גליון 2332

איי ־

תי גזל ״ ב12.5.1982 ,

ד: ד 2332

88 עח1דים

קדושת השבת: תירוץ ב ל בד!
הסודית

יכוד

אבר ה ם שריר

1957 1982

החידו ש של אולימפיק:
יום יום ליוו! ב־08:50

פחות משננת״ שסה, ואתה בשלם אחו.
110 דקות בלבד מביאות אותך ליוון, ארץ
ההפתעות הבלתי מוגבלות. ארץ שנוצרה לבילוי
חופשה אידיאלית: טיולים ברחבי יוון, נופש שקט
ואוירה ים ־תיכונית חסרת־מחיצות.
השנה -טוס ליוון עם ״אולימפיק״ ותהנה משרות
מצוין, ממטוסים חדישים, מלוח־זמנים נוח,
ממועדי־טיסה קבועים, מצוות מקצועי ומארוח
עם כל הלב.

\!>41111

מפיק־דרדנע

סוכני הנסיעות ואנשי ״אולימפיק״ בקיאים היטב
ביוון, וישמחו לספק לך כל מידע שתבקש.

כתבזת תשפר חקזחמי :

סחבת השער חאתזרי :

הפדוטקציונדים

ד והרואין
דיווח מפורט מתוככי העולם התח

בגין
אל־על יכודה להיות עסק רע כשביד
המדינה, אם דא תטום ב׳טב־תות,
אבל עסק טוב כשכיל הליכוד.
מכירת נכסי החכרה תכניס
מיליארדים לאוצר ה מדולדל.
העולם הזה
מנדה את הכוונה ש מאחרי
המזימה.

בלי מ־ שנ א ־סגיניז״
״העולם הזה״ .שפועה החדשות הישראלי. המערכת והמינחלח: תל־העורך
אביב,
רחוב גורמן ,3טל .03*232262/3/4 .תא־דדאר . 156
הר*שי: אורי א מרי עורך־תכגית: יופי שגון י רכזי
מערבת: שרית ישי ושלפה פרנקל עורכי כיתוב: תמי
פוטוכיץ וגיורא נוימן. צלפי פערכת: ציץ צפריר וענת פרגוטטי * ראש
חמינחלה: אכרחם סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. חפו״ל :
״העולם הזח״ כע״ם. מודפס כ״הדפופ החרש״ כע״ט, תל־אפיב, רחוד
ע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כפפי״ כע״מ.
פן־אבינדור
--כע׳חפצה ״גד־•׳
שנתיים

ישראל רודולף קסטנר נרצח ב מארס
.1957 הרוצחים נעצרו כעבור כמה
שעות. לאחר־מכן נודע כי האיש שירה
את כדורי־המוות, זאב אקשטיין, היה
מודיע של שרות־הביטחון (ראה ענזודיס
.)61—60
העולם הזה יצא אז בהאשמות חמורות
נגד שרות זה׳,שמילא בימים ההם תפקיד
מרכזי במערכת־השילטון המיפלגתית של
מפא״י. השרות לא • יכול היה להכחיש
כי אקשטיין אכן היה מודיע שלו, אך

על־ידי העזלם הזה
הרצח .
לשם כך עלינו לחזור לימים של חודש
יולי ,1955 למחרת מתן פסק־הדין המ פורסם
של השופט בנימין הלוי. היו אלה
ימים סוערים כשלעצמם. העולם הזה היה
אז בעיצומו של מסע־הגילויים הגדול
הראשון בתולדות העיתונות הישראלית —
חשיפת מעשיהם של אבא חושי ואנשיו,
שהקימו בחיפה מישטר שכלל שיטות של
טרור והפחדה (״חושיסתאן״) .במישרדי ה מערכת
ובדפוס שלנו הונחו שתי פצצות,
שאחת מהן התפוצצה ופגעה בפועלים( .עד
עצם היום הזה, במשך 27 שנים, לא
נמצאו הפושעים שהניחו את הפצצות —
פרשה המזכירה במיקצת את אי־מציאת
הפושעים שהתנקשו בראשי־העוים בגדה
המערבית) .מערכת־הבחירות לכנסת הש לישית
הגיעה לשיאה, ומיפלגת הציונים־
הכלליים, שהיתר, שותפה לקואליציה, פרשה
ממנה ברגע האחרון כמחאה על
החלטתו של ראש־הממשלה, משה שרת,
להגיש עירעור על פסק־דינו של הלוי.
ב־ 7ביולי 1955 פירסם העולם הזה
)925(.רשימה במדור במדינה, תחת הכותרת
״סכנה לחיים״.

וזו לשונה :

שופט הלוי
מי היה מעוניין לרצוח?

לא הרחק מבניין הוועד הפועל של
ההסתדרות (״הקרמלין״) ,ליד בית־מגורים
רגיל, הסתובב צעיר, זרק מבטים חשדניים
מסביבו. על המרפסת של אחת הדירות
ישב צעיר שני, ניקה אקדח. היו אלה
הבלשים שהופקדו כשומרי־ראש על ד״ר
ישראל רודולף קסטנר.
לא היו אלה אמצעי־זהירות סתם. היו
שהעלו על הדעת, כי ניצולי השואה
עלולים להפנות את זעמם אל האיש
שהורשע על־ידי השופט. אחרים חששו
לסכנה אחרת לגמרי, כי מישהו מעוניין
למנוע בכל מחיר מאת הד״ר קסטנר
את האפשרות שיפתח אי-פעם את פיו.
כי מכל נפשות העלילה, קסטנר עודו
האיש היחיד שלא גילה את בסתרי לבו.
בעדותו לא אמר, לדברי השופט ולדעת
כל הנוכחים, את האמת. השופט פירש
זאת כסימן למצפונו הרע. אחרים סברו
שקטטנר פחד להשמיץ את משה שרת
ומרעיו, מתוך חשש כי שרת יפקירו
לגורלו, והוא יימחץ בין שני המחנות
היריבים. אותם אנשים סברו כי החפזון
בהודעה על הגשת הערעור לא בא אלא
כדי להרגיע את קסטנר עצמו, למנוע
את פתיחת פיו מתוך ייאוש.
עד כאן הרשימה. לא יכולתי אז
לגלות, כמובן, על סמך מה נכתבו הדברים.
השבוע הרשיתי לעצמי להעלות כמה זיכרונות
על חלקנו בפרשה (ראה הנדון),
ושם טמונה גם התשובה לשאלה זו. הדב־*|
רים נכתבו אחרי שביקרתי אצל קסטנר
בביתו וריאיינתי אותו ארוכות — ראיון
שנגנז על פי בקשתו.
עד.היום אפופה הפרשה מיסתורין. יתכן
.שהדבר היה נמנע׳ אילו הודה אז שרות-
הביטחון, בפה מלא ובגילוי־לב, בכך שהיה
אשם במחדל מחפיר. בהעדר הודאה כזאת,
נשארת הפרשה פתוחה.

טען כי היחסים עם אקשטיין ״נותקו״ זמך
מה אחרי שהצטרף למחתרת הלאומנית.
לא הסתפקנו אז בגירסה זו. קבענו כי
יש לחקור את חלקו של שרות־הביטחון
בפרשה. כי אחת מן השתיים:
#או ששרות־הביטחון היה מעורב
ברצח במתכוון, במעשה או במחדל —
כלומר, שמישהו בשרות־הביטחון יזם את
הפשע, או לפחות ידע עליו מראש ולא

פעל כדי למנעו;
#או שהיה כאן מחדל מזעזע, בכך
ששרות־הביטחון לא דאג לעקוב אחרי
שליחו, אחרי שכבר ידע כי שליח זה
הצטרף למחתרת קנאית רצחנית וניתק
מגע עם שולחיו.
כלומר — פשע מונומנטלי או טימטום
מונומנטלי.
בימים ההם נטיתי לאפשרות הראשונה.
כיום אני נוטה יותר להסבר השני.
האפשרות הראשונה לא היתה כה בלתי־סבירה,
כפי שהיא עשוייה להיראות כיום,
אחרי 25 שנים. לראייה: היא הועלתה
העולם הזה 2332

פרשת קסטנר
הש יב והרוצח

עכשיו!העיטים
יעוטו עליה !
בומה שביט אומר
בראיון תוקפני ל־העולם
הזה :״הצבועים
ואוכלי הנבלות
מחכים למכירת העיטים החיסול,
יעוטו ועם־ישראל
יישאר עם הנבלה
של חברת־התעופה
הלאומית שלו ! -

לפני

תון: על האנשים הנוטלים חלק
כמאבק העקוב מדם על השליטה
כסהר הסמים. מדוע
נרצח איש הסמים
עמום מסיקה)׳ כיצד
ניצל יחזקאל אסלן ממוות
אדים ץ

בתקופת רצח קסטנר עמד בראש השב״כ
עמוס מנור, שהיה בעצמו
ניצול שואה מהונגריה.
מה הוא עשה אחרי ההתנקשות?

מדוע שיסו קסטנו?

מדוע פחד קסטנר להגיד את האמת
עד הפרשה שגרמה מיפנה
במישפט? אורי אבנרי מספר את
זיכרונותיו האישיים
כפר׳טה, שהעולם הזה
היה מעורב כה מתחילתה.

המורד
רב־הפנים
הכתבת המישפטית של
העולם הזה מראיינת
את השופט העליון לש עבר
חיים כהן, המורד
במוסכמנת, שעשה תפניות
רבות בחייו והיוצא
עתה נגד התנהגות
צה״ל ברמת־הגולן,

צוות העולם הזה היה כנמד התעופה
בן־נוריון כיום השכת וראיין
את הנוסעים. מדוע הם כאים דווי

בשבת? מדוע הם
יוצאים כשבת ץ מה
יקרה אם לא תהיינה
טיסות כשכת ץ

מוות מתחת לדגל!
הנערה מעכסאן הומתה משום ש
הניפה
דגל פלסטיני. כך עודה מ־עדויותיהן
של אחותה וחברותיה.
הסיכום השבועי שד
הנפגעים כשטחים הכבושים:
שיעה הרוגים
13 ,פצועים, שני

נעדרים !

31 בכוה
המרפקים!
פרק שני בסידרה על
המצליחנים הספרדים:
איך הם הצליחו להיחלץ
מן המעברות? התשובה
שלהם היא: היה
צריו להיאבק ! (מש מאל:
הסוציולוג סנד
סמוחה);

השמאסעס
!המדאה הישראלי

עיסקי הסמרטוטים פורחים, והיוצרות
הגאות מכריזות: זאת
אופנת־עילית: כיצד צומחת אופנה
מקורית, ישראלית למרות שרוב המעצ־כים
מנסים לחקות
את האירופים.

מדורים? גועיס : תשקיף כמדינה
אתה והשקל פורום מיכתכים תשכץ הורוסקופ
עולם קטן — איי פוקלנד, אינדונסיה
ואיראן

אנשים כעולם כלונים הנדון — שחור ולבן: זיכרונות
חפרשת קסטנר
יומן אישי — הצוללת, הטראומה,
דדו ופרשת אל־על
לילות ישראל -מדור חדש
על מה שקורה בין השקיעה ובין
הזריחה

קולנוע — ישרי לנסינג וארתור
הילד, האמת על ואלנברג והרצים
שידור מדריך
שידורים _

ישראל

וירדן

אייט ממאדים
חשבון עוכר ושב
רחל סרחלת
לי לה דו
נמר של נייר -יצחק לאור,

המהפך במאזניים, והמינשר של
121 אנשי־הרוח

זה היה העולם הזה שיהיה

מה הם אומרים -יצחק
גדיש, צביקה פיק וג׳ק צימרמן

ספורט

תיטו נייד
ועידת־חרוח בספק
קיימת אי־וודאות לנכי קיומה של ועידת־חרדת
כ־ 27 ביוני.
הבחירות בסניפים נדחו מה־ 20 במאי׳ יום־ירושליס,
לסוף החודש, וכתוצאה מכך ייאלצו לדחות את
הוועידה הגדולה.
בחרות חוששים שהדחייה נועדה למנוע את מאבק
הכוחות בין דויד לוי ואריק שרון.

התחייה ל קו אלי צי ה
כניסתה של תנועת־התחייה לקואליציה
ממשמשת ובאה.
בימים הקרובים יצטרפו ח״כי התחייה ללובי
ההתיישבות. שמקים ח״ב־חרות מיכאל קליינר, והם
נתנו להבין שכך הם סוללים את הדרך להצטרפותם
לקואליציה.

ל א רוצים אחכ״ץ
בתנועת־החרות מובעת מורת־רוח מהתנהגותו של
יושב־ראש התאחדות הסטודנטים הארצית, ישראל
כ״ץ, על רקע מאבקיו לשכר־לימוד נמוך.
בחרות טוענים שבהשבתת האוניברסיטה ליום הוא
פגע אישית ביושב־ראש הוועדה, שדנה בהצעות
לשכר־לימוד, סגן־השר משה קצב, וביורם ארידור,
שהתחייב לבדוק את העניין.

הטענה היא שכ״ץ עלול להכשיר כמעשיו
את הקרקע לאובדן עמדות-הכוח של חרות
בהתאחדויות השונות, לטובת אנשי־המערך.

פועמד

בב אר־ שב ע
מועמד הליכוד לעיריית באר־שכע יהיה
הד״ר אהוד אביבי, מדען בקריית-המחקר
הגרעינית בדימונה, ספרדי דתי.
תנועת תמ״י ניסתה מסיבות אלה להניע אותו
שיעמוד בראשה, אך הוא העדיף, אחרי פגישה עם
שר־האוצר יורם ארידור, ללכת עם חרות.

ברמן מארגן אושי1
שר האנרגיה יצחק ברמן החל מארגן את
אנשיו במיסגרת חדשה במיפלגה הליברלית.
בפגישה שהתקיימה נכחו בין השאר יחזקאל פלומין!
דויד (״ג׳וקי״) הגואל, מנכ״ל חברת החשמל; ראובן
ויטלה ; ושני הח״כים הירושלמיים, דן תיכון ודרור
זייגרמן.

בו ט ל סיוד
ב מ ארו קו
מישלחת ישראלית, שהיתה צריכה
לצאת לסיור ולפגישות במארוקו,
נאלצה לבטל את ביקורה שם, אחרי
שנודע שאהד האירגונים הפלסטיניים
עומד לערוך שם כינוס מיוחד, והשיל
טונות המארוקאיים העדיפו שהפלסטינים
לא יידעו על ביקור הישראלים.

עיסקה ל מ עול
ראשי תנועת הקיבוץ המאוחד במיפלגת-
העבודה הציעו עיסקה למזכ״ל ההסתדרות.
ירוחם משל: הם יתמכו בהמשך כהונתו
כמזכ״ל עד תום הקדנציה, ותמורת זאת
ידאג משל שאנשי הקיבוץ המאוחד יקבלו
מישרות בכירות בהסתדרות וב״חברת
העובדים״.

מלסו! -שרון: קוזע
למרות שהממונה על המינהל האזרחי
בשטחים, הפרופסור מנחם מילסון, מרבה
להתפאר בכך שיש לו ״דלת פתוחה״
כלישכת שרון, אין הדברים כך.
בין מילסון ובין עוזריו של שר־הביטחון אריאל
שרון יש עתה קרע. וככל הנראה מבקש שר־הביטחון
לרמוז למילסון שהשר לא ידחה את
התפטרותו, אם תוגש. הדיעה היא שמילסון נכשל
לחלוטין בנסיון להקים הנהגה של קוויזלינגים בגדה,
כפי שהבטיח.

המצרים ועמו

חניוה גסב צודיל
נראה ששר־הכיטחון, אריאל שרון, יעניק
חנינה מיוחדת לאסירים צבאיים ביום
ירושלים, כמישקל־נגד לחנינה הסלקטיווית
בבתי־הכלא האזרחיים.
שרון נמנע מציון הקריטריונים לחנינה בצד,״ל.

דתיים מ טרידי ם
אנשי״אוויר של ״אל-על״ ביקשו הנחיות
כיצד לנהוג כלפי תופעה הפושטת
לאחרונה במטוסים, בייחוד בקו
ארצות־הכרית: היטפלות של צעירים
דתיים אל שאר הנוסעים, כדי
להכריחם להניח תפילין ולהתפלל.
נוסעים התלוננו על הטרדות אלה,
שאין דהן אח ורע במטוסים של חברות
אחרות. גם הדיילים התלוננו על
כי המתפללים סותמים את המעברים
ואינם מאפשרים הגשת שרות נאות
לנוסעים.

אנשי השגרירות המצרית, שהיו אורחי־הכבוד
בהופעת להקת־הפולקלור הלאומית של מצריים
בתל־אביב, רתחו מזעם, אך נמנעו מלבטא אותו
בפומבי.

הסר בני ם

סיבת הזעם: הסוכן הישראלי בגדה
המערבית, מוצטפא דודין, שהוזמן כאורח־הכבוד
על־ידי ראש־העיר שלמה להט,
שגם הציג אותו לקהל בהבלטה.

ח״לי ם סוחב״ם

המצרים ראו בכך נסיון מכוון לזהות אותם בעל
כורחם עם איש זה, הנתעב בעיניהם .״אתם מסוגלים
לעוות כל מעשה שאנחנו עושים למען השלום,״
התריס בשיתה פרטית מצרי בכיר. הוא גם התלונן
כי ישראלים הפיצו את השקר באילו התנגדה
מצריים לצירוף צעירים ערביים למישלחת־נוער
ישראלית לקאהיר.

זעם ע ל
*!ולידה׳״
המימסד הישראלי כארצות־הברית
זועם וכועס אחרי שהסרט ״גולדה״
הוקרן שלוש פעמים כרשתות הטלוויזיה
האמריקאיות בשבועות האחרונים.
על־פי
עלילת הסרט, אחראית גולדה
מאיר לבדה לכל עלילות מדינת־יש־דאל
מאז ייסודה, ועמיתיה בשילטון
— מבן־גוריון ועד דיין — ממלאים
תפקידים זוטרים.

עליות ב מ חיר ה 91:ט
מומחים אמריקאים מעריכים שאופ״ק (אירגון המדינות
מייצאות־הנפס) הצליח בסדיניות־הריסון שלו
בתקופת־השפל במחירי הנפט.

השפע נעלם, ובקרוב צפויות עליות
הדרגתיות במחירי הנפט כעולם.

ה-ו״רות מזב״ל
שומרי
יו״ר דירקטוריון־הבורסה, הד״ר מאיר חת,
והמנכ״ל יוסי ניצני יושבים בעת המיסחר בבורסה
בחדרם, וצופים על־גבי צג במהלך המיסחר.

הם מפסיקים מייד כל מיסחר חריג הנעשה
על־ידי המניפולטורים, ואלה מצויים
עתה במבוכה.

מכו ת לסמצבן,׳
בהפגנת האחד במאי של רק״ח, שנערכה
בתל-אביב, ספגו אנשי שתי קבוצות של
האירגון השמאלני ״מצפן״ מכות מידי
אנשי המיפלגה הקומוניסטית.
אנשי מצפן־תל־אביב הוכו משום שניצבו לצד
ההפגנה והניסו כרזות בזכות האירגון הפולני
סולידאריות, ואנשי מצפן־טרוצקיסטי, הוכו אחרי
שניסו להצטרף להפגנה.

בניגוד להודעת דובר־צה״ל, שני אנשי
המילואים שנשפטו על סירוב לשרת
בשטחים הכבושים אינם חיילי הג״א, אלא
לוחמים ביחידה קרבית.
השניים, סגן רמי חלד וטוראי פרנק גספל, נשפטו
ל־ 28 ימי מחבוש בשל סירוב פקודה, ונראה שההודעה
של דובר צה״ל כוונה גם לפגוע בגאוותם החיילית.
בעיקבות ההודעה המשונה התעוררו שאר אנשי־המילואים,
הנמצאים בשירות פעיל באותה היחידה
והמג״ד שלה, ומחו בתוקף שיחידתם הוגדרה
כיחידת הג״א.

רופאי ישראל ם
פ ר רו ס ^ אפ רי ^ ח
בדרום־אפריקה מבוקשים כיום רופאים ישראליים,
והם משרתים בבתי־חולים המטפלים בחיילים
הנלחמים בחזית נאמיביה.

