גליון 2331

י״ב אייר תשמ״ב 5.5.1982

פיספר 2331

84ע10 די0

£י כניעת בגין
סגירת נ,

השבתת

הקו רקאה־ר

|י שחיתות
:מוסדות האגודה

שנה

הפחיד 25 :שקלים

(כולל ט.ע.ם).

אברה שפיר

כתבות והשער הקד מי והש ער ה א חורי

מ כי ר ה לילית
הכפייה הדתית חוגגת. אגודת ישראל,
שמעשי־השהיתות שדה מכיס
גליס הביאה להחלטה
לסגור את ״אל על״
כשבתות — החלטה
העלולה להרסה.

סביב!

״העולם הלה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערכת רחפינחלח: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טל .03*232262/3/4 .תא־דדאר . 136 העורר
הראשי: אורי אמרי עורד״תבנית: יוסי שנון * רכזי
מערכת: שרית ישי ושלפה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
מוטוביץ וגיורא נוימן. צלפי מערכת: ציון צפריר וענת פרנוסטי ראש
המינהלה: אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני חפו״ל :
״העולם הזה״ כע״ם. מודפס כ״הדפוס החדש״ בע׳׳ם, תל־אביב, רחוב
כן-אכיגדור. הפצה ״נד״ בע״ס. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״כג

לפני שבועיים סיפר מיכאל דק ׳בקול
ישראל על עיתונאית אחת, שכדי לחדור
לימית העמיסה את מכוניתה על משאית.
הודעה כזו התפרסמה גם בהאוץ. חיים
הנדווקר פירסם אומנם את הידיעה, אבל
כתב שזו שמועה שהילכה בין העיתונאים.
הוא לא האמין, כנראה, שזה אכן קרה.
בג׳רוזלם פוסט התפרסמה ידיעה, שעי־תונאית
של שבועון ישראלי נישאה בני-
שזאין פיקטיביים לקבלן תושב ימית, וכך
הצליחה לעבור דרך מחסומי־צה״ל.
הגיבורה האלמונית של הסיפורים האלה
היא הכתבת־צלמת שלנו, גילה רזין.

מספרת גילה:
ביום הראשון בבוקר הגעתי לעצמונה.
הייתי מצויידת באישור מטעם דובר־צה״ל,
כדי לעבור כעיתונאית את מחסומי־צה״ל
באיזור שהוגדר כ״שטח צבאי״.
אחרי־הצהריים נסעתי לקיבוץ מגן, כדי
להכניס דלק למכונית. כשחזרתי למחסום
בכרם־שלום, התברר שהוצא צו חדש :
שר־הביטחון אריאל שרון הורה למנוע
את כניסת העיתונאים לחבל־ימית, וביטל
את כל האישורים שהוצאו עבורם במישרד
דובר־צה״ל.
ליד המחסום התקבצו עיתונאים נוספים,
כשכולם המומים למישמע רוע־הגזירה.
יכולתי להיכנס כטרמפיסטית במכונית
של תושב ימית, אבל היה חשוב יותר
לחזור לימית ברכב, שיאפשר לי תנועה
חופשית.
המזל האיר לי פנים. אהוביה רוזנפריד,
בן־כיתה שלי משנים עברו, הגיע למחסום
מכיוון ימית. בפעם האחרונה התראינו
לפני יותר מ־ 10 שנים. הוא הזדרז לספר
לי שהוא תושב ימית, ואני סיפרתי לו
שכעיתונאית אין לי אפשרות לחזור לעיר.
אהוביה הבטיח :״אין בעיה, אני מסוגל
לכל !״
באמצעות מכשיר מוטורולה שבמכוניתו
הוא הזמין משאית. היא הגיעה תוך חמש
דקות למחסום בכרנדשלום. בחשיכה, בעז רת
מנוף, העמיסו את החיפושית שלי
על המשאית. הנהג כסוף־השיער התבקש
לחכות לנו ליד פריאל. המשאית יצאה
לדרך ועברה במחסום ללא עיכוב, ואני
אחריה, במכוניתו של אהוביה.
כדי שהחיילים במחסום לא יזהו אותי,
חבש אהוביה לראשי כובע ג׳יי־אר, והס ביר
לחייל שהציץ דרך החלון שאני
אשתו.
בפריאל חזרתי לחיפושית, ובכל המח סומים
הבאים הסביר אהוביה לחיילים
שבמכונית שמאחריו נוהגת אשתו.
הגעתי בחזרה לימית.
עיתונאים שפגשו אותי בעיר, שאלו:
״תגידי, העמיסו את המכונית שלך על
משאית? ראינו את החיפושית הזאת ותי ארנו
לעצמנו שיש פה משהו חשוד!״
הסברתי לחברי למיקצוע בעיר שהפכתי
תושבת ימית, וביקשתי מהם שלא יזהו
אותי כעיתונאית. כך יכולתי לנוע בחופ שיות
בכל היישובים בחבל מבלי להיעצר
במחסומים. יתר העיתונאים נאלצו להס
העולם
הזה 2331

תתר או לחשוש מפני האיום שריחף
עליהם, שבכל רגע עלול להגיע שוטר
שיוציא אותם מהאיזור.
אהוביה מצא לי גם בית פנוי בעיר,
וכך יכולתי ליהנות מארוחות חמות ומיק-
לחת של מים חמים. כעבור יומיים, כש־טרקטור
פגע בצינור המים של ״ביתי״,
הוא דאג למצוא לי בית אחר.
הוא היה מעורה בכל מה שקרה בחבל,
והפך מורה־הדרך לכל יעד שבו החל
פינוי.
החיילים והשוטרים, שהסתובבו בעיר,
וששוחחו עם התושבים, פנו גם אלי
בשאלות? מדוע אני לא מוכנה להתפ נות?
אילו בעיות־פיצויים עדיין לא סוכמו
איתי? מתי הגעתי לימית? האם יש
לי דירה אחרת בארץ? התקשיתי לענות,
ונהגתי להפנות אותם לאהוביה. היו אלה
בעיותיו, והוא ידע לדבר עליהן בשטף
ובאכסטזה. הוא היה משכנע מאוד.
אלוף־מישנה עדי, למשל, הודיע בתום
שיחה כזו, שהוא יסרב לפנות אותנו,
למרות שהבית שלנו נמצא בתחום שהוא
אחראי לו. שני קצינים שהיו איתו לא
הבליחו לגבש עמדה. אחד מהם אמר:
״עוד לא החלטתי !״ שני אמר :״אני
חושב שאסרב למלא את הפקודה לפנות
אתכם.״
באיזור תלמי־יוסף צילמתי את הפולשים
החדשים, שחזרו לאיזור. אחד מהם הר גיש
שצילמתי, ומיהר לחסום את דרכי.
אהוביה קפץ בין שנינו, והסביר לבחור
הנרגש שזה בסך־הכל לאלבום הפרטי
שלנו, כי חשוב לתעד כל אירוע בימי-
הפינוי.
לא נישאתי לאהוביה, כפי שפורסם.
אהוביה רק הציג אותי כאשתו, ואני לא
הכחשתי.
ההסדר הזה לא פעל לכל אורך הדרך.
היו תושבים בימית, שידעו את האמת.
היו גם אנשי־צבא, שזיהו אותי. רבים
העלימו עין.
רוב העיתונאים יכלו להישאר עד הסוף.
היו אנשי־טלוויזיה שהחליטו, על דעת
העורך, לעזוב את ימית ולא להשתתף
במישחק הזה.
ביום החמישי פונו אחרוני תושבי ימית,
ואני נאלצתי לחזור ולהיות עיתונאית,
תחת עינו הפקוחה של נציג דובר-צה״ל.
ביום השישי בצהריים הודיעו לעיתונאים
שעליהם לצאת מהעיר, לפני הפי צוץ.
נסעתי בשיירה בדרך החוצה. לפני
המחסום נעצרתי, הסתובבתי, וחזרתי ל ימית.
התמקמתי על מיגדל־המים. מאוחר
יותר הגיע לשם גם יהודה חמל, צלם
רשת־הטלוויזיה האמריקאית סי־אן־אן. הוא
היה היחידי שקיבל אישור לצלם את
הפיצוץ, עבור כל תחנות הטלוויזיה.
בישראל לא הראו את סוף ימית. שאר
העיתונאים חזרו למחרת כדי לראות ול צלם
את ההריסות.
עד באן דבריה של גילה רזיו. התצלום
של פיצוץ האנדרטה של ימית, מעשה
ידיה, פורסם בגליון האחרון.

הצליחו?
כתבה ראשונה ב־סידרה
העוקבת אחר
דרכם לצמרת החברה
הישראלית של
יהודים יוצאי אד־צות״ערב,
על טראומות
הילדות שלהם,
מאבקיהם והצלחותיהם(
.מימין: הדוגמנית
תמי בן־
עמי).

הפרופסור הישאם שראבי, מאנשי ה
רוח של אש ״ף, פונה אד אנשי
השלום ואומר :״הפלסטינים
פותחים זרועותיהם
לישראלים הנאבקים
לשלום:״

בול״סי בותלחאוביב

ירחון־העירום היוקרתי ביקש ל צלם
את יפהפיות ישראל העירו מות,
אך הן ענו כמעט
פה־אהד — ״יופי
! אכל מה יגידו השכנים

גילויים מרעישים עד פרשה חדשה
שד מי שהיה מזכיר־הממשלה,
אריה נאור: הוא רצה
למכור גם את נאומי
בגין לקנאים נוצריים.

והנפש

מישפטו
ומותו שד הד״ר ישראל
קסטנר הסעירו את המדינה לפני
25 שנה. כימאי הטלוויזיה מספר
על הסרט שהוא
עשה עד הפרשה,
שתכה הדים ככד

הארץ.

חם יורם גם בילדים
דו״ח על הנפגעים
בשטחים
הכבושים כשבועיים
האחרונים 15 :הרוגים 238 ,
פצועים, מתוכם עשרות ילדים7 ,
נעדרים וגופות מכותרות.

מובאו־נ

ה ל לוי ה!

כמישפט סנסציוני תבעה עקרת־בית,
שתחכיפה הוא כתיבת שי על חסנה הפסיכולוג הקדיני,
פרופ־האנס
קרייטלר,
מנתח את אישיותו של נשיא
מצריים וקובע :״אפשר לסמוך
עד הנשיא החדש
של מצריים :״

רים את שימדית אור וקובי אושרת,
מחברי השיר שזכה באירווי
זיון .1079 השופט החליט: לא
גניבה.

פדו רי ם ק פו עי ם: כמדינה תשקיף
אתה והשקד
פורום — דוב ירמיה מכתבים תשבץ
הורוסקופ — מזל ׳שור
עולם קטן — קובה, אל־סלבדור
ודויד לוי

אנשים כעולם אנשים בלונים
הנדון — מדי צה״ל
יומן אישי
קולנוע — ׳אינגמר ברגמן

מה הם אומרים -ישראל גו-
דוביץ, אבי פרחן, תמרה יובל, צפי
הלפרין, ג׳ודי קריאוז ואורי זנברג
שידור מדריך שידורים
ממסיבה למסיבה _ חגיגת
הפינוי

איש ממאדים
רחל המרחלת
חשבון עוכר ושב
די־לה־לו
נמר של נייר -נדין גורדימר,
משה בן־שאול וברוך שפינוזה

זה היה העולם הזה שהיה
ספורט

ב מדינ ה
העם

ואף־על־־־פ-כן :
ה עו לםה 1א עב 1ד
הליכוד מכריז שהעולם
הוא מרובע. המערך
מצהיר שהעולם
הוא משולש
זהו ויכוח בין אדם הטוען כי
העולם הוא ׳מרובע ובין אדם ה טוען
כי העולם הוא משולש.
מנחם כגין: ישראל לא תס כים
עוד לעקור ישובים יהודיים
בהסכמי־שלום בעתיד• מכיוון ש־ממשלת־ישראל
מתנחלת עתה, ב קצב
קדחתני, בכל השטחים הכ בושים,
פירוש הדבר שישראל לא
תחזיר אף שעל-אדמה בגדה ה מערבית,
ברצועת־עזה וברמת-
הגולן.
שמעון פרס: ישראל לא
תסכים לפינוי ישובים בעתיד —
ובכלל זד, כל הישובים שמקים
עתה אריאל שרון בקצב קדחתני
בכל רחבי השטחים הכבושים. או לם
ישראל לא תתבע ריבונות עליהם.
היא תתבע ריבונות רק על
כל איזור ירושלים, רמת־הגולן,
ביקעת־הירדן, גוש־עציון ודרום
רצועת־עזה, והמערך תובע להתנחל
בהם.
אין אף ערבי אחד המסכים לעשות
שלום על פי הצעת בגין.
אין אף ערבי אחד המסכים לעשות
שלום על פי הצעת פרס.
שתיהן כאחת סותרות את הסכמי
קמם־דייוויד, הקובעים כי השלום
הישראלי־מצרי ישמש כדגם גם
לשלום בשאר הגזרות. כלומר:
החזרת כל השטחים תמורת שלום.
שתי ההצהרות מציגות ״תנאים
מוקדמים״ למשא־ומתן, אף ש בעליהן
מנסים להסתיר זאת במלל
מתחסד.
שתיהן מונעות שלום ויביאו,
במוקדם או במאוחר, להפסקתן ה־רישמית
של שיחות האוטונומיה.
זה לא היה חשוב לשני המצי עים•
חשוב היה להם יותר הקרב
על דעת־הקהל הלאומנית.
רום עצום. זה יכול היד, להדאיג,
לולא הוכיח העבר כי להחלטות
כאלה אין כל ערך.
״אם עלי לבחור בין שארם־אל־שייח׳
בלי שלום ובין שלום בלי
שארם־אל־שייח /אבחר בשארם־
אל־שייח׳ בלי שלום,״ הכריז משה
דיין, כאשר כיהן כשר־ד,ביטחון
מטעם המערך.
״ממשלה שתכריז על פירוק ה ישובים
בפיתחת־רפיח תיפול בו
ביום,״ הצהיר ראש-הממשלה מנחם
בגין, באוזני עורכים מצריים,
אחרי ביקורו של אנוור אל־סאדאת
בירושלים.
היה זה בגין שהחזיר את פית-
חת־רפיח ופירק את יישוביה. היה
זה דיין שדחף להסכם שכלל את
הוויתור על שארם־אל־שייח׳.
אפשר להחליט בכנסת, ברוב
עצום, שהעולם הוא מרובע או
משולש. אבל החלטה חגיגית כזאת
לא תשנה במאומה את המצב :
העולם הוא עגול.

מרעיל הבא רו ת
אזזרי שהטלוויזיה
פיברקה, את הטראומה
ש 7ימית, היא מרעילה
את השלום.
הטלוויזיה הישראלית הגיעה
לשפל־המדרגה. דווקא משום־כך
היא מבטאת היטב את הממשלה
שהפכה אותה למכשיר נכנע ושפל־רוח.
בשבוע
הראשון אחרי שהוגשם
השלום הישראלי־מצרי הציגה ה

טלוויזיה
בליל־שבת יומן־שבוע,
שכל מילה בו היתד, רווייה בשינ־אה
ובבוז לערבים — ובעיקר ל מצרים.
מעבר
לגדר. רפיק חלבי, ש גורלו
בטלוויזיה תלוי על חוט־השערה,
יצא מגידרו כדי להוכיח
כי הוא נאמן לאדוניו. בכתבה על
רפיח המכותרת לא הסתפק בדי ווח,
אלא צעק את התעמולה ה־רישמית
של ממשלת־ישראל אל
מעבר לגדר, בפה מלא ולעיני
המצלמה. הפיזמון החוזר: ד,מיצ רים
אשמים במצב•
חלבי מצוי בענייני־המרחב, ועל
כן הוא יודע היטב כי המצב בעיר
רפיח נוצר בעיקבות מעשיו של
אריאל שרון, אשר יישב בכוונה את
תושבי־רפיח, ביניהם מגורשי מח־נות־ר,פליטים,
מעבר ל״קו הירוק״.
בכך רצה שרון להכריח את ה מצרים,
בבוא היום, להעתיק את
הגבול דרומה, לפי השיטה הלאומית
של ״עובדות בשטח״ .המצרים
לא נכנעו לסחיטה זו.
הכתב הדרוזי לא הזכיר זאת.
הוא גם לא הזכיר מדוע לא יכלו
המצרים לספח לעצמם את החלק
הצפוני של העיר, גם אילו הסכימו
לכך הישראלים: הדבר היה מתפרש
כשוד אדמות פלסטיניות על-
ידי המצרים.
תחת הסבר זה באה כתבה ארו כה,
שהציגה את המצרים ברוד נים
מרושעים ושפלים, ואת הפלס טינים
כאבק־אדם.
כולם שקרנים. את אשר
עשה חלבי בצפון הגבול, השלים
גיל סדן בדרום.
בכתבה ארוכה תיאר את המצב
בגבול החדש מדרום לאילת. הוא

זהירות, מוק שים!
לא הסתיר אף לרגע את כוונתו:
להוכיח כי המצרים הם שקרנים,
רמאים ובזויים.
הכתבה נפתחה בדברי הקונסול
המצרי, שהבטיח שהגבול ייפתח
מייד. לאחר מכן הוצג גורלם המר
של התיירים, שלא יכלו לעבור
את הגבול. הוצגו הפנים החתומות
של קצין־מישטרה מצרי• קצין־
ביטחון מצרי בשם ממדות ,״הנר אה
כאהד מהחבר׳ה״ ,הוצג כשק רן
המבטיח ואינו מקיים. המצרים
כולם הוצגו כעויינים. כאשר הגיע

שלושה נערים פלסטיניים ניספו השבוע ביום אחד (ראה
עמוד .)7הידיעה על כך לא הופיעה בראש מהדורות־החדשות.
היא הופיעה בין הידיעות השיגרתיות, בקירבת תחזית מזג-
האוויר.
הריגת נערות ונערים בעת הפגנות בגדה המערבית וברצועת־עזה
הפכה עתה עניין יומיומי. בעולם מעוררים הדיווחים הטל וויזיוניים
והעיתונאיים על כך חרדה וזוועה (ראה הנדון) ,אך
בישראל כימעט ואין איש מתרגש עוד.
השבוע הופיעו בידיעה קטנה בעיתון הארץ שבע שורות,
המדגימות את ההתנוונות המוסרית בצורה מדהימה. חתם עליה
הכתב הצבאי של הארץ, זאב שיף, והכותרת היתה ״גורמים ביט חוניים
צופים שחיקה בקרב המפגינים.״
בשם ״גורמים ביטחוניים״ — שם שמאחריו מתחבאים, בדרך
כלל, שר־הביטחון, אריאל שרון, והרמטכ״ל, רפאל איתן, כתב
שיף:
״לעומת זאת סבורים גורמים אלה, כי המיספר הגדול של

לעינית זאת סבורים גורמים
אלה, כי תניספר הגדול שיל הנפ געים
יגרום במשך הזמן לשחי־קה
מתמשכת בקרב המפגינים
ואלה העומדים בראשם ובמומו
של דבר ישפיע הדבר על נכונותם
להסתכן.

הנפגעים יגרום במשך הזמן לשחיקה מתמשכת בקרב המפגינים
ואלה העומדים בראשם, ובסופו של דבר ישפיע הדבר על נכו נותם
להסתכן.״
28 מילים נוראות אלה קובעות לא רק כי צמרת־הביטחון של
ישראל מעודדת את מעשי־ההרג, אלא שהיא רואה בהם שיטה
מכוונת לדיכוי ההתנגדות של הנוער בשטחים הכבושים.
מעולם לא פורסמה עוד הודעה כה גלוייה על כוונה זו. עד
כה הוסוו הדברים בהגדרות מתחסדות וציניות בנוסח ״נפגעו
מיריות באוויר״ או ״כדי להגן על חייהם.״״
פקודה גלוייה או מוסווית לפתוח באש לשם הרג אזרחים,
כשאין סכנה לחיי היורים, מהווה פשע על פי החוק הישראלי
והבינלאומי. הרעיון שפשע כזה יביא ל״שחיקה״ מנוגד לנסיון
בכל הארצות שבהן נוסתה שיטה זו. התוצאה היתה תמיד הפו כה:
ריבוי מעשי־ההרג גרם לריבוי המצטרפים למאבק.

הכתב לאופירה הנטושה, הוא צבט
את לב הצופה הישראלי בתמונות
של הזנחה.
אילו היתד, לכתב ולאדוניו כוונה
כלשהי להציג את תמונת ה שלום,
היה מן הסתם שם את הדגש
על העובדה שיומיים־שלושה
בילבד אחרי כינון הגבול החדש
כבר נסעה המכונית הישראלית
הראשונה לאופירה, ובה גם צוות
הטלוויזיה. יתכן שהיה מזכיר כי
לפחות חלק מבתי אופירה הושא רו
על־ידי בעליהם במצב מחפיר
של ואנדאליזם, תוך עקירת כל
אביזר שניתן היה לעקרו.
האמת הפשוטה היא, כמובן, כי
המצרים אינם אוהבים לאלתר,
כמו הישראלים. הביורוקרטיה ה מצרית
פועלת באיטיות ובשיט תיות.
כדי לכונן נקודת־גבול חדשה
יש לתאם לפחות בין ד,מיש־טרה,
שרותי־ד,ביטחון, המכס ו-
מישרד־הפנים — דבר המצריך במצריים
ימים רבים.
מדוע לא סגרו המצרים את ה גבול
לחודש־חודשיים, להשלמת
ההכנות, ויפתחו אותו במצב מסודר
ז גם לכך יכול היה הכתב
למצוא תשובה פשוטה: הופעל על
המצרים לחץ ישראלי כביר לפתוח
את הגבול מייד, בו במקום,
כדי להוכיח לישראלים הספקניים
שהשלום אכן שריר וקיים. הדבר
גרם בהכרח לחריקות.
אך הטלוויזיה הישראלית שמ חה.
כך יכלה לתרום את תרומתה
להרעלת אווירת־השלום כבר ב שבוע
הראשון.

מיפלגות
דרסא! רי ח
ראשי המעיד החליטו
שלא לקיים מיצעד
והתרנזז על שלא הוזמנו
לסטוקהולס.
שלושה מטוסים מדגם מיראד־נשר
הופלו בשמי איי־פוקלנד —
כך הודיעו העיתונים הבריטיים,
ולא שכחו להוסיף כי מטוסים
אלה הם מתוצרת ישראל. לפני
כן דיווחו עיתונאים אמריקאיים
מעל סיפון ספינת־מישמר ארגנ טינית,
ולא שכחו להדגיש כי ה ספינה
(כנראה מדגם דבור) היא
מתוצרת ישראל. כאשר מחתה על
כך בריטניה, קבעה ישראל שהיא
תמשיך באספקה זו, כדי ״לקיים
התחייבויות״.
כמעט כל דעת־הקהל הנאורה ב עולם
חושבת כי הצד הארגנטיני
הוא המלוכלך.
לא זה בילבד שהפרשה נפתחה

במעשר,־תוקפנות ארגנטינית ללא
כל התגרות או הכנה, נוסח ההתנפלויות
של הנאצים באירופה בשנות
ד,־ .30 אלא שברור כי תושבי
האיים רוצים בהמשך השילטון ה בריטי.
וברור גם כי בארגנטינה
שולטת דיקטטורה פאשיסטית, ה מנצלת
את הרגשות הלאומניים
הפרימיטיביים של בני־עמה כדי
להסיח את דעתם מן הזוועות ה מתחוללות
בארצם פנימה.
מילבד הקומוניסטים, המשחקים
בסיכסוך זה מישחק ציני של תמי כה
בפאשיסטים כדי להביך את
וושינגטון ולקנות לעצמם אחיזה
ביבשת האמריקאית הדרומית, נמ צא
רק גורם אחד לצד הארגנטי-
נים: ממשלת ישראל.
אין זו הפעם היחידה או הרא שונה
שבה נמצאת ממשלת־שראל
— הנוכחית של הליכוד וד,קודמת
של המערך — לצד הדיקטטורות
הפאשיסטיות הרצחניות ביותר ב אמריקה
הלטינית. רוב הרומים
הימניים שם קונים נשק ישראלי.
הדבר כימעט נתון מראש: ישר אל
מוכנה למכור לכל מי שמוכן
לקנות, ואיש אינו שש לקנות נשק
בישראל אלא כאשר אין ברירה.
כאשר מישטר מתלכלך עד כדי
כך שגם ארצות־הברית ומדינות-
המערב האחרות אינן מוכנות לנ גוע
בו בגלוי, ניתן הרמז לישר אל:
הדרך פנויה. ממשלת־ישר־אל
פועלת על פי הכלל שלכסף
אין ריח, וגם לא לדם.
הזמנה לסטוקהולם. השבוע
נמצא גורם אחד שהסיק מכך את
המסקנה: המיפלגה הסוציאליסטית
השוודית. היא ביטלה את הזמנתה
למישלחת של מיפלגת־העבודה ה ישראלית
להשתתף במיצעד האחד
במאי.
השוודים פעלו על סמך העוב דה׳
הידועה לכל, כי לא זו ביל-
בד שמיפלגת־ד,עבודה אינה מס תייגת
ממישלוחי״הנשק של ממ־שלת־הליכוד,
אלא שמדיניות זו
החלה והתפתחה בממדים גדולים
עוד בימי שלוט המערך.
הצעד השוודי עורר זעם רב
בצמרת המערך. היה לכך צד היתו לי:
אותה המיפלגה, שהתנגדה
לקיום מיצעד של האחד במאי
מטעם ההסתדרות בארץ, התרגזה
על כי לא הוזמנה למיצעד כזה
בסטוקהולם.
אך למעשה השוודי היתד, מש מעות
החורגת בהרבה מן העניין
הקטן עצמו: היה זה אות ראשון
לכך שדעת־הקהל הנאורה בעולם,
בחוגים שהיו בעבר התומכים ה נאמנים
ביותר של ישראל, פונה
עורף למדינה המזוהה עתה בגלוי
עם ד,דיקטטורות הרצחניות ביותר
בשלוש יבשות.

העולם הזה 2331

.אל-על״ :אד מטה!
גודת־ישראל מחזיקה עתה
את מנחם בגין בגרון. ומכיוון
שמנחם בגין הוא ראש־הממשלה,
מחזיקה המיפלגה האנטי־ציונית
הקטנה את מדינת־ישראל כולה ב גרון.
השבוע
היו עיני המדינה מופ נות
אל הקורבן התורני של המח נה
התורני: חברת־התעופה ה לאומית
אל־על.

מכחרהמוות להכרה, שיסודה
רעוע גם כלאו הכי. יש
ציניקאים המאמינים כי מאחרי
ההחלטה הממשלתית
אינה עומדת רק הסחיטה
האגודאית, אלא גם כוונה
סמוייה של הליכוד לשכור
את החכרה, כדי להעכיר
את נכסיה לידי כעלי־הון
פרטיים, מראשי הליכוד, כ
עוון
חטא שהוא זעיר כהשוואה
למסע-חמס אדיר זה,
המתנהל כימעט בפרהסיה.
במירוץ־השחיתות שבין המפד״ל
של יוסף בורג וזבולון המר ובין
ואגודת־ישראל, יתכן מאוד כי
ידה של האגודה היא על העליונה.
מה גם שלאגודה אין בעניין זה
בעיות של מצפון( .סחוב כסף מן
המדינה הציונית, המתועבת בעי־

מנחם בגין נכנע נדי רק״ס את ממשותו -
נוס שתק כי הוא מקווה להיעזר בדתיים
על פי אומדן זהיר, הנזק הישיר
שייגרם לאל־על מהחלטתו של
מנחם בגין, שאותה כפה על ה ממשלה
כולה, לקרקע את כל
המטוסים בשבתות ובחגים, יעלה
על 40 מיליון דולר — שהם כ שמונה
מיליארד לירות. בכסף הזה
ניתן היה לשקם חלק ניכר מ־שקלנות־זהעוני
בישראל, ולחולל
מהפכה בשרותי החינוך או הברי אות.
אולם
בגין לא נרתע מפני סכום
זה. זה עתה ציווה למחוק מעל
פני האדמה את העיר ימית, תוך
ויתור על 150 מיליון דולר שהצי עו
המצרים תמורתה. ואם הפגנה
זו של ואנדאליזם חסר-תכלית, ש לא
נועדה אלא לספק את היצרים
האפלים של בעליה, היתה שווה
סכום כזה — הרי קיומה של ממ שלתו
על אחת כמה וכמה.
הנזק המעשי יהיה, כמובן, הרבה
יותר גדול. אל־ על לא תוכל
להתחרות עוד עם שום חברת-
תעופה נורמלית בעולם. כל קוויה
וכל שרותיה ייפגעו בצורה ניצחת.
שום זר לא ימהר לרכוש כרטיסים
של אל־ על, כאשר יידע
כי לא יוכל להשתמש בהם כל
אימת שירצה•
אך לא די בכך. השבוע החלה

חלק ממסע־השוד שעורכים
אילי־ההון של הליכוד על
נכסי־המדינה כשנים האחרונות.

אבו־חצידא

אלף
ך כעוד שעיני המדינה מרו א
ן תקת אל אל־ על, קורים בש קט
דברים חמורים עוד יותר.

כי כעוד שהאגודה מחזיקה
כידה האחת את המדינה
כגרון, היא מרוקנת כידה
השניה את כיסיה.
אין שום חומר מוסמך על סכו־מי־הענק,
המועברים במאה־ואחת
דרכים מקופת־המדינה אל כיסיה
הציבוריים של האגודה, ואל כיסי הם
הפרטיים של עסקינה.

להיות עסקן של אגודת־ישראל
הוא כיום אחד ה־מיקצועות
המשתלמים כיותר
כמדיגת־ישראל.
השבוע התגלה במיקרה טפח מן
המתרחש, כאשר הסתבר כי בור־_
שומן המקורב לח״כ מנחם פרוש
הוא גם בור של שחיתות. המוסד,
המקבל עשרות מיליונים מקופת־המדינה
— כלומר, מזעת־אפיו של

ני גדולי־התורה, זה כימעט מיצ־ווה.
אין
איש בצמרת השילטון המעז
לבדוק מה קורה לזרם אדיר זה
של כספים לאגודה. קיים בעניין
זה טאבו מוחלט. מכיוון שכימעט
הכל בטוחים שכל חקירה תגלה
דברים נוראים, מעדיפים הכל שלא
לחקור כלל. שהרי כל גילוי יחייב
פעולה, וכל פעולה תביא אוטומטית
לנפילת ממשלתו של מנחם
בגין.
מוקיונות בקאהיי
ד* לל זה חל על כל עניין,
* גדול וקטן, שעינם של גדו־לי־התורה
צרה בו.
פרשה קטנה אך אופיינית, ש אירעה
השבוע, נגעה לנקודה ה עדינה
ביותר ביחסי־החוץ של יש ראל
בשעה זו: השלום עם מצ ריים.
כאשר נודע כי האוטובוס
הראשון של אגד בקו תל-אביב—
קאהיר חזר בשבת, נפל פחד־מוות
על מישרד־התחבורה. המפקח על
התעבורה מיהר לשגר מיכתב בהול
לאגד, כדי לצוות על הקואופרטיב
להפסיק מייד את הנסיעה בשבת

ההפסד היטירוהמיידי * )

כאחד הנובע מכך מסתכם נ כ 8 -ר. מיליון?י ,.במחירי . 1980/81

למטק המדינה ולאל על
הפס די ם אלה ילכו

ויחריפו

תו ך פרק זמן לא ארור .
ב רו רכי במצבה הכלכליהנוכחי טל אל ע ל, אטר עיקר עסקיה מתבססים על התיירות, מטמעור
הדבר הינוער עו ר מוחל ט טל ב סי סקיומההכלכלי טל החברה באופןטאינוניתןלתיקון .

קטע מדו״ח הוועדה לבדיקת הנזקים ל״אל־על״*
יד אחת בגרון, יד אחת בכיס
פעולה בקרב הציבור הישראלי
לקיום חרם טוטאלי על חברת
אל־ על. אחרי הפיכתה לחברת־התעופה
של מועצת־גדולי־התורה,
החלה החתמה על הצהרה( ,ראה
גלופה) ,שתהיה התחייבות להח רמה.

בעבר נטה חלק ניכר מן
הציבור הישראלי להעדיף חברות
זרות על פני אל־ על, הן בשל טיב
השרות, הן בשל טיב האוכל. רבים
שאינם אוכלים אוכל כשר בבתי הם
לא הבינו מדוע עליהם להיכ נע
לתכתיב זה במטוס, כשניתן
לאכול היטב בחברה בעלת רמה
אירופית. עתה ניתנה עילה לגיטי מית
וחיובית להעדפה זו של חב רות
זרות, שאינן כפופות לטרור
של זיקני־האגודה.

יתכן מאוד שתהיה זאת

האזרח משלם־המיסים — חשוד
בניהול מערכת־פינקסים מזוייפת,
ובאי־תשלום מסים על משכורות
מקבלי־ההנאה שלו. ממילא קיים
החשד כי סכומי־עתק נעלמו לכיסים
פרטיים ומיפלגתיים.
בצמרת המדינה לא התרגש איש
מגילויים אלה, כי רוב אנשי ה־מינהל
והמערכת הפוליטית משוכנעים
ממילא כי חלק ניכר ממאות
המיליונים המועברים לאגודת־ישראל
מוצאים בסופו של דבר
את דרכם אל כיסים פרטיים ואל
קופות מיפלגתיות סמויות•

אהרון אבו־חצירא נדון
זה עתה למאסר-עד־תנאי כ*
פורסם לראשונה בד,עולם הזה
לפני חצי שנה.

ישיבות ו״הישגים״ בתחום הכפיי
הדתית.
המערך מעדיף אפשרות זא
על־פני כניסה לממשלת־אחדות
לאומית בראשות מנחם בגין, א

אל: ש ר -ה תנז בו ר ה.
סאת:

תעודס -זהותמ סי

הריביסת כב דבדהלהודיעלרכיאפסיקלחלוטיןלטוסבססוסי
״אל על״ ביום שבו תיפסקנהטיסות החברה ב שבתות ובחגים ,
באותוהיום תחדל ״אל על״ להיותבעיביחברת -ה ת עו פההלאומית
ותהיה חברה פרטית של הליכודואגודת -ישראל ־

מכתינר. כלכלית התסקת הטיסותנטבתתגרום לאל על לאוברן טל ב 1 9 5 ,000 -נוסעים
וכ 2 5 ,0 0 <(-טון מטען חקלאי ואחר.

ולפרשות האחרות בנאום־ד,בכורה
שלו בפתיחת מושב־הקיץ של ה כנסת.
בגין הושיט לפרס חכה
ארוכה, כאשר הפליג בדברים על
קדושת השבת וחשיבותה לעם
ישראל. אך פרס לא נתפס בקרם.

להשיג את מבוקשה: מיליונים ל

בקו זה. עלה עליו הח״כ עתיר־השערוריות,
עקיבא נוף, שהיה
אורח בנסיעה זו. הוא נשאר בקא-
היר, כדי שלא לחלל את השבת.
יתכן כי הח״כ החילוני, שכבר קפץ
כמה פעמים ממיפלגה למיפלגה,
שם את עינו על עתיד במועצת-
גדולי־התורה.
אך אנשי המערך לא נפלו מאב־שי־הליכוד
— לא במעשי־מוקיונות
ולא בציניות.

עריפת שרון
בשבת
א היה זה מיקרה שיו״ר
• מיפלגת־העבודה, שימעון פרם,
לא התייחס כלל לפרשת אל־ על

חתימה __

הצהרת החרם
הקורבן התורני של המחנה התורני
הסיבה: המערך החליט לעשות
מאמץ אחרון להפיל את ממשלת־הליכוד
ולהרכיב ממשלה משלו
עוד במיסגרת הכנסת העשירית.
בחישוביו של פרס ממלאות ד,מיפ־לגות
הדתיות תפקיד מכריע, שכן
ברור לו כי גם אם יצליח להפיל
את ממשלת־הליכוד ללא עזרתן,
הוא יהיה זקוק להן כאשר יבקש
להרכיב ממשלה בעצמו.
משום כך׳ הדבר האחרון שבו
רוצה פרס הוא לחדד את יחסיו עם
אגודת־ישראל האנטי־ציונית ועם
המפד״ל, התומכת בלית־ברירה ב השבתת
אל־על.
המערך מבסס את חישוביו על
התסריט הבא: אחרי הנסיגה מ סיני,
כך סבורים מקורבי פרס,
שוב אין הממשלה האמריקאית
זקוקה לבגין. בהיעדר תפקיד
ממשלתי, מרבים ראשי המערך
בנסיעות לארצות־הברית. שם הם
שמעו שוב ושוב, בחודשים האח רונים,
כי אחרי ה־ 26 באפריל הופך
בגין גורם מפריע. עמדותיו
אינן מאפשרות המשך בעל־סי־כויים
בשיחות האוטונומיה, והדבר
הנוח ביותר, מבחינת האמריקאים,
הוא עיזה הפלת ממשלתו של
בגין.

לפי הערכת מקורבי פרס
יש לאמריקאים אמצעים
שוגים כדי לעזור למערך
בהפלת הממשלה.
אחד האמצעים האלה, המוזכר
שוב ושוב, הוא הלחץ הכלכלי.
לחץ כזה עשוי להשפיע במיוחד
על כמה מאנשי המיפלגה הליברלית
שבליכוד, המייצגים אינט רסים
כלכליים רבי־עוצמה. אלה
יוכלו, ברגע המכריע, להיעדר מ הצבעת
אי־אמון, ולהפיל את ה ממשלה.

יקרה הדבר, יבקש בגין
לקיים בחירות מוקדמות. אולם אין
דבר המפחיד יותר את המפד״ל
השסועה מבחירות מוקדמות, לפ ני
שיסתיים ״תהליך השיקום״ של
המיפלגה. גם תמ״י תחשוש מבחירות
מוקדמות, כל־עוד לא תם
מישפטו של ח״כ אהרון אבו־חצי-
רא. המפד״ל ותמ״י, סבורים ב מערך,
יהיו מוכנות לסייע למערך
בהרכבת ממשלה( ולוא רק כדי
לדחות את מועד הבחירות. אגו־דת־ישראל
תצטרף אף היא לקו אליציה
שבראשות המערך. רק
בקואליציה יכולה אגודת־ישראל

אינו דוחה גם אפשרות זאת. אב
לא יצליח המאמץ הנוכחי להפלת
ממשלת הליכוד, יבחר המערך בנתיב
השני.

המהיר שיתבע המערך
כמיקרה זה הוא ״ראשו׳
של שר־הכיטחון, אריאל
שרון. המערך יתבע כתוקר
את תיק־הכיטחון לעצמו, ו
אחר׳כך תיערך כמיפלגח
התמודדות־רכתי
העבודה
על ה ״יש ר ה החשוכה.
המערך חייב לתבוע את תפקיד
שר־הביטחון, משום שהוא נתון
במעגל קסמים•
התפרקות המערך
ף* בין מוכן כבר היום להבטיח
למערך תפקידים אחרים
הוא מהסס להציע את תיק־הביט־חון
למערך, משום שהוא חושש
מתגובתו של אריאל שרון. בגין
כבר אינו מתייחס היום כבדיחה
לדברים שאמר פעם על האפשרוח
שאריאל שרון (כאשר היה שר־החקלאות)
״יקיף בטנקים את מישי
רד ראש־הממשלה.״
אך אם לא יוצע למערך תפקיד
שר־ד,ביטחון, עלול הדבר לגרוב
להתפרקותו. מפ״ם, יוסי שריד ר
שולמית אלוני הודיעו כבר כ׳
יפרשו מהמערך אם יצטרף למס־שלת־ליכוד-לאומי
בראשותו של
בגין.
הם לא יממשו את איומם אב
יוצא תפקיד שר הביטחון מידי
אריאל שרון. כבר היום מטפטפיב
ראשי מפ״ם בקיבוציהם (ראה תש
קיף) כי הוצאת, תיק־הביטחו
מידי אראל שרון היא כה חשובה
עד שמפ״ם לא תוכל לדחות עי
הסף הצעה להצטרף לממשלת בגין
כאשר זהו השלל המוצע למערך
הפור יפול, כנראה, תוך שלושז
חודשים. זו הארכה שהעניק מנח:
בגין לממשלתו ולמערך, כאש!
דחה את ביצוע ההחלטה לסגירו
אל־על בשבתות עד אז. במעדן
מקווים כי החלטה להשבית את ה
חברה תעניק לכמה מהליברליו
שבליכוד את ההזדמנות לחצות או
הקווים.

אם לא ינצלו הזדמנוו
זאת, יעשה המערך כל מא
מץ להיכנס לממשלתו ש׳
בגין.

בוא לגדול אתנו

1711 הפועל•

העולם הזה 2331

15ה רו גי 2 3 3 -פ צו עי 7 -נעד רי, וגו פו ת
מבותרות -זהו קציר של שבוע״ בגדה וברצועה
ני קומנדקארים נעצרו בפתח
״ ביית-הספר מתיכון בחלחול. מתוכם
קפצו שמונה חיילי ׳מילואים. הם פרצו
לחצר בית־הספר. המפקד פתח ראשון
באיש לעבר קבוצת התלמידים שבחצר.
פקודיו ירו אחריו. ג׳מאל מיופה שלאלדה,
בן ,18 תושב הכפר סעיר שליד חלחול,
נהרג מפגיעת קליע, שחדר ׳לתוך פיו.
ועיסה עקל, בן ,17 נפצע מפגיעת קליע
בכתף. ג׳מאל אביו־דייה, בן ,16 נפגע
מקליע בפניו.
האירוע התרחש ביום החמישי בשבוע
שעבר. קודם לכן ידו תלמידי בית־הספד
אבנים לעבר כביש צדדי, העובר בסמוך
למקום. כשהגיעו הקומנדקארים, נמלטו
המיידים אל תוך החצר. החיילים רדפו
אחריהם וירו ללא הבחנה בכל מי שעמד
בחצר. הם פתחו באש במטרה לבצע פעו לת
ענישה, מבלי שנשקפה להם סכנה
כלשהי ובניגוד חמור להוראות הפתיחה
באש.
פעולות ענישה מסוג זה הפילו בשבו עיים
האחרונים 15 חללים! .מתוך 238
פצועים בגדה המערבית וברצועת עזה,
נפגעו 162 מיריות.

להלן דו״ח עד הנפגעים משטחים
הפכושיס :
!• עבד אל־רחים ג׳רדאט, בן ,18 תושב
הכפר סעיר, נהרג מפגיעת קליע שחדר
אל בין ׳צלעותיו. הוא נורה בכפרו, במהלך
הפגנה שהתארגנה בעקבות הידיעה
על מותו של שלאלדד, בבית-הטפר בחל חול,
שאחותו נהרגה לפני שנתיים מיריות
חיילים בנסיבות דומות. תושבי הכפר ידו
אבנים והצבא השיב באש. מן היריות
נפצעו עוד שישה מפגינים. על הכפר
הוטל עוצר כללי. בחלחול הוטל עוצר על
האיזור הסמוך לבית־הספר, והעיירה כולה
נמצאת בהסגר.
י• חסן עבד אל־פתח חוסיין, בן , 18
תושב מחנה הפליטים דהיישה שליד בית־לחם,
מת ביום החמישי בשבוע שעבר
מפצעיו. הוא ׳נפגע ב־ 12 באפריל מקליע
שחדר דרך המותן לבטנו, במהלך פיזור
הפגנה שהתקיימה במחנה, בעיקיבות הה ת־
׳קפה על הר־הבית. תושבי המחנה ידו

אבנים אל עבר כלי־רכב ישראליים, ש עברו
בכביש המוביל מבית־לחם לחברון,
שלצידו שוכן המחנה. חוסיין פונה לבית־החולים
בבית־ג׳אללה ׳והועבר לבית־החר
לים שערי: צדק בירושלים, שם נפטר
כעבור שבועיים. מיריות החיילים נפצעו

קליע בלסת

10ה רוגי ם

מתוך 15 הרוגי השבועיים האחרונים
ועשרות ׳שנהרגו בתקופה שלפני־כן.
בצילום הגדול למעלה במרכז נראה חסן עבד אל־פתח חוסיין*
בן 18 מדהיישה, שנהרג מקליע שחדר דרך המותן לבטנו. מימי
תשעה
אנשים נוספים, ביניהם סנא מחמוד
עבד אל־כרים, בת ,5שנשרטה בקליע ש פגע
בראשה ונזקקה לתפרים. בת־דודתה
של סגא, חייט עבד אל־כרים, בת ,17
נפצעה בידה מפגיעת קליע. על המחנה
הוטל אז עוצר ממושך.

קיבלה גץ והיר עזת אל־אפנדי, בת
ה־ 18 טדהיישה, המאושפזת בבית־החולים
אל־מוקאסד בירושלים המיזרחית. הקליע חדר ללחי ה

פרחאן עלי עיסה אל־ח׳דור. מתחתיו: בדר. מעליו: ג׳מאל
מוסה שלאלדה מכפר סעיר, שנהרג מירי חיילים בבית־סיפרו
בחלחול. משמאלו: קאנוג׳ .מתחתיו משמאל: עומר עיסה אל־קוטוב,
שמת כשהוכה בידי חיילים. למטה באמצע: סלאח אל־ימאני,

אביו של ההרוג, עבד אל-פתח חוסיין
אבו־סאלח, בן ה־ ,75 הוא פליט מהכפר
בית־עטב שלייד בית־ישמש. הוא גר במחנה
מאז . 1948 שניים מארבעת בניו
נהרגו בידי ליגייונרים ירדניים במאורעות
״ספטמבר השחור״ ב־ .1970 עתה נהרג

שמאלית, עבר דרך הפה ונתקע בלסת, בצילום הרנטגן מסומן
בחץ המקום שבו נתקע הקליע. בתמונה משמאל היא מצביעה
על המקום. ג׳ווהיר נפגעה ביום החמישי שעבר בבית־לחם.

בנו השלישי מיריות חיילי צה״ל .״גם
אילו היו לי עשרה ילדים,״ אמר ,״הייתי
מוכן שימותו כולם ואני יחד איתם, כדי
שהפליטים יוכלו לחזור לאדמותיהם.״
כשנודע דבר מותו של חיוסיין הצעיר,
התחדשו ההתקומסויות בדהיישה. הצבא
פתח באש ושלושה תושבים נפגעו. ב מהלך
הפיזור ברחו כמה מהמפגינים לתוך
המיסגד המקומי. על פי עדותו וצילומיו
של ההימאם עבד אל־מאגיד עטה, פרצו
החיילים, שרדפו אחרי המפגינים, לתוך
המיסיגד, השליכו סיפרי יקודש לריצפה,
הפכו רהיטים ופגעו במקום. על המחנה
מוטל עתה הסגר וחיילים הוצבו על גגות
הבתים.
׳ 9איסמאעיל אבו־דלאל, בן ,18 מחאן-
יונס, וסולימאן עבדאללה חאלאס, בן ,16
מעזה, נהרגו ב־ 16 באפריל, במהלך גל
ההפגנות ׳ששטף את הרצועה. באותו יום
נפצעו 15 אנשים במקומות שונים ברצועה.

למחרת היום נמצאה גופה מבותרת
במבואות שכם. ההרוג זוהה ׳כאחד מבני
בשכם, שנעלם כמה ימים מישפחת לפני כן. הועלה חישד שנרצח בידי מתנח לים,
אך לא נמצאו עדויות לכך.
!• ראשד אבו־עליה, בן ,60 מדהיישה,
שהיה פעם מוכתר המחנה והודח עיל-ידי
המימשל, מת ב־ 14 באפריל ממחלה •ומחול־שח
כללית. מחמת העוצר שהוטל על ה־
(המשך בעמוד )82

תרם

בשר־ד,ביטחון אריק שרון, שהיד! בעבר יועצו
לענייני־ביטחון.

שרון נגד ואור
מקורבי שר־הביטחון אריאל שרון, בודקים אם
אפשר לנקוט בהליכים נגד מזכיר הממשלה היוצא,
אריה נאור, שהוא עדיין עובד־מדינה.

תטו !

נאור אמר לכתב השבועון האמריקאי
״טייס״ כי ״אם יגיע שרון לראשות־הממשלה,
ירחם האל, אני תוהה מה
יהיה גורלה של הדמוקרטיה בישראל.״
דבריו פורסמו בגליון השבוע של השבועון.

יויף

13 11*3(1ל*טי
בטלוויזיה?
ראש מחלקת־ההסכרה של הליכוד, גידעון
גדות, עשוי להתמנות כמנהל מחלקת
החדשות של הטלוויזיה.
מועמדותו תועלה בוועד־המנהל, אחרי שלא הושגה
בחודשים האחרונים הסכמה לעריכת מיכרז.

סחב־ א ״ שו ם

שמואל -

נגד דויד לוי

נמיר לעיריית

ורש לקזדג־ו

ת ל ־ אבב

בחוגי־המערך מתגבש הרעיון להציב
בבוא העת את אליעזר שמואלי, מנכ״ל
מישרד־החינוך, כמועמד לתפקיד
ראש־עיריית ירושלים.

במייטטרת מחוז תל־אביב הוחלט
להעכיר לפרקליטות עוד השבוע את
חומר־הראיות שנאסף נגד דויד לוי,
שנעצר כחשוד כרצח הילדה נאווה
אלמליח.
החומר מכיל ראיות-לכאורה על
מעשים מגונים בקטינים, אך אין לו
קיטר לרצח זה. בכוונת המישטרה
לבקש כי מעצרו של לוי יוארך עד
תום ההליכים נגדו בתיק זה, כדי
שהמישטרה תוכל להמשיך כחקירה
נגדו בקשר לרצח.

ח״כ המערך, אורה נמיר, אלמנתו של
מי שהיה ראש עיריית תל־אכיב
מטעם מפא׳׳י, מרדכי נמיר, הודיעה כי
תהיה מוכנה להתמודד על ראשות העיריה,
אך הציבה שני תנאים: תקציב־בחירות
גדול, והבטחה שתוכל לחזור לראיטות
ועדת־ההינוך של הכנסת אם לא תיבחר.

האוויר.
תיק הביטחו!
בהרצאה בקיבוצו מגן אמר המזכיר
האירגוני של מפ״ם, בנימין(״בג־ג׳ילה״)
יסעור, שאם יציע מנחם בגין
להוציא את תיק־הביטחון מידי אריאל
שרון ולהעניק אותו למערך, ב
מיסגרת הרכבת ממיטלת־ליכוד־לאו־מית,
לא תוכל מפ״ם לדחות על הסף
את הצטרפותה לממיטלה כזאת.

לבין -בפעם
העשירית לחדל
במערך מותחים ביקורת על כך שח״כ יצחק רבין
נסע למסע־הרצאות בארצות־הברית ערב יום-
הזיכרון לחללי־צה״ל. מתנגדי רבין רואים
טעם־לפגם בכך שראש־הממשלה והרמטכ״ל לשעבר
נעדר מהארץ בעת פינוי ימית, ביום הזיכרון
לחללי־צה״ל וביום־העצמאות.

רבים עדיין לא חזר ממסעו. בשנה
האחרונה יצא 10 פעמים לחוץ־לארץ.

הכוונה היא שטדי קולק יכהן עוד קדנציה אחת
ולאחר מכן, כשיפרוש מטעמי גיל, יבוא במקומו
שמואלי, שהוא גם ספרדי וגם אהוד בחוגים
רחבים בבירה.

3ת -המנהיג החדש
התארגנות מתנגדי ליכוד־הליכוד במיפלגד,
הליברלית נכנסה להילוך גבוה.
אנשיהם של מנחם סבידור, יצחק ברמן, דרור
זייגרמן וגידעון פת, המהווים !/0ס 35 במוסדות
הליברלים, מניחים שיצליחו להשיג רוב בסניפים
נגד הרעיון.

הפעיל המרכזי כהתארגנות הוא שר־התעשייה־והמיסחר
גידעון פת, המקווה
לכבוש בדרך זו את מנהיגות המיפלגה.

צעירי־המיפלגה מכינים לשר מארב בעניין קשריו
עם גורמים במיפלגה הליברלית ומחוצה לה.
קשרים אלה הם בתחומי תפקידו של השר, וכן
בעניינים פוליטיים.

פריצה לייופרטיטי״
ערב סגירת מישרד-הנסיעות ה
מיצרי בישראל ,״נפרטיטי״ ,נפרץ
מישרד החברה בתל־אביב, ורוקן מ כל
הניירת שהיתה בו. נגנבו גם
סכומי־כסף קטנים שהיו במקום.

אף שהמצרים ממעטים לדבר על כך,
כנראה על פי הוראה מגבוה, קיים אצלם
זעם כביר על הריסת העיר ימית.
זעם זה עלול לגבור בימים הקרובים,
ולמחוק הרבה מן הרושם החיובי שנוצר
כעיקבות הנסיגה הישראלית במועד.

בחוגים דיפלומטיים בתל־אביב מדברים
על התגברות מהירה של תופעה חדשה :
ישראלים צעירים, בני הארץ, המתעניינים
באפשרות לקבל דרכון שני מהמדינות
האירופיות שבהן נולדו הוריהם
לפני השואה.

ח״כ המערך יצחק רבץ התבטא לאחרונה,
בקרב אנשיו, כשני נושאים שעוררו
תדהמה: הוא תמך בהריסת ימית
ובמדיניות ״המימשל האזרחי״ בשטחים
הכבושים.
רבין טוען שיש לראות לאורך זמן כיצד יצליח
מנחם מילסון לחסל את תומכי אש״ף בגדה
ולהקים מנהיגות חדשה.
בשני עניינים אלה תומך רביו לאורך כל הדרך

במקומו יבוא השופט הראשי של בית
מישפט השלום כמחוז המרכז, יצחק רביבי.

הסערה הבאה כמיפלגה הליברלית
תתחולל סביב שר־התיירות אברהם שריר.

111ם עד הרס ימית

קו רבין־שרון

השופט הראשי בבית־מישפט השלום בתל־אביב
עומד לפרוש בחודש אוקטובר, ולהתחיל
בפראקטיקה פרטית, אחרי שלא נענתה בקשתו
להתמנות כשופט בבית־המישפט המחוזי.
השופט, חיים שפירא 47 מונה לתפקידו לפני
15 שנה.

המטרה: שריר

ביקוש לררפון שני

באופן בלתי־רשמי מכחישים כל המצרים רמי־הדרג
את סיפורו של אריאל שרון, כאילו הסכים
הנשיא חוסני מובארכ, בשיחה עימו, עם מעשה
זה, בטענה כי לא יוכל לשטר את העיר אחרי
הנסיגה הישראלית, ביגלל האיסור הקיים על הכנסת
צבא מצרי לשטח זה. המצרים אומרים כי
שרון בדה סיפור זה, כדי להצדיק את מעשהו.
הודעת המצרים, על כוונתם לבנות את העיר
מחדש ולהעניק לה את השם סאדאת, באה כדי
לשמש בעקיפין הכחשה לגירסה של ממשלת־ישראל.

השופט שפירא יפרוש

עובדי השגרירויות מוצפים בשאלות דיסקרטיות
בעניין זה.

גבאראם וויל עודאד
הבימאי היווני הידוע קוסטה (״ 2״) גבאראס
מסיים עתה סרט על נשיא צ׳ילי שנרצח, סלבדור
איינדה, ועומד לצלם סרט שנושאו הוא הסיכסוך
הישראלי־פלסטיגי.
עדיין לא ברור אם יתירו לגבאראס לצלם
את הסרט בישראל.

סרטי^שבת
בירו שלים?
אחרי שסיעת אגודת־ישראל פרשה
מהקואליציה העירונית בעיריית ירושלים
נבדקת שם האפשרות להנהיג הקרנת
סרטים בלילות־שבת בעיר.

סירוב לשרת בגדה
לאחרונה נשפטו קצידמילואים וחייל־מילואים
ל־ 28 ימי מחבוש, אחרי שסירבו לשרת
מעבר לקו הירוק.
במיקרה אחר שוחרר חייל מקורם שעמד להשתתף
בו ליד חברון, אחרי שהודיע כי הוא מסרב
לשרת בשטחים הכבושים.

צה״ל נוקט במדיניות של השתקה
במיקרים כאלה, בתיקווה שאם לא יידעו
על התופעה, היא לא תתפשט.

ב רו ק שילדם לישראל במאי פירטי ג׳יימם בונד, גאי הא־מילטון,
הגיע לישראל בהברת מנהל
אתרי־הצילום של הפקת־הענק ההולי
וודית ״סהרה״ ,כדי לבדוק אפשרות
לצלם כישראל.
מנהל אתרי־הצילום הוא אלי כהן,
ישראלי לשעבר. בסרט תככב השח:
קנית הידועה ברוק שילדם.

רמת שערים גבוהה
בחוגי הברוקרים בבורסה מעריכים כי רמת שערי
המניות היא עתה כה גבוהה, עד שכימעט
אין מנוס מירידה בשעריהן, למרות כמויוודהכספים
הגדולות הזורמות לבורסה.

ההערכה היא כי הגורמים השולטים
בבורסה ממתינים לאירוע פוליטי או
כלכלי, שיאפשר להם להתחיל במערכה
להורדת השערים.

היועץ ה^שבם׳
בוזק ח שוו ת
חדש ים 1ג ד

שהיה

מזנו
ה ממש וה :
פרשת הקסטות

העולם הזה השיג את נוסח השי

שהתנהלה בין לוריא ורום
ב־ 22 בפברואר השנה. שיחה זו
ניתנת כאן כמעט במלואה. בסוג ריים
ובאותיות שחורות מופיעות
הערות העולם הזה.

״הוא רצה
^£ן11׳ סססס ״
לוריא ג אתה יכול לספר לי
מה קרה?
רום: אני דיברתי איתו. אני
חושב שזה היה לפני שנתיים...
לוריא ו אתה היית אז...
רום: אנחנו הזמנו אותו. אנח נו׳
זאת אומרת השבועון היהודי
בשווייץ.
לוריא ו כן, מה שמו?
רום ג ישראלטישה ווכן בלאט.
לוריא: כן...
רום ׳ ואירגון נוצרי שקוראים
לו בית שלום. הזמנו אותו לדבר
בציריך למען ישראל. זה היה
חוסראת ריה נאור חשב שהגיע הקץ
י לצרותיו, כאשר הגיש את התפטרותו
מתפקיד מזכיר־הממשלה,
לפני כמה חודשים.
הוא טעה. הן רק התחילו.
המישפט של נאור בבית־הדין
המישמעתי של עובדי המדינה לא
בוטל, כפי שקיווה נאור. הקרי קטוריסט
רענן לוריא לא הרפה
ממנו, ופרשת ״הפתק הסודי״ ש העביר
נאור ללוריא, על שיחה
שהתקיימה בין קנצלר גרמניה,
הלמוט שמידט, והנשיא האמריקאי
לשעבר, ג׳ימי קרטר, סירבה לגווע.
במישפט הופיעו חדשות־לבקרים
פרשיות נוספות, ונאור התפרץ
שוב ושוב. הוא הגיע עד לכך
שהציג בבית־המישפט חפיסת תרופות,
בהצהירו כי זהו ״הדבר הגרמני״
היחידי שהוא משתמש בו,
ולכן אין להעלות על הדעת כי
ביקש להתקבל לעבודה כעיתונאי
ברשת של איל־העיתונות הימני
אכסל שפרינגר (העולם הזה .)2314
גזר־הדין במישפט זה עדיין לא
תם, וכבר צצה פרשה חדשה.
לכמה עיתונאים ישראלים ויש־ראלים־לשעבר,
השוהים באירופה,
הזדמן לדאות את אריה נאור ב פעולה,
בביקוריו התכופים ביבשת
זאת.
אחד מאלה היה פרדי רום, כתב
ידיעות אחרונות בשווייץ. רום ()40
הוא איש נוח לבריות, נאה למר אה,
ובעל מהלכים בחוגי החברה
ובחוגים הפוליטיים בגרמניה וב־שווייץ.
נוסף לעבודתו כעיתונאי,
רום הוא גם איש יחסי־ד,ציבור של
האירגון הדתי השווייצי בית שלום,
וכך הזדמן לו להכיר את נאור,
כאשר זה הוזמן להרצות לפני אנ שי
האירגון בשווייץ.
על מה שאירע בעיקבות הזמנה
זו, סיפר רום לקריקטוריסט רענן
לוריא, שהחליט לא להרפות מנאור.
בידיעתו של רום הקליט
לוריא את השיחה, ואחר־כך הע ביר
את ההקלטה לרשות היועץ
המישפטי לממשלה, הפרופסור
יצחק זמיר.
במקביל לפרשת המישפט נגדו,
נפתחה נגד נאור חקירה בעיקבות
הגילויים שעלו מן ההקלטה. ה ידיעה
על כך הגיעה לידיעת העולם
הזה כבר לפני שבוע (תשקיף,
העולם הזה )2330 אך ממישרד ה יועץ
המישפטי לממשלה אי-אפשר
היה להשיג תגובה. אחרי פירסום
התשקיף כבר אי־אפשר היה לש מור
על הפרשה בסוד, וגם היועץ
המישפטי לממשלה הפר את שתי קתו,
ואמר כי הוא יודיע בימים
הקרובים אם יוחלט להעמיד את
נאור לדין.

בערך לפני שנה וחצי. אני ציל-
צלתי אליו ואמרתי לו שאנחנו
מזמינים אותו. שלחנו לו כרטיס-
טיסה והוא בא. הוא בא כדי לדבר.
הוא גר במלון שווייצי הוך בצי רך
,,והוא באמת הגזים בהוצאות.
(״בית שלום״ הוא אירגון דתי-
ימני. חבריו הם נוצרים שמאמי נים
בקדושתו של התנ״ן. בחודש
אפריל השנה פירשם אירגון זה
מודעות במיליוני לירות בעיתוני
ישראל, בהן קראו למנחם בגין
ולממשלת הליבוד שלא לבצע את
הנסיגה מחבל ימית, מגיוון שהוא
חלק מהארץ המובטחת לעם
ישראל).
לוריא 1אתה יכול לפרט, במה
התבטאו ההגזמות ו
רום • הוא רצה לאכול במים־
עדות הכי יקרות. הוא ידע שאנחנו
צריכים לשלם. הוא רצה לשתות
בבארים, ורצה ללחוץ עלי שאלך
איתו למועדון לילה.
לוריא 1הוא רצה 004x1
שוחת׳י
רום 1הוא רצה שזזז 1ז! .000
אני ידעתי שזה לא חוקי, והיו
לי דברים אחרים לעשות. הוא
אמר לי :״תגיד לי, אני רוצה
לפתוח חשבון בבנק בשווייץ.״
אמרתי לו :״תיכנס לבנק ותפתח
חשבון.״ ״לא, זה לא מקובל,״
אמר נאור ,״אתה תתקשר ל בנק
גדול.״ אני התקשרתי ל־
1311־814111261

£31114

1011ח ס

בבאנהוף־שטראסה .45 הייתי צריך
להגיד לפקיד שאני מכיר את מז כיר
ממשלת־ישראל, ושהוא רוצה
לבוא ולפתוח חשבון. הוא רצה
קבלת פנים. אז הלכנו לשם ביחד
והוא הפקיד שם 50 פרנק שוויי-
ציים. ובשביל זה הוא רצה טיפול
של אח״ם.
(בנק זה הוא אחד הבנקים
הגדולים של שווייץ. הסניף ה ראשי
שלו, נמצא בבאנהוף״שטרא-
סה, שהוא רחובה הראשי של
ציריך, ונחשב לאחד הרחובות
היקרים שבעולם. אולם־הכניסה
של הבנק מפואר מאוד גם במושגים
אירופיים).
לוריא: מזכיר ממשלת־ישראל
הפקיד 50 פרנק ורצה טיפול של
אח״ם י
רום נ הוא הציג שם את הדר כון
הדיפלומטי. הבנק בוודאי חשב
— אני לא אומר שזה נכון —
שאחר־כך הוא יכניס לחשבון יותר.
אבל אני לא ראיתי יותר.
אני יודע רק על 50 פרנק.
לוריא: זה לא היה חשבון
סודי?
רום: לא חשבון סודי. אני לא
אומר שהוא עבר על החוק. אני

רק חושב שהוא רצה לעשות רושם
שהוא מזכיר ממשלת־ישראל וזה
היה חשוב לו מאוד. ואחרי זה,
את זה אני זוכר בדיוק, הוא נסע
— עם כרטיס שאנחנו לא ידענו
עליו — לראות את אחותו במי-
לאנו ואת האמא שלו בווינה. אז
אנחנו היינו צריכים לשלם עוד
500 פרנק. הוא דרש את זה כאילו
שזה מובן מאליו, ואנחנו גם לא
אמרנו לו כלום.
(אמו של מזכיר הממשלה לשעבר
היא אסתר רזיאל-נאור, ש־היתה
חברת-כנסת מטעם תנועת
החרות. היא אחותו של דויד
רזיאל, מי שהיה מפקדו הראשון
של אצ״ל).

״נאור הציע
לעסות עסק״
לוריא: ואת כל הנסיעות ה אלה
הוא עשה כמזכיר ממשלת־ישראל?

רום:
בוודאי. בצורה אחרת
הוא לא היה מעוניין. באותה הז דמנות
הוא ראה שבאירגון בית
שלום יש תורמים. באותו ערב
הם תרמו כסף לישראל. אז הוא
אמר לי: פרדי, בוא נעשה עסק.
הם בגיניסטים כל כך גדולים,
נעשה עסק.
לוריא נ איזה עסק?
רום נ הוא הציע שנמכור ספר
על דבוטינסקי. הוא היה צריך
לדאוג להוצאה מיוחדת בשביל
בית שלום בציריך, עם ברכה של
ראש־הממשלה.
לוריא ׳ כתובה על כל ספר,
או מודפסת על הספר?
מודפסת על כל ספר. רום לוריא: אני מבין. הוצאה מיי חדת
בשביל...
רום ג בית שלום. זהו אידגון
דתי־נוצרי שתומך בישראל, ותו רם
הרבה כסף לישראל. הם אומרים
שהם תרמו בשנים האחרונות
10 מיליון פרנקים שווייציים.

(סכום השווה למיליארד לירות
בערך).
לוריא 1כן, אני מבין, זה הי־בה
כסף.
רום ז כן, זה הרבה כסף. גם
הוא ידע זאת והציע שאנחנו נמ כור
להם כל ספר ב־ 20 דולר.
לוריא 1וכמה היה עולה ליי צר
כל ספר כזה?
רום: אני לא יודע, אבל הוא
אמר לי: פרדי, אנחנו נחלק
את הרווח. אנחנו נרוויח הרבה
כסף.
לוריא ו אתה מוכן לחזור על
זה בצורה ברורה? אריה נאור,
מזכיר ממשלת־ישראל, אמר לך
שהוא רוצה להוציא בארץ כפר
על דבוטינסקי...
רום: בוודאי. הוא אמר לי ש הוא
אישית לא מייצר את זה, אבל
יש לו איש מסויים שיושב בתל־אביב,
ואנחנו שלושתנו צריכים
לשבת ולדון בעסק.
(המשך בעמוד )77

השקעה בקתות
בטוחה יוהד
מאז שנכנס ד״ר משה מנדלבאום לתפ קידו
החדש כנגיד בנק ישראל, נושבת
רוח חדשה בבנק. הרוח החדשה נושבת
מדרום־מיזרח, הוא הביות הפונה אל בניין
האוצר בקריית הממשלה בגיבעת־רם.
הסגנון החדש הוא כזה: אומרים לבנקים
מה ואיד לעשות, ואחר־כך מנהלים
סימפוזיונים. למשל, רמזו לבנקים בתחי לת
השנה לווסת את מניותיהם, שערך
השוק שלהם היום הוא כ־ 100 מיליארד
שקל. בהתחלה היה היסום, באפריל ה תמונה
כבר ברורה: המניות עלו כפ
חות
מ־/0י< 5לעומת עליה משוערת
של ־ 107 של המדד. מתחילת הישנה
עלו שערי מניות הכנקים כ־כ־ס/י<0צ
לעומת עליה צפויה של
המדד, שתהיה ־•327

חוץ מרמזים עביט, יש לכנה־ישראל
שיטה נוספת. אם הבנקים
נותנים תשואה של ,*(0/0 —5 7 0יכול
כנק־ישראל להציע תשואה של
—070״ 117 לצמודים שלו. הוא לא
רק יכול, הוא גם עשה זאת החודש.
ועכשיו, אומרים בבנק־ישראל, מי
שעיניו בראשו יתכבד ויזנח את מניות
הבנקים ויעבור לצמודים. למה, שואלים,
לא ינגוס הבנק בחלק ממניות הבנקים,
למה לא ינוחו חלק מהמיליארדים במר תפי
בנק־ישראל?
לאלה החוששים למניות הבנקים, אומרים
בבנק-ישראל, שהקזת מעט מן המיל יארדים
טובה לבריאות, מה גם שתישמר
רמה ריאלית מסויימת ,״בהחלט לא מה
שהיה בשנה שעברה״.

איו והשקיע הונה
ולהרוויח הרבה
אמרתי לכם בתחילת אפריל שיהיה חודש
טוב, היה. עכשיו אני אומר שגם
חודש מאי לא יאכזב. אבל, כרגיל, יתכנו
אירועים חריגים. יש המון כסף בשוק
שמחפש לו מקום טוב לנחות עליו, ואין
כמו הבורסה בימים אלה. כמעט כל נייר־ערך
שאתה נוגע בו מזדעזע וקופץ למ עלה.
הכי גבוה קפץ מאז תחילת השנה
מן ,1זה מהסרדינים שליד עכו, ששערו
עלה ב־> .5607 כן, מי שהשקיע אלף שקל,
יש לו היום 5,600 שקל, נקי ממס. אחיו
הקטן, מן ,5עשה גם הוא לגמרי לא רע,
והוא עלה ב־־.2657

תמיד הוא מפסיד. לעיתים הוא גם עושה
כמה ״בוחטות״ כדי להצדיק את המש כורת.

איו
גשקיעיס?
מהיום רמחו!
שאלתי את אחד מאבירי הבורסה, מהי
לדעתו צורת ההשקעה הטובה ביותר ב־

עכשיו יש לי סיפור מעניין מאוד, דווקא
של ירידה. אני נוהג לשאול את הסוחרים
בבורסה אם יש להם סיפור בשבילי.
לעיתים אני נע —

לעיתים ה תשובה
היא מ ה
בורסה
שיכת כתף, ו לפעמים
יש כא לה
שלא טורחים להשיב. לאחרונה שאלתי
את קירשטיין מבנק־מימון (כן, יש בנק
כזה) אם יש לו סיפור בשבילי. אמר לי :
״אין לי.״ בכל זאת י השיב :״בחייך, עזוב
אותי.״ עזבתי. אז עכשיו יש לי סיפור
בשבילו.

אבל זה עוד לא הכל. תרגיל דומה
עשה קירשטיין במניות כבלי ציון, וגם
שם הוא הפסיד. לזכותו ייאמר, שלא
ווו

נגיד־בנק מנדלכאום
הצמודים עלו כפול

דיעה על דיבידנד ומניות הטבה,
חפש אותה מהר, פן תאחר ולמחרת
תמצא אחרת.׳׳ זו השיטה בשביל
משקיעים קטנים. ומה עם הגדולים
ץ לאלה יש שיטה אחרת,
שיטת כרית המילה 1מה? כן ; זו
כעצם לא שיטה אלא תוצאה, ומי
שרוצה, גם מוסר השכל .״תשים לב,
מה קורה בברית? חותכים לקטנים, ול גדולים
נותנים סוכריות. זה הפרינציפ גם
פה.״ אם יש לך יותר כסף׳ הסיכוי שלך
להרוויח יותר גדול והסיכון שלד יותר
קטן. יש לך מעט, הסיכוי שלך להרוויח
קטן יותר. זו הנוסחה המקובלת בכל בתי
ההימורים. מה זה שייך לבורסה? ״שייך,
ועוד איך שייך !״

400 אחוז באתא
מיכאל (״מיקי״) אלבין, האיש שרשם
שיא עולמי במיספר מועצות־המנהלים ש בהן
הוא חבר עוד לפני שמלאו לו 40
שנה, עשה את זה שוב. הוא חיכה וחי כה
ולבסוף הודיע על חלוקת מניות הטבה
של ־ 4007 באתא. אני לא כל־כך מתפעל.
גם לודדיה שייכת לקבוצה שלו ושם הוא
חילק רק 1007.מניות הטבה. אבל מה,
עכשיו יהיה השער האופטי של המניה
נמוך הרבה יותר, ושוב יהיה מאיפה להת חיל
להריץ.
כבר אמרתי פעם, וכדאי לחזור שוב:
עוגה שמחלקים אותה ליותר פרוסות, נש ארת
אותה עוגה, אך יותר אנשים יכולים
לומר שטעמו ממנה. יש הרבה כאלה ב בורסה.
הם טעמו וניכוו. אלבין נשאר
עם הכסף שלהם והם עם המניות שלו.
יש להם הזדמנות נוספת לראות איך זה
פועל, אך הפעם, לכל הרוחות, קחו טרמפ
ורדו מייד, שיישאר הוא עם המניות ו אתם
עם הכסף, כפי שזה קרה לפני חודשיים
וחצי. ליתר תדאג הנהלת הבורסה.

ביום החמישי האחרון עיינתי בגיליון
השערים, ובעמוד ,5תחת הכותרת ״מוסדות
מימון ענפיים״ ,מה רואות עיניי?
מחזורי ענק במניות לאומי למעשיה, על
שם ולמוכ״ז. בנייר הראשון — ירידה של
65 נקודות ( )6.4$ובנייר השני ירידה
של 117 נקודות (־)107׳ בעודפי היצע של
מיליון 300 אלף שקל ערך נקוב, מחזור
כספי של כ־ 14 מיליון שקל בכל נייר.
ביום מיסחר רגיל הסכומים קטנים עש רות
מונים מאלה. אז מה פיתאום?
עכשיו אנחנו מגיעים שוב אל קירש-
טיין, איש בנק־בימון. מתברר שהבנק אסף
הרבה סחורה, כדי למכור אותה בהזדמ נות
הראשונה, בתאריך מתאים, ובשער
גבוה. הזמן המתאים ביותר הוא סוף החודש.
הקונה המתאים היה לדעת קירשטיין
הקרנות של בל״ל. הוא טעה ואכל אותה
בגדול. ההפסד הנומינאלי של התרגיל
היה 2.5מיליון שקלים. היה סיפור.

אני רוצה להעיר את תשומת־ליבם של
אותם שיש להם מעט כסף והם נרתעים
מלהשקיע בבורסה. יש דרך טובה יותר
ובטוחה יותר להרוויח מעט יותר ובסיכון
נמוך.
כל מי שהשקיע את כספו באחת מקר נות
הנאמנות המתמחות במניות בארבעת
החודשים האחרונים, יצא ברווח ריאלי
יפה, כשמנהלי הקרנות עובדים עבורו ב עמלה
קטנה יחסית ובסיכון נמוך.

