גליון 2326 מתאריך 31 במרץ 1982

תשנז״

01 האדמה

:זים פר !)232

וימר יעקבסון טמיר

״בהפסקה אני צריך
לאכול את הכריך,
אמא שמה בילקוט
הפתעה של מתיקות...
הממרחית הכי הכי
של עלית!

י׳ל לחם או לחמניה
שוקולד למריחה,
כמו עוגה מן התנור
לא השארתי אף פירור...
הממרחית הכי הכי
של עליתי״.

כתבותהש ער הקיז־מ־ :

כתבה דיעוער ה א חור• :

רעש־ אדמה
3ו3״ט !
הקרקע מתנודדת מתחת לרגליו
של מנ ח ם בגין. המדי־

נה בלהבות, האמרי־קאים,
שרון ופרס אור
כים לו. האם יפול ך ^יי

המילחיוה שד שוון
וזאיש ממישרד־הבי־טחון
נוהג לתכנן
את מהלכיו, אך לא
תמיד מתנהל הכל
התוכנית.
על ־ פי
מדוע הוא הצית את
הגדה המערבית דווקא
עכשיו ל הנדון
של אורי אבנרי.

״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי עורך־תכנית: יוסי שנון * רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
מוטוכיץ וגיורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש
המינהלה ז אברהם סיטון. מחלקת המודעות ז רפי זכרוני המו״ל
״העולם הזה״ בע׳׳ם. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב
בן־אכיגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.
ס הצנחנים נגד ואמללה

ביום הרביעי שעבר דמתה רמאללה
לעיר־רפאים. החנויות היו סגורות, מלבד
אותן שנפתחו בכוח על־ידי הצבא. בפי נות
שונות התגודדו קבוצות של צעירים,
שאך המתינו לגירוי כלשהו כדי לפתוח
בהפגנה אלימה. בכיכר המרכזית ובמקו מות
אחרים עמדו צנחנים, כשנשקם מו כן
לירי. הרחובות היו כמעט ריקים.
מלבד החיילים היתד, רק קבוצה אחת
של ישראלים בעיר: צוות־הסיקור של
העולם הזה. שרית ישי והצלפת ענת סר־גוסטי,
שתי צעירות חסרות־מגן, עברו
באופן חופשי בין החיילים ובין הצעירים

ברגע ששמעו שאנחנו מהעולם הזה.״
ענת, הצלמת בעלת המראה השברירי, רגי לה
להפגנות. בשבת שלפני כן, כאשד
סיקרה ברחוב דיזנגוף בתל-אביב את ה הפגנה
הספונטאנית נגד הריגת הצעירים
בגדה, התנפלו עליה בריונים ממתנגדי-
הד,פגה ושברו את מצלמתה.

ההרוגים נקברו כלילה. הפצועים
שוככים ככתי־החולים. הכומתות
האדומות פשטו על רמאללה כדי
לדכא את ההתקוממות.
צוות ה עול ם
הז ה מדווח מן העיר
הנצורה.

מה מביא בעלי־חנויות ומפגינים ברמא ללה
לדבר באופן חופשי עם אנשי(ונשות)
העולם הזה, נציגיו של עיתון ישראלי,
בבוטחם בכך שלא יפרסמו דברים או תמו נות
אשר יסכנו אותם? מה מביא צנח נים
צעירים לשפוך את ליבם לפני אנשיו
של עיתון אשר דיעותיו על המתרחש ב שטחים
בוודאי אין תואמות את דיעותיהם
של רבים מהם?

הקרב על הקסבה

פצועים משוחחים עם שרית
מדוע הס מסכימים לדבר?
הממתינים להפגנה, בין הפצועים בבית-
החולים (ששום יהודי אחר לא בא לבק רם)
וראשי־הערים. את תוצאות הפגישות
האלה אפשר לראות בעמודים .37—34
כשסיפרתי על כך לאחר־מכן לידידים
בתל־אביב, ששמעו ברדיו על המאורעות
בגדה באותו יום, שבו נהרגו שלושה
צעירים ערביים בירי של כוחות־ד,ביטחון,
הם נדהמו. איו זה העזו השתיים לנסוע
לרמאללה? האם לא חששו שמא יסולקו
באבנים על-ידי הצעירים הזועמים בגדה,
ששוב אינם מסוגלים להבחין בין מתנח לים
רצחניים ובין ישראליים סתם? האם
לא פחדו להיקלע אל תוך התנגשות אלי מה,
בין החיילים היורים ״באוויר״ ובין
המפגינים יודי־האבנים?
״בטח פחדתי,״ מודה שרית ישי ,״אך
ברגע שהגעתי לרמאללה, פגו החששות.
הערבים קיבלו אותנו בזרועות פתוחות,
העולם הז ה 2325

אגב. כאן המקום להתנצל על כך שה שמות
של שרית ישי וגילה רזין הושמטו
מהכתבה. אותו גורל נפל בחלקה של אי לנה
אלון, שחתימתה נשמטה מתחת ל כתבה
על סיכוייו של אברהם סטבסקי
לצאת זכאי במישפט רצח ארלוזורוב, אי לו
נערך היום על פי החוק הקיים עכשיו.
מסקנתה של אלון היתד, חד־משמעית:
הוא היה מורשע כיום בדין, על פי הרא יות
שהיו מונחות לפני בית־המישפט אז.
(אז זוכה בעירעור).
אני מניח שניחשת מיהי בעלת הכתבה,
גם בלי החתימה. כי אילנה אלון, שהיא
עורכודדין מוסמככת ,־ התמחתה בסוג זה
של כתבות מקוריות, הממלאות תפקיד
חשוב בשבועון זה.

הסיפור המזעזע על הילדה שנח טפה
-,וגווייתה המכותרת נמצאה
על הח!ף. מה אמר הפסיכולוג על

הפתק שהשאירה. ו גילויים
אחרים של
העולם הזה.

להיכן נעודנו!
המיליונים?
הח״כ אריק נחמקין קנס לפני שבע שנים
את המושבניקים משדות.
למושבניקיס נודע שהקנס
לא הועבר ליעדו. לכיסו של
מי נכנסו מיליוני הלירות?

]ללחמה
או מי שחל! *
השחקנים המפורסמים דליה פריד־לגד
ומישה אשרוב התגרשו ככר
לפני שנים, אך המאכק ביניהם
נמשך. הפצצה האחרונה:
מאבק מישפטי
על גכה של הכת
הקטינה.

מסמר

נדמה לי שזהו עניין של אמון. הם
מאמינים בהגינות העולם הזה, בכנות די־עותיו,
ביושר העיתונאי שלו.
אחרת קשה להסביר מדוע הקדישו אנ שי
ימית, כמה ימים לפני כן, שעות ארו כות
לאותה כתבת עצמה כדי להסביר
את דיעותיהם ורגשותיהם. שרית ישי היא
שכתבה בגליון האחרון (העולם הזה )2325
את הכתבה הגדולה על המתרחש בפית־חת־רפיח
(״ימית: מסיבת־הסיום״) .אז
ביקרה שם בחברת צלמת אחרת, גילה
רזין. גם אז לא התקשו במגעיהם עם
אנשי המקום, ואף עם ״הרב״ מאיר כד,נא.
הכל דיברו ברצון עם שתי הצעירות מן
העולם הזה, שדיעותיו על פינוי ימית
ידועות.
החל בשבוע שעבר התחדש נוהג, ש היה
קיים בהעולם הזה לפני 30 שנה —
להעניק פרם שבועי למי שתורם את ה תרומה
החשובה ביותר לגליון — כתבה,
צילום, רעיון. הפרם הראשון הוענק ב שבוע
שעבר לשרית ישי, על הכתבה על
ימית.

גווייה
על ה

בארון האהבה
אבנים מול נגמ״שים. אלה הס יחסי־הכוחות
בשכם. ף איש־העירייה המודח
מכריז: אנשי אגודות־הכפרים
הם בוגדים וקוויז־לינגים

פאריס -בזול!

לי:לה1ל1

הכתבת לענייני אופנה
של ה עול ם הזה
מעיר־האו־סדווחת
רות:
בפריס אפשר
להתלבש יותר טוב,
יותר מהר
וגם יותר,
זול מאשת
גתל־אגיב

רפי פרי אהב את אפרת גינגולד עד
מוזת. כאשר התברר לו שהיא רוצה
לנתק את הקשר ביניהם,
הוא רצח אותה באקדח מסמרים.
השבוע ניתן פסק־הדין
במישפט המזעזע.

הביקיני

אין גביע!
נשות הכדורסלנים של מכבי
תל־אביב ישבו מול הטל וויזיה
וכססו ציפורניים. איך
נראה ההפסד
מתל־אביב?
דו״ח
מצולם.

בער 3היא

מ דו די ם ק * 8 3וי ם: תשקיף כמדינה

הנדון — התוכנית של שרון

אתה והשקד מיכתכים תשכץ הורוסקופ איש ממאדים
חשבון עוכר ושב
עולם קטן — בריטניה,
אמריקה, נאט״ו וסוריה

אנשים כעולם אנשים בלונים

מרכז

מופיעה על המסלול
בלבוש נועז. הבוקר
מוקדש לתפילה. טלי
גולדברג בין האלוהים
וחביקיני.

יומן אייטי — אבא, איפה היית 7
ישראל באופ״ק וטיול עם קרייסקי

מה הם אומרים

_ שמואל

טולידאנו, צלי רשף, יורם המיזרחי,
האלה טאוויל, רלף קליין, טוביה צפיר קולנוע — היוצרים הספרדים :
בוניואל, ברלאנגה, סאורה וקאמינו

שידור מדריך שידורים
נמר של נייר -

זה היה העולם הזה שהיה
רחל מרחלת
ספורט

ספרות ו טבע:
בריסטאו, אלון, דפני, ברייאר, גול־דינג
וארדרי

צנזורה בטלוויויה

סמלחדש ליתרות

ככתבה ששודרה ב״יומן השבוע״ של
הטלוויזיה, ושעסקה כמתרחש כרמת
הגולן, צונזר קטע שלם מדבריו של
העיתונאי מנחם הורביץ.

סמל ועידת צעירי־חירות, המתכנסת בחול־חמועד
פסח, עשוי להיות לסמל החדש של תנועת־החרות.

בקטע זה שצונזר שיבח העיתונאי את פעולת דוברי
רק״ח, שהיו היחידים — לדבריו — שמסרו מידע
מהימן על המתרחש בכפרי הדרוזים.

הב חירו ת ־ במאי 85י*
אחד מאנשי מחנה־רבין במערך הניש
מיסמך, שכו הציע למערך לחתור לעריכת
כחירות לכנסת ולרשויות המקומיות
כאותו היום, כחודש מאי 83ע.1
במקביל, וללא קשר עם יוזמה זאת, מתגבשת גם
בסיעת למיפנה שבמפד״ל הערכה כי אפשר לערוך
בחירות בתאריך זה. הדבר יאפשר לשר יוסף בורג,
העומד בראש סיעה זו, לעמוד בראש רשימת
המפד״ל גם בבחירות לכנסת.

מ הל כי ם
ל לי כו ד הליכו ד
שרי הליכרלים, שימחה ארליך, יצחק מודעי,
אכרה ם שריר ומשה נסים, עומדים
להיפנש עם ראש־הממשלח, מנחם כנין,
כדי לתאם עימו את מהלכיהם לקראת
איחוד הליכוד כמיפלגה אחת.
במיסגרת המאמצים להשיג תמיכה במיפלגתם,
ביקשו השרים את סיועו של איגוד־ד,עובדים־
הליברליים, שיש לו חמישית מהכוח במוסדות
המיפלגה. אך נראה כי איגוד־ד,עובדים נוטה עתה
לשתף פעולה עם השרים יצחק ברמן וגירעון פת,
המתנגדים לליכוד הליכוד.

מרידוד פרוש
מהח״ ס ה פו לטם
כניגוד לדכריו כפומכי, כאילו הוא
זוכה בפופולריות רכה כתנועת*
החרות כעיקכות פירסום ״המצאתו״,
מאבד השר יעקב מרידוד מכוחו
כמיפלגה.
היום ככר כרור כי ככחירות לכנסת
הכאה לא יהיה מרידוד מועמד, והוא
יפרוש מהחיים הפוליטיים.

חקירה ב לי ב ר לי ם
כמסקנות ועדת־החקירה, שהוקמה במיפלגה
הליברלית שכליכוד כדי לכדוק את אי־הסדרים
שהיו כהרככת הרשימה של
המיפלגה לכנסת, יש מימצאים נגד כמה

אישים במיפלגה.
המימצאים נוגעים ליו״ר מרכז־המיפלגה דאז,
יצחק שיסמן, ליו״ר ועדת־הבחירות, אברהם כ״ץ,
ולשר משה נסים, שהעדיף חבר־סיעתו על פני חבר
אחר, שזכה באותו מיספר הקולות. הוועדה, שבראשה
עומד המישפטן והח״ב לשעבר ליאון דיציאן,
תגיש בקרוב את מסקנותיה, והדבר יעורר תסיסה
במיפלגה.

ה שופט אלון בראש
ועדת -ה ח קי ר ה
לרצחארל חו רו ב
כראש ועדת־החקירה שתוקם, ביוזמת
ראש־הממשלה, כדי לחקור את פרשת
רצח ארלוזורוב, יועמד, ככל הנראה,
שופט כית־המישפט העליון, מנחם
אלון.

עצומה נג ד
במיפלגת־העבודה גוברת התסיסה נגד הצגת שימעון
פרס בראש רשימת המערך, כמועמד לראשות־הממשלה.

תסיסה
זו הולידה עצומה שהוחתמה כעיקר
כתנועות הקיבוציות של המערך. אחד
מיוזמי העצומה עמד להגישה לפרס,
אך התוכנית השתבשה עם פיח המשכר
הפוליטי.
ההתמד, זאת נעשתה ללא תיאום עם יצחק רבין,
המנסה בעת האחרונה לשמור על ״שלום־בית״
עם פרס.

מגן נג ד מרידור
עיריית קריית־גת הוציאה צו הפסקת־עבודה
נגד חכרת ״מבט״ ברחבי העיר,
כטענה יטהחכרה לא שילמה מיסיס
עירוניים.
ראש־העיר הוא דויד מגן, ח״כ חרות, הנאבק בשר
יעקב מרידור, מבעלי החברה.

שינויים ב,למעריב״
במערכת מעריב יחולו בקרוב שינויים מרחיקי־לכת.
הם יעשו במיסגרת המאבק שמנהל יומון זה נגד
מתחרהו, ידיעות אחרונות, על חלקו בתפוצה.

אחד השינויים יהיה כדרג העליון כיותר
של העיתון.

לחץ על
מי שרדי־פירסום
האחראים על מחלקת המודעי ת ב״מ£.י 1כ״
מפעילים כעת האחרונה לחץ עי 3״י!״״
מפרסמים גדולים לשנות את אופן הקצאת
הכספים לפירסומת, וחלוקתם כין
העיתונים השונים.
רבים ממישרדי־הפירסום עורכים את תקציביהם
בחודש ינואר, ואנשי מעריב טוענים כי ההסכם
החדש בין מעריב והארץ על פירסום לוח משותף
ישנה במהירות את נתוני התפוצה, שעל־פיהם נערכים
תקציבי־הפירסום.

נמיר לעירייה י

תלונות נג ד

פעילי מיפלגת־העבודה במחוז תל־אביב
עומדים לפנות לח ״כ אורה נמיר, אלמנתו
של ראש־עירייה קודם, לדרוש ממנה
שתעמוד בראשות הרשימה לבחירות
העירוניות.

כתב !יהא רץ״
כמה תלונות הופנו למועצת העיתונות נגד
כתב ״הארץ״ בתל־אביב, אילן שחורי.

סקר סודי, שערך המערך, גילה שהתומכים במיפלגה
מעדיפים אותה על פני מועמדים אחרים. אך בכל
מיקרה אפסיים סיכוייה, בהתמודדות נגד שלמה להט.
על־פי הסקר, תמכו בלהט 40 אחוז מהנשאלים,
בנמיר 10 אחוז, ואילו דב בן־מאיר ואליהו שפייזר
קיבלו כל־אחד חצי אתה.

עילת התלונות: כתבתו של שחורי על הפגנת
הוועד לסולידריות עם ביר-זית, שנערכה בשבת
ב־ 20 במארס ברחוב דיזנגוף בתל־אביב. המתלוננים
טוענים ששחורי לא היה כלל במקום בעת פיזור
ההפגנה, וכתב את הידיעה שלו על־סמך הודעתו
הכוזבת של דובר המישטרה, מבלי לציין זאת.

הסמל מראה דיוקן של זאב ז׳כוטינסקי
על רקע ארץ־ישראל השלמה, הכוללת את
עכר־הירדן, והוא יוצע על־ידי הצעירים
למיפלגת־האם.

ל! ש ״םבמשא ־־ומתן
נו ל ה קו דקאהר
חכרת ״אגד״ נתקלת כקשיים כמשא־ומתן,
שהיא מנהלת עם החכרה המצרית, האמורה
להיות שותפתה כקו כין קאהיר ותל־אכיב.
נציגי החברה, השוהים בארץ, לא יצליחו, כנראה,
להגיע להסכם עם הישראלים, וההחלטות יועברו
לדרגים פוליטיים__ .

ב ר ־זו ה ר כו ת ב
על א ערף
ח״כ המערך, מיכאל (״מיקי״) בר־זוהר, כותב ספר על
אחד מלוחמי אש״ף, ביחד עם העיתונאי איתן הבר.
הספר התיעודי, שיופיע באנגלית מטעם מו״ל
אמריקאי, יספר על פרשת לוחם של אחד האירגונים
סאביו נהרג נבילחמת־ד,עצמאות בקרב עם ישראלים

מיב צ ע־ מבירו ת
של יישיבון ופיתוח״
החכרה הממשלתית לכנייה ״שיכון
ופיתוח״ ,עומדת לצאת במיבצע־מכירות
ארצי לדירות כמחיר מוזל. מטרת ההכרה
היא לווסת את מחירי הכנייה.
חמיבצע הוא, כנראה, תגובה על פרשת השותפות
שבין הקבלן זכריה דרוקר וסולל בונת ההסתדרותית.
הידיעה על המיבצע עוררה זעם רב בחברת רסקו,
הקשורה בשר־העל יעקב מרידוד.

עיתונאים 1ש א לו
יעל גיל
ירושלים.
לא ברור אם המישטרח זכתה בשיתוף־פעולה.
החקירה הקודמת, שפורסמה בכלי־התיקשורת, לא
העלתה מימצאים שאיפשרו העברת התיק ליועץ
המישפטי.

טוביה צ פי ר
ו כ בו ד ה בנ ס ת
יו״ר הכנסת, מנחם סכידור, פנה
לכדרן־חקיין טוכיה צפיר, בתביעה
שיוציא מתוכניתו קטע, אשר לדעת
היו״ר, מהווה פגיעה כככוד הכנסת.
צפיר החליף מילה אחת כקטע שהכעיס
את היו״ר. עכשיו הוא אומר:
״כשזורקים כלום למעלה, הוא נעשה
חכר־כנסת.״ כגירסה הקודמת היתה
מילה אחרת, כמקום המילה ״כלום״.

תי ב ת פנ דו ר ה
בסו רו ק ה
אם אכן יעזוב הד״ר נטליו קריסטל את
היחידה לטיפול נמרץ של כית־החולים
״סורוקה״ ככאר־שכע, כטענה שמצרים
את צעדיו, צפוייה פתיחת תיכת־פנדורה,
שתעסוק כמחדלים שונים של בכירים
ככית־החולים ההסתדרותי.
ביודהחולים היה מעורב בעבר במיספר שערוריות
של הזנחה רפואית.

במדינה
העם

ה פגנו ת

עתדיח ה טירו ף
הרב כעל ה״יעוזי״,
שהכריז על צום גגד ׳הנסיגה;
יסביר את מחשבות בגין

הו־גדה1ו1ו1
הפגנת ״שלום עכשיו״
היתה גגד הדיכוי —
אך לא נגד מילסון, והקהל
היה רדיקלי יותר
מאשר המנהיגים.

מנחם בגין לא יכול היה לבחור
בשליח מתאים יותר. הרב הראשי
האשכנזי, שלמה גורן — כך נמ סר
רשמית — יצא ב״שליחות להסביר מדיניות חשובה״ כדי
לנשיא רונלד רגן את מדיניותה
של ממשלת־בגין: פעולות ארי־

ליד שערי תיאטרון הבימה,
מתחת לשלט שהודיע על מועדי
ההצגה מרי סטיוארט, התקבצו
אנשי הוועד לסולידריות עם מי כ־

שלא פרש את הכרזה שהיתר ב ידו.
עליה היו מצויירים שני דג לים,
זה בצד זה: הדגל הישראלי
והדגל הפלסטיני. כאשר הונף ה דגל
הזה, מאוחר יותר, הוא גרם
לסערה.
היתה זו ההפגנה הראשונה של
שלום עכשיו מזה תקופה ארוכה.
20 אלף המפגינים שבאו להביע
את מורת־רוחם נגד המתרחש ב שטחים
הכבושים הוכיחו שהעם ב ישראל
אינו מאוחד סביב מעשיו
של שר־הביטחון, אריאל שרון, ו־עושה־דברו,
הפרופסור מנחם מיל-
סון. אד הקהל לא היה מאוחד גם
סביב כמה מהסיסמות שהושמעו

כרזת הדגל הפל&טיני1י והדגל הישראלי
— אך לא איחוד בעד

מפגיני ״שלום עכשיו״ בתל־אכיב
איחוד נגד —
אל שרון בשטחים הכבושים, ה התרחשויות
ברמת־הגולן, נסיבות
הנסיגה מימית.
אם מסמל מישהו באופן מושלם
את התקפת־הטירוף . ,העוברת עתה
יעל המדינה, הרי זה שלמה גורן.
הוא האיש המנצח על הפיכת הדת
היהודית לפולחן שיבטי של עובדי־אלילים,
המעלים כמעט מדי יום
קורבנות־אדם על המיזבח של מו לד
״ארץ־ישראל השלמה״.
הרב בעל העוזי, שהכריז זה
עתה על יום צום למען עצירת ה נסיגה
מסיני — שאותה מבצע
מנחם בגין — הוא דמות טראגי-
קומית בולטת באוסף הנפשות של
תיאסרודהאבסורד של עידן בגין.
אם דרושה לממשלת ארצות־הב־רית
דוגמה חיה לסוג האנשים ה קובעים
עתה את מדיניותה של
מדינת־ישראל — מהווה גורו דוג מה
למופת.
איפה יגור הסיסכן? יתכן
שלא די בשליחת גורן, והיה כדאי
להוסיף אליו מידגם רחב יותר
של מעצבי המדיניות הישראלית
בשעה זו. מישלחת כזאת היתד,
צריכה לכלול את יעקוב מרידוד,
הבדיחה העולמית, ספק־כסיל, ספק־נוכל,
ספק־שניהם, שנשאר יושב
על כסאו ליד שולחן־ד,ממשלה
ולהשתתף בהכרעות העלולות לק בוע
את גורל המדינה לדורות
(ראה הנדון) .היה צריך להימנות
עימד, ד,״פרופסור״ המזויין, מנחם
מילסון, העריץ המגואל־בדם, בעל
פני־הילד. לשלמות התמונה ניתן
היה לצרף למישלחת את אחד
ממתנחלי חבל-ימית, שקיבל 40
או 50 מיליון לירות פיצויים על
השקעה של אפס, והמבקש עתה
את עם־ישראל לרחם עליו מפני
ש״אין לו איפה לגור.״
רעולם הזה 2326

ללת ביר־זית. ראשי הוועד קראו
להם לבוא להפגנת תנועת שלום
עכשיו בשבת.
כמו זבובים אל הדבש, נמשכו
לאותה פינה השוטרים ואנשי מיש־מר־הגבול.
אחד מהם השליך לפ תע
פצצת־סירחון. כאשר הסתער
לעבר איש משמר״הגבול אחד ה מפגינים,
התחמק ממנו השוטר.
לא רחוק משם ניצב מפגין אחד,

על-ידי מארגני־ד,הפגנה.
קומץ הצעירים שהנהיגו את
התנועה ושנטלו על עצמם להח יות
שוב את שלום עכשיו, אחרי
כמה חודשי גסיסה, היו רדיקליים
הרבה פחות מקהל הרבבות שבא
להפגין. הכרזות. שהביאו עימם
חלק מהמפגינים מן הבית, והסיס־מות
שצעקו ביוזמתם שלהם, היו
חריפות וזועמות בהרבה מאותן ש־

הידברות

השמיעו המארגנים ברמקולים ש בידיהם.
כאשר נשמעה מן הבמה
הסיסמה ״לא, לא, לא בשמי, אין
קונסנזוס לאומי!״ הם נענו מן
הקהל בקריאה ״שלום כן! כיבוש

כמה מהעיתונאים שניצבו ליד
אחד ממקימי שלום עכשיו, יוסי
בן־ארצי, שמעו מפיו כי שלום
עכשיו אינה מתנגדת לפעולותיו
של הפרופסור מנחם מילסון, ואינה
מבקשת למחות נגד הדחתם של
ראשי־העיריות בגדה המערבית.
בן־ארצי טען גם ששלום עכשיו
מתנגדת לרבות מהכרזות שנראו
בהפגנה שאירגנה התנועה.
כשרות מילסון. דבריו של
בן־ארצי היו ביטוי לרצון ההנה גה
של שלום עכשיו לשמור על
שלום־בית עם הקיבוץ הארצי של
מפ״ם. לפני כמה שבועות הזמין
אליו הפרופסור מנחם מילסון את
מזכירות הקיבוץ הארצי. הוא יצא
עם חברי המזכירות לסיור בגדה
המערבית, והפגיש אותם עם ראש
הקוויזלינגים מהר־חברון, מוצטפא
דודין. מילסון רצה שהקיבוץ ה ארצי
יתרום אנשים לשירות ״ה
האזרחי״,

שהוא

מבקש
מינהל להקים.
בקשה
זו נתקלה בסירוב, אך
מאז הפגישה מגלה האגף הימני ן
<במפ״ם אורך־רוח כלפי מילסון
ומדיניותו. בראש אנשי אגף זה,
שהם תומכי תוכנית־אלון, עומדים י
יעקב חזן וח״כ אימרי רון, שלא
נראו בהפגנה. השבוע התפרסם ב־ |
ביטאון מפ״ם, על המישמר, מאמר
המביע תמיכה עקרונית במדיניותו ן

של מילסון.
עמדה מפתיעה זו של הנהגת !
הקיבוץ הארצי של מפ״ם הביאה
לכך שלהפגנת שלום עכשיו ב שבת
לא הגיעו רבים מהקיבוצ ניקים
של מפ״ם, שבעבר היוו
מרכיב חשוב בהפגנות התנועה.
טן ןות בדגל. שני מאורעות
שאירעו בשולי ההפגנה ביטאו
יותר מכל את הניתוק שבין מאר גני
ההפגנה ובין הקהל שהפגין.
הרחק מהבמה, באחד האגפים,
הונפה הכרזה שעליה הופיעו זה
בצד זה הדגל הישראלי והדגל ה פלסטיני.
למעשה היה הדגל ה פלסטיני
מוטעה: האיש שהכין
אותו, באופן פרטיזני, לא הכיר
את הדגל הלאומי הפלסטיני וטעה
במיקום הצבעים *.
דובר שלום עכשיו, צלי רשף,
מיהר לומר שהתנועה מסתייגת מן
הצירוף הזה. עיתונאי הארץ, אילן
שחורי, סבר שחובתו המיקצועית
אינה מסתיימת בדיווח על הנפת
הדגלים. הוא ניגש אל קצין־מיש־טרה,
שניצב ליד הבמה, והצביע
לפניו על הדגל. הקצין הזעיק קבו צת
שוטרים, והם יצאו למסע מפרך
בתוד קהל־ד,מפגינים הצפוף, כדי
לקרוע את הדגלים. ליד המקום שבו
הונפו הדגלים התפתחה קטטה
קצרה, אך האיש, שהניף את ה כרזה
קיפל אותה בעוד מועד, והיא
לא נקרעה. כאשר הסתלקו השוט רים,
היא הונפה מחדש.
באותה שעה שבה שבו הדגלים
והונפו, הציגה קבוצת־שחקנים מ החוג
לתיאטרון של אוניברסיטת
תל־אביב מחזה סאטירי קצר, שבו
נהרגים ערבים כתוצאה של ״יריות
באוויר״ .הערבים הוצגו בצורה
*לעגת ומשפילה, בדיוק בשעה
שהפלסטינים בגדה ניצבים כש בידיהם
מקלות ואבנים מול ה־נגמ״שים
והמיקלעים של צה״ל.
* בטעות צייר בעל הכרזה
המאולתרת משולש שחור במקום
האדום, ופס אדום במקום השחור.

זוהי המכונית היחידה מסוגה שבה ציוד
נוחות, שיכלולים וביצועים,
סטנדרטי כולל(ללא תוספת תשלום) :הגה
כל אלה אפשר למצוא רק ברכב אמריקני.
ג׳י.מ.סי. מציג עידן אחר של רכב מסחרי אמין כוח, הילוכים אוטומטיים, שמשות כהות, ועוד
עם מנוע 6צילינדר ( 4100 סמ״ק)! הונדורה של מזגן־אויר אוריגינלי ח1־ז;1״ ,8ניתן לקבל
בתשלום נוסף.
ג׳י.מ.סי. הינה מסחרית המשלבת פאר עם
בטחון, אמינות עם נוחיות, עוצמה עם חסכון. הונדורה של ג׳י.מ.סי. הוא רכב רב־תכליתי
(נוסעים ומטען) ,והוצאות אחזקתו מוכרות
הונדורה כוללת שיכלולים מרשימים ביותר,
לצורך מס הכנסה.
ומצטיינת באורך החיים הידוע של מכונית
אמריקנית מעולה.

הג׳י.מ.סי. ונדורה הינה סוס עבודה אמריקני אמיתי 1

דת המזרח

ביב — דרך פתח־תקוה
— הנ א מני ם 2ט ל86 :י

ך,ע,לס הזי׳ 2326

לא מאורעות. לא מדיניות חדשה ־ אלא מילחנוה טוטאלית

1111־11
ן* ראש וראשונה יש להגדיר את
י המציאות לאמיתה, בלי כחל ושרק.
מה שקורה עתה בגדה המערבית וב־רצועת־עזה
אינו גל נוסף של מהומות,
הפרעות־סדר, התפרעויות.
אין זה סיבוב חדש של הפגנות,
פעולוית־דיכוי ,׳שביתות, עונשים.
כאלה היו גם בעבר. גם אז נהרגו
מדי פעם מפגינים מכדורים שנורו
״באוויר״ .גם אז גורשו אישים, פוצצו
בתים, נאסרו עיתונים.
אין זו גם ״מדייניות חדשה״ ,או קפריזה
חולפת של ישר או פרופסור.
מה שמתרחש עכשיו הוא דבר שונה
לגמרי.

כנדה המערבית וכרצועת־עזה
נטושה עכשיו מילחמה.

ך| שוט לקטוע מי הכריז את המיל ׳
י חמה הזאת, מהי מטרתה ומהן שיטו תיה.

הירייה
הראשונה היתה פיזור
מועצת העירייה של אל־כירה.

^ והי מילחמה טוטאלית — טוטאלית
מבחינת היעדים המוצבים לה, טוטא לית
גם מבחינת השיטות.
״האוייב״ במילחמה זו אינו גוף מעורפל,
ששמו אש״ף.

״האוייב״ הוא העם הפלסטיני
כולו, פשוטו כמשמעו.

מטרת־המילחמה היא לשבור את הת נגדותו
של העם הפלסטיני לסיפוח ה שטחים
הכבושים, לאיכילוסם המאסיבי על-
ידי ישראלים, להפיכתם לשטחים ישראליים
לכל דבר.

מכיוון שהדבר אינו אפשרי בל
עוד קיים עם פלסטיני כעל ישות
לאומית ואירגץ לאומי, המטרה

מכלי לבצע מיכצע זה עד תום. לא
יתכן סיפוח של שטח, שבו שוכן
העם המתפקד כיישות לאומית.
זהו ההבדל בינו ובין קודמיו. אין שחר
לטענה כאילו משה דיין, שימעון פרס
ועזר וייצמן ״נכשלו״ ,ואילו אריאל שריון
בא לתקן את שגיאותיהם.
לשרי־הביטחון הקודמים היתד, מטרה
אחרת: שמירה על הסטאטוס-קוו, תוך הר געת
האוכילוסיה ומניעת התגבשותה של
תנועת־שיחרור פעילה בתוך השטחים ה כבושים.

לשר־הכיטחון
הנוכחי יש
מטרה חדשה: חיסול היישות הלאומית
של העם הפלסטיני.

1 1 1

והי מטרה טוטאלית, ועל כן גם
נבחרו שיטות טוטאליות להגשמתה.

כמשך כמה חודשים הכין את
המערכה בקפדנות. כדרכו, תיכנו
את הבל היטב, כנה את הכוחות,
חישב את המהלכים.

שרון אינו אדם הפועל באופן ספונטאני,
החושב במהירות והיורה מן המותן. הוא
רגיל לפעול באופן איטי ושיטתי, לגבש
את מחשבותיו בתהליך ממושך ולהכין מ ראש
תוכינית-פעולה מפורטת לכל פרטיה.
לאחר מכן הוא דבק בתוכנית שקבע ל עצמו,
גם כשהיא נכשלת, ואינו מרפה
ממנה עד הסוף המתוק או המר.

איסורם שד עיתונים, סגירתם
או איסור הפצתם הם אמצעים חיוניים
נוספים להגשמת מדיניות זו.

כל אלה ביחד מיועדים לחיסול ה עילית
המדינית־תרבותית־חבריתית של ה עם
הפלסטיני. אין ספק שהמגמה היא ל גרשה,
או לשכנעה להסתלק מרצונה,
או לפחות להשתיקה על-ידי הפחדה, רי תוק,
הגלייה, מאסר־ביית או מעצר מינהלי
— וכל השיטות האלה כבר נהוגות עתה
ביד רחבה( .הסובייטים והגרמנים ניסו
להשיג את איותיה המטירה בפולין הכבושה
על־ידי חיסולם הפיסי של רבביות פרו פסורים,
סופרים, מחנכים, פוליטיקאים ו־

הקרב על שכם: חיילים מסתערים על הקסב ה
היא לשכור את עמוד־השדרה של
העם הפלסטיני ולחסלו כיייטות
לאומית.
איך מחסלים ישות לאומית במאה ה־

אם נוציא מהחשבון את השיטה הפיסית
ישל השמדת־עם, שאינה בת־ביצוע ב־מיקרה
זה (,אם כי לפחות פעמיים במאה
הנוכחית נוסתה במידה רבה של הצלחה
נגד הארמנים והיהודים) ,באות בחשבון
השיטות הבאות :

• שבירתה וסילוקה של ההנהגה
המדינית, הרוחנית והחברתית.
בהעדר הנהגה כזאת, הופך עם
לאוסף של פרטים, נטולי
התנגדות והתלכדות.

יכולת של

• הריסתם של מרכזי ההשכלה
והתרבות, המטפחים את היישות
הלאומית.

• חיסולם של אמצעי־התקשו־רת,
המנחילים לבני העם את תחושת
השייכות והאחדות הלאומית.

• השתלטות על אמצעי־המחייה
כך הוא נוהג נם כמילחמה זו.
הוא יכונן את ״המיינהל האזרחי״ ,שנועד של העם, כגון אוצרות הקרקע והמים

למלא תפקיד יחשוב ביותר במילחמה זו.
הוא הפקיד עליו את מנחם מילסון, אחד
מנאמניו עוד מימי יהידת־הטרור . 101
הוא תיכנו וגיבש עימו את המהלכים.

ואז — כלי הודעה מוקדמת, כלי
הכרזות, מתוך מסך־העשן — הוא
פתח במילחמה.

היתד, זאת מכית־פתע, תוך ניצול מלא
של מומנט האפתעה.

^ גירתה של אוניברסיטת ביר־זית,
יי המרכז התחני״ד,אינטלקטואלי של ה גדה
המערבית, יחד עם ההפרעה השיט תית
לקיום המוסדות האחרים להשכלה
גבוהה, היא חלק טיבעי של מדיניות זו.

איסורם של מאות רבות של ספרים ער ביים
בשטחים הכבושים (ורבים מהם גם
בישראל עצמה, תוך הסתמכות על חוק
אחר) הוא מרכיב אופייני של הנסיון
לחיסול היישות הלאומית. מי כמונו יודע
כי במאבק על הקיום הלאומי ספרים
חשובים מרובים, שירים חשובים מפגזים.

בדרך כלל נוהג הצד התוקף במילחמה
להאשים בכך את הצד השני. כל תוקף
מתיימר לפעול מתוך ״הגנה עצמית״ ,ב תגובה
על ״פרובוקציה בלתי־נסבלת״ ,כדי
״לקדם פני התקפת־זדון צפוייה״ וכר.
כל זה נאמר גם הפעם.
אריאל שרון ואנשיו אינם מכחישים
׳שזוהי מילחמה לכל דבר. הקלגס האקדמי
שלו, מנחם מילסון, אף הכריז שזוהי
המילחמה החמורה ביותר שפקדה את
*ישראל מאז . 1948 את האשמה לכך הם
מייחסים לאש״ף.
האמת היא שאש״ף לא עשה דבר כדי
להביא לעימות זה — חוץ מעצם קיומו.
האירגיון הפלסטיני חושש מזה כמה חוד שים
מפני ההתקפה הישראלית הצפוייה
בלבנון, ודעתו אינה פנוייה ׳לענייני ה שטחים
הכבושים. מזה זמן רב נוצר בגדה
וברצועה מצב של קיפאון, והוא יכול
היה להימשך במשך שנים נוספות.

ריאל שרץ פתח בתיבנון מילחמה
זו ביום ׳שהתמנה ל׳שר־הביטחון.
את הכנותיו הסתיר במסך־עשן של הו־דיעוית־כזב
על כוונתו לכונן מישטר ליבר לי.
הוא הבטיח לשים קץ לשיטות משפי לות,
כגון המחסומים לערבים בכבישים.

אכן: עצם מינויים וחימושם
שד קוויזלינגים מעיד כאלף עדים
על הכוונה לחיסול היישות הלאומית
של העם הנכבש.

הוא הדין לגבי השיטה המעוררת
זיכרונות נתעבים — איפור
הדפסתם והפצתם של ספרים.

אין שמץ של ספק טכך כי על
המילחמה הזאת הכריז אריאל
שרון, בשם ממשדת־ישראל.

המילחמה שהחלה עתה היא כל
כולה, באופן בלעדי, פרי יוזמתו של
אריאל שרץ. הוא שתיכנן אותה,
הוא שפתח כה, הוא שקבע את
יעדיה ושיטותיה, הוא המנהל אותה
יום־יום.

מדינה פלסטינית לצד ישראל, תוך
הסכם ושלום עימה. לכן גורשו, נפגעו
בהתנקשויות רצחניות או פוטרו.
יש הבדל תהומי בין פלסטינים ״מתונים״
ובין קוויזלינגים. הקוויזלינג אינו שותף
לפיתרון מוסכם. הקוויזלינג הוא סוכן,
משתף־פעולה עם שילטון הכיבוש נגד
בני־עמו.

ושאר המשאבים הטיבעיים.

•,מניעת היווצרותה של תשתית
כלכלית עצמאית, ושילוב הנכ בשים
בכלכלת העם הכובש.
מעבר לכל אלה, קיימת כמובן השיטה
המרחיקה־לכת — גירוש פיסי של העם
ממולדתו, והפיכתו לעדר־פליטים בנכר.

אריאל שרון יודע כי אין להגשים
את סיפוח השטחים הכבושים

משמע: התקפה בעת ובעונה אחת על כל
המיגזרים של היישות הלאומית הפלס טינית.
המאבק
לשבירת המנהיגות הלאומית של
העם הפלסטיני החל עם פיזור העיריות,
שהיוו תאים של מנהיגות לאומית מקומית,
במיסגרית המנהיגות הלאומית הכוללת של
העם הפלסטיני.

הכוונה אינה להחליף ״קיצוניים״
כ״מתונים״ .הכוונה היא
לחסל את המנהיגות כולה, על
חבריה הקיצוניים והמתונים כאחד,
ולהחליפם כסוכנים שבירים
של השילטץ הישראלי, שכירי
חרב ובוגדים — קוויזלינגים בלעז.
כל הזרמים המדיניים ׳והחברתיים הקיי מים
בעם הפלסטיני — הקיצוניים וה מתונים
כאחד — מקובצים באירגון־הגג
הממלכתי של המדינה־בדרך — אש״ף.
ממשלת ישראל רואה — וראתה תמיד
— סכנה חמורה יותר ג״מתונים״ דווקא,
מכיוון שאלה חותרים לפיתתן מדיני
שאינו מקובל עליה. הרעיון המיתון
של דו-קיום בשתי מדינות, זו לצד זיו,
מסוכן למגמת הסיפוח יותר מאשר הרעיון
הקיצוני של ״שיחדור פלסטין כולה״.

האזרחי״ הכבושים קווסמה,
האחרים

ידו של ״המינהל
יורדת על המתונים בשטחים
יותר מאשר על הקיצוניים. פאהד
מוחמד מילחם, כרים ח׳לף ו דגלו
תמיד, ובפה מלא, בהקמת

^׳ ד בכד עם -שיטות אלה מתנהלת
* המערכה בשטח הכלכלי.

המגמה הברורה היא למנוע מן
הפלסטינים כשטחים הכבושים כל
אפשרות שד קיום בלכדי עצמאי,
קד וחומר הקמת תשתית כלכלית
עצמאית.
בצורה זו נגזר על המוני הפלסטינים
— החל במומחים בעלי רמה בינלאומית
וכלה בפועלים ׳וכחקלאים — לבחור יבין
עבודת־כפיים בישראל, בבחינת ״חוטבי
עצים ושואבי מים״ ,ללא זכויות סוציאליות
ואף ללא זכויות־אדם כלשהן, וביו הגירה.
סגירת האוניברסיטה נועדה, בין השאר,
להשיג יעד דומה לגבי האינטליגנציה ה צעירה.

כמעט
כד שאר הפעולות הכלכליות
בגדה המערכית וברצועת־עזה
תלויות כרצון השילטץ,שיש
כיכולתו להחניקן כהינף־יד על־ידי
סגירת הגשרים. הדבר נשקל עתה,
ואין שמץ של ספק כי אריאל שרון
ינקוט שיטה זו כשימצא זאת
לנכון, כשלב המתאים שד המיל
חמה.
בעוד שהאוכלוסיה המקומית נדחקת ה חוצה,
ותשתית־המחייה שלה מצטמק והולך
בדרך של הפקעת־אדמות, החלה תנופה
כבירה של איכל־וס השטחים האלה בישרא לים.
לא רק הקמת התנחלויות ריקוית־למחצה,
והבאת מאוית ספורות של קנאים
רצחניים למקומות־מפתח, אלא הקמת שי כונים
עירוניים למאות־אלפים, ישראלים
טובים ותמימים, במרחק קצר מן הערים
(המשך בעמוד )8

— הנדון

(המשך מעמוד )7
הישראליות. המשתכנים, המקבלים את ה דירות
כמעט במתנה, הופכים אוטומטית
לתאי־ סיפוח.

יש להם עניין חיוני, אישי, כ-
מניעת כל פיתרון של שלום, שיכריח
אותם לנטוש את דירותיהם.

** ילחמתו של אריאל שרון בעם
• • 1הפלסטיני אינה יכולה להצטמצם בגדה
המערבית וברצועת־עזה. היא מחייבת
את שבירת הבסיס הטריטוריאלי העצמאי
של הפלסטינים שמעבר לגבול.

מכאן הצורר לפלוש ללבנון,
•טכה מרוכזות עתה הזרועות המדיניות,
הכוחות הצבאיים והמוסדות
המינהליים והתרבותיים של
המדינה־הפלסטינית־בדרך.

שרון מקווה כי כיבוש השטח הזה כולו,
עד למדינת־זוטא המארונית בצפון לבנון,
יחסל כליל את היישות הלאומית הפלס טינית.
אי־אפשר
להתייחס ברצינות לכוונתו ה מוצהרת:
להעביר את הזרועות הפלסטי־

מכן מכנים בשם זה כל מי שרוצים להש מידו
או לדכאו ולנשלו.
בעיני המישטרים הקומוניסטיים, כל מי
שאינו מוצא חן בעיניהם הוא ״בורגני״
או ״סוכן הבורגנות״ ,ואחד דינו — ני שול,
שיתוק, מאסר, שליחה למחנה של
עבודת־כפייה. לדברי המישטר הנאצי ב שעתו,
רוזוולט וצ׳רצ׳יל היו ״סוכני ה יהדות״
,ובמילחמת־העולם אשמה ״היה דות
הבינלאומית״ ,שאותה הבטיח היטלר
״לעקור אחת ולתמיד״ .כיום מדברים ב רוח
זו על ״הקשר הציוני״ ,על ״האימפ ריאליזם
האמריקאי״ ועל ״המזימה הקו מוניסטית
להשתלט על העולם״.
בגדה וברצועה לא נטושה מילחמה ל שבירת
עמוד־השדרה של העם הפלסטיני,
כדי שיסכים לסיפוח ולהתנחלות, אלא —
כדברי אריאל שרון — מילחמה ״לשבירת
האחיזה של אש״ף ביהודה, שומרון וחבל-
עזה.״ כך בדיוק מדברים הקיצוניים ה פלסטיניים
על ״חיסול היישות הציונית
ושיחרור היהודים מעול הדיכוי הציוני.״
אירגוו־השיחרור הפלסטיני הוא אירגון-
הגג של כל הזרמים הפוליטיים הפלסטי ניים.
הוא מייצג את העם הפלסטיני כשם
שההנהלה הציונית ייצגה א(תנו לפני . 1948
ארבעה מיליון פלסטינים — וביכללם כ ל
הפלסטינים בגדה וברצועה, רואים בו את
הנהגתם הלאומית.

״לשכור את אחיזת אש״ף״ בגדה
וברצועה פירושו לשבור בל
קורטוב של רצון לאומי, של אחדות
לאומית, של שאיפה לאומית.
כי ככל מקום שבו מתקבצים
שלושה צעירים ברמאללה, כחברון
או בעזה, שם קיים אש״ף.

מרכז שבם: מישמר הגבול
האוייב הוא השטן
ניות האלה לירדן, כדי שתוקם שם מדינה
פלסטינית בהנהגת אש״ף. הכוונה האמיתית
היא חיסול היישות הלאומית, לא שיקומה
במדינה שכנה. כי הקמת שילטון פלסטיני
לאומי מעבר־לירדן ׳תביא בהכרח לחיזוק
היישות הלאומית הפלסטינית גם בצד זה
של הירדן.

הרעיון של שילטון־פלסטיני•
בעמאן נראה עתה כהסוואה ליעד
האמיתי של המילחמה: חיסול טוטאלי
של היישות הלאומית הפלסטינית
כאשר היא.
עד כה. נמנעה המערכה הלבנונית של
מילחמת־שרון על־ידי האמריקאים׳ שהטילו
עליה וטו. אך אין כל ערובה לכך שווטו
זה יהיה קיים גם מחר בפוקר. באופן
כללי נתנו האמריקאים הכשר להשמדת
היישות הלאומית הפלסטינית, ואין לדעת
מהו מישקלו של יעד זה על כף ה מאזניים
של ארצות־הברית, לעומת מישקל
האינטרסים האמריקאיים האחרים בעולם
הערבי.
היעד הסופי של תוכנית זו, על כל חל קיה,
הוא חיסול הישות הפלסטינית כלאום
וכעם; שבירת התשתית המדינית, החבר תית,
הכלכלית והתרבותית שלו; היעלמו
כגורם מדיני בינלאומי; גירוש העילית
המדינית והאינטלקטואלית שלו מן הגדה
המערבית ומרצועת־עזה: הפיכת המוני
הפלסטינים בשטחים אלה לאבק־אדם ציי תני,
חסר זהות וגאווה; ואולי — אם
תהיה שעת־רצון — סילוקם המוחלט מ־ארץ־ישראל.

והי המערכה שהחלה לפני
במה שבועות, ושאנו עדים עתה
למהלכי-הפתיחה שלה.

ך* ל זה נעשה

תחת

הסיסמה :

מיל-

~ חמה באש״ף.
זוהי שיטה קלאסית. ממציאים אוייב
דמיוני, מעורפל ככל האפשר :״הבורג נים״
או ״היהדות הבינלאומית״ .מעניקים
לו בתעמולה שיטתית דמות של שטן, הזומם
להשמיד את כל הטוב והיפה. לאחר

אפשר, כמובן, למצוא כמה קוויזלינגים,
להעניק להם ערימות של כסף ונשק, ולט עון
כי זוהי ״הנהגה אלטרנטיבית״ ,שאי-
תה ״אפשר להידבר״ .כל מי שרוצה יכול
למצוא, בעם של ארבעה מיליון, כמה
עלובי־נפש, שניתן לקנותם. בוגדים יש
בכל עם, גם בעמנו.
יהידדנא הדבר ברור לחלוטין: מי ש מדבר
על ״שבירת אש״ף״ ,מתכוון לשבי רת
העם הפלסטיני. מי שאוסר את ״דגל
אש״ף״ ,אוסר את הדגל הלאומי הפלסטי ני,
שארבעה מיליון פלסטינים מצדיעים
לו בחרדת־קודש. האוייב של אריאל שרון
אינו קבוצת־אנשים היושבת בביירות,
השולחת מזה שנים איתותים ברורים על
נכונותה לפשרה ״ולדו־קיום — אלא שני
מיליון הפלסטינים בשטחים הכבושים וב ישראל
עצמה.

