גליון 2329

השער׳

כתבוה

היו

,.העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינחלח: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי ׳אמרי עורך־תכנית:
ידסי שנון •> רכזי
מערכת: שרית ישי ושלמה פרנקל. עורכי כיתוב: תמי
מוטוכיץ וגיורא נוימן. צלמי מערכת: ציון צפריר וענת פרגוסטי. ראש
המינחלה: אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. חמו״ל :
״העולם חזה״ בע״מ. מודפס ב״חדפום החדש״ בע׳׳ט, תל־אכיב, רחוב
בן־אכיגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״ם.
של זכויות־האדם במדינת־ישראל ובשטחים
הכבושים על־ידה. גם אם כל כלי־התיק־שורת
האלקטרוניים והמודפסים יעשו יד
אחת כדי ליצור קשר־השתקה — ואפשרות
זו רחוקה עדייו — ישבור העולם
הזה את הקשר.
׳ יתכן שאין אדם במדינה, שהיחס אליו
אולם תפקידו של עיתון מוגבל לגילוי
בשבועון זה עבר כל־כך הרבה תהפוכות המידע ולפירסומו. דרושים מוסדות אחרים
כמו חיים כהן. הוא ׳מהווה הוכחה חיה
כדי להרים קול־מחאה, לגבש תנועה ציבולכלל
שהוא נר לרגלינו: לא לקבוע יחס
רית כדי לשמור על ערכי־היסוד של חיינו
לבן־אדם, אלא למעשיו.
הלאומיים.
היו ימים כאשר היועץ המישפטי לממעושים
זאת מוסדות מיפלגתיים שונים,
שלה, חיים כהן, היה כימעט האדיב מס׳ וגם מוסדות ציבוריים אחרים. אלא שלכל
1של העולם הזה. בתפקידו זה, כמשרתו אחד מהם יש עמדה פוליטית ידועה. ה המישפטי
הראשי של דויד בן־זנוריון (וב פוגעת — לדעת חלק מן הציבור — באמימשך
זמן קצר גם כשר־המרשפטים שלו) נותו. נוצר חלל ריק. היה דרוש מוסד בעל
נתן יד לחקיקת חוקים שז־אינו בהם סכנה
יוקרה ציבורית ואישית, בראשות אישים
חמורה לדמוקרטיה לו־שראלית,
אשר שום אדם לא יוכל להטיל
ספק ביושרם ובאובייקטיביותם,
ילהצעת חוקים. חמורים עוד
^יתר.
כדי להתריע על מעשי עוולה
ודיכוי.
^ ״ ל שי א הגיעה ביקורתנו לפני
29 שנים, כאשר בחרנו בחיים
מוסד כזה נמצא עתה באגוכהן
כבאיש־השנה תשי״ג. על
דה למען זכויות־האדם, בראהשער
הופיע ראשו של כהן,
שית השופט חיים כהן. כאשר
כשברקע נמעך אדם חסר־ישע
פירסם השבוע את הדו״ח המח ריד
שלו על התנהגות הצבא
על־ידי האצבע הארוכה של ה־ברמת־הגולן,
הזדעזעה הארץ
שילטון( .היה זה השער הרא כולה.
שון
שצייר עבורנו צעיר מוכהתגובות
של שכירי־העט
שר בשם שמואל בק, ששירת
ושכירי־הפה של הממשלה, ב־אז
בצה״ל).
לא־מדים ולצערי גם במדים,
ן ץ יי ם
אחרי שרות ממושך בתפקיד
בהן
זה התמנה חיים כהן כשופט
יכולות לעורר רק גיחוך עגום.
עד אתמול ישב חיים כהן על
בית־המישפט העליון — ולעי נינו
התגלה איש חדש. בשנים הארו כס בית־המישפט הגבוה ביותר במדינה.
כות שבהן ישב על כס המישפט, הפך חיים בידיו היו מסורים עניינים של חיים ומוות,
כהן עמוד־התווך של מישטר־החוק במדי ללא עירעור. האם הפד לפתע איש קל-
נה, המגן המושבע ביותר על זכויות־האדם. דעת׳ בלתי־אמין, חסר־אחריות וכזבן, ברגע
מובן שלא לכל החלטותיו הסכמנו, והיו שפשט את הגלימה 1
כאשר יש לבחור בין אמינותו של חיים
פסקי־דין שמתחנו עליהם ביקורת. אך לא
כהן ובין אמינותם של הדוברים הדיש־היה
ספק בכך שחיים כהן היה השופט ה ליברלי
העיקבי ביותר בבית־המישפט ה מיים, יבחר כל בר־דעת באפשרות הראעליון.
אילו הפך נשיא בית־המישפט, שונה. המסקנה העגומה היא כי השקרנות
בוודאי היה מחולל גדולות ונצורות. למר הפכה עתה סיגנון מקובל וקבוע בהודעות
בה הצער, נמנע הדבר על-ידי המיקריות רישמיות — שקרנות שהיא בזוייה שיב־של
הוותק. הוא נאלץ לפרוש מבית־המיש־ עתיים, מפני שהיא באה להצדיק מעשי-
פט לפני שיכול היה לקבל לידיו את ה דיכוי מחפירים נגד אנשים חסרי־מגן,
שרביט( .ניסיתי למנוע זאת על־ידי הגשת המבוצעים על--די שילטון דורסני ורודני.
הצעת־חוק בכנסת, שעל פיה היתה נמנעת חרפה פרישה־מאונס של שופטי בית־המישפט ה עליון
מטעמי גיל, כשהם במלוא יכולתם.
עיתונאית
זה לא עזר).
יתכן שהיו במדינה רבים שקיוו בסתר־כמדור
זה כבר היתה לי הזדמנות
ליבם שנפטרו סוף־סוף מהליברל הטורדני
הזה, כאשר פרש לגימלאות. אם כן, ציפתה להעלות על נם את פעולתם של קומץ
עיתונאים בכמה כלי-תיקשורת, המסקרים
להם השבוע אפתעה.
נדמה כי בגילגולו החדש עולה חיים את המתרחש בגדה המערבית. פעולתם
כהן על כל גילגוליו הקודמים. הוא קנה האמיצה — מבחינה מוסרית וגופנית כאחת
— נותנת דוגמה מזהירה לעמיתיהם.
לו את עולמו.
למרבה הצער אי-אפשר לאמר זאת על אמינות כלל הכתבים המסקרים את המתרחש ב־רמת־הגולן
וברצועת־עזה. רובם ככולם הם
מוחלטת משרתי־השילטון, המעתיקים בהכנעה הו־דעות־שקר
רשמיות, והחותמים עליהן
זה מסגר הורגש במדינה המחסור בכאילו
היו פרי חקירתם.
מוסד אובייקטיבי, בלתי־מיפלגתי ובלתי-
פוליטי, המסוגל להרים קול נגד הפרה
של זכויות־האדם.
אמצעי״התיקשורת ממלאים חלק מן התפקיד
הזה, ומזה 32 שנים צועד העולם
הזה בראשם בתפקיד זה. כל עוד קיים
שבועון זה, לא יהיה ניתן להשתיק הפרה
העולם הזה 2329

אשכנזית ! י׳

דויד לווי

ואדי־
״כאן יהיה
סאליב שני ! זוהי
הרשעה אשכנזית :״
זעקו אוהדיו של שר־הדתות
אהרון אבו־חצירא
ככית-המישפט
אחרי הרשעתו. הכתבת
המישפטית של
העולם הזה מסקרת
_ את המשפט
והשלכותיו.

זמן רב חלף עד שעצרה
המישטרה את
דויד לוי, שהבלב ה־מישטרתי
הוליך את
החוקרים אל ביתו.
המישטרה מגלה זהירות
רבה כפירסומים
על החשוד כרצח הילדה
נאווה
אלמליח.
מדוע 7
מיס אלפי החיילים צרו על
הכל ימית, ולעוצרי
הנסיגה התברר כי ה תפילות
אינן מועילות.
צוות העולם הזה
סיקר את הפינוי.

מה קרה לעליזה בגז?
אשתו שד ראש־הממש־לה
אושפוה שוב, אך
הסיבה שונה הפעם.
כתבת העולם הזה, ש־היא
אחות מוסמכת,
חדרה לחדרה בבית-
החולים ומוסרת דיווח
רפואי מעודכן על מציי•
החמור
של ן עליזה בה בגין,
והשפעתו על בעלה.
הפינוי איזה מין שלו
רק נץ כמנחם בגין יכול
היה לעשות את השלום
— אך משום שנץ עשה
זאת, הולך השלום ונרצח.
על תרגיליה של הממשלה
והקומדיה של
ימית כהנדון
של אורי אב־נרי.

קמצ׳־ר
חד ש־י שן
השבוע מונה מפקד למישטרה הצבאית,
כמקום מחליפו הזמני של ברוך ארבל שנדון
למאסר. הקמצ״ר החדש היה
סגנו של ארבל, והעיד לטובתו
במישפט. מדוע הוא מונה?

דשנות את האמנות!
הד״ר עיצאם סרטאווי, ראש
מחנה־השלוס בצמרת אש״ף,
טוען: צריך לישנות לא רק
את האמנה הפלסטינית, אלא
גס את אמנת תנועת־החרות.
ראיון מפורט עם סרטאווי, שהתפרסם
בשבועון
החשוב ביותר
בעולם ה־עכבי.

לשארם
ובחורה
צוות העולם הזה היה בדרנם
סיני יום לפני יציאת אחרוני
התושביס. השאלה החוזרת הי־תה:
מה יהיה? על החוף ב־שארם־אל־שייח׳
משתזפים בצוותא
ישראלים,
מצרים וחיילים
אמריקאיים.

הייתי
איתם בימית!
הצעירה מתל־׳אביב, שהצטרפה
לעוצרי-הנסיגה
כימית וחיה עימם כמשך
שכועיים מספרת על חוויותיה
כימים
האחרונים
של פומפי

היהוד

מגיד* העתידות
מזה ארבעה חודשים חרדים הורי הילד
יואל כרמלי לגורל כנם שנעלם — ובינתיים
הם נופלים קורבן לעדה של מגי
די־עתידות המנצלים את מצוקתם
וסוחטים מהם כספים, כפי
שעשו גם להורי נאווה אלמלייח.

גבירי הקהילה היהודית בניו-
יורק יודעים כיצד להפעיל לחץ
על מתנגדי מדיניותה של מם-
שלת־ישראל. דיווח מאלף בשבועון
אמריקאי על המימסד
היהודי, המפיל
את חתיתו על
מוסדות מקומיים.

דו רי ק בו עי ם: תשקיף כמדינה
אתה והשקל
הורוסקופ -מזל שור מיכתכים תשכצופן
עולם קטן —,ארצות־הברית וסין,
6וחרי״הנשק ופולין

אנשים כעולם

יומן אישי -שארם־אל־שייזד,
זדון מאילת ועוד ישראלים יפים 32

הנדון -רצח השלום אנשים מסיכת השבוע
כלונים

48 קולנוע — טימותי האמון
שידור — רון בן־ישי נגד דן סממה 50
מדריך שידורים -ישראל וירדן 51 55 איש ממאדים 57 חשבון עובר ושב

לי לה לו
נמר של נייר -השואה: חנה
קראל, שמואל פיזאר, רולי פרידלר,

קלודין וג, לזלי אפשטיין וזאב לקויר 62

זה היה העולם הזה שהיה
מה הם אומרים — מאיר שטרית, 71 אהרון פאפו ואבי אלה 74 ספורט 75 רחל מרחלת

צור בעד

01,קסטה ״ מתפרקת

ממשלת לי כו ד

חמש הזמרות המרכיבות את להקת
״סקסטה״ עומדות לפנות כקרוב כל אחת
לדרכה.

למרות שמזכיר הקיבוץ המאוחד, הה״כ
יעקוב צור, פירסם כי על המערך להתחיל
להתבונן להקדמת הבחירות, הוא נמנה עם
ראשי הלוחצים לכניסת המערך לממשלת־אחדות־לאומית,
בראשות בגין, מייד אחרי
השלמת הנסיגה מסיני.

ת 11£1ן > ך

שומרון ל א יהיה
רמטב״ל

תי בנ ה
אנ דרטהחדשה

לאלוף דן שומרון הובהר באורח רישמי־למחצה,
מחוגי שר־הביטחון, כי אין לו כל סיכוי להיות יורשו
של רב-אלוף רפאל איתן כרמטכ״ל. בעיקבות הודעה
זו הוא החליט לצאת ללימודים בחו״ל.

האנדרטה לזכר חללי אוגדת הפלדה,
׳הנמצאת בימית, תפוצץ עם הנסיגה, ותחתיה
תוקם אנדרטה אחרת לזכר חללי האוגדה,
כתחום הקו הירוק.
מהנדסים הגיעו למסקנה
ממקומה היא יקרה מדי.

שהעברת

האנדרטה

שעת הם!!־ ודחתה הפינוי של מתנגדי הנסיגה מסיני היה צריך להת חיל
בשעה ארבע לפנות בוקר, ביום הראשון השבוע.

מסיכות שאינן כדורות, הוחלט לדחות
את התחלת המיכצע כ־4צ שעות, ואף להודיע
על כך מראש למתנגדי הנסיגה.

״ שור שטחבגבול
אחת הנקודות השנויות במחלוקת בוויכוח עם
המצרים על הגבול החדש, תמצא את פיתרונה אחרי
שישראל תיישר את השטח.
מדובר באי־הסכמה על כמה מטרים של תלולית־עפר
ליד ניצנה. התלולית ממוקמת כך שמי שיושב
עליה יכול להשקיף על האיזור כולו.

אם לא תנצח ישראל כוויכוח, יפוצץ ה־צכא
את התלולית.

חנינה
לאס ״ת צ יר א
יהיה העונש שיוטל על אהרון אכו־חצירא
כאשר יהיה, הוא לא ישא כו,
וגם לא יגיע לשמיעת ערעורו.
מנוי וגמור עם מנחם כנין לחון את
אכו־חצירא. הדכר ייעשה על־ידי קבלת
חוק־חנינה כללי, לרגל יום־השנה
ה־ 15 לכיבוש ירושלים המיזרחית.

המפה הי שרא לי ת מטעה המפות שהציגה ישראל בוויכוח עם המיצרים לגבי
קו־הגבול בסיני׳ כבר התגלו בעבר כלא־מדוייקות.

הדבר התברר כ־ ,1955 כאשר הופגז אי־זור
סכחיה על-ידי צנחני צה״ל. הפצצות לא
פגעו בייעדן כגלל אי־הדיוק שכמפות.

ל א היו ב חי רן ח

שומרון נמצא כעמדת־המתנה, למיקרה
שהמערך יצטרף לממשלה ויקבל את תיק
הביטחון. במיקרה בזה, סיכוייו להיות
רמטכ״ל הם טובים.

גו ש לאמוני
י חנו א ת צה׳יד
כמיפקדת קצין־חינוך־ראשי כצה״ל הוקם
מדור חדש, המיועד ל״חינוך לציונות
ולשיפור המוטיבציה״.
יוחנן פריד, מראשי גוש־אמונים, קיבל
דרגת־ייצוג של רב־סרן ומונה כמפקד המדור.

אכן יוקדמו הבחירות, הן יוכלו להתקיים
רק כראשית שנת .1983

ר״ ציר ל ס לי שראל
זמר־הנשמה הכושי, ריי צ׳רלס, יגיע כחודש
יוני לסידרת הופעות כישראל.
אל צ׳רלס, הידוע כ״זמר העיוור״ ,מתלווה תיז-
מורת בת שלושים נגנים.

הסתהכמ קו םדם
ככתבה ששודרה בטלוויזיה כשבוע
שעבר על מעשה הרצח כהר־הכית
נאמר כאילו נקראו הערכים
כמיזרח ירושלים להפגין באמצעות
מכשירי־השידור המותקנים באמבולנסים,
שהוזעקו למקום.
כישיבת ״פורום החדשות״ של ה טלוויזיה
אמר רפיק הלכי, שכתב
הטלוויזיה שהיה כמקום, כני לים,
פנה אליו כדי שיתרגם למענו את
הקריאות שהושמעו מן האמבולנסים.
הפיק אמר לליס שאלה הן קריאות
לתרומות־דם, אך בטלוויזיה שודר
דבר אחר.
לא היו תגובות על דברי הלכי. לים
ידוע בדעותיו הדתיות־לאומניות הקיצוניות.

גיו
חלרא שו ת

הו קםמטהר בין
בהתכנסות שהיתה כיטכוע שעבר כהדרו
של עסקן המערך, אורי אגמי, בוועד
הפועל של ההסתדרות, הוחלט להקים מטה
פעולה למחנה רכין כמיפלגת־העכודה.
מילבד רביו עצמו ואורי אגמי, השתתפו בפגישה
גם שמואל (״מולה״) כהן, עליזה תמיר, בני גור־פינקל,
יעקב פדר, יעקב סעדון ואברהם קלוסקי.

נגד ״נשות
שינקין העידי1חיי
אנשי רבץ יעצו לו, לאחרונה, לסלק
מקירכתו את העיתונאיות ניבה לניר ועליזה
וולך, ולהשתמש בשירותיו של איש יה-
סי־ציכור מיקצועי.

עורך תוכנית־הטלוויזיה כלבוטק עשוי להתמיין
כראש מחלקת־החדשות בטלוויזיה. גינת הוא איעו
אמונם של מנכ״ל רשות־השידוד, יוסף לפיד, ושל
מנהל הטלוויזיה, טוביה סער.

כמחלקת־החדשות יש התנגדות למינוי
זה, מפני שגינת לא עבד מעולם במחלקת
החדשות.

קי ס ר לו ח ץ
בקרוב תתחיל מערבת־לחצים, שתכליתה
תהיה להביא להקדמת פרישתו של
ירוחם משל מתפקיד מזכ׳׳ל ההסתדרות.
מקורביו של ממלא-מקומו, ישראל קיסר, רוצים
להבטיח שקיסר יספיק למלא את תפקיד המזכ״ל תקופה
ארוכה ככל האפשר לפני הבחירות לוועידת
ההסתדרות ב־ ,1984 כדי שיצבור יוקרה ויוכל להתמודד
בהצלחה עם מועמד הליכוד.

שתי העיתונאיות, המרבות להיראות בקירבתו של
רבין, זכו במחנהו לכינוי ״נשות שינקין העליזות״,
על מישקל ״נשות וינדזור העליזות״ שתמכו במשה
דיין ערב מילחמת ששת־הימים.
מקור הכינוי הוא בכך שוולד ולניר עובדות ביומון
דבר, שהמערכת שלו נמצאת ברחוב שינקין בתל־אביב.

כאחרונה מורגשת האטה כבנייה בדרום
הארץ, הגורמת לאבטלה של מנדט כקרב
קבלני בנייה ועפר בנגב.

תז כי ר מ עורר סערה

עובדה זו נוגדת את טענת הממשלה, שעם פי נוי
סיני יושקע הון רב בפיתוח תשתית ובינוי מדרום
לבאר־שבע.

חברי־הכנסת מרדכי גור׳ אורה נמיר׳ יעקב צור
ועוזי ברעם תובעים כי סיעת המערך בכנסת תדון
בדחיפות בתזכיר שהגיש עוזרו של שימעון פרס,
בועז אפלבאום, בקשר לעבודת הסיעה.

כמערך יש התנגדות מכה לתזכיר זה,
שלמעשה יש בו קריאה ל״עריפת ראשים״
שד כמה ממלאי־תפקידים כסיעה.

הגליון הבא של

113במכר
גם אם יש כוונה לערוך בחירות לכנסת בחודש
נובמבר הקרוב׳ יהיה הדבר כמעט בלתי־אפשרי.
שביתת אנשי המחשב במישרד־האוצר גרמה לעיכוב
בהכנת ספר־הבוחרים.

ההחלטה על התפרקות הלהקה באה אחרי הכיש לון
הצורב שנחלה בהופעתה בטלוויזיה, בתחרות על
השתתפות באירוויזיון.

האטהנמייהבד רו ם

״הבינלאומי״ הו בי ל
הבנק הבינלאומי הראשון הוביל בתחרות הסמוייה
בין הבנקים על חלוקת שי לכתבים הכלכליים, בעת
הצגת המאזנים.

״בנק דיסקונט״ ו״כנק המיזרחי״ העניקו
לכתבים עטים רגילים .״בנק הפועלים״
העניק עט יקר מתוצרת ״ווטרמן״ ,״בנק
לאומי״ העניק עט דומה מתוצרת ״פרקר״,
ו״הכנק הבינלאומי״ הגדיל לעשות, באשר
העניק נוסף על העט גם מחשב־שעון.

ל בו׳ :לאל 3ירסו ם
יוקדם כיממה אחת, לרגל יום־העצ־מאות.
הגליון יהיה מצוי כרחובות
תל־אביב כיום השני כערב, ובמקו־מות־המבירה
ברחבי הארץ כיום השלישי
כבוקר.

למרות שח״ב חרות, איתן ליכני, חתם
על מיבתכם של חברי חרות שקרא לראש
הממשלה, מנחם בגין, לעצור את הנסיגה
כסיני ,״עד לבירור כוונות המצרים״ ,הוא
ביקש ששמו לא יוזכר כאמצעי־התיקשורת
כמי שהצטרף למיסמך.

במדינה העם מדינה 0ור״*ול(*<3 0 ,ת
ערב יום־עצמאותה
ה־ ,34 התנדנדה
המדינה כשיכורה
שבוע לפני יום עצמאותה ה־,34
דמתה המדינה למתאגרף שיכור־מהלומות,
שהתנדנד אנה ואנה כסהרורי.
חמישה
ימים לפני השלמת הנסיגה
מסיני, שנועדה לפתוח עידן
היסטורי חדש של שלום, לא היתד.
הממשלה בטוחה אם לעמוד בהתחייבותה,
או להסתלק ממנה. באווירה
הסוריאליסטית, נשקלה גם
ההצעה המטורפת לטרפד את ה שלום
ביגלל שורה של עניינים של
מה־בכך ובעיות מפוברקות, פרי
התככים של השר אריאל שרון.
כלומר: אחרי שכבר נסוג צה״ל
משני שלישים של סיני, אחרי ש פוצץ
ופינה את מיתקניו היקרים
מפז, שוקלת הממשלה את האפש רות
להשחית במו ידיה את פרי־השלום,
שעבורו שולם מחיר זה
(ראה הנדון).
היה זה אופייני לאווירה הכללית
שנמצאו שרים וחברי־כנסת, ש הציעו
את הדבר ברצינות, בהאמינם
כי הדבר יעלה את פופולריותם
העלובה וינחיל להם פירסומת זולה.
הפינוי בחבלימית בוצע בינתיים
בעצלתיים, תוך הצגת דראמות
מטורפות, פארודיות עגומות
של מצדה ומרד־גטו־ורשה (ראה
להלן) והתנהגות עגומה עוד יותר
של מפקדי צה״ל. החיילים, שעברו
שטיפת־מוח כדי לחבב עליהם את
המתפרעים, התיידדו עם מפירי־החוק
וערכו מצוד על העיתונאים.
שר פלילי. כאילו לא די במה לומות
אלה, הוצגה במישור אחר
הצגה עגומה לא־פחות. בפעם ה ראשונה
בתולדות המדינה והעולם
הדמוקרטי מכהן עתה כשר בממ־שלת־ישראל
אדם שהורשע בפלילים,
בעבירות שיש עימן קלון.
ציבור גדול בישראל התייצב לימין
האיש שהורשע, תוך קביעה
מפורשת שהמוצא העדתי של אדם
חשוב יותר ממעשיו — קביעה
גזענית שאין חמורה ממנה.
אם המישטר הדמוקרטי שווה כ־קליפת־השום
בעיני המתפרעים בימית,
הרי קבעה המיפלגה העדתית
של אהרון אבו־חצירא כי גם מום-

דות־המישפט וממשלת־החוק חשובים
בעיניה כקליפת״השום.
נדמה כאילו כל אמות־המידה
נשברו .״הרב״ מאיר כהנא נאם
באוזני עם־ישראל באמצעות הרדיו
הממלכתי, החסום לפני שוחרי ה שלום
והחוק, וקרא לאנשיו להפר
את חוקי־המדינה. הממשלה החליטה
למנוע מן העיתונות את האפשרות
לפקוח עין על פינוי ימית,
כשם שנמנע ממנה בכוח לפקוח
עין על אשר התרחש בכפרי־הדרו־זים
בגולן (ראה להלן) .ומדי יום
נפגעים בשטחים הכבושים מפגינים
מיריות ״באוויר״ — עד כי ידיעות
על כך מתפרסמים בתחתית עמודי-
העיתונים, יחד עם תחזית מזג-
האוויר, או נגנזים ביכלל, כדברים
של מה־בכך.
מעולם, בכל 34 שנות קיומה,
לא היתה מדינת־ישראל נתונה במצב
עגום ביותר, כאשר אשיות
החוק והדמוקרטיה מתפוררות מיום
ליום.

הפינזי
ה חל?

316371

המרגפרעיב בימית
הם אויבי.הדמוקרטיה,
אך איגם אויביו
של אלוף־הפיקוד
״זהו בסך הכל חלק טוב של
עם־ישראל,״ אמר אלוף פיקוד״
הדרום, חיים ארז, האיש שעליו
הוטל להגשים את החלטת הרוב
המכריע של הכנסת ולבצע את ה נסיגה
מסיני.
הוא התכוון לקבוצה של כמה
מאות אנשים, שהתקבצו בעיר ימית
והסביבה כדי לשים לאל את החלטת
הכנסת, תוך הפרת החוק,
איומים באלימות והכנות להפעלת
אלימות.
יתכן שזוהי האמירה החמורה ביותר
שנשמעה השבוע במדינה,
שהתקרבה ליום־עצמאותה ד.34-,
ממשלת בוגדים. מפירי־החוק
של ימית אינם ״חלק טוב״ של עם־
ישראל, כסי שאמר האלוף בראשית
דבריו, ולא כל שכן ״החלק הטוב״,
בה״א הידיעה, כפי שאמר בהמשך
הדברים.
הפולחן הנערך להם על-ידי מי
שהופקדו על ביצוע החוק חמור אף
ממעשיהם.
אנשי־ימית הם סכנה למישטר

הדמוקרטי, ולעצם קיום המדינה.
כל מעשיהם הם אתגר גלוי לקיום
הדמוקרטיה הישראלית. הם מכריזים
בפה מלא כי רצון הרוב
שווה בעיניהם כקליפת־השום, ש הממשלה
החוקית היא ממשלת־בוגדים
וכי מיעוט של קנאים —
חלקם מטורפים ממש, חלקם על
גבול הטירוף — זכאי לכפות את
רצונו על המדינה כולה.
הם מסכנים את עצם קיום ה מדינה,
כי ברצונם לסכל את השלום
שהושג עם מצריים, ולמנוע מראש
כל אפשרות של שלום עם שאר
מדינות־ערב. בפיהם השינאה שלו־חת־הרסן
לעולם הערבי, וסיגנונם
הוא סיגנון גיזעי צרוף, גלוי ו-
חסר־בושה. הקנאים של ימי הבית
השני הביאו לחורבן הקהיליה ה יהודית
ולחורבן ירושלים. יורשיהם
היום מביאים לתוצאה דומה.
דיקטטורה של קומץ. איש
אינו מקנא בתפקיד המוטל על
אלוף פיקוד־הדרום. אך גם קושי
התפקיד אינו מצדיק את האמירה,
המעניקה לגיטימציה לפלג של מתפרעים
פורקי־עול, המבקשים להש ליט,
באיצטלה פטריוטית, דיקטטורה
של מיעוט זעיר.
אילו שררה בישראל, סוף שנתה
ה־ ,33 אווירה שפוייה, היה די באמירה
זו של האלוף כדי להדיח
אותו מתפקידו בו במקום — כפי.

,חיילים מפזרים הפגנה ליד ״שוק ארץ הקודש״ כעיר העתיקה
כמו. תחזית נזזג־האוויר
העולם הזה 2329

שהודחו מצביאים חשובים יותר
במדינות דמוקרטיות, כאשר השמיעו
דיעות פוליטיות החותרות תחת
אשיות המישטר.
אך בישראל של אפריל 1982
עברה אמירה זו מבלי לעורר כל
תשומת־לב.
פארודיה של גטו. בימית
עצמה נמשכה הפרשה העגומה,
שהחלה בענידת הטלאי הצהוב.
ערב יום־ד,זיכרון לשואה, התנ הגה
שם חבורת־הקנאים כאילו עמדו
מולם קלגסי הס״ס, וכאילו הם
עומדים לערוך את מרד־גטו־ורשה
מם׳ .2היה משהו מיפלצתי בהוד
יימרות זו של קומץ מתפרעים
מפונקים, בני־חסות השילטון, ש ידעו
כי שום רע לא יאונה להם,
וכי יתייחסו אליהם כאילו היו
תינוקות דביח־רבן.
בימית לא התרחשה ״טרגדיה
יוונית״ ,כפי שאמר מישהו, וגם
לא ״טרגדיה יהודית״ .בימית מתרחשת
קומדיה ישראלית, הגובלת
בפארסה.
הגולן חוק ב ר באר
איד הופר שופט
לעוכר־ישראל? חיים
כהן למד זאת.
אם הקנאים בימית, שהכריזו
מילחמה על הכנסת והמישטר הדמוקרטי הם ״חלק טוב בעם־יש־ראל״
(ראה לעיל) ,הרי נציגיה של
ישראל השפוייה הם ״חלק רע של
עם־ישראל״.
כך נוכח השבוע לדעת, להפתעתו
הגמורה, אדם שישב אך אתמול
על הכס הרם של בית־המיש*
פט העליון.
הקידה ך מה פיתאום. השופט
חיים כהן עומד בראש אגודה
שערכה חקירה במעשי השילטון
בימים שבהם הוטל מצור על ארבעת
הכפרים הדרוזיים ברמת־ה־גולן,
כאשר הטיל שר־הביטחון
מצור על האיזור ולא הניח לעיתונאים
לסקר את המתרחש.
תוצאות החקירה היו מזעזעות.
קבע השופט, שלמד במשך עשרות
שנים למדוד כל מילה בפסקי־הדין
שלו :״ברמת־הגולן לא הושלט החוק
של מדינת־ישראל, אלא חוק
ברבארי.״
הדבר לא הפתיע את המעטים —
עיתונאים, חברי־כנסת ואישי־צי־בור
אחרים — שסיידו בינתיים
ברמת־הגולן ושגבו עדויות מפי
הדרוזים. הם שמעו מאות סיפורים
גדולים וקטנים, שכל אחד מהם
היה מזעזע בפני עצמו. הדברים
גם לא יכלו להפתיע את מי שעקב
אחרי הקאריירה של אריק שרון

כ״משליט סדר״ בשנים עברו
שיטתו בגירוש הבדואים
ימית גונה, בשעתו, רשמית
ממשלת גולדה מאיר,
אותו כ״חריג״ .אריק שרון
ברבאר.
החידוש היה בזהות האדם
מיע פסק־דין זה. חיים כהן
איש פוליטי, ומעולם לא נודע
בעל תווית מיפלגתית כלשהי,
עבר לגישה הליברלית הכללית
יהודי גרמני בעל רקע דתי.
קשה להעלות על הדעת
אמינה יותר מזו של השופט
כהן. בניגוד להודעותיו של
צה״ל, הכפוף למרות
ושר־הביטחון, עוררה הודעתו
כהן אמון. רק חקירה מדוקדקת
מוסד מישפטי, תוך גביית
בפומבי שימוש בגלאי־שקר
רת שתי־וערב של חיילים
יכלה להפריד הודעה כזאת.
שיטת־לינץ׳ .אך מלו
ניקאים במדינה, שר־הפנים
בורג, הנושא. באחריות
אלית למעשים שהתרחשו
שסוסח רישמית
קבע :״אין כל צורך בחקירה.״
השיטה שהופעלה היתד,
ישנה ובדוקה: רצח־אופי של
מאשים. בראש קהל־הלינץ׳
מנחם בגין. בסיגנונו האלים
השמיץ את חיים כהן, ש״רצה
נים יהודים דתיים
ושהשווה את ״חוקי היהדות
נירנברג.״
רק מעטים הבינו את
רים: כאשר היה חיים כהן
המישפטי לממשלה (ראה עמוד
גילתה המישטרה מחתרת
קנאית. כמה עסקנים דתיים,
ניהם שלמה לורנץ, שד,וחשדו
השתייכות למחתרת זו, נעצרו
בית־המעצר בג׳למי, ליד יגור,
פי חוקי־החירום • .כעבור
קבע כהן כי איסורי־הנישואין
הרבנות דומים לחוקי־נירנברג.
עצמו נשא אשד, גרושה בטקס
רחי בארצות־הברית, מאחר שבארץ!
אין כהן יכול לשאת גרושה)1 .
מה היה הקשר בין כל אלה ובין
מימצאי החקירה ברמת־הגולן? 1
המסקנה היתד, בלתי־נמנעת |
עצם ההשמצה הפרועה היתד, הודח
אה בכך שאין ביכולת הממשלה
להפריכם, מפני שהם אמת.

מ יופ לו !.ת
שאלדז השסע
היכן היתה השבוע מיפלגת־הץ
עבודה?
* העולם הזה התייצב אז לימי!
העצורים ותבע את שיחרורם.

***ם שופכת ג;גברת בגין,״ מודיע
/ /י בחור צעיר, ד,פ
הממתין בפרוזדור ה קומה
השמינית בבית־החולים הדסה בעין־
כרם לכל אדם החולף לידו, גם מבלי
שיישאל על כך.
התאמץ להיראות אף הוא כשהוא חייכן
בפתח חדרה כתוב: מחלקה קרדיולוגית. ובריא. הוא אף צעד כמה צעדים, כשהוא
היא כוללת כשמונה מיטות, ומיועדים נשען על מקל־הליכה.
בשבוע שעבר חזרה עליזה בגין לבית־לשכב
בה החולים שלא נמצא להם מקום
ביחידה לטיפול נמרץ. בחדר שש מיטות החולים, ואושפזה שנית.
מנחם בגין נשאר לבדו בבית. כשהוא
ריקות. על המיטה הראשונה יושב יהודי
עטור זקן לבן. לידו יושבת אשתו, סועדת מופיע בלישכתו, נראים על פניו עוויתות-
אותו, כשמכשיר המוניטור, שאליו הוא כאב מהשבר בצוואר־הירך, שעדיין לא
החלים. הוא ממעט לשבת בלישכה ומקצר
מחובר, מזמזם בקצב.
בסוף החדר הארוך והחשוך שוכבת אשה את משך הישיבות שבהן נדרש להשתתף.
בגין מכונס בתוך עצמו. יש לכך סיבות
מצורבלת בסדין לבן, המכסה את כל גופה.
היא הידרדרה למרגלות המיטה, ואין אדם רבות. מחלת־הלב, שממנה הוא סובל,
לידה שיסייע לה לתקן את שכיבתה, כדי מחריפה בימים אלה, שבהם הוא שרוי
במתח. הוא נראה כמי שמתקשה להחזיק
שיהיה לה נוח יותר.
מבעד לסדין רואים רק את מסכת-
החמצן, המכסה את פני החולה. ומעליה
מכשיר מוניטור שבו מהבהבים מיספרים
אדומים, ומתוכו בוקע זימזום. מן המכשיר
נפלט צ״ור גרף — תרשים פעולת הלב.
ליד המיטה, על גבי מדף שנשלף מה ארון,
מונח מגש־אוכל מלא בכל טוב,
ובקבוק מיץ־תפוזים, שעדיין לא נפתח.
מעבר לקיר יושבת אחות בלבן, ונועצת
עיניה במכשיר המוניטור.
לשאלה מי היא בעלת התרשים אק״ג
המשתקף מהמסך, היא משיבה בלחש:
גברת בגין. היא גם מוסיפה ״אני מבקשת
לא להסתובב כאן, מפאת כבוד אשת־ראש־הממשלה.״
לפני
שבוע אושפזה עליזה בגין שוב
בביודהחולים הדסה שבעידברם. גם
של עליזה בגין, הנפלט מן המכשיר, מראה
הפעם, כמו באישפוזה הקודם בחודש ש את
פעולת לבה. למטה: הערות הרופא.
עבר, דווח שסיבת־האישפוז היא מחלת
האסטמה, שממנה סובלת אשת־ראש־הממשלה
מאז ילדותה. בכל פעם, כשמצב את עפעפי עיניו פתוחות. כמו אדם ש שהאחות אינה מסירה את עיניה מתרשים
מחלת־הריאה מחמיר, היא מקבלת טיפול משתלטת עליו תרדמה. הוא גם חרד ל פעולת־הלב של הגברת בגין.
ניתן לטפל בהפרעות הקצב על-ידי
בבית־החולים, כך מסר רופאה האישי, שלום אשתו, שאושפזה בבית־החולים.
בגין, המנהיג החזק של מיפלגה בשיל -טבליות כינידין. אם תרופה זאת אינה
הפרופסור מרווין גוטסמן.
לפני שלושה שבועות היא שוחררה ל טון, הוא ראש־מישפחה בבית שבו האשד, גורמת להסדרת הקצב, מוסיפים לה תרוביתה,
כשמצבה הוגדר כטוב. כעבור יו היא הדואגת לו ושולטת בו. כמו שהוא פות אחרות.
מבחינה רפואית, ברוב המיקרים אין
מיים, בפגישה עם שחקני הסידרה דאלאס, נוטה להגזים בהערכת אנשים המקורבים
שביקרו בישראל ושהתארחו בבית ראש -אליו, כך גם לגבי אשתו הוא חש הערכה צורך לאשפז חולים הסובלים מפעימות
הממשלה, נראתה עליזה בגין כשהיא מח רבה. נדמה כאילו אין בילעדיה מי ש חדריות מוקדמות, כך שקיימות שתי סי בות
אפשריות לכך שהגברת בגין מאוש ייכת
ושופעת חיות. בעלה, מנחם בגין, ימשוך בחוטים המפעילים אותו.
— — 11.11 1

תרשים המוניטור

ןיןיוץ ^ ו ה אל תוך חדרה של עליזה
בגין בבית־החוליס מראה
את דמותה המכורבלת בסדינים ואת מכשיר
המוניטור, המהבהב, המחובר לגופה.

ומנית, חיה 71צנז
ה ג 1ב ני ק שח, ואירו
אשתו האהובה שעת
ננית־תחווים. חנות
מעדנת ..העולם הזה״,
שהיא אתות מוסמנת,
חורה אליה ומדווחת:

יום שישי בצהריים. אין קרוב־מיש־פחה
ליד מיטתה של עליזה בגין ב-
בית־החולים הדסה. וילון ירקרק מקיף את
מיטתה ומבודד אותה.
״דודו ...דודו קוראת בקול עליזה
בגין מהחדר, והאחות קמה וממהרת לגשת
אליה. היא מסבירה בקול מתנצל שדודו
איננו, ושהוא יגיע מאוחר יותר. גברת
בגין פותרת אותה בלא כלום, והאחות חוזרת
לשבת מול מכשיר המוניטור.
האחות מצביעה על תרשים פעולת־הלב,
המופיע על המסך, ומסבירה את פישרו,
לאחות אחרת, היושבת לידה.
מסתבר שהגברת בגין סובלת מפעימות
מוקדמות חדריות. בשפה מיקצועית :
•131ג01ד11ת ¥6
*86345
עליזה בגין זזה במיטה, וציור הגרף
משתולל על גבי המסך. האחות נחרדת
ברגעים כאלה, החוזרים על עצמם לעיתים
תכופות, כי אין היא יכולה לקרוא תרשים
מדוייק של פעולת־הלב. היא מזדרזת לגשת
אל הגברת בגין, ואינה מתרחקת ממיטתה
עד שהחולה, שעליה היא משגיחה, שוכבת
שוב בלא תנועה.
האחות חוזרת אל ארבעת סרטי תרשים
אק״ג שנשלפו מהמוניטור, ומסבירה היכן
בגרף ניתן לזהות את הפגם בפעולת הלב
של אשת־ראש־הממשלה.
בלב יש שני חדרים ושתי עליות. במערכת
זו מצויים תאים, המשמשים כ־קוצבי-לב.
הם נותנים את ההוראה להתכווצות
הלב בזמנים קבועים. בכל התכווצות,
פעימת־לב, נזרק נפח־הדם מהלב
לגוף. בקצב נורמלי מתכווצים קודם הפרוזדורים.
אבל במיקרה של עליזה בגין,
החדרים קיבלו הוראה להתכווצות מוקדמת.
זוהי מערכת שאינה תקינה, שבה
מופיעה ההתכווצות בחדר, במקום בעליות.
הוראה זו ניתנה עוד לפני שהחדר התמלא
בדם, ואז התכווצותו והתרוקנותו נעשית
ללא דם. הגוף, שהיה צריך לקבל כמות-
דם מסויימת, אינו מקבל אותה. החולה
חשה רק בפעימות־לב חזקות.
התופעה היא שכיחה אחרי התקף־לב,
ויכולה להתקיים גם בילעדיו. יש חולים
שהתופעה קורית אצלם בגל שנמשך זמן-
מה, ונפסקת מעצמה. במיקרים אחרים,
כשהתופעה אינה נפסקת, היא נחשבת כקריטית.
הסכנה היא שהפרעות הקצב יגרמו
לונטריקולר טכיקרדיה. זו הסיבה לכך

פזת במחלקה בבית-החולים. האחת: דא־גת־יתר
לאשת־ראש־הממשלה. השניה :
שהפרעות־הקצב אצלה תכופות, ויש צורך
להשגיח עליה בעזרת מכשיר המוניטור,
כדי להקדים תרופה במיקרה של החרפה.
מהחדר נשמעה שוב הקריאה :״דודו...
דודו האיש איננו, והאחות מיהרה אל
גברת בגין. למרות שההוראה אוסרת על
החולה לרדת מהמיטה, היא ביקשה בתקיפות
שהאחות תסייע לה לקום. עם כל
הצנרת קמה גברת בגין מהמיטה, וצעדה
לה בחופשיות, כמו אשה בריאה.
למסכת־החמצן אין קשר לטיפול ולהשגחה
על הפרעות־הקצב של הלב. עליזה
בגין מחוברת אליה בגלל מחלת־האסטמה,
שממנה היא סובלת. התקפי־האסטמה גרמו
במשך השנים למחלת־ריאה חסימתית, ולכן
זקוקה עליזה בגין לחמצן מבחוץ, כדי
להעלות את ריכוז החמצן בדמה. היא התרגלה
להרכיב את מסכת החמצן בכל פעם
שהיא מרגישה צורך בכך.
דודו הגיע. השעה ,1600 יום שישי במחלקה
הקרדיולוגית בבית־החולים הדסה.
כשהוא לבוש בלבן, מופיע הבחור הנערץ
על הגברת בגין, ומתייצב קודם כל מול
המוניטור. הוא שואל את האחות לשלומה
של הגברת, למרות שבעיניו הוא כבר
קורא הכל במכשיר. האחות מדווחת לו
שגברת בגין מטיילת, ויש להם הזמן
בינתיים להחריף ביניהם מילים ידידותיות.
דודו גבדי-הקומה, המסורק כמו שחקן-
הקולנוע ג׳ון טרוולטה, אינו נשמע מאושר
מכך שעליו לעבוד בערב־שבת. הוא נראה
כמו דוגמן־חתיך, ומתעניין יותר מכל לדעת
מפי האחות מה קורה בעיר ירושלים.
אף מבקר אחד לא פקד את מיטתה של
אשת־ראש־הממשלה, למרות שהשבת עדיין
לא נכנסה, והתחבורה בעיר עדיין פועלת.
מגש־האוכל נלקח על-ידי פועלת, והיא
מציינת לעצמה בקול :״גברת בגין לא
אכלה כלום,״ ונאנחת.
דודו והאחות מדברים על תוצאות ה בדיקות
לבידור הסיבות לכאבי-הבטן שמהם
סובלת הגברת בגין, ומתלחשים ביניהם.
הם מציינים :״בגיל כזה, כשמת־קבלים
לאישפוז, יוצאים עם רשימה גדו שה
של אבחנות נוספות.״ אבל בהמשך
השיחה ניתן היה להבין ש״הבטן של עליזה
בגין״ מהווה סיבה לדאגה. האסטמה, מח-
לת-הלב, כאבי־הבטן — כל אחד לחוד.
״היא אשה קשה,״ נאנחת האחות ,״אשה
גברית ...דומיננטית ...עצמאית ...שתלטנית.״
ומעבירה את שרביט־ההשגחה על
אשת־ראש־הממשלה לדודו. גידה רזין!<

ההצ_ג_ה

משת החיילים, שישבו בכיסאו״
תיהם הלבנים והנוחים על גג מיקלט־כהנא
בימית, לא האמינו למראה עיניהם.
לפגי דקות ספורות צילמו אותם עשרות
צלמי עיתונות וטלוויזיה מכל רחבי העולם,
כהוכחה לשליטתו של צה״ל במצב. הם
ישבו למעלה, באוויר הפתוח, ומתחתיהם,
בתוך קופסת־הבטון האטומה, התבצרו
כחצי תריסר קיצונים, המאיימים להתאבד.
לפתע נצטוו לרדת מגג־המיקלט. הכיסאות
הושלכו למטה, ובמרכז בימת תיאט־רון־ימית
התייצבו שחקנים חדשים, שגנבו
לרגע-קט את ההצגה. שני גברים — האחד
במדי צה״ל ובעל דרגות אלוף, השני ישיש

ימית:
לבן־זקן ולבוש שחורים — באו לדבר
על לב הקנאים לבל יתאבדו.
הרב הראשי לצה״ל וחברו, ראש־ישיבה
בירושלים, ניסו לשוחח עם המתבצרים.
מישהו מהצופים התנדב להציב כיסא מתחת
לפתח־האיוורור, כדי שהרב הישיש וקטן
הקומה יוכל לדבר אל תוך הפתח הזעיר.
הישיש טיפס בהיסוס על הכיסא ועשרות
הצלמים הסריטו מאות מטרים של הסצינה
הנרגשת: הרבנים כמו מדברים אל הקיר,
שמתוכו בוקעים קולות איום — אם תתבצע
הנסיגה, יתאבד אחד מיושבי המיקלם,
אחריו עוד אחד ועוד אחד...
שיחה לבטלה. הרבנים עזבו את המקום
בליוויית אלוף הפיקוד, שהזמין במיוחד
מסוק עבורם. כל הסקרנים נטשו את
המיקלט ורצו לעבר המסוק, לצפות בכלי-
הטיס המתרומם.
בהצגה המתרחשת בימית אין הפוגות.
השחקנים עולים על הבימה ויורדים ממנה
ללא הרף: העיקר הוא שההצגה תימשך
עד הרגע האחרון.

קו זו?ו? 1וי ת
כיבוש מחדש
^ צינה חדשה

ב שעות הבוקר של

היום השני השבוע נערך בימית מירדף
מיוחד במינו. כמה עשרות עיתונאים
מאח

מרסל זו ה ר
צילמו: ציון צפריר וגילה רזין
וצלמים, ישראלים וזרים, נמלטו כל עוד
נישמתם באפם מפני קציני דובר צה״ל,
שרצו לגרשם מהעיר. המירדף נערך ברחובות
ימית ובסימטאותיה, על גגות
הבתים ובחצרותיהם.
אותם קצינים, שבאו לצורך זה במיוחד
מתל־אביב, חתמו יום אחד לפני־כן על
אישורי הכניסה של העיתונאים לימית. גם
הם, מן הסתם, הופתעו מההוראה הפיתאד
מית למנוע את סיקור ׳הפינוי.
עד השבוע היה מקובל על העיתונאים
כי הממשלה, בייחוד שר-הביטחון, אריאל
שרון, מעוניינת בכיסוי רחב ככל האפשר
של אירועי ימית. כך היא קיוותה לשכנע
את העולם הצופה במתרחש, כי ישראל
משלמת מחיר כבד ביותר חמורת השלום
עם מצריים. לשם השגת מטרה זו לא
נחסכו כל מאמצים: עזרה מלאה לאמצעי-

היד ) 1 1 1| 7 1 1 1 1הרב הראשי לצה״ל, אלוף גד
11111 * 1 111 נבון, ממתין ליד פתח מיקלט

המתאבדים, מיקלטו של ״הרב״ כתנא בימית, כדי לשוחח טס
התיקשורת, ושיתוף פעולה מלא בין הירי־בים־לא־יריבים:
התנועה לעצירת הנסיגה
וצה״ל.
לפתע השתנה הכל. טיפול כפפות המשי

המתבצרים. לפניו ניסה את מזלו הרב אברהם שפירא, ראש־ישיבה
ירושלמית בשכנוע המתבצרים אך לזשווא. בתמונה למעלה:
חיילי צה״ל עומדים על גג המיקלט ומוכנים לפנותם.

שזכו בו ״הרב״ מאיר כהנא וקומץ חסידיו
יצר בעיה חמורה: פחות משבוע לפני
המועד למסירת האיזור למצריים נבהלו
השילטונות מאיום ההתאבדות. מועד פינוי

העיר נדחה, וכדי להסתיר את הקלון
הוחלט לגרש את העיתונאים מהעיר .״מה
קורה כאן?״ שאל כתב של רשת טלוויזיה
זרה בתדהמה ,״אתמול קיבלתי אישור-

בהצגה הגדולה האחווש של חבל ימית
כניסה והיום רוצים שאסתלק. זד. קן־
הקוקיה !״

שלא ייוודע
אז המערכה הכבדה, שניטשה ב אמור
ב־ ,1967 לא נראו במקום כוחות

ביום השני השבוע, ניקה שרון כמעט
לגמרי את ישובי חבל־ימית מכמה עשרות
מתנגדי הנסיגה, שלא גילו התנגדות רצינית.
המשתתפים בהצגה הגדולה ניראו
כבר עייפים, וחיילי צה״ל לא התאמצו
במיוחד.
בעצמונה, סיפרה כתבת העולם הזה
גילה רזין, דרשו כמה מפונים מאנשי-
המישטרה, להפריע לה לצלם, כדי שלא

11׳ ׳ ף ח 1ין 1ץ 1לחיילים עורכת הבלונדית במרכז התמונה. היא עומדת
^ 1#1 1 1 -י י לבדה מול קבוצה גדולה ומשמיטה סיסמות בגנות הסכם 111 השלום. יש לה תשובות מוכנות מראש, ומי שאינו מסכים עמה מכונה בפיה בוגד.
נתקלה במחסום צה״ל, אשר לא התיר
לה את הכניסה חזרה לעיר. לפי הנחיית
דובר צה״ל. תושב ימית, שעמד בתור
למחסום שמע את העניין, ובלי הרבה
היסוסים, הציע לה להעלות את מכוניתה
על המשאית שלו והחזירה לימית.
קן הקוקיה הזה נראה כמו עיר רפ־

אנשי ימית מסתובבים ברחובות, ועדיין
מקווים שברגע האחרון יקרה נס, שהצבא
יתקפל, והבתים יתמלאו באנשים.
בשעה 2לפנות בוקר, פגשתי באחד
הרחובות את איילת בת ה־ .16 היא הח ליטה
לתקן את דעותי הבוגדניות. היא
נצמדה למשימתה בדבקות כזאת, שקשה

| ׳ 11 רגע אחרי שחשתטח מול המנוף, יאוחזיס חיילי צוז״ג
| 11111111י
בנער, שהוא אחד מבני המפונים מימית. ילדים אלו
״ 1י 11נ # 111ן
שימשו כנשק היעיל ביותר נגד הפינוי. קבוצת ילדים הצליחה לנטרל בקלות דחפור.
צבא כה גדולים כמו באמצע אפריל .1982
מאות אוטובוסים ומשאיות הביאו למקום
אלפים רבים של חיילים וקצינים, אנשי
סדיר ומילואים.
ביום השני בבוקר טסו באופן הפגנתי
מעל העיר שלושה מטוסי־תובלד, מסוג
הרקולס, ובקרב העיתונאים פשטה ספק
שמועה ספק הלצה: שרון עומד להנחית
במקום צנחנים, כדי לכבוש אותו מחדש,
אך המטוסים הסתפקו בטיסה נמוכה והסתלקו
משמי העיר. שרון דחה שוב את
הפינוי, עד לסוף השבוע.

ייידע בחוץ שבעצם לא היתה כמעט שום
התנגדות לפינוי.
אך בעיר ימית מצב־הרוח של חברי
התנועה לעצירת הנסיגה עדיין סביר.
ילדים כבני 12 חסמו בגופם את התעלה
שבה עבד דחפור שפירק צינורות מים
וביוב, וגרמו להפסקת העבודה.
הפינוי בחבל הוא כמעט כללי, פרט
לעיר ימית, שתתחסל לגמרי בתוך פחות
משבוע ימים, ביום הראשון הקרוב. שמועה
בעיר מספרת, שהמצרים הציעו עבור הבתים
הטרומיים בימית 150 מיליון דולר
אך שילטונות ישראל דרשו 250 מיליון
דולר. לכן מעדיפה הממשלה להפוך את
ימית לעיי הריסות.

עדיין מצפים

יל מית מלאה בפרדוכסים. אדיבים עד
לפני שעה קלה, נהפכים תוך כדי רגע
לבני־ברית נגד הכוח העומד לפנותם. אף
פעם בחיי לא העליתי בדעתי כי אדם
דתי, יעזור לנו אנשי העזלם הזה. אותו
אדם עזר לנו להסתתר בבית־הכנסת באי-
זור האיקסים, ברובע הדרומי של ימית,
כדי שנוכל לצלם, דרך חלון בית־הכנסת
את האירועים ברחוב.

מית גוססת. צה׳׳ל גייס צי של ציוד כבד, השובר,
הורס ומוחק כל דבר שאי־אפשר להעבירו. אסוך

! יי י
להשאיר למצרים דבר. כדי להוציא מקרר ממרכז מיסחרי, הורסים קורס את הבניין.
אים זה קרוב לחודשיים. נשים וגברים,
ילדים וקשישים, מסתובבים ברחובות עד
לשעות הקטנות של הבוקר כסהרורים.
כאילו החולות האין־סופיים הסובבים את
הבתים והגינות, מושכים את האנשים המוזרים
שלא מוצאים מנוחה במיטותיהם,

מאוד היה לשכנע אותה לעזוב אותי
במנוחה. שוב ושוב היא חזרה על אותם
מישפטים ואותן טענות מוכנות מראש.
לא פעם ראיתי בימית בנות כמו איילת
נצמדות לקבוצת חיילים ולא עוזבות אותם
עד שהם מתחילים לגלות ספקות לגבי

שחקונים!11 ירי1י ונד הב 71ה ויורד 71ו1#1!*1
כדי שההצגה ת71 שיר עד הרגע 1יורי 11
חייל צה״ל מעביר ילד,
111 171ח
שיחד עם חבריו לכי0111^

תת הלימודים, הפריע לעבודות הפירוק
בשטח חבל ימית. המפונה נהנה מהעניין.

מיקרה נוסף בסידרת הפרדוכסים של
ימית מתאר גם הוא את האופי המטורף
של העיר, העומדת לפני סופה. גילה כתבת
וצלמת המערכת יצאה במכוניתה הקטנה,
חיפושית פולקסוואגן, לעצמונה, כדי
לסקר את הפינוי. בדרכה חזרה לימית

ומעדיפים לנדוד בחשיכה, בין האנדרטה
לאוגדת הפלדה אל הבניין הגדול של
הישיבה. מסביב רק חולות, גדר־תיל וכביש.
אורות דולקים בחלונות הבתים
המעטים שנשארו עדיין מאוכלסים. בימית
ישנים מעט ועובדים מעט.

דברים שלפני חצי שעה היו בטוחים בהם
לגמרי. מה יעשו כל בני־הנוער של ימית
כשיגלו פתאום שעולמם אינו קיים יותר,
ושדעותיהם ודרך מחשבתם התאימו אולי
לקן־הקוקיה של ימית, אך אין להם מקום
בחברה נורמלית?

זד 36

הבנקים -נ׳ שלושה ו7התוצר!
איך מודדים גודלו של בנק? בעיקר על פי גודלו של
המאזן. כדי שהנתונים שנציג לא יבלבלו, נתרגם את סך כל
המאזנים של הבנקים לדולרים, ואז גם יהיה לנו יותר קל
להשוות את גודל או היקף הבנקים בישראל לבנקים אמריקאיים.
סך כל מאזני הבנקים המיסחריים בארץ הגיע, בסוף דצמבר
,1981 לסכום של כ־ 675 מיליארד שקל, שהם, אם נחלק סכום
זה בשער היציג של הדולר בסוף השנה — 15.60 שקל —
כ־ 43 מיליארד דולר. לסכום זה נצרף סכום נכבד נוסף: כ־15
מיליארד דולר, היקף מאזני השלוחות בחו״ל של הבנקים
הישראליים. יחד נגיע לסכום של 58 מיליארד דולר.
אם נתרגם שוב סכום זה לשקלים נקבל כ־ 900 מיליארד
שקל, שהם לצורך הקיצור 0.9טריליון (מיליון מיליונים 12 ,
אפסים) שקלים — פי שלושה וחצי מתקציב המדינה האחרון,
ויותר מפי שלושה מהתוצר הלאומי.
ואחרי שראינו שהבנקים גדולים על המדינה — אנחנו חיים
במדינה היחידה בעולם שבה מאזני־הבנקים מפעילות מקומית
כפולים מהתוצר הלאומי הגולמי (תל״ג) — צריך לבדוק מה
גודלם בהשוואה לבנקים הגדולים בארצות־הברית. לפני זה,
עוד הערה לעניין: אם נבדוק את כל המערכת הבנקאית, כולל
בנקים למשכנתאות, לפיתוח, להשקעות ועוד, נגיע לסכום
גדול יותר, למעלה מטריליון שקלים.
נחזור להשוואה עם ארצוודהברית. בשבוע שעבר פירסם
ביזנס וויק, השבועון היוקרתי לענייני־עסקים, את רשימת 200

מניות חמיסחו
והשוותים מובילות
יש כאלה שאף פעם לא מאמינים ל״
מישמע־אוזן. המניות עלו? הם רוצים
לראות. ובכן באדיבותו של אחד הבנקים,
שהכינו את הדיאגרמות, נוכל לראות איך
עלו המניות ובכמה.
החל מתחילת אפריל מתפרסמים מידי
יום מדדי המניות ומדדי האופציות. הדיאגרמות
מתארות את התנהגות מדדי
המניות ומדדי האופציות, בתקופה שבין
1באפריל עד 12 באפריל ,82 בשלושה
ענפי־מיסחר: השקעה, מקרקעין ותעשייה.
תיאורטית קיים קשר קווי בין מחיר
המניה ובין שוויה של האופציה. שינוי
בנקודה במניה משנה גם את ערך האופציה,
כפול מיספר מניות ההמרה, כל
עוד נתוני תוספת המימוש, הדיבידנדים
ומחיר־ההון נשארים קבועים. מסובך לאללה!
אבל חשוב. בקיצור, מחירי האופציות,
בסופו של עניין, נקבעים גם
על־ידי כוחות השוק: ההיצע והביקוש.
תראו מה שקרה בשישה ימי־מיסחר.

לנתונים

דלדיאגרמות

האלה

הבנקים הגדולים בארצות־הברית. נראה מי מופיע שם ואיפה
עומדים שלושת הגדולים שלנו.
בראש רשימת הבנקים בארצות־הברית עומד בנק אמריקה
(סאן־פרנסיסקו) ,שהיקף המאזן שלו הוא 121,158 מיליוני דולר,
או 121 מיליארד דולר. אחריו סיטיקורפ (ניו-יורק) — 119,232
מיליוני דולר. במקום השלישי, צ׳יס מנהטאן המפורסם של
מישפחת רוקפלר, עם מאזן של 77,839 מיליוני דולר. במקום
הרביעי והחמישי — שני בנקים מניו־יורק, שמאזנם בין 50
ו־ 60 מיליארד דולר. בחמישיה השניה קבוצת בנקים שמאז־גיהם
בין 33ו־ 47 מיליארד דולר.
בחמישיה השלישית יש לנו עניין מיוחד. כאן אנחנו נכנסים
לתמונה. קבוצה זו כוללת בנקים שמאזניהם נעים בין
12ו־ 23 מיליארד דולר. מם׳ 11 ברשימה הוא בנק בשם
סקיוריטי פסיפיק מלוס־אנג׳לס, שמאזנו ב־ 1981 הסתכם ב־33
מיליארד דולר. במקום ה־ 12 וה־ 13 שני בנקים מסאן־פרנציסקו.
במקום ה־ 14 צריך להיות מקומו של בנק לאומי עם מאזן של
20 מיליארד דולר ומייד אחריו, במקום ה־ ,15 בנק הפועלים.
בנק דיסקונט צריך להופיע בחמישיה השישית, במקום ה־.27
אולי ראוי גם לומר, שמאזני הבנקים המיסחריים בארצות-
הברית ב־ 1981 הגיעו לסך של 1334 מיליארדי דולר! לאלה
יש לצרף את מוסדות החיסכון, שמאזנם היה 913 מיליארד
דולר, וביחד תהיה לנו תמונה טובה יותר איפה אנחנו על
המפה.

כברלאכד אי !
אתמול תפס אותי אחד מהמתוחכמים
ואמר לי :״כדאי לקנות זהב.״ אמרתי לו
שאת זה הוא כבר אמר לי לפני שנה
ואילו הייתי שומע בקולו, הייתי מפסיד
נטו חצי מהכסף.
בקיצור, מאז שכולנו יודעים איפה איי
פוקלנד ולמה הם שם ולא על־יד חופי
בריטניה, למשל, עולה מחיר הזהב בצעדי
ענק. צריך רק לזכור שהיה לו, למחיר
הזהב, מאיפה להתחיל לעלות. בתחילת
שבוע זה הגיע מחיר הזהב ל 370-דולר
חאונקיה, תוך כמה שבועות טיפס ב־60
דולאר. לא רע.

שאלו את אחד מחכמי הכורסה
כניו־יורק, המתמחה כין היתר כסהר
הזהם, אם כדאי היום להשקיע
כמתכת הצהוכה. תתפלאו,
הוא אמר: לא. המחיר יעלה עוד
קצת ויעצר — לכמה זמן לא אמר
— הכעיה, אמר, אתה הכיקוש
לזהכ, כעיקר כיקוש לצורכי אגירה,
שנפל. הכעיה היא ההיצע.
יש כמה מדינות המפיקות זהכ,
או כאלה שאגרו אותו וזקוקות
כאופן דחוף לדולרים. הן ימשיכו
למכור והמחיר יירד.

מילחמ ת ה כנו פיו ת
לפני שנתחיל את הסיפור השבועי שלנו,
נזכיר כמה אימרות חכמות שעשויות לעזור,
מי יודע מתי, למישהו שיזכור אותן.
למה כדאי להשקיע במקרקעין? התשובה
היא על דרך השלילה: מגרשים אי־אפשר
להדפיס. את המצב בבורסה הגדיר לאח רונה
אחד מטובי סוחריה כך: השוק צר
על הכסף והכסף צר על השוק. כדי להבין
איזה צר הוא איזה, נרמוז רק שהאחד
יש לו קירבה לאויבים והשני למידות.
ועכשיו נחזור לטור הקבוע שלנו. ערכתי
״סקירת־דעת הסוחרים בבורסה״ ,כדי לדעת
מד, הם חושבים, טומן בחובו העתיד
הקרוב למשקיעים בה. המסקנה היא: יהיה
טוב. מתחילה תקופה ורודה, תקופה שבה
מיספר המניות שיעלו מידי יום יהיה גדול.

המסקנה זהה. כל אחד כמוכן מוסיף
מייד :״אם לא יקרו מאורעות
חיצוניים יוצאי־דופן.״
אני מבין שעכשיו צריך להמליץ על
איזה מניה שמים את הכסף. אני לא רוצה
להמליץ. אני רוצה להסביר מהי הטכניקה,
או אולי יותר נכון, איך להיכנס ובעיקר
איך לצאת בזמן.

ככותרות של מדורי הכורסה בעיתונים
היומיים שוב לא ישלוט
ה״מעורב״ ,אלא וכעיקר ה״עליות
שערים״ .ההסכרים הם שונים,

תופעה חדשה יחסית, החלה
מתגלה בכורסה. ככר לא מדכרים
על כרוקדים, מנהלי תיקים, סוחרים;
התחילו לדכר על כנופיות.
כנופיה הוא שם הכינוי להתאגדו־יות
של משקיעים, היוצרים מים
גרת לא פורמלית להרצת מניות.
הם עוכדים באמצעות בנקים ו־כרוקדים
פרטיים, בהיקפים גדולים.
כשהם מחליטים להריץ מניה,
הם עושים את זה כצורה ברוטאלית.
לא איזה אחוז או אחוז וחצי

כדאי לצרף כמה מיספרים. מה
קרה למניות השונות כמשך שלו
שת החודשים מינואר עד מרס.
מדד הכנקים המיסחריים עלה
.20.470 מוסדות מימון 1.27 כי

טוח ,40.37,מיסחר ושירותים
־ ,45.87 מקרקעין ס/״ ,40.5תעשיה
,37.87,הכרות להשקעה .30.070
אז מי אמר שצריך להפסיד כשאפשר
להרוויח ז

ליום. ככת אחת 57.ו־־ 107 ויותר.
30—40 אחוז כשבוע.
פעם, עד לפני כמד, חודשים, היו מריצים
מניות בעלות סחירות נמוכה, המוש פעות
באורח קיצוני בעיקבות ביקושים
קטנים יחסית, או היצעים קטנים. חיום
נשתנה המצב תכלית שינוי, משתי סיבות :
גדל מיספר המניות בעלות סחירות נמוכה,
בעיקר עם ההנפקות החדשות, שהיקפן קטן
וכל מיליונר מצוי יכול ״לטרטר״ אותן.
סיבה שניה — כמויות הכסף המחזרות
אחרי המניות גדלו פי כמה.
ביום ראשון השבוע אמר לי אחד מהמבצעים
בבורסה, לפני תחילת המיסחר:
״תראה, היא תעלה ב־ 38 נקודות בדיוק.״
הוא טעה, היא עלתה ב־ 40 נקודות. הדיוק
לא כל-כך חשוב, חשוב הפרינציפ. עד
כדי כך האיש לא מתרגש, שהוא אפילו
מוכן לספר לך איזו מניה תרוץ היום.
תופעה שתהיה בת־לוויה נאמנה של
המיסחר בבורסה בחודשים הקרובים, ב-
עיקבות המעבר הרחב למניות החופשיות:
יגדל מספר המניות המורצות.
נחזור ליום ראשון של השבוע. אולי
מישהו יכול להסביר לי מדוע נרשמו עליות
שערים מרשימות במניות הבאות: שלטון
מ /ארגמן מב׳ מ /וארגמן מב׳ ש׳ .למה
רצו טמפו 5שקל, דשנים 0.5שקל, מן 5
שקל, קליל 5שקל? מה קרר?,הודיעו
על חלוקת דיבידנד, מניות הטבה, מצאו
זהב, או אולי נפט על המגרש של מפעלי
מן בעכו, או אולי המציאו בארגמן בד
חדש, שאינו נראה, או אולי טמפו מנהלים
משא־ומתן לרכישת קוקה־קולה וסוף־סוף
הצליחו למצוא את הדשן לזיבול המוח
של כל הפראייערים שקונים דשנים? יכול
להיות שרק התשובה האחרונה הנכונה.
לא קרה שום אירוע שמחייב עליית שערה
של מניה כלשהי, חוץ מהעובדה שמישהם
החליטו לקנות, כדי שגם אתה תקנה
ובהזדמנות הראשונה תישאר עם המניה
והם יישארו עם הכסף.

ולכסוף יש לי עצה, שהיא תמיד
טוכה. אפשר לא להשתתף כחגיגה
ולהשאר כמניות ככדות, כמו
״דיסקונט השקעות״ ,או ״נכסים
וכנין״ ועוד כאלה. את המדד הם
תמיד יעשו ואפילו הרכה יותר.
מי שמדגדג לו כידיים, יכול להצטרף
למרימי המניות, אכל כתנאי
אחד: עשית — 107,כרה כל עוד
נישמתך כאפד וכספך ככיסך. זו
היא נקודת התורפה של מריצי המניות.
הם סומכים עלי ועל אדה
שיכואו אחריך, שאתם תמשיכו
להריץ את המניה והם ילקטו את
השקלים. אז כהזדמנות הראשונה
כרה. שישארו הם עם הסחורה.
עוד עצה: כדאי להשקיע באיגרות־חוב
צמודות לדולר. הסיכון קטן, הסיכוי גדול
מאוד. עובדה. ועוד אחת: רוצים לעשות
מכה חזקה ומהירה? תשקיעו באופציה,
אבל תברחו בזמן.

10 1

אני ט ס הרבה לחו״ל. ולא תמיד בעניני
עסקים. אני משלם בכרטיס דיינרס קלוב בכל
מקום: חברות תעופה, השכרת רכב, בתי
מלון, מסעדות, מועדונים וכמובן בחנויות
יוקרתיות. דיינרס קלוב הוא כרטיס אשראי
שמכבדים במקומות המכובדים ביותר בעולם.
כדאי לך לדעת שכל מי שרוכש כרטיס טיסה
באמצעות דיינרס קלוב מקבל ביטוח טיסה
חינם בסכום של 250,000.-שקל. לדיינרס
קלוב יש גם הסדר עם משרדי נסיעות

המעניק לנושאי הכרטיס תנאי תשלום
מיוחדים. ועוד ...ניתן למשוך אחת לשבועיים
עד 1000 דולר בכל אחד ממשרדי דיינרס קלוב.
אם לך אין עדיין כרטיס תוכל להתקשר אלינו
לדיינרס קלוב ישראל בע״מ,
שד׳ רוטשילד 61ת״א ,65785 טל׳ ,295858
למחלקת שיווק.
נשמח לשלוח אליך את נציגנו.

.,״ תלת

ב ״ דייר ״

דו גל מכיר בע״פ כ־ 700 קוי תנועה
בישראל ובמעט בבל יום הוא נדרש
לתכנן קו נוסף.

התחביב של דן גל הוא גידול צמחים

טל־ארויו

גאון? לא. אבל מוכשר מאד ומנוסה. זהו דן גל-מנהל
מחלקת תכנון אזור דרום של אגד. כמי ששימש מורה
לנהיגה, בוחן ומרצה^במשרד התחבורה, נהג, סדרן,
פקח ומנהל סניף־נמצא דן גל ראוי לפקח על התכנון
והבצוע המדוקדקים של מפות קוי-וזתנועה הענפים
של אגד-מזכרון יעקב בצפון ועד שרם־א-שיח
בדרום. בעזרת נתוני מחלקת מידע ובקרה, צוות
עובדים מיומן והמחשבים של אגד, עורך דן גל, כמעט
מדי יום, שינויים ושפורים בקוי הנסיעות של אגד-
בהתאם לצרכיו המשתנים של צבור הנוסעים.
בזריזות ובכושר אילתור מפתיעים משנה דן גל
תדירויווך מוסיף אוטובוסים, מתאם זמני יציאות,
ובעצם־עושה הכל כדי להקל עליך, הנוסע. ואם גילית
היום שבקוי הנסיעות שלך חל שיפור נוסף־זה הודות
לדן גל וצוותו.

