גליון 2328

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמיגהלה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי א מרי. עורן־־תכנית: יוסי שנון רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל * עורכי כיתוב: תמי מוטובי המינחלו
״העולם
כן־אכיגדור. חפצה ״גד״ כע״מ גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

ערב־פסח מלאו 32 שנים ליום שבו
קיבלתי׳״ לידי את העולם הזה והוצאתי
את הגליון הראשון בעריכת המערכת הח דשה.
הגליון נשא את המיספר .651
הגליון שאתה מחזיק אותו ברגע זה
בידך נושא את המיספר ,2328 והוא וזג־ליון
ה־ 1678 שהופיע מאז.
32 שנים הן תקופה ארוכה בחייו של
אדם ושל עיתון. רבים מחברי־המערכת
הנוכחיים טרם נולדו כאשר עבדנו על
הוצאת הגליון הראשון שלנו. אחרים היו
תינוקות. כל מי שכותב ומצלם עתה
בתעולם הזה גדל בעולם שבו היה שבו עון
זה אחד הנתונים. כולם קראו אותו
מנעוריהם.
ענני המילחמה

לא פעם שואלים אותי :״האם זה
לא נמאס לך 1האם אינך מתעייף 1שבוע
אחרי שבוע אותו הדבר...״
לא התעייפתי, וזה לא נמאס לי, מפני
ששבוע אחרי שבוע אינו אותו הדבר.
כל שבוע שונה מרעהו. מבין 1678 הגליו־

שנים. למשל, אילו אמרו אז שבממשלת־ישראל
יישב אדם כמו יעקב מרידור,
שהבטיח לקעקע את חוקי־הפיסיקה של
איינשטיין, וכי הפרות תצטרכנה לאכול
בפסח תערובת כשרה־לפסח, זה לא היה
נחשב אף כהומורסקה בדיונית מוצלחת.
גם להומור יש גבולות הגיוניים.

כ ת בו ת ה שער ה ק׳ ד מי :
יריות במיסוד

ה ס מי ם

קולות הירי שנשמעו
על הר־הכית כירושלים,
הדהדו ככל רחבי
העולם המוסלמי.
צוות העולם הזה
מדווח ממקום האירוע.

שחקגית־הקולנוע היפה
פיה כזונה זילגר־שטיין
מספרת כראיוד
חושפני להעולם הזה
על דרכה אל ההרואין 1 ובחזרה.

האס גילמן אש בארזי הלבנון
עברי־פי•
על עברי־פי
המדינה הקטנה שמצפון עומדת ו
פחת. האם הפעם תכלה אותה י
שפוי?
האש? העולם הזה מנתח את המצב
כשדה המערכה: כמילחמה
הזאת יהיו רק מנוצחים.

אנחנו מעורבים. אנחנו מעורבים מאוד.
מעולם לא היינו מעורבים יותר מאשר
השבוע, מתחת לענני המילחמה.

על סיר הבשר
תופעות מטורפות
אחת התופעות האופייניות להעולם
הזה — ומסופקני אם יש דומה לה בעו לם
כולו — היא שהרכב־הגילים של ה מערכת
לא השתנתה ב־ 32 שנים. העורך
הראשי צבר שנים, אך המערכת בכללה

עיתונאי כתב מיסמך מדהים
על פגישתו עם נציב
השטחים הכבושים, הפרופסור
מנחם מילסון. פסיכו לוגים
ניתחו את המיסמך
והס קובעים:
זהו איש מסוכן !
פוגרום ופסחא
מאות מיליוני נוצרים
נשאו עיניהם לעבר
בית־לחם לקראת חג־הפסחא
— וזה היה
חנוועד שבחרו ביריוני
״אגודות״הכפרים״ כדי לערוך בעיר
פוגרום.

העולם הזה 2328

שמרה על נעוריה, גם מבחינו^הגיל, בדרך
של חילופים.
תופעה שניה, שהיא פחות מיוחדת, אך
המבטאת את רוח הזמנים המשתנים, היא
שיותר ממחצית המערבת מורכבת עתה
מנשים.
איני יודע איך ייראה שבועון זה בעוד
32 שנים — ערב־ססח .2014 אך אני מקווה
שהיא תהיה גם אז צעירה ומעורה בכל
נימי נפשה בבעיות החברה. אני מקווה,
שהמאבק על השלום יעמוד גם אז בראש
מאמציה — אלא אם כן תהפוך עד אז
המילחמה נחלת־העבר, תופעה היסטורית
שבני-אדם יתקשו להבינה, כשם שאנחנו
מתקשים כיום להבין תופעות מטורפות
אחרות בתולדות העולם.
לשמור על שפיות בעולם מטורף, לד בוק
בשלום כאשר יצרים אפלים ותככים
חשובים מובילים למילחמה — זהו העולם
הזה.

הבידור של צה׳־ל
צה״ל הוא המפיק הגדול כיותר כשטח הבידור
והדברים מתנהלים כו כצורה מוזרה
מאוד. מי מחליט להזמין אט•
נים להופעות 7כמה משלמים להם
ולמה 7

ה קנ אי
הם חיים כאיסיים
במידבר וכטוחים כעצמם:
לא יהיה פינוי,
אפשר לבנות בית־כנסת
(בתמונה) .כתב
העולם הזה שהה עם
מתנחלי עצמונה בצפון
סיני, והוא מדווח : זהו טריפ דתי מטורף.

ה ך שוב

מי רוצה חולצה כפרית, מכנסי•
החשוד באונס טוען: אני לא זקוק לזה.
הן רצות אחרי. והחשוד,
מוחמד אבו־אצבע, מציג
כהוכחה לטענתו שלל תצלומים
מאוספו האינטימי,

כוקר או סתם כגדי-טריקו — הכל
בזול 7העולם הזה מדווח על מרכז
האופנה החדש כדרום
תל־אכיב —
השדירה השביעית של 0 שבזי.

מדורים קבועים: תשקיף כמדינה
אתה והשקל
הנדון — תנועה שכזאת מיכתכים תשבץ הורוסקופ עולם קטן — בריטניה־ארגנטינה,
ארצות־הברית וזימבאבווה

האמריקאים למדו לחיות עם תופעה חדשה :
מהגרים מישראל. ירחון־יוקרה אמריקאי
הקדיש להם כתכת־ענק,
שנכתבה כידי יורדת. זוהי ״ישראל
הקטנה״ כאמריקה.

נות שיצאו בעריכתי, לא היו שניים הדו מים
זה לזה בעיני. כמו תינוקות, הם
שונים איש מרעהו.
אך יש ענייני-יסוד, שאינם משתנים.
הם נוגעים לייעודו של העולם הזה.
בשבוע הזה, שבו ענני־המילחמה הקוד רים
התקבצו מעל לראשינו, מזדקר שוב
כמיגדלור הייעוד העיקרי שייעדנו לו
מלכתחילה *:המאבק על השלום.
הקבוצה שקיבלה לידיה שבועון זה בע־רב־פסח
1950 היתד, מורכבת כמעט כולה
מחיילים קרביים, שהשתחררו זה עתה
מצה״ל. אני עצמי קיבלתי את הכסף שהיד,
דרוש לקניית העיתון(כ־סססד לירות) מהכ נסות
ספר־המילחמה שלי, בשדות פלשת
, 1948 ומהלוואה ממישרד־ד,ביטחון, שהיי תי
זכאי לה כחייל־משוחרר פצוע־מילח־מה.
כחיילים
קרביים -אחרי מילחמה שנמשכה
יותר משנה, אשר מוראותיה עוד עמדו
לנגד עינינו, היה ברור לנו כי המאבק
למען השלום יעמוד בראש כל מאמצינו.
החלטה זו טריה ונחושה השבוע כפי שהי תר,
בשבוע הראשון.
היעד השני היה להיאבק על דמות המ דינה
שהקמנו זד, עתה, ועל דמות החיים
בה. מאבק זה פשט צורה ולבש צורה בלי
הרף. כיום מתרחשים במדינה דברים שלא
עלו אף בדמיון הפרוע ביותר לפני 32

נלו והשל

מעל לכל היעדים עומדת, כמובן, החו בה
לחשוף את האמת, כל האמת. גם מב חינה
זו לא סטינו, כמדומני, אף בצעד
אחד ימינה או שמאלה.
הוכחנו שאין סתירה בין אמירת־האמת
ובין דבקות באידיאלים מוחשיים מאוד.
הייתי משוכנע לפני 32 שנים, כשם שאני
משוכנע כעת, כי עיתונאי שהוא ״עיתונאי
בלבד״ ,שאינו חש במעורבות עמוקה במת רחש
בחברתנו ובמדינתנו, אינו עיתונאי
כלל, אלא עיתוזנאי (לא במיקרה, זהו אחד
המושגים שנולדו בסדנה הלשונית של
העולם הזה).

ה ש ער 1זאת 1די :

אנשים כעולם אנשים יומן אישי -

סליחה מהדרוזיס,
חופי הכרך, דיוקנו של יורד ולוי
אשכול

לי לה לו

מה הם אומרים -ראוט אלוני,
רודולפו כהן, עמנואל הלפרין, אליעזר
ז׳ורבין, סאמיר מוטראן זירדנה ארזי
קולנוע— האדומים באים ושתי פנים לצדק שידור — גינת לגביע העולמי?
מדייר שידורים -יישראל וירדן

בגין לושילטון?

חשבון עוכר ושב
איש ממאדים
כלכוטק
זה היה העולם הזה שהיה -
נמר של נייר -

ונוער
ספורט רהל מרחלת

על ספרות ילדים

!0 6 1בונדמ
ווו

קבוצות של תיירים. השעה היתה
.9.15 השומר ניסה לסגור את דלת ה בניין.
אך גודמן ירה בו והמשיך פנימה.
כשהוא נכנם למיבנה, הוא המשיך לירות
ללא הבחנה, פגע בדלת־זכוכית פנימית,
שהיתר! מאחורי השער וניתץ אותה, ירה
לכיפת המיבנה וכיוון את הנשק לעבר
האנשים שהיו במקום. בעיבדית, ערבית
ואנגלית הוא ציווה על התיירים לצאת
מהמקום ועל הערבים ציווה לשכב על
הריצפה.

ת׳ תיו שלושת־חובשי
הנינות שיוו
במפגינים שחתקהוו
מסביב מיפ ת הסלע?
בשלב זה היה ברור שהוא אינו מטורף
סתם, אלא מכוון את כדוריו לעבר הפלס טינים
הנמצאים במקום.
באותו זמן הגיעו למקום כוחות מיש־טרה
רבים, היחידה המיוחדת למילחמה בטי-
רור, חיילי מישמר־הגבול ואגשי־ביטחון
רבים. תוך שניות אותר היורה, ונעשו כל
המאמצים כדי לתפוס אותו בטרם ינסה
לפגוע במיבנה, אם על־ידי הטמנת חומר-
נפץ, או על־ידי הטלת רימונים.
שותפים נוספים!

גאז ויריות

שוטר חבוש במסכת גאז ובידו מטול
פצצות גאז־ מדמיע, עומד מול המפגינים.
אנשי היחידה המיוחדת למילחמה בטירור שהוזעקו למקום,

על ציודם המלא, עסקו אחרי תפיסת המתנקש בפיזור ההמונים
שהחלו מציפים את הר־הבית. רק בשעות הצהריים, כאשר
שוטרים רבים הובאו למקום, עזבה היחידה המובחרת את השטח.

^ רחכד ! השתררה מהומה. הפלסטינים,
• שמילאו את רחבת הר־הבית, הקיפו
את המיבנה. אנשים ירו באוויר: בשלב
מסויים נשמעו קריאות מההמון, ששותפיו
של היורה, שנמצא באותה שעה בתוך
כיפת הסלע, ממשיכים לירות לעבר אלה

פה לאוזן עברה השמועה ברחובות
— 1מזרח־ירושלים: הר־והבית עולה ב אש.
מאות פלסטינים עזבו את עיסוקיהם,
סגרו את עיסקיהם ומיהרו לרחבה שבה
נמצאים זה לצד זה כיפת הסלע ומיסגד
אל־אקצה, אחד משלושת המיסגדים ה קדושים
לעולם המוסלמי.
כשהם הגיעו לרחבת הר־הבית היתד!
התמונה מזעזעת. אומנם המקום לא עלה
בלהבות, אך היה דם רב. צעקות פצועים
ורעש יריות מילאו את האוויר.
באותו זמן התנהל מאבק לתפוס את
אלן הרי גודמן, עולה חדש מארצות-

תאם א״ם
גודמן גואש
ווי מנחלי הגיסגוים
בחו־הבית?
הברית, שהתבצר בתוך כיפת הסלע —
שנקרא בטעות מיסגד עומר — וירה
לכל עבר.
הסיפור התחיל כרבע שעה לפני כן.
צעיר מזוקן לבוש מדי צבא, ובידו רובה
אם־ 16 תיקני, חדר דרך שער צדדי ש בקצה
רחוב ויה דולורוזה לרחבת הר־הבית,
והתחיל לירות לכל עבר. כבר ב שער,
באולמה, הצפוני ביותר, הוא
פצע אנושות את השומר שהיה במקום.
הוא התקדם במהירות לכיפת הסלע, מרחק
של כמאתיים מטר מהשער, כשהוא ממ שיך
לירות לכל עבר. מטרתו היתד, ברו רה:
לחדור לבניין המקודש בעיני העולם
המוסלמי ולהמשיך בהרג.
במקום היו באותה שעה ערבים ושתי

*י*8י *4׳

אנזים

צעירים פלסטיניים אוספים אבנים,
כדי לזרוק אותם בשוטרים,
ואילו האחרים רצים לכיוון כיפת־הסלע, כשאנשי־צבא דולקים

אחריהם. את התמונות באירוע הדרמאתי, והתמונה של תפיסת
אלן גודמן (בשער העיתון) צילם צלם־העיתונות הירושלמי רח מים
ישראלי, שהגיע למקום דקות אחרי 1שגודמן התבצר במיבנה.

0צעירים רבים, ששמעו על המתרחש בהו־הבית, הגיעו למקום
1 1 1 1 1 7ן
|#י 11/1ומייד החלה הפגנה גדולה. בתחילה היה זה מול מישרדי

הווקף ותחנת המישטרה הצמודה אליהם, בשולי הרחבה. אחר־כך פנו המפגינים לעבר
שברחו מתוך המיבנה. אחרי שהושלט
סדר, התחילו הניסיונות לחדור פנימה,
אך תוך דקות היה ברור שאם המטורף
לא מצוייר בכלי נשק נוספים, הוא ייש אר
ללא תחמושת.

רחבת הכותל־המערבי פונתה ממתפללים
ומטיילים רבים שהיו שם .,וכל דרכי הגי שה
להר־הבית נחסמו. אך מפגינים המ שיכו
לחדור לרחבה.
אחרי שנוצר מגע ראשוני, נכנסה למיב־

כיפת הסלע, ושם נהדפו עליידי השוטרים והחיילים. בשעות הצהריים באו למקום
נכבדי המועצה המוסלמית העליונה כדי לקבל דיווח מעודכן על מה שאירע ברחבה.
נשים היסטריות קראו אותה שעה לשוטרים הרבים שהיו שם, שיעזבו את המקום.
נר, קבוצה קטנה של אנשי כוחות־הביט־חון
ובראשה מפקד המחוז הדרומי ניצב
יהושע כספי. היורה ד׳סגיר עצמו ואת נשקו
המרוקן ממחסניות. כעת היד, ברור, ש מעבר
לפגיעות שהוא פגע באנשים ברח

ובמיבנה, הוא אינו מסוגל לפגוע
בכיפת הסלע, ולגרום לנזקים ממשיים ל־מיבנה.
בשלב
זה לא היו ברורים מניעיו של
היורה. הוא אמר לכספי :״הייתי חייב
לעשות את זד .,לא אשתוק כאשר הור גים
את קרובי וחברי.״ במחשבה ראשו נה
היה נדמה שמדובר במעשה־נקם, על
רקע אישי. אחר־כך הופרכה טענה זו.
הבעיה שנותרה, היתה כיצד לחלץ את
אלן גודמן. שומר שהצליח לתפסו, נדחף
על־ידי אנשי־המישטרד, שאחזו בו וסככו
עליו. השוטרים הצליחו להוציאו משער
אחורי בכיפת הסלע, העבירו אותו לכיוון

האס מעיזים 11111׳ הדגה
להגדה יהודית שנמצאו
בהדרו עור גודמן על
הקשו עולו להסעה?

האם זה האיש?

תמונה זו צולמה בשנת
1969 במחנה ׳אימונים של
הליגה להגנה יהודית במדינת ניו־יורק שבארצות־הברית. קיים

דימיון רב בין האיש העירום ממתניו ומעלה (שני משמאל, מחזיק
ברובה) ובין אלן־הארי גודמן, המתנקש מהר הבית. תמונה זו
התפרסמה בהעולם הזה 1681 בכתבה נרחבת טל כנופיית כהנא.

מיסגד אל־אקצה ומשם לשער המוגרבים,
ובאמבולנס שהוזעק למקום, כדי לחלץ
פצועים, הוא הועבר לתחנת המישטרה.
קציר־הדמים בהתקפה היה שני הרו גים
ותישעה פצועים, חלקם במצב אנוש.
רק אז התחילה הסערה. הפלסטינים ש התאספו
במקום טענו שגודמן לא פעל
לבדו, וששניים עד שלושה משותפיו, אף
הם חובשי כיפות, ירו בהמון, כשהם רצים
מסביב לרחבה. אמבולנסים, שהוזעקו ל מקום
מבתי־חחולים שבמיזרח העיר, הת חילו
להעביר את הפצועים וההרוגים, כש־המון
הפלסטינים התחילו להפגין נגד מה
שהוא כינה ״אוזלת ידם של השילטונות״.
(המשך בעמוד )72

פורו ש ד חורבן
ך* התרחשויות שכלכנון, מאז ראשית מילחמת-
י 1האזרחים שם ועד למשבר של השבוע, אפופים מסך
סמיך של בורות, תעמולה וסתם שקרים.

להלן כסיוד לתאר את הדכרים כפי שהיו.
חלק מן החומר: שאב ממקורות־המידע העצמאיים
של ״העולם ד.זח״ כלבנון.

השורשים: א-צדק פשו״ו
וד לפני שהעניקו הצרפתים זהות נפרדת ועצי
> מאות ללבנון (שנחשבה בעבר כחלק מסוריה) עמדה
לפני הנוצרים בארץ זו ברירה, המזכירה את בעיות יש ראל
כיום.
הם יכלו להסתפק בשטח מצומצם יותר, שבו יכלו
להקים מדינה נוצרית הומוגנית — או לצרף למדינה
שטחים שבהם יש אוכלוסיה מוסלמית גדולה, כדי להגדיל
את המדינה. הנוצרים בחרו באופציה של ״לבנון הגדו לה״.
בלבנון
נקבעו כל החיים על פי העדות והכתות הדתיות.
חייו של אדם, הקאריירה שלו ומסלול קידומו(או קפיאתו)
נגזרו ממוצאו. לא היה עתיד לצעירים מוכשרים׳ לא־נוצריים.
הנוצרים, שהיוו רוב במדינה החדשה, שלטו בכל
עמדות־המפתח, וזכויות־יתר אלה היו משוריינות. בקרב
הנוצרים, היו המאמנים (עדה נוצרית־מיזרחית, שנקראה
כך על שם אחד ממייסדיה, הנזיר מארון, במאה ה־)6
הגורם הדומיננטי.
מצב אידיאלי זה (לנוצרים) התערער בגלל שתי סי בות:

הריבוי הטיבעי המוגבר של המוסלמים, שהפך
אותם באיטיות אך בהתמדה לרוב במדינה.
• בואם של המוני הפליטים הפלסטיניים, במילחמת
. 1948 אלה היו ברובם מוסלמים ודגלו במגמה כל-ערבית,
אשר ההנהגה הנוצרית־השמרנית ראתה בה סכנה לעצמה
ולזכויות־היתר שלה.
החל במילחמת ששת־הימים, כאשר התנועה הפלס טינית,
בהנהגת אש״ף, התחילה להתחזק בקצב מהיר,
גברה הדאגה בקרב המנהיגים הנוצריים הקשישים.

הם החליטו להלום לפגי שיתהפך

הגלגל

ותישמט עמדת־הככורה מידיהם.
מילחמת־האזרחים היתד, פרי החלטה זו.

הפלסטינים: הס רא ואו
ילחמת־האזרחים הלבנונית פרצה ב־ , 1975 כתו !
צאה מכמה פרובוקציות של הצד הנוצרי.
משני עברי המיתרס עמדו קואליציות רחבות, מור כבות
ומסובכות. הצד האחד (שנקרא ״נוצרי״ ,״שמרני״,
״ימני״) כלל מוסלמים, והיה מפולג בין כמה וכמה גורמים
נוצריים, ששנאו זה את זה והתחרו זה בזה. הצד השני
(שנקרא ״מוסלמי״ ,״מתקדם״ ו״שמאלי״) כלל נוצרים
רבים, ומנהיגו הרישמי היה דרוזי, כמאל ג׳ונבלט.
ה״מיפלגות״ הלבנוניות לא היו אלא אדרת מודרנית
חדשה לחמולות ולשבטים מימים עברו. בכל אחת מהן
שלט ראש־השבט, בתחפושת של ״מנהיג המיפלגה״ ,וכל
אנשי שיבטו הלכו אחריו. מכיוון שג׳ונבלט היה ״מתקדם״
ו״שמאלי״ ,כל הדרוזים בלבנון הם אוטומטית כאלה. כאשר
המנהיג הנוצרי סוליימאן פראנג׳יה עבר לצד הסורי, כל
החמולה שלו הפכה אוטומטית פרו־סורית.
הפלסטינים שהצליחו ליצור בלבנון ישות לאומית מש להם,
בעלת בסים טריטוריאלי, הבינו כי מילחמת־האז־רחים
מהווה איום על קיומם. הם השתדלו להישאר ניטר ליים,
ויאסר ערפאת ניסה את כוחו כמתווך.
אולם זה לא עזר להם. בכמה פרובוקציות(המפורסמת :
התקפה עו אוטובוס של אזרחים פלסטיניים) הכריחו הנוצ רים
את הפלסטינים להתערב במערכה, בצד המוסלמים.
הדבר בא מפני שאחת המטרות של הנוצרים היתר•
להביא לגירוש הפלסטינים משטח לבנון, כדי להגביר את
מישקל הגורם הנוצרי בה.

לשם זה התקשרו הנוצרים בלבנון עם ישראל,
שמילאה מן הרגע הראשון תפקיד חשוב
כיותר כהתפתחות המאורעות.

הסורים: וזה(ן1־ה דחם?
הרי כמה חודשים של מילחמה החל מאזן־הכו-
חות משתנה לרעת הנוצרים. הכוח ה״מוסלמי״ ,שב
מרכזו
עמדו היחידות של פת״ח (ראשי־התיבות במהופך
של ״תנועת־השיחרור הפלסטינית״) הנחילו תבוסה לכו חות
הנוצריים והחלו פולשים צפונה, אל תוך המרכז
הנוצרי של הר־הלבנון.
בצר להם קראו הנוצרים לגורם שהיה, לכאורה, אויבם
המסוכן ביותר: הסורים.
הסורים ראו בלבנון תמיד חלק ממולדתם, שנגזל
על־ידי השילטון הקולוניאלי הצרפתי. אך לא היה ביכול תם
(או ברצונם) לספחה לסוריה. הם רצו לשלוט בה
בעקיפין, מבחוץ. דבר זה היה אפשרי רק על פי עיקרון
של ״הפרד ומשול״ ,כשכל הכוחות הלבנוניים מאזנים
זה את זה. הניצחון המוסלמי־פלסטיני במילחמת־האזר־חים
סיכן מאזן־כוחות זה, והסורים החליטו להתערב —
לטובת הנוצרים.

הפלישה הסורית דלכנון, עד פי הזמנת
הנוצרים, תואמה מראש עם שני גורמים חיצוניים,
שכדי הסכמתם לא היתה אפשרית: אר•
צות־הברית וישראל.
ממשלתו של יצחק רבין, שקיימה מצור ימי רצוף
על החוף הדרומי (המוסלמי) של לבנון, תמכה בפלישה
הסורית. האמריקאים, בהנהגת הנרי קיסינג׳ר, סייעו לה
בפועל, אולי מתוך תיקווה שהדבר יביא לפרישת סוריה
מן הגוש הסובייטי.
הסורים נכנסו ללבנון כשהם לוחמים בכוחות המוסל־מיים־הפלסטיניים.
הפלסטינים טוענים שכוחותיהם לחמו
מילחמת־גבורה והסבו לצבא הסורי אבידות כבדות בציר
דמשק-ביירות. אולם העדיפות של הצבא הסורי הכריעה
את הכף, והצבא הסורי התקדם לעבר ביירות וצידון,
מרכזי הכוח של אש״ף. היה נדמה כי סוריה תמגר את
אש״ף בשדה־הקרב, ותחליף אותו באירגון המשועבד להם.

כרגע המכריע, כפתו ט ,197 באה
לפלסטינים מידי המלך הסעודי.

ישועה

הוא הגיש אולטימטום לסוריה. בוועידת־חירום שהת כנסה
בריאד (ושאליה הוטס יאסר ערפאת במטוס המלך
הסעודי) הושג הסדר: הסורים נשארו בלבנון בשליחות
כל־ערבית כדי לשמור על השלום, אש״ף נשאר על כנו
ובמקומו, כתנועה עצמאית.
זהו המצב שנשאר עד השבוע: חיל-המצב הסורי
(המשך בעמוד )8

קוכל נסיעות מציעה לך את תכנית
החופשה המהפכנית והמשתלמת ביותר.

כרטיס טיסה מוזל לאירופה

רכב ״הרץ״ חופשי מהגבלת ק״מ
לתיור באירופה ב־ $ 5ליום

תשלומים ללא ריבית והצמדה
רק ״קופל״ חברת הנסיעות הגדולה בישראל — יכולה להציע לך תכנית מהפכנית וכדאית כל כך לבלוי חופשה באירופה.
הכנס למשרדי ״קופל״ ברחבי הארץ ובחר לך טיסה לאחת מן הערים הגדולות באירופה.
טוס בחברת תעופה סדירה ואמינה — וברדתך מן המטוס ימתין לך רבב ״הרץ״ איתו תוכל לטייל ברחבי אירופה ללא הגבלת ק׳־מ.
בגמר חופשתך החזר א ת הרכב ב אחת מן יהערים הגך ולות באירופה לפי בחירתך בעת ההר שמה — וטוס חזרה לארץ.

•^ך ני תן לקבלמ כוני ת ג דו ל ה יו ת רי ת מו ר ת תו ספתלמ חי ר.
נוסעי ם נו ספי םבמ כוני ת -ישל מו עבו ר ה טי ס ה בל בד
מיני מו ם 14 יום. מ ק סי מו ם 50 יו ם..
תנ אי השכרה :

לב חיר תכם רבב ״הרץ״ :

רכב מדרגת ץ וח0ח 0נ< ,£ללא הגבלת ק״מ.
רכב מדרגת ו31 רח ,5ללא הגבלת ק״מ.
״*ך רכב מדרג ת רחו 16011ע! ,ללא הגבלת ק״מ.

$ 5ליום לאדם(מינימום 2נוסעים).
$ 6.5ליום לאדם(מינימום 2נוסעים).
$ 8ליום לאדם(מינימום 2נוסעים).

המחיר אינו כולל מיסים מקומיים אשר ייקבעו לפי
המחירון הרגיל של ״הרץ״.

עתה, משהנך יודע הכל על התכני ת המהפכנית של ״קופל״ בחר לך מתוך המבחר אתהמת אי מ ה לך ביותר ;
רומא טוס עם ״קופל לרומא, קבל מכונית הרץ״ והחזר אותה ברומא
— וטוס משם חורה לת״א.
מחיר הטיסה ליחיד $ 329 בלבד !
י* לאחר / 7/62ו תוספת $ 24 למחיר כרטיס טיסה ליחיד.

פריז

אמסטרדם

טוס ע ם ״קופל־ מ ת ״ א לפריז, קבל מ כוני ת ״הרץ״ ו ה חז ר
או ת ה, ללא תו ספתתש לו ם בפרנקפורט או באמסטרדם וטוס
׳משם חז רהלת־ א.
מ חי ר ה טי ס ה לי חי ד $ 419 בלב ד!

טוס ע ם ״קופל־ מ ת״ אלאמסטרדם. קבל מ כוני ת ״הרץ״ ו ה חז ר
או ת ה, ללא תו ספתת שלו ם. באחדמהמ קו מו תהב אי ם :
פריז או פרנקפורט וטוס משם חז רהלת״ א.
מ חי ר ה טי ס ה לי חי ד $ 41 9בלבד !
• באפש רו תךלה חזי ראתהמ כוני ת ב מי לנו או ב רו מ א׳

פרנקפורט
מילנו טוס עם קופל מת״א למילנו, קבל מכונית הרץ־ והחזר אותה
ללא תוספת תשלום במילנו או ברומא וטוס משם חזרה
לת״א.
מחיר הטיסה ליחיד $ 361 בל ב ד!
* לאחר ה/ 7/82-ו תוספת $ 1 7למחיר כרטיס טיסה.ליחיד,

טוס ע ם ״קופל״ מ ת״ א לפרנקפורט. קבל מ כוני ת ״הרץ״ ו ה חז ר
או תהללא תו ספתתש לו םבאמטרדם וטוס משם חז רהלת״ א.
מ חי ר ה טי ס ה לי חי ד 5 419 בלבד !
• באפש רו תךלה חזי רהמ כוני ת ב מי לנו או ב רו מאב תו ספת
מ חי ר 3 0 .לי חיד.
• לאחרה 1/7/82-ה תו ספת לי חי ד 5 3 7

מדריד

קופנהגן

טוס ע ם ״קופל• מ ת ״ א ל מד ריד, קבל מכוני ת׳ ״הרץ״ ו ה חז ר
או תהב מדריד.
מ חי ר ה טי ס ה לי חי ד $ 5 0 5בלבד!
־ באפש רו תךלה חזי ראתהמ כוני ת ב מי לנו ב תו ספתמ חי ר
$ 3 5 -לי חי ד או ב רו מאב תו ספתמ חי ר 4 7לי חיד.

טוס ע ם ״קופל מ ת ־ א ל קופנ הגן, קבל מ כוני ת ״הרץ״ ו ה חז ר
או תהללא תו ספתת שלו ם, באחדמהמ קו מו תהב אי ם :
קופנהגן, אמסטרדם, פרנקפורט; לונדון, פריז, מילנו או רו מ א
וטוס מהמ קו ם בו ה חז רתאתהרכב חז רהלת״ א !
מ חי ר ה טי ס ה לי חי ד $ 480 בלבד !!

לבעלי כרטיס אשראי

״דיינרס קלוב״׳ או ״ויזה״

ב תו ספתמ חי ר $ 5 0לי חיד.

שים לב י
* כל ה מ חי רי ם הנ״ל מ חי רי ם לנו סעי חיד.
ה מ כי ר ה: ל 2-נו ס עי ם מיני מו ם!( כולל ה תו ס פו ת)
נו סע שלי שי ויו תרו /או ילדי ם כ או תהמ כוני ת אינ ם
מ של מי עבו ר שכי רתהמ כוני ת!

ילדים:
־׳״ 50 הנ חהעלמ חי ר ה טי ס ה לי לדמתחת לגי ל נו1

אפשרות תשלומים מיוחדים!

500/0במזומן ו־/0״ 50 בארב עה ת שלומים שקליים שווים, ללא ריבית ולל א הצמדה. או
ס/״סו במזומן ו/0-י 90ב־ 6ת שלומים חדשיים צמודים לדולר ושווים ללא ריבית.

— 11י 1111 ^ 1111 *1111111111 1 1 1 1 1 1 1 1

משרד ראשי רח׳ פרישמן 14ת״א טלפון 03-246121 ובכל סניפי ״קופל״ בארץ.

קוסלו סי עו ת

.לבנון ־ סיפורו של חורבן
(המשך מעמוד )7
נשאר בשטחים המוסלמוים של לבנון. אש״ף
נשאר עצמאי, אך עצם נוכחות הסורים,
והאיום הישראלי מדרום, גרמו להישענות
גוברת והולכת של הנהגת אש״ף (קרי:
פת״ח) על סוריה ובעלת־חסותה, ברית־המועצות.
למרות שאנשי אש״ף שונאים את
הסורים בלב ובנפש, נוצרה מעין זכות־וטו
סורית על מהלכי אש״ף. הדבר מנע
מאש״ף, בין השאר, לפתח יוזמה עצמאית,
כגון מדיניות־שלום עיקבית יותר כלפי
ישראל.

1ש תו: וידחו שד חדאד
ף, ין הצבא הסורי המתקדם. בהס-
* כמת ישראל, ובין צה״ל נוצר כמעט
במיקרה חלל ריק.

יצחק רכין דגל בדיעה שכדאי
לישראל שהצבא הסדרי יתפוס את
הצד הלבנוני של הגבול הבינלאומי
שכין לבנון וישראל. הוא הסתמך
על הנסיון כרמת־הגולן, שכה אין
תקריות ופיגועים מצד הפלסטינים.
אולם כאשר התקדמו הסורים לעבר גבול
ישראל, קמה בישראל צעקה גדולה. כמו
כל מה שהתרחש אז, השתלבה גם פרשה
זו במילחמה העכורה שבין ראש־הממשלה
(רבין) ושר־הביטחון (שימעון פרס) כדי
לנגח את רבין, החלו פרס ואנשיו (ובי ניהם
גם יעקובי) לדבר על ״קו אדום״,
שאסור לרבין להניח לסורים לעבור אותו.
רבין נכנע ללחץ זה, בניגוד להכרתו, כך
נעצרו הסורים מצפון לנהר הליטני, ונוצר
חלל ריק ביניהם ובין ישראל.
ישראל הגשימה חזון שאותו השמיע משה
דיין כבר עשרים שנה לפני כן (לפי יו מנו
של משה שרת) :״לקחת קצין נוצרי
ולהשליט אותו בלבנון.״ רב־סרן בלתי־ידוע,
אחד סעד חדאד, הובא מן הצפון
והושלט בכמה ״מובלעות״ נוצריות ליד
הגבול הישראלי, כדי ליצור איזור־חיץ.

הדבר לא הספיק, ועם עליית
הליכוד לשילטון החליטו מנהיני
ישראל החדשים שיש לסלק את
״המחבלים״(קרי: כל האוכלוסיה
הפלסטינית, הצבאית והאזרחית)
מן השטח כדרום־לכנון.
המיבצע אורגן באביב , 1978 כאשר נמ צאה
עילה מצויינת בפיגוע הגדול ליד
הקאנטוי־קלאב ליד תל-אביב. מעשה־הזוועה
איחד את העם והסעיר את רוחו,
וכך אפשר היה לצאת למילחמה גדולה,
שהוכנה זמן רב מראש, במסווה של ״תג מול״.
״מיבצע
ליטני״ היה אכזרי מעין־כמוהו,
ופגע בעיקר באוכלוסיה האזרחית בדרום־
לבנון. הוא הוליד פישעי-מילחמה (כמו
מעשי פינטו ושדה) וגרם לגירוש המוני.
השטח שנכבש נמסר לידי סעד חדאד.
לידו השתכן הכוח שנשלח על־ידי האו״ם,
יוניפי״ל.

דמון: ע1נ מידחמח
ך* חיים כלבנון שקטו, מאז מיבצע
• ליטני, ונוצרה מציאות מורכבת אך
יציבה למדי. עיקריה של מציאות זו:

• קיימת מדינה נוצרית כצפון.
אחרי ש״מיפלגה״ נוצרית אחת — אל־ח׳טאב
(״החטיבות״ ,או בצרפתית ״הפא־לאנגות״
,על שם התנועה הפאשיסטית ה ספרדית)
מיגרה את כל המיפלגות הנוצ ריות
האחרות והשתלטה עליהן. זוהי מדי־נת־זוטא
עצמאית לכל דבר, בהנהגת בני
מישפחת ג׳ימייל( .האב, פייר, הוא המנ היג
הקשיש; הבן, באשיר, הוא המפקד
הצבאי והמדיני; הבן אמין הוא האידיאו לוג)
.שורר בה סדר, המשתרע גם על מיז-
רח־ביירות. מדינה זו רואה עתה בסוריה
את אויבתה העיקרית, ומאחרי־הקלעים
קיימים מגעים בין ההנהגה הנוצרית ובין
יאסר ערפאת והאגף המתון שבהנהגת
אש״ף.

• קיימת,מדינה מוסלמית־פלס־

טינית כדרום. מדינת־זוטא זו מאור גנת
ומשוטרת פחות מאשר יריבתה הנוצ רית.
יש בה כוחות רבים, המתחרים בי ניהם,
וכל מדינות־ערב משחקות בה את

מישחקיהן העכורים. יש־ בה צבא-כיבוש
סורי. הכוח המקומי העיקרי הוא אש״ף,
בהנהגת פת״ח, המקיים שם מינהל אזרחי
מסועף, מוסדות־שיפוט ושרותי־רווחה, ל צד
צבא כמעט־סדיר. הפלסטינים מסתד רים
איכשהו עם הסורים. ככל שגדל הח שש
מפני פלישה ישראלית, התהדקה ברית
זו יותר.

+כדרום התבסס השילטון של

חדאד, שהעולם כולו רואה בו סוכן יש ראלי
לכל דבר. לנוכחות של יוניפי״ל
יש חשיבות פוליטית, אך לא צבאית.
בקיץ 1981 פרצה כמעט־מלחמה, שב מהלכה
הפציצה ישראל את רובעי־המגו־רים
בביירות, שבהם ממוקמים המישרדים
והמיפקדות של אש״ף ואירגוניו, ואילו אלה
הפגיזו את קריית־שמונה וישובי־הגבול,
בגרמם למנוסת־בהלה חסרת־תקדים של
האוכלוסיה. הסורים החדירו עוד לפני־כן
את סוללות טילי־הנ״מ שלהם לשטחים
לבנוניים, יחד עם הסוללות שבצד הסורי
של הגבול הסורי-לבנוני, הן מהוות הפ רעה
מכרעת ליכולתו של חיל־האוויר היש ראלי
לפקח על המתרחש בעומק סוריה.
במדינה הממ שלה
העם בישראל של ,111x2
מיהו נורמלי, מיהו
מופרע ומי חולה־רוח?

ה פ לי ש ה ; *711א היתר.
אילו ביצע ערבי מעשה
כמו הטבה בהר־חבית,
היה מתרחש השבוע אסון.

בבית־חולים לחולי־רוח — מיהו האיש
הנורמלי?
אדם שפוי הוא בלתי־נורמלי במקום
הזה. ואילו חולה־הרוח הוא נורמלי, באשר
הוא מתאים לנורמה של המקום.
ישראל בתקופת־הליכוד היא, לפי הבדי חה
העממית הידועה ,״בית־המשוגעים ה יחידי
בעולם המנוהל על־ידי המטופלים.״
לאחרונה אפשר היה לתקן הלצה אכזרית
זו ולקבוע כי זהו ״בית־משוגעים המנוהל
על-ידי יושבי האגף הסגור.״ אך הדבר כבר
חדל מלהיות בגדר הלצה.
מטורפים. כשפע. אלן גודמן הוא,
כנראה, אדם מופרע, ואולי חולה־רוח. אך
מה פירושה של קביעה זו?

אירוניה אכזרית טמונה בעובדה שמעשה־הזוועה
של השבוע בוצע על-ידי יהודי,
שהרג ופצע עשרות ערבים. באחד משלו שת
המקומות המקודשים ביותר על 800
מיליון מוסלמים, ביום שהוא קדוש ל מיליארד
נוצרים.
כי במשך כל השבוע המתינו כמה וכמה
ישראלים בכליון־עיניים למעשה כזה —
שייעשה על-ידי ערבים נגד יהודים. היו
אלה האנשים שרצו לפלוש ללבנון, ושהיו
זקוקים לאמתלה משכנעת, שתצדיק את
המעשה בעיני האמריקאים. הדוגמה: מע־שה־הזוועה
בקאנטרי־קלאב, ב־ , 1978ש שימשה
עילה ל״מיבצע ליטאני״.

ד־ ?1.ט11־ ך

התערבות פוליטית מאסיווית של אר־צות־הברית
מנעה את המילחמה שהיתה
צפוייה. בתיווך אמריקאי נוצרה הפסקת-
אש. למעשה היתה זאת הפסקת־אש בין
ישראל וכוחות־אש״ף, אך ממשלת־בגין
התעקשה לטעון כי אש״ף אינו צד להס כם.
הדבר לא הפריע לאותה הממשלה
לטעון לאחר מכן, שוב ושוב, כי פיגועים
באירופה ובשטחים הכבושים, המיוחסים
לאש״ף, מהווים הפרה של הפסקת־האש.
האמריקאים לא קיבלו עמדה זו, לפחות
חלקית.

שחן: ומון נווה
ם כניסתו של אריאל שרון לתפ־
+קיד שר־הביטחון, חל שינוי מכריע
במצב. כי בניגוד לקודמיו, וביניהם גם
שר־הביטחון בגין, אין אריק מסתפק ב קיום
הסטאטוס־קוו.
בכתבת־הענק על איש־השנה תשמ״א,
שנכתב יעל סמך מחקר מוסמך ומעמיק,
ניסח העולם הזה ( )2300 את גישתו של
אריאל שרון כך :
״אריק שרון מתנגד לפיתרונות חלקיים
(של בעיית ישראל־לבנון) ,למילחמה קט נה
ולפעולות אד־הוק. לדעתו, יש לפתור
את כל הבעיות האלה ביחד, בבוא העת...
״פיתרון בעיית לבנון צריך לכלול, לד עת
אריק, את סילוק הסורים משיטחה.
הוא שואף ללבנון מאוחדת, שתהיה תחת
שילטונם של פייר ג׳מייל ואנשי הפאלאנ־גות
הנוצריות.

״ההיגיון אומר שניתן להשיג
זאת רק כמילחמה — לא פעולה
קטנה להשגת יעד זה או אחר,
אלא מילחמה ממש, שנועדה לפתור
את כל בעיות לבנון, אליבא
דשרון: גירוש ההשפעה הסובייטית,
סילוק הסורים, חיסול מחנות
אש״ף וכינון לבנון מאוחדת, תחת
שילטון הנוצרים הקשורים כישראל.
״הנימוק
שמילחמה זו לא תפתור את
הבעייה הפלסטינית, מפני שרק תזיז את
המימסד של אש״ף ואת כוחותיו הצבאיים
מלבנון לסוריה, אינו יכול להרתיע איש
הדוגל בתפיסתו של אריק. כי לפי תפי סה
זו, מוטב שכוחוודאש״ף יישבו בסו ריה
הדרומית, על גבול ירדן, מאשר בל בנון,
על גבול ישראל.

״(צפוייה) המתנה כצפון, תוך
אפשרות של מילחמה גדולה כלבנון
וססוריה — אם התנאים הבינלאומיים
(קרי: הסכמה אמריקאית)
יאפשרו זאת, מתוך מגמה
להוציא את הסורים מלבנון, למסור
את לבנון לנוצרים — להעביר
את אש״ף לעמאן.״
הפסוק האחרון התייחס לדעתו של ארי אל
שרון שכדאי לישראל לעזור לאש״ף
להפיל את המלוכה בירדן ולהקים שם
מדינה פלסטינית לכל דבר. .דעתו של
שרון על יעדי־המילחמה בלבנון משתלבת
להלכה בתיאוריה זו.

מיכצע ליטאני 1978 ,
אחרי קאנטרי־קלאב
היכן, במציאות הישראלית, הגבול המפ ריד
בין נורמלי ומופרע?
הציבור כולו, יחד עם מאות מיליונים
מסביב לכדור״הארץ, ראה לא־מכבר שני
מתנחלים, היורים ממרחק של עשרות מט רים
על בני-אדם בלתי-חמושים, אחרי תק רית
של ידוי-אבנים. על כך זכו בעידוד
רישמי מפי ראש־הממשלה, מנחם בגין.
מי כאן נורמלי? מי מופרע?
בימית משתוללים מזה שבועות קנאים,
החיים באופוריה של טירוף (ראה עמודים
,)25—23 המבזים מדי יום את חיילי צה״ל,
המפירים את כל החוקים והדורסים את כל
כללי הדמוקרטיה, בעידודו הגלוי של שר־הביטחון,
אריאל שדון, הממונה על צה״ל.
צה״ל.
מי כאן נורמלי? מי מופרע?
חבורת המטורפים של ״הרב״ מאיר
כהנא, על אוסף המופרעים מארצות־ד,ב רית
ומברית־המועצות, מסתובבת בארץ
ונהנית מחסותם של ראשי־השילטון ובתי־המישפט,
ומפונקת על־ידי כלי־התיקשורת.
בולטים בה המופרעים מארצות־הברית,
שבאו ארצה כדי להשתגע כאן באין מפ ריע.
הם הודיעו בפירוש שבכוונתם לפו צץ
את מיסגדי הרב־הבית, ואף עשו הכ נות
לכך. השילטונות התייחסו אליהם ב סלחנות.

כאן נורמלי? מי מופרע?
השיטה כשיגעון. אם אלן גודמן
הוא מופרע או חולה־רוח, יש לשאול מדוע
המופרעות או המחלה שלו מצאה את בי טוייה
במעשה מטורף ז ה דווקא. מדוע לא
ירה במקום אחר? מדוע הרג דווקא ער בים?
מדוע בחג־הפסחא, המקודש למאות
מיליוני נוצרים?
גם לשיגעון יש חוקים. כדברי שקס-
פיר :״יש שיטה בשיגעון הזה.״ אין אדם
מופרע יכול לראות מדי יום בטלוויזיה,
ולקרוא מדי יום בעיתון, על מעשים מטו רפים
של קנאים לאומניים ודתיים, בהש ראת
הממשלה ובחסותה, מבלי להסיק מכך
שזוהי הנורמה המקובלת.

עם כל הסלידה ממעשהו של אלן גודמן,
יתכן שהיתה בו בעקיפין ברכה — הוא
לא איפשר את ביצוע המיבצע, שבו היו
נופלים, מן הסתם, מאות ואלפים בני-
אדם — ישראלים, לבנונים ופלסטינים.
בגין השבוי. העולם כולו המתין
בנשימה עצורה למיבצע ההרפתקני. לא היה
זה סוד שאריאל שרון דוגל מזמן ב״פי-
תרון״ כזה של בעיית־לבנון (דאה עמוד
.)7רבים חששו שמא מנחם בגין, שהוא
אדם זהיר יותר, לא יוכל עוד לרסן את
שר־הביטחון שלו. בבירות רבות סבורים
עתה כי ״בגין הוא שבוי של שרון״.
לפתע החלו הכל מדברים על ״מתיחות
בגבול לבנון״ — אף שלא היתה שום
מתיחות, מלבד האיום הגלוי מצד ממשלת-
ישראל. לווייני־הריגול האמריקאיים דיוו חו
על ריכוז שתי אוגדות משוריינות,
המוכנות לחצות את הגבול, ,ואילו ה סובייטים
טענו כי יש שם ארבע אוגדות.
רבים חששו שמא שרון כלל לא יחכה
לתירוץ כלשהו, כדי לפעול. לדעת השג רירים
הזרים, רוצה ישראל לנצל את
משבר איי-פוקלנד, כשם שדויד בן־גוריון
ניצל באוקטובר 1956 את הפלישה להונ גריה,
כדי לפתוח במילחמת־סיני.
אילו נעשה הדבר, היה שדון טועה כפי
שטעה בן־גוריון. מיבצע־סיני עזר לסוביי טים
להשכיח את פלישתם המאונה. הת קפה
ישראלית בלבנון היתד, מאפשרת ל בריטניה
ולארגנטינה לרדת מן העצים
הגבוהים שעליהם טיפסו. העולם כולו היה
מתרכז במילחמה הנערכת בקירבת מקו-
רות־הנפט של המערב, ומתאחד נגד ישראל.
בר־ ל ב וגור. במשבר עליון זה, כאשר
אמהות ישראל ורעיות הלוחמים לא ישנו
בלילות, הצטיינו כמה אנשים, שעזרו למ נוע
-את ההרג — או לפחות לדחותו. בעוד
שמיפלגת־העבודה נשארה חסרת־אונים
ועלובה (ראה הנדון) ,קמו שני רמטכ״לים
לשעבר — חיים בר־לב ומוטה גור, אך לא
יצחק רבץ — וגינו את רעיון המיבצע.
השבוע — עוד שבוע — זה נמנע.
העולם הזה 2328

יום פירסדס המדד, כדי לקבל את כספם,
כשהוא צמוד כמלואו. ההערכה היא שמדד
חודש מרס יהיה גבוה, שכן יכלול את עליות
המחירים שהיו לקראת הפסח.

ש״ ק רי יו רשתהט רו ר ״

תיטו היד
הושקהסודישלי תי ת
מתנגדי הנסיגה בימית הכינו הקלטות של דברי
הרמטכ״ל אליהם, שבהם אמר רב־אלוף רפאל איתן
כי הוא תומך במתנגדי הנסיגה. הקלטות אלו יוש מעו
דרך רמקולים, שיוצבו על גגות הבתים בימית,
כאשר יתחיל הפינוי.

בגין נגדב חי רו ת
ראש־הממשלה מתנגד לעריכת כחירות
פנימיות בסניפי תנועת־החרות, לקראת הוועידה
הקרובה של התנועה ביוני השנה.
בגין הודיע למקורביו שהוא רוצה כי ככל
הסניפים יהיו רשימות מוסכמות.
למרות זאת, אין ספק כי בכמה סניפים ייערכו
בחירות, על פי דרישת חברים. התקנון של תנועת-
החרות מורה שדי בדרישה של חבר אחד, כדי
שייערכו בחירות.

מ לי וןל יריחו
מהאו וי ר
החבורה של מתנגדי־,הנסיגה, העומדת
מאחורי ״מודעות פייצל״ הגיז־עניות
בעיתונות, מתכננת לשכור
מטוס ולהשליך ממנו מיליון לירות
כשקלים בודדים מעל לרחוב דיזנגוף
כתל־אכיב.
בדרך זו הם מבקשים להצביי על
״רודפי־הכצע האמיתיים״.

מ* פגשבגין ־ וי*צט1
עזר וייצמן 1נפגש השבוע לשיחה עם יו״ר מים־
לגת־העגודה, שימעון פרס. הפגישה נערכה במים־
עדה ידועה בתל־אביב, והשניים שוחחו בעניינים
פוליטיים.
נראה שהתברר לעזר וייצמן שלמרות ההפשרה־לכאורה
ביחסים שבינו לבין ראש־הממשלה בעיק־בות
אישפוזו בבית־החולים, לא הוסר למעשה החרם
שהטיל עליו בגין.

הפגישה עם פרס נועדה להוות איתות
לכגין, בי לווייצמן יש גם אופציות נוספות.

חו קירד ני
וגדה קו טוני ס טי ם
חוק ירדני מלפני 30 שנה מופעל על-ידי
השילטון הישראלי בגדה המערבית כדי
לאסור את הביטאון הקומוניסטי שם.
זהו אחד החוקים הירדניים המעטים, המופעל
בגדה במרץ ובמלואו. חוק אחר, המופעל עתה נגד
עובדי־העיריות השובתים במחאה על הדחת ראשי-
הערים, הוא חוק ירדני האוסר שביתות.

הוצאת קו אדום של הקיבוץ מאוחד לא תוציא לאור
את הספר רשת הטרור של העיתונאית האמריקאית
קלייר סטרלינג, שחשף — כביכול — קשר־טרור
קומוניסטי עולמי. פרק מספר זה, שהשמיץ את
היהודי־המיצרי אנרי קוריאל, שנרצח בפאריס, פורסם
גם בידיעות אחרונות. מעריכים כי החומר לספר סופק
למחברת על־ידי שרותי־הביון של ארצות־הברית,
צרפת וישראל.

לאחרונה פסק כית־מישפט צרפתי, כתביעה
שהוגשה על־ידי ג׳ויס כלאו, גם היא
יהודיה מצרית שהיתה עוזרתו הראשית
של קוריאל, כי אין שמץ של אמת כספר.
סטרלינג חוייכה לפרסם את פסק־הדין כ־עיתונים
החשוכים כצרפת ולשלם פיצויים
לתובעת.

אין מוניו ת אנשי התלוננו
התעופה, משלמים לאל על.

צוותי־האוויר של אל־ על, טייסים ודיילים,
על כך שקשה להם למצוא מוניות בנמל-
בחוזים מטיסות לחו״ל. אנשי־האוויר אינם
במזומנים, אלא חותמים על חשבון המוגש

נהגי-המוניות, שיש להם מונופול כמקום,
מתחבאים כשהם רואים אנשי־אוויר, מפני
שמשתלם להם יותר לקחת תיירים.

מגב לו תלח ״ ב לי טי ס
כוועדת האתיקה של הכנסת, הדנה כ־ניגוד-האינטרסים
של ח כרייה כנם ת שהם גם
עורכי־דין או יועצים כלכליים, הושגה הסכמה
על הכנסת תיקון כחוק.
נציג לישכת עורכי־הדין, שהעיד בוועדה, טען
כי מבחינת תקנות לישכת עורכי־הדין אין מניעה
שד,פרקליטים חברי־הכנסת יצהירו על זהות הלקוחות
שלהם. טענה זו עומדת בניגוד לטענות כמה מה-
ח״כים־הפרקליטים, שטענו כי האתיקה המיקצועית
מונעת מהם זאת.

עד היום היה צריך יזם שרצה לבנות ביודמלון
להוכיח יכולת פיננסית. מעתה הוא יידרש להגיש
לאגף השיווק של המישרד תוכניות־שיווק ודרכי-
מכירה בחו״ל.
כתוצאה מכך תגדל התפוסה בבתי־המלון הקיי מים,
ואותם הנבנים כרגע.

צבי גור, שנדון למאסר־עולם על
רצח הילד אורון ירדן, עומד להתגרש
מאשתו נאווה.
הדיון כתיק הגירושין, הנמצא כרבנות
בתל־אביב, עומד להסתיים.

מאזני חברות־הביטוח, שיפורסמו בחודש הקרוב,
יורו על רווחים בענפי ביטוח־החיים, הביטוח האל מנטרי
וההשקעות, והפסדים בביטוח הרכב.

כהסכמת המפקח על הביטוח נערכות
ההכרות לביטול התחרות ביניהן כמעט
לחלוטין כענף כיטוח-הרכב, בדי לאפשר
העלאת תעריפים גדולה כקרוב.

השפלבבנייהיע מי ק
צפוייה נסיגה נוספת בהיקף המכירות של דירות
חדשות, והמחירים לא יעלו כמתחייב מהמדד. הדבר
נובע מכך שחלק מן הקונים אינם יכולים להשיג
הלוואות מספיקות מהבנקים למשכנתאות, שמישרד־האוצר
אינו מאשר להם הנפקות חדשות.

כדרך זו מבקש מישרד־האוצר להוריד
את מחירי הדירות.

הבנקלא *מבר
גורמים בבורסה טוענים בי עליית השערים
במניות ״בנק הספנות״ נובעת מרצונם
של בעלת הבנק, קבוצת אייזנברג, למכרו.
על פי גירסה זו מעלים את השערים כאופן
מלאכותי כדי ״לנפח״ את ערכו של הבנק.
ככל הנראה לא יימכר הבנק, שכן קבוצת אייזנ-
ברג זקוקה לבנק לצורך עסקיה בישראל.

ת לונו ת ב עי לו םשם

4 8שונו תהמעצר

כפגישה שנערכה השבוע כין נציגי העוסקים
כיחסי־ציכור וכין נציגי אגודת־העיתונאים
הועלו טענות קשות על עיתונאים
המבקשים שוחד.

י בל לו בחישוב

סוכם כי מעתה אפשר יהיה להגיש תלונות נגד
עיתונאים גם בעילום־שם, כאשר זהות המתלונן תהיהידועה רק לי דר ועדת־האתיקה, אך לא לעיתונאי
שנגדו הוגשה התלונה.

יעל רו םמא ״ מ ח
אשתו של סגן־השר יוסף רום מאיימת
שאם לא תהיה היא, מועמדת
הליכוד בבחירות לראשות,העיר בחיפה,
תפרוש מהליכוד ותתמודד כראש
רשימה עצמאית.
״האיש החזק״ בחיפה, ח״כ מאיר
כהן, תומך במועמדותו של חה״כ
אמנון לין, מועמדות שגם ראיט־הממ־שלה
תומך כה.

הסרדה בין

המפו ני ם
ממחיויס דולו־ ד

ועדה בראשותו של השופט בדימוס
פליכס לנדא הכינה טיוטה להצעת-חוק,
שעל־פיה תובטח הפרדה כין מישדדים
העוסקים כשירותי שמירה ואבטחה.

הם ממתינים עד לאחר ה־ 15 באפריל,

הוראה חדשה של שר־התיירות, אברהם
שריר, לגבי יזמי כתי־מלץ, אמורה להשאיר
בשטח רק את המלונאים הגדולים.

עורך הוצאת קו אדום מסר כי החליט לא להוציא
את הספר גם בעיקבות פירסום מסמכים חדשים
על־ידי השילטון החדש בצרפת, שהזימו את העלילות
של סטרלינג.

ח קי רו תוהבטחה

המתיישבים החקלאיים והתושבים העירוניים, ש פונו
מחבל־ימית, עדיין לא משכו מקופת־האוצר את
הסכומים שנפסקו להם על־ידי הכנסת.

ק שיי ם די 1מ ני תיי רו ת

תיקון זד, יבוא אחרי שהתגלו פרשיות שבהן ניצ לו
חברות־חקירות את מעמדן כחברות־שמירה כדי
להשיג מידע חסוי מן המוסדות שאותם איבטחו.

פסק־דין עקרוני חשוב של שופט בית־המישפט
המחוזי, כתל־אכיב, חיים דכורין,
קובע ש־ 48 שעות־המעצר הראשונות ייכללו
כמיסגרת 30 ימי־המעצר, שאחריהם נדרש
היועץ המישפטי לאשר המשך מעצר.
עד היום, ישבו רבים 32 יום׳ משום שהשופטים לא
ידעו אם יש לכלול את היומיים הראשונים בחישוב
ימי המעצר.

בי ט א ון הליכוד -
לצה״ ל *
כ״וועד למען החייל״ התעוררה סערה
כעיקכות שמועה שיו״ר הוועד, נתן
(״נתק׳ה״י ניר, חתם על הסכם לקניית
3000 עותקים של ביטאץ הליכוד תמורת
סכום גדול, שיגוייס מתרומות מחו״ל.
דובר הוועד למען החייל מכחיש את הדבר, ואילו
עורך ביטאון הליכוד, ח״כ חרות רוני מילוא, השיב
ב״אין תגובה״ .ניר נמצא בחופשה.

ברץא ״ ם ונ שאר
ח״כ הליכוד יצחק פרץ נתן להבין שאם הליכוד לא
יציב אותו בראש הרשימה בבחירות לעיריית דימונה,
הוא יסיק את המסקנות.

אם פרץ יעזוב, הקואליציה לא תיפגע, משוס
שאם הוא יפרוש, הוא יעבור לסיעת תמ״י.

הבורסה

מייבא

להווו־ח 4מיליון
שקלים במנה אחו!

ומקרר

בשר וו ג לי מי שפחת

מה נשתנה פסח זה לעומת הפסח של
השנה הקודמת? בשנה שעברה לא דיברו
על יציאת מצרים אלא על יציאה מהבור סה,
השנה בוכים אלה שיצאו אז מהבור סה.
בניגוד לתחזיות, השנה, ערב הפסח,
מעטים היו אותם שהעדיפו שכספם ינוח
בחול־המועד מחוץ לבורסה, ולכן גם חול ד,מועד
הקצר לא הפריע לגאות.

ג רו פהו מי שפחת פת!
השבוע סיפר לי מגדל בקר אגדה, כמוה
לא שמעתי מאז ימי ילדותי. לאחר שסיפר
מה שסיפר הסביר, שהחשוב באגדה זו
הוא מוסר ההשכל. הנה היא האגדה.
בארץ ששמה ישראל יש הרבה מגדלי
בקר לבשר, הנוהגים למכור עגליהם עת

הגיעם לפירקם, באמצעות מיכרזים ! כן,
פשוט מיכרזים. למרבה הצער, כבר תקופה
ארוכה שהמגדלים שולחים את בקרם —
הם העגלים — לשחיטה, שלושה וארבעה
חודשים אחרי הגיעם לפירקם. תשאלו
למה? שאלנו. הרי לספק מזונם של בע־

סגן־שר גרופר
האח מייבא
לי-חיים אלה תקופה ארוכה נוספת, עולה
ממון רב. אכן כך הדבר. אהה, מה נורא,
מזה חודשים רבים אין למי למכור את
בשרם הערב של העגלים.
תשאלו, האם חדלו לאכול בשר עגל
בישראל? בהחלט לא. אך מה נורא הד בר.
במקום לאכול בשר עגל מקומי, מע דיפים
לייבא בשר עגל קפוא מארצות־הים.

ומי
אתם סכורים מייכא כשר
זה ץ איש צנוע, אחיו של שר
וגדול כישראל, חקלאי ככל שם״ה
גידיו, פסח גרופר. אך כדי לשמור
כשר זה, יש לאחסנו בקירור.
ומי הוא א*טר כמחסניו מוקפאים
העגלים מארצות־היפץ מחסני הקירור
שכשליטת מישפחת אשתו
של שר וגדול כישראל, אשר על
יכוא הכשר הקפוא, הלוא הוא גדעון
פת. שם האשה: אן.

שכר טירחה
למי שלא טרח
בישראל -
מהתל״ ו? .

ס׳ל 30

לאחרונה ערך כתב־עת אמריקאי סקר
על הכלכלה השחורה, שאינה בהישג ידם
של שילטונות־המס במדינות שונות. הסקר
מגלה כמה חידושים, וקודם כל בש מות
הכינוי של כלכלות אלה. בארצות-
הברית, למשל, קרויה הפעילות הכלכלית
שאינה מדווחת בשם ״כלכלת המחתרת״.
היקפה השנתי, מוערך בסכום של 380 מיל יארד
דולר, שמהם 255 מיליון דולר מקורם
מהכנסות לא מדווחות מעסקים כשרים
ומשכורות, ואילו 125 מיליארד דולר מקו רם
מהכנסות לא מדווחות ממקורות לא-
חוקיים, כמו, עסקי סמים, פורנוגרפיה,
זנות, שוחד גניבות וכד׳.
בבריטניה קוראים לכלכלה הבלתי חו קית
״כלכלה שחורה״ .בגרמניה היא נק ראת
״כלכלת הצל״ ,בברית־המועצות
״הכלכלה השניה״! בדרום־אפריקה היא
קרויה ״הסקטור הלא־רשום״ ובישראל,
שאף היא נכללת בסקר, היא קרויה כלכלה
שחורה (במקור, באותיות לטיניות) .באי-
טליה הכלכלה הלא מדווחת קרויה ״הכלכ לה
הטבועה״ ,זו שמתחת למים. אך מה
שלא יהיה שמה או כינויה, היקפה באר צות
חוץ, כפי שמדגיש השבועון האמרי קאי׳
גדול בהרבה מאשר בארצות־הברית.
כלכלנים מעריכים שהכלכלה שמתחת
למים באיטליה, תופסת ^ 250 מהתוצר הל אומי•
על פי החוק האיטלקי, כל חברה
שלה פחות מ־ 15 עובדים אינה חייבת
ברישום. ולכן מספרן של אלה הוא עצום.
בגרמניה חלקה של ״כלכלת הצל״ הוא
כ-ס/ס 10 מהתוצר הלאומי. בצרפת מוערכת
תפוקת כוח העבודה השחור ב־15—10
אחוזים מהתפוקה הכוללת.

1 0 -י!וי ן —

אתם ודאי זוכרים את הסיסמה מה שב טוח
ביטוח ומה שביטוח ...בבורסה מת הלכת
אימרה חדשה: מה שבטוח זה
בטוחה של סביון. בטוחה זו חברת הברו קרים
של כלל וסביון זו קרן־הנאמנות
הדואגת למנהלי כלל. והראיה: על פי
הסיכומים לחודשים ינואר עד מארם, היתה
סביון הקרן הרווחית ביותר מבין כל הקר נות.

היא
העניקה לכעלי תעודות
השתתפות שלה תשואה של
* 45.6כשלושת החודשים האחרונים,
וזאת שעה שהאינפלציה כחודשים
אלה היתה כ־*0צ כלכד.
הקרן על פי תקנותיה משקיעה
כ/0:י< 97 מנכסיה כמניות ו־ 30/0כמט

אם זה כל-כך טוב, מדוע לא מצטרפים
אליה רבים? משום שפשוט אי־אפשר.
הקרן סגורה ובעלי התעודות שלה אינם
מוכרים. ועוד משהו: לרבים ממנהלי כלל
יש כספים בקרן זו.

אמר לי אחד מחכמי הכורסה :
לעשות * 45 כשלושה חודשים זהו
הישג מדהים וקשה להכין איד הצליחו
מנהלי הקרן להשיגו, כעיקר
אם ניקח כחשכון שהקרן אינה
רשאית להשקיע כנייר־ערך מסויים
יותר מ־* 10 מנכסיה. לחשוש שכל
המניות שרכשה כמשך שלושה חודשים
נתנו תשואה ממוצעת של
* 45 הוא למעלה מלהטוט. אולי
אמנות ואולי צריך לכקש מרשות
ניירות־הערך הסכר לתופעה מיוחדת

כקטע המתאר את ישראל נאמר
כך ז כישראל, כעיסקות מחתרת
מעורכים מוצרים החל כתפוחי־אדמה
ועד יהלומים, ויש המעריכים
כלכלה זו כ־* 30 מהתוצר
הלאומי.
מסתבר שלדרום־אפריקח כלכלת מחת רת
חגדולח ביותר בעולם המערבי המתו עש.
ושיעורה, לדברי מומחים, מגיע ל־50
אחוז מהתוצר הלאומי.

איו

בזמן האחרון אנחנו מרבים לשמוע על
שכר־טירחה לפרקליטים. ללישכת עורכי-
הדין יש תעריף, ולפי מיטב הבנתי לפיו
צריך לנהוג. התעריף אינו מכסה הכל
ולענייננו אינו חשוב, פרט לעצם הידיעה
על קיומו.
לעיתים מתגלה באקראי מהו שכר־הטיר־חה
שדורש פרקליט ידוע (ראה עמוד .)8
כך קרה כאשר ביקש האוצר מוועדת הכס פים
של הכנסת לאשר תקציב לתשלום
שכר פרקליטים שייצגו את המדינה בבו ררות
מסויימת. התברר שיום עבודה של
עורך־דין מעולה שווה כ־ 1000 דולר, או
כ־ 20,000 שקל שהם 200 אלף לירות —
כשכר ברוטו לחודש של פקיד בכיר.
לפני שבוע סיפר לי פקיד בכיר במוסד
מסויים את הסיפור הבא: לפני זמן לא
רב פנה המוסד לאחד מעורכי־הדין היותר
ידועים בארץ, בעל עבר ציבורי נכבד,
לייעץ לו בנושא שקשור ביחסיו עם ה ממשלה,
כדי להגיע להסדר שיהיה נוח
לאותו מוסד.

הפרקליט השתתף כשלוש פגישות
כנות שעה כל אחת, ושלח
חשכון, על החשכון, כסכום של
200 אלף שקל, או 2מיליון לירות.
התדהמה של מנהל המוסד היתד, גדולה.
עוד יותר גדולה היתה תדהמתו של גיזבר
המוסד, שסירב לחתום על הוראת התשלום.
כשנשאלו אלה שהזמינו את הפרקליט,
מדוע לא סיכמו מלכתחילה את שכר-
טירחתו, השיבו, כי הדבר לא עלה על
דעתם ויש גבול לדרישת שכר עבור שלוש
ישיבות. בכל מיקרה, אפילו לא יוזמן שוב
הפרקליט לישיבה נוספת, הוא ישלח חש בון
נוסף, סופי. עתה מנסים לנחש, מה
יהיה גודלו.

ומעניין לעניין כאותו עניין. כמה
ח״כים צעירים מן הקואליציה, שהם
גם עורכי־דין, הפכו לאחרונה
מאוד מכוקשים אצל הכרות צי-
כוריות שונות. רוכס מועסקים כשיטת
ה״ריטיינר״ השנתי, שכר
טירחה קכוע, והעוכדה ששמם הולך
לפניהם יכולה תמיד להועיל
למוסד.

לקראת החג היו מהומות ככמה
מחלקות לניירות־ערך של הכני
קים. מסתכר שהנהירה לעסקים קיימות ולשותפויות, פרטיים ואלה שעתידות לקום כחודשים
הקרוכים, מנקזת את המוכים
שכסוחרי הכורסה מהמחלקות ל
ניירות־ערך של הבנקים לאותם
עסקים.
מטעמים ענייניים מאוד, לא אוכל להז כיר
את שמותיהם של ההולכים. דבר אחד
כבר ברור — כמה קרנות בכמה בנקים
יהיו הראשונים שייפגעו, וזאת נוכל לראות
כבר בסיכום התלת־חודשי הבא, בסוף יוני,
כאשר ייערך דירוג הביצועים של קרנות־הנאמנות.
בהקשר
זה אני מבקש לאחל ברכת עלה
והצלח לשבעה עובדי מחלקת ניירות־הערך
של בנק לאומי, שהועלו בדרגה או
דרגותיים, הפכו למורשי חתימה ובעלי
תואר! לעובדי מחלקת ניירות־הערך של
הבנק האמריקאי־ישראלי, שמעמדם נתחזק
בסיועו האדיב של כותב שורות אלה, ל עובדי
דיסקונט והבינלאומי, בבורסה ומ חוצה
לה, שכושר המיקוח שלהם גבר ולכל
המבצעים בבורסה שקיבלו בונוסים שמנים
לקראת החג, ושהגיע להם.

ימות ב־ססז
מנו ר 1־1100
את עיסקת חייהם עשו בשבועיים האח רונים
שניים: יהושע ליבוביץ, מנכ״ל
ח.ל.ב. השקעות ומיודענו צבי לובצקי, זה
מהטלוויזיה. כבר הזכרתי בשבוע שעבר
את העובדה שזז.ל.ב. קנתה בבורסה ומ חוצה
לה חבילות רציניות של ארגמן.
מה שברור הוא שליבוביץ בסיועו של
לובצקי, קנו מיליון מניות של ארגמן ומכ רו
אותן לח.ל.ב. השקעות ,״בהתאם למ דיניות
שאימצה לעצמה החברה, למעור בות
יתר בתחומי השקעות בתעשייה...״

הם שכחו רק לספר פרט אפור
ובדתי־נחשכ; את מניות ״ארגמן־
הם קנו מחוץ לכורסה על־פי שער
של 700 נקודות, ואילו ״ח.ל.כ״
קנתה את המניות כשער : 1100
כמילים אחרות: הם קנו מיליון
מניות כ* 7מיליון שקל והחכרה
קנתה מניות אלה כ־ 11 מיליון
שקל. לכיסו של סי נכנסו ארכעה
מיליוין שקלים 7
שלא יהיה ספק, אני מפרגן להם. תר גיל
מבריק ואלגנטי ונקי ממם. הלוואי
שהייתי שותף.

תקועים עם אתא
וככן, קכוצת פישמן־ריגר־אלכץ
תקועה עם הכילות של מיליונים
של ״אתא ג׳ ״ מאז ראשית השנה,
כאשר כדרך, כעיקכות שאילתות
של הנהלת הכורסה, נאלצו לקנות
היצעים עצומים של ״אתא ג׳ ״ כשער
של 700 והם עדיין תקועים
עם כל הסחורה.
מה עושים? כל הטריקים המקובלים לא
יעזרו הפעם, וצריך בכל מחיר להיפטר
מהסחורה. תצחקו, הם יושבים עכשיו,
תחת לצאת לחופשת פסח, ושוברים את
הראש, איך אפשר להעלות את שערה
של אתה ג׳ ל־ 1000 נקודות, ולמכור את
הסחורה במחיר שהיא עלתה להם, כולל
הריבית על הכסף.