מי שמדבר על ״היסוד היישות
הציונית״ מתכוון לחסל את מדי
נת־ישראל ואת הקיום הלאומי הישראלי.
האוייב של אריאל שרון
אינו ״האחיזה של אש״ף״ ,אלא
שני מיליון הפלסטינים היושבים
כ׳טטחים הכבושים וכישראל.

כל ׳מילחמה יש שני צדדים. רק
/מצביא טיפש מאוד מזלזל באוייב שלו.
נדמה כי אריאל שרון ואנשיו, ובראשם
ד,קלגס הפרופסורלי, לוקים בטעות חמו רה
זו. הזילזול בערבים הוא בדמם, פרי
חינוכם ונסיונם ביחידה . 101 כמו אבותי הם,
ש״הכירו את הערבים בפרדסי פתח־תיקווה״
,אין הם מסוגלים לתפוס את ה משאבים
הרוחניים והמעשיים של הקורבן
המייועד.

ובבד ואח:

ממשרת
ף אש הממשלה, מנחם בגין, ושרי
י ממשלתו מרבים להאשים את הטל וויזיה
הישראלית על כך שבעצם נוכחותה
היא מלבה הפגנות והפרות־סדר בגדה
המערבית וברצועת־עזה. בגין ושריו שו כחים
טענה מעניינת זאת כאשר מדובר

בהם עצמם.
כאשר קם בגין מכיסאו, בתום ההצבעה
בכנסת, שבה ניצלה ממשלתו על חודו
של קול, היתה זו מחווה שכל־כולה נועדה
לטלוויזיה.
בגין, האיש שהעם התרגל לראותו במשך
חודשים יושב על כיסא־גלגלים, קם
לפתע וניצב זקוף, ללא עזרת מקל, ודרש
את סיום ישיבת הכנסת. התחלה נאה
למערכת בחירות.
זה היה שיאה של ישיבה סוערת׳ ש שיבשה
את המהלך הצפוי של האירועים
הפוליטיים.

• ת חיי ה
לממ שלה
ד לאותה ישיבת-כנסת, אפשר היה
2לשרטט כימעט בדיוק את תוויו של
ההסדר הקואליציוני החדש, שתחילתו ב-
27 באפריל, יום אחרי פינוי סיני ומסירת
חבל־ימית לידי המיצרים.
השלמת הפינוי היתה מסלקת, בבת אחת,
את כל הניגודים האידיאולוגיים שבין סיעת
התחייה, בת שלושת החברים, ובין תנו־עת־החרות.
גם הח״ב המרדני של דד
פפד״ל, חיים דרוקמן, היה יכול לחזור

בשקט אל המישרה השקטה ׳והמכובדת של
סגן־שר במישרד־הדתות. אין כל הבדל
משמעותי בין המרכיב העיקרי שבלימוד
— חרות — ובין התחייה וגוש־אמונים
בכל הנוגע לגדה המערבית, רצועת־עזה
ורמת־הגולן. גם בגין וגם גאולה כהן
מבקשים לספח אמורים אלה, ואנשי-
התחייה כבר הביעו את שביעות־רצונם מ מהלכי
כינונו של ״המיגהל האזרחי״ נוסח־שרון.

בגין לא הסכים להסתפק בצירופה
של התחייה, שהיתה מעניקה שלושה קו לות
נוספים בילבד לקואליציה שלו, בת
61 החברים. בגין זוכר בנוסטלגיה את
ימי ישיבתו בממשלת-הליכוד-הלאומי, ב ימי
כהונתה של גולדה מאיר כראש-
ממשלה. ברור לו היטב כי אם יסיים את
הקאריירה שלו כראש־ממשלה העומד ב ראש
ממשלה רחבה, הכוללת את הליכוד
והמערך כאחד, יקנה את מקומו בהיסטוריה
כמנהיג לאומי כללי.
ואכן, טרפותו ארוכה הליכוד ביותר,
ממשלה

• חמפד״ל
ו ה אגו ד ה: בעד
ך ץ חידתם של המגעים הללו נעשתה
• בתיווכם של אנשי אגודת ישראל ו-

האמת היא כי העם הפלסטיני
רחוק מאוד מלהיות חסר־ישע.מול
פני הסכנה של השמדתו כיישות
לאומית, מתחוללים בו עתה שינויים
מהירים ומרשימים.
כל מי שביקר בימים האחרונים בגדה
וברצועה, ושדיבר שם עם בני כל השכ בות
והגילים, מוכרח היה להתרשם מן
המוראל הגבוה שם. אף כי עוצמתה והי קפה
של תוכניודשרון אולי לא נתפסו שם
עדיין, מרגישים הכל במעומעם כי זוהי
שעת״הגורל של העם הפלסטיני, וכי הוא
לוחם עתה על עצם קיומו הלאומי, כש גבו
אל הקיר.
מצב כזה משחרר תעצומות־נפש שקיו מן
לא נודע קודם לכן. ומי כמונו, היהו דים,
יודע.

הנשק העיקרי שד אובלוסיה כמצג
כזה הוא כוח-הסבל, .העם הפלסטיני
מצוייר בכוח זה כשפע.

ההפגנות הסוערות בגדה וברצועה הן
רק הביטוי החיצוני לכוח-ההתנגדות. דור
שלם של פלסטינים צעירים עובר עתה
כור־היתוך זה: לעמוד חשופים מול חיי-
(המשך בעמוד )72

לאט־לאט הוכשרו התנאים להצ של
המערך לממשלת־בגין. בשורה
של שיחות, שנערכו בין אנשי
והמערך מן הדרגים הבכירים
כבר סוכמו הקווים הכלליים של
רחבה.

שחל צועק

המפד״ל. לימפד״ל יש עניין רב בהקמת
ממשלה רחבה. פחות מכל דבר אחר מעוג-
יונת המפד״ל ;בשעה זו בממשלה צרה, ה עלולה
ליפול בכל רגע, ולגרום לבחירות
מוקדמות. המפד״ל אינה ערובה לבחירות
כאלה. רק לפני שבועות מעטים הסתיים
הסיכסוך הממושך שבין סיעת למיפנה
וסיעת הצעירים, על חלוקת ירושתו של
השר אמו־חצירא וסיעתו. הפצעים מתחי לים
להגליד רק עכשיו.
רפאל בן־נחן, האיש החזק של למיפנה,
והשר זבולון המר עדיין לא התחילו ב מסע
שהם מתכננים לשיקום המיפלגה,
שמחירו יהיה מאה מיליון לירות.
המפד״ל גם אינה מעוניינת בקואליציה
צרה, שתצטרף אליה סיעת התחייה בילבד.
אנשי־המפד״ל רואים בהצבעה למען ה תחייה
בגידה במפד״ל, ואין הם רוצים
שלמיפלגה זו ינתנו עמדות־כוח בממשלה.
צירוף המערך לממשלה היה שב ו
טיסות
אל־ על בשפת — יתקבלו עוד לפני
דד 26 באפריל. כלומר: לפני שתוקם ה־ממשלה
הרחבה׳ וטיח המיקוח הפוליטי
שלהם ירד פלאים.

• הוו שרד:
;הנימוקים 113ד
ך 0כמעיד היה הכל כימעט מוכן
י * לקראת הקמת ממשלה רחבה. מצדדי
הצעד הזה באו כימעט מכל אגפי מיפלגית־העבודה,
יונים מיצים כאחד. היו בפיהם
נימוקים כבדי־משקל :
• ״תרבות שילטון״ .אנשי־המערך
חששו שמא ישיבה ממושכת מדי באופו זיציה
תהפוך אותם למיפליגה עקרה של

אראל שוון גסתיו את צחוקו
בתקופה שבה היה ברור — על-פי סיקרי
דעת־הקהל — כי המערך ירכיב את הממ שלה.
הח״כים של המערך תפרו לעצמם
חליפות של שרים וסגני־שרים, וכל אלה
מסתובבים עכשיו בכנסת מתוסכלים, ו־בלית־ברירה
הם מקדישים את מיטב מא מציהם
למאבקים פנימיים נוקשים, על
עמדות חסרות־חשיבות. הסיעה עצמה היא
עלובה ואפסית ככוח פרלמנטרי.
• הפחד מפני בגין. אנשי-המערד
חוששים מאוד מלשונו החדה של מנחם
בגין. אין היום בצמרת המערך איש ה מסוגל
להתמודד עימו, והפחד הגדול ב־
׳מערך היה שבגין יצליח לעשות מה ש כינו
במערך ״דיסקרדיטציה״ של המיפלגה.
כלומר: הוקעת המערך בעיני ציבור־הבוחרים.
רמז. ברור לכך יראו ׳פרס ו רבץ
בהחלטה להקים את ועדת־החקירח ב עניין
רצח ארלוזוריוב, וכן את רמזיו ה גלויים
של שרון כאילו שירת פרס את
מטרות אש״ף. ראשי המערך חששו שבגין
יצליח להדביק להם !תווית של ״גייס
חמישי״ ,שהם יתקשו להילחם בה.

י• אובדן עמדות־ כוח כלכליות״.

מנחם בגין צועק
׳מציב את המפד״ל בתפקיד החביב עליה,
של ״לשון המאזניים״ ,עמדת־סחיטה ש אין
שניה לה.
אנשי אגיודת־ישראל, שידעו על המהלכים
השקטים לקראת הרכבת ממשלת-ליכוד-
מערך, הזדרזו מאוד, והגישו את הרשימה
האחרונה של ׳תביעותיהם. הם הציגו אול טימטום
חד־משמעי, ותבעו ׳כי דרישות
אלה — שינוי חוק ״מיהו יהודי״ והפסקת

׳נואמים ודברנים. תומכי ההצטרפות ל ממשלה
שבו והזכירו את דמותה של חרות
במשך 29 שנות היותה באופוזיציה. בהק שר
זה הדאיגו את ראשי המערך גם
דברים אחרים: הם יחששו שמא בעיני
קהל הבוחרים הם מאבדים את התדמית
של מיפלגה המסוגלת לשלוט.
לנימוקים אלה נוספה עובדת-חיים של
סיעת המערך בכנסת. סיעה זו הורכבה

נציגי ההסתדרות והמיפעלים הכלכליים ה מסונפים
למערך ראו בדאגה רבה את
הצלחותיו היחסיות של שר־האוצר, יורם
ארידור, בהדברת האינפלציה, שהיקנו לו
פופולריות רבה דווקא בקהל הבוחרים של
ההסתדרות. הם חששו גם שמא תצליח
הממשלה להעביר בכנסת את החוק ל-
ביטוח־בריאות ממלכתי, שהיה עתיד לפ גוע
בצורה קשה בעוצמתה של ההסתדרות.
י• השפעה על השילטון. הנימוק
שבו משתמשים ״היונים״ שבמערך כדי
להצדיק את הסכמתם להצטרף לממשלת
ליכוד־מערך, הוא זה: אם יהיה המערך
שותף לממשלה, הוא יוכל להשפיע למיתון
עמדותיה, ולאימוץ מדיניות ״שפוייה״ יו־

תר. בידי המערך גם יהיו עמדות-כוח
חשובות — מישרד־החוץ או מישרד־הבי-
טחון, וכך ינוטרל לפחות אחד משני ה־ניצים
הקיצוניים של חרות: יצחק שמיד
או אריאל שריון.
הכל היה מוכן. במערך אף לא התייחסו
ברצינות רבה לאיומי-הפילוג של מפ״ם,
שולמית אלוני ויוסי שריד. למפ״ם אפשר
להזכיר יתמיד כיצד ישבו 1שריה בממשלה
אחת עם מנחם בגין. ובעת האחרונה מתגלים
באגף הימני של מפ״ם סימני־תמיכה
במדיניותו של הפרופסור מילסון (ראה
במדינה) .אגף זה יתנגד גם לפירוק ה מערך,
ואילו יוסי שריד ושולמית אלוני
לא יפרשו ללא מפ״ם.
הפשרה שהסתמנה הייתה: למפ״ם לא
ינתנו מישרות של שרים ,׳והמערך יוכל
להיות רחב־לב, ולתת לאגפו היוני חופש-
הצבעה בעניינים שונים.

• הליכיו־:
שרון וגד
ווקא כתוך הליכוד עצמו היו ימת (
,נגדים להקמת ממשלה רחבה, וכוחם
אינו מבוטל.
רבים מעסקני הדרג השיני והשלישי
התנגדו להקמת ממשלה כזאת, ודווקא
בגלל הנימוקים שגרמו למערך לרצות
בה. עסקנים כסגן־השר דוב שילנסקי או
ח״כ רוני מילוא אינם רוצים להעניק ל מערך
איזהשהו חלק בשילטון. הם רוצים
לראות את שילטון ״מאה השנים״ של ה ליכוד.
הם מבקשים לדחוק את המערך ל פינה
ולגמד אותו, לשלול ממנו את בסיסי-
(המשך בעמוד )72

;ויי

שילנמקי צועק

מילוא צועק

בן־מאיו צועק

1-^ 18

ההסכם ער תוספת־יוקו-לא השמע
מד, ההבדל בין תוספת־יוקר מלאה וגין
תוספת־יוקר של ו/4ס 100י לכאורה אין הב דל.
תלוי בדובר. למשל, כשאומר שר-
האוצר, יורם ארידור ,״תוספת־יוקר מלאה״,
הוא מתכוון לבערך בין 757ה־ 1007 תו-
ספת־יוקר. ירוחם משל, מזכיר ההסתד
רות,
כשהוא אומר תוספת-יוקר מלאה,
הוא מתכוון ל־־ 1107 עד 1307 הוויכוח
בין השניים, בהשתתפות נשיא־התעשיי-
נים, אלי הורביץ, הוא לא כמה לשלם,
אלא ״כמה זה מאה אחוז.
אומר שר־האוצר: לשכיר מגיעה מלוא

ההתייקרות, תוספת-יוקר מלאה וזהו זה.
מתי ואיך תחושב התוספת זה סיפור אחר.
אומר משל: גם תוספת יוקר של :־807
טובה, אבל צריו להשאיר גם משהו לזחי־לת־שכר,
לשחיקת־שכר, לפיריון־עבודה,
לתוספת מפעלית, לפיצוי מיוחד ועוד. יחד,
כמו שזה קרה בשנה המסתיימת היום,
השכר לחלק גדול של השכירים עלה על
עלייודהמדד. אצל עובדי חברת החשמל
למשל׳ היתד, עליית שכר של יותר מ-
;־ 307 מעל למדד, ולכן במיקרה שלהם
הפכו 1־ 807ל־ו־. 1307

התעשיינים, מטבע הדברים, רוצים
לשלם, אך לא יותר מדי. אם
אפשר, תוספת יוקר מלאה. אך
מכיוון שלא ברור מה זה, לא ייחתם
הסבם תוספת־היוקר השבוע,
ואז נובל לפתוח את שנת-הכספים
החדשה כלי תקציב וכלי הסכם על
תוספת־יזקר. אל דאגה, את המשכורות
נקבל כזמן.

הפטנט :
יזתר 110 מנים
פחות ריבית
מזכ״ל משל ושר־אוצר ארידור
כמה אחוזים שווייס ־? 1007
אינפלציה אחת הסיבות להופעת השקל תחת הלירה
היתד — ,ערד המתכת שבמטבעות הנמ נות
עם סידרת הלירה הלד וגדל ככל
שהאינפלציה גדלה. או, במילים אחרות,
ערכה של זזלירה ירד, אבל לא של ה מתכת,
שמחירה לרוב צמוד לדולר, או
ללידה סטרלינג הבריטית. זו גם הסיבה
מדוע המטבעות מסידרת השקל קטנות
הבאי תעשייה ומקרקעין בגלל סיבות שלא כדאי לפרטן, בעיקר
בשל חוקי־המס החדשים, הלהיטים של
1982

י היו

מניו תהמקרק עין

והתע שיי ה.

בדיאגרמה מתוארות התנודות של מניות
המקרקעין והתעשייה מאז תחילת 1979
ועד . 1982 מתברר שבינואר 82׳ השיגו ה מניות
בשני ענפים אלה את שיאן הקודם
מינואר . 1981 מניות התעשייה עברו את
השיא ב־!־ 77 ומניות המקרקעין ב־־.27
המדובר בעליה ריאלית לאחר ניכוי ה אינפלציה.

כל־כך
ועשויות ממתכת פחות יקרה, כמו
למשל נתך של נחושת תחת נתך של
בדיל וניקל.

מישהו העלה רעיון חדש. מדוע
צריך לשנות את המטבע, גודלו,
צורתו ונתך המתכת שממנה הוא
עשוי, אם אפשר לייצר מטבעות
,ממתכות יקרות שישמרו יעל ערכן,
מבלי להתחשב באינפלציה ץ
תצחקו, יש ככר כאלה בארץ, הנה
אחת הדוגמות: מטבע שערכו ה־נקוב
1שקל וערכו היום 300 שקל,
כתנאי שמצידו השני מופיעה חנוכייה
מפולין.
תחת להפוך, בעיקבות האינפלציה 10 ,
שקלים לזוז אחד ומאה שקלים לעשרה
זוזים׳ יהיה ערכו של שקל-חנוכיה־פוליו,
צמוד לאניפלציה, וערכו במטבע זר יהיה
קבוע 15 :דולר.

יש עכשיו פטנט.חדש בשטח העסקים:
איך לעשות עסקים ולקחת פחות אשראים
בבנקים, העולים במיקרה הטוב בריבית
של 1־ , 1607 ולרוב הרבה יותר. הפטנט עצ מו
הובא מאמריקה, ארץ האפשרויות ה פיננסיות
הבלתי־מוגבלות.
ובכן, נתחיל באמת בארצות-הברית. מאז
התחיל שם המיתון הכלכלי לפני כשנ תיים׳
עלתה הריבית העסקית משישה
אחוזים ל 20-אחוז ויותר — פי שלושה.
זו אגב הסיבה לחלק גדול מן הצרות
הפוקדות את המשק האמריקאי.
עכשיו אנחנו מגיעים לפטנט. איד אפ שר
להשיג כסף זול מבלי להזדקק לבנ קים
ז למשל, רוכשים עסק שבו כמעט
הכל עובד על מזומנים, החל בחנויות
לצורכי-מזון, עסקי השכרת־רכב׳ עסקי-
תיירות וכל מיני עסקים קימעוניים, שבהם
המזומנים זורמים.

הנקודה המעניינת כיותר היא,
שחברות גדולות הרוכשות עסקים
כאלה, מעוניינות לא כרווח —
שלעותים לא קיים — די להן
שהעסק מכסה הוצאותיו, אבד
המזומנים זורמים לחברת האם.
לשיטה זו יש יתרץ נוסך כארץ,
יתרון של מיסוי — משלמים הרכה
פחות על הרכה יותר, ואם
אינכם מאמינים, תבדקו את המאזן
האחרון של ״שופרסל״.
השקעה טובה יותר גליון העולם הזה של השבוע מופיע
בדיוק בסוף שנת הכספים :״זה צריך
להיגמר טוב,״ אמר לי אחד מחכמי הבור סה
,״את כל הבלגנים כבר עברנו. שום
דבד כבר לא יפחיד אותנו.״ תאמינו לי
שהוא צודק. כמו שכבר כתבתי לפני כמה
שבועות, הסוף יהיה טוב, בעיקר לאלה
שקנו בירידה ועוד לא מכרו. ברור שיש
יוצאים מן הכלל.

איצטגנין אחר, מיקירי הכורסה
הסביר כך :״אם תירגע הגדה,
הממשלה תמשיך למעוד ולא תהיה
מסוגלת להטיל גזירות חדשות,
מובטח לכורסה שלא תרד הזק
ולא תעלה חזק. עדיין הרבה בסך
מחכה בחוץ כדי להיכנס פנימה,
וכהזדמנות הראשונה.״
אחד מוותיקי הבורסה הסביר לי שעכ שיו
תתחיל גם עונת הטירטורים, או ב לשון
נקיה, הרצות. כולם ינסו לנצל את
ירידות השערים בשבועיים האחרונים, כדי
לתקן את הפרופיל של התיק.

כתור התחלה אני מציע לעקוב
מקרוב אחדי ״אלסקה 1שקל״,
״טרומאסבסט 1שקל״ ,״דובק״,
ולרשימה אפשר לצרך גם את ״ציץ
1שקל״.
אני מוכרח לספר לכם על ברוקר ותיק
המתמחה בצמודים, והמחזיק ׳תיקי הש קעות
גדולים של חברות גדולות במיוחד,
שמטעמי צניעות לא אזכיר את שמו.
מספרים עליו, שהוא כל-כך לא אוהב
מניות, שגם אם המניות בתיק האישי שלו
יורדות, הוא שבע־רצון.
ועוד סיפור: לחשו לי בבורסה, אבל
לא הספיקו לגמור את המישפט :״את
קירשטיין אתה מכיר?״ אמרתי שלא .״נו,
זה מבנק מימון, אתה לא מכיר אותו?״
לא חשוב, מה העניין, שאלתי, הוא מת חתן
ן ״עזוב, מה פיתאום, הוא יכול
לספר לד בדיוק איזה מניה יריצו מחר.״
תודח.
בהזדמנות זו אני חייב התנצלות לבעלי
העניין באפיק. כתבתי לפני מיספר שבו־עות
שהם עוד לא הקימו מיפעל. הם
הודיעו לי שהמיפעל חי וקיים במיגדל־העמק.

על הנוו1ו1

אתם חושבים שקבוצת ריגר־פישמן־אלכין
מכינה מאזן ואין להם
זמן לבורסה. טעות. הם לא סכינים
מאזן ויש להם הרכה זמן.
כתחום ההתעניינות שלהם לאחרונה
״נחושתן״ ,גם ״אתא״ ,ומזמן
הם לא טיפלו במניה כמו ״עוז״.
ככלל, האפשרויות כלתי-מזגבלות.
כשתגיע השמועה הראשונה על
עיסקת ענק שבכר עומדת להתבצע,
אודיע לכם מייד. ושוב להזכירכם,
אפשר להיות שותפים שקטים
של החכר׳ה האלה, אבל צריך
לדעת מתי לרדת ולצאת מהשותפות.
תזכורת
נוספת. ביום החמישי בבוקר
יתחיל המיסחר הרציף בבוקר ושערי־הסגי-
רה יהיו שערי־הפתיחה של המיסחר הרגיל
בצהריים. על-פי הכללים החדשים, יכולה
מניה לעלות ביום אחד ב-־ .207 צריך
לעקוב. אגב, גם ירידה של ־ 207 מותרת.
לסיכום: אין היום השקעה טובה יותר
מאשר בבורסה.

נהגי אגד לעולם אינם יודעים
אם איציק בדה עוקב אחדיהם

...והם גם לא ידעו. כי איציק בז׳ה, קצין
בטיחות ארצי של אגד, הוא איש בטיחות
ותיק ומנוסה. הוא רואה הכל ורושם הכל.
בסיוע צוות עוקבים סמויים הנמצאים
בתוך האוטובוסים, הוא מדווח על כל נהג
הנוהג שלא כחוק, וזה מוזמן מיד לראיון,
לתדרוך ולהכוונה. איציק בדה אחראי
לשלומם של נוסעי אגד ושל הציבור כולו.
בנוסף למעקבים, הוא מארגן פעולות רבות
בנושאי נהיגה מונעת: ערבי בטיחות,
השתלמויות וסדנאות לנהגים. ואם ילדך
למד כיצד חוצים כביש בבטחה, מהם כללי
הרכיבה הנכונים על אופניים או איך יש
לעלות ולרדת מאוטובוס־גם בכך היה
לאיציק חלק. איציק בז׳ ה מאגד לא רק מאחל
לך שתסע לשלום, אלא עושה למען כך
שתגיע בשלום למחוז חפצך.
נ.ב. אם תגלה את איציק בז׳ה עוקב אחרי
האוטובוס בו אתה נוסע-אל תספר לנהג.

התחביב של איציק בז׳ה
הוא בניית טישצים.

אגד־@יהאדם הוא המניע

הרמס, אטלס, אפולו, הקטור.
גברים אחד אחד, וכולם של
סברינה.
תחתונים וגופיות באיכות
הידועה של סברינה, בגזרה
הצמודה, בצבעים היפים
והיציבים.
מאחורי הגברים ה א מי תיי ם-
תמצאו תחתוני איכות
אמיתיים של סברינה, כמובן.
המין החזק עומד על שלו:
תחתוני הגברים שלסברינה.
לא פחות. לרשותכם בחנויות
ההלבשה וברשתות השיווק
הגדולות.

תחתמי הגברי
של ברינה.

המתנחלים 11 טשים את סין• -
ותור כדי כר מתגלים סקלדלים
כספיים חושים. אחד מהם
תם פושעים 1אני אשלח לכאן
טנקים שיחדשו לכם את חשדות
ואת הציוד שלכם, ואחר-כך תצטרכו לחפש
אותו על הבירכיים!״
שלושת חמושבניקים ממושב שדות
שבפיתחת רפיח התבוננו בתדהמה ובפחד
במזכיר תנועת־המושבים, אריק נחמקין,
הצנום והמשופם, שצעק עליהם. הדבר
היה ב־ 1975 והם ידעו כי נחמקין, שהיה
קצין בכיר בצה״ל ובעל קשרים מצויינים
בצמרת שילטון המערך, עלול להגשים את
איומיו.
באותה תקופה לא חלם איש כי שילטון
המערך יתחלף אי־פעם, או שסאדאת יבוא
לירושלים וייחתם הסכם קמם־דייוויד שיאלץ
את ישראל לפנות את הפיתחה. המושבני
קיעם
ולהקיאם ממנה, וכי מגיע לנו עונש
כבד על כך.
השלושה נבהלו. הם הסכימו לתנאים
שקבע נחמקין, למרות שלא הבינו את
המניע לפעולותיו. נחמקין, שירש בכנסת
איש נהלל אחר, עמום יהדר, היה מאז
ומתמיד נץ קיצוני, תומך נלהב בהתנח לויות,
ומעולם לא היה ידוע כ״יפדדנפש״
או כמי שסובל מעודף אידיאולוגיה.
כוכב, מנה ואמיר מכרו על פי דרישתו
של נחמקין את השטח שהיה ברשותם,
והסכימו כי בבוררות שתתקיים בינם ובין
תנועת־המושבים ייקבע גובה הקנס שיהיה
עליהם לשלם.
בתחילת דצמבר 1975 קיבלו המושבני קים
משדות מיכתב מוזר מתנועת-המושבים,

קים משדות — שהיה המושב הראשון
בפיתחת רפיח — חשבו שיבלו במקום עד
זיקנה ושיבה.
שאול כוכב, צבי מנה ומרדכי אמיר לא
הסתפקו בשטח שהוקצה להם במושבם.
הם רכשו חלקה בת 80 דונם ליד העיר
הערבית חאן־יונם מרחק כמה קילומטרים
משדות, והתחילו לגדל עגבניות.
כאשר התקרב מועד הקטיף, פנו שלושת
המושבניקים אל המועצה לשיווק ירקות,
בבקשה שזו תאשר להם מיכסה. הם לא
ראו בכך שום דבר יוצא דופן.

שאליה הם משתייכים. המיכתב נשלח
על־ידי סגן מזכיר התנועה, שי בן־אליהו,
וכונה ״פסק בוררות״.

על מעשה זה, ואמונה בדבריהם שאמנם
כך הוא, החלטנו על פיצוי מוגבל שיהיה
בסכום של 132,000ל״י, שיועברו ישירות
למועצת הירקות.

המיקרה חינו חמור במיוחד, ומן הדין
היה למצות ההליכים שהיו מביאים לאובדן

הוא נראה מוזר למושבניקים, משום שלא

ש לל (במרכז) ,היה
| 6 1הח״כ אריק נחמקין, איש
111י | י |
הכסף את העגבניות, וגבה
בפרשת
יייי * -י י תבורר
שנעלם. כאן הוא נראה בכנסת, בין. הח״כיס יצזזק רבין ועוזי ברעם ממיפלגת העבודה.
כל היבול הצפוי מהשטח, כשהמשמעויות
הכספיות האישיות שהיו נובעות מכך הן
קיצוניות.
מתוך הערכה שהחברים לא יחזרו בעתיד

חו1ס ח 1נ0ים
מ חבלי ם
ב אידי אולוגיה
ב תג !התביעה שהגישו השלושה
י׳ בבית־המישפט המחוזי בתל-אביב נגד
תנועת-המושבים, מזכירה דאז והיום הח״כ
אריק נחמקין, ונגד המועצה לשיווק ירקות,
עולה כי הפנייה הזאת עלתה להם ביוקר.
היא גרמה לפרשה מוזרה ביותר, שבמהלכה
נעלמו מיליוני לירות מכספם של חברי
המושב שבפיתחה.
במועצה לשיווק ירקות הוסבר להם כי
אם ישווקו עגבניות מעבר למיכסה שתותר
להם, יהיה עליהם לשלם קנם, כמקובל
במיקרים כאלה בכל המושבים בארץ.
אך לקראת סוף 1975 התחילו העניינים
להסתבך, כפי שעולה מכתב-התביעה.
לאריק נחמקין נודע על שטח האדמה
הנוסף של המושבניקים משדות, ועל מה
שאירע בעיקבות כך סופר בתצהיר־בשבו־עה,
שצורף לכתב־התביעה:
הנתבעת מס׳ ( 1תנועת־המושבים) באמ צעות
נתבע מס׳ ( 2אריק נחמקין) הפעילו
איומים קשים ולחצים ממשיים עלינו, על־ידי
ביצוע המעשים הבאים:
י • מיפגשים עם עלות השחר במשרדי
התנועה ובפונדק חנה על אם הדרך, בנו כחות
אישים בכירים מטעמה, כגון אחיעם
בן־יעקב, שי בן־אליהו, ו־״מרה״ — מרכז
ועדת המשק של תנועת־המושבים.
!• איומים קשים במיוחד על-ידי אריה
נחמקין, שהיה קצין בכיר בצה״ל ושימש
מזכיר התנועה דהינו היום ח״כ, שימנעו
בבל דרך, לרבות בכוח, שיווק התוצרת,
ומישלוח טנקים של צה״ל לחרוש השדות
שלנו.
• העמדתנו כ״פושטים״ ,המחבלים
באידיאולוגיה של התנועה, אשר יש להו־

.כמכתב ;אמר :

עד כאן דבר המיכתב.

הסתדרות הפועלים החקלאיים בישראל -

תבועת מושבי העובדים
רה׳ ליאונרדו דה־ויגצ׳י ,19 תל־אביב׳ מיקוד ,64733 טל 25.84 73 . לכבוד הדז׳ כוכבשאול, צבי
מ ושב שדות .

פנה, מו מי אמיר

בהתאם לב קשתכ םהגוו לה וד י״עכם שבהתאם לפסקהבוררות
הננימתחייבלהעבירלמועצתהירקות סך 9 0 , 0 0 0 . -ל׳י
21.12.75

מתוךהככפיסשהכנסתם למשמרת בבנקעיןחי
(תשעוום אלף לריותבלבד )
עד לגמר פסק הדין .

איפה הכסו?

ב־ 1975 הודיעה תנוטת־המושביס, שאריק נחמקין היה
מזכירה, שהקנס הועבר למועצה הירקות (בגלופה העליונה)
,אך ב־ 1982 נודע למוושבניקים משדות שהכסף שלהם לא הגיע למועצת הירקות.

ת ל ־ אניב 2ג י ,6 7וחיקוליבך 2
וחוב

חינה ,

אגף

קבוע

של2 8 6 2 7 1 .

גלו ׳ ו ת

שלפ 11

סגזסג

6 6 8 4 8 7

הכס פי ם

לכבוד
מו ש ב

שדות

חוף

בווינה 1א. לה זכ יר

עזה

לידי

בהפסך

סיום

לפבתבכס

מבדיקה

שערכנו

סכום

ו /א ו

דומה

מסתבר

אי שור

ק בל ח

צ בי

סנה

חננו
נתקבל

-קנס

להודיעכם
אצלנו

נדון - :

הסכום

האסור .

נערך שום הסכם בוררות בינם ובין תנו עתם.
אך הם לא התווכחו, והעבירו את
הסכום לתנועת־המושבים.
חלפו כמה ימים, והמושבניקים התבשרו
כי הקנס שהושת עליהם הוקטן ל־ 90 אלף
לירות, וכי סכום זה הופקד בבנק עין־חי
עד ל״גמר פסק־הדיך.
אך ״גמר פסק־הדין״ ,כפי שעולה מכתב-
התביעה, לא היה מעולם. אחרי שתנועת-
המושבים ומזכירה שימשו כתובעים ב־
״הסכם הבוררות״ שלא נערך בינם ובין
השלושה משדות, ואחרי ששימשו גם
כבוררים בהסכם שלא נערך, ואחרי שקיבלו
את כספי הקנס, הם נרגעו, ושוב לא היה
להם עניין להגיע לפסק־דין סופי.

הכסף נעלם
בדרך
ף* משך ש;ים ארוכות לא אירע דבר.
• המושבניקים סברו כי כספם אמנם
הועבר למועצה לשיווק ירקות, כפי שהו דיעה
להם תנועת־המושבים (ראה גלופה),
והפרשה חוסלה.
אך אז הגיע אל־סאדאת לירושלים, נחתמו
הסכמי קמפ-דייוויד, והתחיל להתבצע פינוי
מושבי הפיתחה. המושבניקים משדות הת חילו
להרבות ולבקר בתל־אביב, ולהתראות
עם פרקליטים, וכל זה עורר בהם זיכרונות
על אותה פרשה, מלפני שבע שנים.
הם פנו בתמימות למועצה לשיווק ירקות,
כדי לברר מה עלה בגורל הקנס שלהם,
שהועבר אליה.
ואז, לתדהמתם, קיבלו מיכתב מהמועצה
לשיווק ירקות, שבו היא הודיעה להם כי
מעולם לא התקבל בקופתה סכום של 90
אלף לירות, או סכום דומה לו! (ראה
גלופה תחתונה).
90 אלף לירות של 1975 ערכם היום לא
פחות מ־ 3מיליוני לירות, וזהו סכום נכבד
למדי אפילו עבור המושבניקים משדות,
שאינם סובלים בימים אלה מחסרודכיס.
השלושה פנו לעורך־חדין משה זינגל, וזה
הגיש בשמם תביעה, שבד, הם מבקשים את
כספם בחזרה.
שלושת התובעים, כוכב, מנד, ואמיר,
אינם מנסים להעלות השערות מחשידות
באשר למקום שאליו הלך כספם. הם רק
קובעים בכתב־ד,תביעה :
״הנתבע. מס׳ ( 2אריק נחמקין) שימש
כמנכ״ל הנתבעת מס׳ ( 1תנועודהמושבים),
עשה בה כרצונו, הכתיב, תבע והטיל את
מרוחו על התובעים, קבע מתי והיכן להפ קיד
את הכסף וקבע מד, ייעשה בכסף זה
בשם הנתבעת מם׳ . 1הנתבעים מס׳ 1ו/או
2גבו את הכסף מד,תובעים שלא כדין
ובניגוד לחוק, ועבור הנתבעת מס׳ ( 3המו עצה
לשיווק ירקות) כביכול, אולם לא
העבירו אותו אליה.״
במילים פשוטות: אריק נחמקין הטיל
על המושבניקים קנס שאותו אמורה היתה
לקבל המועצה לשיווק ירקות. לשלושה
אף הודיעו כי הקנס הועבר לייעדו — אך
זה היה שקר. הכסף מעולם לא הגיע ליעדו,
הוא נעלם בדרך. שלושת המפונים משדות
תובעים אותו עתה מהח״ב אריק נחמקין.
כתב־הגנה עדיין לא הוגש בתביעה זו.

שלימה פרנקל

מכתבים
ארלו 1ו רו ב וזיבוטינס׳ק
רק גנהריה יכולים לקרות
דברים כאלה.
נתגלו מיסמכים חדשים המצבי עים
על כך שארלוזורוב היה ממ שיך
דרכו של ז׳בוטינסקי ! רק
בנהריה אתה יכול ללכת במעלה
רחוב ז׳בוטינסקי, ובהמשך דרכו
של הרחוב אתה נכנס לרחוב אר־לוזורוב...
רוני
כבשה, נהריה

הפר עו ש
עוד על פרשת מרידוד־ברמן.

כים
ראש־הממשלה להקים תחתם
ישובים ברמת־הגולן ן
רפי אליהו, קרית־אתא

צירצ״ל, ר,דור ד ! 188 והסדוקה אבנרי דן בקשר אורי שבין ההתנקשות בלורד
מוין ובין המדיניות הבריטית
(יומן אישי ,״העו לם
הזה״ .)2320
ציינת בי מסקנתו של עמום אי־לון,
שצ׳רצ׳יל החליט שלא לדון
ביאלטה בנושא החלוקה בשל ההת נקשות
בלורד מוין, היא נכונה.
ברצוני לציין שרוב החוקרים סבו רים
אחרת. לדוגמה: שמואל דותן,

פרעוש סידר ליוויתן /הפך
אותו בדרן /אני־את-אתה אז רח
קטן /סופגים מכות ב ישבן
/כי תמיד הליצן הוא
קורבן.
יהודה נקש, קרית־אתא

חע&מל בזו ל
יייייייגמ, פיימאיקד חלמווז׳י
1ייילימ. יצפיי* ילנגיגוה >יייח

מיכלי א חד, רב-תכליתי וחס כוני ל הפליא,
ממלא היו םאת כל התפ קי די ם ;
״לכל ת רכיז רב עוצמה — .טי פו ת
א ח דו תמס פי קו ת — מדל לי ס ב מי ם לפי
הריכוז הרצוי, לני קוי ח ר סינ ה ו פו ר מיי ק ה,
להברקת רצפות, כיו רי םואמב טיו ת
ולה חז ר ת הגוון הטב עי של משט חי צבע
ו ס קיי.
״לפיל״ — ההפתעה לכ בי סהה עדינ ה :
מכבסבמ הי רו ת ו בז הי רו ת א ריגי ם עדיני ם
ו מו סי ףלהם ני חו ח נעים.
״ לכל ״ -ב מי כלפלס טי סגור הרמ טי ת
ונוח ל טי ל טו ל: אי די א לי לנ סי עו ת
ול טיולי ם.
״לכל״ -עוד מוצ רמתקדםמביתפזכיע

הקורא מן הקיבוץ גם
הוא ממציא, ולא ברור אם
הוא צוחק או רציני•
כפי שידוע, יש בישראל הרבה
קילומטרים של צינורות המובילים
מים, דלק לסוגיו, גאז, כימיקלים
ועוד ועוד. בחומרים אלה מושקעת
אנרגיה כדי שיגיעו לייעדם. ב אנרגיה
זו, וגם בתוספת לה, אפשר
להפעלי בתוך הצינורות מדחפים
שיהיו מחוברים לגנרטורים לייצור־חשמל.
לצינורות הקטנים יהיו מד חפים
קטנים, ואילו לצינורות ה גדולים
יהיו מדחפים גדולים, שיוכ לו
ליצור חשמל רב.
אם נביא בחשבון מדחפים לאו רך
כל הצינורות במדינה, יהיו
הרבה אלפי מדחפים וגנרטורים,
שיוכלו ליצור חשמל זול־יחסית,
ולא יהיה צורך באנרגיה גדולה כדי
לעשות זאת.
עמי לכנה, עין־חרוד מאוחד

עקירת הנטוע־פינוי
הפיתחה מעורר מח שבות
מעניינות על המשן
התהליך.
ב או פו הרמטית
^ פוז ה ר צוי ה ^

ראש־הממשלה סמך את ידיו על
הצעת שר־החינוך, זבולון המר:

מדינאי צ׳רצ׳יל
יאלטה יוק
בספרו המאבק על הקמת המדינה.
ד״ר גבריאל כהן — צ׳רצ׳יל ובעיית
ארץ־ישראל, נתנאל קצבורג —
מדיניות במבוך, יעקב שביט —
עונת הציד — הסזון. אין בסים,
איפוא, למסקנתו של אילון.
שמעון חכים, רמת־השדון

]!/הכלא ד חו״ר?
האם כל מה שיכול אסיר
לעשות אחרי שיחרורו
הוא להגר מישראל כדי
למצוא עבודה ן

שר המר
ישוב חדש
על כל נטוע שייעקר יוקם ישוב
חדש בגדה המערבית.
מעניין לשאול: כאשר ייעקרו
הישובים בגדה המערבית, האם יס
אני
יליד בולגריה. עליתי לארץ
ב־ 1961 ושירתתי בצה״ל שירות
מלא, גם בסדיר וגם בקבע, והיום
אני רס״ר במילואים. ב־ 1980 הס תבכתי
עם החוק ונשפטתי לתקופה
של 46 חודשי מאסר בפועל. בקרוב
אני משתחרר. אני בודד בארץ, ל לא
קרוב מישפחה, גרוש ללא יל דים.
אחרי שיחרורי אין לי לאן
לל כת.
אני בעל מיקצוע מעולה, ולמיק-
צוע שלי יש ביקוש רב בארץ וב־חו״ל:
אני עובד כמכונאי וכמפ עיל
ציוד כבד. לפני ארבעה חוד שים
הופיעה באחד העיתונים מו דעה
על עבודה בחו׳׳ל. פניתי אלי הם,
ולהפתעתי קיבלתי תשובה ו־התבקשתי
לבוא לראיון באחת ה חופשות
שלי במישרדם. הייתי שם,
ואחרי שסיפרתי להם את קורות-
חיי, היתה תשובתם חיובית.
שאלתי היא זו: מדוע עלי לעזוב
את הארץ, בשעה שקיימת תנועה
למניעת ירידה, שולחים שליחים ל־חו״ל
ודנים בבעייה בכנסת ן
(המשך בעמוד ) 16
ה עו ל ם הז ה 2326

הפרסום בידיעות אחדוגות
#ל ה פחות ממחצית
הפרסום בעתון מס; 2
בידיעות אחרונות, מחיר הפרסום הבסיסי(נכון
לינואר )1981 הוא 61 אגורות לאינץ לאלף, בעוד
שב״מעריב״ המחיר יותר מכפול — 1.43 שקל לאלף
וב״הארץ״ הוא יותר מפי שלושה — 2.13 שקל
לאלף* זאת מפני שכל מודעה ב״ידיעות אחרונות״
מגיעה להרבה הרבה יותר קוראים מאשר ״מעריב
ו״הארץ״ ביחד.

*הנתונים חושבו על־ידי מר דן ביברו, סגן יו״ר איגוד המפרסמים, ופורסמו ב״אותות״ בהוצאת איגוד המפרסמים גליון פברואר .1982
העולם הזה 2326

1יו ^ז 8ויי
(המשך ממעוד ) 14
כיצד אוכל להיות בארץ ללא
עבודה, כאשר אני צריך לשכור
דירה שמחירה 200 דולרים לחודש 1
האם אין אף גוף או גורם שאוכל
לפנות אליו?
ישראל מיליק, אסיר עבודה,
בית־מעצר הקישון, חיפה

ע 11 תפ־ אמת
הקורא לא מתרגש מהחלפת
הגידופים שבין מזכ״ל
ההסתדרות ושר־האוצר.
י שר־האוצר, יורם ארידור, ומז״
כ״ל ההסתדרות, ירוחם משל, נאב קים
זה בזה רק כאשר מדובר ב הצהרות
מפוצצות לעיתונות וב־ראיונות
לכלי־התיקשורת. כאשר
מדובר בעניינים של ממש, כמו
כסף, שכר ורווחים, מתגלה ביניהם
תמימות־דעים מופלאה.
ארידור, על פי מדיניותו החדשה,
אינו עומד על דעתו לתת תוספת
יוקר של 100 ואילו ירוחם משל,
״נציג העובדים״ ,בוודאי שלא עו לה
על דעתו לדרוש דבר שהוא
כל־כך טוב לפועלים. הם שניהם
דואגים קודם־כל לאלה שנותנים
את המשכורות, ולא לאלה שמקב לים
אותן.
אכי כחלון, חיפה

מזכ״ל משל ושר־ אוצר ארידור

ה שזפטים ומן ויחובישר.

דואגים לנותני המשכורות

בעיקבות הכתבה על שופ־

ברדיו ובטלוויזיה מודיעים כי יהושע כהן שובת רעב ליד
הכותל במחאה נגד הנסיגה הצפויה מימית. יהושע כהן שייך לדור
של נפילים, איש אדמה, קשור לארץ ולנופיה, ממפקדי לח״י.

ביקורם, אליבא דפרח? האם בשל
דיעותיהם הפוליטיות, שאינן עולות
בקנה אחד עם השקפותיו הליבר־ליות־כביכול

לעומת זאת: ח״כים מהתחיה
מתגוררים בפיתחת־רפיח, מסיתים
את צאן מרעיתם כנגד החלטות*
הממשלה, מעודדים אלימות ועבר־יינות,
וכל זה בשטח הנתון לשיל־טון
צבאי. נגדם לא יצא משום מה
הח״כ פרח. אולי חופפות דיעותיהם

יהושוע כהן והתאומים חקק
דור הנפילים

תענוג להתרחץ עם סיון־

הרבה ותר מסבון

אנו מבינים לליבו של יהושע כהן. מי שמכיר את האיש יודע
כי על מעשיו שורה אהבה עזה לארץ, ואמונה בצדקת דרכה של
הציונות. הנסיגה מסיני היא נסיגה מן הציונות. את הנסיגה הזאת
חייבים לעצור. יהושע כהן שובת רעב לבטא מחאה זאת.
אבל שביתת רעב אינה יכולה להיות כלי לשינוי החלטות מדי ניות.
אנו מקווים שיהושע כהן אינו מתכות לשביתת־רעב בליתי־מוגבלת
״נוסח אייבי נתך. כשם שהתנגדנו לשביתות־הרעב של
אייבי נתן ומישע משכן׳ כך אנו מתנגדים לכל שביתה כאמצעי
לחץ פוליטי.
אנו פונים בזה ליהושע כהן לחדול משביתת־הרעב. מציאות
פוליטית משנים באמצעות הדרך הפוליטית. העם הזה לא נתן
כוח רב למתנגדי הנסיגה. אפשר לשכנע את העם בפנייה אל
ליבו ואל ההגיון שלו. לא באמצעות אולטימטום של שביתת־רעב.
יהושע כהן, ידידנו, חדל לשבות !
הרצל ובלפור חקק, ירושלים

טי בית־המישפט העליון
(״העולם הזה״ •)2322
אני מברך אתכם על הכתבה ה מוכיחה
ששני״שליש משופטי בית״
המישפט העליון הם מהתביעה ה כללית,
וזה נוגד מה שאומר שר־המשפטים
לשעבר, שמואל תמיר,
שממנים שופטים לפי הישגיהם.

אהרון בומברג,

אילת

פרח הז־ו*ו?והט> ה
הקורא מבקש לבדוק אם
אמנם ליברל הוא ח״ב
הליברלים יהודה פרח.
לאחרונה פנה פרח בתלונה חרי פה
אל שר־הביטחון, על־כי הותר
לח״כים של חד״ש לבקר בכפרי־הדרוזים
שבגולן. והרי חבל ארץ
זה נמצא תחת חוק השיפוט הישר אלי,
והח״כים גם הם ישראלים.
לכן, מדוע אין הצדקה חוקית ל

פרח
איזה מין ליברל?
לדיעותיו של הח״כ הליברלי?
אכן, פרח הדמוקרטיה בנוסח שנות

דן יהב, תל־אביב

שביתות {•8*1
לא רק הנשים

יכולות

(המשך בעמוד ) 18
העו ל ם הזה 2326

אננת[קרמט[שיפרין]נעמ1

עכשיו-כולם עושים זאת!
שותים סודהסטרים־ ועוד
מקבלים סודה־בל חינם!
שוב סודהסטרים מחלקת
מתנות!
מי שיקנה עכשיו
סודהסטרים,201-המכשיר
הביתי המופלא לייצור
משקאות קלים, יקבל מיכל
סודודבל נוסף׳-ללא תשלום
דמי פקחן. וזה מצויץ. כי יש
הרבה אורחים צמאים. וכך
אפשר להבטיח אספקה
שוטפת של משקה קל ומרענן
לאורחים הצמאים־במשך
כל הקיץ כולו. בחוזק הסודה.
האהוב עליך, בטעם האהוב
עליך. וזאת-בחצי ממחיר כל
משקה קל אחר בבקבוק או
בפחית.

סודהששוים־ז20
החדש, הגדול היחיד. עם
הבקבוק הגדול־330
מ״ל. מחיר מומלץ לצרכן
1,7* 8.שקלים כוללמ.ע.מ.
עם 6בקבוקים 6 ,פקקים
ומיכל סווה־בל,
פרטים בכל נקודות המכירה.
סודהסטרים.המכשיר הביתי
המופלא להכנת משקאות
קלים בשלוש לחיצות.