אגד־ 8יהאדם הוא המניע

תהיה ממש מפחידה. שאז הופך השיר
להיות שור אמיתי, ואין מי שיוכל לעצור
את זעמו.
הבית השני, שהוא הבית שמשמל את
מזל שור בגלגל המזלות, קשור בכסף
וברכוש. ברוב סיפרי אסטרולוגיה כתוב
שבן המזל חסכן ואינו מוכן להוציא פרוטה,
אלא אם יפיק מכן רווח כלשהו.
על פני השטח זה לא כל-כן נכון. השוורים
אוהבים את ההנאות הממשיות — מזון
משובח, בגדים נאים, מוסיקה טובה וכל
דבר אחר הגורם לאדם תענוג• וכאשר
הם רוצים ליהנות ממשהו, חם אינם
עושים חשבונות ומוציאים כסף ככל
שיידרש.
בני מזל שור הם בדרך־כלל בעלי בי טחון
ריגשי, ומסוגלים להעניק ביטחון
לזולת• הסביבה שבה הם חיים חייבת
להיות שקטה, נעימה והרמונית. הם נמשכים
לסביבה ירוקה — גן מטופח, או
איזור כפרי. למרות ארציותם, הרבה
מבני המזל קשורים באמנות או עוסקים
בה• השטח המושך אותם יותר
מכל — המוסיקה. חרבה אמנים מפורסמים
שייכים למזל זה•

חוש הומור. נעימים
לחברה ובעלי מזג
נו . 1מ רי בו ת
ש נו או ת עלי ה ם

מכל מזלות האדמה, השור נחשב ל-
״אדמתי״ ביותר. נהוג לייחס לבני המזל
תכונות של מעשיות, כבדות, שמרנות,
איטיות ועקשנות. אי-אפשר לומר שתכונות
אלה אינן מצויות בהם, אך מלבדן
ניתן למצוא בשוורים דברים נוספים.
על־פי־רוב אנשים אלה מקובלים בחברה
ומעוררים אמון. יש להם מזג נוח
ונעים. למרות הכבדות בהופעתם ובתגו בותיהם,
הם אנשים בעלי חוש הומור,
ומחשבתם רצה קדימה יותר מכפי שסבורים.

אוהבי נוחיות, ולפעמים מוכנים
לוותר על דברים חשובים רק כדי לא
להיקלע למצב שאינו נוח להם. מריבות
שנואות עליהם. הם יעדיפו להתעלם מדברים
מרגיזים מאשר לריב. אך כאשר
ההתגרות עוברת את הגבול, ההתפרצות

שנת 1982 התחילה כשכוכב יופיטר
נמצא בעקרב, שהוא הבית השביעי למזל
שור. רבים מבני המזל חשו שזו שנח
מאוד משמעותית עבורם, וגם אם אינם
מתמצאים ברזי הכוכבים, הרגישו בתוכם

אי-הבנות הקשורות לענייני כספים צפויות
השבוע. סיכסוכים יכולים לפרוץ
במקום העבודה, או עם
בני״הזוג• קשה לקבל
את עצתם ולהסכים עם
דרכם, אך רצוי להתייעץ
עם אדם שאינו
מעורב ריגשית. למרות
שאתם צודקים זה לא
הזמן להוציא את כל שהצטברה המרירות
בפנים. אהבות חשאיות
צפויות בתקופה זו.
ההתרגשות תהיה רבה, אך הזהירות הכרחית
כדי שהקשר המתפתח לא יפורק.

התקופה מתבהרת. מתחילים לחוש הקלו/
וזאת בזכות אורחים שבאים מחו״ל וממלאים
את הבית בשימחה
ומשבחים את המאכלים
הטובים מעשי ידיכם.
תוכניות הקשורות ל־חו״ל
מוסיפות עניין
מיוחד וצפויה היכרות
מיוחדת עם מישהו האמור
להגיע משם. בני
המין השני פיתאוס שוב
מחייכים אליכם ושמים
לב לכל פרט הקשור
אליכם, והדבר מוסיף לביטחונכם העצמי.
התחייבויות כלפי הורים מעכבות אתכם.

תוכניות חדשות צצות בראשיכם ואוזס
מנסים לחזור לעצמכם ולארגן את החיים

מחדש. יש הרגשה ש־מוכרחים
ל ה תנ ע ר מכל

מה שעבר עליכם בחודשים
האחרונים. עזרה
מידידים ישלה אתם כה
מצפים עדיין בוששת
מלהגיע. בראשית השבוע
תחושו עייפות,
אחר־כך תבוא הקלה
רבה. פגישות מיקריות
יוסיפו מצב־רוח. טוב.
הזמנות למסיבות יביאו שימחה ותיקווה
לעתיד ורוד יותר. צאו לחיק הטבע.

הכוויות הננו למשמעותיות ׳ 11 תיו

אריות שסבלו מאי״ודאות בכל מה שקשור
לעבודה וכספים מתחילים להתאושש.
הצעות עבודה
חדשות יובאו לפניכם,
דלתות נפתחות ואנשים
מעוניינים בשירותכם.
כישוריכם ויכולת ה־אירגון
הטובה יבליטו
אתכם לטובה, ובשעת
מיבחן יעדיפו אתכם על
פני אחרים. מבחינה
כספית תחושו התקדמות
והדאגות תעלמנה.
הקסם הקורן מכם לאחרונה משפיע גם
על בני חמין השני, תזכו להצלחה.

לבני מאזניים לא קל השבוע. הם חשים
חולשה ורצון לנוח, הרגשה מכבידה ומעט
מדכאת. יש לשמור היטב
על הבריאות ולא
להזניח את עצמכם.
נסו להימנע ממאמצים
ולפחות לא להוסיף
לעצמכם עיסוקים חדשים
בתקופה זו. חשוב
לדאוג שכל המיסמכים
שבידיכם, והחוזים יהיו חתומים כחוק,
וכן לדאוג לעמוד בהבטחות.
כדאי לדאוג לחסכונות ולתשלום
מיסים בזמן• צפויים לכם חיכוכים.

לעקרבים תקופה טובה. הפופולריות מתגברת,
ואירועים חברתיים יהיו עיקר
ענייניכם השבוע. אתם
מוכיחים את ערכיכס
ומבוקשים מאוד בחברה.
הזמנות למסיבות
ופגיישות סם אנשים
מעניינים יוסיפו גם
הס לאווירה הרומנטית.
טעמכם הטוב יבוא לידי
ביטוי על״ידי קניות של
חפצים נאים או מתנות
לקרובים אליכם. כח ה־ •
משיכה המגנטי שלכם יבלוט השבוע. בענייני
כספים התקופה אינה טובה להשקעות.

גדיים נכנסים לחודש דינמי ורב אירועים.
רצוי לשלוט בדחפים ובתשוקות. המרץ
__ מתגבר וכן הדחף להרפתקות.
יש לשאוף להרמוניה,
לשקול את המעשים
ולא להסתער על
יי׳ 3
הדברים ללא מחישבה.

מוטב לא להתחיל בדברים
שעלולים לעורר
זעם. כל חיפזון. עלול
להסתיים בחרטה. העולם
ייראה שוב יפה ומחייך.
הפתעות בתחום
הרומנטי יוסיפו שימחת חיים והנאה• מסיבות
ובילויים חברתיים יהיו משמעותם.

הריכוז יחיה מופנה השבוע לענייני חבית
והר כו ש. אורחים עשויים להגיע, ולהוסיף
חיים במקום מגוריכם•
קרובי מישפחה
מבוגרים זקוקים לעידוד
יותר מאי״פעם.
רצוי למלא את רצונותיהם
ולדאוג לנוחיותם.
למרות שדליים
מעדיפים להימצא בחוץ
ולבלות בחברת
ידידיהם, עדיף להקדיש
יותר זמן לבני המיש-
פחה הדורשים יותר תשומת לב. זו לא
תקופה מתאימה לנסיעות. היו זהירים.

הרגשה כבדה, חוסר ודאות ואפילו חרדות לבני בתולה תוכניות מרחיקות לכת. חול השבוע מתחיל כשתפקידים נוספים מו רצון להרחיב את האופק האינטלקטואלי יתמאפיינים
את התקופה המתקרבת. הגורם מים על ארצות רחוקות ועל שינויים טלים עליכם וקשה למלא אחר כל בטא על־ידי קריאה, לימוד והשתתפות
לכל אלה אינו ברור
הדרישות. תקופה אימעניינים
בחיים. חושבהרצאות.
המוח פעיל
והדבר מוסיף להרגשה
טית, הצד החומרי
יותר וחשים שזו תקובים
על לימודים חדהקשה.
במקום העבומודגש
וגורם לדאגות.
פה של הרחבת הדעת.
שים. העירנות והסקדה
דווקא מרוצים
לא טוב להתחיל ב-
תוכניות הקשורות לרנות
מתגברים והזימכם,
ומעוניינים בקי-
מיבצעים חדשים ויש
שטח לימודים חדש אפכרון
משתפר. חשים
דומכם. אנשים שונים
לבסס את הקיים. דא שר
לממש ללא חשש.
רצון להשקיע מאמץ רומראים
חיבה ומעוניי-
גות שונות גורמות
חני נוסף על״ידי כתיהאופטימיות
מתגברת
נים בקשרים עימכם.
לכם להיות רציניים
בה או שטח אחר שיעואפשר
לנצל את התקואתם
אינכם ששים ללמחשבות ולהיתפס זור
לשיפור הביטוי הפה
לקידום עניינים
היענות לרמזים, מכי נוגות
ושליליות. בתעצמי.
מיכתביס וידיחשובים.
נסיעות קצרות
וון שאינכם מאמינים
קופה זו חשוב לחזק
* עות חשובים עומדים
יפגישו אתכם עם אנשמישהו
יכול ליהנות מחברתכם בתקופה להגיע ממקומות רחוקים. קשר עם אנשים את הערכים הרוחניים, לקוות לטוב ולש שים חדשים והיכרויות מרשימות ישנו את
זו• בני מזל עקרב יימשכו אליכם. מעניינים ומבדרים יגרום לרצון לנסוע. מור היטב על הבריאות. אל תזניחו דבר. מצב־הרוח לטובה. ידידים מזזו״ל יבקרוכם.

ומן דחף
מאגזין פרסומת קולנועי
במסגרת התארגנות ארוכת הטווח לקראת עידן
הפרסומת בטלוויזיה, וכשלב נוסף במערכת היוזמות
החדשות בפרסום ״דחף״ ,נוצר ״יומן דחף״ —
מאגזין פרסומת קולנועי•
המאגזין בנוי במתכונת של יומן חדשות תון שילוב
קטעי קישור הומוריסטיים וסרטוני פרסומת של
חמישה מפרסמים, מלקוחות ״דחף״.
אורכו של היומן כ״ 10 דקות, כאשר הזמן מחולק
שווה בשווה בין חמשת המפרסמים. אורכו של
סרטון הפרסומת נע בין 50ל״ 70 שניות, ובהתאם
גם אורכם של קטעי הקישור. ם ה״כ — ב 2-דקות
לכל מפרסם.
״יומן דחף״ נעשה במטרה ליצור מסגרת פרסומית
חדשה, במתכונת קבועה, שתתחדש ותתעדכן מדי
כמה חודשים.
מבחינת המפרסם המשתתף במאגזין זהו חסכון של

כ 60 בעלות ההפקה, זאת בהשוואה לעלות ההפקה
של סרטון פרסומת עצמי בהיקף דומה.
עובדה זו מאפשרת גם ללקוחות עם תקציבי פרסום
בינוניים להשתלב במדיום הקולנועי.
״יומן דחף״ ,מלבד היותו חידוש מרענן בנוף הפרסום
הישראלי, מהווה אטרקציה לקהל הצופים, זאת מן
הסיבה ש״יומן דחף״ מביא חדשות פרסום טריות
הבנויות בצורה מעניינת ומושכת, יותר מפרסומת
קולנועית גרידא.
״יומן דחף״ מס׳ 1מוקרן בבתי הקולנוע בכל רחבי
הארץ. היומן הוכן בסודיות ע״י צוות מיוחד של
אנשי ״דחף״ וקולנוענים. המפרסמים המופיעים בו
שמעו על ״יומן דחף״ רק כשהוזמנו להקרנת הבכורה
באולפנים המאוחדים. היומן עורר התלהבות רבה,
וכבר הוזמנו מקומות ל״יומן דחף״ מס׳ ,2גם ע״י
לקוחות שלא שולבו ביומן הראשון.

מכהנים
לאמ טו ר ף
שירה

מה יטען האיש
מהמיסגד במישפטון
האדם שעשה את מעשה הטירוף
בהר־הבית לא יוכל לטעון במיש-
פטו לאי־שפיות כדי להימנע מעונש.

מה שתובעיו במישפט יוכ לו
להביא כדי להזים טענה זו,
הם הסרטים, העדויות והידיעות
על יריות ללא הבחנה של יהודים
בערבים במהלך השבועות האחרונים
בגדה המערבית. זה הפך
למעשה של יום־יום, מעשה נורמלי
לחלוטין, וכיצד יוכל מישהו
לטעון שאינו שפוי כאשר עשר,
מה שעושים כולם?
גיורא שיין, חיפה

צביר, ל א גורן
לראש־הממ־

פתחנו מסעדה חדשה

מרשת מסעדות

ספארי

קבלת מודעות
לכל ה עי תו מ ם

סטיקים*ספר ריבם
צלעות• דגים
25 סוגי סלטים
מטעמי גלידה
מנות אחרונות

בכל יום רביעי
ערב דגים !
דגים ! דגים !
25 סוגי סלטים

ב מ חירי המערכת

שרות ת.ד
ללא תשלום
•מכבדים
כרטיסי אשראי
פרסום אידיאל,
אבן גבירולס ח

227117

מיכתב גלוי
שלה.
נראה מוזר בעיני אזרחים רבים
שדווקא הרב גורן, עם כל הכבוד
לו, נבחר לבצע שליחות בשמך
אצל נשיא ארצות־הברית.
לדעתי היה עדיף לשלוח אישיות
כמו טוביה צפיר, שהוא

יודע מה שיודע כל זוטר, כי עם
מצלמה מסקרים ולא מייצרים.
אד כמובן, חשוב יותר מעצם
העניין הוא, שגיבורנו היה שוב
בעניין. ועל זה ייאמר: אם אין
אני לי, טלוויזיה לי.

יוסי גרינברג אג־כי־סי,
תל־אביב

נלד׳גתת בתו1נר.
מה שמתרחש עכשיו בחבל
ימית מעורר מחשבות
על העתיד.
על־מנת שהמאורעות והמחזות
מחבל ימית לא יחזרו במהדורה
שניה ביהודה ובשומרון, אם וכאשר
יחליט המלך חוסיין על דו־קיום
בשלום עם ישראל — אולי
מוטב שהממשלה לא תנהג במדיניות
של בת־יענה, ותוציא את
המשאבים האדירים שמבוזבזים
שם על מטרות חיוניות יותר.
חיים אליעז, קרית־שמונה

הפארסהוהטרג די ה
פרשת השר טרידור מעוררת
את השאלה, האם
זהו מיקרה חריג של
שרלטניות או מיקרה
אופייני וטיפוסי ששורשיו
במאפייני התנועה הז׳בו־טינסקאית
וממשיכיה.
טענתי היא שלפנינו לא מיקרה
של שרלטניות, אלא ביטוי לקו
רעיוני של תנועה זו. קו מאפיין
של התנועה, מראשיתה, היה ה!

חופשי!

140ש׳
ל אד ם.

ספארי (לידו סנטר) רדו גד מכנס , 2נתניה.

רב גורן
כל הכבוד
עמית למיקצוע של מר רגן ונוסף
על זאת היה יכול לדבר ממש
בקולך ובקול כל השרים האחרים.

ה׳ דלף הליגגר, מהגרם,
תל־אביב

א ביר ה תיק עוור ת

תן טו־מני
לחייל

קורסי לקצרנוח
עברית ו/או אנגלית

בוקר וערב

קורס חדש ב־29.4.82
תוך זמן קצר ובהצלחה מובטחת!
ת״א: אולפן גרג (בר־קמא) ,רח׳ וייצמן ,22 טל• 441662־034
חיפה :״במעלה״ ,שמריהו לוין ,30 טל 664922 .־04
באיזורים אחרים — לפי פניה לכתובת הנ״ל בתל־אביב.

משל דמיוני שכתב איש
טלוויזיה.
משיח בן־ישי, בכיר יוצרי הח דשות
במדיום, יצא שוב לאחת
מגיחותיו הזוהרות אל זירת ההת רחשויות
(שבלעדיו לא היתה קיימת).
להלן
דוגמאות מעברו רצוף ה הרפתקאות

,1974 ניקוסיה, קפריסין: לצ לילי
מנגינתה הערבה של מצלמת
הטלוויזיה פוסע גיבורנו את צעדו
החשוב אל תוך אולם הקבלה
שבמלון היוקרה. על גבו מתנשא
לתיפארת פצוע־קרב זב דם. המצ למות
מתקתקות, האורות מנצנצים
וכתבנו שוב בגיבורים.
,1978 גרמניה: צנחנים גרמ ניים
אלי ליל צונחים. אך מהו
צנחן גרמני ללא סיועו של צנחן
ישראלי? ובכן, גיבורנו מנדב עצ מו,
וכמובן כמו תמיד לצלילי
מנגינתה הערבה של מצלמת הטלוויזיה.
וגיבורנו היקר משליך נפשו
מנגד וצונח אל העלטה, וכך יש
לו כתבה.
,1982 רמאללה: בחליפת שלושת
החלקים ומשקפי קזנובה דוהר
גיבורנו עם ציוותו, מפעיל את
מצלמתו וטוען בלהט שהמהומה
היא באשמת המצלמה. כתבנו אינו

אישיות צפיר
היה עדיף
ניסיון ללכת בגדולות: האמונה
בקפיצות דיר ובצעדים דרמא־תיים
— העלאת מיליונים בתקופת
השילטון האנגלי, הקמת צבא עב רי
ומרד נגד האנגלים (כאשר ה־אוכלוסיה
היהודית מנתה כמה
מאות אלפי נפש).
תכונה זו נולדה, במידה רבה,
עקב הניתוק מחיי המעשה ומן
האחריות. בינתיים הפכה התכונה
לטבע שני. נוצר עולם של מושגים
שבו המילה שקולה כנגד
המעשה ואולי אף עולה עליו, ומי
שמרבה בתביעות מילוליות (שתי
גדות לירדן !) הרי כאילו כבר
עשה זאת. היטיב לבטא זאת ח״נ
ביאליק במילים ״ובתפסם בפיהם
את המרובה ובתבעם אותו מזולתם
נפשם תרועה וידם לשכר
כאילו כבר ביצעוהו״ (ראיתיכם
שוב בקוצר ידכם) .מרידור מודיע
על ה״המצאה״ ותובע מייד שכר
בצורת הצבעה.
אבל זו אינה בעייתו של מרידוד
בלבד. בכל תחום ממצעי הליכוד
בשנים 77׳ ו־81׳ היו יומרות מרקיעות
שחקים שנסתיימו בכישלון
(המשך בעמוד )18
ה עו ל ם הז ה 2329

סד גמד
כל היתרונות שבק 1פת גמל כפל שלנש
״סל גמל״ — אפש רו תחד שני ת נו ספת
לחס כון ב הו ראהק בו עהאחתב שלו שקופות
גמלהמש לי מו ת זו א ת זו :

158181

קו פתהגמלה רוו חי ת ביו ת ר
בע שור האח רון__.
קו פתהגמלהצ עי ר ה
ו ה דינ א מי ת
קו פתהגמלהמבטיחה
ת שו אהרא לי ת ק בו ע ה

אתה צו ברבעתוב עונ האחתוותקבכמה
קו פו תגמל רוו חיו ת ביו תרומב טי חלעצמך
ג מי שו תרבהבהחלטותיךה פינ נ סיו תבע תי ד

העולם הזה 2329

מי מפחדת מצביעה שיער
צבוע או לא לצבוע-
זאת ההתלבטות
הביטי בראי. השיער שעל ראשך הוא
המרכיב העיקרי במראך הכללי. גם הראש
הצעיר ביותר זקוק מדי פעם לרענון.
השיער איבד מבוהקו ומחיוניותו. הוא
פגום מן השמש. הכלור בבריכה, מי הים
והאקלים הישראלי -כרסמו בו. שיער
השיבה בולט לעין. זה הזמן לחשוב על ראש
חדש. שינוי צבע ב־ 2עד 4גוונים -אינו
מהווה שינוי דרסטי, אך מוסיף יופי וחיים
לשיער, ועושה מצב רוח טוב.

7 * 1חלטת לצבוע ז
? 1רגע, רגע ...עם מה?
ודאי שמעת על תכשירי ״קלירול״ לצביעה
ביתית.
50 שנה ויותר, מובילה חברת ״קלירול׳י
בעולם כולו, בתחום צבעי השיער לצביעה
עצמית בבית ולצביעה במספרות. בעזרת
הידע הרב, הנסיון העשיר והתחכום,
הצליחה ״קלירול״ לפתח צבעי שיער
בתרכובות עדינות ביותר, המיטיבות עם
שיערך ומאפשרות לך לשנות או להעשיר
את גוון השיער הטבעי בשיטת ״עשי זאת
בעצמך׳ -בבטחון ובמחיר סביר. העקרון
החשוב ביותר שהנחה את ״קלירול״ היה
ליצור סדרת צבעים שידגישו את הגוון
הטבעי, ישמרו עליו, ויתאימו לכל סוגי
השיער.
לאחר בדיקת תנאי האקלים בארץ, בחרה
״קלירול״ לייבא לישראל 3סוגי צבעים
למטרות שונות:
106 & £35? )1א (נייס אנד איזי -יפה
וקל) -צבע מקצועי יעיל לבל סוגי השיער.
מומלץ לשיער שעד 1/3ממנו הוא שיער
שיבה.
01 )2־ ( 0311מיס קלירול) -צבע
מקצועי הצובע בשלמות את כל סוגי
השיער, בולל שיער שיבה.
בכל אריזה של
״נייס אנדאיזי״ תמצאי:

6 )3־§ 031ת1׳ו (£0לבינג קאר) -צבע
מקצועי לשיער שיבה בלבד, ללא אמוניה
ומי-חמצן(אינו משנה את צבע שיערך
הטבעי).
כל צבע ומטרותיו. נדון הפעם ב״גייס אנד
איזי״.

דאח טבעי יותר. שיעד
יפה יותר. צביעה קלה
יותר ...ובחצי המחיר!
לצביעה העצמית בבית יתרונות רבים. את
משוחררת מכבילה למספרה. חסל סדר
הזמנת התור בטלפון, וההנאה המפוקפקת
של המתנה במספרה. את משתמשת בידיים
שלך, במגבת הנקיה שלך, ומתכננת את
הזמן שלך בעצמך. הוסיפי על כל אלו את
העובדה החשובה כל־כך לכיסך: הצביעה
העצמית בבית עולה לך 1/4עד 1/2ממחיר
הצביעה במספרה.
וזכרי -חשוב מבל: בשאת צובעת ב״נייס
אנד איזי״ או בכל צבע שיער של
״קלירול״ ,את משתמשת בצבע שהכמויות
בו מדודות מראש ומבוקרות(שלא כמו
במספרה) ,צבע המיוצר במעבדות רפואיות
בארה״ב עם ריכוז חמצן נמוך, כך שאינך
צריכה לסמוך על הספר שלך! עובדה:
מליוני נשים בעולם משתמשות בצבעי
״קלירול״ מדי חודש.
עשי חשבון של זמן, בטחון בצבע, נקיון,
שיער מקסים וחסכון משמעותי ב מ חיר-
ותעדיפי, בלי כל צל של ספק, את צביעת
השיער הביתית, באחד משלושת צבעי
״קלירול״-זה שיתאים לשיערך.

המפתח של ״נייס אנד איזי״ מכיל מי־חמצן
ברמז נמוך/0 .י< 6בלבד! כך, אינך
צריכה לחשוש משיער אכול ומכורסם, וכל
נזק לא יגרם לו.
״נייס אנד איזי״ יכסה שיער שעד 1/3ממנו
הוא שיבה.
לשיער שהשיבה בו מעל ל־ - 1/3בחרי
ב״מיס קלירול״ או ״לבינג קאר״.
להזכירך: ה״לבינג קאר״ אינו מכיל
אמוניה ומי־חמצן, וצובע רק שיער שיבה,
בעוד ״מיס קלירול״ מיועד לכל סוג שי ער-
שיבה או שאינו שיבה.
גם לאשה שאינה מעוניינת בשינוי צבע
שיערה, מומלץ ביותר להשתמש ב״נייס
אנד איזי״ .שכן, האיכות הגבוהה של
מרכיביו תחייה את צבע השיער ותגן עליו.
ואיש לא ידע שצבעת.

ם ״גיי ט אנד איזי״-
? 0כל אחת יבולה בקלות
לצבוע בעצמה
בכל אריזה של ״נייס אנד איזי״ תמצאי
הוראות שימוש מפורטות ומדויקות
בעברית ובאנגלית( .כך גם ב״לבינג קאר״
וב״מיס קלירול״) .הכל, כל כך ברור וקל.
תהליך הצביעה ב״נייס אנד איזי״ הוא
אוטומטי. לאחר 25 דקות נפסקת פעולת
הצביעה ואת משוחררת מדאגה! לא צריך
עזרת חברה או שבנה׳
את בוחרת את הצבע שהולם אותך, חופפת
אותו לתוך שיערך, ואחרי 25 דקות בלבד
יש לד ראש חדשי

ייט אנר איזי״
(יפה וקל)—
מדוע הוא טוב כל־ בן ז
״נייס אנד איזי״ הוא צבע השיער הנמכר
ביותר בעולם. זו עובדה. מליוני נשים
משתמשות בו מדי חודש בחודשו.
״נייס אנד איזי״ -מכיל סדרת מרכיבים
המיטיבים עם שיערך, ומחדירים בו
חומרים המשפרים את המראה הטבעי
שלו. חומרים אלו מגינים על שיערך מפני
האקלים הקשה של ארצנו.
באריזה אחת של ״נייס אנד איזי״ תמצאי
את כל האביזרים הדרושים לצביעה: צבע,
מפתח, כפפות ומייצב(קונדישיונר) .אין כל
צורך להוסיף עליהם דבר. כך הופכת
צביעת השיער לתהליך פשוט, נוח והגייני
כל־כך. חופפים וזהו.
בניגוד לצבעי שיער אחרים שתמצאי בשוק,
ה״נייס אנד איזי״ פועל באותה עוצמה על
כל שערה ושערה שעל ראשך. כך מתקבל
המראה הטבעי, השומר על גווני השיער
הטבעי שלך ואינו יוצר ״מעטפת צבע״
מלאכותית המאפיינת את הצבעים
האחרים.

״נייקי אנד איזי״ -הצבע המקצועי
ה עו ל ם הז ה 2329

1טז 0131

שטפי את השיער במים
פושרים

חפפי את
שיערך עם המייצב המצורף
ושטפי
(ב״לגינג קאר״ וב״מיס קלירול׳׳ התהליך
דומה. עייני בהוראות הברורות המצורפות
למוצרים).

^ יצר להתאים לעצמך
*#את הצבע הנכון!
ראשית הביטי בראי. בחני את גווני פניך,
את צבע עינייך, צבע העור, הגבות
והריסים. בהתאם לגוונים השולטים בפניך
ולאישיותך החליטי מהו צבע השיער הרצוי
לך. עתה בואי ונראה כיצד תבחרי אותו
מבין 24 צבעי ״נייס אנד איזי״.
צבעי ״נייס אנד איזי״ מתחלקים ל־4
קבוצות ( :ככל שהמספר נמוך יותר -הצבע
בקבוצה בהיר יותר. ככל שהמספר גבוה
יו ת ר -הצבע בקבוצה כהה יותר).
.1קבוצת צבעי הבלונד של ״נייט אנד
איזי״( :מספרים , 102 , 103,104,105,106
.)99,100,101
אם שיערך בלונדי -תוכלי להעשיר ולרענן
את גווניו בצבע הדומה לשיערך המקורי.
אם תרצי להכהות אותו, בחרי בגוני
הבלונד הכהים מצבע שיערך המקורי (, 106
.)105 אם תרצי להבהירו -גוני הבלונד
הבהירים (101־ )99 יתאימו לך.
אם שיערך חום -שימוש בצבעי הבלונד
יבהיר את שיערך. יתקבל צבע חום בהיר
עם גוונים זוהרים או מוזהבים.
אם שיערך אדמוני -צבעי הבלונד יבהירו
את שיערך. ככל שהצבע הנבחר יהיה בהיר
יותר יהיה השיער בהיר יותר, ולהיפך.
אם צבע שיערך שחור -צבעי הבלונד של
״נייס אנד איזי״ יעניקו גוני חום שונים
לשיערך.
.2קבוצת הצבעים האדמוניים של ״גייס
אנד איזי״( :מספרים , 110,111,112,113
.)107 , 108 , 109

אם צבע שיערך חום או בלונדי -הגוון
האדמוני שיתקבל יהיה עמוק יותר ככל
שהצבע הנבחר יהיה כהה יותר (,)112,113
ולהיפך (.)107,108
אם שיערך אדמוני -הצבעים האדמוניים
( )107-109 יבהירו, או ( )111-113 יכהו את
שיערך בהתאם לצבע שתבחרי.
אם צבע שיערך שחור -תקבלי גוונים
ערמוניים כהים או בהירים, בהתאם לצבע
האדמוני שתבחרי.
.3קבוצת הצבעים החומים של ״נייס אנד
איזי״( :מספרים , 117,118,119,120,121
. .)114,115,116
אם שיערך בלונדי -צבעו יהפוך לחום כהה
( )118-121 או בהיר ( )114-117 בהתאם
לצבע שתבחרי.
אם שיערך חום -צבעים אלה יעשירו את
הגוון הטבעי, יבהירו או יכהו אותו בהתאם
לצבע שתבחרי( .ככל שהמספר גבוה יותר,
הוא כהה יותר).
אם שיערך אדמוני -צבעו יהפוך לחום עם
גוון אדמוני, שיהיה כהה יותר ככל שמספר
הצבע יהיה גבוה יותר, ולהיפך.
אם צבע שיערך שחור -צבעי החום
הבהירים יהפכו את צבעו לחום כהה,
וצבעי החום הכהים -יעשירו את צבעו
השחור הטבעי.
.4קבוצת הצבעים השחורים של ״גייס
אנד איזי״( :מספרים .)122 , 124
2צבעי השחור -שחור טבעי ( )122 ושחור
כחלחל 124 הופכים כל שיער לשחור,
בהתאם לגוון השחור שתבחרי.
מבחר הצבעים של ״נייס אנד איזי״ ניתן
להשגה בכל רחבי הארץ.
בהכנסך לחנות, הביטי באריזות של ״נייס
אנד איזי״ ובחרי את הצבע הרצוי לך, על
האריזה מופיעה טבלה בעברית.
בטור הימני -הצבע הנוכחי של שיערך
(הטבעי או הצבוע).
בטור השמאלי -מצויין מספר הצבע
שעליך לבחור כדי להגיע לצבע המבוקש.
פשוט וקל. לדוגמא:
אם צבע שיערך
הטבעי הינו : בלונד אדמוני חום שחור
אפור

ה״נייס אנד איזי״ צובע שיער שעד 1/3
ממנו הוא שיבה. לאחוז גבוה יותר של
שיער שיבה -השתמשי ב״מיס קלירול״ או
ב״לבינג קאר״.

הנחפף ביותר בעולם!
העולם הזה 2329

01־1158 01311׳\](מיס קלירול)
.1מיועד לנשים בכל הגילים שכמות
השיבה בשיערן גבוהה מ־ ,1/3ומעונינות גס
בשינוי צבע שיערן מצבעו הטבעי.
.2לנשים המעונינות לשנות את צבע שיערן
ביותר מ־ 4גוונים. כדי לבחור צבע, העזרי
בטבלה שעל גבי המוצר.
6ז 2 03ת1׳ו(1,0לבינג קאר) -מכסה שיער
שיבה בלבד, ואינו מכיל אמוניה ומי־חמצן!
.1מיועד לנשים המעונינות לכסות את•
שיער השיבה בלבד ולהתאימו לצבע שיערן
הטבעי.
.2לנשים ששיערן כולו שיבה ואינן רוצות
בצבע המכיל אמוניה ומי־חמצן.
כדי לבחור בצבע המתאים לך, הביטי
בתמונה שעל גבי האריזה. זהו הצבע
שיתקבל.
זכרי! עם ״נייס אנד איזי״(יפה וקל) -
אף אחד לא ידע שצבעת. אפילו מכריך
הקרובים ביותר.

!0131)0

ז 0010ז81ו!חו)(00 -וזו 3ו; * 6$1

התוצאה עם צבע
זה תהיה :
בלונד עם בזי בהיר
אדמוני רך
חום.בהיר עם
גוונים זוהרים
חום חמים
בלונד בזי בהיר

אלה -מה עם
שיער שיבה!

דמ!4ר]

!טר״ד

יבואן ז
מוצרי איכות ויופי לשימוש אישי וניתי.
דנשר טרייד 03-247158 -
מפיץ:
פ.י. היימן ושות׳ ,רה׳ גלגלי הפלדה ,16
אזור התעשיה, הרצליה. טלפון .052-58190 :

״נייטאנד איזי״ שלקלירול.

אמין. יפה. טבעי.

מכתבים

חתונות באוירה כפרית ׳}

.כלב הפרדסים.
מסיכות גז כסגנון ייחודי[ .

הפרדס נס ציונה
טלפון 054*73751:
שרות׳ ח״טויגה ־ תעשיות דונסנזו׳ 1981 בעיים
(מתפעל׳ מסעדות מכון ויצמן )

(המשך מעמוד )14
צורב. בגין, אשר בכישוריו ד,דמגוגיים
מצליח לטשטש ולהעלים
כישלון זה, איננו עולה, מבחינת
האתיקה הציבורית על חברו מריכמוהו
הואמנסה לטשטש
דוד.
הבטחות שלא מולאו והישגים כבשאינם
אלא מחדלים. הוא יכול עושה זאת בפניה ליצרים הנמוכים,
לתאוות הבצע, לרגשי התלות וה חיפוש
אחרי דמות אב, לרצון לש בוע
נחת. האם שמע מישהו נאום
של בגין שבו הוא פונה ליצרים
הטובים — הנכונות להקריב קורבנות,
הנכונות להתנדב, הנכונות
לוותר? האם מישהו שמע ממנו
דיווח כן על מצבנו המדיני, החברתי
והכלכלי?
וכאן אגיע לנקודה העיקרית.
הלוואי שאתבדה, אך חוששני שגם
החתימה על הסכמי קמם דייוויד
היתד, בבחינת חתימה על שטר
כיסוי, פרי התלהבות מה־ללא
דרמאתי.
ללא מחשבה, עד הסוף,
וללא נכונות לבצע את ההסכם
כפי שהצד שכנגד מבינו. המפולת
המצאת מרידוד אינה אלא של פארסה. התמוטטות קמפ-דייוויד
תהיה טרגדיה.
אריה פניגשטיין, פתח־תיקווה

שר ארידור
גנב אפיקומן

מריד1ר -איש השגה
בעיקגות פיתוח המצאת
ברמן/מרידור ירדו מחירי
הנפט, והקורא מתכבד
להגיש צרור כותרות שהו-

למל צי ( 01 עכשיו

קורסים למ תחילי ם וכותקדבזיבו
מספרהתלמידים בקבוצה מוגבל לסו
• החלה ההרשמה לשנה״ל תשמ״ג •
שדפרטים־בין הששת 22.00־10.00

• פשיטות־רגל בקרב חברות
נפט בעולם וירידת מחירים תלולה
במניותיהן.
• 1תחנת הכוח בחדרה שהופעלה
בפחם נמכרה לגרוטאות.
!• אמצעי התיקשורת שבים
לפרסם את הסיסמה: יותר חשמל
— פחות עמל.
• השבועון האמריקאי טייס
בחר בדגי ברמן כאיש השנה שלו.
העולם הזה הישראלי בחר במרי־דור.

חוזה על סחר חליפין נחתם
בין גרינלנד וסעודיה: חבית מים
תמורת חבית נפט.
שאול יהישלוס, פתח־תיקווה

בהגא ׳תאסדס?

חמרה )}ובסחורה

למתבצרים בימית הידד!

מה נעשה בהם?
לא כלום ! יהיה להם פסח הפוך.
ילך הרב שבתאי צבי כהנא
בעיקבות קודמו הגדול ויתאסלם,
אם ירצה השם.

תל יזניב: רוי גיאליה 0 . 23כ מ0 3 6 5 0 5 7 7 1
ידזעמץ ם: רוו בצלאל . 6טלפ 02-233502 11
0י 3ה ׳07 :ה( ׳3א ׳ .13 0ל 0י0 4 6 62773 1

ממציא מרידוד
איש השנה

חדש!
בככר המדינ
בית אופנה

ל מי דו ת גדזלוו

ה׳ באייר 52ת״א
טל 155938 .׳

חן 0רוונ לחייל

פיעו בעיקבות זאת בעיתוני
העולם.

• 1בטקס הענקת פרס נובל
לכימיה למדען הישראלי ברמן,
ברך המדען הדתי את המלך הנורווגי
בברכה היהודית המסורתית:
ברוך שחלק מכבודו לבשר ודם.

חדג די א
ח ד נוריא
דמכרה ליכודא בתרי ח״כי /
ואתא טליבזיא /ועשתה 0נ-
סציא /ואתא ברמניא /
וקלקל להמציא /ואתא עתו-
ניא /ושרף לטלביזיא /
ואתא מרידוריא /והגיש ד,ת-
פתטרותא /ואתא בגינא /
ודחה למשברא /ואתא פינו-
יא /וסיבכה לממשלא /
ואתא ממשלא [ וציותא להקי-
רא /ואתא גדולי תוריא /
ושחט לממשלא /דציותה
לחקירא /דדחתה למשברא /
דסיפכה לבגינא /דמינה למרי-
דוריא /דהמציא לגלגלא.
צבי !מרום, רמת־השרון

״רב״ כהנא
בעיקבות קודמו
שמא זה לא יפה כלפי ידידינו
המצריים?
אין זאת הלצת 1באפריל !
שלום וינשטיין, הרצליה

גניבת האפיקומן
הקורא מתפעל
שר״האוצר.

כל הכבוד לשר־האוצר

ממעשי

יורם

ארידור, שברגע האחרון, ממש בדקה
התישעים, כאשר הפרקליטים
של מפוני פיתחת רפיח כבר היו
בטוחים שכל שללם בידיהם, הצליח
להוציא מפיהם את השלל.
אכן, אם יש מי שמצא את האפיקומן
בפסח, זהו שר־האוצר.
אחרונה משיח, תל־אביב

״ חקרה סנ ח !
בעקבות יוזמתו של ראש-
הממשלה בדבר ועדת״הח־קירה
בענייו רצח חיים
ארלוזורוב ב 1933-והשמו עות
על חקירה דומה בפרשת
רצח דה־האן :

מאז דורות מטרידה את עם יש ראל
וחלק מהציבור הנוצרי בין
אומות העולם פרשת הרצח של
הבל על־ידי אחיו(?) קין.
כדי לברר את האמת בפרשה
סמויה זו, הריני מציע להקים באו פן
דחוף ועדת־חקירה ממלכתית
בראשותו של נשיא בית המישפט
העליון כדי לברר אחת ולתמיד
ובאופן האובייקטיבי ביותר את
התשובה לשאלות דלהלן :
(א) מה היה הרקע האמיתי ל רצח?

מי ביצע אותו והאם קיימת
אפשרות של סילוף העובדות כדי
להסתיר את הגורמים רמי-המעלה
(אם היו כאלה) שהיתה להם יד
בפרשה — והמבין יבין...
(ג) האם יש אמת בשמועות
שהוא בוצע בהשפעת סמים ו/או
אלכוהול ועל רקע רומנטי?
(ד) מה היו היחסים בין קין
ואשתו של הבל (אם היתה כזו)
ו/או בין הבל ואשתו של קין
(אם היתד, כזו) ומה השפעת ה יחסים
האלה (אם אמנם היו כאלה)
על הפרשה כולה?
(ה) מה האמת בשמועות העק שניות,
שזרמים פוליטיים מסויימים
באותה התקופה ניסו להשפיע על
עצם המשך הקיום הפיסי של ה אנושות
באמצעות רצח זה, על
מנת למנוע בצורה זו את תקומת
העם היהודי במולדתו?
(ו) מה הן השיטות אשר בהן
התגברה ההנהגה האחראית בימים
ההם על המזימה ואיפשרה בכל
זאת את קיום המין האנושי, על
אף הבעיות הדמוגרפיות החמורות
במחסור נשים וגברים? האם ה מטרה
ההיסטורית של תקומת ה מדינה
ויישוב העם במולדתו משני
(המשך בעמוד )20
ה עו ל ם הז ה 2-329

דגש

טבלה השוואה /דוגמא

טינוות מתל־אביב
לאתונה לאתונה וחזרה
לאתונה חזרה מלונדון
לאתונה חזרה מפריז
לאתונה חזרה מקלן
לאתונה חזרה מקופנהגן
לאתונה חזרה מציריך ללונדון ללונדון וחזרה
ללונדון חזרה מפריז
ללונדון חזרה מקופנהגן
ללונדון חזרה מציריך
ללונדון חזרה מקלן לפריז לפריז וחזרה
לפריז חזרה מקופנהגן
לפריז חזרה מקלן
לפריז חזרה מציריך לקופנהגן לקופנהגן וחזרה
לקופנהגן חזרה מקלן
לקופנהגן חזרה מציריך לקלו לקלן וחזרה
לקלן חזרה מציריך
לציריך
* למעט לונדון,

המחירים ברולרים

טבלת השוואה /דוגמא המחירים בוולרים

לצעיריט/ות
,מחיר לטטודנטים לצעיריס/ות
עד גיל 26 ובני החטנון ולסטודנטים משפחותיהם
חנוסע
עד גיל *31
ללא הגבלת גיל בחברות רגילות
בטיסות איסת״א
107 214 395 323 342 358 323 288 576 504 539 504 523 216 432 467 451 432 251 502 486 467 235 470 451 216
89 178 278 288 278 288 288 189 333 378 388 388 378 189
299/333 388 378 388 199 398 388 398 189/206
399/406 388 199

18 36 117

35 99 243 126 151 116 145 27 133/99

44 52 104

46/29
71/64

הערות:
א. ההשוואה נערכה בין כרטיסי סטודנט אשר תוקפם גם מעל
ל־ 28 יום, שהם מיגבלת השהיה בטיסות שכר רגילות,
ב. הנחות לילדים.
ג. תינוק עד גיל שנתיים אינו משלם, ברט לניו־יורק!) 09ו.
ד. בן /בת זוג הנוסע זכאים למחיר זהה לסטודנט.

טיסה לסטודנטים החסכון
רגילה באיסת״א לנוסע

לגיו־יורק כיוון אחד
ת״א-ניריורק-ת״א
ל־ 9 0יו ם
529 החל מ־
1,474
483 החל מ־
683
46 791

צ׳רטר ללוש אנג׳לס לקהל הרחב
טבלת השוואה /דוגמא המחירים ברולרים בטיסה רגילה
ת״א-לוס אנג׳לס-ת״א החל מ־ל־
45 יום
1,099
ת״א-לוס אנג׳לס-
ניו־יורק־ת״א
החל מ־ל־
45 יום
975

באיסת״א
החסכון לנוסע

החל מ־
927

172

החל מ•
788

189

ה שכרת רכב
במחירים מוזלים

בתי מלון
שרות לנוסע ברחבי העולם

חבילות נופש
לקהל הרחב באיכות מעולה

טיולים מאורגנים
לכל הגילים וליעדים שונים

קורסים לשפות
לכל הרחות

ביטוחים שונים
לנוסעים לחו״ל

כרטיס ס טו ת ט /ת
בינלאומי

כרטיס הפלגה
ליון ואיטליה

ייעוץ חינם למטייל העצמאי

אבקשכם לשלוח לי חוברת איסתא־קיץ .82
שם ...שם משפחה.

מיקוד ...
איסתא בן יהודה ,109 תל אביב . 63401

ת״א: טל ,247164-5.י-ם: טל .225258 .חיפה: טל 669139 .
העולם הזה 2329

מכתכים

(המשך מעמוד )18
עברי הירדן הצדיקה את האמצעים
המפוקפקים (אם היו כאלה) אשר
בהם השתמשו כדי לאפשר התפתחות
כזו?
כעם אוהב אמת ננקה סוף־סוף
את השולחן או, כפי שאמרו זאת
הרומאים נדאג ל־ג&בז — 1818113.
ויפלו השבבים באשר יפלו. סוף-
סוף תצא האמת לאור ונוכל להתפנות
להתמודדות עם בעיותינו
השיגרתיות והשוליות יותר כגון
אש״ף, השלום והאוטונומיה, ה יחסים
עם ארצות־הברית והמצב
במשק.
מ. פלשי ,0 ,רמת־גן

״אי* נ די ב אבידו

מאוזן :
.1אתה אחראי על ההכנסות?
לך לישון 3
.3כשהוא מבקר בביתך, אפ שר
אולי למכור כרטיסים ז

.9זה מה שחזר והשמיע הערפד
הקודח ()4
.10 על פי השמועה, כמה מחברי
הממשלה תפסו עצבים

.13 והרי החדשות בקיצור :
בשובו נעלם משהו לסופר (?)

.14 זה מה שקיבל ממין בבון
מן הדור השלישי ()3 ,3

חוזר כדזשוכה

.15 ברקוביץ בלתי נסבל גם
כשהוא משעשע אותנו ()4 ,4
האמרגן שהפעם
ברצינות
״העולם

.17 יוליך שולל את הדוור
המעופף ()4

הצעיר מודיע
הוא עומד לרזות
(״רחל המרחלת״,
הזה״ •)2236

מעכשיו אני בדיאטה רצחנית,

.18 כן בן שמונה עשרה —
כך הוא יספר ()4
,20 עשרה אנשים מתפללים במקום
צבורי לצלילי המוסיקה
שלו ()8
.22 מעון אין לסופר ()5
.24 כך הוא הסביר את מקור
המים ()3
.25 שטן אנגלדסכסי מן המיק־צוענים

.26 חיל קטן חסר חן יעסוק
באיסוף ()4
28 שיטת ״המנהג הקבוע״ ש־

פ ת רו ןתשבצופו 200 (7

^9 0ז
* 0 3?0 *\*96פ

3 7*9וו

ם 11

ף קי 0ז **1 ז 09988811ף
3 5 0 0 3ם ב ני!ש *
ם 4א

18ד 9כ 8ז\ 56ו 6׳ל 3
^ 49פ

1211^1

נועדה להקטין את הנזק הכספי

.11 דבק באמונתו בקשר בלתי
אמצעי ()2

.29 סובל מכאבים כשהוא מופיע
בחליפה ()3

.12 אין שקט בשעורים למרות
שהתלמידים שלו פוסעים על
קצות האצבעות (מ) ()5 ,4

.16 שחורים או לבנים וגם
חסרי כל תוכן אינטלקטואלי

מאונך :
.2קרוב מקזפחה
אלקטרוני ()3

.4דאג לכך שיאמר שלום
בשובו מאיטליה (מ) ()4
.5נהנים ממנו אחרי השקי עה,
כשהוא לא נרדם במס עדה
צרפתית ()5 ,3
.6גם מפצח אגוזים יכול
למלא תפקיד כזה בצבא ()6
.7מתייחס בכובד ראש למ רות
שאינו לגמרי רציני ()4
.8הזהר מקרוב משפחה ממוצא
סקנדינבי, הוא אף פעם
לא מסתפק במה שיש לו ()5
.9״עץ התמר בשלכת״ ,כך
השמיע חרוזים בחגיגיות (,4

11380 היווויאל *01190
נש קוסחודקה ופדיקוד

^ 51ח ת 1שי - 0ז ן1ענ 01 יון ז-.גוי עוו 119*10
תנ צאתנספרבחשסלנא פי ל צי הז

בעל

9 .וג טיי
הו 7לק 1ת, נ 1ל 16ל,

הוצאת שיער בשעהה
* 11( 11נ׳וניו *
•מחירזם עממיים • ס רו ת מ עו ל ה
חל-אביב יודפת 4לזד דיזובוזף 226066 190
דמת גן הו צ ל 86 מול מין <ז׳ו<זדם *׳סלון אווזי

.19 מאכל טעים שחמישים
אחוז ממנו משליכים ()6
.21 סבידור והקולגות שלו מתנכלים
לסוסים ()5
.22 מה הוא עושה בלול? זה
בדיוק מה שרבי זוהר ניסה
לברר ()4
.23 הכסף היפני, שיהיה לי
בריא, סוסף סוף עולה ()2
.24 חריפותו באה לידי ביטוי
הרחק מאור השמש ()3
.27 השר לשעבר תמיד יוצא
כשמתחילים הדיבורים ()3

{)(1ט/\0קו\/ו0ץ
תה פיחת וצמחים בשקיקים למלחמה נסצקננות;
£זז! 81 אח

תה שושנים
תה תרזה (טיליה)

י מי *

13 01171

הונחו 19 8 2

קורא צבר
מסטיק קינמון
ושותה רק מיץ שורשי סלרי ולועס
מסטיק בטעם קינמון.
פפיון צכר, תל־ אביב

מינו 13לעלא לו הי ם
נגד ההתקפה של עסקני
הדת על הכיתות הדתיות
השונות אשר בארץ.

לאחרונה התפרסמו בעיתונים
כתבות קיטרוג והסתה נגד כיתות
דתיות בארץ ובעולם, אשר כל
חטאן הוא היותן קטנות ושונות
מהדתות הגדולות. בארץ ובחו״ל
הוקמו אירגונים יהודיים למיל-
חמה בכל כת שמאמיניה מעיזים
לעבוד את הבורא שלא כדרך
היהודים. עסקני הדת תפסו מונו פול
על אלוהים ועל שיטת האמונה
בו ומנסים לכפות על כל
״סוטה״ את התקנון הדתי הביל-
עדי להם.
המאפיונרים של הדת שוכחים
שמעולם לא הועילו רדיפות כאלה
לעקור אמונה מלב החסידים. נהפוך
הוא: ככל שגברו הרדיפות,
כן התחשלה אמונת הנרדפים. כך
קרה ליהודים בכל הפוגרומים וכך
קורה היום לכיתות הקטנות. לכן,
בתור חסיד מאושר של אחת הכי תות
בארץ (זו השנה השביעית)
אני שמח שרודפים אותנו — זה
בדיוק מה שדרוש לחיזוקנו.
זאכ גזע, חילון
ה עו ל ם הז ה 2329

ס ־ מ בו ל.

החברה החדשה לאופנה ספורטיבית
לצעירים בעיצוב גדעון אוברזון

נעלי רוזי -אופנת קיץ 82׳
ה מפ על-בן אביגדור 20 תל־אביב.

בשבועון התשוב ביותו בעולם העובי נווה
ואש מחוודהשסם באש־־ו אל ומימן־ תעוב

סרטאדוי (למטה כעיגול)
על שער ״אד־מג׳רה׳,
מאז שפירסם היומון הצרפתי החשוב ״לה מונד״׳
את הראיון עם הד״ר עיצאם סרטאווי, ראש מחנה-
השלום באש״ף (״העולם הזה״ 2317 והלאה) ,ממשיכה
מיתקפת־ההסברה של סרטאווי להכות גלים בעולם.
מיתקפה זו אינה מכוונת הפעם לישראל, אלא להנהגת
אש״ף ולראשי העולם הערבי.
ראיונות עימו פורסמו בתריסר עיתונים חשובים
באירופה. לפני כמה ימים פורסמו הדברים, לראשונה,
גם במצריים, מעל עמודי ״אל״אח׳באר״ .אן גולת-
הכותרת היתה ראיון גדול עם סרטאווי שפורסם בעמודי
שבועון־החדשות הסעודי ״אל-מג׳לה״ ,המופיע בלונדון
ובג׳דה, ושרבים רואים בו כיום את השבועון החשוב
ביותר בעולם הערבי.
השבועון הקדיש לראיון, המודגש גם על שער הגליון,
כמה עמודים. הוא הקדים לו הקדמה שבה נאמר:
״הדוקטור עיצאם סרטאווי הוא, אולי האדם השנוי
ביותר במחלוקת בקרב תנועת״ההתנגדות הפלסטינית.
״אפשר שסיבת הדבר נעוצה בכן שסרטאווי הוא
איש המגעים והדו־שיח עם הישראלים, או — ליתר
דיוק — עם הכוחות המתקדמים הישראליים, כפי
שהוא נוהג לכנותם.
״אך סרטאווי אינו נושא בתואר זה בלבד. הוא מילא
תפקיד מכריע וסודי בהקמת גשרים וקשרים בין איר-
גון־השיחרור הפלסטיני ובין אירופה המערבית. הוא
ידיד אישי של הקנצלר האוסטרי, הדוקטור ברונו
קרייסקי, אשר אף הוא מילא תפקיד בולט בפתיחת
שערי אירופה לפני יאסר ערפאת.
״סרטאווי הוא יועצו האישי של יאסר ערפאת
לעניינים בינלאומיים, וחבר המועצה הפלסטינית. הוא
מגלה בקיאות רבה בנושאים ביו״לאומיים, ויש לו
קשרים איתנים עם כמה אישים בזירה העולמית.
״סרטאווי נחשף לאחרונה, מחדש, להתקפות עזות
נגדו, עקב הצהרותיו בעיתון ״לה-מונד״ הצרפתי לפני
כמה שבועות, שבהן קרא לערבים לחזק את הכוחות
המתקדמים בישראל, לנחל עימם דיאלוג רציני וגלוי,
ולהזמין את נציגיהם לביירות כדי לפגוש את יאסר
ערפאת.
״הצהרה זו עוררה תגובות רבות. כמה מן האירגונים

להעמיד דברים על דיוקם, להבהיר כמה נושאים ולהסביר
את מכלול עמדותיו על הסיכסון במרחב.
״סרטאווי ניאות להעניק ראיון ל״אל־מג׳לה״ ,וזהו
הראיון העיתונאי המקיף ביותר שנתן עד כה. המינימום
שניתן לומר על תוכנו של הראיון הוא שזהו
מיסמן רציני, בעל חשיבות עליונה.
״סרטאווי מתגורר כיום בפאריס. הראיון הזה,
הראשון בסוגו, נערך בחסות אמצעי״ביטחון חמורים.
כמו כן נאות סרטאווי, אף זאת לראשונה, להצטלם.״
(אין זה מדוייק, תצלומו של סרטאווי הופיע לראשונה
ב״העולם הזה״).
מפאת חשיבות הדברים החליט ״העולם הזה״ לפרסם
את הראיון• במידת הצורן, הוסיף ״העולם הזה״
כמה הערות, להארת הדברים וריקעם. הערות אלה מופיעות
באוית אחרת ובסוגריים.
יש לקחת בחשבון כי הדברים לא הופיעו בשבועון
הסעודי במיקרה. בניסוחיו פנה סרטאווי בראיון זה
בעיקר אל הצמרת הסעודית, במאמץ לשכנעה לנקוט
יוזמה למען השלום.
בקטע הראשון של הראיון טוען סרטאווי כי ההגיון
הפנימי של צורכי ישראל, מבחינה כלכלית וביטחו-

מדוע!חוחית ביקורת וק עד
אמנת אערך, ולא עד אמנת
תנועת־החרות? מדוע אין אומרת
שיש לשנות את שתיהן?
הפלסטיניים פירסמו הודעות שתקפו בחריפות את עמדותיו
של סרטאווי, ובכמה מיקרים הגיעו הדברים עד־כדי
הסתה לרציחתו. מאידן, ועל־פי בקשת אבו-עאמר
(יאסר ערפאת) ומוסדות אש״ף, ניערו כמה עיתונים את
חוצנם מגישה זו ודחו אותה. אולם אבו־עאמר עצמו,
וכן חוועד״הפועל של אש״ף, שמרו על שתיקה. ואילו
המיפלגות הישראליות, לרבות המיפלגה הקומוניסטית
(רק״ח) ,חברו יחדיו בהתקפה עזה על סרטאווי.
״דוקטור סרטאווי אינו מחבב את הזרקורים של
אמצעי־התקשורת• הוא מעדיף את הפעולה שמאחורי
הקלעים• אולם כעת הגיע למסקנה כי הבשיל הזמן

נית, יביא אותה ברבות הימים לנסיון להשתלט על
מקורות״הנפט של העולם הערב• זהו רמז ברור לסעודיה
כי עניין־השלום נוגע לה מאוד.
לאחר מכן טוען סרטאווי בדבריו כי אין ערן
לתכונה הצבאית הערבית מול ישראל, עם כל חשיבותה,
אם אין מדיניות ערבית מאוחדת• ״לא יתכן שיתוף-
פעולה צבאי ללא שיתוף־פעולה מדיני כולל, לפחות בכל
הנוגע לעימות עם ישראל.״
וכאן מגיע הראיון אל עיקר המסר של סרטאווי:

• האינך סכור כי השגת השלום הצודק
והכולל כאיזורנו מהווה מהלומה ליישות ה-
ציונית ¥
שלום צודק במיזרח־התיכון, המושתת על נסיגה
ישראלית כוללת מן השטחים הערביים הכבושים מאז
,1967 הכרה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני,
כינון מדינה עצמאית בהנהגת אש״ף, וזכות השיבה —
שלום כזה הוא, ללא ספק, אמצעי־הנגד המעשי מפני
התיכנון הישראלי שהוזכר לעיל.
ישראל יודעת זאת היטב, ומעריכה כי אויביה האמיתיים
והמסוכנים ביותר בזירה הפלסטינית והערבית
הם אותם הנאבקים למען שלום צודק.
ההצהרות המאיימות להשליך את ישראל ויהודיה
אל הים מספקות רק כיסוי לתיכנון הציוני, בין במודע
ובין שלא במודע.
מה רבים הם מאמרי־המערכת בעיתונות הישראלית,
המשקפים והמהללים הצהרות אלו! ישראל מיטיבה
לדעת, כי בעלי אותן הצהרות אינם מסוגלים להשליכה
לים. היא סבורה, כפי שמוכיחים מהלכיה הצבאיים והמדיניים,
כי המולדת הערבית כולד, פתוחה לפניה, וכי
המירב שנוכל לעשותו הוא להגיש תלונה לאו״ם.
רק השלום הצודק הוא הנשק אשר עד כה לא מצאה
לו ישראל נשק נגדי. ישראל יודעת כי הקמת מדינה
פלסטינית פירושה הקמת סכר, שיגן על המשרק (המיזרח)
הערבי ספני הגאווה ההתפשטותית הישראלית, ויציב

את הקשויס עם
מחנה-השלום הישואד
לא קיימנו בגסי. בנו
רונתנו את אמינותו
מחסום מפני ההתקדמות אל עבר מקורות־הנפט הערביים.
לפיכך׳ דוחה ישראל שלום כזה׳ ודוחה כינון מדינה
פלסטינית, ואף דוחה את הכרתו בה, גם אילו הגשנו
לה אותה על מגש של כסף, כפי שהצהירו, באחרונה,
מנהיגי הליכוד ומיפלגת־העבודה כאחד.

סרטאווי כץ ערפאת לקדיים קי
פרם נובל לשלום

(הערת ״העולם הזה״ :הצגה זו של השלום כמח סום
לפני התפשטות ישראלית וכמגן על מקורות-חנפט
הערביים מפני התקפה ישראלית הוא שיטה מצויינת
להסברת העניין לצמרת הסעודית. סרטאווי מקפיד כאן
להדגיש כי מחנה״השלום באש״ף אינו פועל לטובת
האינטרס הישראלי, כפי שמאשימים אותו הקנאים

מדבר
(המשך מעמוד )23
הלאומניים, אלא לטובת האינטרס הערבי הצרוף).

אם נשוב ונזכיר לעצמנו את החלטות ועידת־בגדאד,
ניווכח כי מנהיגי האומה הערבית היו מודעים לעובדה
זו ואישורו פודאחד תוכנית מדינית, החותרת לשלום
הצודק, על היסודות שהוזכרו לעיל.
אך העיקר הוא שקונסנזוס ערבי זה יתורגם לתוכנית
מדינית מוגדרת, אשר כולנו נישא את דגלה, ושבאמצעותה
נאבק בישראל בכל המישורים.
(הערת ״העולם הזה״ :הכוונה היא לפיסגה הערבית
שנערכה בבגדאד, מייד אחרי חתימת ההסכמים
בקמפ״דייוויד. בפיסגה זו גונו ההסכמים בגלל פרישתה
של מצריים מן החזית הכל-ערבית, אך התקבלה
פה אחד החלטה בזכות שלום צודק ובר-קיימא• הח לטה
היסטורית זו טושטשה בישראל, ושום עיתון ישראלי
לא פירסם אותה במלואה. מנחם בגין אף טען,
שוב ושוב, כי בבגדאד הוחלט על השמדת ישראל.
הכוח המניע בוועידת־בגדאד, שדחף לקבלת ההחלטה,
היה השילטון הסעודי, שנתמך אז על-ידי אש״ף).

• מה היא דעתך על
הסעודית?

תוכנית־השמם

תוכניתו של האמיר פאהד אינה חורגת, במהותה
ובפרטיה, מן העקרונות שאישרה הפיסגה הערבית בבגדאד.
אלא שהנסיבות אשר יצרו את הקונסנזוס הערבי
ההוא אינן קיימות כיום, למרבה הצער.
לדעתי, הבעיה אינה נעוצה בעקרונות שאותם אישרה
הפיסגה ההיא, אלא בהסכמה כללית ערבית, אשר אינה
קיימת כיום. קיים, לפיכך, הכרח חיוני לנתח את סוגיית
היחסים הבין־ערביים, ולהסכים על עמדה מאוחדת
וברורה.

אישור התוכנית יהווה אבן־יסוד לאסטרטגיה של
העימות המדיני הערבי. זו חייבת לחתור לשינוי המיבנה
הפנימי של המימסד הישראלי, ולהטלת מצור על ממשלת
ישראל בזירה הבינלאומית.

• ובכן, מה לעשות?

כאשר יפרוץ השכל הערבי את הכבלים הכובלים
אותו, יהיה מסוגל למצוא מוצא. בהקשר זה יש להזכיר
את תרומתו הרבה של פת״ח לעמנו ולאומתנו, בהציעו
את אסטרטגיית הדו־שיח עם הכוחות הדמוקרטיים בישראל.
במשך
השנים הארוכות שבהן התנהל הדיאלוג, על
כל המכאובים והקורבנות שנילוו לו, צמח בישראל
מחנה־שלום, הדוגל בנסיגה מלאה מן השטחים שנכבשו
ב־ ,1967 בהכרה באש״ף כבנציגו הלגיטימי היחידי של
העם הפלסטיני ובזכות העם הפלסטיני לכונן מדינה
פלסטינית עצמאית, שבירתה בירושלים, נוסף על זכות־השיבה.
(הערת
״העולם הזה״ :״זכות השיבה״ היא הנוסחה
הערבית המקובלת למתן הזכות לפליטי 1948 לבחור
בין שיבה ובין קבלת״פיצויים. למעשה מקובלת
ההצעה כי מיספר מוסכם, המקובל על שני הצדדים,
יורשה לחזור לשטח ישראל, ואילו הרוב המכריע יקבל
פיצויים וישוקם במדינה הפלסטינית שתקום).

הווה אומר, זהו זרם הנאבק בתוך המימסד הישראלי
נגד תוכנית־ד,התפשטות הציונית החותרת, כפי שציינתי,
לכיבוש מקורות־הנפט ולבלקניזציה של העולם הערבי.
בניגוד למה שסבורים רבים היתה ישראל, וליתר דיוק
— ממשלת מנחם בגין — הלוחמת העיקרית נגד הדו־שיח
הפלסטיני־הישראלי. הלחצים הישראליים, אשר

• האם סכור אתה כי אילו תסכים אש ״ף
לתוככית האמיר פאהד כפיטגת פאס, היתה
הפיסגה מאמצת אותה?

מצד המימסד השולט בישראל, ואילו מדינות־ערב וה־מהפיכה
הפלסטינית התעלמו ממנו.
בעייתו הגדולה של של מהנה זה היא להוכיח לדעת־הקהל
בישראל את אמינותו. לשם כך היה צורך לקיים
עימו קשרים בגלוי, ולא בהסתר ובצורה מבויישת.
בכך נכשלנו, וזוהי נקודת־ד,תורפה אשר יש לנתחה
במישור •הערבי והפלסטיני.
אילו זכה מחנה זה בבחירות האחרונות בעשרה מוש בים
בכנסת, הוא היה עכשיו הכוח המסוגל לקבוע את
גורל הממשלה ולהכריע במינוי ראש־הממשלה. אולם
ההתעלמות הפלסטינית והערבית, וגרוע מזה — תרומתנו
לרצח אמינותו של מחנה זה, הביאו לירידת מיספר
צירי רק״ח לארבעה, ולאובדן שני המושבים הפרלמנט ריים
של מיפלגת־השלום (של״י).
(הערת ״העולם הזה״ :זהו המסר המרכזי של
הראיון. סרטאווי רואה בדו־שיח הגלוי והפומבי של
אש״ף עם כוחות״השלום הישראליים את המפתח של
יוזמת־השלום, כי דו־שיח זה, המבוסס על מצע ברור
של פיתרון־שלום, ישנה את דעתו של חלק חשוב של
הציבור הישראלי לגבי אפשרויות השלום עם הפלסטינים.
הוא גם יעניק אמינות לכוחות הפוליטיים בישראל,
הדוגלים בשלום זה).

• כיצד ניתן, לדעתך, לסייע למחנה זה
ולהעניק לו אמינות כדעת־הקהל הישראלית?

כדי להעניק למחנה זה אמינות מוחלטת, יש צורך
בעמדה מדינית ערבית ברורה, שתסייע לו מול כוחות־ההתפשטות
בישראל.
במישור הפלסטיני — מן ההכרח לקבל החלטות ברר
רות וכנות, בקשר לקשרי־הגומלין עם מחנה זה.

• האם לא קיבלה המועצה הלאומית הפלסטינית
החלטה כנדון כשנת? 15(77

החלטת המועצה הלאומית הפלסטינית משנת 1977
היא אשר פתחה את שערי הדו-שיח והציבה אותר על
יסודות לגיטימיים. אולם המועצה שבה בשנת 1981
וקיבלה החלטה בעלת ניסוח מעורפל, הקרוב יותר לנעי לת
הדו־שיח מאשר להמשכו. לפיכך על הרשות המחוקקת
הפלסטינית לעיין מחדש בהחלטה זו, אחרי התייעצות
עם האחים הערביים. כדי שתתקבל מכך עמדה
פלסטינית וערבית מאוחדת. מי יתן ותתקבל עמדה
כזאת בוועידת־הפיסגה הערבית הבאה !

אינני סבור כי קיים קונסנזוס פלסטיני, הדוחה את
התוכנית. עמדותיהם של האחים אבו־עמאר (יאסר ער־פאת)
,אבדג׳יהאד, אבדאל-וואליד, אבדאיאד ואבו־אל־סעיד
ידועות וברורות. לכך יש להוסיף, כי המועצה
הלאומית הפלסטינית אישרה במושבה האחרון בדמשק
(אפריל )1981 את הצעת הנשיא ברדנייב בעניין הממרח
התיכון. אין הבדל רב בין מה שהציע הנשיא ברז׳נייב
ובין הצעות האמיר פאהד. יתר על כן: אינטלקטואלים
פלסטיניים רבים סבורים כי תוכנית האמיר פאהד כוללת
בתוכה, מנקודת־ראות ערבית ופלסטינית, יותר ממה

(הערת ״העולם הזה״ :בקטע זה מדגיש סרטאווי
כי המגעים שלו עם כוחות־השלום הישראליים, ובעיקר
עם ״המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני״,

נוחו האמיתי של מחזה השלום
הישראלי גחל הלבה יזהו
ממה שגואה לעין

נאשר ׳נרוץ השכר העובי
את הנבלים הנובלים אותו,
יהיה מסוגל למצוא תובא

וווו

״אחת היא לי, מהיכן יבוא מותי

התבססו על החלטות רשמיות של הפרלמנט הפלסטיני,
שהתקבלה ב״ .1977 החלטה זו התערערה במושב
המועצה הפלסטינית באפריל , 1981 כאשר התקבלה
החלטה שמשמעותה שנויה במחלוקת. החלטה זו אוסרת
מגעים עם כוחות ישראליים ״שאינם מתנגדים
לתיאוריה ולפרקטיקה של הציונות ״.יאסר ערפאת עצמו
פירש לאחרונה את ההחלטה לקולא, בטענו כי
הגדרה זו אינה חלה על מי שמסכים להקמת מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה. סרטאווי טוען כי שום כוח-
שלום ציוני לא יוכל לרכוש אמינות בישראל כל עוד
תקפה החלטה זו, ועל כן הוא דורש רוויזיה שלה,
באמצעות החלטה חדשה. הוא מעוניין כי החלטה חדשה
כזאת תקבל אישור רישמי גם בוועידת-פיסגה של ראשי
המדינות הערביות).

מנהלי־הדו־שיח היו חשופים להם, היו רבים מאוד ועיקרם
— רציחת כמה מהם.
ברצוני לגלות בהזדמנות זו סוד: ההחלטה לחסל
כמה משוחרי־הדיאלוג הפלסטיניים הוצעה עוד בתקופת
שילטון־המערך, אך לא אושרה אז. אך מייד עם הגיע
הליכוד לשלטון הוא קיבל החלטה בנדון, והחל בביצועה.
כך נפל הגיבור סעיד חמאמי (נציג אש״ף בלונדון)
ואחריו אחרים.

אחדות־העמדה הערבית חשובה יותר מכל אסטר טגיה
מדינית שביכולתנו להציע. עם כל השיכנוע העמוק
שלי בחשיבות העליונה של הדדשיח עם הכוחות הדמו קרטיים
הישראליים הללו, חשוב מכך, לדעתי, הוא חידוש
הסולידריות הערבית. אתמוך בהפסקת הדו־שיח עם
כוחות ישראלים אלה, אם המשכם יגרום לבקע בזירה
הפלסטינית והערבית.