עיקר שכחתי: כיום החמישי
האחרץ פגשתי את אלבין באודם
הבורסה. כשהערתי את תשומת־ליבו
לנוכחותי, העיר :״מדבר
אמת תרחק״ .״אתה דומה לשימי
הה ארליך, גם הוא מתרחק מה־אמת.״
תודה.

כתקופה שכין ינואר ואפריל
השיגו כל הקרנות המתמחות כמניות
את המדד, כלומר, יותר
מ־/0״צ ,3שהוא שיעור עליית ה מדד
כחודשים אלה. יש קרנות
שעיר היחידות כהן הוכפל לעומת
המדד. הקרן כעלת ההישג הגס ה כיותר היתה ״סביון״ שד
״בטוחה״ ,עם תשואה שד ״,74.77
אך הצרה היא שאין אפשרות לרך
נות יחידות כקרן זו .״אבוקה״ של
״יוניטרסט״ השיגה ״ ,70.77ו״רו־נית״
של ״רננית 67.67״עידית״
של ״מיזרחי״ השיגה /0״ 61ו״דקל״
של ״אילנות״ ־.54.57
גם הקרנות המתמחות במטבע חוץ חני כו
כולן תשואה ריאלית חיובית. אז מי
שרוצה לישון בשקט, ולא להתרגש יתר
על המידה כשהבורסה יורדת, ילך אצל
הקרנות.

מיסזמת איח־עיראק
סוסה לנפט
התקפת־הנגד של צבא אירן נגד עיראק
העלתה חשש בלב הסעודים, שמא תסתיים
המילחמד, במיפרץ הפרסי. החשש של ה סעודים
נובע מהעובדה, שסיום המילחמה
עלול לגרום להגדלת כמויות הנפט שמפי קות
אירן ועיראק ל־ 3ו־ 4מיליון חביות
נפט ליום, לעומת הכמות המופקת היום,
של מיליון ו־ 600 אלף חביות, בהתאמה.
הגדלת כמויות הנפט תביא ללחץ מוגבר
על שוק הנפט, וכתוצאה — לירידה נו ספת
במחירו.
כדי למנוע המשך נפילת מחיר הנפט,
הסכימו ביניהן מדינות קרטל הנפט או-
פ״ק, להפיק רק 17 מיליון חביות נפט
ליום, כמחצית הכמות משיא התפוקה של
הקרטל. חזרה לתפוקה הרגילה של אירן
ועיראק׳ תשים לאל את הניסיון לשמור
על מחיר הנפט, ובעיקר לגרום לירידת
רזרבות הנפט של המדינות הצרכניות.

כדי למנוע מפולת עיראקית
ולשמור על המשך המידחמה, הזרימו
עד כה סעודיה ונסיכויות הנפט
הערכיות סכום של 22 מיליארד
דולר למישטרו שד סדאם
חוסיין, נשיא עיראק, והם ממשיכים
להזרים מיליארד דולר מדי
חודש, כדי לסייע לעיראק בקניות
נשק, כעיקר סכרית־המועצות.
העובדה שמילחמת אירן עיראק מאפ שרת
לשמור על רמת תפוקה מבוקרת וגם
להתיש את מישטרו של חומייני, חשובה
לסעודים יותר ממיליארד דולר לחודש,
ומונעת את הצורך לקצץ בתפוקת שרות־הנפט
הסעודיים ביותר ממיליון חביות
נפט ליום. החבלות בצינור הנפט העי ראקי
העובר בסוריה וסגירתו, נעשו אף
הם בעידודה השקט. של סעודיה.

מניפולאטור אלבין

ה טי פול ב שי! ״ יודל

״נסיבות הקיימות״ .״תראה,״ אמר לי,
״כשכל המניות עולות, יש בעיה.״ מה
הבעיה, שאלתי .״הבעיה היא על איזו מניה
לקחת טרמפ. תמיד נדמה לך שיכולת לעשות
יותר אילו ...אז לעניין הזה יש
פיחרון — שיטת פוטו פרג׳ — מהיום
למחר.״ מה זה, שאלתי .״קונים היום,

מאז התחילו רופאי השיניים לבנות גשרים בפיותיהם של הלקוחות שאיבדו את
שיניהם, האמירו המחירים בכל פעם שמחיר הזהב עלה. אך גם כשמחירו ירד, שכחו
להוריד את מחיר הטיפול. המצאה חדשה עשויזז להוזיל באורח משמעותי את מחירי
הגשרים למיניהם.
אחד מתחליפי הזהב הדנטאלי המוצלחים ביותר, הוצג לאחרונה בוועידה של
רופאי־שיניים שנערכה בגרמניה. המתכת החדשה, או ליתר דיוק נתך המתכות החדש,
הקרוי דנטיטן, מורכב מקובלט, כרום, מוליבדן וטיטניום, והוא בעל תכונות פיסיות
העושות אותו למתאים במיוחד לגישרי שיניים. הנתך נוח לעיבוד, ומעל לכל —

״אתא״ :־4007

מוכרים מחר. איזו חכרה עוד לא
הגישה דו״ח כספי, ועוד לא הו

מחירו כ־ ־ 107 ממחירה שד גשר עשוי זהב.

סערהביום קיץ :
חן ביתן.82
היד הטובה של מירי שפיר ע שתה זאת שוב:
חן ביתן, קיץ . 1982 אוסף דגמי ם סוערים בכחול, באדום
ובלבן. ניקרס, אוברולים קצרים וארוכים.
שמלות שמש ו שמלות קיץ וחולצות עם הדפסים על הבד.
מה שרואים כאן, בצד י מין, הם רק דג מי ם מייצגים.
חן ביתן מציעה לקיץ מבחר דגמים, שילובי צבעים ופריטי
לבוש, ה עוני ם על צו האופנהו
אין מה לדבר. סערה בביתן.

י @ ׳0ר

מנהטן.״אתה נראה טוב היום

משהו השתנה בך...אינך עייף...
אתה נראה טובהיום...רענן כזה.
נחמד. התגלחת או מה?...אה,קני
חולצה חדשה״

מנהטן.תתחד ש.

להשיג בחנויות לבגדים משובחים

אלתאמ רו:
111 יו
! 11 111 דיו *4ד3-1
לפני שבועות אחדים מלאה שנה לפוגרום בכפר
יסיף.
הודות לאירועים הפוגרומיים הנמשכים ומתעצמים
בשטחים הכבושים, והודות לפוגרום השקט שנערך
על־ידי הסיקריקין המודרניים נגד צה״ל, שהגיב על־כך
כצבא מלאכי השרת, נדחק סיפור כפר יטיף לקרן־זווית.
הייתי קרוב לכפר יסיף ולנפגעיו בשעת מעשה,
וניסיתי (ובכך אני ממשיך) לעזור להם במיזער יכולתי
בצר להם. אולי בכך אני מכפר במשהו על עוולות
בני עמי השליט, ביחסו לנתיני המדינה הערביים.
במיסגרת הרגשת חובה זו, אני מבקש להעלות כמה
עובדות ושאלות, אחרי שכבר הסתיים מישפט הפוגרום
בפברואר השנה בכך אבקש לתרום גם למניעת שכיחת
הפרשה ושקיעתה בביצת ה״לא ידעתי״ וה״לא איכפת
לי״ ,שרבים בינינו מקילים לעצמם את החיים בעזרתם.
הפרוטוקול של המישפט ופסק״הדין שניתן בו, מאי-

סדוס לא אותוו ודא
הובאו לדין גאות הפורסים
האסירים שניהלו את
חההקפה סל נפר יסיר?
רים כזרקור על חשכת גורלו של מיעוט לאומי שחי
תחת מישטר של אפלייה ודיכוי, מופקר לזדון ליבו
של שליט עויין, המשכיל לשסות בו אספסוף פורע מבני
מיעוט אחר, המועדף בדרך״כלל, ומתאים לביצוע פרעות
בזמן המתאים ובתנאים הנאותים.
מי כמונו, היהודים, מכיר מניסיונו כעם מציאות
זו. מי לא פרע פרעות בישראל, מאז ימי חמיילניצקי
ועד לזוועות היטלר שיזכרו לדיראון.
כתב״האישום שהוגש בפרשת כפר יטיף מתאר את
סדר המאורעות ואת הפוגרום לפרטיו ב 27-סעיפים.
השתתפו בפוגרום מאות פורעים, שביצעו הרג וחבלה
בנשק קר וחם, בהכאות אכזריות, הצתות, הרס וחבלה
פראיים, וכל זה לעין השמש ובאין מפריע.
מי עשה כל זאת, ומי הובא לדין!
בסך־הכל, שמונה מתושבי הכפר הדרוזי ג׳וליס,
שהזקן שבהם הוא יליד , 1908 והשאר ילידי ,1918
, 1935 ,1930 ,1922ו־ .1939 היכן כל מאות הפורעים
הצעירים, ובכללם הקצינים והחיילים, אשר השתתפו
בהתקפה וניהלו אותה 1מדוע הם לא אותרו ולא
הובאו לדין 1
מדוע חזרה בה התביעה מן האישום לגבי ״על
הנאשמים האחרים פרט לשמונה״ כמצויין בפרוטקול!
איך קרה שרק שמונה נאשמים הודו בעובדות ובית-
הדין הרשיע אותם על סמך ההודאה, וזיכה לעומת
זאת את כל הנאשמים האחרים, אחרי שהתביעה
חזרה בה 1
אין בפרוטוקול המישפט רמז לתשובה על שאלות
,אלה.
במקום זה מציינת התובעת, כי מאז המאורעות
עברו עשרה חודשים, ובמשך תקופה זו פעלה ״ועדת־השלום״
כדי להשכין שלום בין הכפרים .״כיום המגעים
בין שני הכפרים בוועדת״השלום הגיעו לשלב שבו המשך
קיום המישפט ימנע את האפשרות לחתימה סופית
על מסמך הסולחה״ ,נאמר בפרוטוקול. נשאלת השאלה,
מה הקשר בין הסולחה ובין מיצוי הדין הישראלי
עם הפורעים 1האם היה נימוק דומה עולה בתביעה
שבה היו נאשמים אנשי ג׳וליס בתקיפת יישוב יהודי ז
ואגב — הסולחה לא נחתמה עד עצם היום הזה,
ומי יודע מתי תיחתם.
בהמשך מתאר פסק־הדין בקיצור נמרץ את הפרשה
״העגומה והמזעזעת של התפרעות המונית״ ,התנפלות
על עשרות בתים והעלאת תכולתם באש, גרימת נזק
לרכוש, הריגת אדם ופציעת אחרים, וקובע כי ״הנאשמים
לקחו חלק במעשים קשים אלה והודו על כך
בפנינו.״

תו שב בפד ׳סיף בבי תו שנ שדד ונ שדד
עם זאת ממשיך המיסמך לציין כי ״מאחר שבא־פיח
המדינה לא ייחסה מעשים מסויימים לנאשמים,
וגהתחשב בכך שהנאשמים הנזכרים גכתב״האישום
הם ברובם אנשים מבוגרים יחסית, ובאירוע השתתפו
גם אנשים צעירים רבים, אנו חייבים להניח לזכות
הנאשמים שחלקם בביצוע המעשים לא היה הכבד
ביותר.״
בית״המישפט התחשב בכך שבינתיים נרגעו הרוחות,
הנאשמים הודו באשמתם ועברם נקי, ושמצב בריאותם
של הזקנים שבהם לקוי• על שלושת הקשישים שבין
הנאשמים גזר בית־המישפט קנס בסך 10 אלפים
שקלים לאיש, ועל כל הנאשמים האחרים נגזר מאסר
על־תנאי של 18 חודשים למשך שלוש שנים.
לוותיקים שבתוכנו יזכירו בוודאי חמישפט ותוצאותיו
את מישפטי הפורעים הערביים בימי המנדט, ואת
חריצותה של המישטרה הבריטית בהבאת הנאשמים
העיקריים לדין.
בכך סיימה המדינה את הטיפול בפוגרום בכפר-
יסיף.
הטיפול בפיצויים ובשיקום הנפגעים נגמר בלא־כלום.
ביטחון הכפר נתון בידי סיורים של אנשי מישמר-
הגבול — דרוזים ברובם — העויינים את תושבי הכפר
ונותנים לכך ביטיוי מוחשי.
יריות השימחה, שנשמעו מכפר ג׳וליס במשך שעות
ארוכות ביום שבו שוחררו הנאשמים, שימשו תיזכורת
טובה לתושבי כפר יסיף, מיהם שכניהם ומה כוחם.
פרשת הפוגרום וחמישפט הסתיימו, אך הדאגה,

הנווטוקור של הגישנט ופסקהדין
מאירים מרקור סל תשנת גורלו
של מיעוט לאומי תחת מישטר
של אפליית ורמי
החרדה והשאלות שלא קיבלו מענה, ממשיכות ללוות
את חיי הכפר שלא שבו ולא ישובו למהלכם התקין.
תושבי כפר יסיף יודעים כי האחראים לפוגרום,
המסיתים, המארגנים והמפקדים, לא הובאו למישפט.
הם יודעים כי המישטרה לא עשתה דבר למניעת
הפוגרום ולא היתה נחרצת ויעילה בתפיסת מבצעיו
בשעת מעשה, כשם שלא היתה יעילה בחקירה שלאחר
מעשה, והתוצאות מוכיחות.
הם יודעים שאנשי כפר הפורעים התלכדו כאיש

אחד מאחרי הפורעים, כדי להצדיקם ולטשטש את
עיקבותיהם.
אווירת הפחד התלוייה מעל הכפר, פחד מידם
הנוקמת והארוכה של שכניהם, הנתמכים על״ידי השיל־טון,
היא שגרמה לכך שגם רוצחים, פורעים ובוזזים

לטי 0י1׳ו הקמות מצט״וזו
דמות אימתנית סוד שירטון
כאשיסטי־גיזסו, המתרקם
במתת האוררגזיים
שזוהו בוודאות על״ידי קורבנותיהם, לא הובאו לדין
מחוסר הוכחות ומחוסר עדויות.
במו אוזני שמעתי מאנשים, שתפקידם לשמור על
החוק ועל חיי אזרחי המדינה, דברים כגון :״מה
שעשו לכפר יסיף הגיע לכפר הקומוניסטי הזה,״ וכן
״לא נורא, טוב שהקומוניסטים האלה ילמדו את
מקומם, ולקח הפוגרום יעזור להם בכך יותר מכל
דבר אחר״.
דברים אלה נשמעים בגלוי, ומגיעים גם לכפר יסיף,
שם חם מוסיפים לאווירת היאוש והפחד.
עברה שנה מאז הפוגרום בכפר יסיף.
במדינה שהוקמה כמיפלט לניצולי הפוגרומים, ולמען
ביטול הגלות היהודית על מוראותיה, נוצרה מציאות
שהיא גלות, על כל משמעויותיה, למיעוט הערבי•
כל גינוני הדמוקרטיה, כולל האפשרות הניתנת לכמה
חברי-כנסת ערביים לקרוא קריאות״ביניים בכנסת,
אינה אלא מסווה מתוחכם למציאות זו. כאשר אתה
מצרף לכך גם את המידע הזורם בימים אלה על מעשי
השילטון וצה״ל בגדה המערבית וברצועת עזה, מצטיירת
לפני עיניך הקמות דמות אימתנית של שילטון פאשיס-
טי״גיזעני ההולך ומתרקם במדינת האור לגויים שחת־יימרנו
להקים כאן.
כל בר־דעת צריך להבין כי בעוד שמדינות ותיקות
ומושרשות שחלו בנגע הפאשיזם והנאציזם הצליחו
להירפא מהמחלה — ולו גם בייסורים — ונשארו
בחיים, הרי שאם תגבר מחלה זו במדינת ישראל,
הנגועה בה כבר, גזר דינה הוא כיליון בטוח•
האם יספיק העם היהודי בישראל להבין זאת בטרם
ייספה ז

דוב ירמי ה1 ,ד.ד׳ה

מכח בי ם
ד אין טראזנלה

במסלולים המרתקים ביותר !

3יו ם.

אדדרב, קנדהומכסיקו 31.22 -יום.
ה מז ר ח

הרחוק ־ 30-23יום.

ר רו ס

אמריקה 31-יום.

ד רו ם

אפריקה ! 6 -יום.

• 107 הנחה למשלמים 75 יום לפני הנסיעה .
•״ 407 בתשלומים לא צמודים וללא ריבית .
•״ 107 הנחה למשתתפים בטיולינו, בבל טיול נוסף של
אירופה טורס עד סוף . 1985
הארגון התכנון והביצוע ע״י אירופה טורם טל)03( 243227 .

חוברת עם פרטים מלאים והרשמה בכל משרדי הנסיעות!

הקורא טוען שהטלוויזיה
לא עבדה עליו.
למרות שרון בן־ישי, בכתבה
החד־צדדית שהכין על הפינוי, אמר
שוב ושוב שמחזה פינוי אנשי
התחיד, וגוש־אמונים מימית הוא
טראומטי, עלי לומר שאין לי שום
טראומה.
וכי מה ראינו שם ן אלף אנ שים,
שאין ביניהם כלל תושבי
ימית, משליכים על חיילי צה״ל
חול וחפצים — הפעם תודה לאל
לא היו חומרי הדברה בידיהם —
והחיילצ׳יקים של צד,״ל נוהגים
בביריונים הפאשיסטים האלה ני מוס
מאופק.
תושבי ימית עצמם, ותושבי ה מושבים
— אליהם יש לי כל הכבוד.
הם כנראה עברו טראומה.
פירחחי־הגגות הם סיפור אחר ל גמרי.
הם עשו שם מעשה פוליטי
מובהק. שבכל מדינת־חוק מתוק נת
היה זוכה לעונשים כבדים. אבל
ממתי ישראל היא מדינת חוק מתו קנת?
הטראומה
היחידה שיכולה להישאר
מהמחזה הזה, היא העובדה
שהפירחחים האלה לא יובאו לדין
ולא ייענשו על מעשיהם. טראומה
אחרת אין.
אלי קרן, תל־אביב

האפרסק זו£ר ^ה
כדאי לשים לב לדבריו של
אהרון אוזן במרכז תנועת
תמ״י.
אהרון אוזן אמר כי את השיטה
לא הביאו, לא ממרוקו ולא מתו-

אך נראה לי שעתה, אחרי פינוי
חבל ימית, יכול המערך להצטרף
לממשלה, ולבצע לפחות חלק מן
המדיניות שהתחייב לבצע לפני
הבחירות. אני קוראת לשימעון
פרס וליצחק רבין להתאחד ולהפ עיל
את כל כוח השפעתם כדי
להביא לכניסת המערך לממשלה.
די לנו מחוסר המעש האופוזיציוני.
עליזה. גמברט, הרצליה

נכון או לא נכון ז
לפני כשנה התחיל הסופר יצחק
בן־נר בשידור בוקר בגלי צה״ל,
שנקרא בפיו נכון לעכשיו. מיד
התחילו מאזינים ומאזינות לערער
על השם הזה. איך אפשר לומר
כך בעברית 1צריך לומר: אל־נכון
עתה, נכון עכשיו, או דיברתי
נכונה ...אבל לא, נכון לעכשיף.
בצר לו התקשר אליו בן־נר טל פונית,
תוך כדי שידור, נכון לעב־שיו
/ושאלני לדעתי. בירכתי אותו
מיד על הביטוי הרענן הזה, שהכ ניס
ללשוננו, ואמרתי שבטוח אני
שצירוף מלים גמיש וקולע זה יקנה
את מקומו מהר בכותל המזרח של
העברית של ימינו. לא התבדיתי.
ובאמת, אם תשאלוני, מה שער
הדולאר בשקל הקודש, היום5 ,
באפריל, כשאני כותב מכתב זה,
ואענה לכם 19.59ש׳; האם זהו
ערכו כשיידפס מכתבי (אם יידפס)
בהעולס חזה 1הרי מוכרח אני
להוסיף: נכון לעכשיו. וכשבתי בת
השלוש־עשרה מחבקת אותי ב אהבה
ושואלת: אבא, נכון שאתה
החבר הכי טוב שלי 1מה אני יכול
להשיב לה בנשקי אותה, אם לא :
נכון בהחלט, בתי, נכון לעכשיו.
ד״ר ראובן סיוון, ירושלים

ה ח ״ סהד 71ו קד ט״ ם,

* 6רותק!

בעית חבל ימית הסתיימה
ואור הזרקורים עובר כולו
לגדה המערבית.
וכאן אני, האזרח, חייב לשאול
אתכם כמה שאלות.
האם אתם, העם בישראל, האם

בתנאים הסבירים ביותר!
קו> המפרסם

בעיו ת
ולבטי ם
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

איתן וו3ו 6חי
הדבר תבע״ממזיקים

מומחים להדברת תיקנים
ן ג׳וקים) ,תולעי עץ, חרקי
ספרים ובגדים.
רמת-גן. רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
גו ל 6 .־ 5

7 9 0 1 1 4

טסק 4 0 1 /7 5

שמירה על בריאותך ורכושך

לקואופרטיב דיג שבט בהקמה

קבלת מודעות
לכל העיתונים
ב מ חי רי המערכת
•שרות ת. ד
ללא ת ש לו ם
מכבדים
כ ר טי סי א שראי
פרסום אידיאל,
א בוג בי רו לסח

227117

החל מ־ 1,6יצרה הקואופרטיב אוהבי יס ודיג להפלגות
דיג לאודר חופי הארץ, ההפלגות ימשכו יוס או יותר.
המהיר 350 שמל ליחיד, כולל: פתיונות,אביזרי דיג,
אגרת בניטה לנמל וביטוח( ,אינו בולל אש״ל).

שר בורג
זזסון ומחוסן
ניס. זאת ירושה מהארץ, מכאן.
את ״האפרסק״ מלא הרימה לא
הצליח הרצל שפיר לאכול. עכשיו
תפסו רימה קטנה, ותולים באבו־חצירא
את האשם. אנו, האזרחים
הקטנים, אוכלים את הרימה, ואילו
הד״ר בורג מרגיש כבתוך שלו,
חסון ומחוסן לעולמי עד.
משה כהן, קריית־אתא

מספר המקומות מוגבל.

המעונייניט להבטיח את מקומת ירשמו בדואר -
ת,ד , 4088 ,ת״א מיקוד:ס .<$104 במכתב נא לציין: שק,
גיל, עיסוק ושפות. להוטיף גם שמות בני משפחה אם
הכוונה לצרפם •.אישור הרשמה ושלח בדואר חוזר,

אלן צורך לשלות המחאת או בסלו.

נלמשרוז בחדוות
קריאה למערך להיבנט לממשלה.
אני
הצבעתי למערך מתוך תיק ווה
שהוא ירכיב את הממשלה
אחרי הבחירות לכנסת. אני מא מינה
שכמוני היו מאות אלפים.
הרבה יותר מאלה שהצביעו למערך
מתוך תיקווה שהוא יהיה אופוזיצ יה
״לוחמת״ .לצער כולנו, לא כך
היה, והליכוד הרכיב את הממשלה.

שר־לשעכד אבן־חצירא
ירושה מכאן
את, ממשלת ישראל בהרכבה הנוכחי,
האם אתם יודעים מה עומד
להיווצר, לעינינו או מה שקיים
כבר בגדה המערבית ז האם איש
אינו רואה ז האם הכל מתוכנן 1
המצב בגדה הוא מצב מטורף
ואנטי־דמוקרטי לחלוטין. הגדה
המערבית הופכת לאזור שבו חיים
ערבים ויהודים כאחד. אנו חייבים
להשלים עם כך. חיים שם יהודים
שרואים את המקום כחלק בלתי-
נפרד ממדינת־ישראל, שחיים תחת
(המשך בעמוד )16

העולם הזה 2331

אתה ואיש הביטוח שלך.
מי בוחר את מיל

ש ׳ן)1

הוא חושב על מה שחשוב לך, ומעמיד
לרשותך ידע וניסיון מקצועי שרכש
במשך שנים.
וכשאתה זוכה בשירות הטוב ביותר ־
גם אנחנו זוכים.

הוא עוסק בבני
אדם. כשתזדקק לו
הוא יענה ברצון.
תתקל בבעיה
מציקה -הוא
ישמח לעזור לך
בפתרונה.
רק כך נקרב אותך
אלינו.

בשאתה הולך לקצות דבר פעוט בחולצה אתה בורק
את האיכות ומשווה מחירים. האם אתה מקפיד כך גם
בבחירת סוכן הביטוח שבידיו אתה מפקיד את כל
היקר לך?
חברת הביטוח שמיר בוחרת את טוכניה לפי כללים
מוגדרים מאוד. אמץ כללים אלה.
כזה הוא סוכן הביטוח הטוב:

מ צי ף

מילה שלו זו מילה. יש לו גיבוי
מלא, וכשתזדקק לגיבוי מלא הוא
יתן לך אותו.
על גב כזה תוכל לסמוך.

אתה רוצה שהוא יבוא אליך ־ הוא יבוא.
מגיעים לך תנאים מיוחדים־ גם כאן הוא ילך
לקראתך.
ברור לנו דבר אחד: אם לא נלך לקראתך ־
אתה לא תגיע אלינו.

ה ביטוח!
וכאלה הם הסוכנים שלנו.

חברה בקבוצת הסנה
דרך פ״ת ,53ת״ד ,37057 תל־אביב 67138 טל 03-286281 .
העולם הזה 3231

מכתבים

< 2(35

(המשך מעמוד )14
החוק הישראלי, שיש להם כל החו בות
והזכויות החלות על אזרח
במדינת ישראל. ומולם חיים ער בים
חסרי חובות, חסרי־זכויות,
נחותים, שגם זכות ההצבעה נל־

מאח נדיב אבידן

מאוזן :
. 1החימום המשפחתי,
יופי 3

איזה

.3הפושע הזה נוטל בכח את
כביש החוף ורחוב דיזנגוף,
למשל (.)5 ,4

.9הנביא כסבל (.)4
. 10 לעשות הצגה י רק הר חק
מהחוף (.)4
.13 כמו שנאמר — זו
בסה״ב תעלה (.)3
.14 מאמץ משותף של תאומי
סיאם 3 ,3
. 15 הזמר שמופיע רק כאשר
השטח נקי (.)5 ,3
.17 חסרי מקוריות למרות ה מקור
שברשותם (.)4
.18 מין ציור שחוזר ברננה

.20 מתי חביות כאלה ניתנות
להשגה בזיל הזול או אפילו
בחינם 5 ,3

קורא יסקין
מצב מטורף

.22 האחריות מוטלת גם על
השכנים (.)5

קחה מהם. עוד מעט לא תהיה להם
אפילו זכות נשימה.
כיצד ייקרא מישטר כזה? האם
ימציאו שם חדש לשיטה ההולכת
והופכת למציאות בגדה המערבית?
האם תיקרא מעתה ״השמד ומ שול״

ארז יסקין, פתח־תקוה

.24 אבדו מצבעם המקורי לפי
סדר מוכר (.)3
.25 קולו מוכר לכולנו מהשי רים

.26 הן שמושיות מאוד בכל
משפט (.)4
.28 היא השתוקקה לספר שכבר
קברו אותה פעם (.)3 ,4

פ ת רון תשבצופן 21329

ה בוי קדשל •חוד
העיתונאי יוצא למימנה
על קבוצת הכדורגל הפועלי
הוד.
.29 במקום לעסוק שם בנתוח
טקטי, התעורר בו רגש של
רחמים (.)3

מאונך :
.2למרות דרגתו הבכירה, לא
תשמע ממנו אפילו מילה אחת

.4הוא פרא אדם ושרץ (.)4

.11 הופיע בקצב אחיד (.)2
. 12 לבש ופשט תגים בחנות
בגדים — זה מה שמאפיין אצ לנו
את האינפלציה (.)6 ,3
.16 לבוא בטענות קשות
אבל לציית (.)4 ,4

.19 כך היא מפרשת את ההי טל
על אלכוהול (.)6

.5נשיקה צרפתית גם באנגלית

.21 בצפת למשל זה ענייו של
מסורת (מ 5

מופיעות

.22 הפסיקי לישון! זה הכיסוי
הפרטי שלי (.)4

.7יי נח בשבת? כך הוא ישער

.23 כשהרופא יעלה׳ אל תעשה
כמוהו 2

.8איו לי התנגדות עקרונית
לוילונות (.)5

.24 כרגע היא לא זקוקה
דיאטה (.)3

.9זה
מה שיוצא ממנו, כשהוא
בז לחוקי התנועה (.)4 ,3

.27 עומד מנגד, מנגד,
מטיל ברזל בידו (.)3

.6בפרסומות האלה
בהמות בלבד (.)6

יצא לי לסקר כמה פעמים העו נה
את מישחקיה של קבוצת הפו־על־יהוד.
נכון שקבוצה זו היא
אלופת העולם בתוצאה .0:0נכון
גם שקבוצה זו פיתחה את סגנון
המישחק בשיטת הבונקר כמעט
לשלמות, לכן אין מה להתלהב
ממישחקה. אולם, כפי שסיפרו לי
ביהוד, כולם שונאים את הקבוצה
משום שקשה לנצח אותה. יורדים
עליהם בכל הזדמנות והם מרגי־

קורא רוזנברג
סיגנון האנטי
שים לחוצים בפינה, ומרגישים
צורך להתנצל כל הזמן•
איני מקורב לקבוצה וגם איני
חסיד סגנון מישהקה, אבל, רבותי
המקטרגים, הפסיקו לרדת על קבוצה
זו, שללא כוכבים ובלי הרבה
אוהדים היא מצליחה עם סגנון ה־
״אנטי״ גם בגביע וגם בליגה.
גם אם תמשיכו להמטיר על
הקבוצה קיתונות של אש וגום-
(המשך בעמוד )18

העולם הזה 2331

״כנלם מתני ביטנה לשנה
ואני מת! שד שנה על חשבתי.

״אצלי בחנות, תוכל למצוא טלוויזיות של הפירמות
הידועות ביותר. יש לי גרמניות, יפניות, אמריקניות
ואפילו ישראליות. את כולן אני מוכר. אבל רקבלאופונקט
מקבלת אצלי אחריות לשנתיים. שנה אחת מהחברה ושנה
נוספת על חשבוני. וזה כדאי לי, כי טלוויזיות בלאופונקט
פשוט לא רוצות להתקלקל...
בדרך כלל אני לא עושה עסקים עם חברים, אבל טלוויזיה
בלאופונקט אני מוכן למכור גם לחבר, בבטחון שנשאר
ידידים טובים עוד שנים רבות.

אברהם רוזנבוים
שיווק הוגן, דיזנגוף סנטר(ליד אלסקה) ,תל־אביב.

| [ קף בלאופתקט-בכלנזחיר.

ד* א ט 9ט • 8 1 .6
היבואן הבלעדי: טרכף יבוא נע״מ. רחוב בוגרשוב 30 תל׳אביב.

הווי ד ח

הז ה

70 71

מכוזבים

(המשך מענווד )16
רית, לא תצליחו לשבור את ה בונקר
של יהוד, אז עיזבו אותם
בשקט.
אפי רוזנברג, ראשון־לציון

־ מ ^ 13ף ן

גו פ & העץ ^

ז חתונות כאוירה כפרית
כלב הפרדסים.
מסיכות גז כסגנון ייחודי.

הפרדס נס ציונה
טלפון 054-73751:
שרות׳ נז״נורינג -תעשיות דונסחו׳ 1981 בנרנז
(מתפטר׳ ממטרות מנון ויצמן)

בי ת יר ׳ מגל ה סודו ת
מודעת בעיתון אמריקאי
מגלה עד היכן מגיע ה פטריוטיזם
טל בית״ר.
נדהמתי לגלות כי תנועת בית״ר
מזמינה למחנה קיץ בישראל אנ שים
שלהם היא מבטיחה סיור
מודרך במחנה סודי של חיל־ה־אוויר
הישראלי. האם שרותי־הבי־טחון
הישראליייים מודעים לסכנות
הטמונות בכך?
או אולי יש דברים חשובים יותר
לביטחון ישראל מאשר סודותיה
הכמוסים — קצת פירסומת לחניכי
זאב ז׳בוטינסקי, שהם במיקרה גם
אנשי תנועת־הנוער של מיפלגת
השילטון בישראל ו
אכי כרן, ניו־יורק

9 1ו ו\ו?001־ 1קז/^/ס /\ 8ז6£
0150016) 006* )116 1(630)) 01
1)6)2 15)361 0011 )116 0110)01

6 0 8 5111X0111X0 * 0 X 5 11115X401 ון 5

1151^80)6^1^0)06 8356
30)1 0166) 15)0611 )1110)5
)016)086)5 0) )86 406556
308 10101516)5 10 )86 £018)00(601

! 0 ) 010) 6 1010) 013) 100 000 ) 30 ):

111ז[8[ 8104א 4אזאסא

10 10017א 41 £ 42 5) 5111) 6 617
161 )212(6874502

הטינופת ׳שמאחור
הקורא היה באופירה בימיה
האחרונים תחת ה-
שילטון הישראלי, והוא
קיבע.
ההרס הברבארי של העיר ימית

מודעה כעיתון אמריקאי
״תבקר בבסיס סודי של חיל־האוויר ותיפגש עם טייסים ישראליים !״
בות אנשים בשירים שלה, ממש
כל שיד קליעה מדוייקת ברגשות
ומחשבות אמיתיים ועמוקים. משום
מה אף פעם לא שמעתי עליה בשום
כתבה. שמה מוזכר, ותו — לא.

אפנת רן
מ ם יד 1ת הארץ
שאלות בבוטניקה לראש
הממשלה.

כבר במכירה!
גיליון חוד ש יוני 191812

ס י 11011

.וז 2ר ת 1 0 3 0

^13£6

ועוד מאמרים רכים אחרים
והרפה, הרכה יותר

הפצה בלעדית
סטימצקי

החוף כאופירה
זיהם, הרם ונסוג
היה צד אחד של המטבע. הצד
השני של אותו מטבע היו הזוהמה
וההרס שהותירה ישראל מאחריה
בחופים הנהדרים של דרום סיני.
הישראלי המכוער בא, ניצח. זיהם,
הרס ונסוג.
גד בר ש, חולון

אלן ב־ ^ ד ס
ב בי ת ־ ח ש ימוש

נופש מושלם
ומותאם לתקציבך !
42 דונם של ד שא ונוי 200 .חדרים מ מוזגי ם, חדר אוכל ע ם
תפ רי ט ע שיר ומגוון וכל זהבצ מוד ל חו ףרחצה צבור׳
ילדים :
ער גיל 2ב חדר ההורים — חו פ שי! • מגיל 15 -2ס 500/הנ ח ה.
ל ק בו צו ת מ או רגנו ת מ חירי ם מיוחדים.

במלון: ב ריכ ת ש חי ה אולי מ פי ת ובריכת ילדים 4 ,מגר שי טני ס
( תאורת לילה) ,מג רשכ דו רסל /ע ף, ס אונ ה ואולם התעמ לו ת,
מועדון לילה ע ם מו פ עי ם וריקודים, רחבתמשח קי ילדים
כולל ארגון פעילויות מיו ח דו ת, חו ף ים צבור צמוד וחוות סו סי ם.

]] 11(111

פר טי ם: מלון ה חו ף הירוק נ תני ה, טל 053-44166 :
במ שרדי קו פ ל או אצל סוכן הנ סי עו ת שלך

) 6 0000 ) 1ז) 1ה ) 116 6זוו 1001 1160115 ) 0ז ס)
) 61£8) 5 ) 0 1113א 1) 001 ) 116 60100

010)6(0)001) ׳ 1,403.--

!£ )01א41 /446*21א 10ז 4א!£1זא1

06ח 16ז 6ק 01661)5.1116. * 0) 8 31111 61ס ט) ז : 0
)116 110(1106 1405)101 <10 ) 0 ! 11) 6 .

411 ) 815 308

הצטרף לאלפי קוראי

) 5 ( 0111116 5010016) 01 ) 00־01261
5 14 18ז>6ן 16603ז111611111610

על פריחת האנטישמיות
בגרמניה של .1982
ממשלת גרמניה מארגנת שבוע
של השלום והאחווה בעולם. הטל וויזיה
מרבה לשדר כאן סרטים על
השואה, סרטים ישראליים, וחומר
רב על התקופה שעברה. כל זה
עדיין אינו מספיק.
במיסעדה ישראלית לה בוהם,
שברובע השוואבינג במינכן, מצויירים
בחדרי״השירותים צלבי־קרס
ולידם הכתובת הארסית :״יהודים,
חיזרו לדכאו!״
יתכן שזו סתם בדיחה גועלית
של שיכור חסר שיווי־מישקל נפשי,
ואולי זהו סיפור אחר וגרוע בהרבה
מזה: התחלה של תקופה שהיתר,
כבר, אגרסיבית ובעלת סימנים חי
צוניים
ברורים: התארגנות של
קבוצות צעירים חסרי סיפוק ותע סוקה.
המחריד
שבעניין הוא שאין למי
לפנות, ואין עם מי לדבר.
יופי פורמן, מינכן

א׳דצ׳ה עדוגו

אמצעי התיקשורת לא מקדישים
תשומת לב מספקת
לעניין העלית, טוענת ה קוראה.
צריכות
להיות יותר כתבות על
ד,עליה וסיפוריהם של עולים. כל
עיתון וכל שבועון צריכים להק דיש
פינה לעולה — של מידע על
מישפחות שמוכנות לאמץ עולים
ולעזור בקליטתם.
מיכל אלץ, רמת־גן

*׳ ב ה ורזחל ש פי ר א 7
הקוראת רוצה לשמוע על
המשוררת.
הייתי מאוד מעוניינת לשמוע
על רחל שפירא. לדעתי ולדעת
רבים הבזדיה הזאת קולעת ללב
ראש־הממשלה,
מנחם ׳בגין, ש לידו
מומחה בינלאומי לחקלאות,
השר שימחה ארליך, הצטיין בהגדרת
פירות הארץ. בתום הפגנת
שלום־עכשיו הגדיר בגין את ה מעשה
כ״פרי ביאושים״ ,ואפשר
להניח שאנשי התחיה וגוש־אמו־נים
וחברי התנועה־לעצירת-הנסי-
גה הם פירות ההילולים של אר צנו.

יד הגורל מהתלת במי ש אינו
מבין בתהליכים היסטוריים
ואינו יודע לקרוא את מפת ההת רחשויות.
דווקא פרי ההילולים
הלזה מניב פרי ביאושים, בצורת
אלימות מילולית ופיסית, התנגדות
לפקודות צה״ל, גניבות, הברחות,
שריפות ומה לא. ברי לכל בר־בי־רב
שפרי הביאושים הוא משמנת
הארץ, ויפי־הבפש האלה, עוד
יביאו מזור למולדת ולגוו וירכו
הדוולים של ראש ממשלתנו.
נראה שאבחנתו של ראש־הממ־שלה
מי הוא מי ואילו פירות הם
טובים, טריים ובריאים, היא משו בשת
לחלוטין.
דן י הב, תל־אביב

לידיע ת
הקורא ,
המערכת אינה נוהגת
להחזיר כתב־יד וחומר
הנשלח אליה. הכותכיפ
למדור זה מתבקשים לכתוב
כקיצור, על צד אחד
של הדף, כרווחים גדולים
— רצוי כמכונת־כתיכה.

בכל העדינות! תחתוני הגברים העדינים של דלתא, מסריג 5 £¥מ £ר _£ו 0ו*ו 5באיכות מעולה, ס^00ו כותנת ״שמשוך סרוקה וגמישה: תחתונים עדינים כאלו
מעדיפים עכשיו הגברים בכל העולם. להשיג בגזרות סליפ ומיני סליפ, בקופסה הירוקה של דלתא, בבתי הכל -בו ובחנויות ההלבשה המובחרות.

הורוסהוס

מרים בנימי]•

יכולת אמגותית,
ליופי. הם בול לשיחה,
ואפשר
את הקרח בכל

התלהבות, דמיון יוצר,
כישרון כתיבה ועין חדה
טים בכישרונם המשעשע
לסמוך עליהם שישברו
מיפגש חברתי.
הם מעריכים את חירותם, וקובעים מהיר
יקר להגבלתה. המחשבה להיות קשורים
לעבודה רוטינית כלשהי, עם שעות קבועות
ופיקוח, מדכאת אותם. הם מעדיפים
לעשות עבודה שתיהנה אותם גם אם אין
בצידה שכר גבוה. הרבה מהם מבריקים

מזל החודש:

שור־

נ 7 1נונוס
חזק במ י וחד
אצל אמנ י ם ־
מוסיקאים, ציירים,
רקדנים וסופרים

0111

במזל שור שולט כוכב ונום. כוכב
זה מגלם את העיקרון הנשי בטבע. הירח
מסמל צד אחר באשה — תסקידיה כאם
וכעקרת בית. לעומת זאת ונוס מראה
את האשה כהתגלמות המין היפה, ומבליטה
את כל מה שקשור לחן, ליופי לאה בה
ולאמנות. ונוס חזקה במיוחד אצל
אמנים, גברים או נשים. מוסיקאים, ציי רים,
משוררים, רקדנים וסופרים. ונוס
מסמלת השראה ומראה את מידת הפתיחות
של האדם כלפי החיים.
מדברים על ההשראה ככוח נשגב הנספג
על־ידי האדם. האמן הוא זה המסוגל
לספוג אותו ולהיפתח אליו. כדי לדעת
מי מושפע בצורה חזקה מהכוכב, יש
להכין מפה ולבדוק באיזה מזל נמצא
כוכב ונוס, ומהם הקשרים שקושר אותו
כוכב עם כוכבים אחרים.
לאלה שסקרנים לדעת האם הם ניחנו
בכישרונות אמנותיים, אפשר להציע דרך
פשוטה לבדוק זאת. בכף היד יש כמה

סימנים שלפיהם ניתן לקבוע אם קיימות
נטיות אמנותיות ואם לא. אך לפני כן
יש להזכיר שרק מומחה יוכל לקבוע
בוודאות אם קיימים סימנים המעידים על
כישרונות אלה, וכדאי להזהר מהסקת מס קנות
מהירות.
במבט ראשון, מבלי להתייחס לקווים,

כדאי לחפש ראשית את מיבנה היד ד,אמ־נותית.
ביד זו נראות האצבעות באצבעו־נים
שהוארכו. היד עצמה רכה, בשרנית
ומשופעת בגבעות. המאפיין העיקרי ליד
כזו אלה האצבעות שמסתיימות בצורה
חרוטית. בעלי היד האמנותית, בדרך כלל
אנשים רומנטיים ומקסימים, מבורכים ב־

באמנויות — מוסיקה, ציור, ספרות וב עולם
הבידור.
צורה אחרת שבה ניתן למצוא כישרונות
אמנותיים, זו היד דמויית המרית (ספטו־לה)
.יד זו היא בעלת אצבעות שקצותיהן
מתרחבים — הן רחבות יותר בקצותיהן
מאשר בבסיסן. נגיעה של גאוניות עשויה
להיות באנשים אלה, או שיכולים הם
להיות מעט משונים. אלה אנשים מקד
ריים, בעלי העזה וממציאים, על פי רוב
מקבלים שם של אנשים שנולדו בטרם
זמן. יד כזו לא תמיד מראה שהאדם עוסק
באמנות אך הוא יצירתי מאוד וגם אם
הוא עוסק במשהו שונה לחלוטין הוא
מבצע אותו בצורה אמנותית.
סימן נוסף לכישרונות אמנותיים זה
האגודל המתכופף לאחור וגמיש בפרקו.
זה מצביע על רגישות גבוהה, ועל הזד־
(המשך בעמוד )65

השבוע צפויות התפתחויות בשטח הרומנטי.
הרגישות תהיה גדולה מאוד וה־נטיה
להתלהב יותר
מדי, ולהיסחף לגמרי
רומנטיים, בעניינים תסכן את הקשרים.
יש להיזהר מהתנהגות
חסרת״מחשבה ומדי-
בורים גלויים מדי. בעניינים
כספיים רצוי
לא להחליט החלטות
ז 2במרס -
20באפ רי ל
מחייבות ולהימנע מצעדים
דרסטיים• עדיף
להשאיר את המצב ללא שינוי. במקום
העבודה צפויות אי־הבנות או סיכסוכים.

אתם עמוסים בעבודה ומרגישים מוגבלים
בגלל המאמצים שעליכם להשקיע כדי

להשביע את רצונם של
אלה הקשורים עימכם.
קשה לגמור לכס ולהקל
עליהמצב. נדמה לכם
שרק אתם יכולים לבצע
את העבודה ואינכם
נותנים אמון במישהו
אחר. כדאי לחשוב על
דרכים שונות או שיטות
חדשות. פגישות עם
ידידים, בני המין השני,
יבהירו את המצב המעורפל, וסוף־סוף יהיה
אפשר להבין מה היה הגורם שעיכב.

עייפות ומתיחות ממשיכים לאפיין את
התקופה. אתם מרגישים שמוכרחים לצאת
מהמצב. רצוי לתכנן
בילויים ומיפגשים חברתיים.
מוזרויות וקפ- בהתנהגותכם ריזות
עלולים מאוד לעייף
את הסביבה. נסו לפחות
להסביר לאחרים
מה עובר עליכם כדי
לשמור על יחסים מתו
2ב מ אי -
20 ביו ני
קבלים על הדעת. נטיח
לקיצוניות מביאה
אתכם להגזמות, ביניהן החיבה למזון
משובח• יש לשמור ולהקפיד על המישקל.

התקופה יותר נעימה ושוב יכולים ליהנות
מפעילויות חברתיות. הקשרים בין בני משתפרים המישפחה
וכבר אפשר לתכנן חופשה
משותפת במקום
בלתי שיגרתי. מבחינה
חברתית התנאים טובים
ליצור שוב קשרים חד־שיו,
ולהשלים עם אלה
שעימם היו אי־הבנות.
קשרי חיבה מעניינים
21 ביוני -
20 ביו לי
יביאו תועלת בעתיד.
גם מבחינה כספית המצב
משתפר, ואפשר להעז ולקחת יותר
סיכונים. צפויות זכיות בסכומים קטנים.

בני״הזוג גורמים לכם להתפרצויות כעס
בזמן האחרון. שימרו על עצמאותכם ואל

תתנו להתלבטויות ש-
להם להשפיע על מה לך
החיים. ההתחייבויות
שלכם במקום ה עבודה
או הלימודים
קודמות לכל. זה הזמן
לבסס ולשפר את מע-
מדכם, אל תתפתו לבצע
שינויים השבוע,
עדיף, לחכות מעט ולהמשיך
בתוכנית שאו-
תה קבעתם מראש. פגישה מעניינת צפו-,,השבוע
— אולם לא תתפתח לרומן.

קשרים עם אנישיס השוהים בחו״ל מבי
אים אתכם למצב של חוסר שקט ודאגה.
אתם רגישים במיוחד
השבוע ונתונים להש פעות
של גורמים חיצוניים.
הדאגנות המופרזת
עלולה להשפיע על
הבריאות. נמו להרבות
בשינה ולהירגע. הנטייה
לאלרגיות ולשאר דברים
מסוג זה מתגברת
22באוגוסט ־
22בספטמבר
השבוע. כדאי להיזהר
במיוחד מתרופות. בתקופה
זו תוכלו לבטא את עצמכם באמצעות
האמנות או הכתיבה. עיסקו בספורט.

המתיחות שפקדה אתכם בימים האחרונים
הביאה אתכם למצבי״רוח לא קלים.
השבוע יהיה יותר קל.
קשרים חדשים עשויים
להתפתח, ופגישות סתמיות
עשויות להפוך להרבה
יותר משמעותיות•
כדאי להימנע מ להבטיח
הבטחות ש אינכם
יכולים למלא.
על רקע כזה עלול לפרוץ
סיכסוך בלתי נעים
ולגרום לאכזבה. מיכ-
תבים מארצות אחרות יגרמו לשימחה
ולהפתעה. בני מאזניים, צאו לחיק הטבע.

מצב הכוכבים מראה על תוספת של יוזמה,
רצון לישתף את הסביבה בתוכניות
החדשות. כדי לממש
את התוכניות רצוי להאזין
לזולת ולוותר
מעם על דעותיכם הקבועות.
בני הזוג יעסיקו
אתכם למעלה מן הרגיל.
התחשבות בהם
הכרחית. בעבודה צפויה
התקדמות מצויינת,
אס כי בדרך קצת מוזרה.
המגנטיות שלכם
תפעל ובאותו מקום צפוי רומן חדש
ומרתק. הוא יתרום להרגשתכם הטובה.

השבוע תצטרכו להתמודד עם דיבורים
לא זהירים של בני־הזוג או של ידיד
קרוב, שיביא למצב לא
נעים ומביך. גם אתם
שימרו על מוצא פיכם
ונהגו במירב הטאקט
האפשרי. כל מה שקשור
בדיבורים אינו
נוח השבוע. חובות חברתיות
מעיקות עליאתם
נאלצים

25 בנו במבר ־
__ ללכת למסיבות ולאי20ב
דצמבר
רועים מיוחדים, אך
דווקא שם צפויה פגישה מעניינת, שיתכן
שתתפתח לרומן. לספורטאים, הפתעות.

הקשיים שהיו בתחום הרומנטי הגיעו לסיומם,
ויאתס שוב חשים רצויים ונחשקים.
בני המין השני אינם
אדישים. לפתע קיימת
בעיה חדשה — יותר
מדי מחזרים וקשה להחליט
למי לתת עדיפות
ראשונה. בקשרים ותיקים
יותר יש להיזהר
מסיכסוכים ומגילוי סודות
שנשמרו עד עתה.
ו 2בדצמבר ־
19 ביגו א ר
במקום העבודה ישאלו
בעצתכם וישבחו אתכם
על תושייתכם ועל הביצוע הטוב והמהיר
של משימותיכם. רצויה תקופת רגיעה.

דליים חשים השבוע במתח, ומבצעים הכל
בחיפזון ובעצבנות מסויימת• מבחינה
בריאותית לא חשים
כל״כך טוב, קשה לזהות
מקור ההרגשה,
ויתכן שהכל נובע מ המצב
הנפשי שבו אתם
נתונים• יש להקפיד על
יחסים טובים עם ה ממונים
עליכם או עם
אלה העובדים עבור20ב
ינואר -
8זבפברואר
כם. קוצר רוח עלול
להיות בעוכריכם. רעיונות
מצויינים והברקות עשויים לשפר
את העבודה, אך יש לפתח חוש דיפלומטי.

השבוע חשים צורך לשנות את השייגרה,
לצאת לטיולים ולהכיר אנשים שונים
במקומות אחרים. צפויות
נסיעות קצרות.
במקום העבודה יש ל^

פתח
מיש מעת עצמית
ולא לקפוץ מעניין לעניין.
הצורך בגיוון יוצר
הברקות ויכולת
אילתור. אלה יביאו את
הסובבים אתכם לידי
19בפב רו א ר -
20במרס
התפעלות מכם• מבחינה
כספית רצוי להימנע
מספקולציות ולשמור על יציבות. שינויים
אינם רצויים בתקופה זו. קשרים

!1אומיס

סה 11

מאזנ״ס

עקת

!1שו 11

עכשיו-היפרשוק שלם בביתך!

ותא מחן ענק.
* המראה השקוף
* צריכת חשמל נמוכה
* מקרר שכולו נו־פרוסט
או הפשרה אוטומטית
* מקרר שגופו פלדה
* נסיון של מליון מקררים
* שרות אמפא שרות ללא תחרות

* א ס קו ר אוורסט

המקרר שבפיסגה!

המערכות החדשות של ״ווח־ר מוצגות בפניך בגאווה:
!1 1 1 1

11118י 1111

שרות מצוין
את מוזמנת לבוא ולראות מקרוב
את המבחר העשיר, ל ש אול-
ולקבל תשובות, להתיעץ
ולהענות, להסתייע לצורך תכנון
אישי, לשתות ספל קפה בישיבה
על כורסה נוחה ולמצוא את מה
שאת מחפשת.

איכות עליונה
תהליך היצור חסר הפשרות
נותן את אותותיו בתוצאות. כל
חלק מחלקי הריהוט ניבחר
בקפדנות, ניבדק היטב, טופל
כהלכה ויוצר במסירות. אין
כמעט או בערך. הכל-יו צ א מן
הכלל.

שלל צבעים
שפע דגמים
היבחר אפשרויות
איכות גבוהה
תשלומים נוחים

מיבחר נפלא
נסיון עשיר של 15 שנה לימד
אותנו רבוודאנחנו יודעים הרבה
על תיכנון רהיטים, ויכולים
להציע לך היום מיבחר מהנה של
דגמים בסיעונות שונימ-קלאסי,
מודרני, סקנדינבי, אנגלי-ל טע מך
וליכולתך. רק כשתבואי לבדוק,
בעינייך ובידייך, תוכלי להיווכח
ביופי שמחכה לך.

רמת-גן-רחוב דבוטינסקי .22

שעות הפתיחה 13.00-9.00 :ו מ . 20.00-16.00-בימים
שלישי ושישי מ— . 13.00-9.00 במוצ״ש .21.30-18.30

ופיזזו ()2
המשך גילוייו של
החוקר אריח יצחק:,
נטענות לסקוב יש
11ליות ־ ד ס ,
לירות ביגאל אלון,
המי׳לי נ111] 1זקו
מפיו 1של ו בין
^ יילי גדוד ,72 שאדיש בעולים
י י החדשים, חוו את אחת הטראומות
המחרידות ביותר, כאשר הם עברו תחת
אש אימון־פרט מידי מפקדיהם, שנאלצו
ללמדם תנועה בשטח, תפיסת מחסה והפ עלה
נכונה של כלי־הנשק. במהלך ההרע שה
נפגעו שני מ״פים של גדוד .72 אחד
המ״מים בגדוד 72 היה מרדכי יעקובוביץ׳
(כיום דובר חברת מקורות) ,המביא את
סיפור הקרב:

״עוד לא עלה השחר, וכבר ספגנו הפג זה
ירדנית כבדה. אמנם כבר הייתי
קודם לכן בפלמ״ח והשתתפתי בכמה פעו לות,
אבל להפגזה כה כבדה לא הייתי
רגיל.
״השפעת ההפגזה היתה קשה. כל אנשי
היו עולים חדשים. הם ממש איבדו את
העשתונות. גם ערבים כפריים פתחו עלינו
בצליפות מאחת הגבעות הסמוכות.
״הראשון שנפגע היה מפקד־הפלוגה,
יהודה הררי (מאוחר יותר אלוף־משנה
ומפקדו הראשון של חיל־הצנחנים) ,הוא
אמנם התאושש קמעא וניסה להתקדם,

הלוחמים
״הוא סבל כל־כך מהצמא ששתה שמן־רובים ! ״

אך נפגע שנית וצנח ארצה. חסמתי את
עורקיו וגררתיו למדרון אחורי...
״כעבור זמן קצר נשארתי עם כיתתי
ללא פיקוד יותר גבוה. היו שצעקו לסגת,
אחרים התחננו למים. הפצועים התבוססו
בדמם. הברחש והחמסין של עמק אילון
היו קשים כימעט כמו ההפגזה. כשאתה
מזיע חודר הברחש לכל נקב בגופך ושותה
את זעתך.

״הנפגעים רגו והלכו ...נוראה
היתה קריאתם של העולים החדשים,
כהם רכים מניצולי־,השואה :
,וואסער; וואסער!׳ (ימים, מים).

כעקבות ההפגזות התלקחו שדות־קוצים...״

גיבוי
ושמי ״גוליבר״
במהלך הקרב של פלוגה ב׳ מגדוד — 32
היו שניים שמילאו תפקיד עיקרי. שניהם
סמלים — האחד, שלום טישלר, והאחר —
יצחק בן־מנחם, המכונה ״גוליבר״ ,שני הלו
את הקרב. שניהם גילו אומץ־לב
בלתי־רגיל, ועלו תחת אש־תופת של מק לעים
לאגפים של הכוח, ומנעו מהאוייב
אפשרות לכתר את הכוח. גוליבר, שפעל
כמקלען, התקדם ביוזמתו, ללא כל פקודת,
תפס עמדה עם מס׳ 2שלו באגף המערבי
של המחלקה ובאש מדוייקת הגן על
מחלקתו המכותרת של אריק שרון.
שלום טישלר חיפה עם חמישה חיילים
על דרך־הנסיגה של הפלוגה, ואחר־כך
שלח את חייליו, נטל את המקלע, ונותר
במשימת־התאבדות. הוא עיכב את הת קדמות
הלגיון הירדני במשך שעה שלמה,
עד שאזלה תחמושתו. מעשה־גבורתו של
טישלר סייע לאנשי מחלקתו להיחלץ ול־הנצל
מגיא־הדמים.
הצמא הנוראי, ששרר בצהרי הקרב,
הציק ללוחמים, שיצאו לקרב כימעט בלא
מים. מספר אחד מהמ״מים שהשתתפו ב קרב,
יצחק קצב :״לרגעים אחדים פסקה
האש מגיזרתו של גוליבר. שלחתי מישהו
לראות מה עם המיקלען, אבל הוא התאו שש
מיד והמשיך לירות.

״אחר־כף שמעתי שהוא סכל ה כף
מהצמא ששתה שמן־רוכים.
אולי אין אמת כזה, אכל כולם משום
מה זוכרים זאת כדוגמה קיצונית
לצמא הנורא.״
מח״ט־גיבעתי אכידן >כמרכז)
״לא להסתבך בקרב הכרוך באבידות מיותרות ! ״

לחיים לסקוב התברר כבר ב־ 10 בבוקר
שהקרב הוא בבחינת שואה. בלט שאין
אפשרות וסיכוי לכבוש את לטרון, וכל
שנותר הוא לחלץ את האנשים. הוא טוען

כי ניסה להיכנס עם המשוריינים לשטח,
אבל החום העצום מנע זאת. הוא תיאר
את תחושתו באותו רגע כמו היה ״סחבה
רפוייה״.
לסקוב מנע את כניסת הזח״למים לשטח,
בשל האמונה שאש הלגיון הערבי תפגע
בהם מלמעלה. על מעשה זה מעיר יצחקי:
״אני סבור שלא היתה ללסקוב די נחישות.
הדבר החמור ביותר היה בכך, שהם
חשפו את העורף, את בית־ג׳יז, במהלך
הקרב, והיו אנשים שנהרגו כתוצאה

התוצאה היתה כי לאורך ציר־הנסיגה
היו מוטלים נשק וציוד שהושלכו. בעיק-
בות הכישלון הטאקטי הוטחה ביקורת
בפיקוד חטיבה .7
על הטענה של כמה מהקצינים הזוטרים
בחטיבה ,7בדבר ריחוקו של המח״ט
משדה־הקרב, הגיב מח״ט ,7שלמה שמיר,
כעבור שנים :״התפקיד שלי כמפקד־חטיבה
כימעט והסתיים לאחר תיכנון מע־רך־הקרב
וחלוקת התפקידים בגזרות. כל
מג״ד וכל מ״ם היה חופשי לפעול בגיזרה
שלו במיסגרת משימתו לפי תפישתו הצב אית.
מי מנע בעדם ליישם את. התיאוריה
ושיטות־הלחימה המקובלות עליהם?״ דברים
תמוהים ומוזרים מפיו של מח״ט,
המדבר על קרב — שהפך למפלה.
הסבר מקורי למפלת לטרון מביא שמיר
באותו הקשר :״הקרב הוא לא המילחמה,
הוא צעד אחד בה. הניצחון במילחמה
כולה — זהו היעד!״
באותו ראיון עיתונאי משנת 1968 תומך
חיים לסקוב בעמדת המח״ט שלו בלט רון
:״כשפוקדים עליך, תקוף בכל מחיר,
פירוש הדבר: את היעד הזה תשיג ללא
קשר עם מצבך. כך הובן הדבר פעמים
רבות על־ידי מפקדים בריטיים במילחמוד
העולם. למרות שאין לך נשק — תקוף!״
עדות נוספת על הלך־המחשבה של
שלמה שמיר וחיים לסקוב חשף, שנים

הב 1יון של לטדון
(המשך מעמוד )25
מאוחר יותר, מח״ט יפתח, מולה כהן,
שחטיבתו החליפה בהמשך הזמן את חטיבה

לחטיבה ,7היה ספק בקשר לכושר שי פוטם
הצבאי של מפקדי חטיבה ,7ולפי כך
הורה אבירן לפרולוב, לדברי קימחי,
המשמשים בסיפרם מיבטא לשלמה שמיר
ולחיים לסקוב ,״שלא להסתבך בשום קרב
הכרוך באבירות יתרות ומיותרות בין
אנשיו. שכן אבידן היה חדור הכרה כי

כהן הזכיר כ־אמ( 15 לשלמה
שמיר :״אני זוכר כי אמרת לי
כחולדה שצריך היה להשקיע יותר

על תחושתו בעיקבות אותה מפלה
מחפירה סיפר חיים לסקוב כעבור 23
שנה לעיתונאי דוב גולדשטיין :״אני לא
רציתי לחזור מהקרב על לטרון. לא הייתי
חוזר. לא היה איכפת לי כלום, יירו —
יירו. יהרגו אותי — יהרגו. לא איכפת לי.
״פיתאום הגיע הצלם האמריקאי רוברט

לסקוב היה ״סחבת רטייה״ * ישראל בר 1ייף
את ההיסטוריה * מה אמו מח״ט גיבעתי?
מאמץ ויותר קורבנות כקרב הזה.
אמרת זאת כאנגלית, אני זוכר
( 8011105 גוויות) אמרת...״

בתור מפקד הריהו אחראי לשלום אנשיו.
בפעולה שלאחר מכן מילא פרולוב את
הוראתו של אבידן...״
ל״מיבצע בן־נון ב׳״ החליף גדודו של
פדולוב את גדוד 32 השסוע. הוא שוגר
בתיכנון של מח״ט 7למשימת כיבוש
הגיזרה המיזרחית של מיתחם־לטרון, בלי
קשר כלשהו לפעולה של לסקוב, למעט
קשר עקיף. מה שלסקוב מנסה לעשות,
בחוכמה שלאחר מעשה, זה לשדך את
שתי הפעולות ביחד — ולטעון כי משי מת
פרולוב היתד. לכבוש את לטרון
מן העורף.

״עלילת דם״ בשדות לטרון
תוצאות יום שלישי השחור לא שינו
דבר עבור דויד בן־גוריון. הוא המשיך
לדבוק בהשקפתו ולחץ על ביצועה של
התקפה נוספת בשדות לטרון, באותה שיטה
ובאותו כיוון :״הוא איבד את שיקול-
הדעת מתוך החשש לנפילת ירושלים,״
כפי שמנסח זאת יצחקי. אלא שהתנאים
היסודיים לקרב לא השתנו.
החידוש לקרב המתוכנן היה רעיון הפ עלת
הגדוד המשוריין של לסקוב, שהיה
הגדוד היחיד בחטיבה שלא נפגע בקרב.
על התיכנון של הקרב החדש, מעיר יצח-
קי :״לסקוב תיכנן את שתיכנן כאן לפי
אותה מסורת בריטית שהוא אמון עליה,
תיכנון המעיד על חוסר הבנת שדה־הקרב.

קאפה ״ עם מימיה מלאה בראנדי. ישבנו
יחד. שתינו. אמר, :מיקי מרכוס מצווה
עליך לחזור׳ .לא יכולתי. אני לא יכולתי
להבין שיהודים נסוגים, בורחים. לא יכול תי.
ואז קאפה אמר , :מיקי אמר לי להגיד
לך שהדבר לו זקוקה האומה הזאת עכשיו
הוא כבוד, יושר, וצדק (:שסגזס!),
31111 ]1151:100׳ )1111081:11:5תחזור !׳ חזרתי.״

קדוש צבאי הופך למ תחסד

על טענה זו מעיר יצחקי :״זה
שהר וכזב. הדבר אינו מופיע כשום
פקודת־מיכצע, ולסקוב יודע זאת.
למרות שהבהירו לו את העובדות
כהוויתן, ההא מתעלם מהן, ומכר
שיך לדבוק כגירסתו.״
אחרי ששתי ההתקפות, הן של זחל״מי
לסקוב והן של חיילי פרולוב, נכשלו —

המפלה האישית של לסקוב, זכתה לא ליבי,
אותו הפיצו כמה עיתונאים כמו
האחים קימחי, הכתב דן קורצמן וישראל
גר. אלה היו מגיניו של לסקוב על
שהתרחש באותו קרב. לפי גירסה זו אמר
מח״ט גיבעתי, שימעון אבידן, לפרולוב:
״העסק מפוקפק, אל תתאמץ. תלך לכבוש.
ילד — ילך. לא ילד — אז תנתק מגע!״
כתבים אלה הגיעו לכדי כך שהאשימו
ן את פרולוב בכך ששיגר פלוגה של

אלוף שמיר
יותר מאמץ, יותר קרבנוית

כן־גוריון, אך הוא לא הצליח להטעות
את הרמטכ״ל־בפועל, ייגאל
ידין, שידע היטב מיהו האחראי לכישלון
זה בלטרון.
אמר ידין :״האנשים ברחו ברגע המכ ריע•
חיל־הרגלים ברח בגלל סיבה פשו טה:
הוא לא היה מאומן, לא ידע להילחם,
הוא היה מוכה מהרגע הראשון שהלך
ללטרון. זה היה בשבילו גיא־הריגה. כאשר
כמה מפקדים הגיעו עם הזחלים ל-
מישטרה ושרפו אותה, כאשר היו צריכות
שלוש מחלקות לכבוש אותה, הם פרשו
אחורה. למה הוטל על חטיבה זו ביצוע
פעולה שניה 1״ את הערתו בעניין ה־
״זחלים״ משגר ידיו לעברו של מפקדה,
לסקוב.
הטעייה נוספת נעוצה בנוסח של מיברק
ששיגר מיקי מרכוס לבן־גוריון, אחרי
ביקורו של האלוף האמריקאי בשדה־הקרב:
״נכחתי בשדה־הקרב. הארטילריה פעלה
היטב. השריון מצויין. חיל־הרגלים מח פיר
״.למי התכוון מרכוס במילים, שלסקוב
נתלה בהן ,״חיל הרגלים מחפיר״? מרכוס
לא התכוון לחי״ר של גיבעתי, גדוד 52
בפיקודו של פרולוב — אלא לפלוקה
של גדוד ,71 שברחה משדה־הקרב.
כהיסטוריון ניסה יצחק לבדוק בפעם
נוספת את גירסתו של לסקוב, לאשר
התרחש בשדה־הקרב :״אני מסרתי ללס־קוב
לקריאה את כתב־היד של הספר
באמצעות ידיד משותף. לסקוב קיבל את
זה בהתחלה במאור־פנים, במחשבה שהספר
נכתב בידי אחד מאנשי־שלומו במחלקת-
ההיסטוריה במטכ״ל. כעבור שבועיים קי בלתי
אח הספר באמצעות רץ, והרץ מסר
לי הודעה בעל־פה: שאני מנוול, שאני
משמיץ את לסקוב ושהוא אינו מוכן
לכל קשרים איתי ולכל מגע, וכי הספר
לא נכון ובלתי־מדוייק. אחר־כך עשה
לסקוב מאמצים אדירים למנוע את הופעת
הספר.

״זה לסקוב. הקדוש הצה״די עם
ההילה לראשו — האיש שתיחקר
את מחדלי מילחמת יום־הכיפורים.
אני חושב שהוא מתחסד. אכל עד
שנתקלתי בו בעניין זה, גם אני
האמנתי לאותה הילה שלראשו.

אלון, חודב ורכין

אלוף ״מיקי״ מרכוס

״בן־גוריון, מה אתה אומר !״

״לשפוט אותו ולירות בו!״

״הוא תיכנן ׳הפעלת שיריון על
יעד מישני כשטח, מישטרת לטרון,
כעוד שהיעד העיקרי היה הגבעה
שמעל אמאוס.
״אלא שלסקוב בכלל לא תיכנן את
כיבוש היעד העיקרי. ורק לאחר המיבצע,
הוא הבין את מישגהו. מאז ועד היום,
הוא מנסה לטשטש את כל מה שאירע
במיבצע הזה, תוך שהוא מטיל את כל
ההאשמה ביעקב פרי (פרולוב) .לטענת
לסקוב, יצא פרולוב להילחם בלא רצון,
ועל כן נכשלה הפעולה.״

בהאשמה זו של לסקוב יש אלמנט
של ״עלילת דם״.
כמכשיר לעלילה זו שימש סיפרם של
האחים ג׳ון ודייוויד קימחי משני עברי
הגבעה (דייוויד מכהן כיום כמנכ״ל מיש־רד־החוץ
הישראלי).
האחים קימחי כותבים בסיפרם, כי ל-
שימעון אבידן, מח״ט גיבעתי, ולמג״ד
גדוד 52 שלו, פרולוב, שסופח עם גדודו

הלכו שלמה שמיר וחיים לסקוב אל בן־
גוריון והאשימו את פרולוב באוזני מיקי
מרכוס־סטון, שהיה מפקד החזית, הם הא שימו
את פרולוב גם ״בחוסר רצון להי לחם״
.מרכוס־סטון, שאימץ את גירסת
שמיר־לסקוב, אמר מיד, כי הוא מוכן
״לתלות את פרולוב אם יתברר שהוא
אחראי לדבר הזה. לשפוט אותו ולירית

אלא שמפקד החזית לא ידע את
העובדות, שעליהן מעיר יצחקי:
״מי שאשם, לדעתי, ככישלון זה
היה חיים לסקוב, שתיכנן תיכנון
גרוע — והלך על יעד שולי!״
בהתאם לסיגנון הבריטי, לא התקרב
לסקוב במהלך־הקרב אל מישטרת־לטרון,
וישב במחנה־לטרון. הוא ישב בין צריפי
מחנה־המעצר, ורק לקראת בוקר ניסה
לחלץ את הלוחמים. הוא שלח ג׳יפים
לחילוצם, ובעצמו יצא עם שריונים אחדים
לשטח מול המיגזר והמישטרה.

״מאוחר יותר איתרתי סיפור נוסף על
לסקוב ועל לטרון. הסיפור התרחש כאשר
יצחק בן־מנחם, גיבור הצנחנים ״גוליבר״,
היה אחרי מילחמת־העצמאות בקורס־קצי־נים.
יום אחד הופיעו בקורס האלופים
(המשך בעמוד )46

טירונים מחטיבה 7בראש, והם מוסיפים
וטוענים שלא היו לגדודו של פרולוב
נפגעים, למעט כמה פצועים. אבל האמת,
כפי שבדקה יצחקי במקורות הצה״ליים,
היא שלגדוד מגיבעתי, בפיקודו של פרו-
לוב, היו באותו קרב 13 הרוגים.
פרשה לא־ברורה זו, שנדף ממנה ריח
של עלילת־דם, פגעה בקידום הקאריירה
של פרולוב (מאוחר יותר אלוף יעקוב
פרי) בצה״ל, למרות שהיה מג״ד מעולה.
מאוחר יותר כבש את חוליקאת, כאשר
הגדוד שלו הבקיע את הדרך לנגב הנצור.
בן־גוריון לא סלח לפרולוב את לטרון,
ועד היום דבק חיים לסקוב בגירסתו נגד
פרולוב, למרות שפקודות אותו מיבצע
מוכיחות את ההיפך.

לסקוב הצליח להטעות את דו*ד
* קאפה צלם מצטיין בעל שם עולמי,
נהרג בשעה שצילם קרב במילחמת ויאט־נאם
הראשונה (של הצרפתים).

אלוף פרי
״לתלות את פרולוב!״

אוניות ה7ן ו לנוסעי ומבוניות

ורגינהאא גולדן ורגינהא

איטליה $ 8 5 $145 $217-310
$ 4 0 $75 $136

$20 $40 $60
קפריסין

הפלגות עם רכב לאירופה
יבוא אישי של רכב הדרכה והכוונה

שילוב הפלגה*טי 0ה ליעדים מרכזיים
באירופה במודרים מפתיעים
ש״ט חופים עממי החל מ$ 2 0 4 -

סרטים בכל מ שרדי הנסיעות ואצל:

׳.כספי בע״מ

דרגת סיווג ב טיחותית שניתנה ע״י
מנהל אגף ה ס פנו ת ו הנ מלי ם
״ורגינה״— ש ב 1964 .א׳א׳.
״גולדן ורגינה״ — שב 1967 .א׳

חיפה:רח׳ העצמאות (76 פינת נתן ,)1טל6 7 4 4 4 4 .
ירושלים:רח׳ ינאי ,4טל2 4 7 3 1 5 ,2 4 4 2 6 6 .
תל-אביבנרח׳בן יהודה ,1טל6 5 8 7 8 4 ,651731 .

ו ת קיו ^ מ ר 9/111011 בואן הדח״ א חד העו 156ת״א

המולח הזה 9**1

הצמות טובות מאלה לטיולים בחז׳ל

תמצא

בריזנהויז המחירים ברורים וסופיים ואין לן
כל הפתעות לאחר ההרשמה.
בתכניות הטיולים ״סע־קל״ לשנת 1982.של דיזנהויז, תוכל
השנה לנסוע כאוות נפשך ליעדים הרצויים לך במחירים
ובתנאי תשלום ללא תקדים.
רק חברה גדולה, בעלת מוניטין ונסיון של 56 שנים בשרות
הנוסע, יכולה להציע לך כל זאת ברמה כה מכובדת ובמגוון
כה רחב.
תוכל לבחור. לטייל באירופה, סקנדינביה, סקוטלנד, פינדלנד
וארה״ב, מתוך המגוון הרחב של תכניות מוצלחות, יעדים
מקסימים במחירים ובתנאים סנסציוניים.
הנשיון הרג של דיזנהויז הופך כל טיול לחוויח ופל חופש

תשלומים לטיולים
החל מחודש לאחד מועד ביציאה

/0״ 8מצחה למשלמים במזומן 30 יום
לפצי מועד חיציאח.

בתוכנית ״סע קל״ של

דידכדזליד

השדה תשלומים מיוחד למחזיקי ישראכרט.

/0י 25 בעת ההרשמה/0 .י< 10 ,25 ימים לפני היצלאת
(לפי שער הדולר ביום התשלום) .היתרה 500/0 :ב־5
טרנש־אירופה
26 יום, איטליה,
שוויץ, צרפת, בלגיה,
הולנד ואנגליה
בתי־מלון דרגה א׳
חצי פנסיון (למעט
לונדון) הטיול
המפורט והמושלם
ביותר לאירופה
ובנוחות מכסימלית
שקצדינכיה וסקוטלנד
25 לום, סיור מקיף
לדנמרק, שוודיה
נורבגיה סקוטלנד
ואנגליה חצי פנסיון
(למעט לונדון) כולל
שייט כיו שוודיה
וסקוטלנד כאניית
נושעים מפוארת
ושייט כפיוודים.