מבקש לקבל
סודהסטרים ן

את מוצרי
11 ישר הביתה?׳ 11

רק באזור ת״א וירושלינו-להזמנות טלפן
ת״א־טל 255.ו72־ 03 יוושליפ-טל 537619.־02

אופקים :״סוכנות אמישראגז״ .הרצל ו. אוי יוזודה :״אלקטרו אבי״.
ההגנה 30ו. אילת :״ מ ע מי ה דרומית״ .האלמוגים׳ .405/2אשקלון:
״כתנא״ .צה״ל . 1״רייפמף. מרכז נפתי. אשדוד: שירותי משרד. נמל. -
ביתן .8מ.י.א -שירותי גז. הראשונים .111 כל-בו חגיג. מ .מסחרי ג־א.58/
עם בע״מ. תחנת פז גלים. בודים: כל־בו ליפשיץ. בלפור ;33 שי אלקטריק.
בלפור ,87 גלובוס. שד׳ העצמאות .62 בנימינה: מר׳כוס ושות׳ .באר שבע:
אודיל. הרצל־ .71 שכטר. השלום .31 באום. העצמאות .30 בני־ברק :
שי־לי. רבי עקיבא .61 בית־שמש: אלברטו אלקטרוניקה. השבער.,6.,
גבעתיים: סיונית. ויצמן .25 דליית אל־כרמלדנאסראמין. הוד השרון:
שנהב. דרך השרון .72 הרצליה: בל־בו שוחט.טוקולוב .37 פינת הזול. רבי•
עקיבא .2וכדון יעקב: יורם אהרון. המייסדים .33 חולון: רדיו אביגדור.
סוקולוב .120 אלקטרו רונן. שנקר .65 נאות קור. אילת .36 חדרה: שחר
המאור. הנשיא ,36 חיפה: ניסים לוי. חורב . 18 אמסלם אליהו. סילידיאן
27א׳ .סגל ובניו. החלוץ .61 מגב נע. צידון .61 פרימר ישראל. הנמל . 59
.אלול. העצמאות .39 טירת הכרמל: בן־אבו שלמה.ז׳בוטינסקי . 55
טבריה: שיווק כינרת. ק .שמואל. יבנה: פיזנטי. מרכז מסחרי .6יפו: סלון
נירון. יפת . 103 שופי־קופי. שד׳ ירושלים .64 יהוד: מינימרקט בן־דוד.
סירקין . 1ירושלים: שלמה לוי. השזיף .3טבריאי. מרכז כלל. שושני את
גליק. שבטי ישראל .26 סעתי. הרברט סמואל , 2בן בן סופד־זול .2מרדכי בן
הלל.3כפר־טבא: יצחק כהן, מקור הזול. ויצמן . 134 לוד: מרכז החרסינה.
הרצל .1אור כוכב. הנשיא זב׳ .שניב. נ .תעופה בן־גוריון. חג׳ג׳ חנוך. הרצל
.49 מגדל העמק: מעדניה מיכל. מ .מסחרי חדש. נצרת: בני איברהים
יוסף .720/24 .ארוץ כץ. שכונה דרומית .722 נתניה: בין השי. הרצל 1ו.

אור למופת. סמילנסקי .1כלי־נת. שטמפפר .2רדיו אקספרס. הרצל .39
גהריה: פינת הפרח. שד׳ הגעתון. עכו: כהן דוד. ז׳בוטינסקי .6פרדס כץ :
.מוצרי חשמל. ז׳בוטינסקי . 129פתח־ ת קו ה: סלון ברק. חובבי ציון . 30
פרידמור. חיים עוזר , 1ש את ש, רדיו אפרים. אורלוב .80צפת: גגון.
ירושלים׳ . 70ק די תמלא כי: כלבו לחקלאי. אזור תעשיה. קרי ת גת: כלבו
שטרית־ שכונת גליקסון. מקור הפרי. מרכז מסחרי. קיראון: אלקטרו און.
מרכז מסחרי. קרית שמונה: כלבו טל. מרכז מסחרי. קרית אחא: משה•
פטמן. העצמאות .50 שבת את כהן. זבולון .1ברק מאיר. הוגו מולר . 38
קרית בי אלי ק: צדוק ראובן. מרכז מסחרי. קרי ח מו צ קין: שי לי. קדיש
לוז .11 זולדן בתיה. דרך עכו . 197 קרית ים: ממלת אבנר כהן. שד׳
ירושלים .5רמלה: נברשות המגדל( .נובק) הרצל ( 84 פסג׳) .ראשון לציון:
יורם כהן. רוטשילד .42 סילון תומר. הרצל .22 חלום .81 ברניצקי .31
רחובות: גזית. בילו . 52 רמת גן: נוריאל. ביאליק .68 דנירם. הרוא״ה . 13
רמת השרון: רדיו עוז. סוקולוב .65 רעננה: אחוזה. מרכז גולן . 198
שדרות: מכלת שרה יוסף. ככר מסחרי .22.4לי שע חנן יוספטל . 153
חל־אביב: שיינפלד. מקוה ישראל .2שהרבני. אצ״ל .14 שמ תי משרד.
בית גבור קויפמן .6זקרי יהודה. סלומון .7סלון חביבה. אלנבי .63 חמד.
שד׳ הר ציון .12 דרייבסטור. דרך חיפה .170 נורי זבידה ובניו. סלמה .35
אהרוני. הרצל . 23ק פ קפה. שלבים . 16ח ל מונד: חקיה. מרכז מסחרי.

ניתן להשיג גם בחנויות: שק״ם, שופרסל, המשכיר המרכזי,נכלגו שלום
ונרשת חנויות המשכיר לצרכן.

ד 1ו!וב ץ

נזכחבים

הםולם הז ה
(המשך מעמוד ) 16

לפעלי סנקציות,
הגבר.

מאוזן :
) 1״המצאת המאה אחרי
הגלגל 5יש המתכוונים
אליהן ולא להגדה (כ״ח)! )10
איבר באשה ; )11 לעתים הוא
״מפיק מרגליות״ )13 :מישבנו
של אסיר 14 אחד השוואים :
) 15 אחד מסממני הקטורת :
) 16״ריב״ בהגדה של פסח:
) 18 בית־אולפנא )22 :לרבות :
)24 של כישוף )25 :פרח, רי חף
)26 :מועל )28 :אבי ה מלך
הראשון בישראל )30 :
דופן )31 :לא־מוב )32 :יורשו
של ארלוזורוב במח׳ המדינית
של הסוכנות היהודית )34 :
כינוי בלשון נקיה לאיבר הזכ רות
)35 :אבי ראשון אבותינו :
)38 כדור האדמה )39 :אות
הנצחון במלחמת העולם)41 :
בוסתן )42 :בירת ארץ חצויה :
)43 עוף טרף )45 :הכושר ה רוחני
לחשוב )47 :שיירת או ניות
)48 :פטריות של רקבון :
)50 פלא, מופת )51 :מכוסה :
)52 נישא על-פני המים)54 :
חילופי דברים )57 :מוסר-
השכל )61 :גבוה )62 :טעה :
)64 מחזאי אירי )65 :עיר נמל
עתיקה בארץ )66 :ר״ת מכון
התקנים הישראלי; )67 סוג
נוזל ; )69 מאם )70 :טמן
מלכודת; )72 לחות )74 :אש
געש )75 :נזף )77 :כלי־הרג :
)78 צורה עתיקה ל״מזל״; )81
ראש המועלים בחרם, במקרא :
)83 מסמר )85 :תוספת ר״ת
ליד שמו של אדם חי; )86
כרת, קצץ; )88 שאינו בשל
די צרכו; )89 כינוי לאלילי
הבית של עכו״ם בימי קדם:
)91 כרת ערלה; )93 מטבע
יפני ; )95 טנטורה )96 :מסולם
הצלילים; )89 תעלומה; ) 100
ידית )102 :עוד רוח באפיו;
) 103 רן 104 פרחי שדה אבי ביים;
) 105 היום שלאחר ה חג״

אירגוני הנשים בעולם הכריזו
על שביתת מיטות נוסח ליזיסט־ראטה,
כסנקציות־מין נגד הגברים,
ובהגדרה עברית — עיצו־מין. ל דבריהן,
אשמים הגברים בכל ה־מילחמות.
מישרד
העבודה והרווחה היה
צריך לטפל באופן טיבעי בסיכסוך
רציני זה, אך מישרד זה הוא היום
אימפוטנטי, ולכן הכרחי הוא לכיס
בדחיפות את מועצת־הביטחון כדי
שתטפל בסיכסוך, העלול לגלוש
לסיכסוך מזויין ומילחמת מינים

ל*אשת־ך־.נע 1יא
בעיקבות דבריו של ו7אופ־נאי
ג׳רי מליץ על לבושה
של אשת-הנשיא, אופירה
הזה״
(״העולם
נבון
.)2323
לדעתי, תגובתו של האופנאי היא
מרושעת ובלתי־אובייקטיבית, ואני
מרגישה פגועה. בתור מעריצתה
של אשת נשיא־המדינה אני עוק בת
אחרי מאמרים המתפרסמים
אודותיה, ולכן ידוע לי כי היא

אשת־ הנשיא אופירה נכץ
אסור לשנות טעם?

מאונך :
) 1נחת, שביעות רצון; )2
עמוד )3 :אחד מעצי היער
(בראשית ו׳ י״ד) )4 :אלוהות ;
)6מזון )7 :בהמת בית ממש ,
הבקר ; )8קידומת לאצולה הו לנדית;
)9תיק החרב)12 :
איסור לצאת מתחום הבית;
) 15 עונת קטיף הזיתים; )16
איצטבא )17 :״מולידו״ של
שוויק ) 19 :קיבוץ בעמק זבו לון
; )20 פרי-בוסר )21 :״שי כון״
זמני לבעלי ״הצווארון
הלבן 23 קוסם )24 :בא
במקום ״סיר הבשר״ )26 :מב צר
עוז בימי בר-כוכבא; )27
אמונה )29 :גיס ; )30 פרו־בינציאל;
)33 משבעת המי
מאיים

שיולדה

נים )34 :כינוי לאריזת סם
מסוכן )36 :״מקום משכנו״
של הפילוסוף שחיפש אדם ;
)37 מתן משרה או תפקיד ; )40
נחשול )44 :נחל )46 :און ;
)47 פקודה )49 :חלקה, כברת-
ארץ ; )50 חשוך )53 :הוכחה ;
)54 נמצא; )55 מסביב לכל
אי; )56 הסתובב בעיגולים;
)58 גבבא; )59 אחד משבעה
שמותיו של יתדו )60 :אחת
הדתות (כתיב חסר) )62 :דו רון
)63 :מזל )66 :דברי תהי

)68 :מאכלי תאווה; )71
דבר מלוטש ומבריק )73 :חי בר
דברי שיר )76 :התנועע :
)77 טרנספורמטור; )79 קבו צת
תאים בגוף החי ; )80 אחד
ההורים )82 :בסיס ; )84 פרח
נוי )85 :שדה חרוש ; )87
רסיסי בוקר ; )90 בי״ס לפיקוד
ומטה בצה״ל )92 :האיר ; )94
טהור; )96 חפירה; )97 יצא
מן המסגרת )99 :עטרה ; )101
סימן; )102 מרחם ) 103 :מת כופף.

עולמית.
אני
קורא לכל הגברים: הנשים
הכריזו עלינו מילחמה, ואנו חיי בים
לעמוד על כבודנו ולהשיב
מילחמה שערה. כל אחד ישחיז את
כלי־זינו לצורך הקרבות — קרבות
פנים־אל־פנים וגוף־אל־גוף. אנו
נילחמם בכל החזיתות: בחדרי־המיטות,
באמבטיות ובמיטבחים.
נילחם בכל החזיתות: בחדרי-
עד לנצחון הסופי.
שאול יהישלום, פתח־תיקווה

תפרה את שימלת ההכתרה שלה
אצל מר מליץ, ואילו כעת היא
עברה אל אופנאי אחר. הרי גם
לאדם רגיל מותר להחליף לפע מים
אופנאים ולשנות טעם אישי,
אז למה אסור לאשודהנשיא?
גם על דניאל מיטראן, אשת ה נשיא
הצרפתי ,״ירד״ מר מליץ,
למרות שלבושה היה צנוע ונחמד
מאוד, ובעיקר החליפה שלבשה
כשיצאה את הארץ.
לאורך כל דבריו בולטת מרירותו
וקינאתו של מר מליץ.
דפנה מאירי, רמת־ ;1

לאכל ום
מורים

נון 1וו שו ^י ^111190

קסססיקה

ני די הוי

ספתח 1טוי 1)1-0נוקסי?- 8ו!ויק 1ו 11194
הזצאת שטר בחשגזל (אפילציהז

...י 1י— ז־׳* ר 1-ס(ון.ע::וננון

תסרוקות. תספזרות, החלקות,סלסול,
צב*טמ 1ס3א, 0סיפ 4לפגיס, איפור.
הוצאת שיער ב ש עוו ה

*,הנ1מ גזו**

•מדוירמז עמס״ס • ?זר ות מעולה•
תל-אביג יודפת 4ליד דיזנבן ף 229383 226066 196
רמת־גן הרצל 86 נזול בנין אזואזים ׳־סלון<זור!יי

העסק

הנבחר 1982

נביא הזעם יעקוב שרת,
מכתיר את מגילת אסתר
״סיפור מגעיל״
(״העולם הזה״ .)2324
...והכול בגלל ההרעשות ב־רעשני
פורים ובטפיחות כפות
ידיים על ספסלי בית הכנסת,
הצעקות והשריקות מדי איזכור
שמו של המן, והוא קורא, מע שייה
מסלידה־ לספר נחמד זה,
מלא ההומור והצחוק, המשמח
את לב היהודי באשר הוא שם,
משנכנס אדר, מדי שנה בשנה.
אדרבה, לוויית חן ועליצות
מכניסה המגילה הזאת לתנ״ך,
שהוא במידה רבה ספר של
זעם ותוכחה, ולחיינו. ה,מכות׳
האלה הן סובלימאציה וטיהור
ותיעול רגשות החימה והנקם
העלולים להתעורר ביהודי ה נרדף
שם, או ביהודי שנדמה
לו שהוא נרדף כאן. ואל נא
ישכחו האתיאיסטים למיניהם

קורא סיוון
משנכנס אדר
שמגילת אסתר כתובה ברוחם,
שכן יחידה היא בתנ״ך ששם
השם אינו נזכר בה.
לא, לא כדאי לוותר /על
סיפור מגילת אסתר / .בחיינו,
שלפעמים הם עכורים /חבל
שרק פעם בשנה פורים...
ראובן סיוון, ירושלים

ה עו ל ם הז ה 2326

״ עיני ם או בעברית ״סיקוסי ם״) הן גורם. המחליש
באופן טבעי כל סוג עץ !
המועצה הישראלית לצרכנות קבעה לפני למעלה
משלוש שני ם(בב ט אונה ״מה כדאי״ -אוגוסט 978ו),
כי אסור שי היו ״ עיני ם ״ בעץ ממנו מיצרים מיטות
תינוק. התקן הישראלי לייצור מיטות תינוק -פוסל
מפורשות שימוש בעץ בעל ״עינים״...

עץ א שה( מילע) -סוג עץ מיוחד המצטיין בק שיחותו
חוזקו וגוון ה שנהב ה אופייני לו. מיטות עץ ה״א שה״
(נשמע בעברית כמו ״אשל״) הינן חידוש בלעדי של
מפעלי א.מ.י לעיצוב חדרי הילדים וה תינו קו ת באביב
. 1982

...ובכל זאת, מספר יצרנים מרשים לעצמם לייצר
ולמכור לך מיטות ״ע ם עינים״...
בעת בחירת מיטת תינוק לילדייך, נותרו לך אם כן
שתי אפשרויות. האחת -לבדוק היטב אם לא
״עובדים עלייך בעינים״...
וה שניה, הבטוחה יותר -הקפידי לקנו ת מיטת תינוק
מתוצרת א.מ.י.
מיטות ה תינוק ורהיטי הנוער של א,מ.י מיוצרים
משלושה סוגי עץ ״נ טו לי עיני ם״!
עץ א שור(בוק) -עץ קשה וחזק במיוחד, המשמש
בעיקר לייצור מי טו ת צבועות. צביעת המיטות
נע שות בצ ב עי״דור״ שאינם רעילים.
עץ אורן אמריקאי -עץ דקורטיבי הדומה
בחיצוניותו לעץ האורן הפיני, אך עולה עליו ביופיו
ובחוזקו. בניגוד ל״אורן ה פיני״ -באורן האמריקאי
אין בלל עינים! מיטות ורהיטי האורן מצופים בדרך
כלל ב״לבה שקופה״ המדגי שה את מבנה העץ
וצורתו.

להשיג בחנויות המובחרות

א.מ.י רהיטי ילדים ונוער בע״מ
רה׳ נוסבוים ,23 אזור התע שיה, בת־ים
טל׳ 873315־590944 ,03־03

העולם הז ה 2326

הו רו ס3ו01 מדים בגימיני

בני מזל טלה מאופיינים על־ידי במה
תבונות בולטות. הם שייכים למזלות
האש, ולבן התנהגותם בדרך־בלל אימפולסיבית.
כוכב מרס משפיע עליהם
להיות תקיפים, החלטיים ולעתים גם
תוקפניים. בדרך־בלל הם חסרי־סבלנות
וקצרי־רוח.
אחד הדברים הבולטים — למרות ה־

שינוי במצבכם גורם להרגשת הקלה, אך
* אתם עדיין חשים לחץ בתחומים שונים. ההתקדמות בעבודה

איטית ואינה משביעה

שות עוד לא ^נראות ב-

קשרים

3 8 9 3 8 8 8ממושבים מעייפים ו-
ש * 81111118 מביאים אתכם להת־
3לבטויות רבות, ועם
ו[1 2
;לן ר?ז]| 9-הניתוקים שהיו לאח־

> ; 1 20א מ
רייל*=;-א רונה אינכם שלמים. 16233 היכרויות חדשות צפויות
בקרוב, אך למרות הציפיות
עדיין אי-אפשר למצוא קשר פשוט ונוח.

£מ ווה

מצב הבריאות אינו מעודד, יש לגשת להי־בדק
ולהשגיח על עצמכם. גס בבית צצות
בעיות, ורצוי להישאר
בשיגרה הקבועה וחש קטה
ולהימנע נזשינויים.
לא כדאי לקחת טיכוניס
כספיים, וכדאי לחסוך
עד כמה שאפשר.
מבחינה רומנטית המצב
עצוב — כל מה שנר אה
קודם כמשמח את
הלב, משאיר אתכם
וחסרי־עניין אדישים והמדכאת מביאה אמיתי יאל תכנעו להם.

תקופה לא רעה אך די מבלבלת. מבחי־נה
כספית המצב יראה השבוע יותר טוב,
ורצוי עדיין לא להי-
כנס להוצאות גדולות
ולא להשקיע כספים
במקומות שאינם בטו-
חים• ידידים רחוקים
עשויים לבוא לביקור,
וגם אתם תהיו מוצפים
בהזמנות לכל מיני אי-
ז*ו.ו,וי.נ — 1רועים חברתיים. נסי-
*?! 9 8 3 5 9 6 8עה קצרה עלולה לגרום
למתיחות בבית,
אך לא נראה שיהיה אפשר לבטלה. קשרי
ידידות חדשים יווצרו בזמן הקרוב.

לרעה. כשהם במתח, הם חשים מייד
כאבי־ראש או מיגרנות. כל מיני תאונות
ותקלות קשורות אצלם דווקא בראש.
אך זהו הצד השלילי ברגישות זו. החיוני
הוא השימוש בשיבלם. הם מצטיינים
לפעמים במחשבה מבריקה ונועזת,

למרות התנהגותם הספונטנית, המשאירה
תחושה שהם פועלים ללא מחשבה.
ההיפך הוא הנכון — הם ״משתמשים״
בראשם, אך חוסר־הסבלנות, והצורך להגשים
בל רצון מייד ברגע שהוא מתעורר,
גורמים לבך שהסובבים אינם מבי-

במקוס־העבודה אין שקט, וקשה למצוא
הרגשה, של ביטחון. אנשים הקשורים
עימכם לגורמים ^לרוגז

היחסים עם בני״הזוג מתקררים וגורמים
להתלבטויות• התנהגותו התוקפנית ודרישותיו
ההחלטיות גור״

17711| 5ד 8 0רום למתח נוסף. עניי-
נים רומנטים עולים י השבוע על פסים יותר
חיוביים, צריך להשקיע
פחות מאמץ כדי למצוא
חן בעיני בן־הזוג, המצב המדיני אינו
נותן מנוח, ואתם חשים דאגה עמוקה.

האמיתי. קייימת נטייה
דזת מז ד ח להסתכן, צריך במיוחד
להיזהר בנהיגה. צפויה
התנהגות קיצונית בג-
5 3 0 !2 !£821 לל מתח ניכר ועצבנות.
כדאי לארגן סדר־יום
שקט ושליו לתקופה הזאת. בני מזל סרטן
או גדי מושבים, אך יש בעיות איתם.

נים אותם ואת דרך חשיבתם. ובבר נא-
מר ״בכל שאדם גדול, יצרו גדול ממנו.״
בכף־היד קיים קו, הנקרא קו״הראש.
למעשה, הוא הקו החשוב ביותר המש־מש
לקביעת אישיותו של האדם. ניתן
לראות בקו זה את האינטלקט, את סוג
החשיבה, הדמיון ובוחות־היצירה, נדיבות־

לב, יושר, קמצנות ויכולת לבצע את ה־בישרונות.
חשוב
באיזה סוג יד מופיע הקו,
מכיוון שלפעמים היד יבולה להראות
אדם בעל דמיון רב, אן קו־הראש מראה
על חוסר־דמיון, ובאן יש לדעת לשפוט
מה גובר על מה. ברור שאי״אפשר לבטל
אף אחת משתי התבונות המנוגדות.
נקודות המוצא לקו־הראש חשובות
מאוד. קו־ראש הנוגע קלות בתחילת קו־החיים
מגלה חובמה ויישוב־הדעת. בעל
הקו אינו תוקפני מדי, הוא צועד בדרך
האמצעית, ולעתים רחוקות מגיע לקיצונ־יות
בהתנהגותו.
בשקו־הראש קשור בקו״החיים בתחיל־תו,
ונפרד ממנו רק בהמשך הדרך, מר־אה
הדבר שלבעליו טבע מאוד זהיר ו־

(המשך בעמוד )23

אתם מקדישים זמן רב לשיפוץ הבית *
ונאלצים להמשיך לעבוד כרגיל. המאמץ *
הרב שבו אתם חיים *

]111X1

1831188

תוכניות הקשורות לנסיעה עלולות להתעכב,
אך אל דאגה, תוך זמן קצר זה
יסתדר. סטודנטים מת־תוצאות
יפתיעו אותם

1111 .8 1ו 8 1

מוצלח אם רק תבטחו
בעצמכם• בתחילת ה-
שבוע צפויים יומיים
811ר £18צ 5
שקטים שבהם יעשה
שוב חשבון־נפש, אולם * *0 (1>6ו—¥
המשך השבוע יהיה
שמח. פגישות מחודשות יביאו הנאות
מהסוג האהוב עליכם. עיסקו בספורט.
התחייבויות במפיות עלולות להב״א אתכם
לאי־שקט, התקופה לא קלה והדאגות
שמאפיינות אתכם ב־

ומקשה׳עליכם להירדם
ן 0בלילות. החלטות נמה־רות
יכולות להסתיים
בפגיעות גופניות. הת־
3 2 * 91ו 5ג 1להבות מסכנות אינה
מתאימה לתקופה. הנטייה
לעבוד מעבר לכוחות יכולה גם היא
לגרום לסיבוכים ולמריבות מיזשפחתיות.

החיים מתנהלים פחות או יותר בשיגרה
החדשה, שאליה התרגלתם בבר. בשטח
היצירה צפויה התקד-
) 9 0מות רבה — בתקופה
זו תוכלו לפתח כשרו-
נות אמנותיים, ותחושו
שמתעורר בכם מרץ
^ 1מחודש. תוכניות ש ג
פ ג די א ר
20נהרס

מנע מלומר את דעת־כם
— דיבורים מין-
תריס רק יגרמו לנזק,
שקשה יהיה לתקנו,
ידידים, שעימם חלה

ק שר בוזיזלגשות׳

י\!\ פפט */מי ה
7 1/7־ 171/11א \ 1 ₪ה1ם
ד ץ רי £ו ילר׳

5 0 ׳2ל § 5 :ס

י ע *77

ם₪₪ ₪נ 5ם 0טםמ 0שםם 0ם ₪ט * /מ 1מ

פנו את הרחבה, רכזו א ת האורות, פנו מקום
לקטנה של טלבו -ותראו מה זה סמבה. כי
הסמבה, המשלימה א ת המבחר של דגמי
איכות ט ל בו -הי א פשוט סמבה אמיתית.
ריקוד מלא מרץ -סמבה 1.5יוצאת למחול
של 8.5ו ק״מ -עם ליטר אחד בלבד של דלק.
הודות למנוע חסכוני של 954 סמ״ק, בעל
הנעה קדמית.
יש לה מיכל דלק של 40 ליטר, לקרנבל ארוך
של נהיגה.
תנועה קלילה ללא מאמץ 3 -דלתות,
מושבים הניתנים להזזה בקלות, דלת אחורית
הנפתחת מלמעלה. נוחיות, קלילות.
כל הבמה שלכם.

צעד בטוח, צעד יציב -הרובוטים
הממוחשבים המרכיבים א ת סמבה ואביזרי
הבטיחות המשוכללים יוצרים שלמות ובטחון
לאורך כל הדרך, ובאיכות הידועה של טלבו.
יש לך שנת אחריות חינם, ללא הגבלת ק״מ,
ולמעלה מ־ 30 מוסכי שירות בכל רחבי הארץ.
קרנבל של נעורים -תהליך צביעה
אלקטרופורזי מחסן א ת סמבה מפני חלודה,
ושומר על נעוריה.
בקיצור, יופי של סמבה -עיצוב וטיב
צרפתי, זה ברור.
אז הכנסו לקצב טרופיקל, קחו א ת סמבה של
טלבו לנסיעת מבחן, בבית ״מכשירי תנועה,׳

יותר עו צמה -פחוח דלק

17X 1801

משרדי מכירה בכל הארץ: מכ שירי תנו עהבע ״ מ: ת ל ־ אביב -דרךפתח ־ ת קו ה , 74ט ל׳ • 336115חיפה -דרךהעצמ או ת , 104ט ל׳ 5 24475־ • 0 4סו כני מ שנ ה: אילת -מו ס ך ״ אורי ם״ טל־
י י אי -״ו דיו -ונר. מו ס ד כר מ לי. דרד חברון, ט ל׳ 77021־ • 057 ננב, ט ל׳ 75824־ • 057 בני־בר ק -דב ש, ז׳ בו טינ ס קי , 162ט ל׳ • 704646ט ב רי ה -מו סךא חי ם כהן, ט ל׳

״״יי י י.יי׳

ווסילה -נעחר. שרת . 10 טל׳

הו רו ס קו פ
(המשך מעמוד )20

מרוסן. הוא אינו מהיר החלטה, נפגע
בקלות. הוא מודאג ממה שהאחרים
חושבים עליו, מגיב באופן חיובי על
הערצה של הזולת, אן אינו סובל ביקורת.
תבונה זו עלולה לשמש מעצור בדרכים
רבות של בעל הקו.
אם הקו יורד לכיוון גיבעת הירח, הדבר
מגביר את רגישותו והעדר ביטחונו
העצמי. אך אם הקו ממשיך ישר, גישתו
לחיים יותר אופטימית, ובעל־הקו
מסוגל להתגבר על ביישנותו ויכול להתמודד
עם המציאות של החיים ביתר
קלות.
קו ראש המתחיל בתוך קו-החיים, על
גיבעת מרס — הדבר מצביע על אישיות
שבה חברו יחדיו רגישות, רגשנות, רגזנות
ורצון להיכנס לריב ומדון, חוסר-יציבות,
חרדות ועצבנות. האדם מושפע במיוחד
מתכונות של כוכב מרס, אך בלי הספונטניות
המאפשרת להוציא את הכעס
המצטבר החוצה בצורה מאוזנת. אדם
עם התחלת קו-ראש בזה רואה כל דבר
של מה בכך בפגיעה אישית, ומחפש את
הריב בבל מקום. אם אינו מוצא אותו,

רווח נין מ־הואש
וקו־הח״ם מעיד על
כושר עוינוט מהיר
ועל דחפים חרסים
הוא ״חוטף את הריב בצפורניו.״ אין ביכולתו
לשלוט במזג זה שלו, לבן הוא
מגיע לרוגז גט בקשר לדברים חסרי-
ערך. גם בביתו וגם בעבודה הוא תמיד
מוקף בריב וכעס.
הפרדה בין קו״הראש וקו־החיים מגלה
אי״תלות מחשבתית, כושר שיפוט מהיר,
אומץ״לב, פתיחות במחשבה ונכונווב ל-
קידמה, חוסר־סבמות ודחפים חזקים.
אדם כזה מרגיש עצמו חופשי לנהוג
לפי רצונותיו, אינו רגיש במיוחד לביקורת
של האחרים. הוא אוהב להופיע בציבור,
ויש לו כוח להשפיע על דיעות
ורגשות של אחרים. חשוב לו שתהיה לו
מטרה שתעורר את התלהבותו, אחרת
הוא מבזבז לריק את כישרונותיו.
רווח רחב מדי בין קו״הראש וקו-
החיים מעיד על אישיות אנוכית, חסרת״
התחשבות וחסרת״מחשבה, עודף אימפולסיביות
ואומץ־לב המגיע עד איוולת
וטיפשות. בעל הקו מסוגל להגיב בצורה
ספונטנית מבלי להתחשב בתוצאות.
הוא בדרך-בלל אדם חסר־בושח, בעל
ביטחון עצמי מופרז. בחיי היומיום, מזג
סוער וחוסר־זהירות, היעדר ריסון עצמי
מובילים אדם בזה לצרות. חוסר־המנו-
חת שלו מקשה עליו להתמיד בדבר אחד
לזמן רב. אם הקו ישר, האדם יותר
מעשי וחומרני, ויוכל בבל״זאת לחשב את
דרכו. אך אם הקו פונה לגיבעת הירח,
זה מראה על נטיה לעצבנות ולדיכאון,
מצבי־הרוח שלו משתנים, כמו החלטותיו
הפזיזות.
קו-ראש ישר וארוך מעיד על אישיות
המסוגלת לצפות לטווח רחוק, בעלת
זיכרון טוב. זהו גם סימן לפיקחות, חב-
מת־חיים, כושר-חגדרה טוב ויכולת לגשת
ישר לעניין מבלי לחלום חלומות.
הדמיון אינו הצד החזק של בעל קו
כזה, וגישתו יותר חמדנית.
כשקו״הראש משתפל לגיבעת״הירח, הדבר
מצביע על מזג אמנותי ורגיש, ועל
בעל דמיון רב. זהו הטיפוס הרומנטי,
חולם חלומות ובעל נדיבות״הלב. כשהקו
מגיע לגיבעת־הירח ממש הוא מסמל
אינטלגנציח, דמיון יוצר, כישרון הבעה
עצמית — הקיימים בהרבה סופרים וממציאים,
ביחוד עם סיומו במזלג.
קו־ראש הנוטה בשיפוע חד לכיוון
חלקה התחתון של לונה, ורץ לאורך
קו״החיים, בדרך־כלל אינו סימן שוב. זה
מעיד על דמיון המוביל לקיצוניות. אדם
בזח מנותק מהמציאות, חי בעולם משלו
ולעתים אף שוקע במרה שחורה.
קו־ראש קצר, המגיע בערך עד אמצע
היד, מראה על אדם שראשו עסוק בענייני
היומיום. אין הוא הטיפוס ה אינטלקטואלי.
אמנם, הוא מסוגל להתמחות
בתחום מסויים ואף להצליח בו,
אך לא יחיה בעל דמיון או נטיות פילוסופיות.
העול
ם הזה 2326

עקב שרח /איש מ מ אדים

מנתם מלו ישמעאל
מנחם השני, מנחם מלך ישמעאל, ישב שם סתור־לבוש מול
מראייני ״מוקד״ המעונבים, המאופקים, הלא-תוקפניים >המ־עוקרים
,)1אבל נראה במי שהועלה על המוקד ממש• ולאו-
דווקא משום שהשאלות שנשאל, אם גם היו מאופקות ולא-
תוקפניות, קלעו אל השערה• הוא נראה כמי שהועלה על
המוקד עוד בטרם נשאל שאלה אחת.
יכול להיות שהוא לא ישן לילה או שניים. יכול להיות.
אבל ארשת־פניו העידה לאו־דווקא על עייפות. לאו-דווקא.
אני חושב שמנחם השני, מנחם מלך ישמעאל, תפש סוף־
סוף את המימדים האמיתיים של הבעיה שאותה התיימר
לפתור מעשה-פרופסור.
פעם, בימים אחרים לגמרי, לפני איזה 40 שנה, קראתי
ספר מאת אביגדור המאירי, שאם זכרוני הבוגדני אינו מטעני
שמו היה משהו מעין ״חכמת הבהמות״ .הפרק שהתרשמתי
ממנו ביותר היה על המדענים. המדענים — כתב שם אביגדור
המאירי — לוקחים שפנים וכורתים את ראשיהם. אחר-כך
הם לוקחים שפנים אחרים וקוטעים את רגליהם, ואחר־כך
הם כותבים חיבורים מדעיים תפוחי-עמודים על ההבדלים
שבין שפנים כרותי־ראש ושפנים קטועי-רגל• אדרבה — הוסיף
המחבר (בלעג) — יקחו נא הפרופסורים המלומדים לא שפני
ניסוי למחקריהם הנעלים, אלא דובים, ויערכו בהם את
ניסוייהם המופלאים לצורך מחקריהם הכבירים: או־אז
ניווכח כולנו לדעת מהו ההבדל בין פרופסורים כרותי-ראש
ופרופסורים קטועי-רגל !
בן, הפרופסור שלנו תפש פתאום עם מה ועם מי יש לו
עסק בניסוייו המדעיים. מפני שכמובן, הוא יכול להצליח
ולהעניק לעצמו ולמדינתו הנאורה שם־עולם: הפרופסור הראשון
בתולדות האנושות שהוכיח כיצד לגדל שפנים־קוויזלינגים
במעבדה צבאית, והמדינה הראשונה בתולדות המדינות בעולם
המודרני שהוכיחה כיצד אפשר לאנוס עם נשלט, כבוש לאהוב
את העם הכובש /השולט.
אבל! אבל הוא גם עלול להוכיח, הפרופסור, את הכלל
ולאו״דווקא את היוצא-מן-הכלל, ואם ראיתי כפסיכולוג-בגרוש
נכונה את ארשת־פניו, היא העידה בו כי בימים אלה ממש
הוא תפש כי יש סיכוי רב מאוד שבקרב של עם ישראל נגד
הפלסטינים ינצח לא היוצא-מן־הכלל אלא הכלל. שימו לב:
איני אומר ינצח הצדק ולא הזדון, ינצח הטוב ולא הרע, ינצח
האינטרס חזה את האינטרס ההוא• לא. אני בסך־הכל רוצה
לקבוע, שינצח הכלל, האומר שלאורך ימים אין עם אחד יכול
לרדות באחר; שלאורך ימים מוברח עם נשלט להתקומם
נגד עם שולט, חרף כל מיני טובות הנאה ממשיות או מדומות
שהשולט מרעיף עליו.
מדוע! כבה. זו דרכם של עמים, שחם מבקשים עצמאות
לאומית חרף בל קורבן וקושי. מוזר, לא !
ואם העובדה שהישמעאלים של מנחם השני גם הם מין
עם מוזר שבזה אולי אינה ידועה לפרופסור מילסון מתוך
מחקריו הספרותיים המעולים בערבית, אבוא לעזרתו ואצטט
לו פה משהו בעברית ממה שדיווח משה שרת, מנהל המחלקה
המדינית של הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, ב 2-במאי,
— 1937 לפני 45 שנה — להנהלת הסוכנות על פגישתו עם
הערבי הפלסטיני המתון יחסית עוני עבד״אל-האדי, שבה
שוחח עימו על בעיית חלוקת ארץ־ישראל לשניים והאפשרות
למונעה, אם יושג הסכם יחודי-ערבי. כאשר משה שרת ניסה

מכונת-חאמת של ההיסטוריה שאינה יודעת רחם ז
מה, מה אתה חושב לך, מנחם, שאם עוני עבד״אל־חאדי
מת ואיננו, הוא לקח אתו לקבר את המילה כבוד ואת המושג
כבוד לאומי ז ואפילו נניח שכך, האם המוח הערבי הוא כל־כך
רפה וקהה עד שלא ימציא את המושג הזה מחדש ן
ובכוח האמצאה הזה, הבלתי־נדלה, עמוק השורשים בתודעה
האנושית, שהשתייכות לאומית ומסורת לאומית הן חלק
בה מהותי בתוכה, אתה רוצה להלחם 1במה ז בנערי ישראל
שעוד טרם התקוממו לתפקיד שמנחם הראשון ואחשתרניו
כופים עליהם, ובנערי ה״אגודות הכפריות״ שמנהיגם, המדינאי
הדגול מוצטפא דודיו, כבר משמיע בגלוי דרישות הב־הב כסף
רב — וזה שעה שאתה מדבר בביטול על שכירי אש״ף ן
לא, פרופסור-מלך אנטי-אפלטוני שכמותך, אתה כבר
הפסדת במערבה. את הכבוד הערבי לא שברת. את הכבוד
היהודי הכפשת לדראון עולם•
ועכשיו השאלה היא רק של זמן: מתי, אחרי במה קטילות
הדדיות, אחרי במה גלי מרי והתקוממויות, אחרי במה דיר-
דורים שתדורדר ישראל לתהום הבידוד המדיני, הכלכלי והביטחוני
(זוכר את רודזיה, או שמא אתה עדיין רק בדרום-
אפריקה!) אתה תכה על חטא ותאמר :״טעיתי. הערבים,
לעזאזל, הם במו בולם. המניאקים הללו אינם מוכנים לוותר
על כבוד לאומי. מוברחים להתחשב בזה, אחרת תהיה לנו
פה אירלנד בריבוע לנצח, אם לא, גרוע מזח — או שמא
אתם מובנים לתת לי עוד הזדמנות אחת לפתור את הבעיה
במשאיות וכיתות־יורים ! ״
בדי שאתה לא תידרדר לתהום הזאת, מנחם מלך
ישמעאל מטעס״עצמו, ורק משום בך, כתבתי לך תמול־שלשום :
21.3.82
לפרוס׳ מנחם מילסון שלום רב;
אתה תיזכר לדראון עולם כמי שבימיו זורז תהליך
הכפשתה של הציונות — אם לא של יהדות ימינו —
כתנועה של דיכוי עם על־ידי עם.
תמיהני מניין אתה שואב את הכוח הנפשי למעשיך,
שבהם אתה מחייב לא רק. את עצמך באופן אישי, מסכן
דורות ומסתכן בקללתם.
אם תאמר שאינך מעצב מדיניות, אלא מכשיר ליישומה
— הלא תבוש ותיכלם להיות פרגול דמים ז
את התשובה קיבלתי ב״מוקד״ שלך• לא, לא בדבריך
הבלתי״משכנעים. בארשת״פניך, שחרדת נביא־השקר מן האמת
שתתגלה מחר כבר היתה נסוכה עליהם.
קרנפת ממקורות רפואיים נמסר על תופעה מגפתית מוזרה המורגשת
יותר ויותר ברחבי הארץ, אם גם בין תושביה היהודים
בלבד. יהודים ישראלים במספרים גדלים והולכים חשים שעורם
מתחספס והולך, מתעבה ומתקשה על פני הגוף כולו, אך
בעיקר באיזור העורף (דבר שמקשה על מי שבו מדובר להניע
ראשו ולראות את בל השטח סביבו) וסביב העיניים (בצורה
המטביעה את העין עמוק יותר ויותר בתוך גוש בשר קשיח
עד כדי הגבלת הראייה באורח ניכר ביותר) .הנתקפים בתופעה
זו מרבים להתאונן גם על הפרעות קשות בכוח החושב שלהם.

העונים, לעזאזל, הם נמ ו כ ולם :
המניאקים אינם מוכנים לוותר על כבוד לאומי
להוכיח לעמיתו הערבי את ההנאה הכלכלית שתצמח לערביי
ארץ־ישראל מהסכם ושיתוף־פעולה עם היהודים, קרה דבר
כזה :
״על בך העיר עוני; שהערבים עניים הם בין בה וכה,
ולגביהם אין השאלה הכלכלית קובעת• לגביהם זוהי שאלה
של כבוד לאומי. ייתכן מאוד, שהערבים יפלו במלחמה.
אבל אין זה פוטר אותם מהילחם. לפניהם הברירה: נצחון
או מפלה. אין הוא שונא ליהודים• הם עושים את מפעלם
הלאומי והוא מבין אותם. אולם הוא רואה את האנגלים
כאחראים העיקריים למצב שנוצר בארץ.
לבסוף אמרתי לו: לדעתי אתה מוביל את עמך
לחורבן.״
(״יומן מדיני״ ,כרך ב /ע׳ ,118״עם עובד״.)1971 ,
מלת המפתח היא כמובן, כבוד• כבוד לאומי.
לא אש״ף המציא אותה, כשם שלא הציונות המציאה
אותה. האדם המציא אותה אי״אז, והוא חוזר וממציא או
מגלה או חווה את קיומה או את חסרונה שוב ושוב, לפי
הנסיבות. מנחם השני מלך מטעם־עצמו על ישמעאל (בפירוש
מטעם־עצמו, שכן אם, למשל, אדם מקבל על עצמו תפקיד
של תליין מרצון אין הוא יבול לתלות בזולתו את העובדה
שהוא עוסק בתפקיד מגעיל, אם גם חיוני ביותר, כידוע)
סבור כביבול, שהוא נלחם באיזה קיקיון זר ששמו אש״ף —
אי כך חיה סבור עד תמול־שלשום. האס עד כדי כך הוא נבון
להוליך שילל את עצמו — ולכזב לעולם ומלואו לרבות לבני
עמו — ומאחר שהסתבך בשקרים אין הוא תופס שעליו להכיר
בעובדה הניצחת שהחיים בשטחים הכבושים ממציאים את
אש״ף, ולא אש״ף את החיים בשטחים!
למה לך להסתבך בשקרים, מנחם השני מלך ישמעאל,
אם מחר-מחרתיים הם ייחשפו לעיו״בל, וביתר שאת, על-ידי

מן המקורות הרפואיים הנ״ל נמסר, בי הקרנפת — כך
מבונה התופעה בפי מי שטרם נפגעו בה — היא מחלה ידועה
למדי, המופיעה במצבים היסטוריים־היסטריים בלא הבדל
עם ודת. יש אומרים, כי מחלה זו חשוכת־מרפא והיא שהעלימה
לבסוף את הדינוזאורים — אבות הקרנפים — מן הארץ.
אחרים טוענים שאפשר, לפעמים, לרפאה בקלפי.

גבורה !היפוכה
להגדרת התנהגותם של 12,000 דרוזים מלוכדים, מגובשים,
העומדים רובם בכולם זה שבועות מיספר בהסגר — שחוא
קיצור המונח מחנה״הסגר (שווה-ערך למחנה־ריכוז, אלא שבאחרון
מרכזים את הנוכחים אחרי שמעתיקים אותם ממקומות
שונים, ואילו במחנה״הסגר פשוט סוגרים אותם במקום היותם
מכבר) — שהטילה עליהם ממשלת הליכוד השניה של מנחם
הראשון מלך ישראל; בעבור שהמיש 5ה למלך ישראל, ישראל
קניג, אומר לשבור אותם משום שהם עומדים על כבודם,
וכבוד הוא מלה גסה בישראל של 1982 אחרי שגלה מישראל
כולה — להגדרת התנהגותם של הדרוזים שבצפון רמת־הגולן
הכבושה יש מילה אחת, רק מילה אחת: גבורה.
מעניין, היפוכה של גבורה זו אינה פחדנות או מורך-לב
אצל הנלחמים בה• איכשהו, בדרכיה הנעלמות של שפת-
ההגיון, היפוכה של גבורה זו היא איוולת.
ובעד איוולת משלמים הרבה יותר ביוקר מאשר בעד
פחדנות או מורך־לב. מפני שפחדו עשוי במצבים מסויימים
להיעשות אמיץ־לב, אפילו עד כדי הודאה בטעות. אוויל נשאר
אוויל.

לבב הכותנה המעולים

ס?ע*ט0
לא הגדולים ביו תר-אבל הטובים ביותר

וילאור בייבי
סדרת מוצרים נפלאים
מתוצרת צרפת
להנאת ובריאות תינוקך

שמן לתינוקות
טלק לתינוקות
שמפו לתינוקות
מי קולון לתינוקות
קרם לתינוקות

אי תן ע מי חי

הדברת מזיקים

טוטוזים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ם9רים ובגדים,
בשמירה על בריאותך ורכושך,

רמת-גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
זטל 790114 -5-6 .רעו׳מס־ 21 עסק 481/75

קבוצות לשכלול
יכולת התנועה
בשיטת פלדנקרייז
המסעדה הסינית ־ סצ׳ואנית
!ב כפר־ שמריהו

פרטים: טל 232182 03 אלי ודלר

נידיאנסרט

ארוחות ערב מיוחדות
באוירה אינטימית.
* ארוחות צהריים עסקיות.
* שרותי קייטרינג ברמה
בינלאומית.
* אוכל סיני מוכן הביתה.

מתקיימות באבן־גבירול 103ת״א
קונסרבטוריון ״רון״ מול השקם
בימי שני וחמישי — בוקר ואחה״צ.

^7£51£ 0

הסרטת ארועים בוידיאו

״טייסט און! סיצ׳ואן״
מרכז מסחרי — בפר שמריהו
טלפון להזמנות 70448־052

צילום חוט0ת.בר נוצחה זאחעים נדזחדים

רח׳ רו?נבא1ם ,5ודא, טל2 9 6 6 6 2 .
וח, דושל״ם 13 חיפה סל>662757 .

טרמפ

לחייל

העו ל ם הז ה 2326

הדס אלה ל׳ לראש!
עינ־נז ה

מ ת רו עעת
מ תו־ועע מז
מ ת רו ע עו ת
תקראו טוב״טוב״טוב את הסיפור ה•
קטן־קטן״קטו הזה על החיילת שהת-
רועעה עם תאילנדים ואמריקאים, ירחמו
השמיים. אם היה לי זמן, הייתי עושה
דוקטורט על הסיפור הזה, שהוא בחזקת
מעט מאוד המכיל את המרובה מאוד.
שר־הביטחון והרמטכ״ל בכבודם ובעצמם
הוציאו הוראה מפורשת שלא
להתרועע עם הזרים האלה. זה כשלעצמו
— ההסכמה הזאת בין השניים —
היא כבר עילה לדוקטורט. עילה שניה
היא הפועל ״התרועעה״ שאפשר להטות
אותו בצורות שונות ומשונות, ועדיין לא
להבין מה בדיוק מקופל בו.
מה זאת אומרת, שאותה חיילת ״התרועעה״
עם זרים 2ולמה בדיוק זה

חיילת לדיו על
״התרועעות״
עם זרים
מאת איתן דכין,

חיילת צה״ל, המשרתת ב״שדדי
עובדה״ בנגב, הועמדה לדין לפני
כחדשיים, לאחר שנתפסה על
ידי מפקדיה. כשהיא עוסקת ב־י
״התרועעות״ עם התאילנדים. והאמריקאים
העובדים בנגב — כד
נודע לסופר ״דבר״ ממקורות
צבאיים.
הרמטכ״ל ושר ד׳בטחון הוציאו
צו מפורש לחיילי צה״ל באי־זור,
ובמיוהי לחיילות, שלא ל התרועע.
ולבוא במגע כלשהו עם
הזרים העובדים באיזור.
לסופד ״דבר״ נודע בי החיילת
נשפטה על ידי מפקדה ובטופס
התלונה מציץ רס״ר המתנה כי
עבירת החיילת היא אי מילוי הו ראה.

ב ר״ ,צ 8ע 4.3.1צ)
אסור ז מסיבות ביטחוניות 2או מסיבות
של טוהר הגזע ז האם גם לחיילים אטור
להתרועע עם זרות מסיבות אלה ן
אתם רואים ז אפשרויות אינסופיות.
ובכל זאת יש נקודת-אור קטנה אחת
בבל הסיפור הזה. ליד שדה עובדה שבנגב
כבר לא נשארו בדואים. אילו היו
בדואים, בוודאי היו שר-הביטחון וה-
רמטכ״ל מטעימים בכל לשון של הטעמה
שלחיילות צה״ל אסור להתרועע גם
איתם.