שהציע הנשיא ברדנייב. לפיכך, מבחינה עקרונית, אין
על־כך חילוקי־דיעות במחנה הפלסטיני. הבדלי־ההשק־פות
הם טאקטיים, ומקורם באי־קיומה של סולידריות
ערבית, והשתקפות סיכסוכים הבינערביים בזירה הפלס טינית.

שר־ההסכרה הסורי, מר אחמד אים־
כנדר אחמד, הציג לאחרונה תובנית-שלום,
המבוססת על נסיגת ישראל מכל האדמות
הכבושות מאז ,1967 הבטחת זכויות העם
הפלסטיני, וסיום מצכהלוחמה כין הערכים
לישראל. מה דעתך על תוכנית זו?

תוכנית-שלום סורית זו מהווה אתגר לישראל בדרכי-
שלום. היא מהווה צעד קדימה בדרך עיצובה של אסטרטגיה
ערבית מאוחדת, אשר אני מקווה כי תגובש בפיסגה
הערבית הבאה, כדי שנממש באמצעותה את הסולידריות
הערבית, שהיא הנשק היחיד שיאפשר לנו להתייצב מול
ישראל.

(הערת ״העולם הזה״ :כאן רומז סרטאווי פי
צמרת אש״ף דוגלת למעשה בתוכנית האמיר פאהד
ובנכונות לשלום עם ישראל, אך אינה יכולה לבטא
זאת במפורש בגלל לחציהן של מדינות ערביות שונות,
כגון סוריה, וברית״המועצות. משום כך הוא סבור כי
יש לגבש תחילה קונסנזוס ערבי סביב יוזמת״השלום, כדי
לאפשר לאש״ף לאמץ לעצמו רישמית קו של שלום.
הראיון כולו נועד לשכנע את הצמרת הסעודית לגבש
קונסנזוס כזה).

• אילו הושגה כפיסגה הערכית הבאה
הסכמה כללית סביב תוכנית־פאהד, האם יביא
הדבר לדעתך להשכנת שלום כמרחב 7־
בפירוש לא. הלוחמים הקיצוניים ביותר בתוכנית
האמיר פאהד לא היו גורמים ערביים ופלסטיניים, אלא
הישראלים. המימסד הישראלי נתקף בחרדה כאשר פורסמה
התוכנית. הממשלה הישראלית כונסה באופן דחוף
כדי לגנותה. מיד לאחר־מכן כונסה הכנסת כדי לתמוך
בגינוי זה, והוחלט להרכיב מישלחת משותפת למיפלגות
הליכוד והמערך, שתצא לארצות־הברית ותתקוף את
התוכנית. זהו צעד שאינו ננקט בישראל, אלא כאשר
היא מעריכה כי נשקפת לה סכנה לאומית. כמו שהוקמה
ממשלת־ליכוד־לאומי בימים שקדמו למילחמת ,1967 הוקמה
״מישלחת־האחדות־הלאומית״ לעמידה בפני תוכנית־פאהד.
אפשר שיש בכך לקח עבורנו, ואישור לחשיבותה של
המערכה המדינית בעימות עם ישראל.

סרטאווי

(ברור לגמרי כי סעיד חמאמי, האיש שפתח בדושיח
עם אורי אבנרי ב־ ,1974 וכמה נציגים מתונים
אחרים של אש״ף, נרצחו בידי האירגון הפורש של
אבו״נידאל, הנתמך על-ידי סוריה ועיראק גם יחד.
סרטאווי מבטא כאן דיעה, המקובלת בחוגים רחבים
בצמרת אש״ף, כי המוסד הישראלי הצליח להשתלט על
קבוצת״טרור זו ומכוון את מעשיו. אש״ף העביר דיעה
זו, ואת העובדות שעליה היא מסתמכת, לידיעת כמה
ממשלות אירופיות, החוקרות את פעולות־הטרור של
אבו-נידאל בארצותיהן).

• פרשנותך מייחסת חשיבות רגה למחנה־השלום
הישראלי, המורכב מכוחות פוליטיים
שוליים. כיצד יוכלו כוחות אלה להשפיע על
שינוי מהלך הדברים?
כוחו האמיתי של מחנה־השלום הישראלי גדול הרבה
יותר ממה שנראה לעין, ויש לנו אינדיקציות לכך. תנועת
שלום עכשיו, למשל, אירגנה ב־ 1978 הפגנה של 150
אלף איש. אך מחנה זה חשוף להתקפה עזה ומרוכזת

• אך מה היא התכונה כשירבו כ מדינות־ערב
לתוך החלטה פלסטינית פנימית?

• מה היתה תגובתך להחלטת המועצה
הלאומית הפלסטינית כמושבה האחרון, אשר
סגרה את שערי הדו־שיח עם בוהות ישראליים
אלה?
הפסקתי מצידי מיד את הדו-שיח, בהיותי מחוייב להח לטות
המועצה הלאומית הפלסטינית, שהיא הרשות המחוקקת
העליונה של העם הפלסטיני.
אותו חלק של הדיאלוג שניהלתי אנוכי לא היה
בבחינת צעד אישי או עמדה הנובעת מטמפרמנט. זאת
היתד, משימה שהוטלה עלי, על בסים הלגיטימיות הפלסטינית,
המוסדות הייצוגיים הפלסטינלם והחלטות הפלסטיניות
הרשמיות, שהיו בעלות אופי חוקתי.
אין זאת אומרת שזועזעה אמונתי בחשיבות האיס־טרטגית
של ההידברות עם הכוחות הישראליים הללו.
כעת אני נאבק להחזרת הלגיטימיות (של ההידברות)
במישור הפלסטיני, ואני קורא ללגיטימיזציה שלה במי שור
הערבי. אני מקווה כי החלטה בדבר לגיטימיות
הדיאלוג תהיה חלק מתוכנית־השלום הבאה של הערבים.

• בחוגים פלסטיניים קיימת מהומה רכה

ס 3יכ הדיאלוג הפלסטיני-ישראלי. התוכל לשפוך
מעט אור על סיפורו של דיאלוג זה, וכיצד
החל?
טרם הגיעה העת לגלות את כל הקלפים, ולפרסם את
סיפור הדו־שיח במלואו.
מה שאוכל לומר כעת הוא, שהוחל לחשוב על־כך
בראשית שנות ה־ ,70 ולמנוח סעיד חמאמי היה תפקיד
בולט בסוגיה זו. אף כי תנועת פת״ח היתה המובילה
בהידברות עם הכוחות הדמוקרטיים הישראליים, אין
אנו שוכחים את התפקיד שמילאו אחים רבים, באירגונים
הפלסטיניים האחרים, במיוחד את התפקיד שמילא האח
נאיף חוואתמה, שהיה המנהיג הפלסטיני הראשון שנפגש
עם ישראלי ושוחח עימו בסוגיית השלום, בשנת .1974
המדובר בפגישתו עם חבר מערכת העיתון הישראלי
ידיעות אחרונות, ושיחתו המפורסמת עיסו. החזית הדמוקרטית
המשיכה ביוזמה זו, בהקימה בימה פלסטינית-
ישראלית משותפת, הלוא הוא הריבעון חמסין, שיצא
לאור במשך כמה שנים בפאריס ושהיתה לו מועצת־מערכת
משותפת ישראלית־פלסטינית.
לאחר שקיבלה המועצה הלאומית הפלסטינית החלטה
המתירה הידברות עם הכוחות הדמוקרטיים הישראליים,
נערכו פגישות רבות עם הכוחות האלה, ובהם השתתפו
אפילו נציגים מחזיתות־הסירוב הפלסטיניות. בפגישה
המפורסמת שנערכה בסופיה בספטמבר ,1981 שכללה גם
נציגים מן הכנסת הישראלית, השתתף גם האח אבו־מייזר
(דובר בכיר של אש״ף) ,וכן נציגים של אל־צאעי־קה,
המיפקדה הכללית (של אחמד ג׳יבריל) והחזית

הקורא הסעודי, בעל ההשקפה האנטי-מארכסיסטית, שם
את הדגש במקום הנכון).

• כמחנה הפלסטיני והערכי נשמעים די־כורים
רכים כעניין ההכרה כישראל. מהי עמדתך
כסוגיה זו?
לבעיה זו כמה אספקטים.
במישור הטכני יש להכרה במדינה כלשהי כמה אלמנטים.
הראשון בהם: אלמנט הסימטריה. ההכרה מתרחשת
בין מדינה ריבונית אחת ובין מדינה ריבונית אחרת.
כלומר — ההכרה היא אחת מצורות־ד,ביטוי של הריבונות.
אש״ף אינו מדינה בעלת ריבונות, ואין מתקיים
בה תנאי הסימטריה.
האלמנט השני הוא ההדדיות. אין הכרה חד־צדדית,
אלא הכרה הדדית. ההכרה החד־צדדית היא חסרת משמעות
חוקית לחלוטין.
האלמנטי השלישי הוא היות ההכרה מהלך חוזי, המותנה
בפיתרון בעיות תלויות ועומדות בין הצדדים, והמרת

את האמירה החוזרת ונשנית מדי פעם, כי ההכרה היא
הקלף החשוב ביותר שבידי הפלסטינים, לאמירה מוטעית
וחסרת יסוד מציאותי.
(הערת ״העולם תזה״ :מובן שהפסוק האחרון הוא
הקובע. אחרי שסרטאווי מפרט את הנימוקים המקובלים
בפי הדיפלומטיה של אש״ף לאי״הנכונות להכיר
בישראל בשלב זה, הוא מרמז במישפט האחרון שיש
שאי־הנכונות
לבחון נימוקים אלה מחדש• כלומר:
להצהיר בפירוש על נכונות אש״ף להכיר בישראל תמורת
הכרה ישראלית באש״ף — היא עתה בעוכרי
העניין הפלסטיני).

• ראש עיריית עזה, החאג׳ ראשד אל
שווא, וראש עיריית בית־לחם, מר אליאם
פרייג׳ ,נחשפו להתקפות עזות, עקב הצהרד
תיהם שקראו להידברות עם הישראלים. מה
דעתך על כך?
עלינו להבחין בין עמדותיהם של ארגונים (פלסטיניים)
לבין העמדה הרשמית הפלסטינית, שאותה מבטא
אך ורק הוועד־הפועל של אש״ף.
בהודעתו הרישמית, שפורסמה ביום 27 בינואר 1982
בפלסטין אל־תוודה, הביטאון הרישמי של אש״ף, אמר
הוועד־הפועל כי הוא התייחס להצהרות מסויימות שנש מעו
מפי כמה ראשי-ערים, השפעותיהן ומימדיהן. זוהי
עמדה שאין בה כל גינוי, והיא שונה מן העמדות
שהשמיעו כמה מן האירגונים.
ההתקפות החריפות על האח החאג׳ ראשד אל־שווא
התבססו על הצהרות מסולפות, שפירסמו בשמו הרדיו

הדמוקרטיה הניססיגית היא )נורו
גוררי לנ .1בלעדיה וא •וכל
אש״ף לשומר ער ״טג הבלסגתים

האמי׳וה התזזית!}שדת ני ההכרה
ב שואל היא המלך תחשוב בינתו
שביו׳ הפלסטינים היא והם עיח
הדמוקרטית. בישיבה המשותפת אשר נערכה במוסקבה,
בחודש פברואר ,1981 בין משלחות אש״ף ורק״ח,
השתתפו, נוסף על נציגי פת״ח, גם נציגים מן החזית
הדמוקרטית והמיפקדה הכללית. כן התנהלו מפגשים
רבים אחרים, שאין טעם להזכירם כרגע.
(הערת ״העולם הזה״ :פאן מגלה סרטאווי בפעם
הראשונה כי אכן הוחלט בדרג הגבוה ביותר של אש״ף
לקיים את הדו״שיח עם כוחות־השלום הציוניים — החל
בראשית הדו״שיח, שנערך בין סעיד חמאמי ואורי
אבנרי. איזכור המגעים שניהלו אירגונים שמאליים
באש״ף — כגון ״החזית הדמוקרטית״ של חוותמה,
ו״המיפקדה הפללית״ של אחמד ג׳בריל עם רק״ח
בא לחשוף את צביעותם, מאחר שהם עומדים עכשיו
בראש המתנגדים למגעים עם פוחות־השלום הישרא ליים•
דברי סרטאווי גם מפריכים את ההפחשות שפורסמו
מדי פעם על-ידי פרוק קדומי, ראש המחלקה
המדינית של אש״ף, ואחרים, שבהן נאמר כי לא היו
מגעים בין נציגי-אש״ף מוסמכים ובין אישים ישראליים.
אמצעי״התיקשורת בישראל עטו על הכחשות אלה כמוצאי
שלל רב, והן הביאו נזק עצום וטראגי לעניין
השלום).

סרטאווי, פרייגז ואל־שווא״
איום ברצח

• אם אכן היו פגישות אלה לגיטימיות
ורשמיות, ואם אכן השתתפו האירגונים האחרים
כפגישות אלה, מדוע כאה ההתקפה
עליך? מהי סיכת המחלוקת סביב הדיאלוג
עם הכוחות הישראליים הללו?
הוויכוח לא היה על עצם העיקרון של הדו־שיח, אלא
סביב השאלה עם מי לשוחח.
האגף האופוזיציוני באש״ף עמד על כך שהדיאלוג
יוגבל למיפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק״ח) ושנוציא
מתכולתו את כל הכוחות הישראלים הבלתי מארכסיס־טיים,
בעוד שעמדתנו היתד, שהמארכסיזם אינו יכול
להיות קריטריון, אלא שחייב להיות קריטריון אחר,
לדעתנו יש להידבר עם כל הכוחות שמתקיימים בהם
התנאים הבאים: ראשית: הסכמה לנסיגה מלאה מן
השטחים שנכבשו בשנת . 1967 שנית: הכרה באש״ף
כבנציג הלגיטימי היחידי של העם הפלסטיני. שלישית:
הכרה בזכות העם הפלסטיני לכונן את מדינתו העצמאית
בהנהגת אש״ף, שבירתה בירושלים. רביעית: הכרה
בזכות השיבה של העם הפלסטיני.
הבעיה ביחס לחלק מחברי המועצה הלאומית וזיתה,
שתוכנית ברז׳נייב מקובלת עליהם בהיותה מארכסיסטית,
וההידברות עם רק״ח לגיטימית בהיותה מיפלגה מארנד
סיסטית, ואילו תוכנית האמיר פאהד אינה מקובלת, משום
שאינו מארכסיסט. עם כל הוקרתי והערכתי לנשיא ברז-,
נייב ולרק״ח, אני עומד על־כך שהמארכסיזם אינו
קנה־מידה לדיון. הקריטריון היחיד הוא האינטרס הלאומי
הערבי והפלסטיני.
(הערת ״העולם הזה״ :כאן מגיע סרטאווי בעקיפין
אל מרכז הוויכוח באש״ף• אמנם, להלכה אין הוויכוח
נטוש סביב עניין המארכסיזם, אלא סביב ענ״ן הציונות.
אולם הסיסמה חאנטי-ציונית משמשת גם כאן מסווה
למגמות שונות לגמרי. אירגוני השמאל באש״ף, הכפופים
למרות ברית-המועצות, משתדלים למנוע כל מגע בין
אש״ף ובין כוחות״השלום הישראליים, מחוץ לרק״ח.
הדבר בא להבטיח לא רק את המונופול של רק״ח,
אלא — ובעיקר — את שליטת ברית־המועצות על
התהליך. סרטאווי, המכוון את דבריו בראיון זה אל

והעיתונות בישראל. הבהיר זאת העיתון אל ת׳וורה אל־פלסטינה
ב־ 26 בינואר ,1982 וחזרה ואישרה זאת סוכנות-
הידיעות הפלסטינית, ופא, ב־ 29 בינואר .1982 ההתקפות,
אם כן, בטלות ומבוטלות, מכיוץ שהסתמכו על נוסח
שאץ בו אמת, ואשר האוייב סילפו במזיד. יתכן שמטרתו
היתד, לעורר תגובות כאלה.
באשר לאח אליאס פרייג /הוא הכריז כי אש״ף הוא
הנציג הלגיטימי והיחידי של העם הפלסטיני. בהתבססו
על לגיטימיות זו הציע לאירגון להכיר בישראל, כדי
״לחשוף את האמת בדבר העמדה הישראלית ההתנחלו־תית
וההתפשטותית, העויינת לשלום,״ כפי שהבהיר
העתון פלסטין אל ת׳וורה בגליונו מה־ 27 בינואר .1982
האח פרייג׳ לא קיבל על עצמו להכיר בישראל, אלא
הציע להנהגתו הלגיטימית שתעשה כן, כתמורה להכרה
ישראלית בזכויות העם הפלסטיני. זוהי זכותו הלגיטימית.
אני מקווה שלא יבוא היום, שבו תחשב הצגת עמדה
לפני ההנהגה לפשע שעונשו מוות, כי פירוש הדבר יהיה
שהמהפכה שלנו, אשר גאוותנו על כך שהיא המהפכה
בעלת ערכי התרבות הכבירים ביותר במאה ד,־,20
תשתעבד לסיגנון האינקוויזיציה בימי־הביניים.
הדמוקרטיה בזירה הפלסטינית היא צורך גורלי לנו.
בילעדיה לא יוכל אש״ף לשמור על דבקותו בעם
הפלסטיני ועל ייצוגו.
(הערת ״העולם הזה״ :זוהי ההצהרה האמיצה
ביותר שהושמעה עד כה בזכות חופט־הוויכוח וחופט-
המחשבה במיסגרת אש״ף. ברור כי סרטאווי תומך
בעמדתם של אליאס פרייג׳ ורשאד אל־שווא. הוא רומז
על כך שגם שאר ראשי״הציבור בגדה, הנאמנים לאש״ף,
דוגלים בדיעות אלה, אף כי אינם מבטאים אותן בפומבי•
נרמזת כאן דעתו של סרטאווי כי יש לתת מישקל-
יתר למנהיגים הפלסטיניים בשטחים הכבושים, הנא מנים
לאש״ף, שיש להם דיעה מציאותית מכיוון שהם
קרובים לזירת״המאבק ולצורכי העם הכבוש).

עמוד־־הפתיהה של הראיון כ״אל־מג׳לה״
אונזץ־לב

סוג אחד של יחסים בסוג אחר. אין ההכרה יכולה להיות
תנאי מוקדם למשא־ומתן, אלא סיכומו של משא־ומתן
שהוכתר בהצלחה, ושהושגה בו הסכמה בדבר פיתרון
משביע רצון לבעיות התלויות ועומדות. כלומר, הוא
תוצאה, ולא גורם.
נותר אלמנט רביעי, והוא: ההגדרה. ההכרה במדינה
מסויימת מותנית בהגדרת גבולותיה של אותה מדינה.
הכרה איננה מושג אבסולוטי. מה הם הגבולות, שאנו
מתבקשים להכיר בהם 1ישראל של בגין, השואפת
להגיע אל מקורות־הנפט הערביים, או ישראל של גבולות־החלוקה,
למשל?
במישור המדיני יש לזכור כי הן ממשלת הליכוד
והן הנהגת מיפלגת־העבודה דוחות את ההכרה הפלסטינית
בישראל בכל התנאים והנסיבות, ודבר זה הופך
* על שעל אל־הדף, ביטאון החזית העממית לשיחרור
פלסטין, המתאר את שלושתם כסוכנים ציוניים וקורא
להריגתם.

• מר כסאם אל־שכעה, ראש עיריית שכם,
הצהיר בהזדמנות קודמת, ,כראיון לעיתון ישראלי
שפורסם כ־ 19 בינואר ,1981 שהוא ״מכיר
כזכות העם היהודי להגדרה עצמית, כתנאי
שישראל תכיר כאותה זכות עצמה לעם הפלסטיני״
.מה 1עתך?
הננו רוחשים מלוא הכבוד וההערכה להתנהגות שלנו
בתוך השטחים הכבושים. נראה לנו בבירור כי עמנו
לרמזיהם של
בשטחים אלההוא מלוכד, בניגוד
אוייבנו ושל בעלי אינטרסים מסויימים.

• האם לדעתך אין המהלכים וההודעות
מטעם כמהאירנונים פלסטיניים מסכנות את
אמינות המהפכה הפלסטינית ומעוררות ספק
כאחדות העם הפלסטיני? האינך חושש שמא
כמה אלמנטים משולהכים כשטחים הכבושים
ינסו לממש את הקריאה לרצוח את אל־שווא
ואליאס פרייג׳?
ראשית, יש להבחין בין העמדה הרישמית של המהפכה
הפלסטינית לבין עמדותיהם הייחודיות של כמה אירגונים.
להמוני־עמנו, בשטחים הכבושים ומחוצה להם, אין מחו-
ייבות אלא לעמדות הרישמיות של האירגון, הבאות
לביטוי בהחלטות הוועד־הפועל ׳.אמינות המהפכה יציבה
ומושרשת, והיא חוזקה בלבבות עמנו עקב המהלכים
הבוגרים והאחראיים של הנהגת המהפכה.
באשר לאיומי־הרצח שכוונו אל אל-שווא ופרייג/
(תמשך בעמוד )76

מקסימום נוחות.
מקסימום מרחב.

*•*11 יי• <ד<4

מחלקת אמבסדור חדשה בטיסות ט.וו.א לפריס וניו יורה.
כשאתה טס בעניני עסקים לפריס או לניו יורק
אתה רוצה לעשות זאת בדרך הנוחה והרגועה ביותר.
במחלקת אמבסדור החדשה של ט.וו.א אתה מקבל
מה שלא תוכל לקבל באף מחלקת עסקים אחרת.

גם שמפניה. גם האזניות כלולות במ׳חיר זה. לש לך
בחירה בין שלשה תפריטים שונים וכמובן גם
ארוחות דיאטטיות וארוחות כשרות. כמו כן אתה
מקבל גם שי ־ תיק טיפוח(; 1ב .){011614

פחות מושבים
הכנס לתוך מחלקת אמבסדור ומיד תרגיש בהבדל.
המרחב גדול יותר. במטוס הטריסטר שלנו, המטיס
אותך לפריס, יש רק 8מושבים לרוחב המטוס.
במטוס 747 שלנו הלוקח אותך מפריס לניו יורק,
יש רק שישה מושבים לרוחב המטוס.

טרמינל בלעדי של ט.וו.א
בנמל התעופה קנדי

כשאתה מגיע לניו יורק אתה נוחת במרכז הטיסה
החדש והמורחב של ט.וו.א.לטרמינל הבינלאומי
שירותי הגירה, מכס ומטען בלעדיים המאפשרים לך
לסיים את כל ההליכים במהירות ובקלות. הטרמינל
המושבים הנוחים ביותר במחלקת עסקים
כל המושבים שלנו רחבים יותר, ניתנים להטייה יותר לטיסות פנים מטפל אך ורק בטיסות של ט.וו.א
מאשר המושבים שתמצא במחלקות עסקים אחרות. ברחבי ארה״ב.ט.וו.א טסה ליותר מ* 50 ערים בארה״ב.
יש לך יותר מקום למתוח את רגליך.
המראהנחיתה טוס במחלקת אמבסדור של ט.וו.א
ט. ו ו. א .טיסה 801
12.00 07.20 לפריס וניו יורק ותווכח עד כמה
המושבים מתאימים מאין־כמוהם
ת ל ־ א בי ב — פ רי ס

13.15
15.10 היא מרווחת ונוחה יותר מכל
להתרגעות,ואפילו לתנומה קלה. כל
המשקאות כלולים במחיר הכרטיס
מחלקת עסקים אחרת.
יהיה לך טוב אתנו

אוצוח־הנוית: אדומים

יש הטוענים שאילו היה הסנאטור ג׳וזף (ג׳ו) מקארתי
המנוח קם עתה מקיברו — מר היה גורלו של נשיא
ארצות־הברית, רונאלד רגן. מקארתי, ששלף פעם מכיסו
רשימה ענקית ומפוברקת של ״אדומים״ בבית הלבן
ובמנגנון הממשלתי האמריקאי, לא היה מהסס להצביע
על רגן כעל סוכן סובייטי סופר־מתוחכם.
פרשנים בעלי רקע מרכסיסטי היו עשויים לומר
שבאורח ״אובייקטיבי״ יש בזה משהו. אין ספק, שרגן

זה סוכל על ידי סאדאת, אך לא שינה את התהליך
הגלובאלי שעמד בבסיסו.
הסינים גם תמכו בהתלהבות בהסדר ברודזיה, שהושג
על־ידי המערב וניגריה ללא כל מעורבות סובייטית.
הם ראו בג׳ושע אנקומו סוכן סובייטי מובהק, ובירכו
על ניצחונו של רוברט מוגאבה, הנחשב כמדינאי אנטי-
סובייטי.
אידיאולוגיה ללא קשר למציאות. כל זאת,
עד לעלייתו של רגן לכס-הנשיאות בוושינגטון. הסינים
לא הסתירו את חששם מרגן ואנשיו. החבורה האידיאולוגית
מסביב לדגן גילתה תמיד יחס שלילי לרומאן
האמריקאי־סיני .״לא איכפת לי איזה קומוניסטים הם,
טוען הרגניסט המצוי, די לי בכך שהם אדומים.״
אין מדובר בסתם סנטימנט מופשט. הביטוי הפוליטי
שלו הוא תמיכה פעילה בטאייוון, האי הגדול המהווה
את מעוזם האחרון של הסינים הלאומניים. מהלכי הבגידה
האמריקאיים כלפי טאייוואן, ובעיקר סילוקם ממועצת־הביטחון
של האו״ם כדי לפנות מקום לנציגי פקין, גונו
באורח קבע על-ידי הימין הקיצוני בארצות־הברית.
עתה, עם התבססותם בשילטון בוושינגטון, הם מתפנים
לתיקון המעוות. גם להם יש מעין ״חוק רמת הגולן״,
ביטוי לאידיאולוגיה ללא קשר ממשי עם המציאות. הוא
מוגש בימים אלה לקונגרס האמריקאי בצורת אקט,
המאפשר למכור נשק וחלפים לסינים הלאומניים בסכום
של 60 מיליון דולר. סכום זעום יחסית לסיוע לישראל

או למצריים, אבל סימלי מספיק כדי לשבש את היחסים
עם פקין.
התגובה הסינית היתד, שוצפת וחד־משמעית. כל
המחוות שנועדו לשפר את היחסים עם טאייוון נשכחו.
האי כונה שוב, לפי מיטב המסורת מלפני מספר שנים :
״נושאת המטוסים של צבא ארצות־הברית״ .יומון העם,
הביטאון הרישמי של המיפלגה הקומוניסטית הסינית,
האשים את רגן בנסיון למנוע איחוד בין שני חלקי
סין, אפילו בדרכי שלום. סין הכריזה במפורש על כוונתה
להוריד את מערכת יחסיה עם ארצות־הברית לדרגה
נמוכה ביותר בסדר העדיפויות שלה. ממשלת רגן
הואשמה בפגיעה מכוונת בריבונות סין, במזימות זדון,
אפילו בהתנכלות לביטחונה של סין העממית עצמה.
המאמר ביומון העם היה חתום על ידי ״פרשן מיוחד״.
מומחים לענייני סין משוכנעים שמדובר במינשר רישמי
של הנהגת המיפלגה. רושם זה חוזק עוד יותר שעה
שרדיו פקין הודיע שריבעון המיפלגה לנושאי חוץ
יוקדש כולו לבחינה מחדש של עמדות סין בענייני חוץ,
ובעיקר לסוגיית היחסים עם האמריקאים. האינטרנשיונל
הרולד טריביון מדווח שמנהיגי סין דיברו ברוח זו
באוזני ראש ממשלת בריטניה לשעבר, אדוארד הית,
שביקר לאחרונה בסץ. הסינים הודיעו להית על רצונם
בהמשך היחסים הטובים עם מערב אירופה, אך התעקשו
להדגיש שהעימות עם ואשינגטון הוא בלתי נמנע.

סין איננה דורשת כרגע את הפסקת כל מישלוחי
הנשק לטאייוון. היא רק מבקשת התייעצות מוקדמת
לפני כל מישלוח, למעשה מעין זכות וטו על סוגי

סוחר הנ ש ק
והפשעהמ או רגן
רונלד רגן
סוכן אובייקטיבי
משחק לידי הסובייטים לכל אורכה ורוחבה של הזירה
הבינלאומית. דווקא הנשיא הימני, האנטי־קומוניסט ה מושבע,
המתנבא בסיגנון המילחמה הקרה, קטע את
הנסיגה הסובייטית בעולם. ב־ 1982 הוא מאיים לא רק
על הישגיו הניכרים של קודמו, ג׳ימי קארטר, באפריקה,
בדרום־מערב אסיה ובמיזרח התיכון. גם מיבצעו ההיסטורי
של ריצ׳רד ניכסון, הברית הבלתי־קדושה, אך היעילה
להפליא בין ארצות־הברית ובין סין הקומוניסטית, הועמדה
עתה בסכנה מוחשית ביותר.
הסינים כעורף. מאז מסעו של ניכסון לסין בשנת
1972 נשפכו נחלי דיו בכל העיתונים החשובים בעולם.
מאמרי פרשנות רבים הוקדשו לפריצת־הדרך שביצע
ניכסון, ולמשמעות החמורה של הישגו עבור הסובייטים.
למשקיפים מכל הגוונים היה ברור, שניכסון השיג הרבה
יותר מ״ידידות״ שיטתית עם הסינים. הטקסים וההצה רות
המשותפות חנכו גם מציאות אסטראטגית חדשה
בעולם.
השותפות עם האמריקאים הוציאה את הסינים מזירת
האירועים בעולם השלישי. הסינים העדיפו באורח פוליטי,
ונתנו לכך כדרכם לגיטימציה אידיאולוגית, את המיל-
חמה ב״הגמוניזם״ הסובייטי על מאבקי תנועות השיחרור
באפריקה, באסיה או באמריקה הלטינית. פקין חדלה,
בבת־אחת, מלהיות אבן־שואבת למהפכנים בעולם הש לישי.
שיתוף־הפעולה המסורתי עם קובה הפרו־סובייטית
פסק לחלוטין.
לעומת־זאת, הקדישו הסינים את כל מירצם למאבק
הגלובאלי נגד ברית־המועצות. חיילים סינים צצו, למשל,
בפקיסתאן. הם איישו בסיסים צבאיים לאורך הגבול
עם אפגניסתאן יחד עם נחתים אמריקאיים ויועצים
צבאיים ממצריים. סין טיפחה יחסים טובים עם אנוור
אל־סאדאת, עודדה את העיראקים במיפנה הפרו־אמריקאי
שלהם. התעמולה נגד האימפריאליזם האמריקאי לא
נעלמה לגמרי, אבל הוצנעה, ירדה לליגה השנייה מבחינת
סדר־העדיפויות הלאומי.
הסינים הגבירו את הלחץ הצבאי בגבול עם ברית־המועצות.
קשה לומר שהם איימו ברצינות על הסובייטים,
אבל האפקט המדיני והפסיכולוגי היה ניכר. הסובייטים
חשו שחופש-ך•,פעולה שלהם באירופה מוגבל, בשל
היריב הסיני בעורפם, גילו לעיתים התאפקות במיקרים
שהיו גוררים, בסיטואציה אחרת, תגובה אלימה.
המחצית השנייה של שנות השיבעים התאפיינה
בנסיגה ניכרת של הסובייטים. קארטר טיפח את אפריקה
השחורה, אימץ לליבו את מצריים של סאדאת, ליבה
את ניצני העימות בין עיראק לאיראן. הוא גילה ביטחון
עצמי רב, שהקנה לו את האפשרות ליזום הסכם משותף
עם הסובייטים בנושא הממרח התיכון ב־ .1977 מהלך

ידידים מלונדון דיווחו לעולם קטן שהשבועון השמאלני
הבריטי, דה לוולר, מרבה לעסוק לאחרונה
במה שהוא מכנה: ישראל כיצואנית נשק ראשית
למדינות פאשיסטיות באמריקה הלטינית ובאסיה. כל
זה אינו חדש, ולא היינו טורחים לספר לקוראים
על כך.
החידוש הוא בהאשמות השבועון, כאילו ראשי
הפשע המאורגן בישראל קשורים כספית וחברתית
ביצוא הנשק הישראלי. השבועון גורם שהמערכה
הציבורית בישראל נגד הפשע המאורגן נדונה מראש
לכישלון, בשל הקשר ההדוק בין מנהיגי הפושעים
לבין יצואני-נשק בעלי עבר ביטחוני.
פטריוטים ועוכרי־ישראל. יתכן ששוב
מדובר בעלילות, בהשמצות מהעולם הגדול שכולו

1119 9 1 0

וכמויות הנשק. אנשי רגן דחו תביעה זו כעלבון ובפגיעה
בריבונות האמריקאית. הסינים הגיבו בהדלפה, ששודרה
השבוע ברדיו הבריטי, בדבר ״הענות מוגבלת לבקשות
מוסקווה לעיין בשיפור היחסים הסיניים־סובייטיים״.
הבי־בי־סי גם דיווח על מישלחת מיסחרית סינית העומדת
לבקר במוסקווה. הלה מונד דיווח השבוע על מאמר
בביטאון אידיאולוגי סיני, שטרח להזכיר לקוראיו שגם
ברית המועצות, חרף כל מעלליה, היא ארץ העוסקת
בבניית הסוציאליזם. אין קומוניסט בעולם שלא יראה,
בכך ברכה גדולה. אין ספק שזכות היוצרים שייכת,
רובה ככולה, לדגן ולחבר יועציו.
הרע במיעוט! ?

ח״ב אהוד אולמרט
האשמות זזמורות מבריטניה
נגדנו. אבל מותר לשאול את ח״כ אהוד אולמרט,
שקנה לעצמו פירסום עצום במסע-הראווה שלו נגד
ראשי־הפשע, ונגד אלופים כמו גאנדי שהיו קשורים
בהם מבחינה חברתית, מדוע נדם קולו?
האם גם ראשי־הפשע הפכו לפטריוטים, שכל
הנוגע בהם הוא עוכר ישראל י האם צודק דה לוולר,
ישאיש אינו נוגע בהם מכיוון שהם קשורים ליצוא
ביטחוני?
ח״כ אהוד אולמרט חייב תשובה.

כנראה שלא רק מדור זה סבר שההפיכה הצבאית
בפולין, הראוייה לכל גינוי, עדיפה על השתלטות ישירה
של הסובייטים.
השבוע נהתם בפרנקפורט הסכם, המאפשר לפולין
לשאת ולתת מחדש על מועד תשלומי חובות בסך כולל
של 2.4מיליארד דולר.
הסדר זד, נועד למנוע את הכרזת פולין, החייבת
עדיין למערב 26 מיליארד דולר, כפושטת־רגל. עדיין
קיימת בעייה קטנה של ,10.4שפולין חייבת לפרוע לבנ קים
ולממשלות עוד השנה.
אין ספק שמחווה זו מעידה שהמערב אינו מעוניין
בנפילת השילטון הנוכחי, והוא מסתפק בקיום לחץ
מתמיד עליו, כדי למנוע דיכוי דמים טוטאלי בפולין.
כלכלנים פולניים רואים שחורות לטווח ארוך. לדב ריהם,
יגיע חובה של פולין עד מחצית העשור לסכום-
עתק של 50 מיליארד דולר. זהו חוב חיצוני שבעצם אי־אפשר
לפרוע. לפי שעה, קשה לחזות את משמעות הדבר
לגבי עתיד מאבק סולידאריות, אבל לפולין כמדינה לא
נשקף עתיד ורוד בשום מיקרה.

חיים בר ע ם

נחר במסלול הובישה המתאים לו מותר
ותצטרף לאלפי המאושרים הנהנים משיזווי הצנע.

.1תשלומים
חידוש ! תננית תשלומים
בהתאם לרצונו ולאפשרויותיו.
באפשרותך לרכוש טלויזיה ״מץ״ מעולה בתכנית
תשלומים מהפכנית.

שלם/.״ 20 במזומן
והיתרה ב־2ו תשלומים
האספקה נגמר התשלום.
אם חוצה במהלך התשלומים להקדש ולקבל
אח הטלויזיה מיד לביתך, תוכל לעשות זאת
על ידי השלמת סכום הקניה ]!לאחוסמתמחיו).
טבלה מחירים לדוגמא__ :
״ + 22 שלט רחוק; 3,600.-ש׳ במזומן ועוד .12x1,310.-סה״כ 19,320.-ש׳,
״ + 20 שלט רחוק 3,200.- :ש׳ במזומן ועוד . 12x1,165.-ס1ז״כ 17,180.-שי.
״ + 22 שלט רחוק; 6,500.-ש׳ במזומן ועוד 6x1,938.-או 8x1,454.-
או 10x1,163.-או . 12*969 סה״ב 18,125 -שי
״ + 20 שלט רחוק; 5,000.-ש׳ במזומן ועוד 6x1,816.-או 8x1,362.-
__או 10*1,090.-או , 12x908 טה״ב 15,895.-שי
* המחירים אינם כוללים מע״מ

הטלויזיה הלימודית בדקה והחליטה -מץ!
משרד התקשורת בדק והחליט -מץ!
* משרד החינוך בדק והחליט -מץ!
*סיס* *איי

__בדוק גם אתה ותחליט -מץ!

תהנה ממנה
ואם תחלים להחזירה
נעוד 10 שנים
תקנל נל
נספו נתזדה! 10070 צמוד לדולר.
בטחון מלא בכספך!
כל קונה יקבל אישור מבנק לאומי על מישכון
ניירות ערך בסכום ההתחייבות שהחברה לקחה על
עצמה לזמן פירעון ההתחייבות הנ׳׳ל,תמורת תשלום קטן ביותר

חלוש מידע לכבוד בית מץ -רח׳ מודיעין 19 בני ברק,
מיקוד .51263
אני מעונין לקבל פרטים נוספים על:
תכניות הרכישה בתשלומים
ם תכניות הרכישה במזומן
ברצוני לדעת היכן נמצא סוכן מץ
הקרוב לביתי.
ם נא לשלוח אלי את נציגכם.
.טל. בבית שמ

בעבודה כתובת.

להשיג
במרכז ״מץ״ -מודיעין 9ו ב יב ואצל סו כני מץ המור שים (ר שימה חלקית) :ירושלים :״טטרון״ -אבן ישראל . 2חדרה.״ רדיו
הבט״ רוט שילד 38נ תני ה ׳׳רדיו אל חו ט״ -שדי ויצמן .5רמלה :׳׳יולזרי״ ( אדיסון) -הרצל .73נ ס ציונה :״א.ק. אלקט רוני ק ה ״ -
ויצמן 14 ראשל״צ ״רמזור״ -רוט שילד .36א שדו ד ד׳י סוכנויו ת דרום״ ־ רוגוזין ו .3אשקלון :״סעדון אליעזר״ -העבודה .27
דימונה• ״פיליפ יצחק״ -די מונ ה .443 חולון :״סלון ס בוי ״ -סו קו לו ב .77 חיפה :״חצרוני אלקט רוני ק ה ״ שדי ההס תדרות. כביש המפרץ.

א 1שינובשביס

מוגוטה מלונסמבורג וניקולס מלינטנשט״ן: לפי המסורת החדשה
דיאנה והנסיך
מאז חתונתם של ליידי
צ׳ארלס, לא היתה חתונה מפוארת כחתונתם של
הנסיכה מרגרטה, היורשת מלוסמבורג, והנסיך
ניקולאס מליכטנשטיין. מאז התנשקו צ׳ארלס
ודיאנה על המרפסת, שלא לפי כללי הפרוטוקול,

ניתן הכשר רשמי למחוות אהבה בפומביות, גם
כשהאצילות מחייבת דיסקרטיות יתרה. הבאים אחריהם
(המתנשקים בתמונה) לא היססו — ואף שבעבר
נחשבו לביישניים ביותר, המשיכו את המסורת
והזמינו את הצלמים להנציח את המאורע.
מישהו זוכר זמר שהופיע באופרה הישראלית, לפני כעשרים
שנה, בשם פלאסידו דומינגו? רק מעטים זוכרים אותו, אב£
עובדה היא שמי ששהה שנתיים וחצי באופרה הישראלית והופיע!
ב־ 11 תפקידים שונים במשך 280 הצגות, הוא היום הלהיט החט
ביותר בעולם האופרה ובעולם הפופ כאחד. הוא הזמר העסוק
ביותר — באופרה הוא חתום עם. תמטרופולומן, ובשדה הפוט
הפך תקליטו החדש, עם הזמר ג׳ץ דנכר, ללהיט. אבל דבר אחח
עדיין מרגיז אותו — מתחרהו, לוצ׳יאנו פאוורוטי :״כל מה
שהוא עושה זוכה לפירסומת. לא אתפלא אם מחר הוא ישחק טניס
עם כיווץ כורג״ .מר דומניגו, אז למה אתה כותב ספר כמוהו.

רונלד וגן: לאן נעלמו שערות השינה
והקמטים העמוקים שהודו העולם נ שנה 1976
שני הצילומים שייכים לאותו אדם, נשיא אר־צות־הברית,
רונלד רגן. רגן, שחקן קולנוע לשעבר׳
אינו פוחד מצלמים. להיפך, הוא אוהב אותם
ומוכן לעשות הכל כדי לרתק את המצלמה.
בכל זאת, קשה להאמין כי זהו אותו אדם.
בתמונה משמאל נראה רגן בפנים חרושי קמטים
ובשיער שהשיבה זרקה בו. בתמונה מימין נראה
רגן כשרבים מן הקמטים נעלמו והם מתרכזים
בעיקר ליד עיניו, ואילו שיערו שחור כעורב.
ההגיון אומר כי האדם פשוט הזדקן, אלא
שבדיקה של תאריכי הצילומים מגלה כי הסדר
הכרונולוגי של התמונות הוא הפוך — התמונה
העולם הזה 2329

המראה את רגן צעיר יותר היא דווקא התמונה
המאוחרת יותר, והיא צולמה לפני כמה שבועות,
בעוד שהתמונה המראה את רגן המאפיר והמקומט
היא התמונה המוקדמת יותר, ושצולמה ב־,1976
אחרי המפלה שנחל רגן בבחירות המוקדמות בניו-
המפשייר.
רגן האזין לצוות יועצי יחסי-הציבור שלו, וכמי
שיש לו עבר קולנועי הבין מה עושה ניתוח של
מתיחת פני !5ומה מחולל טיפול של צביעת שיער.
והנה, בתמונה הימנית נראית התוצאה של טיפולי
היופי האלה• אס זה טוב לקולנוע, זה טוב גם
לבית הלבן,

שני הגברים הנראים בתמונה לא היו מעולם חברים בל
ובנפש. שני בעליה של נטאלי ווד המנוחה, רוכרט ואגג
מי שהיה בעלה הראשון והשלישי, וריצ׳ארד גרגסון, התסרי
טאי הבריטי, שהיה נשוי לנטאלי במשך שלוש שנים באינטרמצ
שבין שני נישואיה לוואגנר (והוא גם אבי בתה, נטאשה ב
ה־ ,11 הגרה עם ואגנר בלום־אנג׳לס) .היום, אתרי מותה של נטאלי
מצאו שני הגברים שפה משותפת, עד כדי כך שוואגנר ושתי בנותיו.
קייט וקורטני, החליטו לבלות חופשה אצל גרגסון.

.אנ שי םבעודם ,

דבורה רפיו: בישר שד נבוך בסין
השחקנית האמריקאית הצבירה, דכורה רפין,
יצאה לסין, כדי לקבל פרס מיוחד במינו: פרם
אריה הזהב, המקביל לפרס האוסקר במיזרח הרחוק.
ומי שיודע כמה סינים יש בעולם, יכול להבין שאין
זה עניין של מה בכך.
רפין בילתה בנעימים עם הבימאי ג׳ו רג׳
המקור, שזכה גם הוא בפרס מיוחד, יחד עם
אלן דלון וצ׳ארלם כרונסץ. דבורה וקיוקור
נראים בתמונה כשהם חובשים כובעים האופייניים
לקומונות החקלאיות של קאנטון.
הסרט שזיכה אותה בפרס, סיוט במחוז קאונטי,
היה במקור סרט טלוויזיה שנעשה בשנת רדי,
אך הגיע לסין לפני שנתיים בלבד, והוצג שם

כסרט קולנוע .״ידעתי עד כמה הסרט הצליח בסין,״
אמרה דבורה רפין ,״אבל לא ידעתי עד כמה אני
מוכרת שם. זו היתה הפתעה לראות אנשים שזיהו
אותי ברחוב. ודבר נוסף שלא ידעתי הוא שהסינים
נם ערכו קצת את הסרט, והפכו אותו לסרט אנטי-
אמריקאי.״
אבל כאורחת מנומסת בלעה רפין את עלבונה
של אמריקה, והירבתה להתפעל מהתרבות הרחוקה :
״כלי התחבורה הפופולרי ביותר בסין הם האופניים,
והסינים המכבדים את זקניהם יודעים עד
כמה קשה להם לרכב ומאפשרים להם להישאר בבית
ולנוח בלי לעשות דבר.״ מעניין מה חושב על כך-
קיוקור בן ה ,82-העובד עד עצם היום הזה.

ו א ״ן * תי ד:

וא!לח ( 11 חגנו ( 811151 ור1ל1ו
כך נראתה הכוכבת סופיה לורן בהגיעה ללונדון, ממקום
מגוריה בפאריס, כשלפניה מטרה מקודשת אחת: להציג לפני
האימפריה הבריטית בושם חדש ומתוק הנושא את שמה. אבל
בנמל־התעופה של לונדון המתינו לה עיתונאים וצלמים שלא רצו
להריח את הבושם החדש, כי אם את ריח השערוריה האופפת
את פרשת גירושיה הקרבים מבעלה ׳,קארלו פונטי. לוח, זר
הרת וכועסת, ביטלה את מסיבת העיתונאים והכריזה :״באתי הנה
לדבר על הבושם ולא על חיי הפרטיים.״
סופיה לורן, בת ה־ ,47 הטילה איפול מלא על פרשת האהבים
שלה עם המומחה למחלות הסרטן, הרופא הצרפתי אטיץ אמיל
כולייה, בן ה־ .54 היא עדיין מתגוררת עם בעלה בדירתם.
אבל העיתונאים ידעו היכן לרחרח, ולאו דווקא אחרי הבושם.
אחד מהם התעקש להציג לה שאלות מביכות. היא התעקשה לא
לענות, ואז שאל אותה העיתונאי :״ומה חושב על הבושם החדש
הגבר החדש של חייך?״ ״אני לא מוכנה לדבר על כך,״ ענתה
סופיה ,״אלא אם כן תהיה אתה מוכן לספר לי על חייך הפרטיים.״
העיתונאי השיב :״העניקי לי משב מנשימתך הרעננה, ואגלה
לך כל פריט של מידע חסוי מחדר המיטות שלי.״
ברגע קריטי זה צעד קדימה אחד משומרי־הראש הגברתניים
של לורן ונשם קדימה. ריח הבושם שלו עשה את פעולתו. העיתונאי
הסקרן פנה לאחור, כשלתוך ידו נתחב בקבוקון של דוגמה
מן הבושם החדש. הוא פנה לגברת צעירה שעמדה בתוך ההמון
| הסוער, הזליף מעט ממנו על עורפה, ואמר לה בקול חושני
״את מריחה כמו אשד, חדשה.״ אך הגברת הסתובבה והטיחה
בפניו :״זה מריח כמו ישבנה של זונה.״

המננס״ם ומד׳תו

ותו מן הסוס
מכנסי הג׳ינם בעלי שני החלונות
המאווררים מאחור, כבר נראו בעבר
במדור האופנה של העולם הזה.
מה שלא הוזכר שם הוא, שמקורם
של המכנסיים המחוררים בסרט
שעשה ראיין או־׳ניל, ושמו: כה
נאה כפי שמוכיחה התמונה. מתי
קיבל ראיין את ההבעה הנדהמת,
לא ברור. אולי היה זה כשגילה
בי החלונות אינם ערומים, כי אם
מצופים בפלסטיק — או שהיה זה
כשקרא את הביקורות על הסרט,
שלא חסכו ממנו עלבונות וגי נויים.
אבל מסתבר שהיסורים שלו
לא הסתיימו: גם סירטו החדש,
קרחון ירוק, יצא קפוא לחלוטין
בעיני הביקורת. אם לא יזדרז
ארניל ויתחיל להקפיד על התסריטים
שהוא בוחר, עלולה ה־קאריירה
שלו להפשיר לחלוטין,
וחבל — לפי צילום זה יש בבחור
פוטנציאל קומי לא מבוטל.
העולם הזה 2329

הרהיט האופנתי ש ל פייר קרדין,
חולצה עם צווארון סיני.
מבד כותנה סעודנת במבחר צבעים

שלושה גמדים נס׳]׳
זד, היד, אי־שם בין דהב ונואייבה. מסביב שררה
חשיבה גמורה. דהרתי צפונה, ואלומות־האור של המכונית
האירו מדי־פעם עץ בודד, צוק תלול, עכבר שמיהר
לעסקיו בדממת הלילה.
לפתע ראיתי לפני ענן של אבק, שהסתיר את הכביש.
לחצתי על דוושת־הבלם, ותוך כדי כך פנתה המכונית
מעט שמאלה.
ואז ראיתי דבר שנחרת בליבי כמו תמונה של אמן
גדול או סצנה בלתי־נשכחת של סרט.
במוך ענן של אבק אדמדם, לצד הכביש, עמדו
שלושה גמלים. כל אחד מהם בתנוחה משלו, בכיוון
משלו. הם כאילו קפאו במקומם, אחרי שחצו את הכביש
בדהרה. האורות האירו אותם במעומעם, האבק טישטש
את קווי דמויותיהם. הם הביטו בי, ואני בהם.
קפאנו כך במשך שתיים־שלוש שניות, ואז בשבר
הקסם ואני המשכתי בדרכי. אך התמונה נשארה חיה
לפני עיני. ברגע זה, אחרי חמישה ימים, אני עוצם
את עיני והנה אני רואה את שלושת הגמלים הקסומים.
יתכן שהייתי הישראלי האחרון שראה את שלושת
הגמלים האלה. יתכן שחמקו אל תוך המידבר לעד.
הם נגוזו, במו חלום, כמו שיד שנשמע ונשכח.
מעתה והלאה, הם יישמרו בליבי כסמל של סיני.

זוהי מכונית מגזע סיטרואן, מפונקת מאוד, בעלת
שגיונות משגיונות שונים ,׳וכשהיא מתעקשת, אי־אפשר
להתווכח איתה. מכיוון שהייתי בדרכי לשארם־אל־שייח/
העיצומים שלה באו ברגע בלתי־מתאים מאוד.
שאלתי ידידים באילת, והם אמרו לי :״לך לדדון.
אם מישהו יכול לעזור, זה הוא.״
בבוקר שמתי את פעמי אל איזור המוסכים, וישם
מצאתי את דדון. גבר שחום, חייכני. כששמע במה
העניין, הביע צער .״מעולם לא טיפלתי בסיטוואן.
אני לא יכול לטפל במכונית שאני לא מכיר אותה.״
הפצרתי בו להעיף בכל זאת מבט בפאציינטית.
הוא נעתר יובא איתי. ניסה פה, ניסה ישם, ולבסוף

כרוב ליד המחסום

החלום שנגוז
כאן המקום לווידוי: במשך 15 שנים לא הייתי
בשארם־אל־שייח /ולא בדהב, ולא בנואייבה, ולא בסנטר,־
קתרינה.
ביקרתי בשארם מייד אחרי הכיבוש, במישלחת מטעם
הכנסת, ומאז הדרתי את רגלי משם.
מדוע? קשה לי להסביר. אולי פחדתי להתאהב
במקום. מעולם לא היה לי צל של ספק שנחזיר את
כל סיני (כשם שאין לי כיום צל של ספק שנחזיר
את כל הגדה והרצועה והגולן) ,בבוא השלום, ולא רציתי
שהדבר יכאיב לי מדי.
אי־אפשר שלא להתאהב בנוף נהדר זה ממבט ראשון.
וגם השבוע, כשירדתי לשם, התאהבתי. גם במקום.
יגם באנשים.
יש הבדל עצום בין אנשי אופירה/דהב/נואייבה ובין
הסקנדליסטים של ימית והסביבה. אנשי הפיתחה באו
לשם אחרי שגורשו בני־המקום בפעולה פראית ואכזרית.
הם ידעו שהם מתנחלים באדמה השייכת לאחרים, והם
ניצלו ללא בושה את עבודת המגורשים. שום דבר כזה
לא קרה בשארם.
אנשי אופירה לא באו לשם מתוך קנאות לאומנית
או דתית. לא היה ישם מניין בבית־חכנסת, וגם בשיא
ההתרגשות לא מצאה שם גאולה כהן מניין של אוהדים.
האנשים באו לנוף הקסום כדי לחיות שם חיים קסומים.
שארם־אל־שייח׳ היתד. חלום, ואל החלום הזה באו
החולמים.
הם ברחו מן המציאות הישראלית, מן העיר, מזיהום
האוויר והחיים, מן הציוויליזציה. הם ברחו אל הווי
שבו החיים כאילו עמדו מלכת, שבו ׳ניטלה מהם
האחריות הרובצת על אבי־מישפחה בישראל, שבו יכלו
לשמור על נעורי־נצח.
עם־ישראל אהב אותם, מפני שכל עם זקוק לחלום
כלשהו. באמצעות האנשים של אופירה, יכלו כל אזרחי־ישראל
לחלום •על גן־עדן רחוק, גו־עדן שאפשר להגיע
אליו או לחלום עליו.
חלום יכול להיות יקר מאוד, ואופירה היתד. חלום
יקר. סכומים אגדתיים הושקעו באגדה הזאת, כדי לאפשר
לחולמים לחלום. בכסף שהושקע בסיני ניתן היה לשקם
את כל אזורי־המצוקה בארץ, לפניות את כל שכונות־העוני,
להקים שרותי־חברה לתיפארת. אך ישראל העדיפה
את החלום. גם שוכני שכיונות־ד,מצוקה, כך נדמה, העדיפו
את החלום הרחוק על פני שינוי המציאות הקרובה.
אך על כל חלום נגזר להסתיים. היה ברור מראש
כי גם חלום זה ייגמר. לולא הוחזרה שארם־אל־שייח׳,
היא היתד, הופכת בעוד כמה שנים אילת שניה, מוקפת
מיפעלים ומיתקנים ובתי־מלון, וההוד הפראי היה נגוז.
(יתכן שעם־ישראל היה אז מחפש מקום אחר לחלומו —
אולי בחוף מצריים או תימן ).ומי שלא היה עיוור
מלידה או מרצון — ידע כי בסופו של דבר לא ישלים
עם־ישראל עם אימרתו המפורסמת של משה דיין:
״אם אני צריך לבחור בין שלום בלי שארם־אל־שייח׳
ובין שארם־אל־שייח׳ בלי שלום, אני מעדיף את שארם־
אל־שייח׳ בלי שלום.״
עכשיו נגמר החלום. אנשי אופירה נאלצים לחזור
אל המציאות, אל מיסגרת האחריות, לנחות על קרקע
היום־יום. זוהי נחיתה רכה, תודות לפיצויים. ובכל זאת,
יום לפני העזיבה של אחרוני האחרונים, העצבות שלטה
באופירה.
אדם וחווה גורשו שוב מגו־עדן, אל הצער של
העולם.

איש ב שם דדון
המכונית המיסכנה שלי הגיעה מתל־אביב לאילת,
ושם שבתה. משהו במצמד.

עצמי דרכו, ושם עמד דדון, בביגדי־יחג, במוסך הדומם.
״לא, היום אני לא עובד,״ אמר. הוא היה בדרכו
למימונה המקומית.
הסתבר כי דדון הוא מארוקאי, שבא ארצה לפני
25 שנים ,׳והוא אז בן .21 במולדתו היה מתאגרף.
״אולי בכל זאת, רק לרגע?״ הפצרתי בו.
טילפנתי למוסך התל־אביבי, דדון שמע מהם דיברי־הדרכה,
ונסענו לסיטרואן מוכית־הגורל. היא הביטה
בנו בעיניים עצובות, כסוסה חולה שננטשה.
דדון החל מטפל בה. הוא פירק חלקים שונים. תיקן
מה שניתן לתקן בתנאים אלה. כשרציתי לעזור לו
להרכיב את החלקים שפירק, ימנע בעדי .״די שיהודי
אחד יתלכלך,״ אמר.
ביקשתי לשלם בעד הטורח, העבודה ושיחות־הטלפון,
אבל הוא נעלב וסירב בהחלט.
גם איש־מוסך אחר, שפניתי אליו קודם לכן על פי
המלצת דדון, ושלא יכול היה להושיע, סירב לקבל
את 600 השקלים שהגיעו לו בשביל ביקור־הבית.

אמר. בצער :״הייתי רוצה לעזור, אבל אני חושש
לנגוע בה.״
מיהרתי לשארם, והחלטתי להשאיר את המכונית
באילת. כששמע אלכס גילעדי, איש־הטלוויזיה, שאני
בצרות, אמר מייד :״אין בעיות. קח את המכונית שלי.״
לרגע סברתי שהוא מתלוצץ, אך הוא שלף את המפתחות
ומסרם לי.
(משהו סמלי: פגשתי את אלכם גילעדי בלילה
הראשון שלי בקאהיר, מייד אחרי ביקור אנוור אל־סאדאת
בירושלים. אלכם הגיע לשם יום לפני׳ יחד עם אהוד
יערי ,׳ותוך 24 שעות כבר הפך סלך העיר. בשעה
שחציתי את העיר, בדרכי מנמל־ד,תעופה למלון מינה־תאום,
נכנסתי לרגע ללובי של מלון שרתון, ושם עמד
וחגג, במרכז קבוצה גדולה של אנשי־ביטחון מצריים

צוהלים. עכשיו נתקלתי בו בכפר של נלסון, על הגבול
החדש שנוצר בעיקבות הסכם־השלוס, פרי יוזמתו של
סאדאת).
כעבור יומיים, כשחזרתי לאילת, הלכתי שוב לבקש
ישועה מידי דדון. המוסך שליו היה סגור, ורק חריץ
צר היה פתוח בין שער־המתכת והמזוזה. השחלתי את

ביכלל, בנסיעה זו נתקלתי בשורה שלמה של אנשים
נחמדים. הם היו שונים מאוד זה מזה, אך לכולם היו
התכונות המציינות את האדם הישראלי במיטבו: חמימות,
נדיבות, חוסר־פורמליות.
דדון: איש־המוסך השני: אלכס גילעדי ! פל׳וגי,
שאיכסן אותנו בדירתו באופירה בלילה שלפני הנטישה
— כל אלה מסמלים את הטיפוס הישראלי הזה. וגם
השוטר הצבאי הבלונדי.
מלאך זה במדי־צה״ל ניצב בשערי גדעזץ׳ 40 קילומטרים
מדרום לאילת, בכניסה לשטח שנסגר לכל תנועה
אזרחית. תחת לחט החרב המתהפכת, היה בידו צרור
רשימות.
כעיתונאי, היתה לי הזכות להיכנס לשטח. אבל
חשבתי שמגיע גם ׳לרחל, אשתי, להיפרד משארם־אל־שייח
/שאותה לא ראתה מעולם. ביקשתי רשות לצרפה
לנסיעה, אך הרשות לא ניתנה. האלוף של מרש״ל
(מרחב־שלמה) הוא אגוז קשה .״לקחו את בן־ה־ הקשוח
ביותר בצה״ל, כדי שלא יהיה ברדק,״ הוסבר לי על־ידי
מקורות מוסמכים.
(קצין זה בוודאי הצליח במשימה כימעט בלתי-
אפשרית. הוא איחד את כל היסודות המגוונים במרחב —
נגד עצמו. ביומיים שהייתי שם לא ׳שמעתי מישפט
אחד עליו שלא היה מהול בקללות ובהשמצות).
החלטנו לנסות בכל זאת. בחשש־מה התקרבתי
למחסום. רחל התכוננה בליבה ללון לבדה על החוף,
עד שאחזור.
ליד המחסום עמדו שני חיילים, אחד שחרחר ואחד
בלונדי. השחרחר ניגש, הביט ברשיון שלי, הביט ביושבי
המכונית, ואמר :״בסדר.״
אבן נגולה מליבי. עמדתי להתניע את המכונית, ואז
ניגש הבלונדי .״רגע אחד,״ אמר, והסתכל ברשימה
שהייתה בידו. האלוף הקשוח דאג לכך שלאנשי־המחסום
תהיה רשימה מלאה של כל מי שקיבל רשיון להיכנס
לשטח .״ומה איתר?,״
הסברתי שזוהי אשתי, שתחליף אותי בנהיגה. התירוץ
לא עשה עליו רושם.
״אולי בכל זאת?״ ביקשתי.
הוא אמר לא, אי־אפישר, חשב, ולבסוף הופיע בפניו
חיוך והוא אמד :״בסדר. תהנו מן הטיול.״
למחרת׳ כשחזרנו בלילה, עמדה דמות ליד המחסום
החשוך. כאשר קירב האיש את פניו אל חלון המכונית,
ראינו שזהו אותו שוטר צבאי.
״בירכנו אותך בליבנו שלוש פעמים ביום!״ אמרה
רחל.
הוא חייך .״ואני דווקא קיבלתי על הראש. סיפרתי
לתומי שנתתי לאשתו של אבנרי לעבור, וירדו עלי.
אבל אני מקווה שנהניתם.״
זה לא יכול היה לקרות בגרמניה -ולא באנגליה,
ולא בצרפת. זה יכול לקרות בישראל, ועל כן אני
אוהב את ישראל. פקודה היא פקודה, אבל לחייל יש
שכל. הוא מבין את כוונת הפקודה. הוא ממלא אותה
בעזרת השכל הישר. במיקרה זה נסגר השטח כדי
למנוע צרות מצד עוצרי־ד,נסיגה, או מצד בוזזי־ביזה,
או מצד יסודות אחרים שיכלו לגרום לאי־סדר. לגבי
רחל אבנרי לא היה קיים חשש כזה. מה היה הטעם
במניעת הצטרפותה אלי?
אחרי היתקלות ממושכת זו בישראלים נחמדים,
שאלתי את עצמי: אם כן, מדוע נדמה לנו שכל
הישראלים הם גסי־רוח, צעקנים, תוקפניים, אנוכיים?
הרי יש בארץ אנשים נחמדים בשפע. מדוע אין מרגישים
בהם בחיי יום־יום?
התשובה היחידה שבפי היא זו המוגדרת בלשון־
צד,״ל כסיסמה גסה אך קולעת :״חרא צף למעלה״.
או, בלשון עדינה: בשיש לך אלף איש באולם, ועשרים
מהם מפרייעים ורועשים, נדמה לך שכולם מפריעים
ורועשים. השקטים, המנומסים, האדיבים אינם נראים
ואינם נשמעים.
אבל הם ישנם.

וצחחססס
64 מה הדבר דומה זו
* לאחד שאמר לעבדו: צא והבא לי דג מן השוק.
יצא והביא לו דג מן השוק מבאיש. אמר לו: בגזרה,
או תאכל, או תלקה מאה מכות, או ׳תיתן לי מאה מנה.
אמר לו: הריני אוכל.
התחיל לאכול, לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני
לוקה.
לקה שישים, לא הספיק לגמור יעד שאמר: הריני נותן
מאה מנה.
נמצא אוכל את הדג ולוקה ונותן מאה מנה.
הדברים נאמרו על התנהגות המצרים ערב יציאת־מצריים:
גם לקו בעשר המכות, גם שילחו את בני-
ישראל וגם ניטל מהם ממונם.

ביום ניתן לאמרי את הדברים על התנהגות
הישראלים ערב יציאת־מצריים החדשה: גם
מחזירים את כל סיני. גם משלחים את המתנחלים
כממון רב וגם השלום ניטל מהם.
פרעה מלך מצריים גהג בטיפשות רבה — אז.

בגין מלך ישראל נוהג כטיפשות רכה שיב־עתיים
— .היום.

של מקום שפרח אך אתמול, ושננטש מבלי להימסר
לבעליו החדשים. בבתי המושב די-זהב רשמו ואנדאלים
כתובות־שינאה על הקירות, והשחיתו חלונות, קירות
ודלתות.
לשווא יספרו למצרים כי אתרי־הנופש נעזבו זמן־מד,
מראש, כדי למנוע צרות עם עוצרי־ד,נסיגה. הם יראו
רק את אשר רואות עיניהם: עזובה והרס לשמו. לא
ישראלים ידידותיים יקבלו את פניהם, כדי לחתום
בלחיצת־יד את השלום ששולם עבורו מחיר כה יקר,
אלא מקומות דוממים, תרני־דגלים גדועים.

אולי הוסכם מראש שבך יהיה. אולי זה
היה נוח למישהו. אכל אסור היה להסכים
לכך. אסור היה שתיווצר האווירה, שנוצרה
עתה כץ ראשוני־המצרים ובין אחרוני־הישר־אלים
כסיני.

ך על הכל מאפילה עתה התקפת־האמוק של הממשלה.
1מנוי וגמור עימה להפוך את יום־השלום ליום־השינאה.
השר דויד לוי, גאון הדור, ביטא את דעת הממשלה,

כי כשבוע הזה מתגשם חלום־הדור, ובגבול
הדרום קם השלום מרפיח ועד טכה.

כי מה שעשה אז הקדוש־כרוך־הוא לפרעה.
הוא עושה עתה למנחם בגין וחרטומיו. הוא
היכה אותם בסנוורים והקשיח את ליבם, למען
יאכלו, ילקו וישלמו.

ף* ימית נערכה הקומדיה המבחילה של עוצרי*
הנסיגה, חניכיו של מנחם בגין, בני־טיפוחיז של
אריאל שרון, בעידוד צד,׳׳ל.
אין עוד ספק בלב איש שכל הקומדיה הזאת בויימה
על־ידי ממשלת־ישראל, מתוך תיקווה אינפנטילית שהעולם
לא יבין מה מתרחש, ושהעמים ישתכנעו שהנסיגה היא
״טראומה נוראה״ ,המונעת מראש כל נסיגה נוספת.

אך העולם אינו כל־כך טיפש.

העולם ראה כיצד מקימה הממשלה בתי־ספר למתנחלים
בלתי־חוקיים, ומספקת להם חשמל ומים (על
חשבוננו) ,ומניחה להם לעבור אנה ואנה, ומתייחסת
אליהם כאל בני־הזקונים האהובים. המחזה לא הוסיף
כבוד לאיש: לא לדרווישים המרקדים, אחיו־ד,תאומים
של הרוצח בהר־הבית, ולא לממשלת עלובי־הנפש.

המטרה לא הושגה. אך הושגה תוצאה אחרת:
מיום ליום גבר זעמם המוצדק של המצרים,
ונעברה חדוות-השלום של הישראלים.
הסקנדלים ושטיפת־המוח של אנשי גוש־אמונים
בבלי־התיקשורת חנקו את חדוות־השלום.
על פי הנחייתו של אריאל שרון, שלא רצה כי
״המצרים יישבו על הגבול״ ,הושמדו הבתים, הושחתו
השדות, נעקרו הדקלים העתיקים והעצים החדשים. כאשר
יגיעו המצרים למקום, יראו לפניהם מחזה מזעזע של
עזובה וחורבן והרם לשמו. יראו ויזעמו וישנאו.
אנוור אל־סאדאת אמר לי פעם שהוא מתכונן להפוך
את ימית לעיר״ מצרית משגשגת, בעלת נמל עמוק־מים.
עיר זו יכולה לשמש כעדות חיה לשלום.

הריסת החלום הזה היא ביריית כדור נוסה
כגופו של סאדאת, גיבור השלום.

בדהב שולטת העזובה. זהו המראה הטבעי, המדכא,

הוא נועד להפעיל טרור פוליטי, כדי להשיג
מטרה אחרת לגמרי: ויתור מצד מצריים על
קו־הגכול, שהיה קיים לפני יוני ד6ז .15 המאבק
הוא על כמה קילומטרים, וכעיקר כטכה.
ושוב: מותר לנסות להזיז מעט את הגבול, על סמך
טענות מוצדקות או קלושות.

אך באשר נעשה הדבר כצורה כזאת ,
כאיטר הוא מעכיר כמתכוון את האווירה ערב
הנסיגה, כאשר הוא מעורר אצל השותף־לשלום
שינאה וזעם וסלידה, אין זה אלא טירוף.

ן* שבוע הממשמש ובא יכול היה להיות שבוע
י 1של חג, רינה וצהלה.

אמנם, השימחה היתד, נמהלת בקורטוב של צער, על
המרחבים המופלאים •שעליהם לא יתנופף עוד דגלנו. אך
צעד זה לא היה פוגם בשימחה. שהרי לא מאונס הורדנו
את הדגל, ולא כשדה־קטל אבוד ומכוסה בחללים אנו
משאירים אחרינו את המרחב. אלא מרצון אנחנו יוצאים,
על פי החלטה ריבונית של עכדישראל, כתמורה על
הנכם היקר מכל — השלום.
זה יכול היה להיות שבוע של טכסים, אשר רישומם
ייזכר לדורות. העיר ימית יכלה לעבור בטכס עליז
מידי ראש־העיר הישראלי לידי ראש־העיר המצרי, כאשר
ילדים מבני שני העמים מברכים איש את רעהו ויוצאים
יחדיו בריקודים. בשארם־אל־שייח׳ יכלו מלחי חילות־הים
של ישראל ומצריים לערוך טכס משותף. באופירה,
בדהב ובנואייבה יכלו המנהלים הישראליים למסור
לעמיתיהם המצריים בתי־מלון ואתרי־נופש מסודרים,
כך שהנופשים בהם היו עדים לטכסים הלבביים, ללחיצת־ידיים
ידידותית, וחוזרים אל הנאותיהם.
ביום זה היו צריכים להיפגש נשיאי ישראל ומצריים,
אולי ליד האנדרטה של ימ״ת, ולהחליף מילים נרגשות
לזכר החללים שנפלו במילחמה ולכבוד עידן־השלום.
זה יכול היה להיות. זה צריו היה להיות.
זה לא יהיה.

