעת האלוף היתד,
מחרידה יותר מאשר מעשיהם של
המתנחלים הרצחניים. מטרתם של
אלה ידועה וגלוייה: לגרש את
הערבים מארץ־ישראל. ואילו דב רי
האלוף הזכירו בצורה מבהילה
את הודעותיהם של קצינים רוסיים
בימי הצאר, אחרי פוגרומים שערכו
הכנופיות המגואלות־בדם של ״ה מאה
השחורה״ ביהודים. על פי
הודעות אלה, היו היהודים עצמם
אשמים בפוגרומים. המתפרעים פע לו
לשם הגנה עצמית. היהודים
שתו דם ילדים נוצריים.

העם
״השומר אח אנוע >־״
בד אדם בישראל
אחראי למה שגעשה
בשמו ומטעמו בשבחים
הכבושים מה יעשה?
היה זה ; בוע קשה מאוד לישר אלי
בעל־מצפון.
בשמו נעשו מעשים, שהוא התקומם
נגדם בכל ליבו. הידיעות
היומיות בעיתון מילאו אותו ב תיעוב.
היה קשה לו להשלים עם
העובדה שהממשלה שלו, החיילים
שלו, הקצינים שלו, השוטרים שלו
— הם אשר מתנהגים בצורה שהז כירה
לו יותר ויותר מדינות ומיש-
טרים שהוא סולד מהם.
אנתוני לואים, עיתונאי אמריקאי
בכיר, ליברל אמריקאי״יחודי, ביקר
בישראל וכתב לאחר מכן פנייה
נרגשת אל אזרחיה. עיקר דבריו:
אתם התלוננתם על כך שהעולם
כולו שתק כאשר התעללו האנטי שמים
ביהודים. עכשיו נעשים מע שים
כאלה בשימכם, כלפי אוכלו-
סיר, חסרת־ישע בשטחים הכבו שים.
האם אתם יכולים לעמוד
מנגד? האם אתם יכולים להסתכל
לכיוון אחר ולטעון: אני לא
שמעתי?
מכות וניבול־פה. השבוע
היה קשה מאוד לישראלי להימלט
סן הידיעה ולהעמיד פנים, אף
כלפי עצמו, שלא ראה ולא שמע.
כל הדברים הצטיירו בבירור על
מירקע־הטלוויזיה שלו. הם נשקפו
בגלוי מעל דפי העיתונים, ונשמעו
היטב ברדיו.
אי־אפשר היה לברוח מהם מבלי
לעצום את העיניים ולאטום את
האוזניים.
האזרח סלד ממה שראה ושמע
— .א ך לא ידע מה לעשות. הוא
חש במצוקה הנפשית שהיא מנת-
חלקם של בעלי־המצפון בכל חב רה
שנפלה קורבן לסיחרור של
טירוף לאומני: הוא הרגיש שהוא
אדם יחידי, בודד וחסר־אונים, מול
פני המון שאיבד את שפיות־דעתו
המוסרית. הוא לא האמין עוד שיש
בכוחו לשנות, לעצור, למנוע את
המעשים. הוא ברח אל תוך ה ייאוש.
מתי־מיספר
החליטו השבוע ש אין
הם יכולים להחריש, ושעליהם
למסור עדות פומבית לקיומה של
ישראל אחרת, הומאנית ושפוייה.
כאשר שמעו על רצח של מפגין
בגדה, הם התקשרו איש עם רעהו
בטלפון. הם יצאו לרחוב דיזנגוף
ועברו ביו החוגגים העליזים של
מוצאי־שבת. שוטרים התנפלו עלי הם
בזעם רצחני, תוך ניבול־פה,
מכות וגאז מדמיע. ולמחרת היום
שמעו באוזניהם את השקרים ה ציניים
שהופצו על־ידי קצינים
בכירים בעזרת כתבלבים מכורים
ומלחכי־פינכה (ראה להלן).
היה זה בניגוד משווע להתנה גות
המישטרה והצבא בחבל-ימית,
שם מורמים מתפרעים ומפירי־חוק
מן הארץ בעדינות, כאילו היו בי צים
טריות.
כך למדו פרופסורים וסטודנטים,
עקרות־בית וסתם אזרחים מוטר דים׳
איו השתנתה המדינה שלהם.
״קחו את כל מה שראיתם, הכפילו
פי אלף, ותדעו מה מתרחש עכשיו
מדי יום ביומו בגדה המערבית!״
לימד אותם עיתונאי, הבקי במת רחש

שאלת האחריות. במצב כזה
הפכה הבריחה אל האדישות קשה
יותר מיום ליום. האזרח בעל-
המצפון שוב לא יכול היה להתחמק
משאלת״האחריות, שהוצגה
העולם הז ה 2325

העולם התרבותי הקיא בשעתו
את רוסיה הצארית מתוכו, אף
שלא היתה אז קיימת טלוויזיה
שהביאה את תיאור מעשיה אל
תוך כל בית באנגליה ובצרפת.
עצם שמה עורר תיעוב וסלידה.
הדיווח היומיומי על המתרחש
עתה בשטחים הכבושים בטלווי זיה,
ברדיו ובעיתונות העולמית
מוביל בהדרגה לתוצאה דומה לגבי
ישראל.

הזמנה דרצח

האם יודע מנחם
בנין את אשר הוא
עו שה?

לו בכל מהדורת־חדשות. הוא אח ראי
למה שמתרחש במדינה שלו,
בשמו ומטעמו. עליו לתת תשובה
לשאלת אחריותו.
קשה לדחות את התשובה בהרבה.
כי מדי שבוע יהיה המצב
גרוע יותר.
מניבכי ההיסטוריה בוקעת אליו
שאלה, המהדהדת מתוך כתבי־הקודש
העתיקים ביותר של עמו:
״ויאמר ה׳ אל קין: אי הבל אחיך?
ויאמר: לא ידעתי! השומר אחי
אנוכי?״

ה כי בו ש

נהנית מחסות השילטון. האזרחים,
כך הודיע האלוף, ליוו אוטובוס
של ילדים, שהותקף. הם פעלו מ תוך
הגנה עצמית.
אלא שמיליונים מסביב לעולם,
ומאות אלפים בישראל, ראו במו
עיניהם כי אין שחר לדברים אלה.
שום אוטובוס — של ילדים או
של מבוגרים — לא נראה בשטח
בשעה שצילמה המצלמה. אם ביב־לל
היה אוטובוס, הוא נעלם מזמן,

העולם חי.

המאה הבחולה־לבנה

מה גדוע יותר :
מעשים רצחניים של
המתנחלים בחסות השילבון
או הודעות שיקריות של
אלוף בה ״ל?
מיליונים מסביב לכדור״הארץ
דאו את התמונות בטרקליניהם. על
המירקע נראו בבירור שני גברים ־
בלבוש אזרחי. הם הרימו את נש־׳
קם וירו, בדם קר, לעבר בני-אדם.
המצלמה, שהנציחה את המעמד,
הוכיחה בעליל ששום סכנה לא
נשקפה לשני אזרחים אלה. האנ שים,
שעליהם הם ירו, לא צרו
עליהם. הם עמדו במרחק של עש רות
מטרים מהם — ולא היו,
כמובן, מזויינים. יתר על כן, ליד
שני האזרחים היורים עמד חייל
שווה־נפש, שלא טרח להרים את
נשקו. היה ברור שחייל זה לא
חש בשום סכנה. אך הוא לא הפריע
לחיילים, ונלווה אליהם. לאחר מכן.
הקריינים הוסיפו בשפות רבות
את ההסבר לצילומים: היו אלה
שנ מתנחלים ישראליים, בליבה
של עיר ערבית, אשר ירו בערבים
בלתי-חמושים. חבריהם של אזרחים
אלה רצחו כמה ימים לפני כן נער
ערבי׳ והפקירו את גופתו (ראה
עמוד .)9
המאה השחורה. למחרת היום
פירסם אלוף־הפיקוד הודעה, ש עלולה
היתר. להצחיק, אלמלא באד.
לחפות על כנופייה רצחנית, ה

משהו
קרה למנחם בגין — ולא
רק. מבחינה גופנית.
במשך כל ימי חייו, גם כאשר
היה נתון בסכנת־מוות יומיומית,
התפאר בכך שהוא מבחין בין לו חמים
ובלתי־לוחמים, וכי אינו פוגע
בנשים ובילדים
מכל זה לא נותר זכר. השבוע
קרא מנחם בגין, בגלוי ולעיני
העולם, לרצח אזרחים, נשים וילדים.
שקרים
גסים. הדבר בא ב צורת
מיברק־עידוד שכמעט שלא
ייאמן, שבו בירך את צה״ל על

מ א שי כ:

כניגוד לנוהל ולתקנות לפיזור הפגנות. דא
קראו השוטרים למפגינים כתל־אכיב כשבת
(ראה הפגנות) להתפזר, לפני שהתחילו להפעיל
אלימות.
כניגוד לנוהל ולתקנות, לא נשאו רבים מהשוטרים
מיספרים על מדיהם.

״התאפקותו״ בשמירה על החוק
והסדר ב׳׳יהודח ושומרון״.
באותו יום לא נהג צה״ל בהת אפקות
כלשהי. הוא פתח באש פע מים
רבות, ירה במפגינים ופגע
בהם. נער אחד נהרג, רבים נפצעו.
ברכה
הנשלחת אחרי יום כזה
— הריהי הזמנה להמשיך ולהרוג.
דוברים רישמיים יכלו להמשיך
ולטעון, בציניות גוברת, שכוחות־הכיבו,ש
נוהגים על פי נוהלי־אש
קדפניים, מזהירים תחילה, אחר־כך
יורים רימוני גאז מדמיע, יורים
באוויר, ואחר־כך ברגליים.
העובדות — כפי שידע כל חייל
בשטח — הפכו הודעות אלה שקרים
גסים. לא רק המתנחלים הרצחניים
(ראה לעיל) ,אלא גם החיילים ירו
במפגינים הבלתי־חמושים, יודי־האבנים,
וכיוונו לא פעם כדי לה רוג.
יום
אחרי הודעת־הברכה של
בגין באה התוצאה הבלתי־נמנעת :
נער נוסף נרצח בדרך זו. בעשרות
מיקרים אחרים נפתחה אש, וב מקומות
רבים נפלו פצועים. אף
חייל אחד של צה״ל לא נפגע
באופן רציני.
חינוכו שד קלגס. יש הסבורים
כי מנחם בגין הפך עתה בובה
בידי אריאל שרון, העושה בו כר צונו.
כך או אחרת, התוצאה של
דיברי־העידוד עלולה להיות נוראה
— לא רק כלפי הנפגעים, אלא גם
כלפי היורים.
כאשר לוקחים נער ישראלי, מל בישים
אותו במדים ושולחים אותו
לשרת כחייל־כיבוש בקרב אוכלוסיה
נסערת ומתמרדת, המצב הוא חמור
כשלעצמו. רק צבא ממושמע מאוד,
מרוסן מאוד, שבו נערכת פעולת־חינוך
מתמדת לשמירה על מוסר-
המילחמה, עשוי למנוע את ההידר דרות
של אנשיו.
בצה״ל קורה עתה ההיפך. ה חיילים
הנשלחים לשטחים הכבו שים
עוברים שטיפת־מוח אוטומ טית.
אין הם רואים מולם אוכלו־סיה
בעלת מאוויים לאומיים, ה נתונה
במצב קשה והמגיבה כפי
שכל עם אחר במצב כזה היה
מגיב, אלא חבורה־ של שונאי־ישראל,
אנטי־שמים, פראי־אדם,
״ערבושים מלוכלכים״ ,תת־אדם.
אין ספק שקצינים רבים מעוד דים
תהליך זה במכוון, בשל דיעו־תיהם
הלאומניות הקיצוניות. ואילו
הקצינים המבקשים למנוע את התפרקות
ערכי-המוסר של צה״ל נתו נים
במצב קשה ביותר.

השוטרים עודדו את אלימות הכיריונים כלפי
המפגינים, ואן? קראו להם כגלוי לסייע כמעשי•
אלימות נגד המפגינים.

עתה באים הסיגנון הברוטאלי של
אריאל שרון ודיברי־העידוד של
מנחם בגין, ודוחפים תהליך נורא
זה קדימה. אחרי חודשים ושנים
של שרות במציאות זו, גבר ישראלי
שוב לא יהיה מה שהיה. הוא
יהיה קלגס.

כמה מהשוטרים הפעילו, שלא לצורף, אלימות
כלפי המפגינים.

ה פגני ת

כניגוד לנוהל ולתקנות, סירבו השוטרים להזדהות,
באשר התבקשו לעשות זאת.

לפחות אחד השוטרים הפעיל, ללא כל צורך,
גאז מדמיע כלפי מפגין.
אותו השוטר הסית שני ביריונים מהקהל להעיד
נגד מפגין, כאילו זה תקף את הכיריונים,
והשוטר דאג להסעת ״העדים״ לתחנת־המישטרה.
השוטרים
סירבו לעצור כיריון שהתנכל לצלמת
״העולם הזה״ ,או לבקש ממנו להזדהות.
המישטרה פירסמה גירסה כוזבת לחלוטין אודות
המיקרה.
עיתונים ״דבר״ ו״הארץ״ שכתביהם לא היו
כלל כמקום, פירסמו את גירסת־השקר של
המישטרה, באילו היה זה דיווח מהמקום ומבלי
לציין שזוהי גירסה רשמית.

3ושע*ם 3ו/די ם
בגדה המערבית יורים
חיילים ומתנחלים כתושבים
כדי לשמור על השקט,
ובתל-אביב מסתערים
שומרים וביריוגים על
מפגינים תוף הסרת החוק.
החשיכה תרד בעוד כמה דקות.
קהל המפגינים צועד במהירות על
המידרכה, אל קו הסיום של ההפ גנה.
המפגינים נושאים שלטים ו קוראים
קריאות קצובות בגנות ה־שילטון.
מבתי־הקפה שלאורך ה דרך
נשמעות קריאות גנאי, וגם
מחיאות כפיים.
ואז, לפתע, מגיחות מאחור שלוש
(המשך בעמוד )8

דוברים שונים של אש״ף — הכחשות שהביאו נזק בל״
ישוער לעניין השלום — פורסמו ואושרו מגעים אלה.
הדבר עזר לגבש את תנועת־השלום הישראלית ואת
עמדותיה המוצהרות. הדו־שיח קיבל דפוסים קבועים
ורצופים, והיתר, טמונה בו הבטחה רבה לעתידם של

כוחות־השלום הישראליים.

דוני היושב־־ראש,
י *ל ם ני כמה שבועות נשאלת על־ידי המראיין של
העיתון הסעודי אל־שוק אל־אוסט (״המזרח התיכון״),
המופיע בו־זמנית בסעודיה ובלונדון, אם נפגשת עימי.
ענית כי אמנם לא נפגשת עם אורי אבנרי מעולם,
אך ששליחיך מקיימים דו־שיח רצוף עימו ועם ידידיו.
בכמה הזדמנויות אחרות בשבועות האחרונים, כש נשאלה
בראיונות עיתונאים ובשיחות פוליטיות לגבי
הדו־שיח בין אש״ף ובין כוחות־השלום הישראליים,
הודעת שהוא נמשך.

בך, בשבוע שעבר, כפגישתך עם מישדחת
מטעם האינטרנציונל הסוציאליסטי בביירות,
כשנשאלת לנכי דו־שיח זה, אמרת :״אני האיש
שיזם את הדו״טיח עם כוחות־חשלום הישראליים.
הוא אושר על־ידי החלטה מיוחדת של
המועצה הלאומית הפלסטינית. הוא נמשך.״
דבריך אלה המריצו אותי להפנות אליך מיכתב זה.
אני מפרסם אותו בשבועון זה, מכיוון שאני יודע שזוהי
הדרך המהירה ביותר כדי שהדברים יגיעו (בצורה
מתורגמת) לשולחן־עבודתך.

כולו ידרוש יוזמה חדשה, כדי לצאת לדרך חדשה אל
השלום. הבעייה הפלסטינית תהיה מונחת על השולחן.
תוכניתו המצויינת של האמיר פאהד היא אות לבאות.
לצד הסכנות שהזכרתי יהיה קיים סיכוי חדש ליוזמה
חדשה — יוזמה שתרתק תשומת־לב חדשה, שתגבש
את דעת־הקהל העולמית והעשוייה להשפיע גם על
הגורמים המדיניים — יהיה יחסם האמיתי לשלום כאשר
יהיה. עידן חדש יתחיל ב־ 26 באפריל — 1982 לטובה
או לרעה.

עתה, עוד יותר מתמיד, הזמן לקום, להעז,
להסתבן למען השלום — בי האלטרנטיבה היא
נוראה, ומחיר המחדל יהיה שואה לשני עמינו.

ל רקע זה, אדוני היושב־ראש, הרשה לי לחזור
*7לעניין הדו־שיח בין התנועה שאתה עומד בראשה
ובין תנועת־השלום הישראלית.

ך זמן דוחק.

כמו .־ 99.90/של האוכלוסיה היהודית בישראל, ציונים
אנחנו. הציונות שלנו אינה זו של מנחם בגין או של
שימעון פרס. לרבים מאיתנו יש ביקורת נוקבת על
התיאוריה והפרקטיקה של הציונות מאז ראשיתה ועד
היום• הציונות שלנו היא הומאניסטית- ,שוחרת־שלום,
חילונית ודמוקרטית, פניה לברית־ידידות עם העולם
הערבי והעולם השלישי, ובראש וראשונה — לדו־קיום
בין ישראל הריבונית והמדינה הריבונית שתקום לעם
הפלסטיני.

תחת להכניס לכנסת זו מחנה מוגכר של
לוחמי-שדום, אשר יכלו להרים קול נגד העוולות
הנעשות עתה לעם הפלסטיני, למנוע מעשי-
דיכוי ולדחוף את המדיניות הממשלתית לכיוון
חיוכי יותר (או לפחות פחות־שלילי) ,נוצר
ככנסת מצב. המעניק לאנשי־הסיפוח חופש•
פעולה מוחלט.

זהו שינוי דרמאתי המשנה לא רק את מימד
הזמן, אלא את בל המימדים. המהירות הופכת
למהות.
אחד מחלקי המאמץ החדש הוא להקים בשטחים
הכבושים קבוצות מזויינות של קוויזלינגים פלסטיניים,
ולשבור את המנהיגות הנבחרת והפטריוטית של האוב־לוסיה
הכבושה. איני מאמין שנסיון זה יצליח, אך הוא
מפיל קורבנות וגורם ליסורים רבים.
חשוב ומסוכן יותר הוא המיבצע המזורז לאכלס את
השטחים הכבושים ברשת צפופה של שיכונים עירוניים
יהודיים, העלולים לשנות תוך זמן קצר את המצב הדמו גראפי
בשטחים הכבושים וליצור אובלוסיה חדשה של
מאות אלפי ישראלים פשוטים, שהחזרת השטחים ה כבושים
תהיה לגביהם אסון אישי.

כישראלי לאומי, אני מאמין שהתפתחות זו תסכן את
שלומה ונפשה של מדינת־ישראל, אשר לה אני מסור
בכל לבי ונפשי. אני מאמין שעתידה וביטחונה של
ישראל קשורים בקשר אמיץ ביכולתה להשתלב כ מדינה
בת־חורין, ריבונית וגאה בברית של עמי המרחב,
לצד העמים הערביים, וביניהם העם־האח הפלסטיני.
אולם, אדוני היושב־ראש, הסכנה הטמונה בתהליך
הסיפוח של הגדה לעתידו — ולעצם קיומו — של העם
הפלסטיני מדהימה ומחרידה עוד יותר. מעולם לא היה
עם למוד־סבל זה נתון לסכנות חמורות יותר: האיום
על בסיסו הלאומי הזמני בדרום־לבנון: סכת השיעבוד,
ההפקעה והגירוש מהשטחים הכבושים, מזימת שחיקתו
ופירורו מבפנים באמצעות קוויזלינגים, בוגדים וסוכנים.

היתה זאת תקיעת סכין כגבנו — חודש
לפני הכחירות לכנסת העשירית כישראל.

ף* עיקכות ההחלטה הודיע הד״ר עיצאם סר&זווי
* כי, כשליח ממושמע של אש״ף, הוא מנתק את
המגע עם כוחות־השלום הישראליים. הוא הודיע שמאחר
שפעל כנציג האירגון, על־בסיס החלטה רשמית של
הפרלמנט הפלסטיני ועל־פי ההוראה שלך, אדוני היושב-
ראש. אין הוא רואה עוד את עצמו כחופשי להמשיך
בדו־שיח זה.
ידוע לי שבשיחות עם מישלחות בינלאומיות הכחשת,
לאחרונה, שזהו הפירוש הנכון של ההחלטה. טענת כי
ההסכמה להגשמת זכויותיו של העם הפלסטיני להגדרה
עצמית ולמדינה משלו מהווה ״התנגדות לתיאוריה ול פרקטיקה
של הציונות״ ,ושעל כן גם אנחנו כשרים לדו־שיח.

יאסר
ערפאת: כאשר הגדה בוערת

עם כד הככדד, פירוש זה אינד יכול להת־קכל
על דעתנו, ואני סכור בי הד״ר סרטאווי
צדק בכך שלא הסתפק כו בבסיס להמשך
המגעים.

מזה שנים רכות אני מאמין כעומק־ליכי ש*
דו־שיח זה אינו רק חשוב כשלעצמו, במכשיר
להכנה כין בני שני העמים, אלא שיש לו חשיבות
סמלית, פסיכולוגית ופוליטית חיונית, החורגת
כהרכה מעבר לתוכנו הממשי.

ערב הבחירות בישראל נרתמו אמצעי״התיקשורת של
אירגונך למאמץ התעמולתי של המיפלגה הקומוניסטית
הישראלית — רק״ח — וקראו לערבים בישראל להצביע
בעדה. עיתונך, פלסטין אל־תוורה (״פלסטין המהפכה״)
והרדיו של אש״ף קראו לכך בפה מלא.
הטענה היתה שרק רק״ח, בהיותה קומוניסטית ואנטי־ציונית,
הוא שותפה כשרה לדו־שיח.
הדבר לא מנע את התבוסה שנחלה רק״ח בבחירות,
גם בקרב הציבור הערבי בישראל, והוא הנחיל מפלה
גדולה עוד יותר לתנועת־השלום הציונית והפטריוטית.

הסכנה לסיכויי השלום, הסכנה לעודדה של
מדינת־ישראל והסכנה המיידית לקיומו של
העם הפלסטיני — בל הסכנות האלה זועקות
להחלטות נועזות, ליוזמות אמיצות ודרמא־תיות.

כרוח
זו חיפשתי ב־74ע 1את המגע הראשון
עם הפטריוט הפלסטיני הדגול, רעי האהוכ
סעיד חמאמי, נציג אש״ך בלונדון, ששילם
עכור מגעינו כחייו. דראון־עולם למרצחיו !

ך * רשה לי לנתח החלטה זו — ואת הפירוש הסביר
שלה — מבחינה רעיונית ומעשית.

^ ש גורם נוסף הקשור בזמן.
בעוד חודש תחזיר ישראל למצריים את שארית חצי-
האי סיני. באותו היום יושלם התהליך שהתחיל בקמפ־דייוויד.
ברור לכל כי החלק השני של אותו הסכם —
הקמת ״האוטונומיה המלאה״ — מת בטרם־לידה.
למחרת היום ייווצר לעיני־כל חלל ריק משווע. העולם

בעיקבות מגעים אלה קמה בסוף 1975 המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני, שיש לי כרגע
הכבוד לכהן כיושב-ראש ההנהלה שלה. על־פי הוראתך,
קיבל הד״ר עיצאם סרטאווי ב־ 1976 על עצמו לפתוח
במגעים רשמיים — אך סודיים — עם מועצה יזו.
מגעים אלה התרחבו והתעמקו, על סמך החלטת
המועצה הלאומית והפלסטינית משנת , 1977 ונוצרו דרכם
נכסים חשובים של הבנה הדדית ואמון הדדי. אחרי
כמה שנים, שבהן הוכחשו מגעים אלה רשמית על־ידי

ברוח זו אני פונה אליך.

החלטת המועצה הלאומית הפלסטינית באפריל 1981
הנחיתה, על כן, מכה קטלנית על כל כוחות־השלום ב ישראל.
קולה של תנועת־השלום העיקבית והרשמית
כמעט נדם בכנסת הנוכחית.

י בחודשים האחרונים, מאז מינוי אריאל שרון לתפקיד
שר־הביטחון בישראל, מתפתח תהליך הסיפוח של הגדה
המערבית ורצועת־עזה בקצב חדש.
איני בטוח אם ראשי התנועה הפלסטינית בביירות
מודעים למלוא המשמעות של קצב חדש זה.

אנחנו מתקרבים לנקודה שממנה והלאה
שוב לא תהיה אפשרות של שיכה, של פשרה
ושלום. מנוי וגמור עם ממשלתישראל, כהסכמת
המערך ה״אופוזיציוני״ ,לחסום לצמיתות
כל אפשרות של שיכה לגכולות ישראל. משם
והלאה תוכיל הדרך ליעד הבלתי-נמנע של
מילחמה ואסון הדדי.

ית בדמשק, באפריל 1981׳ אישרה את קיום ה מ שיח
עם ״כוחות דמוקרטיים ומתקדמים בישראל״ רק אם
הם ״׳מתנגדים לתיאוריה ולפרקטיקה של הציונות״ ,וגינתה
את כל המגעים האחרים.

לא נתכחש לרקע הציוני שלנו — הן מפני
שלא נעשה שקר בנפשנו, הן מפני שהתכחשות
כזאת, היתה ׳מנתקת אותנו מעמנו, וממילא
היתה מחסלת את יעילותו ככוח פוליטי ורעיוני
המסוגל להשפיע ולהאכק עד דעת־הקהל הישראלית.

גורם
הזמן ממלא כמחשבה שלי תפקיד
מרכזי.

ואז קרה דבר שאיני מהסם לבנותו אסון.
י 1 1
ך* החלטה שהתקכלה במועצה הלאומית הפלסטי-

אחד הגורמים המרכזיים במאבק למניעת השואה
ולהשגת השלום הוא דעת־הקהל הישראלית. הדרך ל השפיע
על דעת־קהל זו, לטובת השלום, היא ליצור
דו־שיח ישיר ופומבי בין הפטריוטים בשני העמים,
ובצורה זו להמחיש לעיני־כל, בצורה חזיתית ומיידית,
שאנשים לאומיים משני הצדדים יכולים לשבת יחד, לדון
ברצינות על הבעיות החמורות, ולהגיע לגיבוש פיתרונות
מוסכמים, התואמים את המאוויים הלאומיים הלגיטימיים
של שני העמים.

אמינותה ואמינות המצע שדה, שהשלום
הישראלי־פדסטיני הוא אבן־הפינה בו, נהרסו
כשעה הקריטית כיותר.

המילחמה כין שני עמינו אינה מילחמת־מע־מדות,
כמוכן המארבסיסטי. זוהי מיד ח מה לאומית
— מילחמה טראגית בין שתי תנועות
לאומיות גדולות ועתירות־תהילה: התנועה
הלאומי הערכית־פלסטינית ותנועת־השיחרור
הציונית.

תהיה דעת התנועה האחת על השניה כאשר תהיה
(וההיסטוריונים בוודאי עוד יעסקו בכך במשך עשרות
ומאות בשנים) הרי אין ספק שהמילחמה היא כיום
(המשך בעמוד )76

מא\מ*4

1״בהפסקה אני צריך על לחם או לחמניה
לאכול את הכריך,
שוקולד למריחה,
ן ׳ אמא שמה בילקוט
כמו עוגה מן התנור
הפתעה של מתיקות ...לא השארתי אף פירור,
הממרחית הכי המי הממרחית הכי הכי
.של עלית!״
של עלית!

אמא לא יודעת
שאני גומד את הממדחית
כבד ב דין לבית הספד״
קנה מזון רק באריזה המקורית שעליה מצויינים שם היצרן וכתובתו.

ו.ימר יעקבסעטקיר

במדינה .
*יי /״^3י<ו!8גיו
(המשך מעמוד )5
נייזיות־מישטרה. הן עוצרות בחריקת
בלמים על המידרכה, בס מוך
לראש הטור. מן הניידת ה ראשונה
פורצים שלושה שוטרים.
ללא אומר הם רצים לעבר אחד
המפגינים, אוחזים בו וגוררים אותו
לתוך הניידת, כשהם חובטים
בכתפיו ובעורפו. שני שוטרים אחדים
מגיחים מהניידת השניה, ורצים
לעבר מפגין אחר.
אחרי רגע של מבוכה, מחליטים
המפגינים להתיישב. ואז, כמו עכברושים
המגיחים עם רדת החשיכה,
צצים לפתע הביריונים. בדרך־
כלל הם והשוטרים ניצבים משני
עברי המיתרס. הפעם הם ששים
לעזור לשליחי החוק. כתף־בצד־כתף
עם השוטרים הם בועטים
ומכים. הביריונים אוהבים קורבנות
קלים. אחד מהם בועט ב־ביטנה
של נערה ששוטר מנסה
לגרור אותה. שלושה אחרים —
בפיקודו של שוטר — מסתערים
על מפגין, ומתחילים לחבוט בו
באכזריות.
זו אינה סצינה מסרט .2כך
בדיוק אירעו הדברים במוצאי־שבת
על המידרכה המיזרחית של רחוב
דיזנגוף, בקטע שבין רחוב גורדון
ושדרות בן־גוריון. המפגינים היו
200 אנשי שמאל, ויונים מתנועות
וחוגים שונים, שהתארגנו תוך הת

המידרנה

זהו בדיוק המקום שבו
תקפה המישטרה את
המפגינים. התמונה צולמה ברגע שעצרו הניידות.

שוס
כי לא תיו
אפשר לראות בבירור
התקהלויות, התגרויות, הפרעה לסדר הציבורי או
לתנועת כלי־הרכב, בניגוד לגירסת מישטרת ישראל.

שקרים. על־פי גירסה זו קראו ה שוטרים
למפגינים להתפזר, ואחר־כך
הגנו עליהם מפני הקהל שביקש
לעשות בהם פרעות.
אך כמעט כל העיתונים קיבלו
את גירסת המישטרה ופירסמו אותו
כלשונה כאילו שהיה זה דיווח
שלהם על מה שהתרחש במקום,
בלי לציין כי התיאור אינו מוסמך,
אלא מהווה את גירסת דובר המיש־טרה.
במיוחד הצטיין בכך כתב
הארץ בתל־אביב, אילן שחורי, ש אף
ידע לספר כי המפגינים שהתיישבו
על המידרכה מנעו תנועת
כלי־רכב ברחוב דיזנגוף, וכי ה מפגינים
פגעו בשוטרים.
המישטרה ביקשה לעצור את ה מפגינים
ל־ 48 שעות, אך לאחר
התערבות פרקליטיהם, אמנון זכרוני,
אביגדור פלדמן ויוסף בר,
הסכימה כי הם ייעצרו רק למשך
הלילה. אך העצורים לא שוחררו
למחרת בבוקר, משום שלא היו ב ידיהם
תעודות־הזהות שלהם. ה תעודות
נמצאו בידי השוטרים ש החזיקו
במעילי העצורים. רק ב שעות
אחר־הצוזריים של יום ה
גיגים
להתפזר מרצונם — כבר לא
היה להם זמן. השוטרים הקיפו
אותם והתחילו לגרור אותם לתוך
הניידות כשהם חובטים בהם. עד
מהרה הצטרפו הביריונים. השוטרים
לא רק שלא ניסו להרחיק או תם,
אלא אף עודדו אותם לעזור
במלאכת ההכאות.
רוב השוטרים לא נשאו סימני
זיהוי על מדיהם. כאשר נשאלו

שוטרים וביויווים

נגד אחד המפגינים, ומכניסים אותו לניידת. במרכז

התמונה, קשפיו פטור, נראה השוטר שהתיז גאז
לעיני מפגין ששאל אותו מדוע הוא משתולל.
העיתונים היומיים טענו שהמפגינים תקפו שוטרים.

לתחנת־המישטרה, כדי ששם יגישו
גדו עדות כאילו תקף אותם.

מניף הביריון כלפי המצלמה. השוטר לא העלה

1 1 /1על דעתו לעצור את המאיים. קיצוני מימין נראה

השוטר המשופם, שהירבה להתפרע בחלק הראשון של פיזור ההפגנה.
ראה קצרה אחרי שנודע על מותו
של הנער בגדה המערבית.
הס יצאו משדרות בן־גוריון בשעה
17.20 וצעדו לעבר כיכר די־זנגוף.
בכיכר סבבו והתחילו לחזור
על עיקבותיהם. ההפגנה נערכה
ללא רישיון, אך התנועה ברחוב
לא נחסמה, ולא היה זכר לאלימות
עד שהגיעו השוטרים.
אלה אספו בדרך חבורה של ביר־יונים,
שרצו בעיקבות הניידות.
צוות העולם הזה היה הנציג היחידי
של העיתונות הישראלית במקום.

מדווח שלמה פרנקל:
השעה היתה שש בערב כאשר
הגיעו הניידות. היה ברור שיהיו
צרות מהרגע הראשון. לשוטרים
לא היה רמקול, והם לא קראו
לאיש להתפזר. גם אילו רצו המם־

בזה אחר זה לשמותיהם, סירבו
להשיב. אחד מהם ניסה למנוע את
רישום מספרי הזיהוי של הניידות :
מ־ ,2678מ־ ,4822מ־ 8338 ומ־.152
בשלב הראשון של המהומה היה
שוטר משופם, בדרגת סמל־ראשון,
פעיל מאוד. הוא התרוצץ כמסומם,
מכה ללא הבחנה במפגינים, ומנסה
לגרור אותם לתוך הניידות. אחר־כך
החליף אותו בכך שוטר אחר,
שלא נשא דרגות וסימני זיהוי. שו טר
זה תפס בשרוולו של אחד ה מפגינים,
שעמד מאחורי כמה אנ שים.
השוטר קרא :״אזרחים, בואו
לעזור לי,״ ושלושה מהביריו־נים
הסתערו על המפגין, מאיר
דביר, ותוך חבטות ודחיפות הכניסו
אותו לניידת. השוטר קרא אליו
את הביריונים, וביקש מהם להי כנס
לניידת ולנסוע עם המפגין

שוטר זה גם התיז גאז מדמיע
לתוך עיניו של אחד המפגינים
ממרחק של סנטימטרים ספורים.
אותו מפגין ניצב כשידיו בכיסיו.
פשעו היחיד היה ששאל את ה שוטר
מדוע הוא משתולל. גם שוטר
זה סירב להזדהות.
הביריונים הסתערו גם על צלמת
העולם הזה, ושברו את מכשיר
ההבזק (פלאש) שלה. היא המשיכה
לצלם, ואז צעק לעברה אחד הביר־יונים
שניצב ליד השוטרים כי יש בור
את מצלמתה. כאשר ביקשה ה צלמת
מאחד השוטרים שיעצור את
המאיים כדי שאפשר יהיה להגיש
נגדו תלונה, סירב השוטר לעשות
זאת. הוא רק ביקש מהאיש להז דהות,
אך סירב לבקש תעודת-
זהות כאשר מסר האיש שם כוזב
בעליל. השוטר הניח למאיים להס תלק.

המשיכה השתוללות השוטרים
והביריונים, שהיכו ללא הרף ב מפגינים,
וגררו עשרה מהם אל
תוך הניידות.
שעה מאוחר יותר עדיין ניצבו
במקום קבוצות של מפגינים ואנ שים
שהתווכחו עימם. הוויכוח הת נהל
ללא כל אלימות. המישטרה
כבר לא היתה שם.
עד כ אן דיווח העולם הזה.

המ שףם רדע רה

ש1וצ.סו טו 1 1־וניט׳

# 1 1 1 - 1 1 1 1 ^ 1111/111י י סיס השוטרים בכוחות עצמם
לגרור מפגין. השוטר המשופם הירבה להכות. אפשר להבחין כי השוטרים
אינם נושאים מלספרים על מדיהם( .צילומים: ענת סרגוסטי).
הדיווח על הפרשה בעיתונות הי ווה
שערורייה בפני עצמה. גירסת
המישטרה היתד, מסכת ארוכה של

ראשון, שוחררו העצורים שטעמו
את נחת זרועה של מישטרת־ישראל
במנות מופרזות.
ה עו ל ם הז ה 2325

המישטרה שיקרה רמישפחה השכורה ־ והחשוד נתפס רק מפני שהתייצב

0׳ וצח אתשחחד
ךכית הצבוע בצבע תכלת, בכפר
— עבווין, צפונית לרמאללה, יושבת
מרים סחוויל ומבכה את בנה, מוחמר.
מסביבה בחדר רחב־הידיים עשרות נשים,
קרובות מישפחה ובנות־הכפר, מנחמות
אותה באבלה. בבית שממול, בביתו של
מחמוד דרדם, יושבים הגברים. דרדם הוא
דודו של הנער, שהפך לפני שנתיים
אפוטרופוס המישפחה, כשהאב נסע לעבוד
בכוויית.
מרים ילדה וגידלה ארבעה ילדים.
שלושה עזבו את הבית והתפזרו בעולם:
הבת חיה עם בעלה וילדיה בשיקגו, הבן
הבכור הוא רופא בספרד, והבן השני
הצטרף לאביו בכוויית. רק בן־הזקונים
מוחמד, בן ה־ ,18 נשאר איתה. ועכשיו גם
הוא איננו.
״הוא יצא ביום השלישי בבוקר לבית-
הספר בסינג׳יל, ולא חזר עוד אלי,״ לוחשת
האם, כשדמעות זולגות על פניה חרושות
הקמטים. הדיבור קשה עליה, ואת המשך
הסיפור סיפר הדוד.
״הוא היה תמיד חוזר עד שתיים בצה-
דיים. כשלא. הגיע עד הערב, התחלנו
לדאוג.״ הדאגה הפכה לחשש כבד, כשנודע
למישפחה שמוחמד לא הגיע באותו בוקר
לבית-הספר.
״למחרת הלכה מרים לתחנת המישטרה
ברמאללה,״ המשיך הדוד ,״ושם אמרו לה
שהבן שלה עצור אצלם ושתביא לו בגדים.
היא חזרה למחרת עם בגדים ואוכל בשביל
מוחמד, אבל לא רצו לקחת אותם ממנה,
וגם לא נתנו לה לראות אותו. במישטרה
אמרו שהם יודיעו לה מתי תוכל לראות
את הילד.״

וספר לימוד חבוק בידו,״ מספר הדוד.
״כדור נכנם לראשו מאחור ויצא ליד
העין.״
על נסיבות מותו של הנער שלוש
גירסות שונות: שתיים של בני הכפר
ואחת של המישטרה.
הגירסה הראשונה שנפוצה בין אנשי
הכפר, היא שאנשי ההתנחלות שילה הסמוכה
תפסו שלושה נערים שיידו אבנים
במכוניותיהם. לשניים הם הרביצו מכות-
רצח, ואילו את השלישי חטפו ואחר־כך
הרגו והשליכו את גופתו. הגירסה השניה,
שאותה סיפר בן כיתתו של מוחמד: שלושה
נערים מהכפר, ביניהם מוחמד, יידו אבנים
במכוניות חולפות. המתנחלים ירו לעברם,
פצעו שניים מהם, ואילו את מוחמד הרגו.
את גופתו הם לקחו איתם והסתירו אותה
לכמה ימים, ואחר-כך השליכו אותה סמוך
לכביש.
לעומתם טוענת המישטרה, כי ביום ה שלישי
שעבר הקימו נערים מן הכפרים
הסמוכים מחסום על הכביש בין שכם
וירושלים. הם הטילו אבנים על מכונית
של מתנחלים משילה, ואלה ירו לעבר
הנערים. אחד מהם נפצע בידו והאחר

מבלי לציין אם נפצע או נהרג מישהו
כתוצאה מכך. מדוע חיכתה המישטרה
ארבעה ימים כדי לפתוח בחקירה, ועשתה
זאת רק אחרי שנמצאה הגופה, בעוד שאם
הנרצח התלוננה על היעדרו מיד למחרת
התקרית?
את אנשי הכפר עבווין מעסיקה לא רק
תעלומת מותו של מוחמד. הם זועמים
על התנהגות המישטרה והמימשל בכל
הקשור בקבורתו של הנער. מובן שהיה
צורך להעביר את הגופה לבדיקה פתולוגית,
אבל הדבר נעשה בגסות.
כשנתגלתה הגופה התאספו כל אנשי
הכפרים הסמוכים — תורמוס־איה, ג׳נג׳יליה
וסינג׳יל — והביאו את גופתו, כמינהג
המקום, אל אימו, בתהלוכה של המון־עם.
בראש התהלוכה צעדו התלמידים מבית-
סיפרו בסינג׳יל. יחד עם האם המשיכו
המלווים אל המיסגד שבמרכז הכפר, כדי
לערוך את תפילת־האשכבה. אחרי זה הם
עמדו לצאת לבית־הקברות, שעל צלע ההר
בפאתי הכפר, כדי לטמון אותו באדמה.
בטרם עזבו את המיסגד הופיעו, לפי
דיברי אחד מתושבי המקום ,״איזה 15

האבן והאסבסט שוממים. אפילו כלבים
לא נובחים במקום, רק הרוח שורקת בין
הבתים. הרושם הכללי הוא של שיממון
ועזובה, עיירת־רפאים.

//בכלל לא
היינו כאן״
^ ף מסתבר שבכל־זאת יש במקום
י חיי ם 30 .מתוך 50 המיבנים מאוכלסים,
אבל האנשים שותקים. מן הדברים
המעטים שהם מוכנים לספר מסתבר שביום
השלישי, יום התקרית, לא היו חלק מהתו שבים
במקום, ואלה שנשארו, נשארו בבתי הם
.״אני ואשתי אביגיל בכלל לא היינו
כאן ביום שלישי. היינו באשקלון,״ אמר
הרב המקומי, נחמיה טיילור, שהוא עולה
חדש מאנגליה. ביתם בן ארבעת החדרים

קליעי
א ם 16״
זדצד! ימים המתינו בני־מישפחתו
״ של מוחמד לאות מן המישטרה, ולא
שמעו דבר. עד שבשבת בבוקר, ארבעה
ימים אחרי היעלמו, נמצאה גופתו על־ידי
רועה־צאן, בין הסלעים בשיפולי ההר קרוב
לכביש המוביל לסינג׳יל.
״כשמצאו אותו היה שעון היד שלו לידו

האם המתשרת
ריס

להגנה

עצמית,

שולמית לוויתן מהתנחלות
שילה, עם בתה .״אנחנו יו־באוויר,
לא כדי להרוג.״

הרג. גופתו נמצאה רק בשבת בבוקר.
יד הגופה נמצאו קליעי אס .16 עדיין
א התקבלו תוצאות הבדיקה הפתולוגית
;אבו־כביר, אבל בהתאם למימצאים רא־זוניים
נמסר שהצעיר נורה בראשו. עדיין
׳א ברור מהו קוטר כלי־הנשק ממנו נורה
;צעיר.
המחלקה לזיהוי פלילי של המישטרה
וחפשת רובה מסוג אם ( 16 שכמוהו מצויים
:ין השאר בידי מתנחלים, שבו בוצעה
;הריגה.

ת הלוכ ה
ה מוני ת

ן | 7ןךיךי בבית־הקברות שליד כפר
עבווין. גופתו של הנער
י 1 1יי 1
השילטונות.
על־ידי ממנו הוצאה

ם כי ג ם לגירסות של בני הכפר אין
\ 1סימוכין, הרי שגירסת המישטרה היא
התמוהה מכולם. ראשית: מדוע לא הזעיק
הנער הפצוע, שנמלט מהמקום, את בני
כפרו כדי לקחת את גופת חברו? שנית:
באותו יום מסר תושב ההתנחלות שילה
הודעה במישטרה על התקרית ועל היריות,

האם ה שסלה

מרים סחוויל מחזיקה את תמונת
בנה המת ומתייפחת. שלו־שת
ילדיה האחרים עזבו את הבית, וכעת נרצח בן הזקונים.

מכוניות צבאיות. החיילים רצו לקחת איתם
את המת לאבדכביר.״ אנשי־ד,ביטחון
ניתקלו בהתנגדות חריפה, וחזרו כלעומת
שבאו.
״אחרי שעה יצאנו לבית־הקברות וקברנו
את הנער,״ המשיך לספר התושב .״ואז,
כשהמת כבר היה קבור באדמה, הגיעו
איזה 50 מכוניות עם צבא ומישטרה. הם
התגברו על התנגדותנו ביריות רובים
ורימוני גאז מדמיע, הוציאו את הגופה
מן האדמה ולקחו אותה לאבדכביר.״
השלטונות אמרו למישפחת הנער שהם
יודיעו לה מתי תוכל לבוא לקחת את
הגופה .״עכשיו מחכה כל הכפר שמוחמד
עבדאללה יוסוף סחוויל יחזור לכפרו
עבווין, וייקבר באדמתה,״ אומר דודו,
מחמוד דרדם, כשעצב ניבט מעיניו.
בעבווין שבילי האפר הומים אדם,
והשיחות הנזעמות על מותו של הנער
מהדהדות באוויר. לא כך בהתנחלות שילה,
במרחק 2.5קילומטר משם.
בשילה כבישי האספלט שבין מיבני-

מרוהט בטוב טעם, וארון הספרים, אשר
תופס קיר שלם, גדוש בכתבי קודש ופר שנות.
אבל על מה שאירע במקום ביום
שלישי אין הרב מוכן להרחיב.

מ ס לו ל מוזר
לכדור -ה מוו ת
ף*! בית אחר מספרת שולמית לוויתן,
* שבאותו יום היא לא עזבה את הבית
ואין היא יודעת דבר על התקרית .״אני
יודעת שאנשי הכפר סינג׳יל מקימים מח סומים,
ואז אנחנו חייבים לעצור את המכו ניות
והם מיידים בנו אבנים. אנחנו יורים
להגנה עצמית, אבל רק באוויר, אף פעם
לא כדי להרוג.״
מסתבר שלכדור שנורה ביום השלישי,
באוויר היה מסלול מוזר. והוא פגע בראשו
של מוחמד. מייד עם גילוי גופתו נעצר
אותו תושב שילה שדיווח על תקרית
היריות, והודה כי גם הוא היה בין היורים.
שמו נתן נתנסון, בן ,38 אחד מוותיקי
ציפורה כסלו :
המקום.

ה בו רסה

הנ בי רהשר דוו סו :
בכל מיכרז שבו רצה. המיכרזים, גם ה תוצאות,
היו כשרים.

הלכתי לברר מה קרה לקבלן המצליח
דרוקר. את הסיפור שלו, את סיפור ההצ לחה,
אפשר אולי לסכם במישפט אחד:
התחיל כמעט מכלום ותוך כמה שנים הפך
לגדול הקבלנים הפרטיים בישראל ולמצליח
שבהם. את הנפילה צריך להסביר ביותר
ממישפט אחד. הלכתי איפוא, לקבלנים
שהכירו אותו ומכירים את הענף היטב.
כולם ציינו את יוזמתו והטכנולוגיות החדשות
שהכניס לענף, כולם אמרו ״בחור
חרוץ״.

השיטה של דרוקר לקנות בבל
מחיר היתה קלוקלת. הוא פשוט
גרם לעליית מהירי הקרקעות של
המינהל, שאותן רכש במחירים
גבוהים.
והיתד. עוד בעיה הנובעת מן האחרונה :
קרקעות המינהל אינן טובות כדי לשמש
כבטוחות (ערבויות) בבנקים. היד. צורך
לחפש ערבויות טובות יותר וגם אלה
נגמרו.

מה היה כעובדיו? שני דב־

קבלן דרוקר
מכר בזול וישלם ביוקר
נה. אלד. העבירו את ״המסר״ הלאה וכש-
התגלגל העניין לעיתונות, היה כמעט
מאוחר.

שר־שיכון לוי
מה קרה לקבלן התורן?

ריס: הראשון שהוא הפד ל״קבלן
התורן״ של מישרד־השיכון. מונח
זה של ״קבלן תורן״ חזר וטלה
בבל שיחה. במילים אחרות, הוא
הפך לקבלן החביב על מישרד•
השיכון וגם המועדף. ובזכות.
הוא תמיד הציע את המחירים הזולים
ביותר, ובטיב בניה שאינו נופל משל
אחרים: תמיד דאגו אנשי מישרד־השיכון
להציגו כדוגמה לקבלן, שמחיריו נוחים
יותר והוא עומד בלוח הזמנים שנקבע.
היותו ״תורך היתד. בעוכריו. הוא בנה
ובנה עד שנתקע. כשהתחיל להיתקע,
התקשה בתשלומים לספקים ולקבלני מיש
המחסור
במזומנים הלך והחמיר,
וככל שהחמיר, היה קשה
יותר להשיג כסף נוסף ובתנאים
הרבה יותר קשים. ואז החליט
לפנות אל דויד לוי, שר־השיכון,
שיבוא לעזרתו. הוא בא ואמר לו
כערך כך :״עד היום היו לדרוקר
בעיות, מהיום והלא היש למיש־רד־השיכון
בעיות של דרוקר.״
מישרד־השיבון נחלץ לעזרתו של
דרוקר, אך התברר שהיה זה מאוחר
מדי.
הדבר השני שגרם לנפילתו של דרוקר,
היה גם הוא קשור במישרד ממשלתי.
ליתר דיוק — במינהל־מקרקעי-ישראל.
כדי לבנות צריו קרקע, ובדרך־כלל זו
היא קרקע של מקרקעי־ישראל. כדי לרכוש
קרקעות אלה, צריד לקנותן באמצעות
מיכרז. וראה זה פלא, דרוקר זכה כימעט

מנב״ל ״סולל־בונה״ רוטמן
עשת 1את עייסקת חייך
נוסף על שתי בעיות מיקצועיות אלה,
היתה גם הבעיה של דרוקר עצמו. הוא
התקשה לעכל את גודלו ואת אחריותו.
העניין ״עלה לראשו״ וכבר בשלבים הרא שונים
של קשייו נבהל. כשלא ראה שיפור,
החל מפחד ולחפש שותף. יודעי־דבר אומ רים׳
שלא מצא את השותף המתאים. הוא
מכר בזול וישלם ביוקר.

שרגא ררטמן, מנכ״ל ״סולל־בד
נה׳־ ,עשה את עיסקת חייו, כביר•
בתו של ירוחם משל, מזכ״ל ההס תדרות,
בסיועו של ח״כ משה שחל
ותוך חוסר-אונים של זכריה
דרוקר.

המידחמה נול האופסט
שמעת, ההסתדרות רוצה לסגור את דבר ! שטויות, מי אמד
לך דבר כזה? סיפרו לי. הלכתי לחפש את המקור לשמועה.
ובכן עשן באמת יש, יש גם קצת אש. הנה הסיפור במלואו:
הסיפור מתחיל דווקא עם מל המשמר, עיתונה של מפ״ם.
לפני כשנתיים החליטו ראשי על המשמר לעשות צעד נועז,
לבנות דפוס חדש לעיתון, שיעבוד בטכנולוגיות חדישות של
סדר-צילום ואופסט רוטציוני. יש רק עיתון יומי אחד הניסדר
ומודפס בשיטה חדשה זו — ג׳ווסלס פוסט.
הקושי הגדול היה בהתאמת סדר־צילום עברי, לצורכי עיתון
יומי. הדבר נעשה. נרכש חלק ממיבנד. ברח׳ חומה ומגדל 2
בתל־אביב, הנבנה על־ידי רסקו, ובנייתו עומדת להסתיים.
במרתף הבניין, בעל חמש הקומות, מצויות כבר מכונות הדפום,
שהסוכן שלהם הוא ג׳רוסלם פוסט, וגם הסדר״צילום יועמד על
כנו. הסוכן היא חברת דרור, חברת בת של הארץ. ואיפה דבר?
עוד מעט.
כששאלתי את יעקב גרוספלד, מה טעם ראה על המשמר,
שהוא ממנהליו, להיכנס לפרוייקט ענק שכזה, אמר, כי הוא
מקווה לגרוף בשנתיים הקרובות אחרי הפעלת הדפוס שמנת.
איך? נקבל הרבה עבודות דפוס, שבהן יהיה לנו יתרון במחיר
ובביצוע, בשל הטכנולוגיות החדישות. כבר עומדים אצלנו בתור.
עד שהאחרים יכנסו לעניין, אנחנו נהיה כבר בעלי הנסיון
וו־,שולטים בקטע מסויים של השוק.
עכשיו נחזור למקום בו התחלנו, בדבר ; גם לדבר הגיעה
החדשה על קיומן של טכנולוגיות דפוס חדשות. ואכן, היתד,
פנייה אל חברת־העובדיס, שלה שייך העיתון, ובה הסבירו

אנשי דבר, שכדאי ורצוי שלעיתונם יהיה דפוס חדיש ומשוכלל.
הצרה היא, כפי שמבינים ראשי חברת־העובדים וביניהם משה
אולניק, המזכיר בפועל של חברת־ד,עובדים, שהתמיכות שבהן
זוכה דבר מזה זמן רב אינן מותירות ספק באשר לתשובה
השלילית, וכך, למרבית הצער, נדון דבר לפיגור טכנולוגי.

ואז הבריק רעיון בראשם שד ראשי ״חכרת־העוב־דים״
.אם ככר, אז בכר.
הנה ,״על המשמר״ בונה בניין חדש שבו ישוכן
ציוד דפוס חדיש. למה, שאלו, שלא נצרף את המר־עיל
עם החדיש? למה לא יעמר ״דבר״ לבניין ״על
המשטר״ ,כך שיובל גם הוא ליהנות מהטבנולוגיות
החדשות?

ועוד משהו: את הבניין הישן של •דבר אפשר למכור, למשל
למשל לבנק־הפועלים, שישמש לו כמרכז מחשבים. בתמורה
שתתקבל אפשר יהיה לכסות חלק מהחוב לבנק. תתפלאו, הרע יון
לא נקלט ודבר ימשיך להיות עיתון ההסתדרות, עתיר עובדים,
במיבנה ישן בשיטות ישנות, הגורמות להוצאות תיפעול
גבוהות.

כהקשר זה שד טכנולוגיות דפוס חדישות, מן
הראוי להזכיר גס את שני עיתוני הערב ,״ידיעות
אחרונות״ ו״מעריב״ .כין שניהם נערכת מילחמה
סמויה, מי יהיה הראשון שידפיס את העיתון באופי
סט רוטציוני; שני העיתונים השקיעו ככר כספים
רכים כעניין זה, ההחלטה ״אם״ ,ככר נפלה, ההחלטה
״מתי״ מחכה להכרעה.

אחד מחכמי הבורסה אמר לי השבוע
שהיסוס היא תכונת-יסוד אצל משקיע טוב.
מייד תיקן את עצמו ואמר ,״משקיע נבון״.
אתה אף פעם לא יודע מאיפה זד. בא.
פתאום יש עליות, ואתה תקוע במניה
שכבר עשתה את שלה, או במיקרה אחר,
אתה תקוע במניה שכבר הפסידה את שלה,
רואה את האחרות עולות ושלד לא זזה.
ואז אתה שואל את עצמך, מה עושים.
אין לי תשובה מוסמכת. הכל תלוי בטיב
המילוי. לעניין זד, של מילוי נקדיש את
הקטע הבא.

!משקיע 101 ומהמר משנו
צריך לחזור על אימרתו המפורסמת של
אחד מיקירי הבורסה של תל-אביב: אצלנו
בבורסה, מי שמרוויח הוא משקיע, מי
שמפסיד הוא מהמר. מה לכל הרוחות קובע
את שערה של מניה?
המשקיעים אומרים: אם מניה זו
מסוגלת לתת תשואה של ג{/ס 100 מעל
האינפלציה, זד, גם רווח טוב וגם השקעה
טובה. היא מסוגלת משום שמאחריה ניצבת
חברה עתירת נכסים ועסקיה טובים. הצרה
היא שלא כל אחת שמסוגלת, אומנם נותנת.
זה תיאור ממצד, למניות כבדות, נב-
סיות וכר.
הספקולנטים אומרים: ההגיון אומר
שמניה זו תעלה מהר, כי היא ירדה מהר
עד עכשיו, והגיעה ל״ריצפה״ שלה. זהו
אורח־מחשבה הגיוני: למרבית הצער, לא
תמיד הולך ההגיון שלוב זרוע עם המצי אות•
הסיכוי קיים, הכישלון גם הוא. בעיקר
כשלא יודעים מתי להיכנס, ועוד יותר
חשוב מתי לצאת.
שאלות: למה בבורסה של תל-אביב ערך
השוק של מניות הבנקים למשכנתאות גדול
על־פי־רוב פי שניים־שלושה מערכן. למה
למשל במיקרה של מניות חברות-ד,ביטוח,
על־פי־רוב יהיה ערכן ד,נכסי כ־ס/ס 90 מערך
השוק. למה מניות המקרקעין נסחרות
בדרך כלל ב־׳״/ס 60 מערכן הנכסי, אבל
״ארלדך ב־ס/ס? 200
המהמרים אומרים: לא חשוב איזו
מניה, העיקר ששערה יעלה ב־,ס/ס 30 תוך
יומיים־שלושה. ויש כאלה. הצרה היא
שהמהמרים שוכחים לעיתים קרובות מדי
שהתהליך עובד גם ב כיו ת הפיר.

המניפולטורים אומרים: הם לא

אומרים ובכך יתרונם. אלה המסוכנים
שבבורסה. הם ״בונים״ את המניה, כדי
להכניס אותך לרשת. והמניה עולה ואתה
איתה. והיא עולה ולך חבל לצאת, כי
היא בטח תעלה עוד. וחבל להפסיד. ואז
״קבלני המניה״ מתחילים למכור׳ ואתה
חושב, זה רק היום, אם ניבהל ימכרו כולם,
נחכה. והיא יורדת: אלה ש״בנו״ אותה
ממשיכים למכור. ואתה חזק בפנים. הסוף :
קודם הרווחת על הנייר, בסוף הפסדת ממש.

בסעיף זה יש לי סיפור. מי יותר
חזקה ממניה של חכרה העוסקת
ככטון? ״תדיר בטון״ .מי שהריץ
אותה ראוי לצל״ש. אחרי שהריצו
אותה, ולפני שגמרו להריץ אותה,
״השכילו״ לשכנע את החברה להודיע
על חלוקת מניות הטבה כשיעור
של * .100 ושוכ היא עלתה
כפורחת. מה קרה? המציאו קופסה
שחורה שמייצרת בטון מוכן
מאכקת פחם של תחנת הכוח בחדרה,
עם אוויר פסגות ז לא, אכל
המניה עלתה ומישהם הרוויחו הון.

זד, כלום לעומת ד,תרגיל של קבוצת
ריגר עם מניות תעל. מניד, שעמדה בשער
נמוך, התלבשו עליד, מתוך מחשבה וידיעה
שהקיבוץ שלו שייך המיפעל לא ימכור את
מניותיו, אפילו יהיה שערן גבוה. הקבוצה
תבעה מהחברה לשערך את מניותיה וכך
היתד, הקבוצה נפטרת מהסחורה ברווח
גדול. העסק לא הלך. אבל בפעם הבאה
הוא בטח ילך.

עיצוב משה פרג. אלעזר פ ר סו מ אי ם.

111ח1ח^

זח3זס0ס6ג<

האשה הצרפתית אינה טועה ויודעת להבחין היטב
בהבדל בין דאודורנט רגיל לבין
דאודורנט שהוא גם *£311 0610116116
מליוני נשים צרפתיות אינן יכולות לטעות ולכן
הן הפכו את ״פרנטילי לרב מכר!

פרנטיל -השילוב החדשני של דאודורנט ו״או דה טואלט׳
במבחר ריחות עם רעננות של פרחי אביב,
להשיג בבקבוק הזלפה * ללא גאז -או במיכל התזה.
נסי אותו חינם בפרפומריות המובחרות
וקני אותו במבצע הכרות מיוחד ב־ 150/0הנחה !

*״או דה טואלט״,
השם הצרפתי למי טיפוח
מבושמים שאי אפשר לתרגמו
במדוייק לכן, הפך המקור
למושג בכל השפות.

להשיג; ברשתות השיווק, בשקם ובפרפומריות המובחרות.

מבית

פריז

יצרני צבעי השיער ״אימדיה״ ,ספרי לשיער ״אלנט״,
״ביוקפ״ לבריאות השיער ולחיזוק שורשיו,
״אלסב״ שמפו לטיפוח שיער ו״אמברי סוליי״ -
שמן וקרם השיזוף הנפוצים בעולם.

אננת|ש־מו1

הרמס, אטלס, אפולו, הקטור.
גברים אחד אחד, וכולם של
סברינה.
תחתונים וגופיות באיכות
הידועה של סברינה, בגזרה
הצמודה, בצבעים היפים
והיציבים.
מאחורי הגברים ה א מי תיי ם-
תמצאו תחתוני איכות
אמיתיים של מברינה, כמובן.
המין החזק עומד על שלו:
תחתוני הגברים שלסברינה.
לא פחות. לרשותכם בחנויות
ההלבשה וברשתות השיווק
הגדולות.

תחתוני הגברי ם
של סבריוה.

מ״ מ מספד
ו<1ו* (1 0יז־זזווו 11־זווי ——11 יוו־ו ^ 1״ 1

? ^ י יייי 8י

101110
דל כרי ועדת־ הכלכלה של הכנסת לא
י י האמינו למישמע אוזניהם. על הפרק
עמדה הצעת חוק של ח״כ חידות רוני
מילוא וארבעה ח״כים נוספים, שהציעו
מתן אישור מיוחד לאייבי נתן לשדר מ ספינתו.
חברו
למיפלגה של מילוא, הח״כ הטרי
מיכאל קליינר, העלה הסתייגות וביקש
לכלול בתיקון גם את קול הציונות של
ההתנחלויות בגדה המערבית וברצועת־עזה.
איש מחברי הוועדה לא תיאר לעצמו,
שאפילו בעניין קול השלום, שעליו לא
חלוקות הדיעות בישראל, יובא לידי ביטוי
בולט הקרע שמפלג את צעירי תנועת-
החירות, בין מחנה מילוא ומחנה רייסר-
קליינר.
ראשיתו של הקרע קשור בשניים, ש אינם
קשורים כלל בחירות• אלה הם ח״כ
שינוי אמנון רובינשטיין והד״ר למישפטים
ברוך ברכה. השניים עודדו ב״ 1970 קבוצת
צעירים, בעלי אוריינטציה פוליטית ימ נית,
לרוץ לבחירות באוניברסיטת תל-
אביב, כדי לעקור את השחיתות שהותירו
באגודת הסטודנטים הפעילים שהיו מזו הים
עם המערך. רובינשטיין, אז מרצה
למישפטים, לא תיאר לעצמו שבמו ידיו
הוא זורע את זרע הימין הצעיר הקיצוני
בישראל.
חברו, ברוך ברכה, אף הרחיק לכת,
וביום הבחירות למוסדות אגודת־הסטודנטים
הכריז, שאילו היה סטודנט, היה ממהר
לבחור במיכאל קליינר, תלמיד השנה ה שנייה
בחוג למישפטים, כיושב־ראש ה אגודה.

להזיז

הי טי ם
ליינר זכה בבחירות ואסף סביבו
קבוצת צעירים, שאחר כך נודעה בשם
״צעירי חידות״ .נמנו עימה מיכה
רייסר, רוני מילוא (מיליקובסקי) ,מיכאל
(״מיקי״) איתן (הירשפונג) .דויד (״דודי״)
אפל, שותפו הנוכחי לעסקים של שלום
אהרון גניש, לימוד ליבנת, בתה של
זמרת מחנה הימין שולמית ליבנת, יעקב
(״יקי״) סקולר, ממלא-מקום ראש מועצת
רמת־השרון ואחרים.
ב־ 1971 פנה איתן ליבני לקליינר, בנם
של מנהלי ובעלי קפה רוולית ברחוב
אבן־גבירול בתל-אביב, ואמר לו שבוועידת
חירו ת יש מקום לצעירים, וכ ך הצטרפה
הקבוצה לתנועה. המצטרפים מילאו חלל
ריק שהותיר אחריו שמואל תמיר, כשלקח

רוני מילוא שאחיו, מתי, נשוי לחסיה,
בתו של בגין• מילוא, בן למישפחת בעלי
מיפעלי־הגלידה ויטמן, ידוע לנצל את
קשר־הנישואין כבר ב־ , 1969 כשהתמודד
בבחירות לאגודת־הסטודנטים בתל־אביב,
וביקש מקליינר שיצביע בעדו משום
שהוא קרוב־מישפחה של בגין.
ב־ 1972 נבחר מילוא כיושב־ראש הת אחדות
הסטודנטים הארצית, אחרי שה אגודה
התל־אביבית, בראשות קליינר, הטי לה
את כל כובד מישקלה למען בחירתו.
היתד. זו עזרה, שאחר־כך הולידה את
הקרע בין השניים ואת היחסים המוזרים
הנמשכים עד היום, של בריתות ופירודים.
מאז למעשה החלו השניים שונאים איש
את רעהו, כשכל אחד מוצא לכך צידוקים
שונים.
בוועידה ה־ 11 חל הפילוג גם בקרב
הצעירים. כשנאם וייצמן את נאום הפרישה
שלו, הודיע מיקי איתן על הקמת ״החוג
לשינוי״ — האופוזיציה של הצעירים,
ששינו אחר־כך את שמם לצעירי חירות
ישראל. איתן ( )38 סטודנט למישפטים,
שאין לו רישיון לעריכת־דין, למד שנתיים
מדעי־המדינה, כדי להביא קולות לחירות
גם בפקולטה למדעי־החברה.
קליינר ורייסר, שנבחר כיושב־ראש ה אגודה
בתל־אביב אחרי קליינר, הצטרפו
לגוף החדש. דודי אפל, חברו הנאמן של
קליינר, נשאר עם מילוא — לא מתוך
שיקולים פוליטיים אלא מתוך נאמנות
מישפחתית: אביו הוא מקורב לבגין. רבים
זוכרים כיצד הצביע אז מילוא: בתחילה
הדים ידו נגד בגין, כשהוא מסתתר מאחורי
גבו של פעיל אחר, כדי שמנהיג התנועה
לא יראה את בגידתו בו. אחר-כך כבר
הצביע כפי שצריך.
זירה אחרת
חרי פרישת הקבוצה נותר רוני
מילוא, שנבחר כחבר הנהלת־התנועה,
אחראי על הצעירים. אך הצעירים לא היו
בכיסו, אלא בכיס יריביו. הוא הגיע ל הסכם
עם קליינר, שלפיו ויתר האחרון
על הנהלת הצעירים, וביטל את החוג ל-

הדור הנא שד
השמנת שר צנון
איתו את הצעירים, כשהקים את המרכז
החופשי. הם החלו מגייסים חברים חד שים
לקראת מיבחן־הכוח שלהם בוועידה
ה־ 11 של התנועה.
בוועידה זו, שנערכה בשלהי ,1972 שוב
גיסה מישהו לערער את שליטתו של מנחם
בגין בתנועה. הפעם היה זה יריב קשה.
עזר וייצמן. מי שהיה שר־התחבורה בממשלת
הליכוד הלאומי הצהיר שיש צורך
״להזיז את הרהיטים בתנועה״ — הכרזה
שנחשבה כהטלת ספק ביכולתו של בגין
לפקח על העניינים. הוא נשען אז על
תמיכת הצעירים, אך כשהטיל בגין את
כל כובד־מישקלו בישיבה המכרעת נוצח
וייצמן.
אחד הצעירים, שלא תמך בווייצמן, היה

׳~־ ח״כים מילוא ורייסר
קטטה בוועידה
איתן, שאיבד בלילה אחד את עולמו ו נותר
ללא תומכים בקרב הצעירים, הצטרף
למחנהו של מילוא .,שם הוא נמצא, ל מעשה,
עד היום.
לקראת הבחירות לכנסת ב־ 1977 ניסה
קליינר להדיח את מילוא מתפקידו בצעירי-
חירות, כדי להבטיח את מקומו ברשימה
לכנסת. מילוא אכן הודח, וקליינר הציע
את תפקיד היושב־ראש לאיתן. זה, מצידו,
תבע שגם קליינר וגם מילוא ייצאו מה־מישחק,
לטובתו ולטובת רייסר. רייסר
( ,)36 שסיים תואר ראשון ביחפי-עבודה,
פנה לזירה אחרת והפך יושב-ראש סניף-
הדרום של התנועה. הוא ניסה להימנע
מלהזדהות פומבית עם קליינר ואנשיו.