$1,895

$2,190

תשלומים חדשיים, רצופים ושווים החל מחודש *

לאחר היציאה, בשקלים ללא ריבית וללא הצמדה.

טרגש אמריקה
29 יום ארה״ב
וקנדה מחוף אל חוף וקנדה בתי מלון דרגה א׳

$2,990

.מיני אייו 5ה.
16 יום: איטליה
שוויץ הרביירה
האיטלקית חצי
פנסיון, בתי מלון
דרגה א׳

$1,195

משתלם לנשוע עם דיזנהויז ולשלם בישראכרט
הכנס לאחד
מסגיפינו:
משרד ראשי:

שקנדיגכיה ופינלנד
כל מה שיש לראות
בדנמרק שוודיה
פינלנד ונורבגיה
כולל שייט לפינלנד ובפיורדים בתי מלון דרגה א׳

סובה: סור וסוהו המהפכני
מישלחת בריטית, שביקרה לאחרונה בקובה, זזופתעה
מקבלת הפנים החמה ומהרצון המופגן של המארחים
לגלות גמישות בעניינים כלכליים 30 .התעשיינים ואנשי-
העסקים נפגשו עם שרים כלכליים׳ בכירים, שהוסמכו
להציע להם עיסקות רציניות וכדאיות. בפעם הראשונה
מאז הלאמת התעשייה הקובאית ב־ ,1960 הסכימה ממשלת
קובה להרשות למשקיעים זרים להחזיק בעלות על 49
אחוז ממיפעלים ממלכתיים.
העיתונאי ראול סור, שיש לו קשרים רבים בהוואנה,
מדווח על הצעה נוספת, סנסציונית ממש, של מנהיגי

מזמן מלהיות אידיאל נייטראליסטי. אפשר רק להצטער
על עולמו האבוד של צ׳ה, שהפך מאידיאל מיליטאנטי
מלהיב לעוד דמות נוסטאלגית שסופה להיות ממוסחרת,
אולי אפילו על־ידי הוליווד, שאותה תיעב כל ימיו.

אל־סלבו־ור:
הצביעות חובבת
שגריר ארצות־הברית באל־סלבדור, דין הינטון, נחשב
כמעין נציב עליון בארץ זו. בוושינגטון הוא מושמץ

צ׳ה גווארה
מאידיאל מיליטאנטי לגיבור הוליוודי?
קובה למשקיעים ממערב־אירופה: הקובאים הציעו להם
שותפות בהשקעות בלוב, באנגולה ובאתיופיה. קובה
תספק את הקשרים הפוליטיים. האירופים את הטכנולוגיה
המתוחכמת ואת ההץ.
באירופה מריחים כבר את הפירות של עסקים טובים,
בשוק הסגור לפני ארצות־הברית מסיבות פוליטיות.
קיימת, כמובן, בעיית החרם האמריקאי. אוניות אירופיות
שיפקדו נמל קובאי, מנועות מלבקר בנמל אמריקאי
כלשהו. אבל המישלחת הבריטית, למשל, הפגינה אופ טימיות
רבה. רבים מנציגיה אמרו באורח פרטי, שניתן
יהיה להשתמש באוניות, שיניפו דגלים של מדינות בלתי-
מזדהות.
קובה עצמה רואה בקשרים עם אירופה את הדרך
היחידה לשבור את המצור האמריקאי, ואולי גם את
התלות בסובייטים. מעמדה הייחודי של קובה בקרב המדי-
נות הבלתי-מזדהות נפגע בשל נאמנותה המוחלטת לברית-
המועצות. פידל קאסטרו טוען אומנם, במידה רבה של
צדק, שהחרם האמריקאי חישל את ארצו וגרם לה לפתח
כוחות עצמאיים בלתי־מבוטלים. בחדרי־חדרים גם הוא
מודה שהיתה לחרם תוצאה נוטפת, פחות רצוייה: הדימוי
שדבק בהוואנה כווסאל סובייטי.
חיסול הכסף. קובה סבורה, שיש לה הרבה מה
להציע למשקיע הרכושני מאירופה. הפועלים הקובאים
הם משכילים־יחסית, חרף הצורף שלהם ביותר מיומנות
מיקצועית. רמת השירותים הסוציאליים גבוהה הרבה יותר
מבכל ארץ אחרת באמריקה הלאטינית. קובה היא גם
מדינה שיש בה יציבות מדינית רבה, ורמה גבוהה של
תודעה חברתית־פוליטית.
ראוי לציין שקאטטרו לא ביצע מהפך של ממש
בעמדותיו. הוא סבר, לפחות בעשור האחרון, שיש
לשלב ראדיקליות מדינית עם גמישות רבה בתחום הכלכלי.
ברוח זו יעץ לסאלבדור איינדה ב־ 1971 ולסאנדיניסטים
בתקופה האחרונה.
קאסטרו היה תמיד חסיד גדול של הטכנולוגיה המע רבית.
מדינאים והוגי־דעות שמאליים במערב סברו ש־ארצות־הברית
ממש דחפה אותו לזרועות מוסקבה.
עם זאת ברור, שהמדיניות הקובאית לחלוקת בעלות
על אמצעי־ייצור עם משקיעים רכושניים (אפילו אם
הם אירופיים ולא אמריקאיים) מבשרת את קיצו המוחלט
של העידן המהפכני האמיתי, שסומל בדמיונו של הנוער
השמאלי בשנות ה־ 60 בדמותו של ארנסטו(״צ׳ה״) גווארה.
חיסול שילטון המאפיה בקובה יצר תגובה של אתוס
חדש, של רעיונות כמו חיסול הכסף כאמצעי־תשלום,
יצירת תמריצים מוסריים תחת הכספיים. ומעל הכל,
יצירת דמות האדם החדש, המונע על ידי אידיאלים
סוציאליסטיים.
אין כל קשר בין התוכניות ה״ארליכיות״ של קאטטרו
לבין הטוהר המהפכני, שהלהיב את המהפכנים הקובאים
ב־.1959
גם קובה הולכת בדרך כל הארץ. קאטטרו המזדקן
מפגין פראגמטיות וכושר שרידות. קשה למתוח ביקורת
על כורח המציאות, וקובה הפרדסובייטית חדלה כבר

העיתונות מבשרת שסגן ראש־הממשלה ושר ה בינוי,
דויד לוי, עומד להפגש עם נשיא צ׳ילה, אוגוסטו
פינושה.
כדאי להזכיר לשר הנכבד, שיצר לעצמו שם של
מגן העניים והפועלים, את העובדות הבאות:
* פינושה עלה לשילטון בעיקבות הפיכה מזויינת
ועקובת־דם. שליטה החוקי של צ׳ילה, רופא-הילדים
וההומאניסט סאלבדור איינדה, נרצח באכזריות.
* עם עלותו לשילטון רצח גנרל פינושה עשרות
אלפי בני־אדם, בכללם אלפי פועלים ומעוטי־יכולת,
שתמכו באיינדה ואף נהנו ישירות מהרפורמות הרבות
שלו לטובת דלת־העם.
* פינושה עלה לשילטון בכידוני־הצבא ובתמיכת
הבורגנות הגדולה, עתירת זכויות-היתר, של צ׳ילה.
* עם עליית פינושה לשילטון הופסקה חלוקת
חלב־הינם לילדי צ׳ילה. תמותת התינוקות עלתה ב*70
אחוז תוך שנה.
* מיספר המובטלים עלה ב־ 400 אחוז תוך שנתיים
מעליית פינושה לשילטון.
* בתקופת שילטון פינושה ירד השכר הריאלי
ביותר מ־ 200 אחוז. פועלים ומובטלים רבים ממש
רעבים ללחם. בצ׳ילד, חיים יותר מחצי מיליון ילדים
בדרגות שונות של פיגור שכלי ומוטורי, בשל מחסור
חמור בפרוטאינים. סיבלם של הילדים, יותר מכל
דוקטרינה, דחף את רופא-הילדים איינדה לפוליטיקה
סוציאליסטית.
* פינושה עלה לשילטון באורח בלתי-חוקי, כפה
על ארצו ״חוקה״ שרירותית באמצעי כפייה, המעניקה
לו שילטון בלתי־מוגבל. כדאי לזכור שעד הפיכת

סגן ראש־-ממשלה לוי
לגיטימאציה לרצח מעוטי־היכולת
פינושה היתד. צ׳ילה אחת המדינות הדמוקראטיות
המעטות באמריקה הלטינית. י
נכון שכלי-התיקשורת סעולם מדווחים על העובדה
המבישה שישראל מוכרת נשק רב לצ׳ילה. די בכך
שאיש כמו לוי אינו מתקומם על כך בממשלה. ביקורו
בצ׳ילה ופגישתו עם פינושד. ישימו לאל את יומרתו
לדבר בשם השכבות המקופחות.

ככישלון חרוץ. אחרי הכל, רוב תחזיותיו בכל הנוגע
ל״בחירות״ באל־סלבדור לא עמדו במיבחן המציאות.
המיפלגה הנוצרית־דמוקרטית כביכול, של חוזה נאפוליון
דוארטה, מחזיקה אומנם בשילטון בתמיכה אמריקאית
מאסיבית, אבל אין לה רוב באסיפה המכוננת הסלבדורית.
שילטון הימין ברשות המחוקקת הוא מוחלט. לקוא-
ליציית המיפלגות הימניות, בעלת השם האירוני —
בהתחשב בתפקידה הרצחני והאלים בפוליטיקה הסאל־בדורית
,״מיפלגת הפיוס הלאומי״ — יש רוב ברור.
הימין נחוש בדעתו לבלום אפילו את הרפורמות המוג בלות
שמציע דוארטה בהשראת וושינגטון.
דוארטה רחוק מלהיות דמוקרט, ואין לו שום כוונה
לבצע שינויים מיבניים מרחיקי-לכת בארצו. הוא פשוט
ניסה, בעצה אחת עם ממשלת רגן, ליצור מערכת
תדמיות חדשה ,״נאורה״ יותר, שתאפשר לאלכסנדר הייג
להעביר בקונגרס את תוכניות הסיוע לאל־סלבדור. הייג
רתם כמה עיתונאים אמריקאיים לתעמולה אודות דוארטה
הליברל, בהצלחה בלתי־מבוטלת.
עתה מאיימת האסיפה המחוקקת הסופר־ימנית לחשוף
את הבלוף האמריקאי הזה לפני הציבור, וגרוע מכך,
לפני ועדת הקונגרס הכל־יכולה לענייני-חוץ. גם מנחם
בגין היה נכשל בנושא ימית, אילו שלט יובל נאמן בכנסת.
זהו בדיוק המצב באל־סלבדור.
מדינה ריסזנית. הבחירות באל־סלבדור, שהוחרמו
על־ידי כל מתנגדי המישטר, לא יכלו שלא להוביל
למצב דברים זה. האגף הליברלי המסורתי במיפלגה

וווי 1119

הנוצרית־דמוקרטית נעלם לחלוטין מהשטח. מנהיגיו, שלא
נרצחו בידי פלוגות הסער הפאשיסטיות, נמלטו, רובם
למכסיקו, חלקם לארצות־הברית.
מערכת הבחירות, שהתקיימה תוך כדי קרבות עזים,
טבח חסר-רחמים של כפריים, פועלים ואינטלקטואלים
ואפילו רצח עיתונאים מקומיים וזרים, היתד, מישחק
מוגבל בין אנשי הימין ובין עצמם. התוצאה היתה מוכתבת
מראש. המיבנה הכלכלי-חברתי הנוכחי, דיכוי זכויות-
האדם, העדר חופש ביטוי ומתן זכויות־יתר למיליונרים
סלבדוריים ואמריקאיים — ישאר בעינו.
הבעיה העיקרית עבור ארצוודהברית היא, כאמור,
התדמית. השליטה הימנית ב״פרלמנט״ הופכת את המוצר
האל־סלבדורי לבלתי־מכיר.
בוושינגטון גוברת והולכת הביקורת נגד מדיניות
הממשלה באל־סלבדור. שגריר ארצוודהברית לשעבר
באל־סלבדור, רוברט ווייט, סבור שרגן טעה בכל הטק טיקה
שלו כלפי הנוצרים־דמוקרטים. ארצות־הברית הייתה
צריכה לדרוש מדוארטה לשאת ולתת עם השמאל ועם
תנועות השיחרור המחתרתיות.
עתה נותרו, בעצם, שלוש אפשרויות: הפיכה צבאית
נוספת, העברת השילטון לקואליציה של הימין הקיצוני
ומהפכה עממית שמאלית נוסח ניקראגואה. תהליכים אלה
לא יתבצעו ללא שפיכות־דמים רצינית.
אינטרנאשיונל הרולד טריביון מדווח על פעילות קדח תנית
של אישים שונים בוושינגטון המחפשים פיתרון
רביעי, נוח יותר לארצות־הברית. פעילותם מתבטאת
בנסיון לאתר אישי ציבור ״מתונים״ בקרב הימין הקיצוני,
המוכנים ומסוגלים להופיע ברבים בתחפושת ליברלית.
הבולט ביניהם הוא רוברטו ד׳אומביסון, מנהיג הברית
הלאומית הרפובליקאית (דבר אחד אנו חייבים לומר
בשיבחם של כל אנשי !הימין באל־סלבדור, אפילו הנת־עבלם
ביותר, הם מוצאים שמות נהדרים לחבורות הפורעים
שלהם) .יו״ר הוועדה לנושאים בינאמריקאיים בקונגרס,
מייקל בארנם, תומך עתה בד׳אומביסון. גם השגריר
הינטון מגלה התלהבות.
הינטון החליט שלא לסגת מתמיכתו בהליכים שהביאו
את הימין הקיצוני לשילטון באל־סלבדור. במסיבת-
עיתונאים שערך בסן־סלבדור, שיבח הינטון את ה״בחי-
רות״ וטען שעל ארצות־הברית לכבד את רצונו הריבוני
של העם הסלבדורי.
עוד בדיחה גרועה בשרשרת המישגים ומעשי־הפשע
שמבצעת וושינגטון באמריקה הלאטינית.

חיי םברעם

איר אומרים ביפנית
־־הסכמית הטובה ביותר־־?

אופל אסקונה
130 או 160 סס־־ק
היא המרווחת ביותר
מסוגה. הופיעה שלה
שקטה במיוחד
וצריכת הדלק שלה-
חסכונית במיוחד.
לבחירתך דגמים
עם 4או 5דל תו ת
ואפשרות להילוכים
אוטומטיים.

העולם הזה 2331

ששים ב שנים

מיוציה
נן־המין־ או העז׳?
קשה שלא להבחין בדמיון המד הים
שבין הגבר הצעיר שבתמונה
הגדולה, מימין, ובדיוקן המפורסם
שבתמונה הקטנה, משמאל. אך האם
זהו מיקרה בלבד, או שמא -רוח
הקודש לבשה צורתו של קלארק
גייבל י הצעיר, שחקן בשם
מירצ׳ה ל,ארוץ, טוען כי הוא
פרי אהבתם של גייבל ושל שח קנית
בשם קונסטאנם ל,א רו ץ,
שבילו פעם בדרום צרפת. לפי
שעה מתפרנס קארוון כמפיק בדרום
אמריקה. כבר הוצע לו,
אמנם, להופיע כגייבל על הבד,
אולם הוא סירב בטענה שהוא רו צה
להיות כוכב בזכות עצמו. קשה
להניח שמישהו יוכל להינתק מזיכ רון
רט באטלר למראה המבט
מחדר־המיטות שיש לקארוון הצעיר
הזה.

קוורין ממונקו: עת דמהשובה
בת ,25 הדורה ובעלת הבעה מהורהרת, ספק נוגה, ספק
שקולה — זוהי קרולץ ממונקו, גרושה צעירה, בת מישפחה שהיא
שריד של עולם פיאודלי שנעלם מזמן. אך מישפחת גרימאלדי
העריכה, כנראה, את האושר האישי של קרולין מאשר את גושפנקת
הכנסייה, והוריה של הנסיכה ממונקו, גדיים ורנייד! עמדו
מאחוריה בשעות הקשות שאחרי הגירושין. אדם נוסף שלא מש
מצידה כל העת הוא, רוגרטו רוסיליני, מי שנחשב כחתן המיועד.
עד עתה אין כל אישור לנישואים הקרובים, להיפך, הנסיכה משתדלת
לשקול היטב את צעדה המישפחתי הבא.

איר״! 110־: 1

זיינג״ת עם
מזו נוער
הג׳ינג׳ית הקטנה הזאת היא היום
אחת הילדות הפופולריות ביותר
בדרום אמריקה, בעלת מועדון מע ריצים
שרופים ושורה ארוכה של
מוצרים, שעל כולם סמל מיסחרי
בדמותה. איליין מגלמת את אנני,
היתומה הקטנה ששבתה את ליבו
של מיליונר והביאה אושר לכל
חבריה היתומים. במשך כל השנים
היתה אנני סידרה הומוריסטית ב ירחון
פלייבוי, עד שאימצו אותה
לבימת ברודווי. אחרי עוד כמה
שנים של הצלחה, החליטה חברת
קולומביה לשים עליה את כל כספה
(כמעט) ,ומתכוננת להצגת בכורה
ענקית בניו-יורק. בעיקבותיה מק ווים
לשלוח את אנני לכל הצופים
הנאמנים בעולם, כדי לעודד אותם
לתרום משהו לא רק ליתומים כי
אם גם למי שהשקיע את כספו
בקולומביה.

העולם הזה 2331

ג׳ 1וג, יו אומני: בהברה סובה
כבר לפני 15 שנה הפך האיטלקי ג׳ורג׳יו ארמאני לתופעה
של קבע בצמרת האופנה העולמית. עתה ניתן אישור סופי למקומו
בצמרת: השחקנית ג׳יץ כירל,ץ (הנראית איתו בתמונה) חנכה
בושם חדש, הנושא את שמו, והכניסה אותו לחברה טובה — דיור,
לנבין, נינה ריצ׳י, ועוד שמות מהוללים המריחים יקר.

א 1שי םבשלם

הייוי תגידו: בתו של גי״־או
נערה זאת לא נראתה עדיין אפילו בטלוויזיה הירדנית. היא,
כן היא׳ בתו של ג׳יי־אר. אלא שאין היא בתו בסידרה, כי אם
בתו במציאות. היידי הגמן בת ה־ 24 אינה מתעניינת בנפט אלא
בצבעי שמן. מצד אחד, אמנם, היא פוזלת בכל זאת לעבר קאריירה
כמו של אבא, ומשמשת שחקנית לעת מצוא, אך מצד שני ליבה
שייך למיכחול, והתוצאות אינן מביישות. תערוכה ראשונה שלה,
הכוללת 24 ציורים — כמיספר שנותיה — זכתה בהצלחה בקרב
תושבי פאלם־ספרינגם בקליפורניה, שיכלו להרשות לעצמם לקנותם
במחירים שנעו בין 150 דולר ו־ 1800 דולר. כשנשאלה אם אביה תומך
בקאריירה המפוצלת שלה ענתה :״אני תומכת בעצמי.״ כך ברור
לפחות שהיא מעדיפה להישאר הגמן ולא להזדקק להלוואה מיואינג.

חוליו איגלסיאס: הצמודה הנצחית
אף פעם לא שלובת זרוע, אבל תמיד צמודה אל הזמר חוליו
איגדסיאס כמו היתה צילו. לא אהובה חדשה, גם לא מעריצה
נגררת — סטפאני קאי היא גורילה, פשוטו כמשמעו, שומרת־ראש
מיקצועית בהחלט, ויש לה גם תעודות להוכיח זאת. בתו של
קבלן בניין ממונפלייה באה לפאריס כדי לעבוד במכון ליופי, אך
הרגישה עודף מרץ ופנתה לקורסים להגנה עצמית. היא הצליחה
בהם כל־כך, עד שהגנה לא רק על עצמה כי אם גם על נשיא
צרפת לשעבר, ואלרי ז׳יסקאר ד׳אסטין.

3 12

לק טייחו ורצית בדמן: כן או לא?
על זוגות שכאלו נאמר: אי״אפשר איתו ואי־אפשר
בלעדיו. רק לפני כמה שבועות הצהיר
ריצ׳רד כרטון לפני עיתונאי, שבשבילו אליזכט
היא בסך הכל אשה־לשעבר, אמא ואגדה .״זאת
גמדה שחרחורת עם כרם משתפלת וחזה שופע.
היא רוצה לחזור אלי ואינה מפסיקה להתחנן אלי
שאחזור ואתחתן איתר .,אבל אני לא יכול לסבול
אותה יותר. כבר כשהייתי בן 46 והיא היתה בת
,40 הרגשתי שאני משתעמם בחברתה,״ אמר. שבוע
אחר־כך השתעמם כל־כך, עד שרץ לקצה העולם
לחגוג את יום הולדתה ה־ .50 כשהשניים החליפו
ביניהם נשיקת פיוס ארוכה, היה השיעמום חזק
עד כדי כך, שהוא ליווה אותה לביתה ונשאר שם
עד הנץ השחר לזכר ימים עברו, כשהיו קורעים

זה את זו לגזרים בלשונותיהם החדות.
הם ידעו לעשות זאת באמנות ובקולניות. ספר
רב־מכר, שיצא לאחרונה לאור בארצות־הברית,
הנציח את דברי האהבה והקללות שהחליפו ביניהם
השניים בשנים שבין נישואיהם הראשונים (,1961
בתמונה למעלה) והיום ( ,1982 בתמונה למטה).
כשהתגרשו לראשונה, ב־ ,1974 נהג לקרוא לה
כשהיה בגילופין :״הסמרטוט הארור שלי.״ היא
היתה עונה בחן :״גם סמרטוט לא היה סופג שתוי
כמוך.״ כשביום אחד קרא לה׳ לעיני ידידים,
״השמנמונת שלי״ עזבה אותו והכריזה שאינה רוצה
עוד שום קשר עם היחפן הבזוי הזה.
היום השתנה הטון. כל אחד מכריז: להתחתן —
לא. אבל אוהב אוחו ו/או אותה כל ימי.

א 1ש>ם
811 כאשר נפגש ראש־ה־ממשלה,
מנחם בגין, עם
אנשי סיעת הליכוד בכנסת,
בעת הפגרה, הוא הזכיר להם
את הסכם קמם־דייוויד, שממנו
נובעת המחוייבות הישראלית
לנסיגה מכל שטח סיני, תוך
הצגת הצד המישפטי, הדגיש
בגין את חלקו של מי שהיה
אז היועץ המישפטי לממשלה,
הפרופסור אהרון כדק (כיום
שופט בבית־המישפט העליון).
כאשר חזר על שמו של ברק,
וקרא לו הפרופסור (חוסני)
מדכא ר כ. כשתיקנו אותו,
חייך בגין :״הו, איזו פליטת-
פה פרוידית !״
! 19 הצלם הוותיק של הש בועון
טייס דויד רוכינגר,
הצליח להרגיז את העורך שלו.
הוא עזב את שטח העיר ימית
ביום חמישי אחרי־הצהרים,
בזמן פינוי המתנגדים שהת בצרו
על גגות בתי־העיר, כדי
להספיק ולשלוח חומר לעיתון
עד אותו,.ערב. כששמע זאת
העורך שלו הוא שלח לו ציור,
שבא להדגים את תגובתו על
מעשהו של רובינגר. בציור
עומד אדם בראש צוק, וקושר
לעצמו כנפיים כדי שיוכל ל
עוף.
כל הצלמים עומדים לצי-
דו כדי לצלמו. רק אחד עומד
למטה, לרגלי הצוק וממתין לנ פילת
האיש. כתב לו העורך:
״רציתי שתהיה הצלם הזה!״
רובינגר מי שהיה בעבר צלם
מערכת העולם הזה, שב ל ימית בשבת, אחרי שהעיר כו לה
פוצצה.
[ 9עיתונאים הבחינו שב עת
פינוי האנדרטה בעיר
ימית, שבה החזיקו צחי ה־נגכי
וחבריו, לא נראה בשטח
מפקד הכוח, שהיה אחראי על
הפינוי, תת-אלוף עודד• התברר
שגם בנו של עודד היה
על האנדרטה, וכדי שלא לג רום
בושות לאביו, הוא מיהר
להתחמק מהמקום לפני שה עיתונאים
והצלמים הרבים יצ ליחו
לאתרו. הוא הורד למטה
בכלוב, הפטנט שהמציא אביו
כדי לפנות את המתנגדים מ מקומות
התבצרותם.
91 טייס חיל־האוויר, ד,.
מי שהיה תושב נתיב־העש־רה
בחבל ימית, זכה בתפקיד
מיוחד בחבל, אחרי שעזב
עם מישפחתו את המקום, ב סוף
חודש מרם. נודע שאחדים
ממתנגדי־הנסיגה חזרו לנתיב־

מילסון ציווה עלה דו ב ר וללמוד את מאמריו
וראש־ ה עי רהמ מונ ה ס בו ר ש מיל סון מקים
העשרה אחרי שהם פונו על-
ידי הצבא. ד .נקרא לשרות-
מילואים מיוחד. הוא עקב בה ליקופטר
קל אחרי המתנחלים,
איתר אותם, ודיווח על־כך ל־מיפקדת
כוחות־הפינוי: על-פי
דיווחיו יכלו אחר־כך אנשי
הצבא לשוב למקום ולתפוס
מיד את המתנגדים. ד .הוא
שאיתר את מתנחלי חצר־אדר

׳ 9ערב תחילת מיבצע פי נוי
העיר ימית והריסתה פנה
ציצי גרא, אחד מראשי ה תנועה
לעצירת הנסיגה בסיני,
לתושב ימית, יעקם תנג׳ר,
צלם־חובב בעל מצלמת וידיאו,
ואמר לו :״שמע, אתה חייב
לצלם כל אירוע, כדי שיום
אחד נוכל להסריט את הסרט
יחד עם הסרט על מה שאירע
בבאי־יאר!״
! 9בעת טכס הפרידה של
אחרוני המתנגדים מבית־הכנ־סת
בימית, הופיע במקום ח״כ־התחיה,
חנן פרדת, שבא מ־כפר־מימון
כשהוא מלווה בכ-
וברב־הכותל
מאה צעירים
יהודה גץ, שהיה לבוש בג לימה
לבנה ארוכה. במהלך
הטכס, שבו לא נכחו עיתו
מדינ
הפלס טיני ת
אלה גילה עד מהרה שחיילי
צה׳׳ל אינם בודקים אם הוא
עיתונאי. כשהחל הביקוש לג דול,
הגיע מחירן של חולצות־הטריקו
של מנופי אבי למאה
דולר לחולצה.
׳ 9מאזיני קול ישראל, לא
העלו על דעתם שכתבה ש שודרה
בבחצי היום, על פינוי
ההתנחלות עצמונה, נעשה דרך

יגיד דברים שאינם לרוחו של
השר זבולון המר. אבל באו פן
מפתיע חרג וילנאי מן ה דברים
שהכין, ותקף בחריפות
את ההצעה להטיל פיקוח דתי
על חפירות ארכיאולוגיות. אחד
מאבות ההצעה הזאת הוא המר,
שהקשיב לדברים בתדהמה.
91 וילנאי עורר זעם נס תר
גם אצל עמיתיו, שאר

יית הנשיא ביקשה שפרחים אלה יישתלו בגינת המישכן, כדי
שניתן יהיה להשתמש בהם לשזירת פרחים לבית. בקבלת״הפנים
שערך הנשיא (באמצע) לסגל הדיפלומטי ביום־העצמאות במעונו,
שימשו פרחי־האפונה על גווניהם הרבים לסידורי־חפרחים באולם.

! 1 ! 11ל 11 1 1ך 1מחייך מול שיבעה ציורים של איברי״מין זכריים, שאותם צייר המשורר דויד
אבירן, וקרא להם ״ועידת פיסגה ביולוגית״ .אבידן ליווה נסיור-מודרך את
1 111נ -י ש פרס, שהיה בין המעטים שבאו לפתיחת התערוכה הישר מישיבת מרכז־המיפלגה. פרס התרגש מהציורים
ואף אמר ש״מה שמעניין כאן זה החיבור שבין השירה, המחשב והחלל.״ הוא נזהר מלהתקרב
לציורים הארוטיים שנתלו על קירות הגלריה, אך יועצו בועז אפלבאום, שנכח אף הוא במקום (למטה)
התקרב, ואפילו הסיר את מישקפיו כדי להיות בטוח שהוא אכן רואה מה שהוא׳ רואה.
נאים׳ אמר פורת :״לא ינקה
דמם של אלה אשר נתנו את
ההוראה לפנות ולהרוס את
ימית!״ קצין־מישטרה שעמד
לידו הודיע לו שהוא עומד
לעצור אותו משום שעל־פי
חוק השיפוט הצבאי אין לו
חסינות על אמירת דברים כ אלה.
לבסוף, לאחר דין־ודב־רים,
לא נעצר הח״כ.

91 כתב־הטלוויזיה יגאל
גורן, ששהה בימית עד להרי סת
העיר, סיפר שאחרי שדו־בר־צה״ל
הודיע שהכניסה ל עיתונאים
אסורה, ניסה כל אחד
להתחפש כמתנגד־נסיגה,
כדי שלא יורחק מהחבל. שתי
חולצות היו מקובלות ביותר ב קרב
העיתונאים: זו של הת־נועה־לעצירת־הנסיגה,
אל נא
תעקור נטוע, וחולצות של מנופי
אבי, חברת ההובלה של
הבולגרים מיפו, שעסקה בפי נוי
הציוד שפורק מהחבל. כל
מי שלבש אחת משתי חולצות
הווו ל ח הז ה

מכשיר־הקשר של כתב־הרדיו
בדרום, ירון אנוש, כשהוא
שוכב מתחת למיטה בחדר
בנות דתיות בהתנחלות. אנוש
בא מחוף־הים לעצמונה וכדי
שהשוטרים לא יזהו אותו, הוא
קפץ דרך חלון אחד המיב־נים
ולתדהמתו גילה במקום
בחורות שנבהלו. הוא הסביר
שהוא עיתונאי, ועד שנשות
עצמונה קראו לשוטרים שיוציאו
את העיתונאים, הוא שי דר
כשהוא מסתתר מתחת ל מיטה.

9איך מתכונן דובר לתפ קידו?
כאשר התקבל מיכאר
אורן לתפקידו כדובר ״המיג-
הל האזרחי״ בגדה המערבית,
הדריך אותו הבום החדש שלו,
,מנחם מילסון, כך :״תקרא
את כל המאמרים שלי בעיון,
ואז תדע מה להשיב לכל ה שאלות.״

8״ראש־העיר״ הממונה
על אל-בירה, מוריס בר־כוככא,
שוחח עם כתב־רדיו
ישראלי ושאל אותו על המתרחש
בגדה. הכתב חיווה את
דעתו שפעולות ״המינהל האז רחי״
יחישו את תהליך הקמ תה
של מדינה פלסטינית.
השיב בר־כוכבא :״אני חושב
שאתה צודק.״
! 9מאחורי־הקלעים של
טכס חלוקת פרס־ישראל ביום-
העצמאות: התפקיד להודות
בשם כל התישעה הוטל על
זאב וילנאי, מפני שהוא ידוע
כאיש ארץ־ישראל־השלמה, ו אפשר
היה לסמוך עליו שלא

חתני־הפרס, כאשר הכריז לק ראת
תום הטכס כי הוא תורם
את כל הפרס הכספי (שהוא
גדול למדי) לקרן דב״י ולחוקר
מסויים. בכך הוציא את עצמו
מכלל מקבלי־הפרס, אשר בש מם
נאם כביכול, כי לא ניתנה
להם ההזדמנות להודיע הו דעה
דומה, אילו רצו בכך,
ומאידך בייש אותם, אם לא
התכוונו לכך.
9טכס חלוקת פוס־ישר־

אל ניצל ברגע האחרון מפי צוץ,
על רקע שינאת־סופרים.
כאשר שמע המשורר אמיר
גלבוע שעמיתו־לפרם, המשורר
יהודה עמיחי, יזכה ב כבוד
נוסף, והמקהלה שליוותה
את הערב היתד, צריכה לשיר
שיר שלו, הוא התבטא ששירו
של עמיחי יושר על גופתו.
לבסוף נגנז הרעיון, והושמע
שיר אחר.

! 8ח״כ המערך, חיים
בר־לב, המחלים עדיין מה פציעה
הקשה שנפצע ברגלו
הימנית כשנפל מסוס דוהר,
גילה שלמרות שרגלו הפצועה
התקצרה בשניים וחצי ם״מ,
הוא לא יצלע. הוא סיפר שרג לו
השמאלית קוצרה בסדר־גו־דל
דומה, כאשר הוא נפצע
בעת שירותו בפלמ״ח. הוא הב טיח
שהוא מתכוון להמשיך
לרכב בעתיד. אך לא הרכיבה
היא הבעיה שלו, אלא ההליכה.
״מאז הפציעה עדיין לא רכב תי.
רק לפני שלושה שבועות
הורידו לי את הגבס, אבל הרי
לרכב אפשר גם בלי רגל.״

**!פירה נבון טעמהבעצמה את כלהמאכ לי ם לפני הכנת ם.
ואהרון פ א פז מלמדאתהער בי ם בי א לי ק זטשרניחנבסק
9דרך מקורית לחגוג את
יום־הולדתו ה־ 34 מצא ח״כ ה ליברלים,
דרור זייגרמן, ש נולד
ביום הכרזת המדינה.
במסיבת יום־הולדת שערך על
גג ביתו, בגיבעה הצרפתית ש בירושלים,
החלו הנוכחים לאסוף
תרומות לשירותדום, ש שודר
בגלי צה״ל. כאשר הם
אספו 25 אלף לירות, הודיע
זייגרמן שהוא תורם סכום דומה.
הוא התקשר אחר־כך עם
הסוכנות היהודית,
מנכ״ל
אריה דולצ׳ין, ששהה באוסטרליה,
וסחט ממנו התחיי בות,
בשם הסוכנות, לתרום
340 אלף לירות לשירותרום.
בין תרומה לתרומה סעדו הנוכחים,
צעירי הליברלים, מאכ לים
בנוסח מרוקאי שהכינה
אשת הח״כ, אפי.

כאשר היה נשאל רפ אל
תורג׳מן, מוותיקי ה ישוב,
שהשבוע מלאו שבעה ל מותו,
כיצד הוא מאריך ימים
ושומר על בריאותו, היה מיי חס
זאת לסבתו, גיטה מל
בוז, שהיתה נכדתו של לוי
יצחק מכרדיצ׳ב. תורג׳מן,
בן למישפחה ספרדית מכוב דת,
ששמו התקשר עם סיפורי
ארץ־ישראל לאורך המאה,
סיפר שסבו, רבי ישראל
תורג׳מן, רבה הספרדי של
ירושלים, התחתן עם סבתו ש עלתה
לארץ מרוסיה, אחרי ש משה
מונטיפיורי הטיף
למיזוג גלויות ולנישואין בין-

אשת הנשיא. אופירה נכון
העבירה לאחד המלונות בירו שלים
קטלוג מפורט של מאב־לי־עדות,
ועמדה על־כך שהוא
יגיש לה דוגמות, כדי שתוכל
לטעום אותן ולהחליט אם הם
יוגשו בטכס או לא. שלושה
ימים לפני הטכס הובא הכיבוד
הרב למישכן הנשיא, ואחרי
שהיא טעמה ופסלה חלק, היא
אישרה את הכנת השאר.
! 9תמונתו של הרמטכ״ל
הראשון של צה״ל, יעקב דו רי,
תשמש חלק מהתפאורה
של ההצגה תקיצו ורננו, ש תועלה
בתיאטרון חיפה. הסיבה
לכך היא התפאורן של ההצגה,
פולי רדומסקי, ש הובא
במיוחד מלונדון לארץ
כדי להכין את תפאורת מחזהו
של קליפורד ואדפט. הוא
ביקר אצל בני מישפחתו בחיפה,
וסיפר להם שהוא זקוק
לתמונות משנות השלושים של
ילדים גלותיים. המארחים, בני־מישפחתו
של דורי, שלפו
תמונות של הרמטכ״ל הראשון
כשהיה ילד בן שנתיים, לפני
שעלה לארץ מרוסיה. התמונות
הוגדלו והם מתנוססות על המממן,
שהוא חלק מהתפאורה.

ענה :״מי שגנב את הכרטיס
שלך מבזבז בכל חודש הרבה
פחות ממך!״

9:השופט מימין כהן,
נשיא בית־המישפט המחוזי ב־תל־אביב,
מצא עצמו נאלץ
להרגיע את עורכת־הדין שאיה
ורשבסקי, שייצגה את המל חין
קובי איטרת והתמלי-
לנית שיטרית אוי, בתביעה
שהוגשה נגד השניים על־ידי
דליה קובדסקי, שטענה ש היא
חיברה את מילות השיר
הללויה (ראה כתבה) .כהן
העיר לה כמה פעמים. אחר-

מאיר שיטרית, שישב במ קום
במשך מחצית זמן הישי בה.
אומרים עליו, בבדיחות־הדעת,
שבדרך-כלל אינו יכול
להופיע לישיבות משום שזקוקים
לו במועצה המקומית יב נה,
שהוא עומד בראשה, או
בכנסת, ומישהו אף הציע
שתהיינה פגרות ברשויות המ קומיות,
כדי להבטיח את הש תתפותו
בישיבות.
91 במיקרה התברר שמג־כ״ל
רשות-השידור,
(״טומי״) לפיד, ומנהל הטל וויזיה,
טוביה פער, מבלים

יוסף

חן את קהל מבקרי הסרט נועה
בת , 17 העוסק במשבר בקי בוצים
בתחילת שנות ה־,50
מצא בימאי הסרט, יצחק
(״צפל״) י שורון ז ״הקהל שלי
מורכב ממפגיני שלום עכשיו.״

! 9עורך־הדין דויד יפ תח
מייצג את הרצל אבי־טן
במישפטיו כבר מזה הרבה
זמן. הוא גם מייצג את חברתו
של אביטן, אורית ארכיב,
הנמצאת בהריון מתקדם. גם
אשתו של יפתח נמצאת בה ריון,
ועומדת ללדת יחד עם
אורית. הרצל אביטן כבר הב־

! 9העיתונאי או רי אלו ני,
יזכור עוד זמן רב את
נסיעתו לאנגליה, לתחרות ה־ארוויזיון.
כאשר היה כבר במטוס
הוא גילה שהוא שכח
את פינקם־הטלפונים החיוני

יושבת בכיסא־נוח ליד גתה, פנינה רוזנבלום. השתיים נפגשות מדי
1ל 1ד ״ 1י
711111 11
שבת, ופנינה נוהגת להזמין את אמה לארוחת״צהריים, ואת שעות
11 11 11 11111/ 11
1אחר־הצהריים הן מבלות ביחד• ״זה שינוי בשבילה. אני מוציאה אותה מפתח״תיקווה.״ באחת
השבתות לקחה פנינה את אמה לכפר־הנופש קיסרית, ושם צולמו השתיים לראשונה. האם נמנעת
מלהראות בחברת בתה באירועים שפנינה עורכת לחבריה, ולא נראתה, למשל, במסיבות יום־החולדת
של בתה. פנינה טוענת שאמה לא מרוצח ממעשיה :״היא רוצה שאני אתחתן, ושיהיו לי ילדים.״
כך אמר לה בקול שקט :
״ראי עצמך כנזופה.״ כש היא
המשיכה להפריע לעורכת-
הדין של קובלסקי, אלינור
דורון, לא התאפק כהן ואמר
לורשבסקי :״שתיקה לפעמים
טובה מדיבור.״ בהמשך הוסיף:
״גברתי, את רואה את העולם
בשחור־לבן. או שאנשים הם
רוצחים וגנבים לגמרי, או ש הם
לבנים כשלג. לא, לא
גברתי, העולם הוא אפור!״

מנפרד נץ

בעל שרשרת״מיסעדות בישראל ובגרמנית,
עומד להתחתן בשנית. חברתו החדשה
לחיים היא סילביאן זילינסקי משטראסבורג, שהגיעה איתו לארץ.

עדתיים. אביו יצחק התמנה
כמוכתר יפו, בעת השילטון
העות׳מאני, וכך הם עברו ל שפלה.
בעיר מגוריו החדשה
חלה רפאל במלאריה -ואחרי
שגם הטיפול המקובל לא הו עיל,
הציעה הסבתא גיטדדמל־כה
שרפאל ילקח לקבר רחל,
ושאביו יצחק יתפלל במקום
כל הלילה לאחר שייכנס בהח־בא
למקום .״עם זריחת החמה
ירד החום, ומאז ועד היום לא
ידעתי מחלה מהי,״ נהג רפאל
תורג׳מן לספר. הוא נפטר ב גיל

91 את לדיפלומטים נים שנערך
אות בבית

הכיבוד, שהוגש
בטכס קבלת־הם־
להם בחג־העצט־הנשיא,
תיכננה

שלו, ואת הארנק שבו היו
כרטיסי-אשראי שונים. כשנחת
בלונדון, הוא נאלץ לבזבז את
יומו הראשון שם בשיחות־טלפון
עם ישראל, לשם ביטול
כרטיסי־האשראי. כשחזר לארץ
הוא מיהר למיסעדת נמל-
התעופה בן־גוריון, אך לא
מצא שם את ארנקו ולא את
ספר־הטלפונים שלו. הוא אד
מר שכרגע הוא אינו יכול
לעבוד כלל.
91 למרות — ואולי מפני —
שאינו עובד, סיפר אלוני בדי חה
על בעל שאשתו באה אליו
וסיפרה שהיא איבדה את כר־טיס־האשראי
שלה. הבעל לא
דיווח על־כך לבנק, ולשאלת
אשתו מדוע אינו עושה זאת,

! 9כהן פנה לאלינור דורון
בכינוי :״ילדה שלי.״ אחר־כך
התברר שדורון היתד, המתמחה
של כהן, לפני שהתחילה לע בוד
במישרד פרטי.
׳ 9עיתונאית שאלד, את
קובלסקי, לפני שנודע שהיא
הפסידה בתביעה, מדוע אין
שומעים עליה, אם היא כל־כך
מוכשרת. המשוררת אמרה ש היא
חושבת שהיא אינה שווה
כלל, ושאין לה יחסי־ציבור.
אמה של דליה, שעמדה לידה,
התערבה ואמרה :״מה איתך,
למה את ביישנית ז את מוכשרת
כמו נעמי שמר, ואת
יכולה לעשות קאריירה יותר
גדולה ממנה!״
׳ 9בוועד־הפועל של רשות־השידור
מתבדחים שלמרבה המזל
יש פגרת־כנסת. בדיון ש קיים
הוועד נכח גם ח״כ-חרות

את סוף־השבוע שלהם בתל־אביב.
היה זה בעת דיון ב*
וועד־המנהל של הרשות, שבה
גילו השניים שהם אינם רואים
כלל, לפני שידורו, את יומן
השבוע, משום שבשעות אלה
הם נמצאים בדרכם לתל-אביב.
עורך־הדיו 91 פאפד, הידוע בדיעותיו ה לאומניות
הקיצוניות, מספר ש יש
לו חברים ערבים, אפילו
בני אותו מיקצוע .״אני אומר
להם שזוהי הארץ שלנו, וכל
מה שהם יקבלו זה שיוויון-
זכויות. יש לי תוכנית לקרב
אותם להימנון, ואפילו לדגל
הלאומי. מה יש אם הם ילמדו
את חיים נחמן כיאדיק ושאול
טשרניחוכסקיץ אני
לא למדתי בבולגריה את המ שוררים
הלאומיים שלהם, אי

אהרון

וון ואזוב רווכיל לכסקיז

אני פשוט אומר להם את ה אמת.
היחסים בינינו לא נפג עים,
והם שמחים לדבר איתי,
משום שאני בעיניהם לא
מפא״יגיק.״

! 9המשורר יהונתן גפן

הציע לשנות את תחזית מזג-
האוויר החותמת כל מהדורת
חדשות בטלוויזיה לנוסח הבא:
״בהיר עד מעונן חלקית עם
פיצוצים ביהודה, שומרון ר
חבל־עזה.״

דרך סוציולוגית לאב
טיח
כי הוא יקרא לבנו על
שם הסניגור שלו, אבל יפתח
אינו חושב כי הוא יקרא לבנו
הרצל.

לפגי

ימים

אחדים

קיבל חבר־כנסת יופי שריד

המלחין־זמר מאת מיכתב
מתי כפפי, בעניין מסויים,
ובו ביקש ממנו הזמר ששריד
יודיע לו תשובתו. שריד חיפש
במיכתב את מיספר הטלפון
של כספי, אך לא מצא אותו.
הוא התקשר לשירות ,14 ושם
הסבירו לו שמספר הטלפון
של כספי הוא חסוי, ולמרות
שהוא ח״כ אי־אפשר לתת לו
את.המספר. לעומת־זאת הציעו
לו את מיספר הטלפון של שכ נה,
שגרה באותו בניין, וש ריד
יוכל להתקשר אליה. אח רי
שהמרכזנית מסרה לו את
המיספר היא הדגישה שהמדובר
בבית רב־קומתי, שאליו עבר
כספי להתגורר לאחרונה, ולא
ידוע לה מד, המרחק בין ה שכנים.

9כשנשאל הסכסולוג עמי
שקד עד היכן מגיעה המתיר נות
המינית בארץ, הוא מספר
את הבדיחה הבאה. שני ילדים
בגיל גנון משוחחים ביניהם,
ואחד אומר לשני :״אוי, תראה
אתמול מצאתי קנדום ליד ה־גזוסטרה.״
שואל אותו חברו
הקטין :״מד, זאת גזוסטרה י״
העולם הזה 2331

אנעויבד
פסוקי ה שבוע
• ראש־ הממשלה מנ

מנין, בתשובה לשאלה
לשם מה היה צריך להרוס
את ימית ומי נתן את ההוראה
:״על השאלה השניה אין
לי שוב חובה להשיב. לגבי
השאלה הראשונה — מסיבות
מכריעות.״
ביטחוניות י
9הג״ל, על ציפיות אני
שי־המערך בעת הפינוי :״הם
חשבו שיישפך דם. היו כאלה
ביניהם שציפו לדם.״
• הנ׳יל, על היכולת ה טכנולוגית
של ישראל :״ה מוח
של עם ישראל הוא תמ צית
המחשבה של 120 דורות
של הוגי־דעות, של מחפשי
אלוהים ומוצא. כוח־ההמצאה
של מוח זה — גדול האוצרות
הטיבעיים — הוא בלתי־מוג־בל.״

הנ״ל על הנ״ל :״ה מדע
הצבאי שיהיה מבוסס על
המוח העיברי יהיה מן המפותחים
בעולם. כוח יהיה לנו,
כוח רב. באשר מוח לנו, מוח
חושב, מוח ממציא.״
• הנ״ל על התנהגות ה צבא
בימית :״שום צבא ב

ל תי ם

מאת

דני אלה שמי

קצף נשפך שם. מה שלא הס פיק
להישפך שם, נשפך הפעם
מקצוות פיו של ראש־הממש*

הרם מנחם הכהן:

״על השלמת הנסיגה במועד
ועל פינוי החליטו ראש־הממ־שלה
ושר־הביטחון של מדינת
ישראל. על הרס העיר והיישו בים
החליטו מפקד האצ״ל וא ריק
שרון.״

העיתונאי עמוס קי

:״יש לעקור את אריק
שרון מחיינו, בטרם נעקר כו לנו.״

הד״ר
גדי יציג:

השבוע הרגשתי
כמו בשווייץ •

״ימית נולדה בחטא, נוסדה
על עוול וגוועה בבריונות.״

• האלוף (מיד׳) שלמה
גזית ראש־אמ׳׳ן לשע בר
:״בעבור סיני קיבלנו
מילחמה, ובעבור סיני קיבלנו
שלום. הבחירה בידינו.״

• סגן־השר־המתפטר,

חיים דרוקמן אחרי פינוי
ימית :״טרם הספקתי להת אושש
ולשקול את מצבי, ואם
אני בקואליציה או באופוזיצ יה.״

סגן שר־החוץ, ה־ד״ר
יהודה בן־מאיר:
,,כמומחה לסטאטיסטיקה אני

מנתח־לב הופיע למסיבה במועדון בתל״אביב,

כשמיטפחת מקופלת מקיפה את ראשו ה 1י

מקריח. הרופא המזוקן, בלבוש זרוק, לא הפסיק לרקוד ולהשתולל.
עולם לא היה מתנהג ככה.
אני יודע איך צבאות אחרים
היו נוהגים במיקרים כאלה.
היו מציבים מכונות־יריה מול
גגות מלאים אנשים, היו נות נים
אולטימטום לשעה לרדת,
ולאל כעבור שעה היו פותחים
באש. כולם היו יורדים,
אבל גם היו מתים ופצועים.
לא כך נהגנו.״

• המשורר דויד אכי-

דן :״ימית לא פונתה בדם,
אבל פונתה במכות יבשות וגם
ידוורדירד הזרת 0711

אומר שכל סקר שמופיע בעי תון
הוא חסר־משמעות.״

• שר־התיקשורת מר
דכי
ציפורי בתשובה לשאלה
אם הוא יכול היה להחזיק ב תיק
נוסף :״הייתי לוקח אם
השר יוסף בורג היה מואיל
בטובו לשחרר איזה תיק.״

• ח״ב־הליכוד אמנון
לין על תקופת שירותו ב
צבא
בחוליית חבלה :״הייתי
טרוריסט קטן!״ .

ח״ב שלמה הילל

1101113 האוס קוטר ו, הבסימדוג המדיני
חוסני מונאונ, נדי להשיב על השארה
על אדם, והוא מספר שגדל בלי אבא,
אינך יכולה להסיק מכך מסקנות, אלא
אם האדם שוכב על ספת־הטיפולים של
הפסיכולוג.
ניקח מיקרה של אדם שגדל בלי אבא —
ואפשר להניח שבערך 8—150/0מילדי ה־עולם,
בעיקר כושים — גדלים בתנאים
כאלה. באספקלריה פסיכולוגית מסויימת
ניתן להסיק כי מפני שהאיש גדל בלי
אב, הוא חושב בגיל מאוד מוקדם שהוא
הגבר, אין לו מתחרים, הוא הכל־יכול
בבית, ולכן יש לו ביטחון עצמי מאוד
גדול. לפי פרוש אחר אותו אדם חושב
שמפני שהוא גדל בלי אב, הוא נחות,
לא־שווה, והוא יפתח מאוויים להיות חשוב,
להיות חזק. ויש עוד חמש שש אפשרויות
אחרות. כך שגם אם יש בידנו ההיסטוריה
של הילדות, איננו יכולים להסיק מסק נות
לגבי אישיותו של האיש, מכיוון שחסר
לנו מידע על הצורה שבה עיבד האיש
את כל החוויות והסיק מהן מסקנות ש עיצבו
את אישיותו. לכן, לא המצב קובע,
אלא המשמעות האישית של המצב. לגבי
מובאחי — כאשר קראתי את הראיונות
איתו, ממש ספרתי את המילים, ספרתי
צורות של דיבור, וקיבלתי לפחות שני אי שורים
למסקנות שהסקתי. הרבה חומר
לא מצאתי, מכיוון שלא דיברתי איתו

אישית•

#מה ידוע לך עליו?

פרופסור קריי טלר
מדינאים אינם בני־אדם רגילים

הפרופסור האנס קרייטלר, הפסיכולוג הקליני הנודע ,׳התפרסם
לאחרונה גם בז כו ת מחקריו המנסים לבחון תו פ עו ת פולי טיות כ מכ שירי
הפסיכולוגיה.
ה שבוע ריאיין או תו ״העולם הז ה״ לגבי ה שאלה ה מעסיקה כרגע
זה בל אדם כי שראל: הא ם אפ שר לסמוך על הנ שיא חוסני מוכ ארב ץ
• פרופסור קרייטדר, האם אפשר
לסמוך על נשייא־מצריים, חוס ני
מוב א רב?־
זוהי שאלה נאיבית, המניחה כי אדם
אינו משתנה עקב מצבים משתנים. והיא
גם אינה מגדירה את המשמעות המדוייקת
של ״להאמין לאיש״.
השאלה היא: האם קיים בכלל אדם שב כל התנאים האפשריים יהיה נאמן לתוכניותיו?
קשה להעלות על הדעת שקיים
איש כזה.
אולם לכל אחד יש תווים יותר קבועים,
כמו אישיות ואופי.

׳• האם מדינאים הם בני־אדם
רגילים?־
למען האמת, לא. מדינאים הם מעין
מוסד. נשיא־מדינה אינו מייצג רק את
עצמו, אלא את מדינתו על כל השינויים
הפוליטיים המתחוללים בה.

• כיצד ני תן, אם־כן, ללמוד על
אי שיותו של מו כארב?
במיקרה של מובארב קיים קושי. החומר
העומד לרשות הפסיכולוגים על האיש
אינו עשיר, ובהחלט אינו יכול להתחרות
בחומר שעומד לרשות פסיכולוג מטפל.
החומר הנמצא בידי הוא חומר שנלקח
מתוך דברים שהאדם אמר בפומבי, וש הוא
היה מעוניין שיבואו לידיעת הציבור,
ולא דברים שאמר באופן פרטי. חומד זה

נלקח מתוך שלושה ראיונות שמובארב
נתן לעיתונות. אולם דווקא משום שראיו־נות
אלה יבשים, ואינם מכילים חומר
אישי, דעתי היא כי ניתן מהם ללמוד
יותר על האדם העומד מאחוריהם.

#מ ה, אם בך, אתה מסיק מ הר
איונו ת ה עי תונ איים
שלו שת

הנשיא הומצו׳ הונו איש
קפדן, דייקן ושונא שינו״ם.
לבטח אינו מהפכן
ש קר א ת לגבי אי שיותו של הנ שיא
המצרי ץ
כמו הנשיא אל־סאדאת, גם מובארב
הוא בן למישפחה לא-עשירה. גם הוא,
כסאדאת, בא ממקום קטן, עיירה או כפר.
אין פרטים על ילדותו, אך אין מה להצ טער
על זה. בין כה וכה זה לא אומר
הרבה על מובארכ המבוגר.

•,אתה סו תר פה ת אורי ה פסי כולוגית,
ה או מרת כי ילדותו של
אדם קוב עתאת אי שיותו כ מ בוגר ץ
אני מתכוון לכך שכאשר את קוראת

ידוע לי משהו על הקאריירה הצבאית
שלו. ידוע לי שהוא היה מאוכזב ומ תוסכל
בעיקר ממה שקרה ב־. 1967

הרבה

מ צרים היו מ תוסכ־

לים ומאוכזבים ממה שקרה
דמע!.
ב אבל
במיקרה של מובארכ יש משהו
מיוחד בתיסכול. הוא לא מזכיר שהוא
היה מתוסכל מהניצחון הישראלי, אלא
ממה שקרה לחיל־האוויר המצרי במהלך
מילחמת .1967
ב־ ,1967 הוא מספר, היו לחיל־האוויר
המצרי תוכניות טובות מאוד, ולמרות מית־קפת
חיל־האוויר הישראלי ניתן היה,
לדבריו, לבצע חלק מהן. אבל הצבא לחץ
על חיל־האוויר לשנות תוכניות, כדי לע זור
לצבא, וחיל־האוויר נאלץ לעשות
אילתורים על־סמך מידע כוזב. זוהי אכ זבתו
הגדולה. בכל הראיונות מתלונן מו־בארב
על כך שחיל־האוויר קיבל מהמו דיעין
מידע מטעה. במילים אחרות —
שיקרי.

• איך הוא מ סביר א ת זה שה מודיעין
שיקר ל חי ל־ ה אווי רז
הוא טוען שזה היה הרגל. הוא מספר
שב־ ,1973 כאשר היה מפקד חיל־האוויר,
וסאדאת שיתף אותו בתוכניות לפתיחת
מלחמת־אוקטובר, שאל אותו סאדאת אם
הוא מסוגל לבצע את הפעולות שהוטלו
על חיל־האוויר. הוא השיב, שהוא מסוגל
לכך בתנאי שסאדאת יהיה נוכח בחדר ה פיקוד
כדי למנוע לחץ על חיל־האוויר
לסטות מתוכניותיו. הוא כל־כך לא סמך
על המידע שקיבל, עד כי כאשר שאל
אותו סאדאת על מידת ההצלחות של
חיל־האוויר, הוא לא השיב לסאדאת תשובה
מדוייקת. הוא חשש שהמידע שוב
אינו מדוייק, ואמר לסאדאת כי מידת ההצ לחות
היא ס/ס ,80 בעוד שהמידע דיבר על
הוא לא אמר את זה מתוך צניעות,
אלא מתוך פחד ששוב קיבל.שקרים תחת
מידע מדוייק.

כאן יש נקודה מעניינת. אם סופרים
את המילים, מסתבר שמובארב אמר את
המילה שינאה, רק בשני הקשרים. אחד
מהם שהוא חוזר אליו שוב ושוב: שחי תות•
התקבל הרושם, לפי הראיונות, כי
הקרב נגד השחיתות התחיל אצל מובארני
בגיל צעיר מאוד.
כאשר התבקש לעזור בקידום בנו של
איש חשוב שלא היה ראוי לקידום, הוא
סירב בכל תוקף, דבר שלא היה מקובל

אפשר יסמוך זו ס
שינבז את ההסכמ״ט
עד ינו ס האחרון שבהם
בצבא המצרי, למרות לחצים ואיומים
שהופעלו עליו. הוא כמעט נעצר בקאר־יירה
שלו בגלל עקשנותו. היה זה, אגב,
סאדאת שנחלץ אז לעזרתו.
הקרב הזה נגד השחיתות קרוב לליבו,
והוא מדגיש זאת יותר מכל אידיאולוגיה,
שאינה קיימת כמעט, בדבריו,
בכלל, הוא עושה רושם של איש מאוד
מסודר, קצת שמרני.
באיזו הזדמנות הוא משתמש במילה
שינאה? כאשר הוא מספר עד כמה הוא
שונא להחליף דירה, להחליף מקום־מגו־רים.
הוא מספר כי כל תפקיד חדש
שדרש ממנו שינוי־מקום הפך לגביו לדבר
מאוד לא־נעים, עד כדי-כך לא נעים ש אפילו
לא רצה בתפקיד החדש.

בראיון שנתן כשהיה עדיין סגן־נשיא,
הוא סיפר כי מכל תפקידיו, התפקיד האהוב
עליו ביותר היה תפקיד מפקד בית־הספר
לטיס.

• מדוע?
הדבר ברור. במיסגרת זאת היה יכול
לשלוט בכל הגורמים, והרגיש ביטחון
שאם הוא רוצה לבצע משהו, הוא יכול
לבצע אותו בשלמותו, כלומר: בדייקנות.
הדייקנות מאוד חשובה לו. צריך לזכור
שהוא טייס, איש החי מביצוע מדוקדק.
יש כאן עוד פרט המעיד על דייקנות
שמרנית, אולי כפייתית. מובארב מספד
על הערב שבו הוזמן על־ידי הנשיא סא־דאת
לביתו, וסאדאת הציע לו להיות סגן-
נשיא. מובארכ חשב שזו תהיה שיחה
קצרה. הוא לא העלה בדעתו מה עומד
הנשיא להציע. ואילו סאדאת האריך בדיבור.
מובארכ
היה מוזמן באותו ערב לארו-
חת־ערב אצל ידידים. מצד אחד היה לו
מאוד קשה להפסיק את הנשיא ולהגיד לו :
סלח לי, אבל אני מאחר לארוחת־ערב
בבית ידידי. מצד שני, כל זמן השיחה
הוא היה מאוד מוטרד מהעובדה כי ייאלץ
לאחר לארוחת־ערב בביתם של חברים
קרובים. הוא מזכיר בראיון יותר את
הפרט הזה מאשר את החווייה הגדולה
שעברה עליו, כאשר סאדאת הציע לו
להיות סגן־נשיא.
יותר מזה, כאשר הגיע לבית חבריו
הקרובים, לא סיפר להם מאום על ההצעה,
מכיוון שעדיין לא היה אישור רשמי
למנוי, האדם היחידי שהוא גילה לו את
הצעתו של סאדאת היה אשתו.
מכאן אפשר ללמוד על האדם. מנהיגים
בדרך־כלל מדברים על הקאריירה שלהם.

הנווע, מנתח אח חנונות !,שד נשיא מצויים
המט וילה בימים אלה את הישראלים

לכל אחד יש סיגנון מסויים של צני עות,
מדומה או לא־מדומה. הנשיא סא-
דאת הציג את עצמו כאיש שלא שאף
למנהיגות, אבל דיבר על ההשראה ועל
כך שאלוהים נתן לו את הזכות הגדולה
לכרות שלום עם ישראל, רמז לכך שיש
לו רגש של שליחות. זה נשמע יפה. האיש
הקטן והצנוע, שהיתה לו הזכות המ כובדת
והקשה לבצע שליחות גדולה. אצל
מובארכ אין זכר לכל זה.
הוא מספר כי פעם אמר לו סאדאת
שהוא רוצה להתפטר, ורמז לו שהוא
רואה בו יורש. והוא ענה, וטוען שכזאת
היתה אכן כוונתו :״אם אתה הולך, גם
אני הולך!״ אני מאמין לו. זה מתאים
לו מאוד. הוא לא אוהב לשנות תפקידים.
הוא לא אוהב לעבור מתפקיד לתפקיד.
יש באופיו משהו מאוד לא יומרני. וכשהוא
מדבר על הרגע שבו הפך לנשיא-
מצריים כעל רגע קריטי, הוא מסביר
שהסכים כדי למנוע אי־שקט. הוא מסביר
שההחלטה היתה חייבת להיעשות מייד, בו
במקום. הוא לא מדבר על אידיאולוגיה
ושליחות, ולא עושה רושם של איש המר גיש
כי הוא נושא רעיון גדול. אין לו
הערות רגשניות של אדם הממלא שלי חות
עליונה, שאלוהים או הגורל הטילו
עליו. הרבה יותר קל לדמיין כי סאדאת

אצל מובארכ, למרות ההירהורים והספקות
שהשמענו במשך ביצוע חוזה־הש-
לום, לא ראינו תגובות כאלה. זה לא אומר
שלא נגמרה לו הסבלנות, ושלא כעם פה
ושם. אבל הוא שלט בעצמו ולא נפל
למלכודת החיקוי של הצד השני.

• לפי אופיו ,׳המצטייר מדכי
דיך, יש ל הני ח שהוא יעמוד ככל
ההכט חו ת וככל ההסכ מי ם שנע שו
עם י שראל ב עי ק בו ת חוזה־,השלום.
הוא מדגיש כמה פעמים את הרצון
שלו שמצריים תהיה לארץ תעשייתית
מערבית, שמצריים תתקרב לעולם ה מערבי.
יש סיכוי שאלה אינם רק דיבורים•
צריכים לזכור כי האיש הוא אדם
המסוגל להבדיל בין אף־ 16 למיג־ .25 הוא
יודע משהו על הטכנולוגיה המערבית.
ולמרות שהוא לא מזכיר זאת, סבל לבטח
מהתנהגות הקצונה הרוסית, שכפי שידוע
התנשאה לא־מעט כלפי המצרים.
לפי כמה הערות שהוא העיר, חשוב
לו מאוד הרושם שמצריים תעשה על
העולם המערבי. בשביל איש כמובאחי רו שם
טוב זה עיקביות והתנהגות לפי ה ספר.
הוא לא האדם שעושה מחווה נדיבה.
הוא אדם המבצע חוזה עד לנקודה האח רונה.

כ א רב עם א ל־ סאדאת
״אס אתה הולך, גס אני הולך !״

מכך שהוא עדיין חדש כתפ קי דו,
ולכן הוא נו הג מי שנה ז הירו ת ז

יימצא הסדר על-ידי בוררות בינלאומית,
הוא יכבד את תנאי ההסדר הזה.

אינני יודע אם זו היתה זהירות או
פרגמטיות. אנו צריכים, כמובן, לזכור ול הדגיש
שוב כי למובאחי יש התחייבות
למלא את הסכמי קמפ-דייוויד. אין לו
נסיון פוליטי, כי כסגן־נשיא לא היה לו
תפקיד מובהק של מדינאי. הקושי העומד
לפניו הוא ליצור משהו סגולי, כדי להיות
נשיא בזכות עצמו, ולא יורש מיקרי.
כקצין גבוה, כאיש שבעצם בילה את רוב
חייו בצבא, הוא יודע — ואומר זאת
כמה פעמים — שמילחמה אינה מקדמת
את האיטרסים של מצריים. הוא אולי גם
יודע, על סמך היותו איש־צבא, כי ההרפתקנות
הפאן־ערבית של נאצר רק גר־

• מו כארכ הוא סוג חדש שד
נשיא מצרי, לא נ אצר, כעל החזון
הפאן־ערכי, ולא אל־ס אד את, כעד
חזון ה שליחות. אלא, כ דכ ריך, איש
פרג מ א טי, טכנו קרט. מהם סיכוייו
של איש כזה לה חזיק מעמד כזי רה
ה פו לי טי ת ץ

סאדאת הוגשו .
כול ה״ה לשנות את הקו
בגלל(ולבון ישך אדי,
לא מובאוב הפרגמטי
מה נזק. מכאן אפשר להניח שהסגוליות
שלו לא תתבטא בכך שיחפש פתרונות
לבעיה הפלסטינית, אלא בראש וראשונה
לבעיות פנים של מצריים. לפי ההיגיון
שלו הוא שייך לדור חדש, לא דור של
אידיאולוגים אלא של טכנוקראטים.

;• אם כך, הוא יתקשה כי צי ר ת
קומוניקציה עם כגין, הרואה עצ מו
כאידיאולוג, איש־חזון.

אנוור א ל־ סאדאת, ג׳יהאן דכגין
דוחק את האלמנה לפינה
היה מסוגל לשנות את הקו עקב עלבון
ישראלי מאשר כי מובארב עושה זאת.
מובארב אינו איש של רעיון. הוא לא
אידיאולוג. הוא איש פרגמטי לחלוטין,
שישקול כל דבר לפי התועלת שבו.

* מהי, לדע תך, המ שימה הח שוכה
כיו תרכ עיני מו כארכץ
הוא אינו בן־דורו של גמאל עבד־אל-
נאצר. לכן רעיון הפאן־ערביות הוא מבחינתו
צדדי לחלוטין. לדעתי, הדבר הח שוב
לו הרבה יותר אפילו מהשלום עם
ישראל היא בעיוודהפנים של מצריים,
וביעור השחיתות, שהוא טוען כי גם כעת
ישנה למצריים יותר מדי.
יש תופעה שסוציולוגים, פסיכולוגים
ואנשי מדע־המדינה חוקרים אותה מאז
שנות ה־ .50 התופעה הזאת נקראת ״הת נהגות
ראי״ .למשל: במילחמה קרה, צד
אחד עושה משהו ומייד הצד השני מגיב
באותו דבר,

אפשר בהחלט לראות אותו כאיש יציב,
ויש להניח שהוא אמנם ייעמוד בהבטחות
ובהסכמים, אלא אם כן התנאים ידרשו
התנהגות לגמרי אחרת, או שתהיה מצידנו
הפרה גסה של חוזה קמפ-דייוויד ועל זה
הוא יגיב באופן הרבה יותר חמור מאל-
סאדאת.
לפי נטיותיו הוא יכול להסתדר יפה
מאוד עם סעיפי החוזה ועד עכשיו חוזה
קמם־דייוויד וסעיפיו היו ברורים ואפילו
המשא־ומתן על האוטונומיה אינו מהווה
בעיה שלא יוכל להתמודד איתה. הבעיה
תהיה בעוד חמש שנים, מכיוון שכאן יש
סעיף סתום, הקובע כי המעמד הקבוע של
הגדה והרצועה צריך להיות מוסכם על-
ידי כל הצדדים המעורבים. מה יקרה אם
לא תהיה הסכמה כזאת? מה יעשה איש
קפדני, קצת כפייתי, במצב כזה?

• האם לא י תכן כי העוכד ה
ש מוכ אר כ לא ה שי ב כ או ת ה מט־כע
כ א שר היו לנו היר הורים והיסוסים
ככי צו ע חוזה־ה שלום, נכעה

משום־מה יש עדיין הרעיון שאם שני
מנהיגים אוהבים זה את זה, או אם יש
ביניהם קומוניקציה טובה, כי אז הקשרים
בין ארצותיהם מתפתחים טוב יותר. אני
מניח שסאדאת, בגלל אופיו, היה עושה,
למשל, מחווה בטאבה. לעומת זאת, העוב דה
שהוא היה יותר פגיע, יותר רגיש,
היתה בעיני חיסרון, כי כפסיכולוג אני
סומך יותר על העקביות של מובארכ מא שר
על העיקביות של איש כל־כך רגשני
כמו סאדאת.
אישים כמו סאדאת — ואין לנו הרבה
כאלה, איש גדול היה — יכולים לפתח
פיתאום רעיון חדש, ואוי ואבוי אם לא
יימצא לו הד. הסכנה לא כל-כך גדולה
לגבי מובארכ. יש הרושם שהוא רוצה
לפתח את מצריים, ולא את העולם הערבי.

#אם כך, אין סיכוי שהוא יסכים
לוו תר על טאכה?
למה שיוותר? מאחר שיש חוזה, הוא
יילד עם החוזה עד הסוף. ואם ישראל
תתעקש, הוא יילד לבוררות בינלאומית,
מכיוון שיש כאן ויכוח על מפות, וכאשר

הייתי אומר שתחת לשאול: האם אפ שר
לסמוך על מובאחי, שאלה שפסיכולוג
אינו שואל, הייתי אומר מה שהייתי אומר
לאם, כשהיתה שואלת אותי אם אפשר
לסמוך על הבן שלה.
לאמא כזאת אני אומר: תנסי ליצור
תנאים שבהם תוכלי לסמוך עליו. אנשים
משקרים אם הם מוכרחים. אנשים מר מים
אם אין להם ברירה. משמע, כמו
שההתנהגות הישראלית תלוייד. במידת-
מה במצריים, כך גם להיפך, ואף יותר.
אם מצריים רוצה להפוך למעצמה מע רבית,
ושאיפתו של מובארפ היא להפוך
(הנושך בעמוד )46

כינוי ו טיפוח
נצרת עילית

במכירה חופשית ול״זכאים״
חדרים

כרמיאל נצרת עלית
חיפה מכירה חופשית ול״יכאים״

חדרה קרית־ביאליק אפק
גבעת עמוס
קרית־ים
רמת־הדר

לזכאים בלבד
קרית ביאליק(צור שלום) 4־3 4 גבעת עמוס

ת״א והמרכז

במכירה חופשית ול״זכאים ׳
אור יהודה
בת־ים רמת הנשיא
נתניה קרית נורדאו
רמלה שכי בן־גוריון
חולו! גיסי כהו יהוד רמת־גן
רמת־אביב
כפר־סבא
חולון קרית שרת
לוד
ת״א נוה הטייסים
אשדוד

3-3/2

ת״א נוה הטייסים
אשדוד

לזכאים בלבד

ירושלים

במכירה חופשית ול״זכאים״ גילה רמות

מעלה אדומים
גילה

לזכאים בלבד

באר שבע

במכירה חופשית ול״זכאים״

באר־שבע שכונה ט׳
באר־שבע שכונה י׳׳א
באר־שבע שכונה ג דימונה אופקים

חנויות ומשרדים ירושלים גילה
קרית מלאכי
קרית ארבע טבריה כרמיאל צפת נצרת־עילית
מגדל העמק עפולה מעלות
קרית-גיאליק -
(אפק) שלומי כפר־מכר ערד דימונה
אילת

חנויות ומשרדים
חנויות ומשרדים חנויות חנות חנויות חנויות ומשרדים חנויות חנויות משרדים חנות חנויות חנויות חנויות חנויות משרדים חנויות

אתר מיה מילה ירושלים

שימן ופי תו ח

ותנאי פרטים י ״ ג א
פ ר טי ם
מכירה:
מבירה:

יייתי חנ י יו ת

בכרמיאל

מניף נצרת עלית
סניף חיפה
— ת״א, רח׳ הארבעה 18 אי
סניף ת״א
— ירושלים, בן־הלל 15
סניף ירושלים
סניף באר*שבע — באר־שבע, מרכז הנגב שדי הנשיאים
נצרת עילית מרכז מסחרי -חיפה, רה׳ י.ל. פרץ 32

בי בו? טי בו?

כרמיאל, מרכז מסחרימסחרי כרמיאל, מרכז

שעות קבלת קהל:

א מינו?

בימי א־ו 12.00 - 8.00
בימים א,ב,ד גם 17.00 - 15.00

לשכת הפר סו םהממשל תי ת

פינה יפה בגבעה הצרפתית בירושלים

במשרדנו מילה רח׳ הרוזמרין 240 לדירות בגילה
17.00 - 15.30,12.30
15.30,13.30
— 8.30
- 8.30

א,ג,ה, בימים בימים
12- 308.30
ב,ד,ו- 8,
בימים ו 30
בי טים ב ד
12.3012.30
8.30
ב,ד,ו, במם לחנויות באילת — אילת, רח׳ לוס אנגילס ג׳ינת ששת הימים
בימים א,ב,ד,ה,12.00 — 8.00 ,
בימים א,ד19.00 - 17.00 ,
לדירות באשדוד -אשדוד, רח׳ אילת 4
בימים א־ה 12.00 - 09.00

^ ין עוד מנוס

משאלה נוקבת, שכולנו השתדלנו

להתחמק ממנה :

האם צכא־הגנה־לישראל הוא עדיין אותו
הצבא שהכרנו?
האם זהו אותו הצבא שנשבעתי לו אמונים ביום שקם,
ביוני? 1948 האם זהו אותו הצבא שעמד במרכז האירו עים
ובמוקד רגשותינו בימי־העצמאות הראשונים של
המדינה?

האם זהו עדיין אותו הצבא — או שזהו צבא
שונה לגמרי?

ני נאלץ
אהכתי את צה״ל.

לפתוח כאן בווידוי אישי.

ליים, מהגרועים שבהם, בארצות אחרות. העולם רואה
את הנערות והנערים, היודים אבנים בחייל זה, תוך
סיכון חייהם, ולב העולם יוצא אליהם.

אפשר לראות מחזה זה פעם־פעמיים, מכלי
שהדברים ייקלטו. אך באשר תאים מחזה זח
עשר פעמים, מאה פעמים, ערב אחרי ערב,
משהו מוברח להשתנות.
ואכן, משהו השתנה. מתה התדמית של החייל הישראלי
הצודק, המוסרי, הטהור, המגן על החלשים והמתייצב
מול החזקים. במקומה באה התדמית של ד,קלגס הישראלי
המרושע והגס, הלוחם בנשים ובילדים, המתנפל בפצצות
מיצרר ונאפאלם על מחנות־פליטים, המפעיל את עליונותו
הכמותית האדירה נגד שכנים חלשים וחסרי-ישע.