הוא הסביר לכל ישראלי שדיבר עימו כי נידוי מצריים
בעולם הערבי, אחרי קמפ-דייוויד, מזיק לישראל, זכי
איחוי הקרע בין מצריים והעולם הערבי יועיל לישראל.
כי מצריים תשמש, בדרך הטבע, כפרוזדור שדרכו תיכנס
ישראל העולם הערבי.
אל־סאדאת לא הסתיר מעולם כי לדעתו לא תהווה
האוטונומיה אלא שלב־מעבר לפני הקמתה של המדינה
הפלסטינית, בעוד חמש שנים. אין בהסכמי קמפ־דייוויד
אף מילה אחת המונעת את הגשמתו של פייתרון זה.
דובר בהם על ״הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני״,
על אוטונומיה מלאה ב״תקופת־מעבר״ ,על ״נסיגת כוחות
ישראליים״ ,על הקמת כוח־מישטרה מקומי ״חזק״ ,על
קביעת ״המעמד הסופי של הגדה המערבית ורצועת־עזה״
במשא־ומתן שבו ישתתפו הפלסטינים.
אין בהסכמי קמפ־דייוויד זכר לטענה כי זהו תהליך-
היחידי שמותר לתמוך בז, וכי אין מקום השלום ליוזמות חילופיות. שמעתי כמד, פעמים מפי בזטרוס
בוטרוכדע׳אלי שמצריים תתמוך בכל יוזמה אחרת.
כל מישפטן יכול להסביר זאת לבגין, ויתכן שאף
דויד לוי ואריאל שרון היו מבינים לבסוף. אך הדבר
אינו דרוש. כי מסע זה של היסטריה מפוברקת ילא
קשור כלל בבעיות אלה.

:ה מ קו רו של הטירוף הזה?

^ן יתכן שהוא טבוע באופיין של הנפשות הפועלות.
פעמים
רבות אמרו לי מדינאים חכמים: כדאי
שהשלום ייעשה על־ידי ניצים. ראה את ניכסון במוסקווה
ובפקין. ראה את דד,־גול באלג׳יריה. רק לניצים, ללאו־מנים
הקיצוניים, יש הכוח להחליט על שלום ולכפות
אותו על עמיהם. לא פרס, לא רבין זלא כוחוודהשלום
הישראליים יכלו לכפות על עמם את השלום עם מצריים.
רק בגין היה מסוגל לכך.

זה נבון. אכל יש כאן סילכוד.

הנץ אינו איש־השלזם. אילו היה איש־שלום, לא
היה הופך נץ. תבונות־האופי שלו מנוגדות לשלום.
הנץ יכול להחליט על כינון השלום בחזית אחת,
כדי להגביר את המילחמה בחזית אחרת. אך מתחת
לסף הכרתו, הוא ממשיך להתנגד לשלום בכל נימי
נפשו. בעודו חותם ביד אחת על השלום, תעשה ידו
השניה כל מעשה אפשרי כדי לחבל בו.

זירת ה מ אבק: הצוק של טבה*
כאשר הכריז כי יש לתבוע מן המצרים להתחייב בכתב
לקיים את השלום אחרי הנסיגה.
ואתה עומד ותמה אם אכן אין שום גבול לאיוולת.
אין זו רק דרישה משפילה ומעליבה המוצגת לאומה
גאה, המחשיבה את הכבוד כגדול שבנכסיה. זוהי גם
מחווה חסרת כל תוכן. שהרי אם המצרים מסוגלים
להפר את ההתחייבויות, שקיבלו על עצמם בחוזה-
השלום — מי אומר שלא יפרו באותה קלות גם את
ההתחייבות החדשה? ואם יש עדך לחתימתם, מה מוסיפה
החתימה החדשה לחתימה הקודמת?

דוגמה זו של טיפשות הגובלת כטירוף באה
ללוות מסע־תעמולה היסטרי, מפוברק ומכויים,
על ״הפרות־החוזה״ המצריות.
יתכן מאוד שהצבא המצרי מפר פה ושם את הסעיפים
הקטנים של החוזה, כפי שייתכן מאוד שכך נוהג גם
הצבא שלנו. זהו טיבעם של צבאות בעולם.
יש בהחלט מקום לגישה האומרת שיש לדקדק
בסעיפים הקטנים, שמא תגדלנה ההפרות וידבקו בסעיפים
הגדולים. אך לשם כך יש דיפלומטיה שקטה, יש שיחות
סודיות. כך נהגה ישראל בשנים האחרונות.

אין לזה כל קשר עם מה שהתרחש השבוע.

מה שהתרחש השבוע הוא מסע־טמר פוליטי־פסיכו־לוגי,
שבו הילכה ממשלת־ישראל אימים על העולם
כולו והציגה טענות ודרישות שהדעת אינה סובלתן.
כל זה תוך איום סרק של אי־ביצוע הנסיגה.
לא דובר רק על ההפרות הצבאיות הקטנות. דובר
על הפרות מסוג אחר לגמרי. נאמר כי יש הפרת־חוזה
גם במאמציה של מצריים להתקרב שוב לעולם הערבי,
בתמיכתה ברעיון המדינה הפלסטינית בגדה וברצועה,
בנכונותה לתמוך ביוזמות־שלום חדשות.

זהו שקר גס.

נדור אל־סאדאת הכריז בכל הזדמנות כי מצריים
א היא חלק מן העולם הערבי, ואף מנהיגתו הטיבעית.
* באמצע: המלון הבלתי־גנזור.

זה קורה עתה למנחם בגין.

אין טעם להאשים את נעריו ושליחיו. לא הטרוריזם
המילולי של יצחק שפיר ולא הטרוריזם המעשי של
אריאל שרון יכלו לחבל בשלום, אלמלא הסכים לכך
בגין.
ברגע של גדולה, ערב בואו של סאדאת, ויתר בגין
במכה אחת על כל חצי־האי סיני, עד המילימטר האחרון,
תמורת השלום. אבל אין הוא יודע מה זה שלום.

השלום הוא עניין של רצץ־טוב. כמוהו כידידות
— אי־אפשר לכפות אותם. אי־אפשר
לאמר לאדם: או שתהיה ידידי, או שארוצץ
לך את הגולגולת.
את השלום צריכים לזרוע כמו פרח, להשקות מדי
יום, לטפח באד,פה. השלום הוא מצב־רוח, מצב נפשי,
שניתן לעודדו במעשים ובמילים.

הכידון, האלה, הגאז המדמיע, הגידופים,
הקללות, האיומים — אינם מכשירים של שלום.
אולם אלה הם מכשירי־העכודה של הלאומן
המצוי, של הנץ.
נראה שרק חריגים נדירים, כמו עזר וייצמן, מסוגלים
להפוך מניצים ליונים, לחוש את השלום, להבין את
השלום, לטפח אותו. מנחם בגין פשוט אינו יודע מה זה.
הנץ המצוי אינו יכול להטיל ביצי יונים, וד,לאומן
המצוי אינו יכול להבין לנפשה של אומה אחרת. הוא
יכול לחתום על חוז׳ה־שלום, אך אין הוא יכול להכניס
בו תוכן מעשי ורוחני.

ובכל שמתקרב המועד שבו עומד חוזה־השלום
להגיע אל שיא פריחתו כנסיגה מסיני,
כך גוברת הפעלתנות הכפייתית של כגץ ד
שות׳ לרוקן אותו מכל תוכן חי.

? והי עתה הסכנה. היא כתובה בספר־האגדה.
• מנחם בגין ייסוג מסיני, עד המילימטר האחרון. והוא
יסלק את המתנחלים בכירכרה של זהב טהור, המשובצת
ביהלומים. ובאותה שעה עצמה יעקור את השורשים
העדינים של השלום באלף מעשים מחפירים בסיני ובגולן,
בגדה וברצועה, בזירה הדיפלומטית ועל הקרקע, ברובים
ובהבל־פה.

נמצא אובל את הדג ולוקה ונותן מאה מנה.

אנו הפ ת רון
לכל ב עיו ת האיוורור
׳שרון״ תעשיות מיזוג אויר בע״מ
הגלעד ,2רמת-גן, מל 733251/737626 :

העולם הזה 2329

אחרונה, לפני שהיא
מוסרת את
מפתחות דירתה, עושה גילה; אחת מחברות
הקומונה ברווקיה של אופירה .״להחזיר
כמו שקיבלנו,״ היא אומרת בשלווה.
^ דרך חזרה לתל־אביב אנחנו עוב־
• י ריס אצל רפי נלסון. ביתו היפהפה
משקיף על מיפרץ אילת, ואורותיה של
עקבה מהבהבים מנגד.
שותים קאמפרי ואוכלים גבינת־נלסון.
רפי לא היה בכפרו. רגלו נשברה,
ובמיצוות רופאו נשאר בבית.
קשה לדבר איתו על מה שעתיד להיות.
אלכס גילעדי טילפן אליו מלונדון וביקש
לדעת מה נשמע. נלסון אמר לו: אתה
רוצה לקלקל לי את המצב־רוח 1
כעת, בביתו, שחלונות־הענק שלו משקיפים
על המיפרץ, הוא עצמו שואל את
אורי אבנרי :״מה יהיה ז״
האווירה לאורך כל המסע שעשינו דרומה
היא של ״מה יהיה״ .האנשים שואלים
את עצמם אם יוכלו לחזור אי־פעם אל
החופים הקסומים של דרום סיני, אל חופיה
של נביעות שתחזור כעת אל שמה המקורי,
נואייבה, אל החולות הזהובים של די־זהב,
שתחזור כעת אל שמה המקורי, דהב,
ואל הקסם הבלתי־נדלה של המיפרץ שיחזור
להיות שארם־אל־שייח׳.

יייייו

שש-בש
על המיס
ף* חון? דהב אנחנו פוגשים את אלכם
— של ״אלכס מלך הים״ .כך הכירו אותו
כל הצפוניים, שבאו לשארם. אלכס, צולל
ידוע ומנהל מרכז־הצלילה של כפר־הנופש
בדהב, מנצל את הרגעים האחרונים ל־

עו רי ת י עוי
צילומים עגת סרגוסטי

גלישה בגלשן הציבעוני ולצלילה. אין הוא
מדבר על ״מה יהיה״ ,אין הוא מדבר
בכלל. הוא מעדיף לצלול, לדבר על ה דגים.

החוף, כשהם חושפים את גופם ה שזוף
לשמש, נמצאים גם ירון, מנהל הקיוסק,
ופלוגי — אריה פלוגה מירושלים,
המכונה בפי כל מי שמכיר אותו בשם
״המלאך משארם״ .מסרבים לדבר עיל מה
שיהיה, מצביעים על קולונל ומייג׳ור
מצרי, היושבים לא הרחק מהמקום, בבג דים
אזרחיים מלאים, ומשחקים שש־בש
ליד המים.
החוף מדהים ביופיו. גרגרי־הזהב, ש־היקנו
למקום את שמו, נושקים למים. שני
אמריקאים, חיילים בכוח הרב־לאומי, הול כים
על השונית הנכנסת 1למיפרץ. פול
מאיידהו וג׳רי מקליבלנד אינם מאמינים
למראה היופי הנהדר של המקום הזה.
״אמרו לנו ששולחים אותנו למילחמה,״
אומר לי פול ,״הסבירו לנו שאיך שנרד
מהמטוס, אנחנו בשדה־קרב. אם המצרים
והישראלים לא יירו, הבדואים לבטח ינסו
לתקוף אותנו. הגענו לגן־עדן. בחלומות

דהב: כיסא עזוב

חופה הקסום של רהב,
עם גרגירי־הזהב שלו,
נטוש. השלט אוסר הרחצה כתוב בשלוש שפות. אלכס מלך־הים,
מנהל מועדון־הצלילה, מציע למחוק מראש את הכתובת העברית.

הוא מתקשה להאמין כי המצרים יאפשרו תיירות ישראלית.
מוח׳תר טהה, מנהלו המצרי החדש של כפר־הנופש ברהב, טוען
כי יפתח את כפר הנופש ב״ 26 באפריל. טהה מספר כי המצרים
•שכרו את שירותיה של חברה גרמנית, כדי לתפעל את המועדון.

היום ש ל פני ה א חר!ן

הנ ר עור מי כל

מיכל לונאי, מנהלת מועדון־הצלילה אקווה מארין,
עומדת מאחרי הבאר שלה, משאריה פלוגה, המכונה
פלוני, מביט בה. מיכל נמצאת בשארם חמש שנים וחצי ותשאר עד ה־ 22 באפריל.
(המשך מעמוד )35
הכי־ורודים שלי לא העליתי בדעתי שאנחנו
נשלחים למקום כזה !״
השניים מותחים את גופותיהם השריריים,
ותופסים שמש. ג׳רי קורא את
פרינסס דייזי של הסופרת האמריקאית
ג׳ודי קראנץ .״אמא שלי בכתה כשעליתי
למטוס בדרום־קרוליינה. החברה שלי
ממש מודאגת. בינתיים הצלחתי לשלוח
לשתיהן מיכתבים ולהרגיע אותן.״
אל החוף מגיע רובי, עוד טיפוס שארמי
ידוע. הוא סוחב את אלכס ואת שתי הנערות
שבחברתו לחוף עלום, כדי לצלול.
אני משוחחת עם המייג׳ור והקולונל ה מצריים.
הם מספרים לי שהם אנשי־מיש־טרה,
שנשלחו הנה כדי להכשיר את המקום
להעברה. הם שמחים לשוחח איתי,
מבקשים להצטלם איתי, כל אחד בתורו.
אני תוהה איך הס יסבירו אותי לאשת
שבבית. אני מצטלמת ושואלת שאלות.
הקולונל שואל אם אני עיתונאית. אני
משיבה בח־וב. באותו רגע משתנה היחס.
השניים מסרבים לשוחח איתי, מסבירים
לי כי ניתנה להם הוראה שלא לשוחח עם
עיתונאים עד ל־ 26 באפריל. אני מבטיחה
שלא לצטט את דבריהם.
המייג׳ור והקולונל חוזרים למישחק ה־שש־בש.
עיניהם מלוות בסקרנות את גופה
החטוב והעירום של אחת הנערות, העולה
מן המים.
מאוחר יותר, בחוף נעמה, סיפרה לי
רוחלה, חברתו של שימעלה היפה, כי
הקצינים המצריים אמרו לה כי לא ירשו
הפקדות שכזאת כאשר יעמדו החופים לרשותם
— לא עירום, לא מגורים משותפים,
לא היפים ולא נודיסטים.
כעת החופים עדיין ברשות ישראל, והמצרים
שוזפים את שדי־הנעדה החטובים,
כלא־מאמינים. הם מתגוררים בכפר־הנו־פש,
ביחד עם מעט האנשים שנותרו מ־מועדון־הנופש.
היחסים מתוחים, קצת

חשש, קצת סקרנות, הרסה חוסר־אמו;
משני הצדדים.
כאשר מוח׳תר טהה המצרי, שעתיד
להיות מנהל כפר־הנופש, מתלונן באוזני
כי דינה, מנהלת־הכפר, ואלכס מלך־הים,
מנהל מועדורהצלילה, לא ישבו איתו
להעברת מידע אפילו פעם אחת, אני
מעבירה אה המידע לאוזניו של אלכם,
האומר לי תגידי לי, אם אסטרונאוט
יסב ר לך איך מתפעלים את החללית,
תכיני י מה האיש הזה מבין בצלילה ן
בתחילה הוא אמר לי שהוא רוצה שנעבוד
ביחד, אחר־כך הוא סיפר לי שחברה גרמי
נ ת תנהל את הכפר. אני לא יכול ליצור
איתו קשר. זה בילתי־אפשרי !״
בלתי־אפישרי — זוהי המילה הנשמעת
יותר ויותר. הפער בין המצרים והישראלים
עצום. אך• שומרים על יחסים קורקטיים,
מנסים להתקרב, מנסים להבין, מנסים
לשוחח. לא תמיד מצליחים.
ביורן השבדי מגיע בג׳יפ. ביורן גר עם
אשתו ושני ילדיו בכפר הבדואי בדהב.
בנו, קים, שהופיע בטלוויזיה בתוכנית-
הילדים שמיניות באוויר, ביחד עם חברו
הבדואי, דובר חמש שפות.
ביורן אורז את הבית. ליבו שבור. הוא
עובר עם מישפחתו לאילת .״עשר שנים

שלושה לאומים באופי 1ה? 3־

תיירות מצריים, שהגיעו למועדון־הצלילוע כדי להכשיר את המקום

להעברה. באמצע — חיילים אמריקאיים מהכוח הרב־לאומי.
תשמאל — חיילי צה״ל. שלושה לאומים באופירה מנסים ליצור
קשר, קצת חושישים, קצת תוהים, מבלים בחצר של האקווה מארין.

היינו בדואים. כנראה זה מספיק,״ הוא
אומר לי, ומספר שהוא עתיד להתמנות
כעת ככתב הטלוויזיה השבדית בדרום,
וכמדריך במועדון־הצלילה של אילת. א־ן
הוא יודע כיצד תתרגל מישפחתו ׳,ובעיקר
ילדיו, שגדלו בין החולות הזהובים על
הים, למיסגרת של דירה בעיר הומה.
הוא עצוב. הוא מחזיק מעמד רק אחרי
שהוא מרוקן כמה בקבוקים רציניים של
אלכוהול.
כל עוד הגיעו המטיילים הישראליים,
הוא התגבר איכשהו. אנשים באו לביתו,
שהה פתוח לפני כולם. הס שוחחו איתו
ועם רעייתי, ושיחקו עם ילדיו הבלעדיים.
כעת, ככל שהמקום מתרוקן יותר, מאז
שעזבו ההיפים את החושות של הכפר ה בדואי,
ומאז שהתרוקן כפר־הנופש, ומאז
שהגיעו החיילים האמריקאיים והשוטרים
המצריים, הוא הבין שזהו זה. נוסעים
לאילת.

אהה]ים על החוו

באמצע, בגופייה, מיכאלו הגדול מחוף נעמה,
בעליה של מיסעדת־הדגים המיפלט האחרון.
מימין ג׳קי, מנהל חדר־האוכל במלון מרינה, עם תחלה, החברה של שימעלה היפה.

שימורים. ברשות היחידה קרוואן משוכלל,
ובו מיטבח מנחיסטה, שיחת־ם ומיקלחת.
את המים החמים מספק דוד־שמש, שהותקן
בדיד במקום. הסוכות שבכפר הבדואי
רקת. עשרות בתייהקפה, שהקימו
הבדואים ל!מען הישראלים וההיפים, שהתגוררו
בסוכות תמורת עשוה שקלים
ללילה, עומדים מיותמים. ילד בדואי מושך
בזנבו של גדי וצועק :״וונט קאמל ן
טו שקל ! פאק אוף !״ אנגלית הוא למד,
וגם עברית.
שתי ילדות יפהפיות משחקות עירומות
במים. שלושה גברים יושבים ליד אחת
הסוכות, מבעירים אש, מכינים קפה. הנשים
ממהרות להתכסות ברעלה ולהסתלק.
הפוכות עומדות ריקות. פה ושם אתה<
יבול ליאות שרידים של מיכנסי־ג׳ינס
קרועים ששימשו כווילון.
כפר־רפאים. רק לפני חודש חיה המקום
הורה מתושביו הזרוקים, שהבעירו מדורות
בלילות ושניגנו חרישית בגיטארות. כעת
עומד המקום ריק מתושביו .״המצרים
יהרסו את החושות. הן יזכירו להם את
עיר־הקברים בקאהיר: הם לא יבינו את
הסוג הזד. של התיירות. יבנו פה מארינה
ומלונות־פאר,״ אומר בכאב גדול פלוגי,
המתלווה אלינו.

הנשים היפות בעולם דרך לכפר הבדואי יושבת כיתה
אמריקאית. יושבים בחוץ ואוכלים

נערה צעירה חומקת לידינו ומצטחקת
בביישנות .״הנשים הבדואיות הן היפות
בעולם !״ אומר פלוגי, שלמד ערבית מהבדואים
.״יוסקח, החובש של כפר הנופש,
יילד ארבעים מהן במשך חודשיים. הן
נוהגות להסיר את הרעלה ׳לפני מי שהן
רוחשות לו כבוד, והוא סיפר כי מעולם
לא ראה נשים יפות כאלה.״
היופי הפסטורלי של הסוכות הנטושות
והחוף והקסום מתחלף בבתי־האבן מגודרי־העץ
של כפר די־זהב. יחידת־מילואים
יושבת במרכז המיסחרי. אחד החיילים
מוביל אותנו לבית־הספר, מיבנה סופר־מודרני,
בעל מיגרש־מישחקים גדול ו־מיגרש
תניח.
ההלם מכה בפנים. החלונות מנותצים,
הקירות מקושקשים, צואה בכל מקום.
באתת הכיתות השאיר מישהו כתובת
על הקיר בשתי שפות — אנגלית ועברית.
בכתובת הוא נשבע כי די־זהב תחזור ללמוד
הישראלים, וכי ילדי די־זהב ישובו ללמוד
בבית־הספר. בכתובת באנגלית יש שגיאות.
החייל
מבקש מאיתנו לבקר בבית ה אחרון
שננטש לפני שבוע על־ידי תושביו.
תגובתנו הראשונה היא תדהמה: הוואג־דליזם
חוגג. נוסף לדלתות ולחלונות ה־

מנותצים, עשרות כתובות על זזקיר, ליב־לוך
נורא. יד אדם לקהה גרזן וחיבלה
בבית, שרק לפני שבוע גרו בו אנשים.
כשנאמר לי שמו של תושב־הבית, אני
מבינה. זהו ביתו של דודו חממי, איש
שמורות־הטבע, שהטיל חתיתר על עשרות
מטיילים והיפים בדהב. הוא נהג להיטפל
לקבוצות של היפים ומטיילים, להרוס
אוהלים ולהתעמר באנשים.
בחצרו של דודו חממי אנחנו מגלים
אוצר בלום: עשרות אלמוגים וצדפות,
שנלקחו מים־סוף. חממי, במיסגרת תפקידו
כמובן, כאיש שמורות־הטבע, חיה אמור
להחרים את האלמוגים מידיהם של המטיילים׳
אך לפי אותה הוראה !היה עליו
להחזיר אותם לים. אך לא. האיש שמר
אותם לעצמו, וכעת הם זרוקים מנותצים
ומבוזבזים בחצר ביתו הנטוש שבדי־זהב.
כעבור שעות אחדות, כשאני רואה את
גילה מאופירה מנקה את דירתה שברח״
קיה, בעזרת מגב וסמרטוט־ריצפה, דקה
לפני שהיא מחזירה את המפתחות, אני
מבינה כי המקום מעיד על יושביו.

קפה ועוגה
חינם
ך • דרך לשארם־אל־שייח׳ קסומה.
י 1המידבר חובק אותך וגונב את דעתך.
הרים ענקיים. לך תדע על איזה מהם ניתנה
תודה לישראל. כוכבים בגודל לא־טבעי,
שמיים קרובים־רחוקים. ניתן בקלות לזהות
את הדובה הגדולה, הדובה הקטנה, ה־קסיופיאה
וכוכב־הצפון. בפעם האחרונה
ראיית שמים כאלה בא״ש לילה בעמק-
המצלבה, כשהייתי בת .12 מאז חדר ל־

בית־קפה נטוש

אחד מעשרות בחוף הקסום
של דהב. בית־הקפה,
שהיה שייך לג׳ומעה הבדואי, נועד לספק את צרכיהם של עש

האוכל מגיע, מלווה בירקות טריים חתו־כ־ם
ובסרט של גזר ובננה. לילה לפני
הפינוי — וקיטי מוחקת מהתפריט את
מחיר העוגה והקפה. היום מגישים פה
קפה ועוגה ״און דה האוס״.
חוזרים לבאר, שוחים עוד בירה. שתי
נערות יחפות מנסות לארגן ריקודים. החיים
נמשכים עד לרגע האחרון.
להחליט מחד

תודעתנו מושג חדש: זיהום־האוויר.
עוד בדר,ב מזהירים אותנו שלא יהיה
לנו מה לאכול בשארם. אנחנו שמחים על
ד,קרקרים שהביאה רחל מתל־אביב. פלוגי
סומך על שארם .״בטוח שיש מקום פתוח,״
הוא אומר, ואני חושבת שזה >א יתכן.
כי הרי מחר עוזבים התושבים האחרונים
את המקום. אבל לך תדע, מי שגר בשארם
מסוגל לכל דבר.
ואמנם, במעודון־ד,צלילה אקווה מארין
אנחנו פוגשים את מיכל לונאי, היושבת
בבאר כרגיל, כאילו כלום אינו עונ?ד להתרחש
למחרת היום. הבאר מלא במשקאות,
ומיסעדתו של גרט פועלת כרגיל.
מיכל, במכנסיים קצרים ובגופייה, מספרת
כי המצרים קנו את המלון, את מועדון־
הצלילה ואת הבאר, על ציודם, כך שאין
צורך לארוז. היא משאירה למצרים את
כל הכפיות והמזלגות.
שלושה חיילים אמריקאיים משחקים
דארטס, מישחק של קליעה למטרה. שני
מצרים יושבים ליד הבאר, שותים תה.
חיילי צד,״ל מבקשים בקארדי וקולה, ובחלל
החדר קולו שד בוב דילאן, השר
על שערי־השמיים.
קיטי ד,אנגליה לוקחת את ההזמנה שלנו
במיסעדה. שלוש צלעות־חזיר, פעמיים
סטייק. כולם שותים בירה, יושבים מסביב
לשולחן העץ הגדול. המקום מלא באנשי
הכוח־הרב־לאומי, בישראלים ובמעט זרים,
שקיבלו רשות משילטונות צד,״ל להתפנות
רק למחרת־היום,
קיטי עצובה. אין היא יודעת לאן תלך
מכאן. היא היתד, בשארם שנה וחצי, חזרה
הב תה לאנגליה ולפני חצי שנה באה
שוב. אני שואלת אותר, אם תסכים להיש אר
במקום אס יאפשרו לה זאת המצרים.
״אני לא חושבת,״ היא משיבה ,״זה לא
יהיה אותו הדבר.״ בשלב הראשון היא
נוסעת לתל־אביב. שם תחליט מה הלאה.
אולי תלך לעבוד במועדון־ר,צלילה באילת.
כולם בונים על מועדון־!־,צלילה באילת.
קשה להיפרד ממימיו הכחולים של ים-
סוף.

רות הזרוקים והזרוקות, שהתגוררו בתוך החושות והסוכות בכפר
הבדואי שלחוף דהב. כעת שוממות הסוכות ושוממים בתי־הקפה.
המבינים טוענים כי המצרים יהרסו את החושות שנותרו במקום.

** £יכל, שהגיעה לשארם מסביון
לפני חמש שנים, אחרי שלא הצליחה

שיעור באזרחות בזה!

בית־הספר של די־זהב. חלונות שבורים, ספרי־לימוד זרוקים על

להסתדר בצפון, אינה יודעת מה הן תוכניותיה
.״כל האפשרויות פתוחות לפני,״
היא אומרת ,״אבל אני לא רוצה אף לא
באחת מהן.״
בדירתה שבאופירה, התמוגית תלויות
על הקירות. על כן־הציור עומד ציור שהתחיל
הצייר גיורא אופנהיימר. מיכל
עדיין לא ארזה את הצבעים. בכיור האמבטיה
שירה הכביסה, הפריג׳ידר מלא באוכל,
רק גאז אין. הברת הגאז ניתקה את
הגז המרכזי יום קודם לכן. על הפטיפון
תקליט של לו ריד.
אנחנו יושבית על כורסות־העץ ומשוחחות.
למיכל היתד, שארם לבית אמיתי.
(המשך בעמוד )48

הריצפה, יחד עם יומן־הכיתה, מעורבים בצואה ובשתן. על הלוח
השאיר מישהו כתובת בעברית ובאנגלית עם שגיאות, האומרת :
״אנו רוצים להישאר כאן ! נזיין את הסכמי השלום ! סיני שלנו !״

יהודי הוא מי שהתגייר כהלכה
או שנולד לאם־<1

! 9במלאות 85 למנהיג
מס״ם, מאיר יערי, נזכרו
בבית מפ״ם שלא אחת המיתו
עיתונאים את יערי בהבל־פה.
באחד הלילות סמוך לחצות
התקשר כתב משידורי־ישראל,
עם דוברת התנועה, נעמי
ריפתין, ושאל אותה אם נכונה
השמועה כי יערי נפטר.
נעמי, בתו של מנהיג שמאלי
אחר, יעקב (״קובה״) ריפתיו
המנוח, השיבה בשלילה, אך
כדי לבדוק את אמיתות הידיעה
היא טילפנה לויקטור שמ־טוב,
הוא הרגיע אותה והסביר
לה שאיתו מתקשרים כל
שבועיים, ושואלים אותו שאלה
דומה. אך הוא הציע לה
שליתר־ביטחון היא תתקשר עם
יערי עצמו. נעמי טילפנה לביתו
של יערי בקיבוץ מרחב-

ישכח אותה. באחד הבקרים,
כאשר המישלחת הישראלית
אכלה את ארוחת-הבוקר שלה
בחינה־האוז בקאהיר, סיפר לו
עיתונאי מעריב, יהושע (״שוקה״)
כהנא שנילווה למיש-
לחת, שכאשר דיווח באותו
בוקר למערכת על הדיונים במצריים,
סיפרו לו שיש פילוג
במיפלגה הליברלית. השר יצ חק
כ ר מז פרש מהתנועה, ד
עימו שני הח״כים הצעירים
הירושלמיים, דן תיכון ודרור
זייגרמן. כהנא שאל אותו:
״ועם מי אתה הולך?״ הלחמניה
נתקעה בפיו של בדיאן. הוא
פנה ליועץ שר-התיידות לעג־ייני-תיקשורת,
צבי רימון,
שישב לצידו, ושאל אותו אם
הוא שמע על כך. רימון, שהיה
לו חלק במתיחה, השיב שהיו

! 8למחזאי יהושע סוכול
יש הגדרה חדשה לשאלה הנצ חית
מיהו יהודי :״כל מי
שהתגייר כהלכה, או נולד ל־אם־.16״

8בטור שלו, חראקירי,
בעל הנזישמר, כותב סובול
חראשירי, על מישקל שיר־ילדים
מאוד ידוע :״השר
שרון בביטחון /רץ בבוקר

ללבנון /הוא טיפס על העץ /
מילחמות חיפש / /אוי ואבוי
לו לשובב /גודמן את השואו
גנב /הוא טיפס על העץ /
מילחמות חיפש.״
91 בערב־ראיונות שאל
מני פאר את יעד דיין
אם העובדה שהיא נישאה לגבר
שהיה מבוגר ממנה ב־16
שנה, ושהיה בעל דרגה גבוהה
בצבא, קשורה בחיפוש
שלה אחרי מישהו שיזכיר לה

את דמות אביה, משה דיין.
יעל, הנשואה לתת-אלוף דג
שיאון, אמרה שבפסיכולוגיה

; 9יעל דיין אמרה שהיא
פוחדת לכתוב ספר על אביה,

לעודד את קבוצתם במישחק
על גמר גביע אירופה, הוא
יצא לקניות בעיר. אחריו הלכו
כ 30-איש, והם נכנסו
בדיוק לאותם החנויות שהוא
נכנס אליהן. בזמן המישחק
הוא כימעט וחטף סטירה מאחד
האוהדים. זה הסביר לו שהוא
קנה תחתונים לאשתו באותה
החנות שגינת קנה בה גרביים.

משום שלדעתה אין זה נכון,
כפי שטוענים, שהזמן מרפא
את זיכרונות העבר.
81 מפיק תוכנית־הטלוויזיה
כלבוטק, רפי גינת, מספר
שבניגוד לרושם שעשוי להיווצר,
הוא צרכן גרוע ביותר,
ואת זאת למדו, על בש רם,
מי שהלכו אחריו וקנו
במקומות שהוא קנה בהם. כשהיה
גינת בקלן, יחד עם
אוהדי מכבי תל־אביב שבאו

אחר־כך, כשהמשיך בסיור־הקניות
שלו, מצא בחנות אחרת
תחתונים זולים יותר.
81 אחרי שצפה בהצגה הזונה
הגדולה מבבל של הני ד
דוין, אמר יוסי שריד, שמה
שחמור זה לא ששוחטים ילד
על הבימה, מבשלים אותו,
אוכלים אותו ואחר־כך אף
פולטים אותו — מה שחמור
הוא שכל זה קורה, וזה לא
מזיז לו כלל.

היו מקבלים בעד דיאגנוזה
כמו זו ציון נמוך מאוד. ענה
לה מני :״אבל בתור עלילה
של ספר, זה יימכר טוב
מאוד.״

שימעון נוס

מחבק פעילה מיפלגתית, מיוה סליק,
בחגיגות המימונה בגו־סאקר בירוש־
,ליס, לעיני קחל־סקרנים. פרס, שהופיע בשעות הצהריים במקום,
הוכנס לרחבה המגודרת ברשת כפולה, מסביב לבימת־חכבוד• לפני
שעלה לבימה, הוא׳ שפע חיוכים והתלוצץ עם העיתונאים. אך
כאשר המנחה הזמין אותו לעלות לבימה, החל הקהל צועק :
״בגין, בגין ואחר־כך ״בוז ממושך. פרם ויתר על הנאום
שהתכוון לשאת, אולי משום שנעלב כשראה את הקוף שהביא אחד
מהעומדים בשורה הראשונה שקראו נגדו קריאות־גנאי (למעלה).

יה, ולמרות שהיתר, זו שעה
מאוחרת, ענה יערי לטלפון
בעצמו. נעמי, שהתבלבלה
מעט, אמרה :״רציתי להזכיר
לך שמחר מתקיימת ישיבה של
ריכוז מפ״ם.״
איש אחד שלא ישכח
את ביקורו במצריים, ולאו־דווקא
משום שנהנה שט, הוא
גו סטב כדיאן, יושב-ראש
מועצת־המנהלים של החברה
לפיתוח מיפעלי תיירות. בדי״
אן, ח״נדהליברלים לשעבר,
במישלחת־התיירות השתתף שיצאה למצריים לסיבוב־שי־חות
אחרון, ערב הנסיגה, ונזל
קורבן למתיחה שהוא לא

שמועות, אך הוא לא בטוח
בכך. בדיאן הנרגש לא סיים
את ארוחתו וניסה להתקשר עם
הארץ, אך לא הצליח למצוא
קו פנוי. בשעות הצהריים טיל-
פן רפי פרבר, מנכ״ל מישרד־התיירות,
כדי לקבל דיווח על
התקדמות השיחות, ורימון, ש שוחח
עימו, שכח לעדכן אותו
בעניין המתיחה שהוא וכהנא
מתחו את בדיאן. כששוחח
בדיאן עם פרבר, הוא שאל
אותו מיד מה קורה במיפלגה
הליברלית. אחרי שהשניים
ניהלו דו־שיח של חרשים, התברר
לבדיאן שהוא נפל קורבן
למתיחה. מי שעמד לידו הבחין
שהדם חזר לפניו.

| משוחח עם ח״כ חרות דב שילנסקי, לפני שהשניים עלו לבימת״חפנוד. שילנסקי
11 # 1 /1 1 1יי * י | עמל, כדי לשכנע אותו לעלות לבימה. חרב הראשי האשכנזי סירב תחילה
לעלות, בטענה שאם חראשון־לציוו, הרב עובדיה יוסף, אינו נוכח במקום, אין הוא יכול לבוא במקומו.
ה עו ל ם הז ה 2329

והנה בתה נקודות ראויות לציון(11 וא1ן 1981
* בבנק לאומי, שכמחצית מפקדונות הציבור
בישראל מוחזקים בו, מתבצעות מידי יום
כ-ססס 650,פעולות ב 6-מיליון חשבונות.
בנק לאומי נבחר זו השנה ה 15-ברציפות
כ״מוצר הנבחר״.

131

* .קרוב ל-ססס 400,איש השקיעו במניות בנק לאומי,
׳ שנתנו למשקיע בשנת 1981 תשואה של 179.7

לקופות הגמל של בנק לאומי נוספו
220,000 חשבונות חדשים, וכיום מגיע
מספר החשבונות בהן ליותר מ-ססס.800,
קרן ההשתלמות קהל, אשר הוקמה
ב 1980-כבר משרתת למעלה מ45,000-
חברים, וזאת, לאחר שהצטרפו אליה
השנה למעלה מ 20,000-חברים חדשים.

* למעלה מ 150,000-לקוחות בבנק לאומי מחזיקים כרטיסי
אשראי לאומיקרד-ויזה. באמצעות כרטיס לאומיקרד-ויזה
בינלאומי ניתן למשוך מזומנים ב 100,000-סניפי בנקים
ולקנות ב 3.3-מיליון חנויות ברחבי העולם.

המיכון והמיחשוב עוזר ללקוחות בנק לאומי וחוסך מזמנם. מערכות £א 1_1אס
משוכללות, מאפשרות קבלת מידע מיידי ומעודכן 115 .מכשירי כספומט ו28-
מכשירי ש.ב.א. ברחבי הארץ משרתים כ-ססס 225,בעלי כרטיסי כספומט לקוחות
בל״ל.

בנק לאוס

מערכת של 64 סניפים ומשרדים של בנק לאומי ב~ 28 ערים ברחבי העולם משרתת את ציבור לקוחותיו.
רק בשנה האחרונה נוספו 4סניפים בצרפת, סניף חמישי בלונדון, הסניף ה־ 27 בגיו־יורק וחברת בת בקנדה.
ובארץ 12 :סניפים הועברו למבנים חדשים ו 6-סניפים הורחבו השגה לנוחות הלקוחות 9 .סניפים חדשים נחנכו באזורים
שוגים ברחבי הארץ ובכך הגיע המספר הכולל של סניפי ומשרדי קבוצת בנק לאומי ל ,449-מהם 385 בארץ ו 64-בחו״ל.
לראשונה עומדת לרשות ציבור הלקוחות בארץ רשת של 33 דלפקי בנק לאומי למשכנתאות בסניפי הבנק ברחבי הארץ.

לבנק לאומי מגוון קווי אשראי המאפשר
העמדת מימון לזמן בינוני, אם באמצעות אשראי ספקים
ואם באמצעות עסקות ליסינג. למעלה מ-סססו בנקים
קורספונדנטים ברחבי העולם מטפלים בכל הפעולות
הכספיות הקשורות לביצוע עסקות יבוא ויצוא ללקוחות
בל״ל.
בנק לאומי עומד בשורה הראשונה של הבנקאות העולמית;
הוא נמצא כיום בין 100 הבנקים הגדולים בעולם.

בנק לאומי מסייע ליצואנים באמצעות פרוייקט משותף עם מכון היצוא, המעמיד מימון
לתכנית מנהלי שווק ניידים, הסוקרים שווקים עבור היצואן. אלפי יצואנים נהנים משירותי
המידע העסקי באמצעות פרסומים ומדריכים מקצועיים בתחומי מטבע חוץ ושווקי ההון
ובאמצעות סקירות ענפיות וכלכליות.

בשנת 1981 היה בנק לאומי החתם הגדול ביותר בבורסה בישראל.
בשוק היורו, מוביל בנק לאומי בגיוס הון זו השגה החמישית.
* בשנת 1981 הופעלו 5קרנות נאמנות
חדשות בקבוצת בנק לאומי ומספרן הגיע
ל 21 -קרנות שערך נכסיהן כ-ס 1מיליארד
שקלים.

בנק לאומי

טל־ארויו

בשנת 1902 הקים זלמן דוד לבונטין את בנק אנגלו פלשתינה (כיום בנק לאומי לישראל)
בעקבות יוזמתו של ד׳׳ר בנימין זאב הרצל. היעד: השגת מימון לישוב היהודים בארץ ישראל.
שמונים שנותיו הראשונות של בנק לאומי הן רק ההתחלה. אנו נכנסים
אתך לשמונים השנים הבאות בתנופת־יוזמות וחידושים של בנק, העומד
בשורה הראשונה של הבנקאות העולמית. והעיקר -גם בשנים הבאות
נשרת אותך בסניפינו בארץ ובעולם, כמו שרק בנק לאומי יכול לעשות זאת.

־-א 11 שיג

9״אני יכולה להציע לכם
כריך שינקו,״ אמרה המלצרית
לעיתונאי יצחקש תי ל ולדובר
אגד גירעון טלמור,
ולא הבינה מדוע הביטו בה
השניים, שאינם חובשי־כיפות,
בתימהון. מתברר שלשניים יש
סיפור משותף הקשור בשתיל,
המקפיד לאכול מזון כשר, למרות
שאינו דתי. ב־ 1974 הם
יצאו לסיור בגרמניה, מטעם
אגודת הידידית ישראל־גרמניה.
הם שוכנו במלון, שבכל חדר
בו היה על הקיר פסלון־עץ

1ב ד 1של יווסף ו״ץ מתנגד להתנחלות מעבד לקו
5ו ז ׳ דו ק ולבגי ן יש תיאבון למדו ת עיתוני ־ה בו קד

לפגוע ברגשות החדרנית. ב־אהד
הימים נכנס שתיל לחדר,
ולא ראה את ישו על הקיר.
הוא היה בטוח שטלמור, ש הקדים
אותו, כבר הכניס את
הפסל לארון. הוא ישב על
מיטתו, החל להתפשט והתכוון
להתכסות, ואז הוא קפץ כנשוך
נחש. ישו היה במיטתו, מתחת
לשמיכה. שתיל אילץ את טל-
מור להוציאו מהמיטה ולהניחו
בארון.
9למרות שהישוב תלמי-
יוסף נקרא על שם אביו, נמנע

מנ הלמחלקת ״ החד שו ה של ה ט לוויזי ה,
ביל ה חו פשה בי חדעםאש מו, הדסה,

1* 1 י בכפר של רפי נ ל סון. כא שר ראה שטרן ^את ה מי ספר הרב של
הנופ שים ואת אווי ר ת העלי צו ת בכפר, הו ר ה ^ ל הז מין ל מ קו ם מיי ד
אתכתב־ ה ט לוויזי ה בד רו ם, עופר טלר ( משמ אל) ,ו ה טי ל עליו ל ה כין
כתבה ליו מן השבוע על כפר הנופ ש, ה עו מד במר כז הסיכסון.

לקה בשבר בירך כא שר נפל בכפרו שבחוף טבה. נ ל סון, שסביב ה כפ ר שלו סער

השבוע המ שבר בין מ צריי ם וי שראל, ה צ טוו ה על-ידי רופ או להתאש פז ב בי ת-

חולי ם, סי רבל הו ראהולב סו ף שיכנע אתה רו פ א כי י שיאירו ב בי תו, ב תנ אי שלא יבקר בכפר. ב מ שך
שלושה י מי םשהה רפי ב בי ת־ ה א בן שלו, ה צופ האל חוף אי ל ת, כ ש הו אמבלהלארקבחברתם של
ה פו ח ל צי םהר בי ם שלו, אלאגםבחברתר בי ם מידידיו, שבאו ל בי קו ר ־ חו לי ם, כששמעו על פציעתו.

אלכם גלעדי

מ פי ק ״ ח ט לוויזי ה הבכיר, ה שו ההב לונדון
כרא שמחלקת ־ ה ס פו רטה אי רו
פי ת של רשת ה ט לוויזי ההאמ רי ק אי ת אן -בי -סי, הגיע ל חו פשת-
פסח לי שר אל, ו מיי ד ירד ל אי לתלב לו ת חופ ש ה בי חדעםב תו
בתה״ , 9גלי ה. גלי ה ה תג לתה כי לד העצמ אי ת. הי א בי לתהעם
א בי ה ב מי סעדהבחברתי דידי ם, כא שר ה ת עיי פ ה, בי קשהמא בי ה
ל הז מין עבור ה מוני ת, צירפה א לי האתחברתה, י פי ת כר מל, ב תו
של אי ש־ העס קי ם איי בכר מל, והש תיי ם חזרו ב מוני ת ל בי ת -ה מ לון.

של ישו הצלוב. לשתיל הפריע
הפסל מאוד, והם הסכימו ביני הם
שכאשר הם יהיו בחדר, הם
יניחו את ישו בארון, ורק
בבוקר, לפני צאתם, הם יחזירו
אותו למקומו בקיר, כדי לא

מנהל מחלקת־ההתיישבות של
היהודית, הסוכנות וייץ, מלהיכנס למקום, אחרי
שמתנגדי־הנסיגה מסיני השתלטו
על המושב.
! 8השושלת המישפחתית

רעגן

של מישפחת וייץ מעידה על
צעידה שמאלה דווקא. בעוד
שהסב, יוסן ז, היה מראשי הקרן
הקיימת לישראל, שעסקה
ברכישת קרקעות מערבים, ואילו
הבן, ר ענן ממשיך במסורת
זו, בתפקידו בסוכנות,
הרי שהנכד, יחיעם, מרצה
להיסטוריה באוניברסיטה, מת נגד
באופן מוחלט להתנחלויות
מעבר לקו הירוק.
׳ 9קריינית הטלוויזיה כר מית
גיא, שהופעתה החיצונית
היתה בזמנו עניין למחלוקת
בינה ובין מנהל מחלקת־החד־שות
לשעבר, מיכה לימור,
סיפרה שכאשר הביא אותה
חיים יכין למבט הוא אמר
לה :״אני לא רוצה שתהיי
יפה מדי. אל תיראי כאילו
באת מסלון־יופי או ממספרה
או מתצוגת-אופנה.״
; 9ביקור־חולים, שערך בן
קיבוץ בביתה של זמרת ה פצועה
ברגלה, הוליד ערב-

צדקה. ג ח, בן קיבוץ עין-
כרמל, בא לבקר את ידידתו,
זמירה (״זמי״) אדם, זמרת
ומורה להתעמלות שנפגעה ב רגלה,
כשהחליקה במסלול סקי
בשווייץ. יחד עימו הופיע ידידו
הוותיק, שמעון (״כושי״)
רימון, שאותו הוא מכיר עוד
מתקופת שירותם המשותף ב־יחידת־צנחנים.
בשיחה שהת פתחה
התברר שנוח מנסה
לגייס עבור כושי כסף לצורך
הקמת פונדק-דרכים בערבה.
זמי התעניינה ברעיון, ואז
התברר לה שלמעשה חסר סכום
של 2500 דולר בלבד לשם
קניית גנרטור להספקת חשמל
במקום. בחדר ישב מוטי
סטרוקובסקי, אחד השותפים
במועדון סליק. הוא העלה את
הרעיון לערוך ערב שהכנסותיו
יהיו קודש לקניית הגנרטור.
כושי התלבט וביקש לשמוע את
חוות־דעתה של זמי, מפני ש הוא
שונא נדבות. היא הסבירה
לו שאם לא יערך ערב מסוג

זה, שבו יוזמנו חבריו הקרובים,
לא יוכל לעולם לפתוח
את הפונדק שלו, וכושי נתן
להבין שהוא מסכים. אך אז
התעוררה בעיה חדשה. למוע דון
נכנסים בצפיפות 150 איש,
ונח הודיע שהוא יביא לערב,
את כל הקיבוץ, כך שלא ברור
אם יהיה מקום לרוכשי הכרטיסים.

9ראש-הממשלה, מנ חם
כגיל, הגיב על שידורי הטלוויזיה
:״מדוע צריו בכל
מיקרה ובכל מחיר להראות
משהו שלילי ז אין דברים
חיוביים אצלנו? אין בנייה
אדירה? למשל, בירושלים,
חמש שכונות חדשות הקים
דויד לוי.״
! 9בגין סיפר גם על הרגלי
קריאת עיתוני־הבוקר שלו :
״כל יום אני קורא את העיתונים
לפני ארוחת-הבוקר. ואף
על סי כן, יש לי אחר-כך
תיאבון לאכול.״

הסולמוו
של סירה ו עונה לכל המלעיזים :״זהו שיערי
הטבעי, והוא נראה כך כי אני
מזניחה את הספרית שלי
את רזיה ישראלי פגשתי השבוע
במסיבת אנשי־קולנוע ותיאטרון,
שערכה השחקנית הצעירה פירה
קנטור, לרגל זכייתה השבוע בפרס
שחקנית הקולנוע הטובה ב
911X2

גימים״
מרסל, בע-

לת מיספרת הלילה בדיזנגוף וידידה הפאנקיסט.
״אני בעד קיום תרבות הקולנוע בארץ, ופירה קנ
תפקידה
הראשון בקולנוע, זהו הישג
מרשים, שראוי למסיבה. ולכן
בחרתי במסיבה זו כמסיבת השבוע
<•1018 רבים מאנשי הקולנוע,
התיאטרון והמוסיקה בארץ זרמו
השבוע לדיזנגוף סנטר, כדי לחגוג
יחד עם פירה. בין אנשי הקולנוע
זיהיתי את ניסים דיין, שהפיק

טור היא לקוחה שלי, לכן הסכמתי לנדב את מיס־פרת
הלילה הגדולה שלי לעריכת המסיבה לכבודה,״
אמרה מרסל• המסיבות נערכות היום במיסעדות,
במועדונים, ועכשיו החלו לשמוח גם במיספרה.

״איני מבינה מדוע יצא הקצף
על ח ״ ד ליין* המיתולוגיה היוונית
מלאה בסיפורים על קאניבא־ליזם
ועל מעשים ברוטאליים. החידוש
היחידי בהצגתו החדשה,
הוא ההתעסקות באברי ההפרשה
של האדם. במקום להתייחס לערכו
הספרותי של המחזה, עוסקים
כולם בהיבטים הסנסציונים שבו,
וחבל.״ כך אמרה השחקנית רזיה
ישראלי, כוכבת הצגתו החדשה
של חנוך לוין, הזונה הגדולה מבבל
׳ 01010 רבים תוהים על רעמת
שיערה של רזיה, ושואלים אם היא
חובשת פיאה נוכרית. אז רזיה

שנסור הנ נוו

העיתונאי מנחם זילברמן מנשק את

אשתו דורית. למטה: מפיק ״לנה״,
^יי 61-1י
מיכה שרפשטיין ובימאי ותסריטאי הסרט, איתן גרין ופירה.

1 || 1 1נ 1מ ״ ךןז שחקנית הקולנוע פירה קנטור (מ-
11 # #11׳ 11 1* 1 1 1 1 1ימין) צוחקת בפה מלא ומחבקת
כשימחה את ידידתה, הזמרת שנדרה ג׳ונסון, שבאה לברכה על זכייתה
בפרס שחקנית השנה בקולנוע. לכבוד זכיה זו, על מישחקה בסרט לנה,
ערכה פירה מסיבה, שאליה הגיעו שחקנים ואמנים ידועים רבים.

שהקים

חגרת

המרקד הוא
חנן גזלדבלט,
הפקה פרטית.

יותר לשנת 81׳ ,על מישחקה המרשים
בסרטו של איתן גרץ,
לנה, שייצא אל המסכים בחודש
מאי .״הפעם יש לי סיבה כפולה
לערוך מסיבה, כי זכיתי גם בפרס
השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל
אורליאן,״ סיפרה פירה 0 0
פירה צדה את עיני לראשונה בסרט
פירסומת לכרטיס־אשראי, שבו
גילמה אשה מבולבלת בסופרמרקט,
שאינה משתלטת על שטרי הכסף
שבידה. בלנה היא מגלמת דווקא,
תפקיד רציני, של אשה הלוחמת
לשיחרורו של בעלה הכלוא ב־ברית־המועצות,
ותוך כדי מאבקים
לשיחרורו מתאהבת בבחור. ישראלי
<>0101 עבור השחקנית, שזהו

את לנה, ועסוק היום בבימוי הפרק
השני של סרט הטלוויזיה חישל
ספרא ובניו 0י המפיק מיכה
שרפשטיין בא למסיבה בחברת
השחקנים ארנון צדוק ועופרה
ויינגרטן, כוכבי סרטו החדש,
פרופיל ,24 שיוצג, לדברי מיכה,
בחודש ספטמבר .״ עופרה ואני
נשואים, אבל רק בסרטים,״ צחק
ארנון צדוק. הוא התכוון לסרט
הטלוויזיה חתום לכל החיים, שזכה
השנה בפרס כינור דויד. ולסרט
הנוכחי, שבו מכבבים שניהם כבעל
ואשד גיסן נתיכ, הוא
האדם האחרון שיחלק מחמאות, ובמיוחד
לתלמידיו,״ אמרה פירה
קנטור, כששאלתי אותה מה היתה

סיינטולוגיה

אורחת אצילית במסיבה,
עם זר פנינים לראשה,
היא קלרה, שסיפרה שהיא תיירת ועוסקת בסיינטולוגיה.

תמורה מאילת;

במיני קצרצר, היא סימה אגוזי,
*מורה בחטיבת ביניים מיקצועית.
סימה הפגינה במסיבה כושר ריקוד מעולה במשך כל הערב.

תגובתו של המורה שלה למישחק,
על תפקידה בסרט .״ניסן פוחד
לסחרר את ראשיהם של תלמידיו,
אבל למסיבה שלי הוא בא כדי
״ייתכן
לשמוח בשימהתי״
מאוד שמפיק גדול בשם מרק
לונדון יקנה שני להיטים שכתבתי,״
סיפר לי במסיבה המוסיקאי
המוכשר אמרק נר, שחזר זה
עתה מארצות־הברית. הייתי גם
ביריד הבינלאומי למוסיקה. מידם,
שם שמע המפיק את שירי וגילה
התעניינות. בינתיים חזרתי לארץ
כדי לגשש מה קורה בתחום המוסיקה
כאן. אין ספק שאני חושב
על קאריירה בחוץ־לארץ״
מוסיקאי אחר שפגשתי במסיבה
הוא דויד ל,ריגושי, שחזר אף
היא מניו־יורק ולוס־אנג׳לם, אחרי
סיבוב הופעות עם יוסי מ אי.

המלבישה

של שחקני הקולנוע והח
טרוו היא טובה קידר, ה
שה בשימלת רקדנית תיאטרלית, כשלצווארה פ

״ההצגה נכנסה לשנתה השלישית,
וכדי שלא ישעמם לנו, יוסי מאלתר
לפעמים, ואנחנו מתפוצצים מצחוק״
9 9 9״אני קונסול הכבוד

של הבוהמה הישראלית באיל
צחק השחקן והעיתונאי מג
זילכרמן, המתגורר באילת .״!
החברים מהבוהמה יורדים לב
באילת, אני תמיד לשירותם! .
כרגע אני כולי לשירותה של אש
דורמז, ומוציא לאור את נ
הילדים החדש, שכתבה, הני
אינזשל״ 9 9 9ב־ 2בלילה ה,
עופר גלו, ידידה של פירה,
עוסק באופנה, בקבוק שמפ1
הפקק נחלץ לקול תרועת הנוכח
והשמפניה התחילה לזרום 0
בשעה זו של הלילה עדיין המש
להגיע אל המסיבה אנשי בוד
וסתם מחפשי מסיבות, בתילבו?
מוזרות והרבה חצאיות מיני1 .
מה ששמעתי באותו ערב, עוד נ
לתעשיית הקולנוע שלנו עו
מזהיר.

1111 111111711

* היא השחקנית רזיה ישראלי, כוכבת הצ

גתו החדשה של חנון לוין. למטה: הציין

איתמר נוימן, מתכונן לנשק אחת מאורחות המסיבה בפוזה דרמטית

י יי

1 1 1 0ל ! 0 1 *1נגה בר״לב במיני קצרצר, היא
י 1״ רקדנית בלהקתו של גברי לוי,

״שלום 82״ ,שעובדת גם כסוכנת נסיעות. זמשמאל

הרקדנית אלא סלע, הדואגת להפגין נוכחות ב>
המסיבות בעיר. אלה לבושה בבגד ריקוד הצמו
לגוף ומעליו לבשה מכנסי עור שחורים הדוקיו

בתעשיית הטסנועי
?חייב איכות טכנול

]המחיר
17,208

המחיר

(הולל 12מ^ 1, ז המחירים נכונים
ליום הפרסום

32,900ש׳

שסחססעוסס^

/2קוע

(כולל * 12מ.ע.מ). ך המחירים נכונים ליום הפרסום

1עדי -מיכלים גפו

ים אוטומטית בעלך
* 4בולמי
* גלגלי אלוו
* בלמי דיסק קדו
מד סיבובי מג

ח£קט

7זז 0ק

•בואן ברעד ו סו סן סרס•

בואו לראות את״גארלי״ אצל אחד הסובבים המורשים
חיפה: י.א.ב ;521813 .חב׳ מוסמך בע״מ * 522258 תל־אביב: מוסך המהיר ;253641 אבי, מוסך הונדה ;613879
* חולה: רונקו * 845743 ירושלים: נתן, מוסך הונדם ;713748 גסנר צבי, שרותי רכב * 523222 באר שבע: מוסך
מלכה ;057-31614 החלק * 057-36663 רחובות: סוכנות ראשית פריצל * 054-52074 הוד השרון: מוסי -אום
* 052-24295 חדרה: פלדמן שלום * 063-22670 נהריה: וולפוביץ * 920543 קרית שמונה: בי״ס לנהיגה נמרוד
* 067-35359 אילת: מוסך הקטנוע * 059-73408 ערד: פייר דוד * 057-98425 ,באר טוביה * 055-82454 :עפולה:
מרכז האופנים 065-91088ת״א — ע.ב.מ. השכרה ומכירה 834105־.03

שנדס1

הדברתבע״ממזיקים

טרמפ

מומחים להדברת תיקנים
(ג׳וקים) ,תולעי עץ, חרקי
ספרים ובגדים.
רמת-גן. רח׳ מודיעין 8ו. ת.ד2272 .
70־ 7 9 0 1 1 4 5 - 6

לאלושאינסמתפשריס

לחייל

רש־ }זס 0 21 לז׳ 481/75 !7

שמירה על בריאותך ורכושך

רעים -הכרויות ברמה גבוהה למטרות נישואין.
בואו להכיר אנשים שנחמד ונעים לשהות במחיצתם.
אתם עשויים לפגוש את בן/בת הזוג אותו
חפשתם כל ימי חייכם!!

מרתף״ליריק׳

דיוזגוף 90ו.ת־א

•ספרים
•תקליטים
•ציורים
פתוח* 1יום(בולל מוצ״ש)
טד 11.00 בלילה

העו ל ם הז ה 2329

חאת
מונע הושר מרידוד

התנג שות בין מוטו! סי
ובין בעלי־חיים בגליל
פסוקי ה ש רו ט

מי שמר את הליווי המוסיקלי.״

.מום
חיים כהן, על החוק
המופעל בכפרי הדרוזים ג־רמת־הגולן
:״זהו חוק של
ברברים.״

על הסכנה בחילופי־שילטון ללא
בחירות :״לא היינו רוצים
שהשילטון יעבור למערך בצורה
כזאת של הפלה עצמית,
והרי אגודת-ישראל היא, כידוע,
נגד הפלות.״

• השופט העליון כדי-

• לישכת ראש־הממ־

שלה, על הנ״ל :״השופט
כהן הוא אדם בעל רעיונות
מקוריים, ויש לראותו כמשתייך
על הקטגוריה של אנשים
כמו הפרופסור ישעיהו לייבד
ביץ׳ ,הנוהגים כאילו חיו על
כוכב אחר.״

• השר יעקב מרידוד,

הרב מנחם פרוש,

• העיתונאי עמוס קי

ז ״אל תירא עבדי יעקב,
ירה !״

• שר־התיקשורת מר
דכי
ציפורי, על מאבק־הירו־שה
בחרות :״לא עורכים ל-
אף־אחד טקס של קבורה, בעודו.
בחיים.״
• הנ״ל על הנעשה ב־

״1(11ד1יך

היתה גם היא בין הנופשים שבאו לחיפרד
מחופי סיני לפני הפינוי. גבי הגיעה

עם חברה הרופא ועם בתה דינה; שאביה הוא הפרופסור אריה
זקס. אליהם הצטרפה בלבת האייריש״סטר שלהם, שנאלצה להישאר
במכונית, מכיוון שנלסון אינו מרשה כניסת כלבים לכפרו.
כשנודע לגבי כי לרפי נשברה רגל ולא הגיע לכפר, מיהרה להוציא
את הכלבה מהמכונית, כשהיא אומרת :״אולי זו הפעם
האחרונה שאנו באים לנלסון. הוא בטח יסלח לי על הפעם הזאת!״

בעת ביקור בצפון הארץ :
״הגליל יוכל בעתיד להיות
בטוח יותר. האיזור יראה יותר
צבא ויותר כלי-צבא.״
9הנ״ל, על עבודות שיפוץ
שדה־התעופה במחניים :
״בשלב הראשון יגודר השדה,
כדי למנוע מבעלי־חיים להפתיע
את האווירונים הנוחתים,
ולמנוע כתוצאה מכך התנגשויות
מיותרות.״

• ח״כ מפ״ם ויקטור

שפ״טוב; ״בחברה הישראלית
קיימים כל מרכיבי הפא-
שיזם. אריק שרון מסמל את
המגף, הרב משה לווינגר את
הקנאות הדתית, גאולה כהן
את הרומנטיקה הלאומית ונע-
העולם הזה 2329

סיני :״אילו הייתי יושב ב־מישרד־הביטחון,
מאיר כהנא
מזמן לא היה בימית.״

הפרופסור

הנם

קרייטלר, בהרצאה באוניברסיטת
תל-אביב על פסיכולוגיה
מדינית :״לא רק מיש-
טרים דיקטטוריים, אלא גם
אנחנו מחרימים ספרים ביהודה
ושומרון. זה לא נובע מהאידיאולוגיה
של תנועת־הפוע-
לים, שהתחילה במעשים אלה,
וזה בהחלט לא הולם את ה אידיאולוגיה
של זאב ז׳בו־אידיאולוגיה
טינסקי.
זוהי
שמתפתחת כל אימת שעם אחד
מנסה לשלוט שליטה מוחלטת
על עם אחר.״

דניאלה שנוי

היו שלפו ה אחרון
(המשך מעמוד )37
אחרי ששנים ארוכות קודם לכן חיפשה
את מקומה בעולם. היא הרחיקה עד אירופה,
שהתה בפאריס, ניסתה את תל־אביב,
התגוררה זמן־מה בראש־פינה, עד שהגיעה
לשארם־אל־שייח׳.
כאן התגוררה תקופה מסויימת באחת
המערות, ועבדה כחדרנית במלון מארינה.
אחר־כך רכש אביה האמיד את מועדון־
הצלילה אקווה מארין, והיא מונתה כמג־הלת־המועדון.
מיכל
מצאה את עצמה. כעת היא צריכה
ללכת. לא מזמן רכשה חלקת־אדמה מדרוזי
בגליל. היא מביאה בחשבון את האפשרות
לבנות את ביתה שם. היא חושבת על ראש*
פינה. תל־אביב אינה המקום המתאים
עבורה. עד שתחליט היכן לקבוע את ביתה,
תעביר את חפציה לבית הוריה בסביון.
רק אחר־כך תחלים.
מיכל אינה היחידה המתקשה להחליט.
פלוגי הגיע לשארם מייד אחרי שרותו
הצבאי, והתאהב במקום ומאז התחיל לחזור
אליו בחופשות, באופן קבוע.
קצת לפני חתימת הסכמי־השלום קבע
את ביתו באופירה. הוא נכנם כשותף ל־מיסעדה
המפורסמת של מיכאלו, המיפלט
האחרון, והפך חלק בלתי־נפרד מהנוף האנושי
של שארם־אל־שייח׳.
פלוגי, הנמנה עם אנשי־השמאל בירושלים,
עיר־מולדתו, היה אופטימי כשנחתמו
הסכמי־השלום. כעת יצאה לו מעט הרוח
מהמיפרשים. אני שואלת אותו אם יצר
קשר עם המצרים, המסתובבים באופירה,
והוא אומר לי ״התהליך לוקח זמן. בינינו
לבינם מפרידה תהום עמוקה. דיברתי עם
מנהל בפר־הנופש המצרי של דהב. האיש
הוא בוגר-אוניברסיטה, והיה סגן־מנהל־מלון
באלכסנדריה. הוא רוצה להפוך את
כפר־הנופש למלון־פאר. הוא רוצה להכניס
לחדרים טלפונים ומיני-בארים. אני בטוח
שהוא יוסיף גם בריכת־שחייה. המצרים לא
מבינים שמי שבורח לשארם ולדהב בורח
מטלפונים, בורח מהציוויליזציה.״
במלון מרינה האורות דולקים. מחר עומד
להתקיים כאן סקס הורדת־הדגל. חיים שיף,
בעל המלון, עומד להטיס מאה עיתונאים
מהצפון. אנחנו מחליטים להסתלק לפני
שהמקום יהפוך בית סוקולוב שני.
ג׳קי, מנהל חדר האוכל, יושב לפני חדר-
הקבלה. הוא הולך לנתניה. הוא לא יודע
מה יהיה .״קשה־קשה בצפון. הייתי יורד
לשבוע, חוזר כמו משוגע לאופירה. כעת
צריך להתרגל למצב חדש.״
חיים אוחיון, המלצר, אינו רוצה לחשוב
בכלל על החיים בצפון .״שם חשוב מה
הבן־אדם עושה. פה, בשארם, יכול היה
לבוא בן־אדם מהנדס, ולעבוד כחדרן!״
הדיסקוטק פועל בפול־ווליום. חיילים אמ ריקאיים
ונערות ישראליות צופים בסרטי-
וידאו של להקות רוק׳נרול.
החיים בשארם־אל-שייח׳ מתנהלים כרגיל.
רק כשאתה עולה לאופירה, אתה
רואה כי רגע לפני הסוף רוב האורות שב־שיכון
כבויים. אורות דולקים במעטות
מהדירות. רוב התושבים עזבו לצפון.
בקומונה יש שלט :״המחלקה הפתוחה״.
החבר׳ה אומרים שבחודשיים האחרונים
התנהגו האנשים באופירה כאילו הם חיים
במחלקה פתוחה של בית־משוגעים. יושבים
אצל ציונה ויוי, ומנסים לתכנן את העתיד.
איש אינו יודע מה ילד המחר.