הפסיק את ההריסות וקנה לו שותפים פו ליטיים
חדשים שעזרו לו אחר־כך במא בקיו.
כשהחל
הכינוס של צעירי-חירות, ישבה
בפנים קבוצת פעילים וביריונים מכפר-
שלם. אנשי קליינר — דודי אפל, חנן בן-
יהודה, ועדי הלפרין, החלו להפריע ושאלו
כיצד מתכנס חוג־צעירים ללא בעל־הבית.
מילוא הסביר שקליינר לא חייב להיות
בכל מקום. זה היה האות, ולבימה זינק
יצחק הררי, שאת ביתו הציל קליינר מ ד,ריפה,
תפס

בידו את המי קרופון ובידו

השנייה סטר למילוא בכוח. אנשי מילוא
מיהרו להודיע לצירי הוועידה שהביריונים
של קליינר משתוללים בחוץ.

צמותחוות 11(1נ ב מירד
תדאביב הלוחמים איש ברעהו
ח״כ קליינר
ארוחה אצל אחא
שינוי. בהסכם זה הבטיח מילוא לקליינר
תמיכה במועמדותו לתפקיד חבר מועצת-
העיר תל־אביב מטעם הליכוד.
החוג לשינוי פורק, למורת רוחו של
איתן, שראה בכך בגידה בו. קלייגר הצ טרף
למטה הבחירות של שלמה להט.

תוצאות ההצבעה של חברי״המרכז
הפתיעו את קליינר. האיש, שהיה
בטוח כי הוא יהיה נציג הצעירים בכנסת
התשיעית, נשאר בחוץ. מילוא זכה במקום
ה־ 15 בין מועמדי חירות ברשימת הליכוד,
וקליינר נשאר בחוץ.

איתן הצטרף לקבוצתו של מילוא. כש ספרו
את הפעילים שלהם, הם גילו שיש
להם רוב. בימי הוועידה זד 13 של התנועה,
ב־ , 1977 הם חילקו כרוזים וקראו לצעירים
לבוא לכנס יסוד באולם נשות ויצ״ו, ה נמצא
מול מצודת זאב, ברחוב המלך
ג׳ודג׳ בתל-אביב.
הכינוס לא הגיע לסיומו במהלכו יצא
קליינר לסעוד ארוחת־צהריים אצל אמו,
בקירבת המצודה, ואילו אנשיו נותרו ב ביריוגיס מבית־דגון

קליינר,
שהיה חבר מועצת־העיר, רכש
לעצמו ידידים בשכונות דרום תל-אביב.
היה זה אחרי שלהט התחיל ׳להרוס שם
מיבנים בלתי־חוקיים, ותושבי המקום איי מו
בפעולות גמול. קליינר נכנם לתמונה,

ך* עכור שנתיים, החליטו הצעירים
^ לקיים ועידה ארצית שניה, במלון
רמדח בירושלים. קליינר, שהצטייר כבעל
דיעות לאומניות קיצוניות, החרים את ה-
(המשך בעמוד )78

איי•0

״׳ ״יהזע

סכחבי ם

רצחאר לו ח רו
ועוד ח קירו ת
החלטתו של מנחם בגין
להקים ועדה ממלכתית
לחקירת רצח חיים ארלו*
זורוב מעוררת את חמת
הקורא•
החלטה אומללה זו מבטאת באופן
מדוייק את תפיסתו ההיס טורית
של ראש הממשלה, כמו
שהיא מבטאת את התפיסה ההיס טורית
של התנועה שבראשה הוא
עומד. בגין ותנועתו מאמינים כיי
לא מהלך המאורעות הוא הקובע
את מהלך ההיסטוריה. הם גם
לא מוכנים להפקיד את תיאור
ההיסטוריה ופירושיה בידי היס־

מיקה כלל

| ^ימהפ כגיג בי תך

•מתית. ואפית ילגגיסה וגיייה

13ה דו ר
קוראים מגיבים על פרשת
מרידור־ברמן.
לפי דעתי על השר יעקב מרי דוד
להתפטר מהממשלה, אך זאת
לא ׳משום שנכשל בעניין המצאת
האנרגיה, אלא דווקא להיפך, מ שום
שהצליח.
עכשיו כבר ברור מעל לכל ספק
כי יש ממש בהמצאה, והיא תביא
רווח עצום והצלה ליהודים. משום
כך חייב איש העסקים והיזם ה מוכשר
להתפטר מהממשלה, להש תחרר
מכל עיסוקיו האחרים, ול התמסר
כל־כולו לדבר חאהד וה

פי ר מ אי ק ח, ,־זלמייי, גיי יי *

מיכל׳ אחד, רב־תכליתי וחסכוני להפליא,
ממלא היום את כל התפקידים ;
״לכל״ -תרכיז רב עוצמה —.טיפות י
אחדות מספיקות -מדללים במים לפי
הריכוז הרצוי, לניקוי חרסינה ופורמייקה,
להברקת רצפות, כיורים ואמבטיות
ולהחזרת הגוון הטבעי של משטחי צבע
וסקיי.
״לפיל״ -ההפתעה לכביסה העדינה:
מכבס במהירות ובזהירות אריגים עדינים
ומוסיף להם ניחוח נעים. .
״לכל״ — במיכל פלסטי סגור הרמטית
ונוח לטילטול: אידיאלי לנסיעות
ולטיולים.
״לכל״ -עוד מוצר מתקדם מבית פזכים.

אז ל״איכרים״ ו״תושבים״) שהיו
ברובם המכריע נגד ה״מעלילים״.
בשלב מסויים בפולמוס הציבורי
סביב המשפט, פירסמתי ד״דבר״
מכתב, שזיקתו למשפט היתד.
שולית ׳ביותר, אבל ניתן היה
לפרשו כנקיטת עמדה לצד ״המע ליל״.
בצהרי
אותו יום פגשני אחד
״התושבים״ ,הרוקח הזקן ברונר,
איש תורה עם חכמה ודרך ארץ,
הלכה חמורך,
וקרא לעברי :
ראובן.
מאז לא מש ממני ביטוי נחמד
זה של חז״ל, הקולע כל כך יפה
במסיבות מתאימות, כגון: הלכה
חמורך, השר מרידור.
ראובן סיוון, ירושלים

ראש ממשלה בגין
להתחיל בחקירה

^פ? ^ יימיוחד

ק לוז תטגרב או? ! זבתנוע יז

טוריונים וסופרים. לצורר זה יש
להם ועדות חקירה ממלכתיות.
עכשיו יבואו פקידים מטעם, ויקבעו
כיצד התרחשה ההיסטוריה.
בין ההיסטוריה של הפוליטרו־קים
ובין היסטוריה כפי שהיא
אין דבר וחצי דבר. דבר זה
אפשר לקבוע בוודאות עוד לפני
שהתחילה הוועדה הממלכתית של
בגין את עבודתה.
דני נאור, תל-אביב
אכן, צריך להקים ועדת חק רה
אשר תבדוק ותמצא: כיצד מתפ קדת
ממשלת ישראל? מי מחליט
שם מה 1כיצד יכולה להתק בל
שם החלטה כזאת, לשוב ולעסוק
ברצח חיים ארלוזורוב?
זו בהחלט צריכה להיות ועדת־חקירה
ממלכתית. הייתי ממליץ
שתתחיל את חקירותיה בראש הממשלה,
מנחם בגין.
שי ארצי, ירושלים

מברק לשובה רעב

לכל ״ ש ל פז כי ם -והכלו קי !

הקוראה מציעה נוסח למברק
שאפשר לשלוח בימים
אלה :
ליהושוע כהן נקודה חזור ה ביתה
נקודה אתה תורן חדר־אוכל
השבוע נקודה יעקב סדרן העבודה
בשדה בוקר נקודה.
איילה פנשושה, נתיב חל״ה

שר מרידוד
מקום בהיסטוריה
יחיד שהוא חשוב באמת: פיתו חה
המהיר של המצאת האנרגיה.
כך יוכל מרידוד לקנות את
מקומו בהיסטוריה.
שאור ויינריד, תל־אביב
לא ברור עדיין עד כמה מהפכ נית
באמת היא המצאתו של יעקב
מרידוד, אך לאור כל הפירסומים
עד כה אין לי שום ספק כי
עכשיו כבר אפשר לקבוע בוודאות
מדעית מדוייקת בהחלט מהי ההמ צאה
החשובה ביותר של המאה
שלנו.
שם ההמצאה: יעקב מרידור.
קרן שרון, חולון
העובדה שאחרי כל זה מרידור
הוא עדיין שר־על לענייני כלכלה
במדינת ישראל מוכיחה רק זאת:
שפני מרידוד כפני הדור, ופני
הדור כפני הכלב.
ד״ר רמי שייב, חיפה

איפ ה רז חו ת ח?
הלכהח מו ר ך .״
על הקשר בין פרשת אר־לוזורוב
ופרשת מרידוד.
הייתי מורה מתחיל בזכרון יעקוב
כשפרצה פרשת רצח ארלו־זורוב,
ונדמה לי שנתחבבתי על
״איכריה״ (המושבה היתה מחולקת

הקורא מוחה על שפרנסי
העיר סילקו חלק מהנוף.
התותח בגן הזיכרון בחיפה היה
חלק מהנוף. השנה בפורים הוא
נעלם. ילדים טיפסו עליו ואנשים
באו להצטלם עליו ולידו. אני
מציע לגאון שהחליט לסלק את
(המשך בעמוד )16
העול ם הזה 2325

הפרסום

בידיעות אחרונות, מחיר לפרסום הבסיסי(נכון
לינואר )1981 הוא 61 אגורות לאינץ לאלף, בעוד
שב״מעריב״ המחיר יותר מכפול — 1.43 שקל לאל
וב״הארץ״ הוא יותר מפי שלושה — 2.13 שקל
לאלף* זאת מפני שכל מודעה ב״ידיעות אחרונות׳
מגיעה להרבה הרבה יותר קוראים מאשר ״מעריב
ו״הארץ״ ביחד.

ידיעות אחרונות
העיתוו של המדינה

*הנתונים חו שבו על־ידי מר דן ביברו, סגן יו״ר איגוד ה מפר ס מי ם, ופורס מו ב״ או תו ת״ ב הו צאת איגוד ה מפר ס מי ם גליון פברואר . 1982
העולם הזה 2325

7 /7 7 7/2 ? /1ל/

0סח6אח

מכחכים
(המשך מעמוד )14
התותח לעמוד במקום שהתפנה
כמה שעות ביום, ובמיוחד בימי
חג. הוא ישמע תגובות הנוגעות
לאמו ולסבתו ולאם סבתו, עד
חמישה דורות. רצוי ומומלץ להח זיר
את התותח למקומו.
יחיאל כן־כרוד, חיפה

לא לחינם שומרים מרידוד
ומדעניו בסודיות מוחלטת את
זהות החומרים הנמצאים בתוך

זהו ואקום יהודי וגם ישרא־לי,
בתוך הוואקום הזה נמצא
בל תוכן מחשבותיהם של ה־

בוא ל״חוף הירוק״ בפסח ובלה חופשה שמחה במחיר מיוחדי
במחיר של 3,100ש בלבד!
7-11/4/82
13-15/4/82 במחיר של 1,232ש׳ בלבד!
7 —15/4/82 במחיר של 6,236ש׳בלבד!
הנחה לעוזבים לילה מוקדם יותר

המונקוגיתר ז 1ול ג!בד 0
מי אמר את המישפט ה
המחירים
לאדם בחדר זוג׳ כוללים:
* ליל סדר מסורתי מפואר, שולחן ערון עם מיטב היינות, תפריט
עשיר ומגוון, אוירה חגיגית.
* 3ארוחות מלאות (מארוחת ערב ביום ההגעה עד ארוחת בוקר
ביום העזיבה).
* ארוחת 10:00 וארוחת .5:00
* מתירים מיוחדים לקבוצות מאורגנות מעל 15 איש.
* ילדים מגיל שנתיים בחדר הורים -חינם!
מגיל - 1 5 -2־ 507 הנחה.

במלון:
* בריכת שחיה אולמסית ובריכה לילדים.
* 4מגר שיטניס.
* מגרש כדור סל/עף — (תא 1רתלילה).
* סאונה ואולם התעמלות.
* מועדון לילה עם מופעים וריקודים.
* רחבת משחקים ילדים כולל ארגון פעילויות מיוחדות.
* אירגון פעילויות בחוף הים בבקרים.
* רכיבה על סוסים (תמורת תשלום).
פרטים והרשמה
* מלון החוף הירוק, נתניה, טל 053-44166 :
במשרדי קופד, או א 8י מז |:>1הנסיעות שלף.

* ן ו/\0011ק 01¥1ק *

הקופסה השחורה
המוח היהודי
הקופסה השחורה, שהיא־היא
לב המצאתם.
בתוך הקופסה השחורה ה היא
יש פשוט ואקום, חלל
ריק. אך זה אינו סתם יאקום.

פסל תומרקין
יוסט או גרינג?

מאמינים במרידור. לא יאומן,
אילו פלאים פיסיקליים יכול
לעולל ואקום מסוג זה.

שדה ורדי,

תל־אביב

לשווקים אחרי סורי
גם בטחון ישראל /וגם
עצמאות ישמעאל /איך יכול
מר מיטראן /להיות גם
מרדכי וגם המן / .זהו בוודאי
משחק־פורים /או מהתלה
של שמאלנים.
ג׳ין פונדה הוסיפה לבל גאן
/לדעתה לא הכל שחור-

ועזר בטלפון נועדו /למרות
שני הליכי גירושין /יש ביני הם
אהבת עולמים /זהו בוודאי
מישחק תחפושות /או
רמז שקוף לבחירות.
פלאטו שרון ירד מנכסיו /
לאחר שאיבד את בוחריו /
בחברתנו צעד בראש /מחו־

תה־צחחי בשקיקים

טבעי, טעים, מבריא-מרענן
הידעת שתה צמחים ״פומפדור״ ידוע בארץ ובעולם כולו
בטעמו הנפלא ובתכונותיו החיובית ז
תה ״פומפדור״ מגיש מגוון עשיר של 12 סוגים טעימים
של תה צמחים ופירות, וכל אחד יוכל למצוא את סוג
התה המתאים לדרישותיו ולטעמו•
לבריאותך ולהנאתך — שנה את הרגלי השתיה שלן,
שתה פחות קפה ותה המכילים קופאין ותאין, ועבור
לתה צמחים טבעי ״פוימפדור״.
הפתיעי את אורחיך והגישי
להם מגוון סוגי תה צמחים
״פומפדור״ — וחכי למח מאות.
להשיג
בסופרמיקטים, שקם,
בתי־טבע, בתי־ימרקחת ומע־

שד שרון פסול האם יהיה זה

דניו ת.

רפול,
בגין?

עבור פרוספקט ודוגמא חינם
— נא לכתוב לת.ד46 .
רמת השרון.

שחקנית פונדה
אסתר המלכה

רו בקס
מעודפי יבוא
למוסדווק מסעדות, ועדי עובדים
וקיבוצים. קערות, מגשים
וצלחות במחירים מיוחדים,
אפשרות יצור כעשים ב>ז4מצות
מיוחדות.
קיבוץ גלויות 26 תל־אניב,
טלפון 130141 ,622962 :

לוחות פלסטיים
לאופסט משי דקורציה גרפיקה
שלוט +חריטה, פרסוכג
תערוכות וקשוטים, לתעשיית
משחקים, ואקום, הלחמה
אריזה ומדבקות.
רבי טרידינג
טל 822926 ,827315 .

לו חו תפלס טיי ם
שוטף מהמלאי, גליונות, פילמים
במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות, קשיחים או
רכים (כולל כסף וזהב) עם
או בלי דבק. וגם תחליף
לזכוכית וכן פלטות רובקס.
רבי טרידינק
טלפון 822926 ,827315 :

הגיע ונמצא במלאי

קרטון טריפלקט אמריקאי 663מ״מ ^ 917מ״מ
כיוון ארוך 300ג״ר
טל 827315 ,822926 .

לבן /לכזו אסתר המלכה /
אנו מוותרים על העצה /
כי זהו מישחק מילים /של
יפי־נפש יהודיים.
אריק: יש להקפיד במח סום
/רפול: יש לשחרר
השסתום /אריק הוא אחרון
היונים /רפול אחרון המת נחלים
/זהו בוודאי מישחק
פורים /או טינה בין גנרלים.
ליז וברטון התפייסו /בגין
ידוע (יומן אישי ,״העולם
הזח״ .)2322
״כאשר אני שומע את המילה
תרבות אני שולח את ידי לאק דח.״
את המישפט הזה ייחם אורי
אבנרי להרמן גרינג. אך מישפט
זה נאמר על-ידי יוסט, מן הפונק ציונרים
של גבלם.
יגאל וזומרקץ, תל־אביב
• קיימות גירסות שונות לפסוק
זה, המיוחס לאישים שונים.
נראה כי המקור לקוח ממחזה נאצי
על הגיבור הלאומי שלאגטר.

פש למלך אחשוורוש /נגמר
לו המישחק הקטן /הוא יוח לף
בהרצל אביטן.
היה פורים עליז עד־דמ־עות
/גם בשמיים נפתחו
הארובות /עם בכי עצוב
של חיילות /וצרחות היסט ריות
של מפונות /השנה
פורים מחופש /למסיבת
תשעה באב במתנ״ס.
צכי מרום, רמת השרון

שריתמידחמד. הבא
מי יעמוד בראש ציבאות
ישראל נמילחמה הבאה!
אריק שרון פתח במילחמת־הא-
חים. הוא הכנים את הצבא לימית
במטרה לכפות על עם ישראל
שלום מפוקפק בלי ערבויות, עם
הרבה מחלוקות, עם חוסר הבנה.
מי יהיה שר המילחמה הבא —
אם בכל זאת תפרוץ מילחמה?
אריק שרון פסל עצמו מלמלא
תפקיד זה.

וייצמן,

בר־לב,

יאנו ש,

רבין,
גו ר

רפי אליהו,

ליוו ם עד

קרית־אתא

הצעות ל
לקוראה

מערכת.
אני קוראה קבועה של העולם
הזה וחושבת שאם לא הייתי קו ראת
שבועון זה לא הייתי יודעת
דברים רבים מהנעשה בארץ.
אבל אני חושבת שהביקורת
רבה מדי, וצריך להיות איזון עם
ביקורות בונות וחיוביות.
לעיתון זה יש כוח ליזום מפע לים
תרבותיים יוצרים וחבל ל השקיע
הכל בנגד. יש ליזום את
הבעד.
מיכל אלון, רמת-נן

הגעחדיטנים. ה ד תיי ם
והד.ור 1ס?ו 3
הקורא מצביע על עניין
הטעון חקירה.
מעשי ״המחליטנים״ למיניהם
עליהם הירבה לכתוב בשעתו
(המשך בעמוד )18
העו ל ם הז ה 2325

סמל חואלקס-
מחנה לאימת.
היזהרי מחיקויים י

ג השנה זכינו
בתואר הכפול:

המוצר
^ הנבחר

^?§4והקניה
י @י הטובה ביותר

1 0 8י 1ס י 1י1 ^0 8 1
) 1 0 1 ( 11111־ ) 1 0 8 1 1 1 1 1 1

1 1 \0

אלתלכישולל קע! דוראלקס או ריגי ע ל

מכוזכים

2131215

(המשך מעמוד )16
שלמה פרנקל הם עתה תופעה
סדירה ומקובלת בחברתנו.
אך רצוי היה שמר פרנקל יח פור
מעט יותר לעומק ויחשוף
תופעה זו בממסד חדתי (הציוני
והאנטי־ציוני) המיישב את כסאות
הקואליציה הממשלתית.
מהלכות שמועות כי הדתיים
הגיעו לדרגה כה גבוהה של מיומנות
בצבירת כספי הציבור שגם
שבת הקדושה משתפת פעולה ל טפיחת
כיסם. על כן על שלמה
פרנקל לערוך מסע מחקר לגלק סיה
זאת ותוך כדי כך יספק חומר
כתיבה גם לעורכת ההורוסקופ
של השבועון.

מ*״ נדיב א בידן
מאוזן :

.1לקוף שלה
בכיר בצבא ()3
.3״במחנה״ התפרסמה עליו
ידיעה בזו הלשון: מי מכירן
מי יודעי ()5 ,3
.9לחזק מרכז עוין ()4
. 10 הוא ישאף לברר את מקור
הצחנה ()4
.13 הוא בעצם מבקר המדי נה
האמיתי ()3
. 14 אין טעם שנשקיע עבודה בעלי לשני
בנמל־תעופה
כנף ()6
.15 זה לא יפתיע אם בארץ,
למשל, תופיע ידיעה בעמוד
הראשון :״למכירה סוס״ ;מ)

.17 תחזור גם תחזור בבושת
פנים ()4
.18 זה הקסם בסיני ()4
.20 לבשל באור כזה לשון במ קום
מח, למשל ()3 ,5
.22 ביום כיפור תאכל מעט

.24 לפת מלך ()3
.25 זה היופי במזרח הרחוק

.26 סוסה שהיא מסתבכת
ואז לא קשה לרכוב עליה ()4
.28 איזו איטלקיה מסכנה,
מעצמה שלמה פותחת עליה
באש ()7

פ ת רון

תפקיד

קורא סובול
הדתיים וכספי הציבור
אם יעלה בידו לפענח תעלומה
יקבל ללא ספק צל״ש.
יצהק סוכול, תל־אביב

מהיכן הב סום

תשבצונן 2131213

.29 צלילים שהפכו לכח לו חם

מאונך :
.2מוכרחים לסלק אותו מ רחובות

.4ישהה דרך קבע בקיבוץ

.5האם אחיו של משה יטול
חלק בסכסוך ז להיפך, הדי
הוא זה שהתחיל בתהליך ה שלום

.6מטעמים חגיגיים (מ) ()6
.7מי שמעוניין לחזור לבית
קטן, זו הדרך ()4
.8אם תקרא כך לחמור, קרוב
לוודאי שיעלם ויפתח בריצה
מטורפת ()5
.9מדוע כתב עת לענייני
ספרות מופיע בימים אלה?

! 13380ג ^ ש ו ^ י } 111190
07809 | 7 0 *1111י 11!7 *191 3£¥
}קוו0ים ס 3וו > 03*01013 ->18 נזיסוו 1ניזן1ו
הזגאת שפד בחשמל נאפילציהו

י$נוד
הונס?

משהו

. 11 בכל הכרזה יש
בלתי ידוע ()2
. 12 ענה בישיבה מספר פע מים
על אותה שאלה ()6 ,3
.16 לידידה אינטימית מגישים
מתנה כזאת בידיים רו עדות

.19 אצל מי הפכו את יצי רתו
של עגנון לסמל השל וה?

.21 כאשר מדובר בחיטוי,
אני לא מוציא הרבה כסף ו)5
.22 יש בקשה בפי ותוכלו
לנחש מהי רק כשיהיה לכם
זמן ()4
.23 החיה יצאה מהחוויה ה זאת
כשהיא מותירה מאחוריה
רק עצם לתליה ()2
.24 פן (לא אלכסנדר ז״ל/
חזר אתמול בלילה ()3
.27 סחב משהו מהחקלאי ()3

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

>1ז ש מן י31י

חסוזקוח, תספורות,החלקות,סלסול,
צביעה,פסים,סיטל סנים, איפור.
הוצאת שיער בשעווה

•מחירים עממיים • סירות מעולה•

תל־אביב יודפת 4ליד דיזנבוף 229388 226066 190
דמת־גן הרצל 86 מול בנין ותואזים ״סלון צווה״

הנבחר

19 8 2

העורך סבור שתוקם מדי־ -
נה פלסטינית. הקורא מוחה.
ברשימותיך
אתה מביע את בט־חונך
בהקמת מדינה פלסטינית
בארץ ישראל, ולא מובן מהיכן
אתה לוקח את הבסיס לכך. ה עובדה
שהערבים מבחוץ ומבפנים
עדיין חושבים כך אינה נימוק
כבד מישקל. יש הרבה אנשים
בעולם שרוצים ורוצים ואינם

פרשם אידיאל
אבן גבי רול 110 תל״אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

קורא ליבנה
היסטוריה אכזרית
מקבלים את מבוקשם. אם אתה
וחבריך לדיעה וכן הערבים כיש ראל
ומחוצה לה היו לוקחים ב חשבון
גם את האפשרות של מיל־חמה
ובעיקבותיד. טרגדיה נוספת
של מיליוני פליטים, היו קצת
חושבים, מתכננים, מבצעים, מרב־ >
רים וכותבים קצת אחרת.
הייתי מציע לך ושלכמותך לא
להיות בטוחים בהערכותיכם, כי
המציאות ההיסטורית היא לפע מים
אכזרית הרבה יותר.
עמי ליבנה, עין־חרוד מאוחד
ה עו ל ם הזה 2325

.1מזרון אחר בלי המרכז הבריאותי
(במזרון בלי המרכז הבריאותי מרכז הגוף שוקע ועמוד השידרה
עלול להתעקם.

.2מזרון עמינח עם המרכז הבריאותי
המרכז הבריאותי מספק תמיכה נוספת במקום שגובר זקוק לו
ביותר: במרכז הכובד שלו(ראה תרשים) .חיזוקים אורטופדיים
מיוחדים שומרים על גופך מפני שקיעה במרכז המזרון.

אתה מוכרח ענדנח.
ן 0ך *

,נלי׳^יי•

ה מז רון

8מתוך 10 אנשים סבלו או סובלים או יסבלו
מכאבי גב. ברוב המקרים הבעייה נפתרת
ברגע שמחליפים את המזרון למזרון מתאים.

* <231־ 523

המר

ה או ר טו פ ד

אגודת הכירופרקטורים(מרפאי עמוד השידרה)
הבינלאומית ממליצה לישון על מזרון עם המרכז
הבריאותי.
המזרון האורטופדי עם המרכז הבריאותי שומר
על עמוד השידרה במצב אופטימלי מאוזן במשך
כל הלילה.
בארץ, רק לעמינח יש רישיון לייצר את המזרון
האורטופדי עם המרכז הבריאותי. הוא תוכנן
בשיתוף עם אגודת הכירופרקטורים הבינלאומית
ומיוצר ברשיון חברת 0-1 ) 011.א ^1ארה״ב.
בקש בחנות את המזרון הסופר אורטופדי של עמינח

עם המרכז הבריאותי.

או ת .

תובל לזהות אותו ע״י כך שתלחץ בידך על
השליש המרכזי של המזרון ותרגיש שהוא יותר
קשה משני השלישים בצדדים.

ן טנ1נ>1י111ח

תצוגה ונזכירה: רשת חנויות יניב. ניר צפי: טלפון 20777־ .054 תצוגה ראשית ת״א: דיזנגוף סנטר, קומה ב׳ (כניסה מרח׳ קינג ג׳ורג׳) .תל־אכיב: רח׳ דיזנגוף .203 ירושלים: רח׳ י פ
מרכז כלל, חנות .226 תצוגה ראשית לצפון: מפרץ חיפה, רחוב ההסתדרות, ליד משרד הרישוי. חיפה: רח׳ הרצל .78 כאר־שכע: רח׳ הפלמ״ח .71 נתניה: רח׳ הרצל .45 נהריה: שז
הגעתון •46 סוכנויות מורשות :
ירושלים: רהיטי רויאל, דרך בית לחם . 120 תל־אכיב: רהיטי ורד, הרצל ; 145 רהיטי מוניטין, נחלת בנימין . 122 הרצליה: רהיטי נתן, סוקולוב .67 גבעתיים: רהיטי גלילי, סירק
. 13 ראשון־לציון: רהיטי עלפי, הרצל .103 חולון: דיוריט, אילת . 18 קרית־שמונה: כל־בו רהיט, מרכז מסחרי, בנין פל. טכריה: רהיטי פאר, רח׳ הגליל. כרמיאל: רהיטי פיטוס
צפת: רהיטי כנעני, רח׳ ירושלים ; 97 רהיטי הרשקוביץ ינקו, רזו׳ ירושלים. עכו: רהיטי צ׳חנובסקי, העיר העתיקה . 13/235 נצרת עילית: עיצוב פנים, מרכז מסחרי. חדרה
תרבות הדיור, הגיבורים .78 נתניה: רהיטי עלית, כבר העצמאות •11 כפר־סכא: רהיטי תל־חי, ויצמן . 141 פתח־תקווה: רהיטי בלושטין, הברון הירש .26 אשדוד: בזרהיט, אשד!
רוגוזין .7אשקלון: רהיטי גזית^ ההסתדרות .2147 דימונה: רהיטי אסתר, אזור התעשיה. אילת: רהיטי הוכמן, רן ד_מן ך^_סזמ^ות_הש 53- ^ 2צ£נ 2 21 -צ ב 81נ 33^ 12ן ^8

פנות כלפי הסובבים. המיבות מתרבות,
וקשה לשלוט ברוגז המצטבר. גם הורים
לילדים בני מזל טלה, יכולים להעיד
מדים בנימינ•

עוהו ויהי מה. בדרך־כלל הם טובי-לב
ועוזרים לזולת בשעת הצורך. אינם מצפים
שישיבו להם טובה תחת טובה. כשהם
כועסים, בהחלט לא נעים להיות קורבן
הרוגז. רוגזו של בן טלה ניצת ברגע
ונעלם באותה מחירות כפי שהופיע.
לעתים הם דומיננטיים מדי ומשליטים
את רצונם על אחרים. אחת המיגרעות
באישיותם היא חוסר היכולת להתחשב
ברגשות הזולת. תכונה זו מופיעה בצורה
בולטת אצל טלאים בעלי רמת אישיות
נמוכה. אך גם אלה מתרככים והופכים
לאנשים נוחים כשמתייחסים אליהם
בסבלנות והתחשבות.
הטלאים נמצאים בתקופה לא קלה.
כוכב שבתאי שוהה במזל מאזניים מאוקטובר
1980 וימשיך להימצא שם כמעט

עד סוף .1982 מאזניים הוא הבית
השביעי למזל טלה. בית זה קשור לנישואים
ולשותפויות. למרות שכוכב שבתאי
נעלה במאזניים, עדיין יש באפשרותו
לגרום לצרות לא מעטות. לפחות חלק
מבני המזל חשו את השפעתו הקשה
בשנה החולפת וגם בשנה הנוכחית.
קשרים נותקו, ואלה שהתחילו היו ברובם
מטעים. להתקשרויות שנוצרו בתקופה
זו היה אופי נמהר ולעתים, אף
חסר מחשבה וראייה לטווח יותר ארוך.
כתוצאה מכך הקשרים הסתבכו והסתיימו,
וגרמו לצער ולעוגמת נפש.
התקופה הנוכחית קשה במיוחד,
מכיוון שכוכב מארס, שהוא השליט של
מזל טלה, שוחה במזל מאזניים (בית
שבע — טלה) וגורם להם למתח ולתוק-

בני סרטן נתונים בלחצים ובעיות בתחום
העבודה. אומנם בתקופה זו אפשר לקדם
עניינים מיקצועיים, אך
יש להשגיח היטב ולהיזהר
מאלה שעימם אתס
עובדים. אתם עלולים
להיקלע לגל של חוסר
פופולריות וביש מזל.
אנשים מתוסכלים מנסים
להתנכל ולחתור
מתחתיכם. רצוי להתייעץ
עם קרובים וידידים.
אל תרשו לאיש

בן הזוג יעסיק אתכם למעלה מן הרגיל,
יתכן שהוא מצפה להזדמנות לשנות את
עבודתו^ או
מקום

גדיים מארגנים את הדירה מחדש, עוסקים *
בשיפוצים ורוצים לייפות את מקום מגוריהם.
קניות של רה ,״

סאזויים

0623503111

תוכניות שתכננתם כ״-
דאי לדחות ולא לתכנן
בנפרד. זה הזמן
להוכיח שיתוף פעולה
ולקבל עצות מבן הזוג•
בני מאזניים שעיהיו פנויים דיין

למתוח
עליכם ביקורת. קישרים עם אנ שים

יו ת ר פופול ריי ם. בני ה מין השני יימ שכו

השוהים בחוץ־לארץ יוסיפו ביטחון והנאה.

אריות מתחילים בתקופה חדשה, האירועים
לובשים כיוון חיובי ומלא חיים.
הצעה כספית מעניי-

אליהם ויתעניינו להתחיל נקשר חדש.

תוכניות שקשורות לחו:ל מעסיקות אתכם,
אך צפויים עיכובים השבוע. במקום ח־
:עבו דה ץ דר!ץ מ!כסמ ^־

ת^וחיס

שעל ילדיהם עוברת תקופה קשה. בעיות
בבית־הספר, אי-הבנות עם הורים ועם
חברים, או פחדים וחרדות שלא קל
להבין מהיכן צצו. ילדים שבדרך־כלל
מראים העזה ואומץ־לב אינם מתנהגים
כרגיל, ולהורים נשאר רק לצפות שהמצב
ישתנה וילדיהם יחזרו למצבם הרגיל.
המצב החמיר בפברואר, שבו התחיל
כוכב מארס בנסיגה. הקטטות, הסיכסו-
כים ואי-ההבנות של בני טלה התגברו,
ובני הזוג באו בתביעות ודרישות כמעט
בלתי אפשריות. הטלאים מסתכסכים גם
עם אחרים, וכל עניין קטן שבזמן אחר
היה חסר חשיבות, הופך לפתע לבעל
חשיבות עצומה.
אולי כדאי להסביר להם שתופעות
קיצוניות אלה ייעלמו במאי, כשכוכב
מארס שוב יתקדם בכיוון הרגיל, וישחרר
את הטלאים מהמתיחות הגדולה. לקראת
סוף השנה, כששבתאי יעזוב את
מזל מאזניים, יחושו רוב הטלאים הקלה.
למעשה תתחיל תקופה חדשה, וכל העיכובים,
הדיכאונות וחוסר היוזמה שחשו
במשך שנתיים ייעלמו. שוב יגלו בעצמם
את המרץ, ההתלהבות והיוזמה שמאפיינים
את אישיותם בדרך־כלל. אפשרויות
חדשות ייפתחו לפניהם, ודברים שנראו
כבלתי אפשריים, או לא ניתנים לשינוי,
יוכחו כאפשריים.

¥¥אך אלה לא יהיו יציבים
כעת. כדאי להתאזר
בסבלנות לפני
הסקת מסקנות סופיות.
המצב הבריאותי לא כל־כך טוב חשים
חולשה וחייבים לנוח ולשמור על הכוחות.

בני מזל תאומים עסוקים בימים אלה
בתיכנון דרך חדשה — עבודה שונה
או קשר חדש. קשרים
ידידותיים משביעים
רצון ובגישה
זהירה ומתחשבת אפשר
לקדם את השאיפות
הסודיות, גם אם
אינן נראות בטווח
זה. ברגע הגשמה
מיפגשים חברתיים יאפיינו
את השבוע,

ידידים ותיקים יתקשרו
ואתם תחיו עסוקים בפעילות חברתית•
הכונו לתכנית נסיעה מעבר לים.

מ 1־ ץ 1,

עכבו• סטודנטים ותלמידים
יחושו שזו תקופה מצויינת ללימודים.
הראש פתוח וכושר הריכוז בעליה.

קרובי מישפחה גורמים לדאגה, חלק מהזמן
תיאלצו להקדיש לטיפול בהם ובענייניהם
__ הכספיים. יש לנהוג ב־זהירות
בענייני כספים
0 0 8 1במיוחד אם קרוב מיש־פחה
קשור בדבר. בתקופה
זו רצוי לסמוך
רק על שיפוט הגיוני,
ולא על האינטואיציה,
זו עלולה להטעות, רצוי
לא להיכנס לחובות
8 X 8 1 1 1 1כעת, ולנסות להחזיר
כספים. של אחרים.

הרצון לחולל מהפכות בסביבתם עלול להזיק
לשמכם הטוב. ותרו על כך השבוע.

נית גס הס מסיממני

התקופה. עקרבים חיי׳
בים להשגיח על עצי
מס, ולהימנע מלהעמיס
על עצמם יותר מדי.
אורחים בלתי צפויים עשויים או עלולים
להגיע, וזה יוסיף לכם על המתח.

תקופה נעימה ומלאת הפתעות, יחסים
רומנטיים יעסיקו אתכם במיוחד. לפתע
ייגמר קשר אחד, ו-
יתחיל קשר מייד חדש• האמנים מביני-
כם יחושו השראה ו-
כוחות מחודשים. המ-
3111££רץ המתחדש יסייע
להם להגיע להישגים

688111^ 151 מרשימים. חובבי ה-
^ . 1.11.^1^ ^ 111 ספורט יחושו התקד-
מות עצומה. פתאום
הכל יתקדם• בתחרויות
ספורטיביות הקשתיים יבלטו לטובה•
אלה המהמרים ייהנו מהפתעות.

{0 0 1 X 1ביתכם. מבחינה כספית
צפויות הפתעות נעימות,
מענקים או כספים
* 2 3 3 3 0שכלל לא חשבתם עליתועלת
יביאו

רבה.
במקום העבודה תיתכן היכרות חדשה
עם אדם מרתק בעל התנהגות מוזרה.

דליים מרגישים צורך בשינויים, מתכננים
טיולים קצרים וארוכים, וחושבים
לימודים
על שטח
חדש. מצב־רוח אופטימי
וחוש ההומור מתגבר.
דברים משעשעים
יקרו השבוע, ותחושו
שלפתע הכל יותר קל
ופחות מעיק. נטיה
לייצב את הרגשות ואת
המצב הכספי. קשרים
עם ידידים חדשים
מתפתחים בתקופה זו.
חברים השוהים בארץ אחרת ינסו לי צור
קשר ולתכנן תוכניות משותפות.

עניינים כספיים מפתיעים השבוע. חלק מההפתעות
משביעות רצון ומשמחות, אולם
קיימת גם אפשרות של
אכזבה מדבר שהביטחון
בו היה רב מדי.
רצוי לחסוך ולא לבזבז
את הכסף על רכישות
גדולות, למרות שמתעורר
חשק גדול להוציא
את כל מה שיש.
במקום העבודה יש
$ו בפברואי ־.
20 במרס
להיזהר מאנשים המעמידים
פני ידידים. התמימות
לא תהיה לתועלת בשבוע זה. מחשבות
על לימודים צצות בראשכם.

השבוע תחושו הקלה במצב. העייפות,
ההתרחקות מהחברה, וחסיכסוכים למיניהם
חולפים, ואפשר
להתחיל בבי צוע
תוכניות חדשות.
המרץ חוזר לאיטו
לק וידידים
באים
ראתכם. גם בשטח
הרומנטי המצב טוב
יותר, אם כי עדיין
לא מצליחים להגשים
את הציפיות• במקום
העבודה מתפתחים יח סים
נעימים שברבות הימים עתידים
להוות מיפנה דרך לכיוון הרצוי לכם.

עייפות, לאות וחוסר מרץ מאפיינים את
התקופה. לקראת סוף השבוע תהיה הרגשה
יותי טובה ׳ בין השאר

31ד א
התרהת וחושיה,
בעד חן ׳רדות,,
או אינם מתחשבים1
ברגשות הזולת

ן מזר חחווש :

טלה
טלה הוא המזל הראשון בגלגל המזלות.
וכמו כל דבר שרק מתחיל, או
זה עתה נולד, גלומים בתוכו כל האפשרויות
והכוחות שעדיין לא בוזבזו. בני
דגים, שהם האחרונים בגלגל, על-פי-רוב
למודי פגיעות ואכזבות, כאילו נשאו על
גבם את נטיונותיהם של אחד-עשר המזלות
הקודמים להם. בני טלה באים
לעולם כשהכל חדש ומלא תיקווה. לכן
הם מלאי מרץ, יוזמה, התלהבות ותו־שיה•
הם מאמינים שמספיק לרצות
משהו, וברור שאפשר להשיגו.
אומץ, מרץ, אמונה בכוחותיהם והעזה,
אלה התכונות שעוזרות להם להגשים
את המטרות. אין לשכוח שמזלם הוא
מזל אש, וכמ( האש כן גם הם תמיד
בתנועה ובפעילות בלתי פוטקת. הם
הרפתקנים, שונאים את השיגרה, ומוכנים
להתנסות בכל דבר חדש גם אם
הוא מסוכן. יש להם חן של ילדים,
והתנהגותם האימפולסיבית אינה מכעיסה
את מקורביהם, שכן כמו לילדים,
כך גם להם — תמיד סולחים.
אנשים אלה הם ברוכי כישרונות,
ושטחים רבים מתאימים להם. הם
מאוד יצירתיים, וכאשר חם מתמסרים
לאחד משטחי האמנות, הם בולטים
ברעיונות נועזים, ובהתמדה עקשנית.
לעתים תגובותיהם ילדותיות, אך אלה
לא מונעות מהם להיות מנהיגים, מנה לים
ומארגנים. חם אינם יכולים לשאת
הגבלה ולכן אינם מתאימים לעבודת
צוות. מעדיפים להיות עצמאיים ולסמוך
על עצמם.
ראשם הוא החלק החזק והרגיש
בגופם. חם משתמשים במוחם ומוכיחים
מחשבה מהירה ואינטואיטיבית. כשהחליטו
דבר-מח, אי״אפשר לעצרם. הם יבצ-

מטהר אויר נלייד מוצק.
סופג ריחות ומפיץ ניחוח רענן
במשך שבועות.
פשוט מסובבים את הראש,
ומושכים כלפי מעלה.
מטהר האויר המופלא הזה,
ן עשוי מחומר מוצק וריחני
הסופג ריחות בית,
1ומפיץ ניחוח מרענן שבועות
על גבי שבועות.
| § המצאה אדירה.
לרשותך 5ניחוחות מרעננים,
עודמוצרשלנ׳ונסון ואקס
מיובא במקור מאנגליה.

0 1 3 )1 6
גלייד-מטהרהאויר המוצק בעל הפעולה המתמשכת

משווק: ברק אבנר מפיצים בע״מ,
טל 922855 :־.03
אבנת|קתזו1

ה 8 0ח<±|0 )1

פלדג׳ מנקה זמבריק אה הרהיטיס,
בנל פעם שאת מסירה את האבק.
פלדג׳ לרהיטי עץ ו פו ר מיי ק ה -ההבדל המבריק.

\ 3עו

!ס׳ועזסח

החיי
החיים כוואקום מעניינים הרבה יותר
מן החיים במשל, וגם יותר מהחיים
כפשלה• טיבעם היסודי של החיים בווא קום
הוא, שהם חייבים להתמלא מכל
מה שנמצא בסביבה. הכל נמשך לתוך
הוואקום, והוואקום לעולם אינו מלא.
החיים בוואקום מתחילים מוקדם
בבוקר, בדיוק במו שמתחילים החיים
כמשל והחיים כפשלה. החיים כוואקום
מתחילים בקריאת ״על המישמר״ ו-

ר;חיי כפשלה החיים כפשלה מעולם לא היו במצב
טוב כל־כך. אף שצריך לומר כי מצבם
מעולם לא היה רע במיוחד. החיים
כפשלה למדו כבר מזמן לדעת כי הכישלון
טוב מההצלחה, הטימטום עולה
על התבונה, והרצינות היא אם בל
חטאת.
החיים כפשלה מתחילים מוקדם בבוקר,
כאשר הם מתעוררים ומכנסים את
חוג הידידים והעוזרים לדיון בפשלה האחרונה.
ההחלטה שמתקבלת היא להוציא
הודעה לעיתונות, ושם להסביר בי
החיים כפשלה הם בעצם מטרה בפני
עצמה. גם ההודעה לעיתונות היא פשלה
בפני עצמה. אחר״כך ממשיך החיים
כפשלה לפגישה חשובה עם החיים בוואקום
(ראה בהמשך) .החיים כוואקום

אי חו ד
מי ש פ חו ת
כגגשד השגריר החדש שלנו בארצות״הברית
של צפון אמריקה, משה ארנש ירום
הודו, אמר דבר חכם. חשוב לציין זאת,
ביגלל שלא בבל יום יוצא לו לומר
משהו, ולא בכל שבוע הוא אומר דבר
חכם. לכן ראינו לנבון לציין זאת.
חיי האובלוסיה הערבית בגדה המערבית
וברצועת־עזה, אמר השגריר ירום
הודו, הם בלתי נסבלים במצב הקיים.
הם שובתים שביתות ומפגינים בהפגנות
וסוגרים חנויות וזורקים אבנים, ואחר־כך
הם סובלים מפצצות גז ופצצות עשן,

בלעיסת ביסקוויטים רטובים. הם נמשכים
בגניחות ובגידוף מלומד. לא לחינם,
אגב, מכונים החיים כוואקום חיים בוואקום,
שבן ואקום היא מילה לטינית,
ולחיים בוואקום יש נטייה חזקה למילים
בלטינית. אין צורך לומר שלמילים לטיניות
יש משיכה עזה לוואקום. לבל
ואקום, וגם לחיים כוואקום.
החיים כוואקום לא מרגישים שעשו
את היומית שלהם, אם לא שיחררו חלק
מהוואקום. החיים בוואקום מלאים בתשומות
ובתפוקות, ובמיוחד בתפוקות.
לתפוקות של החיים בוואקום יש תכונה
ואקומית טיפוסית: יש בהן ריקנות
מסויימת.
החלטה על הקמת ועדת״חקירה היא
תפוקה אופיינית של החיים כוואקום.
ועדת״חקירה יוצאת מוואקום אחד וסותמת
ואקום אחר. ועדת אגרנט, למשל,
יצאה מהוואקום של גולדה וסתמה את
הוואקום של ד״ש. ועדת״החקירה לפרשת
רצח ארלוזורוב יצאה מן החיים
כוואקום וסתמה את הוואקום שיצרו
החיים כפשלה.

שו ם
ממאסרים וכדורים ברגליים וכן הלאה.
פשוט נורא. כך זה לא יבול להימשך.
רחמיו של ירום הודו נכמרו.
הפיתרון למצב, בך טוען ירום הודו
השגריר שלנו בוושינגטון, הוא שישראל
תספח את השטחים האלה אליה, ושלום
על ישראל ועל ישמעאל.
ואכן, כבר הוכח שזה הפיתרון. הדבר
הוכח ברמת״הגולן שסופחה לישראל. הדרוזים
היושבים שם, שהם על-פי חוק
אזרחי ישראל מעתה ועד עולם ועד
בכלל, ראו בי טוב, והבל שם בסדר.
הדרוזים נושאים בולם תעודות-זהות, הם
עובדים מי בשדה ומי בבית-החרושת
בקיבוץ הסמוך שמעבר לגבול, שמחים
ורואים חיים בעולמם. אני מדבר, כמובן,
על שלושת הדרוזים שנשארו ברמה אחרי
שב 1983-גירשה ישראל את כל האחרים
בדי שיבצעו איחוד מישפחות מלא וסופי
עם אחיהם שבהר הדרוזים.
וחיים באלה טובים, מבטיח השגריר
שלנו בוושינגטון, יהיו גם ל 17-הפלסטינים
שיסכימו להישאר בגדה המערבית
וברצועת עזה. היתר יעשו איחוד מיש״
פחות. מה יש, רק לדרוזים יש מישפחות ן

החיים כמשל מתחילים מוקדם בבוקר,
בקריאת עיתון ״דבר״ ,בשתיית תה
ובקצת התעמלות לשמירת הכושר. החיים
כמשל נמשכים בנסיעה במכונית-

דבר

אין בעולם מטומטם יותר מטומטם
מאשר המטומטם שמאמין לשטויות של
עצמו. בנסיבות רגילות זהו מישפט מטומטם
לגמרי, אבל מי אמר שהנסיבות
רגילות ז

חשאי

העלו אצלנו את מחירי הדלק לפתע
פתאום. למה? בבל העולם המחירים
יורדים והולכים. אני אגיד לכם למה :
ביגלל שהשר מודעי דאג לרכוש דלק
בכמויות עצומות, דווקא בתקופה שהדלק
היה במחיר הכי יקר.
תשאלו: למה רכש השר מודעי רכישה
אידיוטית בזאת ז איך הולך שר בזה
ומוציא אתמול כסף יקר על מה שאפשר
היום לקנות בזול 2
אין שום דבר חשאי בתשובה. התשובה
היא המישפט הראשון ברשימה
הזאת.
וכי לא חזר־ושנה שר״חאנרגיה שהערבים
הם הסחטנים של העולם ן וכי לא
חזר ואמר שהעולם המערבי נכנע ללא
הרף ללחציהם, ולכן יש סכנה נוראה
לעתודות הנפט של המדינה? ובי לא
אמר שוב ושוב שמכיוון שכך, צריך
לקנות, לקנות, ושוב לקנות, ביגלל שהמחירים
בעלייה מתמדת, ומי יודע לאן
יגיעו !
אמר, אמר, מילא אמר. הצרה היא
שגם האמין למה שאמר. השר מודעי
לא שמע מה שאומר כל ספקולנט מתחיל
בבורסה, שצריך לקנות בזול, כשהמחירים
בירידה. הוא קנה ביוקר

מסבירים לחיים כפשלה שאין שום צורך
להתרגש מהפשלה, באילו שהחיים כפשלה
לא יודע זאת בעצמו. שהרי בל חייו
היו חיים כפשלה, ואילו היה מתרגש
מפשלה, לא היתה בריאותו כה טובה
עד עצם היום הזה•
החיים כפשלה לא התחילו אתמול,
וגם לא שילשום. הם התחילו עוד לפני
התקופה שבה התחילו הפשלות לקבל
חותמת ממלכתית. אך אין ספק שהחותמת
הנ״ל נתנה לחיים כפשלה תנופה
עצומה. פשלה רדפה פשלה, וכל פשלה
חדשה היתה גדולה ועצומה מקודמתה.
על פי המפתח הזה, ברור לגמרי כי
הפשלה האחרונה היתה גדולה מכולן,
ואין ספק שמכאן נובעת העובדה שהחיים
כפשלה לא היו מעולם במצב
טוב בל״בך. החיים כפשלה לא ירדו
מהכותרות יום אחד. החיים כפשלה
הופיעו בטלוויזיה ונשמעו ברדיו ועד אל
מעבר לים יצא שימעם.
בן, אוי, אלה הם החיים כפשלה.
חיסבו את רחמיכם לחיים בוואקום.

שרד עם נהג אל המישרד, בשתיית תה
ובקריאת גזרי עיתונות שעניינם בחיים
במשל.
מאוחר יותר נמתחים החיים כמשל
על פני יום מלא פעילות. במהלך היום
הזה מגלים החיים במשל מהיכן נפתחת
הרעה. האיום הוא מצד החיים בפועל.
כמה עשרות אלפים של חיים בפועל
נעשו חצופים עד-כדי-בך שהם מאמינים
כי יש להם הזכות לבחור את נציגיהם
בכוחות עצמם, בלי התערבותו של החיים
כמשל. החיים במשל זועם וכועס עד
מאוד, משום שהחיים כמשל סבור שהוא,
עם התה, עם ״דבר״ ועם גזרי העיתונות,
דווקא הוא יכול לייצג נאמנה את
החיים בפועל.
עד כדי בך הם חצופים, החיים כפועל,
שהם בחרו להם ועדים, והוועדים האלה
מעזים להעלות תביעות ולאיים בשביתות
באילו שהם — זה כמעט מצחיק אבל
מאוד מרגיז — את החיים במשל —
כאילו שהם, החיים בפועל, הם החיים
במשל.
לכן מקדישים החיים כמשל את עיקר
מילחמתם נגד 13 הוועדים באופן ישיר,
ונגד החיים בפועל באופן עקיף. החיים
במשל מתנגדים לתוספת יוקר צמודה
ב . 100*-החיים במשל מנהלים משא
ומתן עם אירגוני המעסיקים שהחיים
כמשל גם חברים בהם, כל זאת מעבר
לגבם של החיים בפועל, ובעיקר על הגב
תזה.
החיים במשל טובים בהרבה מן החיים
כנמשל, שנמשלים לחיים בפועל. אבל
כדאי שהחיים כנמשל יידעו שיכול להיות
גם משחו יותר גרוע מבחינתם מן החיים
במשל, ואלה הם החיים כקיסר. בחיים
כקיסר יש כל מה שיש בחיים כמשל,
אבל בלי קצת רחמנות יכנאית. באשר
יחליפו החיים כקיסר את החיים כמשל,
או־אז, רק אז, יבינו החיים כפועל מה
פירושם האמיתי של החיים כנמשל.
כשהמחירים בעלייה, ועכשיו מוכרים לנו
ביוקר כשהמחירים בירידה, ואם יש
תמצית לטימטום, זו תמציתו. תכניסו
את התמצית הזאת לכוס מים רותחים,
ותראו מה שתקבלו.

איזו היה המישפט
היום, לפי החוק הקיים
אביב, חשתתף סטבסקי ברצח ד״ר חיים
ארלוזיורוב בכוונה ׳תחילה. חוא עקב אחריו,
ארב לו, עצר אותו וכיוון לפניו אלומת-
אור מפנס חשמלי. הוא גם נכח בזמן
ביצוע הרצח...
״:באשר לנאשם צבי רוזנבלט, אין בית-
המישפט מוצא חומר־ראיות: גוסף, הדרוש
לפי סעיף 6לתיקון פקודת־הראיות משנת
,1924 כדי לסייע לזיהויו על-ידי הגברת
ארלוזורוב. יעל כן הוא מזוכה בזה.״
שופט המיעוט, היהודי היחיד שישב
בדין, השופט משה ואלרו, זיכה את שני
הנאשמים, כיוון שלא האמין כי הרצח
היה על רקע פוליטי. הוא יחשב יכי את

נאשמים רוזנכלט וסטכסקי (כאמצע סוניה אחימאיר, כצד תצלום הסניגור סמואל)
דרכון פולני

חושש! מחדש
ילו נערך מישפטם של אברהם
י סטבסקי וצבי רוזנבלט ב־ 1934ב אנגליה,
היו השניים מורשעים בדין ומו צאים
להורג. אילו היה מישפטם מתקיים
היום במדינת־ישראל, לפי הראיות שהיו
אז לפני בית־המישפט ולפי דיני-הראיות
במדינת־ישראל, היו השניים, כנראה, מור שעים
גם היום.
בשיא בית־המישפט העליון דאז, השופט
האנגלי מייקל מקדוגל, שדן בעירעור
אמר במפורש בפסק־הדין :״לסיכום, איני
רואה כל סיבה לבקר את מסקנת בית-
המישפט המחוזי, אשר קיבל את עדותה
של הגברת ארלוזורוב. אם מישפט זה

היה ין שמע באנגליה, היה זה סופו של
העירעור, וההרשעה היתר. נשארת על
כנה.״
הסיבה לזכיויו של אברהם סטבסקי
בבית־המ״שפט העליון דאז, היתה פרו־צדוראלית
גרידא: סעיף חוק ארכאי ב־פלשתינה־א״י,
שלא דיה קיים כבר באותה
תקופה באנגליה, דרש סיוע לעדותו של
יעד יחיד.
סעיף 6לתיקון לפקודת־הראייות משנת
1924 קבע, כי אדם לא יורשע בדין סלילי
על סמך עדותו של עד יחיד, אלא אם
כן הודה הנאשם באשמתו, או היה סיוע
מהותי אחר לעדות. העדות העיקרית ב-

מישפט רצח ארלוזורוב ניתנה על-ידי
אשתו של הקורבן, שהיתר! איתיו בזמן
הרצח. היא זיהתה את סטבסקי ואת
רוזנבלט, ובית־המישפט האמין לזיהויה
ללא פיקפוק.
אולם בעוד שלגבי רוזנבלט, שהיה אז
נער כבן , 19 לא מצא בית־המישסם
המחוזי סיוע, והוא זוכה, הרשיע ׳בית־המישפט
את סטבסקי. אך ססק-הדין,
שניתן ברוב דיעות, היה קצרצר ובלתי־מפורט.
שופטי הדוב, שהרשיעו את סטב־סקי,
קבעו:
״ברוב דיעות מוצא בית־המישפט כי
בלילה שבין ה־ 16ל־ 17 ביוני ,1933 בתל־

קצין־חוקר שיטרית
עדות שניה
בגלל סערת
רוחות

נאשם אחימאיר

הנזישפט הועבר מתל־אביב

יסמן היסטורי נשכח מספר על סערת־הרוחות והחת*׳
פרעויות שאירעו בתל״אביב ב־ ,1934 בעת החקירה
המוקדמת בעניין רצח ארלוזורוב.
מסתבר כי המישטרה חששה פן קיומו של המישפט
בתל״אביב יעורר מהומות וקטטות, ולכן פנתה, באפריל
,1934 לבית־המישפט הגבוה לצדק וביקשה להעביר את
הדיון מתל״אביב למקום אחר.
המפכ״ל הגיש תצהיר, שבו סיפר על שאירע בתל״אביב
בחג״הפורים של אותה השנה, כשהתרחש ״קונפליקט גלוי
בין חברי מיפלגת״העבודה היהודית ובין חברי המיפלגה
הרוויזיוניסטית בתל־אביב.״ כד למנוע השנות מקרים כאלה
ביקשה המישטרה באמצעות היועץ־המישפטי-לממשלה להעביר
את הדיון מתל״אביב.
עורך־הדין הוראס סמואל, סניגורם של שלושת החשודים
— אבא אחימאיר, אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט —
התנגד לבקשה• הוא טען כי לא תהיינה כל הפרעות־סדר
וכי אין מקום לדאגה. לחיזוק דבריו הביא תצהירים
של ראש־עיריית תל״אביב וסגנו.
נשיא בית־המישפט העליון דאז, השופט האנגלי מייקל
מקדוגל, קיבל את חוות־דעתה של המישטרה• ״למרות
שאין לדרוש מהמפכ״ל רוח-נבואה,״ אמר השופט ,״יש
לשער כי התקדים של התפרעויות בפורים מצביע על
אפשרות של הישנות הדבר בעתיד ״.המישפט הועבר מתל*
אביב לבית־המישפט הנייד, שהיה קיים באותו זמן.

זקן־שופטים מקדוגל
באנגליה: הרשעה
הרצח ביצעו אנשים שהתכוונו לבצע תקיפה
מינית נגד סימה ארלוזוריוב.
הסניגורים של סטבסקי, הוראס סמואל,
קייזרמן ובנג׳מין, עירערו על הרשעתו.
בית־המישפט העליון התרעם על השופטים
דלמטא, שכתבו פסק-דין כל־כך קצר ו-
מרושל, ולא ציינו במה מצאו את הסיוע
לעדותה של אשת־הקורבן. אולם השופטים
החליטו שלא להחזיר את הדיון, אלא לנתח
את העדויות ולמצוא בעצמם את הסיוע.
הם׳קבעו כי הסיוע יכול היה להיות כל
אחד מהדברים הבאים:
(א) עדותם של הגששים הערבים, ש ערכו
בדיקת עיקבות על חוף־הים, ומצאו,
לדבריהם, את עיקבות הרוצחים.
(ב) -שריטה שנמצאה על כף־ידיו של
סטבסקי, שחיזקה את עדות הגששים כי

של החשודים ברצח אוחזורוב נערו
בישראל, היה סטבסקי מודשע מחדש
הרוצחים נאלצו לעבור תחת גדר־תיל.
(ג) עדותו של עד בשם וייסר. שטען
כי נכח במקום בעת הרצח, ראה גבר
גבוה ובעל־גוף שעבר לידו, ושתי דקות
אחר־כך שמע יריות וראה אור פנס נדלק
מהמקום שאליו הלך הגבר.
(ד) עדותו של ערבי מיפו בשם עבד
אל־מג׳יד, אשר הובא כעד־הגנה, שהודה
כי ירה בארלוזורוב, זאחר־כך חזר בו.
השופטים דהו פד-,אחד את עדותם של
הגששים הערבים. נראה היה כי הללו
עשו את מלאכתם ברשלנות, ועקבו גם
אחרי טביעות נעל בעלת־דורבנות —
שהשתייכה בוודאות לשוטר מחיל־הפרשים

המישפט, שעליה הסתמך בית־המישפט
המחוזי, אלא ביקשו מיוזמתם כי יובאו
לפניהם לראשונה, גם העדויות שמסר
במישטדה, קרוב למועד־הרצח. עדויות
אלה לא הובאו עד אז לפני בית־המישפט,
על־ידי התביעה ולא על־ידי ההגנה.
וייסר מסר את עדותו הראשונה ב-
ליל־הרצח, לפני חוקר־המישטרה ספק-
טור. אחרי כמה ימים הוא מסר עדות
נוספת, בכתב, לפני בכור שטרית, שהיה
באותה העת חוקר־מישטרה בכיר.
שופטי בית־המישפט העליון בדקו כל
אחת מעדויות אלה, ומצאו ביניהן סתירות.

אחרי
הזיכוי: סטכסקי מנשק את הכותל, לידו רוזנכדט
פנס בפנים
לבש חולצה זענב עניבה׳ וכי כמה דקות
אחרי שעבר לידו ראה אור־פנם וישמע
יריה. אחר־כך ראה אדם בורח במעלה
הגיבעה, שעליה בית־הקברות המוסלמי
(המקום שעליו עומד היום מלון הילטון).
בעדותו האחרונה, לפני בית־המישפט
המחוזי, אמר וייסר, כי בערך בשעה 10.15
בלילה, כאשר שכב ליד נערה ישנה
במורד גיבעת בית־הקברות, ראה גבר
גבוה, גלוי־ראש, בחליפה כהה ועניבה
בא מכיוון דרום. הגבר עצר ולטש בו
עיניים לרגע ,׳ואז המשיך בדרכו צפונה.
ארבע דקות אחר־כך ראה אור פנס חש מלי,
שמע יריד. וצעקת אשה. כאשר
התגבר על התנגדותה של חברתו לכך
שיעזבנה לבד, רץ לכיוון הקורבן.

סתי רו ת
בין ה ע דויו ת

חיים וסימה אדלוזורוב עם ילדיהם
סיוע לעדות האשה
— וגם אחרי עיקבוית חיה — כלב-
מישטרה, שליווה את אחד השוטרים. כאשר
נפלה עדותם של הגששים, ישוב לא
היתד״ כמובן, משמעות לשריטה שנמצאה
על ידו של סטבסקי, שהיתר, קשורה רק
למסלול הבריחה׳ כפי שנקבע על־ידי
הגששים.

צעד
יו צ א־דופן
מ תו של וייסר, היתר. רבת־מישקל,
? וכנראה היא שהכריעה בבית המיש־פט
המחוזי. אולם ׳שופטי בית־המישפט
העליון עשו צעד יוצא־דופן: הם לא
הסתפקו בעדות שנתן וייסר באולם בית־

בעדותו הראשונה, בליל־הרצח, שהיתר,
קצרה, אמר וייסר :״ראיתי אדם עובר
קרוב מאוד אלי. הוא היד. גבוה, אני
חושב שלבש חולצה כהה ללא עניבה.
הוא היה גלוי־ראש. לא יכולתי לראות
את פניו. מייד אחרי היריד, ראיתי אור
קטן כשל פנס נדלק, ולא ראיתי איש
בורח מהמקום.״
העדות השניה, שניתנה לפני שיטרית,
אמרה כי אור־הפנס נדלק לפני היריד״
וכי אחרי היריד, ראה וייסר איש בורח
לכיוון הגיבעה, כ־ 40 מטר ממנו. הוא
חזר על כך כי לא ראה את פניו של
האיש, ואינו בטוח אם יובל לזהות את
גופו מאחור.
בעדותו לפני שופט־חוקר אמר כי הגבר

ף ין כל העדויות מצאו השופטים מיס —
פר רב של סתירות: האם נעצר הגבר
המיסתורי ליד וייסר או רק חלף לידו?
האם היד, הגבר לבוש חולצה ועניבה, או
׳שמא היה בחליפה? האם הואר הפנס
אחרי היריד, או לפנייה? האם ראה וייסר
אדם בורח מהמקום, או לא ראה כזאת?
היו גם סתירות בין עדותו של וייסר
ועדותה של סימה ארלוזזרוב$ ,שר טענה
כי הרוצחים עקבו אחריה ואחרי בעלה
עד לירקון וחזרה, לכיוון בית־ד,קברות
המוסלמי.
וייסר זיהה את סטבסקי במיסדר־זיהוי,
ואמר :״יש לו אותו מיבנה גוף וגובה
כמו לאיש שתיארתי.״ אבל לא יבול
לומר יותר מזה.
בית־המישפט קבע :״סטבסקי הוא אדם
גבוה וחסון, אולם זיהוי אחרי שלושה
שבועות ממבט חטוף בלילה׳ רק לפי
גובה ומיבנה, אינם מספיקים כסיוע ל עדותה
של הגברת ארלוזורוב״.
הדבר היחיד שנותר כסיוע היא עדותו
(המשך בעמוד <80

ז׳בוטינסקי עם סטכסקי ורוזנכלט
פוליטי, לא מיני

_ 217י

מקסימום נוחות,
מקסימום מרחב.

מחלקת אמבסדור כמטוס ט,וו.א. 747 ,

מחלקת אמבסדור חדשה בטיסות ט.וו.א לפריס וניו יורק.
כשאתה טס בעניני עסקים לפריס או לניו יורק
אתה רוצה לעשות זאת בדרך הנוחה והרגועה ביותר.
במחלקת אמבסדור החדשה של ט.וו.א אתה מקבל
מה שלא תוכל לקבל באף מחלקת עסקים אחרת.

גם שמפניה. גם האזניות כלולות במחיר זה. יש לך
בחירה בין שלשה תפריטים שונים וכמובן גם
ארוחות דיאטטיות וארוחות כשרות. כמו כן אתה
מקבל גם שי ־ תיק טיפוח

פחות מושבים
טרמינל בלעדי של ט.וו.א
בנמל התעופה קנדי

הכנס לתוך מחלקת אמבסדור ומיד תרגיש בהבדל.
המרחב גדול יותר. במטוס הטריסטר שלנו, המטיס
אותך לפריס, יש רק 8מושבים לרוחב המטוס.
במטוס 747 שלנו הלוקח אותך מפריס לניו יורק,
יש רק שישה מושבים לרוחב המטוס.

כשאתה מגיע לניו יורק אתה נוחת במרכז הטיסה
החדש והמורחב של ט.וו.א.לטרמינל הבינלאומי
שירותי הגירה, מכס ומטען בלעדיים המאפשרים לך
המושבים הנוחים ביותר במחלקת עסקים
לסיים את כל ההליכים במהירות ובקלות. הטרמינל
כל המושבים שלנו רחבים יותר, ניתנים להטייה יותר לטיסות פנים מטפל אך ורק בטיסות של עוהא.
מאשר המושבים שתמצא במחלקות עסקים אחרות. ברחבי ארה״בטווא טסה ליותר מ־ 50 ערים בארה״ב.
יש לך יותר מקום למתוח את רגליך ט.וו. א .טי ס ה 803המראהנ חי ת ה טוס במחלקת אמבסדור של ט.וו.א
המושבים מתאימים מאין־כמוהם
11.00 07.15 לפריס וניו יורק ותווכח עד כמה
ת ל ־ א בי ב — פ רי ס
פ רי ס — ניו־׳יורק
להתרגעות, ואפילו לתנומה קלה. כל
14.00 12.00 היא מרווחת ונוחה יותר מכל
פרט לי מי שלי שי
המשקאות כלולים במחיר הכרטיס
מחלקת עסקים אחרת.

לוב:

הד יאפי

קוראי עולם קטן הוזהרו פעמים אחדות שלא לקבל
את התעמולה האמריקאית נגד שליט לוב, מועמד קאד׳פי,
כפשוטה.
מסעו האוסטרי של קד׳אפי, באורחו של הקנצלר ברונו
קרייסקי. אישר את ההש קפה
שקד׳אפי רחוק מאוד
מלהיות טיפש או מטורף.
הוא הפגין בווינה מתינות
ופרגמאטיות, הדהים את
מארחיו בכמה הצהרות, ש כבר
גונו על־ידי קנאי
חזית־הסירוב.
צעדיו של קד׳אפי לא
היו מיקריים. הוא גמר
אומר לנצל את הניגודים
ההולכים וגוברים בין אי רופה
ובין ארצות־הברית
כדי להציל את מישטרו
מטאקטיקת הדה־סטבילי-
זציה של ושינגטון.