לתדמית כזאת אין רק השלכה מוסרית או

את מדי צה״ל לבשו אחינו גיבורי־ד,תהילה, אשר
גופותיהם פזורות ברחבי הארץ. ואשר ביצעו מעשי-
גבורה אשר הדמיון אך בקושי יכול לקלוט את עוצמתם.
ואת אותם המדים לובשים עתה פחדנים ארורים אלה,
היורים בילדים נושאי־אבנים. מה מסמלים עתה המדים?
אני גאה עד עומק-נפשי בכך שלבשתי את אותם
המדים כמו מגיני נגבה, לוחמי גיבעח־התחמושת, הטנ קיסטים
של יום־הכיפורים. ואני בוש עד מעמקי־ליבי על
שלבשתי את אותם המדים כמו קלגסיו של מנחם מילסון.
אני יודע שברגע זד, לובשים את מדי צה״ל אנשים
נהדרים, המסוגלים לבצע מעשים עילאיים של תושיה
והקרבה עצמית בים, ביבשה ובאוויר. ואני יודע שברגע
זה לובשים את המדים האלה אנשים שאיני מוכן אף
להשתייך עימם לאותו המין האנושי.

ונפשי קרועה.

חיילים יש מפקדים.

9הממונים עליהם.
איני יכול לדבר על החייל הבודד, הרוצח נערה
באמתלה של פעולה צבאית, ולהתעלם מן העובדה שהאיש
הזה (אם אפשר לקרוא לו איש) קיבל פקודה ממישהו,
שקיבל פקודה ממישהו.
הלוואי ויכולתי להימנע ממחשבה זו. אבל איני יכול :
מי שנתן את הפקודה אחראי יותר מאשר ממלא־הפקודה.
מי שמונע כל חקירה וענישה, מקבל על עצמו את
מלוא האחריות לפשע. מי שקבע את המדיניות —
מקומו על ספסל־הנאשמים ליד מבצעיה.
זכיתי להכיר מפקדים בצה״ל. הערצתי את מפקד
חטיבתי, שימעון אבידן, כדמות מוסרית אצילה. הערצתי
את יצחק שדה, המחנך הצבאי הדגול. אהבתי את דדו,
כאדם וכמפקד( .פעם, כשנאמתי בכנסת על טוהר־הנשק
בצה״ל, ירד מיציע־האורחים, לחץ את ידי ואמר: זהו,
זהו בדיוק צה״ל!) הערכתי את יגאל אלון ויצחק רבין,
כדמויות של חיילים ישראליים שאפשר להתפאר בהם.

יש לי מניית־יסוד בצה״ל, וקניתי אותה
בדם.
בני־גילי לא יכלו להתייחס אל צה״ל כאל מוסד
העומד מולם, בבחינת ״אנחנו וצה״ל״ .אנו היינו בתוך
צה״ל. אנו היינו צה״ל.
שבועון זד, היה תמיד קרוב מאוד לצה׳׳ל, גם כאשר
התנגשנו עם שרי־ביטחון ורמטכ״לים, היו לו ידידים
רבים בקרב אלופי־צה״ל, בני דורי, ובצר להם פנו לא
פעם אלינו. בעיות צה״ל העסיקו אותנו מאוד.
מעולם לא הייתי פאציפיסט בנוסח מוהנדם גאנדי.
איני מאמין כי אי־ההתנגדות האלימה לתוקפן תקטין
(את ממדי האלימות בעולם, אלא להיפך. הייתי איש־שלום
לפני שהתגייסתי לצה״ל, ודגלתי בהשתלבות ישר-
אלית־ערבית לפני שקמה מדינת־ישראל.

ואני מסתכל כיורשיהם.

אלוף פיקוד הצפון, האיש האחראי לפרשה ה״ברבא-
רית״ של דיכוי קומץ הדרוזים הבלתי-אלימים (להם
התהילה!) ברמת־הגולן.
אלוף פיקוד המרכזי, המנצח יום-יום על ההרג ב שטחים.
אלוף
פיקוד הדרום, גיבור סירטוני־הקיטש, שבכה
בחיקו של מלך המתפרעים בימית, בהצגה שיכלה להעלות
קבס ממש.

מעולם לא ראיתי ניגוד כין זיקתי לצה״ל
וכין דיעותי המדיניות.

לא פעם האשימו אותי ידידים ויריבים בכך שאני
שוחר־צבא מוסווה, מיליטריסט מתחת לסף ההכרה. הם
ייחסו זאת למוצאי הגרמני, או לחוויותי באצ״ל או
בצה״ל. אני אוהב מנגינות־לכת והתמחיתי בתורת-
המילחמה ובהיסטוריה צבאית.
יתכן כי וידוי זה היה דרוש כדי שדברי הבאים
יובנו היטב.

האם אלה הם יורשיך, יצחק שדה? מבחינה
אנושית, חיילית, פיקודית?

היה זה הצדק של ״אין כדירה״.

לא רק אנו האמנו, העולם כולו האמין.

׳׳ כאשר ניצחנו, הריע לנו העולם. הוא לא הריע רק
מפני שניצחנו, אלא גם — ובעיקר — מפני שהאמין
ש ד, צודקיםמנצחים, תופעה שאינה שכיחה
׳בעולם. העולם יכול היה להריע לצד,״ל, ולמחוא כף
להישגיו, מפני שהוא ראה בחייל העיברי החדש אדם
שהוא גם אמיץ, גם צודק, גם לוחם בחזקים למען החל שים,
גם חייל הנמנע מזוועות והשומר על טוהר נישקו.

ושוכ: לא חשוב אם תיאור זה התאים
לגמרי למציאות. חשוב שבך ראה אותנו העד
לס, באשר מיטב אנשי־המצפון כרחכי-תכל,
ושתי מעצמות-העל, ובימעט כל מדינות־אירד
פה, התייצבו לימיננו.
** ה נותר מתדמית זו של החייל העיברי, מתדמית
י• זו של צד,״ל?

העולם רואה את צה״ל מדי יום כיומו על
מירקעי הטלוויזיה שלו. רואה ומתחלחל.

האגדה של דויד וגולית התחלפה בצורה אכזרית. לא
עוד הנער העיברי, המתייצב מול הענק הפלישתי החמוש
כשאין בידו אלא קלע — אלא נער פלסטיני, ובידו אבן,
מול הענק הצד,״לי, החמוש מכף־רגל ועד קודקוז*.
העולם רואה את לובש המדים של צד,״ל יורה והורג,
יורה ופוצע, יורה ומכה, ומתנהג כמו קלגסים קולוניא

מ( עם. לפני הרבה שנים, שאל אותי עיתונאי זר,
— מהגדולים בעולם, לגבי הודעות צבאיות. היו מונחות
לפניו שתי הודעות — של דובר-צה״ל ושל דובר יריב —
שסתרו זו את זו לחלוטין. הוא שאל למי להאמין.
עניתי בלי כל היסום: אתה יכול להאמין להודעתו
של דובר־צה״ל בעיניים עצומות. לא יתואר שדובר־צד,״ל
יפרסם דבר־שקך!

ל יקתנו לצה״ל היתד, כרוכה ומותנית בזיקתנו לצדק.
נשאנו נשק, היינו מוכנים להרוג וליהרג, מפני
שהאמנו בכל לבנו, מעבר לכל צל של ספק, שהצדק
עימנו.
כאשר לחמנו את מילחמת־ד,עצמאות, שלוש שנים
אחרי מילחמת־השואה, ידענו שאנחנו פותחים את השע רים
לפני שארית־ד,פליטה. ידענו שאנחנו לוחמים על
קיומנו כאומה עצמאית, בת־חורין, ובארץ שבד, הקמנו
את ישותנו הלאומית החדשה. ידענו כי מנהיגינו הסכימו
לפשרה, לחלוקה, וכי הצד השני דחה אותה.
.יתכן כי בדורות הבאים יפקפקו ההיסטוריונים בציד-
קתה המוחלטת של אמונה זו, מבחינה אובייקטיבית. אבל
חשוב להבין ולזכור כי מבחינה. סובייקטיבית ,
מבחינת הרגשת ליבנו, היינו בטוחים לחלוטין כי אנחנו
לוחמים בשורותיו של צבא צודק, מוסרי, טהור.

ולמפקדים יש

קצינים

(מה זה מזכיר לי — ״קיבלתי פקודה״?).

מכל התוארים שזכיתי בהם בחיי, התגאיתי יותר
מכל בתואר של מם־כף בצה״ל, שבו זכיתי בשדה־הקרב.

הראשונים: האם זה אותו הצבא!
אף אסתטית.
רגה ראשונה.
הם הכוחרים
של דכד, את

יש לה גם השלכה מדינית ממדכי
ההמונים התאים מחזות אלה
בארצותיהם: והם יכוונו, כסופו
המדיניות של ממשלותיהם.

ך לא התדמית בעיני העולם היא העיקר. העיקר
י * הוא מה רואים אנחנו .
יכולה הטלוויזיה הישראלית (או מה שנשאר ממנה)
להעלים את התמונות מעינינו. יכולים כתבי־העיתונות
לנסות לייפות את המצב. אך הטלוויזיה של עמאן דואגת
להראות לנו את אשר רואה העולם, התמונות המצולמות
על-ידי צוותות אמריקאיים ובריטיים וצרפתיים. ואנחנו
רואים את הדברים במו עינינו, בבואנו אל הגדה, או
שומעים אותם מפי שכנינו ובניהם, אנשי הצבא הסדיר
והמילואים.

האם יכולים אנחנו לשמוע ולראות את הדב־ריס,
מכלי להזדעזע? האם יחסנו לצה׳׳ל ול•
מדיו יכול לעמוד בזעזוע יומי זה, מכלי להשתנות,
כהכרה או כתת־ההכרה?
אנחנו שומעים על הבריונים, הקרויים מתנחלים, חלקם
מופרעי־נפש וחלקם קנאים בגבול השפיות, המתרוצצים
בערי הגדה ובכפריה, כשהם מחפשים הזדמנויות להפגין
את גבריותם המפוקפקת על-ידי יריות בנערים ובנערות
בלתי-חמושים. והם לובשים את מדי צד,״ל.
אנחנו רואים כיצד אנשי־מילואים — בשר מבשרנו!
— יורים אל תוך חצר של בית־ספר והורגים שניים,
בתירוץ המיפלצתי-ממש שנאלצו לירות מפני שחייהם
נתונים בסכנה. וגם אלה לבשו את מדי צה״ל.

מדי צה״ל — מה הם מסמלים עתה?

זה היה נכס בכיר. נכס שלא יסולא כפז.
מאותם נכסים הנוצרים כמאמץ של הרכה-
הרכה שנים, ושאפשר לשכרם תוך שניה.
צר לי לאמר כי איני מאמין עוד למילה אחת של
הודעה צבאית. ראיתי עשרות, מאות, מאות רבות של
הודעות שיקריות, שנמסרו על־ידי המוסדות המוסמכים
של צד,״ל. איני מאמין עוד להודעה כלשהי אלא אחרי
שבדקתי את הדברים וראיתי במו עיני את ההוכחות.

וזה נורא. ואולי נורא מכל הוא שמי שגרס
למצב הזה, לפשע הזה, בלל אינו מודע לדבר
הנורא שהוא עולל לנו.

ל היה מי שיאמר: מה אתה רוצה? כל צבא בעולם
הוא ימני. כל צבא פוזל לעבר הלאומנים הקיצוניים,
*ויבי הדמוקרטיה, ושונא את אנשי־השלום. זוהי דרכם
סל קצינים. כך זה בארגנטינה, באל־סלוואדור, בצרפת,
:פולין, בברית־המועצות. זה בלתי־נמנע.
האמנם? צה״ל נולד בקיבוצים, באוהלי פלמ״ח.
,קציניו״ הראשונים היו אנשי ההתיישבות העובדת,
נושאי־האידיאלים של הומאניזם שיוויוני, קוראי טולסטוי,
בנים של בוני-אוטופיות. האם נגזר על צבא זה שתוך
דור אחד יהיו בו קצינים אשר יכלו לאייש חונטה
בצ׳ילה או מישמר מהפכני באיראן?

לא, זה לא היה בלתי־נמנע, ואני רוצה לה

^ ,ויי יי• ייי חו״י תוז! י ם דרוס.
אך אם המצב בשטחים הכבושים יימשך כך עוד כמה
שנים, ואולי רק עוד כמה חדשים, צה״ל יינזק ללא
תקנה, דבר שיתבטא בכל מיבחן גורלי בעתיד. צבא שלא
יאמין עוד בצידקתו, שלא יהיה מבוסם על קונסנזוס
עמוק ומוצק, שמפקדיו לא יעוררו הערכה, שהודעותיו
לא תהיינה אמינות — איזה כוח לוחם יהיה, ביום־

מיבואם זהו לבדו המחיר של החזקת השטחים
הבכושים, האם לא כדאי להיפטר מהם מייד?

במדינה
׳ריאלים בחו״ל
שת בצמרת

ישראלים ופ7סטיגים
זמגיעיס לארצות״הברית
7מס;ן הסגרה למען
השלוב, מגלים שיש
אגודה אמריקאית למען
שלום ישראלי-פלסטיגי.
׳״ר אבי עוז והד״ר סלים תמי
זאם הם שני ישראלים — או
1לי ופלסטיני י 200 אמריק־
— ביניהם גם ישראלים וער״
השוהים בארצות־הברית —
שזוהי בעייה פוליטית.
ז ותמרי הופיעו לפני הקהל
נדון גולדן־גייט שבניו־יורק.
הוא מרצה לתיאטרון באוני-
יטת תל־אביב, ותמרי הוא
; לסוציולוגיה באוניברסיטת
זית. הם באו לארצות־הברית
לדווח על המתרחש בימים אלה
ה המערבית. היוזמה היתה
הוועד לסולידריות עם ביד

יהודי ברדקדין. את הזה
בניו־יורק אירגן אלן סלו־ב,
יהודי־אמריקאי. הוא הריץ
שני האורחים במסע מפרך
׳ אל חוף, שהגיע לשיאו ב זה
בווילג׳.
*שר נשאל תמרי מה יכולים
ודים בארצות־הברית לעשות
להקל על מצבם של התוש״
בשטחים הכבושים, השיב :
,י יודע מה הם יכולים לעשות,
אני יודע מה אסור להם לע-
•1לפעמים נדמה לי שכל יהודי בהתנחלויות קלין נמצאים
י הגבעות שמסביב לאוניבר־ת
ביר־זית.״
מסע האמריקאי של עוז ותמרי
ע במקביל להתארגנות של

קריאה של א יש־ רו וו פלסטיני,

אגודה אמריקאית למען שלום יש־ראלי־פלסטיני
— מקבילתה של
המועצה הישראלית. מרי אפלמן,
אזרחית אמריקאית, היא שייסדה
את האגודה. בין מייסדיה יש רבנים,
פקידים בכירים לשעבר ב-
מישרד החוץ האמריקאי, כמרים
ופעילי־שלום. נמצאת שם גם ה סופרת
רחל (ברקיע החמישי) אי תן.
השבוע הוזמנה מישלחת מטעם
האגודה לפגישה עם פקידים בכירים
במישרד־החוץ האמריקאי.

אי ל ת
אל יתהלד
חוגר 3 >10ח ח
אופירה פונתה
כקול דממה דקה;
עתה מציב המלונאי
לזיברה חצוצרה.
מי שאיבד בחודשים האחרונים
מפתח במלון הסלע האדום באילת
יכול למצוא אותו על שלושה פס לים
מעשי ידיו של איש המלון,
רב־סרן (מיל׳) משה ינוקא. כי
מאז ששמע ינוקא כי תושבי אופירה
מתבקשים להחזיר את מפתחות
דירותיהם, צץ במוחו רעיון,
והוא החל יוצר שלושה פסלים
המסמלים, לדעתו, את הפינוי.
הרעיון של ינוקא היה לאסוף
כמה שיותר מפתחות, כי המפתח
לדעתו הוא עצם רב־שימושי. אין
הוא מתבייש להודות שהרעיון
אינו שלו, אלא של מורו ורבו.
סלבדור ראלי.
לנצח נצחים. במשך ארבע
חודשים אסף ינוקא 3000 מפתחות.
הוא ליקט אותם אצל חברים, אצל
לקוחות המלון, אצל בתי־מלון ש ערכו
חידוש־מלאי. כל מי שהכיר
אותו טרח לשלוח מפתח אישי מש לו׳
,כדי שיהפוך לפסל.

אל סחו ת־ה שלו בי שראל:
כשבוע שעבר פירסם העיתון המיזרח
ירושלמי ,״אל־שעב״ (״העם״) ,מיסמד מיו•
חד־־כמינו: קריאה לעם ישראל, הכתובה
כצורה של מיבתב אישי. כאותו כליון מפרסם
העיתון תרגום מאמת של אורי אכנרי,
״הכרכאריס״ ,שהופיע בגליה האחרון של
״העולם הזה״ (330צ).
הפרופסור הישאם שראכי הוא היסטוריון
נודע באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון בוושינגטון.
הוא נמנה עם הפרופסורים הפלסטיניים
הנודעים (ביניהם ואליד חאלידי ואדו־ארד
סעיד) הידועים בהשתייכותם למחנה
המתון באש״ף, הדוגל כהקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה, לצד ישראל. שמו גם
הוזכר ב־ ,1977 ערב ביקור אנוור אל־סאדאת
כירושלים, כאשר הסתמנה מגמה לכנס
מחדש את ועידת־ז׳נכה. הוצע אז שהעולם
הערכי ייוצג כה על־ידי מישלחת כל־ערכית
משותפת, שכה ייוצגו הפלסטינים על־ידי

אני כותב אליך כדי לומר לד
שמה שמתרחש עתה בגדה המער״
ובית, ברצועת־עזה וברמת־הגולן
לא ישנה את הידידות והאחווה
הקיימת בינינו. נהפוך הוא, היא
יביא לחיזוק הקשרים שבין הכוחות
בשני עמינו, החותרים לש לום
ולדו־קיום בארץ.
בישראל יש כיום הרוצים, לעיני
העולם כולו, בתקופה שאחרי
חיסול הקולוניאליזם, לשעבד עם
שלם, לכבוש את ארצו ולמנוע
ממנו לממש את זכויותיו. הם
אומרים בגלוי שהם רוצים להרוס
אותנו בלבנון, לשחוק אותנו בגדה
וברצועה, ולפתור את הבעייה הפלסטינית
בכוח הנשק. ואני שואל

אותך: האם זהו סתם טימטום
או שיגעון של החלש הרואה עצ מו
לפתע ככל־יכולי
האין הדוגלים באלימות מבי נים
שהכוח שברשותם הוא כוח
מושאל, ושמקורו ייבש באחד
הימים, ואולי אף בקרוב? האין
הם מבינים שהמשועבדים על־ידם
היום יתחזקו בעתיד ויהיו
הכל־יכולים מחר?

הפסל של ינוקא
מפתחות באופירה

שלושת הפסלים של ינוקא, ב גובה
של מטר והצי כל אחד, מסמלים
האחד את אופירה, השני את
סיני והשלישי את ימית.
הפסל של אופירה הוא המר שים
מכולם, אולי מכיוון שינוקא
קשור בכל מאודו אל המקום. הפ
פרופסורים
כמו שראכי. הוא חבר מערכת
כתב־העת רב־היוקרה ״עיונים פלסטיניים״.
שראכי השתתף! בשעתו בוועידה שכונסה
בוושינגטון על-ידי מערכת כתב־העת
הישראלי ״ניד־אוטלוק״ .הוא נפגש לא-פעם
עם אישים מתנועת־השלום הישראלית, וביניהם
מתי פלד ואורי אכנרי. לפני ימים
מעטים שוחח עם אורי אכנרי כטלפון הבינלאומי.
״אל־שעב״
פירסם את ״מיבתכו של שר־אבי״
כמקום המאמר הראשי, שנפסל עלי
תי הצנזורה. הוא ציין שקיבל את המאמר
״באמצעות הטלפון מוושינגטון״ .אגב ,״אל־שעב״
גם פירסם את הראיון שנתן עיצאם
סרטעווי, איש אש״ף, לשבועון הסעודי ״אל־מג׳לה״
.אך מכיוון שלא יכול היה להשיג
את המקור הערכי, תירגם את הראיון מגל־יון
״העולם הזה״ הזרד! לערבית.
להלן הקריאה של שראבי במלואה :

הכותרת ב״אל־שעב״
״הרגשה של חשש ופחד...״

הם שכחו שמי שחי על החרב
ייכחד בחרב. ההיסטוריה מלאה
בדוגמות לכך.
כאן, באמריקה, סוערים האנ שים,
ביניהם רבים מהיהודים,
למישמע הידיעות על הדיכוי ו האלימות
שמבצע צבא סדיר נגד
עם חסר־נשק, שילדים חמושים
באבנים מגינים עליו. הסתיימה
ההתפעלות מהלוחמים המנצחים,

סל מורכב מגבס בצבעי זד,ב וכסף,
מפעמון המסמל את השלום ופר
חצוצרה — סמל לכך שאופירה
נעזבה ללא תרועת־חצוצרות, ב קול
דממה דקה.
את התערוכה מתכוון הפסל
לעת־מצוא להציג בעוד כחודשיים

ואת מקומה תופסת, בייחוד אצל
יהודי אמריקה, הרגשה של חשש
ופחד מפני הצפוי בעתיד כתוצאה
מהפראקטיקה המטורפת הזאת.
עוד יבוא יום והמאמינים בעליונות
הכוח ייווכחו שפיתרון
הבעיה הפלסטינית לא יוגשם
על־ידי נסיון לדכא את העם
הפלסטיני, לחסל את קיומו הל להיעלמות
אומי
ולדון אותו
לאומית.
העם הפלסטיני חיה יחיה ! שני
המיליונים שביזיך הארץ, ושני
המיליונים שמחוצה לה, יחיו !
הם יחיו, גם אם תנסה ישראל
ללכת בדרך זו.
־־ יש קבוצות נרחבות בישראל,
הדוחות את הנסיונות לחסל את
קיום העם הפלסטיני, והן תע מודנה
על המישמר מול כל נא ציזם
חדש. הן מבינות כי ביטחון
ישראל אינו טמון בהתפשטות ו בדיכוי,
וכי יובטח רק על-ידי
כך שהעם הפלסטיני יממש את
זכותו להגדרה עצמית ולהקמת
מדינתו העצמאית על אדמת
מולדתו.
העם הפלסטיני פותח את זרו עותיו
לישראלים העומדים לצידו
במאבקו להגשמת השלום והדו־קיום
בארץ. המאבק הוא אחד, והגורל
הוא אחד!

בכפת של רפי נלסון. אחר־כך
תנדוד התערוכה לתל־אביב ותח זור
שנית אל הכפר של נלסון.
שם, לצידו של עגל־הזהב, כשפני הם
דרומה, יעמדו הפסלים לנצח-
נצחים ודור ודור, תחת שלטון
ישראלי, מצרי או רב־מדינתי.

לראשונה בי שראל
פוד פרוססור פרוסמן 510\^/עם המנוע החזק מכולם
ועם שתי מסחטות משוכללות לכל המיצים שבעולם.
עידן חדש במטבח עם מעבד המזון החדש של שרפ־פרוסמן.
מנוע הפועל בעוצמה של 5 1 0
מבטיח ביצועים מושלמים בכל מיגוון פעולותיו* .
מרסק אגוזים ^ 0 3 0חותך גזרים ומלפפונים
קוצץ בצל
פחקס תפוחי אדמה

* ל ש בצק, טוז ץבשר ^ פ ^ מ גו ר ר גבינה
ן מערבב רטבים או גלידה, מערבל מזון לתינוקות בלעדי:
חשמליות משוכללות, המותאמות
^ 2מסחטות מיץ 1
פרוסמן ( 510\^/ניתן
רק לפוד־פרוססור
לרכוש בנפרד).

א0וזע*0

הפעילי את דימיונך, והתפריט המורכב ביותר יהפוך לענין פשוט,קל ומהנה.

הי בו אן: מ .פ רו ס מן ב ע ״ מ

להשיג: שקם, ס ש בי ר ל צרכן. מת״מ.כל-בו שלום.
ארגוני קניות ש ל הקיבוצים ובחנויות החשמלה מו ב חרו ת. י״

מרכזיתצוגה ושווק: בית-שרפ פרוסמך ת״א,דרך השלום , 22ט ל* 03-337035/6ב״ש,רח׳ הדסה , 53
ט ל• 057-38668 ירושלים, רח׳ יהודה המכבי 5ט ל* 02-244623 חיפה,רזדהתיכון , 19ט ל04-229837
^ רשת מעבדות שרפ-פרוסמן המשוכללות 337035/6,02-537636:־059-74852,057-33272,04-229837,03

יש הבדל בין לראות את העולם ו
בקמפינג מכירים אח העולם־בכיף
למהי כי טיולי הקמפינג שונים באופיים
מטיולים אחרים. הקמפינג עצמו
מכתיב את רוח
הטיול.
כשאתה מגיע
ל שטח רחב
המצוי בתוך
חורשה, ליד
שפ ת אג ס או
על גדה של נהר, שטח שכולו דשאים,
מוקף נוף משגע ואשר בו גרים באהלים
חבר׳ה בגילך,שהגיעו מכל רחבי העולם,
זוהי כבר התחלה טובה. כאן אינך כבול
למסגרות נוקשות כמו בבתי מלון או
לצורת בילוי ״מרובעת״
למדי. מלבד האהלים
המרווחים בהם גרים
המטיילים,אהלים
האטומים למים ובעלי
רצפת פלסטיק עבה,
מצויים בקמפינג שרותים סניטריים

נקיים ומסודרים, סופרמרקט,
מכונות כביסה ויבוש אוטומטיות,
די סקו טק ובריכת שחיה.
בקיצור אפשר לעשות כיף.
ועוד איך.

״קמפינגטורס״בחרה
עבורך אח הקמפינגים
המשוכללים והטובים
ביוחרבאירופה.
כולם נמצאים בקרבת העידשבהחבקראו ממש בתוכה.
רואים לא רקמהשמראים
לתיירים.
כיוון שב״קמפינגטורס״ לוח
הזמנים גמיש, האפשרויות
כ מעט ואינן מוגבלות.
פגשת טיפוסים מענינים
ואתה רוצה להשאר
במונמארטר עוד ש ע תיי ם-
ל מהל אי בדרך בין מפלי הריין ועיר

הסטודנטים יש כפר ציורי מעניין-
אפשר לעצור,
לראות,ולפתח
שיחה עם בני
המקום. גם
למלווים של
״קמפינגטורס״
י שמה לתרום
בענין.מלבד
האתרים הידועים, ההיסטוריה,
האמנות ואורח החיים, הם מכירים כל
פינה באירופה ובאמריקה.
הם עצמם חברה נעימים ומעניינים, 1 התורמים למורלשל הקבוצה.
אחרת לא היינו בוחרים בהם
מלכתחילה.

חוזרים עם חברים־לא רק
מהקבוצהשלך.
במקום חופשי ופתוח כמו הקמפינג
קליותרליצורק שריסמא שר במסגרת
נוק שה שלבתימלון.

להכיר את העולם.קמפינגטורס.
יתר על כך, רוב הקבוצות
המגיעות לקמפינג, מכל רחבי
תבל, הן בגילים שלך. א ת הלו מד
להכירם ובאווירה הבלתי
״מכופתרת״ אתה רוכש לך
ידידים חדשים ומבלה איתם.
הנהלות הקמפינג דואגות ליצור
מפגשים חברתיים בין קבוצות
מארצות שונות ע״י מסיבות
ריקודים בדיסקוטק, תחרות
תחפושות וכר. הכל פתוח.
השאר תלוי בך.

מעולה לכל אחד מטיוליה. הטבח הוא
האחראי על אוהל ה מטבח וציודו,
ומאפשר הכנת ארוחות מהירות
וטעימות.

גם המחירים לא כמו של תיירים
אחרים.

מחיר הטיול נמוך בהרבה בהשוואה
לכלטיולאחר, וכוללבתוכוהרבה
יותר. תוכלל קחתאתך יו ת ר כסף
לחו״ל ולהחליט שם איך לבזבז אותו.
כל דמי הכניסה לטירות, מוזיאונים
וכר כלולים ואין ״הפתעות״ במשך
אף פעם לא מפסידים
הטיול 2 .ארוחות מלאות
ארוחה.
(בוקר וערב)
במשך כל
בקמפינג מחכה לך הארוחה
הטיול (למעט
בכל שעה שתגיע. למעשה, חברי
לונדון) וכמובן כל
הקבוצה קונים א ת האוכל לפי
טעמם. יש הרבה הנאה בעריכת היכרות ציוד הקמפינג
(למעטשקשינה).
אי שית עם מוצרים שונים בארצות
לכן, אם אתה רוצה
שונותר׳קמפינגטורס״ היא גם
להכיר א ת אירופה
החברה היחידה המצרפת טב ח

או אמריקה, לא רק על פני ה שטח, עם
״קמפינגטורס״ תע שהזאת. ועוד איך

לבחירתך 7מסלולים שונים
לאירופה וארה״ב.
כל אירופה 30-יום 200ו $ללא טיסה
אמריקה 40 -יום 750ו$ללא טיסה.
לנרשמים עד ה־ 5ו במאי, הסדר

קמפינגטורס.
להכיר את העולם. ועוד איך.
| ר.לזז*ור>גווו^

קנוס״נגטור
1׳ $ו 9 1 0 1ח 1קתו 6 8

חברהחס.

2ב טיו לי הקמ סינ ג

וימר יעקב סון ט מי ר

איפה משיגים אותה?

טנט?€!!011112 איטלקי. מיוצר בארץ ד״י נאות.

כל־בו שלום ת״א, רשת אבנעל בכל הארץ, רשת
נעלי סנדי, דיזנגוף ;162 נעלי צבי, רחי העליה
סוקולוב .58 הרצליה: נעלי אריה, רה׳ סוקולוב
יפו ;48 נעלי פריימן־ביין, רה׳ יפו .50 היפה: נעלי
נטלי צבי. רה׳ בז־טמי .30 אשמלוז: נטלי ספירמו. רהי...

ניס? 11

מבין כל המלל שליווה את הנסיגה מחבל־ימית נתקע
לי בראש מישפט אחד. אחד מאותם הכתבים שהתחרו
אז על כתר־השמאלץ באליפות־הקיטש, תיאר את השיירה
הישראלית האחרונה שעזבה את החבל, וקונן על יחס
הבדווים.
הבדווים האלה, כך מסתבר, היו כל הזמן נחמדים.
אך כאשר התקרב הכיבוש הישראלי אל סופו, הם הח ליפו
את עורם, ממש בן־רגע. הם נופפו בהתלהבות
בדגלים מצריים וקראו קריאות־גנאי לחיילי־צה״ל הנ סוגים.
והמסקנה,
שלא נאמרה בפה מלא: איך אפשר לס מוך
על ערבים? הם כפויי־טובה ! אתה אך מפנה להם
את הגב, והם מוכנים לנעוץ בך סכין.
שהרי ברור כי הבדווים היו צריכים להזיל דמעות
חרישיות, כמו הקאצ׳קעס־במדים של צה״ל שהחלו לשפוך
דמעות ברגע שהמצלמה כוונה אליהן.
ולמה לא ז האס לא הייתה הקמתה של ימית חגיגה
לבדווים ז
האמנם י
כדי להקים את ימית ואת בנותיה, גורשו הבדווים
מאדמתם, שעליה ישבו מדורי־דורות. הפעולה היתה
כה אכזרית,,עד כי מפקדה — אריאל שרון, אלא מי? —
גונה בהודעה נדירה של ממשלת־ישראל, שקראה למיבצע
שלו בשם ״חריג״? הבארות נסתמו, העצים נגדעו, הנ שים
והילדים גורשו במכות, האוהלים הושמדו.
על האדמה ששוחררה בצורה זו הוקמה ההתנחלות
היהודית בפיתחת־רפיח. הוקמה על-ידי אותם הבדווים
עצמם, שהוחזרו על־ידי המתנחלים כדי להקים את בתי הם,
לנטוע את מטעיהם, להקים את חממיותיהם ולשרת
אותם בעסקיהם. כדרכם של הבדווים, הם הרכינו ראש,
חתמו את הבעת פניהם והמתינו בסבלנות.
בשביל הבדווים האלה, סילוק המתנחלים היה הגשמת
חלום של נקמה, מעשה־צדק של אללה. האדמה חזרה
אליהם. יתכן שאף בירכו על השמדת העיר ימית בידי
הישראלים עצמם, כי ״חריג״ חדש זה של אריאל שרון
מחק את זכר חריגיו הקודמים.
לכתב ישראלי דרוש מוח עקום מאוד כדי לראות
משהו מוזר בשימחת הבדווים ביום שנראה להם׳ בלי
כל ספק, כיום־הגאולה. אילו נהגו אחרת, זה היה מוזר.

ל ה בין א ת קדיא ם ,
איך צומח איש כמו מועמר אל-קד׳אפי?
הייתי לא מכבר בווינה כמה ימים אחרי שביקר
שם המנהיג הלובי, שהזמין את עצמו לבירת אוסטריה.
דיברתי עליו עם אוסטרים רבים. הם נדו בראשיהם בבוז,
ואמרו בנימה של עליונות: האיש תמהוני. הוא מטורף.
אנשים כמונו — האירופים — אינם יכולים להבין את
נפשו המעוותת.
יתכן שייטיבו להבין אם יראו את הסרט ארי המידבר
על עלילותיו של עומר מוח׳תאר, לוחם־השיחרור הלובי.
המאה ה־ 20 ידעה פשעים רבים — החל בשואה הנו ראה
של הנאצים, דרך מילחמחת־הזוועה באליג׳יריה וב־וויאט־נאם,
וכלה בג׳נוסייד שביצעו התורכים בארמנים.
ברשימה הארוכה של הפשעים -כמעט נשכח אחד מפירקי־הזוועה:
מעללי האיטלקים בלוב.
יש הסבורים כיום כי הפאשיזם האיטלקי היה ממש
הומאני, בהשוואה לנאציזם הגרמני. בניטו מוסוליני מצ טייר
כמעט כאיש טוב,
לעומת אדולף היטלר. הוא
לא היה אנטי־שמי, ובשנים
הראשונות של שילטונו
ממש פינק את היהודים.
אחד הגנרלים העיקריים
ישלו, נאמר, היה יהודי-
למחצה. בקיצור, אדם חיו בי,
שסטה מן הדרך ונתן
בטעות את ידו לאשמדאי
הגרמני.
האמת שונה לגמרי. ה־פאשיזם
האיטלקי, ממש
כמו החיקוי הגרמני שלו,
היה מישטר רצחני, שהפעיל
טרור אכזרי מבית ור־צח־עם
בחוץ. יתכן כי ה־שילטון
האיטלקי בלוב
היה השילטון הקולוניאלי האכזרי ביותר באפריקה. המוני-
אדם נרצחו בדם קר, אוכלוסיות שלמות גורשו כדי
לפנות מקום להתנחלות איטלקית. הלובים בכלל, והבדווים
בפרט, נחשבו כתת־אדם, שהגזע האיטלקי העליון רשאי
ומצווה לשעבדו. כל זה תוך הסתמכות על זכות־אבות,
שהרי לפני 2000 שנה שלטו הרומאים בלוב, ועל כך
שהאיטלקים ״מפריחים את השממה״ ושמכך נהנים גם
הערבים.
עומר מוח׳תאר היה מורה, אחד מאותם גאונים צבאיים
טבעיים ומנהיגים כאריזמטיים העולים לגדולה במיליחמות־שיחדור.
במשך עשרים שנה הנחיל לאיטלקים מפלות
בלתי־פוסקות במילחמת־גרילד. עקשנית, עד שנתפס ב־1931
והוצא להורג. תליינו היה הגנרל גראציאני, הזכור-
לשימצה*.
* אנתוני קווין, עם •אוליבר ריד, המשחק את הגנרל
האיטלקי גראציאני.

סריגי

הסרט בא ללמד ששום כובש אינו יכול לשעבד
לאורך־ימים עם שלם. הוא יכול להרוג, לדכא, לנצל,
לגזול אדמות, לגרש. אך סופו ליפול ולהעלם, ואילו
עם־הארץ נישאר. למרבה הצער, נראה ששום כובש אינו
מסוגל ללמוד זאת מנסיונו של זולתו. כל כובש מאמין,
משום־מה, שהוא שונה מכל שאר הכובשים, קשוח יותר,
נחוש יותר, חכם יותר, ערמומי יותר. אך ההיסטוריה
חוזרת על עצמה בחדגוניות מדכאת.
כדאי לישראלי לראות סרט זה, כדי לחדור לעולמם
הרוחני של העמים הערביים, ולראיות את החוויה ההיסטורית
שעיצבה את רוחם בימינו. אם אכן הסיכסוך היש־

ראלי־ערבי הוא התנגשות בין טראומות לאומיות, כפי
שטען פעם עמוס קינן, מוטב להבין את הטראומה של הם.
אחרי סרט זה ניתן להבין אף את מועמר אל־קד׳אפי.

ציפור
בחחקרח תי ת
מי שצפה בתחרות האירדויזיון — אפשר לקרוא
לזה גם אירו־ביזיון — יכול היה לקבל את הרושם שאיש
אחד כתב כמעט את כל השירים. לעיתים היה נדמה
לי שאיש אחד גם מנצח עליהם. מנצחי המדינות השונות
דמו זה לזה להפליא. שחקן טוב אחד יכול היה לשחק
את כולם, תוך שינויים קלים בשפם ובשיער.
מה היה יווני בשיר היווני או הקפריסאי? מה היה
פיני בשיר הפיני המיסכן, שלא זכה אף בנקודה אחת?
מה היה שווייצי בשיר השווייצי?
השיר הישראלי, שהוא עלוב למדי, בלט מתוך השלו לית
הזאת מפני שהיה שיונה במיקצת. על כן זכה בכמה
עשרות נקודות נוספות מצד השופטים המשועממים באר צות
השונות. אך זה היה רחוק מן השיא — הוא לא
זכה אף בשני שלישים של הנקודות שבהן זכה השיר
המנצח. מדוע? מפני שהשוני שבשיר הישראלי היד.
קיטש לאומני, חסר תוכן לאומי אמיתי. הוא מבטא את
האופנה השוררת בישראל, אך זה נוגד לחלוטין את
האופנה השוררת עתה באירופה ובמערב.
השיר שזכה בתחרות אינו רק יפהפה ומיוחד מאוד,
אלא יש בו מסר אמיתי, מסר כלל-אנושי עדין ונוגה.
איני יודע כמה מן השופטים באירופה הבינו את מילו־תיו,
היכולות להרטיב את עיניו של אדם רגיש. הוא
מבטא את רחשי־הלב של הנוער האירופי הטוב: הגע גועים
לשלום (התרגום הנכון איבו ״קצת שלווה״ ,אלא
״קצת שלום״) ולחיים יותר יפים, והפחד מפני השואה
הגרעינית המטילה עתה את חיתתה על אירופה.
כחו פרח בראשית החורף,
כמו ציפור ברוח קרחונית,
כמו בובה שאיש אינו חפץ בה עוד,
כך אני מרגישה בימים רבים...
ההבדל בין שני השירים — הגרמני והישראלי —
אינו רק כהבדל בין הפשטות הנוגעת־ללב של הצעירה
הגרמנייה ובין ההו-הא של הלהקה הישראלית. זהו ההבדל
בין הדור הצעיר הישראלי, ההולך ימינה־ימינה, ובין
הדור האירופי הטוב כולו, הנוהר בהמוניו אל תנועות-
השלום ה,.ירוקות״ (של שומרי איכות־הסביבה) והדתיות.
קצת שלום, קצת שמש,
כדי שהאנשים לא יבכו כל־כך הרבה,
כדי שלא אאבד את חתיקווה...

ואלה הגבולות
ל ה לי ל ה ומותר
הפורנוגרפיה היא עניין שיל גיאוגרפיה, אמר סאקיני
במחזה בית־התה של ירח אוגוסט.

אצלנו, הפוליטיקה היא עניין של מטאורולוגיה.
כאשר קמה המדינה, סירב דויד בן־גוריון להגדיר את
גבולותיה בחוק. הוא רצה שהגבולות יהיו גמישים, כמו
מסטיק׳ כדי שניתן יהיה לשנותם מדי פעם (לטובתנו),
לעת מצוא.
ואכן, הדחף הבן־גוריוני פועל מאז ללא־הרף. הגבו לות
התרחבו ב־ , 1948/9ולאחר מכן זמנית ב־ , 1956 כא שר
בן־גוריון הכריז על ״מלכות־י׳שראל השלישית״ שהתקיימה
רשמית בהוד ובהדר במשך 31 שעות ו־ 13 דקות,
עד ׳שבן־גוריון הודיע על פירוקה. השטח עצמו הוחזר
כעבור חצי שנה. לאחר מכן התרחבו הגבולות ב־,1967
והצטמקו בשלוש השנים האחרונות, ומתפשטים בצפון.
בקיצור, המדינה מתנהגת כמו אמבה, המטיילת לה
על המפה, פעם אנה ופעם אנה.
אז איך יודעים היכן נמצאת המדינה ברגע כלשהו?
לא על פי המפות, כי המפות הן עניין של מצב־ריוח
וחשק אידיאולוגי. איש-איש ומפתו.
גם לא על פי החוק, כי על פי החוק ירושלים המיז־רחית
ורמת־הגולן שייכות למדינת־ישראל, על פי השי פוט
והמישפט, אך לא כן יפו ועכו. הן לא סופחו מעולם
כדין.
אבל יש מישדר, המלמד את הישראלים מדי יום היכן
נמצאת מדינתם ביממה זו. זוהי פינת מזג־האוויר.
זוהי פינה מרתקת, יותר אף מהדיווח על תנודת
המניות בבורסה או המצב בטבלת הליגה לכדורגל —
שני התחביבים האחרים של הישראלי המצוי.
הנה: צפון־סיני נעלם לפתע, ובצינעה, מתחזית מזג-
האוויר בטלוויזיה. הנגב נשאר מיותם, והוא מופיע עתה
לבדו, ממש בעירום. אבל מיפרץ־אילת נשאר במקומו,
בלי מיפרץ־שלמה. ובעיקר, :נוספו ״הרי שומרון״ ,שזכו
עתה בקיום עצמאי ובמקום משלהם בתחזית( .זוהי, אגב,
טעות. יש לאמר :״הרי השומרון״ ,כמו הרי הגליל).
גם ברדיו הולכת ׳וגדלה המדינה, בשעה שהיא מצ טמקת
בשטח. רמת־הגולן התחלקה לשניים, ויכולים אנו
להבחין עתה בבירור בין מזג־האוויר בצפון רמת־הגולן
ובין עמיתו בדרום רמת־הגולן. ואילו בין השפלה וחוף-
הים שגבלו זו בזה במשך אלפי שנים, חדר עתה, בימיבצע
מזהיר של פלישה מטאורולוגית, השומרון.
כך, כשאזרח הרצליה-פיתוח או בת־ים רוצה לדעת
מה יהיה מזג־האוויר אצלו בבית, הוא ׳נאלץ עתה להא זין
לרשימה ארוכה של גופים ואזורים, שאינה נופלת
(כך נדמה לי) מזו שמאזין לה אזרח אמריקאי או אזרח
סובייטי, שלא לדבר על שכננו, האזרח המצרי, הגר
בארץ המשתרעת לאורך אלפיים קילומטרים.
אני חרד למה שיקרה למזג־האוויר כאשר נחזיר את
הגדה והגולן. השרון יתחלק אז לשלושה חלקים, כמו
גאליה בימי יוליוס קיסר, ונלמד להבחין מטאורולוגית
בין עמק־יזרעאל המערבי ועמק־יזרעאל המיזרחי.
אגב, מדוע אין טאבה זוכה עדיין באיזכור עצמאי
בתחזית מזג־אוויר? האם מעיד הדבר על חוסר־נחישות
של אריאל שרון בדבקותו בפיסה זו של מולדתנו הקדושה?

ח מה ב א פו ק לו ד
אני מוצא נחמה גדולה במילחמה סביב איי-פוקלנד.
אני אנגלופיל. לדעתי, הבריטים הם העם המתורבת
ביותר בעולם. מאוית שנים של תח׳ושת-׳ביטחיון, באי
שהיה מחוסן מפני כל התקפה, טיפחו בהם לא רק
חוש־הומור נהדר, אלא גם
איזון נפשי נדיר בעניינים
פוליטיים.
והנה, פופ — הכל התנדף
בן־רגע.
זוהי מילחמה לקאריק־טוריסטים.
המנהיג בבוא-
נוס־איירם הוא קאריקטו-
רה של עריץ פאשיסטי.
הפלישה לאיי-פוקלנד הי תד,
קאריקטורה של הפלישה
לפולין. התגובה הברי טית
היא קאריקטורה של
התגובה הבריטית אז. מאר־גרט
תאצ׳ר0 0 )1 81635 ,
•! 0 6היא קאריקטורה של
וינסטון צ׳רצ׳ייל.
במשבר עליון זה מתנהגים
הבריטים כאילו מתקרבת הארמאדה שוב לחו-
פיהם, או כאילו ריכז נפוליון ישוב את כוחותיו בערי
התעלה. גל של התלהבות לאומנית מציף את האי. שוב
חבים כה רבים כה הרבה לכה מעטים. דם, יזע ודמעות.
אנגליה מצפה מכל אחד לעשות את חובתו.
הקריאה לשפיות־הדעת הן מעטות וחריגות. האופוזי ציה
נסחפה בגל הלאומני כמו הימין הקיצוני ביותר.
אותו הדבר קרה, כמובן, בארגנטינה. שם שולט
מישטר פאשיסטי מגואל-בדם. אנשים נעלמים בלילות,
אסירים נרצחים בעינויים. אך בהישמע קול הדם, האומה
כולה התייצבה מסביב לגנרלים המגוחכים.
בקיצור, הם מתנהגים בדיוק כמונו! ולנו, לפחות,
יש התירוץ שבעיותינו הן קצת יותר רציניות.
אם תרצו, זוהי נחמה.

הבזיון של לטרון
(המשך מעמוד )26
שמיר ולסקוב וסיפרו לצועדים על קרבות
לטרון. הדור היה דור שלא ידע את
לטרון. ואז קם גוליבר, ובלי חוכמות ירד
על שמיר, ושאל אותו שאלות מביכות,
בנוסח של, מה קרה באותו יום־שלישי
השחור ז׳ והותיר את האלוף בלא תשובות.
אז קם לסקוב, ושאל את גוליבר, :תסלח
לי, מה הדרגה שלך, ומה היית בקרב
על לטרון?׳ גוליבר השיב, הייתי סמל/
לסקוב המשיך , :אז מה סמל מבין?
האם אתה יודע מה היו השיקולים בקרב
הזה? הרי הייתי סמל קטן ליד המיקלע !׳
גוליבר לא ויתר, ואמר, אני יודע מה
קרה, אני תיחקרתי לוחמים רבים מאותו
קרב ואז שיסעו לסקוב ואמר, :קודם
תהיה מח״ט בצה״ל, ואז נדבר.׳ כך עשה
לסקוב לכל מי שניסה לגלות את האמת
על קרב לטרון. זאת שיטת לסקוב לחקר

בגירסותיו השונות על קרב לטרון מתעלם
לסקוב מעוד כישלון שלו באותו
קרב: ניסיון־הפריצה של הזחלים לחצר
מישטרת לטרון. מעיר על כך יצחקי:
״חיילים של לסקוב, שתיחקרתי אותם
שנים מאוחר יותר, בלטרון, האשימו את
לסקוב במה שהם כינו, הטימטום של
הלהביורים׳.

לסמוך על מובאר 3

סיכויי־הצלחה. מפקדי־המיבצע איתרו את
ה״תפר״ שבין שני גדודי הלגיון הערבי
(בדומה ל״תפר״ בין שתי הארמיות המצ ריות
במילחמת יום־הכיפורים) .בניגוד
לכוונות לסקוב ושמיר היתה כוונתם לת קוף
את היעד החיוני של המיתחם הירדני
— מישלט י״ג — וזאת בהתקפה צבאית
מודרנית.
אלא שמיבצע יורם נכשל בגלל חוסר־מזל.
בגלל טעות־ניווט חמורה של הפלו גה
שבראשה עמד זיווי צפריר (שנפל
במילחמת 56׳) ,ואי־תיאום עם גדוד.אחר,
גדודו של משה קלמן. גדוד זה, לדברי
הכל ,״לא גילה נחישות!״ דבר זה טוש טש
בכל הספרים והמחקרים על לטרון.
לוחמרי הפלמ״ח, למרות שכבשו את היעד
העיקרי, הפסידו בקרב זה.
אלוף שלמה שמיר ניסה לנגח בעניין
מיבצע-יורם את יגאל אלון, תוך שהוא
מעורר שוב את אותו מאבק בין אסכולת
הפלמ״ח לאסכולת הצבא הבריטי. הניגוח
של שלמה שמיר היה בבחינת ניסיון לנצל
כישלון סביר לשם הצדקת כישלונותיו
שלו כמפקד חטיבה .7

האמת היא כי כעוד שחטיכה 7
לא הצליחה להגיע למגע עם מיוד
חם האוים (כקדם הראשון לא הגיעו
כלל, וכשני הגיעו לשולי האויב)

צעים יזומים גדולים נגד צבאות־ערב.
אחד המיבצעים הראשונים שתוכננו היה
מיבצע ״לרל״ר״ (מיבצע לכיבוש ליד,
רמלה, לטרון רמאללה) ,שעליו היה צריך
לפקד יגאל יגאל אלון.
אלץ החליט להחליף את שם המיבצע
ל״מיבצע דני״ ,על שמו של סגן מפקד
הגדוד השישי של הפלמ״ח, דני מס, שנפל
בראש הל״ה ,״מחלקת הר״ .המיבצע נועד
לליל ה־ 10—9ביולי. אלא שמיבצע זה
התמהד בעיקר בכיבוש רמלה ולוד.

כמערך לטרון נערכו עוד כמה
עימותים כעלי עוצמה חלשה כין
צה״ל לירדנים, אך פריצת ״דרך
כורמה״ שינתה את המעמד ה
איסטרטגי של לטרון.
כל השגיאות האפשריות
את מכלול קרבות לטרץ, והפקת לקחי
הקרב מתוכם, מסכם אריה יצחקי עבור
העולם הזה :

״לטרון היה הכישלון הגדול כיותר
של צה״ל, כולל מילחמת יום-
הכיפורים.
״ליקחי לטרון לא נלמדו במהלך השנה
של מילחמת־העצמאות. צה״ל חזר ותקף
את היעד הזה בגישה ישירה, וגם מיבצעי
הפלמ״ח בלטרון היו בבחינת ואריאציה
על גישה ישירה.

״קרב לטרון הוא הכישלון המוחלט
של השיטות הכריטיות שאומצו
בצה״ל. עוד שנים לאחר
מכן סכל צה״ל מהדוגמות הכרי-
טיות — עד שיצחק רכץ מונה
כרמטכ״ל והפך את צח ״ל לצכא
מודרני — ולאחר רבץ שכ צח״ל
והפך לשעטנז. לא זה ולא זה.

האנדרטה ללוחמי לטרץ על רקע המינזר
התעודות נעלמו ממטה הפלנז״ח

,,לסקוב, חרכים להכיורים על הזחלים.
לטענתם: כרגע ש הל הנ ד
יורים פעלו, הם הדליקו את כל
השטח, והאירו אותו כאור של יום.
כרגע זה הפכו הזחלים למטרות,
והלהכות איפשרו ללגיון הירדני
לראות את מה שמתרחש כשטח.״
פרט נוסף שגילה יצחקי במחקרו חושף
את האופן שבו משנה לסקוב את גירסותיו
על הנסיגה מלטרון. בגירסות הראשונות
הוא ציין כי הבחין בעובדה שהמצב
קריטי, ולכן ביקש פקודת־נסיגה. אבל
בשנים האחרונות הוא התחיל לספר כיצד
חשב על הסרת פקודת־הנסיגה, ולבסוף
היה זה אלוף מיקי מרכוס (שנהרג זמן
קצר לאחר מכן) שאמר לו לסגת.

טעות גורלית בניווט
יגאל אלון, מפקד הפלמ״ח, סירב בעי קרון
להיכנס למלכודת של לטרון. הוא
שידר על אותו גל עם ייגאל ידיו. הרעיון
של אלון היה שנגד הלגיון הערבי יש
לפעול בצורה סופר-עקיפה. לא באיזור
לטרון — אלא לכבוש את הגדה־המערבית
מצפון, מכיוון ביקעת־הירדן. הדבר מראה
מחשבה צבאית מקורית ומתקדמת מאוד,
לעומת רעיון ההתקפה החזיתית של מפק די
חטיבה ,7חניכי הצבא הבריטי. אלון
הקדים את זמנו. אבל הוחלט לשגר את
חטיבת יפתח למלכודת של לטרון.
הכותרת לצירוף הפלמ״ח למלכודת-
לטרון היתד, ,מיבצע יורם /שנערך בלילה
שבין ה־ 8וה־ 9ביוני.

אין ספק שסיגנון הפלמ״ח היה
מתוחכם יותר. מטות חטיכות יפתח
והראל עסקו כתיכנון המיכצע
—מיכצע שזיכרו הושתק. למשל,
כ״ספר הפלמ״ח״ הוא מוזכר רק
ככמה מישפטים, וכמקכיל: נעלמו
מארכיון צה״ל כל התעודות
של הפיקוד־חעליון על מיכצע זה.

הפרק בסיפרו של יצחקי העוסק במיב־צע־יורם
הוא פסיפס שנעשה על־סמך
שיחזורים, בצירוף קטעים מתוך ארכיונו
הפרטי של אפרים פורת מקיבוץ מעברות.
מתוך פסיפס זה, מתברר כי הפלמ״ח,
בניגוד לקודמיו, הלך למיבצע שהיו לו

הרי שהפלמ״ח כימעט וככש את
היעד העיקרי.

״ש לידות ביגאל אלון ! ״
בעיקבות כישלון מיבצע יורם הגיע
ב 10-ביוני יצחק רבין, מי שהיח קצין
המיבצעים של החזית, למטכ״ל, ומסר
הערכת-מצב בישיבה שנערכה בהשתת פות
ראש־הממשלה בן-גוריון. הישיבה
ארכה מספר שעות.
רבין הבהיר באותה ישיבה כי האלוף
מרכוס ויגאל אלון באו לכדי מסקנה כי
פעולה נגד לטרון לא תיתכן בליל הסן—
11 ביוני.
על שהתרחש מיד לאחר דבריו, בישיבת
המטכ״ל, מספר יצחקי :״שוב בערה
חמתו של בדגוריון, :מדוע לא נאמר
לי אמש במיברקך שאין כוונה לתקוף
את לטרון?׳ רבין השיב, :אינני יודע.
הוטל עלי להביא לפניך את הצעתם
של סטון ואלון. לטרון אינה מקום מקו דש.
להתקפות עליה תכלית אחת — להבטיח
את הקשר לירושלים. אם אפשר
להשיג מטרה זו בדרך אחרת — מדוע
יש להקיז דם על לטרון?׳ אך זעמו של
בן־גוריון לא שכך , :מדוע אלון לא דיווח
לי, שהכוונה היא לא לתקוף את לטרון?׳

״לשיא הגיעה התפרצותו של
כן־גוריון כאשר אמר, :צריך לירות
כיגאל אלון:׳

״רביו ממשיך, :הייתי המום. המילים
נעתקו מפי. בקושי מילמלתי :״בדגוריון,
מה אתה אומר?!״ ולא חזר בו, :כן,
מה ששמעת
בן־גוריון פקד בעיקבות זאת על קצץ-
המיבצעים, ייגאל ידין, לבצע את הפעולה
תוך עקיפת כל הסמכויות. ידין אמר לו
,כן!׳ וכעבור זמן קצר פעל לשיכנועו
של בן-גוריון לדחיית הפעולה.

כסיגנון זה פעל ידין, כעזרת
קצינים אחרים כמטכ״ל, פעמים
רכות, כדי לשכך את זעמו של כן־
גוריון.

התחזקותו של צה״ל במהלך חודש ה לחימה
אחרי הכרזת המדינה ופלישת
צבאות־ערב, ובימי ההפוגה הראשונה, אים-
שדו לראשונה פיתוח מחשבה של מיב־

״מיספר ההרוגים בכל קרבות לטרון
בתש״ח מתקרב למיספר הרוגי מיבצע-
קדש. צה״ל ביצע בלטרון את כל השגי אות
האפשריות במילחמה. והלקחים שנל מדו
מקרבות אלה עם הזמן היו, שיש
לבצע את ההיפך מכל מה שנעשה בלט רון.
מלטרון למדו שהפיקוד צריך להיות
קדימה, יש חובה למנוע את עירוב המנ היגות
הפוליטית עם המהלכים הטאקטיים.
״אלא שלא כל הלקחים הופקו מלטרון,
מפני שקרב-לטרון לא נחקר עד הסוף על-
ידי צה״ל. רק בחדרי־חדרים ידעו את
הסוד, והכירו את כל הפשלות וכל הביז יונות.
אבל אלה הועלמו, כלא היו.
״אין ספק שהטישטוש נעשה בעיקרו
על-ידי דויד בך גוריון, כדי להפוך את
כישלונו בלטרון לניצחון. הוא בנה תי אוריות
שלמות מסביב לכישלונו, וסייעו
בעדו אנשים כישראל בר* ,שביצע שיכ תוב
של היסטוריה.

״מאמרו של כר עד חקרכות ב־לטרון
— הוא דגם קלאסי לכל מי
שרוצה לזייח היסטוריה. זח נעשה
כתיחכום רב.

״גם אלוף שלמה שמיר השקיע ממיטב
יכולתו כדי להעלים את חלקו במפלת
לטרץ, ורב-אלוף חיים לסקוב עשה בעניין
זה מעל ומעבר. משום־מה הצליח לסקוב
להתחמק בין הטיפות ולצאת נקי בעיני
הציבור, כמי שעשה עבודה יפה בלטרון.
גם הסלמ״ח אינו נקי׳ והעלמם של מים*
מכי מיבצע־יורם מחשיד במידה רבה את
מטה הפלמ״ח, שגם הם דאגו לייפות
את ההיסטוריה שלהם.
״תולדות הקרב על לטרון, שפורסמו
עד כה, היו בבחינת מסכת אחת וגדולה
של טישטוש כללי. עד היום לא נכתב
מחקר צה״לי ואובייקטיבי על הקרב ה עיקרי
של מילחמת־העצמאות. אומנם,
אלחנן אורן חיבר מחקר על מיבצע־דני,
אבל על תקן של מחקר־מטעם, ולא ייאמן
עד כמה שהוא אנס את העובדות כדי
להתאימן לתיזות שלו. אני עבדתי כעוזרו
באותו מחקר, וראיתי כיצד הוא מסלף
את העובדות ומתאימן לכומות שלו, שאו תן
פירסם כהיסטוריה, חצי רשמית׳.
״אגב, אלחנן אורן חיבר גם את ההיס טוריה
הרשמית של מילחמת יום־הכיפו-
רים, פירסום שרק קצינים מדרגת אלוף-
מישנה ומעלה רשאים לעיין בו, ואני יכול
להעיד, שגם בפירסום זה הוא ערך תר גילים
של, יפוי׳ ו,ניפוי׳.
״ידוע על כמה קצינים שאיימו על או ח
ועל הצוות הכותב, וכתוצאה מכך שופרו
תדמיותיהם של המאיימים.

״כקיצור, כצח״ל ממשיכים כשיטות
אלה של, יפוי׳ ו,ניפוי׳ ,ד
דכר לא השתנה מאז הקרכ טל
לטרון ועד לחיכור ההיסטוריה הרשמית
של מילחמת יום־הכיפו דן
עומר !׳
רים.״
* ישראל בר נשפס לאחר־מכן כמרגל
למען ברית־המועצות ונפטר בכלא.

(המשך מעמוד )37
אותה לכזאת, יש להניח, כי מסיבות
אסטראטגיות חשוב לו שישראל תהיה
חזקה. במילים אחרות הצלחתו תלויה במידה
ניכרת במדיניותנו.

<• דיכרת קודם על כך שמו־בארם
אינו אוהכ לעכור ממקום
למקום. רוכ האנשים אינם אוה־כים
לעכור ממקום למקום.
אבל רק מעטים מאוד מזכירים את זה
בראיון שהם נותנים לעיתון צרפתי.

* כיצד אתה מסכיר את יחסו
של מובארכ לאלמנת פא דאת?
אני מניח שאלמנת סאדאת מזכירה לו
את עידן סאדאת, עידן שהוא לא מעוניין
להזכיר לקהל, וזו הסיבה שהוא דוחק או תה
אל הפינה.
יחסו אליה נובע משיקולים פוליטיים.
קשה למלא את מקומו של סאדאת, כאשר
כולם מדברים עליו. הוא לא יכול להרשות
לעצמו שבני העם המצרי יזכרו כל
הזמן את סאדאת. ולכן אני מניח שלקבר
סאדאת, ביום הפינוי, הוא הזמין את בנו,
שלא עמד מעולם באור הזרקורים, לא
את ג׳יהאן סאדאת, שעמדה תמיד במרכז.

!• מה דעתך על יחסו לאשתו
סוזאן? העוכדה שהיא כמעט שאינה
מופיעה בפומבי, ושהוא אסר
עליה להעניק ראיונות עיתונאיים?
אני מנסה להרגיש את האדם הזה, עם
המעט העומד לרשותי. אני חושב שהוא
די שמרני. הוא רוצה כנראה שהבית
שלו יהיה בית, והוא חושב שנשים
לא צריכות לעמוד במרכז. הוא קצין.
הוא איש־צבא.

#גם סאדאת היה איש־צכא.
הרבה פחות זמן ממובארכ, ולגמרי מסוג
אחר.

• סכחינה הכרתית יכול להוד
קכל הרושם כי למרות רצונו להתקרב
לעולם המערבי, השמרנות
שלו תצעיד את מצריים צעד אחד
אחורה.
נראה את הרפורמות שהוא יעשה. אבל
אני יכול לתאר לעצמי מדבריו כי התקדמות
חברתית חשובה בעיניו פחות מ סדר.
כאמור, מדובר באיש המתנהג לפי
הספר, עם נטיות כפייתיות, וזו הסיבה
שהוא סולד כל-כך משינויים.

• ברשותך, נחזור למערכת
היחסים כגין-מובארכ. האם אתה
רואה, על סמך אופיים המנוגד
כאופן קיצוני, אפשרות לקומוניק־ציה
ביניהם?
אם אצל עם מסמים אין פולחן של
ידידות, הכימיה בין מנהיגים אינה אומרת
הרבה.
איני יודע מספיק על התרבות הער בית,
אך אני יודע כי בתרבות הגרמנית,
למשל, ידידות בין גברים מאוד חשובה.

הוא לא אידיאולוג.
אפשר ל ע מו עליו
ע ד לו לפי הספד
ויכבד את ההסכמים
להיטלר היה חבר. קראו לו מוסוליני.
הוא ראה אותו כאח, ועשה הכל כדי
לשמור עליו, ולא תמיד לטובת העניין.
העובדה שצ׳רצ׳יל לא סבל את דה-גול
לא גרמה לבך שהוא דפק את צרפת. בכלל
לא. הקשר הטוב בין צ׳רצ׳יל וסטאלין
לא מנע מסטאלין לעשות את כל הרמאויות
שרק אפשר להעלות את הדעת.
במיקרה של משא־ומתן פנים אל פנים,
האווירה קובעת, למרות הקשר הכביכול-
טוב בין סאדאת ובגין, זה לקח לסאדאת
הרבה זמן עד שאמר ״ידידי בגין״ ,ואני
לא מטיל ספק בכך שהיתה ידידות שבאה
כתוצאה מעבודה משותפת ושעות קשות
בקמפ-דייוויד. אבל למרות הידידות, סא-
דאת היה מגיב באופן הרבה יותר קי צוני,
והיה הולד מעבר לתועלתיות ה פוליטית
היומיומית, אילו היינו פוגעים ב אינטרסים
שלו. אני חושב שלמובארב אין
די השראה ללכת אל מעבר לחישוב ה פוליטי
היומיומי. הוא לא אידיאולוג. אפשר
לסמוך עליו שהוא יילד לפי הספר,
יכבד את ההסכמים עד לפרט הקטן וה אחרון
שבהם.

העולם הזה 2331

הפשע מתוהגם
ססחיורסעודותו מערכת הגנה מ 1עולמת 1 9 0 .ע 1קל דינ ם*

גיתם מערכו ת תדמית

מוקד אלחוטי ממוחשב ניידות סיור פרטי 1ת*אנשי אבטחה מאומנים
בלבי תקיפה קשר מיי די למשטרה

נסינן פריצה
לביתך
א 1לעס7ץ ך?
אל דאגה.

3שניות מרגע שיתחיל להתבצע נסיון פריצה לביתך או לעסקך יהיו כבר בדרך
אליך ניידות הסיור האזוריות של ״ספקיוריטי״ .אנשי אבטחה מאומנים (יוצאי
עילית של צה״ל שעברו אמונים מיוחדים) וכלבי תקיפה יהיו במקום הארוע, קרוב
לודאי, לפני שבני הבית יהיו ערים למתרחש וימנעו את הפריצה. שכן ״ספקיוריטי״
מפעילה מוקד אלחוטי אלקטרוני וממוח שב,יחיד במינו בישראל,המפעיל במהירות
הבזק את יחידות האבטחה, שנועדו להגן על היקר לך מכל.
חברת ״ספקיוריטי״ בטוחה כל כך ביעילותה של מערכת ההגנה שלה, עד כי היא
מעניקה לך התחייבות חסרת תקדים: כיסוי הנזק הראשוני עד מליון ל״י במקרה
של נזק, שעלול להיגרם, עד שניידת ספקיוריטל תגיעה למקום. יתרון בלעדי זה
מאפשר לך אבטחה באמצעים המעולים ביותר ויוזיל את פוליסת הביטוח שלך
בכ־/0ס.50
כל המערבת המשוכללת הזו תעמוד לרשותך במחיר של 19 שקל ליום ותספק
לך ולבני ביתך שקט נפשי ובטחון אמיתי.
התקשר עוד היום למוקד ״ספקיוריטי״ ונשמח להסביר לך (ללא כל
התחייבות כמובן) את יתרונות המערכת ומה היא מבטיחה לבני
ביתך ולעסקך.

״ ס. ה .ק.־ ס פ קי 1רי טי״
מ קבו צ ת ״חבר 1ת ספקטנר״
רח׳ הרכבת 22 בי ת הדר ת״א,
טל 615088,622676 .

* לפי מחירון אפריל 9 -ו שקל לדולר.

א £ז א

או 4 */1ז¥1
סואסז
מי השיער הידועים ככל
העולם להכראת השיער
ולמלחמה בקשקשים ובשירת
שיער.
מיוצר על־ידי פנטן שוויץ, מקבוצת
חברות הופמן לזז-רוש.

1400
סט.שן מודד
65י
יד שנייה
80 אלף ק ״מ
מצב מצויין !
אליי—

זה קורה כשנובשי ע ארק־ע באילת.
ארקיע הכינה לך באילת חופשה של הפתעות:
יום שייט ביאכטה — חינם עם ארוחת־צהריים
למרגלות אי האלמוגים,
או לחילופין, תוכל ליהנות חינם מאחת
האפשרויות הבאות לפי בחירתך:
• מכונית צמודה חינם ל־ 3ימים (לא כולל
קילומטרז׳ וביטוח)
• טיול חינם באוטובוס ממוזג — באתרים
מרתקים באזור אילת.
• קורס מזורז בגלשן רוח — כולל גלישה

טל 942954 .־04

אתה משלם רק
ומקבל הכל י

א?01\11)>40011
תה בידית וצמחים בשקיקים למלחמה בהצטננות ;
פזזמפצוק
תה שושנים

חת תחה

טיסה הלוך ושוב מת״א או ירושלים
ואירוח 3ימים ( 2לילות) באילת
במלון 3כוכבים: אמריקנה או בקעת הירח.
תוספת ־ 256.ש׳ לכל התקופה במלונות 4
כוכבים: קיסר, נפטון, גלי־אילת או הסלע האדום
(מ־ 1.5גם בגני־שולמית ומוריה אילת).
ארוחות בוקר כיד המלך.
• מחיר עיסקת הנופש למשתתף בחדר זוגי.
• המבצע עד ה־.31.5.82
• אפשרות לטיסה מחיפה בתוספת מחיר,

)1הן§

הקו שדך לחופשה

הרשם בהקדם-:בסניפ־ ארקיע: ח״א נופש 5־ ,03-413222-3-4עסקים 426262־03
קו•תסוסר•.שראר״ס בס״ס ירושלים .02-225888 :היפה .04-643371 :נתניה,053-23644 :
יא ש פינה ,067-35.301׳:ובכל סוכנויות הנסיעות.

(טיליה)

$ 0 .0 0 0דולר
יו ענ קו
ל מלכ ת הדוג מניו ת
ש ל $2

סוכנות הדוגמניות הניו־יורקית איילין פורר
ונציגתה בישראל לאה פלטשר, בחסות השבועון
אנשים מזמינים אותך להשתתף בתחרות הבינלאומית
שתתקיים באטלנטיק־סיטי, ארה״ב.
אם את נאה, תמירה, אלגנטית ואינטליגנטית —
זהו האתגר שלן.
את עשוייה לייצג את ישראל בתחרות הדוגמניות
היוקרתית ולהצטרף למועדון הדוגמניות של
סוכנות איילין פורד, יחד עם לורן האסון, מרגו
המינגווי, אלי מקגראו וקנדיס ברגן.
זהו מבצע מיוחד של אולפן לאה פלטשר ושל
״אנשים״ .עד כה לא השתתפה ישראל בתחרות

פרטים נוספים בגליונות הקרובים של ״אנשים״.
התחרות הישראלית הארצית תיערך לקראת
חודש יוני הקרוב.

את צריכה להיות
בת , 17—22מ 173-ס״מ, נאה, תמירה ואלגנטית.
לקביעת ראיון, פני לאולפן לאה פלטשר — אבן
גבירול ,50 תל־אביב, טל 267682 03 בשעות
הבוקר בלבד.
ההרשמה מסתיימת ב10.5.82-

העולנו הזה 2331

קולנוע
א ס קי מו על

ס ר טי ם
האחרון שד ב ר 1מ<?1
בימים אלה סיים אינגמר ברגמן את
צילומי סרטו ה־ ,42 פאני ואלכסנדר. זה
הסרט היקר ביותר שעשה עד היום (כ־7
מיליון דולר) והארוך ביותר. אחרי עריכה
הוא יימשך על מסך הקולנוע בין
שלוש וארבע שעות. בד־בבד מכינים
כבר גירסה טלוויזיונית, שבה שישה פר קים
בני שעה.
אמנם, זאת שוב עלילה המתרחשת
בתחילת המאה (כמו פני המכשף,
זעקות ולחישות ורבים מסרטיו האח רים)
ושוב מדובר בשתי מישפחות. מיש־פחות
אקדאהל היא מישפחת שחקנים:
האם שחקנית אלמנה, הבן מנהל תיא טרון,
אשתו גם היא שחקנית. מזכיר
קצת את חיוכי ליל קיץ. מהצד השני,
הכומר אדוארד ורג׳רום (שם שהופיע
כמה פעמים אצל ברגמן, כך נקרא הרופא גיבורת הספקן בפני המכשף וגם
תשוקה) .בתווך שגי ילדים, אח ואחות,
פאני ואלכסנדר, שהם הפתיל המצית את
הדראמה. יש בסרט, כך מדווחים עתוני
שוודיה, אפילו התגלמות גשמית של
אלוהים, בכבודו ובעצמו, בדמות בובה
ענקית ומאיימת בגובה ארבעה מטרים,
הנצבת בכיכר העיר.
״יש לי ידיד, שאינו יכול להבין מדוע
אני עושה סרטים מדכאים כל־כך, בעוד
אני אוהב את החיים כפי שאני אוהב
אותם,״ אמר ברגמן באחד הראיונות.
״הפעם, הוא בוודאי יופתע.״ את הסרט
הוא מגדיר כ״סיפור שליו ומפחיד, מא־קאברי
ומצחיק עם קורטוב של רומנטי קה.
זו יריעה רחבה שבה אנשים, ספינות,
בתים, יערות, מערות ולילות שטופי-
ירח.״
בית־בושת מעודן. יותר משנה
הכין ברגמן את הסרט, וצילומיו נמשכו
לא פחות מחצי שנה, במהלך החורף
הקשה של שוודיה. ברגמן בן ה־ 64 דרש
מכל אנשי ציוותו לקבל את כל החיסו נים
האפשריים נגד שפעת, הצטננות או
כל מחלה אחרת, ומספרים שנכנס להיס טריה
בכל פעם ששמע מישהו משתעל.
זה, כמובן, לא מנע מחשמלאי ליפול מן
הבימה, שעה שהצילומים נערכו בתיא טרון
העירוני של אפוסלה (הסרט כולו
צולם בעיר אוניברסיטה זו, שבה נולד
ברגמן) ,מצלם להתקל בכבל־חשמל, ומי
ברגמן עצמו להצטנן לקראת סוף הצילומים.

בסרט משהו מכל המאפיין את
יצירתו של ברגמן. תיאטרון, המציג בין
היתר גם את האמלט, עם בני מישפחת
אקדאהל בתפקידים הראשיים, יש בו
בית-בושת מעודן ומסוגנן לפי מיטב
הטעם הבורגני, ויש בו סיוטי לילה של
איש הכמורה, שכדברי ברגמן, אינם שו נים
בהרבה מן הסיוטים הפרטיים שלו.
יש בו אפילו יהודים. שמה של הגברת
אקדאהל, לפני שנישאה לבעלה, מנהל
התיאטרון, היה הלנה מאנדלבאום גם זו
אינה תופעה חדשה אצל ברגמן, לזוכרים
את מגעים או את מחיי הנזאח־תטות•
בקיצור, זה נשמע, בינתיים, כסרט יהיה סיכום. ברגמן עצמו טוען שזה
סרטו האחרון .״צריך לפנות מקום לצ עירים״
,הוא הכריז, אלא שבינתיים לא
הצמיחה שוודיה שום צעיר הראוי למ קומו
.״זאת הנקודה הסופית״ ,הוא הוסיף,
כשהוא מזכיר כי הקולנוע אינו העניין
היחיד שיש לו בחיים, ועבודתו בתיאטרון
נותנת לו סיפוק באותה המידה. אולם
ברגמן כבר מאיים 30 שנה שיחדל לע שות
סרטים. למרבה המזל, היו אלה,
עד היום לפחות, איומי־סרק.