השכר המוצע לרופאים הוא 15 אלף דולר
בחודש (כשלושה מיליון לירות ישראליות)
באשר הוצאות הטיסה והשהייה הם על
חשבון ממשלת דרום־אפריקה.

מחמת רגישות הנושא אין מטפלים בכך המישרדים
המוכרים, העוסקים בגיוס כוח־אדם סיקצועי
למדינה הגזענית.

צל״שעון
הרמטכ״ל רב־אלוף רפאל איתן העניק פרס מיוחד
במינו לחייל שמילא תפקיד בתפיסת חוליית אנשי
אש״ף בדרום לבנון.

לפני כמה שבועות נלכדו שלושה אנשי
אש״ף על־ידי חיילי חטיבת חיל־רגליס.
למקום הגיע מייד הרמטכ״ל, והוא העניק
לחייל, שגילה את החוליה, שעץ שאותו
הסיר מידו של אחד השבויים.

המי מ של האבא-
מג בי ל עיתונאי
המימשל הצבאי הגביל לאחרונה את חופש־התנוצה
של העיתונאי הפלסטיני חסן יוסף אל־וחידי מעזה,
המסקר את האירועים ברצועת־עזה עבור העיתון
המיזרח ירושלמי אל־שעב ועבור סוכנות הידיעות
הפלסטינית של רמונדה אל־טאוויל.

על אל-וחידי נאסרה הכניסה לבית־החולים
״שיפא״ בעזה, שבו מאושפזים מרבית
פצועי ההפגנות בסביבה, ולמחנה הפליטים
ג-בליה, השוכן בשולי עזה. הוא אינו
רשאי לעזוב את תחומי העיר.

במדינה
!העם
סל הארץ 0 *161
שלדים, הרים הרוסים
ומיתוס מטורף — הדם
שלמה בורן מכה שום.
לפי שקספיר, כל העולם הוא
במה, וכל בני־האדם הם שחקנים,
שיש להם יציאות וכניסות.
יתכן שאילו היה חי המחזאי
הבריטי הדגול בישראל של , 1982
היה מוצא בה אישור בולט לתי אוריה
זו. כי מדינת־ישראל הפכה
במה, שבה משמשות כמה דמויות
פוליטיות כבימאים ונשחקנים כאחד.

עתה החלימה המדינה מן ה הצגה
הגדולה והגרועה, ששמה
היה טראומה בימית. הקהל יצא
מן ההצגה, ונוכח לדעת כי לא
היתד, זאת אלא הצגה שדופה למרי,
שהצטיינה בבימוי גס, במיש״
חק שקוף ובתחפושות פרימיטי־
,ביות. חוץ מכמה פוליטיקאים —
כמו שר־החוץ יצחק שמיר — שוב
אין איש מעז לברבר על ,,הטראומה
הגדולה״ ,שמא יעוררו דבריו
צחוק מרושע.
השבוע בא תורה של הצגה אח רת:
קבורה לגיבורים.
״עוזי״ ,שופר, אלוהים. ה כימאי,
התפאורן, המחזאי והגי בור
הראשי של המחזה הוא הרב
שלמה גורן.
גורן הצטיין מאז ומעולם בתכונות
תיאטרליות מובהקות. כל
חייו אינם אלא שרשרת של סצי נות
מבויימות. במיבצע-סיני רץ
אחרי צה״ל כאשר עוזי בידו ה אחת
וספר־התורה בשניה. הצילו מים,
על רקע החיילים העייפים,
היו מעולים.
במילחמת ששת־הימים היה הרב
עסוק במיוחד. הוא אץ דרומה וטיפס
בעצמו על הר־מוסה, כדי
לקבוע שזהו הר־סיני שבו ניתנה

התורה לישראל. המדענים צחקו,
אך הצילומים היו טובים מאוד.
כימעם בוזמנית רץ לכתול ה מערבי,
כדי לתקוע בשופר בקול
גדול. התפאורה היתה מצויינת
וזולה, וההצגה מרגשת.
מילחמת יום־הכיפורים לא היתה
נוחה להצגות, ואפילו הרב גורן
הבין כי קברותיהם של אלפי חיי לים
שנפלו ביגלל קלות־הדעת של
הממשלה, אינם תפאורה מלבבת.
אך מאז הוא פעיל. ההצגה ה גדולה
האחרונה שלו היתה פגי-
שת־הפיסגה בינו ובין הנשיא רו־נלד
רגן, שאליה יצא ״בשליחות
מדינית חשובה״ מטעם מנחם
בגין, ושבה דובר על עניין ביטחוני
כל-כד־כל־כו חשוב, עד כי
אסור היה לגלותו לציבור הרחב.
עד היום מלאה וושינגטון, היהודית
והלא־יהודית, בסיפורי־זוועה
על הדרך המשפילה (את עצמו) ש בה
הרעיש הרב הראשי שמיים ו ארץ
כדי לזכות בפגישה מגוחכת
זו, בת 15 הדקות.
ארץ כלי נוף. בין כל ההצ גות
האלה עבד הרב על הצגת־הפיסגה
שלו, מחזה בשם העצמות
היבשות. הוא טיפס ברגל ובמסו־קים
בצוקי מידבר־יהודה, כדי
למקם כמה שלדים עתיקים, ששום
בר־דעת לא יכול היה לדעת למי
היו שייכים — ליהודים, לרומ אים.
לערבים• סימני־ההיכר, ש בהם
ניכר היהודי מן הגוי (אך
לא מן המוסלמי) נעלמו מזמן.
מנחם בגין ידע להעריו מיש־חקים
אלה. גם הוא בימאי-שחקן
מטיבעו, והוא ידע כי במחזהו של
גורן יינתן גם לו תפקיד חשוב.
בגין רואה בגורן משרת נאמן,
שכדאי לטפח אותו. למענו הוא
מוכן לשנות את החוק שוב (בפ עם
השניה) ,כדי לאפשר לו תקו־פת־כהונה
שלישית בתפקיד הרב
הראשי האשכנזי.
ההצגה במידבר יהודה נעמה
לנישמתו התיאטרונית של בגין.
אחרי הכל, אפשר היה להפיק
ממנה תועלת אישית ומיפלגתית
רבה, תמורת מחיר קטן: כמה
מיליוני דולארים וכמה ערכי־נוף
הרוסים. לא אלה ולא אלה מעניי נים
את בגין. אהבת-ארץ־ישראל
שלו אינה. קשורה בנוף.
יודפת, מצדה, כיתר. כל
זה היה יכול להצחיק בלבד, אל מלא
היה בכך תוכן חינוכי שלילי.
המחזה של גורן־בגין בא לפאר
תקופה אפלה בתולדות העם היהו־

;,נו, אז תן לו בבר את היד!״
די. שימעון בר־כוכבא פתח במרד
חסר־תוחלת, בהתקפה של טירוף
לאומי שסתמה את הגולל על ה־קהיליה
היהודית בארץ, שיסודו תיה
התערערו עוד בהתקפת־הטי־רוף
הקודמת, מרד־הקנאים.
אפשר להתפאר בגבורתם של
הגיבורים העתיקים, אך אסור
בשום פנים להעלות על נם את
עצם החלטתם לפתוח במיבצע ש גורלו
נחרץ מראש, ושלא יכול
היה להסתיים אלא באסון הלאו מי,
שאכן בא בעיקבותיו.
אלא שמחשבות כאלה אינן
מעניינות את הרב גורן ואינן מטרידות
את מנחם בגין, הבית״רי
מברסם־ליטובסק, ששר מנעוריו
את שירו של זאב ז׳בוטינסקי:
״למות או לכבוש את ההר /יודפת,
מסדה, ביתר !״

השט חי ם
ז ^1ו1ם קקו$
אם ההרג אינו
עוזר — אודי תעזור
שיטה ש 7הרעכה
מישפחתית?
הכיבוש משחית את בעליו. זהו

תהליך בלתי־נמנע. מכיוון שכל
שיטה לא תצלח לדיכוי המאוויים
הלאומיים של הכיבושים (ראות
מיסגרת) ,מחליף הכובש מדי פעם
את שיטתו, בתיקוות־שווא שהשי טה
החדשה תצלח יותר מאשר
הקודמת. וכל השיטות הן, בהכ רח,
ברוטאליות.
עוד לפני שלושה שבועות הח ליט
כנס של ״חוגים ביטחוניים״
כי הריגת נערים ונערות מקרב
המפגינים בגדה וברצועה באמצ עות
״יריות באוויר״ תביא ל״שחי-
קה״ של ההפגנות (העולס הזה
.)2330 אולם העובדות הבולטות בשטח
הוכיחו את ההיפך: ככל ש רב
מיספר הנערים והילדים שנהרגו
ושנפצעו, כן גבר הזעם.
ההפגנות לא נחלשו ולא נשחקו.
השבוע החליטו ״הגורמים הביטחוניים״
להנהיג שיטה חדשה:
עונש מישפחתי• הכוונה: לפגוע
בקיום המישפחות, רובן עניות
בלאו הכי, אשר בניהן ובנותיהן
נתפסים בהפגנות.
דרושה מידה מונומנטלית של
טימטום, כדי. להאמין כי שיטתו
הנושנה של הגנרל הבריטי סר
אוולין בארקר (״הכה את היהודים
בכיסם!״) תצליח למנוע את
ההפגנות הנועזות של הנערות וה נערים
בגדה וברצועה, שעליהן

ואושר אל ישיא, ואש׳עיריית עזיה(עדיין) ,מכר:!,

ככל שהמיגהל ה&רחי ב שטחים
הכבושים הולך ונכפה על
התושבים שם, כן גדלה ומתבלטת
דמות אחת: ראשד אל־שווא.
ראש־עיריית עזה, בן ה ,73-ש הקפיד
בעבר לשמור על פרופיל
נמוד, הולד ותופס כיום את מעמדו

בלתי-מוגבלת, כפי שהציעו אח רים,
ומצדד באי־שיתוף פעולה עם
המינהל האזרחי, מבלי להשבית את
עבודות העיריות ,״כדי שהתושבים
לא ייפגעו.״
האיומים והקריאות לרצח, ש הופנו
כלפיו מצד חזית־הסירוב ה פלסטינית,
אינם מרתיעים אותו.
הוא מבטל אותם במחי־יד. תהת
להתייחס להם הוא מעדיף ללכת
בשקט בדרכו. רק מעטים יודעים
שמאחרי התארגנות ראשי-הערים
והכרזתם לאי־שיתוף פעולה עם
המינהל האזרחי עומד אל־שווא.
ללא הכרזות ופירסומים ראוותניים

סייפר השכוע ראשד אל
שווא ל״העולם. הזה״ :
מה שקורה עכשיו בשטחים ה כבושים
— זוהי התנגדות כללית
של כולם כאחד לכיבוש ולשילטון
הישראלי. ההרג היומיומי, שב אמצעותו
מנסה הצבא לדכא את
ההתנגדות, לא יצלח. מה שקרה
ב־ ,1972 כאשר אריק שרון השליט
טרור ברצועודעזה, לא יחזור עוד.
אז הוא נלחם בקבוצה קטנה,
שהניפה את נס המרד. היום עומד
מולו כל העם הפלסטיני בשטחים
הכבושים. יהרוג כמה שיהרוג —
הוא לא יוכל לבלום עם שלם,

ראל עם מצריים. זה הרבה מעבר
לכך. הדברים נובעים מתיסכול
עמוק, שבו שרויים בני-עמי. יש ראל
היא שגרמה לכך.
מאז הכיבוש ב־ 1967 רמסה יש ראל
באמצעים האלימים ביותר את
הפלסטינים. הישראלים פוצצו את
בתינו, עצרו אנשים שהלכו לתומם
ברחוב, עינו אותם, פצעו אותם,
הרגו אותם. אנשים נאלצו לעבור
את ההשפלות האיומות ביותר. הע מידו
אותם אל הקיר כשידיהם
מורמות. מי שזז נורה במקום. אגשים
הוכרחו לשכב כשפניהם בתוך
הבוץ, והחיילים דרכו עליהם. וה

נשחתו בשקו הגדור!
הטבעי בשורה הראשונה של ה מאבק
במה שקרוי בפיו ״הנסיון
לתת לגיטימציה לכיבוש ולמימשל
הצבאי על-ידי שינוי השם״.
הוא מתנגד להשבתה מוחלטת
של העיריות ושירותיהם לתקופה

ניהל שיחות ומגעים, שהביאו ל פעולה
המשותפת.
דרכו הפוליטית של האיש, ה מכהן
בתפקידו מזה שמונה שנים,
היא ישרה ונחושה. כך גם הוא
נוהג להרצות את דבריו.

הנאבק למען החופש והשיחרור
שלו.
זה לא נכון שההפגנות התעוררו
בעיקבות הרצח ליד מיסגד אל-
אקצה בירושלים. זה לא נכון שהן
התעוררו בעיקבות ההסכם של יש-

גרוע ביותר: גזלו מאיתנו באופן
שיטתי ומתמיד את אדמותינו ואת
בתינו. כך זה נמשך מ־67׳ עד היום
הזה.
הנה, רק לפני חודש לקח הצבא
(המשך בעמוד )8

גאוות הציבור הערבי כולו. באר-
קר לא הצליח לדכא את המחתרת,
שמנהיגיה מנסים עתה לרשת את
מקומו.
דרושה לכך גם מידה רבה של
אטימות מוסרית. כי עצם המושג
״ענישה מישפחתית״ לקוח ממי לון
הרייך השלישי. אדולף היטלר
עצמו המציא את השיטה שנקראה
בגרמנית י 1א - 51
מעצר מישפחתי. על פי עיקרון
זה, ניתן היה לאסור, לענות ולכ לוא
במחנות־ריכוז את כל בני-
המישפחה של מי שנחשד בפעולה
נגד המישטר, .
טימטום ואטימות־חושים הם סי-
מני־ההיכר הבלתי-נמנעים של מי
שמנסים לשלוט בעם אחר —
תמיד. כאשר הם נוכחים לדעת
ששום שיטה — הומאנית ובלתי-
הומאנית — אינה מצליחה להשיג
את היעד של הכיבוש, הם נוטים
מטיבעם לאמונה האווילית שהשי טה
האכזרית ביותר סופה להצליח
בהשגת היעד הבלתי-אפשרי.

ישרא לי ם ב חו ״ ל
חי**ר *הודי חנו

חיטך עברי־ ישראלי
לצד תרבות אמריקאית —
המתכון המומלץ על־ידי
מנהיג יהדות ארה״ב
״׳ועדת־הנשיאים של האירגונים
בארצות־העיקריים היהודים הברית
פירסמה הודעה גדולה על
עמוד שלם בניו־יורק טייטס של
יום הראשון, כדי להודיע על כך
לכל בני העם האמריקאי־יהודי —
שרק חלק קטן ממנו הוא שומר
מיצוות, אך לדעת מחברי המודעה
הרי ״ריבונו של עולם, היו שב
במרומים והכל־יכול, הוא
שהביא אומץ לעם־ישראל ונתן
לו יד חזקה.״ אמרו וחתמו
הווארד סקנדרון, פרקליט ממולח, שרוב המכהן כנשיא הוועדה,
חבריה לא נבחרו מעולם, ולצידו
מתנוססת חתימתו של אחד בשם
יהודה הלמן, יורד מישראל, איש את שמכר
מיפלגת־העבודה,
נישמתו לממשלת בגין תמורת
מישרה במישרד ראש*הממשלה
בירושלים בסוף שנה זו.
העם האמריקאי־יהודי, ובתוכו
המיעוט האמריקאי־ישראלי, קרא
במודעה, אחרי שראה את האו תות
והמופתים של הכל־יכול,
מעל למסכי הטלוויזיה של הגויים:
ימית עולה בלהבות; בחו רים
מזוקנים ונשים היסטריות
זורקים אבנים ויורקים על חיילי
ישראל, הנוהגים בהם ביד רכה.

הנערה הגיפה את הדגל. איש־הניטחון כיוון אלייה ״עוז׳
• מהר יוסף חליל אל-פ׳אר, בן
, 15 נפצע באותה תקרית ברגלו השמאלית.

• עטידל עבד אל־ קאדר ראיין,
, 15 נפצע באותה תקרית במיצחו.

• מוטייה עלי עיזיב, בן

, 15 נפצע

באותה תקרית בצווארו.
• פאטמה כחלות, בת ,00מ-
ג׳בליה, נפצעה בחזה מהתפוצצות רימון
גאדמדמיע, שנורה אל תוך ביתה, בעת
שהצבא רדף אחרי המפגינים שתקפו את
המאחז.

• מוחמר דעודה כחלות, בן ,70

^11*1411111
1 \ 0 1 1 1 1ן איחסאן ח׳ליל אבו־דראז,
בת , 18 מכפר
עבסאן שליד חאן־יונס, נורתה בביטנה.

יייייי יי י י

ך * נערכ על הפנים הרעולות הניף את
י י הדגל הפלסטיני. איש־ביטחון בבגדים
אזרחיים התנפל עליו, היכה אותו בכת
עוזי בפניו ובכתפו והפילו ארצה. אז דרך
עליו, בעט בו וכיוון את הנשק לעבר
ראשו.
לפתע אזרה נערה אחת אומץ, תפסה את
הדגל המוטל על הארץ, ברחה עימו למרחק
של כמה מטרים והניפה אותו.
איש־הביטחון לא היסס. הוא כיוון אליה
את העוזי. צרור יריות הפילה ארצה.
זהו, על־פי העדויות, תיאור התקרית
העקובה מדם, שהתרחשה בבוקר היום
השלישי בשבוע שעבר, בבית־הספר לבנות
אל־חיסנה בכפר עבסאן שליד העיירה חאן-
יונס ברצועת־עזה. איחסאן ח׳ליל אבו־

דראז, בת ,18 נפגעה משלושה קליעים
בביטנה, שלושה קליעים ברגלה וקליע
אחד בידה. היא נפטרה כעבור שעה בבית-
החולים נאצר בחאך יונס.
מן היריות נפגעה גם סבאח איברהים
אבדאיסמאעיל, בת . 16 קליע חדר לרגלה
השמאלית, ונתז של קליע (״ריקושט״),
שרט את רגלה הימנית. היא אושפזה באותו
בית־החולים.
על־פי גירסת המימשל הצבאי, אורגנה
ליד בית־הספר הפגנה של תלמידות, שב ראשה
עמדו צעירים רעולי־פנים, חמושים
בסכינים. הם העמידו בסכנה את חייהם
של חיילי כוח ממונע, שהגיע למקום כדי
לפזר את ההפגנה. אלה נאלצו לפתוח באש.
אולם על־פני גירסה זו טופחות העוב דות:
מן היריות נפגעו רק תלמידות. אף
אחד מן הצעירים, לעברם כוונה, כביכול,
האש, לא נפגע.
אחותה של ההרוגה, האלה ח׳ליל אבו-
דראז, בת ,14 היתה עדה לתקרית שבה
מצאה אחותה הבכירה את מותה. עדותה:
״בשעה רבע ל־ 9באו לבית־הספר שלוש
מכוניות של הצבא. התלמידות עשו הפגנה
ליד בית־הספר. כשהגיע הצבא, ברחו כולן
לתוך חצר בית־הספר.

״היה שם גם ילד אחד בשם סאהל איס־מאעיל
אבו־דגה, בן ,16 שהחזיק דגל פלס טין
ביד. חייל ועוד אחד, שהיה לבוש
בבגדים אזרחים, רדפו אחריו לתוך החצר.
האיש באזרחי, שהיה לו גם אקדח וגם
רובה, הוא שהפיל את סאהל, דרך עליו,
בעט בו וכיוון את הרובה לראש שלו.
אחרי שאחותי הרימה את הדגל, הוא הרג
אותה. את איסמאעיל החיילים לקחו איתם.״

הלוויה
עם לילה
מו של בית־הספר אינו אל־עאוודה
*/ומפירושו בערבית: השיבה — כפי
שפורסם בכמה עיתונים. הוא נקרא כך
בעבר, לפני מילחמת ששת הימים. בשל
משמעות השם, המביע מאווייהם ושאיפתם
של הפליטים לשוב לאדמותיהם, הוא שונה
על־ידי המימשל הצבאי, אחרי הכיבוש
ב* ,1967 לאל־חסנוז, על שם אשה אגדית
מהתקופה הטרום איסלאמית.
אביה של ההרוגה, ח׳ליל איברהים אבו-
דראז, עובד אדמה, לא יכול היה לקבור
את בתו מייד. הוא נאלץ להמתין עד הערב
אחרי רדת החשיכה. רק אז נמסרה לו
גופת בתו. המימשל־הצבאי לא איפשר
להלוויה לעבור דרך ביתה של ההרוגה.
היא נקברה בנוכחות עשרה קרובי־מיש-
פחה בילבד. רק הם הורשו להשתתף ב הלוויה,
שהתקיימה תחת עינו הפקוחה של
כוח צבא גדול, שנוכח במקום כדי למנוע
מתושבי הכפר לפרוק את זעמם על הריגתה
של הנערה.
האב השכול סיפר, כי ביום החמישי
בשבוע שעבר, בעוד המישפחה מתאבלת
על הבת, פרצו לבית חיילים, שביקשו
לעצור את בנו בן ה־ ,19 איברהים. לדבריו,
היכו החיילים את הבן, משכו בשערותיו
ורק התערבות אימו, שפרצה בצעקות ובבכי
מר, הרפו ממנו.