27 ערים, ובבל אחת ננזל־תשפה.
רשת הטיסות של ״אולימפיק״ ברחבי־יוון
משתרעת על־פני 27 נמלי־תעופה.

סוכני הנסיעות ואנשי ״אולימפיק״ בקיאים
היטב ביוון, וישמחו לספק לך כל מידע שתבקש.

השנה ־ טוס ליוון עם ״אולימפיק״ ותהנה
משרות מצוין, ממטוסים חדישים, מלוח־זמנים
נוח, ממועדי־טיסה קבועים, מצוות מקצועי
ומארוח עם כל הלב.

ונוו רו ד

י י ״ יייי

יייי

פנו את הרחבה, רכזו א ת האורות, פנו מקום
לקטנה של טלבו -ותראו מה זה סמבה. כי
הסמבה, המשלימה א ת המבחר של דגמי
איכות ט ל בו -היא פשוט סמבה אמי תי ת.
ריקוד מלא מרץ -סמבה 1.5יוצאת למחול
של 8.5ו ק ״ מ -ע ם ליטר אחד בלבד של דלק.
הודות למנוע חסכוני של 954 סמ״ק, בעל
הנעה קדמית.
יש לה מיכל דלק של 40 ליטר, לקרנבל ארוך
של נהיגה.
תנועה קלילה ללא מאמץ 3 -דלתות,
מושבים הניתנים להזזה בקלות, דלת אחורית
הנפתחת מלמעלה. נוחיות, קלילות.
כל הבמה שלכם.

צעד בטוח, צעד יציב -הרובוטים
הממוחשבים המרכיבים א ת סמבה ואביזרי
הבטיחות המשוכללים יוצרים שלמות ובטחון
לאורך כל הדרך, ובאיכות הידועה של טלבו.
יש לך שנת אחריות חינם, ללא הגבלת ק״מ,
ולמעלה מ״ 30 מוסכי שירות בכל רחבי הארץ.
קרנבל של נעורים -תהליך צביעה
אלקטרופורזי מחסן א ת סמבה מפני חלודה,
ושומר על נעוריה.
בקיצור, יופי של סמבה -עיצוב וטיב
צרפתי, זה ברור.
אז הכנסו לקצב טרופיקל, קחו א ת סמבה של
טלבו לנסיעת מבחן, בבית ״מכשירי תנועה״.

יותר עוצמה-פחות דלק

7418 0 7

משרד׳ מכירה בכל הארץ: מכשירי תנועה בע־־מ: ת ל ־ א בי ב -דרךפתח־ ת קו ה . 74ט ל • 336115חיפה -דרךהעצמ או ת . 104 טל־ 524475־ • 04 סו כני מ שנ ה: אי ל ת -מו ס ך ״ או רי ם• • טל•
74066־ • 059 באר־שבע -נגב, מוסך כרמלי, דרך חברון. ט ל 77021־ • 057 ננב, טל׳ 75824־ • 057 בני־ברק -דבש. ז־בוטינסקי . 162 טל־ • 704646 טבריה -מו סךא חי ם כהן. טלי
• ייייייל.—.ייימממ״ח. ספיר . 1טל* • 053 *35081 עפול ה ־ שחף, שדת , 10 טל׳

11 31111
וה לא ריקוד,

אחת המסיבות נפגש וינסטור צ׳רצ׳יל עם ארנסט
בווץ, שר־החוץ בממשלת־הלייבור, והשניים שוחחו
זה עם זה. לפתע קם בווין ממקומו והזמין גברת לריקוד,
״איזה ריקוד הוא זה?״ שאל אחד הנוכחים.

״אין זה ריקוד,״ השיב סר וינסטון הארסי,
״זוהי תנועת העבודה.״

אחרונה אני נזכר בהערה מרושעת זו
* תים קרובות,

לעי
תנועת
העבודה הישראלית היא אכן תנועה.
היא מתנועעת. משמע: עדיין לא מתה. אד
מה טיבה של התנועה $מה טעמה?
שימעון פרס מתנועע. הוא נוסע ליישובי גוש־אמונים
בגדה המערבית, בדיוק בשעה שמנחם בגין, אבי־אבות
הסיפוח, מתגושש עם אנשי הגוש כדי לגרשם מחבל ימית.
יצחק רבין מתנועע. הוא
נוסע מדי פעם לחו״ל, נו אם
נאומים הנשמעים כ מצדיקים
את מעשיו של
בגין, ואף כמותחים ביקו רת
על מתינותו, רבץ, כמו
פרם׳ רומז כי ממשלה ב ראשות
ד,מערך לא היתד,
מחזירה למצריים את חבל-
ימית.

צ׳ רציל- 11 ,
לכישלון כה טוטאלי של תנועה היס טורית
גדולה מוכחה להיות סיבה עמוקה
•ותר מאשר מריבות בין אישים ואפסות
של מנהיגים.
אפשר לאתר אותה. היא משתקפת היטב
בתוצאות של הקלפיות.
תנועת־ד,עבודה היא נציגה של שיכבה
מסויימת מאוד במדינה: העילית האש כנזית
המבוססת.

טנציאלי האדיר הזה משמש מטרה חיובית כלשהי?

כנ״ל. כנ״ל. כנ״ל.

אין דתנועת-העכודה כמעט שום קשר עם
מי ש 0,-פק מימים אלה את ! ,יעמוד,ה.

משום סקנדל גדול וקטן אין חברי־המערך נפקדים.
במישחק ההתחכמויות, בתעלולים זולים, הם מצטיינים,
ועוד איך. המוקיונים שלה יכולים בהחלט להתחרות בנב-
חרת־המוקיונים של הליכוד.

הפרולטריון העובד בישראל מורכב בחלקו מגדעו־נים
חוטבי־עצים ושואבי־מים, תושבי השטחים הכבושים,
שאין להם שום זכויות במדינה, לא חלק ולא נחלה בה.
עבודתם נכבשה יחד עם אדמתם. לגבי אלה, תנועת-
העבודה הישראלית פשוט אינה קיימת.
החלק השני של הפרולטריון העובד מורכב ממה שנק רא
״ישראל השנייה״ ,בני ״עדות־המזרח״ .גם לאלה אין
שום קשר עם מיפלגת־העבודה — לא קשר נפשי ולא
קשר של אינטרס.

מה היה אומר עליהם ברל כצנלסון?

פשר היה למחול על מחדלים של הרגע,

וליחס
י אותם לחולשת־דעת זמנית או למשבר חולף, אילו
היו לתנועה פתרונות לטווח ארוך.

אך אשפת־החיצים •טלה ריקה.

כי המערך מייצג כיום את שיככת העוב־דיט־דטעבר,
את ״ארץ־ישראל העוכדת״ שהד־לה
מ־ענ״וד עבודת־כפיים, ארץ־יעראל שמצבה ־־
הכלכלי והמעמדי השתפר, ארץ־ישראל ה סו עדת,
והמנהלת, והשולטת, והסוהרת, והמשקיע
,בכורסה.

על המדינה מאיימות בעיות אדירות, שכל אחת מהן
לבדה די בה כדי לסכן את קיומה. כיצד מציע המערך
לגבור עליהן?

המוני ישראל השנייה, שהפכה עתה ישראל הראשונה
מבחינת הכמות והכוח האלקטורלי, רואים במערך את
נציגת השילטון, המימסד. זה נראה כמגוחך בימי שלוט
הליכוד, אך האינסטינקט שלהם אינו מטעה אותם. כי
השילטון הפוליטי בממשלה ובכנסת אינו זהה עם השיל־טון
האמיתי בחברה. במימסד האמיתי, המחזיק בידו את
מכשירי״השילטון הכלכליים והרוחניים, יש גם כיום
למערך חלק מכריע. הליכוד אינו אלא שותף זוטר.

גם שאר מנהיגי המתנועעים, תנועה איש־איש
עד פי דרכו.
כל התנועות האלה
ביחד נראות בעוויתות
של גוף ששוב אין
עדיו שליטה, פירפו־ריס
שד גסיסה.

בעיניהם של המוני העובדים הפכו הסיסמות
ה״ערבים״ ,ה״איזמים״ של תגועת־העכו-
דה סמלים של שילטון, של נישול ודיכוי.

פעם, בימים הטובים של
התנועה, אפשר היה לומר
עליה שהיא טועה, שהיא
שוגה, שהיא מציעה פתרו נות
בלתי־נכונים.
כיום נשמעות הגדרות
כאלה כמחמאות.
פרט ובן־גוריון: מה היה אומר ברל!
אין היא מציעה דבר שיש
לו קשר כלשהו למציאות.
אין היא מסוגלת לעשות דבר הנוגע לחיי המדינה
מתחת לרגלינו מתקתקת פצצת־הענק של הבעייה
ואזרחיה.
העדתית. לא ״פער״ ,לא ״קיטוב״ ,אלא התגבשותם של
אין לאמר עליה אלא, שהיא בלתי רלוונטית.
שני ציבורים אתניים־חברתיים, המתחילה ללבוש צורה
של התנגשות בין שני עמים.
! 111
מה יש למערך להציע כדי לפתור בעיה זו?
יד שה לומר דבר בזה על גוף פוליטי שזכה לפני
אף לא דבר. מליצות ריקות.
*| פחות משנה בקולותיהם של 708536 אזרחים, שהיוו
בגדה מתקתקת פיצצת-זמן שנייה, לא פחות מסוכנת.
36,570/0,מכלל הקולות הכשרים.
בתחומי־השילטון של ישראל חיים עתה שני מיליון
אולם אין קשר בין גודלו של גוף ובין חייו. יש
פלסטינים, שכמעט כולם שונאים אותה שינאה עזה׳ והרו גופים
קטנים מאוד שהם חיים מאוד, ובתי־הקברות מלאים
אים בה שילטון־אוייב. יש החושבים על גירושם, בכוח או
בגוויות גדולות.
בדרכים של ״שיכנוע״ .יש המבקשים להחזיק בהם
נישמתו של אדם יכולה לפרוח לפני שאירע
כבפרולטריון לאומי מדוכא, תחת שילטון של ״יד ברזל״,
אצלו הדבר הקרוי ״מוות קליני״.
בכלא ששמו ״אוטונומיה״.
לגבי גופים פוליטיים, אחד המודדים לחיותם הוא
איזה פתרון מציע המערך? אה, יש לו !
יכולתם להשפיע על המציאות, להציע פתרונות לבעיות
פשרה טריטוריאלית. הסכם עם ירדן.
ולהאבק עליהם.
זה, היה רעיון גרוע בסוף •טנות ה .60 כיום

והנה, אצל תנועת־,העבודה אין כל סימן*
חיים.

בעיות בוערות מאוד עומדות על סדר־יומה של המדי נה,
בימים אלה נערך מאבק חשוב ביותר — גלוי בחל קו,
סמוי בעיקרו — עם גוש-אמונים וספיחיו. אין זה
רק מאבק על פיסת־אדמה, המוחזרת לבעליה המצריים.
זהו גם מאבק על נישמת האומה, נישמת הנוער.
היכן נמצאת מיפלגת־ד,עבודה במאבק הזד,ז

אין היא נמצאת כלל. היא נפקדת. היא
״נמנעת מהצבעה״.

נטוש מאבק שני, פחות סנסציוני אך לאי־ פחות חשוב,
עם העסקנים הדתיים׳,המייצגים את מועצת־גדוילי־התורה.
גם זה מאבק בעל השלכות ארוכות־טווח.

היכן מיפלגת העבודה ץ נפקדת.

נטושה מילחמת־חורמד, בגדה המערבית וברמת־הגולן.
הדברים חמורים כשלעצמם, ויש להם משמעות חמורה
עוד יותר לגבי עתיד המדינה בארץ ובמרחב.

היכן היא ץ כנ״ל.

הכנסת שוקעת. בית־המחוקקים, שבין 120 חבריו
מהווה המערך סיעת־ענק של ,48 מידרדר במידרון תלול,
וגורר עימו את הדמוקרטיה הישראלית כולה.
מה עושה שם סיעת־המערך? האם היא טובה מן
האחרות? האם היא פחות מגוחכת? האם הכוח הפו

זה איננו. כיום זוהי בדיחה עגומה.

אין אף פלסטיני אחד המסכים לה, ירדן דוחה אותה
מכל וכל, ואין לה אחיזה כלשהי בדעת־הקהל הישראלית.
מה עוד? המערך מוכן לתמוך באוטונומיה של בגין,
ששבקה כבר חיים לכל חי, ושתיקבר רישמית ב־26
באפריל . 1982
בעיית הדת? המערך חולם בהקיץ על ״חידוש השות פות
ההיסטורית״ ,שפירושה שיחוד העסקונה הדתית כדי
שתעביר את תמיכתה מן הליכוד אל המערך. משמע: לתת
לה יותר מכפי שהליכוד מוכן לתת.

יותר כסף. יותר כפייה. יותר רעל לאומני־דתי
בסיפרי־הלימוד.
ומעבר לזד? ,מה ביחס לבעייה ההיסטורית של גיבוש
הלאום הישראלי בדפוסים חילוניים או דתיים?

לא כלום.

ומה ביחס למשבר הציונות? הבעייה הנוראה
והקטלנית בפוטנציה — של הירידה?
מה ביחס לבורסה? לגיבוש מעמדי חדש? למצבה
של ההסתדרות כשליחת ההון ההסתדרותי הגדול, מול פני
האינטרסים של השכירים?
די בשאלות עצמן. אין צורך בתשובות.

תנועת־העבודה דומה לקנגרו, המקפץ אנה
ואנה, כשכיסו ריק.

ישראל אינה הארץ היחידה בעולם שבה המושג
״סוציאליזם״ הפך תווית שילטונית, המעוררת בקרב העוב דים
התנגדות ודחייה. זה קרה גם בארץ כמו פולין.
וכמו בפולין, תנועת־ההתנגדות של הפועלים האמי ד
י ם נגד ״תנועת העבודה״ לובשת צורה של התאר-
גנות ספונטנית, של ״סולידריות״ ו־ 13 ועדי-עובדים. כל
עוד אין בישראל מועמד אחר לתפקיד של לך ואלסה,
תתנקז תנוע הזו בתנועת-החרית י *

לא זה בלבד שאין למערך פתרוגות של
ממש אף לכעייה אחת מבעיות. המדינה —
גם הסיסמות שלו מעוררות חשד וזעם כציבור
העובדים.
( 11 1
ף4׳ קיצור — המערך שייך לאתמול. הוא מייצג שיכ־בה
שנגזרה עליה ירידה ושקיעה מבחינה דמוגרפית,
פסיכולוגית, חומרית ופוליטית.
הכל חשים בכך. אחדים חושבים על כך בצורה מו דעת.
אחרים מרגישים בכך בצורה מעורפלת.
על רקע זה קורה מה שקורה — ואינו קורה מה
שאינו קורה — במיפלגת־ד,עבודה .
ההנהגה עייפה, כושלת, חסרת מעוף, חזון ומצע. המרי בות
בין ראשיה הן — בצורה פאראדוכסלית — החבל
היחידי המחזיק את החבילה הזאת ביחד. פרס ורבץ דו מים
לשני מתגוששים עייפים, החובקים איש את רעהו —
ואשר יפלו אפיים ארצה אם ירפו זה מזה.
זה ידוע. אין אדם במיפלגה שאינו יודע זאת, ושאינו
מדבר על כך בשיחות פרטיות.
אך אין תחליף להנהגה זו. פשוט אין.

שום דבר אינו גדל במידבר צחיח זה. וזהי
העובדה האיומה מכל. היא מסמלת, והיא נושאת
כהוגה, את כל הטרגדיה של תנועת
העבודה.
מה יש בה? חבורות של שמשים. קבוצות של עס קנים,
שהיו רוצים לקבל חלקים גדולים יותר משרידי
העוגה העבשה. לבלרים. דוברים. צוותי־תגובות.
אין מנהיגות חדשה. לא מהדרגה השניה, ואף לא
מהדרגה העשירית. שום קבוצה, שניתן לומר עליה:
ברבות הזמן, אחרי שתתגבש ותתמחה, יש סיכוי שתחדש
את פני התנועה.
אחרי פרס, רבץ, בר־לב, אבן ושות׳ ממתין מוטה
גור. די בפרשה הקטנה של ביטאון־ד,נוכלים פריסקופ כדי
להוכיח ששיקול־הדעת של איש זה לקוי במידה שלא
יעלה על הדעת להפקיד בידו את גורלה שיל מדינה. ביקורו
אצל עצורי־ד,נסיגה בימית ערב הפינוי מגדיש את הסיאה.
נותר יצחק נבון. איש נחמד, מכובד, מסביר-פנים. אך
דרושה מידה גדושה מאוד של אופטימיות כדי להאמין
שהוא האיש אשר ישקם את התנועה. המוצא חשוב
בימינו — אך המוצא לבדו אינו מזיז הרים.

לתנועה אין תקומה. היא אבודה.
היא משאירה אחריה חלל ריק כביר.

תהת לחשוב על מכאוביה, מוטב לחשוב
על העתיד: מי ומה ימלא חלל ריק זה 1

מסעדת
שלר

ש ב ובצלשהואנצ

בר בבזה

הפרד וומ!ע 11ד

על מדיניותה של ממשלת
ישראל בלפי הדרוזים ג רמת
הגולן.

האיש שבא לסעוד

ברחוב טרומפלדור, במקום שקט ושליו, ליד המקום השקט והשליו ביותר עלי אדמות —
בית הקברות, נמצאת מיסעדה שנקראת ״בוננזה״ .היום היא נקראת כך. אתמול אחרת ולפני
אתמול נקראה עוד אחרת. המקום מחליף בעלים ומחליף שמות בזה אחר זה ועכשיו הוא
נקרא ״בוננזה״ .בערב הוא פאב ומיסעדה ובצהרים הוא מיסעדה בלבד.
באנו בצהריים. המקום היה כמעט ריק. האם זה סימן לכך שהוא עומד להחליף שוב,
בקרוב שם יבעלים? לא בטוח. שהרי האוכל כאן טעים בהחלט ואין סיבה שמקרוב
ומרחוק לא יבואו לאכול אותו (על השכנים הקרובים ביותר אין כמובז מה לסמוך).
התיישבנו על שולחן מרווח והזמנו שתי מנות ראשונות: סלאט יווני וקלמארים בחמאה
ושום. הסלאט היווני היה מורכב מעלי חסה (הרכים והעדינים שבהם) מעט מלפפונים, גבינה
בולגרית מלוחה, עגבניה ושלא לשכוח: בצל לבן פרוס וזיתים שחורים. בדרך כלל סלאט
כזה צריך לטבול ברוטב עשיר של שמן זית. כאן הרוטב היה דליל קצת, אך שילוב
הירקות והגבינה היה מצרין.

הקלמארים היו לעילא ולעילא. מי שאוהב באמת קלמארים ויודע באמת איך לבשל
אותם מבשל אותם ללא מעטה של בצק, כד שאפשר יהיה לטעום את הבשר שלהם ללא
בילבולים והטעיות. כאן היה הבשר ורוטב השום והחמאה היה גם עדין וגם פיקאנטי.
אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת מרק הבצל. מרק הבצל היה מסמר הארוחה.
נדמה לי שעדיין לא אכלתי בארץ מרק־בצל באיכות כזאת. הוא עשוי היה על פי כל
הכללים ומעבר לכל הכללים. למרק־ בצל טוב דרוש הרבה הרבה בצל, מי שמדמה ומקטין
ומדלל את הכמות מרמה את המרק ולא את עצמו. אחרי שמשחימים את הבצל יש
לעשות רכיכה של קמח שיסמיך אותו, ורק אחר כך ליצוק על כל זה מרק ולבשל.
כשהמרק נראה מוכן יש להכניסו לקערות חסינות אש, לשים בקרקעית פרוסות לחם קלויות,
ליצוק עליהן את המרק ועליו לפזר גבינה צהובה מגוררת (לפי גירסה אחרת, את הגבינה
ניתן לפזר גם יש על פרוסות הלחם) .בתנור צפים הלחם והגבינה למעלה ומקבלים היתוך
מהחום, כאשר הגבינה מותכת ושחומה מותר להוציא את המרק מהתנור. מרק כזה יותר
מחם, הוא לוהט, אך יש בו הצמיגות של המרק עצמו והצמיגות של הלחם והגבינה, וטעמו
משובח להפליא. המהדרים מוסיפים לכל זה גם מעט יין. הטבח של ״בוננזה״ היה מהמהדרים.
כאמור: המרק הוכן על פי כל הכללים וגם מעבר להם.

כמנות עיקריות הזמנו עגל ברוטב פיטריות וסטיק בפילפל. העגל היה מצויין. נתח
בשר עבה, רך (כלומר: עגל אמיתי, בלי זיופים) ,מטוגן במידה בינונית, כפי שביקשנו,
ומכוסה ברוטב עשיר של פיטריות. הסטיק היה הסטיק הנכון. הוא נלקח ממעטפת הפילה.
בארצות־הברית חלק זה נחשב לחלק המשובח ביותר של הבקר. טעמו כל־כך טוב עד
שדי בעצם לשים אותו על האש וליהנות מעסיסו הטבעי. כאן הסטיק היה סטיק. הטעם היה
טעם משובה, אך בדרך־כלל הנוסחה הנכונה של סטיק מפולפל, כלומר: הגירסה הקלאסית,
היא ללא רוטב: סטיק, פילפל, מעט קוניאק משולהב (כלומר: שהודלק בשלהבת) ,ואם רוצים
ניתן להדיח כל זה בקצת יין. הרוטב הטבעי של הבשר כשהוא מעורב בפילפל ובאלכוהול,
דיו כדי לספק טעמם של אניני טעם. יש גם גירסה, פחות מקובלת, של סטיק מפולפל ברוטב :
רוטב שבו מעורבים גרגירי הפילפל. כאן היה הרוטב עבה וסמיך מדי. לא שהרוטב לא היה
טוב. אבל סטיק טוב אינו דורש רוטב סמיך המאפיל על טעמו הטבעי.
קינחנו את הארוחה בסלאט פירות מצויין וקפה ושילמנו 638 שקל.
ליי! ולום

דאקט רי

במחירי המערכת

מ צי ע ה

שרות ת.ד
ללא תשלום
•מכבדים
כרטיסי אשראי
א בן ג בי רו לסה

227117

כלבים • חתולים #צפורים
• יבוא בעלי־חיים •
#מבחר ציוד ומזון •
• ספרות מקצועית •
משלוחים לבית הלקוח
לוחות פלסטיים

שוטף מהמלאי, גליונות,
פילמים במידות עוביים,
צבעים ודוגמאות שונות,
קשיחים או רכים (כולל כסף
וזהב) עם או בלי דבק.
וכן פלטות רובקם.

רבי טרידינג
טל 822926 — 827315 .

חיות בית:

פ ר סו ם

על ממשלת־ישראל להבין ש המדיניות
שלה, להפריד בין הדרו זים
שברמת הגולן ובין שאר ה שטחים
נכשלה. הדרוזים ברמת
הגולן, בישראל, בלבנון, בירדן,
בסוריה ובקנדה ובכל שאר המקו מות
בעולם הם ערבים, ואינם. עם
נפרד כפי שנדמה היה לכל ממ שלות
ישראל.
מדיניות ממשלות ישראל מאז
שנות החמישים היתה להפריד בין
הדרוזים למוסלמים. בכך פגעו ב כבודם
של הדרוזים, שלמרבית

אנשי

טובי

תפתחו את העיניים, תסתבלו היטב /פה־ושם פוצץ עוד בית
ונשבר עוד לב /יש מ חסו ם ליד הדרן — לא חמניות /אז תקומו
ותגידו — לא יכול להיות.
אנשים טובים באמצע הדרך /אנשים טובים מאוד /אנשים
טובים חוסמים את היין /באלה וגאז דמעות•
ארוכה מאוד הדרן עד לבית-סחור /ואין חשק בדיוק ללבת
לניקיר /אן כשהיחידה תפשוט לעוצר היומי /בני ודאי לשם
ייגש ויתנצל בשמי.
אנשים טובים באמצע הדרך /אנשים טובים מאוד /חיילים
טובים פורצים אה הדיד /הם רק ממלאים פקודות.
איש אחד אמר לבנו / :היה חייל מושלם /א ם יאמרו לך
לירות, אל תפחד מדם /ואשה טובה אחרת את בתה שלחה /
לעזור לצבא־העם לגמור א ת המלאכה.
אנשים טובים באמצע הי*יד /אנשים טובים מאוד /אנשים
טובים זוכרים את הדרד /שבחו כיצד לצעוד.
מרשרש אילן ברוח, מרחוק בוער הכפר /משאלות ליבי לוואדי
נסחפו זה בבר /אם תצאו אל הטיילת להרוג שבת /עוד תוכלו
לראות אותן: שוקעות בים אט אט.
אנשים טובים באמצע הדרך /אנשים טובים מאוד /אנשים
טובים רואים את הדרך /אבל מסרבים לצעוד.
רקפת זוהר, ברעם
הצער הסכימו בחלקם למדיניות
פושעת זאת, וכתמורה קיבלו תפ קידים
כלשהם.
אני דרהי־ערבי שחי במדינת
ישראל ומעולם לא היתד, לגבי
השאלה מי אני, דרוזי או ערבי.
אני מציע לכל מי שמפקפק בשייכו-
תם של הדרוזים לאומה הערבית
לקרוא מעט היסטוריה. לממשלת
ישראל אני מציע שעד שתצליח
לקבוע מיהו יהודי, תניח לנו לק בוע
שהדרוזים הם ערבים.

עלי פוארסה

צ־ונזח ש פ 1״ ה

לאור ההתרחשויות בשטח המדי ני
והחברתי — ובמיוחד החברתי
— הגיע הזמן שתנועות כמו של״י
ושלום עכשיו, וחברי-כנסת כמו
יוסי שריד, ויקטור שמטוב ושול מית
אלוני, אישים כמו אייבי נתן
ואנשי־רוח כמו עמום קינן ועמום
עוז, יקומו ויתנו תשובה לקיצונים
הדתיים ולאנשי התנועה לעצירת
הנסיגה.

11ב ר 11
ל ב חו ב ת ! 1החד שה:
ה״א באייר ( 54 ככר המדינה)
תל־אביב, טל 455168 .־03

אני יודע שבמחנה אחד ובתנועה
אחת אפשר יהיה לעצור את ה טירוף
המשתלט על המדינה. לפי
הקצב והדינמיקה במדינה ובמיזרח
התיכון, עכשיו הוא הזמן ליצור
גוף פוליטי וחברתי גדול ורחב.
ידוע לי שהרבה אזרחים, שנתנו
את קולם בבחירות האחרונות ל מערך
על־מנת להחליף את השיל־טון
במדינה, וגם אני ביניהם, יצ טרפו
הפעם ביחד למען אותה
מטרה.
רק שיתוף פעולה בין כוחות
הציונות השפוייה יחולל את תחיית
המיפעל הציוני, וציביונה הישראלי
האמיתי.
צריך הרבה אומץ וחזון כדי
להתאחד ולפעול ביחד. רק שיתוף
פעולה של אותם גופים ואנשים

על-פי נעמי שמר.

הצעה ל הק מ ת גוף פוליטי
חדש.

קבלת מודעות
לכל העיתונים

אי די א ל

מכחנים

שחושבים בראש אחד לטובת ה מדינה
יגרום את המהפך.
אלי אהרון, רמת־אביב

תקנהחד ^ אי וו
התקנה החדשה לגבי 10
צ׳קים ללא ביטוי שלא
בובדו, גורמת לבעל החש בון
שיהיה מוגבל לתקופה
של שנה.
התקנה נראית לי כחלמאית —
ששם, בהלם, כדי לדעת אם כבר
הזיזו את ההר — ולאחר שהמעיל
נגנב — קבעו שההר הוזז.
א. אפילו בעשרה צ׳קים אפשר
לרמות במיליוני שקלים.
ב. אפשר להוציא בעת ובעונה
אחת מכמה בנקים עשרות פנקסי
צ׳קים.
ג. מקבלי הצ׳קים ללא כיסוי לא
יודעים לעולם שמוציא הצ׳ק כבר
מוגבל.
ד. אם תעבור השנה המוגבלת —
האם לא יוכל המוגבל להפיץ צ׳קים
נוספים ללא כיסוי ז
לכן, למה שלא יאשרו תקנה
מתקבלת על הדעת, שכל אחד
הרוצה להוציא פינקס צ׳קים, יהיה
מוכרח להביא בפתיחת החשבון
— כמה ערבים מהימנים, שיחתמו
על שטר בטחון, כנהוג על כל
הלוואה שהבנק מאשר?
אולי הבנקים דווקא כן מעוג־יינים
שיחזרו הרבה צ׳קים ללא
כיסוי, דבר המזכה את הבנקים
בהכנסות גדולות נוספות.
זאב שלוכסקי, תל־אביב

חשז־ן יפ אביב
קורא אהרון
חזון ואומץ

בהתלבטות המפד״ל בין ״הברית
הטבעית״ ובין ״הברית ד,ד,יסטו־
(המשך בעמוד )16

0 9מכוני ת אי מ ת
_ 0במחיר ללא תחר 1ת !
איכות וב טיחות
עובי הפח בדלתא כפול מכל מכונית אחרת -
מגביר החוזק לבטיחות מירבית

ח ס כו!
מנוע חד שני סופר חסכוני

בל עדיו ת
ציפוי מיוחד ננד חלודה(בכל החלקים
הפנימיים של המכונית)

נו חו ת

פרסית 1289 סמ׳׳ק

המלה ההרשמה למשלחו
הקרוב בממירים קבועים

מושבים אורטופדיים מרווחים ל 5 -נוסעים

אשראי ל 24-חודש בריבית ללא תקדים • אספקה בחודש מאי

תו ס פו ת כלולות במחיר
צ מיגי מישליין מערכת בקרת בלמים
רדי א סו ר״ ט רו פי קל״ מ שענות ראש
שמשות כהות(סנט גובן) מבחר צבעים
ח ל פי ם מקוריים מכללי ם אירופאיים

פ ר סי ת, ב מ חיר ־ 177,000 .שקל
ס טיי שן, במחיר ־ 199,950 .שקל

מוסך מרכזי ארצי:
מוסכי סטנדרט פ תו סון -מפרץ חיפה
ומוסכים מורשים בכל רחבי הארץ

פרסוע 1פי

אחריות שנה ללא הגבלת קילומטרים

(על הכביש, כולל מע״מ,אנרת רישוי, אביזרים ותוספות)

גלידי סו סויו ת בע״ס

מרכזי תצוגה ומכירה
תל אביב, דרך פתח תקוה ,55 טל 03-218772 .
חיפה, שד׳ המגינים ,53 בית רסקו, טל 727353 .־04

210ע ם סמל *׳ בו ת
061.1010 * 1. 76

סטיישן 1289 סמ״ק

העולם הזח 2326

מכחכים

ל אלו ש אינ ס מ תפ ש רי ס
רעים -הכרויות ברמה גבוהה למטרות נישואיך.
בואו להכיר אנשים שנחמד ונעים לשהות במחיצתם.
אתם עשויים לפגוש את בן/בת הזוג אותו
חפשתם כל ימי חייכם!!

(המשך מעמוד ) 14
רית״ לא תהיה שום השפעה ללו חות
הברית.
גם אם תוכרע חיובית שאלת ה־
״מיהו יהודי״ ,עמדת האגודה לגבי
הקואליציה תהיה: לא ברית ולא
מילה.
עד להכרעת בית־המישפט תמ שיך
תמ״י להתמעמע. לאחר זאת
תתחיל להזדעזע.
במאבק בין הדור הוותיק לבין
הדור הצעיר במפ״ם יכריע הדור
הזעיר.
גם אם יצליח המערך להפיל את
הממשלה עדייו יהיה מוטל בספק
מי נפל בפח.
נאמנה לדרך מייסדה, המדינאי
החוגר, תמשיך תל״ם לשבת על
הגדר.
ארון הקבורה כבר מונח על
כנו. השאלה היא רק מי ייכנס
לתוכו? התנועה לעצירת הנסיגה
או התחיה?
ביתר הזירות, לפי כל הצפוי,
לא יהיה חדש ולא שינוי.
גם לאחר הנסיגה תמשיך להתקיים
ארץ ישראל היפה.
בגיא ובהר פרח דשא יפרח. הם
יכסו את כיעורי הליכוד והמערך.
צכי מרום, רמת־השרון

הכעורות ה בן האובד
חקורא ביקר במעון״יום
של תנועת האשה הדתית,
והוא מדווח :

׳ לחד צילום ״מי! ׳
קורסיל בז ת רזי לי םובותקדכזיס
מספר התלמידים בקבוצה מוגבל ל-סו
• החלה ההרשמה לטנה׳יל תטמ׳יג •
עוד פרטים-בין השעות ם- 22.0ם ס 10.

המרה אובסקווה?33
תל אגע: רווי ביאליי! , 2 3טל0 3 6 5 0 6 7 7 110
יתשליס ! רח׳ ב 3לאל . 6טלפון 0 2 2 3 3 5 0 2
0 ׳ 0ה ׳0 3ה( ׳ 3א׳ 0 4 662773 11030 .13 0

הזדמנתי למעון של אמונה ב אשקלון,
ושם גם צולמה תמונתו
של ״הבן האובד״ המפורסם כשהוא
יהודי כשר לכל דבר (ראה גלופה).
מה שהתחיל בו מישרד־החינוך
כבר נותן תוצאות בפריפריה.
איציל, בן־אור, תל־אביב

בהתאם לחוובניח
בתשובה לרשימה שפורס־

כן אוכד עם כיפה
תוצאות בפריפריה
מה תחת הכותרת ״תל*
מוד־תורה מעלה ריחות״
(״העולם הזה״ ) 2323 מבקשים
להזהיר:
לאחר בדיקת הנושא במחלקת
מהנדס העיריה, תמהני על הגדרת
החלטת ועדת המישנה לתיכנון ו לבנייה
בנושא זה כבלתי חוקית.

הקטר ש הו ליד עכ בר
(נא לזמר, לפי מנגינת השיר הידוע ״ קטר
70414״).
בחיפה ובבאר שבע המדען מסר /שיש דבר״מה בהמצאה של
בבוד השר /השר אומנם תשוש, השר אומנם, ישן /ובבל זאת
הוא השוויץ עד שעלה עשן /הו -הו* אה•
השר בזה שתקן, עשיר ומכובד /על בל המדינה בלי כל בושה

אכרה ם טננכוים,
מזכיר העירייה ודוברה,
חדש בככר המד
בית אופנה

בני־ברק .

ח עי ק ד -הכרההדדית

למידות גדולוו

תן טרמפ לחייל

ההחלטה היתה חוקית בלא כל
פיקפוק. בהתאם לתוכנית בניין
ערים 105א׳ ,שפורסמה כחוק,
רשאית העירייה לתת רשיון ל הקמת
גן־ילדים ומעורילדים בכל
אזורי המגורים.
בהתאם לחלק ח׳ של התוכנית
— ניתנות לוועדה סמכויות מיו חדות
למתן רשיון גם לבתי־כנסת
ולבתי־תפילה ולמיבנים ציבוריים
אחרים.
מלכתחילה הומלץ להעביר ה נושא
לאישור -הוועדה המחוזית,
אך לא מפני שעצם העניין מצריך
אישור הוועדה המחוזית, אלא מפני
שהוגשה בקשה להקלה ולחריגה
בבנייה. ברם, משהוגשה תוכנית
חדשה בלא הקלות, די באישור
הוועדה המקומית וזאת בהתאם ל תוכנית
מיתאר.

בעיקבות מיכתבו הגלוי
של אורי אבנרי אל יאשר
ערפאת (״העולם חזה״
.) 2335

איך הוא עבד /״אלף בוח־סוס״ ,בלי להתאמץ /ולב המערך
בבר חישב להתפוצץ.
וצ׳יף־ציף־צ׳ף — אני אשף ! וצ׳יק־צ׳יק״צ׳ק — העסק דפק /
ואז האנשים זה לזה אמרו /יעקב ממדור השר זה הוא !
השר אף לא חלם שזה עתיד לקרות /שאת עצמו יכניס לבאלה
מין צרות /רעיו בליבוד — כולם הרבינו ראש /בעוד העם —
הפיטורים התחיל לדרוש /הו״הו״הא.
אז ברמן את צינור הדלק אט סגר /האש כבתה לאט והקיטור
גם־בן נגמר /ברמן לאומה בקול חנוק אמר /אני הוא הממציא
והבשלתי את השר.
וצ׳יף״צ׳יף־צ׳ף — הוא בבר לא אש״ף /וצ׳יק־צ׳יק״צ׳ק — העסק
לא דפק /ואז שר אחד לשר שני לחש /העסק הזה מת — צריך
סקנדל חדש !
משה כנען, רמת ח שוון

לדעתי את המיכתב הזה צריך
לתרגם לערבית ולמצוא דרך להפי צו
כשטחים. יש לשכנע בכל דרך
את תושביהם עד כמה חיובי ה רעיון
המובא במיכתב זה, כלומר :
הכרה הדדית ישראלית־פלסטינית,
כשכל אחד מהצדדים מכיר בזכותו
של השני למדינה משלו (אני סבו רה
שעל המדינה הפלסטינית
להיות בקשר פדרטיבי עם ירדן
שבה נמצא הרוב הפלסטיני, כאשר
רק במיסגרת פדרטיבית אפשר לפ תור
את בעיית הפליטים).
יש לשכנע את הפלסטינים עד
כמה שקבלת רעיון זה חיונית ל הצלחת
מאבקם. כך יהפכו חלק
מהיהודים הסולדים מהכיבוש ו־מהסיפוח
לכוח ממשי במדיניות
הישראלית, שיהיה מסוגל לפעול
ביעילות לקבלת פיתרון זה. כל־
(המשך בעמוד ) 18

אני מסוגל למכור כ ל טלוויזיה

״אצלי בחנות, תוכל למצוא טלוויזיות של
הפירמות הכי ידועות. יש לי גרמניות, יפניות,
אמריקניות ואפילו ישראליות. את כולן אני
מוכר. אבל לעצמי קניתי בלאופונקט.
״כשנכנס אלי לחנות חבר טוב, אני אומר לו:
רק בלאופונקט. על אחריותי. תאמין לי -זאת
עצה של חבר, לא של סוחר״.

מרכז שיווק ישיר
(המרכז הסיטונאי לטלוויזיות צבעוניות)
רח׳ בן־יהודה ,1תל־אביב.

...ואם אתה יודע לזהות עצה טובה, הכנס לאחת
החנויות המובחרות, ותמורת *7,400. -שקל במזומן,
קח את בלאופונקט הביתה ואת היתרה תשלם ב־,4
6או 8תשלומים חודשיים.

בלאזפונקט-בכל מחיר.

*שווה ל 1,120 מרק לפי שער 6.60 שקלים= 1.-מרק.
העולם הזה 2328

ת שבץ
1לאח

ממזכי

דווול 9

(המשך מעמוד ) 16
עוד נציגם היחידי של הפלסטינים
— אש״ף — דוגל באופן רישמי
בהשמדת ישראל, הרי שמאבקם
הצודק נגד הכיבוש נראה בעיני
ישראלים רבים כמאבק להשמדת
ישראל ׳,דבר המשמיט את הקרקע
מתחת למאבקם של מתנגדי הסי פוח
בישראל.
רבקה וגל, קיבוץ עמיר

א ביגי ל נא

מאוזן :
) 1מנחש עתידות! )5סיפו רו
הראשון של ש״י עגנון!
)10 בעל־חיים טורף ! )11
תאריך עברי בחודש ניסן שבו
חל יום א׳ של פסח ! )13 חבט
את התבואה 14 אנוש 15
קידומת בורמזית 16 אחת
ההמצאות בספר ״מוטי בן
פייסי החזן״ לשלום עליכם!
)18 ציפה, מרח ! )20 של (אר מית)!
)21 כינוי שדבק בשר
האוצר — יגאל הורביץ (1)2 ,3
חלק מראשנו ! )24 אזמל !
)25 בד לבן עדין! )26 כתב-
סתרים ! )28 התנגדות ! )30
יסוד כימי אלמתכתי ! )31
מקום מושב בני־ישראל במצ רים!
)32 מנגן על אחד מכלי
התזמורת! )33 מזון לבני יש ראל
בצאתם ממצרים ! )35 אחד
ממיני הבשמים במקרא! )38
סוג מס ! )39 בית קיבול קטן !
)41 משקה עלים ! )42 כשל !
)43 הבל ! )45 משען ! )47
תוך ! )48 היטה מטוס ממס לולו!
)50 שאלתו של הסופר
פיארברג ! )51 לא לי ולא
לו ! )52 אות במוסיקה ! )54
מוביל ישראל במדבר ! )57
אחד החושים ! )61 אות בא״ב !
)62 דרך! )64 כינוי למושל
ושליט ! )65 מארח במטוס !
)66 ישן! )67 דין! )69 עוני!
)70 שקט! )72 ים שנתחולל
בו פלא! )74 אסכולה, דרך
לביצוע ! )75 אהובתו של שופן
על האי מיורקה (ש״מ))77 :
כבוד! )78 מגדל יריר בימי
קדם ! )81 שריטה עמוקה ! )83
יחידת חשמל! )85 בכור יהו דה!
)86 עפר לח וטחוח! )88
מסולם התווים ! )89 עלוב ! )91
קריאת צער! )93 קיר! )95
אחד ממיני הארזים! )96 זקן!
)89 זיק! )100 תואר אצילות
בארצות המזרח ! )102 שדה־מדעה
103״מולידו״ של
״העורב״ (ש״מ)! )104 שכונה
בירושלים 105 !) 3 ,3יוצר
״בגדי המלך החדשים״ (ש״מ).
)1כל השאר ! )2שבט משב טי
ישראל ! )3ביטול החלטה
בתוקף סמכות! )4מילת זירה!
)6מזל ! )7צינור שדרכו עובר
המזון לקיבה ! )8תואר אצולה
הולנדי! )9טיפ! ) 12 נשק!
) 15 שדה־תעופה חדש בארץ!
)16 עת חביטת שבלי התבו אה
17 בעל־חיים שנולד !
)19 קשה, רציני! )20 שיש
נאה ! )21 דברי מאפה הסומ כים
את חולה האהבה משיר
השירים! )23 נקי מחטא! )24
נועם! )26 אויב! )27 דגל!
)29 כינוי לכל אחד משלושת
החגים שעולים בהם לירושלים !

מי צ רי ךאחז הי־הבחירות,
כך נראה, מעבר
לדלת.
מר ייגאל הורביץ אמר שהוא
מעדיף ממשלה עם המערך במקום

נוסח חדש:
מה נשתנה פסח זה מכל הפס חים?
שבכל
הפסחים אכלנו לחמה
עניא לזכר אבותינו.
השתא אכל לחמר, עשידא לז כר
מפונינו.
שבכל הפסחים. אכלנו חרוסת
ומרור.
השתא נאכל לחמה עשירא לז־שבכל
הפסחים ציינו את יציאת
מצריים בין המיצרים.
השתא נציין את כניסת מצריים
בין הביתרים.
שבכל הפסחים טבלנו במים
מלוחים.
השתא באש ובמים דלוחים.

צבי מרום,

רמת השרון

ע1ון־ושהבע״ר
הקוראת מתפעלת מתוכ נית
טלוויזיה.
תוכנית הטלוויזיה כלבוטק היא
תוכנית חשובה ובעלת שיניים,

קוראת גולדנברג
רצון הבוחר
המצב הקיים היום, מצב של׳לא־ממשלה.
מר אברהם שפירא אמר
שאם יבוא פירוק הקואליציה, אז
יותר יפה שהיא תפורק על רקע
דתי, ולא על עניין יהודה ושומ רון.
כך הבחירות מעבר לדלת.
מי צריך את זה? בזבוז המיליאר דים
יחזור על עצמו. אדרבא. כל
מיפלגה שתתחייב להוציא כמה
שפחות כסף, ראוייה יותר לאמון
הבוחר. שיתחרו כל המיפלגות על
בסיס זה.
רוזה גולדנברג, קריית־אתא
)30 מוז! )33 נסתר, מוחבא!
)34 מעריך! )36 שטן, שד!
)37 גרו בו במעברות ! )40 קלף
טוב! )41 תפר! )4לא רחב!
)46 משפחת סופרים גרמנים!
)47 יהיר! )49 מזל החודש!
)50 מכסה (ישעיהו כ״ד, ז׳)!
)53 קומפוזיטור אוסטרי בן
)54 ! 250 מצבו של הירח ביום
הראשון בחודש ! )55 מחזאי
אירי גדול! )56 שוכן! )58
פרפר מזיק לבגדים ! )59 סוג
של פעולה צבאית בעקבות
מחבלים! )60 צייר מעידה1ד,
ממייסדי ה״דדאיזם״ (ש״מ) !
)62 בתנאי ש 63 טבעת
לסימון בהמות ! )66 חלקיק

!131111

נטול מטען חשמלי המצוי ב הרכב
הגרעין ! )68 נביאת פור ענות
ביוון העתיקה! )71 קול
תנועת כנפיים! )73 נחל אכ זב
! )76 גאה ! )77 העמוד ה ימני
בבית המקדש שבנה
שלמה ! )79 ניגודים מן הקצה
אל הקצה ! )80 מקום גידול
וצמיחה ! )82 אחד מארבעה
בנים! )84 מזוהם לפי דיני
התורה ! )85 סעד ! )87 שם
האלוהות ככתבו! )90 תיקון!
)92 כתר, עטרה ! )94״״.בצבת
עשויה״! )96 נותר! )97 נהר
ברוסיה! )9 9 .בעל חיים בעל
שיכון בטוח! ) 101 מילת הס כמה!
) 102 פס! )103 קו.

היוטדאלי * 911*8 3 0

£1 0 *1111וססוויסה *1121*131

הגדר, שדפסח

ף ז־1ום יס 33ו 0ן 1וווי>8״9 > 110*1111018 ן מ! 1ו ו11 יוווו
הזצאח שוגר בחשמל (אפילציה!
* !1( 0ז1נ1ו ימי•
תסרוקוח. תססזדות. החלקות, סלסול.
צביע^ו׳סי^ט׳סל מים. איפור.
ומצאת טיער ב שעוו ה

* הננ תמוג *
•גזחיריס עממיים • שוו ת מעולה•
חל-אוביב יוד 3ח 4ליד דיזגבוף 90ו 229388 226066
ונזת-גן הרצל 86 מזל בנין ץ זוץ וזים ״סלון אוהיי

העסק

הנבחר

89 8 2

״13א

קוראת אלץ
פתרונות ממשיים
המנסה לשפר את איכות החיים
ולחסל תופעות שליליות. זוהי תוכ נית
הנוגעת בשורש הבעיה ומצי עה
פיתרונות ממשיים.
מיכל אלץ, רמת־ גן

נאמר

כךי׳

בוא נאמר, אורי אבנרי, שאתה בר הכי בעניינים רבים. אני,
למשל, ובוודאי עוד אלפי קוראיך וקוראותיך, מוצאים עניין רב
בתגובותיך בהעולס הזה על מיגוון הבעיות המדיניות, החברתיות
והתרבותיות, שאנו נתונים בהן. מכבד אני גם את העברית שלך ושל
שבועונך־שבועוננו. אתה ועמיתיו ועמיתותיך נותנים את דעתכם
גם לשיפורה המתמיד. בגיליון ,2325 למשל, שמחתי לפגוש כמה
חידושי לשון שלך — שבועונאי ויומונאי, בוקרון וצהרון — שיש
להם סיכויים טובים להעשיר את מילוננו.
עם זאת, אל ייחשב לי לעוון, אם אעיר שהתקפתך ביומנך האישי
בגיליון הנ״ל על מה שאתה קורא, שיבושים, היא, בלשון המעטח,
חסרת בסיס ובלתי אמינה. אתה אמנם משתמש בלשון פוסקנית
חריפה ומכנה מה שאינו מוצא חן בעיניך בכינויים כגון, שיבוש
מכוער ומיותר לגמרי, /שיבוש צורם, /שימוש כוזב במלה אחרת׳״.
אבל אינך יכול לנמק את דבריך. למעשה, שום בלשן או בלשנית
רציניים לא יטענו שהדוגמאות שהבאת (יש אחת או שתיים ענייניות
— ההפרזה בשימוש במלה, נושא, או בביטוי, בגלל ש /אבל גם
לגביהן לא הייתי נוקט לשון חריפה כזאת) הן שיבושים, מפני שאין
הן שיבושים, פשוטו כמשמעו. אלה הן שימושי לשון חדשים
עממיים, שאינם שיבושים יותר מ,בא לי — ,ביטוי שאתה אוהב
להשתמש בו במאמריך (וגם אני — אל ייסרני אלוהים — אינני
מתנזר ממנו במסיבות מתאימות).
לא אאריך בהשגותיי ואסתפק בדוגמה הראשונה שציינת. גם
אם תוכיח (מלשון תוכחה) אותנו מהיום עד מחר, ש,בוא נאמר׳ הוא
,שיבוש צורם׳ ו,צורה אידישית שדבקה גם בבני עדות המזרח׳ יאמר
לך כל בר הכי (או בת הכי) שאינך מוכיח (מלשון הוכחה) בכך
שום דבר, .בוא נאמר, אינו משובש יותר מ׳בואו ונספרה בציון,
שאמר ירמיהו (נא .)10 יחזקאל הנביא, שאתה נתלה בו, אמנם לא
אמר, בואו ונדבר על עצמות, אבל הוא אמר, בואו נא ושמעו מה
הדבר( ,לג .)30 ביטויים שגורים בפי חז״ל הם , :תא (=בוא) שמע,
או, תא ואחווי (=ואראה) לך.״׳ ואם נביאינו וחכמינו דיברו כך,
מה כי תלין על גדעון וניסים ומזל ודינה? בוא נאמר כך: דברי
עברתך על העברית ומוסר תוכחתו ללא הוכחה וחרון קצפך הם
כקצף על פני המים, נכון לעכשיו.
ראובן סיוון, ירושלים
• בואו נאמר שאיננו תמימי־דעיס בנושא זה.

עכשיו-כולם עושים זאת!
שותים סודהסטוים-ועוד
מקבלים סודה־בל חינם!
שוב סודהסטוים מחלקת
מתנות!
מי שיקנה עכשיו
סודהסטוים,201-המכשיר
הביתי המופלא לייצור
משקאות קלים, יקבל מיכל
סודודבל נוסף י־ ללא תשלום
דמי פקחן. וזה מצחין. כי יש
הרבה אורחים צמאים. וכך
אפשרלהבטיח אספקה
שוטפת של משקה קל ומרענן
לאורחים הצמאים־ במשך
כל הקיץ כולו. בחוזק הסודה
האהוב עליך, בטעם האהוב
עליך. וזאת-בחצי ממחיר כל
משקה קל אחר בבקבוק או
בפחית.

סודהשטוים־ו20
החדש, הגדול היחיד. עם
הבקבוק הגדול־ 330
מ״ל. מחיר מומלץ לצרכן
־ 1,7* 8.שקלים כולל

עם 6בקבוקים 6 ,פקקים
ומיכל סווה־בל,
פרטים בכל נקודות המכירה.
סודהסטרים.המכשיר הביתי
המופלא להכנת משקאות
קלים בשלוש לחיצות.

!ובקש לקבל
את מוצרי ודהסטרים
ישר הביתה?-
רק באזורת״א ררו שלים־להזמנות טלפן
ת״א־טל 721255.־ 03 ירושלים־טל 537619.־02

אופקים :״סוכנות אמישראגז״ .הרצל ן. אור יהודה :״אלקטרו אבי״.
ההגנה 30ו. אילת :״מעדניה דרומית״ .האלמוגים׳ .405/2אשקלון:
״כהנא״.צה״ל ת״רייפמן״ .מרכז נפתי. אשדוד: שירותימשרד. נ מל. -
ביתן .8מ.י.א -שירותי גז. הראשונים ונו. כל־בו חביב. מ .מסחרי ב־א.58/
עם בע״גז. תחנת פז גלים. בת־ים: כל־בו ליפשיץ. בלפור .33 שי אלקטריק.
בלפור ,87 גלובוס. שד׳ העצמאות .62 בנימינה: מרכוס ושות׳ .גאד שבע :
אודיל. הרצליו .7שכטר. השלום ו .3באום. העצמאות .30 נני־ברק :
שי־לי. רבי עקיבא ו .6בידדשמש: אלברטו אלקטרוניקה. השבעה*.
גבעתיים: סיונית. ויצמן .25 דליית אל־כרמל:ואסראמין. הוד השרון:
שנהב. דרך השרון .72 הרצליה: כלבו שוחט.סוקולוב .37 פינת הזול. רבי
עקיבא .2וכדון יעקב: יורם אהרון. המייסדים .33 חולון: רדיו אביגדור.
סוקולוב 20ו. אלקטרו רונן. שנקר .65 נאות קור. אילת .36 חדדה: שחר
המאור. הנשיא ,36 חיפה: ניסים לוי. חורב 8ו. אמסלם אליהו. סילידיאן
27א׳ .סגל ובניו. החלוץ ו .6מגב נע. צידון ו ,6פרימר ישראל. הנמל . 59
.אלול. העצמאות .39 טירת הכרמל: בף אבו שלמה. ז׳בוטינסקי .55
טבריה: שיווק כינרת. ק .שמואל. יבנה: פיזנטי. מרכז מסחרי .6יפו: סלון
גירון. יפת 03ו. שופי־קופי. שד׳ ירושלים .64 יהוד: מינימרקט בן־דוד.
סירקין ו. ירושלים: שלמה לוי. השזיף .3טבריאי. מרכז כלל. שושני את
גליק. שבטי ישראל . 26 סעתי. הך ברט סמואל . 2בן בן סופר־זול .2מרדכי בן
הלל..3כפר־סבא: יצחק כהן, מקור הזול. ויצמן 34ו. לוד: מרכז החרסינה.
הרצל ו. אור כוכב. הנשיא וב׳ .שניב, נ .תעופה בך גוריון. חג׳ג׳ חנוך. הרצל
•49 מגדל העמק: מעדניה מיכל. מ .מסחרי חדש. נצרת: בני איברהים
יוסף.720/24 .ארוץ כץ. שכונה דרומית .722 נתניה: בית השי. הרצל .11

אור למופת. סמילנסקי ו. כלי־נת. שטמפפר .2רדיו אקספרס. הרצל .39
נהריה: פינת הפרח. שד׳ הגעתון. עכו: כהן דוד.ז׳בוטינסקי .6פרדס כץ:
.מוצרי חשמל. ז׳בוטינסקי 29ו. פתח״תקוה: סלון ברק. חובבי ציון . 30
פרידמור. חיים עוזר ו, ש את ש, דדיו אפרים. אורלוב .80 צפת: גנון.
ירושלים״ . 70 קדי ח מלאכי: כלבו לחקלאי. אזור תעשיה. קריה גת: כלבו
שטרית. שכונת גליקסון. מקור הפרי. מרכז מסחרי. קיראון: אלקטרו און.
מרכז מסחרי. קריח שמונה: כלבו טל. מרכז מסחרי. קדיח אחא: משה
פטמן. העצמאות .50 שבת את כהן. זבולון ו. ברק מאיר. הוגו מולר . 38
קריח ביאליק: צדוק ראובן. מרכז מסחרי. קריח מוצקין: שי לי. קדיש
לוז 1ו. זולדן בתיה. דרך עכו 97ו. קריח ים: מכולת אבנר כהן. שד׳
ירושלים .5רמלה: נברשות המגדל( .נובק) הרצל ( 84 פסג׳) .ראשון לציון:
יורם כהן. רוטשילד .42 סלון תומר. הרצל .22 חלום .81 ברניצקי . 31
רחובות: גזית. בילו .52 רמת גן: נוריאל. בייאליק .68 דנירם. הרוא״ה , 13
רמת השרון: רדיו עוז. סוקולוב .65 רעננה: אחוזה. מרכז גולן 98ו.
שדרות: מכלת שרה יוסף. ככר מסחרי .224 לישע חנן יוספטל .153
תל־אביב: שיינפלד. מקוה ישראל . 2שהרבני. אצ״ל 4־ .1שרותימשרד.
בית גבור קויפמן .6זקרי יהודה. סלומון .7סלון חביבה. אלנבי .63 חמד.
שד׳ הר ציון .12 דרייבסטור. דרך חיפה 70ר. נורי זבידה ובניו. סלמה .35
אהרוני. הרצל . 23 קפ קפה. שלבים •16 ותל מונד: חקיה. מרכז מסחרי.

ניחן להשיג גם בחנויות: שק״ם, שופרסל, המשכיר המרכזי, בכלבו שלום
וכרשח חנויות המשכיר לצרכן,

י־ו ס הו ס

אותם יותר מאשר להתלבש יפה ולצאת ¥
לבלות. הם יודעים להתגאות בעצמם ¥
ובמעשיהם, ומפנים את כוח משיבתם ¥

הטיבעית לפעילות ציבורית ולקאריירה¥ .
מדים בנימיני

1מזר החודש:

טלה

!בני המזל
ן!מתחלקים

זשונות זו מזו

בני המזל מתחלקים לשלוש קבוצות,
אלה שנולדו בתחילת המזל שונים מאלה
שנולדו בסופו. גם את הקבוצה האמצעית
מאפיינות תכונות אחרות משל הקבוצות
הסמוכות לה•
ילידי הקבוצה הראשונה נולדו בין
ה 21-במארס עד ה־ 30 בו. אנשים אלה
נחשבים בדרך־בלל לרבים שבין הטלאים.
הם מאד ידידותיים ומוקפים בהמון חברים.
לעתים קשה להם עצמם להבין מה
קורה בתוכם. מצד אחד הם רכים, בעלי
דמיון ושוגים בחלומות• ומצד שני מתגלות
בהם תבונות הפוכות לאלה שהוזכרו כאן.
מילה אחת שנזרקת בחלל האוויר יבולה
לגרום להם להתמלא בכעס, או במרץ
והתלהבות, נמהרות ואפילו תוקפנות
שקשה לשלוט בה• כשמרגיזים אותם הם

משתדלים להתאפק ולשמור על קור־רוח,
אך כאשר עוברים את אותה הנקודה
שבה אינם מוכנים יותר לשתוק, הם
מסוגלים להתפרץ בזעם בזה, שאינם שולטים
לא בדבריהם, ולא בהתנהגותם. אך
הם אינם מגיעים למצבים מעין אלה
לעתים קרובות.
התחומים שאליהם הם נמשכים במיוחד
קשורים לטיפול באחרים. מיקצועות
הרפואה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה
ובו׳ .שיטחי האמנות אינם זרים להם,
והם עוסקים בהם לפחות בתחביב. ה ספורט
הוא תחום שבו בל הטליים
מגיעים להישגים לא מבוטלים, ואם
אינם עוסקים בו ישירות, לפחות יתעניינו

בו וינסו לא להחמיץ מופעים ספורטיביים.
לקבוצה
השנייה שייכים הטליים שנולדו
בין ה״ 31 במארס וה״ 9בו• בקבוצה
זו מוצאים את האימפולסיביים ביותר
מבין הטליים• הם אמיצים ונמרצים,
לעתים שוחרי ריב ומדון ומתפרצים בהבזק
של שניה /כאשר משהו אינו נראה
להם. דווקא במצבים קשים הם מגלים
שליטה עצמית ושלוות־רוח, אינם נרתעים
מסיכונים, ומובנים ליטול על עצמם משימות
למרות הסיכון הברוך בהן• אפשר
לכנותם בשאפתנים גדושי ביטחון עצמי,
ובעלי כישרון לרכוש להם מעריצים. לפעמים
נדמה שאין דבר בעולמם המענג

לאחרונה חל שינוי במצב־הרוח. האופטימיות
המאפיינת אתכם בדרך כלל שוב

מורגשת בהתנהגותכם,
למרות שבתחומים מ־סויימים
עדיין לא
מרגישים שביעות רצון
מהמצב, בייחוד במה
שנוגע ליחסים עם הקרובים
אליכם. עדיין
לא ברור לכם מהו
רצונכם האמיתי, ו-
מצבי-הרוח של בני
הזוג גורמים לבם לאבד
את סבלנותכם. חשבו על תוכניות
חדשות, וחבו תקופת־מה להבהרת המצב.

במקום העבודה חשים בהתקדמות משביעת
רצון. גם העניינים הכספיים משתפרים
זהחייס מתחילים להיות
יותר מהנים. אנשים
מסביבכם מגלים יותר
התחישבות ופגישותיכם
עם אנשים מצטיינות גם
הן בעניין רב. ידידים
השוהים בחו״ל מתכננים
ביקור. לא כדאי להיכנס
ללחץ. תכננו בשקט את
נסיעתכם הבאה שהיא
אינה רחוקה, ותוסיף
ל ה רג ש ה יו ת ר קלה ולשיחרור מהמתח שבו
הייתם שרויים. בני סרטו, עיסקו בספורט.

קרובי מישפחה וידידים מגלים חיבה
ואהדה ומובנים לעזור ולהקל מעליכם
את התקופה המבולבלת
שבה אתם שרויים.
מבחינה כספית

אפשר לצפות לשיפור,

הצעות עבודה חדשות

עשויות להגיע בימים
אלה, ושמכם הטוב
יילך לפניכם. אנשים
] 1אזג״ס
שונים מתחילים להכיר
בבישוריכם ומעוג-
יינים להבירבם מקרוב
ולאפשר לכם להוכיח את עצמם. השבוע
פקחו עיניכם והתכוננו לפגישות חדשות.

הם נמשכים למיקצועות שיכולים להעניק
להם, כוח, סמבות ואחריות. לכן יהיו ¥
מנהלים ועסקנים ציבוריים.

טקסיות, חגיגיות ומאורעות מיוחדים,
מהווים מוקד משיכה משמעותי לטליים
אלה. הם בזבזנים בדרך״בלל, ומעניקים
בנדיבות לב מכספם לאחרים. אם כי יש
מביניהם שנדיבות זו מחושבת אצלם
ומטרתה למשוך את תשומת-הלב של $
החברה אליהם, ולהרשימה בחשיבותם
העצמית. הם חייבים להימצא בתנועה,
יש להם חוש קצב מפותח, הם ספורטיביים
מאוד, בעלי אנרגיה רבה, ועוברים ¥

את החיים בקצב מסחרר•

לקבוצה השלישית שייכים אותם שנולדו
בין ה־ 10 באפריל וה־ 20 בו• אנשים
אלה אימפולסיביים, חסרי סבלנות, בדרך
בלל אינם אוהבים להיות כפופים למיס¥ -
גרת כלשהי• הם מאוד אינדיבידואליסטים ¥

ועושים כל דבר בדרכם הם. ולמרות ¥
זאת החברה אוהבת אותם, והם זקוקים ¥

לה ואינם רוצים להתבודד. הם נהנים ¥
מהחיים ובל דבר שהחיים מציעים להם ¥
במיוחד ¥
מתקבל ביחס בריא. הם אוהבים
מזון משובח ומרבים באכילתו. נטיותיהם
האמנותיות קשורות בעיקר למוסיקה

ומחול.
למרות חוסר סבלנותם חשוב לחם
ללמוד. מיסגרת של כיתה ממרידה אותם; ״
ולכן הם מוצאים לעצמם דרך משלהם$ ,
כיצד להוסיף לעצמם ידע מבלי שיהיו ¥
כפופים למרותם של אחרים. למרות שהם ¥
בעלי מרץ ושימחת חיים מורגשת גם
תבונה של אדישות מסויימת, ובאשר
נכפה עליהם מצב קשה שאינם יודעים

איך להתמודד אתו, הם נעשים שלווים
ואדישים ואינם מראים כלפי חוץ מה
עובר עליהם באמת.
ביחסים עם הקרובים אליהם, הם נוטים
להיות שתלטנים וכופים את רצונם.
מאבק על השילטון מרתיע אותם, ואם
מגיע מצב מעין זה הם פשוט מתרחקים
ומנתקים. כשמתייחסים אליהם בחיבה
אפשר להגיע איתם למצב נוח — מתיישים
סוררים הם הופכים לטליים רבים•

פגישות עם ידידים וקרובים צפויות
השבוע, אך אלה עדיין לא יוציאו אתכם
מהרגשת הכבדות המלווה
אתכם לאחרונה.
מבחינה הגיונית קשה
להסביר את המצב, מכיוון
שלא התרחשו שינויים
משמעותיים. אך
זוהי תקופה של חשבון
נפש, וטוב לנצלה כדי
לתכנן את חייכם מחדש.
הצעות 1שהוצעו ויוצעו
על־ידי ידידים כדאי
לשקול ברצינות. למעשה אתס עומדים
לפני שינוי חשוב בחייכם. היו סבלניים.

בתקופה זו אתם חשים יותר יציבות, ובבר
מחפשים ביוון חדש לגמרי. תוכניות ה קשורות
להשתלמויות
ולימודים תוכתרנה בהצלחה,
אך רצוי לתכנן
בזהירות ובעזרתו
של אדם שמבין בעניינים
אלה. מבחינה
כספית התקופה טובה
להשקעות ולביטוחים
לטווח ארוך. לחיי ה21.בעלז

•ו 2נ אי־גי 1717
מין חשיבות יותר גדולה
מאשר בדרך בלל.
התאהבויות פיתאומיות צפווית אך ייתכנו
שינויים בביטוי הרגשות השונים.

במקום העבודה צפויות פגישות מעניינות.
שימו לב במיוחד לאנשים שקשורים לארצות
אחרות, או שהגיעו
משם. גם מבחינה
רומנטית וגם מבחינות
אחרות הם
יבולים להביא לכם
תועלת מרובה. שאיפות
נסתרות עשויות
להתגשם בתקופה זו
וגם הן קשורות למקום
שבו אתם עובדים.
הורים בני מזל תאומים
יצטרכו כנראה להקדיש חלק ניכר
לטיפול בילדיהם. רצוי להשגיח עליהם.

דאגות כספיות עדיין ממשיכות להטריד
ולהוסיף לחוסר השקט המאפיין אתכם
בדרך־כלל. התפרצויות

מם לא התראיתם זמן
מה, יוסיפו שמחה. התחלות חדשות תהיינה
מרגשות ומפתיעות. בני דגים מושכים.

לעקרבים תקופה מלאת פעילות ומעניינת.
התפקידים השונים המוטלים עליכם עלו לים
להוסיף קצת מתח

.ותביס לעיתונים ומבי ׳
עים את דעתכם בגלוי,
דבר שאינכם נוהגים
לעשות בדרך כלל. ידידויות מתהדקות
ומוסיפות תיקווה לעתיד ורוד יותר.

תקופה דינמית ומלאת אירועים עם שי נויים
לטווח ארוך בקאריירה ובחיים הפנימיים.
דגש על יח-
סים אישיים, אולי על-
ידי הפסקתם אועל-

ידי יצירתם מחדש ו-
#ף11^ ^ 7
המתח שביניכם לבין
בני זוגכם. לנשואים
צפויים קשיים ואולי
^ 555301 אף רצון לנתק סופית
את הקשר. במקום העבודה
מחכים לשינוי. רצוי להתאזר
בסבלנות ולהתרכז בתחומים אחרים.

אפשרות להתקדמות ולשינויים חברתיים.
אמביציות וחלומות כמוסים עשוייס להת־גשם.
המצב הבריאותי

עם הבטן. במקום העבו־אך
יש עדיין. להיזהר

מהתלקחויות של כעס
פתאומי שיכול להביא
6 2 2 1 0 0לשינוי שאינו רצוי לכס
ברגע זה• חיי החברה
מתחילים לפרוח וחש הזדמנויות לפגוש
אנשים חדשים. צפוי לכם שבוע מיוחד.

עייפות והרגשה מכבידה תתחיל את
השבוע, אך אחרי יומיים־שלושה תחושו
שינוי קיצוני במצב.
מבחינה כספית עלולות
להיות תנודות מסוכנות,
ולמרות שהמצב
ייראה מעודד ומוצלח,
הפתעות בלתי נעימות
יכולות לגרום למבוכה
ודאגה. לא רצוי להשקיע
כספים או לקחת
סיכונים. נסיעות קצרות
צפויות השבוע.
למרות שתהיינה קשורות באי הבנות
עם אנשים שקובעים רבות, אין לדחותן.

מצב־רוח כבד יאפיין את התחלת השבוע.
אינפורמציה שתגיע אליכם בדרך מיקרית
עלולה לגרום לכעס

לים לגרוס לכם נזק
רב. היו חזקים והמשיכו בדרככם. תוכניות
ללימודים חדשים עשויות להיות מוצלחות.

ש ל !ם טטטטט פשם ₪0טם ם0ט ₪ט*/מימ

נעם בר-זכאי נבחן במשך שנה שלמה
במצבי לחץ קיצוניים לפגי שהותר לו
להסיע את הנוסע הראשון שלו.

טל־ארויו

ניסית פעם להגיע מרחובות לתל-אביב בעיניי
עצומות? סע עם נע בר-זכאי. איתו אתה בטוח. נעם
בר-זכאי נוהג במקצועיות ובמתינות. עשרים שנות
נהיגה אחראית ב״אגד״ זיכו אותו כבר פעמיים בתואר
״נהג זהיר״ .ונעם אינו יוצא-דופן בין נהגי ״אגד״.
נע בר-זכאי, כמו כל נהג ב״אגד״ ,נמצא ראוי להסיע
אותך רק לאחר שעבר שנת-לימודים אינטנסיביים
בנושאי תעבורה, מכונאות, ידיעת הארץ, עזרה ראשונה,
זיהוי חומרי-חבלה, יחסי אנוש ואזרחות. נעם עמד
במבחן בתנאי נהיגה קשים ביותר ובמצבי-לחץ
קיצוניים. זאת ועוד. מידי כמה חדשים, במשך שנים,
הוא עובר השתלמויות נוספות, הרצאות והתעדכנויווך
קורס לנהיגה מונעת ונהיגה במשטח ההחלקה באשדוד.
כל אלה ואישיותו של נעם בר-זכאי, הם שהכשירו
אותו לנהוג ברכב ציבורי ולהביאך בשלום למחוז-
חפצך .״עיני תמיד פקוחה לכל שינוי במזג־האויר,
לבעיות בתנועה ולנוסעים שלי״ אומר נעם ומוסיף:
״בכל מקרה-אדיבווך קור-ו־וח, חיוך ומילה טובה
הופכים כל נסיעה לנעימה יותה׳.
אתה יכול לנסוע איתו, כמו עם כל נהג ב״אגד״,
בעיניים עצומות. לכל מקום.

נעם בר-זבאי הוא חובב רדיו.

אגד ־ 0י האד ם הו א המג>ע

10 ימים ל פני ה מו ע ד הסופי נווד הנסיגה מחב די מי ת ממשיכים לבנות בי ת ־ננ סתבעצ מונ ה

הטו

והטיווף

^ מונה סוריאליסטית:
י • יהודי חובש כיפה, שציציותיו מת נופפות
ברוח, עומד בין דיונות החול
של פיתחת־רפיח ועוסק במלאכה קדו שה.
הוא בונה בית־כנסת. המקום: התנח לות
עצמונה. הזמן: עשרה ימים לפני
המועד הסופי של הנסיגה מחבל־ימית.
״אני בונה את בית־הכנסת כדי שישמש
יהודים, ולא מוסלמים,״ אומר גידי איתן,
מקיבוץ הדתי כפר־חרוב. בין מסמר ומסמר,
שהיא תוקע במיסגרת ליציקת עמוד בטון,
שהוא מקים במלוא המרץ, הוא מסביר:
״אין לי ספק שכולנו נישאר כאן, ושה-

מאת --

יוסי הימן
צילם: ציון צפריר
שטח הזה יהיה חלק בלתי־נפרד ממדינת־ישראל.
לא הייתי בונה את בית־הכנסת,
אילו חשבתי שלא יהיה מי שיתפלל בו.״
חבריו של גידי לעבודת הבנייה מהנ הנים
בראשם לאות הסכמה, תוך שהם
ממשיכים לצקת עמודים, להניח לבנים זו
על גבי זו וללגום מבקבוק קוניאק, שהוא
כנראה חלק בלתי־נפרד ממלאכת־הבנייה.
העבודה שהם מבצעים היא בעיניהם דבר
נורמאלי לחלוטין, כאילו אין בינה ובין
המציאות כל׳ סתירה.
מסביב לאתר הבנייה מתרוצצים עוד
הרבה אנשים כאלה, החושבים, פועלים ו חיים
בעולם אחר. עצמונה היא עולם
אחר. המציאות כאילו פסחה עליה. לאי רועי
הזמן אין נגיעה להוויה שהתפתחה

נשעה שהבתים האחרונים ומתנים

הטריפוה טי רו ף

עובר עליהם, כפי שאינו יכול לחדור
מבעד למסך־הסמים של נרקומן: בעצ-
מונה כולם מסטולים. הסם הממריץ את
הטירוף ההמוני המשתולל כאן קרוי בפי הם
אלוהים.