גס הגליל
גוער!
ף ר הר היום האחרון. ציונה וגילה
עוד לא ארזו. יש לארגן הסעה. יש
להזמין משאית. מתחלקים, שלושה חבר׳ה
במשאית אחת, ומחליפים כתובות.
למחרת, הבוקר, מדסקסים את העתיד
בדירה של הקומונה. יגאל מציע לעלות
למיצפה בגליל. פלוגי אומר לו: עזוב, גם
הגליל בוער!
רובי מגיע עם חתיכה, ומספר שמישהו
פרץ לדירה שלו ובזז את הרכוש, שכלל
גם מעבדת־צילום משוכללת. החבר׳ה לא
מתייחסים.
יורדים לנעמה. יגאל קרני אומר לפלוגי
ששותים כוסית אצל אבי נבק. נוסעים
לדולפין, הבאר של אבי נבק, שזכה בכינויו
זה מכיוון שהיה הישראלי הראשון והיחידי
שתיפעל את המיזנון בכפר הבדואי נבק.
אחרי הסכמי קמם־דייוויד הוא פתח את
דולפין, שהפך מקום המיפגש הלילי הפופולרי
ביותר בשארם.
מגיעים לבאר. חוץ משני אמריקאים
וקארלוס סנטאנה, המנגן על הפטיפון, אין
איש. לפתע, מתוך הדממה, שומעים קולות

חרישיים של מפוחית — ״נזמר נא את
שיר אליפלט, ונגידה כולנו בקול״.
יורדים למזח. כמה עשרות אנשים יושבים
שם, ומישהו מלווה במפוחית את השירה
החרישית .״אלי, אלי ׳,שלא ייגמר
לעולם״.
אלה הם ותיקי שארם, מסביר לי בלחש
פלוגי.
לפתע, כמו מתוך תמונה סוריאליסטית,
מגיחה מהאפלה סירת־מנוע. יענקלה בר־לוי,
יושב־ראש ועד תושבי־אופירה, מגיח
ממנה, מצטרף למעגל השרים חרישית .״אל
נא תעקור נטוע״ שרים גם כאן, ואנחנו
מרגישים שזהו הזמן להסתלק.
דינה, קצ׳ה, שארם, באפי, חץ, אופירה
ונעמה מסתובבים על החוף.
״שלום דינהל׳ה, מה שלומך, איפה היית
כל־כך הרבה זמן?״ שואלת רוחל׳ה את
כלבת־המיני הקטנטנה, המשתעשעת עם
חבריה.
הכלבים של שארם הם חלק בלתי־נפרד
מנופה. לכל כלב, גם לאחרון הזרוקים על
החוף, יש שם ויש בעלים. כולם יילקחו
לצפון. איש מהם לא יישאר על החוף.
תושבי שארם לוקחים את בעלי־החיים
שלהם איתם. המיצרך המבוקש ביותר,
במירפאת אופירה, יום לפני הפינוי, היה
ואליום, כדי להרדים את החתולים. היחס
של האנשים לכלבים הוא יחס בלתי־רגיל.
היחס לבדואים הוא מצויין. אלה קיבלו
מתושבי אופירה עשרות מתנות. האלאווי
שרביט בן ה־ 17 הוא בדואי צעיר, שאומץ
על-ידי יוסי, מפעיל הקיוסק בבית הלבן.
הוא מכונה על־ידי המקומיים שייח׳ הא־לאויי.
אחרי שיבואו המצרים ילך לסנטה־קתרינה.
״התחיל
החמסין,״ הוא אומר לי.
אני אומרת לו שזה כבר לא משנה,
ממילא ממחר הישראלים לא יסבלו מהחום.
אני מנסה למשוך אותו בלשון. שפתיו
חתומות. הוא שומר את ריגשותיו לעצמו.
מגיע מיכאלו. מי שאינו מכיר את מיב־אלו
לא היה בשארם. מיכאלו הגדול, בעל
מיסעדת הטיפלט האחרון, הוא חלק מ־שארם־אל־שייח׳
.הוא עובר עם מישפחתו
לאילת, יפתח מיסעדה בשם זה מול מלון
לרום.
מיכאלו בא לשרוף את הנזיפלט האחרון.
אין הוא מוכן להשאיר אותו למצרים. אני
מתחננת לפניו שישרוף היום. בשביל מה
יש חברים? ״אני שורף לבד, בלי אמצעי-
התיקשורת,״ הוא אומר ברצינות תהומית.
אני אומרת לו :״אתה תשרוף, ומחר
יהיו פה המון עיתונאים׳ ואני מפספסת
סקופ !״
״לבד,״ הוא אומר, ולא זז.
אחר־כך, בבאר של מיכל, הוא מספר
לי על רעש־האדמה שהתחולל לא מכבר
בשארם .״זוהי הרעידה המסמלת את הסוף,״
הוא אומר באופן מיסתורי. אני
שואלת למה הוא מתכוון, והוא מספר על
מכשפה בשם ג׳ואנה, המתעסקת במאגיה
שחורה, שהגיעה לשארם, הצביעה על אחד
הילדים ואמרה: הילד הזה ימות בעוד שנה.
וכך היה. הילד אכן מת באורח מיסתורי.
אותה ג׳ואנה, מספר לי מיכאלו, ניבאה
כי ברגע שהישראלים יעזבו את שארם.
יהיה רעש־אדמה, וכל הצוק שעליו יושבת
אופירה, עם בתי־השיכון המיוחדים שבנה
האדריכל נחום זולוטוב, יפלו לים.
הסיפורים קולחים. מיכל מספרת על
פילים, המתעסקת במאגיה לבנה (להבדיל
מהשחורה) ,שהגיעה לשארם כדי ליצור
קשר עם עב״מים — עצמים בלתי־מזוהים.
היא הצליחה ליצור את הקשר והודיעה
שהישראלים לא יפנו את שארם.
קבוצה של חיילים אמריקאיים נכנסת.
קבוצת מצרים מצטרפת אליה. האיטלקים,
היושבים ליד בסים חיל־הים, מזמינים
את הישראלים ללזניה.
אווירה מוזרה, רב־לאומית. יחסים מוזרים.
אנשים מוזרים. מצד אחד התושבים
הוותיקים של אופירה, שאינם מאמינים
׳מה שמתרחש לנגד עיניהם, שאינם מאמינים
כי יפנו את המקום, אך האורזים בכל
זאת, בקצב איטי, את המיזוודות. מצד שני
חיילי הכוח הרב-לאומי.
פלוגי מספר על מורים, שטעם פעם משיכרון
סיני, וטען כי הוא רואה שחורים
עולים מהים.
״מי היה מאמין שמורים חזה את הנולד?״
הוא אומר, ומצביע על חייל אמריקאי
כושי, העולה ממימיו של ים־סוף.
רוח צפונית חזקה מנשבת, מעיפה חול.
״הים לא רוצה שנלך מפה !״ לוחשת שוש
חן־טוב, ואומרת לי :״את יודעת מה הבעיה
העיקרית של תושבי אופירה? הבעיה הגדולה
ביותר היא ששם, בצפון, אין אפס.
נצטרך לעבוד!״

קולנוע
כו כ בי ם
חני ך
בטרם מלאו לו 22 שנים, הוא התכבד
להגיש את האוסקר לשנת ,81/82 וזאת
משום שהוא עצמו כבר קיבל את האוסקר
בשנה שעברה. טימותי האטון, בעל עיניים
כחולות ושיער ארוך (לקראת התפקיד
הבא) נראה עדיין כילד. אך ילד זה כבר
עבר כמה טראומות לא קלות: בגלל
גירושי הוריו, כשהיה בן ,3נאלץ לעקור
ממאליבו שבקליפורניה, לבוסטון. הוא גדל
אצל אמו בבוסטון ובברקלי שליד בוסטון,
ורק בגיל 16 הצטרף לאביו, השחקן ג׳ים
האטון, בלוס־אנג׳לס.
״אבי היה אבא ולא שחקן,״ הוא מספיד
בחיבה את אביו, שמת בצורה פתאומית
ב־ 1976 בגיל ,40 דווקא אחדי שהשניים
מצאו שפה משותפת והופיעו יחדיו בהצגה
בשם הא רבי, בקפה־תיאטרון בהוליווד.
האטון האב היה ידוע כשחקן בעל פני-
תינוק, והופיע בין היתר כאלרי קווין
בטלוויזיה, ובתפקידי מישנה שונים, שאחד
מהם הביאו לפסטיבל ברלין בשנת .1957
שם, כתעלול פירסומת, המציאו אנשי יחסי־הציבור
של האטון סיפור על שחקן מיס־תורי
שלא היה ולא נברא וכך ריתקו את
העיתונאים.
לא להסתנוור. ההופעה המשותפת
של טימותי ושל אביו גרמה לבן לפרוש
צבית־ספר מסודר ולהתמסר למישחק. הוא
הוצף מייד בהצעות־עבודה: הוא הופיע
לצד הנרי פונדה בחמש תוכניות טלוויזיה,
בשם הבוגר הקשייש ביותר, ואחר־כך
הופיע על הבימה באותו תפקיד. הוא המשיך
להופיע לסירוגין בטלוויזיה ובתיאטרון.
ואז
באה טראומה נוספת: קבלת פריס
האוסקר, בתפקיד מישנה, על אנשים פשוטים
של רוברט רדפורד. מדוע טראומה?
כי האטון היה אחד השחקנים הצעירים
ביותר שזכו אי־פעם לקבל את הפרם,
והתגובות שהיה עליו להתמודד עימן היו
שונות ומשונות :״היו כאלה שמשכו כתף
בהסתייגות ואמרו לי: זה לא בריא לקבל
פרם כזה גדול כשאתה רק מתחיל,״ נזכר
האטון.
אך טימותי האטון לא הסתנוור. הנער
כבר היה מקורב למישפחת רגן, כחבר
של בודהנשיא, פטי דיוויס, שחקנית גם
היא, וכבר עסק בצילומי סירטו הבא, לצד
ג׳ורג׳ סי1 .סקוט, כיבוי אורות, שיוצג
בישראל בקרוב( .שמו המקורי הוא תרועת־אשכבה).
״אינך
יכול להרשות לעצמך לחשוב
שהאוסקר יעשה ממך שחקן טוב יותר,״.
אמר לעיתונאי שבא לראיינו למחרת ה טקס
.״אסור לך להאמין שיעשה ממך
אדם טוב יותר משהיית בלעדיו. אתה פשוט
מתרגש כשאתה זוכה בו — וזה הכל.
אצלי לא שינה דבר, גם לא את היחס
שלי לעבודתי. אני חושב שעדיין יש לי
הרבה ללמוד.״
המפיל! היסס. הוא ראה עד כמה קשה
לזכות בכל העולמות גם יחד, וחש על

בשרו עד כמה צריך להתאמץ כדי לזכות
בתפקידים הנכספים. באותו זמן, בטרם
קיבל את האוסקר, ואף שכבר יצאה
השמועה שהוא הצטיין בתפקיד קונרד
גיבט, הבן המופנם והמתוסבך באנשים
פשוטים, הוא התכונן לצילומי כיבוי אורות.
זהו
סיפור המציג גיבור שונה לגמרי.
הגיבור, בראיין מורלנד, הוא חניך מצטיין
בפנימיה צבאית. אחרי שמפקד הפנימיה
(השחקן ג׳ורג׳ סי סקוט) מקבל התקף־

שחקן טימותי האטץ
האוסקר לא סינוור
לב, ונודע כי הפנימיה עומדת להתחסל
עקב קשיים כספיים, נוטל עליו בראיין
מורלנד את הפיקוד, כשהוא דבק בלהיטות
בערכים של ״הכבוד מעל החיים״ שלהם
הטיף המפקד בקנאות. הוא מסית את
החניכים להתבצר בפנימיה, מעשה הגורר
אסון אחרי אסון.
מפיק הסרט, סטנלי ג׳ופה, לא חשב
שהאטון, בעל מראה של ילד מופנם ומוט-

החניך המצטיין(האטון) עורך מיפי,ד פתע לחניכים צעירים
אסון אחרי אסון
העול ם הז ה 2329

האטון עם הכימאי הארודד כל,ר כעכודה עד ״ניכוי אדרות״

האטון עם הכימאי רוברט רדפורד כעכודה עד ״אנשים פשוטים״

תפקיד־ראשי — הודות לאוסקר על תפקיד־מישנה
רד, עשוי להיות הגברבר הקשוח, אשר
מביא את רעיונותיו של מפקדו עד הקיצוניות,
בפנאטיות ובעקשנות רבה, כשהוא
סוחף עימו כמאה חניכים, מתעלם מהוריהם
ואוטם את אוזניו מפני המישטרה והצבא
הצרים על הפנימיה.
האטון שובץ תחילה בתפקיד שנראה
לג׳ופה כהולם יותר את נתוניו של השחקן
הצעיר — תפקיד חברו הטוב של מורלנד,
המגלם את הטיפוס החושב והמתלבט עם
מצפונו, שאינו מסוגל לקבל פקודה בלי
להסס תחילה. אך עם קבלת האוסקר הועבר
האטון לתפקיד הראשי .״נתקענו עם החיבה
העצומה שהורעפה עליו,״ אמר המפיק
בגילוי לב. ג׳ופה והבימאי, הארולד בקר,
עשו עיסקה מוצלחת — האטון הוא אחת
מקרני האור העיקריות של הסרט.
האסון עצמו טוען שלמד הרבה מכיבוי
אורות, בעיקר למד לשחק שח־מת, מג׳ורג׳
סי סקוט, המשוגע למישחק. אך אם לדבר
ברצינות ,״למדתי להתמודד עם טיפוס
ואורח חיים שאין בינו לביני שום קירבה,
וזהו אתגר רציני.״
גם אכזכות. האטון הוא בחור בר-
מזל. יש לו בית בסיגנון קולוניאלי בחוף

שקל את מועמדותי, ואני חשבתי — הנה,
זה עומד לקרות! אבל הוא בחר בפיטר
מק׳ניקול, ואני התאכזבתי. כל-כך רציתי
לשחק בתפקיד זה ! ״
אבל, גם הוא מודה שלאכזבות יש פיצוי
מסויים .״חשוב לשחקן לקחת פסק־זמן,
ולו כדי לבדוק את עצמו מחדש, ולהסתגל
לכל החידושים המתחדשים בחייו. עם כל
הדברים הטובים שקרו לי׳ לא היה לי
זמן להיות לבדי, ולבחון את סדר העדיפויות
שלי. החלטתי שהטוב ביותר עבורי
יהיה לשבת בשקט בסביבה שלי למשך
זמן מסויים, ולהניח לדברים להרגע ולש קוע.
חשוב מאוד בעיני, וזאת למדתי
מאאב, לא להיות שחקן 24 שעות ביממה.
טוב שיהיו גם חיים אחרים, ואני אוהב
לחיות. אני אוהב לקרוא׳ אוהב לטייל,
לשחק טניס ולנגן. וגם עם ההצלחה
צריך ללמוד איו לחיות, ואינך יכול לחיות
על ההצלחה לבדה.״

תו דורי ך
הכרים מדכישים את החניך המצטיין כראיין מורדנד (טימווזי האטץ)
הכבוד חשוב מן החיים

חובה לראות:
תל־אכיכ — מפיסטו, גאליפולי, כלבי
הקש, נועה בת ,17 אהובת הקצין הצרפתי,
קבקבי העץ.
ירושלים — נדפיסטו, נועה בת .17
חיפה — דון ג׳יובאני, אהובת הקצין
הצרפתי.

תל-א 1יג
מפיסטו (הונגריה, סינמה ,2
מוצג גם בחיפה ובירושלים) — סירטו של
הבימאי אישטוואן סאבו, שנראה רוקד
משימחה בטקס קבלת האוסקר לסרט הזר
הטוב ביותר, יחד עם השחקן קלאוס
מריה בראנדאור. האוסקר היה, מוצדק :
הסיפור המבוסם על נובלה של קלאוס
חשוב יותר — האמנות או
נקי ומה
גרינדגנם, מפליג מעבר למקור׳ אל השאלה
אם אמן חייב לשמור גם על מצפון
חשוב יותר — האמנות א
נקי ומה
החיים עצמם.

אהוכת הקצין הצרפתי

חניכי הפנימיה הצכאית משתדטים עד הפנימיה (האטון רץ כמרכז)
להביא ערכים צבאיים לקיצוניות
מאליבו, ולידו חונה מכונית פורשה חשמלית,
תאווה לנהגים. הוא מתופף ג׳ז
מחונן ומשוגע לטריקים חשמליים, ביתו
מוצף במכשירי סטריאו למיניהם, במכוניות
מישחק אלקטרוניות ובמכשירי אלחוט. הוא

בן־זוג מבוקש ביותר ונראה תמיד צעיר
ונחמד.
אך מסתבר שאפילו לנסידהקטן של
הבד האמריקאי ישנן אכזבות :״אומנם
סירבתי לכמה הצעות להופיע בכמה סר

משאת שמם לא אפרט כדי לא להעליב
את האנשים שהציעו לי אותם, אבל גם
לי אמרו לא. לדוגמה, רציתי מאוד להופיע
בסירטו של אלן ג׳יי פאקולה, בחירתה של
סופי, לצד מריל סטריפ. מר פאקולה אכן

(אנגליה, סטודיו, מוצג גס בחיפה) —
מריל סטריפ, שהיתה מועמדת לאוסקר,
בתפקיד כפול: של אשד, מודרנית ה משחקת
בסרט, ושל אהובת הקצין בסיפורו
של ג׳ון פאולם, המספר על שרה
המעונה, בתקופה שבה טרם הומצאה ה פסיכואנליזה.
תסריט מצויין של הארולד
פינטר וטכניקת בימוי מעולה של קארל
רייז.
* * צלילה חוזרת (ישראל, צפון,
מוצג גם בירושלים ובחיפה) — ניסיון
מעניין לנתח דמותו של צבר על רקע
הלחצים של החברה, ובעיקר של הצבא
הישראלי. דורון נשר, דני מוג׳ה ולירון
נירגד מעצבים בטבעיות ובכנות שלושה
גיבורים, החייבים להתמודד עם חסרונו
של חבר ובעל, המגלים שקשה יותר
להתמודד עם חיי היום־יום, מאשר עם
הפעולות הצבאיות המסוכנות ביותר.

חיפה
דון ג׳יוכאני (צרפת, אורלי)
-י ג׳וזף לוסי מוביל למהפכה, בעיבוד
יוצא דופן של האופרה של מוצארט. חוויה
אסתטית מיוחדת במינה.

שידור
צ ל ״ש
אש סדקדש
!• לאנשי צוות בחצי היום של קול
ישראל, שבמהלד תיכנון שיגרתי למה דורת
בחצי היום, שנועדה להיות משודרת
בצהרי היום הראשון שעבר, קלטו את
המתרחש בהר־הבית — ושיגרו לשם מיד
צוות דיווח מוגבר. בין הרווחים היו שדר-
הטלוויזיה עודד כן־ עמי (השבוע —
יומן אירועים) ,המשמש גם כקריין וככתב־רדיו,
אהוד קדאוזנר, ויוסי קורן,
שתיאם ביניהם. כאשר הצוות המוגבר
הגיע להר־הבית, החלו אנשיו לסקר את
הדראמה שהתחוללה בעזרת פירורי־מידע
שהצליחו לאסוף בשטח. כאשר החליטו
אנשי־המישטרה לנסות למנוע את פיר־סום
שמו של המטורף־הלאומן, קלט עודד
בן־עמי את שמו, בהיגוי לא-נכון, אצל
מפכ״ל־המישטרה — והעביר את השם
״אליוט גולדמך במערכת״הקשר של ה רדיו,
לא איתרו שם זה במחשב של
מישרד*הפנים. כמד. דקות מאוחר יותר
הם איתרו בשטח הר־הבית את שמו האמיתי,
אדן גודמן —-ובעבודת־בדיקה
קפדנית איתרו את כל מעללי האיש
בטרם יצא להצית אש ומתיחות. היתה
זו אשתו של יוסי קורן שאיתרה עבורם
את בית־המלון הזול בבית־הכרם שבו
התגורר הקנאי, טרם יציאתו להד־הבית.

רון בן־י שי,! :דן סממה יו שבעל
זנבי כמו טיל בלי ס טי ביויבשתי!״
אחד העימותים החריפים ביותר, שהתנהלו
אי-פעם במחלקת־החדשות של הטל וויזיה,
מתנהלים בימים אלה בין הכתב
הצבאי וראש השולחן לביטחון, דין כן־
ישי, ובין כתב־המישטרה וראש השולחן
לביטחון־פנים דן סממה.

גירסתד של סמטה :
ביום הרביעי שעבר פנה אלי רון בן־
ישי וביקש ממני, בתוקף היותי ממלא-
מקומו הקבוע, למלא את מקומו ככתב

שמתרחש משהו בצפון, מצלצלים אלי
שני עיתונאים לשאול מה קורה. האחד
הוא דן סממה, ואיני מוכן לנקוב בשמו
של השני.
ראשי־הדסקים אמרו כאן לבדישי:
״אסור לך לומר דברים כאלה !״ ואני
אמרתי לרון בן־ישי :״רון, הרי אתה
רצית לעבוד לפני כמה חודשים בשביל
סוכנות זרה, וטוביה סער וראש אמ״ן
לא הירשו לך.״
כאן פנה דודו (״דויד״) גילכוע לבן־

ישיבות־בוקר נושאים הכרוכים בסודות
ביטחוניים, וכעבור שעתיים ראיתי בטל-
פרינטר ציטטה של יונייטד פרס מתוך
הודעה שהועברה בבוקר מסוכנות הידיעות
הצרפתית.
בכלל, דברים מוזרים. מתרחשים במח־לקת־החדשות.
בכל פעם שהיתה מתיחות
כלשהי בצפון, היה סממה מתקשר איתי
ומציף אותי בשאלות. לעיתים היה מבשר
צלייג שערור״ר. דיסח׳ת
• לכתב-החדשות, כני ליס, שהביא
חלק מהדיווח הטלוויזיוני על הדראמה
בהר־הבית. בצד דיווחו הענייני של ר מי
ויי ץ הכתב האחר שדיווח על המתרחש,
— הפך ליס את דיווחו לתשדיר-שירות
של גוש אמונים ואנשי ״כד״ .הוא דיווח
בכתבתו על ״שבאב ערבי״ ו״טיפול מיש-
טרתי הולם״ — תור טישטוש מרבית
העובדות. הסיקור של לים על המתרחש
בהר־הבית גבל בשערוריה דיווחית. גם
היערכות מחלקת־החדשות של הטלוויזיה
לסיקור האירועים בהר־הבית גבלה בזיל־זול,
והיתה בבחינת אי-ניצול מוחלט של
המדיום הטלוויזיוני לסיקור אירועים כאלה.

מבט לדוו״!
כמה מוותיקי מחלקת־החדשות של הטלוויזיה
התחילו בשבועות האחרונים לקרוא
למהדורות מבט לחדשות בשם ״מבט
ללוויין״ .הסיבה: הכמות המאסיבית של
קטעי-פילם המובאים מלווייו־השידור על
דראמות שהתרחשו בארץ.
בין קטעי־הפילם ששודרו מהלוויין ניתן
לציין את הפשיטה של צה״ל על חצר-
אדר בפיתחת־רפיח, ואת שני אנשי גוש
אמונים היורים בערבים בגדה המערבית.
לקטעים אלה הצטרף השבוע קטע היריות
בהר־הבית, שבו נראה אלן גודמן יורה
במוסלמים שבאו להתפלל שם. לדעתם
של ותיקי מחלקת־החדשות, מעיד השימוש
בקטעי-דיווח טלוויזיוניים כאלה על
ירידתה של המחלקה, שבעבר, בימי דן
שילון, נחשבה כאחת ממחלקות־הטלוויז-
יה הטובות בעולם.

סערנגדו־סיק
בישיבות ראשי־הדסקים של מחלקת-
החדשות בטלוויזיה הביא מנהל הטלוויזיה,
טוביה סער, המתפקד עדיין גם כמנהל
מחלקת־החדשות, ביקורת נוקבת על כתבתו
של רפיק הלכי על הדרוזים ברמת-
הגולן, על סירובם לקבל את תעודת-
הזיהוי הישראליות ועל המצור הצה״לי
שנערך על הרמה.
סער ציין שלא ראה בעצמו את הכתבה,
ואת ההערה על כתבתו של חלבי קיבל
ממנכ׳׳ל רשות השידור, יוסף לפיד.
סער אמר שהיה אסור לתת לרפיק חלבי,
שהוא דרוזי, להביא כתבה שנושאה דרוזים.
לטענת סער, אין חלבי יכול להיות
אובייקטיבי בנושא זה.
דברים אלה גרמו לשערוריה, וראש
השולחן לענייני המרחב, אהוד יערי,
שרתח מכעס, תקף את עמדתו של סער,
ואף העיר, שלפי אותו אמת-מידה, אסור
לכתבים יהודיים לדווח על יהודים, מאחר
והאובייקטיביות שלהם מוטלת בספק.

סמטה להתנצל !
צבאי החל ביום השישי, מאחר והוא
אמור לצאת לחופשה.
ביום השישי בבוקר התקשרתי עם מיכה
לימור, עורך השבוע — יומן אירועים,
והודעתי לו כי אני ממלא את שתי
הפונקציות, כתב צבאי ומישטרתי.
כאשר התקשרתי, לא ידעתי שבן־ישי
נמצא ליד לימור. בן־ישי חשב שאני שואל
בטלפון :״מה המצב בגבול הצפוני?״
ואמר :״אני לא מוכן להגיד לו מה
המצב. אם אומר לו, אז בעוד חמש דקות
אמצא אח תיאור המצב בטלפרינטרים של
סוכנות הידיעות הצרפתית. סממה לא
מחליף אותי !״
אז מיכה לימור אמד לי :״תראה, רון
נמצא כאן.״ לימור דיווח לי את דבריו
של בן־ישי. אחרי זה לקח בן־ישי את
הטלפון, ואמר לי :״תראה סממה, חמי
נפטר. אני לא יוצא לחופשה, ואתה אינך
מחליף אותי.״
טילפנתי מיד אחרי זה אל מנהל־הטל־וויזיה,
טוביה סער, ואמרתי לו שאני
רואה בחומרה את דבריו של בן־ישי,
ובמיקרה ואמת הדבר, הרי שעליו לפטר
אותי מהעבודה, אם יוכח שעברתי על
סודות הביטחון והמדינה. אבל אני תובע
הכחשה, התנצלות ו/או הוכחות. סער הבטיח
בירור.
ביום השני בבוקר העליתי את העניין
בישיבת ראשי־דסקים, ורון בן־ישי אמר
לי :״אט אתה מעמיד אותי בפינה, אז
אני אומר לך כאן ובגלוי, שאני חושד
בך שאתה עובד בשביל סוכנות הידיעות
הצרפתית.״
אמרתי לבן־ישי :״רון, אתה מטורף!
אני רוצה לראות את ההוכחות שלך!״
רון בן־ישי אמר מיד :״אגיד לכם
למה אני חושד ( :א) פעמיים אמרתי
בישיבות־בוקר דברים ביטחוניים מסווגים,
וכעבור חמש דקות קראתי אותם בטל־פרינטר
של סוכנות הידיעות הצרפתית.
מאז הפסקתי לומר דברים סודיים בישי-
בוודהבוקר.״
אמרתי למשתתפים :״מה לי ולזה?״
והיה מישהו שאמר: אולי החשד בא
מפני שסממה מדבר צרפתית. אז אמרתי
שגם עמוס ארבל יודע צרפתית.
בן־ישי המשיך בטיעוניו( :ב) כל פעם

ישי, ואמר :״רון, אם יש לך הוכחות
רציניות — מדוע לא פנית למנהל הטל וויזיה?״
רון
השיב :״פניתי לפני כמה חודשים
לטוביה סער — והוא לא עשה דבר.״
אמרתי לבן ישי :״אתה מטורף,״ ורון
השיב לי :״אתה יכול לתבוע אותי על
הוצאתידיבה, אבל כך אני חושב ומאמין,״
ואז הוא קם ויצא מן החדר.
כאן העיר טוביה. סער :״אני לא זוכר
שרון אמר לי דבר כזה לפני כמה חודשים
— אבל לא רציתי לומר זאת, כדי
שלא יהיה ויכוח,״ והוא הוסיף :״אני
סומר על דן סממה, ומבחינתי אתה ממלא־מקום
של הכתב הצבאי.״ כאן התערב
משה שלונסקי, ואמר לטוביה סער:
״אם כך, אני מציע שתחייב את רון
לעדכן את דן סממה בענייני ביטחון.״
כאן העיר טוביה סער :״אבל מה אני
יכול לעשות אם רון חושד בך? אני
לא גננת!״
ביום החמישי, פנה אלי אהוד יערי,
כאיש הוועד, ואמר לי שדיבר עם רון
בן־ישי, והעלה את עניין החשדתו שאני
מעביר סודות ביטחוניים. הוא ציין שאלה
הן האשמות חריפות. יערי אמר לי כי
הציע לרון לעשות פשרה בינינו. תשובתו
של בן־ישי היתד אם סממה יעשה
רעש גדול, אז אני אביא הוכחות ואגרום
לו אי-נעימויות גדולות...״
עד כאן גירסת סממה.
גירסתו של רון בן־ישי שונה בהיבטים
רבים.

בן־ ישי
לא להתנצל !

לי משהו בנוסח: לפי הידיעות שבידי,
הולכת להיות פשיטה של צה״ל. כאשר
הבחנתי בשיטתיות של פניותיו, הגעתי
למסקנות ברורות, שסממה אינו שואל
את שאלותיו ומעביר את הודעותיו מתוך
סקרנות אישית. הדבר שהעלה עוד יותר
את חשדי, וגרם לי לבדוק יותר, אירע
בשבוע שעבר. הוא אמד לי באחד הימים:
״מקורותי אמרו לי שהלילה יש פשיטה
של צה״ל.״ מה זה ״מקורותי״? מי זה —
ברל כצנלסון? ובכלל, מה זה עניינו.
הוא הרי אינו כתב צבאי!
ובעניין שירבוב שמו של עמוס ארבל
כדובר צרפתית, זה הרי לא־רלוונטי, היות
וארבל מעודו לא שאל אותי שאלות
בענייני צבא וביטחון, בעוד שדן סממה
יושב על זנבי כמו טיל בליסטי ביניבשתי.
גם הסיפור כאילו רציתי לעבוד בסוב־נות־ידיעות
זרה מעוות מיסודו. תחנת־טלוויזיה
אמריקאית, הפועלת בארצות־הברית
מחוף־אל־חוף, ביקשה ממני שאע בוד
כיועץ־מרואיין און־קמרה. אמרתי
להם :״אני לא יכול לומר כן או לא —
לפני שאקבל אישור.״ הלכתי לטוביה סער
ושאלתי אם הוא מרשה לי, וטוביה אמר
״לא״ .פניתי במקביל לביטחון־שדה, והם
אמרו שזה נוגד את ההאמנה שלי ככתב
צבאי. לא ברור לי מדוע שירבב סממה
כאן את ראש־אמ״ן. אלא אם כן חשב
אומר כן־ישי:
שהדבר מעיד על ״בקיאותו הצבאית״.
דן סממה פנה אלי כמה פעמים וביקש
כל הסיפור הזה הוא פועל יוצא מכך
להחליפני כאשר אהיה בחופשה. אמרתי שטוביה סער ניסה לכפות עלי את סממה
לו שאני מעדיף מבחינה מיקצועית ש אכי כמחליף, ואני אמרתי לטוביה שיש לי
גוט יחליף אותי. הסיבה: סממה אינו חשש שמעבר לרצון הנלהב של סממה
מבין בענייני־צבא. לבסוף נעתרתי להפצ להיות כתב צבאי יש לו עוד שיקול.
רותיו. אלא שביום השישי בבוקר נאלצתי
לסיכום: מה כל העניין הזה? יש לי
לבטל את חופשתי, לרגל פטירת חמי, וכאחשדות.
חומר דולף החוצה מחדר־החד־שר
הוא התקשר עם מיכה לימור במהלך
שות. מה אהוד יערי רוצה כאיש־ועד?
ישיבת־הבוקר, הייתי נרגש, וגם כאשר
שאתנצל, שאומר שאין לי חשדות. הטל:
לקחתי את הטלפון, אמרתי לסממה :״אני
נרגש ונסער, ותסלח לי על הסיגנוך וויזיה חייבת לבדוק כיצד החומר יוצא
החוצה.
שהתבטאתי בו.״
שיהיה ברור דבר אחד. לא אני פתחתי
מה שהתרחש בישיבת ראשי־הדסקים
במילחמה הזאת. אני לא האשמתי את
ביום השני היה כבר סיפור אחר. סממה
ביקש ממני להתנצל. אבל מאחר שאני
סממה. הוא גרר אותי אל הוויכוח הזה.
רואה את הדברים אחרת, אמרתי לו :״או גם אין לי כל עניין להביא ח ח רעה
מר לך בגלוי, דן, אני חושד בך, ואילו למחלקה. אני מקווה שעימות מלאכותי
הייתי יכול — הייתי מוכיח את זה.״ זה, שכפה עלי סממה, לא יפגום בעבו ובעניין
סוכנות הידיעות הצרפתית, יש דתה של מחלקת־החדשות. דיווחיה, ואמילי
הוכחות סולידיות. פעמיים העליתי ב נות
דיווחיה, הם העיקר.

העול ם הז ה 2329

יו ם ר בי עי

יום חחישי

21 . 4
• החדקה יאמנותית
על קרח: היפהפיה הנרדמת
5.30 שידור
כצבע, מוסיקה של צ ׳יי
קוכסקי) .בבריכת דמבלי ב־

22. 4
• חידושים והמצאות:
24 שעות בחיי עיתון
( — 6.45 שידור כצבע,
ערכית, תרגום עברי).
עבודת העיתונות, כפי שהיא

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יום ר1בהע 21. 4
• סידרה מבדרת: חיות מופלאות
( — 6.40 ערוץ — 3שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .סידרה אמריקאית, המציגה עולם מופלא
של בעלי-חיים נדירים ומוזרים מכל קצווי־עולם,
וחיות מאולפות המבצעות להטוטים עוצרי־נשימה.

ו חמישי 2 2 . 4
• קומדיה: אחד ממיליון (— 8.30
ערוץ — 6שידור כצבע, מדבר אנגלית).
נהגת מונית ניו־יורקית, שחורה ועבת־בשר,
מסיעה מעת לעת את יו״ר מועצת־המנהלים של
חברת־ענק אמריקאית, גבר ערירי בן .82 היא
קושרת איתו קשרי ידידות, וכאשר הלה נפטר
לפתע מהתקף־לב, מתברר לתדהמת כולם כי
הוריש לה את כל מניותיו בחברה. פירוש הדבר
שליטה בחברת־ענק! סגן היו״ר, השואף לרשת
את כיסאו של הבוס שהלך לעולמו, מציע לשלם
לנהגת המונית במזומן את שווי המניות, בסך
200 מיליון דולר, אך היא נן סרבת ומחליטה
להיות יו״ר מועצת־המנהלים של החברה, ולנחלה
על בסיס חדש.

יום שישי 2 3 . 4
• מישדר דוקומנטרי: העולם שבו
אנו חיים 1.15 שני הערוצים —
שידור כצבע, מדבר אנגלית) .סידרה המ
בידור:
דנוור
יום חמישי, שעה 10.20
אנגליה צולמה תוכנית, המורכבת
מקיטעי החלקה על קרח
וריקודים. בהחלקה משתתפים
אלופי־עולם.

• סידרת טלוויזיה :
ספינת האהבה (— 8.03
שידור כצבע, מדבר אנגלית)•
אייזק רוקם עם חברה

לקראת שידור:
חיים שכאל!ה
עם אדור יל).
יוחאי בחון
ביום העצמאות ()28.4
תשודר התוכנית ״חיים שכאלה״
המארחת את אלוף
(מיל׳) וגיבור ישראל יוחאי
ברנון. באמצעות חברים וידידים
תשוחזרצה פרשיות. מחייו,
פציעתו, החבלה באוניית חייל
המצרית, פיקודו על חיל״
הים ומחקריו בחקר ימים
ואגמים. בין אורחי יוחאי בן•
נון: אלוף זאב אלמוג, איזי
רהב, אפריים איליו ואחרים.

לשעבר ללימודים (ברנדט
סטאניס) תוכנית לעורר את
קינאת בעלה השחצן (קלייפ־טון
דיוויס) ,אך מזומנת לו
הפתעה. זוג העובד באותה חברה
(דיוויד הסלהוף ושלי פא-
ברם) יוצאים לשייט כדי להחליט
אם להתחתן, למרות שהיא
מבוגרת ממנו. בני־זוג בגיל
העמידה (גורדון ג׳מם ופגי
קאס) הנשואים זה 20 שנה,
מחליטים לפתוח באורח־חיים
חדש במהלך השייט.

• סרט קולנוע: זקנה
חסרת־כושה (— 16.05
שחור־לכן, מדבר צרפתית)
.סירטו של הבימאי
רנה אליו, המבוסס על טיפור
של ברטולד ברכט. בתפקיד
ראשי מופיעה השחקנית הישישה
סילבי. העלילה מספרת על
זקנה המתאלמנת מבעלה,
אשר ילדיה מצפים לראותה
נוהגת כאלמנה רגילה,
לבושת שחורים. אלא שהגברת
מעדיפה להתרועע עם צעירים
ממנה.

משתקפת במשך 24 שעות במערכת
עיתון מודרנית בגרמניה.

תעודה: הים האדום
6.30 שידור
כצבע, מדבר עברית.),
עוד סרט ממאגר סירטי הטלוויזיה
הישראלית על מידבר
סיני.

• בידור: ג׳ון דנוור
( — 10.20 שידור כצבע,
מדבר המזמר אנגלית).
תוכנית־בידור עם הזמר ג׳ון
דנוור. אורחיו הם: השחקנית
ג׳ואן וודוורד והשחקן דנים
ויבר (מקלאוד).

׳ 111 01י111י

נתחת ומסבירה תופעות שונות על כדור־הארץ,
אשר רבים מתקשים להבינן או לרדת לעומקן,
כגון: הקול, האור, האבולוציה.

• סידרת-מתח: איש ההרפתקות
( — 6.10 ערוץ — 6שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .לי מייג׳ורס מככב בסידרת מתח חדשה
בכפיל, המבצע את הסצינות המסוכנות תחת כוכבי
הסרטים. תפקידו זה מחייב אומץ רב ותושיד״
ונכונות לספוג מכות ופציעות. לעתים, כרוך
התפקיד אף בסכנת-חיים של ממש. עם, זאת,
עבודה כזאת אינה מזדמנת בכל יום. על כן,
החליט לעסוק — לצד עבודתו המסוכנת — גם
בחקירות פרטיות של פרשיות רצח וסחיטה, אשר
חוקרים אחרים אינם מוכנים לקבל על עצמם.

׳ 01שבח 2 4 . 4
• סידרה משעשעת: לא יאומן
( — 6.30 ערוץ — 3שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .תוכנית המצולמת לפני קהל, באולפן
טלוויזיה, המציגה להטוטים עוצרי-נשימה ותופעות
מדהימות או מוזרות ביותר, שבחלקן אף
אינן מתקבלות על הדעת, אך התרחשו במצי
אות
— ויש על כך קבלות! התוכנית גם מזמינה
אנשים שאירעו להם מיקרים ״מעניינים״ ,לכתוב
אל המפיקים כדי להציג את התופעה או את
הסיפור המלווה אותה לפני הקהל.

ום ראשון 2 5 . 4
• סידרה דרמטית: משהו הנעשה
בהסתר 6.10 ערוץ — 6שידור
כצבע, מדבר אנגלית) .סידרה בריטית חדשה,
אשר עובדה על־ידי אליזבת ג׳ין הווארד
על־פי הרומן שחיברה. הסידרה פותחת בחתונתה
של אלים, בתו הביישנית של הקולונל הרברט
בראון־ליסי, אדם עריץ משעמם וחסר־רגישות,
המטיל את אימתו על אשתו השניה מרי, ועל
ילדיה אוליבר וליז, המתעבים אותו ומתעלמים
ממנו במידת האפשר. ששת פרקי הסידרה פור שים
יריעה רחבה אודות חמשת גיבוריה. סיפורי־האהבה,
תחבולת הרצח המקאברית והסצינות ד,קו מיות
החביבות מתרחשים בלונדון, בג׳מאיקה,
באוקספורדשייר ובריביירה הצרפתית.

ום ש1י 2 6 . 4
• סידרת מתח: דו״ח כראי— 6.10( ,
ערוץ — 6שידור בצבע, מדבר אנגלית).
הרקע לסידרת המתח הזו הוא משבר האנרגיה
שהתחולל בעולם אחרי מלחמת יום כיפור, והמא מצים
למציאת אנרגיה חליפית. מדען בשם פאול
בראק, העובד בכור גרעיני, מנהל מסע-צלב נגד
השימוש באנרגיה גרעינית, מפאת הסכנה הכרוכה
בדבר לאנושות.

מישדר אינפורמטיבי־בידורי

( — 10.00 ערוץ — 3שידור כצבע,
מדבר ערכית) .מגזין בשידור ישיר, המארח
מפיקים, בימאים, אנשי טלוויזיה תיאטרון וקול נוע,
המספרים על עבודתם ואף מציגים קטעים
מתוך התוכניות׳המתבשלות באולפנים ועל קרשי
הבימה.

יום !!ודיונו2 7 . 4 ,
דרמה מישפחתית: מבריח

( — 6.45 ערוץ — 3שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .העלילה מתרחשת באנגליה בראשית
המאה ה־ .19 הממשלה מטילה מסי־יבוא גבוהים
ביותר, הגורמים בהכרח להתפתחות והתעצמות
ההברחות. שמו של הרפתקן מפורסם, ג׳ק וינסנט,
נישא בפי כל. וינסנט, גיבור ד,סידרה, הינו איש־צי
ומבריח, אשר פעילותו הבלתי-חוקית מביאה
אותו לידי התנגשות עם יריבים רבים: מבריחים
אחרים, אנשי־מכס, בוגדים ותאבי־נקמה. לווינסנט
עוזר נאמן, בדמותו של נער שאותו הציל מאוניה
טובעת, ושמו הונסטי איוונם, וידידה בשם שרה.

23. 4
• סרט ערכי: סיפורה
פרברים 5.32 שידור
כצבע, מדבר ערכית)
.גירסה ערבית של הסרט
סיפור־הפרברים, המתארת
את החיים בשכונה בפרבר המערבי
של קאהיר. המאבק
העיקרי הוא בין שתי חבורות
יריבות זו לזו. אחד מבני הח בורה
מוצא עצמו מאוהב באחותו
של ראש החבורה היריבה.

בידור: שעה טובה
עם מני פאר ואורחיו
( — 6.15 שידור כצבע,
מדבר עברית).
• סרט קולנוע: אייט
נוכל היה 10.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית

היו ם ה הו א
במיסגרת מישדרי יום־העצ-
מאות ישדר ״קול ישראל״ את
תוכניתו של שדר הרדיו גבי
גזית ״היום ההוא״ — תוב־נית־יומן
של שידור חי, שבמהלכה
יביא גזית אירועים
בולטים בתולדות ישראל במה לך
100 השנים האחרונות. ביומני
חדשות אלה ישתתפו
כתבי חדשות ושחקנים, שימלאו
את תפקידי האישים שהלכו
לעולמם. אחד הדיווחים
יהיה הפגישה הדרמטית של
תיאודור הרצל וקיטר גרמניה
ליד מיקווח״ישראל (.)1898

מעולה) .השחקן המעולה פיטר
יוסטינוב מופיע בתפקיד
ראשי בקומדיה, שאותה ביים
אריק טיל. גיבור העלילה הוא
פקיד צנוע המתחכם למחשב
של בנק.

ו 11ב

לוויזיה המצרית והטלוויזיה
הישראלית. בתוכנית דברי
ראש־הממשלה מנחם בגין ונשיא
מצריים חוסני מובארב.
להקות זמר ומחול ממצריים
וישראל, משאלי־רחוב בשתי
הארצות על השלום. סרט יש ראלי
על פיתחת שלום וסרט
מצרי על פיתוח סיני. תוכנית
זו תשודר בו־זמנית בישראל

• בידור: אירוויזיון
( — 6.00 שידור כצבע.
מדבר ומזמר בלשונות
אירופה) .תחרות־הזמר של

יום ר<זשון
25. 4
• הפקה מיוחדת :
שלום 8.03 שידור
כצבע, מדבר ערכית ועברית)
.הפקה משותפת של הט
איש
מהדרום משחק השחקן
הוותיק חוזה פרר תפקיד של
זר מקסים, המפתה מלח צעיר
ליטול על עצמו הימור מפחיד
בעת חופשה בג׳מיקה.

ין ע 1נ>

24. 4
איגוד־השידור האירופי, הנערכת
באנגליה ומועברת בשידור
ישיר ל 19-המדינות המשתתפות,
כולל ישראל. בתח רות
משתתפים נציגי זמר מהארצות
הבאות: פורטוגל, יוון,
״.לוקסמבורג, נורבגיה, בריטניה,
תורכיה, פינלנד, שווייץ,
קפריסין, שוודיה, אוסטריה,
בלגיה, ספרד, דנמרק, יוגוסלביה,
ישראל, הולנד, אירלנד
ומערב־גרמניה.

• סידרת טלוויזיה :
לא יאומן כי יסופר
( — 11.10 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .בפרק ה

ערב יום־ה 1יכרון
סידרה: פרד וג׳׳ורדן
יום ראשון, שעה 11.10

• שידור שני: אוי לי
שזכיתי לכך (— 6.30
שחור־לבן, מדבר עברית).
סיפור הנופלים בקרב על גבעת
התחמושת בירושלים.

ובטלוויזיה המצרית. יועץ להכנת
התוכנית: אהוד יערי.

• שידור שני: אבות
וכנים 10.20 שחור־לכן.
,מהכר עברית) .מח

סידרת טלוויזיה :
דאלאס 6.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

זה המבוסם על סיפור של בני מין
גלאי, בהשתתפות חנה
מרון, יוסי ידין ואחרים. העלילה
המספרת על הווי הורים
שכולים.

סחטן מאיים לפוצץ את שדה־הנפט
יואינג ,23 מעניק ל-
ג׳יי-אר הזדמנות לזכות ביתרון
בחברה על אחיו בובי.
בינתיים על ריי קרבם להתמודד
עם זהותו החדשה, תוך
העובדה שהוא עלול לאבד את
דונה קלוור לקליף בארנם.

• שידור חי: זה
הזמן 11.20 שחור־לכן,
מדבר עברית) .תוכ נית
אירוח מיוחדת ליום הזיכרון
לחללי צה״ל, בהנחיית רם
עברון.

צעידה שהצ טו בהל עו צוי־ הנ ס־ג ה
וחיה עימם במש ו שבוע״ ם מסגרת ער
חוויו תי ה בי מי ם האוח רווי סשלסמ פי א ה

בוא ש המצודה

התמקחו צחי הנגבי, בנה 1של גאולה כהן, ו־15
סטודנטים, הסבורים כי מהאנדרטה לזכר אוגדת

הפלדה לא יוכלו לפנותם. הם הרסו את המדרגות למיבנה, כדי להקשות על החיילים.
דץ יפשתי כתל־ אביב את מישרדי
י 1המטה לעצירת ד,נסיגה בסיני. הגעתי
לרחוב דה־האז, לבית דירות יוקרתי. צעירה
דתית כבת 16 יושבת שם ומנהלת
את ענייני התנועה. בשעת־לילה מאוחרת
טורחת העלמה על הטלפון. בטונים גבוהים
ובקול מתחנחן היא משוחחת עם
ח״ב חרות יוסף רום בחיפה, ואחר-כך
עם חנן פורת .״את גאולה כהן אי־אפשר

בהקדם למישרד תנועת ד,תחיה בשדרות
רוטשילד בתל־אביב.
שם עברתי חוויה מרתקת. התקבלתי
במישרד גדול וריק כמעט לחלוטין. על
שולחן גדול ניצבו שני מכשירי טלפון,
ועליהם צרו שלוש נשים לא צעירות וגבר
כרסתן ונעים־סבר בשם עמיקם. שירי נעמי
שמר קישטו את הקירות.
קבלת־הפנים היתד, כמעט עויינת. צעיר

כשהוא בוחן אותי בקפדנות .״לאיזו מיפי
לגה הצבעת בבחירות האחרונות?״ דרש
לדעת כשהוא תוקע בי מבט בוחן.
בשלב זה נפתחה הדלת. בפתח עמדו
״חוקרים״ נוספים. סרבתי להמשיך להיחקר
״רוצים לדעת אם את מהשב״ב
(שירות ביטחון כללי) או סתם מרגלת,
ואולי עיתונאית !״ צווחו לעברי שתי הגבי רות.
להגנתי באה עדנה, נערה דקת-קוו,
סטודנטית מאוניברסיטת תל־אביב שקבעה,
כי גם אם אני שב״כניקית או עיתונאית,
מותר לי להצטרף אל המחנה הנכון
ולעצור את הנסיגה.
בסופו של הוויכוח הסבירה לי עדנה
כי אנשי התנועה חוששים ממרגלים, בלש־חרש,
עיתונאים, מכשירי-האזנה ועוד אמצעים
שיפריעו להם בעצירת הנסיגה. לכן
הם מנהלים גם את הישיבות שלהם בגנים
ציבוריים ובשדרה הסמוכה .״פורנואידים
אמיתיים״ ,קבעה עדנה.
״רגע!״ גברת כבת ,50 עוטה מטפחת
צבעונית, עצרה אותי. היא דרשה לדעת
לכמה ימים אני עומדת לנסוע. מאחר
שלא ידעתי כמה זמן אשאר בימית, סרבה
הגברת לצרף אותי אל קבוצת הנוסעים
אל החבל. גם ויכוח זה הסתיים בנצחונה
של עדנה :״היא תצא לכמה זמן שתוכל,
כל יום חשוב!״
כך, ביום שלישי אחר־הצהרים, לפני
שלושה שבועות, צורפתי אל הקבוצה
שיצאה אל העיר ימית לעצור את הנסיגה.

חדת
מאוד. מיד כשהגענו לימית התבררה
הסיבה לפחד: מסרו לה שאביה מבקש
שתחזור הביתה, ומיד.
אוטובוס הביא אותנו לכפר מימון, שרוב
תושביו דתיים. כבר בפתח הכפר
היה מי ששאל אם אנחנו לימית, והפנה
אותנו אל ביתו של צדיק ספיר.
על דלת הבית היתד, תלויה מודעה,
המפנה את המעוניינים לנסוע לחבל ימית
אל ביתו של חגי קדמון. חיכינו לו כמה
שעות בגשם, מחוץ לפתח ביתו. לבסוף
הגיע קדמון והסיע אותנו במכוניתו לימית.
במכונית המסחרית הגדולה היו ארבע
נערות נוספות מבנות הכפר.
״עוברים דרך המחסום. תתפללו שנעבור
בשלום,״ אמר לנו חגי. התבקשנו לשתוק
ולהעמיד פני ישנים. אייל לא חדל למלמל
לעברי :״איזה אחווה, איזו מסירות והכל
על חשבונו הפרטי!״
את המחסומים עברנו בקלות .״מכירים
אותי כבר,״ אמר חגי בהנאה. לחייל
במחסום הוא הראה אישור. החייל נראה
משועמם. הנהג שלנו הודיע לו :״אחד,
פלוס שמונה נלווים.״ החייל הנהן והציץ
אל תוך המכונית החשוכה. העמדנו פני
ישנים. מסקנת חברותי לנסיעה לא איחרה
לבוא :״הצבא רק מעמיד פנים שאינו
מעוניין שנעבור אל העיר האסורה, אבל
למעשה רצונם שיפלשו לשם רבים ככל
האפשר, כדי שתראה בעולם ההתנגדות
לנסיגה.״ דעה ודמה לזו שמעתי, מאוחר
יותר, כמעט מכל מתנחלי החבל. לדעת
המתונים שבהם הנסיגה מסיני היא תוצאה
של משא־ומתן כושל עם המצרים או
מחדל של בגין, המבקש להסיר את תווית
הטרוריסט שדבקה בו. זו גם ההזדמנות
שלו להיכנס אל סיפרי ההיסטוריה כמג־

״נערה
לגגין
ף, קבוצה מנתה שלושה אנשים.
י * האחד היה אייל מאירוביץ מחולון,
בן ,16 שחום, שערו ארוך ומתולתל ול-

החקירה במשוד התחיה !ותחילה :״זה שמך
המלא?״ שאל קטוסטה, ואני הנהנתי בוא ש׳,
לתפוס,״ היא מתלוננת ברוב־חשיבות. לי
היא אינה יכולה לעזור.
פניתי אל אנשי התחיה.
ניסיתי לברר אצלם את האפשרות להצ טרף
אל כוחותיהם, כדי להגיע אל חבל
ימית. למרות להיטותם להביא לשם כמה
שיותר מתנגדים לנסיגה, אי־אפשר היה
להשיג פרטים בטלפון. התבקשתי לסור

צנום ומזוקן בשם קטוסטה הרעים בקולו
לעברי :״בוא אחרי!״ הלכתי אחריו.
נכנסנו לחדר חשוך, גדול וריק עוד יותר
מקודמו. הצעיר הורה לי לשבת מולו
והחל לחקור אותי .״ובכן, זהו שמך המלא?״
שאל קטוסטה, ואני הנהנתי .״מה
הם עיסוקיו? מי הפנה אותך אלינו?
מדוע בחרת דווקא בתנועת התחיה?״ שאל

ראשו כיפה לבנה ענקית. הוא מלווה את
דיבורו בתנועות ידיים מעודנות, פריק
אמיתי.
אייל פעיל בתנועת ד,תחיה מאז הקמתה.
״צילצלתי אל גאולה אישית וברכתי אותה,
וביקשתי להיות פעיל בתנועה.״
פעילה אחרת במשלחת היתד, נערה בת
,15 רחל אברהם, בעלת מבט בוהה, נם־

מתקפלים

כל מה שניתן לעוקרו
ממקומו נבזז
בעיר ימית על־ידי תושביה או סוחרים.

השער של ימית: עוצרי־הנסיאה מחכים
היג שוחר־שלום, הם אומרים, וכל זד. על-
חשבון עם ישראל.
אחת הנוסעות במכונית הוכיחה את בקיאותה
בתלמוד־תורה, וחלמה בקול רם:
״והיה פורים שני, ותנדד שנת המלך
בגין כל הלילה, ויבקש כי יביאו לו נערה:
ויביאו להוד מעלתו את היפה בבנות
ימית או עצמונה ובבוקר יעבור רוע הגזירה.״

ומלאי
לא מבוטל של חרדל. חלב ומוצריו
הגיעו אל העיר בכמויות קטנות ואזלו
במהירות.
בתום ארוחת־הערב פגשנו את שמואל

ענ ת ג טניו
היא יכולה לעשות י״ הוא מתנצל .״היא
רק מדברת עם העיתונאים.״
גורמן, כבן ,60 מוצק וקרח לחלוטין. את
גורדון מכנים במעוז ״הטרקטור של התנועה.״
הוא דואג למחסורם של הנערים
ואחראי על המוסר והמשמעת. בקול עבה
במיבטא רוסי קל הוא פוקד על הנערים
ומחלק הוראות :״אתה תשב בסלון, את
תלכי למיטבח, אתם תצאו החוצה.״
גורדון היה סגן־אלוף בצה״ל. ברוסיה
ישב בכלא, לדבריו, עם מנחם בגין. שם
הם היו חברים טובים, סיפר גורדון לכל
מי שמוכן להקשיב. ומה עם בגין היום?

כך זה נראה מבפנים: צעירה תל־אביבית הצטרפה אל
הקיצוניים שבין המתנגדים לנסיגה בחבל ימית׳ הנוער של
התחייה וקומץ הסטודנטים של האנדרטה.
היא מספרת על איש גוש-אמונים שהתחזה בחייל, על
מסע רגלי בלילה דרך הגבול, ועל קבלת־הפנים החשדנית בימית.
כלי־התקשורת ידעו לספר מה שמתנגדי הנסיגה היו
מוכנים להציג לפניהם בתיאטרון של ימית. אבל אין זה היה
באמת ! פיצד הם חיו בדירות שפלשו אליהן ובמרומי
האנדרטה י על מה הם דיברו, מה הרגיז אותם, והאם הם
האמינו באמת שיצליחו לעצור את הנסיגה י
זהו הסיפור מבפנים.
נערים בני ,15 שהפכו בית נאה בשכונת־האיקסים
למין קן בנוסח סירטי טרזן.
מדרגות הקוטג׳ המפואר, שהובילו אל
הקומה השניה, נחסמו בשקי־חול שסביבם
נכרכו גדרי־תיל, קרשים ושברי דלתות.
העליה אל הקומה הזאת, שם ישנו
הנערים הנועזים ברוב שעות הלילה והיום,
היתה כרוכה בטיפוס לולייני על סולם
עשוי כלונסאות, שאיים לכרוע תחת
משקל המטפסים.
חלונות הדירה היו צבועים בשחור וסגורים
היטב בעזרת קרשים. חדרי־השינה
היו דומים זה לזה. כמה שקי־שינה, כמה
מזרונים דקים, ועל הריצפה המאובקת
ערימות בגדים מלוכלכים, טייפ-רדיו ואוסף
קסטות, חפיסות סיגריות. מוסיקת רוק
כבד שלטה בכיפה.
נוער התחיה ב״מעוז״ נראה שונה מכל
אוסף אחר של זרוקים במסיבת יום שישי.
כוס תה, צנימים וקישואים מאודים היוו
את ארוחת־הערב החגיגית, שבה קיבלו
את פנינו. בעיר ימית, זאת הבנתי מאוחר
יותר, שררה מצוקת רעב. הסופרמרקט
התרוקן ממוצרי מזון כמעט לחלוטין. על
מדפיו נותרו מצרכים מעטים כמו סוכריות
לקישוט עוגה, תמציות וניל ורום,

טה. אומרים לי שהיא עסוקה מאוד. כאשר
היא מגיעה לכאן היא נמצאת בביתו
של תושב ימית, קובי ברנר. משם היא
מחלקת הוראות לאנשיה.
כשקורה משהו, מסביר לי אייל, היא
מיד מגיעה למקום וניצבת מן הצד .״מה

מאח

אוסף של
זרוקים
ף* שעתערכ מאוחרת הגענו לימית.
• ההרגשה היתה כמו של תלמידים שברחו
משיעור גיאוגרפיה, ממש מתחת
לאפו של מנהל בית־הספר. אייל הציע
להזדרז, החבר׳ה ב״מעוז התחיה״ כבר
מצפים. לו.
אחת מנוסעות המכונית שאלה, מודאגת,
אם איני צריכה לעבור את ״ועדת הקליטה״
לפני שאגש ל״מעוז״ .ידידי הצעיר
נחלץ לעזרתי וקבע :״היא שלנו!״
מאוחר יותר התברר לי שוועדת הקליטה
מורכבת מכמה אנשים שמקבלים את
פני הבאים לחבל, ממיינים אותם לפי גילם
ומשבצים אותם בבתים הפנויים. משהו
בנוסח ועדת־החקירה של קטוסטה.
ב״מעוז התחיה״ התקבצו יחד כשישה

הביתה, לחופשת״מולדת

״הוא בוגד! תראי מה שנהיה ממנו
היום! בבחירות הראשונות תמכתי בו.
היום הוא בגד בחבריו מאצ״ל,״ קבל גור-
דון בכעס, ועיניו התרוצצו בחוריהן —
״בוגד !״
גורדון הוא מחולון. בבית נותרה אשתו
לבדה אחרי שני התקפי-לב. אך בימית
זקוקים לו. כאן הוא המג״ד. הוא מפקד
הנוער. לכל פעיל יש כינוי צבאי. הרבה
פעולות אין, אף יש להביא ״אספקה״ מהסופרמרקט,
ויש ״לבצר״ שוב ושוב את
המדרגות המבוצרות.
הפעילות של הנוער מתחילה מאוחר.
אנחנו מתעוררים קרוב לשעות הצהרים
ויורדים לים. יש מי שנשאר במעוז להכין
את התבשיל היומי, שהכנתו נמשכת
עד לשעות־הערב.
גורדון מגיע. הוא ניצב בפתח המיטבח
ואינו מתיר לנערים להיכנס לשם. הנערים
די משועממים. בעלי היוזמה שביניהם
נוטלים נייר וכותבים שלטים, המורים
לאורחים לשמור על נקיון המיטבח. אחרים
מכינים מדבקות לכלי־האוכל :״כוס
בשרית״ .״כוס חלבית״ .שומרים על כש רות.
צריך להתחשב בדתיים.
את המנהיגה גאולה כהן לא רואים בש
שלדקמח

שלך דגים
ן• וער ה ת חי ה נקרא לישיבות מטה
— שלוש פעמים ביום. בישיבות מדברים
שוב ושוב על עצירת הנסיגה, שוב ושוב
מוזהרים שלא לפגוע בחיילי צה״ל. אסור
לכעוס עליהם. זו אינה אשמתם. האשמה
היא של הממשלה ושל המפקדים הבכירים
.״אם יהיה פינוי,״ אומר המג״ד גור-
דון ,״יש למלא אחרי הוראות החיילים.
אסור להתנגד פיסית. מי שיוצא מהבית
ישתדל לשוב אליו.״
יש שתי גירסות לאופן ההתפנות. האחת
:״כשק קמח״ (התנגדות פסיבית) וה שניה
״שק דגים״ (טילטול הגוף).

שאלתי על הסטודנטים ועל צחי הנגבי,
בנה של גאולה כהן. מיכה, בחור נמוך־
קומה ורזה, שנראה צעיר בהרבה מ־24
שנותיו, הסביר לי שאין לצפות לקבוצה
של ממש. הסטודנטים בונים ״כמעט״ עש רה
אנשים. למעשה, מדובר בארבע פעילים
של ממש, והיתר הם נגררים סתם.
חברים של צחי הנגבי. דירת-הסטודנטים
נמצאת אף היא בשכונת האיקסים, בסמוך
לדירת נוער התחיה.
למחרת ניגשתי אליהם. הדירה שלהם
גדולה, מרווחת ומאווררת, נקיה מאוד
ובמיטבח יש מכל טוב. שמיל (שמואל)
אזולאי, סטודנט מאוניברסיטת באר־שבע,
עצר אותי בפתח .״את צחי אי-אפשר לפגוש
כעת,״ הודיע לי כשחיוך על שפתיו.
הבחור הגבוה והמוצק חיבק אותי והתעניין
לדעת היכן אני ישנה. הוא חקר
אותי למעשי בעיר, אחרי הכל, אני בעיניו
מציאה בים של שיעמום.
אחרי-הצהרים אני רוצה לחזור לתל-
אביב. הדבר גרם לתחושה לא נוחה אצל
הנוער. זו היתה הוכחה עבורם כי אני
באמת מרגלת.
בטרמפידה שבפתח העיר מצאתי רבים
אחרים היושבים על חפציהם.
למחרת בערב החלטתי לשוב לימית.
הפעם הגעתי לשם בדרך פחות חוקית
ויותר מפרכת. נמסר לי במישרד התחיה
בתל-אביב שבערב יוצא אוטובוס, מרחוב
דה־האז, ובשעה 9.00 בערב הוא יאסוף
את כל מתנגדי הנסיגה.
ב 10.00-בערב מגיעה משאית ובה כ־40
נערים תלמידי ישיבת נועם שבפרדס־חנה,
וארבע נערות מבית־הספר שבכפר־

נוער ״התמיר!״ התמקם באחד הגגות בשכונת האיקסים. מדרגות
הבית נחסמו בשקים והוקפו בתיל. הגג הפך עמדה מבוצרת בשקים.
סולם עשוי כלונסאות משמש אותם ומאיים לכרוע תחת משא המטפסים עליו.
בערב שבו באתי לימית היתה הצבעת
האי-אמון של המערך בכנסת. הממשלה
כמעט שנפלה. נערי התחיה התרוצצו ברחובות
ימית כשהם שרים ומתחבקים. בחצות
נודע שבגין לא מתכוון להתפטר.
״בוגד, שקרן, הוא הבטיח שיתפטר!״ הם
מאוכזבים מאוד.

פינס. היו אלה תלמידי הכיתה השביעית
והשמינית. האווירה במשאית היתה עליזה
מאוד. מזכיר קצת את הטיול השנתי בכיתה

מתנגדי הנסיגה, שהמתינו בתחנה בתל־אביב,
היו צעירה דתית ונבוכה, סטודנטית
בבר־אילן ואני. הצעירה סירבה לדבר עם

(המשך מעמוד )53
הנערים שבמשאית, וקבלה בפני על חד
סר־החינוך שלהם .״גם את לא תדברי עם
כל נער חילוני שישרוק לד ברחוב,״ הס בירה
לי הסטודנטית.
מסע רגלי
ר ל החדק הקידמי של המשאית יצא
״ י בחור צעיר, נמוך ומזוקן. הוא היה
לבוש במדי צה״ל ונראה כחייל לכל דבר.
הוא נשמע היסטרי קצת כאשר ניסה להשתלט
על חבורת הנערים העליזה ולתדרך
אותם.
״חבר׳ה, המטרה היא להגיע אל העיר
ימית. יתכן שניאלץ לעצור כמה פעמים
בדרך לשם תידרוך. עליכם להיות שקטים
ומוכנים לנטוש את המשאית ולצעוד ברגל.
הכל תלוי בכם!״ הודיע המפקד הצעיר
בחשיבות רבה.
יצאנו לדרך. התחנה הראשונה היתד,
במושב עין־צורים, ליד לול תרנגולים
גדול. החייל המדומה ירד לקבל הוראות
וידיעות על מיקום המחסומים.

האנדרטה לזכר חללי אוגדת הפלדה, ושם
סיפר לי שבשעות־הבוקר המוקדמות הוא
שלח את אחד הנערים לחפש בכלי, ומצא
פינקס־טלפון אישי. לכן הוא חושד בי
שאני מרגלת.
החשד לא מנע ממנו להציע לי להצ טרף
אל הסטודנטים, שעלו במוצאי־שבת
אל האנדרטה.
האנדרטה הגבוהה, הבנויה כגליל, הפכה
מבצר 15 .סטודנטים עלו עד למרומיה,
ניתקו את המדרגות והציבו מחסומים מתיל
ושערי-ברזל שרותכו היטב. העליה והירידה
כרוכים בסיכון רב.
באנדרטה, למעלה, יש מיצרכי־מזון
רבים, מיטבחון מאולתר שבו כירים, מיז-
רונים׳ שקי־שינה ואפילו שירותים כימיים.

האנדרטה כוסה ביריעת בד גדולה,
כדי להגן על יושביה מפני הקור והגשם,
ואולי אף מפני הצבא. הסטודנטים הו

כי גם בין הסטודנטים הושתל איש
שרותי הביטחון ויתכן שזהו הטוב שבחבריו
.״כל אחד יכול לבגוד! זו יכולה

כל ח״ל

מוזרו 1הוה

זיגיע אד המחסום יסבו
הלם. לא יזרזו אותה,
:אמרו הסטודנטים
אפילו להיות אמי!״ הוא אומר ,״ומה
אז? האוכל להחליפה?״
חברו של צחי בשילטון הוא אבנר אר-

נשא ובקול עבה. לא אחת היא נכנסת
לעימות עם צחי. לדבריו, היא נטלה לידיה
סמכויות־יתר. באחד הערבים פרצה ביניהם
מריבה. חילופי הדברים היו קשים.
הצעירה, המקורבת לגאולה כהן מאז הק מת
תנועת התחיה, נפגעה מדברי צחי
וכמעט וגרמה לפילוג המחנה. הסטודנטים
של צחי קיוו יותר מכל האחרים לפינוי
מהיר. הם היו בתחילת הסימסטר באוניברסיטה,
ובצער רב חשבו על הימים
החולפים ועל החומר הרב שיהיה עליהם
להשלים לקראת הבחינות שבסוף השנה.
״צחי בני״ ,הוא הכינוי שדבק בצחי
מאז נאומו של בגין בכנסת בדיון על
האי-אמון של המערך .״בגין הוא קטנוני,״
אומר צחי ,״הרי הוא יודע את שמי, הוא
היה בבר־מיצווה שלי. דרכו לעוות דברים,
והוא מרשה לעצמו לעוות גם את
שמי.״
בעיה נוספת נוצרה עם אריק שרון.
הנגבי יודע לספר שאת סדרי-הפסח היה
נוהג לחגוג בביתו של ״הדיקטטור״ ,כדבריו.
באחד
הימים, כאשר נותק זרם החשמל
בעיר ולא היו מים חמים לרחצה, נסעתי
לרפיח הסמוכה. שם חיפשנו מספרה.

איפה הימים המביס,
כשאפשר היה והסוף נמה
,עלי מויתזאנה ולתפוס
,ראש, שאל1הבעיר

בגין הוא קטנוני. הוא
חיה בברמיצווה שולי
ויודע את שמי,
אמר הנגב1

משם המשכנו לאור־עציון. שוב פנה
הגנרל הצעיר אל אחד הבתים, כדי להתייעץ
על המשך הדרך. משחזר הבחין בי.
ללא ספק איני דומה לנערי־הישיבה ואף
לא לבנות דתיות. הוא החליט לחקור אותי
מחוץ למשאית. בקול צפצפני דרש החייל
המדומה לדעת מי אני. אמרתי לו שאם
יש לו ספיקות, אני מוכנה לרדת מן
המשאית. זה שכנע אותו שאני ״כשרה״,
כדבריו.
מאור-עציון הגענו לכפר מימון. זו כנראה
התחנה הקבועה. השעה היתה כבר
אחת אחר חצות. התכבדנו בקפה, ונודע
לנו על המסע הרגלי הצפוי לנו. את הציוד
האישי אפשר להשאיר במשאית, מאחר
שההליכה בשעת הלילה המאוחרת תהיה
ארוכה וקשה.
אורות המחסומים נראו מרחוק, המשאית
נעצרה בשדה חרוש ואנחנו ירדנו ממנה.
מפקד נוסף התלווה אלינו והסביר שבכל
פעם שירים את ידו וילחש לרדת עלינו
להשתטח מיד וללא היסום. על הבנות
ללכת ראשונות.
הלילה היה חשוך והגשם ירד בהפוגות.
צעדנו בתוך שדות חיטה. כל כמה מטרים
נאלצנו להשתטח על האדמה הרטובה.
הלכנו לאורך המחסומים במשך שעתיים,
עד תלמי-יוסף. אם מישהו אינו יכול
להמשיך בצעידה, עליו להמתין בשטח
כשעה ורק אחר־כך לגשת אל המחסומים.
בכניסה
למושב המתינו לנו כמה מכוניות
מיסחריות, שהסיעו אותנו לימית.
הגענו לעיר בשעה 4.00 לפגות בוקר.
פניתי אל ה״מעוז״.
חוט ארוך היה קשור אל התרים שבקומה
השניה. משנמשך החבל, הוא הרים
את התריס ברעש גדול, שהיה אמור להעיר
את הישנים בקומה השניה. משכתי,
אך ללא הועיל; כמה קריאות העירו את
מיכה. הוא כמעט העיר את כל האחרים,
כי חשב שהרגע המיוחל הגיע, וסוף־סוף
מפנים את ימית.

המספרה היתה חדר קטן ואפלולי. חמש
נשים לבושות שחורים ורעלותיהן על פניהן,
טיפלו בי. באנגלית ובמעט ערבית
ניסיתי להבהיר להם שכל מבוקשי הוא
לרחוץ את ראשי.
אחת הביאה דלי מים חמים והשניה
הביאה דלי מים קרים. מעל כיור גדול
ושחור ובעזרת קומקום, שטפה צעירה
שחורת־עיניים את שערותי.
הנשים שבמספרה היו חביבות מאוד.
לא עבר זמן רב והן הביאו לי מגשים
עמוסי-אוכל, בשר, ירקות מבושלים, חומוס,
פיתות, ושמן־זית. בינתיים הן ייבשו
את שערותיי במכונה עתיקה, שהרעישה
מאוד. אחר-כך הן רצו לתלתל את שע-
רותי במלקחיים שחוממו על גבי גחלים.

״כל אחד

יכול לבגוד ! ״
^ מחרת ובבוקר כבר המתינו לי
€החבר׳ה של צחי. צחי לבוש בחולצה
גדולה מכפי מידתו, כובע צבעוני
לראשו ולעיניו משקפי־שמש גדולים. הוא
נעול בנעלי בית.
בקול צרוד מעט, המזכיר את קול אמו,
הוא אומר :״שלום, אני צחי.״ אחר-כך
הוא מדקלם באוזניי את עקרונות התנועה
לעצירת הנסיגה, ששמעתי כבר אידספור
פעמים בכלי-התיקשורת.
בשעת ערב מאוחרת לקח אותי צחי אל

שרם חסו

בכניסה לעיר ימית. כבר מסכנת השומר בשטר מבחינים
באי־הסדר השורר בעיר. ליד השלט ממתינים בכל שעות־היום
צעירים המבקשים טרמפ הביתה. הליכלוך וערמות האשפה נראים בכל מקום.
לתפוס ראש
*ץ לכד אנ שי ״חסמבה״ של אנשי הת-
— ו נועה לעצירת הנסיגה, עדיין יש בימית
כמה מהתושבים הוותיקים.
אחד מהם אמר לי, שהוא בוכה בכל
יום על היום שיאלץ לעזוב, אך אם הדתיים
ישארו בעיר, אין לו לאן לחזור גם אם
יתאפשר הדבר. באחד הבקרים הוא לקח
אותי לטיול בתוך העיר, כדי שאבין על
מה הוא מדבר. בין שיחים גבוהים ופרחים
אדומים צמחו כמה שיחי מריחואנה מיותמים
.״איפה הימים הטובים של העיר,״
קונן הצעיר ,״כשהיה ניתן לבוא הנה,
לקטוף כמה עלים ולתפוס ראש על הדיומטרידים
את הפולשים, כך נראות כל הדירות שאליהן פלשו עוצרי הנסיגה מסיני. נות.״
חזרתי אל הסטודנטים. ערב הפסח קרב,
והם מצאו דבר חדש לעסוק בו: הקמת
ששים שיביאו צינורות מים, וישטפו בהם ליו, לשעבר לוחם בלח״י. וסגן־אלוף ב -סוכה גדולה שבה יקיימו את הסדר.
את פנים האנדרטה, וכך יאלצו אותם צה״ל. היום הוא בן ,60 קבלן בניין במיק-
צחי הנגבי היה שם, עושה פוזות מול
צועו, שגויים על-ידי צחי. הוא מממן את
לרדת.
צחי הוא השליט המוחלט והפוסק האח־ הסטודנטים, וגם עוזר להם בריתוך, בבניית מצלמות העיתונות. כאשר הוא מצטלם
סוכות באנדרטה, ושוכר למענם כלי־רכב. הוא מסיר את משקפיו ואת הכובע שלו.
״עצרנו את הנסיגה ללא ספק,״ אומר
ארליך, בעל השיער הכסוף, הוא איש
חרוש קמטים וכפוף־גב אבל הוא אוהב צחי מיד כשהסתלקו העיתונאים .״האנדראת
חברת הסטודנטים. הוא ישן עם הסטו טה ־עוצרת את הנסיגה. היום אנו חזקים
דנטים באנדרטה, ושם הוא טרוד במלא מאוד, האווירה טובה יותר, אנחנו מגובכות
שונות, יושב בכל אחת מהתייעצויו -שים, אוכל מקבלים מהישיבה הסמוכה
תיהם ויחד עם הנגבי מחליט ומחלק הור ואנחנו נשארים כאן עד שהנסיגה תיעצר
לחלוטין. אין דרך להוריד אותנו מכאן.״
אות.
הסטודנטים על האנדרטה בטוחים בעצמם :
המדרגות הוסרו, הכניסה רותכה, מי שינסה
להוריד אותנו יסכן את נפשו. כל
חייל שיעלה הנה ויגיע אל המחסום שהע-
רמנו יקבל הלם. אנחנו כאן עד הרגע
^ ם הכית״ היא אווה שחר, סטו־ האחרון וכמובן שלא יהיה כזה.
שם השארתי אותם, במרומי האנדרטה
/ן ׳ י דנטית מאוניברסיטת ירושלים וסגרון
בכל עניין ..,ועל פיו ישק דבר. הוא
נית יו״ר הסתדרות הסטודנטים הארצית. תלויים בין שמיים וארץ, מפגינים עד
זהיר מאוד ונזהר אף מפני חבריו הקרואווה
היא שחרחורת בעלת שיער קצר, הסוף המר, וחולמים על הרגע שיכניס
בים ביותר. החשש העיקרי הוא מפני
מדברת באיטיות כיודעת דבר, בטון מת אותם להיסטוריה.
השב״ב. הוא טוען שוב־ושוב שהוא משוב-

וחן זז שגת חמלו בגין,
ויבקש כי יביאו לו ומרה
מימית או משנמונת,
.אמרה הנערה הדתית

הזר 1ס ק 1פ

ונקב שרת /איש סגמאדי

(המשך מעמוד )13

כג ונוס, השולט במזל שור, התחיל
בנסיגה וגרם לאכזבות, עיכובים
וסיבובים ביחסים קרובים.
יחסים שהתחילו בתקופה שבין
ינואר עד מחצית פברואר, לא
החזיקו מעמד, ובדרן־כלל הסתיימו
בצורה בלתי נעימה.
אך ההרגשה שמשהו טוב בכל
זאת חייב לקרות, ממשיכה ללוות
את השוורים והרגשה זו
נכונה. בתחום החשוב הזה אפשר
לתקן את המעוות ולהתחיל
בקשרים חדשים, ולחדש את האהבות
הישנות.