..החרש

שרירותיים. רבים מהאסירים החדשים הושלכו לכלא
בעוון התבטאויות פרטיות נגד הממשלה, במיכתבים או
בעל־פה. הממשלה השתמשה בסעיף שעדיין נמצא בחוקה,
מס׳ ,133 האוסר על ״תעמולה עויינת״ .אלה מהעצירים
שהובאו למישפט, נדונו לתקופות מאסר בין 5ל־ 10 שנים.

0111ח סן
8 8 8 8

רבים מתגעגעים ל־

קארטרי קד׳אפי הפגין
פעמים רבות את יחסו ה חיובי
לאירופה, כינס מסי-
בות־עיתונאים, שבהן הו פיעו
מומחים בריטיים ו צרפתיים,
ששיבחו את יחסו
לפעילותם בלוב. מאחרי
צעדי־הפיום של לוב כלפי
אירופה, שכללו גם את
הפסקת הטירור נגד גולים
לוביים, עומדת תוכנית־פיתוח
שאפתנית מאין-
כמוה. קד׳אפי עומד להש קיע
בפיתוח כלכלי־חברתי
שליט קו״אפי
70 מיליארד דולר עד 1985
לא טיפש
— סכום אדיר זה יעמוד
לרשותו מתמלוגי הנפט.
ללוב הכנסה של 30 מיליון דולר ליום(!) ממכירת 1.7
מיליון חביות של נפט, שאיכותו עולה בהרבה על הנפט
הסעודי.
קד׳אפי אינו מודאג במיוחד מאמברגו הנפט האמריקאי,
והוא בטוח ביכולתו למצוא שוקים חדשים באירופה. אבל
חיזורו אחרי אירופה לא נועד דווקא למטרה זו. הוא
זקוק למיספר עצום של מומחים כדי לבצע את תוכנית-
הפיתוח. בצד משכורות הענק שהוא מציע הוא מנסה,
בהצלחה בלתי־מבוטלת, לשפר את תדמיתה של לוב.
עיתוני־המערב, בעיקר הבריטיים אבל גם לה־מונד הצר פתי׳
מרבים להדגיש את יציבות מישטרו בן 12 השנים
של קד׳אפי. רוב הפרשנים סבורים שאם יצליח רונאלד
רגן לחסל את שליט לוב יעלה תחתיו מישטר הרבה יותר
גרוע, ואולי יותר פרו־סובייטי.
בינתיים מגלה קדא׳פי יחם מועדף לטכנולוגיה ולנשק
אירופיים. רוב מנהיגי־המערב סבורים שלא דק קד׳אפי
אלא גם אירופה, נהנים מהניגודים בין המדיניות האמרי קאית
והאירופית. רבים מהם מתגעגעים, ובצדק, לג׳ימי
קארטר, שתקופת כהונתו התאפיינה בנסיגה־רבתי של
מדיניות־החוץ הסובייטית. רגן הנץ, לעומת זאת, משחק
ישירות לידי הסובייטים.
לפחות מדינאי אירופי מזהיר אחד, ברונו קרייסקי,
הבין זאת, ובמיקרה של לוב אף פעל בהתאם.

״ומסלביה: דיזן
שליל בזכויזת־האדם
יוגוסלביה, שנטשה את הגוש הסובייטי כבר ב־,1948
תחת מנהיגותו החזקה של הקומוניסט הראשון שמרד
בסטאלין, יוסיף ברה טיטו, ידועה בפתיחותה־היחסית
לעולם הגדול. הארץ היפה היא מוקד משיכה לתיירים
רבים מהמערב, ואזרחים יוגוסלביים רבים הורשו לצאת
לעבוד בארצות השוק האירופי המשותף.
הנסיונות הנועזים לדמוקראטיה תעשייתית, לשיתוף
פועלים בהנהלות המפעלים, זכו בתשומת־לב ציבורית
רבה, הפכו נושא לחיקוי במצעי מיפלגות קומוניסטיות
וסוציאליסטיות רבות, כולל מיפלגתו של נשיא צרפת,
פרנסואה מיטראן.
מאסר בעוון התבטאויות פרטיות. השבוע הופתע
העולם לקרוא דיווח חמור ביותר של אממזטי אינטונאש־יונל
על יוגוסלביה. הדו״ח קובע, שחלה עלייה של 83
אחוז במיספר האסירים הפוליטיים 500 .מכלל 553 האסירים
הם צעירים, בעקר סטודנטים, מאיזור קוסובו! ,ליד הגבול
האלבני.
רובם נעצרו בשל פעילות על רקע לאומי. הצעירים
חותרים לסטטוס של מדינה בתוך הפדרציה היוגוסלבית.
מעטים מהם דוגלים באיחוד עם אלבניה.
החוקה החדשה של יוגוסלביה משנת , 1974 מעניקה
לאזרחים זכויות מרחיקות לכת, כולל חסינות מפני מעצרים

חיים ברעם

אינטלקטואלים בעלי שם עולמי, מאיזורים פחות נידחים,
נמצאים במאסר־בית. הבולט ביניהם הוא ד״ר ואסלין
מאסיץ ,56 /המרצה 5שנות מאסר־בית בעוון מתיחת
ביקורת על שיטות הניהול־העצמי של ממשלת יוגוסלביה.

איראן:
הפגנת בינחוזן
מומחים לענייני־המרחב סבורים, שמניעי ממשלת-
ישראל לסיוע הצבאי, אם הגישה, לאיראן האיסלמית,
חורגים מההקשר העיראקי. מנחם בגין מעוניין, אומנם,
להאריך את העימות האיראני־עיראקי ככל הניתן, אבל
האינטרס החשוב שלו מרחיק לכת עוד יותר.
בגין רוצה בהגברת כוחה של התנועה הפאן־איסלמית
בכל רחבי העולם הערבי. זה כולל את הגדה הפלסטינית
הכבושה, ואפילו את ערביי-ישראל. יועצים רבים לענייני-
המרחב בממשלת־ישראל רואים בתנועה הדתית האיסלמית
אנטי־תיזה ללאומנות הערבית. הם מעדיפים קנאים מוס למים,
שיתנגדו לכל הסדר עם ישראל, על פני ערבים
לאומיים, שיבקשו, לבסוף, הסדר כזה.
אש״ף רואה בדאגה רבה את הפעילות הדתית־מוסלמית
בגדה. סוריה, התומכת באיראן בשל יריבותה עם עיראק,

סובלת קשות ממרירות האחים הטוסלמים. בגין סבור
שמה שרע לאש״ף ולסורים, טוב בהכרח לישראל. השקפה
קיצרת־טווח טיפוסית שעוד תעלה לישראל ביוקר רב.
הפוגה בטרור. בינתיים חל שיפור רב במצבה הצבאי
של איראן מול העיראקים. המישטר האיסלמי, שסבל
זעזועים רבים בשנה שעברה, מגלה ביטחון עצמי גובר
והולך.
בחודשיים האחרונים שיחררו האיראנים 4000 אסירים
פוליטיים. לפני ראש־השנה האיראני, החל ב־ 21 במארס,
ישוחררו 2000 אסירים נוספים. רוב המשוחררים הם פקידי-
ממשלה בכירים לשעבר, אנשי־עסקים ואינטלקטואלים
חילוניים. זהו מיבצע החנינה הראשון בקנה־מידה גדול
תחת שילטונו של האייתאללה רוח־אללה חומייני.
הגולים האיראניים בפאריס מצביעים, ובצדק, על העובדה
ש־ 30 אלף איראנים עדיין כלואים בבתי-הכלא
הנוראים של איראן מסיבות פוליטיות. הם רואים בצעדי
חומייני קוסמטיקה בלתי־מהותית. עם זאת, אין להתעלם
מהעובדה ששיחרור 6000 אסירים תוך פחות מחצי־שנה
הוא צעד המעיד על ביטחון עצמי רב. משקיפים סבורים
שלא רק המצב בחזית עודד את המישטר, אלא גם ההפוגה
במעשי הטרור והרצח נגד פעילי המיפלגה האיסלמית
השלטת.
הגולים מדווחים שכמה אסירים ששוחררו, נרצחו על-
ידי קנאי המישמר המהפכני מייד עם צאתם מכותלי-
הכלא. בבתי־הכלא עצמם הונהגה תוכנית חינוכית, שלא
היתר. מביישת אפילו את רפול. האסירים מקבלים חינוך
לערכים — איסלמיים, כמובן — והמצטיינים בלימודים
זוכים בחנינה מוקדמת.
מעניין לציין שמומחים במערב מגלים דווקא דאגה
נוכח מצב בריאותו הקשה של חומייני. ההערצה לעריץ
הדתי הזקן היא אומנם מוגבלת, אבל רוב המשקיפים
סבורים שיורשיו יהיו גרועים עוד יותר. הגולים בפאריס
חולקים על הערכה זו. לדעתם, ללא חומייני יתפורר שילטון
האיסלם.

קנדה:
הירשת גם רדפת?
מדור עולם קטן כבר דיווח בעבר על הרדיפה השיטתית
של האינדיאנים על-ידי.ממשלת קנדה. לא במיקרה אי-
אפשר היה לקרוא על-כך בשום מקום אחר בישראל.
באירופה קמו ועדים רבים, הלוחמים למען זכויות

החטא ועונשן
לפני שנים רבות נמנו יהודים רבים עם אוהדיה
של קבוצת הכדורגל הלונדונית ארסנל. אך ב־15
השנים האחרונות עזבו רובם את שכונות־העוני שליד
המיגרש, עברו לאזורי-יוקרה. בניהם כבר משחקים
גולף בימי הראשון, וזנחו לחלוטין את המישחק
הפרולטארי.
היום מאכלסים את יציעי איצטדיון הייבורי של
ארסנל צעירים חדשים,
רבים מהם מובטלים.
מטבע הדברים, גברה
המגמה הנאצית וה-
אנטי־שמית בקרב חלק
מסויים מאוחדים אלה.
״יהודונים״ .לאח רונה
פעילים הנאצים
ליד האיצטדיון, וכל
נסיונות ההנהלה להר חיקם
נכשלו עד כה.
בעיקר זכה בפירסום־
רחב כרוז נאצי, שהש מיץ
את אוהדי הקבוצה
הצפון־לונדונית היריבה,
טוטנהאם, כ״יהודונים״.
שום אוהד ארסנל, אפילו ליברל או סוציאליסט מובהק,
לא ישליך מידו כרוז משמיץ על טוטנהם.
השבוע הודיע הליגה האנטי־ נאצית, שאחד מראשיה
הוא שחקן הנבחרת בעבר, ומנהל קווינס פארק ריע־ג׳רס
כיום, טרי וונאבלס, שפעיליד, ימנעו חלוקת
כרוזים נאצים במיגרשה של ארסנל.
בינתיים נענשים האוהדים בתחום הספורטיבי.
ארסנל נימנת אומנם עם קבוצות־הצמרת, אך היא
ידועה בכדורגל המשעמם שלה. הקבוצה הבקיעה
פחות ממחצית מיספר השערים לעומת קבוצות־צמרת
אחרות, וקהל־הצופים שלה ירד ב־ 50 אחוז.
הגדיר השבוע את ארסנל כתב־ספורט לונדוני:
״בימים אלה, כששולחים אותי לכסות מישחק של
ארסנל, אני מתחיל לתהות מה עשיתי כדי לעצבן
את עורך מדור־הספורט שלנו?״

מישפחה אינדיאנית בקנדה
12 בחדר אחד
האינדיאנים, בארץ המתיימרת לשילטון ליברלי. אנשי-
רוח בעלי-שם התגייסו לפעולה זו, והם מביכים את
שגרירויות קנדה בלחץ בלתי־פוסק להפסקת הרדיפות.
סיכסזך חוקתי. אך ל־ 350 אלף האינדיאנים אורבת
עתה סכנה נוספת. קנדה מנתקת עתה את שרידי הקשרים
עם בריטניה, ועומדת לבטל את הזכויות החוקתיות המיו חדות,
השמורות לאינדיאנים. מטרת פייר טרודו היא
לשלב את האינדיאנים בכלכלה הרכושנית הקנדית, בצורה
שתמחה לחלוטין את זהותם.
האינדיאנים נרדפים על ידי מישטרה מיוחדת, מעין
סיירת ירוקה, שעליה כבר דווח בעמודים אלה, ושיעור
התמותה בקירבם הוא גבוה מאוד. הם פנו לבית־המישפט
העליון בבריטניה להבטחת זכויותיהם. משקיפים פוליטיים
סבורים שסיכוייהם קלושים. גם החלטה בזכותם עלולה
להידחות על-ידי טרודו, אפילו במחיר של סיכסוך חוקתי
עם בריטניה.
התיקווה היחידה היא בהתעוררות רצינית של דעת-
הקהל העולמית, בלחץ ציבורי כבד שיאיים על שמה
הטוב של קנדה בעולם. פעילים לזכויות־האדם באירופה
מעודדים מההתגייסות לעניין, אך סבורים שללא הפגנות
סוערות ושביחות־שבת לא יחול שינוי ממשי.

ר ק $200,000

אמרנו דירה של 5כוכבים ולזה בדיוק התכוונו.
לאיכות בניה ולגימור שעדיין לא היו
כמותם. לפרטיות מוחלטת שלך בדירתך, ולפרטיות
מוחלטת של דירתך בבנין כולו.

צמרת אכיב — שכוצת 5כוכבים
בפינת חמד מיוחדת במינה, על שטח רחב •
ידיים במרכז רמת אביב, נשלמת בימים אלה
בנייתו של הבנין הראשון בצמרת אביב.
צמרת אביב היא שכונת מגורים יוקרתית
ומיוחדת במינה. הבנינים, הבנויים בתכנון
מיוחד דמוי כוכב מתנשאים לגובה של 2ג
קומות ומשקיפים מגבוה על נוף פנורמי לים
ולשפלה.
במרחבים הגדולים שבין בנין לבנין יוריקו
מדשאות וצמחיה עשירה, אשר יוסיפו מימד
חשוב של נופש ובריאות בסמוך לבית.
שכונה ברמה כזאת יכולת לראות עד כה רק
באיזורי המגורים היוקרתיים יותר באירופה
ובאמריקה. איכות הבתים, טיב הדירות
וגודלן, השכלולים הרבים והתוספות, המחשבה
על כל פרט, במסגרת הכללית -כל
אלה היו בבחינת חלום בלתי מושג בענף
הבניה בארץ. עד שצמרת אביב הפכה למציאות.

האנשים
הבונים
את צמרת אכיב

בנין של 5כוכבים

אביב תשאר תמיד אלגנטית ושמורה כחד דירת 5־ כו כבים -לפי מידותיך

להפיכת החלום הזה למציאות חברו יחד
שתי חברות בניה עתירות ידע ומוניטין: אפריקה
ישראל להשקעות בע״מ — החברה
שבנתה את סביון — באמצעות חברת הבת
שלה מקרקעי מרכז בע״מ, וחברת ש.א.פ.
בע״מ שלה 60 שנות נסיון וידע בענף הבניה.
מלאכת התכנון הארכיטקטוני נעשתה על ידי
משרד האדריכלים י. פרלשטיין ושורד. צוות
כזה יוצר בהכרח דברים גדולים.

מכנה הכוכב
למבנה הכוכב המיוחד של בניני צמרת אביב
יתרונות שאין לשום מבנה ארכיטקטוני
אחר. כל דירה פונה כלפי חוץ ל־ 5כיוונים
המבטיחים לכל דירה 5כיווני פרטיות מוחלטת
ו־ 5כיווני אויר צח. לעומת דירות ממוצעות
שלהן 2-3כיווני אויר, תוכללהנותבצכד
רת אביב ממשבי רוח קלילים בכל שעות
היום. כאשר המשבים מן הים רצויים, פתח
חלון לים. כאשר בשפלה מנשבת רוח נעימה
תן לה להמס. כל שושנת הרוחות היאשלך.

בניה ברמה של 5כוכבים
המין בצמרת אביב מצופה מן המסד עד
הטפחות, לגובה 12 קומות, בקרמיקה איטלקית
משובחת. יעברו שנים רבות וצמרת

אפריקה ישראל לה שק שת מ 1מ

בצמרת אביב מיושמות שיטות הבניה המעולות
ביותר: את תקרות הבטון יוצקים בהלבשה
ישירה ובדיוק מכסימלי על הקירות,
ומבטלים בכך את הפערים בין הקיר לתקרה.
שיטה זו, אשר היום ממעטים להשתמש בה
משיקולי כדאיות, הוכיחה את עצמה כשיטה
הטובה ביותר רק שיטה כזו עולה בקנה אחד
עם הסטנדרט הגבוה שלפיו בונים את צמרת
אביב כולה.

דירה שהיא וילה
הבנין בנוי כך שבכל קומה אגפים נפרדים
ובכל אגף דירה אחת בלבד, העומדת כיחידה
פרטית ואוטונומיה. כל דירה נהנית ממערכת
עצמאית להסקה ולמים חמים, ללא תלות
בקפריזות של מערכת מרכזית, ובלי ניגוד
אינטרסים בין שכנים.
בין דירה לדירה קיר משותף אחד בלבד המבטיח
שקט ופרטיות מירביים. תוכל לעשות
בדירתך כרצונך, מבלי שתפריע לשכניך ומב־ליי/שהם
יפריעו לך. בידוד מיוחד מבטיח
ניצולת אנרגיה מושלמת ללא בריחת חום
בחורף או קירור בקיץ -מה שמבטיח חסכון
ניכר.

תוכל לבחור בדירה ששטחה 142מ״ר150 ,
מ׳יר או 158מ״ר. תהנה בה מ־ 4או 5חדרי
שינה מרווחים ומסלון ענק בגודל 40-50
מ״ר. אם אתה זקוק לחדר עבודה נוסף תוכל
לקבלו מבלי לפגוע במרחב המחיה. אנו ערוכים
לשבת ולתכנן אתך יחד את המבנה הסופי
של הדירה. נציע לבחירתך 7סוגים שונים
של ריצוף, מבחר כלים סניטריים ועוד. יחד
נקבע את חלוקת השטח המתאימה ביותר
לצרכיך.
בכל דירה מטבח מודרני ביותר המכיל
פינת אוכל ל־ 6איש; מרפסת שרות גדולה;
וזח 00־ו^ 6נ 1־ז0516 ות (חדר שינה הורים) עם
חדר ארונות וחדר אמבטיה צמודים ; 3בתי־שימוש
ושני חדרי אמבטיה.
כל דלתות הבית מצופות בפורניר אלון משו בח.
מסגרות החלונות והתריסים עשויות
אלומיניום ׳מושחם יפה ביותר שישמור על
מראהו וצורתו לאורך זמן רב.
בקירות מותקנת צנרת חדשנית בשיטת ׳׳צי נור בתוך צינור״ ,עם אחריות לשנים רבות.
שיטה זו שהיא המילה האחרונה באינסטל־ציה
מורידה ממך את הדאגה לתקלות בצנרת,
לפיצוצים ונזילות. אלה פשוט לא יהיו.

צמרת־אביב

בבואך הביתה, אל צמרת אביב, יקדם את
פניך לובי גדול ומפואר שקירותיו זכוכית
ותקרתו גבוהה במיוחד. בלובי ספות ישיבה
אלגנטיות, תאורה יפה וצמחיה לרוב. לובי
קטן יותר תמצא גם בכל קומה. בקומת
הקרקע נמצא המועדון המשותף לדיירי
הבית — שם תוכל להצטרף אל הילדים
במשחק ולהנות משעות הפנאי שלך.
דגש מיוחד־מושם בבנין על בטחון מכסימלי.
המעליות .׳״החושבות״ מתוצרת נחושתן,
הטובות והאמינות ביותר, יפעלו ביעילות
ובהתאמה מירבית לשירות מהיר ובטוח.
מערכת אינטרקום משוכללת ודלת ״פלדלת״
מתוצרת רב־בריח בכל כניסה מבטיחים בטחון
מושלם.
גנרטור חירום שיתחיל לפעול מיד עם הפסקת
זרם יבטיח אספקת חשמל שוטפת למערכת
המרכזית,ויפעיל נקודת אור לשעת חירום
בכל דירה.
בבנין חניה עילית צמודה וחניון תת־קרקעי
אליו תגיע ישירות במעלית. שער החניון יפתח
לפי הוראתך מן המכונית — ורק לפי
הוראתך.
צרף לתמונה את השבילים המטופחים שיובילו
לבית, את המדשאות והצמחיה, והרי
לך בנין אמיתי של 5כוכבים.

*המחיר— $125,000
כעת כבר ברור לך מדוע דירה בצמרת אביב
שווה .$ 200,000 אבל הבית הזה יכול להיות
ביתך גם בהרבה פחות.
טווח המחירים גדול מאוד, והוא מתחיל ב־
+ $125,000מ.ע.מ 2,273,000( .שקלים לפי
שער הדולר מיום .)4.3.82 אנו מעמידים לב חירתך
סדרה של תכניות רכישה שאחת מהן
ודאי תתאים ליכולתך.

נשמח למסור לך פרטים נוספים בכל עת
ולהזמינך לסיור במקום. הלא בסופו של
דבר, טוב מראה עיניים מאלף מילים.

דירות 5כוכבים בשכונת 5כוכבים.

היזם ונותן שרותי המכירה: אפריקה ישראל להשקעות בע״מ, מקבוצת בנק לאומי בע״מ ת״א, רח׳ אחד העם ,03-650281,13
ביצוע הפרויקט: ש.א,פ. בע״מ סמל האמינות והאיכות בבניה: חולון, סוקולוב .03-848447,64

טתט פנ טון

העו ל ם הזה 2325

11*111111בשוס

ליידי די: הציוומים שהבינו שזב את האימפריה
שלושת הצילומים האלה מכסים טפח ומגלים
טפחיים: הנסיכה דיאנד! בבגד־ים ביקיני שאינו
מתיימר להסתיר נפיחות טבעית, גם אם לא כל־כך
תואמת את מושגי הפרוטוקול המלכותי. הם נעשו
באיי באד,אמה, כשהנסיך צ׳ארלם ורעייתו בילו
חופשה הרחק מן הקור הלונדוני.
צלם של העיתון סאן, שלא הוזמן להצטרף
לזוג הנופש, הסתתר מאחרי השיחים והציץ. את
התמונות פירסם היומון הלונדוני בעמוד הראשון,
וכתוצאה מכך זכה לביקורת נוקבת כל־כך מחצר
המלוכה, עד שמצא לנחוץ להתנצל לאחר המעשה.
אלא שחצר המלוכה הבריטי התרגל כבר מזמן
למצבים מביכים. אם להזכיר רק את עשרות ה שנים
האחרונות, הרי -שפרשת המלך אדוארד,

שפרש מן המלוכה בגלל אהבתו לגרושה, אהבו תיה
השונות של הנסיכה מארגרט, פרשת פיטוריו
של מזכירו של הנסיך פילים, שנחשב לקרוב
מדי למישפחת המלוכה, ושמלות מלכותיות שהת־עופפו
אל על, כפי שקרה לא פעם לנסיכה אן —
כל אלה העלו כל כך הרבה סומק על פני ארמון
באקינגהם, עד שהסומק הפך לשיגרה.
הנסיכה הטרייה הוכיחה מן הרגע הראשון, שהיא
ראויה להצטרף למישפחה. צללית הרגליים החטו בות
שהצטיירה מבעד לשימלה שקופה בתקופת
האירוסין, מחשוף נדיב שחשף כימעט את הטבור
בהופעה פומבית, עיניים נעצמות בפתיחת תערו כה
רישמית — אלה אינן אלא דוגמות מעטות ש־מצביעות
על כך שדיאנה תשתלב היטב במישפח־תה
החדשה.

מריה פרשן: נמו בפעם הראשונה
לפני 19 שנה נמסרה, באוגסבורג, תינוקת להוריה המאמצים.

שמה היה פטרה הייסיג, ושם הוריה אליזכת טיילור וריצ׳ארד
כרטון, זוג שנראה אמיד ומהימן להבטחת עתידה של התינוקת.
ואומנם, מריה ברמון גדלה והיתד, ליפהפיה מאושרת בהחלט.
בטקס נישואיה לסטיב קארסון, בין האורחים בלטה חברתה
הוותיקה של אמה, הנסיכה ג ריי ם. ליז טיילור היתד, כה מאושרת,
עד שהצהירה :״אני מרגישה כמו בפעם הראשונה״.

נסטא סי ה קינסק׳ :לקחים

זרמה די

שקל ל׳ יותר לבטא רגשות בסוטים ח א שו בחיים!

צילום זה של נסטאסיה קינסקי, שנחשבת היום לאחת הכוכבות היפות ביותר של
הבד, נעשה על־ידי צלם הפורטרטים הנודע, ריצ׳ארד אגרון, עבור הירחון הגרמני
שטרן. קשה לדעת מי מהשניים הוא הנחש, אבל השחקנית היא אמיתית, וחגגה לאחרונה
את יום־הולדתה ד,־ .21 היא מגלה כמה דברים על עצמה ועל עבודתה:
על אהבה :״בלי אהבה אין טעם לחיים. איני יכולה להתקיים ללא גבר וכשאין לי
העולם הזה 2325

גבר, אני מרכיבה לי אחד בדמיון, מתוך כמה שאני מכירה, מפזרת עליהם מלח ופלפל
וחיה עימם בעולם של פנטסיה.״
על הבימאים :״פרנסים קופולה הוא האיש הנפלא ביותר בתעשייה, כי הוא מחפש
תמיד דרכים חדשות משלו, תמיד חושב על מאה דברים ביחד. רומן פולנסקי, לעומתו,
חושב תמיד על דבר אחד בלבד, על הדבר שהוא עושה באותו רגע.״

א 1שינו 11*3110

ג׳ואנה שט״כן: איו להתחתן עס כסו
אם לא נולדת עם כפית של
כסף בפה ולא היה לך מזל עד
היום, תוכלי — עם מעט שכל —
להיות יורשת של מיליונים, אם
רק תדעי לדוג לך את המיליארדר
הנכון. כך טוענת פסיכיאטרית
בשם ג׳ואגה שטייבן, בת
ה־ ,48 בסיפרה איך להתחתן עם
כסף. תמורת 21 דולר, ועוד 5

דולר דמי־הרשמה, אפשר לקבל
הדרכה בכתב מאשה שהצליחה
להתחתן עם כסף ועם כישרון
גם יחד, כשבגיל 27 נישאה ל צלם
אדוארד שטייכן, שהיה
אז בן .81
ג׳ואנה נותנת כמה עצות שימושיות

.1עקבי אחרי מודעות האבל

כדי להכיר את הנפטרים ובעיקר
את יורשיהם.
,2אל תירתעי מהסבת מיקצוע.
דוגמניות תמיד פוגשות אנשים
עשירים, גם ספריות, עורכות־דין,
מדריכות טניס, ומאלפות סוסים.
.3היצמדי תמיד לאיש העשיר
ביותר במקום העבודה או במיש-
פחה. יש לו תמיד חברים עשירים.

ודיזל אזימנוו: חזרה דוג׳עז!
מאזיני מיצעד־הפיזמונים מכי־רים
היום את הייזל אדקזנור,
לפחות בארץ, כזמרת של הגל ה חדש,
עם כל התיפאורה והאיפור
המתלווים למושג זה. מי שזכה
לראותה בסרט לשבור זכוכית,
שממתין כבר כמה שנים לתורו
כדי לעלות על בדי הארץ, זוכר
בוודאי את הצעירה המוכשרת ומלאת
המרץ, כשפניה דמויי
מסיכה, לבושה זרוק לפי מיטב
צווי האופנה, וכולה אומרת מרד
נגד המימסד.
אלא שלא תמיד נראתה הייזל
או׳קונור כך, והעדות הטובה ביותר
היא התמונה למעלה, שצולמה
לפני שבע שנים. באותה התקופה
ניסתה עדיין הייזל לפלס לעצמה
דרך במסלולים המקובלים של עולם
הפיזמונים והזוהר, אבל אחרי
שנאבקה במשך שנים, ללא תוצ אות,
פנתה לסיגנון המתמרד (ראה
תמונה מצד ימין) ,ואכן שינוי ה ביוץ
נשא פירות. עתה אנו מתבש רים
שהייזל משנה שוב כיוץ, ובקרוב
נוכל לראותה בדמות חדשה.

וון *•נ*ש: החתן, חניה!המחשב שידע יזחו מדי
דבר מהפכני מתרחש תחת השמש של קליפור ניה,
בעזרת איש הכמורה רון ייניש ונושא הכלים
שלו, בשם ״תפוח 2 זהו מחשב המציג את
עצמו במלים :״שלום, שמי הוא כומר תפוח.״
!עבודת הקודש של צמד־חמד זה, אחראית לטקס
הנישואין המתוכנת הראשון. כל העסק נמשך
בדיוק שיתי דקות. כומר !תפוח שואל את השאלות
המסורתיות, ואפילו אומר לחתן מתי מותר לו
לנשק לכלה.

הכומר ייניש ( )31 הוא חסיד גדול -של המחש בים.
הוא מסביר שבמקור נועד טקס־המחשב לחרשים
או לאנשים בעלי קושי בשמיעה, כדי ש יוכלו
לחוות את הניסיון בעזרת קריאת המלים
על מסך המסוף .״אבל, מאחר שהחדשים לא הגיעו,
החלטנו להציע את החידוש לקהל הרחב. והנה,
להפתעת כולם, נמצאו רבים שהוקסמו מיעילות
הכומר המתוכנת.״ למרות שנישואין ממוחשבים ער
עלים בתרומה של 500 דולר למיסדר של ייניש.
העול ם הז ה 2325

מדוע שמן שר־החוץ המצר• בשני קילו
ומדוע הריח החייב חיים הרצוז. סוליית חשיש
י בפי מי שהיה עוזרו של

יצחק רכין, עמום עירן,
מנהל חברת נזישען ההסתדרותית,
היה השבוע סיפור מרתק.
מסתבר כי במשך שנ תיים
למד באוניברסיטה אמ ריקאית
לצד אזרח מצדי, אך
במשך כל הזמן הזה לא הח ליף
עימו מילה, וגם הוויכו חים
ביניהם היו באמצעות ה מרצה
בלבד. אחרי ביקורו
של אנוור אל־סאדאת בארץ
נתקל עירן באיש זה שוב.
היה זה ד״ר אחמד גומי
עה, היועץ בשגרירות מצריים
בישראל. כשנפגשו, חיבקו
איש את רעהו, קראו זה לזה
בשמות הפרטיים והפכו ידי דים.
כיום הם גרים זה בסמוך
לזה בהרצליה.

אופירה, שהיתה חלשה ועיי פה׳
התנגדה בתוקף לרעיון,
ומאז השתבשו היחסים בין ה שניים.
0הכתבות
בעניין לבושה
של אופירה, שהחליפה שמ לות
כבסרט נע, עוררו גל
תגובות בבית־הנשיא. שם אמ רו
שמבקרי רעיית־הנשיא לא
שמו לב לכך שהיא לא הח ליפה
כלל את שימלתה כש חזרה
משדה־התעופה לביתה,
והיא אירחה את פרנסדאה
מיטראן ורעייתו, דניאל ב־

שלא יצלמו את סגן־השר בש עת
מעשה. שולמית אלוני
הריחה את החומר וטענה שלה
״זה לא עושה שום דבר.״
! 8שילנסקי גילה ששותפו
הנוכחי לשתיית וודקה הוא ה שחקן
שלמה ניצן, ושלמ רות
הבדלי־השקפות ביניהם,
הם שותים ביחד ושרים שי רים
באדיש. אשת סגו־השר
ייעצה לו שילך בעקבות
אריה (״לובה״) אליאב, יע בור
לעיירות פיתוח וילמד
שם בני־נוער. ענה לה שילנס-

שלוש שעות לפני תחילת מו עד
האסיפה, וטייכמן לא רצה
לאכזב את המוזמנים. זייגר,
ידידו, נאות לפנייה, הפסיק
את קריאתו בעיתוני־הבוקר,
והחל לשרבט ראשי-פרקים ל הרצאה
.״כשבאתי למקום,״
סיפר הח״כ ,״גיליתי אנשים
עם סכינים שלופות. הם לא
ידעו שמרידור לא יבוא. אח רי
שראו אותי, לא היתד. להם
ברירה אלא להחזיר לננן את
הסכינים שכוונו לממציא ה אנרגיה.״

המצרי,
שר־החוץ

כמאל
חסן עלי, טען כי
בעת ביקורו בארץ ששמן תוך
יומיים בשני קילוגרמים. הוא
ייחס חלק מתוספת זו לארוחות
שאכל בחברת אידיאל
שרץ, שגם הוא חובב־אכילה.
! 8שרון עצמו טען כי
בכל חייו עלה רק פעם אחת
בדרגה מבלי שהיה צריך ל־האבק
על כך. זה היה כאשר
הונהגה בצה״ל הדרגה החדשה
של תת־אלוף. כתוצאה מ כך
זזו כל האלופים בדרגה
אחת כלפי מעלה. עד אז היו
בריגדירים, ומאז הפכו בעלי
דרגה של מייג׳ר־ג׳נרל.
0רבים ראו בטלוויזיה
כיצד מתגלגל אריק מצחוק ב־קבלת־הפנים
לנשיא פראנ־
!3־אה מיטראן בנמל־התעו־פה
בן־גוריון. השבוע התגלה
מי גרם לכך: שימעון פרס
דווקא. כאשר דחפו שומריו
של מנחם בגין את כסא-
הגלגלים שלו לעבר מקום־ה־טכס,
העיר פרם :״הנה בא
הצוות המוביל!״

בוטווס בוטווס עיאל

שר״המדינה המצרי לענייני־חוץ שולח מבט מסוקרן
בשר־על, יעקוב מרידוד. במשך בל ימי ביקורה של
מישלחת״השרים המצרית בארץ, עמדה פרשת מרידוד במרכז השיחות והרכילות במסיבות שהם
ביקרו בהן, והיו אשר הציעו לשר כמאל חסן עלי (למטה, במרכז) לקנות את המצאת מרידוד למען
מצריים. חייך כמאל חסן עלי באופן דיפלומטי :״אנחנו לא קוצים מבלי לבדוק תחילה.״

! על ההבדל בין מנהיגים
אמיתיים ובין סתם פוליטי קאים
יש בפי איש־העסקים
שמו אל עינם, מוותיקי ה-
פלמ״ח, משל: אדם הולך בשביל,
וכלבו רץ לפניו. אך
כאשר הכלב מגיע לפרשת־דרכים,
הוא ממתין שם עד
שהאיש בוחר בדרך. לאחר
מכן רץ הכלב שוב קדימה.
והנמשל: הפוליטיקאים יכו לים
להשתולל, עד שמגיע ה רגע
שבו צריכים לקבל הח לטות.
אז ממתינים הכל ל מנהיג.
8בירושלים
עדיין לא
נרג עו מהסערה ס בי ב שימלו־תיה
של רעיית הנשיא, או פירה
נכון, שאותן לבשה
בעת ביקור הנשיא הצרפתי
בארץ. מקורביה של אשת ה נשיא
טוענים שהתקפתו של
האופנאי ג׳רי, מליץ על טע מה
של אופירה (העולם הזה
)2323 לא נבעה משיקולים
מיקצועיים. הם מספרים שכ אשר
חזרה אופירה מבית־ה־חולים
במצב חלוש, ב־,1979
היא הזמינה את ג׳רי מליץ,
כדי שיכין לה שימלה חגיגית
לכבוד ביקור הנשיא ה מצרי
אנואר אל־סאדאת
בחיפה. מליץ הופיע בבית־ה־נשיא
בלוויית חבר, ועימם
היתד. גם העיתונאית עליזה
וילד הוא הוכנס לחדר־ה־אורחים
עם ידידיו ואף הוגש
להם כיבוד. כשנכנס לחדרה
של אופירה, כדי לעזור לה
במדידת השימלה, הוא ביקש
את רשותה להכניס לחדר גם
את וולך, שתוכל לתאר כיצד
הוא מלביש את אשת־הנשיא.
העולם הזה 2325

לישראלים בעבודתם, הצטרפו
אליהם שוטרים צרפתיים גם
ביום הראשון, יום המנוחה השבועי
שלהם. לדר, שתיאר
את אביטן כמי שנמצא כיום
בצמרת עולם־הפשע הישראלי
וכמי שממהר ללחוץ על ה הדק,
הרגיע את הקהל ואמר
שאביטן אינו שודד בודדים,
אלא אך־ורק גופים.

1הסאטיריקן הימני מאיר
עוזיאל, בעל הטור בצהרון
מעריב, שאל צעירה שעמדה
ברמזור ליד קולנוע בן־יהודה,
שברחוב בן־יהודה ביתל־אביב:
״תסלחי לי, אולי את יודעת
איפה זה קולנוע בן־יד,ודד?,״
בתהילה היא חשבה לעזור לו,
אך כשראתה שהוא מחייך אמ רה
לו :״חוש ההומור שלך
מתאים בדיוק למדור העלוב
שלך.״ עוזיאל הסמיק, מיהר
להתניע את ריכבו והסתלק
מהמקום.
י כוכב מכבי תל־אביב,
מיקי כרקוביץ, עומד לבלות
את הימים הבאים עד למישחק
עם האיטלקים בגמר־גביע־אירופה,
דווקא בחנות הספורט
שלו בתל־אביב. לדבריו, כך
הוא יפרוק את המתח שבו
הוא שרוי. מיקי סיפר שחברו
לקבוצה, חנן קרן, הוא ה יחיד
שהרוויח מסידרת־המיש־חקים
על הגביע, מעבר למה
שהוסכם מראש עם השחקנים.
בתום המישחק ביוגוסלביה נגד
קבוצת פרטיזן, כאשר הקהל
זרק מטבעות־כסף למיגרש, לא
התעצל קרן ואסף אותם.
8 :הזמרת דורית צדוק
מסתובבת באחרונה כשגאווה
ממלאת אותה. יש לה סיבה :
באחת ההופעות שהיינחה איש־הטלוויזיה,
דן כנר, הוא ניגש
אליה, בתום ההופעה, ואמר לה,
שלדעתו היא שרה נפלא׳ והיא
יכולה להתחרות בזמרות מפור סמות
אחרות .״את יכולה להו פיע
בכל הרכב, את בטופ.״
כנר לא יידע ׳שדורית היא בת
למישפחה מוסיקלית. אביה,
אהרון, הוא ששר את הלהיט
של שנות החמישים, היי, סי־מונה
מדימונה. אהיה, יחיאל
(״חיליק״) ,הוא יוצא להקת
פיקוד־מרכז, שניגן אז לצידו
של קוכי רבט.
! 8מי שמונה כמאמן נבחרת
ישראל בכדורגל, יוסן ש מיר־מוכיץ,
ידוע כשכהן וכפזרן.
אחד הסיפורים הידועים הקשורים
בו שייך לתקופה שבה
אימן את אחת הקבוצות בליגה
הלאומית. בשבת בבוקר, לפני
עליית השחקנים על המיגרש,
הוא ערך להם תדריך קיד ה לוח
שבו ניתן לכל־אחד תפ קיד
מדוייק. לפתע נקרא מיר-
מוביץ לטלפון ,׳ואז הוסיף אחד
הנוכחים שם נוסף לרשעוה
שהיתה רשומה על הלוח. כש חזר
המאמן, הוא לא התרגש
מכך שקבוצתו גדלה, ומצא
תפקיד גם לשחקן זד. 12

אותה שימלת מלמלה, שלבשה
בנמל־התעופה אך הסירה
את המעיל שלבשה שם.

סקי, שחזר לאחרונה מאר-
צות־הברית :״אני צריך להביא
את היורדים.״

8סוליית חשיש היתד,
האירוע מהרכזי בסיור של וע־דת־חוק־ומישפט
של הכנסת
בבית־הספרי לשוטרים בשפר עם.
ח״כ המערך, חיים הר־צוג,
בחן את הסולייה בקפ דנות
עד שחבריו העירו לו
שהוא מביט בחומר כמיקצוען.
כשאחז בסולייה סגן־השר דב
שילנסקי, ביקש חברו לסי עת
חרות מיכאל קליינר

; 8קולו של ד״ר חיים
טייכמן, נשיא המועדון ה־מיסחרי
והתעשייתי נשמע מבוהל.
הוא פנה לח״כ הלי ברלים
יצחק זייני, והס ביר
לו שהוא חייב לבוא ול הרצות
לפני חברי־המועדון,
משום שהשר יעקב. מרי דוד,
שהיה אמור לנאום, הו דיע
שהוא אינו יכול להופיע.
הודעתו של מרידוד באה

:׳ כני טל, שחברת השמי רה
שלו היתד, זו שזכתה במיכרז
השמירה על הכוכבים־הזוטרים
של הסידרה דאלאס, סיפר ש מה
שהטריד אותו בייויתר היה
היענותם של האורחים לכל
מי שביקש מהם חתימה, בכל
מקום.
! 8חזי לדי, מי שתפס
בפאריס את הרצל אכיטן,
סיפר שברגע שנחת בנמל-
התעופה שם, כבר חיכו לו
מארחייו ממישטרת־צרפת, והתחילו
בתידתך. כדי לעזור

! 8אם בקיבוץ עדר לא
תהיה לכך התנגדות, הרי ש אחת
המועמדות לחברות במקום
תהיה שחקנית העירום
ג׳יו דימונוביץ האנגליה, ש הובאה
לארץ על־ידי המפיק
ששון שבתאי, כדי שתככב
במחזה שהוא מפיק. כשהופיעו
שחקני המחזה בקיבוץ, היא
ביקשה הסבר על אורח־החיים
המיוחד, שלא ידעה על קיומו
עד לאותו מיפגש. כשהוסבר
לה במה מדובר, אמרה שהיא
מוכנה לעבוד שם בכל תפקיד
שיציעו לה, ברגע שתסיים את
הופעותיה במחזה.

׳313

׳ סלם טתנים ביטוח מסנה
ואני נוח! עוד שנה על חשבוני.

ד ובר

״אצלי בחנות, תוכל למצוא טלוויזיות של הפירמות
הידועות ביותר. יש לי גרמניות, יפניות, אמריקניות
ואפילו ישראליות. את כולן אני מוכר. אבל רקבלאופונקט
מקבלת אצלי אחריות לשנתיים. שנה אחת מהחברה ושנה
נוספת על חשבוני. וזה כדאי לי, כי טלוויזיות בלאופונקט
פשוט לא רוצות להתקלקל...
בדרך כלל אני לא עושה עסקים עם חברים, אבל טלוויזיה
בלאופונקט אני מוכן למכור גם לחבר, בבטחון שנשאר
ידידים טובים עוד שנים רבות.

אברהם רוזנבוים
שיווק הוגן, דיזנגוף סנטר(ליד אלסקה) ,תל־אביב.

בלאופונקט־־בכל מחיר.

היבואן הבלעדי: טרכף יבוא נע־מ, רחוב בוגושוב ,70 תל־אביב.

העולם הזה 2325

הסוציאליזם החדש של יעקב חזן
זהמראה חח ד ש של י שד א ל דנוך
בתום כינוס שדן בבע-
יות־השעה, פנד. צעיר ליעקב
חזן, מוותיקי מפי״ם, שישב
באולם, ושאל אותו מדוע שלח
הקיבוץ חארצי מיכתבי-פיטד
דין לעובדיו הדרוזיים, ש שובתים
בכפריהם. חזן הסביר
שהם עדיין לא פוטרו
ו״זכותנו לשלוח להם מיכ-
תב הקורא להם לחזור לעבו דה.
לא נחכה להם עד ביאת־המשיח.״
הצעיר, אדם קלר,
מפעילי של״י, לא הירפה, כ דרכו,
ושאל אם זוהי גישה
סוציאליסטית. ענה לו חזן :
״כפי שאמר ולדימיר אי־ליץ
לנין — ,השמאלנות היא
אוייבו הגדול ביותר של ה שמאל׳
.זוהי מחלת־הילדות

מים כאלה יש בימות אחרות,״
הספיקה לומר חברת־הוועד,
לפני שאשתו של שר־הפנים
חטפה ממנה את המיקרופון.
׳ 0במכירה הפומבית של
תמונות, שמטרתן קודש לשי קום
המוסד לאמנות בצלאל
בירושלים, מוצעות למכירה
תמונותיהם של שלושה קרו-
בי־מישפחה של כורים שץ,
מייסד המוסד. השלושה הם
בנו המנוח בצלאל, אישתו
לואיס ואחותו, זוהרה.

עובד במוסך י, ובעיקבות מודעה
שפורסמה בעיתונים ה מקומיים,
ושביקשה כלי־תחבו־רה
יוצאי־דופן, פונים רבים
לתיאטרון, ומציעים את כלי
הרכב שלהם. פוקס נאלץ לב דוק
בעצמו את כלי־הרכב ה אנשים משונים,
אך הוא עדיין לא
מצא את הכלי המבוקש.
! 0מייד אחרי שהופיע ב־בית־המישפט,
בעת הדיון על
הארכת מעצרו של רחמים
(״גומדי״) אחרוני, מיהר

ישראל דנו!־ ,שיצא, בימים
אלה, מבית־הסוהר, אחרי ש ריצה
תקופת מאסר על חלקו
בפרשת הרצח הכפול, להתג לח.
דנוך גידל את זקנו כא שר
נעצר. הוא השתכנע שה זקן
משווה לו מראה מבוגר.

0:שחקנים רבים מהלכים
עתה בתיאטרון החיפאי כש הם
לבושים בבגדי־אימון ונ עולים
בנעלי־ספורט. כך עלי הם
להתלבש בחזרות למחזה

אילן אלדד

בעלה של דינה דורון מנשק למידה רקאנטי במקום יוצא־דופן. אלדד, בימאי
תיאטרון וסרטים, בא להקרנת״הבכורה החגיגית של סירטה של רקאנטי,

״אלף נשיקות קטנות״ ,עם אשתו, המופיעה בסרט. בתום ההקרנה, שהתקיימה במוסיאון תל״אביב,
הוא בחר בדרך מקורית להביע את תודתנו לבימאית שעבדה עם אשתו במשך חודשים ארוכים.

! 0לעיתונאית טיפל מירון
מידיעות אחרונות, ולחברה־לחיים
אבנר תבורי, איש
מחלקת החדשות של קול־ישראל,
יש בעיות עם המזכירוי
האלקטרונית שלהם. ידידים יע צו
להם שלא להשאיר הודעה
בנוסח שמטנו משתמע שאי׳ש
מהם אינו נמצא בבית, כדי
שלא להזמין בדרך זו גנבים
לביתם. הם הקליטו הודעה ש אמרה
:״מסיבות שאינן תלויות
בנו, לא נוכל לענות לכם
כרגע.״ משום־מד, הביכה ידיעה
זו את חבריהם של בני־הזוג,
שהיו בטוחים שהשניים נפרדו.
אחרי בירור הם הבינו שטעו,
והזוג החליט שהם יפתחו את
ההודעה במילים ״מיכל ואבנר״.
0כשנשאלת מנהלת הליש־כה
לפניות־ד,ציבור במישרד
ראש־הממשלה לשמה, היא יו דעת
שהשואל יישאר כשפיו
פעור. התימניד, היפה, ששמה
אילנה ביננשטור ,,גורמת
לרבים הרגשת אי-נוחות. חל קם
אינם מאמינים ושואלים
אותה שוב לשם־מישפחתה, ואף
היה אחד שבמר יאושו אמר
לה :״אין דבר, כולנו עם
אחד: התימנים, הפולנים...״

טובה ניוון

זמרת העבר המפורסמת, נמוכה הקומה,
מביטה באחד מוותיקי תיאטרון ״הבי־מה״
,שימעון פינקל. פירון, שנפגסה עם פינקל בפתיחת תערוכה,
סיפרה שקולה, שאבד לח, חזר אליה והיא מוצפת בעבודה. בין
הופעה והופעה היא גם מלמדת אנגלית. פינקל סיפר שהוא
התיאטרונית. עבודתו ממשיך בכתיבת זיכרונותיו על
של הסוציאליזם, ואתה הרי
אינך ילד.״

לא חלף שבוע מאז

שנפגשו עובדות דואר־הנדסה
במחוז תל־אביב עם נשות
שרי הפנים והתיקשורת, והן
הוזמנו לפגישה שנייה, בש עות
העבודה, ליום־עיון ב־בית־הספר
לתיקשורת, עם או תן
נואמות. נציגת ועד־ה־עובדים,
ציפורה ג׳וליאן,
שלא הוזמנה, באה לפגישה
השניה אחרי ששמעה שב פעם
הראשונה נאמו השתיים
על ענייני ביטחון, דת ורוח.
רבקה בורג הירצתה על
חברון וטובה ציפורי הטי פה
מוסר לעובדות .״לנאו-
העו ל ם הזה 2325

סיפורו של סוס, של ליי ם
טולסטוי, בעיבוד בימתי ו בימוי
של רוכרט קלפיד ה אמריקאי.
המחזה מוצג עכ שיו
גם בלנינגרד. השחקן ה ראשי
במחזה, יוסי פולאק,
עובר לצורר התפקיד הכשרה
במכון־כוח חיפאי, כדי להיות
בכושר מתאים לתפקידו, ה דורש
כוח גופני רב.
0למנהל-הייצור של התיאטרון,
יהודה פוקס, נוס פה
באחרונה עבודה חדשה:
בדיקת אופנועים. התיאטרון
עומד להעלות את ההצגה
בובה, של המחזאי הילל מי־של בבימויו טלפונקט,
עומרי
ניצן. גיבור המחזה

עומד לפרוץ אל מסלול־הריצה ביחד

עם אביו, ח״כ המערך מיכה חריש.
\ #ו 11ייי עט
ליאור, בן ה 13 וחצי, ירש מאביו את האהבה לספורט. הוא משחק
כדורסל בהפועל רמת־גן, ובבל שבת הוא עורך עם אביו ריצות בעיר
גבעתיים, שם הם גרים. כשנשאל ליאור מי משיג את מי, הוא
ענה לקול צחוקם של כל הסובבים :״אנחנו גומרים ביחד.״

0בערב-ראיונות נשאל מנהל
חברת־השמירה הנושאת את
שמו, בני טל, מה הוא יעשה
אם ישמע שגנב מסתובב בסלון
שלו. הוא ענה ללא היסוס:
״אתפוס נשק ואירה בו, כבר
בפעם הראשונה, ללא יריית
אזהרה לפני-כן.״ רב־פקך חזי
לדר, מרואיין אחר באותו ערב,
קרא לעברו :״עדיף שתחייג
100 מחדר־המיטות.״ העיר על־כך
המראיין, איתן דנציג:
״עד שהם יבואו, לא יישאר
סלון.״

עכשיו-כולם עושים זאת!
שותים סודהסטרים-ועוד
מקבלים סודודבל חינם!
שוב סודהסטוים מחלקת
מתנות!
מי שיקנה עכשיו
סודהסטוים,201-המכשיר
הביתי המופלא לייצור
משקאות קלים, יקבל מיכל
סודה־בל נוסף -ללא תשלום
דמי פקדון. וזה מצויין. כי יש
הרבה אורחים צמאים. וכך
אפשרלהבטיח אספקה
שוטפת של משקה קל ומרענן
לאורחים הצמאים-במשך
כל הקיץ כולו. בחוזק הסודה
האהוב עליך, בטעם האהוב
עליך. וזאת-בחצי ממחיר כל
משקה קל אחר בבקבוק או
בפחית.

סודהפעוי ם־201
החדש, הגדול היחיד. עם
הבקבוק הגדול־ 330
מ״ל. מחיו מומלץ לצרכן
־ 1,798.שקלים כולל

עם 6בקבוקים 6 ,פקקים
ומיכל סודה־בל..
פרטים בכל נקודות הממרה.
סודהסטרים.המכשיר ה מ תי
המופלא להכנת משקאות
קלים בשלוש לחיצות.

מב קשלקבל
א ת מוצרי ודהסטרים 1

•שד הביתה
רק באזור ת״א וירו
שליס-להזמנווז־02 טלפן 1
ת״א־טל 03721255.ירושלים־טל 537619,
אופקים ו ״סוכנות אמישראגז״ .הוצל ו. אוו יהודה :״אלקטרו אבי״.
ההגנה 30ו.אילת:״מעדגיה דרומית״ .האלמוגים׳ .405/2אשקלון:
״כהנא״.צר,״ל ו.״רייפמף. מרכז נפתי. אשדוד: שירותי משרד. נמל. -
ביתן .8מ.י.א -שירותי גז. הראשונים ו 1ו. כל־בו חביב. מ .מסחרי ב־א. 58/
עם בע״מ. תחנת פז גלים. נח־ים: כל־בו ליפשיץ. בלפור . 33 שיאלקטריק.
בלפור .87 גלובוס. שד׳ העצמאות .62 בנימינה: מרכוס ושות׳ .באד שבע :
אודיל. הרצל־ .71 שכטו/השלום .31 באום. העצמאות .30 בני״ברק :
שי־לי. רבי עקיבא .61 בית־שמש: אלברטו אלקטרוניקה. השבעה...6
גבעתיים: סיונית. ויצמן . 25 דליית אל־כרמל: נאסראמין. הוד השרון:
שנהב. דרך השרון .72 הרצליה: כל־בו שוחט.סוקולוב . 37 פינת־הזול. רבי•
עקיבא .2זכרון יעקב: יורם אהרון. המייסדים .33 יחולון: רדיו אביגדור.
סוקולוב . 120 אלקטרו רונן. שנקר .65 נאות קור; אילת .36 חדרה: שחר
המאור. הנשיא . 36 חיפה: ניסים לוי. חורב . 18 אמסלם אליהו. סילידיאן
27א׳ .סגל ובניו. החלוץ .61 מגב נע. צידון .61 פרימר ישראל. הנמל . 59
.אלול. העצמאות .39 טירת הכרמל: בן־אבו שלמה. ז׳בוטינסקי .55
טבריה: שיווק כינרת. ק .שמואל. יבנה: פיזנטי. מרכז מסחרי .6יפו: סלון
גירון. יפת . 103 שופי־קופי. שד׳ ירושלים .64 יהוד: מינימרקט בן־דוד.
סירקין . 1ירושלים: שלמה לוי. השזיף . 3טבליאי. מרכז כלל. שושני את
גליק. שבטי ישראל . 26 סעתי. הרברט סמואל .2בן בן סופר־זול .2מרדכי בן
הלל ,.3כפד־סבא: יצחק כהן, מקור הזול. ויצמן . 134 לוד: מרכז החרסינה.
הרצל ו. אור כוכב. הנשיא 1ב׳ .שניב. נ .תעופה בן־גוריון. חג׳ג׳ חנוך. הרצל
.49 מגדל העמק: מעדניה מיכל. מ .מסחרי חדש. נצרת: בני איברהים
יוסף .720/24 .אווין כץ. שכמיה דרומית .722 נתניה: בין השי. הרצל . 11

אור למופת. סמילנסקי .1כלי־גת. שטמפפר .2רדיו אקספרס. הרצל . 39
נהריה: פינת הפרח. שד׳ הגעתון. עכו:כהן דוד.ז׳בוטינסקי .6פרדס כץ:
.מוצרי חשמל. ז׳בוטינסקי 29ו. פתודחקוה: סלון ברק. חובביציון . 30
פרידמור. חיים עוזר , 1ש את ש, רדיו אפרים; אורלוב .80 צפת: גנון.
ירושלים׳ .70ק דית מלאכי: כלבו לחקלאי. אזור תעשיה. קוי ח גת: כלבו
שטרידכשמנתגליקסון. מקורהפרי. מרכז מסחרי. קיראון: אלקטרו און.
מרכז מסחרי. קוי ת שמונה: כלבו טל. מרכז מסחרי. קרית אחא: משה
פטמן. העצמאות . 50 שבת את כהן. זבולון ו. ברק מאיר. הוגו מולר . 38
קוי ח ביאליק: צדוק ראובן. מרכז מסחרי. קריח מוצקין: שי לי. קדיש
לוז . 11 זולדן בתיה. דרך עכו . 197 קרית ים: מכולת אבנרכהן. שד׳
ירושלים . 5רמלה: נברשות המגדל( .נובק) הרצל ( 84 פסג׳) .ראשון לציון:
יורם כהן. רוטשילד .42 סלון תומר. הרצל . 22 חלום .81 ברניצקי . 31
רחובות: גזית. בילו . 52 רמת גן: נוריאל. ביאליק . 68 דנירם. הרוא״ה 3ו.
רמת השרון: רדיו עוז. סוקולוב .65 רעננה: אחוזה. מרכז גולן . 198
שדרות: מכלת שרה יוסף. ככר מסחרי .224 לישע חנן יוספטל . 153
חל־אביב: שיינפלד. מקוה ישראל . 2שהרבני. אצ״ל . 1-4שרותימשרד.
בית גבור קויפמן .6זקרי יהודה. סלומון .7סלון חביבה. אלנבי .63 חמד.
שד׳ הר ציון . 12 דרייבסטור. דרך חיפה . 170 נורי זבידה ובניו. סלמה 35
אהרוני. הרצל .2 3קפ קפה. שלבים . 16 חל מונד: חקיה. מרכז מסחרי.

ניתן להשיג גם בחנויות: שק״ם, שופוסל, המשביר המרכזי, בכלבו שלום
וברשת חנויות המשכיר לצרכן.

א 1נ! 1

מאת

קניו. רוצה שה שיל טון
הצבאי יחדיר בדרוזים
דמוקרטיה
! 8השבוע התקיימה פגי שה
בין סופרים ישראליים ל עמיתיהם
משוודיה, שבאו לביקור
בארץ. הסופר יותם
ראוכני שאל את הסופר ה שוודי
סטפן סיכרג, אם ה עובדה
שהוא כותב בשפה
ייחודית, לקוראים כה מעטים,
אינה גורמת לו מפה. השוודי
נדהם. הוא ענה שמעודו לא
שמע שאלה כזו. הסופר יו רם
קכידק הכניס נימה פוליטית,
והזכיר שבמילחמת ה עולם
השנייה הרכבות לא
נעצרו בשוודיה. הוא רמז לכך

• מפגנים מימית, ל-
שר־הפנים הד״ר יוסף בורג:
״בוגד, איפה הוויזה המצרית
שלך?״

ממלא־ מקום נציב
מס־הכנסה, אכרהם צר פתי
ז ״במקום לעשות התעמלות,
עוסק עס-ישראל בתר גילים
פיננסיים.״

* השופט חיים רבו־

רין, כשקבע מישפט לל״ג בעומר
:״אני עובד באותו יום,
רק שהחשוד לא יספר לי ש הוא
יוצא לשדה עם חץ וקשת.״

פקידה
בבירה באחד הבנקים, מח
• *1ך ף1 ¥ 1 1
זיקה בידה כרטיס טיסה לפלטה־

דה״מיורקה, שאותו קיבלה מהלנה גלזר, יושבת״ראש המחלקה
לאיסוף כספים של ויצ״ו במחוז תל־אביב. מרסל, שמוכרת מטבע״
זר ליוצאים לחו״ל, הוזמנה לערב תצוגת״אופנה של אחת החברות
הגדולות, שהכנסותיו היו מיועדות להקמת מועדון־בביסה בדרום
תל־אביב. כששמעה שבין האורחים, ששילמו ממיטב כספם בדי
להיות נובחים באירוע, יוגרל כרטיס לחו״ל, היא אמרה שדווקא
היא, המוכרת דולרים ליוצאים לחו״ל לא יצאה, עדיין, מחוץ לגבולות
ישראל. כשזכתה בכרטיס לא האמינה למישמע אוזניה, והיתה
בטוחה שמארגני הערב מותחים אותה בעצה אחת עם חבריה.
שהשוודים לא עשו די להצלת
יהודים. הסופר והעיתו נאי
יגאל גלאי, שנכח אף
הוא בפגישה, אמר שגם נ־מיקרה
זה בא לידי ביטוי
פער־הדורות :״כאשר מדב רים
איתי על שוודיה, האסוציאציה
שמתעוררת אצלי מייד
היא בחורה בלונדית מסרט
פורנו.״

ם וק* ה שבוע
• שר־על יעקב מרי
דוד,
לממציא דני ברמן :״לא
אזרוק אותך לכלבים.״

העיתונאי

החרזן

היים חפר :״אני מחליט
מח״ל — מרידור חכם ל אללה.״

אגודת־ישר־

אד אברהם שפירא, על
היחסים במיפלגתו :״לא הייתי
אומר שאנו מתנשקים יומ יום.״
העולם
הזה 2325

• ח״כ המפד״ל אב
רהם
מלמד, לשר־האוצר, יו רם
ארידור, כשזה ביקש אי שור
התקציב החלקי בוועדת-
הכספים :״אנחנו לא מריונטות.״

סגן ראש־ הממשלה
שימחה ארליך, על העוצר
ביישובי הדרוזים ברמת־הגולן:
״אם זה ייקח עוד שבועיים,
זה לא אסון. האוכלוסיה לא
סובלת. אם היא סובלת —
היא סובלת בהתנדבות.״

הממונה על מחוז

הצפון, ישראל קניג, על
הנ״ל :״הטלת שילטון צבאי
על רמת־הגולן היתד, צעד הכ רחי,
שנבע מחוסר־הבנתם של
הדרוזים למהות הדמוקרטיה.״
• הג״ל על הנ״ל :״ייתכן
שישנו חוסר־חינוך לדמוקרטיה
אצלם, ויש לנצל את פרק־הז־מן
הקצר של השילטון הצבאי,
כדי להחדיר בהם שמירה על
החוק והבנת הדמוקרטיה.״

דניאלה שט*

31ח מ 3ה
נ 0שב מ ~
״תודה שבאתם, תודה, שבא תם,״
אמרה אורנה גאון ל אורחים
הרבים, שבאו למסיבה
שנערכה אחרי הצגת הבכורה של
ילדים חורגים לאלוהים. בהצגה
זו מככב, כידוע, בעלה, הזמר־שון
קן יהורם גאון, בתפקיד
מורה לחרשים .״גם אני למדתי
את שפת־הידיים של החרשים,״
סיפרה אורנה .״כשוהורם ואני
לא רוצים שהמישפחה תבין על
מה אנחנו מרכלים, אנו משתמשים
בשפת־הידיים, כשפה סודית פר
אהבה
צמודה

ינקילביץ׳, עדה סטודנטית לאופנה
ומרקידת מחול אירובי, מחגקת באהגה את חגרה

הפרטי, סגן־מישנה יהודה כ״ץ• עדה הרקידה את האופנאית האורחים גמסיבת המרתון. למטה :
שרה מילר והאדריכל יורם נתן־רואי רוקדים.

מחשבים

טית שלו.״ היתד, זו מסיבה שקטה
ביותר, גם משום שנכחו בה רבים
מרקדני להקת קול ודממה של
משה אפרתי, חבריה של יולה
רוזינק, כוכבת־ההצגה, גם משום
שרבים מן השחקנים השומעים
רצו להפגין את הידע שלהם
בשפת החרשים 910 בין הבאים
לבכורה בלטה רחל דיין, שבאה
בחברת בתה ובחברת יוסף הרמ־לין
מי שהיה ראש שרות הביטחון
הכללי, שגריר ישראל בדרום־
אפריקה והנציג הדיפלומטי הישר־

נשיקה טונה

לשחקן שלמה ניצן, הזוכה בחיבוק ובנשיקה
מחברו הטוב, הגרפיקאי והמאייר
דני קרמן. השניים מרבים לעבוד יחד בתוכנית שעה טובה.

הם עיסוקו של שלום פסטנר,
בעל תואר דוקטור למחשבים.
הוא מחבק את חברתו, אתי חזן, במסיבת מכבי.

11י 0 1במיני חן האחיות נאווה חן־
11 1<1 1 1 >4מימין) ,מועמדת בתחרות
למלכת היופי ושרי חן, מלכת החן לשעבר.

אלי האחרון באיראן. אשתו של
הרמלין, שריקה, היא אחותו של
השחקן יוסי גרבי, שליווה את
החבורה לבכורה. רחל דייו הת נצלה
על כך שלא תוכל להשתתף

פיסוק רחב

בטונינג

רוקדת הזמ רת
גלי עטרי,
שהחליטה לבסוף שהמחול האירובי
לא לרוחה והסתלקה מוקדם.

הדוגמנית־לשעבר, מיוריאל, הפגינה גמישות
ושמירה על הגיזרה, כאששר השתרעה על
המיזרון במסיבת״הספורט ופישקה את רגליה, העטופות בחותלות,

להנאת הצופים. מיוריאל, שפרשה טטיקצוע הדוגמנות, התגרשה ל*
מכבר מרוז׳ה צוויג, שהשאיר לה במתנה את החנות למימבר״עתיקות
האם היא מחפשת עבודה כמאמנת של שחקני הכדורסל

פגישה מרגשת במסיבה היתד, כא שר
השופט משה עציוני, דודה
של האמרגנית מרים עציוני,
נפגש עם ההיסטוריון פרופסור
צפי אנקורי, אביה של השחק נית
גילת אנקורי, המשתתפת
בהצגה. השניים לא נפגשו מזה
30 שנה. בפגישת מחזור מרגשת
אחרת במסיבה זו הבחנתי כאשר
יוצאי להקת־פיקוד־צפון, גדי יגיל,
אשתו כלהה, מול שפירא,
מנהל מחלקת־הבידור של גלי צה״ל
ונירה רכינוביץ׳ פיצחו אגוזים
בעזרת פטישי שניצל והעלו חוויות
מזמנים עברו. כששאלתי אותם כמה
שנים עברו מאז שירותם בלהקה
הצבאית, התחמקו מתשובה. רק

מאוד ליום־ההולדת נתן השחק
שמואל טצמון לבתו, השחקניו
ענת: מוו,״
עצמו],״ סיפרה לי במסיב
מרים עציוני .״שמוליק החליט ל?
נות לבתו את הזכויות על המחז
ריטה מתלמדת, שבו תגלם ענ
את התפקיד הראשי של ספרית ד
רוצה ללמוד. שמוליק החליט שהו
יגלם בהצגה את תפקיד הפרופסו
הבבוגר-,המתאהב לבסוף בתלם
דתו. הערתי לשמוליק,״ המשיב
לספר עציוני ,״שאם הוא ועג
ישחקו זוג על הבימה, יהיו אנשי
שיראו בזה גילוי־עריות, והצער
את המחזה לשייקה אופיר, ש
התפקיד תפור עליו ככפפה״
(המשך בעמוד 15

במסיבה בגלל אבלה. יוסי גרבר
הוא האיש שגילם בסרט גולדה
את דמותו של משה דיין המנוח.
דיין הביע בשעתו את שימחתו על
כך שגרבר קיבל תפקיד זה, ואף
הדריך אותו בגילום הדמות

א 0״ממ

בלהה יגיל צחקה והשיבה :״תכ תבי
שזה קרה לפני יותר מתריסר
״מתנה מקורית
שנים״

יהורם גאון מחבק את אחותו
כלילת, הנקראת בך משום שנולדה
ביום שהונחה אבו־הפינח לאחת המיכללות על הר־תצופים. מאחור:
אחיו, יגאל גאון, עובד בכיר בתעשייה האווירית. למטה: השחקן שייקה
אופיר משוחח עם הבימאי ליאונרד שך (מימין) ועם לידיה אופיר.

מעכסת

היא השחקנית לשעבר סאלי שי
(שעשוע) ,העובדת היום כאשת
יחסי־ציבור. סאלי לובשת חולצה ומגפי בוקרים.

מחנית

היא מירי גטניו, בת ה־ ,20 הלומדת
איפור בימה. מירי לובשה
בגד עור עטור שנצים, המכסה טפח ומגלה טפחיים.

הווי!