שאר הנפגעים, כשבוע שעבר.
ברצועת־עזה ובנדה־ המערבית :
• חאלד עיסה אבו־שארך, בן

, 18 ממחנה הפליטים ג׳בליה שליד עזה,

בעלה של פאטמה, נפצע אף הוא בחזה
באותו המיקרה.

• כאלה מחמוד פאלח עבאדי,
בן ,17 מהכפר יעבד שבין שכם וג׳נין,
נהרג ביום השלישי בשבוע שעבר מהתפוצצות
מוקש.
המימשל הצבאי מסר לגבי מיקרה זה,
שבו קיפדו ארבעה צעירים את חייהם,
שתי גירסות סותרות. האחת טענה שה ארבעה
נהרגו ״בעת שטיפלו במוקש ישן״,
השניה אמרה שהם הכינו מיטען־חבלה.
לבסוף מסרו גורמים ביטחוניים לעיתונאים
שפנו לקבלת הסבר, כי אכן היה זה מוקש.
אך בהודעתם רב הנסתר על הנגלה.
עד עתה לא ברור אם היה זה אכן מוקש
ישן, כפי שנמסר בתחילה, או שזהו מוקש
חדש, שהוטמן בקירבת הכפר כדי לפגוע
בתושביו. בגדה־המערבית רגילים כבר
לפעולות נקמה מצד יהודים קיצונים, ולכן
הועלו חשדות בכיוון זה. לא נמסר גם אם
גופות ההרוגים נלקחו לבדיקה פתולוגית.

• עבד עבד אל־ג׳אכאר עבאדי,

כן , 17 נהרג באותה התפוצצות.

• מוחמד מוסטאפה הטיב, בן

, 18 נהרג באותה התפוצצות.

• עבד אל־טעלב פייצאל זייד,

כן , 18 נהרג באותה התפוצצות.

נ׳אלאל מודומד א חמד עפאני,
בן ,17 מעזה, נהרג ביום הראשון בשבוע
שעבר בהתפוצצות אחרת, שגם אותה אופף
מסך־מיסתורין. בשל הימנעות המימשל
הצבאי ממסירת פרטים על נסיבות מותו,
לא ברור אם נהרג בשעה שהכין מיטען
חבלה, או שהיה קורבן להתנקשות כלשהי.

• מייסון מחמוד סלאמן, בת ,14

ממחנה־הפליטים אל־ערוב שליד חברון,
מתה ביום הרביעי בשבוע שעבר מפצעיה.
היא נפצעה קשה יומיים קודם לכן מיריות
נהג רכב ישראלי, שלעבר מכוניתו נזרקו
אבנים.
כשהובאה הילדה לבית־החולים הדסה
בירושלים, היה כבר ברור שמצבה אנוש
ושאין תיקווה לחייה. המימשל הצבאי הודיע
שפתח בחקירה למציאת היורה. עד עתה
לא נמסר על התקדמות כלשהי בחקירה.
תחת זאת הודיע המימשל כי החוקרים
נתקלים בקשיים בחקירתם, מכיוון שאבי
ההרוגה, שנוכח במקום בזמן ההפגנה, לא
הצליח למסור פרטים מדוייקים על היורה.
• שני צעירים ערביים נפצעו ביום
השלישי בשבוע שעבר בעת פיזור הפגנה
בשכונת שועפת בירושלים.
• צעיר ערבי נפצע ביום הרביעי

בשבוע 1אחרון נחוגו7 1
ונבצע! 13 בגדה וברצועה
נפצע מקליע שפגע במיפשעתו, ומקליע
נוסף שחדר לרגלו הימנית.
חאלד, המאושפז בבית־החולים שיפא
בעזה, נפגע ביום הרביעי בשבוע שעבר,
בעת שצעירים מהמחנה יידו אבנים והש ליכו
בקבוק־תבערה לעבר מאחז צבאי,
שהוקם בשולי המחנה. ההפגנה התארגנה
בעיקבות הידיעה על מותה של איחסאן
מע׳בסאן יום קודם לכן.
בהתאם להוראה מיוחדת, שהוציא שר־הביטחון
אריאל שרון, בעיקבות הביקורת
הקשה שנמתחה בכלי-התיקשורת העולמיים
על הירי חסר־המעצורים בשטחים הכבו שים,
פתח הצבא במיקרה זה באש חיה
רק כשהמפגינים עמדו כבר לפרוץ לתוך
המאחז.

• מאמיר סוחמד אחמד עוויס,

כן 18 מג׳בליה, נפגע באותה תקרית
מקליע שחדר לרגלו השמאלית.

,כ ו זה קרה!

אומר ח׳ליל איברהיס אבו־דראז מעבסאן, אביה של
ההרוגה, המדגים על בנו כיצד דרך איש־הביטחון
בבגדים אזרחים על הנער סאהל איסמאעיל אבז״דגה, בן ה־ ,16 שנעצר בידי כוחות הבינוחון.

• נאביד נאביל אבד־רוקבח, בן

, 15 נפצע באותה תקרית בגבו.
• מהר אד־ריפעי, ב ן , 15 נפצע
באותה תקרית ברגלו הימנית.

בשבוע שעבר בשכם^,עת פיזור הפגנה,
שהתארגנה בעיקבות הנפת דגל ישראל
על בית־החרושת לסבון של מישפחת טוקאן,
בכיכר המרכזית. הדגל הונף על־ידי חיי לים,
לכבוד ביקורו של שר־הביטחון, אריאל
שרון, בעיר.

• עכראם מוחמד ק׳אנין, בן ,18

מחאן־יונם, נעלם ביום השני בשבוע שעבר
ועיקבותיו לא נודעו.
בגי־מישפחתו, שפנו למימשל הצבאי כדי
לברר אם נעצר, נענו שאם הוא נמצא
במעצר הדבר יובא לידיעתם. עד היום לא
נמסר להם דבר. לדאגתם של בני־המישפחה
מוסיפות הידיעות על היעלמותם של אנ שים
בגדה־המערבית, שעל־פי השמועות
נחטפו בידי מתנחלים או אנשי האגודות־הכפריות,
הזורעים אימה בערי הגדה.
עד עתה לא נודע דבר על רשימת* ה אנשים
שנעלמו, שעליהם דיווח העולם הזה
בשבוע שעבר.

עדנאן איפמאעיל סיאם, בן

,18 מחאן־יונס, נעלם אף הוא באותו היום.
גם לגביו לא ידוע דבר. יזסד הימן

אי ז תל ממתים הינם?
י י | ך תפוזים,לימונדה,אשכוליות *ו תפוחי

י11$

י 1ודדררזדי רו רויו *

שיחה ע אל־ שווא
(המשך מעמוד )5
ממני 40 דונם, שהם בבעלותי ה פרטית.
השטח נמצא ליד ואדי עזה,
על גיבעה החולשת על כל העיר.
יום אחד, ללא כל הודעה מוקדמת,
באו חיילים וגידרו את המקום.
כששאלתי מה קורה, ענו לי שיודיעו
לי. עד היום לא נמסר לי דבר .״
לאט־לאט הם מפקיעים מאיתנו
את כל אדמותינו ומקימים עליהן
התנחלויות. נוסף על כך הם מטילים
עלינו מיסים כבדים, ההולכים
וגדלים מיום ליום, וממררים את
חיינו בכל דרך שרק אפשר. הם
אפילו לא מנסים להסתיר את
כוונותיהם. עדיף להם שנישבר
ונעזוב בעצמנו את אדמותינו. אם
נהגר מכאן, יקל עליהם להשתלט
על הכל.
בגין אומר בגלוי שלדעתו אין
עם פלסטיני. כדי לנשל אותנו
לגמרי, הוא המציא את רעיון ה אוטונומיה.
זהו דבר שלעולם לא
יוביל למימשל עצמי ולעצמאותנו.
הוא נועד מלכתחילה למטרה הפוכה
בדיוק. בגין הרי אומר שזוהי
אדמה יהודית משוחררת.
״דנו אין ממשלה״ .כך קרה
שהפלסטינים הגיעו למצב שבו שוב
אין להם עוד מה להפסיד. לוקחים
מהם את אדמתם, בתיהם, כספם,
כבודם — הכל. לכן הם יילחמו עד
הסוף. שום דבר לא יעצור עוד
בעדם. הם לא רוצים לחיות תחת
כיבוש, הם לא רוצים את השילטון
הישראלי. מדוע שליהודים תהיה
מדינה, ולהם לאי מדוע שליש־ראלים
תהיה עצמאות, ובאותו ה זמן
הם רוצים לדכא עם אחר? למה
הם רוצים להפוך את הפלסטינים
לעבדים שלהם, שיעשו עבורם את
העבודות השחורות, תמורת שליש
משכורת שמקבל פועל יהודי?
אנחנו חיים באפלייה כל־כך גדולה,
עד שלפעמים קשה לתאר
שבמרחק כמה קילומטרים מאיתנו

הפגנה
על פי העיתונות :
״כשבועות האחרונים
נהרגו 16 ילדים, א8צ
נפצעו ושיכעה נעדרים
בגדה המערבית
וברצועת עזה.״
אנו, קבוצת כני־נו
ער ירושלמיים, קוראים
לכם להצטרף ל־עצדת־מהאה
נגד הרג
ככני־אדם, ופגיעות ביניהם ילדים רכים,
הנגרם כתוצאה ממדיניות
המינהל האזרחי
כשטחים. העצרת תיהשני,
ערך
ביום
,17.5כשעה ,16.00
מול הכנסת.
היד הממהרת ללחוץ
על ההדק, היא
תוצאה ישירה שד
מדיניות זו.
להלן שמות 16 החתומים,
כנגד 16 ההרוגים:
אבליו קובי
אלון עופרה
גובי שרה
חרמן חגי
יודט יהונתן
בהן צפריר
לוטן אילנה
לף יואב
לרנר שרון סמי עמר אורלי
פינס יורי
צוקרמן תמי
קופר ליטה
רזי תמי
שקד אידית
פרטים נוספים ניתן לקבל
אצל רזי תמי — ,669251
כהן צפריר — 714029־,02
גלעד מיכאל — 222691־,04
651834־.03

זה אחרת. כל מה שמותר בישראל,
אסור בשטחים הכבושים. סותמים
לנו את הפה, סוגרים את עיתונינו,
מגבילים לנו את חופש־התנועה.
הנה, לי אסור כבר מזה שנתיים
לנסוע לגדה־ד,מערבית. זאת לא
בושה?
בישראל יש ממשלה המגינה על
אזרחיה. לנו אין ממשלה. הממשלה
הישראלית איננה עוזרת לנו.
היא פועלת נגדנו. לכן אנחנו רוצים
להיות עצמאיים. אנחנו צריכים
מישהו שייצג אותנו ושידבר ב שמנו.
היום הגוף העושה זאת הוא
אש״ף. אש״ף הוא חלק מהעם הפלסטיני,
חלק שנמצא מחוץ לגבולות
השטח הכבוש. לכן הוא יכול
לפעול בחופשיות, בעוד שידינו
שלנו כבולות. בבוא היום, כאשר
נגשים את שאיפותינו הלאומיות,
נערוך בחירות. מי שייבחר, הוא
שיעמוד בראש המדינה הפלסטינית.
אני רוצה לומר לישראלים: אנחנו
לא טרוריסטים ! אנחנו לא שונ אים
אתכם ! אין לנו שום דבר נגד
היהודים. להיפך, אנחנו רוצים לח יות
איתכם בשלום. אנחנו רוצים
שתהיה לנו מדינה פלסטינית לצד
מדינת ישראל. המדינה הזאת צרי כה
לקום ברצועת־עזה ובגדה־המע־רבית,
כשבין שני החלקים יגשר
פרוזדור בינלאומי.
יש בעולם ארבע מיליון פלסטינים.
כמעט מחציתם חיים ביש ראל
ובשטחים הכבושים. איך ישראל
יכולה להיות מדינה יהודית,
אם יש בה שני מיליון פלסטינים?
האם תוכל להיות מדינה דמוקרטית,
אם תהפוך אותם לעבדים? האם
תזרוק אותם לים או לירדן? אנחנו
לא יודעים.
אנחנו חיים באווירה של פחד.
כולנו מפחדים. אני יושב כעת
מאחרי שולחני, ואיני יודע אם ב עוד
שעה אהיה עדיין ראש־העי-
רייה. אני לא בטוח אם לא יבואו
לעצור אותי. אני לא בטוח אם לא
יבואו לגזול ממני את רכושי.
זוהי המציאות שבה אנחנו חיים.
ישראל מפעילה על האנשים כאן
לחץ עצום, כדי שיעזבו וישאירו
את השטח ריק לרשותם.
לא שונאים יהודים. עכשיו
המציאו דבר חדש. קוראים לזה
המינהל האזרחי. זהו שקר תעמולתי,
במטרה להונות את העולם
ולצייר לעיניו את הכיבוש הצבאי
בצבעים של שילטונות אזרחיים.
כך הם מנסים ליצור בסיס אזרחי
לנישול שלנו. לעולם לא נסכים
לזה ולא נשתף־פעולה.
עד היום לא הוזמנתי. אך אם
אוזמן, אסרב להיפגש עם אנשי
המינהל. המציאות שבה אנחנו חיים
היא כיבוש צבאי, ולא נסכים לשחק
תפקיד בשקר הגדול. כל ההבדל
בין המימשל-הצבאי למינהל־האז־רחי
הוא השם.
החל ביום השבת, בשבוע שעבר,
חברי־המועצה ואני איננו נכנסים
עוד לבניין העיריה. אנחנו מנהלים
את העיר ממקום אחר. למעשה
העיריה כולה מושבתת. אנחנו מפעילים
רק את שירותי המים, הביוב,
הניקיון והחשמל, כדי שלא לפגוע
באזרחי העיר. נמשיך גם לגבות
את המיסים העירוניים. יותר מכך
לא נעשה דבר, עד שלא יפסיקו
לכפות עלינו את המינהל האזרחי.
ניהלנו מגעים עם העיריות האחרות
ברצועה ובגדה, כדי שיצטרפו אלי נו.
כולנו מאוחדים.
חשוב לי שבישראל יידעו ש אנחנו
לא שונאים את היהודים.
הדבר היחידי שיש לנו נגדם הוא
שהם גוזלים מאיתנו את אדמותינו
ומדכאים אותנו. אנחנו רוצים לחיות
איתכם בשלום, וקוראים לישראלים
המתקדמים — ואני יודע שיש כאלה
— ללחוץ על ממשלתם, כדי להח זירה
לגבולות ההגיון.
אין שום סיבה שלנו לא יהיו
בדיוק אותן הזכויות שיש לכם.
על בך אנחנו נאבקים. לא משנה
כמה מאיתנו תהרגו, תפצעו ותכלאו
— מעכשיו נמשיך בהתנגדות ללא
הפסק. דבר לא יעצור בעדנו.

.אגודת ישראל׳ סיפקה את התירוץ לב־צ
ך* דברים שנשמעו בישיבת
י י ועדת־הכספים של הכנסת
לפני כמה חודשים נאמרו כמעט
בהיסח־הדעת. הם לא היו על-
סדר יומה של הישיבה, ולא כל
הח״כים נכחו כבר בחדר־הישיבות
שבקומת־המרתף של הכנסת. אחד
מחברי־הוועדה סיפר, ספק ברצי נות
ספק בצחוק, על מיליונר אנד
ריקאי־יהודי ידוע, שהציע לקנות
את חברת אל־על.
כך התחיל מחול השדים שהוליך
לפרשה המאיימת היום על של מות
הקואליציה הממשלתית, ו עלולה
להביא לחיסול אל־ על, או
לנפילת ממשלת בגין, ואולי גם
להקדמת הבחירות לכנסת.

הורכבה הקואליציה. פרק זד. מכיל
את מרבית סעיפיו של ההסכם ה קואליציוני.
יש כמה עשרות סעיפים
שכבר מולאו, וכמה עשרות
סעיפים שלא מולאו. לא היתה
שום דחיפות מיוחדת בסעיף הדן
׳באל־ על, עד ששסירא ולורינץ
הבינו שאפשר לממשו.
הבינו מאוחר מדי
ך* השבץ הפוליטי שעשו
י י לורינץ ושפירא היה מפולפל
קצת לגבי כמה מחבריהם לקו אליציה,
שאינם אמונים על רזי

מבחינת הביצוע. השבתת אל־ע7
היא מבחינתם הישג תעמולתי
אדיר, שיעזור להם למוטט אח
המפד״ל בבחירות הבאות, ולגזול
ממנה נתח נכבד מן הבוחרים הדתיים
בעלי ההשקפות היוניות.
אך ההצעה (שנדחתה) של המיליונר
האמריקאי־יהודי הבהירה להב
כי הם יוכלו להשיג את מבוקשב
אם יציגו לפני שרי הליכוד באור
ורוד את השלב האחרון — המטרה
הסופית.
חבר־הכנסת אברהם שפירא, המכיר
יפה את הצמרת הכלכליח
של ישראל ואת עולם העסקיק
שלה, יודע כי מזה זמן רב קיימים
במשק הישראלי גורמים הלוטשים

תיירים נכנסים בנמל־התעופה בן־גוריץ כשבת האחרונה
חיים ושימחה
בוועדת־הכספים של הכנסת לא
התייחסו ברצינות להצעה. אך ה ידר
הערמומי של ועדה זו, ש היא
החשובה בוועדות הכנסת,
שם־לב גם לנימת הדברים. ד,ח״כ
שלמה לורינץ מאגודת-ישראל יודע
להאזין. אף אחד מהח״כים לא
אמר שמכירת אל־ ער אינה באה
בחשבון !
לורינץ מיהר לספר על הדברים
ששמע למנהיג סיעתו בכנסת,
הח״כ אברהם שפירא. שפירא לא
הסתפק במילמולים ששמע לורינץ
בישיבת ועדת־הכספים. הוא הת חיל
לשאול גם את השרים אם שמ עו
על ההצעה.
הרושם שלו היה דומה לרושם

התלמוד, וכמה מהם הבינו לפני
מה הם עומדים כאשר כבר היה
מאוחר מדי.
התוכנית של לורינץ ושפירא
— חבריהם באגודת־ישראל לא
היו שותפים בסוד המזימה —
היתה זאת:
•,המטרה הסופית: למ כור
את נכסי חברת אל־על ל מיליונרים
ישראליים, מביו הפרו־טקציונרים
של הליכוד, ולהעניק
להם גם רישיונות להפעלת חברת-
תעופה שתירש למעשה את אל־על.
>• הדרך: הפיכת חברת אל־על
במתכונתה הנוכחית לחסרת
כל סיכוי להתחרות עם החברות
הזרות והישראליות.

עין אל חברה התעופה הלאומית,
כמו אל נכסים אחרים של המדי נה.
כדי
לספק חלק מרעבונם, מינה
הליכוד אדם שכל תפקידו הוא
למכור את נכסי המדינה לפרו-
טקציונרים של הליכוד. זהו יש ראל
סחרוב, הממונה על מכירת
החברות הממשלתיות.