ת ד רי ך

חובה לראות
ת ל ״ א כי כ — פאדחז פאדרונה, מרכבות
האש, אדומים, אהובת הקצין הצרפתי,
נועה בת ,1גאליפולי.

תל-אביב
א דו מי ם (רב־חן, ארצות־הברית)
— חמש שנות חייו האחרונות של
העיתונאי האמריקאי ג׳ון ריד, כאשר ב רקע
תיאור לידת שמאל אמריקאי חדש,
תנועות אנארכיסטיות, מילחמת העולם ה ראשונה.
מהחלה אוהמורר. מ פל לדל —
גלגלים מירוץ מחוף אל חוף (הוד,
תל־אביב, ארצות־הברית) — הסרט
משול לאסקימו: מים קפואים
עם צבע-מאכל• זה נמס עוד לפני שזה מגיע אל פיך,
ותוך חמש דקות לא נודע כי בא אל קרבך.
עיקר הסרט הוא המים. מעשה במירוץ מכוניות המתחיל
בחוף המיזרחי של ארצות״הברית ומסתיים בחוף
המערבי. התחרות פתוחה לכל סוגי כלי־רכב. כדי לזכות
בה לא די בנסיעה מהירה, צריך לדעת, יותר מכל, כיצד
להערים על נציגי החוק במדינות השונות, אשר מתפקידם
למנוע נסיעה במהירות מופרזת.
כל אחד מהמשתתפים פותר את הבעיה הזאת לפי
דרכו. יש המתחפשים לכמרים, יש השואלים אמבולנס,
יש נערות המפגינות חמוקיים כדי לסנוור את עיני השוטרים,
יש יפאנים המציידים את המכוניות שלהם בכל חידו שי
האלקטרוניקה, כדי להבחין בראדארים ובשאר המלכודות,
ויש רוג׳ר מור שגרר עימו, מסרטי בונד, מודל ישן
של ״אסטון-מארטין״.
אלה המים• צבע־המאכל הוא הכוכבים הרבים, הלוקחים
חלק במירוץ. לא כולם זוהרים באותה המידה, ואיש
מהם אינו בשיאו. אבל לא חשוב — העיקר שיש הרגשה
כי מסתובבים בין מכרים ותיקים. דין מארטין נראה כאילו
שלפוהו מארון הנפטלין, כדי להתחפש עם ידידו הוותיק,
סאמי דייוויס, לכומר הנותן עינו בכוס ובמחשוף ; ופארה

ריינולדס ומרטין: הומור גימניסטי
פוסט זקוקה לנתחים משמעותיים יותר מתפקיד חטופה
מרצון, כדי להציל את הקאריירה הצולעת שלה. רוג׳ר מור
וברט ריינולדס מלגלגים שניהם, כביכול על עצמם, דום
דה־לואיז נוטל על עצמו שוב את דמותו של אוויל המיש-
פחה, שעה שג׳קי צ׳אן, היורש המוקיון של ברוט לי, זוכה
להזדמנות הנאותה להפליא מכות קונג־פו בכנופיית אופנוענים
קשוחה.

ה עז ה נו ס ח
צרפת
אב חורג (לימור, תל־אביב, צרפת)
— לבימאי ברטראן בלייה
יש כנראה בעיה עם קטינים.
בסרטו הקודם ,״הכינו את הממחטות״ ,העדיפה קארול
לור נער בן 12 על פני שני הגברתנים שנישמתם יוצאת
אליה — פאטריק דוור וז׳ראר דפארדייה. הפעם מתנקם
דוור, ומעדיף נערה בת 13 על פני כל הנשים הנקרית
בדרכו• למען הדיוק, אין זו בחירה מודעת מראש, אבל
כשזה קורה, הוא מקבל את האהבה בברכה.
דוור מגלם כאן פסנתרן במועדוני-לילה, שחי עם אשה
נאה ובלונדית (ניקול גארסיה) ועם בתה (אריאל בס) .יום
אחד נהרגת האשה בתאונה, ואילו האב החורג נותר לבדו
עם הבת הצעירה, המסרבת לעבור אל אביה הטיבעי, ומעדיפה
להישאר עם המאהב המבין הרגיש של אמא. ה שניים
מנחמים זה את זו, ומרוב ניחומים נכנסת הילדה
למיטת הגבר, מתגברת על מחאותיו הצדקניות, והופכת
אותו למאהבה הרשמי.
כדי לחפות על המבוכה הבלתי״נמנעת, גדוש הסרט
דיבורים עד בלי די, ובכלל, נראה כאילו דוור הופך להיות
הפטפטן הראשי של פאריס• הכל מוסבר בעל-פה ובפירוט,
כדי שהצופה לא יילך אף רגע אחד לאיבוד בתוך המסה
המוסרית הזאת• עבודתו של סאשה ויארני (הצלם ברוב
סרטי אלן רנה) היא מלוטשת להפליא, ופיליפ סארד
עוטף את הכל במוסיקה, שבמיקרה זה יש לה תפקיד גדול

יווי 11

ייי

דוור ובס: מנחמים קטינות
מן הרגיל, בשל מיקצועו של האב החורג.
אשר ללקח של הסרט — יש בו משהו בלתי־צפוי, אם
אכן שמרו, בהפצה הכללית, על הסיום שהוצג בפסטיבל
קאן, שבו ייצג הסרט את צרפת. שם, אחרי שהפסנתרן
מתחיל לקשור קשרים עם אשה בת״גילו (נאטאלי באיי),
נרמז בפירוש כי הפרשה יכולה לחזור על עצמה, מאחר
שלנאטאלי — גם היא פסנתרנית — יש ילדה בת חמש.

1וי

ס>מפונ>>ת
ה>ע1בנ>ם
יפות בג׳ינט (אסתר, תל־אביב,
ארצות־הברית) — אחת הקומ דיות
המטופשות והאוויליות ביותר
שהוציאה הוליווד לאור בשנים האחרונות. רמת ההו מור
שלה הולמת בהחלט את סרטי הבורקאס הישראליים,
ותחילתם של שחקנים מנוסים כמו ראיין או׳ניל, מאריאנ-
ג׳לה מלאטו, ג׳ק וורדן אינה עוזרת במאומה.
מעשה ביצרן״בגדים יהודי מן השדרה השביעית, שנקלע
לצרות כי הוא מפגר אחרי האופנה. הוא מלווה כסף בריבית
מכריש של העולם התחתון (ריצ׳ארד קיל, בלי מלתעות
המתכת מן ״המרגל שאהב אותי״) ,אינו יכול לשלם
בחזרה, ונאלץ להיכנע לדרישת הכריש, הדורש שיביא לעסק
את בנו, החי בתוך חממה אוניברסיטאית בעיר שדה, שם
הוא מלמד ספרות השוואתית.
בהמשך מסתבך השלומיאל האינטלקטואלי עם אשת
הכריש• כאשר הוא נמלט ממיטת אהובתו מגלה במיקרה
אופנה חדשה של ג׳ינס, עם הישבן בחוץ, והופך את אביו
למיליונר. כל זה משובץ בבדיחות מתוחכמות, המבוססות
בעיקר על מימדי הענק הגמלוניים של ריצ׳ארד קיל.
אנדריו ברגמן, שביים את הסרט, היה בעבר תסריטאי
שהתמחה בקומדיות (הוא עזר למל ברוקס לכתוב את
״אוכפים לוהטים״) ,אולם זה סרטו הראשון כבימאי —

מכאן אפשר ללמוד פעם נוספת, כי למרות חשיבות התסריט,
השחקנים, הצלם וכל היתר, הבימאי הוא זה שנותן
לסרט את צורתו הסופית ואת טעמו האמיתי. וזח בדיוק
מה שהיה חסר כאן.

£אומרים...מה הם אומרים ...מה ה אומד מה ה אוחרים

ישראל גוד 31 יץ:

אבי סרחן :

חמרה ו 3ד:

האנדרטה בימית לא אני מאוכזב מהמדינה, אנדרטהבש ׳ מלה
מעניינת אותי ׳ותו! אני מאוכזב מהכל! שקופה משים בגיל !85
מזה שבועיים מוצגת בגלריה ״שלוש־עשרה וחצי״
ביפו תערוכת בובות בלתי״שיגרתית, הנקראת ״מסיבת״
החתונה של הרוזנת צ׳פצ׳ולה.״ האמנית אירה רייכ-
וורגר עיצבה את הבובות, האופנאית תמרה יובל
הלבישה אותן.
התערוכה זוכה להצלחה בלתי״רגילה: קהל עצום
ממלא את הגלריה וצופה בהשתאות בבובות ובבגדים.
צוות צלמי ״פלייבוי״ ,המכין כתבה על יפהפיות ישראל/
בחר לצלם את פנינה רוזנבלום על רקע הבובות. תמרה,
כדרכה, לא התלהבה.

אחד הגיבורים של השבוע שעבר היה האדריכל
ישראל גודוביץ׳ .באותו שבוע שבו הפך כוכב בתל־אביב,
אחרי טתיכנן דיסקוטק יוקרתי חדש, נהרסה האנדרטה
שעיצב לאוגדת־הפלדה בימית. גודוביץ׳ ראה במו עיניו
את הדחפורים הורסים עמוד אחרי עמוד.

0איך הרגשת מול האנדרטה הנהרסת?

כשהגעתי לימית הכל היה הרום סביבי. האנדרטה
היא לא הדבר היחיד שעשיתי שנהרס בחבל. גם העבודה
שעשיתי בשדות — המרכז המיסחרי ותוכנית המיתאר —
הכל היה הרום.
ל ! האמנתי למראה עיני. קראתי, שמעתי, אבל עד
שלא ראיתי את ההרס והאדמה החרושה במו עיני, לא
האמנתי. זה היה נורא.

0תמרה, זוהי תערוכה יוצאת־דופן. מהו
הרעיון העומד מאחוריה?

, #ימה דעתך על הסטודגטים בראשות צחי
הנגכי, שפלשו לאנדרטה?

אמרת בעצמך — זו היתד, פלישה, פשוט פלישה.
חדירה לתחום — אני לא רוצה להגיד קדוש — אבל
בהחלט לא שלהם. זו היתד, התחושה שלי בתל־אביב,
כשראיתי את זד, בטלוויזיה. אבל אחר־כך, במקום, כש ראיתי
את הבולדוזרים הורסים, את ״הרב״ כהנא ממלמל,
<את החיילים מפנים ואת הסטודנטים יושבים על האנ דרטה,
הבנתי שד,אבסורד מקבל לגיטימאציה.

0יש לי הרגשה שאתה מתחמק מלהשיב
איך הרגשת מול האנדרטה.

מכל גיבורי ימית, ששכחתי כבר את שמותיהם,
נשארו שניים — אבי ולורה פרחו. אתה יכול להסכים
איתם או לא להסכים איתם, אתה יכול לבוז להם או
להעריץ אותם, דבר אחד בטוח — הם לקחו את
עניין הנסיגה בשיא הרצינות. ברצינות כל״כן תהומית
עד כי כמעט והרסו את חיי־המישפחה שלהם. סיפורים
שאבי פרחן הולן ומאבד את שפיות״דעתו הפכו חלק
מההווי היומיומי של ימית שלפני הפינוי. ילדי המיש־פחה
הוזנחו למען המטרה הקדושה. לורה היתה חסרת
סבלנות ועצביה בגדו בה לא אחת. עיתונאים ראו
אותה צורחת ומכה את ילדיה•
מישפחת פרחו הלכה עד הסוף, והיא ודאי תשלם
את מחיר ההיסטריה• גם ההליכה לירושלים היה בה
משהו פאנאטי, מטורף — שני אנשים מבוגרים, ילדה
בת ,12 צידנית, מימייה ודגל ישראל.
כעת נגמרה ההצגה, פרחו יהפוך, כמו האחרים,
לשם שיישכח עם הזמן. הצלחתי להחליף אתו כמה
מילים.

כשחזרתי לתל-אביב ביום שישי השחור — אני
אומר שחור בגלל תימרות העשן השחורות שעלו מעל
ימית — עצרתי ליד האנדרטה החדשה בכרם־שלום.
נכנסתי לראות אם יש בעיות. אחר־כך נסעתי לבד
והתחלתי לחשוב ביני וביני במשך שעה וחצי, מה
היחס שלי לאנדרטה החדשה שאני בונה.
הרגשתי כמו שאדם מרגיש כלפי ילד חורג, ילד
לא שלו. נכון, הוא ילד והוא זקוק לאהבה, לחיבה, ליחס
טוב. אבל זד, לא כמו ילד אמיתי שאתה ילדת.
אני לא חושב שמישהו עבר אי-פעם דבר כזה. בשום
מקום בעולם לא היה דבר כזה שמישהו צריך להרוג
את ילדו במו־ידיו ולעשות ילד אחר תחתיו. מה אגיד?
אין לי יותר שימחת יצירה.
0,למה כאת לימית?
לא רציתי לבוא, הנסיבות אילצו אותי. לא היה מי
שישגיח על האנדרטה. לא צריו היה להרוס הכל, אפשר
היה לקחת את שלט האבן — הרי לא אעשה אותו שוב.
אפשר היה לקחת את שילטי־הברונזה עם שמות הנופלים
וסימלי־ד,חטיבות. לא היה לזה אבא, הייתי חייב להשגיח.

אני לא יודע, לא ברור לי. בינתיים נתגורר בבית אמי
בנווה־שרת. אני לא יודע שום דבר, לא חשבתי על זה.
אני לא יודע איד להתחיל מחדש.

השתגעת! זו היתד, בעיניי צביעות והתחסדות. אי-
אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות.
מבחינתי, העסק גמור. אותי האנדרטה בימית לא
מעניינת יותר.

אני מאוכזב מראש־הממשלה לא מפני שלא הסכים
להיפגש איתי. אני מאוכזב מראש־הממשלה, אני מאוכזב
מהמדינה, אני מאוכזב מהכל. עזבי אותי עכשיו במנוחה.

#תאב שרת את ההימנון עם בולם?

#אבי, מה יהיה עכשיו?

אני לא יודע, אני מאמין שעוד נשוב לחבל ימית. זה
לא סוף־פסוק. התנועה לעצירת הנסיגה תמשיך לפעול.

0מה איתך, עם אשתך, עם ילדיך — לאן
אתם הולכים?
• אתה מאוכזב מכך שראש*,הממשלה לא
הסכים להיפגש אתך?

רציתי תערוכה של בגדים, לא כל־כך ידעתי איך
לממש את הרעיון. בגדים על קולב זה בנאלי ולא
מעניין, בובות של חלון־ראווה זד, קר וחסר־אישיות.
פגשתי את אירה, דיברנו והיא הציעה שנעבוד ביחד.
התחלנו ליצור דמויות לבובות — דיברנו על פרצוף,
גובה, סטריאוטיפ. לי היה ברור פחות או יותר מהם
הבגדים שאני רוצה להלביש בהם את הבובות, וביחד
יצרנו דמות שעליה הלבשנו אותם.

0למה דווקא הרוזנת צ׳פצ׳ולה?
לשם היתול, כדי להתרחק מיומרות אמנותיות, כי
אחרי הכל, מדובר רק בבגדים. אם פתחת ביום השישי
את עיתוני הערב בו ודאי ראית את הזקנה בת ד,85-,
שנישאה לנער בן .19 כל-כך צחקתי!
התערוכה שלנו מוקדשת לנשים כמותה, כאלה הממ שיכות
להתחפש גם בגילן, כאלה ד,חשות אופטימיות
עד הסוף. התערוכה שלנו היא לכבודן, זוהי מעין
אנדרטה בשימלת שיפון שקופה לנשים הנצחיות האלה,
שאינן מאבדות את נשיותן גם בגיל .85

0האם מישהו קנה בובה?
כל מיני מיליונרים ידועים התעניינו, אבל לא הראינו
התלהבות. למען האמת, אני חושבת שזה יהיה נחמד
להעביר את התערוכה ממקום למקום.

0 .את מאמינה שמישהו ירכוש כובה
ויעמיד אותה אצלו בסלון?
ייתכן, אבל יהיה לזה מומנט הומוריסטי.

0איך אפשר לשמור על הבוכות?
זה קשה, כי צריך לאבק ולגהץ. זה לא פרקטי. אבל
אני לא רוצה שאנשים ישמרו על מה שיצרתי לנצח-
נצהים. יצרתי הפנינג, אירוע.

0ככל־זאת, השקעתן כסה. אינכן רוצות
לכסות את השקעה?
אני תמיד עושה את זה, תמיד חשוב לי לעשתו משהו
שמתחשק לי. אני לא מרגישה שאני מפסידה מזה. זה
נותן לי המון, מוציא לי תיסכולים של שנים.

מה הם אומדים מה הם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הס <זש

ג קראוז:

הלסירין:

אור זולברג :

״אוננת החזות למקורות לח וש החייםדוו ..וצתד שבו ו את
סנדלים! ה או מהה שתלטנית! מסורת הפט יש ים!״
כפר־מלל, רמות״הטבים, מגדיאל וכפר״חדר הפכו
בשנים האחרונות למושבת הבוהמה. אם התושבים
הוותיקים של איזור השרון רוצים לבוא בטענות אל
מישהו בגלל העובדה הסוציולוגית הזאת /הכתובת היא
הציירת ג׳ודי קראוז, מחלוצות! ההגירה התל־אביבית
לכפרי השרון.
ג׳ודי עברה לרמתיים לפני שש שנים• היא והציירת
בתיה אפולו היו הראשונות• בעקבותיהן באו שמות
מפורסמים יותר ומפורסמים פחות.
ג׳ודי, הנשואה ליגאל קראוז, האח הצעיר לבית
קראוס, מתרחקת מאור הזרקורים, מדירה רגליה כמעט
לחלוטין מהעיר הגדולה וחיה לה בבדידות מזהרת,
בבית קטן בכפר״הדר, יחד עם בעלה ושתי בנותיה,
מילי ויעל. היא מסתגרת בסטודיו שלה, הצמוד לבית,
וכל כמה שנים יוצאת בתערוכה.
בשנים הקודמות הציגה בגלריות בתל־אביב, הפעם
התרחקה עוד יותר, ובחרה להציג בגלריה קטנה
ברמתיים.

בדרך־כלל נמנע ״העולם הזה״ לעשות פירסומת־חינם.
אך יש עסק אחד בארץ, שכמעט כל מי שנולד גה גדל
איתו — ״סנדלי נמרוד״ .כשהייתי ילדה בירושלים,
לפני חג הפסח היתה נוסעת כל המישפחה לתל״אביב,
לרחוב דיזנגוף, כדי לקנות סנדלים ב״נמרוד״ .אחר־כך
נהגנו לאכול גלידה בקפה ״שטרן״ הסמוך.
מאז הפכתי תל״אביבית, ואני ממשיכה במסורת —
בכל פסח קונה לבתי סנדלי ״נמרוד״.
אבל נמרוד של חיום זה לא מה שהיה פעם.
את הגוון החום המסורתי של סנדלי חתנ״ך החליפו
אדום, ברונזה וכסף של דורין פרנקפורט• אחרי שנוכחתי
אפילו בתצוגת אופנה במלון תל־אביבי יוקרתי, החלטתי
שהעניין הזה טעון בירור•
פגשתי את צפי הלפרין, בתו של צבי רוזנבליט,
אחד האחים־המייסדים של ״נמרוד״ .צפי, הנשואה
לצלם האופנה יקי הלפרין, היא כיום אחת מבעלי-
המיפעל — צעירה שטרם מלאו לה , 30 וכבר אחראית
על גילגול הכספים של המפעל הוותיק. יחד אתה
מנהלים היום את המפעל עוד שלושה מבני הדור
השני, כולם מתחת לגיל : 30 אחיה, זוהר רוזנבליט,
שהוא המעצב, בת דודתה, ליאורה לאסר, האחראית
על השיווק המקומי /ובן־דודה, אורן רוזנבליט, שהוא
מנהל המיפעל.

• למה אינך סצינה בגלריה תל־אביכית,

למה ברמ תיי ם ז׳
אני חיה כאן, לא בתל־אביב. יותר חשוב לי שהאנשים
פה יראו את עבודתי, מאשר אנשים ממקום אחר.

• צפי, מנין השם ״;מרוד״ ז
הזקנים הגיעו ארצה מהולנד, שם היתד, חנות נעלים
ידועה בשם רובינזון קרודו. הם חיפשו ציד עברי ומצאו
את נמרוד.

• היה קשה לשכנע את הזקנים לשנות
את הסיגנון?
הם נורא התעקשו, אבל הבינו שאין דרך אחרת, אלא
להכניס את הצעירים לעסקים. אנחנו דרשנו להתרחב,
הם רצו להישאר באותה מתכונת — חנות אחת בתל־אביב,
הם אמרו שזה מספיק להם.

• ולמה לכם זה לא הספיקצ־

כי עסק מגיע למצב שבו או שהוא גדל, או שהוא
מת. הזקנים לא הבינו שאין לנו יותר בלעדיות על
סנדלים תנ״כיות. יש תחרות שלא היתה קודם, תחרות
שנוצרה מכיוון שהזקנים השאירו את השוק פתוח, כשהתעקשו
לשווק את הסנדלים רק בתל־אביב.

• במה מתכטאים השינויים זו

קודם כל, בכך שלקחנו את דורין פרנקפורט, שהיא
אמנם מעצבת סנדלים תנ״כיות, אבל יותר מעודנות.

• מה רע כעיצוב הקודם זו

הבעיה היא שנשים הפסיקו לנעול ננורומ־ ,בגלל
התדמית התנ״כית. מאז שדורין התחילה לעצב סנדלים,
זה ממש נחטף. היתד, לעסק תקופה קשה, אבל ייתכן
שבגלל האופנה של חזרה למקורות העסק עומד שוב
על הרגליים. עכשיו אנחנו פשוט פוכרים טוב.

• מדוע את מתרחקת ממרכזי התרבות
והאמנות כארץ?
אני לא רוצה להיות מושפעת יותר מדי, כדי שלא
יבלבלו לי את המוח. אני נמנעת מלקבל יותר מדי
הדרכה איך לצייר ומה לחשוב. לגור הרחק מתל־אביב
ולא להיות מעורבת — זו הבחירה שלי. הרבה יותר
קל לי להיות מרוחקת ולהביט על הכול מהצד. אני
צריכה להיות קרובה לאדמה, שהיא מאוד שתלטנית,
ונעים לי להיות קרובה אליה. דרך האדמה אני מרגישה
את עונות השנה, כל מה שקורה באוויר מרגישים על
האדמה.

• את מציירת בהשפעת הכפר זו
מאוד. כל החורף הסתובבתי עם כן של ציור, על
הגב או באוטו. ציירתי פועלים בשדה, ציירתי זריחות,
שקיעות, חילופי־עונות, שמש, אור — כל מה שראיתי
וכל מה שהרגשתי. זהו, בעצם, נושא התערוכה.

• למה את מציגה לעתים בל־כך רחוקות?

אין לי הרבה
בית, ילדות. זה
אם אני מציירת
אם אני מקדישה
מוזנח. אין לזה

עבודות. אני עובדת לאט. יש לי בעל,
תמיד הולך האחד על חשבון השני.
כל הזמן — הבעל והילדות סובלים,
את רוב הזמן לבעל ולילדות — הציור
פיתרון.

• קשה לך להיפרד מציורים זו

לא, זה כמו חוויה ריגעית. כשאני גומרת ציור,
אני זקוקה לו עוד יום, כדי להרגיש אותו ממש. אחר־כך
אין לי קשר אליו עוד.

מי שעבר ברחוב דיזנגוף ביום החמישי בערב היה
צריך לשפשף את עיניו יותר מפעם אחת, כדי להאמין
שאינו חולם. בקטע שבין הכיכר המכוערת ובין שדרות
בן־גוריון יכולת לפגוש אנשים מאושרים, פרצופים מחייכים•
יותר מזה — יכולת לראות שוב מעגלי הורה
וריקודי-עם.
עם־ישראל יצא לרחובות למחרת יום־העצמאות כדי
לשמוח. בכל פינת רחוב היו בימות בידור. בית״הקפה
״כסית״ העניק מקום ואיפשר לשחקני ״התיאטרון
הקאמרי״ לשיר משירי אלתרמן, יורם פולק הצחיק את
התל-אביבים בעזרת תיאטרון הבובות שלו. ארבעה
פונים גררו עגלה שעליה תיזמורת, חנוך רוזן הרביץ
הופעת פנטומימה בחלון־ראווה של חנות בגדים וארבע
בובות־קש הרקידו את הקהל לצלילי דיסקו.
על כל העסק היפה הזה היה אחראי צעיר בן 30
בשם אודי זמברג, מנחל מדור הפסטיבלים של מחלקת
האירועים בעיריית תל־אביב. הוא הפיק את החגיגה
חיפה ביותר שידעה העיר העברית הראשונה מזה זמן

יב׳ • כשהתחלת לתכנן את מידרחוב יום*
העצמאות, איך ראית את זה ז
דיזנגוף הוא הרחוב מס׳ 1של תל־אביב ושל ישראל.
יש לו הדינמיקה המיוחדת שלו, השונה מדינמיקה של
כל רחוב אחר. ניסינו להתאים את האירוע לדינמיקה.
רצינו לשבור את מסורת הפטישים ולעשות משהו תר־ ׳
בותי, להכניס תרבות טיפין־טיפין.
לקחנו, למשל, את להקת בת־שבנב אבל גם את
זמר טוני ריי, לקחנו את להקת השחורים מדימונה,
אבל גם את נגן הגיטארה הקלאסית דני בלאושטיין.
לקחנו תיזמורת ג׳ז של אילן מוכיח ואת שחקני התיאטרון
הקאמרי, והעסק עבד, פשוט עבד.
אגב, הקרדיט לא מגיע רק לי, הוא מגיע גם לעוזרת
ההפקה שלי, שהיא בעצם מפיקה בזכות עצמה — יונית
קורנפלד, אשה בת 26 שעבדה כמו חמור במיבצע הזה.

• איך הצלחת להשתלט על כד ההפקה?

כמו בצבא — נתתי פקודה ואנשים ביצעו אותה.
בכל בימה היה מנהל־בימה, ובכל קטע היה מנהל־קטע.
הם היו כפופים למטה, שעליו פיקחתי. במטה היו מפות
ומכשירי־קשר. בסך הכל עבדו 15 איש בכל המבצע.

• איך התנהג הקהל ז

זה לא היה הקהל של יום־העצמאות, זה היה קהל
תל־אביבי תרבותי, שעמד בכל הבימות, מחא כפיים
זזהשתתף באורח פעיל במופעים. כשראיתי את הקהל
עומד מול מופע פנטומימה של יורם בוקר ודורש הדרן,
ממש התרגשתי.

• כעיריה יושבים פקידים. האם ראש־העיריה
נתן לכם גיבוי, עזר לכם?
עזבי את זה.
__ 1 0ויי 1

מ __ 11 1

שידור
צל־׳ ש
גיס ! ח הותוונלושח
י• לבימאי חיים שריר על סירטו
אוי לי שזכיתי רכך, שבו הביא בערב
יום־הזיכרון את סיפור הנופלים בגיבעת־התחמושת,
ירושלים, במילחמת ששת הימים.
בסרט זה, בניגוד לסרטי זיכרון
ומילחמה אחרים מהשנים האחרונות, ה גדושים
בתישפוכת לאומנית וסיטמות
חלולות, הצליח הכימאי לשמור על המי-
מד האנושי ועל דמות האדם כנשק בה״א-
הידיעה של ישראל.

אגש* ה ד 168 לח
• לתוכנית חיים שכאלה, שאירחה ב־יום־העצמאות
אחרי-הצהריים את אלוף
(מיל׳) יוחאי כן־נץ, תוך ׳שהעלתה פר־שת־חיים
מרתקת, אשר חשפה אל מול
המצלמות האלקטרוניות את גזע אנשי-
הדממה, את לוחמי הקומנדו הימי. התוכ נית
חשפה את דיוקנו של אלוף בצה״ל

אדון? (׳מיד ).כן־ נץ
כנות וחרדה
וגיבור־ישראל — השונה ;מאוד־מאוד מ התדמית
של אנשי־הצבא בעשור האח־רון.
הכנות והחרדה, אשר אפיינו את
הופעתו של בן־נון — כמו חשפו אמת
של דור שלם, המעדיף את העשייה ה יומיומית
על דברי־רהב. חסרונה היחיד
של התכנית היה קולו המאנפף של מפיקה
ומגישה, עמוס. אטינגר, שהיווה
ניגוד משווע לחיים ׳שכאלה שהוצגו לפני
הצופים.

במהדורות חדשות־הטלוויזיה של צהרי
יום־העצמאות, במהלך דיווח מטקס של
קבלת החיילים המצטיינים בצה״ל על־ידי
נשיא־המדינה, פנה כתב־הטלוויזיה, אכי
גוט, אל אחד החיילים המצטיינים אשר
השתתף בפינוי ימית, ושאלו על תחו שותיו
בימי ״הטראומה של ימית״.
גוט חזר בשאלתו על המגמה אשר
איפיינה את הטלוויזיה בחודשיים האח רונים
— היסחפות בידי גורמים שילטוניים
לשם יצירתה של ״טראומה לאומית״ שלא
היתר. ולא נבראה. למרות טענתם של
ראשי הטלוויזיה, כי הטלוויזיה אך ׳ורק
דיווחה על המתרחש בימית ושכנותיה —
היה זה דיווח שיקרי בעיקרו, שהשתתף
בפועל בפיברוק האווירה ההיסטורית.
הוויכוח על השאלה אם לפוצץ את
ימית או לא, לא הגיע כלל אל המירקע.
הוא פשוט לא היה קיים בעיניו -סל
המסקר העיקרי יגאל גורן. גם הדיווח
על ההצגה הגדולה של עוצרי־הנסיגה היה
חלקי, והגיע לשיא הגיחוך כאשר נראה
אותו המתנחל צועק כמה פעמים מעל
לגג :״אל תגעו באשתי ...זה ביתי ...אני
— לא הוקרנו לתושבי־ישראל.
ניסיונו התוקפני של פאפו להוציא את
כתב־השטחים רפיק חלבי ממעגל כתבי
הטלוויזיה, הטיל אימה על מישהו, שהעדיף
לשמור על נוכחותו של חלבי בפרופיל
נמוך. פרופיל זה של חלבי הצטרף
לימי סוף־השבוע והחגים, שבהם הוא נח
בכפרו בכרמל — ימים, שבהם הטלוויזיה
התרגלה שלא לדווח את המתרחש בגדה
המערבית בכלל — והשטחים הכבושים
נותרו בלא דיווח מינימלי. גם כשדיווח
חלבי — כמו ברפיח — היה ברור שגם
עליו נפלה האימה,
מצב זה של אי־דיווח בשבתות ובחגים
— הגיע לשיאו במהדורות החדשות של
יום־העצמאות, אשר העדיפו להמחיש את
מדיניות בת־היענה, הטומנת ראשה בתול,
ולדווח אירועים חגיגיים בלבד, החל כזי קוקין
די־נור וכלה בשיגור כתבים אל
חניוני-יער, שבהם ערך עם־ישראל פיקני-

כתב-הרדיו דויד, ויטסטום, זכה
במיכרדהרדיו לאיוש נקודת בון, במקומו
-סל צבי לידר, העומד לשוב בק רוב
ארצה • 1* 1במהלך סיקורו את פינוי
ימית, החליט קצין־הביטחון של רשות-
השידור להפקיד שני שוסרי־ראש על כתב
הטלוויזיה יגאל גורן, בשל איומים
שהופנו אליו מטעמם של אנשי עצירת-
הנסיגה־מסיני. לא ברור מדוע אלה לא
היו מרוצים מגורן, ששירת אותם היטב
• • המחלוקת התוקפנית.בין ראש השול
העצמאות
סמוורס!

מאח רי הקל עי ם
רק דא ב שבח ובחג
משהו לא טבעי מתרחש בחדר־החדשות
של הטלוויזיה הישראלית. מישהו חושש
לעורו מפני אימתו של חבר דוועד־המנהל,
אהרון פאפו. הנורמות הדיווחיות הטבעיות
חדלו לשמש אורים ותומים במחלקת-
החדשות ישל הטלוויזיה הישראלית.
בשבוע שקדם ליום־העצמאות, בילט חיד־לונה
של מחלקת־החדשות בטלוויזיה, בעיקר
בכל הקשור לדיווח על המתרחש ב גדה
המערבית. התנגשויות יומיומיות בין
תושבי הגדה המערבית לבין כוחות צה״ל,
אשר דווחו בהרחבה בעולם — וששודרו
בין השאר בטלוויזיה הירדנית, בכתבות
של רשתות־השידור האמריקאיות הגדולות

והמדווחות על מזג־האוויר ב״השומחוך,
לנוחיותם של המתנחלים באיזור זה (ראה
יומן אישי).
כאשר נשאל מנהל־הטלוויזיה, טוביה
׳סער, על מפת מזג־האוויר החדשה,
השיב :״מזמן רציתי לשנות את סרטי
מזג־האוויר ולעדכנם. הזדמנות נאותה לכך
היתר. מסירת סיני למצריים. התאמנו את
סירטוני המזג־אוויר גם לעידן הצבע של
הטלוויזיה. אין כל משמעות מדינית לתוספת
הדיווח על הרי־שומרון.״
הסבר פחות נאיבי לתחזית הפוליטית
הביאה דוברת רשות-השידור, א רי אלה
רבדל, שהבהירה בגילוי־לב; ״לפני יותר
ממחצית השנה היו חברים של מליאת
רשות־השידור, שהעלו את נושא אי-
הכללת השומרון בתחזית מזג־האוויר של
הטלוויזיה. הוחלט להמליץ על הכנסת תח זית
זו, לאחר שנוסף על כך הגיעו ל-
מישרדי רשות־השידור מאות פניות מתושבי
הרי־שומרון, על אי־הכללת איזו-
רם בסירטוני תחזית מזג־האוויר של הטלוויזיה.
ניצלנו את החזרת סיני, כדי
לממש המלצות אלה.״

ה סו דחת

צליג

׳ • להנהלת הטלוויזיה הישראלית, אשר
אינה מסוגלת להתמודד, בכלי המופקד בידיה,
בנושא עמוק ומורכב בעצמאות
ישראל, והמעדיפר, למצוא פתרון קל, באמצעות
שני סרטים הוליוודיים, זולים
למדי ולא-מדוייקים על מילחמת־העצמאות
כפיתרון. הסרט המטופש להחריד הטל
צל ענק והסרט חרב במידבר, שהיוו את
גולודהכותרת של מישדרי יום־העצמאות
בטלוויזיה, היו בבחינת מערבונים אמריק אים
רדודים, שהציגו את מילחמת־העצמ־אות,
ואת עצמאות ישראל — כקיטש
סכריני. הבאת סרטים אלה למסד הקטן
מסמלת את הרדידות, חידלון־היצירה, אי־האיכפתיות
והנפילה המאפיינים את ה טלוויזיה
הישראלית, השוקעת במהירות,
בפרום השנה ה 34-למדינת־ישראל.

מתגורר בו כבר חודשיים הכתב המ דווח
לא ניחן בכוחות־שכל להבין כי
אינו מדווח על ״טראומה״ אלא על הצגה
— מבלי להציג זאת כהצגה. גם תמו־נות־הזוועה,
שבמהלכן נראו המתבצרים
בימית מתעללים בחיילי צה״ל — דווחה
בהתאם למסורת הדיווח הנוצרת במחלקת־החדשות
׳של הטלוויזיה — כהתנגדות פא-
סיבית.
לשיאה הגיעה הצגת ימית ב״עימות
הטלוויזיוני״ בין מפקד פיקוד־דרום, האלוף
חיים ארז, ובין רבה של ימית, הרב
אריאל. קטע ההתחסדות, שפו מחל הרב-
הלאומן לאלוף בשל דמעות שנראו בעיני
האלוף — סימלה את הגרוטסקה של בור־אי־המיתוסים
מהטלוויזיה הישראלית.
פרט אחד שכחו כתבי הטלוויזיה: בימית
היה מדובר באנשים שהתקוממו נגד
מרותה של הממשלה החוקית בישראל —
דבר שנעלם משום מה מעדשות מצלמו תיהם.
אחד
השפויים שנותרו במחלקת החד שות
הגיב על חיזיון זה במילים :״מי
שברא מיתוסים — גם יאכל את המיתו סים.״

כתב־
מועמד גוט
״אל תגעו באשתי!״.

חן הצבאי בטלוויזיה, רון בן־ישי, ובין
כתב־המישטרה, דן סממה, יושבה ערב
יום־העצמאות בלישכתו של מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף לפיד, אחרי שהמנכ״ל
הפשיר את הקרח בין שני הנצים. בסופה
של אותה פגישה הבהיר בן־ישי כי הש תכנע
שאין בסיס מוצק להאשמותיו על
קשריו של סממה עם סוכנות הידיעות
הצרפתית, יחד עם זאת, לא ברור מה
יש בכוונת הנהלת רשות־השידור לעשות
בעניין דליפת הסקופים מחדר־החדשות של
הטלוויזיה 19 סרט הטלוויזיה גולדה,
שהוקרן בשבוע ׳שעבר בארצות־הברית על
שני חלקיו, יוקרן בקרוב בארץ. מפיק
הסרט, הארווי כגט, החליט להעניק
מישדר זה במתנה־ללא־תמורה להנהלת
הטלוויזיה הישראלית עיריית ירו שלים
שוקלת את האפשרות להיות העיר
הראשונה בישראל שתתקין תקנות בדבר
התקנת מערכות־תשתית לטלוויזיה־בכב-
לים בעיר, במיסגרת סלילת כבישים חדשים
בדיחה שנפוצה בין העובדים
הזוטרים של הטלוויזיה מספרת על תש-
דיר־׳שירות דימיוני שהטלוויזיה יכולה
להפיק, שבו ייאמר :״משלמי החצי השני
של אגרת הטלוויזיה — יזכו בשידור שני
של תוכניות־טלוויזיה ישנות הת נצלות:
בידיעה שפורסמה בשבוע שע בר
במדור זה על מנהל-הטלוויזיה, טו ביה
ס?ן ר, כאילו הוא משחק דומינו
במערכת התל-אביבית של הטלוויזיה, היה
אי־דיוק. הבהיר סער :״מזה שנה איני
משחק דומינו במערכת־הטלוויזיה בתל-
אביב. אין זה נאה שמנהל־טלוויזיה ישחק
דומינו עם עובדי־הטלוויזיה ,׳ובוודאי שאין
הכרעות טלוויזיוניות נחתכות במישחקי-
דומינו ׳שאינם מתקיימים. פעם, בעבר הרחוק,
בהיותי ראש-מערכת-תל-אביב של
הטלוויזיה, נהגתי לשחק דומינו עם העובדים,
מתוך מטרה חינוכית בלבד...״

כתב־שטחים חלבי
פרופיל נמוך מאוד
קים המוניים. בעוד שצוותי טלוויזיה זרים
סיקרו ביום־העצמאות תקריות־דמים שהתרחשו
בגדה המערבית וברצועת עזה, ו אלה
נראו על מסכי־עמאן — הרי ש הדיווח
הישראלי המצולם הישתלב במחול־השדים
הפטריוטי הנלוז, שהרעיד את מנו רות
מסכי־הטלוויזיה בישראל.

תחזית סדיט־ת
פינויו ׳של מידבר־סיני בידי צה״ל ו מסירתו
לידי מצריים — לא הותירו את
המירקע בלא ניתוח פלאסטי. צופים חדי־עין
הבחינו עד מהרה, כי הטלוויזיה ה ישראלית
יוצרת גבולות וממסדת אותם
במהירות העשוייה לעורר את קינאתם של
כמה מדינאים.
סירטוני תחזיודמזג־האוויר של מבט
שירתו את הפוליטיקאים והפכו תחזית
מדינית. את התמונות שתיארו את ״צפון
סיני״ ו״אופירה״ המירו ותמונות המתארות
העולם הזה 2331

יום רביעי

שים מופע מיוחד הכולל שירים
ואילתורים מוסיקאליים. בתוכ נית
מתארחים: אלה פיצג׳רלד,
גלן קמפבל ובי־בי קינג.

• סידרה בידורית :
ספינת האהבה (— 8.03
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
פרק נוסף בסידרה ה

11ע 11 נו

קומית, שבה נרקמים קישרי-
אהבה במהלך מסע שיט בים
הקאריבי.

• סרט קולנוע: הנער
מסינסינטי 10.05 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)•
מהמר צעיר וקר מזג,

המתמודד במרתון קלפים עם
מי שנחשב לגדול המהמרים של
אמריקה. את גדול המהמרים
מגלם השחקן אדוארד ג׳יי
רובינסון ואת המהמר הצעיר
סטיב מקווין.

יום חמישי

<• קריאה: סיפורים
כראש 0.00 שידור
כצבע, מדבר עברית).
פרק נוסף בסידרה העוסקת
בספרי ילדים. בין הספרים:
35 במאי מאת אריך קסטנר !
הדיסקוטק המלכותי מאת גורמן
הנטר ומעשה בחתוליים מאת
ע׳ הלל.

• תעודה: פרשת קס
מנר — חלק א 0.30
שחור־דכן, מדבר עברית).
חלקו הראשון של הסרט ה תיעודי
העוסק בפרשת קסטנר.
הסרט מביא את מהלכי מישפט
קסטנר, תוך העלאת שאלות
כמו: האומנם שיתף קסטנר
פעולה עם הגרמנים ז האם
הציל את המעטים והסגיר את
בין המשתתפים :
הרבים ז
חיים כהן, אורי אבנרי, יהודה
באואר ואחרים המשחזרים את
הדראמה שהסעירה את המדינה
בשנות ה־ .׳50 השחקן אברהם
רונאי מגלם את דמותו של
קסטנר.

• בידור: ספר השירים
של הקפטין וטניל
( — 10.30 שידור כצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).
צ׳רלי דרגון וטוני טניל מגי

הנפשה ; מיקי ודו־נאלד
3.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
סרטים מצויירים בצבעים ב השתתפות
הדמויות האהובות
של וולט דיסני.

• בידור: שעה טובה
( — 0.15 שידור בצבע,
מדבר עברית ואנגלית).
תוכנית בידור שבה מתארחים
הפעם ״הזוג המוזר״ — ולתר
מתיאו וג׳ק למון השוהים ב ארץ.

סרט קולנוע: שנה
טובה לאוהבים (— 10.15
שידור כצבע, מדבר צרפתית)
.סירטו של הבימאי
היהודי צרפתי קלוד ללוש ב כיכובם
של לינו ונטורה ופרנ-
סואז פאביאן. העלילה מורכבת
מסיפור מתח וסיפור אהבה,
המתרחשים בריביירה הצרפ תית.

חז6י>

• סידרה בידורית :
כנסון 8.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
• מותחן: המיקצו־ענים
10.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
הפרק מהפכנים הוא האחרון
בסידרה זו, המתארת את מע ללי
יחידת הביון מ .5-את
מקומה של סידרה זו תחליף
הסידרה בלש על הגל.

יום ר<ושון

סידרה :

דאלאס

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
יום רביע 5 . 5
• סידרה קומית: האסטרונאוטים
( — 8.30 ערוץ — 0שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .סידרה אנגלית המתארת בהומור
אופייני את קורותיהם של שלושה אסטרונאוטים,
שני גברים ואשה, ולצידם כלב העונה לשם
בימבו, אשר נשלחים בחללית משוכללת לחקר
תופעות שונות בחלל החיצון.

• סידרה פופולרית: דאלאס (10.15
ערוץ - 6שידור כצבע, מדבראנגלית) .מותו של ג׳וק בתאונת מסוק מנחית

מהלומה כבדה על מישפחת יואינג. ג׳יי-אר לוקה
בדיכאון עמוק, מתמכר לשתיה ולנשים ומזניח
את עיסקי־החברה. ריי, הבן החורג, מתרחק משאר
בני־המישפחה, ואף מסרב להיענות להזמנת מיס
אלי לארוחת־ערב מישפחתית. גם יחסיו עם אשתו,
דונה, מגיעים למשבר. לוסי, מתפתה להצעה
לשמש דוגמנית־צילום, אך דמותו של סבה אינה
נותנת לה מנוח. בובי נכשל במאמציו לשכנע
את אמו להעביר לידיו את ניהול החברה, ולבסוף
הוא מצליח להוציא את ג׳יי־אר מדיכאונו ולהח זירו
לפעילות שוטפת.

יום חמישי 6 . 5
• בידור: כישרונות 0.50 ערוץ
— 3שידור כצבע, מדבר ערכית).
צעירים וצעירות בעלי כישרונות בתחום השירה,
הריקוד, המישחק והחיקוי, מפגינים את יכולתם
בהופעה לפני קהל.

• קומדיה: אחת ממיליון (— 8.30
ערוץ — 0שידור כצבע, מדבר אנגלית).
יו״ר מועצת־המנהלים של חברת־ענק אמריקאית,
אדם ערירי בן ,82 נפטר לפתע, ומשאיר את כל
הונו — כולל מניותיו בחברה — בשווי 200 מליון
דולר, לשירלי סימונס, נהגת־מונית ניו־יורקית
שחורה, שנהגה להסיעו במוניתה, ופיתחה איתו
קשרי ידידות. סגנו השאפתן של היו״ר נכשל
בנסיונו לשכנע את הנהגת לקבל את שווי המניות
במזומן ולהסתלק, ושירלי הופכת ליו״ר מועצת-
המנהלים של החברה.

יום שישו 7 . 5
• קומדיה: אהוב את שכנף (— 8.30
ערוץ - 6שידור כצבע, מדבר אנגלית).
קומדיה של סיטואציות בתחום היחסים הביך
גזעיים. זוג צעיר שחור וחביב, ביל וברבי ריי־נולדם,
עובר לגור בשכונה של לבנים, מול
דירתו של זוג מתנשא, אדי וג׳ואן בות /הסידרה
תוקפת את בעיית הגזענות באנגליה, ברוח של
הומור ובדיחות הדעת.

יום שבח 8 . 5
• קומדיה: האצילות מחייכת (8.30
— ערוץ — 0שידור כצבע, מדבר

אנגלית) .פרקים חדשים בסידרה הקומית,
המוקרנת אף באותו יום עצמו, אך בשעה מאוחרת
יותר, בטלוויזיה הישראלית.

• ספורט: היאבקות 0.40 ערוץ
— 3שידור כצבע, מדבר אנגלית).
תחרויות היאבקות בשיטת ״תפוס כפי יכולתך״,
לפני קהל חסר־מעצורים. המתאבקים נוהגים
במידה רבה של קשיחות ואף באכזריות כלפי
יריביהם, כשסיסמתם היא: הכל — או כמעט
הכל — מותר, למען הנצחון בזירה.

יום רא שון 9 . 5

• סידרה לנוער: מר מרלין (— 0.30
ערוץ — 3שידור כצבע, מדבר אנגלית).
נער צעיר, תלמיד־תיכון (השחקן קלארק ברנדין)
מתיידד עם אדם ממגר בשכונת מגוריו, העוסק
בקסמים כתחביב. הוא לומד ממנו את יסודות
המיקצוע, שאותם הוא מנצל כדי להרשים גערות,
או למען שעשוע תמים. את תפקידו של מר מרלין
בסידרה מגלם השחקן הוותיק ברנרד בוגום.

• דרמה: דרך הפלמינגו (— 10.15
ערוץ — 0שידור כצבע, מדבר אנגלית).
לורימאר, החברה שהפיקה את דאלאס, מגישה
סידרה המתרחשת אף היא בדרום האמריקאי, אך
הפעם בעיירה קטנה הנקראת טרודו. זוהי סידרה
עלילתית אשר במרכזה נערה מפונקת ונצלנית,
שאומצה בילדותה על־ידי מישפחה עשירה בעיי רה.
הסידרה שזורה אינטריגות, רומנים, בגידות
ומאבקי־כוח. בתפקידים הראשיים: הווארד דאף,
קווין מקארתי, ברברה רש, מארק הרמון ומורגן
פירצ׳יילד.

׳ 1שגי 10. 5
• תוכנית לילדים: סיפורים מן העולם
0.15 ערוץ — 3שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .תוכנית המביאה בכל פעם
סיפור ילדים מארץ אחרת, בציור ובאנימציה.

• סידרת־מתח: קאסי ושותפיה
( — 10.15 ערוץ — 0שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .סידרת־מתח בכיכובה של השחקנית
אנג׳י דיקנסון. אנג׳י משמשת בסידרה זו חוקרת
פרטית ובעלת מישרד-חקירות, חמעסיק חוקרים
ובלשים ופותר תעלומות שוד ורצח. בהיותה אשה
היא נתקלת ביחס הניזון מדעות קדומות. אולם
בסופו של דבר, היא מצליחה להוכיח כי אשה
אינה נופלת מגבר, גם בתחום זה.

יום שדיש 11. 5
• מישדר אינפורמטיבי: שיעור תחת
כיפת השמים 0.35 ערוץ — 3שידור
בצבע, מדבר ערכית) .קבוצת נערים ונערות
מלווה על־ידי מדריך בגיאוגרפיה, מבקרת מדי
שבוע באתר בעל חשיבות היסטורית, ושומעת
הסברים מפורטים על המקום ותולדותיו.

רקואת שיחו: הם ׳ווים גם בסוסים

מ ד 1זזז ם

השנה היא ,1932 תקופת השפל הכלכלי בארצות־הברית,
אנשים משתתפים במרתון ריקודים כדי לזכות במעט כסף. רוכרט
(מייקל סראזין) נקלע לאולם־הריקודים במיקרה, שם מציע
המנחה, רוקי (גיג יאנג) ,שיצטרף לגלוריה (ג׳יין פונדה) ,שבך
זוגה נפסל. השניים מצטרפים לשאר הזוגות, ומיום ליום מתפתחת

• סידרה לנוער: הטי׳
רה המכושפת (— 5.50
שידור כצבע, מדבר אנג׳
לית)• סידרה דרמטית חדשה

בת שישה פרקים, המבוססת על
סיפרה של אדית נסבית.

• סידרת טלוויזיה :

אופנהיימר (10.05
שידור כצבע, מדבר אנג•
לית)י פרק ראשון בסידרה
דרמטית, העוסקת בחייו של
אבי פצצת המימן, ד״ר רוברט
אופנהיימר.

רומיילי וגיפרי: כעבור שירות נאמן
מם שלישי, שעה 10

( — 0.35 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .בפרק אשת
הם יורים גם בסוסיס
יוס שישי 14.5שעה 9.15
ביניהם ידידות, בעוד שכוחם פוחת והולך• אחרי דראמות אישיות
וחברתיות, מבקשת גלוריה מרוברט שיירה בה — והוא מסכים
לבקשתה. לאחר מכן הוא מסביר לשוטרים את מעשהו :״הם
יורים גם בסוסים — לא כן סרט מעולה זה, שהופק על פי
סיפורו של הוראס מק־קוי, יוקרן ביום השישי 14.5 ,בשעה
9.15 בערב.

המנהל מעודד ג׳יי-אר את אביו
להשלים עיסקה, בידיעה המלאה
שהיא עומדת בסתירה לתוכנית
ההשקעות של אחיו. העיסקה
תעמיד את חברת־הנפט של
מישפחת יואינג לפני בעייה
קשה של נזילות כסף, תחת
הנהגתו של בובי יואינג. בינ תיים
חשה פאמלה שהיא מיש-
נית בחשיבותה בעיני בעלה
בובי, השקוע רובו-ככולו ב עבודתו.
היא מתחילה לקבל

את תשומת־הלב החסרה לה
ממקור אחר. לוסי מערערת
את שלוות המישפחה בהודעה
על כוונת נישואין.

יום שלישי

שי5

דראמה: כעבור
שירות נאמן (— 10.00
שידור כצבע, מדבר אנג
ריצ׳ארד
פראט, חובב יינות
רברבן, המהמר על כל הידע
שלו כדי לזכות באשה יפה,
לואיז פרינגטון. מייק סקופילד
הוא ספק היין והשותף בהימור.

לית)• מחזהו הנודע של ה סופר
סומרסט מוהאם, שהועלה
על בימת התיאטרון הלאומי
הבריטי וצולם לטלוויזיה. ה עלילה
מבוססת על ניסיונו ו תחושותיו
של מוהאם, ששימש
נהג אמבולנס במילחמת העולם.

* מותחן: לא יאומן
כי יסופר 0.50
דור כצבע, מדבר אנגלית)
.רון מודי מופיע בתפקיד

ססיבת הפיגו•

״אפילו הסכין מתקשה

לחתוך את רוע הגזי1
11111 1 1 1 1י *
רה,״ אמר ג׳רי חכים (משמאל) ממפוני ישוב נאות־

סיני, המאכיל את חברו המפונה פיני ג׳קסון בעוגת
הפינוי. צופה בהם מימין יורם סבג• באמצע מחזיק
את העוגה, אהרל׳ה בן־אהרון מבעלי מועדון ״קיסר״.

ליאון קליינמן וחיים שפר,

ואת מישפחת יוסי חכמי, מ־הפניקס
הישראלי בפינת
המועדון זיהיתי את יקי ׳מלין,
מנהל חברת אליטליה בארץ. על
רחבת הריקודים השתולל איציק
נוכיק, חשב צי״ם • #ו #ו #את
עולם הכדורגל ייצג במסיבה אכי
כהן, שחזר אלינו מן הכפור של
ליברפול, יחד עם אשתו המקסימה
דפנה. אבי, שהגיע רעב, סעד
את ליבו בסיגרים ובסטייקים ויצא
לרקוד. מסתבר שהוא יודע לא
רק לבעוט בכדור, אלא שהוא גם
רקדן מצויץ משיכמו ו

ך 1ך | היא הדוגמנית בת־שבע פכט, הלובשת

1 1 0 1 1 1 1 1 *1בגד־גוף הדוק ומנומר. אריאלה מיכלין
משמאל) ,חברתו הקבועה של עורד״הדין צבי לידסקי, הפתיעה
ת כולם כאשר הגיעה לבושה במכנסי מיני נפוחים, נועזים במיוחד.

״מתי כבר יגיע הזמר אנריקו
אסיאס למסיבה?•״ נשמעו ה־חשושים
מכל עבר. כשנפתחה

דלת ובפתחה נראה שמואל
,ציפו כולם לר ות
את הנכנס אחריו. פלאטו
וא שהבטיח את הפתעת־הערב:
הזמר המפורסם אנריקו
פלאטו נכנם בלווי מלכת-
ופי של צרפת לשעבר, דני
זן, ובעלה, שהוא בעל מיפעל
ים מינרליים. בעבר היה לשניים
ת אופנה בפריס, שעם לקוחותיהם
ג׳יהאן אל־סאדאת ואנוור אל-
עצמו .״אין דבר,״ העיר
,״זאת לא ההבטחה הרא־שהבטיח
פלאטו־שרון ואינו
קיים, נסתדר ונשמח גם בלי
מאסיאס 6מאוחר
תר עזב פלאטו את המסיבה. הוא

נעלב על שלא שמרו לו שולחן-
היעדרו של אנריקו כבוד מאסיאס לא העיב על שימחת
החוגגים במועדון היוקרתי קיסר,
שבו ערך העולם הזה, בשיתוף
המועדון, את מסיבת הפינוי. כש הגעתי
בשעת חצות למועדון, ראיתי
כמאה אנשים צובאים על פתח
דלת המועדון ומבקשים להיכנס.
כארי מו ר, אשת יהסי-הציבור
של המועדון, התנצלה שהמקום
כבר מלא, אולי בפעם אחרת
• ס • כשהצלחתי סוף־סוף להי דחס
פנימה, קידמה את פני מוסיקת
דיסקו, אנשים הלבושים במיטב
מחלצותיהם, כשהמיני שולט בכיפה.
האורחים כובדו בגבינות
ובסיגרים מארוקאיים, והשמפניה
על רחבת
זרמה כמים
הריקודים זיהיתי את היהלומנים

מעלה בלט גם שחקן הכדורסל

המפורסם של מכבי תל־אביב, ארל
ויליאמס, שנראה נהנה מאוד
מחברתה של חברתו החדשה,
מרלין. ארל היה נציגה היחידי
של מכבי, אחרי שבאותו ערב היא
הפסידה לקבוצת הפועל רמת־גן
בהפרש של 10 נקודות 9
הזמר צ 3יקה פיק בא למסיבה
בחברת אשתו, העיתונאית מירית
שם־אור, והתנצל על שאין הוא
יכול לרקוד כי יש לו חום גבוה
צביקה פיק לא החליף אף
מילה אחת עם פלאטו־שרון. בעבר
הציע לו פלאטו־שרון חוזה פירסום
לתנועתו הפוליטית, והעניין הס תיים
בתביעה מישפטית • #1#
בשולחן פינתי הבחנתי בקבוצה
שקטה שלא הפגינה מצב־רוח עליז
במיוחד. ישבו שם מפוני מושב
נאות-סיני. זיהיתי ביניהם את
שלום אלימלך, מנהל המיכבסה

לחי אל לח

ויי מצמידים הבדרן־הפנטומימאי ג׳וקי ארקין
וידידתו החדשה ריבקה קיפניס, סולנית
להקת בנות הג׳ז של ג׳וקי. ריבקה קצוצת השיער בסימון הפאנק.

של נאות־סיני, את פיני ג׳קסזן,
שבא במכונית מפוארת, נ׳ די
חכים, שהיד. הדובר של נאות־סיני,
יורם סכג, שהיה יושב־ראש

הוועד של המושב .״אנחנו יושבים
במסיבה עליזה, אבל לא מסוגלים
ליהנות. אנחנו עצובים.״ קבלו
הארבעה .״אנחנו יוצאים לבלות

ד חו לרגליי

1ן נתנה סמדר דרור,
שלבשה מיכנסי מי־ני
מעור, מגפיים מסומרות וגרבי רשת. איתה בתמו
שחקן
הכדורסל של הפועל רמת־גן, קורקי

11111141 11111 נלסון, מנסה להרים אל על את מלכת המים
אילגח סיבוני. תוך כדי הרמה, התרוממה שמלת המיני של אילנה.

נה שלום פנסטר, דוקטור למחשבים• אשת תחברו
יונח לחוביץ׳ (למטה) מונפת בעזרת סטיב מלובי׳
(מימין) ,ניל קורקי (באמצע) ואהרל׳ה בן״אהרון
בלילות מכיוון שאין אנו מסוגליו
להירדם. בהתחלה לעגו לנו וכיג
אותנו סחטנים. היום, אחרי הש
למת הפינוי, טופחים לנו על השם
בהבעת רחמים בהמשן
הערב הם פתחו את סגור ליבם
והתחילו לספר כמה היו עשירי!
עוד קודם, לפני מתן הפיצויים
כשנאות־סיני שיגשגה והביאה לכי
משפחותיה רווח נאה של 7מיליו
פיני ג׳קסו
לירות בשנה
סיפר שכמיקדמה לפיצויים קיב׳
30 מיליון לירות .״את כל הכס!
הזה אני מתכונן להשקיע עתה
יחד עם חברי, באתר תיירות ש
נקים בכינרת. קשה לנו להתרג
לחיי העיר. היינו רגילים לא לנ
עול את הבתים, כל אורח שרצז
נכנס, אכל וישן. אנחנו לא מתרג
לים לאינטרקומים ולרעש.״
לפתע הצטרפו לשולחן השחק
אילי גורליצקי שבא למסיבו
יחד עם בועז אפדכאום, עוזר
של שימעץ פרס. השניים ישב
במשך כל הערב וביכו את מו
גורלם, על כך שלא היה להם שב
לרדת להתיישב בימית בזמן ו
להפוך עשירים גדולים
אילי גורליצקי, הנח עתה, אחר
שההצגה ברנשים וחלומות ירדו
מהבימה, סיפר שהוא עומד להש
תתף בהפקה מחודשת של ההצגו
שלמה המלך ושלמי הסנדלר, ש
תועלה בספטמבר, יחד עם יונז
עטרי והצוות המקורי. האוויר
החלה מתלהטת, היין זרם ותקליב
הדיסקו הכריז בקולי-קולות וקר
(המשך בעמוד 56

0 6מ סי ב ת הסיגוי

עקב שרת /איש ממאדים

גודו גווו בגוה
הם מתגודדים. לא, חס-וחלילה, מפגינים. נדרשו כמה עשרות
שנים, אם איני טועה, עד׳ שהמונח ״מרד 39־ ״1936 קנה שביתה
במוחנו המזרח״תיכוני, ומכאן שתידרש סבלנות עד הואילנו להכיר,
כי הם פשוט מפגינים, ולא מתגודדים. ואם לא איכפת לכם, חם
לא מפירים סדר אלא מתקוממים.
אולי זה טוב ואולי זה רע — טוב להם או טוב לנו, רע להם
או רע לנו — אבל קודם־כל, אם לא איכפת לכם, עובדות כהווייתן.
לעובדות ולהגדרתו, כפי שגילו אפילו בנות״חיענה במרוצת חתפת־חותן
רבת האכזבות, נודע ערך חיוני ממדרגה עליונה לצורך
הגעה להערכות״מצב נכונות. והערכת״מצב נכונה, אומרים, היא
תנאי לקבלת החלטות סבירות. זה לא מחייב תמיד את העומדים
ליד הגה השילטון, ובוודאי שזה לא מחייב אחרים, אבל בהגיע
היום, בהתחוור המחדל התורני, מה אתם תגידו לילדיכם? מה
תגידו לעצמכם ! שחבל שלא ראיתם, לא הבינותם, לא קלטתם
מה באמת התרחש — מה היו העובדות !
טוב ויפה. מהן איפוא העובדות ן
העובדות הן שהעימות הישראלי—פלסטיני נמצא עכשיו על סף
הפיכתו להתנגשות אלימה בין מתקוממים וכובשים — ואולי כבר
חצה את הסף הזה.
הלוואי שאני טועה. הלוואי שאני טועה, מפני שאז אולי
עדיין אפשר למנוע מרחץ־דמים. הרושם המתחזק והולך שלי הוא
שאנו כבר בדרך.
מדוע ן מפני ששני הצדדים מוכנים לכך.
נכון, יש בתוכנו אנשים המכירים בעובדות כמות שהן בשטח,
אבל מפרשים אותן אחרת או מתחכמים לנצלן דווקא להחרפה
נוספת של העימות הדו־לאומי, כדי לחולל את מרחץ־הדמים אשר
לדידם של אחרים חינו חזון־זוועה. אנשים אלה, החותרים לחיסול
הישות הפלסטינית באופן פיסי, לא פוליטי בלבד — על״ידי רצח
וגירוש וגרימת בריחה רבתי — יודעים היטב־היטב את העובדות,
אך דווקא משום כך הם מחפים עליהן, שכן הם מבקשים שאנו
כולנו נעמוד לפני העימות בדרגתו החריפה רק באורח פיתאומי.
הבנת התהליך האמיתי, הערכת־מצב נכונה כבר עכשיו — הן
האוייב הגדול ביותר של זוממי הטבח והגירוש לפלסטינים. משום

— עם שלא מסוגל לפתור בעיה דמוגרפית במיטה, עלול
לעשות זאת במטווח.

^ פ״ * 1סיס
״מקום ההפכים יתאחדו בשורשם,״ כתב ביאליק בשירו ״הציץ
ומת״ ,ואני דווקא הצצתי ולא מתי, אבל ההפכים אכן התאחדו
בשורשם, שכן כאשר קראתי את המודעה ״למה נחרב תבל ימית ז״
שפירסמו ״תושבי חבל ימית״ המיסתוריים, שאני נכון להניח כי
אינם אלא ראשי ״חתחיה״ ,שנטלו לעצמם תואר נוח יותר, הייתי
מוכן ומזומן לחתום עליה.
מפני שבמודעה המתוחכמת הזאת ״תושבי חבל ימית״ לא
רק שאלו שאלה נכוחה — ״למה נהרס חבל ימית ז״ — אלא גם
עשו מה שאני עבדכם ביקשתי לעשות לפניהם, אבל מאחר
ש״העולם הזה״ אינו יומון, הדבר נבצר ממני — ועשו על הצד
הטוב ביותר — בהביאם עשרה תירוצים שונים שהשמיעו דוברי
מימסד שונים להצדקת ההריסה הברברית של יישובי ימית.
כידוע, ככל שרבים התירוצים כן רבים הספקות באמינותם.
טלו למשל את התירוץ האידיוטי, שימית נהרסה כדי שלא לאפשר
הסתננות אנשי ״התנועה לעצירת הנסיגה״ לבתיה (אם לפני בוא
המצרים ואם אחר־כך) .כלום באמת נבצר מצה״ל האדיר למנוע
הסתננות שכזו? כלום היה נבצר מן המצרים לשים להסתננות
זו קץ אחת ושתיים 1שטויות.
לכן אני חוזר ואומר, כי הריסת ימית לא באה בגלל נימוק
״הגיוני״ כלשהו. היא באה בגלל סיבה שלא מתחום ההגיון.
רק מוח מטורף של שליט כל״יכול מסוגל להגות הרס עיר
לשמו — ולבצע זאת על חשבון הקופה הלאומית. ואתם יודעים
למי אני מתכוון. כן, לאריאל שרון.
אז למה הוא עשה זאת ז אילו הגננת שלו היתה בחיים, הייתי
שואל אותה אם הוא היה אוהב להרוס בנייני״קוביות שהקימו
חבריו או אויביו שם, בגן-חילדים. כרגע אין לי כיוון הסברי אחר

(המשך מעמוד )55
לאורחים להצטרף לריקודים .״אתם
מצטלמים עתה לעיתון העולם הזה
במצלמה נסתרת,״ התלוצץ התק ליטן
ולקול צחוקו של הקהל החלו
יפהפיות המסיבה להצטרף לרחבת
הריקודים, והתחרו ביניהן מי תעשה
פוזות מצחיקות ונועזות יותר.
הדוגמנית קארין דוגסלוי
באה לבושה בשימלת כלולותיה,
הדוגמנית סמדר דרור, שלבשה
מכנסיים קצרצרים וגרביים שחו רים,
גנבה את ההצגה כשערכה
הצגה של ריקוד נערת גוגו ובידה
טמבור, כשכל העיניים ננעצות
בזוג רגליה המחוטבות להפליא
במהרה הצטרפה לריקוד
השחקנית חנה עדן, הנמצאת
בביקור-מולדת. חנה, שהספיקה,
לדבריה, לשחק ב 160-סדרות-
טלוויזיה, באה למסיבה בחברת
הד״ר ג׳ 1אדלר, שהוא מנתח
לב, וסיפרה שפרשה כליל מ-
המישחק ועתה היא נוסעת מסביב
העולם כדי לפרסם את ציוריו של
אביה, הצייר מנחם מפיננר
1בשעה 3בלילה בערד,
ביקש אהרל׳ה מבעלי המועדון ל הפסיק
לרגע את המוסיקה. נד
המיטבח הובאה עוגת-קרם ענקית,
שעליה נרשמו בקצפת המילים
״נאות סיני״ .בקול שירה אדירה
הניח אהרל׳ה את העוגה לפני

מי שאיוו רוצה להיות רוצח ברשיון מדי
צה״ל -חייב להכיר שלפניו מתקוממים
כך יש למנוע הבהרה הדרגתית של העובדות• רק אם העם יתעורר
לפתע, וימצא את עצמו המום משאון תופים מחרישי־אוזניים,
מעשן פצצות מעוור״עיניים — בתוך מילחמה ממש — הוא יהיה
מסוגל לתמוך במחשבה ובמעשה בטבח ובגירוש, שכן אז הוא
כבר יודרך אוטומטית על־ידי יצרים עדריים קמאיים של מילחמת־קיום,
ההופכים כל אדם לרוצח ובלבד שישרוד.
יש בינינו •אנשים לא מעטים, שהמאכלות כבר טמונות תחת
גלימותיהם. הם שוכנעו כבר מזמן, כי בסופו של דבר זה ״או
אנחנו או הפלסטינים״ .אבל הם יודעים יפה, כי המשימה הגדולה
מעבר לכוחם־הם. הם יודעים יפה, כי להרוג שני מיליון פלסטינים
או אפילו רק לגרשם זוהי מלאכה שרק צה״ל, כלומר העם כולו,
יכול לבצעה. הבעיה היא איפוא להכשיר את צה״ל, כלומר את
העם כולו למלאכה, כלומר היות שצה״ל הוא העם, צריך להפתיעו
בהלם אמיתי — לא הלם מפוברק נוסח ימית אשר כבר נשכח
כלא היה — אשר יפיק מבלוטות האדרנלין הלאומיות במות כה
גדולה של הורמון־תוקפנות עד שכל בחור ושוב יאחז בנשק —
ויאללה, לעבר־הירדן !
לכן, לפי שעה, הם רק מתגודדים. הם רק מפירים סדר. זה לא
נורא, זה משהו מחזורי, זה גל עולה ואחר״כך יורד. אין בעיות.
העניין בשליטה.
מי שלא רוצח להתעורר ביום בהיר אחד ולמצוא את עצמו
לא עוד יורה באוויר לפיזור מתגודדים, לא עוד פוצע והורג ילדים
״שנקלעו״ למקום הפרת־סדר, אלא רוצח ברשיון המדים של צה״ל,
מכוח העמדתו פיתאום מול מרד כללי, שאינו מותיר ברירה אלא
פשוט לצאת למילחמה על הפלסטינים, חייב להתחיל לחשוב על
כך מייד.
כל הפעמונים — במחנה הכובשים ובמחנה הכבושים גם יחד —
מצלצלים.

— רצה אריק שרון לנאום כמו בן־גוריון — ויצא כמו מוסוליני.
— כשגאולה כהן התרוצצה שם למטה ברחוב, חסרה לי נעמי
שמר שם למעלה על הגג.
— והיכן היה משה שמיר לעת כזאת !
— חנן פורת הודיע, שהוא יישאר שם לעולם. הוא עוד שם ז
— ״לא תהיה נסיגה!״
— נמל עמוק״מים בקטיף, זה מה שבאמת חסר לנו. פשוט
אין כבר מאין לייצא רעיונות.
— אלן גודמן לא הועמד למישפט צבאי כדי למנוע ממנו
חנינה ז
— הציונות — כך שמעתי באומרים — חייבת עתה לבחון
את דרכה. אני שמעתי. אבל הציונות ז
— עיתונאי שרוצת לשכנע אותי בסיכוי סביר להיות אופטימיסט,
צריך לכתוב בשנה לא 364 מאמרים פסימיסטיים מצויינים
ומאמר אופטימיסטי מצויין אחד ליום העצמאות, אלא להיפך.
— ביום העצמאות הבא — ״עוזי״ יורה ואינו־נראה.

(חוץ מזה שהבאתי פה לפני שבוע, ועניינו הבושה על איוולת
ימית מראשיתה, וההשתוקקות למחותה מעל פני-האדמה).
עכשיו, אם המצרים יקימו כדבריהם את העיר החדשה
״סאדאת״ על חורבות ימית ובין אם לא, חרפת העיר ההרוסה
לא תחלוף. העיר שאיננה — ישנה. אנדרטה הרוסה עדיין היא
אנדרטה. כשם שמקדש הרוס עדיין הוא מקדש, ואולי אף יותר,
שכן כל דבר חי, נושם, פעיל, משתנה, פושט ולובש צורה —
מתמלא ויוצר תכנים חדשים. חורבות נשארות כפי שהן, ומנציחות
את הרגע האחרון במלוא משמעויותיו.

£לעולם לא

• לעולם לא יפונה ישוב יהודי אחד בארץ־ישראל!
• לעולם לא תיפול קטיושה על ישוב יהודי !
• לעולם לא תיפול שערה מראש יהודי !
לעולם לא יהיה עם פלסטיני !
לעולם לא ננוצח במילחמה !

• לעולם לא נטעה !
לעולם לא !
>• לעולם !

ממתי כבר אסור להבטיח ז

ד דו ם־ א פ די ק ה
שמעתי באומרים, כי האלוף ישראל טל מתיימר בגילוי אמת
פשוטה, ואפשר שאין הוא מתיימר אלא באמת מחדש אובזרווציה
מקורית, והיא שמעולם — מעולם! — לא נלחמו שתי מדינות
דמוקרטיות זו בזו. במלים אחרות, אם שתי מדינות נלחמות זו
בזו, הרי שאחת מהן בוודאי אינה דמוקרטית.
זה רעיון המפתה לחשוב עליו, וכל הרוצה יעשה זאת על
אחריותו. פה רצוני לנסות לפתח רעיון נוסף באותו כיוון, פחות
או יותר, והוא שמדינה דמוקרטית אינה יכולה, לאורך ימים,
לשלוט במדינה אחרת או בעם אחר, בניגוד לרצון תושבי אותה
מדינה או בני אותו עם. למעשה, שום מדינה דמוקרטית אינה
יכולה לשלוט על מישהו בניגוד לרצונו מאז תום מילחמת־חעולם
השנייה והאוניברסליזציה של עיקרון ההגדרה העצמית.
אם זה נכון — ואני חושב שזה נכון מאוד — האם ישראל
דמוקרטית ז
בעיה.
כי הלא מצד אחד אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח״התיכון
כולו, אבל מצד אחר אנחנו שולטים בעם אחר בניגוד לרצונו. אז
מה קורה פה י
התשובה לשאלה זו פשוטה: אנחנו דמוקרטיה יוצאת מן הכלל.
לא. לא כל-כך יוצאת מן הכלל. שכחתי את דרום־אפריקה.

קינאה

גועז אפלגאום,
עוזרו של שימעון
פרס, מעשן סיגר ומהרהר בקינאת
נמפוני חבל ימית שהתעשרו.
החבר׳ה של נאות־סיני, והמחווה
הצליחה סוף־סוף להעלות חיוך על
פניהם. כשסכין בידו, החל ג׳רי
חכים לבצוע את העוגה כשהוא
ממלמל :״אפילו הסכין מתקשה
לחתוך את נאות־סיני ואת רוע
למרות זאת נחתכה
הגזירה״
;עוגה, והחברים האכילו האחד את
;שני בקצפת, כשהפעם הם צוחקים
:פה מלא, וג׳קסון אפילו תפס אומץ
הזמין את חברתו אל רחבת ה־יקודים
שני שחקניה ה״
ננקיים של קבוצת הפועל רמת־גן,
הפגינו את שימחתם כשהרימו ב אוויר
את מלכת־המים של העולס
הזה, אילנה סיכוני. אחריהם
הניף גם ארל ויליאמס את חברתו
באוויר, למרות הפסדה של מכבי
באותו ערב ארל ויליאמס
היה עסוק במשך הערב בהתער בויות
על כך שבשנה הבאה תזכה
קבוצת מכבי בגביע אירופה י •
סמוך לשעה 3אחר חצות יצאנו,
ענת הצלמת ואני, מפתח המועדון.
הספקנו להתלהב ממכוניתו המפו ארת
של ג׳קסון מנאות-סיני, ד
הירהרנו שאולי גם אנחנו היינו
צריכות להתיישב בימית, אבל הח לטנו
שאנחנו מוכנות להסתפק במסיבות
מוצלחות שכאלה.