לכמאל חסן עלי יש עיניים מפתיעות, שהטלוויזיה
השחורה־לבנה שלנו אינה מסוגלת לתארן. ציבען ירקרק״
חום- ,והפיקחות ניבטת מהן. האיש, שמוצאו במצריים-
עילית, שופע חמימות, ידידותיות ורוח טובה.
כשפגשתיו השבוע אצל השגריר המצרי, סעד מורתדא,
גילינו חיש מהר שיש לנו לפחות דבר אחד משותף.אני נפצעתי מכדורים מצריים. הוא נפצע מרסיסים
ישראליים. שנינו היינו רבי־טוראים במילחמת 1948
(אריק שחן, שנוכח במקום, היה אז בעל אותה הדרגה).
במילחמת 1967 כבר היה
עלי מפקד של חטיבה
משוריינת, והוא נפצע ב־צידו
מרסיסי פצצות של
מטוסי חיל־האוויר.
הוא סיפר לי שבמשך
זמן זמן רב לא יכול היה
לישון, על צידו- ,ומאז הוא
מסוגל לישון רק על מיז-
רון רך. הרסיסים נמצ אים
עדיין בגופו.
אין צורך להיות פצוע-
קרב כדי לרצות בשלום —
אך זה עוזר.
הצעתי לו -ליזום מיפגש
המוני של לוחמי החזית
הישראלית—מצרית בכל ה־מילחמ-ות.
מייד התברר
שוב ההבדל בין אלוף ובין רב״ט — הוא התכוון למיפגש
של קצינים בכירים, בעוד שאני התכוונתי למיפגש חוג ,
רים
דווקא.
אני מקווה שרעיון זה ייצא אי־פעם אל הפועל. הייתי
רוצה להיפגש שוב עם הבחורים (כיום הם בני 50
ויותר) שנפגשתי עימם באישדוד, במבואות נגבה, בפאלו־ג׳ה.
ואולי׳ — מי יודע? — גם בבחור שלחץ על הדק
המיקלע, כאשר ראה אותי מטייל, בקלות־דעת פאטאלים־
טית, על גיבעה נמוכה מול תל עיראק־אל־מנשיח י האם
הוא נמנע בכוונה מלהרוג את ארבעת הצעירים המארוק־איים,
אנשי הכיתה שלי, שהוציאו אותי משם, ממש
מתחת לאף שלו ז
התלוצצנו על הקשיים שבהתוויית הגבול הישן־חדש.
גבול זה נקבע ב־ 1906 על פי הסכם בין מצריים וארץ-
ישראל. ארץ־ישראל היתד, שייכת לממלכה העות׳מאנית,
ועל כן ייצג אותה תורכי. מצריים היתר, כבושה, למעשה,
בידי הבריטים, ועל כן ייצג אותה בריטי. מדוע לא
למנות עכשיו ועדת־בוררות, שתהיה מורכבת מתורכי
ומבריטי, כדי ליישב את הסיכסוך?
עלי מיהר להדגיש כי באותו משא־ומתן של 1906
היה גם מיצרי. אבל, הוסיף, מזכיר־המישלחת היה מצרי־יהודי
— כך שגם שני הצדדים של היום היו מיוצגים.
׳ (אחד הפאראדוכסים שבמצב הנוכחי הוא שמנחם בגין
סירב להסכים לבוררות. בגין דגל כל חייו בעיקרון-
הבוררות, ורק לאחרונה אמר למתנחלי־ימית, תאווי-
הכסף, כי אין שיטה צודקת יותר בעולם מאשר בוררות.
זאב ז׳בוטינסקי המנוח הפך את הבוררות לעיקרון
מקודש, תשובה למילחמת־המעמדות של הסוציאליסטים.
אלא מה — עיקרון לחוד ואינטרס לחוד).
בעת הוויכוח על הגבול מסתמכים שני הצדדים על
סיפרו של קצין בריטי, שסיפר על התוויית הגבול של
.1906 אך כל צד מסתמך על פרק אחר באותו ספר.

מילכזד תחמה
קראתי בעיתון שלפי דרישת הרבנות הצבאית וקצין־
החינוך הראשי של צה״ל בוטל אירוח של חיילים, אנשי
חיל־השיריון, בקיבוץ רוחמה.
לפי הידיעה, התחייב הקיבוץ לספק לחיילים הדתיים
ארוחות דתיות מקופסות, אך הדבר לא סיפק את הרבנים,
ואת פיקוד צה״ל הכפוף להם.
יש כאן מילכוד מעניין.
אדם דתי אינו יכול לסעוד על שולחנו של אדם
חילוני, בשל מיצוות־הכשרות. האוכל אינו כשר, הכלים
אינם כשרים, בעלי־הבית -עצמם אינם כשרים.
אדם חילוני, לעומת זאת, יכול לסעוד על שולחנו של
אדם דתי. שהרי אין שום חוק האוסר על חילוני לאכול
אוכל כשר למהדרין.
משום כך, כל קבוצה של אנשים — חיילים, תלמידים,
חברי־קורס, עובדים במיפעל שיש בו חדר־אוכל —
נאלצת לקיים מיטבח כשר, להשתעבד לרבנים ולמשגי-
חים, אם יש בה אנשים דתיים, או אף איש דתי אחד
ויחידי. היא יכולה לבקר במוסדות דתיים, אך בשום
פנים ואופן אינה יכולה להתארח במוסדות בלתי־דתיים.
בקיצור: המצב מעניק יתרון עצום לדתיים. מיעוט
קטן יכול לכפות את רצונו על הרוב, ולהפיק מכן
רווחים עצומים (ג׳ובים לרבנים ולמשגיחים, עמדת-בכורה
במוסדות, יתרונות כלכליים וכר).
כל זה כתוצאת־לוואי מיקרית של מינהגים ומצוות
דתיים.
אך האם זוהי באמת תוצאה מיקרית ן
בוודאי שלא. כללי־הכשרות נוצרו, לדעתי, במכוון
כדי להשיג תוצאה זו עצמה.
יש תיאוריות רבות להסברת הכשרות. יש המייחסים
למשה רבנו, או ליורשיו, ידיעה עמוקה בתורת הרפואה,
ובכללה הבנת פעולתם של חיידקים, שהתגלו רק בעת

של על

האחרונה. הכשרות, לפי דעה זו, אינה אלא תורה של
היגיינה.
זהו נסיון אופייני של אנשים דתיים, בעידן הרציונלי,
להסביר מיצוות דתיות מובהקות באמצעים, רציונליים.
במטוס אל־עד אי־אפשר לקבל חלב לקפה אחרי ארוחה
בשרית, מפני שמשה רבנו גילה, בטיילו במידבר־סיני
לפני 3000 וכמה שנים, שתערובת חלבית־בשרית מזיקה
לבריאות.
לדעתי יש הסבר הרבה יותר פשוט והגיוני למיצוות־הכשרות.
הן נועדו לבודד את היהודים, ולמנוע מהם כל
אפשרות להתחבר עם ״הגויים״ .כי כימעט ולא יתכנו
יחסים חברתיים בין בני־אדם, שאינם יכולים לסעוד
יחדיו.
לכן הוחמרו כללי־הרבנות במרוצת השנים, ככל
שהיהודים נאלצו לחיות בקירבה רבה יותר ללא־יהודים.
בתנ״ך אין זכר לאיסור על אכילת מאכלי בשר וחלב
ביחד. זוהי המצאה מאוחרת, המסתמכת בדוחק רב על
פסוק אחד ויחידי בתורה :״לא תבשל גדי בחלב אמו.״
(למעשה מופיע פסוק זה פעמיים, בפרקים כ״ג ול״ד של
ספד שמות).
לפי גירסה סבירה, פסוק תמוה זה נועד אף הוא
להפריד בין בני-ישראל ועם־הארץ הכנעני. חפירות

אבנרי

ארכיאולוגיות גילו כי הכנענים נהגו כמיצווה דתית
לעשות בדיוק זאת: לבשל גדי בחלב אמו.
כך הופרדו היהודים משכניהם הלא־יהודיים, נמנעה
״התבוללות״ ונותק כל קשר בין הגטו היהודי וסביבתו.
מדינת־ישראל שיחררה את אזרחיה היהודיים מן
ה״גלות״ ,אך לא ממיגהגי הגלות. המיקרה של רוחמה
מוכיח כי מה שנועד מלכתחילה להפריד בין יהודים
ו״גויים״ משמש עתה להפרדה בין דתיים וחילוניים —
או להשתלטות הדתיים על כל מיגזרי החברה הישראלית.
אפשר לקרוא לפרק זה ״הגלותיזציה של צה״ל.״

1ב1ן לשעה זז
בואו!נאמר משהו על ״בואו נאמר״.
בואו נאמר שבבוקר בהיר אחד קם עם שלם ומכניס
ללשונו שיבוש מכוער ומיותר לגמרי, כמו ״בואו נאמר״.
מדוע?
אין צורך להשתמש בעברית קלאסית ולהגיד ״הבה
נאמר״ .די בהחלט במילה הפשוטה ״נאמר״.
מניין בא השיבוש? נאמר ש״בואו נאמר״ הוא צורה
אידישית, שדבקה גם ב״בני עדות המזרח״.
מה מביא את הציבור לאימוץ שיבוש צורם כזה, עד
כי, הוא ממלא את גלי־האתר וחוזר כמעט בכל שיחה י
לעיתים יש לכך סיבה כלשהי. למשל, בבוקר בהיר
אחד החליט כל העם שיש להעניק משמעות חדשה למילה
״מבוגר״ .למשל ,״אמה של אסתר, בת ה־ ,26 היתה כבר
מבוגרת.״ לפי כל הכללים, אסתר עצמה היא כבר
מבוגרת למדי, ואמה צריכה להיות בגיל העמידה, או
קשישה או זקנה. יכול להיות ויכוח על גיל הבגרות —
? 21 ? 18 ? 16 אך אין ספק כי הבגרות מתחילה בתום
הנעורים, ולא בגיל .70 יקשה לומר על חייל בן ,18
הנשלח להשליט סדר ברמאללה, שאינו מבוגר.
אם כן, מניין השיבוש? פשוט חסרה בשפה העברית
מילה מתאימה ואדיבה לאדם בגיל 45 או .55 אין זה
נאה להגיד עליו שהוא קשיש או זקן, ולמושג ״גיל
העמידה״ יש צליל דוחה.
וכך החליט עם ישראל למלא את החסר על־ידי שימוש
כוזב במילה אחרת.
לא כן השימוש -החדש במילה ״בודד״ .למשל :״רות
היא אחת הצעירות הבודדות המבלות בדיסקוטקים עד
אור הבוקר.״ אם היא מבלה שם, יש להניח שאינה
סובלת מבדידות, אלא׳ להיפך, משפע של חברה. הכוונה
היא, כמובן, לומר שהיא אחת הצעירות ״המעטות״.
אולם מילה זו בוטלה כליל, ואת מקומה -תפס השימוש
הכוזב בבדידות. האמת היא שרבים האנשים הבודדים,
ומעטים האנשים שאינם חשים בבדידות.

יש שימוש כוזב במילים, המרוקן אותן מכל -תוכן
מובן. למשל, מילה שהתחבבה לאחרונה על עם־ישראל:
״אמין״ .שחדלה שרון מודיעה בטלוויזיה שהיא זכתה
ב״אירוח אמין״ בקיבוץ כלשהו. מה יש כאן להאמין?
האירוח יכול להיות טוב, נאה, אדיב, מרגש. אין הוא
יכול להיות אמין. כי דבר אמין פירושו — דבר שאפשר
וראוי להאמין בו.
מדוע צמח השימוש הזה במילה? סתם ככה. זוהי
מילה שיש לה צליל אמין.
יש שימושים כוזבים שאני חושד בהם שנולדו בצה״ל,
ושבאו להפגין את גבריותם המוחצת של בעליהם. למשל,
לאחרונה מדברים, כותבים, מתווכחים ״בנושא״ .אין
כותבים מאמר ״על״ הירידה. כותבים ״בנושא״ הירידה.
אין מתווכחים על הנסיגה מסיני. מתווכחים (ועוד איך!)
״בנושא״ הנסיגה.
מדוע? מה רע במילה הפשוטה, העניינית, הנכונה
״על״? אפשר להתווכח על עניין מסויים, ולכתוב על
דבר מסויים. אבל ״נושא״ אינו עניין, ואינו דבר. זוהי
מילה שיש ילה -תוכן מדוייק. נושא ההרצאה הוא הטיפול
בשטחים הכבושים. המרצה מדבר על הטיפול בשטחים
הכבושים.
פעם היה צה״ל סדנה לחידושים לשוניים רבים, נכונים
ומדוייקים. לאחרונה הפך בית־היוצר לשיבושי־לשזן, ולא
רק מאז שעומד בראשו רמטכ״ל שתקן, המרבה לדבר,
ותמיד בעברית עילגת.
מדוע ״חיובי״ ו״שלילי״ עולים על ״כן״ ו״לא״ ?זהו חיקוי מטופש של נוהלי־דיבור (משובשים גם שם)
של הצבא האמריקאי. הוא הדין לגבי פסוק אחר, שקנה
לו לאחרונה אחיזה בשפת־העם :״נכון לשעה זו״ .למה
זה טוב? במה זה עולה על ״נכון לפי שעה״?
עברית יפה היא עברית פשוטה. הקדוש־ברוך־הוא לא
אמר ליחזקאל ״בואו נדבר על עצמות.״ נבואות־החורבן
של ירמיהו לא היו ״נכונות לשעה זו״.
בואו נדבר בכלל על הגורל המר של המילים הקטנות,
היפות והמועילות, שהן נ־שמת השפה .״על״ אינה המילה
היחידה שנרצחה על־ידי ״בנושא״ .כך קרה גם ל״מפני״
— היא נרצחה על־ידי כנופייה שלמה של ״משום ש״,
״מאחר ש״ ובעיקר ״בגלל ש״ — מיפלצת שיש להוציאה
להורג מיד. איש אינו עושה עוד דבר ״כדי״ להשיג
משהו — עושים ״על־מנת ש״.
יש הטוענים כי ״השפה מתפתחת״ ,ושאם עם־ישראל
מחליט שיש לדבר כך, זכותו היא. אלא שזהו *שיבוש
מחשבתי, שחש לעזרת אחיו, השיבוש הלשוני.
שפה היא מכשיר מדוייק. יש לאדם, ולחברה כולה,
צורך חיוני במכשיר מדיוייק זה. בהעדרו, אי-אפשר
להביע מחשבה מדוייקת, ואף לא לחשוב מחשבה מד-ויי-
קת. הכל משתבש, הכל נאמר ״בערך״ .זה טוב לעצלני-
מחשבה ולנכי־מחשבה, וחוששני שיש קשר בין שיבוש
השפה ובין השיבוש הגובר בשטחים רבים של חיינו.
כשהכל נעשה ברמה של — 7070 תיקון המכונית במוסך,
ביצוע המשימה בצבא, דיוק הדיווח העיתונאי, ניסוח
החוק בכנסת — גם השפה היא ברמת דיוק של .7070
מי שירצה להביע מחשבה מדעית מדוייקת, ייאלץ
להשתמש בשפה האנגלית או הצרפתית.
השפה משתנה? בהחלט. כל עוד היא חיה׳ היא משת נית.
כמו כולנו. אבל זהו שינוי איטי מאוד, כשינוי דמותו
של הר, שהגשם מכרסם בו.
הסלנג משתנה כל ישנה. נעים להשתמש בו בשפת־הדיבור.
הוא בא והולך. הוא דומה למחוג הגדול של
השעון- .ורק אחרי זמן רב יכולה מילת-סלנג לחדור
לשפה עצמה. זהו התהליך הדומה לתנועת המחוג הקטן.
אז בואו נאמר -שהשפה היא במצב מחורבן, בגלל
שרק בודדים מדברים עברית אמינה, נכון לשעה זיו.

איו! אנו ב הגדול
א־פרופו מרידוד :
במוסקווה התקיימה -תערוכה של ממציאים רוסיים
גדולים.
אורח זר הגיע לאולם ארוך, שיעל קירותיו היו תלויים
דיוקנים של אישים.
״מי זה?״ שאל.
״זהו פופוב,״ הסביר המדריך.
״ומי היה פופוב?״
״אה, פופוב הגדול המ ציא
את החשמל.״
״ומי זה?״
״זה קורילוב.״
״ומיי היה קורילוב?״
״קורילוב המציא את ה רכבת״.
״ומי

״זהו פטרוב, שהמציא
את המכונית.״

״זהו קוטזב, שהמציא את
המטוס.״
וכן הלאה. עד שהגיעו
אל הדיוקן האחרון.
״מי זה?״ שאל האורח.
מרידוד
״זהו איוואנוב.״
״ומה הוא המציא?״
״איוואנוב? הוא המציא את פופוב, קורילוב, פטריוב,
קוטוב וכל האחרים.״

והחגיגה 01ג ש 3ת ו
* עד 23 צעירה מאוד, מעוניי-
נת ביצירת קשר רציני עם רגיש,
גבוה ונאה עד גיל .23ת״ד א3014/
ירושלים.

(המשך טמעוד )39
שייקה אופיר, שגם הוא נכח ב מסיבה,
סיפר לי, שנוסף להש תתפותו
בהצגה בריסה מתלמדת
הוא יופיע בעיבוד חדש של משלי
ערב* ,שכתבו מחדש דן בן־אסוץ
ודו ר ושיקרא אהלן וסהלן.
מוסע זה יועלה בתיאטרון החמאם,
שיפתח את שעריו בפסח הקרוב.
״יום אחד אהיה פרופסור ייקה,
ויום אחר שייח׳ ערבי,״ צחק
שייקה 0 0 0״אנחנו לא יכולים
להשלים עם העובדה שיולה רוז־ינק
היא חרשת,״ העידו ׳על עצמם
משתתפי ההצגה .״אנחנו חיים ב הרגשה
שיולד. מסדרת אותנו. כש אנחנו
הולכים לשירותים, דופקים
בדלת ואף אחד לא עונה, אנחנו
נכנסים. אחרי אי־הנעימות בפגישה
איתה שם, שואלים את יולה: מדוע
לא ענית כשדפקנו בדלת? משיבה
יולד עניתי, אבל מאחורי ה דלת
ס י • השחקנים קיבלו ב מתנה
חולצות, שעליהן מודפסות
תמונותיהם ומתחתן הסיסמה :
״אתם לא ילדים חורגים, אתם ב החלט
מלאכים 0אורחי ה מסיבה
ניסו, לעשות שמח /אבל
באופן סולידי. האמרגנית מרים
עציוני מרחה אמנם מעט קרם־עוגה
על אפו של יהורם גאון, אך היא
עשתה זאת בדחילו וברחימו, פן
תפגע בחליפתו. אני רוצה לראות

שפעם יהיה להם ״דם״ במסיבות
האלה, ויתקעו למישהו עוגה בפרצוף,
כמו בפירטי הסלפלסטיק
המצחיקים 010:0״אנחנו שמחים
על העובדה שוועד־העובדים של
הטלוויזיה לא מקבל לשורותיו את
צביקה שפירא, מפקד גלי
צה״ל, כי אנ חנו רוצים שהוא ישאר
בתוכנו,״ אמר לי מולי שפירא,
מנהל מחלקת־הבידור של התחנה
! @010״שחקני הכדורסל של מכבי
תל־אביב, נתונים בהסגר, לכן לא
יכלו לבוא למסיבה שנערכה כמ יותר
לכבודם,״ קבל באוזני דוכי,
אחד מבעלי מועדון יוקרתי ב-
תל-אביב .״פמואל (״שמלוק״)
מחרוכפקי, מנהל הנבחרת, לא
הירשה לבני־טיפוחיו לצאת מפתח
המלון לפני נסיעתם לקלן למיש־חקי
גמר הגביע לאלופות. את ה מסיבה
הזאת ערכנו במיוחד לכ בודם,
אבל המישחק יותר חשוב,
וטוב שינוחו לפני הרגע הגדול.״
היעדרם של שחקני נבחרת מכבי
לא הפריע לאוהדים והאוהדות ה רבים,
שמילאו את המועדון עד
אפס מקום, לשיר, לשמוח ולרקוד
כשהיין נשפך כמים 01010
האוהד המושבע של מכבי לא הביא
איתו למסיבה את הצופר המפור סם,
אבל הוא הבטיח שלקלן —
לשם יסע בחברת עוד אלפי אוה דים
— יביא את הכלי המרעיש יחד
עם בלוני הגאז הצמודים, ויתקע
תקיעה גדולה ,״כמו בימים הנו ראים.״

+סיוע
כדיור. אי^-עסקים עשיר
ונדיב מעוניין ביפה וחושנית (לא

* מצב מצויץ. למכירה בהזדמנות
ספה כפולה ושתי כורסות
במצב מצויין, תמורת שקלינ
טלפון 440095־ 03 בשבת ובשעה
הערב בלבד. לבקש את סמדר.

* תמיכה נדיכה. עצמאי, תרבותי
וסימפטי, מעוניין בצעירה
חטובה ונאה, לקשר אינטימי דיס קרטי
למתאימה — תמיכה נדיבה.
ת״ד 30161 תל־אביב, מיקוד .61302

לכווזב למאוריציוס
ישראלים החפצים להתכתב עם
חברים ממאוריציוס (אפריקה),
אנא כתבו ל: אגודת הידידות
מאוריציוס־ישראל לפי:
ק1611)15111־111118-151361 £1־^13111
61,צ, ?.0 .80ץ800151
? 01-1.1.01115, ^43111111115.
* חמימות. יפה־נפש רגיש ורווק
45/175 מעוניין בידיד/ה
סבלני/ת וסובלני/ת לחמימות אמי תית
(טלפון חיוני) .ת״ד 8093 ירו שלים,
מיקוד .91080

* תענוג להתרפק. שטיח חדע
לחלוטין, מקסים ביופיו 2.50x1.60
1ס/ס 100 אקרילן בצבעים חום, בז
ולבן תוצרת הארץ, שטיח שתענה
להתרפק עליו במחיר מציאה -
6000 שקל. טלפון 727570־.03
החלאפות שמנה !) לידידות דיסקרטית. אפ שרי:
חיילת/סטודנטית, הזקוקה
למימון לימודים, סיוע בדיור ו

הפתעה. יש לך אופן מע׳
של עגלה ישנה? או הגה ש?

בית טוב

קיצרת רואי
מעוניין ליצור קשר עם בחורה
קיצרת-רואי מאוד (עדשות
עבות מאוד) .לטלפן בימי רביעי
וחמישי בלבד, בשעות 7עד
8בערב, טלפון 746000־.03

* ככל אשר תפנה. לאלי אלון,
לרגל יום הולדתו ה־ ,24 כל טוב
והמשך הצלחה בכל אשר תפנה.
דורין.
* נגד עין הרע. לשרה -ש האוטו
החדש יהיה טוב אליך כמו
שאת טובה אליו, ונגד עין־הרע
טפו־טפו־טפו. מהנוסעים.
השחקן־בדרן
ר111י׳1ן 11|*1ך1
גדי יגיל או11מ
11 7
כל אגוז, שותה, מעשן סיגר ומתגונן
במבט מיקצועי בנוכחים.
מימין: אשתו, בילהה. גדי זוכה
היום להצלחה בהצגה זוג
מהשמיים, שבה הוא מופיע
מיכאלי. רבקה לצידה של

שבוע) .ת״ד 31759 תל־אביב, מי קוד
.61317

. 12, £61.־11011, £111886311
;0511( 315505
.ץ ת 1113ז 06ף\\ 0¥61•,מ1311׳
* שתי קומות. למכירה אורג
קוואי יפאני, שתי קומות +ליוו
תופים וכר כחדש 1250 .דולר. טל
פון 424107־.03

* שאשתך תעשה לך. לשוטר
עם השפם הארוך, שבשבת בדיזג־גוף
הרביץ לבחורות בלי הכרה —
שאשתך תעשה לך מה שעשית
אתה להן — ואולי עשית את זה
בגלל שזה בדיוק מה שהיא עושה
לך? מפגינה אחת שלא נעצרה.

* רעננות צעירה. בעל-עסקים
מצליח וידוע, סקסי אבל ביישן,
יעניק לך, המבוגרת בלבד ( 40 עד
,)50 את רעננותו הצעירה. דובי,
446126־453140 ,03־.03

עד 42
שני בחורים שקטים מעוניי־נים
להכיר נשים עד גיל 42
למטרות דיסקרטיות. ת״ד 3182
פתח־תיקווה, מיקוד .49131

* .פעם־פעמיים. מבוגר, מבו סם,
מצע תמיכה כספית מאסיווית
לצעירה נאה וחטובה, שתיצור עימו
קשר דיסקרטי (פעם פעמיים ב־

גי בו ר על קטני
לנהג קו ,26 אוטובוס 662־ 336 שנסע ביום שני 15 ,במרס
,1982 בתשע בבוקר, מצפון לדרום, חתך שלושה נתיבים
וכמעט חתך אותי לשניים — חתיכת נבלה מהפיאט 850
(חכם על קטנים).

גורים חמודים לאב דני ענק ואם מגזע פוינטר גרמני,
לבית טוב במיוחד. טלפון 739562־ .03 דרכון עולמי. מתארגנת
קבוצה לטיול באירופה בדרכון עולמי. אפשרי גם
*ויבשות אחרות. ת״ד 20178 תל־אביב, מיקוד .61201
תמיכה כספית. ת״ד 2624 תל־אביב,
מיקוד .61026
׳ +הזיות זהכ. גבר 40 מעניין,
נאה וגברי מעוניין באשה בעלת
הזיות זהב ועוד ...לבילוי משו תף
סודיות רצוייה מאוד ת״ד
16009 תל-אביב.

מיד־ליד
* מיספרים הולנדיים. למטיילים
באירופה — פולקסוואגן מיני בוס
72׳ — 900 דולר, ופאסאט 74׳
— 500 דולר. לשניהם מיספרים
הולנדיים ומצב מעולה.

אוניה? נורא רוצה. תמורה -
הפתעה. ליאורה טיקוצקי, טלפון
421704־.03

* מקהלת הצכא האדום.
מעוניינת בשלושה תקליטי ילדים
תמורת שלושה תקליטים ישנים —
מצעדי שירים של מקהלת הצבא
האדום 779573־.03
* כחור נמרץ. שירותי ניקיון
ואחזקה מבחור צעיר ונמרץ. לפרטים
נוספים לפנות לרוני, טלפון
703811־. 03

* זוג רמקולים. פטיפון אוטומטי
״גרארד״ במצב טוב להחלפה
תמורת זוג רמקולים או למכירה
תמורת 550 שקל. טלפון 475042־.03

חינם אין כסף

אינטימית. מוכן לכל. ת״ד 22079
תל־אביב, מיקוד .61220
* אכיר־חלומות. בחורה נאה
באמת, רומנטית עם טמפרמנט ו חוש
הומור, מחפשת אביר־חלומות
מעל לגיל ,30 מבוסם ומשכיל. ת״ד
29269 תל־אביב.

* קליפורניה. אם תבקרי ב-
ארצות־הברית, למה שלא יהיה
לך ידיד בקליפורניה?

3559 £611011,
16§0, 0311)011113 92104,ם 8311

אז אם יש לך מה להודיע, להציע, לבקש, לברך
לספר בדיחה שובה, ואפילו לקלל — קדימה !
• כל הודעה יכולה לכלול עד 2 0מילים.
0מי שרוצה לצרף תמונה — הכלב האבוד, עגלת־הילדים
המוצעת, הדירה המוצעת לחילופין, הרווק
המציע את עצמו להיכרות — יכול לעשות זאת. במידת
היכולת, תפור־־זם גם התמונה.
0ההודעה תיכתב על גבי גלויית-דואר, למערכת
״העולם הזה״ ,ת״ד , 136 תל־אביב (אלא אם כן מצורפת
לה תמונה. במיקרה זה יש להשתמש במעשפה) .ל א
תתקבלנה שום הודעות בעל-פה, בטלפון או בביקור אישי,
• הגלוייח תכלול את שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל-ההודעה.

אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים מה ה אומדים..

אדיאס 3דגי:

*עקב וחמן:

3ח־א*ון שיגעון :

ד א, אמא, דמה ה ח״ דם ,.מויווו? מה א1י צוין
.אנחנו
נהפוו לסמרטוט ים!־־ ה י 1מ ש 1ג ע* ? 0־־ את זהעכשיו? ״

ראש עיריית אל־בירה הוחלף בפקיד ישראלי, ובגדה
המערבית פרצה שביתת״מיסחר פללית. במה מאנשי
האגודות הכפריות התפטרו מתפקידיהם, והאחרים
הקימו להם צבאות פרטיים של שומרי״ראש מזויינים.
בהפגנת תלמידים ירה חייל ישראלי ב״אוויר״ וחרג נער.
פניתי אל אליאס פרג׳ ,ראש עיריית בית־לחם, ושאלתי
אותו :

* כיצד אתם מתכוונים לפעול כדי שלא
יעבירו גם אתכם מתפקידיכם, ויחליפו אתכם
כפקידים ישראלים ץ

העניין שקרה באל־בירה הוא חמור ביותר. לא יתכן
שהמימשל הצבאי, המושל הצבאי, פרופסור מילסון, יקבעו
לאוכלוסיה ערבית מי יעמוד בראש עירייה. אנחנו לא
נהפוך לסמרטוטים. אנחנו רואים את העניין בחומרה רבה,
ומתכוונים לעורר את דעת־הקהל בעולם.
תושבי הגדה לא יקבלו עליהם את דין הכובש —
יותר איני מוכן לדבר.

תמונתה של בת״ציון בת השנתיים וחצי, הנשאת
על כפיה של חיילת צה״ל כשהיא בוכה, שצולמה בפי נוי
התנחלות חצר״אדר, תהפוך ללא־ספק תמונת-ארכיון
חשובה בסיפור פינויה של ימית.
תמונתה של הילדה הזועקת, ששודרה בכל רש-
תות־הטלוויזיה בעולם, עוררה את השאלה: האם
הילדים האלה מבינים בכלל מה שקורה ז האם הם
מבדילים בין האמת ובין ההצגה ן
את בת־ציון הקטנה פגשתי במוטל של ימית. מאז
הפינוי בחצר־אדר קיצצו לה את השערות. בת-ציון
משמשת כיום אמצעי בידי אנשי התנועה לעצירת
הנסיגה בסיני — הם מציגים אותה לעיתונאים כהוכחה
לכך שהילדים מבינים מה קורה, ומוכנים להיאבק
ביחד עם הוריהם. כאשר שאלתי את הנשים במוטל
בימית, אם הן חושבות על הנזק שנגרם לילדיהן, הן
קראו לבת־ציון הקטנה ואמרו לי :״תשאלי אותה. היא
מבינה הכל ! ״
אז שאלתי אותה :

• בת־ציון, מה קרה אחרי שהחיילת לקחה
אותך על הידיים וצעקת ״אבא״?
שאלתי את אמא למה החיילים היו משוגעים.

• את חושבת שהם היו משוגעים?

לא יודעת. שאלתי את אמא אם החיילים היו רעים.

• ומה אמרה אמא?

שהקדוש־ברוך־הוא יעזור לחיילים.

הפירסומאי יעקב נחמן, שהוא אחד האנשים חכי-
מצחיקים בארץ, היה יועצו של השר יעקב מרידוד,
בזמן שזה הודיע לראשונה על ההמצאה המפורסמת
שלו.
פניתי לנחמן ושאלתי אותו :

• גו, איך אתה מרגיש?
אני? יוצא מהכלל.

אתה מופתע?

ודאי שלא.

ידעת שכל העסק מנופח?

ודאי שידעתי. אמרתי את זה לאנשים.

ולכן יצאת מהעסק?

מייד ביום הבחירות עזבתי את מרידוד. יעצתי לו
בזמניו ׳שלא לדבר, והוא דיבר.

• הרכילות אמרה, כי אתה הגית
ההמצאה של מרידוד כתרגיל־כחירות.

סיפור יוצא־מהכלל. אני אוהב אותו.

• כשהוא סיפר לך על ההמצאה, הוא
מסר לך אינפורמציה?
לא, אינפורמציה הוא לא מסר לי, אבל כשהוא אמר
שהוא עומד להכריז עליה. הצעתי לי לשתוק.

למה?

מפני שלא מדברים לפני שיש דבר גמור. הוא לא
שמע לי, דיבר, ואני עזבתי את עבודתי כיועץ ביום־
הבחירות.
תגידי, את מתכוונת לפרסם את מה שאני אומר לך ו
בחייך, תשאירי אותי מחוץ לתמונה. אני צריך את זה
עכשיו י

הה ה אוהדים מה ה אוהדים הה הם אומר הה הם אוב

מאיר כהנא:

מוט׳ סודק:

עמירם הר־ אבן:

.היום אומרים איו להגיד,. ,אשמח רסנו נסך
מממן!־־
מחר יגיד! מה להגיד! מנל
מיכתבו של הפרופסור אהרון דותן מרשות־השידור
אל חברות־התקליטים, שבו דרש כי תמלילי־השירים
בעברית יזכו באישור מומחה לשלו! העברית, ולא —
לא ישודרו (״העולם הזה״ ,)2324 עורר סערת־רוחות
אצל מפיקי התקליטים.
פניתי אל עמירם הר־אבן, מפיק בחברת תקליטים
גדולה, ושאלתי אותו :

• מה דעתך על מיכתכו של דותן?

אי־אפשר שלא להתייחס אליו באל קוריוז .״חרב״
מאיר כהנא התבצר לו בבונקר במוטל של ימית.
כששואלים אותו, מי הרשה לו להשתלט על הבונקר,
הוא אומר: הקדוש״בריד״הוא.
עיניו מתרוצצות בחוריהן כמטורפות, הוא אינו
חדל למצמץ. נדמה לו שיש לו חוש־הומור, והוא, כן
הבנתי, קורא כל מילה שנכתבת עליו. לבטח יקרא
גם מדור זה.
שאלתי אותו :

• כמה רחוק אתה מוכן ללכת כדי לעצור
את הגסיגה מסיני?

אני צריו להגיד לד כמה רחוק ז אני מטורף! אני
מסוגל לכל דבר ! אני קיצוני, אני יכול לשפוך דם !
אני יכול לפגוע בחיילים ! מה, את לא מאמינה י תקראי
בעיתונים.

מה יש לד בתוך הבונקר?

כל מה שנהיה זקוקים לו בבוא יום־הדין.

מהו יופיהדין?

היום שבו יבואו לפנות אותנו. לא נזוז מפה, בבונקר
הזה יש כל מה שצריך כדי לא לזוז מפה.

• חיילים סיפרו לי בי הם ביקרו בבונקר.
ויש בו רק שימורים ומזון.
איזה חייל? אף חייל לא נכנס לבונקר, אפילו לא
אלוף הפיקוד.

אלוף הפיקוד ביקש להיכנס
ואתם מנע תם זאת ממנו?

לבונקר

אני לא מאמינה ל ך...

טוב, הוא לא ניסה להיכנס בכוח, הוא רק ביקש.
אמרנו לו שהוא לא יכול להיכנס.

• בעזרת הבונקר אתה רוצה להפחיד את
עם ישראל?
אני עושה את רצון הקדוש־ברוך־הוא. אני רק שליח
שלו.

מה שהסעיר את חברות־התקליטים לא היה נושא
המיכתב. חברוית־התקליטים מודעות לצורך ׳בעברית
תקנית, ורגישות לעניין. בחברה שלי יש מפיקה שהיא
בעלת השכלה פורמלית בלשון עברית, ולא אחת אנחנו
עוצרים הפקה, כאשר מסתבר כי העברית של שיר
מסוייס אינה נכונה. השערוריה היא בסיגנונו של המיכתב.

$למה אתה מתכוון?

ראשית, אם הפרופסור דותן הרד לשפה העברית,
קודם שיעשה סדר בביתו. אני הפקתי עשרות תקליטים
מהקלטות רשות־הישידור. אם יטרח הפרופסור הנכבד,
אני בטוח שימצא שם הרבה מאוד שיבושי היגוי וביטוי.
׳שנית, אם רשות־השידור רוצה להשיג שיתוף־פעולה
מצד חברות מיסחריות, היא לא צריכה ללכת בדרכו של
הפיל שביקר בחנות־חרסינה. היא לא צריכה לבוא
ולאיים: אם אתה לא תדבר עברית כמו שאני חושב
שצריך לדבר עברית, אני לא אשדך אותך.
אם הפרופסור דותן היה בא ואומר :״יש בעיה,
הבה נדבר עליה,״ אני בטוח שהיה מוצא אוזדקשבת.
אך הוא הציג את כל העניין באופן מתנשא מאוד,
ונקט בלשון של בעל־הבית. מכיוון שבאיומו ישל הפרופסור
דותן לא נקבעו שום קריטריונים, הקובעים מהם שיבושי
לישון והיגוי, אינו — אנשי־חיברווודהתקליטים — רואים
במיכתב ובאיום התערבות גסה בעבודתנו. זה כימו
שמוסיאון ישראל יודיע לציירים: אם לא תציירו בצבע
מסויים, לא נציג את התמונות שלכם !

$מה אתם מתכוונים לעשות?

קודם כל, הרשי לי להדגים לך עד כמה המיכתב
הזה מגוחך. תסכימי איתי, בוודאי, שסלנג אינו מהווה
עברית תיקנית, והוא כיסוי מצויין לישיבושי־לשון. אם
נענה לדרישת הפרופסור דותן, מה יהיה על הגשש
החיוור, שהעברית הלא־תיקנית שלו הפכה לקלסיקה,
ומה יהיה על שיבושי־הלשון של דני סנדרסון?
על מה הוא מדבר, בכלל, הפרופסור דותן? הוא נותן
לעצמו זכות להתערב בעבודתה של חברה פרטית, כשאין
לו כל מעמד.
היום אומרים לנו איך להגיד, ומחר יגידו לנו מה
להגיד — אחרת הם לא ישדרו. כבר שמעתי על בחור
אחד, שהקליט ישיר בשם געגועים לקליפורניה. בקול־ישראל
אמרו לו שעם טכסט כזה לא ישדרו את השיר.
אותי זה מפחיד מאוד. אני. חושש שזו רק ההתחלה.

לא בבל יום מזדמן לי לראות הצגת״ילדים שהושקעו
בה מחשבה, כישרון ואהבה. הצגות הילדים הן
בדרן־כלל עלובות, רמתן נטובה להחריד והשחקנים
נראים כמו מחופשים לפורים.
בפורים ביקרתי עם בתי בהצגה ״מחשבות שלא
רוצות לישון.״ אחרי שהמסך ירד, ביקשתי לפגוש באיש
האחראי על ההצגה, בימאי״התיאטרון מוטי סנדק.

• כשאתה ניגש להצגת־ילדיס, איך אתה
מתייחם לחומר?

קודם־כל, אני ׳משקיע 100 אחוז של ומן, משאבים
ומחשבה. אני מביא בחשבון שההצגה שאני מעלה לא
נועדה לפנק ילד מפגר. אני לוקח חומרים ומתייחס
אליהם בשיא הרצינות.
אני דורש מהשחקנים שלי שיהיו לא רק שחקנים,
אלא שיהיו מסוגלים ליצור קשר עם ילדים. אני בוחר
במלחינים הטובים ביותר, במעצבודהתילבושות הטובה
ביותר, בסיפורים הטובים ביותר — בלי פשרות.

• ההצגות ריווחיות?

לא, ואני רוצה להקים קול־זיעקה נגד מישדד־החינוו,
שאינו מאפשר לנו לבוא -עם ההצגה לכל מקום. אני
דורש עזרה, מפני שאיני מסכים עם כך שמיישרד״החינוך
מסבסד מראש כל הצגה של תיאטרודהנוער, בין אם
היא טובה ובין אם היא גרועה. חיכיתי שלושה חודשים
שהם יבואו לראות את ההצגה ויאשרו אותה.

מה משמעות האישור?־

סתם המלצה ביורוקרטית. יש מוסדות שמתחשבים בה.

• אז מי מממן אותך?

אף אחד. אנחנו נשמח לקבל כסף מכל מי שמוכן
לממן.

שדית ישי

במדינה

ם 1ע ד1ן
לתרמת חד ש ה

טיול דידה

רח׳ הם ,5תל־אביב
טל׳ 297263

ד ר כי חיים

לצעיר לא היה הסכר
לכליס שאותם נשא
כשקית כאישון לילה.

יום שלישי 30.3.82 ,

יום האדמה 82
רב, שיח בנושא:

הפליית התושבים הערביים
בעדים המעורבות
בהשתת פו ת:

ריאד ריזיק (יפו)
נאסר זקו׳ט (רמלה)
נדרי אל עוקבי(לוד)
המועדון פתוח בימי שלישי משעה 8.30 בערב.
התוכניות מתחילות בשעה .9.00

נידיאנסרט

הסרטת ארועים בוידיאו !
צילום חתונות,בר מצווח זארזעים מיוחדים

רח׳ רוזנבאום ,5ת״א.טל 296662.
ררו ירושלים 13 חיפה טל^662757 .

איתן ענו

הדברת מזיקים

הוועדה להפחתה כעונש
שיחררה את האסיר שכוע
לפני מועד, מישפטו החדש

רמת-גן. דרו מודיעין 8ו. ת.ד2272 .
,ט 7 9 0 1 1 4 -5 -6 7רש׳מס׳וב עסק 481/75

מחנה של

למוסדות, מסעדות, ועדי
עובדים וקבועים.
קערות, מגשים וצלחות
במחירים מיוחדים
אפשרות ייצור מגשים
בחזמגות מיוחדות.
קבוץ גלויות 26ת״א
טל 830141 ,822926 :

כיום שכת,27.3 .
כשעה 10.30
כאולם מועצת פועלי
ר״ג— נכעתיים
רח׳ הרצל 13 רמת־גן
תתקיים

אסיפה פומבית
כנושא :

פינוי סיני
מה אחר־בך!
ישאו דברים:

יהושע סובול
מאיר פעיל
חיים ברעם
הציבור מוזמן

מחנה של

תן ט ר מני ל חיי ל

״אני זוכר שפעם חיפשתי תב־שיט־זהב
של אשתי בלילה ברחובות,
אחרי שהוא אבד לה כאשר
חזרנו ממסיבה. אבל איני מאמין
שמישהו יצא מביתו באישורלילה
כדי לחפש מפתח שוודי ששכח
בחצר,״ הכריז השופט בנימין כהן,
נשיא בית־המישפט המחוזי בתל״
אביב. במילים אלה הוא דחה את
הגנתו של דן קוגלוביץ.23 ,
הצעיר גבודהקומה נעצד על״
ידי המישטרד, ב־ 1979 בשעה 3אחר
חצות, כשהוא מטייל ברחוב ברמת״
גן, ובידו שקית ניילון. שוטרי ניי־דת־מישטרה,
שעברה במקום, ביק שו
לראות את תכולת השקית.
וכאשר מצאו שם מפתחות ומבר גים,
עצרו את הצעיר. הוא הועמד
לדין על החזקת כלי־פריצה.
כתם, כתם תרדוף. בבית-
מישפט השלום לא היה קוגלוביץ
מיוצג על-ידי עורן־-דין, ולכן, ל דבריו,
לא ידע לשאול את העדים
את השאלות הנכונות אולם הוא
הסביר לשופט כי באותו יום חזר
מעבודתו ובידו שקית כלי־העבודה.
ישר אחרי העבודה הוא הלך לחבר
ברמת־גן, וכיוון שהתבייש להכ ניס
את המכשירים לדירה, השאירם
בחצר ושכח על קיומם. רק כאשר
חזר לביתו בחצות־לילה נזכר בהם.
למרות השעה המאוחרת, לא
התעצל הצעיר. הוא קם ממיטתו,
לבש את בגדיו וחזר לקחת את
חפציו. בדרכו משם נעצר על־ידי
השוטרים. שופט השלום לא האמין
לו, ודן אותו לקנס ולמאסר על־תנאי.
לא היה זה העונש שהרגיז
את הצעיר: הוא כעס על הכתם
שהוטל בו, ולכן פנה לעירך־הדין
הנמרץ פנחס נוסבאום, וביקש
ממנו לערער. אך העירעור נד חה,
והכתם נותר.

ועדה חסרזו־ 3 0ד3ות

מומחים לחדברת תיקנים (ג׳יקיס),
תולעי עץ, חרקי שפרים ובגדים,
במסירת על בריאותך ורכושך.

רו בקס
מעודפי יבוא

רימון שד גאז מדמיע אינו!שנן

ניסים פז נידון לארבע שנות
מאסר על עבירות תנועה חמורות.
בית־המישפט העליון הקל בעונשו,
והעמיד את העונש על שנתיים בלבד.
בינתיים הצטברו נגד פז כמה
וכמה תיקים פליליים על עבירות
של הוצאת שיקים ללא כיסוי, גניבת
ריקשות מצה״ל ועוד. על עבירות
אלה הטיל עליו השופט אורי
גליך עונש נוסף של 18 חודש.
״לא יעי&ה״ .פז עירער על
חומרת־העונש באמצעות סניגורו,
נתן קגת. הוא ביקש גם להרשות
לו לצרף תיק נוסף. בית־המישפט
המחוזי ביטל את פסק״הדין של
השופט גלין, והחזיר לו את התיק
כדי שיצרף במניין התיקים גם את
התיק הנוסף. היה ברור כי עם צירוף
התיק החדש לא יקטן העונש ה מקורי,
ואולי אף יגדל. אך ועדת־השליש
לא הבינה זאת משום־מה,
יתכן שחשבה כי פסק־הדין בוטל
כליל, ולא יהיו הליכים נוספים.
שבוע ימים לפני מועד שמיעת ה תיק
מחדש לפני השופט נלין, שו חרר
פז עם תום שני־שלישים ל מאסרו.
התובעת,
ליאורה גלאט, התלוננה
על כך לפני השופט, וגם הוא תמה
מאוד על המיקרה .״איני מבין את
הוועדה, ועם כל הכבוד לשופט
אולסקר (העומד בראש הוועדה),
זה מעשה. שלא ייעשה ! זה ממוטט
את כל הקריטריונים של ניכוי
שליש !״ קבע השופט נלין.

ך* והיל חאמאד נולד בשבוע
יי שעבר מחדש. באותו שבוע
הוא גם חגג את יום־הולדתו ה־.16
שתי החגיגות נערכו בד־בבד, ליד
מיטה שבה שוכב סוהיל, במחלקת
נוירו־כירורגית בבית־החולים הדסה
בירושלים. הוא נאלץ לקבל את
פני חבריו לכיתה במיטה, משום
שרק לפני כמה ימים התאושש מ ניתוח
שעבר, אחרי שנפגע בראשו
על־ידי רימון גאז מדמיע.
בתוך אותו שבוע עצמו, כמעט
ששלחו אותו ישראלים במדים ל
מבית־לחם,
הגיע לגבול שבין ה חיים
והמוות כשרימון גאז מדמיע
פגע בראשו, בחצר המיכללה של
בית-לחם. הנער בן ה־ 16 לא הופ תע
על־ידי כוחות־הביטחון ברחו בותיה
של העיר כשבידו נשק, הוא
לא נתפס בנסיון לחצות את ה גבול.
הוא פשוט השתתף, יחד עם
300 תלמידים וסטודנטים, בהפ גנה
בתוך הקמפוס של בית־לחם.
ההפגנה היתר, נגד פעילות הקוויז־לינגים
הערביים, חביביו של ה פרופסור
מנחם פילסון.

חברים מבית־הספו

ידידים וחברים רבים של
סוהיל עלו לירושלים כדי
לבקר את חברם הפצוע, סוהיל חאמאד, שניצל ממוות אחרי ׳שנפגע בראישו.

עולם הבא, וישראלים׳ אחרים, ב חלוקים
לבנים, עמלו קשה במשך
ארבעה ימים כדי להחזירו לעולם
הזה.
ישד ברא ש!

סוהיל אינו מסוגל עדיין לזכור
מה קרה ואיך קרה הדבר. לגביו
נעצר הזמן כשעמד שם, בחצר
המיכללה — מאות סטודנטים ו תלמידים
ערבים הסתובבו בחצר,
שרו וקראו סיסמות נגד מדיניות
שר-הבטחון, אריאל שרון, בשט חים.

והיל,
אחד משלושת בניו
״ י של העיתונאי ג׳מיל חאמאד

משתתפי ההפגנה סיפרו להוריו
של סוהיל שבתחילה נראה הכל

קטלני ־ אדא אם כן הוא נווה ישר בואש
כמו הפגנה שיגרתית. אך במהל כה
החלו חיילי צה״ל תופסים
עמדות על הגגות של הבתים
שמסביב למיכללה והתחילו לטפס
על גדרות המינללה. הם ירו ל תוך
החצר כ־ 20 רימוני גאז
מדמיע.
המפגינים היו סגורים בחצר,
מוקפים מכל עבר בחיילים, ולא
היתד• כל אפשרות שההפגנה תצא
מתוך המיכללה לעבר רחובות ה עיר
ו״תפר את הסדר הציבורי.״
מדוע ירה החייל בראשו של
הנער — זאת אי-אפשר לברר
לאחר מעשה. האם היה זה מעשה
אכזריות פרטי, או שמא איבוד־עשתונות
של הפיקוד במקום?

סו עמדות על הגגות ועל הגדרות
שמסביב לחצר, ירה ישר למטה,
אל ראשו של בני סוהיל ופגע בו.
מדוע ירה החייל הזה אל ראשו
של סוהיל ולא לכיוון השמיים,
כפי שזה נהוג, כשמשתמשים ב רימוני
גאז מדמיע?״
הרימון, שהוא בעצם מיכל בצו רת
תרמיל של קליע, משחרר את
הגאז זמן קצר אחרי שיגורו. אין
הוא נשק קטלני, אם אינו פוגע
בחלקים רגישים של הגוף. אך הרי מון
פגע בחלק העליון במיצחו של
הנער, והפיל אותו ארצה.
הייתאם ניסה לפנות מייד את
אחיו הפצוע אל בית־החולים ב עיר.
אך החיילים, שראו שהנער
פצוע בראשו, מנעו ממנו לעזוב

ארבע ימים אחרי שנותח, שהה
עדיין סוהיל במחלקה לטיפול נמ רץ.
היום רואים באופן ברור את
התפירה בחלק העליון של המצח,
וגם תפר נוסף מעל העין השמא לית.

ועדת־ח

קי ר ה
ף* אב סיפר שאחרי פגיעת
י י הרימון בנער, הוא איבד את
הכרתו, וזיכרונו עדיין לא חזר
אליו לגמרי.
סוהיל אינו מסוגל לספר דבר ו חצי
דבר על שעבר עליו אחרי ש הרימון
פגע בראשו. אך אביו אופ־

ג׳מיל חאמאד, עורכו הראשי לשעבר

1 1 1 1 1 1של העיתון בשפה הערבית ממיזרח ירו11-1111
שלים
אל־פג׳ר היה עצור במשך חודשיים על־ידי מישטרת ישראל
כחשוד בפרשת העלמותו של המוציא לאור של העיתון אל־פג׳ר.
ידיעות ברחבי העולם.
.מאז שנעצר ושוחרר ג׳מילחא-
מאד, התרחקו ממנו חבריו הע-
תונאים. צל פרשת נסאר רודף
אחריו, והחשד — לפחות בעיני
חבריו — לא הוסר מעליו. הוא
מסרב היום לדבר על הפרשה,
ונראה כי היא פגעה בו קשות.
לשאלת העולם הזה, מדוע נורה

בראשו של חאמאד. לדבריו,
״עצם״ עשוי להיות גם אבן.
דוברת בית־החולים הדסה בי רושלים
אישרה שסוהיל חאמאד
נותח בבית־החולים. היא סירבה
לומר ממה נפגע, בטענה שזהו
סוד רפואי.
אביו של סוהיל יבקש משילטונות

דובו צה־־ל: למרוחשאינו סטודנט
חאמאד בראשו, ענה דובר־צה״ל:
״סוהיל חאמאד אינו סטודנט,
ולמרות זאת הוא השתתף בהפג-
גת הסטודנטים. חאמאד ידוע
לשילטונות כמסית. ההפגנה פוז רה
בגאז מדמיע, והוא נפצע
מעצם שפגע בראשו. פיזור ההפ גנה
היה בהתאם לנוהל.״
לדובר צה״ל לא היתה תשובה
לשאלה מה היה ״העצם״ שפגע

\ 1 ¥ 1 *1 {1,11811 1י ח רימון הג-אז התנגש
81 #1.11 11111 1חזיתית בראשו של הנער
מבית־לחס, ורופאי בית־החולים הדסה בירושלים
ירי הרימונים עורר בהלה בקרב
המפגינים. הם ניסו לנום מפני
העננים המחניקים והמדמיעים, אך
לשווא. לא היה להם לאן לצאת.

סיפר העיתונאי ג׳מיל חאמאד,
אביו של הפצוע :״הייתי במישרר
שלי בבית־לחם והעברתי רשימה
לטלכס, כשצילצל אלי מכר והו דיע
לי ללכת מייד לבית־החולים
בעיר, משום שבני הובא לשם
פצוע. הייתאם, אחיו בן ה־ 18 של
סוהיל, שהיה גם הוא באותו הזמן
בחצר בית־הספר, הבחין בו כשנפל
ארצה, ושראשו ופניו מכוסים בדם.
״אחד החיילים הישראלים, שתם־

המימשל הצבאי להקים ועדת־חקי־רה,
שתבדוק מדוע נורה בנו ברא שו,
מדוע החייל שעשה זאת כיוון
את נישקו ושיגר את הרימון לכיוון
המצח של הנער בן ה־ ,16 ואחרי
זה אף לא ניסה להעבירו לבית-
החולים.

מרפד זוהר
צילמה: ענת סרגופטי

עמלו קשות כדי להציל את חייו, ולהחזירו מגבול
המוות. את עיקבות הניתוח ניתן לראות בחלק
השמאלית.
ומעל ׳עינו
העליון של מיצחו

את המקום. רק אחרי שהתווכח אי-
תם ארוכות, הצליח האח הבכור
להוביל את סוהיל אל מכונית של
המיכללה, כדי להסיע אותו ל״
ביודהחולים.
היתד, זו רק התחלת הקרב לה צלת
חייו של סוהיל. רופאי בית-
החולים הבינו שאין ביכולתם לבצע
מהר את הניתוח הדרוש להצלת
הנער. המוסד שהיה מסוגל זאת,
היה בית״החולים הדסה בירושלים.
כשלא הצליחו רופאי בית־לחם
להשיג אמבולנס שיעביר את סו־היל
להדסה, הכניסו את הנער ה פצוע
לתוך מכונית פולקסווגן, וכך
נשלח לירושלים.

טימי: הרופאים סבורים שהנער
יחלים כליל.
חאמאד האב, בן ה־ ,42 היה בין
השנים 1974—1972 העורך הראשי
של העיתון הערבי הירושלמי אל־פג׳ר.
אחרי שיוסוף נאסר, המו ציא
לאור של העיתון, נעלם בנסי בות
בלתי־ברורות, עצרה מישטרת
ירושלים את העיתונאי ג׳מיל חא־מאד
כחשוד בפרשה. החוקרים טע נו
שיוסוף נאסר נרצח, ושחאמאד
מעורב בכך, בצורה זו או אחרת.
אחרי שהחקירה לא העלתה דבר,
חזר ג׳מיל חאמאד לעיסוקיו העי תונאיים.
לדבריו, הוא משמש כ כתב
של עיתונים שונים וסוכנויות-

ביקוד הורים

מדי יום ביומו נמצאים
ליד מיטתו בהדסה, או
הקומה השישית של בית־החוליס. רק בשעות הלילה
לביתו, והשני נשאר כדי שהנער הפצוע לא

הוריו ישל סותיל
בפרוזדורים של
חוזר אחד טהס
ירגיש בודד.

קולנוע בלושי בטרם עת
״אין דבר שהבחור ד.זה אינו מסוגל
לעשות, אם, לא ישרוף את עצמו בטרם
עת.״ כך התבטא פעם הבימאי ג׳ון לאנדים,
כאשר נשאל לדעתו על שחקן צעיר ועגלגל
בשם ג׳ון בלושי. ללאנדיס היתה סיבה
טובה מאוד להכיר את בלושי, כי הרי
בזכות שניים מסרטיו, צעירים, פראיים
ושובבים, והאחים בלוז, התגלה בלושי
כאחד הכוכבים המבטיחים ביותר של עיר*
הסרטים, טיפוס יוצא־דופן, שרבים ניבאו
לו גדולות. אבל, כאזהרת לאנדים, הסתבר
שאכן היתה סכנה כי ישרוף את עצמו
בטרם עת. וכאשר נמצא, ללא רוח חיים,
במלון־פאר בלוס־אנג׳לם, אחרי שנטל מנה
מופרזת של סמים, התוסף שמו לרשימה
הארוכה של כוכבים אשר לא הצליחו לעמוד
במעמסת תהילתם.
בלושי היה אחד מאותם שחקנים שהתמזל
מזלם, והם נראו מצחיקים תמיד, לא חשוב
מה עשו. די היה שיופיע על בימה, מול
מצלמה, או ישמיע את קולו, והכל פרצו
בצחוק. דמותו המוצקה והעגלגלה, שפתיו
העבות, עיניו המתרוצצות בחוסר־מנוחה״
והמרץ הבלתי־נדלה שקרן ממנו, הפכו
אותו למעין מנוע שדחף קדימה כל סצינה
שבה הופיע וכל מערכון שבו השתתף. מי
שראה אותו כטייס אחוז הטירוף ב,1941
או כסטודנט המתפרע השש אלי קרב, בכל
רגע שאינו עסוק בבליעת כמויות מפחידות
של מזון ולגימת קנקני בירה ללא־ספור
בצעירים, פראיים ושובבים, או כאסיר־נמלט
שהוא גם זמר בלוז וגם רקדן שמ סוגל
להתהפך באוויר כלוליין באחים בלוז,
לא ישכח אותו במהרה.
פורקן מל אי מי שירצה לרענן את
זכרונותיו, יזכה בקרוב לשתי הזדמנויות
נוספות. עוד החודש יעלה על בדי הקולנוע
סרטו הלפני־אחרון, קן לנשרים ולאוהבים,
שבו מגלם בלושי את ארני, עיתונאי
שנשלח על־ידי עורך עיתונו לחיק הטבע,
כדי שלא ייפגע מזעם המושחתים שחשף
בכתבותיו, ושם, על פיסגת הר קרח, הוא
מתאהב בחוקרת הנשרים נל (בלייר בראון).
בלושי נותן פורקן מלא לעצמו בדמות
הכתב, שהדיו זורם בעורקיו, ערפיח העיר
הוא אוויר צלול לריאותיו, ושערוריות
הכרך, הן המזון הרוחני החביב עליו.
כמובן שאוויר ההרים הצלול חונק את

כלייר כראון כתפקיד נל וג׳ון בלושי כתפקיד ארני ב״קן לנשרים ולאוו
עיסוי בחיק הטבע

גרונו, והטבע הוא בעיניו מקום פראי ומלא
סכנות, שלידו אפילו פרברי בירת פשע
הם גן־ילדים.

שלה, עסק בהיאבקות, בבייסבול ובאתל טיקה
קלה. תוך כדי כך הופיע גם בכל
הצגות בית־הספר וניגן בלהקת רוקנ׳רול.
(כישרונותיו המוסיקליים התבטאו מאוחר
יותר, בתוכניות־טלוויזיה, ואף בתקליטים).
אין פלא שבתנאים כאלה נבחר לתלמיד
הפופולארי ביותר של המחזור שלו.

בלושי, שנולד לפני 33 שנים בשיקגו,
נחשב כבר בילדותו למי שאי־אפשר להש תלט
עליו. ילד פורק-עול ובעל מרץ,
שהתיש את שני הוריו, מהגרים מאלבניה
שהתיישבו בפרברי העיר הגדולה. בגיל
צעיכ^כדי למתן קצת הסערה הזאת, הת חילו
לדחוף אותו לפעילות ספורטיבית
תיאטרלית, בעת ובעונה אחת. הוא הצליח
למצוא זמן לכל ולהצטיין בכל. היה כוכב
קבוצת הכדורגל של בית-ספרו והקפטן

להקה מפורסמת• עם סיום לימודיו
החל להופיע בתיאטרון רפרטוארי רגיל,
יאבל אחרי 1968 והמהומות הפוליטיות
בשיקגו, העדיף, יחד עם כמה חברים,
לפתוח תיאטרון־מיסעדה, שבו הבעלים
עצמם הופיעו באילתורים.

מאוחר יותר יוצג סרטו האחרון, שכנים,
שבו הוא מופיע לצד שותפו׳ הוותיק דן
אייקרויד (האח השני באחים בלוז).

סידרה של מופעים שנשאו את השם נשיונל
לנזפון (בעברית אפשר אולי לתרגם זאת
כבדיחה לאומית׳) ,שם שבסופו של דבר
הביא אותו גם ללהיט הקולנועי הראשון
שלו (השם המקורי של צעירים, פראיים

את כישרונותיו הסאטיריים השחיז
בלושי במיסגרת להקה מפורסמת בשם
העיר השניה, ואחר כך עשה קאריירה ב־

וליוה וקנאטי :״ב שביל כמה רגעי של חסד!״
סירטד, הראשון של מירד, רקנאטי, אלף
נשיקות קטנות, שעלה על בד באולם
רקנאטי שבמוסיאון תל־אביב, הוא כבר

כמאית רקנאטי
אסור לראות ״ראשם״
בן שנה, כשמאחוריו היסטוריה של פרמיי-
רות והופעות בפסטיבלים. אולי מוזר
שהדיאלוג עם הקהל הישראלי מתחיל

מאוחר כל-כך, אבל יהיה זה מרתק לראות
מה יראה בו הקהל שבבית. בעיקר נכון
הדבר לגבי הבימאית, הסבורה שהיא לומדת
על יצירתה יותר ככל שהיא מתרחקת
ממנה.
בדומה לגיבורות הסרט, האם ובתה,
שמערכת יחסי אהבה ושינאה מתפתחת
ביניהן, גם מידה, שנה אחרי שילדה את
פירטה הראשון, מרגישה כך לגבי יצירתה :
״עברנו תהליך מוזר ביחד, סרטי ואני.
בכל מהלך הצילומים הייתי רוויית סבל.
מרגע שהתחלתי לצלם ועד לחיתוך האחרון,
לא ידעתי רגע אחד של נחת. רגעי אושר
שהיו לי על הסרט היו ספורים ממש. לא
שלא ידעתי מה אני רוצה, להיפך. ידעתי
היטב מה אני רוצה. אבל שלא כמו באמנות
פלאסטית, שם אני שולטת בחומר לבדי,
והוא כל־כולו שלי, הפעם, כשהתבוננתי
בתוצאות הסרט, יכולתי להרגיש בבירור
לא מה שהישגתי כי אם מה שפיספסתי.
היתר, לי גישה כל כך הרסנית לעצמי,
שהצלם, דויד גורפינקל, אמר לי פעם:
מירה, את שייכת לסוג האנשים שאסור
להם לראות ״ראשם״ (כלל צילומי היום
ללא עריכה).
ניתוק מוחלט .״ואומנם, חוסר שבי-
עות־הרצון שלי מעצמי הגיע לכך, שקי וויתי
בסתר לבי שבסופו של דבר אגנוז
את החומר ולא אראה אותו לאיש. כי
בעצם מה את רוצה כשאת עושה סרט ד
את רוצה לקשור קשר עם בני-אדם. עם
הקהל שלך. את רוצה שיאהבו אותך
ויעודדו אותך ליצור קשר עם הזולת. ואני,
שקודם חשתי כי בפסלים הישגתי קשר
בלי רגשות, קשר דו־ממדי שביני ובין
החומר בלבד, ופניתי לקולנוע כי לא
הסתפקתי בקשר הזה — חרדתי שלא אצ
ליח
לקשור את הקשר האמיתי, הקשר ללב
הקהל שלי, היכולת להעביר חוויה אסת־טית־ויזואלית
מראשי לראש הצופה.

״ ס ר טז ה מין גוף
* 7חי; גשמה חי ה ״
^ כיקורת הקטלנית שלי כלפי עצמי,
י הגעתי לניתוק מוחלט מהיצירה. דברים
החלו לקרות בזה אחר זה. ראיתי כיצד
מתקבל הסרט שלי לפסטיבל קאן, והנה
קהל זר לי לחלוטין פונה אלי בשאלות
ומביע דעות שלא חזיתי מראש. ואז, את
שומעת תגובות ואת רואה שהנה הצלחת
ליצור קשר עם אנשים. ואת אומרת לעצמך
— תודה לאל שלא עשיתי שופט מעצמי.
הנה, בשביל המיפגש הזה עם הקהל, בשביל
כמה רגעים של חסד, כדאי לבוא ליום
צילומים חדש.״
״אחרי קאן בא פסטיבל שיקאגו, ושוב,
אנשים שלא היכרתי פנו אלי והגיבו. רצו
לברר, רצו לשוחח. והפרמיירה בירושלים,
בסינמטק — אמנם שם לא היתד, לי שיחה
עם הקהל, אבל היו טלפונים של אנשים
שרצו להמשיך ולדבר אתי על הסרט. הנה,
עוד רגע של חסד. וזה הרגע שבו את
מגלה שלסרט יש חיים משל עצמו. שסרט
זה מין גוף חי, נשמה חיה כשל בן־אדם
המשפיעה עליך ויוצרת תגובות שלא צפית
מראש. וכשבאה אליך אשד, ומחבקת אותך
ואומרת: תודה רבה לך — סוף־סוף הבנתי
את אמא שלי — את מבינה שמשהו עבר
אליה. ואם יהיו כמה צופים כאלה, שיישאו
איתם ולו רק כמד, רגעים מאותם שרציתי
להעביר אליהם, אז דייני!״

בלושי ודן כ״אחים כלוז״
מצחיקים תמיד
ושובבים היה נשיונל למפון אנימל תאה).
מה שהתחיל כתוכנית־בידור על בימה,
ונמשך כתוכנית־בידור ברדיו, הוליד סידרה
של תקליטים, תערובת של מוסיקה וסא טירה,
ולבסוף הצגה בניו־יורק.
ב־ 1975 הוא נבחר — יחד עם כמה
צעירים שהספיקו בינתיים להתפרסם, כמו
דן אייקרויד, צ׳וו צ׳ייס, ג׳יין קרטין ולינדה
ראדנר — לתוכנית טלוויזיה בשם שבת
בערב, בשידור חי, מעין ניקוי ראש אמרי קאי
פרוע, משתולל וחצוף עד בלי די
שהיה עד מהרה לאחד הלהיטים הגדולים
של הטלוויזיה בארצות־הברית. במיסגרת
זאת הופיעו בלושי ואייקרויד לראשונה
העו ל ם הזה 2325

כאחים בלוז, ואף שיכללו מופע שלם בשם
מיזוודה מלאת בלוז שחיה גם לתקליט.
׳ פארודיה של טרזן. בין עבודותיו
הראשונות לקולנוע צריך לציין את הקלטת
פס־קול הסרט טרזן, בושת הג׳ונגל, סרט
מצוייר נועז, פארודיה על אגדת טרזן,
שמרבה להתייחס אל מד. שקורה מתחת
לחגורתו של מלך חג׳ונגל. אחרי שצעירים,
פראיים ושובבים שבר שיאי קופה בלי סוף
באמריקה, הוא הפך כבר לשם דבר, ואפילו
שערוריית האחים בלוז, שעלה פי ארבעה
מן הצפוי (אבל הכנים פי עשרה) ,לא
עימעמה את זוהרו.
בחודשים האחרונים התכונן בלושי להו ריד
כ־ 20 קילוגרמים ממישקלו, לקראת
הופעה בסרט על שערוריית שוחד בגיבעת־הקאפיטול,
שבו צריך היה לשתף פעולה
עם חברו הוותיק •אייקרויד, תחת שרביטו
של הבימאי הצרפתי, המתאזרח לאחרונה
באמריקה, לואי (אטלנטיק סיטי) מאל.

יומן החד שו ת
• ממשלת יוון העניקה היתר מקורי
ביותר לסרט חדש, בשם , 1922 של הבימאי
ניקום קוגהורוס. הסרט מתאר את המיל-
חמה האחרונה שבין יוון ותורכיה, ומאחר
שהנושא רגיש במיוחד, הוא נתקל עד
היום בסירוב מצד הרשויות עד שהתמנתה
לינה מרקורי לשרת־התרבות. עתה,
מותר לקונדורום לעשות את הסרט, והוא
אפילו לא יצטרך למתן את סצינות ההת עללות,
של החיילים התורכיים באוכלוסיה
היוונית. אבל, כך דורש מישרד־החוץ
היווני, הסרט לא יותר להצגה באזורי הגבול
עם תורכיה, כדי לא לגרום למהומות
מיותרות.
י • קשה להחליט אם פרשת איש הברזל
והיותו מועמד לאוסקר לסרט הזר הטוב
ביותר, שייכת לעולם הפוליטיקה או לעולם
ההומור. כידוע, דרשו הפולנים להסיר את
מועמדות סירטו של אנדרה ואידה לפרס
האקדמיה השנה, כמחאה, לדבריהם, על
העמדה האנטי־פולנית שמציגה ארצות-
הברית. הסיבה שלא נאמרה בפירוש, היא
שסרטו של ואידה מהווה ביקורת נוקבת
על השילטון בפולין, ותומך בגלוי באירגון
סולידאריות.
האקדמיה, המעניקה את האוסקרים,
השיבה שמבחינתה ממשיך הסרט להיות
מועמד, ואין זה כלל מעניינה מה מכריזים
הפולנים. עתה מיהרו הפולנים לשלוח
מיברק לסוכן המפיץ את הסרט בארצות-
הברית, ובו הם שואלים אם יש בכוונתו
של סוכן זה לנהל מסע-פירסום מכובד
סביב האוסקר. במלים אחרות, אם כבר
משחקים, אז על כל הקופה. צריך לומר
שהסוכן לא הופתע, כי כבר הורגל בש-
כאלה. שמו הוא כאהמן פארמאנרה,
ולפני שהפיץ סרטים בארצוודהברית, הוא
היה בימאי באיראן.