אגודה של
אינטרסנטים
?י ח די שערבו ניתוח זה, היה
י ברור לשפירא כי מה שנראה,
לכאורה, כחוליה החזקה בשלשלת

המיליונרים שיקוו את ״אל־עד־ עם הזכויות
אןנדי הח ו ב ות ־ יעש ו עסק מצויין
של לורינץ. ההצעה הזאת לא
היתה רצינית כי ״העיתוי אינו
מתאים,״ או כי ״הקונה הוא אמ ריקאי
ולא ישראלי,״ או כי ״ה ציבור
לא יקבל את זה עכשיו.״
באותו רגע הפך הסעיף המדבר
בהשבתת אל־ על בהסכם הקוא ליציוני
לדבר־מה מוחשי מאוד.
סעיף זה הוא אחד מכמה עשרות
סעיפים בפרק הדן ביחסי דת ו מדינה
בהסכם שעליו חתמו הלי כוד
והמיפלגות הדתיות כאשר

• 1השיטה: מימוש הסעיף
בהסכם הקואלציוני המדבר על
השבתת אל־על בשבתות ובמועדים.
טעות היא לחשוב שמדובר
על 52 שבתות בשנה בלבד: ב לוח
העברי יש גם ״ימי מועד״
רבים, שבהם לא יוכלו מטוסי ה חברה
לטוס. אל־ על תהפוך, למע שה,
לפגר חי, שלכל אדם במדינה
יהיה ברור שאין לו זכות קיום.
ללורינץ ולשפירא היה עניין רק
בשלב האחרון, שהיה גם הראשון

הקואליציה, היא למעשה החוליה
החלשה ביותר. המיפלגה הליב רלית
שבליכוד, על פי השקפותיה
המוצהרות, היתד. אמורה להתנגד
בכל תוקף לכך שאל־על תושבת
בשבתות. אך שפירא יודע שמיס־לגה
זו אינה יותר מאגודה רופפת
של מייצגי אינטרסים כלכליים
גדולים במשק הישראלי.
ישראל סחרוב עצמו, שהיה
גיזבר המיפלגה הליברלית, הוא
מבעלי חברת ביטוח גדולה, ושו

התוכוית הסודית, הנוקמת מזמן: להעביר את נכסי ״אד־על

סודו הסחמסע־ווו-ס
תנחתו מיד(!!
דבחירוח

תף לחברות רבות במשק. השרים
ארליך, פת ושריר ייצגו בנאמנות
רבה את האינטרסים של המיל שאול
יארדר
הישראלי־יפאני
אייזנברג. בתקופה האחרונה חל
קרע בין פת וארליך ובין שריר.
גם שריר ניסה להעמיד פנים ש נותקו
קשריו עם אנשיו של אייזנ-
ברג במיפלגה — אך לא מכבר
העניק להם מישרד־התיירות זיכ יון
גדול לפיתוח ים־המלח.
השר יצחק ברמן היה פרקליטן
של חברות־ענק זרות, שלכמה מהן

לאל־ על יש היום צי של 17
מטוסים, ששניים מהם חכורים, ואינם
שייכים לחברה. שמונה מ בין
המטוסים הם ־מדגם מיושן
יחסית, בואינג ,707 מטוס מסוג
זה, מחירו כשהוא נמכר ביד שניה,
נע בין מיליון ומיליון וחצי דו לר.
לחברה
יש גם שמונה מטוסי-
ענק חדישים יותר, מדגם בואינג
.747 מחירו של מטוס כזה יכול
לנוע בין 25 מיליון דולר כשהוא
נמכר מיד שניה, ובין 47 מיליוני

הראשונה ובין העיסקה השניה
טמון בחובות האדירים של אל־על,
המסתכמים בעשרות מיליוני
דולרים. אך חובות אלה, המדינה
ערבה להם. אם תחליט ממשלת־ישראל
לחסל את אל־ על, למכור
את נכסיה, לפטר את העובדים,

התחייבות כספית כה גדולה.
אך כבר עתה מתחילים גישו שים.
לצורך קניית אלזעל יהיה
צורך ביצירת גוף כלכלי המכונה
בלשון הכלכלנים ״קונסורצ־יום״•
לא קשה להעלות על הדעת
שחברות־ענק כמו החברה־לישראל

מראה נמל־התעופה כשכת אחרי הפסקת הטיסות
שממה ושיממון

היו גם אינטרסים מקומיים. כמ עט
כל אחד ואחד מחברי־הכנסת
של הליברלים מייצג באורח ישיר
או עקיף בעלי אינטרסים כלב־ליים.

עסק
גרוע או
עסק מצויין ז
ף אכן, לא חלף זמן רב, עד
1ששפירא יכול היה לבוא אל
ראש־הממשלה מנחם בגין, ולבשר
לו שאינו צריך לחשוש מן הלי ברלים.
הם לא יכשילו אותו, לא
בממשלה ולא בכנסת, כאשר יו דיע
על כוונתו לקיים את הסעיף
של אל־על בהסכם הקואליציוני.
שפירא הבטיח לבגין גם את
תמיכתם של כמה משרי חרות, ש מהם
בגין אינו חושש ממילא.
החשבון הכלכלי שעשו העסק נים
של הליכוד היה זה :

דולרים כשהוא בבית־החרושת.
ביחד מגיע שווי צי מטוסי החב רה
לסכום של כ־ 300 מיליון דולר.
אך זהו רק חלק מנכסי החברה,
שיש לה גם צי מיכליות, חלפים,
ובעיקר — נכסי דלא־ניידי ורשת
מישרדים בכל הערים הגדולות ב עולם
המערבי. בהערכה גסה אפשר
לאמוד את שווייה של החברה
בחצי מיליארד דולר, שהם יותר
ממאה מיליארד לירות.
מי שיקנה את אל־ על במחיר
כזה, יעשה עסק גרוע מאוד אם
יירש את כל צוות־העובדים, את
חובות החברה, ואת איסור הפעולה
בשבתות ובחגים.
אך מי שיקנה את נכסי החברה
ואת רישיודההפעלה שלה, את
הזכות להעסיק מחדש את רוב ה עובדים,
את רשת המכירות של
אל־על, ויוכל לטוס גם בשבתות
ובחגים — יעשה עסק מצויין.
ההבדל העיקרי בין העיסקה

ולקחת על עצמה את כיסוי החו בות,
יעשו הפרוטקציונרים שיקנו
את אל־על עסק מצויין.

יגלגל עיגייס
למעלה
ל והי כדיוק המזימה.
מנחם בגין מגלגל עיניים
תמימות כלפי מעלה, ובסיוע ה״
מיספרים שיגיש לו שר האוצר יו רם
ארידור, הוא יטען שמשא
אל־על קשה מדי לישראל העניה,
ואין ברירה אלא למכור את ה חברה
— בתנאים שתוארו -כאן.
כרגע עדיין אין קונים מוגדרים
לאל־ על, ועדיין אין שום הצעות
רציניות. אין בכך פלא. הסכומים
שמדובר בהם הינם אדירים בקנה
המידה של המשק הישראלי. אין
אדם יחיד או חברה יחידה ביש ראל
היכולים לקחת על עצמם

א׳ (הנשלטת על־ידי בנק־דיסקונט
והברון רוטשילד) והחברה־לישואל
ב׳ (הנשלטת על־ידי בנק־המיזרחי
של המפד״ל) יחברו יחד עם גורמים
פרטיים כמו המיליארדר איי-
זנברג, אנשי קבוצתו של השר
יעקב מרידוד ושל הח״כ יגאל
הורביץ, כדי ליצור קונסורציום
כזה, שיקבל לידיו את נכסי אל־על
ויפעיל חברת־תעופה שתזכה
לתנאים מועדפים.
בינתיים, הזמן אינו דוחק לאנ שי
הליכוד. הם יודעים שאין טוב
מן הזמן העובר כדי להרגיע את
ההתמרמרות הציבורית הרחבה,
ולהרגיל את העם בישראל לחי סולה
של אל־על, ואז אפשר יהיה
למכור את החברה לפרוטקציונ־רים
של הליכוד ללא בעיות מיוח דות.

מן הנמנע גם, שכדי להש קיט
את המערך, ינתן נתח מהפגר
של אל־ על גם לבעלי האינטרסים

שר שריר סוחר הכלכליים השולטים במיפלגה
בקונסורציום שיקנה את אי
אפשר יהיה לשתף גם את קו
הענק כלל (הנשלט על-ידי
הפועלים) או את חברת־העו
של ההסתדרות.
הרווח לליכוד הוא ברור 7
על תימכר לפני הבחירות,
אם יהיו בעוד שנה, ובין אם
קיימו במועדן. הפרוטקציו
שיקנו אותה יידעו להודות
יפה, ולממן את מסע־הבחירוח
הליכוד, ובאותה עת יוכל
האוצר לממן מיבצעי הנחות
לק מתנות במימדים אדיריב
והכסף שיוזרם לקופת־המדיו

שלמה פרנקל

ים מעבר ותיקווה
לאחרונה היה בארץ ״מר יהלום״ .שמו
הוא הרי אופנהיימר. מיליארדר אמיתי,
נכד של סיר ארנסט אופנהיימר, בנו, של
מהגר יהודי שהגיע לדרוכדאפריקה מהעיר
הגרמנית פרייבורג, שבה היה סוחר ב־סיגרים.
הנכד, בן ה־ ,72 חולש היום על
עסקי־יהלומים, זהב, מכרות שונים ועסקים
חובקי־עולם, שערכם נאמד ב־ 14 מיליארד
דולר. זהו ״מר יהלום״ שביקר לאחרונה
בארץ.
הוא בא להרגיע את ראשי תעשיית היהלומים
בארץ, כראש קונצרן הענק דה־בירס,
השולט על מכירות היהלומים בעולם
כולו. הוא הבטיח ליהלומנים שתיארו ב אוזניו
את מצבם הקשה, כי יעמוד לצידם :
לקונצרן שהוא עומד בראשו, כך אמר, יש
רזרבות של 2.9מיליארד דולר, שיאפשרו
לחברתו לשמור על מלאי היהלומים שלה,
המוערך ב־ 1.4מיליארד דולר ; הוא יאט
את קצב כריית היהלומים, כפי שאומנם
עשה כבר, ויווסת את כמות היהלומים כדי
למנוע ירידה נוספת במחירם.
הוא גם אמר, שסקרים מראים, כי חלה
התאוששות בשוק העיקרי של יהלומים
מלוטשים, בארצות־הברית, וכי כבר בקיץ
זה עשוי הביקוש לגדול ועימו המחירים.

כך הוא אמר. אכל היהלומנים
הישראלים הם בכר מעבר לשלב
של תיקוות, אפילו הבנקים לא מוכנים
לשמוע יותר על מצב שישתפר.
ער לשיפור הם רוצים ביטחונות
טובים והרכה, כדי שהתיק־ווה
של היהלומן לא תהפוך לאב־

אנחנו לא מפריעים להם, שלא יפריעו
לנו. ואם באמת יפסיקו לטוס בשבת, נראה
להם שגם לנו יש מה לומר. אלה בערך
המצית הדברים שאמרו לי בטלפון, שלושה 1
אזרחים שיש להם מה לומר על ענייני אל-
!,על בהקשר של טיסות שבת, כפיה דתית
ועוד. שלושת הקוראים מבקשים לייסד
אגודה שכל מטרתה לדבריהם :״נחרים את
טיסות אל־ על, לא רק בשבת אלא גם בימי
חול. נחרים כל מלון שיהיה בהשגחת הרבנות,
בשבת ובחול. מי שרוצה לכפות
עלינו בכוח ההסכם הקואליציוני את מה
שלא ניתן להם עד כה, יצטרך להקים
חברת־תעופה מיוחדת בשבילם ״— בשביל
אלה הסבורים והעושים הכל כדי להמאיס
עלינו את חיינו, לא רק בשבת אלא גם
בימי חול.״

סיר ארנסט

סיר הרי
זכה של הכנק, כפי שאומנם קורה
מדי פעם.
אופנהיימר מעסיק במיכרות שלו 144
אלף כורים, להם הוא חייב לספק לחם. כדי
לעשות זאת הוא גם חייב להמשיך בהפקה,

להרצת מניות
חשם הוא סטיק

זעמם של מקורבי הבורסה החל להתגבר
בשבועיים האחרונים. יש להם סיבה טובה :
הפסקות המסחר במניות של דרעד, מולט,
אלסקה, על־פי החלטת הנהלת הבורסה,
אינן לרוחם.
אם הנהלת הבורסה תמשיך להפסיק את
המסחר בכל מניה שנרשם בה ביקוש חריג,
איך אפשרי יהיה להריץ מניות? ואם כבר,
אז למה במניות מסויימות כן, ובאחרות,
שלטענתם הן מוסדיות, לא. ובאמת למה?
האמצעים שבידי הבורסה לבדוק אירועים
חריגים במניות מוגבלים. הבדיקה יכולה
להעשות אם למישהו בבורסה היתר. סיבה
לחשוב שהמניה מורצת, או מתנהגת בצורה
חריגה.

שמעתם פעם על יהודי בשם דוד פוטיק י
גם אני לא. היהודי הנושא שם זה אינו
אלא מנכ״ל חברת מן לשימורי מזון ודגים.
הוא מכר בשבוע שעבר 150 אלף מניות
בערך נקוב של שקל ,1בשער ממוצע של
2500 נקודות — כלומר, כ־ 39 מיליון שקל
— ועוד 15,400 בערך נקוב של 5שקל
בשער של — 935 שהם כ־ 72 מיליון שקל.
הרבה מאוד כסף. בהתחלת השנה היה
השער של מן 1שקל 333 נקודות ושל מן
5שקל 228 נקודות. עכשיו, מה שנותר
הוא לעשות חשבון קל כמה הרוויח מר
דוד פוטיק בפחות מארבעה חודשים.

ייט לי חריטות: מחצית המניות
הנסחרות בכורסה מתנהגות כצורה
חריגה. כעצם ההתנהגות החריגה
אין כל עבירה עד תקנון
הכורסה: צריך להוכיח מה גרם
להתנהגות זו. עד היום הוכח רק
פעם אחת, ללא עוררין, שנקשר
קשר מניפולטיבי להרצת מניה. כל
יתר המקרים לא הוכחו.

איו שמועות

סדר הפקודות מתחלק כצורה
אקראית כין הברוקרים השונים,
כין יום מיסחר אחד לשני. עכשיו
לך וחפש את אלה שהריצו את
המניה ותוכיח שיש לה אחות וגם
מחותן, שכמקרה הטוב הוא ממזר.
| לבורסה יש בעיה.

10 *2

כל מי שירצה להצטרף לאגודה
שעוד לא קמה, יפנה לחברי הווע דה
היוזמת, לפי מיספרי ה טלפון
הבאים: כתל־אכיב, טלפון
412253־ ,03 בחיפה 713745 04
בנצרת 55715־ .005 ימסור את שמו
וכתובתו ויחכה לבאות.

נזיליארדיס אמיתיים

60230 שיטה חדעוה

כדי להכביד על בדיקת מקור המניפו לציה,
הולכת ונוצרת טקטיקה חדשה, שלא
תאפשר לזהות את המריצים, ואפילו יזוהו,
יקשה על הנהלת הבורסה להאשימם במני פולציה.
בדרך־כלל,
עד לאחרונה, נעשו ועברו
פקודות הקניה דרך ברוקר אחד ולעיתים
שניים, דבר שאיפשר להתחקות אחר נותני־הפקודות.
הטכניקה החדשה מחייבת תיאום
רחב יותר בין, המריצים, המתאמים את
פקודות הקניה המחולקות בין כמה ברוקרים,
שאחד מהם לפחות הוא בנק גדול.
אגודה לחרס
נגדי

גם של יהלומים וגם של זהב, שהמחיר של
שניהם רץ ויורד. יכול להיות שיש לו כמה
מיליארדים להפסיד, קרוב לודאי שליה־לומנים
בארץ אין יותר ממה להפסיד, לכן
הם אומרים, זריקת העידוד באה במאוחר.

נייר
ת מו ר ת

חו ל ם

התחרות הקשה על בניית שני לווייני-
תיקשורת עבור ממשלת ברזיל הסתיימה,
ככל הנראה. ברזיל הצליחה להוריד את
המחיר ל־ 150 מיליון דולר, ושתי חברות-
הענק המתחרות על העיסקה, אחת קנדית
והשניה צרפתית, נאלצות עתה להבטיח
לקנות בברזיל, בחלק מן הכסף, נעלים,
קפה ועפרות ברזל. הדרישה הברזילית ל-
קניות־נגדיות עלולה להפוך סידרה של
חוזי־תיקשורת, בכמה מן הארצות המתפתחות,
לתקדים של תיקשורת כנגד נע ליים.
הצרפתים
עושים ככל יכולתם לשכנע
את ממשלת ברזיל ביכולתם הטכנולוגית
ומזכירים להם את התמיכה הפוליטית שבה
הם זוכים בצרפת. הקנדים שלחו לברזיל
להקת ג׳אז של מישטרת הרוכבים: אך
ההחלטה, נפלה בשל סיבה אחרת,

י טי ם:

מרקים ויינים
מזמן כבר לא עסקנו במטבע חוץ. הגיעה
השעה. מתרחשים דברים מעניינים, למשל :
הדולר מתחיל לרדת מגדולתו, וזהו תהליך
שכל המומחים טוענים שילך ויימשך לפחות
עד סוף שנה זו. אומנם הדולר הוא המטבע
ואפילו לאמריקאים קשה להשיג אותו
בחודשים האחרונים, אך בגלל המיתון המחריף
של המשק האמריקאי, הירידה ה-
כמעט ודאית בשערי־הריבית שם ועוד כל
מיני סימנים לא מעודדים, קטן כוח הקניה
של הדולר לעומת המטבעות האירופים.
העודפים העצומים במאזן התשלומים של
יפן והתאוששות כלכלת גרמניה המערבית,
הפכו את המטבעות של שתי ארצות אלה
ללהיט התורן.

בחוד׳ט האחרון — אפריל —
עדה הדולר כמונחים של שקדים
ב־ 7אחוז כלבד. המרק הגרמני
במעט כ־* 11 והץ היפני ב״*.12.4

ברזיל הנדהמת קשה דהגרדת
ולנו אומרים שקשה לחיות
כארץ הזאת. אגב, המכירה — אוי יצואה- ,תזנח את* -הטיעונים,-,הטב
אם תרצו ההכנסה ממכירת ה נודוגיים ותחתום על הוזה עם
מניות — פטורה ממם. סיפור זה יהחכרה הקנדית, שהציעה לכסוף,
מסביר גם מדוע כדאי להריץ הצעה שקשה לסרב דה: קנדה מומניות
ולהישאר מיליונר של ממש כנה לקנות מברזיל מיפעל לייצור
נייר וחומר״גלם לייצור נייר למשך
אעונימי לחלוטין, כעל כורחך.
כמה שנים, כמחיר של 250 מיליון
דולר. אגב, קנדה היא אחת
מיצרניות הנייר *הגדולות בעודם.

תופסת עובדה
טילפן אלי אחד המשקיעים הקטנים ושאל
אותי אם אני יכול. להסביר בדיוק איך
מריצים מניה. הנה לפניכם דוגמה חיה
ובלתי נשכחת של טירטור מניה חופשית
ממס.
דבר ראשון צריכים לתפוס מניה ׳מתאי מה.
בדרך כלל כזו שה״סחירות שלה נמוכה״
,בלשון הבורסה, כלומר שאין הרבה
מניות, נניח 2*3מיליון מניות בערל נקוב
של 1שקל. מחצית מהסחורה סגורה בקר נות,
למשל, והמחצית האחרת ״צפה״ .את
הסחורה הצפה מתחילים לקנות לאט וב שקט:
היום קצת, מחר עוד קצת :״אוספים
סחורה״ כלשון הבורסה. כאשר המריץ אסף
מספיק סחורה, את כל הכמות שאפשר היה
לאסוף מבלי למשוך תשומת־לב מיותרת,

הופכים לבעלי אחוזה.
נו׳ ועכשיו מתחילים להריץ: מכניסים
ביקושים, אין מי שימכור סחורה והמניה
עולה. היא ממשיכה לעלות, עד לאותו רגע
ש״הקהל הרחב״ כבר בפנים, בהרבה כסף
ואז משחררים את יתרת הסחורה שנאספה,
לאחר שאת רובה כבר מכרו בסיבוב ה ראשון
והשני-של העליות. ואז בולם מוכ רים,
אך אין קונים.