שלווה מתוקה
בניחוח חשיש
^ התנחלות, הפלתי־חוקית, שעל •
תה על הקרקע לפני שלוש שנים,
רחוקה מלהיגרר אחרי הפארסה המתרחשת
בימית. בעצמונה איש אינו צועק, איש

( ,)39 שבא לעצמתה לפני עשרה חודשים,
יחד עם אשתו ועשרת ילדיהם, הישר מ התנחלות
קדומים שבשומרון. המישפחה
מתגוררת בשני קרוואנים קטנים וצפופים.
אך זה רחוק מלהפריע להם. יש בהם
סתגפנות בלתי-מוגדרת — כמו זו שהיתר
להורים המתודיסטים באפריקה או לפורי־טנים
באמריקה — המנתקת אותם לחלוטין
ממצוקתם כמו מכל דבר גשמי אחר.
רכל היה אחד הראשונים שנפגשתי
עימו. בעת השיחה איתו לא ידעתי עדיין
את שעתיד היה להתברר לי עד מהרה —
כל מה שאמר הרב חזרו והשמיעו באוזני,
מילה במילה, כל האחרים. היה זה כמו

ב חו ש חרא

הוא ראש־הממשלה, מנחם בגין, בעיניהם של כותבי הסיסמות
על קיר בית נטוש במושב דיקלה. משמאל כתוב :
לעצור נסיגה כן, לבגוד לא ! המנעצים האלמונים בונים כיום וילות מכספי־הפיצויים.
להאזין, הלוך וחזור, לאותו סרט־הקלטה.
ברגע מסויים אף היה נדמה לי, שאני
משוחח עם מיתקנים מדברים, שהוזנו
כולם בדיוק באותה תוכנה.
כמו כל דבר אחר בצה״ל — שבזכותו
יושבת חבורת הלאומנים במקום — מת חלקת
גם תפיסתו של הרב רכל לשלושת:
ארץ־ישראל, עם־ישראל, תורת־ישדאל.
״אני לא נביא,״ הכריז באוזניי. עיניו מת מקדות
בנקודה רחוקה באופק, ופניו לוב שות
ארשת האומרת הגות עמוקה .״אני
לא יודע איך, אבל אני מאמין. מאמין!
עם־ישראל הוא עם בריא, ואילו. הדבר
הזה, שרוצים לעשות כאן, הוא חולני.
אני לא יכול לתאר לעצמי שעם־ישראל
לא יחזור בו ממעשה זה. בזכות אותם
שלושה יסודות, ואך ורק שלושתם יחד,
נכון לנו עתיד גדול. עם־ישראל יחזור

71 1״1ך ך אחד מבין עשרת ילדיו של חרב נחום רכל, הרועה הרוחני של
עצמתה, מציץ מבעד לפתח ביתו. כל הילדים בלונדים. בתמונה
משמאל: הרב רכל, בארשת־פנים של הגות עמוקה, מתבונן באנשים הבונים בית־כנסת.

^ 1ייי

(המשך מעמוד )23
כאן. היא שונה לחלוטין אפילו מימית,
המרוחקת ממנה אך 30 קילומטרים.
צודקים תושבי עצמונה הטוענים, כי

הציבור אינו מבין אותם, כי אמצעי-
חתיקשורת אינם מעבירים נכונה את
המסר שלהם. אכן, אי־אפשר כלל להבי נם.
אדם סביר אינו יכול לתפוס את ש
אינו
מזיל דימעד סנסציונית, איש אינו
מתבצר, איש אינו משחק תפקיד בהצגה
כלשהי אל־מול מצלמות העיתונות. שלווה
מתוקה כניחוח החשיש אופפת את המקום.
כולם שם בטוחים ״באמונה שלמה״ שלא
תהיה נסיגה, שהפינוי לא יתבצע, שהם
יישארו שם לנצח,
כל זה אינו תיאטרון. אחרי 24 שעות
שביליתי במחיצתם, נאלצתי להודות: אני
מאמין להם שהם מאמינים באמת ובת מים
למוצא פיהם. כמוהם גם האמין לה,זיו־תיו
חבר שלי. היום הוא נמצא בטיפול-
גמילה.
כדי להבין עד כמה עמוק הטריפ ה קבוצתי
של חובשי־הכיפות וחברותיהם
הכשרות במקום -היה צריך להתבונן בפ ניו
של שר־התיקשורת, מרדכי ציפורי, ש בא
למקום כנציג הממשלה, אחרי שיצא
משיחה עימם. בניגוד לקריאות הגנאי
והעלבונות, שהוטחו בפניו בימית, הת קבל
השר בעצמונה בשקט. איש לא הש מיע
ולו מילה אחת בלתי־מנומסת. פרנסי
עצמונה הסתגרו איתו בחדר קטן ורק
דיברו איתו. כשיצא מהפגישה הוא נראה
המום. ידעתי איזו חוויה הוא עבר.
לחשוף השורשים
אריאל רכל בן ה־ ,6בנו של נחום רכל,
^ ! ל 1א 111011 1 1 1 1 1 1 0
1י ״ כשכל גופו נטוע באדמה ורק ראשו מבצבץ

ממעל. לידו בועדאלברט בן ה־ ,8שכבר הצליח לעקור עצמו מהמקום שבו היה נטוע.

ך * רו עההרוחני של 120 הנפשות
י י הפועלות במקום הוא הרב נחום רכל

4 0י( ל י(| 1לירות פיצוייס קי־
# #1׳ 1בל, לדבריו, אבש לום
הראל (יחף) ,המוציא מביתו מקרר.

לשיעור־קומתו ולייעודו הרוחני, שאותו
ימסור גם לשאר העמים.
״המשמעות של הסכמי קמנדדייוויד היא
התנערות מיעודו של עם־ישראל,״ ממ שיך
הרב להרצות לפני .״אנחנו לא חוש בים
עצמנו לקבוצה הרוצה לכפות את דע תה.
אנחנו קבוצה שמנסה לחשוף בעם־
ישראל את השורשים, שהוא מסכים איתם.
״אנחנו בהחלט לא חושבים שהתנגדות
בכוח לנסיגה היא דרך נכונה. זה לא
אומר. שכן נעשה זאת, או שלא נעשה.
הכוח המריץ אותנו הוא האמונה החזקה
והשלמה שלא יהיה פינוי. זה לא יקרה.
אני משוכנע בכך.״
שיחתנו נקטעה לכמה דקות בשל הודעת־שווא
שהרמטכ״ל נמצא בדרך להתנחלות.
בעת שרכל בירר את הידיעה, אמר בלצון
ציון הצלם :״תשמע, אם הם כל-כך בטו חים
שלא תהיה נסיגה, הם עוד יצליחו ל שכנע
אותנו כשהרב שוב מתפנה אלינו,
החלטתי להחזיר — אם לא את הרב, אז
לפחות את עצמי — לעולם המציאות, ולת קוף
את איש־האמונה בנשקו שלו:
הרי גם בתקופה שלפני חורבן בית־המיקדש
האנשים לא האמינו שזה יקרה,
אך הדבר לא עזר להם. איך אפשר להת עלם
לחלוטין מהמציאות? הרי קיימת בכל־זאת
אפשרות שנייה, גם אם לא מאמינים
בה. האם לא צריך לחשוב גם עליה
ולהתכונן לקראתה, שמא תתממש?

טריפ

הדתי החדש, גידי איתן מ־עצנוונה
ברגע של התעלות,
למטה: אשתו, טירב, ובנם הקטן, אורי.

1 0ד ך | ך׳זך יי 1תיקרת בית הרוסה בדיקלה.
י י את התיקרות הורסים מפני ש־י
ייי 1י
שאי־אפשר לפרקן. את הקירות מעמיסים על משאיות ומעבירים
בעיני הרב ניצת ברק :״לפני חורבן
בית־המיקדש ידעו גדולי־הרוח של עם־
ישראל שזה יקרה. עובדה היא שיוחנן
בן־זכאי היה כה בטוח בכך, עד שפנה
לרומאים וניסה להתפייס איתם, כדי לבטל
את הגזירה. אולם כיום אנחנו יודעים
שהגזירה הנוכחית תופר. כל גדולי־הרב-
נים של תקופתנו משוכנעים שלא תהיה
נסיגה. אמנם, כל מאמין יודע שעלול
להיות גם אחרת משהוא מאמין, אבל אי-
אפשר לאחוז בעת ובעונה אחת בשני
הקצוות. אנחנו דבקים בכל ליבנו באמו-

ראשוני המתנחלים הגיעו לעצמונה ערב
ההצבעה על הסכמי־השלום בכנסת. כיום
יש בהתנחלות בית־ספר יסודי לבנות ו תלמוד
תורה לבנים, גן־חובה, פעוטון,
מיפעל לדפוס אפילו כרגיל,

לפיתחת־שלום, במרחק כמה קילומטרים בלבד. כל מה שאינו
מפונה נקבר באדמה. המושב כולו נראה כעיר־רפאים. מסביב
עזובה, ובכל פינה ערימות אשפה. כל התושביס כבר עזבו.

לייצור בובות־סמרטוט, מיפעל
נושי אמנותי, גן־ירק, מתפרה ו מספרה•
כולם ממשיכים לעבוד
ללא כל קשר למתרחש סביבם.

של 200 דונם לבוטנים, שזריעתם תתחיל
בדיוק ב־ 25 באפריל .״אין לזון שום קשר
לתאריך. זאת פשוט תקופת הזריעה
שלהם.״
עגבניות למצרים

איש לא נתן לתושבים אישור לתפוס
את הקרקע. הם פשוט עלו עליה וזהו.
״אלה הן אדמות מדינה. לפני שאנחנו
עולים עליה, אנחנו בודקים שהיא לא
שייכת לערבים, ושלא טמונים בה מוק שים.
זה מה שחשוב לנו. חוץ מזה אין
בעיות.״ בוודאי שלא. מי ששם מיבטחו
בצור־ישראל, לא יעזוב את המקום, על
אפם וחמתם של כל חורשי מזימות הש לום.

קור הפרנסה העיקרי הוא גן־הירק.
• י המתיישבים עסוקים עתה בקטיף של
62 דונם מלונים. יש להם גם 40 דונם
עגבניות׳ שבהן השקיעו 1000 דולר לדונם.
מועד הבשלתן אחרי שהמצרים כבר
יקבלו לידיהם את האיזור, אך בעצמונה
אין מוטרדים מכך. עתה הם חורשים עוד
40 דונם לגידול מלפפונים, ומכשירים שטח

כספי ההתנחלות מוזרמים מתנועת גוש
(המשך בעמוד )44

הכרטיס החופשי

לאן שחרצה, מאין שתרצה ומתי שתרצה*.
ן אייו<גד *

ן״־ון סידון גפות

סיצר למנש

סך2ור

3י<״*סלז ז ^ 1׳ /
יוד! רי? . 6ממי

נ.מך יל*

יוי־יך ג״

!רי*9י״ ,
?18 יולי•

יייי(*^?א?דו;י!

19ל>רי

הלינזך׳

א׳ייט^!1
סיזרון ה/

מדוע הכרטיס החופשי טוב יותר מצ׳רטי $בצ־״צ5ט,,
קח את מפת אירופה. סמן מניין אתה רוצה להתחיל את
הסיול. איזה מסלול אתה רוצה לעבור. היכן ומתי אתה רוצה
לסיים-ולחזור ארצה.
בשני קצות הקו שציירת-יש מטוסים שלאל־על. טיסות
סדירות. בלוח גדוש. אחד יביא אותך ליעד שבחרת בזמן
שבחרה. שני יחזיר אותך מהיעד שבחרת בזמן שבחרת. אתה
חוסך כסף שהוצאת קודם על קטע מיותר במסלול, כדי לחזור
להמראה. וכל זה -ללא תוספת מחיר. עד $419 וגמרנו(עד
להודעה חדשה) .זהו הכרטיס החופשי של אל־על.
• לבחירתך 2ו יעדים ראשיים לנחיתה ולהמראה באירופה רססר
טיסות שבועיות-וכלהנוחיות והנעימות והבטחון של טיסות
סדירות.
שאל את סוכן הנסיעות שלך על אפשרויותהכרטיס החופשי
של אל־על. תבין מדוע הוא מתלהב כל כך.

#בחוקף עד 31,10.82

לוח טיסות אל־על אירופה
אל מ אתונה רומא לונדון אמסטרדם בריסל וינה

מיננו

נימים

ב׳ג׳ ה׳

מארסיי
א׳ב׳ג׳ ד׳ ה׳ו׳
פריז
א׳ ב׳ ג׳ד׳ה׳ד
פרנקפורט

ציריך
•טולוז

ניתן לכלול את קופנהגן וליסנון בכרטיס החופשי
בתנאים מיוחדים.

פנה לסוכן הנסיעות שלך

מ ט סז תו

הכרטיס החופשי ש ל. חגיגה .
] אדר:

העולם הזה 2328

בריטניה: פארסה לא הכי מצחיקה
שני הקורבנות הראשונים של הפלישה 1הארגנטינית
לאיי־פוקלנד לא היו יכולים להיות יותר שונים זה מזה.
שר־החוץ, הלורד קרינגטון, השר המוכשר היחיד בממ שלתי
האומללה של הגברת מרגרט תאצ׳ר, והקשר
הארגנטיני המבריק של קבוצת הכדורגל הלונדונית,
טוטנהם, אוסוולדו ארדילס. התפטרותו של קרינגטון,
גיבור הפיתרון הפוליטי לבעייה הבלתי״אפשרית של
זימבאבווה—רודזיה היתה יותר מאשר אקט מעורר כבוד
של שר המכיר באחריותו המיניסטריאלית. היא מהווה
מהלומת־מוות לממשלה השמרנית בבריטניה. אשר לאוסי
ארדילס, הוא לא התרגש
במיוחד מזעקות־הבוז ה צורמות
במשחק חצי־גמר־הגביע
נגד לסט ר סיטי.
ארדילס בישל את השער
הראשון, תרם תרומה מכ רעת
לעליית קבוצתו למע מד
הגמר בוומבלי, וטס
כמתוכנן לארגנטינה כדי
להצטרף לחבריו בהכנות
למישחקי ספרד בקיץ.

להסיח את הדעת.

את התבוסה האמיתית ספג
המודיעין הבריטי המפור סם,
ששמו יצא לתהילה
בעשרות ספרים וסרטים,
מג׳יימס בונד ועד לג׳ורג׳
סמיילי של ג׳ון לה־קארה.
ההסתערות בפרלמנט על
שר־ההגנה, ג׳ון נוט, היתה
מוצדקת בהחלט. המימסד
לורד קרינגטון
הביטחוני הבריטי נכשל ב קישוט
לממשלה כושלת
מחדל ענקי, שהפך אותו
העולם. בכל לבדיחה
סוציאליסטים, אינם יכולים
מדינאים בריטיים, אפילו
לשאת את החרפה, שהפכה מנת-חלקה הקבועה־כמעט של
האימפריה לשעבר. חוש־ההומור הבריטי פעל, אומנם,
ועיתוני השמאל הפליגו בבדיחות. אלא שרק מעטים
צחקו. את הצפרדע הזו קשה מאוד לבלוע.
קשה לדעת כיצד יבוא הסיכסוך על פיתרונו. אפילו
אם נבטל בחיוך את נסיונו המגוחך של מנחם בגין לנצל
את הפרשה לצרכיו, ברור שהוא מביך מאוד את ארצות־הברית.
גם השמאל העולמי מתקשה לגבש עמדה. קשה
להגן על מעצמה אימפריאליסטית, היוצאת ל״מילחמה״
על שטח הנמצא 12 אלף קילומטרים מחופיה.
קשה עוד יותר להגן על ארגנטינה הפאשיסטית וה־מיליטאריסטית.
הגנרלים התנפלו בפראות על 2000 תושבים
שלווים, שאינם מעוניינים כלל בנוכחותם באיים. קשה
למצוא סיבה הגיונית כלשהי לתרץ את התוקפנות הארגנ טינית.
הפלישה באה לאמת את התיאוריה הישנה שמישטר
פאשיסטי מוביל לבסוף למילחמד, קיצונית. אין ספק
שהגנרלים אינם רק שואפי־כיבושים. הם גם מעוניינים
להסיח את דעתם של האזרחים מהמצב הכלכלי הקשה,
מהאינפלציה הכמעט ישראלית, מגורלם של אלפי העצירים
הפוליטיים שנעלמו — בעצם, נרצחו — מבלי שאיש
יודע מה בדיוק אירע להם.
קשה לדרוש מברית־המועצות עמדה עקרונית בעניין ־
זה. רק טיפשים ותמימים עדיין רואים בה מעוז של
סוציאליזם טהור, ומצפים ממנה להתייחסות הנובעת
ממניעים אידיאולוגיים. הסובייטים מקווים להזדהות של
ארצות אמריקה הלטינית עם הארגנטינים על בסיס לאומני,
אנטי אנגלו־סאכסי. גל כזה, והמבוכה של אמריקה, חברתה
של בריטניה בברית נאט״ו, גורמים לסובייטים נחת־רוח
שאפשר להבינה. מי שרואה בסובייטים מעצמת־על,
שפעילותה בזירה העולמית נובעת משיקולים מעצמתיים
של צבירת כוח ועוצמה על חשבון מעצמת־העל היריבה,
יראה את התנהגות ברית־המועצות בפרשה כמעט כלגי טימית.
מי שמחפש במוסקווה מופת מוסרי כלשהו, סובל
מבעייה קשה, שאותה אי-אפשר לפתור במיסגרת מדור
בשבועון.
ציניות נשכנית. אשר לבריטים, ממש קשה להימנע
מחיוך מסויים. העיתונות הפופולארית יוצאת בכותרות
צעקניות, במליצות צ׳רצ׳יליות :״הצי המלכותי יוצא
למילחמה, בחורינו האמיצים הגיעו הביתה.״ (הכוונה
לקומץ החיילים שגורשו בחרפה על־ידי הפולשים ה־ארגנטינים).
ניוז
אוף דת וורלד, העיתון הנפוץ ביותר בעולם,
הפליג, בעזרת נוסחה קבועה של פורנוגראפיה ״רכה״
וצדקנית, בתיאורים סוחטי־דמעות על המלכה המסכנה,
אכולת־הדאגה לגורלו של הנסיך אנדרו, שיצא אף הוא
לקרב על סיפונה של נושאת־המטוסים אינווינסבל. רק
עורכי-העיתון הסאטירי, פרייבט איי, הגיבו כדרכם בצי-
ניות נשכנית :״נוכחותו של הנסיך אנדרו בזירת הקרבות
כמעט מבטיחה את תבוסתנו. אבל בכל זאת יש לנו סיכוי
כלשהו לנצח, הנסיך צ׳רלס נשאר בבית!״
כל זה היה יכול להיות באמת משעשע. אבל קיימת
דאגה אמיתית לגורלם של תושבי איי־פוקלנד 2000 .בני-
אדם אינם דבר של מה בכך, ואין ספק שהם נופלים
קורבן לתוקפנותם של הגנרלים הארגנטינים, שהוכיחו את
צימאון־הדמים שלהם בתוך ארצם, ויצאו עתה לגזול את
חירותם של אנשים שלווים וחסרי-אונים.

ארצות־הברית: ללא
בשורה פלסטינית
300 יועצים צבאיים מישראל סייעו לגנראלים הימנים
של גווטמאלה לבצע את ההפיכה שלהם. ישראל מגישה
סיוע דומה גם לצבא אל־סלבדור, ואינה מסתפקו! במישלוחי
נשק למרצחים. בהאשמות כבדות אלה נגד ישראל יוצאת
העיתונאית הבריטית קלודיה רייט, הכתבת בת־הסמכה
והמהימנה,,,ביותר באירופה בכל הנוגע למדיניות האמ ריקאית.
רייט
סבורה, כמו רבים מעמיתיה בצרפת ובגרמניה,
שממשלת בגין פועלת בתיאום מושלם עם ממשלת ארצות־הברית.
ישראל מבצעת את המלאכות המזוהמות ביותר
עבור וושינגטון, בעיקר באמריקה הלטינית ובדרום-
אפריקה. היא ויתרה לחלוטין על מעמדה בקרב המדינות
הבלתי־מזדהות. והתמורה 1
קלודיה רייט סבורה שישראל מקבלת תמורה מדינית
בעניין החשוב ביותר עבור מנחם בגין מבחינה פוליטית
ואידיאולוגית. ישראל מקבלת מהאמריקאים הסכמה
שבשתיקה לטיפולה בעניין הפלסטיני, תוך ציוצי מחאות,

בחי

שי חסן
מס־שפתיים לתיצרוכת משווקות הנפט. יתרה מזאת.
מכוני־מחקר אמריקאיים, המקורבים למיפלגה הרפובלי-
קאית השלטת, מעבדים תוכניות לפיתרון הסיכסוך במרחב,
שאינן עומדות בסתירה לפרשנות בגין ל״אוטונומיה״
נוסח קמפ־דייוויד.
רייט מדווחת שהמכון המרכזי בעיבוד התוכניות עבור

לקוראים בישראל, המסוגלים להאמין לתעמולה
בכלי־התיקשורת בדבר הבחירות החופשיות באל-
סלבדור, כדאי להזכיר בקיצור נמרץ את פרשת
זימבאבווה.
ב־ , 1979 מזכיר לנו העיתונאי פרנסים ויין, נערכו
בחירות ברודזיה תחת פיקוח צמוד של ממשלה גזענית
ומשתפי־פעולה שחורים. בוחרים הובלו לקלפי בכוח,
כעדרי-צאן .״בבחירות״ אלה זכה הקוויזלינג השחור,
הבישוף אבל מוזארווה, ב־ 67 אחוזים מהקולות. הז־א
הפך ראש־ממשלה. העיתונות הישראלית (חוץ מהעולם
הזה) חלקה לו ולדרך בחירתו שבחים רבים.
פאשיסט ״ מ תו ן ״ .אחרי עשרה חודשים, במארס
, 1980 נערכו שוב בחירות חופשיות — הפעם בהש תתפות
לוחמי-החופש משני פלגי החזית הפטריוטית.
היתד, זו מערכת בחירות סוערת ובעייתית, אך הפיקוח
הבריטי, חרף העובדה שלא הצטיין באהדתו ללוחמי-

פרופסור אדוארד סעיד
לא יבגוד בבני-ענזו
רונאלד רגן, אמויקן אנטרפרייז אינסטיטיוט, קבע כקווים
מנחים למדיניות וושינגטון את העקרונות הבאים :
• דא תקום מדינה פלסטינית. ישראל וירדן
יכוננו מעין ״קונפדרציה״ ,שתעניק לישראל את השליטה
הצבאית, ומה שחשוב יותר, תשאיר את המתנחלים בגדה
המערבית הכבושה. הירדנים יזכו בניהול הכלכלי של
הגדה ובסיוע צבאי אמריקאי בממדי־ענק. אשר לפלסטינים
— הם יקימו מעין גוף מינהלי, שיורכב מקוויזלינגים
ויוכלו, אולי, להניף דגל משלהם. לכן היתה התגובה
האמריקאית להדחת ראשי-הערים כל־כך מתונה.

• ירושלים תישאר כולה *.שליטת ישראל.

הבישו!! אבל מוזארווה
תיזכורת לקוויזלינגיס
החופש, היה הוגן לכל הדיעות. הפעם זכה הקוויזלינג
מוזארווה ב־ 8אחוזים בלבד מכלל קולות הבוחרים.
ההשלכה לגבי אל־סלבדור ברורה. השמאל הנרדף
לא יכול היה לקחת חלק בבחירות. ניצחונו של חוזה
נאפוליון דוארטה, פאשיסט המוצג בישראל כ״מתון״,
הושג בכוח הצבא, באיומי נשק אמריקאי, ולפי הדיווחים
בעולם — גם ישראלי. מגוחך להציג את תוצאות
הבחירות כביטוי לרצונו של העם באל־סלבדור.

קיימות גם הצעות למינוי מנהל עירוני זר, כלומר לא
ישראלי ולא פלסטיני, פירוז המקומות הקדושים ופיתרונות
״מוניציפאליים״ למיזרודהעיר. מכל מקום, קלודיה רייט
משוכנעת שארצות־הברית רואה באיחוד העיר תחת ריבו נות
ישראל עובדה מוגמרת, הנתונים רק לשינויים קוס מטיים,
לא מהותיים.
• לא יהיה משא־ומתן עם אש״ף. האמריקאים
מקווים שאישים פלסטיניים המתגוררים בארצות־הברית,
כמו הפרופסורים וליד חלידי ואדוארד סעיד יסייעו להם
לגרום לפילוג באש״ף, וליצור הידברות עם ישראל על
סמך קמפ־דייוויד באינטרפרטציה פרו־ישראלית. הם מקווים
שהשילוב בין צעדי הדיכוי הישראליים בשטחים ובין
הדיפלומטיה האמריקאית, בעזרת הסעודים, תביא להכרה
שאש״ף איבד את מעמדו בגדה, ושיש לנהל משא־ומתן
על בסיס מציאותי יותר. כאן יש להניח שרייט טועה.
קשה להאמין שסעיד או חלידי ירתמו לתוכניות מסוג זה.
מכל מקום, ברור שארצות־הברית לוחצת על ישראל
שלא לספח את הגדה המערבית, תוך הבטחה שלא תיתן
ידה להקמת מדינה פלסטינית. אין לגרום שמדיניות זו
תימשך לנצח, ויתכן לחץ נגדי של האירופים ושל חלק
ממדינות־הנפט. עם זאת ברור, שפלסטינים התולים תיקוות
מוגזמות ברגן, צפויים לאכזבה רבתי, לפחות בטווח הקצר.

חיים בר ע ם

11 הב ח שיס ־ 5חווי ס 2חפרסי 1־ 7חנ ם גן

בלבטסשאבתזובייזבואשדצ
מבצע 2 2 ,5 0 0

הנ חהלמ הי רי

ב מ קו ם הגבוה ביו תרב שכונ ת היו קרה של רא של״צ
הולך ונבנה פ רוי ק ט מגו רי ם חד שני של אברהם
גינדי, כ מו הו עוד ל א הי ה בעיר.
בי ת הנבנה עפ״יהס טנ ד ר טי ם הג בו הי ם ביו ת ר,
בשכונה ה מ עניקה לך שרו תים צבוריים ו ק הי ל תיי ם
מעולים, מרכז מסח רי ברמה בינל או מי תוס בי ב ה
חבר תי ת נעימה ביו ת ר.
בית ה מ שקיף למרח בי ״גן הברו שים״ ו טו ב ל
במ שטחי דשא, עצים ו פי טתחמדהמ שתר עים על
פני 7דונ ם
זאת ועוד, חד שנותו של ה פ רוי קטמתבטאתגם
ב תכ טן הפנים של דיר תך, עליו ת הי ה לך שלי ט ה
מל א ה.
אברהם גינדי מעמיד לר שותך א ד רי כל פנים מ עולה
שי תכ ע איתך א ת הדירה בהתאם לדפו סי
חייך, טעמך וסג טנך.
טייל בגבעת ״גן הברו שים״.

ה בי ת היפה ביו ת ר

בראשון לציון
יכול ל היו ת
ה בי ת הב א שלך.

יוון

מהתקבל כדייר ב״גן הברי שי ס״ ?
לובי מפו אר עם חדר מדרגו ת ר חב ב מיו חד
חדרתר בו תוס פו ר ט הכולל ציוד ו מכ שירים
ת או רהד קו ר טי בי ת ב חזי ת
ב א סו זי — אמב טי ה מיו חדתהמ עני ק ה עיסוי
מרענן ובריא ע״יזר מי םתת מי מיים(בכל דירה)
טלוויזי ה במעגל סגו ר לזי הוי מו שלם של
או ר חי ך
3כיווני אוי ר לכל דיר ה
די רו ת דו מפל סיו ת
חדר א רונו ת
2חדרי ר ח צה עם ריצוף ק ר מי ק ה
א רונו תמטבח בסגנון א מ רי ק אי ( 6.80מ׳ רץ)
שיש גרניט אי ט ל קי
מרצפו ת שיש ג דולו תבס לון ( 3דוג מ או ת
לבחירה).
• ש טי חים מ קי ר ל קי ר
ב חדרי השינה.
• אפ שרות 2כני סו ת לכל
לדירה ( מ ת אי ם לרופ א
או לבעל מ ק צוע חופשי).

החלטה.

ל־סו הקונים הראשונים ב״גן הברושים*
מחיר מבצע$ 75.000 :
5חדרים מ־ $75,000 במקום $ 97,500
תנאי רכישה נוחים במיוחד כולל משכנתאוח עד
.$ 30,000

^ 0 £ז 1ז -הצעהבלעדיתל תו שביראשל ״ צ .

אנו נקנה א ת דירתך הנוכחית במחיר מלא אם
תרכוש דירה ב״גן הברושים*.

פתוח בנו 1צ אי ־ 1זחגו מו צי ש
לדגל המבצע יהיו משרדינו בתל״אביב ובראשון-לציון
פתוחים במוצאי החג ובמוצ״ש החל מצאת החג >1ץ ו־ת

המחירים אינם כוללים מ.ע.מ.

דירזך! שאנשים אזדיבים

ב ט חון מלאלכס פי ה רי כ שי גז

.33 צסי
211-

:העקרונות זן״מיס
ו? נדי שאונר ושנור אותם

ליאוניד בודנייב: וושילמון זקוק לתמיכה
בשעה שכל תחנות השידור בעולם מכינות כבר
בשקדנות את ההספד, למיקרה שדבר־מה פיתאומי
יקרה לנשיא ברית־המועצות, ממשיך המישטר שם
להעמיד פנים ששלום מנהיגו כרגיל, והוא רק מבלה
מעת לעת חופשות ממושכות, לשמירת בריאותו

המופתית. אולם תמונות, כמו זו שלמעלה, שבה
תומך שר־החוץ, אנדרי גרומיקו, בכרז׳נייב
הכושל, אינן מותירות הרבה מקום לספקות: את
ההספדים צריך להכין.

״הייתי רוצה שבתי תיגדל כמו כל הילדים האחרים של אמהות
רגילות, שאין להן כל עניין בעסקי השעשועים,״ אמרה דיג אולמן
לפני זמן לא רב, באחד הראיונות הטלוויזיוניים שהעניקה בארצות־הברית
.״לא הייתי רוצה שהיא תתקרב לאור הזרקורים,״ הוסיפה
השחקנית הנורווגית. אבל מסתבר שהצד,רות לחוד ומעשים לחוד.
במלון הילטון בניו־יורק, הופיעה ליב לאחרונה, כשהיא מציגה
את בתה לין, בנשף מיוחד, לשחקנים. לין, שאביה הוא איגמר
ברגמן, בן זוגה של האם בעבר, נראית כבר יותר אשה מאשר
ילדה, אחרי שמלאו לה 15 שנה. לצלמים שעטו על המציאה, הסבירה
השחקנית, שזוהי הפעם הראשונה שבתה איפרה את עיניה ולבשה
שימלת שיפון .״בנשף,״ אמרה ליב ,״מותר גם ללין להיראות כבוגרת.״

1300׳ ממונאקו: הברווזון המכוער חנך רבובוו
במשך שנים רבות היתה סטפני, בתם הצעירה
של הנסיך רנייה והנסיכה גדיים ממונאקו, שילוב
של מצחיקונת וברווזון מכוער. היא היתד, הצעצוע
של אמא ואבא, בה בשעה שאחותה קארוליין,
היתד, הפנינה שבכתר. בשעה שאביה יפד,־התואר
נהג להצטלם חבוק עם בתו הגדולה׳ היתד, סטפאני

העולם הזה 2328

מציצה ממעילו, כמו קאנגורו (בתמונה מימין).
אבל היום התהפכו היוצרות. קארוליין התגרשה
ומתגוררת בפאריס, כשהיא גורמת כאב ראש קבוע
לאביה. סטפני בת ה־ , 17 רזתה, יפתה והתבגרה. היום
היא מחליפה את קארוליין בדיוקנים מצולמים עם
אביה. כשני נאהבים צעירים (בתמונה למעלה).

11*111111בשלנו

ווו! ב״טי!שירלי מקו״ן! :זישבחה אדזמה
שניים אלה הם הצמד המישפחתי המוצלח ביותר של הוליווד.
היא, שירלי מקלין, התגלתה בסוף שנות ה־ 50 כקומיקאית מוכשרת
ביותר, והוא, וו רן כייטי (בייטי הוא שם המישפחה האמיתי של
שניהם) ,התחיל כמה שנים מאוחר יותר. הוא היה נער יפהפה, זוהר,
ומחזר נלהב אחר כל החתיכות בעיר, כאשר לא היה עסוק בסרט.
היום השתנה המצב כליל. בייטי הוא איש־השנה בקולנוע, ללא
ספק. הוא הצליח כשחקן, כתסריטאי, כמפיק וכבימאי גם יחד,
והתגלה ככישרון אמיתי, אחרי שעשה את אדומים, על חייו של
העיתונאי הקומוניסטי האמריקאי ג׳ון ריד•
אגב, גם לאחות יש נטיות באותו כיוון, וסירטה התעודי על סין
העממית זכה בזמנו לשבחים רבים.

באות בוסס וו״אן אוויל: כיבוי אודות בתשע
ההישג הגדול ביותר של פארה פוסט, מאז
פרשה מן המלאכים של צ׳ארלי; הוא השתלטותה
הבילעדית על ליבו את אחד הכוכבים הגבריים ה מבוקשים
ביותר בהוליווד, רייאן אויניל. השניים
הם זוג צמוד כל-כך, שבביקורם האחרון באיטליה,

לא יכלו הרכילאים שעקבו אחריהם לגלות אפילו
בגידה אחת קטנה לרפואה. במשך היום, בדקה
הגברת שמלות משי, והאדון מכוניות מירוץ, אבל
עם בוא הערב, כיבו את האורות בתשע, וחיי הלילה
של ארץ המגף נותרו מיותמים.

אוגוח סוסיס :
!!הנאנק לאמא

ואלוי לאנדסברג: בדדו לתהילה
כמו לכל סרט מצליח, גם לתהילה יש המשך על מסך הטלוויזיה.
סיפור בית־הספר לאמנויות הפך לסידרה שבועית, שאחת מכוכבותיה,
ואלרי לאנדסכרג, נמנית עם המועמדות שנידחו במיבחנים לסרט.
ואלרי, המגלמת את דמותה של דוריס, הנערה היהודיה שפורחת
מניצן ביישן לוורד מסחרר, היא אכן נערה יהודיה, אבל יש לה
יתרון נוסף — אביה הוא מפיק מפורסם והיא ינקה את עיסקי־השעשועים
מאז נולדה.

הנשים בחייו של טוני קד טים
מסתדרות כנראה היטב,
כאשר הן נמצאות הרחק ממנו.
לראיה, כריסטין קופמן ו בתה
אלגרה שנולדה בתקופה
שבה היתה כריסטין נשואה •ל כוכב
הקולנוע ההוליוודי. במשך
שנים חיו השתיים הרחק זו
מזו, עד אשר החליטה הנערה
בת ה־ 15 ללכת בדרכי אחותה
המבוגרת, אלכסנדרה, ולע זוב
את האב לצמיתות.
היא העלתה על גופה את
מיטב מחלצות הפאנק שברשותה
ויצאה לדרך, אל אמה
המתגוררת בגרמניה, כדי לפ תוח
שם בחיים חדשים. מה
תעשה עדיין לא החליטה. כ בחירה
ראשונה, היתד, מעוניינת
להיות כוכבת־זמר ולייצר להי טי
פאנק. אבל, מאחר שייתכן
שלא די ברצון, היא מהרהרת
גם באפשרויות אחרות: אולי
דוגמנות, ויתכן שתחליט לח קות
את הוריה ולהיות שחקנית.
היא כבר מתעניינת בתפקיד
אילם, בהצגה חבל שהיא זונה
המועלית בבון, שם מככבת ה אם.
העולם
הזה 2328

וזמעדך דומה למראנטה, למיסעדת־פאר
ולמושב זקנים. ואילו הוליסד דומה לצילינדר.

! 8את השתתפותו בפגישת
ראשי־הליכוד עם ראשי מיפל-
גת־העבודה חייב חיים כר־דג
לד״ר יוסי ביילין, דובר
המיפלגה ומרצה בחוג למדעי-
המדינה באוניברסיטת תל־אביב.
כשחזר יושב־ראש המיפלגה,
שימעון פרס, מכינוס של
הסוציאליסטי, האינטרנציונל המתינה במישרדו הזמנה מ־לישכת
ראש־הממשלה עבורו
ועבור ח״כ יצחק רכין. בדרך
מנמל־התעופה לבית המיפלגה
יעץ לו ביילין, שלא יסכים
לכד שראש־הממשלה, מנחם
כנין, יקבע למיפלגת־העבודה
מי יבוא לשיחה עימו. הוא
הציע שפרס יצרף גם את בר־לב.
פרם הסכים, התקשר עם
בגין, וביקש את אישורו, ש ניתן
ללא היסום.
!2הד״ ר יהודה (״ג׳אד״)
;אמן, ראש החוג לקולנוע
באוניברסיטת תל-אביב, מוען
שאחרי הפגישה בין ראש־ ה ליכוד
וראשי מיפלגת־העבוד־ז
ן תהיה הסיסמה של פרס וחב ו
ריו :״בלי מפ״ם ובלי (דויד)

| כ ן גוריון.״

! ₪ 1בפגישה של קבוצת שטח
*ג משוחרר סיפרה הפסיכיאטרית
ל רוחמה מדמון שסטודנטים

איתויזיון, אבי טולדנו, ש עזר
זייצמן התקשר עימו
שלוש פעמים אחרי הזכיה,
והשאיר במזכירה האלקטרונית
בקשה שאבי יתקשר עימו.
כשהתקשר, אמר לו, לדבריו,
עזר :״אכלתי את אצבעותי כדי
שתזכה. זה שלנו. אני איתך
עד הסוף. גרמת אושר רב לי
ולמישפחתי !״

תומכי הליכוד לדמות את ה מערך
לכלי־תחבורה, הם כינו
טראנטה״,
״מכונית
אותה
״מכונית מתפרקת״ ,או ״קור קינט״
.את הליכוד הם זיהו
עם ״בולדוזר״ ,״אוטובוס״,
״טריילר״ ,או ״מכונית־מירוץ

ל תו תחזל פו ל ץ
מביימים סצינת־עירום לסרט.
הבמאי, יעוד לבנון, סיפר
שהוא היה במשבר קשה, כש היה
צריך לביים את סצינת-

העירום בסרטו לא לשידור.
הוא הקטין את צוות ההסרטה
לארבעה אנשים, ונתן לשחק נים
לביים את הקטע בעצמם.

21 דובר סיעת־מפ״ם בכנ סת,
אמנון לוי, חזר משרות-
מילואים של שלושה שבועות,
ביום שבו יצאה הכנסת לפגרה.
כל מה שהוא יכול היה לספר
זה שסיני, שם שירת, רחוקה
מירושלים עד כדי כך, שביום
הצבעת התיקו בכנסת בא מיש הו
אליו, העיר אותו ואמר לו :
״אמנון קום, הממשלה נפלה!׳׳
אך הוא ביקש מהמודיע שיעזוב
אותו ויניח לו לישון שעתיים
נוספות, משום שהוא צריך
לקום למישמרת באמצע הלילה.
׳ 3על־פי מה שפורסם ב עיתונים,
היה אמור פול
גדינוולד, מפעיל אוניית ה שידור
אודליה, לשבות רעב
עד מוות מול ביתו של שר־התקשורת,
מרדכי ציפורי,
או עד שיקבל רישיון להפעיל
את תחנת־הטלוויזיה שלו. עי־

משה מילנו

צלם־העיתונות משחק שש״בש עם יהודה חמל, צלם רשת הטלוויזיה האמרי•
קאית סי־או״אן. מילנר, שהסיר חולצתו ומכנסיו, וחבריו הצלמים, ניצלו
את שעות ההמתנה בימית למישחקים שונים, והתלוצצו שזהו ״חופש העיתונות״• לצידם יושב ומשתזף
בחלק גופו העליון בלבד הצלם שמואל רחמני. חברו שלום ברטל (הגב למצלמה) ,צועד לעבר הים.
הצלמים והעיתונאים הרבים, שחיכו לשווא במשך שבועות לפינוי מתנגדי־הנסיגה מהפיתחה, נאלצו
למצוא תחליפים לעבודתם המיקצועית, מאחר ששום דבר שנתן לסיקור לא אירע במקום.

מוטה גוו

נכנס למכונית בעיר ימית, לא לפני שווידא
שצילמו אותו. גור בא לימית כדי לעקוב
מקרוב, לדבריו, אחר מהלך הפינוי. לרבים היה נדמה שהוא בא
למקום עם ח״כ גאולה כהן, אך למעשה הוא בא במכוניתו של
הכתב הפרלמנטרי של ״הארץ״ ,דן מרגלית, ונכנס לביקור בביתה
של ח״כ״התחיה. עוצרי־הנסיגה היו משוכנעים שבא להזדהות
עימם. גור סיפר שהחיילים לא זיהו אותו והוא נאלץ להזדהות.
בביודספר לרפואה הוזמנו ל פגישה
לצורכי שיבוץ לתקופת
ההתמחות שלהם. כמה מן ה סטודנטים
ניגשו לחברם ושאלו
אותו אם הוא למד באוניברסי טה
בגרמניה. הסטודנט השתו מם
ושאל אותם מדוע עלה על
דעתם רעיון שכזה, ואז הם
הצביעו על דש ביגדו ושאלו
מה זה ביר־צייט יוניברסיטי.
הסטודנט הנדהם ענד על חול צתו
את סמל הוועד לסולידריות
עם אוניברסיטת ביר זית בשפה
האנגלית .״ביר צייט״ בגרמנית
פירושו ״זמן הבירה״.
בראיון לעיתונאי אי לן
ש אי ל סיפר זוכה הקדם־
ה עו ל ם הז ה 2328

תונאי שבא למקום כדי לראיין
את גרינוולד לא מצא אותו
שם. הוא בירר אצל שכניו של
ציפורי בקיראון מה קרה, והם
טענו שאכן ימים אחדים קודם
לכן, שהה מישהו על הדשא
ליד ביתו של השר במשך כמה
שעות, אך הם לא הבחינו ש מדובר
בשובת־רעב.
8על דרך מעניינת לעמוד
על הלכי־רוח של מצביעי שתי
המיפלגות הגדולות בישראל
מספר סופר דבר, יורם פרי,
באמצעות מחקר מרתק, שבו
התבקשו צעירים לדמות את
מיפלגתם והמיפלגה היריבה
לדברים שונים. כשהתבקשו

חדשה״ .כשהתבקשו תומכי־המערך
להשוות את שתי ה־מיפלגות
לבגדים, חלקם ציינו
שהמערך הוא ״כובע־טמבל״
והליכוד ״עניבה״ .או ש״הליבוד
הוא צילינדר, והמערך הוא
ג׳ינם״ .שני הצדדים הישוו את
הליכוד ל״מיסעדה מיזרחית״
ואח המערך ל״מיסעדה אירו פאית
או מעורבת״ .אך היו
שראו במערך ״מיסעדת־פוע־לים״
ובליכוד ״מיסעדת־פאר״,
משני המחנות. כשהושוו המיפ־לגות
למוסדות חינוך וסיעוד,
טענו תומכי הליכוד שהמערך
הוא ״ביודזקנים״ ,ואילו הליכוד
הוא ״תנועת־נוער״ ,״בית־ספר
תיכון״ ,או ״קייטנה״ .תומכי-
המערך זיהו את הליכוד עם
״מוסד למפגרים״ ,״פעוטון״,
או ״גן־ילדים״ .כשהושוו שתי
המיפלגות לכלי־מילחמה טען
מישהו ש״הליכוד הוא תותח,
והממשלה — תותח ללא כדו רים.״
אחר אמר שהליכוד הוא
״קטר ללא רכבת״ ,המערך —
״רכבת ללא קטר״ ,והממשלה
— ״רכבת וקטר הנוסעים ב מסילה
לעבר התהום״ .כשהת־בקשו
להשוות את המיפלגה
לארץ מסויימת, רבים הישוו,
כמובן, את הליכוד לפולין.
! אחד מוותיקי מפא״י,
משה כרעם, גורם לפקקי־תנועה
בירושלים. מדי בוקר
הוא יוצא לצעדה של 12ק״מ,
ונהגים שונים, הרואים אותו,
עוצרים את ריכבם, פותחים
את חלון־המכונית ומתחילים
לשוחח עימו על ענייני־דיומא.
ברעם ממשיך לצעוד ולדבר,
בעוד ששותפו־לשיחה נוהג ב איטיות
לידו, ומאט את קצב־התנועה.

בערב קולנוע חי. ש התקיים
בגן־יבנה, התעניין ה קהל,
אחרי שצפה בסרט, איך

*1 0 1 1בתה של אשת יחסי־הציבור מירי בן־
יוסף, חגגה את יום־הולדתה הרביעי.
1 * 1 י שמואליק קראוס, אחד מאורחי חגיגת יום־ההולדת רבת־המשתת-
פים, אמר שאת בת-המיצווה שלה יחגגו ב״היכל־הספורט״ .המפיק
מינה שרפשטיין הוסיף שאת החתונה שלה יחגגו בסנטרל־פארק.

דגם 39־ 7.870ש׳

דגם 80־ 11.515ש׳

דניש גילתה באיטליה אזור
בו משחזרים רהיטים עתיקים באמנות
העוברת מאב לבן: בבתי מלאכה קטנים
מייצרים היום רהיטים קלאסיים בסגנונות
הישנים והטובים של פעם.
דניש מביאה אותם אליך. בבית יפה,
המרוהט בטעם טוב וברוח הזמן, אין ספק
כי רהיט בסגנון עתיק מוסיף יופי וחן.
א ם אתה אוהב ״ענתיקות״ ,מעתה תוכל
לרכוש בדניש רהיטים הנראים כעתיקים•
לכל דבר-ו ר ק מומחה יכול להבחין בהבדל.
החודש דניש מציגה מבחר ״ענתיקות״
במחירי היכרות.
המלאי במחירים אלה מוגבל, אז בוא
לגלות אתה״ענתיקות״ בדניש עוד היום.

דגם 45־ 10.810ש׳

דגם 18־ 6.420 ער

וו 0^1י

המחירים במזומן כוללים מע״מ
והובלה עד הבית.

11111

1* 1דג 1ש
רמת־ גן: דרך ז׳בוטינסקי 104
תל־אביב: ככר המדינה, פינת ויצמן.
אילת: מרכז מסחרי, צופית עילית.
ירו שלים: רח׳ הסורג(ע״י ביטוח לאומי).
חיפה: ככר סטלה מאריס, הכרמל הצרפתי.
באר־ שבע: רח׳ החלוץ .124
כפר־שמריהו: מרכז מסחרי.

^1111

ענתיקות בדניש?

א 1שי ם
8דרך מעניינת להיפטר
משירות־מילואים מצא נידעץ
ספירו. לפני שלושה חודשים
הוא קיבל לביתו טופס עידכון-
פרטים מיחידתו הצבאית, ובו
נאמר שמילוי הטופס נחוץ ל צורכי
הצבתו ביחידה חדשה.
ספירו, צנחן בעל כנפי־צניחה
על רקע אדום, שצנח בקרב
המיתלה המפורסם בימי מיב־צע־סיני,
שהוא כיום איש ה שמאל,
מילא בקפדנות את ה שאלון,
אך הוסיף את הגיגיו
במקום שיועד למילוי על־ידי
שליש־היחידה. הוא כתב שם
שהוא יסרב לשרת בשטחים
הכבושים, אך ברצון ובשמחה
הוא יהיה מוכן לקחת חלק ב פינוי
תושבי ימית ואנשי הוועד

דאלף קליין אינ 1מחליף את מכנס !,
1בדק1ביץ אינו 11־1־ מן המיגרש מבלי לקלוע

על אמונות טפלות של אנשי
הקבוצה. כך, למשל, מיקי
צרקוכיץ אינו יורד מהמיגרש
אחרי החימום שלפני תחילת
המישחק, אם אינו קולע סל.
קליין טוען שברקוביץ יכול
להישאר לבדו במיגרש, לא
לשעות לשריקות השופט ולנ סות
לקלוע שוב ושוב, עד
שייכנס הכדור. לקליין עצמו
היתה בעבר אמונה שהוא אינו
יכול להחליף מכנסיים, שאותם
לבש במישחק־ניצחון של מכ בי.
אך הוא נקלע לצרה, כאשר
הקבוצה החלה לנצח כל הזמן,
והוא נאלץ לשנות את מינהגו.
עורך־הדין
הקבוצה, מנהל שימעון מיזרחי, הוא בעל
אמונה דומה. אין הוא מחליף

לפתיחה הוא יכין לו פסל של
פרש בודד על אופנוע.
ראש־הממשלה,
סגן 81 שימחה אדליד, נשאל אם
אכן תפקידו כשר־אוצר דיה
הדבר הגרוע ביותר. ארליך,
שהיה שר־האוצר הראשון של
הליכוד, אישר זאת, ואף סיפר
שזה אינו אופייני רק ליש ראל.
שר־החקלאות הנוכד-
סיפר שבתפקידו הקודם אירח
בארץ את עמיתו הדני. כש עברו
השניים באולם־הנוסעים
בנמל־התעופה בלוד מחאו אנ שים
כף. השר הדני, שא״ש
לא הכיר אותו, ושבוודאי לא
אליו כוונו מחיאות־הכפיים,
סיפר שבדנמרק אין אירוע
כזה יכול להתרחש.

מנהלם של מיפעלים כלכליים
קפיטליסטיים (בין השאר: עץ
לבוד, של יוסף קרמרמן
המנוח) טוען שאביו אמר לו
אז :״חופש האדם אינו זהה
בהכרח עם הדיקטטורה של
הפרוליטריון.״ דיעה כזאת לא
היתה יכולה לעלות על דעת
תומכי המישטר הקומוניסטי,
באותן שנים. יוספל׳ה היה רו צה
שמישהו יכתוב ביוגרפיה
מקיפה על אביו.
[ 8ההפקה הבאר־שבעית
של דה לא היתה נקייה מתק לות.
באמצע החזרות אושפז
השחקן הראשי של המחזה,
מרק חסמן, בבית־החולים
סו רוקה בעיר. פאלק פנה ל הנהלת
בית־החולים וקיבל אי שור
לערוך חזרות על המח זה,
בהשתתפות שאר שחקני
המחזה, בחדר־הרופאים, בקו מה
החמישית של הבניין, ב השתתפות
חסמן. לבכורה ה ביא
כל משתתף מתנות לשאר
חברי-הצוות. שרגא הרפז
הביא לפאלק ספר, כמתנה על
העבודה שהשקיע בבימוי. או רח
יוצא־דופן בהצגה הראשו נה
היה כוכב תיאטרון באר־שבע
לשעבר, דורון חכורי,
שאינו מחמיץ בכורות של ה

מליל־הסדר. ההגדה כבר
משעממת אותי, ורק בשביל
הארוחה לא כדאי לצאת מה בית.
אבל את הדלת אני,
כמצווה, משאיר פתוהה. אולי
תיכנס דרכה הנביאה.״

+ראש עיריית אל־בירה
המודח, איכרהים
אל־טוויל :״אם זוהי דמו קרטיה,
אז מהי דיקטטורה?״

• יושב־ ראש הכנסת,
מנחם סכידור, על תרבות-
הדיון בכנסת :״אינני חושב
שהכנסת צריכה להתנהג כמו
מינזר־השתקנים.״
9הנ״ל, על הבעייתיות
שבתפקידו :״אסור לי להיות
פעיל בפוליטיקה. אם כך, מי
יבחר בי? אני מאבד את
בסיס־הכוח שלי במיפלגה, ש הוא
הסיכוי להיבחר שנית ל כנסת.״

הרב הראשי האשכנזי,
שלמה גורן, על פגי שתו
עם רונלד רגן :״הגשתי
לו את התנ״ך ואמרתי לו שזהו
הצ׳ארטר של העם היהודי על
ארץ־ישראל, וכי כל דף בו
מספר על הקשר הנצחי בין
העם היהודי לארץ ישראל,״
הנ״ל:

״שאלתי אותו: אם האיטלקים

בארי דבוביץ

שחקן הכדורסל של הפועל תל־אגיב מנסה כוחו בצילום (למעלה)
ועושים זאת אחריו כדורסלן מכבי תל״אביב, ארל ויליאמס (משמאל),
ודרל רובינסון מבית״ר תל־אביב (למטה) .השלושה, המוכרים כשחקני כדורסל, החליטו, במסיבה
משותפת, לראות מה כוחם בצילום. הם נטלו מצלמות מעיתונאים שהיו במקום, והתחילו לצלם.

לעצירת הנסיגה מסיני, והוא
יתנדב למשימה זו, אם אחרים
יסרבו. מאז ששלח ספירו את
הטופס לצבא, לא נקרא ל שיבוץ,
ואף לא למילואים.
! מאמן מכבי תל-אביב,
ראלף קליין, מתכוון לכתוב
ספר על המתרחש מאחורי ה קלעים
בקבוצת הכדורסל, אך
עד שהוא יכתוב את הספר,
כשיחדל לאמן, הוא מוכן לספר

העולם הזה 2326

את החליפה שלו, כאשר המכ בים
מנצחים, עד שאוהדים,
היודעים שמיזרחי אינו עני
מרוד, שואלים אותו אם יש לו
בעיות כספיות, או שאין לו
חליפה. נוספת. ייקרא פאט־מורגנה 81 פונדק-הדרכים של כושי, ש הוא
מקים על אדמה מוחכרת
בין חצבה ועידיהב, בערבה.
ידידו, אודי דיין, הבטיח ש-

8יוסף (״יוספל׳ה״) ט״
כנקין, אחד מבניו של יצ חק
טכנקין, איש־הפלמ״ח,
מראשי הקיבוץ המאוחד, מ־פורשי
מפ״ם, שהקים בתחילת
שנות ה־ 50 את אחדות־העבו־דה,
מספר שהדימוי של אביו
כתומך נלהב במישטר הסוב ייטי,
גם בימי הטיהורים של
יוסף סטאלין, אינו מדוייק.
הבן, חבר קיבוץ עץ־חרוד ו
תיאטרון
בנגב, למרות שעבר
לתיאטרון העירוני בחיפה.
81 הצייר התימני אית מר
סיאני עושה חיל ב-
לוס־אנג׳לס. כיאני שיצא לאר-
צוודהברית לשלושה חודשים,
לשם עריכת תערוכות, הצליח
למכור עוד כמה עותקים מה-
סידרה שלו, מרבד הקסמים. זהו
קובץ של עשרה ציורי־חריטה.
המתארים את עליית יהדות־תימן
לארץ.

פסוקי השבוע
9שר־׳החקלאות שיכו־יותר
זמני מאשר להיות שר־בממשלה.״

ה ארליך :״אין תפקיד
9דן בן-אמוץ :״נמאס

החיים בארצות־הברית יבקשו
להקים אצלכם מדינה עצמאית
משלהם, תתנו להם?״
9הנ״ל :״אז אמרתי לו
שיהודה ושומרון הם הלב של
הארץ, ירושלים היא המוח —
ואי-אפשר להפריד בין הלב
לבין המוח.״
• הנ״ל על הנ״ל :״לא,
לא הבחנתי בכל סימנים שהוא
שחקן. הוא דיבר ממש מהלב.״
! 9הח״כית לשעבר מטיל דה
ג! היא חברה טובה של
דינה, אמו ש ל שמעיה אני
ג׳ל, החשוד העיקרי בפרשת
הרצח הכפול האחרון. כשנש אלה
כיצד היא מסבירה מה
קרה לשמעיה, סיפרה שהיא
מכירה את אנג׳ל מגיל רך,
אין לה הסבר למה שקרה לו,
וכל מה שהיא יכולה לומר, זה
ש״זהו אסון־טבע.״

בסיסו לוג
מנתחים

קליני

נודו!

המיסמד
ופסיכיאטרית המדהים

מנוסה

שבו

תיאר

עיתונאימי ומ ןאתהתנהגותושלהפרופסורמנחם
מ׳ לסון, האיש השולט עתה ש י לטון מוחלט סגד ה המערבית
מסקנתם

המ שותפת 1 :הו איש מסובן, על ג בו ל

^ פני שבוע וחצי פירסם העיתונאי
• אמנון דנקנר ב״הארץ״ מיסמך
מייוחד״במינו. זהו תיאור של פגישה שהתקיימה
לפני שנתיים בינו וכיו פרופסור
שלא היה אז ידוע ברבים, מנחם
מילסון. זהו האיש המהלך עתה אימים
בגדה המערבית, ושגרם בשבועות האחרונים
להסלמה בלתי-פוסקת של מעשי-
איבה, פגיעות באוכלוסיה, הפגנות וירי
במפגינים.

התיאור ברשימתו של דנקנר היה בה
יוצא״דופן, ש״העולם הזה״ החליט להציגו
לשני מומחים — אחד פסיכולוג קליני
ואחת פסיכיאטרית מנוסה — ולבקש
מהם חוות־דעת מיקצועית על מצבו הנפשי
של האיש המתואר בה.
בעמוד זה מפרסם ״העולם הזה״ את
רשימתו של דנקנר במקורה, כפי שהופיעה
ב״הארץ״ — ואת שתי חוות הדעת.

הפסיכולוג הקליני, מן המפורסמים

בארץ ובעולם, חיווה את דעתו כלהלן:
הרשימה של דנקנר נכתבה שנתיים
אחרי שנערך הראיון, ויתכן כי המתאר
אינו זוכר את הפרטים במדוייק. יש גם
לקחת בחשבון שאדם יכול להשתנות עם
התפקיד. יש ניגוד מסויים בין הופעתו
של מילסון בטלוויזיה, שנראתה לי כ-
בלתי״תוקפנית, ובין תיאור התנהגותו בכתבה.

התיאור של דנקנר מהימן, יש
להסיק ממנו :
לאיש המתואר יש תווים של פאראנו-

ה שפיות

אידיות, אובססיביות, אי־תפיסת המציאות
הקיימת.
דוגמות לאי-תפיסת המציאות: האיש
אינו יודע שאי-אפשר להגיד לכתב ש״זהו
נושא המאמר שלך.״ הוא נותן לעיתונאי
רשימה של פירסומים, שכדוגמתה
מגישים רק לשילטונות אוניברסיטאיים,
לשם קידום אקדמאי. יש כאן התנהגות
של גדלות, בשעה שהאיש היה אפס
מבחינה ציבורית. הוא התנהג כאילו היה
איש בעל חשיבות עליונה. הוא ייחס
לעצמו חשיבות כה רבה עד בי כללי
העיתונות אינם קיימים לגביו, וכאילו
יבול היה להכתיב לכתב מה לכתוב ו
הוי,
נגישה שכזאת!
ף* שעה שאירעו הדברים נראה לי
-הסיפור כעוד מסה קשה שעובר ה עיתונאי
במהלך עבודתו. בלא שיובל ל פרוק
את הדברים לעיני קוראיו: משהו
חסר חשיבות ציבורית, המצטרף למטען
החוויות, הנותרות באפלוליותה של ה פרטיות.
אולם, כפי שהדברים מתגלגלים,
קורה שלפתע נבעים מעייני הזיכרון ומה
שנראה כנדון לגניזה, הריהו סיפור לוהט
למדי שיש לו אפילו חשיפות ציבורית
מסויימת.
הדבר היה לפני כשנתיים. בערב־שבת
אחד צילצל הטלפון בביתי וקול סמכותי,
תוקפני מעט חקר :
״זה אמנון דנקנד 1״
הודיתי .״אני חייב ללחוץ את ידך״,
אמר הקול .״מי מדבר?״ שאלתי .״פרופ סור
מנחם מילסון מירושלים״ ,אמר ה איש
.״אתה כתבת השבוע דבר יוצא מן
הכלל נגד משה דיין. אני מוכרח לראות
אותך״.
באופן עמום עלתה במוחי תמונתו של
האיש במדי צה״ל כשכומתת צנחנים אדו מה
לראשו, דבוק לאנוור סאדאת בביקורו
הראשון. למה לאל אמרתי בליבי. אולי
יש לו איזה סיפור? ״כן״ ,אמרתי,
״בסדר״ .״תוציא את היומן שלך״ ,פקד
האיש. אין לי יומן, אבל לשם הנימוס
עשיתי קולות של הוצאת יומן. קבענו.
בשעת לפני צהריים מוקדמת התייצבתי
מגולח ומצוחצח במשרדו של פרופסור
מילסון בבניין האקדמיה למדעים בירוש לים.
הוא היה ישוב מאחרי המכתבה
והורה לי באצבעו על בורסה. אחרי
שהתיישבתי, קם, ישב על כורסה מולי
ואמר:
״אנחנו נחלק את שיחתנו לשני חל קים״.
ליבי
צנח. הייתי בהחלט מופתע. זו
הפעם הראשונה ששמעתי פתיחה כזאת,
אבל — אני יודע? — יש אנשים משוג עים
לסדר. שיהיה .״טוב״ ,אמרתי.
״בחלק הראשון״ ,אמר ,״אציג את עצ מי״.
רגש
אי־הנוחות שלי הלך וגבר.
פרופסור מי׳לסון נטל בידו מעל השול חן
כמה עמודים מתוקתקים והחל קורא
באזני את הקוריקולום ויטה שלו.

מכיוון שאני מצטט כאן מן הזיכרון
ומכיוון שחלפו כשנתיים ימים, אין אני
ערב לדיוק פרטי הביוגרפיה שקרא באוז ני.
מה שאני זוכר הוא משהו כמו: נולד תי
בחיפה בשנת כך וכך, סיימתי את
׳בית־הספר העממי — כאן דרים את עיניו
מן הכתוב ואמר: בהצטיינות. הוא שב
והשפיל עיניו והמשיך: נכנסתי לבית-
הספר הריאלי וסיימתי אותו. הוא הרים
עיניו — בהצטיינות. שוב חזר אל ה נייר:
לאחר סיום הלימודים, ומכיוון ש השעה
היתד, קשה לעם ישראל התגייסתי
לחייל-הצנחנים. סיימתי את הטירונות. ב הצטיינות,
אמרתי בליבי, בוודאי בהצטיי נות ופרופסור מילסון הרים שוב את
עיניו ובאופן בהחלט לא מפתיע לחש:
בהצטיינות. אחר כך הוא סיים קורם

מאת --

אמנון דנקנד
מ״כים, תנחשו איך, וקורס קצינים, תנח שו
איך. אט אט עבר איתי את כל התחנות
בחייו. הן היו, כמובן, רצופות הצטיינות,
עכשיו, בעיקר, אקדמאיות. חלפנו ביעף
על פני חוויותיו כפונקציונר בממשל ב שטחים,
שבנו אל האוניברסיטה, נגענו
קלות בסאדאת ונחתנו בהצטיינות חזרה
בבניין האקדמיה. חלף משהו כמו ארבעים
דקות ואני כבר התחלתי לתפוס עם מי
יש לי עסק.
״עכשיו אני רוצה לקרוא באוזניך את
רשימת הפירסומים שלי״ ,אמר פרופסור
מילסון.
אני כבר ידעתי, שאני הולך עם זה
עד הסוף. הנהנתי בראשי.
הוא נטל מעל השולחן צרור דק של
ניירות והחל קורא באוזני כותרות של
מאמרים שפירסם בעיתונות המדעית,
כולל שם העיתון, ההוצאה לאור והתאריך.
זה בוודאי נשמע משעמם, אבל אני הייתי
מוקסם. עד אז לא האמנתי שייתכנו אנ שים
כאלה׳ אבל הנה — עובדה.
חלפו עוד כעשר דקות, הוא כילה את

רשימת הפירסומים והניח את הניירות על
השולחן.
עכשיו אתה יודע מי אני, אמר.
ועוד איך, מותק, אמרתי בליבי, ועוד
איך. אבל הנהנתי לעברו בנימוס.
״יפה״ ,ציין בסיפוק.
הוא הציץ בשעונו בתנועה חדה .״יפה״,
אמר ,״עכשיו אני מציע שנערוך הפסקה
קצרה״.
הוא הוביל אותי בצעדים מהירים אל
הקפטריה והניח לי לשלם בעד הקפה
והעוגה.
לעסנו ולגמנו בשתיקה. כשבילינו הציץ
שוב בשעונו.
״אני מציע שנעלה ונפתח בחלקה השני
של פגישתנו״ ,אמר.
הייתי יכול, כמובן, להפוך עליו את
המגש ולקלל אותו נמרצות. איש לא
ביטל כך את זמני זה שנים, אבל הייתי
מוקסם באמת ובתמים. אני אעבור את
זה עד הסוף, הבטחתי ליעצמי. אני רוצה
לעבור את זה עד הסוף.
חזרנו, נכנסנו למשרד והתיישבנו. מייל-
סון נטל עתה ערימה עבה מאוד של ניי רות
מעל השולחן ואמר: עכשיו אקרא
באוזניך מחשבות על שלטון ישראל ב שטחים.
הוא
החל קורא.
שלחתי את ידי אל כיס מקטורני כדי
לשלוף את חפיסת הסיגריות שלי.
״אני מבקש לא לרשום אף מלה״ ,קפץ
ואמר- .
״זה בסדר, זה רק סיגריות״ ,אמרתי.
״אה״ ,אמר.
ציפיתי לאיזה שהוא חיוך. לא היה.
ואז ציינתי לעצמי, שמתחילת הפגישה,
שנראתה לי בתוקף ההקראות הבלתי פוס קות
בקול חד־גוני כנעוצה היכן שהוא ב־ערפילים
של עבר רחוק, לא חייך האיש
הרציני הזה אפילו פעם אחת.
הוא שב לקרוא בקול את מחשבותיו
על שלטון ישראל בשטחים ואני התחל תי
לשקוע בתוך ערפל סמיך שממנו
הצצתי פעם בפעם באיש התמוה הזה
וציחקקתי בליבי.
כעבור שעתיים הציץ בשעונו והפליט
קריאה של הפתעה שעוררה אותי מחצי־

לכעוס עליו כשאינו כותב( .אצל אנשים
רבים יש רעיונות של גדלות, אך הם
נשארים בגדר רעיונות. אצל מילסון זוהי
כבר התנהגות של גדלות).
פאראנואיד אופייני אינו משקר, אלא
חי במציאות משלו. הוא מתעלם מן המציאות
הקיימת ומן העובדות המוכרות
לו, מכיוון שאינן שייכות למערכת שלו.
האיסור שהטיל מילסון על הכתב לרשום
את דבריו, בה בשעה שקרא באוזניו
מן הכתב עשרות עמודים, מעיד על
פאראנואידיות מסוכנת מאוד.

שהעולם ייראה לו כבטוח יותר וכניתן
לחיזוי).

הפסיכיאטרית, שיש לה נסיון טיפולי
רב, חיוותה את דעתה כלהלן :
זהו אדם בעל אישיות נארקיסיסטית,
שהוא שלב אחד לפני מחלת״נפש אמיתית:
הסכיזופרניה.
הנארקיסיסטים הם אנשים שאינן יכו-

..התנהגותו 1מעידה על כאראנואידיות מסוננת
מאוד ...הוא מתעלס גן המציאות
הקיימת וחי במציאות מעולו
יש לו תווים אובססיביים, המתבטאים
בקפדנות, בשאיפה לסדר מושלם. לעיתים
קרובות, אלה מגינים על בעליהם
מפני רעיונות פאראנואידיים.
(כתב ״העולם הזה״ מוסיף: בסיפרי-
הלימוד מוגדרות הקפדנות היתרה וההתנהגות
המסודרת הכפייתית כאמצעים
להגנה מפני הרגשה של חוסר יכולת
מספקת, אשמה וחרדה מפני עולם
מסוכן. זוהי גם דרך להגנה מפני סכנות
חיצוניות, כגון אי־היכולת לעמוד מפני
לחצים חיצוניים. האיש מנסה לכפות
סדר קפוא על הדברים, וכך הוא גורם

התרדמה שבה הייתי שוקוען .״אוה״ ,אמר,
״מאוחר״.
״כן״ ,אמרתי. הצצתי בערימת הניירות
שעל ברכו. עדיין נשארו הרבה דפים
שלא נקראו. אבל אולי זה בכל זאת נגמר,
הירהרתי בתקווה.
״שמע״ ,אמר ,״אני מציע שמכיוון ש
סדזוני,

לים לקשור קשר עם הזולת. לכן אינם
יכולים גם לקבל טיפול, כי אינם יכולים
ליצור קשר של טראנספר עם המטפל.
הנארקיסיסט הוא איש מסוכן, מפני
שהוא משולל רגש. בתוך עצמו יש שבר
בין מה שהוא חושב ובין מה שהוא מרגיש.
בדרך כלל הוא מתקשה לעשות
אינטגרציה בין שני הדברים. בשפה
הפסיכיאטרית, זה נקרא ״חוסר אפקט״
(אלף פתוחה) .אחד הסימנים לכך הוא
הטון המונוטוני, שעליו מדווח דנקנר.
לאיש יש שיפוט לקוי של המציאות.
הוא מוסר לעיתונאי מידע שמוסרים רק

תבוא

אני חייב ללכת הביתה עכשיו,
איתי ונסיים שם״.
חשקתי את שיני. אתה תעבור את זה
עד הסוף, אמרתי לעצמי. בסדר גמור,
אמרתי לו. נסענו לביתו ושם התיישב
שוב והמשיך לקרוא באוזני את הדברים.
חלפה עוד שעה.

וזי 14911א 1^*1* 1912 49*, 40

י ^ 0*4

1444$

4 ,4 1 1

ב*41.

$11 14$זסי^ י

0>21

1.4.11 <^>14 61* 11ו<<בנ>*>,נ>
31 ! 4 4 ^1111

6 * 4 , 414׳

י1ג*י^ ) 1י ג
׳•״645^41143*^4~4^3-1

בעיתון לבונו1
מאיוגוני

חזית־הסירוב,

4*44

הופיעה תמונתו של מנחם מילסון, כשהוא מציג

בממיבת־עיתונאים גליו! של עיתון שמוציא אחד
המאיים ברצח על אליאס פרייג׳ ורשאד אל־שווא.

״ז?1ו זה״ ,אמר והניח את הדף האחרון
על השולחן.
״מעניין מאוד״ ,אמרתי בנימוס נמוך-
דוח.
״אלה היו״ ,אמר לי בקול פסקני מעט,
״ראשי פרקים וחומר רקע למאמרך על
שלטון ישראל בשטחים״ .לאדם תמוה
פחות הייתי אומר: סלח לי, על מה אתה
מדבר? לא זכור לי שאמרתי לך משהו
על איזה מאמר שאני הולד לכתוב, אבל
אני הבנתי את המצב ושוב הינהנתי ב נימוס.
יצאתי
משם מעורפל מעט כאיש שעבר
חוויה מיטאפיזית נוקבת.
לא נורא, דנקנר׳ אמרתי לעצמי בדרך
לתל־אביב, הלך לך יום עבודה, אבל זאת
חוויה שעוברים. המקצוע הזה הוא לא
רק מנעים.
ביום שישי רעם הטלפון על שולחני.
פרופסור מילסון מדבר, אמר האיש ש נשמע
רוגז מעט.
כן, אמרתי.
לא מצאתי הדים לשיחתנו (שיחתנו?
תמהתי. שיחתנו?) בגיליון ״הארץ״ של
היום.
לא, אמרתי.
אתה יכול להסביר את עצמך? שאל.
מה יכולתי לומר? היה בהחלט לא נעים.
כן, אמרתי. נראה, אולי בשבוע הבא, נר אה.
מה הוא אשם שהוא כזה? אמרתי
לעצמי. אני צריך להעליב אותו?
הוא טרק את השפופרת.
שבוע לאחר מכן, שוב הטלפון, שוב
מילסון.
אתה עושה ממני צחוק? שאל.
לא, אמרתי. תראה, זה לא בדיוק השטח
שלי, זה אמנם היה מעניין מאוד,

השפופרת נטרקה והפעם לתמיד.
עכשיו לא הייתי מספר את הסיפור הזה,
אלמלא החלו כל המהומות בגדה בשל
סירובו של ראש עיריית אל־בירה להיפ גש
עם פרופסור מילסון. אני מבין ש החשד
הוא שהאיש הינו סוכן אש״ף רב
מעללים, אולם יש אמנת דנווה ויש חוק
בארץ הזאת. אין להעניש אדם בלי ש תוכח
אשמתו. היו צריכים לעשות לו
משפט, להוכיח את פשעיו ואז לדון אותו
לפגישה עם מילסון, או אולי, אלמלא
היו הפשעים המוכחים חמורים מאוד, ל פגישה
על תנאי עם מילסון, אבל מיד
להלום בעוצמה כזאת? זאת יד חזקה
מדי. הייתי אומר: אכזרית, אכזרית מאוד,
ומי כמוני, ראש־עירייה יקר, יודע זאת?