אני לא מבין מה קרה שם. תאמינו לי, עד עפשיו אני
לא מסוגל לתפוס. אתם זוכרים את אריה 2לא, לא זה הנמוך
עם השיניים הבולטות. ההוא היה מוחמד• אני מדבר על
אריה הצעיר הנחמד הזה, אחמד היה השם הערבי שלו, אם
אני לא טועה. זה שבנה לנו כאן את החדר הקטן, בתוספת
לבית־הכנסת של ההתנחלות, ואחר״כך עבד בגינון.
תשמעו׳ אריה היה מקומי נחמד, באמת נחמד. באיזה
שהוא מקום היינו קצת ידידים אפילו, הייתי אומר. אני זוכר
שבאיזה יום חם אחד בספטמבר הוא ביקש לשתות משהו,
והזמנתי אותו הביתה ונתתי לו כוס מים קרים מהמקרר,
ודיברנו קצת• לא תאמינו איך הוא דיבר עניית, הלוואי על
כל היהודים, ממש עברית טובה. הוא היה בחור אינטליגנטי
מאוד, האריה הזה. אני זוכר שהוא סיפר לי שגמר בהצטיינות
בית־ספר תיכון בשכם. שאלתי אותו למה הוא לא לומד באוניברסיטה,
אז הוא צחק ואמר שהוא דווקא לומד באוניברסיטה,
אבל האוניברסיטה סגורה. הוא בטח למד בקו״המרצ־חים
הזה, בביר״זית.
נו, ובכה התחילה הידידות שלנו. את זוכרת, דינק׳ה, איך
הוא בא ותיקן לנו את הלול של אליהו״דוידו בן, זה האריה
הזה. הוא לא רצה לקחת כסף. הוא אמר שהוא מקבל משכורת
על הגינון. את תיקון הלול הוא עשה על חשבון הזמן של
העבודה שלו, ובגלל זה הוא לא יכול לקחת כסף בנפרד• אז
עשינו לו קפה, ואני זוכר שאז דיברנו קצת על פוליטיקה. שמע
אריה, אמרתי לו, אתם יש לכם 17 מדינות, או אולי , 23 אני
לא זוכר כבר, אז מה אתם צריכים עוד אחת 1אנחנו, יש
לנו רק מדינה אחת. ואני זוכר שגם דינק׳ה התערבה ואמרה
שזו הארץ שאלוהים הבטיח לנו. הוא לא אמר שאנחנו צודקים,
וגם לא אמר שאנחנו לא צודקים, אלא סתם חייך כפה, ואמר
שהוא צריך לחזור לעבודה•
שמע, אני חושב שהיחסים שלנו עם אריה היו ממש דוגמה
של יחסי שכנות טובה. הוא גר באיזה כפר פה בסביבה, אני
לא זוכר את השם שלו — ג׳ינסיל, סינג׳יל, או אולי ניסג׳יל —
תהרוג אותי אם אני זוכר. פעם הייתי צריך לגשת לשם
לקחת כמה מקומיים כדי לבנות את הכביש למיפעל, אז
לקחתי את אריה שיעזור לי, ובדרך דיברנו בכה, איך אומרים,
שיחת גברים. שאלתי אותו אם הוא לא חושב להתחתן ולעשות
ילדים, והוא אמר שהוא קודם רוצה לגמור את הלימודים
שלו. אחר-כך שאלתי אותו מה דעתו על הנשים היהודיות
ואם הוא הולך לתל־אביב לרחוב הירקון, אתם יודעים. הוא
היה נבוך מאוד, ואמר שאף פעם לא היה עם אשה• תתארו
לעצמכם, היה בן ,19 ואף פעם לא היתה לו אשה. ודווקא
היה בחור יפה.
אז שילשום, אתם שומעים, אני נוסע עם דובה ממועצת־הישובים
לסדר משהו במימשל, ופאפ — בדרך — מחסום 2
כמה אבנים על הכביש וזהו. לא ראינו אף אחד בסביבה.
היה די מוקדם בבוקר, קריר קצת אבל יפה, אז לא התעצבנו
במיוחד שצריך לצאת מהאוטו ולפנות את האבנים.
איך שאנחנו מתחילים לפנות, פתאום אנחנו שומעים רעש,
וזכוכית נשברת. מה התברר 2בכל זאת היו שם שני ילדים
מקומיים שהתחבאו מאחורי השיחים, וכשאנחנו פינינו את
המחסום, אז הם זרקו אבן ושברו את השמשה האחורית
של האוטו.
זה העלה לנו את הדם לראש. ראינו אותם בורחים, ודומבה

ס 1ף ס 1ף
קוגסטורוקטיב*
רק לעיתים רחוקות מאוד יוצא לי
במרור הזה לגלות רוח אזרחית למופת,
ולהיות מה שנקרא קונסטרוקטיבי. בלומר:
להציע הצעות מעשיות לשיפורים
בתהום זה או אחר בחיי מדינתנו. בכל
פעם שנופלת בירי הזדמנות כזאת אני
קופץ על המציאה כמוצא שלל רב, וכך
אעשה גם הפעם הזאת.
הרעיון הקונסטרוקטיבי הבא צץ במוחי
בשעה שחזיתי במשך כל הימים
האחרונים במה שהראתה לנו הטלוויזיה.
ובבן, מה ראינו שם 2ראיגו מפגינים
ערביים, וראינו חיילי צה״ל שמנסים לפזר
אותם.
מה שבלט מאור, וצרם את עיני בכל
המחזה הזה, היה חוסר המיומנות המשווע
של חיילי צה״ל. הם פשוט לא
ירעו מה שקורה איתם, תסלחו לי על
הביטוי. משהו נורא. התבלבלו להם הידיים
והרגליים, הם התרוצצו לכל עבר,
וממש רחמנות עליהם.
וממה כל זה נובעי פשוט מאוד.
מחוסר מחשבה ומחוסר אימון מתאים.
החיילים האלה פשוט מאומנים בלהט-
תער על יער מבוצר, בלפרוץ לתוך בית,
בלעשות לחימה בשטח בנוי, ברברים כאלה.
אין לזה שום קשר למה שהולך
עכשיו בגדה וברצועה.
אז הנה הרעיון הקונסטרוקטיבי שלי,
ומיבתבים בעניין זה כבר שיגרתי לשר״
הביטחון וגם לרמטכ״ל שלנו: אחרי 15
שנים של שילטון ישראלי בשטחים המוח־

ישר העלה את האם־ 16 שלו לכתף והלך לטווח אותם. אמרתי
לו: רומבה, חכה, הם ילדים, בוא נתפוס אותם וניקח אותם
למימשל. אז רומבה רק העלה קצת את הקנה וירה באוויר
בשביל להפחיד אותם, וצעק להם: תעצרו 2אבל הם לא
נעצרו.
התחלנו לרדוף אחריהם. הם רצו למעלה במידרון, ואנחנו
בעיקבותיהם. היו שם שניים• אחד יותר קטן, ואחד יותר
גדול. בחיים שלנו לא היינו משיגים אותם, אם אחד מהם,
הגדול, לא היה מתחלק על סלע ונופל. השני ניסה לעזור
לו, ואנחנו התקרבנו במהירות. כשראה זה שלא נפל שאנחנו
הולכים לתפוט אותם, הוא ברח והשאיר את השני. אופייני
לי !ם•

ההוא שכב על הארץ, נאנק מכאבים• ופתאום, פשאנחנו
עומרים לידו ואני מסתכל על הפרצוף שלו, במעט נפלתי על
הארץ מרוב הפתעה. זה היה אריה.
אני לא יורע מה קרה לי באותו רגע. פשוט עלה לי הרם
לראש, אני חושב• בכל אופן, ממש איבדתי כל שליטה. תפסתי
את העוזי שלי, דרכתי במכה, וככה, מהמותן, ממרחק שני
מטר הכנסתי לו שני כדורים בראש. דומבה הסתכל עלי וחייך,
והכניס לו עוד שני כדורים בבטן עם האם־ 16 בשביל לגמור
את העבודה, והסתלקנו משם במהירות.
אני זוכר שאחר־כך במכונית, חשבתי לי שזה הגיע לו.
אחד שאנחנו פירנטנו, מקומי שאני בעצמי נתתי לו כוס מים
קרים ואחר־כך גם קפה, ודיבר עברית כזאת — הוא בטח
היה מרגל של אש״ף, ומי יורע מה הוא עשה בהתנחלות2
ועכשיו — זורק אבנים ושובר לי את השמשה 2הפקרות כזאת
לא יכולה להימשך פה 2
פוט פרו ס סור
יש לי שתי הערות לפרופסור מנחם
מילסון, שאני, לאור מה שקורה בזמן
האחרון, הייתי קורא לו דווקא פוט־פרוסטור
ולא פרופסור.
מדברי הפוט־פרוטסור למדנו לרעת כי
אוסרים ספרים מסויימים להפצה ול
וקים,
הגיע הזמן שנלמד מניסיונם של
אחרים, ונקים צבא קולוניאלי של ממש,
או בעברית — חיל־מושבות, ובקיצור
חמו״ש.
חיילי החמו״ש ייבחרו בקפדנות. יהיו
להם מרים משלהם, צחורים ויפים, עם
מכנסיים קצרים וחולצות ספארי ומגבעות
שעם שדי בהן כרי לחסום מטר
אבנים. החיילים האלה לא יעברו אימונים
מיותרים בכלי־נשק בברים כגון
מרגמות ותותחים. הם יהיו מזויינים
ברימוני גאז, באלות ובמגינים, ילמדו
להשתמש בכדורי גומי, ובמיוחד ילמדו
לירות באוויר. אחת הצרות הגדולות
ביותר שאני רואה בכל המצב הקיים
היא, שהחיילים שלנו פשוט לא למדו
כנראה בטירונות לירות באוויר, והם כל
הזמן מפספסים ביריות האלה את האוויר.
אני בטוח שבתוך זמן לא ארוך
יהיו חיילי החמו״ש לאלופי העולם בקליעה
באוויר, ובל המצב בשטחים ישתפר
בלי הכר.

קריאה בשטחים המוחזקים, כדי שהילדים
הערביים לא יקבלו רעיונות. זה
כשלעצמו רעיון מעניין מאוד. מעניין מ-
איזה ספר קיבל אותו מילטון. דהיינו :
הוד מעלתו הפוט־פרוטסור סבור שנש*
קפת סכנה חמורה שהילדים הערביים
יקבלו רעיונות מספרים אלה או אחרים•
זו מחשבה אקדמאית מובהקת שמעירה
על מוצאו של הנציב העליון.
הוד מעלתו אינו חושש, לעומת זאת, שהי
ל די ם

האלה

יקב לו

ר עיונו ת

ממראה

החיילים הפורצים לבתי-הספר שלהם,
מבריחים את הוריהם לפתוח חנויות,
ויורים באוויר פה וגם שם. זה לא
נותן להם רעיונות. מעניין מאוד.
ועוד למדנו מדברי הפוט-פרוססור שהוא
אינו טבור שאפשר לעשות מינהל
אורחי בשטח שאין בו תושבים. האם
אומנם סבור כך גם הממונה עליו, שר-
הביטחון 2אני בכלל לא בטוח. וככל
שחושבים על כך יותר, זה נראה יותר
ויותר מפתה, העניין הזה. למה בעצם
שהאוטונומיה לא תחול על שטח בלבד,
ללא תושבים 2לשם מה, בעצם, אנחנו
זקוקים לתושבים האלה, שרק צרות
הם עושים לנו 2לפי דעתי, אפשר יהיה
בתוך זמן קצר ביותר לכונן מישטר
מופלא של אוטונומיה, שיהיה מוסכם
על כל הצדדים: על ישראל מצד אחד,
ועל ההרים והגאיות וכיכרות השוק הריקים
מן הצד השני. המידרכות והחנויות
יבחרו להם בראשי ערים — אפשר יהיה
לבחור למשל את המיסגר של שכם, או
אחת הפנסיות בבית-לחם. גם בבחירות
למועצה שדובר עליה בהטפטי קמפ-
רייוויר לא יהיו שום בעיות מי״יורע״מה.
למועצה הזאת יוכלו הערים והכפרים
לבחור כמה עצי זית, כמה עצי חרוב,
וגם אטד או שניים2

25י

קבלת מוד עו ת
לכל ה עי תוני ם

אל תמתין לחדש׳
הקיץ לקבלת דרכון
או להארכת תוקסו

ב מ חי רי המערכת
שרות ת. ד
ללא ת ש לו ם
• מכב די ם
כ ר טי סי א שראי

פרסו אידיאל!
א בו ג בי רו לסח

227117

ם ועד1ן 5
לתרבות חדשה

דת׳ הס ,5תל־אביב
סל׳ 297263

יום שלישי 6.4.82

יוקרנו סרטיו של
עמוס גיתאי

הבית
(הסרט שנאסר להקרנה
בטלוויזיה)
הוואדי בתום ההקרנה דיון עם הבמאי

במועדון מוצגת תערוכת
תמונות מה שטחים הכבושים המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב• התוכניות
מתחילות בשעה .9.00

אל תמתין לחדשי הקיץ
לקבל דרכון או להארכת תוקפו

הגיע ונמצא במלאי

קרטון טריפלקט
אמריקאי

האזוריות למינהיל אוכלוסין
תן למ שרד ה פני םלתת לך שירות מ היר ויעיל.

663מ״מ א 917מ״מ
כיוון ארוך 300ג״ר
טל 82731$ ,822926 .

רו בקס
מעודפי יבוא
למוסדות, מסעדות, ועדי עובדים
וקיבוצים. קערות, מגשים
וצלחות במחירים מיוחדים,
אפשרות יצגר מגשים בחזמנות
מיוחדות.
קיבוץ גלויות 26 תל־אביב,
טלפון 830141 ,822962 :

משרד הפניס /מינ הל האוכלוסין

לו חו תפלס טיי ם
שוטף מהמלאי, גליונות, פילמים
במידות עוביים, צבעים
ודוגמאות שונות, קשיחים או
רכים (כולל כסף וזהב{ עם
או בלי דבק. וגם תחליף
לזכוכית וכן פלטות רובקס.
רבי טרידינב
טלפון 822926 ,827315 :

מסג׳ כללי
ודמואי
לנ שי םבלבד
ע״י מעסה מוסמכת ומנוסה.

חן טומנ לחייל

אפשרי בבית־הלקוחה.
טלפון 737905 :־03

; ^.דחו
בואן הדד ״אח רהע 3 6ח״א

216

ה עו ל ם הז ה 2326

ב רי טני ה: קמפינג ל מ ען ה ש לו
״בתקופת מילחמת העולם השנייה עזבו עשרות אלפי
גברים בריטיים את מישפחותיהם כדי לצאת לקרב. יתכן
שעתה הגיעה שעתנו לעזוב את המישפחות כדי להאבק
למען השלום.״
המורה הוולשית שהשמיעה השבוע דברים אלה אינה
מסתפקת בדיבורים. לפני חצי שנה היא נטשה את
בעלה האמן ואת שני ילדיה, ומאז היא מתגוררת,
בחברת עשרות מפגינות אחרות, במחנה קרוואנים קטן
ליד בסיס הטילים בניובורי, אנגליה.
המפגינות הקימו את המחנה במחאה על כוונת ממשלת

בדבר מעורבותו הישירה של צבא אל־סלבדור ברצח.
מאז תחילת השנה האזרחית נרצחו באל־סלבדור 9
עיתונאים ואנשי־תיקשורת. כולם מתחו ביקורת קשה על
הכת השלטת במדינה זו, חלקם היו נתונים לאיומים שיט תיים
ברצח ובאלימות, שבוצעו לבסוף.
עיתונאים נוספים, חלק מהצבא הענקי של אנשי־תיקשירת
העובדים כיום באל־סלבדור, מתלוננים על מסע
ההפחדה נגדם. לאחרונה פנו עיתונאים מבריטניה ומבר זיל
לשגרירויות ארצותיהם וביקשו הגנה. שגריר ברזיל
יעץ לעיתונאים בני-ארצו לצאת את אל־סלבדור. הבריטי,

המועצות מותקפת כיום במערב בעטייה של פרשת פולין.
כלי־התיקשורת האירופיים מרבים לעסוק במישטר הפנימי
בתוך ברית־המיועצות, ובדיווחים מרתקים יגל מאבקי-
ירושה המתנהלים במוסקווה נוכח מצב בריאותו הרופף
של המנהיג הסובייטי. הקומוניזם, בעיקר הגירסה הפרו

ו נוי הנון
סובייטית שלו, הוא בשפל ברוב ארצות־אירופה. המיפלגה
הצרפתית הגדולה שרוייה במשבר כמעט נצחי, תחת
מנהיגותו הכושלת של ז׳ורז׳ מארשה הדוגמטי. אחותה
האיטלקית יצאה בגלוי נגד ברז׳נייב, ובעד סולידאריות.
התגובה הסובייטית החריפה פורסמה, אומנם, בכל העיתו נים
הפרו־סובייטים בעולם, כולל זו הדרך של רק״ח,
אבל נכשלה ביומרתה ליצור תסיסה נגד הנהגת המיפלגה
הקומוניסטית האיטלקית. במצב דברים זה נעוצות כל
תיקוותיו של ברז׳נייב בטעויותיו הרפות מספור של
רונאלד רגן, ובשמלה האנטי-גרעינית הענקית, שכוחה
גובר והולד גם בתוך ארצות־הברית.
מימד תעמולתי. במדינות אחדות בארצוית־הברית
נוצר דוב העשוי לאסור הצבת טילים גרעיניים. הסנא-

מפגינות־ הקבע בניוכורי
מצור על בסיס חטיליס
בריטניה להציב בו 96 טילים גרעיניים אמריקאיים
מטיפוס קרח. הנוכחות שלהן היא הפגנה מתמדת נגד
הטילים, שזכתה לכיסוי רחב בכלי־התיקשורת האירופיים
זהבריטיים. אך הן אינן מסתפקות בעצם נוכחותן באתר,
שקיומו באיזור מאוכלס כל־כך מסכן באורח ממשי את
חיי־ד,תושבים והופך אותם למטרה אסטראטגית ראשונה
במעלה במיקרה של התלקחות גרעינית, אפילו ״מוגבלת״.
נשים מכל רחבי בריטניה עולות לרגל לניובורי, משב שות
באורח קבע את הפעילות בבסיס הצבאי, חוסמות
שערים ודרכי־גישה, מהוות מיטרד בלתי-פוסק לקציני
וחיילי חיל-האוויר המלכותי.
היעד: מליץ מפגינים. השבוע אירגנו הנשים
את פסטיבל החיים — אירוע ציבעוני ומרגש, שבו נטלו
חלק אלפי מפגינים. הפסטיבל כלל קונצרטים, הצגות
!תיאטרון, טקסים דתיים, תערוכה שבה השתתפו כמה
מטובי האמנים הבריטיים, קריאת שירה ופרוזה אנטי-
מילחמתיים. בסופה הוכרז ״מצור״ על בסים הטילים.
,נערכו כמה מעצרים, אך המישטרה: נהגה, בדרך־כלל,
בהתאפקות.
ההמונים התפזרו, אך הגרעין הקשה של המפגינות
הקבועות נשאר במקומו. הן הקימו מעין עיירת קבע
בניובורי, מתעתדות לקיים אותו כנקודת־מוצא אירגונית
והשראתית לפעילות תקיפה יותר ויותר.
כל הנשים הן בעלות מיקצועות חופשיים, בדרך־כלל
בתחום מדעיחהחברה .׳חלומן הוא לארגן מיצעד מחאה
ענקי. בנוסח המוראטוריום האמריקאי נגד מילחמת
וייט־נאם, שבו ישתתפו:מליון מפגינים מכל רחבי אירופה.

מרכז אמריקה: האזייב בלי־התיקשזרת
אלפי ההולנדים, שהשתתפו בהלוויות ארבעת העיתונ אים
שנרצחו על-ידי צבא אל־סלבדור, לא היו דווקא
קומוניסטים. סוציאליסטים, ליברלים, ואפילו כמה אנשי
מרכז מובהקים הפכו את מסע ההלוויות להפגנה אדירה
נגד מישטר הדיכוי הסלבדורי, ונגד ארצות־הברית, ה מקיימת
אותו בחיים ובשילטון.
אשר לשמאל — הוא היה מיוצג בהפגנה על כל פלגיו
וחלקיו המגוונים. את החיה המשונה ״שמאל פרו־אמרי-
קאי״ מכירים רק בישראל. בהולנד מגוייסים כל אנשי
השמאל למערכה נגד מדיניותו של רונאלד רגן, ובעיקר
נגד הצבת טילים גרעיניים נוספים על אדמת אירופה.
תוכניות לפלישה? את התסיסה נגד מישטר
האימים באל־סלבדור הגבירה עדותו של עיתונאי מערב-
גרמני, שהציג לפני הציפור ההולנדי הוכחות חותכות

לעומת זאת, הגיש מחאה רישמית, זכה לתשובה מנומסת
שהכחישה כל כוונה לפגוע בעיתונאים.
עיתונאים העובדים בניקרגואה השכנה מתלוננים על
צנזורה, אך לא על איומים או אלימות. בניקרגואה שורר
מתח עצום נוכח הידיעות על תוכניות אמריקאיות לפלי שה
ולהפלת המישטר הסנדיניסטי. הם ביקשו את הת ערבותה
של מכסיקו, זכו לביקור מרגיע של שר־החוץ
המכסיקאי. ניקרגואה אף פנתה למועצית־הביטחון והזהירה
נגד תוכניות תוקפניות מוושינגטון, אך עד כה לא ננקטו
שום צעדים מיוחדים, חרף הידיעות על מאבק פנימי
בממשלת ארצות־הברית בין מצדדי הפלישה ומתנגדיה.

נאט״ו: סכנה
בסן־פדנסיסקז
.פגישת שרי־הביטחון של ברית נאט״ו בקולוראדו
ספרינגם, ארצות־הברית, התקיימה בצל הצעתו השנוייה
במחלוקת ישל נשיא ברית־המועצות, ליאוניד ברז׳נייב,
להקפיא הצבת טילים גרעיניים נוספים באירופה.
צעדו של ברדנייב חושב בערמומיות רבה. ברית־

סוריה:
מגפיו שד שרון
״לסורים אין מזל,״ אמר השבוע עיתונאי אמרי קאי
בכיר לעולם קטן .״אזרחיה נמצאים תחת שילטון
דיכוי גם בתוך ארצם, וגם תחת מגפיו של אריאל
שרון ברמת־הגולן.״
״יא שמע עד הדרוזים.״ הטון החריף מייצג
היטב את תדמיתה של ישראל בכלי־התיקשורת העול מיים.
המצור ישהוטל על אזרחים סוריים ברמה, שהיו
עד כה האוכלוסיה השקטה ביותר בשטחים הכבד
ישים, נראה בעיני עיתונאים זרים כמעשה טירוף
מרושע. סיבלם של הדרוזים מדווח בפרטי-פרטים
בעיתונים אמריקאיים ואירופיים, שעד לפני חודשים
מעטים התעלמו מעצם קיומם.
״העורך שלי לא ידע בכלל שיש דרוזים בגולן,״
סיפר השבוע בירושלים עיתונאי אמריקאי .״היום
כולם יודעים, בזכות שריון.״
המצור ברמה הסורית וההשתוללות הקלגסית בגדה
ובעזה הפכו אורחים קבועים בחדר־המגורים של כל
צופה טלוויזיה בארצות־הברית ובמערב־אירופה. פר שת
הגולן נראית בעולם חמורה עוד יותר, נוכח
היומרה לראות בה שטח ישראלי לכל דבר, תוך כדי
קיום הווי כיבוש מר ומדכא.

ליאוניד כרז׳נייב
שוב הכניס את רגן ללחץ
טור אדוארד קנדי לוחץ בקונגרס להגבלות קשות על
ייצור טילים חדשים, וזוכה בהצלחה בלתי־מבוטלת, חרף
זעמו הגלוי של שר־החוץ, אלכסנדר הייג. קבוצות אנטי־גרעיניות
קמות בקמפוסים האמריקאיים, ומשקיפים לא
מעטים מנבאים את תחיית השמאל בארצזת־הברית עד
לממדיו בשנות ה־ ,60 מסביב לעניין הגרעיני.

סובייטולוגים סבורים שלברית־המועצות אין הרבה מה
להפסיד מההקפאה הגרעינית באירופה. ברוסיה האירופית
מוצבים כיום כ־ 200 טילים מטיפוס 100 .55—20 טילים
נוספים הורחקו, אומנם, לרוסיה חאסייתית אבל ניידותם
הגבוהה מאפשרת את שיבוצם המחודש בזירה האירופית
בתוך זמן קצר. משקיפים אלה סבורים שלסובייטים יש
יתרון של אחד לשלושה בזירה האירופית, ולכן יש
להצעותיהם מימד תעמולתי בעיקרו.
ברית־המועצות עצמה דוחה גירסה זו, מצהירה על
נכונותה לצימצום נוסף של הנשק הגרעיני. ברדנייב
אף דהה בתוקף את הגירסה האמריקאית כאילו יש
בדעתו להציב טילים גרעיניים על אדמת קובה. כמו
משקיפים שמאליים במערב, לאו דווקא פרדסובייטים,
סבור ברדנייב שרגן מחפש אמתלה לפעולה צבאית
באמריקה הלאטינית, העלולה להיות כרוכה בתוקפנות
לא רק נגד קובה, אלא גם נגד ניקראגואה. גם התערבות
צבאית אמריקאית באל־סלבדור ואולי פגוואטמאלה תיתכן
בהחלט.
עצם החלטתו של שר־הבטחון האמריקאי, קאספר
ויינברגר, לערוך את פגישת ישרי נאט״ו בקולוראדו,
במקום בסך פרנסיסקו כפי שתוכנן בתחילה, משקפת
את דאגת וושינגטון ממיתקפת השלום של ברז׳נייב.
למשקיפים אין ספק שווינברגר חשש מהפגנות סוערות
בעיר הליברלית הזו, העדיף להפגש עם עמיתיו באווירה
שקטה, שאינה משקפת את חילוקי־הדיעות הסוערים
בעניין הגרעיני.

חיים בי־יי״

הביטו בו היטב
הוא כובש את העולם בסערה ועשרות מיליונים קוראים לו ״המוח״ ורואים בו יריב, ידיד
ומתנו•
זהו וידאופק 0 7000 משחק הטלויזיה של פיליפס ־ המילה האחרונה במשחק הטלויזיה
בעולם היום.
וי ד או פ ק - 0 7000 משחק טלויזיה ממוחשב באמת!
דו ^יס׳לעוחק? לרשותכם עשרות קסטות מלחיבות.
רוזנים ל ל מו ד? קחו למשל קסטה מספר 7ותוכלו ללמד את ילדיכם מתמטיקה במספר

רמות. או קסטה^ ההופכת את מסך הטלויזיה למסוף המאפשר לך לכתוב
חיבורים באנגלית.

רוזנים ל ל מו ד לנ גן? קחו קסטה ו 3והרי לכם אורגן חשמלי עם תווים. תוכלו ללמוד תווים,
לחבר מנגינות ולנגן באורגן להנאתכם ולהנאת כל בני הבית!
רוזנים לתבנת תוו שבים? קחו קסטה מספר 9ויש לכם מחשב ביתי של ממש! באמצעותו
תוכלו ללמוד את עקרונות תכנות המחשבים כולל חיבור
וכתיבת תכניות מחשב עם כושר של 00ו צעדי תכנות!
השוו אותו עם ה״דברים״ האחרים שמנסים למכור לכם ותבינו שכל מי שעד היום ניסה
למכור לכם ״משהו״ שנקרא משחק טלויזיה, פשוט מעליב את 07000ה״מוח״ של פיליפס.
מהיום, כשאתם חושבים על משחק טלויזיה אתם חייבים לראות את 7000ס -משחק
הטלויזיה הממוחשב של פיליפס!
פרטים והדגמה בכל חנויות החשמל הנבחרות המשווקות את מוצרי פיליפס בארץ.

הם המציאו את האלקטרוניקה

**!!טיבו ב11ו1ום

*אוגרט תאאיר: בירכת ברורהבא בהודית

אור׳ אוסבזרן: טירוף משתלם
האם האיש המעווה פרצופו בתמונה נראה ׳מטורף ו ׳הוא עצמו
טוען כך .״כל הדברים האלה יוצאים לי שלא בכוונה,״ אמר. בעבר
היה אוזי אוסכווץ בן ה־ 32 פולנה של להקת השבת השחורה, ובאחת
מהופעותיו מלק את ראשה של יונה, טען שבעצם לא היו בה חיים.
היום הוא כובש בסערה את מצעדי־הפיזמונים בשני אלבומי
סולו רבי־מכר. אז מי כאן המשוגע — הקהל או הפוזל י
העו ל ם הזה 2326

זה היה טקס יוצא־דופן ו ציורי
מעט, בהתחשב בגברות
הנוכחות: בתולת־הברזל של
אנגליה, ראש־הממשלה מאר־גרט
תאצ׳ר, באה לקבל את
פניה של בתולת־הברזל מ הודו,
ראש־הממשלה אינדי־רה
גגדי על הבימה שהוקמה
לכבוד האורחת ההודית בנמל־התעופה
היתרו ליד לונדון,
עלתה ילדה קטנה, כשבידיה
נר דולק, מכוסה בזכוכית
אדומה, בתוך קערית זהב.
הנר, סמל הודי לרצון טוב,
הוגש לגברת גנדי בהגיעה לבי קור
ממלכתי באנגליה, מלווה
במישמר־ביטחון כבד, בשל ה הפגנות
שנערכו מחוץ לנמל.
אבל בתוך הנמל נמשך הטקס
הצבעוני של קבלת הפנים :
תאציר צעדה עד כבש המטוס,
ומשירדה ראש ממשלת הודו,
חזרו השתיים על השטיח ה אדום
שבקצהו עמדו חמישה
ילדים. ילד הודי שם על צווארה
של הגברת גנדי זר פרחים,
ואחר־כך שם זר זהה על צווארה
של הגברת תאצ׳ר.

רות בוראונדט קאו״ווה! ובמס
לפני שנה ריחמו כל עקרות-
הבית בגרמניה על רות גראג
דטנ בעלה, יו״ר המיפלגה ה־סוציאל־דמוקרטית
הגרמנית, עזב
אותה לטובת מזכירתו, בריגיט
זיכאכר. שנה אחרי גירושי הזוג
בראנדט שינתה רות את מינהגיה
מקצה לקצה: היא לובשת מיכנסי
ג׳ינם תחת חליפות קלאסיות, ועו סקת
בכתיבת רפורטדות לעיתון
דני. הסיבה העיקרית למראה החדש
ולעיסוק המרענן: גבר חדש שהוא
גם ישן: עורו־העיתון הדני ;ילס
כורלדכד, שעימו חיה רות. .

11*1111* ,בעודם ,

ויראם עונואד:
העאר״דה העתותנת
של הפלש ותג
הווילות -נרו ו!לף

חוליו א־גרסיאס: הפלירט 11101
בחגיגה ארוכה אל תוך הלילה, משובצת בכוכבי־זמר ובכוכבניות
זוהרות, נראה חוליו איגלסיאם במועדון־הלילה הנידיורקי של
הזמרת רז׳ין, כשהוא עובד במלוא המרץ: הוא רקד עם הכוכבנית
הצעירה והיפה ליאונורה אד׳מאלי, אבל הערב לא הסתיים בכך.
יפהפיה אחרת הגיעה למקום וכבשה את לבו -ג׳יאנינה. פאצ׳יו
(הנראית ־איתו בתמונה) נערתו־לשעבר של פילים ז׳ונו, בעלה־לשעבר
של הנסיכה קארולין. האצילות מחייבת.

אין זו תחפושת פורים של השחקן
זיליאם קונראד לכבוד הטל וויזיה
הישראלית. זהו המראה
היפאני החדש של הכוכב, המוכר
לציבור בישראל משני תפקידים
בלשיים פופולריים — בימים אלו
הוא נראה על המירקע בדמות נרו
וולף, הבלש הפרטי המגדל סחל בים
בחממות ולא יוצא מפתח ביתו.
בעבר זיהו אותו על בלש אחר,
בעל סימון אחר, קנץ, שאהב
אוכל ויין אבל התרוצץ כל העת.
קונראד, בעל המידות הנדיבות
והפנים הטובים, חזר לא מזמן לסוג
אחר של מישחק, שגם בו הפליא
לעשות: הוא הופיע בתפקיד הראשי
באופרטה הקלאסית של גילברט
וסאליכן המיקאדו, כשהוא מגלם
את הקיסר של יפאן. למרות שהיה
מוזר במיקצת לנתק את דמותו
הטלוויזיונית מן הדמות שעל ה בימה,
הרעיפו עליו המבקרים
שבחים.

נועים ברקיע: אוו, איזה לילה!
בירי גיואל :

חגיגזו

עם זזאשה

אחרי מסיבת הבכורה של להיט חדש בברודוויי, נערות החלומות,
נטל עימו גילי ג׳ואל את האמרגנית הפרטית שלו אליזבת, שהיא
גם אשתו, לארוחה חגיגית, לכבוד להיטו החדש שיצא-לאור על
תקליטון, ושמו יש לה דרך.

במשך חמש שעות רצופות סונוור הקהל שבא
לאולם ודיו־סיטי המפורסם בניו-יורק, כדי לחזות
בליל מאה הכוכבים. רשימת הכוכבים שהופיעו בזה
אחר זה היתה מהממת: דורן כאקול והארי

כלאפונטה, סמי דייוויס, מארמי פלדמן,
נ יין פונדה, אנה מופו, ליג אולמן, סטפאני
פאווארס, לארי הגמן, פול ניומן, ושלישייה

ידועה הנראית בתמונה כשהיא נהנית מכל ההצגה:

גרגורי פרן, לייזה מינלי רליז טיימר.

הצלמת שהנציחה את השלושה היא כוכבת נוצצת
לא פחות: ג׳ינה לולובריג׳ידה, המתמחה מזה
כמה שנים בצילום של דמויות מעניינות וצילומיה
זוכים להערכה מיקצועית.

ה עו ל ם הזה 2326

8 :ערב הדיון בהצעות אי־האמון
בממשלה נשמע במיזנון
הכנסת קול רם מהמיסדרון
הסמוך :״אל תבלבל לי ב ביצים!״
כששמע זאת ׳עוזי
כרעם, הוא קרא בקול :״זה
רדיו, זה?״ וכשיצאו הח״כים
לברר מי אמר זאת, התברר להם
שהיה זה שר־התיקשורת מר דם,
ציפורי, שענה כפי ש ענה
לחברו לסיעה, פינחס
גולדשטיין. הח״כ המזוקן ני סה
להניע את ציפורי שלא יפ טר
עובד בכיר במישרד־יה־תיקשורת
בירושלים, מאנשי
השר יצחק מודעי, וזכה
בתשובה זו.
שר־התיקשורת אינו
> 81 מרבה, כנראה, להחליף דברים
עם אשתו. כשענה לשאילתה
של ח״כ המערך דם כן-
מאיר, שעסקה בהרצאות ש נתנו
נשות־השרים רכקה

בורג וטוכה ציפורי, ל-

עובדוודדואר־הנדסה( ,המולם
הזה )2325 הוא הכחיש שהיתר,

האם תפזר המישטו־ה את ההפעזת
בעזרת רימונים של ו. ז מסמם?

זו הרצאה פוליטית והוסיף:
״אני מודה לגברת בורג ול גברת
ציפורי...״
! 8על שיטות המישטרה
לפיזור ההפגנות בימית וב גדה
המערבית העיר דן כ ן ״
אמוץ :״אם המישטרה תש תמש
בגאז מסמם, יבואו הר בה
יותר מפגינים!״.
81 במיסדרון הכנסת התגו דדו
כמה ח״כים סביב שר־הביטחון
אריאל שרון וח״ב
המערך, נפתלי בלומנטל,
אמר לו שתחת למתוח עליו
ביקורת הוא יספר לו בדיחה.
״פעם היה שר, שהיה צריך
להתחלף, והוא הוריש לבא אח ריו
שלוש מעטפות, והסביר
לו שאחרי כל כישלון יפתח
מעטפה אחת. המחליף נאלץ
לפתוח תוך זמן קצר את כל
המעטפות. בשתי הראשונות
היה כתוב :״תאשים את קוד מך,
ותגיד שהכל בא בגל לו״
.בשלישית היה כתוב :
״תמלא שלוש מעטפות, חד־

1 * 1 1 : 1 1 1 ^1הופיע לראשונה בכנסת, כשהוא הולך בעזרת מקל בלבד, ואינו יושב בכיסא־
| גלגלים (למעלה, מימין) .כשבא ראש־הממשלה לישיבה הדרמתית, שבה זכתה 1111471 הממשלה בקושי בהצבעת אי־האמון, הושאר כיסא״הגלגלים שלו מחוץ למליאה, והוא פסע למקומו,
מלווה בנחגו, מנחם דמתי. באמצע הדיון הוא קם לפתע (למעלה, משמאל) וצעד לבדו לעבר היציאה,
כשכל הנוכחים עוקבים אחריו בדאגה שמא יפול. מנחם בגין הגיע ליציאה בכוחות עצמו. כאשר
סגנו, שימחה ארליך, יצא מהאולם, הוא הניח את המקל על כיסאו של סגנו (בתמונה למטה).

הנסיכה דיאנה

הופיעה בתצלומים בעיתונים אירופיים
בשימלה הזהה לשימלה
שלבשה אופירה נבון (למטה) בארוהת־הערב שערך נשיא״המדינה,
לנשיא צרפת פרנסואה מיטראן בכנסת. נגד אופירה הועלתה הטענה
שהיא אינה אופנתית, ושהיא חסרת טעם בלבוש. משתבר כי
השימלה, שעוצבה על־ידי עודד פרוביזור, ושכולה קטיפה ומלמלה,
דומה להפליא לאופנה של בית״חמלוכה הבריטי. הנסיכה דיאנה
לבשה אותה באירוע רישמי באיטליה, לפני האירוע בכנסת.

שות, ותן אותם ליורש שלך.״
שרון הגיב על-כך במהירות:
״את זה אני לא יכול לעשות!״
! 8נאומו של יושב-ראש
ש מ עון
העבודה, מיפלגת פרס, כשנימק את הצעת אי־האמון
שהגישה מיפלגתו, היה
כל-כך משעמם, עד שאחד ה כתבים
הפרלמנטריים במליאה
החליט לערוך רשימות מרת קות,
כדי שלא להירדם. הוא
רשם את בעלי הזקנים ובעלי
השפמים, שנכחו באולם. בעלי-
הזקנים מהליכוד הם: אליהו
כן־אלישר, פינחס גולד שטיין,
עקיכא נוף, ומיפה
רייסר. במערך רק שכח
וייס ויאיר צבן. ארבעת

הח׳יכים של אגודת ישראל —

אברהם שפירא, מ;חם
פרוש, שלמה־ לורנץ ו שמואל
אלפרט. שניים מ-
המפד״ל: אברהם מלמד
וחיים דרוקמן לעומת 12

מזוקנים, נכחו באולם 21 משו פמים.
היו אלה שר-החוץ
יצחק שמיר, שר־התיירות
אברהם שריר, שר-העל ל־ענייני-כלכלה
יעקב מרידוד
שר-המישפטים, משה נסים,
כולם׳ מהליכוד. שניים מ־חד״ש:
תאופיק זיאד, ו-
תוסיק טובי• במפד״ל. נכח
משופם אחד: אליעזר אב״
טבי במערך נכחו רענן

נעים, אריק נחמקין, רפי
סוויסה עוזי ברעם, ויק־

טור •טס־טוב, עדי אמו ראי,
אי׳מרי רון. ויעקב
צור ואילו משופמי הליכוד
שנכחו באולם היו סגן שר־ה־תחבורה
דויד שיסמן, וסגן
שר־החקלאות פסח (״פייסי״)
גדופר, והח״כים יוסף רום,

מאיר כהן, בני שליטא,
וי צחק פרץ.

! 8ביום־הדיונים הדרמתי
בכנסת על התקציב. תפס גרו־פר
את שר-האוצר, יורם א־רידוד,
במיסדרון־הכנסת ואמר
לו :״אני רוצה לדבר איתך
על החקלאים.״ ארידור הניף
ידו בביטול :״אין צורך. כבר
שמעתי אותך בטלוויזיה בעניין

הביאה בני־אדם להתבייש בסוציאליזם. בגין הביאם
להתבייש בציונות. והרב דרוקמן הביאם להתבייש ביהדות
נאומו של פרס, ונאום
התשובה של שר-הביטחון,
אריק שרון, לוו בקריאות־בי-
ניים משעשעות. כשיאיר צבן
השיב למישהו שקטע את פרם
קרא יושב־ראש הכנסת, מנ חם
סגידור :״צריך לש מור
על רמת־הדיץ ולא על
רמת־הגולן.״ כשהתרבו קרי-
אות־הביניים, הציע סבידור
מפתח חדש לקריאות :״הן
צריכות להיות לפי הפרופור ציות
של הייצוג בכנסת.״ אריק
שרון הציע שהדיונים בכנסת
יהיו על נושאים שכל העם
מאוחד בהם. התערב צ׳ א ר די

אלה בארץ עבור הטלוויזיה ה יפאנית
דווקא. הגורם לכך הוא
מזכ״ל הפועל המיזרחי. ,רפ אל
ב ן -נתן, האיש החזק
במפד״ל. צוות של הטלוויזיה
היפאנית בא לארץ כדי לצלם
סרט קצר על עלייה של יהו דים
פולניים לישראל, דרך
רוסיה ויפאן, בימי מילחמת־העולם
השניה, ונפגש לצורך
זה עם בן־נתן, זרח ורהס״
טיג ואחרים. בן־נתן הצליח
לשכנע אותם לצלם סרט שני
על המפד״ל. הבמאי היפאני
סיפר לבן־נתן שגם ביפאן יש
תנועה הדומה ברוחה להפועל

עזרא ב ווו

כמחאה מפני החשש למיל־חמת־אחים.
בתערוכת־הנגד הוא
הציג מנוף עם סל שבתוכם
נמצאים בתי־ימית ; בית־קב־רות
שמתחתיו פרחים, המסמ נים
את קבורת ימית; מסת
ארץ־ישראל, כשהאצבע הצפו נית
חבושה בתחבושת רוויית־דם.
בתערוכת־הנגד בלטה יו נת
השלום. הוא המשיך בציו ריו
במקום, וכל מי שרצה,
היה יכול ליטול מכחול בידו
ולצייר, או להוסיף סיסמות
לאלה שכתב אור. בתחילה היו
קרירות. לאירוע התגובות
אחר־כד התחילו תושבים לנהל

עומד ליד ציור שלו. ברוד, העובד כמזכיר ראשי בבית-
המישפט המחוזי בתל־אביב, היה אחד המישפטנים, שפתחו
תערוכה מפרי מיכחולס ב״בית הפרקליט״ בתל־אביב• ברוך המשיך בתפקידו המישרדי
גם באולם שבו הוצגו התמונות. הוא עמד בפתח וכיוון את הבאים לתערוכה.

! את דעתו על המתרחש
בארץ בשבועות האחרונים, בי טא
חבר מרכז מיפלגת־העבו־דה,
צבי פסה :״מפא״י הבי אה
בני-אדם להתבייש בסוצ יאליזם.
מנחם בגין הביא בני־אדם
להתבייש בציונות, והרב
חיים דרוקסן מביאם להת בייש
ביהדות.״
! 9סרט־טלוויזיה תיעודי
על המפד״ל, אנשיה, ישיבותיה
והתיישבויותייה, מצולם בימים

! כתב הארץ, מיכאל
גרמי, שחשף את סוד המצאת
האנרגיה של מרידור, ביחד
עם רוני דניאל מהרדיו,
סיפר שתחת לשמוע מוסיקה,
הוא משמיע לעצמו בשעת
נהיגה את הקלטת מרידוד.
כשהתחיל לטפל בעניין האמ צאה,
הוא חשש ששר־העל
לענייני כלכלה יכחיש את דב ריו,
ולכן הקליט גרטי מה רדיו
את כל התבטאויות השר.
י גרטי הסביר שהוא ודני-

עמי פיאלקוב

אל הגיעו לסקום הגדול לפני
הטלוויזיה, בשיטות די אפו רות.
השניים הניחו שד,ממציא
פנה לחברות אחרות המשקי עות
בפטנטים, לפני שהגיע
למרידור. כשהגיעו לחברת
זנות, סופר להם שהממציא,
דני ברמן, אכן פנה לחברה,
והיא דחתה אותו. השניים נק טו
באותה שיטה, גם לגבי ה מומחים
שבדקו את ההמצאה.
בארץ יש מעטים בלבד העוס קים
בנושא זה. ד,ם עברו מ אחד
לשני, וכשהגיעו לפרו פסור
אהרון רואי, מאו ניברסיטת
באר־שבע, אמרו
לו :״אתה בדקת את ההמ צאה!״
הוא לא הכחיש, ואף
העניק לשניים חוות־דעת.
0כוכבת הסרט נועה בת
, 17 השחקנית הצעירה
שימקו, עובדת כמורה בבית-
הספר עממי. שימקו, שהשתח ררה
לפני חודשים מעטים מ שרות
צבאי בתיאטרון צה״ל,
הופנתה על-ידי קרוב־מישפחה
לבית־הספר תל־חי שבשכונת
סלמה ג /שליד רמת־חן. שימ־קו,
שאין לה נסיון בהוראה,
התקבלה לעבודה כמורה לדר מה
יוצרת, בכיתות הנמוכות,
ורכשה את לב התלמידים. אח רי
שהסרט, שבו היא מככבת,
יצא למסכים, התחילו תלמידיה
לאסוף את כל קטעי-העיתונות
הקשורים בה, והביאו אותם
לכיתה.
! כשהופיעה הכוכבת ה צעירה
בתוכנית שעה טובה,
של הטלוויזיה, היא התוודעה
לשחקנית האמריקאית קתלין
קווינלן, שרואיינה באותה
תוכנית על תפקידה בסרט יש ראל
המצולם בימים אלה. מאז

דליה

הוא בתערוכה• שילה, נשיא״תורן של בית־חמישפט המחוזי בתל-
אביב, אמר שמאז שעורך־הדיו צייר אותו, הוא גידל שפם• אם
זה יגרום לאי־הבנות בזיהוי, הוסיף, הוא מוכן להסיר אותו.
המיזרחי, המשלבת סוציאליזם
ודת.
! דרך מעניינת להביע
מחאה על מה שמתחולל ב חודשים
האחרונים בימית, מצא
הצייר איציל, אור. הוא בא
לעיר עם שתי תערוכות. ה אחת
בעד הפינוי והשנייה נג דה,
כשהוא מסביר לבאים
לצפות בו שהוא עושה זאת

< טפח מהיחסים בחברת
הצמרת התל-אביבית גילה ה כימאי
הצעיר עוזי פרם, ב סרט
חדש, אהבה ראשונה נדו נה
לכישלון, המספר על אם
הבוגדת בבעלה עם אהבתה
הראשונה מהקיבוץ. המאהב
מצליח להפיל ברשתו גם את
בתה התיכוניסטית של האם,

שופט״השלום מתל״אביב, היה השופט היחידי שיצי רותיו
הוצגו בתערוכה. כשעמד צלם ״העולם הזה״,
ציון צפריר, לצלם את השופט ליד תמונתו, העיר לו פיאלקוב הערות מיקצועיות לגבי
זוויות־הצילום, ואחר״כך נזכר שכבר פגש בצלם והרשיע אותו על צילום במקום אטור.

ביטון מחד״ש כמו יהו די
בדית־ד,מועצות.״ שרון טען
שהצעה טובה לאי־אמון היא
שממשלת ירדן הוציאה גיזרי
דין־מוות על חברי אגודות
הכפרים בגדה. התערב יוסי
שריד :״אתה רוצה שנביע
אי־אמון לממשלת ירדן ז״ כש תקף
שר־הביטחון את יושב־ראש
מיפלגת־העבודה, קרא
כלפיו רפי סוויסה :״של נע ליך
מעל רגליך, כשאתה מדבר
אל פרס \״ קרא פינחס גולד שטיין
:״לפי התקנון אסור
ללכת יחף בכנסת.״
!< למחרת הצבעת התיקו
בכנסת איחר ח״כ שינוי, מר דכי
וירשוכסקי, לישיבה
של ועדת־החוקה, שדנה על
החוזים האחידים. כשנכנס ל חדר
שאל אותו יושב־ראש
הוועדה, אלי קולאס, לסיבת
איחורו, ווירשובסקי ענה :״ה פעם
יש לי סיבה טובה. ב־מיסדרון
המוביל לכאן הצלתי
כמה אנשי־מערך, שסבלו מ הרעלת
נפטלין.״ ולקול צחוקו
של הח״כ השני שנכח בישי בה
שבח וייס, שישב בוועדה,
הוסיף :״מה הם מיהרו להו ציא
את הפראקים מהארונות?״

לקח את תמונותיו שלא נש רפו,
ועזב את המקום.

התיידדו השתיים ושימקו אף
נפגשה עם קווינלן לארוחות-
בוקר משותפות .״מה שלא
האמנתי,״ סיפרה דליה ,״זה
שהיא אמרה שהיא מתקיימת
מקולנוע.״

עם אור ויכוחים, ואחר״כך בא
מישהו והציג עצמו כאלוף-
מישנה במילואים וציווה על
אור לסלק את יצירותיו. הצייר
סירב ואז התחילו תושבים
לסלק את התערוכה שהיתר,
בעד הנסיגה ואף שרפו את
התמונות. הם רצו לקנות מאור,
בכסף מלא, את התמונות נגד
הנסיגה שלו, אך הוא סירב,

המנסה לסכסך בדרך טראגית
בין השניים. בערב קולנוע חי,
שנערך בגיבעודשמואל, ושבו
הוקרן הסרט בהקרנת־בכורה,
סיפר עוזי, בנו של הקבלן
ניני פרם ובן־אחיו של יושב-
ראש מיפלגת העבודה, על ה סיבות
לעשיית הסרט :״אני
מכיר את החברה הזו, החברה
הטובה של צפון תל-אביב,
ויש בה זיוף. רק כאשר הם
צריכים לדפוק על השולחן הם
נוהגים בטבעיות, ואז הם אגר סיביים.״
0המאהב
שבסרט, חנן
גולדגלט, נשאל על-ידי אחד
הצופים כיצד הוא התכונן ל תפקיד,
והוא אמר :״ניסיתי
לחפש מישהי שאהבתי לפני
20 שנה, אך היא לא היתד,
בארץ, ולצוות לא היה כסף
לשלוח אותי אליה.״
י אחרי שנד, של חופשה־ללא־תשלום,
ועבודה אינטנסי בית
ברדיו, חוזר השחקן יוסי
גרכר לתיאטרון. הוא מחליף
את אלס־ט ב הן במחזה
מקום אחר, המוצג בתיאטרון
הקאמרי, ומשתתף בחזרות של
המחזה טוב, שיועלה בחודש
יוני. חזרתו של גרבר לתיאט רון
מלווה בלימוד נגינה על
כלי חדש. מי שלמד על כינור
במחזה כל ילד טוב ראוי לקצת
חסד, לומד עכשיו לנגן על
אקורדיאון לצורכי מקום אחר.
ו יצחק ליבני מספר
שכאשר הוא לבדו במכונית,
הוא נוהג לשיר שירים ביידיש.
״אני מתבייש לעשות זאת כש מישהו
שומע.״ ליבני הצליח,
בדרך מיוחדת ליצור קשר עם
העול ם הזה 2326

בלתים

שים

בני־מישפחתו, גם אחרי שהל כו
לעולמם. הוא הקליט את
אביו ואת אמו לפני שנפטרו,
ואורך הפלילים המוקלטים
הוא יותר מעשר שעות־האז־נה.
בהקלטות סיפרו ההורי
על עצמם, ובעיקר על בני-
מישפחה קודמים. התברר לו
שאחד הדודים הרתוקים שלו
מת באמצע תחרות־אכילה,
ובת־מישפחה אחרת, שהמתינה
לארוסה הכלוא, נהגה לשבת
בנדנדה מחוץ לבית־הסוהר,
ולהתנדנד עד לגובה חלון ה אסיר.
ליבני אומר, שבמבט
לאחור הקלטות אלה הן הח שובות
שעשה. ,משום שהן
שומרות בצורה מעניינת על
הקשר עם בני־המישפחה. הוא
ייעץ לחבריו לעשות זאת, אפי לו
כאשר ההורים אינם חולים,
משום שלעיתים קרובות עלול
המקליט לפספס את התאריך
המתאים להקלטה.