הנפע\>

צ לי להחוזרת (צפון, תל־אביב,
ישראל) — סירטו הראשון של
שמעון דותן משתלב גשידרה של
סרטים ישראליים של בימאים צעירים, המנסים להצביע,
כל אחד לפי דרכו ולפי סימונו, על השחיקה הנוראה של
הפרט בתוך חברה המרגישה עצמה במצור.
דותן מתרכז בחומר המוכר לו היטב — יחידת צוללנים
של חיל־הים (הוא עצמו שירת ביחידה כזאת) ובאווירה
המיוחדת השוררת בה. הסרט מתחיל בפעולה של היחידה,
שבה נהרג אחד המשתתפים בה, נמשך בטקסיות המיוחדת
במינה שבה לומדים הנותרים בחיים להשלים עם קיום מוות
כמציאות יומיומית, ואחר״כן מפגיש את החיילים, ובמיוחד
אחד מהם, יואב, עם האלמנה הצעירה מירה, שהכל מרגישים
אחריות כלפיה. אם חוקי המידבר של עם־ישראל
חייבו אדם לשאת את אשת אחיו המנוח, כדי שלא תישאר
גלמודה ועזובה, חוקיה הבלתי כתובים של ישראל החדשה
מחייבים את חברי יחידת לוחמים ליטול על עצמם את
האחריות על אלמנותיהם של קורבנות הקרב, כי בעצם נישואיה
לאחד מהם, הפכה להיות חלק מן היחידה• והסרט
אכן מוביל למסקנה זו, כאשר יואב נשא בסופו של
דבר את מירח, בטקס נישואין מביך, אחרי רומן מביך לא
פחות, שבו קשה להבדיל היכן תמה החובה (אם בכלל)
ומתחיל הרגש.
דותן מצליח להעביר היטב את העיוות הנפשי שחל

נשר ומוג׳יה: להתבגר מהר מדי
באנשים צעירים אשר גדלו בתוך חברה שבה נאלצו, מצד
אחד, להתגבר מהר מדי, ומצד שני, בכל מה שנוגע ליחסים
אישיים, הם עדיין בוסר. אפילו המבוכה שקשורה ליחסים
אלה מצטיירת על הבד בצורה משכנעת, ובחירת הטיפוסים
המגלמים את התפקידים הראשיים, ובראשם דורון
נשר ולירון גירגד, וכן גם דני מוג׳יה, כאחד החברים,
משרתת אותו היטב.

.נח>פוע\ אחר>
ה אב האבוד
אלף נ שיקות ק טנו ת (מוסיאון,
תל־אביב, ישראל) — העיצוב
האמנותי של הסרט הוא
מעלתו הבולטת ביותר. כל תמונה ותמונה תוכננו בקפדנות
ובאהבה רבה, ואין ספק שעין מאומנת היטב באמנות
הפלאסטית השגיחה כאן על הנעשה.
ואומנם, התפאורה והתאורה משרתי מיותר מכל מרכיב
אחר את הסיפור על יחסיהן של אם ובתה, המגיעים
לשיא אחרי מות האב. אז מסתבר שלמנוח היו חיים כפולים,
ולצד מישפחתו החוקית, הוא החזיק אשה אחרת, אם
לבן שהוא אולי בנו ואולי לא.
הבת החוקית, עלמה, משתוקקת מאוד לחדור לסוד
חייו של האב ולחשוף את האמת. אמה, רותה, מנסה
לאחוז בה בכל כוחה, בתערובת של סחטנות רגשית, שתלטנות
והתרפסות, ולמנוע אפשרות שהבת תלך בדרכי אביה,
ותעזוב אותה• המאבק בין השתיים לובש בסופו של דבר
ממדים קיצוניים ביותר, מאחר שמדובר בשתי דמויות בעלות
רגישות גבוהה ותגובות אימפולסיביות ולא מרוסנות.
העלילה כולה מתרחשת בתוך מעגל סגור, כאשר נדמה
שלעולם החיצוני אין השפעה ואין מהלכים בהחלטותיהן
של שתי הגיבורות. הן נתונות בתוך מבוך הבעיות של
עצמן ומרוכזות בהן עד כדי כך, ששום דבר אחר אינו

נוימן ורול: עולם סגור
חשוב, אלא ככלי לפתרון בעיות אלה.
יש כאן פער די חריף בין הצורה שבה מתבטאות
הדמויות, בדרך״כלל בשפה מליצית ביותר, ובין הדרך שבה
הן מתנהגות, וייתכן שחוסר הנסיון של הבימאית, מירה
רקנאטי, מנע ממנה להשיג אותה מליציות גם במישחק.

• צרפת ומצריים חתמו לאחרונה על
חוזד. קו־פרודוקציד״ במיסגרת מאמצים
להידוק קשרי־דיתרבות בין שתי המדינות.
אחת התוכניות הראשונות שעומדות להת ממש
במיסגרת חוזה זה, הוא הפקה משו תפת
של סרט בשם בונפרטה במצריים,
שאותו יביים בכיר בימאי מצריים היום,

יוסף שאהין.

• סירטו הבא של הבימאי האוסטרלי
פיט,ר זייד, שזכה לתהילה עולמית בזכות
גאליפולי, יהיה מותחן בשם שנה של חיים
מסוכנים. העלילה מתרחשת באינדונסיה,
בימים האחרונים של מישטר סוקארנו
שם, ובשני התפקידים הראשיים בסרט
מופיעים מל גיגסץ (אותו אפשר לראות
גם בגאליפולי) וסיגדרני ויסר שאותה
ראינו בסרט הנוסע השמיני. כצפוי, מיהרה
חברה אמריקאית לממן את כל ההפקה
כולה, מתוך תיקווה שווייר יחזור על הישגו

הקודם.

ת ד רי ך
חוגה לי או ת:
כלושי על פיסגת הר קרח ב״קן לגשרים״
סירטו הלפני־אחרון
העולם הזה 2325

ת ל ־ א כי ם. קבקבי העץ, פאדרה פאד־רונה,
בתו של כורה הפחם, גאליפולי,
כלבי הקש, אהובת הקצין הצרפתי, איש
השיש, נועה בת ,17 חלף עם הרוח.

חיפה. מפיסטו, אהובת הקצין הצרפתי,
מישפטו של הסגן מוראנט.
ירושלים. חלף עם הרוח, נועה בת
,17 גאליפולי וצייד הצבאים.

תל־אביב
קבקבי העץ (אורלי, איטליה)
.סירטו של הבימאי ארמנו אולמי
מתאר את חיי האיכרים בהתחלת המאה
באיטליה, כשהאירועים המרכזיים בחייהם
חופפים ללשון הטבע לשעותיו, לצליליו
ולריחותיו. חווייה.
גאליפולי (חן ,3אוסטרליה)
— סירטו של פיטר וייר מספר על שני
אצנים המתגייסים לצבא ונקלעים לטבח
הנורא של האוסטראלים בידי הצבא ה תורכי.
אחד הסרטים התקיפים ביותר ש נעשו
אי-פעם נגד המילחמה וחוסר הטעם
שבה.
נועה כת ( 17 פריס, ישראל)
— אחד הסרטים הישראליים הבודדים
המצליחים לגעת בנפשו ובבעיותיו של
הישראלי. זכרון הקרע של התנועה הקי בוצית,
שפילג מישפחות, בתים וקיבוצים,
ושאותותיו ניכרים עד היום הזה.

שידור
צל׳ ש
זה אג־,טואדיה
•:לרם עברון, מגיש התוכנית זה
הזמן, שהצליח סוף־סוף להרים תוכנית זו
מרדידותה האינטלקטואלית, ולהפכה לתוכ נית
של אקטואליה, כשהביא איש אוניבר סיטת
תל־אביב, שסיפר מול המצלמות על
מעלליו של דני כרמן, ושם את ממציאה
של ההמצאה המכונה, המצאת מרידור׳
ללעג ולקלס. המרואיין השני, שהביא ״בלא
קשר לאקטואליה״ חתך־אופי של שקרן
פאתולוגי, הוסיף מימד נוסף למחוללה של
פרשה זו. חסרונה של -התוכנית התבטא
בהצגתו של הפסנתרן מייד, גרפון, שהגיע
לפסטיבל הג׳אז בירושלים, והצליח לחזור
ולספר את כל מה שהוא כבר סיפר בטל וויזיה
— לנוכח גבותיו המורמות של
עברון.

צ ל׳ץ.
בורות

בשים

י• לבימאי מרדכי(״מוטי״) קידשג־גויס,
על שני סרטיו שהוקרנו תחת
הכותרת בורות המיס, שבהם יצר דראמה
רדודה כשהפגיש את הפיזמונאית נעמי
שמר עם העיתונאי והסופר עמוס קינן.
המהומה הגדולה אשר קדמה לעשיית

בימאי קירשנכוים
רדיו בטלוויזיה

דוני דניאל בגוב האויות
מילחמת מחלקות־החדשות בקול־ישראל ובטלוויזיה היא סוד
גלוי. בפרשת גילוי ״המצאת מרידוד״ ,הגיעה מילחמה זו לאחד
משיאיה — כאשר הרדיו ניצח את הטלוויזיה.
בישיבת־הבוקד של כתבי החדשות, בראשית שבוע חשיפת
ההמצאה, שנודע שב 15-בחודש עומדת הטלוויזיה לפרסם את
ההמצאה, מבלי לשתף בפירסום את הרדיו, החליטו כתבי הרדיו
לצאת לקרב. בראש המיבצע הועמד רוני דניאל, ראש מערכת
תל־אביב, בשעה שהכתב לענייני אנרגיה של הרדיו, גדי סו״
קני ק, נמצא במילואים.
בשלב ראשון פנה רוני דניאל לכתב הארץ, מיכאל גרטי,
וצירף אותו אליו, כדי להגדיל את יכולת ההתמודדות שלו
ב״עיסקת שפיגלמן מרידוד״ .דניאל וגרטי ריכזו מאגר של אינ פורמציה,
שבו קיבצו את כל החומר שפורסם בשנה האחרונה
על ״המצאת מרידור״ .לאינפורמציה המודפסת הם צירפו את
השמועות השונות, שאנשי מרידוד הציפו בהן את העיתונות.
במיסגרת תהליך אימות השמועות הגיעו שני הכתבים, בטלפון, עד
לחצרו של ד,ר 3י מלוככיץ׳ בניו־יורק, ובאמצעות איש-קשר
באוסטריה יצרו קשר עם מדענים יהודיים בברית־המועצות..
מתוך כל קטעי־העיתונים שפורסמו במהלך השנה, הרכיבו
דניאל וגרטי את עקרונותיה הכלליים של ההמצאה, ופנו אל
אנשי הקהילה המדעית, שאישרו את ההנחות. התוצאה: עד עצם
היום פירסמו אנשי־הרדיו על ההמצאה יותר מהטלוויזיה —
שהיתר, מוגבלת בגלל ההסכם שהיא חתמה עם מדידור.
את שטף המידע על ההמצאה החלו אנשי הרדיו בפירסום
שמות המדענים שראו אותה. ביום השישי בבוקר (היום שבו
שידרה הטלוויזיה את הכתבה של אלישע שפיגלמן) פירסם
הרדיו את עיקרי ההמצאה. במישדר הצהריים, בחצי היום, רואיין
פרופסור אהרון רואי, שבחן את ההמצאה ובכך השיג הרדיו
את הטלוויזיה בפירסום הראשוני של ההמצאה.
אז התחילו רוני דניאל ומיכאל גרטי במירדף אחרי דניאל
כרמן. ביום הראשון בשעה 7.30 בערב, היה בידיהם כבר שמו
של הממציא, בצירוף עובדת היותו נוכל. בחומר המידע על

• (על כתבות מבט שאינן משודרות)
זה דבר רגיל בכל כלי תיקשורתי. כא שד
עבדתי כעורך במעריב, למדתי שה כלי
החשוב ביותר בעריכה הוא סלו
של העורך. הרי רוב החומר הכתוב אינו
מודפס וגם לא משודר. הכתבות שאינן
משודרות במבט או שאינן מספיק טובות,
או שעבר זמנן ולא היה בהן עניין דיווחי.
בדרך כלל קיימת לפני השידור הסכמה
בין העורך והכתב ש״את זה לא משדרים
היום״ — או ש״נדחה את זה לפעם אחרת.״
כשאומרים, נדחה /שנינו — הכתב ואני
— יודעים שלא נשדר זאת. אך, נדחה׳
זו מילה קלה להעביר את רוע הגזירה.
!• (על לחצים בטלוויזיה) יכול להיות
שהיו לחצים לשם מינויי. ייתכן שהיו כאלה
שהיו מעוניינים שאני אקבל את התפקיד

הסרטים ולהקרנתם, היתה בבחינת מהומה
רבה על מאומה, והסרטים הוכיחו את
שיטחיותו של הבימאי, שלא הצליח להתמודד
עם הנושא. חיכוכיהם והתחכמויותיהם
של עמום עוז מול עמום קינן וחוזר
חלילה, כאשר ברקע מזמרת לה נעמי שמר
וזוהרת לה קרחתו של אלוף (מיל׳) אב רהם
יפה — הותירו טעם רע בפי הצו פים.
כישלונו של בורות המים נבע מדב קותו
של קירשנבוים בחוק האיזון הקדוש
של רשות־ד־,שידורי, שניסה לאזן את עמום
קינן בנעמי שמר. גם האיזכורים הרדודים
של עיצאם פרטאווי, הבעיה הפלסטי נית
ובעיות היהודים והערבים ניראו כווי כוח
אקדמי רדוד, בלא מסקנות, שצורתו
התאימה אולי לרדיו, אך לא לטלוויזיה.
בורות המים היה אחת ההחמצות הגדולות
של הטלוויזיה הישראלית.

יורם אכגר, מי רון
צור, צחי נו גה
ובראשם רוני
דניאל, כאשר על

דני ברמן
חתך אופי

המיבצע מנצז באמ
צעות
מכשיר־הקשר, מנהל הרדיו גדעון לב״ארי,

ומזכירות

מערכת חדשות היום.
קרוב לשעה 12 בלילה הגיעו כתבי הרדיו לביתו של דניאל
ברמן. הוא הכחיש מייד שהוא הברמן שמחפשים. אבל היה בידי
כתבי־הרדיו תיאור מילולי של התצלום שפורסם בהעולס הזה —
״סגוף, מקריח וממושקף״ — והאדם שאותו מצאו כתבי הרדיו
ברחוב הרב פרידמן בתל-אביב, תאם את התיאור.
יממה מאוחר יותר אמר ברמן לכתבי הרדיו :״הכחשתי את
זהותי כי לא נתתם לא מנוחה, ולכן לא אעניק לכם ראיון
אלא שאנשי־הרדיו היו בטוחים, ובבוקר פירסמו את הסקופ
שהמם את מדינת ישראל ואת הטלוויזיה, שנותרה, למרות הסכם
הבלעדיות עם מרידוד, הרחק מאחרי הרדיו.

כך ועשיתי כך וכך לעומתם, השרים
אינם מתקשרים, אבל מפעילים לחצים
באמצעות הדוברים שלהם, מקורביהם או
הכתבים הנוגעים בדבר. השרים לעומת
הח״כים, דואגים להודיע לנו לפני שהם
עושים משהו, כדי שמה שהם עושים יתפוס
מקום בחדשות.
• (על המשברים במבט) היתד, תקופה
שמבט היה, סקופר /והעיתונים הלכו בכות רות
אחרי מבט. בחודשים האחרונים היתד,
לנו תקופת־שפל, בעיקר, מפני שלא היה
לנו עורך קבוע. היו כחודשיים של אי-
ודאות, שגררה ביקורות רבות. אני מקווה
שמבט ישתנה עכשיו ויצליח להתחרות
בידיעות בלעדיות כאמצעי־התיקשורת ה אחרים.
אבל הדבר שהיה הכי עוזר לנו,
זה ערוץ טלוויזיה שני. אילו היו לנו מת חרים,
המצב היד, משתפר. תחרות, כפי
שיש בין שני עיתוני-הערב, היתד, רק
עוזרת לנו.

ממנו מנהל מחלקת־ד,מוסיקה והדראמה של
הטלוויזיה, אביטל מוסינזץ את התר בוש,
ובאחד הבקרים נכנס לבניין הטל וויזיה
כאשר התרבוש מונח על ראשו.
כאשר נשאל מוסינזון על־ידי עובדי הטל וויזיה
לפשר התרבוש על ראשו, השיב:
״מחלקים עכשיו למטה תרבושים לרגל
האיחוד בין הטלוויזיה התורכית והטלוויזיה
הישראלית״ ס • מנכ״ל רשות־ד׳,שידורי,

פ ס קו ל
8׳ רצח את
>׳ו,י־אר~דוו1וה* 31

בימאי הטלוויזיה אילון גויטין
שב באחרונה ממצריים עם תרבוש אדום
יפהפה. לקראת אחד מאירועי פורים, שאל

מ אחרי ה קל עי ם
״אילו היה ד1ו ערגץ שדי׳
בערב ראיונות שנערך בהנחייתו של
איתן דנציג בתל-אביב, הציג עורך מבט
החדש, יאיר שטרן, את ה״אני מאמין״
שלו:
!• (על מינויו למישרת עורך מבט) אני
בטוח שכמה אנשים לא היו מבסוטים
מבחירתי לתפקיד. אצלנו בטלוויזיה קשה
לאחד לראות את השני מצליח. עם חלק
מעובדי החדשות יש לי יחסים טובים,
בעוד שהחלק האחר מלכלכים כמו בכל
מקום־עבודה אחר. אלא שבכל מקום־עבודה
אחר ההשמצות והליכלוכים נישארים ב פנים,
בעוד שאצלנו הכל חשוף ויוצא
החוצה לעיתונים. העיתונים אוהבים לכתוב
על כל מריבה בטלוויזיה. יש אצלנו גם
חברות, אבל אתה לא יכול להיות חבר עם
כולם.

ברמן, היתה גם ה ידיעה
אודות הכת בות
שפורסמו עליו
בהנגולם הזה (מם׳
.)2060 ,2057 ,2056
היה ידוע להם ש פורסמה
תמונה שלו
בהעולס הזה•
הרדיו הקים ל משך
הלילה שבין
יום הראשון לשני
צוות של כתבים ש כלל
את גדעון
זלינגר (שהצליח
לאתר ראשונה את
דניאל ברמן) ,את

עורך ״מכט״ שמרן
תחרות דומה לעיתוני־העוב
ולחצו. זה סביר. בואו ולא נשקר את
עצמנו. אין היום מישרה בכירה במדינה
שלא מופעלים בה לחצים על-ידי כל־מיני
אינטרסנטים — בעד ונגד. שיקום אהד
ויודה שבמינוי שלו לא היו לחצים אלה
או אחרים. מופעלים עלי עכשיו גם לחצים
כעורך מבט. כל יום מופעלים עלי לחצים.
הטוב שבלחצים אלה הוא בכך שהם ישי רים.
לדוגמה: חבר-כנסת שמעוניין שנפר סם
את מה שהוא עושה, מרים אלינו טלפון.
הח״כים לא מתביישים, ומודיעים :״אמרתי

הפצצה של ערוץ 6
בעוד כחודשיים תתחיל הטלוויזיה
הירדנית לשדר תרגום עברי בגוף
הסרטים והסדרות שהיא מקרינה בערוץ
6שלה.
רכישתה של מכונה אלקטרונית
בעלת אותיות עבריות, ומסירת תרגום
הסרטים אצל חברה ירושלמית לתרגו מים,
יקדמו את אחוזי הצפייה בישראל
במישדרי הטלוויזיה הירדנית.

מנב״ל לפיד
קדוש מעונה בסופרמרקט
יוסף לפיד, סיפר השבוע לאחד ממקו רביו
גירסה חדשה לקצב ההתחלפות של
הקדושים המעונים בטלוויזיה :״בטלוויזיה
יש כל חודש מארטיר החודש, וזה משהו
כמו, מיצרך החודש׳ בסופרמרקט״
בישיבה של הוועד־המנהל של רשות-
השידור, אמר מנהל הרדיו, גדעון לב״
ארי :״עוד מעט יקימו במדינה ועדת
חקירה לגלות מי רצח את ג׳יי־אר־לוזורוב...״
חברי הוועד־המנהל לא קלטו
מייד את הבדיחה !•ו• בעמק הירדן לא
אוהבים את הטלוויזיה הישראלית. הראייה :
במופע הראשון של שרהל׳ה (לשיר
בעסק) שרון, מאז שהחליטה המועצה
האזורית עמק הירדן כי מופעים אלה לא
יוקלטו עוד לטלוויזיה, הגיע קהל של
יותר פד 700 חברי קיבוצים שהתכנסו לשיר
בחדר־האוכל של קיבוץ גינוסר. את הערב
הזה לא ייראו על מסכי הטלוויזיה הישרא לית
!•ו• את שני הסרטים העוסקים בפר שת
קסטנר וברצח קסטנר, בחנו בשבוע
שעבר מנכ״ל רשות השידור יוסף לפיד,
ויו״ר הרשות, פרופסור ראובן ירון. שני
הסרטים הותרו לשידור בלא הערות כל שהן.

עו ל ם הז ה 2325

בור לעיר ניו־יורק. הסוף טוב
עבורה, בעוד שארנולד אינו
מרוצה בכך.

יום רביעי
243
• נוער: שמיניות כאוויר
5.30 שחור־לכן,
מדכר עברית אינפנטילית)
.תוכנית שבועית
ובה דו־שיח פתוח ואישי עם
הצופים.

• סידרה חדשה: ה־שייטים
0.32׳פידור
כצכע, מדבר אנגלית).

הפרק הראשון מתנה לג׳ני.

י• סידרה: ספינת האהבה
8.03 שידור
כצכע, מדבר אנגלית).

יום חמי שי

#כדורסל: מככי תל־אביב
0.30 שידור כצבע,
מדבר עכרית. מומלץ
להאזין כמקביל לשידור
רדיו) .שידור ישיר מ קלן,
גרמניה, של מישחק ה גמר
על גביע אירופה לאלו פות.

יום
שיש•
216.3
• סרטי הנפשה: מילוי
ודונאלד 3.00 שידור
כצכע, מדבר אנגלית)
.סרטים מצויירים בצב עים
עם הדמויות האהובות של
וולט דיסני.

25.3
• סידרה: על טעם
ועל ריח 5.30 שידור
בצבע, מדכר אנגלית).
בתו של הרי אינה ששה לע-

• סרט ערכי: לא ידוע
( — 5.32 שידור כצכע,
מדבר ערכית).
+בידור: שעה טוכה
עם, מני פאר ואורחיו

סרט קולנוע
דו ־ קרבארור

יום רב-ע׳ 51.3

השחקנים יול בדינר וטרוואר האוורד מופיעים בתפקידים
הראשיים בסירטו של קן אנאקין. העלילה מתרחשת במאה ה־19
בהודו, באשר בריטניה היתה השליטה שם. היא מתארת מאבק
קשה ומר בין השולטים והנשלטים, ששזורים בו סממנים אופייניים
לאיזור.

תוכניות

בטלוויזיה הירדנית

יום רבדע׳ 24.3

• סידרת מתח: תעלומת שכעת השעונים
0.10 ערוץ — 0שידור כצבע,
מדכר אנגלית) .עיבוד לטלוויזיה על־פי סיפרה

• חידון: חשוב וזכה 7.00 ערוץ
— 3שידור כצכע, מדכר ערכית).
שעה של חידונים ושעשועונים בהפקה עצמית,
המבוססים על שילוב של ידע ומזל. לזוכים —
פרסים יקרי-ערר, כולל כרטיסי-טיסה לאירופה.

• ספורט: כדורגל אירופי (— 2.00
שני הערוצים — שידור בצכע, מדכר
( — 0.15 שידור כצכע,
מדכר עכרית עניינית).
• סרט קולנוע: הפרא
( — 10.15 שידור כצכע,
מדכר צרפתית).
שבת 273

יום רביעי 31.3 ,

חופי הכרך

׳ 1שישי 2.4

סירטו של הבימאי איליה קאיאן, בכיכובם של מארלון בראנדו
וקארל מאלדן. העלילה מספרת על חוקי־הג׳ונגל, המאבדים את
עוצמתם בנמלה של העיר. בסרט סצינות מפורטות ומדהימות של
מאבקים ואלימות.

• סידרה: כומר (0.02
— שידור כצכע, מדכר
אנגלית) .בומר מתיידד עם
זוג עיוורים — בעל ואשה —
ומסייע להם בשעת משבר.

• סידרה: כנסון (8.30
— שידור כצכע, מדכר
אנגלית) .הפרק רעידת אדחה.
• סידרה: המקצוענים
10.30 שידור כ-
צכע, מדכר אנגלית מעולה)
.אל המירקע חוזרים אנ שי
היחידה המיוחדת לביון
פלילי• גורדון ג׳קסון (הדסון
מאדונים ומשרתים) מגלם את
דמותו של מפקד־היחידה ונעזר
בשני בלשים — דויל ובודי.
שם הפרק: אזעקת שווא.

• סידרה: האצילות
מחייכת 11.20 שידור
כצכע, מדכר אנגלית או־כספורדית).

יום
ו א שו ן
263
• מדע כידיוני: פלאש
גורדץ 0.32 שידור
כצכע, מדכר אנגלית).
מאריה סינט, כרנדו ומאלדן: חופי הכרך
יום ישישי 2.4

• סידרה דרמטית: דרך הפלמינגו
( — 10.15 ערוץ — 0שידור כ*בע, מדכר
אנגלית) .העלילה מתרחשת בעיירה דרומית

הנודע של אגתה כריסטי. העלילה מתרחשת ב אנגליה,
בסוף שנות ה־ 20 של המאה הנוכחית.
חבורה של בני־אצולה בריטיים מבלים סוף־שבוע
בארצות־הברית שבה מתרחשים תככים, אהבות,
בטירה. כמעשה־קונדם קונה החבורה שמונה
בגידות ומאבקי־כוח. בסידרה זו מככבים שחקנים
שעונים מעוררים ומעמידה אותם בחדרו של
בולטים כמו הווארד דאף, קווין מקארתי, ברברה
חברם, השוקע מדי לילה בשינה עמוקה ואינו
רש, מארק הרמון ומורגן פירצ׳יילד.
מתעורר בקלות. למחרת מתברר כי האיש נרצח
בשנתו, ובחדרו נותרו 7שעונים. נשאלת ה •1ם שבח 27.3
מי מבין בני החבורה הוא הרוצח 1
שאלה :
• סידרת מתח משעשעת: הרפתקות
בתפקידים הראשיים: שריל קמבל, ג׳ון גילגוד,
כי־ג׳י 0.20 ערוץ — 3שידור כצכע,
הרי אנדרה.
מדכר אנגלית) .סידרה אמריקאית חדשה,
#הםידרה: דאלאס 10.15 ערוץ
שגיבוריה הם שניים: נהג משאיות כבדות
— 6שידור כצכע, מדבר אנגלית).
(השחקן גריג אביגן) ושימפנזה מאולף, המלווה
במישפט-גירושין זוכה סדאלן באפוטרופסות
אותו בדרכים והמסייע לו בהרפתקותיו ומעלליו.
על בנה, ג׳ון־רום, ובדמי־מזונות בסך 6000 דולר
לחודש. זו שעתו הקשה ביותר של ג׳יי־אר. נוסף •ום ראשון 28.3
להפסדו במישפט, הוא מוקע על־ידי אמו בכינוס
מישפחתי, על כי נהג בחוסר־אחריות וניצל את
• סידרה פופולרית: ספינת־האהכה
כספי החברה למטרות הנקם שלו בפרלו׳ אבי מאה 0.10 ערוץ — 0שידור כצכע, מדכר
בה של אשתו. האם משליטה סדר בחברת יואינג.
אנגלית) .פרקים חדשים מחוך הסידרה, הזוכה
היא מוכרת לפרלו בהפסד את חמשת מיליוני חביות
בפופולריות רבה בכל רחבי העולם, עם הצוות
הדלק, שאותן אגר ג׳יי־אר, כדי לשתק את בתי-
הקבוע והנופשים המתחלפים בכל הפלגה.
הזיקוק שלו, ולאלצו לגרש את סו־אלן מביתו.
פמלה מגדלת את בנם של ג׳יי־אר וקריסטין 01׳ ,ש29.3 ׳1
מבלי שתדע את זהותו האמיתית. אפטון קופד
• תיאטרון: מן הכימה אל המסד היפה ברנס. מתכננת נקמה בג׳יי־אר, בעזרתו של קליף הקטן 0.00 ערוץ — 6שידור כצכע,
מדכר צרפתית) .הצגות מעולות ממיטב
התיאטרון הצרפתי, שצולמו במיוחד לטלוויזיה.
* 1חמיש 25.3

• 01 שישי 26.3

כדינר: דו־קרכ ארוך

אנגלית) .מישחקים נבחרים של קבוצות ה ליגה
הלאומית מאנגליה, מולדת־הכדורגל, ומי
גרמניה־המערבית. כדורגל מעולה, המעניק שעה
של הנאה לאוהבי ספורט זה.

בפרק נחיתה בטרופיקה מגיעים
פלאש גורדון וחבריו ל ממלכה
נוספת על כוכב־הלכת

ום שדיש 50.3

• ימישדר דוקומנטרי: תקופות כחיי•
אדם 0.10 ערוץ — 0שידור כצכע,
מדכר אנגלית) .סידרה דוקומנטרית בריטית,
הסוקרת את חיי־האדם מן העריסה ועד הקבר.
הפעם — פרק שביעי ואחרון: זיקנה. שיחות
וראיונות עם זקנים וישישים על הרגשותיהם,
תחושותיהם ודיעותיהם ועל הפילוסופיה שלהם
בחיים.

מונגו, שם הם נחלצים לעזרת
המלכה דזירה.

•,סידרה: דאלאס
( — 0.30 שידור כצכע,
מדכר אנגלית) .הפרק מי
עשה זאת מספר על טביעות-
אצבעותיה של סו־אלן, המתגלות
על האקדח שבו נודה
ג׳יי-אר. היא נעצרת באשמת
ניסיון לרצח בעלה. כאילו לא
די בכך, נוטשים אותה בני
יואינג ומניחים לה לד,ינמק
בכלא. אך ממקור בלתי־ידוע
משלמים דמי־הערבות, וסו*
אלן מחפשת ניחומים אצל
אחותה קריסטין. היא מנסה
לברר באיזו מידה היא אשמה,
באמצעות היפנוזה אצל הפסי כיאטר
ד״ר אלבי׳ ותוך כדי
כך מתבדר מי היורה האמיתי.

לקראת שידור:
ח ר עד
ת ר בו ת גרמניה
ביום שני ( )29.3יוקרן ב־מיסגרת
״מגט שני״ סירטו
השני של הכתב צבי (״צגה״)
גורן, העוסק בשאלת החרם
על תרבות גרמנית בארץ. קטעים
מן הסרט נרכשו על-ידי
הטלוויזיה הגרמנית. על סרטיו
אמר צבי גורן :״נכנסתי
לגרמניה לראשונה לפני
ארבע שנים אחרי היסוסים
ולבטים אישיים רבים. הבי קור
הראשון שלי היה ב-
מחנה״הריכוז דאבאו• היה זה
יום חורף, והמחנה כולו היה
מכוסה בשלג לבן. כשיצאתי
מהמוסיאון שבמחנה וראיתי
את המישטח הלבן והענק,
ניסיתי להעלות בדמיוני מה
הרחש כאן, בבית-הספר ל-
מחנות״ריכוז. שמעתי לפתע
את עצמי ממלמל את המיש-
פט, :אם יהיו חטאיכם כשני,
כשלג ילבינו

293
י סידרה: הפניקס והשטיח
5.50 שידור
כצכע, מדכר אנגלית).
בפרק השלישי, חפצים מהודו,
טסים הילדים להודו ומקבלים
שם מתנות לשוק של צדקה.
הם מגלים שהשטיח שלהם נמ כר
שם בטעות בשוק.

חמדת
#סידרה:
ימים 10.10 שידור
כצכע, מדכר אנגלית או
כספורדית) .פרק עשירי:

פרשת־האהבים בין צ׳ארלם ו-
ג׳וליה נמשכת, והשניים מתכוונים
להינשא. האשמות על
חוסר-מוסריות גורמות לג׳וליה
ריגשות־אשם. קורדליה חוזרת
מספרד, שם מתחוללת מיל-
חמת־האזרחים ומביאה חדשות
׳לסבסטיאן.

ש 0111111111 .
30.3
• לימוד: סאלם ותעלם
8.30 שחור לכן,
מדכר ערכית ועכרית).
• צרכנות: כלכוטק
( — 0.30 שחור־לכן, מד־כר
עכרית).
• מותחן: כעיקכות
הפשע 11.00 שידור
כצכע, מדכר אנגלית קנ דית)
.בפרק שי ליום הולדת
חוקר הסמל ברואר תאונת־דר־כים,
אחרי שאדם מתגלה מחו־סר-הכרה
במכונית התקועה ב תעלה,
בשולי־הכביש. בחיפוש
בשטח מתגלה גופתה הקפואה
של אשתו בת ה־.50

הודעות ראו וזים

| לוזדהמודעות של ימית מאפיין אולי יותר מכל
את המצב בעיר. הלוח מלא במודעות המציעות
שרותי הובלה מימית, לאותם העוזבים את העיר, ובמודעות של התנועה לעצירת הנסיגה.

ך מיסעזיה של הג׳ינג׳י סגורה. בלוני-
יי 1הגז מונחים ליד הבר. הכסאות הפוכים
על השולחנות. אין איפה לאכול בימית.
בחוף הים כמה בתולות בנות ,17 טובלות
את רגליהן הלבנות בים הכחול. בתולות
מבית־האולפנא של גוש־אמונים — חזה
גדול, מתניים רחבות, עור לבן. הן הגיעו
לכאן מבני־ברק, מירושלים, מקדומים, מ-
אלון־מורה. אח, איזה מאבק נחמד!
בתוך שנה-שנתיים הן תינשאנה לאברך

ריקה, פה ושם חוצה אותה אשה צעירה,
שביס לראשה ועשרת ילדיה מזדחלים
מאחריה. על הכביש המקיף את ימית

אנחנו פוגשות את הג׳ינג׳י, נוהג במכונית
מודל 82׳ .הג׳ינג׳י עוצר ליד ילד קטן בן
שנתיים, כיפה סרוגה לראשו, שקולך על
הכביש כאילו הוא על דשא ביתו. הג׳ינג׳י
כועס :״מרוב שהם עסוקים בלעצור את
הנסיגה, לא איכפת להם שהילדים שלהם
ידרסו,״ הוא אומר, וממהר לנסוע אל ביתו
הסמוך. אנחנו ממהרים אחריו.
הג׳ינג׳י רץ מהר למכולת, להספיק לקנות
לחם .״מאז שהחבר׳ה של כהנא ושל גוש
אמונים הגיעו לעיר,״ הוא אומר ,״אי־אפשר
להשיג פה לחם. צריך לרוץ מהר לפני שהם
מגיעים. עם כל הילדים שלהם, הם גומרים
את כל הלחם.״ הג׳ינג׳י מספיק לקנות את
הלחם האחרון, ואנחנו הולכים אל דירתו
שמעל לפעוטון של ויצ״ו.
אשתו, שושנה, עסוקה באריזה. הג׳ינג׳י
מוציא מהמכונית ארגזים. את התמונות
כבר הורידו מהקירות, את חפצי־הנוי כבר
ארזו. גם את כלי־המיטבח. רק הטלוויזיה
הציבעונית ניצבת על מקומה. אותה יארזו
בסוף. הג׳ינג׳י, ששמו האמיתי הוא אליעזר
שמואלי, עובר עם מישפחתו לכפר־סבא.
הוא הגיע לימית עוד לפני שהוקמה,
והפך עד מהרה למיסעדן המפורסם ביותר
בעיר. עם הפינוי, הוא הפך לכוכב אמצעי-
התיקשורת. שושנה לא מתרגשת מעיתו נאים.
היא ממשיכה לארוז .״כשתגמור עם
העיתונות, תבוא לעזור לי,״ היא אומרת
לבעלה.

לפני כשבוע החליט הג׳ינג׳י לסגור את
פרק ימית בחייו, וללכת לכפר־סבא. לא,
הוא לא ישאר עד היום האחרון של ה פינוי.
הוא החליט לומר שלום ולנסוע.
״הבן־אדם סוחב עד גבול מסרים,״ הוא
אומר, ומספר על דודו, מנחם שמואלי,
שלא השלים עם הפינוי, המשיך לתפקד
בימית כאילו העסקים כרגיל, אך בו בזמן
דאג לעתידו, והלך לקנות משתלה חדשה.
״השבוע הוא נפטר מהתקף־לב, על מדרגות
הבית שלי, וכל זה בגלל שעשה את כל
הדברים ביחד,״ אומר הג׳ינג׳י, ומספר לי
שברגע שבו החליט שהוא עובר לכפר־סבא,
החליט לסגור את המיסעדה ולטפל ב ענייני
ההעברה שלו ,״בלי לשחק גיבור
גדול.״
הג׳ינג׳י אינו משתגע על חברי התנועה
לעצירת הנסיגה, המסתובבים בימית .״אני
חושב שהם חלק מהרגעת המצפון הלאומי.
הממשלה עוזרת להם בכך. היא משתיקה
את מצפונה. אחרת איך אפשר להסביר את
העובדה שהם מקבלים חינוך, ציוד ותק ציבים
סמויים? לפי דעתי כל התנועה
לעצירת הנסיגה בסיני הם חיילי מישרד־החוץ.
הם מצולמים על-ידי טלוויזיות זרות,
ומישרד-החוץ מבסוט. שיראה העולם כמה
קשה לפנות את סיני!
״בימי בית־המיקדש היו לוויים וכוהנים.
הכוהנים עשו את עבודת־הקודש, והלוויים

ביו 1ובחבל
ימיו1 1ושהר 1עם
ה מ 1שפח 1ת
האותות חפציהן

שחור־זקן, ובתוך עשר שנים תהיינה אמ הות
לתשעה ילדים. אלולא ״המאבק״ ,היו
יושבות כעת בבית אבא־אמא ומפסידות
את ההתרגשות הנהדרת האופפת אותן בכל
פעם שהן עוצרות את הנסיגה בסיני. את
ההתרגשות הנהדרת האוחזת בהן למראה
בחורינו המצויינים האוחזים במצלמות
הטלוויזיה. אח, איזה מאבק מרגש!
שני בדואים מעמיסים את הפריג׳ידר של
המיסעדה שעל חוף־הים בימית. מעיפים
מבט פוזל אל עבר הבתולות, הממהרות
להסתלק מהמקום בציחקוקים מצטנעים.
ימית, כחודש לפני הפינוי. כיכר השוק

מקווים בלב המידבר ;ד

מתגלים למי שנוסע בכביש ימית בואכה עצמתה; הבדואים

רוכשים את המקררים אצל תושבי ימית, ואוגריס אותם בלב
המידבר. הם מאמינים שאחרי הפינוי יצליחו למכור את המקררים
הנושאים את השם העברי אמקור, במחירים מפולפלים בקאהיר.

היו ה,מסחרה׳ .אנשי התנועה לעצירת ד־נסיגה
בסיני הם המסחרה של הממשלה —
הלוויים, שומרי־הגבולות.
״אם לדבר דוגרי, הם גונבים מאיתנו,
תושבי ימית, את ההצגה. אבל מה איכפת
ליי אני אורז את החפצים והולך לכפר-
סבא. העם החליט שיהיה שלום. אפילו אם,
חלילה, לא יהיה שלום, אני לא רוצה
לדעת שהעם הזה יצא למילחמה בגלל
הג׳ינג׳י. אז אני הולך לכפר־סבא, שלא
יאשימו אותי אחר־כך שבגלל הבית של
הג׳ינג׳י והמיליונים של שדות, נהרגו להם
בנים במילחמה.
״כואב לי הלב, אבל רוב העם החליט
שהוא בעד הנסיגה מסיני, ואני אף פעם
לא אהבתי להיות במיעוט. אז אני הולך
לכפר־סבא למרות שבכפר־סבא יש רמזורים.״

א פו די ם צ׳ קי ם,
רק מקב לי ם
ושנה שותקת. היא הכירה את
״יי הג׳ינג׳י דרך אחד הספקים שלו .״הוא
ידע מה אני מחפש, והכיר לי את שושנה,״
מספר הג׳ינג׳י בחיוך. בניגוד לישראלים
רבים, הוא אינו סבור שהמצרים יהרסו
את הפיתחה ויחזירו את השממה .״המצרים
השתנו. הם לא חיים יותר בחמולות. מאז
המהפכה של נאצר, חלה במצריים מהפיכה
אדירה. קרה שם משהו. מהפכה חברתית.
האיש דאג לחינוכם של חייליו. הוא פיתח
אוניברסיטות, ובמצריים קם דור צעיר
שלא רוצה לגור בחושה.
״אחרי שאמצעי התיקשורת הראו ב מצריים
את ימית, אני בטוח שיבואו לכאן
בוגרי צבא, בוגרי אוניברסיטות וחקלאים,
וישתדלו לעשות את הטוב ביותר כדי
להראות שאינם נופלים במאומה מהישר אלים.״
הג׳ינג׳י
מראה לנו מחלון ביתו את
הכיכר של ימית. המיזרקה עובדת, גס
הבנקים. אנחנו הולכות לבנק-לאומי ומבק שות
לפדות צ׳ק. הפקיד אומר לנו שבנק־לאומי
בימית אנו פודה צ׳קים. הוא רק
מקבל. בבנק־דיסקונט אנחנו מקבלות אותהתשובה. שלמה, בעל מיסעדת אירופה
הקטנה, היחידה שעדיין פועלת בימית,
מסביר לנו את הסיבה :״הבנקים האלה
לא היו קיימים כאן. עבד כאן רק בנק
אחד, בנק־הפועלים. ברגע שהתחילו להגיע

מישחק המערב הנווע

ג׳רי מברו־קלין
גדל על
סירטי המערב הפרוע במולדתו, ארצות־הברית. הוא בא לארץ־

לתושבי ימית המיקדמות הראשונות, הקימו
שני הבנקים האחרים סניפים, הזמינו לכאן
יועצי־השקעות והתחילו לפעול.
אנחנו מבקשות משלמה סטייק בפיתה.
אין סטייק, בקושי יש פיתה. שלמה הפסיק
לייבא בשר מהצפון. מספק המשקאות,
שהגיע זה עתה, הוא מבקש ארגז קולה,
ארגז מיץ תפוזים וארגז קינלי ,״ואם
ישארו לי בקבוקים, אני מחזיר לך אותם,״
הוא אומר.
דרור ואסף, בני השמונה משחקים ב-

י-שראל כדי להגשים חלום ולשחק בקאובוי. ג׳רי שומר על הבונקר
חסודי של מאיר כהנא כשמקלו נצור .״הי, ג׳רי, הצבא מגיע!״
צועקים לו באנגלית, והוא משיב :״או־קי, אני מסתכל.״

״כובשי החלל״ — מכונת־מישחק אמרי קאית.
דרור עובר עם אבא ואמא למושב
דקל, אסף להוד־השרון, ואילו שי, שהצ טרף
אל המישחק, יעבור עם הוריו לבאר-
שבע. דרור מספר שההורים מצטערים, אבל
״אני דווקא די מתרגש. ראיתי כבר את
המדרגות החדשות של הבית שלנו. יכול
להיות כייף לגור במקום חדש.״ הוא נשמע
כן, כנראה לא לימדו אותו לדבר עם
אמצעי-התיקשורת. אסף, לעומתו, מאומן
יותר. הוא נושא נאום בגנות הנסיגה, שלא

היה מבייש את אבי פרחן. אחר-כך מסתבר
שהוא שכן של פרחן.
על לוח המודעות של ימית עשרות מוד עות.
לוח המודעות מבטא היטב את המצב
השורר בעיר. מצד אחד עשרות מודעות
המציעות הובלה למרכז הארץ, עשרות
מודעות המציעות כלים חשמליים וריהוט
למכירה, ומהצד השני המודעות של ה תנועה
לעצירת הנסיגה בסיני.
מודעה אחרת מבקשת לקנות מדליה

(המשך מעמוד )55
במלאת שלוש שנים לימית. המחיר המוצע
— 25 אלף שקלים.

אצל גאולה
על הדשא

תי ם־ עשדה בצהריים. מסיבת־תה
״ אצל גאולה כהן, על הדשא של בית
מם׳ .135 בחור צעיר, כיפה לראשו, ניגש
אלינו :״זהו לא הדשא של גאולה כהן,
זה הדשא שלנו. אנחנו הצמחנו אותו.
היא רק משתמשת בו כדי לעשות הון
פוליטי. אם אתם עיתונאים, אל תעזרו
לה!״ הוא אומר בהתרגשות ונעלם. אחד
הילדים מתנדב לספר לנו שזהו המורה
להתעמלות, שאול.
מודעה אחרת מספרת כי פוצ׳ו, מי שכתב
בזמנו את שמונה בעיקבות אחת, יחתום
על ספרו בשעה 2במתנ״ס. פוצ׳ו מוכר
כל ספר במאה שקלים. ילדי ימית עומדים
בתור כדי לקנות.
שלמה מאירופה הקטנה אומר :״אני
הפראייר האחרון שנשאר פה. המישפחה
כבר בצפון. בינתיים ׳אנחנו בדירה שלנו
בבני-ברק, אבל אני בונה בית באלקנה.״
באיזור־התעשייה מנהל מתי שמואלביץ׳
שיחה מרתונית עם בעלי־העסקים. איש
בימית אינו מתרגש. הרדיו מודיע על
השיחה בכל מהדורת חדשות.
בכל־בו של התנועה לעצירת הנסיגה
בסיני, ג׳ינג׳ית שנראית כבת ,12 אך
מספרת לנו שהיא בת 16 וחצי. נחמה קורן
עזבה את לימודיה בכיתה השביעית ברחו בות,
ובאה ביחד עם אמא לעצור את
הנסיגה. היא מציעה לנו מיטפחות־ראש
שתפרו הבנות של חצר־אדר. היא חילונית,
אבל ביטויים כמו ״בעזרת השם״ יוצאים
לה מהפה בכל מישפט שני. כן, היא חושבת
על חזרה בתשובה. למען ארץ־ישראל היא
תעשה גם את זה.
אנחנו הולכות לבקר את לורה פרחן,
אשתו של אבי. ביתם של לורה ואבי פרחן
הוא מהמפוארים בימית. על גג הבית דגל
— זהו הסמל המיסחרי. לורד, לא נמצאה
בבית. היא נסעה לעזה, למישפטו של פרחן,
העומד להיות מובא לפני שופט. כשאתה
חבר בתנועה לעצירת הנסיגה בסיני, אתה
לא זקוק לבייבי־סיטר. שלוש נשים שומרות
על ילדי פרחן. הבית נראה כמו מישרד —
שולחנות־כתיבה, טלפונים.
בדרך למוטל אנחנו רואות משאית, ושתי
נשים עומדות ומתמקחות עם בעליה.

נציגי נסית

מקור לבדואי

נזוחמד הבדואי הוא האדם המבוקש
ביותר בינויה. מוחמד
קונה מהתושבים העוזבים את המקררים, מכונות־הכביסה והריהוט.

שושנה יהושע וחברתה מוכרות לבדואים
את המקרר ואת מערכת הסטריאו .״איזה
פראיירית, מוכרת להם את הסטריאו ב־11
אלף לירות,״ אומרת שושנה על חברתה.
״את הפריג׳ידר מכרתי לו בעשרת אלפים.
אני קונה הכל חדש. לא לוקחת איתי לצפון
שום דבר. קונה הכל ווסטינגהאח.״
שושנה עוברת לראשון־לציון. חברתה
עוברת לרחובות. המישפחות כבר קנו
דירות. כעת מחכים שהברואים יקנו את
כל הריהוט, ואת המכשירים החשמליים.
בעוד השתיים מתמקחות עם הבדואים,
מגיע למקום צעיר מזוקן .״אתה גומר איתן
*בא אלי. יש לי למכור מיטת־נוער ומכונת-
כביסה,״ הוא מודיע לבדואי.
בדרך למוטל אנחנו פוגשות שני מילו
התיפאורן
ציצי גרא ואשתו עכסה,
נציגי הבוהמה בתנועה לעצירת
הנסיגה, הגיעו לשדות מבתיהם שבעין־הוד וברמת־השרון.

סטריאו לבדואי
שלה, מעבירה לסשאיתו

אימניקים משועממים. שלוש החטיבות ש הורדו
לדרום על־ידי אריק שרון, כדי
לפנות את ההתנחלויות, נעלמו כלעומת
שבאו. לבד ממיספר זעום של מחסומים,
כמעט שאין רואים חיילים. המילואימניקים
מזמינים אותנו לבקר אותם בתצפית. מה
רואים שם? ״את החתיכות של הרב כהנא,
רוחצות את הרגליים בים של ימית,״ אומר
לנו אחד מהם.
שאלנו איפה הבונקר של כהנא. הוא
אומר שהבונקר נמצא במוטל. מה יש
בתוך הבונקר? ״שום דבר,״ אומר חייל-
המילואים ,״הם אוגרים שם מזון כאילו
הם מתכוונים להתחפר במקום ולא לצאת
ממנו,״ הוא מוסיף .״שתי סטירות ואני
מעיף את כהנא קיבינימט. את מי הוא

הג״נגיי אור!

הג׳ינג׳י המפורסם של ימית, בעל
המיסעדה שעל חוף־הים, או ח את
החפצים ועובר לכפר־סבא. מאחוריו אשתו, שושנה, אורזת כוסות.

שושנה יהושע מוכרת לבדואי
את מערכת הסטריאו
רמקולים הנמצאים בתוך חביות.

חושב שהוא מפחיד?״ אומר חייל־ד,מילואים
השני .״אנחנו נותנים לכהנא לשחק במערב
הפרוע,״ הוא צוחק ומפליג לדרכו.

חיילי־ה שוקולד
של כ הנ א
ץ* גיעים למוטל .״ברוכים הבאים
#יי ) לנופש מישפחתי במוטל ימית,״ מקדם
פנינו שלט מאיר עיניים. פרט לשלט מקבל
את פנינו צעיר מזוקן וחובש כיפה, שפגיון
תקוע בחגורתו. עיניו מתרוצצות בחוסר
מנוחה. החלטנו להתעלם ממנו, אך הוא
אינו מרפה. את הבונקר הסודי של כהנא
מזהים ללא קושי. הבונקר מקושט בסיסמות
שונות ומשונות.
״ג׳רי, וור איז דה רב?״ צועק בעל
הפגיון לחיילו של כד,נא, השומר על ה בונקר.
ג׳רי דורך מייד את מקלו. מצב
הרום. שתי נשים פלשו לטריטוריה של
הרב ומסרבות להזדהות .״אם לא תגידו
לנו מי אתן, לא נקרא לרב,״ מאיים בעל
הפגיון. אנחנו מזדהות, ובתוך שניות ספו רות
אנו מוקפות בעשרות צעירים מזוק נים,
נשים הרות, סבתות, ותינוקות.
הכל נושאים נאומים חוצבי להבות.
״ארץ־ישראל״ ,״עם ישראל״ ,״קידוש
השם״ ,זורמים חופשי. אשד, אחת —
נחמדה מאוד, בחודש התשיעי להריונה,
שבים על ראשה, אוחזת בזרועותיה תינוק
בן שנה. שמה נאוה ביגון .״קודם כל,
שתדעו שאני לא מהרב כהנא. אני גוש
אמונים,״ היא מסבירה לנו, ומדברת בשם
השם על ארץ־ישראל.
אנחנו מביטות בה. היא נראית פחות
או יותר נורמלית. לא כל-כך ברור מה
היא עושה עם עדר המטורפים המקיף
אותנו. שאלנו אותה מה תעשה כשיבואו
חיילי צד,״ל לפנות אותה .״לא אתן לאף
חייל לגעת בי, או באחד מילדי. אם המצב
יהיה אבוד אתפנה מרצון,״ אומרת נאווה,
ומייד זוכה בקיתון של רותחין מפיה של
סבתא, תיקווה יזרעאלי, שהגיעה מירו שלים
.״איפה, איפה נשים 16 מיליון יהו דים?״
היא זועקת ודמעות מציפות את
עיניה.
לרגע נדמה לנו שכת המשוגעים הזאת
הצליחה לשגע גם אותנו. מהיכן המיספר
האסטרונומי הזה ,״איפה יש לנו 16 מיליון
יהודים?״ אנו שואלות מבולבלות לחלו טין
.״מה אתן מדברות,״ משיבה בזעקה
סבתא יזרעאלי ,״ומה עם אחינו בני-
ישראל מניו־יורק ומפילדלפיה ! מה יהיה
איתם !״
את חזון קבוץ הגלויות של הסבתא
מפסיק קולו של ג׳רי, הדורך את מקלו.
״דה ארמי איז קאמינג! דה הליקופטר!
גוד דאם ארמי!״
משה בן ה־ ,16 עוד אחד מחייליו הנוע זים
של כהנא, שברח מביתו לבוש מדי
צד,״ל — מעניין כיצד השיג אותם —
מכוון אל ההליקופטר את מוט הברזל

שבידו, ויורד, בו דה-דדדדה־דה קולני.
ההליקופטר נבהל כנראה מהאיומים והס תלק
מהאיזור.
בעוד אנחנו מדברים, והנה מגיע כבוד
הרב בכבודו ובעצמו. ממצמץ בעיניו, לוחץ
את ידי ומוסר דרישת־שלום לאורי אבנרי.
״כבוד הרב,״ אני פותחת. הרב קולט
את האירוניה בקולי, ואומר לי ״איזה
כבוד, הרי בכל פעם שכותבים את המילה
רב בהעולם הזה, אתם מוסיפים מרכאות.״
״מה יש בתוך הבונקר?״ אני שואלת .״מה
זה עניין שלך מה יש בו? בבוא היום
תדעי מה יש בו,״ הוא מפליט וממהר
להיכנס לבונקר הסודי. אחד מחיילי־השו־קולד
שלו דוחף אותו בישבן והרב מתחלק
פנימה. מתוך הבונקר נשמעים מילמולים
באנגלית.
ג׳רי, על הגג, החליף כעת את המקל
במוט ברזל .״טו סולדג׳רס און א ג׳יפ אר
קאמינג,״ הוא מדווח לשומר היושב בפתח
הבונקר, וקורא גמרא .״רוצה קומיקס?״
אני מציעה לו, והוא מביט עלי בתימהון.
זהו פיל מקליפורניה. הוא בא לכאן כדי
לעצור את הנסיגה מסיני, ולהילחם בחיי לים.

יישפך כאן דם,״ אומר בעברית
צעיר תימני עם כיפה על ראשו. איך
הוא התגלגל אל האמריקאים המטורפים
האלה? ״למדתי אנגלית בבית־הספר,״ הוא
מסביר. אכן, הסבר משכנע .״אני חייל
מילואים, ולא אשפוך דם של חייל צה״ל.״
״דם! דם יישפך פה! דם! יותר טוב
שימותו פה חיילים מאשר שכל עם ישראל
ימות במילחמה !״ מצווחת סבתא יזרעאלי.
הקדוש-ברוך-הוא מזמן לה לעת זיקנתה
ריגושים לא קטנים.
לידנו נמצאת רבקה שימעון מירושלים,

] * 111 אחתהמ ר ב -ל י ^
710 118111
בונקר. חיילי צה״ל מספרים כי בבונקר אוגרים אנשי ״הרב״ כתנא

מזון בילבד. אנשי כהנא טתרגזיס וטוענים שהחיילים אינם יודעים
מה נמצא בבונקר, כי מעולם לא ביקרו בו. על הבונקר וסביבתו
שומרים ״אנשיו של מאיר כהנא, רובם צעירים דוברי אנגלית.

אמה של התינוקת שצעקה ״אבא!״ בטל וויזיה
כשפינו אותה מחצר־אדר. שאלתי
אותה אם חשבה כיצד משפיע הדבר על
הילדה. רבקה, חברת גוש־אמונים, טוענת
שהילדים צריכים לעבור את החוויה על
בשרם .״אבל לא חלמתי שהחיילים ית נהגו
בפראות ׳שכזאת ״,היא מקוננת. האם
לא ידעה שיפנו אותה מחצר־אדר? ״כן,
ידעתי, אבל לא האמנתי, לא האמנתי.״
׳חוסר האמונה במציאות והאמונה
בקדוש־ברוך־הוא הם הפיתרון לכל הבעיות.
רבקה יודעת שעל ילדתה עברה
חודיה קשה, אך היא אינה מודאגת.
״הקדוש־ברוך־הוא יחזק אותנו,״ היא או מרת.
יצאנו
מהמוטל ונשמנו לרווחה. הם טו ענים
שזוהי ארץ־ישראל, אבל גילה הצלמת
ואני הרגשנו לגמרי לא בישראל
בתוך חבורת האמריקאים ותומכיהם, שכב שו
את המוטל.

ים של מ ק רי ס
בלב המידבר
נ חנו נו ס עו ת לעזה, למישפט של
י * אבי פרחן. ביית־המישפט הצבאי בעזה
ריק. מאוחר יותר אנחנו שומעות
ברדיו שהשופט האריך את מעצרו של
פרחן שלא בפניו. החבל מלא בסיפורים.
מספרים שדעתו של סרחן השתבשה עליו

חייל־מילואים יושב בכיכר של ימית, ב•
11 ) 1 1 1 1 1ן 1ה ה
מיסעדת אירופה הקטנה, ושותת קוקור

קולה. הרובים מונחים טל הריצפה. שלמה, בטל המיסעדה. ,הזמין רק ארגז קוקה־קולה אחד,

גרוטאות

וארגזי

עגבניות.

מעט, ושחייו נהרסו. חבר בתנועה ל עצירת
הנסיגה בסיני מבקש מאיתינו :
״עזבו את מישפהת פרחן. מצבם קשה
מאוד.״ במושב אוגדה מספר לנו חבר
אחר של התנועה לעצירת הנסיגה :״אנשים
פה השתגעו לגמרי. שניים אושפזו, שלו שה
ניסו לשים קץ לחייהם, ורק היום
שמעתי מה קרה לאבי פרחו.״
בדרך לעצמונה אנחנו אוספות את איציק
בולקא, חבר עצמונה, בן־דודה של הזמרת
אירית בולקא .״חבל עליה, היא תועה,
אבל יום אחד הקדוש־ברוך־הוא יפקח את
עיניה,״ הוא אומר. אנחנו משוחחים על
מזג־ד•,אווירי, ועל כך שהחבל ריק כי
מרבית חברי התנועה לעצירת הנסיגה
נסעו להפגנה. ברגע שהבין איציק ש אנחנו
עיתונאיות, קרה לו מה שקורה
כיום לכל תושב בחבל ימית — הוא הפך
פיתאום לנואם נלהב והירצה לפנינו על
אהבת ארץ־ישראל, קריעת ארץ־ישראל,
והקדוש-ברודהוא.
איציק מדבר, ועיניו הכחולות בוערות.
הוא ׳נמצא בעצמונה כבר שלוש ישנים.
הגיע ממושב דתי ליד נהלל, ברגע שאריק
שרון הצהיר על המיגדלים הפורחים. אנו
מנסות לשאול אותו כיצד חיים בתנאים
חלוציים. מעניינות אותנו במיוחד נערות
ישראל הכשרות. כיצד משתלבים החיים
העצמאיים עם החינוך הנוקשה שקיבלו
(המשך בעמוד )80

איציק בולקא, חבר התנחלות עצמונה, מראה בידו
על מה שנשאר מהתנחלות חצר־אדר — עריסות
,צה״ל, כדרכו, עשה עבודת׳ יסודית״ אמר.

״*וו ח׳ בצל
איו מי ם! יי
נסתם, ושמו את רפי גינת, מפיק
התוכנית והוגה הרעיון, על ה כוונת.
,.הפעם
איני יודע כיצד להתייחם
לאיומים האלה. ביום השבת ה אחרון
הגיע אלי טלפון מאחד,
שכינה עצמו, מפקד מיבצע ה חיסול׳
.הוא הודיע לי מפורשות
שאס לא אפסיק את המיבצע, הוא

{? ו מד ך! מביק
בן. זו־ 3 3של
..מר 3ום ק״,
המודה :״יש לי
ותו מדי סח

עומד לקרוע אותי ואת מישפחתי
לגזרים. אני משתדל להתעלם מן
הפחד. אפילו לא פניתי למישטרה.
אני מתנחם בעובדה שאף פעם לא
פגעו גורמי־פשע בעיתונאים, ואני
מאמין שגם בי לא יפגעו פיסית.״

״יש לנו

:מחנים די ב פי נ ה
גינת, הזולל בתיאבון רב כריך .״מקנאים בי כי אני
שלאגר. אני אדם שבכמה מלים יכול להפיל נזיפעל

ך ץ ייך הגיעו לסופם! אנח-
1 נו נרצח אותך! מי אתה
חושב שאתה, שתיקח על עצמך
להרוס את פרנסתם של הפורצים!
אנחנו נסמן על הפרצוף שלך את
מיספר תעודת הזהות שלך!״
ג! איומים טלפוניים בנוסח זה
מקבל בימים אלה מפיק ״כולבוטק״
רפי גינת. .
״זוהי הפעם הראשונה שאני
מקבל איומים והפחדות מגורמים
הקשורים בעולם הפשע. עד היום
היו האיומים אלי מצד גורמים
אינטרסנטיים שניסו למנוע שידור
מסויים. שמונה פעמים במשך
חודש אחד ריסקו לי את האוטו.
אחרי שידור הכתבה על גניבות
בתחנודדלק, הצמידה לי הטלוויזיה
שני שומרים עם עוזי..היום הגיעו
הדברים לידי מצב חמור יותר,
שבו מעורב העולם התחתון.״
האיומים על רפי ועל מישפחתו
התחדשות לפני שבועיים, מייד
אחרי שידור תוכנית כולבוטק,
שבה הכריזו מפיקיה, בשיתוף עם
מישטרודישראל וחברות־הביטוח,
על מיבצע סימון רכוש. הצופים
רכושט, ב־התבקשו
לסמן את
מיספר הזהות שלהם, כדי להקשות
על הפורצים לסחור ברכוש גנוב.
מטרת המיבצע היא להוריד את
עקומת הפשע במדינה.
הרעיון התקבל בברכה בקרב
אזרחי המדינה, אך לא אצל ה פורצים,
אשר החלו לחשוש לפר־

של עשרות מיליונים, לכן יש לי הרבה שונאים
מקרב אלה שנפגעו מכתבה כלשהי. בתחום המיקצועי
שונאים אותי כי הגעתי רחוק מאוד מהר מדי, גם
בטלוויזיה ישנס כאלה המחכים לכישלוני,״ הוא מוסיף.

נשי ,,כולבוטרן״ אוהבים
י * לא רק לדווח על חדשות, אלא
מעורבים בעשייתן. ידועים מיקרים
שבהם נסגרו מיפעלים בעיקבות
ביקורת שהוטחה עליהם במישדר,
ואנשים נעצרו. בהשפעת כנלבוטק
נחקקו חוקים חדשים בכנסת. חוק
פיקוח חתונות, חוק הגנת הצרכן,

ביטול ימי־הערך בבנקים. ד,ם היו
מן הגורמים העיקריים שהביאו
לפשיטת״רגל של מכוניות דלתא.
יש הטוענים שרפי גינת הוא
העיתונאי בעל הכוח הגדול ביותר
במדינה .״אני מודע היטב לעובדה,
שאם לא יהיה לנו כוח, לא נהיה
שווים שום דבר. אולם מגזימים
בכוח שמייחסים לנו. הציבור מתייחס
אלינו כמו אל מבקר המדינה,
כמו אל מישטרה ובית־מישפט.
״כולבוטק הפך מעין מילת קסם,״
אומר רפי.
״בחיים שלי לא השבתי שאגיע
בכלל אל המדיום הטלוויזיוני.
חשבתי להיות זמר. נולדתי בירו שלים,
וכשהייתי בן 3עברו הורי
לקדיית־טבעון.
1לחיפה ומשם
סיימתי את בית־הספר הריאלי ב חיפה,
ומשם המשכתי לאוניבר סיטה
ללימודי כלכלה ומדעי ה מדינה.

בזמן התחלתי לשיר. קיבלתי
תפקיד של זמר במחזמר שהפיק
גיורא גודיק_ המנוח, לחיי הסוסים
שהוציאו את עם ישראל מהבוץ.
אחר־כך שיהקתו בתפקיד התובע
בהצגה שלמה המלך ושלמי הסנדלר.
כשהסתיימה ההצגה הצטרפתי
ללהקת כרמון, ושהיתי איתה שנה
בניו־יורק. מכדמון עברתי ללהקה
אחרת, בשם הצברים, והסתובבתי
איתה באירופה.
״באירופה התלהב ממני האמרגן
של האבנים המתגלגלות והחתים
אותי כזמר עם תדמית של קאובוי.
הייתי אמור להופיע בשירי ה מערב
הפרוע בבגדים שחורים וב כובע
של קאובוי, כשלידי מפזזות.
שתי כושיות בתילבושת מינימום.״׳
יתכן שרפי היה הופך זמר מצ ליח,
אולם מילחמת יום־הכיפורים
קטעה את החלומות. בעיצומן של
החזרות הוא עזב הכל, חזר לארץ,
והצטרף לחוליית־בידור שהופיעה
לפני חיילים. עם סיום המילחמד,
הוא חישב להמשיך בקאריירה של
זמר, אולם המציאות טפחה על
פניו.
״אחרי המילחמה היה מצב ה־ ־
בידור בארץ בשיא השפל. באותה
תקופה נשאתי את אשתי הרא שונה,
דורית, והייתי חייב לפרנס
את הבית. בשירה לא היתד, עבודה
ולא כסף. הייתי מובטל, חיפשתי
עבודה, ועבדתי כשליח מיסלקה
של בנקים. הייתי קם בארבע
וחצי בבוקר, מעמיס שקים של
בנק המיזרחי נוסע מתל־אביב
לאשקלון, נתיבות, אופקים, קרית־גת,
באר־שבע, מחכה חמש שעות
וחוזר את אותו המסלול בחזרה.
במשך עשרה חודשים עשיתי יום*
יום את אותו מסלול מפרך. עברתי
120 אלף קילומטרים באותו זמן.״

מי קרה
במע לי ת

ילד טוב ירושלים י* 5ג
בחיפה .״כילד הייתי ביישן, רגיש ופגיע מאוד.״

! 1 1111117ן! ך | 1רפי עם אשתו השניה נא־
\ 11י 11 111 111 ווה, ובתו מנישואיו הראשונים,
נטהלי. בטלוויזיה הוא התחיל ככתב־ספורט.