לרקטור של אוניברסיטה (רשימת ה־פירסומים)
.יש לו צורך פנימי להיאחז
במציאות, וזה מתבטא בריבוי פרטים שלא
לצורך. הפרטים הרבים מעידים על
כך שבלעדיהם אין לו הרגשה סובייקטי בית
של אחיזה במציאות.
האדם הסכיזופרני אינו יכול להבדיל,
כאדם נורמלי, בין עיקר וטפל. כשאדם
נורמלי מדבר או כותב, הוא עושה אוטו מטית
הבדלה בין עיקר וטפל. לחולה
אין הכושר הזה. הוא כל״כך עסק במאמץ
להיאחז במציאות, שבדרך כלל
אינו מרגיש בזה. מפאת הצורך להיאחז
במציאות הוא נאחז בפרטים, וגם חוזר
עליהם בלי סוף, כדי לשכנע את עצמו
שהמציאות אכן קיימת. אם הוא אדם
אינטליגנטי, והחלק הזה שלו עדיין

״ 1511 אדם בעל
אישיות ]אוקיסטיח,
שתוא שלב אחז
לפני גחלת־נפש־לא
נפגע על-ידי המחלה, הוא מתבטא באופן
רציונלי יותר מאשר באופן ריגשי.
אדם הלוקה במחלה זו משתמש ב-
מנגנון־הגנה השלכתי, שהוא הפרימיטיבי
ביותר אצל בני-אדם. זה מתבטא בכך שכאשר
משהו מעסיק אותו וחשוב לו,
אין הוא שם כלל לב לעובדה שהכתב
משתעמם, וכמעט נרדם.
המנגנון השני, האופייני לאישיות ה-
נארקיסיסטית, הוא מנגנון המכונה ״ ספ-
ליט״ ,או פיצול. הוא עושה פיצול בין
הרגש והשכל, וכן בין עובדות שהוא יודע
ובין הרגש המתלווה על כך. לכן הוא
יכול להיצמד לעובדות בלי לחוש חרדה.
הרגש והעובדות אינם מצליחים להתחבר.
הפיצול
הזה הופך אותו לאיש מסוכן.
ברגע שהוא חושב על משהו, הרגש אינו
עוצר אותו, כך שבמידה מסויימת הוא
חסר־מעצורים. כי אי־אפשר לתאר מוסר
בלי רגש.

315

..אסור לצלם!
ודרש

להוציא את

׳הודיע איש מישמר־הגבול (משמאל) ,שפיטרל ברחבה
לפני עיריית בית־לחם. הוא פנה לצלם,
ממצלמתו. רק אחרי הסברים ושידולים נמלך־בדעתו.

הפילם

ריקת־כלמים חמישה גברים מזב •
• קים בזעקות־קרב מתוך ג׳יפ אפור.
שלושה מהם אוחזים בתת־מקלעים מסוג
עוזי. השניים האחרים מזויינים באלות
מאולתרות. זירת־האירוע: אוניברסיטת
בית־לחם.
פארה מיכאל מסור, השומר העומד בפתח
האוניברסיטה, הוא הקורבן הראשון. אחד
התקופים מנחית, בחבטה פיתאומית, את
קת העוזי על כתפו. השני מכה בכוח באלה
על גבו. השלישי בועט בין רגליו ומנחית
אגרופים על ראשו ובבטנו. תוך כמה
שניות שוכב השומר חסר־הכרה על ה־ריצפה.
תוך
כדי כך מגיע גם תורו של הקורבן
השני, דיקן הסטודנטים, הכומר אלברט
אלונזו. הוא ניסה להתערב לטובתו של
השומר המותקף בפראות. בשל כך הוא
חוטף מכת קת בגבו. על ידיו ועל רגליו
חובטים באלות.
כל העת ממשיכים הביריונים לצעוק
ולקלל. הם מזנקים מעל גופו של השומר
חסר־ההכרה, ופורצים אל תוך שטח ה אוניברסיטה.
אוחזי העוזיס מניפים את
נישקם ודורכים אותו בהפגנתיות. איש
אינו מעז לעמוד בדרכם. רק סגן נשיא
האוניברסיטה, הפרופסור אנטון סנסור,
מנסה לומר משהו. הוא הופך מייד לקורבן
השלישי. אחד מאנשי הכנופייה דוחף
אותו בגסות לעבר הקיר ומצמיד אותו
אליו באיומים. למזלו של הפרופסור מחליט
באותו רגע מנהיג התוקפים לסגת. לשמע
הפקודה הקצרה מזנקים כל החמישה בחזרה
לריכבס ומסתלקים מהמקום.
זהו, על-פי העדויות, תיאור הפוגרום
שנערך אחרי־הצהריים, ביום הרביעי ב שבוע
שעבר. התוצאה: האח אלונזו נזקק
לטיפול רפואי. השומר אושפז בבית־החו־לים
הצרפתי בבית-לחם. הוא סובל מחבלות
קשות בכל חלקי גופו. בשל פגיעה בליסתו
וקשיים בבליעה, הוא מוזן באינפוזיה.

הודעה שיקרית

השתוללות באוניברסיטה עדיין לא
סיימה פלוגת־הסער את פעולתה. מ־

חוס 1מתבכה

בית־לחם עברו הפורעים למועדון־הנוער
האורתודוכסי בעיירה הסמוכה בית־סחור.
שם הם תקפו את מנהל המועדון, איבר-
הים חוואדג׳ ובני־נוער ששהו במקום. הם
ניפצו את החלונות, שברו רהיטים והרסו
כל שבדרכם. כלי־הנשק שבידיהם מנעו
מן האזרחים חסרי־האונים מלהתגונן. הם

לא יכלו לעשות דבר כנגד הפגיעה בגופם
וברכושם.
כנופיית־הביריונים עברה גם דרך בית-
הקפה של ראג/י ג׳אמיל חנונה, השוכן מול
המועדון. אחרי שהפכו כמה שולחנות,
שברו בקבוקים והטילו אימה על האורחים,
המשיכו בנסיעה פראית לרחוב אבו־סעדה
בבית־סחור. שם הפסו נער צעיר, היכו

הןי 1פראח מיכאל מסור 44 שוכב
יי 1״ בבית־החולים הצרפתי בבית־לחם.
לידו מחובר מכשיר אינפוזיה, המזרים לווריד מזון נוזלי, מפני

ניכרים בחדר־התרבוון של מו־עדון־הנוער
האורתודוכסי ב־בית־סחור,
שנפגע בפוגרום. הפורעים שפרצו למקום הפכו ושברן

אותו וירו בין רגליו. באותו טיפול זכה
גם אדם מבוגר שעבר במקום. לבסוף
הסתלקו כלעומת שבאו תוך יריות באוויר.
כנופיית־הסער השתוללה ברחובות בית-
לחם ובית־סחור במשך כחצי שעה. כל
אותו זמן לא נמצא ולו איש אחד מכוחות-
הביטחון הרבים, השוהים באיזור, שיבוא
לעזרת האזרחים חסרי־המגן. למרות שרבים

שאינו מסוגל ללעוס ולבלוע בשל המכות שספג. הוא הוכה על־ידי
פלוגת־הסער, באמצעות קתות תת־מקלעיס עוזי ואלות,
בכל חלקי גופו. פראח מיכאל מסור הוא אב לשלושה ילדים.

רהיטים, ניפצו זגוגיות והיכו כל מי שניקרה בדרכם. בתמונה
משמאל: יושב־ראש ועד־הסטודנטים באוניברסיטת בית־לחם, פאז
דמירי -מחזיק מקל בידו, כדי להדגים כיצד פעלו הפורעים.

התקשרו לתחנת־המישטרה המקומית ול־מימשל,
לא הגיע איש. בדרך פלא לא
נראו בזמן הפוגרום נושאי-מדים ברחובות
שבהם השתוללו הביריונים, למרות ש־בדרך־כלל
עוברים שם סיורים רבים.
הפורעים פעלו ללא מורא. הם לא ניסו
אפילו לכסות את פניהם. שלושה מהם
זוהו בוודאות על־ידי העדים. אולם איש
מהם לא היה מוכן לחשוף עצמו. כולם
חששו פן יבולע להם.
שמות הפורעים שזוהו: סמר קומצייה,
בן , 19 בנו של ראש אגודות־הכפרים ב-
איזור בית־לחם, בישארה קומצייה! קאסם
ח׳לף בן ,24 תושב בית-לחם; שאוקת אל*
חאלק טריש, בן ,25 תושב הכפר הבדווי
זעטרה, מיזרחית לבית־סחור.
שלושת המשתוללים ידועים כאנשי אגו־דות־הכפרים.
הם מזויינים בעודם ונוהגים
בגסות ובאלימות כלפי כל מי שאינו מוכן
להיכנע לתכתיביהם של חביבי שילטון
הכיבוש. בעבר כבר הספיקו לצבור קופת־

אחרי המצור

יוצאים הסטודנטים מבניין עיריית בית־לחם. בבניין שהו
כמה מאות סטודנטים, שבאו למקום בתהלוכה שקטה. הם
ביקשו למחות על הפוגרום שנערך. אנשי המימשל הטילו עליהם מצור במשך ארבע שעות.

התגובה היחידה על המעשה, מצד ה־מימשל,
היתה פירסום הודעה שיקרית,
שצוטטה מייד על־ידי קול ישראל וה טלוויזיה
הישראלית. בהודעה נאמר כי
״הסברה היא שמאחרי האירוע עומדים
גורמים פליליים.״ מאוחר יותר הפסיק
הרדיו לשדר במהדורת־החדשות גירסה זו.

צננב
! /ז מלוכלכת
ין כ לל ספק כי הפעולה בוצעה
על־ידי אנשי אגודות־הכפרים, שזוהו
בוודאות. לשום קבוצה ׳פלילית אין סיבה
להתקיף סתם כך אזרחים שלווים, שבאופן
מיקרי ניקרו בדרכה. אולם האחריות ל פוגרום
אינה חלה על אגודות־הכפרים.
נושא בה מי שהקים קבוצות טידור
אלה, מי שחימש אותם, מי שמספק להם
אמצעים וכספים, מי שנותן גיבוי לפעולו תיהם
ומחפה עליהם.

במועדון־הנוער בבית־סחור. במשקוף תקועים עדיין
1ל :1ל 11 11171 0 ,
חלקי זכוכית שבורים, עדות להתנפלות על המקום.
11 1 1 ^ 1נ 1 ^ #נ * -יינ
אנשי אגודות־הכפרים פגעו במועדון שחלק מחבריו השתתפו לאחרונה בהפגנה.

אגודות־הכפרים הוקמו לפני פחות משנה
על-ידי ראש המינהל־האזרחי בגדה־המע־רבית,
פרופסור מנחם מילסון, על-פי ה מדיניות
החדשה שהטווה בהשפעתו שר־הביטחון,
אריאל שרון. מטרת הקמתן רדתה
יצירת כנופיות מזויינות של משתפי־פעולה,

שיזרעו הרס ופחד בין תושבי הגדה,
המתנגדים לכיבוש. מטרה זו הוסוותה ב מלל
מתחסד על פיתוח וסיוע לכפרים.
לאגודות גוייסו טיפוסים פליליים וחדלי-
אישים, שהמעמד החדש, הכסף והעוצמה
קסמו להם. אליהם הצטרפו כמה בדווים,
אשר אינם רואים עצמם כבני העם ה פלסטיני.
ציבור זה צוייד בנשק ישראלי
וניתן לו חופש־פעולה מלא.
השילוב של פושעים ונשק חייב היה
להביא להתפרצות של אלימות וטירור
— ובכך בדיוק רצו מילסון ואדונו. הם
יודעים כי זיכרון המילחמה הפנימית,
שהשתוללה בקרב הפלסטינים בשנות ה סד
/מהלך עליהם אימים עד היום. פצע
היסטורי זה הם מנסים לפעור, ולעורר
בגדה המערבית מילחמת־אחים. באנשי
אגודות הכפרים מצאו שילטונות ישראל
את הקוויזלינגים שיעשו עבורם את ה עבודה
השחורה והמלוכלכת.
הסיבה לפוגרום היתה, ככל הנראה,
הפגנות של סטודנטים ותלמידים מאיזור
בית־לחם, שהתרחשו בעת האחרונה. ב הפגנות
אלה נישאו סיסמות בגנות ה־מינהל־האזרחי
ואגודות־הכפרים, ותמיכה
באוניברסיטת ביר־זית הנעולה. זהו גם
ההסבר לכך שהותקפו האוניברסיטה ומוע־
(המשך בעמוד )74

שרצים של התנכלויות ופגיעות באזרחים.
נפגעי הפוגרום הגישו תלונות מפורטות
במישטרה, שבהן ציינו את שמות הביריו־נים
שזיהו. אולם המישטרה וכוחות־המימ־של
לא עשו דבר. החשודים כלל לא
נעצרו ולא נחקרו. חמור עוד יותר: נשקם
לא נלקח מהם, והם יכולים להמשיך
להשתמש בו כאווודנפשם.

](׳נתב איום

שנשלח לראש־עיריית בית־סחור,
חנה אל־עטרש, בחתימת ״מנהיגי
האגודות הכפריות בבית־לחם׳ .האיום :״צפוייה לך סכנה גדולה.״

למנהל מועדודהנוער בבית־סחור, איברהים
חוואדג׳ ,המדגים בתמונה כיצד השליכו הביר־ראשו.
מימין יושב ראש־העיר, אל־עטרש.

או מבסשסליחה
עלי לבקש סליחה ומחילה.
לא מאדם אחד, אלא מעדה שלמה.
ולא על דברים שעשיתי, אלא על דברים שנצרתי
בליבי.
אני מודה ומתוודה שבמשך 30 שנה לא היתד. דעתי על
העדה הדרוזית, בכללותה, טובה ביותר. התייחסתי אליה
כמו אל היהודים בגולה, שלהם למדנו בבית־הספר הארצ ישראלי
לבוז. ראיתי בה עדה נכנעת, כפופת־גב, המוכנה
להקריב את כבודה על מיזבח הנוחיות.
ידעתי, כמובן, שממשלת בן־גוריון עשתה את הכל
כדי לפורר ולכתוש עדה זו, לפי מיטב המסורת הצרפתית

נשק חזק יותר נגד שילטון קולוניאלי מאשר נשק המרי
האזרחי. זהו נישקם של החזקים ברוח, שאינם זקוקים
לנשק אחר.
יש לכך חוקיות משלו. שום עם אינו יכול לשעבד
לאורך ימים עם אחר, אם העם המשועבד אינו משלים
עם השיעבוד. האימפריה הבריטית האדירה יכלה לשלוט
בהודו רק כל עוד לא החליטו מיליוני ההודים לשים קץ
לשילטון הזר. הבעייה האמיתית של לוחם־השיחרור היא
להביא את המוני בני-עמו המדוכאים לרצות בשיחרור,
לזקוף גו, להאמין בכוחם. ההמשך בא כמעט מעצמו. לשם
כך נקט מהאטמה גאנדי בשיטת ההתנגדות הבלתי-אלימה.
עתה נוקטים הדרוזים שיטה זו — ונותנים שיעור גם
לשאר התושבים של השטחים הכבושים. מה שמתרחש
בגולן עושה רושם עמוק ברמאללה ובחברון. אילו הייתי
מנחם בגין, היתד, תופעה זו מדאיגה אותי מאוד־מאוד.
כי הרעיון ששלושה מיליון ישראליים יוכלו לשלוט לאורך
ימים בשני מיליון פלסטינים, כאשר אלה יחליטו לנקוט
שיטה של מרי אזרחי, הוא כמעט מגוחך. אילו הייתי
בגין, הייתי עתה מתחרט מאוד על המעשה החפוז שעשיתי
בגולן.
ואשר לדרוזים — אני מצדיע לכם בליבי, כפי שאני
מצדיע לכל. אדם בן־חורין הלוחם בגבורה על זכויותיו.
אי-האלימות שלכם מוסיפה להערצתי.
כמעט והוספתי: חבל שלא תהיו לאזרחי מדינתנו.
הייתם מוסיפים לה כבוד.

אדם חופי הכרך
חופי הכרך, כשעמד

בסוריה הקולוניאלית. שם פעלו הצרפתים על פי העיקרון
של ״הפרד ומשול״ ,קוממו כל עדה דתית נגד חברותיה,
וניצלו כל אחת מהן כדי לשעבד את השניה.
דרוזים ישראליים הפכו שכירי־החרב של המדיניות
האנטי־ערבית של בן־גוריון, שתפקידה העיקרי היה להפוך
את הערבים בישראל לאבק-אדם ולקחת מהם את אדמו תיהם.
כאשר היה צורך לפעול נגד הערבים האחרים,
העדיף השילטון תמיד את השימוש בשכירי־חרב דרוזיים.
אנשי מישמר־הגבול, על פני השימוש בחיילים יהודיים.
כך נולדה האגדה כאילו יש ״עם דרוזי״ ,שאינו שייך
לעם הערבי. ראשי מפא״י החלו מדברים על ״יהודים,
ערבים ודרוזים״ — כאילו לא היו הדרוזים ערבים לכל
דבר, מבחינת המוצא והתרבות, וכאילו לא היתד, הדת
הדרוזית פלג של האיסלאם, בעל אמונה שיעית-
איסמאעילית.
הכרתי הרבה דרוזים צעירים, גאים וזקופי-קומה. אך
הכרתי גם רבים מראשי העדה, מלכחי־פינכה של השילטון,
שהקאריירה שלהם היתד, בנוייה על נכונותם לשרת,
להחניף, להתרפס. הכרתי את השייח׳ ג׳בר מועדי.
יתכן שהתחלתי לחשוב בליבי על ״הדרוזים״ ,כמו
שאחרים חושבים על ״היהודים״ ,או ״הארמנים״ ,או
״הגויים״ .התחלתי לייחס להם, בתת־הכרתי, תכונות
גיזעיות קולקטיביות.
אני מבקש סליחה ומחילה.
הדרוזים ברמת־הגולן ממלאים את ליבי בהערצה שאין
לה שיעור. בגבורתם היומיומית, באיתנות עמידתם, הם
מביישים את כולנו.
ארבעה כפרים, מול הצבא האדיר ביותר במרחב
השמי! מעטים, בודדים, מנותקים, סגורים, עצורים, מול
חיילים יורים, קצינים משקרים, שילטונות נחושי־החלטה
שאינם בוררים באמצעים. והנשק שבידיהם — לא רובים,
לא אקדחים, לא אבנים, אלא האחדות, המישמעת הפנימית,
החרם, הכוח המוסרי הטהור.
דרוש הרבה אומץ־לב כדי לקחת אבן וליידות אותה
בסיור צבאי, שחייליו קיבלו מראש היתר רישמי לירות
ולהרוג. אך דרוש עוד הרבה יותר אומץ־לב כדי שלא
להרים אבן, ולעמוד מול אותם החיילים חשופים, דוממים,
בלתי־שבירים.
בשבועות הארוכים של שביתתם נחלו הדרוזים בגולן
שורה בלתי־פוסקת של ניצחונות אמיתיים, ניצחונות
שאינם בני-חלוף, מפני שהם מוסריים. הם הכריחו את
ממשלת-ישראל, למחרת הסיפוח, להפוך את מעשה־הסיפוח
לחוכא ואיטלולא, על-ידי הטלת הסגר צבאי על שטח
שהפך שטח המדינה. הם הקיאו מתוכם את הקוויזלינגים,
שנראו עד אז כמנהיגי-עדה. הם ביישו את הזעם הקדוש
של מנחם בגין, את הציניות של יוסף בורג, את הברו טאליות
של אריאל שרון, את הגזענות של ישראל קניג,
את הודעות־הרהב של אלוף־הפיקוד.
הם לא נפלו קורבן לשקרנות של ההודעות הרישמיות.
בגלותם שלא היתה אמת בהודעת אלוף־הפיקוד — שלא
הוסיף בפרשה זו הרבה כבוד למדי-צה״ל — שמנהיג-
העדה קיבל מרצון תעודודזהות, הם אספו את כל התעודות
והשליכו אותם על הארץ, כמרבד־של־חרפה.
כל תעודה שנכפתה עליהם בכוח, באיומים של נשק
וביריות ממש, היתד, ניצחון קטן, ניצחון של אמת.
הדרוזים של הגולן הוכיחו מחדש אמת ישנה: אין

החלטתי שלא לצפות בסרט
להופיע על המירקע.
מה פיתאופז סרט ישן־נושן. ראיתי אותו מזמן. בן
תקופה אחרת. ובכלל, מארלון בראנדו כבר נמאס.
צפיתי בכל זאת בהתחלת הסרט, במשך שתיים־שלוש
דקות — ונלכדתי בחכה.
הוא השפיע עלי שוב, כפי
שהשפיע עלי לפני שנות-
דור.
הוא נשאר בן־זמננו.
אקטואלי. אקטואלי במיוחד
עכשיו. אקטואלי במיוחד
בשבילנו.
כי המסר המרכזי של
הסרט הוא זה שנאמר בפי
הכומר הקאתולי: הגבורה
האמיתית אינה זו של
המשיב ביריית־אקדח על
יריית־אקדח.
הגבורה האמיתית היא זו
של האיש הקם מול פני כראנדו כוחות־הרשע, ומוסר עדות.
האיש הקם ״להלשין״ על
אנשי־המאפיה גם כאשר אנשי-ד,מאפיה הם מנהיגיו שלו.
האיש המוכן לפרוש מן הציבור הנכנע וד,מפוחד, להגיד
את האמת קבל עם ועולם, גם ביודעו כי אותו ציבור
עצמו, אשר למענו הוא נאבק ומסתכן, יחרים וישנא אותו.
בראנדו הצליח להמחיש את לבטיו של איש כזה, את
הפיכתו מעבד נרצע לאדם בן־חורין. זהו לקח אוניברסלי,
שאינו מוגבל לחופיו של הכרך ההוא דווקא.

דיוקנו שד יורד
ראיתי אותו בנמל-תעופה אירופי, כשהמתנתי לטיסה
שתחזיר אותי ארצה.
הוא היה אמריקאי טיפוסי. לבוש בחליפה יפה, עונד
עניבה, חובש מיגבעת ספורטיבית. בידו החזיק בכינור.
אמרתי בליבי :״מוסיקאי אמריקאי, הטם לישראל כדי
לתת שם קונצרט.״
לידו עמדה נערה נחמדה כבת , 15 בעלת חזות אנגלית
מובהקת ומיבטא אמריקאי.
״שלום אורי,״ פנה אלי לפתע בעברית צחה ,״אתה
לא זוכר אותי?״
הוא עזר לי לזכור: לפני שנים הרבה, ב־, 1955
עבד בדפוס שבו הודפס העולם הזה. הוא עמד בקירבת
המכונה אשר אלמונים פוצצו לידה מיטען של חומר־נפץ.
זה היה בשיא המערכה שלנו נגד ״חושיסתאן״ .האיש
יכול היה בנקל להיפצע או ליהרג.
שוחחנו בתור לבדיקה הביטחונית, ולאחר מכן במטוס.
למדתי שהאיש הפך טייס בחיל-האוויר, לא התקבל לעבודה
באל על (בגלל חוסר־פרוטקציה, לדבריו) ולימים ירד
מהארץ. את אשתו ובתו השאיר כאן. בנכר נשא אשה
אנגלית, לא־יהודיה, והוליד בת נוספת, זו שטסה עימנו.
עכשיו הוא קפטן במטוסיה של חברה אמריקאית, וגם
מו״ל של ספרים בשטח חובבותו, המוסיקה.
הקשר שלו לארץ נותק כמעט לגמרי. בקיוסק באירופה
קנה גליון של דבר, וממנו למד כי הוקמה זה עתה ועדה
ממלכתית לחקירת רצח ארלוזורוב. הוא צחק וניסה
להסביר את העניין לבתו. לשווא. זה נשמע כשיגעון

טהור.
האיש הוא סימפאטי. שוחחנו על הא ועל דא, על
המצב הכלכלי ועל שגיאותיו של טייס המטוס שלנו.
והוא דיבר דיברי-טעם. אחרי שנים רבות של היעדרות
בא ארצה, כדי להשתתף בשימחה מישפחתית. בתו מבקרת

בארץ בפעם הראשונה. אין היא יודעת מילה אחת עברית,
ומסופקני אם היא רואה את עצמה כיהודיה. קרוב לוודאי
שתינשא בבוא העת לאמריקאי, וזה יהיה סוף הסיפור,
מבחינת הקשר לישראל. ילדיה יהיו אמריקאים לכל דבר.

קו מגך דויד
מדי פעם, כשאני קורא על הצלחותיה של גדר־המערכת,
ועל יכולתו של צד,״ל ללכוד חיש־מהר את כל ״המחבלים״
המנסים לעבור אותה, אני חוזר במחשבותי על ״קו מגן-
דויד״ — הקו שלא קם.
זה היה בימים האחרונים של . 1966 תנועת, פת״ח,
שקמה בסוף שנות ה־50׳ ,החלה לובשת צורה של כוח-
גרילה רציני. היא פעלה בחסות הסורים, שהשתמשו
בה כדי לבייש את נשיא מצריים, גמאל עבד־אל-נאצר,
שחשש מפני מילחמה עם ישראל. אנשי־פת״ח היו פושטים
מן הגבול הסורי ומבצעים
בארץ פיגועים שנראו אז
כבלתי־נסבלים (מאז הש תנו
המושגים שלנו מאוד).
הרמטכ״ל, יצחק רבין,
איים אז בפעולה צבאית
להפלת המישטר הסורי.
ראש־הממשלה, לוי אשכול,
חזר על האיום. חששתי
מפגי הסלמה שתביא ל־מילחמה,
מה גם שהייתי
בטוח שמצריים לא תוכל
לעמוד בה מנגד.
באותם הימים עקבתי ב עניין
רב אחרי נסיונותיהם
של האמריקאים במילחמת אשכול ויאט־נאם למתוח גדרות
אלקטרוניות ולהשתמש ב-
מכשירי־חישה שונים כדי לבלום חדירה של לוחמי־גרילה.
כתוצאה מכך הצעתי במאמר למתוח גדר־מערכת אלקטרו נית
לאורך הגבול הסורי, כדי לשים קץ לחדירות. קראתי
למחסום המוצע בשם ״קו מגן־דויד״ *.
כמה ימים לאחר מכן נתקלתי במיסדרון הכנסת בלוי
אשכול, וביקשתי ממנו להזמין אותי באחד הימים הקרובים
לשיחה, כדי שאוכל להביא לפניו עניין שנראה לי כחשוב.
״בוא,״ אמר אשכול בו במקום ,״נשב עכשיו.״
היו לי יחסים מוזרים, מיוחדים־במינם, עם איש זה.
לא פעם, כשהייתי קורא קריאת־ביניים באחד מנאומיו,
היה פונה אלי ומדבר אלי מן הדוכן במשך רבע וחצי
שעה, כאילו שכח את קיומם של כל שאר חברי-הכנסת
באולם. הוא הרגיש, כאילו, בצורך להצטדק לפני או
לשכנע אותי, למרבה זעמם של חברי מיפלגתו, שסברו
כי הוא מעניק לי כבוד מיותר.
ירדנו לחדרו של ראש־הממשלה בקומה השניה של
הכנסת, שבו יושב עכשיו מנחם בגין. הוא הזמין אותי
לשטוח לפניו את העניין, ואני התחלתי להסביר לו את
הרעיון של המחסום המוצע. הוא שמע את דברי בסבלנות,
ולאחר מכן אמר שזה בילתי-אפשרי. הוא כבר בדק כמה
צריך לעלות קו זה, והמחיר היה נכבד( .איני זוכר —
200 אלף לירות לקילומטר? משהו כזה ).גם אחרי שטענתי
כי זוהי הוצאה קטנה בהשוואה למחירה של מילחמה,

תשובתו נשארה שלילית.
זמן־מה לאחר מכן הזמין אותי השגריר הסובייטי ברמת-
גן, צ׳ובאחין, שהיה אדם נחמד מאוד, והתלונן באוזני
על כך שישראל מתכוונת לגרום למצב של מילחמה כדי
להפיל את המישטר הפרו־סובייטי בדמשק. הפשיטות של
פת״ח, אמר, אינן אלא תירוץ.
״אם כן,״ השבתי לו ,״מדוע מספקים תירוץ כזה?
אמור־נא לעמיתך, השגריר הסובייטי בדמשק, שייעץ
לממשלת־סוריה לשים קץ לפעולות הפידאיון, לפחות
לזמן־מה !״
השגריר העיף בי מבט מסויים, והפליט פסוק שנחרת
מאז בזיכרוני :״אתה באמת חושב שמישהו בדמשק מקשיב
לדיברי השגריר שלנו?״
ההמשך הוא נחלת ההיסטוריה. הקו לא הוקם. הפשיטות
לא פסקו. בגללם נוצר המשבר עם סוריה, שאילץ את
עבד-אל-נאצר, מטעמי יוקרה, ובעידוד הסובייטים, לרכז
את צבאו בסיני. צה״ל תקף וכבש את חצי־האי, יחד
עם רצועת־עזה, הגדה־המערבית ורמודהגולן.
בדיעבד מתגנב לליבי החשד שמא לא הוקם הקו,
מפני שרבים בצמרת ישראל, ואולי לוי אשכול בראשם,
רצו בהתפתחות מעין זו, שתביא לכיבושים האלה.
אני כמעט משוכנע כי ההיסטוריון יקבע, בעוד מאה
שנים, כי ניצחוננו הכביר במילחמח ששת־הימים היה
האסון הגדול ביותר שירד על מדינת־ישראל בכל תול דותיה.
הוא עירער את שפיות־דעתנו הלאומית, זרע את
זרע הפורענות הלאומית והחברתית שלנו, ונטע בליבנו
תיאבון שאינו יודע שובע. הוא הפך רפובליקה קטנה,
חסונה וקומפאקטית, איתנה ברוחה ובריאה בהרכבה,
לאימפריה תימהונית, שחצנית ושמנונית, ללא חישוקים
מוסריים וחברתיים.
האם ניתן. היה למנוע זאת במתיחת גדר־מערכת לאורך
כמה עשרות קילומטרים?
* המאמר פורסם ב־ 7בדצמבר ,1966 בגליון העולם
הזה . 1527

מבצע השנה! ״
עם כל זוג
סנדליות זיוונית
תוכלי לרכוש
חגורה תואמת
במחיר הקרן! \

סנדליות זיוונית -הלהיט ״הלוהט״ ביותר של השנה.
קלילות, נוחות, יפיופיות ...ובמחיר שיאפשר לך לקנות מספר זוגות.
לבחירתך סנדליות זיוונית בשפע אדיר של צבעים ודגמים.
התאימי לך סנדליות -לכל מטרה: לים, לעבודה, לערב ולמסיבה...
וסתם להחלפה.
חשוב! רק סנדליות עם תוית סנדליות זיוונית -הן סנדליות אמיתיות
תוית סנדליות זיוונית -היא הערובה שלך לאיכות ולאחריות.
להשיג: בחנויות הנעליים, בחנויות האופנה וברשתות השווק הגדולות.

ש הבדל בין לראות א*
בקמפיננמכיוים את העולם־בכיף נקיים ומסודרים, סופרמרקט,
למהי כי טיולי הקמפינג שונים באופיים מכונות כביסה ויבוש אוטומטיות,
דיסקוטק ובריכת שחיה.
מטיולים אחרים. הקמפינג עצמו
בקיצור אפשר לעשות כיף.
מכתיב את רוח
ועוד איך.
הטיול.
״קמפינגטורס״בחרה
כשאתה מגיע
עבורך את הקמפינגים
לשטח רחב
המשוכללים והטובים
המצוי בתוך
ביותרבאידופה.
חורשה, ליד
כולם נמצאים בקרבת
שפתאגם או
העירשבהתבקראו
על גדה של נהר, שטח שכולו דשאים,
ממש בתוכה.
מוקף נוף משגע ואשרבוגרים באהלים
חברה בגילך,שהגיעו מכל רחבי העולם,
זוהי כבר התחלה טובה. כאן אינך כבול רואים לא רק מה שמראים
לתיירים.
למסגרות נוקשות כמו בבתי מלון או
כיוון שב״קמפינגטורס״ לוח
לצורת בילוי ״מרובעת׳
הזמנים גמיש, האפשרויות
למדי. מלבד האהלים
כמעט ואינן מוגבלות.
המרווחים בהם גרים
פגשת טיפוסים מענינים
המטיילים,אהלים
ואתה רוצה להשאר
האטומים למים ובעלי
במונמארטר עוד שעתיים-
רצפת פלסטיק עבה,
למה לאי בדרך בין מפלי הריין ועיר
מצויים בקמפינג שרותים סניטריים

הסטות
אפשרלעצזיץ לראות,ולפתח
שיחה עם בני
המקום. גם
למלווים של
״קמפינגטורס
ישמה לתרום
בענין.מלבד
האתרים הידועים, ההיסטוריה,
האמנות ואורח החיים, הם מכירים כל
פינה באירופה ובאמריקה.
הם עצמסחבדה נעימים ומעניינים,
התורמים למורל של הקבוצה.
אחרת לא היינובוחרים בהם
מלכתחילה.

חוזרים עם חבדים־לא דק
מהקבוצה שלך

במקום חופשי ופתוח כמו הקמפינג
קל יותר ליצור קשרים מאשר במסגרח
נוקשה של בתי מלון.

להכיר את העולם. קמפינגטורס.
יתר על כך, רוב הקבוצות
המגיעות לקמפינג, מכל רחבי
תבל, הן בגילים שלך. אתה לומד
להכירם ובאווירה הבלתי
״מכופתרת״ אתה רוכש לך
ידידים חדשים ומבלה איתם.
הנהלות הקמפינג דואגות ליצור
מפגשים חברתיים בין קבוצות
מארצות שונות ע״י מסיבות
ריקודים בדיסקוטק, תחרות
תחפושות וכר. הכל פתוח.
השארתלויבך.

אף פעם לא מפסידים
אמחה.

מעולה לכל אחד מטיוליה. הטבח הוא
האחראי על אוהל המטבח וציודו,
ומאפשר הכנת ארוחות מהירות
וטעימות.

גם המחירים לא כמו של תיירים
אחרים.
מחיר הטיול נמוך בהרבה בהשוואה
לכל טיול אחר, וכולל בתוכו הרבה
יותר.תוכללקחתאתך יותרכסף
לחו״ל ולהחליט שם איך לבזבז אותו.
כל דמי הכניסה לטירות, מוזיאונים
וכר כלולים ואין ״הפתעות״ במשך
הטיול 2 .ארוחות מלאות

בקמפינג מחכה לך הארוחה
בכל שעה שתגיע. למעשה, חברי
הקבוצה קונים את האוכל לפי
טעמם. יש הרבה הנאה בעריכת היכרות
אישית עם מוצרים שונים בארצות
שונותר׳קמפינגטורס״ היא גם
לכן, אם אתה רוצה
החברה היחידה המצרפת טבח
להכיראתאירופה

או אמריקה, לא רק על פני השטח, עם
״קמפינגטורס״ תעשהזאת. ועוד איך.

לבחירתך 7מסלולים שונים
לאירופה וארה״ב.
כלאירופה 30-יום 200ו$ללאסיסה.
אמריקה־ 40 יום 750ו$ללא טיסה.
לנרשמים עד ה־ 15 במאי, הסדר
תשלומים ללא ריבית וללא הצמדה.
פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות.

קמפינגטורס.
להכיר את העולם. ועוד איך.
16 1 :3

ק ט סינ ג טו ר ס
$יוו 9 1 0 1ח 1קחז 3פ

חברה ט ס11 .

בטיולי הק מ סינג

עיצוב עם נשמה.
מושג שהגר מכניסה לשלם
הריהוט.
הרמוניה של נוחות. איכות
ויופי.זה הסגנון של הגר.
עיצוב מקורי ובלעדי, עץ
משובח. בדי ריפוד מרהיבים,
עבודת יד מעולה וגימור קפדני.
כך יוצרים רהיט מושלם.
הכנס המון נשמה לביתך.
בוא אל הגר.

תל־אביב. רח פינסקר 54
טל 296406 :־03
חיפה. רח׳ חודב .53 אחוזה
טל 252214 :־04
כפר שמריהו .״הבית״

הגר-גלריות לריהוט

במדינה י

ברכת חג שמח ממשפחת שטיין
בתל־אביב.

מ־וד־רלה

הווי

* .לאלכס, פלדגי ומיכאלו.
שארם יש רק אחת, אבל אנו נת גבר•
מהתל־אביביות שאהבו לב רוח
אליכם מהצרות.

הב־גרז הומוצ״ר
ספר במיקצועו וצייד
כגשמתו, מציג את
ציוריו במיספרח.

* לקדזי. שיהיה לך היום־הול־דת
הכי שמח בעולם, שתקבל
המון־המון מתנות יפות, שלא תצ טער
על הזמן שחלף, ושתשמח
לקראת הבאות. מהאוהבת אותך,
אילקה.

הנשים המבקרות במיספרה של
הקאונטרי קלאב בתל־אביב מקב לות
שירות כפול: שיפור הופעתן
החיצונית, והצצה בשפע תמונות-
שמן צבעוניות התלויות על קירות
המיספרה. שני הדברים — התיס־רוקת
והתמונות הם מעשי ידיו של
בראנר בטיטו.
״את מיקצוע הספרות למדתי
בגיל , 18 אבל לצייר ידעתי עוד
מחפשת מחבט (רקטה) טניס
במצב טוב. לא למתחילים. הי קף
ידית .4 משקל: מד יום.
טל. בעבודה 215525 :־.03
בבית 850946 03 דפנה.
* מערכת שלמה. בהזדמנות
מערכת שלמה לצילומי וידיאו
ג׳י־וי־סי נייד +ספק +מצלמה
פנסוניק + 3200 חציבה +תאו רה
+אביזרים +אריזה מיוחדת.
טלפון 245521־.04

החלאפות

*.קוסם. מארגן ימי הולדת
ובר/בת מיצוות. בידור והנחייה
לכל גיל ולכל אירוע. תוכניות
מגוונות במחירים הגיוניים. טלפון
459895־.03

מתחלק

ספר כטיטו ויצירתו
געגועים ועצב
לפני שידעתי לכתוב,״ מספר בר-
נאר. הוא רצה להתמסר לציור
בלבד, אך היה עליו ללמוד מיקצוע
שבו יוכל לפרנס את מישפחתו —
אשה ושני ילדים, בני 15ו־. 14
ברנאר נולד בפורט ליאוטה ש במרוקו.
שנתיים אחרי שסיים את
בית־הספר לספרות הוא עלה אר צה,
והמישפחה נשלחה למעברה
בנתניה .״זה היה לפני עשרים
שנר״״ מספר ברנאר .״המעבר הזה,
מעיר יפה כמו פורט ליאוטה ל מעברה
עלובה, היכר, אותי בהלם.״
הגעגועים לעיר מולדתו הגבירו
את הצורך לתת פורקן לריגשותיו
באמצעות המיכחול .״ציירתי לי
תמונות אחרי העבודה, לפעמים ל אור
העששית,״ מספר בראנר,
״אבל לא היה לי אומץ להראות
את הציורים שלי לא אחד.״
עם הזמן הלכו הציורים והשתפ רו
עד שאזר עוז והציג אותן.
עשרות הציורים המתחלפים מת ארים
נופים ודמויות מארץ מול דתו
וילדותו של ברנאר, או ציו רים
סוריאליסטיים העוסקים ב מוות,
בחיים שלאחר המוות ובע תיד
הלא ברור .״אחרי מילחמת
יום הכיפורים קרה לי משהו,״
מספר ברנאר .״ראיתי אנשים נה רגים
לנגד עיני, וקיבלתי פרס פקטיבה
חדשה לקיום,״ מספר
ברנאר בן ה־ ,40 הנראה צעיר ב הרבה
מגילו .״אבל אני נראה כך
רק מבחוץ,״ הוא מחייך בעצב.
״בפנים כל שנה עומדת לי כמו
כדור עופרת.״

הסולם הזה 2328

לשני

עם ישראל
חלקים :
לאלה שהיו בערב חג הפסח
בסדר.
ולאלה שהיו באותו ערב ב סדר
גמור.

סולו

* מתארגנת. קבוצה לטיול
באירופה בדרכון עולמי. אפשר גם
ליבשות אחרות. ת״ד 20178 תל-
אביב-יפו, מיקוד .61201

גור חתול
האמא: חתולה ביתית. ה אבא:
מלך השכונה. התוצ אה:
גורי חתולים שובבים ל מסירה.
טלפון 535573־.03
* מוכן לכל• למטרוניתות
בלבד: אני מולן לנקות רצפות
ולקרצף גבות, לבשל ארוחה ו להחזיק
נרות, להציע מיטה ולקבל
הצעות, והכל על בסיס מסחרי ל גמרי.
ת״ד 40259 תל־אביב.

מיד־ליד
* אופני ילדה. בהזדמנות:
מיטת נוער ׳ +שולחן סלוני +
מכונת כביסה +מדיח +אופני
ילדה. טלפון 482920־.03
* מחיר מצחיק. ווקמן מושיבה
חדש, כולל קסטה מיוחדת
לשידורי אף־אם במחיר מצחיק —
150 דולר. טלפון 232598־ 03ב שעות
הערב.

סינדרלה נאה באמת, בעלת
חוש הומור, רומנטית ותוססת
מאוד, מחפשת נסיך (בלי סוס),
בן 30 עד .40 גברים, אל תת עצלו,
כתבו ולא תתאכזבו.
ת״ד 29269 תל־אביב.
טלפון ותמונה חיוניים — לת״ד
30276 תל־אביב.

א 3ש ר גרו ש
בת , 170 ,30 סימפטית מאוד
ורווקה מחפשת בן־זוג נאה,
סימפטי ורציני, אפשר גרוש.
לכתוב לת״ד 5050 רמת־גן, עם
פרטים ומספר טלפון.

* לז׳ו רז׳ :ברוך הבא לבי קור,
למרות האיחור הנורא וה איום.
מהחברים.
*למסעדת או״ם בחיפה, ש הייתם
פתוחים מתי שצריך והא־כלתם
אותנו בפיתות וחומוס טוב.
מסועדי הלילה.

שיקוצים

* אופניים .״ 24 חדשות תמו רת
קסטות להאטארי או שקלים.
טלפון 756848־ 03 בערב, אך לא
בשבת.

* לנהג האוטוביאנקי האדומה
שעקף אותי בכביש פתח-תיקווה־לוד
וזרק אותי מהכביש. הלוואי
שתאבד את הברקסים בקסטל. מה חיפושית
הלבנה.

.81227 \ 11£מעוניין להח־

ליף/למכור/לקנות ספרי־כים ב אנגלית
מסידרת ביזאר וכן חוב רות
מצולמות בנושא. טלפון
265883־ 03 בימים ראשון עד חמי שי
בשעות 1500 עד . 1800

נוגע ללב
* לא פרגיות. בן 25 נאה ו נחמד
ופנוי עם דירה, שאינו אוהב
פרגיות, משווע לאהבת אשה מבו גרת
שנראית טוב. ת״ד פרטית
29495 תל־אביב, מיקוד .61294
* נערה נחמדה. צעיר בן 22
הלומד עתה מעוניין ביצירת קשר
עם נערה נחמדה עד .22 לכתוב
לווינגייט ,498/28ב״ש.
4סוריאליסט. מעוניין להכיר
ליחסים אינטימיים אשה או נערה
נאה וחטובה. כתבי על עצמך —

>• צחוק הגורל! תרבות א׳
(אשדות יעקב) שלחה את תר בות
ב׳ (אבי טולידאנו) לתח רות
האירוויזיון באנגליה. הו,
עמוס עוז, מי יגול בושה מ עיניך

• למה יגאל בשן נחל כי שלון
כה חרוץ? כי הוא הע דיף
לא לשיר את הלהיט החם
״אנרגיה״.

0131
— למה פולנים לא משחקים
במחבואים?
— נו, באמת, מי מחפש פו לנים?

רוצים לבוא לאורגיה של
פרסים?
— דופקים שם שטיחים.

— איזו הצעה יש למאפיה
האיטלקית?
— הצעה שאי אפשר לסרב

— ואיזו הצעה יש למאפיה
הפולנית?
— הצעה שאי אפשר להבין.

— למה מצטלמת תמיד מי-
שפחה פרסית עם חלון מאחור?
— כדי לחסוך מיסגרת.

מ׳ כהן וג׳ מלר, חיפה

י* תחרות האירוויזיון הו כיחה
שלא רק למצרים יש פסל
ספינקס. גם לנו יש: צביקה
ספינקס.
@ ואם יש קוראה נחמדה
בגילים 18 עד 28 שרוצה לה עיר.
על הנקודות הנ״ל, היא
מתבקשת לכתוב לת״ד 2834
רמת־גן.

ברכות
* למיכה שרפשטיין שיהיה
בהצלחה עם הסרט החדש ושיבואו
עוד סרטים. מהחברים.

לטוכיה שתצליח מאוד
חנות החדשה בבאר שבע, מה־מישפחה.

למשפחת גומא

* למישטרת חדדה או
גיכעת־אולגה. שבערב הסדר
נזכרתם לטפל ברמזור שבצומת
שעה־שעתיים מאוחר מדי, וגרמי
תם לפקק של שעות מגיבעת־אול־גה
ועד לנתניה — הלוואי שיורידו
את כולכם בדרגה לשבוע ! מנוסעי
הג׳י־אם־סי האדומה, ובטח גם מעוד
כמה רבבות ממהרים לסדר.

חינם אין נסר!
אז אם יש לך מה להודיע,
להציע, לבקש, לברך, לספר
בדיחה טובח, ואפילו לקלל —
קדימה 1
• כל הודעה יכולה לכלול
ע ד 2 0מילים.
• מי שרוצח לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע |
את עצמו להיכרות — יכול
לעשות זאת. במידת היכולת| ,
תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי
גלויית־דואר, למערכת ״העולם1
הזה״ ,ת״ד ,136 תל־אביב
(אלא אם כן מצורפת לה 1
תמונה. במיקרה זה יש להשתמש
במעטפה) .ל א תתקבל| -
נה שום הודעות בעל-פה, בטלפון
או בביקור אישי.
הגלוייה תכלול את1
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון |
של בעל-ההודעח.

מירושלים,

הטריפ והטירוף —
(המשך מעמוד )25
אמונים, שמרבית מתושבי המקום ניפד
נים עמה, ומתרומות של נדבנים והתנחלויות
מבוססות יותר. חברת מקורות
חיברה משום מה את היישוב, שאינו מוכר
רישמית על-ידי המוסדות המיישבים, לר שת
המים הארצית. החשמל בא מגנרטור
הנמצא במקום.
אחת התופעות הבולטות ביותר בהת יישבות,
המרחפת לה בעולמה המיוחד, הם
הדתיים החדשים — ״חוזרים בתשובה״
בשפת המקום — הזורמים אליה מישיבת
מרכז־הרב בירושלים. בעלי־התשובה, כמו
רובם ככולם של תושבי עצמונה, ומר בית
אנשי גוש*אמונים בכלל, הם אשכנ זים
טהורים. יהודים יוצאי ארצות־ערב
הם מראה נדיר בעצמונה.
בשערות ראשו של הרב עצמו ניתן
למצוא עדיין זכר לצבע הבלונד, ששלט
בהן פעם. ילדיו הם כולם בלונדים, בעלי
אף סולד. ממש שייגצים.
מירב וגידי איתן, שניהם בני ,28 הם
צמד־חמד של בעלי־תשובה שכאלה. מירב
נולדה בקיבוץ כפר־הנשיא, הוריה ממוצא
אנגלו־סאכסי. גידי גדל בבית בצפון תל-
אביב. אביו מדרום־אפריקה ואמו ילידת-
הארץ. לבני־הזוג, שנישאו לפני שלוש
שנים בעצמתה (״החתונה הראשונה ב-
עצמתה״) ,שני ילדים: אורי בן השנתיים,
ועיינה שנולדה לא מזמן.
״היה לי חבר בקיבוץ וגמרנו,״ מספרת
מירב ,״זה גרם לי למשבר אישי ורציתי
לעזוב את המשק. ההורים שלי הם קצת
מסורתיים. זה כנראה השפיע עלי והח לטתי
לנצל את ההזדמנות ולהגיע למכון
מאיר בירושלים, כדי ללמוד קצת יהדות.
אחרי שנה של לימודים חזרתי בתשובה.
״מה שהשתנה בי הוא שחיצונית אני
יותר מכוסה, ופנימית אני יותר שקטה.
יש בי אמונה בקדוש־ברוך־הוא. חוץ מזה
שום דבר לא השתנה. אני ממשיכה לבכות
ולצחוק. אבל היום אני יודעת שהדבר
הנעלה ביותר הוא השלמות של החיים.
ולשלמות זו אפשר להגיע רק בארץ־ישר־אל
השלמה.״

שטיפת־מוח
פוליטית
ל שי לו ב כין הדת לקיצוניות ד,פולי-
טית הוא הכוח הדוחף את הדתיים י החדשים למקום. שילוב זה התרחש אצל
רובם בעיקבות פעולה מיסיונרית של הז רם
הדתי, שייסד הרב צבי־יהודה קוק. ב־סודי־סודות
סופר לי על בחור צעיר,
שביקש להפוך דתי ונסע במונית מתל-
אביב לישיבת אוו־שנזח החרדית, השייכת
לקצה השני של המפה הפוליטית. לצידו
ישב אברך של גוש־אמונים, ובמהלך ה נסיעה
התפתחה ביניהם שיחה. כשהגיעו
לירושלים הצליח האברך לשכנע את ה צעיר,
שיבוא לישיבת נזרכז־הרב. היום
הוא יושב באלון־מורה.

על שטיפת־המוח הפוליטית, במקביל
להרבצת התורה והמיצוות, שעוברים תל-
מידי־הישיבה הלאומנית, מעידה חזרתם
המוחלטת, ממש כמו תוכים, אחרי דברי
מורם ורבם. גידי אינו מכיר בכך. הוא
מעיד על עצמו שהיה קיצוני עוד לפני
שחזר בתשובה :
״במלחמת יום־הכיפורים הייתי במוצב
בקו בר־לב, ואחר-כך על הגשרים. באחד

דגל קרוע על הריסות דיקלה
מצ״אווז בלתי־נעימה, אבד מציאות
פלל. עד שיצאה לי שיחה עם הרב רכל.
ניסיתי לשכנעו שכל הדת זה טעות. בסוף
הוא שיכנע אותי.״
בין עצמונה וימית נמצאת דיקלה. ה מרחק
הוא כ־ 15 קילומטרים בלבד, אך
כשאתה מגיע לשם מעצמונה, יש לך
הדגשה שאתה נוחת בחזרה על פני כדור-
הארץ, אחרי ששבת ממסע לכוכב אחר.
כי בדיקלה, בניגוד משווע לעצמונה, שו ררת
המציאות. מציאות בלתי־נעימה או לי,
מציאות המעוררת כאב בלב רבים, אבל
מציאות.
מנוף מתנייע מעמים את קירות הבתים
ד,מפורקים על משאית, כדי להעבירם ל
שריד
של דגל ישראל. על הקירות, פה
ושם, מתנוססות סיסמות בגנות הנסיגה
והממשלה. כותביהן עסוקים היום בדברים
אחרים. הם בונים וילות.
לפתע אנחנו מגלים באחד הבתים סימן
של חיים. אבשלום הראל מוציא החוצה
מקרר, שמכר לחבר. הוא מזמין אותנו
פנימה לשיחה על כוס-קפה. על השולחן
מונח מחשב־כיס. ציון ואני מחליפים מב טים.
אנחנו חושבים על אותו הדבר: זה
כדי לחשב את הפיצויים.
אבשלום נשוי ואב לשלושה. המישפחה
מתגוררת בינתיים בתל-אביב, עד שתע בור
למושב חד־נס, ההולך ומוקם על גדות

את התנור. הוא קנה גם אותו. הכיריים
עודם חמים.
במרחק קילומטר אחד מדיקלה שוכנת
ההתנחלות המי־יודע־כמה של אנשי חצר־אדר,
הנודדים בחבל בצוענים. שוב עולם
אחר. קבוצת עוטי ארבע כנפות ובתולות
חסודות לומדים בצוותא שיעור גמרא,
מתחת לכיפת״השמים. בצד יושבים אברמי
קלונסקי בן ה־ 15 מירושלים, ונילי פלקוב
בת ה־ 17 מרמת־גן. שניהם אוחזים במפו־חיות
ומנגנים חרישית את מנגינת על הדבש
ועל העוקץ.
״עם ישראל תמיד חוזר לארץ־ישראל,״
מסביר אברמי, בנו של הרב איסר קלונם־

שאלתי את עצמי: יש אלוהינו או אין? החלטתי שאין...
הימים עמדתי עם חבר במקום מסויים. הכל
היה שקט לגמרי. פיתאום פתחו עלינו
באש מרכב ישראלי. זאת היתה טעות
נוראה. אני לא יודע איך נשארנו בחיים.
בראש שלי עברה באותו רגע שאלד, אחת:
יש אלוהים או אין? לא ידעתי מה להח ליט,
אז החלטתי שאין.

פיתחת־שלום, במרחק כמה קילומטרים. את
התיקרות אי־אפשר לפרק, והן נהרסות
בזו אחר זו. טרקטור חופר בורות כדי
לקבור את כל מה שיישאר בשטח. מסביב
עזובה. הבתים כבר כולם ריקים .התו שבים
קיבלו את הפיצויים ועזבו. מאחו ריהם
נשארה עיר־רפאים.

״הייתי בסך הכל בן , 19 ודרך ההחלטה
שקיבלתי ראיתי את כל העולם. כל ה ערכים
שלי היו הצגה אחת גדולה. משהו
חיצוני.

הצוענים
של החבל

״לפני חמש שנים הגעתי לאלון־מורה.
הייתי קצת לאומי בדעותי, ובאתי לעזור
להם. הסתובבתי שם בלי כיפה ובלי להת־

ף* כל פינה תילי-אשפה. אקדח צעצוע
* מתגולל לצד ספרים בלויים ונעל-
ספורט בודדה. מעל לגן־הילדים מתנופף

הכינרת. תמורת מה שהיה להם כאן הם
קיבלו, לדברי אבשלום 4 ,מיליון שקלים.
״באתי לכאן היום והבאתי איתי גם את
הילדים, מפני שאני רוצה שיראו את עוב דות
החיים,״ אומר אבשלום ,״אני מרגיש
כאילו שאיבדתי קרוב מישפחה. עד לפני
זמן קצר לא נתתי לרגשות להשתלט עלי.
היום יש לי הרגשה שאני קובר מישהו
יקר לי. אני מרגיש ממש כאב פיסי. זה
משפיע גם על הילדים. בואו תראו מה
הם עשו. הנה, על הקיר כתוב: עם ישר אל
חי, את זה הילדים כתבו. כשראיתי
את זה בכיתי.״
אבשלום מוריד את הפינג׳ן מן התנור
ומוזג לנו קפה. כעבור דקה מוציא חברו

קי ,״עקרו אותנו מביתנו ובאנו לבנות
אותו מחדש. על הבית לא מוותרים.״
לנילי יש מה להוסיף :״שלום אמיתי
זה הסכם בין שני צדדים, שכל אחד מהם
מוכן להקריב משהו. אבל אין שלום כש רק
צד אחד נותן הכל, ואילו הצד השני
לא נותן כלום.״
אי־אפשר לדבר איתם על חוק, על
החלטת ממשלה והצבעה בכנסת. הם מכי רים
רק בחוק אחד, שדווקא הוא אינו
מופיע בספר החוקים של ישראל. אי־אפשר
לדבר איתם על הגיון, בי הם יודעים טוב
יותר. ויש להם גושפנקה ממי שנתן
לשכווי בינה. בכלל אי־אפשר איתם. הם
פשוט בלתי־אפשריים.

מהפך חגיגי ב ח לונו תהר או ה
שלרשת חנויו תאחאברחביהארץ

חדש בי שו תיו ר!

או7ם השמעה והדגמה בשיטת
ודו 516ץ015ו1$1ע ס 011 טס
של רמקולי 0 **£
הטובים בעולם
מותאמים לכל מערכת
ח״געודהיום 250023,250542־03
והזמן מקום לאחד המופעים הקרובים
בין 500 המבקרים הראשונים יוגרל זוג
רמקולי 301
הכניסה חפשית
נציגים בישראל: אלמור סוכנויות יבוא ושווק בע׳מ
ככר המדינה ה־ באייר , 2 6ת ד -אביב

בובות באדום־לבן־ שחור מציגות א ת דגמי הקיץ החד שים של ״ אתא ״ בעיצובה של
מ תכננ ת ה אופנ ה לילי דרויש.
דגמי ״ אתא ״ ,מנ ה טן וליוי׳ס נכללים ב מ סג ר ת ״ עסקה עגולה״ — גיש׳ה הדוגלת
ב מדיניו ת ״עם הפנים לצרכן״ :מ חיר א מין, גימור מו שלם, ב קו ר ת אי כו ת, מסחר
הוגן והחלפתס חו ר ה.
עיצוב חלון ראווה — ישראל זילברשטיין.

הוועד לסולידריות
עם הערבים נגוון
ביום חמישי ,15.4.82 ,משעה 4עד שעה 6
אחר־הצהריים, תתקיים
משמרת מחאה

הופיע ונמצא למכירה

גליון מם׳ 4

מרתף״ליריק״
ד*?וגוף 90ו,ת-א

מול משרד הבטחון בתל־אביב
(רחוב קפלן) ,בקריאה:

[ י י *?תקליטים
•ציורים

* יבוטל חוק סיפוח הגולן.
* נגד כפיית תעודות זהות.
* ישוחררו העצירים מהגולן.
בשעה 6בערב, בבית סוקולוב,
ישיבה פומבית של הוועד.

פתוח יום יום(כולל מוצייש)
עד 11.00 בלילה

העולם הזה 2328

לוחות פלסטיים

תן טרמפ לחייל

מגזין אחר שלנ שים

לאופסט משי דקורציה גרפיקה
שלוט +חריטה, פרסו*
תערוכות וקשוטים, לתעשיית
משחקים, ואקום, הלחמה
אריזה ומדבקו*
רבי טרידינג
טל 822926 ,827315 .

״׳*׳הגמך ונמצא כטלאי
קרטון טריפלקס
ץ 1 £ק 8 1ז
אמריקאי 663מ״מ

קרטון טריפלקס
{:טעיס&ת׳ אמריקאי

917מ״מ כוון ארוך 300ג״ר
טל 827315 ,822926 .

הגיע ונמצא במלאי

663מ״מ x 917מ׳׳מ 300 גר׳
ט ל827315 , 822926 :

אומרים מ ה הם או מ רי ם מהה או מ רי ם מההםאוהו ,

״הי ה ק שה מ או ד ..אי בוק ל 1ד שי* 0 *3״דאש־המתשלה הוא
לראות את הדגל יורד!״ לארגנטינה דודי. איני יכול דבר!״

בישראל ישנה מושבה ארגנטינית קטנה, של ארגנטינים
המכנים עצמם גולים, מכיוון שהם גרים פה אן
ליבם בארגנטינה, שממנה גלו בעיקבות עליית הגנרלים
לשילטון. כמה מהם יזמו מסיבות ניצחון אחרי שארגנטינה
פלשה לאיי פוקלנד. הבריטים קראו לאיים בשם
זה, משום שהם הזכירו להם חבל ארץ סקוטי שבו יש
טירה מלכותית הנושאת את השם פוקלנד (1<1ג:13 אל.)? 21
לא הצלחתי לשכנע איש מה״גולים״ לשוחח איתי לצורך
פירסום בעיתון. לכן פניתי למנהל המלונות רודולפו כהן,
שהוא יוצא ארגנטינה, ושאינו רואה עצמו כגולה. שאלתי
את רודולפו כהן:
מי שראה את הטקס המרגש של חורדוג הדגל
באופירה, שם־לב בוודאי לקולו החנוק של ראובן אלוני,
בעלה של חברת־הכנסת שולמית אלוני, ומי שהיה מאז
1972 האחראי על מרחב שלמה. החבריה משאדם
שאותם פגשתי בשבוע האחרון בתל״אביב דיברו על אלוני
בכבוד רב, וסיפרו לי שהוא בכה ממש כמו ילד. שאלתי
את ראובן אלוני:

• כיצד הרגשת כאשר הורד הדגל גאו־פירה?
הרגשתי
איך הרבה חלופות והרבה תיקווה של הרבה
אנשים טובים, ושלי, נגוזו. אני בספק אם המצרים שיבואו
לאופירה ירצו או יהיו מסוגלים לשמור על פיתוח
המקום. אני פוחד שהמקום יחזור ויהיה מידבר, וזה עצוב.
ממשלת ישראל תיבננה והכינה תוכניות גדולות. יהיה
עצוב מאוד לראות את המקום כולו מתכסה בחולות,
כאילו לא היינו שם קודם מעולם.

+מה אתה עומד לעשות עכשיו?
עד ה־ 26 באפריל 1982 אני ממשיך לתפקד כרגיל,
מוציא חוברות ואלבומים, עד הרגע האחרון ממש.

• האם נפרדת ככר ממרחב שלמה או
שאתה עדיין מתכוון לכוא לביקור אחרון לפני
הסוף?

היה קשה לי מאוד לראות את הורדת הדגל, ואני לא
חושב שאני מתגעגע לחוויה שכזאת שוב.

לנד ץ

כארגנטיני־לשעכר, מהו יחסר לאיי פוק־

מאז הייתי ילד קטן בבית־הספר, הם הכניסו לי לראש
שאיי פוקלנד, או. כפי שהם מכונים בארגנטינה, המלבי־נאם,
הם חלק מארגנטינה ושייכים לארגנטינה. הם מלמדים
בבתי־ספר שעל-פי החוק הבינלאומי, מלבינאס שייכים
לארגנטינה ושהבריטים גזלו אותם׳ ושיום אחד הצבא
הארגנטיני ישחרר אותם.

• האם מלמדים בארגנטינה מהי חשיבותם
של האיים ץ
הם מלמדים שהאיים חשובים רק משום שהם שייכים
לארגנטינה — הרי אין שם נפט. הם גם מלמדים שדגים
שם את הלווייתנים הגדולים כדי להפיק מהם שמן.

• מהו היחס שלך לפלישת ארגנטינה לאיים?

קודם
כל אני לא ארגנטיני, אלא ישראלי. אז כישראלי
אני שמח שהפלישה הפילה את שר־החוץ הבריטי, הלורד
קרינגטון. אני לא סובל אותו. כארגנטיגי אני שמח מאוד
שכבשו את האיים מכיוון שלדעתי הם שייכים לארגנטינה
ולא לבריטניה.

• תושבי האיים הם בריטים, אין שם אה
ארגנטיני אחד, רק 1600 בריטים

אין שם ארגנטינים כי מאז 1840 לא נתנו לאף
ארגנטיני להתקרב למלבינאם. עובדה שבאנטרטיקה יש
ארגנטינים.

ראש-חממשלה, מנחם בגין, יוצא במילחמת חורמה
נגד רשות־השידור בכלל, ו״קול־ישראל״ בפרט• ראש•
הממשלה אינה מרוצה מאופן הדיווח של חטיבת ה חדשות
של הרדיו. הוא כועס על כך שהעם היושב
בציון נאלץ לשמוע דיווחים אמינים ונכונים מכתבי
החדשות של הרדיו. בראש חטיבת החדשות עומד
עימנואל הלפרין. הלפרין הוא בנה של רחל הלפרין,
אחותו האהובה של בגין. בלי כל קשר לייחוס המיש-
פחתי, ביקשתי לדעת מה אומר הלפרין, שהוא עיתונאי
רציני ומתימן, על מיתקפתו של ראש־הממשלה. שאלתי
את עימנואל הלפרין:

• מהי תגובתך על התקפתו החריפה של
ראש־הממשלה נגד חטיבת החדשות ברדיו?
איני יכול לענות לו על השאלה הזאת.

+מדוע? האם רשות השידור אוסרת זאת

עליד ז

לא. אני במצב מאוד עדין. כל המצב מאוד בלתי
נעים לי. איני יכול לענות לד על השאלה הזאת. ראש־הממשלה
הוא דודי. איני יכול לדבר.

וה הם או מ רי ם מ ה הם או מ רי ם מההם או מ רי ם מהה אוו

סאמיר מוטראן :

אליעוור דו ר בין :

•רדנה ארז :

״ 30 שנה אני במקצוע הערבים לא מבינים ״ בכלל לא רצית
ולא ראיתי דבר כזה!״ מה זה יחסי־ציבור!״

אחת מהגרות הפירסום הגדולות פירסמה מודעת־ענק,
שבה הודיעה לעם ישראל שהיא הגדולה מכולן.
אליעזר ז׳ורבין, בעליה של חברת ״דחף״ ,פירשם מודעת״
תשובה, שבה טען כי פירשומה של החברה היה פירשום
כוזב• הוא אף הביא הוכחות לכן שהוא, ולא החברה
האחרת, הוא הגדול מכולם. את מודעתו פירשם ז׳ורבין
בעיתון ״הארץ״ ,בגיליון חג הפשח. אן לתדהמתו הרבה,
כשפתח את העיתון והביט במודעה, גילה כי מישהו ערן
לו אותה ובמקום ״פירשום כוזב״ נותרה המילה
״פירשום״ בילבד, והמילה ״כוזב״ הושמטה.

אילו גר סאמיר מוטראן בתל-אביב, הוא חיה אחד
מני רבים. אך סאמיר הוא צעיר ערבי המתגורר בנצרת,
ועוסק במיקצוע שהאוכלוסיה הערבית עדיין לא למדה
כיצד להתייחס אליו: יחסי־ציבור. הוא מארגן מדי
שנה את תחרות מלכת היופי הערביית, משמש סוכן
לצעירות ערביות המעוניינות להופיע כדוגמניות, ובעיקר
עוסק בפירסום וביחסי־ציבור לחברות. הוא גם המוציא-
לאור של עיתון מקומי בשם ״אל״אחבאר״ — החדשות.

• סאמיר, כיצד מתייחס הציבור הערכי
למיקצועך ץ

+מר ז׳ורכץ, מי לדעתך ערף את מודעתך
מחדש ץ

הערבים לא מבינים מה הם יחסי־ציבור. זה נראה
להם כמו מה שאתם קוראים ביידיש ״לופט געשעפט״,
עסקי־רוח, דבר לא רציני. אני בא לחברה, בנצרת, או
לבעל חנות ומנסה לשכנע אותם לעשות יחסי־ציבור
בעיתון שלי. אבל איפה! אני מדבר אל הקירות!
את עיקר פרנסתי אני מוצא בעיקר אצל החברות
היהודיות המעוניינות לפרסם בעיתון שלי. לולא החברות
היהודיות הייתי פושט את הרגל. אבל אני לא מוותר.
אני מנסה, לאט־לאט ובשקדנות, להחדיר את תודעת
יחסי־הציבור והפירסום לאוכלוסיה הערבית. וכמו שלא
האמינו לי שאצליח לארגן תחרות יופי בין צעירות
ערביות — והצלחתי, כך אני מאמין שאצליח גם עם יחסי־הציבור.

נימוקים
שאינם משכנעים. הנימוק האמיתי הוא, שהוא
קשור באותה חברת פירסום. אני כבר 30 שנה במיקצוע,
ומעולם לא נתקלתי בדבר כזה. זהו מעשה שלא ייעשה.
אם אני כותב את המילה ״כוזב״ ,אני לוקח על עצמי
את האחריות. אני ניסחתי את המודעה הזאת בעצמי,
ואני יודע מה אני עושה. במיוחד רציתי את המילה
״כוזב״.

לא רק שהן מסכימות, הן רואות בזה יוקרה! אחרי
שהמלכה של השנה שעברה זכתה בתואר, היא הפכה
למבוקשת ביותר. אפילו הביקוש שלה אצל חתנים ודמי
המוהר שלה עלו. לא היתה חנות בנצרת שהיא נכנסה
אליה, שלא נתנה לה את מה שקנתה בחינם. זה לא
כמו אצל האוכלוסיה היהודית• הבנות לא מופיעות בביגדי־ים.
הן לבושות בבגדים יפים, ומראות את היופי הפנימי
שלהן, לא את הגוף שלהן.

לא אהפוך את מערכת היחסים בין חברתי ובין
הארץ, מערכת יחסים המתבטאת בעשרות מיליונים של
לירות׳ לעניין כספי. עניין המודעה הוא עקרוני, לא
כספי.

אוהו! הגזמת! יקח עוד דור שלם עד שהבנות
תוכלנה להופיע בביגדי־ים. הרי עד היום, בנערת בחורה
הולכת לסרט רק בליווי האח שלה, או קרוב־מישפחה
מבוגר!

עמוס שוקן, מנגל הארץ.

מדוע, לדעתך, עשה זאת זו

הוא חשש אולי שזוהי מילה גריפה מדי. אני גם
מניח שהסיבה נובעת מכך שאותה חברה שנגדה כתבתי
קשורה להארץ. היא עורכת למען הארץ את כל מסע
הפירסום של הלוח החדש,

• האם הוא התייעץ איתך לפני שהשמיט
את המילה ״כוזב״ ץ

לא, הוא עשה זאת על דעת עצמו, וזהו מעשה חמור
מאין כמוהו. מותר לעיתון שלא לפרסם מודעה, אם
אינה מוצאת־חן בעיניו. אך אסור לו לשנות מודעה.

• מה היו הנימוקים שמסר לך מר שורן
בעיקבות מעשהו ז־

• האם אתה מתכוון לשלם עבור מודעת־הענק
הזו?

• כיצד קורה שצעירות ערביות מסכימות
להשתתף כתחרות יופי זו

למה לא ככי;די־יפ ץ

ירדנה ארזי הגיעה בקדם־האירוויזיוין אומנם רק
למקום השני, אך הפכה לכוכב התורן של אמצעי התיק-
שורת• אין ספק שהצעירה היפה והמוכשרת תפיק את
המירב מהצלחתה בתחרות. ואומנם, מייד אחרי התחרות
הוא הוזמנה להופיע ב״שעה טובה״ ,ואמרגגים
התחילו להתדפק על דלתה. ביקשתי לדעת כיצד
מרגישה זמרת שאו־טו־טו נסעת לייצג את ישיראל
באנגליה.