העולם הזה 2331

השופט קבע: שימרירו אור כתבה את השיר!

תובעת >דליה

קובלסקי) אינה

רמות בזדון, אך היא חייבת להיות מרטה
בזדון, אם לא שלחה לנתבע ( 1קובי
אושרת) בשעתה, שום פיזמון הנושא את
קשם וזללויח,״ כתב בפסק־דינו השבוע
השופט בנימין כהן.
״התובעת היא עקרת־בית מתוסכלת או
משוררת מתוסכלת. מפעם לפעם היא כותבת
שירים (פיזמונים) .מתקבל על הדעת,
שערכם האובייקטיבי אינו קיים, אולם
בליבה בוערת ההכרה ששיריה הינם בעלי־ערך,
ואין ציבור שייהנה מהם.
״יש אנשים, אשר פסטיבל־הזמר —
קל־וחומר האירוויזיון — הוא שיא מאוויי הם.
התובעת, אחרי -שחששה כמה שחששה
-והתלבטה, אזרה לדעתי אומץ הפעם ו־

הרווחים שהרוויחו בגין זכיית השיר ב תחרות
האירוויזיון, לחייבם לשלם לה מח צית
מרווחים אלה.
הללויה ובראוו
ף* עדותה ככית־המשפט השבוע,
• גוללה דליה, אשה -נמוכת קומה ואם
לשלושה ילדים, את סיפורה :״אני עקרת-
בית שתחביבה כתיבת שירים. פעם אחת
אזרתי אומץ ושלחתי שירים למלחין
אלברט פיאמנטה. ראיתי שאין תגובה והפסקתי.
בסוף 1977 ישבתי בחנות כש הודיעו
ברדיו על ׳תחרות לכתיבת שירים
לתחרות האירוויזיון. קיבלתי השראה,
ואחרי התייעצות עם גיסתי -שושנה, החלט־

חמויה

תובעת• קוכלסקי
״׳אני אפס מאופס!״
שלחה לנתבע 1איזה שיר, כנראה את
השיר הנושא את השם הללויה. הנתבע,
כדרך מלחינים בעלי־מוניטין, כאשר לא
מצא בשיר חפץ — פשוט זרק אותו לסל
הניירות מבלי לדקדק בנימוסים, אשר
אולי היו מנועים אותו לענות, אפילו ב סטנסיל.
״שנתיים
חלפו, והנה השיר הללויה זוכה
בפסטיבל זבאירוויזיון. ייתכן שהנתבע
1אפילו לא זכר את המיכתב — כלומר
את השיר ההוא — -ואף לא את כותרתו.
לעומת זאת יכול להיות שזכר את המילה
הללויה...
״יכול להיות שלא הנתבעת ( 2שמרית
אור) העלתה את השם הללויה בראשה,
אלא הנתבע , 1המלחין, הכניס אותו ל ראשה
...בין כך ובין כך, אני רחוק
מלהיות משוכנע דיי שעל -התובעת לזכות,
אפילו זכר הנתבע 1את השם מתוך השיר
שקיבל, ואפילו הציע לנתבעת 2מילים
אשר מתבקשות מן השם הללויה. השם
לבדו עדיין איננו שיר, קל וחומד -שם
כהללויוז, אשר מנבכי זכרוני קראתיו ב ספר
התנ״ך.״.
זהו רק חלק מפסק־הדין שנתן השבוע
השופט בנימין כהן, במישפט סנסציוני,
שבו נתבעו המלחין קובי אושרת, מחברהלחן של השיר שזכה בתחרות האירוויז־יון בשנת ,1979 דהתמלילנית שמרית אור,
שחיברה את מילותיו. התובעת, דליה
קובלסקי, טענה, כי היא ז-ו אשר חיברה
את מילות השיר. בכתב־התביעה שהוגש
לבית־המישפט באמצעות עורכי-הדין צבי
לידסקי ואלינור דורון, תבעה דליה קובל-
סקי זכות יוצרים על השיר, ותבעה לחייב
את הנתבעים, להגיש לה חשבונות על כל

נו על שני נושאים מתאימים לשירים.
האחד נשא את השם הללויה, והשני
בראוו.״
דליה -נשאלה על-ידי עורכת־הדין מאיה
ורשבסקי, שייצגה את הנתבעים ,״אם
ידעה שהזמר צביקה פיק הלחין שיר
הנושא את השם בראוו, שלח אותו ל פסטיבל
והשיר לא התקבל?״ על כך ענתה
דליה :״כן, אני יודעת.״ בנקודה זיו
לא התאפק נשיא בית־המישפט המחוזי
בתל־אביב בנימין כהן והעיר בצחוק:
״אוי ואבוי, שרק המישפט על השיר
בראוו לא יגיע אלי!״
דליה המשיכה בעדותה :״את השיר
הללויה כתבתי לאט־לאט. השיר בראוו
נשאר רק כרעיון .״חיפשתי מלחין מת אים,
עד שיום אחד ראיתי תוכנית טלווי זיה
הנקראת, ראש כרוב, שקובי אושרת
היה מנהלה המוסיקאלי. סיגנונו המיש-
פחתי, מצא־-חן בעיני, והחלטתי לשלוח
לו, כחמישה חודשים -לפני הפסטיבל של
שנת ,1978 את שני הישירים, הללויה ו-
בראוו.
״שמתי אותם במעטפה ושלחתי אליו
את ההעתק היחידי, כשבידי נשארה טיו טת
הנוסח האחרון. חיכיתי שלושה שבועות
ולא זכיתי לתשובה. כשהגיע מועד
שידור הפסטיבל של שנת 78׳ ,נוכחתי
לדעת שהשיר אינו ברשימת השירים,
ושכחתי ממנו.״בשנת 1979 בפסטיבל -הבא, הופיע
לפתע השיר ברשימת השירים. נדהמתי
לראות ולשמוע בטלוויזיה את השיר ש אותו
שלחתי לקובי שנה קודם לכן. אחותי
ואני ניסינו להתקשר לקובי הביתה,
אבל חודשים רבים לא מצאנו אותו בבית.

״בצדרי
יום שידור תחרות האידוויזיון
באתי לביתו של קובי יחד עם אחותי.
קובי לא היה אז בבית אבל אשתו קיבלה
אותנו. סיפרתי לה את הסיפור ואמרתי
לה שלקחו את התינוק שלי. מכיוון שלא
קיבלתי ממנה כל תשובה מהותית, החלט תי
להגי׳ש נגד קובי ונגד שמרית אור
תביעה על השיר שאני כתבתי״.
גאשמה במירמה
ף* חקירתה נשאלה דליה על-ידי
י עורכת־הדין של הנתבעים, איזה מיש-
קל רצתה לתת לשיר, מלעיל או מילרע,
ותשובתה היתה :״איני יודעת.״
לשאלה כיצד היא מגדירה את השם
הללויה, ענתה :״יזה שיר שמהווה דיעה,
שיר הודיה לאלוהים על כך שהעולם
נפלא.״
שאלה: בתצהיר כתבת פעמיים ״הללויה
על מה שהיה יה.״ מה זה יה?
תשובה: יה, הכוונה לאלוהים.
שאלה: מה זה ״היללוה על הכל?״
תשובה :״הכוונה לאשת חיל מי ימצא.
התכוונתי לאמא שלי.״
כאשר נחקרה שמרית אור באשר ל כוונת
המילה יה, ענתה :
״לא התכוונתי כלל למילה אלוהים.
היתיה חסרה הברה במנגינה, לכן חזרתי
על ההברה האחרונה של המילים ״ומה
שהיה״יה.״
עורכת־הדין של הנתבעים הטיחה בפניה

של דליה קובלסקי שאלה, אשר עירערד.
לרגע את שיווי מישקלה:
״האם נחקרת כבר פעם בעוון מירמה?״
דליה הודתה שהיא נחקרה פעם במישט־רה
בעוון מירמה, כאשר העלילה על ה תופרת
שלה שזייפה צ׳ק שלה. על פרשה
זו כתב השופט בפסק־דינו תקרית
מבוטלת בערכה, אבל בכל זאת עשויה
להשליך משהו על אישיות התובע ...יותר
משמעניינת אותי הפרשה, מעניין אותי
הסיפור אשר יצא מפי התובעת. סיפור
על מחשבות שהתפוצצו במוחה, שלא
היתד. בטוחה אם הצ׳ק הוא אכן שלה.
סיפור על התייעצות עם חברותיה, כשהן
מייעצות לה מה לעשות. בקיצור — הרבה
חוסר ביטחון.״
דליה קובלסקי הסכימה להיחקר במכונת־

אמת, כדי לתת יתר תוקף לטענותיה.
אך היא טענה שבישל התרגשותה
הרבה נתן ליה רופאה כדורי הרגעה, ואין
היא יכולה לזכור את מילות השיר ש כתבה.

״הגתגעים
הוסיפו
קצת שקר״
ל ק* הגיב השופט כהן :״גם אצל
+מפעיל הפוליגרף היתד, התובעת מלאת
התרגשות ומבוכה, עד שלפי המחשבה
שלי לא רצתה שתישאל איו תיחקר על
מילות השיר.״
השופט קבע: אחרי ששקלתי את העניין
בזהירות׳ אינני מוכן לומר שהנתבעים
גזלו את המילים מן התובעת, ושד,מיילים

לא חוברו על ידי הנתבעת 2בעצמה,
אך עליה בראשי הירהור, שמא הנתבעים
אמרו לעצמם: אם נספר לשופט את
האמת בלבד, אולי האמת לא תיראה לו.
כדי להגיע לאמת הוסיפו הנתבעים קצת
שקר בעניין האופן שבו הגיעו אל השם
הללויה.״
בסיום פסק־הדין קבע השופט :״בסך
הכל, לא שוכנעתי דיי שהשיר חובר על־ידי
התובעת ולא על-ידי הנתבעת .2
אני גם נוטה לחשוב שהשיר אכן חובר
על־ידי הנתבעת .2לפי עדות התובעת
השיר עוסק בהלל לקדוש-יבתך הוא. אי־אפשר
להבין כיצד נדחקות לשם לפתע
המילים הללוה שכוונתה לאם הבנים. מה
עניין אם הבנים לשיר אי אפשר להבין.
התביעה נדחית, והתובעת תשלם לנתבעים
7500 שקל הוצאות המישפט, כולל ריבית
והצמדה.״

נתבעת אור
״אגיש תביעת־ נזיק ין !״

אין ספק שנשיא בית־המישפט המחוזי
בתל-אביב׳ בנימין כהן, ,למד פרק בחיל-
כות הזמר הישראלי .״מה שיפה במיק-
צוע שלי,״ העיר השופט בחיוך ,״הוא ש רגע
אחד אני עוסק ברצח, רגע שני במערבל
חשמלי ורגע שלאחריו בענייני
שירים״.
כשנשאלה שמרית אור לתגובתה, אחרי
פסק־הדין שבו יצאה מנצחת, אמרה:
״הרגשתי היא שהמישפט היה מיותר.
אף פעם לא הייתי בבית־מישפט. הייתי
צריכה להוכיח דבר שהוא מובן מאליו.
אני -שוקלת הגשת תביעה על -נזקים, עוג־מת
נפש, הטרדה, בילבול מוח והוצאות.״
כשנשאלה דליה קובלסקי על עצמה ענ תה
:״אני שום דבר, אני אפס מאופס.״

נירה גל ;

ה עי תונ אי ת
ו ה \ 7ייס
לפני שלושה שבועות סיפרתי לכם על

רנדי, החברה הסטודנטית של צחי
חנגבי. גיליתי לכם שהיפהפיה הבלונדית,

צחי ה;גכי וחברתו ר:די

שהיא עולה חדשה מארצות־הברית, מט פסת
אחרי החבר הימני-קיצוני שלה עד
למרומי האנדרטה שבימית. שם הם יכלו
לתפוס קצת שלווה ולאהוב זו את זה, וגם
את ארץ־ישראל השלמה.
כשירדו לבסוף צחי והכנופיה שלו מן
האנדרטה, לפני שפוצצה, היתד, רנדי לצד
חברה. או אז ניתנה לצלמים הזדמנות הפז
להנציח את מראה פניה של הסטודנטית
בת ה־ ,21 שהנעימה את זמנו של צחי
למעלה. היא לבשה, כמובן, חולצה של
התנועה־לעצירת־הנסיגה בסיני, מה ש מוכיח
שלא רק אהבה יש לה בראש, אלא
גם אידיאולוגיה. ועוד זה מוכיח, שלכל
סיד יש המיכסה שלו.
ועכשיו אפשר להבין למה היה צחי כל־כך
עליז שם למעלה, ועשה לאמצעי־ה־תיקשורת
העולמיים הצגה גדולה שכזאת.
אבל אני לא מבינה מדוע הוא היה צריך
לנגן דווקא את התיקווה. סלואו שקט
ואינטימי היה הרבה יותר מתאים. וחוץ
מזה יש לי הצעה לבן של הח״כית ולחברתו:

לכל סיר יש מיכסה

בצחוק ואהבה
הדוגמנית שלומית אמיר מבקשת
להודיע באמצעותי לכל עם ישראל, שהיא
לא בהריון. לפני חודש היא הכריזה באוזני
בדיוק את ההפך. והיא גם הסבירה לי
את הסתירה הזאת.
שלומית, הנשואה לצלם־האופנה הצרפתי,
מישל מפייה, ניסתה במשך זמן
רב להיכנס להריון ולא הצליחה. במשך
ארבע שנים, שבהן עבדה בצרפת, היתד,
בטיפולו של הפרופסור ז׳אן כחן, המת מחה
בהפריה מלאכותית, ושהוא גם הרופא

שלומית אמיר
שימחה מוקדמת

המיילד של אשתו של מלך מרוקו, חסן.
כשחזרה הדוגמנית, שגדלה בעיירה הדרומית
נתיבות, לארץ, היא המשיכה כאן
בטיפולים.
לפני יותר מחודש, נתגלו סימנים שיכלו
להעיד על כך ששלומית בהריון. מכיוון
שהיא רוצה מאוד־מאוד בילד, נתנה
שלומית דרור לתיקוותיה, ובשימחה רבה
סיפרה, שהנה או־טו־טו מתגשם חלומה.
כדי לקבל את האישור הסופי לכך, נסעה
במיוחד לפרופסור כהן לפאריס. שם נכונה
לה אכזבה מרד : ,הבדיקות העלו ששימ־חתה
היתה מוקדמת מדי, ושהיא אינה
בהריון•
כאילו לא היתה זאת מכה קשה מספיק,
נתקלה הדוגמנית בבעיה נוספת עם שובד,
לארץ. בעיקבות הפירסומים על הריונה,
ביקשו חברות־הפירסום לבטל עיסה חוזי
צילומים, וסירבו להחתימד, על חוזים חדשים.
כל זאת מכיוון שחששו שההריון
יפגע בגיזרתה החטובה של שלומית. אז
כדי להקל על מצוקתה אני מודיעה לכולם :
אין מקום לדאגה. שלומית נשבעה לי
שהיא לא בהריון.

! ז 3 0 1101׳\ ס1

עד תום. הוא הזמין את ״אשתו״ לבלות
עימו את ליל־הכלולות בביתו כדת־וכדין.
סיגי דווקא לא התנגדה לרעיון. כשקמו
השניים למחרת בבוקר, הם גילו שיש
ביניהם הרבה יותר מאשר בדיחה. מאז
נשארה סיגי לגור אצל אבי, והשניים
ממש מאוהבים.
מי שהכי מאושרת מכל העניין היא ה שדכנית
.״כבר הרבה זמן חשבתי שהם
מתאימים,״ סיפרה לי ציפי חן ,״אבל הם
לא היו כל כך משוכנעים בכד. החתונה
הזאת הסירה את המחסום שהיה ביניהם,
ואז התפרצו כל הרגשות החוצה.״
אני רואה את כל העניין בכיוון קצת

יש לי סיפור על עיתונאית ישראלית,
מאוד־מאוד ידועה, וגם מאוד־מאוד נ שר
אה. העיתונאית, הכותבת באחד היומונים
היותר גדולים בארץ, נסעה לא מזמן יחד
עם כעלה, לנידיורק. שם עובג הבעל א
בשליחות של מוסד אקדמי, ואילו גיבוריו
הסיפור שלנו אוספת חומר לכתבות שונות,
שאותן היא שולחת מדי פעם לעיתונה.
עד כאן הכל שפיר. אבל תישמעו מה
קרה :
יום אחד פגשה הכתבת בישראלי, טייס
לשעבר בחיל־האוויר, שכיום לומד באחת
האוניברסיטות בארצות־הברית. בין
השניים התפתח רומן סוער, שיצר תיסבר
כתי שלמה בחיי המישפחה של דידורגא־ליסטית.
הטייס הזה כל־כן־ סובב לה את
הראש, שהיא עזבה את הבעל בבית, ועב רה
לגור עם אהובה•
מסתבר שראשו של הטייס, שלמענו
היתד. מוכנה ליצור קרע בחיי המישפחה
שלה׳ לא הסתחרר כל-כך. העובדה הזאת
התבררה לעיתונאית ערב אחד, כאשר
הלכה איתו למסיבה. בין שיחה לריקוד
הכיר הבחור חתיכה גרמנית, שכנראה
מצאה חן בעיניו יותר מבת־לווייתו. עוב דה:
באמצע המסיבה הוא הסתלק לו יחד
עם ד,גרמניה, והשאיר את הכתבת המומה
לגמרי.
• היא פשוט לא ידעה מה לעשות. והכי
גרוע: לא היה לה איפה להעביר את
הלילה. לבסוף, בשיברון־לב ובבושת־פנים,
חזרה באמצע הלילה אל בעלה.
כשראה הבעל את מצבה, התעוררו רחמיו
והוא הסכים לקבל אותה בחזרה. בני־הזוג
הגיעו ביניהם להסכם שישקמו את חיי-
הנישואין שלהם, כששני הצדדים מתחיי בים
שלא לבגוד. אז כל עוד לא תישמעו
ממני יותר סיפורים על העיתונאית, תדעו
שההסכם מחזיק מעמד.

האורחת

ארכס גידעדי
קצב אירועים

אחר: לפי ההערכות שלי, כבר עברו
הרבהשזרבה שנים מאז יכולתי לספר לכם
על זוג שניכנס למיטה רק אחרי החתונה.
אז הינה לכם זוג אחד, כדי שלא תשכחו
איד זה היה פעם.

אני לא ראיתי אותם, אבל כל מיני אנ שים
מתעקשים על־כך שהבחינו על ה־מירקע
ב אלכ ם גילעדי ובלאה זהבי,
יושבים ביחד בין הקהל בתחרות האירוויז־יון,
שהועברה אלינו בשידור ישיר מאנג ליה•
בכל־אופן — היו בקהל או לא —
אני החלטתי לבדוק מה קורה ביניהם באופן
כללי. תוצאות הבדיקה מראות כדלהלן:
אלכם, שהוא כיום ראש מחלקת־ד,ספורט
באירופה של רשת הטלוויזיה האמריקאית
אן־בי־סי, בא לפני שבועיים לביקור בארץ.
כאן הוא פגש בידידתו הוותיקה, לאה,
שהיא עוזרת־הפקה של התוכנית שעה

וומוס מתגרש

עדיין לא ברור אם חבר־הכנסת חמם
דרוקמן מתגרש מהמפד״ל או לא, אבל
דבר אחד כבר בטוח: דני ורמוס,
מזכ״ל המפד״ל, כן מתגרש. ולא מה מפד״ל,
אלא מאשתו. זה בדוק. מאיפה
אני כל כך בטוחה? אשתו, נעמי,
אישרה את הדבר מאוזני.
את תגובתו של המזכ״ל פשוט לא הצ לחתי
להשיג. נראה לי שהוא ניסה קצת

רומן
לא רומן?•

מכל עבר זורם אלי מידע על רומן חשאי בין השחקנים
דליה שימקו ויפתח קצור. המקורות שלי היו מוכנים
להישבע שיש אהבה בין כוכבת נועה בת שבע־עשרה ופיצעי
בגרות, ובין כוכב יוצאים קבוע ושיפשוף נעים.
אבל אני, כמובן, לא קונה חתול בשק. טילפנתי ליפתח,
והבחור הכחיש את הסיפור מכל וכל. בכל זאת, הקשיתי עליו,
הרי רואים אתכם בכל מיני אירועים ביחד? ״אה,״ גימגם
קצת חברה לשעבר של השחקנית איכון מיכאלי ,״זה בגלל
שהצלמים ביקשו מאיתנו לעמוד האחד ליד השני.״ אז תגידו
אתם: להאמין לו או לא?
שימקו וקצור, שאגב עדיין לא הופיעו ביחד, נחשבים כיום
לעתיד הקולנוע הישראלי. השניים כל־כך מתאימים זו לזה,
עד שנראה לי שגם אם עדיין אין ביניהם משהו רציני — ואני
לא כל כך בטוחה שאין — אז בעיקבות הציפיות הגבוהות
זה עוד עשוי לקרות. בכל אופן, אם תתבשרו בקרוב על
התפתחויות כאלה, זיכרו שאני הייתי הראשונה שדיווחתי על כך.

דגי ורמוס
ללקק אצבעות
להתחמק מפני, למרות שאני לא מבינה
מדוע. מה יש, לחבר מיפלגה דתית אסור
כבר להתגרש?
ממה שהצלחתי לברר, עומד מאחרי
הגירושין סיפור פיקאנטי מאוד. מישהו
ממקורביו של ורמוס גילה לי שהעסקן
המיפלגתי הבכיר תפס את אשתו עם
מישהו אחר, וזה מה שהעלה את חמתו
והביא אותו להחלטה הגורלית. עד כמה
שהבנתי, הוא ממש רתח מזעם, ועד היום
קשה לו להירגע מהגילוי המרעיש הזה.
לנעמי יש גירסה שונה לחלוטין. היא
סיפרה לי שיש לד, כבר די הרבה זמן
שיחות עם בעלה בקשר לגירושין. לדבריה
הם דחו את העניין מפעם לפעם, עד שלאחרונה,
באופן שקול וללא כל ריב, הח ליטו
סופית להתגרש. ומה אם התיק
ברבנות וההאשמות כביכול של דני כל פיך?
״אני לא יודעת על זה שום דבר,״
השיבה ,״החלטנו שאנחנו רוצים להתגרש
ללא כל קשר למישהו שלישי.״
כן משולש או לא משולש — בדבר
אחד אני משוכנעת: יריביו של ורמוס
מהמפד״ל כבר מלקקים את האצבעות
למשמע הסיפור הזה.

ד״ר גבריאל מוקד, מרצה בכיר
לפילוסופיה באוניברסיטת בן־גוריון ועורך
כתב־העת הסיפרותי עכשיו, מרבה להתכחש
למוניטין שיצאו לו, כמי שמקובל על
משוררות מתחילות^ אבל מה לעשות,
עובדה, גם לאהבה הנוכחית שלו, למרות
שאינה חורזת חרוזים, יש קשר לעולם
הסיפרות. קוראים לה זוהר, והקשר שלה
לתחום התמחותו של החבר שלה, הוא
התעניינות אישית, ואפילו אישית מאוד.
השניים הכירו בין דוכני שבוע־הספר
האחרון. זוהר ניגשה למוקד, והתעניינה
בכל מיני דברים שהוא כותב. אבל הפי לוסוף,
לעומת זאת, התעניין דווקא בה.

לפתע גילתה המתעניינת, שגם לה יש
עניין באיש שמאחורי נושא התעניינותה.
מאז הם ביחד.
למוקד חברים רבים מקרב הסופרים
והמשוררים בארץ. האולימפוס האקדמי,
שאליו טיפס, אינו מפריע לו לנהל אורח־חיים
בוהמי למדי. הוא מרבה לבלות בקפה
שטרן, ברחוב דיזנגוף בתל־אביב.
את חבריו הוא נוהג להפתיע בכל פעם
מחדש, כשהוא מופיע בלווית חתיכה
חדשה.
לפני שהכיר את זוהר, הסתובב מוקד
עם המשוררת והמספרת המתחילה א•

ה מזכיר ה

גבריאל מוקד
משיכה לנזשוררות
דורית, ולפניה היו לו עוד כל מיני מת חילות
כאלה. הרומנים הקלילים האלה הם
שעוררו את הרינונים, שלעורך כתב־העת
יש משיכה מיוחדת למשוררות צעירות.

למוקד יש לכך הסבר משלו .״היו לי
בחיי עשרות חברות,״ סיפר ,״שאחדות
מהן כתבו בעכשיו. אבל הן בהחלט חלק
קטן בכל הבחורות שהכרתי. גם החברה
הנוכחית שלי, שאמנם יש לה סגולות
גופניות ורוחניות נעלות, אינה עוסקת
בכתיבה. היא פסיכולוגית.״

לשרה פרגקו, מזכירתו הזוהרת של
חבר־הכנם ת מיכה רייסר, יש סיפור עם
יהלומן צעיר, שהוא בן של יהלומן מאוד
ידוע ומאוד עשיר. הסיפור הזה הוא ממש
טרי. הם הכירו רק לפני שבועיים, באחד
מהמועדונים היותר אכסלוסיביים בעיר.
את שמו של היהלומן הזה עדיין אי־

לאה זהכי

ציפיות גבוהות

מוקד והמתחילות

רייסר

תשושה יותר

דליה שימקו ויפתח ל,צוד

טובה של מני פאר. והזמין אותה לבלות
חופשה באירופה. הוא לא היה צריך לבקש
פעמיים. מייד כשסיימה לעבוד על התוכ נית
האחרונה, ארזה את המיזוודות וקפצה
לשבועיים לאלכס, המתגורר עתה בלונדון.
מספרים לי שאלכס, שלפני שעזב את
הארץ כיכב אצלי במדור כימעט כל שבוע,
נותן לאורחת שלו גוד־טיים אמיתי. לאה,
שגוייסה גם לעזור בהפקת תחרות הקדם-
אירוויזיון בארץ, נזקקה למעט מנוחה.
אבל על־פי קצב האירועים שאלכס מכתיב
לה שם, נראה לי שהיא תחזור לארץ תשו שה
עוד יותר.

שרה פרנקו
יודעת ליהנות

אפשר לפרסם, בשל התחייבויות אחרות
שמהן לא השתחרר סופית.
לפרנקו, העובדת כבר שנתיים וחצי עם
הח״כ הצעיר, יש יחסים תקינים מאוד עם
הבום שלה. השניים גם נראים ביחד באירועים
מיפלגתיים שונים. לעומת זאת, עם
היהלומן זה עניין של אהבה.
לגברת הזאת, שהיא חברת חרות, יש
גם סגנון. לא מזמן היא התעייפה קצת מן
העבודה שמעמים עליה רייסר, הרימה
טלפון והזמינה כרטיס טיסה למונקו. כש חזרה
ארצה נחתה הישר למסיבת הפתיחה
של דיסקוטק חדש בתל־אביב. משם עברה
למועדון אכסלוסיבי, והופ — תפסה אהבה.
לא בחינם אומרים עליה שהיא יודעת
ליהנות מן החיים.

כדוריות אדומות ולכנות
מימין: דם יהודי. מישמאל: דם גויי

צרעות היום הגדול הגיע. ערב נורא־הוד התחיל
לרדת על מידבר יהודה. במערב
צנח כדור־השמש הענק מעבר להרים,
ורוח צוננת נשבה בבלוריות. לא פחות
מאלפיים איש ואשה ישבו על יציע
המוזמנים הענקי, שהוקם במיוחד לצורן
זה על״ידי יחידת חיל־ההנדסה של צה״ל.
כל חברי״הכנסת היו שם, ואין צורך
לומר — כל השרים. מישלחת מאת
בית״המישפט העליון היתה, וצמרת
צה״ל• נציגי ההסתדרות, נציגי התאח-
דות־התעשיינים ולשכות־המיסחר• היו
שם גם נציגי תנועות״הנוער והסוכנות,
ראשי-ערים וראשי מועצות מקומיות, רבנים
ואברכי־משי, נציגי תפוצות״ישראל
בגולה ושגרירי מדינות זרות. הקיצור:
שמנה וסלתה של האומה.
מתח חרישי עמד באוויר. כולם הרגישו
שמשהו חסר־תקדים עומד להתרחש.
בזה אחר זה נדלקו זרקורי הטלוויזיות,
ואז נתת מסוקו של ראש״הממשלה. מר
בגין, נשען על מקל מצד אחד ועל יועצו
לענייני־תיקשורת מן הצד השני, התנהל
לאיטו ותפס את מקומו בשורה הראשונה
של היציע.
בינתיים הנעימה תיזמורת צה״ל את
זמנו של הקהל, ומדי פעם שרה להקת
הרבנות הצבאית שיר חסידי אחד או
שניים• כתב אחד, שהצליח לחדור מבעד
לטבעת שומרי־הראש, ביקש מראש־הממ-
שלה הצהרה כלשהי .״מעולם לא היה
יום היסטורי כזה בתולדות עמנו הגדול.
תודתי העמוקה נתונה לצה״ל, לשר-
הביטחון ולרב גורן, שאיפשרו את האי רוע
הזה. את ביתר לא נשכחה ״.אמר
בגין.
יו״ר מיפלגת העבודה, שימעון פרס,
מחה ממיצחו את הזיעה הקלח במטפחת
כותנה ורדרדה ואמר ליועצו:
״אנחנו היינו עושים את זה בצורה יותר
מכובדת. גם העיתוי שלהם לא כל-כך
טוב.״
ממש מול יציע המוזמנים הענקי, במרחק
של כ־ 30 מטרים, היה פרוש (על
מישטח שהוכן במיוחד לצורך זה על-ידי
בולדוזרים של צה״ל) מרבד קטיפה
כחול-לבן ענק, מקופל לשניים. מעבר
למרבד היתח בימת ההופעה, שם יתחיל
בעוד דקות מעטות החיזיון האור-קולי
האדיר.
ואכן, הרגע הגדול הגיע.
החשיכה כבר התחילה יורדת, ואל
זרקורי הטלוויזיה הצטרפו זרקורי המופע
רבי-העוצמה, שכוונו ישירות אל השמיים•
ואז, לפתע, כמו משום מקום,
הופיעו שלושה מסוקים צבאיים ענקיים
שטסו במיבנה דמוי-חץ.
על הבימה תפסה את מקומה התיז-
מורת הפילהרמונית, ואילו מן חמסו-

מורי ורבותי חברי־הכנסת. ברשותכם אקדיש את הדקות
הראשונות של נאומי להבהרת נקודה מסויימת. רכילאים
זריזי־לשון מצאו להם עניין לתקוף אותי, על אשר הודיתי
לשר־הביטחון ולרמטכ״ל וגם לרב גורן ולרב כהנא, שסייעו
למנוע שפן־דם, ואפילו טיפה אחת של דם יהודי לא נשפכה
בימית. מדוע הוא אומר דם יהודי ן שאלו המלעיזים הללו.
וכי יש הבדל בין דם יהודי ובין דם גויים ן
אכן, הבורות תמיד גובלת ברישעות, מורי ורבותי חברי״
הכנסת, ואין טוב מן המיקרה הזה כדי להוכיח. הנה, כאן
אני מראה לכם תרשים אשר ׳הכין למעני הפרופסור כרם
בן־דויד מאוניברסיטת בר־אילן, ותרשים זה, הרשו לי להבטיח
לכם, נעשה על־פי מחקרים מדעיים מפורטים. אחר״כך יחלק
לכם יועצי הטוב, אורי פורת, את התרשים הזה למען תראו
במו־עיניכם ומקרוב•

קים, שחגו מעל לבימה, שולשל מישטח
ענק, ששלושת המסוקים תפסו אותו
בשלשלות״ברזל• על חמישטח היה פסנתר
כנף גדול, שלידו ישבה, היא ולא
אחרת — נעמי שמר בשימלת משי שחורה
כפחם, שמגיני־דויד קטנים ומוזהבים
רקומים עליה•
הקהל נאלם דום מרוב התפעמות.
נעמי שמר הרימה לרגע את ידיה השמנמנות,
והורידה אותן בחבטה אדירה על
המקשים, כשהתיזמורת הפילהרמונית
מלווה אותה בנעימת כינורות חרישית.
ואז פצחה המשוררת, בקול הדבש
והזהב אשר לה, בשיר שחיברה במיוחד
לכבוד האירוע, ועיני הקהל זלגו דמעות
ונהרה פתאומית עלתה על כל פנים.

עצמות כמידכר
הרבה הרבה צלעות

בכישרונה הגאוני נטלה את המילים,
שיחקה בהן, הפיחה בהן רוח ותחיינה.
יאללה ביתר יאללה, שרה המשוררת,
יאללה ביתר יאללה /אלוהים גוד או
אללה /בניקרות צורים ובמחילות /
בימים ובלילות /אבוא במינהרות וב־מצדות
ובמערות /,ואלפי רומאים בחרבות
צרות /טובחים טבח הורגים
הרג /וילבינו כל שדות הפרג /ולוחמי
בר״כוכבא אחת דתם /כנחלים וכנהרות
ניגר הדם /ויכום לפי חרם עד העצם 1
ותישאר רק עצם, רק עצם, רק עצם !
ואז בכה הקהל ויתייפח. וכשם שהתחילו
כך סיימן כינורות התיזמורת ה פילהרמונית
ביבבה עולה ויורדת ונמוגה
ברוח המידבר.
ואז הופנו הזרקורים אל הבימה שמעבר
למרבד הכחול־לבן, שם ניצבה
לפני התיזמורת להקת הגבעתרון, קיבוצניקים
חסונים ובעלי שפם, וקיבוצ-

אני אומר כאן, מורי ורבותי, אך את עיקרי הדברים:
על־פי המחקר יש הבדל ברור בין צורת הכדוריות האדומות
של הדם היהודי ושל הדם הגויי. מכיוון שמדובר בכדוריות
האדומות, ולא בלבנות, קשה להבחין בדבר בעין בלתי״מזויינת.
אך בעזרת מיקרוסקופים רבי-עוצמה, המצויים בשירות המדע
היהודי, אפשר לראות את ההבדל בלי שום קושי מיוחד.
הכדוריות האדומות אשר לנו היהודים הן קצת משוננות
יותר בקצותיהן, והייתי אף מרחיק לכת ואומר שיש בהן שמץ-
צורתו של מגן־דוין• כדבר הזה לא תמצאו, מורי ורבותי חברי-
הכנסת, בכדוריות האדומות של הדם הגויי. הנה כן־כן, בצדק
אמרתי מה שאמרתי. ועכשיו אעבור ברשותך, אדוני יושב-
הראש, לעניין הבא.

ניקיות שמטלטלות צמה מוזהבת, ועימם
שרהל׳ה שרון בשיטלת מקסי מקסימה.
בעוד הקהל מוחה חרש את דמעותיו,
ביטאו אנשי תנועת״העבודה את רוח
האופטימיות של ארץ״ישראל המתחדשת,
את קול הטרקטורים שבשדות העמק,
את משק הרוח בחיטים, ואת איבחת
חרב הנח״ל המתהפכת• כמו שכתב אחר-
כן עיתונאי אחד. נפעם :״הם ביטאו
את ההמשכיות, את המעבר הדרמטי מן
העבר אל העתיד דרך ההווה, את ה-
תיקווה שיש למצוא גם בטקס הקבורה

בעוד הם מסיימים לשיר, כבר הגיעה
להקת המחול הנהדרת של הסטודנטים,
הנערים היפים במיכנסי משי מתנפנפים,
והנערות היפות בחצאיות מתנופפות גם
׳חן, ולב הקהל רחב למראה הרגלים
השזופות והשיער הפורץ מכל אבר !
ואז — כשליבו של הקהל חישב להתפוצץ
מעוצמת הרגשות, חשכו לפתע הזרקורים
לרגע אחד, ויהי כאשר שבו
והאירו, כבר לא היה איש על הבימה,
מבילעדי איש אחד.
במרכז הבימה הוא ניצב, חרב ה ראשי
שלמה גורן, עטוף בגלימה לבנה
כשלג וטלית מכסה את ראשו, וספר-
הספרים בעטיפת כסף בידו.
הרים הרב את ידו, והנה לנגד עיגיו
של הקהל גחנו תריסר נערות בבגדי
לבן, והרימו את שולי המרבד, ובתנועות
קלות וחינניות מאין כמותן פסעו אל
עבר הקהל כשהן מסירות את הלוט ומגלות
לפני עיני האנשים את אשר היה
בתוך המרבד — היא עילת הטכס המופלא
הזה כולו:
מאות״מאות של עצמות לבנבנות, גולגלות
ועצמות שוק, גרוגרות ועצמות האגן,
עצמות שיכמה וצלעות, צלעות לרוב!
״אלה
עצמות גיבורינו, מתי ביתר ולוחמי
בר-כוכבא, והיום נביאן אלי קבר
ישראל סבא הכריז הרב גורן בקולו
המייבב קצת, וההתרגשות הלוא היא
רשומה על פניו, ועיניו בורקות וורידי
צווארו מחשבים להתפוצץ ,״ואני אקרא
לכם את הדבר אשר אין מתאים ממנו
לרגע חזה ! ״
לרגע החריש הרב גורן, ואכן, העיתוי
היה מופלא: מאי־שם עלה לפתע קול
מטחי התותחים 21 ,במיספר• ובהידום
קול התותחים נשמע קול הלמות התופים,
מתגבר והולך ולפתע תם ונשלם.
ואז הניף הרב גורן את ימינו אל עבר

העצמות המונחות על המרבד ויקרא מן
הספר אשר בידו:
״היתה עלי יד אלוהים ויוציאני ברוח
אלוהים ויניחני בתוך הביקעה והיא מלאה
עצמות.״ והרב גורן נשא את עיניו
מן הכתוב והתבונן בעצמות אשר לפניו,
ואחר״כן המשיך וקרא :
״והעבירני עליהן סביב-סביב, והנה
רבות מאוד על-פני הביקעה, והנה יבשות
מאוד.״ ושוב נשא הרב את עיניו מספר
יחזקאל, התבונן בעצמות הרבות שעל
מרבד הקטיפה והמשיך:
״ויאמר •אלי, בן יאדם, התחיינה העצמות
האלה, ואומר, אדוני אלוהים, אתה
ידעת. ויאמר אלי הינבא אל העצמות
האלה ואמרת להן העצמות היבשות,
שימעו דבר אלוהים ! ״
בשלב זה עלה קולו של הרב גורן
לטונים גבוהים, והקהל עצר את נשימתו.
מאי־שם במרומי השמים הבריק ברק
פתאומי, וכבר היו כמה וכמה התעל-
פויות: התעלפה הגברת לאה רבין, והתעלפה
גם הגברת סוזי אבן. ואילו מן
האגף האחר של המפה הפוליטית התעלף
ח״כ אברהם שפירא, ואילו זוגתו
של שר-התחבורה היתה על״סף ההתעל-
פות, אך בעלה הציל אותה בעוד מועד
בסטירה עזה על לחייה.
והרב גורן המשיך:
״כה אמר אדוני אלוהים לעצמות האלה,
הנה אני מביא בכם רוח וחייתם.
ונתתי עליכם גידים והעליתי עליכם

עוד הרב גורן קורא, והנה לנגד עיניו
הקמות של הקהל אירע מחזה אשר
לא נראה כמוהו: על העצמות הלבנבנות
והיבשות הללו שעל מרבד הקטיפה
הגדול התחיל לעלות בשר !
תחילה אפשר היה לראות רק התעבות
קלח, כאשר הסחוס צמח והתפתח
מסביב לפרקים. אן לא חלף זמן רב —
אולי כמה שניות חלפו — והנה הגידים
מצמיחים ועולים, ורודים קצת, מתוחים
וקשים, ועוד זה קורה, וכבר התחיל
הבשר לעלות• על הצלעות ניכר הדבר
לראשונה. שכבות שכבות של בשר אדום
התחילו להצטבר מסביב לצלעות.
בנקודה זו כבר אי-אפשר חיה לשלוט
במתרחש. מן הקהל נשמעו צרחות מק-
פיאות-דם. גברים ונשים קרסו תחתיהם
בלי הכרה. הרב גורן, שהרים סוף־סוף
את עיניו מן הכתוב, פלט יבבה עזה
מאוד, ואז התעוררתי, וראיתי שלא
חלמתי חלום•

יסססס ^ ^ן 0 6ס ס

ןסס

ססססס>

קפקפיות זיוונית -קלילות, נוחות, נושמות ויפהפיות,
בשלל צבעים מרהיבים, ובמחירים מפתים.
חשוב! רק קפקפיות עם תוית קפקפיות זיוונית -
הן קפקפיות אמיתיות.
תוית קפקפיות זיוונית -
היא הערובה שלך לאיכות ולאחריות.
להשיג: בחנויות הנעליים,
בחנויות האופנה וברשתות השווק הגדולות.

יצחק כהן נוסע בכל יום כ 300-ק׳׳מ
כדי להבטיח שכל אחד ימצא
אוטובוס שיסיע אותו ליעדו.

אגד

האדם הוא הממע

טל־ארויו

כשיצחק כהן(צוציק) נכנס השכם בבקר
למכוניתו הוא אינו יודע באיזו שעה יצא
ממנה. צוציק הוא פקח תנועה של אגד
ובתוקף תפקידו עליו לסייר שעות רבות
לאורך כל נתיבי הנסיעות של אגד באזור
באר-שבע. יום יום הוא נפגש עם מאות
נוסעים בתחנות ובאוטובוסים, מטה אוזן
קשבת לשאלות, לבקשות ולתלונות. צוציק
מייעץ מכוון ומעדכן אותם בכל הנוגע
לסדרי התנועה של אגד. יום יום הוא נפגש
עם רכזים סדרנים ומנהלי סניפים, ראשי
ערים ומועצות ומנהלי בתי-ספר ומפעלים
באזור. רבים בדרום מכירים את צוציק. הוא
הכתובת שלהם באגד. וכשצוציק ישוב
בשעת לילה מאוחרת, לביתו-יהיה זה רק
לאחר שווידא כי יום נוסף של נסיעות באגד
עבר עליך בשלום.

נ 1ו
1 £3^2

ה ר זו רררר ר־רז־יר תרו״נרלרז

הו רו ס קו פ
(המשך מעמוד )20
זזות חזקה עם הזולת, וכן על
כישרונות אמנותיים. בעל אגודל
כזה בדרך כלל אדיב ובעל לב חם.
קשה לו לסרב לבקשה לסימפטיה
או לכל בקשה אחרת. לעתים קרובות
הוא מנוצל על־ידי אחרים.
הכסף נמוג מבין אצבעותיו, יש
לו טעם מעודן ואם הוא נתקל
במשהו שמוצא-חן בעיניו אין הוא
נעצר לשאול ״האם אני יכול להרשות
לעצמי,״ הוא פשוט קונה
אותו.
אין בו צרות אופק ודעות קדו מות.
אגודל כזה מגלה לעתים
קרובות קיומם של כישרונות ב שטח
המוסיקה המחול והדראמה.
גם בשאר שיטחי האמנות ניתן
למצוא את בעלי האגודל הגמיש.
אגב, אגודל שלקצהו צורה הרו־טית
גם אם אינו גמיש הוא מראה
על אדם ששדה האמנות אינו זר

1ע שה לו ילד
אם בעלך עקר הבה נעשה
ילד ביחד. כתבי עוד היום
לכלכלו בעל עיניים כחולות
ותביאי שימחה ואושר לביתכם.
יונתן, ת״ד 21083 תל־אביב,
מיקוד .61210

עיצרו! אם אתם שני
כים משכמכם ומעלה עם
מרץ אנו הכתובת! שתי
רות ( )22 נאות מחכות
ב־311923־.03
מחפשת שותף המתכנן טיסה
לאיטליה — דובר איטלקית.
טלפון 283108־•03
* מעורכת נהדרת. למסירה
לבית טוב בלבד כלבה מעורבת
נהדרת. טלפון 91544־•052

חתי עודף
צעי
לכם

נאות ונחמדות. נאה ונחמד
בן ,22 גובה 180 מעוניין
להכיר בנות 17 עד 22 נאות ונח מדות.
ת״ד 1290 חולון, מיקוד
.58361
צירופים אפשריים
חידה וביתרון

אצבע שלישית גבוהה שמסתיימת
בצורה חרוטית מתאימה. לאלה ש־הקאריירה
שלהם קשורה בבידור
הקל — זמרי פיזמונים, קריינים,
אנשים העוסקים בפירסום וכל אלה
שניחנו בכישרון למשוך תשומת-
לב הקהל אליהם, ולרכוש תהילה
לעצמם, ללקוחותיהם או למפי-
קיהם.
הזרת הארוכה זו שעוברת את
החוליה השניה של שכנתה (קמי צה)
מצביעה על הצורך של בעליה
לבטא את עצמו, ואם היד מגלה
מהם הכישרונות, האדם יוכל לה ביע
את עצמו בצורה מעניינת
ומושכת. לשחקנים, מימקאים, סופ רים,
מוסיקאים ואף בעלי כישרון
לשפות תהיה אצבע זרת ארוכה.
במידה והזרת מסתיימת בצורה
חרוטית הדבר מדגיש כישרונות
אמנותיים. זרת עם גמר מרובע
מראה על יכולת ארכיטקטונית
וכישרון פיסול.
גבעת ונוס — היא הגבעה ש נמצאת
בבסיס האגודל. כל הסי מנים
שהוזכרו עד עתה אינם מס פיקים,
אם גבעה זו אינה גבוהה.
גבעת ונום חשובה ביותר וזה
שמרגיש שהוא ברוך כישרונות
אמנותיים אך בידו לא נמצאת
גבעה גבוהה, יהיה מתוסכל מפני
שלא יוכל לבטא את עצמו. כדי
להיות יצרני נחוץ שתהיה לו גבעת
ונום גבוהה וחזקה.
קו הראש המשתפל לכיוון גבעת
הירח, מצביע על דמיון רב וכיש-
רונות אמנותיים, אך לעתים קורה
שדווקא אלה שלהם קו מסוג זה
אינם מגלים די יוזמה, ומעדיפים
לשגות בחלומות מאשר להעיז
ולבצע את רעיונותיהם המעניינים.

חתיכים

ח בו א־טלפית

האצבע השלישית (קמיצה) כש היא
ארוכה ישרה ונוטה להתרחב
בסיומה מראה על כישרונות בול טים
בשטח המוסיקה. ביחוד כאשר
סימנים נוספים מראים זאת( ,גבעת
ונום גבוהה, אגודל וזרת מתאי מים)
.כאן מדובר על אדם שיש
לו כישרון ניצוח או קומפוזיציה.

בכף היד
יש 1
כמה סינ^ני
המורים על נטיות
אמנותיות

* חכר צעיר. בחור בן 24
נאה ונחמד מעוניין בחבר צעיר
המעוניין יפנה לת״ד ,93 חיפה.

* פעמיים כשכוע. תרבותי,
מבוסס ונדיב מעוניין ביפה וחושנית
(לא שמנה !) לידידות דיס קרטית.
פגישות — פעמיים בשבוע.
למתאימה — תמיכה נדיבה! אפ שרי
גם סיוע במגורים. ת״ד 30161
תל־אביב, מיקוד .61302
* כצרפתית. למכירה ספרי
קריאה וירחונים בצרפתית. לכתוב
אל יוסף מסיקה, ת״ד ,2114 עכו.

אגוד ה
להקמת אגודה של 3 £ ?4
נא לכתוב לת״ד ,161 קריית־אתא.

יש פולקסוואגן, רוצה

פורר. למכירה חיפושית (פולקס־וואגן)
,1300 1972 במצב מצויין,
טסט לשנה, יד שלישית 90 ,אלף
שקל. מעוניינת בפורד אסקורט
משנת 1977 במצב טוב מאוד. טלפון
536856־•04

* תומכות מכוגרות. סטו דנט
( )25 מעוניין ביחסים דיסקר טיים
עם תומכות מבוגרות. נא
לציין טלפון. לכתוב לת״ד ,3182
מיקוד 49131 פתח־תיקווה.
36 דו־מינית. מעניין להשכיר
חדר בדירתי בצפון תל־אביב ל בחורה
חופשייה, רצוי דו״מינית.
ת״ד ,5288 רמת־גן.

* עדיף לנשים. מעסה ״פיב־קו״
חדש, רב־שימושי, עדיף לנשים,
במחיר מציאה. טלפון
243129־ ,03 רונית.

* או שווה ערף. סופר 8
סאונד, קודאק ואגפא. רוצה להח ליף
בציוד לאולימפוס או בשווה
ערך. רמי, טלפון 482338־.03
* קצף. מוכן למסור לרשות
צה״ל את כל כמות הקצף שיזדקק
לה לצורך פינוי קריית־ארבע ו אריאל.
רוצה בתמורה שלום. סולו.

מה הולך
* מלצרית. מחפש בדחיפות
מלצרית שאוהבת את העבודה ו מחייכת
לפעמים אל הקליינטים גם
כשהטיפ לא ענק. שמוליק. טלפון
451131־.03
* טרייר אנגלי. למסירה ל רציניים
בלבד: טרייר אנגלי מבית
טוב, מחפש בית יותר טוב.
כלב נחמד, מסביר פנים ומנומס.
טלפון 448314־.03
* גורים. גורי חתולה ביתית
בני שלושה חודשים למסירה. טל.
535573־.04
* הלך הבוקסר. אבד כלב
בוקסר חום, חזה לבן ואף עם פס
לבן. ענד רצועת חזה כסופה. עונה
לשם סקוש. אבד בסביבות כיכר
המדינה בתל-אביב• המוצא יפנה
אל עדי הררי, טלפון 457295־,03
רחוב משה שרת ,33 תל־אביב.

הדרך

דרך איפה מובילה
לליבו של הגבר י
נכון, דרך הקיבה.
ודרך איפה מובילה הדרך
לקיבתה של האשה?
נכון, דרך הפה.

מוסיקה

שלומכו

ברכות
36 לאריה. תמשיך לרקוד ריקודי
עם, להיות הלאה חמוד והכי
חשוב: תמשיך להיות החבר הכי
מתוק מכולם ! האוהבת אותך,
איריס.
36 לפלסטיק. כל הכבוד ל־שופרסל
בבן־יהודה. כתבתי, כתבתי.
ובסוף החלפתם את שקיות הפלסטיק.
הידיות כבר לא נקרעות!
אבל זה עדיין לא אידיאלי. אפשר
לעשות יותר חזק גם מזה ! מדינה,
36 למוטי.׳ אני אוהבת אותך
אני אוהבת אותך, אני אוהבח
אותך, אני אוהבת אותך, אני אוהבת
אותך. דנק׳ה.
36 לפאפו. אתה הכי גדול מכולם•
אתה הכי טוב מכולם. תישאר
שלי• ורד.

שיקוצים
* ליצרני הסדינים. אלהעג
השם האקזוטי. לא מספיק שאת!
מחזיקים סדינים מכוערים, יש לכ1
שם גם מוכרת שנותנת לקוני!
הרגשה שהם מיותרים. הלוואי ש
הקונים יבינו סוף־סוף שגם אתו
מיותרים. משרה.
* למקום ההוא בנווה צד׳
— לא מגיע לכם שיבואו אליכם
אתם לוקחים הרבה כסף ונותניו
אוכל מיקרוסקופי. אנחנו לא נבו:
יותר. החברה מהטלוויזיה.
* לשמוליק. עומד לי על קצו
הלשון — ולך במקום אחר ...אצ
השמנה משירותי הבנק. מהחולניו

חינם אין נסו!

נוגע ללב
36 רציני. אלמנה נאה ואירו־פאית
48/165 מעוניייינת ברציני.
ת״ד 3166 ירושלים.

מפא נאה ,35 ,תפוס ריש־מית
אך פנוי ריגשית מעוניין
בידידדה חושנית וחובבת מו סיקה.
ת״ד ,8741 חיפה.

36 שונה. צעיר מאוד מעוניין
ב״שונה״ לנישואין. ת״ד ג3014 .
ירושלים•

36 חמה. לא פנוי ( )34 מוכן
לתמוך במידת האפשר אם את
חמה (בגלל הקרה שבבית) .גיל
לא משנה. ת״ד 48135 תל־אביב,
מיקוד •61480
* הנאה ובריאות. מסג׳יסט
נאה וגברי מעניק טיפול מיוחד
(לנשים בלבד!) .נשים המעוניי־נות
בהנאה ובריאות מתבקשות
לפנות לת״ד 4434 רמת־גן. סודיות
מובטחת.

התכתכות

אירוטית.

נאה ונשואה ,28 אוהבת נשים,
מעוניינת בהתכתבות אירוטית עם
אשה חושנית. כתבי לי מיכתב
ארוך ומפורט (כמה שיותר!) לת״ד
22395 תל-אביב, מיקוד .61223

אז אס יש לן מה להודיע,
להציע, לבקש, לברך, לספר
בדיחה טובה, ואפילו לקלל —
קדימה !
• כל הודעה יכולה.לכלול
עד 2 0מילים.
• מי שרוצה לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יבול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה.
• ההודעה תיכתב על גבי
גלויית״דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד ,136 תל-אביב
(אלא אם כן מצורפת לה
תמונה• במיקרה זה יש להשתמש
במעטפה) .ל א תתקבלנה
שום הודעות בעל-פה, בטלפון
או בביקור אישי.
• הגלוייה תכלול אח
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל״החודעה.

המצליחניםהסברדיים () 1
תוצאות מישפטו של אבו־חצירא מיקדו מחדש אה תשומת־הדב הציבורית
ברגשי התיסכול, המרירות והזעם של המהגרים מהארצות
הערביות. ביולי 81 טען שלמה צדוק בלהט :״אני שחור — אגי דפוק :
אין לי עבודה.״ דוקטור סמי סמוחה הוא סוציולוג, ארז ביטון — משורר,

אבי ברדוגו -עורך־דין, דודו אלהרר -זמר ומפיק, תמי בן־עמי -
דוגמנית, דויד הגואל — פקיד בכיר ואשר ביתן — מוציא לאור.
במושגים ־טל החברה הישראלית הם אנשים שהצליחו. חלקם ילדי
מעברות, חלקם לא. מה עבר עליהם בדרך אל ההצלחה ץ
הטעמים, השפה של אבא ואמא, מאכלים
ומנהגים מארוקאיים, ומן הצד השני —
הפרדסים שהובילו אל עולם אחר. המורים
בבית־הספר היו כולם אשכנזים. ברור שהם
היו דמויות נערצות, דוגמה לחיקוי. כבר
אז הרגשתי שהמורים הם המייצגים של
החברה הישראלית. רק אחרי שנפצעתי
פגשתי את העולם האחר. החוויה של ה ניתוק
התמזגה אל תוך החוויה של ה זרות.״

ארז
ביטון :
להתעוור כדי לראות

^ בטחתו של דויד בן־גוריון בשנות
ד,־50׳ ,כי בתוך דור יעמוד בראש
צה״ל רמטכ״ל תימני, סימלה יותר מכל
את מעמדם החברתי של יוצאי הארצות
הערביות בישראל.
רק למי שמצוי בתחתית הסולם החברתי
נוהגים להבטיח הרים וגבעות — בעתיד
הבלתי־מוגדר. רק מי שנחשב סביל, בלתי־בשל,
נחות, זוכה ביחס פטרוני מתנשא.
גם היום 30 ,שנה אחרי גלי ההגירה

״אני שחור — אני דפוק. אני משכיל
ואין לי עבודה.״ האם צדק, או שייחס
כישלונות אישיים לצבע עורו?
ארז ביטון, דודו אלהרר וסמי סמוחה
היו ילדי מעברות. פירוש הדבר: צפיפות
איומה, עוני, תת־תנאים ומצוקה כלכלית
ונפשית. אבי ברדוגו, תמי בן־עמי ואשר
ביתן נולדו בארץ. כולם סיפורי הצלחה
בתחומם, לכולם משותף המוצא הלא־אירופי,
הקרוי בטעות מיזרחי.

ספר הנענע. הוא גם כתב את מרבית
השירים ללהקת הברירה הטבעית. בשיריו
הוא מתאר עולם של זיכרונות, המעוגנים
בתרבות המאגרב. הדגש ביצירתו הוא על
ריחות, תחושות וטעמים. הכתיבה שלו
נובעת מליבו, נשפכת, מסתלסלת.
בגיל 6הביאו אותו הוריו ממארוקו
למעברה בלוד. קראו לו אז יעיש. כששיחק
עם חבריו בשדה הפתוח, הם מצאו חפץ
שלא עמדו על טיבו. יעיש החזיק אותו,

ציעתו היתה נקודת־מיפנה בחייו לא
רק משום שהתעוור. כל עולמו השתנה
כשנשלח לפנימייה. בבית-חינוך־עיוורים
בירושלים עבר עליו המכבש הישראלי.
״בבית־חינוו־עיוורים שונה שמי לארז.
נתנו לי בגדים, סירקו אותי, החליפו לי
זהות. התחלתי לחוות תרבות חדשה, להסיר
מעלי את הדברים המארוקאיים. ניתקתי
קשרי עם המישפחה, המאכלים, הלבוש,
השפה.
״הייתי המארוקאי היחיד במוסד. השם
החדש היה בשבילי כמו צעצוע מבריק,
מצוחצח. לגבי ההורים אני עדיין יעיש,
אישיות שלמה קודמת.״
רק במוסד התחיל ארז להרגיש שלהיות
מרוקאי זה דבר־מה פסול :״התחושה
הזאת, שהאשכנזים יותר טובים מהמארו־קאים,
עברה אלי גם קודם, דרך האבא
שלי. כל אלה שהיו בעמדות מימסדיות
ושהיה צריך לפנות אליהם כדי להסתדר,
היו אשכנזים. בבית־החינוך התחלתי לדבר
ולחשוב כמו האחרים, התחמקתי מלענות
מאיפה אני בא. בגבורת־הסתגלות של
ילדים התחלתי לסגל לעצמי את מה ש נראה
לי ישראלי. למדתי את זה מהר
מאוד. התחלתי לדבר בחית רגילה. רציתי
להיות נכון עד הסוף, והתפארתי בזה :
הנה, לא מרגישים שאני מארוקאי. חוש בים
שאני צבר.״
בבית־החינוך עבר ארז ערבוביה שלמה
של חוויות. מצד אחד מצוקה ריגשית
ובדידות, מצד שני גירויים אינטלקטו אליים,
שלא היה חשוף להם קודם.
״קודם הייתי פרא, פרוץ לריצת רחוב.
בבית־החינוך פגשתי את התרבות המער בית
ואת החוויה האסתטית המערבית.
בגיל 14 כבר התחלתי לכתוב. נעשיתי
יותר מדוד והתחלתי לשוטט בתוך עצמי.
זיכרון הראייה התחיל לכבות בתוכי, ו תחתיו
התחילה לצמוח תחושה של עיוורון.
יותר שמיעה, מישוש. רגישות באמצעות
הנפש. השירים היו מעין ריצה אל תוך
עצמך וגם נסיון לפרוץ הסגר פיסי, לרוץ
אל המרחב.״
כשהיה בן עשרים, עבר ארז לירושלים
ולמד פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית ב אוניברסיטה.
מטרתו המוצהרת: לטפל
באנשים שבאו מרקע דומה לשלו. בד-
בבד התחיל לכתוב שירה .״באוניברסיטה,
בתהליך מזורז, הפכתי אקדמאי — ישראלי
עם דוד מלא מלים לועזיות. תפסתי את
העיקרון לפיו כמה שתצעק יותר מלים
לועזיות, תהיה יותר תרבותי ויותר מת קדם.״

סמי
סמוחה:
״לצאת משס 1״

משורר כיטון

סוציולוג סמוחה

החליפו לי זהות

יאסרו עלי לדבר ערבית

ההמונית, אחרי הטראומה של ואדי־סאליב
וקריאת־התיגר של הפנתרים השחורים,
איש עדות המזרח המשמש קצין בכיר,
מרצה, בנקאי, סופר או משורר, הוא בגדר
תופעה המושכת תשומת־לב, הראויה ל ציון.
לפני
שנה טען שלמה צדוק בלהט :

האם זכו בילדותם באותן הזדמנויות כמו
ילדים ממוצא.אשכנזי? האם מסלול חייהם
מאשר את הטענה כי כישלון או הצלחה
קשורים רק ביכולתו האישית של כל אחד?
ארז ביטון ,40 ,הוא משורר עיוור.
על המפה הספרותית בארץ עלה בעזרת
שני ספריו: מנחה מארוקאיח ו
והחפץ
— רימון־יד — התפוצץ בפניו.
יעיש התעוור.
מאז השתנה עולמו של הילד בן ה־. 10
״עד אז, המיפגש שלי עם העולם ה חיצון
היה עם החנווני, המכולת והשכנה.
כילד עברתי חוויה מעורבת של נוף מארו־קאי
בתוך נוף ישראלי. מצד אחד —

ך ס סמי סמותה, שהיה בן 9כשעלה
^ מעיראק, זוכר ילדות קשה מאוד. ה פגישה
שלו עם המציאות הישראלית היתד,
מלווה זעזוע עמוק.
1951 היתד, שניה של גשמים עזים ושיטפונות.
סמי שוכן יחד עם שיבעת
אחיו והוריו באוהל, במעברת כפר־אונו.
ממול, מהעבר השני של הרחוב, התנוססה
שורת בתים בודדים, מרווחים ויפים, ש מסביבם
גינות מטופחות.
סמי היה ילד מעברה. הוא דיבר ערבית
ולא כל-כך הבין למה אבא, שהיה מנהל
תחנת־רכבת בעיראק, עומד כל יום בתור
בלישכודהעבודה. לסמי, שלמד בבית־הספר
במעברה בכיתה שרוב התלמידים בה היו
״מיזרחיים״ — שחומי-עור, שחורי עיניים
ושיער, לא היו הרבה סיכויים.
היציאה מתוך שורת האוהלים הפרוצים
לרוח, מבין המיטות המסודרות בצפיפות,
מצילו של אב מר־נפש המחליף עבודה
חדשות לבקרים היתה בבחינת חלום. לכל

היותר, יכול היה להתקדם למעברת שיכונים
אחרת.
היום סמי הוא בן ,40 מרצה בכיר לסוציולוגיה
באוניברסיטת חיפה. סמוחה יצא
משם, אך לא שכח את האנשים שהשאיר
מאחור. היום הוא חוקר את בעיית העדות,
ומצליח להרגיז במסקנותיו את המימסד
האקדמי.
הוא למד מהר מאוד שהוא בן מה שקרוי
עדות המיזרח, ושהוא שייר לקבוצה נחשלת.
אם ברצונו להיקלט ולהתקדם, ידע, עליו
לעבור קודם כל תהליך של טמיעה, לרכוש
השכלה והכשרה מיקצועית. כל זאת היה
עליו ללמוד מאלה שהיו כאן קודם לכן —
״האשכנזים״.
במבצע קורת־גג של הסוכנות נשלחו
ילדים מן המעברה לפנימיות. גם סמי היה
ביניהם.
״בתוך תישעה חודשים ניסו להפוך אותי
לישראלי. כמובן, שהם קבעו מה זה יש ראלי.
למדתי עברית, מולדת, היסטוריה
יהודית של היישוב, השואה. אסרו עלינו
לדבר ערבית.
״עברתי קורס מהיר של ישראליזציה,
שהשפיע עלי מאוד. התחלתי להבין שיש
כאן שני עולמות. היתד. לי תחושה, שאני
שייך לעולם אחר. בוודאי שרציתי להיות
כמוהם. נוצר מצב של שתי מערכות
ערכים. הרגשתי שאני מציץ לעולם אחר.״
אחרי תישעה חודשים חזר סמי למעברה.
״כשחזרתי, הרגשתי שימחה לחזור הביתה,
אך גם הבנתי שאני חוזר למקום די נחשל.
בבית־הספר, כשהיינו מפריעים, כינה אותנו
המורה :׳חסרי־חינוך וחסרי־תרבות.׳ אז
הבנו שאנחנו חסרי־חינוך וחסרי־תרבות.״
שמו של סמי שונה לסביון סמוחה. רק
בכיתה ח׳ הוא !החליט שאינו מרגיש נוח
עם השם החדש, וחזר אל שמו הקודם.
״אנחנו היינו במעברה, ומהעבר השני
שכונה של וילות. אנו היינו הנחשלים
של הישוב. אי־אפשר היה להגיע למעברה
בלי לעבור דרך הווילות. זה היה קיטוב
חריף בין שני עולמות. התפתחה בי תחושת
קיפוח חריפה מאוד: להם יש כל התנאים,
ואילו אתה, עם שמונה אחים באוהל קטן,
אין לך שום דבר.״
השהייה בפנימייה השפיעה על סמי חזק :
״זד, יצר בי אתגר לצאת מהעולם שבו
חייתי, כולל השפה, המנהגים והמאכלים.
״במעברה הייתי זרוק. הייתי חייב להי אבק
לבד. היה ברור שאם אתה רוצה
להצליח, אתה חייב להתנכר למורשת שלך,
לשלול את כל הוויתך הקודמת. היה עלי
ללמוד להשתמש בכללי־מישחק חדשים,

על מיגרש שהיה זר לי לחלוטין. מה
שהמקום החדש דרש ממני היה לעבור
תהליך של חיקוי מתוך התבטלות, וכינה
מעבר נפשי זה בשם מיזוג־גלויות.״
סמי היה תלמיד חרוץ ושקדן, שהצטיין
בלימודיו. כל קיץ עבד במושבים הסמוכים
בחקלאות. שוב היה זה מיפגש עם עולם
אחר :״אני עובד בשדה של מושבניק,
רואה את התנאים שבהם׳ הוא חי ואת
התנאים שאני בא מהם. היתד, כאן תחושה
כפולה של שוני תרבותי ושל פיצול מעמדי
חזק.״

תמיבן־עמי:
מיסכנים גאו לכאן
ן > מ י כן־ ע מי ,27 ,שחומה, נאה ו•
אכזוטית. מלכת הדוגמניות. מלכה

אפריקאית. נולדה בארץ, ברמלה. יש לה
עוד חמישה אחים ואחיות, הוריה היגרו
ממארוקו ב־ .1948 השאלות ביחס למוצאה
מצחיקות אותה.
״היתד, לי ילדות מאוד רגילה: גן, בית-
ספר. הכל היה מאוד ישראלי. גם בבית
האווירה היתד, מאוד ישראלית.״
תמי לא מוציאה מכלל אפשרות שיש
הבדל בינה ובין ילדה בגילה, שהגיעה
ממארוקו .״נכון שהרקע שלי הוא מארוקאי
והדם שלי הוא ספרדי. אוכלים אצלנו
אוכל מארוקאי ושומרים על המסורת. אך
הורי אינם מדברים ערבית, וכך גם אני.״
אמה עקרת־בית, לאביה מרפדיה למכוניות.
המצב הכלכלי בבית היה בינוני.
״במיקרה שלי לא הצרו את צעדי מפני
שאני מארוקאית, ולא הצלחתי יותר או
פחות בגלל הרקע שלי. אבי מדבר שמונה

דוגמנית גן־ עמי
אני שייכת לדור חדש, בלי תסביכים

שפות. הוא איש פתוח. אף פעם לא דיברו
בבית על אשכנזים או ספרדים. הרגשתי
כילדה ישראלית, שהוריה עלו ממארוקו.
בדיוק כמו שההורים של ההיא באו מפולין,
או רומניה. היה ברור לי, שזו מציאות
חדשה, שאני שייכת לדור חדש, בלי תס ביכים.
מעולם לא הרגשתי אפלייה.״
בן־עמי מודה שהיא שמה לב לכך, שרוב
המצליחים בארץ הם אשכנזים. היא מס בירה
זאת בכך, שרוב יהודי צפון־אפריקה
המצליחים עקרו לצרפת .״האשכנזים באו
לארץ בגלל הרדיפות שסבלו באירופה.
לנו היה שם טוב. הספרדים יכלו לבחור
לאן ללכת, והם הלכו לארץ של אפשרויות.
רוב המיסכנים באו לכאן.״ הדוגמנית
סבורה, כי ״זה עניין של הישגים. נכון
שיש עליך ההשפעה של ההורים, הסביבה
ועצמו. במיקרה שלי, זו היתה הסביבה.״
היא גם אינה מבינה מדוע אלה המרגישים

(המשך מעמוד )67
מקופחים, צועקים .״שיוכיחו את עצמם!״
אמרה.