.ל ום אהד ראה רפי מודעה
בעיתון, על קורם מטעם
רשות״השידור המכשיר כתבי־ספורט.
הוא נרשם לקורס, והש תתף
בו בד בבד עם עבודתו ב מסלקה
.״אלה היו ימים מטורפים״״
הוא נזכר .״כשהפכתי כתב־ספורט,
הייתי גומר את הטור היומי ב־מיסלקה,
רץ לצלם כתבות, עורך
אותן בלילה וחוזר לתל־אביב:
לקחת את השקים. היו ימים שלא
ישנתי כלל, עד שהטלוויזיה הצי עה
לי מישרה מלאה ככתב־ספורט,
תוך חצי שנה הפכתי לעורך
מבט־ספורט.״

״ההובי שלי1ה אוכל!־־

שני התחביביים העיקר 1ים של רפי הם
אוכל ומוסיקה. מימין רפי במיטבח,
מכין סלט לארוחה מישפחתית ומשמאל על הבימה בשעת הופעה כזמר , .יכולתי לעשות

ב־ ,1978 במישחקי הגביע העולמי
בכדורגל, היה צריך רפי
לנסוע לארגנטינה, כדי לשדר את

מישחקי״הגמר. הכל היה מוכן, עד
שבישיבת בוקר אחת קם אלכם
גילעדי, מנהל מחלקת־הספורט, ו קבע
שרפי לא ייסע. רפי, שחמתו
בערה בו להשחית, עזב את החדר
בטריקת־דלת, תוך הגשת התפט רות
מיידית, והלך להציע את עצמו
למחלקת״החדשות. אך כאן שוב
התערב המזל.
״עזבתי את החדר, נסעתי ב מעלית,
ובמיקרה היה באותה
מעלית גידעון לב־ארי, שהיה מפיק
כולבוטק. לא הכרתי את גידעון,
אולם שאלתי אותו כדרך אגב:
חסר לך כ תבו אני פנוי. גידעון
אמר לי: בוא איתי, וכך הפכתי
לכתב כולבוטק.
אילולא פגשתי את גידעון לב-
ארי במיקרה במעלית, לא הייתי
מגיע כולבוטק הדבר הכי טוב

שקרה לי בטלוויזיה זה, שלא נתנו
לי לנסוע לארגנטינה.
את עבודתו בכולבוטק התחיל
ברגל ימין, בסידרת כתבות טובות
על מצב השיניים בארץ, על המצב
באולמי החתונות, על מכוניות
דלתא. משם היתה הדרך קצרה
למישרת כתב בכיר.
לפני שנתיים וחצי, כשעזב
גידעון לב־ארי את הטלוויזיה ל טובת
ניהול הרדיו, הגיש רפי את
מועמדותו לתפקיד. היו שדאגו
להזהיר את המנהל, יוסף לפיד,
מפני ״הסוס הדוהר״ רפי גינת,
בטענה שהוא שאפתן וצעיר מדי
לתפקיד. אך לפיד החליט להפקיד
את המישרה בידיו של רפי,
״בהתחלה נבהלתי מהכוח הרב
שנפל לי בידיים, אבל מתרגלים
לכוח, כמו לכסף. לאלכס גילעדי
לא שכחתי את מה שהוא עשה לי.
הוצאתי ממנו את כל הכתבים ה מוכשרים
של מחלקת־הספורט.
כמו דני לבנשטיין, ירין קימור
ובני יערי, והעברתי אותם אלי
לכלבוטק.
״הגדולה של התוכנית היום היא
שהכתבים האלה הם אנשי טלווי זיה
ופילס, בניגוד לצוותים הקודמים
של התוכנית, שהיו אנשי
עיתונות ורדיו.״

קאריירה כזמר אם לא הייתי מגיע במיקרה לטלוויזיה,׳ אבל היום השירה לא מעניינת אותי.״
רפי, אשר למד באוניברסיטה כלכלה ומדעייהמדינה, השתתף כזמר־שחקן במחזמר שהפיק
גיורא גודי.ק ואף בהצגה שלמה המלך ושלמי הסנדלר. כן שהה שנה עם להקת כרמון בניו־יורק.

לרפי התחילו להגיע פניות מ-
מישרדי פירסום כדי שישאיל את
קולו לפירסומות למוצרים שונים,
תמורת הון־עתק .״אני אומנם זקוק
מאוד לכסף, אולם אסרתי גם על
עצמי, וגם על דניאל פאר, להש
תמש
בכוחנו למכירת מוצרים.
לדעתי זה אינו אתי. קיבלתי גם
הצעת־שוחד מבעל־מיפעל מסוים,
בסכום של שש ספרות, תמורת אי-
שידור כתבה. מובן ששידרתי את
הכתבה, והמיפעל נסגר.״

חברת תקליטים מסויימת ביקשה,
בימים אלה ממש, להוציא תקליט
שלו .״סירבתי, כי השירה לא
מעניינת אותי יותר. גם בבחירות
האחרונות חיזרו אחרי. הציעו
(המשך בעמוד )60
האיש הרע

ף* פי מודע לעובדה שהתד-
מית שלו היא של האיש הרע

של התוכנית .״אולי זה בגלל ה מראה
שלי — לעומת דניאל פאר,
שעליו מעולם לא איימו, לא הציעו
לו שוחד ולא פוצצו לו את האוטו.
את כל הדברים האלה עשו לי.״

,אני רגיש לביקורת

וקורא
כל מי־לה
הנכתבת עלי.״ רפי. בחברת בתו, צופה בעצמו

בטלוויזיה, ומבקר את הופעתו טל המסך בחומרה.
״חושבים שאני איש רע בגלל מראי החיצוני. האמת
ה״א שאני בדיוק ההיפך מן התדמית שהודבקה לי ״

באד איומים

יעקבשרת /אי שמתאדים

בימים אנליס
לא עם אחד ידע בתולדותיו תקופות אפלות, שנים אחוזות
תזזית ודיבוק שבמהלפן שלטו בו נמושות ומטורפים למיניהם,
ואולי יותר משמעניינת השאלה מנקודת־המבט של השליט היא
מעניינת מנקודת״המבט של הנשלט — כיצד קרה (ואם לא
׳איכפת לכם, כיצד קורה, ולא רק במקומות רחוקים מאוד
מאיתנו) ,שעם שלם מכופף גוו למיני שליטים שונים ומשונים,
ופשוט נושא אותם שנה אחר שנה ; כיצד עם שלם רוקד לפי
חלילו של שליט תועה ומתעה, שוגה בחלומות והזיות, מוליך
לניצחונות מדומים המתגלים לבסוף כתעתועים, כפי שחבורת בני״
אדם מרקדים בהנחיית מרקידן מיקצועי (לא מזמן חזיתי באתר־נופש
אי־שם בארץ כיצד מרקידן מיקצועי ״מפעיל״ בני־אדם
כרצונו במשך שעה ארוכה, תוך שהללו נשמעים לו בשימחה
ובאושר נוגע ללב ״כמו ילדים״ ,ואיכשהו זה הזכיר לי משהו
בסדר־גודל שונה לגמרי) ז
ומהו, לבסוף — אם יש לדבר סוף טוב — שקוטע את
התקופה האפלה הזאת בחיי עם שלם וכאילו מחזיר לו את
בינתו שנסתתרה !
שעם ישראל במדינת ישראל נתון זה מכבר בתקופת אפלה,
שקיצה אינו נראה באופק, אין לי ספק. אין לי ספק גם בכך,
שאיני יחיד שזו תחושתו העזה, וגם בכך שהחשים כך הינם
מיעוט מובהק בעם זה — ומכאן חריפות השאלה: איך יוצאים
מזה, ומה יקרה אם לא נצא מזה והאם יש ערובה בכלל
שנצא מזה !
לכל עם אפלתו ולכל עם מקדם־היכולת להתגבר עליה, ולו
ארעית, כעבור זמן. מהו מקדם זה אצלנו — והאם הוא קיים
בכללי מהו שיכול להסיר תבלול מעיני הרוב המשלים, אפילו
באושר ושביעות־רצון, עם מציאות אפלה — אולי איזה אסון
לאומי, כלכלי או צבאי ! ואם כך, כלום על המיעוט להתפלל
לאסון( הרי זו זוועה.
לצעוק י לא עוזר ! להטיף י מי משתכנע ! למרוד ו מי שמך !
לרדת ! לא פיתרון בשבילך ! להתכנס במגדל שן ! אז מ ה!
להתפלל לאסון מפכח ! האסון יכול להיות גם קיצך !
הוא שאמרנו — ימים אפלים.

^ פרש בלי ראש
הנני מתכבד לצרף בזה את תרומתי הדלה לתחרות הכל־ארצית
המתעצמת בהמצאת נושאים לחקירות ממלכתיות :
— תוקם מייד ועדת־חקירה ממלכתית לפי חוק זה או זה, על
מנת לדווח בתוך שבוע ימים לעם ישראל במדינה ישראל מי
רצח את השכל שלו.

^ העמית והצמית
מה קרה למאיר עמית — או שמא לא קרה לו כלום, ובעצם
תמיד היה כזה ! משום מה נוצר רושם בציבוריותנו המתקדמת,
שמאיר עמית, מי שהיה מפקד בכיר בצה״ל, ראש אמ״ן, ראש
המוסד, ראש ״כור״ ולימים מראשי ״ד״ש״ ,הינו בראש וראשונה
אדם כן, ומייד אחר־כך אדם חכם.
אז מה קרה למאיר עמית, כאשר הוא מתגלה באופן המאיר
אותו כרחוק מזה וגם מזה !
מאיר עמית, סמל הנכונות והחוכמה, כתב בימים אלה מאמר
ב״מעריב״ ושמו ״דו־שיח עם מוצטפה דודין 14.3.82 ואני
דווקא קראתי אותו, ומוכרח להודות ולהתוודות כי פשוט הייתי
מ״זו־עו־זע !
האיש הזה, אשר עמד בראש אמ״ן ובראש המוסד, יודע
היטב שההגדרה ״קוויזלינג״ — שהוא טוען כי מי שמחיל אותה
על ״מוצטפה דודין וחבריו״ חוטא לאמת ולתהליכים טבעיים —
אינה נקבעת על״ידי בני העם השליט לגבי פלוני״אלמוני בעם
הנשלט, אלא אך ורק על־ידי בני העם הנשלט כלפי אותו פלוני־אלמוני
מביניהם — או שמא אינו יודע( שטויות. הוא בוודאי
יודע. לא יכול להיות שהוא לא יודע. מה, הוא גם בור ועם
הארץ, בנוסף לכלי
לכן, לבוא היום ולהתפלפל אם ״מוצטפה דודין וחבריו״
הם קוויזלינגים או לא, משתפי־פעולה או לא הרי זה לעשות
ללעג ולקלס את הכבוד הבסיסי שחייב עם לרחוש לעם אחר, כבוש
או לא כבוש, נשלט או לא נשלט. מי שמך, מאיר עמית, לקבוע
מה טוב לעם אחר — שאני מסופק אם חרף תפקידיך הרמים
בעברך המזהיר אתה דובר את שפתו, מבין את תרבותו, משיג
את המנטאליות שלו (נדמה לך!)(
אתה לכל היותר ישראלי יפה, שרוצה להנציח צורה זו
או זו של שליטה בעם אחר חרף רצונו. בתור שכזה מותר
לך, אפילו בפומבי — אם אינך בוש כפי שאכן אינך בוש —
לדון בעיתון עברי כיצד להפריד״ולמשול בעם נשלט. עד כאן
זה בהחלט לגיטימי, אם גם מסליד דיו. אבל לקבוע לעם זה
שאתה שולט בו אך ורק בכוח הזרוע מי מנהיגיו האמיתיים
מבחינתו״הוא זה כבר קצת יותר מדי. וזה בוודאי לא ממידת
ווו

6 0 1

הכנות. שכן הכנות מצווה לומר: הפלסטינים האומללים האלה
לא יצאו מתחת ידינו אפילו יתהפך העולם, וכל השאלה אינה
אלא כיצד להנציח מצב זה בתמרונים ובתחבולות. אבל להתחסד
ולקבוע לעם אחר מיהו ״הרוב הדומם״ שלו ומה הוא רוצה
זו היפוכה של כנות.
אז עד כאן כנות. ואשר לחוכמה. נו, אני באמת מחפש אותה,
וכאשר אמצא אותה — אני משער שהיא חבויה במקום היחיד
בעולם שבו עקרון ההגדרה העצמית אינו ישים לעולם־ועד —
אני נשבע בשערותיו של אליהו הנביא, כי אחזירה לבעלה החוקי.

^ נו בבר!
בוקר בוקר ׳ממתין העולם על קצות הבהונות לרגע ששר־הביטחון
של ישראל, אריאל שרון, ייכנס למישרדו, ישאל מה
קרה במשך הלילה וייענה ב״שום דבר רציני״ — כדי לבטוח שגם
היום הזה יעבור בלא מילחמה.
בוקר בוקר. וזה נמשך כבר די הרבה זמן, כך שהמתח אינו
פג — הוא אפילו גובר והולך. ומכיוון שהמתח לא פג, כנגד כל
ומאמץ ישראלי לטפס על הקירות ולגרד איזה ״קאזוס בלי״,
ולו גם עלוב שבעלובים, כנגד כל איום ישראלי מחודש ש״אם
רק״ אי ״אנחנו לא נוכל שלא״ ,ו״יש גבול לסבלנות״ וכו׳
מאותתים לנו האמריקנים איתותים מובהקים שלא נעז, שנמציא
הוכחות שאנו שוחרי שלום, ואף מרחיקים־לכת עד כדי איום גלוי
בשיתוף פעולה אמריקני־סובייטי בלבנון נגד צבא ישראלי פולש.
שטויות, מה האמריקנים הללו מבינים! הרי הם עצמם יודו
לנו לאחר מעשה, כי הצלנו את לבנון מציפורני התמנון הסובייטי
בשביל העולם המערבי ! ומכיוון שהאמריקנים המטומטמים יודעים
היטב, כי כך אנו חושבים — ולכן אנו לא מתרשמים ביותר
מאזהרותיהם — המתח באמת גובר שבעתיים, ואפשר מאוד שיגיע
רגע שבו כבר כל הצדדים המעורבים בעניין פשוט ישתוקקו
לפרוץ המילחמה המאויימת, ובלבד שיושם קץ למתח הבלתי־פוסק,
והכל יידעו לפחות היכן הם עומדים. כמה זמן אפשר
להישאר במצב של כוף־עטישה !
מה שמחזיר אותנו אל שאלת השאלות: מילחמה מילחמה,
אבל בשביל מה ז
אם הכוונה לחסל את הפלסטינים שבלבנון פשוטו כמשמעו —
היש ערובה לכך שחיילי צה״ל הוכשרו דיים למשימות טבח גברים,
נשים, זקנים וטף (או שמא לפי התוכנית יעשו את המלאכה
הנוצרים ״שלנו״ בפיקוח יהודי כשר) 1אם הכוונה לחיסול חברי
האירגונים הפלסטיניים ללחימה בישראל — היש ביטחון שהם
לא יברחו כפי שברחו עד האחרון שבהם, כמעט, בימי ״מיבצע
ליטאני״ המהולל! אם הם יברחו — הירדוף אחריהם צה״ל
עד הררי חושך ! אם הם לא יברחו ויילחמו מילחמת נואשים
(שלא אחת היא תוצאה לאו־דווקא של כושר לחימה ורוח לחימה,
אלא פשוט רפלכס טיבעי של מי שנלכד בכיתור וחש כי עומדים
להשמידו) — האם ראש־הממשלה, שר־הביטחון והרמטכ״ל כבר
הכינו את נאומי ההספד שלהם על קברות חללי צה״ל, שלא
לדבר על פצועי צה״ל (בייחוד ברגליים, כפי שהבהיר מנחם בגין) !
אם הכוונה לא לטבוח בני־אדם, אלא רק להשמיד את
ה״תשתית״ הצבאית של האירגונים הפלסטיניים, לרבות כך וכך
קני תותחים וטנקים שכבר יש ברשותם, האם שקל מי ששקל
מה יהיה למחרת, כאשר הספקים יחדשו כבר למחרת את
השיספוק כבעבר — וביתר שאת !
אולי קשה לתבוע מממשלה שבתאית — אחוזת מיני דיבוקים
אנרגטיים, עלילת־דמיים, פסוודו־דתיים ומה־לא — להידרש
לשאלות קנטרניות שכאלה, אבל אם היו־יו הלבנוני שלנו יימשך
כפי שהוא נמשך, יגיע רגע שכל־העולם־נגדנו פשוט יתחנן לפני
בגין ואחשתרניו הכנועים שכבר יעשו את זה. פשוט אי אפשר
עוד לעמוד במתח — ויהיה מה שיהיה.

^ ש אילתות
* במה בדיוק חטאו הפרות הדרוזיות!
* מדוע ד״ר יוסף בורג מגרד נימוקים ״מדעיים״ נגד שעון
הקיץ, שעה שהכל יודעים היטב שמשום־מה הם משכנעים אך
ורק אנשים מסויימים מן המיגזר שנימוקים מדעיים אינם חשובים
וחיוניים בעיניו!
+מדוע שבתאי טבת לא כתב ספר על פיצוץ רגלי שקעה
וח׳לאף !
+האם לא הפסדנו בגולן את הדרוזים של הכרמל והגליל!
* כאשר רגן קרא ב״ידיעות אחרונות״ את הפסוק במאמרו
של זין שובל ״סטירת לחי אמריקאית 15.3.83 זו הפעם השניה
תוך מיספר חודשים שוגר לישראל מיסמך אמריקאי רשמי, שאת
תוכנו ובוודאי את סגנונו אפשר רק להגדיר כבלתי־מקובלים בין
ידידים ובעלי־ברית״ ,מה הוא הרגיש! בחילה /זעם /חרטה /
בוז /שעשוע /בושה /הפתעה /הלם (מחק את התחושה
היוצאת״דופן, וסדר את כל השאר לפי סולם ריכטר).
* האם הפרות הפלסטיניות בגדה וברצועה מתכוננות!

(המשך מעמוד )59
לי שתי הצעות מפתות, לרוץ
בשתי רשימות כמועמד לכנסת.
השתגעתי? הכוח שיש לחבר-
כנסת לא מגיע לרבע אחוז מה כוח
שיש לי. אז למד, לי לרוץ
לכנסת?״
רפי מודע היטב לעובדה שב־מישרה
כמו שלו, יש לו שונאים
רבים המחפשים אותו ומחכים ל נפילתו
.״מנהל הבנק שלי צילצל
אלי יום אחד, וסיפר לי שהתקשר
איתו אדם שהציע לו 100 אלף
לירות תמורת צ׳ק שלי שיחזור
ללא כיסוי. אותו אדם רצה את
הצ׳ק כדי לתבוע אותי למישפט
פלילי. הבנק שלי מכבד תמיד את
הצ׳קים שלי, כי הוא מודע לסכנה
שאני חשוף לה.״
גם בקרב חבריו לעבודה בטל וויזיה,
יש לו שונאים רבים, בעי קר
עיתונאים ותיקים שרצו להגיע
ולא הגיעו, ואילו הוא הצליח.
״חברי מחכים שאפול, מחכים לי
בפינה. כשהתוכנית לא כל־כך
מוצלחת, אני מרגיש את השימחה
לאיד. אם מתנהל מישפט נגד
כולבוטק, יש המקווים שאפול.
מקנאים בי, כי אני שלאגר.״

ביישן; יגיש
ורגשני
3פולכוטק״ מגיעות תלוע
נותגם מגורמים אינטרסנטיים,
כמו מיפעלים המעוניינים לחסל
מיפעל יריב. רפי טוען שכולבוטק
יודע להתמודד עם מיקרים באלה.
״כשמתקבלת אינפורמציה כזאת,
היא נבדקת בצורה היסודית ביו תר
גם על־ידי תחקירן, גם על-ידי
אישית, וגם על־ידי היועץ המש פטי
שלנו, נתן כהן. אם האינ פורמציה
מוכחת כנכונה, אנחנו
משדרים.
״מקור האינפורמציה העיקרי של
התוכנית הוא עמך ישראל. כולבוטק
מקבל כ־ 500 מיכתבי־תלונה ביום.
רק אחוז אחד מגיע לשידור, אך
כל מיכבת זוכה בתשובה. אנחנו
יוזמים את הכתבות הגדולות ואת
התחקירים — כמו מיבצע חפיף
ומיבצע כיבוי האורות.״
רפי מודאג מן העובדה שכל
קוריוז משעשע המתפרסם בתוכנית
זוכה ביחס רציני ביותר מצד ה קהל
.״יום אחד ניסה דניאל פאר
לסיים את התוכנית בבדיחה, ו הראה
קופסה של בורקס שמצד
אחד היה כתוב עליה, בורקס
גבינה׳ ,ומצד שגי היה כתוב
,מכיל יבשר׳ וליד זה נכתב, כשר
לפסח׳ .כשנפתחה הקופסה, לא
נמצא בה לא בשר ולא גבינה.
הקופסה היתד, ריקה. דניאל פאר
סיפר את העניין כבדיחה. למחרת
באו אלינו בעלי מיפעל הבורקס
בטרוניה, שהמשאיות שיצאו ב בוקר
לחלק את הבורקס חזרו
חזרה למיפעל, כשכל הארץ צוחקת
עליהם. הנה, רצינו להצחיק וגרמנו
נזק.״
רפי טוען שבניגוד לתדמיתו
הוא ביישן, רגשני מאוד, ורגיש
באופן מיוחד לביקורת. הוא מת רחק
מחיי־זוהר, ואת שעותיו ה פנויות
הוא מבלה בחברת אשתו
השניה, גאווה, או עם חבריו ב־מיסעדה.

מטרת התוכנית בעלת ה צפייה
הגבוהה ביותר בטלוויזיה,
הוא אומר :״נוסף לחשיבות הרבה
שבגילוי שחיתויות, מה שמעניין
אותי הוא העניין המיקצועי. אני
מפיק טלוויזיה ועיתונאי, ומטרתי
היא שמחצית השעה שיש לי בשבוע,
תהיה הצגה שתרתק אנ שים.
מכיוון שמדובר פה בנושא
צרכנות, שאינו נושא מלהיב ב מיוחד,
על התוכנית להיות חריפה
ועם שיניים. אני מוניתי כמפיק,
לא כמחנך, אבל מדאיג אותי, ש בכמה
מילים אני יכול להפיל
מיפעל של עשרות מיליונים״.

נירה גל 1

העולם הזה 2325

שי הי ה ט ^י ם

לאג דז ל ^ ד

ש י ־ ד ל לו

עויקיה*;־7־07

/ 77שדל /ילז

7ל*/7 7טן מד׳

עול 7 £ 3ד 7ח <7 -

לא למען הכסף -בי אם למען ההנאה בלבד

די ר קו תי אל שרעב
1ע ד 51ז , 3י 1ר1

אל הבעיה
את נוי האהבה
רואים את הנאהבים והנעימים שבתמו נה:
מראה יפה, בלי ספק. יודעים מה
התוצאה? גורים, כן, גורים. זה לא רק
דבר טבעי בהחלט, ולא רק דבר משמח

ויפה מאין כמוהו, אך זה יכול להיות גם
דבר עצוב ועגום בהחלט. עובדה: ישנה
היום בישראל בעייה של עודף גורים. טורי
העיתונים מלאים במודעות על מכירת
גורים. זה במיקרה הטוב. במיקרה הפחות
טוב מחפשים בעלי־גורים דרכים שונות
להיפטר מהם, ולפעמים לא מתאמצים כל
כך ומפקירים אותם. וכך קורה שישנם
גורים רבים המשוטטים אנה ואנה כיתומים
לא רצויים, נתונים לרחמיהם של העוברים
ושבים ולעתים להתאכרות של סוטים או
למכונת החיסול הציבורית.
זו אינה שיטה.
אתה אחראי לכלבך — הייה בן־אדם גם
לגבי צאצאיו. אתה יכול לגשת ביום שבת
לגני התערוכה ושם להציע את גוריו
למכירה או למסירה. אבל גם זה, לא בלי
ראש! אל תמסור אותם בלי תשלום. אינך
עושה בכו חסד לאיש. הנדיבות אינה
משתלמת כשמדובר בבעלי־חיים. אם נתת
אותו חינם אין כסף לא יעריכו אותו בביתו
החדש. לפעמים קורה שילד לוקח אותו,
ולפעמים בלי רשות מהוריו, הוא מביא
את הגור הביתה ואחרי שקיבל מנה מהוריו
משלח אותו בחזרה לרחוב. או בפעמים
אחרות ישנם ילדים הנוטלים את הגורים
בהתלהבות של רגע, כשמתחשק להם לשחק
קצת, ואז, כשחולף מצב־הרוח מועבר העול
אל ההורים, שלא תמיד מוכנים, לקבל
עליהם את התפקיד או את האחריות, ואז
מוצא את עצמו הגור באותו מצב שהתחיל
בו — לא רצוי.

ישנם כמה מאפיינים לאספני בולים, ואחד מהם היא יצר
ההשקעה. אין כמעט אדם המקדיש את חייו ואת עיתות הפנאי
שלו לבולים. ,שאינו חדור בהכרה כי ״ביום אחד יהיה האוסף
הזה שווה הרבה.״
ואמנם, אוספי בולים הם השקעה לא מבוטלת, משהו הדומה
לאוסף מטבעות או עתיקות המוערכים בהון עתק.
לא כן אוסף הבולים של אליהו כרמל מרמת גן, המטפח אותו

במקביל לכלבה מגזע דני-ענק, העונה לשם ״לולו״ .כחמישים
שנה הוא שוקד על אוסף־בולים נדיר ביופיו, בולים של חיות
מהעולם כולו. המעניין באוסף חריג זה היא העובדה שלכל מדינה
חיות האופייניות לה, שאותן היא מציגה על בוליה. הרביעייה
המצולמת כאן, מפארגוואי, מביאה רביעיית כלבים יפה ביותר.
ישנם בין בוליו של כרמל גם אוספים בנושאים הממוקדים בחיות,
כמו הכלב לעזרת העיוור, הכלב לעזרת הדוור, או הצלת כלבים
על־ידי אגודות שונות. מי רוצה להחליף.

כשאתה מאניש
אותו, הוא
מעניש אותך
שחקן הטניס שאימן את הכלב שבתמונה
היה בוודאי גאה מאוד ברגע שבו הפך
כלבו לקולט־כדורים מיומן. אבל מה היה
קורה אילו פקד עליו לעשות כן עם עגב ניות
— והכלב היה מחטיא את המטרה
ומביא בפיו משהו אחר? או אז בוודאי
היה מגנה אותו וחושב — איזה טמבל !
פגי פרודן כותבת על כך כמה דברים
מעניינים ביותר, באותו נושא שחביב עלינו
כל כך ,״האנשה״ ,שמסביר הרבה טעויות
בתופעות שבני-אדם משליכים מעצמם ומדביקים
לכלביהם.
וכך מתארת פרודן את התופעה שהיא
מכנה בשם ״מבוכה באימון״.
• 1אדם שולח את כלבו להביא מיש-
קולת המדיפה ריח. הכלב אומן להביא
מישקולות ולכן הוא הולך ומביא מישקולת
כלשהי. אך זו אינה המישקולת שאליה
התכוון האדם. האדם אינו מרוצה, טופח
על ראשו של הכלב ושולח אותו בחזרה.
באימונים קודמים למד הכלב לקבל את
הטפיחה ולחזור לעבודה. הוא עושה מה
שהוא חושב שהאיש רוצה שיעשה — צא,
מצא מישקולת, הבא אותה, חטוף טפיחה
על הראש, צא ...וחוזר חלילה. האם הכלב
שוטה? האם הוא עושה דווקא? האם הוא
עקשן? לאו דווקא.
י• אדם שולח את כלבו החוצה להביא
פריט בעל ריח. הכלב הולך ומביא את
הפריט הלא־נכון. האדם צורח :״לא !״
הכלב מפסיק, עומד ליד החפץ וממתין
לפקודה נוספת. שוטה? דווקאי? עקשן?
אבל הלא האיש אמר לו להפסיק! מה
רוצים מן הכלב המבין והמציית לפקודה
״לא״? הכלב אינו מבין שישנו פריט
מסויים. לכן, הוא אינו מביא אף חפץ.
זוהי דרך מחשבתו של כלב, לא של בן-
אדם.
9אשה עוזבת את כלבה, מורה לו ״לא
גם אם לא נעים להודות בכך, דבר
שמשלמים עבורו — מעריכים אותו, ולגבי
חיות־מחמד זהו כלל בל יעבור.
ואתה, שקיבלת את הגור, אל תתרגש
מקשיי הקליטה שלו. טוב שתדע כי ב־14
הימים הראשונים לשהותו בביתך תעברו
שניכם תקופת הסתגלות. יש מה שנקרא
״התקופה הרטובה״ ,כשהוא מרטיב את
הבית ואת חדר המדרגות — זה עובר.
העיקר — וזה יקל על הגור ועל המישפחה
המאמצת גם יחד — לבקר.בהקדם במיר-
פאר. לחיות־בית, לקבל ייעוץ, חיסונים
והדרכה בכל הנושאים הרפואיים והאמג־תיים
גם יחד. בדיוק כמו שעושים עם
תינוק. וכי מה הוא גור אם לא תינוק?

לזוז״ .מתרחקת ופונה חזרה ורואה כי
הכלב בעקבותיה. היא מתכעסת וצועקת
״לא״ .היא נרגזת כי הכלב הפר את הור אותיה.
איך לדעתך על הכלב להבין זאת?
הוא ספג את הצעקה בזמן שהתקדם. הוא,
אם כן, סובל מבילבול כתוצאה מההאנשה
שלה.
הכלב אינו מבין משמעויות מפולפלות.
הוא אינו מבין את התפיסה של ״לפעמים״,
״אולי״ ,״אפשר״ ,״אחר כך״ ,״מדי פעם״.
איך הוא יכול להבין אם ה״לא״ מביע
״אל תבוא עד שאקרא לך״ או ״אל תביא
את המישקולת הזאת, תביא אחרת״ .בנוסף
לכך, איך הוא מסוגל לקלוט את אלה
תוך כדי חבטות בראשו.
כל שלושת האנשים שבדוגמות אלה

סובלים מן המחלה הקשה ששמה ״האנשה״.
הם מנסים להכניס הליכי חשיבה אנושיים
למוחות כלביהם. הם סבורים שהכלב חושב
במוחו ומסיק מסקנות. אבל כלבים חושבים
כמו כלבים. אין זאת אומרת שהליכי ה חשיבה
שלהם ביחס אלינו עדיפים או
נחותים. הם פשוט שונים לחלוטין. וטוב
אם נכיר בהם ונבין אותם.
הליכי חשיבה של כלב הם פשוטים, ישי רים,
כנים, חיוביים ורגעיים. להגיע להבנת
הכלב, יכול להיות קל וזה אכן כך, קל —
אך לבן סוגו, כלומר, לכלב אחר. אנו
מסבכים הכל על-ידי הנסיון שלנו לעשות
מכלב מה שהוא אייננו ומה שלעולם לא
יהיה, גם אם נאמנו בכל דרך דמיונית
שהיא.

במדינה
מי שטרה
שד־חות עול א דנ הי ם
יוסי בך דויד, שנחשד
במעשה מנדנה בכסיה,
מתאר את 55 הימיב
שאותם ביזה במעצר.
בבקשת־המעצר של המישטרה
הצטייר זזגרפיקאי יוסי בן־דויד
מיפו כמטורף מין. הוא נחשד
בסידרת השפלות מיניות שערך
לחברתו הדתיה, שצילם אותה ב עירום
ואיים עליה שאם היא תע זוב
אותו, הוא יפרסם את תמונו תיה
ברבים.
לפני שנעצר, תיאר בן־דויד
בגילוי-לב את מערכת היחסים
שהיתר, לו עם חברתו (העולם
הזה )2314 והכחיש אז בתוקף
את טינות המישטרה נגדו.

שליחי־אלוהים ודיקטטד־

״הופ״ ־־גוזל להדחת כלים
ולצימוי כללי.
על ב פי ס ח מרי ם פעילי שטח
מכיל גליצרין למגנת עור וזידים
ריכוז 240/0חומר פעיל,
בתוספת אלכוהול להמסת שומנים
ולהברקת כלים.
״הופ״ — להדחת בלים, לניקוי
והכרקת כלי בסף. וזכוכית.
מכיל 600 סמ״ק

דים. לפני ימים אחדים שוחרר
בן־דויד מבית־המעצר באבו-כביר,
אחרי שהיה עצור 55 יום. הוא
הורשע בתקיפה בלבד. השופט
הסתפק בתקופת המעצר עד למ תן
פסק־הדין, והוסיף עליה מא סר
על־תנאי של שנה וחצי למ שך
שלוש שנים.
סיפר בן־דזיד: אחרי שהם־
גרתי את עצמי באמצעות עורך-
הדין אמנון זכרוני, התחילו לח קור
אותי במרחב. השוטרים הו רידו
לי את הכיפה מהראש, ב טענה
שהם שליחים של אלוהים.
הם משכו לי כל הזמן באוזניים,
נתנו לי טפיחות חזקות בגב ו ביקשו
שאומר להם ״את האמת״.
אך כשראו שאין לי במה להודות,
הניחו לי.
העצירים באבו־כביר עודדו או תי,
ואמרו שהם לא מאמינים
למישטרה, וזה קצת עודד אותי.
התנאים בבית־המעצר היו נור אים.
קיוויתי שישחררו אותי אח רי
עשרה ימים, אך המישטרה
ביקשה הארכת־מעצר, ואחר־כך
מעצר עד תום ההליכים המישם־
טיים.
לא ידעתי מתי זה ייגמר. האו כל
היה נורא. נותנים שם גבינה
מעורבת בלבן ובמקרונים. ה שמיכות
שהם נותנים מלוכלכות
ומלאות אבק. אין שם מים חמים,
ומה שהכי הרגיז אותי, זה יחסם
לדתיים. אני חובש כיפה, ולמ רות
זאת הייתי צריך להתהנן
שיפתחו לי את בית־הכנסת ויתנו
לי להתפלל עשר דקות.
השוטרים שם כל הזמן אמרו
שהם דיקטטורים, אז מה עוד אפשר
לדרוש מהם?

מבז ת ד 113ת 0ל!ד
צעיר ערבי הוכה עד-ידי
שוטר, וכשביקש זהתדוגן
הוסבר לו שיוכה שוב.
אילו ידע עבד־אל־רחמן בראנ־סי
26 איך יסתיים הבילוי שלו
בתל־אביב ביום השישי האחרון
של חודש פברואר, ספק אם היה
מטריח עצמו מטייבה שבמשולש
לעיר הגדולה.

סיפר רחמן:
אחרי שביליתי בעיר, הלכתי
לאכול במסעדה באבא. זה היה
ב 4.00-לפנות בוקר. ישבה שם
בחורה — אני חושב מסוממת —
התחלתי לדבר איתר, ואז׳ ניגש
אלי מישהו, הראה לי תעודה ומ שך
אותי החוצה והתחיל להכות
אותי בראש ואחר־כך בבטן, כש כל
הפועלים של המיסעדה עומדים
ומסתכלים.
נפלתי לריצפה, והוא התחיל
לדרוך עלי. אמרתי לו שעשו לי
ניתוח בראש. אך הוא דיוקא המ

שיך
להכות אותי בראש. קיבל תי
סחרחורת ונפלתי עוד פעם,
ואז הוא הכנים אותי ל&יסעדה.
הוא ביקש מבעל המקום להתקשר
למישהו, וכשלא מצאו אותי, שוב
הוציא אותי החוצה ושאל אותי
איפה אני ישן. אמרתי לו שאני
ישן במלון נווה יס, ואז הוא הח זיר
לי את תעודת־הזהות שלקח
ממני ואמר לי ללכת לישון.
אמרתי שאני רוצה ללכת איתו
לתחנת־מישטרה, ושאני רוצה ל התלונן
עליו. אז הוא אמר לי
שיעצור אותי. אמרתי שאני לא
מוותר, והוא חזר למיסעדה והת קשר.
אז בא קצין ברכב מישט־רה
ודיבר עם זה שהרביץ לי.
הקצין בא אלי והחזיק ביד מקל,
שהנהג שלו מצא ברחוב. הוא אמר
לי :״לא תזכה לעשות את זה,
ולא ניתן לך הזדמנות לזה. ניקח
אותך לים ושם נשבור לך את
הראש. אני מציע לך שתלך לישת.״

ויתרתי, ואז הם לקחו אותי
למרחב הירקון. שם, בחנייה, הת חילו
לשכנע אותי שאלך לישון,
ושלא אגיש תלונה, מפני שבכל
פעם שיראו אותי יעצרו אותי.

מוכה בראנסי
יותר טוב ללכת לי׳שון
אמרתי להם שאני לא מרגיש טוב,
וקיבלתי מכות בראש. לפני שבע
שנים היתד, לי תאונת־דרכים והיה
לי זעזוע-מוח. עברתי שני ניתוחים
בראש. עד היום יש לי 65
אחוז נכות.
הם לקחו אותי לבית ־חולים
הדסה והרופא שבדק אותי אמר
להם שיקחו אותי מיד לבית-חו־לים
איכילוב. אז הקצין לקח אותו
לצד ודיבר איתו, ואחר־כך הם
לקחו אותי, ובמקום להוריד אותי
בבית־חולים הורידו אותי ליד מלון
מגדל דויד ואמרו לי שיותר טוב
בשבילי ללכת לישון. הם סירבו
לתת לי פרטים, וכשיצאתי מהאוטו
הספקתי לרשום את מיספרו:
מ־.2618
לקחתי מונית וחזרתי להדסה.
הרופא סירב לומר לי את שמו,
גם אחרי שסיפרתי לו שהם לא
לקחו אותי לאיכילוב. הוא אמר
שאני יכול ללכת לשם בלי פתק.
כשבאתי לשם, הם התקשרו להדסה
ואז עשו לי צילומים ירצו
לאשפז אותי. אחרי שאמרתי להם
שאני חוזר לנוח בכפר, הם נתנו
לי הוראה, שאם יהיו לי כאבים
או בחילות שאגש מיד לבית־הו־לים.

כאן

דבריו של בראגסי.

הצעיר, פקיד אצל אחיו -סוחר
בשוק הסיטונאי בתל-אביב —
לא הסתפק בכך. הוא הגיש תלונה
במישטרה על התנהגות השוטרים
כלפיו. כששאל העולם הזה את
דובר מישטרת תל־אביב מהן מס קנות
החקירה של הקצין הבודק,
הוסבר שהחומר עדיין בבדיקה ו תשובה
תימסר אך ורק למתלונן.
העולם הזה 2325

תשחקו אשר צדפת׳ מספד על ההתמוטטות שר ״תיאטרון המדרגות
שבבעלותו, התמוטטות ת״ הנשואין שלו, הסבל הרב העובר
על שחקו ומאיים שאם לא יע 1דו לו -יעבור ל גרמניה
המצב בנית היה סשה.
גדלת במוסדות. התחננתי
בישיבה. אמ״צאה ונכנסה
לבתי־חוייס. ואבי לא עבד.
היה מצב סוציאלי מאוד
השוה, ונאלצתי לשאת
נעול פרנסת המישפהה

בטחתי בבן־אדם, בחבר,
והוא עשה מישגים
כלנל״ס אדירים, שאכלו
את בל הנספים שלי.
להיות שחסו בלי נ סו
בגילי 1 ,ה פתנו

אפוצץ, אאבק עד ג!ם ל,
לא אזיין בשביל תפקיד
ולא אזד״ו בשביל תפקיד,
ולעולם לא אתהנו לקהל

אני ואשת!מצאים בהליכי
גירושי! .אני י א רוצה
לתפוס אוהו! בצערה
ולעשות עניין מהדברים
המרושעים שאמות עלי

השתקן הוא אדם
אבסורדי, הזוי בין הפקיד
לתפקיד, ננ ל שהוא
חושו את עצמו, הוא
טוב יותר בתפקיד. זה
דורש מתות נפשיים

התיאסדון נפל. נסעתי
למינכן כדי ללהק את
..מושנת־העונשיו״ שאני
עומד לב״ס שת,
ונשחזרת אהד׳ שלושה
שבועות גיליתי מפולת

^ שר צרפתי הוא אדם קשה. שחקן
קשה. אדם היוצר רושם שלא הכל
בא לו בקלות. אני מכירה אותו כגר
תרבה שנים. בתקופה מסויימת יצא לי
לעבוד איתו לא מעט• אשר צרפתי היה
תמיד פרפקציוניסט. עובד על תפקיד
מהתחלה עד הסוף, בלי פשרות, בלי
ויתורים ובמלוא הרצינות.
הוא נחשב כאדם שלא כדאי להסתבך
אתו. איש קשה, ממעט לצחוק, תמיד

וגווני!

נושא על כתפיו הרחבות מין משא.
הוא חיכה שנים רבות, עד שזכה
בהכרה כשחקן מהמדרגה הראשונה. הוא
גילם תפקידים בלתי נשכחים ב״מטמור-
פוזה״ ,ב״קאספר״ ,ב״אגממנון״ ב״ג׳ונגל
הכרך״ ,ב״מושבת העונשין״ וכעת ב-
״ווצק״ .הוא זכה בפרס ״ורד הכסף״
כשחקן השנה בתיאטרון .״העולם הזה״
בחר בו בשנה שעברה כאיש״השנה בתיאטרון.
הוא שיחק בתפקידים ראשיים

בסרטים רבים, ביניהם ״מלכת ה כביש״
,״קשר האורניום״ ,״הפריצה הגדולה״
.בימים אלה ממש הוא חתם על
חוזה עם מנחם גולן. הוא עומד לגלם
את התפקיד הראשי בסירטו של יואל
זילברג ,״יולנדה״ — תפקיד שיועד בתחילה
ליהורם גאון.
במשך שנים הוא נאבק במימסד התיאטרלי,
עד שזכה להברה, אז, בשיא ההצלחה,
פרש והקים את ״תיאטרון ה
מדרגות״
.התיאטרון סימל מיפנה ב-
חיי-חתרבות בארץ. צרפתי העלה בו הצגות
חדשניות .,וזבה ברוב המיקרים, ב-
שיבחי הביקורת. במיסגרת זו ניסה כוחו
גם בבימוי, ונחשב במשך תקופה מסו״
יימת להצלחה. ביחד עם שותפו, יצחק
בפרי, הוא עמד להקים במקום מרכז
תרבותי. המיסעדח של התיאטרון זכתה
להצלחה, והוא רצח לפתוח שם מועדון־
לילה ופאב.

״אני צועק במקנס דהו״ביץ !״ י
(המשך מעמוד )67
אך בימים האחרונים נפוצו שמועות,
כאילו עומד ״תיאטרון המדרגות״ לפני
סגירה. אשר צרפתי, אמרו, אכל אותה.
מנהלו האדמיניסטרטיבי ברח כל עוד
נפשו בו, והשאיר אותו עם חובות אדי רים.
הוא נאלץ להפסיק את אחת ה הצגות•
השחקנים שנשאיס בתיאטרון
עברו למשכורות־רעב, והנושים החלו מתדפקים
על דלתותיו.
אשר צרפתי מאיים, שאם לא יהיה מי
שיושיט לו יד לעזרה, הוא יעזוב את
הארץ ויעבור לגרמניה, שם הוא עומד
לביים את ״מושבת העונשין״.
צרפתי עלה לאחרונה לכותרות גם
ביגלל סיבה לא כל כך אמנותית. בד
בבד עם התמוטטות התיאטרון שלו התמוטטו
חיי-המישפחה שלו. נישואיו עם
מלי צרפתי, עלו על שירטון. מלי תבעה
אותו לדין, והטיחה בו האשמות כבדות.
בין היתר טענה כי הוא שיכור ואלים.
למרות הסכמתו לדבר על חייו הפרטיים,
הרי שכששאלתי אותו, במהלך הראיון,
שאלות הנוגעות לחיי הנישואין שלו,
הוא סירב לענות.
צרפתי הקשוח והנועז, השחקן הישראלי
הראשון שהעז להופיע בעירום מלא
על בימת התיאטרון (אם נוציא מכלל
חשבון את שחקני המחזמר ״שיער״ ו-
״קפוץ״ שהיו ברובם צעירים לא מיקצו־עיים)
,התגלה כאדם טגור ביותר, אדם
שכשנוגעים בנקודות כואבות במיוחד בחייו,
נסגר כמו שבלול.
צרפתי הגיע אל ההצלחה בדרך ה קשה.
היתה לו ילדות קשה בקריית-
אונו, ובחרות נוקשה בצי־הסוחר הישראלי.
על הבימה הוא חושף את פצעיו
וכאביו• הוא אינו מתפשר ואינו מוותר.
הוא הסתלק וסולק מתיאטראות ממוסדים.
פעם, כאשר הפריח נאד על הבימה,
ופעם כשכינה את שימעון פינקל הוותיק
״מוכר דגים״ .הוא אינו מהסס לומר
את אשר על ליבו, ומייחס חשיבות עליונה
לשמירה על כבודו.

• שלושה שבועות?
הייתי תמים. רציתי רק לעשות דברים.
אפילו לא נגעתי בקופה שלי. אף פעם
לא ידעתי מה מצב הכספים בתיאטרון,
וכעת אין מה לעשות. אין עם מי לדבר.

• הגשת תלונה כמישטרה?

לא, אין ממי להוציא את הכסף. אין
ממה. זה אבוד. העניין הכי עגום הוא
שהסתבכתי בהצטברות של חובות שלא
הייתי מודע להם. נעשו מישגים מתוך חוסר
ידע מובהק. זה דבר נורא, סמכתי עליו
בעיניים עצומות.

• כיצד גילית את מה שאתה
מכנה ״מפולת״?

איש־עסקים, חבר. סיפרתי לו על מצבי
הקשה. פיתאום נחת עלי מטר של צ׳קים
דחויים. לא ידעתי מה לעשות. עיני חשכו.
הייתי באמצע חזרות על ווצק. פניתי אל
החבר והוא עזר לי נורא. הוא התחיל
לפקח, להבריא, לייעץ, להכניס סדר.

• בהתנדבות?

חן בעיניו, והוא רכש את הבניין
ממוקם היום התיאטרון. עבדנו כמה
שים בשותפות. אני טיפוס מסויים
טיפוס מסויים. הכיוון שלו קצת
משלי...
שבו חוד והוא
שונה

הוא מרובע ז

לא מרובע, אבל היו לנו התנגשויות על
רקע כלכלי. היום אני חושב שהוא צודק.
כך נשארתי לבד והתיאטרון הוא שלי.

• כשפגשתי אותך לפגי חצי
שנה, נשמעת לי אופטימי מאוד —

רוצה להבין בזה ולא יכול. ואז הכל נפל,
הכל נגמר.

• מה נפל?

התיאטרון.

• פתאום, ללא סיכה?

הזמינו אותי לסטודיו־תיאטר במינכן, כדי
לביים את מושבת העונשין. נסעתי לשם
לשלושה שבועות כדי ללהק את המחזה.
כשחזרתי מצאתי מפולת.

• איך זה קדה?

קשה לי לפרט. זה כואב מאוד. אני לא

הייתי בסטוץ של התפקיד. לא חשבת, על
מבוכה. עבדתי לפי אינסטינקטים, פיתאום
מצאתי את עצמי עירום על הבמה

• כיצד נולד הרעיון?

התקשר אלי איש־עסקים בשם יצחק
כפרי. סיפרתי לו על הרעיון, הדבר מצא־

• כמה הצגות מעלה ״תיאטרון
המדרגות״ ?

מושבת העונשין, שעדיין רצה, ווצק,
ונאלצתי להקפיא הצג ;.בשם סרסור להמונים,
שמפסידה כסף למרות שהביקורת
גמרה עליה את ההלל.

• טוענים נגדך של׳מרות שאתה
שחקן כעצמך, ולמרות שבמשך
שנים ארובות היית ״תפרן״ ,אתה
משלם משכורות גרועות לשחקנים
שלך.
השחקנים, לצערי הרב, מקבלים משכו רת
עלובה. פניתי אליהם וביקשתי מהם
לעזור לי בגלל המצב הרע. הם מרוויחים
כעת 250 שקל להצגה.

• במה הרוויחו קודם?

500 שקל.

• וכחזרות?

2000 שקל לתקופת החזרות.

• מדוע כעצם הקמת את ״תיאטרון
המדרגות״?
רציתי לעשות דברים אחרת .׳אני ׳טיפוס
האוהב לעשות את מה שהוא רוצה, וחשבתי
שאם אעשה את זה לבד, אצליח לעקוף
מנגנונים. אצליח לעקוף השפעות שלא
נוגעות לעניין העבודה. אצליח לעקוף
פקידים, לחצים על ליהוק, לחצים על
חומר. אצליח לעשות דברים בלי פשרות.
זה נכון שעזבתי את -התיאטרון הממוסד
בתקופה הכי מצליחה שלי, אבל הרגשתי
שאני מוכרח ללכת בדרך שבה אני מאמין.

כן, וכיום המצב הוא הרבה
הוא שולט בעניין. כעת יש
מנהל אדמיניסטרטיבי ומזכירה
מצב יותר טוב. אבל עדיין
לשלם על התקופה ההיא.

יותר נכון. לתיאטרון חדשה. ה לא
גמרתי

סיפרת לי על התיאטרון ועל התוכניות
להפוך את הבניין בולו,
על ארבע קומותיו, למעין מרכז
תרכותי. מה קרה לתוכניות האלה?

רוצה
לדבר על זה. כל הביטחונות, כל
הכספים שהרווחתי בתיאטרון חיפה ובסרטים
הלכו. הפסדתי את כל הכסף שהיה
לי בעולם. הכל הלך.

אני, כמו כל המשוגעים לדבר, קצת
נאיבי. אז אכלתי אותה קצת.

לא רוצה לדבר על זה. זה קשור לחב רות.
זה מכאיב.

• כאיזה אופן?
לקחתי על עצמי יותר מדי: גם לנהל
אמנותית, גם לביים, גם לשחק, וגם התערבתי
בכל הנושא הכלכלי של המקום.
ואני בור בכל מה שנוגע לכלכלה. אני

• איך הלך?

• ככל זאת...
בטחתי בבן־אדם מסויים, בחבר

מה שמו?

לא חשוב. הוא עשה מישגים-כלכליים
אדירים, שאכלו את כל הביטחונות.

• אינך מרגיש לא נוח כשאתה
משלם להם משבורות־רעב?
אמרתי לך, פניתי אליהם, הסברתי להם
כי מצב התיאטרון ממש בשפל. הצעתי
לסגור את התיאטרון. התיאטרון לא מרוויח,
ובן-אדם משלם כמה שהוא יכול. אני
לעצמי לא שילמתי משכורת כבר חצי
שנה. אמן כמו יגאל תומרקין תרם את
התפאורה, מוסיקאי כמו אריק שפירא תורם
את עבודתו, פרופסור דן מירון תרם את
התרגום של ווצק. אין לי כסף לשלם.

• יחד עם התיאטרון התמוטטו
חיי-הנישואין שלך.
אפשר להגיד שזה בא ביחד. יש מישסט
שווצק אומר בהצגה: הכל בא אחד אחרי
השיני. הדברים הרעים באים אחד אחרי
השני. אני מתנחם בעובדה שמלמטה אפשר
רק לעלות.

* מה קרה לחיי הנישואין שלך?

אשתי ואני נמצאים בהליכי גירושין.
אני לא רוצה לתפוס אותה בצערה. כמובן
שהיו אי-דיוקים בטענות שלה כלפי, אבל
איני רוצה לפרוט את זה לפרוטות. איני
רוצה לרדת למדרגה של זולות ולהתמסחר
מעל גבי העיתון על הדברים שהיא אמרה
עלי. אשתי היא האמא של בתי, ובתי
היא הדבר הכי חשוב בחיי.

• אשתך האשימה אותך שאתה
שתיין ושאתה מכה אותה.
כשיש משבר בחיי-הנישואין, אף צד אינו
חלק. אני לא אומר שאני הבעל המושלם.
אני לא חושב שהיא האשד. המושלמת,
אבל אני לא רוצה ללכלך אותה או לפגוע
בה. זה כואב. לא קל לאבד מישפחה.

• כמה זמן הייתם נשואים?

שש שנים.

• מתי התחיל המשכר כחיי־הנישואין
שלכם?
משברים יש לכל זוג נשוי, אך אפשר
לומר שהמשבר הרציני שהביא לפירוד
התחיל לפני שלוש שנים.

• ממה נגרם המשכר?
אני לא אהפוך את הכאבים הכי גדולים
בחיים שלי לסמרטוט ספונג׳ה. אני לא
מוכן לדבר על זה.

• אתה מכה נשים?
זה לא הטבע שלי.

• כאיזה מיקרים אתה מכה?

צרפתי כ״ג׳ונגל הברך״ וכחיים (עם כתו הילי)
״אשתי היא האמא של הבת שלי, והבת ׳שלי,היא הדבר הכי חשוב בחיי!״

אני לא מרביץ בכלל. על הבימה, כש-
התפקיד מצריך זאת, אני מרביץ חזק מאוד
ומשכנע מאוד. אני אומנם טיפוס אימפול סיבי,
אך בין זה ובין אלימות פיסית
המרחק גדול.

• מדוע, אם כך, יש לך תדמית
•טל אדם אלים?
כי גם כשאני צועק זה כאילו שא^י
מרביץ. אני נאבק על קיומי. אני נאבק
באגרסיביות. יש אדם שנאבק בערמומיות,
בחלקלקות. אני פתוח וישיר. אני מגיב
מייד, לא מתחת לחגורה.

• ט&ר 7י מעט על הרקע שלך.
היכן נולדתץ

נולדתי ב־ 1944 ביוון, בעיר קטנה בשם
פלורינה, על גבול אלבניה ויוגוסלביה.
עליתי ארצה בגיל ארבע, ישר למעברת
באר־יעקוב. כעבור שנתיים עברה מיש-
פחתי לקריית־אונו, ושם היא מתגוררת
עד היום. הייתי ילד שובב. גמרתי ביתי
ספר ימי מבואות־ים ועבדתי על הים.
המצב בבית היה קשה. גדלתי במוסדות,
במשך שנה וחצי למדתי אפילו בישיבה.
אמי נכנסה ויצאה מבתי־חולים, אבי לא
עבד, והיו לי שני אחים קטנים. פירנסתי
את המישפחה.
• כמה שנים היית על הים?
שלוש שנים.

• באי! ה אופן השפיעה עובדת
היותך ימאי עד אופייך נ

לעבוד על הים זו עבודה נוקשה. אני
מניח עהתחזקתי באופן פיסי. הייתי ילד
רזה נורא. חייתי עם אנשים !נוקשים במעין
מיקרוקוסמוס. היו שם מלחים יווניים, אנגליים
וסקוטים. במידה מסויימת אורח
החיים על הים היקשה אותי. עמדתי במצ בים
קשים מאוד, במצבי לחץ. פעם אחת
מלח יווני כעס עלי נורא ורצה לזרוק
אותי לים. הייתי בן 18 והוא היה בן .35
עמדתי בסכנות־מוות ממש. יחד עם זאת,
אהבתי את העבודה, והגעתי לדרגת קצונה
בצי־הסוחר.

•,איך !מגיע מלח נוקשה לתיאטרון?
חזרתי
מהפלגה והצצתי בבית־ההסתדרות
גקריית־אונו. היה שם בימאי בשם איזידור
הרשקוביץ, שאירגן חוג דרמאתי. הוא
הציע לי להיכנס. אחרי שנתיים בחוג
הדרמטי, עשיתי מיבחנים אצל נולה צ׳ל-
טון, לסטודיו של הקאמרי. אחר כך נסעתי
ללונדון, וגמרתי אקדמיה למישחק. כש חזרתי
התרוצצתי בין הקאמרי, הבימה והחאן.
הייתי בכל התיאטראות ונפלטתי
מכולם. לא הכירו בכישרוני. ואז, לאט-
לאט ובדרך קשה, לפני כחמש שנים,
התחלתי לזכות בהכרה של המימסד, אחרי
שעשיתי תפקידים במטמורפחה, באגממנון
ובחשמלית ושמה תשוקה.

• כתקופה מסויימת שיחקת
בקולנוע.

צרפתי עם אשתו מלי ועם השחקנית ריטה שוקרון ב״ווצק
״אני לא הבעל המושלם, אבל אשתי אינה האשה המושלמת !״
גנגסטר סיני, טיפוס אלים מאוד, קודר
מאוד, שמגדל ספרן כדי להכין אותו למאבק
איתו.

• האם ה״נפיחה״ היתה מתוכ־ננרג?

זה את צריכה לשאול רופא.

• טח כדיוק קרה כינך וכין ה•

זה לא היה רק בגלל ההפלצה. מאוד
סבלתי מחוסר המיקצועיות של החאן. עדר
של ילדים קטנים. הנאד שלי היה במקום.
אני מאמין בתיאטרון אמיתי, והנאד היה
במקום. אבל הם עלו על זה, עשו קליקה
של כל השחקנים הקטנים שמנהלים את
החאן כמו גן־ילדים, והחליטו לגרום ל פיטורי.
ההצגה היתה בשיאה. התפקיד
היה משגע. אני נורא מתגעגע לתפקיד.

• לא כאב דך כש,אולצת לעזוב
תפקיד כזה?

מאוד כאב לי. כעת כבר לא כואב לי
כלום. כנראה זה היה לטובה. אני מאמין

כן, שיחקתי במלכת הכביש, בפריצה
הגדולה, בקשר האורניום ובעוד הרבה
סרטים. עבדתי המון עם מנחם גולן.

יכול לתת להם להרוג אותו. הוא מוריד
מעליו את הבגדים. זה ברור לא? מה
פיתאום בימאי צריך, להגיד לי לעשות
את זה? זה יצא לי באופן הכי טבעי,
תוך כדי עבודה.

• זה לא היה מביך?

הייתי בסטוץ של התפקיד. לא חשבתי
על מבוכה. עבדתי אינסטינקטיבית. זה
הביך את אלה שישבו באולם, את הבימאי
וכמה אורחים שלו. זה היה מדהים. אני
חושב שהפעם הראשונה שבה התפשטתי
היתד. הטובה מכל הפעמים שבאו לאחר
מכן.

• האם הרגשת את הקהל, את
תגובתו?

הקהל הגיב בשקט, זד. היה קטע חזק.
יש כאלה שהגיבו במבוכה. בדרך־כלל
אפילו כעת, במושבת העונשין, יש כזה
שקט שאפשר לחתוך את האוויר בסכין.

• האם אינך מעט נרקיסיסט?

זה לא סיפור להופיע בעירום, וזה מגוחך

׳• איך הסתדרת איתו 5

היום הוא ידיד טוב מאוד שלי. הוא
היה אז המנהל האמנותי של הבימה. עמדו
להעלות את עור הנחש של טנסי ויליאמם.
נורא רציתי לשחק במחזה. ידעתי שיש
שם תפקיד בשבילי. באתי לפינקל ואמרתי
לו: כבר שנתיים אני מחזיק כידונים
בתיאטרון, תן לי צ׳אנס. הוא אמר לי לא !
הוא אמר שהוא מחפש בוכמן צעיר. אמרתי
לו: עומד לפניך צרפתי צעיר. קראתי
לו מוכר דגים ועזבתי בכעס. היום אני
מתכנן הופעה משותפת לשנינו במחזה
שאני רוצה להעלות פה במדרגות.

• כששיחקת ב״חאן״ עוררת
שערוריה עצומה שגרמה לכסון!
לפיטוריך?
פיטרו אותי כי הפלצתי על הבימה.

• למה ץ

בא לי. הם טענו נגדי שהפלצתי על
הבימה אבל הם קראו להפלצה ״נפיחה״.

• איך זה קרה?

זה היה בג׳ונגל הכרך של בכט. להפליץ
זה מתאים לברכט. שיחקתי טיפוס של

שקל להצגה?
חלק מהשחקנים עובדים בהצגות-ילדים,
חלק עובדים במלצרים. זה קשה מאוד.

• למה הם עושים את זה ־ .מה
גורם לשחקנים לעבור שבעת מדורי
גיהינום בשביל תפקיד?
לא יודע. יש איזו שהיא דבקות, איזו
שהיא משיכה, וזד. גם קצת רומנטי.
בגיל מבוגר זה פתטי. אצלי זה כבר
פתטי. את יודעת שהרווחתי את המשכורת
הכי גבוהה בתיאטרון? זה באמת פתטי
מה שקרה לכסף הזה. אם הייתי מצמיד
אותו, אולי היה לי כסף לשלם דמי־מזונות.
אבל הכל הלך. מד. אני מבין בצמודים?
כל החיים אכלתי חרא. אני עובד בשביל
הכסף. מה אני מבין בכסף? הכל הלך.

• נפלטת מרוב התיאטראות כי
לא הסתדרת עם ההנהלה.

• המריבה שלך עם שימעון
פינקל הפכה לאגדה...

אני מקווה שאני לא שחקן זונה. ואני
חושב שיש לי קרדיט לזה. אני לא אמכור
את עצמי בשביל משהו שאני נורא מאמין
בו. לא אמכור את גופי. אפוצץ, אאבק —
זה כן. אבל עד גבול. אני לא אזיין בשביל
זה, אני לא אזדיין בשביל זה, לא אתחנף
לקהל. הקהל צריך לאהוב אותי עם הליכי
לוך ועם הטוב. ניצ׳שה אמר פעם :״אני
אוהב את האנשים שלא יודעים לחיות.״
שחקנים הם מיעוט שאינו יודע לחיות,
ולכן קשה לו מאוד לחיות.
• איך מתקיים מחקן 2ד>0ן צ

• בגיל צעיר זיה אולי רומנטי,
אבל כגיל מבוגר זה פתטי...

הסתדרתי איתו בסדר. אני מסתדר טוב
מאוד עם אנשים קשים. אני אדם שאוהב
אנשים המתנגדים לו. אני לא הטיפוס
שמכה ילדים.
תמיד היו לי עימותים עם המנגנון,
במיוחד בתקופה שבה הייתי סטטיסט.
השפילו אותי עד עפר. הקידום נעשה
בצורה של קליקות, וכשאני מגלה אי־צדק
אני משתגע. אתן לך דוגמה: הופעתי
בקאמרי וקיבלתי תפקיד קטן ב הנ רי ה רביעי.
ההצגה לא הצליחה. החליטו לקצץ.
בין היתר קיצצו גם תפקיד מסויים שבו
שיחק אלכס קוטאי, בן של אחד השחק נים
בק׳איזרי, נתנו לו את התפקיד שלי.
אותי הפכו לסטטיסט ואחר־כך פיטרו אותי.

מם עכור תפקיד, שיעשו הכל כדי
לזכות בתפקיד.

• אם היית צריך להתחיל מההתחלה.
האם היית בוחר בטיק־צוע
אחר?
להגיד שאני נרקיסיסט. בכל מקום בעולם
מופיעים שחקנים בעירום על הבימה. אני
מת על מיכלאנג׳לו. כל היצירות שלו הן
של אנשים בעירום. אז למה תמונה בעירום
כן ושחקן בעירום לא?

לפעמים אני עייף. אני מרגיש עייפות
ואז באות לי מחשבות קשות. לפעמים אני
חושב שאם עד יוני המצב לא ישתפר, אני
לא יודע מד. יקרה לי. אני נוסע לביים
הצגה בגרמניה. אולי אשאר שם. ואני
אוהב את הארץ שלי, את הקהל שלי, אבל
יש לי מחשבות כאלה. אני באמת שבור.

• נדמה לי שהיית השחקן הראשון
בארץ שהופיע בעירום על
הבימה.

יש בזה כוח אדיר. זה גוף של אדם.
זה רגע של התעלות. רגע של שיגעון.

הופעתי בג׳ונגל הכרך בעירום, ואני
מופיע גם במושבת העונשין.

זה נובע ממצוקה נפשית. בכל שחקן
יש !נרקיסיזם, אחרת לא היה שחקן. שחק נים
זה עם אגוצנטרי מאוד, הכי אגוצנטרי
בעולם.

מוסדות החינוך חונקים כל כישרון,
ואני לא מדבר רק על עצמי. אנשים
נחנקים. הבינוניות חוגגת. כל דבר בינוני
נכנס לקליקד. בינונית, והבינוניות מכסה
על הכל. קחי למשל את דויד מוכתר,
שהוא כיום הבימאי הכי חשוב באירופה.
בארץ אמרו לו שיש לו מיבטא עיראקי.
אני לא אומר שאני דויד מוכתר. אני לא
יודע מי אני. אבל אני יודע שאני תורם
את חלקי לתרבות בארץ, ואני גאה בזה.
לא יתכן שתיאטרון קטן יפול. התיאטרון
שלי ממלא חלל שבין התיאטרון המיסחרי
לתיאטרון הרפרטוארי. אני מנסה להתעסק
בניסויים תיאטרליים רציניים. אני מנסה
להתעסק באוונגארד. אני נותן צ׳אנם ל־תפאורנים,
שחקנים ומוסיקאים צעירים.
לא יתכן שאני אקבל להפקה 270 אלף
לירות, שה 0בערך 5אחוזים מההפקה
של הצגה, שצ׳קים שלי יחזרו ושחקנים
לא יקבלו משכורות. לא יתכן שהמימסד
לא יתן גם לי זכות להיכשל. כשבונים
(המשך בעמוד )78

שכל מה שקורה הוא צעד לדבר טוב יותר.
כשמת משהו, נולד משהו.
אחרי זה עשיתי את קאספאר. פיטר
הנדקר. בא לבכורה. זו היתד. הצלחה אדי רה.
זד. הקדים את התיאטרון בעשר שנים.
ואז הקמתי את התיאטרון האחר עם מוטי
סנדק, והשקעתי בו את כל כספי.

+זה לא קשה?

• להופיע בעירום?

להיות שחקן זה קשה מאוד, וחלק מה עניין
זה להופיע בעירום.

• עירום של גבר על הבימה
עדיין מזעזע אנשים מטויימים...
למה? עכשיו זה באופנה. יפתח קצור
הופיע בעירום בקאמרי, ויוסי כרמון מופיע
עירום כביום היוולדו ביסורי איוב.

• האם הרעיון של הופעה ב עירום
פא מצירו של הכימאי?
לא, זה יצא לי בחזרות. הגנגסטר הסיני
בג׳ונגל הכרך הפסיד במאבק. הוא עומד
בלב היער ואנשי העיר באם לרצוח אותו.
אחותו של הספרן, שאותה הפך לזונה,
באד. אליו. הוא צריך להתאבד, הוא לא

• איך אתה מרגיש כשאתה
עומד עירום עד הבימה?
• וזה מוצא חן בעיניך?

• השחקן הוא נרקיסיסט, אגו צנטרי,
ויחד עם זאת השחקנים
הם עם מדוכדך. כיצד אתה מסביר
זאת?
אני׳חושב שזהו מיקצוע אבסורדי. שחקן
הוא אדם אבסורדי, החי את חייו בין תפקיד
לתפקיד, בין הצגה להצגה. הוא צריך
לחשוף את עצמו. ככל שהוא חושף את
עצמו יותר, הוא טוב יותר. זד. דורש
כוחות נפשיים. אתה מת. תארי לך ששחקן
חושף כל יום את פצעיו, מוציא מוגלה
מעצמו, משתמש בכאביו, ואחר-כך מתלבש
והולך הביתה. המתח האדיר גורם *-כלאי
נפשי עצום. מכאן נובע הדיכדוך.

• יש שחקנים שימכרו את עצ

מה מרגיז אותך בארץ?

״ירושלים של זהב־ נוסח אנגליה £ו מלחמתו של
המלחין שפירא בסד יס ם
תרו יין
דראבל מרגרט דראכל, ילידת , 1939 נחשבת
ביום לכישרון המוכח ביותר של הספרות
הבריטית מאז ראשית שנות ה־60׳ .מאז
1963 היא מפרסמת אחת לשנתיים רומן,
וכולם טבועים בחותם האישיות הספרותית
המיוחדת שלה, נשיותה ותהליך הפירוק
לגורמים העובר על החברה הבריטית מאז
סוף מילחמת העולם השניה.