• ירדנה, את מצטערת שלא זכית כמקום
הראשון זו
לא יודעת אם יאמינו לי, ואני לא מתחסדת, אבל
בכלל לא רציתי לזכות במקום הראשון. עשיתי לעצמי
חישוב הגיוני, חיברתי אחד ועוד אחד׳ וראיתי שעל־פי
חישוב סטטיסטי, לכל מי שמייצג את ישראל באירוויזיוין
היתד, נפילה נוראית בקאריירה. כוורת, יזהר כהן, הכל
עובר חביבי, אילנית, שוקולד מנטה מסטיק — שהייתי
אחת ממנה — כולם הגיעו בשיא הקאריירה וסבלו
אחר־כך משפל.
לא רק שאיש מכל אותם שציינתי לא עשה קאריירה
בחו״ל, לכולם היתד, נפילה בארץ. וזה היה הנתון שהעמדתי
לעצמי. חשבתי: אני עדיין לא גמרתי פה, אני לא
עומדת אחרי שמונה אריכי־נגן, ארבע תוכניות־יחיד
ושלושה ספיישלים בטלוויזיה. אני לא צריכה לחפש דדך
לפרוץ החוצה. קודם כל אני צריכה לעשות עבודה טובה
פה. אז אני מעדיפה מקום שני והופעה מכובדת, על פני
מקום ראשון.

קשה לי להאמין ל ך

למה? פה בארץ מוציאים את כל עניין האירוויזיון
מכל פרופורציה! אם את לא מגיעה למקום הראשון את
יכולה לארוז את החפצים ולנסוע לארגנטינה. אז בשביל
מה אני צריכה את זה? את יודעת שכאשר אנגליה זכתה
באירוויזיון, הידיעה הופיעה בכמה מילים בעמודו האחרון
של אחד העיתונים?

• אז למה כעצם השתתפת בתחרות זו

קודם כל, מפני שהיה לי שיר טוב׳ והאמנתי שאתן
הופעה טובה. חוץ מזה אני חיה את השואו ביזנס, וזהו
חלק מהשואו ביזנס.

את מי מהאמנים אהבת כתחרות זו

האמת היא שלא הספקתי לראות את כל השירים.
מתוך מה שראיתי, חיים צדוק מאוד מצא־חן בעיני,
וששי קשת היה מצויין. ואני מוכרחה לציין שהשיר הורה
מאוד נגע לליבי. יש בשיר הזה משהו מרגש.

עו דיו ^[[

קולנוע
סרטים
האדמ7י 0ב אי ם
האבות המייסדים של תעשיית הקולנוע
מתהפכים היום בוודאי בקיברם, ברוב זעם
וחרון. מי היה מאמין׳ בימים הטובים
כאשר הם שלטו בכיפה, שמישהו ישקיע
סכום־עתק, אולי 35 מיליון דולר ואולי
57 מיליון (תלוי לאיזו רכילות מאזינים),
כדי לעשות סרט על בוגד חסר־תקנה כמו
ג׳ון ריר, עיתונאי שחי בתחילת המאה,
הכריז על עצמו כקומוניסט, ואף זכה
להיות האמריקאי היחיד שנקבר בין
הימות הקרמלין.
אנשים כמו לואי ב׳ מאייר, דאריל זאנוק,
ג׳ק וורנר או הארי כהן, לא זו בלבד
שהיו גודעים רעיון כזה באיבו — הם גם
היו דואגים שהיוזמים יוכנסו מייד לכל
מיני רשימות שחורות ולא יזכו לעבוד
אף לא יום אחד בתעשיית הקולנוע.
עצם העובדה שהסרט נעשה, מוכיחה
שפני הדברים אכן השתנו בממלכת הקולנוע
האמריקאית. לא ששיקולי רווח וההפסד,
שהיו תמיד השיקולים העליונים של האול פנים,
השתנו, אלא שהיום יש פתיחות
רבה יותר, ואמונה שאפשר לעשות כסף
גם מנושאים פחות שיגרתיים.
סיפור אהבה. וורן בייטי, האיש שהוא
אביו מולידו הבלעדי של האדומים, גילה
פיקחות ועורמה רבים, שהביאו לו אוסקר
כבימאי הטוב ביותר של השנה. הסרט
אומנם נוגע בכל הנושאים הפוליטיים ש הסעירו
את אמריקה בתחילת המאה הזאת,
וחלק גדול מתוכו באמת מתרחש ברוסיה
הסובייטית בימי המהפכה, אבל הסרט הוא
בראש וראשונה סיפור אהבה. שתי הדמו יות
הבולטות בו, ג׳ון ריד ומי שהיתה
רעייתו, לואיז בראיינט, היו מעורבים
מאוד בקלחת הפוליטית של התקופה,
וכמוהם כל חבריהם, והתסריט של בייטי

וורן בייטי כתפקיד ג׳ון ריד כהפגנות אנטי־אמריקאיות בסרטו ״האדומים״
האמריקאי היחיד שנקבר בקרמלין
וטרוור גריפיתס (מחזאי בריטי שמאלני)
אינו מתעלם אף לא לרגע מעובדה זו.
הפוליטיקה תופסת חלק חשוב מן ה סרט׳
אולם הסיבה לכך היא שהפוליטיקה
תפסה חלק נכבד מאוד בחייהם של שני
הגיבורים וקבעה במידה רבה את מערכת
היחסים ביניהם ואת גורלם. כל עוד היא
משרתת את העמקת הדמויות ואת הרחבת
היריעה שבתוכה הן פועלות, עוסק הסרט
בפוליטיקה, אולם ברגע שהיא עשויה

להסיח את הדעת מן הגרעין המרכזי, הקשר
ריד־בראיינט, מעדיף התסריט את המישור
האישי.
יוזמה פרטית. כמה מבקרים אמרי קאים
כינו את הסרט, ולאדדווקא לגנאי,
כשילוב מוצלח של דוקטור דיוואגו עם
היאזרח קיין, כלומר, שלצד הממדים העצו מים
של ההפקה ההיסטורית, יש בו העמקה
רצינית של הדמויות הראשיות ! לצד סיפור
האהבה הגדול מן החיים, יש בו נסיון

מי היו גיון סילאס ויד
ולוא! ב ר או ם?

ג׳ון ריד ודואיז כראיינט
עצמאיות

קאריירות

ג׳ון סילאס ריד נחשב כחלוץ הכתיבה
העיתונאית בגוף ראשון, כתיבה מעורבת,
המדווחת על אירועים ממקום ההתרחשות,
תוך עירוב ישיר של השקפות הכותב
בתוך הדיווח.
יליד העיר פורטלאנד שבמערב ארצות-
הברית, עבר ללמוד בהארוורד (בוסטון),
בין השנים . 1910—1906 שם התוודע לזרמי
מחשבה חדשים, ולגישות סוצאיליות שו נות
מאלה שרווחו בעולם שבו גדל —
עולם אמיד, שמרני ונאמן למוסכמות.
עם סיום לימודיו הוא יצא לנדוד ברחבי
העולם, התיישב לבסוף, בגריניץ׳ וילג׳
שבניו־יורק, והפך כתב בכמה מן העיתו נים
המהפכניים של התקופה, שהטיפו ל שינוי
המישטר הפוליטי והסוציאלי ב־ארצות־הברית.
הוא
זוכה לראשונה בתהילה כשהצליח
לשכנע את פאנשו וילה להתיר לו להילוות

אל מטהו, והכתבות שהוא שלח ממכסיקו
לשבועון מטרופוליטן, נחשבות למהפיכה
בסיגנון הכתיבה העיתונאית — אולי ה דבר
הקרוב ביותר למה שעושה היום
מצלמת־טלוויזיה, שניצבת במקום כעדה
ומכניסה את הצופה בבית לתוך הקרבות
עצמם.
עם שובו לניו־יורק הוא נכנם לפעילות
באיגוד פועלי התעשייה הבינלאומי, איגוד
בעל אופי אנארכיסטי, שדרש זכויות ל פועלים
בתקופה שהדבר נחשב לחטא בל
יכופר. הוא שיתף פעולה עם ראדיקאלים
מכל הזרמים, והצהיר על עצמו בגלוי שהוא
קומוניסט.
אחרי שארצות־הברית הצטרפה ב־1916
למילחמת העולם הראשונה (למרות הבט חות
הנשיא וילסון) ,יצא ריד לדווח על
הקרבות. הוא שב לאמריקה, ומשם יצא
שוב יחד עם רעייתו, לואיז בראיינט, כדי
לכסות את אירועי המהפיכה ברוסיה.
עם שובם לארצות־הברית הוחרמו כל
מיסמכיו על-ידי המכס, ורק אחרי חודשים
של מאבק הוא קיבל אותם בחזרה. במהי רות
מסחררת הוא הרכיב מן המיסמכים
את עשרת הימים שזיעזעו את העולם —
עדות נדירה של אמריקאי הרואה את
ניצחון המהפיכה בלנינגראד ובמוסקבה.
נציגי החוק התנכלו לו. הוא היה מעורב
בהקמת המיפלגה הקומוניסטית באמריקה,
נסע שוב לרוסיה כדי לקבל את בירכת
המנהיגות שם, שימש במשך תקופה כשופר
תעמולה שלהם, ומת, בטרם עת, כשהוא
בן 33 בלבד, ממחלת כליות.
חיי נישואין חופשיים. את לואיז
בראייגט הוא הכיר בתחילת ,1916 כשביקר

בעיר מולדתו. היא עזבה בעיקבותיו את
פורטלאנד, ונסעה לנידיורק. השניים נישאו
זמן־מה לאחר מכן, ניהלו קאריירות עצמ איות,
אבל היא ניצבת ליד מיטתו ברגעיו
האחרונים.
לואיז בראיינט, גם היא ילידת פולט־לאנה
היתה כבר בגיל 21 עיתונאית מוכ רת
למדי במקום, ומשתתפת קבועה ב עיתון
אנארכיסטי בסן־פראנציסקו, שבו
הביעה דעות קיצוניות על שיחדור האשה,
על מין חופשי ועל התפרקות ממוסכמות.
נישואיה לרופא־שיניים מקומי נמשכו זמן
קצר בלבד.
עם בואה לנידיורק, בעיקבות ריד,
הפכה לעיתונאית במישרה מלאה. אם כי
קשה לקבוע באיזו מידה התפתחה בכוחות
עצמה, ומה ה •תה תרומתו של ריד בעניין,
נראה שהשניים ניהלו חיים חופשיים למדי,
למרות נישואיהם. במיוחד נודע הרומן
שלד, עם המחאזי יוג׳ין או׳ניל.
היא נשלחה לאירופה כדי לכסות את
הסילחמה, אבל מאוחר יותר הצטרפה
לריד, בדרכו לרוסיה.
עם שובם לאדצות־הברית, היא הרבתה
להרצות וסיפרה על החוויות שבהם הת נסתה
יזמן המהפיכה. אחרי מותו של ריד
היא שבה לארצות־הברית, מאוכזבת מן
הצורה שלבשה המהפיכה, צורה שהיתר,
שונה בתכלית מן החלומות האידיאליסטיים
שלה ושל בעלה.
ב־ 1923 פירסמה ספר שהכיל סידרת
דיוקנים של מנהיגי הקרמלין החדשים.
מאוחר יותר נישאה לשגריר ארצות־הברית
במוסקווה, נפרדה ממנו, וסיימה את חייה
בפאריס, בשנת ,1936 בתאונת דרכים.

לראות את האמת מכמה זוויות שונות,
ומאחרי כל הפאר, ההדר והמשתתפים ה רבים,
מסתתר סיפור אישי אינטימי.
אפשר למצוא הקשרים נוספים לעניין :
כמו דוקטור ז׳יחאגו, גם האדומים השתמש
בנופי פינלאנד וספרד כתחליף לרוסיה,
וכמו האזרח קיין זאת היתה יוזמה פרטית
של איש אשר שלט בכל מרכיבי הסרט:
הוא הגה את הרעיון, טיפח אותו, השתתף
בכתיבתו בכל השלבים הרבים שהוא עבר
(נוסף לגריפיתס, עבר התסריט בפרקים
שונים תחת ידיהם של אנשים כמו רוברט
טאון ואיליין מאי) ,ביים אותו ואף הופיע
בו בתפקיד הראשי. וכמו במיקרה של
האזרח קיין גם הפעם נשמרה סודיות

שחקן־סופר יז׳י קדשינסקי
המנהיגות במוסקווה
רבה מסביב לכל ההפקה, כאשר רק בייטי
עצמו מכיר באמת את כל המרכיבים
ומחליט כיצד להרכיב אותם יחד.
בייטי התחיל לחשוב על ג׳ון ריד,
כנושא לסרט, עוד לפני זמן רב, בתקופה
שבה המילה ״דטאנט״ היתד. באופנה. מאז
הוא אסף בשקדנות חומר, קרא כל מה

העולם

הז ה 2328

שאפשר היה למצוא על התקופה, קנה זכויות
למחקרים שלא התפרסמו עדייו (זוג ישיש*,
שאיפשר לו לעיין, תמורת סכום סמלי,
במחקר שלא פורסם עד היום, תבע אותו
לאחרונה לדין, כאשר ראה את ממדי
התוצאה הסופית) .אולם מאז התחיל
לעבוד, ועד תחילת הצילומים, שנמשכו
כשנה, השתנה הלו־ הרוחות באמריקה
לחלוטין .״דטאנט״ היא היום מילה מכו־ערת׳
ויחסים ביו המיזרח והמערב שוב
מצטננים. היום קשה יותר למכור גיבורים
אדומים.
להכין את המהפכה. איש אינו יודע
באיזו מידה השתנתה צורתו הסופית של
הסרט בעיקבות הלך הרוחות החדש, אולם
גריפיתס — שאיים בשלב מסויים שיסיר
את שמו מכל העניין, כי נדמה היה לו כי
הטיוטה הראשונה שלו התגלגלה לידי
זרים — הופתע בעצמו ממידת הנאמנות
שיש בסרט, הן לגישה המקורית שלו,
והן לניסיון הכן להבין את המשמעות של
המהפכה הקומוניסטית ואת האכזבה של
אלה אשר האמינו באידיאלים אבל התקשו
לעכל את הדרך שבה הם יושמו ברוסיה.

חו ק עז
עם חור>ם
שתי פנים לצדק (פאר, תל־אביב,
צרפת) — במינהגו, ממשיך
הפרקליט״לשעבר אנדרה קייאט
לעסוק בתחום החביב עליו — חוק, מישפט ועיוות הצדק.
ושוב, כמינהגו, מעסיקה אותו התעלומה המישפטית והמח דלים
במיבנה מערבת החוק, הרבה יותר מן האנשים החיים,
או המתים, המסתבבים במבוכים.
הפעם מדובר ברעייתו של קבלן עשיר, החשודה שרצחה,
ביחד עם מאהבה הבריטי, את בעלה. מאחר ששני הנאשמים
הם בעלי לאומיות שונה, מתנהלים שני המישפטים משני
צדי תעלת למאנש• מערכת חמישפט הבריטית מגלה מידה
רבה של זילזול בלפי המישטרה הצרפתית והעובדות שהיא
ממציאה, ואילו מערכת המישפט הצרפתית כבולה בכל
מיני מיגבלות, שהחשובה בהן היא העובדה שאחרי זיכויו
בבית, באנגליה, יבול המאהב הבריטי לבוא בלב שקט
לפאריס ולומר שהוא ביצע את הרצח, ובכך לנקות את
ידידתו מכל חשד.
אני ז׳ירארדו מגלמת כאן שופטת־חוקרת צרפתיה,
שיודעת במעמקי ליבה (בפי שמקובל בסרטים באלה) מה
באמת קרה ולצד מי הצדק, אבל אינה מסוגלת להמציא
את ההוכחות הדרושות לשם בך. היא גם נקרעת בין
החובות הביורוקראטיות שלה ובין מצפונה. ביבי אנדרסון
היא המארחת השוודית שנישאה לקבלו הצרפתי, והחשודה
כי רצתה גם במאהב וגם בממונו של הבעל, ולכן תיכננה
את חיסולו. שתיהן שחקניות מוכשרות, תיאורטית, ושתיהן
זוכות כאן לתפקידים עקרים, באשר הקהל צריך להאמין
להן משום שהוא מביר אותן מסרטים קודמים ולא מתון

אני ז׳ירארדו: תפקידים עקרים
מה שנאמר עליהן כאן. עומק הדמויות המופקדות בידיהן
אינו עולה בהרבה על זה של גיבורות ברומן למשרתות.
מי שלא השתכנע עדיין כי החוקים, שנכתבו על״ידי
בני־אדם, אינם יבולים להיות מושלמים יותר מבני־האדם
עצמם, יובל לגלות זאת שוב בסרט זה. מי שראה בבר
סרטים קודמים של קייאט, מביר את הנושא על בוריו,
ומה שנותר לעשות בסרט זה הוא לעמוד על הבדלי הגישה
בין בתי״המישפט באנגליה לאלה שבצרפת, אלה באלה,
בלתי־מושלמים• ומה עוד חדש 1

המקרבים את הצופה אל הנעשה על המסו,
בין אם זה כלבה חמודה שרוצה תמיד
להיכנס לחדר המיטות כאשר יש שם
פעילות מעניינת, או ניברשת נמוכה שה גיבור
תמיד נתקל בה כשהוא נכנס לחדר.
בייטי משתמש בצלם, ויטוריו סטורארו
(שהירבה לעבוד עם ברטולוצ׳י) ,כדי לע טוף
את כל המעמדים באותו ברק מסוגנן
של אמנותיות, שהוא אולי חלקלק מדי
לסצינות של מהומות וסערות, אבל בלי
שום ספק עוזר לקהל לעכל אותן.
בסופו של דבר, זוהי חוויה. זהו סרט
שחובק עולם שלם, מדבר על תקופה
שהקולנוע האמריקאי העדיף עד לזמן

שחקן־כימאי כייטי מאום של ריד
העיתונות המעורבת
במשך שלוש שעות ועשרים דקות עוקב
הסרט אחרי חמש השנים האחרונות בחייו
של ג׳ון ריד, עיתונאי שסיפרו עשרה
ימים שזיעזעו את העולם מהווה עד היום
את אחת העדויות המרתקות ביותר, של
אדם שנכח במקום, למהפכה ברוסיה.
בחמש שנים אלה הכיר ריד את לואיז
בראיינט, עיתונאית צעירה בעלת נטיות
אנארכיסטיות, שעזבה את בעלה׳ רופא-
השיניים, כדי להצטרף אל ריד בגריניץ׳
וילג /בתקופה שהמקום המה ברעיונות
חדשים, בתהפוכות אידיאולוגיות ובשאי פות
לשינויים סוציאליים מרחיקי-לכת.
משם עברו השניים לעיירה פרובינסטאון,
כאשר הם מנסים להתרחק במידה מסויימת
מן הפעילות הפוליטית ולהתרכז ביצירה
אמנותית. אולם האירועים הפוליטיים —
פרוץ מילחמת העולם הראשונה באירופה,
הבחירות לנשיאות ארצות־הברית, התאר גנויות
ראשונות של פועלים — כל אלה
התפרצו לתוך החיים המסודרים שלהם.
לואיז בראיינט נשלחת לאירופה ככתבת,
ריד נוחר בארצות־הברית. מאוחר יותר
הוא יוצא לכסות את המהפכה הפורצת
ברוסיה, בראיינט מצטרפת אליו, הם
מדווחים משם ביחד ושבים לאמריקה אחרי
נצחון המהפכה. הם מרצים בכל רחבי
ארצות־ברית על הדברים שראו מעבר
לים, וריד כותב את סיפרו המפורסם.
הוא שותף פעיל בהקמת המיפלגה הקו מוניסטית
האמריקאית, שקרע מתבקע
בתוכה מן היום הראשון! הוא נוסע ל-
מוסקווה כדי לברר את עמדות המנהיגות
האדומה בנושא זה, ושם הוא נפטר, בגיל
,33 ממחלת כליות שהטרידה אותו מזה
שנים.
האידיאלים הנכונים. תוך כדי כל
חולפת על המסך שורה ארוכה של דמויות
שהפכו במידה מסויימת לאגדות. ריד ו־בראיינט
שייכים לאותה אסכולה של עיתו נאים
וסופרים, שאינם רואים את תפקידם

העולם הזה 2328

מורץ סטייפלטון כתפקיד אמה גולדמן (שהביא לה ״אוסקר״)
האנארכיסטית הפמיניסטית
כמצטמצם במסירת דיווח של מה שרואות
עיניהם. מאחר שמקובל על הכל שהאובייק־טיביות
היא תכונה שקיימת בתיאוריה
בלבד, הם סברו שאת הדיווח יש להגיש
מנקודת הראות הנכונה, ויש להשתמש
בכל מילה כתובה ובכל הזדמנות, כדי
להילחם על האידיאלים הנכונים. האידיאלים
הנכונים, כפי שריד, ברייאנט, וחבריהם
ראו אותם, הן שיוויון סוציאלי, חיסול
המילחמה, חופש ביטוי מוחלט, ועוד כיוצא
באלה. הם היו במידה רבה חלוצים של
הכתיבה המעורבת, שהיא היום מקובלת
כל-כך.
האנשים שמסביב לשניים — האנאר־כיסטית
הידועה אמה גולדמן(דמותה תופיע
בקרוב בעוד סרט, רגטיים) ,מאקס איסטמן,
שהוציא-לאור עיתון בשם המאסות שבו
פירסמו רבים מן המורדים הללו את כת
ביהם׳
המחזאי יוג׳ין או׳ניל, שהתנגד
בחריפות לערב פוליטיקה באמנות ולהיפך
— כל אלה מספקים את הרקע להבנת
התקופה. כל אחד מהם ראוי לסרט בפני
עצמו, וכאן איש מהם אינו יותר מסקיצה,
ואולי אפילו לא סקיצה נאמנה ביותר
(כפי שהתלוננו מעריצי או׳ניל, שטוענים
כי המחזאי היה שונה בתכלית מן הדמות,
המרתקת כשלעצמה, שמצייר השחקן ג׳ק
ניקולסון) .אבל זהו בעיקר סיפור האהבה
של ריד ובראיינט, שבו הפוליטיקה חשובה
רק במידה שהיא נוגעת להם.
פעילות, מעניינת. הדבר מאפשר ל-
בייטי להתייחס בחופשיות מסויימת לעוב דות
היבשות (אם כי גם הוא וגם בריפיתס
טוענים שהם נטלו לעצמם חופש זה רק
במה שקשור לרומן האהבה) .הוא מקשט
את הסרט בכל מיני טכסיסים הוליוודיים

כייטי עם דיאן קיטון
הקשר

ריד־בראיינט

האחרון לא לטפל בה, ובוודאי לא מנקודת
המבט שבה בחר בייטי, ויחד עם זאת,
סרט שמכיל בתוכו משהו לכל אחד. ואם
אין זה שיעור בהיסטוריה או הרצאה
בדיאלקטיקה מארכסיסטית-לניניסטית, יש
בו כדי לעורר אנשים שמתעניינים בנושא,
לרוץ אל הסיפריה הקרובה לברר לעצמם
את העובדות.

שיחר

הישראלית

הכיבוד שנתכבדה הטלוויזיה
.ב״הקרנת־בכורה עולמית״.
מסתבר שבטלוויזיה הישראלית עובד
עדיין עקרון הלוח הכפול: מפרסמים לוח
אחד, וכעבור זמן קצר משנים אותו.

צל״ ג

פ ס קול

טלוויזיה שדכב די

ימידכוד כי בו די ם

טלוויזיה—ב—כ—בלי

לכתב־השדה לענייני־כלכלה, אני
אנג׳ל, על כתבה שהכין למבט שני,
שנושאה היה טלוויזיית־כבלים בישראל.
הכתבה לקתה ברדידות ובשטחיות, תוך
חוסר־יכולת של הכתב להתמודד עם ההש לכות
החברתיות, הכלכליות והתרבותיות
הכבירות של תיקשורת־הכבלים. הכתבה,
שהועמסה בציטטות שדופות של נביא
התיקשורת האלקטרונית, מארשל מקלוהאן
(מבלי להזכיר את המקור) ,נועדה לשרת
את השקפותיה של הנהלת רשות־השידור,
הרואה בטלוויזיית־הכבלים בישראל מכשיר
לחברות קטנות, כגון קיבוצים ועיירות-
פיתוח. כתבתו של אנג׳ל לא ניסתה להת מודד
עם הפיגור הטכנולוגי של ישראל,
ובעיקר הטלוויזיה הישראלית, עם חידושים
בשטח התיקשורת האלקטרונית. בלט ב כתבה,
פחדה של הטלוויזיה הישראלית
מכך שריבוי תחנות טלוויזיית־כבלים בארץ
יגלה את מחדלי הטלוויזיה הממלכתית,
ויחשוף את תוכניותיה המתקנות מתוכן
ועניין. כתבתו של אנג׳ל נמנעה מהצגת
השאלה: אם רשות־השידור כה דואגת
לתכנים בטלוויזיות־הכבלים — מדוע תוכ ניותיה
שלה כל-כך מרוקנות מתוכן?

מאחרי הקלעים
יומן הסיכסור
צימצום מישדרי־החדשות בשבועיים ה אחרונים
על־ידי הכתבים, בטענה, שאם
נמנע מהם לדווח את החדשות במלואן,
הרי שנבצר מהם להגיש מהדורות שלמות
של מבט — הביא לעימות חזיתי עם הנהלת
רשות־השידור, המנצלת את המשבר לשם
צימצום הדיווח החדשותי ממוקדי־ההתרח־שויות
פוליטיים, כמו הגת׳-,המערבית ורמת-
הגולן.
הסיכסוד בין העיתונאים ובין הנהלת
רשות השידור הוא חסר־תקדים באופיו
ובסיגנונו, ויעיד על כך יומן־האירועים
שלו:
— 1.4נציגי ההסתדרות ואיגוד העיתו נאים
הודיעו בבית־הדין לעבודה, כי יורו
לצלמי ולטכנאי הטלוויזיה לחזור לעבודה
תקינה וסדירה. בית־הדין קבע כי בקשת
רשות־השידור לצו־מניעה זמני נעשתה
מיותרת. נציג ההסתדרות, עורך־הדין
אברהם. מיטד, אמר כי ״ההסתדרות לא
תוכל להורות לעובדים לסכן את נפשם,

כתב־שדר אנג׳ל (עם ניכה קיסלק)
מצטט מלי להזכיר את המקור
ואפילו הם מבוטחים.״ הנהלת רשות־השידור
הודיעה, כי לדעתה, החלטת העיתונאים
היא בלתי־מוצדקת ופוגעת ביכולת ד,תיפ־קוד
של הטלוויזיה. הנהלת־הרשות ניצבת
מאחרי החלטת הוועד־המנהל להחליף את
כמעט חצות במהדורת חדשות קצרה, שלא
תפגע, לדעתה, בדיווח.
4״צ — בישיבה מיוחדת של הוועד-
המנהל הוחלט על ביטול זמני של מהדורת
חדשות־הלילה. כמו כן החליט הוועד־המנהל,
כי במיקרה של המשך השיבוש במישדרי־החדשות,
תפסיק הנהלת־הרשות את עבודתם
של כמה מהעובדים ותשלול את שכרם.
בישיבה התלונן מנכ״ל הרשות, יו ט ף
לפיד, על אכזבתו ״מכך שעובדי הטל וויזיה,
שנלחמו כל השנים לשדר כל תג
וכל פסיק, מוכנים לפתע לוותר על שידו רים
מסיני ומהגדזדהמערבית בגלל גובה
פוליסת הביטוח לנהלת־הרשות הגישה
עירעור על החלטת בית־הדין לעבודה,
לגבי העיצומים שבהם • נוקטים הטכנאים
והצלמים.
— 5.4בית-הדין הארצי לעבודה קיבל
את עירעור רשות־ד,שידור והוציא צו־מניעה
ל־ 48 שעות, המחייב את כל עובדי־הרשות
לשוב לעבודה מלאה.
— 5.4בסיכום שהושג בין הוועד-
המנהל, הנהלת רשות־השידור, אגודת־העיתונאים
בירושלים וועדי העובדים וה עיתונאים
ברדיו ובטלוויזיה, הוחלט על
שידור זמני של מהדורה מקוצרת בסוף
מישדרי היום בטלוויזיה. הוחלט גם שההנ הלה
והעובדים יכנסו למשא־ומתן על כל
נושאי הסיכסוך בין עובדי הטלוויזיה
וההנהלה.
דמי חסות
מישרד־האוצר מצא אמצעי-לחץ חדש
על רשות־ד,שידור. אחרי שגבה כארבעה

כ ל ־ בוג ינת
יציאתו הפיתאומית של דן שילון לחופשה
ללא תשלום יצרה להנהלת הטלוויזיה
בעייה: איך אפשר לדווח בדיווח־חי ממיש־חקי
הגביע העולמי בכדורגל, שייערכו
בספרד.
כיום יש למחלקת הספורט של הטלוויזיה
רק שדר מעולה אחד — יורם ארבל
לצידו של ארבל מצוי שדר נוסף, ניסים
קיוויתי, שהוא בעל נטיה לתיאורים
ספרותיים מייגעים במהלך השידור, ולשונו
לוקה גם בחסר, עקב עשרות שנות היעד רות
מהארץ. דן שילון היה צריך להיות
השדר העיקרי מאליפות העולם בכדורגל.
הנהלת הטלוויזיה החליטה לאייש את
מקומו החסר של דן שילון בעורך כולבוטק,
רפי גינת. גינת, שהיה בעבר כתב־ספורט,
בקיא בכדורגל, אם כי מומחיותו
בספורט היא בהנחיית מישחקי מכבי תל-
אביב. בחודשיים האחרונים התחיל גינת
להתאמן בשידור ממישחקי הליגה הלאומית,
במיסגרת מבט ספורט של מוצאיזשבת.
כאשר נעדר גינת ממיתקני הטלוויזיה
במשך יומיים, שבהם נילווה אל אנשי
מכבי תל-אביב במישחק־ההפסד שלהם ב גמר
גביע אירופה — התחוללה סערה בין
עובדי הטלוויזיה. גינת נסע למישחק על-
חשבון הנהלת מכבי תל־אביב — דבר
שאינו מקובל בין עובדי הטלוויזיה. כמה
מעובדי הטלוויזיה אף היקשו ושאלו: כיצד
ידווח גינת ממיגרש הכדורגל של מכבי
תל־אביב, כאשר יידרש לעשות זאת?
הרחיק לכת אחד מעובדי הטלוויזיה

4מיליארד לירות ממכירת טלוויזיות
ציבעוניות בשנה האחרונה, החליט להרעיב
את הרשות. הפגיעה נעשית בשתי צורות.
הראשונה: שלא כמו כל מוסדות־הציבור
במדינה, הזוכים בתקציב שנתי, תקבל
הטלוויזיה מדי חודש בחודשו את התקציב
הדרוש לאותו חודש. הדבר מונע מהנהלת-
הטלוויזיה לתכנן תוכניות הפקה ארוכות-
טווח.
צורת הלחץ השניה: השעיית אישור
הפקתן של מישדרי־חסות, הממומנים בידי
גופים כלכליים, תעשייתיים ובנקים. מימון
כזה היה בכוחו לשפר את איכות המיש־דרים
הירודה של הטלוויזיה.
אחד מבכירי הטלוויזיה אמר בקשר לכך :
״מישרד־האוצר תובע מאתנו תשלום של
דמי־חסות. הוא רוצה שנתנהג כמו ילדים
טובים, בעוד שהוא יפעיל עלינו את שיטת
השוט והגזר.״

בשבועיים האחרונים נשאל במיסדרונות
הטלוויזיה מדוע מפרנסת הרשות יועץ
מישפטי, בעוד שתביעות פשוטות נגד
העובדים בבית־הדין לעבודה מבצעים
פרקליטים מפרקליטות המדינה. אחד מ עובדי
החדשות טען כי ״הורדתו של היועץ
המישפטי של הרשות, נתן כהן, מרשימת
מקבלי המשכורת של הרשות, והעברת כל
הייעוץ המישפטי לפרקליטות המדינה —
היה משחרר תקציב לכמה שבועות של
שידור כימעט חצות, שהורדה בימים אלה״
* @ תסיסת כיבודים מתנהלת בימים אלה
בין ראשי המחלקות ומנהלי הענפים של
הטלוויזיה, בעיקבות מופע הקדם־אירוויזיון.
חלוקת כרטיסי־ההזמנה לתפאורנים, האור נים׳
מקליטים ושאר עובדים טכניים במקום
למנהלים (לאחר איום בנוסח של ״לא תהיה
תאורה, לא תהיה תפאורה בזמן״ וכר) הבי אה
לדיון מיוחד במיסגרת של ״רשות סגל״
בטלוויזיה, שבה האשימו המנהלים וראשי-
המחלקות את חנוךחפץ, מנהל מחלקת-
הבידור, על שהוא מצוי בסילכוד של הזמ נות
וכיבודים שונים — ביניהם חלוקת
תקליטים, הנעשים על־פי מופעי רשות
השידור שיגורו הכמעט־ודאי של
הכתב־המדיני, אלימלך רם, ככתב רשות
השידור לארצות־הברית, הניב את הבדיחה
הבאה בחטיבת החדשות של הטלוויזיה:
״עכשיו, מדי מוצאי־שבת, ידווח אלימלך,
בשידור־לוויין מוושינגטון, על תככי המיס־לגות
הדמוקרטית והרפובליקאית, ועל תככי
בתי־הנבחרים בוושינגטון במהלך

הי דרד רו תםפ 1ו־טיב־ת
״בימיו של מנהל מחלקת־הספורט ה קודם׳
אלכם גלעדי, דבר כזה לא היה
מתרחש!״ אמר אחד מעובדי המחלקה ב ימים
האחרונים. אותו עובד התכוון למצב
ההשפלה הקבוע של הנהלת מחלקת־הספורט
לפני המחלקה הכספית של רשות־השידור.
שני מיקרים, שהתרחשו בחודש האחרון,
מעידים על ההידרדרות במעמדה של
מתלקת־הספורט וחוסר יד מנהיגה בעת
כהונתו של המנהל הנוכחי, יואש אל־

רואי.

עד לפני כמה ימים נראה היה שהטל וויזיה
לא תשדר את מישחקי הגביע-
העולמי בכדורגל, העומדים להיערך בקרוב
בספרד. הסיבה: פיגור בתשלומי המיקדמות
על שידורי הטלוויזיה, שהמחלקה הכספית
חייבת להעביר להתאחדות הכדורגל הבינ לאומית,
המארגנת את המישחקים.
דבר נוסף, המעורר דאגה בקרב עובדי
מבס ספורט והעלול להביא לכך שצופי
הטלוויזיה הישראלית לא ייזכו לראות
את האולימפיאדה הקרובה, שתיערך בשנה
הבאה בלוס־אנג׳לס: המחלקה הכספית של
הרשות טרם שילמה תמורת זכויות־ד,שידור
לוועדה המארגנת את האולימפיאדה. בינ תיים
קיבלה הנהלת רשות־השידור ארבע
התראות בעניין זה, והסכנה שהתשלום לא
יועבר מדירה שינה מעיניהם של עובדי
מחלקת־ד,ספורט, העשויים לחזות במישחקי
האולימפיאדה בטלוויזיה הירדנית.

ה ד 1ח *3133

שדר־מתמחה גינת
כולבוטק מתחרה?
הבכירים, שאמר: אילו היתד. בישראל
תחנת־טלוויזיה מתחרה, הרי שבתוכנית
כולבוטק שלה היה הדניאל פאר של ה תוכנית
שואל שאלות, ומרים גבות מעל
למיסגרת מישקפיו.

ירידתו של הלוח הכפול מעמודי המוד עות
של שני יומונים, והפיכתו ללוחות
אחרים, לא הסירו את הכינוי הלוח הכפול
משפתיהם של עובדי הטלוויזיה.
למרות כמה מאות עובדים, מנגנון נרחב
לרכישת סרטים ומומחים להתקנת סרטים
— אין הנהלת הטלוויזיה יודעת את שהיא
עומדת לשדר בעוד שבוע או שבועיים.
לוח־המישדרים של הטלוויזיה, שהותקן
לפני כשבוע לשידורי חג־הפסח — הפך
כעבור כמה ימים לשווה כקליפת השום.
סרטים ותוכניות הוזזו בלוח־המישדרים,
תוכניות אחרות. במילים אחרות: בעוד
תוכניות אחרות. במילים אחרות: בעד
שבכל תחנת טלוויזיה לוח־המישדרים הוא
יציב לכמה שבועות — בטלוויזיה היש ראלית
אין בו שום יציבות.
לאי-יציבות זו נפל קורבן, לקראת
מישדרי יום־השואה, סירטו של המשורר
חיים גורי הים האחרון. את מקומו של
הסרט הזה תפס סרט של המפיק היהודי
שווייצי ארתור כהן על השואה, שאי כותו
נתונה בספק, והסיבה להקרנתו היתד,

כתם מדיני רם
תככים בוושינגטון
המשבר בין עיתונאי הטלוויזיה והנהלת
רשות־השידור, שבמהלכו ערכו העיתונאים
סנקציות שהתבטאו בצימצום מהדורות
מבט, פנה טוכיה סער, מנהל הטלוויזיה,
ליעקוב אחימאיר, עורך מבט של
מוצאי־שבת, וביקשו לדאוג למהדורת מבט
באורך מלא. השיב אהימאיר :״איני יכול,
כל עוד לא נהיה מסוגלים לדווח דיווח
מלא מהשטח הגורם המדרבן בישי בת
הוועד־המנהל של רשות־השידור לדחיית
האשמותיו של ראש-הממשלה מנחם בגין
(שהוכחשו על ידו) ,על ש״קול ישראל
אינו ציוני״ ,היה חבר־הכנסת מהליכוד
מאיר שיטרית, שתבע מחברי הוועד-
המנהל להתייצב מאחרי מנהל הרדיו,
גירעון ל ב ־ ארי. מול שיטרית התייצבה
חברת הוועד, אהובה מרון, שגילתה
נטייה לקבל את נזיפות ראש־הממשלה.
ה עו ל ם הז ה 2328

יום ש לי שי
13. 4
• מולדת: לחופו של
ים 3.00 שידור חוזר
כצבע, מדכר ;•כרית).
סירטו המעולה של פטר להן
על חופי ישראל. סרט על
פריחה, סרטנים, צבי-ים וגוזלי
הסיקסק.

• חדשות: מהדורת
חג 8.30 שידור כצבי;
,מדבר עברית).
• כידור: שוק-המצי-
אות 8.45 שידור כצבע,
מדבר ומזמר בעברית
מעולה) .יונה עטרי
ואילי גורליצקי מגישים פיז־

שיריהם. הלקט השנתי ישודר
במוצאי־שבת.

* סרט טלוויזיה :
אכיר ככחול (— 10.05
•טידור כצבע, מדכר אנגלית)
.סיפורו של קצין־מיש-
טרה הנתון בין הפטיש והסדן :
אהבה לאישה יפהפיה וקאריירה
מיקצועית. בתפקידים הרא שיים:
ויליאם הולדן ולי רמיק.

יום ח מי שי

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יום רביעי 14, 4
9סידרה פופולרית: דאלאס (10.15
— ערוץ — 0שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.אחרי הפסקה קצרה אשר נבעה מאיחור
במישלוח פרקי הסידרה מארצות־הברית, חוזרים
כוכבי דאלאס אל המסך הקטן השכן. הפעם נחזה
בקורות מישפחת יואינג אחרי מותו הפיתאומי
של האב, ג׳וק, בתאונת־מסוק, שעמד להביאו
משדה־התעופה אל החווה, עם שובו מדרום-

אמריקה.

יו חמ״ש׳ 15. 4

15. 4
• תרכות ספר: סיפורים
כראש (— 5.55
שחור־לכן, מדבר עברית)
.סידרה העוסקת בספרי-

• סידרה לילדים: הנס בריסטיאן
אנדרסן 5.15 שני הערוצים — שידור
כצבע, מדבר אנגלית) .סידרת אנימציה
חדשה, הממחישה את אגדותיו הקלאסיות המפור סמות
של הסופר הדני בן המאה ה־ . 19 אגדותיו
של אנדרסן נחשבות עד היום ליפות ולמובחרות
בספרות־הילדים, בהיותן עשירות בדמיון, בעלות
עלילה מרתקת ומלאות רגש נאמן — באחת מהן,
הברווזון המכוער, תיאר המחבר מיקרה שקרה לו.

׳ 1שיש 16 . 4

• סידרה לנוער: ג׳וי והנץ האדום
( — 12.45 שני הערוצים — שידור כצבע,
מהכר אנגלית) .הרפתקאותיהם של
שני נערים צעירים, אמריקאי והודי, בלב הג׳ונגל :
על הידידות שביניהם ועל יחסם לבעלי־חיים.

• סידרה קומית: אהוכ את שבנר
( — 8.30 ערוץ — 6שידור בצכע, מדכר
אנגלית) .קומדיה של סיטואציות, אשר במר כזה
שני זוגות: זוג לבן ומתנשא, אדי וג׳ואן
בות׳ ,וזוג שחור, צנוע וחביב, ביל וברבי ריינולדס,
שעבר לגור בדירה ממול. הסידרה מלגלגת בפתי חות
רבה על הגזענות, משלחת חיציה בדעות
הקדומות שיש ללבנים נגד השחורים, אך מדגישה
עם זאת, את ההבדלים במנטליות ובתרבות בין
שני הגזעים.

אירוויזיון. הורה
יום רביעי, שטה 8.30 ומוצאי שבת, שעה 8.30
מונים של נתן אלתרמן, שהועלו
בתיאטרון הישראלי. תסריט
ובימוי: שמואל בונים.

• סרט קולנוע: קרון
הלהקה 0.30 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).
אחד הסרטים המוסיקליים ה מפורסמים
ביותר שנעשו בהו ליווד.
העלילה מספרת על
עימות בין כוכב־קולנוע ובין
רקדניודבלט, האמורים להופיע
ביחד בהצגת־פאר בברודווי.
בתפקידים הראשיים: סיד צא־ריס
ופרד אסטר.

ילדים. הפעם: חבורת חץ מאת
רבקה גונן, המלך מתיא מאת
יאנוש קורצ׳ק, מה עושות האיילות
מאת לאה גולדברג ועוד.

• כידור: מונטה קא־רלו
10.45 שידור כצבע,
מדבר ומזמר צרפתית
ואנגלית) .כוכבת ה

שיבת 17. 4

יוצריה באלה המילים :״זוהי סידרת טלוויזיה
המספרת על דברים בלתי־אפשריים ועל אנשים
ההופכים את הבלתי־אפשרי לאפשרי. כל אפיזודה
מורכבת מחלקים שווים של אינפורמציה והומור.
דברים שאתה אמור לדעת אותם אך לא תמיד
יודע, ודברים שאין לך צורך לדעתם אך תיהנה
לגלות אותם. זה משעשע ומרחיב את האופקים,
מדגדג ומעורר פליאה ותדהמה.״

• ספורט: היאבקות 0.40 ערוץ
— 3שידור כצבע, מדבר אנגלית).
תחרויות בהיאבקות בשיטת ״תפוס כפי יכולתך׳
לפני קהל משולהב. התחרויות נערכות בין גדולי
המתאבקים בעולם המערבי, שלכל אחד מהם
מודבק כינוי כמו ״המפלצת״ ,״השד״ ,״גיבור
הזירה״ וכיוצא באלה מילות שבח מעודנות.

׳וס רא!שון 18 . 4

* סידרת אנימציה: בוככי־החלל
( — 4.50 שני הערוצים — שידור כצכע,
מדכר אנגלית) .מדע בדיוני כיד הדמיון ה טובה
של האנימטור. דמויות משונות מכוכבי-
הלכת השונים, מסעות בין כגכבים ומילחמות
אכזריות בחלל.

• סידרת מתח: הארט ואשתו
( — 10.15 ערוץ — 6שידור בצבע,
מדכר אנגלית) .פרק חדש בסידרה הוותיקה-
יחסית, שיש בה מזיגה של.מתח והומור, בכיכובם
של רוברט וגנר וסטפני פאורם.

יום ש19. 4 1
• סידרת מתח: קאסי ושותפיה
( — 10.15 ערוץ — 6שידור כצכע,
מדבר אנגלית) .סידרת מתח חדשה, בכיכובה
של אנג׳י דיקנסון, עם אלכם קורד וג׳ון אירלנד.
אגנ׳י, שכיכבה בעבר בסידרה השוטרת, החליפה
בינתיים מיקצוע והפכה לחוקרת פרטית בעלת
מישרד-חקירות, העוסק בתעלומות רצח ושוד.
בהיותה אשד, היא נתקלת ביחס של התנשאות
וחוסר-אמון מצד עמיתיה, בעבר ובהווה, אולם
הצלחותיה מוכיחות, שאשה העוסקת בבילוש יכולה
להצליח לא פחות מגבר.

• סידרה מרתקת: לא יאומן (6.30
— עדוץ — 3שידור כצכע, מדכר
אנגלית) .תוכנית המצולמת לפני קהל באולפן

יום שלישי 2 0 . 4
9קומדיה: כנסון 8.30 ערוץ
— 6שידור כצכע, מדכר אנגלית).

טלוויזיה אמריקאי, וכוללת קטעי־סרטים על אנשים
מוזרים ותופעות מדהימות. הסידריה מתוארת בפי

פרקים חדשים בסידרה המשעשעת, המוקרנת גם
על מסכינו, בכיכובו של רוברט גיום.

תוכנית היא אן מרי, הזמרת
ומליסה גילברט בתפקידה של
אנה פרנק. בימאי: בורים סגל.

שבת

ום רביעי

17. 4

14. 4

ס כידור: אירוויזיון
חלק כ 8.30 שידור
כצבע, מדכר ומזמר כ
לשונות אירופה) .לקט שני

• כידור: אירוויזיון
— 1082 לקט ראשון
( — 8.30 שידור כצבע,

של השירים שישתתפו בתחרות
האירוויזיון, שתיערך ב* 24ב אפריל
בהרוגייט.

מרשל של פלורייט ווינדהאם. אנה פרנק
יום שישי, שעה 9.15
הקנדית, שתפסה מקום במיצ-
עדי הפיזמונים בארצות־הברית,
בריטניה ואוסטרליה. היא פונה
לקהל אוהבי מוסיקת־קאנטרי,
מוסיקודעם ופופ כאחד.

יום שי שי
16. 4
אן־מרי: מונטה קארלו
יום חמישי 10.45 ,

מדבר

ומזמר בלשונות

אירופה) .ב־ 24 באפריל תי ערך
בהרוגייט, אנגליה, תחרות
הזמר של איגוד השידור האי רופי.
לקראת האירוויזיון מצי גות
המדינות בתחרות זו את

6סרט ערכי: כין
שתי נשים 6.05 שיגדור
כצכע, מדכר ערכית).
גיבור הסרט מחמוד (נור אל-
שריף) סיים את לימודיו בחוצ-
לארץ ושב למצריים כדי לעבוד
בה. במצריים מצפה לו חברתו
מנוער ובת דודו הודא (נבילה
עביד) ,נערה הוללת וקלת-
דעת. מחמוד מקווה שעקב זאת
יסייע לו אביה (עמאד חמדי),

שהוא איש־עסקים עשיר. ב סופו
של דבר מוצא מחמוד
עצמו במצב עדין למדי, בשל
מערכת יחסים הנרקמת בין
אשתו ובין מזכירתו.

• סרט־טלוויזיה: יו מנה
של אנה פראנק
( — 0.15 שחור־לכן, סד־כר
אנגלית) סיפור רצח־העם
של היהודים בידי הנאצים, דרך
חוויותיה של בני מישפחת אוטו
פרנק, שהצליחו להסתתר שנ תיים
בהולנד. הבת, אנה, ליוו תה
את שהות בני־מישפחה
במיקלט בעליית־הגג בכתיבת
יומן. האב, שניצל (ונפטר ב קיץ
שעבר בגיל ,)91 פירסם
את יומנה של בתו בדפוס. הספר
תורגם ללשונות רבות, והועבר
אל בימודהתיאטרון, מסכי ה קולנוע
והטלוויזיה. בגירסה זו
משתתפים מכסמיליאן של ו־ג׳ואן
פלורייט בדמות ההורים,

לית) .איילין סטרץ׳ משחקת
בתפקיד פאמלה, אשד, עשירה,
שתלטנית ומשועממת, שאין
בליבה אהבה גדולה למין ה אנושי,
לרבות בעלה (שיין
רימר) .היא נחרדת לנוכח ה מחשבה
שיהיה עליה לבלות
סופשבוע משעמם בחברת זוג
צעיר, והיא מתכננת בדיחה
מרושעת על חשבום. היא מאל צת
את בעלה הנכנע להתקין
האזנה בחדרו של הזוג, כדי
שתוכל להאזין לשעשועי־המי-
טה שלהם. אך כבכל סיפורי
סידרה זו, נכון לה הזעזוע
הראוי לה.

6מותחן: המיקצוע
נים 1030 שידור כ־צכע,
מדכר אנגלית). הפרק לוסון.

עמדתו

האחרונה

יום

9סידרהת־טלוויזיה :
האצילות מחייכת (11.20
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית אוכספורדית) .עוד
אחד מסיפוריה של בת האצי לים
שירדה מנכסיה, והבריטי
ממוצא זר שרכש אותם בממון.
סידרה מרתקת ומבדחת.

יום ר א שון

19. 4
6הפיתרון הסופי
( — 0.30 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) סירטו של
המפיק ארתור כהן, שיוקרן
בהצגת בכורה עולמית בטל וויזיה
הישראלית. הסרט נערך
לפני כשנה ובו קטעים שלא
ראו עדיין אור בשום סרט.

יום ש לי שי

16. 4
#מולדת: ארץ אהב-
יתי 8.03 שחור־לכן
או צבע, מדבר עברית
טובה).
* מותחן: לא יאומן
כי יסופר 11.10 שידור
כצבע, מדבר אנג
ש11

9ג׳נוסייד: ילדים כשואה
5.30 שחור
לכן) .סרט על חייהם של
ילדים יהודים בגיטאות ובמח נות
הריכוז. מנחה: השחקנית
ליב אולמן.

ל בני הכותנההנוענלים

הצאי

לאהג דו לי ם ביו ת ר -אבלה טו בי ם ביו ת ר

תעריפון המנויים של
החל מי1.2.82

0911115 דיה

מרשת מסעדות

לסנה בסקל מחיר העיתון

בארץ

755
הוצאות משלוח

פתחנו מסעדה חדשה

לחצי שגה
סח״ב

910

ספארי

בשקל

500

סטיקים־ספר ריבם
צלעות• דגים
25 סוגי סלסים
מטעמי גלידה
מנות אחרונות

620

בכל יום רביעי
ערב דגים !
דגים! דגים!
25 סוגי סלטים

דמי המנוי לארצות חוע
בדואר אויר
260 + 755
670 + 755

122 +
171 +
1137 1596

875

1300 + 755

247 +

2302

1220

180 +

1685

925

205 +

1915

1050

187 +

1742

940

אירועה ארח״ב, קנדה, מקסיקו
ארגנטינה קולומביה,
ונצואלה, ברזיל פרו
אוסטרליה, ניו זילנד

דרום־אפריקח, טוגו, חבש, קניה 955 + 755
פנמה, טאיוון, יפן
תאינלד, חונג קונג, סינגפור,
קוריאה __ 800 + 755

140ש׳ לאדם.
750 + 755

לכל המשפחה:
תה תערובת פירות
שזזטפץ וק

תה שושניטץ
מ מ-יי

ספארי(לידו סנטר) רח׳ גד מכנם , 2נתניה .

איתן עמיחי
הדברת מזיקים
מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדינו,
בשמירת על בריאותך ורכושך.

!4 0 0 1 ]1קו/ן ו 0ק
תה מידות וצמחים
בשקיקים

חופשי!

רמת גן, רח׳ מודיעין .18ת.ד2272 .

טל6 .־ 7301114 5רש׳מס׳21

עסק 481/75

דיווגוף 90ו.ת־א

•ספרים
•תקליטים
•ציורים

פתוח יום יום(בולל מוצ״ש{
עד 11.00 בלילה

זידיאנסך טו

בוידיאו !
,הסרטת ארועים
י צילוס ומטמוסבר מצווח זאו־הרס מיזזזדים

תו׳ רוזנבאום ,5ודא,טל 296662 .
רם׳ ירושלים 13 חיפה טל 757 .
העולם הזה 2328

עצת
חינם!
הפינוי של הטיפוסים האלה בימית הולך ומתקרב, ונדמה
לי שצריך להחליט טוב-טוב מה יחיו ההוראות שינתנו לחיילי
צה״ל לקראת המשימה הקשה. אני בדרך־כלל לא אוהב לתת
עצות״חינם לממונים עלי בשילטונות הצבא, אבל נדמה לי
שהפעם אין מנוס מזה.
צריך להסביר לחיילים, שמדובר כאן באוכלוסיה אזרחית.
אמנם יש גם מסיתים ופרובוקטורים, אבל ביסודו של דבר
אלה הם גברים ונשים וילדים, אזרחים כולם. לכן יש לנהוג
בהתאפקות מירבית, ולא לירות סתם. השלבים לפני הירי
צריכים להיות ברורים לגמרי. קודם כל: יורים רק בתנאי
שהאוכלוסיה האזרחית תוקפת את הצבא. שנית, לפני הירי
צריך להזהיר, אחר-כן צריך לירות יריות אזהרה באוויר, ורק
אם גם זה לא עוזר, בבקשה לירות ברגליים.

3י־נקב•

פר שת

ומה שהכי חשוב: אם יורים ברגלים, נא לפגוע ברגליים,
ולא בכתף או בראש, כי אנו רוצים להימנע ככל-האפשר
מוועדות-חקירה למיניהן.

רק ברגליים

אני יודע שזה נשמע מזעזע, כלומר, האפשרות הנוראה
הזאת שחיילים של צה״ל יירו ברגלי אוכלוסיה אזרחית. אבל
תאמינו לי, זה נשמע מזעזע רק מפני שמדובר כאן ביהודים

מן הסוג הפאשיסטי. כשמדובר בערבים זה בכלל לא נשמע
מזעזע, ויש לי הרגשה שגם אם מדובר ביהודים שמאלנים זה
לא נשמע מי״יודע״מה מזעזע. זעזוע נעים לכם.

חייל צה׳׳ל כמשימה קשה

פו ק לנ ד
אריאל שרון: ברור שעלינו לגבש
עמדה ברורה בעד שיחרור איי פוקלנד
על־ידי הצבא הארגנטיני ! לא יתכן שאנחנו
נתנגד לכן שארגנטינה מרחיבה את
חגורת הבטחון שלה, בשעה שאנחנו עומדים
על זכותנו למתני״ביטחון סבירים !
יצחק שמיר: אבל לא יתכן שנתמון
בפלישה של ארגנטינה לאיים האלה שם,
בשעה שאנחנו מגנים בחריפות את הפלישה
הסובייטית לאפגניסתאן! בל
נשכח שהעם של פוקלנד אינו רוצה ב-

כל העניין הזה שקרה באיי פוקלנד
אמנם נראה, במבט ראשון, כמו איזה
טירוף עונתי של הגנרלים מארגנטינה,
ובכלל לא עסק כל״כן חשוב, כי זה מתרחש
מעבר להררי החושן, אם להתבטא
בלשון המעטה. ובכל״זאת, לא יתואר עד
כמה שהפרשה הזאת גרמה להתרגשות
בחוגי ממשלת״ישראל. עד שגובשה עמדת
הממשלה, נדרש דיון ממצה ומייגע. להלן
עיקרי הדיון הזה.

\ 7ופס _ 155 העברה

הנז־ח:
נימוקי החייל__ :

ארגנטינים, בדיוק כמו שהעם של אפג-
ניסתאן אינו רוצה ברוסים !
יצחק מודעי: רגע אחד, רגע אחד,
ממתי אנחנו מקבלים שזכותו של עם
לקבוע מה יהיה גורלו? היום אנחנו
אומרים שלפוקים יש זכות, ומחר עוד
יקום מישהו ליד השולחן הזה ויגיד שלפלסטינים
יש זכות כזאת!
יצחק ברמן: אתה מתכוון אלי !
מנחם בגין: רבותי, רבותי, בואו
לא נצא מן הכלים !
משה גסים: מבחינה מישפטית,
ברור שיש כאן פלישה בלתי״חוקית. אן
מצד שני אל נשכח מי עומד מהעבר
השני: אלביון הצבועה והקולוניאליזם
הרקוב ! אין ספק שיש לנו כאן דילמה.
מנחם בגין: עלינו לברר מהי עמדת
הקהילה היהודית הגדולה במקום.
יצחק שמיר: עד כמה שהצלחנו
לברר, אדוני ראש־הממשלה, אין קהילה
יהודית במקום. אן אין ספק שעלינו להביא
בחשבון נקודה זו. אם נתמון בארגנטינה,
זה יעשה לנו בעיות עם הקהילה
היהודית בבריטניה. אם נתמוך
בבריטניה, נפקיר את יהודי ארגנטינה.
אני מציע עמדה נייטראלית בלתי-מתפש-

מנחם בגין: לצערי עלי להתנגד.
לא לקבוע עמדה בעניין כזה, זו בריחה
מהאחריות שלנו לעולם החופשי.
מרדכי ציפורי: אבל גם בריטניה
וגם ארגנטינה הן בעולם החופשי !
מנחם בגין: כן, כן. כמה חבל שהקומוניסטים
לא שולטים בבריטניה !
אז היה לנו קל בחרבה לגבש עמדה !
אריאל שרון: הייתי מבקש לסכם !
מנחם בגין: מה שאני הייתי מציע
הוא, שהממשלה תגבש את עמדתה עלפי
ההנחיות הבאות: ישראל אינה יכולה
לתמון בפלישה הארגנטינית לאיי
פוקלנד בגלל החשש לתגובות נגד הקהילה
היהודית בבריטניה. ישראל גם אינה
יכולה להתנגד לפלישה הזאת, שנעשתה
מנימוקים ביטחוניים סבירים. ישראל אינה
יכולה לתמון בדרישות העם של
פוקלנד, שכן דרישות אלה מסכנות את
ארגנטינה. ישראל אינה יכולה להתנגד
לשיחרור מחודש של האיים על־ידי בריטניה,
שכן האיים האלה הם חלק מ-
הריבונות הבריטית ההיסטורית. ישראל
גם אינה יכולה לתמון בשיחרור האיים
האלה, כי זה יפגע בקהילה היהודית בארגנטינה.
אן ישראל גם אינה יכולה
להישאר נייטראלית !
יצחק שמיר: נו, אז מה נעשה!
מנחם בגין: מה זאת אומרת!
במצב קשה כזה מוכרחים לדרוש ממשלת
ליכוד לאומי לאלתר !

א בו ת
להלן הודעת הגנראל הארגנטיני ליאו-
פולדו גליטיארי בעניין שיחדור איי פוק-
לנד מעול הכיבוש הבריטי :
אזרחי ארגנטינה, מורי ורבותי ! אחרי
אלפיים שנה שבנו אל האיים המכונים
בפי אוייבינו איי פוקלנד, והם חלק מנחלתנו
ההיסטורית ! בזמן שהבריטים
ישבו במערות, כבר היו ארגנטינים באיים
האלה, שם צמחה התרבות המפוארת
של עמנו ! איים יקרים — אנחנו שוב
כאן !
אלה האיים השייכים לנו מכל בחינה
! איים אלה הובטחו לאבותינו ה-
ארגנטיניים בצו־האלוקים ! כבר במתיאוס
הקדוש פרק ג׳ פסוק ט״ו נאמר :״הנה
אלה האיים אשר נתתי אתכם, אתם עמי
ואלה אייכם !״ אזרחי ארגנטינה, האם
נוכל להפר את צו״האלוקים, הנוכל לוותר
על נחלת-אבות אשר בה צמחה
המורשת המפוארת שלנו?
ולאזרחי האיים האלה נאמר: אל
דאגה ! ניתן לכם אוטונומיה ! תוכלו
לדאוג לכל ענייניכם, הקטנים והגדולים
! אן דגלנו יתנוסס שם לעד ! בדם
ובאש נפלה ארגנטינה, בדם ובאש היא
תקום !

מ ש הו
111ע ה
משהו זוועה, אני אומר לכם ! אנשים
מחרבנים בכל חור ! אוננות בראש-
חוצות! והכי גרוע זה הרצח. אין, אין
הם מרשים לעצמם, הרי אנשים באים
לראות את זה ! אין בן-אדם הורג בן-
אדם אחר, ככה, כמו כלום, כאילו שזה
היה איזה שרץ ותו-לא ! אתם מתארים
לעצמכם את ההשפעה של זה על נפש־הנוער

אז פלא שסגנית שר־החינון, מרים
תעסה-גלזר, זאת מהערוות המתנופפות
והמתנודדות, רוכבת שוב! והפעם, אני
מוכרח להגיד לכם, אני מצדיק אותה.
כאן זה כבר לא סתם איזה עירום נורא,
איזו ערווה מיטלטלת לה שמאלה וימינה,
קדימה ואחורה, הפעם זה כבר
ממש חיי-אדם. משהו זוועה !
והכל, כמובן, משיקולים הומניים ותרבותיים.
מה שמפתיע בכל-זאת, בכל
הפרשה הוא, שהגברת התרבותית ההיא,
שדואגת כל־כן לנפש ההומיה של הנוער,
לא מחתה כלל כשאנסו ילדה ערביה בת
,15 ואחר-כן סיפר דובר צה״ל שהיא
היתה פרוצה. הגברת גם לא מחתה בכלל
כשבחודש האחרון מתו ממש _ לא על
הבימה — שישה ערבים, למשל.

בדרום תי א נויצו וובע־אופגה יחדש,

שנו מבלות גאות ]ישים את יומן בחיפוש
איחר מציאות

ואמהות עם ילדים שמדדו את הבגד ואת
עצמן בראי. המדפים עמוסים בבגדי קיץ
— חולצות, ז׳קטים, מכנסיים וחצאיות,
בצבעי העונה האופנתיים: אדום, לבן,
צהוב, כחול וירוק, הכל בסיגנון ספורט־אלגנט
צעיר.
ומה בענין המחיר י בעל־המיפעל, גי סים
מיזרחי, ענה בכנות :״בתחילת העונה
כמו, בתקופה זו, אין הבדל משמעותי בין
הקניה פה והקניה בבוטיקים שקונים
מאיתנו. ההנחה פה, בחנות המיפעל, היא
בין 20ל־ 30 שקל לכל פריט. אך כאן
המיבחר יותר גדול. בנוסף לכך, כל מי

חולצות ברוך. מימין, עשרות שלטים
כמעט אחד בתוך השני. אדמונד מודד,
שיק מודל, אופנה עילית, גל מודל אופנה
עילית, אביבי מודל אופנה עילית. כולם
אופנה עילית. בבניין הסמוך דנה פ׳שון,
אלפי מודל וויקטורי מודל. אך שם ה מכירה
לסיטונאים בלבד.
ישמנו פעמינו לאופנת ברוך. בפינת
חלון־הראווה מודבקות תוויות של כרטיסי-
אשראי שונים.

סשדוה השביעיתשושמי
ףץל־אביב היא ניו־יורק בזעיר אנ •
פין. אמנם אין לנו רכבות תחתיות,
אך יש לנו אוטובוסים. המטבע שלגו הוא
שקל, אך אנו אוהבים את הדולר. שדרה
שביעית אין לנו, אך שכונת שבזי יש
לנו, והיא שוכנת אחר כבוד בדרום תל־אביב.
היא ידועה, מפותחת׳ גדלה ומתעצ מת,
מוכרת וחביבה. מדי יום ביומו מס תובבות
בה מאות נשים, כשהמשותף ל

כולן
הוא הסקרנות האופנתית והרצון
לרכוש את בגדיהן בזול.
ערכתי מחקר מקיף ומתיש, כדי לברר
אם באמת משתלם לקנות בחנויות אלה,
המוכרות ליחידים.
חלון־הראווה הגדול של ראש אינדיאני
נמצא במקום מאוד אסטרטגי, בפינת ה רחובות
מונטיפיורי והרצל. הוא קורץ
למחפשות המציאות. בחנות־המכר ה מרווחת,
בת שני החדרים הגדולים, תלוי
שלט מאיר עיניים :״המכירה ליחידים״.
החנות רדתה מדאה בנערות צעירות

חגות ליד חגות

עשרות שלטים מימין ומשמאל,

בתוך השני. שכונת שבזי שבדרום תל־אביב מתפתחת ומתעצמת.

קונפקציות לבגדים ומפעלי איכות יוקרתיים צצים שם כמו
פטריות אחר גשם. אפשר להסתובב ברובע אופנה יום שלם ולא
להספיק לראות ולמדוד, ואולי אף לקנות את הכל.

שקונה כאן מקבלת במתנה כובע או חגו רה,
התואמים את הבגד שקנתה.״
למלכת המים אילנה סיבוני, שהיא
דוגמנית־הבית של ראש אינדיאני, כמעט
לא דדה זמן להרים את הראש. בתקופה
זו של תחילת העונה, היא עושה הכל,
גם את העבודה ״השחורה״ — היא מסדרת
את הקולקציה, רושמת מחירים, ועוזרת
במכירות ,״כי דוגמנית־בית אינה בובה.
היא חלק מהצוות, במלוא מובן המילה,״
טוענת אילנה.
ומה היא אופנת השנה? הרבה מכנסיים
באורך ,1מכותנה חלקה או מפוספסת.
שמחירם בחנות המיפעל הוא 490 שקל.
בבוטיק מחירם 505 שקל.

״התחרות טובה
לעסקים״

צומח אסטרטג

בפינת הרחובות מונטיפיורי והרצל, הקורץ מאוד

למחפשורז המציאות. לפני שנים אחדות היה המקום
חרב ומוזנח. היום זהו מרכז האופנה של תל־אביב ובעלי־העסקים נמשכים למקום זה.

ך יפים מיזרחי בא לשבזי לפני שבע
שנים, והביא איתו את אוויירת צפון-
אפריקה ופאריס של אז.
למה דווקא לשבזי? ״פשוט היה פה זול
באופן יחסי. זו היתד, חורבה. השקעתי
בשיפוצים ,׳ובבר אז תיבננתי שאהפוך את
המקום הזה למרכז האופנה של המדינה.
מבחינה גיאוגרפית, מיקומנו ליד כל־בו
שלום הוא מצויין. אני הייתי זה שנתן את
האות לזינוק. היום בעלי עסקים נמשכים
למקום זה כמו דבורים אל דבש.״
ממול לראש אינדיאני מנצנץ השלט של

אופנת ברוך נמצאת במקום מזה 14
שנה .״במיקרה מצאנו בזמנו מקום שהיה
זול במיוחד, בהשוואה למקומות אחרים,
והיום ר,פך המקום להיות רובע האופנה
המרכזי,״ אומר אחד מבעלי המיפעל.
מיבחר החולצות לגברים הוא עשיר ו מגוון.
חולצות קלאסיות, ספורטיביות, ו־סופר־אופנתיות,
מכל סוגי הבד — ארו גים,
סרוגים מודפסים ואפילו משי נקי.
אפשר למצוא שם גם ׳עודפי ייצוא וחול צות
בודדות במחירים מצחיקים. כללית,
ההנחה ללקוח היא בין 15ל־ 20 אחוז.
חולצה לאחר הנחה יכולה לעלות שם בין
400ד־ 500 שקל.
שימחה אמיתי, המנכ״ל, אינו ״יקה״,
אך הוא בעל נסיון .״בדיסלדורף, למשל,
בונים בית בן 18 קומות, קוראים לו מרכז
אופנה, אומרים לכולם: בואו, והם
באים! פה הרובע קיים בסיגינון שונה,
בסייגנון של שוק פתוח. זה מה שהנשים
הישראליות אוהבות — לבוא, לראות ו למשש.
אנו שמחים שנפתחים באיזור בתי־חרושת
נוספים. זה טוב לענף. הלקוחות
מתרגלים לאיזור, ולנו זה לא עושה תח רות.
התחרות טובה לעסקים.״
המשכנו. אין צורך לנדוד רחוק.
ברחוב השחר פינת גרוזנברג, נמצאת
אופנת מיה. השלט הענק והחדש זועק ל מרחקים.
כדאי להציץ באופנה הודית ו אופנה
ספורטיבית־אלגנטית. עכשיו הם
עדיין במכירת סוף העונה. ושימלה יפה
מבד הודי נמכרת ב* 650 שקל כשבחנות

| 1|! 5/ל • 1^ 1 1 1 1אביבה סובול, העובדת במחשבים,
מודדת את עצמה ואת הבגד. אביבה
• 1 * 1ייי *י
מחפשת קניות זולות ומציאות סוף־העונה ולכן באה לכאן.
מחירה כ־ 900 שקל. בפינה מונחים בגדים
שלא הצליחו להימכר בחורף, וחייבים ל היפטר
מהם לקראת הקיץ. לכן המחיר
הוא מציאה.
אך בתחילת העונה באופנת מיה, כמו
בשאר המקומות, אין מציאות. חולצת
ג׳ורג׳ט שנמכרת בחנות ב־ 773 שקל עולה
אצלם 700 שקל. אין הם רוצים להוות
מתחרים לבוטיקים -שלהם .״פתחנו פה
סניף לפני שבועות אחדים, רק מפני שזהו
מרכז האופנה,״ אומרת חווה יעקובי, מנה לת
העסק.
השכנים פיפו מוד, ברחוב השחר, נמ
דוגמנית־בית

פיצוץ
מיחידים

בקלישר ,30 אופנת פרח. פיר־חי,
בעלת המיפעל, בחליפת־בוקר
מכותנה לבנה, מכנסיים קצרים וחלק עליון בסיגנון חלוק.

צאים פה כבר מזה שנה .״רצינו ליצור
מרכז בעל גישה נוחה ללקוחות. אנחנו
לא מוכרים ליחידים. זה נוגד את ההגי נות
המיסחרית,״ אומרים אלברטו זהות
ולוסין סוסונוביץ. הם עולים ישנים מפא ריס׳
נמצאים כבר 12 שנה בארץ, וכל
הזמן עוסקים באופנה.
דעתם על האופנה הישראלית :״האופ נה
הישראלית עשתה צעדים גדולים קדי מה׳
אבל המחירים התקדמו עוד יותר. יש
הגזמה,״ מודה אלברטו .״האנשים אשמים.
אנשים מתפתים לכל ההתפרעויות בשוק,
ולכל הבלגאן. הם לא מעריכים את ה

ראש אינדיאני היא אילנה סיבתי.
בתחילה העונה היא עושה
גם את העבודה ה״שחוחד -רושמת מחירים ועוזרת במכירות.

כסף. אומרים להם שיש אינפלציה ולכן
המחירים כל-כך גבוהים, והם מקבלים
זאת בהכנעה. קל בענף שלנו להקים
מיפעלון, והרווח במיקרים רבים הוא
מיידי. בעלי בתי־החרושת רוצים לעשות
כסף מהר. כל סוכן שעבד בענף האופנה
במשך שישה חודשים, מקים לו מיפעל ב־
,תיקווה לעשות מיליונים.״
ברחוב קלישר 30 תלוי שלט קטן :
אופנת פרח קומה ב׳ .מי שמצליח
לעלות שתי קומות בחדר מדרגות מוזנח
שקירותיו מקולפים, מוצא את פירחי פרץ,
בעלת־המיפעל, לבושה בביגדי תחרה לב־

ליחידים ברבד

בחנות המכר של ראש אינדיאני
מוכרים ליחידים( .משמאל) אתי
עמיר -שתחילה היתה חשדנית אך הת ת

טריקו,

והסכימה

נורית מלכה׳ מנהלת־החשבונות,
מדדה בגדי
לדגמן לפני המצלמה.