א הו ב ה
בתחום זה ממשיכים להרגיש
קשיים בערך עד סוף יוני. בראשית
יולי תיפתח תקופה חדשה,
הכרויות חדשות ופגישות
מרגשות. הבדידות, שהיתה מנת
חלקם של השוורים, תפנה מקומה
לשותפויות חדשות.
כוכב יופיטר, שנמצא בבית השביעי
(השליט על שותפויות וקשרים
עם בני״זוג) היה אף הוא
בנסיגה, וגרם לעיכובים. בקיץ
מחלבו מתיישר, ומצב זה יביא
שוב שימחת חיים, תיקווה והנאה
לבני המזל. כדאי לנצל את
התקופה להידוק יחסים או אפילו
לנישואים.

1או ת
מבחינה זו המצב ישתפר במחצית
מאי. החורף לא היה קל
ולא תמיד אפשר היה להסביר
מהו הגורם להרגשת החולשה,
או לבל מיני מיחושים מוזרים,
ולהרגשה הכללית שלא היתה
טובה. השוורים ירגישו שוב חזקים
יותר ומובנים להתמודד עם
עבודה קשה ועם בל הדרישות
הנדרשות מהם.

גם בשטח זה לא היה קל בחורף,
כי מארס, סטורן ופלוטו
שוהים בבית השישי (מאזניים)
שהוא הבית השולט בענייני עבודה.
ההילוך האחורי של מארס
גרם לסיכסובים ומריבות בעבודה,
ולהרגשה של עייפות רבה
ורצון להשתחרר מכל ההתחייבויות
והדרישות. שוורים ויתרו
אפילו על רווחים, בדי להשיג
מעט שלווה. התפרצויות על ידידים
וחברים לעבודה היו מעבר
לשליטתם, והם אמרו יותר מכפי
שהתכוונו. כתוצאה מכך הם מוצאים
את עצמם די מבודדים. במחצית
מאי כוכב מארס חוזר
שוב להילוך ישר, והשוורים יהפכו
ל״אריות״ בעבודה. וההצלחה
תאיר להם פנים.

את התחום הכספי מאפיין גורם
ההפתעה. לפתע נדמה שאין
מהיכן להשיג כסף וחרדות שונות
מטרידות את השוורים. ביום
אחד נדמה שהכסף מצוי בשפע,
ואילו למחרתו מתברר שחסר.
לפעמים קורה מצב הפוך. התנודות
במצב הכספי יאפיינו את
השנים הקרובות, וכבר עכשיו
כדאי להתרגל לחוסר היציבות
ולחסוך לימים קשים, אם אכן
יבואו.
שוורים שהרגישו עיכובים בהתקדמות
זבו סוף־סוף למימוש
ציפיותיהם. העלאה בדרגה, תפקיד
יותר בכיר, חכרה במעשיהם
ופירסום. חלק מבני המזל ימצאו
את עצמם בנסיעות מעבר
לים וזאת בעיקר בזכות בני הזוג,
או לצורך תפקיד מיוחד או
עבודה. אלה שנתקלו בקשיי ריכוז
והתקשו ללמוד ירגישו לקראת
סוף השנה האזרחית שינוי,
יוכלו שוב להגיע להישגים ואפילו
ליהנות מהלימודים ומהשבחים
שיקבלו.
העולם הזה 2329

— סבא, בפסח מוכרחים לאכול רק מצות 1
— לא, גילי.
— אבל אלוהים לא יכעס !
— מה פתאום, גילי ן
— אז למה המורה אמרה ז
— המורה שלך פשוט לא אמרה לך את האמת, גילי.
— איך אתה יודע ז
— את יבולה לדבר עם אלוהים ז

אווהיס ואני

— ואת חושבת שהמורה בן יכולה !

— אז איך היא יודעת אם אלוהים יכעס י
— אז אולי מישהו אמר לה י
— מי זה יבול להיות ן את מתכוונת לאיזה בן־אדם ן

— ואם את לא יכולה לדבר עם אלוהים, ואם המורה שלך
לא יכולה לדבר עם אלוהים, אז מישהו אחר בן יכול 1

— אז מה את חושבת עכשיו ( אלוהים אמר למישהו שאסור
לאכול מצות בפסח ן זה יבול להיות י

— אז אם מישהו אומר שאסור לאכול מצות בפסח, ואם
לא אלוהים אמר לו שאסור, מה זאת אומרת ן
— שמישהו בעצמו החליט שאסור לאכול מצות בפסח.
— נבון מאוד, גילי. אז מה דעתך, אם מישהו החליט בעצמו
שאסור לאכול מצות בפסח והוא באמת אובל בפסח רק מצות
ולא לחם, מותר לו להבריח מישהו אחר לאכול בדיוק כמוהו ן
הלא בכה יצא, שהאיש שמחליט שאסור לאכול מצות, ואומר
שזה אלוהים אמר, פשוט משקר. או אולי הוא בעצמו חושב
שהוא אלוהים? מה, בן־אדם לפי דעתך יבול להיות אלוהים ן
— לא. אבל המורה אמרה שזה אלוהים אמר, ובל מה שאלוהים
אומר מוכרחים לעשות..
— עוד פעם המורה ! הלא בבר דיברנו על זה שהמורה לא
יכולה לדבר עם אלוהים.
— נבון, אבל המורה אמרה שאלוהים ברא את העולם !
— איך היא יודעת? את צריכה בל הזמן לזכור שהמורה,
ושום בן״אדם אחר, אינם יבולים לדבר עם אלוהים. כל מה שהם
בעצמם חושבים.
— נכון, אז מי ברא את העולם?
— זו שאלה טובה מאוד, גילי. אבל זו שאלה שאף אחד
לא יודע את התשובה עליה. זאת אומרת, שיכול להיות שיש
אלוהים ושהוא ברא את העולם, ויכול להיות שלא. אף אחד
לא יודע ולא יכול לדעת.
— ואף פעם אף אחד לא ידע?
— אינני יודע. אבל עד עכשיו אף אחד לא יודע.
— אז למה המורה אומרת שיש אלוהים, ושהוא ברא את
העולם ז מה, היא אומרת דברים שהיא באמת לא יודעת ז היא
ממציאה את זה י
— לא, היא לא ממציאה את זה. והיא גם לא יודעת. אבל
היא מאמינה בזה.
— מה זאת אומרת מאמינה! מה ההבדל!
— אה, זה הבדל גדול מאוד, גילי ! מפני שאם את יודעת
משהו, את יכולה להוכיח לי מניין את יודעת, או איך הגעת
למחשבה שמסבירה לך מה את יודעת, וגם להתווכח אתי אם
מה שאת יודעת נבון או לא נבון, אבל אם את מאמינה במשהו,
אז את לא יבולה ולא צריכה להוכיח לי שום דבר. את פשוט
מאמינה שבכה זה וזהו זה. למשל, המורה שלך מאמינה שיש
אלוהים, ושהוא ברא את העולם, ושהוא גם אסר על אכילת מצה
בפסח, והיא בוודאי אמרה, שמי שאוכל לחם בפסח עושה משהו
לא טוב נגד אלוהים, ואלוהים בוודאי יעניש אותו, נכון!
— כן. וזה לא נכון !
— איך אנחנו יכולים לדעת אם זה נבון או לא נבון! גילי,
את בבר שכחת מה שדיברנו קודם, שיש דברים שאנחנו לא יכולים
לדעת אם הם נכונים או לא, מפני שאי אפשר להוכיח
אותם, אלא רק להאמין בחם, כמו למשל אם יש או אין אלוהים,
ומי ברא את העולם, ואם בפסח מוכרחים לאכול מצות,
מפני שאחרת אלוהים יעניש ;
— נכון,׳סבא, אבל מה אם יש אלוהים !
—י אם יש אלוהים, גילי, וזה יכול מאוד להיות, אז מזה
עדיין לא נובע, שבפסח צריך או מוכרחים לאכול מצות.
— באמת !
— בוודאי. תחשבי, גילי, תחשבי חזק. אם יש אלוהים, ואם
אלוהים פרא את העולם, אז יבול להיות שהוא ברא רק חלק
שלו, ואיזה אלוהים אחר ברא את השאר! מה דעתך, זה יכול
להיות !

— גם אני חושב כבה. אם באמת יש אלוהים, אז הוא ברא
את בל העולם ואת כל הצמחים ואת כל בעלי החיים ואת בל
האנשים...
— אבל סבא, לבל האנשים בעולם יש אותו אלוהים ! כולם
מאמינים באותו האלוהים !

— אבל רק עכשיו אתה אמרת שאם יש אלוהים בכלל, אז
יש רק אחד !
— אה, זו שאלה טובה מאוד, גילי. את יודעת, אני חושב
שלפני הרבה הרבה שנים, כאשר בני״אדם התחילו לחשוב מי
ברא את העולם, לפעמים הם גרו רחוק זה מזה, ודיברו שפות
שונות, ולא היה ביניהם קשר חזק, ואפילו לא תמיד חם ידעו,
שיש עוד בני״אדם כמוהם שם מעבר לאיזה הר או נהר או ים,
ובל קבוצה של אנשים חשבה על אלוהים בצורה קצת אחרת,

ולפעמים היה נדמה לה, שאלוהים הוא רק שלה.
האנשים נפגשו זה עם זה, הם התחילו להתווכח
אמיתי יותר, ואלוהים של מי חזק יותר, ועל זה
במו ילדים קטנים שלא רוצים לוותר על צעצוע
אליו, או במו אחים שרבים של מי אבא ואמא
או אבא של מי יותר חזק. את מבינה !

ואחר״כך, כשאיזה
אלוהים
הם רבו ממש
שהם התרגלו
יותר טובים,

אז להמשיך או זה כבר משעמם אותך !
— תמשיך, סבא, אבל אני לא חושבת שאני אגיד בל מה
שאתה אומר לי למורה.
— למה !
— מפני שהיא תכעס.
— אם היא תכעס, זה מפני שהיא לא מורה, אלא פשוט
ילדה קטנה, שחושבת שיבול להיות שאלוהים שהיא מאמינה
בו, ונדמה לה שהיא יודעת מה בדיוק הוא רוצה, ומה הוא
מרשה ומה הוא לא מרשה, הוא לא אלוהים של אנשים אחרים,
שיש להם אמונה אחרת במה שהוא רוצה ובמה שהוא מרשה
או לא מרשה. אבל אנחנו בבר דיברנו על זה, שלא יכול להיות
שיש יותר מאלוהים אחד שעשה את העולם. יכול להיות רק
שאנשים שונים מאמינים בכל מיני אלוהים שונים. את מבינה !
— כן. אבל מה אם יש רק אלוהים אחד שברא את כל
העולם ואת כל האנשים !
— זה בדיוק מה שרציתי להגיד לך, גילי. אם יש בכלל אלוהים,
ואם הוא בכלל משהו שרוצה ומשחו שקובע מה מותר ומה
אסור — והלא אנחנו בבר דיברנו על זה שבכלל אי״אפשר לדעת
מה הוא רוצה, מפני ששום בן״אדם עוד לא דיבר עם אלוהים,
ולבן אי-אפשר לדעת מה הוא רוצה; אפשר רק להאמין שהוא
קיים או להאמין שהוא רוצה משהו, אבל אי-אפשר לדעת את
זה באמת — אז מה דעתך, יבול להיות שאלוהים כל כך חשוב
וגדול, שהיה יכול לברוא את כל העולם ואת השמש ואת הירח
ואת בל בני־האדם, רוצה שבני-אדם שגרים במקום אחד בעולם
יאכלו רק מצות, ואת חושבת שיכול להיות, שאלוהים ברא $00
זמן לחם! אם בפסח, למשל, צריך לאכול מצות, ולא לחם, וזה
חשוב נורא לאלוהים, איך זה יבול להיות שבל כך מעט אנשים
בעום שלנו מתנהגים בבה ! בעולם יש בערך 13 מיליון יהודים,
וביניהם יש כמה מיליונים שבטוחים שאלוהים רוצה שבפסח הם
יאכלו רק מצות, ואת חושבת שיכול להיות, שאלויהם ברא 800
מיליון סינים ו 600-מיליון הודים ולא גילה להם דבר כל בך
חשוב, שבפסח צריך לאכול רק מצות! לפי דעתך זה יכול להיות!

— וחוץ מזה, גילי, את חושבת שלאלוהים כל כך חשוב, אם
הוא בכלל קיים, איכפת מה בן־אדם אוכל? ומה פרה אוכלת!
הלא כל מה שאנחנו אוכלים מתפרק ברוק של הפה ובמיצים
של הקיבה והמעיים לאותם החומרים, שנותנים כוח לגוף ובונה
אותו, ולא חשוב איפה אנחנו נמצאים בעולם, בישראל או
בסין, ומה בדיוק אנחנו אוכלים, או מה בדיוק אוכלות הפרות
או התרנגולות שאנחנו אוכלים. אם במזון מסויים יש רעל שמזיק
לגוף, ובהחלט אסור לאכול אותו, מפני שאפשר לחלות ואפילו
למות —
במו מפטריות רעל —
נכון מאוד ! אז אם כבר יש אלוהים, את לא חושבת
שהיה צריך להיות איכפת לו מאוד, שדבר בזה לא יובל לקרות!
ובכלל, גילי, את לא חושבת שאם יש אלוהים, הוא בוודאי
עסוק בדברים הרבה יותר חשובים ממה צריך לאכול היום ומה
לא צריך לאכול מחר !
— למשל במה !
— למשל במה שמותר או מה שאסור לעשות לבני-אדם אחרים?
למשל אם מותר להכות אותם, או לשקר להם, או לגנוב
מהם, או לשעבד אותם לעבדים, וכל מיני דברים רעים שבני־אדם
עושים זה לזה, ונלחמים, והורגים — את לא חושבת, שאם בכלל
יש אלוהים, אז בוודאי הוא מתעסק בדברים כאלה בל היום
וכל הלילה עד שפשוט אין לו עניין במה שנעשה בקיבה שלנו!
— כן, סבא ! אבל למה על זה המורה שלנו לא סיפרה לנו
שום דבר !

(נכתב בשנה הראשונה בתולדות מדינת ישראל, שבה גם התרנגולות
והפרות היהודיות אכלו רק ״כשר לפסח״).

ד מדו מי חרות
אני מודה ומתוודה. חג החרות הזה לא עבר עלי מתוך
הרגשת חרות עילאית.
אפילו לא חרות תת-עילאית, סתם חרות.
יותר מאי-פעם הרגשתי את עצמי שבוי ולכוד. ויותר מאי-
פעם, מפני שהשבי נעשה כפול, שבי בחזקה שניה ושלישית. אין
זו הרגשה נעימה ביותר להיות שבוי בידי משטר, שמנהיגיו
שבויים בפולים — שבויים במחוייבויות מיסטיות־קנאיות המנתקות
אותן מן המציאות — והמציאות, כידוע, משופעת דיה בכבלים
ובמיגבלות, שההשלמה עימן קרויה בפינו חרות — ושבויים
בידי בני עם אחר, חפלסטינאים, המרקידים אותנו באשמתנו
כאוות״נפשם בתופי המרי ובחצוצרות הטירור, ומכתיבים לנו
התנהגויות המשנות את כל הווייתנו וקולעות אותנו למצבים
שאינם בשליטתנו, לרבות הידרדרות מואצת לדמוקרטיה עממית.
אני מודה ומתוודה. חג החרות לא עבר עלי מתוך הרגשת
חרות עילאית. יותר מאי-פעם הרגשתי את עצמי שבוי ולכוד.
וחמור מזה, יותר מאי-פעם הרגשתי אין אונים בחיפוש אחר
מוצא.
בבלות הכל, האין הבטחון בקיום מוצא, או לפחות התקווה
בקיומו, יסוד בל חרות !

אומר
ץ ןיך
1סרים ביפני ת
־־הסכמית הטובה ביותר־
^ א 0ס ^ 8נ £ 1ק ס

ויי —

יהכשודהביפאן׳> -או5ד אפקוגדו, הגיופת..ביות י ,

1נועדו למנוע. פיטורים!.וספים ולהב־!י .3מרצדס 82 — 500.נק׳.י
1טיח את מקום העבודה לפועלים דד .4,אאודי קוואטרו — 80 נקי׳•.
?מנוסים והוותיקים של הברת פורה .5 :הונדה־סיטי 58 —.נק• /

1 י של 353מ ן||
של 153

^ ן פל אסקלנ׳/
״׳״ריר רעול ם

ד׳טדבד׳

מתיד

נתפסו. לא
נהגים של

ר נב יפגי מטגיות י

כשאל שערי״ר ״ ?יי-סג מדינית[ חמישי י

1גין 44.־ כתמ ^ ט ל אסקזנייד^חת ד׳נין
י׳2יי׳ .-י ן ןן ןן ןן ןן ן ן

מפתחות אבודים ..

שירות המסתייע במחשב להחזרת|
שאבדו אל בעליהם מוצע
מפתחות ׳שאבדו
על ידיו מפתהות
בבריטניה| .

•יי־ירי מכוניות בכרי(״
עתה לבעלי
מתוצרת
:נמקים הלקוחות מצוידים בתווית זיהוי
.מיוהדת על מהזיק מפתחות בצורת
!׳גליל — שעליו מודפסות גם ההנחיות
למוצא הישר. זה מתבקש
לשגר את.המפתחות בדואר ומובטח
.לו פרס׳כספי. השירות •להשבת. ה ־׳-יי־ את המפתה האבוד

)תופל אסקו
1300 או 160 סס
הי א ה מרוו ח ת ביוד
מסוגה. הנ סיע ה של
שקטה בכויו ת
ו צריכ ת הדל ק שלו
ח סכוני ת ב סיו חו
לב חיר תך דנ מי ב
ע ם 4או 5דל תו ת
ו אפ שרו ת ל הילוכי ם
או טו מ טיי ם.

הטודם הזה 2529

כשהרב
רסו

דר!קמן
עיי ״ ״
מי־ מן ג •

שבועות ארוכים אנחנו חוזים כמודעות
האלה עם המלך פייסל שמציע דולרים,
ומיטב העיתונאים מנסים לגלות
מי עומד מאחורי המודעות. כלומר, מי
נתן את הכסף. ואילו אני לא מבין את
הסיפור הזה_,בבלל. הרי מי שהיה אז
סגן שר, הרב חיים דרוקמן, נסע לא
מזמן לארצות־הברית, נכון ז והוא גייס
שם המון־המון דולרים ירקרקים, נבון ז
אז מה עושים עם הדולרים האלה ז
בדיוק כמו שפייסל לא יכול לשתות
את הנפט שלו, כך דרוקמן לא יכול
לאכול את הדולרים שלו, אז הוא גטה
נותן אותם.
בקיצור, החלטתי לעשות סדר עם המודעה
הזאת, וזה מה שיצא.

בחירות

מלי ומת לי ע־ מי ד ״* מיי מיות,
* 5מירומ ז<א*דז>וג י}יבלמ מלזיוי? .
בעיי* ז ת סר?נמ לבל עט ״!!מגל״
חגמג מזלימי?ך/8 ,,זו* 5.י**ייזמ ~

בחירות

מרב .

זזז

ב ס ני .

אג* ?ו מי לך?ידרזמז ג סי רו ס ׳ מ״ונ
גב*דגימ? קגמייו ע**׳ 3לך ויומוזז?
ב מירו רזה ותר גי מ ל־ ע*£* 1ט.
צ?״?ר ג מייוי* .מדיו}

*מי יזי לי־ מיה. וז ע ת לך? מין גילי׳ הי ל הג ביל. וכגן > ,ז*<
י ריז י עגמם. גג*!״ מ׳*} מגי 8י 6גוגל למלויז. גיגורמניג וי מטיבי? אביר
>*־זמ עאהוי־ ל י לזצמן יב מציגיהמגיהייס סז׳ מדיב-־ג ימ״*!׳3
*מיהו ממגן .
* גי מ׳ז מומה היסרילז למגגי? ג הני ךרל מי מיז הז ה הבהמי ים *3נ$וג>ממממה
׳*גזי ימי בגיןי עיז ו? ממל או.
מ ר? נ ך *וגל מר מין למטט*ךמודה ונגר בדת אין עיניי מי איגי ע מיגור*״*
ג * 6גי, ילי&טיך להג דיל סמוי ממת מת? 1*83מ 8מיהוי? אי מתל־ן למללאר
ממג מייך.
* ר? נךיובלגרגבין לאמזמי** עהמממגום הדהיר, רלה מו ה *מ הג 0ן< * מולך
מידע לייר״נדמ -ל מגגלי מדזלויז נ>90ג*ט.
* דעגמצן ,׳גליד לז גורגי עם סר בנין ימן* *תזמ מי, מם דחלילמ, ג או 8וזי 8יר
מ * מנגר גמן ׳ ל היגוי ז*ם כי מנין לך היו מסירה מימצניי ע רגון
מעדיגמ יעמל. מר ב גין מזו הוזי רי ם י הגג ד ה ריו? ק מי ממגגדל מילו הי ה

טגרסגי־ט״

לגן, ייי ר, ימ״ג למלך ז *ן ו״גס־לא
מדד מלמפה, לא?דר **ייבום ז מי ס
ב עירו ת ושיריו דלגימר מ מגי
המעבע היום הייתי רוצה לפתוח במסע הסתה
מכוער ושיטתי נגד שלושה אנשים
ואלה הם: שר״הביטחון, אריאל שרון,
הרמטב״ל, רפאל איתן ו,,הרג״ מאיר
כהנא. שלושת האנשים האלה נמצאים
בדיוק גאותו צד של אותו מטגע. אם
אתם רוצים, שרון הוא הכתובת, רפול
הוא המיספר וכהנא הוא הציור.
נתחיל דווקא בציור. מכיוון ש״הרב״
מאיר כהנא הוא יהודי, מותר לו לומר
פל דבר ולעשות בל דבר בארץ הזאת —
כל זמן שזה נגר ערבים. בכרוז שפירשם
לקראת הבחירות לכנסת העשירית
בתב כהנא שגם המילה עוני וגם המילה
ערבים מתחילות באות עין, ולפן גם יש
לנהוג בעוני ובערבים בדיוק באותה
ררן: את שניהם צריך לחסל ולסלק.
איש לא העלה על דעתו להעמיד את
כהנא למישפט ביגלל הדברים האלה.
וזה עדיין לא הכל .״הרב״ מאיר
כהנא היה עצור במשך כמה חורשים

מבצע ״הקו הסט״ וסל המליך פייסני
ניקדאת שנדו הבסנייס החדעוה 1962/3
לקר*ז גת ענ*8י היזמה, ממלים מפלך ** 8טל לאנ$מ־ י׳גגיגז מזזי׳עי

מ*3ך*דם למזהלמלדה*כגן*טמן קזרמ ך הגיגמי בימזל.
הנמיך ־ימה קל נ א לו םגגמעי *0זגו*י 0רמימי, גיוס
מאימון3קי?זילזי,סלן•3- 2*3393י
למי הגירו דיכא?
א ימ׳־וס י &יג דוז קט גמיידייגין הימות לסי י ן -יא 06 !{.

**אלותדומסימח* 0גמגיקגוגיה גין*זסמיז0ז3ו )*103-

* מיל ו ג יתטונדט *ס הגי מו ר ממים ג *ן 01X10 00 *16 ~ 00 יז<

״׳הרב״ כהנא הציור יות. כשהוא מנטה לנסח במילים את
מחשבותיו, יוצאים דברים מוזרים מאוד
מפיו של הדמוסתנס הזה. האיש הזה
לא יודע לומר בעברית חמש מילים
רצופות בלי שגיאה נוראה.
ואיך אנחנו, בבל זאת, יכולים לרעת
מה חושב הרמטכ״ל שלנו י פשוט מאור,
על״פי המיספרים. בעניין הזה יש שלושה
סיפורים לפחות. אחד מהם נוגע
לרוצח בשם ישראל לדרמן. לדרמן לקח
לידיו עוזי ורצח בדם קר שני נערים
ערביים בירושלים. הוא נדון למאסר
מגוחך, בהתחשב בעובדה שהאיש הוא
פשוט רוצח. אבל גם העונש המצחיק
הזה נראה מוגזם לרפול שלנו. בסך־הבל

ר׳מטכ״ל איתן המיספר במעצר מינהלי. איש לא ידע מהי הסיבה
לכך, אבל היו רמזים ברורים שיש
לזה קשר עם תוכניות מסויימות של
כבוד הרב, שנגעו דווקא להר־הבית בירושלים,
עד כמה שזה נשמע מוזר. כהנא
לא השלים את תקופת המעצר המינהלי
שלו. ראש־הממשלה שלנו, מנחם בגין,
שהוא יהודי בעל לב חם וחנון, לא היה
יכול לראות את הרב היהודי בסיבלו,
וחנן אותו.
ואם כבר מדברים בחנינות, אנחנו
מגיעים למיספר. הרמטכ״ל שלנו, רפאל
איתן, הוא איש שלא מבין באידיאולוג-

שר שרץ
הכתובת

ראיוגיים ל 8לד*דימ ימ׳״־ מז *ו מ סד?*־מ.

* .ג ן. מ ממיק ל ך .
. 5אין *זר 6ד.

ל. לא,ר-גזמיז*ניג*.

,4גדיגקרר׳׳מ,אמהטמגדון לקגורי
****888!8888מ^ 8^ ^ 8888 888* ^ 588

האצבע עד ההדק
הבל כבר מוכן. כוחותינו על הכלים,
הפגזים בקנה, הלוף בתרמיל, האצבע על

ההדק ורק מחכים לפקודה. מי שנותן
פקודות זו הממשלה, והיא מתכנסת לה
בירושלים ובכה זה הולך:

רצח לדרמן ערבים. הרמטכ״ל קיצץ חצי
מתקופת העונש.
הסיפור השני נוגע לסגן-לשעבר דניאל
פינטו, רוצח אחר, שחנק ערבים תוך
שימוש בחוטי ניילון, שעינה אותם והשליך
את גופותיהם לבאר. על־פי מיטב
המסורת הצה״לית הוא נדון למאסר
מגוחך, בהתחשב בעובדה שהאיש הזה
הוא פשוט רוצח. אבל, כמו באגדות, צץ
איש המיספרים שלנו, רפול, וקיצץ גם
בתקופת המאסר של הרוצח פינטו.
הסיפור השלישי נוגע לסגן־אלוף אחד
בשם שדה. אין לי פוח לחזור על הסיפורים
הקודמים. זהו בדיוק אותו סיפור.
ברור לגמרי שהרמטכ״ל שלנו, רפאל
איתן, ממספר את הרעיונות של כהנא.
ואם בבר מדברים ברעיונות של כהנא,
ובמיספרים של רפול מגיעים לכתובת על
הקיר. שרון הוא הכתובת שעל הקיר.
האיש שלנו מעזה מתקדם בשלבים. עכשיו
הוא עושה מעשה עזה בשפם, ברמאללה
ובבית־לחם. לא חשוב לו שבערים
האלה לא ניצבים מולו לוחמים חמושים,
אלא נערים ונשים, שלכל היותר
משליכים אבנים. זה היום. מחר הוא
יעשה מעשה עזה גם בתל-אביב ובירושלים.
הוא לא יצטרך לשים את ארליך
במחנה״ריכוז. כל הארץ תהיה מה־נה-ריכוז.
שלושת
האנשים האלה נמצאים באותו
צד של המטבע. בצד השני נמצא
החשוד אלו״הארי גודמן שחטא רק חטא
אחד, והוא חטא העיתוי. אילו היה עושה
מה שעשה לא עכשיו, אלא אולי
בעוד שנה שנתיים — היה מקבל צל״ש
וחוזר הביתה בשלום. גודמן הוא רק
חשוד. הוא חשוד בכך שהבין טוב מדי
ומוקדם מדי את כהנא, רפול ושרון.
אבל השלושה, שנמצאים באותו צד
של המטבע, בבר אינם חשודים.

מנחם בגין:

ראש־הממשלה,

מורי ורבותי ! אנחנו מרכינים את ראשינו
בפני בחורינו, החיילצ׳יקים שלנו !
ברור שעלינו לקפד את ראש הציפעוני !
השאלה היא רק אחת — מתיי

שר״הביטחון,

אריאל

שרון :

אני בעד המילחמה בין בריטניה וארגנטינה
! אני יכול לראות זאת בעיני רוחי
! צוללת גרעינית בריטית מעיפה טיל
בליסטי על בואנוס־איירס ! אלפי הרוגים
במכה ! כותרת ראשית בעמוד ראשיו
בכל העיתונים ! פרשנויות על שלושה
עמודים ! אולי אפילו סיכויים למיל-
חמת עולם ! ואז אנחנו באים ועושים
קצת סדר אצלנו, על״יד הבית. מי ישים
לב לזה ז מכסימום נקבל עמוד שש למטה.
אני יכול לחיות עם עמוד שש
למטה !

השר בלי תיק, יצחק מודעי :
הכל טוב ויפה, אבל מי מבטיח לך
שבאמת ייצא שם משהו ! עוד יכול לק-
רות אסון. והכל שם ייגמר בשקט גמור !
אני בעד ללכת על בטוח ! אני בעד הצג
באפריל. כל ציוותי הטלוויזיה במיז-
רח התיכון יהיו בימית, ויסקרו שם את
הנסיגה המכאיבה, שתותיר צלקת בניש-
מתי. זאת ההזדמנות להחזיר לעצמנו
בצפון מה שאנחנו נותנים בדרום !
שר־החיצון, זבולון המר: אני
מתפלא עליכם, עמיתי, ממש מתפלא !
והרי כל ילד יאמר לכם מייד שהעיתוי
הנכון, הנכון והמוצלח לפעולה יבול
להיות רק אחד ויחיד ! פתיחת מישחקי
הגביע העולמי בספרד באמצע יוני ! כל
הלוויינים יהיו סתומים עם העברת שידורי
המישחקים, ולא יהיה מקום להעביר
אפילו תמונה אחת מכוחותינו!

לבן) .המחיר 700 :שקל. להתקשר
לטלפון 765080־.03

ב הז ד מנו ת
למכירה, בת ,34 רחבת מותניים
בעלת נכות קלה בירך,
מצב כלכלי גרוע, בעל הבית

מאי נאה ומבוסם. רק לרציניים.
ת״ד ,8362 חיפה.

ז ה 1 1ה !

רקזה!

* לבעל הקיוסק ביפו, שמכר
לי בקבוק יין פשוט ב־ 900 לירות.
חשבת שאני סתם תייר או פרא־ייער,
נכון? עוד. תשמע ממני, ובכלל
שיהיו לך כל יום כמה הפת עות
לא נעימות.

הפסיקו עם 1ה!

* לחיות כעליזות. עליז
(הומו) רוצה להתחלק בדירה עם
עליזה (לסבית) כדי שהשכנים יסתמו
את הפה: יעני הבחורים באים
אליה, הבחורות יעני אלי. ת״ד
,1586 ירושלים.

כינוס היסטורי
1 משוגע, הילדים בוכים, הדודים
לוחצים, השכנים כועסקים ובאופן
כללי: זיפת. השם: מדינת
ישראל. יש קונים?
אבי גוטלר, ירושלים
למשוגעים לאופנועים אנגליים
ועתיקים: ייערך כנס כלל
ארצי ביער בן־שמן ביום הבשעה
עצמאות
28.4.1982
10.00 בבוקר. מישפחות מוזמנות.

מיד־ליד
החלאפות

אסלה מיוחדת. פרקולטור
פיליפס, טוסטר אנזקא, בושם
אסתי־לאודר, פרוות קנגרו, צעצועים
פישר־פרייס, אסלה מיוחדת
לתינוק, מחמם ובקבוקים לתינוק.
טלפון 477878־.03

** בולים. מעוניין להחליף
בולים משומשים מכל רחבי העולם.
ירון, ת״ד 3387 פתח־תיקווה,
מיקוד .49133
* ספרי כים. מעוניין להחליף
/למכור /לקנות ספרי כיס
באנגלית מסידדרת ביזאר וכן מגזינים
מצולמים בנושא [/ז&צ. טלפון
265883־ 03 בימים ראשון עד
חמישי בשעות . 18.00—15.00

צ 11ע ה
בת שמונה גדולת מידות
ץ + 4גג ; +מחסן +חניה)
גבוהה (קומה שישית) ,חמימה
(הסקה) ,עצלנית (מעלית),

ותנות

מעוניין להחליף את החותנת
שלי, בת ,50 מכוערת וצעק־נית,
רכלנית ומבלבלת את המוח,
בחותנת נאה ושקטה, שמביאה

צרות.

מתנות

ולא

רווקה
משכילה, נאה מאוד
32/167 רוצה להינשא — אך
בררנית. מחפשת אותך, הגבר
שתוכל לומר עליו — זהו זה !
ת״ד ,2951 תל־אביב.
צירופים אפשריים
* בהליכים. בן ,27 נאה
מאוד, בהליכים, מעוניין ליצור
קשר עם אשה מלאת חיים עד 40

עושה

בעלת אמצעים +רכב לטיולים.

יואל, תל־אביב

כיתבו בציון טלפון לת״ד ,36576
תל-אביב.

46 מחכה דומה. לו הנשואה,
״* בכיסה. מבקשת לתת מכונת
כביסה בת .4לא אוטומטית, הנאה והמשועממת מחכה דומה,
תמורת מכונת כתיבה משומשת, אקדמאי 180/37 בת״ד ,6458 חיפה.
אבל במצב טוב. ת״ד ,5815 חיפה.
46 מלאת מין. בן 25 מעוניין
בנשית ומלאת מין בת 30 עד .40
ת״ד ,26153 תל־אביב.
* ללמוד וללמד. סטודנט
נאה וגברי מעוניין בצעירה עם
ראש פתוח, חתיכה וחושנית. מוכן
ללמוד וללמד. ת״ד 4434 רמת-

אינדיבידואליסטית (חדר כניסה
נפרד) וצנועה ( )95,000 למכירה.
טלפון 445878־.03
* מצב מעולה. בהזדמנות
ווקמן יפאני מתוצרת ניישונל במצב
מעולה, ב־ 175 דולר בלבד.
נא לפנות אל אילן. טל 30398 .־.051
*^תנור. למכירה תנור גאזלחימום הבית מתוצרת פזגז. טלפון
399544־.03
*,צעיר. סט סלוני צעיר של
דניש ,1+2+3 ,קורדרוי כחול +
שולחן לבן. טלפון 446688־.03
! 46 מידה .42 נעלי אדידאס
דגם רום מאיטליה. מידה ( 42 כחול-

אנחנו שני בחורים בני 30
בערך, אוהבי חיים. שנינו נשואים.
כדי לצאת קצת מהמיסג־רת
אנחנו מחפשים שתי בחורות,
שמצידנו יכולות להיות
נשואות, ורצוי שיהיו חברות
טובות. אחת — שחרחורת וגבוהה,
והשנייה רזה ויפה. מה
לעשות, זה הטעם שלנו. למת־אימות
— ורק להן — אנחנו
מבטיחים בילויים ברמה גבוהה,
ואפשר לדבר גם על גיחות ל־חו״ל
קרוב. רק המתאימות
לדרישה תיעננה. ת״ד ,23547
תל־אביב.

תחזור כמו שיצאת, אבל קצת יותר
חכם. מההורים.

* בעלת מגורים. נאה,27 :
מעוניין להכיר בחורה נאה וסק סית
עד לגיל .30 עדיפות לבעלת
מגורים. כתבי אלי בציון טלפון.
ת״ד 5144 חולון.
* משביל וסימפטי. מעוניין
בנאה עם הופעה חזותית מרשימה.
המחפש: צעיר משכיל וסימפטי.
ת״ד ,8176 יפו.
* רוצה להינשא. בת ,40
שמורה היטב, ספורטיבית ועוסקת
בחינוך, מעוניינת להינשא לאקד־

* תמיכה כלכלית. עשיר
ונדיב מעוניין בידידה דיסקרטית,
צעירה וחושנית. למתאימה מובטחת
תמיכה כלכלית נדיבה! כתבי
לת״ד ,30161 תל־אביב, מיקוד
.61302 רצוי לצרף מספר טלפון
ותמונה.

זוהי הקריאה האחרונה לפ ני
הסוף, ותאמינו לי שהוא
קרוב ! הפסיקו לעשן ! לא בשבילי,
בשבילכם! ולפחות עשו
לי טובה אל תעשנו לידי,
ברחוב, באוטובוס, במונית, בחנות
או בבית הקולנוע. אנא !

דליה מרקם

מה הולך
* מחשבותיך האירופיות.
מעוניינת לפרסם סיפוריך האינ־טימיים
ומחשבותיך האירוטיות
בספר חדש? כתבי לת״ד 6458 חיפה.
רצוי לציין טלפון, אך לא
הכרחי.
חינם. פרסם שיריך בספר
חינם ! פרטים: ת״ד 4120 רמת־גן,
מיקוד .52140
* עדיין יש. בקבוצה הנוסעת
לאירופה בדרכון עולמי עדיין
יש מקומות. ת״ד ,61201 תל-אביב.

4+לנהג האוטובוס, שנסע בקו
5ביום שישי מהתחנה המרכזית,
והיתד. לו רגל כל־כך כבדה על
הברעקסים, שנפלתי קדימה ושבר תי
את המשקפיים. מי לימד אותך
לנהוג, יא החתיכת עגלון?
46 לפעל הפיאט, שביום החמישי
בכביש גהה החליט לזרוק אותי
מהכביש לתעלה בשעה עשר ב בוקר.
הלוואי שתתעורר מחר בבוקר
ותמצא את עצמך בתעלה !
* לתעשייני השקיות שמוכרים
בספורמרקטים: מי לימד אתכם
לעשות ידיות 1למד. השקיות
תמיד נקרעות? אני לא אעזוב
אתכם! מהקבועה.

ברכות
* לדניאל פורמן. שתהיה
בריא, אבל איפה אתה? חוץ מזה
שאתה בניו־יורק אני לא יודעת
כלום, וגם אני מודאגת. נעמי מ״
ירושלים.
* לרינה צור. מהבעל האוהב
והילדים -כל הכבוד ואיחולים
לבביים ליום ההולדת•
* לכרקו. טוב שחזרת. הארץ
כולה התגעגעה אליך, ועכשיו העיר
לא תפסיק לחגוג! הכל נראה
אחרת כשאתה כאן! צילה.
* למוני. צרור ברכות לרגל
החלמתו, ושזו תהיה הפעם האחרונה.
כל אחד יכול לשבור רגל,
אבל רק אתה הצלחת לעשות זאת
בחמישה מקומות ובפעם אחת. החברים.

למאיה. להולדת הבת החדשה,
אחות למירי, ברכות לבביות,
ממשפחת גרינשטיין.
46 לאורן. שתהיה נסיעה טובה,
ובעיקר קצרה ולעניין, וש-

חינם אין כסך!
אז אס יש לך מה להודיע,
להציע, לבקש, לברך, לספר
בדיחה טובה, ואפילו לקלל —
קדימה !
• כל הודעה יכולה לכלול
ע ד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יכול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי
גלויית״דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד ,136 תל״אביב
(אלא אם כן מצורפת לה
תמונה. במיקרה זה יש להשתמש
במעטפה) .ל א תתקבלנה
שום הודעות בעל״פה, בטלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול את
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל״החודעה.

מפעם לפעם מגיע לי...
קשר ב* 1ל 4שותי

קנט. הנאה אמיתית. השילוב

^ \ י הנפלא של רעננות וטעם עדין, נקי ורך.

־ ; 1הטעם המיוחד של תערובת הטבק

111כ חי ה האמריקאית ופילטר המיקרונייט המפורסם.

ה ל הי טמאר צו ת הברית־ הגיע לישראל!

סרליויולנטה -סיגנון של חיים...
היבואנים: אופנתסיגל — 5.7.41.

ת ל ־ אביב, ר ח׳ דיזנגוף , 96ט ל 231227 — 8 ,

^וויוווויו גווו 0 1 1ט

^ טצנ

דיווח בשבועון אמריקאי מגלה1פיצוו 71צ׳ליה המימסז היהודי בארצות־הבריז
1להטיל את חיתית! ע ל מוסדו! 1תנווט״ ולהשליט את רצונו
אין הוא יכול להעביר בדיעבד החלטה
פוליטית.״
קיסינג׳ר לא היה היחידי שנועצו בו
בקשר לתערוכה. המוסיאון פנה לאחד או
שני נאמנים נוספים, שהם, לדברי מנהלי
מט ,״בעלי נסיון במדיניות־חוץ.״
״לא היו שום חילוקי־דעות,״ טוען

המאמר המובא כזה מתורגם
מהשבועון ״ניו־־יורק״ .הוא נכתב
כידי דורותי רבינוביץ׳.
למרות הרוח הפרו־ישראלית
הבולטת בו, עולה ממנו תמונה
מוזרה של לחצים, איומים ופיתויים
נגד המוסיאון העירוני של
ניו־יורק. המטרה: לכפות עליו
להציג מימצאים ארכיאולוגיים
מ״מוסיאון רוקפלר״ בירושלים
המיזרחית.
מי שנרתע מבעיות פוליטיות
.הקשורות בכיבוש הישראלי, מכונה
על־ידי גבירי קהילת ניד־־יורק ב
״מצטרף למסע נגד ישראל ב
או׳׳ם״ ואף כ״חותר לבטל את חוקיותה
של ישראל.״
^ שלב כלשהו בשנתיים הקרובות
יציג מטרופוליטן מיוז״אום אוף אוט
תערוכה ישראלית של מימצאים ארכיאולוגיים,
שעתידה למשוך תשומת-לב מיוחדת.
התערוכה תעורר לא רק עניין מדעי.
היא תזכיר ללא מעט אנשים את חורף
,1982 כשאותו מוסיאון נסוג בו מכוונתו
לערוך תערוכה דומה, הואשם עקב כך
בפוליטיזציה של האמנות, ונגרר שוב ל-
סיכסוך עם הקהילה היהודית של גיד
יורק.
המאורעות שהתרחשו מאחרי הקלעים של
הדראמה הנוכחית חושפים סיפור מורכב
של מרירות והשדות על אנטי־שמיות,
ומעוררים שוב את חילוקי־הדעות הישנים,
השורדים בתוך המוסיאון ומחוצה לו. במרכז
הפרשה ניצב, כמעט בעל־כורחו, הנרי
קיסינג׳ר, שאינו מבין, עדיין, כיצד נק לע
לשם.
בשלהי 1980 נפגשו כמה מראשי מט־

היהודי
דה־מונטבלו, שחזר אז מישראל וערך
את המיון הראשוני של המוצגים לתערוכה׳
הבין שתערוכה כעין זו תעורר
שאלות פוליטיות מסויימות. גם שני האחרים
הבינו זאת. על כן הם החליטו להתייעץ
עם אחד הנאמנים של המוסיאון,
הידוע במומחיותו בענייני המיזרח התי כון,
שר־החוץ לשעבר הנרי קיסינג׳ר.
בסיומה של סעודת ערב שנערכה בשנה
שעברה לנאמני מט, שאל מקומבר את
קיסינג׳ר אם הוא סבור שעלולות להתעורר
בעיות, אם המוסיאון יערוך תערוכה
ישראלית שתכלול גם מימצאים מהגדה
המערבית, הכבושה על־ידי ישראל.
תשובתו של קיסינג׳ר היתה: כן, תערוכה
כזאת אכן תעורר בעיות פוליטיות.
״אמרתי למקומבר,״ נזכר קיסינג׳ר,
״שאין ספק שיתעוררו בעיות פוליטיות,
אם ישראל תציג, כאמנות ישראלית, מוצגים
שבאו משטחים שלגביהם מתנהל
ברגע זה ממש משא־ומתן. אולם אני חשבתי
שמדובר במימצאים שנחפרו בגדה המערבית.
לא היה לי מושג שרוב המוצגים,
שבאו לכאורה מהצד הערבי, באו
למעשה ממוסיאון רוקפלר שבעיר העתיקה
בירושלים. הישראלים רואים בכך עניין
שונה לחלוטין מאשר אילו באו המוצגים
מהגדה המערבית.

מקומבר בתוקף. וכך הוחלט שהמוסיאון לא
יערוך את התערוכה.

מושבת־מצורעים
קוטב
ר נוטל על עצמו את מלוא
1האחריות על ההחלטה לבטל את ה
תערוכה .״הסכמתי עם העצה שניתנה לי,״
הוא טוען ,״איני רוצה שיווצר הרושם שאני
מתנער מהאחריות ומטיל אותה על
מישהו אחר.״
בתחילה, רק חוג מצומצם של ידידי
מוסיאון ישראל בניו־יורק — אנשים שידעו׳
שמזה חמש או שש שנים נמשכות
ההכנות לתערוכה של מימצאים ארכיאולוגיים
ישראליים — ידעו על החלטת
מט. אחד מהם הוא מרטין פרץ׳ עורך
כתב־העת ניו־רפבליק, אשר התלווה לראש
עיריית ירושלים, טדי קולק, לפגישה עם
דה־מונטנבלו בניו-יורק, לפני ביקורו של
מנהל מט בישראל. פרץ זוכר שדה-מונטג-
בלו ביקש מקולק לשמור את דבר בי קורו
הצפוי בישראל בסוד .״היה ברור
שהוא חשש שמישהו בעולם הערבי יגלה
את נסיעתו לישראל 1הוא דיבר כאילו
הוא עומד לבקר במושבת־מצורעים,״
מספר פרץ.
קולק זוכר שדה־מונטנבלו היה מלא
עניין והתלהבות. אף־על-פי-כן לא הופתעו
ראשי מוסיאון ישראל, כשנודע להם כעבור
זמן קצר שמט החליט לבטל את
התערוכה. מנהלי מט רמזו מזה זמן־מה
שקיימות בעיות מסביב לתערוכה. עוד
לפני נסיעתו של דה־מונטנבלו לישראל,
הוא העיר באוזני עמית למיקצוע :״זה
לעולם לא ייצא לפועל. הם בטוח ימצאו
דרך להסתלק מהעניין.״
כשהתברר שאכן כך קרה, התארגנה
בניו־יורק קבוצת אנשים קטנה, שהכירה
את הרקע לפרשה, והלכה להיפגש עם
מקומבר. הקבוצה כללה את ג׳ק נאש, יו״ר
חברת אופנהיימר, את סוחר־האמנות אד
מרין, וכן תורם של אחד האוספים הגדולים
של המוסיאון. הם סברו, שאותם הגורמים
אשר הצליחו לגרום לבידודה של ישראל
באו״ם, מנסים עכשיו להשפיע על
מדיניות המוסיאון.
החלטה פוליטית

מוכסים דה־מונטנכלו ומקומבר
חלום־בלהות
רופוליטן נויתיאום (ה״מט יו״ר מו-
עצת־המנהלים ושר־האוצר לשעבר, דגלם
דילון! מנהל המוסיאון, פילים דודמונ־טנבלו
ונשיא המוסיאון ומי שהיה שגריר
ארצוודהברית בתורכיה ובירדן, ויליאם
מקומבר. השלושה התחבטו בשאלות שהת עוררו
בקשר להעלאת תערוכה של מוצגים
ארכיאולוגיים מישראל.

״לא היה לי מושג שמדובר בתערוכה
שנבחרה -גבר. לא הבנתי שאין אנו עוסקים
באיזושהי תוכנית בלתי-מוגדרת בעתיד,
כי אם בביטול החלטה שנעשתה
כבר. אם מט מחליט על דברים שלי עצמי
נודע עליהם רק הרבה יותר מאוחר, הוא
אינו רשאי לטעון אחר־כך שנמנע ממנו
לבצע את תוכניתו מסיבות פוליטיות —

מדתו של מקומבר היתד, שתערוכה
31 ישראלית, כמו זו שתוכננה, תהווה
סיכון גדול במיוחד. הוא הציע פיתרון:
המכון הסנויתסוני * ערך כבר* סידורים
לקראת תערוכה ארכיאולוגית ישראלית
משלו. מט יציג את התערוכה של המכון
הסמיתסוני תחת התערוכה שתוכננה,
ויעשה כל מאמץ אפשרי כדי להיות הראשון
שיציג את התערוכה .״שמחתי מאוד
על הסידור של המכון הסמיתסוני,״ אומר
מקומבר .״רציתי מאוד בתערוכה ישרא-
* המכון הסמיתסוני, השוכן בוושינגטון,
הוא האפוטרופוס של כל חפצי האמנות,
המחקרים והמימצאים המדעיים של אר־צות־הברית.
הוא יחס בעצמו מחקרים
פירגוומים בנושאים שונים. עיקר תקציבו
בא מהממשלה.

לית. נראה היה לי שאם נוכל לקבל את
התערוכה של המכון, הרי שהוא, בהיותו
מוסד חצי־ממשלתי, יוכל להתמודד עם הבעיה.
ככל שהדבר נוגע לי, העובדה
שמישהו אחר מארגן את העניין, פוטרת
אותנו מכל התיסבוכת של הצהרות פוליטיות.״
העניין
סוכם, כששני הצדדים מגלים
שביעות־רצון מההסדר החדש. הצדדים
הסכימו ביניהם שלא ישוחחו עם עיתונאים.
הקבוצה היהודית עשתה זאת בעיקר
מתוך כיבוד רצונם של מנהלי מוסיאון
ישראל, שחששו כי הפירסום ירתיע
את המכון הסמיתסוני ויגרום לו להגיב
כפי שהגיב מט.
אך כמה שבועות מאוחר יותר, לא
היו חישובים אלה חשובים יותר. ב־23
בפברואר פירסם העיתון ניו־יורק טיימס
את הידיעה בדבר התערוכה הישראלית
שלא תתקיים.
קיצפם של המבקרים יצא בעיקר על
הצהרתו של דה־מונטבלו, ש״לא יהיה זה
יאה״ להציג תערוכה של מוצגים מהגדה
המערבית, מאחר שמקורם באיזור השנוי
במחלוקת.
הזכרת התערוכה שבחסות המכון הממית־סוני
רק הוסיפה שמן למדורה. נאש
וקבוצתו נבהלו, כי תוכניות אלה נראו
עתה הרבה פחות בטוחות מכפי שהם שוכנעו
להאמין בתחילה. למט התחילו להגיע
קריאות־טלפון זועמות מאירגונים יהודיים,
שטענו כי אם התערוכה המקורית היוותה
בעיה ביטחונית כה גדולה למט, כיצד
יתכן שתערוכה שבחסות המכון הסמיתסוני
תהווה סכנה פחות חמורה.
עומק הכעס וההתמרמרות — שהקיפו

מתנצל קיסיננ׳ר
״לא ידעתי !״
את כל השכבות החברתיות והתרבותיות —
הפתיע הן את מנהלי מט והן את האיר־גונים
היהודיים. מקור ההתרגשות היה
ברור: ראשי המוסיאון היוקרתי ביותר
באמריקה, שהיהודים היו מאז ומתמיד בין
תורמיו הגדולים ביותר, העזו לפתע לקבל
החלטה פוליטית, הקובעת איזו אמנות ׳מותר
להציג במוסיאון ואיזו לא, והיתד, זו
דווקא מדינת-ישראל שזכתה ליחס חסר־תקדים
זה מצד מט,

״לבטל חוקיותה
של ישראל״
חד האנשים שהופרדו במיוחד
\ 1מהצעקה הציבורית שקמה מסביב ל תערוכה
הוא הנרי קיסינג׳ר. הוא הבין,
קצת במאוחר, את מימדי התסבוכת שלתוכה
נקלע. קיסינג׳ר תפס את מרטין פרץ
בסעודת-ערב, שבה השתתפו שניהם,
וביודעו שפרץ הוא ידידו האישי של טדי
קולק, הוא ביקש ממנו למסור לקולק שמט

האי ש שדי מה את המוות
להקדים את אלוהים
1ק 1ה את התהילה ^ ריקוד המוות ^ המונולוג האיגסזפ, עם עצמם

האינפורמציה המקובלת של תיאור מרד
גיסו וארשה, הידועה לנו, היא ברובה
אינפורמציה מתועדת על סמר עדויות של
חיילים מהשורה, מיסמכים גרמניים ועדויות
של פולנים שצפו במרידה מהעבר
הפולני של העיר. לפני כארבע שנים פירם־
מה חנה קראל, ממנהיגות אירגון סולידאריות
בפולין את סיפרה להקדים את
אלוהים* ,שהוא תיאור ההתקוממות ב־גיטו
וארשה, המובא על פני עדותו של
הד״ר מארק אדלמן, מי שהיה אחד
מסגניו של מפקד המרד, מרדכי אני־לכיץ.
אדלמן, הנחשב לקרדיולוג מפורסם
בביודהחולים בלודז׳ — נעצר בראשית
השנה, במיסגרת המעצרים שערך
הגנרל יארוזלפקי בין מנהיגי אירגון
סולידאריות.
להקדים את אלוהים הוא ספר של ראיון
מתמשך אל העבר, שאותו עורכת
קראל עם מארק אדלמן, המשמש כמדיום
מתאר למדידה הבלתי-אפשרית של גי*
חנה קראל — להקדים את אלוהים !
עברית: משה טאובה ; הוצאת אדם ;
105 עמודים (כריכה רכה).

בורי גיטו וארשה. תיאורי העבר רצופים
בכניסות מתוך ההווה, המאזנות את ממד
האימה. גירסתו של אדלמן למעשה המרד
שונה מהגירסה המקובלת, והוא מסביר:
,,הרי מד, שחשוב זה שידמו. זה מה שהיה
צריו להראות. לא לגרמנים. הם ידעו
לעשות את זח יותר מום. לעולם האחר,
שלא היה עולם גרמגי, היינו מוכרחים
להראות. אנשים חשבו תמיד שלירות
זו הגבורה הגדולה ביותר. אז ירינו.״
תיאורו של מפקד המרד, בפי סגנו,

מ דו ר מיו חד
ה מו קדש
ליום ה שו א ה
שונה מספרי ההיסטוריה, והוא מתארו
כך :״הוא היה קצת ילדותי בשאיפה
הזאת, אבל הוא כחור מוכשר, משכיל,
מלא מרץ. לפני המילחמה הוא גר בשכונת
סולץ. אמו היתה מוכרת דגים, כשחי־תה
נשארת סחורה היתה •שולחת אותו
לקנות צבע אדום ולצבוע את הזימים,
בדי שייראו במו טריים ד״ר אדלמן
מביא קטעים המסבירים באופן מדעי את
המוות מרעב של יהודי הגיטו :״הרופאים
בגיטו ערבו מחקרים על הרעב, כי

החוויה הי שרא לי ת

מכאניזם המוות ברעב לא היה נהיר אז
לרפואה ומן הראוי היה לנצל את ההז דמנות
שנקרתה להם והוא מביא סידרה
של הסברים מדעיים על תהליך המוות
ברעב, מדהימים ומחרידים ביובש התיאור
שלהם, מפי אדם שחווה אותם.
תיאוריו של ד״ר אדלמן בהירים, נקיים
ועשויים לעורר קינאת סופרים רבים,
שתיאוריהם מסתרבלים כאשר עליהם לתאר
סבך אנושי כסבך השואה, ההשמדה
והמרידה של מילחמת העולם השניה. הוא
מתאר את הגרמנים, את היהודים ואת
הפולנים בלא ריגשת־יתר. הוא מתאר את
ההכנות למרד, את האספסוף היהודי ואת
הבודדים שחוו את כל אלה בקירבתו
כבני־אדם תלת־מימדיים. בין השורות
מבצבץ הערך של תנועת השומר הצעיר,
שחבריה היו מחוללי המרד בגיטו וארשה,
ערך ההגשמה העצמית, המשמש נר
לד״ר אדלמן, בחייו במיפקדת המרד, וב חייו
שלאחר המילחמה, כרופא המתמחה
בניתוחי לב.
ד״ר אדלמן מביא בראיונות ספר שחנה
קראל מביאה מפיו, שיר של משורר הגי-
טו ולאדיסלאב שלנגל, תחת הכותרת
התקפת נגד, שבו הוא כותב :״השומע
אתה אל הגרמנים /איד מתפללים היהודים
בבתי-פרא /אוחזים בידם מוט או
יתד / .תן לנו, אלוהים, מאבק עקוב
מדם / ,זכה אותנו כמוות אלים...״
קראל מביאה מתוך קטעי תיאוריו של
ד״ר אדלמן דיווח על מרד אבסורדי. מרד
של מעטים מול רבים, מרד אבסורדי שבו

משתתפים אנשים המעדיפים להגשים את
עצמם ולמות בין כותלי הגיטו רעולה
באש, במקום להימלט אל הצד הארי.
שילוב ההווה: בעבר המעלה פיח הוא
נהדר, בתיאור כמו :״אנדז׳י ויידח *
חיה רוצה לשטות סרט על הגיטו. הוא
אומר שהיה מנצל את הסרטים התיעו דיים,
ואדלטן צריך לספר בעצמו על הכל
אל מול המצלמה או ״בתשעה׳־עשר
באפריל, ביום השנה, היד מגיעים כרגיל
האוטובוסים של הכרת, אורבים׳ עם אורחים
מחו״ל, והיו יורדים מהם גברות
בחליפות אביב ואדונים עם מצלמות...״
אלה הם ניצולי המרד, המגיעים מכל
קצוות תבל להזכיר לחבריהם ויקיריהם.
כאן מתחיל ד״ר אדלמן בתיאור מאמץ החשיפה
והגילוי של ההרוגים מבין חורבות
הגיטו שהושמד ונמחק בידי הנאצים —
ושוב, חזרה אל אימי הגיטו הלוחם על
מותו ולא על חייו. חנה קראל יוצרת
מקבילית של תיאור, כאשר בשאלות ל־ד״ר
אדלמן היא מעבירה קו מהעבר אל
ההווה, ואומרת לו :״אתה מתעורר לחיים
באמת רק כשמתחיל המישחק. כשמתחיל

הכבוד הקנוי של שמואל פיזאר

תימנע שואה נוספת ושאר הבלים שנועדו אך ורק למטרה
בראשית היד, אלי דיזל, שהפך בספריו את אימי השואה
אחת: למכור את סיפרו כעוף החול.
לז׳אנר סיפרותי אשר ניתן לכנותו שואנים. ספרים של תיאורי
את סיפרו פותח פיזאר, כאותו יהודי גלותי שאהב להתחכך
נהר בלתי־פוסקים, המתארים את הכאב, המוות, הדם והנקם
בכנף מעילו של הפריץ הפולני. הוא מתאר כיצד הוא ניצב
עד בלי די, תוך שהם מעלים טעם של מזוכיזם שחור ויהודי —
אשר אינו מתמודד עם אימת האדם מול מכונת־ההשמד של במוסקבה ליד כנף מעילו של נשיא צרפת הקודם, ז׳יסקר
ד׳אסטן, משמאלו ניצב מנהיג פולין, והוא, הנער מהעיירה,
ההיסטוריה.
כולו שמן זית של נחת מעצמו. כעוף החול הוא ספר של התחככות
אחרי אלי ויזל באו עוד ויזלים, אשר ריפדו מיליוני אותיות,
בגדולי־עולם, תוך העלאת זיכרונות מילדות נרדפת וגעשקת
במאות ספרים, שהצליחו להקהות את תחושת הקוראים, ומנעו
בימי הנאצים. כאשר התמונות המלוות את הספר מציגות את
מהם את היכולת להתמודד עיונית עם נושא מחריד זה.
מסע הנצחונות של ניצול השואה פיזאר, ביניהן תמונות של :
יש בשואנים נוסח אלי ויזל משום עלבון צורב לסבל, ליגון
אני מקבל את הדוקטורט שלי כחארווארד,
ולשכול — שהרי מדובר בספרים אשר
עם הנרי קיסינג׳ר כמכסיקו־סיטי, בכיכר-
לא נועדו להתמודד עם כל אלה, ומטרתם
האדומה. במוסקבה, עם ז׳אן־ז׳אק סרוואן
העיקרית היא לשלוח אצבע מאשימה כלשרייבר
ולאה ככף־קוד, עם הסנטור א׳
פי עולם ומלואו, תוך התעלמות מחלקה
קנדי ורעייתו, עם שיח׳ אחמד זאבי ימא־של
היהדות בשואה, ומהתהליכים ההיסני,
חברי לכיתה כהאתוארד, עם משה
טוריים שהוליכו אליה. זוהי אצבע מאדיין
בירושלים.
שימה של ילד רעב האומר ״בגלל השואה
הכל מגיע לי כך נוהג אלי דיזל, שה כעוף
החול הוא ספר משעמם למדי, הפך
ליועץ הבית־הלבן לענייני שואה, וכך
רצוף בשמות של אישים מפורסמים, אירונוהגים
תלמידיו בשואנות.
עים פוליטיים מישניים מצד אימת השואה
לפני פחות משנה ראה־אור בתרגום
— שבתיאורה האותנטי־חווייתי כשל פי-
לעברית ספר של אחד מתלמידי אלי ויזל,
זאר כישלון מוחלט. זהו ספר שעליבותו
בולטת פי עשרת מונים ליד סיפרה של
ויתכן שהתלמיד עלה אף על רבו, שכתב
על עצמו :״אדם שרימה את המוות כפי
חנה קראל להקדים את אלוהים (ו׳אה :
שעשיתי זאת אני, ונהגה מן המותרות
תרגום) ,המתמודד התמודדות של ממש
המשכרים של החופש תלמיד זה הוא
עם נושא השואה, ועם שימור עוצמת
שמואל פיזאר, שסיפרו כעוף החול *
ההומניזם היהודי, שכמו אינו קיים כלל
ראה-אור בעברית. פיזאר, עורך־דין בינבסיפרו
של פיזאר.
שואן פיזאר וידיד ימאני
לאומי, חיבר ספר בנאלי ומשעמם למדי,
מסע נצחונותיו ואיסוף תמונות מנהיגי
המזכיר ילד שהיה רעב בנעוריו, וזולל
חבר לכיתה
העולם שלצידם הצטלם פיזאר הוא רדוד,
את כל המאכלים האפשריים בבגרותו.
חד־מימדי וחסר כל חן וערך סיפרותיים.
התבשמות של המחבר מהישגיו ואלבום התמונות שלו, מעוורים
בישראל ראו־אור במהלך העשור האחרון מאות ספרי־זיכרונות
ואוטמים אותו מהבנת השואה כפי שהיא היתה, ויעידו על כך
של ניצולי שואה, שערכם, כנותם, ויכולת התיאור שלהם עולה
פי עשרות מונים על זו של כעוף החול. ספרים אלה נמכרו בכמה
תיאוריו את שייח׳ אחמד זאכי ימאני חכרי לכיתה בהארווארד,...
עשרות עותקים. אלא שפיזאר, המציג עצמו כ״ידידם של גדולי־תיאורים
המוציאים את האוויר מהאמינות של כאבו.
עולם״ ,הקים מערכת יחסי־ציבור מרתקת לסיפרו הרדוד, מערכת
כעוף החול הוא אגו־טריפ של יהודי גלותי, הפוחד מפני
שאף הביאה את סיפרו אל פיסגת רשימת רבי־המכר בישראל.
מדינת־ישראל, פוחד מפני עצמו, פוחד מפני האמת שלו —
וממיר את כל פחדיו במדאליות שהוא מעניק לעצמו. הצלחתו
שמואל פיזאר, שהוא כיום ,״שואן בכיר״ ,הגיע אשתקד
לביקור בישראל, פיזר ראיונות שונים בעיתונות, שהם סיפור
של פיזאר כעורך־דין בינלאומי, לא היטיבה עם כאבו והביאה
על שאיפותיו להציל את המין האנושי מרעב, ועל כי הציונות לעולם ספר שואני משולל כל ערך, ספר אשר יצירותיו השואניות
של אלי ויזל עשויות להיראות לידו כיצירות־מופת.
* :שמואל פיזאר כעוף החול ! עברית: אריה חשביה ; הוצאת
חבל שהקוראים בישראל, שהיו מוכנים להקדיש מכספם ומזמנם
שוקן 310 ,עמודינז (כריכה קשה).
לספר זה, נפלו בפח שטמן להם פיזאר בשואנותו.

מראיינת קראל
פירפודי וזלב־וזיהודי
המירוץ נגד המוות על שולחן הניתוחים
שלו בבית״החולים, עשרות שנים
אחרי המרידה בגיטו, הוא משיב לה :
״אלוהים רוצה כבר לבבות את הגר, ואני
חייב מהר להגן על הלהבה, לנצל היסח־דעת
רגעי שלו, שתבער עוד קצת לפחות,
קצת יותר: ממה שהוא התכוון...״
בסיום הספר מספר חד״ר אדלמן את
האבסורד הגדול, כפי שהוא מתבטא ב־שיחרור
וארשה בידי הצבא האדום :
״החייל המשחרר הראשון שנכנס עצר
ושאל אותו , :אתה יהודי? אז איך זה
אתה חי?׳ זה צילצל כמו הטלת חשד :
אולי הוא הסגיר מישהו? אולי גנב
ממישהו לחם
סיפור מילחמת הגיטו היהודי בווארשה,
כפי שחנה קראל רשמה מפיו של סגן-
מפקד המרד, הד״ר אדלמן, הוא סיפור
פירפוריו האחרונים של הלב היהודי במערכה
חסרת־תיקווה. סיפור המובא בלא
כחל ושרק מפיו של רופא־לב בווארשה
של שנות השיבעים.
זהו ספר מעולה על ההומניזם היהודי,
המעדיף הצלת נפש אחת על פני עולם
ומלואו. זהו תיאור פרק אחד מהשואה
אשר מחתה מעל פני האדמה את יהדות
וארשה, שהיתה טרם המילחמה העולמית
השניה בירת העולם היהודי, ליבו
אשר עמד מלכת.
להקדים את אלוהים הינו ספר מופת
תיעודי, המצליח להסיר מעל לשואה את
אפר המילים של מאות סופרים שואנים
נטולי יכולת סיפרותית ותיאורית, המתאר
* בימאי פולני שביים את איש השייש,
ואיש הברזל.