התוצאה: המריץ נשאר עם
הכסף והמשקיעים עם המניות.
ברור שזה דק שלד. אבד ער היום
הוא חוזר ומוכיח את עצמו. כדי
לעזור כ,,הפצה״ דואגים גים לצד
הרוחני, מפיצים שמועות ההופכות
לסיפור ההופך לעובדה שדא הי־תה,
אכל היא מספיק טובה כדי
ליצור ״תדמית חיובית״ למניה.

אפילו הפרנק הצרפתי עליה
* 0.8והבתר הדני כ־*.10.8
מנהלי תיקי־השקעות כארצות־הכרית
התחילו לרכוש מרקים
ויינים מתוך ביטחון שהם עושים
שרות טוב ללקוחותיהם. אם הם
חושבים כך, מי אנחנו שלא נעשה
כמוהם.
אפילו בנק-ישראל הצליח סוף־סוף ל הרוויח
איזה מאה מיליון דולר, על יתרות
המטבע שלו במטבעות אירופים, בעיקר
מרקים גרמנים.
בדיאגרמה. נראים שערי־החליפין ו)ריא־ליים
של חמש מטבעות, מנוכי אינפלציה,
כאשר המרק הגרמני והין היפני מצויים
מתחת לקו ה־ — 100 כלומר, בעלי פוטנ ציאל
תחרותי ביצוא, הגבוה בהרבה מיתר
המטבעות.

אלעזר פרסומאים • עיצוב: מ שה פרג • צילום: יקי הלפרין

להשיג בבתי האפנה המובחרים

00111711ח 1ח

או־ידור ומשל,
הפיל והעכבר
בשלושת החודשים האחרונים עלה מדד יוקר־המחיה
ב־* 24 בקירוב, לעומת-זאת, עלתה תוספת
היוקר ב 11*-בלבד. השפר עלה עוד בפחות מזה, כי
תוספת־היוקר ניתנת רק עבור שכר הנמוך מתקרה
מסויימת, ושכר גבוה יותר אינו נהנה מתוספת״יוקר.
כך עלה שכר הנטו של פרופסור /שהוא כ״ 14,000 שקל,
רק בכ 9*-בלבד, דבר שמשמעותו ירידה בשכר הריאלי
ב־* 15 בקירוב, במשך תקופה של 3חודשים. זו שחיקת
שכר מובהקת ביותר. שכר נטו של 14,000 שקל לחודש
עולה רק במיקצת על ההוצאה הממוצעת למישפחה
במדינה (כ־ 13,000 שקל) ,כך ששכר זה הוא בינוני

ההבטחה למנוע את שחיקת
ן חשכו ומומוצע היא אחיזת עידית
וחחסחוחת נותנת לה את ידהביותר. איך משתלבת מפולת כזו עם מדיניות ״הכלכלה
הנכונה״ של ארידור!
שחיקה זו מסמלת מהפך במדיניות שר־האוצר•
בעבר תמך שר-האוצר בתוספת יוקר של *,100

המונעת שחיקת־שכר. לאחרונה, כתוצאה מהתנגדותו
של מזכיר־ההסתדרות, החבר ירוחם משל, שינה השר
ארידור את מדיניותו מן הקצה עד הקצה• ב״הארץ״

ההסתדוזת נאבקת נגד
תוספת •וקו הצמודה
בי־׳דססו למת משוס
שהיא חצה לשמנו על מעמדה
מיום 18.4.82 נכתב כי תפיסתו של ארידור ביחס
לתוספת יוקר מלאה ״אינה דוגמתית, והיא נועדה
להבטיח את השכר הריאלי בגבולות פיריון העבודה,
ואין זה חשוב מה יהיו מרכיבי הנוסחה שיבטיחו
זאת.״
מהי תוספת״שחיקה ומדוע יש צורך בה?
תוספת־היוקר הנוכחית, של * ,80 נותנת רק פיצוי
חלקי על ירידת ערך הכסף. הכלכלנית אסתר אלכסנדר
כבר כתבה על כך ב״העולם הזה״ (גליון .)2327 ניקח
למשל שכיר שהרוויח בתחילת השנה שכר נטו של 500
דולר לחודש. בסוף השנה ערכם של אותם שקלים
הוא רק 250 דולר לחודש, כתוצאה מהאינפלציה של
*( 100 בקירוב) .תוספת־יוקר של * 80 נותנת לו פיצוי
של 200 דולר עבור ההפסד של . 250 כך הוא מקבל
בסך הכל 450 דולר• כלומר, הוא הפסיד כ״* 10 משכרו.
כדי לפצות אותו על הפסד זה, נוצרו תוספות־שחיקה
למיניהן. בזמן פנחס ספיר המנוח ניתנו לתוספות אלה

שמות אקזוטיים: ספרות מיקצועית ללא קבלות /פקיד
נדרש, כוננות־על, ביגוד, תוספת־בוררות וכדומה. לאחר־מכן
קראו לתוספות אלה תוספות ענפיות, או סתם
תוספת־שחיקה. אבל בלי להתחשב בשמן של תוספות
אלה, ברור שבלעדיהן השכר היה מתמוטט לחלוטין.
מהי הסיבה לתוספות״שחיקה אלה ז מדוע לא
לשלם בפשטות תוספת־יוקר של 100 כמו שארידור
הציע במשך זמן ממושך, ולמנוע את הצורך בהתמקחות
הבלתי־מכובדת הזו, בליווי שביתות ועיצומים, על תו-
ספות־השחיקה?
הסיבה לתוספות־השחיקה היא עמדתה של ההס־
(המושך בעמוד )69

פרופסורמ אי רוגר• ,דווסל־ס

שחס ״ וזסובסח 7ח

רצח ארלוזורוב
הבא
(מכתב גלוי לואש־חממשלה)
כבר בתחילת דברי אדגיש: מיכתב זה איננו מיכתב
מחאה אלא דרישה להתנצלות.
כותב שורות אלה השתתף בהפגנה של שלום-
עכשיו, שנערכה בשבת, ה־ 27 במארס ,82 ואשר לנאס-
פיה הדבקת כנויי־גנאי חריפים שאין הדעת סובלתם.
כאשר פנו אלי אנשי שלום־עכשיו וביקשו ממני
להשתתף במישמרות אשר הוצבו מול ביתך, במיסגרת
המיבצע ״פרי באושים״ ,היססתי. הספקות אשר התגנבו
לליבי לא נבעו מן העובדה שאיני חבר פעיל
בשלוס״עכשיו• גם לא היו לי פיקפוקים בדבר הצורך
של מיעוט למחות באופן נמרץ על השחרת דמותו,
המתבצעת בימים אלה בצורה גסה ומכוערת /על־ידך
ועל״ידי עוזריך הנאמנים. הספקות היו בדבר הרלוונטיות
של הביוגראפיה האישית שלי כיסוד המעניק יתר
תוקף להשקפותיי ומעיד על נאמנותי לעם היהודי
ולארצו.
מהרהר אני ביני ובין עצמי, האם העובדה ששרתתי
10 שנים בתפקידי פיקוד שונים בחטיבה קרבית, נפצעתי
במילחמה, השתתפתי בפעולות־תגמול רבות, חדי רות,
פשיטות, מארבים ומירדפים, והיום, במיסגרת
שרות״מילואים, אני מפקד גדוד — תפקיד הדורש
התמסרות של כשלושה חודשים בשנה ומשבש את
חיי האזרחיים — ואוביל למילחמה הבאה כמה מאות
לוחמים, האם עובדות אלה עושות אותי פטריוט טוב
יותר מסמך, השר לוי, אשר מסיבות מוצדקות — כך
רוצה אני להאמין — שוחרר משרות צבאי?
האם אני בן נאמן יותר למולדתו מאשר תלמיד־ישיבה,
אשר אם הוא עושה מילואים, הוא איננו מגיע
לרבע מהזמן שאני מקדיש להם? האם אני אזרח
מסור יותר מפציפיסט בעל עקרונות, אשר מסיבזת
אידיאולוגיות כנות ואמונה צרופה מסרב ליטול נשק
לידיו ז התשובה ברורה לי והיא חד-משמעית. לא !
בשום פנים ואופן אין הדברים האלה הופכים אותי
לטוב מסור או נאמן יותר מאחרים.
בתשובה לאנשי התחייה (שעל הפרות הסדר הפרועות
שלהם, כולל השפלת צה״ל עד עפר מגיבה ממשלתך
בהתאפקות תמוהה וללא כל פרופורציה לחומרת
המעשים) על הצעת אי־האמון שלהם, אמרת לגאולה
כהן :״את לא תלמדיני אהבת ארץ־ישראל מהי״.
ובנקודה זו צדקת.
אהבת ארץ־ישראל פנים רבות לה, ואין אהבה

אחת עולה על רעותה. תחת להוכיח אותה ברוח זו/
הוספת בפאתוס וסיפרת לה על הכדורים שעצר שרון
בגופו בקרבות על הגנת המולדת. מה עניין שמיטה
להר סיני ז לאן אתה מוביל אותנו עם הדמגוגיה
הזולה, המתחסדת והסכרינית הזו? עוד מעט ימדד
עומק הפטריוטיזם של אזרחי-המדינה על פי כמות
העופרת שספגו גופותיהם. כמי שספג כדורים וידע
ייסורים לא פחות משר-הביטחון אני רוצה לומר לך :
אתה משבש את קני-המידה לנאמנות, מסירות ומוסריות,
מטביע את החשיבה הצלולה והרציונלית ואת
המסורת המערבית של ניהול ויכוחים ענייניים והגיוניים
באוקיאנוס עכור של רגשנות פאתטית, קנאות
עיוורת, כהות־חושים, חוסר״סובלנות ואי־רציונליזם
מסוכן.
איני מתחרה בך, כבוד ראש־הממשלה, באנשי תנו-
עתך או אנשי התחייה וגוש־אמונים, במידת הנאמנות
למולדת• אני מניח שבדרככם המאוד מיוחדת, השונה
משלי, אתם פועלים כפי שאתם פועלים מתוך מניעים
של נאמנות ואהבה כשלי. יש לי אומנם ויכוח נוקב
עם דרככם הפוליטית והמוסרית ותהום אידיאולוגית
רחבה פעורה בינינו, שספק אם היא ניתנת לגישור.
אך האם חילוקי-הדעות, קשים ככל אשר יהיו, הם
סיבה למסע ההשמצות המכוער הנערך כרגע בחשראתך
נגד ציבור החושב אחרת ממך?
כנבחר־ציבור וכאדם משכיל ושוחר״דעת, אני פטור
מלומר לך איזו השפעה עצומה יש לדבריך ודיברי
עמיתיך על עיצוב דעת־הקהל. בעבר הלא רחוק סווגתי

האם מפקד גדוד נצת״ל
הוא פטריוט טוב יותז מהשד
דויד סי או מבחור־ישיבה?
על-ידי מר שרון כ״בלתי ציוני״ .אתה הטחת בי את
הביטוי ״פרי באושים״ (מקולקל, רקוב, מצחין) וכבר
הפעלתם תגובת-שרשרת הרסנית /אשר הובילה לכך
שעת עמדתי מול ביתך במסגרת המישמרות של שלום-
עכשיו, קראו לעברי עוברי-אורח :״בוגד, עוכר ישראל,
מי צריך אנשים כמוך במדינה איני שייך עדיין
לשמאל הקיצוני, שעל חוקיותו אאבק במידה ויהיה
צורך, וכבר חסידיך מדביקים לי את התווית ״בוגד״.
הקשר, אדוני, בין התבטאויותיו ובין הכינויים
שזכיתי בהט מפי העוברים ושבים הוא הדוק. הדם
שלי, שנשפך תיקווה בשלולית של עלבון צורב וחרון

מול מישכנך, נשפך באחריותך ובחסותך המלאים.
מי שזורע ארס, קוצר שינאה — וזה בדיוק מה שאתה
וחבריך עושים בימים אלה. הרשה לי לומר לך, במלוא
הענווה, שכראש־הממשלה של כל העם היושב בציון,
כל זמן שלא החלטת להמיר את דרך הדמוקרטיה
והליברליזם בדרך אחרת, מתפקידך להדגיש גם בשעות
׳קשות אלה את זכותם האלמנטרית של מיעוטים

כיצד אפשר להבטיח שטי שתודא
ר׳ היות ״מגד, בהשראה
דאש־תגמשלה, לא •תזוע נדור
נגני נמילחמה תנא!!?
לזעוק את מחאתם עד לב״השמיים — גם אם זעקה
זו צורמת את אוזניך.
כיצד תבטיח לי, שאותו עובר-אורח אשר כינה
אותי ״בוגד״ והעשוי לשרת תחת פיקודי במילחמה
הבאה, לא יימצה עימי את הדין, דין־בוגדים /ויתקע
לי כדור בגב? הרי אתה הוא אשר ליבית את יצריו
ובהשראתך אמר את אשר אמר.
לא רק קרע גדול אתה הולך וקורע בעם הזה, ולא
רק שינאת־חינם אתה מפיח בין המחנות•
גרוע מכך בהרבה: אתה מכשיר את הקרקע להשמטת
הלגיטימיות מתחת לרגליהם של יריביך הפוליטיים.
אתה מחנך את הרחוב ברוח של סתימת״פיות
ברוטאלית, על פי הדגם המביש של הגדה המערבית
ורמת״הגולן• הדרך שאתה הולך בה עכשיו מובילה
בכיוון אחד, מאוד מסויים, ועוד מעט כבר לא תהיה
אפשרות שיבה ממנה.
תחת להעלות באוב פרשיות היסטוריות הנחות
על משכבן בשלום ולבלוש אחרי רוצחים אנונימיים,
שעצמותיהם אולי כבר מתפוררות, עיניהם חלולות
וקיבריהם מעלים אזוב, דאג למנוע את רצח ארלוזורוב
הבא, את רצח האופי השיטתי של ציבור ישראלי הנאמן
לעם הזה ולמולדתו, אשר חטאו טמון בחרדה שאחזה
בו לנוכח האירועים בהם הולכת מדינתנו ומאבדת
צלם־אנוש.
ציבור זה יהיה מן הראשונים לצאת למילחמה
שאתה, ברוב יהירותך וגאונך, מבשל לנו.

בני בדבש, וזד־אביב
11.111

מכחכים
..אד־עד׳ -אד ה&ח תגובות סובלניות.

במסלולים המרתקים ביותר !
א ^ ל ו 31- 8 1 5יו ם.
אר ה

ב, קנדהומכסיקו ־ 31- 22יום.

נזעמות

ותגובות

ההחלטה לסגור את אל־על ב שבתות,
וככל הנראה גם בכלל,
בגלל התביעה של המיפלגה האנטי-
ציונית הקטנה והחשוכה, היא בש בילי
הסוף. אני מודיע בזה שאני
רואה את עצמי מעתה ואילך כאז רח
מדינת ישראל רק מבחינה טכ נית.
זהו מקום המגורים שלי, אך
לא מדינתי במשמעות של מולדת.
לא יתכן שבמולדתי ינהגו כך.
לא יתכן שבמולדתי יהיה ראש-
הממשלה מוכן לשלם כל אתנן רק

בני העוני /אולם מלוא שמיים
יזהרו לקראת מות נסיכים״ (שקס־פיר).
משה
פרסקי, נתניה

הדכן אה ע ^וי ת
הקוראת מוחאת נגד עמדת•
״העולם הזה״ כלפי
שירו של הזמר אבי טול-
דאנו(״העולם הזה״ •)2329
מה שמאפיין את העיתונות שלנו
בשנים האחרונות הן סיגוף והל קאה
עצמית. בבקשה 300 :מיל יוני
אירופים הקשיבו לשיר שייצג

המורההרהוק 30-23-יום.

ד רו ם

אמריקה 3! -יו ם.

ד רו ם

אפריקה ! 6 -יום.

• 101 הנחה למשלמים 75 יום לפני הנסיעה .
•״ 407 בתשלומים לא צמודים וללא ריבית .
• 101 הנחה למשתתפים בטיולינו, בבל טיול נוסף של
אירופה טורס עד סוף . 1985
הארגון התכנון והביצוע ע״י אירופה סורס טל )03( 243227

חוברת עם פרטים מלאים והרשמה בכל משרדי הנסיעות !
ראש־הממשלה בגין
איזה דבר חדש הוא עשה?

בתנאים הסבירים ביותר !

מלון התבהיס
1 יהודי/ה ישראל/ית —
ערכי/ה פלסטיני/ה —
ערכי/ה סורי/ת —
כל יצור־ אנושי--

נופש מושלם
ומותאם לתקציבך !

אל תיזרק/י את זהותך
עם תעודת־הזהות שעל־שמך !
זהה /י את עצמך

42 דונ םשלדשא ונוי 200 .ח ד רי ם מ מו ז גי ם, חדר אוכ לעם
ת פ רי ט ע שי ר ומגוון וכל זהבצ מו ד ל חו ףרחצהצ בו ר׳ •

כפי שהנך
מהולדת —
אדם

והתייחס/י כמו
^ 2דם לאדם כאדם !

זהה/י את עצמך
ע׳׳י תעודת־זהות
עולמית!
פרטים מאת:
רשות שרות תבל
מחוז חמש, ת״א ,20178
תל־אביב־יפו 61201
(דרך ישראל)
חוף־מיזרח־הים־חתיכוו

נציגים וסוכנים בכל רחבי
העולם עם מרכז בוושינגטון
ד. ס ,.דרך ארה״ב,
אמריקה הצפונית•

ילדים:
ע ד גיל 2בחדרה הו רי ם — חו פ שי מגי ל 500/0 15 •2הנחה.
ל ק בו צו ת מ או רגנו ת מ חי רי ם מיו ח די ם.
ב מ לון: ב רי כתש חי ה או לי מ פי ת וב ריכ ת ילדי ם 4 ,מג ר שי ט ני ס
( ת או ר ת ליל ה) ,מגרשכ דו רסל /ע ף, סאונה ואול םהתעמלות ,
מועדון ליל העם מו פ עי ם ו ריקודים, רחבתמשח קי ילדים
בולל ארגון פ עי לויו ת מיו ח דו ת, חו ף ים צ בו ר׳ צ מו ד ו חוו ת סו טי ם.

פ ר טי ם: מלון ה חו ף הי רו קנת ני ה, ט ל053-44166 :
במשר די קו פ ל או אצל סוכן ה נ סי עותשלך

כדי שיוכל להמשיך ולשבת על
כסא־הגלגלים העלוב שלו. יש גבול
גם לציניות.
משה ורדי, תל־אביב
לח״כ האגודה אברהם שפירא
אין בעיות. הוא תמיד יכול לקחת
איזה שטיח ולעופף. הוא יכול לעופף
על השטיחים שלו גם בשבתות,
משום שלא מעורבת כאן עבודת
יהודים. השטיחים מעופפים מעצ מם.