אשר ביתן:
^ כל אחד לעצמו
ך 8אשר ניתן אינו מבין על מה
^ הצעקה. הגבר בן זד ,43 שנולד כאשר
ביטון, הוא מו״ל ידוע, נשוי, אב לבן ובת,
בעל וילה ברמת־השרון, מכונית מרווחת,
סירה במרינה. הוא מרבה בנסיעות לחו״ל.
ביתן־ביטון נולד בירושלים. על ילדותו
הוא מספר :״באתי ממישפחה מסורתית-
דתית. למדתי בבית־הספר אליאנס. אף־
פעם לא הרגשתי שמישהו מתנכל לי מפני
ששמי ביטון, או שאני ממוצא ספרדי.
לא בבית, לא ברחוב, לא בביודהספר.
אף פעם לא שמעתי את המילה: פרענק.
״רק כשביקרתי את מישפחתי בחתונות,
שמחות ואבל, הרגשתי שאני מארוקאי.
אני מבין מארוקאית, אך לא יודע לדבר
בה. אני יודע שאם השגתי משהו, אז זה
רק בזכות עצמי.״
ביתן בהיר־העור ובעל העיניים הכחולות,
מודה שבבית לא היה כל דחף
להישגיות. הוא זוקף את הישגיו והשכלתו
לשנותיו בתנועת־הנוער .״כל הזמן הרגשתי
ישראלי בכל רמ״ח אברי. הדחף להישגיות
בא מהתנועה. קיבלתי הרבה חינוך ארץ־
ישראלי, הרבה שירים על הארץ, ספרות.
עד היום רוב החברים שלי הם חבר׳ה

באפיזודה, שאירעה לו עם סיום בית־הספר
היסודי.
בילד החרוץ והשקדן התפתחו אמביציות
עזות לעזוב את העולם שבו גדל. הוא
הבין שלשם כך עליו לרכוש השכלה.
״היתד. לי תעודה מבריקה. בעידודם של
שני עובדי־סוכנות, שבאו למעברה לעודד
מסיימי כתה ח׳ להמשיך ללמוד, החלטתי
ללכת לבית־הספר תיכון חדש בתל־אביב.
״כשהגעתי להרשמה, הייתי לבד. הר גשתי
שזה מוזר, כי כולם באו עם ההורים.
כשהצגתי את התעודה שלי לפני המנהל
והמורים, שהיו מבוני הישוב, ראיתי שהם
מסתכלים עלי בצורה מחרה ביותר. הם
הסתכלו בתעודה ונראה שהם לא האמינו.
הציונים היו יותר מדי גבוהים ואחידים.
אחר כך שאלו אותי איו אסתדר אם
אתקבל, ואם אוכל לשלם את שכר הלימוד.
עניתי שאסתדר.
״המנהל לקח אותי הצידה והתחיל לש־

אני לא מרגיש כחארוקאי

מו׳׳ל ביתן
הצלחתי רק בזכות עצמי

/,ראיתי את
הצביעות״
ל 8סמי ס מו ח ה אינו זוכר שסבל
י • מאפליה אישית. רק בהמשך הוא נזכר

דודו אלהרר:
פוס אמק הקיבוץ
^ ודו אלהרר היה בן חמש כשהוריו
י הגיעו לכאן ממארוקו. יחד עם שבעת
אחיו והוריו הם נשלחו ללוד. במארוקו
היתה אימו זמרת ושיחקה בתיאטרון יהודי.
אביו למד מכונאות. בארץ הפך אביו
אזרח עובד צה״ל, ואילו האם יצאה לעבוד
כעוזרת בית כדי לפרנס את שמונת היל דים.
הוריו, שלא יכלו לעמוד בנטל הכל־

..איפה שהייתי הייתי צריו להילחם
על מקומי. תמיד הייתי אח ו ־ז

ביתן(מימין) במעברה

מהתנועה. בצופים אמרו לנו, שכל אחד
יעשה ויגיע בזכות עצמו. כל אותם בני
עדות שיושבים ומחכים שיתנו להם, הם
כמו ילד מפונק שלא מתאמץ. אפשר
לעזור, אך אם לא תעזור לעצמך, אף
אחד לא יעזור לד.
״אני לא מסתיר את זה שאני מארוקאי,
אבל אני לא מרגיש כמארוקאי כלל. אני
לא מרגיש שאני צריך ללכת לשכונות
ולדחוף אותם. זה צריך להיות אצל כל
אחד בתוכו.״
בצבא שירת בנח״ל, באוניברסיטה למד
ראיית־חשבון והיה יושב־ראש אגודת-
הסטודנטים בתל־אביב.
״נקראתי אשר ביטון, וזה אף פעם לא
הפריע לי להיבחר או להתקדם. האמת
היא, שכל מי שרואה אותי חושב שאני
פולני. כשאני אומר שאני מארוקאי הם
נדהמים.״
המיפגש הכי חריף על רקע עדתי אירע
לו כשהיה ראש הוועד לחילופי סטודנטים.
״בטיול אמרה לי אחת הסטודנטיות :׳אני
לא סובלת פרענקים. אני מריחה אותם.׳
והצביעה על שני הספרדים שנכחו בקבוצה.
כשאמרתי לה שאני מארוקאי, היא כמעט
נפלה מהאוטו.״

״גם כאן המיפגש עם הצד השני היד.
מאוד חזק. הם הציגו ערכים שהם לא
האמינו בהם. הם דיברו על חלוציות ו ויתור,
בעוד שהיו שוחרי קאריירה. כבר
אז ראיתי את הצביעות.״
חוץ מהאפיזודה בתיכון חדש, סמי לא
זוכר מקרה של אפליה נגדו, להיפך .״בכל
מקום שבאתי אליו, הדלתות היו פתוחות.
התייחסו אלי אישית, לנתונים שלי. הכירו
ביכולת שלי גם בצבא, שם הייתי פסיכולוג
בדרגת קצונה, וגם באוניברסיטה. הם היו
מודל החיקוי שלי, והם גם התייחסו אלי
כאל יוצא־מן־הכלל, כי הייתי יותר דומה
להם.״

ארבע מלים :״כוס אמק אשדות־יעקב.״
דודו עף מהקבוץ.
״ואז התגלגלתי בתל-אביב בעשרות
עבודות: מסגריה, נגריה, שליחויות, מוסך,
בניין. אך כל הזמן הזה האמנתי וידעתי
שאעבור לפסים אחרים.״ את העובדה
שיתר בני גילו הלכו לבית־ספר תיכון,
בשעה שהוא עבד, הוא למד להפוך ל יתרון.
״כשראיתי
את בני הכיתה שלי לומדים
בתיכון וקורעים את התחת על כל מיני
קישקושים, אני טיילתי במידבר יהודה.
תפסתי טרמפים והסתובבתי איפה שהתחשק
לי. תמיד ידעתי שבסופו של דבר מה
שיעבוד זה הכישרון. והעבודות הזמניות
האלה לימדו אותי שמיומנות זה דבר
שנרכש, ושאני יכול להיות כל דבר ש ארצה
אם אתמיד בו. איפהשהז תמיד
ידעתי שיבוא יום ואני אנגן ואשיר.
״הרבה מהחבר׳ה שלי מצאו פיתרון אחד,
היחידי שיכלו למצוא — כדורגל. שם
לא צריך תעודודבגרות. שם צריך רק
רגליים. אך אני באתי מישיבה, והיד,
בי צימאון עז ללמוד ולדעת. אלתרמן
ושלונסקי היו קבוצת ההתייחסות שלי.״
עד שהתגייס לצבא הוא טייל ברחבי
הארץ והרגיש כציפור־דרור, אך מכל

ביתן (מימין) כנח ״ל
הדחף להשגיות בא מהתנועה
אול אותי שאלות אלמנטריות מהתנ״ך,
ברמה של כתה ה׳ .נפגעתי קשות. הרגשתי
ממש דחייה. זה היה למטה מכבודי להתייחס
לשאלה שלו. הרגשתי שהוא לא
נותן אמון בתעודה שלי, שהוא סבור כי
אני לא מסוגל לעמוד בדרישות של בית-
הספר, כאילו פגעתי בסדרים שלהם ובציפיות
שלהם בכך שבכלל העזתי לפנות
אליהם.״
סמי לא התקבל לביודהספר. הוא למד
בתיכון עירוני בבני־ברק, הסמוכה לפרדס-
כץ, שכונת־מצוקה שאליה עקרו הוריו.
שם, בניגוד למעברה, הרוב המכריע היה
אשכנזי.
״הרגשתי זר ויוצא־דופן. אך היחס אלי
היה יחם של כבוד, כי הייתי תלמיד
מצטיין. ליוותה אותי תחושה שכדי להת קדם
ולהצליח אני צריך ללמוד ולעבוד
חזק מאוד.״
בתיכון הוא הלך כמו כולם לתנועת-
נוער, אך גם שם הרגיש מנוכר .״אף
פעם לא הרגשתי שייך. כל רעיון ההגשמה
לא דיבר אלי. ידעתי כבר אז, שרובם
המכריע של אלה שהאמינו בזה, לא ישארו

כלי, שלחו את דוד בן השש לישיבת חב״ד.
״בישיבה כל התלמידים היו בני עדות-
המיזרח והמורים היו חסידים אשכנזים.
אז לא חשבתי על זה שהמורה הוא אש כנזי.״
בכיתה
ו׳ הוא חזר אל חיק מישפחתו,
שעברה לבאר־יעקוב .״כולם היו מעדות
המיזרח. בבית, בכיתה, בשכונה .״האחיות
שלי ידעו כבר בגיל 9לבשל ולהחזיק
בית. אחותי בת ה־ 10 כבר טיפלה בילדים.
היא לא הלכה לבית־הספר כי אמי היתה
צריכה ללכת לעבוד.״
היום דודו מפיק הצגות, תקליטים וספרים.
מאחריו הופעות כשחקן וזמר בשלא-
גרים רבים. הוא העלה את הברירה הטבעית,
גילה את האסיר־המזמר שושי ז״ל,
וכן הפיק את הכבש השישה־ עש ר14 ,
אוקטבות ואחרים. כיום הוא מופיע במופע
משותף עם חנן יובל, הקוסקוס והסאר׳אפן,
ערב שבו מנסים השניים לגשר בין שתי
התרבויות.
במישרדו המרווח והיפה בצפון תל-
אביב, נזכר דודו :״אני למדתי לנצל את
זה שאני מארוקאי. כבר בגיל צעיר מאוד,
כשיצאתי. מן הישיבה, הישווצתי עם השכל.
אילו נולדתי בוורשה, לא הייתי צריך לה ראות
לכולם שאני בסדר, שאני פיקח,
שאני לא פרחח. תמיד הייתי עירני ודרוך.
אני לא יכולתי להרשות לעצמי להירדם.
כל הזמן הרגשתי שאני צריך להוכיח את
עצמי. ועד היום זה קיים.״
דודו יושב על כסא מנהלים• מאחוריו
ספריית תקליטים וספרים שהפיק. על ה שולחן
המישרדי הגדול מאפרה מכסף
עם פיתוחים, עבודת־יד מארוקאית .״תמיד
זד, היה פוגע בי כשאמת לי, :לא מרגישים
עליך שאתה מארוקאי׳ ..ידעתי: לא
אברח מזה לעולם. ורציתי לברוח. כי זה
לא היה סטנדרט שכדאי לעמוד בו.״
״תל־אביב היתה קרובה לבאר־יעקב, אך
רחוקה ממנה כרחוק מיזרח ממערב. כש הגעתי
לתל־אביב, הרגשתי שיש זרימה
אחרת. עמדתי מול נסית והיצצתי בגניבה,
באלתרמן ובשלונסקי. הלכתי הלוך וחזור,
ולא העליתי על הדעת שתמורת עשר
לירות גם אני יכול לשבת שם.״
־ כשנשלח לקיבוץ אשדות־יעקב, במיסגרת
חברת־הנוער, הוא נתקל בישראל אחרת,
יהירה ומתנשאת .״בחברת־הנוער היינו 40
נערים בקבוצה. רובם בני עדות המיזרח.
אנו כמובן לא היינו עם בני הקיבוץ.
בני המשק לא למדו אתי בכיתה. הם
נסעו לכנרח, בית־ספר אזורי של כל העמק.
שם הם עשו טיולים שנתיים ומחנות,
הרגשתי יותר נחות, אבל קיבלתי את
הדברים. אני נחות. ככה.״
דודו שהה שם רק שמונה חודשים.
יום אחד, כשהרגיש שאינו יכול עוד
לשאת את ההתייחסות של החברה שדברה
אליהם במונחים של סוציאליזם ושיוויון,
אך דאגה להפריד בינם לבין היתר, הוא
שלח מיכתב למדריך. במיכתב היו כתובות

מקומות־ד,עבודה שאליהם פנה הוא זוכר
חוויה מרכזית אחת :״כשהייתי בא למקום-
עבודה חדש, המראיין היה אומר :׳שב׳,
ומביט בקורות חיי. הוא קרא אלהרר,
וידע מייד שאני מארוקאי. הייתי יושב
לפניו והוא כבר ידע שאני מבאר־יעקב,
שאבא שלי לא דוקטור ושאני ממארוקו.
מלכתחילה ידעתי שאין לי סיכויים.
״תמיד כשהייתי נכנס למקום כזה,
השתייכתי לקבוצה גדולה מאוד, שההת ייחסות
אליה היתד, אחרת. הייתי צריך
מייד להוכיח שאומנם אני שייך אליהם,
אבל אני יודע עברית נהדרת, בקי בתנ״ך
ובארץ־ישראל. לאט־לאט למדתי מה הם
אוהבים לשמוע, והייתי מוכר וקונה הר גלים,
מנסה סגנונות.״
דודו, שאהב לשיר ורצה לשחק ולהופיע,
לא העז לגשת לבחינות ללהקה הצבאית.
״חשבתי: מה פיתאום, מי בכלל יקח
אותי? אין סיכוי שיקחו אותי כי אני
לא שייך.״ הוא גוייס לגולני .״החיילים
היו כמעט כולם שחורים, הקצינים תזמ״כים
היו קיבוצניקים. בצבא יש בלוף של
שיוויוניות. לכאורה כולם שווים, אך ה אמת
היא שנקודת המוצא לא שווה אצל
האנשים. אם בא נער בלי בגרות, בלי
השכלה פורמלית, ההתייחסות אליו היא
אחרת. לא התייחסתי לגנרלים, התייחסתי
לנהגים ולטבחים. ידעתי שהם הפרצוף
האמיתי של המדינה.״

דויד הגואל:
מאבק במיסגדת
׳ך• ויד הגואל, בן ,50 היה קצין בכיר
> בצבא. הוא השתחרר בדרגת תת-אלוף,
כשתפקידו האחרון היד, מפקד הגדה המערבית.
היום הוא יו״ר דירקטוריון פעיל
של חברת־החשמל. הוא גם בוגר הפקולטה
למישפטים, בעל תואר מוסמך. מתגורר
בירושלים, נשוי ואב לשניים. אשתו והבן
מישפטנים אף הם, הבת סטודנטית למדעי
היהדות.
הגואל היה בן שנה כשהוריו הגיעו לכאן
מלוב.
״אנחנו שישה אחים. גדלתי בשכונת
מונטיפיורי בתל-אביב. למדתי בבית־ספר
תחכנזוני, בית-ספר מסורתי־דתי. הבית
היה מסורתי מאוד. לא הדלקנו אש, שמרנו
על שבת, הבשנו כיפה, אבל היתה פתי חות.״
הגואל
זוכר שהאווירה בבית היתד, מיז-
רחית, אך אט-אט הפכה העברית לשפד,
השלטת .״בשכונה היתד, מרוכזת קהילה
של יוצאי טריפולי, והורי היו מישפחד.
לובית טיפוסית. בטריפולי היה אבי סגן-
מנהל של חברה מיסחרית, ובארץ לבד
בכל דבר שיכול היה: סלילת כבישים,
טכסטיל. אמי היתד, עקרת־בית. חלק מההווי
המיזרחי, מלבד המאכלים והשפה
הערבית, היו האורחים הרבים שבאו אלינו
הכיתה. האווירה המיזרחית בחתונות, חגים

והלוויות. כל הילדים והנכדים באו בחגים
אל ההורים, וזו היתה התכנסות של —40
50 איש. לא הפריע לי שדיברו ערבית
בבית. כמו שאחרים דיברו יידיש או
פולנית, אצלנו דיברו ערבית. כל הזמן
הירגשתי ילד ספרדי. גם היום אני ילד
ספרדי גדול.״
הגואל התחיל לעבוד כבר בגיל ,12
כי הרגיש שהוא צריך לעזור להוריו.
אך הוא לא הרגיש כתוצאה מכך תחושת
קיפוח .״כבר אז זה היה יוצא־דופן ש הלכתי
לעבור בגיל .12 אבל אני התגאיתי
בזה. מאז אני עובד ולומד כל הזמן.״
בבית־הספר הדתי שבו למד, היתה החברה
מעורבת. והגואל הרגיש שהוא חלק
ממציאות חדשה שנוצרת בארץ־ישראל.
בביתו שמו את הדגש על ההשכלה. האב
היה תלמיד־חכם, בקיא בתורה ובכתובים,
ודחף את בנו ללימודי הגמרא, מקורות
ופיוטים. הילד העירני הרגיש סקרנות
וצימאון לדעת עוד ועוד .״האמביציה שלי
נובעת מסקרנות עזה ולא ממיזרחיותי.
ספגתי את מה שקרה בבית. אהבתי זאת.
קיבלתי דחיפה חזקה ללימודי דת, וזה
היה הבסיס׳לסקרנות שלי. לקחתי את עצמי
בידיים, הייתי אוטו־דידקט. אך גם כל
אחי המשיכו ללמוד, וכל אחד הצליח בתחום
שהוא בחר לעצמו.״ את הכיפה הוא
הוריד מראשו אחרי הבר־מיצווה .״הבנתי
שהפער היחידי ביני ובין החברה שאני
פוגש הוא ההשכלה.״
בגיל 16 כבר היה בקורס מ״כים בהגנה.
״בעולם האחר הזה הייתי מאוד דומיננטי,
וכל הזמן קיבלתי תפקידים ומשימות ל ביצוע.
הרגשתי שאני יוצא־דופן. הבנתי
שאם אקח את עצמי בידיים, אוכל להגיע
להישגים ולרמה מתאימה.״
הגואל מצא את מקומו בצבא .״אף פעם
לא נעצרתי במסלול הקידום, עד תת־אלוף.
נתנו לי להתבטא בתפקידי פיקוד ומטה.
אמנם הייתי כל הזמן בהתמודדות, כי
יש תחרות, אך אם אתה עושה זאת לגופו
של עניין, אז ההתמודדות הזאת מובילה
להתפתחות ולרכישת השחלה וידע.״
הגואל לא הרגיש שהוא חי בין שני
עולמות שונים, להיפך. תמיד שמח לחזור
הביתה .״המיפגש עם המישפחה היה תמיד
חגיגי וטוב. עד היום אנו חוגגים את
הסדר ואת ראש־השנה עם כל המישפחה.
היום זה כבר בסיגנון עכשווי — מיזרחי
עם עברית. מעולם לא ניסיתי לברוח
מהמוצא שלי, כי לא היה לי ממה לברוח.

זמר־מפיק אלהרר

מנכ״ל הגואל (כתת־אלוף בצה״ל)

להיות מארוקאי זה לא היה סטנדרט
״הייתי מנכ״ל מישרד האנרגיה במשך
שלוש שנים וחצי. אני יודע שחברים
אחרים, אשכנזים או ספרדים, נשברו ב מעבר
מהצבא לאזרחות. לי לא היו קשיים.״
הגואל מודה שלא יכול היה שלא לשים
לב שבצבא 90 אחוז מהקצינים הבכירים
הם ממוצא אשכנזי .״אז ניסיתי לעזור
לבני עדות המיזרח ולהגן עליהם. ב־51׳
הייתי מ״פ בגולני. באותו זמן היתר. עלייה
מעיראק. קיבלתי פלוגה שכל כולה דוברי
ערבית, פרט לצבר אחד. חלק גדול מן
הפקודות ניתנו בערבית. הרגשתי שאני
עושה מעשה גדול. קולט קבוצה של עולים
מארצות־ערב.
״נלחמתי שלפני כל תוכנית לאימון יתנו
להם שלושה חודשים. של לימוד שפה ו־ארץ־ישראל.
שיידעו איפה הם חיים. וזו
היתד הפלוגה הראשונה בצה״ל שישבה
שלושה חודשים ולמדה עברית וציונות.

אני ילד ספרדי גדול

בתוך מיסגרות מעורבות, והצלחתי להוכיח
שאני מסוגל להתמודד עם האחרים.״

אבי ברדוגו:
שם אחר
* * ורד ־ דיןא כי ברדוגו: שיער בהיר,
? עיניים ירוקות צוחקות, מישקפיים
עגולים דקי־מיסגרת. בשש השנים האח רונות
הוא מישפטן. נולד וגדל בקרית-
חיים, לאב ממוצא מארוקאי ולאם ילידת
מצרים. אביו מסגר ואמו עקרת־בית. יש
לו עוד שתי אחיות.
כשהיה ילד, חלם להיות עיתונאי, אך
קיווה שפעם אולי יהיה פקיד. בבית־הספר
המורה אמרה לו :״ממך ייצא ביריון.״
הוא נחשב כפרחח. ילד קשה עם בעיות-
מישמעת חמורות.

הורים .״אז במקום ללכת לתיכון הייתי
נער עם מריצה.
״בבית הייתי דווקא ילד טוב. הורי לא
הבינו איך בבית־הספר אני לא בסדר. אני
לא זוכר פרענק אחד שהיה תלמיד טוב.
גרום, גפני, נוימן — הם היו טובים. לא
בן־גיגי, באטט וברדוגו. לא בדקו אז למה
ילד מסמים לומד או לא לומד. כשהיה
סקר, פרענק אחד עבר את המיבחנים.
אבל זה לא היה שווה, כי לא היה מי
שיממן את הלימודים שלו. לעומת זאת,
כל מיני אשכנזים, שהיו תלמידים מטומ טמים
לחלוטין, הלכו לתיכון וגמרו בגרות.״
כששכניו האשכנזים בשכונה קיבלו
פיצויים מגרמניה, הרגיש ברדוגו הילד
שהפער הולך ומתרחב .״ראיתי שיש להם
הכל. להם היתר. חמאה, לנו היתד׳ מרגרינה.
זה נראה לי מוזר. האמא האשכנזיה היתד.
רצה אחרי הילדים שיאכלו לבנייה ושניצל.

לא גדלתי במעבדה. המצב הכלכלי היה בינוני!0101 .
11אנימשוחרר, כי אני לא מדגיש דפוק
כשנתתי הרצאות לנוער־שוליים ראיתי ש־
90 אחוז הם עדות המיזרח. גם היום
אני מודע לכך שרוב נוער־השוליים וחסרי
ההשכלה הם מעדות־המיזרח. בתור קצין
בכיר היתה לי הזדהות עם בני עדות-
המיזרח, אך היו לי מיגבלות. לכן באותה
קבוצה השתדלתי מאוד לתת דוגמות ול עודד
התקדמות. המסר שלי היה: קודם
תבסס את עצמך. תלמד, ואז תגיע.״

פרקליט כרדוגו
להם היתה חמאה, לנו היתה מרגרינה
הבית היה תם ואוהב. בצבא, במחתרת
ובלימודים מעולם לא הרגשתי שמישהו
יותר חשוב או יותר טוב ממני. אף פעם
לא הרגשתי נחות, להיפך. אף פעם לא
הרגשתי ׳פרענק-תורך מצליח, ומעולם לא
היה קשר בין המוצא להתקדמות.
״כשעזבתי את תפקיד מפקד הגדה ו היתד׳
התנגשות ביני ובין עזר וייצמן,
רבים ניסו לקשר זאת למוצא. מעולם לא
עלה על דעתי שזה בגלל זה, אלא בגלל
הבדלים בהשקפות ובתפיסת התפקיד.

שם המישפחה הקודם שלו היה ג׳ויל.
ב*48׳ הוא שיעבר את שמו ״כי זו היתד,
האווירה אז. זה לא נבע מרצון להחכחשות
או לברוח מעצמי. תמיד ידעו את מוצאי.
אנשים יודעים בדיוק מאיפה אני בא, ואיפה
גדלתי. מעולם לא התביישתי במוצאי או
הסתרתי אותו. כשפרצו פרעות ואדי־סאליב
זה הכאיב לי. לא הרגשתי -מנוכר. תמיד
הדגשתי את השתייכותי לעולם הזה.״
לפני כחצי שנה היה הגואל בין יוזמי
ומארגני מיפגש יהדות לוב בהיכל התר בות
.״ניסו לעשות מזה אקט פוליטי. נל חמתי
בכך. אותי עניין המיפגש החברתי.
אני נגד הסתגרות עדתית. הפיתרון אינו
בדרך של ניכור והתבדלות, אלא במאבק
בתוך המיסגרת. אני מסמל זאת בדרך חיי.
כי אני מימשתי את עצמי במאבק רצוף

אבי התגלגל בעשרות עבודות, עד שהיה
לעורד־דין, ובכך הדהים את כל מי שהכיר
אותו כילד .״כשסיימתי את האוניברסיטה,
אבא שלי שיפשף את עיניו וסירב להאמין.
״בקריית־חיים היתד, אווירה סוציאליס טית
אמיתית. גדלתי בשיכון־ותיקים, שכונה
שלא היו בה כמעט פרענקים. הרוב היו
אשכנזים ממעמד הפועלים.״ לידם היתר.
מעברת קריית־שמואל. כולם למדו באותו
ביודספר, והכיתה היתר, חצי ספרדית וחצי
אשכנזית :״היתה לי ילדות חצוייה. מצד
אחד הייתי בתנועה המאוחדת עם האשכ נזים
ה׳יורמים /אך היתד, לי שפה משו תפת
עם ילדי־המעברה. הרגשתי שאלה
הם החברים שלי. היתה לי אליהם קירבה
נפשית.״
ברדוגו הילד שנא את בית־הספר .״נח שבתי
לאחד מחמשת המופרעים של ה כיתה.
המורה היה אומר :׳ברדוגו החוצה !
בוקר טוב ילדים ׳.בבית־הספר אף מורה
לא היה פרענק. לא היתד, לי שום שפה
משותפת עם המורים. הם דיברו אלי בשפה
שלא הבנתי. גמרתי כיתה ח׳ עם חמישה
שליליים.״
הילד השובב קיבל מכות מהוריו, מכיוון
שהיה חוזר הביתה כמעט בכל יום כשבידו
מיכתב מהמחנך, שדרש את חתימת ה-

הרגשתי שתהום פעורה בינינו. הכל היה
שונה. ביחסים בין הורים לילדים, מנהגי
האכילה, ועניין המישמעת.
״יום אחד טיילתי עם סבי העיוור,
והובלתי אותו. בדרך הוא היה יורק. רוק
מהול עם טבק. אני, שהייתי כבר תחת
ההשפעה האשכנזית, אמרתי לו: סבא,
פויה. אז הוא אמר :׳נכון שזה מגעיל?
ירוק כזה, גועל-נפש. ואתה רוצה שאני
אבלע זאת?׳ את הגישה הזאת הם לא
יכלו להבין — שמוטב שהגועל־נפש יישאר
בחוץ. הם לא מוציאים החוצה.״
ברדוגו ומישפחתו גרו בבית קטן בן
שני חדרים .״אני הייתי ישן במיסדרון,
בסלון ישנו שתי אחיותי ובחדר השני
הורי. רק בבית־השימוש יכולתי לקרוא.
זו היתד, הפינה היחידה שבה היו לי קצת
פרטיות ושקט, ויכולתי להיות עם עצמי.
שם הייתי יושב ובולע ספרים. אך לא
יכולתי להתרכז ולהכין שיעורים. לא היה
לי שולחן־כתיבה, וההתרכזות הזו בתוך
שולחן לא היתד, ברורה לי. עד היום זו
בעייה גדולה בשבילי.״
גם אילו רצה להמשיך ללמוד, לא יכול
היה .״להורי לא היו אמצעים לממן זאת.
אחותי היתד, תלמידה טובה, אז היא הלכה
(המשך בעמוד )78

_ 16 9

לי בראל לבן באפ רי קההש חו רהוה סו ערת ^ ה מו ס ר
ה בו ר ג ני והצ בי עו תהפט ריו טי ת
מצב

מדיני

חרגו
גורדימר בדין גורדימר, סופרת ילידת דרום־
אפריקה, המתגוררת בקצה היבשת השחורה,
נחשבת כיום לאחד הסופרים החשובים
ביותר בעולם, ואף היתר. מועמדת כמה
פעמים לזכייה בפרס נובל לספרות. גור־דימר,
שהיתר, אלמונית לקהל הקוראים
העברי, נתוודעה באחרונה לקהל זה, באמצעות
אחד מהטובים שבספריה, אורח־כבוד*.
המוטו
הפותח של הספר לקוח מדברים
שאותם אמר אדגסטו >״צ׳ה״) גווא־רה
ג ״רכים יקראו לי הרפתקן, ואפן הרפתקן
אני, אכל ממין אחר — מן המסתננים
כשכיל להוכיח את אמיתותיהם הנדושות...״
וזה המעשה העיקרי של אורח־כבוד.
סיפור־הרפתקה של יפה־הנפש הנחלץ
להוכחת אמיתות נדושות.
קולונל אכדין ג׳יימם פריי, בן ,54
נציב־מחוז בדימוס בארץ אפריקאית מטעם
השילטון הקולוניאלי הבריטי, ששמר על
קשר מתמיד עם מנהיגי המרידה הכושית
באותה ארץ. כאשר זוכה אותה ארץ לעצ מאות,
מבקש ממנו צואטה, מנהיגה״
לעתיד של המדינה העצמאית, להציע
משירותיו לשיקומה של אותה מדינה שסועה
ומפגרת.
בריי נוטש את אשתו ואת נכדתו העומדת
להיוולד באנגליה, ויוצא כאורח־כבוד ל אותה
מדינה אפריקאית. שם הוא מגלה
את העובדה הראשונה :״אדוארד שינזה
הוא אחד המעטים שישב במאסר וראשו
נופץ כידי הבחורים האמיצים של הוד־מלכותה.
ואיפה הוא היום? מן הסתם
* נדין גורדימר — אורח כבוד> עברית :
אליהו בורטניקר ; ספריה לעם, עם עובד ;
518 עמודים (כריכה רכה).

כלשהו

קברהח לו ץהאל מו ני

פ ס יבוליו ג*ה

כשפלות באשי, כין נשיו הזקנות. איש לא
מזכיר כלל את שמו.״
חגיגות העצמאות אינן שונות מהחגיגות
אשר נערכו בכל אחת מעשרות מדינות
אפריקה, כאשר אחד ממנהיגי המדינה
שזה עתה נולדה !מעיר כבדרך אגב, על
יחסו ללבנים :״אין לי עניין כהיטלר.
ידידי הלבנים הרגו באפריקה יותר בני-
אדם טשהרג חיטלר באירופה מעודו...״
עד מהרה מוזמן בריי לסעודה אצל מואטה,
במה שהיה ״בית המושל״ והפך ל״בית
הנשיא״ ,ובשיחה פנים אל פנים עם ה נשיא,
אומר בריי למואטה :״כוודאי תד אגו
שמנגנון המפלגה לא יתקלקל״ ומציע
למואטה ׳למנות את שינז ה למישרה בכי רה,
משהו ברמה של ״נציג המדינה ב־

עד מהרה מקבל בריי מישרה של ״יועץ
מיוחד לענייני חינוך״ ,במטרה לארגן את
מערכת בתי־הספר המיקצועיים במדינה
החדשה. בריי קונה לו מכונית פולקסוואגן
משומשת, ויוצא אל האיזור שבו שימש
עשור שנים קודם לכן כמושל בריטי,
ונתקל בעובדות החדשות :״אי־אפשר למצוא
מישהו לשעם עבודה. להם לא איכפת.
הם רוצים להתעשר. הם רוצים ללמוד
להטיס מטוסים בריי מתמקם בעיירת;
הספר, תוך שהוא מנסה לאתר את עקבו תיו
של ידידו בעבר והמנהיג המודח
בהווה, אדוארד שינזה, עד שהוא מאתרו
בבית, שאותו הוא מתאר :״הם נכנסו
אל הכית, למין טרקלין שכאחת מפינותיו
היה קן־צרעות, וכרכים של דברי הפרלמנט
הבריטי היה על שולחן צדדי...״
בריי מנסה לשכנע את שינזה ליטול חלק
בתהליך הבנייה של המדינה, בעוד ששינזה
צופה את תהליך השחיתות המהיר של
המדינה החדשה, את יצירת הכוח הטו טליטארי
של מואטה, חברו־לשעבר ל מאבק.
שעזה מתאר לפני בריי את כל
הרעות המצפות למדינה החדשה.
עד מהרה מתחיל בריי לחוש בהתגש מות
תחזיותיו של שינזה הריאליסט. בריי
עורך נסיון נוסף של פיוס בין שני המנ היגים
הניצים, אך עד מהרה מגלה, כי
״תקנות-חירום ישנות הוזעקו כשביל לתת

תוקף לחור! מיד, כלי ההליכים הפרלמנ טריים
הרגילים.״ תהליך יצירת העצמאות,
תוך ניצול החוקים הכפייתיים הבריטיים
הישנים, מזכיר את ״חוקי החירום״ של
המנדט הבריטי, שעדיין תקפים במדינת־ישראל.
ישנם עוד כמה מאזכרים ישרא ליים,
העשויים לעלות בדמיונו של הקורא,
ולהזכיר לו את קירבתה של ישראל לעולם
השלישי יותר מאשר לאירופה. באותה
פגישה עם מואטה, אומר הנשיא לבריי,
מטבעות־לשון כמו :״כן, יש לי סיכה
טוכה. לא אעמוד מן הצד וארשה למחרחרי-
צרות להחריב ׳את המדינה...״
בריי משתלב עד מהרה במערכת ה תככים
הפוליטיים של אותה מדינה אפרי קאית,
תוך שהוא מתמיד באיסוף הנתונים
ובחיבור הדו״ח שלו עבור מערכת החינוך.
בריי בוחן גם את מצבם של ההורים באפ ריקה,
ומעיר הערות כמו :״אכל הם דגלו
כשמו של גאנדי על שום היוקרה שהביא
להודו ולעולם ודטלישי ככלל, ואולי גם
לחש להם לכם — כמעמדם הרופף שלהם
כין האפריקאים — שהגעויים שגינה
הטהטמה דעות קדומות כיתתיות וגזעניות,
אולי ירככו את ראשיתן של הדעות הקדו מות
של האפריקאים עליהם עצמם...״
עדנה באה על בריי בבגרותו. זהו סיפור
אהבתו לרבקה, אנגליה צעירה, שבעלה
נמנה עם גזע ההרפתקנים האפריקאיים,
שכמעט ואינו פוקד את רעייתו. סיפור
אהבתם של בריי ורבקה מתפתח עד מהרד,
לסיפור של אחריות הדדית, של קשר מעבר
לנישואים כחותמת של החברה, כאשר
בריי מתנכר לאשתו השוהה באיים הברי טיים.
מארג
היחסים האישיים של הליבראל
הלבן בריי, ידידתו ושרידי אמונתו בדבר
היכולת להפוך את המדינה אפריקאית
למופת — יוצרים ספר מרתק, החושף
את החיים ביבשת החתומה לרוב בני
העולם המערבי. נדין גורדימר מכירה
את אותו עולם על כל גווניו, ועל מרכיביו
הכלכליים, פסיכולוגיים, שבטיים ומנטא־ליים,
ובעט האמן שלה, היא הופכת את
כל אלה ליצירה מרתקת.
אחד משיאי הספר מתמקד בוועידת

ההומור

המיפלגה הראשונה שנערכת לאחר מתן
העצמאות, ועידה שבה מתנהל מאבק
עקשני בין המנהיג מואטה, שנלחץ אל
הקיר בידי האיגודים המיקצועיים, ומורו
ורבו שינזה. בפרקים אלה מתרחשת דרא מה
פוליטית, אותה מנסחת גורדימר :
״שיגזוז וטואטה לובשים עתה זהויות
שהעטו הם עצמם זה על זה. שינזה סבור
שמואטה בגד בעקרונות המהפכה והוא
אויבה ; וזו דעתו •טל מואטת על שמזה...״
מואטה מנהל מאבק מקבי.ל למאבק
שדויד בן־גוריון ניהל למען ה״ממלב־תיות״
,מאבק שהוליך את המדינה היש ראלית
עד למפולת האנושית שבה היא
נתונה כיום. כך גם הערות, כמו :״רבים
מעסקני המיפלגה ומנהיגיה שימשו גם
במיטשל, נמצא תמיד מישהו מן המחלקה
הממשלתית המתאימה, שמסר — כמסווה
של ציר המיפלגה — את עמדת הממשלה
בכל עניין.״
נדין גורדימר מביאה באמצעות כליה

סופרת גורדימר
היכן שילדי האופהיציר!

החוויר. הישראלית
לוין. היצר של אנשים המבוצרים בתוכו של המוסר הבורגני
לפני כמה ימים הקרינה הטלוויזיה הישראלית את סירטה
שלהם — הינו היצר המדכא כל יצירה בכל תרבות. מה שהמחריד
המעולה של ג׳וחן פורז* קאסידי הצעיר המתאר את חייו של
יותר מכל הוא, שהיהדות ניחנה בעבר
המחזאי האירי המהולל ש׳ון ארקייסי.
בתכונת יסוד של סובלנות, אשר כמו
הסרט היה בבחינת ליגלוג בלתי־מכוון
פגה ונעלמה לה בישראל של ראשית
לתרבות הישראלית, הדוחה בימים אלה,
שנות השמונים.
במיסגרת שיעבודה למוסר הבורגני, את
השוני האחד והיחידי בין האירים ל הזונה
הגדולה מבבל ״ש ל חנוך לוין.
ישראלים, הוא היכולת של מנהלי האביי
ההקבלה בין אירלנד השסועה ממאבקים
תי׳אטר, ובראשם ויליאם באטלד יימס
מבית ומחוץ ובין ישראל — מדהים.
וליידי גריגורי, להזמין לאולם־התיאטרון
ניסיונו של ארקייסי להוקיע את המומים,
את המישטרה האירית, כדי שזו תסלק
צרות-האופקים, הצביעות, הדלות וה,נצ־את
המתפרעים בתוכו. החברה הישראלית,
לנות של החברה האירית בראשית המאה
יורשתו הטבעית של עם הספר, דואגת
העשרים, מזכירים את השימוש החברתי
שהמישטר והמישטרה יסלקו מאולם ה שעושה
חנוך לוין במחזותיו.
קאמרי את המחזה, ויותירו בתוכו את ה־תחושה
של בחילה עולה למראה אותה
קולל השמנוני, הרעב למחזות ברודוויי
מזיגה שפלה של מוסר בורגני מסמורטט,
חלולים וריקניים.
שחבר יחד עם הצביעות הפטריוטית נוסח
מעלה נוספת של האירים על הישראלים
ח״כ מריס גרזר־־תעם ה, כמה מבקרי
בהקשר זה, היא הפטרונות הנועזת של
תיאטרון וקהל נבער מדעת — שהכריזו
ויליאם באטלר ייטם לש׳ון ארקייסי הצעיר
מילחמת־חורמה על חנוך לוין ועל הזונה
— בעוד שחנוך לוין נאלץ לנהל את
הגדולה מבבל.
מאבקיו בלא הפטרונות של דור־הסופרים
אותם בורגנים אירים, שלא היו מוכנים
המבוגר ממנו.
לראות על במת האביי תיאטר בדאבלין,
הזונה הגדולה מבבל הוא ראייה לכך,
זונה אירית, ומצאו בעצם נוכחותה על
שצרכני התרבות בישראל הם האתנן של
הבימה, פגיעה בפטריוטיזם האירי — אלה
מחזאי לוין
הזנות שהשילטון הישראלי הנוכחי הפכה
משולים לאותם שמנוניים, אשר מתייראים
מומר בורגני מסמורטט
לנורמה המאפיינת את החברה הישראלית.
לראות את הזונה הגדולה מבבל של חנוך

הספרותיים, את ביקורתה לתהליך ריכוז
הכוח והטוטליטאריות — האופייני לכל
המדינות המשתחררות — כולל מדינת
ישראל, שלא ניצלה מתחלואים אלה —
והיא עושה זאת ביד אמונה, ובכישרון
מרתק לכל הדקויות האנושיות.
הוויכוחים בין באי ועידת־המיפלגה,
נעזרים בניסוחים כמו :״מצטט לי את
מרכס כדי להגן על הקפיטליזם השחור...״
ושאר מטבעות שחוקות, המשמשות שלי טים
ומיפלגות שילטון במדינות חסרות
מסורת דמוקרטית, או שאלות כמו שאלתו
של שינזה :״לאחר שנכנה את מדינתנו,
.האם נמצא את שלדי האופוזיציה משוקעים
בקירות?״ בריי מנבא עד מהרה לשינזה
גורל — שבו זכה בסופו של דבר בריי
עצמו — ״אדם לא תי ל הוא האיש הזה —
בהרבה אנשים לא תילים אחרים ביבשת
הזאת שסופם נמצאים מתים בתעלות בצדי

מהלך העניינים הטיבעי אחרי ועידה
שכזאת נפתח ב״שמעו ברדיו כי אלברט
טולה-טולה, שר־ החוץ נאסר על הנהגת
קשר להדיח את הנשיא ועד מהרה מגיע
השלב של ״ציד־מכשפות כדת וכדיף׳
ההופך את המדינה לאנארכיה, שבה מנצל
מואטה את ״החלוצים הצעירים״ ,שהינם
גירסה אפריקאית של המישמרות האדומים
למסע של שיסוי ושריפה בארץ כולה, מסע

שמקורו באימרה של מואטה :״אשרוף את
הסמרטוטים המלוכלכים.״
בריי ואהובתו רבקה מחליטים להימלט
מהמדינה, ובדרכם אל הבירה הם נתקלים
בהמון פרוע, הרוצח את בריי ופוצע את
רבקה. ד,ליבראל הלבן יפה־הגפש, ששב
לאפריקה השחורה והמשוחררת, משלם
בחייו על אמונותיו ותיקוותיו.
נדין גורדימר היא סופרת מעולה,
שבאורח־כבוד מצליחה לפרוש רשת רגי־שה
של עולם סוער. מתרגם הספר, אליהו
בורטגיקר, מצליח לשמור עליה בבהי רות
בנוסח העברי של הספר, תוך שהוא
מעניק לקורא העברי חוויה אשר אינה
נופלת מהחוויה שאותה הביאה גורדימר
באנגלית. אורח־כבוד הינו ספר מעולה,
מומלץ לקריאה, עם מוסר־השכל ישראלי.

שידה

הומור, צחוק, יצירה ותוקפנות

פסיכולוגיה

״אם יש דבר שאינו מעניין איש, הרי זה לדעת מדוע צוחקים
כאשר צוחקים״ כתב בסיום אחד ממאמריו על הצחוק הפילוסוף
הצרפתי פינדז. משפט זה מובא במבוא שכתב פרופסור אבנר
זיו לסיפרו פסיכולוגיה של ההומור* .בסיפרו בוחן זיו תיאוריות,
מחשבות ונסיונות לבדיקת נושא ההומור בדרך מחקרית.
כבר במיסגרת הראשונה בוחן זיו את הרב־מסר של הצחוק,
באמצעות ( )1צחוק של שותפות ( )2צחוק של זילזול ( )3צחוק
של הסכמה ( )4צחוק של אי־הסכמד )5( ,צחוק האומר ״ברוך
הבא 6צחוק של שיחרור ממתח ( )7צחוק מלנכולי ( )8צחוק
של ניצחון ( )9צחוק של רוגז ( )10 צחוק של שימחה לאיד
( )11 צחוק אירוטי ( )12 צחוק של נימוס. סוגי צחוק אלה מעומתים
בתיאוריה הפסיכואנליטית, תיאוריה חברתית והתיאוריה הקוגני טיבית.
המחשה לבחינת חוש־הומור, מביא המחבר בבדיחה של
אסטמן, תיאורטיקן של ההומור:
— האם לא פגשתי אותך בניו־יורק?
— לא, מעולם לא הייתי בגיו־יורק !
— גם אני לא ! אלה כוודאי שגי אנשים אחרים שנפגשו
בניו־יורק.
הדרך מבדיחה מתוחכמת זו לשאלון של מדידת שני היבטים

מהבדיחות בעלות הגוון הבלתי־צפוי שזיו מציג היא הבדיחה על
פגישתן של שתי זונות :״הייתי חולה מאוד השבוע. את יכולה
להלוות לי 100 שקל עד שאוכל שוב לשכב על הגב?״ ,או
בדיחה כמו :״מהו קפיטאליזם ניצול האדם על־ידי האדם״ :
״ומהו סוציאליזם זה ההיפר.״ בפרק זה מציג זיו גם בדיקות
השפעה שנעשו בעניין חוש ההומור ומידוד היצירתיות במיסגרת
של תלמידי בתי־ספר.
הפרק הומור ותוקפנות בוחן את התיסכול ואת הפיכתו
לתוקפנות, ואת יכולת ההומור להפיג את התוקפנות, ולבסוף :
האירוניה וה,סרקאזם כמתקני התנהגות. כאן מצטט זיו את מו ליי ר
שכתב בהקדמה למחזה טרטיף :״הדרך היעילה כיותר להתקיף
היא לחשוף אדם ללעגו של הקהל. אנשים מסוגלים לספוג נערות,
אף אינם סוכלים להיעשות אוכייקט לצחוק; הם מוכנים להיות
רעים, אכל כשדם פנים לא מגוחכים.״ ובנושא זה, בוחן זיו
במחקריו ובמידגמיו את כושר ויכולת הספיגה של אנשים לגיחוך.
השפעת ההומור בתהליכים קבוצתיים, הוא פרק הבוחן את
המדד החברתי של הומור, תוך בדיקת הנורמות השונות לכך,
וחלקו של ההומוריסט בעבודה קבוצתית. זיו בוחן גם את סוגי
ההומור הקיימים בקבוצה. בפרק אישיותו של ההומוריסט, בוחן

בץ־שאול
משה בן־שאול, משורר ותיק, הפתיע
בקובץ שיריו החדש, קבר החלוץ, שראה־אור
באחרונה״ .קבר החלוץ הוא קובץ
שירים בעל גוון אישי חברתי, שבו חרג
בן־שאול מהמתכונות השיריות שבהן עסק
קודם לכן.
עיקר הקובץ הוא בפואמה קבר החלוץ,
שבו מעמת בן־שאול את החלוץ האלמוני
של דור העבר, עם המשורר הבודד ד
האינדיווידואל של המציאות הישראלית
של פוף שנות השבעים וראשית השמונים.
בן־שאול מעלה באוב תמונות מילדותו,
נופים חברתיים המגיעים לעימות בעיר-
האימתנית תל־אביב, אותה עיר שצמחה
מן החולות, ומפחידה את המשורר :״תל־אביב
עיר יתומה. אין כית /אין אמא אין
הגיים /פוגשים את תבת־נוה המפוזרת /
כתחנות הים מול אותר, תל־אביב מר כיב
בן־שאול מנופי ילדותו הירושלמיים
מחרוזת מרהיבה של שיברי זיכרונות —
הנפרקים להם במציאות.
משה בן־שאול אינו משורר להמונים.
הוא משורר מינורי, שבסיפרו קבר החלוץ
מצא לאחר שנים רבות את המדיום האישי
שלו, מדיום של פרט מול מערכות דור־סניות
וטורפות. יש בשירי בן־שאול ליריקה

האם אפשר למדוד הומור ז
אם יש דבר שאינו מעניין איש, זה לדעת מדוע צוחקים כאשר צוחקים
של חוש ההומור אינה ארוכה. וכאן מרכיב זיו סידרה של מפתחות
למדידת חוש־ההומור.
בפרק הומור ואווירה פסיכולוגית, בוחן זיו את המסרים
המוסתרים של ההומור, ובעיקבות פרק זה את הומור ולמידה,
תוך התייחסות מיידית לפרק־מישנה שכותרתו הומור בפירסומת
ובשינוי עמדות. זיו מציג סדרות של בדיחות ואנקדוטות, המוצגות
לקבוצות מחקר, בוחן את תגובותיהן, תוך שהוא מגיע אל
השאלה: האם אפשר ללמוד הומור?
בפרק הומור ויצירתיות פותח זיו בניתוח סיפורו של מספר
סיפורי המדעי־הבידיוני אייזיק אסימוב, על המדען שהזין את
המחשב בשתי שאלות :״מי מייצר את הבדיחות, ולמה?״ והשניה:
״מה יקרה אם וכאשר נקבל תשובה על השאלה הראשונה.״ אחת
* אבנר זיו — פסיכולוגיה של ההומור, הוצאת יחדיו ; 247
עמודים (כריכה רכה).

המחבר את השאלה: מיהם אותם אנשים בעלי יכולת ליצור
הומור? וכאן מסופר על פסיכולוג אמריקאי, בעל חוש הומור
בריא וכוח התמדה, שבילה כמה שנים בנסיעות ונפגש עם
הקומיקאים האמריקאים המפורסמים ביותר, ומימצאיו של זד,
היו רק בסיס להשערות, ולא מסקנות.
בדברי הסיום לסיפרו, מצטט זיו מדברים שאמר המחזאי
הצרפתי מרסל פניול נ ״בעולם זה שבו הסבל נקשר עם מצב
האנושות, צריכים אנו להודות לאנשים שמסוגלים להצחיק
אותנו טיעון המביא את המחבר לסיים את סיפרו ב״התייחם ו
לספרי זה ברצינות. הבנתו, כד אני מקווה, תעודד אתכם לא
להיות רציניים מדי בעבודתכם.״
את הפסיכולוגיה של ההומור מלווים רישומים פשוטים,
המצליחים להמחיש את הכוונות של המחבר. הספר כמיקשה
אחת, עשוי להביא למעיין בו, מבט מעמיק יותר לשאלות שההומור
מעורר אצל כל אדם מיספר פעמים בחייו.

הגות
שפינתה מאמר מדיני* הוא סיפרו האחרון של
משורר כן־שאול
הפילוסוף היהודי המנודה כרוך שפי־על
חולצתה אוניברסיטת תל־אביב
גהה, שנכתב בשנתיים האחרונות לחייו.
בשער המהדורה׳ הראשונה נכתב :״מאמר
רגישה, בוגרת ומהוקצעת, כמו :״על חול־ן מדיני שכו יראה לדעת כיצד יש לכונן
צתה אוניברסיטת תל־אכיב /נעה בהת־ע חכרה, זו שבה שישמר מונארכי וכן גם
כופפה /נערה חתוכת בלונד / ,העצבות! זו שמישטדה אריסטוקראטי, כדי שלא
רק כידיים...״
תתגלגל לעריצות וכדי שהשלום והחירות
קבר החלוץ הוא קובץ שירים מבוגר! של האזרחים יעמדו ולא ייפגעו.״
ספר זה מייצג את התעניינותו של שפי״
ורגיש החושף בין שורותיו עולם שלי
משורר. עולם הראוי לאוהביו, של שירד |,נוזר, ברוח הכללית שאיפיינה את הפילו אישית.

ברוך שפינתה — מאמר מדיני: תירגם
והעזיף הערות: ח .וירשובעקי; הויסיף
״ משה בן־שאול — קבר החלוץ ; הוצאת| מבוא ומפתחות: נתן שפיגל ; הוצאת
מגנם; 114 עמודים (כריכה קשה).
ודיו; 102 עמודים (כריכה רכה).

פילוסוך שפינתה
לא לפגוע בשלום וחירות האזרחים

סופיה המערבית בתקופת התחייה. מאמרו
של שפינתה הוא חיבור בלתי־גמור, הכולל
עשרה פרקים. חמשת הראשונים עוסקים
בעיקרי תורת המדינה, פרקים 7—6דנים
במישטר המונארכי ושלושת הפרקים ה אחרונים
במישטר האריסטוקראטי.
בכל פרקי ספר זה עולה העמדה ה מייצגת
את ראיית תורת המדינה של
שפינתה, כתורה של ריאליסט פוליטי,
המאמין שאי־אפשר לבנות מדינה על
יושרם של בני־האדם ושאין לתלות את
שלום המדינה בנאמנותם של מנהיגיה.
יש להסדיר את ענייני־הציבור באופן כזה,
שהמנהלים אותם לא יוכלו להתפתות למ עול
באמון או לנהוג בשחיתות.
את הנחת היסוד שלו מציג שפינתה כבר
בפרק הראשון, במבוא ל:עצס החיבור שבו
הוא כותב :״כיוון שכלי האנשים, כין שהם
פראים כיו שהם כעלי תרבות, באים ככל
מקום כקשרים זה עם זה ויוצרים שצם
!מדיני כלשהו, לכן אין לכקש את סיכות
השלטון ואת יסודותיו הטבעיים כלקח
התכונה, אלא יש להסיק אותם מן הטכע
המשותף של האנשים.״

1ה היה העובש הו ר שהיה
כליון ״העולם הזה״ ,שראה־אור השבוע לפני 25 שגה בדיוק,
חשף כמה עובדות שהוכיחו על קיומו של מגגנון־החרצר של
ש־כ, שהיה כמום מעיניהם של אזרחי ישראל. כבתכת־שער
חסרת־תקדים הביאה מערכת השבועון עובדות שנגעו למפקדי
^מ־ב, האחראים למעשיו ולחלקו של מופד זה׳ כפרשת רצח
קסטנר .״העולם הזה״ היה חגורם הציבורי הראשון כישראל
שתבע הסדרה חוקית של סמכויות השירותים החשאיים. במקביל,
הקדיש עורף השבועון את מדורו ״הנדוד, תחת הכותרת ״מאחורי
הגב״ ,לסיפורה יכל קבוצת צעירי כן־גוריון, שהש־ב היה אחד
מכלי השליטה שלה במדינה. המאמר הסתיים בקביעה :״היד-
השחורה היא סימפטום של מחלה. המחלה היא מחלתנו: חוסר
יכולתו •טל הדור הצעיר בארץ להקים מתוכו כוחות אמיתיים,
פוריים ויוצרים, המסוגלים להציב את ה׳יש של תפיסת־חיים
חדשה מול ה,אין׳ של הניהיליזם.״

מדור מצולם מיוחד הוקדש לחגיגות יום־העצמאות, תחת
הכותרת ״המיצעד התשיעי /עורך השבועון המשיר בפירסום
סידרת מאמריו ,״אירופה 1957״ ,ותחת הכותרת ״אין זמן לילדים״
הביא את המשך סיקורו של הרפובליקה המערב־גרמנית. מדור
הקולנוע סיקר את הסרט ״כופר נפש׳ ,בכיכובה של השחקנית
קים נוכק, בעוד מדור הספורט הביא, תחת הכותרת ״שלושה
שערי ניצחון״ ,את סיפור ניצחונה של נבחרת הכדורגל של
צה״ל על נבחרת הצבא הצרפתי.
כשער הגיליון: הש־ב — אור על טנגנון־החושד.

תותח פ ר דה מור תותחי רוח

* שיו מצר

״העולם הזה״ 1021
תאריך8.5.1957 :

בנצרת

* דויד בן־גוריון ואווי צבי גרינברג
העם בלדר. ולוח
כל הדרכים הובילו לתל־אביב.
בשעה ארבע בבוקר יצאה הרכבת מחיפה.
המונים, שרבצו על רציף־התחנה
מזה שעות כדי לתפוס מקום, התנפלו
על הקרונות. צעירים טיפסו על גגות
הקרונות, גיתלו על החיבורים ביניהם, על
הדלתות ועל החלונות. בכל תחנה נערכה
הסתערות נוספת — אנשים שהחזיקו
שידיהם כיסאות, דרגשים וסולמות ניסו
לכבוש להם מקום.
העם נסע. קיבוצים שלמים על גבי
משאיות מקושטות בדגלים, כפרים ערביים
שלמים שגבריהם ניצלו את ביטול הגבלות
המימשל. הצבאי באותו יום כדי לראות
את גן-העדן הרחוק — תל־אביב — מ הגליל,
מהנגב, מהרי ירושלים ומגמת
הירדן.
אותה שעה כבר ישבו אלפים מתושבי
תל־אביב עצמה על ספסלים וכיסאות
לאורך המסלול. רבים מהם תפסו מקום
כבר בערב, לא משו ממקומם כל הלילה.
משעה לשעה התרוקנו שאר חלקי העיר,
כאשר אזרחים ממלאים את המידרכות,
המירפסות והגגות, עד שקשה היה למצוא
מקום לאדם יחיד נוסף, מרחוב ארלוזורוב
ועד יפו.
המאורע שמשך את כולם היה אחד:
שדרת השריון, טורי השלל, עוצבות האדם,
שעמדו לנוע על פני העם, להפגין מחדש
את עוצמתו הצבאית.
המיצעד השני. שעות מעטות לאחר־מכן
התקיים מיצעד שני, באחד האולמות
החדישים של קרית האוניברסיטה הירושלמית.
גדולי המדע והרוח של המדינה
צעדו, בזה אחר זה, לעבר שר החינוך
והתרבות, זלמן (״זיאמה״) ארן, וקיבלו
מידיו את פרס ישראל. בסך אלף ל״י.
הפעם לא נכחו ההמונים. לעומת חצי
מיליון האיש, שחזו בתל־אביב בתותחי
הפלדה, באו כמאתיים איש לחזות בתותחי-
הרוח. לא עלה על דעת איש לשים את
המאורע הרוחני של השנה במרכז חגיגות
יום־העצמאות. איש לא חשב שאולי כדאי,
שנשיא-המדינה יעניק את פרסי־הרוח ב אותו
מעמד המוני, שבו מופקד דגל צה״ל
ליחידת חיליהשיריון.
אך למדינה קטנה, שלעולם לא תתמודד
בכמות עם יריביה, ייתכן שהרוח היוצרת
ואיכות התרבות מהוות שיריון לא פחות
חשוב מאשר הטנק הצרפתי.

ההימנון המצרי הלאומי, שאין לו מילים
כלל. או לעומת זאת היה לו לשיר זה,
סיפור בפני עצמו.
הסיפור, שנמסר ברדיו קאהיר, החל
עם ההתקפה הבריטית־צרפתית על פורט-
סעיד. הקומפוזיטור שחיבר את המוסיקה
לשיר זה, נשלח אל העיר הנצורה כחייל-
מילואים של הצבא המצרי וחיבר את
המנגינה, הכתובה בקצב של שיר־לכת,
בשעת שמירת ליל. הוא התפעל כל־כך
מיצירתו עד כי באותו לילה הצליח להתקשר
עם קאהיר באמצעות קו הטלפון
היחיד שנשאר בין פורט־סעיד הנצורה
ובין העולם החיצון, ודרך השפופרת שרק
את מנגינתו לידידו, משורר קאהירי.
למחרת, כאשר נתחדש הקשר הטלפוני,
כבר השמיע המשורר לקומפוזיטור את
שלושת הבתים שחיבר, הרוויים תוכן
לאומי־דתי :
העולם, הבט ושמע !
צבא האוייבים זומם להמיתני,
באמונתי ובנשקי אעמוד נגדו,
ואס אפול — אפיל גם אותו.
הגידו בצוותא: אלוהים הוא גדול !
אימרו: מוות לפולשים !
ואלוהים חזק מכל פולש.
אלוהים הוא גדול ! ארצי,
מוטטי את הפולשים !
הגידו בצוותא: אלוהים הוא גדול !
אלוהים גדול ממזימות תוקפן,
והוא עוזר לנדכאים.
באמונתי ובנשקי תפדה מולדתי
ואור האמת דולק בידי !
הגידו בצוותא: אלוהים הוא גדול !
מיל,צב של תופים. למחרת היום,
כך נמשך סיפורו של רדיו קאהיר, נהרג
המלחין בקרב, אך שירו שצורף לו ליווי
קצוב של תופים גדולים, הפך לאחד ה שירים
הפופולאריים ביותר של המרחב.
אחרי שהושמע פעמים אין ספור בכל
תחנות השידור של המדינות השכנות,
זכה השיר גם לביצוע הבכורה הישראלי
שלו בנצרת, בהפגנת האחד במאי.

כל ישראל
גינטלמן שאינו גינטגזמן
יומן קולנוע דוכר ערכית יצא ה שבוע
לראשונה בישראל, מטעם מנהל
ההסברה, לצורך הקרנתו בישובי המיעו טים.
היומן מורכב מקטעים מצולמים מתוך
יומני גבע !האחרונים, בתוספת קריינות
בשפה הערבית ן• חולוה כבודגריה
;יצלה הודות לתחנת־שידור שהופעלה
בתחנת הנשק בבית דגון. בתחנה נקלט
במקרה שידור של תחנת חובבים בבולגריה׳
אשר ביקשה לסייע במציאת תרופה
מסויימת, הנמצאת רק במערב-גרמניה.
אריה קרגר, איש הקשר שהפעיל את
התחנה, הזדרז מצידו להתקשר עם קצין
צבא אמריקאי המוצב בגרמניה, שמצא
את התרופה ושלחה לתעודתה באמצעות ועדת הצלב האדום הבינלאומי
אגודת כתכי העיתונות באו״ם הח ליט
לגנות את כתב היומון חרות בישראל,
על ששאל בשבוע האחרון את מזכיר
האו״ם, דאג האמרשלד, בקשר לדיוניו
עם ראש־ממשלת מצרים, גמאל עבד אל-
נאצר, שאלה בנוסח זה :״כיצד אפשר
לעשות הסכם ג׳נטלמני עם אדם שאיננו
ג׳טלמן?״ האגודה התנצלה לפני המרשילד
״על שלפעמים משתמשים במסיבות־העיתו-
נאים שלו לשם הפגנות פוליטיות

מישרד עורבי־ דין ראשון באילת

נפתח השבוע על־ידי עורך־דין צבי טוב,
לאחר שהוחל לא מזמן בקיום ישיבות
בית־מישפט השלום באילת מפעם לפעם

בירושלים, שידר קול ישראל כי השגריר
הסובייטי אלכסנדר אברמוב ישב
על היציע בכיכר הרברט סמוא? בתל-
אביב, כאורח כבוד בתהלוכת ה־ 1במאי,
הודיע כעבור דקות כי נפלה טעות וכי
לא השגריר הסובייטי ישב על היציע אלא
השגריר הצרפתי, שידר עוד תיקון כעבור
שעתיים כי, לאמיתו של דבר, ישב שם
לא השגריר הצרפתי, אלא. מיוסה־הכוח
הבורמזי.

שיעוד מעשי

בדה־מוין, ארצות־הברית, בוטלה הר צאה
על אמצעי זהירות במשק החקלאי,
לאחר שהמרצה ניקה טרקטור במשקו,
רחץ את ידיו בבנזין, הצית סיגריה, נל קח
לבית־החול׳ם כשהוא סובל מכוויות
קשות.

ריאליזם קולנועי

בפאריס, ערכה כוכבת קולנוע מסיבת-
גנגסטרים, בה היו כל האורחים הנכבדים
חייבים להתחפש לטיפוסים של העולם
התחתון, גילתה לתמהונה למחרת בבוקר
כי תכשיט יקר מאוד נעלם מדירתה.

נתבקשו השבוע מורי בתי־הספר במדינה,
בחוזר של מישרד־החינוך, הטוען כי חופ-
שות־חתונה מפריעות במידה ניכרת למהלך
הסדיר של הלימודים בבתי־הספר ׳׳@

שיכלו של אדם ברגעי חייו האח
רונים
מזכה את יורשיו בפיצויים, כך
קבע עקרונית בית־המישפט המחוזי בתל-

• הפתעה גדולה גרמה השבוע בחוגים
מדיניים בישראל הענקת ״פרם ישראל״
למשורר אורי צבי גרינברג, דווקא
בשעה שבה מתנהלת מערכה עקשנית
וחריפה נגד תנועת החרות ורעיונותיה.
הפרט שלא היה ידוע למופתעים: בין
אורי צבי גרינברג ובין ראש ממשלת
ישראל, דויד כן־גוריזן, נרקמו בחו דשים
האחרונים יחסים הדוקים ביותר.
המשורר מבקר מפעם לפעם בביתו של
ראש־הממשלה בשעות הלילה, ומבלה אתו
שעות רבות בשיחודרעים.
• ההומוריסט אפרים קישץ, ב רשימה
ליום העצמאות, כתב :״אצלנו
פותחים בכל חצי שנה את פני הכבישים,
כדי לראות אם לא שכחו משהו תחתיהם...
אצלנו רועד מפקד המישטרד. בכל גופו
כשמטיחים בפניו בפרהסיה שהוא מדכא
את חופש הדיבור על־ידי מנגנון טירור
איום ...עצרנו את האינפלציה, אבל היא
עוד לא יודעת על כך ...אנו מוכנים
לוותר, מתוך גאווה לאומית, על כל ההכ נסות
של המגביות ברגע שנקבל את
הסכום ממקור אחר...״

גידגולו שר *1ג1ן

* אלוהים הוא גדול.

חילופי גברא

להתחתן כתקופת החופש

נצרח
״מפגיני האחד במאי בנצרת שרו את
ההימנון המצרי,״ פך כתבו למחרת היום
רוב עיתוני ישראל. הידיעה לא היתד.
מדוייקת ביותר: השיר שהושר בפי מפ גיני
נצרת ,״אללהו אכבר״* לא היה

אביב, בבירור תביעתה של מישפחת אבו־חאלק
מרמלה נגד רוצחי אבי־המישפחה,
זכריה. לטענתו של עורו־הדין פישל הרצ-
ברג, סבל אבו־חאלק ייסורים כבדים ב משך
45 הדקות שעברו בין דקירתו ל פטירתו,
ויורשיו זכאים איפוא לפיצויים
על סבל זה.

ממוסקבה, דוו קיאוזיו רתדאביב?.״ 3

עד צה״ל, לרגל יוס־העצמאות. במרכזו — משמיד טנקים סובייטי, משלל מיבצע־סיני.

• מפקד לח״י לשעבר, נתן פרידמן
ילין־מור, בצטטו את אחת העצות
שנתן לו בשעתו סבו :״לעולם אל תכניס
את עצמך למצב שבו יהיה עליך לבחור
בין טיפוס לחולירע.״

להשיג: בתל־אביב: טריקו -דורף, א לנבי . 140 דזירה, המלך ג׳ורג׳ .3שו שנה, נ חל ת בני מין .12 מלכה, דיזגגו ף . 160 מרי, המלך ג׳ו רג׳ . 13ג׳סי, דיזנגו ף . 126 חיפה והקריות: קיטי, בלפור . 2הני ה, הרצל .22 אסט רה, שפירא . 14
גלינה, שמריהו ל דן .9מדי, הרצל .7די אנ ה, הרצל . 34טחה. הרצל .49ק. אתא: י הודי ת, העצמ או ת .62ק. מוצקין: רינה, ה שופטים . 2ירושלים: עצמון, בן־יהודה .7כל־בו קרביץ, בן־יהודה . 1א שדוד: סלח ונו ם. א שקלון: ורדה,
הרצל .4באר־שבע: קליין, רח׳ קק׳׳ל. בני־ברק: אורלי. בודים סלח חן, רוט שילד .20 לילי, בלפור . 63 הרצליה: מאדם, סו קולוב . 15 חדרה: שרה גולד שטיין, הנ שיא . 62 חולון רותי, סו קולו ב .90 יונ ה, שנ ק ר .51 כפר־סבא: שרשי,
רוטשילד . 54 לוד: אסתר, ככר הפלמ״ח . 6נ תני ה: הלל, וייצמן . 17 ציפורה, ס מי לנ ס קי .2עכו: ענבל, ויצמן . 14 ארבע ה עונו ת, בן־עמי .43 עפולה חלומית, ככר העצמאות . 12 פתח־תקוה: ציפי, חובבי ציון .36 בו טי ק הסתרים,
ה הגנ ה . 15 אורית, רוט שילד .79 קרית־גת: סלון חנה. סלון רונית. רא של״צ כדריה, רוט שילד . 28 דזירה, הרצל .75 אנדי, רוט שילד .70 רחובות: סלון גני ה, הרצל .165 מאדם א, רח׳ י ע קב .16 רמלה: קרקש, רח׳ הרצל. רמת־גן-
י ^ -יזייי־לד י>-ייי**יי 1^8י-ייייייז <0ידהיז ז ל?>דז. רדד ה רי א ה .24ר טננ ה• פינו ה. א חוז ה . 100 .בכל חנויו תהמ שכיר לצרכו אי להמח, שיוו ה , 825403

כל מה שאת צריכה מהשמש...לא יותר. אולטרסול.

שיזוף נכון הוא ענין של יופי
ובריאות כאחד.
קרני השמש מעניקות לעורך
את השיזוף היפה והגוון השחום,
אך חשוב לווסת את כמות
הקרינה החודרת לעור, כדי למנוע
נזק. תכשירי אולטרסול מאפשרים
שיזוף בריא ויפה, מונעים
התייבשות העור ונזק מקרינת יתר.
הם יעניקו לעורך את כל שהוא
זקוק מהשמש ולא יותר.
אולטרסול לשיזוף בריא,
לבחירתך-שמן שיזוף, תחליבי
שיזוף(המותאמים לרגישויות עור
שונות) ותחליב לאחר שיזוף.

ביום החמישי
תקרין הטלוויזיה
את הברק הראשון
על נו שה הסטנו:
האם ״מנר את
נשמתו לש ט ר?
מי ואח אותו? מה
היהה לק ו של
השיב: בפרשה?

הונגריה. היינריך הימלר, ראש הס״ם,
חשב להשתמש ביהודי הונגריה כקלף ל מגע
עם המערב( ,הוא חלם על שלום
נפרד במערב כדי להמשיך במילחמה ב־מיזרח)
.ולכן דאג לטפח עם הוועדה ה ציונית
של הד״ר קסטנר מגעים הדוקים.
קסטנר הבחין מייד בסדק שנוצר ב־מכונת־ההשמדה
הנאצית. הוא הרגיש כי
אפשר לשאת ולתת על גורלם של יהודי
הונגריה.

מיליון יהודים תמורת
0ס 10,0משאיות

מלכיאל גרינוואלד
״את קסטנו צריך לחסל!״

באמצע מאי 44 נקרא יואל ברנד, שותפו
של קסטנר בוועדה, אל אדולף אייכמן,
הממונה על גירוש יהודי הונגריה למחנות
ההשמדה. זו היתה תפנית במשא־ומתן.
ברנד נשלח לאיסטנבול, כשבידו הצ עה
נאצית להחליף מיליון יהודים תמורת
עשרת־אלפים משאיות. בהצעה זו היו תלו יות
התיקוות האחרונות של יהודי הונ גריה•
מה גם שאייכמן הבטיח להפסיק
זמנית את ההשמדה מייד לכשיקבל תשו בה
עקרונית חיובית.
ההצעה הנאצית נדחתה על־ידי בעלות-
הברית. ברנד עצמו נאסר על־ידן. קסטנר

קסטנד: הנשמה והשטן
בחצות ליל ה־ 4במרס 1957 סיים הד״ר
ישראל רודולף קסטנר את עבודתו, כ־עורך־לילה
במערכת היומן ההונגרי אוי
קלט, ונסע במכונית הורי ג׳ אפורה לביתו
שבצפון תל־אביב. כאשר הגיע לשדרות-
עמנואל, יצא ממכוניתו וצעד בצעדים
מהירים לעבר הבית מס׳ .6
צעיר גבוה ורזה יצא מולו, שלף אקדח,
ירה בו ונמלט.
הד״ר קסטנר היה אז בשיא המאבק
לטיהור שמו, בעיקבות מערכה מישפטית
ארוכה וקשה, המכונה ״פרשת קסטנר״.
קסטנר, עיתונאי איש־ציבור ומועמד מס׳
53 ברשימת מפא״י לכנסת השנייה, נאבק
על טיהור שמו מהאשמות שהוטחו בו
לגבי פעילותו בעת שואת יהודי הונ גריה
— כאשר נשא ונתן עם הנאצים
על עיסקות של הצלת יהודים.
סיפור הפרשה החל כאשר, לקראת סוף
,1952 פירסם קשיש ירושלמי תימהוני
בשם מלכיאל גרינוואלד בעלונו המשוכפל
״מיכתבים לחברי המיזרחי״ האשמות נגד
קסטנר, שבו ראה רודף־קאריירה שנהיה
ממעשי השוד והרצח של היטלר. בין הש אר
כתב גרינוואלד בעלונו :״ידידי חברי
המיזרחי בהונגריה, ידידי היקרים. ריח
של פגר מגרד את נחירי. תהיה זו הלוויה
משופרא דשופרא. את ד״ר רודולף קסטנר
צריך לחסל...״
גרינוואלד האשים בגלוי את קסטנר ב הכשרת
הקרקע לרצח יהודי הונגריה,
ובגזל רכושם יחד עם פושע־המילחמה
הנאצי קורט בכר, שקסטנר הצילו מעונש
במישפטי־נירנברג, על־ידי מתן עדות
לטובתו.
מאחר וד״ר קסטנר היה אז פקיד בכיר
במישרד־המיסחר-והתעשייה, החליט היועץ
המישפטי לממשלה דאז, חיים כהן,
שהעלון של גרינוואלד הגיעו לידיו, להגיש
נגד מלכיאל גרינוואלד תביעה פלילית על
הוצאת־דיבה. כתב־האישום הוגש ב־ 26ב יוני
, 1953 ואילו המישפט עצמו נפתח ב־בית״המישפט
המחיזי בירושלים, לפני שופט
יחיד, בנימין הלוי, ביום הראשון של
.1954

סוק נמכון תיההשוזרה
סיפורה האמיתי של הפרשה המכונה
״פרשת קסטנר״ החל בראשית שנת ,1944
כאשר נראה היה שהמילחמה העולמית
עומדת להסתיים. צבאות ברית־המועצות
הגיעו להרי־הקרפטים והתקרבו לשערי
הונגריה. הגרמנים נחלו תבוסה כללית ו נסוגו
בכל החזיתות. המישטר השמרני־הימני
בהונגריה התכוון לנטוש את בריתו
עם הגרמנים. בבוקר ה־ 19 במרס גילו
תושבי הונגריה ומאות אלפי יהודיה כי

וחבריו בוועדה בבודאפשט ניסו להסוות
את כישלון שליחותו של ברנד מפני ה גרמנים.
בינתיים החל גירוש היהודים מ־ערי־השדה
בהונגריה, בקצב ובממדים ש הדהימו
את ועדת־ההצלה. קסטנר הלך
לאייכמן ודרש ממנו להפסיק את הגירוש.
אייכמן דחה את הדרישה.
במישפט טען עורך־הדין שמואל תמיר,
סניגורו של גרינוואלד, כי הפגישה בין
אייכמן וקסטנר היתה נקודת־ד,שבירה.
אייכמן איים לשלוח את קסטנר לאוש־וויץ,
אחר־כך הניח לו, ובכך קנה את נפ שו.
קסטנר השבור היה פתוח לעיסקה
שהציע אייכמן.
תוך שישה שבועות הובלו למוות 400
אלף יהודים מערי־השדה. בעיצומם של
הגירושים, באמצע מאי׳ הסכים אייכמן
להתיר הצלת מאות אחדות של יהודים,
ואת בחירתם הוא השאיר לוועדה, שבה
היה חבר קסטנר. כך הועלתה במישפט
השאלה: האומנם על־ידי הצלת המעטים
הוחשה השמדת הרובל האם הצלת המי עוט
גרמה להשתקה ל האם היתה כאן קנוניה
שד״ר קסטנר היה שותף לה ביודעין ל
כאן בא סיפורה של ״רכבת הניצולים״,
שנועדה להסיע יהודים אלה בחסות הנא צים
אל מחוץ לתחומי הרייך השלישי.
ב־ 4ביולי הגיעה הרכבת למחנה ברגן-
בלזן בגרמניה. ב־ 21 באוגוסט הגיעה קבו צה
ראשונה של ניצולים לבאזל, וב־ 6ב דצמבר
הגיעו.לשווייץ 1300 הנותרים.
השופט בנימין הלוי קבע בפסק־דינו
כי בידי ד״ר קסטנר היו הידיעות על הכנת
תאי־הגאזים באישוויץ. הפצת הידיעות
היתר, עשויה להפריע לפעולות־הגירוש.
לפניו היו שתי דרכים: להתריע ולהזעיק
או לקבל את הצלת המעטים תמורת הש תקת
האמת. בקבלו את המתנה הזאת,
״מכר קסטנר את נשמתו לשטן״.

האס תציל (11001־
ישראל קסטנר עם כתו ז׳וז׳י
״קח את האשה והילדה — ותברח מהארץ !״
הגרמנים פלשו להונגריה והשתלטו עליה.
הם כוננו בה מישטרה של קוויזלייגים,
באמצעות הפאשיסטים המקומיים.
800 אלף יהודי הונגריה היו הקיבוץ ה יהודי
הגדול והאחרון שנותר. השואה
לא פגעה בהם כמעט. הדיקטטור השמרני,
האדמירל הורטי הגן עליהם.
עם הצבא הגרמני הגיעו לבודאפשט
אדולף אייכמן ואנשיו, במטרה להשמיד
את יהודי הונגריה. עד מהרה התברר, כי
תמורת סכומי־כסף גדולים ניתן היה
לשאת ולתת עם אנשי הס״ס הגרמני על
הצלת יהודים. קבוצה של פעילים ציוניים

פתחו במשא־ומתן חשאי על הצלת יהודי
הונגריה. הד״ר ישראל רודולף קסטנר
היה אחד מאנשי הוועדה• על קשריו של
קסטנר במיסגרת זו נסבו האשמותיו של
מלכיאל גרינוואלד הקשיש.
אחרי כמה ימים של המישפט נשכח
גרינוואלד, ואילו עד־התביעה, הד״ר קס־טנר,
הפך הדמות המרכזית במישפט. מיש-
פט־גרינוואלד הפך מישפט-קסטנר. ה עדויות
במישפט חשפו סידרה של תמיהות.
התמיהה הגדולה מכולן היתד, כיצד פעלו
קסטנר והוועדה הציונית שלו, בחסות אנ שי
הס״ס שנשלחו להשמיד את יהודי

רננות ותודס?
בסוף יוני 44 היו רוב רובם של מחוזות
הונגריה ריקים מיהודים.
אחת מנקודות־השפל במצבו של קסטנר
במישפט היתד, בעת גילוי הפרטים על
שליחות הצנחנים הארצישראליים לבוד פשט
ביוני .44 קסטננר הואשם בהסגרתם
לס״ס ובאי־סיוע לחנה סנש, בעת היותה
בכלא.
בקיץ 44 נותרו בבודאפשט וסביבתה
200 אלף יהודים. למרות התבוסה בחזית
עסקו הנאצים בתוכניות שונות להשמדתם.
בחודשים אלה אירגן קסטנר סידרה של
פגישות בגבול שווייץ־אוסטריה בין קורט

קסטנר: הנשמה והשטן
(המשך מעמוד )75
בכר, נציגו של הימלר, ובין נציג הג׳וינט
היהודי ונציגו של נשיא ארצות־הברית,
במטרה להציל את היהודים שנותרו.
אחרי הפגישה האחרונה בגבול שווייץ
לא חזר קסטנר לבודאפשט, שהיתר, מוקפת
על־ידי הצבא הסובייטי. בחודשי המילחמה
האחרונים סבב בגרמניה המופצצת, בחב רת
איש הס״ס קורט בכר .״האיש הזה
הוא שרלטן בינלאומי, אדם שהאמביציה
שלו העבירה אותו על דעתו,״ אמר על-
כך תמיר.
לפי עדותו של קסטנר, היה זה הוא
ששיכנע את קורט בכר למסור את מחנות-
הריכוז בשלמותם לידי הבריטים — בלא
קרב. קסטנר טען כי בכך הציל ממוות
רבבות יהודים בימי־המילחמה האחרונים.
בסוף 1947 עלה הד״ר קסטנר לארץ-
ישראל, אולם חזר פעמים אחדות לגר־

תמונה היסטורית

מידו לדין לפי החוק לעשיית דין בנאצים
ובעוזריהם. סולם, ביטאונם של יוצאי
לח״י, בעריכת הד״ר ישראל אלדד, תקף
אותו בקיצוניות :״קסטנר נפל, הקסטנ־רתם
שורץ. אילו היינו עם בריא לא היה
אפשרי שלמחרת פסק־הדיו ימשיך איש
זה להופיע ברחובות הארץ...״
ב־ 26 ביוני ,1955 ארבעה ימים אחרי
מתן פסק־הדין, התכנסה ממשלת ישראל
כדי לדון בתוצאות המישפט. למרות חי-
לוקי־הדיעות בה החליטה הממשלה לער ער
על פסק־הדין של בית־המישפט המחו זי.
האופוזיציה הראשית, חרות, הציעה
אי־אמון בממשלה, על טיפולה בפרשה. סי עת
הציונים־הכלליים, שהיתה שותפה בקואליציה
שבראשה עמד אז משה שרת,
נמנעה בהצבעת אי־האמון. ב־ 29 בחודש
התפטרה הממשלה.
מיפלגות האופוזיציה ניצלו את פסק-

פתיחת מישפט קסטנר. כאשר פורסמה לראשונה, נתן לה העולם
הזה את הכותרת הבאה :״רגע סמלי: תמונה זו צולמה ברגע
שנכנס השופט הלוי לאולם בית־המשפט וכל הנוכחים קמו על
רגליהם, כנהוג. אולם היא נראית כאילו אבלים כל הנוכחים על
מניה כדי להעיד לטובתם של אנשי הס״ס
שסייעו לו בפעולותיו בהונגריה, ובראשם•
קורט בכר. בעת המישפט, מסיבות לא-
ברורות, הכחיש קסטנר את מתן העדות
לטובת קורט בכר, הכחיש והסתבך קשות.