את האדם ואת החיים כפי שאלד, היו כיאטרית ק לודין וג, בסיפרה לא הסוהתנהלו
באותו גיא צלמוות. ספר מומלץ פקתי לומר שלום * ,שראה־אור באחרונה
בתרגום עברי, מצליחה לפתוח את סגור
ביותר לקריאה.
ליבם של ילדים אלה, כ־ 35 שנה אחרי
השואה. ספר זה, למרות שהוא מורכב
מפסיפס של דמויות רבות, נקרא כמו היה
מונולוג אינסופי של ילדי־השואה ויתומיד,
עם עצמם.
קלודין וג, מספרת בהקדמה את מעורבותה
בנושא, וגורלה כנערה שאיבדה את
הוריה. בסיפרד, מובאים ד,מונולוגים של
17 בוגרים ובוגרות, השבים במסע הזיכרונות
אל ילדותם, אל איבוד האב והאם.
העדות הראשונה היא של לזר, והוא
בניגוד לספר־זיכרונותיו והתפארויותיו
של שמואל פיזאר (ראה: החוויה מבהיר :״איני זוכר פרטים מדוייקים על
אבי. יש לי תצלום שלו.״ המשתתפים
הישראלית) ,ספר זיכרונותיה של דולי
סרידלר מחול בצל האימה * הוא כן בספר הם משרידי הקהילה היהודית בצרפת,
שרבים ממנה הושמדו במחנות, אחכואב
ומרגש גם באי־גיבושו הסיפרותי.
כבר בהקדמה מספרת רולי פרידלר על רי שהובלו בטרנספורטים למחנות שב־ערב
אחד, שבו התבוננה בתוכנית חיים מיזרח־אירופה. אנדרה מתמקד בתיאור
שכאלה, והיא כותבת :״אמש בטלוויזיה, המאבק על זהותו היהודית אחרי השואה,
הושמעו קולותיהם של הידידים והאיש בעוד שאמו גוססת מסרטן. על הטביזיהה
אותם. הוא זכר יפה את צליל קולו עות שהשאיר העבר על אופיו בבגרותו
של כל אחד ונקב מייד בשם בעליו. הקו מספר אנדרה :״אני מופנם מאוד. אשתי
לות שהכרתי אני, הושתקו ולא יכלו מרכה להתלונן על כד. איני מסוגל לחלק
את רגשותיו ...אני מקווה שילדי יישארו
עוד להישמע...״
מחול בצל האימה הוא נסיון שיחזור יהודים ויהי־מה. איני משתעשע באשלאותם
קולות, באמצעות החוויה המרגשת ליות: מה שקרה עלול לקרות שוב. אבל
ביותר של דולי, ילידת לודז׳ שבפולין, זכאי אדם להפוגה, למרגוע בין שני
רקדנית, שעברה את אימי השואה ומחנות־ אסונות...״
זו גלריה של סיפורים, שבהם אין תיאוהריכוז
בעזרת נעלי הריקוד שלה.
בלא כל יומרות סיפרותיות משחזרת רי מישרפות וחיילי הוורמאכט, וגם לא
דולי פרידלר פרט מאותה אימה גדולה. קרבות גדולים. זה ספר שעוסק בנשמות
אחרי אושוויץ היא מגיעה עם עוד נערות משוסעות. ספר המביא סיפורים לא־חשו־אחד
האלמנטים המחרידים ביותר שביהודיות
למקום בשם טאוכה, שם היא בים למראית־עין, שלכאורה יש בהם יותר
תהליך השמדת יהודי אירופה, הוא השימתבקשת
לרקוד לפני הנערות, הלבושות יגון יהודי מד,דראמות הגדולות ביותר
מוש שהנאצים עשו ביהודים כדי להאיץ
במדים מפוספסים :״לא ריקוד של ממש, שניתן לתאר. כאשר מאד לין מספרת את תהליך ההשמדה. באחרונה ראה־אור
כי הרי בקושי מצאתי מקום להתנועע, על מות אביה :״יש להודות, שהוא שמר בתרגום לעברית סיפרו של הסופר היהו־ובכל
זאת, עמדתי כמרכז וטופפתי ברגלי, על ערכי־הטוסר עד מותו, הלא בן? אכל די־אמריקאי לזלי אפשטיין מלך היהוותנועתי
היו תנועות מחול• רמזתי לבנות חייו היו חשוכים יותר, למרות הכל י
דים״ * המתאר את חייו, שילטונו ומוחו
שימחאו כה וישירו והן התלוו אלי כשהן ומני, במקום שיהיה לי אב קדוש ומת, של זקן היהודים בגיטו לודז׳ — מרדכי
חיים רומקוכסקי. אפשטיין מעדיף,
הייתי מעדיפה אב חי שיצא מזה, ואף
שוכחות את מצוקתן. לא היו עוד מוטלות
בכבשים מיועדות לטבח. שוב הגי במחיר כתמים מסויימים.״ מאדלן מספרת
בשל הנוחיות הסיפרותית, לתאר את רוט־בו
ביצורי אנוש, בעלי תשות נעלים לסיכום על חרדותיה בר,ווה :״לא־אחת קובסקי בכיסוי ספרותי של י״ח טרומי
ולא יעלה בידי הגרמנים להרוס זאת חשבתי לשלוח יד בנפשי. אף זו הפעם פלמן, גיבור סיפרו, הכתוב בצורת רומן,
במחנה הריכוז מילר,אוזן, מביא המפקד הרא־טונה שאני מבינה, שמחשבות כאלה שיש בכוחו להאיר בעיני הקוראים ילידי
הלפו במוחי כאשר היה עלי להיפרד התקופה לאחר השואה, טפח מאימי הבהלדולי
נעליים לרגליה הפצועות וד,חבו לה
שלה.
מבעלי או מבני הבכור. ידעתי שהם יחז לות.
ולקראת חג המולד בא המפקד ודוטרומפלמן/רומקוכיץ
נועד לשחק
רו וכי אין לי יסוד לפחד. ואף־על־פי־רש
״הצגה או משהו מסוג זה והמסבממלכת
הגיטו תפקיד של אלוהים. הנאפרת
רוקדת ריקוד־עם פולני. אלא שה־ בן ...את מבינה, מעולם לא התאוששתי
לגמרי מז המילחמה...״
שלווה אינה נמשכת, ועובדות־ד,כפייה מוצים
העניקו לו את העוצמה, והעוצמה
שהגרמנים העניקו לו כמו ניגנה על מישמואל
מתאר את חוויות הילדות שלו,
בלות לקראת סלף המילחמה לברגן־בלזן,
בתיאור של :״התביישתי תרי נפשו. טרומפלמן/רומקובסקי
לומר שאבי גורש. ראיתי הוא אדם שבידיו נמסרה הזכות את מי
בעיני ת חי את הרכבות לשגר ב״סלקציה״ אל המוות, ואת מי להוהמפלצתיות,
את העצורים תיר בחיים. את מי לרומם מהעם, ואת
מי להשפיל לשאול.
במדים המפוספסים, הדומים
לפיג׳מות, ואת, הראמלך
היהודים נפתח ביום שבו מגיע
שים המגולחים למשעי של גיבורו, הרופא היהודי, מווילנה ללודז/
המגורשים. התביישתי, היי דרך שלבי עלייתו בקהילה, המגיעה לשיתי
אומר לילדים האחתם, אה ביום שבו הוא מתמנה למישרת זקן
שאבי נתפס כאיש־מחתרת היהודים, ומוצא פורקן ליצריו בעוצמות
והוצא להורג בירייה על־ השילטון הנמסרות לידיו. התיאור ד,ספ־ידי
הגרמנים. איני מכין רותי־פסיכולוגי, שבו מוליך אפשטיין את
מדוע התביישתי כמותו גיבורו אל גינוני מלכות, כאשר טרומי
ולסיום, מספר שמואל: פלמן/רומקוכסקי שלו מאמין בייעוד
״את יודעת, מאז הלד אבי, הגורלי שהוטל על כתפיו, הוא מאלף
לא הייתי מסוגל לבכות. ומחריד. הוא נקרא בפי מקורביו ״המשיח״
הייתי במו כלוא בין ארב ובפי שונאיו ״הבוגד״ .אין המחבר, ואין
עה קירות. שכחתי לגמת, גורם עלי אדמות, המסוגל להביא את דין
צלב־ הקרס מתפורר לצלב־ קרס חדש
ההיסטוריה עליו. שהרי, מישהו מהיהודים
שאני מסוגל לבבות...״
זכאי אדם להפוגה׳ למרגוע בין שני אסונות
קלרדין וג מביאה עולם היה צריך להיות זקן היהודים, ומישהו
של סימני שאלה. עו היה צריך להחליט על מישלוח אחיו אל
שם היא מתייסרת עד הגיעו של הצבא לם של בוגרים עצורים הכולאים את מחנות־המוות — והגורל קבע את טרומי
הבריטי. בפרקים האחרונים מספרת דולי ריגשותיהם, אשר ממשיכים לשאת את פלמן/רומקוכם קי לתפקיד זה.
סיפורו של טרומפלמן/רומקובסקי
החיים בין סימני שאלה, שלא הם הציכיצד
היא מנסה לשחרר את עצמה באמ צעות
הריקוד מחוויות הסבל וחיסורים, בו, אל השמדת הוריהם. זהו ספר — הוא מן המדהימים שבסיפורי השואה.
זה סיפור מהמם, שמחברו, אפשטיין, כמו
והפעם במיסגרת תיאטרון הקאצט, שהו המתנהל בשני מישורים — מישור הזיכרוקם
משרידי מחנות הריכוז.
נות ומישור השאלות: כמו השאלה על פותח ז׳אנר חדש בכתיבת סיפרות על
מחול בצל האימה הוא ספר אישי, החו כיצד ״היהודים הלכו כתחילה כעדר כב השואה, הוא מצליח לחבר אלמנטים דר־שף
עולם ומלואו, והכאב של פרט אחד שים צייתניות וטיפשות...״
מאתיים־ספרותיים, ביחד עם תיעוד מדוייק
וחוויותיו בתוכו.
במחצית הספר מובא פרק ביניים, המוקפדני,
שבעזרתם הוא מוליך את הקורא
נסר, לנתח את משמעות העדויות, את אל תוך מעמקי התופת, והאימה. יש בסיתחושת
המספרים לנושא הפרידה, וכל פורו של אפשטיין על טרומפלמן כמה אי-
הכרוך בו בחיים שהם ממשיכים לחיות דיוקים כך, למשל, תיאור סופו. אפשטיין
אחרי השואה, או כמאמר אחד מנותני מנצל את ״ליצנציה פואטיקה״ ,ובכישרון,
העדות, רפאל, האומר :״העולם חייב כדי להעניק לספר סיום סיפחתי יותר,
לדעת שהגירוש ההוא יפגע כנו עד דור כזה שאינו הולם את הסוף המציאותי.
שלישי, זה נורא דוגר מספר. על בדי סופו של רומקובסקי היה, כאשר הוא
דותו בעולם :״הם כאמת הלכו כצאן לטבח! גילה באחד הטרנספורטים את אחיו וגיס והם
השאירו אותי, יחידי מכל המישפחה, תו, והקצין הנאצי צירף אותו במסע אל
עולמם של הילדים היהודים, שהוריהם
ואני, היה עלי לחיות בכל מחיר רובר מחנה־ההשמדה.
אבדו בשואה, הוא עולם לא ידוע. הפסי-
* קלודין וג — לא הספקתי לומר
* לזלי אפשטיין — מלך היהודים !
* דולי פרידלד — מחול בצל האימה1
שלום ! עברית: אריה חשביה ; הוצאת עברית: חיים גליקשטיין; הוצאת זמורה
הוצאת משואה ; 144 עמודים (כריכה רכה) .שוקן; 155 עמודים (כריכה רכה).
ביתן מחץ; 248 עמודים (כריכה רכה).

או טו ביוג ר פי ה

הריקוד של דולי

מסיים את סיפורו :״מן הרכבת שהוליכה
אותם לאושוויץ השליכה אמי גלויה.
גלויה זו הגיעה לידי כשהייתי חולה,
בדדטגחתו של הכומר. נכתבו כה מלים
מעטות בלבד, :בובה׳לה, שמור על
עצמו• אנחנו נוסעים לאזשוויץ. אני אוהבת
אותד. אמא למזלי, קיבלתי גלויה
זו. אם לא בן, לא הייתי נאבק על חיי...״
לספר מצורפת אחרית־דבר של דרוגו
בטל היי ם, האומר לסיכום :״זו יצירה
חשוכה מאוד. היא שטה קץ למאמצי לד חות
ולאטום, והיא מאפשרת למלא את
החובה שנדחתה זמן כה רב, להתאבל על
הוריהם שנרצחו ; כאילו הובא זיכרם
למנוחת־עולמים, וסוף־סוף יוכלו ילדיהם
לחיות חיים נורמליים...״
לא הספקתי לומר שלום הוא מיסמך
מדהים, חסר פעלולים טכניים, שהאמת
והכאב שבין עמודיו חושפים את אחד
הפנים הלא ידועים של השואה ותוצאותיה.

למה

מלך היהודים הוא מהספרים המעולים
ביותר אשר ראו־אור על השואה, ספר
אשר אינו מנסה לפענח או למצוא פיתרון
לדילמה המתייחסת להתנהגותם של זקני
היהודים בגיטאות. זה ספר, שיש בכוחו
להעניק לדור הצעיר בישראל מידע על
ההיבטים המוסריים של השואה, יותר מאשר
אלף נאומים של גידעון חאוזגר
ביום השואה, ויותר מאלף שעות לימוד
בתוכנית־לימודים מטעם מישרד־החינוך
על השואה.

קשרש תי ק ח

שמד־עם
בימים אלה, כאשר חיילים ישראליים
מנסים לכפות על דרוזים ברמת־הגולן
תעודוודזהות ישראליות, וראשי־ערים יהודיים
מוצבים על ערים פלסטיניות בגדה
המערבית, ונעשים ניסיונות להקמת יודו־

מלך היהודים

מחקר

ילדי השואה

משמיד־עם היטדר
״קיבלו טיפול מיוחד״
ראטים בדמות האגודות הכפריות — זהו
אולי הזמן ללמוד מעט מן הזיגזגים של
ההיסטוריה, ולראות לאן עלולה להוביל
הדרך שישראל פוסעת בה בשנים האח רונות
— חרף כמה הבדלים.
תיזכורת לתהליך זה מצוייה בסיפרו
של זאכ ל קוי ר, הסוד הנורא, המתאר
את קשר-השתיקה שנעשה לתהליך הש-
מדת־העם היהודי. זה ספר מחקרי, המש תמש
במעט אמצעים פופולאריים, המתא רים
את נתק זרימת המידע אל הגרמנים,
ואחר־כו את הנתק שבין הגרמנים ובין
העולם.
סיפרו של לקויר הוא בבחינת מסה על
הציונות. מסה מחרידה המתארת את הציונות
של העולם לנוכח השמדתו של העם
היהודי באירופה הכבושה בידי הנאצים.
הפרק המהמם ביותר הוא בעלות הברית :
שמועות פרועות הנובעות מפחדים ידזו־דיים,
פרק שבו מקבץ לקויר את כל
המידע המגיע מערבה, תור פירוט סיג־נוגות
הטיוח של הממשלות ושל שירותי
המודיעין.
הספר נפתח בסידרת כינויים, פרי סדנת
הלשון של אח־לף היטלי ועוזריו, ל תהליך
השמדת היהודים. כמו :״נעקרו״,
״פונו״ ,״הועברו למקום אחר״ ,״קיבלו
טיפול מיי׳הוי״ ועד ל״פיתרון הסופי״.
אחר־כך מגיע תהליך ״ההתעלמות וההשלמה״
של יהודי אירופה, אחרי ששמעו
את בשורת ההשמדה והפיתרון הסופי של הם.
לצד שתיקת יהדות אירופה הכבו שה,
מבקר לקויר את שתיקת יהדות
העולם שלא נכבשה בידי הנאצים. יה דות,
שמנהיגיה העדיפו להיכנע ללחצים
על־מנת שלא להפיץ את סיפור הש מדת
העם היהודי.
הספר הוא ספר־יסוד, המתאר את בנייתה
של חומת שתיקה זו.
* זאב רקויד — הסוד הנורא ; עברית :
אריה חשביה; הוצאת שוקן; 255 עמודים
(כריכה קשה).

מזה ארבעה
חודשים חרדים
כרמלי לגורל
בנם שנעלם ־
נ ופל ים קורבן
מגידי עתידות
המנצלים את
הורים במצבם
וסוחטים מהם

! 1 217 1ראובן כרמלי יוצא מבית
בבא־מאלי אבוחצירה מנתייי
בות.
ביד אחת הוא מחזיק בתמונת בנו האובד, יואל, יזוז־ עם

ף* מרכז השולחן מונחת גולגולת.
ראובן כרמלי, אביו של הילד האובד
יואל כרמלי 13 לש אותה במו
ידיו בחומר. בטרם יבש גוש החומר,
שגודלו כאגרוף, הניח אותו האב על ה־
׳שולחן בסלון ביתו שבגיבעת־ישמואל ו
תמונת
הרב אבוחצירה. ידו השנייה אוחזת בבקבוק־מים, שעליו
מודבקת תווית ובה רשום: רפואה שלמה. על מרים, אמו של
הילד, לשתות מהמים. בזכות זאת, מובטח לה, שבנה יחזור הביתה.

הסביר :״אני רוצה להתרגל למראהו של
הילד, כשיימצא.״
בני־מישפחתו של יואל מיטלטלים עדיין
בין תיקווה וייאוש. צוות-החקירה החדש,
שהוקם במישטרת רמת־גן לשם פיענוח
התעלומה, לא העלה עדיין כל ׳מידע נו

אך לעזרת המישפחה באים בהמוניהם
אנשים שלהם מיקצוע מיוחד במינו:
סזחרי־הכאב.
פרא־פסיכולוגים, מכשפים, חולמי־חלו־מות,
קוראים בקלפים, מנחשים בקפה,
מעלים באוב, מגידי-עתידות, אסטרולו
נאווה
אלמליח
ואורון ירדן

גים — ערב־רב של נביאי־שקר מתייצ בים,
שלוחים בחסדי־עצמם, אצל מישפ־חות
מוכות־אסון. הם ממטירים עליהן
ישועות ונחמות, מטרידים את המישטרה
בעצו׳תיהם, וכמובן — גובים את שכרם.
באין נחמה בעולם המציאות, מוכנים

גולגולת בטרקלין

מריס וראובן כרמלי מנסים להשלים עם האפשרות
שבנם אינו חי עוד. שבוע לפני העלמו
הידרדר מצבו הבריאותי. קשה להם להאמין שללא התרופות, שאותן חייב יואל לבלוע,
אנשים שפגעה בהם טרגדיה, אקדמאים
וחסרי־השכלה, צעירים וזקנים, למצוא
מיפלט בעולם האשליות. הם קהל לקד
חות מצויץ, המוכן לשלם כל מחיר ל־איצטגנינים
הטפילים — האיצטפילים.
אחרי ששניים שלושה איצטפילים פונים
,אליהם ומציעים את שירותם, יש השוק עים
בעולם מוזר זה ופותחים במסע משלהם
על פני הארץ לפגוש בנוספים.

שמואל, קוסמטיקאית שעברה הסבה
מיקצועית ,״ראתה״ בחלום את נאווה רוכבת
על גבי אופנוע, שהיד. נהוג בידי
גבר .׳שושנה שלום, המכנה עצמה אסטרולוגית,
השתוקקה להוכיח שיש לה
היכולת למצוא את הילדה. היא מיהרה
לבשר על כך לאחיה של נאווה. יוסי,
האח, ביקש ממנה פרטים נוספים. החולמת
הצליחה להיזכר כי ראתה גם ש־קסדת
הרוכב נפלה לתעלה בצד הכביש,
סמוך לתחנת־הדלק שבכביש גהה.
בלחץ המישפחה, נאלצה המישטרה
לצאת לחיפושים באיזור. השוטרים אכן
מצאו במקום׳ שעליו הצביעה החולמת,
מימצא מרעיש: קסדת אופנוען. לידה
הוצבה מייד תצפית — כך סיפר יוסי —
בתיקווה שיופיע האדם שאיבד אותה. אך
לשווא.
׳שושנה שלום, יוצאת עיראק כבת ,40
ששיערה צבוע בחינה, אינה מוכנה לח שוף
עצמה לפני עיתונאים .״חבל שאיני
יכולה לספר לכל העולם על הצלחותי.
אני עובדת עם י המישטרה ועם שמתי-
הביטחון, לכן אסור לי להיחשף,״ סיפרה

מלאכים
ג* 70 שקל
ף• דיוזזז לעיתונאים, ביום שבו
* נמצאה נאווה אלמליח נודע, בין השאר,
שבמהלך ימי החיפושים אחרי הילדה
התקבלה במוקד הודעה שהיא נר אתה
בגיבעת־שמזאל, בקירבת בית מיש־פחת
כרמלי .״לא היתד. אפשרות לדלות
פרטים נוספים מהאיש שדיווח על כך,
משום שלא ניתן היה לעשות לו היפנוזה,״
סיפר ניצב אברהם תורגמן.
איצטפילית משכונת גיורא בגיבעת־

יכול הילד לחיות. כשחלפו חודשיים והמישטרה לא הצליחה למצוא את בנס, ורוב
האיצטפיליס חזו שילדם מת, יצר האב גולגולת מחומר. הוא הדח אותה על השולחן
בסלון ביתו, ומביט בה שעות כדי להתרגל למראה שיתגלה אליו כשבנו ימצא.
כממתיקת־סוד לכתבת העולם הזה, שהתחזתה
כקדובת מישפחה של ינער שנעלם
מביתו.
אך עם לקוחוה־בכוח אין היא ׳חוששת
לחלק את סודותיה — סודות־המדינה.
״עוד לפני שמצאו את החלקים של נאווה
אלמליח, ידעתי שימצאו את הראש בים.
״יומיים קודם באו אלי יוסי, האח של
נאווה, יחד עם הבלש ג׳וקי. פתחתי קל-

״מילאתי קערה במים והעלתי את
נישמתה של נאווה. במים ראיתי רק ראש,
סלעים וחול-ים. ניסיתי לשאול מי חטף
אותה, אבל היא לא ענתה לי.״
״לג׳וקי הבלש לא נתתי להיכנס לחדר,
בזמן שדיברתי אל הילדה. רק יוסי ראה
את זה. אני מרשה רק לבן־מישפחה אחד
לשבת מולי בזמן שאני מדברת עם מלאכים.
למי שמתעקש מאוד, אני מרשה ל־

זל א

י ל׳ ץ

המופיע על גבי הנייר המגולגל, שנמסר לראובן כרמלי על־ידי
ך 11ך 1111111
אליהו עמנו, אמור לשמש קמע ׳שיסייע במציאת הילד.

לא ניתן לפענח את כתב הסתריס. רק בפינה השמאלית מופיע בבירור שם הילד האובד.

״אני אמצא אותו!

מבטיח אליהו עמנו ממושב עזריקם לאבי
הילד. ראובן התבקש לחזור שנית ביום
בהיר, כי רק אז יוכל אליהו להפעיל את כוחותיו. אליהו מצהיר שהוא עושה מצווה.

פיס, ומייד ראיתי שהילדה מתה ושחתכו
אותה לחלקים. לא סיפרתי ליוסי את
כל מה שראית, כי פחדתי מהתגובה.
אמרתי רק שהילדה מתה.״
יוסי ( )29 לא הירפה. עבר כבר שבוע
.מאז נעלמה אחותו, והוא דרש תשובות
ברורות יותר תמורת כספו. הוא רצה
לדעת היכן לחפש. שושנה נאלצה לנקוט
באמצעי שהיא משתמשת בו רק בעיתות-
חירום.

הכנים לחדר עוד מישהו, אבל רק בתנאי
שזה יהיה ילד שלא הגיע לבר־מיצווה, או
ילדה שעוד לא היה לה וסת.״
מיותר לציין שהמלאכים הם שומרי
מיצוות. לכן המגעים שמנהלת אתם שוש נה
נערכים רק בימי חול. בשבתות וב־מועדי־ישראל
ניתן לנהל שיג־ושיח רק
עם שדים.
כשנגמר הטקס זג׳וקי הורשה להיכנס
לחדר, הוא גילה התעניינות מיקצועית:

סוחרי הכאב
(המשך מעמוד )65
״ג׳וקי ישאל אותי אם נגעתי בנאווה ואם
הגוף שלה היה חם או קר,״ המשיכה שוש נה
לספר ,״אני לא יכולתי לענות לו׳ כי
בקושי נגעתי בילדה. אבל עובדה —
הבל־ש האמין לכל מה שאמרתי.״
גם את שעלה בגורלו של יואל כרמלי

בבא ״סארי

אבוחצירה, הקשיש המופלג מנתיבות,
יושב בכורסתו כמעט ללא־ניע. בניו
משמשים לפני הזקן כבד הראייה והשמיעה — הס צועקים לאוזנו

יודעת שושנה שלום היטב .״כבר אז, כשהילד
נעלם, ידעתי שהוא מת ושלא יימצאו
אותו,״ הצהירה בביטחון .״אמרתי
לאמא שלו שהוא נמצא ליד בניין תדיראן.
אבל לא גיליתי ילה שלא יימצאו אותו
לעולם, כי הוא קבור מתחת לביוב שאז
בדיוק גמרו לבנות.״
מרים כרמלי המבוהלת, אכן רצה מייד
לחפש את בנה בסביבות בית תדיראן, בפתח
גיבעת־שמואל. היא ובעלה, ראובן,
יצאו יחד בלילה קר וגשום לחפש בין
השיחים, בתוך בורות, מאחורי -תלוליות
עפר. כאחוזי טירוף אף ניסו לחפור בכמה
מקומות .״נמצא את יואל לבדנו,
בלי השוטרים,״ אמרה מרים לבעלה ועודדה
אותו להמשיך לחפש ולד אור
הבוקר. אך הילד לא נמצא. התיקווה,
שמכרה שושנה תמורת 70 שקל, הוכיחה
עצמה כתיקוות־שווא.

נוכחות־המוות

1ן 1 ׳1ן ראתה שושנה שלום
״״ 1 רק את ראשה של נאווה
אלמליח. יואל, אמרה, לא יימצא לעולם.

ך* כומר מישל, אב בכנסיה הלאטי-
י יי נית בשפרעם, הביט לפני חודשיים
בתמונתו של יואל, מישש אותה כמה
דקות בחדר חשוך ואחר־כו בישר לאב:
בנך ברח לאיזור פרדסים סמוך לגיבעת־שמואל.
הכומר, שאליו נישלח ראובן על-
ידי אחותו, יהודייה אדוקה בדתה, ידע גם
לספר שרגלו הימנית של יואל נשברה
בשעת בריחתו מהבית, הוא נפל, ומכיוון
שלא הגיעה עזרה, מת.
ראובן דיווח מייד לשוטרים. הוא לא
יכול היה לחכות עד שהם יצאו לחיפושים,
ויצא בעצמו לפרדסים. בתום יום
החיפוש הביא למכון הפתולוגי באבו־כביר
פיסת בשר, וטען, כי ייתכן שהיא חלק
מגופו של בנו. זאת, למרות שבראייה
ראשונה ניתן היה להבחין שבידו פגר
חיה, הדומה לעכבר.
ראובן ישב על מדרגות בניין המכון הפתולוגי
והמתין לתשובת המומחים. הוא
היה חיוור״לא־חיוור. נרגיש־לא־נרגש. ראובן
ידע שאין זה חלק מגוף בנו הנעדר.
הוא ניסה, כנראה, להכין את עצמו לרגע
שבו ייקרא לזהות גופה של ממש —
גופת בנו.
באותו יום עצמו, אחרי ששמע את
דבריו של האיש משפרעם וחזר מחיפושים
מתישים, הוא הכין לעצמו את גולגו־ילת
החומר. מאז הוא מנסה להשלים עם
נוכחות המוות בביתו.
אך מרגע שנתפס ראובן כרמלי לצורך
לשאול בעצת איצטפילים, הוא גם
חיפש אחד שישמיע לו בשורות טובות.
מפי עיתונאית נודע לו על פרא־פסיכו־לוג
מבת־ים שניסה לעזור לד״ר אברהם
אופיר מחיפה, אביו ישל צעיר שעקבו

בקישות המבקרים, ומפרשים את הקולות החלושים היוצאים
מפיו. והחשוב מכל — הס גובים את התמורה מבין ותקילין. בתמונה:
ראובן כרמלי מנשק את ידו השמאלית של עושה־הנפלאות.

תיו אבדו בשנה שעברה בדרום־אמריקה.
היא סיפרה לו על אחד חנן אברהם.
אברהם הופיע בבוקר אחד מימי השבת
בבית מישפחת כרמלי. הוא הציב
על השולחן את כדור הבדולח עושה־הנפלאות,
שהביאו עימו. כשהביט במערבולת
העכורה שבתוך הכדור, קבע מייד:
הילד מת. הוא התאמץ לדלות עוד מידע
מהחפץ האפרפר, והודיע כי הגופה מוטלת
באיזור שממנו עולה ריח־צחנה. וחנן
אברהם היה נרגש. ומיהר לעזוב את הבית.
בשיחה
טלפונית עם העולם הזה, שמטרתה
האמיתית היתד, לעמוד על טיבו
של האיש, הוא התבקש להוסיף פרטים.
״אפשר לסמוך עלי. כבר עזרתי לאנשים
רבים,״ הציג את עצמו אברהם.
״כשקרה האסון למיישפחת אורון ירדן,
מיהרתי לביתם להציע עזרתי. אבל השוטרים
מנעו ממני להיכנס.״
אברהם סיפר בקול בוטח שהוא משוכנע
במה שראו עיניו בכדור־הבדולח בבית
מישפחת כרמלי. הוא עזב את הבית
רק משום שריח־הצחנה, שעלה מהמקום
בו מוטלת גופת הילד, היה כל־כך חריף,
שגרם לו עוויתות בביטנו.
״עשיתי כל מה שיכולתי,״ הסביר ,״עכשיו
אתם צריכים לצאת לחפש לפי ה ריח.״
ראובן
כרמלי אכן יצא לחפש. הוא
נסע אפילו עד מזבלת חיריה, דיווח על-
כך לצוות השוטרים העוסקים בחיפושים.
הם הבטיחו לו ׳שיצאו גם הם לחפש שם.
קרובי־מישפחה סיפרו לראובן שבמושב
עזריקם, ליד אשקלון. מתגוררת אשה
שתדע לתת לראובן את הכתובת המדו־ייקת
שבה מוחזק הילד. גם אליה מיהר
ראובן.

י ק לא
מס־הכגסה
^ רה אשרף הבטיחה לו, לפני כ״
חודש וחצי, שהיא תודיע לו כעבור
ארבעה ימים לאיזו כתובת עליו לנסוע.
היא ביקשה מראובן למסור לידיה
את תמונת הילד. מכיוון •שאינה יודעת
לכתוב, רשם בעלה על גב התמונה את
פרטיו של הילד. שרה הסבירה לאב
שהיא תיסע עם התמונה אל אשה בדווית,
המתגוררת במאהל דרומית לאילת.
אשה זו תמסור לה פרטים, שאותם תעביר
לידיעת האב.
ראובן חזר אליה ביום המיועד׳ יחד
עם אשתו, מרים. שניהם ישבו נרגשים
מול האשה השמנה, שהיתר, טרודה באותו
היום בתליית כביסה. הם שילמו לה
100׳שקל עבור מוצא־פיה, למרות שהתבקשו
לשלשל לידיה סכום גבוה הר

יותר. ראובן הבטיח לה שכאשר יימצא
הילד הוא ישלם לה את יתרת הכסף.
במשך רבע שעה סיפרה להם שרה
אשרף על הצלחותיה במציאת יהלום
אבוד על גג בית באשדוד. סיפרה, שהבטיחה
להורי נער שנעלם, שהוא יחזור
אליהם דרך הים ...המשיכה לספר עוד
עלילות ולכל סיפור הציגה הוכחות ב כתב,
בצורת מיכתבי־תודה מאנשים מאושרים
שהצילה. דיבורה היה מהיר, מקוטע
וקשה להבנה.
ראובן האיץ בה שתאמר לו היכן בנו.
אז שלפה גם את תמונתו של יואל ואמרה
:״הוא בחוף תל־אביב. נשים זקנות
מחזיקות בו.״ היא הכחישה שהבטיחה
לתת כתובת מדוייקת ופטרה את ההורים
בהסבר שזה כל מה ׳שאמרה הבדווית.
שרה אשרף רצתה להפטר מהורים הטורדניים,
ולכן מיהרה לחפש נרות בארון
הזכוכית שבחדר. כשמצאה לבסוף
נר אחד שלם ושני שבור, היא הדליקה
את שניהם, ביקשה ממרים לחזור אחרי
מילות התפילה שמילמלה. אם עד לאותו
הרגע היו שני ההורים להוטים לצאת
ישוב לחיפושים, כשנדלקו הנרות ניקור
בעיניהם דמעות והם ויתרו על תוכניתם.
כששרה אשרף הרגישה שהתפילה פעלה
כמצופה, היא קטעה את הזימזום, הודיעה
לשני האנשים לחזור לתל־אביב.
היא עצמה קמה ויצאה לחצר, כדי להמשיך
לתלות כביסה .״רק אל תספרו עלי
למס־הכנסד״״ ביקשה לפני שנפרדה.
כשחזרו מרים וראובן לתל־אביב, הם
דיווחו מייד למשטרה ישבנם מוחזק בחוף
תל־אביב בידי נשים זקנות. השוטרים
הבטיחו לראובן שהם יצאו לחפש בחוף.
הם נפגשו כבר בדמותה של אשרף, כש־ליוו
לפני כשנתיים את הוריו של אורון
ירדן בדרכם לועזריקם, לבקש עצה בימים
רווי־החרדה ,׳לפני שנתגלתה גופתו
של הילד.
חודש וחצי עבר מאז הביקור במושב
הדרומי, ומדי יום חוזר ראובן לחופי
יפו ותל־אביב כדי לחפש את הזקנות
המחזיקות בבנו.
כל ידיעה על בעל כוח על־טיבעי, ש יוכל
לסייע במציאת הילד האובד׳ נבדקה
על ידי ראובן. הוא נסע ליבנה,
לרב דוד משראווי, שהבטיח לו שהילד
הי. הוא נסע שוב למושב עזריקם, שם
הבטיח לו אחד אליהו עמנו שהילד חי.
האיש המבוגר, שעסק אותה שעה בבניית
חדר נוסף לווילה שליו במושב, רק
רשם על פיתקה אותיות סתומות. הוא
קיפל את הנייר עד שבקושי ניתן היה
להבחין בו, והודיע לראובן שישמור על
הקמיע ויחזר אליו ביום שבו אין עננים
— כי רק ביום בהיר מסוגל אליהו
עמנו להידבר עם כוחות עליונים. ראובן
חזר אליו. בשיחה ידידותית ־הסביר לו

— 1ה אול טי מ טו ם ת^תו!־׳
עמנו שזה מיקרה מסובך, אבל, בעזרת־השם,
הילד יחזור עד חג־הפסח.
להעולם הזח הסביר האיצטפיל ממושב
עזריקם שהוא מתמחה בעזרה לנשים עקרות.
לדבריו, הוא בודק אותן כדי לברר
אם המום באשה או בגבר. אליהו עמנו
סירב לפרט איך הוא בודק, רק אמר
שבין השאר הוא לוקח מהאשה ומהגבר
דגימודישתן, מוסיף לה חומר מסויים.
אם כעבור כמה ימים מופיעים תולעים
בשתן־האשה — סימן שהיא פורייה.

הקדוש
^ 7מנתיבות
ין מו שכ עז רי ק ם פנה כרמלי אל
יישוב אחר בדרום — נתיבות. כאן
הוא בא — בהשפעת המלצות חמות —
אל עושה־נפלאות אחר, הצדיק בבא־סאלי.
לפני פתח ביתו של הרב אבוחצירה —
דודו של השר העומד היום לדין פלילי —
צבאו אותה שעה עשרות אנשים, שהגיעו
מכל חלקי הארץ. שם, בכניסה לבית־הדירות,
שלטה עזובה וליכלוך רב. אך
המבקרים הרגיעו את ראובן באומרם:
״יהלום שוכן תמיד בתוך ערימת שחת.״
ראובן רשם שמו על פיתקה, שכללה
כבר 53 שמות.
ראובן סיפר לממתינים את סיפורו האישי.
זה הועבר מייד, דרך החלון, אל
בניו של הרב, שמיהרו להתעניין איך
זה קרה, מתי׳ בן כמה הילד והחשוב

דומיה השתלטה בחדר. שלושת בניו
של בבא־סאלי קיימו התייעצות מהירה.
אחד מהם אמר בחומרה :״הנה, גילינו
למה האב סובל. הואי נענש כי אינו שומר
מיצוות!״ כל הנוכחים בחדר הינהנו
לאות הסכמה.
אחד מנושאי הכלים שלף בקבוק מים
מאי־שם. רשם על התווית את שם אמו
של הילד והורה, מעשה רופא :״תגיד
למרים לבלוע שבע לגימות, שלוש פע מים
ביום, במשך שלושה ימים ותיראה
שבעזרת־השם הילד יחזור, כמו שאמר
הרב.״
המנצח על התור הורה לבא להיכנס
פנימה, ולא איפשר לראובן להיפרד מהרב
המכובד. בעוד ראובן מתמהמה בחדר,
כבר החל הרב למלמל לעבר האיש השני.
איתו העסק היה תכליתי וקצר. בבא־סאלי
הוציא כמה קולות בלתי־מובנים ובנו
מיהר לשאול :״הבאת איתך משהו?״ האיש
הבין מה היה עליו להביא. הוא •שלף
שלושה שטרות — 30 שקל — ויצא
מאושר מהבית .״רק באתי לקבל ברכה
מהרב,״ אמר.
המחזה חזר על עצמו. אנשים עברו על
פני הצדיק הקדוש, המקופל בכורסתו כמעט
׳ללא־ניע, כמו בסרט נע. נשלפו עוד
ועוד שטרות ולא קשה לנחש שהרב ובני
ביתו, היושבים כל היום בבית ועסוקים
במימכר ברכות ונחמות, אינם צריכים
לדאוג לפרנסה.
שכני הרב היו גאים לספר שהאיש
המכובד הזה יעבור בקרוב לווילה מפו
הצליח
להפוך למקור תיקוותם. הוא השתקע
בבית, כאילו היה בן־מישפחה לכל
דבר, ושפע עצות.
השוטרים במישטרת בודים חשדו באיש
המוזר והתעניינו לדעת מי הוא.
אולי הוא חוטף הילדה? ג׳וקי התגונן,
הסביר לכל מי שהסכים לשמוע שהמראה
המוזנח שלו נועד רק לשם הסוואה,
כי הוא בעצם עובד עם המישטרה
וכבר הצליח לסייע לה בתפיסת ״דגים
שמנים״ .הוא עובד תמיד בשקט, כי
חשיפתו יכולה לסכן את חייו .״מדובר
בהרבה זהב,״ הוא הסביר בלחש.
ג׳וקי ישן שלושה ימים במיטתה של
נאווה, כשהוא מחזיק בתמונתה, והבטיח
לאם :״אני מתעמק במחשבה, ובבוא
היום אגיד לך איפה הילדה. אבל זה
יכול לקחת שלושה ימים ...שלושה שבועות
...שלושה חודשים.״ כל סיפוריו המופלאים
התבססו על הסיפרה 3ועל
הצבע האדום. שני יסודות אלה הופיעו
בכל הסיפורים שהלעיט בהם את המיש-
פחה. הוא ביקש שלא ילחצו עליו, כי
הוא חייב להיות מרוכז ״במחשבה עמוקה.״
ג׳וקי ניהל את כל ענייני המישפחה
באותם ימים. הוא אף ליווה את האח,
יוסי, לביתה של שושנה שלום, בעלת
הקערה מגיבעת־שמואל, לפניה הציג את
עצמו כ״בלש״.
רק אחרי חמישה ימים נאמר לו להסתלק
מהבית. באותו הרגע החל ג׳וקי
מגמגם. כשהבין שהמישפחה חדלה להאמין
בו ניסה לשכנע בצעקות, שבל־

(המשך מעמוד )61
מוכן לערוך תערוכה ישראלית, בתנאי
שאף אחד מהמוצגים לא יגיע ממוסיאון
רוקפלר שבמיזרח ירושלים. לא היתה זו
החלטתו של קיסינג׳ר ואף לא של מקומד
בר. הרעיון עלה, ככל הנראה, בראשו של
יו״ר מועצת־המנהלים של מט, דגלם די-
לון. איש לא הופתע מהתשובה הישראלית
— ישראל הודיעה שאון היא מוכנה
לדון בהצעה כזאת.
בינתיים גבר גל המחאות. מורים אברם,
עורד־דיו נידיורקי מפורסם, האשים את
מט בכך שהוא הצטרף למאמץ ״לבטל
את חוקיותה של מדינת ישראל״ .תורמים
נוספים טילפנו למוסיאון והביעו די-
עה דומה. הווארד רובינסטיין, איש יחסי-
ציבור בעל השפעה רבה, הודיע שהוא
מבטה את חברותו במוסיאון. כך עשה גם
סוכן-המקרקעין ג׳ורג׳ קליין, ורבים אח רים.
נלסון בליץ, שהקים במוסיאון קח
להדפסות, שיגר מיכתב, שבו הודיע כי
הוא מבטל את תמיכתו .״לא רציתי יותר
בשום קשר איתם,״ אומ ר בליץ.
בתגובה לכך פנה רוזוול גילפטריק, סגן
יו״ר המוסיאון ומנהל מיפעל־התרומות —
המסתכם ב־ 100 מיליון דולר — לנציג
הוועד־היהודי-אמריקאי, ואמר לו שמם
מעוניין לשקול מחדש את עמדתו. הוא
הסביר שהגיעו אליו קריאות־טלפוניות מ־סוחרי־אמנות
ומאנשים אחרים, שרמזו ש-
מיפעל התרומות עלול להינזק.
מקומבר טוען, לעומת זאת, שהוא לא
הוטרד כל-כך מהכעס שהתעורר אלא
מדבר מה אחר .״היה זה העצב, הנימה
של, איך יכולתם לעשות את זה?׳ שהטרידו
אותי,״ הוא אומר .״העיתונים לא
תיארו באמת כיצד התפתח כל העניין. פנו
אלינו אנשים מכל רחבי-ארצות־הברית,
ולא רק ידידים יהודים. בשום־אופן לא
יכולנו לעמוד במצב הזה.״

תרומה
על־תנאי

המתוח יומיומית

מריס כרמלי מחנה
לשובו של בנה, חי או
מת. היא הפסיקה ללכת שולל אחרי גונבי־דעת למיניהם.
ביותר — האם עשו לו כבר בר־מיצווה.
בבא־סאלי, לבוש בבגד לבן, שישב בתוך
כורסת עוד ענקית, פרץ בבכי למיש־סע
הסיפור העצוב. בניו עשו כל מאמץ
׳להרגיעו, כדי שיקצר בשלב הבכי ולא
יבזבז זמן ייקר, ישבו ממתינים עשרות
אנשים נוספים בחוץ. הם דחפו לתוך ידו
סידור־תפילה ופקדו עליו לפתוח את הספר.
וראה־זדדפלא: הישיש המופלג, כבד
השמיעה והראייה, פתח בדיוק בדף שבו
קורא ילד בזמן עלייה לתורה.
״זה סימן שהילד חי!״ קראו שלושת
׳נושאי־הכלים בשימחה. גם הסקרנים, ש הציצו
דרך החריץ שבדלת, אמרו בהתרגשות
:״הרב תמיד צודק!״
אחד הנוכחים הסביר לאב שאין הוא
חייב להתפלל. הרב יעשה זאת עבורו.
ראובן הנרגש גילה שהוא אינו דתי ומעולם
לא התפלל.

ישועה מהרדיו

ראובן כרמלי מקשיב לרדיו, כדי
לשמוע הודעות על בנו הנעדר.
מאז נעלם יואל, לבדו הוא ממשיך לחפשו, לפי הנחיית איצטפילים.

ארת, שנבנית עבורו בנתיבות.
ראובן ומרים מודים, בעצם, שהם אינם
מאמינים לכל האיצטפילים, אך
באין כל נקודת־אחיזה אחרת בחקירת
היעלמו של בנם, הם נוטים להקשיב
לאנשים המתיימרים להיות בעלי־כוחות
על־טיבעיים. העובדה שגם מישפחוה אחרות
עושות כך בשעת מצוקה, גורמת
להם לעשות זאת ללא בושה, ואפילו מגבירה
בליבם את האמונה והתיקווה.
שלושה ימים אחרי שנעלמה נאווה
אלמליח, הביא חבר של יוסי את רח מים
(״ג׳וקי״) טירן מחדרה אל המיש-
פחה הדואגת בבת־ים.
הבחור הצעיר ונמוך־הקומה, שהיה
לבוש ברישול, לא הרתיע את בני מיש-
פחת אלמליח ששיוועו לעזרה.
מהרגע הראשון, שבו הרשים ג׳וקי את
כל הנוכחים בסלון בתעלולים שונים, הוא

עדיו המישפחה תהיה אבודה, אבל נאלץ
לבסוף לוותר. הוא עזב בבושודפנים וחזר
לחדרה.
הפסיכולוגים עומדים נבוכים מול תופעות
האיצטפילות. מקומם אותם —
כמו שמקומם כל אדם בר־דעת — הני צול
המחפיר של ריגשות אנשים חס־רי-אונים
בשעת מצוקה. אך רבים מהם
סבורים כי מוטב שלא להתערב במיס־חד
מכוער זה .״אם אתה לא מסוגל להציע
כל נחמה או עידוד למי שנקלע
לאסון, האם מותר לך להתערב אם הוא
מצליח לקנות אשלייה בכמה לירות?״
אמר אחד מהם.
״חברי הטובים ביותר, אנשים משכילים
ונאורים, פנו ברגע של משבר אל אחד
כזה. אם הם האמינו בו בלב שלם, אז
איני מתפלאת על כל האחרים,״ אמרה
גי ל ה רזין ן
פסיכולוגית אחרת.

וכדה זז התבררה במישנה תוקף
+כשטילפן מרטין פרץ לראש־עיריית
נידיורק, אדוארד קוץ׳ ושאל אותו, כמה
כסף יקבל המט מעיריית ניו־יורק השנה.
קוץ׳ ענה שאין הוא יודע, אך יבדוק.
״ 10,6מיליון דולר,״ דיווח מאוחר יותר
ראש״העירייה לפרץ.
״האינך חושב שעליך לכתוב מיכתב
למר דילון ולציין זאת?״ הציע פרץ.
המיכתב אכן נשלח, ובו הובאה לתשומת
ליבו של מט העובדה, שהעיר אמורה
להעביד 10,6מיליון דולר כתמיכה למו-
סיאוו, אך שהזמן חינו• גורם מכריע בעניין

בסוף אותו שבוע נרתם מט למאמץ
מקיף לתקן את הנזק שנגרם. לקנת
ביאלקין, שותף במישרד עורכי־הדין ויל-
קי פאר וגלאגר ופעיל בליגה למניעת
השמצה, נודע שמנהלי, מט שוקלים אם
לשמר מישלחת לטדי קולק, כמחוות־פיוס
כלפי הישראלים. ביאלקין שיכנע את דה-
מונטנבלו שאין צורך בנסיעה לירושלים,
ושאפשר להסתפק בהתנצלות.
במשך כל אותו יום הראשון ישבו דה־מונטנבלו,
מקומבר ואשטון הוקינם, היועץ
המישפטי של המוסיאון, וניסחו הצהרה.
הם התקשו למצוא את המילים המתאימות•
דדדמונטנבלו גרם שיש להזכיר את
השפעת השיקולים הביטחוניים על ההח לטה
המקורית לבטל את התערוכה. ביאל-
קין מען שאיש לא יאמין לכך. לדעתו,
הדבר שנחוץ עכשיו הוא מילים, שיאמרו
שהם מצטערים .
ההודעה שנשלחה לקוץ׳ ,ופורסמה כמעט
מייד, נשאה אופי של כמעט־התנצלות. בהודעה
אישרו מנהלי מט בתוקף את ה עיקרון
שהחלטות מינהליות ותרבותיות
של המוסיאון צריכות להיות חופשיות מכל
שיקול פוליטי, והודיעו שהמוסיאון יפעל
במהירות להעלאת תערוכה ישראלית. עוד
נאמר בהודעה, שאם מסיבה כלשהי לא
תתקיים התערוכה של המכון הסמיתסוני,
המט יתחיל בכל התהליך מחדש, ויארגן
תערוכה ישראלית משלו.
המשבר חלף, והפיוס קרוב. קיסיג־ג׳ר
מתייחם לפרשה כולה בצורה פי לוסופית
.״מוסר ההשכל של הסיפור הוא
— אל תשלוף עצות מהשרוול, לפני ש למדת
את כל העובדות,״ הוא אומר.
מקומבר, שנחלץ מחלום־בלהות של כל
איש יחסי-ציבור, רוצה להביט קדימה.
קולק שמח, אחרי שקיבל הודעה שמקומבר
וכ־ 100 מידידי מט יגיעו בקרוב לביקור
בישראל.

ז ה הי ה

היה ווו

כליון ,״העולם הזה׳ /שראה אור השבוע לפני 25 שכה
בדיור״ הביא בבתכת־שער, תחת הכותרת ״נוער על התו״,
דיווח של צוות־ביסוי של השבועון על הגדנ״עים, שהתנדבו
לעבודות צינור־הנפט מאילת. בתכת־ענל״ תחת חבותרת ״1000
זרועות הזהב׳ /עם ל,ה בצריבת הסמים בחכרה הישראלית, והעריבה
שננע זה ילד ויגבר. הכתבה תיארה את ההיבטים המיפחריים
של הסמים הר,שים, וזוך תיאור השלבים שהם עוברים עד שהם
מגיעים לידי הלקוחות. בעל הטור־האישי לספורט, שייע גלזר,
הביא סידרה של מיכתבים, שאותם?יכל ממעריצים ומל,וראי

טדי קוילק אצל דאלאס
דויד ב ויגור ין ן

״העולם הזה״ .מדור הקולנוע דיווח, תחת הכותרת ״שלום לד,
מילחטה!״ ,על המאמץ הקולנועי לייצורו׳ של סרט־הענל ,״מיל-
חמה ושלום״ ,המבוסם על רומן מאת לב טולסטוי.
כשער חגליון: מיכצע לחציבת תוואי צינור הנפט מאילת.

נחום ג!ל1מן מרגיז את

* ה צנזו ר ה ׳נגד ..הג רו שני

״העולם ד?זהי 1019
תאריך :

מריניוח
ה מ חיר ה מ שול ש
במשך כמד, שעות זימזמו השבוע החוטים
הפוליטיים בירושלים. הידיעה שגרמה
לזימזום היתד, זו, שהודיעה כי מר טדי
קולק (מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה)
ביקר, ביחד עם אבא אבן, אצל שר-החוץ
האמריקאי, מיסטר ג׳ון פוסטר דאלאס,
לגבי פרשנים שטחיים היתד, המסקנה
ברורה: קרלק יתמנה לשגריר תחת אבא
אבן. מאחר שממילא ברור לכל כי קבוצת
״היד השחורה״ זוממת להפיל •את אבן
מכהונתו, נראה הדבר הגיוני.
אולם ביקורו של טדי קולק אצל דאלאס
נבע מסיבה הרבה יותר פרוזאית. קולק לא
בא ללחוץ ידיים, אלא לפשוט יד. כאיש
האחראי בממשלת־ישראל לענייני המענק
האמריקאי, טס קולק לוושינגטון כדי לבוא
בדברים עם השר האמריקאי על חידוש
המענק לישראל.
שלגי הפיתוי. במרוצת השנים למדו
האמריקאים לסחוט מכל דולר תועלת פוליטית
משולשת. תחת לתת את הדולר
תמורת שרות פוליטי אחד, חילקו את מתן
המענק לישראל לשלושה שלבים:
!• שלב ראשון — השמעת הרמז כי
ישנם סיכויים למתן (או לחידוש) המענק
— תמורת שרות פוליטי ראשון.
!• שלב שני — התחלת תשלום המענק
בפועל, תמורת שרות מתאים שני.
!• שלב שלישי — התחלת תשלום המע נק
בפועל, תמורת שרות פוליטי שלישי.
מחיר הסיפוק. בדרך זו קנו האמ
ריקאים
את נסיגת ישראל מסיני, מעזה
ומשאדם אל־שייח׳ — הכל מבלי להוציא
עדיין אפילו דולר אחד. השבוע מגיע ה שלב
השלישי. בעוד שקולק החל בשיחות
על התשלום הממשי, דרשו האמריקאים
את המחיר האחרון: אי־התערבות ישראל
במיקרה של פלישת ציבאות־ערב לירדן
וחלוקת הממלכה ההאשמית.
לצורך אותה מטרה נערך בישראל
מחזה, שנראה כהצגה מחודשת של טרגי-
קומדיה נדושה. בסוף 1948 ביקר השגריר
האמריקאי ג׳יימס מקדונלנד אצל שרד,חוץ,
משה שרת, בדי לדרוש את נסיגת
צה״ל מאל־עריש. כאשר לא בא על סיפוקו
המלא, הזמין השגריר את מכוניתו,
נסע למקום חופשתו של בן־גוריון
(בטבריה) ,והגיש לו את אותו האולטימטום.
אז הוא בא על סיפוקו.
השבוע ביקר השגריר האמריקאי, אדו־ארד
לאוסון, אצל שרת־החוץ, גולדה מאיר,
כדי לדרוש ממנה באופן אולטימטיבי שיש ראל
לא תתערב במתרחש בירדן. כאשר
לא היה בטוח בתוצאות, הזמין את מכוניתו,
נסע למקום חופשתו של בן־גוריון,
אי־שם בישראל. הוא הגיש לו את אותו
האולטימטום. הוא בא על סיפוקו.
אחרי שנקבע העיקרון, נשאר לקולק רק
לקבוע את המחיר ואת תנאי־ד,תשלום.

ציעוח
ס עו ד ת הבי שוף
אם יש אדם המסוגל להרגיז את דויד
בן־גוריון ואת קבוצת אברכי־המשי שלו,

הרי זה ד״ר נחום גולדמן. כי גולדמן
לא זו בלבד שהוא משמיע בפרהסיה דברי-
כפירה נגד תורות־הקודש של בן־גוריון,
אלא שהוא עושה גם מעשים פוליטיים
עצמאיים. בחוגי בן־גוריון, עצמאות אי שית
גרועה מבגידה.
השבוע הוסיף גולדמן חטא על פשע.
בראשון של חול־המועד פסח הוא יצא
לנצרת, כינס את נכבדיה, נאם לפניהם
על השתלבות ישראל במרחב ועל השלום
היהודי-ערבי. אחר־כך ביקר בשורה של
כפרים ערביים, כאורח האירגון היהודי-
ערבי חדל־המעשים של מפ״ם.
בך גוריון רתח. אין זה מיקרה שבן-
גוריון לא ביקר באף כפר ערבי אחד מאז
יום הקמת המדינה. מעשהו של נחום
גולדמן נראה לו כהתגרות אישית.
הפטיש הקדוש. אולם לא קל ללחום
בנשיא ההסתדרות הציונית, שידיו מחזיקות
במפתח הקופה, המכלכלת את כל
מיפלגות ישראל. למפא״י לא היה כל חשק
לצאת לקרב אישי נגד גולדמן. לכן עלה
בלב נאמני בן־גוריון רעיון הרבה יותר
גאוני: לגייס את הדתיים לחזית זו. הם
היו מוכנים ללחום בקרב זה עד החייל
החילוני האחרון,
בין שאר חטאיו, סעד גולדמן בשעת
ביקורו על שולחנו של הבישוף ג׳ורג׳
חכים. היה זה בפסח. קשה היה להאמין
כי הבישוף הקאתולי הקפיד על חוקי
הכשרות לפסה. מפא״י ביקשה בשקט את
שותפיה הדתיים להעלות את העניין במוסדות
הציוניים, שהרי חילול הפסח בפרהסיה
מוכרח להזיק להכנסות המגבית
היהודית המאוחדת בחוגים הדתיים באר-
צות־הברית.
אולם גם לשותפים הדתיים לא היה
חשק כה עז לריב עם נחום גולדמן, בעל
הקופה הציונית. הם מצאו את עצמם בין
פטיש הקודש ובין סדן הדולרים. על כן
סברו כי במיקרה זה מן החוכמה הוא
לנהוג כאחד הבנים שבאגדה: זה שאי נו
יודע לשאול.

צנזורה

ע שר ה ד קו ת ׳הח שובות

..חיים הגיבור־ מוריק לעצמו היהאין

בכתבה 1000 זרועות הזהב מופיע תצלום נדיר זה, המראה את אחד ממנהיגי העולם
התחתון כאשר הוא מזריק הירואין לתוך וריד ידו. חברו עוקב אחרי פעולתו בתשומת־לב.
על השולחן ניתן להבחין בכלים שונים, המשמשים את הנרקומן הישראלי.

השבוע מוצג בקולנוע חן בתל־אביב
סרט בריטי, אשר ביקורת הקולנוע בכל
העולם הגדירה אותו כסרט מצויין. אולם
סרט המילחמה הימית גראף ׳שפיי, או
הקרב במישור הנהר, הינו חסר כמעט כל
עדך קולנועי-אמנותי.
ייתכן שמבחינה היסטורית טהורה הוא
עונה על כל הדרישות, שכן הוא מגולל
בפשטות ובבהירות את פרשת אוניית הצי
הגרמני, שבתחילת המילחמה העולמית השנייה
ארבה לאוניות המשא הבריטיות
והשמידה אותן, עד שהוכרחה לטבע את
עצמה כתוצאה מתכסיס של לוחמה פסיכולוגית.
ייתכן
שמבחינה לאומית בריטית מספק
הסרט את דרישות האנגלים ואוהדיהם, הוא
מציג את הגבורה שבעמידתם הנפלאה של
מלחי שלוש אוניות הסיור המיושנות,
שיצאו לצוד את הגראף שפיי.
אולם הסרט, כפי שהוא מוצג בישראל,
איבד את ערכו המיוחד. גרם לכך מעשה
שעשתה המועצה לביקורת סרטים ומחזות.

24.4.1957

מועצה זו, המורכבת כמעט כולה מאנשי״
רוח, מחנכים ואנשי־ספרות, החליטה תחילה
לפסול את הסרט כליל, משום שהוא
מציג מיספר חיילים גרמנים באור אנושי,
דבר העלול לפגוע ברגשותיהם של אזרחי
ישראל.
אך המועצה הבינה את חוסר־ההגיון
שבהחלטתה, והירשתה לבסוף לאזרחי יש ראל
לראות את הסרט — אך לא את
כולו. ממשך הקרנתו קוצצו רק כעשר
דקות, אולם עשר דקות אלו הספיקו כדי
ליטול מהסרט את טעמו האנושי ואת
ייחודו. כי דווקא קטעים אלה, בהם מתואר
גם האדיב כאדם בעל מחשבות ורגשות,
הן אשר העלו את הסרט מהצגת
גבורה דוקומנטרית ליצירה אמגותית
נדירה.

אינח
תהלעל המאמץ
מתאגרפי הפועל ומכבי המשיכו להח ליף
מהלומות בזירה, תוך תיקווה שד,מיטיב
להכות יקבל כרטיס טיסה ללונדון.
בלונדון כבר פורסמו מודעות־ענק, המזמינות
את תושבי העיר לבוא בשעה 7.30
בבוקרו של ד,־ 7במאי לתחרות שהכנסותיה
מוקדשות לאוניברסיטה העברית בירושלים•

למרות ההכנות והפירסומת הרעש נית,
התעלמו מארגני התחרות מדבר אחד :
קיומה של ועדה בינמשרדית, הקובעת את
יציאתן של קבוצות ספורט לחוצלארץ.
דבר קיום המיפגש נמסר לוועדה רק
אחרי שהתחרות כבר היתה מאורגנת. ואז
התברר כי שבוע ימים לפני התחרות תתקיים
בלונדון תחרות איגרוף אחרת, גם
היא בחסות ישראל. מתאגרפיה יהיו אומ נם
מקומיים, אולם ההכנסות יוקדשו ל־מידרשה
החינוכית וינגייט בנתניה.
כאשר נערכה בשבוע החולף תחרות
נוספת בין מתאגרפי מכבי והפועל, אשר
הסתיימה בניצחון נקודות סופי למתאג־רפי
מכבי, למרות שמתאגרפי הפועל זכו
בקרבות בזירה, אך נפסלו בגלל עודף
משקלם, שוב לא התאמצו המתאגרפים
ולא השתדלו כבתחרויות קודמות. לא היה
להם כל ביטחון שהם עתידים לראות את
לונדון.

אנשים
• ח״כ חרות אריה כן־אליעזר,
בכנסת :״אני רוצה לנגוע בשאלת סיני,
ואבקש את חברי מפא״י שלא להתעצבן.
אתם לא יכולים לשמוע יותר את השם
סיני. מוזר מאוד. כאשר מדברים אליכם
על סג׳רה אתם מוכנים עדיין לשמוע, למ רות
שכבר דיברו על השאלה הזאת 40
שנה.״

• ח״כ חרות ד״ר שימשון יוניצ׳י
מן נ ״זכותו של כל שר לבחור לו כתח ביב
אישי את השינאה למיפלגה אחת.
אבל עליו לעשות זאת על חשבונו הפרטי,
לא על חשבון משלם־המיסים.״

כל מ ה שאת צריכה מהשמש...לא יותר. אולטרסול.

פרסום מלניק * יעקב פרנקו

שיזוף נקיו חוא עיין של׳ופי
ובריאות יאחד
קרני השמש מעניקות לעורך
את השיזוף היפה והגוון השחום,
אך חשוב לווסת את כמות
הקרינה החודרת לעור, כדי למנוע
נזק תכשירי אולטרסול מאפשרים
שיזוף בריא ויפה, מונעים
התייבשות העור ונזק מקרינת יתר
הם יעניקו לעורך את כל שהוא
זקוק מהשמש ולא יותר
אולטרסול לשיזוף בריא,
לבחירתך-שמן שיזוף, תחליבי
•שיזוף והמותאמים לרגישויות עור
שונות) ותחליב לאחר שיזוף

הסדתית״ ש( נתר
עושה לי ייי סדר!
ני תסמ טו בו ת תדמית

הסדרני ת של כתר פלס טיק תכניס סדר ב חיי ה
ניצבת לה בכל מקום
על ארבעת גלגלי ה, שקטה,
קומפק טית, יעילה ומכילה מרחב איחסון גדול.
הסדרנית של כתר פלס טיק, בבית ובמשרד.
רב שימושית אמיתית!
לבחירתכם 3או 4קו מו ת
במגוון צבעים.

מה הם אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומר מה הם אונו

מאיור שי טריח:

אהרון פ א פו:

..אני מתנ \ ובנל ״ גםהתיירות את רוצה שנשאיו
תוקף לוונדאליזם!״ לעקבהנחתה למצר י ם פרחים?״
אגד ה ירו של מי תמספרת, כי כא שר הגיעו בני-מי ש-
פחתהמ לונ אי םוהקב לני םאלהמ כו ר די ס ת אן לי שראל,
הםהש תכנו באחדהב תי ם על גבעת רם — שם, מתחת
ל מר צפו ת, מ צ או מ ט מון של זהבומכ אן עו שרם. א בי
אלה, מנ ה לו הצעיר של מלון קיסרב אי ל ת, מפ רי ך מכל״
וכל אגד ה זו. הו א טוען כי בני״ מי שפ חתו — ש א מנ ם
הגיעו בתחילת שנות ה־ 50׳ לירו שלי ם מ כו ר די ס ת אן —
צברו א ת עו שרם ביגיע״כפיים.
השבוע פגשתי ב א בי אלהב אי לתוש אל תי או תו :

• כיצד תצליחו להתנכר על מיתקפת הנופשים
עם פינוי דרום סיני ץ
קודם כל, נבנים באילת בתי־מלון נוספים. אני מאמין
שלקראת עונת־התיירות הבאה יעמדו לרשות התיירים
שיגיעו לאילת חדרים נוספים. אני עצמי מתכוון לקחת
את מה שאת קוראת ״מיתקפת התיירות״ ברצינות רבה.
א ם יש צדיק אחדבס דו ם, אדם שפוי ו מעורר כבוד
בליכוד, הרי זהחבר ־ ח כנ סתמ אי ר שטרית, ראש ה מו־עצה
הצעיר של יבנה• פגשתי בו ביו ם השישי בערב
ו ש אלתי או תו :

• חבר־הכנסת שטרית, אתה כעד הרם
כתים וחממות כשטחים המוחזרים למצרים

.אם מדובר בחממות ובבתים טרומיים, בעמודי־חשמל
ובגדרות, שאפשר להשתמש בהם בפיתחודשלום או ביישובים
החדשים המוקמים ליד מחסום־ארז — אני #ד.
אחרי הכל, הציוד הזה עולה כסף רב.

• לפי המידע שכירי, לא ניתן להרכיב
מחדש את הכתים הטרומיים.
אני חושב שאת טועה. ניתן להרכיב את הבתים
מחדש, צריך רק להוסיף להם גג. את יודעת מה מחירו
של עמוד־חשמל? אני לא חושב שצריך לתת אותו
במתנה למצרים.

• ביקרתי כשכוע שעכר כמושב די־זהב.
ראיתי שם שמשות מנופצות, גללי־צואה והרס,
שהמילה ההולמת אותו היא ונדאליזם. מה
דעתך על כך ץ
אני נגד הרם לשמו, ונגד ונדאליזם. למרות שאני
מבין את הכאב העצום של אלה שהתבקשו לעזוב את
בתיהם, איני מקבל ניפוץ של שמשות והרם, הנובע
מתוך רגשות אלימים.
אני סבור כי אנו חייבים להוכיח שאנו בני־אדם:
להחזיר את מה שהתחייבנו להחזיר בכבוד, ולשמור על
צלמנו כבני-אדם.

מובן שהפינוי יחזיר לאילת את עטרתה הישנה, והיא
תהפוך לאתר־ד,תיירות מס׳ 1בישראל. לפחות לגבי
תיירות־הפנים.
לקראת העונה הבאה עומדת לבוא לכאן. ספינודדיג,
ואני מתכוון לפתח סיגנון תיירותי המקובל באיי־יוון
ובאיים הקריביים. תיירים יוכלו לצאת עם הספינה
לדיג ובסוף ההפלגה לצלות את הדגים ולהכין מהם
ארוחת מלכים.

• האם המצב כארץ, כפי שהוא משתקה
כאמצעי־התיקשורת כעולם, השפיע על התיירות
לאילת ז
קשה לי לשפוט, מכיוון שעונת־התיירות עומדת
להסתיים בסוף החודש. עד כמה שידוע לי, לא בוטלו
הזמנות. אך לגבי העונה הבאה אין לי כרגע כל מושג.
התיירות לאילת פחתה ב־ 2וחצי אחוזים השנה,
לעומת השנה שעברה.
אני מקווה, שנצליח להגדיל את אחוז התיירים,
על־ידי שיכלולים נוספים, שנציע להם בעונה הבאה.

• מה היחס הכמותי כין התיירים הזרים
והתיירים הישראליים, השוהים כרגע באילת ז
750/0ישראלים׳.ו־ 290/6זרים.

• האם יש לך מושג, מה המצב כעקכה
השכנה ץ
כן. מדיווחים ומשיחות עם סוכני נסיעות, שעובדים
גם איתנו וגם איתם, אני יודע שגם בעקבה המצב
אינו טוב. התיירות לעקבה פחתה בשנה האחרונה
באחוזים ניכרים.

ב או תו מ ע מד, שבו פגשתי אתחבר ־ ח כנ סתמ אי ר
ש טרית, פגשתי גםאתחגר הוו ע ד״ ה מנ חל של הטל וויזי
ה, א ה רון פ א פו, הידוע כד מ אגוג לאק טן. פ א פו
רתחמכעס כא שר שמע א ת דבריו של ש ט רי ת על הזוג־ד
א ליז ם. א ן הו א העדיף להת קי ףמטרהקלה יו ת ר —
או תי — ואמר :

איך את קוראת לזה ונדאליזם? איך את דורשת
מאנשים, שהתבקשו לנטוש את בתיהם, להגיב בנימוס?
כיצד אינך מבינה את הכאב העצום?
איני מבין את יפהפי־הנפש. אולי את רוצה שנשאיר
למצרים פרחים על השולחן, נלחץ להם את היד ונגיד
להם: תודה רבה על שגירשתם אותנו מבתינו? אולי
את רוצה שנשאיר להם מקררים עמוסים כל טוב, דשנעמוד
בפתח הבית עם המפתח ונלחץ יד לכל מצרי שבא
לגור בבית במקומנו?
יפהפי-נפש מסוגך ומסוגו של אורי אבנרי, מסוג
שלום עכשיו — את ייודעת שבהפגנת שלום עכשיו
בתל־אביב השתתפו ערבים? ערבים השתתפו בהפגנה
הזאת! ואמצעי־התיקשורת לא דיווחו על כך, שמרו
על קשר־שתיקה.
ונדאליזם את קוראת לאלה ההורסים את בתיהם
כדי שערבים לא יישבו בהם? איך את חושבת שירגישו
כל אותם תושבי ימית, איך את הושבת שהם ישנו
בלילה, כשהם יודעים שבבתיהם גרים כעת ערבים?

שבחוץ, אשר טילפוו למערכת, וכך נודעו
החדשות לקהל המצפה.
החדשות הראשונות היו משמחות. זיכוי
רדף זיכוי, והקהל, שלא שמע את ה ביקורת
הנוקבת שליוותה את הזיכויים,
היה מלא ׳שימחה ותיקווה. אחדים שרו,
ואחרים קראו קריאות צהלה. אדם דתי
הוציא ספר תהילים, וניצח על תפילה
בציבור. קולות הצהלה הגיעו גם לאולם
הסגור, שבו התחילה השופטת להקריא
בינתיים את סרטי־ד,אישום שבהם הורשע
השר.
הוא הורשע בהפרת־אמונים על־ידי עובד
ציבור, על שבישיבת מועצת עיריית־רמלה,
שבראשה עמד באותו זמן, אמר כי קרן
אבו־חצירא ׳נועדה למתן מילגות לסטודנטים,
דבר שלא היה נכון. הוא גם
הצהיר -שם כי אינו מנהל את הקרן ,״לא
אישית ולא מעשית.״
״בכך היה משום חוסר כנות וחוסר
יושר ...באינפורמציה שמסר לחברי-המו־

^ היה כאן ואדי סאדיב שני !
/ /יהיה כאן רצח ויישפך דם אם לא
ייעשה צדק !״ כך צעקה חסידה, אחותו
הצעירה של שר־הדתות אהרון אבו־חצירא,
במיסדרון בית־המישפט. גם היא,
כמו יתר הקהל, הביעה זעם ותדהמה
מהרשעתו של אחיה על־ידי השופטת
׳ויקטוריה אוסטרובסקי-כהן.
זעם הקהל הופנה ברובו נגד השופטת.
״ד,אשכנזיה עשתה שואה לשר הספרדי!״
צעקו חמומי־מוח .״שתחזור לבריטים ויתעשר,
מה שעשתה שם!״ זעקד, קרובת״
מישפחה של השר.
עשרות השוטרים, שהוזעקו לבית־המיש־פט,
לא יכלו לעמוד מול זרם אדיר של
אוהדי השר, שדחק אותם לעבר הספסלים
שהוקמו כמיתרס. ההמון חיכה לגיבורו
׳שנפגע ״מאי־הצדק של המדינה״.
״תפסו את אהרון, שהוא בחור צנוע
ושקט. הוא לא כמו השר מודעי, שצעק

אלף לירות. על כך הוא הורשע בעבירה
של גניבה על־ידי מנהל.
עבירה זאת היא חמורה מאוד, והעונש
המירבי עליה חוא שבע שניות מאסר.

השופטת
לא האמינה
ך* סניגורים עשו מאמצים כבירים
י י במהלך המישפט, להסביר את שני
הצ׳קים האלה, והביאו לשם יכך עדים
אחדים. השר סיפר כי הסכום של 1400
לירות נלקח על ידו מהקרן בתמורה
לשני סכומים בסך זה, שאותם נתן במזומנים
מכיסו לשני אנשים ׳שונים כמילגות.
ומכיוון שחיו אלה הוצאות של הקרן, נטל
את הצ׳ק לעצמו. הוא טען במישטרה
כי שמו של אחד המקבלים הוא בן־סעדון,
ושהוא מורה.
חקירות המישטרה גילו כי בן־סעדון -

והשתולל כאשר אמרו נגדו מילה. הוא
גם לא כמו דיין עם מאות הבדים והמיליונים
שלו. ואיפה בורג עם תיק אפרסק 1״
יצא קצף ההמון על השרים האשכנזים.
״מדינה ספרדית!״ קראו אחדים, וכולם
יחד צעקו בקצב ״אהרון לשילטון!״

צהלות בחוץ,
הרשעות באולם
}}} דוש שעות קודם לכן, בשעה 9
י בבוקר, התאסף הקהל וציפה לתוצאות
מישפטו של השר. אולם כבר
בתחילת הישיבה הודיעה השופטת לקהל,
כי מי שיעזוב את האולם לא יורשה
לחזור אליו. וכך יצאו רק אנשים מעטים
מן האולם, וגם העיתונאים לא עזבו את
מקומם. כתבי הרדיו שלחו מפעם בפעם,
באמצעות השוטרים, פתקים לעמיתיהם

ל 1 7 1 *11^ 111* 1מתייעץ השר התייעצות אחרונה עם סניגוריו רם כספי ושלמה
יי 1ע | /תוסיה־כהן. השר היה חיוור אך עדיין מלא תיקווה. לאחר

שיצא מאולם בית־המישפט ביקש השר מאוהדיו להרגע ולבטוח בחוק הי׳שראלי.

נשות המישפחה
הדין

האחיות עליזה וחסידה אבו חצירא כישאחריהן
אשתו של השר, דרמין. לאחר סיום הקראת פסק־צאו
האחיות למסדרון צעקו וקיללו את השופטת ואיימו במרחץ דמים.