מה יעשה עם ישראל, שהוא
זקוק לחברת־תעופה לאומית?
זו הבעיה שלנו. לא הבעיה של
שפירא. אילו היה לנו ראש־ממשלה
שחושב שזו גם הבעיה שלנו, היתה
נשארת לנו חברת־תעופה לאומית.
אילו היתד. לנו אופוזיציה רצינית,
שהיתר. חושבת שזו הבעיה שלנו,
גם אז היד. הדבר מסתדר. אבל זו,
כנראה, עוד בעיה שלנו — שאין
לנו לא זה.ולא זה.
ד״ר אדיה כרם, ירושלים
מרגיזים אותי דוברי המערך, ש תוקפים
את החלטתו של מנחם בגין
להשבית את אל־על בשבתות.
איזה דבר חדש עושה פה בגין?
מי שיחרר את בחורי הישיבות מ שירות
בצה״ל? מי נתן פטור ל-
״דתיות״? מי אסר על תחבורה
ציבורית בשבת בערים וביניהן (ל הוציא
חיפה)? מי הכנים את ה כשרות
לצה״ל?
ולהם יש החוצפה לדבר עכשיו?
גבי אמסלם, יפו

אלה מול אלח
תשומת־הלב הופנתה לפינוי
ימית, והוסטה מה התרחשויות
בשטח החברתי.
״כוכב
שביט לא ייראה בגווע

את ישראל וחשבו שהוא מתאים
למקום השני. כותבת הכתבה נש ארה
במיעוט, יחד עם התורכים.
אולי כדאי לעשות חושבים ולהתחיל
להאמין ביכולתנו?
שרה רונן, ומת־ה שתן
לאור ד,יחסם המתהדקים והול כים
ביננו ובין הצרפתים, אולי
כדאי היה לטלוויזיה שלנו ללמוד
משהו מן הטלוויזיה הצרפתית, לאו
דווקא במד, שעושים, אלא במד,
שלא עושים. הצרפתים אזרו עוז
והחליטו שלא לשדר השנה את ה־אירוויזיון
בגלל רמתם הנמוכה של
השירים. לנו, הישראלים, היתד, ה הזדמנות
להיווכח במו עינינו ולר אות
עד כמד, הם צדקו!
דורון אקר, חולון

ארץ בעודה
הקורא הזועם על הנסיגה
מימית מביע את רגשותיו
בחרוזים•
הוי ארצי השדודה /לקחוך ב שבי
הזדים /ללעג שמוך אומות
העולם /ובונייד הרסוך /לוחמיך
נפלו עליך /דמם חיחל באדמתך
העקרה /מד, פלא — האם זו
תרופה? /ציפורים לא ביקרוך זה
דורות /ורק עשור אחרון הו שיעו.
הוי
ארצי הבעולה /אנסוך ה דתות
על עמיהן /בונייד מכרוך
לגויים /בנייד האוהבים יורדים
לנכר /כמו הרי שכם, האחד מבו רך
והשני ארור /כך הם בנייך /
אחד בונה, אחד עוקר /והמנהיג
מכרך לשונאים.
הוי ארצי, הוי ארצי /מי יגאלך
— בת הערובה /אוהבייך מעטים
מול רבים /וגם אותם אוסרים /
(המשך בעמוד )18
העולם הזה 2332

29 ^13 מאי, גני ה ת ערוכ ה ת״א 1ג=ן

רבבות מוצרים בהגהות ניכרות.
בואו ליריד, רכזו קגיותכם
ופתחו את עונת הקיץ
בערב בלתי נשכה
של בילוי משפחתי.
ביריד אדם ומעונו 82
שילוב מרשים של תצוגה
ומבצעי מכירה מיוחדים.

ביתן אופנה • לראשונה ביתן אופנה בו יציגו את מוצריהם
מיטב יצרני האופנה הישראלית.
ערב ערב,
2תצוגות אופנה
לנשים לגברים ולילדים.

לראשונה חוצות היוצר-
הזדמנות חד פעמית לראות
יוצרים ואומנים במלאכתם.
בחוצות היוצר יציגו וימכרו
היוצרים את עבודותיהם.

רחוב •
מסעדות ^ לראשונה דוזוב מסעדות -
הגיגה גסטרונומית בינלאומית
לכל המשפחה.
שפע מאכלי עמים
להנאתכם.
ענפי התצוגה העיקריים:
ריהוט כללי, דיהוט לחדרי ילדים,
ריהוט גז ומרפסת, סוככים, עיצוב
פנים. שטיחים, טקסטיל, הלבשה
והנעלה, מכשירי בית חשמליים
וגז, מיזוגאויר, חימום, הסקה,
מוצרי בית ומטבח, מזון, כלי
שולחן, אינסטלציה סניטרית,
אריחים וכיסויי קיר, אלקטרוניקה
בידורית, גלי נגינה ותקליטים יי
חפצי חן, קישוטי בית ומזנרלה;י:
קוסמטיקה ותכשירים, עשיוה;
זאת־בעצמך, צעצועים •.ב ט חון;
בטיחות ומערכות אזעקה. מהנאות
וספורט, קיטישיט ותיור.
1שירותים, חוצות. ה-וצר. אופנה.

• ״ ב רזי ל
ט רו פי ק ל

ערב ערב
על הבמה המרכזית
מופע ססגוני של
להקת ״ברזיל טרופיקל״.
בתוכניתה החדשה
״קרנבל בדיו״
40 רקדנים זמרים ונגנים
בקצב סמבה סוער.

• פידור
לפל המשפחה
בנוסח תופענה להקות פולקלור
מרומניה, להקות
זמר ומחול ותזמורות נוער.
כל המופעים ללא תשלום נוסף.

• רו פו ט
פגישה בלתי נשכחת עם ״סהרון״
רובוט דמוי אדם איתו תוכלו
לשותת בעברית אנגלית וצרפתית.

•חגיגתובל
חגיגת נוסטלגיה לציון יובל
ליריד -שפע ארועים נוסטלגיים
שיחזור ביתנים מהיריד הרא־שוז, תצוגה של לשכות המסחר
השונות, בחירת מלכת יובל
היריד, תצוגת מכוניות ישנות,
בחירת הזוג הצעיר, תחרויות
נושאות פרטים ועוד!

היריד נפתה כיוס ה׳ 13 במאי
ויגעל במוצאי שבת 29 במאי.
היריד פתוח:

ומצאת השבת ועד חצות.
אוטובוסים:
, 48 ,47 , 28 , 21 אגד.526

מכתבים
(המשך מעמוד )16
הוי ארצי השדודה /השמש בבוקר
תזרח /ובלילה הלבנה עצובה /
והארץ תשקוט — האומנם?
רפי אליהו, קרית־אתא

במחיר של שתים

ו!ס1

קרם מעולה להרחקת שערות

להשיג בכל בחי מרקחת, פרפומריות ורשתות שיווק.

טועה מי שמשווה את המעשה
שעשתה ישראל בימית למעשים
שעשו ״הברבארים״ (שאינו אלא
כינוי שהעניקו היוונים למי ש אינם
דוברים יוונית) או השבטים
הוואנדלים.
שבטים פראיים אלה מעולם לא
הרסו ערים והשמו אותן ללא שום
צורך, מתוך מניעים ״פסיכולוגיים״
או סתם מתוך תאוות הרס. הם
נהגו בהיגיון מבחינתם, והרסו את
ערי אוייביהם — לעולם לא את
עריהם שלהם — כדי להקשות על
האוייב את החזרה אליהן. הבר־בארים
והוואנדאלים לא היו מעלים
על דעתם להרוס את עירו של
שבט אחר שעימו כרתו ברית שלום
(ומיספר בריתות השלום שכרתו
היה רב) ,ואשר התחייבו להחזיר
לו את העיר.
הרס ימית הוא תקדים היסטורי
חשוב, מעשה ראשון ויחיד בסוגו
בהיסטוריה האנושית, עד כמה ש היא
ידועה. מעשה שלא נועד אלא
לספק תאוות הרס אפלה שמקורה
בתת־מודע של יצורים בעלי תם־
ביכי־נחיתות עמוקים, כוונות רעות
ומצפון נקוב.
דניאל אבדהמי, תל־אביב

הרם בימית
תת־מודע אפל

אימה היה פרם>•

ד א סי ס כו ד

הקורא עיין בעיון במשאל
יום העצמאות (״העולם
הזה״ .)2330

ודא?•ואה
האופנאי הביע את
תו על לבושה של
פירה נבון( ,מה
אומרים ,״העולם
זה״ ,)2323 ומגיב
המכתבים שהגיעו
מערכת בענייו זה.

אי תן עבדח•
הדברתבע״ממזי??1

מומחים להדברת תיקנים
(ג׳וקים) ,תולעי עץ, חרקי
ספרים ובגדים.
רמת-גן, רח׳ מודיטין ,18ת.ד2272 .
טל6 .־ 5־ 7 9 0 1 1 4

־זי^יץ 111״^•

רש׳מס׳ 21ע סק 481/75

שמירה על בריאותך ורכושך
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדפי זידמן
הוצאת דשסים

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
•שרות ת.ד
ללא תשלום
מכבדים__
כרטיסי אשראי

פרסום אידיאל,
א בוג בי רו ל סוו

227117

הרגשתי שמישהו חסר שם. מה
עם שימעון פרם — איפה הוא
שירת? האם משום שאתם שונ אים
את הליכוד, לא רציתם לגלות
דעאוהם העל ל באחד
הערבים פנתה אלי
כתבת עיתונכם וביקשה את
דעתי על תדמיתה.האופנתית
של הגברת אופירה נבון.
דעתי בנידון ידועה (גם ל גברת
נבון) ,היא כנה ואני
עומד על זכותי להביע אותה,
כי רעיית הנשיא היא דמות
אשת הנשיא נכון
ציבורית שמייצגת גם אותי.
דמות ציבורית
לא התנדבתי להשמיע דעה
זו, נתבקשתי להביע אותה ו נעניתי.
מי *קרא את הקטע בלי תסביני-רדיפה, הבחין בוודאי
בנימה הקונסטרוקטיבית של ביקורתי.
מאז שהופיעו הדברים, כמו בכל פעם שמופיעה מילת הבי קורת
הקטנה ביותר על גברת נבון, התגייסו כל מעריצותיה
להגנתה, וחלק נכבד מעיתונכם מוקדש למיכתבים נזעמים, עד
כי אחת מידידותי הציעה שתקדישו להם מדור קבוע.
מתוך כבוד לגברת נבון לא רציתי להגיב, אך המיכתבים
נעשים יותר ויותר פוגעים אישית ופחות ופחות מדייקים, ואני
נאלץ לענות על כמה דברים :
קודם כל, נראה לי שהמיכתבים נכתבו על־ידי אנשים שמכי רים
את הגברת נבון בכתבות בעיתונות ובטלוויזיה. יש לי
עליהם את יתרון ההיכרות האישית, ואי־אפשר לסתור אותי עם
חומר שקראו באיזה שהוא מקום, כמו כן, תמוהה בעיני הקביעה
שדעתי נובעת מתוך רגשות תיסכול וקינאה. דעתי נקבעה בפגי שתי
הראשונה עם הגברת נבון. נעניתי בשתי הזדמנויות לבק שתה
לעבוד עבורה ומשלא קיבלה את הייעוץ שלי, נפסק הקשר
ביוזמתי. איני חפץ לחדשו, ואין כאן כל תיסכול ואין כאן כל
קינאה.
דעתי גם לא נובעת מתקרית עם ידידה־עיתונאית שהוזכרה
באחד המיכתבים ושכלל לא היתד, שמורה בזיכרוני. תקרית זו
רק מעידה על נימוסיה של הגברת נבון, ועל כך לא נשאלתי,
ובכלל, למה לא להאמין שמה שאמרתי זו דעתי הכנה בנושא
שאני בקיא בו, ולא נובעת משום רגשות אחרים?
לא אמרתי שאין לגברת נבון אישיות רב-גוונית או דעה
משלה על תדמיתה, אמרתי שהיא זקוקה לייעוץ מיקצועי כדי
לנטרל את אלה. זו דעתי גם היום, אחרי שראיתי את התמונות
שלה ושל ליידי דיינה ספנסר׳ שהתפרסמו בשבועונכם. ליידי ד׳
היא בת 19 וגם באנגליה רואים אותה כילדה שובבה, שתתבגר
ברבות הימים.
מי שראה את התמונות הבחין בוודאי בנעוריה הזוהרים, באצי לות
פניה, בפשטות תסרוקתה ובחומרים המעולים ששימשו
לעשיית שימלתה, ויסכים איתי שההשוואה עושה לגברת נבון
שירות דוב.

כ׳רי מליץ,

תל-אביב

יד״ר
אין תשובת
ברבים את עברו הצבאי המפואר
של שימעון פרס?
א׳ אילן, ראשון־לציון
י • העולם הזה פנה ליושביראש
סיפלגת העבודה, אך הוא ביקש
שהשאלות תועברנה בכתב לאחד
מעוזריו. למרות שהעולם הזה פנה
שוב ושוב תוחרו של פרס, בועז
אפלבאוס, לא הגיעה תשובה מיושב
ראש מיפלגת העבודה.

מנסיגה דנסיגה
על מקומם של בן״גוריון
ובגין בהיסטורית ובשערי
״העולם הזה״.
דוד בן־גוריון אמנם היה מוכר
כגדול מנהיגי ישראל בדור הזה,
אבל נדמה לי שגם אתם תודו ש העובדות
מדברות בעד עצמן: ב תקופתו
הסתבכה מדינת ישראל
(המשך בעמוד )20
העולם הזה 2332

בכל העדינות! תחתוני הגברים העדינים של דלתא, מסויג ץ 5£מסכ 01_£או 5באיכות מעולה 10096 ,כותנת ״שמשון״ סרוקה וגמישה: תחתונים עדינים כאלו
מעדיפים עכשיו הגברים בכל העולם. להשיג בגזרות סליפ ומיני סליפ, בקופסה הירוקה של דלתא, בבתי הכל-בו ובחנויות ההלבשה המובחרות.

וו ש 1ץ

מכחבים

הוגולס הזה

(המשך מעמוד )18
במילחמה מיותרת, ואחרי הניצחון
הגדול של צה״ל במבצע סואץ,
נסוג בן־גוריון מחצי־האי סיני ל לא
שום תמורה ממשית. בן־גוריון
לא הצליח להשיג שלום עם הער בים,
ואולי אף סיכל אותו על־ידי
פעולת הגמול בעזה.
לעומת זאת קם מנחם בגין —
ולדעתי תשפוט ההיסטוריה דווקא
אותו כמנהיג הגדול ביותר והחשוב
ביותר של ישראל — והצליח בכל
מה שבן־גוריון נכשל בו. בגין לא
הביא מילחמה, אלא מנע אותה.
בגין הצליח בהבאת השלום, ורק
תמורת שלום מלא עם מצריים הוא
נסוג מסיני!
בדיוק 25 שנים (פחות כמה חו דשים)
עברו בין נסיגה ונסיגה.
מה היה שער העולם הזה אז? אם

ייא״ א ביגיל ״נאי
מאוזן:
)1כשרון הסתגלות לתנאים
ומצבים שונים; )5ישוב בארץ
שננטש לפני למעלה מ־ 30 שנה
( )10 ;)3,3ראשו של ״טטרא-
דר״; )11 נמצא נח; )13 מנסה
עליון בבנין; )14 יושר;
)15 מגיע ממנו; )16 חשיבות.
)18 צליל בסולם המז׳ורי; )20
שן של מפתח; )21 אחד ה איים
בחבל ארץ שכבר אינו
שלנו! )22 מרכז! )24 צי; )25
עוקץ של אשכול פירות גדול;
)26 יסוד, בסים; )28 שמה ה פרטי
של מחברת האדמה הטובה;
)30 אגד גדול! )31
עוף אגדי אצל חז״ל! )32 אפור,
כצבע האפר )34 :ארץ ידידותית
עתיקה, בימי שלמה ה־מלך
; )35 קליפת האלון ; )38
פטריות בתנאי רקבון)39 :
דרדקים; )41 עצם! )42 נחתך,
עובד (נ״ח); )43 מילת צער:
)45 נחיצות רבה )47 :מופיע —
ממש כמו ב־ 47 מאונך; )48
אתנן, מתנת מאהב (יחזקאל
ט״ז, ל״ג); )50 החוליה התח תונה
בעמוד השדרה! )51ה חלק
היותר ממחצה )52 :שי טה
)54 :ערער, התאונן! )57
שתיים כאלה, גדולה וקטנה
במערכת הכוכבים )61 :באופן
זה )62 :עמק; )64 בהשאלה —
אפשרות נרחבת לפעולה)65 :
הוא החזיק בחזקה את הירק:
)66 ממיני הלטאות; )67 מס תובב
)69 :פעילות בעירנות!
)70 ידען ! )72 זירה למירוץ
סוסים; )74 תנועת מחתרת ב צרפת
במלחמה״ע ה־)75 ;2
כווץ, הידק יחד )77 :סגר את
לבוש הרגל; )78 בושם; )81
מאמין לכל דבר )83 :מסמר
כפוף; )85 כאשר, מפני ש...
)86 הרמה, נשיאה; )88 מספר
השנים לעצמאות ישראל; )89
אלת הפריון והצמיחה; )91
יחידת חשמל; )93 הב לי; )95
תנועה בציור (כ״ח); )96 שן
קדמית חדה )98 :קוסם; )100
הוראה מפורשת; ) 102 חלק
מצווארון הבגד; )103 אחד מ־אברינו;
)104 עוורון; )105 יום
חג לזכרו של רשב״י.

מאונך:
)1תחום מושב )2 :נוטה לנ פול
)3 :קנה מחבר שני חל קים,
מוט; )4תואר הולנדי;
)6מספר העיקרים ביהדות)7 :
מוכר סחורה )8 :אחוריים; )9
מדוע הוא גמל חסר דבשת;
)12 תאור ברישום; )15 באופן
שטחי; )16 קשר עטור)17 :
תיק שבו נתונים בלוטים שו נים
בגוף החי; )19 החלק בתלמוד
העוסק בדינים; )20 יו פי,
חסד; )21 צללית, תמונה
עמומה )23 :בתוכו )24 :בעירה;
)26 בינוני (כ״ח) )27 :בן־
אדם; )29 הזונה הגדולה מירי
לביא
רחמים,

כלא הארלם, הולנד

הבת מיה
הקוראת מבקשת להודות
על הכתבה על בתה (סינדרלה
אצל פלאטו ,״העולם
חזה״ .)2325
אני לא יודעת את שמה של ה-

הנסיגה 15157

הנסיגה 15(82
מוטיב דומה

זכרוני אינו מטעה אותי, המוטיב
היה דומה.
גדעון אלפסי, נתניה

כתבת שכתבה את הכתבה, אבל
רוצה אני להודות לה ולשבועון
על הכתבה הטובה על הבת שלי,
מיה.
סרוניה גולדכרג, נתניה

תחינה ! מ הכל א

חו )30 :ירק שהוא תמצית
ריחות המולדת ע״פ טשרני-
חובסקי; )33 מקבילית של צל עותיה
שוות (כ״ח) )34 :שג-
רירנו במצרים (ש״מ); )36ה קו
שממנו מזנקים הרצים; )37
אות בא״ב שאיננה תנועה;
)40 מיכל לשמן )41 :מתכופף:
)44 מפעל זכרון )46 :עדין; )47
מופיע — כב־ 47 מאוזן! )49
נושאת פרי בטן )50 :כלי פרי טה;
)53 צדדי )54 :אגרת; )55
חבר כנסת; )56 חיה טורפת:
)58 במוסיקה אחד משלושה ה־
״ב״; )59 שליח האלים, אל
המדע והתגליות; )60״יצא
ה ...מן השק״ )62 :משענת
מאחור )63 :ידיד כבן משפ

)66 :ענק אגדי בעל עין
אחת במרכז מצחו )68 :ארץ
הולדתו של היינה; )71 עצם
שיש בו סגולות מרפא ושמי רה
)73 :אינסטינקט, נטיה;
)76 כלי אוכל )77 :משמר נע
של המשטרה (כ״ח); )79 עם
(יוון העתיקה) )80 :תבלין; )82
גל חרבות; )84 בעל־חיים ש יצא
לאור עולם; )85 סעודה
דשנה )78 :מכשיר לכתיבה;
)90 נחל אכזב; )92 הסתיר;
)94 צאצא, זרע )96 :עוסק בחישובים
מספריים; )97 בקנס
כספי הוא סלח לעוונו)99 :
בית־חנוך לטף )101 :ראשו
של וירום )102 :חי במים;
)102 כינוי לרחם.

ה ס בו ן

הי שרא׳ ל

לסברות

ו סוי ס

חוססטיקה

ובריתו !

1ווי-.13*811818- 0סדישו >10 פוו1

הוצאת שער בחשנזל (אפילציהז
11( 0זון בו 1׳31׳
תסריקות, תססוחת,החלקות,סלסול.
צביע^פסי^סיפול פנים. איפור,
הוצאת שיער בטעווה
*ג!נוו מונ *

י י 0 $־ז
העסק

במציאת ההוכחות, ובסוף החודש
מגיעה עדת־ראייה שזיהתה בווד אות
אדם אחר.
אז מחליט בית־המישפט שעדי
לא מהימנים, ואני מוסגר לגרמניה.
אני מבקש מהקונסול שידאג ל-
מישפט צדק והוא אומר לי שזה
לא בסמכותו.