פיתחה בעקשנות ביסודיות, את כשרונו תיה,
ולבסוף היתה זו אותה אינטליגנציה
עצמה — שבעיר מולדתה דחו אותה כרוגז
חריף בל כף, וגינו אותה בתרעומת עזה
בל-כך — שהוציאה אותה ממנה והעבירה
אותה, בדרך שלא תיאמן ולמרבה החסד,
ללונדון״.״ את קפיצת־הדרך ללונדון מב צעת
קלרה באמצעות מילגת לימודים ממ שלתית,
תוך שהיא מעירה לעצמה :״גם
אם אינטליגנציה היא מום, הרי זה מום
שאינו נדיר ביותר ואיננו גורם עיוות,
כפי ששיערה, ואנשים רבים מובנים ל קבלו...״
בלונדון
מגיעה קלרה למעגלי החברה
היוצרת, המתכנסת בערבי־שירה ושומרת

סופרת־גריטית דראכד
נסיון לגשר בין מין ואינטלקט
לפני כשנה ראדדאור בתרגום לעברית
סיפרה המתורגם הראשון של דראבל עידן
הקרח * .החודש ראה־אור ספר מעולה
נוסף שלה בתרגום לעברית, תחת הכותרת
העברית עיר שד זהב ספר אשר כותרתו
המקורית היא ירושלים של זהב (שכותרתו
נלקחה מתוך מזמור מאת ג ׳ י מ׳ ניל,
שבבית הראשון שלו כתוב :״ירושלים
של זהב /של דבש וחלב /מתחת
הרהורייך /הלב ישקע, הקול יעזפל /
לא אדע, תה, לא אדע /מת תענוגות
ועדתיים /בתופר צפויים /מה ברק
התפארת שבכה זוהרת /ומתי האורה שכבה
זוהרת /ומה האורה שכמותה אין
אחרת״ — אחד מהשירים שגיבורת הספר
שרה בימי בית־הספר שלה).
עיר של זהב נחשב למעולה שבין ספריה
הראשונים של דראבל, והוא עוסק בקלרה
מוהאם, הנמלטת מאחת הערים התע שייתיות
שבצפון־אנגליה ללונדון, ונקשרת
בעבותות של אהבה למישפחה אמידה ו תרבותית
בלונדון, תוך שהיא חושפת מנ גנון
מרתק על עיסוק ברגשות אהבה אלה,
ועורכת מסעות אל העבר הרחוק שלה.
עיר של זהב, בדומה לספריה האחרים של
דראבל, כתוב תוך תערובת מרתקת של
יכולת תיאור נשית מרגשת, בצד ראייה
סוציולוגית, החושפת הווי של קבוצות
חברתיות שלמות באנגליה.
קלרה מוהאם, הדמות המרכזית של ה רומן,
אשר ״התקדמותה החברתית הדחיקח
אותה, בלי ספק, מנקודת המוצא שלה...
י נזרגרט דראבל — עידן הקרח ; עברית:
תמר עמית ; הוצאת כתר ; 236
עמודים (כריכה רכה).
** מרגרט דראבל -י עיר של זהב!
עברית: מריס אורן; הוצאת שוקן; 247
עמודים (כריכה רכה).

י 70

על גחלת התרבות האנגלית, בעידן הטל וויזיה
ותרבות־ההמונים, תוך שהיא שטה
בחלל מיניותה המחפשת פורקן מקביל
לפורקן האינטלקטואלי שלה (״קלרה חת-
פתחה בהיותה צעירה — לתדהמתו של
בנות כיתתה, אשר שכנעו את עצמן שלא
ייתכן כגרות מינית מוקדמת ואינטלקטוא-
לית ייפגשו כאישיות אחת קלרה
מוהאם, היא ההוכחה למיפגש זה.
בנפילותיה לזיכרונות מהעבר, משחזרת
קילרה פרק אחר פרק את נסיון החיים
שלה לגשר בין המיניות לאינטלקטואליות
השוכנים בקירבה. מביאה את חיזורו של
ג׳ ר׳ הייגנכוטס המנסה למזמזה ב-
תהנת־אוטובוסים געיר־חולדתה, ובעיק-
בותיו ולטר אש, בעוד שמנגנון־־ההגנה
הריגשי שלה מונע בעדה להתמסר ״אף-
על-פי שהיתה רק בת שש־עשרה, לא
הדהימו אותה ניסיונותיו. אי־רצונה להיענות
לו — הוא שהבהיל אותה...״
כאשר מגיע מיפתן הבגרות שלה, המתמקד
בנסיעת כיתתה לפאריס — מתברר
לקורא כי דראבל מוליכה את קלרה לקראת
הריגשה המינית הראשונה שלה. פרק
פאריס הוא בבחינת צינסקה אודות הפער
שבין כל שמבטיחה עיר האורות והאהבה
למציאות ולייצרים של בת טיפש־עשרה
אנגליה. פארודיה על טיול מאורגן של
בנות, שאותו מנסה קלרה לשנות בדרכה
היא ; ״וכך כערב, לאחר הארוחה, יצאה
קלרה החוצה לכדה ונכנסה למטרו וירדה
בפלאס פיגאל, בי היה זח השם היחיד
כמפת המטת שהיה מוכר לה שם
היא מתיישבת לבדה באחד מבתי־הקפה,
מזמינה לעצמה קוקה־קולה, עד שמצטרף
אליה גבר עם ה״עלמתי, האם אני יכול?״
והוא מחזר אחריה בסיגנון האירופי, תוך
שהיא מציגה עצמה כ״איזבל״ ומאפ שרת
לו להזמין אותה לבית־קולנוע המציג

היזם ב 1בבשה, ט לו־ את ילוו נ דון
סרט על סיפור של המיננוויי,

עם דיבוב

צרפתי.
במחשכי בית־ הקולנוע עוברת קלרה
את חווייתה המינית הראשונה (״נשיקתו
לא נעמה לה כיותר ...ידו התחילה לזחול
אל מעבר לגרביים ...היא הידקה כעוצמה
רכה את ברכיה ...וקדרה חילצה את עצ מת
מאחיזתו, הבחור מילמל בשפתו בקול
נואש , :תני לי, תני לי קלרה נחלצה
מידיו, סירבה להצעתו ״יש לי חדר קרוב
לכאן נפרדה וירדה למטרו, כשהיא
משחררת באינטלקט שלה, את מכלול מע־צוריה
המיניים עד לאותו רגע :״היא
העזה — וזה לא הרג אותה ; היא חשפה
את עצמה׳ — והיא לא נאנסה, לא הכאיבו
לה ולא העליבו אותה...״
מאוחר יותר, כאשר כיתת הבנות שלה
חוגגת ערב ריקודים עם כיתת בנים ברי טית
ממוסד אחר, שוב מנסה קלרה לצאת
מקליפת השבלול שלה, ויוצרת קשר של
מגע עם פיטר הרונם ון, קשר המוליך
אותה לראשונה להזיות מיניות משוחר רות
:״במיטתה כאותו לילה חשבה׳ קלרה
על פיטר הרונסון ושערותיו הצהובות, והיא
חשבה על ידו שד האיטלקי, כשהיא
מונחת כתור הגרב שלה...״
מתוך המסע אל זכרונותיה שבה קלרה
למציאות הלונדונית היומיומית, תוך שהיא
יוצרת קשר של ידידות אמיצה עם קלליה
(״קלרה ידעה בי קלליה תתקשר אתה,
וכך היה במיפגשן חושפות קלליה
דנהאס וקלרה מוהאם את עצמן זו בפני
רעותה. כאשר מגיעה קלרה לבקר בראשונה
בבית מישפחתה של קללייה, היא
מתפעלת מחדרה (״הוא מעורר אסוציא ציות
הקשורות בחדר־הילדים״) .במיפג־שים
אילה יוצרת דראבל, את מקבילית
החברה, בין מעמדה של קלרה לזה של
קליליה ובני מישפחתה — תוך שהאינ־טלקט
של קלרה משמש גם כגשר למעברה
של זו, ממעמד למעמד.
מתוך המגע בין קלרה לבין בני מישפחת
דנהאם, נשלף חץ רגשותיה של קלרה
לעבר גבריאל, אחיה הנשוי של קליליה,
העובד בטלוויזיה העצמאית, ומכין סרט
על חייו של המשורר הספרדי לורקה,
קשר שעד מהרה הופך לרומגטי, ויוצא־דופן
בניכור שבו :״היא הסתובבה ו הביטה
על גבריאל! .הוא הניח אתי הקנקן
בזהירות, ואחרי־כן ניגש אליה וחיבק
אותה בזרועותיו ...הוא נישק אותה. היא
נענתה לנשיקתו בהתלהבות ונצמדה אליו
ככוח. הוא היה חם, וגופו שמתחת לחול צתו
היה קשה מאוד תוך שהוא מוליך
את גופותיהם ורגשותיהם, למה שמרגרט
דראבל מנסחת השיא הקלאסי והנעלה
של התשוקה. הפתאומיות, הסכנה, העדר
כל ויכוח, האומץ — בל אלה אף הגבירו
את אהבתה...״
האינטלקט של קלרה עומד במיבחן ה לחץ
של אהבתה האסורה :״קלרה נוכחה
לדעת, כי -נעים לה לחמת פילגשו של
גבריאל: סיבוכיה של פרשית־ אהבה זו
ובל זרמיה התת־קרקעיים הגבירו בל-כף
את עוצמת רגשותיה׳ לגבי גבריאל, עד
שמפעם לפעם כמעט שאלה את עצמה,
למרבה מבוכתה, אם אין הנאתה נובעת
יותר ממצב הדברים מאשר מן האדם...״
ולאחר דחיפה לשם קידום יחסים אלה,
יוצאים קילרה וגבריאל לשבוע של בילוי
בפאריס, שנועד לסגור את המעגל הרא שון
של חשיפתה בפאריס, בהיותה תל מידת
תיכון.
בפאריס הם מתעלסים לראשונה בלא
אימה :״זו היתה הפעם הראשונה, שהוא
שכב אתה כמיטה שרחבה היתה יותר ממטר
ורבע; וזו היתה המיטה הזוגית
הראשונה, שהיא שכבה בה עליה שאלה
קלרה את גבריאל :״מה יהיה, מה יהיה,
אם אומץ־לכי יאבד לי?״ בפאריס חושפת
קלרה גם את בעייתו של אהובה, והיא
אומרת לו על קלליה, אחותו :״לולא
היתה אחותך, ייתכן שהיית מתחתו אתה״

בעוד הוא משיב ״אכל היא אחותי...״
תוך שבנשימה אחת הוא מציע לקלרה :
״אולי כדאי שנגור כולנו ביחד, את אני
וקלליהף בואי, ניסע ביחד לאיזה מקום
נידח מחוץ לעיר ונגור לנו שם.״
אלא שסיפור פאריס אינו מסתיים ב נימה
רומנטית, ובבוקר האחרון, בשעה
שש אורזת קלרה את חפציה, נוטלת את
הכרטיס ללונדון ומותירה את גבריאל
שיכור למחצה על מיטתו :״היא רצתה
לערער את בטחונו, כשם שהוא ערער את
ביטחונה״ ושבה ללונדון, שבה ממתין לה
מיברק לשוב לעיר הולדתה, לאמה התולה
במחלה אנושה.
החזרה לנורתהאם, אל אמה שלקתה
בסרטן, מפוררת את עולמה של קלרה,
תוך שהיא מנסה במהלך שיחזורו של עולם
זה לבנות את עצמה מחדש. היא חושפת
את הנכור שלה לעיר הולדתה, אל אמה
ואל כל אלה שסבבו אותה בנעוריה, עד
שטלפון מגבריאל שהגיע כבר ללונדון
מעיר אותה באמצע חלום גסיסה שלה.
וגבריאל מתחנן באוזניה :״חרשי לי
לבוא, הרשי לי לבוא לבקר אותך. אסור
לנו לחנית לדברים להישאר כמצב הנוכחי
...אינך יכולה להישאר שם לבדך ;
אני אבוא ואסיע אותך כחזרה...״
עיר של זהב מסתיים בהתעוררות יצר
החיים של קלרה, כאשר גבריאל הוא הקולב
להם, ותיקוותיה מתעוררות כמו פרח
אשר זה עתה הנץ מן הקרקע ״היא תי שאר
כחיים. לא יכניעו אותה בדרך
בזאת. לא יכניעו אותה כלל וכלל.״
זהו מהמעולים שבספרים המתורגמים
שראו־אור בעברית בשנה האחרונה, ו בדומה
לספרה הקודם של מרגרט דראבל
שתורגם לעברית, הוא מעיד על כישרונה
המבורך והחושפני של סופרת מעולה זו,
שהיא שם חדש לקורא העברי. ספר
מומלץ ביותר לקריאה, למרות תרגומה
של מרים אזרן, שכישרונה לא עמד
לה, להריק נכונה לעברית את כתיבתה
התלת־מימדית של דראבל, והותירה בתר גומה
לעברית רק את המימד השטות של
האנגלית הדראבלית, וחבל.

שירה
סיוון המשורר אריה סיוון מפרסם את שי ריו
קרוב לשלושים שנה, מבלי שימצא
את המקום הראוי לו בשירה העברית.
את דרכו החל סיוון עם קבוצת לקראת
של נתן זך, שחוללה את המהפיכה בשירה
העברית בראשית שנות החמישים,
מהפיכה שמייצגה העיקרי חינו יהודה

עמיחי.

החודש פירסם סיוון את קובץ שיריו

משורר סיוון
ת״א — עיר אוכלת צליח

הרגיעי איש רודים • (אישרור, משמעו מתן
סופיות ותוקף מחייב למשהו שנתעצב
וגובש בהליכים אלה או אחרים. לעתים
אין מנוס מכך, כמו, למשל. הדפסת שירים
בספר — כפי שכותב סיוון על הדש ה אחורי
של עטיפת סיפרו).
אישרורים הוא ספר שירה רב רגש,
הנפתח בשיר כבר בפברואר :״ככר בפברואר
חושבים על מאי / ,שבו יהיה
הכל אחר במחזור השירים הראשון
מצויים כמה שירי ירושלים מעודנים, כמו
בעין כרס :״בעין כרם הנזירות /במשך
כל החורף הארוך /מעלות על ידיהן
ירוקת, מטירול / ,פעמוני־גופן...״
שיר קצוב ומעולה הוא השיר תל־אביב,
תרע״ז המתייחס לסילוק תושבי תל אביב
מעירם בימי מילחמת העולם הראשונה:
״מה היה כתל־אכיב אז שיילד בגולה? /
שלושהעשר, אולי שלושים בתים־ /ש
חללם בהיר, כמו הבקרים /שבאו אל
העיר שירי סיוון עוסקים במיפוי של
אדם בתוך נוף נתון. נוף נתון זה מגיע
לכדי ביטוי החסכני גם במחזור טיול באירופה
הגרמנית, שם כותב סיוון על
הממון :״הבנקים האלה בבנהוף /ריח
עור מושל בהם /עורם של חזירי־חמאה
* אריה סיוון — אישרורים; הוצאת
ספרית פועלים; 68 עמודים (כריכה רכה).

שוויצריים מוכים כמו מאמץ לפשע
הקדום הגרמני, גם את השווייצרים. שיר
גרמני אחר בכביש זלצבורג — מינכן מביא
סיוון חוויה ישראלית גרמנית, המתבססת
על סיפור־הילדים הנודע מאת אריך
קסטנר אמיל והבלשים, והוא כותב:
״מי זה יכול להיות? הגברת טישביין ף /
מה פתאום• אמיל שלה /נסע רק ל ברלין...״
בתמונות ממינכן מגיעות השורות
של סיוון למרתפי הבירה של עיר־זו,
מרתפים שהיו ערש התנועה הנאצית
(״במו עיני ראיתי ילד חביב /גומר
ליטר בירה למשוש־ לב־אכיו
מהנופים הגרמניים שב סיוון לעיר
אוכלת צלית היא תל־אביב (״ובבוקר הם
יוצאים אל הפינות / :דיזנגוף /פרישמן
בן־יהודה /הירקון / ,לבקש את צליהם
הפרטיים אשר הטמינו /מרם יציאה
שיר פשוט, עשוי ביותר כמו שרב ברחוב
באזל הנפתח ב״כשיורד שרב ככד על
רחוב בזל /אין אוויר גם למגדל־הכב־איס
/אלא מים ובלבד ומי /שבאו אל
הרחוב הזה ממחוזות המים הרבים /
לחפור להם בו ת ת כחול /והגמלים היו
עוברים לפני חצרותיהם /משפת־היס
אל שיך־מואנים שבעבר־הירקון /דבשו־תיהם
איים של מים /תחת מטעני־החול...״
איזו מזיגה מעולה, בשיר אחד של זמן
הודה בזמן עבר. מזיגה המעידה על

אומנותו של סיוון כמשורר.
עוד שיר תל־אביבי מעולה, שכותרתו
היא ״לו היתה בתל־אביב באר, שפרד
או חמור /קשורי-עיניים סובבים להעלות
בה מים מן האדמה / ,הייתי מדמה עצמי
לפרד או חמור כזה / ,סובב על ציר
העיר /שכח נולדתי שיר שכמו מעיד
על תפקידו של משורר, להעלות בנופו
האמיתי מים מן האדמה.
מימי השיר של סיוון, המועלים מה אדמה,
דינם מים מתוקים. סיוון הוא
משורר־אמת, המדגיש בשירתו את ה־דליחות
השירית־מימית המאפיינת כמה
מצעירים אלה, החסרים דרך ונוזל ל שירתם.
סיוון
חינו משורר מומלץ, שקוראי השירה
כמעט שאינם מכירים אותו, מאחר
שהוא לא ניחן בכישרון העסקני, המאפיין
את השמות שהוזכרו כאן. וחבל.

מתח

נאצוקליפסה
,״הימלר כלא את המלך במצודה של
לונדון,׳ אמר הארי וודס, .ועכשיו הגנר

ילגולושל ניגון

החווייה הישראלית

איגוד הקומפוזיטורים בישראל הוא גילדה מיקצועית השומרת
על מינהגי סגירות נוסח המאות הקודמות בגרמניה. מעט מאוד
פנים חדשות, בעלות כישרון מוסיקאלי, זכו בשנים האחרונות
למצוא את קידומן במיסגרת איגוד זה, החולש על ביצועים
וקידום ביצועים של יצירות אשר חוברו בידי מלחינים ישראליים
צעירים.
באחרונה הפיץ איגוד הקומפוזיטורים בישראל חוזר, שבו הוא
מתפאר בביצוע שתי יצירות מקוריות בפסטיבל למוסיקה מודרנית
שיתקיים השנה בגרץ, אוסטריה. באותו חוזר מוסיף ע מי מ עייני,
יו״ר האירגון :״יצירתו של אריח שפירא (איש־השנה של העולם
הזה במוסיקה לשנת )1981 לתזמורת סימפונית מזכה את ישראל
לראשונה בביצוע תזמורתי בפסטיבל במלאומי של החברה
למוסיקה בת־זמננו״ (ראה: גלופה).
על גילגוליה של יצירתו מיסה ויווה בישראל טרם הצלחתה
הבינלאומית, סיפר שפירא לנמר של נייר :
״ביצירה משתתפים 64 כלים. כל כלי הוא סוליסט: כל כלי
מנגן תפקיד אחר :.אורכה כחמש וחצי דקות בלבד ...מבחינה
כלית היצירה מאוד מאוד מטורפת, ועוד יותר מטורפת ביגלל

כמו כן, בינואר 1980 נפגשתי עב צבי אבני. הרב־מג של
המוסיקה הישראלית עבר על היצירה זמן מה. תקע בי מבט
ספקני. עבר עליה פעם נוספת• הרים את עיניו ואמר: לא
נעים לומר לך זאת, אבל אתה חייב להמשיך ללמוד! אני
חשבתי שאולי התיזמור לא סביר. אבל הוא הרגיע אותי :
התיזמור בסדר. הבעיה יותר גדולה. אינך יודע לפתח ואינך יודע
לבנות שיא. הוא אפילו המליץ לי על מורה יוגוסלבי החי
בפאריס. עכשיו הגיע תורי ואמרתי לצבי אבני: זמן צורך
ללמוד, אני לא מפתח ולא בונה שיאים, אץ אצלי שיאים
בכלל, ואם אתה מפתח ומחפש שיאים — הרי שאתה כותב את
המוסיקה של המאה ה־ .19 אבני הגדול תקע כי מבט לגלגני
ואמר בנדיבות: מסתבר שאנחנו בפלוגתא.
עכשיו לעניין הפסטיבל כג ת• אף מלחין ישראלי לא הצליח
להכניס יצירה סימפונית לפסטיבל הזה. עד ליצירה שלי הסתפקה
ישראל במשלוח יצירות קטנות ( 4—5כלים) .כל מלחין מודרני
שואף להכניס יצירה שלו לפסטיבל זה. הוא נחשב לשיא-
השיאים של המוסיקה המודרנית. הוא נערך פעם בשנה, במשך
שבוע — כל פעם במדינה אחרת. כל מדינה שולחת שש

הקומפוזיטורים1-־
*£1ח 5ו־-או־איגודהקופפוזיטוריםבישראלספחלהודיע ששתי יצירותפאתחברי •
שיתקיים השנה
האיגודנבחרולנגינהבפסטיבללפוסיקהפודרנית !1501
בגרץ, אוס טרי ה ב תאריכים . 29/10 - 7 /1 1 /8 2
חברהשופטיםהבינלאופיבחר את יצירותיהם של אריה שפיו־א -יצירה
לתזפורתסיפפונית בשם ״ פיסהויוה ״ ,ואתיצירתוהאלקטרו— אקוסטית
של יוסף דוו־פם ו ״ אבניירושלים ״ .
יצירתו של אריהשפיראלתזפורתסימפונית
בביצועתזמורתיבפסטיבלבינ ״ ל של ההברה
בכבוד

לים הגרמנים אומרים כי הצבא צריך
לשמור עליו כך נפתח סיפרו החדש
של מחבר המותחנים הבריטי לן דייטון
ס־ס * -בריטניה ,-העוסק בתגובות הברי טיות
שלאחר כניעתה הבדוייה של ברי טניה
לגרמניה ב־ 18 בפברואר .1941
אנגליה בחשיכה, מחסור במזון, תחבורה
בהקצבה, מאות אלפי חיילים ותושבים
במחנות־ריכוז — כל אלה משמשים תפאורה
לסיפרו המעולה של לן דייטון למצב
של נאצו־אפוקליפסה (חזון אחרית-ימים
נאצי) מחריד זה.
גיבורי הספר הם אנשי הסקוטלנד־יארד
הלונדוני, הנאלצים לתפקד (״דוגלם ארצ׳ר
מעולם לא היה חייל• כל זמן שהגרמנים
יניחו לו כעבודת תפיסתם של רוצחים,
הוא ייעשה את עבודתו כפי שעשה
תמיד״).
ארצ׳ר וחבריו מגיעים לרצח שבוצע
בשפרד־מרקט. הנרצח הוא מדען־אטום
בריטי, מראשוני מפצחי הגרעין. אל ה צוות
החוקר מצטרף איש הס־ס הגרמני
הות, המעניק לחקירה את שם הצופן
שלה אפוקליפסה — חקירה ההופכת ל

זכה את
למוסיקה

ישראל לראשונה
ב ת-ז פננו.

עמי ׳ מעיני -י ו ״ ו ^ /

מיפתב התפארות שד יו״ר הקומפוזיטורים, עמי מעייגי
משהו רקוב בממלכת המוסיקה הישראלית
מישכה הקצר. כתבתי אותה ב־77׳—78׳ במיוחד לתחרות לציון
70 שנות תל-אביב• מובן שהיא לא זכתה. היצירה היא פארודיה
על תל־אביב. מיסה ויווה — מיס אביבה = מסביבה. כקיצור :
מיסה לתל־אביב.
באפריל 1979 שלחתי את היצירה לתיזטורת רשות־השידור
בירושלים. באוגוסט 1980 קיבלתי תשובה, :צר לנו לאכזבך,
אך היות שדרוש לנו זמן לעיון נוסף בה, לא נוכל כרגע להשיב
לך על החלטתנו. נבקשך, איפוא, להתאזר בסבלנות עוד זמן
מה המיכתב היה חתום בידי אחת אלכסנדרה מלמד בשמו
של גארי בארתיני, מנצח ראשי ומנהל מוסיקאלי. ועד היום אני
מתאזר בסבלנות.
לעומת זאת, חכר־השופטים הבינלאומי של הפסטיבל בגרץ,
החליט חודש וחצי לאחר ששלחתי את היצירה לאוסטריה מסניף
הדואר בגבעתיים לקבל את היצירה לביצוע.

יצירות שעבת ועדה מקומית. אבל ישנה אפשרות לשלוח יצירה
להנהלת הפסטיבל כאופן פרטי, למרות העדיפות ליצירות •מעברו
ועדות מקומיות. אני שלחתי את היצירה שלי באופן פרטי. הרי
לא הייתי עובר את הוועדה הישראלית. עכשיו, בחוכמה לאחר
מעשה, אומרים לי האדונים מאיגוד הקומפוזיטורים: חבל
ששלחת כאופן פרטי — בטח היית עובר. דרך אגב, את ״מיסה
ויווה״ תבצע התיזמורת הפילהרמונית של וינה. זה נחמד
מאוד. תאר לעצמך, התיזמורת הפילהרמונית הישראלית סגורה
לפני לחלוטין...״
עד כאן דבריו של אריה (״אריק״) שפירא י על הגילגול!
שעברה יצירתו טיסה זיווה, ששום גורם מוסיקאלי ישראלי לאן
מצא בה חפץ, בעוד שהיא הוערכה כיאות בידי בעלי מיקצוע[
מעולים בעולם. אין ספק שמשהו רקוב בממלכת המוסיקה

הישראלית.

סופר דייטון
כיצד הוצא צ׳רצ׳יל להורג
סבך בלשי מורכב, עם מרכיבים פוליטיים,
לאומיים וכיתתיים של מרכיבי השליטה
הנאצית באנגליה הכבושה.
בריטניה הכבושה אינה שונה במהותה
משאר ארצות־אירופה הכבושות בידי ה נאצים,
כאשר ארצות־הברית, נותרת בבחינת
אי־החופש האחרון של העולם ה מערבי.
ברקע מתהדקת לה ברית ריכג־טרופ-מודוטוב,
בעוד ארצ׳ר דואג ל שלום
ילדיו, מתאהב כעיתונאית אמריק אית
ומתמסר לפיענוח סוד הרצח הגרעיני.
חרושת שמועות מקיפה את האיים ה
בריטיים, כמו :״השמועה שווינסטון
צ׳רצ׳יל הוצא לחות ...נידון על־ידי בית־דין
צבאי סודי במטה צי האוויר הראשון
של הלופטוואפה בברלין ...וינסטון סירב
שיקשרו את עיניו, והחזיק אצבעותיו באות

ברקע מנהלים נציגי בריטניה החופשית
משא־ומתן עם אנשי הס־ס על המרת
המלך גזורג׳ הכלוא במיבצר לונדון —
בסודות האטום, שהביאו לרצח אותו
מדען בריטי. אחד מקטעי השיא של ה ספר
הוא קטע כמעט״סוריאליסטי המתחו לל
במהלך שבוע האחווה בין ברית-
המועצות לגרמניה הנאצית, ליד קברו של
קארל מארכם בגבעת הייגייט, לונדון,
טקס המסתיים בפצצת ענק, הפוגעת בחלק
מהמנהיגות הנאצית באנגליה, ומביאה ל הכרזת
מצב־צבאי באיים•
ס־ס — בריטניה מסתיים בפירוט ה מחלוקות
שבין אגפי השילטון הנאצים
השונים, ובהוצאתו להורג של הות- .
ס־ס — בריטניה הוא ספר העוסק במין
האנושי, בייצרי השילטון והכוח. שלו, המעוגנים
בתוכה של עלילה בלשית ריגו-
לית. דייטון הינו מהמעולים שבסופרים ב-
דאנר זה, ועל סממני המתח שלו, מתוספת
גם יכולת התיאור שלו, יכולת המעמידה
אותו ואת ספריו בפיסגת העשייה הספרו תית•
ספר מומלץ, במחשבה מה היה קורה
אלמלא עצרו הבריטים את כוחותיו של
רומל בואכה אלכסנדריה.
• לן דייטון — ס־ס — בריטניה ;
עברית: חיים גליקשטיין ; הוצאת זמורה
ביתן סודן; 293 עמודים.

•י ייי

־ 3111:חיה שהיה

גליון ״העולם הזה״ ,שראה יאור השפיע לפני 25 שנד! בדיוק,
עסק ככתכת־השער שלו ב״דרד־הדמיס לפטרה״ .הכתבה דיווחה
על ימיהם האחרונים של דן גלעד, רם פרגאי, מנחם כן־דויד
וקלמן שילבסקי, שנהרגו בקרב עם בדואים, אתרי שעזבו את
גבול ישראל ונכנסו לירדן במטרה להגיע לסלע־אדום (פטרה).
כתבה כענייני עבודה, תחת הכותרת ״רעב — אמצעי הדש
לכיטחון־המדינה?״ תיארה 12 פועלים בבתי־הזיקוק בחיפה,
שקיבלו הודעות־פיטורין כטענה כי הם מסכנים את ביטחון־
המדינה.

עורף השבועון, אורי אבנרי, הביא תחת הכותרת ״צבא בלי
שיפשוף״ עוד אחד מדיווחיו על אירופה ב־ .1957 הפעם הוא תיאר
את תחייתו של הצכא הגרמני.
כשער הגליון: דן גלעד, שנפל כדרכו לפטרה.

מדוע יוצאים למות בסלע״האדום? * כלכלה ישואוליזו
* 1957 המכנה המשותף לבן־גוריון ולמשה רבנו

>,העדדם הזה״1015 :
תאריך 27.3.1957 :
העם הטירוף ה והדר
כמו אל־כנעני צמא־דם, אשר העם הקריב
לו כל שנה את בכירי הנוער על מיזבחו,
מתנשא סלע־אדום השגיא מעבר לערבה
מזרחה. במעט כל שנה תובע הסלע ה אדמדם
את קורבן־החיים שלו — טובי
הנוער הישראלי, הנגועים בטירוף הנהדר
של הסיירות, משליכים את נפשם מנגד
כדי לחזות בפלאותיו האסורים.
במשך השגה האחרונה יכלו גם הסיי רים
הנלהבים ביותר לספק את תיאבון
רגליהם במרחבים. במשך כמה שבועות
מדדו חבורות צעירים את חולות מידבר
סיגי ואת סלעי הריו, ממינזר סנטה־קתרינה
ועד למבואות פורט-סעיד. אולם גם מעמד
הר־סיני לא יכול היה להקהות את אהבת-
הבראשית הנוראה לפטרה.
־פתיל פצצות. שום נימוק הגיוני אינו
יכול להצדיק את מסעי־ההרפתקות מעבר
לגבול. לא פעם שימשו אלה ניצוץ ראשון
להצתת פתיל, המפוצץ את שרשרת־הפצ-
צות המחוברות של תגמול ותגמול־נגדי.
הסיכון הוא כה גדול, עד שיש במסעות
אלה יסוד של התאבדות. והתאבדות אינה
יכולה לעולם להתקבל על דעתו של אדם
נורמלי.
אולם על קיברותיהם של ארבעת חללי־פטרה
האחרונים מתעוררות מחשבות נוגות
עוד יותר, כי הדור הזה, המעמיד מתוכו
אנשים כה נהדרים למסעי־הרפתקות מסוכנים,
אינו מסוגל להוליד אנשים למילוי
תפקידים חיוביים יותר.
נסיגת סיני, פרשת רצח קסטגר ומישפט
עמוס בן־גוריון, חושפים באור חיוור את
חוסר-יכולתו של הדור הצעיר לנקות את
ביתו הלאומי ולהפיח בו רוח חדשה. הדור,
אשר בניו מוכנים בכל עת למות למען
אידיאל גדול או קטן, אינו מסוגל בשום
פנים ליצור לעצמו בסיס לחיים של טעם.

*ח• ה ביז בוז !
הפחד הנורא, המרחף בימים אלה על
מנהלי חברות כלכליות חשובות בישראל,
הוא הפחד מפני רווחים. כי לפי הצעתו
החדשה של שר־האוצר, לוי אשכול, תיאלץ
כל חברה לשלם, מכל לירה שתרוויח,
מיסים בסכום של 540 פרוטה. מכיוון שאין
לשום אדם נורמאלי חשק לשלם מס כל בך
גבוה, שוברים כמה ממיטב הגאונים
הכלכליים בארץ את ראשם כיצד להגדיל
את הוצאות חברותיהם בצורה שתקטין את
הרווח הרישמי שיתגלה במאזן. י
גם אנשים פחות מבורכים בנכסים יצ טרכו
לסבול, כי ידי-המדינה יעמיקו לרדת
לכיסיהם. רווק, המרוויח 400ל״י, יצטרך
לשלם 1237ל״י לשנה. אדם נשוי, בעל
משכורת חודשית של 400ל״י, יצטרך
לשלם 1082ל״י לשנה.
אומללים ביותר יחיו אותם שהכנסותיהם
כל־כך גבוהות (וגלויות לעיני גובי-המי-
סיס) ,עד שיצטרכו לשלם 725 פרוטה מס
על כל לירה נוספת שירוויחו.
כאב ללא יין. משלם־המיסים הישראלי
דומה עתה לאדם המתעורר למחרת הנשף
כשראשו מתפוצץ מכאב, למרות שלא שתה
טיפה מרה אחת במסיבה. ישראל נכנעה
לאו״ם, שום סנקציות לא הוטלו עליה.

!סאטחס*

חיילי חיל־השיריון הגרמני החדש במיפקד. הממשלה
המערב־ גד מנית הקפידה לצייד את חייליה בקובע־פלדה
שאינו דומה לקובעי־הפלדה המפורסמים של הוורמאכט. מעיל־הרוח משנוש רק לאימונים.
אולם בכל זאת עליה לשלם את המחיר.
הגדלת המיסים הישירים תכנים רק 15
מיליון ל״י. שאר ההכנסות המקוות:
• 1העלאת מחירי מוצרי־מותרות 20 :
מיליון.
•:ביטול הסובסידיות למיצרכים חיו ניים
20 :מיליון.
! 0מס־רכוש חדש על בעלי-ינכסים5 :
מיליון וחצי.
לפי התיאוריה הישנה, הנראית צודקת
מאוד, יש להטיל מיסים רק על הכנסת
אדם, כי המרוויח יותר משלם מס גבוה
יותר. אך לעתים קרובות זוהי תיאוריה
כוזבת, כי ככל שגדלה ההכנסה, כן קלי
יותר להעלימה. אולם הנזק האמיתי חמור
עוד יותר: המם על ההכנסה מפתה את
המרוויח לבזבז מיד את כל כספיו, במסווה
של הוצאות עסקיות, ואינו ממריץ אותו
לחסוך כספים לשם השקעתם וצבירת-הון
יוצר.
לכן מעדיפים כלכלנים מודרניים רבים
את השיטה ההפוכה: מם על ההוצאות.
אם אדם מרוויח כספים, ולא כדאי לו
להוציאם בגלל המיסים, הוא נוטה לחסכם
ולהשקיעם במפעלים המועילים למשק.
התפתחות המיסים בישראל מכוונת את
האזרח לדרך אחרת. מעליה מתנוססת הסיסמה:
העלם את הכנסותיך, בזבז את
כספך.

כפר קאסם
הפצצה רא!ש11ת
הפצצה התפוצצה עוד בטרם התחיל הקרב

עצמו. עורך־הדין מקס קריצ׳מן קם ממקומו
וביקש לעכב את הקראת פרשת־האשמה.
אב בית־הדין, אלוף־משנה בנימין ד,לוי,
נענה לבקשה. הודעתו של קריצ׳מן היתד,
קצרה: נודע לו, ממקורות מוסמכים, על
שיחה שהתקיימה לפני זמן קצר בין ה־הרמטכ״ל,
רב־אלוף משה דיין, ובין השופט
ד,לוי עצמו. שיחה כזו, טען קריצ׳מן, מע מידה
בספק את כשרותו של השופט. פגישה
כזו, אם התקיימה, יכולה להצדיק חשש
של משוא־סנים.
הודעתו של קריצ׳מן הממה את בית־המישפט.
ד,לוי הוריד את מישקפיו ושאל
את הפרקליטים האחרים אם יש להם מה
להוסיף על הודעתו של קריצ׳מן. פרקליט-
המדינה, קולין גילון, לבוש מדי סגך אלוף,
אמר :״הדרך להוכיח אם נתקיימה שיחה
ומה נאמר בה היא להביא את הרמטכ״ל
לבית־המישפט.״ קריצ׳מן הצטרף לדעתו
של גילון, ובית־המישפט החליט בהתאם
לבקשה.
.מליצות ספרותיות. בינתיים, התחילה
התביעה בהקראת פרשת־האשמה. הקהל
שהצטופף בצריף המחנה הצבאי הירושלמי,
היה כמעט אחיד בגוונו: חאקי של מדים.
היחידי מתושבי הכפר הערבי שנכח במקום
היה המוכתאר, ודיע סרסור, שישב משום
מה במיסדרון.
פדשודהתביעה, כפי שכינה אותה פרק-
ליט-המדינה, באה תחת נאום־התביעה, ה נישא
בדרך-כלל בפתיחתו של כל מישפט.
גילון הקריא את נאומו במיבטא דרום-
אפריקאי מובהק, כשהוא משתדל בהצלחה
להתגבר על המליצות הספרותיות שהוגנבו
לכל פסוק ופסוק של הנאום המובן.
״אשר נעשה בכפר־קאסם הוא כתם מח פיר
על גאון העם וצבאו. אין במעשה

איום זה צידוק או הסבר, והיה בו כדי
לסכן את הצלחת מיבצע סיני כולו.״
סיפר גילון על אחד ממעשי הזוועה
שנעשו :״לנפר התקרבה עגלה רתומה
לפרד, ובד, איש ובתו הקטנה. לידם צעדו
שני אנשים וילד. אבשי־ד,חוליה עצרו את
העגלה. בעל־העגלה אמר להם שבתו מפחדת
מפני היריות שנשמעו־ מרחוק, ואז
הרשו לילד לקחתה בעגלה ולד,סיעה לכפר.
מיד לאחר מכן ניתכה אש על שלושת
הנותרים, ושניים מהם נהרגו.״
בעברו לתאר את חלקו של כל אחד
ואחד מהנאשמים במעשי ליל־הזוועות, הס ביר
גילון כי המעשים החמורים ביותר
נפלו על שיכמו של מפקח ראשון גבריאל
דהאן, מפקד המחלקה שנשלחה לכפר.
דהאן עצמו, האשים גילון, הרג שלושה
גברים מתוך קבוצה גדולה שהגיעה לכפר.
הורה לשחרר את הנשים והילדים שבקבוצה
(לשלחם אל הכפר.
טלינקי זמם מראש. נקודת ההגנה
המרכזית תהיה, לכל הדעות, שאלת החו־ :
קיות של הפקודה שניתנה לנאשמים. ה״
תביעה,
הודיע גילון :״טוענת כי אלה
שירו והרגו בנסיבות המתוארות, אשמים
ברצח בכוונה תחילה. היו אלה פקודות
בלתי־חוקיות, ואנו נוכיח כי דין אחד
לנותן פקודות אלה ולמבצעים אותן.״
כמה מצירי ההוכחה, העתידים להתגלות
בעדויותיהם של 35 עדי־התביעה — בתו כם
קרובי הנרצחים, עדי־ראייה וקציני
צד,״ל בכירים :״קבוצת הפקודות״ שניתנה
על־ידי סגן מפקח מחוזי שמואל מלינקי,
מפקד הגדוד, ניתנה שלא כמקובל. בניגוד
לתקנות הצבא, הוזמנו לישיבה שבה ניתנו
הפקודות גם מפקדי המחלקות. בכך רוצה
התביעה להוכיח כי מלינקי זמם את הרצח
מראש.
הוכחה צפויה אחרת: גילון סיפר לבית־המישפט
כי אחד הקצינים שאל בישיבה
את מלינקי מה לעשות בתושבי־הכפר ה חוזרים
לבתיהם. תשובתו של מלינקי,
לדברי גילו] :״דינם של אלה כדין מפירי
העוצר ! ״

שמואל מלינקי עצמו, גבר בריא בעל
שער אדמוני ומרכיב משקפיים כהות, חייך
כשהגיע גילון אל המישפטים המתארים
את חלקו ברצח. פרקליטו, אשר לוויצקי,
עראה מרוצה לא פחות. לא היה ספק כי
להגנה גירסה משלה מי תיכנן את ליל-
הזוועות ומיהו שפקד את הפקודה הנוראה.
כשהוזמן השבוע ראשון עדי־ההגנה, רב־אלוף
משה דיין, אל דוכך העדים להעיד
על תוכן שיחתו עם אב בית־הדין, התאמתה
ההשערה כי המישפט יהפוך לאחד המיש-
פטים הגדולים ביותר בתולדות־המדינה.

אנשים
י• אחרי שבשבוע שעבר הקדיש ה שבועון
האמריקאי טייס את שערו לראש־ממשלת
ישראל, דויד כן־גוריון, התפר סם
השבוע באותו שבועון מיכתבו של
קורא המסביר מה המשותף לבן־גוריון
ולמשה רבנו: שניהם הוציאו את בני-
ישראל ממצריים.
• המשורר אברהם שלונפקי, בהסבירו
לדיפלומט ממדינה מזרח-אירופית
מדוע הוא מרים את כוסו ״לחיים!״ ולא
״לבריאות!״ כמו מארחו :״אומות־העולם
דואגות רק לבריאותן ואילו אנו, היהודים,
יש לנו דאגה קודמת לבריאות — לחיות,
ולא להימחות מתחת לרקיע!״

גי 0ג י 3ד

זיד

איך תזכה
בפרסים?
מל א את התלו ש המצ״ב
צרף אליו את ה חלק העליון
של אריזת הקרסון ועם
הסנ,י, י ד ״ שיאחי
ממוצרי האיכות של
טבק אוריגינל או את
מכסה המיכל של
דיאודורנט ספרי או
קצף גילוח. ו שלח
אל לילי ת בע־־מ.
בתא רי ך 25.5.82 תיערך
הגרל ה ב פי קו ח עו״ד
ה ח בר ה זנציג מ שרד
הפרסו ם.
ב הג רלה תיכללנ ה מעטפות
א שר תגענה עד 20.5.82 תשובו כבל ש ת של ח יותר
מעטפות בן יג דלו
סיכוייך לזכותו

טבק אוריגינל ״המין החזק״
של האפטר־ שייב
1<1 .־ 1116 \ ¥01־1)1 311 0 ^ 61־ 01611 0 £ 1116 1^ 01־ 1 3 1 ( 3 6 0 1 *1811131 01
1ל כ בו ד
! לילי ת בעי מ
1ת.ד 8227 .ת״ א 61080

הנני מצרף חל ק עליון או מכסה מיכל של:
שם המוצר
ציין 2מוצרים נוספים של טב ק אוריגינל שאתה מכיר

כ תוב ת
טלפון..

׳שראברט-מספר 1
להיות כרטיס אשראי מספר1
במשאלי דעת הקהל בישראל.
פירושו-להעניק לך את השירות
הטוב.היעיל והמשתלם ביותר.

חשתלס לשלס ב

שראכרוו

• בנק הפועלים בעינו • בנק המזרחי המאוחד בע־מ • הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעיט • בנק קונטיננטל לישראל בעט • בנק מסד בע״מ • בנק הבניה לישראל בע מ • בנק יהב לעובדי מדינה בע
• רזל, י*וזריס*י ח״ת״-י חו ח •רו ק אודו החייל תרח • מק פועלי אגודת ישראל בע־מ • בנק צפון אמריקה בעימ • בנק למימון וקמחר בעי מ •בנק עין חי בעימ

הרבנית טוענת נ׳
בעלה הרב היכ וו
אותה ־ ומוצל
את קשריו ברבנות

ה ך ! ך דויד אריה חלמיש הנושא עיניו
ייי * לקא ויירה של דיין, גייס לצידו
את בית־הדין הרבני שאיתו הוא קשור.
ך ושכי גיבעת־עדה, דעו מיהו
/ /י הרב שבו בחרתם!״ קראה הרבנית
אהובה חלמיש, ברמקול שהחזיקה

בידה .״שלוש שנים אני חיה לבד ואתם
הרי יודעים שבעלי חי עם אשה אחרת !״
כך, ללא מורא, יצאה הרבנית להפגין ברחובות
המושבה גיבעת־עדה, כשעשרות
נשים, גברים וילדים מלווים אותה, חלקם
אוחזים בשלטים שעליהם רשמו את מח אתם.
אוטובוס
הוביל את תומכיה ממושב בית-
אליעזר, הסמוך לחדרה, אל בניין מועצת

גיבעת־עדה. רוב נוסעיו היו שכניה של
הרבנית, כולם אנשים חילוניים המלווים
אותה מזה שלוש שבים, שבמהלכן היא
מנהלת מאבק בבית־הדין הרבני בחיפה.
״אני לא יכולה להבין איך מתעללים
בפרח הזד״״ פרצה קריאה נרגשת מפיה
של אשה מבוגרת, שביקשה את רשות
הד בור. תחילה היא מהססת, מבויישת
מעט נוכח הקהל שלפניה, אך כמה נשים,
האוחוות בשלטים, מעודדות אותה להמ שיך
ולומר את דבריה. אחריה מסתדר
תור של אנשים נוספים, שהחליטו לאזור
אומץ, ולהשמיע את מחאתם בקול.
אהובה חלמיש נרגשת. היא לא האמינה
שתצליח לסחוף כל-כך הרבה אוהדים
למאבקה.
חקלאים בביגדי-עבודה, שנקלעו אל
מול בניין־המועצה, מביטים בשלטים ה קוראים
:״זה לא רב, זו הסוואה !״
״תושבי גיבעת־עדה, הצטרפו למחאה על
הסחבת !״
בעיקבות פנייתו של הרב, דויד־אריה
חלמיש, הוציא בית־הדין הרבני האזורי
של חיפה צו האוסר על האשה לקיים
אסיפות או לפנות לאמצעי התיקשורת,
כדי לחשוף את הסיכסוך בינה ובין בע לה,
שיש בו משום הטלת דופי בכושרו
של הרב למלא את תפקידו.
אהובה חלמיש חלקה על קביעה זו,
בטענה ש״אשה המקבלת מכות, מותר
לה להיות מורדת,״ היא פנתה לרבנים

נעצרים כדי להאזין. איש אינו פוצה פה.
לפתע פורצים לעברה כמה צעירים, ומנסים
למנוע ממנה להמשיך לדבר. הם טוענים
בקול שיש לכבד את הרב. כמה חקלאים
מבוגרים בביגדי־חקי, פניהם חרושות קמ טים,
אומרים בציניות :״לרב מותר הכל.״
הוריה של הרבנית חלמיש רוצים לגשת
לרמקול ולשטוח לפני הקהל את כאבם.
אך כמה מבין הנאספים מזהירים אותם

אחרים, שהתירו לה לקיים אסיפה ואף
עודדו אותה בצעדה.
״אשה צעירה, כחולת־עיניים ובעלת
שיער בהיר פונה אל הקהל שמסביבה:
״כן, אני היא האשד, הזאת.״ החקלאים
שעוברים במיקרה במקום פוקחים עיניים
בפליאה .״אני בת 25 ונדונה לחיות לבד.״
קולה רועד. היא אינה רגילה לדבר
אל ציבור גדול. יותר ויותר אנשים
יי ואף

.זה לא ובי״

קרא שלט שנישא בידי תומכיה של אהובה
חלמיש, אשר העזה לצאת נגד בעלה הרב.
״לרב מותר הכל,״ אמר אחד הסקרנים .״הוא חי עם המזכירה,״ צעק ילד על אופניים

עזר

ישראל איכר, ממלא
אחר פקודותיו של הרב,
לפרוץ לדירת אשתו.

שישראל איכר, מידידי הרב, מתקרב למ קום•
לפני זמן־מה ראו אותו שכניה של
הרבנית עוזר לרב לחדור לביתה בכוח.
איכר עוצר את מכוניתו בחריקת בל מים,
ומפלס לעצמו דרך לרמקול. כמה
גברים מנסים לעצור אותו. ניראה כאילו
הוא האיש שיגרום להתלהטות הרוחות.
אך לפתע הוא נסוג ומסתלק.
שעת בין-ערביים. מישפחתה של הרבנית

שוקלת אם להיכנס לתפילה בבית־הכנסת,
ומתעניינת לדעת אם הרב יבוא לתפילה.
התושבים מסבירים שהרב איננו. הם מצי עים
לרבנית לצעוד ברחובות המושבה
עד לביתו של הרב, שבו הוא מתגורר
לבדו. ההצעה מתקבלת, והקהל יוצא למסע.
הישוב השקט אינו מורגל למחזות מעין
אלה. אנשים יוצאים בסקרנות מהבתים.
רובם מביטים בתהלוכה בשאט־נפש. קרי-

אותיה של הרבנית, שמועברות בחוזקה
על־ידי הרמקול, נתקלות בחוסר הבנה.
אך הרבנית, אינה נרתעת.
״עד מתי מתכוון הרב לחיות ללא אי סורים,
ואילו אותי להשאיר בודדה?״ היא
שואלת. ילדים רכובים על אופניים חו צים
את הדרך וקוראים בקול :״הוא חי
עם המזכירה !״ הקריאות אינן מביכות
את הרבנית. היא התרגלה לכך.
שתי נשים, הדוחפות לפניהן עגלת־תינוקות,
מעירות בפליאה אחת לשניה:
״זו אשת הרב! מה היא רוצה ממנו?
איזו בושה!״
השיירה צועדת במעלה הגיבעה, בכביש
המוביל לבית הרב. ממול מתקרבת שוב
מכוניתו של איכר, הידיד הנאמן. כמה
גברים מתוך השיירה מזהירים את הרב נית,
אך היא ממשיכה בצעדתה. איכר
אינו יוצא ממכוניתו. הוא רק פותח את
חלון המכונית, ומביט ברבנית בזעם.
השיירה ממשיכה בדרכה, השלטים מונפים.
טרקטורים מאיטים את נסיעתם.
חבורות נשים מביטות במחזה ומלחששות
ביניהן. ילדים מצביעים לכיוון בית הרב,
ומוליכים את התהלוכה.
אמה של הרבנית, מיטפחת לראשה,
לוחשת לסילביה מנדלבאום, שאירגנה ועו דדה
את הרבנית לצאת להפגנה :״באתי
לכאן היום עם הרגשה שמחה בלב, יותר
מאשר ביום שבו הובלתי את בתי לחופה.״
מול בית הרב עוצרת הרבנית את קהל
אוהדיה. היא פונה ברמקול אל הרב, אך
שכנים מבשרים לה, שהוא איננו. הוא
נמלט מהישוב.
אהובה חלמיש מבקשת מהאנשים להת פזר.
היא מודה להם על שליוו אותה ב מאבקה
ועודדו אותה בצעדה הנועז והלא
שיגרתי, שגם אינו האחרון.
״הדחף לצאת ולהפגין היה ספונטני.
הוא נבע מהסבל שלי. הרב גורן, שהוא
ידיד של מישפחתו של הרב, נלחם בי.
מדוע? כי אני אשה!״ גילה רזין י

הנדון
(המשך מעמוד )6
בין שני לאומים — הלאום הפלסטיני וה לאום
הישראלי. השקפתו של אדם בעניינים
סוציאליים וגישתו לעתיד החברתי
של האנושות אינם רלוונטיים לעניין זה
לחלוטין. ריאקציונר הדוגל בשלום בין
שני עמינו עדיף על מארכסיסט מושבע
הדוגל בסיפוח השטחים הכבושים לישראל
— וגם כאלה אינם חסרים אצלנו.
גם האוריינטציה הבינלאומית של אדם
— אהדתו לארצות־הברית, לברית־המוע־צות
או לעולם השלישי — אינה רלוונטית.
גורמים אלה יכולים לעזור או להפריע,
אך השלום צריך לקום בין עמינו. אחרת
לא יקום — ואילו היה קם, לא היה מחזיק
מעמד.
לכן, כל אמות־המידה האלה — קומוניזם,

האירגון מוחרם על־ידי מעצמת־העל ה שנייה,
ארצוודהברית התומכת בממשלת־בגין.
אולם גם בגין אינו מקבל תכתיבים
אמריקאיים באופן אוטומטי, ולא פעם
הוא ממדה את פיה של וושינגטון בגלוי.
אש״ף, המייצג את התנועה הלאומית של
עם גא ולוחם, בוודאי אינו צריך לקבל
אוטומטית דרישות סובייטיות הסותרות
את האינטרסים הבסיסיים של העם הפלס טיני.
זאת
ועוד: מכיוון שרק״ח היא, מבחי נת
הרכבה, מיפלגה ערבית, שכמעט כל
חבריה הם בני העם הפלסטיני, הרי שדו-
שיח בין אש״ף ורק״ח אינו דו־שיח כלל,
אלא חד-שיח. לא דיאלוג, אלא מונולוג.
אין לו ערך כלשהו, ולוא גם הזעיר ביותר,
לשינוי דעת־הקהל בישראל.

החלטה על דו־שיח כילעדי עם

״הקרקע בועות מתחת לרגליגו -
ה 1מן להחליט הוא עכשיו!״
מארכסיזם, ציונות — אינן רלוונטיות ל צורך
השלום והדו־שיח בינינו.
הדו־שיח צריך להתחדש ולהמשך בין
הכוחות משני המחנות הלאומיים הדוג לים
בפיתרון קונקרטי לסיכסוך הטראגי
בין עמינו.
לשון אחרת, השותפים לדו־שיח צריכים
להיות כל הכוחות, החוגים והאישים ה דוגלים
בעקרונות הבאים:

( )1ההכרה כזכות העם הפלסטיני
להגדרה עצמית, וככלל זה
זכותו למדינה משלו לצד ישראל.
( )2שיכת ישראל לגבולותיה
שמלפני מילחמת יוני ,1967 וזכותה
להתקיים כגכולות אלה כשלום
וככיטחון.
( )3הכרה הדדית כין מדינת-
ישראל וכין אש״ף, כנציג הכיל־עדי
של העם הפלסטיני.
( )4זכות הפליטים לשיכה או
לפיצויים.
( )5התנגדות פעילה לפעולות
דיכוי, נישול והתנחלות כשטחים
הככושים.

ר ם ׳מבחינה מעשית, ההחלטה המאנד
י״ שרת דו־שיח עם רק״ח בלבד היא
מגוחכת.
רק״ח היא במהותה מיפלגה ערבית. ב ציבור
היהודי אין היא מייצגת אף שבריר
של אחוז.

יתר על כן, לגכי הרוב העצום
של הישראלים, רק״ח היא מחוץ
לתחום הפוליטיקה הישראלית,
כשל תמיכתה הכלתי־מסוייגת כממשלת
כריתי־המועצות גם כעניינים
כמו יחסם של השילטונות ה
סובייטיים ליהודים, לזכות ההגירה
ולזכויות־האדם ככללן.
רק״ח משתתפת, כמובן, במוסדות הפרלמנטריים
של ישראל (המוגדרים על־ידי
חוגים מסויימים באש״ף כ״ישות הציונית״).
אחרי הבחירות האחרונות אף הביעה את
נכונותה להשתתף בקואליציה ממשלתית
בראשות המערך. ואילו המערך הודיע כי
בשום פנים ואופן לא יסכים לעולם לשתף
את רק״ח בקואליציה עימו.
איני בא לזלזל בפעולות חיוביות רבות
של רק״ח למען האובלוסיה הערבית ביש ראל,
ולמען האוכלוסיה המדוכאת בשט חים
הכבושים. מצאתי את עצמי פעמים
רבות בחזית אחת עימה בעניינים אלה.
גם לא סירבתי מעולם לשתף פעולה עם
רק״ח, כמו עם כל גורם אחר, במאבק
למען זכויות-האדם בישראל ובשטחים הכבושים
על-ידה.
אך איזה ערך יכול להיות לדו-שיח בין
אש״ף ובין מיפלגה זו, המתואמת בפרטי־הפרטים
עם המדיניות הסובייטית? ממילא
תנהג רק״ח לפי ההנחיות הסובייטיות,
ללא הסטייה הקלה שבקלות. לעולם לא
תמתח רק״ח ביקורת גם על מזג־האוויר
במוסקבה. אם כן, די בדו־שיח בין אש״ף
ומוסקבה.
ברור לי שאש״ף זקוק בימים אלה לסיוע
מצד ברית־המועצות וידידותיה, מאחר ש־

רק״ח אינה, עד כן, אלא הסוואה
להחלטה שלא לקיים דו-טיח כדל.

^ ש״ף זקוק לדו-שיח עם דעת־הקהל
ר בישראל — עם כל הישראלים הדוגלים
בהגשמת הזכויות הלאומיות של
שני עמינו, תוך הכרה הדדית וכיבוד
הדדי.
לפני כמה שבועות חידש הד״ר עיצאם
סרטאווי, מעל עמודי העיתון הצרפתי לה
מונד, את הצעתו לראשי אש״ף לתקן את
ההחלטה האומללה מאפריל 1981 ולפתוח
בדו־שיח מלא וגלוי עם כוחות־השלום
הישראליים.
הצעה זו מצאה הד רחב מאוד בעולם.
עיתונים חשובים כמו ניו־יורק.טיינזס,
ושורה של עיתונים צרפתיים, הקדישו ל יוזמה
מחודשת זו מאמרים וראיובות
ארוכים.

היא מצאה הד רחכ גם כישראל.
הודעתו של חכר-הכנסת יוסי
שריד, כי הוא מוכן להיפגש איתך,
היא רק רמז לשינוי הגדול שיתחולל
כארץ, כהכרח, כרגע שאש
״ת ינקוט כעמדה חד־משמעית,
גלוייה ופומכית למען שלום ומקיום.
אין
דבר המפחיד את ממשלת־בגין יותר
מאפשרות זו. כשם שניתוק הדו־שיח היה
מתנה של אש״ף למנחם בגין, כך יפריע
חידוש הדו-שיח, למימוש מזימותיו.

נכונותו של כגין לפרק את ההתנחלויות
כאיזור־ימית ופינוי ילדי־טיפוחיו
משם מוכיחים כי גם הוא
כפוף לדעת־הקהל, ונאלץ לנהוג
על פיה.

ף׳ זוהי, אדוני

היושב־ראש, הצעתי לך

1ולחבריך :
• 1לחדש את הדו־שיח בין התנועה
הלאומית הפלסטינית לבין תנועת־השלום
הישראלית, על פי החלטה חדשה ומפו רשת
של מוסדות אש״ף.
•,לקיים דו־שיח זה במסגרת גלוייה
ופומבית, שיטתית ורצופה.
!• לשתף בו, מן הצד הישראלי, את
כל הגורמים והאישים המוכנים לחתום על
העקרונות שמניתי לעיל — ציונים כלא״
ציונים, מארכסיסטים כאנטי־מארכסיסטים,
אנשי ימין ושמאל ומרכז.

דו־שיח זה יכול להניכ כמהוה
פירות דרמאתיים. הוא יכול להצמיח
יוזמות מדיניות, שרכים אף
אינם מעזים לחלום עליהן כיום.
הוא יכול לעזור כפתיחת עידן
החט כתהליך השלום. הוא יכול
להקים מחסום לפני הסכנות הנוראות,
המאיימות כיום על ה שלום,
על העם הפלסטיני ועל
עתיד ישראל כמדינה דמוקרטית.
אדוני היושב־ראש, הקרקע בוערת מ תחת
לרגלינו!

זוג דיפלומטי

רונה וריפעת צולמו על־ידי העולם הזה במסיבת יונד
ההולדת של פנינה רוזנבלוס, שלא הכירה יאת ׳שניהם.
מנהל המלון ביקש את פנינה להזמין את אל־אנצרי, והוא הביא את ידידתו הבריטית.

^ ם נראו כיחד בכל האירועים ה •
1חברתיים, ונחשבו כזוג הרומנטי של
המושבה הדיפלומטית בישראל. היחסים
בין השניים היו הדוקים עד כדי כך שאחת
העיתונאיות הגדירה אותם פעם, בכתבה
שהגישה לעיתונה, כ״ריפעת אל־אנצרי ורעייתו״
.רונה ריצ׳י, המזכירה הראשונה
של שגרירות בריטניה בישראל, וריפעת
אל־אנצרי, המזכיר הראשון של שגרירות
מצריים בישראל, היו לגבי כל מי שהכיר
אותם אישית זוג לכל דבר.
רונה ריצ׳י הגיעה לישראל לפני שנה,

חה לידידת הכי לרגל מינויה החשוב תערוך
מסיבה. אך היא נקראה לשוב ללונדון, עוד
לפני שהספיקה לערוך את המסיבה. עו־זרת־הבית
שלה ידעה לספר כי בעלת־הבית
האנגליה שלה דיברה איתה בעברית.
״גברת ריצ׳י היתה אשד, נקיה ומסודרת,
ואהבה כל דבר במקומו,״ אמרה עוזרת-
הבית להננולם הזה.
את העברית למדה רונה ריצ׳י באולפן
של קיבוץ מעיין־צבי. היא שהתה באולפן
במשך עשרה חודשים ואת לימודיה מימן
מישרד־החוץ הבריטי. באולפן התיידדה עם

הם הכירו בלונדון ־ היא הועברה
לארץ 1־ 1ווא ביקש להישלח הנה -
האם היתה וואת אהבה תמימה?

קודם לכן עבדה במישרד־החוץ בלונדון.
מיד עם הגיעה שכרה את דירתה של כרמלה
שפר, אשת יחסי־הציבור של מלון
פלאזה בתל־אביב, שיצאה עם בני־מישפחתה
לשהות בת־שנתיים בלונדון. הדירה ברחוב
וולפסון בהרצליה נראתה לרונה כנוחה,
והיא דאגה לרהט אותה לפי טעמה
האישי, כשהיא מוסיפה אביזרים שרכשה
בשוקי״הפישפשים של לונדון וגלאזגו. אך
בעיקר בלטה בדירה הצמחייה. רונה ריצ׳י
אהבה צמחים.
היא התיידדה עם אשת־חברה ישראלית,
שפגשה במסיבות הדיפלומטים ובאירו עים
הנוצצים האחרים של תל-אביב. ל אותה
אשת־חברה סיפרה רונה כי היתד,
רוצה לגדל בדירה בעל־חיים, חתול או
כלב, וביקשה ממנה לחפש עבורה חיה
כזו. הידידה החליטה להפתיע את רונה,
וכשזו מונתה לתפקיד המזכיר הראשון, העניקה
לה במתנה חתול סיאמי. רונה הבטי
עולים
חדשים, יוצאי ארצות אנגלו־סכסיות,
וגילתה עניין רב בחיי־ד,קיבוץ. ואילו אל-
אנצרי הוא תלמיד מצטיין באולפן ברודצקי
באוניברסיטת תל־אביב.
רונה ריצ׳י נראית מבוגרת בחמש שנים
לפחות מ־ 29 שנותיה. היא גבוהה ודקיקה
עיניה הירוקות בלטו על רקע עורה הלבן.
בנוף האנושי הדיפלומטי בישראל בלטה
לצידן של הדיפלומטיות הרווקות המעטות,
בעולם שבו שולטים הגברים. אולם בעוד
שכמה מהאחרות מעורות היטב בחברה
הישראלית, נשארה רונה ריצ׳י, תמיד
מרוחקת משהו.

דיפלו מ טי ת
ס ק רני ת

וגה היא בוגרת הפקולטה למישפטים היא גלאזגו.
אוניברסיטת

בתם של רופא ורופאה מהעיירה איירדרי.
והספיקה לעבוד כמרצה באוניברסיטת
גלאזגו, לפני שהחליטה להצטרף למישרד־החוץ
הבריטי.
בשנת שרותה בלונדון פגשה ב ריפעת
אל־אנצרי, צעיר מצרי יפה־תואר,
שכיהן במשך ארבע שנים כמזכיר
שני בשגרירות מצריים בלונדון. השניים
נפגשו במסיבה דיפלומטית, ונוצרו ביניהם
קשרים הדוקים. אל־אנצרי, גרוש ואב לילד
בן ,8ידוע כאיש־חברה, המתיידד בקלות.
כשהתגלתה פרשת רונה ריצ׳י, חששו כמה
נשים בישראל שמא מיספרי״הטלפון שלהן
נמצאים בפינקס־הטלפונים של אל־אנצרי.
כאשר הוקם צוות שגרירות מצריים ב־תל־אביב,
ביקש אל־אנצרי להתנדב לעבודה
בשגרירות. באוזני ידידים ישראליים נהג
להתגאות בעובדה שבניגוד למרבית עובדי-
השגרירות הוא לא נשלח לישראל, אלא
ביקש להישלח אליה. כמו השגריר, סעד
מורתדא, נמנה אל־אנצרי עם הרווקים של
השגרירות המצרית.

כיאה לדיפלומט, נהג אל־אנצרי לשמור
את חייו הפרטיים לעצמו. הוא מתגורר
בדירה שכורה ברחוב דבוטינסקי, ליד כיכר
המדינה, ומהרגע שבו הגיע לישראל הפך
אורח רצוי בל מסיבה דיפלומטית.
רונה ריצ׳י נשלחה לישראל כנספחת־עיתונות.
מיד כשהגיעה הוכנסה תחת חסותו
של מי שהיה המזכיר הראשון של השגרירות
הבריטית בישראל, אנדרו קלהון.
הצעיר המזוקן והגבוה, שמילא קודם לבואו
לישראל תפקיד דיפלומטי בשגרירות ה בריטית
בדמשק, היה מעורה מאוד בעולם
הפוליטי בישראל. בחדרו שבשגרירות הוא
תלה תמונה מוגדלת של כל 120 חברי-
הכנסת, והוא הכיר אותם במראה ובשם.
קלהון הירבה להיפגש עם ישראלים.
לפחות פעם בשבוע היה בכנסת, והירבה
לסעוד עם פוליטיקאים ישראליים במים־
עדות ידועות בתל־אביב. הוא לא נפגש רק
עם חברי־הכנסת, אלא גם עם פוליטיק אים
ועסקנים מהדרג השני והשלישי, כ מזכירי
סיעות ודובריהן. בקיאותו בכל מה
שמתרחש בפוליטיקה הישראלית היתד, מדהימה׳
והוא התעניין גם בבעיות לאומיות,
כגון היקף הירידה, או היחס להתנחלויות.
רונה ריצ׳י לא דמתה כלל לקלהון ה חביב
והידידותי. מזכירי־סיעות בכנסת ו חברי־כנסת,
שנשאלו אם הם מכירים אותה,
אמרו שלא ראו אותה ולא נפגשו עימה.
אך במושבה הדיפלומטית בישראל היתד,
רונה ידועה, לא במעט בזכות הרומן שלה
עם ריפעת.

כיחסים בין קוליגות גרידא. היה זה ריפעת
אל־אנצרי שאירח לצידה של רונה ריצ׳י
את האורחים, כאשר ערכה זו לפני כעשרה
ימים מסיבה לכבודו של דורון פרנדבסט,
ציר חדש בשגרירות בריטניה בתל־אביב.
הגברת הקרה, כפי שכונתה בסי עיתו נאים
ישראליים, והחתיך המצרי, כפי ש כונה
בסי רכילאיות, נהגו להיפגש מדי
יום. הם היו סועדים את ליבם בנזיסטדה
הסינית האדומה שבקצה רחוב דיזנגוף, והיו
מבקשים מבעל־המיסעדה, ישראל בויי־קו,
כי יאפשר להם לשבת בחלק התחתון,
האינטימי יותר, של המיסעדה, שם היה
להם מקום קבוע. מיסעדה נוספת שהיתה
אהובה על שניהם היתד, מיסעדת שה סימון.
מדי פעם אפשר היה לראותם מבלים גם
במועדון של רפי שאולי.
רונה וריפעת נהגו לשתות קפה באקסו־דויס,
הסמוך לביתו של אל-אנצרי. הם
ביקרו בקונצרטים של התזמורת הפילהר מונית,
ואהבו קולנוע.

האמנם היוו יחסי־האהבד, הגלויים כיסוי
למעשודו־,ריגול, שבו מואשמת כעת רונה
ריצ׳י במולדתה? האמנם ביקש ריפעת אל-
אנצרי להעבירו לישראל ברגע שבו הוע ברה
לכאן רונה ריצ׳י? ואם כן, האם
עשה זאת מטעמי אהבה או מטעמים מודי עיניים,
כפי שנרמז בדיווחים הבריטיים?
תשובה לכל השאלות האלה לא תינתן
במהרה. מישרד־החוץ הבריטי הטיל איפול
כבד על הנושא. גם הגברת, המסתגרת
כעת באחוזת הוריה בסקוטלנד, גזרה על
עצמה שתיקה גמורה. נספודד־,עיתונות של
שגרירות בריטניה בישראל, שהחליף את
רונה בתפקידה, מסר כי על פי החוק
הבריטי הוא מנוע מלמסור אפילו את גילה
של הגברת ריצ׳י. מישפטה יתנהל בדלתיים
סגורות.
ריפעת אל-אנצרי, לעומת זאת, ממשיך
לנהל את חייו ברגיל. ביום הראשון השבוע
הוא צפה בסידרה דאלאס כהרגלו. לבקשת
כתבת העולם הזה הסכים להיפגש איתה
ביום השלישי ולמסור לה את גירסתו.
אולם ריפעת אל־אנצרי לא הופיע לפגישה.
בטלפון עוד הספיק להכחיש מכל וכל את

האשמת המודיעין הבריטי, כאילו מסרה
לו ידידתו, רונה ריצ׳י, סודות .״היו בינינו
יחסים הדוקים, שנינו דיפלומטים, שנינו
הכרנו זה את זו מלונדון, ושנינו רווקים.
רק טבעי שנוצרו בינינו יחסים טובים,
כמו שיש לי עם קולגות אחרים,״ אמר.
שכניה של רונה ריצ׳י בהרצליה ידעו
לספר כי יחסיהם של השניים היו מעל
ומעבר למה שמקובל בין קוליגות לעבודה.
אחד השכנים, אלן יעקובוביץ׳ ,אף הגדיל
ואמר, כי ריפעת אל-אנצרי כימעט גר
בביתה של רונה ריצ׳י. שכנה אחרת,
הרוצה בעילום שמה, מסרה כי מכוניתו

כתבת־חברה ידועה היתה מייודדת עם
רונה ריצ׳י במיוחד. היא סיפרה כי הרומן
בין רונה לבין ריפעת היה לוהט .״השניים
היו ממש מאוהבים,״ סיפרה. כשרכשה את
אמונה של רונה, סיפרה לה זו כי התאהבה
בריפעת ברגע שבו היפנה אליה את עיניו
במסיבת דיפלומטית בלונדון.
גם אנשי השגרירות המיצרית גילו הת עניינות
ברומן שהתרקם בין הדיפלומט־החתיך
ובין הדיפלומטית הבריטית.