העיתונאית

זיווה

יריכ על הצעד הבא שייעשה
בשטחים :״עכשיו לא נותר
אלא להחליף גם את תושבי
הערים ולאכלסן בחיילי צה״ל,
ושרידי השפעת אש״ף ימוגרו
סופית.״

• העיתונאי עמוס קי

על הנ״ל :״שתום־העין,
לפחות ראה נכוחה בעין אחת.
גנרל (אריק) שרון עיוור ב שתי
עיניו.״
• הנ״ל נ ״לא נותר לי
אלא לאחל לפלסטינים שית־געגעו
אל הימים האלה, כמו
שאני מתגעגע להפגנות נגד
הספר הלבן. ולאחל להם שיק רה
להם מה שקרה לנו.״

• העיתונאי יגאל ג
לאי,
על המתנחלים בגדה ה פותחים
באש :״אנשים יורי־שמיים.״

נשיא־ המדינה יצ

נכון, בשיחת־טלפון עם
הרב האשכנזי הראשי, שלמה
גורן, שהכריז על יום־צום ל רגל
פינוי סיני :״אני לא

פסוקי ה שבוע

• ח ״כ יוכל נאמן, על
המאמצים לשכנע את דרוקמן
שיצביע נגד הממשלה :״הרב
(משה צבי) נריה וכל החבריא
אצלו. מחזיקים לו בידיים. אני

• נשיא מצריים, חוסני
מובארב, בראיון עיתו נאי
:״יש איזה מלון, שבונה
קבלן ישראל, רפי נלסון. אינני

שאול בן־ שימחון

לא תיאר לעצמו, שציור של
מישל סקטיניה, שחוצג בביתו׳
יגרום לסערת״רוחות באשדוד. בו־שימחון, יושב״ראש האירגון
העולמי של יהודי צפון־אפריקה, ערך בביתו תערוכה שהכנסותיה
הן קודש למרכז־קשישים בעיר• בהזמנה, שנערכה בשיתוף
העירייה, הופיע הציור של הנערה חשופת־חשדיים• חלק מההזמנות
הגיע לגורמים דתיים בעיר, שזעמו על־כך שתמונות כאלה
מוצעות למכירה בעיר, ועוד בשבת. לבסוף לא נמכרה התמונה
בתערוכה, אף שהוצגה. מחירה הנקוב של התמונה 1500 :דולר.
מצליח להבין מהיא הבעייה
הקשורה במלון הזה. הם נסו גים
מכל סיני, אבל עושים
בעיות בגלל הדבר העלוב ה זה.״

ראש עיריית־שכם
המודח, בסאם אד־שס-
עה, לקצין צה״ל, שאסר עליו
להיכנס ללישכתו :״אני אי בדתי
את רגלי ואתה איבדת
את דעתך.״
העו ל ם הזה 2326

־ מקווה שזה אכן יעזור.״

• הפסיכולוג הפרופסור

הנס קרייטלר, בהרצאה על
פסיכולוגיה מדינית באוניברסיטת
תל־אביב :״אפשר להניח
שההיסטוריונים בעוד 30 שנה
יגידו על בגין שהוא לא אמר
שום דבר גדול או חשוב, אך
עשה שני דברים חשובים וגדר
׳לים — חוזה השלום עם מצריים
והנסיגה מימית.״

מאת

דניאלה שמי

רמאללה
3 ^ !1ו ד

הצנחנים
71 [ 1 1 1ן י| 1י 2מאיר שריקי מבאר־שבע, חייל בחיל־הצנחנים, טוען
11 1 11 ׳ 11 1 1 1 1 4 * 11 כי נוח לו יותר לטפל בערבים מאשר ביהודים. הוא
סבור כי זו הדרך הנכונה. הוא מוכן ללכת עד הסוף, ואפילו להיהרג על הדרך הזאת.

לגאוות־יחידה, כאותם שבמיצעדי יום-
העצמאות היו מעלים דימעה בעין, שלו שה
צנחנים מהיחידה המפורסמת שהש תתפה
במיבצע אנטבה, שצנחה במיתלה.
הבנים הכי־מוצלחים מתגייסים לצנחנים.
חבר־צנחן נחשב כשיא ההצלחה לבנות.
כעת הם יושבים בכיכר של רמאללה.
העוזי דרוך, והעיניים עוקבות אחרי כל

צריכים להיעשות, אז כל מה שאני עושה
להם בחזרה מגיע להם.״
אני מסתכלת בילד וחושבת לעצמי:
איך זה יכול להיות שהוא בטוח כל־כך
במעשיו, שהוא אינו עושה רגע ״חושבים״ ו
אני שואלת :״גם כשאתה יורה בנשים.
ובילדים אתה חושב שאתה עושה מה
שמגיע להם?

ף* דרך חזרה לתל-אביב אנחנו שוכר
עים ברדיו מפי הכתב אריה גום
שהשביתה ברמאללה נכשלה, והחיים הת נהלו
כתיקנם.
השעה שמונה בערב. במשך יום שלם
עשינו באל־בירה וברמאללה. דיווחו של
גום איננו נכון. איזה עניין יש לכתב-
הרדיו למסור דיווח כוזב י
החנויות ברמאללר, ובאל־בירה היו נעו לות
על מנעול ובריח. אותן •שהיו פתוחות
נפתחו על ידי חיילי צה״ל — על־ידי
חיתוך המנעול והבריח. לקראת שעות אחר־הצהריים
נפתחו כמה חנויות בכיכר ה מרכזית
של רמאללה בכוח על־ידי החיי לים,
שפרצו את המנעולים או אילצו את
הבעלים לפתחן.
ריימונדה טאוויל, העיתונאית מרמאללה,

״ עז הטוף המור

הפצועים. ,טוענים כי יפגינו עד הסוף המר. הס מכריזים שהם

אחד הצעירים שנפצעו על־ך

ידי חיילי צה״ל זוכה לעיי

דוד מבן מישפחתו. טוען כי ישוב להפגין.

13 4

,שביתה הפך ללישכת-עיתונות, מספרת לנו
בהתרגשות כי ״שמעתי במו אוזני איך
חייל אומר לבעל־חנות: או שאתה פותח,
או שאני ׳תוקע לך כדור בראש !״
בעלי־החנויות הסכימו לדבר, אך לא היו
מוכנים להצטלם או למסור לנו את שמו תיהם.
הפחד שולט ברמאללה.
בכיכר המרכזית — שלושה צנחנים.
קשה להימנע מההשוואה הבלתי־נמנעת:
הצנחנים, מיטב הנועד, פאר־הצבא, מזכי רים
את הכלניות הבריטיים, שהסתובבו
בפלשתינה בתקופת המנדט, ושהיו שנו אים
על הציבור היהודי.
שלושה צנחנים בכיכר, שלושה חבר׳ה
ממיטב הנוער, שלושה חבר׳ה שחונכו

מוכנים למות בהפגנות ואינם פוחדים מהצבא. רבים אומרים
שהדרוזים ברמת־הגולן גרמו להם להתמיד בשביתות ובהם־
גנות .״אם הדרוזים לא נשברה גם אנחנו לא נשבר.״

תנועה חשודה. צבא־ההגנדדלישראל מתפ קד
כאן כצבא-הכיבוש-לישראל.
מאיר שריקי מבאר־שבע עושה סיבוב.
אנחנו באות לקראתו. הוא מחייך חיוו
של ילד. בקושי צימח ליו זקן.
אני שואלת אותו :״איך אתה מרגיש
ברמאללה?״ והוא עונה :״בתור חייל
או בתור בך אדם?״
״בתור חייל,״ אני אומרת.
״תראי, באתי לפני יומיים מימית. שם
הייתי יותר מוגבל, הייתי צריך להתנהג
עם יהודים כאילו הם אוייבי. חוץ מזה
שהפינוי נוגד את הדי׳עות הפוליטיות שלי.
פה זה סיפור אחר. פה מדובר בערבים,
באוייב. הערבים עושים פה דברים שלא

״תראי, קיבלנו הודאה לא לירות, רק אם
אנחנו בסכנת־חיים.״
מה זאת אומרת סכנת־חיים?
״נאמר שמצמידים אותי לאיזו פינה,
וגם אז יש לירות רק ברגליים. אם אני
מוקף ערבים מכל צד, אני רשאי לפתוח
באש שלא במטרה להרוג.״
בבית-החולים של רמאללה שוכבים פצו עים
׳שנורו בידי חיילי צה״ל. הוא לא
שמע עליהם. עוד לא יצא לו ליריות
בבני-אדם. הוא נמצא ברמאללה רק יו מיים.
אחר־כך
אני שואלת אותו איך הוא
מרגיש כבן־אדם, כשהוא מסתובב בכיכר
של רמאללה, כשהוא חובש כובע-צנחנים

אדום, עונד כנפי־צניחה ובידיו נשק דרוך.
״שכל מה שאני עושה זה זה מאה
אחוז, ואני מוכן להיהרג על זה, עם יד
על הלב.״

לשנוא

ן * איר שריקי ממשיך בסיור. ליד
*׳מכשיר־הקשר יושב זוהר שורגי מ אשדוד.
אני שואלת גם אותו להרגשתו,
והוא משיב :״לא טוב. בכלל לא. זוהי
עבודה בכלל לא־נעימה, לשבת ולעשות
להם בייבי־סיטר. להילחם באזרחים ב ילדים
— זה לא נעים. אבל אין ברירה.
צריך לדאוג שהחיים יתנהלו כרגיל, למנוע
מהילדים לזרוק אבנים.״
אני שואלת אותו על התנהגות הצבא,
והוא עונה נ ״התנהגות של הצבא בסדר.״
כך, ללא תוספות.
לידו יושב אלון. הוא לא מוכן למסור
פרטים נוספים על עצמו. הוא רק מוכן
״אין לי גאוות־יחידה. זה
להגיד :
לא הג׳וב שלי, לשבת כאן ברמ אללה.
כרגע אני צריך להתאמן, לא
לפתוח חנויות ולא לפזר הפגנות. אני
מרגיש גרוע. אני לא אוהב את מר, שאני
עושה.״
המג״ד מגיע במכונית אסקורט בעלת
מיספר אזרחי, הוא קורא לאחד החיילים.

שרבים עדיין לא מודעים לה: חיילים
צעירים בני , 18 שרק אתמול הלכו בג׳ינס
ובילו במסיבות רוקנ׳רול, הופכים פה ל כובש
׳שנוא.
האלה טאוויל, בתה של ריימונדה׳ המתלווה
אלינו, מבקשת לדעת מה אמרו ה חיילים.
אני אומרת לה שחלקם לא אוהב
את מה שהוא עושה, והיא משיבה לי
בפשטות :״אז שיעזבו את הצבא.״
מבחינתה, החייל הישראלי תכול־ד,עיניים
היושב בכיכר והמודד את גופה החטוב
בהערכה הוא כובש שנוא. היא אף לא
מעלה בדעתה להביט לעברו.
בעל־חנות מזוקן מספר *שחנותו נפרצה
בכוח על־ידי החיילים. באנגלית טובה
הוא אומר :״׳הייתי בביתי. רצבא פתח
את החנות. מישהו שעבר ברחוב הזעיק
אותי מייד. כשהגעתי נלקחה ממני תעודת־הזהות
שלי למשך שעתיים. בלי תעודת-
זהות אסור לנו להסתובב. כך הוחזקתי
בחנות במשך שעתיים. כל בעלי החנויות
הפתוחות נמצאים בחנויות בכוח.״
״אני שואלת אותו אם גם מחר לא
יפתח את חנותו, והוא משיב :״אני לא
יכול לענות לך על מחר. אני מדבר על
היום.״
בעל חנות סמוכה לחומרי בניין, מצביע
על חנות שכנה ואומר :״הביטי בדלת.
הם ריתכו אותה. בעל־החנות החליט.לס גור
מוקדם. הם באו לכאן, לקחו את תעו־דת־הזהות
שלו וסגרו לו את החנות.״

מנעול שבור הפך לסמל הכיבוש ברמאללה. אחד מבעלי
7 1 1 1ל 111 )11
החנויות, שאולץ לפתוח את חנותו בכוח, מצביע על

*11 * 1
המנעול השבור שנפרץ על־ידי הצנחנים. אותם שנפרצו חנויותיהם חוייבו להישאר בהן,
הרגשה שהפעם כולם הולכים כאיש אחד
למאבק ממושך.
האלה, בת ד 16 אומרת בהתרגשות :
״זוהי מהפיכה, אף פעם לא היה דבר כזה.
הפעם אנשים מוכנים למאבק ממושך!״
החנויות פתוחות, אך איש אינו בא ב שעריהן.
תושבי רמאללה מצאו דרך להת מודד
גם עם בעיית החנויות הפתוחות
שכופה הצבא. איש אינו בא לקנות. ה חנויות
פתוחות, המיסחר אינו מתנהל.

| ך ! ך?י | אחד מסוחרי רמאללה מראה טל סימני הפריצה שבוצעה
בחנותו על־ידי הצנחנים. לדבריו שהה בביתו והוזעק

על־ידי מכרים שראו את חנותו הפרוצה. חיילי צה״ל אילצו את הסוחרים לפתוח
את חנויותיהם, אך תמיסחר שבת. לא היו קונים ביום הרביעי ברמאללה.
החייל מגיע עם הוראה :״מותר להצטלם,
אסור להתראיין. אז אם את לא רוצה לסבך
אותנו, לכי עכשיו.״
אני הולכת כשבלבי הרגשה כבדה ;מאוד,
ונזכרת בצעיר שאני מכירה מקרוב, ש שירת
כחייל בשטחים הכבושים. הוריו
אנשי תנועת־העבודה, והוא הונך לאהבת־האדם.
בבחירות האחרונות, כשניתנה לו
הזכות להצביע בפעם הראשונה בחייו,
הצביע עבור תנועת־התחייה. לא הסתרתי
את תדהמתי׳ וכשביקשתי הסברים השיב
לי חד וחלק :״אני שונא ערבים!״
בשלב יותר מאוחר הסביר לי :״כשאת
משרתת כצבא־כיבוש בשטחים, כשאת
מתעסקת עם ילדים שזורקים אבנים, עם
אזרחים שרוחשים לך בוז, יש לך שתי
אפשרויות: או לשנוא את עצמך, או
לשנוא את הערבים. הרבה יותר קל לשנוא
את הערבים.״
קשה להשתחרר מההרגשה של הטרגדיה,

הוא מדבר במיבטא אמריקאי טוב. אחר-
כך הוא מספר כי הוא פלסטיני שירד ל־ארצות־הברית
וחזר לפני ארבע שנים.
החלטתו נחושה: הוא ימשיך לסגור את
החנות, הישראלים ימשיכו לפתוח אותה.
״אף אחד לא ימות מרעב, כל זמן ש ישראלים
יחזיקו מעמד׳ אנחנו נחזיק
מעמד,״ הוא אומר.
אני אומרת לו שהוא בעצם בעל העסק
המצליח ביותר בעיר. הצבא שובר את
המנעולים, ובעלי־החנויות באים אליו לק נות
מנעולים חדשים. הוא מספר שמכר
בימים האחרונים עשרות מנעולים חדשים,
אבל :״אני לא עושה כסף. אני מפסיד,
מוכר את המנעולים במחיר הקרן. אני לא
ארוויח על אנשים הסובלים מהכיבוש
היהודי !״
האווירה ברמאללה שונה מאוד מ האווירה
בה נתקלתי בביקורי הקוד מים
בעיר זו• יש הרגשה של אחדות. יש

בדירה הנמצאת בתוך בית־היתומים שהוא
מנהל. בימים האחרונים עזב כרים חלף
את ביתו, והוא שוהה בבית סגנו.
חלף מוקף בעיתונאים. כתב של סנד׳י
פרופסור להרג
ד* פיתחה של חנות־התקליטים עומדת
מכונית פדו מלאה באנשים. אני פונה
אליהם. הם לא עונים. איבראהים׳ מרצה
מאוניברסיטת ביר־זית המתלווה אלינו,
מסביר כי זוהי מכונית־אבקים. אחד מבני־המישפחה
נהרג על-ידי חייל צה״ל.
בביתה של ריימונדה, כרגיל, תכונה
רבה. היא עונה על הטלפונים המצלצלים
ללא הרף, אינה יושבת לרגע, מקפצת מ מקום
למקום. בעלה. מגיש קפה לעיתונ אית
׳שוודית ולצלמת פלסטינית, המתגוררת
בשוודיה. הן יושבות במירפסת הסגורה,
הצופה אל הנוף הנפלא שבחוץ. הבית
מלא בצעירים, חלקם סטודנטים מושבתים
של אוניברסיטת ביר־זית חלקם עובדים
׳של עיריית אל-בירה, שהחליטו לשבות
לאות הזדהות עם ראש־עירם המודח,
איברהים טאוויל.
ביום הזה עדיין לא ידוע כי כרים חלף,
ראש עיריית רמאללה, יודח למחרת מ תפקידו,
ובמקומו ימעד, הפקיד הישראלי
נועם טל. אנחנו נוסעים לביתו שיל סגן
ראש־ד,עירייה, עודה רנטיסי׳ כומר ערבי
אנגליקני, שאשתו היא אנגליה, והמתגורר

מנעולים

אללה

ארבע

בעל חנות לצורכי־בניין
שחזר לוח־שנים
מפילדלפיה

הכבודהא בו דשלה צנ חני ם
רמאללה, ג׳מיל תטיב.
סיפורו של חטיב זה מדהים: אביו
ואחיו נהרגו עד־ידי הפדאיון, אחרי ש הפכו
סוכני השילטונות. הבן ממשיך בדרכו,
והוא האיש המנודה ביותר ברמאללה. ה־רמאללאים
רואים בו ובאנשיו בוגדים.
אך הוא, עיקש כפרד, המשיך •לשתף
פעולה עם המינהל האזרחי הישראלי. בנו
בן ה־ , 16 שהיה מבקר במועדון הצופים,
הפך גם הוא מנודה. חבריו התעלמו ממנו.
הוא לא יכול היה לשאת בבושה, ואיבד
עצמו לדעת. אשתו של חטיב לא החזיקה
גם היא מעמד, וניסתה לשרוף את עצמה.
היא מאושפזת עד היום במצב אנוש בבית-
החולים של רמאללה.

0 1 1 1מוחמד סעד אל־דין, שגו
י י י בדרך לירושלים העתיקה, ביתו סיפר כי חיילים באו אל
כעונש. ראשו שיער את וגילחו
(המשך מעמוד )35
טיימס הלונדוני, עיתונאי שוודי ידוע. ה שוודים׳
כך מסתבר, מגלים עניין רב ב בעיה
הפלסטינית. יושבים בחדר האורחים
ומאזינים לרדיו־מונטה-קארלו בשפה ה ערבית,
המודיע כי צעיר נהרג בחאן־יונס
על־ידי חיילי צה״ל.
ההיים ברמאללה מתנהלים מסביב ל רדיו:
קול ישראל בערבית, רדיו מונטה־קרלו,
רדיו עמאן, ובשעות הערב קול
פלסטין.
כרים חלף, גבר יפה־תואר, הנעזר ב מקל
מאז שנקטעה רגלו בעיקבות ההתנגשות
בחייו לפני שנתיים, נכנס לחדר.
כרגע הוא עדיין אינו יודע כי למחרת יודח
מתפקידו. הוא מספר כי זימן אליו את
כל הקונסולים הזרים מירושלים המיזרחית,
בדי להביע לפניהם את דאגתו הרבה על
המתרחש בגדה, ולבקש כי יעירו לכך את
תשומת־לב ממשלותיהם. הוא מדבר בנעי מות,
בקול שקט, ומספר כי בשיחה ש-
היתה לו עם הפרופסור מנחם מילסון ניסה
להבהיר לפרופסור כי אינו פוליטיקאי, אלא
ראש־עירייה הממלא את התחייבויותיו ה מוניציפליות
.״אמרתי למילסון,״ אומר
חלף ,״שאם הוא רוצה לדבר עם פוליטי קאים,
שידפוק לאש״ף על הדלת. איתי
הוא יכול לדבר רק על ענייני העיר רמא ללה.״
שמו
של מילסון נאמר בבוז .״פרופסור,

הסיף״

ן צבא אינו מאפשר לאיש להתקרב
י • לביתו של חטיב. החיילים הקימו עמדה
של •שקי-חול על גג הבית, והם שומרים
עליו מכל מישמר.
אנשיו של הטיב מסתובבים ברמאללה

אנשים לידי השילטונות הישראליים. הם
בוגדים׳ הם יותר גרועים מהישראלים ! ״
בבית־החולים ברמאללה מאושפזים ארבעה
צעירים ושתי צעירות• ,שנפצעו על-
ידי חיילי צה״ל. חדריהם מלאים בשבאב,
שבאו לבקר אותם. החדר מלא עשדסיגר־יות,
שוודאי אינו מוסיף בריאות לפצועים.
השבאב יושבים על המיטות. הרופאים
מאפשרים את הבאלאגן. יש תחושה כי גם
הם מכירים בחשיבות הרגע ובחשיבות
המעשה.
וגידי אל־רחמי בן ה־18׳ ג׳ינג׳י מנומש,
נפצע ברגליו. והוא מספר :״היסה הפגנה
נגד הכיבוש, וכל האנשים הצעירים של
מחנה־הפליטים גילזון הפגינו. באתי להפגין
את רגישותי. פיתאובך ללא אזהרה,
הגיע הצבא והתחיל לירות.
״הלכנו לכיוון הצבא. עמדנו במרחק מאה
חמישים מטרים מהחיילים, והם התחילו
לירות עלינו ישר.״
אני שואלת אותו אם לא פחד מהצבא,
והוא משיב :״לא, לא פחדתי. ואם זו
הדרך — אני אמשיך ואמשיך עד הסוף.״״
עבד־אל־חכים אנוור מהכפר ביס־עילו

מספר, לעומת זאת, כי הלך לתומו ברחוב
וידו בו.
אם קודם לכן חשבתי כי הצבא אכן
יורה ברגליים, מכיוון שווג׳די אלר־חמו
נפגע ברגלו, הרי שפציעתו של עבד־אל־חכים
הוכיחה כי טעיתי. הוא נפגע
בכתפו. הוא מספר לי שלא התכוון כלל
להפגין. הוא הלך הביתה, ונקלע להפגנה.
אין לו עניין בהפגנות. הוא רק רוצה
לחיות בשקט.
איברהים חסן חתיב בן ה־ 17 מהכפר
צור־אל־עאמר הוא חברו הטוב ביותר של
מחמוד חמד הצעיר, שנהרג מפגיעת חיילי
צד,״ל. מיטתו של איברהים מוקפת בחבריו
ובחברי הצעיר שנהרג. הוא מספר :״ראי־סי
כמה אנשים מתאספים. הבנתי שיש
הפגנה. מיד הצטרפתי אליה. פיתאום הגיע
הצבא ועמד במרחק של 400 מטרים מה מפגינים.
החיילים התחילו לירות. אילו
היינו עשרים־שלושים חבר׳ה, היו פוגעים
בכולם. למזלנו היו מאות. הם הצליחו
לפגוע בי בצלעות. אני אחלים ואצטרף
לעוד הפגנה, ולעוד הפגנה, עד שאמות,
עד החופיש.״
לקבור בלילה
ך* שכאב מנפנפים בידיהם בהתלה-
י 1בות, ומדברים כולם בבת אחת. הם
נרגשים מאוד. יש להם מה להגיד.
אחד מהם אינו מבין מדוע אני כותבת
בעברית. הוא היה בטוח שאני עיתונאית
זרה. אין הוא מאמין ׳שמה שקורה ב רמאללה
מעניין את הישראלים.
אחד מהשבאב מבקש לדבר איתי. הוא
מספר לי כי מחמאד חמד, הילד שנהר:
בהפגנה, היה איתם .״זרקנו אבנים ביחד.
הצבא רדף אחרינו׳ אבל לא היה איכפת
לנו מהצבא. ידעתי שאני הולך למות.
הילד שנהרג הרים את הדגל הפלסטיני.
הוא עמד לצידי.

כדור בכ ת ר

וחיילי צה״ל ירו בו.
הישראלים אשר מילאו

עבד אל חכים שנפגע בכתפו טוען כי כלל לא התכוה
להפגין. לדבריו הלך לתומו בכפרו, נקלע להפגנר
לידו עומד אחיו, אשר חילק סוכריות לאורחים
את חדר־האורחים בבית־החולים אשר ברמאללה.

איבראהים טאוויל, ראש העירייה המודח של אל־ה

בירה, ולידו •שני ילדיה סיפר ני הקצינים שבאו
עם פקודת ההדחה ללישכתו לא איפשרו לו אפילו לקחת את עיתון הבוקר שלו. החפץ
היחידי שהותר לו לקחת מהמישרד היתה החיקטרת שלו. הקצינים ציוו עליו ללכת לביתו.
אם הוא פרופסור, מקומו באוניברסיטה,
לא כאן,״ אומר חלף, וסגנו, הכומר, מוסיף
״איזה מין פרופסור הוא ז הי פרופסור
להרג !״
אנחנו יוצאים מבית־הכומר. ג׳יפ של
,צה״ל דוהר ברחוב הצר. אחד האנשים
המתלווים אלינו מספר כי זהו ג׳יפ-
הסיור, המגן על ראש האגודה הכפרית של

ומטילים אימתם על הכל.
ליד אחת הכיכרות אנחנו נתקלים ב התקהלות.
סמוך להתקהלות — מכונית
מדגם פדו. ,החונה בסמוף. האנשים ה יושבים
איתנו במכונית מתכופפים .״אל
תצלמי, בבקשה,״ הם אומרים לענת ה צלמת
,״זה מאוד מסוכן בשבילנו. אלה
אנשיו של חטיב. הם מוסרים שמות של

ח ! י ; ך | 1ן ך 1 )11 מחבק ידידו של וג׳די אל־רתמי, בן׳ 0־ , 18 שהצטרף
׳ י י * להפגנה במחנה הפליטים. וג׳די טוען כי אינו פוחד
״ *י ״ יי מהצבא ואס הדרך היא הפגנות, הרי שימשיך בה עד הסוף. הוא נפצע מכדור ברגלו.

בגו בההלב

נפצעה עיישה אל ברע׳ותי, שליוותה את בת־דודתה לבית־העירייה
על מנת להוציא רשיון יציאה לעמאן, מקום מגוריה.
לדבריה לא הפגינה כלל. היא הלכה לתומה ענו בת־הדודה והחיילים ירו בה.
״הצבא לא הזהיר אותנו. החיילים לא
ירו באוויר, אלא בנו. הם הרביצו ׳לנשים,
סחבו אותם. כשאיברהים חסאן נפצע,
רצינו לקחת אותו לבית־חולים. הם לא
נתנו לנו. סחבנו אותו על הגב שני
קילומטרים דרך ההרים, עד ׳שהגיענו ל־בית־החולים.
״אני
לא פוחד לדבר. כולם פה לא פו חדים
לדבר. כי המושל הצבאי, סרן יוסף,
בא לבית־החולים ולקח לכולנו את תעודות-
הזהות. אחר־כך הם באו לכפר ׳וחקרו
איך הגיע איברהים לבית־החולים.״
הסיפורים קולחים. אחד אחר מבקש לספר
מה אירע לגופת הילד שמת :״המישפחה
הטפה את גופת הילד מבית־החולים, ו הבריחה
את הגופה לכפר. זה נודע לצבא.
החיילים התחילו לתקוף את המיסגד שבו
נערכה התפילה, לקחו את גופת הילד
ורצו לקבור אותה ב* 3בלילה.
״אנשי הכפר יצאו מהבתים. החיילים
הפחידו אותם שהם יכו אותם ויהרגו
אותם, אם יגעו בגופת הילד.
״המישפחה ואנישי־הכפר לא איפשרו ל צבא
לקבור את הילד. הצבא בא תמיד
באמצע הלילה, ורוצה לקבור את המתים
בשקט, כדי שההלווייה לא תהפוך ל הפגנה.
״אחר־כך,
ב־ 7בבוקר, נערך טקס־הקבורה.
הצבא מנע מהקברן ומהכהן הדתי
לערוך את הטקס. הם הורו לאביו ולדודו
של הילד לחפור בעצמם את הקבר. אחותו
של הילד, שהיא בחודש השביעי להר יונה,
זעקה. הם היכו אותה. היא מאושפזת
פה בבית־החולים.״
האחות, רוקאייה חמד בת ה־ ,20 שוכבת
במחלקה הגינקולוגית. אין היא זוכרת
הרבה ממה שאירע. היא רק זוכרת כי
אחד החיילים היכר. אותה בביטנה, והיא
איבדה את הכרתה. היא דיממה במשך
יומיים. הרופאים הורו לה מנוחה מוחלטת,
ומנסים להציל את ולדה.
בחדר סמוך מאושפזות שתי צעירות.
האחת, עמאנה אל־ברע׳ותי בת־ , 18 הגיעה
לרמאללה מעמאן לביקור מישפחתי. היא
מספרת כי הלכה עם בת״דודתה, עיישה
ברע׳ותי גם היא בת , 18 להשיג היתר-
יציאה חזרה לעמאן. ליד בניין המימשל
התנהלה הפגנה. לדבריה ירו בה החיילים
ממרחק 20 מטרים. הצבא לא העביר
אותה לבית־החולים. מכונית שעברה ב-
מיקרה אספה אותה ואת בת־דודתה,
עייישה.
שתי הצעירות ניצלו ממוות פנס. הן
נפגעו בזרוען, ,מרחק סנטימטרים מעטים
מליבן.
על מדרגות בית־החיולים עומד מוחמד
סעד־אל־דין, מיתקן מכשירי־טילוויזיה, ה מתגורר
!בדרך לירושלים. לדבריו יידתה
חבורת־ילדים אבנים ליד ביתו. הצבא
בא ולקח אותו לחקירה. הוא מסיר את
כובע-הקסקט שהוא חובש, ומראה לנו
כי חלקת־ראשו הקדמית מגולחת .״זה
מה שהצבא עשה לי,״ הוא אומר.

עמאנה אל ברע׳ותי בת ה־ , 18 תושבת עמאן, באה

לרמאללה לביקור מישפחתי, ונפצעה כאשר נורתה

צה״ל. עמאנה טוענת כי לא הפגינה, אלא הלכה לכיוון בית־העירייה.
רמאללה, שלמד ארכיטרקטורה ביוגוס לביה
.״המימשל אומר שבניתי את הבית
בכספים •שקיבלתי מאש״ף,״ הוא אומר,
״האמת היא שבניתי אותו בכספים שהו רישה
לי אמי.״

א סו רלא סו ף
אשפה

מבה רזהקבר

החולים)
שצווחה
ברמאללה ליד קברו

רוקאייה חמד, אחותו
חמד, שנהרג על־ידי
היכר. בבטנה
אחרי ושח, יל
של אחיה. רוקאייה חמד היא

הנוכחים אינם מופתעים. הם רגילים ל־שיטת־השפלה

הביקור בבית־החולים קשה. יש פצועים
ויש הוכחות כי הצבא אמנם ירה במפגינים
ולא ברגליים. אפשר רק לקוות כי ה פצועים
מגזימים. כי אם להאמין באופן
מוחלט לסיפוריהם ולעדויות שנגבו, הרי
שמשהו חמור מאוד מתרחש ברמאללה.
הצבא הישראלי מאבד מהאנושיות ישלו.
אשד. בהריון שחייל מכה בבטנה ! שתי
צעירות הנורות יליד בית־החזה שלהן כשהן
הולכות ברחוב! צבא המאלץ אב לחפור
קבר לבנו! צעירים המבריחים פצוע דרך
ההרים מכיוון שהצבא אסר עליהם להביאו
לבית־החולים — סיפורים מזעזעים, בלתי
אנושיים. האם זה מד, שקורה לצבא־ההגנה־לישראל

מנהיגה
בת 16
ף* גיעה שמועה כי ליד בית סגן־ראש־
— 1העיר מתארגנת הפגנה. אנחנו ממה רים
לשם. מעט צעירים סובבים את הבית
ומנסים לארגן הפגנה. סגן־ראש־העיר מו רה
להם להתפזר.
הקונסולים הזרים מתחילים להגיע כדי
להיפגש עם כרים חלף. ראשון מגיע
הקונסול הבלגי. הצעירים רוצים להפגין
ליד הבית בעת ביקור הקונסולים הזרים,

בת ה־ 20 ישל הילד מוחמד
חיילי צה״ל, שוכבת בבית־רובה,
בעת של בכת
בחודש השביעי להריונה.

הם רוצים ״לסגור את העיר״ .סגן־ראש־העיר
אוסר זאת עליהם ומבקש מהם
להתפזר בשקט.
צעירה בת 16 אומרת :״הוא עושה
שגיאה. אסור לו לאסור עליהם להפגין.
הם ישנאו אותו ביגלל זה.״ היא ממהרת
לרדוף אחרי הצעירים ומשכנעת אותם
להפר את הוראותיו של סגך ראש־העיר,
משכנעת קבוצת־נשים לארגן הפגנה, משכנעת
בעלי־חנויות לסגור את חנויותיהם.
תלמידת־תיכון במכנסי ג׳ינם וחולצה הדו קה,
גוף חטוב, מתערבת בין הגברים,
מחלקת להם פקודות. אין זו הערביה
המסורתית, המסתתרת מאחורי הרעלה.
זוהי ערביה מסוג חדש. ידור צעיר ושונה
צומח בגדה, דור המפתח לעצמו לאט-
לאט אורח־חיים מודרני, דור, בעל דרך-
מחשבה עצמאית. דור יגאה.
בשיחה יותר אינטימית מודים הצעירים
בי שביתתם הממושכת והמוצלחת של ה דרוזים
בגולן השפיעה עליהם ודירבניה
אותם. הדרוזים תמיד נחשבו לנחויתים
בעיני המוסלמים, והצלחתה הבלתי־מעור-
ערית של שביתתם הממושכת הבישה את
תושבי הגדה. היא הנותנת להם כוח להח זיק
מעמד בשביתות ובהפגנות.
ביתו של ראש עיריית אל־בירה המודח,
איברהים טאוויל, מלא באורחים. שוב מו גשים
ספלי קפה תורכי. ממול לבייתו ה נוכחי
בונה איברהים טאוויל בית יפהפה,
שתוכנן עלי־די אדריכל פלסטיני תושב

ף* אוויל היה ראש־העיריה שניצל
לפני שנתיים מההתנקשות בראשי-
הערים בגדה. כעת הוא יושב בחדר־האורחים
מוקף בחברי מועצית־העיר שלו.
שני ילדיו לידו. הוא מעשן מקטרת.
״כשהוציאו אותי מבית־העיריה, לא היר-
שו לי להוציא אפילו את עיתון־הבוקר
שלי. רק את המקטרת. באיו עשרה קצינים,
וכמאה חיילים הקיפו את בית־העירייה.
הורידו אותי במדרגות, ואמרו לי: לך
הביתה. יחד עם הקצינים היה סגן-אלוף
יוסף בר־כוכבא שהכרתי אותו כששירת
במימישל. אנחנו מכנים אותו מורים. ב זמנו
יצר קשרים טובים עם האנשים
כאן .׳לכן הם מינו איות כראש המועצה
הקרואה.״
אני שואלת את טאוויל למה בחרו דווקא
בו מבין כל ראשי הערים. מדוע הדיחו
אותו ראשון? הוא משיב :״אולי מפני
שעיריית אל־בירה היא עירייה למופת,
והם היסזקוקים לצעד הפגנתי. אולי מפני
שאני היחידי שניצל מהתנקשות בראשי-
הערים, והם פחדיו שאם ידיחו תחילה את
שכעה או חלף, קטועי־ד,רגליים, ההדחה
תעורר התנגדות עצומה מצד האזרחים.״
מה קדם להצתה 1
״ביום שבו קיבל מילסון את ׳ תפקידו,
החלטנו להחרים אותו. כל ראשי־הערים
בגדה החליטו שלא להיפגש אתו. הוא
ישמע על ההחלטה הכתובה, כי שלחנו
למימשל העתק ממנה. אני מאמין כי
פעולת־ההדחה היא פעולה מאוד לא-
מחוכמת של מילסון, מכיוון שחמש דקות
אחרי שעזבתי את העיריה ננעלו.כל ה חנויות
ופרצה שביתה ספונטנית. השביתה
חזקה. לא יצליחו לשבור אותה.״
על דעת כל תושבי אל־בירה התקבלה
החלטה שלא לבוא במשא־ומתן עם פקידי
מילסון, שהשתלטו על בית־העיריה 110 .
עובדי־העיריה, שקיבלו צווי־ריתוק, הפרו
את הצורם, והם שובתים. הם מוכנים
לשבת בבית־הסוהר, ובילבד שלא לשתף-
פעולה עם אנשי מילסון.
״אנחנו מנסים לתפקד מבלי לד,זקק
לשירותיו ישל מילסיון.״
צעירים התנדבו לאסוף את האשפה
ולשרוף אותה בתוך בזרות. אנשי־הצבא
באו לחקור ולקחו מהם את תעודות־הזהות.
״כל ההדחה שלי נעשתה כמו הפיכה
צבאית,״ אומר ראש־העיריה בקולו ה תרבותי
השקט. הם נכנסו למישרד כולם
ביחד. הייתי מופתע ונתיניו לי ביד את
(המשך בעמוד )74

אבא, אימה היית?

--אילו הייתי יודע, הייתי מובן ששמעתי מדי פעם שמועות על מהשמתרחש במיזרח. חיילים שהיו שם ושחזרו הביתה
סיפרו לי כל מיני דברים. אך מה יכולתי לעשות? --
--ה ס תו ב בו אצלנו כל מיני שמועות. אבלידעתי שחיילים שלנו אינם מסוגלים לעשות דברים
כאלה --
--חשבנו שזה, יעבור, שההידרדרות תיעצראיכשהו --
בליבי התקוממתי נגד הדברים האלה.
תאמין לי, לא פעם נדדה השינה שלי בלילות. אך
הרגשתי שאני בודד --
— --תראה, יכולתי לעשות מעשה־שסות, ואז
היו זורקים אותי מהעבודה שלי, ואולי היו קורים לי
דברים רעים עוד יותר. חשבתי שכל זמן שאני נמצא
בעמדודמפתח אני עוד יכול לעשות משהו כדי למנוע
הידרדרות איומה עוד יותר
— --אל תשכח שהיינו במילחמה. במילחמה אתהמתייצב מאחרי הממשלה שלך, מבלי לשאול הרבה
שאלות --
— לא רציתי לעזור לתעמולת־הזוועה של ה־אוייב--

אילו צעקתי, מה זה היה עוזר? מילא לא היו
מקשיבים לי, והייתי מקריב את עצמי סתם ככה --
--כ ל זמן שאפשר היה לדבר, היינו אדישים.כשהרגשנו שצריכים לזעוק, כבר אי־אפשר היה ל —
דבר

צרה היתד, שכל אחד מאיתנו, ששמרנועל שפיות־הדעת שלנו, היה בודד. כל אחד מאיתנו
היה מוקף בהמון צורח, שהלך אחרי המנהיגים בעיניים
עיוורות
--אמר תי לעצמי: אם עושים להם ככה, הם אהבתי
בוודאי אשמים בזה בעצמם. אף פעם לא

--מ ה כבר קרה להם, לעזאזל! גם אנחנוסבלנו, לא? --
--האמת היא שהיינו שיכורים. חשבנו שאנחנויכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, וכשראינו שזה לא
כך, זה כבר היה מאוחר מדי --
--ידעתי שזה יסתיים באחד הימים באסון נורא. בכיתי על זה בליבי. אבל --

ישראלי באופ״ ק
היה עלי להיות במשך שלושה ימים בווינה. ביקשתי
מחברת־התעופה להזמין לי חדר בבית־מלון. הסתבר כי
באכסניה הרגילה שלי היו כל החדרים תפוסים. הזמינו
לי מקום במלון אינטרקונטיננטד.
הוא דמה למחנה צבאי. מסביב
כשבאתי למקום,
עמדו שוטרים מיחידת־עילית, חמושים בתת־מיקלעים
דרוכים. הרחובות היו כימעם חסומים במכוניות־מישטרה.
בכניסה למלון הותקן מיתקן
לבדיקה אלקטרונית.
כאילו לא די בכך, נפתחה
מיזוודתי ונערך בה חיפוש
מדוקדק.
מה קרה? העובדים ה אוסטריים
האדיבים האירו
את עיני. במלון עומדת
היום להיפתח ועידת האי
מון של המדינות המייצאות
נפט — אופ״ק. ב וועידה
האחרונה של אופ״ק
בווינה ביצע הטרוריסט
האגדתי, קארלום, את הח טיפה
הגדולה שלו.
עברתי בקושי את ה אכסדרה,
שהמתה מרוב
כתבים, אנשי״טלוויזיה ו-
אנשי־ביטחון, והגעתי לשולחן־הקבלה. שם ד,יקצו לי את
החדר מם׳ , 1209 בקומה העליונה של המלון.
כשנפתחו דלתות המעלית בקומה , 12 מצאתי את
עצמי בארץ ערבית. כעשרים אנשי־ביטחון ערביים, וגם
כמה אוסטריים, עמדו וישבו במיסדרון, דרוכים. שלושה
מהם ישבו לפני הדלת מם׳ . 1209
השרת, שפתח לי את הדלת, התייחס אלי ביראת-
כבוד, שהיתד, בלתי־רגילה גם בארץ זו של אדיבות
קיצונית. נתתי לו טיפ נדיב וסגרתי אחרי את הדלת.
באותו הרגע עצמו צילצל הטלפון.
קול ממרחי המטיר עלי מישפטים ערביים, שהבינותי
את תוכנם רק בקושי. גימגמתי תשובה. הקול עבר
לאנגלית מיזרחית :״האם זהו חדר המישלח של האמי רויות
המאוחדות?״
הכחשתי.
התבוננתי בחדרי. על השולחן עמד בקבוק גדול של
שמפניה אוסטרית, בדלי של קרח, ולידו כוסות וכרטיס־ברכה
של מנהל המלון. במקום אחר הזדקרה מעטפה
גדולה נוספת, שהכילה ברכות חמות עוד יותר. מעולם
לא הייתי אישיות כה חשובה.
ידיד ערבי, שעימו נפגשתי כעבור כמה שעות, השלים
את הסיפור. הוא טילפן אלי זמן־מה אחרי בואי, אך
אשת־המרכזייה לא איתרה אותי ברשימת-ד,אורחים.

...וי ...י ווי ווו

״מה היה השם, בבקשה?״ שאלה.
״הר אבנרי,״ אמר ידידי.
״לאיזו מישלחת הוא שייך?״ שאלה האוסטרית.
״הוא ישראלי,״ הסביר ידידי, שלא הבין במה מדובר.
האשה פישפשה, כנראה, ברשימותיה, ואחר־כך קראה
בייאוש :״אבל אין לנו כאן מישלחת מישראל!״
איך הגעתי לחדר זה, בין השייח׳ אחמד זאקי ימאני
ובין השייח׳ מאנה סעיד אל-עוטייבה, מהאמירויות המ אוחדות?
נראה כי המישלחת מן האמירויות הסתפקה
בפחות חדרים מכפי שזמינה, וכך השתחרר במפתיע
חדר בקומה זו. אנשי־הקבלה של המלון לא ראו כל רע

*ודי *בנדי

יו חן
?!ווו
111

במסירתו לאורח אחר. אבל השמפניה והברכות, שהוכנו
לשייח׳ים מן המיפרץ, נותרו בו.
כך השתפשפתי במשך יומיים עם גדולי העולם. פגשתי
אותם במעלית. במיסדרון, באכסדרה. חשתי בטיבה של
עוצמה — עוצמה אמיתית, שאינה זקוקה לנשק, למליצות
נפוחות, לדיבורים על ״קומה זקופה״ .היא היתה מורגשת
על כל צעד ושעל — במבטי העובדים, בהצטופפות
העיתונאים. קומץ האנשים האלה שולטים בכלכלת העולם.
החלטה אחת שלהם יכולה לעצור את הגלגלים בעשרות
ארצות, להביא אבטלה ועוני למיליונים, או לדרבן שוב
את הכלכלה הצולעת ולהביא לפריחה חדשה.
מאות רבות של עיתונאים (וביניהם עיתונאיות נאות
מאוד) מארצות־רבות עשו במלון ימים ולילות. ברגע
שעבר בלובי אדם בעל חזות ערבית נדלקו זרקורי-
הטלוויזיה של תריסר צוותים. יפאנים, רוסים, הרבה
צרפתים, אמריקאים. אחדים הכירו אותי ועטו עלי. מה
מעשי כאן? כשהסברתי להם כי הזדמנתי למלון לגמרי
במיקרה, וכי אין לי כל עניין בשרים הערביים, החליפו
ביניהם מבטים רבי־משמעות וחייכו. כמובן, כמובן...
ואז, ביום האחרון לפני שחזרתי הביתה, הכל נגמר.
הניידות צפרו, המרצדסיס השחורות הגדולות (וד,משור יינות)
התמלאו בשייה׳ים, והשיירה הגדולה דהרה לעבר
נמל־ ד,תעופה. תוך דקות נעל מו השוטרים, המכשירים
האלקרוניים, אנשי-חביטחון.
ההתרגשות נגוזה. המציאות האפורה חזרה.