•סחירים עממ*ים • שירית *ועולה•
תל-אביב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190
רנזח-גן הרצל 8 6מול בנין אואזים ״ ס לוו או ה ״

הנבחר 1982

האסיר טוען שמענים אותו
ושולח תחינה. .
אלוהים, הלוואי שהייתי עיוור
כך שלפחות לא הייתי רואה את
הליגלוג על פניהם, את עיוות ה צדק•
הלוואי שהייתי חרש בכדי
שלא אשמע. אני חי במצב הנוגד
את המציאות, מצב שהוא מעבר
לכל דמיון אפשרי. אלוהים, האם
אלה החיים שהועדת לבחיריך.
רק אתם, היהודים, תוכלו לכאוב
את כאבי, וגם העם הצרפתי, ש־הוא
לדעתי עם הוגן וישר.
אחרי 25 יום של שביתת־רעב
בקשר לאוכל ׳הכשר שמגיע לי
באופן חוקי בכלא בהולנד, נותנים
לי אוכל כשר כביכול, ועליו מצוייר
צלב קרס. וכשאני אומר: מה
זה פה, גסטאפו? מענישים אותי
בשלושה ימי צינוק.
אני שולח לקונסול את התווית
שעליה מצוייר צלב קרס, והוא
אומר לי שלא יטפל בענייני מא חר
שהוא נפגע מתוכן מיכתבי.
האם צלב הקרס הוא ענייני הפר טי׳
או בוז לכל העם היהודי?
לוקחים אותי מבית הסוהר כע בור
חודשיים לתחנת מישטרה. לא
מרשים לי לעשן. לקחו ממני את
המיזרון והשמיכות והתנהגו אלי
באכזריות ובצורה משפילה. לקחו
ממני את הכיפה ואת הסידור. אומ רים
לי: אוכל כשר תבקש מה אלוהים
שלך, וכל זה מפני שאני
מבקש מתרגם עברי־גרמני מפני
שגרמניה מבקשת את הסגרתי.
יש להם צו שהובא מגרמניה,
חתום בידי שופט, שאני יריתי
בנרצח גם כשהיה מתבוסס בדמו,
ויש בידם כל ההוכחות שאני אשם.
אני מביא אליבי, ואז הם צריכים
להראות את ההוכחות. מראים אותי
בטלוויזיה לציבור ומבקשים עזרה

זאת ארץ •?11
ארץ מוזסומים /ודגבלות
תנועה /פשע וסמים /וממ שלה
גרועה.
ארץ קסומה /ירושלים הרים
סביב /שיר שלכת אדומה /
מכבי תל־אביב.
ארץ של פינוי /אוכלת
יושביה /ארץ עם גינוי /
ברוב שנותיה!
ארץ מסוכסכת /ותאונות
דרכים /ארץ מסתבכת /
במלחמות אחים!
ארץ נהדרת /דתיים מכתי בים
/ארץ שעוקרת /את
הישובים !
ארץ ספוגת דמים /בתול דות
הישוב /קברים לבני
עשרים /שהלכו ללא שוב !
ארץ זבת חלב /נחושת
בעורקיה /ארץ תפוחי זהב /
כל אחד לוקח.
ארץ חמדת אבות /ושרה
אמנו אחת /לירדן שתי גדות
/מדינה עד לפרת!
ארץ עם ריח הדר /וזיהום
אוויר /ארץ שמחכה למחר /
כי היום סגריר!

כרמל מיתרס,
קיבוץ עין כרמל

לידיעת הקוראים
המערכת אינה נוהגת
להחזיר כתכ-יד וחומר
הנשלח אליה. הכותכים
למדור זה מתכקשים לכתוב
כקיצור, על צד אחד
של הדף, כרווחים גדולים
— רצוי במכונת־כתיבה.

העולם הזה 2332

1הורוססוס מרים בנימי!•

מזו החווש:

שו ר
לחייו של

הורים ומורים טועים לעתים קרובות
בשיפוט של אופיו• הרושם החיצוני אינו
משקף את מה שקורה בתוכו. הוא אמנם
שקט ונוח, אך בפנים הוא סוער ותוסס
ויודע בדיוק מה הוא רוצה. לפעמים
אינו טורח להבהיר לאחרים מהי עמדתו
לגבי דברים שבעיני אחרים מובנים מא ליהם•
לדוגמה: כל הפיתה החליטה
לצאת לטיול ואף אחד לא הביע התנגדות,
רגע לפני היציאה מודיע העגל
הקטן בשלוות־נפש שהוא אינו משתתף.
כולם מנסים לשכנעו, מתרגזים כועסים
ומאיימים, אך את קשה־העורף הזה לא
יזיזו ממקומו. עדיף לצאת בלעדיו ולוותר
לו /מכיוון שהוא יהיה האחרון שיישבר.
בין הילדים הוא בדרן־כלל אהוד,
נעים להמצא בחברתו, הוא אינו ממהר
להתווכח ולריב. כל מה שנאמר חודר
אליו ומעורר אותו לחשוב, אך כלפי חוץ
תגובותיו איטיות ולא תמיד ברור אם
הוא קלט את הנאמר.
השור הצעיר אינו מתלהב לחלק את

ילדיםנמ 1ל
ש 1ונראים
נעו* אן!פי נוח ־
אבוו אין 1עקשנים
גדולים מהם

ילד במזל שור אינו שונה בהרבה מה מבוגר
בן אותו מזל, אן בעוד העגל —
השור הצעיר — עדיין אינו מבין שלא
בכל הזדמנות חייבים לגלות את כל
המסתתר בפנים, המבוגר הוא כבר למוד-
נסיון.
התכונה הבולטת ביותר אצל הילד
זו העקשנות. יתכן שהדבר בולט במיוחד
בגלל אופיו, הנוח בדרן״כלל. כל הורה
לילד במזל שור יוכל להעיד על צאצאו
שהוא טוב מזג, שקט, עסוק בענייניו,
אינו מנדנד או מציק לאחרים. הוא אישיותו
מושכת במיוחד, בין השאר בגלל
הופעתו. על-פי-רוב הוא ניחן בתווי-פנים
נאים ועיניים בהירות, או קורנות אור
כאשר הן כהות.
הלחיים הן נקודת התורפה וגורמות
לו, לשור הקטן, כעט והתמרמרות. הדודים
והדודות אינם חסים על לחייו השמנמנות
— לכל אחד נדמה שהוא היחיד
שבא לו לצבוט בלחיים שמזכירות לחמניות
תפוחות או צמד תפוחי-עץ.
השור הצעיר, בדומה למבוגר, נהנה
הנאה מרובה ממזון משובח, אבל יותר
מכל הוא נמשך לדברי״מתיקה.

רכושו עם אחרים. הדבר בולט במישח-
קים שבהם נאלצים להיפרד מחפצים
אישיים — גולות, בולים וכדומה. לא
קל לו לתת מה ששייך לו, וכאשר הוא
מפסיד הוא מסוגל להתפרץ לפתע וללא
התרעה מוקדמת• בכעסו הוא יסרב לוותר
על שלו ויערער על צדקת התוצאות,
או שפשוט יהרוס את כל המישחק.

הרהורים על שינוי מיקצוע או מקום
עבודה יעסיק אתכם השבוע. בחודשים
האחרונים הגעתם למסקנות
ואתם נוטים
לקבל החלטות חדשות.
למרות הרגליכם
להחליט ולפעול כמעט
בעת ובעונה אחת,
כדאי לחכות עוד זמן
מה, ולהימנע משי21ב
מרס ־
נויים חשובים. אפילו
20באפ רי ל
קניית בית או השקעה
כספית חשובה
רצוי לדחות לפחות בשבוע. לאחר מכן
המצב יחיה הרבה יותר קל ולטובתכם.

השבוע יתחיל בהרגשה טובה, הזדמנויות
חדשות בכל מיני תחומים יוסיפו לביטחון

העצמי. ידידים הריס
יציעו את עזרתם, חיי־החברה
יפרחו ופגישות
עם אנשים חדשים יוסיפו
להתלהבות ולהרגשה
שמתחילה תקופה
שקטה יותר. הבריאות
תקינה וההרגשה הכללית
הרבה יותר טובה.
קשרים שמתחילים כעת
רצוי לשמור בסודיות,
הזהירות תשתלם, לא כדי להאמין לכל
מה שנראה על פני השטח, לא להתאכזב.

בני תאומים חייבים להמשיך לשמור על
מוצא־פיהם, דיבורים חסרי-מחשבה עלולים
לעורר חרטה. אנשים
שנראים ידידותיים
עלולים להיתפס
לקינאה ולהפיץ אינפורמציה
לא מדוייקת
הקשורה בכם, לכן
עדיף להתאפק ולא
לספר דבר• בעבודה
21ב מ אי -
תוטל עליכם אחריות
20 ביו ני
נוספת, אך הכיוון
הוא חיובי והפרוייקטים
שהתעכבו יוגשמו. מבחינה רומנטית
צפוייה הפתעה, שתתחיל דרך הטלפון.

מה שאתם ״משדרים״ לאחרונה מגיע לאנשים
שעליהם כלל לא חשבתם, לכן אין
להתפלא אם יווצרו
קשרים חדשים וכלל
לא מתוכננים. ידידים
פוקדים את ביתכם ועשויים
להציע עיסקות
משותפות. כדאי לחשוב
על ההצעות ואולי
אף לקבלן, אס אפ21
ביוני -
שר לדחות תשובות ב20
ביו לי
שבוע — הדבר מאוד
ישתלם. השקעות ש־השקעתם
נושאות פרי וגורמות להרגשה
בטוחה יותר. הוסיפו והשקיעו גם בעתיד.

המשברים והקשיים שאתם עופרים לאחרונה
לא צריכים להפחיד אתכם ול,

הוריד
את הביטחון
בעצמכם. למעשה אתם
מתקדמים לכיוון הנכון,
אך ברגע זה קשה
להבין את המצב לאמיתו•
סבלנות זו
תכונה שאינה אופיינית
לכם, אך דווקא
זו נחוצה ביותר בימים
:!1ביו לי -
21באוגוסס
אלה. ידידים מעוניי-
נים בטובתכם, ורובם
ככולם רוצים בחברתכם. שכנים קרובים
וידידים לא גילו הבנה לבעיותיכם.

שינוי לטובה יורגש חשבוע בכל מה שקשור
לכספים. שוב אפשר לחשוב על בנייה
של בית חדש או מעבר
לעיר אחרת, עקב החלפת
מקום העבודה.
לחוץ־לארץ נסיעות עומדות על הפרק וגורמות
למצב־רוח הרבה
יותר טוב. הפתעות מוזרות
עומדות לקרות
השבוע. יתכן שיגיעו
22ב א 1ג 1ס ס -
22בספסמבר
אורחים מחו״ל ללא
הודעה מוקדמת. טיו*
לים
שכלל לא התכוננתם להם יהפכו לפתע
לעובדה משמחת. השתדלו לבלות.

11 אשי0

סה 11

אויו1

]11(111

מגיע גיל שבו הורים של ילדים בני
מזל שור שואלים את עצמם מה מייחד
את ילדיהם מהשאר, או יותר נכוו־למה
הם מוכשרים? בדרך־כלל, כדאי
לבחון את כושרם המוסיקלי. על-פי-רוב
המוסיקה והזמרה מושכים את הילדים
האלה, וכדאי לאפשר להם ללמוד לנגן
בכלי שאותו הם בחרו• אין סיכוי שהם
ינגנו בכלי שההורים החליטו עליו, כשהם
רוצים משהו אחר חבל לבזבז על כך
כוחות וזמן. מה עוד שהתיסכול עלול
להשניא עליהם את הנגינה.
השוורים בדרך כלל חזקים ובריאים,
יש להם מיבנה־גוף מוצק ולרוב הם
מתגברים במהירות על כל מחלת ילדים

או שפעת. אך המקום הרגיש בגופם הוא
הגרון. אפשר להאמין להם כשהם מתלוננים
ש״כואב להם הגרון״ ,והזנחה
עלולה לגרום לבעיות בלתי-נעימות וסיבוכים
מיותרים.
השוורים הצעירים בדרך־כלל דוברי
אמת ולא משתייכים לילדים שמתאימים
את האמת למציאות הנוחה להם. הם
לא משתייכים לטיפוסים המתוחכמים
והערמומיים. כשהם אומרים דבר-מה, הם
מתכוונים לכך• זה שאינו מאמין להם
צריך לדעת, שלעולם לא יוכל לרכוש
את ידידותם — הם לא ישכחו לו את
העלבון. זיכרונם הטוב ועקשנותם לא
יניחו להם להתפשר ולוותר.

התחייבויות רבות מוטלות עליכם ומכבידות
על ההרגשה הכללית. רצוי לוותר
על חיי-חברה בתקופה
זו ולנסות לנוח
ולהרגיע את העצבים
המתוחים. המצב הכספי
גורם לדאגה ולחו-
סר-שקט. למעשה, המצב
אינו גרוע, והבעיות
שמתעוררות ברגע
זה הן זמניות בלבד.
תוך זמן קצר תופתעו
לטובה 1תחום זה• בילויים
משותפים עם בני מזל דלי, יביאו
לרוח הרפתקנית בסוף השבוע. תבלו.

הפופולריות שלכם בעלייה, ידידים חשובים
לכם יבואו להתארח בביתכם. הביקורים
יוסיפו לביטחון
העצמי ולהרגשה, טובה.
ובכל זאת, יתכנו אי־הבנות
ביניכם ובין הסובבים
אתכם. רגישות
מופרזת• עלולה להיות
הגורם, אתם מסיקים
מסקנות מהירות מדי.
המצב הכספי משביע
21בדצמבר •
19 בינו א ר
רצון, תוכלו להרשות
לעצמכם לרכוש דברי־נוי
לקישוט הבית. קשרים עם בני מזל
טלה יוסיפו עניין. כדאי לשמוע בעצתם.

השבוע תיאלצו להתרכז סביב ענייני ה בית
אוהדירה• צפויות תקלות שונות
כגון קילקול של אביזרים
חשמליים, בעיות
או קנייה של אביזרים
חשובים לבית ן חוסר-
שקט יורגש בקרב ה-
מישפחה ולא יימצא
לכם זמן רב למנוחה.
ידידים יפנו אליכם בבקשות
עזרה ואתם,
20 בי נו א ר ־
18בפב רו א ר

כדרככם, אינכם מסוג-
לים לסרב לבקשת
עזרה. הזמן אינו מתאים ליציאה לטיו לים
או לתיכנון חופשה. היו זהירים.

תקופה מצויינת לתכנן או להתחיל בלימודים
חדשים, כי יש עירנות נפשית מיוחדת.
נסיעות שמטרתן
ביקור ידידים או קרובים
יוסיפו הנאה. זו
תקופה מתאימה לאלה
שמעוניינים להחליף את
המכונית — זה יישת־לם
מכל הבחינות. מזל
רב יתלווה לעיסקות
מסוג זה. בענייני עס19ב
פ ב רו א ר
20במרס
קים אפשר לתכנן דברים
מחדש ואף להתחיל
בתוכניות ארוכות־טווח, אתם עומדים
לפני קידום בעבודה התפתחות חיובית.

מאזנ״ס

התרוממות־רוח מאפיינת את התקופה. יש
הרגשה שהכל עומד להתחדש. קשרים חדשים
מבטיחים עניין
ננקודת״השקפה שונה אחרת על החיים. נסיעה
לחו״ל מעוררת התלבטויות,
קשה להחליט
אם לבצעה אם לא.
חבל לבזבז זמן וכוחות
על כך׳ הנסיעה תתבצע
ללא ספק, כדאי
לחשוב על שיתופם של
בני־הזוג בתוכניות דחו״
קות־טווח. לבעיות המעיקות עליכם במקום
העבודה, אין להתייחס בכובד־ראש.

במקום שבו אתם עובדים מוטלת עליכם
עבודה רבה, אחרים משתמטים מלמלא
את התחייבויותיהם ואתם
נאלצים למלא
את מקומם. למרות העייפות
הרבה אינכם
מוצאים זמן למנוחה,
ואפילו בבית אין שקט
— אנשים באים ויוצאים
והידיים מלאות
עבודה. יתכן שמישהו לא מבני-המישפחה
יחוש בטוב והטיפול
בו יוסיף להרגשה המכבידה. נסיעה קצרה
צפויה השבוע. אל תוותרו עליה.

חכם מה הוא אומר י

רק לאטארי הלהיטים הבלעדיים
שכבשו את העולם :
פאק־מאן, פלישה מהחלל,
אסטרואידים, התקפת טילים
ועוד.
רק אטארי מפתיע כל חודש עם
משחקים חדשים ומלהיבים.
בקרוב! בארץ! היתוש הנוקם,
דיפנדר, ברידג׳ ,גלקסי, ברזרק,
שודדי התיבה האבודה ועוד.
רק לאטארי למעלה מ־ 52 קסטות
שונות ובהן מרוכזים למעלה מ־
1,900 משחקים מרתקים.
רק באטארי אתה יכול לשחק
בעצמך נגד המחשב, או עם בן־
זוג, בשלישיה ואפילו ברביעיה.
רק אטארי אלוף משחקי
הטלויזיה בעולם הופך כל משחק
לחוויה עולמית סוחפת.
אטארי — מקבוצת ״וותר״,
קונצרן הענק האמריקאי.

הגיע! לראשונה
אתה רוצה לשחק כדורגל כמו האגדי?
(ועוד כשאתה יושב בביתך)...
״פלה סוקר״ זה משחק הכדורגל
שגם פלה מוצא בו חידושים
ואתגרים!
ניסית פעם
לדבר עם ועכשיו!!! הפריצה הגדולה מחשב ולראות מה הוא יכול לעשות?
אטארי תלמד אותך תכנות מחשבים
ב״קלי־קלות והמחשב אפילו ילחין
לך מנגינות תכנות מחשבים
בסיסי של אטארי שגעון של
מוסיקה!!!

בלעדי לאטארי—
׳*״פאק־מאן״ -השדון העגול עם
הפה הכל־יכול...
היה כדאי לחכות לו! עכשיו גס
אתם תוכלו לנסות להכניע את
*׳׳פאק־מאן״ -המשחק שמשגע
את העולם!

באוגוסט .82
הזוכה ישתתף
בגמר העולמי
במונטה קרלו.

יבואנים בלעדיים לישראל:

ארם״

אלי פו ת
פאק ־ מ אן

שים לב: קנה אטארי רק אצל
הסוכנים המורשים ודרוש תעודת
אחריות של ״ארם״ בע״מ.
רק ארם מסוגלים לתקן מכשירי
אטארי ולהבטיח שרות לאורך
ימים.

אלקטרוניקה ומשחקים,

רח׳ דיזנגוף ,223ת״א. טל.241082 :

לאנשים חסרי מעצורים. .
הפריצה הגדולה של אטארי
התמודדות בלתי פוסקת מול כוחות
וקשיים בלתי צפויים.
אתגרים ממשיים בפריצת דרכים
נראות ובלתי נראות...
״סופר ברייק־אאוט״ -לאנשים
שמחפשים אתגרים!

4111־ 4 1אטאה

ץ וז8קיד<ס 5 0חס>י10#ח0חזוזזס 0זסחעש 4

ורשבסלך־פריליך

אילנה אלון מוא״גת את ח״ם כהו, האיש בתר הבנים חובות

7חוחו 7710 7111

הוא יודע כי יש עוד לפחות שלושה שופטים
עליונים החושבים כמוהו. אתה אחד מהם?

יש יותר משלושה שופטים בבית־המישפט העליון
המודאגים מכך• חשבתי כי השיטה הישראלית לבחירת
שופטים, שאני המצאתי, היא הטובה בעולם. אבל מהנסיון
למדתי שמוטב שתהיה ועדה של שופטים בלבד, כמו
בצרפת, אשר תבחר במועמדים — לשר־המשפטים תהיה
זכות להציע את המועמדים. זה יפתור את הבעיה של
הפוליטיזציה. אבל אין זו הבעיה היחידה.

• האם מוצדק, לדעתך, להבטיח כסא לשופט
ספרדי, לשופט דתי, לשופטת אשה ואולי
גם לשופט ערבי, בבית־המישפט העליון£־
אלה הם שיקולים לגיטימיים. הספרדים לא מאמינים
בשופטים אשכנזים, זה התברר בימים האחרונים בקיצוניות.
נשים עוד יותר גרועות — נזכור את הפמיניסטיות.
הדתיים רוצים שופט שישמור על הגחלת. בסופו של דבר,
הקהל הוא הנזקק של בית־המישפט, ואם כך הם נותנים
בו יותר אמון, זה לגיטימי. ובלבד שהשופטים כשירים
מבחינה מיקצועית, ועוד יותר חשוב — מבחינה מוסרית.