צפייה
ג;/ד אל אס״
ז* דמה היה כי הרכילות אינה מפריעה
לשני האוהבים. הם לא ניסו כלל
להסתיר את היחסים ביניהם. הם הופיעו
יחדיו לכל האירועים החברתיים של המו שבה
הדיפלומטית ושל החוג הנוצץ בתל-
אביב.
רונה ריצ׳י היתה בת־זוגתו של ריפעת
אל־אנצרי במסיבת־הענק שאירגנה השגרירות
המצרית ביום־השנה למהפכה במלון
הילטון בתל־אביב. היא היתה בת-זוגו גם
במסיבת יום־ההולדת של פנינה רוזנבלום,
אמנם, פנינה לא הכירה אותם, אך מנהל
וזילטון ביקש להזמינו, והוא הביא עימו
את רונה. השניים לא משו זה מצידו של
זה, וקשה היה להגדיר את היחסים ביניהם

של ריפעת אל־אנצרי, בעלת לוחית־הזיהוי
הדיפלומטית, חנתה דרך־קבע בחניית ה בניין,
ולא אחת היו השכנים נאלצים
לצלצל בטלפון הפנימי לרונה, כדי לבקש
את אורחה להזיז את מכוניתו ממיגרש-
החנייה.
שכניה של רונה ריצ׳י מגדירים אותה
כאשד, נעימה. היא נהגה לשתות קפה עם
אחת המישפחות בבניין. אותה מישפחה
אף עמדה לארח אותה בחגיגת בר־המיצווה
של בנה.

טיול
ל איל ת

ך* ונד! ריצ׳י היתד, פעילה בחוג הדיפ ו
לומטים, וכיהנה כיושבת־ראש מועדון
הדיפלומטים בישיבתו הראשונה, שהתקיימה
ב־ 22 בינואר. בין ששת מנהלי המועדון
נמנה גם ריפעת אל־אנצרי. היתד, זו רונה
ריצ׳י שאירגנה את טיול-הדיפלומטים ל סיני,
שהתקיים ביום הראשון השבוע ש עבר.
המדריך היה אמור להיות ריפעת
אל-אנצרי. הטיול התקיים במועדו — ביום
שבו פורסמה פרשת־הריגול. רונה ריצ׳י
נעדרה. ריפעת אל־אנצרי, לעומת זאת,
השתתף בטיול. איש לא שאל אותו לגבי
הידיעה המרעישה, שהוא עמד במרכזה.
חברתה העיתונאית של רונה ריצ׳י סיפרה
כי ההבדלים בין שני האוהבים היו
גדולים. אל-אנצרי, גבר גבדדקומה ומרשים,
בעל גינונים מיזרחיים, נהג ברונה בכבוד
רב, והוא שבה לחלוטין את ליבה של
הסקוטית המסוגרת. האמנם פיתה אל-
אנצרי את רונ ה ריצ׳י כדי לנצל ה או,
שמא פרח ביניהם סיפור-אהבה אמיתי?
האם הסיפור של רונה ריצ׳י וריפעת אל-
אנצרי הוא סיפור אהבה, או שמא היה
זה סיפור־ריגול לפי כל הכללים הנהוגים
אצל סופרי־הריגול הידועים? אם יתנהל
מישפטה של ריצ׳י בדלתיים סגורות, ספק
אם תצא האמת לאור. האיש היחידי היכול
להאיר את הפרשה לאמיתה חי, עובד
ומתגורר ברחוב ז׳בוטינסקי בתל-אביב.
הוא ממשיך ללכת לעבודתו בשגרירות,
ממשיך לצפות בסדרות־הטלוויזיד — ,אך
הוא מנוע מלדבר.
ואילו סעד מורתדא, שגריר מצריים
בישראל, אמר להעולם הזה:
״נדהמנו והופעתנו באופן בלתי-נעים
מהפירסומים שהיו בפרשה זו.
״יחסינו עם בריטניה הם במצב מצויין.
הפירסומים עלולים רק להזיק ליחסים אלה.
אלה הם פירסומים מיותרים, לא־נחוצים,
היכולים רק לקלקל.

אצל אייבי

בטצרת־האזכרח לאנוור אל־סאדאת צולם ריפעת אל־אנצרי,
כאשר הוא ׳נזלוזון את הישגריר המצרי
סעד מנרתדא אשר נאם בעצרת־האזכרה. ביניהם תמונת הנשיא אנוור אל־סאדאת המנוח.

״אני מאמין שהיחסים בין מר אנצרי
ובין המזכירה הבריטית היו יחסים נור מליים
בין דיפלומטים, עמיתים למיקצוע,
ושאין כל ממש בטענה של העברת מידע.
כל העניין יסודו במישגה, ושילטונות ברי טניה
יגיעו בבוא העת בעצמם למסקנה זו.״

ביח־־ספר
(המשך מעמוד )13
וועידה, ואמר שהוא מסתפק בתפקידו בסוכנות
כיושב־ראש המחלקה לחינוך יהודי
בגולה. אך אנשיו דאגו לפוצץ גם כנס
זה, ואליהם הצטרף גיבור חדש — בן-
ציון מורדוף מכפר-שלם, שכמעט הצליח
לפוצץ את ועידת ההסתדרות האחרונה,
לפני חצי שנה. מורדוף ודודי אפל ניתקו
את המיקרופונים והחשמל, והוכיחו ל־מילוא
מיהו בעל־הכוח בקרב הצעירים.
רייסר התקרב ליורם ארידור ודויד לוי,
הפך להיות עוזרו של שר־השיכון. אחר־כך
הוא מונה כמנהל מרכז־הבנייה הישראלי.
הוא נבחר כיושב־ראש אגף־האירגון של
תנועת־החירות, והחל צובר עוצמה על
חשבון שותפו הפוליטי, מיכאל קליינר.
קליינר אולי לא התעניין בצעירי־חירות,
אך היה לו חשוב מאוד להיבחר ליושב-
ראש סניף־הצפון של תנועת־החירות ב-
תל־אביב, שם, שלט כמובן מילוא.
לצורך זה גוייסו כוחות חדשים למחנה
קליינר. היו אלה אלי האובן, יושב־ראש
אגודת־הסטונטים בתל־אביב ! מי שכיהן
אחריו, איש קריית־גת קלוד מלכה (,)27
בוגר החוג למדעי־המדינה, שנרשם מ־שום־מה
בסניף התל־אביבי, ושהשתייכותו
לאחד ממחנות לא היתה ברורה עד אז!
עמוס לבל 30 כיום עוזרו של דויד לוי,
שלא סיים מעולם את לימודיו באוניבר סיטה!
אריה טננבאום, מנהל אגף־האירגון
של תנועת־החירות, שבעת שהיה סטודנט
לא הופיע אפילו פעם אחת לישיבות וע־דת־הפנים
של האגודה, שבה היה חבר ;
קבוצת ביריונים מבית־דגון, שמשום מה
החליטה להצטרף דווקא לסניף־צפון! נתן
סטוליאר׳ צעיר שלמד מישפטים יחד עם
קליינר, אך מעולם לא סיים אותם.
סטוליאר הוחשד לפני זמן־מה בגניבת
דלק ממיכליות, ניסה ב־ 1974 להונות נשים
שביקשו לצאת לטיול בחו״ל בחברת לוחמים
שסיימו את שירות המילואים אחרי
מילחמת יום הכיפורים (העולם הזה ,)1918
הבחירות, שהתקיימו ב־ 15 במאי 1979
לא דמו כלל לבחירות דמוקרטיות. בוח רים
שאיש לא הכיר אותם הופיעו עם
פנקסי־התנועה, שבהם אין תמונות מזהות
ובחרו. על המלאכה ניצח אלי האובן.
מתמחה צעיר בעריכת־דין, חיים שטנגר,
מאנשיו של מילוא, פנה לקליינר והגיש
תלונות על חשד לזיופים, אך הללו לא

נבדקו. הוא דרש שבנוסף לפנקסי התנועה
יציגו הבוחרים תעודות־זיהוי, אך ההצעה
נדחתה על הסף.

אי־סדריס
בב חירות
חרי השתלטותו על הנהלת הסניף,
י * היה קליינר בטוח שסלולה. דרכו
לזכות במקום ריאלי ברשימת הליכוד
בבחירות לכנסת העשירית. אך סיפור
כישלונו מחייב הסבר של דרך הבחירות
המיוחדת בתנועת־החירות.
כל חבר בתנועת־החידות רשאי להגיש
את מועמדותו לבחירות, אם יש לו שני
ממליצים 35 .הראשונים שזוכים ברוב
קולות חברי המרכז עולים לשלב השני.
את השמות שבהם בחר המרכז, מפרסמים
לפי סדר הא״ב.
בסיבוב השני בוחר המרכז 21 איש
בשלוש שביעיות. ההנחה היא שמעבר
לכך מדובר במקומות לא ריאליים, ואז
מוצבים אלה שבין המקומות 21ו־ 35 לפי
סדר הצלחתם בסיבוב הראשון, שאפילו
הם אינם רשאים לדעת את תוצאותיו.
בעוד שהכל מפנים את תשומת־ליבם
למיקום שתפסו השמות הגדולים של ה־תנועה,
התחוללה דרמה, שהיתה קשורה
גם הפעם, בצעירים. בסיבוב הראשון הגיע
למיקי איתן מידע, שבקלפי שם בחרו
בעלי־שמות מישפחה המתחילים באות א/
הוא קיבל פחות קולות מאשר בשאר ה־יקלפיות.
הוא מיהר לערער על-כך, אך
ועדת־העירעורים טענה שאין לו זכות
לערער, משום שאסור לו לדעת את תוצ אות
ההצבעה.
עוד באותו ערב הודה עורך־הדיו קובה
שכטר, יושב-דאש ועדת־הבחירות של ה תנועה,
שהיו אי־סדרים במערכת־הבחירות,
והוחלט שוועדות הקלפי לסיבוב השני יהיו
בנות חמישה חברים. אך הדבר לא הועיל
לצעירים. רק מילוא נכלל בין 21 הראשונים,
במקום ה־ . 12 רייסר היה במקום
ה־ ,23 קליינר מיד אחריו ובמקום ה־27
היה איתן. שלושת האחרונים הוצבו לפי
תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות.
קליינר הודה שפה ושם נוספו לו קולות.
מסתבר שדווקא חברו לסניף רמת־גן,
העסקן דובי ברגמן, הוא שפגע בו. אלמלא

הוספת הקולות בסיבוב הראשון, היה איתן
בפנים• ברגמן 31 בעל תואר שני באוניברסיטת
תל-אביב בחוג להיסטוריה
של עם ישראל, היה יושב־ראש אגודת
הסטודנטים בתל-אביב בשנים , 1975—1974
ואחר־כך כיהן כיושב־ראש התאחדות הסטודנטים
הארצית. שמו קשור בשערוריות
בחירות באוניברסיטה ובהענקת הטבות
למקורבי המיפלגה. ב* 1977 מונה ברגמן
לסמנכ״ל מחלקת דור ההמשך בסוכנות,
ועתה הוא מחליף את קליינר כמנהל המחלקה
לחינוך יהודי בגולה.

לא סיי ם
לימודיו
דך מאבק, שבחירות כבר מכנים אותו
י י היסטורי, יצר כמה מוקדי־כוח. מילוא
ואנשיו — קליינר ואנשיו. גם רייסר, מאז
התבסס בתפקידו כראש אגף־האירגון, יצר
קבוצת כוח משלו ודחה בשתי ידים את
הרעיון של שיתוף־פעולה עם אנשי-קליינר.
אך למזלו הרע, דווקא חבריו למיפלגה
מזהים אותו עם קליינר.
למחנה מילוא משתייכים גם אבנר סרו-
סי, נושא־כליו של דויד לוי בסניף רמלה,
מאיר ישורון, מצעירי סניף־ירושלים שלא
סיים את לימודי המישפטים והיום הוא
משמש כעוזרו של שר־התיקשורת, מרדכי
ציפורי וגירעון סיטרמן, עוזרו של ארי-
דור, בוגר החוג לכלכלה ולראיית־חשבון
באוניברסיטת תל-אביב.
רייסר החל למעשה פועל באופן עצמאי
אחרי שגם שמו לא נכלל ברשימת המוע מדים
בסניף־הצפון. הוא פרץ את המיסגרת
הצרה של צעירי חירות בתל־אביב־רבתי
ופנה לציבור־הבוחרים האלמוני של חירות,
המביא למיפלגה את הקולות בעיי-
רות־הפיתוח ובקרב העובדים. עם מחנהו
נמנה ראובן שלום, עוזרו של מרידוד.
שלום, איש סניף־גבעתיים, שלא סיים
את לימודי מדעי־המדינה באוניברסיטת
תל־אביב, זכה בתפקידו הנוכחי — הכרוך
בנסיעות רבות לחו״ל — בעזרת רייסר.
פעילים אחרים במחנה רייסר הם רפי
דואק, עורך־דין מבאר־שבע, אבי יהב
וזכי סבן. גם אלי האובן, שתרם לנצחונו
של קליינר בסניף־הצפון׳ הוא היום מאנשיו.

הנו ^ בנ ה נזוז רהטד
המחירים המומלצים: דגם 392

11? 20/16
תוספת לתגמיר צבעוני

עסקן מורדוב (ממרכז)
לא רק בהסתדרות
הקבוצה שהתחילה כאפיזודה באוניבר סיטת
תל-אביב בראשית שנות השיבעים,
כשבעלי דיעות ימניות קיצוניות, חסידי
ארץ־ישראל השלמה, נבחרו לעסוק באיר־גון
מופעים ומיזנונים, בעידוד המחנה
השפוי, הפכה להיות גורם פעיל במאבקי־הכוח
על עמדות־המפתח במיפלגת השיל־טון.
רבים מהם שימשו בתפקידים בכירים
באגודת הסטודנטים בתל־אביב, כשבחי־רתם
מתלוות שערוריות של זיופי-קולות
ואלימות, שהגיעו אף לבית־המישסט.
למרות שהליכוד מקבל את קולותיו ב שכונות,
צעירי חירות מצפון תל-אביב,
ילדי הגלידה והעוגות, שפרחו באוניבר־סיטת
תל-אביב, יהיו מקבלי ההחלטות ב פוליטיקה
והחברה הישראלית בשנים ה-

111

מקררי ומקפיא,
נפח
12.2קוב
13.6קוב
12.4קוב
תאור מקפיא מקרר מקרר/מקפיא

מחיר בשקלים
18,410.ש׳ 16,125.ש׳— 20,890.ש׳

—810.

25.8קוב
26 קוב

מקרר +מקפיא
מקרר +מקפיא/מקרר

— 34,535ש׳
37,015.ש׳ 1,620 -ש׳
שילובים 432 + 392
432 + 20/16
תוספת לתגמיר צבעוני

מקררימ/מקפיאים בגודל בינוני —
עדיין אין מועד אספקה
?¥ 275
1111 321

8.3קוב
10.8קוב
מקפיא מקרר

16,570.ש׳— 14,512.ש׳

צבעים: לבן, צהוב-זהב חום, ירוק־בקבוק, אדום
תנאי תשלום: במזומן עם ההזמנה
להשיג: בחנויות החשמל המובחרות. תצוגה בחנויות הבאות: תל״אביב: סופר,
אלנבי ( 122 טיל 621850א.ל.מ ,.ככר המדינה, ה׳ באייר ( 76 טל׳ ;)456154
טוקיו ,׳אלנבי ( 66 טל 612128 ימ.ש.י ,.בן־יהודה ( 3טל׳ 361 )659994 יפו: פינדר,
שד׳ ירושלים ( 28 טל׳ ) 824068׳ 36 רמת־גן: סנסור, ז׳בוטינסקי ( 91 טל׳ ; 702624
*ל־קור, ז׳בוטינסקי ( 78 טל׳ 36 )725075 בת״ים: סלון הוד, בילפויר ( 48 טל 861157
361 חולון: סלון סבוי, סוקולוב ( 77 טל׳ 36 )848811 ירושלים: סביטאני, סאלח־א״דין
,32 ירושלים המזרחית (טל׳ 284462 02 אמפיסל, רח׳ יפו ( 68 טל׳ 226675־)02
361 חיפה: הדר ׳מרכזי, רח׳ הרצל ( 5טל׳ 672402 04 אריה, ככר פריז, רח׳ כטיב
( 2טל׳ 666710 04 קירור צפון, ירח׳ העצמאות ( 56 טל׳ ; 04 666711 פלג, רח׳
השופטים ,13 קרית־מוצקין (טל׳ 708383 04 שפרן, העצמאות 58 קרית־אתא (טל׳
721237־ 36 )04 באר״שבע: אלקטריק סנטר! ,הרצל ( 71 טל׳ 76643־ 36 )057 חדר ה:

גל קור, הנשיא ( 71 טל׳ 22082 063 חשמלית, הרברט ס מו אל ( 80 טל׳ 25922־)063
* נתניה: חשמלית, שמואל הנציב ( 5טל׳ 27675־ 36! )053 צפת: מקור האלקטרו ניקה,
ירושלים ( 127 טל׳ 30926־ 36 )067 פתח־תקוה: אורון, חיים עוזר ( 10 טל׳
361 )913940 רחובות: להט, בית הפועלים ( 6טל׳ 58001־ ) 054׳ 36 רמל ה: אס תר
אוניברסל, רה׳ ביאליק ( 2טל׳ 23077־ 36 )054 לוד: ל.ש.ל ,.הרצל ( 46 טל׳ 29233־)054
! 36 עכו: אחי ם סט, בן־עמי ( 43 טל׳ 912540־ 361 )04 נצרת־עילית: סלון עילית,
!מרכז צ.ד( .טל׳ 71743־ 36 )065׳,אשדוד: רשת !ד׳ ,מרכז ד׳ ,חנות 6ב׳ (טל׳
63801 055 סוכנויות דרום, רח׳ רוגוזין 36! 37 אשקלון: קרן אור, הרצל 37
(טל׳ 28411־ )051׳ 36 יבנה: אחי ם עיני, שדרות דואני 36 3שדרות: כל־בו אלקטרו ניקה,
מרכז מסחרי ( 421/4טל׳ 97543־.)051

רחוב פרץ .,4תל-אביב, טלפון.624193,621984 :

״ אוי צועק ! ״
(תמשך ממעוד )69
בהבינור! תפאורה בחמישה מיליון לירות,
ומחליטים לבטל את התפאורה ולבנות
חדשה — זה בסדר, יש מי שמשלם. ואילו
השחקנים שלי צריכים לעבוד במלצרים.
אז במקום לזרוק את החמישה המיליונים
של תיפאורת הבימה, שישלמו משכורת
לשחקנים שלי.

• כשהקמת את התיאטרון,
הק״ת תיאטרון פרטי. לקחת ן ן׳7
עצמך סיבוכים. מדוע מישהו חייב
לך כסף?
מה זה נקרא פרטי ! גם הבימה זה פרטי.

• ״הבימה״ הוא תיאטרון לאו

הרי לא מתכוונת למה שאת אומרת.
את יודעת טוב מאוד שהבימה התחיל
כמוני, והפך להיות ממוסד שבממוסדים.

• אתה רוצה להיות ממוסד?
אני כעת אגודה עותומאנית, שחברים
בה יוסי שריד, מיכה רייסר, פרופסור דן
מירון, פרופסור אריה זקס וחנוך לוין.

• כשביל מה הקמת את האגודה?
כדי
לעזור לי להחזיק מעמד.

!• מה פיתאום מיכה רייסר?
אם שריד יכול לשבת גם רייסר יכול.
אז למה לא?

• אם רייסר יציע לך תמיכה
ויהפוך אותך, כתמורה, למעין
״צוותא״ של הליכוד, תסכים, כרי
להציל את התיאטרון?
לא. הוא יודע את זה.

• הוא גיסה?
הוא יודע, כי כאשר נוצר הקשר שלו
איתי, אמרתי לו שאני בעל דיעות סוציא ליסטיות
ואני לא איש פוליטי.

12£כט
ב דו רסד
העור ד ם
לא נעים להם, למנהלי מכבי תל־אביב.
למרות שהם ביטאו אופטימיות זהירה
באשר לתוצאות המישחק מול האלופה
האיטלקית, אין הם מרגישים בנוח שהקבו צה
מורכבת ברובה משחקנים זרים.
ג׳ק צימרמן 24 שחקן־הרכש האמ ריקאי
החדש, מאיים מאז הצטרפותו העונה
לקבוצה על מקומו ויוקרתו של עמיתו,
מוטי ארואסטי 29 אחד משרידי היש ראלים
בקבוצה.
מאבק סמוי זה אינו רק אישי, הוא יותר
מכך. מנהלי מכבי מודעים לעובדה המצערת
של תהליך האמריקניזציה הכמעט־מוחלט
בקבוצתם.
מוטי ארואסטי ושריד ישראלי אחר, מיקי
ברקוביץ׳ ,חשובים למנהלי הקבוצה. בלע דיהם
תהיה זו נבחרת בין־לאומית, שכל
קשר בינה ובין ישראל הוא מיקרי בלבד.
לא ייתכן שאלופה ישראלית, הידועה ככזו
בעולם, תהיה מורכבת משחקנים אמריקאים
בלבד.
ד אג ה ו פינו ק. צימרמן התגלה בתקופה
זו כשחקן בעל אופי שאפתני מאוד —
תכונה הנפוצה אצל שחקנים מארצות-
הברית — והמתעקש לנצח. הוא בעל
פוטנציאל אדיר, הנמצא רק בראשית דרכו.
הצעיר יכול לשמש כרכז מעולה, קלע
בולט והוא גם מצליח לא רע במשימות
אחרות, שאין בקבוצה מי שימלא אותן.
גילו הצעיר מעניק לו, לדעת פרשני כדור סל,
יתרון על ארואסטי. כל עתידו עוד
לפניו, והוא יכול עוד להקדים את חברו
הישראלי.
כד׳־ למנוע מתיחויות מיותרות בין ה שניים,
טורחים מנהלי הקבוצה סביב עלה-
התאנה הישראלי ארואסטי. הם דואגים לו

• אהרי שערוריית מוגדי, רייסר
לא מפריע לך?
אם הוא מרגיש בחשיבות התיאטרון
הקטן שלי, וגילה נכונות ורצון טוב לעזור
לי, ואם הוא לא מפריע לשריד, לזקס,
מירון וללוין, ואם הם לא מפריעים לו,
אז הוא לא מפריע לי. פוליטיקה לא
מעניינת אותי. לאף אחד מחברי האגודה
העותומאנית אין זכות להשפיע על הרפר טואר
שלי. אני שומר על העצמאות שלי.
אני שחקן, לא פוליטיקאי. אנשים שבאים
לתיאטרון מזדהים עם כל מיני מיפלגות.
אז מה העניין? איש הליכוד הוא אחי
בדיוק כמו איש מצפן. דיעות פוליטיות
אף פעם לא הפריעו לי. אבל אם כופים
עלי, אני נלחם עד חורמה ובועט.

>• האם איגך סכור שעל התיא
ט רון להציג מחזות פוליטיים ש־יפקחו
לאנשים את העיניים?
אמן צריך לעשות מה שיוצא ממנו. מה
אנחנו, דון־קישוטים? אני מראה את מצבי
החברתי־פוליטי בעבודה. אני מעלה מחזות
שהם בעד אהבת האדם, נגד הפשיזם, נגד
הרודנות ונגד ההיטלריזם. אני לא צריך
להגיד: אני נגד אריק שרון או נגד לוינגר.
זד. נראה לי חסר-משמעות. אם ארצה
להגיד את זה, אלך לכנסת.
פוליטיקה זה דבר איום, שלא נוגע
לי בכלל. אני מעלה פה מחזה של שחקן
ערבי, רסאן עבאס. הוא מדבר על מצוקותיו
ואני מאפשר לו להביע את דבריו. אם
יבוא לפה מישהו ויגיד לי שהוא רוצה
להעלות מחזה, ובו יקרא ״מוות לשמא לנים!״
אבעט בו. רסאן עבאם לא אמר
מוות לאף אחד. הוא דיבר על מצוקות,
על זה ששוטרים היכו אותו בגלל שהוא
ערבי. אני חושב שזה חשוב.

• אשר, מה זה בשבילך להיות
שחקן?
זה מנקה אותי. כשאני משחק אני מרגיש
מזוכך.
העולם הזה 2325

.1שיטשון ת״א —
הפועל פתח־תיקווה:
ניצחון של שימשון. זוהי ההזדמנות
שלה להתאושש ממצבה. אפילו תיקו
לא יספק אותה• רק ניצחון.
•2מכבי נתניה —
בני־יהודה ת׳׳א :
מישחק חשוב של המחזור. שתי הקבו צות
נלחמות על המקום השני והשלי שי•
הפסד של אחת מהם יגרום לה
להפסיד את מקומה בטבלה. הבתיות
של נתניה תכריע.
.3מבכי יפו —
הפועל תל־אביב :
יהיה מישחק מעניין. אני מהמר על
תיקו.
.4בית״ר י־ם —
הפועל כפר־סבא :
אחד המיבחנים החשובים של כפר-
סבא, אם ברצונה לשמור על מקומה
בראש הטבלה• היא תוכל לנצל את
עייפות בית״ר ירושלים ממישחק הגביע׳
באמצע השבוע. כפר־סבא לא תנוצח:
אני מהמר על תיקו ומעלה, לטובת
כפר־סבא.

מאמן בכר

•6מכבי ת״א —
ו טו
הפועל ירושלים :
מישחק חשוב להפועל ירושלים׳ הנמצאת
בתחתית הטבלה. תנצל את עיי-
׳פות מכבי תל־אביב ממישחק הגביע.
אני מהמר על תיקו.

.9הכת־מככי ר״ג
— מכבי ר. עמידר:
יהיה זה מישחק חשוב בליגה האר צית.
שתי הקבוצות מסכנות את שלו שת
הקבוצות מעליהן, המועמדות לע לות
בעונה הבאה לליגה הלאומית. אני
מהמר על הכח רמת־גן׳ שתנצח ותהיה
מועמדת ללאומית.
.10 הפועל חיפה —
הפועל ק. שמונה:
יש התאוששות מסויימת בחיפה. זה
יתבטא גם השבוע בניצחון על קריית־שמונה.

הפועל בית־שאן
״ — הפועל לוד:

מישחק חוץ קשה ללוד, שהתאמצה
כבר השבוע מאוד. מהמר על בית־שאן.

ד. הפועל יהוד —
כית״ר תל אביב :
מישחק חשוב לבית״ר. אסור לה להמר
על תיקו. חייבת לנצח. תהמר על כל
הקופה.

.12 בית״ר רמלה
— הפועל דמת־גן :
רמת־גן נמצאת בצרה, שוערה נענש
והורחק. בלעדיו היא יוצאת למישחק
חוץ קשה. אם תשיג נקודה זה יחמיא
לה במצבה. מהמר על תיקו.

.8מכבי פ״ת —
הפועל ראשל״צ :
יהיה קשה לנצח את ראשון. אני נותן
להם את הניצחון.

.13 הפועל תיל־חנן
— בית״ר נתניה :
תל־חנן בביתה היא טובה יותר, והיא
גם תנצח.

.3 6*3הפועל באר־שבע
* * 3ז — מכבי חיפה :
מצב שתיהן דומה: תהיינה עייפות
ממישחק הגביע. אני מהמר על תיקו.

בשבוע שעבר הצליח המאמן דרור קשתן לנחש תוצאות חמישה מישחקים.

• מתי כפו עליך?
הציעו לי להשתתף במחזות פוליטיים
שונים, וסירבתי. במחזה של קישון למשל,
מעולם לא אשתתף, כי הוא מסמל בעיני
את הדקדנציה, את הבורגנות הימנית ה איומה.
רייסר ושריד לא יכולים להגיד
לי מה להציג.

המאמן־לשעבר של קבוצת שמישון תל־אביב, ניסים בבר, חוזה את תוצאות
ניישחקי הליגה שייערכו בשבת הקרובה. חשבוע יתברר א ם יאמן את נבחרת
ישראל לנוער, או קבוצה אחרת בליגה הלאומית.

כדורסלן ארואסטי
מאבק סמוי
קצת יותר מאשר לאחרים, כך מספרים,
ואפילו מפנקים אותו כדי שלא תיפול רוחו
חלילה ל פני המי שחק הח שוב.

אך לא הפינוקים ולא הדאגות יכריעו
את תוצאות היריבות הסמויה. עתה מצפים
כולם לראות מי ירבה לקלוע יותר במישחק
הגמר לאליפות אירופה מול היריבה ה מסוכנת,
סקוויב קאנטו.

?ואה לוהטת
״תדע לך שאתה בן־זונה, קומוניסט
אדום, שצריך לזרוק אותו לרוסיה!״ הודעות
טלפוניות מסוג זה זוכה לקבל מדי
פעם יואש אלרואי, עורך מבט־ספורט
בטלוויזיה. זה קורה במיוחד אחרי שידור
התוכנית במוצאי-שבת. השפעתה העצומה
של הטלוויזיה על דעת־הקהל פונה, לפעמים,
נגדה. יחם הצופים לכל מילה הנאמרת
במבט־לחדשות או במבט־ספורט דומה
כמעט ליחס הכבוד שבו זוכים, בדרך־כלל,
כתבי הקודש.
אוהדי כל קבוצות הכדורסל בארץ מגלים
קינאה לוהטת וגלויה למידת תשומת־הלב
שמעניק מבט ספורט לאלופת אירופה,
מכבי תל-אביב. המצליחנית שבין הקבוצות
הישראליות זוכה לכיסוי רחב, ואוהדי
האחרות מגיבים כמו היו מאהבים נכזבים
ונבגדים. כעסם ותיסכולם של אוהדים,
שחקנים, ועסקני־ספורט מכה על ראשם

של אלרואי וחבריו — הטכנאים, הצלמים,
הכתבים והבימאים — המשתתפים בסקירת
אירועי־הספורט השונים.
״מה שהכי חשוב,׳ .את תקרית אוהדי
בני־יהודה, שהפליאו אגרופיהם בבימאי
הטלוויזיה חסר־האונים, צבי סלפון, ניתן
היה כימעט לחזות מראש. אנשי הטלוויזיה
מכירים כבר מזמן את מבטי הכעס בעיני
האוהדים. הטענות נגדם חוזרות על עצמן
בדייקנות: הטלוויזיה מפלה בין הקבוצות
השונות, ולא מעניקה זמן שידור שווה
לכולם. יואש אלרואי דבק מאז ומתמיד
בהסבר, שהזוכים בתשומת־הלב של כולם
הם אלה הזוכים בהצלחה.
התחרות על דקות־השידור המעטות היא
עצומה. אומר אלרואי :״אם היו מאפשרים
לי זמן־שידור ארוך יותר, המצב היה שונה.
בגלל הצימצום הרב אני משדר רק את
מה שהכי חשוב. מה אני יכול לעשות
שהדבר מעביר את האוהדים על דעתם?״
לשמע הטענות מכל הצדדים ניתן היה
לחשוב שלקבוצת מכבי תל-אביב, הנהנית
מזוהר מצלמות הטלוויזיה, המתמקדות על
פני שחקניה ומנהליה, אין טענות. אך אין
זה כך. להיפך.
מנהלי הקבוצה הישראלית, שהתפרסמה
בכל אירופה, מתלוננים. הם סבורים שמכבי
סובלת מכל החסרונות של הבדידות בצמרת.
מקומה במרכז תשומת־הלב חושף אותה,
לא פעם לביקורת. וביקורת היא לא תמיד
נוחה.
סיבות פוליטיות. שידור שמונה
השניות השנויות במחלוקת בסיום המישחק
הגועש מול היריבה האיטלקית ׳סקוויב־קאנטו,
עורר את זעמם של אנשי מכבי.

הם נזעקו אל יואש אלרואי והתלוננו מרה,
ששידוד הסקופ הטלוויזיוני עלול לפגוע
במעמדה.
שימעון מיזרחי, יושב־ראש הנהלת מכבי,
טען שהמסקנה שעלתה מן הניתוח לא היתה
מדוייקת. השעון של מבט ספורט לא היה
מאופס עם זה של השופטים, והקביעה
שמכבי זכתד. במישחק שלא כדין אינה
הוגנת .״מכבי הפכה מזמן לקבוצה של
כל המדינה, ואסור לרמוז שקבוצה ישראלית
זכתה בצורה בלתי-הוגנת,״ טען אז
מיזרחי, תוך שהוא פורט על נימים פטר יוטיים•
גם קהל האוהדים המטורף של
מכבי הפחיד את מיזרחי .״בהשפעת הטל-
וויזיה הם עוד יכולים לבוא ולטעון שמכבי
ניצחה ברמיה,״ אמר נזעק.
גם שידור תקרית המהלומות, לפני שנ תיים׳
בין השחקן חמום־המוח ארל ויליאמם
ובין שחקני פנאתינאיקוס היוונית הסעירה
את עסקני מכבי. אנשי פיב״א — איגוד
הכדורסל האירופי — הכינו מן הסרט
מיסמך, שבעיקבותיו נענש ויליאמס והור חק
ממישחק אחד. הם גם כמעט שהתפתו
להורות על מישחק חוזר מול היוונים.
למרות הצלחותיה של הקבוצה, והמישקל
של יושב־ראש האגודה, שימעון מיזרחי,
בפיב״א, מפחדים במכבי פחד מוות. מסי בות
פוליטיות ישראל אינה כל-כך פופולרית
בזירה האירופית, ולכן עלול כל אירוע
שלילי לגרור החלטות גורליות נגד ה קבוצה.
״מבחינת
מכבי,״ אומר אלרואי ,״הם
צודקים. אולי גם מהבחינה הלאומית. אבל
לא מבחינה עיתונאית. מה הם רוצים,
שלא נראה את האמת?״

י ימית: מסיבת הסיום 1

מישבנו בהידור חוזר
(המשך מעמוד )27
של עבד אל־מג׳יד. אולם גם שופטי
בית־המישפט המחוזי לא התייחסו באמון
אל עד זה .״כל עניין עבד אל־מג׳יד
משאיר חשד כבד של קשר לשבש הליכי־מישפט׳
על־ידי שיכנועו של אל־מג׳יד
להעיד עדות־שקר, כדי לשרת את מטרות
הסניגוריה,״ ציין הנשיא. הוא ביטל גם
עדות זז כסיוע אפשרי.
מאחר שכל אפשרויות הסיוע נפסלו
על־ידי בית־המישפט העליון, נשארה עדו־תה
של סימה ארלוזורוב יחידה. על סמך
עדות יחידה, לפי סעיף מם׳ ,6לא היתה
אפשרות לחרוץ דין. לכן זוכה סטבסקי.
ב־ , 1936 שנתיים אחרי המישפט, בוטל
אותו סעיף, הדורש סיוע. מאז אין הוא
קיים עוד במישפט הישראלי.
בסיפרו כתב על כך הפרופסור אליהו
הרנון :״משפרצו מאורעות ,1936 התקשו
בהוכחת אשמת מחבלים, ותוקן סעיף ,6
כך שתחולתו צומצמה למישפטים אזרחיים
בלבד.״ במישפט הישראלי נותרו חרי גים
מעטים לפיהם לא ניתן גם היום

להרשיע בלי סיוע לעדות יחידה, והם:
הסתה למרד, עדות־שקר ,׳מתלוננת ב עבירות
מין, ועדותו של שותף לעבירה.
בכל יתר המיקרים, כולל מישפטי־רצח,

שנתיים אחו׳ מישפט וצח ארלוזורוב בוטו
הסעיף הוווש סיוע לעוות יחיו במישפמי וצח.
אם היה המישפט מתק״ם אחו׳ הביטול,
כסק־הוין היה: אשמים!
ניתן היום להרשיע על־פי עדות עד יחיד
ללא סיוע. בית־המישפט חייב להזהיר
את עצמו ולשקול אם בטוח הדבר. לסמוך
על העדות היחידה.
החל מ־ 1936 היה פסק־הדין במישפטו

אלבז: אין סוף לצוות
יי* דכי פקד יהודה אלבז אין מנוחה.
* רק עתה זוכה מאשמת עדות־שקר
במישפטו של עמוס ברנס, וכבר מתרגשת
עליו צרה חדשה: אשתו עלתה על
עיקבותיו.
״אני מתילדה אלבז, אשתו האמיתית
והיחידה של רב־פקד יהודה אלבז מאז
! 1949 האשד, שמתנשקת איתו בתמונה
שפירסם העיתון היא אולגה !״ אומרת
מתילדה אלבז בתוקף רב, כשהיא מצביעה
על גליון העיתון שבו פורסמה תמונתו
של אלבז בחברת ידידתו.
״בעלי, יהודה אלבז, משרת במישטרת־ישראל
כבר 30 שנה. עלינו ארצה ב־. 1948
הוא בא ממארוקו ואני מרומניה. שנים
רבות גידלתי את שלושת ילדי בעצמי.
הייתי שותפה לכישלונות ולהצלחות, והיום
הוא קוצר את הפירות לבדו. בעלי, יש
לו כוכבים על הכתפיים. אבל הוא הגיע

״נכנסתי לבית שבו הוא היה עם ידידתו,
הצעירה ממנו ב־ 24 שנים, התיישבתי ב כורסה
ושאלתי את אולגה: את לא מתביישת
לצאת עם סבא לנכדים ז״
בתגובה לדברי אשתו, מתילדה, אמר רב־פקד
יהודה אלבז :״זה לא נכון מד, שהיא
אומרת. אין לי קשר איתר, כבר שמונה
שנים. היא העלילה עלי במישטרה, והגי־

מתילדה אלבז:

..הפתעת, אותו
בחבות וידחו,
׳הצעידה 119191
ב־ 24 שנים.

אלבז ואשתו
אשת החוקר —

איו היא דא מתביישת?״
הודה אלבז :

״היא חעדילה עלי
במישטטוה ר
אליהם בזכותי. אני רואה את עצמי כחלק
מהמערכת המישטרתית. הכוכבים הם גם
שלי!״ הכריזה השבוע מתילדה אלבז.
היא סיפרה שהיחסים ביניהם התערערו
אמנם, אך היא עדיין אינה מוכנה לוותר
על הכוכבים המגיעים לה, ועל מי שנושא
את הכוכבים האלה.
בני־הזוג אלבז נפרדו לפני שנתיים,
וקצין־המישטרה משלם מזונות לאשתו.
היא טוענת שהוא אינו משלם בזמן, ונמצאת
בעיקבותיו.
מתילדה אלבז ביקשה להיפגש עם
מפקדיו של בעלה בזה אחר זה, אך הם
לא היו מוכנים לומר לה היכן הוא נמצא.
אז גילחה כי למדה משהו, במשך השנים
הרבות שבהן היתד, אשת שוטר. כמו אשתו
של המפקח הידוע, קולומבו, היא פתחה
בחקירה משלה. ואכן, החקירה הסתיימה
בהצלחה, ומתילדה מצאה את מקום מגוריו
של בעלה.
״הפתעתי אותו !״ הכריזה מתילדה אלבז,

׳של סטבסקי, ואולי גם במיישפטו ׳של רוזנ־בלט,
נחרץ אחרת. לשופטים לא היד,
כל ספק בועדותה של העדה היחידה,
והם נזקקו לסיוע לפי דרישת־החוק. ברגע

אלבז וידידה (בעת הזיכוי)
— מנהלת חקירה
שה נגדי תביעת מזונות. בית־הדין הרבני
בחיפה חייב אותי לשלם לה מזונות, ואני
משלם.
״לפני שלושה חודשים הגישה אשתי תבי עה
נוספת נגדי. ביום שבו הופעתי והעדתי
בבית־המישפט המחוזי בירושלים במיש-
פט נגדי, החליט בית-הדין הרבני בחיפה
להכפיל את דמי המזונות ואני הגשתי
עירעור.״

שבוטלה דרישה זו׳ היתד, ההרשעה נקבעת
בגלל אמון השופטים בעדותה של סימה
ארלוזורוב.
הסניגורים תקפו בזמן המישפט את
הזיהוי של סימה ארלוזורוב. היו להם
תלונות רבות נגד עריכת מיסדר־הזיהוי,
נגד הצגת תמונת סטבסקי לגברת ארלו-
זורוב עוד לפני מיסדר־הזיהוי, וכן על
מצבה הנפשי ׳והתמיכה שהעניק לה קצין-
מישטרה אנגלי. כל הטענות האלה נבדקו
על־ידי בית־המישפט העליון בעירעור,
והוא לא מצא כל פסול בצורת־ה,זיהוי.
מייד אחרי הרצח תיארה האלמנה את
התוקפים באוזני חוקרי־המישטדה. המיש־טרה
הפיצה את ׳תיאור הרוצחים המבו קשים
במקומות שונים, ופקיד של מישרד־ההגירה
הודיע כי הוא מכיר אדם המתאים
לאחר התיאורים. הוא ציין את סטבסקי,
שהיה נתין פולני ושנזקק לשירותי מישרד־ההגירה.
מאחר שהמי׳שטרה לא היתד,
בטוחה כי סטבסקי עדיין בפלשתינה, היא
הציגה את תמונתו, בין תמונות אחרות,
לפני סימה אר׳לוזורוב, והיא זיהתה אותו
על פי התמונה.
ימים ספורים אחר־כך נעצר סטבסקי,
והועמד למיסדר־זיהוי. סימה ארלוזודוב
הציצה בגברים שעמדו לזיהוי, וכאשר
הגיעה לסטבסקי עמדה להתעלף. היא
זיהתה אותו כאשר היא ׳נתמכת בזרועו
של קצין־המישטרה סטפורד, כדי שלא
ליפול.
למרות שהפסיקה הישראלית עסקה רבות
בעניין זיהוי ומיסדך י־זיהוי, יש לציין
כי ההלכה לא השתנתה מאז, וגם היום
מסתמכים בתי־המישפט בישראל על אותם
תקדימים, שנזכרו במישפטו של סטבסקי.
ב־ 1966׳נערך מישפט לאליהו בולקין,
באשמת רצח חברתו, זונה צעירה בשם
שושנה פליגלמן, בחוף עכו. בעיית הזיהוי
התעוררה שם בחריפות. העד היחיד ש זיהה
את בולקין היה נהג־מונית, שהעיד
כי ביום הרצח הסיע מתל-אביב לחיפה
זוג צעיר. השניים ירדו בחיפה ושאלו
אותו היכן נמצאות המוניות לעכו. הנהג
זיהה את הקורבן לפי תמונה, שהציגה
לו המיישטרה. הנא שם טען בי לא הוא
היה הגבר בחברתה, אך הנהג זיהה גם
אותו.
במישפט התבדר כי לפני מיסדר־ד,זיהוי
הציג קצין־מישטרה לפני נהג־המונית
תמונה אחת ויחידה של בולקין. אילו היתד,
התמונה מוצגת לו בין תמונות של אנשים
אחרים, היה מישקל לזיהוי על-פיה, וגם
למיסדר-הזיהוי שנערך אחר־כך היתד.
חשיבות גדולה. אך הצגת תמונה בודדת
מסכלת את תמונת הזיהוי, ומפחיתה
מערכו. בי׳ת־המישפט פסל את הזיהוי,
וזיכה את בולקין מחמת הספק.
לפי פסק-הדין המנדאטורי, הוצגו לפני
אלמנת ארלוזורוב כמה תמונות ׳של אנשים
חשודים, והיא זיהתה ביניהן את תמונתו
של סטבסקי. לפי הקריטריונים הנהוגים
היום במדינת־״שראל׳ היה זה זיהוי נאות.
לכן יש לשער כי גם בי׳ת־מישפט ישראלי
היה מקבל את זיהויה של סימה ארלוזורוב.
אילו נערך מישפטם של אברהם סטב־סקי
וצבי רוזנבלט אחרי ביטול הסעיף,
הדורש סיוע עדות לעד יחיד, הם היו
מזוכים בדין רק במיקרה אחד: אם היה
מתעורר בלב השופטים ספק בדבר מהימנות
עדותה של אשת הקורבן.
אין בניתוח זה׳ כמובן, כדי לקבוע את
אשמתם של שני הנאשמים. י׳ש גם לזכור
שאפילו הורשע אדם ברצח, לפי כל דיני
הפרוצדורה, ייתכן בי ׳נפל קורבן לטעות
מישפטית. אך לפרשה הישנה, שראש-
הממשלה העלה מנבכי־העבר, יש צדדים
מישפטיים מוזרים עד למאוד.

(המשך מעמוד )57
בבית. איציק אומר משהו על קידוש השם,
ומבטיח להפגיש אותנו עם אחת מהן.
לפתע אנחנו רואים פטה מורגנה. בלב
המידבר, עשרות מקררים של אסקור.
גילה עוצרת את המכונית בחריקת בל מים.
לא, אין זה תעתוע חולף. זהו
באמת ים של מקררים בלב המידבר,
ובדואית רעולת־פנים בוחנת אותם. לאן
היא תכניס את התקע? ליתד האוהל
שלה? אך מסתבר שהמקררים אינם מיוע דים
לבדואים. מחמוד הבדואי, בעל ה מקררים,
מסביר כי רכש אותם בימית
מהתושבים העוזבים, והוא מתכוון למ כור
אותם בקאהיר במחירים מפולפ לים.
בצד זרוקות מכונות־כביסה. מחמוד
אומר שהוא בטוח שיעשה עסקים טובים.
ממשיכים לחצר־אדר .״אין לכן בשביל
מד, לנסוע,״ אומר איציק ,״הצבא עשה
עבודה יסודית. מה שנשאר מחצר־אדר
זה שדה חרוש, מעט גרוטאות, וארגזי
עגבניות. אנחנו ממלאות שקית בעגבניות
ואוכלות בדרך. עגבניות טעימות להפ ליא.

די סמלי,״ מהרהרת גילה בקול,
״משה דיין הקים את חבל ימית, ועגבנ יות
המונימייקר שלו זרוקות עכשיו ב־חצר־אדר.
זהו סוף הסיפור.״
הדרך לעצמונה יפהפייה. משמאל מושב
חרובית, היושב עדיין בקרוואנים. ה־חבר׳ה
מחרובית יצטרפו לאלה מנתיב־העשרה,
ויקימו מושב ליד מחסום ארז.
בעצמונה אנחנו פוגשות פרצוף מוכר
אורי גולדשטיין, כתב הטלוויזיה, היושב
במקום מזה חודשיים, ומכין סרט .״הוא
שינה את דיעותיו. לא תכירו אותו כעת,״
אומר איציק בגאווה .״גם אם אתן תשבו
פה שבוע, תהיו משלנו.״
עצמונה חוגגת היום שלוש שנים ל-
היווסדה. החגיגות בוטלו, כי באותו יום
מלאו שיבער, ימים למותו של הרב קוק.
רוב האנשים יצאו להפגין בירושלים.
עצמונה שרוייה באבל. אחת החברות
ילדה תינוק מת. אשד, אחרת ילדה את
תינוקה במסוק של צה״ל.

״הגסיך ה ק טן ״
נגד הנ סיג ה מסיגי
^ ערבאנח נו הולכות למושב אוגדה,
-שם בתוך בית־האריזה, מתקיימת מסי בת
בר־מיצווה לילדי ד,פיתחה. היל דים
מעלים את ההצגה הנסיך הקטן של
סנט־אכזופרי. ילדים בני 13 שוזרים ב־דיבריהם
דימויים פוליטיים, שכתב למענם
התיפאורן והצייר ציצי גרא, שהצטרף
לתנועה לעצירת הנסיגה לפני שיבעה
חודשים, ומאז — כפי שהתבטא אחד
מחברי מושב שדות, שם מתגורר ציצי
עם אשתו עכסד הוא יותר אדוק מ האפיפיור.״
שוב
ושוב מתרחשת התופעה — האנ שים
רואים עיתונאי ושוכחים שיש גם
חיים פרטיים. שאלתי את ציצי גרא ל שלומו,

ומייד

קיבל

פעם

הרגשתי יותר שלם עם עצמי — אנשי
גוש־אמונים הם ארץ־ישראל האמיתית —
ארץ־ישראל העובדת — הם אנשים נפל אים
— אני מסתדר איתם ומבין אותם
יותר טוב משאני מבין הרבה חברים שלי
מהבוהימה.״ סוף נאום.
תושבת שדות, שמבקשת שלא נזכיר
את שמה, מושכת אותי הצידה ומבקשת
לדעת אם גילה היא הכתבת שעשתה את
הסידרה על חיי המין של האשד״ מינזתורי
האורגזמה הנשית בתעולם הזה. אני משיבה
בחיוב .״אולי תציעי לה לעשות סידרה על
מה שקרה לחיי־המין של תושבי ד,פיתחה,
מאז שנודע כי עומדים לפנות?״ היא
מציעה. הצעתה מתקבלת בהתלהבות מצד
שתינו. גילה מוכנה להתחיל בסידרה מייד
אך האשד״ עיניה עצובות אומרת :״יש
לי הרבה מה לשפוך אבל בפעם אחרת.״
ביקשנו לפחות רמז, אך היא הסכימה רק
לומר שמספר הגירושין גדל בגלל הפי נוי
.״איך אפשר לקיים יחסי מין תקי נים
במתח כזה?״ היא שואלת.
בביתם של נחמה ויואב תלמי צפינו
בנעמי שמר ובעמוס קינן בטלוויזיה.
״עמום קינן אמר שלא צריו להחזיר את
השטחים,״ אומר יואב. מי אמר? ״החב רה
מהתנועה לעצירת הנסיגה״ הוא משיב,
״הם אמרו שקינן אמר שהחזרת הישובים
לא תפתור את הבעיה הפלסטינית, ולכן
לא צריך לעקור נטוע.״ אנחנו שותקות.
את השתיקה המתוחה מפירה נחמה, ש אומרת
בחיוך ,״אז נעמי שמר הצליחה
להשפיע גם עליו...״
ה עו ל ם הז ה 2325

י שראל דניד
שוחר^^1
מנן הכלא
ן והתירו 1111ן ׳

ל שראל דנו!* יושב בפתח מגלריה שלו
בכרם התימנים שבתל־אביב. אנשי השכונה
מכירים אותו היטב ומברכים אותו
בבירכת ״ברוך מתיר אסורים״ .מישהו אף
שלח לו זר ורדים ענקי לרגל שיחרורו
מבית־הסוהר, אחרי שריצה 18 חודשי מאסר
בפרשת הרצח הכפול.
ישראל גילח את זקנו, והסיר מראשו את
הכיפה שאותה חבש מאז מישפטו.
תוך מסביר :״הורדתי את הזקן ואת
הכיפה מפני שהדמות שאני רואה בכל
בוקר במראה מזכירה לי את בית־הסוהר.
אני משוחרר כבר חמישה ימים, ועדיין
לא הסתגלתי לחופש.״
על יחסיו עם הדת מספר ישראל דבור :
״בבית־הסוהר השתתפתי בחוג דתי בשם
,תורת ישראל /ששייך לישיבת אור שמח.
הישיבה הזאת מימנה את החוג בכספה,
וההשתתפות בחוג נתנה לי עידוד. רציתי
לחזור בתשובה כי אני קרוב לדת ומאמין
באלוהים. אבל לעבור בבת אחת לדרך
חיים כל־כך קיצונית זה קצת קשה. יש
לי אשה, ילדים ונכדים, ויש לי עוד הרבה
דברים לגמור. אולי באחד הימים אחזור
בתשובה ואקדיש את החיים שלי לדת.״

1 1 1 1 1 1 1 1ךיך ישראל דנוך היה עדיין מגודל זקן, בעת הארכת
מעצרו של גיסו, רחמים (״גומדי״) אהרוני,
סימה.
יומיים אחרי שתשתחרר מהכלא. לידו בתמונה: אומי אחרוני וחברתה

עכשיו השתנו שם התנאים. האסירים
רשאים לקנות עיתונים על חשבונם, ואפילו
לטלפן פעם בשבוע, במשך חמש דקות,
אל מחוץ לכלא, כאשר לכל אסיר מוקצבים
חמישה אסימונים.
יותר מאוחר הועבר דנוך לכלא מעשיהו.
שם שהה במשך 11 חודשים. כאן ניתנה
לו ההזדמנות לעסוק בתחביב חדש-ישן
שלו: פיסול.
מוך עבד בין כותלי הכלא בבניין וב־שיפוצים
ועסק בפיסול בשעות הפנאי. הוא
עבד בעזרת כלים פרימיטיביים, כמו פיסות
ברזל ופיסות זכוכית שמצא, וגילף בעץ
ובאבן. כאשר נערכה בחנוכה תחרות בכלא,
זכה ישראל דנוך בפרס הראשון, כמי
שעיצב את החנוכיה היפה ביותר. הפרם
היה חופשה בת 48 שעות.
דוצה לנוח
פיסול במעשיהו

ך• ניד סיפר שהוא נמצא עדיין תחת הי
הלם של המישפט והמאסר .״הסיוט של
החודשים הראשונים בכלא רמלה עדיין
רודף אותי,״ הוא אומר.

למרות שלשאר האסירים הותר הדבר.
לישראל דנוך, בעל הגוף, המתנשא
לגובה של 1.90 מטרים, היתה בבית־המעצר
מיטה צרה שנמצאה ליד הקיר. הוא התלונן
ללא הרף שהאור הדלוק מפריע לו לישון,
והמיטה צרה מדי וקצרה מדי. על כך היה
משיב לו רוני ניצן :״זה מה שיש.״ הארו חות
ניתנו לו בחדר, ובמשך שיבער. חוד שים
לא יכול היה דנוך ליצור קשר עם
אסירים אחרים, מלבד שכנו לתא.
אחרי שניתן גזר־הדין במישפט, הורידו
את טוביה אושרי לקומת המרתף, ואילו
דנוך ויצחק אחרוני, אחיו של רחמים
(״גומדי״) אהרוני, שוכנו בחדר משותף
באגף המכונה מיון, שם היו התנאים גרו עים
במיוחד, לדברי דנוך. החדר היה קטן
מאוד, ולא היתד. שום מחיצה בינו ובין
בית־השימוש .״תנאים בלתי אנושיים
ממש,״ טוען דנוך. על כל תלונה, הוא
מספר, היתר. לניצן תשובה אחידה :״אין
לי סמכות ואני רק ממלא הוראות.״

כעבור יום
החנוכיה

זכתה

בפרס

התגלח ישראל דנוך. כאן הוא בביתו עס חנוכיה
מעץ־זית אשר אותה פיסל בעת מאסרו בכלא.
ראשון, והפסל ישראל דנוך יזכה בחופשה מבית־הכלא.

י * בשיו יושב דנוך בביתו שבחוף
< שרתון, מוקף פסלים מעשה ידיו.
כאשר יהיו לו די פסלים, הוא מבטיח,
יערוך תערוכה.
את גיסו, רחמים (״גומדי״) אהרוני, ראה
דנוך לראשונה ביום השישי שעבר, בבית־

..עשו גג]׳ גיפלצת!
הוא היה סגור בתא קטן במשך שיבער,
חודשים, ללא כל תעסוקה, פרט לשעה
אחת ביום, כאשר הורשה לטייל בחצר
סגורה. שכנו לתא היה בן־אחותו של

טוביה אושרי, אבנר מעודד, שגם הוא
הורשע בפרשת הרצח הכפול. בתא אחר
שבפרוזדור שכן טוביה אושרי.
באותה תקופה היה רוני ניצן מפקד

גוגו׳ בבית־המישפט
כשפרקליטתו,

רחמים אחרוני נראה מודאג
הד״ר עדנה קפלן, מסבירה לו את צעדיה.

בית־המעצר. דנוך מספר כי הוא הורה
להשאיר אור דלוק בתאים ביום ובלילה.
השמירה היתד. קפדנית מאוד, וניצן לא
התיר לדנוך ולחבריו לראות טלוויזיה,

חון־ בכוס
מאסרו.

הגלריה

התימנים בגלריה ישלו, כשמאחוו
שלושה פסלים שגילף. בתקונ מול נמצאת שלו המיסעדה ציו

המישפט, אחרי שהוסגר לישראל מאיטליה.
דנוך משוכנע שאם יהיה מישפט צדק,
כדבריו, יזוכה אהרוני. הוא שב ומאשים
את עד־המדינה רמי ערוסי. דנוך מספר
שוב ושוב כיצד הגיע אליו ערוסי אחרי
הרצח ואמר לו :״היצלתי את חייהם,״
כשהוא מתכוון לטוביה אושרי ולגומדי.
דנוך מקווה שלערוסי יהיו נקיפות מצפון,
והוא יעיד במישפטו של רחמים אהרוני
בצורה שונה מזו שהעיד בה במישפטו של
אושרי.
דנוך תוהה, מדוע מעכב בית־המישפט
העליון את העירעור שהגיש בעיקבות
הרשעתו בבית־המישפט המחוזי .״למה הם
מחכים?״ הוא שואל ,״שגם רחמים יישפט,
ואז יחליטו מה לעשות? זה בכלל לא
קשור. אני עירערתי על גזר־הדין מייד
אחרי המישפט שלי, ועכשיו, כשכבר הש תחררתי
מהכלא, עוד אין לי תשובה.״
דנוך ישב בכלא במשך 18 חודשים,
אחרי שנדחתה בקשתו לניכוי שליש
מתקופת המאסר. נציג המישטרה טען שהוא
מסוכן לציבור.
דנוך אומר :״יצאתי מהכלא לפני כמה
ימים, ואני מנסה לשקם את עצמי. אני
בן־אדם כמו כל אחד אחר. עבדתי 25
שנים בתור פקח בעיריית תל-אביב, ובתור
איש־ביטחון. עכשיו אני מתכוון לעסוק
בפיסול. אני אוהב את זה.
״המישטרה והעיתונים עשו ממני מיפ-
לצת. כשהם, השוטרים, באים אלי הביתה,
הם באים עם נשק דרוך ומפחידים את
הילדים. אני מקווה שהם יפסיקו עם זה.
אני כבר עייף ואני רוצה לנוח מפל ה נעמי
אדווה
עניינים האלה.״

והנס במידאנו 77( 0777 7/77ע( מ !7ש 07
היחיד שהפיק תועלת כלשהי משבוע־האופנה
שנערך בישראל הוא הדוגמן ניר
בן־יהושע. ניר, שהיה חקלאי במשק
השייך למישפתו בבאר־טוביה, עבר דרך
ארוכה מאוד מאז היה חלבן במושב השקט.
הוא כבר הספיק לעבוד כמלצר, כמנהל

ציונה ואריה גסט הם זוג חיפאי
ידוע ומוכר. לציונה היתד! חנות לסמר טוטים
ישנים ולעתיקות בחיפה, ולפני כ שנתיים
עברה לגור בלונדון, שם פתחה
סניף עם עסקים דומים.
אריה, שהיה מנהל בחברת לים, עזב
את החברה ההיא אחרי שנתגלתה שם
שערוריה רחבת־היקף.
הזוג חי בנפרד במשך תקופה מסויימת
— היא בלונדון הצוננת, והוא בחיפה
האדומה, יחד עם בתם פיפי בת ה־,23
בווילה שכורה בשכונת דניה היוקרתית.
והנה, לפתע פתאום, בעצם הימים האלה,
הגיעה ציונה לארץ בהפתעה גמורה —
ומצאה את בעלה היקר לא כל-כך בודד
בבית.
ציונה פנתה לרבנות, ובתוך 24 שעות
אושרה בקשתה לגט. כעבור שלושה ימים
התגרשו השניים.
הגברת הגרושה הטרייה חוזרת השבוע
ללונדון, ואילו אריה ימשיך לבלות עם
נשות חיפה, המגלות לו חיבה• מסויימת.

ניר פן־ יהושוע
כרטיס אל הקאריירה
מיסעדה, ורק אז, אחרי שהתגלה על-ידי
צלם־אופנה, הפך תוך זמן קצר לדוגמן
מבוקש.
הוא ניסה את מזלו בדרום־אפריקה, אך
כמה חודשים במדינת השחור־לבן הספיקו
לו, והוא חזר לישראל. לאחרונה הוא הופיע
בקטלוג של חברה מסויימת המייצרת ביג־די-עור,
ושם הבחינו בו לראשונה בני-הזוג
קררה ודופרטו דה־פג׳יו, שהם בעלי
מיפעל ידוע לביגדי עור במילאנו שב איטליה.
כשהגיעו
השניים לארץ לשבוע־ד,אופנה,
הם שאלו על ניר, וכאשר פגשו בו הזמינו
אותו לבלות עימם כמה ימים במלון ה ירושלמי
שלהם.
קרלה דה־פג׳יו התלהבה כל-כך מה־בילד
המשותף עם ניר, שהיא הבטיחה
לשלם לו כרטיס טיסה למילאנו.
ואכן — כמו באגדות — לפני שבוע
הופיע הכרטיס המיוחל. ניר עזב את דירתו
בתל-אביב, החזיר את חפציו לבית הוריו
שבבאד־טוביה, ולפני שלושה ימים עלה
על מטוס בדרכו לעיר האורות.
הוא מקווה לעשות שם קאריירה —
וגם למצוא זמן לטיולים באירופה עם
משפחת דה־פג׳יו הטובה.

מוטק׳ה לבנון הוא דמות ידועה בחיפה,
והוא גר שם בדירת־רווקים בשכונת
בת־גלים. השכנים, שעקבו בעניין אחרי
מעלליו, טוענים שבכל פעם נראתה שם
חתיכה אחרת.
וחוץ מהעניינים האלה, מוטק׳ה הוא גם
עורך העידון החיפאי כלבו, ולאחרונה כתב
ביחד עם הזמר שימעון י־טראדי את
המחזה חיפה חיפה (איך לא !) המועלה

ליוליה

בימים אלה בתיאטרון שיש להם שם, ל־חיפאים.
אבל
גם החיים, לפעמים הם כמו תיאטרון.
למוט׳קה
לבנון יש מזכירה בשם ברכה
כ ריל, והיא עובדת בעידון שלו. ברכה
היתד, כל־כך מסורה לעבודה, שהיתה יו שבת
שעות ארוכות בביתו של מוטק׳ה,
ולפעמים זה נמשך גם לתוך השעות ה קטנות
של הלילה.
לבעלה של ברכה בריל נראתה המסי רות
הזאת מוגזמת קצת, מה גם שלברכה
יש גם ילד בן עשר. הלך הבעל ושכר
בלש פרטי כדי שינסה לבדוק מה בדיוק
עושה אשתו באותן שעות קטנות, כשהיא
יוצאת מביתו של מוטק׳ה לבנון. בעיקבות
המימצאים פנה הבעל לבית־הדין הרבני
ותבע גט. מוטק׳ה לבנון צויין שם בעילת
הגירושין.
התביעה מתבררת בימים אלה, ושני
בני הזוג גם יחד מקווים שהגט ינתן
בקרוב.

איל הספנות יולי עופר טילפן אלי והכ חיש
את מה שסיפרתי לכם עלי בשבוע
שעבר. לא, הוא אינו מנהל רומן עם יונה
לחוכיץ — הוא אינו מכיר אותה כלל.
רציתי לשאול את יונה אם גם היא אי נה
מכירה את יולי, אבל היא כבר נסעה
לחו״ל.

נגמר הקליק
יודה רוזניק, שהיתר, רקדנית בלהקת
קול ודממה של משה אפרתי, עזבה את
הלהקה בגלל סיכסוך עם הבוס. היא
טענה שמפאת חרשותה לא נותנים לה
להתקדם, ואת התפקידים הראשיים מקב לות
תמיד רקדניות בעלות שמיעה תקינה.
ההזדמנות החדשה של יולה הגיעה
בדמות יהורם גאון, שנתן לה תפקיד
ראשי, כבת־זוגו, בהצגה החדשה שלו
ילדים חורגים לאלוהים. יולד, התפרסמה,
והיא בהחלט מאושרת.
אלא מה — ליולה היה במשך שלוש

ציונה נפט
חזרה מפתיעה לחיפה

יודה רוזניק
רוצה להיות לבד־לבד
שנים חבר צמוד שגר איתה בדירת־החדר
הקטנה שלה, ברחוב המלך־ג׳ורג׳ בתל-
אביב.
החבר, אלי אפרמוב, הוא איש להקת
הקליק. בתקופות שלא היתה לו עבודה,
ישב בביתה של יולד, וחיבר מוסיקה. ב
חברת
החרשים התל-אביבית הם היו זוג
ידוע ונראו ביחד בכל מקום.
עכשיו הם נפרדו. יולה טוענת שקשה
לה להתרכז כשחקנית תיאטרון, ושהיא
לא יכולה לגור עם איש, והיא רוצה
להיות לבד-לבד.
חבריה של יולד, אומרים שהיא מצליחה
בתפקידה על הבימה משום שהיא חיה
באמת את הבעייה של חיים בצוותא של
חרשת ושומע.

הקרב

אפשר להשתגע מהדברים שקורים בעיירות
הקטנות האלה בצפון — והפעם
הסיפור אינו על חיפה.
הנה, באחת העיירות האלה — נקרא
לה טיבעון — גר לו מין זוג שכזה ! היא
׳?ן וכדת כבית־חולים, וגם הוא לא
רחוק מהמיקצוע — רופא־וטרינר.
יום אחד חזרה האשד, הביתה מבית־החולים
שבו ילדה את תינוקה, ובעלה ה יקר
התנפל עליה והפליא בה את מכותיו.
נבהלה האשד״ לקחה את התינוק, וברחה
אל בית הוריה. פתאום יצא המרצע מן
השק: האשד, סיפרה לידידיה, שבעלה,
שנראה בימים כתיקונם כבן־אדם רציני,
שקול ותרבותי, נהג להכות בה באופן
קבוע למדי.
הבעל היה רווק עד לגיל מתקדם למדי,
והתגורר עם אמו ששלטה בבית ביד
חזקה, ואף נהגה להחביא את מכשיר ה טלפון
בארון ולהתערב בחיי הזוג.
הקש ששבר את גב הגמל: האדון ה דוקטור
החליט יום אחד לשבור את
מכונת הכביסה, כדי שאשתו לא תוכל
לכבס את חיתולי התינוק. או־אז פנתה
הגברת לפרקליט וביקשה שבעלה יפונה
מן הבית מהר־מהר.
בינתיים מבלה הווטרינר את זמנו בבית־המיטבחיים,
כשהוא מכלה את זעמו ב בהמות
האומללות.

בלו טבעי...כל מה שעורך מבקש. קמיל קמילבלו

יי*** אלסבון בתחליב-ישלוטבעלפנק.

פרסום מלניק/בן לס/דייגי־לויו

קמיל בלו אל סבון בתחליב מן הטבע -מכיל אזולן שמקורו בפרחי הקמומילה
הידועים מזה שנים רבות בתכונותיהם המועילות לעור.
אל סבון קמיל בלו -מותאם במיוחד לחומציותו הטבעית של העור, הוא אינו מסיים
פעילותו בגמר הרחצה ושומר על העור בפני יובש וגירויים, יוצר שכבה מגינה על העור
ומקנה לו רכות ורעננות.
קמיל בלו -הינו ממשפחת מוצרי הקמיל אשר פותחו ויוצרו במעבדות דר׳ פישר
המתמחות במיוחד בייצור תכשירים קוסמטיים טבעיים בידע רפואי.

כ״ט אדר תשמ״ב24.3.82 ,

מיספר 2325

84ע10 די0

שנה

המחיר 25 :שקלים

(כולל ם.ע.ם<.ן

הרבנית מנגינה
נגד הוב גוון

רבנית

אהובה

זקם]

_ 1ם 1

חלמיש

חזרה לתחילת העמוד