נים .״פה אנחנו לא מוכרים ליחידים, רק
לסיטונאים. החנות ליחידים היא ברחוב
גרוזנברג. אני לא רוצה להפגיש בין
סיטונאים ויחידים.״
השמלות של פירחי הן בסיגנון כפרי,
שמלות אוהל עם הרבה תחרה, וכן מלת חה
לבנות ה־ 16 הנועזות. פירחי הסכימה
למדוד למעננו חליפת רחוב, או חליפת-
בוקר׳ מכותנה לבנה — מכנסיים קצרים
בסיגנון הבלון הנפוח, וחלק עליון הדומה
קצת לחלוק והיכול, אם רוצים, לכסות
טפח ולגלות טפחיים. המחיר של מערכת
כזאת, אחרי הנחה של 150/הוא 1310
שקל. פירחי מצטדקת ומסבירה שבחליפה
זאת הושקעו הרבה בד ועבודה .״יש לי
סחורה אכסקלוסיבית׳ ובסיגנון מסויים,
ובכל זאת תנועת הקונים טובה.״
ככשמנו פעמינו לרחוב מוהליבר, כבר
הלכנו בזיג־זג, למראה השלטים המורים
(המשך בעמוד )56

יעקב שר ת /איש ממאדים

חנוסים באים
הפרסים כבר היו פה פעם. אז נא לא לזלזל.
עכשיו הם עדיין על גבול איראן־עיראק. אבל מ ה רז
בסוריה 1בירדן י צופים מהרי גלעד 1משקיפים על חדאד 1
אז מה בנוגע להתחיל למכור נשק לעיראקים, ולסגור קצת
את הברז לחומיינים ו

£הפחד הגדול
תצויין העובדה, שבמהלך כך וכן שבועות של קיום מחנה
הסגר המוני בצפון רמת הגולן, אשר כשם שהוקם בחוסר־פשר
כן גם הוסר בחוסר־פשר — ועוד יהיו תוצאות מרחיקות לכת
מאוד מאוד מה״תרגיל״ הגאוני הזה שהגו וביצעו בגין ושות׳,
אבל לא על זה אני היום — לא דיווח שום כלי תקשורת
ישראלי על המתרחש בתוכו•
כמובן, על העתונאים שלנו נאסרה הכניסה למחנה, והמחנה
אף נשמר היטב היטב בידי חיילינו המוכשרים והיעילים אשר
עשו כמיטב יכולתם למנוע כניסת עתונאים לשטח האזרחי
הצבאי ביותר בעולם, ואני מסוגל להבין איך במצב זה לא
הצליחו עתונאים זרים להתגבר על המכשול — העתונאים
הזרים הללו, המצליחים לחדור לפינות חשוכות בקמבודיה
ובאל־סלוודור ואפילו להיעלם או לההרג שם על קידוש הדיווח
לעולם שרוי באפלת־מידע ימי״בייניימית, פשוט עומדים אין־
אונים מול הזקיפים הישראליים העירניים כל כך.
אבל מה על העיתונאים הישראלים שלנו ז האם הם מנו ערים
מאותה יעילות ותיחכום המאפיינים את אחיהם, בשר״
מבשרם — החיילים שלנו ז איך זה לא עלה בידי עתונאי
ישראלי אחד — אח ד להערים על שומרי מחנה ההסגר
ולחדור לתוכו פנימה על מנת לעמוד מבפנים על הנעשה,
על הלוך־הרוחות, על תחדשות ומחשבות ותקוות ותוכניות!
בעיניי זו תופעה מוזרה (ככל שאני עצמי, לא עלינו,
עתונאי־של־שולחן מרובע״רגליים /שרגליו הוא מנוונות וכשאני
תוהה עליה אני מגיע לכלל מסקנה, שסיבתה נעוצה לא
בפחד מהסתכסכות עם המימשל, אף לא בפחד מעונש ממשי
אפשרי בגין עבירה על חוק פלוני או פלמוני, אלא בפחד
לגלות איזו אמת נוראה, במראה הדרוזית הממרוטת כל״כך.

^ כשהדם רוצה דם
לטרור אישי יש חוקים משלו.
מעולם לא קינאתי ביכולתם של אנשים לשלוח חיילים
לקרב, יכולת שאין עליונה ממנה במדרגות השלטון. אינני מדבר
על מצב שבו אתה נתקף, פתע או לא פתע. אני מדבר על מצב
שבו אתה חייב להחליט, שאכן באמת אין לך ברירה ואתה
חייב לתקוף כדי לסכל תקיפתך על־ידי אויב; שכן מה פירוש
אין־ברירה ! מי קובע אותה ולפי מה היא נקבעת, והאם בסופו
של דבר אין היא פרי הנעשה בתוך־תוכי מוחך יותר, ובוודאי
לא פחות, מאשר בשטח, במציאות האובייקטיבית ו
אני זוכר שלפני שנים רבות, לפני קו ם המדינה, אבל כבר
לאחר החלטת ה־ 29 בנובמבר על חלוקת הארץ, בהיותי חבר
קיבוץ חצרים שליד באר שבע, הייתי נוהג יחיד בטרקטור
״פרגוסון״ רתום למיכלית מים ויורד אל נחל באר שבע, מהלך
שלושה־ארבעה קילומטרים דרומה מן היישוב, שם היתה באר
מים מתוקים להפליא (השד יודע מה עלה בגורלה מאז) וקונה
ארבעה מע״ק בכך וכך. לירות ארץ־ישראליות לצורכי שתיה
ורחצה למשק הנצור, שצינור המים שהונח עדיו מאיזור ניר־עם
חובל ונקטע בכמה מקומות בדרכו הארוכה. יום אחד
מצאתי חבורה של בדואים שפופים בצל קיר בית הבאר.
בירכתים לשלום והחזירו לי שלום, אבל העיניים כבר יקדו
ברקים והורגשה מתיחות לא נעימה• איכשהו התפתחה שיחה
פוליטית, ובמהלכה אמר לי אחד הבדואים, שלא היה מוכר
לי :״אנחנו נהרוג אתכם ! ״
עניתי לו בפתגם בדואי, שלמדתי בשעתי וזכרתיו לעת
כזאת :״הדם רוצה דם לאמור: אתם תהרגו, ואז אנחנו
נהרוג, והאם אתה בטוח איך יתגלגלו הדברים לבסוף ! נשתררה
שתיקה. בינתיים נתמלא המיכל, התנעתי את ה״פרגוסון״
הכחול — והביתה, בהרגשת הקלה•
אחר־כך היתה מלחמה והדברים התגלגלו כפי שהתגלגלו,
וכל הבדואים ההם, לרבות הטובים, הלכו, אבל לא על זה
אני רוצה לדבר.
אני רוצה לדבר על זה, שהדם רוצה דם. אני רוצה לדבר
על זה, שכאשר מדובר בנקמת דם ״פשוטה״ ,המוגבלת לפגיעה־חוזרת
ברוצח או בבני משפחתו כמקובל במסורת הערבית (וכפי
שהיה מקובל במסורת העברית) ,זה עניין אחד, שכן מדובר
בקיזוז דמים בתחום מוגדר ומוגבל ונשלט פחית או יותר —
וגם בתחום מוגבל זה התפתחו שיטות בלימה ומנע וחליפין,
לבל תוליך גאולת־הדם להשמדה הדדית זוחלת. אבל כאשר
מדובר בנקמת דם לא־אישית, לא״מוגבלת, אלא בנקמת דם
״לאומית״ — יהיה אשר יהיה הקרבן ובלבד שהוא יפול מן י הצד שכנגד — זה מתחיל להיות מטורף.
לכן מי שנעשה שותף למבצעי טרור אישי — ולא חשוב
כלל מי התחיל בשרשרת הרציחות, שכן בשלב מסויים החשבון
הזה הולך לאיבוד והנקמה מוליכה בכוח היגיון פנימי אכזרי
להנצחתה — חייב להביא כל זאת בחשבון, וא ם הוא מביא
כל זאת בחשבון ומשתתף בכל זאת ברולטה הטרוריסטית, כי

אז אני, לפחות, איני מקנא ביכולתו לשקול וליזום מיבצעי
טרור אישי, שכן אני יודע שלאורך ימים טרור אישי אינו יכול
להישאר חד־סיטרי, שכן הוא יונק בבת־אחת משתי פיטמות
שפעניות — יצר הנקם האישי המדורבן על״ידי הנפגעים
הקרובים (אם בני משפחה ואם עמיתים וחברים לנשק) ,ויצר
הנקמה הלאומי, הקם להגן על רצח הכבוד הלאומי.
יש אנשים — אינני מקנא בהם — שפשוט יודעים א ת מי
צריך להרוג ומתי צריך להרוג ואיך להרוג ומה יהיו התוצאות
הבטוחות של ההריגות שיתבצעו מכוח תכנונם ופקודותיהם.
אני אינני מקנא בהם, אבל איני יכול שלא להודות בעצם
קיומם, כשם שאיני יכול לקבוע בוודאות את ממשות הישגיהם
לאלתר ולאורך ימים. אבל א ם ישנם אנשים כאלה, ואם לדעת
השלטון הם חיוניים, כי אז אותו שלטון המפעיל אותם חייב
להגיד לציבור שבראשו הם עומדים ואותו הם מבקשים
להנהיג — אני מדבר כרגע על שלטון המחזיק א ת עצמו
לדמוקרטי ואפילו למבצר דמוקרטי — כי אין, לא היה ולא
יהיה טרור אישי אשר לא יוליד טרור אישי; שמדובר בהיבט
מסויים מאוד של מלחמה, בחזית מסויימת אחת מבין החזיתות
הרבות של המלחמה, אשר כל עוד היא מתנהלת צריך שיהיה
ברור שהיא תתבע קורבנות, שכן הדם רוצה דם והטרור מוליד
טרור, ולכן כאשר מתבצעת פעולת טרור של רצח אדם יחיד,
אפשר להתרגש במישור האישי, אך לא במישור הלאומי,
אחרת נידרדר לשיבוש מערכות שיתבטא בכך, שתחת היות
הטרור האישי פועל יוצא של המלחמה, תהיה פועל יוצא של
הטרור, כלומר הזנב יכשכש בכלב, כלומר תחת שאיש אחד
ימות למען הרבים במלחמת טרור שאין לה סוף, רבים ילכו
למות במלחמה ממש לאודווקא משום שהדבר הכרחי, אלא
משום שאיש אחד נרצח•
הדם רוצה דם ז בוודאי. אבל לא תמיד מוכרחים לתת לו•

השדרהה שבי עי ת

(המשך מעמוד )55
על האופנות השונות. אופנת מ־ב, אופנת
ציקי (לסיטונאים בלבד) .אופנת היטס,
אופות קארו סטייל, וליזטה
בין הפניית מבט שמאלה וימינה, גילה
ציון, הצלם, בלונדית תמירה, מנהלת-
חשבונות עם גוף ישל דוגמנית, העונה
לשם גורית מלכה, שעסקה במדידת בגדי
טריקו. נורית הסכימה להפגין את מיומנו תה
בדוגמנות, ואת התוצאה אפשר לראות
בתמונה.
אצל רוברט לרום, המייבא חולצות ו שמלות
מתאילנד׳ אין מציאות מבחינת
המחיר. יש רק מיבחר עשיר יותר .״הבו טיק
קונה 10 חולצות ולי יש ,1000״ או מר
ג׳ו עבאדי, בעל־המיפעל .״לפעמים יש
סוג ב /שנמכר בזול יותר, בהנחה של

שאלנו אם לא מפריע ילו שפותחים ב־איזור
כל־כך הרבה בתי־חרושת .״לא,
לי זה לא משנה. הם פותחים מהר וסוג־

^ הגאה משווה מאור
עם כל הכבוד לאברהם אבינו, ולאל שאמר לו ״לך לך״
והתחיל בכל העניין הזה, שאי-אפשר להתעלם מייחודו, בכל
זאת אי״אפשר, פשוט אי־אפשר לחזור כל פעם מחדש ולעשות
את החשבון ההיסטורי מהתחלה. זה פשוט לא עובד, וביחוד
כאשר אתה קטן וחלש (ומי שחושב שהוא אינו קטן וחלש
חייב להשיב פה ועכשיו מדוע הוא מפנה את סיני, מדוע הוא
אינו נע לתוך לבנון, מדוע אינו מגרש א ת כל ערביי השטחים
למולדתם ההיסטורית ירדן, מדוע הוא מבטל את (מחנה)
ההסגר בצפון הגולן, מדוע אינו מ חסל אחת ולתמיד את אש״ף).
ולכן מגיע רגע, שבו השאלה איך לגמור נעשית חשובה יותר
מן השאלה מי התחיל•
מפני שאם לא נחשוב ברמה של איך לגמור את הסיכסוך —
רמה שאולי תחייב אותנו להשלים עם מסקנות לא נעימות,
שסיום סיכסוך כרוך בנכונות לפשרות ובהכרה שלאורך הסיכסוך
לא היה מנוס מטעויות אשר טעינו ולו גם בבלי־דעת, ואשר
העלו תרומתן הסגולית לליבוי הסיכסוך, אפילו איננו אשמים
מהותית בפריצתו (ומי שיטען שהערבים אינם נכונים לשום
פשרה, שהערבים מבקשים להשמידנו וזהו זה, ולא פחות מזה,
נחזיר לו, ראשית, כי אם זו התחזית האמיתית האומנם הוא
רואה אפשרות לייבש לאורך ימים את האוקיינוס הערבי !
שנית, האם הערבים הם בעל־חיים ייחודי, שאינו מסוגל
מטבע ברייתו לפשרות — ל עו ל ם!; שלישית, אם אכן כך,
מה התאניה והאניה המחודשת מדי נפול חלל חדש במערכה
שיש לנו עם אוייב חסר־פשרות אלא נחזור תמיד לשאלה
איך זה התחיל ומי התחיל, ניווכח (כאילו לא נוכחנו עד עתה)
שאנחנו פשוט מתחילים לשעמם, שאיש אינו נכון להקשיב
לנו יותר, שהעולם כולו נגדנו — ואם העולם כולו נגדנו, מה
בצע בהטרדתו בקובלנות על הערבים הקמים עלינו להורגנו !
אה, אז לא חשוב מה העולם חושב ומה העולם יעשה !
כפתור ופרח ! אבל אם כך, נא לא לרוץ אל העולם הזה בכל

שני וחמישי, כשאנו נעקצים.
תחליטו, יהודים ! אתם רוצים להתגרש מהעולם או לא
להתגרש! אם אתם רוצים להתגרש, ויהיו אשר יהיו הסיכויים
להתפשר עם הנישואים הלא״כל״כך מאושרים שלנו עם העולם
הזה, להשלים עימם ולמצות מהם מה שאפשר, יהיו אשר יהיו
הסיכויים למצוא אחרי הגירושים הללו עולם אחר לחיות עימו
ולבנות איתו חיים מאושרים כלשהם, לאור המצאי בשטח,
אז תעשו את זה כבר! צאו מן האו״ם המזוויע והמשפיל!
נתקו את הקשרים הדיפלומטיים עם כל מדינה המקיימת
קשרים דיפלומטיים עם מדינות ערב המסרבות להכיר בנו
ולהשלים עימנו ואף לוחמות בנו בפועל מדינית, כלכלית
וצבאית, שלא לדבר על ניתוק קשרינו הדיפלומטיים עם מדינות
המכירות באש״ף ועומדות עימו בקשרים דיפלומטיים גלויים
או סמויים (לרבות ארצות־הברית הצבועה מכולן) ! אתם
שומעים ! פשוט מאוד — התגרשו !
או שמא אינכם מעזים להתגרש! ואולי יש בכל זאת
בנישואים עם העולם הזה, כמות שהוא, משהו חיובי ובטוח
יותר, א ם גם משפיל כלשהו, א ם גם נעדר אהבה כלשהו,
מאשר בהימור על חיפוש חתן עולמי חדש, שקודם כל לא
ברור אם הוא קיים בכלל, ושנית מי יודע איך נסתדר אתו
אחרי ירח הדבש של 29 בנובמבר השני ! ובכן, אז אינכם
מתגרשים ! מדוע איפוא אתם מעמידים פני מתגרשים ! מדוע
אתם מורדים ! אם אניכם מתגרשים, אז לעזאזל מה יוצא
לכם מהנישואים־לא־נישואים הגירושין־לא־גירושין האלה —
או שמא זו, בדיוק זו, ההנאה המשונה שלכם !

בעל־עסק זהות
״האנושים הם פתיים...״
רים מהר, ולא מייצרים את אותה הסחו רה•
אנחנו מייבאים, לא׳מרוויחים הרבה,
אבל מוכרים, כך שהרווח מתקזז,״ דברי
נ׳ו עבאדי.

__בגדים
מהעונה שעברה
ף, חוב גרוזנברג גם הוא עמום ל עייפה
בבתי־חרושת לאופנה. שלט

טניה בע״מ — אופות ׳הריון ומידות גדו לות
עורר את סקרנותנו. פילסנו לנו דרך
בחצר מוזנחת ועלינו לקומה השניה. את
פנינו קיבלה, במבט חשדני, אתי עמיר,
שלא כל־כד האמינה לנו וביקשה לראות
תעודות. באותו רגע נכנס בעל־המיפעל,
משה גורלי, שקיבל את פנינו בחיוך נעים
עוד לפני ששמע מי אנחנו ומה רצוננו.
משה נמצא באזור זה מזה ישגה וחצי.
לפני כן היה בקרן הרחובות אלנבי ומזגר־בי,
אך עבר לשמי, כי לדבריו, מקום זה
הפך למרכז האופנה, והוא מעדיף להיות
במרכז.
כן, הוא מוכר ליחידים .״אני יודע ש-
בתל־אביב אין היום הרבה מקומות שבהם
אפשר לקנות ביגדי־הריון יפים. אני לא
מוכר כאן לשם שמים. התנאים פה פחות
נוחים, חדרי ההלבשה פחות מפוארים,
ולכן גם ההנחה היא בהתאם — 15־20
אחוז.
שימלת הריון אופנתית ביותר מבד
כותנה ויסקוזה, עולה כאן 900 שקל.
בחנות מחירה 1,050 שקל .״לפעמים יש
במהלך הייצור תקלה קטנה, ואז אני מוכר
באן סוג ב׳ בהנחה גדולה, ואני כמובן
מראה את הפגם. לקראת החגים ומכירת
סוף־העוגה באות הנה הרבה נשים. יש כאן
מיבחר גדול של מכנסיים וטויניקות החל
ב־ 300 שקל, סרפנים ושמלות מ־ 600 שקל.״
אז למי שמחפשת סוג ב׳ במחיר זול,
או רוצה לקנות בקיץ ביגדי חורף ד
להיפך: למי שאוהבת לראות מיבחר עשיר
ורב; שאוהבת לקבל אבזרים ומתנות קט ינות
עם הקניה ; לכל מי •שיש לה זמן ל הסתובב
בחגים ובחופשות עם הילדים
והילדות ולהעביר יום בענייני אופנה —
בילוי נעים וקניות מוצלחות.
העולם הזה 2328

,אגיד!*
יקוד*11 ומ!1
טען הח שוד, וביקש להוכיח
נשדד תצלומים מאוספו האינטימי
ש ״ ה 1 1־ צ 1תאהו

* 6מוח מד אפו־ אצבע יש עיניים
/חומות, רכות ומלאות הבעה. ד,וא
מתולתל ויפה־תואר והתיירות הבאות ל נתניה
לחופשה קצרה ומחפשות הרפתקת-
אהבים רואות בו את אביר חלומותיהן.
בימים אלה מצא עצמו הדון־ז׳ואן של
נתניה נאשם באונם תיירת מגרמניה.
מוחמד נולד לפני שלושים שנה בכפר
ג׳ת שליד נתניה. הוא בן למישפחה עניפה
וידועה בכפרו. אחרי שסיים בית־ספר עממי
שלח אותו אביו ללמוד במוסד חינוו
יהודי, כדי שילמד את אורחות המדינה
וירכוש השכלה. שנים אלה גרמו לפיצול
באישיותו של הצעיר המוסלמי. מצד אחד
נשאר קשור מאוד לכפרו ולמישפחתו,
ומכבד את הוריו ואת מינהגיהם. כאשר
הוא נמצא בכפר אינו שותה משקאות
חריפים, אינו מדבר על עסקי נשים ונוהג
כמוסלמי לכל דבר. אולם העולם החיצוני
כבש אותו, והוא שוב אינו יכול להסתפק
בחיים השקטים של כפר־ערבי מנומנם
במשולש.
לפני כעשר שנים סיים את חוק לימודיו
והוסמך כמורה להינוך גופני ולאנגלית.
שנים אחדות לימד בבית־ספר ברמלה והת גורר
שם, אך אחר־כך חזר ללמד בכפר
ג׳ת, שכר דירה בנתניה ונהנה משני ה עולמות.
בשעות
אחר־הצהריים, כשהוא מסיים את
עבודתו בבית־הספר העממי בג׳ת, הוא
נכנם למכוניתו הקטנה ונוסע לנתניה. שם
הוא מחליף את בגדיו בחדרו שבפנסיון,
ופונה לעבוד כמנהל מיסעדה איטלקית
במרכז נתניה.
מזה שנים אחדות הוא עובד בעסקי
תיירות ומיסעדות. הוא התחיל כמלצר
במלון מקסים ולמד כיצד להגיש ארוחות,
שינן את שמותיהם של המאכלים והמש קאות
בשפות שונות, וקלט בקלות רבה
כמה שפות המדוברות על-ידי התיירים
בנתניה. כיום יכול מוחמד לנהל שיחה
שוטפת באנגלית, איטלקית, גרמנית, שוודית
ונורווגיה. כישורים אלה הפכו אותו לדון־
ז׳ואן מס׳ 1בעיר התיירות והיהלומים.

לערב שקט זה, וגם למוחמד היו תוכניות.
הוא אמור היה להצטרף לפיקניק שערכו
בחוף־הים קבוצה של תיירים מגרמניה.
הוא הכירם במהלך היום וגם עזר להם
לקנות את המיצרכים למסיבה, והביאם
במכוניתו למלונם.
כשעמד להדליק סיגריה, צדה עינו צעירה
נאה שהלכה לבדה ברחוב. הוא פנה אליה
בנימוס וביקש אש. אך הצעירה משכה
בכתפיה ואמרה באנגלית כי אינה מבינה
עברית. דקות ספורות הספיקו למוחמד כדי
לרכוש את אמונה ואהדתה של בריגיטה
(שם בדוי, השם האמיתי נאסר לפירסום).
היא שפכה את ליבה לפניו וסיפרה לו
את סיפור חייה.
תוך חצי שעה מרגע שנפגשו ידע כבר
מוחמד כי בריגיטה היא ילידת גרמניה,
בת עשרים, וכי אחרי פרשת אהבה נכזבת
יצאה לאנגליה. שם עבדה כמה חודשים
בביתה של מישפחה אנגלית, אשר איתם
באה לחופשה בנתניה. אולם היא לא התגוררה
יחד עם מעבידיה במלון ארבע-
עונות, אלא שכרה לעצמה חדר נפרד במלון
מקסים.
בריגיטה התלוננה לפניו שקשה לנערה
ללכת לבדה ברחוב בנתניה מבלי שמישהו
ינסה להיטפל אליה. לדבריה, היא בילתה
את יומה הראשון בעיר בדחייתם של
אונס בדירה
פיקניק בחוף-הים
ף* מקום שטון? שמש בעיר תיירות
* כנתניה, לא היה קשה לצעיר יפה
נערות.
תואר ונעים־הליכות למצוא
התיירות מארצות הצפון הוקסמו ממראהו
ומנימוסיו המיזרחיים והלכו שבי אחריו.
לא אחת ולא שתיים נתנו לו את ליבן
ואת גופן. ומוחמד אסף מיכתבים ותמונות
מכל היפהפיות.
את התמונות והמיכתבים היה שומר
בחדרו בנתניה. הוא הראה אותן רק לחבריו
העובדים בעיר, אולם מעולם לא סיפר
אפילו במילה אחת על הצלחותיו הגדולות
בכפרו. חייו התנהלו בשני מישורים נפרדים.
ב־ 4במאי 1981 יצא מוחמד לטייל במרכז
נתנ״ה. היה זה ערב יום הזיכרון. כל בתי-
הקפה והמיסעדות היו סגורים, ובני-נוער
ותיירים רבים התקהלו ליד המיזרקה שבלב
העיר. רבים מבני הנוער מצאו להם בילוי

סיפר לבריגיטה כי הוא מוזמן לבלות אח
הערב בחברתם של תיירים מגרמניה ב פיקניק
על שפת־הים. הוא שאל אותה אם
תצטרף אליהם. מכיוון שלא היתד. לה כל
תוכנית אחרת והיא לא הכירה איש ב נתניה,
הסכימה בריגיטה לבלות איתו. ליד
אחד הבתים הציע מוחמד כי בריגיטה
תעלה איתו לחדרו כדי שיקה טימדרקורדר
למסיבה. הצעירה לא הבינה כיצד הוא
מזמין אותה לחדרו, אחרי שרגע קודם לכן
הזהיר אותה מפני אנסים. היא נדהמה,
החלה לבכות ונרתעה.
כאן ניכרה מיומנותו של מוחמד. במילות
נועם והתנצלות הרגיע את הצעירה ההיס טרית,
הסביר לה כי הוא מכבד אותה עד
מאוד ולא היה עולה בדעתו לגעת בה.
הוא רק הזמין אותה כדי לשתות כוס תה
ורצה לתת לה חולצה עבה יותר כדי שלא
תצטנן על שפת־הים. הוא גם הבטיח
לידידיו כי יביא את הרשמקול.
ובאמת לא קרה שום דבר. הוא מזג לה
כוס תה, לקח עבורה סוודר ומשם נסעו
השניים למלון מרגוע, ופגשו בקבוצת ה תיירים.
אחרי דקות אחדות של שיחה,
יצאו התיירים לדרכם ומוחמד ובריגיטה
נסעו גם הם לשפת־הים.

^ ון ז־היס היה מלא מדורות. צעירים
* ישראליים ותיירים ישבו ליד המדורות
בחבורות, שרו ודיברו. מוחמד ובריגיטה
עברו מחבורה לחבורה, אך לא מצאו את
התיירים שאיתם קבעו לבלות את הערב.
מפעם לפעם ניסה מוחמד לחבק את הצעי רה
שלידו אך היא ביקשה ממנו להסיר
את ידיו, והמשיכה לספר לו את תולדות
הייה, על נסיונותיה המרים עם גברים, על
חוויות הסמים שעברה בנעוריה ועל אהבתה
לאשר. בגרמניה.
בשעה 11 הם נואשו מלפגוש את החבורה,
ועלו למכונית. לדברי בריגיטה כעס מוחמד
מאוד על שלא הרשתה לו לנשקה, וסגר
את חלונות הרכב. לדבריה, בכתה ואמרה
לו כי היא מפחדת ממנו, וביקשה שיחזירנה
למלון. אך הוא אמר לה כי אינו אוהב
את דרך דיבורה ואם לא תשתוק ישבור
את שיניה.
אולם מוחמד לא אנס את בריגיטה

פרקליט או ח
הגנה פלסטית
מחזרים בלתי רצויים מדרכה. מוחמד הציג
עצמו לפניה כמורה ומנהל-מיסעדה, והזהיר
את התיירת הצעירה מנערי-החוף של
נתניה. אותם צעירים שזופים, המבלים את
רוב זמנם על חוף־הים ומחפשים תיירות.
בחורים אלה חפצים גם בנערות וגם ברכו-
שן, הוא הבהיר לתיירת.
השעה היתה כמעט שמונה בערב, ומוחמד

במכונית. הוא הפך לפתע אדיב ואמר לה
כי הוא מכיר פאב נחמד מאוד בהרצליה,
ואולי כדאי לנסות ולראות אם הוא פתוח.
כאשר הגיעו להרצליה התברר כי גם פאב
זה סגור, ומוחמד הציע לנערה שהיא תנהג
בעצמה במכוניתו, בדרכם חזרה לנתניה.
הוא הינחה את המכונית לביתו, ושם דרש
ממנה לעלות לחדרו. לדבריה, נטל אותה
מוחמד בזרועותיו והעלה אותה לחדרו
בקומה השניה, נגד רצונה.
בחדרו הפשיט מוחמד את הנערה ובעל
אותה. לדבריה, אנס אותה מוחמד פעמיים,
ואחר כך נרדם. בריגיטה מצאה בקבוק
יין בחדר ושתתה אותו עד תומו. גם היא
נרדמה והתעוררה רק בשעה שבע בבוקר.
הגבר חזר להיות אדיב וחביב, הוא התלבש
והביא את בריגיטה למלונה במכוניתו.
היה זה פקיד־הקבלה במלון שהשגיח
בתיירת אשר בשעת בוקר כה מוקדמת
הגיעה אל החדר ולא ממנו, ושאל אותה
מה קרה. היא שתקה, ורק אחרי דקות
ספורות חזרה אליו וסיפרה לו כי נאנסה.
פקיד־הקבלה היה מנוסה בצרות של
תיירים. הוא הציע לנערה לפנות מייד
למישטרה. ואומנם, בעזרת המישטרה אותר
חדרו של מוחמד, וכך התבררה זהותו.
פקיד־הקבלה במלון מקסים, בלפור ספיר,
התפלא מאוד כאשר נודעה לו זהות הנאשם
באונם. הוא מכיר את מוחמד מזה שנים
אחדות. כאשר החל את דרכו בנתניה
בענף המלונאות, עבד מוחמד כמלצר במלון
מקסים .״התפלאתי מאוד כשנודע לי מי
הנאשם, כי אני מכיר אותו ויודע שיש לו
הצלחה גדולה. אני לא חושב שהוא צריך
לנקוט באמצעים כאלה. כשהוא עבד אצלנו
היו בחורות באות לחפש אותו בעבודה,
היינו צריכים לבקש מהן בעדינות להניח
לו ולא להפריע לו בעבודה.״
תסביכים נפשיים
חיי שסיימה. התובעת חנה
י * ברוכי, להביא את עדי-ד,תביעה,
העלה הסניגור המזוקן, אברהם או רן,
את הנאשם על דוכן־העדים. מעשהו
הראשון של הסניגור היה להגיש ל־בית־המישפט
חבילת תמונות ציבעו־ניות.
בתמונות אלה נראה מוחמד עם
(המשך בעמוד )74

שלא

1 1 7 1

בלבוטק מאת

ד״ד ותיאלשרעבי
ועדנהפ ־ינ רו

סיפורו של בני לא הפתיע אותנו, אבל
היה בו יותר מאשר שמץ של אנושיות :
כלבתו החביבה, שאותה טיפח במשך שש
שנים תמימות, חלתה במהלה ממארת
ונותחה. הניתוח הצליח, אבל הכלבה הת קררה
והיתד, חולה מאד. היא הראתה
סימנים של דיכאון, הפסיקה לאכול, ורבצה
במשך שעות ארוכות בלי להגיב על כל
הגירויים שהיו כה חביבים עליה בימים
כתיקונם. בערב יצאה לחצר. אשתו של
בני יצאה להחזירה הביתה, אך הכלבה לא
נענתה להפצרותיה. לבסוף איה גייסה את
עזרת בעלה ושניהם נשאו את הכלבה
פנימה על אף רצונה.
אחרי כמה שעות התבררה הסיבה לעק שנותה:
היא נפחה את נישמתה. היא לא
רצתה למות בבית, וניסתה לרמוז על כך
לבעליה. הם, במסירותם, לא הבינו את
המסר.
אין זה סיפור חריג. למעשה ידועה
התופעה של אינסטינקט חזק הפועל אצל
כלבים — וביתר קיצוניות אצל החתולים
— לחפש להם מקום כדי לסיים בו את
חייהם.
החיה כאילו מרגישה כי קיצה קרב
ואינה רוצה שבעליה יראה אותה בסיבלה,

כאילו לא נעים לה לעורר את רחמיו ואת
צערו, והיא מעדיפה להתייחד עם מותה.
לכן היא יוצאת מן הבית, ומחפשת לה
מקום־מיסתור. בדרך כלל יהיה זה מקום
קרוב לבית — בחצר, או בגינה המוכרת
לה היטב. בין שיחים סבוכים, בחפירה
שמתחת לבית, מתחת לערימה של גרוט אות.
לעתים
היא תפרוש כ־ 24 עד 48 שעות
לפני מותה. ואם אצל כלב לפעמים עוד

רואים את המבט הכואב והדועך, הרי
שאצל חתול אין מבע כלשהו המודיע
ומזהיר. כשהחתול חולה הוא פשוט לא
מגיב לקריאות בעליו, לא קופץ כהרגלו
בהיפתח דלת המקרר ולא מתייצב כהרף
עין. ואם העזרה בוששה לבוא, ואיש אינו
קולט את העובדה שהחתול אינו נוהג
כמינהגו, הוא פשוט מחפש לו מקום־
מיסתור כדי לסיים את חייו, כאילו ביקש
לצאת מהם בכבוד.

החתולה שלא יורדת מהגג
עזרה ראשונה
בגוש דן
.מכירים את המינהג המרגיז של הילדים
להיות חולים בערב שבת? לא ביום חול,
חס וחלילה, כשכל הרופאים עובדים, פחות
או יותר, ויש שעות קבלה ובתי־מירקחת
פתוחים.
עם כלבים וחתולים זה בדיוק אותו
הדבר. אלה גם מפתחים להם כישרתות
מיוהדים להיעלם לטיולים ארוכים בשבת
בבוקר, ולחזור לפעמים עם רגל שבורה,
נשיכה הגונה, או סתם מכה. מאיזה נהג
של שבת שפגע וברח.
כל חג וכל מועד הופך למוקד נוסף של
צרות. אתה ישנ לך עד מאוחר, בטוח כי
איו הרבה תנועה בכביש והכלב שלך לא
ייצא מן החצר, ואז מתברר לך שהחג
הפך לאבל. העובדה שאינך בודד בצרתך,
היא נחמה מפוקפקת, מהסיבות הבאות:
. 1אומנם ישנה תורנות של רופאים
וטרינריים בשבת, אולם היא אינה יעילה,
מכיוון שלא תמיד ברור מיהו הרופא ה תורן.
.2ישנם
רופאים בודדים בלבד שאפשר
להשיגם בבית בשעות הבוקר. ואין המדובר
בשבתות בלבד, אלא גם בימות החול.
הסיבה פשוטה — רוב הרופאים הווטרי נריים
עובדים בכל מיני מקומות ציבוריים,
לבד ממירפאותיהם הפרטיות, שבהם הם
מקבלים קהל אחרי הצהריים. לכן, להשיג
באיזור גוש דן וטרינר בבוקר, או בשבתות
ובחגים, היא משימה כמעט בלתי אפשרית.
צרה צרורה. את הגאולה תביא אולי
התחנה לעזרה ראשונה, העומדת לפתוח
את שעריה בעתיד הקרוב בצפון תל-אביב.
בשלב הראשון להפעלתה היא תקיים שרות
במשך שעות היום, ואחר־כך תרחיב אותו
לכל שעות היממה. במקום זה, לכשייפתח,
יהיה מוקד לעזרה ראשונה באמצעות ה טלפון.
אפשר יהיה לטלפן מכל מקום
בעיר, ולברר היכן נמצא רופא פנוי או
רופא תורן, שיגיש עזרה מיידית לפי
תעריף קבוע.
מייד עם הפעלת מוקד זה יפרסם כלבוטק
את מיספרי הטלפון שלו, ובכך יבוא אולי
הקץ לסבל מיותר של בעלי־חיים רבים.

אח הכלב
והבינו
71׳ האד

הדבר קרה לחתולת־בית מיוחסת ואהו בה.
לאור
הדיעה האומרת כי ישנו דו-קיום
בשלום בין חתול וכלב תחת גג אחד,
הביאו בני־הבית כלב חדש, לארח חברה
לחתולתם הוותיקה, אך הגברת נבהלה,
ועלתה על הגג מזה חודש ימים, וממאנת

לרדת. את האוכל מעלים אליה אל הגג
בתורנות־סולם ולעת עתה קשה לדעת אם
מפחד, מגאווה או מאכזבה היא אינה
יורדת. אם ישנו מישהו מקוראי כלבוטק
המוכן לשכנע את הגברת לרדת — יבורך.
או אולי הזמן יעשה את שלו, והשניים
יתידדו כמו הזוג שבצילום?

לפינוי ימית הרבה פנים כואבים ומכוע רים.
אחד מהם מתגלה בידיעה זו שהת פרסמה
בידיעות אחרונות :
הרמטכ״ל נחלץ למיבצע הצלה של עש רות
כלבים וחתולים, שרק אתמול היו
חיות־השעשועים של דיירי ימית, והיום
הפכו ליתומים, חסרי־בית, חסרי־מגן, צפו יים
לרעב ולצמא. וזאת רק משום שלבע-
ליהם לא היה נוח לקחת אותם למקומות
מגוריהם החדשים. כלבים שרק אמש שמרו
על הבית ועל הילדים, ורובם הוכשרו
להיות כלבי שמירה — ״בהתאם לצרכיו
הביטחוניים של האיזור״ (כפי שהגדירו
זאת בשעתו אותם אנשים שהקימו גדרות־ביטחון
לבל ייפגעו על־ידי הבידואים תו שבי
הסביבה).
אותם כלבים נאמנים נשארו צמודים
למגוריהם והמשיכו לשמור עליהם בקנאית
גם כשבעליהם עזבו. הם לא ידעו שעזבו
אותם לאנחות. הם המשיכו להגן על
המקום מפני זרים, ולא נתנו לאיש להת קרב
לבתיהם. הם הפכו למסוכנים לגבי

הדמטכ ל הודח
לאסור הכלבים
שנעזבו בימית
רנות מהמ שפחות ש הז ה צפונה
הפקירו א ת חיות-השעשועים שלהן
— מאד. צ ב׳ אל ב ״ידי&יוז אהרוג

״ידיעות אחרונות״ צא(!0.4.1
פולשים או סתם זרים שבאו ללקט שיירים,
ובין רגע הפכו גם לקורבנות.שכן מי שאינו
מבין מדוע הפך הכלב לתוקפן, עלול להגיב
בתוקפנות כלפי הכלב.

תופעה זו מעידה על אופיים של האנשים
שנטשו את הכלבים יותר מאשר על הכל בים
הנטושים. מי שמפקיר בעל־חיים למען
נוחיות אישית, אינו יכול לומר שהוא
איש־אדמה שכואב לו שהוא נוטש אותה.
מי שמפקיר בעל-חיים היום׳ לא אהב אותו
אתמול ולא אהב אותו מעולם. מי שמפקיר
בעל־חיים ומפנה לו עורף, לא יהסס
להפנות עורף לבני־אדם. הוא אינו ראוי
לנאמנותם ולחיבתם הכנה של בעלי־החיים,
וגם לא של בני־אדם.

האביב וה 71יברשת
לפני שהבית ייראה כמו מיספרה שטרם
טאטאו את ריצפתה, כדאי להיזכר בקיומה
של המיברשת. לא להתרגש, נשירת שערות
באביב אינה מחלה, כי אם תהליך טבעי
של התאמת הפרווה לעוגת הקיץ.
אם ישנם קשקשים וחשד לבעיות־עור
יוצאות דופן כדאי לערוך תגלחת לרווחת
כולם. ועוד משהו בריא: לאבק את החתול
ואת הכלב וגם את המאורה׳ אחת לשבוע
באבקה נגד פרעושים, וקרציות.

אגפא מציגה: הסרט הייגמישיי.
הדור החדש
של סרטים לצילום בצבע.
אגפא 100

מכושי צל שוודית (וכלהצבעים שבדרך)
תוכל לצלם ק שת מגוונ ת מאוד של אנשים מכל הגווני ם -
והתוצאה תמיד תהיה זהה למקור: אגפא 100 מדייק בכל צבע־עור!

אור וצל וכלמהשביניהם)
תוכל לצלם בבית או בחוץ, באור השמש או
ב עז ר ת מבזק (פלש) -והת מונ ה תמיד תיקל ט היסב:
לאגפא 100 רגי שות אידאלית לצילום ב תנ אי אור מ שתנים!

זו גמישות י

נסאגפא זה מצליח.

אני אדום, עסיסי וריחני.
טעמי טעם גן עדן אמיתי ^ 2

1,000מ׳ מעל פני הים

ירילו.ה^

§311₪ 80

:ה לטיפול איימי ומסור
בית האריזה המתקדם
ביותר במדינה.
ולראיה זכיתי

באות השלמות.
תוית פירות הגולן.

צה״ד הוא המפיק הגדוד ביוחו בשטח חביווו -
והדברים מתנהלים בצורה מוזרה מאד
ההופעה, ועמד על־כך שלא יתכן שזוחיילים
יסבלו מכך שלזמר יש מעט חום. לפני
שנטרק הטלפון מהצד השני, שמע ולדמן
את הזמר אומר לו :״אם לא תמצא מחליף,
אני אבוא, ואדפוק לך את ההופעה.״

האמרגן הגדול
במדינה
ד לדמן הביט בשעונו. אחדים ממישרדי
1האמרגנות היו סגורים. הוא ניסה
להתקשר לאחרים והסביר את הבעיה ש אליה
נקלע. הוא ניסה לשכנע, התחנן,
הסביר־־שתקלה קטנה כזאת תפגע ביחידה
שממתינה זמן רב להופעה. למרות שהוא
ידוע כבעל כושר איועון מעולה, יכולת
אילתור ונסיון, הוא לאי הצליח למצוא
מחליף.
אך באחד המישרדים הוא מצא למזלו
מפיק ששירת איתו באותו מדור בתקופת
שירותו הצבאי. אחרי שהשניים החליפו
זיכרונות, הבטיח הבחור, שהפך להיות
אמרגן פרטי, שהוא יעזור לו למצוא אמן.
ואכן אחרי מאמץ לא קטן נמצא המחליף.
מה שתואר לעיל, יכול להתרחש שוב,
ובשלב מסויים לא יעמדו לרס״ר ישראל
ולדמן קשריו וכישוריו כדי למנוע ביטול

מדחינה־זמרת שמר
המבוקשת ביותר

נשו! עידו
ך* ס״ר ישראל ולדמן, הממונה על
הופעות אמנים בתשלום בצה״ל, לא י נשאר אדיש. מעברו השני של קו הטלפון
הודיע לו אחד הזמרים הפופולאריים, שהוא
לא יוכל להופיע באותו ערב לפני חיילים,
במיסגרת שירות המילואים שלו. הזמר,
האהוב על החיילים, הסביר לרס״ר ולדמן

שהוא הצטנן ונדמה לו שיש לו גם חום.
הרס״ר, שהוא בעל ותק וניסיון במדור־בידור
שנמצא במחנה מטכ״ל, ניסה לשכנע
את הזמר שיופיע, אך זה התעקש ואמר
שאינו יכול להופיע עם גרון נפוח. הרס״ר
הסביר לו שכימעט בלתי אפשרי למצוא
מחליף, אפילו בשכר, שלוש שעות לפני

הופעות. כדי להבין כיצד קרה שהיה עליו
לחפש אמן בשכר להופעה לפני חיילים,
יש לבחון כיצד פועלת השיטה.
מדור־הבידור הצבאי מפיק בכל ערב בין
15ל־ 20 מופעים. בכך הוא למעשה ה אמרגן
הגדול ביותר במדינה. הוא משמש
ספק העבודה הגדול ביותר של מיישרדי

זמרת בריק מ״סקסטה״

זמר בשן (עם אשתו וכנו אורי)

נמכרות היטב

סכום נמוך

זמרת רכיץ
כסף לנזונית
האמרגנות וההפקה האזרחיים, משום ש בעצמו
הוא מפיק מעט מאוד.
מדור־הבידור ביחד עם אחיו התאום,
מדור־התרבות, כונה בזמנו ענף הווי ובידור
בצודל, שהסב באחרונה את שמו לענף־
תרבות. הענף מביא אמנים, מרצים ומד ריכים
להופעות לפני חיילים, וגם מעודד
יוזמות מקומיות. כיום, מפיק ענף־התרבות,
את מקהלת צה״ל בתוכניתה 33 שנה ושיר,
ואת תיאטרון צה״ל.
מדור־הבידור מארגן, מלבד הופעות
צה״ליות, גם את האמנים שמופיעים ב־מיסגרת
שירות המילואים שלהם, וגם כאלה
המופיעים בשכר. הוא משלם גם עבור
ציוד הגברה או תאורה, שהוא מקבל מ־אמרגנים
ומקבלנים פרטיים.
כאן מתעוררות כמה תמיהות לגבי אמות־המידה
שבהם נוקט המדור.
בשני מיקרים משלם הצבא לאמנים :
כאשר מדובר בהופעות גדולות, מעוניינת
מיפקדת״החיל באמנים בעלי שיעור־קומה,
שחלקם אינם משרתים במילואים. המבו קשת
ביותר בימים אלה היא נעמי שמר,
בתוכניתה, שירת יחיד שירת רבים.
המיקרה השני שבו משולם שכר לאמן,
הוא כאשר הוא מוזעק להופעה, ברגע
האחרון, כמחליף לאמן בשירות מילואים.
האמנים המשרתים ביחידת מדור־הבידור
במיסגרת שירות המילואים שלהם, עושים
מדי שנה בין 45ל־ 50 ימי מילואים. מעבר
לכך הם יכולים להופיע בשכר. מי שמוכר
כמרבה בהופעות לפני חיילים הוא חנן
יובל. אך אם אמן מסויים לא השלים
את מיכסת ימי המילואים השנתית שלו,
וזקוקים לו בדחיפות להופעה, הוא יקבל
עבורה תשלום.
התמיהה הראשונה היא שמי שאחראי
להחלטה איזה אמן לקחת להופעה ברגע
האחרון, הוא איש אחד, מש״ק הופעות-
אמנים בשכר. יש להניח, שהוא אומנם
עושה את עבודתו נאמנה, ומצליח בזכות
קשריו הטובים ויכולת התיאום שלו, להציל
יחידות מרוחקות מפני ביטול פתאומי של
הופעה, אך העוצמה שהוא מרכז בידיו,
כאשר הצבא הוא ספק העבודה הגדול

בלא גן ו בי דו ר
(המושך מעמוד )61
ביותר בענף. עלולה להעמיד אותו במצ בים
עדינים.
בכך לא מסתיים הקשר שבין הצבא וה גורמים
הפרטיים. לצורך קיום הופעה יש
צורך בציוד הגברה, תאורה, כלי־נגינה,
ובהובלה. ואם לא די בכך, שכאשר זמר
מסויים מופיע בצבא, מופיעים איתו גם
מפעילי הציוד, ונגנים שחלקם שייכים
לענף־תרבות, בשירות המילואים שלהם.
חלק מצוות האמנים זכאים לימי מילו אים,
לפי קריטריונים שאינם ברורים כלל.
יתכן שהיה עדיף שהאמן לא יופיע במסגרת
שירות המילואים שלו בהרכב מלא, אלא
בלווי גיטרה בלבד. ואם אינו יכול, שלא
יופיע במסגרת שירות המילואים שלו,
לפני חיילים.

הישראלי מצומצם, ולא אחת נלקח שירות
המילואים של האמן, כמו הופעותיו בצבא
בשכר, בחשבון בחישובי הרווח וההפסד
של המישרדים השונים.
תמיהה אחרת קשורה במשתחררים מה ענף.
אלה זוכים מייד בעבודה בשוק ה אזרחי.
יום אחרי שפשטו את מדיהם,
הם מתחיללם למכור אמנים ומופעים לאלה
שנשארו אחריהם בבסיס.
אותה בעיה הוזכרה לאחרונה לגבי קצי נים
בכירים בחיל־האוויר, שאחרי פרישתם
הפכו להיות מקדמי מכירות במיפעל זה
או אחר הסוחר עם הצבא. הקצין הבכיר
מפעיל את קשריו, קסמיו, השפעתו ולחצו,
ומנסה להביא לחתימת חוזים, שיביאו רווח
לחברה הפרטית, אך ספק אם יועילו
לצה״ל.

את תוכניות היחיד שלה• הם גם מספקים
עבודה לאמנים אחרים.
בן־דור וברזל עובדים לפי עמלות. הם
מקבלים אחוז מסויים מהיקף העבודה שהם
משיגים עבור המישרד, שבו הם עובדים.
שני הצעירים הפעלתניים, שהוכיחו את
עצמם במיסגרת שירותם הצבאי כשעבדו
על פרוייקטים גדולים, פנו לאמנים שונים
והציעו להם את שירותיהם. אחדים מה־אמנים
שאליהם פנו השניים קישרו מיד
בין השניים ועברם הזוהר בצבא.
עולם הבידור הישראלי הוא קטן, וכל
אחד יודע היכן, ובאילו תנאים, מופיע
חברו. כך יכול היה לראות כל מי שרצה
בכך, ששני המישרדים סיפקו לאמנים
שונים הופעות בצבא בשכר. גם כאן לא
חסרו דוגמות. להקת סקסטה הופיעה כמה

מקפחים אותה בהופעות בשכר, איימה
לגלות את כל המידע שיש לה, משום שאין
לה מה להפסיד, כדבריה. חייל ששירת
במקום, התבטא בקול רם, שהוא יפנה
למישטרה צבאית חוקרת.
קצינה החליטה לרענן את רשימות ה מוזמנים
למילואים ולפקח על מש״ק הופעות
אמנים בשכר, שהיא לא מצאה דופי ב עבודתו,
ולוא כדי__למנוע לזות לשפתיים.
״ כאשר נשאל׳בן־דור על-ידי העולם הזה,
אם אינו רואה טעם לפגם בכך שמי
שהשתחרר חודשים ספורים קודם לכן
מהצבא, עושה עסקים עם מחליפיו ביחידה
הצבאית, ואולי מסיבה זו לקת אותו ה־מישרד
הפרטי לעבודה, טען שהוא אינו
רואה בכך טעם לפגם.
בהמשך השיחה הוא ציין, שגם כאשר

חס מיוחד לאמנים מפורסמים בניגוד לעמיתיהם הפחות ידועים *

חשאדו ז ציוור במקוו[ שרוו 1במיל ואיו[ * ר ס״ו־ אחד אחראי לכל *
המשת חווי ם מצה יל ו: ונכי] 1מ:ביקי פרטיי םלמ חו ת היום
תמיהה נוספת קשורה בעובדה שאמן
המופיע בשירותו הצבאי במופע שלם, שלא
יהוכן רק עבור הצבא, מקבל אף ימי
מילואים עבור החזרות שהוא עשה ב ביתו.
מיפקדת קצין־חינוך־ראשי טוענת
שאלה מיקרים חריגים, אך עצם קיומם
כחריג, מצדיק את הדעה שרווחת גם ב־מיפקדה
שנוהג זה פסול ביסודו.
בעיה נוספת קשורה לחישוב ימי המי לואים.
אמן מפורסם, שיוצא להופעה במקום
מרוחק, זוכה לעיתים לכך, שימי היציאה
והחזרה ייחשבו לו כימי מילואים. לעומתו,
אמן פחות מפורסם, שנאלץ להופיע ארבע
או חמש פעמים ביום, לא זוכה לחישוב
ימי מילואים כפי שזוכה עמיתו המפורסם.
סוגיה אחרת, שמיפקדת קצין־חינוך-
ראשי אישרה את קיומה, שוב כחריג,
קשורה לציוד המושכר. ישנם מיקרים ש הציוד
שניתן על-ידי קבלנים פרטיים ל הופעות
בצבא — בדרך־כלל מישרדי ה־

במדור הבידור הצה״לי לא הגיעו, עדיין,
הדברים לכך, אך הסיפור הבא ידגים מה
קורה כשיש ניגודי אינטרסים, ואין תקופת
צינון במעבר מהצבא, לאותו ענף בשוק
האזרחי.
מהצבא לשוק הפרטי
ן פני חודשים אחדים השתחררו שני
* חיילים, ששירתו בשירות סדיר בענף-
התרבות. יוסי בן־דור ומולי ברזל, שהוא
בנו של השליש הצבאי הראשי לשעבר.
השניים, שהם גם חברים ומתגוררים בדירה
שכורה בגבעתיים, לא התקשו במציאת
עבודה. במיסגרת עבודתם בצבא הם יצרו
קשרים עם מישרדי אמרגנות שונים, וכך
הם יכלו להיקלט ללא קושי בשוק האזרחי.
בן־דור הצטרף למישרד בידור ובמה,

פעמים בצבא, וקיבלה 80 אלף לירות
להופעה. יהודית רביץ הופיעה בתוכניתה
וקיבלה 150 אלף לירות. בשני המיקרים
שולם גם כסף למונית שהביאה את ה־אמנים
להופעה. גם הזמר יגאל בשן זכה
להופיע לפני חיילים עבור 80 אלף לירות.
אמנים אחרים, שזכו לדחיפה משני המיש־רדים,
כמו מיכל טל, יוסי ברק ורפי ואסתי
גרנות, קיבלו כל-אחד 30 אלף לירות
להופעה.
כך יכול היה האמן להאמין שאם הוא
יעבוד עם אחד משני הצעירים, אולי יצליח
לזכות ביותר עבודות בשכר בצבא.
טעס לפגס
ף * י שראה בכך טעם לפגם, היה
יי דווקא מישהו שמשרת באותה יחידה,

הוא עצמו שירת בענף, הוא חש אי־נוחות,
בעיקר מכך שכרטיסים להופעות אזרחיות,
שנועדו לחיילים קרביים, חולקו במחנה
מטכ״ל בקריה. הוא טען שבזמנו הוא חשב
לדווח על־כך לגורם צבאי בכיר, אך לבסוף
ויתר על הרעיון, משום שבכל־זאת רצה
להישאר ביחידה.
בן־דור טען גם שהשערוריה הגדולה
של מדור־הבידור אינה בכך שאלה שמש תחררים
ממנו יוצאים לעבודה בשוק ה אזרחי
באותו ענף, אלא בכך שבמדור
משרתים חיילים בעלי פרופיל קרבי, שהם
בנים של קצינים בכירים, או דמויות מוכ רות
מחוץ לצבא.
בתום השיחה צילצל הטלפון, ומעברו
השני של הקו היה שותפו לדירה וחברו
לעסקים, מולי ברזל. בן־דור דיווח לו על
השיחה, עם העולם הזה.
ממישרד שי• רז הפקות פנו למערכת
העולם הזה, וניסו להפעיל את השפעתם
כדי לדעת מה יפורסם אודות מישרדם,
עוד לפני הופעת העיתון.
אחר שדובר צה״ל איפשר להעולס הזה
להיפגש עם הגורמים הנוגעים בדבר ב־מיפקדת
קצין-חינוך-ראשי, תוך הדגשה
שאין מה להסתיר, נוצרה מתיחות במדור־הבידור.
הכל עשו מאמצים לבדוק כיצד
דלפה הידיעה על־כר החוצה, ומיהו ה מדליף.
אמנים שונים התבקשו להתקשר
לחבריהם ולבדוק אצלם מי אחראי על
הוצאת הסיפור לעיתונות.
כשפנה העולם הזה לזמרת דליה עמיהוד,
לפני ימים אחדים, אחרי שחזרה משהות
ממושכת בארצות־הברית, היא הסבירה
שלפני חודשים אחדים היה לה מה לומר
בפרשה, אך כיום, כבר עבר זמן רב מאז,
וההדורים יושרו.
לפני כארבעה חודשים, בזמן המתיחות
בצפון, עבדו במדור־הבידור שעות נוספות.
אמנים רבים, בשירות מילואים ובשכר,
נשלחו לבדר את החיילים שרוכזו ליד
הגבול. תקציב ההופעות של מיפקדת קצץ*
חינוך־ראשי תפח, ומצד שני רבו התלונות
של אמנים על חלוקה לא שווה של ימי
מילואים וסדרי הופעות.

זמרת טל

זמר יוגד

בליווי גיטרה

מקסימום מילואים

אמרגנות שיש להם ציוד הגברה ותאורה
— נחשב במקום ימי מילואים.
בעיה נוספת קיימת בקשר להופעות
האזרחיות, כשצה״ל ממלא את האולמות
בחיילים. חלק מאנשי הצוות שמתפעלים
את המופע שנערך באחת הערים הגדולות,
באולמות מרווחים, זוכה ליום מילואים,
שוב לפי חישוב לא ברור.
כך הופך מדור־הבידור הצה״לי גם ל מוסד
שאיש אינו רוצה לריב איתו. השוק

ששוכן ברחוב בן־יהודה בתל-אביב. בעל
המישרד הוא אפי ניב, שהיה בעבר מפיק
בקלאסיפופ. המישרד מייצג את בנות להקת
סקסטוד מייק בורשטיין, יגאל בשן, ומפיק
את מופע שיריו של יהורם גאון. הוא מייצג
אמנים נוספים, חלקם בלעדית.
ברזל התקבל לעבודה במישרד שי־ח
הפקות, שנמצא ברחוב פנקס בתל־אביב.
המישרד הוא בשותפות של שני בעלי
ניסיון בענף, שי נשר ויוסי רז. הם מייצ גים,
בלעדית, את יהודית רביץ, ומפיקים

והוא החליט לדווח על־כך. אחרי שקצינה
צעירה בדרגת סגן מונתה למפקדת היחי דה׳
התחילו להגיע אליה שמועות על אי-
סדרים בעניין הופעות האמנים בשכר, ועל
כך שאנשים שרק השתחררו מהצבא,
ממהרים למכור לצבא אמנים שאיתם עבדו
לפני־כן כאשר שירתו בצבא.
כאשר ערכה הקצינה בדיקות משלה
ברשימות, מצאה שאמנים ידועים לא עשו
מילואים מזה זמן רב, אך לעומת זאת
הופיעו בשכר. זמרת אחרת, שטענה ש
במיפקדת
קצין־חינוו־ראשי טוענים ש־ההופעות
לפני חיילים הן הכרח, גם משום
שהן מעבירות מסר חינוכי, וגם משום
שההופעות במקומות מרוחקים, שהמשרתים
שם לא יוצאים לעיתים קרובות לעיר,
תורמות להעלאת המוראל ולשיחרור ה מתחים
ביחידה.
אך, כפי שתואר, לשם הרמת פרוייקטים
רבים כל־כך, זקוק הצבא לשיתוף פעולה
עם הגורמים האזרחיים בענף הבידור. שלא
במודע הפך צה״ל לאמרגן הגדול ביותר,
עם כל הנובע מכך.
כל השאלות שהועלו בכתבה, שקשורות
לנהלים שכנראה לא נבדקו כראוי, מחיי בות
בדיקה יסודית, ולוא רק כדי למנוע
לזות שפתיים. בן־ציון ציטרין ו!

11*11 11

0 3 1 1 1

בליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיו?!,
עם?! ככתכונ-שער שלו בסיכוייו של מנחם בגין להגיע לשילטון.
במדור הנדון, תחת הפותרת ״חרות ממה?׳׳ בחן העודר את ראייתו
הפוליטית של ראש תנועת החרות. הפרשן הצבאי של השבועון
הביא, תחת הכותרת ״לקראת הסיבוב השלישי ף׳׳ ,הערכה שחזתה,
כין השאר, את תסריט מלחמת שמת הימים, בקביעה :״אם
תתקיף ישראל שנית את מצריים — יגיע צה״ל בנעל לבדווי
הנילוס.״ כתבה מלווית בתמונות דיווחה, תחת הכותרת ״הפצועים
כן זעקו את סיפור הפגנתם של נכי הנאצים מול בניין הכנסת
כירושלים. המורד אורי אבנרי המשיר בסידרת כתבותיו ״אירופה

ה 1ה ש 1וןןה

1957״ .הפעם הוא דיווח מצרפת, תחת הכותרת ״ביין ובמי קולון״.
מדור הקולנוע דיווח על הקרנת הבכורה בארץ של הסרט ״מיל־חמה
ושלום״ .סיקור צעדת ארבעת הימים הובא תחת הכותרת
״יכלת על בל מיל״.
בשער הגליון: ראש אופוזיציה, ח״ב מנחם בגין.

אביב * 1957 דויד ב ן ־ ג 1ר י 11 מפטר את
אבא־אבן * חבלי הלידה של ד״ר יוסד בורג

״העולם הזה״ 1018
תאריך 17.4.1957 :
יהיה מועמד לכנסת הרביעית מטעם מפא״י,
ומועמד אפשרי לתפקיד שר־החוץ בבוא
העת•

העם

בררו ת <3ו*1ם

אנשים

ריח משכר שיל פרחי תפוזים היה פרוש
על פני הארץ. פרחי מימוזה צהבהבים
פיארו את צידי כבישים. הכלניות כיסו
את השדות. הרבבות שנעו בכבישים, בין
הרי הגליל ופרדסי השפלה, אחוזים בת שד
קת־הנסיעה התוקפת את ההמונים מדי שנה
בימי־הפסח, מילאו את ריאותיהם בריח־הניחוח,
שהעלה בכל לב זיכרונות מימי
הנעורים והילדות, זיכרונות של אהבה,
רעות ואמונה.

דויד בן־גוריון

• 1ראש־הממשלה
בנאום בכנסת :״בין ביקורת פסולה וחו סר
ביקורת, אני בוחר בביקורת פסולה.״
• ח״כ חרות ד״ר יוחנן כאדר, בדיון
בקול ישראל בנושא ״תפקידה של האו פוזיציה
במדינה״ :״חושבני כי תפקידה
העיקרי של האופוזיציה — ליהפך לשיל-
טון !״

ליבלוב הענפים, סמל להתחדשות הנצ חית
של הטבע, התפשט גם בשדה המדי ני•
היה זה כאילו הזכירו פרחי התפוזים
לקברניטי המדינה שיבול אנושי חדש
מצפה למלא את מקומם של שרידי היבול
של ימים עברו. בשקט, הרחק מטחנות
הפידסומת היומיומית, מאחורי קלעי־הבי-
מה הציבורית׳ הובקעה הפירצה הגדולה
הראשונה בחזית הנוקשה של שילטון ה אבות
במדינה.
יתכן מאוד כי התפרצות האנשים הצעי רים
לעמדות־מפתח במדינה, שתביא
בעיקבותיה שינויים מרחיקי לכת בצמרת
כל השירותים הממלכתיים, לא תהיה כולה
ברכה. היבול הראשון של מנהיגים צעי רים
בארץ מצטיין בכושר מעשי יותר
מאשר בעומק המחשבה, בפיקחות יותר
מאשר בתבונה. אולם אי-אפשר להתנגד
לחוקי־הטבע, התובעים התחדשות, ואין
לצפות להתבגרות אמיתית של כוחות צעי רים
כל עוד אינה ניתנת להם מידת האח ריות
המחנכת לתבונה.
מחזור כל החי והצומח, מפרחי הנעורים
באביב ועד לנשירת הפרי הבשל בסתיו,
חל גם על הפרדס החי ששמו מדינה.

ש חח הח1
א בן מ א סו ה שרי

• שר־האוצר לוי אשכול, בהסבירו
מדוע קיצר את שהותו בפאריס :״אין
מלכות אחת נוגעת בחברתה. המלכה ה אנגלית
עמדה להגיע לבירה הצרפתית,
ועל-כן נאלצתי לפנות את פאריס.״

אש]!! 11 שיא ׳1(11צ11

״ 7תחת הכ תרת קוץ בצבר ת
הובא תצלומה של אחת מתוך

500 בנות הח״ן, שהשתתפו בצעדה לירושלים. החיילת היא אופירה ארז, צברית / 56ש״לא
היתה מחוסנת מפני קוצים ויבלות ברגליים, ובחנייה הראשית נזקקה לטיפול החובשת.
אך למרות כאביה החזקים, המשיכה אופירה ארז אחר־כך בצעדה עד לירושלים,
ללא כל תקלה אופירה היא כיוס רעייתו של נשיא המדינה, יצחק נבון.

היו אלה אז דויד בן־גוריון, ואחר־כך
גולדה מאיר, שהתנגדו לשיבת אבן. בעי ניהם
נראה השגריר חיוני במקום מושבו.
ייתכן גם שהנימוק המכריע היה הפוך —
לא בן־גוריון ולא גולדה רצו להיזקק
לעצותיו של אבן בירושלים.

על שפת־ימה שטופת־השמש של פלו רידה׳
בדרום ארצות־הבדית, ישב גבר
גבה־קומה, מרכיב משקפי־שמש אופטיות.
אבא אבן היה זקוק לחופשה, וגם ראוי
לה, אחרי שבועות של מאמץ גדול במערכה
נגד האו״ם ונגד מישרד־החוץ האמ ריקאי.

מאז
קרו כמה דברים, ששינו את דעת
שליטי ירושלים על שגרירם. אבן־הפינה
של המדיניות הישראלית באמריקה הפכה׳
בעיניהם׳ לאבן־נגף. אחרי הנסיגה
מעזה היה נדמה לבן־גוריון כי אבא אבן
רימה אותו, הפריז בחשיבות ההבטחות
האמריקאיות, עליהן הודיע אבן שעה
שביקר בארץ ערב הנסיגה — ושהאמרי-
קאים עצמם מכחישים עתה את קיומן.

אולם שגריר, גם כשהוא בחופשה, קורא
עיתונים. כשקרא אבן את העיתון המקו מי,
נתקל בידיעה מעניינת: שגריר יש ראל
בארצות־הברית ונציגה באו״ם, מיס טר
אבא אבן, עומד להיקרא הביתה.

בן־גוריון גם
אבא אבן הפריז
טחות אלה, כדי
הנסיגה שהיתה
ניות הישראלית.

לא התיר את דעתו כי
במתכוון בערכן של הב לכפות
על הממשלה את
בעיני אבן יסוד למדי
היתה
זאת ידיעה של כתב יונייטד פרס
בירושלים, שהודיע כי מישרד־החוץ היש ראלי
מעיין באפשרות החזרתו של השג ריר,
אחרי שנכשל במילוי תפקידו.

כדור נפלט. דויד בן־גוריון מחונן
בזיכרון מפליא. בדיוק ברגע שחשקה נפ שו
לגולל את אבן מדרכו, נזכר כי לפני
שנה ביקש אבן עצמו חופשת-מולדת.
העניין הועבר לממשלה, וכל השרים —
פרט לשניים — הסכימו בטוב-ליבם כי
השגריר זקוק לחופשה בארץ. רק משה
שפירא ופינחס רוזן התנגדו — הם סברו
כי איש לא ייראה את החזרת אבן כחופ שה
תמימה. הצעד יתפרש כמעשה עדין
כלפי אמריקה, דבר שלא נראה להם כרצוי
בשעה זו.

א כן נגף. שנה לפני כן היה זה אבא
אבן שפנה לממשלת ישראל, וביקש חופ-
שת־מולדת לזמן ארוך. היתד. לו ההרגשה
כי היחסים עם ארצות־הברית נכנסים ל מבוי
סתום. אחרי שהתעלף במיסדרון
בניין האו״ם, מחמת חולשה כללית, סבר
כי האוויר הרענן של ארץ־ישראל יחזיר
אותו לאיתנה

הכל היה מסתדר
ריר היה מקבל את
ונענה בלית־ברירה,
הכתב הירושלמי של
אמריקאית. כך נפלט

בדרך הטובה, והשג תעודת־החופשה
שלו
אלמלא זריזותו של
סוכנות החדשות ה הכדור
בטרם עת.

אבן הקים רעש. הוא שיגר מחאה דחו פה
לירושלים, הודיע שאינו יכול לחזור,
כי קריאתו חזרה עתה תתפרש בהכרח
כהבעת אי-אמון לפעולתו. בן־גוריון הוע מד
במצב בלתי-נוח — היה עליו להח ליט
החלטה ששוב אינה יכולה להיות
מוסווית.
אחת הדרכים היא להפוך את האבן,
שמאסו בה השרים, לראש-פינה פוליטית.
בירושלים כבר נפוצו שמועות כי אבן

_תצפית_

י• שר-הדואר ד״ר יוסף כורג, אחרי
שריכקה גוכר התלוננה לפניו בשעת
ביקורו בחבל לכיש, על חבלי־הלידה ה קשים
של המתיישבים במקום :״כשעוס קים
בהולדת חבל, יש חבלי־לידה.״
• בפגישה מיקרית השבוע, בבית-
קפה תל-אביבי, בין הצייר שמעון צכר
ובין שר־הדואר ד״ר יוסף כורג, נסבה
השיחה על הנושא העיקרי המשותף ל שניים:
בולים. צבר, שהוא בולאי נלהב,
שאל את שר־הדואר, מדוע טרם הוצא
לאור בול הנושא את תמונת הצבר. השיב
בורג :״קוצי הצבר ינקבו את הבול
ויפסלוהו.״
!• חבר-הכנסת מנחם כגין, בדיון על
תקציב מישרד ראש־הממשלה ומישרד-
החוץ :״אנו נהיה מוכנים להצביע רק
בעד תקציב אחד בתקציבי שני המישדדים:
פנסיה עבור העומדים בראשם.״
! • עיתונאי שרצה לברר אם יש אמית
בידיעה כי הוצע לד״ר ייגאל ידץ להיות
שגריר ישראל בארצות־הברית, פנה אל
מישרד־החוץ ושאל, בשיטת סגי־נהור, אם
נכון הדבר ששגריר ישראל בארצות־הנד
רית אכא אכן יחליף את ידין בהנ הלת
חפירות חצור. השיב על השאלה ב רצינות
רבה דובר מישרד-החוץ משה
לשם :״לפי מיטב ידיעתי, אבא אבן
איננו ארכיאולוג.״
!• קריאת־הביניים הגסה (״טינופת!״)
של ח״כ מפא״י דויד הכהן כלפי חבר־הכנסת
ממק״י ד״ר* משה סנה הושמטה
מדברי הכנסת, ותחתיה מופיעים שלושה
מקפים. בינתיים שלח הכהן מיכתב התנצ לות
לסנה, שבו ביקש סליחה על שלא
שלט בעצמו.

#צפוייה החרפה נוספת כיחסי משה שרת-כן־גוריון. אחרי
שוועדת ׳החוץ והביטחון ישל מפא״י קיבלה למעשה את התפטרותו של שרית
מהוועדה — דבר שלא ציפה לו — עשוי משה שרת לפתוח בשורה של פירסומים
בעיתונים שונים, שיאירו את פרשת סילוקו מהממשלה ויקבעו כי עוד בימי כהונתו
חל המיפנה הצרפתי לטובת ישראל.
* צפה לפלירט לככי כין בן־גוריון וכין שני שרי הדתיים. בימי
מערכת סיני הביע בן־גוריון לא פעם את דעתו כי הדתיים הם שותפיו הנוחים
והנאמנים ביותר בקואליציה, ועתה הוא מוכן להעניק להם כמה ויתורים לדרישותיהם
הדתיות. לפלירט זה גם תהיה משמעות נוספת: רמז ליתר מיפלגות הקולאציה כי
מפא״י לא תיריתע מצימצום הקואליציה וויתור על כמה משותפיה הנוכחיים.

רביקוביץ כ..אם א מסלבלת״ ^ גזיים לילדים
בעקבות מבעיר השדות
גידי יש ל 1מיבנס ״ ם
מסע מד ןאל ים
המ ו זר ות של לס! ןהטמבל ׳

ספרות ילדים ונוער 1981/2
בר ס פודד

11 פתיח [
המרכיב העיקרי של תעשיית הספר
בישראל הוא סיפרות ילדים ונוער. אלפי
ספרים שראו־אור במהלך השנה האחרונה
והמיועדים לקורא הצעיר מעידים על
השיפור הערכי והעיצובי של סוג ספרים

החשיבות של איכות הספרים המקוריים
והמתורגמים לילדים ולנוער נעוצה בעיקר
בהכנתם של דורות חדשים של קוראים
לספרות איכות עם התבגרותם.
כמה ממיטב הספרים לילדים ולנוער
שראו־אור בשנה האחרונה נסקרים כאן
על־ידי נמר של נייר.

ד פי קי פיץ׳

המשוררת דליה רכייקוכיץ מתמודדת
בסיפרה אמא מבולבלת־ באחד הנושאים
הקשים ביותר של סיפרות הילדים — שירת
איכות לילדים בגיל הרך. בספר עם ציורים
מעולים של, מישל קישקה, היא מביאה
חרוזים פשוטים ומגובשים לגיל הרך, כמו
השיר את מי אלוהים ברא בערב שבת?
בו היא כותבת :״אלוהים ברא את אלוני
שלי בערב שגת /אלוהים ברא יאת אלוני
שלי /כי היה לו איכפת /שאלוני יצא
יפה במיוחד /עוד יותר מדוכיפת...״
עולם חוויות הילדים, שאותו מגבשת
רביקוביץ לשירים מחורזים עובר כחוט
השני בעמודי ספר זה, כמו השיר מר פיץ :
״בכפר חמציץ /כשדרות המליץ /גר
תינוק /ושמו /מר פיץ או דזשיר
מר תולע ותולעת, המספר איך :״מר
תולע ותולעת ! התיישבו מזון הדלעת /
לא רצו לצאת ממנה...״
בכמה מהשירים מתגלה המיומנות של
רביקוביץ כמשוררת, כמו בשיר ד׳׳ר
גורביץ רופא ילדים, המספר אודות
״...ד״ר מרביץ היה רופא לילדים קמנים /
והוא קיבל הולים בחדר גדול /כרחוב
שמואל גוטליב שלוש משמאל / .ישבו
אצלו כחדר המתנה; /ילד בינוני וילדה
קטנה וגם שיר הכותרת של הספר :
״לעידו הקטן /יש •יצוא מבולבלת /
במקום לפתות תלונות /פותחת דלת/ .
צייד לשים בתור מרק /קצת עצמות
וקצת ירק /ולחמם בחום חזק /כך
מבשלים היום מרק• /אד זאת האמא
המבולבלת /כמקום פילפל לקחת פיל־פלת
/ובמקום גזר — רבע שום / ,קליפת
תפוז כמקום קישוא /ועירבם*״ מרפה,
גרפה /עד שיצאה שם מין דישה...״
שיריה של רביקוביץ לילדים בגיל הרך,
מזכירים במידה רבה את שיריה של לאה
גו לדכרג, שירים שהביאו ריגשה לדורות
של ילדים, ומן הסתם רביקוביץ היא יור שתה
בכך.
* דליה רביקוביץ — אמא מבולבלת,
צייר: מישל קישקה; הוצאת כתר; 44
עמודים (כריכה קשה).