טיול עם קרייסקי
ברונו קרייסקי שמע שאני נמצא בווינה, ושאל אם
אני רוצה להילוות אליו בנסיעה למחוז בורגנלנד שעל
הגבול ההונגרי. הודעתי לו שאשמח מאוד.
יום לפני כן עוד ירד בווינה שלג, שנמס עם הגיעו
ארצה. אך בשבת היה מזג־האוויר חמים ונעים (חוששני
שאכן חיללנו את השבת, שני יהודים חן טאים שכמונו,
אך ישראל גם כשהוא חוטא, ישראל הוא).
שדות, חורשות, כרמים. בורגנלנד (״ארץ המצודות״)
היא מחוז אוסטרי, אך יש בו גם אוכלוסיה ותיקה
של הונגרים וסלובאקים. בדור האחרון התפתח האיזור
הנחשל בכוחות עצמו בצורה מזהירה תחת הנהגה
סוציאליסטית. הכפרים והעיירות פורחות.
נוסעים לעיירה אייזנשטאט, בירת המחוז, בעלת
8000 תושבים. במרכזה הטירה היפהפיה של מישפחת
אסטרחאזי ההונגרית, שאחד מבניה מילא תפקיד כה
עגום בפרשת דרייפום. כאן חיבר יחף ד,יידן רבות מיצי רותיו.
כאן היתה גם קהילה יהודית פורחת, שבני־המקום
מדברים עליה בחיבה. רק לאחרונה הוסכם להעביר
את המיסמכים של קהילה זו לידי מוסדות יהודיים.
עד כה התנגדו לכך הפטריוטים המקומיים. בטענה שזהו
״חלק מן המורשה התרבותית של המחוז.״
בשולי העיירה, לפני בניין המועדון הסוציאל־דמו-
קראטי, עוצרת הנזרצדס השחורה שלנו. תיזמורת־נוער
קרואטית מקומית, במדים, פותחת במנגינת־מארש עליזה.
קרייסקי מתקבל במחיאות־כפיים חמות — לא כמנהיג
רם ונישא, היורד מן האולימפוס של השילטון, אלא
כאבא טוב. בפני האנשים והנשים, פעילי המיפלגה

במחוז, מצטיירת הבעה של חיבה אמיתית, חמה. כך
קיבלו אבותיהם, בימים הטובים, את הקיסר פראנץ-
יוזף. לא בכדי מתלחשים לא פעם בווינה, בטוב־לב,
שקרייסקי הוא אחרון, הקיסרים מבית האבסבורגר.
אחרי שהציג אותי לפני הצמרת המקומית (״זהו ידיד
שלי מישראל, עיתונאי אמיץ מאוד ישבנו בשורה
הראשונה. האולם מלא מפה אל פה בגברים ובנשים
בני כל הגילים, בבגדי־שבת. כולם נראים כאיכרים
וכבעלי־מלאכה מסודרים. זהו עמוד־השדרה של המיפלגה
הסוציאליסטית במחוז — כנס המזכיר את מפא״י מלפני
40 שנה, לפני שהפכה אגודה מיקצועית של עסקנים
שכירים ומנהלי־חברות, חסרי אידיאלים, מוסר ושורשים.
כאז, אחרי מאה שנד״ המיפלגה עדיין חיה ומתפקדת.
שניים מראשי המיפלגה המחוזית נואמים על המצב.
ואז עולה קרייסקי לדוכן. הזהירו אותי מראש ני מצב-
בריאותו התערער, שאינו מה שהיה פעם. אך לא הבחנתי
בכל סימן לכך כשדיבר. הוא נאם בשפה עממית, שגלשה
לא פעם לניב אוסטרי. התחלתי להבין את סודו של
איש זה, שבעודו נוקט ביוזמות בינלאומיות נועזות,
השנויות לא פעם במחלוקת קיצונית, הוא נשאר מושרש
עמוק בקרקע־הצמיחה המיפלגתית העממית.
בדרך אמר לי שאינו רוצה לדבר על פרשת־השחיתות,
המסעירה את אוסטריה, ושבה מעורבים ראשי המיפלגה
היריבה( .זוהי שערוריה עסיסית מאוד, שנולדה ממש
בשביל העולם הזה: כספים של חוסכים קטנים בקרן-
בנייה הועברו למנהיג־המיפלגה במזומנים, במעטפה סגו רה׳
על־ידי מזכירה יפה. יש חשש שמא אשת־מיסתורין
שנייה התחזתה כאותה מזכירה, ומה עוד ).אבל ברגע
שהוא עולה על הדוכן, אין הוא יכול להתאפק. הוא עושה
קציצות מן המיפלגה היריבה ונשבע כי מיפלגתו ד,ם וצ־יאל־דמוקרטית
תחזיר לאוסטריה את תדמיתה ההגונה
והנקיה. אלף הפעילים באולם צוחקים, מוחאים כפיים,
נהנים.
קרייסקי מסביר בצורה עממית פשוטה בעיות מסובכות
למדי: איך משפיע שיעור־הריבית באמריקה על הכלכלה
האוסטרית, כיצד ניתן להתגבר על המשבר הכלכלי
הפוקד גם את אוסטריה, מדוע הזמין לביקור את מועמר
קד׳אפי הנוראי. את ישראל הוא מזכיר רק פעם אחת,
בחצי מישפט. הוא מזהיר מפני האשליה כי מחירי־הנפט
יישאלו נמוכים .״אפשר לסמוך על הר בגין שיעשה
משהו, שיעלה את המחי רים
רמז למילחמה אפ שרית
בלבנון. הקהל מבין,
מחייך.
קריאה בנוסח
בסוף :
מאמן־כדורגל לקבוצתו ל התגייס
למאמץ, לנצח ב בחירות
הקרובות ולתת
דוגמה לאוסטריה כולה.
אחרי האסיפה מחיאות-
כפיים סוערות. הקהל מל ווה
את הקאנצלר החוצה,
הכל רוצים ללחוץ את ידו.
נוסעים למיסעדה יפה־פיה
בכפר סמוך, על גדת
אגם נויזידל, כדי לאכול
ארוחת־צהריים עם ראשי
ההנהגה הקקומית.
שותים שנאפס של תפוחים, אחר־כך בירה, ויושבים
לאכול. עשרה גברים, ותיקי המיפלגה, שקרייסקי הוא
כאבא שלהם.
מדברים על המיפלגה, על השערוריה (שערוריה
מתוקה, מפני שהיא מתרחשת הפעם אצל היריב) ועל כל
מיני אישים. קצת ניתוח פוליטי, קצת רכילות. תקופת־הקיסר
עדיין תופסת חלה גדול מן השיחה( .הקיסר
הזקן רצה לראות פעם מנהיל סוציאל-דמוקראטי אמיתי.
המנהיג שהוזמן סירב ללבוש פראק, כנדרש, אך לבש
חליפת־זנב. כששאל אותו הקיסר מדוע, השיב הסוציאל-
דמוקראט הוותיק באופן חגיגי :״גם לפרוליטריון יש
מערכת נימוסים והליכות משלו!״) בסוף מעניקים בעלי-
המקום לקאנצלר שלושה בקבוקים של יינות מקומיים,
שאותם נתן לי הקאנצלר אחר-כך כמתנה( .אני מקווה
שמעניקי־השי לא יקראו שורות אלה).
בדרך הלוך וחזור, במכונית, מדברים על המצב,
על ישראל, על אריאל שרון, על אש״ף, על כוונות
האמריקאים, על ביקור קד׳אפי, על שימעון פרם, על
מילחמת איראן־עיראק. קרייסקי מדבר בחופשיות גמורה,
בידעו כי לא אפרסם מילה.
יש הבדל עצום בין תדמיתו בישראל ובין האיש האמיתי.
אני כימעט חושש לכתוב זאת: קרייסקי אוהב את
ישראל במעמקי נפשו, דואג לה וחרד לגורלה. זוהי
אהבה נכזבת, הגורמת מדי פעם להתפרצויות, ביגלל
העלבון הבלתי־מודע על הדחייה הלא־צודקת. יש לו
ביקורת נוקבת מאוד על דרכה של ישראל, אך בלב
רבים וטובים בישראל יש ביקורת דומה. הוא חרד
*בי מה שקורה בשטחים הכבושים, והתפתחות היחסים
בין ישראל והערבים, עלולים להביא לאסון היסטורי.
החלפנו מידע ודיעות, וחוששני שלא עודדנו איש
את רעהו. כשהחזיר אותי למלון שלי (ועידת אופ״ק
הסתיימה שעה קלה לפגי כן, והשוטרים האחרונים בשטח
פערו זוגות־עיניים כששראו אותו במכונית) יכולתי רק
להגיד לעצמי, בפעם המי־יודע־כמה, שהיחסים בין קרייסקי
וישראל הם טרגדיה לשני הצדים. לא נותרו הרבה
יהודים חכמים ונבונים כמוהו בעולם.־

מפעם לפעם מגיע לי...
ן קנט. הנאה אמיתית. השילוב
ך! -ן ץ הנפלא של רעננות וטעם עדין, נקי ורך.
הטעם המיוחד של תערובת הטבק

_ 1 11111כ חר. האמריקאית ופילטר המיקרונייט המפורסם.

סופר מן.
גרפי מפנס שקופים כמו אדר.
כשאת יוצאת לאירוע מיוחד.
כשאת יוצאת עם שמלה מיוחדת.
עם מישהו מיוחד-לב שי את גרבי
המכנס סופר שיר.
גרבי המכנס הדקים ביותר
והשקופים ביותר בעולם ( 10 דנייר).
הם מלטפים כמו מגע המשי על
הרגל, ואת מרגישה כאילו רגליך
יפות יותר. ארוכות יותר.
סופר שיר. גרבי המכנס של גבוה

קאן קאן סופר שיר
עכשיו לשרותך בחנויות.

קאן קאן סופר שיר. יופי של רגלים

/ /י * בקריאה צה״לית מפורסמת זו הס תער
ביום השבת סרן קובי אל סימטות
הקסבה של שכם. אולם אחריו לא היו
חיילים. הכוח שרץ אחרי הקצין היה
על טהרת העיתונאים.
מראה יוצא״דופן זה התרחש לנגד עיניהם
של מאות מתושבי שכם, שהתקהלו במקום
וצפו בתימהון במתרחש.
אל מול הכוח המסתער עמדו צעירים
פלסטיניים, אשר ידו לעבר קובי מטר־אבנים.
צוותי־טלוויזיה וצלמי־עיתונות מכל
רחבי העולם, שנצמדו לסרן הנועז, מצאו
עצמם לפתע בלב ליבה של הפצצת־האבנים.
למזלם הגנו עליהם גגוני החנויות, המצי לים
על סימטות השוק.
בשלב זה יכלו אנשיי-התיקשורת ללמוד
פרק בהילכות לחימה בשטח בנוי. הם חיקו
את מפקדם, שהתקדם בנשק דרוך, צמוד
לקירות הקסבה. הצעירים נסוגו, כשהם
ממשיכים ביידוי האבנים. קומנדו־העיתו־נאים
עקב אחריהם מפינה אחת לשניה.
הסימטות היו אפופות עדיין בגאז, מרי מונים
שהושלכו קודם לכן על-ידי הצבא.
לפתע הופיעה מאחור קבוצה נוספת של
מיידי־אבנים. קובי ומלוויו מצאו עצמם
לכודים בין הפטיש לסדן. צעקות של ״פלס טין
ערבייה״ הידהדו מכל עבר, בליווי
קולות האבנים הנוחתות.
את המצב הציל המאבטח הצמוד של
צוות הטלוויזיה הישראלית, החמוש בעוז•/
שנשאר מאחור. נוכחותו שם הרתיעה את
מי שניסו להתקיף מכיוון זה.
ואז קרה מה שהיה כימעט ודאי שיקרה :
קובי, שרץ ללא קסדה, נפגע מאבן בראשו.
למזלו החטיאה אותו אבן נוספת, גדולה
בהרבה מקודמתה. הוא פתח במנוסה פר אית,
והפקיר את ״חייליו״ מאחור. העיתו נאים,
שהבינו לפתע כי נשארו לבדם מול
המפגינים, נסוגו באופן לא־פחות נמרץ.
ואילו מיידי האבנים, שהבחינו כי רודפיהם
נמלטים, שינו כיוון והתחילו לרדוף אחרי
הקצין ומלוויו. המירדף הסתיים בכיכר-
השעון, ביציאה מן !?קסבה, שם המתינו

כוחות־צבא, שהבריחו את הצעירים, באמ צעות
רימוני־גאז, חזרה לעומק השוק.

״בואו כול ם!
אחרי! ״
ך* אי רו ע הבלתי־שיגרתי החל כא

• שר -אהוד יערי, כתב הטלוויזיה היש ראלית
(ראה שידור) ביקש מסרן קובי
לאפשר לציוותו לצלם בתוך הקסבה. באו תו
בוקר פתחו כוחות־הביטחון במדיניות
חדשה כלפי אמצעי־התיקשורת. שר־הבי-
טחון, אריאל שרון, ציווה לאפשר לכלי-
התיקשורת לפעול בחופשיות. הוראה זו
הוצאה בעיקבות הביקורת שנמתחה בעולם
על יחס השילטונות לעיתונאים בשטחים
הכבושים.

קובי, שהיה מפקד כוח־הפעולה במקום,
הירבה להתלוצץ ולהתבדח, ונראה היה
שהוא שואב הנאה מרובה מן ההתנגשויות
עם בני־העיר. הוא החליט לבצע את הו ראתו
של אריק מעל ומעבר למצופה, ובהז דמנות
זו גם להפגין את כושר־מנהיגותו.
״מדוע שרק הטלוויזיה הישראלית תיכנס 1״
השיב לבקשתו של יערי .״בואו כולם!
אחרי !״
בניגוד לשיפור ביחס כלפי העיתונאים,
עמדה הפעילות כלפי התושבים. אנשי מיש-
מר־הגבול ירו עשרות דימוני־גאז ישירות
אל תוך קהל־המפגינים. פגיעה ישירה של
רימון,כזה בראש עשוייה להיות קטלנית,
כפי שהוכח בשבוע שעבר בבית־לחם
(העולם הזה .)2325
המתקוממים, שהתבצרו בתוך הקסבה,
התקדמו מפעם לפעם לעבר כיכר-השעון,

שם ידו מתוך הסימטות אבנים לעבר ה צבא.
מולם עמדו חיילי־המימשל בסיוע
כוחות צנחנים. נגמ״שים (״זלדות״) סיירו
ברחובות העיר המורדת ללא הפסק.
יחס משפיל הופגן גם כלפי התושבים
שלא לקחו חלק בהתקוממויות. כוחות-
הצבא עצרו צעירים שעברו בסביבה לתו מם,
והכריחו אותם לאסוף את האבנים
מן הכביש. כדי לפנות את מצבורי האבנים
עצרו החיילים כלי־רכב מיסחריים והכריחו
את נהגיהם להעמיס על ריכבם את ה אבנים.
בתחילתו של כל מיבצע פינוי כזה
רוכזו פועלי-הכפייה במיסדר תעודות-
זהות, שנלקחו מהם עד לגמר העבודה.
פינוי האבנים בוצע תוך צעקות ודברי-
עלבון מפי החיילים. איש מישמר־הגבול
אדום־שיער, דרך בכוח על רגלו של אחד
הצעירים שהתרשל בעבודתו .״עשיתי את
זה בלי כוונה, וחוץ מזה רק ככה הם
מבינים,״ השיב לשאלות עיתונאים, שהב חינו
במעשה. הצעירים המושפלים ביצעו
את המשימה הבלתי־מוזמנת, ומיהרו להס תלק
מהמקום אחרי. שקיבלו את תעודותיהם
בחזרה.
בעיר התקיימה שביתת־המיסחר במלואה.
הצבא הכריח בעלי־חנויות לפתוח את עיס-
קיהם, והם חזרו ונסגרו שוב בהסתלק
החיילים. כשהשתררה הפוגה במילחמת
הרימונים באבנים, התחילו החיילים לפרוץ
את מנעולי־החנויות בעזרת מיספרי־פלדה.
עד מהרה הצטברה באחד הג׳י&ים הצבאיים
ערימת מנעולים שבורים. לפי עדותו של
ראש־העיריה המודח, בסאם אל־שכעה, נוהג
המימשל, מסיבה בלתי-ברורה, לזרוק את
המנעולים מול פתח ביתו.

״בוגדים!
קוויזלינגי ם !״
ך*׳ סימטז־ת הסבוכות של הקסבה מנ י
י עו מן הצבא ללכוד את מיידי־האבנים.
כתחליף נתפס באחד הרחובות הסמוכים
ילד כבן עשר, שהואשם ביידוי אבן. הוא
הועלה לג׳יפ והובל למעצר .״זה חומר
טוב למידע,״ הסביר אחד מאנשי,מישמר־

נג מי ש ועשן הג אז

בכיכר השעון בשכם, מול הכניסה לקסבה,
השוק העתיק של העיר, שבתוכו התבצרו
הצעירים המתקוממים. הם התקדמו מדי פעם לעבר הכניסה ויירו משם אבנים לעבר כוחות־

הביטחון, שחנו בכיכר. החיילים ירו לעבר המפגינים רימוני גאז מדמיע. הסימטות
הסבוכות ישל הקסבה היקשו על הצבא ללכוד את מיידי האבנים. בעיר התקיימה שביתת־מיסחס
מלאה. התושבים התגודדו ברחובות, שבהם פיטרלו נגמ״שיס חורקי שרשראות.

אליהם. הם מפגינים למען הצדק, למען
זכויות־האדם, למען השלום. הצעדים ה אחרונים
של המימשל לא יביאו את ה שלום.
הם רק הכניסו אותנו למצב הרציני
והמסוכן ביותר שהיה אי־פעם.
אנחנו, ראשי־הערים הנבחרים,ממלאים
את התפקיד שהטילו עלינו בוחרינו. פי-
טורינו לא יחזקו את מוצטפה דודיו וחבריו
מאגודות הכפרים. הם בוגדים!קוויזלינ־

מחזיק בידו שנטר מישנזו־הגבול, שדרך בכוח על רגלו של
אחד מהתושבים שאולץ לאסוף את האבנים מן הכביש.
נשיתי את זה בלי כוונה,״ הסביר זזשוטר ״וחוץ מזה רק ככה הס מבינים.״

!גלב ביד

(המשך מעמוד )43
הגבול ,״הילדים האלה מדברים מהר ב חקירה
ומגלים מי מארגן את הבאלאגן.״
הילד, שנראה המום ומפוחד, ידע כנראה
מה מצפה לו.
מושגיהם של חיילי מישמר־הגבול, ה־מצויידים
באלות ובמגלבים, לגבי ההת נהגות
עם התושבים, מתבהרים גם מהשיחות
שהם מנהלים בינם ובין עצמם .״הרבצתי

עובדי־העירייה קיבלו צווים, המחייבים
אותם להופיע למקום־עבודתם. שישה רא שי
איגודים מיקצועיים נעצרו על־ידי ה־מימשל
הצבאי. אחיו של אל-שכעה ובני-
מישפחה אחרים זומנו למימשל, שם איימו
עליהם כי המישפחה כולה תיפגע עם בסאם
לא יישב בשקט.
אל-שכעה שהה כל העת בביתו, הרחק
מן ההמון הסוער. מחוץ לבית מוצבת דרך

..לעם הפרססץ׳ יש וק ינהיג אחד,
אמו בסאם אדשנעה. ואש העיו״ה המודח
של שנה.. ,והנא יאונו עופאזד
לו ׳,כי הוא לא נתן לי לעקוף אותו,״
הסביר איש מישמר־הגבול שחזר מסיור
ממונע בעיר, לחברו שנלווה אליו. נראה
שההסבר התקבל על דעתו.
המהומות התפשטו אל הרחבה שלפני
בניין־העירייה, שבו התמקם ניר צורף, קצין
צה״ל שמונה תחת ראש־העירייה המודח.
המפגינים פוזרו בגאז מדמיע ובירי כדורי-
גומי.

קבע חוליה של מישמר־הגבול, שאינה
מאפשרת לאיש להיכנס פנימה לפני קבלת
אישור באלחוט מן המימשל. אל־שכעה
עצצמו הוזהר כמה פעמים על־ידי המימשל
לבל ישמיע קולו׳ ויעצו לו כי לטובתו האישית
לא ייצא את ביתו.

סיפר כסאם אל־שכעה :
מקומי הוא יחד עם אחי המפגינים.
אילו היה הדבר ביכולתי, הייתי מצטרף

ה |)1 !*1 |5ן|1 ,יו

מצלמה לצילום

גים! אין להם עתיד, והם ייעלמו במהרה,
לעם הפלסטיני יש רק מנהיג אחד, וזהו
יאסר ערפאת. הוא המנהיג בגדה המערבית,
והוא המנהיג מחוץ לגדה. ערפאת הוא מס׳
1בהנהגה שלנו. כולנו אחריו.
הצבא ינצל את דודין עד הסוף, ולבסוף
יזרוק אותו. מה יש לדודיו להציע לכפ ריים?
הלא הצבא, שהוא משתף איתו
פעולה, לוקח מהכפריים את האדמות שלהם.

סרן קובי, שפיקד על כוח הפעולה במקום, הירבח להתלוצץ ולהת־בדח,
ונראה היה שהוא נהנה מהתנגשויות עם בני־העיר. בידו
המפגינים, על־מנת לזהותם. הוא הכניס את העיתונאים לקסבה.

כל העולם. ארצות־הברית כבר איבדד. את
השפעתה על מדינות אירופה ואת שליטתה
בדרום־אמריקה. השלב הבא יהיה שכל
העולם יעמוד נגד ישראל, ארצות־הברית
ודרום־אפריקה. לבסוף תפסיד המעצמה ה אמריקאית
גם את אמונם של אזרחיה שלה.
ביום הזה יפול שילטון השטן ועימו הכי בוש
הישראלי. גם היהודים הדמוקרטיים
והטובים בישראל יודעים זאת, והם אופ טימיים
כמונו.
מישפחתי נמצאת תחת איומים ולחץ מצד
המימשל, כדי לסתום את פי. אך אני לא
אשתוק. אני אומר את האמת. אפילו אינני
צריך לדבר כדי להצביע על האמת. גופי
מוכיח זאת. לי עצמי אין כל ספק כי אלה
שניסו להתנקש בחיי, ושבגללם אני נכה,
באו מן המימשל. איני מאמין כי הם סתם
מתנחלים, שפעלו על דעתם עצמם. איני
מאמין שהשב״כ עצר חשודים בהתנקשות
ונאלץ לשחרר אותם בהוראת מנחם בגין.
איני מאמין שרייתה כלל חקירה.
נמצאות עימי כל הסיבות להשתכנע ש זאת
היתה פעולה מתואמת מראש ומתוכננת
על-ידי הממשל, בעת ובעונה אחת בשלו שה
מקומות שונים. הוזהרתי גם לפני
ההתנקשות על־ידי בנימין בן־אלעזר, כי
אענש אם אמשיך בפעילותי. הובהר לי
בצורה הברורה ביותר כי הגרוע ביותר
יקרה לי אם לא אחדל.

ע ב ודו ת כ פיי ה

צעירים מובלים בליווי אנשי
מ״שמר־הגבול, כדי לאסוף את
האבנים שזרקו המפגינים. כוחות־הצבא עצרו צעירים שעברו
הם זקוקים לאדמות יותר מאיתנו, העירו ניים.
הם מעבדים את האדמה הזאת, רועים
עליה את עדריהם וחיים ממנה. הם לעולם
לא ישלימו עם נישולם.

״אלו רגליי /
אבל יש שבל׳ ,
^ ילסץ רוצה את כל הגדה. המינהל
יי•! האזרחי הוא, בסך הכל, עוד תחבולה
כדי לנשלנו מאדמתנו. אין לנו מה לדבר
איתו. אנו נאבקים כיום על השאלה :
להיות או לא להיות. הבעיה שלנו היא
אם נהיה כאן או לא. אם נהיה ראשי־ערים
או לא.

לתומם בסביבה והכריחו אותם לאסוף את האבנים מן הכביש.
תעודות־הזהות נלקחו מהם והוחזרו רק עם סיום העבודה. למטה
מישמר־הגבול.
משמאל: צעיר מרים אבנים בפיקוח איש

היום הצבא מעוניין שאנשי אגודות
הכפרים יעשו את העבודה השחורה בשבילו.
נותנים להם נשק ומעודדים אותם לפעול.
הם שולחים לנו מכתבי איומים, נכנסים
לבתי־ספר עם נישקם ומגרשים תלמידים
שאינם מוצאי־חן בעיניהם. הם מנסים לזרוע
פחד ואיומים בכל מקום.

אני נבחרתי על־ידי תושבי עירי בדרך
חוקית, ופיטרו אותי בדרך לא־חוקית.
לא נכיר בפיטורים האלה, ונעשה כל מה
שביכולתנו כדי לסכל אותם. הצבא היש ראלי
משתמש נגדנו בשיטות פאשיסטיות.
הוא מכיר רק שיטות של כוח. חיי אדם
וזכויות אדם אינם מעניינים אותו. המימשל
גם לא דואג ליהודים. אילו היה דואג להם
לא היה משתמש נגדנו בשיטות כאלה,
המעוררות נגד ישראל את זעם העולם
כולו. המימשל הזה הוא אבי כל רע. אנשיו
לא רק שמשתמשים בשיטות נפשעות, אלא
הם בעצמם אנשים לא ישרים.
אולם אנחנו לא נישבר. אנחנו אופטי מיים.
אמנם אין לנו נשק ואיננו יכולים

להילחם, אבל הכוח שלנו הוא הצדק. רק
הוא ינצח. אנחנו לא לבד. העולם כולו
תומך בנו יותר ויותר, כי הוא מגלה יותר
ויותר את האמת.
אנחנו נמשיך להיות מאוחדים. זהו ניש קנו
החזק ביותר, המאפשר לנו להמשיך
במאבק למען זכויותינו ולמען השלום.
אמנם אין לי רגליים, אבל יש לי שכל.
אני יודע שאריק שרון ואנשיו יהרסו בסופו
של דבר את עצמם. מישטרים כאלה אינם
מחזיקים מעמד זמן רב. אלה הן עובדות
היסטוריות.

צעירים נושאים אבנים -שנאלצו לאסוף מן
1 1 0ל ד 1״:11י1־1
הכביש לתוך רכב מיסחרי שפינת אותם מן
1 1 1 1 1 ^ 1 # 1 1 * 1יי 1י
חמקוס. החיילים עצרו כלי־רכב מיסחרייס והכריחו את בעליהם לפנות בריכבם את האבנים,

אנחנו יודעים שהצבא הישראלי הוא
חזק מאוד. אך גם הוא זקוק להספקה של
נשק וציוד. הוא תלוי בארצות־הברית,
שמחמשת אותו. ישראל וארצות־הברית הם
כוחות השטן של עולמנו, כי הם רומסים
את זכויות האדם. לאט־לאט מתאחד נגדם

אולם שום דבר לא ישבור אותנו. אנחנו
נמשיך להפגין, למחות, לשבת ולהסבירן
את עצמנו. נמשיך להתנגד למינהל־האז־רחי,
לכיבוש ולדיכוי עד לניצחון הצדק.

עד כאן

דיברי אל-שכעה.

פיטוריו של אל-שכעה וניתוקו מבוחריו,
העלו את המתח בכל רחבי שכם. ברחובות
התגודדו המוני תושבים, מתבוננים בדומיה
בכוחות הצבא העסוקים בדיכוי ההפגנות.
הם עמדו מן הצד ולא התערבו. אולם ניכר
היה בהם כי אינם אדישים. מיום ליום
מצטרפים עוד כמה מהם לשורות המת קוממים.
השאלה
היא כמה זמן יעבור, במדיניות
הנוכחית בשטחים, עד שלא יישארו שם
יותר עומדים מנגד. יוסי היימן ן
צילם: ציץ צפריר !

אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומדים ...מה הם אומרים..

ש מו א ל טוליו-אוו :

יורם ה מיזו־ח׳:

ר עו ף:

״מיושן ח׳ באשליה ״רא ! ושההנבת ״אני עונב לקנדה
וכולנו ]שרם ביוקר!״ דגל פלסטין בהפגנות!״ בי 3 0באפריל !
״שלום עכשיו״ דוהרת שנית. אחרי תקופה ארוכה
של שתיקה, אחרי שהפעילים התפזרו והסיסמות נפוצו
לכל רוח, הצליחה תנועת ״שלום עכשיו״ לכנט אלפי
אנשים להפגנה שהתקיימה במוצאי־השבת. אחד האנשים
הבולטים בהפגנה היה צלי רשף, שהציג עצמו
כדובר התנועה. צלי הוא אחד המעטים מבין ותיקי
״שלום עכשיו״ שהצלחתי לזהות בהפגנה.

• צלי, כמה זמן לקח לפס לאחות
הקרעים ולהתארגן מחדש ז־

לקח לנו בערך חודשיים. כעת אנחנו בשלב הסופי,
ולפי מה שאני רואה פה, התוצאות טובות מאוד•

מדוע זה לקח לכם כל-כך הרכה זמן ז־

אני חושב שהבעיות עם פינוי סיני היוו זרז רציני.

• אתם הגדרתם את עצמכם כתנועה לא
מיפלגתית. האם נוכח הנסיכות של היום, כאשר
השמאל כמעט אינו מיוצג ככנסת, תקימו
מיפלגה ז
כרגע אין תיכנון לפעולה שכזאת. תמיד היינו, וגם
עכשיו אנחנו, א־מיפלגתיים, אך לא א־פוליטיים. אנחנו
לא מדברים על מיפלגה.

• לא ראיתי כין המארגנים את יולי תמיר
או את עומרי פדן שהיו כין ראשי ״שלום עכשיו״
.האם הם עזכו את התנועה זו
באופן רשמי הם לא פעילים. מכל מקום לא בפורום
המוביל. אבל אני מניח שהם נמצאים בהפגנה.

שמואל טוליראנו היה במשך שנים רבות יועצס
לענייני ערבים, של שני ראשי״ממשלות. בשבת פגשתי
אותו בהפגנת ״שלום עכשיו״ ,שבאה למחות נגד מדיניות
הממשלה בשטחים הכבושים. אנשים רבים היפנו
מבטם לעברו של היועץ־לשעבר, שלא נודע דווקא בגישתו
הליברלית לערבים, בעת ששימש כיועץ לעניינם.
שאלתי את טולידאנו:

• כיועץ־לש.עכר לענייני ערכים, מה דעתך
על מדיניות הממשלה כשטחים ז
אני רואה את התנהגות הממשלה כהליכה מדחי אל
דחי, ואינני יודע לאן נגיע. אם מישהו בממשלה מעלה
בדעתו כי קיים סיכוי למנות ראשי־ערים נוסח מילסון,
הוא חי באשליה, שכולנו נשלם עליה ביוקר.

מה אתה מציע זו

לנהוג בדרך של סובלנות, ליברליזם. למצוא את הדרך
לחיות עם הערבים בד,־־קיום.

ולהחזיר את השטהים ץ

אני חושב שלא הבנת אותו נכון, הוא התכוון
להגיד שפיטורי ראשי־הערים הם לא העילה הבילעדית
להפגנה. ההפגנה היא נגד הדיכוי בשטחים וברמה, בכל
המישורים ומכל ההיבטים.

• האם אתה מתנגד לכך ש״הוועד לסולידריות
למען אוניכרסיטת כיר־זית״ ,מצפן ורק״ח
מניפים שלטים ומשתתפים כהפגנה שאורגנה
על־ידי ״שלום עכשיו״ 5
איני מתנגד לכך שהם משתתפים בהפגנה, אך אין זה
אומר שתנועת שלום עכשיו מסכימה עם דיעותיהם של
שלושת הגופים שהזכרת.

• כהפגנה הונן! דגל פלסטין לצד דגל ישראל•
מה דעתך על כך •
אנחנו לא נרשה הנפת דגלי פלסטין בהפגנות של
שלום עכשיו.

זאת לא אמרתי.

• יופי כן־ארצי, אחד מפעילי ״שלום עכשיו״
אמר קודם לכן לעיתונאים שההפגנה לא
נועדה על מנת להחזיר את שקעה, הלן! וטאוויל
אל העיריות שלהם. האם אתה מסכים לדבריו זו

כתב הטלוויזיה לענייני הצפון, יורם המיזרחי, לא
הופיע ביום השישי על המירקע. את הכתבה על הדרוזים
הכין ישראל סגל. בשבת בבוקר פוצץ מופע שקט
ותרבותי ב״תיאטרון ירושלים״ ,בהשתתפותו של המיז-
רחי. הפיצוץ זכה לכותרות ברדיו

יורם, מדוע פוצץ המופע כהשתתפותך
כ״תיאטרזן ירושלים״ ז

המופע היה בנוסח של שבתרבות בתל־אביב. בחלק
הראשון הופיע עורך הארץ גרשום שוקן, שדיבר על ה 0יכ־סוד
בינו ובין בגין. בחלק השני הופיעו הפרופסורים מן
ופוקס מהדסה, שדיברו על שישים שנה להדסה, ועל
תרופת הד״ר רובין, ובחלק השל-שי, שיועד לנושא הדרו זים
בגולן, השתתפנו אני, ד״ר פאדל מנצור, שהוא אגרו נום
מדליית אל־כרמל והעיתונאי מרק״ח סלמן נטור.
הוזמנו גם סאלמן אבו-סאלח, ראש המועדון הדרוזי־ציוני
ממג׳דל שאמם, וח״כ עאמל נאסר א־דין, אך הם לא הו פיעו.
וכך התנהלה לה השיחה פחות או יותר בסדר, עד
שסלמן נטור התחיל לספר סיפורים שהרגיזו את הקהל.

אילו סיפורים ז ו

כמו, למשל, שהליקופטר של צה״ל נחת בשדה על-
מנת לגרש שני ילדים בני שמונה שרעו את עדרם. או אז
התחילו צעקות — פעילי רק״ח מצד אחד, גוש אמונים
מצד שני. השיא היה כאשר המנחה ביקש מהדובר להז דהות
מבחינה פוליטית. ברגע שהאיש אמר שהוא קומו־ניסט,
התחיל הבאלאגן. הקהל רק היה צריך לשמוע את
נילה קומוניסט. התחילה התנפלות, אנשים התקוטטו בי״
הם, כינו אותי ״אשפיסט״ ,אוכל. לחם של המדינה, כלב
מאלני — ומה לא 1

איך זה נגמר זו

המנחה פיזר את המופע. הלכתי החוצה וראיתי את כל
יזכרה, עם הכיפות הסרוגות. זה היה משהו נורא. אנ
ים צרחו כמו מטורפים. הסמן הימני קיצוני שניהל את
מהומה כל-כך צרח על עמוס אילון שהיה שם, והתחיל
זרביץ, עד שהבנתי שאני צריך לעשות תרגיל על-מנת
פריד ביניהם. מה עשיתי? ניגשתי להוא עם הכיפה,
;תחלתי לצרוח עליו קומוניסט שכמוך. הוא התחיל להת״
נן ואמר :״אני לא קומוניסט!״ הקהל שמע קומוניסט

ותחיל לצרוח: קומוניסט! קומוניסט־.-

* מדוע לא הכנת אתה את הכתבה על
דרוזים כ״יומן השבוע״ .זה לא התחום שלך

אפילו לא ביקשו ממני להכין. חוץ מזה שאני בשלבי
יום. בשלושים באפריל אני נוסע י ל קנ ד ה ,:״

החלטת לעזוב את קן הקוקיה .

משהו כזה. בשביל מה אני צריך את הבאלאגן הזה?
ו לי יותר כוח. חאלאס. אני רוצה לנוח. נשב בקנדה
נר״ נבלה קצת בקוקטיילים, נסכן את נפשנו, נכתוב
זבות לארץ, ונחזור בעוד שנה עם כוח מחודש.

מה ה אומרים...מה הם אומר מה ה אומר מה ה אונ

״ינקת, נודיסיקה . .אוו 1ראמ 0״בימים טרונים אלת
עםחלבאמי לא היה בסדו הפכת י ד יפל ומט !״
אשף־הבידור והחיקוי, טוביה צפיר, עשה הסבה
של 180 מעלות וחזר להיות שחקן תיאטרון. בי מי ם אל ה
הוא משתתף במחזה ״הנקודה״ ,מאת יוסף בר־יוסף,
בתיאטרון נווה-צדק.

היד להיות מסוכן לחקות את אריק שרץ ז
בימים טרופים אלה הפכתי לדיפלומט: אין תגובה.
• דמה אתה מגדל זקן ץ
אני לא מגדל זקן, אני פשוט לא מתגלח• לצורך
התפקיד אני צריו להיראות מוזנח. יש לי בעיות בבית.
אשתי לא אוהבת את זה בשעות מסויימות. אנשים חוש בים׳
חס וחלילה, שקרה משהו. ודי נמאס לי מזה. מישהו
גם הציע לי לחקות בהזדמנות זאת את בגין, בתקופה
שבה ירד למחתרת.
• מה התפקיד שדך כהצגה ץ
אני רופא כללי בבית-חולים לחולי-נפש, אבל אפילו
הביקורת לא שמה לב וחשבה שאני רופא נפש. זה טבעו
של האדם, אנשים אוהבים לגלות שרופאי הנפש הם יותר
חולי־נפש מהחולים שלהם.

במיקרה של האלה טאוויל, בתה בת ח־ 16 של העי־תמאית
מרמאללה ריימונדה טאוויל, אפשר להסכים
בקלות למישפט ״התפוח אינו נופל רחוק מהעץ.״
האלה, בת הזקונים של מישפחת טאוויל, היא יד
ימינה של עמה הפעלתנית. בבית המישפחה שברמאללה,
המלא בדרך־בלל אורחים, עונה האלה על הטלפונים,
ומבינה ארוחת״צהריים של חומוס, לבנה וסלט
ערבי משגע, לעשרה אנשים רעבים. היא נלווית אל
העיתונאים ומשתדלת להקל על העומס הרב המוטל
על אמה.

• האלה, איך זה להיות כתה שד ריימונדה
טאוויל?

אני גאה מאוד באמא. אני חושבת שהיא אשה חכמה
ונהדרת. היא עושה עבודה חשובה.

מתי יש דה זמן להיות אמא ז

אני גדלתי בבית הזה. מאז שאני מכירה את אמא
היא תמיד בפעולה. אני לא רגילה לאמא שמתעסקת רק
עם הבית. אמא שלי תמיד עסוקה בענייני הציבור ובעניי נים
פוליטיים. אני חושבת שאפשר להגיד שאני ינקתי
פוליטיקה עם חלב אמי.

רלף קליין יבול היה להיות מלן ישראל, אילו הוג-
אמצו בדורסלני מבבי תל־אביב קצת יותר, וזבו בגביע
אירופה לאלופות. אך מה לעשות! יום עסל יום באסל,
ורלף קליין המיסבן, במקום להפוך למלך, הפך במחי
הפסד אחד לאביון. שאלתי אותו :

איך אתה מרגיש אחרי ההפסד ץ

• האם ההמולה כבית אינה מפריעה לך ;1
העוכדה שכמעט אין פרטיות, שיש כל הזמן
אנשים ככי ת?

מרגיש בסדר. מתרגלים גם להפסד. מרוויחים פעם,
מפסידים פעם. זה בסך הכל מישחק כדורסל.

אני אוהבת את זה. ואם אני רוצה, אני תמיד מוצאת
לי פינה שקטה לשבת בה לנוח. הבית מספיק גדול. אני
אוהבת שיש תנועת אנשים בבית, שיש אורחים. אני או הבת
להכין קפה תורכי או ארוחת־צהריים לאורחים. אנחנו
הערבים מכניסי אורחים.

ברור שכל אחד מהם היה מאוכזב. אבל הם לא
ילדים. מדובר פה בשחקנים עם הרבה נסיון. הם צרי כים
להתאושש. אין טעם לבכות על חלב שנשפך.

• האם את מתכוונת להיות עיתונאית
כמו א מך?
לא! רק לא זה.

אתה נהנה ץ

קשה לקרוא לזה הנאה. יש הצגות שבהם אני שלם
עם עצמי ואז עוברת עלי חוויה, ויש הצגות שבהן אני
מרגיש ריק ואז בסוף ההצגה אני נבוך ומתבייש מעצמי.

מקלן ז

איך היה מוראל השחקנים כשחזרתם

• איך הגיכ ארל ויליאמס הרגשני על
ההפסד?

אני לא יודע עד כמה הוא רגשני. אני יודע שהוא
הרגיש שהוא לא היה בסדר. אני מקווה שהוא ישתפר.

איך מקכל אותך הקהל ז

לפעמים אני כל-כך בתוך התפקיד, שאני בוכה על
הבמה ואז הקהל מופתע. בפעמים, שבהן אני לא מרגיש
כלום הקהל יוצא מאוכזב ואינני מאשים אותו.

אתה עדיין מופיע כחלטורות ז־

יש לי מישפחה לפרנס, לא?

• האם הוספת טיפוסים חדשים למסכת
החיקויים שלך ץ
כן. את סבידור. איך שאני עולה על הבימה אני מת חיל
להשליט סדר בקהל, כמו רס״ר. אחר-כך אני כועס
שהכניסו את הקהל לאולם לפני, כי זה לא מכובד. טיפוס
אחר שאני מחקה, הוא השר יעקוב מרידוד. אני שר את
שיר הפטנטים, כמו הרב אורי זוהר והקהל משתולל.

• האם גם כימים אדה הקהל מקכל חיקויים
שכחם אתה יורד על מנחם כגין ואריק
שרון ץ

בשימחה רבה• הקהל מת על זה. הסאטירה משמשת
לו שסתום כדי להשתחרר מתיסכוליו.

שדית •ש•

הוא לא טתם ריהוט מודולרי
גודולרי הו א ל הי ט א מי תי. רהיט־להיט
שצעירים אוהבי ם. רי הו ט מודולרי
מרהיב ביופיו,בצבעים עליזי ם, ש ת מיד
תוכלו להגדילו עם הז מן, הצורך
והיכולת. אםאתם צעירים שאוהבים
.להיו ת בעניינים, גודולרי הו א
ה ר הי ט-ל הי ט שלכם

אוירה. אויר המד לי ק ה -הד בל הח שוב ביותר
בחדר השינה. לכ ך ח שוב שיהי ה גודולרי -
רי הו ט שובב ו ס סגוני הגדל עם המ שפחה.
ת מי ד תוכלו לה שלים א ת מערכ ת ה שינה
בעזרת שידות ומדפי ם. אוי ר ת גודול רי ...מדלי ק ה

גודולרי להיט, גודולרי מדליק, יש לו
סגנון. סגנון מיו ח ד וצעיר ההופך פינת
עבודה ס טנד ר טי ת לפינת עבודה
מ ק סי מ ה, שובבה וצעירה ה מעוצבת
לפי הטעם האי שי.

טגנוו צעיר לצעירים שאוהבים טמון

^41,4
מיוצר* ע״י
משווק ע״י

חברה לשיווק רהיטים בע״מ

קולנוע

האם סוף סוף הפיר הקולנוע לחגיגה?
סרטים הכל קוחה בקיץ
את הקולנוע הספרדי אפשר לחלק לשתי
תקופות ברורות מאוד: לפני פראנקו ואחרי
פראנקו. הקו המפריד הפוליטי הזח, אינו
קשור, לכאורה, לאמנות, אבל במה שנוגע
לקולנוע בארצו של בוניואל, היתד, לשינוי
המישטר הפוליטי השפעה מכרעת על סיגנון
היצירה של אנשי הקולנוע.
כל מה שנעשה בימי פראנקו — והכוונה
:מובן לסרטים שניסו להתמודד עם החיים

הפתעה נעימה מצפה לאוהדי הקולנוע בארץ. החל ב־ 1באפ ריל
(הבה נקווה שזאת לא תהיה בדיחה של ה־ 1באפריל)
עומד להתבטל מס העינוגים המוטל על כרטיסי הקולנוע, והמהווה
חלק נכבד מן התשלום שמשלם הקהל עבור כרטיס. זהו ניצחון
גדול מאוד לבעלי בתי-הקולנוע בארץ, ולענף כולו׳ הנלחם בנו שא
זה כבר שנים רבות, ויצא כבר לא פעם בכל מיני יוזמות,
שהגיעו עד כדי שביתה.
הקהל אמנם לא יחנה ממלוא ההורדה של המס על הכר טיס,
אבל נראה שכבר הוחלט כי בינתיים יורדו המחירים של
כל הכרטיסים למחיר אחיד של 50 שקל, ולא חשוב מה גילו של
הסרט, אורכו או טיבו, לא חשוב אפילו מה איכות בית־הקולנוע

והשירותים שהוא נותן לקהל. יוצא מן הכלל ׳יחידי במיקרה זה
יהיו הסרטים הישראליים, שבתמורה לביקור בהם מותר יהיה
לגבות 60 שקל לכרטיס, זאת במיסגרת נסיון לעודד את התע שייה
המקומית ולהקל עליה בכיסוי הוצאות ההפקה היקרותד
בכך בא למעשה הקץ על מילחמת ענף הקולנוע ברשויות,
ומהיום והלאה קשה יהיה לטעון שאין מחליפים כסאות״ אין
משפצים מכונות, ואין מציגים סרטי איכות, משום שנטל המם
כבד כל־כך. עכשיו צריך שכל ביקור בקולנוע יהיה חגיגה,
שהנקיון יהיה מופתי והשירותים מבריקים, שהסדרנים ישמרו
על השקט ושכמות הפירסומת תהיה מוגבלת. אחרת, מה תיקנו
חכמים בתקנתם י

הרפובליקה, והם מחליטים להישאר במקום,
עד אשר יחלפו המהומות אשר פרצו בעיר.
התוצאה היא — תחילת חופשה ארוכה
שנמשכת שלוש שנים, שבהן מבלות מיש-
פחות אלה יחדיו, בעיירה אשר המילחמה
פוסחת עליה. שלוש שנים שבהן המילחמה
משתקפת אך ורק באמצעות מיכתבים מן
החזית, באמצעות אנשים היוצאים בבוקר
מהבית ואינם שבים עוד, צעירים שמת גייסים
לצבא, ויכוחים פוליטיים, מחסור
במזון, חוסר ודאות לגבי העתיד — מיל־זלמת
אזרחים מבעד לעיניהם של צופים
המתבוננים בה מרחוק, אינם נוטלים בה
חלק בעצמם, אבל תוצאות המתרחש בזירה
עתידות להשפיע על חיי כל אחד מהם.
קאמינו מחלק את הדמויות הרבות בסרט
זה לכמה קטגוריות. מבוגרים וילדים, אדו נים
ומשרתים, עירוניים ומקומיים. הוא
עוקב אחרי התגובות של כל אחד מן
הטיפוסים ברגישות, באהבה ובאנושיות
רבה. ילדים המנהלים שוק שחור, מבוגרים
שאינם יכולים לסבול את הרעיון שבן
למישפחה טובה מתנה אהבים עם משרתת,
מורה שמקריא לתלמידיו בני־הטובים שי
צות
ובעד דמוקראטיה, המשתמשים בדמו יות
חד־ממדיות, אלא תיאור של טראגדיה
אמיתית, שמותירה עקבותיה בכל השכבות
ובכל האנשים באשר הם אנשים.

ת ד רי ך
חובה לראות:
ת ל ־ אכיב — קבקבע העץ, נועה בת
, 17 פאדרה פאדרונה, אהובת הקצין הצר פתי,
מפייסטו, גאליפולי.
ירושלים — חלף עס הרוח, מפיסטו,
נועה בת , 17 גאליפולי.
חיפה — אהובת הקצין הצרפתי, בחור
טוב.

תל-אביב
+**+קבקבי העץ

(אורלי, איטליה)
— שנה בחיי איכרים בצפון אי טליה,
לפני כשמונים שנה. תיאור רגיש,
פיוטי, נבון ומלא אהבה והבנה לעולם
ולחוקים השולטים בו. אורך הסרט — 3
שעות. לאניני טעם שאינם נחפזים.

מבוגרים נוזפים כילדים המשחקים במילחמה״כ״זה התחיל כקיץ 36״
מישחקים אסורים
ברצינות — נאלץ להסתתר בצורה מתוח כמת
ביותר מאחרי משלים, סמלים ורמזים.
בכל סרט כזה התחיל מחדש מישחק המחבואים
שבין האמן לצנזורה, כאשר כל החוכ מה
היתד, למצוא את צורת הביטוי הנכונה,
שהצנזורים לא יבחינו בה, אך שהמסר בה
יהיה ברור לכל מי שניהן ברגישות פולי טית.
באותה תקופה היה הכלי החשוב
ביותר לצפיה בסרטים ספרדיים, הרגישות
הפוליטית.
כמד, מן הדוגמות המפורסמות ביותר של
אותם ימים יכולות להמחיש את המצב
טוב יותר מאלף הסברים. קחו למשל את
וירידיאנה של בוניואל, שלמיקרא התס ריט,
סברו הצנזורים כי אין בו כל דופי,
עד שהסרט צולם, הוצג בפסטיבל קאן,
קיבל פרס והתקבל כמסה אנטי־דתית קיצו נית
וסאטירה חריפה נגד כל הערכים המקו דשים
של המישטר. הסרט נאסר בספרד
אבל כל העולם ליקק את השפתיים והבין
בדיוק למי הכוונה בדמויותיהם של העיוור
רודף הבצע, או ד,קלפן הציני.
דוגמה אחרת, אף היא עטורת פרסים —
סרט בשם התליין של לואיס ברלאנגה, ש גיבורו
הוא צעיר אשר צריך להשלים עם
העובדה, שהדרך היחידה שלו להתקדם
בחיים היא לרשת את התפקיד המכובד של
חותנו, ולהפוך לתליין הרשמי של המדינה.
שוב, לא קשה היה להבין למה רומזים
דברי הסרט.
או אנה והזאבים של קארלוס סאורה,
סרט שבו נערה מתאכזבת בזה אחר זד,
משלושה אחים — האחד מיליטריסט, השני
קנאי דתי והשלישי מוג-לב — החיים כולם
תחת חצאית הברזל של אם תוקפנית וחו נקת.
בקרוב
אפשר יהיה לראות דוגמה של
הקולנוע הספרדי, שנלכד בדיוק בשלב
העולם הז ה 2326

המעבר. זה התחיל בקיץ 36 התחיל להת בשל
תחת שילטון פראנקו ואף צולם באו תה
התקופה, היו לו בעיות עם הצנזורה
עד שהגנרליסימו נפח את נשמתו, ואז
היה לאחד ממוצרי הייצוג הנכבדים ביותר
של המדינה בשנת . 1977
בימאי הסרט, חיימה קאמינו, חזר, כרבים
אחרים, וניסה פעם נוספת להתמודד עם

שחקנית אנגילה מולינה כתפקיד המשרתת המפתה בן־טוכים
אהבה אסורה

רופא כודק אשה הרה
לידה בקיץ

מילחמת האזרחים במולדתו, תוך נסיון
להבין יותר בעצמו ולהבהיר יותר לעולם,
נושא זה שהוא עדיין אחד הכאובים של
המאה .״מאחר שאני נולדתי בשנת , 1936
אין זה יכול להיות סרט אישי,״ אומר
קאמינו ,״אבל השתמשתי בזיכרון הקולק טיבי
של כל האומה הזאת, כדי לכתוב
אותו.״
אהבה ואנושיות. העלילה מתחילה
בקיץ , 1936 כאשר קבוצת בורגנים אמידים
מברצלונה, יוצאת לבלות את החופשה
בעיירת־קיט שכנה. הרדיו מבשר להם על
התקוממות פראנקו נגד המישטר החוקי של

רים מהפכניים, אבל מאוחר יותר נאלץ
להתחנן לפניהם למעט מזון, רופא שמס-
תגר עם שפני הנסיון ועם מבחנותיו ואינו
מעז לעמוד מאחרי הרעיונות שהוא מש מיע
בגאון, מכשיר רדיו המחדיר לתוך
הפאסטורלה של הטבע את אי-המנוחה של
מהפיכה המתרחשת רק מעט מעבר לאופק,
חדשות מן העיר של אותם שמנסים בהת חלה
לנהל חיים נורמליים ולנסוע מדי יום
לברצלונה, למישרד, כאילו שום דבר רציני
לא קרה — כל אלה יחד מתחברים לתמונה
מרשימה ביותר של עורף במילחמה.
מאחר שהסרט תוכנן כשפראנקז היה
עדיין בחיים, יש בו מתינות ומידה רבה
של זהירות. הוא נמנע מלנקוט עמדה ברוריה
כלשהי — גם אם ברור לצד מי נוטה ליבו
של קאמינו — והוא מתייחס במידה שווה
של אהדה, חיבה והבנה לעשירים ולעניים,
למהפכנים ולאנטי־מהפכנים, לצעירים ו לזקנים.
זה כמובן מוסיף לסרט מנה גדושה
של אנושיות וחיבה, משום שאין זה עוד
אחד מן המינשרים השיגרתיים נגד ערי

פאדרה פאדרונה (חרדון,
איטליה) — בן איכרים מסרדיניה קופץ
במשך שנים מיספר קפיצה של דורות
רבים, כאשר הוא הופך מרועה צאן חסר-
דעת לבלשן המלמד באוניברסיטה.