עצה העלים עובדות ואמר דברים כוזבים
...הצהרותיו הבלתי־נכונות מנעו שי־קול־דעת
מחברי-המועצה, ובכך נגרם נזק,״
קבעה השופטת, והרשיעה את השר.
השופטת המשיכה זהרשיעה את השר
גם במירמה ובהפרת אמונים של מנהל
תאגיד, על שיחד עם עוזרו, משה גבאי,
נהג באי־סדר מוחלט בענייני הקרן על־שם
יצחק אבו־חצירא, אבייו המנוח קן ל השר.
הם לא ניהלו ספרים, השמידו מיסמכים
ללא הבחנה ו״עשו בד, כבאחוזתם הפרטית,״
אמרה השופטת.
עבירות אלה, שעונשן המירבי הוא
שלוש שנות מאסר, לא היו התמורות
ביותר שבהן הורשע השר. השופטת קבעה
גם כי אינה מאמינה להסבריו של אבו־חצירא
באשר לשני סכומים שנלקחו על
ידו מהקרן. האחד על־סך 1400 לירות,
שנמסר לבעל חנות־מבולת, והשני על־סך
10 אלפים לירות, שבו השתמש השר לשם
תשלום עבור עבודות בגרות בדירתו.
ערכם של סכומים אלה היום הוא כ־300

אומנם ביקש מילגה עבור בניו מהקרן,
אך מעולם לא נענה. אז נזכר השר כי
בעצם טעה, מכיוון שהחליף את בן־סעדון
באדם אחר, גם הוא מורה, אישר שמו
טיטואני .״שיניהם מורים, והם חברים
ותמיד פגשתים יחדיו, ואיני מבחין
ביניהם,״ טען השר.
״איני מאמינה לגירסה על הטעיות ועל
הזכירה,״ קבעה השופטת והוסיפה ,״העדים
חייו מחוג המקורב לנאשם, אנשים שיש
להם הערכה רבה אליו ומוכנים להיחלץ
לעזרתו.״ היא דחתה את גירסתם והרשיעה
את השר בשליחת ידו בכספי הקרן שאותה
ניהל .״ההגנה לא הביאה גירסה אמינה
להסבר על 1400 הלירות שנלקחו מחשבון
הקרן. בתפקידו כיושב־ראש שלח ידו
בכספי־הקרן.״
לא היה זה המיקרח היחידי שבו לא
האמינה השופטת לשר. גם כאשר זיכתה
אותו מיתר פרטי־האישום של ׳גניבת כספי-
הקרן, עשתה זאת מתוך ספק ובהיסוס
רב. וכאשר זיכתה אותו מאשמת קבלת

.אהרון לש״לטוך!..מדינה ספרדית־ קרא ההמון כאשר יצא הנאשם אתרי הרשעתו
דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ציינה
כי השר אמר ״חצי אמת, וחצי אמת היא
לפעמים גרועה משקר גם.״ היא קבעה
כי היה חוסר פתיחות והוסר כנות ביחסם
של הנאשמים לחקירת המישטרה.
כמוטיב קבוע בפסק־הדין חוזרים דברי
השופטת כי השר לא דיבר אמת: כי
תשובותיו במישטרה על כך שקרא את
תקנות־הקרן רק כאשר הוזמן לחקירה
הן ״התחמקות מאחריות״ :כי הקרן, שהוקמה
כדי לתת הלוואות ללא ריבית
לחבריה הנזקקים. לא עשתה זאת.
הקרן גם לא חילקה מילגות לסטודנטים
נזקקים כפי שכתב השר במיכתב שבו
ביקש מענק ממישרד־הפנים .״מהטבלה

של מקבלי ההלוואות מהקרן מסתבר כי
58 המקבלים, רובם הינם חברים פעילים
במפד״ל, בסניף זה או אחר, ויתרם בני־מישפחה
או מקורבים לשר או לגבאי.
סכום זעום בלבד הוקצב לסטיפנדיות.״
השופטת ציינה כי רובם הגדול של
מקבלי ההלוואות לא ידעו בכלל כי מקורן
בקרן. הם קיבלו צ׳קים אישיים, וחשבו
כי מיטיביהם היו אבו־חצירא, גבאי, או
המיפלגה. האנשים שקיבלו את ההלוואות
לא הייו חסרי-כל, והם השתמשו בכספים
שקיבלו מהקרן כדי להחליף דירה, לחתן
בן או לערוך בר־מיצווה. השר עצמו
השתמש בכסף שלווה מן הקרן כדי
לעשות עבודות נגרות בדירתו החדשה.

השופטת קבעה כי השר מסר מטרות
כוזבות במיכתבו לבקשת מענק ממישרד־הפנים.
הוא ציין כי מטרות הקרן הן
מתן מילגות לסטודנטים, בעוד שתקנות
הקרן לא הזכירו מטרה כזו, אלא דיברו
על מתן הלוואות לחברים. אך למרות
שמצאה כי היה בכך משום מידמה, זיכתה
השופטת את השר. זאת משום שהתביעה
לא הוכיחה כי שר־הפנים, יוסף בורג,
אומנם אישר את המענק על סמך הסיבות
הכוזבות שאותן מנה השר בימיכתבו.
״יתכן כי השר היה מאשר מענק גם
עבור המטרות האמיתיות של הקרן׳ רק
השר בורג היה יכול להבהיר ׳נקודה זו,״
קבעה השופטת. אך השר לא העיד בבית-
המישפט, ולא נחקר חקירה נגדית. הקשר
הסיבתי בין מעשה המירמה של השר
ובין אישור הכספים על־ידי שר־הפנים
לא הוכח. מחמת הספק זוכה השר מאשמה

״מישפט
דרייפוס!״

[תוויו

| 111י 0 !0

יצאה 1אשתו של •השר, דרמין, בבכי מן האולם. היא
י * ייי הסתתרת מן המצלמות ונראתה אומללה וכמעט היסטרית.
*ווי
אחד המתפרעים, אברך מזוקע, נעצר בפקודת השופטת על ביזיון בית־המישפט.

ף אודם הגדול ביותר בבית־המישפט
י • היה מלא עד אפס מקום. בקהל היו
גם סגך־השר, בן־ציון רובין, האחים אלי
׳וג׳קי רונן, מפקד מישטרת מחוז תל־א
כיב, אברהם תורגמן וגם אשת נשיא
בית־המישפט המחוזי בתל־אביב, תמר
כהן. השופטת הקריאה את כל תשעים
עמודי פסק-הדין. היא עשתה זאת במונוטוניות
מרגיזה ובקול נמוך. כאשר צעק
מישהו מהקהל כי לא שומעים, התעלמה
השופטת במכוון מדבריו, והנמיכה את
קולה עוד יותר.
כאשר הגיעה השופטת להרשעת השר
בגניבה, קראה אשת השר, ז׳רמן, שישבה
לידו, כי אינה שומעת. גם ממנה התעלמה
השופטת ורק ביקשה מהשוטרים כי יוציאו
כל איש שיפתח את פיו. אש-ת־השר קמה
על רגליה ויצאה מן האולם בעיניים דומעות.
השופטת
לגמה מכוס המים שלפניה
וקולה הלך ונחלש. אפילו העיתונאים,
שישבו בשורה השנייה, כבר לא הצליחו
לקלוט מילה. השופטת המשיכה למלמל
ושוב נשמע קול בקהל :״לא ׳שומעים.״
הפעם הקפיצה הקריאה את השופטת.
היא הפסיקה את קריאת פסק־הדין ׳וציוותה
על האיש שדיבר לעזוב את האולם. שקט
מתוח. השתרר באולם ואיש לא העז
לנשום. השופטת הזועמת חיכתה כמה
שניות ועמדה לדרוש מהשוטרים לפנות
את הקהל מהאולם כאשר קם על רגליו
אברך שחרחר ועבדקן. הוא הזדקף ואמר :
״אני אגיד ...זהו מישפט דרייפוס, זה
מישפט אנטי־שמי.״ כאשר נסוג הגבר
לעבד היציאה, שלחה השופטת את השוטרים
לעצרו באשמת ביזיון בית־המישפט.
מחוץ לאולם נשמעו קריאות חימה. הקהל
שלא הבין את השינוי הפיתאומי
מזיכוי להרשעה, נדהם, ושימחתו הפכה
לכעס מתפרץ. קללות נגד השופטת והצדק
הישראלי מילאו את חלל המיסדרון.
אחרי שסיימה את הקראת פסק־הדין יצ אה
השופטת ללישכתה, כששני שוטרים
מלווים אותה.
כאשר נפתחו דלתות האולם סחף הקהל
האדיר את השוטרים. אנשים נדרסו ונרמסו
ברגלי ההמון. עיתונאי אחד איבד את
משקפיו, שנשברו במהומה. צלמים קיפצו

מעל ראשי הקהל והבזיקו במצלמותיהם.
היה כמעט חשש ללינץ׳ .זדשוטרים ששמרו
על הדלת מנעו מבעד פרקליטת מחוז-
המרכז, שרה סירוטה, ועוזרתה עדנה
ארצל, לצאת מן האולם. הם הקיפו את
הדלתות ופינו את הקהל.
רק הופעתו של השר הצליחה להרגיע
את ההמונים הסוערים. הוא עלה על
מדרגה גבוהה וביקש מאוהדיו להירגע
ולבטוח בצדק הישראלי. הקהל ירד בעיק-
ביות השר במדרגות וליווה אותו עד
למכוניתו בקריאות :״אהרון לשילטון!״
״בקומה זקופה !״ ו״מדינה ספרדית !״
מקורביו ־של השר הודיעו מייד כי
יערערו על ההרשעה .״שגגה יצאה מידי
השופטת,״ אמר סגן־השר רובין. ואחרים,
קיצוניים יותר, הבטיחו מרחץ־דמים אם
לא יזוכה השר בבית־המישפט העליון.
״אבא שלנו הוא שהרגיע את הרוחות
בזמן ואדי־סאליב,״ סיפרה חסידה, אחותו
של השר ,״אבל כעת לא יהיה מי שירגיע.״
השלכות מישפטיות
ף * ק אחרי מתן גזר־הדין אפשר יהיה
י לדעת אם יהיו להרשעת השר הש לכות
פוליטיות ומישפטיות. כאשר הורשע
לפני כשנה חבר־הכנסת שמואל פלאטו־שרון
בעבירות של שוחד־עבירות, עשו
מייד שימוש בחוק חדש שיצא אז, והישעו
אותו מחברותו בכנסת התשיעית.
אבל פלאטדשרון היה האיש הבודד
בכנסת. מאחוריו לא היה גב פוליטי, והוא
היה שנוא על כולם. הוא הצליח לבטל את
החלטת ועדת־הכנסת על־ידי פנייה לבג״ץ.
שיש עימה קלון: אם העונש הנגזר על
הח״כ הוא יותר משנת מאסר, יכולה
הכנסת לסלקו מתוכהלנצח. לשם כך
על גזריהדין להיות סופי וחלוט, כלומר
אחרי סיום כל העירעורים האפשריים.
סעיף אחר בחוק מתיר השעייה זמנית
של ח״כ שהורשע בעבירה פלילית, עד
שפסק־דינו יהיה סופי. שני עונשים אלה
של הכנסת אינם עונשים מישפטיים, אלא
תוצאה של החלטה בוועדה פוליטית. כאן
יהיה מישקל רב לכוחה של תמ״י בקואליציה,
לתמיכתם של חברי-כנסת ממיפ-
לגות אחרות בשר אבו־חצירא, ובשיקולים
שאינם מישפטיים כלל וכלל.
גם אם יושעה השר מחברותו בכנסת,
או אפילו יסולק ממנה, עדיין יוכל להמשיך
לכהן בתפקידו כשר שאינו חבר־כנסת.
המחוקק הישראלי למד מהניסיון
שגם חברי־כנסת יכולים לסרוח, אך לא
היה מודע לכך שגם שרים יכולים להיות
מורשעים בדין. אבו־חצירא הוא התקדים
הישראלי להרשעה כזו, ומכיוון שלא חזו
אפשריות כזו, גם לא הקדימו לה תרופה.
החוק אינו קובע מאומה באשר לשר
שסרח. וכיוון 1שלפי החוק שר אינו חייב
להיות הבר־כנסת, הרי שלכאורה יוכל
אבו־חצירא להמשיך בתפקידו המיניסטריאלי
גם אם יורחק מהכנסת, ואפילו יישב
בבית־הסוהר.
רק ראש־הממשלה יכול לפטר שר מתפקידו,
אך לאור מצב הקואליציה נראה
הדבר כלוכסוס בלתי-אפשרי לבגין.

אילנה אלון !

ספ 1רט
גם כששוערו הוותיק, יעקב שוורץ,
נפצע, הימר קשטן על השוער הצעיר
וחסר הנסיון, עופר נוסובסקי — ולא
הפסיד. הוא גם הצליח לדחוק את דגלה
של קבוצת מכבי נתניה מראש הטבלה
למקום השני.
השבת גילה קשטן שגם בספורט הימור
יכול להיות מסוכן. עופר הצעיר אמנם
לא גרם עד כה אפילו הפסד אחד, אך
חוסר-נסיונו כמו הזמין את שאירע בשבת.
ללא רחמים. בהתמודדות השבת שיחקו
שתי הקבוצות לקראת ההכרעה בליגה.
המיגרש בנתניה המה אלפי אוהדים של
שתי הקבוצות. עודד מכנס הצהיר, שהוא
פוחד לרדת מהמיגרש כשהפסד בידו,
משום שהאוהדים לא יעברו על כך לסדר-
היום, ואולי יתנכלו לו. והוא התכוון לכל
מילה שאמר.
נתניה עלתה בסערה על יריבתה כפר-
סבא. השוער הצעיר נוסובסקי לא עמד
מול התקפותיהם הרצופות של הנתנייתים,
שהכריעו את המישחק בתוצאה המאלפת

המעניין במישחק, שעשה אותו יוצא-
דופן ושונה: כל גול שהכניסו עודד
מכנס וחבריו, כמו הכניס בהם רוח־לחימה
מחודשת ורעננה, והם המשיכו להסתער
על שערה של כפר־סבא כמעט ללא רחמים.
היה זה חיזיון בלתי-שכיח בכדורגל הישראלי,
שבו מקובל כי קבוצה המבקיעה
שער או שניים, מרגישה בטוחה ומפגינה
רפיון וזילזול.

בדורגלן תורב וידידה
ל׳א אפיזודה רומנטית

כדורסל
ה ת שו ב ה דו1יד*^נ*09
אנדי ווקר, כדורסלנה השחור של הפועל
תל־אביב, הגיע ארצה בתחילת העונה
בסערה. את עולמו קנה במישחק הראווה
הבלתי־נשכח מול המיקצוענית הגדולה
בתבל, נבחרת נ־ב־א האמריקאית. אז גילה
ווקר יכולת מישחק מצויינת. אמרו עליו,
שאינו רחוק מרמתם של המיקצוענים

כדורסלנים ויליאמס ומרקד
רגליים דקיקות

כ דו רגל
או ד א דה וזו ו&כל ל
מאז שנפצע ריפעת (״ג׳ימי״) תורה,
כדורגלנה הוותיק של הפועל תל־אביב,
חרב עליו כל עולמו. התקלה הפעם לא
הסתיימה בישיבה על הספסל, וגם לא
באפיזודה רומנטית. היא גרמה לו עלבון
צורב.
תורה, ששיחק במדי הנבחרת הלאומית
בשנים האחרונות, זכה שהמאמן הלאומי,
ג׳ק מנסל, יכנה אותו השחקן הכי טוב
בארץ. גם העיתונים היומיים העניקו לו
את התואר כדורגלן השנה. אך מאז פציעתו
בבירכו, לפני כשנה, נדחק הצידה.
אל החלל הריק פרץ בסערה משה סיני,
אשר הפך כוכב הקבוצה וחביבו של המאמן,
דוביד שווייצר.
שמועות בבורסה. תורב, שכבר היה
רגיל לתהילה סביבו, הרגיש שבהפועל
כבר לא שמים לב אליו. מאז רוחו נשברה.
לא היה מקום לשני כוכבים ראשיים, והיה
לו קשה לנגן כינור שני לצידו של סיני.
הוא התחיל בועט במאמנו ובקבוצתו,
שבה כבר לא מצא את מקומו. בעיתונות
הוא פרק את תיסכוליו. תורכ הצהיר
על כוונותיו לעזוב את האגודה, שטיפחה
אותו מנעוריו. בעיטותיו יצרו השבוע
לחישות בבורסה לכדורגל, כאילו עומד
הוא לעבור למכבי יפו.
אלא שלאגודת הפועל נמסר חד־מש-
מעית, שלתורכ אין הרבה סיכויים לשחק
במדי קבוצה אחרת. אפשרויותיו היחידות
— אמר מקור מוסמך — הן או לשחק
בשורות הפועל או להפסיק לשחק כדורגל.
אין כל סיבה שישוחרר. האגודה לא
מטפחת שחקנים במשך שנים כדי שיתרמו
בסופו של דבר לקבוצות אחרות. חורפ
אינו שחקן עם כרטיס ביד — האגודה
היא שעשתה אותו שחקן. אצלה גדל
והתקדם והגיע למה שהגיע, ושם יישאר.
״תורכ צריך להיות טוב בהפועל, או
לא להיות בכלל,״ איים השבוע עסקן בכיר
באגודה.

שועד בל!ס־ון
לדרור קשטן, מאמנה של הפועל כפר־סבא,
הלך השנה קלף. כל הימוריו נשאו
פרי. ההוכחה לכך — מיקום קבוצתו
בראש טבלת־הליגד, במשך כל העונה.

מ א מן הפועל לו ד — שהשיגה ה שנה די נ קו דו ת ו על ת ה לליג ההל או מי ת —
א ה רון ק פי טו לני ק, חוז ה השבוע א ת תו צ או ת מי ש ח קי ה שבת בליג ההל או מי ת.

.1הפועל יהוד —
ו טו
שמשון תל־אכיב :
יהיה תיקו. כי יהוד כבר יגילה לכך.
.2מכבי פתח־תיק־ווה
— מככי ת״א :

מכבי פתח־תיקווה תנצח. אחרי שרשרת
של הפסדים היא לא תרשה
לעצמה להפסיד. אני חושב שהיא גם
יותר טובה.
.3הפועל ראשל״צ
— הפועל כאר״ש :
ראשון תנצח, מפני שהיא בסכנת
ירידה, ותעשה מאמץ. באר־שבע ב ימים
אלה חסרת מוטיבציה.
.4בית״ר תל־אכיב
— כית״ר ירושלים:
מישחק של תיקו. בית״ר ירושלים
טובה יותר, ובית״ר תל־אביב זקוקה
לנקודה כמו לאוויר לנשימה.

וטו

הפועל ירוש.5
8918188^9
לים
— מכפי יפו :
הירושלמים ינצחו. הביתיות כאן
תכריע.
מככי חיפה -

נתניה :
.מנכי

מכבי נתניה תנצח, כי היא שואפת
לאליפות והיא טובה יותר.
ד. הפועל כפר־סבא
— הפועל פ״ת :
כפר־סבא רוצה לנצח. הפועל פתח־תיקווה
ירדה מהלאומית.
.8הפועל תל-אכיכ
— בני־יהודה ת״א:
הפועל תל־אביב תנצח, כי היא יותר
מגובשת. בני־יהודה איבדה מוטיבציה
לאליפות.

׳מאמן קפיטולניק
.9פית״ר רמלה
— מכבי יכנה :
להערכתי, יהיה תיקו.
.10 הפועל תל־חנן
— הפועל כית״ש :
תל־חנן תנצח. הביתיות שלה תכריע
וגם תדרבן אותם סכנת הירידה.

וטו

.11 בית״ר נתניה
— הפועל חיפה :
מישחק של תיקו. הפועל חיפה טובה
יותר אך הביתיות כאן חשובה.
.12 הפועל לוד —
הכה מנכי רמת־גן:
למרות שהבטיחו לעצמם עלייה ללאומית,
לא יוכלו להפסיד בבית, בג לל
הקהל הקנאי שלהם. לוד תנצח.
(תחזיתו של בועז קאופמן).
.13 הפועל ק״ש —
הפועל נצרת עלית:
קרית־שמונה תנצח, כי היא בתנופה.

ג׳וני ה אר די, מ א מנ ה של מכבי חי פ ה, ניח ש בול תו צ או ת 5משח קי ם.

האמריקאים. הימרו שהוא יהיה השחקן הזר
של השנה.
לווקר נתונים אישיים מושלמים של
שחקן חוץ. גם ניתור, גם ריצה וכידרור,
גם זריזות ומהירות וגם יכולת קליעה מעולה.

משהו קרה לצעיר המבטיח — מאז
הופעת הבכורה לא באה יכולתו לידי ביטוי
— להיפך — בזה אחר זה הוא רושם
לחובתו כישלונות רצופים במישחקים. איש
לא מבין מדוע, גם לא מאמנו, שמואל
יעקובסון. ווקר עצמו לא מוכן לדבר על
כך, והתעלומה בעיצומה.
מזל רע. גם בשבוע שעבר, במישחק
החשוב של קבוצתו, בגמר־סל מול הפועל
רמת־גן, ציפו ממנו למישחק טוב יותר.
ווקר איבד שני כדורים רצופים ברגעים
הכי קריטיים. אחרי הפרש של 20 נקודות
לרעתה, התחילה תל־אביב מתאוששת ו־צימצמה
את ההפרש ל ,10-ונראה שהפער
הולך ומתחסל. ואז בא ווקר, כאילו היה
מזלה הרע של הקבוצה, ושינה לרעה את
מגמת המישחק, עד הסוף המר.
המיבסה. הרגילה. היפוכו הגמור הוא
לבון מרסר, חברו השחור, שממראהו אי-
אפשר להתרשם על יכולתו. למרסר זוג רגליים
דקיקות וגוף ענק, עבה ומסורבל. אך
הכל למראית עין בלבד — צליעותיו ד
חוסר-יציבותו בשעת הליכה מטעים לחלוטין.
כי מרסר שומר על יציבות במישחק,
ולעיתים מגלה יכולת גבוהה מאוד.
כיום, בשנתו השניה בקבוצה, נחשב
מרסר לתשובה של הפועל לוויליאמם. מולו
לא מצליח ויליאמס הענק לקלוע את מיכסת
הסלים הרגילה שלו, ומתקשה מאוד בקליטת
כדורים חוזרים בהתקפה. ויליאמס
עצמו הצהיר לא פעם שהכי קשה לו לשחק
מול מרסר.
לבון מרסר מרוצה מאוד מהישגיו בארץ.
ווקר, לעומתו, הביע השבוע את רצונו
לחזור יחד עם אשתו הבלונדית, אירן,
לארץ מולדתו — ארצות־הברית.

מו ח ם מפס דנים
בין שאר עיסוקיו, ח״כ מיכה חריש הוא
גם יושב ראש אגודת ידידי הפועל רמת־גן־גבעתיים.

לו הרגל קבוע: אחרי שהוא חוזה
במישחק כדורסל, הוא יורד לברך את
שחקני הקבוצה המפסידה. הדבר הפך
אצלו למסורת.
לכן התפלאו שחקני קבוצתו כשירד
חריש לחדר־ההלבשה שלהם, אחרי שניצחו
את הפועל תל־אביב במיסגרת מישחקי ה־גמר־סל
(פליי־אוף) .כשיצא מחדר״ההל-
בשה סיפר, שהגורם לכך ששינה ממינהגו
הוא בנו, יואב, בן ה־.6
התברר שחברו הטוב ביותר של יואב
הוא לא אחר אלא אור גורן גבה־הקומה.
למרות פער הגילים, התפתחו יחסי־ידידות
בין השחקן והילד הקטן, והם מבלים שעות
ארוכות זה בחברת זה.
כשיצא חריש מחדר־ההלבשה של הפועל
רמת־גן מצא את מאמן הפועל תל־אביב,
שמואל יעקובסון, לבדו. אחרי הפסד קבוצתו
זנחו כל אנשי ההנהלה את המאמן,
ואיש לא ניגש לנחמו על ההפסד.
ח״כ חריש היה היחידי שעשה זאת,
באיחור־מה.

איפה

גור?

1111110101111מ

תראו איזה סיפור יצא לי, כשנגשתי
לבדוק שמועה פיקנטית, הקשורה בביקורו
של חבר־הכנסת מרדכי (״מוטה״) גור
לפני שבוע בימית. האתגר שהצבתי לעצמי
היה לברר: היכן יכול חבר־כנסת לישון
בעיר הנטושה על־ידי תושביה ז
גור בא לימית יחד עם כתב ך,ארץ, דן
מרגלית, ועוזרת דובר סיעת־המערך בכנסת,
בהירה ברדוגו, אחרי השעה 3
לפנות־בוקר. מישהו גילה לי כי בשעה
4פנתה השלישיה לעבר ביתה של חברת־הכנסת
גאולה כהן, ובי מוטה ובהירה
שכבו שם לנוח. וזה היה מה שהקפיץ
כמה אנשים, כי עד כמה שידוע, בביתה
די, אני רוצה חופש. שמישהו אחר ינסה להדביק את הקצב
של גאולה יש רק ספה אחת. אז כמה
המטורף של פנינה רוזנכלום.
ממתנגדי־הנסיגה דאגו מאוד, אך בדיקה
אחרי שהיתה כבר דוגמנית, שחקנית, אשת־עסקים, מראיינת,
קטנה שערכתי הוכיחה שהדאגה היתה ל יודע
מה עוד, יש
ומין ומי
חינם. לרב-אלוף (מיל׳) יש תושיה, והואעיתונאית, מומחית לענייני יופי
לה בשורה חדשה לאומה: היא עומדת להיות זמרת. לא סתם
יודע להתגבר על בעיות לוגיסטיות מסוזמרת,
אלא סטאר בקנה מידה בינלאומי!
בכות. עובדה :
רק לפני שבוע היא חזרה מקפיצה קצרה ללונדון, וכבר היא
ח״כ גור :״יש שם יותר מספה אחת.
חוזרת לשם שוב. תשאלו למה? או, אז מישהו מהמקורבים
חוץ מזה, בהירה בכלל לא באה איתי. היא
שלה לוחש בקול מחריש־אוזניים שיש לה שם מישהו. גבר,
באה עם מרגלית.״
כמובן. והגבר הוא אחד מאלללי הז מ ר הלוהטים ביותר של
העיתונאי מרגלית :״בהירה באה איתנו
אופן לאהצלחתי לגלות את
הממלכה המאוחדת. אבל בשום
שמו של הכוכב.
בכל אופן, על־פי השמועות,האנגלי הזה נפל, כמו רבים
וטובים אחרים, ברשת הפנינים שטוותה לרגליו פנינה. הבחור
פשוט נדלק׳ החליט לאמץ אותה ולהפוך את קולה מצחקק
למיכרה של זהב.
פנינה, לעומת זאת, מכחישה את הדברים מכל־וכל .״מה
פיתאום שמישהו יעשה ממני סטארז״ נפגעה בכל נימי־נפשה
״אם אגיע למשהו, אעשה זאת בכוחות עצמי, כמו כל דבר אחר
שעשיתי עד היום. אני יוצאת בעוד שבוע ללונדון כדי לעבור
שם מיבחני הקלטה. אני מתכוונת ללמוד את השוק ולבחון את
האפשרויות. אני מסתכלת על החיים לטווח ארוך, והמוסיקה
היא אחד הכיוונים שבהם אני רוצה להתפתח.
״כל הסיפורים על זמר שהכרתי הם לא נכונים. יש לי שם
קשרים עם אנשים רציניים מאוד, מחברת תקליטים גדולה. אני
מאוד רוצה להוציא תקליט. הסיגנון שמתאים לאישיות שלי זה
הסיגנון של אוליכיה ניוטון ג׳ון. חלטורות אני לא מחפשת.״

0111111

האל־ד שד
פנינה

כהירה כרדוגו
מיליון מקומות
במכונית שלי, מכיוון שהצענו לכל מיני
אנשים להצטרף אלינו, והיא היתה היחידה
שנענתה. אני לא נשארתי בביתה של
גאולה. כל מה שאני יכול להגיד הוא
שכשעזבתי אותם שם היו איתם עוד כעשרה
אנשים. כשחזרתי, אחרי שעה וחצי, עדיין
היו שם כל מיני האנשים. נוסף על כך,
לא ידוע לי על שום דבר בין בהירה וגור,
וידוע -לי שאין שום דבר בינה וביניי.״
העוזרת ברדוגו :״היה שם חדר עם
מיטה אחת, והיה גם שק־שינה. גור ישן
על המיטה, ואני בשק־השינה. הבית היה
באותו זמן כמירקחה, ודלת החדר היתה
פתוחה; אילו הייתי רוצה לעשות משהו
עם גור, הייתי יכולה למצוא מיליון מקומות
יותר טובים !״

לו קו ב
הצייר יורם לוקוכ היה בזמן האחרון
נורא מצוברח. הוא התגרש לא מזמן, והתקופה
שאחרי היתה אצלו די בעייתית.
אך עד מהרה נמצאה לו מישענת, שבאה
זה עתה מעבר לים.
השחקנית-זמרת מרגלית אנקורי, ש שבה׳
מארצות־הברית, היא ידידה ותיקה
של לוקוב. כשנחתה בארץ, לפני חמישה
חודשים, מיהרה לספר לכולם כי חזרה

יורם לוקוב
תקופה קשה
ארצה מפני שהיא רוצה שבנה יתחנך כאן.
היא עצמה לא ידעה עדיין בדיוק מה תעשה
במולדת. אך מייד כששמעה על מצבו הלא־

פנינה רוזנכלום
רשת של פנינים

כל־כך מעודד של לוקוב, התבהר לה הכל.
היא מיהרה להציע לחבר משכבר הימים
את עזרתה.
מסתבר שמרגלית הקדישה בתקופה ה אחרונה
את מירב זמנה לסיוע ללוקוב, כדי
שיעבור את התקופה הקשה. למענו עזבה
אפילו את הזמר הקיצבי מני כגר, שעימו
ביחד הפיקה תקליט. אצל מרגלית מצא
לוקוב אוזן קשבת לכל התלאות שפקדו
אותו. נראה שזה עזר מאוד לגרוש הטרי,
וגם למטפלת המסורה היה סיפוק מזה.
אבל לסיפור הזה אין סוף כל-כך טוב.
אחרי שהצייר המצוברח עמד שוב על
רגליו, נגמר האתגר שהציבה לעצמה אנקורי,
וכל העניין התחיל קצת להישבר
לה. וזאת ההכרזה שלה, נכון להיום:
״יורם הוא בחור נהדר ורגיש. הוא מצא
אצלי כתף להישען עליה, אבל אני נש ברתי.
אני אשה שאוהבת גברים חזקים,
שאני אוכל להישען עליהם, ולא להיפך.
לכן הסיפור בינינו הולך ונגמר. אבל, כמו בן.
נשארנו ידידים טובים, עד גבול
מסויים.״

רשומון בחיפה
תקרית דיפלומטית־רומנטית מסעירה בימים אלה את מוסדות
החוץ והביטחון של ישראל. מספרים לי שהפקידים הבכירים
שם ממש לא מפסיקים להתלחש במיסדרונות, ולהחליף פרטים
פיקנטיים על הסיפור המרעיש הזה. במצב כזה אין פלא שהדברים
הגיעו גם לאוזניי הגדולות והסקרניות.
מדובר בשגריר ישראל באחת המדינות היותר גדולות
וחשובות ביבשת אמריקה הרחוקה והקורצת. ולכל חובב־הניחד
שים למיניהם, אני כבר מוסיפה, שאין הכוונה לארצות־הברית.
לשגריר, שהוא אחד הבכירים בשירות־החוץ הישראלי, יש כת
נשואה, ולה שני ילדים. הבת הצטרפה, יחד עם מישפחתה,
אל אביה באותה ארץ. כך חיו להם כולם בשקט ובנחת, בין
מסיבת־־קוקטייל אחת לרעותה, עד שיום אחד הופיע מישהו, שהעז
להפר את שלוותם הדיפלומטית.
מישהו זה היה קצין נאה ומצליח, אחד מני רבים בקהיליית־הביטחון
הישראלית. עד לא מזמן שימש איש-הצבא,׳ שהוא נשוי
ואב לילד, כקצץ־שלישות במיפקדתו של אחד מאלופי הפיקוד
בצה״ל. כשסיים את תפקידו שם, החליט להינפש קצת בחוץ־
לארץ. כדי להגיע לשם ניצל את קשריו הטובים עם האלוף שלו,
שהמליץ עליו באוזני ראש השירות. עד מהרה גם נמצא לו
תפקיד. הוא נשלח, בליווי אשתו וילדם, לאייש את מישרת
קצין־הביטחון באותה שגרירות, באותה מדינה רחוקה.
מכאן ואילך ניתן כבר לנחש את ההמשך: בין הקצין החמוד
ובת־השגריר השובבה התפתח רומן. אבל זה לא כל־כך פשוט
כפי שאתם חושבים. היתה להם בעייה, לזוג־הנאהבים: כיצד

להסתיר את סודם ממישפחותיהם ומכל עובדי השגרידות ה-
עניפה?
את הפיתרון מצא קצין־הביטחון, שאירגן מיבצע-הסחה עלפי
מיטב המסורת המודיעינית. מדי סוף־שבוע, שהתחיל אצלם
כבר ביום החמישי, היה הקצין מספר לאשתו כי יש לו כל
מיני סידורים ביטחוניים בניו־יורק. גם בת־השגריר היתד. מספרת
לבעלה על כל מיני קניות שעליה לערוך, ועל חברות־מילדות
שיש לה בארץ האפשרויות הבלתי־מוגבלות. אחרי הכל,
מה זה כבר קפיצה לסטייטם, כשאתה נמצא ממילא בחצי-הכדור
המערבי ז וכך, באופן מיקרי לחלוטין, היו השניים נפגשים מדי
סופשבוע באותו חדרשל אותו ביודמלון מפואר, בעיר שמול
חופיה ניצב פסל־החירות.
הסידור הזה נמשך חודשים רבים, עד שיום אחד תפס בעלה
של בת־השגריר מה קורה, ורץ לשפוך את מר-ליבו לפני האב.
מעלליה של בתו הסוררת, החליט
כששמע השגרירהחשוב על
לפעול בנחישות כדי לשים קץ לפרשה. הוא קרה אליו את
קצין־הביטחון, וערך עימו שיחה בארבע עיניים. אבל זאת לא
היתה שיחה — זאת היתה סערה ! הניצוצות והזיקוקי־די־נור
שיצאו ממנה הגיעו עד לארצנו. הקטנטונת.
אחרי אותה התפוצצות נקרא איש־הביטחון בדחיפות ארצה.
הקאריירה הקצרה שלו מעבר-לים נגמרה, ובימים אלה ממש
הוא עומד לשוב למולדת. אז אם תראו במיקרה קצין־ביטחון-
לשעבר מסתובב בטל ברחובות תל-אביב, תזכרו את מה שסי פרתי
לכם.

פרשה שהסעירה במשך זמן רב את סגל
בית״החולים רמב״ם בחיפה, הגיעה בימים
אלה לסיומה.
הד״ר מייקל כסר, סגן מנהל המחלקה
האורטופדית בבית־החולים, חשד כי אשתו,
זיווה, מנהלת רומן חשאי עם סגן המנהל
הכללי של בית־החולים, ד״ר צכי כן
ישי. הדרך שבה הגיע בסר למסקנה זו
היא סיפור בפני עצמו.
הרופא האורטופד אינו אוהב מוסיקה
קלאסית. אשתו, לעומת זאת, משוגעת על
מוסיקה קלאסית. לכן יש לה מינוי בודד
לקונצרטים של התיזמודת הפילהרמונית
הישראלית. לאוזני בסר הגיעו שמועות
חוזרות ונישנות כי לצד אשתו חובבת-
המוסיקה יושב באופן קבוע בקונצרטים
הד״ר בן־ישי. חקר ובדק והחליט שאשתו
בוגדת בו עם הבוס שלו.
זיווה הכחישה בתוקף. היא ובן־ישי עוסקים
רק באהבה למוסיקה, טענה. אך בסר
פתח בהליכי-גירושין.
השבוע השתכנע הבעל החשדן שגיר-
סת אשתו היא הנכונה. הוא ביטל את
ההליכים והשלום חזר למעונם.

סרטא ווי מדבר
(המשך מעמוד )25
ועם הסתייגותי הנחרצת מסיגנון זה, הרי
ההמונים הפלסטינים הם השריון המגן על
מנהיגינו בתוך המולדת ומחוצה לה מפני
פעולות הרפתקניות. חשוב שהכוחות המבקשים
לפלג את השורות הפלסטיניות
יידעו כי הכוחות הפטריוטיים הפלסטיניים
מסוגלים בהחלט להגן על עצמם, ואף
להגיב בתקיפות, אם יהיה בכך צורך.

• ההצהרות ־כלך כעיתון ״לה־מונד״
הן עדיין נושא לחילוקי ריעות
מתמשכים עד היום. כתוצאה
מכך נחשפת להתקפות עזות מכמה
כיוונים. אידגץ אל־צעיקה
האשים אותך ככגידה ותכע להרגך.
מהי תגוכתך על כך?
האמת היא שאל־צאעיקה אינה יחידה־בסוגה
בעמדה זו. חבר לה, בתוך המחנה
הפלסטיני, גם אירגון המיפקדה הכללית
(של אחמד ג׳יבריל) ומחוץ למחנה הפלסטיני
— אבו־נידאל. אין זו הפעם
הראשונה שאל־צאעיקה מבודדת את עצמה
מאש״ף ומאירגוני״המהפכה הפלסטינית.
דבר כזה כבר קרה בקיץ .1976
(הערת ״העולם הזה״ :הכוונה היא
להתנהגות אירגון אל־צאעיקה הפרו־סורי
בימי הפלישה הסורית ללבנון, כאשר
התלקחו הקרבות בין כוחות אש״ף ובין
הצבא הסורי. אל״צאעיקה תמך אז בסורים,
וכתוצאה מכן נודה ובודד בקרב
הפלסטינים בלבנון, שהתלכדו סביב

זו בשיתוף־פעולה הדוק עם אירגוני־הסירוב
הפלסטיניים, המבקשים לחבל
בכל מגע ישראלי־פלסטיני אשר אינו
כפוף לשליטה הסובייטית. הודעת״הגינוי
של רק״ח פורסמה תוך שעות בביטאון
של חזירת־הסירוב בביירות).

• שאלה אחרונה: אתה הי
כשנים האחרונות כצל המוות
כגלל דעותיך ופעילויותיך. האינך
חושש שמא יצליח אחד הנסיונות
להתנקש כחייך ז

ה 3דנ הוביל לביתו -המישסוה
איחדהבחודש -האם יש
חש דמבוסס
נ גד הס נדלר
שהוושע בנסיון
ומעשה מגונה?

כבוד גדול הוא לאדם להקריב את עצמו
למען עמו ואומתו. אם נגזר עלי להקריב
את נפשי, הריני חוזר על דברי המשורר :
״כאשר אפול, שלם עם עצמי, אחת היא
לי /מהיכן יבוא מותי, ברצון האל.״
(הערת ״העולם הזה״ :למעשה עומד
סרטאווי בראש רשימת המועמדים להירצח
בידי הכנופיה של אבו־נידאל וגופים
דומים. אומץ־ליבו מול איומים אלה,
תוך סיכון יומיומי של חייו במשך שנים
ארוכות, אחרי רציחת ידידו סעיד חמאמי
ונצייגם מתונים אחרים, הביא להצעת
אורי אבנרי להעניק לו את פרס״נובל
לשלום).
׳ 11י >
אחרי הראיון בשבועון הסעודי העניק
סרטאווי עוד שורה של ראיונות לעיתונות
העולמית, שבהם הוסיף לפרט
ולגבש את עמדתו.
יתכן כי הראיון החשוב ביותר הוא
זה שהופיע ביומון הפאריסאי ״לה

במיפעל הנעליים של מחלוף אלמליח,
אביה של נאווה, ביקר כמה פעמים, במשך
שבעת ימי האבל וגם אחריהם, בבית
המישפחה השכולה. חוקרי־המישטרה הבחינו
בו, וכך התעורר חשדם כלפיו. הוא
נעצר בסוף השבוע שעבר, ואחרי שבביתו

* *י די ד ד
סרטאווי(משמאל) עם לרכה אליאב *
פרס נובל לשלום
אשר לראיון שלי בעיתון לה־מונד —
אילו היה בו דבר שראוי להתקיפו, לא
היה אש״ף מהסם להשמיע את דעתו
בבירור. לפיכך, עלינו לחפש במישור
אחר את המניעים האמיתיים לעמדת אל-
צאעיקה.
בנקודה זו מן ההכרח ׳לומר כי בידינו
מידע מדוייק ומפורט על מהלכים שהתרחשו,
ושעדיין מתרחשים, אשר כוונתם
היא להלום ביחסים הפלסטיניים־סוריים.
האינטרס הלאומי קובע שלא נדבר על
כך, אך ביכולתי לומר שאני מוכן להציג
את הפרטים והעובדות לפני הנשיא
חאפט׳ אל־אסד. אני מקווה כי בכך נתרום
להגשמת המטרה הלאומית המבוקשת.
(הערת ״העולם חזה״ :סרטאווי רומז
כאן כי יש בידו חומר סודי, המוכיח כי
כוחות פלסטיניים קיצוניים, הנתמכים
על״ידי סוריה, פועלים למעשה בשרות
גורמים אחרים. הודעתו על נכונותו
להביא חומר זה בפני נשיא-סוריה הוא
אתגר מעניין, שיש בו כדי להעמיד את
אל״אסד במיבחן לגבי עמדותיו שלו).

• מהי, לדעתך, הסיכה שהניעה
את המיפלגה הקומוניסטית
הישראלית (רק״ח) לפרסם הודעה
התוקפת כחריפות את הצהרותיך
כעיתון ״לה־מונד״ ?
אינני מכחיש שהתאכזבתי קשות, כאשר
קראתי את הודעת רק״ח, ובמיוחד כאשר
הוברר לי מקריאה מדוקדקת של הודעה
זו, כי מי שניסח אותה בלל לא קרא את
הראיון שאותו תקף. נראה לי כי עליהם
לערוך מחדש את חישוביהם.
(הערת ״העולם הזה״ :זוהי תגובה
מתונה ביותר. כפי שנרמז קודם לכן,
סבור סרטאווי כי רק״ח פעלה בפרשה

קוטידיאן דה פארי״ ,ובו נשאל סרטאווי
על ״האמנה הפלסטינית״ המובאת,
בדרן כלל, על־ידי התעמולה הישראלית
כהוכחה לרצון הפלסטינים להשמיד את
ישראל ותושביה.
תשובת סרטאווי :
...בה בשעה שאני מכיר בכך שפלסטין
היא מולדתי, עלי להביא בחשבון את
המציאות הפוליטית ולהתמודד עימד, בצורה
מציאותית.
כאשר קיבלנו (במועצה הלאומית הפלסטינית)
ב־ 1977 את ההחלטה הדוגלת
בהקמת מדינה פלסטינית בחלק משטח
פלסטין. קבענו את עמדת־היסוד שלנו.
החלטה זו מחייבת אותנו, וכל מי שבא
ומצביע על הסעיף 19 של אמנת אש״ף,
תוך השכחת ההחלטה משנת 1977׳ מוכיח
בזאת שהוא פועל מתוך כוונה רעה.
יתר על כן, אי-אפשר לזרוק על ראשי
את האמנה שלנו, מבלי להזכיר את האמנה
של תנועת־החרות, השוללת את עצם
קיומי ואף את קיום המדינה הירדנית,
למען ״ארץ ישראל השלמה״ .מדוע מותחים
ביקורת רק על אמנת אש״ף, ולא
על אמנת חרות? מדוע אין אומרים שיש
לשנות את כל האמנות?
(הערת ״העולם הזה״ :הרמז הכלול
בפסוק האחרון הוא מעניין ביותר.
סרטאווי מציע כאן, בפעם הראשונה,
הקשר סביר המאפשר את שינוי האמנה
בבוא העת. בבדרים שאמר על החלטת
המועצה הלאומית הפלסטינית משנת
1977 נקבע, למעשה, שהיא מבטלת את
סעיפי ״האמנה הפלסטינית״ השוללים
הכרה בישראל ושלום עימה).
* בעת הענקת פרם קרייסקי לשניהם.

^ יצדית כן שכלב הגישוש המישטרתי
ל הו בי ל את השוטרים עד לביתו של
החשוד, אך הוא לא נחקר במשך חודש?
לשאלה זו תצטרך המישטרה לספק
תשובה, בין אם יתברר שדויד לוי, שנעצר
לחמישה ימים בחשד שרצח את הילדה
נאווה אלמליח, אכן קשור לפשע המזעזע
ובין אם לאו. מאז מיקרה רצח אורון ירדן,
שבו הצליח הרוצח, צבי גור, לחמוק יחד
עם הכופר, מבין ידיהם של מאות שוטרים
שארבו לו, לא עמדה המישטרה לפני
שאלה תמוהה וקשה כל ־כך.
יום אחרי שנאווה נעלמה, לפני חודש,
כבר הוליך כלב הגישוש את השוטרים
אל ביתו של לוי, ברחוב ארלוזורוב 21
בבת־ים. הכלב, שבגדיה של נאווה נמסרו
לו לריחרוח, נעצר בחצר הבית וסירב
להמשיך ללכת. מאז חיפשה המישטרה
במשך שבועות ארוכים את הרוצח בכל
רחבי הארץ. מאות סוטי מין נבדקו ונחקרו.
מיטב הכוחות המישטרתיים עסקו במצוד
אחר מטורף כלשהו, שעשוי היה לבצע
מעשה כה נתעב. אך דווקא את דיירי
הבית, שבחצרו נעצר הכלב, לא בדקו
החוקרים. הם הסתפקו בבירור סתמי אם
מישהו מהדיירים, ביניהם לוי עצמו, ראה
את נאווה.
לפני שמונה שנים הורשע לוי בן ה־,58
בנסיון לבצע מעשה סדום בקטין. עברו
הפלילי, כמו עבר פלילי של כל תושב
בארץ, מופיע במחשב המישטרתי. כל
מה שהיתה המישטרה צריכה לעשות הוא
לבדוק במחשב את עברם של דיירי אותו
הבית. אילו נעשה הדבר לפני חודש,
ואילו נערך אז חיפוש בביתו של לוי,
היתה המישטרה מגלה זמן רב לפני כן,
את מה שהעלתה רק עתה.
הפרשה תמוהה עוד יותר על רקע ה עובדה,
שהמישטרה בדקה, במיסגרת החקירה,
את רשימת כל האנשים שלהם
עבר בעבירות מין. גם שמו של דויד לוי
וכתובתו מופיעים ברשימה זו. כיצד יתכן
שאיש לא שם לב לכך, שהכתובת היא
אותה הכתובת שאליה הוביל הכלב? האם
ההסבר לכך טמון בחוסר תיאום בין
הזרועות השונות שעסקו בחקירה?
חוקרי המישטרה הגיעו אל החשוד
לגמרי במיקרה. לוי, שעבד בעבר

נערך חיפוש יסודי, הוא הובא להארכת
מעצר.
בבית־המישפט טען נציג המישטרה, פקד
עמנואל גבאי, כי המישטרה לא חקרה
את לוי לפני חודש, כאשר הכלב הגיע
לביתו, כי ״אז לא חשדנו באיש, מכיוון
שדובר אז בהיעדרות בלבד. באותו יום
נערכו סריקות נרחבות בבת־ים, ולא ידענו
אז על הקשר של החשוד אל מישפחתה
של הילדה.״ אך הוא לא הסביר מדוע
לא חזרה המישטרה למקום, מייד כשהתברר
שהפרשה היא רצינית יותר משהע־ריכו
בתחילה.
גם סביב יחסיו של החשוד עם מישפחת
הנרצחת ישנה אי־בהירות רבה. לפי גירסת
המישטרה פיטר אלמליח, לפני כמה חודשים,
את לוי, בעיקבות סיכסוך שפרץ
ביניהם והתנהגות אלימה של לוי. לאב
המיוסר, לעומת זאת, יש גירסה שונה
לחלוטין. הוא סיפר כי לוי עזב את ה עבודה
מרצונו מסיבות בריאותיות, ללא
כל ריב.
בני מישפחת אלמליח רואים בלוי ידיד,
ומתייחסים בספקנות רבה לחשדות נגדו.
הם מתקשים להאמין כי יתכן שהאיש
שהיה מקורב אליהם, ואשר בא לנחמם
בתקופתם הקשה ביותר, הוא אשר גרם
לאסונם.
אך בני המישפחה אינם היחידים המתנהגים
באיפוק. גם המישטרה עצמה אינה
נחפזת להוציא מסקנות. מייד עם מעצרו
של לוי הוציא מפקד מחוז תל־אביב, ניצב
אברהם תורגמן, הנחיות לצוות החקירה
המיוחד (צח״מ) ,העוסק בפיענוח הפרשה.
תורגמן, המפקח *אישית על מהלך ה חקירה,
זכר את פרשת יורם ביכונסקי,
שנחשד בזמנו ברצח החיילת רחל הלר.
המישטרה הכריזה אז בתופים ובחצוצרות
כי נמצא בידיה הרוצח. כאשר התפוצץ
לבסוף הבלון, והתברר כי ביכונסקי אינו
הרוצח, עורר הדבר זעם וביקורת עזים
על המישטרה. לכן החליט מפקד־המחוז
לנקוט מדיניות נבונה, כדי למנוע גרימת
עוול שלא לצורך לחשוד, אם יתברר
לבסוף כי הוא חף מפשע.
.זהירות המישטרה באה לידי ביטוי
במיוחד בהודעות לעיתונות ובהצהרותיהם
של אנשי הצח״מ .״בשלב זה נחשב

כי לקוחו סובל ממחלת־לב, מדיסקוס, ממים
בריאות ומברונכיטיס. בשל מצבו המיוחד
הוחלט במישטרה להקפיד שיימצא תחת
פיקוח רפואי, במשך כל תקופת מעצרו.
החשוד לוי טען באוזני חוקריו כי
הצילום של נאווה, שנתפס בדירתו, נעשה
לפני שנתיים, בעת שעברה ברחוב על-יד
ביתו. לגבי התמונות וקיטעי העיתונות
טען כי הם ישנים. הוא מכחיש בלהט
כל קשר לחטיפה ולרצח.
בחקירתו של לוי נעזרים החוקרים בפסיכולוגים
ובמחקרים מדעיים, שנעשו על
סמך נסיון שנצבר בחקירות מסוג זה
במישטרות שונות ברחבי העולם. אנשי
הצח״מ משוכנעים כבר כיום כי החשוד
אינו בריא לגמרי בנפשו. על כך מצביעה
גם עבירת המין שביצע בעבר בקטין,
ואשר עליה הורשע בביודהמישפט. אך
ישנם סימנים נוספים לכך.
.בעת שהחוקרים פרצו לדירתו של לוי,
הם גילו בה הזנחה משוועת. בכל מקום
נמצאו ליכלוך וזבל, ובדירה עלתה צחנה
רבה. מצב הבית מלמד כי בעליו מתעלם
לחלוטין מהתנאים שבהם הוא שרוי, כאילו
הוא עצמו חי בעולם אחר, המנותק לחלוטין
מהסובב אותו.
לוי היה נשוי בעבר. החוקרים בודקים
שאלות סתומות לגבי חיי המישפחה של
האיש, החי כיום בודד וערירי. על אפיק
חקירה זה הטילה המישטרה איפול מלא,
כדי -שלא לפגוע באנשים אחרים, שאינם
קשורים לפרשה עצמה.

השכנים התחילו
__ להתלונן

מקש הפשע?

חדר השינה של דויד לוי. על הריצפח נראים מתגוללים
עיתונים, ספרים ארוטיים ותרופות. המישטרה
ערכה במקום חיפוש מדוקדק. האם נאווה אלמליח הגיעה לכאן ביום שבו נעלמה?

ף*עיקכות מעציו והפירסומת הרבה
— שבה זכה באמצעי־התיקשורת, נפוצו
בסביבת ביתו של לוי שמועות שונות.
רבים החלו להיזכר לפתע, כי הבחינו
בעבר בהתנהגות יוצאת־דופן של החשוד,

דויד לוי לחשוד, כמו חשודים רבים אחרים
שנחקרו בשבועות האחרונים,״ אמר קצין־
מישטרה ממיפקדת המחוז ,״אם כי יש
לגביו כמה פרטים, שהצטברותם מחשידה
אותו יותר. אך עדיין יש צורך לעשות
בדיקות רבות ולנהל חקירה מאומצת, כדי
לקבוע לגביו עמדה.״
החומר, שנמצא כעת בידי החוקרים,
נאסף כולו בדירתו של החשוד, שאותה
הפכה המישטרה על פיה. הוא כולל את
הפרטים הבאים: תצלום של נאווה אלמליח,
שכפי הנראה צולם על־ידי לוי עצמו ד
תשליל של סרט צילום, שלפי החשד
הנציח עליו החשוד מעשה מגונה שביצע
בקטינה: עשרות צילומים של נערות
עירומות ולבושות, שחלקן מצולמות בתנוחות
שונות עם לוי! גיזרי עיתונים, שבהם
מופיעות ידיעות על נערות ונשים שנעלמו
בתקופות שונות מבתיהן! סיפרי פורנוגרפיה
וארוטיקה שונים.
מחומר זה ניתן לקבל תמונה לגבי
אישיותו של האיש. אולם אין בכך עדיין
כדי לקשור אותו לרצח המזעזע. החוליה
המקשרת, שאותה בודקת כעת המישטרה,
נמצאת במעבדות הסקוטלנד־יארד בלונדון.
לשם נשלחו שקיות הניילון, שבהן נמצא
ראשה הכרות של הילדה. על שקיות אלה
נמצאו חלקי טביעות אצבעות וסימני זיהוי
נוספים, שהציוד בארץ אינו משוכלל מספיק
כדי לנתח אותם. באמצעות בדיקות מסובכות,
שתוצאותיהן מעובדות על־ידי מחשב,
יתכן שהמומחים בלונדון יצליחו לספק
נתונים, שאותם ניתן יהיה להשוות עם
החשוד.
פרק אחר שבו מתמקדת החקירה, הוא
בדיקת האליבי שמסר לוי, לגבי יום השבת
שבו נעלמה נאווה. הוא טען לחילופין
שביקר אצל שכנתו וששהה במיסעדת
צ׳יצ׳ו בשדרות העצמאות בבת־ים. השכנה
הכחישה כי היד, אצלה, ואילו בעל־המיס-
עדה, השוהה בחופשה, עדיין לא אותר.
כאשר הוצע לחשוד להיבדק בגלאי שקר
(פוליגרף) הוא הסכים, אך זמן קצר לפני
הבדיקה חש ברע ונלקח לבית־החולים.

דויד לוי, מכחיש כל
קשר לחטיפה ולרצח.
בעבר הוא הורשע בניסיון למעשה מגונה*.
ומיהרו לדווח על־כך למישטרה. החוקרים
בודקים את הדברים בזהירות רבה,
תוך הקפדה לסנן את הטפל.
הזהירות הרבה של המישטרה, הנובעת
מאי־ד,ביטחון כי בידיה נמצא אכן האיש
הנכון, בולטת גם לנוכח העובדה שבית־המישפט
התבקש להאריך את מעצרו של
לוי בחמישה ימים בלבד. במיקרים שבהם
מדובר בחשד לרצח נוהגת המישטרה,
בדרך כלל, לבקש הארכת מעצר ל־15
יום. התקופה הקצרה, יחסית, שבה הס תפקו
החוקרים הפעם, מעידה על כך שהם
מבקשים לעשות כל שביכולתם, כדי לגבש
עמדה סופית לגבי החשוד, בזמן הקצר
ביותר.
אם ימצאו ראיות נוספות הקושרות את
החשוד שנעצר לביצוע העבירה, ישתמשו
חוקרי המישטרה בדברים, כדי לשכנע
את לוי להתוודות בפניהם. כך היה גם
במיקרה של צבי גור. הוא דבק בגירסתו
כל עוד היה משוכנע, כי ההוכחות שבידי
המישטרה אינן מספיקות. כאשר הציגו
לפניו החוקרים הוכחות שאינן משתמעות
לשתי פנים, הוא נשבר והודה בכל.
הסיבה הראשונה, שבגללה החליטו-אנשי
הצח״מ למקד את החקירה בלוי, היא
יחסי הידידות בינו וביו מישפחת אלמליח.
החוקרים סבורים שנאווה לא היתד, מתלווה
לאדם זר, שהיה מנסה לפתותה.
לוי היה מוכר לנאווה, והוא מתגורר
בסביבת ביתה. לדברי בני־מישפחת אל-
מליח, הוא אהב ילדים ונהג להתחבב
עליהם. אך אין בשלב זה כל הוכחה לכך
שהוא ראה את נאווה לפני מותה.
אם יתברר בסופו של דבר כי דויד לוי
הוא חף מפשע, לא יהיה הפעם מקום
לטענות שהמישטרה ניפחה את הפרשה.
אולם בכל מיקרה תישארנה השאלות האחרות
עדיין פתוחות. המישטרה תצטרך
לתת להן הסבר, אחרי שהחקירה הנוכחית
יופי הימן !
תסתיים.

אינו בריא
בנפשו
** צ ב בריאותו של דויד לוי מעורר
וספקות, אם הוא מסוגל לבצע פעולה
כה קשה כמו נשיאת גופת הילדה וביתורה,
כפי שעשה הרוצח. פרקליטו, עורך־הדין
דויד לוי, שלא ברור אם החשוד בחר בו
דווקא מפני שהוא נושא את שמו, או
ששכר אותו למרות הזהות המפתיעה,
הדגיש נקודה זו בבית־המישפט. הוא סיפר

לכאן הגיע הכלב

שעקב אחרי דרכה האחרונה של נאווה, עלפי
בגדיה, שנמסרו לו לריחרוח. הוא נעצר
מחצר הבית ברחוב ארלוזוחב 21 בבת־ים, שבקומת הקרקע שלו מתגורר החשוד לוי,
ומיאן להמשיך ללכת. אולם למרות עברו בעבירות מין, נעצר רק בסוף השבוע שעבר.

* בתצלום השער הוא מופיע בפנים
מוסוות, על־פי בקשה מיוחדת של המיש־טרה,
שביקשה לערוד לו מיסדר־זיהוי,
מבלי שהפירסום המוקדם של התמונה יפריע
לכך. מאוחר יותר הודיעה המישטרה
למערכת, כי כבר ניתן לפרסם את מראה
פניו, אולם מסיבות טכניות לא ניתן היה
לשנות את השער.

—1!111*.11

הקמצ׳׳ר נשפט למאסר ודינו הומתק -
וסגנו שהגן ן על י 1במישפט בא במקומו 1

^ אשר שמעו כמה קצינים צעירים בחיל המישטרה
~ הצבאית של צה״ל מי עומד להיות מפקדם החדש,
הם נדהמו. חלק מן הקצינים האלה, שהתחילו את שרותם
הצבאי בימים האפלים של המשפט שנערך למפקד הקודם
של החיל, ברוך ארבל, החליטו לעשות משהו כדי
לנסות ולסכל את המינוי. מבחינתם היה פירושו של
המינוי החדש אחד ויחיד: הכל עומד לחזור ולהיות
בדיוק כפי שהיה.
הדרך שבחרו היתד, שיגור מכתב אנונימי אל מערכות
העיתונים, שבו העלו את טענותיהם נגד המפקד החדש,
מאיר גבע. התוצאה שהשיגו בדרך הזאת, היתד, זירוז
המינוי. הרמטכ״ל החליט להחיש את התהליך ולמנות
את גבע לאלתר.
כאשר פנה העולם הזה בתחילת השבוע שעבר לדובר

צה״ל, כדי לקבל את גירסתו באשר למינוי הצפוי
במישטרה הצבאית, היתד, תשובת הדובר מחולקת, כמו
דברים רבים בצה״ל. לשלושה חלקים: ראשית, עדיין
לא מדובר בהחלפת מפקד החיל, תת־אלוף חיים גרניט.
שנית, עדיין לא נקבע מתי יוחלף, ושלישית — לא נקבע
מי יחליף אותו.
אך יומיים אחרי שהתקבלה במערכת תשובה זו,
נודע כי המינוי החדש הפך עובדה: מאיר גבע הועלה
לדרגת תת־אלוף ומונה מפקד המישטרה הצבאית. מלישכת
דובר צה״ל נמסר להעולם הזה כי גם שם הופתעו
לקרוא על המינוי החדש בעיתון.
שוחד וגילוי סודות
ל * דרח ביו מדוע הזדרז הרמטכ״ל למנות את גבע,
•ן ומדוע חשש מסערה ציבורית. הקאריירה של גבע,
בשלביה האחרונים, קשורה קשר בל־ייפרד בזו של
ברוך ארבל, ופרשת ארבל לא היתה מתפוצצת אלמלא
היו כמה קצינים זוטרים במישטרה הצבאית מתארגנים
כדי לאסוף חומר נגד מפקדם ולהביא להדחתו ולהרשעתו.
ארבל מונה כמפקד המישטרה •הצבאית באוקטובר

צו ר

.1977 שנתיים אחרי המינוי, ב־ ,1979 הוא נזף בצורה
חמורה בשני קצינים זוטרים. אלה החליטו לנקום בו,
ולאסוף חומר־ראיות נגדו. הם הקדישו לכך שנה,
שבסיומה הניחו תיק עב־כרס מלא עדויות על שולחנו
של הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל איתן. לפתיחת החקירה
נגד ארבל תרם גם מכתב ששיגר רס״ר מכלא 4
הצבאי, שהורד בדרגה ונדון לשנת מאסר בעוון שוחד.
את החקירה בפרשת ארבל לא הפקיד הרמטכ״ל
בייד המישטרה הצבאית, שבאופן טבעי זהו תפקידה.
אילו היתה החקירה מופקדת בידי המישטרה הצבאית,
היה האיש הממונה עליה סגנו של ארבל, מאיר גבע,
אז אלוף־מישנה. לרמטכ״ל היה. ברור, כי לאור היחסים
המיוחדים במינם בין ארבל וגבע זהו מעשה שאסור

לעשותו.
החקירה הופקדה בידי השב״כ, שניהל אותה ביעילות י ובמהירות.
מה שהתגלה במישפטו של ארבל הוכיח כי חששותיו
של הרמטכ״ל היו מוצדקים.
ברוך ארבל הורשע בשישה סעיפי־אישום, אחד חמור
מקודמו :
• שוחד. מפקד המישטרה הצבאית דאג להעביר
את משה גרד, בנו של המיליונר שרגא גרד, למצ״ח,
אחרי שגרד הדיח עצמו מקורס טיס. על־פי נוהלי
צה״ל, עוברים מודחי הקורס הזה ליחידות קרביות.
ארבל גם שלח את גרד לקורס קצינים. התמורה לגילויי
הידידות האלה היתר, שוחד.
• ליווי צכאי. ארבל העמיד לרשות ידידו הקבלן,
משה רדום, ג׳יפ צבאי ושני ׳שוטרים צבאיים, כדי שילוו
אותו בעבודה מסויימת שביצע. הוא הואשם בהפרת
תקנות צה״ל.
• גילוי סודות. ארבל ערך לידידיו, מישל רדום
והישראלי־לשעבר ג׳ו אירן. סיור מודרך במיתקנים סודיים
של צה״ל, שם הם שמעו סקירה על מצבת כוחות חיל־הים
בים־סוף. ארבל הורשע בגילוי סודות צבאיים.
• מסירת אינפורמציה. ארבל מסר לידידו,
משה נחשון, פרטים מתיקים צה״ליים של כמה אנשים.
נחשון הוא מנהל מישרד־חקירות ארגוס, ואחד האנשים
שהוא קיבל מידע אודותיהם היה מנכ״ל מישרד־התחבורה
לשעבר, אריה גרוזברד.
• רישיוץ נשק. ארבל העניק רישיון צבאי
לנשיאת נשק לעופר שאול, בנו של יוסף שאול. יוסף
שאול הוא בעל המסעדה הנושאת שם זה בברם־התימנים,
שם נהג ארבל לקבל ארוחות־חיגם. עופר שאול הוא
בעל עבר פלילי, והוא נתפס כשהוא מנופף באקדח
ומאיים על עוברים ושבים. ארבל היטיב את תנאיו
כאשר ישב בכלא, ודאג לכך שתקופת כליאתו לא
תחושב, ועופר שאול ישתחרר מהצבא לפני המועד החוקי.
• נייצול. ארבל הורשע על שניצל את נהגו ואת
הרכב הצבאי שעמד לרשותו לצרכים פרטיים.
היה רק סעיף אחד שבו לא הורשע ארבל.
כאשר החליטו השופטים לדחות את טענותיו, כי
לא חרג מהמקובל בצה״ל בקרב קצינים בכירים, הם
ביקשו גם לקבוע שאסור כי נוהלים אלה ימשיכו לשרור
בחיל המישטרה הצבאית ובצה״ל.

לא ידע,
לא זכר
^ מישפט זה נטל סגנו הנאמן של ארבל, מאיר
— גבע, חלק חשוב. ארבל מינה את גבע כסגנו׳ סמוך
למינויו שלו, והם עבדו כצוות במשך שנתיים וחצי,
עד שארבל ״הוצא לחופשה״ כשהתחיל מישפטו.
אך שיתוף הפעולה לא חדל. גבע ( )43 עלה לישראל
מעיראק ב־ ,1950 זב־ 1956 התגייס למישטרה הצבאית.
הוא פיקד על מחנות שבויים וכלא צבאי, והיה מפקד
בסיס הדרכה של המישטרה הצבאית בפיקוד דרום.
היה זה ארבל שהעלה אותו לגדולה, וגבע לא היה
מוכן לנטוש אותו. בעדותו במישפט של ארבל הוא אמר :
״קצינים אחרים בחיל לא ידעו איך לנהוג. אך אני
הייתי סבור ׳שאם יימצא אשם — יקבל את עונשו בבית־המישפט.
אם לא — אסור שחבריו יפקירוהו.״
גבע ניסה לסייע בגלוי לקו־ההגנה של ארבל׳ כאילו
כל מעלליו היו במיסגרת המקובל בצה״ל. את האווירה
בלישכת הקמצ״ר הגדיר גבע כ״אווירה מישפחתית״:
״הופנו אלינו אלפי בעיות של מישפחות והדלת היתה
פתוחה. כולם פנו אל הקמצ״ר בשם ברוך.״ גבע גם
מסר פרטים על הנוהלים להפניית חיילים לקורסים
לקצינים, או מתן ליווי המישטרה הצבאית לרכב בדרכים.

!עדויות אלו נגעו במישרין לסעיפים שעליהם הורשע
ארבל בסופו של דבר.
אך חמורה ביותר היתה פרשת היחסים המיוחדים
שנוצרה בין גבע וארבל, בתקופת החקירה נגד הקמצ״ר.
גבע הודה כי מאז נפתחה החקירה התהדקו יחסיהם,
והוא אף נהג לבקר בביתו של מפקדו, דבר שלא
עשה קודם לכן. בתשובה לשאלת התובע א״שר סגן
הקמצ״ר שעשה מעשה חמור ביותר: הוא דיווח לארבל
בטלפון ״על אחד האנשים שהוזמנו לחקירה נגדו.״.
כאשר נשאל גבע אם המשיך במנהג זה, השיב
בשלילה .״הוזהרתי — ומיד הפסקתי,״ הוא אמר.
אך הפצצה האמיתית באה לאחר מכן. גבע נשאל
אם העביר למפקדו מידע על תוכן החקירות נגדו. גבע
הכחיש .״לא ידעתי על מה הם נחקרו,״ השיב לשאלה.

מורשע ארבל
...בלישכת הקמצ״ר״
בתגובה לכך שלף התובע הצבאי, סא״ל אילן שיף,
מיסמך, שבו פרוטוקול של שיחה טלפונית שהוקלטה
בסתר בין גבע וארבל. מה שנאמר בשיחה הפריד את
טענתו של גבע, כאילו לא דיווח לארבל על תוכן
החקירות נגדו. גבע אמר כי ״אינו זוכר״ את השיחה !
כאשר הורשע ברוך ארבל ונדון לשנת מאסר, מתוכה
שלושה חודשים בפועל, ולהורדה לדרגת סגן־אלוף, מיהר
הרמטכ״ל לחוש לעזרתו, והמתיק את עונשו. עכשיו,
כאשר החליט הרמטכ״ל למנות את גבע תחת תת־אלוף
גרניט, שהובא למישטרה הצבאית מבחוץ, הוא מעניק
למעשה גושפנקה של פשרות למעשים שנעשו במישטרה
הצבאית בתקופת ארבל.
היה זה המפקד החדש של החיל שהצדיק את מעשיו
של ארבל בבית־המישפט. היה זה הוא שדיווח לו על
מהלך החקירה נגדו, ועל זהות האנשים הנחקרים בפרשה.
אם לא ידע מאיר גבע שאסור לו לעשות זאת,
׳והוא היה זקוק לאזהרה כדי שיחדל ממעשיו — מעורר
הדבר שאלה קשה באשר לטיב שיקוליו.
אם ידע גבע שמעשים אלה פסולים׳ אך עשה מה
שעשה ואמר מה שאמר למרות זאת — מת׳עוררת
׳שאלה קשה עוד יותר, לא רק לגבי גבע עצמו, אלא
גם בישר לטיב שיקוליו של מי שהחליט למנות אותו לתפקיד,
שהוא אחד הרגישים בצד,״ל. שלמה פרנקל !

• ו עינו ש־ו ד
והמערכת החדשה של שיבעה ת כ שי רי־ ה טי פו חהמ עו לי ם של
״יצהר״ הי א הנ אהא מי תי ת. רי ח מ שכר, קצף נעים, א ריז ה
|יפיפיה, הצלחהמלאהות חו ש ה נעימ ה במ שך שעות א רו כו ת
לכל תכ שי ר ־ ת פ קי ד מ שלו והתאמהל סוגי ה עור והשיער.
כו ל ם -ה מי לההאח רונ ה ביי צור מתקדם.

כשמת חי לי םבממ -הכ ל ניג מר טוב
1ממ צהוב -שמפו לשיער שמן • ממ כחול • שמפו לשיער
רגיל • ממ ירוק -שמפו לשיער יבש • ממ אדום ־ שמפו נגד
קשק שי ם • ממ זית ־ שמפו מרכךו מיי צ ב (קונדי שיונר)
ממופון -סבון ללאס בו ן • קצף אמ ב ט -עםתמ צי תאו רני ס|

ססק *3 1

32£32ז$

$מד קשקשים
1211

חזרה לתחילת העמוד