סידרת סיפרונים לגיל הרך הבולטת
באיכותה היא סידרת הרפתקאות בני מיש־פחת
ומבל מאת אליזכת כרספורד יי.
בסידרה זו, המתורגמת ברגישות בידי
יחיעם פדן, ניתן לפגוש סיפורי ילדים
אנגליים, החל בחמת החלילים של המק־ומבל
דרך ההפתעה הגדולה של טוברמורי,
מסיבת־הגן של מרת צ׳ולט, טומסק והעץ
העייף, ומבל־השלג שהתחיל לדבר וכלה
בולינגטון והבלוף הכחול.
סידרת הרפתקאות בני מישפחת ומבל
מביאה גלריה של דמויות ציוריות, שיש
בכוחן לעורר את דמיון הילדים, בגיל
שהוריהם עדיין קוראים לפניהם את הסי פורים,
כמו הפתיחה המספרת :״במשד
הלילה נשבה רוח חזקה מאוד, וכשיצאו
דוד בולגריה הזקן, בנגו ולינגטון וומכל
מהמאורה הם דאו מיד שהרוח פיזרה
הטון אשפה — נטש ככל מקום סיפורים
אלה ממשיכים בגירוי דמיונם של הילדים,
באמצעות בעלי־חיים אשר עברו האנשה
ספרותית.
סידרה מאוד מומלצת.

בטמן

לילדים, שלעיתים היא רצינית מדי. ב שיר
אדון שטראוס כותב פטמן ״אדון
שטראוס /הוא איש גדול /מבוגר כמו
אבא /ומדבר עברית /לא כמו שאנחנו
רגילים / ,למשל ׳אומר , :שפת שלום׳ /
,פו הנה ילט׳ ו,פו התוף או בשיר
אחר המספר על ״דודה אילונה /׳מחייכת
תמיד בהונגרית /ועברית בכלל לא
מכינה״.״
בשיר אחר, שכותרתו רחלי, כותב פטמן :
״כשאני מצלצל לה כצמות /היא בוכה
מיד /והדמעות יורדות לאט ועצוב /
אכל זה על סתם /כי אני אוהב קצת
את רחלי.״״ שיריו של פטמן חתומים
בחותם של נאיביות, אותה הוא מרצף בעגת
ילדים, כאשר הוא קולט את זו באוזנו
הרגישה לצלילי שפת הילדים.

ג׳ וים

הראשון שיעבור.״״ ואז יבא ראש־העיר,
הניח חתול, שפד בו דלי מים, וזה רץ
רטוב ״הישר לזרועות השטן.״
סיפורו של ג׳ויס, עם ציוריו הנהדרים
של רוג׳ר בלאשון, נימנים עם סיפורי
הבלהות לילדים, שמומחי חינוך בשנים
האחרונות ממליצים עליהם, שהרי הבלהה
היא חלק מהחיים, ואין להעלים אותה
מהילדים. ספר מעולה, בתרגום מעולה
לא פחות של אכרהם יכין.

סידרת ספרים חדשה שהתחילה לראות־אור
באחרונה בפורמאט אלבומי, היא
סידרת אלף לילה ולילה לילדים, ששני
ספריה הראשונים הם עלי באבא וארבעים

גדול סופרי אירלנד, וחשוב הסופרים
של המאה שפרץ עבור הספרות את אופקיה
הינו ג׳ייימס ג׳ויס, שנודע ביצירתו
המורכבת, שכמעט אינה ניתנת לקריאה
ולתרגום. ג׳וים לא זנח את ספרות הילדים,
ובסיפרו החתול והשטן ׳ הוא חושף את
פרק הילדים של נשמתו, תוך שהוא פותח
את סיפרו במיכתב לסטיכי, שבו כתוב:
״לפני ימים אחדים שלחתי לד חתול קטן

דודי פטמן הוא משורר צעיר לילדים,
שסיפרו שובב כשלא מסתכלים ראה־אור
עם ציורים של אבנר כץ** .שירי הילדים

יצחק כשוויס־זינגר
ילדים עדיין מאמינים

מארק טוויין
״טמבל״ מול ״מחר״

ג׳יימס גי׳וים
הישר לזרועות השטן
של פטמן הינם שירים ״זרוקים״ מעט, עם
נימה של הומור, שאינה מקובלת בכתיבה
• אליזבט ברספורד — סידרת הרפתקאות
בני מישפחת ומבל, עברית: יחיעם פדן;
איורים: מרגרט גורדון; 6ספרונים (כריכה
קשה).
** דודי פטמן — שובב כשלא מסתכלים>
ציורים: אבנר כץ; הוצאת נכון; 42
עמודים (כריכה קשה).

וממולא בסוכריות, אכל אתה אולי אינך
יודע את הסיפור על־אודות החתול מכו־ז׳נסקי״.״
ג׳ויס
מפתח לקוראיו הצעירים את
;סיפורו בבהירות שהיא ניגוד ליצירתו
למבוגרים, תוך שהוא מביא את סיפורו
של השטן הקורא את עיתונה של בוז׳נסקי,
ואת כוונתו של זה לבנות גשר לתושבי
בוז׳נסקי ״בדי שתבלו לעכור את הנהר
עבור ושוב ברצונם.״״ כאשר בקשתו
האחת והיחידה היא ״בי מי שיעבור על
הגשר ראשון יהיה שלי בבוקר משהת עוררו
תושבי העיר, הם גילו גשר, אשר
בעברו השני ״עמד השטן וחיכה לאיש
* גייימם ג׳ויס — החתול והשטן; עברית :
אברהם יבין; ,ציורים: רוג׳ר בלאשון;
הוצאת עם עובד (כריכה קשה).

השודדים ואלאדין ומנורת הקסמים * .שני הם
פרי-עטו של אכי סודומונוכיץ׳ עם
ציורים של!דודו גכע.
שני הספרים, העשויים בהידור רב,
מביאים גירסה מחודשת בעברית מדוברת
של אגדות אלף לילה ולילה בניגוד לגיר-
סות קודמות שהיו בעברית מליצית. כמו:
״השעה היתה שעת־לילח ועלי כדק היטב
כיטבע עיניים את ההר ורק אחרי שהיה
בטוח שהשודדים אינם, נבנם אל המערה״.״
ציוריו של דודו גבע לעיבודיו של סולו־מונוביץ׳
מעניקים לספרים אלה יופי,
שמרכיב האגדה המקורי שלו נשמר בעברית
המדוברת של היום. כל שנותר הוא להמתין
לסיפורי ההמשך לאגדות אבו קיר ואבו
סיר, סינבאד הספן וכל השאר.
קורן מסתבר שבכל שטח משטחי התרבות
ישנם טרמפיסטים, העושים הון זה או
אחר, על חשבון הטעם הקלוקל של ההמון.
הרושם הוא שהפיזמונאי גידי קורן חינו
בעל נטייה שכזאת. אחרי שהביא אל ילדי
* אבי סולומונוביץ׳ — אלאדין ומנורת
הקסמים, עלי באבא וארבעים השודדים
(שני כרכים); ציורים: דודו גבע; הוצאת
דומינו (כריכה קשה +ציורים בצבע).

ישראל את פו הדוב תחת הכינוי שובי
דובי, הוא החליט לעשות לילדים את מד.
שעשה דן גן־אמזץ למבוגרים, ופירסם
ספר תחת הכותרת זלמן יש לו מיכססייס *.
הספר נכתב במשא של ד״ר קורן לילדי
ישראל, עם הפתיחה הארכאית המספרת
על ״סבא וסבתא עלו לארץ ישראל ובפיהם
שירים ומנגינות שהביאו סן הגולה —
ביידיש. בערבית וברוסית ולכן חובה
על ד״ר קורן לעשות הון משירי הרחוב
של ילדי ישראל, והתוצאה היא ״זלמן
יש לו מיכנסיים /מגיעות עד הבירכיים /
אס יפלו המיכנסיים /אז יראו לו את
הזלמן יש לו מיכנסיים...״
אלא שקורן מחפש עם שירי הרחוב את
החינוכיות ובשירו ״על ראש גבעה /
עומדת פרה הוא שוכח את השומר
הצעיר, ומצנזר את מה שמצנזר, והעיקר
שהפרה ״פותחת ת׳עין שלה בצד שירי
רחוב לילדים, שלא היה בכוחם למלא
ספר שלם, מעמים קורן שירי גננות, כאשר
השירים כולם מובאים עם תווים, שכמו
נועדו להכביד בחשיבותו של ספר זה.
אם ד״ר קורן היה משכיל יותר, היה נזהר
בהביאו את השיר ״כשלמטבח בא כלב /
בשר משם לקח /תפסה המבשלת /הרגה
אותו בכף אז באו כל הכלבים /וקבר
לו כרו /ומצבה הקימו /עליה הם
כתבו /ש כי המדובר הוא בשיר־עם
אירי, ששימש סופרים רבים, ביניהם

פמיואל כקט.

ד״ר קורן מלווה את שירי זלמן יש לו
מיכנסיים בהערות מפארות ומרוממות כמו :
״באים ילדי־ישראל הזכים והטהורים, עם
היוד ממזרי בעיניים, ובמחי־יד עושים
טמנו בלאגאן ! פה טילה, שם מישפט,
וכך נולה הבן־דוד של השיר המקורי...״
איזה קישקוש. אפשר לחשוב שילדי ישראל
הזכים והטהורים.״ יוצאי־דופן הינם. לד״ר
קורן, קרה מה שקרה לשיר אלוהים שלי
בסיפרו, ובנוסח שהוא המציא לילדי יש ראל
:״אלוהים שלי, רציתי שתדע / ,מה
שקרה לי בלילה במיטה / ,עשיתי שלולית
ליד הכרית ד״ר קורן עשה שלולית
ליד שירי הסלאנג של ילדי ישראל, בעוד
שהוריהם הטיפשים מגדילים את חשבון
הבנק שלו. ספר רע, שאם היה נעשה
בידיים מיקצועיות, היה יכול להיות רב
ערך.

אמת. הספרים מומלצים לקריאה לקוראים
בני כל הגילים.

טווי !
לא ברור מה הביא את הוצאת כתר
לפרסם בתרגום קלוקל לעברית את סיפרו
של ׳מדק טוויין וילסון הטמבל תחת
הכותרת וילמון המוזר * .ספר זה, שעלילתו
בלשית והוא מלא מתח, הפתעות, הומור
ועצב, מתרחש בדרום ארצות־הברית ב תקופת
העבדות. זה סיפור שגיבורו התמ הוני
נקלע לעיירה דרומית שבה מתרחש
מיקרה־רצח.
אלא שבניגוד לתרגום הקלוקל של
אסתר גינזכורג, מצוי בעברית תרגום
מעולה של סיפור זה, מעשה ידיו של
המתרגם־האמן אברהם בירמן, תחת
הכותרת וילסון הטמבל על השוני שבץ
התרגום המעולה לתרגום הגרוע, די בקטע
הפתיחה של הפרק הראשון, כאשר הקלוקל
נפתח כך:
המאורעות הבאים התרחשו בעיר דאו־סונס־לנדינג
שעל חוף המיסיסיפי, הפוגה
אל הסיסורי, מהלך• חצי יום בספינת־קיטור
מסיגט־לואים. כשנת 1830 היה. זה
אופף קטן וחביב של בתים צנועים בגי
קומה אחת או שתיים, שקירותיהם המסו־יידים
בהדן לא נראו כמעט בגלל המטפסים
הסבוכים...״
גירסתו של בירמן לפתיח זה היא :
״המאורעות המסופרים בזה אירעו בעיר
דוסונם־לנדינג (טעגן־דוסון) על גדת־מיסיסיפי
׳הפוגה לעבר מיסורי, מחלד
חצי־יום בספינת־הקיטור מן הס־ן* סנט־לואיס.
בשנת 1830 היה זה ציבור קטן
וחמים של בגיני־קורות בגי קומה וקומו־

* גידי קורן — זלמן יש לו מיכנסיים;
ציור ועיצוב: מיכל לוויט; ^וצאה דליה
פלד; 67 עמודים (כריכה קשה).
׳** יצחק בן־נר — בעקבות מבעיר
השדות! ציורים: נחום גוטמן +יצחק ב ך
נר; ידידי עמנואל ואני! ציורים: ענת
מייבסקי. שני הספרים ראו אור בהוצאת
כתר (כריכה קשה +ציורים).

זכייתו של הסופר האידי יצחק כשי
ווים־ זינגר בפרס נובל הביאה לתרגום
כמה מסיפרי־הילדים שלו לעברית. שני
ספרים מתורגמים משלו שראו אור בשנה
האחרונה הם נפתלי בעל־המעשיות וסוסו *
ופונדק האימה־**.
בספר הראשון שב בשוויס־זינגר לעסוק
במשל של דעיר חלם, אותר, עיר של
יהודים מתחכמים ומתפלספים בפולין, עם
גיבוריה: גרונם פר, דופי גולם, זנביל
כסיל, טריטל שוטה, טנדר חמור ושמגדריק
אוויל. גיבורי ספר זה של בשוויס־זינגר
שבים ומביאים מניחוח האבסורד והחיוניות
של הגלות היהודית, מאותה עורמה יהודית,
שדומה כמו אבדה לה אצל היהודי החדש
בישראל.
הספר השני של בשוויס־זינגר, פונדק
תאימה, הנפתח ב״נדמה היה כאילו נפתחו
ארובות השמים ונבקעו כל אוצרות השלג

יצחק בן־ נר
איכויות ספרותיות
בשפה עברית עילגת, מוליכה רון־פדר את
הקוראים הצעירים לדרך של הרפתקות
משעממות למדי, תוך תיאורים חד־ממדיים
וניסיון להקצנה לאומית מטופשת של ה ילדים
באמצעותו של ספר זה, כמו הילד
האומר :״פאנטום אחד שלנו מזנק על
המטוס הרוסי וגומר אוחו בשניה ושאר
שטויות במיץ עגבניות, אשר נועדו לטמטם
את בני הנעורים. הספר אינו מומלץ
לקריאה.

בני׳מין טנא

הברון

קדרות וריאליזס

ב ך!ו ר
יצחק נץ־נר, שהפך בשנים האחרונות
למייצג העיקרי של הספרות הישראלית,
אינו זונח כתיבה לבני הנעורים, שבה
הוא מגיע להישגים שאינם נופלים מהישגי
כתיבתו למבוגרים. שני ספרים של בן־נר
שראו־אור בשנה האחרונה (הראשון ראה־אור
במהדורתו הראשונה לפני שנים רבות)
בעקבות מבעיר השדות וידיד עמנואל
ואני**.
בעקבות מבעיר חשדות המלווה באיורים
של נחום גוטמן מביא בן־נר את סיפורה
של קבוצת ילדי מושב, המנסה לגלות את
סוד מבעיר שדות התירס והשעורה, בימי
המנדט הבריטי בעמק יזרעאל. זה סיפור
של הרפתקות עם איכויות ספרותיות מעו לות,
שבמהלכו משלב בן־נר תיאורי נוף
העמק בלשונו הרב־שיכבתית, תוך שהוא
מרתק את בני הנעורים בסיפור על תקופה,
שמעט מאוד סיפורים מרתקים אודותיה
קיימים לבני הנוער.
סיפרו השני של בן־נר, ידידי עמנואל
ואני, הוא סיפור על ידידות והרפתקות,
גם הוא מהימים ההם, המתרחש הפעם
בשכונה תל־אביבית על שפת הים :״הקיץ
בא אותה שכה במפתיע. הגשמים פסקו
בבת־אחת. שבילי החול התייבשו והצהיבו,
והשמיים הפכו תכולים ועליזים...״
שני ספריו של בן־נר מצטרפים למדף
הקלסיקה החדשה לבני הנעורים של הספ רות
הישראלית, כאשר אמינותם התיאורית
בעיני הקוראים הצעירים היא עיקר העי קרים,
במקביל לכוחו של בן־נר כסופר של

ב שווי ס־זינ גו ר

דליה רכיקוכיץ
ילד בינוני
תיים אשר נחבאו כמעט קליל מעץ־רואים
בסכר הצמחים המטפסים...״
במה חטאו ילדי-ישראל, שהמתרגמת
בעלת העברית הקלוקלת, אינה מבחינה
בין חוף, לגדה, בין בניני קורות לבתים
צנועים ועוד מישגי תרגום, המעקרים את
ההנאה מנוסחו המאוד קפדני של מארק
טוויין, שנפגם במהלך הספר עשרות
פעמים בכל עמוד ועמוד.
אם חפץ מי מהקוראים ליהנות מסיפורו
של טוויין, מוטב לו שיחפש אחר המהדורה
שתירגם אברהם בירמן, שהשכיל להביא
בכותרת את הכינוי העברי טמבל על המוזר
של המתרגמת בנוסח החדש והקלוקל של
הספר.
* מארק טוויין — וילסון המוזר! עברית :
אסתר גינצבורג; הוצאת כתר; 125 עמודים
(כריכה קשה).
* מארק טוויין — וילסון הטמבל!
עברית: אברהם בירמן ; הוצאת צ׳צ׳יק ;
143 עמודים (כריכה קשה).

שבמרום. יומם ולילה ירד לו השלג,
לפעמים נפל למטה ולפעמים נזרק באלכ סון.
והיו רגעים שהתערבל בסיבובים במו
כלב הרודף אחרי זנבו בא ומעיד על
אומנות הסיפור לילדים של סופר זה.
במהלך סערת השלג נלכדים כמה אורחים
בפונדק, והסיפור הוא סיפור לכידתם
בתוכו. בפונדק מובאים חלומותיהם של
הלכודים, והזיותיהם, המלווים בכשפים
ובשדים. הסיפור מסתיים ב״הפונדק היה
למקום מיקלט לכל עוברי־האורח שתעו
בדרכם. אומרים שבפונדק לא היה צורר
בנרות או במנורות שמן, כי מלאכים,
שרפים וכרוכים היו יורדים עם חשכה
ומאירים את הפונדק באורם, אור עדנים...״
אין ספק שבשני ספרים אלה קיים מעט
ממה שאמר בשוויס־זינגר בנאום זכייתו
בפרס נובל על הסיבות שהביאו אותו
לכתוב ספרות לילדים :״ילדים עדיין
מאמינים בטוב, במישפחה, במלאכים,
בשדים, במכשפות ואת אלה מעניק
בשווים־זינגר בשפע, בעיקר בפונדק ה אימה.
שני הספרים מומלצים ביותר.

רון־ פדר
בין התופעות המוזרות ביותר של ספרות
הנוער בישראל, בולטת התופעה של גלי לה
רץ־פדר, המשוללת כישרון סיפורי
יסודי, והמפיקה מתחת לידיה ספרים ב שיטה
של פס־ייצור תעשייתי, המיועד
לשירותי הביקורת של כלבוטק.
מייצג נאמן לפסולת ספרותית זו לנוער,
הוא הספר ג׳ינג׳י או המרגל מדירת הגג***.
* יצחק בשוויס־זינגר — נפתלי בעל־מעשיות
וסוסו! ׳עברית: צבי ארד; ציורים :
מרגוט צמח; ספריית דן חסכן; הוצאת עם
עובד; 105 עמודים (כריכה רכה).
** יצחק בשווים־זינגר — פונדק האימה;
עברית: יהודה מלצר; ציורים ; אבנר כץ;
הוצאת אדם; 45 עמודים (כריכה קשה).
*** גלילה רון־פדר — ג׳ינג׳י או המרגל
מדירת הגג! הוצאת אלי שר; 108 עמודים
(כריכה קשה).

אחד מספרי הנוער המרתקים ביותר
שראדאור בשנה האחרונה הוא סיפרה של
רנה חברון הירדן מסע מדן אל ים*,
שהוא ספר לאהבת ארץ־ישראל ונופיה,
ספר שהמחברת משרבבת בתוכו מידע
גיאוגרפי והיסטורי במינון מתאים.
הספר מביא את סיפורו של סבא צ בי,
היוצא עם נכדיו ובני מישפחתו שבקיבוץ
למסע לאורך הירדן. בלשון נקייה ועניינית
מביאה הברון עלילות והרפתקות, החל
מהאדם־הקדמון וכלה בזמננו, סיפור ייבוש
החולה, פרקי בית־שאן, אתרים ארכיאו לוגיים,
מפות גיאוגרפיות. הסיפורים מוב אים
בליווי התכתבויות שונות, המעניקות
לסיפור מימד של מתח והרפתקה. ציוריו
של דודו גכ? ,$מעניקים בפשטותם לייחוד
של הספר.

טו א בנ ימוין
בנ י מ ין טנא הינו מהמעולים שבסופרי
הילדים והנוער בארץ. בסיפרו ידיד בצרה**
הוא מביא סיפור אהבה בין המחבר ובין
כלב, המשמש מיסגרת לסידרת סיפורי
מישנה, כאשר הסיפור העיקרי הוא סיפורו
של עבריין החוזר למוטב.
בידיד בצרה מביא טנא טפח מעולם
הפשע. תוך שהוא חוזר בסיפור עגה במינון
הולם. בספר זה מביא טנא לקוראיו ה צעירים
את החוויה הישראלית במלואה,
כאשר התמונות הינן בעלות גוון חזק של
ריאליזם, כשהמחבר נזהר מחינוכיות יתר
בסיפורו. ידיד בצרה שומר על ניצוץ
של אופטימיות, למרות קטעי הקדרות
והריאליזם הממלאים את דפיו. יש בסיפרו
של טנא מרכיב חזק מאוד של אמינות,
שהוא כוחו העיקרי של הספר. מומלץ
ביותר לקריאה.
* רנה הברון — הירדן מסע מדן אל
י ם; ציורים; דודו גבע; סידרת דן חסכן;
הוצאת עם עו בד; 134 עמודים (כריכה
רכה).
** בנימין טנא — ידיד בצרה ; ציורים :
רות צרפתי; סידרת דן חסכן; הוצאת עם
עובד; 151 עמודים (כריכה רכה).

אחת מהערים האמריקאיות המרכזיות, ומתחרה
בצ׳יינה־טאון של הסינים וב איטליה
הקטנה של האיטלקים, שהן ותי קות
וממוסדות יותר.

שמות ממדריך
הטלפון הירושלמי
ל? ןמות האנשים שבהם נעזרים היש ״
ראלים בשירותי היום־יום בארצות-
הברית, לקוחים כאילו ממדריך הטלפון
של ירושלים: הם מסתפרים אצל בתיה
ועליזה במערב הוליווד, מתייעצים בענ ייני
מיסוי אצל אלון את טל, ייעוץ מישפטי
הם מקבלים מישראל בן־ציון, אהובה מעסה
את פניהם, ד״ר חנן רותם מרפא את
מכאוביהם, ד״ר אילנה קוחן פותרת את
בעיותיהם הנפשיות, ומרים תמיר מגלה
להם את עתידם ובודקת את ההורוסקופ
שלהם. בנק־דיסקונט־לישראל מטפל בחש-
בונות־הבנק שלהם, הם קונים דלק ב־

כעלי־״ג׳ורדש״ אבי, ג׳ו וראלף נקש
,הדבר המרגש ביותר היה להרוויח את 50 מיליונים הראשונים!׳
^ ירחון האמריקאי היוקרתי גיאו.
אינו נמנה עם הירחונים הנקראים
על־ידי היורדים הישראליים בארצות־הברית.
אולם גליון חודש אפריל של גיאו
נחטף מן הדוכנים. הירחון הקדיש כתבת־ענק
ליורדים הישראליים בארצות־הברית,
תופעה ההופכת לנושא המעניין את ה אמריקאים
יותר ויותר. כותבת הכתבה
היא דרורה קאם, שהיא לדברי העורך
ילידת ישראל. דרורה קאם, ביחד עם הצל מת
אוולין הופר נסעו ברחבי ארצות־הברית,
ונפגשו עם עשרות יורדים ישרא ליים.
בשל
החשיבות הלאומית של הנושא
רואה העולם הזה לנכון להביא לפני קור איו
את תמצית הכתבה.

האמריקאית. האחים נקש התחילו את ה־קאריירה
המצליחה שלהם עם כיסים רי קים.
משמותיהם הפרטיים יצרו שילוב
שנתן את השם ג׳ורדוש. בתוך 18 חוד־

יהודים גולים
מהמדינה היהודית
^ ם מלמדים באוניברסיטות, משמשים
כנהגי מוניות, הם מנהלים חברות
מיסחריות, והם בעלי חנויות סידקית ו מכולת.
הם מתכנתי מחשבים, קבלנים,
סוחרי קרקעות ובתים, הם רופאים, מהנד סים
ומורים לעברית. הם כולם יהודים,
אבל יהודים מסוג מיוחד: יהודים גולים
מהמדינה היהודית.
לאחדים מהם ההצלחה היא בגדר חלום.
לאחרים הפכה ההצלחה למציאות יומיר
מית. שלרשת האחים נקש נחושים בהחלט תם
להפוך את הג׳ינס האופנתי שלהם
לג׳ינס הטוב ביותר -שמייצרת התעשיה

פרופסור כן ט׳ צין
,לא יכולתי כיום לחיות בישראל !

שים הם גילגלו מחזור עסקים בן 72 מילי
יון דולר בשנה. ב־ 1981 גילגלה חברת
ג׳ורדש הון הנאמד ב־ 300 מיליון דולר.
שלמה ששון בן ה־ 29 נמצא בארצות-
הברית כבר ארבע שנים. דודו, שהפך
לאחרונה אזרח אמריקאי, שיכנע אותו
לבוא לארצות־הברית ולנסות את מזלו.
עד היום זכורה לשלמה התמונה ששלח
לו הדוד — תמונה שבה נראתה מכוניתו
האמריקאית .״המכונית היתה כל כך
ארוכה, עד שלא הצלחתי לראות את
סופה,״ מספר שלמה בהתפעלות.
ישנן רק עבודות מעטות ששלמה לא
ניסה אותן, על מנת להתקיים בארצות-
הברית: הוא היה נער־שליח, נהג מונית,
מוכר גלידה וסוכן־ביטוח. כעת הוא עוסק
בהדבקת טפטים במחיר של 4דולר לשעה,
ומוכר פלאפל בשדרת פיירפקס בלום־
אנג׳לס. השדרה מוכרת יותר בשם תל-
אביב הקטנה, בשל הריכוז הרב של יש ראלים
שקבעו את מושבם שם.
האם שלמה מאוכזב ן ״אולי אני מאוכזב,
אבל עדיין לא התייאשתי. בישראל
החיים הרבה יותר לוחצים, והבריכה שבה
אתה שוחה היא הרבה יותר קטנה. שם
אנשים יודעים מראש איפה יהיו בעוד
שלושים שנה. באמריקה שום דבר אינו
ידוע מראש. נכון שלא כל אחד מצליח
להגשים את החלום האמריקאי, אבל לכל
אחד ניתנת ההזדמנות לנסות. אני, מכל
מקום, איני יכול להרשות לעצמי להראות
את פרצופי בישראל לפני שאצליח כאן.״
איזור תל־אביב הקטנה מצוי בכל

חזן יוסף מלוכני
,אני צובט את עצמי וי

תחנת־הדלק של אבי ומתקנים את המכו נית
במוסך של שלמה. בני־יורק הם מאזי נים
לתחנת הרדיו 1 £ ¥המשדרת
להם חדשות מארץ מולדתם, הם צמאים
לתוצאות המישחק האחרון בכדורגל,
מוטרדים על־ידי האינפלציה הדוהרת, ד
מזאינים לדבריו של השר הממונה על
נושאי ירידה, בעיה המטרידה מאוד את
ממשלת ישראל ושהם מהווים את חלקה
הארי.
יש להם עיתון בשם ישראל שלנו, היוצא־לאור
בעברית בפרבר הניו-יורקי ברוקלין.
בעיתון ישנן מודעות בדבר התייצבות
לשירות מילואים, מודעות פירסומת של
חברות־מוניות ישראליות ועסקים ישראלים
בנידיורק, וגם בישראל. כתבות העוסקות
בבעיוית הדיור בארץ, במיגור הפשע ה ישראלי
בארצות״הברית, וכמובן — מדור
מיכתבים שבו מתפרסמים שירים רגשניים
שבהם מביעים הישראלים היורדים את
געגועיהם הביתה, לישראל.

מציאות קשה
__וכואבת
^ שעה שיהודים בכל רחבי העולם
מסיימים את תפילתם במילים :״לשנה
הבאה בירושלים,״ אחד מתוך עשרה יש־

ספריות עליזה קלנר ובתיה אילקיים

עקרת־רית דליה לביא

״למדתי להיות סבלנית

עוזרת־כית יהודית עטיה
״אבא מרוגז !״
ראלים מסיים את תפילתו במילים ״בשנה
הבאה בניו־יורק, בלוס־אנג׳לס, מיאמי, או
יוסטון.״
בשנת 1980 הצטרפו יותר מ־ 30 אלף
ישראלים ל־ 500 אלף הישראלים הנמצאים
מחוץ לארצם, רובם בארצות־הברית.
כ־ג 157 מכלל האוכלוסיה הישראלית
חיה מחוץ לישראל. בקנה מידה אמריקאי
דומה הדבר לכ־ 35 מיליון אמריקאים החיים
בחו״ל.
נכון, אמנם, כי 34 מתוך 100 מהגרים
שנחתו בחופי ארצות־הברית בין השנים
1924—1908 עזבו את אמריקה, אולם בש ביל
מדינת ישראל, הנאבקת על קיומה
.והחיה בצל זיכרונות השואה, זוהי עדיין
מציאות קשה וכואבת. בעיית הירידה
מישראל מלווה ברגשנות עסוקה הן מצד
הישראלים, הן מצד היהודים האמריקאים.
והן מצד המהגרים בעצמם.
בשנות חייה הקצרות הצליחה ישראל
לבנות עצמה כחברה כלכלית מתקדמת,
שהתפתחה במהירות גדולה יותר מכל
אומה אחרת בתולדות ההיסטוריה של
האנושות. במשך 33 שנות קיומה בנתה
ישראל כבישים ובתים, והצליחה לקלוט
יותר מאחד וחצי מיליון יהודים, המהווים
כמחצית מהאוכלוסיה הישראלית בישראל.
יהודים אלה הגיעו לישראל מכל רחבי
העולם. ישראל הגיעה להישגים גדולים

בשיטחי המדע והתרבות. מוסדות ההשכלהשלה נחשבים לטובים בעולם.
הישגים אלה הושגו חרף בעיות הקיום
הפיסי של המדינה. אך בד בבד עם ה הישגים,
נראה שחלה שחיקה באידיאלים
של המייסדים הציוניים.
חברת החלוצים שבנתה את ישראל ניס תה
לבנות חברה שבה טובת הציבור היא
מעל לטובת הפרט. אך מנהיגיה לא הצליחו
להנהיג את סולם הערכים הכלל־עולמי,
אשר מקנה הכנה מיוחדת למיקצועות ה דורשים
השכלה או לאותם אשר מכניסים
כסף רב.
ישראל היא מדינה שכל גודלה הוא
כגודל ניו־ג׳רזי ואין בה מקום לכל הרופ אים,
המהנדסים ושאר המשכילים שהם
רבים לאין־ספור. היא חיה בלחץ מתמיד
של בעיות ביטחוניות. צעירים וצעירות
ישראליים רבים החליטו שדי להם להיות
גיבורים וכי אין הם רוצים לעמוד יותר
בלחצים בקורבנות האישיים הנדרשים מהם
כדי לחיות בישראל:
י • אינפלציה שנתית של 1007.ומיסים
כבדים.
י• שירות צבאי המלווה בשירות מילו אים
ממושך.
יי• כלכלת־מילחמה הדורשת הידוק חגו רה
מתמיד, כאשר תקציב הביטחון מהווה
כ־ס 307 מהתוצר הלאומי הגולמי שלה
לעומת ״ 50/בארצות־הברית.
>• מחסור חמור בדירות. זוג המשתכר
ביחד סכום של 100 דולר בחודש, מתקשה
להשיג סכום של 100,000 דולר — מחיר
דירת 2חדרים בתל־אביב או בירושלים.
י• שיטה שבה הפרוטקצייה מהווה עדיין
גורם חיוני לקידום מיקצועי.
<• הפער ההולך וגוברת בין יוצאי אסיה
ואפריקה לבין יוצאי אירופה. היהודים ה ספרדיים
מהווים 5570 מהאוכלוסיה, אך
רק כ־ 1270 מהלומדים באוניברסיטות הם
ספרדים, ורק 470 מיוצגים בפוליטיקה ה ישראלית.
הדור
הצעיר בישראל לא רוצה לחיות
יותר באור הזרקורים של העולם. הוא
שואף לחיות חיים ״רגילים״ עם בעיות
״רגילות״ .הדור הצעיר הקריב את נעוריו
כדי להגשים חלום. הוא עייף ומאוכזב.
המציאות טפחה על פניו. החלום הוא הרבה
פחות ורוד ממה שקיוו.
הצעירים אינם סומכים יותר על מנהי גיהם,
ועל יכולתם לשנות את המצב.

,,אולי פעם, כשאצא
לגימלאות
ך יי ישראלים נוהגים להשוות את מצ בם
לאמריקאים, שאותם הם פוגשים
כתיירים בישראל׳ או צופים בהם מדי ערב
מעל מסכי הטלוויזיה שלהם. התרבות ה אמריקאית
היכתה שורשים בישראל. היש ראלים
נועלים נעלי ספורט של אדידס,

״זו לא אני !״

לובשים טי־שירט, מעריצים את קוג׳ק
ושותים קוקה־קולה .״איני יודע הרבה על
אמריקה,״ אומר המהגר הישראלי הפוטנ ציאלי
,״אבל אמריקה היתה תמיד בגדר
של חלום. כמעט כל דבר שהיה לנו הגיע
מאמריקה.״
יהודית עטיה הגיעה לארצות־הברית
לפני 3שנים ,״כדי להתנסות בתרבות
חדשה ולבדוק מה יש לאמריקה להציע.״
כיום היא עובדת כעוזרת־בית. יהודית היא
השביעית בין עשרת ילדיה של מישפחה
ממוצא לובי. היא באה לארצות־הברית
כדי להשתחרר מלחץ המישפחה. לדבריה,
יש לה רוח חופשית והיא אוהבת לחיות
מהיום למחר.
״בבית,״ אומרת יהודית ,״אנשים לא

לחו״ל, כדי לברוח מהרגשת הקלסטרו־פוביה
של החיים בסיר לחץ. הישראלים
מוכנים להחליף — זמנית — את ארצם
העשירה בהיסטוריה, בארץ אחרת העשירה
בגיאוגרפיה .״רציתי לצאת לעולם ולהר גיש
שאני יכול לעשות מה שאני רוצה
מתי שאני רוצה,״ אומר קיבוצניק צעיר.
כמעט כל הישראלים יוצאים מישראל
כדי לרכוש ידע, נסיון או כסף, שאותם
יוכלו לנצל לאחר־מכן, עם שובם לישראל.
עם הזמן הם דוחים את מועד השיבה
הביתה. כמעט כל הישראלים החיים בחו״ל
חיים עם ההרגשה שיום אחד הם יחזרו
לישראל.
בן צין, פרופסור במיכללה לטכנולוגיה
באטלנטה ג׳ורג׳יה, ובוגר אוניברסיטת
פרינסטון, היה שחקן בנבחרת ישראל ב כדורגל
.״למרות שאני נמצא בארצות-
הברית כבר 24 שנים, כשפורצות מילחמות
בישראל, אני מוצא עצמי תקוע ליד ה טלוויזיה
ולא מסוגל לעבוד. עדיין יש בי
רגשות עמוקים לישראל, אבל באופן אישי
ומיקצועי אני לא מסוגל לחיות שם כיום.
אני עדיין מחזיק באדמה מצפון לתל־אביב
ומשלם עליה מיסים כבדים. יכולתי לקבל
עבורה 100 אלף דולר, אבל באיזשהו מקום
אני עדיין מאמין שאולי יום אחד, כשאצא
לגימלאות, אלך לחיות על רצועת החוף
הזו. איני יודע, אולי זה יקרה, ואולי לא.״
ישראלי אחר, מנתח־מערכות, אומר :
״איני יודע מתי החלטתי לא לחזור ליש ראל.
זה פשוט קרה.״

הרס התדמית
המדינה האגדתית

כתבת דרורה קאם
ספר טל היורדים
מבינים למה אני עובדת כעוזרת־בית, בעוד
שיכולתי לעבוד במיקצועי כגרפיקאית. אבי
כועס שאני בארצות־הברית, אבל אורח
מחשבתו שונה משלי. אני רואה את
עבודתי כדבר זמני. אחרי הכל יש דברים
יותר מעניינים מאשר עבודתה של עוזרת־בית.
אני רוצה לחיות את חיי, לא את
עבודתי.״
רבים חשים מתוסכלים בישראל .״מה
שאתה יכול להשיג בחודש באמריקה, יקח
לך שנה בישראל,״ אומר אקדמאי ישראלי
מפילדלפיה .״ההמתנה במישדדי הממשלה
בישראל גוזלת ממך אנרגיה גדולה.״
107 מתושבי ישראל נוסעים מדי שנה

ך מהגרים הישראלים אינם אהודים
י י בארץ מולדתם. הישראלים הדביקו
להם את התווית הלא סימפטית של ״יור דים״
.שישראל מתמודדת עם בעיית ה הגירה
בכנסת, ברחוב ובאמצעי־התיקשורת.
הדיעה הרווחת והמקובלת היא שמי שעוזב
את ישראל עובר עבירה מוסרית.
ראש־הממשלה לשעבר, יצחק רבץ, היה
המנהיג הישראלי הראשון שהעז להוקיע
את היורדים, וכינה אותם ״נפולת של
נמושות״ .חברת־הכנסת הלאומנית הקיצו נית,
גאולה כהן, דרשה בתוקף שמוסדות
ישראליים ויהודיים בחוץ־לארץ יפסיקו
להעסיק יורדים .״צריך להוקיע את היור דים
ולהתייחס אליהם כמוקצים מחמת
מיאוס,״ אמרה כהן הקיצונית. לעומתה
טוען שר־החוץ לשעבר, אבא אבן, שיש
להפסיק לכנות את היורדים בשמות ,״לא
בגלל שלא מגיע להם, אלא בגלל שאנו
מחמיצים את המטרה, שהיא להחזיר כמה
שיותר מהם.״
אבי כהן הוא בן ,42 דור חמישי בישר אל,
ממוצא סורי. הוא שותף בתחנת דלק
ובמוסך במיאמי. הוא עובד שישה ימים
בשבוע, תחת החמישה הנהוגים בארצות־

(המשך מעמוד )67
הברית, משבע בבוקר עד שבע בערב.
את זמנו הפנוי הוא מבלה עם אשתו רחל
ובניו אלי בן דד 14 וגיל בן ה־ . 12 עבור
חינוכם היהודי הוא משלם 280 דולר
לחודש. יש לו עדיין בית בישראל, שבה
עבד כמכונאי־רכב וסוחר במכוניות משו משות.
הוא
בא לניו־יורק לפני שלוש וחצי
שנים, כי באופן בסיסי הוא אוהב שינויים.
״הייתי חייב לצאת מהלחץ של הממשלה,
הצבא ושל כותרות העיתונים. אני אדם
שאיכפת לו, ולקחתי כל דבר ללב. כאן,
באמריקה, איש אינו מציק לי, ודבר אינו
מטריד אותי. אני נהנה מהדמוקרטיה
האמריקאית, אך איני מרגיש שייך, ולכן
לא מעניין אותי מה קורה. אני נהנה
מהעובדה שאנשים בוטחים בי. אם אתה
אדם ישר המוכן לעבוד קשה תוכל להת קדם.
וההלוואות הניתנות, מאפשרות לפ תוח
עסק בקלות.״
הישראלי שהחליט לחיות את חייו ב־ארצות־הברית
סובל לא רק מהביקורת
המוטחת כלפיו מצידם של בני ארצו, אלא
גם מהיחס המסוייג של היהדות האמרי קאית.
אין
זו תופעה בלתי מוכרת. אותם מת חים
דומים קיימים בין מהגרים חדשים
ובין בני ארצם הוותיקים יותר, שהצליחו
כבר להיקלט ולהסתגל לסביבתם.
אולם למהגרים הישראלים יש בעיה
נוספת, שמיוחדת להם. הם מזכירים ליהודי
האמריקאי את כישלונו בהגשמת החלום
הציוני. נוכחותם של הישראלים בארצות־הברית
הורסת ליהודי האמריקאי את תד מית
המדינה היהודית האגדתית, שחובה
לעזור לה מבחינה כלכלית ופוליטית.
סופר ישראלי החי בניו־יורק טוען כי
הישראלים בארצות־הברית שונים מאוד

סוחרי אבני־ חן פיני פינחסי ומישפחתו בסוכה
״אחרי הצבא באתי הנה למצוא את עתידי ! ״
במילון כדי לבטא זאת. ישראל היא ה מקום
היחידי בעולם שבו אני מרגישה
לגמרי אני עצמי, כי אני מכירה את
כולם, מכירה את השפה, את ההומור, את
הפולקלור. חיי־החברה בישראל יותר ברי אים,
יותר תוססים. כאן הכל מתוכנן מ ראש.
חסרה לי הספונטניות. מיאמי היא
בית, מכיון שכאן ממוקם הבית שבו אני
גרה, ופה נמצאים בעלי וילדי. אבל אני
לא מזהה את עצמי עם כל זה. אני נמצאת
על גל אחר כאן. אני שמחה, ואלה הם
חיי כעת, אבל זו לא אני.״
הישראלים המהגרים חיים בהרגשת
אובדן, שעליה הם מנסים להתגבר באמ־

זהות ישראלית־יהודית
באמריקה

קיבוצניק־לשעבר גיל היללי
״פעם בזתי לעובדי־שרותיס ! ״
מהיהודים האמריקאים. השוני נובע מהבדלי
שפה ותרבות שונה, אך בעיקר מהעובדה
ש״כאשר ישראל תזדקק לנו, אנו נגן עליה
בגופנו ולא בעזרת פינקסי הצ׳קים שלנו.״

״ישראל היא
יומר מבית״
ן ך ישראלים מהווים כ 10-אחוזים
י 1מכלל האוכלוסיה היהודית בנידיורק,
וכ־ 20 אחוזים מהאוכלוסיה היהודית בלוס־אנג׳לס.
כמו יתר המהגרים, חיים היורדים
הישראליים בין שני העולמות. הם מגיעים
לארצות־הברית עם זהות לאומית חזקה.
״אינך יכול להניח את הישראלית שלך
בתוך המגירה, להיות ישראלי זה לנצח,״
אומרת השחקנית שנית כתר, המנסה מזלה
בלוס־אנג׳לס. ישראלי-לשעבר אחר, יהודה
פת בן ה־ ,44 רופא אונקולוג מיוסטון,
אומר :״מישפחתי נתנה דם רב למדינת
ישראל. אני מרגיש כמו בוגד.״
בין אם הם חיים בארצות־הברית במשך
שנה, חמש או עשרים שנה, הם חשים
עדיין בריגשות אשם חזקים ״לעזוב את
ישראל זה כמו לנטוש את ילדיך. ילדך
יכול להיות טוב או רע, חולה או בריא —
ד,וא עדיין ילדך. אינך מפסיק לאהוב
אותו,״ אומרת דליה לביא, שחקנית קולנוע
וזמרת לשעבר והיום עקרת־בית במיאמי.
״ביתי הוא כאן וביתי הוא בישראל.
למעשה ישראל היא יותר מבית. אין מילה

הבנתי עד כמה הרחקתי לכת,״ אומר
ישראלי אחר, שילדיו לומדים בגן־ילדים
ישראלי בקליפורניה.
האחיות בתיה ועליזה ניהלו מיספרה
מצליחה בתל־אביב. שתיהן הגיעו לארצות־הברית
בעקבות בעליהן. עליזה התגרשה
לאחרונה ונישאה מחדש לאמריקאי, מפיק
טלוויזיה בשם מרטי קלנר. בתיה הגיעה
לארצות־הברית יחד עם בעלה, רופא־הלב
אורי אלקיים. כעת מנהלות שתי האחיות
מיספרה מצליחה במערב הוליווד.
עליזה אומרת :״באמריקה למדתי להיות
סבלנית. זהו דבר שאינו קיים בישראל.
כשאני הולכת לבנק או לתיאטרון, אני
לא דוחפת. אמריקה לימדה אותי שאני
צריכה לעמוד בתור כמו כולם. בישראל,
כשאתה הולך לבנק או למישרד ממשלתי,
אם אינך דוחף אינך מגיע לשום מקום.״

כעד תחנת־ חלק כהן
״רציתי להתרחק מן הצבא ! ״
צעות שיכנוע עצמי :״אני אזרח ישראלי.
אני רק עובד בלוס־אנג׳לס, כמו שמי שגר
בתל-אביב ועובד בסדום,״ אומר שי אגוזי
בן ה־ ,42 רופא מלוס־אנג׳לס.
הישראלים דורשים מילדיהם דרישות
בלתי מציאותיות .״אם בתי, שנולדה פה,
אומרת לי שהיא אמריקאית, אני מרגיש
שנכשלתי. אם ילדי לא ישרתו בצבא
הישראלי, אתבייש מאוד,״ אומר מנשה
קליין, איש־עסיקם בן 44 מלמדאנג׳לס.
״אני ישראלי ואני יודע איפה אסיים
את חיי. זו רק שאלה של זמן ושל איפה
שאני מרגיש נוח בינתיים,״ אומר אשר
פריד, מנהל־חשבונות בן 30 מניו־יורק.
׳״כאשר בני אמר לי שכשיהיה גדול לא
יהיה יהודי מכיוון שנולד בארצות־הברית,

ך*׳ ישראלים בארצות־הברית חיים
י 1אמנם במאבק פנימי מתמיד, אך
כלפי חוץ הם נחשבים כמיעוט מצליח.
הם עובדים קשה יותר מאשר בישראל.
הם מתחילים בעבודות בדרגים הנמוכים
ביותר, משתכרים משכורות מיזעריות ב עבודות
שאפילו לא היו מעלים בדעתם
לעסוק בהם בישראל .״כאן איש אינו מכיר
אותך. בישראל לא הייתי מעז לעבוד כ מלצר,
אבל כאן אף אחד אינו מצביע עלי
באצבע,״ אומר אחד הישראלים.
תחנתם הראשונה, הישר מנמל־התעוה
על־שם קנדי, לשם הגיעו בעזרת אשרת
תייר או סטודנט, היא עבודה כאיש־ביטחון
במישרדי אל־על. חסרי המזל נאלצים
לעבוד בבוטיקים, בבתי־חרושת ובפועלי
בניין. הסטטיסטיקה מוכיחה כי הם מתקד מים
במהירות עצומה. כ׳ 540/0מכלל היש ראלים
שהתאזרחו בארצות־הברית ב־, 1977
היו בתפקידים ניהוליים או מיקצועיים,
לעומת ^ 250 מהגרים מאירופה ו350/),-
מכלל הזרים שהתאזרחו באותה שנה.
כמו גלים קודמים של מהגרים יהודיים
לארצות־הברית, הם הספיקו כבר להטביע
את חותמם על כלכלת המדינה, וכן על
חיי התרבות שלה: מוסיקאים כמו פנחס
צוקרמן ויצחק פרלמן, הקרקיטוריסט הפו ליטי
רענן לוריא, הסוציולוג בעל השם
העולמי אמיתי עציוני, סגן־הנשיא-לשעבר
של אולפני הסרטים יוניברסל, רפי אטקם,
מפיק התיאטרון זאב בופמן שהפיק לאח רונה
הצגה מצליחה בברודווי, איש־העסקים
משולם ריקליס, ראש חברת־הענק רפיד
אנזויקאן. איש אוניברסיטת סטנפורד עמוס

טברסקי, שהוא בעל שם עולמי בשטח של
דגמים מתמטיים בפסיכולוגיה. והרשימה
ארוכה.
גיל היללי הוא קיבוצניק לשעבר, העובד
כצבע. הוא הגיע לארצות־הברית כדי לעשות
כסף ולהמשיך בטיול. בתחילה עבד כמניח
שטיחים. היום, ארבע שנים מאוחר. יותר,
הוא בעל עסק משלו. גיל רוצה לעשות
כסף כדי ״לקנות זמן״ ולנסוע למיזרח
הרחוק. הוא רוצה ללמוד למרות שהוא
לא יודע מה.
אומר גיל :״בישראל היו לי דיעות
קדומות נגד אנשים שעבדו בשירותים.
היום למדתי להיות סובלני ולכבד אנשים
למרות מיקצועם.״
יוסף מלובני בן דד 37 הוא החזן הראשי
של בית־הכנסת היוקרתי בשדרה החמישית
בניו־יורק. בישראל שירת ברבנות הצבאית.
אחר־כך עבד כחזן ביוהנסבורג, שם פגש
את אשתו הציירת ביאטרים. הם הגיעו
לארצות־הברית ב* 1973 אחרי ששהו כמה
שנים בלונדון. מלובני פעיל בקהילה
היהודית בנידיורק ויושב בראש כמה
אירגונים יהודיים.
במיסגרת עבודתו הוא נוסע בקביעות
לישראל ולאירופה :״לפעמים אני צובט
את עצמי וחושב על הדרו הארוכה שעשי תי.
אני אומר לעצמי: יוסי מלובני הקטן
מרחוב יונה בתל-אביב שר לפני נשיא
ארצות־הברית ובאחוזות וטירות באירופה.
יוסי מלובני הקטן שר בלינקולן סנטר.
תמיד שאפתי לשיר במשובחים שבבתי-
הכנסת ולהתערב בין אנשים חשובים
ואינטליגנטיים. היום לא רק שאני מתערב
בהם, אלא שהם מעוניינים להתערב בי.
הבעיה הגדולה בחיי כיום היא האם להצטרף
לאופרה או לא.״
ישראלים מעטים מוכנים להודות כי
עברו את הקו הדק המפריד בין תושב
זמני בחו״ל לבין מהגר. הישראלים דוחים
עד כמה שאפשר את המעבר ממעמד של
תושב זמני למעמד של מהגר רשמי. אחד
מהם אומר :״בכל בוקר כשאל קם אני
אומר לעצמי: אולי היום אמצא סיבה
נוספת כדי להישאר באמריקה.״
נקודת המיפנה חלה כשהילדים מתבגרים
ונושאים בני זוג אמריקאיים. אותם המצ ליחים
לעבור את הקו הדק רוצים להפוך
בינלאומיים. הם רוצים לברוח מההחלטה
אם לחזור לישראל או לא. הם מתחממים
בחומה של ישראל, ונהנים מאפשרויות
הזהב שמציעה להם אמריקה. הם נעים
בין שני העולמות, בין שתי המדינות.
אך רוב בני הדור הראשון של הישראלים
האמריקאים, תהיה ההצלחה מלווה לעולם
בגעגועים למה שהם הותירו מאחריהם.

ר שראכרט~מספר 1
להיות כרטיס א שראי מספר 1
במש אלי דעת הקהל בישראל.
פירושו ל ה עני ק לך א ת השירות
הטוב. היעיל והמש תל ם ביותר.

הטובה ביו רו ר

משתלס לשלס ב

• טק הפועלים בעימיטק המזרחי המאוחד בעימירטק הביולאומי הראשון לישה*־ בעימ •מק קוננתנטללישואלבעח •בוק מסדבעידו •טק הטלה לישראל בעימ •טקיהב?עובדי מדידה בעח
•טק אמריקאי ישראלי בעח • טק אוצר החיילבעימ •מק טעלי אגודחישראל תוח. רוק ארח־זהה ר״-ץ׳ו. רידר ^י׳יייייי ״־׳ייי״־

המראה החוש

11ל

ספורט
כ דו רג ל
ש 1פ ט שוד שריקות צהזב־ם
שופט כדורגל טוב הוא שופט שאינו
מנסה להתבלט במיגרש יתר על המידה,
להיפר. הוא אמור להעביר את המישחק
בצינעה ובשקט, בצורה ספורטיבית, ועם
כמה שפחות שריקות.
יש שופטים אשר שוכחים כלל יסודי
זה, ומעדיפים מדי פעם להפוך הכוכבים
של המישחק.
השופט רוצח לנוח. למרות שפסיקת
שופט היא חוק ללא עוררין, קשה שלא
לציין את שיפוטו הגרוע והמתבלט של
יהושע לוריא, אשר שפט במישחק המכ ריע
של רבע־גמר גביע-המדינה, בין הפו על
תל-אביב ומכבי פתח־תיקווה.
בנוסף על השרב הכבד שירד בשבת,
התחממה האווירה במיגרש. קהל האוהדים
העצום, שהגיע למיגרש הפתודתיקוואי,
היה נרגש מאוד והמתח נישא באוויר. על
כל אלה נוספו שריקותיו התכופות של
השופט לוריא, אשר הצופים הכריזו עליו
כחסר כושר גופני :״לכן הוא שורק כל
רגע, כדי לנוח קצת בעצמו.״
השופט אולי נח, אך השחקנים על המיג-
רש התלהטו. עצבנותם הבולטת הביאה
להתנגשויות גופניות אלימות, מריבות
ללא־הפסק ופציעות קשות. שני שחקני
מכבי הובהלו בדחיפות, בעזרת האמבולנס.
לבית־החולים.
השריקות המהדהדות לא הספיקו לשו פט.
בקלות הוא גם שלף ארבעה כרטי סים
צהובים, שהם אימת השחקנים וה מאמנים.
כרטיס צהוב מרחיק שחקו לכמה
מישחקים, וכל הרחקה כזו משנה לחלוטין
את מצב הקבוצה.
נוכחותם של שני המאמנים הלאומיים
החדשים, יוסל׳ה מירמוביץ ושמואל פרל-
מן (נבחרת הנוער) ,חיבלה במישחק, בעי קר.
לרעתם של הפתח־תיקוואים. השחק נים,
בהתרגשותם, ניסו להתבלט כדי לצוד

את עיני המאמנים. הצטיין בכך ניסים כהן
ממכבי פתה־תיקווה, אשר הוכיח למיר־מוביץ
כושר נפלא בכידרור, אך ההצגה
לא הועילה בסופו של דבר לקבוצה,.נסים
איבד את הכדור בכל פעם מחדש.
יתרונה של הפועל תל־אביב היה בולט.
11 ניצחונות האחרונים שלה בליגה הז ניקו
אותה לעבר ניצחון נוסף. אומרים
שאילו שחקניה לא היו מזלזלים במישחק,
כשהכריעו אותו, יכלו להבקיע עוד 7—6
שערים בקלי־קלות. אבל גם כך נצחונם
היה מכובד — .3:1
השופט העצבני פגע בעיקר בקבוצה
המנוצחת.

חוזז? זוד
כבר לפני חצי שנה ידעו אוהדי מכבי
חיפה, שמאמנה הבא של קבוצתם יהיה
האנגלי ג׳ק מנסל, המאמן הלאומי לשעבר.
המשא־ומתן איתו התחיל מייד עם גמר
המישחק הבינלאומי מול אירלנד, שם הפ סידה
הנבחרת ,1:0ואז היה כבר ברור
שמנסל גמר את הג׳וב הלאומי שלו, והוא
פנוי להצעות.
ההכרעה לגביו בהנהלת חיפה נפלה פה
אחד. מכבי חיפה היתד. זקוקה למישהו
חדש, אחרי שהחליטה להיפרד ממאמנה,
ג׳וני הארדי. החיפאים היו זקוקים הפעם
לא לסתם מאמן מן השורה. קופתם הע מוסה
מצלצלין הירשתה להם לבחור מאמן
יוקרתי ובעל־שם.
כמו כפפה ליד. אלא שאין הרבה
מאמנים ישראלים מפוארים שירצו לאמן
בחיפה. איזור מרכז הארץ נחשב למושך
ביותר, וסביבו משתדלים לנוע כל אותם
מאמני-צמרת. גם אם יסכים מאמן־צמרת
כלשהוא לאמץ את החיפאית, ידרוש תמו רת
כך ערימה טובה של שטרות ירוקים.
ההנהלה ידעה זאת, אך החליטה שלא
לוותר על מאמן יוקרתי, ויהי-מה.
ג׳ק התאים לתוכניותיהם כמו כפפה ליד.
הם חישבו ומצאו שכל הוצאותיו של האנג־

ת חזי ת 111x11:1

את תוצאות מישחקי הליגה בשבת הקרובה חוזה מאמן מכבי חיפה,
יונתן וני״) הארדי.
שמשון תל־

אביב—בני־יהודול :
יהיה תיקו.
.2הפועל פ״ת —
__.״הפועל תל־אביב :

הפועל תל-אביב תנצח, כי היא יותר
טובה ויותר חזקה.
. 3מכבי נתניה —
הפועל כפר־סכא :
מישחק הכי חשוב העונה. אני מאמין
שמכבי נתניה תנצח בביתה, וזוהי הז דמנות
בשבילה לקפוץ לראש הטבלה.

.4מבכי יפו
מכבי חיפה :
יהיה תיקו. גם לנו וגם להם המישחק
חשוב.
.5בית״ר ירושלים
— הפועל ירושלים:
בית״ר תנצח. היא תנצל את היתרון
הביתי שלה.

.6הפועל כ״ש —
כית״ר תל אביב :
הפועל באר-שבע טובה יותר, ולכן
תנצח.
. 7מככי תל־אכיב
— הפועל ראשל״צ:
מכבי תל־אביב חייבת לנצח אחרת
תהיה בקלחת של התחתית. היא תנצל
את הביתיות שלה.
. 8 ^*30 הפועל יהוד —
מכבי פתח־תיקווה:
יי 6• 3
יהיה תיקו. יהוד מומחית לתיקו, ונקו דה
אחת תספק אותה.

מאמן הארדי
.9הפועל עכו —
מכבי רמת־עמידר:
הפועל עכו בבית חזקה יותר, ותנצח
בדי לצאת מהתחתית.
.10 הכות־מככי ר״ג
— הפ. יק. שמונה :
הכוח רמת־גן תנצח בבית, כי היא
רצה גם ללאומית.
. 11 הפועל בית־
— _ שמש— הפועל לוד:
יהיה תיקו. קשה לשחק בבית־שמש,
ולוד חזקה יותר.
•12 הפועל ב״ש —
בית״ר נתניה :
יהיה תיקו כי זה טוב לשניהם.
. 13 בידנ״ר רמלה
— הפועל תל־הנן :
רמלה תנצח כי זה אצלה בבית.

מאמנה של מכבי פתח־תיקווה, זאב זלצר, הצליח לנחש בשבוע שעבר
תוצאות שישה מישחקים.

העולם הזה 2328

כדורגלן כהן (באמצע)
מתרגש ומאבד את הכדור
לי, כולל דיור, נסיעות ושאר מותרות שז קוק
להם מאמן מכובד, מסתכמות ב־8
אחוזים בלבד מהכנסותיהם השנתיות. היה
זה עסק בהחלט כדאי, מבלי לבזבז את כל
הקומה.
מכבי חיפה היא בין הקבוצות הבודדות
שנהנית מהכנסות־שיא. קהל אוהדיה הרב
מאפשר לה סוכריה פיננסית זו, שהרבה
קבוצות בארץ היו משתוקקות לאמץ.

ג זו דוו

הנדן היפה -ג ס חוד,
״עד עכשיו העדיפו לשלוח רק את
הגברים לחו״ל,״ סיפרה השבוע הג׳ודאית
הצעירה, רותי מגן 17 מרמת־השרון,
שחזרה מתחרויות אליפות אירופה ובאמ־תחתה
הישג הג׳ודו הגדול ביותר שידע
ענף זה בארץ מעודו. גם הגברים לא הצ ליחו
להביא הישג הדומה לו.
השמיניסטית מרמת-השרון הצליחה כבר
בשנה שעברה לשבור את חומת דיעותי-
הם הקדומות של אנשי הוועדה המיקצו־עית
לג׳ודו שבהתאחדות הספורט. כל הש נים
לא האמינו בוועדה ביכולתן של הנ שים.
שם טרחו והקדישו מזמנם וממירצם
הרב לטובת המין הנחשב חזק, עד שבאה
רותי וטפחה על פניהם עם נצחונות מפו ארים,
שאף ספורטאי עדיין לא השיג בש טח
הג׳ודו.
״אין הפתעות אלופת ישראל,
שנלחמה החודש על המקום השלישי, וה שיגה
לבסוף את המקום החמישי, תיסע
בדצמבר השנה לפאריס, עיר־האורות, שם
תתמודד בתחרות הגדולה של אליפות עו לם
בג׳ודו לנשים.
על מסעה באירופה סיפרה רותי:
כולן שם היו הרבה יותר מבוגרות ממני,
לפחות בשמונה עד 10 שנים. היה להן
יתרון עצום עלי — כל שבוע כמעט הן
נוסעות לתחרויות בינלאומיות מחוץ לאר צן,
כך שלתחרות הגדולה של אליפות-
אירופה הן הרבה פחות מתרגשות ממני,
ועם הרבה יותר נסיון. אני נסעתי בסך-
הכל פעמיים לתחרויות בינלאומיות, וכבר
הבאתי את המקום החמישי. אין לי בארץ
מתחרות ברמה שלי, וזו בעיה...
הג׳ודו אצל בנות בארץ לא רציני. יש
גיל שבו הן נשברות, נמאס להן כי אין
לשם מה להמשיך — אין מתחרות ואין
נסיעות או הפתעות, המגבירות את המו טיבציה.
עכשיו סוף־סוף ראו בהתאחדות
שאני ברמה אירופית, שאינה רחוקה מה רמה
העולמית — אלופת אירופה היא גם
אלופת־העולם מזה כמה שנים.
זה לא מיקצוע גברי. רק אנשים שלא
מבינים ולא מכירים את ספורט הג׳ודו
חושבים שאינו יפה לעין.

כ דו רסל
כרטיס, הסופסרים
בהפועל תל-אביב יודעים שמלבד רמ תה
המיקצועית — שאינה מוטלת בספק —

של יריבתה מזה שנים, מכבי תל־אביב,
יש לה עוד יתרון: האוהדים.
האוהדים המטורפים של מכבי תל-אביב
מלווים אותה באשר תלך. נוכחותם הקבו עה
במישחקים ומיספרם הרב מחזקים את
רוחם של שחקני מכבי גם בעיתות של
שפל, כמו אחרי המפלה בקלן.
התחזית. הפועל יודעת גם שאוהדים
כאלה חסרים לשחקניה. השבוע, לפני
מישחק הדרבי מול מכבי תל-אביב, הח ליטה
ההנהלה לנטרל את השפעת האו הדים
של יריבתה ולקיים מישחק על טד-.
רת המולת הפועל בלבד, ולראות מה קו רה.
אנשי הפועל ויתרו מראש על ההכנ סות
הגדולות שיכלו להיות ביד־אליהו,
וקבעו את המיגרש בביתם, שבו רק כאל פיים
מקומות. הם לקחו את הכרטיסים
ופיזרו אותם לאוהדיהם בלבד. זה אינו
מקובל וגם אינו ספורטיבי, אך תבוסות
קבועות ותכופות שספגה אגודה זו היו
סיבה מדרבנת להתנהגות החריגה.
אנשי מכבי התחכמו לגזירה, והצליחו
לעבור את המיכשול. הם התחזו לאוהדי
הפועל, וכך זכו בכרטיסים לא מעטים.
הדרבי במיגרש הקטן והביתי הזכיר
לכולם את אווירת הדרבי המסורתית. היה
זה מישחק צמוד, שקול ומרתק, כשהיתרון
עובר לסירוגין בין שתי הקבוצות. אלא

מאמן מנפל
־ 87 בלבד
שמאמן הפועל, שמואל יעקובסון, לא ידע
לנצל את התנאים שנוצרו במישחק לטו בתו.
שני שחקני מכבי צברו ארבע עבי רות
כל אחד, כשההפרש בין הקבוצות
היה עדיין קטן מאוד. יעקובסון לא ידע
לנווט את שחקניו למאבק מתחת לסל, דבר
שהיה מקשה פי כמה על מישחקם של
המכבים, שחששו מעבירות נוספות. שח קני
הפועל המשיכו לקלוע מרחוק ולהח טיא,
ובכך הובילו במו ידיהם להפסד.

,הא בונד לבדו
(המישך מעמוד )5
גם אחרי שהמישטרה ניתקה את זרם
החשמל לרמקול, ומנעה מהמואזין לקרוא
לתושבי העיר לבוא ולראות מה נעשה
במקום הקדוש, לא נרגעו הרוחות. אז
הוחל בפיזור המפגינים בכוח, באמצעות
יריות באוויר, רימוני עשן ובפצצות גז-
מדמיע.
איש אינו יודע בוודאות מהו מיספר
הנפגעים בעת פיזור ההפגנה. בבתי־החו־לים
שבמזרח העיר, לשם הובאו הפצו עים,
אי־אפשר היה לקבל מידע מדוייק.
שומרי הרחבה שנותרו במקום, אחרי ההפ גנה,
העריכו שמדובר בכ־ 30 עד 50 פצועים,
חלקם במצב קשה.

רומן מפוקפק
עם ישראל
י שלא הופתע מהתקפת הטירוף של
1אלן הרי גודמן, היו דווקא שומרי
רחבת הר־הבית. בשבת, יום לפני ביצוע
המעשה הנתעב, התקשר אלמוני פעמיים
למישרדי הווקף הנמצאים ברחבה. הוא
הודיע בעיברית, שהוא מתכוון לבוא ל מחרת
ולהתפלל על הר הבית, והוא רוצה
״לראות את הגבר״ שימנע זאת ממנו.
אנשי הווקף מיהרו לדווח על־כו ל-
מישטרה. באחרונה רבו המיקרים שבהם
התנכלו יהודים, בדרך־כלל חובשי כיפות,
לעובדים הערבים שעל הר־הבית, ואנשי
המועצה המוסלמית ראו באיום הטלפוני
אזהרה. הם דרשו להגביר את השמירה
במקום, או, לחילופין, לתת אפשרות ל עובדים
במקום להצטייד בנשק חם. שתי
התביעות לא נענו. לרבים היה ברור ש התנהגותם
האלימה של המתנחלים של
גוש־אמונים כלפי הפלסטינים ברחבי ה גדה
המערבית, לא תפסח גם על הר הבית.
בשבועות האחרונים רבו מיקרי הפגיעה
בשומרים שברחבה, ואחד מהם, חסן חס־נין,
נדקר בסכין.
אחרי שגודמן ( )38 נעצר, וזהותו נב דקה,
התברר שהוא מנהל זה כמר, שנים
רומן מפוקפק עם ישראל. הוא נזרק מאול פן
אחרי שהיכה שם עובד, למד בישיבה,
עבר מקיבוץ לקיבוץ, חזר לארצות־הברית
ושוב עלה ארצה, הודיע על נכונותו לשרת
בצבא ונרשם באופן רשמי כאזרח לפני
קצת יותר משנה, והספיק גם להביע את
דעתו על המתרחש בארץ. הוא הודיע ב פומבי
על שינאתו לערבים, ולא הסתיר
מאיש את דעתו על הסיכסוך הישראלי-
פלסטיני.
ב־ 28 לחודש שעבר הוא חוייל והוצב
בבסיס ליד שכם, לשירות צבאי קצר מיו חד
לעולים חדשים, משם הוא קיבל את

השטיחים הקדושים

נה, מייד אחרי שאלן גורמן, היורה המטורף, הוצא מהמקום,

הנשק׳ ,שבו ביצע את הרצח, ואת מדי־הצבא•
ערב
יציאתו לפעולת הרצח בכיפת ה סלע,
הוא התאכסן בפנסיון קטן בשכונת
בית־הכרם בירושלים, שם התגורר בעבר.
למרות שהייתה לו דירה באותה שכונה,
הוא העדיף להתגורר בחדר מזוהם, שאינו
מתאים למגורי אדם, בפנסיון בית הכרם
צנטראל. כשפרצו שוטרים למקום אחרי
שגודמן גילה במהלך חקירתו את כתוב תו,
נמצאו בחדר שיירי־מזון, עלונים של
הליגה להגנה יהודית, וכל מיני כתובות
שכתב בעיברית ובאנגלית, וצילומי כלי־נשק.
ואם
כי ברור שמשם הוא יצא לבדו, לא
ברור אם בהתקפה ברחבת הר־הבית הוא
השתתף לבדו, או שהיו איתו אנשים נו ספים.
שאלה זו דורשת בירור, גם אם
יוברר שהיורה אינו שפוי, ואין אפשרות
להעמידו לדין.
השאלה הגדולה אינה כיצד אדם, ש התנהג
כמופרע, זכה לתעודת־זהות ישר אלית,
אלא אם אכן הוא חולה־רוח או

וכנסו לכיפת־הסלע השומרים ומיהרו להוציא מהמיבוה את
השטיחים הרבים המונחים בו, מחשש שיתלקחו, ויציתו בעיקבות
כך את המקום הקדוש. על חלק מהשטיחים נראו בבירור סימני־דם.

חלק ממזימח של ימניים קיצוניים, לפגוע
בהר־הבית הקדוש למוסלמים.
על הר־הבית היו השומרים מוכנים לפ רט,
אחת לאחת, את ההתנכלויות שבהם
הם נתקלו בשנים האחרונות. להם אין
כמעט ספק שגם אם יוכח שגודמן פעל
לבדו, היו לו מספיק דרכים ומקומות ש בהם
יכול היה לקבל הכשרה אידיאולוגית
וצבאית, ומשם לצאת להתקפה הרצחנית.

שלב חדש
במאבק
ף•׳ שעתיים אחרי שהחל הטבח בהר־
* י הבית, פוזרו כל המפגינים. כוחות-
מישטרה גדולים חסמו את האיזור ומנעו
כניסת אנשים למקום. העיר העתיקה שות קה.
כמעט כל החנויות, שנסגרו עם תחילת
האירועים, לא נפתחו. רבים התקהלו ליד
שני בתי־החולים, לשם המשיכו לזרום
פצועים מההפגנה על הד־הבית. המיבחן
האמיתי של מישטרת־ירושלים, היה אמור

להיות בשעה 3.30 אחרי־הצהריים, מועד
התפילה במקום. אך הרחבה נשארה שוממה.
המפגינים התרכזו במקומות אחרים בעיר
שהתרוקנה ממטיילים ישראלים וזרים.
המונים אומנם לא עלו שנית על הר־הבית,
אך בעזרתו של מטורף, שלא ברור
כלל אם פעל לבדו או עם אנשים נוספים,
או בהשראת גוף זה או אחר, נוצר שלב
חדש במאבק על הגדה המערבית.
לזירה הוכנס הגורם הדתי.
אם עד עתה עמדו אנשי הדת המוסלמים
מן הצד ולא התערבו בגלוי במאבק שהת נהל
בין תומכי אש״ף ובין אנשי האגודות-
הכפריות, הנתמכים על־ידי ישראל, הרי
שהחל מהרגע שבו נודו ערבים פלסטיניים
על הר־הבית, השתנו יחסי הכוחות בשט חים,
וספק אם ניתן יהיה למנוע את ה התפרצות
הקרובה.
ואכן, יום המחרת בישר את השלב ה חדש
במאבק בשטחים הכבושים. שביתת־מיסחר
מלאה בכל רחבי הגדה איפיינה את
תחילת היום השני. אחר-כך החלו ההפ גנות,
שמרכזן היה בערים שכם וירושלים.
שוב התקהלו מתפללים רבים ברחוב, הר־הבית,
והם פוזרו בכוח על־ידי שוטרי מיש־מר־הגבול,
שרוכזו במקום משעת בוקר
מוקדמת. כוחות צבא ומישטרה מנעו קיו מו
של מיצעד גדול לכיפת הסלע. גם
ברצועתע־זה היו הפגנות שפוזרו בכוח.
ממשלת־ישראל, שהביעה שאט־נפש מהמעשה
פטרה עצמה בטענה שמדובר בחו־

האם יתנו שבמשך
חודשים אויבים שבהם
הגה גודמן את ועיון
הרצח, הוא לא שיתף
בכך אנשים אחרים?
לה נפש מטורף, אך דווקא תגובת המו עצה
המוסלמית העליונה מעוררת מחשבה.
אנשי המועצה דחו את עמדת הממשלה,
משום שלא יתכן שאדם המוגדר כמטורף
ישרת כחייל בשירות סדיר בצה״ל, ויותר
לו להחזיק בנשק.