ירושלים
גאליפולי (בנייני האומה,
אוסטרליה) — שני אצנים מתגייסים לצבא
האוסטרלי במילחמת העולם הראשונה. סרט
אנטי־מילחמתי קיצוני, שאינו מסתפק ב התקפת
המימסד הצבאי ואיוולתו, אלא
יוצא נגד בית־המטבחיים המאורגן המס תתר
מאחרי אידיאלים שאיש אינו מכיר.

חיפה

בחור טוב (שביט, ארצות־הברית)
— סרט תעודי על ילד בן ,53
מפגר בשיכלו, שצריך ללמוד מידה מסו-
יימת של עצמאות לקראת היום שהוריו
לא יוכלו עוד לדאוג לו. חוויה אנושית
אמיתית וכנה.

שידור

לילות מילסון: ה ט רו רוה כני ע ה

׳.צל׳ ש
א -אי מון 9>13מ!שלה
י• למערכת מבט, שחשה ערב הצבעת־התיקו
בכנסת באובדן הרוב שהיה לקוא ליציה
וביצירת החזית הפרלמנטרית ״בין
הרב דרוקמן לתופיק טובי״ ,כסי שכינה
זאת שר־הביטחון אריאל שרון. עורכי
מבט שיגרו מבעוד מועד לבניין הכנסת
ר את ניידת־השידור, שאליה צורף צוות-
פילם כמילואים. במהלך מהדורת מבט
כינס העורך, יאיר שטרן, את עובדי-
המערכת לישיבה מיוחדת- ,וכתוצאה ממנה
שוגר כוח־אדם נוסף לבניין הכנסת.
אחרי תום ישיבת־הממשלה המיוחדת,
שנערכה בבניין הכנסת׳ הורד. שטרן על
ביטול התוכנית חיים שכאלה עם אמו,
רוני שטרן־זמיר, לשם הבאת -שידור חי
מבניין הכנסת (ראה להלן) .שידור חי
זה הגיע לשיאו כאשר שודר מתוך מיס־דרמות
הכנסת ויכוח תוקפני בין חברי־הכנסת
אברהם שפירא מאגודת־ישראל ו חנן
פורת מהתחייה — ויכוח שדוגמתו לא
שודר עדיין בתולדות הטלוויזיה הישרא לית.

מאחרי
הקל עי ם
נלדסונוויו״ה
גם הסיקור המגומגם של הטלוויזיה על
המתרחש בשטחים הכבושים (ראה מסגרת)
לא מצא חן בעיני זז״פרופסור״
מנחם מילסון, שהביע ברבים את אי־שביעותו
מאופן הדיווח מהשטחים הנתונים
לשליטתו.
העימות בין מילסון לטלוויזיה הגיע ל שיאו
כאשר התברר לראש־המינהל שב־כתבתו
של רפיק חלבי, שעמדה להיות
מוקרנת בהשבוע — יומן אירועים, עמד
להיות קטע שבו נאמר :״אנשי האגודות
הכפריות של מוצטפה דודין התאמנו בנשק
בקריית־ארבע ובגוש־עציון...״
מילסון תבע מהטלוויזיה להשמיט מידע
זה מכתבתו של חלבי. עורך יומן אירועים,
יורם רונן, וחלבי התנגדו לתביעתו.
מילסון הפעיל סוללת־לחצים על הטלווי
יתכן
כי הטלוויזיה הישראלית — או
מה שנשאר ממנה — הגיעה אל נקודת־השפל
העמוקה ביותר שלה ביום הרביעי
בערב, כאשר הופיע מנחם מיר-סון,
המיפלץ בעל פני־הילד, בתוכנית מוקד.
מול מילסון לא הושב אדם בעל דיעה
אחרת, מידע -וידע, שיכול היה להעמיד
את דבריו של הפרופסור (:מיל׳) באש
צולבת של ביקורת עניינית. מולו הושבו
שלושה כתבים נפחדים, אנשי־הטלוויזיה :

בראיון עם מילסון לא יכול היה חלבי
אלא להשמיע כמה ציוצים זהירים. פעם

התוצאה היתד, שניתן למילסון להתיז
באין מפריע סילון -של שקרים, כמ׳ו באר
ארטזי מורעל. כימעט ולא היתד, אף
מילה אחת של אמת במונולוג הארוך שלו,
שבו התעלם מן השאלות הנפחדות ש הוצגו
לו. גם לפני שהידרדר אל תפקידו
הנוכחי היה מילסון, איש היחידה 101
של אריאל שרון, בלתי־מסוגל לנהל דו־ישיח
תרביותי, יוכל -שיחה עימו לא היתד,
אלא הקשבה למונולוגים ארוכים. בראיון
זה הגיעה תכונה זז לשיאה.

יעקוב אחימאיר, רון בן־ ישי ויפיק
חלבי.

בן־ישי התנדב ברגע האחרון, אחרי
שאהוד יערי סירב להשתתף בהצגה.
לא היה לבן־ישי הידע הדרוש, וגם אילו
רצה בכך לא יכול היה אלא לשאול
שאלה אחת או שתיים, שלא זכו במענה.
לאחימאיר אין כל ידע על הנושא,
שד,בקיאות בו יכולה לבוא רק מהתרשמות
אישית במקום בשטחים הכבושים עצמם.
הוא לא השתדל אלא לשמור איכשהו על
אווירה תרבותית.
רפיק חלבי יודע היטב מה מתרחש
בשטחים אלה. אולם חלבי הדרוזי נתון
באווירה -של טרור, בלתי־פוסק, שאין הוא
מסוגל להתמודד עימה. הדבר ניכר היטב
בסיקור הנפחד -והמגומגם של המאורעות
הדרמתיים בגדה -וברצועה, שרק הד קלוש
ועלוב מהם מגיע אל מירקע הטלוויזיה.

אחת אף נראה בבירור כיצד הוא רוכן
לעבר אחימאיר ומפציר בו לתת ל-ו רשות
לחזור על שאלה, אחרי שמילסון התעלם
בבוז משאלתו הקודמת.

פסיכולוגים מאומנים ומומחים אחרים
יכלו להסיק מסקנות מהתנהגותו ומדבריו
.של איש זה, העלול להוביל את ישראל
לאסון שלא היה כמותו. כל שאר העם
הופקר לנחשול של שטיפת־מוח, בלי כל
יכולת לבדוק את אמיתות הדברים שיל
הפרופסור המגואל־בדם, ומבלי לשמוע
דיעה אחרת כלשהי.

מרואיין מידסון
המיפלץ בעל פני־הילד

על־ידי צוות הטלוויזיה הישראלית, אלא
על־ידי צלם ישראלי של רשת זרה, ונל קח
מהלוויין.

היא גם ניסתה לנחם אותי ואמרה שהיא
חשבה שהתוכנית תיפסק כבר בתחילתה,
בעוד שהיא הופסקה רק לקראת סופה.״

ונוטר! וגד שמרו

פול־טיקאום בוחש

רק לעיתים נדירות עלול עורך־חדשות
בטלוויזיה להגיע לדילמה שאליה נקלע
עורך מבט, יאיר שטרן, בשבוע שעבר.
בשעה , 10 אחרי תום תוכנית־הצרכנות
כולבוטק, הוחל בשידור־חוזר של התוכנית
חייט שכאלה עם אמו של שטרן, רוני
שטרן־זמיר, אלמנתו של אברהם (״יאיר״)
שטרן, מייסד לח״י. ליאיר שטרן הבן היה
ברור שהצבעת־התיקו בכנסת, וצוותי ה טלוויזיה
המתוגברים שהוא שיגר לבניין

קרב משולש ומוזר מתנהל בימים אלה
בצמרת רשות־השידור. הוא נקרא בפי כמה
מעובדי־הטלוויזיד. הבכירים ״הקרב על ה עוגה״
.מדובר בחלוקת התקציב של הרשות.
קבוצה של חברי הוועד־המנהל, בסיועו
של המישנה־למנכ״ל הרשות, שלמה
עבאדי, גיבשו עמדה -הטוענת שיש לצמ צם
את תקציבי חטיבת־החדשות בטלוויזיה,
ולהעביר תקציבים אלה למחלקת־התוכניות.
התוצאה המיידית של מגמה זו מתבטאת
בהורדת מהדורת כמעט חצות, ובכוונות
של כמה מחברי הוועד־המנהל לצמצם את
מהדורות מבט לכדי רבע שעה של שידור.
מגמה זו, הנראית מבחוץ כמגמת״חי־חיסכון,
היא למעשה מגמה לפוליטי-
זציית־יתר של הטלוויזיה. מאחר, ולחברי
הוועד-המנהל ומליאת רשות״השידור׳ אין
שליטה על חטיבת־החדשות, בעוד שהווע דות
השונות שולטות על תיכנון התוכניות.
העברת תקציבי חטיבת החדשות למחלקת־התוכניות
תעקור בהדרגה את החופש ה יחסי
שבחדשות, ותביא חלק גדול יותר
מעוגת־התקציב של הרשות לשליטתם של
בוועד־המנהל.
הפוליטיקאים, היושבים
ובעיקר: לסירוס חמור עוד יותר של
המידע הנמסר על המתרחש.

מילסון עצמו היה מתוח באופן קיצוני
בשעת המישדר- ,ובסופו עוד העז להתריע
על כך -שהמראיינים ״הגזימו״ בהעלאת
הנושא של איסור הספרים בגדה המערבית.
אגב, רץ כן־ ישי עושה בימים אלה
מאמצים בלתי-נלאים לתפוס את מקומו
שינויים
של יערי בדיווח מהשטחים
דראסטיים עשויים להתחולל בתוכנית
שמונה וחצי, שיש כוונה להסירה מהמסך.
בשלב ראשון, תועבר התוכנית לשעת־לי-
לה מאוחרת, שבה אחוז הצפי נמוך, וישנן
מחשבות על החלפת מפיק התוכנית, אפ אחרי
ההצ רים
סטן, במפיק אחד
לחה הבינלאומית וחסרת־ד,תקדים של ה טלוויזיה
בביצוע ישראל במצריים, האד
רטוריה שצולמה לחוף ים־סוף, החליטה
מחלקת־התרבות־והאמנות של הטלוויזיה על
ביצוע האורטוריה אליהו של פליכס מג־דלסץ
על הר־הכרמל, ב־ 6—7בספטמבר.
אנשי־הטלוויזיה פנו אל האמן דני קרוץ
כדי שיבחן את האפשרות לבניית אפקט
של מירכבת־אש מעל לרכס הרי־הכרמל,
באמצעות קרני-לייזר צבעוניים. הבעייה
שנותרה לפני מפיקי תוכנית זו היא כי צד
להתמודד עם הסצינה שבה שוחט
אליהו הנביא מאות נביאי־בעל. הצעתו
של אחד מעובדי־הטלוויזיה :״תביאו מהש־

פ ס קול
שחיטת ג*ש־אמ1נ*ם

עורך שטרן וגיבורת ״חיים שכאלה״ רוני שטרן־זמיר
״זה בסדר גמור !״
זיה׳ שלא הועילו. אנשי הטלוויזיה העבירו
את הקטע לצנזורה, שלא מצאה פגם
בשידורו.
אלא שמילסון לא ויתר, והגיש עירעור
על ההיתר לפירסום הידיעה. הקטע לא
שודר.
הדיווח בהשבוע יומן־אירועים היה עלוב,
וחסר אומץ־לב מינימלי. היה לו רק קשר
קלוש עם המציאות החמורה בשטחים ה כבושים.
לא היה לו דמיון עם הדיווח
האמיץ של כתבי הטלוויזיה האמריקאים,
שתרמו תרומה מכרעת להתעוררות דעת-
הקהל בארצות־הברית בעיצומה של מיל־חמת
ויאט־נאם.
הקטע החשוב היחידי ששודר, שבו
נראו שני -מתנחלים יורים במפגינים אף שלא נשקפה להם כל סכנה, לא צולם

הכנסת, עשויים להסיר מהמירקע את ה תוכנית
על אמו.
על הדילמה שבה עמד, סיפר שטרן ל-
העולם הזה :״לא היתה לי בעייה מיק-
צועי-ת. נכון שזאת היתה תוכנית על ה־אמא
שלי — אבל לא היה לי ספק, ולוא
הקטן ביותר, שהגורם החדשותי באותו
זמן היה חזק מהשיקול האישי־המיש-

על שעבר עליו בסופו של אותו ליל־דיווח
מהכנסת מוסיף שטרן :״הדבר ש הכי
מרגיע אותי הוא, שבשעה 12.30׳ אח רי
שכמעט כולם עזבו את בניין הטל וויזיה,
התיישבתי בחדרי והתקשרתי בטל פון
לאמא שלי, תוך כוונה להתנצל לפניה.
אבל אמא אמרה לי שזה בסדר גמור,
ושהיא מבינה את השיקולים שעמדו לפני.

מנהלה המתפטר של הטלוויזיה, יצחק
(״צחי״) שימעוני, חזר לבניין הטלוויזיה
אחרי חופשתו הארוכה, למרות מיכתב
ועד־העובדים שהודיע כי לא יאפשר לשמי
עוני להמשיך ולתפקד בטלוויזיה בשל
דברים שאמר על העובדים עם התפט רותו,
אלא ששימעוני לא מוקם בבניין
הטלוויזיה, ונמצא לו חדר צדדי בבניין
חוטי ירושלים, הסמוך לבניין הטלוויזיה.
שימעוני הודיע לממונים החדשים עליו
שיש בכוונתו לעבוד כמפיק שיל חידון
מוסיקאלי. על רצון זה אמר אחד מבכירי
העובדים בטלוויזיה :״אם שימעוני חוזר
לחידון המוסיקאלי שבו החל את דרכו,
אולי מוטב להחזיר מגרמניה את שותפו
מהחידון המוסיקאלי ברדיו בשנות ה־,50
המוסיקאי אלון שמוקלד סידרת
סימגי־שאלה אופפת בימים האחרונים את
התנהגותו של ראש שולחן המרחב, אהוד
יערי. עם ראשית המהומות בגדה המע רבית
סירב יערי לצאת לשטחים לכתבות־סיקור,
מבלי לפרט את הסיבות לכך.
בשבת חזר יערי למירקע כמדווח על מאו רעות
שכם — אך בצורה שהדהימה את
מי שהכירוהו ככתב אחראי. הקריינות שלו,
שליוותה את הצילומים, היתה תרומה ישי רה
ומבישה לשטיפת־המוח המילסונית.

כתב יערי
שטיפת־מוח
טחים הכבושים את אנשי גוש״אמונים
ותשחטו אותם יציאתו של יו״ר
רשות־ד,שידור׳ פרופסור ראובן ירץ,
לביקור במדינות דרום־אמריקה הותיר את
סגנו, עורך-הדין מיכה ינץ, המייצג את
המפד״ל, כממלא-מקומו. ינון מיצה את תפ קידו
עד תום, ואפילו עדך כמה מישי בות
ועדות־הרשות בתל-אביב בבית הפרק ליט,
מקום־עבודתו האחר שלו.
ה עו ל ם הזה 2326

יום רביעי

• סידרה רומנטית :
ספינת הארכה (— 8.03
שידור כצבע, ,מדכר אנגלית)
.פרק נוסף המספר על
עלילות־אהבה הנרקמות בשיט־נופש
של ספינה בים הקא-
ריבי.

• סרט קולנוע: דד
קרס ארוך 10.00 שידור
כצבע, מדכר אנגלית)
.השחקנים יול ברינר

וטרוור האוורד מופיעים בתפ קידים
הראשיים בסירטו של
קן אנאקין. העלילה מתרחשת
במאה ד,־ 19 בתת־היבשת של
הודו, כאשר בריטניה ביססה
שם את קיסרותה. היא מתארת
מאבק קשה ביו השולטים
והנשלטים׳ תוך הצגת סממנים
אופיניים לתרבות ההודית.

יום חמי שי

• סידרה לנוער: על
טעם ועל ריח (— 5.30
יטידור כצבע, מדבר אנג-

קי ודונאלד 3.00 שידור
כצבע, מדכד אנגלית)
.סרטים מצויירים ב צבעים
עם הדמויות האהובות
של מעבדות וולט דיסני.

• סרט ערכי: גבירתי
הנאווה 5.32 שידור
כצכע, מדכר ערכית
מצרית) .סרט המבוסס על
מחזהו הנודע של ג׳ורג׳ בר-
נרד שאו, פיגמליון, וגירסתו
המוסיקלית האנגלית. גיבורת
הסרט היא בולבול, בת למיש־פחת
נוכלים מהמעמד הנמוך,
שנתקלת בפרופסור צעיר, ה מתכוון
לבצע עבודת-מחקרעל
בני המעמד ד,נמול. הוא נוטל
את בולבול תחת חסותו ומנסה
לשנות את אורח חיייה, סיג-
נון דיבורה והתנהגותה, ובכך
להעלותה למעמד השווה לשלו.
משתתפים: מחמוד יאסין, ני לי,
עמאד המדי ועמר ח׳ורשיד.

• סרט קולנוע: חופי
הפק 0.15 שחור
לכן, מדכר אנגלית) .סיר-

טו של איליה קאזאן בכיכובם
של מארלון ברנדו וקארל מול-
דן. העלילה מספרת על חוקי-
הג׳ונגל בנמל ניו־יורק. בסרט
סצינות מפורטות של מאבקים
ואלימות. משתתפים כמו כן
אווה-מאריה (אכסודוס) סינט,
רוד שטייגר ולי ג׳יי קוב.

• קונצרט כרהמס
( — 11.00 שידור בצכע,
כותרות כאנגלית) .במים-

לקראת שירוו: ישראל במצו״ס מאת הנדל
בחג הפסח ( 8.4ו־ )14.4יוקרן בשני המשהים קונצרט מיוחד
של האוראטוריה ישראל במצריים מאת הנדל, שצולם לחוף יס״סוף

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
•יום רביעי 31. 3
9סידרה משעשעת: חיות מופלאות
( — 0.30 ערוץ 6טידור כצבע, מדכר
אנגלית) .מופע לפני קהל באולפן טלוויזיה
אמריקאית. בעלי-
חיים מאולפים מבצ עים
להטוטים מרתקים,
וקטעי סרטים
על חיות נדירות ב תבל.
והפעם —
כלבים פראיים מ חרקים
אפריקה,
משעשעים,
וכתבה
על אופן התנהגותם
של בעלי־חיים אח רי
רעידת אדמה.

פרסלי: חיות מופלאות
יום רביעי, שעה 6.30

על-ידניית ברג,ם יגמר-
דית, פריסיליה פרס״
לי וג׳ים סטפורד.

0סידרה פופולרית: דאלאס (10.15
— ערוץ — 0שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.בעיצומה של מסיבת בר־בקיו הנערכת
בחוותם של היואינגים, בהשתתפות מאות מוזמנים,
לכבוד שובו הצפוי של ג׳וק מדרונדאמריקה,
מקבלת מיס אלי שיחת טלפון הנושאת בשורת־איוב.
ג׳וק נהרג בעת התרסקות המסוק שעמד
להביאו מנמל־התעופה אל החווה. סדר־חייה של
מישפחת יואינג משתנה מן הקצה אל הקצה...

יום חמישי 1. 4
* סידרת אנימציה: הרפתקאות
סינכד 4.50 שני הערוצים — שידור
כצכע, מדבר אנגלית) .אחד הסיפורים הקלא סיים
מאגדות אלף לילה ולילה כפי שעובדו כסידרת
אנימציה על־ידי היפאנים. סינבד, נער עני וטוב-לב
מבגדאד, זוכה בהגשמת מישאלתו בחיים: שטיח
מעופף. הוא נישא על כנפי השטיח לכל אתר
ואתר, עוזר לילדים חלשים ועניים, ונאבק נגד
רשעים ונוכלים. והפעם סינבד על אי בודד.

• סרט קולנוע — 10.15( :ערוץ — 0
יטידור כצבע, צזדכר אנגלית) .מדי שבוע
בשעה זו, מגישה הטלוויזיה הירדנית בערוץ
הלועזי סרט קולנוע חדיש יחסית, אך פרטיו נש מרים
בסוד עד סמוך למועד ההקרנה. בין הסרטים
שהוקרנו במיסגרת זו לאחרונה: קיר וקסידי,
שבקשוחים. הפרק הראשון הוא
עבר משותף.

• סידרה קומית :
האצילות מחייכת (11.20
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית אוכספורדית) .קו ״ישראל
במצריים״ כחוף סיני

מדיה מטורפת בה מתנהל מא בק
בין בעלת אחוזה שהתרו-
ששה ובין רוכש האחוזה.

( 8.4ו־ 4.4ו) בחג הפסח

מול אי האלמוגים, בהשתתפות מקהלת פסטיבל אדינבורג, מקהלת
התיזמורת הלאומית הסקוטית ותיזמורת רשות־השידור.
לית) .ויליס וארנולד כמהים
לחזור לגינונים שהיו מקובלים
אצל התושבים השחורים של
הארלם. הטיפול בפסיכודראמה
מבהיר לכול את הבעיות והר גשות.

סיפרות ילדים: סיפור
בראש ( 5.55 שחור•
לכן, מדבר עברית) .התוכ נית
עוסקת בספרים רוח נושבת
על הירח של אריק לינק־לייטר,
סבתא סורגת של אורי
אורלב, ידידי עמנואל ואני
של יצחק בן־נר ועוד.

• כידור: קדם איר־וויזיון
— 0.30( 1082 שידור
כצבע, מדבר ומזמר
עכרית) .תחרות פומבית לב
חירת
השיר שייצג את ישראל
בתחרות איגוד השידור האירו פי,
שתתקיים ב 14-באפריל
1982 בלונדון.

גש מוסיקאלי שנערך בביתו
של הרוזן מהרווד, ניגנו ה פסנתרן
פסקל רודה והכנרית
קיונג צ׳ונג את ׳את הסונטה
לכינור ולפסנתר אופוס 108 של
יוהנם ברהמס.

• סידרה לנוער: כומר
0.02 טידור כ-
צכע, מדכר אנגלית).
כתוצאה מטעות מצערת נתפס
בומר ונכלא במיכלאת־כלבים.

• כידור: עוד להיט
( — 8.30 שידור כצכע,
מזמר עברית) .מבחר להי טים
עבריים.

ום שיש•

^ מותחן: המיקצוע־נים
10.30 שידור
כצכע, מדכר אנגלית).

• סירטי הנפשה: מי-

אל המסך שבים אנשי יחידת
מ־ ,5שירות ביטחון־הפנים הב ריטי,
בעלילות מרתקות, מכו ניות
מהירות ומפקד קשוח

יום רא שו!

• סידרה: דאלאס
( — 0.30 שידור בצבע,
מדבר אנגלית טכסאסית).
הפרק טעמה של הצלחה מספר
על בובי, הנשיא החדש של
חברת־הנפט יואינג, המגלה
שלכוח יש השפעה משכרת. ה דבר
מעלה חששות בלב פא־מלה
וגם בלב ג׳יי-אר. בובי
משקיע מאמצים רבים כדי לק נות
בתי־זיקוק שג׳וק רצה בהם
מאז ומתמיד, וג׳יי־אר לא הצ ליח
להשיגם.

עד המדינה, ודאגי יקירתי עם ג׳יין פונדה, וסיפור
חיי עם סופיה לורן.

יו שישי 2 . 4
• סידרה לנוער: ג׳וי והנץ האדום
( — 12.55 שני הערוצים — שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .סיפור הרפתקאותיהם של שני
נערים צעירים, אמריקאי והודי, בג׳ונגל. מראות
נוף מרהיבים ובעלי־חיים נדירים. ידידות אמיצה
בין שני הנערים, ובינם ובין בעלי־חיים שונים.

יום שבת 3 . 4
• בידור: המופע של מוצאי־שכת
( — 0.20 ערוץ — 0שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .תוכנית הבידור השבועית של הטל וויזיה
הירדנית. שירה, זימרה וריקודים בהשתת פותם
של אמנים ידועי־שם.

יום ראשון *• 4 .
• סידרה לנוער: סר מרלין (— 0.30
ערוץ — 3שידור בצבע, מדבר אנגלית).
סידרה אודות נער צעיר, תלמיד תיכון (השחקן
קלארק בראנדין) הקושר קשרי רעות עם אדם
מבוגר (ברנרד בוגום) הגר בשכנות ועוסק בקסמים
כתחביב. הוא לומד ממנו את מעשי הקסמים והופך
להיות כוכב הכיתה.

יום שוי 5 . 4
• סידרה מדעית: עולם המחר
( — 7.45 ערוץ — 0שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .סידרה אנגלית המציגה המצאות חדשות
וגילויים מדעיים בכל תחומי החיים, עם דגש מיוחד
בנושאי רפואה. בכל תוכנית מוצגות 3—2המצאות
וניתנים דברי הסבר מקיפים.

יום שליש* * 6 .
• קומדיה: המעביד 8.30 ערוץ
— 0שידור כצבע, מדבר אנגלית).
סידרה העוסקת במאבק עתיק-היומין בין פועלים
ומעבידים. העלילה מתרחשת בבית־חרושת קטן
באנגליה. המעביד, ישיש נשוא־פנים (ראסל הנטר),
הוא אדם סימפטי ופיקח. הוא יודע כיצד לתמרן,
ולפעמים אף לסכסך, בין ועד־העובדים בבית-
החרושת ובין האיגוד המיקצועי, העושים שניהם
בסופו של דבר את רצונו-שלו...

בעלה. היא מאמינה שבחתול
נתגלגלה נשמתו של המלחין
פרנץ ליסט. הקסם שמהלך עליה
החתול הופך לדיבוק ממש,
ובעלה חש איום לנוכח השפע תו
הרבה של החתול עליה.

1ס !1

דראמה מאת אליזבת ג׳יין
הווארד, המספרת על נערה אנ גליה
החיה בפאריס עם מאהב

החול מטיילים עוף החול
והילדים בעיר. הם מגיעים ל בניין
שעוף החול רואה בו את
מיקדשו. תגובת הפקידים למר אה
הציפור מפתיעה את כולם.

• שעשועון: צא מזה
( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר עברית עילגת).
• סידרה בריטית :
חמדת ימים (— 10.20
•טידור בצבע, מדבר אנגלית
אובספורדית) .לורד

• תעודה: צאלח
מוסה וגדי שטרנכך
( — 10.20 שידור כצבע,
מדבר עברית) .עוד סרט-

• מותחן: לא ייאמן
כי יסופר 11.05 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.השחקן ההוליוודי ג׳וזף

יום שלי שי

(דו־קרב לאור השמש) קוטן
מבצע כאן הופעת־בכורה בטל וויזיה
הבריטית מול השחקנית
הבריטית דיים ונדי הילר, ה משחקת
בתפקיד לואיזה, האו ספת
לביתה חתול חרף רצון

• דראמה: אשת
אהבים 10.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

• סידרה לנוער: עוף
החול והשטיח (— 5.50
•טידור כצבע, מדבר אנגלית)
.בפרק המקדש של עוף־

מארצ׳מיין החולה חוזר למו לדתו
ומחליט להוריש את ה אחוזה
לג׳וליה ולצ׳ארלם. עם
מות אביה, נודרת ג׳וליה נדר,
המביא לבסוף לפרידתה מ-
צ׳ארלם.

ארכיון של הטלוויזיה בסידרת
הקרנות הסרטים לרגל פינוי
סיני. סירטו של הכתב שמעון
יקותיאל.

הטלוויזיה הישראלית, בהנחיית
דניאל פאר או רפי גינת.

• צרכנות כולכוטק
( — 0.30 שחור־לכן :
מדבר לעיתים עברית
מעולה ולעיתים משובשת)
.שבועון הצרכנות של

גרשום שלום על עגנון
יום של״שי, שעה 10.55
המבוגר ממנה. פגישתה של
הנערה עם צעיר אנגלי מחוללת
מיפנה בחייה.

• תעודה .:גרשום
שלום על ש״י עגנון
( — 10.55 שידור כצבע,
מדבר עברית) .המבקר דן
מירון מראיין את פרופסור גר שום
שלום ז״ל, על הסופר ש״י
עגנון. השיחה התקיימה חו דשים
מיספר לפני פטירתו של
שלום. שלום דיבר על היכרו תו
הקרובה עם הסופר, יצירו תיו,
השקפת עולמו, יחסו לדת,
ליהדות, לקבלה וכן סיפורים
אישיים מחיי עגנון.

במדינה

ההובי:

ב אר־ שבע

ל א לו ש אינ סמתפש רי ס
רעים -הכרויות ברמה גבוהה למטרות נישואין.
בואו להכיר אנשים שנחמד ונעים לשהות במחיצתם.
אתם עשויים לפגוש את בן/בת הזוג אותו
חפשתם כל ימי חייכם!!

כיס או ש ד נא*16
אחרי ע 1שנים כראש•
עיריית באר־שבע, ע7ו7
א7יחו גאווי להישאר
בחוץ, אס 7א
יצטרף! 7תמ״י.
כשיתקיימו הבחירות המוניציפ ליות,
בנובמבר הקרוב, ימלאו 19
שנה לכהונתו של אליהו נאווי כ-
ראש־עיריית באר־שבע. מי שהיה
עד לבחירות האחרונות איש המע רך,
והצליח שוב לזכות בתפקיד,
בראש רשימה עצמאית, אש״ל,
עלול הפעם להישאר בחוץ, גם אם
ירוץ בבחירות אישיות, כשהמערך
תומך בו.
כדי להבין כיצד יתחולל המה־פך,
יש לבחון מי הם הגורמים ה פעילים
בנושא בבירת הנגב.
נאווי, שרץ לפני חמש שנים ב רשימה
עצמאית, משום שחשש, ש המערך
לא יבחר בו כמועמדו,
עדיין לא הודיע סופית אם ירוץ,
ועם מי. מה שברור הוא, שמי שרץ
במקומו מטעם המערך, בבחירות
הקודמות, בן־ציון (״בנץ״) כרמל,
שהיה סגנו, לא יהיה הפעם מועמד
המערך, אחרי התבוסה הצורבת ש ספג
בעבר.

0סח6אח

נאווי יכול היה לרוץ באופן עצ מאי,
או עם המערך (ראה ״תשקיף״
העולם הזה — )2324 או עם ה שושבינים
החדשים שלו, סיעת
תמ״י, שעשתה לפני חודשים אחדים
נפשות למען בחירת נאווי לתפ קיד
מבקר המדינה.
צעד נואש. אנשי תמ״י החליטו
שראשות של עיריה שבה רבים
בני עדות־המיזרח, חשובה להם,
ולכן הם לא מסתפקים במועמד ה טבעי
שלהם, הד״ר אלי בר־חן,
איש תנועת עודד לשעבר, אלא
פוזלים לעבר הד״ר אהוד אביבי,
מדען מהקריה למחקר גרעיני.
אביבי הוא בן עדות־המיזרח, איש־תרבות
נעים־הליכות, ומקובל על
חוגים רחבים בעיר.

המישבט
ף* מישיפט בצלאל מיזרחי נגד
הארץ ישב באולם־המישפט
גבר קשיש, בעל סבר פנים נעים.
הוא חזר והופיע שם מדי יום, ו איש
לא הכירו. השערות פרחו בין
המישפטנים — האם האיש המים־
תורי הוא נציג העולם־התחתון 1
אולי הוא מאנשי המישטרה הסמו יה
ואולי נציג מס־הכנסה? עור־כי־הדין
ערכו התערבויות על זהו תו
של המבקר השקדן.
לבסוף ניגש אליו עורך־הדין
גבריאל כהן, שיצג את מיזרחי,
ושאל אותו :״מי אתה ואת מי
אתה מייצג במישפט? מה הסיבה
להתעניינותו הרבה 1״ הקשיש חייך
בטוב לב, ובעברית רהוטה במיבטא
בולגרי אמר :״אני פנסיונר, וה הובי
שלי הוא בית־המישפט. ניכר
היה כי תשובה תמימה זו רק הג בירה
את חשדותיהם של כל עורכי־הדין.
אבל זאת היתד. האמת.
הדלתות נפתחות. השוטרים
העובדים בבתי־המישפט בתל־אביב
מכירים ומחבבים אותו. הם מכב דים
את אדיבותו ואת נימוסיו ה טובים,
את חביבותו הרבה אל כו לם,
והם מתירים לו להיכנס ל־מישפטים
השמורים ביותר במדינה.
שום אדם אחר מבאי בית־המישפט
לא הצליח אפילו להתקרב לדלת
בחירות האחרונות, עורך־הדין אבי
מרש לא יהיה מועמד הפעם, וכך
גם אין סיכוי רב לעורד־הדיו אבי
יהב, מאנשי ח״כ חירות מיכה ריי־סר.
כך נראה שהדרך להעמדת
אביבי בראש הרשימה סלולה.
הגורמים הדתיים בעיר סיבכו
עוד יותר את חמצב. הם הודיעו
שהם לא יציגו מועמד משלהם אם

ב!א ל״חוף הירוד!״ בפסח ובלה חופשה שמחה במחיר מיוחד!

1 3 — 1 5 /4 /8 2

ב מ חי ר של
ב מ חי ר של
ב מ חי ר של

3,100ש׳ בלבד!
1,232ש׳ בלבד!
6,236ש׳ בלבד!

הנ חהל עוזבי ם לילה מו קרם יותר

המחירים לאדם בחדר זוג׳ כוללים!
* ליל סדרמ סו ר תי מ פו א ר, שולחן ערוך ע ם מי ט ב היינו ת, ת פ רי ם
ע שיר ומגוון, אוירה חגיגי ת.
* 3א רו חו תמל או ת ( מ א רו ח ת ערב ביום ההגעה עד א רו ח ת בו ק ר
ביום ה עזי ב ה).
* א רו ח ת 10:00ו א רו ח ת . 5:00

* מחירים מיוחדים לקבוצות מאורגנות מעל 15 איש.
* ילדים מגיל שנתיים בחדר הורים — חינם!
מגיל 5070 - 1 5 - 2הנחה.
במלון:
* בריכת שחיה אולמפית ובריכה לילדים.
* 4מגרשי טניס.
* מגרש כדור ס ל /ע ף — (תאזרת לילה).
* סאונה ואולם התעמלות.
* מועדון לילה עם מופעים וריקודים.
* רחבת משחקים ילדים כולל ארגון פעילויות מיוחדות.
* אירגון פעילויות בחוף הים בבקרים.
* רכיבה על סוסים (תמורת תשלום).

ראש־עירייה נאווי ואשתו כדוריה
ירוץ עם תמ״י?

פרטים והרשמה
* מלון ה חו ף הירוק, נ ת ני ה, טל 053-44166 :

במשרדי קופל, או א 4מז(צן הנסיעות שלך.

חן טר מפ לחייל

אך גם הליכוד עורך מצוד על
אביבי. בליכוד מניחים שמועמד
חירות לתפקיד, ישראל בן־אמיתי,
אחיו של שר־התיקשורת מרדכי
ציפורי, לא ירוץ, כי הוא יפסיד
מכך כסף רב. בן־אמיתי, סגן־
נשיא אוניברסיטת באר־שבע ד
מנכ״ל האוניברסיטה, זכאי לשנת
שבתון. אם הוא ייבחר ולא ייצא
לחו״ל, יהיה עליו לשלם מס על
דמי שנת השבתון שלו, שמגיעים
לגובה של 6.8מיליון לירות.
מס׳ 1ברשימת הליכוד מאז ה־

אכן ירוץ אביבי ברשימת הליכוד,
אך לא ינהגו כך במיקרה של בן-
אמיתי, משום שהוא מתפלל בבית־הכנסת
הרפורמי בעומר.
כך או אחרת, עלול ראש העיר
הוותיק והמוכשר, אליהו נאווי, לע מוד
מול מצב, שתומכים פוטנציא ליים
שלו יצביעו עבור אביבי, בין
אם זה ירוץ ברשימת הליכוד או
תמ״י. אם יחליט לבסוף ראש־העיריה
לרוץ ברשימת תנז״י, יתכן
שיהיה זה צעד נואש כדי לא לא בד
את כיסאו.

האולם במישפט הרצח הכפול, או
במישפט המפוצצים מיפו. אפילו
עורכי־דין לבושי גלימה שניסו להי כנס
למישפטים מרתקים אלה, נד חו
פעמים רבות על־ידי השוטרים
והשומרים שבפתח. אבל כאשר
הגיע פנחס ניסים וחייך את חיוכו
שובה־הלב, נפתחו כל הדלתות.
כאשר אהד מאנשי מישמר־הגבול,
ששמרו בפתח האולם ב־מישפט
הרצח הכפול, רצה לערוך
חיפוש בכליו, נופף קצין־המישטרה
משה טוב בידו, ואמר לשוטר:
״לא צריך, אצלו לא צריך לחפש,
הוא אינו מסוגל להחזיק אקדח,״
וניסים נכנס למישפט ללא חיפוש.
גם שופטים אחדים כבר מכירים
את התושב הקבוע, ולפעמים מני חים
לו להישאר באולם גם כאשר
הדיון הוא בדלתיים סגורות. במשך
השבוע הוא מבלה כשלוש־ארבעה
בקרים בבית־המישפט. הוא בא מ ביתו
ביפו, לבוש בקפידה, נוסע
את כל הדרך באוטובוס, עולה ב מדרגות
לקומה השלישית של בית־המישפט
ושואל את השוטרים, מכ ריו,
או את העיתונאים, חבריו,
״איפה יש פרנסה היום?״
במשך השנים פיתח לו עדיפו יות
מיוחדות. אם יש מישפט חשוב
ומעניין מבחינה ציבורית, הוא ה ראשון
המתייצב באולם. אולם גם
אם אין מישפט המושך תשומת־לב
מיוחדת, הוא יודע לאן ללכת. יש
לו כמה ״פייבוריטים״ בין השופ טים.
מאז מישפט הארץ־מיזרחי,
הוא מחבב מאוד את השופטת שו למית
ולנשטיין. הוא מעריץ את
סבלנותה הרבה, את נועם הליכו תיה,
והוא מוכן לשבת שעות של מות
ולהאזין למישפטים אזרחיים
משעממים, רק כדי לשמוע אותה.
הוא מעריץ גם את השופטים יעקב
קדמי, דוד וולך ואורי שטרוזמן.
הוא אומר עליהם כי הם נולדו
להיות שופטים. הם תמיד חביבים

תל ״אביב
ומעגד 11610

3ש 183ת התיק!!ה
צעירה, שבעלה נרצח
כשכונה חתל־אכיבית,
מבקשת 7עקדר
ממקדם האירוע
יעל סלמן יצאה לדלת ביתה, ושם
מצאה את בעלה, סלמן סלמן, מת בוסס
בדמו. הרצח, שבוצע בשכונת
התיקווה לפני כשנה, ושמבצעיו
לא אותרו עד היום, העמיד את ה אלמנה
הצעירה המטופלת בשני
ילדים קטנים לפני בעיות חדשות.
יעל סלמן ( )25 התגוררה עם בע לה
בדירה קטנה והרוסה. כשפנו
השניים לחברת חלמיש, לקבלת
דיור, הם נענו לדבריה של יעל,
שאין הם זכאים לדירת קבע.
אחרי הרצח היא עזבה את ביתה
ועברה להתגורר בבית הוריה, ו כרגע
מתגוררים בו יעל ושני ילדיה
ושמונה נפשות נוספות — 11 איש
בשניים וחצי חדרים.
האלמנה הצעירה פנתה שוב ל־חלמיש,
וביקשה עזרה בדיור. היא
טענה שלא רק הצפיפות מפריעה
לה, אלא העובדה שהיא מתגוררת
בשכונה שבה נרצח בעלה. היא
טענה שזה משפיע עליה ועל יל דיה,
ושהיא חוששת גם לחייה
שלה.
הוצעה לה עזרה בדיור בשכר
חודשי ומענק חד פעמי, אך יעל
דחתה אותו :״אני לא מסוגלת
להתרצוץ כל עשרה חודשים בין
כל מיני מתווכי־דירות, ובכל פעם
לגור במקום אחר. אני רוצה דירה
שלי, וכמו שהם נותנים לאחרים,
הם יכולים לתת גם לי. לא איכפת
לי איפה שיתנו לי, אני דק רוצה
שזה לא יהיה בהתיקווה.״
כרגע עובדת יעל פעמיים ב שבוע.
היא היתה רוצה לעבוד יו־העו
ל ם הזה 2326

חובב נימים
לא נציג העולם התחתון
לכל, אדיבים ואינם מרימים קול.
הם מוכנים להאזין גם לפושע ה אחרון.
אינם מתפרצים על עורכי-
הדין או הקהל. כאשר הוא מתחיל
לשמוע מישפט, ומפסיד המשך
אחד, הוא משתדל לבוא לסיכו מים
או לפסק־הדין, כדי לשמור
על רציפות.
מפעם לפעם הוא פוגש מכרים
בבית״המישפט. בעת מישפטם של
המפוצצים מיפו, הכיר היטב את
כל הנפשות הפועלות. היא עצמו
תושב יפו כבר שנים רבות, וניהל
שם סניף־בנק, שרוב לקוחותיו היו
ערבים. ליבו כאב עליו כאשר ראה
את אבי מישפחת כחיל, שאותו היא
מכיר משנות ה־50׳ ביפו. אז היה
האב כחיל גבר חזק וחסון, ש;יהל
מגהצה למדים של שוטרים ואנשי־צבא
ביפו. אחרי כל הצרות שהיו
לו עם בניו הפך שבר־כלי .״הוא
הרוס היום, זה כבר לא אותו גבר,״
מציין בעצב פנחס ניסים.
נאשמים ומישפחותיהם, הרואים
את האיש לבן־השיער מבקר יומ יום
במישפטם, ניגשים אליו לם־
תר, אך לדבריה היא נמצאת ב מתח,
ואינה מסוגלת לתפקד. כא שר
היא קיבלה תשובה שלילית
מחלמיש, היא פנתה במיכתבים ל
אלמנה
סלמן
לא בהתקווה !
ראש־הממשלה, מנחם בגין, ולשר־השיכון,
דויד לוי.
היא טוענת שאם לא יימצא לה
פתרון דיור הולם, יהיה זה גזר דין
מוות בשבילה.

ד ר כי חיים
ר1ח שטות
מתעמל תמים
לעבירה ועונש
ממעשה קונדס הפך העניין לע בירה
פלילית. אבי כחלני התערב
עם חבריו במילואים, ובעיקבות
זו פירסם מודעה בעיתון. במודעה
נאמר כי גרושה בת 29 מעוניינת
להכיר גברים, והיא מבקשת ש ישלחו
לה 15 שקל לכיסוי ההו צאות.
הגיעו תשובות רבות, וכמה
העולם הזה 2325

עמים כדי לברר את זהותו, וכאשר
הוא משיב להם כי הוא נמצא שם
מכיוון שהוא מחבב את השופט,
הם חוקרים אותו לחוות־דעתו על
מהלך המישפט, ועל נטיותיו של
השופט.
אהבת נעורים. ניסים קרוב
למיקצוע המישפטים עוד מנערותו
בבולגריה. שם למד מישפטים ו־ראיית־חשבון,
ובשנת 1948 עלה
ארצה. רשיון עורך־דין בישראל לא
היה לו, ובשנים הראשונות עבד
כסבל בנמל יפו, וכפועל־בניין ב שיכונים
החדשים שצצו בסביבה.
אך הוא כבר לא היה נער, וכאשר
מצא עבודה כרואה־חשבון במחלקת
התשלומים של צה״ל, עבר לעבוד
שם. הוא התקדם ועבר לסניף בנק-
דיסקונט ביפו, ואחרי עשרים שנות
עבודה הפך מנהל בכיר בסניף.
לפני ארבע שנים יצא לגימלאות,
ואז החליט לחזור לאהבת נעוריו,
בית־המישפט. הוא החל מבקר ב־בית־המישפט
ומאזין למישפטים.
הוא חוזר לביתו אחרי יום ב־בית־המישפט,
ומספר לאשתו ולשני
צ׳קים. כחלני לא ענה על המיכת־בים,
ואת מאתיים השקל שהגיעו
אליו הסב על של אביו והכניסם
לחשבון הבנק שלו.
מישהו מכותבי המיכתבים היה
סקרן באשר לגרושה שאליה כתב,
וחיפש אותה. בעזרת חשבון הבנק
שבו נפדה הצ׳ק אותר הנאשם,
והוא הועמד לדין פלילי. מכיוון
שלא היה לו עבר פלילי והוא
מתפקד כראוי בחברה ובמישפחה,
לא רצה השופט אורי גליו להטיל
בנאשם אות קלון של עבריין.
חז״ל, בתם, שובב. הסניגו רית,
לידיה תמיר, הציגה לפני
השופט את המעשה כתעלול שו בב,
שהסתיים בעבירה ללא מח שבה
ותיכנון. היא הסבירה כי כל
הכסף הוחזר לשולחים, יביקשה
מבית־המישפט לא להטיל על הנא שם
מאסר על־תנאי, אלא פיקוה
של קצין־מיבחן בלבד. אולם קצי-
נת־המיבחן שהוזמנה לבית־המייש־פט
התנגדה. לדבריה, תהיה זו
סטיגמה חמורה יותר אם יועמד
במיבחן, ויחד עם עבריינים מוב הקים
יאלץ להתייצב במשטרה פעם
בשבועיים.
השופט קבל את טיעונן של ה שתיים,
וקבע :״כדברי חז״ל, אין
אדם נתפס לעבירה אלא אם נכנ סה
בו רוח שטות״ .אם כי במע שה
היתד, מידה גדושה על כיעור,
החליט להטיל על הנאשם
רק קנס, כדי לא להכתים את ה שובב.

המישטרה
הית־ מעוגייגת
ברשימת קדבי הסם.
מרדכי גרון היה סוחר סמים
(״פושר״ ,בעגת אנשי העולם ה תחתון)
מיוחד במינו. הוא עצמו
לא צרך סמים, הוא גם לא היה
זקוק לכסף. הוא היה תלמיד בבית-
הספר התיכון אנקורי. נער ממיש־פחה
טובה, שעמד לפני בחינות
בגרות וגיוס לצה״ל.
אבל לא היה כל ספק כי הוא

בניו על המישפטים ששמע שם. ב ערב,
בחברה שלו ביפו, הוא מספר
על המישפטים המסעירים שאותם
ראה במו עיניו. לפעמים, כאשר
הטלוויזיה מכסה את המישפט ו מצלמת
את האולם והקהל, אפשר
לראות לרגע את פניו המחייכים
של ניסים.
הוא אינו יכול לבוא לבית-
המישפט מדי יום ביומו, מכיוון
שהוא גם לומד באוניברסיטה. כ שומע
חופשי, הוא לומד היסטוריה
וגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-
אביב, ויום אחד בשבוע הוא מקדיש
בהתנדבות לייעוץ לקשישים במיס־גרת
ביטוח לאומי. הוא מסביר ל שואלים
בענייני מסים, פיננסים ו־מישפטים.
סבלנותו הרבה וידיעת
השפות הרחבה שלו עושים אותו
פופולרי גם שם.
הוא רואה עצמו כאינדיבידוא ליסט,
אך מכיר את יתר החברים
ב״חוג״ — חוג הסקרנים הקבועים
של בית המישפט. אחד מהם הוא
גבר בגיל העמידה, יליד תורכיה,
סנדלר לשעבר, שמבקר באורח
קבוע באולמות־המישפט.
חבר נוסף בחוג זה הוא גבר
בולגרי, תושב בת־ים, שבנו ביס־פה
בתאונת־דרכים טראגית. הוא
החל מבקר בבית־המישפט כאשר
התברר מישפטם של הבחורים ש־דרסו
את בנו. הוא היה כל־כך
מעורב במישפט, עד כי השופט פנה
אליו בדברים בפסק־הדין. מאז הפך
גם הוא אורח קבוע בבית־המיש־פט.
פניו, המביעים תמיד עצב ו רוך׳
מרככים גם את לבו של ה שוטר
הקשוח ביותר, וגם הוא זוכה
להיכנס למישפטים השמורים ביותר.
נסים טוען כי גם אביו של עורך-
הדין אהרון פאפו, מרשות השי דור,
שהיה עורך־דין בבולגריה
הוא אחד מחברי ה״חוג״ ,וכי כיום,
כשהוא בגימלאות, הוא בא להאזין
אילנה אלון ׳ 8
למישפטים.
אמנם מכר סם, מכיוון ששלוש
פעמים נפרדות מכר כדורי ל־ס־די
לשוטר מוסווה ברחוב הירקון. הוא
נתפס על חם, ובפעם השלישית
נעצר מייד. יחד עימו נעצר גם
יבואך הסם, שישב במכונית ברחוב
צדדי.
כאשר נתפס, נמצא על גופו של
הנער פינקס, שבו רשימה ארוכה
של שמות קונים, הסתבר כי הצעיר
רצה להוכיח למעבידו כמה סחורה
מכר, ורשם הכל בפינקס, כמו
מנהל־ספרים קפדן. אולם מכיוון
שרשם רק שמות פרטיים, וגם אלת
לפעמים בצופן, לא הצליחו אנשי-
המישטרה לפענח אותם.
סניגורו של גרון, עורר־הדין ה אדמוני
רפאל אריה, הסכים למ סור
למישטרה את שמות הקונים
וזהותם, בתנאי שהם לא יועמדו
לדין ולא יפתחו נגדם תיקים פלי ליים.
הוא הביא זאת לידיעת בית־

*ן ועס/\0קש1ק*
תה-צמחים בשקיקים

טבעי, טעים, מבריא־ מרענן
הידעת שתה צמחים ״פומפדור״ ידוע בארץ ובעולם כולו
בטעמו הנפלא ובתכונותיו החיובית 1
תה ״פומפדור״ מגיש מגוון עשיר של 12 סוגים טעימים
של תה צמחים ופירות, וכל אחד יוכל למצוא א ת סוג
התה המתאים לדרישותיו ולטעמו.
לבריאותך ולהנאתך — שנה א ת הרגלי השתית שלך,
שתה פחות קפה ותה המכילים קופאין ותאיו, ועבור
לתה צמחים טבעי ״פומפדור״.
הפתיעי את אורחיך והגישי
להם מגוון סוגי תה צמחים
״פומפדור״ — וחכי למח מאות.
להשיג
בסופרמיקטים, שקם,
בתי־טבע, בתי^מרקחת ומע־דניות.
עבור
פרוספקט ודוגמא חי נם
— נא לכתוב לת.ד46 .
רמת השרון.