3נו אח ננשו דשמן״
במהלך המישפט העידו 40 עדים. במ שך
תישעה חודשים שמע השופט את
דבריהם. המדינה סערה לשמע הגילויים.
בנאום־ד,סיכום טען תמיר כי קסטנר הוא
פושע, שיש לדון אותו לפי החוק לעשיית
דין בנאצים ובעוזריהם.
התובע, חיים כהן, טען: אל תדון את
חברך עד שתגיע למקומו.
הנאשם גרינוואלד אמר להגנתו, כי למר בה
הצער דווקא בהונגריה היה שיתוף־
הפעולה עם הנאצים חזק ביותר, והאיש
שבו השתמשו הנאצים היה קסטנר.
דבריו האחרונים של עד־התביעה קסט-
נר היו :״עשינו כמיטב יכולתנו בתנאים
בלתי־רגילים. כוונתנו היתד, למלא חובה.
אין לנו להצטער שפעלנו לפי מצפוננו,
על אף מה שנעשה לנו במישפט הזד.,״
המשר שמונה חודשים טרח השופט הלוי
על כתיבת פסק-הדין. מסקנתו היתה כי
דברי גרינוואלד אמת, וכי קסטנר שיתף
פעולה עם הנאצים וסייע בעקיפין לרצח
יהודי הונגריה, והציל את פושע־המילחמה
קורט בכר מעונש אחרי המילחמה. עד־התביעה,
הד״ר קסטנר, יצא מן המישפט
בחזקת נאשם. פסק־הדין התמצה במישפט
״קסטנר מכר את נפשו לשטן״.
סניגורו של מלכיאל גרינוואלד, עורך-
הדין שמואל תמיר, ניסה להרחיב את
יריעת המישפט, תוך שביקש׳להאשים את
הנהגת היישוב בהפקרת יהודי אירופה.
פסק־הדין של השופט ד,לוי הביא את
הנושא לכותרות הראשיות. קסטנר הותקף
משמאל ומימין. הועלתה דרישה להע

רעיונותיהם של הד״ר ישראל אלדד וגאולה
כהן.
זאב אקשטיין, שירה בד״ר קסטנר, ודן
שמר, שסייע בידו, היו צנחנים־לשעבר.
יוסף מנקס, אופה במיקצועו, חבר־לח״י
לשעבר, היה איש מחתרת ״מלכות ישר אל״
,שהניח פצצה בבניין הצירות הסוביי טית
בתל־אביבב בשנת .1953 בביתו, ב שכונת
סאלמה בפאתי תל־אביב, הקים
מנקס את מועדון סודם, שבו הטיף לרע יונותיו.
במהלך
מישפט רוצחי הד״ר קסטנר,
חשף זאב אקשטיין את צפונות ליבו וסי פר
:״תוכנית־הפעולה התגבשה אחרי
מיבצע סיני. אז הסתובבתי כמשוגע. עניין
הנסיגה השפיע עלי קשה מאוד. פשע זה
כלפי העם והמדינה עולה פי כמה על
פשע אלטלינה במישפט התגלה כי
אקשטיין היה זמן־מה מודיע של הש״ב

המיליונים, אשר השמדתם היא הרקע האמיתי למשפט זה. האיש
הממושקף, הקורא-ברשימותיו הוא העד ישראל קסטנר. לידו
עורך־הדין תמיר, לבוש גלימה. עם עוזרו אריה מרינסקי, האיש
המזוקן החובש כיפה הוא הנאשם גרינוואלד. שמאלי בתמונה
הוא התובע אמנון תל, ולידו עוזרתו בניהול המישפט, דבורה
שקד. בעוד רגע יתחולל קרב דרמטי על גורלו של קסטנר.״

קסטנר, וגם לא בסרט התיעודי של הטל וויזיה
— הוא פרק מעורבותו של שרות-
הביטחון. מדוע לא מנעו סוכני השרות
את הרצח? גם שאלות נוספות נותרו
פתוחות.
התובעת במישפט היתד, מרים בן־פורת,
שטענה בבהירות כי אחד המניעים לרצח
היה בדברים שהטיף הד״ר ישראל אלדד
למאמיניו, וכי מטרתו היתה הקמת מל כות
ישראל, ואמצעיו שיסוי המונים בממשלה,
הסתה להתקוממות ולמרד, וקרי אה
לשימוש בכוח כדי להוריד את השיל-
טון הקיים.
זאב אקשטיין, דן שמר ויוסף מנקס
נידונו למאסר־עולם. יעקוב חירותי נוקה
מכל אשם.

ויתניליסצ׳ח

1ו ח

בשבוע שבו נשלחו אקשטיין, שמר ו מנקם,
רוצחיו של ד״ר קסטנר, למאסר־עולם,
פסקו חמשת שופטי בית־המישפט
העליון בעירעור שהגישה המדינה על פסק-
דינו של השופט הלוי.
השופט העליון הד״ר שימעון אגרנט,
שכתב את פסק־הדין, ציין :״באתי לדיעה,
כי מסקנתו של ד״ר הלוי אין לה על מה
שתסמוך. שגה הד׳׳ר הלוי בקביעתו כי
המניע שמאחורי קסטנר היה הצלת המיוחסים.
קסטנר נשא עיניו למטרה של
הצלת יהודי הונגריה בכללם...״
דיעת-מיעוט הביע השופט העליון הד״ר
זילברג, שקבע בדעתו :״קססנר הש תתף
עם הגרמנים בהעלמת סוד ההשמדה
מעיני ההמונים, אחרי שהיו בידו ידיעות
מרובות על כך. חרדתו ומסירותו להצלת
ד,־ 1700 היא־היא שמנעה אותו מלגלות
את סוד אושוויץ.״
השופטים אולשן וחשין הצטרפו לפסק-
דינו של השופט אגרנט, המזכה את קסט-
נר. על כוונת מלכיאל גרינוואלד ליחס
לקסטנר תאוות־כסף כמניע לכל מעשיו,
העיר השופט גוייטין שזו לא הוכחה, ולכן
אף הוא הצטרף לפסיקת אגרנט.
ברוב של ארבעה כנגד אחד (השופט
זילברג) קבעו שופטי בית־המישפט העל יון
כי קסטנר לא שיתף פעולה עם הנא צים•
חמשת השופטים הסכימו שקסטנר
הציל מעונש את פושע־המילחמה הנאצי
קורט בכר אחרי המילחמה.
מלכיאל גרינוואלד נמצא על־ידי בית-
המישפט העליון אשם בהוצאת שם רע
על הד״ר ׳קסטנר. הוא נידון למאסר של
שנה אחת.

הדין כדי להאשים את מישטר־מפא״י בכך
שהעלה את קסטנר, ומחפה עליו. במער־כת־הבחירות
של קיץ 1955 היתה פרשת
קסטנר עניין מרכזי.
תוצאות הבחירות ד,יכו בתדהמה את
מפא״י. מיספר חברי־הכנסת שלה ירד
בשיבעה, חרות הכפילה את מיספר מו שביה
בכנסת, משמונה ל־.15
קסטנר פוטר ממישרתו הממשלתית, ו חזר
לשמש כעורך ביומון ההונגרי אוי
קלט. לחבריו, שהציעו לו למכור את
מכוניתו, השיב בהומור כי הוא מעדיף
להירצח במכונית ולא כמו כלב ברחוב.
המישטרה ושירותי־הביטחון, שהיו ערים
לסכנה שארבה לד״ר קסטנר, בעיקבות
פסק־הדין הקטלני והסערה הציבורית —
הצמידו לו שומרי־ראש.

חרירה שבו נרצח 110011
יום אחד אחרי שראש^הממשלה דויד
בן־גוריון (שקיבל את התפקיד בחזרה
מידי שרת אחרי הבחירות) הודיע על ה נסיגה
מסיני, בעיקבות מיבצע־קדש, נורה
הד״ר קסטנר. חקירת המישטרה העלתה
כי הרצח אירע דקות אחדות אחרי חצות.
נורו שלוש יריות. הכדור הראשון היד,
עקר. קסטנר נמלט• הכדור השני פגע
במכונית. ביריד, השלישית נפגע קסטנר
ונפל על המידרכה.
כשהוא פצוע קשה בביטנו ובחזהו הובא
קסטנר לבית״החולים.
בליל־הרצח נעצרו 4חשודים: זאב
אקשטיין, דן שמר, יוסף מנקס ויעקוב
חמתי. העולם הזה כתב אז :״הרצח היה
מתוכנן היטב. הוא בוצע על־פי שיקוליו
של מישהו...״
הרוצחים היו ידועים זה מכבר לשירות
הביטחון. כולם השתייכו לקבוצה קיצונית
וימנית של ״נוער לאומי״ ,שהתחנכו לאור

קסטוו בניתבוג

בשעה שהעיד במישפטו !של קצין הס״ס קורט
בכר. עדות זו הכריעה את הכף נגדו, כאשר
הסתבך במתן הסבר לה. לידו בתצלום: קצין התביעה האמריקאית במישפטי נירנברג.

בתוך המחתרת. מנקס טען כי הוא חף-
מפשע, ושקסטנר נורה על־פי הוראות
שרות־ו־,ביטחון.
בית־המישפט קיבל את הודעתו של
אקשטיין כי מנקס היה הוגה רעיון הרצח,
ושהוא מסר לאקשטיין את האקדח והכדורים
:״האדם הזה הוא מטורף בשטח
מסויים, ואני רואה שהטירוף הזה הוליך
אותי לשואה. ישבתי שם הרבה זמן באי דיאה
של מלכות־ישראל, ואצלי מכל ה דברים
הצטבר עוד מיטען ועוד זיק חש מלי
— וזה היה מוכרח למצוא התפרקות
מסויימת. זאת היתה ההתפרקות שלי...״
פרק שלא התבהר במישפט רוצחי הד״ר

פסקי־הדין הארוכים והמנומקים של
בית־המישפט העליון לא הידד,דו כפסק־דינו
של השופט הלוי. הריהביליטציה
(הטידדר) המאוחרת של הד״ר קסטנר,
אחרי ד,ירצחו, לא זכתה בתשומת־לב.
סרט הטלוויזיה השני ב״פרשת קסטנר״
מסתיים בנימה מרירה הקובעת :״לשווא
תחפשו בקומץ כותרות מעריב, בין ה כותרות
המרשיעות, את הכותרת המזכה
את קסטנר• הטיהור המאוחר של קסטנר
אחרי ד,ירצחו לא זכה להבלטה יתרה״.״
יחסי־הציבור של שמואל תמיד תרמו לכך
! דן עומר
תרומה נכבדה.

(המשך־ כגיליון הבא)

שחר פוקיס -כוכב נולד

למכור את בגין
(המשך מעמוד )9
לוו־יא: והוא ידאג לברכה של
ראש־הממשלה לאירגון הזה?
רום: בדיוק.
לוריא: ואת הרווחים מהספר
הזה תחלקו ביניכם, אתה, אריה
נאור והמוציא־לאור מתל־אביב?
רום: לא. האיש מתל־אביב
מרוויח רק מה שעולה ההדפסה.
לוריא ו וכל הרווח מתחלק
בינך ובין אריה נאור?

תאמר לי בבקשה, מדוע העיסקה
לא יצאה לפועל?
רום: אני אמרתי לו שאני
לא מעוניין כל־כך. אמרתי לו
שאני ״לא חם על זה״.
לוריא: אפשר גם לומר, כמו
שאמרת לי קודם, שהיה לך פה
עניין מצפוני, וזה לא מצא־חן
בעיניך?
רום: אני גם שאלתי אותם,
והם לא היו כל־כך מעוניינים,

תאכל ותשתה מה שאתה רוצה...
לוריא: אתה זוכה במיקרה
את שם המיסעדה?
רום: לא, אבל זה ...אתה
מכיר מיסעדות בירושלים?
לוריא 5אני לא. אבל אני מבין
שזו מיסעדה ידועה.
רום נ מיסעדה ידועה. היא
גם ידועה, כי זו המיסעדה של
אדי סופר.
(ככל הנראה הכוונה היא ל־

רום: זה היה נ אשיו הס נו ״ם לבחירות היו תני
גרועים בשביל הולינוד. אני שאלתי אותו: מה
תעשה אתרנו? אז הוא אמו: אולי תסדר ל
גיוב? הוא לא האמין שהלינוד ״עלה לשילטון
דום: כן.
לוריא: תאמר לי, פרדי, מדוע
אריה נאור היה צריך אותך?
רום: אני מטפל ביחסי־הציבור
של האירגון הזה.
לוריא: הוא נתן לך מושג,
כמה כסף בערך אתם עשויים להרוויח
בצורה הזו?
רום: לא. הוא אמר: הרבה
כסף.
לוריא: כמה ספרים הוא קיווה
למכור לאירגון?
רום: אני יודע שלאירגוו הזה
יש 200 אלף תומכים. אז תעשה
חשבון.
לוריא: אני מבין. מה שם
הספר? אתה זוכר?
רום: לא. זה לכבוד 100 שנה
לז׳בוטינסקי.
לוריא: ובלי להיכנס להידה
התפלספויות הוא קבע מחיר של
20 דולר לספר?
רום: כן 20 .דולר לספר...
רום: אני נפגשתי איתו במלון
דן. הוא בא עם האיש שלו מתל-
אביב, והציע לו את הספר. הוא
היה גם גרפיקאי. הוא אמר: זה
הגרפיקאי שלי.
לוריא: מי היה הגרפיקאי?
רום: אני לא זוכר.
לוריא: אתה זוכר את שמו
של האיש שהיה צריך לייצר את
הספרים?
רום: זה היה אותו אדם, אבל

ואני אישית לא הייתי ״חם על
זה״ ,וגם לא ראיתי שאני יכול
להרוויח משהו. רציתי להרוויח,
אני לא מתנגד...
לוריא: מבחינתך זה בסדר,
משום שמותר לך להיות סוכן.
מותר לך לקבל עמלה. אבל, תאמר
לי, מדוע ראית שלא תוכל להרוויח
מזה?
רום: הספר היה יותר מדי
יקר 20 .דולר. אף אחד לא היה
משלם את זה.
לורי א: אני מבין. הסיבה ש־העיסקה
לא בוצעה, היא בגלל
המחיר של הספר?
רום: בגלל המחיר וגם בגלל
שזה לא מעניין. דבוטינסקי הוא
לא איש פופולרי באירגון הזה.
הם בכלל לא ידעו מי זה.

אס לא ספי;
אולי קסטות!
לוריא: נאור הצטער כשאמרת
לו שאתה חושב שזה לא ילך?
רום: הוא הצטער.
לוריא: הוא לא אמר לך ש אתה
קצת לא חכם?
רום: לא, את זה הוא לא
אמר. הוא בא עם הצעה אחרת.
לוריא: איזו הצעה?
רום: הוא בא עם הצעה. אני
הייתי אז בירושלים, והוא בא
ואמר לי: יש לי הצעה טובה
בשבילך. יש לי הצעה עם רעיון

מקליט לוריא
אינו מרפה
הוא אמר לי שזה הגרפיקאי. אני
לא זוכר, אבל למיקרה הצורך...
לוריא: זה חשוב לרשום את
השם. פשוט כדי לתעד את הדב רים.
רום:

לוריא: אתה תוכל למצוא
אותו, על כל פנים?
רום: כן.
לוריא: זו לא בעיה. עכשיו

חטולם הזה 2331

נהדר. ואז הוא הזמין אותי למיס-
עדה מרוקאית בירושלים. הוא
נכנס לשם כמו מלך.
לוריא: אריה נאור הזמין אותך
למיסעדה מרוקאית בירושלים?
רו ם: כן. הוא אמר: תאכל
ותשתה מה שאתה רוצה. ידעתי
שמזכיר־ממשלה לא מרוויח כל־כך
הרבה כסף בשביל ללכת למים־
עדה, שהיא די יקרה, ולומר :

מיסעדה קטי, שנאור מרבה לסעוד

רום: זו היתה המיסעדה של
אדי סופר. אחרי רבע שעה ראיתי
שזו המיסעדה שלו. בעל־הבית
הביא בקבוק ויסקי — בקבוק של
אריה נאור, כי הוא תמיד שותה
ממנו. נאור ראה שלא רציתי
להזמין כי ידעתי שהוא יצטרך
לשלם, אז הוא אמר: לא, לא,
לא, אדי סופר ישלם את זה.
לוריא: הוא אמר לך שאדי
סופר משלם את הכל?
רום: כן. אז הבנתי, ואז
כבר אכלתי ...ואחר־כך דיברנו
על הפרוייקט. אדי סופר לא הגיע
עדיין. נאור אמר שהוא מציע
לבית שלום בציריך וידיאו־טיים
מז0ז £וצ£\¥ת 1511310
בשם
.151201 וכל פעם יהיה שם ראיון
עם אישיות פוליטית אחרת. פעם
זה יהיה ראש־הממשלה, ופעם זה
יהיה שר־החוץ.
(בעברית: חדשות התנ״ך מ ישראל.
הרעיון היה להקליט
סירטי וידיאו באולפני ההסרטה
השייכים לאדי סופר, הטלוויזיה
המיסחרית בע״מ, ולמכרם לאנשי
״בית שלום״).
לוריא: ומי יביא את ראש־הממשלה
ואת שר־החוץ לדבר בווידיאו?
רום:
לזה כבר הוא ידאג.
לוריא: אריה נאור ידאג לזה?
רום: כן, וזה יהיה הסוס שעליו
אפשר יהיה למכור את זה.
לוריא: על זה שהגדולים ה אלה
ידברו לטייפ?
רום: בדיוק כך. ופעם זה יכול
להיות אפילו איש מערך.
לוריא: רגע. אני רוצה להבין.
מקן אותי אם אני לא מדייק:
אריה נאור, מזכיר ממשלת ישראל,
הציע לך עיסקה פרטית לחלוטין,
להפקת טייפים של אישי ציבור
וממשלה מהשורה הראשונה, כמו
ראש־הממשלה ושר־החוץ?
רום: כן.
לוריא: שהוא, בגלל הקש רים
שלו איתם, יביא אותם ממש
כאילו הוא אימפרסריו שלהם, הם
יעשו את הטייס, ואחר־כך אדי
סופר, אתה והוא תמכרו את זה
לכת הנוצרית השווייצית תמורת
כסף טוב.
רום: כן, בדיוק.
לוריא: ומי יחלק את הכסף
הזה? מי יהנה ממנו?
רום: אנחנו נשלם לאדי סופר
כמה שצריך בשביל הייצור של
הטייפ...
(אדי סופר הקים את אולפני
ההסרטה שלו בכספי משקיעים
גרמניים, וככל הנראה מושקעים
כספים גרמניים גם בחברת ירדן
חקירות שבשליטתו של סופר).
לוריא: אדי סופר ייצר את
זה. כן, ואחרי זה?
רום: ואחרי זה אריה נאור
ופרדי רום יחלקו את הרווח.
(המש ך בעמוד )80

שחר פרקיס הצעיר 19 תקות הטניס הישראלי, הבטיח
לישראל את הנצחון על צרפת ( )2 — 3בהתמודדות הטיייס הביו־ארצית
הידידותית, שנערכה ברמת השרון ב־ 16—17 בחודש.
שחי היווה אתגר ליניק נואה, המדורג שישי בעולם בדרוג
״הפרס הגדול״ והוכיח שוב את הפוטנציאל העצום הגלום בו.
צעיר גבוה וצנום זה, שלא היה אפילו במלוא כושרו (הוא
משרת בצה״ל) ,הפסיד אמנם 6:3נגד נואה שחום־העור, יליד קמרון,
שניצח לא מכבר את ביורן בורג, אן לא לפני שהצליח לגרום לו
״צרות״ לא מעטות ולזכות במערכה השניה 3—6תוך חצי שעה בלבד•
משחקו של פרקיס נגד פורט פסקאל, מחבט מס׳ 2של צרפת,
היה הטוב בהישגיו עד כה. בהתמודדות זו, בה גמר על פורט,
הפגין שחר טניס נועז, יוזם, תוקפני, מדוייק ומלא עניו. הוא
מצטיין בקור רוח ובריכוז רב. חבטות ההגשה שלו נהדרות והוא
הוכיח שהינו מסוגל ל״הכניס ללחץ״ טניסאי בכיר כפורט ולגרום
לו להתרנצץ על פני המגרש כדי להשיג נקודות.
שחר פרקיס אומץ זה !מכבר על ידי תשלובת מפעלי ״המגפר״,
יצרני נעלי הטניס המקצועיות ,״גרנד ספיד״ ,שבהן הוא משחק.
אין ספק, שלצידן של הנחונותיו המצויינות וכשרונותיו המבטיחים
— יש גם ל״גרנד ספיד״ ,נעלי הטניס של שחר פרקיס, חלק נכבד
בנצחון המזהיר.

שחר פרקיס בהתמודדות עם צרפת

קור סי לכזתרז־ל* ומר 1ק ד מי
מספר התלמידים בקבוצה כזונבל ל סו
• החלה ההרשמה לשנה״ל תשמ׳יג •
עודפרטים־בץ השעות 10.00-22.00

קמרה אובסקווח

לימוד׳
עי לו

ת ל אב־ב: ר ה בי א ל׳ ס . 2 3ט ל פיו 0 3 6 5 8 6 7 7
׳ר 11(1ל׳ : 0ר ׳0בצלאל 0 2 2 3 3 5 0 2 11030 . 6
חי 0ה ׳0 3 1ה( ׳ 3א׳ 0 4 6 6 2 7 7 3 11030 .13 0

717

י ר^מצל־חנים ה ס מרד״ ם 0
(המשך מעמוד )69
ללמוד. אי־אפשר היה לממן לימודי שני
ילדים.״
בן 14 היה ברדוגו פועל בביודחרושת
שמן .״אז כבר ראיתי שכל החבר׳ה ש עובדים
הם שחורים. שם אשכנזים אין.
הם לומדים בתיכון. אז חשבתי שאכלתי
אותה בחיים. זהו זה, אני גומר פועל.
״ראיתי שכל הפקידים הבכירים והמנה לים
הם אשכנזים. באופן טיבעי היו לי
תחושות נחיתות וקיפוח. ייחסתי את זה
ולעובדה שלא הצלחתי ליצור מגע עם ה חברה.
לא היה לי ברור איך הדברים מתנהלים.
אלה שישבו על הברזלים ליד
קולנוע ארמון בחיפה היו שחורים, ותל-
מידי־התיכון, שעברו שם עם ׳הצנע לכת׳
על החולצה התכולה, היו כולם לבנים.״
עורך־הדין ברדוגו יושב במישרדו ש-

פרקליט כרדוגו ()11(70

צוות).נר״בו׳ בא
ארצה נוי יצום
צת הנשי
המבוד 10ו0
בעירום -צו מבורו
דק אחת הסבימה
להתפשט רגמו׳

צייד סימון
פוחדים מהדתיים

רוצות בעירוב
אר בוחרות

שינאה למימסד
בשכונת רחביה בירושלים. האווירה והריח
מזכירים את עברו בתיאטרון: וילונות
קטיפה אדומים, שולחן־כתיבה עתיק עם
פיתוחים, עשרות עטים בצבעים שונים
בתוך הקסת. ברדוגו מדבר בשטף, נסער.
״ההתפרצויות של ואדי-סאליב עשו לי
שוק רציני. זו היתד. נקודודמיפנה. אז
נדלקתי לרעיון של הקיפוח העדתי, והת חלתי
להאמין שצריכה לבוא התעוררות
מלמטה.״
אחרי בית־חרושת שמן הוא עבר לנמל-
חיפה. המיקצוע: פועל־נמל .״שם הרגשתי
ממש בבית. היינו עומדים, כולנו פרענקים,
כמו בשוק-עבדים, והיו באים ובוחרים
אותנו לעבודה — ממש כמו שהיום עושים
לערבים בעיר העתיקה. שוכחים שפעם
הפרענקים היו פה כוח־עבודה זול.״
הנער־הפועל המשיך לבלוע ספרים, חלם
שבמיקרה הטוב, אם יתמזל מזלו, אולי
יהיה פעם פקיד.
״קראתי את המניפסט הקומוניסטי, ולא
ראיתי שזה הפיתרון, כי גם שם כולם היו
אשכנזים. אך היתד. לי מודעות פוליטית,
ומצאתי הקבלות בין המצב של הערבים
במדינה לזה של הפרענקים. אז הצטרפתי
לוועד לביטול המימשל הצבאי.״
כשהיה בן ,17 החליט אבי ברדוגו
שנמאס לו להיות פרענק. הוא קם ושינה
את שמו לאברי הכרמלי .״היות שאני
בהיר, לא ראו עלי שאני ספרדי. הסתובבתי
איתם, ואז למדתי מה חושבים עלינו ה אשכנזים.
אצל נשים לא הצהרתי שאני
פרענק, ואז הייתי שומע :׳לא טצה לשבת
איפה שהשוורצע נמצאים. הפרענק איז
א־חייע.׳ הבנתי שהפיתרון הוא לא ב־היטמעות,
אלא מתוך עמדת־כוח. לקח לי
שבע שנים לחזור אל שמי האמיתי.״
כשהתגייס לצבא הוא היווה בעייה. מצד
אחד היה לו דפ״ר גבוה, אך היה לו כתם
ביטחוני, בגלל פעילותו בוועד לביטול
המימשל הצבאי. כשהתגלה הדבר הוא
הפך שי״ן־גימ״ל.
״הסתכסכתי עם כולם. הייתי בבית־סוהר
צבאי. אחר־כך, כשרציתי להיות ביחידה
קרבית, שלחו אותי ליחידת המיעוטים.
בצבא שוב ראיתי שכל השחורים, כל
אנשי השירותים הם פרענקים והלבנים
הם גנרלים. אז זה כבר נראה לי ברור
לגמרי שזאת הגישה של המדינה. התחלתי
לפתח שינאה למימסד.״ שוש מיימון !

(המשף בשבוע הבא)

^ אשר כיקר צוות הירחון הנודע
״ פלייבוי בישראל לפני יותר מ־10
שנים, הוא לא התסשה למצוא נערות

יפהפיות שהסכימו להצטלם בעירום. הארץ
היתד. שטופה באווירת מתירנות. הנוער
הישראלי העתיק את התרבות האמריקאית,

דיסקוטקים בסיגנון ניו־יורקי צצו כפט ריות
אחרי גשם.
אנשי פלייבוי לא היו צריכים לחפש
אצל סוכני הדוגמניות. הספיקה להם ישיבה
אחת בכסית או רוול, סיבוב בחוף שרתון,
ביקור בפאב של פרדריקו. וריקוד בדיסקוטק
טיפ ניס כדי למצוא את הנבחרות.
הביקוש עלה על ההיצע. צלמי פלייבוי
נאלצו להשיב ריקם פניהן של נערות
רבות.
בין הנערות נמצאו כמה מהנבחרת הלאומית
של יפהפיות ישראל, שלא ראו כל
רע בצילומי עירום בטעם טוב, למען יר חון
בינלאומי שעליו היה לא רק לפרסם
את ישראל כארץ הנשים היפות בעולם,
אלא גם אותן.
צוות פלייבוי האירופי, השוהה בימים
אלה בישראל, לא העלה אף בחלומותיו
הגרועים ביותר שלא יצליח למצוא כמעט
אף לא נערה אחת שתסכים להצטלם.
הצוות נאלץ להסתפק בדוגמניות מבוג רות
יחסית, בנות 30 ואף יותר. זהו גיל
שבהחלט אינו מקובל על עורכו הראשי
של הירחון, יו הפנר, שטרח בשנים האח רונות
להחדיר בעזרת ירחונו את דמות
האשה־ילדה. אחד מהעקרונות של הפנר
הוא שנערה שעברה את גיל ד,־ 20 לא
תצטלם לעמוד המרכזי של פלייבוי, יוצ אות
הדופן היו ויקטוריה פרינסיפל בת
ד; ,33-כוכבת הסידרה דאלאס, ורחל וולש
בת ד 40 שתי יפהפיות, שהגימיק שב־צילומיהן
דחק את מיכשלת גילן המבוגר.
אם אמנם יגיעו צילומי הדוגמניות ה ישראליות
לידיו של ״הף״ ספק רב אם
יסכים לפרסם אותן.
בתקופה שבד. משביתה ממשלת־ישראל
את הטיסות בשבת, בתקופה שבה קומץ
דתי קובע את אורח חייו של ציבור שלם,
רק טבעי הוא שדוגמניות שהסכימו ללא
ניד עפעף להסיר את בגדיהן לפני 10
שנים, תסרבנה מתוך צניעות מתחסדת
להתפשט היום.

^ ״הן ממש
מצחיקות״

דוגמנית מרש
רוצה בעירום, אך פוחדת מתגובות

במהירות:
ך* שמועה התפשטה
י י ״פלייבוי הגיע לתל־אביבו״ הצוות
האירופי של הירחון האמריקאי הנפוץ דאג
לקשרים הנכונים, וכל המי ומי התייצבו
לבוקר הראיונות.
בין הראשונות היתד. הדוגמנית הסב-
סית שלומית אמיר. הם כבר הכירו אותה
ואהבו אותה. לכן לה לא היו בעיות. היא

כבר בפנים. שלומית שלמה עם החלטתה
להצטלם בעירום .״אם בעלי מסכים שאצ־טלם
בעירום, אז למה לא? אני לא עושה
והצגות. זהו חלק מהמיקצוע שלי. כמה
שנים אוכל להמשיך ולהצטלם? שלוש,
ארבע? היום אני נראית יפה בעירום.
מה יהיה בעוד כמה שנים? אני לא יוד-
עתת.״
שלומית, שכבר עשתה סידרה של תמו נות
עירום, טוענת :״הדוגמניות בארץ
ממש מצחיקות. בגד־ים מינימלי כשהצי
חזה ושליש טוסיק בחוץ — זה בסדר.
את זה כל אחת מדגימה. אבל תחתונים
וחזיה? חס וחלילה! האין זו צביעות?״
היא לא חתמה עדיין על חוזה עם פלייבוי,
אך היא טוענת כי ״בפחות מ־500
דולר ליום אני לא פוקחת את העיניים
בבוקר. לדעתי סכום הגיוני לצילום עי רום
הוא 2,000 דולר ליום.״
אל יפה כפיר הגיע הירחון באמצעות
סוכנות דוגמניות .״הם ראו תמונה שלי
שעשיתי לאחרונה ומאוד התלהבו. כש פנו
אלי אמרתי להם שאני לא מצטלמת
בעירום. אני פשוט לא מעוניינת. אני
לא רוצה בשום פנים ואופן לראות את
עצמי בעירום בעיתון.
״אין לי דבר נגד עירום. כשהייתי בת
18 הצטלמתי לעיתון הגרמני קוויק בעירום.
זאת היתד. תמונה שיגעון. היה לי
שיער ארוך, ראו הכל ולא ראו כלום.

דוגמנית דונסקי

נערת־זוהר רוזנבדום
טפח כן, טפחיים לא
עובדה, אין מה לעשות. כל מה שחסר
לי בחיים זה להצטלם בעירום, כדי שזרם
הביקורת יגבר. הבהרתי להם שעירום
יורד מהפרק. אם הם רוצים אותי לבושה
בבגד נועז, מחשוף עמוק או שקוף —
בבקשה. אבל מה שהם רוצים זה צילו מים
פרובוקטיביים, כשכל המחלבות בחוץ.
זה לא בשבילי.
״אין לי שום דבר נגד צילומי עירום.
אני הייתי הראשונה בארץ, לפני 13 שנה,
שהצטלמה עם חזה חשוף, ואף אחד לא
העז לומר שזה זול. קראו לזה הנאיביות
בהתגלמותה. כי זול זהו מבט זול ר
התנהגות זולה.
״כדי שצילום עירום יהיה גם ארוטי
וגם לא זול צריך לשחק. אין לזה כל
קשר עם מימדי הגוף או חזה ענק. הפוזה
הכי סכסית, שעושים אותה במבט ובמיש־חק
פנים וגוף נכונים, יוצאת יפה.
״כוכבות הקולנוע הכי מפורסמות הצ טלמו
בעירום. ברגע שאדם עומד במע רומיו
מתגלה גם נשמתו. בגדים מסתירים
את האדם, את האמיתי שבו. פנינה רו־זנבלום,
חרף השיער המחומצן והחזה השופע,
אינה וולגארית. היא מאוד סכסית.
״אם הם היו מתפשרים איתי על צילומים

לא כל המחלבות בחוץ
פחות נועזים, הייתי מסכימה. אך איני
מצטערת שאמרתי לא. אני חשופה לביקורת
מכל הצדדים. יש קינאה עצומה
מסביבי. הדוגמניות הצעירות מעריצות
אותי, הוותיקות מקנאות בי. גם על הצילום
הסכסי ביותר שלי, שיכול להיות
משגע, יימצא מי שיאמר: כבר אין לה
מה לעשות? תראו לאיזו רמה היא הגי עה

לפנינה רוזנבלום יש נימוקים משלה.
״צוות פלייבוי בא לראות אותי. אד אני
הסברתי להם שאני לא מוכנה להצטלם
בעירום. ביקיני קטן, או צילומים סכסיים
בסיגנון לוח השנה שעשיתי — בבקשה.
אבל לא יותר מזה.
הסיבה היא פשוטה מאוד. אני לא מאמינה
בחשיפה גמורה ובהתערטלות כללית.
צריך להשאיר גם משהו לדמיון. אם
חושפים הכל, מה כבר נותר? עירום
גמור הוא משעמם.
״אילו הייתי רוצה להצטלם בעירום,
הייתי יכולה לעשות את זה לפני הרבה
שנים. כבר קיבלתי הצעות מפתות. אני
מתכננת עתיד הרבה יותר רציני. אבל
אין לי שום התנגדות ששאר הדוגמניות
תעשינה מה שהן רוצות. אם הן חושבות

שצילומי עירום ייזכו אותן בהרבה כסף
ויהפכו אותן לשחקניות קולנוע, הן טו עות
טעות מרה. זה קורה אחד למאה.
״תפקיד של בחורה ישראלית בסרט ב-
חו״ל הוא תמיד קטן ומצומצם, בגלל
קשיי השפה, הסיכוי שמישהי תזכה בתפ קיד
כזה הוא כמעט אפסי.
״ביקורת הקהל ׳לא מפריעה לי אבל
אני לא אוהבת חשיפה. אני אוהבת מיס-
תורין.״

דין וחשבון
לכל העולם

ך• שצילצלד למירי זמיר, מלכת״
היופי לשעבר וסגנית מיס־תבל, הם
התרשמו מאוד מקולה. כשראו אותה, הם
התלהבו עוד יותר .״לא שאלו אותי אפילו
אם אני מוכנה להצטלם, ובאילו תנאים.
הם פשוט לקחו אותי בחשבון תיכף ומייד.
״סימון׳ ישראלי לשעבר, שהוא מלהק
הדוגמניות בירחון ושקובע מי נכנסת ומי
לא, קבע איתי פגישה בארבע עיניים,
כדי להסביר לי שהם החליטו פה אחד,
(המשך בעמוד )80

דוגמנית כן־ עמי
לא מעניין אותה
אבל היום אני אמא לשני ילדים, ועברתי
את גיל העשרה. לא איכפת לי להצטלם
בבגדים סכסיים ולהיראות חושנית, אך
לא זולה. צילום בחולצה דקה, כשאני
יוצאת מן הכינרת הוא לדעתי יפה מאוד.״
אחרי משא־ומתן קצר הסכים צוות פלייבוי
לתנאיה של יפה כפיר. יפה תצטלם
בחוות־סוסים, לבושה בג׳ינס ודוהרת על
סוס. עבור הדהירה היא תקבל 500 דולר
ליום.

״אנחנו
מדינה לבנטינית״
>> ל קארין דונסקי הגיעו נציגי פליי־בוי
עוד לפני שנחתו בארץ .״הם
צילצלו אלי מחו״ל, לפני כשלושה שבו עות,
הציגו את עצמם וסיפרו לי כי שמעו
עלי בניו־יורק מצלם ישראלי היושב שם,
ושאלו אותי אם אהיה מוכנה להצטלם
בעירום. הזכרתי להם שלפני כעשר שנים,
כשהם היו בארץ וצילמו את אתי זבקו,
שהיתה אז אחת ממלכות היופי, הם פנו
אלי ונענו בשלילה. מאז ועד היום לא
השתכנעתי שכדאי לי לשנות את דעתי.
״מדוע? בעיקר בגלל דעת הקהל וה ביקורות.
אנחנו מדינה לבנטינית. זאת

דוגמנית אמיר
עכשיו הזמן שלה לעירום

למכור את בגין
(המשך מעמוד )77
לורי א: אני מבין.
רום: אתה מבין? אז פה הוא
אמר סכום. הוא אמר שזה יכול
להיות עד 200 אלף דולר.
לורי א 200 :אלף דולר שיתחלקו
בין שניכם?
רום: לא 200 .אלף דולר זה
כל הסכום. ולנו יהיו מזה אחוזים.
לורי א: אני מבין. מ־ 200 אלף
הדולר צריך להוריד את הוצאות
הייצור.
רו ם: כן.
לורי א: וממה שיישאר אחרי
זה, אתם תתחלקו בצורה זו או
אחרת.
רו ם: כן.
לורי א: זה נשמע סכום די
גדול.
רום: זה נשמע די גדול.
לורי א: במילים אחרות, הוא
פשוט מכר את ראש־הממשלה ואת
שר־החוץ לשם עסקים פרטיים.
רום: אני לא יודע אם הוא
מכר. הוא ניסה למכור את הזמן
שלו. הוא היה מוכן לסדר שראש־הממשלה
ושר־החוץ ידברו לתוך
הטייפ. למכור שר, זה כבר משהו
אחר.
לורי א: ברור. אני מבין אותך.
למען הדיוק, מה שאתה אומר
הוא שהוא היה מנצל את הזמן
ואת היוקרה של ראש־הממשלה

לוריא: מה שמו של האיש
הזה?
רום: קרונו מלגו.
לוריא: והוא נוצרי, ולא יהודי?
רום:
הוא נוצרי.
לוריא: והוא אחד מחסידי
עם ישראל מכיוון שהם-מאמינים
בעם ישראל?
רום: הם מאמינים בעם יש ראל
והם תומכים בישראל ביגלל
הנצרות, על כל דבר הם אומרים
שהוא היה כתוב פעם בתנ״ך.
לוריא: אתה לא חושב שהת נהגות
כזאת של מזכיר ממשלת־ישראל
היתה עלולה להכפיש את
שמו של עם ישראל בעיני אוהבי
ישראל?
רום: כן.
לוריא: בייחוד כשהוא מזכיר
ממשלת ישראל, בתפקיד כה רם
ונישא. וגם מר מלגו הסכים להמ שיך?
רום:
אני אמרתי לו את זה.
לא רציתי לפרסם את זה עכשיו.
חשבתי שאני בתוך הסיפור.
לוריא: אני מבין. אז מה
מלגו עשה? המשיך את זה?
ירום: מלגו המשיך, וקרה מש הו
מעניין לפני כמה שבועות. לא,
זה כבר חצי שנה• אדי סופר בא
עם אריה נאור להמבורג. לא,
להמבורג אריה נאור בא לבד.
לוריא: כשהוא בא להעיד ב־מישפט
שלי?
רום: כן. והוא אמר לי את זה
במה שבועות קודם. שאלתי אותו
אם הוא בא דרך ציריך. הוא אמד:
״אולי, עוד נדבר על זה.״ אז

רוצזס עירזם
לקח אותו תחת חסותו ונתן לו
הוצאות וכולי?
רום: כן. זה כבר היה הרושם
שלי במיסעדה המרוקאית בירוש לים.
לוריא:
ואתה, אגב, גם נוכחת
כאשר אדי סופר שילם את הוצאות
המלון שלו, למשל, או הוצאות
של ארוחות שלו בשווייץ?
רום: לא. אחר־כך נודע לי
שזה היה נכון.
לוריא: איך זה נודע לך?
רום: מצבי לידר. זה היה
מעניין. הלכנו שנינו למלון, וראינו
שם בחשבון שאדי סופר שי לם
את זה !

אצל שפריגגר״ שהפסקתי סליחה
לוריא :
אותך. זה היה כשסיפרת ש הוא
התקשר עם האשה הגרמניה,
ודרכה עם מלגו.
רום: אמרתי למלגו שהוא יק בל
מיכתב מהארץ, וביקשתי ש־כשהמיכתב
יגיע, שיביא לי אותו.
אדי סופר שלח את המיכתב עם
שליח מיוחד. זה לא מקובל ב אירופה
לשלוח מיכתבים עם שליח
מיוחד. זה גם עשה עלי רושם לא
טוב. ואז האשד, הגרמניה התקש רה,
ורצתה קשר עם מלגו, ולי
זה היה ברור.
לוריא: ומה המסקנות שאתה
הסקת מכל ההתנהגות הזאת?
רום: אני הסקתי שאריה נאור
רצה לעבוד, ורצה להוציא הכג-

לורי א: טוב, ינואר, פברואר,
ואולי דצמבר 80׳.
רום: כן.
לוריא: ממני הוא ביקש את
הג׳וב. הוא ביקש לסדר לו גץ ב
אצל אכסל שפרינגר באוקטובר
80׳ .אתה יודע על זה?
רום: אני לא יודע באיזה תא ריו•
לוריא:
לא, אבל אתה יודע
שהוא ביקש ממני ג׳וב?
רום: כן, כן. אני~אז אמרתי
לחברים שלי שזה נכון, כי הוא
גם ביקש ממני.
דוריא: רגע אחד...
רום: יכול להיות גם שזה
היה באותו זמן.
לורי א: בערך באותו זמן.
רום: זה יכול להיות באותו
זמן. תראה, זה היה כאשר הסי כויים
לבחירות היו הכי גרועים
בשביל הליכוד. אני שאלתי אותו:
מה תעשה אחר־כך? אני גם לא
האמנתי ש ...אף אחד לא האמין
לזה. אז הוא אמר :״תשמע, אולי
תסדר לי איזה ג׳וב״ .הוא לא
האמין שהליכוד יעלה שוב לשיל־טון.
לורי
א: עכשיו בוא נחזור ל נושא
של הקסטות. מדוע הדבר
לא בוצע?
רום: לא היה לו מזל. הכומר,
שהוא האיש החזק באגודה, הוא
אדם שהוא בפרינציפ נגד הטל וויזיה•
אז הוא אמר :״איך אני
יכול לדרוש מאנשים...״
לוריא: אגב, מותר לדעת מה
הפרינציפ הזה, פרינציפ דתי?

דו ו יא: הוא נשוט מנו את ואש־הממשלה ואת
אם הוא מנו. הוא חיה מונן לסדר
שואעדהממשדה ושו־התוץ ידברו לתוך הטייפ!

מזכיר־ לשעבר נאור
דבוטינסקי לא פופולרי
ושל שר־החוץ, ומשכנע אותם לדבר
לתוך הטייפ כדי שהוא, אריה
נאור, יוכל לנצל את זה למען
כיסו הפרטי.
רום: כן.

״אדי סופר
משחד אותו״
לוריא: אני מבין. יפה. זה
קרה לפני תישעה חודשים בערך?
רום: כן. וזה עוד המשיך...
לוריא: איך זה המשיך?
רום: אני דיברתי עם לידר.
ואני ראיתי שזה דבר לא ...שזה
דבר שמבחינה מוסרית הוא לא
בסדר.
לוריא: מבחינה מוסרית, כן.
רום: מוסרית, כן. זה לא
בסדר. ואז אני גם ראיתי, זאת
אומרת, שהסיפור הקודם עם ז׳בו־טינסקי
לא היה בסדר. אז שאלתי
את האיש של בית שלום אם הוא
מעוניין. סיפרתי לו כבר שהוא
הציע לי כסף, אבל עם הרעיון.
יכול להיות שהרעיון הוא טוב.
לוריא: אני מבין. אבל סיפרת
לי גם שהוא רצה כסף בשביל
עצמו?
רום: בוודאי. אבל אני ביקשתי
ממנו להמשיך, אם הוא יבוא אליו.
לא להתלונן, ולהמשיך.

הייתי בארץ. שאלתי אותו :״מתי
אתה יוצא?״ אז הוא אמר לי:
״תשמע, אנשי־הביטחון אמרו לי
שאסור לי להגיד מתי אני יוצא.״
אבל אני ידעתי שהמישפט יהיה
ב־ 4בדצמבר, ושאהיה אז בציריך.
כמה ימים אחרי זה, כש חזרתי
מהארץ לציריך, אמרתי ל־מלגו
שיכול להיות שאריה נאור
יתקשר איתו. מעניין שהוא לא
התקשר איתי. הוא התקשר ישר
למלגו•
לוייא: הוא רצה עמלה יותר
גדולה...
רום: יכול להיות. אבל אולי
הוא לא מצא אותי. אבל הוא
התקשר למלגו דרך אשה גרמניה,
ומלגו מייד התקשר אלי.
לוריא: סליחה. האשה הגר־מניה
היא נציגה של מישהו ב גרמניה
או בשווייץ?
רום: של אדי סופר.
לוריא: מה לאריה נאור ול־אשה
הגרמניה האזת? האם הוא
קשור לאדי סופר?
רום: הוא אמר שלאדי סופר
יש נציגה.
לוריא: השאלה שלי היא, מה
לדעתך אריה נאור עושה עם אדי
סופר כל הזמן? הרי אדי סופר
הוא לא אישיות ממשלתית.
רום: אני הבנתי שהוא משוחד
על-ידי אדי סופר. לא ראיתי
איך הוא מקבל כסף, אבל אני
בטוח -שהוא תלוי באדי סופר.
לוריא: אני חושב שאולי ה עברית
שלך לא מדוייקת כאן.
משוחד, אתה מתכוון ,88.18£0
מלשון של שוחד?
רום: כן.
לזריא: אני מבין. זאת אומרת
שאתה חושב שאדי סופר פשוט

סות מכאן. אני זוכר, בינינו, ואת
זה אף אחד לא יודע, שלפני ה בחירות
הוא אמר לי שהוא מחפש
ג׳וב. הוא אמר לי :״יש לך יחסים
טובים עם אכסל שפרינגר. אולי
אני יכול לייצג אותו בארץ?
לוריא: בוא נחזור על זה בז הירות.
הוא, לפני הבחירות...
רום: לפני הבחירות, כשבכלל
לא היה ברור מי ינצח...
לוריא: הוא ביקש ממך...
רום: הוא יודע שישראלטישה
ווכן בלאט מנוי לשפרינגר ...הוא
יודע שאנחנו מקבלים את זה ב חינם,
והעורך הראשי היה הנציג
של שפרינגר בשווייץ.
לוריא: והוא רצה קשר ל-
אכסל שפרינגר דרכך כדי ש־אכסל
שפרינגר יתן לו גץ ב.
איפה?
רום: בארץ. לייצג את שפ־רינגר
בארץ.
לוריא: אני מבין.
רום: הוא גם אמר שהוא מכיר
את אפרים להב״•
(העיתונאי אפרים להב הוא
נציגו של איל־חעיתונות הגרמני
אכשל שפרינגר בישראל).
לוריא: ומה יהיה עם אפרים
להב המסכן?
רום: זהו, הוא בנוסף אליו,
או במקומו.
לוריא: בנוסף אל אפרים להב
או במקומו. אני מבין. אתה זוכר
באיזה חודש, בערך, זה היה?
רום: הבחירות היו ב...
לוריא: הבחירות היו דומני
בסביבות יולי...
רום: כן, זהו, אז זה היה
בינואר-פברואר 81׳ .יכול להיות
גם בחורף, או קודם.

רום: פרינצים דתי — הוא
אמר שלא צריכים לנצל את ה טלוויזיה.
לוריא:
דיברתם על אפשרות
של רדיו?
רום: לא דיברנו על אפשרות
של רדיו.
לוריא: זה כל מה שאתה יודע
על נאור?
רום: זה הכל.
עד כאן השיחה בין רום ולו־ריא.
חקירת
היועץ המשפטי התמקדה
בשאלה אם ביקש אריה נאור לנ צל
את תפקידו כמזכיר־הממשלה
כדי לעשות רווחים פרטיים. מן
השיחה בין לוריא ורום עולה ש נאור
רצה להקליט את ראש־המם־
שלה מנחם בגין, ואת שר החוץ
יצחק שמיר, וכן ״מישהו מהמערך״
באולפניו של אדי סופר, ואחר-
כך למכור את הקסטות לאירגון
בית שלום, לצורך הפצה בין חברי
האירגון.
בינתיים העלתה החקירה כי אכן
היו מגעים בין אולפן־ההסרטות
של אדי סופר ובין אירגון בית
שלום בשווייץ. אנשי סופר טוע נים
כי ״אינם יודעים״ על מעורבותם
של אריה נאור ופרדי רום
ב״פרשת הקסטות״ .אך גם מדב ריו
של רום בשיחה עם לוריא עו לה
כי בשלב מסויים נוצר מגע
ישיר בין אדי סופר ובין קרונו
מלגו מבית שלום.
תגובתו הראשונה של נאור של היתד. שמדובר בקנוניה
״מאפיה עיתונאית״ נגדו. אחר־כך
אי־אפשר היה להשיגו, שכן
הטלפון בביתו נותק.

(המשך מעמוד )9
אחרי שראו את היצע כל הדוג מניות
שבחלקי נפל הכבוד הגדול
להצטלם לסנטר פולד, שזה העמוד
המרכזי בעיתון ושתמונת־העירום
משתרעת בו על פני שני עמודים.
שאלתי אותו למה אני, והוא הס ביר
לי שאני הכי מתאימה. השב תי
לו בשלילה. הסברתי לו שאני
אמא לשני ילדים ושיש לי הורים
וחברים שלכולם צריך למסור
דין וחשבון.
״הוא לא הבין על מה אני
מדברת. הוא הסתכל עלי כאילו
נפלתי מהירח. הוא חשב שאני
אולי לא מרוצה מהסכום הפעוט
שהוצע לי — 5000 דולר, והציע
לי יותר. אך תשובתי היתה סופית.
״לצילומים
סכסיים אין לי התנגדות.
אך לעירום אני חייבת
לומר לא.״

פילפל בחיי
הדוגמנות

ך 0שרונה מרש, רוצה ולא
י * רוצה. היא רוצה, אך פוחדת
מתגובות לא־מבינות ובלתי־אוהדות.
״אני דווקא מאוד שמחה שאנשי
פליבויי הגיעו לארץ, ויכניסו קצת
פילפל לחיי הדוגמנות האפורים.
עירום הוא יפה כשהוא אמנותי.
להצטלם בחזה חשוף שעליו תכשיט
יפה, זה כן. לזה אני מוכנה
בלי לחשוב פעמיים, ואפילו בלי
תשלום. אבל עירום שאולי לא
אהיה שלימה עם עצמי ועם התוצאות?

״עירום אלילי ולא וולגארי, מה מם
ביופיו, זה הראש שלי. אבל
שיהיה אסתטי ונקי. לא כזה ש יעורר
אצל אנשים מחשבות לא
נכונות. אני מוכנה להצטלם עם
כיסוי מינימלי, וכמובן אדרוש
מחיר גבוה. זהו עניין של כבוד
מיקצועי. אין שום סיבה שלא
אקבל את התמורה המלאה.״ שרד
נה טוענת שהיא עדיין לא סיכמה
את עניין התשלום, אך ״הם מח כים
לי שם בהיסטריה!״
גם על בת־שבע פכט לא פסחו.
״הם צילצלו אלי ואמרו לי שראו
צילומים שלי, ושאני נראית להם
מאוד מתאימה, והם רוצים אותי
לצילומי עירום. הם הבטיחו לי
500 דולר ליום, אך תשובתי הייתה
שלילית. אני אשד, נשואה ואם
לשניים, וכמובן קיימת גם ביקורת
המישפחה והקהל.
״בארץ יש בעיה עם צילומי
עירום. לכן, כל בחורה שמסכימה,
גם אם היא מגעילה, לוקחים אותה.
״לדעתי, פלייבוי הוא עיתון ה עירום
המכובד ביותר. הרבה דוגמניות
שהצטלמו בו בעירום הגיעו
דרכו לעולם הסרטים. אולי אם
הייתי גרה בחו״ל, הייתי יותר חופשית.
אבל בארץ, כל שאני מוכנה
לעשות הוא להצטלם צילומים
קצת סכסיים.״

זה לא
בשבילי
1ם את תמי בן־עמי, הדוגנד
נית מס׳ 1של ישראל, לא שכח
הצוות. אבל היא רוצה לשכוח
מהם. אפילו לא הלכתי לפגוש
אותם. הם לא נשמעו לי רציניים,
ובכלל לא מעניינים אותי. אני
לא דוגמנית־עירום ולא אצטלם
בעירום.
״לכל דוגמנית יש שטח משלה,
אני דוגמניודאופנה. אני יודעת
שבחוץ־לארץ כל דוגמנית המכ בדת
את עצמה מצטלמת בעירום,
אבל גם אילו הייתי גרם בחו״ל
והייתי מוכרת וידועה, הייתי או מרת
לא. זה לא קו המחשבה שלי.
זה לא בשבילי.״
הדוגמנית פינצ׳י מור, הנחשבת
כבעלת הרגליים היפות ביותר במדינה,
התחמקה מלתת תשובה
ישירה, אך היא כנראה תצטלם.

אורנה נזדן

שלמה פרנקל

העולם הזה ו233

סשו־ט
כ ד ! ר . 1ל

הגיסים של מרימנביץ
אייל אקשטיין, הכדורגלן בן ה־ ,20 זכה
לפני 4שנים בהזדמנות חייו. יוסל׳ה
מרימוביץ. ,המאמן הלאומי דהיום, שאימן
אז את קבוצת הבוגרים של הפועל תל-
אביב׳ גילה שהקשר המצטיין של ניבחרת
הנערים של הקבוצה הוא נער כישרוני

הג״נס שד
גביע המדינה
גם נעמה נבון, בתו בת ה־ 9של נשיא המדינה, הבחינה
בהבדל. היא באה יחד עם הוריה לחזות במישחקי גמר־גביע-
המדינה בכדורסל לנשים ולגברים, והתקשתה להביו מדוע גביע
הניצחון שהעניק אביה לנשים, היה קטן מזה שהוענק לגברים.
״הרי שניהם ניצחו,״ תהתה הילדה.
נעמה ישבה בין הוריה בחדר־האורחים של איצטדיון יד-
אליהו, מוקפת־אח״מים• היו שם שר־התיקשורת מרדכי ציפורי,
משה זנבר, נגיד בנק־ישראל בעבר, יו״ר קבוצת הכדורגל של
מכבי תל־אביב, יחזקאל פלומין ואחרים. הם רק חייכו לשמע
שאלתה של הילדה, ולא מצאו תשובה.
נעמה עמדה על תופעה רווחת בספורט הישראלי: הנשים
הישראליות הגבוהות, במיכנסיים הקצרצרים, אשר מושכות תשו־מת־לב
בכל מקום אחר, לא מעניינות איש כשהן עומדות על
מיגרש הכדורסל. עובדה — במישחק הנשים שהתקיים באותו
ערב, לפני מישחק הגברים, נכחו צופים מעטים, חרף העובדה
כדורסלן הפועל ר״ג מאלוביק; ,אבל, בסילבר ת״א
שהכרטיס שבידיהם נועד לשני המישחקים.
התקשתה להביו
קבוצת אליצור תל־אביב ידועה בשחקניותיה הבינלאומיות,
וזכתה בגביע המדינה זו הפעם הרביעית. אך גם החיפאיות
הפתיעו לטובה, והפגינו מישחק מרשים לא פחות, למרות ״הת״הספורט
היחידי שאני עושה הוא להרים את ילדי,״ היא צחקה,
והודתה שמעולם לא היתה ספורטאית נלהבת ,״פרט לטיולים
ייחסותן החובבנית של שחקניות הפועל חיפה למישחק הכדורברגל,
שאותם אהבתי מאוד.״
סל,״ כדברי יו״ר הקבוצה, משה בן־קיקי.
אופירה גילתה שתמיד אהבה מיכנסיים, אך תפקידה הנשיכוכבת
קבוצת הנשים של אליצור תל־אביב, ענת דרייגור,
אותי אילץ אותה לוותר עליהם .״אך לאחרונה אני מרגישה
קיבלה את מבוקשה — נשיא המדינה נכח במישחק הגמר.
אופירה נבון הפתיעה בהופעתה הספורטיבית — מיכנסי ג׳ינס מספיק נוח כדי לטייל עם ילדי בשכונה לבושה במיכנסי ג׳ינס,״
וחולצה פשוטה. אך היא סיפרה שאין היא עוסקת בספורט. היא הוסיפה.
מזלו של אייל לא היתד, פציעתו
ורופאי-הספורט לא איבחנו
סובל מקרע בסחוס המחבר את
מלפנים. בהיעדר אבחנה

_ י.נ 1אחן
את משחקי הליגה שייערכו בשבת יחזה מאמן הפועל רמת״גן, אליעזר
שפיגל. שפיגל מצפה לתוצאות מחזור מישחקים זח, אשר יכריעו אם קבוצתו
תעלה לליגה הלאומית או תשאר בארצית•

וטו

.1מגבי תל •אביב
— שמשון ת׳׳א :
שמשון השתפרה ויצאו־ ,כמעט מהסכ נה.
תיקו יספיק לה•
.2הפועל יהוד —
613 הפועל כאר־שבע:
שתי קבוצות שתשחקנד, בגביע, ותלוי
מה תהיה התוצאה שם. אני חוזה תי קו,
כי המישחק ביהוד.
ר 3מכבי ב״ת —
בית״ר ירושלים: 11 הגיע הזמן שמכבי פתח־תיקווה תנצח.
אתן לה ניצחון במיגרשה בבית.
.4הפועל ראשון־
111 לציון -מבכי יפו:
מכבי יפו זקוקה לנקודה כדי להינצל.
אם ראשון תיקח, היא עלולה לסבך
את המחזור. מהמר על ראשון.
ש .5כית״ר תל-אכיב
4 124־ז — מכבי נתניה:
בית״ר תל־אביב ירדה. קשה לי לה אמין
שתהיה לה מוטיבציה להילחם.
נתניה חייבת לנצח.
1זי 2 * 8־ .6 !2הפועל ירושלים
— הפועל פ״ת: 11 ברור שירושלים תנצח, גם בגלל ה ביתיות.

.7 £מבכי חיפה —
613 בני־יהודה ת״א :
יהיה תיקו. בני־יהודה ירצו לשמור
על המקום השלישי המכובד שיש
להם.
.8הפועל כפר־סכא
— הפועל ת״א :
לגבי כפר־סבא ניצחון פירושו אלי פות•
מגיע להם, והם ינצחו את תל־אביב
בבית.
.9 3הפועל כית־שאן
— מכבי יכנה :
מכבי יבנה כמעט בלאומית. תיקו יס פיק
לה לעלות לליגה הלאומית.

נכונה הוא גם לא זכה בטיפול מתאים,
והסתפק בזריקות לשיכוך הכאבים.
כאשר לחץ שפר על אייל לעלות למיג־רש,
היה זה מישחקו האחרון. אחריו לא
שיחק יותר.
כשהגיע לד״ר הורושובסקי, אובחנה סוף
סוף מהות הפגיעה. אייל הצטווה להקפיד
על מנוחה מוחלטת.
הוא נח במשך שנתיים. אך כשהתיר
לו הרופא לשוב למיגרש, הוא מצא מאמן
חדש, שהחליף את מרימוביץ — המאמן
רב״היוקרה דויד שווייצר. מתוך שיקולים
השמורים עימו, החליט שווייצר שלא
להעניק לאייל הזדמנות מחודשת .״חזרתי
למיגרשים, הייתי זקוק לעזרה ולגיבוי,
ולא קיבלתי אותם,״ מתמרמר אייל .״איני
יודע מדוע נהג שווייצר כפי שנהג. יתכן
שהוא רצה להוכיח שהוא אינו מרימוביץ.״
שווייצר היה עסוק באימונים, וסבר
שלאייל הצעיר אין מקום לצידם של כוכבים
ריפעת (ג׳ימי) תורכ, מורים ג׳אנו,
משה סיני ואחרים. אקשטיין נותר על
הספסל. בינתיים הוא התגייס, ונאלץ

מאמן שסיגל
.10 בית״ר רמלה
— הפועל חיפה :
רמלה טובה, בעיקר בבית. היא תע שה
הכל לקחת נקודות. חיפה לקחה
כבר מספיק נקודות כדי להישאר ב ליגה.

הפ. תל־חנן —
הפועל בית־שטש:
תל־חנן נמצאת מתחת לקו האדום,
וזקוקה לנקודות. בבית אני מאמין ש תנצח.

בית״ר נתניה
— הכוח־מבכי ר׳׳ג:
לשתיהן יש כוונות, אך מנוגדות. ל הכות
יש כוונות לעלות ללאומית, ל נתניה
— להישאר בארצית. יהיה תי קו,
שעלול לא לספק אף אחת מהן.
.13 הפועל ר׳׳ג —
הפ. נצרת עילית:
(תחזיתו של אריה רדלך) ,רמת־גן היא
קבוצה עם מוטיבציה, בדרך לליגה
הלאומית.

101

בשבוע שעבר הצליח בועז קאופמן, מאמן הפויל פתח־תיקווה, לנחש
תוצאות נכונות של 5מישחקים•

העולם הזה 2331

כדורסלנית דרייגור (כמרכז)
אין להשוות את הסכום
להפסיק להופיע לאימונים. הוא לא נחשב
יותר ״כדורגלן מצטיין״ ,הצבא סירב
לשחררו לאימונים. כושר מישחקו ירד,
וחוסר ביטחונו גבר.
הוא לא האמין יותר שיוכל לשוב ול
שחק
לפני תום שירותו הצבאי. אך המושיע,
בדמותו המוכרת של המאמן הלאומי
יוסל׳ה מרימוביץ, חזר והופיע. אייל
הוזמן בימים אלה לאימוני הניבחרת הלאומית,
ומרימוביץ יודע לספר שהוא
שחקן מוכשר ובעל עתיד מבטיח .״חייבים
לתת לו צ׳אנם,״ הוא טוען בלהט.
האם אייל דוגמא נוספת בשרשרת שהם
סימן־היכר ליריבויות הניצחיות בין המא מן
הלאומי מרימוביץ ושווייצר.

כדורסל
ניו ־ אזרלינסאו די ד 1־7 1171

שתי הצעות ממשיות הגיעו בימים אלה
לענת דרייגור 1.87 הכדורסלנית המיק־צוענית
של קבוצת אליצור תל־אביב. מיב־ללת
ניראורלעס שבארצות־הברית הציעה
לענת לשחק בנבחרתה. הצעה זה מלווה
במילגה מלאה של האוניברסיטה, שכוללת
מגורים, מכונית צמודה, אש״ל ודמי כיס
על סך 400 דולר לחודש, כל זה למשך
שלוש שנים.
בעוד היא מתלבטת, קיבלה ענת הצעה
שניה. גם הקבוצה הצרפתית קלרנזון, ש־בשורותיה
היא הספיקה לשחק במשך שנה,
התגעגעה אליה, ושלחה לה השבוע הז מנה
לשוב.
החוק שונה קלרנזון הוציאה מתוכה
לפני כשנה את כל השחקניות הזרות ש שיחקו
בקבוצה, לרבות ענת. חוק חדש
שיצא בצרפת שלפיו ישחקו בקבוצות
הצרפתיות שחקניה! מקומיות בלבד, הביא
למהפך. קלרמון, שנחשבה בין הקבוצות
הטובות באירופה, הידרדרה בשל כך לתח תית
הטבלה. מצב עגום זה דרש תיקון
בחוק, ומשנתקבל, הזעיקה הנהלת הקבו צה
את כוכבותיה הזרות. ענת היתד, בץ
הראשונות שאליהן פנו.
״בצרפת זה סיפור אחר,״ מספרת ענת
כחולת העיניים ,״אין להשוות את הסכום
העצום שאני מסוגלת לקבל בצרפת למה
שמציעה לי ניו־אורלינס.״
בימים אלה שוקלת ענת באיזה הצעה
לבחור. למרות שבעבר גילתה נכונות
לעזוב את קבוצתה הישראלית, היא הצ הירה
השבוע :״אני מעדיפה להישאר
בארץ, בתנאי שיביאו שחקנית זרה אשר
תחזק את קבוצת הניבחרת. מספיק שחק נית
אחת, כדי שהרמה תעלה, ואולי נגיע
לחצי־גמר באליפות אירופה. בדיוק כסי
שקרה לקבוצות הגברים של מכבי תל-
אביב ועכשיו גם הפועל רמת־גן.
״אני מעדיפה שיחזקו אותנו במקום
שאני אחזק קבוצה צרפתית אחרת. אני
פטריוטית. הרבה יותר נעים לשמוע את
ההימנון הישראלי אחרי ניצחון, מאשר
את הצרפתי. אך איגוד הכדורסל מסרב
בתוקף ולא מוכן להתאמץ ולבזבז כספים
על שחקנית מיובאת. לכן, במצב הקיים,
לא כדאי לי להישאר.״

(המשך מעמוד )7
מחנה, לא איפשר הצבא להעבירו לבית־הולים.

0עומר עיסה אל־קוטוב, בן ,55 מראס
אל־עמוד בירושלים המזרחית, מת באותו
היום מהתקף־ילב, בשעה שהוכה בביתו
על־ידי אנשי מישמד־הגבול, שפרצו יאל
הבית כדי לעצור את בתו. הם האשימוה
ביידוי אבנים. האב ניסה להתערב לטובת
בתו, ואז ספג מכות. הוא מת במקום.
אל־קוטוב עמד בראש ועד לשמירת אדמות
התושבים בסביבה, הגובלת בבית־קברות
יהודי, שלמען הגדלתו יש כוונה
להפקיע את האדמות הערביות.
0סוהיל ראבאן, בן ,7מעזה, נהרג

שכם לטול־כרם. על־פי הסברה הוא נהרג
בידי חיילים מהמחנה.
! 0ביום ההתקפה על הר־הבית נהרגו
בירושלים ג׳יהד איברהים באדר, בן ,20
מכדור בחזה, וסלאח אל־ימאני, בן ,65
מכדור בבטן .׳שניהם נפגעו במהלך פיזור
ההפגנות הסוערות בעיר העתיקה.

בביתו של חסן עבד אל־פתח חנסיין, בן , 18 ממחנה
עךך

הפליטים דהיישה, שנפגע ב־ 12 באפריל מקליע שחדר
\ 11 יי #
1 1 -1 111
דרך החותן לבטנו. הוא מת כע מר שבועיים מפצעיו. שניה משמאל היא אמו, חלימה.
הילדה אושפזה בבית־החולים הדסה בירושלים.
מצבה אנוש.
! 0ג׳מאל אל־רחמן. בן 17 משכם,
אושפז כתוצאה מפגיעת קליע במותנו.
0סעיד ג׳מאל אבו־היג׳לה, בן 15משכם,
נפגע מקליעים בבטנו ובכתפו.
• 1ואליד ג׳אמייל חסן, בן 16 משכם,
נפגע מקליע בחזהו.
• 0יאסר מוסטפה אל־חיג׳ווי, בן

ספג חסאן אסעד, בן , 15 ממחנה הפליטים קלנדריה. הקליע
חדר ללחיו הימנית ורסיסים קרעו את עור הלחי,
שנפצע על־ידי יריות הצבא, ותוך כדי כך נפצע אף הוא.
ב־ 13 באפריל מפגיעת קליע בבטנו, במהלך
הפגנה בעיר. הצבא פיזר את המפגינים
תוך ירי ללא כל הבחנה. מן ה יריות
נפצע פאיז עליה, בן .5הוא נפגע
ברגלו וסעכוז. מיותמד מחמוד אל־בשיטי,
בן ,6נפגע מקליע בכל אתת מרגליו.
חנה מחמוד אל-שאליט, בן ,6נפגע מכתר
ברגלו. מוחמד ג׳אמיל חנונה, בן ,8נפגע
בשתי רגליו. עוד חמישה נערים, בני 13
עד ,23 נפגעו, בעיקר ברגליים.
0 :עימד באקר, בן ,23 מכפר קאליל
שבאזור שכם, נמצא מת ב־ 13 באפריל ב־קירבת
מהנה צבאי בדיר־׳שראף, שבין

זך<י 1 | 1ך בדהיישה השליכו חיי־ליס,
על־פי עדותו וצי-

לומיו של ההימאם עבד אל־מגיד עטה,
סיפרי קודש לריצפה ופגעו גם בריהוט,

ן0 נפגע 01 נפגע
י!0 נפגע נפגע

רמאדאן שעבאן׳ בי גס ^,<0.
^ 81־י6
מקליע בחזהו.
למאן מוחמד ברדון, בך;׳׳0
מקליעים בידו וברגלו! .
ח׳אלד אל־חורי, בן 10 מה.
מקליע בעין.
מקליע בכתפו.

0ג׳יווהיר עזת אל־אפנדי, בת , 18מ-
דהיישה, מאושפזת בבית־היחולים אל-
מוקאסד בירושלים המזרחית כתוצאה מפגיעת
קליע, שחדר ללחי השמאלית, עבר
דרך הפה ונתקע בלסת. היא נפגעה ביום
החמישי בשבוע שעבר בבית־לחם, בשעה
׳שנסעה לערוך קניות ביחד עם אמה.
במקום התארגנה הפגנה והחיילים פתחו
באש. הם ירו גם בג׳ווהיר, למרות שלפי
עדותה כלל לא נטלה יחלק בהפגנה. ה קליע
שבלסתד, טרם הוצא, והיא עתידה
לעבור ניתוח מסובך.
0ג׳אמייל עזמי אל־השלמון, בן ,14
מראם אל-יעמוד בירושלים, מאושפז כתוצ אה
מפגיעת שלושה קליעים ברגלו ה-

! 0שריף אל־ח׳לוואני, בן 16 מירושלים י<
׳ 0סנה מחמוד אבדנח׳לה, בת 5מבית־.
לחם, נפגעה מקליע בידה.
! 0עלי מוחמד חסן, בן 22 מבית-לחם,
נפגע מקליע במותן.
בשטחים הכבושים קיימת תופעה חדשה,
המזכירה את המציאות בארגנטינה:
היעלמותם ישל אנשים. בשבועיים האחרונים
נעלמו שיבער, אנשים, ביניהם שלושה
ילדים, משכם, מאל־בירה וימדיר־ג׳ריר.
הם נוספו על מיספר האנשים שעיקבו־תיהם
נעלמו בתקופה שלפני כן. עד היום
לא נודע דבר על נסיבות היעלמותם ועל

׳שמאלית וקליע אחד ברגלו הימינית. הוא
נפצע בעיר העתיקה, ביום ההתקפה על
הר־הבית, בשעה שיצא מביודסיפרו. מול
הפתח עמדו חיילים וירו בתלמידים, שידו
אבנים והשמיעו קריאות וסיסמות.
01 חסאן אסעד, בן ,15 ממחנה הפליטים
קלנדרית שליד רמאללה, מאושפז כתוצאה
מחדירת קליע ללחיו הימנית ומקריעת
עור הלחי על־ידי רסיסים. הוא נפגע ביום
השני בשבוע שעבר בהפגנה שהתקיימה
אחרי־הצהריים במחנה. לדבריו סייע לפנות
חבר, שנפצע מיריות הצבא, ותוך כדי
כך נפגע אף הוא.
0עיישי מוסבת איל־חור, בית ,17 מכפר
אל־ערוב שילייד חברון, מאושפזת כתוצאה
מפגיעת קליע ברגלה השמאלית. היא נפצ עה
ביום הראשון בשבוע שעבר בכפירה.
0מיסו מחמוד למאן, ימת ,14 אף
היא מאל־ערוב׳ נפצעה קשה ביום הרא שון
השבוע מיריות מתנחל, שלעבר
מכוניתו נזרקו אבנים. הוא עצר את ה רכב,
ירה מבעד לחלון והמשיך בנסיעה.

גורלם. בני מישפחותיהם חושדים שנחטפו
בידי מתנחלים או אנשי האגודות ה כפריות,
כנקמה על פגיעות והפגנות ה מכוונות
נגדם.
בקרב תושבי הגדה נפוצו שמועות כי
החטיפות הן שיטה חדשה, שמטרתה ל זרוע
פחד ולהרתיע מפני הפגנות. לתוש בים
אין למי לפנות, מכיוון שחקירות
כוחות־הביטחון על פגיעות בערבים לעד
עולם אינן נושאיות פרי. הישב״ב מחפש
עדיין את המתנקשים בראשי העדים, ב־מיסגרת
״החקירה הגדולה ביותר בתול דות
שרות־הביטחוך. בינתיים שומרות
אמהות יאת ילדיהן בבתים, ובמקומות רבים
נמנעים התושבים מלצאת את בתיהם ב לילה.
בשעות החשיכה נתונות ערי הגדה
לשליטתם המוחלטת ישל המתנחלים, ב מדים
או בלעדיהם, ושל אנשי האגודות
הכפריות, הזורעים בהן אימה.
מן הפגיעות של הפצועים ניתן ללמוד,
כי בימיקרים רבים יורים החיילים גבוה
מהרגליים. פעמים רבות נשלחים לפיזור

1׳ 4י|;| י חטף ג׳אביל עזם׳
״ אל־חשלמון, בן ה־
14 מירושלים. שלושה קליעים פגעו ברגלו
השמאלית וקליע יאחד ברגלו הימנית,

^י יי

הפגניות קטנות קבוצות שיל שלושה עד
ארבעה חיילים בלבד. אחדים מהם הודו,
באופן בלתי רישמי, כי קיבלו אישור לירות
כאוות נפשם כדי להשתלט על המפגינים,
ובלבד שלא יצטרכו להזעיק תיגבודת.
רשימת הנפגעים עוד ארוכה, ומדי יום
היא מתארכת והולכת. קשה מאוד ׳לעדכן
אותה. צה״ל יורה מהר והרפה.

יוסי הימן ,

84 עמ1די0

שנה

המחיר 25 :שקלים

(כולל מ.ע.מ).

צלמי ״פלייבוי־מחפשים
באה
המוכנות להצטלם
או דוגמניות הצמוד
אומדות

חזרה לתחילת העמוד