אחד המפגינים שוכב נותטלף
על מדרגות הרחבה, אחרי ש נפגע
מפצצת גאז מדמיע שנורתה אל ההמון בפיזור ההפגנה.

אחד המפגינים שהתאספו במקום התעלף, כשחבריו
אוחזים אותו בזרועותיו ובודקים אס לא
ההפגנה הונף דגל פלסטין ליד כיפת הסלע.

שעות הצהריים של יום שני לא בישרו
רגיעה. גם אם האיש היה חולה־רוח,
בדבר אחד הוא הצליח מעל לכל ספק: ל הצית
שוב את הגדה המערבית, ולאחד
את הגורמים הפועלים בשטח נגד השיל־כן־ציון
ציטרין ן
טון הישראלי.

אהבה על
האנדרטה
על צחי הגגכי, בבה הפעיל של חברת־הכנסת
גאולה כהן -קוראים תמיד בטורים
הרציניים של העיתון. הפעם הצלחתי להש חיל
אותו גם למדור שלי.
אתם יודעים בוודאי שצחי נמצא בימים
טרופים אלה ברומה של האנדרטה לזכר
חללי אוגדת הפלדה בימית. משם מת כוונים
הוא וחבריו הסטודנטים לעצור את
הנסיגה מפיתחת־רפיח.
אבל למי שחושב שהבן של הח״כית
מבזבז את זמנו שם למעלה לריק, יש
לי הפתעות. לסטודנט הימני-קיצוני הזה
יש מזה שנה חברה בשם רגדי, שהיא
עולה חדשה מארצות־הברית. רנדי היא
יפהפיה בלונדית אמיתית, שלומדת באו ניברסיטה
העברית, ושם הם הכירו.
ומה עושה רנדי בזמן שחברה מטפס על

0111111131011(010(01

והבלש
את הסיפור הזה לא הייתם זוכים לקרוא לעולם, אילולא
היתר. התוצאה כפי שהיתה בתחרות הקדם־ארוויזיון. כי ביזיון
או לא ביזיון — אבי טולדאנו זכה, וזוהי עובדה. ולרגל
הזכיה שלו אני הולכת להפר קשר שתיקה של שנתיים, ולגלות
לכם פרט מעניין מחייו של מי שייצג אותנו בתחרות האירופית
היוקרתית.
ובכן, לפני שנתיים, כפי שכבר אמרנו, קרה לאבי החביב שלנו
דבר נורא: נכנס לו ג׳וק לראש. והג׳וק הזה אמר לו שאשתו
האהובה׳ ,ליאורה, בוגדת בו. אוי לאותה צרה! אבל שומו
שמיים, ליאורה בכלל לא נדבקה מהג׳וק שלו. היא הכחישה
כל קשר מחוץ־לנישואין. מובן שהמחלוקת העדינה גרמה למש בר
בחיי המישפחה. אבי הפסיק לדבר עם רעייתו, ולבסוף גם
ברח מהבית.
כדי לצאת מהמשבר שאליו נקלע, החליט הזמר להיעזר
בשירותיו של בלש פרטי, שיקבע פעם אחת ולתמיד: האם היא
בוגדת או שאני השתגעתי? חיכה כמה ימים, והינה מופיע
השרלוק הולמם שלו כולו מלא סיפוק, ומגיש לבעל הקנאי
דו״ח. ומה כתוב בדו״ח? קצר ולעניין: האישה בוגדת והבלש
החרוץ, שלא התרשל בעבודתו, מגיש גם פרטים והוכחות,
הכל כדי להצדיק את שכרו.
מה עשה אבי? תפס את הרגליים ורץ לאותו גבר, שלפי
הדו״ח מבקש לגזול ממנו את אשתו. ואותו גבר גר אי-שם
בדרום הארץ. בא אליו הזמר והתחיל לשפוד עליו קיתונות
של רותחין. והוא מסתכל עליו כמו על אחד שנפל מהשמים,
ועושה רושם שאינו מבין בכלל מה רוצים ממנו. לבסוף הוא
אומר לזמר המפורסם, שאותו ראה עד אותו יום רק בטל וויזיה
:״תשמע, תאמין לי שאין לי שום עסק עם אשתך. אני
בכלל יוצא עם בחורה אחרת.״
בסוף התברר שהבלש הזריז של אבי היה קצת פזיז. הוא
עקב אחרי האשד, הלא נכונה׳ שבמיקרה היא שכנה של הטו-

ליאורה ואבי טזלדאנו
ג׳וק בראש
לדנואים, ולתומו חשב שזאת ליאורה. אז הבין אבי פתאום
איזו טעות עשה, חזר בבושת פנים הביתה והתפייס עם בת
זוגו. אך מעז יצא מתוק. בעיקבות המיקרה עם הבלש השתקמו
חיי־הנישואין של בני־הזוג׳ והכי־חשוב: הג׳וק יצא מהראש.
מרוב שימחה אבי אפילו ויתר לבלש, ולא תבע אותו לדין על
עוגמת־הנפש שנגרמה לו.
היום שוררת אידיליה בבית מישפחת טולדאנו. רק שבעיק-
בות הזכייה בתחרות לא ייכנס לאבי איזה ג׳וק חדש לראש,
רחמנא ליצלן.

צחי תנגבי
לבד בפיסגה
מדרגות האנדרטה ן כחברה באמנה היא
עושה מידי פעם את דרכה מירושלים ל ימית
הרחוקה, שעוד מעט תהיה חוץ-
לארץ׳ כדי לשהות קצת במחיצת האיש
שלה. אפילו הגובה הרב של האנדרטה
אינו מפחיד את רנדי בת זד .21 היא מטפ סת
אחרי צחי עד לפיסגה, שם הם יכו לים
להתבודד ולאהוב באמת.
ואני, שכפי שאתם יודעים איני מהביי-
שניות, הירמתי טלפון לאמא ג או ל ה,
ושאלתי אותה מה דעתה על הצמד־חמד.
״אני אוהבת אותה מאוד,״ התמוגגה הפו-
ליטיקאית מנחת ,״הלוואי שתהיה חתונה.״

אשה וג אמא
יש ילד בדרך. הוא נמצא אצל ליבית
חכמון, שחקנית הקאמרי לשעבר, בבטן.
שם הוא שוכב לו כבר כמה חודשים. אבל
לא זה הסיפור. הסיפור הוא על האבא
של התינוק שבדרך: עלם-חמד אחד, בשם
יעקב איילי, שהוא רק בן .24 לשח קנית
השובבה, שאני לא רוצה להתחייב
בכמה שנים היא מבוגרת מיעקב, יש סי-

נהנתה מהמישחק. אך תוך כדי השי עורים
הבינו לפתע שיש ביניהם הרבה
יותר מאשר מישחק. ליביה הרגישה שהיא
מחדשת את נעוריה במחיצתו, ואילו איילי,
שגדל בפנימיית הכפר־הירוק, הרגיש ש-
מורתו יכולה להעניק לו בית חם ואוהב.
מאז הם חיים כזוג יונים בדירתה של
ליביה בתל-אביב, וגם כשהם יוצאים מהקן

הביישן
ש ל -מכבי
מספרים לי שג׳ק צי מ ר מן, הרכז החדש
של מכבי תל־אביב, משגע את כל החתי כות
בעיר. הן פשוט משתגעות אחרי ה מבט
התמים של הבחור היהודי הזה מאר-
צות־הברית. הדברים הגענו לידי השתו ללות
של ממש. ומה שגרם להשתוללות
היתד. שאלה בדבר מיספר הטלפון של
הבחור. אף אחד לא ידע לענות על
השאלה הזאת. המעריצות השרופות שלו
התקשרו לכל שחקני מכבי ועסקניה, ולא
מצאו תשובה. כבר חשדו שיש לו מי שהי,
שהחביאה את המיספר, עד שהת ברר
לבסוף שלצימרמן אין בכלל טלפון.
אבל יש עוד דבר שהמעריצות לא יוד עות
על צימרמן: הוא ביישן כרוני. כדי
לחדור מבעד לקליפה שלו צריך לעבוד
קשה־קשה. ובכלל, הוא ילד-טוב של ההו רים
שלו, שכולנו ראינו אותם על ה-
מירקע, בעת שצפו במישחקים על גביע
אירופה. אז לאלה ביניכן שיש להן תוכ ניות,
נא לקחת בחשבון את גודל האתגר
העומד לפניכן.
ובהזדמנות זאת, כשאנו כבר עוסקים
במכבי תל״אביב, אני שמחה לבשר
שלמיקי כרקוכיץ ולאשתו נולד השבוע
בן, אח לבת הבכורה עדי.

ליכיה חפמון ויעקוב איילי
יחסים כפולים
פור איתו. יחסים בין שניים הם משהו
מיוחד.
הם הכירו לפני שלוש שנים. איילי רצה
אז להתקבל לבית־ספר למישחק, וליביה
התנדבה להכין אותו. יעקב, שהוא יתום
מאמא כבר די הרבה זמן, מצא בה, כך
ליגלגו עליהם אז, תחליף. גם היא די

המשותף, הם תמיד ביחד בכל המסיבות
והאירועים.
היום לומד האבא־בדרך בסטודיו למיש־חק,
ואילו ליביה, המשחקת כעת בתיאט רון
באר־שבע, עושה כל יום את דרכה,
יחד עם הצאצא שבדרך, מהבית לבירת
הנגב ובחזרה. והכי־חשוב: הם מתכוונים
להתחתן בעוד חודשיים.
של אחי
הנה עוד משהו מתחרות הקדם־אירוויז־יון.
כולם ראו את הזמרת־דוגמנית אתי
צוברי, שהיתה אחת משלוש היפות שליוו
את ירדנה ארזי. אבל לא כולם יודעים
שאתי היא חברתו
הצמודה מאוד של
מלחין השיר, ה ג רי
ברטר. השניים
גרים ביחד כמה חו דשים,
ומספרים לי
שהם אפילו מדברים
על חתונה.
אבל אני, כמובן,
לא הסתפקתי בסי פור
כל-כך פשוט.
יגעתי ומצאתי עוד
כמה פרטים מעניי נים,
הקשורים ב אתי
צוברי
זמרת הקטנה. ובכן,
בחירה קשה
בשעה שהנרי שלה,
שהוא עולה חדש
מצרפת, יושב לו
בבית וכותב את לחניו, יש לאתי עוד
מישהו. כל מה שהצלחתי לברר הוא שאו תו
מישהו עונה לשם לי א ץ, שהוא חתיך
משגע׳ שהוא מתגורר דרך קבע בקנדה,
שהוא מלא בכסף ושהוא משקיע בארץ
בעסקים מצליחים מאוד.
כל הרשימה הארוכה הזאת קצת
הממה אותי, ולכן לא התפלאתי כששמעתי
שגם עם ליאון היו לה כל מיני דיבורים.
אומנם לא על חתונה, אבל עד כמה שהבנ תי
דובר שם על נסיעה לקנדה. יש לה
בעיה לחתיכה, ולבעיה הזאת קוראים:
לבחור.

פוג רו ם
(המשך מעמוד )37
דון־הנוער. מרכזי ההשכלה והאינטליגנציה
הם מעוז ההתנגדות לכיבוש, וכל זמן
שימשיכו להתקיים, לא יצליחו האגודות
הכפריות במלאכתן.
פראח מסור, שומר האוניברסיטה, היה
האיש הראשון שנפל לידי הפורעים.
״ביקשתי מהם לא לה מס לאוניבריסטה,״
סיפר מסור 44 אב לשלושה ילדים,
המתגורר בבית־ג׳אללה ,״ניסיתי להסביר
להם שיש לי הוראות לא להכניס אף זר
לשטח האוניברסיטה, ללא קבלת אישור
לכך. אבל הם לא רצו לשמוע. הם תיכף
התחילו להרביץ בקתות הרובים ובמקלות.
אני מרגיש רע. כל הגוף כואב לי.״
״כשראיתי מה הם עושים למסור, רציתי
לעזור לו,״ סיפר הדיקן, אלברט אלונזו,
״ניגשתי אליהם וביקשתי שיפסיקו. הם
אפילו לא ענו לי. פשוט התחילו להכות
גם אותי. אני לא יודע למה הם עשו את
זה. אין לי הסבר לכך.״
בעת ההתקפה על המועדון בבית־סחור
היה מנהל־המועדון, איברהים חוואדג׳ ,ב־

הפלסטיני פורצת מכל שורה בדיווחיהם.
במחיצתם הרגיש עצמו בטוח מפני שא לות,
העשויות לחשוף את פרצופו ה אמיתי.
״אני
מגנה פעולה זו,״ הכריז קומצייה,
באוזני הכתבים שהזמין לביתו .״פעולה
כזאת לא יכולה להיות של האגודות-
הכפריות. אני לא מרשה לאנשי להתנהג
כך. עשו זאת מסיתים, הרוצים. לעורר
פרובוקציות. זאת אינה פעולה של ה אגודות.״
קומצייה
לא הסביר מניין השיגו או תם
מסיתים אלמונים תת־מיקלעים מסוג
עוזי. איש גם לא טרח לשאול את מנ היג
האגודות כיצד יתכן שבנו, סמר,
שזוהה בוודאות, נמנה עם מחוללי הפרו בוקציות
נגדו. מדוע אין הצבא, שעימו
יש לקומצייה יחסים כה הדוקים, פועל
נגד המסיתים? מהו ההסבר לכך שלא
הוטל מייד עוצר ולא נעצרו המוני חשו דים,
כפי שמקובל במקרים אחרים?
רק אחרי שהושמעו מחאות, החליט ה־מימשל
לערוך מיסדר־זיהוי לחשודים.

הגנה צמודה

יש לראש האגודות־הכפריות בבית־לחס, בישארה קומצייה.
על גג ביתו בבית־סחור ניצבים שני אנשי מישמר־גבול
(מסומנים בעגולים) .מתחת לבית, משמאל, מסובן בחץ ג׳יפ, מאוייש בשני שוטרים נוספים.

מישרדו .״לפתע שמעתי רעש גדול בחדר-
הכניסה,״ סיפר ,״חשבתי שמשהו נפל.
ואז התפרצו למישרדי שלושה אנשים.
שניים מהם החזיקו רובים ישראליים. ל שלישי
היה מקל גדול. הם צעקו וציוו עלי
לעזוב את המישרד. קמתי ממקומי ושאלתי
מה קורה. תחת תשובה הם הרימו את
שולחן הקפה וזרקו אותו על ראשי. בכל־זאת
התעק שתי לד ע ת מה קורה. אבל הם
רק דפקו עם הרובים על שולחני וצעקו:
,צא החוצה! צא החוצה!׳ בלית־ברירה

יצאתי.
״בחדר־הכניסה הם התחילו לנפץ זכו כיות,
להפוך שולחנות וכיסאות, ולהרוס
כל דבר שראו. אחר־כך הם התפרצו לחדר-
התרבות והיכו כל מי שהיה שם. אחרי
שגמרו להרוס ולשבור את כל הציוד
שלנו הם עזבו.
״פניהם לא היו מכוסות, ואני אוכל
לזהותם, אם אראה אותם שוב. איני מכיר
אותם, אבל יש כאן רבים היודעים מי הם.
הגשתי תלונה במישטרה וסיפרתי כל מה
שקרה.
״אין לי הסבר לדבר הזה. הדברים הם
מחוץ לשליטתנו. הם מחזיקים נשק בידיהם,
ויש להם תמיכה מהמימשל. אנחנו לא
יכולים לעשות נגדם דבר.
״המועדון שלנו לא עוסק בפוליטיקה.
העבודה שלנו היא קהילתית בלבד. יש
לנו פעילויות ספורטיביות, אומנותיות ו שיעורים
שונים. במועדון יש יותר מ־600
חברים. כשזה קרה, עמדה להתקיים פגישה
של בנות. תחת זאת התקיימה כאן פעולת־טירור.״
בית-
ראש
האגודות־הכפריות בעיר
לחם, בישארה קומצייה, לא היה מו כן
להיפגש עם צוות העולם הזוג שביקש
לשמוע את תגובתו לאירועים. הוא הס יבים
לשוחח אך ורק עם נציגי כלי־התיק־שורת
הממלכתיים, המשמשים כיום מב-
שירי־תעמולה של ממשלת הליכוד, ועם
עוד כמה עיתונאי-חצר, ששינאתם לעם

אולם העדים חששו לזהותם, מפחד ידם
הארוכה של האגודות
ביתו של קומצייה הפך מיבצר, המוגן
יומם וליל על־ידי כוחות מישמר־הגבול.
הוא מתגורר בו, יחד עם אשתו וארבעת
בניו, בבידוד גמור משכניו, הרואים בו
בוגד לכל דבר. עד היום לא הצליח —
ואין כל סיכוי שיצליח — לרכוש תמי כה
פוליטית כלשהי לפעילותו האנטי־פטריוטית.
את כוחו הוא שואב מן הנשק
ומהגיבוי שמעניקים לו ולאנשיו שילטו־נות־הכיבוש.

״צ3י>יה
סגנה
גדילה !״

^ לק ניכר מפעולותיהם מכוונים ה י
י ביריונים נגד המנהיגות הנבחרת של
הפלסטינים בגדה. נשלחים אליהם מיב־תבי־איום
מזרי־אימה, המקבלים משמעות
מאיימת עוד יותר, לנוכח הנשק שבידי
שולחיהם.

להלן תרגום מערבית של מיב־תכ-איום
שנשלח לפני חודש ל־ראש־עיריית
בית־ סחור, חנה
אל־ עט רש:
אל ראש־עיריית בית־סחור.
מיכתב זה בא להזהירך מפני תוצאות
ההתקפות וההתגרויות שהינך מכוון נג דנו,
ומפני הסמכויות שבידינו, שניתנו
לנו על־ידי הרשויות האזרחיות והצבאיות
של מדינת־ישראל.
לכן עליך להישמע לנו ולמלא אחר כל
הפקודות הבאות:
י• לא להחרים את האגודות הכפריות.
>• לא להסית ולא לעודד הפגנות נגד
ישראל.
• 1לא להמשיך את חברותו בוועדה
להכוונה לאומית הטרוריסטית.
אם לא תעשה כן, צפוייה לך סכנה
גדולה ביותר. הימנע ממנה.

ראה הוזהרת!
החלטה זו התקבלה פה־אחד באסיפה
של מועצת האגודות הכפריות ב־ 13ב מארס
. 1982

עד כאן נוסח המיכתב.

במיכתב בולט ביותר הניסוח ״הרשו יות
האזרחיות והצבאיות של מדינת־יש־ראל״״.

ערבי — גם אם הוא משתף־פעולה
— לא ישתמש בניסוח כה ממלכתי, ש הינו
זר ובלתי-מוכר לתושבי השטחים.
לכל היותר יאמר ״השילטונות הישרא ליים״
.מרבית תושבי הגדה, המתנגדים
בכל מעודם לכיבוש, מכנים את השיל־טון
שנכפה עליהם כ״שילטונות הדיכוי
והכיבוש״ ,״הצבא הישראלי״ ובכינויים
דומים אחרים.
השימוש במינוח הממלכתי מעורר חש דות
כי ידיים ישראליות היו מעורבות
בניסוח המיכתב.

טירור או
איבוד פרנסה
ך* עיתוי לפוגרום לא היה מיקרי.
י 1לקראת חג הפסחא ׳הוצפה עיר לי דתו
של ישוע בהמוני נוצרים. עשרות
אוטובוסים גדושי תיירים מגיעים בכל
יום למקום. ביריוני הכפרים ואנשי־המיט־של
ידעו כי הסטודנטים והתלמידים לא
יעזו להגיב בחריפות על הפגיעה בגופם
וברכושם. אילו עשו זאת היו נותנים
בידי המימשל עילה להשבית את ענף
התיירות, שעליו מבוססת עיקר פרנסתם
של בני העיר.
ואכן, הסטודנטים בחרו להגיב בהת אפקות
מרבית. בבוקר היום החמישי הם
אירגנו תהלוכה שקטה, שבה השתתפו
כמה מאות סטודנטים ובראשם סגל האו ניברסיטה.
הם צעדו מהאוניברסיטה לעבר
בניין העיריה, שם נכונה להם פגישה
עם ראש־העיריה, אליאס פרג׳ ,וחברי
מועצת־העיר.
מייד אחרי שנכנסו הסטודנטים לעיריה,
הטיל הצבא מצור על הבניין. ברחבה
שלפני העיריה נאסר לצלם, על פי צו
מהמושל הצבאי של בית־לחם. אנשי
ממצל- פילם הוציאו
מישמר־הגבול
מותיהם של צלמי־עיתונות, שהגיעו ל מקום
ולא ידעו על קיומו של הצו. לתיי רים
הרבים שמילאו את הרחבה ואת סבי בותיה
נכונה דוגמה מאלפת על הנעשה
בשטחים, שבדרך־כלל הם רואים את ה מתרחש
על מירקע הטלוויזיה.
״המושל הצבאי התקשר אלינו לעיריה
ואיים שאם תוך עשר דקות לא נצא
כולנו החוצה, הצבא יתקוף,״ סיפר פאז
דמירי, יושב־ראש מועצת הסטודנטים ב אוניברסיטת
בית־לחם .״השבנו לו שזוהי
זכותנו הדמוקרטית למחות בצורה שק טה,
ואם הם יתקפו יהיה הדבר על אח ריותם.
הודענו שנשאר בבניין עד השעה
,12.30 כפי שתיכננו מראש.
״אחר־כך בא המושל לעיריה ודרש מאי-
תנו להציג את תעודות־הזהות שלנו ב יציאה
מהעיריה, כדי שהחיילים יוכלו
לרשום את הפרטים. לא הסכמנו לכך
בשום אופן, ודרשנו שהוא ירחיק את
הצבא. התפתח משא־ומתן, שנמשך עד
השעה שתיים. רק אז נתנו לנו לצאת.״
למחרת היום הושלך בקבוק-תבערה לרחוב
המוביל לרחבת העיריה. התיירים הסתלקו,
החנויות נסגרו ובמקום הוטל עוצר. חמי שה
נערים נעצרו על שהשמיעו סיסמות
נגד האגודות הכפריות. נראה שהמימשל
עשה הכל כדי להביא להסלמה במצב.
גם על הפגנה שקטה לא היה המימשל
מוכן לעבור בשתיקה — מכיוון שהיתה
מופנית נגד בני־טיפוחיו, אנשי האגודות.
כאשר מישהו ביצע סוף־סוף מעשה נו עז
יותר, ניתנה בידי הצבא העילה לפ גוע
בכלכלת העיר.
זוהי מדיניות ברורה: לאנשי האגודות
ניתנת יד חופשית להתפרע, ואילו לתו שבים
ניתן להבין כי כל תגובה מצידם
תעמיד בסכנה את פרנסתם. שלא כערים
אחרות בגדה, אין לבית־לחם מקורות-
הכנסה מלבד התיירות. משום־בך נתונים
האזרחים שם בדילמה קשה: השלמה עם
הטירור של האגודות או השבתת מקו-
רות־פרנסתם.
אם לא יושם קץ להשתוללות הביריו-
נים, ונשקם לא יפורק, עלולה העיר ה שקטה
להפוך לחבית חומר־נפץ. אזרחים
שלווים ייאלצו לקחת את החוק לידיהם,
כדי להגן על עצמם ועל רכושם מפני
האגודות הכפריות. לעימות מסוכן זה ב דיוק
מייחל זה מכבר מנחם מילסון (ואח
יוסי הימן !
עמודים .)35—34

(המשך מעמוד )57
יפהפיות רבות שאותן פגש בנתניה. הוא
קשר איתן קשרים הדוקים, התכתב איתן
ואף ביקר אצל חלק מהן בחו״ל. טענת
ההגנה של הנאשם הוצגה לפני בית-
המישפט באופן פלאסטי מאוד. התמונות
הראו כי הגבר יפה־התואר, זוכה להצלחה
רבה אצל נשים ואינו זקוק לאונס. אם
טענה הבחורה שהיה אונם, הרי שבדתה
זאת מליבה, בגלל תסביכים נפשיים, כך
טען הסניגור.
בתמונות נראו תיירות בלונדיות ושחר-
חרות, רזות ומלאות, נמוכות וגבוהות,
וכולן גילו את חיבתן למוחמד בחיבוקים
ובנשיקות. היתד. שם מלכת־החן של הולנד
ויפהפיות נוספות מדנמרק, שוודיה וגר מניה.
כולן בילו בחברתו של מוחמד ביש ראל
ואף אחת מהן לא התלוננה. עברו
של מוחמד נקי.

כבוד לאב
ולמסורת
ך פשו החצויה של הצעיר התגלתה ב עדותו
במישטרה, לשוטרת שחקרה אותו
לא סיפר כי בא במגע מיני עם בריגיטה.
הוא הכחיש מכל וכל את האונס. הוא
סיפר כי שכב לידה במיטה בהסכמתה,
כאשר שניהם לבושים בתחתונים בלבד,
ולא קיים איתה מגע מיני. המישטרה
השיגה ראיות אובייקטיביות בבדיקת זרע
שנמצא על הסדין במיטתו, ועל תחתוניה
של בריגיטה, ואז הודה מוחמד כי אומנם
קיים מגע מיני מלא עם התיירת.
״אצלנו, אצל הערבים, לא מקובל לקיים
יחסי־מין עם בחורה. יש לנו שלוש עבירות
הכי גדולות שאתה יכול להיכנס לגיהינום
בגללן — קיום יחסי־מין בלי נישואין,
שתיית אלכוהול ורצח בן־אדם,״ הסביר
מוחמד לבית־המישפט .״בבית*מישפט ה שלום׳
בעת המעצר, היתה כל המישפחה
שלי. חצי מהאולם היה מלא באנשים מה כפר•
לא יכולתי לספר שום דבר. אמרתי:

חשוד אבו־ אצבע בפעולה
חיים כפולים
אני אכנס לעשר שנים לבית־סוהר, ולא
אספר שקיימתי יחסים עם בחורה.״
השופטת, חנה אבנור, שאלה את הנאשם
אם הוא דתי .״אני לא דתי, אבל אבא
שלי דתי מאוד. הוא תרם מיסגד לכפר...
מה שאני עושה אני לא הולך ומספר לאבא
שלי ...סידרתי שהיום לא יבואו בני מיש-
פחתי לבית־המישפט, רק גיסי, שהוא בחור
צעיר והוא יוכל להבין הכל.
״אבא שלי שלח אותי ללמוד בבית־ספר
עברי, כי הוא רוצה שאנחנו ניפגש עם
הציוויליזציה, אבל בצורה שתהיה מקובלת
על הדת,״ סיפר מוחמד לבית־המישפט.
בשלב זד. נראה כי הציוויליזציה ניצחה.
ורק בית־המישפט יכריע אם הרחיק מוחמד
עד כדי אונס או נפל קור־בן לנערה בלתי
אילנה אלון ו
מאוזנת.

העולם הזה 2328

מונה זידבועש״ן מסכות ער התמכרותה דהחאין, ח״ה בשפל המדרגה
ננרקומנית, מאבקה הברתי־נוסק עם המוות הרבו, נסיעותיה חנושרם
להיגמל שהצליחו ל ב שו בעיקבות מותה שר אמה האהובה
ה״תי בן־ארם מת, שהלן
על שניים. ניתאום הבנתי
שעמר׳!עמד אבא שלי
אני לא חבה למנת,
אני חצה לחיות

את המשוכלל שבמנעורים
על יותר לפרוץ מאשר
אותו מנעול שכלא אותי
בכלא שרי, הכלא הנורא
של עולם הסמים

הם אמרו: נל זמן שאגא
שלה היה היא תחזיע
מעמד. ברגע שאמא
שלה מתה, אמד לה.
מתה נמרה את הזז״ם

ניסיתי להיגמל לא פעם
ולא פעמיים, אולם ברגע
שהכאב הנורא השתלט
עלי הייתי נשברת
ונוסעת לחפש את הסם

אמא שלי סבלה כאבים
נוראים. ראית• את סבלה
ואמרתי: אחהים, מה זה
צריו להיות? לעומת
עיברה סיכל• הוא שולי!

עברו עלי 15
שטיפוודקיבה,
וארבע פעמים
פסע ליבי מפעוס.
הייתי בהזעת מם קליני

חבר
לא בכל יום אני מראיינת
קרוב. במיקרה של מונה זילברשטיין ה ראיון
קשה פי במה• במו רבים מחבריה
ניתקתי גם אני את הקשר עימה במעט
לחלוטין, מאז ״מעדה״ — בפי שהיא
אוהבת לבנות את מה שקרה לה —
והתמברה לסמים קשים.
אבל אז, לפני עשר, שנים, בשמונה
היתה הבחורה היפה ביותר בסביבה,
היינו חברות קרובות. היה לה צחוק

דיאיינה וווו ווו

כובש, ובשהיתה נבנסת לחדר, היו בל
המבטים מופנים אליה, מבטי גברים ונשים
באחד• היא חיתה מהירה כזיקית,
מניפה את שיערה הארוך בתנועה מתגרה
לאחור, חושפת שיניים בצחוק גדול,
ועיניה החומות היפות מרצדות ממקום
למקום.
היא היתה לבושה תמיד בכורו. מיו חדת.
עוד לפני שמישהי העלתה בדעתה
לקצר את החצאית בחצי מילימטר מעל

למידי המקובל, היא בבר לבשה מיני
נועז ומגפיים מעל לברכיים, חגרה חגו רה
לירכיה, ותיק ענק תמיד על כתפה.
מונה היתה תמיד בתנועה, תמיד הי-
תה סביבה התרחשות, שיחות טלפון
מיסתוריות, עשרות גברים שנועצים בה
עיניים מעריצות, והיא במו פרפר, מרח פת
מפרח לפרח. בעיני היא היתה נהדרת.
היא היתה בלונדון ועבדה בבוטיק
ברובע צ׳לסי האופנתי, אחר-בך נסעה

לארצות־הברית ולמדה בסטודיו של לי
שטראסברג. היא אהבה לנסוע ממקום
למקום — אילת, ירושלים, ראש-פינה,
בבל מקום היו לה חברים ובבל מקום
שמחו לקראתה.
מונה היתה עמוד התווך של דיזג-
גוף• היתה בה מין חיות שבזאת, תאווה
עצומה לחיים, עיניים גדולות לראות,
לגעת, לקחת׳ הבל.
ואז, לאט־לאט, התחילו השמועות ל-

ב תור עול שיד זוו עו ת
(המשך מעמוד )74

התגנב. בתחילה קשה היה להאמין• לא
שלא ידענו שמונה, במו רבים אחרים
מסביבנו, משתמשת בסמים. אבל בעוד
שכולם נעצרו בחשיש ואולי פה ושם
עשו נסיונות עם אל־אס־די (טימותי לירי
חיה אז מאוד באופנה) ,הרי שמונה
הלבה הרבה יותר רחוק. מונה השתמ שה
ב״מוות הלבן״ ,בהרואין.
התקשיתי להאמין לשמועות ולרבילו־יות
שאפפו את סיפור הידרדרותה של
מונה זילברשטיין. הסיפור היה רצוף
בשמותיהם של גברים מפורסמים וגברים
מפורסמים פחות, בשמותיהם של
מקומות זוהרים ומקומות אפלים, באבני
ירן ואבני נגף בדרכה של מונה.
מדי פעם ראיתי אותה במסיבות, תמיד
יפה בצורה לא מציאותית. הסמים לא
פגעו כימעט במראה המושלם של פניה,
רק מישקלה הלך ופחת. מונה, שהיתה
תמיד מלאה, הפכה לשלד עצמות• אם
הסתכלת היטב בעיניה שהסתתרו מאחרי
הפוני השחור, יכולת לראות כי משחו
כבה בעיניים. קמטים הופיעו בזוויות
הפה• קשה היה לדבר איתה, זיכרונה
בגד בה, היא לא היתה מרוכזת.
אפשר היה לראות גם בלי להזדקק
למשקפיים שמונה זילברשטיין, אם נשתמש
בביטוי השגור בפיה, היתה ״בצרות
איומות״.
ואז, בקיץ שעבר, היא נעלמה לפתע.
בשבוע שעבר שאלתי במיקרה את אחד
ממכרינו המשותפים אם שמע משהו על
מונה זילרשטיין. הוא הניד ראשו בשלילה.
הוא לא שמע, ומעדיף שלא
לשמוע. הוא מקווה, בך אמר, שמצבה
אינו גרוע יותר מאשר בפעם האחרונה

הצביון הבוהמי עם השטיחים הפרסיים
ואהילי השעם• עליתי במדרגות, קצת
חוששת, קצת נרגשת. מונה פתחה את
הדלת בדרכה — במו רוח סערה, מניפה
את שיערה הארוך לאחור. התיישבתי
על הבורסה, ואחרי ההתרגשות הראשונה
שבפגישה מחודשת, לא קמתי עוד.
במשך שש שעות שמעתי את סיפורה
של מונח. חלקים ממנו היו מוכרים לי,
חלקים חיו חדשים.
היו בראיון הזה רגעים של אימהממש, באשר תיארה מונה באופן בל־כך
מוחשי את רגעי הזוועה שעברו עליה
כמכורה לסמים. היו רגעים של עצב
עמוק, כאשר תיארה, כשהדמעות זלגות
מעיניה ללא הרף את ימיה האחרונים
של אמה.
מונח זילברשטיין היתה לידי ברגעים
חשובים בחיי. ואני מאמינה לה• אני
מאמינה לה שהיא הצליחה לנצח את
המוות ולחזור אל החיים. אני מאמינה
למונה זילברשטיין כשהיא אומרת :״אני
לא מכורה יותר לסמים• אני אדם חופשי.״

מונה, כיצד
קשים ץ

הגעת לסמים

ב־ 1972 חזרתי ארצה אחרי שהות של
שלוש שנים באנגליה. לא חשבתי שאני
עושה משהו נורא כשאני מעשנת. לא
סחרתי ולא מכרתי, עישנתי להנאתי. זה
היה אורח חייה של החברה שבה חייתי.
אני חייבת להסביר משהו: הסתובבתי
בחברת שחקנים ואנשי קולנוע ובידור,
אבל רובם הגדול לא לקח סמים. היתה
רק קבוצה קטנה בבוהימה הישראלית,
ואני הייתי חלק ממנה, שלקחה סמים.
ב־ 1972 הייתי נורא עסוקה בעבודה.

• מה זה עשה לך ץ
חמש פעמים זה לא עשה לי שום דבר.
אם רק הייתי יודעת לא הייתי נוגעת!
במשך שלושה שבועות הוא נתן לי את
הסם, ושום דבר לא קרה. הסם לא הש פיע
עלי. ואני הרגשתי בטוחה. האיש
הכיר אותי מאז שהייתי על סקטים. לא
דאגתי לרגע, לא פחדתי. הייתי רק סק רנית.

ילדים סנאיס
מבתים !1וו0ים, שלא
התקרבו לגיהינום שחיים,
.0זח לא ומן שילדים
נאלח יש לחם
נטייה גדולה?תור
להתמכר לסמים
• איזו סיכה וזיתה לאותו חכר
שלד לתת לך לרואין !
אני חושבת שהוא עצמו לא ידע אז
כמה זה גרוע. לא היה לו אינטרס להזיק

• מה קרה אחרי שלושה שבועות
ז־ מתי התחילה ההתמכרות
שלך להרואין?

בפעם החמישית והשישית נסעתי לאדם
אחר, ושם, על השולחן, היה מונח הר
של הרואין. ואני, בכלל בלי לחשוב, הלכ תי
לזה. על צווארי היתה תלוייה כפית
מוזהבת שקיבלתי מתנה לפסח. מילאתי
אותה באבקה וטעמתי. ההרואין אפילו לא
היה מעובד. ואז זה עשה לי את מה שזה
אמור לעשות.

• מה זה עשה לד ז

מונה זילברשטיין (עם אורי זוהר) כ״המציצים״
״צללתי לעולם של חוסר־הכוה...״

שבה ראה אותה .״מונה ״,הוא אמר,
״אם היא עדיין בחיים, הרי שהיא
בבחינת מת חי״.
ואז, במו בסיפורים, למחרת אותה
שיחה, בשעת בוקר מוקדמת, העיר אותי
צילצול הטלפון• על הקו היה מבר
משותף אחר של מונה ושלי. הוא שאל
אותי אם שמעתי משהו על מונה• השבתי
בשלילה ואז הוא סיפר לי שמונה
נגמלה מהסמים, חזרה להיות היא עצמה,
ואף עומדת להתראיין בתוכנית
״שעה טובה״ .אמרתי לו שלא יספר
סיפורים, שאני לא מאמינה שמונה נגמלה.
סיפרתי לו שראיתי אותה עשרות
פעמים מנסה להיגמל.
השתררה שתיקה ואחרי הפסקה ארובה
הוא אמר לי :״מונה רוצה להיפגש
איתך. היא רוצה לדבר על ההתמכרות
שלה, ועל הגמילה״.
תגובתי הראשונה היתה סירוב מוחלט.
קשה לכתוב על חברים וקשה עוד
יותר לכתוב על חברים כשהם בצרות.
אחר-בך החלטתי להיפגש עם מונה ואז
להחליט.
באתי אל הבית שליד רחוב דיזנגוף,
בית שבו ביקרתי פעמיק בה רבות בעבר•
הבית בעל האביזרים העתיקים,
פסלי עץ מעשי ידיו של מייק, אביה
של מונה, והפסנתר השחור. הבית בעל

עשיתי המון סרטים — מציצים, שתי דפיקות
לב, המשאית, לא ביום ולא בלילה,
חגיגה לעיניים, עזית הכלבה הצנחנית,
הגונב מגנב פטור ועוד המון סרטים ש אני
לא זוכרת כרגע. היה לי חבר, זמר
ידוע, חייתי בחברה מסויימת וסגורה
מאוד, חייתי חיים מאוד אינטנסיביים. אז
החלטתי לנסוע לארצות־הברית וללמוד
מישחק.

• בארצות־הכרית
כסמים זו

השתמשת

לא, בכלל לא.

• גם לא עישנת מריחואנה )

קצת, לא באופן רציני. לא הייתי בענ יין.
זה בכלל לא היה בראש שלי.

• מה קרה כשחזרת מארצות־הכרית

חזרתי ישר לאותה חברה ולאותם חב רים
שהיו לי לפני שנסעתי. היה לי חבר
שלקח סמים. התחלתי לבקר אותו מדי
יום ביומו. אני אפילו לא יודעת מה הוא
נתן לי, אבל יום אחד אלה היו שורות
לבנות. הוא הציע לי ואני לקחתי. לא
יודעת למה, אולי מסקרנות, אולי מתוך
הרפתקנות. הייתי בטוחה ששום דבר רע
לא יכול לקרות לי. בפירוש, אני אומרת
לך בפירוש, שלא ידעתי אז מה זה. לא
ידעתי כלום, לא ידעתי שום דבר על
הרואין. אם רק הייתי יודעת...

המשכתי לחפש ולמצוא את הסם בדר כי
שלי, בלי להרגיש מה אני עושה.

• החכרים שלך
קורה לך?

הכינו

כן, הבינו.

בדיוק. זה היה חדש בארץ. מי שמע
על זה?

• מה קרה לך אחרי אותה פעם
שכה הרגשת לראשונה את השפעת
ההרואין ע׳זיך?

• כיצד הגיבו?

• הוא גילה את ההרואין יחד
איתך?

מסוגל לעמוד בפני עצמך. ובנוסף גם
הכאבים הפיסיים.

מאז ועד היום אני אומרת שזו הרג שה
...אני מאוד מאוד פוחדת לתאר את
את ההרגשה. אני פוחדת לסקרן את בני
הנוער. שמה שאני אספר לד כעת זה
לא כדי לסקרן, אלא כדי להרתיע ולהז היר,
שלא יעשו את אותה טעות איומה
שאני עשיתי. שישבו, פשוט שיעזבו.
רוצה לדעת מה ההרגשה של מי ש לוקח
הרואין? אגיד לך מה ההרגשה:
אין הבדל בין טוב לרע. אי אפשר לת חום
תחומים בין חושך לאור, בין אהבה
לשנאה, בין נורמליות ללא־נורמליות.
האחד יוצא מתוך השני. זה כל־כך טוב
שזה רע, ואין מזה מוצא.
אם הייתי ממשיכה לקחת הרואין היי תי
מתה. בדצמבר 1976 התאשפזתי בבית־חולים
ועברתי לתחליף להרואין. זה לא
רק טוב, זה חרא. זה נותן הרגשה ריג־עית
טובה, אבל הדבר היחידי שזה נותן
בעצם, זה מוות. אין חיים עם זה. רבים

כמה ימים לפני מזהה
של אמי נכנסה לחר דה
צימר־דרור. ציפור־דרור
אינה נכנסת לחדר
שיש 0בני־אדם

כולם הגיבו באותה צורה. דיברו איתי
על זה, אבל כל אחד הביע את יחסו
אלי באופן שונה.

• התרחקו ממך ץ

אני הייתי זו שהתרחקה. לא נתתי
לעזור לי. אולי, אם הייתי אוחזת
שהושטה אלי, האפיזודה הארוכה
היתד, נפסקת כבר בתחילתה. אבל
הגיון ברח לי, עזב אותי.
להם ביד
הזו

איך הישגת את ההרואין?

זו שאלה קשה, ואני מעדיפה שלא לדבר

ל #י ״ פמה רחוק היית מוכנה
ללכת כדי להשיג את ההרואין?
היו פעמים שקיבלתי פינוקים, אבל כמ עט
תמיד הוצאתי כסף עבור זה, וזה
עולה הון תועפות. ושילמתי הון תועפות.

• מה קרה כשנגמר לך הכסף?

למזלי הטוב נגמלתי מההרואין לפני
שנגמר לי הכסף. אני זוכרת שהצטלמתי
למיבצע אנטבה. מצאתי את עצמי לכודה
במלכודת איומה. המישטרה עצרה אותי.
היא רצתה להגיע לאחד הסוחרים שסי פק
לי סם. אלוהים, זו היתד, הפעם הרא שונה
שפישלתי בעבודה. התחננתי לפני
המישטרה שתשחרר אותי רק לצילומים.
עורך־הדין שלי רצה שהם יאפשרו לי
לחתום על התחייבות שמייד אחרי הצי לומים
אני באה כדי למסור את עצמי
למישטרה. הייתי כל־כך אומללה, החלטתי
לאשפז את עצמי.

• מה גרם לך להחליט לאשפז
את עצמך?

מצאתי את עצמי לכודה בצרה צרורה.
הייתי חייבת לצאת ממנה.

• הסתככת עם העולם התחתון?

בכלל לא.

• מה היתה תגובתך כשעצרו
אותך כפעם הראשונה?
שוק. באתי מאנגליה בלי מודעות ל עובדה
שאם אני מעשנת חשיש אני עלו לה
להיעצר. לא האמנתי שמה שאני עו שה
בביתי בתל־אביב יגרום רעש כזה
גדול. המישטרה עשתה מזה בזמנו ממש
יחסי־ציבור לעצמה. אבל מאז עצרו אותי
שוב ושוב. ב־ 1976 באו אלי לחיפוש. היי תי
אז על הרואין, והמישטרה היתד, בטו חה
שתמצא בביתי כמות אדירה של הסם.
לא היה שום דבר בית. אלא שבלשי דד
מישטרה ראו אותי מסתובבת לא פעם,
לא פעמיים ולא שלוש בכל מיני מקו מות
— שלא תדעי מצרות! הם מאוד
קיוו להגיע דרכי למקורות הסם. היו לי
מה שנקרא בלשון מישטרתית ״אירועים״.
אירועים שבהם הייתי מעורבת עם אנ שים
נוספים. יש לי במישטרה תיק־אירועים
יותר עבה מהתנ״ך.

• כיצד התייחסה
מישטרה?

אליך ה־

אני מוכרחה להיות כנה. בפעם הרא שונה
המישטרה הבינה מה קורה, ומי
אני בכלל, והתייחסו אלי יפה מאוד. אבל
אחר־כך הם ראו מה קורה איתי, ואז
היחס השתנה. כי החברה שלי השתנתה
והפכתי להיות מוכרת בעולם הסמים. ה־מישטרה
ועולם הסמים הם שני צידי
המטבע, שני עולמות, ואני הפכתי להיות
מוכרת בשניהם.
היחס של המישטרד, אלי היה נוקשה
ומעליב. אין השפלה יותר גדולה מאשר
להיעצר על־ידי המישטרה ולשמוע עלבו נות
מכל המינים ומכל הסוגים. גם כשלא
מרביצים לך. עצם החיפוש, עצם העוב דה
שידיים זרות וגסות נוגעות בחפצים
שאת מכירה ואוהבת. אף פעם לא בודדו
אותי ולא הרביצו לי, אבל לא התנהגו
אלי כמו בעבר. כבר לא הייתי מונה
זילברשטיין השחקנית. כבר הייתי בחברה
אחרת, בכיוון אחר.

• האם המשכת לעבוד כאותה
תקופה?

מחברי וחברותי שהיו מכורים כמוני ל הרואין
נפטרו מהסם הנורא הזה.
הרואין הוא סם חזק. הגוף סובל נו רא
כשאין לו את הסם. מי שמכור צריך
למצוא כל מיני דרכים כדי להשיג את
הסם. זוהי השפלה איומה להיות מכור.
זה משפיל כשצריך לבקש כסף, כשאינך

כל הזמן עבדתי. אחרי שהתאשפזתי
בדצמבר , 1976 במשך שמונה חודשים לא
לקחתי שום סם. בעצת הפסיכיאטור שלי
לקחתי כדורי אדולן כתחליף. האדולנים
ניתנו לי בכמות קטנה, והתמכרתי לתח ליף.
יצאתי, חזרתי, יצאתי וחזרתי עד
שנגמלתי.

• מונה, את קשורה להוריך.

תמיד שמרת על קשר עם. הכית,
גם כרגעיך הקשים כיותר. כיצד
הגיכו הוריך כשנודע להם שאת
מכורה לסמים זזו
היתר. מכה -לא רגילה עבורם. זו
היתד, מכה איומה. אבל היה לי מזל
גדול. הורי היו בלתי רגילים ביחסם אלי.
אבי היה איתי בבל מעצר ובכל ניסיון
גמילה, גם בבית וגם בבית־החולים. בכל
מקום הם היו לצידי. גם כאשר היו לי
נסיונות גמילה שלא עמדתי בהם ונש־בדתי,
הם היו תמיד לצידי. כשהייתי
בצרות הלכתי תמיד הביתה.
אני באה מבית טוב, ממישפחה מלו כדת
ומאוחדת. היחסים ביו הורי ובין
עצמם, ובין הורי וביני נדירים. זה לא
נכון שילדים מבתים הרוסים הם בעלי
נטייה גדולה יותר להתמכר לסמים.

• היו לך נסיוגות שד גמילה
עצמית. איך עושים את זה ז
נסגרים בבית ומפסיקים לקחת כל סם
שהוא.

• ומה קדרה אזץ
בזמן ההתנקות הגוף והנפש סובלים.
הסבל הפיסי מתבטא בכאבי שרירים ו רגליים.
בירכיים מרגישים כאילו אופפת
אותן חגורת כאב. אחד האברים הכואבים
ביותר הוא הגב. הסבל הוא על אנושי.

הספל הפיסי הוא נורא.
אח מוג׳שה כאילו
אופפת אוחו חגווודנאב.
נחוץ המעין ואת קופאת
מקור, ועשוים שמינות
לא וומוות לו

סובלים משילשולים, מהתקפי צמרמורת,
גלי חום וקור. באוגוסט, בחמסין נוראי,
סובלים מקור נורא. ואפילו 20 שמיכות
לא עוזרות. לא אוכלים ומקיאים, סובלים
מהזעה כבדה ומנזלת מתמשכת, מהתעט־שדות
אין סופיות. הגוף אינו שקט. את
מתהפכת במיטה ואינך מוצאת תנוחה
מתאימה. ואת כל זה אופפת חולשה נו ראית.
זה באמת כואב כאב נורא. אי-
אפשר לתפקד. יש הזיות נוראיות. הייתי
בבית במשך שלושה שבועות באימה מת מדת.
שמעתי וראיתי דמויות. המנורה,
העציץ, היו עולם ומלואו. הייתי באימה
איימה בפארנוייה בלתי נסבלת.

• מה נתן לך כוח להחזיק מעמד
שלושה שכועות?
מי שכבר מוכן לעבור את הגיהינום
הזה, מי שמוכן לעבור את תהליך הגמי

סימן שהוא רוצה. לפחות על עצמי
אני יודעת שברגע שהבנתי שאני מכו רה,
הכרזתי מילחמה על עצמי. היו לי
כמה נסיונות חזקים מאוד לצאת מזה,
ובכל פעם שלא הצלחתי שנאתי את עצ מי
יותר, ונלחמתי נגד עצמי. שנאתי את
עצמי שינאת מוות על שאיני יכולה להיות
בלי הסם, ושנאתי את עצמי בגלל כל
מה שקשור לזה.

• מה קשור לזה ז

צריכה להשיג את הסם בדרך זו
או אחרת. כשטוב, אנחנו יודעים להס תדר,
אבל כשרע, אנחנו מאבדים את
הצפון. זה קרה לי לא פעם ולא פעמיים.
התחלתי בגמילה, ואיך שהתחלתי לחוש
בעינוי הנורא הזה, הגוף וכאביו השתל טו
על ההגיון, על המוח, על הכל. ההתנתקות
שלי מהחברה, שהתחילה עוד קודם
לכן, היתה חלק מהדברים שקשורים לזה.
בהתחלה תיפקדתי. עבדתי בכמה הצ גות.
עדיין לא ראיתי את עצמי כצורכת
סמים שלא יכולה בלי זה. זה היה עדיין
שעשוע. עד שיום אחד הבנתי. ואז, אח רי
שעשיתי כמה נסיונות־נפל לצאת מזה
ולא יכולתי לסבול יותר את הכאב, הייתי
לוקחת מונית כדי להשיג מתאדון, ש ידעתי
שיעזור לי לצאת מהמצב הפיסי
הנורא. ובזמן שנכנסתי למונית, ידעתי
שאני אידיוטית, טיפשה, שלא החזקתי
מעמד. אבל באותו רגע ההיגיון הלך ל איבוד.

מונה, אני עדיין לא מכינה
מדוע עכרת את מחסום האפור ץ
מדוע רכים מחכריך שחיו איתך
לפני 1976 נעצרו כחשיש, ואילו
את הלכת הלאה. מה גרם לך לח צות
את הקו האדום ז
אני חושבת שזה מורכב מכמה גורמים:
קודם כל, העובדה שחברי הטוב, ש מכיר
אותי מאז הייתי בת שנתיים, פיתה
אותי. הייתי נאיבית, אבל מאז התפקחתי,
מאוד מאוד התפקחתי. זה שאת יושבת
פה מולי ומדברת איתי זהו נם. אני חיה
בנם. מישהו למעלה שומר עלי. אני
אחרי 15 שטיפות קיבה שהצילו את חיי,
ואחרי שארבע פעמים ליבי פסק מלפ עום.
ארבע פעמים הייתי בחזקת מתה
קלינית.
אבל נחזור לשאלה שלך. אני חושבת
שהעובדה שחציתי את מה שאת קוראת
לו הקו האדום נובעת מכך, שיש בי גם
תמימות וגם סקרנות. שתי תכונות אלה
גרמו לי לקחת הרואין. אני חוזרת שוב
ושוב על זה: הייתי בעולם והסתובבתי,
אבל כשלקחתי, לא ידעתי, לא ידעתי
לקראת 6ה אני הולכת.
פעם, בתקופה שבה הייתי מכורה, ראי תי
סרט עם פרנק סינטרה. הראו את
פרנק סינטרה בקריזה של הרואין. אני
חושבת שהוא קיבל אוסקר על הסצינה
הזאת. המציאות היא הרבה יותר גרועה
ממה שהראה הקולנוע.

• למה דווקא את ז למה אחרים
לאז־

בגלל שאני קיצונית. אני הולכת בכל
דבר עד הסוף. אין אצלי ימינה או שמא לה,
יש אצלי רק ישר.

• אני מוכרחה לשאול

אותך

שאלה כואכת. כתקופה שכה היית
מכורה להרואין פרחו הרכה שמועות
סכיכך. אחת השמועות סיפרה
שהכימאי כועז דווידסון, שהוא
ידיד ותיק שלך, הגיע לגן־מאיר
לצילומי אחד מסרטיו, ומצא אותך
מחוסרת הכרה.
זה נכון, אבל אני לא יודעת מי מצא
אותי. כל כך הרבה אנשים עשו הון מה שהוא
מצא
עניין הזה, כל אחד מספר
אותי. היה לי כלב פוינטר, בוגי היה
שמו. הוא היה חברי האחדוהיחידי ב תקופה
ההיא. הוא היה היצור היחיד ש דאגתי
לו כשאפילו לעצמי לא דאגתי.
נהגתי לקחת אותו לגן־מאיר. כבר לא
הייתי מכורה להרואין, אבל הייתי על
טיובות של
סמים קשים. לקחתי שתי
ואליום , 10 וכנראה נרדמתי על הספסל.
אז בועז או, אחד מאנשי הצוות מצא
אותי והזעיקו אמבולנס. את מתארת ל עצמך
— מכל האנשים בעולם דווקא הם!
אנשי־הצוות שאני מכירה אותם מעבו דתי.
אבל ישנם לפחות עוד שני מקרים
שקרו לי שהם הרבה יותר מזעזעים מה-
מיקרה הנורא הזה.

+רוצה לספר על זה?

אני לא פוחדת ממה שהיה. אני מס תכלת
על עצמי בראי ומשחזרת לעצמי
את הדברים כמו שהם היו, ללא כחל
ושרק, כדי שהם לא יחזרו לעולם. האמת
קשה וכואבת, אך זוהי האמת. אני כו תבת
אותה כעת בספר, כדי שבני־נוער
לא יחזרו על השגיאה הנוראה שאני
עשיתי.

• היו

שמועות

ערכים

הערבים עזרו לי. הם היו היחידים ש התנהגו
כמו בני־אדם. היהודים הם אלה
שהתנהגו כ מו חיות. היה למשל אדם
שהיכרתי מקרוב, אדם שסמכתי עליו. יום
אחד, ביפו, לא הייתי מסוגלת להגיע
למונית. ראיתי את עיניו, הן היו צלו לות
ואמינות. היכרתי אותו, וביקשתי
ממנו לשים אותי במונית. לא ידעתי מה
איתי. במונית איבדתי את ההכרה. מצא תי
את עצמי בבית זד. התלבשתי במהי רות
עצומה. הכלב שלי היה קשור. רק
מאוחר יותר גיליתי שאני כולי פצועה
וחבולה. את מתארת לעצמך ...זוהי אמת
כואבת, אמת אכזרית. אך אני חייבת
להביט לה ישר בעיניים, כי זוהי האמת.
הייתי בגיהינום, הייתי בביב שופכין, ב בור
תחתיות. את מסתכלת בבן־אדם שחי
רק בנם.

במשך חמש השנים, עד שנפטרה, אמא
שלי תיפקדה כמו שמונה אנשים. היה
לה כזה מרץ שזה לא היה אנושי. היא
עזרה לאנשים אחרים, תמיד ראשונה ב שמחות
ובצרות. היא היתה אשה מיוחדת.
באתי הביתה, ואמא שלי דעכה לנגד
עיני ולנגד עיני אבי, ולא היה בכוחנו
לעשות שום דבר כדי לעזור לה. מה
שנתן לי את הכוח לטפל בה למרות מצ בי
הקשה, ולעשות את המכסימום שבמכ־סימום
עבורה, היתד. האמונה שהיא עו ברת
משבר, ושהיא תצא ממנו ותחזור
לחיים הנורמליים. זה מה שנתן לי את
הכוח. הייתי לידה יומם ולילה. הייתי
חוטפת כמה שעות לשינה, כשאבי היה
מחליף אותי.
לאבי היה יותר קשה מאשר לי. הוא
לא היה מוכן לקבל את המציאות. אני
אפילו לא חשבתי על המציאות, אלא
עשיתי מה שצריך לעשות.
לאמא שלי היו רגעים של נועם ושל
צחוק, אבל גם משברים ורגעים של
יאוש. פיתאום, כשנחתה עליה המציאות,
כשהיא הבינה שהיא עומדת למות והיא
רק בת ,57 היא נתפסה ליאוש, ואני
ניסיתי להוציא אותה מזה. אמרתי לה:
אמא, את מדברת לא לעניין. אמא שלי
סבלה מכאבים נוראיים. ראיתי את סבלה

אמא שרי לא תיארה
לעצמה שבימיו! התשים
אהיה לצידה 24 ששת
ביממה1 .ה מה שהיא
רצתה, ווה מה שהיא
קיבלה ממני

ואמרתי: אלוהים, מה זה צריו להיות!
מה אני עושה לעצמי! הרי לעומת הסבל
של אמא שלי, סבלי הוא כאין וכאפס.
אמא שלי סובלת הרבה יותר! הרי ה סבל
שאני סובלת כשאני מנסה לצאת
מהסמים הוא אפסי לעומת סבלה של אמי.

• גסיון הגמילה האחרון שלך
היה כאוגוסט כשנה שעכרה, והוא
הצליח. מה עזר לך להצליח
הפעם?

• האם אמא שלך דיכרה איתך
עליך על כעיותיך ץ

במחצית אוגוסט, אחרי שעבדתי כנע־רודתסריט
בסרט של ערן ריקליס, היתד.
לי מין הרגשה שהביאה אותי הביתה. או תה
ההרגשה שהחזירה אותי ארצה לפני
חמש שנים. אז באתי ארצה וגיליתי
שאמא שלי חלתה בסרטן. במשך חמש
השנים היא עברה טיפול במחלקה ה אד
ניקולוגית בתל־השומר, ולא הייתי צמודה
אליה. ואז, בתחילת אווגסט, הרגשתי ש אני
רוצה להיות בבית.

היא רצתה למות בבית, ולא בבית-
החולים. היא לא נתנה לאף אחד להי כנס
לחדרה. היא לא אמרה את זה, אבל
אני יודעת שהיא רצתה שיזכרו אותה
כמו שהיתה. רחל. כואב לי לדבר על
זה, אבל דעיכתה ומותה של אמי גרמו
לי לקחת את עצמי פעם אחת ולתמיד
בידיים ולהגיד: מספיק!
והיה עוד גורם. הפרק של גמילה עצ מית
קשה במיוחד. אדם לא יכול לגמול

ב תו ר עול של זוועות
(המשך נזעמוד )77
את עצמו לבד, אפילו לא אני, ואני בן־
אדם חזק.
כשאמא שלי לא יכלה להגיע יותר
לתל־השומר, ביקשה מאבי לעבור לאיכי־לוב.
היא עברה לאיכילוב למחלקת טי״
פולי־בית. במחלקה הזו מאושפז החולה
בביתו, ורופא בא לבקרו פעם־פעמיים
בשבוע, והוא מטופל בעזרת עובדת סוצ יאלית
ואחות בביתו. את הפונקציה של
האחות מילאתי אני.
הרופא בא אלינו הביתה. הרופא הת יישב
בסלון ואמר: אל תראו אותי כמו
אלוהים, אני לא אלוהים. מהיום אני בן־
בית אצלכם. קוראים לי מאיר רוק, תק ראו
לי רוקי* .
הוא היה צעיר ואנושי בצורה בלתי
רגילה, מבוגר ממני רק בשנה אחת. הוא
כבש אותנו. בזמן מחלתה של אמי נת קלנו
ברופאים קרים שלא נתנו לנו הר־קשה
טובה. אבל רוקי היה כל כך אנו שי
! רוקי בא כל יום, ונוצר בינינו קשר
חזק, גם בגלל שתיפקדתי כאחות והוא
היה צריך לתדרך אותי בטיפולים באמא
שלי.

רות של הסרטן הגיעו עד לבית הבליעה
שלה. אבל ראיתי שחל בה שינוי. שאל תי
את אמא שלי אם לקרוא לאבא שלי,
היא סימנה בראשה לאות לא. שאלתי
אם לקרוא לרופא, והיא הנהנה כן. ואם
אמא שלי אומרת כן לרופא, זהו סימן רע.
את יודעת שציפור דרור לא נכנסת
למקום שבו יש בני אדם? וכמה ימים
קודם לכן אמא שלי אמרה לי בשקט־

רה לי שזה מה שהיא כל־כך רצתה,
שאהיה לצידה. היא אמרה לי שהיא לא
האמינה שאהיה לצידה 24 שעות ביממה.
אבל זה מה שהיא רצתה ואת זד, נתתי
לה. צריך היה כוח, והכוח פשוט היה
שם. הוא היה איתי, ועד היום, אף-
על־פי שאמא שלי איננה איתי, יש לי
הכוח הזה. הכוח שהיה שם איתי כדי
לעמוד לצידה של אמי ברגעיה האחרונים.

קיבלתי מין כוח אדיו
דק בוסת ו אוו ה
שאמא שלי תצא מזהו,
שהיא עובדת
משבר רגעי

במות אדם אהוב יש שלושה שלבים:
תחילה בה ההלם, אחר־כך החזרה למצי אות,
ואחר־כך ההתמודדות עם המציאות,
שהאדם האהוב לא נמצא בד, יותר.
כשהלכתי בערב לתת לאמא את הטי פול,
ראיתי שחל בה שינוי. אמרתי לאבא
שאמא לא נושמת. טילפנתי לרופא והוא
הגיע כעבור עשרים דקות כדי לקבוע
פטירה. ביקשתי מהרופא שירשה לי לש בת
איתה. במשך כשעה וחצי שהיתי עם
אמא שלי, עד שבא האמבולנס לקחת או תה,
אז באמת, בלב מלא ושלם אני יכולה
להגיד, שהתחולל בי שינוי.
הפסקתי עם הסמים פעמים רבות בעבר,
ומאז אמצע אוגוסט, כשחזרתי הביתה,
הפסקתי לקחת סמים בעזרתו של הרופא
שדיבר איתי כל הזמן ועבד איתי על זה.
ישבתי שם שעה וחצי איתה, והבנתי פת אום,
מה אני עושה, הבנתי לאיזו קיצו ניות
הגעתי, כמה רחוק הלכתי. ואז אמר תי:
זהו י אין לי דרך חזרה ! כעת הבחי רה
בידי: החיים או המוות.
הבנתי שאני בן־אדם מת שהולך על
שניים. חשבתי על אבא שלי, שהיה לצידי
כל הזמן, ולא נטש אותי אף־על־פי שלא
פעם ולא פעמיים הזהיר אותי שיבוא יום

• כיצד השפיע עליך הקשר
עם הרופא שד אמך?

הרופא חי בינינו. נוצרו בינינו יחסי־אמון
בלתי רגילים. ואדם שלוקח סמים
לא מאמין לאף אחד. תוך כדי ביקוריו
סיפרתי לו את סיפורי — מה אני לו קחת,
מה אני עושה, מה אני רוצה ומה
אני לא רוצה, ותוך כדי כך אמי נפטרה
בבית.

• האם
שנפטרה ץ

היית לצידה בעת

אני ראיתי כל שינוי קטן שבקטנים
שחל בה. זה היה ביום שלישי בשעה
שמונה ועשרים בערב. עוד קודם, ביום
ראשון, שאלתי את הרופא עד מתי אמא

בשקט כי ציפור הסתובבה אצלה בחדר.
ציפור דרור בחדר? מה פיתאזם? גם
באותו רגע לא הבנתי מה היא רוצה
לומר לי.
ביום שלישי הרופא בא, נתן לה טי פול,
ואמר לי: מונה, כשאבא שלך יבוא,
תגידי לו שלא ילך לעבודה כמה ימים.
אין רמז יותר ברור מזה, ואני עדיין
לא הבנתי.

• כאותה תקופה הייתי עדיין
מכורה דסמים קשים. ניסית דהי

כד עוד, היונה אמך כחיים
והיתה זקוקה דך הייתי לצידה,
היית עסוקה ודא היה דך זמן לעצי־מך
ודאכיך. מה קרה אחרי מו תה,
כאשר נותרת דכדך?

נפטרה, אבוד לה. היא גמרה עם החיים.
אבל לא, אני ניצחתי את המוות. ד,מוז נחות
שלי הפסיקה, מייד בתום שלושים
ימי האבל התחלתי במישטר של שיחות
עם הרופא. הוא היה איתי בכל שלושת
השלבים שדיברתי עליהם קודם. נוצרו
בינינו יחסי חברות ואמון הדדי. ומה שהיה
חשוב מכל — חזרתי להאמין בעצמי. חזר תי
להאמין בכוחי לעמוד בסבל ובכאבים.
נתתי אגרוף לחיי הסמים. עבורי זה תם
ונשלם !

• מה עוכר עדיך כעת, כיצד
את מתפקדת ז

עברתי את ההלם של מות אמי וחזרתי
למציאות. עדיין לא הייתי מסוגלת להת מודד
עם האמת ועד היום אני לא מעכלת
שלא אראה את אמי יותר לעולם. אבל אני
חיה את המציאות, וסוף סוף התחלתי להת מודד
איתה. אני רוצה לעבוד, ואיכפת
לי, איכפת לי מאוד, שבני־נוער לא יעשו
את אותה השגיאה שאני עשיתי. כל הזמן
אני פוחדת שאנשים יקראו את הראיון
הזה ויגידו — הנה, היא עברה את מה
שהיא עברה, ולמרוח הכל היא מקבלת
סוכריה. אז אני רוצה לצעוק: אלוהים
אדירים ! עברתי גיהינום ! לא לגעת,
לא להתקרב, להתרחק כמו מפני אש, כמו
מפני מוות! נורא חשוב לי שאחרים לא
ילכו בעקבותי, ושלא יעשו את מה שאני
עשיתי לעצמי. הרי ניסיתי כל כך הרבה
פעמים למות, ולא הצלחתי. תודה לאל
שאני חיה!
אני רוצה לחזור לעבוד. העבודה הזו
היא אהבתי, אין חוכמות. אני רוצה ליישם
את כל מה שלמדתי אצל לי סטראסבורג
ואת כל נסיוני. התרחקתי מהעבודה כשם
שהתרחקתי מהחברה. היו לי המון הצעות
בכל התקופה שבה הסתגרתי בבית הורי,
אבל דחיתי את כולן, לבד מאחת בטלווי זיה.
כי כולן עסקו בסמים. וזה לא מה
שאני רוצה לעשות.
לשימחתי הרבה הציע לי יקי יושע תפ קיד
מרכזי בסרטו הבא, שיצולם ביוני.
הסרט ייקרא רחוב ללא מוצא. הפעם
קורה דבר הדש בקאריירה שלי. הוא לא
מציע לי את התפקיד בגלל שהוא צריך
בחורה יפה עם שיער ארוך. הוא נאייע
לי תפקיד אופי, וזוהי התחלה חדשה בש בילי.
אני נורא שמחה ואני מאושרת.
התחלתי להיפגש מחדש עם אנשים. אני
עדיין לא מסוגלת לפגוש מסות של אנ שים,
אבל אני פוגשת יחידים ונהנית
מכל רגע. עשיתי ״שולם״ עם עצמי וכעת
אני יכולה להשלים עם האחרים. החברה
הקודמת שבה הייתי התפזרה לכל עבר.
אחד נהיה רב, לשני נולד ילד, כל אחד
הלך לדרכו.
כעת אני רוצה לחזור בחזרה לחיים
נורמליים. אני קמה כל יום בשבע בבוקר,
ומנהלת את הבית שלי ושל אבא שלי.
אני הולכת לישון מוקדם, מבשלת, מכ בסת׳
עורכת קניות, ויש לי מישמעת עבו דה
לא נורמלית. כל יום, במשך כמה
שעות, אני כותבת את הספר שלי.

הייתי בגיהינום. ה״ת׳
ב סו תחתיות.
הייתי ב מו *פניו.
את מסתכלת בבן־אדם
שח׳ בנס

מונה זילברשטיין -דפני ואחרי
״ניסיתי למות כל־כך הרבה פעמים, ולא הצלזזתי
שלי תסבול כל־פך, והוא לא היה מוכן
לומר. ביום ראשון הוא שאל אותי בטל פון
אס אני חושבת שאמא שלי זקוקה
למורפיום. אמא שלי היתד, עד הסוף על
חמישה מיליגראם ואליום. למרות סיכלה
הנורא היא שנאה תרופות, שנאה כדורים.
באותו יום שלישי היה בינינו ויכוח.
היא לא רצתה לאכול. ב־ 11 בבוקר היי תי
אמורה לתת לה תרופה, אבל היא
לא יכלה לבלוע. אני לא ידעתי שהגת־

גמד וכד אותה עת תיפקדת כאחות
דאימך החודה, ניהדת את הכית
ודאגת דאכיך. איך עשית את זה?
קיבלתי מין כוח אדיר, רק בזכות ה אמונה
שאמא שלי תצא מזה. חברים של
הורי לא האמינו שאני מתפקדת כמו ש אני
מתפקדת. כולם ידעו שאני מכורה
לסמים, כולם הכירו את הסיפור שלי.
הם לא הבינו מניין יש לי הכוח. חוץ
מזה, אמא שלי, כשיכלה עוד לדבר, אבד

פית- רוצה רוצה רוצה וחבל

והוא לא יוכל יותר לעמוד לצידי.
אום הבנתי שבשבילו ובשבילי אני לא
למות. שאני רוצה לחיות. שאני
שאבא שלי יראה אותי כמו שהוא
לראות אותי, כמו שהוא זוכר אותי.
שאמא שלי לא זכתה לראות.
ואז, בתוך אותה שעה וחצי, בחרתי
בחיים. אנשים לא האמינו. חברים של הורי
אמרו: זהו, עד עכשיו מונה החזיקה
מעמד בגלל אמא שלה. כעת, אחרי שרחל

אני רוצה שאנשים יבינו שמי שצורך
סמים הוא אינו תת־אדם. הוא אדם שמועד.
החברה צריכה לתת לו יד, ופה אין כתובת,
אין למי לפנות. יש כאלה שלא רוצים
עזרה, אבל הרוב רוצים. החברה מתייחסת
אל צורכי הסמים כמו למשהו נורא, אח
בעצמך אמרת לי קודם שכשהתמכרתי לה רואין
לא ידעת איך להתייחס אלי, פחדת
מהמיפגש איתי, התרחקת. לא רק את, כו לם
הביטו בי כך אבל אני הדוגמה לכך
שצורך סמים הוא בן־אדם. בן אדם אומלל.

• מוגה, כשביל מה היית צריכה
את הראיון הזה?

אני רוצה שיידעו שיצאתי מזה, שנג-
מלתי, שניצחתי את הסמים ואת המוות.
אני רוצה שיידעו שאני רוצה לחיות ולע בוד.

טיפוח השיער איננו רק עניין של יופי, במעבדות ד׳׳ר פישר יודעים כי כדי
להגיע לשיער יפה ומטופח יש להגיע קודם לפתרונות הנכונים.
מדעני ד״ר פישר, אשר יצרו למענך את סדרת מוצרי הקוסמטיקה
קמל־בלו, גאים להציג בפנייך סדרה מורחבת של ק מל שמפו, השמפו

^י 7י/

בבי ל דז/גי ד ד אלח

חזרה לתחילת העמוד