מרתף״ליריק״
דיייגוף . 1 9 0ת -א

•ספרים
•תקליטים
•ציורים

פ תוח יום יום(בולל מוצי ש)
ע ד׳ 11.00 בלילה

אוכלים כ-

המישפט, שלפניו ביקשה התביעה
לעצור את גרון עד תום ההלי כים,
והשופט החליט לשחרר את
גרון, ולתת לו הזדמנות לסיים את
בחינות־הבגרות שלו.

מדים פוטרים מעונש. ל־

מישפטו התייצב גרון כשהוא לבוש
במדי-צה״ל, ואחרי שסיים בהצלחה
את בחינות הבגרות. סניגורו הס ביר
לבית־המישפט כי היתה זו
מעידה חד־פעמית של נער שחיפש
הכרה בחברה על־ידי מכירת הסם,
וכי גיוסו לצה״ל נתן לו מטרה
בחיים.
השופט שאול אלוני שוכנע ב כנותו
של הנאשם, והחליט שלא
לגזור עליו עונש מאסר .״אני סו לד
מסוחרי סמים,״ כתב השו פט
,״וידועה לי מדיניותו של בית-
המישפט העליון המטיל מאסר ב פועל
על עבירות אלה. אולם ב-
מיקרה זה אני מאמין כי זוהי אפי זודה
חולפת בחייו של הנאשם.״
הוא גזר עליו עונש של ארבעה
חודשי מאסר על־תנאי, והוסיף כי
הוא מקווה שההרשעה לא תזיק
לקידומו הצבאי של החייל.

גריל

כמו בימים הטובים !
״הוילאג׳״• בית הגריל• טל׳475550
תחנת הדלק פז, ליד הכפר הירוק.־

דקה עם וולנים, שרוולים רחבים ומנג׳ט מכווץ. המראה
1 1 1ל? ״11111 1 1 1
המבריק והנוצץ עלה 149 פרנק. חצאית שכבות מיני
בצבע שחור, מבד טאפטה, ב־ 200 פרנק. הנעל׳ ם, אלגנטיות בסגנון סירה — 180 פרנק.
כדאי, וגס אפשר, לנסוע לפאריס פעמיים בשנה, בזמן מכירות סוף העונה המשוגעות.

* #111 יי! י1•1

למוות הנד, עד! ווי נ הו ב ה
לקנות בפאריס מאשר בתל־אביב

פייר! וזי ק ת

משמאל שולי, בחולצת הליצן הבוכה פיירו, עישוייה כותנה
והרבה וולנים ב־ 149 פרנק. המכנסיים באורך שלושת־רבעי
עלו 100 פרנק. נעלי הלאק השחורות החוזרות לאופנה — עלו 90 פרנק.

נוכית, משוגעת, טירוף מוש־
//יי לם !״ יאמרו חברותיכן, ולאו דווקא
מאחורי גבכן, כשישמעו שאתן בדרך ל־מסע־קניות
בפאריס.
״מי קונה היום בפאריס? המחירים שם
מסמרי־שיער!״ הן יוסיפו .״מילא לונ דון,
רומא, אבל פאריס?״
עשיתי לי הרגל (ולא מגונה) ,לנסוע
פעמיים בשנה לפאריס, ולחרוש במשך
שבוע את רחובותיה, על חנויותיה וחלו נות
הראווה מאירי העיניים, ולקנות, לק נות,
לקנות, לכל העונה.
מה קונים? הכל! מכף רגל ועד ראש.
גרביים, תחתונים, חזיות, חולצות, סווד רים,
חצאיות, מכנסיים׳ ׳שמלות, נעליים,
תיקים, דקטים, כובעים צעיפים ועוד ו עוד.
אבל
כיצד ואיפה קונים בפאריס בגדים
ופריטים אופנתיים עם משכורת חודשית?
• שלב ראשון — החלטיות. להיות
החלטית ולא לקנות אף פריט לבוש ב ארץ.
לא מברשת לשיער, ואפילו לא
ארנק לכסף, במשך ישישה חודשים.
!• שלב שני — לחסוך! והפעם ברצי נות.
כל חודש, כמו שעון, לשים בצד
סכום כסף. רצוי 1000 פרנק לחודש, שהם
כ־ 3200 שקל (כשהשער 3.2שקל ל פרנק)
.מי שיכולה יותר, שתבורך. מי ש פחות,
גם טוב. כמובן, אין לשכוח לקנות
מייד פרנקים צרפתיים ולשים בכספת,
׳רחוק מהעין.
<• לתכנן את מועד הנסיעה מראש.
לקחת שבוע יחופש מהעבודה, מהחבר
ר/או הבעל והילדים, לקראת תחילת מכי רות
סוף־העונה, המתקיימות בינואר ו ביוני.

להזמין מקום מראש במלון קטן,
נקי וזול, שמחירו ליחיד כ־ 100 פרנק ל לילה,
במרכז אזור הקניות המיועד.
י • לא לשכוח להזמין מקום בטיסת

שכר, ביום השבת, במחיר סביר של 299
דולר.
• 1להתחיל להתאמן בצרפתית מדוברת
ו/או לקנות מילון שימושי עברי־צרפתי.
•:לברר עם עצמך אם יש לך חבריה
שאת רוצה לחלוק עימה חוויית קניות
מסוג זה, ושאת מסוגלת לשהות במחיצ תה
24 שעות כפול שבעה ימים כולל
:מצבי־רוח, יש. לקחת בחשבון את העוב דה
המעציבה שאולי לא תחזרו חברות. אז
יש לעשות חושבים.
עצה ידידותית נוספת. רצוי למצוא
חברה שלא רק שומעת צרפתית אלא גם
דוברת אותה: לא חובה בצורה שוטפת,
אלא שתהיה מה״מסתדרות״ .אם כבר
חברות, אז שיביאו תועלת בשטח השפות.
ועכשיו, אחרי כל ההוראות, אתן מוכ נות
לצאת לדרך, כישבידיכן 6000 פרנק
מינוס מחיר הטיסה.

ב מיב ט א
״ סרפ תי״
^ שכת המיוחלת הגיעה. יש להניח
י 1שבעל, או החבר יואיל בטובו להביא
אתכן לנמל-התעופה (כך חסכתן מאה
שקל לפחות) .בידיכן שתי מיזוודות רי קות.
המראתן נחתתן ואתן בנמל-התעופה
אורלי, או שרל דח־גול. שימו פעמיכן
לתחנת המוניות הקרובה. לא לחשוש, שם
לא מתנפלים נהגי המוניות על הלקוחות,
שם יש תיור מסודר. ניקבו בשם המלון ו בכתובתה
נסו לאמץ מיבטא הכי ״ 0רפ־תי״
שאפשר, כדי לגרום לנהג קורת-
רוח. הם, הצרפתים אוהבים שמדברים
איתם בשפתם, או לפחות משתדלים.
תוך זמן קצר אתן במרכז פאריס. אני
ממליצה •להתמקם באזור האופרה, במלון
בעל כוכב אחד — קטן, מישפחתי בקי

שאר

הוא הלהיט האחרון. זהו צעיף צמר מרובע
וגדול הנכרך מסביב לכתפיים או על
המותניים, או על הראש. מחירו 35 פרנקים בלבד.

חליפת צמר מחוייטת. חצאית צרה עם קפלים

בחלק התחתון וכפתורים בצד. הדקט בסיגנון
יי י
בלייזר. החליפה מתאימה לכל עת — לעבודה, לבוקר ולבילוי.

חולצה משובצת באדום־שחור־לבן
י י י י מבד טאפטה. סגירת הכפתורים בצד׳
והצווארון מוגבה. המחיר — לא יותר מ־ 49ו פרנק.

וזול, העונה גפארים לשם מלון הוסמן.
בעלי המלון, זוג נחמד בגיל העמידה,
יגישו לכן (אם תתעצלו לרדת לחדר־האוכל)
כל בוקר ארוחת בוקר טעימה
למיטה — קרואסון פריד וחם, חמאה טהו רה
ומשמעה, בגט ארוך וטרי, ריבת מישמ־שים
או אוכמניות וקנקן גדול של קפה
או תה. מה יכול להיות יותר טו בו

סולד ! משמע, מכירות.
החנויות מתחרות ביניהן על מחירי סוף
העונה. המוריד יותר, מוכר יותר. והם
יודעים להוריד מחירים. ההנחה היא בין
30ד 50 אחוז. וזוהי הנחה אמיתית, ב פאריס
לא מעלים את המחירים לקראת
סוף העונה, כדי ולהוריד אותם אחר־כך
״כאילו״ ב־ס/״סב. שם, במכירות סוף העונה
קונים בחצי מהמחיר הרגיל ובשליש מ מחיר
המוצר בארץ.
רוצים דוגמות? בבקשה :
מיבחר חולצות מבדים רכים ומלטפים,
בשלל צבעים אופנתיים, עם הרבה וולנים
מבד ללא גיהוץ — 99 פרנק בלבד.
סוודרים ב־ 30 פרנק.
חצאיות מעי ב* 50 פרנק.
מכנסיים כחיקוי לעור ב־ 149 פרנק.
מכנסי ניקרס מצמר משובח ב־ 60 פרנק.
נעלים אופנתיות — שטוחות ועל עקב
— המתחילים ב־ 70 פרנק.
גאולה לוי, חברתי, שעליה הימרתי ב נסיעתי
האחרונה לפאריס, חיפשה לפני
הנסיעה זוג נעליים נוחות וספורטיביות.
חיפשה, חיפשה, חיפשה, ובסוף מצאה זוג
נעליים במחיר אסטרונומי של 1700 שקל.
בפאריס, ברחוב שיוסר, דנטן, מצאנו ארב עה
זוגות יפים יותר ואופנתיים יותר, ב מחיר
הזה. והמוכרות רוצות כל־כך ל מכור׳
כל כך משתדלות, שממש תענוג
לקנות, או אפילו ירק למדוד ולחפש.
הצרפתיות הקוקטיות, הממהרות לעבוד תו׳
נראות רעננות, מטופחות, ולבושות
בטוב־טעם. והן גם מריחות טוב. הסיפור
על הצרפתיות והבושם מו כ רז

סיור היכרות
ראשון
^ יום הראשון רצוי לערוך סיור
יי היכרות באזור האופרה, החל ברחוב
שוסה דנטן, המשך ברחוב קומרטיה וכלה
באזור !תחנת סאדלזר. להביט בחלונות-
הראווה, להיכנס לחנויות, לראות מקרוב
מה אופנתי, אילו צבעים, למשש את ה ׳

בדים
ולבדוק את המחירים. בקיצור —
להיכנס לעניינים.
ראיתן בגד או כל פריט אחר שמוצא
חן בעיניכן? בקשו כרטיס־ביקור של ה חנות,
ו/או רשמו לכן הכתובת וציינו
לעצמכן מה ראיתן יומה המחיר.
הגיעה שעת הצהריים. עייפתן ז היכנסו
לאחד מבתי הקפה־מיסעדה, והזמינו קרוק
מסייה — שזה ימין טוסט, איו איזה סנד־ווי־־׳ן
ז׳מביון (לא לאוכלי כשר) ,או פיצה
איטלקית חמימה בסיגנון צרפתי, בצירוף
של משקה דיאבולו ממ ט מרענן, ש נשמע
מאוד אכזוטי, אך אינו אלא תרכזי
מנטה עם סודה. אתן שבעות ומרוצות,
שילמתן, לא שכחתן להשאיר טיפ למלצר,
ואפשר להמשיך בסיור.
לקראת יערב, כשאתן תשושות ׳מהסיור,
חיזרו להדר ועשו חושבים: מה ראיתן
ומה אתן רוצות לקינות.

א 3שר
ללמוד

ה קניו ת
הרציניות
י מחית, התחילו במסע הקניות ב *
צורה יסודית. אין צורך להתנפל. ה־מיבחר
גדול, והשלטים זועקים סולד !

החידוש שבאופנה הוא תוספת צווארון מתחרה לבנה, שמחירו

״ 50 פרנק. חצאית מיני בשכבות ג׳ינס — 129 פרנק. מגפי
100 פרנק. תיק־מזוודה לנשים, בצבעים שונים — 100 פרנק.

*!#לי טל,ו, שאותה פגשתי במטוס,
י משכה את תשומת־ליבי בצורת לבו שה.
שולי היא רק בת ,21 חיילת משוחר רת.
היא שהתה בפאריס במשך שלושה
חודשים, עבדה בסלון לכלות, חסכה את
כספה, ולפני שובה לארץ עשתה מסע
קניות.
״הבגדים בפאריס משגעים. המיבחר
עצום ולא ידעתי במה לבחור. יש בגדים
נועזים ויש בגדים סולידיים. והמחירים
ממש מצחיקים. האופנה האחרונה פזוריה
לנגד עינייך, והבחירה קשה.
״לצרפתים יש שיק וגיזרות מעולות״,
מוסיפה גאולה .״זה מה שחסר בארץ,״
היא מקוננת .״אפשר ללמוד הרבה מהנ שים
הצרפתיות. איך להתאפר בצורה עדי נה
ואיך להתלבש בצורה אופנתית.״
לכמה מחברותי שראו את המלתחה ש הבאתי
ושמעו על המחירים הזולים, קל
יהיה יותר לחסוך בחודשים הקרובים, ל קראת
סיבוב הקניות הבא, שייערך בסוף
אורנה גלזן :
יוני.

חדש מבית סיטיזן 6

1590ש

1590ש

1690׳:

1890ש

המחירים ב שקלי וכורדים מעם

ו! 1ע 1ן ע1י ע 1דו אבא
איכו ת סי טיזן
עורו ת סי טיזן

\ 1 1 1 7 £ 1ס

טלי גו לדב רג מופיעה בערב בל בו ש
נוע? נ דו ג מניר 1־ ו עקרי שהאתה בוקר
ל ת פי ל ה ול ״1דימוי:רמחשבת ׳ שראו
יי 11

שם היא מתגוררת מזה כשנה עם כלבתה
שרהל׳ה, בשקט ובשלווה .״אינני מתבו דדת,
תמיד חלמתי לעבוד לכפר, וכולם
אמרו לי שאלה סתם חלומות. אז הנה אני
בכפר, מה שמוכיח שלא תמיד צריך להפ סיק
לחלום.״
טלי טוענת שהדת לא מפריעה לה לע שות
כל מה שהיא רוצה בחיים. היא או הבת
את הדוגמנות, ולא מוכנה להחליף
את מיקצועה בשום עבודת־מישרד אחרת.
מאז היתה ילדה, היא רצתה להיות שח קנית.
בשנה האחרונה השתתפה טלי
בסרט שיגעון של אבא, שבו גילמה את
מזכירתו הסכסית של גבי עמרני :״מצאתי

ף* די דוקר היא מתפללת את תפילת
השחרית לאלוהים שבשמיים. בערב
היא מפגינה את גופה הנאה על המס לול׳
מול עיניהם הקרועות לרווחה של
צופים.
זוהי טליה (״טלי״) גולדברג, הדוגמנית
המתולתלת, המציצה בנו מדי פעם מעל
עמודי מודעות הפירסומת בעיתונים.
כבר שנים מנסה טלי להוכיח שאפשר
להיות אדם מאמין ורציני, מבלי לוותר
על שפע הדברים שהם נחלתם של אנשים
חילוניים. היא אינה רואה סתירה בין שני
העולמות. להיפך׳ היא שומרת שבת, ובו
בזמן מרשה לעצמה להצטלם עבור יר חון
אופנה בבגד-ים חדיש ולוהט —
המגלה יותר מטפחיים.
הדוגמנית הבלונדית הפכה דתית. לטע נתה
היא עושה זאת באהבה ובשימחה.
היא מספרת שלא חל אצלה מהפך בן
יום. בחוגים פרטיים ,״קטנים ולא מחיי בים,״
היא התחילה ללמוד תנ״ך, תורה
ומחשבת ישראל, והחליטה שיש בדת דב רים
הראויים לתשומת־לב.
תוך כדי כך התחילה לשמור על חלק
מהמיצוות, לפי הבנתה האישית. שמירת
מיצוות לצד דיגמון לבנים, מסתדרים אצ לה
טוב. היא נהנית, כהגדרתה ,״מהחלק
היפה שבדת, מהחוכמה שבה ומהשימחה
שהיא מולידה.״ מאידך, אין הבלונדית
גבוהת־הקומה רוצה לוותר על החלק הטוב
שבחיים החילוניים: להתלבש כפי שהיא

תפקיד פשוט שיכולתי להזדהות איתו׳בלי
סצינת עירום אחת. בישבילי זה היה הי-
דוש מרענן, לעומת הסרטים הקודמים
שעשיתי.״
טלי לא מוכנה להתפשט לפני המצ למות,
למרות שאיפתה להיות שחקנית.
את נטייתה לבימה ירשה מהוריה. אביה,
מאיר גולדברג, איש תיאטרון חיפה לשע בר,
היה שחקן־רקדן־זמר והפך אחר־כך
למורה, ואמה היתר, מורה לדראמה יוצרת
ורקדנית־זמדת חובבת. טלי מספרת על
הוריה :״ספגתי הרבה מהורי, שהיו בעלי
נפש של אמנים. אחרי שאבי פרש מן
התיאטרון, למדתי שהתיאטרון והבימה אי־

רוצה׳ כולל מחשופים נדיבים ושורטס בלי קצרצרים, להשתוללכאוות־נפשה
לעשות חשבון לשום רב.
השבוע סיפרה טלי :״אני לא מגדירה
את עצמי כחוזרת בתשובה. אין לי שום
הגדרות. כל אחד יכול לבוא ולהגיד מה
שהוא רוצה. אני לא מתעניינת באיך אנ שים
רואים אותי או מה הם חושבים
עלי. זה עניין שלהם.
״אני כבר הרבה שנים ככה. לא עובר
עלי שום שינוי. כל יום אני רק יותר
ויותר שמחה. לא אומר שאין לי עצ בות׳
אבל גם הרבה שמחות שלא היו
לי קודם.
״העניין הוא לצאת ולחפש ולמצוא את
השמחות. אני מוצאת את השימחה דרך
הדת. בשבילי הדת זה השפיות. זה עוזר
לי לחיות את החיים. בעולם שלנו זה
חסר כל־כך.
״אני לא מחקה דתיים ואני לא מתחייבת
לאף אחד. אני מאמינה שכולנו נחזור
בתשובה, רק אז יהיה סיכוי לאנשים,
כשיגלו את המקור של השימחה.״

להתפ שט
ף* די ׳לתת דרור לאורח החיים הלא שיג ״*
רתי, החליטה טלי לעזוב את העיר
לטובת פינה שקטה וירוקה בלב השרון.

חושפת טלי גולדברג זוג רגליים ארוכות
*1111 0 * 1 1 1
וחטובות. בלי שום קשר לאמונתה
# 1 # 1 1 *1 1 1 # 1 1 11 11 1 1 1
הדתית ממשיכה טלי את עבודתה — האהובה עליה — כדוגמנית וכשחקנית, גם חבריה
לא התחלפו בעקבות השינוי שחל בה. הכל כרגיל, זולת השימחה עם גילוי החוכמה שבדת.

אלוה* ו 3־קי1
(המשך מעמוד )57
נם דברים שחייבים לחיות אותם
מחיר.״

הסביבה, בתוספת פילוסופיית־חיים דתית.
נראה לי שהצירוף האידיאלי הוא קבוצה
של אנשים דתיים שחיים בתוך הטבע׳ עם
הרבה מוסיקה.״

בכל

להטיף
לאח רי ם
מדיטציה שאיפות כתחום הבידור לא מס
י 1ריעות לטלי לבנות לעצמה פילוספיית־חיים
מקורית :״להתפלל זה כמו מדיטציה,
במובן הפשוט שלה. פירושו לעצור את
החיים לרגע, ולתת להם את הכבוד ש מגיע
להם,״ היא אומרת בשיכנוע רב.
״תפילה יכולה להיעשות גם בשדה
פתוח׳ עם הרבה פרחים, באווירה של טבע.
אנשים פוחדים מהדת, זה מעורר בהם
אסוציאציות של דברים נושנים שאבד

ני בטוחה שאורי זוהר נמצא
במקום טוב ובידיים טובות. ראיתי
את מישפחתו וראיתי כזה אור בעיניים !
האנשים האלה שמחים כי הגיעו למצב של
שימחה מתוך איכות חייהם. לא איכפת
לי איך אישים מגיעים לזה׳ דרך האוסט
או היוגה או כל דבר אחר בעולם. יש

לדעת
טל גולדברג
הבל מתא:
מח שופי
ודת הודיח,
יוגה ו מדי טציה
עליהם הכלח, או של דברים פנאטיים.
״אני מבינה את הפחד של האנשים.
עוד לא נולדה קבוצה ששילבה את התורה
וגם את הטבע. משהו שיתאים למצי אות
שלנו. כל זמן שזה לא יתאים, יפחדו
האנשים לגשת לזה. הם יישארו ציניים
ואדישים כלפי עולם שלם שכולו אור.
״אין לי טיפת מרירות, לא על אנשים
ולא על החיים. חבל לי רק שאנשים
לא מחפשים את הטוב שבחיים׳ ומשקיעים
את כל חייהם כדי להשיג וילת־פאר ונש ארים
עם* הלשון בחוץ, כשהם נוכחים
שלמרות הווילה לא קורה להם כלום.
״יש אנשים שהתמזל מזלם וגילו את

ו\ יךןן־ן 111ן־״! 71 הוא חלק בלתי נפרד מחייה של הדוגמנית הדתית. גם
1ו 1 111 1 1י1 -ייי תפילות ושמירת השבת השתלבו בחייה. מה שטלי
גולדברג מקבלת מהדת מעניק לחייה, לטענתה, הרבה יותר משמעות משהיו להם קודם.
זה מוקדם. אני לא חושבת שבעיקבוית
גילויים רוחניים צריו להיעלם לתוך מיס-

גרות כפייתיות אחרות. אפשר לחיות את
אותם החיים, עם אותם האנשים ואותה

הוא אחד מבילוייה האהו
ביס, עליו היא אינה מוי
גם לא לטובת הדת, שבו
:יני הדוגמנית טלי גולדברג,

! ליהיהוך 11ך ק ר ן טלי מדגימה הכל בתצוגות.
בגדים תחתונים מינימליים

לצד שמלות סרוגות זוהרות. למרות אמונתה אין היא מסרבת

לדגמן כל מה שנדרש ממנה. טלי שאפה להיות שחקנית, אבל
לא בכל מחיר. עירום בסרטים אינו לרוחה, אך לא דברים אחרים,
שהם מוקצה מחמת מיאוס ביהדות: עור חשוף, שיער גלוי.

מוכנים לחב?
ב תו פלסטיק

1וווווד

גיתם מ ערכו ת תדמי ת

ג. סדרנית

.3טרופיקל

7מערכת כוסות

עגלת מגירו ת על גלגלי ם בעלת 3או 4קו מו ת.
הסלס לו ת נשלפות. הסד רני ת קלה להרכבה
עצמית ו שימו שיה רבי ם -לי ר קו ת ופירות,
לצעצועים, לאביזרי תינו ק ולמשרד. הסדרני ת
א רוז ה ב אריזה חד שני ת הנו ח ה לנשיאה.

.11 מכסה ומגש לעוגה

מיכל רב תכליתי לשתיה חמהוק רה בידוד
פולי אורי טן חדשני, עיצוב מודרני, כולל ס ט
כוסות. בקיבולת של 5ו־ 8ליטר.

מערכת אלגנטית של 4כו סו ת, מ חו מ רי ם
מעולי ם בלתי שבירים, לשתיה קרה

מיוצר בשני גדלי ם -גובה 9ס״ מ /ו קו ט ר
26ס״ מ, ו-גובה 8ס״ מ /קו ט ר 30ס״ מ.

.2טרופיסל
הציידנית הי חי דהה מיו צרתמשראל עם
בידוד פולי או רי טן המב טי ח שמירת קו ר
מעולה.
ידית מיו חדת מו תאמת לנשיאה גם עייי שני
אנשים.
מיוצרת בגדלים 33 ,ליטר 26 ,ליטר ו־20
ליטר.

.8קנקן מדידה

.4רביעיית קערות
קנ קן ל מ די דה מ דויי ק ת של חו מ רי ם לאפיה.
מערכת קערות ב־ 4גדלים, ל שימו שים מגווני ם על ה קנ קן מ סו מנו תסק לו ת של ליטרים,
עשיר. צבעים במבחר
בבית ולכל מטרה.
אונ קיו ת, גרמים, גרם סוכר, וגרם ק מח. מכיל
1.4ליטר.
.5ארגז לחם
.9חמוצניק — שולף זי תי ם מבלי להרטיב
ל אחסנ ת לח ם ודברי מאפה. מיוצ ר מ חו מ רי ם
א ת הידיי ם. ה קו פסא, המ שמ שת גם לשמירת
פל ס טיי ם מעולי ם בשלל צבעים.
מזון, בעל מכסהפ טנ ט א טו ם לנוזלים.

.6אוגר פרורים

מגש יעיל ונוח המאפ שר אגירת פרורי ם בז מן
פרי סת הלחם.
האוגר נשלף ב קלות לניקוי.

.10 מקצפת
מי קסר יד מ ת אי ם לכל הקצפה. מהיר ונוח
לשימוש. הקערי ת נצמדת למ שטח השיש.

.12 מלחיה ופלפליה
עיצוב חדשני למוצר שימושי, ה מע רכ ת עשויה
מחומר אקרילי כעל גוון מבריק.

לרשותכם מוצרים רבים נוספים
כולם באיכות הנודעת
של כתר־פלסטיק.

שתי נקודות
לשיטת הבידוד היבש שהותאמה במיוחד
לאקלים הישראלי.

שתי נקודות
לתא ההקפאה הענק(נפח 140 ליטר) בשיטת
ה־״051ז^ 1\ 10״ הפוטר אותך מהצורך
במקפיאון נפרד.

שתי נקודות
לשרות המעולה -שרות תדיראן.

עכשיו, עם מקרר תדיראן - 82
את זוכה בכל הנקודות.

המקרר החדש שלן

בי תיהמישבט

ידי תוספת קלה, אקדח היורה בכל
מצב. רפי גם דאג כי הכלי יהיה
תמיד חמוש במסמר ודרוך. היה
צורך רק בלחיצה קלה על ההדק
כדי להפעיל את האקדח.
כאשר לא חזרה אפרת לביח
הוריה ב־ 14 באפריל 81׳ ,דאגי
בני־מישפחתה, אך לא חשדו כ׳
קרתה טרגדיה נוראה. באותו זמן
שכבה אפרת בבית־החולים איכי־לוב,
במצב אנוש. היא נמצאה שוכבת
על הכביש, פצועה ובלתי־מזוהה,
ולדעת המישטרה היתד
קורבן של תאונת־דרכים.
את קורות אותה פגישה גורליו
ואחרונה גילה רפי, זמן רב אחרי
מעצרו. לראשונה היה כאחוז הלב
וטען כי נתקף באמנזיה, ואינו זוכו
דבר על קורות אותו ערב. אחר־כן
מסר גירסה לפיה יצאו שניהם בי
דרכם למיסעדה הנמלה ביפו, כדי
לאכול ארוחת־ערב ולשוחח עי
בעיותיהם. הוא קיווה כי אפרת תחזור
אליו, ואף קנה לה לאחרונד
מתנה יקרה — שעון שעלה שלושים
אלף לירות, ליום־הולדתה.
שיחתם הפכה לוויכוח קולני, ובהיותם
במכונית, ליד השעון ביפו
החליט לעשות מעשה: הוא שלן
את אקדח־המיסמור ואיים כי יהרוג
עצמו בנוכחותה, כדי לגרוב
לה סבל :״כיוון שהמצפון יציק
לה על שגרמה למותי, וזה יותו
נורא ממוות !״
אפרת נבהלה, פתחה בידה רד
אחת את הדלת ובשניה תפסה באקדח,
כדי למנוע מרפי לבצע את
זממו. אולם אז כאשר לחץ על דוושת
המעצור, נעלמה אפרת מעיניו
דרך הדלת הפתוחה, והוא היה
בטוח כי היא הצליחה להתחמק.
על כן המשיך בנסיעתו.
אולם הראיות שהפריכו את גירד
סתו של רפי באו מפיו של ד״ר
בצלאל בלוך, הפאתולוג שערך את
נתיחת־הגופה. בחקירה שערכה הד
תובעת שולמית אמיר, סיפר הרק
פא כי כאשר נפטרה אפרת, כשבוע
אחרי הפגיעה, ערך ניתוח ומצא,,

קב עשהא הוב ה
נו צחה. הוא ש ם
״אני אהבת
א ותה ועדיין
או ה ב אותה!־־
ף* פי פרי (פריינטה) מסר טיו־טת
מודעת אבל לעורך־הדין י צבי לידסקי, וביקש מנו לדאוג כי
המודעה תתפרסם ביום־השנה ל מותה
של ״היקרה מכל — אפרת״.
דקות ספורות אחר־כך הרשיעו
שלושת שופטי בית־המישפט ה מחוזי
בתל־אביב את פרי באשמת
רציחתה של אפרת גינגולד.
היא היתד, יפה, צעירה ומשכילה,
וכאשר פגש בה פרי ב־ , 1979ב־מיפעל
שבו עבדו שניהם, התאהב
בה עד מעל לראש. היא היתד, גרו שה
טרייה, ועדיין כאבה את כאב
הפרידה והכישלון. הגבר הנאה,
שהקדיש לה כל רגע מזמנו והעריץ
אותה כאלילה יוונית, היה מזור ל נפשה
(העולם הזה .)2278
הרומן ביניהם נמשך שנה תמי מה,
ואז החליט פרי כי הוא חייב
לקשור את עתידו באפרת. לשם
כך ביקש גט מאשת־נעוריו ואם שני
ילדיו. הוא עבר לגור בדירה שכו-
יוצא בחברת נשים אחרות — כא שר
טילפנה לדירתו יום אחד ולא
מצאה אותו בבית, היתה בטוחה
כי הוא מצא בחברת אחרת. ל אמיתו
של דבר היה אז באמבטיה
ולא הצליח להרים את הטלפון
בזמן.
איי ס

שי תאבד

וירה 5תי קרה

מורשע פרי
״יותר נורא ממדות !״
רה ברחוב רמב״ם בגבעתיים.
רפי ואפרת המשיכו לעבוד ב־מיפעל
האחים פולק, שם היה רפי
חשמלאי ואפרת מזכירה.
הרקע של השניים היה שונה
לחלוטין. אפרת היתד, ילדה מבית
בורגני אשכנזי במרכז הארץ, מש כילה
ואוהבת קונצרטים, באלט ו תיאטרון,
ואילו רפי נולד למיעו־פחת
מהגרים יוצאי מארוקו באי-
זור־פיתוח. רפי הצליח בכישרונו
ובחריצותו להגיע לעמדה אחראית

ולשיגשוג כלכלי, ולעזור גם לאחיו
המרובים.
כל עוד היו אפרת ורפי בגדר
נאהבים בסתר, היתה לרומן הילה
של מיסתורין ומתק של מים גנו בים.
אבל כאשר נפתחה הדרך ל עתיד
משותף והרומן הפך גלוי
ושיגרתי, הלך וקטן העיין של אפ רת
בפרשת־האהבים.
באזני חברים טען רפי כי סיבת
ההתרחקות ביניהם היא קינאתה
של אפרת, אשר חשדה בו כי הוא

^ אשר ראה רפי כי הפגישות
מתמעטות ואפרת מתרחקת
ממנו, חיפש אותה בבית־הוריה,
שם התגוררה. אך היא אמרה לו
באינטרקום כי לא יעלה, מכיוון
שהוריה שבעו את מריבותיהם ה תמידיות,
וכי היא תרד אליו. הוא
נעלב מתשובתה והסתלק. כאשר
טילפן אליה שנית, ענתה לו אחו תה,
וטענה כי אפרת אינה בבית
והיא אינה יודעת את מקום המצאה.
הוא עשה אז דבר נואש. בפב רואר
, 1981 בעודו משוחח עם
אפרת בטלפון, נטל את האקדח
שהחזיק ברשיון, איים כי יתאבד,
ידה יריד, בתיקרה, ולא החזיר את
השפופרת למקומה. אפרת המוד אגת
מיהרה להזעיק מישטרד, ו אמבולנס.
כאשר פרצו את דלת
דירתו של רפי, לא מצאוהו שם.
הוא היה בביתה של אפרת, הציג
עצמו כשוטר, וערך חיפוש מדוקדק
אחריה בכל החדרים. הוא גם איים
כי ירצח אותה. המישטרה עצרה
אותו והוא נאשם בהתחזות לשו טר,
יריד, ואיומים על אפרת. רפי
הודה בכל, ונידון לשלושה חודשי
מאסר על־תנאי ואקדחו ניטל ממנו.
אחרי מיקרה זה עזבה אפרת את
מקום־עבודתם המשותף ומצאה לה
עבודה אחרת. רפי המיואש ניסה
לגלות את מקום־עבודתה, והשתמש
לשם כך בשירותיו של מגלי־עתי-
דות — שייח׳ ידוע ורב. שוב ־לא
יכול היה לראותה כרצונו ולהת קשר
אליה בכל עת. היא פיקחה
על מועדי הפגישות, וניסתה להר
חיקו
ממנה בעדינות, וללא יצירת
מצבים קיצוניים.
התנהגותה של אפרת, אשר מצד
אחד טענה לפניו כי היא רוצה
להיפרד ממנו ומצד שני המשיכה
להיפגש איתו, עירערו את מצבו
הנפשי של רפי.
תחת אקדחו, שנלקח ממנו, הכ שיר
את אקדח־המסמרים שהיה ב רשותו
לפעול ככלי־נשק קטלני.
אקדח זה, היורה רק כאשר קנהו
לחוץ לעבר גוף קשיח, הפך, על-

כי המסמר נכנם לעורפה ויצא מ־מיצחה.
פגיעה כזו אינה מתיישבת
עם גירסתו של רפי כי היריד, נפ לטה
תוך כדי מאבק ביניהם על
האחיזה באקדח. יריה זו מתיישבת
אך ורק עם האפשרות שאפרת הי-
תה בדרכה של מחוץ למכונית,
כאשר עורפה מופנה לנאשם.
דאגתו האחרונה של הנאשם לפני
מתן גזר־הדין היתה כי המודעה
לזכר אפרת, תתפרסם במועד ב א
ילנהא לון ן
עיתון.

611

במדינה
עסקי ם
מ*דח^חהמד חוזים
המחול האירובי מניע
לישראל -וחדירתו מדווה
ממאבק עיקש בין בעלי
__מועדונים ״מתחרים.
להיט השנה בספורט הישראלי
החופשי הוא המחול האירובי. מכו-
ני־בריאות המעריכים את עצמם,
אימצו את השיטה האמריקאית ב״
מכוניהם. השיטה להפעלה כללית
של הגוף מתבצעת בליווי מוסיקת
דיסקו ודוק סוערת ורועמת. באר־צוודהברית
זהו כבר להיט ישן
נושן, אך פה כולם עדיין מתרגשים
מהחידוש ונהנים. גם הרוכשים את
השיטה וגם אותם המוכרים או תה.
שלושה מכוני בריאות בתל־אביב
מנהלים בחודש האחרון קרב

סמוי על ליבות המתעמלים.
המאבק החל כשצץ בראשו של
אבי פאנק, בעל סטודיו למחול ו בריאות,
הרעיון לקיים מופע ענק
— מרתוני — של מחול אירובי
מתמשך ומפוצץ, בסגנון הסרט הם
יורים גם בסוסים. המופע יכלול
פרסים יקרי-ערך, כמו בסרט.
גניבה נבזית. פאנק שיתף ב־רעינו
את עמיתיו, בעלי מכוני-
הספורט כדי שהאירוע יקבל מי-
מדים רחבים. ורד ציבעון, המנהלת ׳
מכון להתעמלות ולריקוד, והטוענת
לזכות ראשונים למחול האירובי,
נמרוד דרייפום, בעל מכון הברי אות
במלון הילטון, התלהבו מה רעיון.
דרייפום מיהר לבשר לחברי
מועדונו על חגיגה־מרתונית פרטית
שלו. באווירה מפוארת, עם כיבוד
קל, הסתערו המוזמנים על החגי גה
האירובית. עדה ינקלוביץ, ה מרקידה
בריאת הגוף בת ה־,20
הקפיצה את הקהל המזיע על ה
שטיח
מקיר לקיר, לקול צלילי
מוסיקה קיצבית.
אבי פאנק, שהגיע באמצע ה חגיגה
חיוור ותוהה, אמר בכעס:
״זוהי גניבה נבזית. זה לא פייר
מה שקורה פה. מה שאני תיכננתי
שנעשה ביחד, עשה דרייפוס מ תחת
לאפי, כגנב.״
כל צידוקיו של דרייפום שזה לא
מרתון ולא תחרות, רק חגיגה קט נה
של מחול אירובי מתמשך, לא
הרגיעה את פאנק הנסער. גם ה שותפה
השלישית, רתחה מזעם:
״זה לא יפה מבחינה אישית. ה רעיון
היה של אבי פאנק. דרייפוס
התנהג כסוחר שגנב את הרעיון
מאבי פאנק. אני אומנם מאושרת
שהמחול האירובי תפס בארץ, אבל
אני משוכנעת שמה שעשה דריי־פוס
לא יגיע לקרסוליים של מה
שיהיה במרתון שלנו, שיתקיים ב מאי.״

כעלי־
מועדונים דרייפוס ופאנק
לא יגיע לקרסולים

הזוי
צד״ש 1111*7ט רי ם
הילדים דיווחו למישטרה
עד מציאת רימון וכדורים

ב עי ק בו תהע לי ה >1ארץ א פ רי ק אי ת ¥1סוו״ 71ת:

הדוויה והעוחבת
חוזרות לישראל!
ץ ליה ניכרת במיספר חולי המלריה והשחפת נרשמה בשנתיים
2האחרונות במחלקה לאפידמיולוגיה שבמישרד־הבריאות. מבדיקת
שמות החולים, שלקו במחלות, ניתן להוציא מסקנה ברורה אחת:
המחלות פגעו ביושבי כמה מרכזי-ד,קליטה בארץ.
כבר במחצית הראשונה של ,1980 למשל, נרשמו 26 מיקרי־מלריה
בישראל, בעוד שבכל 1979 נרשמו רק 16 מיקרי־מלריה.
15 מבין 26 החולים באותה מחצית השנה היו מהגרים מאותה
ארץ. ארבעה מיקרים אחרים נתגלו אצל תיירות הולנדיות, שיצאו
מישראל לטיול במצרים. הן ביקרו שם באיזורי לוקסור ואסוואן. כך
שאותה תקופה רק שיבער, מיקרים היו תוצאה של הידבקות בישראל
— נתון המתאים לתפוצת המחלה בשנים קודמות.
מיספר מיקרי־השחפת הפעילה ב 1981-עלה לכ־ ,250 לעומת ממוצע
של כ־ 100 מיקרים בכל אחת מהשנים הקודמות.
כל גילוי של מחלה זיהומית מידבקת מחייב דיווח ללישכת־הבריאות.
רופא־מישפחה, המאתר את המחלה, יכול בדרך־כלל לתת
לחולה את הטיפול המתאים. אך כשעולה מיספר הדיווחים על סוג
מסויים של מחלה, התופעה דורשת התייחסות מיוחדת של מישרד-
הבריאות, כדי למנוע בעוד מועד התפשטות מגיפה. החשש, אז,
אינו דווקא לחולים שלקו במחלה, אלא לאלה שעלולים להידבק בה
— תינוקות, זקנים וחולים כרוניים.
מישרדי-הבריאות של כל חברות האו״ם נוהגים להעביר נתונים
על ממדי המחלות המידבקות לאירגון הבריאות העולמי, כי הווירוסים
והחיידקים טרם שמעו, כידוע, על הגבולות המדיניים.

• חשש מח ש
ף* ל תייר, המסייר בעולם והעובר בארץ שבה פשתה המחלה,
* יכול להעביר אותה לארץ אחרת. לכן אדם הבא מארץ ״נקיה״,
חייב לדעת שהוא יכול לפגוש בארץ אחרת במוקד מחלה. כך שלשיל-
טונוודהתיירות בכל מדינה יש עניין ששילטונות־הבריאות באותה
הארץ ידאגו לבער מחלות היכולות להרתיע תיירים.
העובדה, שבשנתיים האחרונות עולה שיעור החולים במלריה
ושחפת, אינה נוחה למישרדים הממשלתיים המופקדים על עניינים
אלה בישראל.
מי שהופתעו מדיווח זה, היו דווקא אנשי-הסוכנות. הם סומכים
על מישרד־הבריאות שביכולתו לדאוג לטיפול בחולים שהתגלו בקרב
המהגרים, המהווים היום כשליש מאוכלוסיית מרכזי-הקליטה בישראל.

הדיווח לאירגון הבריאות העולמי עלול לחשוף את ארץ־המוצא.
ממרכז־הקליטה בעתלית הגיעו בחודש האחרון כמה חולים כאלה
לבית־החולים הכרמל שבחיפה.
הם התקבלו עם תלונה על הרגשת תשישות, חום, חוסר־תיאבון
וירידה במישקל. בעיות ההידברות עם העולים החדשים, שאינם
שולטים עדיין בעברית, הקשו על הרופאים לדלות מהם פרטים,
הנחוצים לשם זיהוי המחלה. חלק מהחולים אושפז במחלקות הפנימיות,
ושתי נשים הרות אושפזו במחלקה הגינקולוגית.
אחרי כמה ימי בדיקות היתד, המסקנה חד־משמעית: שחפת. חולה

אחת, במצב חמור, הועברה לבית־ד,חולים בצפת, שם יש מחלקה
מיוחדת למחלות־ריאה. אחרים קיבלו מייד טיפול תרופתי.
גילוי מחלה, שבמצב מסויים יכולה להיות מידבקת, עורר סערה
בבית־ד,חולים הכרמל. עובדי הצוות הרפואי סיפרו, שההנהלה הורתה
לערוך תבחין מנטו — בדיקה לגילוי התנגדות הגוף לשחפת — לכל
צוות־ד,עובדים. אך הנהלת בית־החולים הכחישה ידיעה זו.
הד״ר יעקב נחמיאס, רופא פנימי בהכרמל, שמונה אחראי לזיהוי
המחלות הזיהומיות בקבוצת מהגרים זו והטיפול בהן, התעקש :
״אלינו הגיעו רק כמה מיקרים בודדים.״

• מחלהחבר תי ת
^ חולל השחפת הוא חיידק, הגורם לנמק באיבר הפנימי שבו
יי הוא מתיישב. המחלה, שבעולם המערבי היא ד,ודברה, יכולה
לגרום אף למוות. בישראל מתגלים מדי שנה כמאה חולים — חלקם
אנשים שנשאו את החיידק בגופם מאז ילדות, והיא התגלתה בשנות
הבגרות.
ישראל, שהיא ארץ קולטת הגירה, נאלצת לקלוט גם מחלות.
שחפת הובאה לישראל לא רק בעליה שהגיעה מתימן, אלא גם התגלתה
בקרב מהגרים שבאו מאירופה אחרי מילחמת העולם השניה.
רוב הלוקים במחלה הם אנשים החיים באזורים נחשלים או בתנאים
ירודים — צפיפות־דיור, סטנדרטים נמוכים של תברואה ציבורית
והיגיינה אישית מעלים את שכיחות מיקרי-השחפת. תודתזונה ומחלות
מתישות הן קרקע פורייה, שעליה משגשגים החיידקים הקטלניים.
התפשטות הזיהום בתנאים כאלה היא מהירה יותר, ויכולה ליהפך
בקלות לבעייה חברתית.

מייד עם נחיתתם של עולים בישראל, עורכים צוותים רפואיים מיוחדים
את כל הבדיקות הדרושות לזיהוי מחלות זיהומיות. כולם מקבלים
תרופה מונעת מלריה. הטיפול בשחפת סבוך יותר. אצל חלק מהמהגרים
ניתן לגלות אותה ולטפל בה. האחרים, הנושאים עימם חיידקים
רדומים, עלולים ללקות בשנים הבאות.
שילטונות הבריאות ומוסדות הקליטה בישראל מתמודדים עד כה
לישראל. יש להם
בהצלחה בבעיות הקשורות בהגירה
נסיון רב בעניינים כאלה. הסכנה האורבת למפגרים היא מכיוון אחר
לגמרי: הפחד מפני מחלות מידבקות הוא תמיד בן־לוויה נאמן של
גזענות, ומישרד-החינוך הישראלי לא הצטיין מעולם בהדברת. מחלה
עלולים לסבול ממנה עוד זמן
חברתית זו. המהגרים
גילה רזין
רב אחרי שיחלימו מהמחלות הגופניות שדבקו בהם.

משמצאו עמוס לביא, בן ה־11
וחבריו, תלמידי כיתות ה׳ רוו׳
בבית־ספר יסודי, חורבה נטושה
בהרצליה, בקירבת בית סבו של
עמוס, לא היה גבול לשימחתם.
החורבה הציתה את דמיונם של
הילדים. היא שימשה מקום מיפ־גש
אידיאלי לתעלוליהם ולמישח־קיהם.
החבורה,
שמנתה שלושה יל דים
ושתי ילדות, קראה למקום
״בית הגמדים״ .הם נהגו להתכנס
בו אחרי שעות־ד,לימודים.
,מטומטמת. לפני כשנה הם
מצאו רימון ולידו כמה כדורים.
כיאה לחבורה סודית, הם טמנו
את המציאה באדמה, ליד החור בה
הנטושה.
הזמן חלף והילדים שכחו את
העניין. לפני כחודש, כשהמורה
הסבירה בכיתה עד כמה מסוכן
לשחק ברימון, נזכרו הילדים במה
שהטמינו ליד החורבה שלהם. אח רי
התייעצות שקיימו ביניהם, הם
סיפרו זאת לאם אחד הילדים. זו
ניגשה מייד למישטרה, ששלחה
למקום חבלן. החבלן סילק את ־
הרימון ואת הכדורים.
חוקר־הנוער במישטרה הסביר
לעמום, שהתמנה דובר החבורה,
עד כמד, מסוכן הדבר, ומה עלול
היה לקרות להם. הילדים הבטיחו
שלמדו לקח, ובכך סברו כולם
שהפרשה תמה.
לפני שבוע, ביום השלישי, קי בל
עמום לביא מיכתב ממחלקת-
האבידות של המישטרה. לתדה מתו,
ביקשו ממנו לבוא לקחת
את החפצים שמצא, כי לא נמצא
להם דורש. תגובת הילד: המש טרה
מטומטמת.

מי שפט
הגונ ב מ גנ ב 3 -ווודד
תזקן ראה את מקום
המחבוא, הוציא את
המטמון, ,חובה ונשדד.
מאיר כליפה וחברו, שאלתיאל
ערוסי, עשו ״מכה״ גדולה. לדברי
כתב־האיש הם פרצו לביתה של
לונה חיים וגנבו משם תכשיטים,
שעון־זהב ושרשרת בשווי של עש רת
אלפים שקל. את התכשיטים
הסתירו בחצר בית־הספר גאולים
בבת־ים, וחשבו לחזור כאשר יע בור
זעם.
מהבית הסמוך הבחין בצעירים
גרגורי רובינשטיין 70 כאשר
התרחקו מהמקום ירד לחצר ונטל
את המטמון. את התכשיטים היק רים
הסתיר תחת המיזרון, יחד עם
חסכונותיו בסך אלפיים שקל במ זומן.
עומד
להתגייס. לא עבר זמן
רב, ושני הצעירים גילו מי נטל
את שללם ומיהרו לדרוש את התכ שיטים
מרובינשטיין. הוא הכחיש
בתוקף כל קשר לגניבה, אך הם
לא הירפו, היכוהו וחיפשו בדירה.
מתחת למיזרונו מצאו השניים את
השלל וגם את חסכונותיו של הז קן.
המישטרה
עצרה את השניים.
והוגש כתב־אישום. השופט אריה
אבן יהודה ציווה לעצרם.
העולם הזה 6י•