• שופט עליון אחד הביע דעה כי שופטים
מחוזיים טובים הם שופטים עליונים גרועים.
מה דעתך?
ראיתי שופטים מחוזיים שהפכו שופטים עליונים טובים.
שופטים עליונים גרועים לא ראיתי בכלל. אין הכללות
בדברים אלה.

• מאחר שאין סטאג׳ לשופטים והם מתחילים
לכהן מייד אחרי מינויים, איך אפשר
להבטיח בחירת שופטים טובים?
אין דרך להבטיח זאת, זה תמיד עניין של מזל.

• לדעותיו הפוליטיות של השופט יש השפעה
על הכרעותיו המשפטיות?
גם שופטים של בית־המימפט העליון הם בשר ודם,
שום אדם אינו יכול לנער חוצנו מדעותיו, ולכן יש להן
השפעה תת־מודעת או בלתי־מודעת.

• גם שופט ערבי יביע את דעותיו הפוליטיות
בבית־המישפט העליון?
השפעת הדעות הפוליטיות על שופט ערבי לא תהיה
שונה מהשפעת הדעות על כל שופט אחר. זו השפעה

חיים בהן (בפוזה היתולית למען צלמת ״העולם יחזה״.ז
״למען הצדק — מותר לאנוס את החוק !״
1958 כאשר התחילו לדגר על מועמדותו של חיים
*•< כהן לגית־חמישפט העליון יצא עיתון ״הארץ״
במאמר שהטיל ספקות כמינוי זה כגלל :״גישה לזכויות
האדם, שאינה עומדת בהתאמה למישטר דמוקרטי,
כפי שרוב הציבור מבין אותו.״ ״העולם הזה״ בחר
בכהן כאיש השנה תשי״ג, כשהיה היועץ־המישפטי וזמן
קצר אף שר״חמישפטים בממשלתו של דויד בן״גוריון.
חיים כהן צוייר על השער כשהוא מועך באצבעו הארוכה
אזרח חסר־ישע.
ג־ ,1982 כאשר השופט העליון בדימוס, חיים כהן,
יצא להגנת זכויות״האדם של הדרוזים בגולן, כראש
האגודה להגנת זכויות״האדם, יצאו נגדו אזרחים רבים
וראשי השילטון בטעצה שהוא יפה״נפש ואינו מבין את
צורכי־המדינה•
האיש שנולד בשנת 1911 בגרמניה למישפחת רבנים
אדוקה ומכובדת, יצא בשנות ה־60׳ במילים הבוטות
ביותר נגד דינים מסויימים בדת־חיהודית ואמר :״זוהי
אחת האירוניות המרות ביותר של הגורל, שעקרונות
נאציים יהפכו, בגלל כלל תלמודי, לחוק מדינת־ישראל״.
האדם שישב 21 שנים על כס שופט־עליון והשליט
את חוק מדינת־ישראל ביד רמה, נסע לארצות-הברית
כדי לשאת גרושה לאשה, דבר שאינו אפשרי לכהן
במדינת־ישראל.
איש גדל־מידות, בעל תווי־פנים חזקים וחמורים
במיקצת, כאשר הוא מחייך אי-אפשר לעמוד בפניו.
עיניו קורנות וקמטי-פניו משתתפים במלואם בחיוך.
הוא עושה רושם חמור ורציני, ונראה מרוחק מכל הבלי
העולם וחולשות-האנוש, אך כאשר אני מראה לו את
מאמרו של אורי אבנרי במדור האיגרת לקורא (״העולם
הזה״ )2329 הוא לוקח בסקרנות את העיתון ושואל :
״אבנרי כתב עלי ן כבר עשרים שנה לא קראתי את

,העולם־הזה ובעיניים סקרניות הוא ממהר לעבור
על המאמר. כאשר צלמת המערכת, ענת סרגוסטי, מצלמת
אותו, הוא מחייך אליה ומפעם לפעם מפסיק את
דיבורו תוך כדי התרכזות במצלמה.

• כשנות ה־ 50 ייצגת את המדינה ב
כג״צים שונים. טענת, למשל, כי אין מקום
לשחרר ממעצר מנהלי ערכי תושכ-יפו שנעצר
על פי תקנות־ההגנה. טענת גם כי המדינה
צדקה כאשר פיטרה את ישראל שיים מתפקידו
בטורה ככית־ספר כגלל דעותיו הפוליטיות.
האט שינית מאז את דעותיך?־
זוהי טעות אופטית. אצלי לא השתנה כלום. כשטענתי
בענייו הערבי מיפה הנחתי כי אסור לשלול מאדם את
חירותו. אילו היה נעצר סתם־כך, לא הייתי מגן על
המדינה. אבל אני חשבתי כי ביטחון המדינה ציווה על
מעצרו, ותקנות־ההגנה איפשרו זאת. ידעתי כי הוא יוכל
למצוא דרכו לוועדת־הערר, כשתקום, כפי שמצא דרכו
לבית־המישפט העליון.
גם בעניין ד״ר שייב חשבתי אז — ואני חושב גם
כיום — כי הוא אינו מתאים לחנך ילדים קטנים בגלל
דעותיו הקיצוניות נגד המדינה. אילו היה מלמד באוניבר סיטה
זה היה דיר אחר, כי שם אין מחנכים.

• כאדם השונא כל צנזורה, כיצד הסכמת
לצנזורה על דעותיו של שיים ז
זו לא הייתה צנזורה. מותר לו לפרסם את דעותיו בכל
דרך. את רואה שם את הכרכים הירוקים בארון־ד,ספרים
שלי? אלה כל השנתונים של ד״ר שייב. לפרסם מותר,
בלבד שלא יחנך ילדים.

0נשיא כית־המישפט העליץ לשעכר, השופט
יואל זוסמן ז״ל, אמר אחרי פרישתו, כי
הוא חושש מפוליטיזציה של כית־המישפט, וכי
8730

חיים בהן ביועץ המישפטי לממשלה
״אצלי לא חשתנה בלום...״
בלתי־מודעת ולא מכוונת. אצלי אף פעם לא שימשה
הפוליטיקה חלק מהחלטותי באופן מודע.

• אמרת כי גם שופטי בית־המישפט העליון
הם בשד ודם. כאדצות־הברית יצא ספר
71£ך״ שסיפר כי בהדרי־בשם
חדרים
יש מריבות וסיכסובים בין שופטי בית״
המישפט העליון בארצות־הבדית, וכי אהדים
מהם אינם מדברים כלל עם רעיהם. איך הדבר
בישראל?
כשאמרתי שהם בשר ודם התכוונתי לכך באופן חיובי,
לא שלילי. בכוח אני מסכים כי ייתכנו סיכסוכים בין
אנשים העובדים יחדיו שנים רבות, אבל למעשה, אצלנו
זה אף פעם לא קרה. איני זוכר, במשך 21 השנים ששימשתי

213

— דמותו של מורד —
(המשך מעמוד )23
כשופט, שאי־פעם מישהו הרים את קולו. אף פעם לא
חרגו ממחלוקת עניינית. הכל תוך אחווה ורעות מופתיים.
הידיד הכי קרוב אלי, השופט זוסמן המנוח, שחלקתי
עליו בדברים רבים ועקרוניים, על דברים שירדו לשורשו
של עניין — זה היה תמיד מתוך אהבה הדדית, תוך
חיבוק ונישוק.

• ככג״ץ שהגישה ״הרשימה הסוציאליסטית״
של חכרי האירגון הערכי ״אל־ארד״,
ביקשה לחייב את ועדת־הפחירדת לאפשר לה
לרוץ לכנסת למרות דעותיה הקיצוניות. אתה
היית כדעת מיעוט, והחלטת לאפשר לה לרוץ
לכנסת. אילו היית יודע בי חוות־דעתך היא
שתכריע, גם אז היית מחליט כף ץ

כלל לא ידעתי כי אני בדעת מיעוט. היה לנו זמן קצר
מאוד להגיש את החלטתנו, זה היה בוער, וכל. אחד הלך
הביתה וכתב את החלטתו. אני תמיד עבדתי מהר, ולכן
הגשתי הראשון את פסק־הדין שלי ולא ידעתי כלל מה
רעתם של האחרים. לעיתים מתייעצים השופטים אחד
בשני לפני כתיבת פסק־הדין, אבל בדרך־כלל כל אחד
כותב טיוטה לחוד, ולא מתאמים עמדות.

• כאשר החלטת לשאת גרושה, כעודר
שופט־עליון, היית מוכן להרחיק לכת ולהתפטר
מכית־המישפט העליון כדי לעשות זאת?

אני חושב שהיום מותר כבר לספר: כאשר החלטתי
לעשות זאת, הלכתי לנשיא בית־המישפט העליון ולשר־

חיים כהן כתובע כמישפט מחתרת צריפין 19*54
אדם לכל עת

חיים כהן על שער ״העולם הזה 812
חוק ביטחון־המדינה גוזר עונש־מוות

המישפטים, סיפרתי להם על החלטתי והצעתי להתפטר.
נשיא בית־המישפט העליון כינס את כל השופטים והם
החליטו לא לקבל את התפטרותי. גם שר־המישפטים דאז,
יעקב שימשון שפירא, דיבר על ליבי שלא אתפטר. כיוון
שהיה לי הגיבוי של כל חברי, לא התפטרתי.

• כיצד יכול שופט־עליון, המשליט את חוק
המדינה, לעשות מעשה שהוא בניגוד לחוק?

מאז השואה איני מאמין באלוהים ואיני מקבל את
החוק האלוהי כמחייב. כל דיני הנישואין והגירושין
הדתיים חלים בישראל ולא מחוצה לה. לכן, לפי החוק
שלנו, אפשר לעשות בחוץ־לארץ דברים שבישראל אינם
נחשבים חוקיים.

• כיצד יכולת לחמשיר ולכפות על אזרחים
חוק, שאתה עצמך אינך מאמין בוז

איני חייב להאמין בחוק. אני חייב לבצע חוק, גם אם
אני חושב שהוא שטות או אפילו גורם עוול.

• היו מקרים שבהם שופטים שינו את
החוק כליל על־ידי פירוש מרחיב מאוד. למשל,
אתה עצמך, כאשר תירגמת מחדש את חוק־העונשין,
הכנסת לתוכו את העכירה של אינוס
האשה על־ידי הבעל, עבירה שלא היתה קיימת
כחוק המקורי. מותר לשופט לאנוס את
החוק ץ
מותר לשופט לפרש את החוק, זוהי גם חובתו. עשיית
צדק מצדיקה לפעמים אינוס החוק. זה תלוי במידת האונס
— לפעמים זה הרע במיעוטו. אם אפשר על־ידי אונס קל
להשיג צדק גדול — זה מותר.

• על השופט לעשות תמיד צדק, או שמא
יש מקרים שבהם הוא מחוייב על־ידי החוק
לגרום עוול ץ

הצדק הוא המצפן של המישפט. אם אני יכול לפרש
חוק כך שלא יגרום עוול, אעשה זאת. אבל אם אי־אפשר,
חובה עלי לכפותו כמות שהוא. כמובן שאנסה בכל כוחי
לפרש אותו כך שלא יגרום עוול.

כהן כאיש־השנה של ״העולם הזה 888
אצבע מועכת אזרח
* ציור של דוש.
•* ציור של שמואל בק.
214

• איך השפיעה עליך פרישתך מבית־המישפט
העליץ?
הפסקת השיפוט היומיומי גורמת לי תענוג רב. איני
קשור בשעות, ואני יכול לקבוע זמנים לעצמי. אני רואה
בכך את סוף פרק השפיטה והתחלת פרק העבודה בחיי.
יש לי תוכניות רבות לכתיבת ספרים, שנידחו עד כה.

• כאילו ועדות אתה משתתף?

אני חבר בהנהלה של האגודה הבינלאומית למישפט־פלילי,
במכון־הבינלאומי לזכויות־האדם, בוועדה הבינ לאומית
של המישפטנים ונשיא הארגון־הבינלאומי של
מישפטנים יהודים. בכל הוועדות האלה השתתפתי עוד
כשהייתי שופט, אבל עכשיו יש לי יותר זמן להקדיש
להן.

• כזמן האחרון עזרת לאגודה להגנה על
זכויות-האזרח כהגשת כג״ץ כעניין הדרוזים
בגולן. אם יהיו עוד כג״צים מסוג זה, תשקול
אפשרות להופיע כעצמך ככית־המישפט?
לא, אין לי מחשבה להופיע בבג״צים. איני עומד
להתחרות בעורכי־דין. את הקאריירה הזו גמרתי מזמן.
אבל אם יבואו וישאלו לדעתי, אחווה דעתי על מה ואיך
כדאי להגיש, בתוקף תפקידי כנשיא האגודה.

• אתה מנהל עוד פעילות ציבורית־1־

אנשים רבים מטלפנים אלי ובאים כל יום בין 4ו־7
לביתי כדי להתייעץ איתי. זה הרבה יותר חשוב בעיני
מראיונות עם עיתונאים, שמבזבזים את זמני חינם. לאנשים
יש דאגות, והם חושבים כי אני יכול לעזור להם בעצה
ותושיה•

• האנשים פונים אליך באל שופט־עליון
בדימום ץ
לא, הם פונים אל חיים כהן. כשהייתי שופט־עליון לא
יכולתי לעשות זאת, אבל עכשיו אני נדיב מאוד בזמני
ולא מסרב לאנשים.

• כזמן האחרון הופנתה כלפיך ביקורת
ציבורית רבה, ואף היו איומים טלפוניים כגלל
התכטאותך כעניין רמת־הגולן. זה הפתיע
אותך ץ
לא, זה לא היה דבר חדש. איומים טלפוניים היו גם
כאשר הייתי שופט־עליון. בעיקר באותו עניין של הבג״ץ
של ואגנר — בעניין ההתבטאות על כלל תלמודי הדומה
לעקרונות נאציים. היו איומים רבים.

• מה דעתך על פתיחת פרשת רצח ארלו־זורוב
מחדש?
עליתי ארצה ב־ 1930 והייתי בארץ בזמן המיקרה.
כל מה שאני מוכן לומר הוא, כי אם היו פונים אלי
ומבקשים שאשב בוועדת החקירה, הייתי מסרב.
* מימין: אחד הסניגורים, שמואל תמיר. המחתרת —
נקראה כך מפני שהמישפט נערך במחנה צריפין.

העולם הזה 2332

לרגל פתיחת עונת קיץ 82 מכריזה חברת ״הוואי׳
על מבצע פרסים ללא תקדים :
כל הקונה בזמן המבצע בסכום של ־ 600 .שקל
לפחות באחת מ 3 -חנויות ״הוואי״ בתאריכים
מ־ . 5.82ד ועד 6.6.82 משתתף בהגרלה.
פרם ראשון: שבוע בהוואי (כולל טיסה)
פרם שני: שבוע ברודוס (כולל טיסה)
ועוד עשרות פרסים נוספים של מוצר• הוואי:
10 מערכות כלי מיטה ״הוואי״(סט זוגי)
20 חולצות גברים ״הוואי 2000״
15 חולצות נשים ״מים הוואי״.
ההגרלה תננרך בנוכחות ר 1אה חשבון ומשרד הפרסום לפי תקנון המצוי במשרדי החברה.
ההגרלה אסורה על עובדי המפעל, משרד הפרסום ובני משפחותיהם.

מבצע חולצות גברי נמשך :־ 300 .שקל לחולצה
1חולצה חינם על קניית 2חולצות
כלי מיטה במחירים מיוחדים
״מיס הוואי׳ אופנת נשים במחירי המפעל.

פרטים נוספים ומכירה בחנויות המפעל:
ראשון לציון: אזור התעשיה החדש, ליד ״נעלי גלי״
דרך יפו 35
תל־אביב:
פתח־תקוה: צומת ״עץ הזית״ ,רח׳ ז׳בוטינסקי 2ו ו.
שעות המכירה: ימי חול , 18.00 - 9.30 יום ג׳ רצוף עד 9.00 בערב.

בקרו בתצוגת ״הווי״ ביתן ,3 3יריד ״אד ומעו1וי׳

הטבע נתן לה אויר הרים צלול, יערות, אגמים, נופי ם י
עוצרי נ שימה ו מעיינות מרפא.
הטבע נתן לה חופים מ שגעים, מפרצים, איים ו חולות
של זהב.
זו יוגוסלביה שהטבע נתן לה הכל.
ההיס טוריה נ תנ ה לה הכל: עבר מפואר ושילוב
תרבויות יחיד במינו.
יוגוסלביה תיתן לך הכל: בתי מלון מעולי ם, מרכזי
קניות משופעים, מסעדו ת מ שובחות, מועדוני לילה,
בתי קזינו, כפרי נו די ס טי ם ושרות מכל הלב.
3נו תנ ת לך הכל ביוגוסלביה ובכל דרך
שתבחר לעצמך.
*טיולים מ אורגנים ברמה גבוהה.

*הבילות נופש.
*טיולים ברכב שכור
*טיולים רגליים.
*בתי מלון בכל הרמות.
*מרכזי מרפא מהטובים באירופה.
והכל במחירים כמו שרק יוגוסלביה יכולה לתת לך.
טוסו לטרייסט ומשם גלו את יוגוסלביה
והמשיכו כאוות נפ שכם לכל ארצות אירופה.
בכל יום שני החל מ־ 7.6.82 במחיר טיסה
החל מ־
*;58555

$325

כפוף לתקנות טיסות השכר

לקבל ת חוברת מידע על כל ההצעות ביוגוסלביה פנה ל־

פרסום א-רפקט• ג־לום סלע׳ רביב

איי פוקלנד: סיחרורשל טירוף
הסיפור המוזר של איי פוקלנד, שהוגדר לפני חודש
במדור זה כ״פארסה לא הכי־מצחיקה״ מתחיל ללבוש
ממדים של טרגדיה אמיתית. מאות צעירים, ארגנטינים
ובריטים, כבר שפכו את דמם למען מטרה מפוקפקת של
כבוד לאומי, יוקרה והסחת דעת־הקהל מהמצוקות האמי תיות
בשתי המדינות.
״לגד להזדיין״ .בבריטניה התחילו לשכוח את
ארבעת מיליוני המובטלים, ואת המדיניות הכלכלית־

הבריטי לא נבע מהעדר מידע, אלא מניתוח מגמתי של
העובדות. תאצ׳ר רצתה בהסלמה בכלי מחיר.״
באמריקה הלטינית מתגבשת תמיכה רחבה בארגנטי-
נים. הצטרפות ארצות־הברית למחנה תומכי בריטניה
החיש, כמובן, את התהליך. כפי שכל פולני תומך בליבו
בכל מהלך אנטי־סובייטי, מגלים ההמונים באמריקה
הלטינית אהדה אוטומאטית לכל צעד אנטי־אמריקאי.
מישטר הגנראלים מנסה להפיק מעובדה׳ זאת הון פוליטי
מירבי, ולגבש חזית בינלאומית, אזורית ולאומית בסיסמה
האנטי־אימפריאליסטית.
מתנגדי המישטר בארגנטינה הצטרפו, בדרך־כלל, ל מקהלה
הפטריוטית. רבים מהם מקווים לנצל את המהומה,
לחדור לשורות הצבא, ולהפיל בסופו של תהליך, את
מישטר החונטה. סיכויי הצלחתם אינם גדולים. צפוי,
אומנם, משבר חריף בארגנטינה, אבל במיקרה האופטי מאלי
יעלו לשילטון גנראלים אחרים.
קשה לחלום היום על פיתרון טוב ונוח לבעייה. דם
כבר נשפך. בעצם נהרגו ונפצעו יותר בני־אדם מאשר כל
אוכלוסיית איי פוקלנד. ההתעוררות האנטי־אמריקאית
באמריקה הלטינית היא חשובה כשלעצמה, ועשוייה לה חיש
תהליכי-שיחרור מהאימפריאליזם הכלכלי של מעצ־מת־העל.
יש להניח, עם זאת, שהמישטר בארגנטינה
לא יתערער, ואין לדעת, בשלב זה, מה יהיה האפקט
על המשך קיומה של ממשלת תאצ׳ר. כבר עתה ניתן
לסכם שרק הסובייטים יצאו נשכרים מפרשה אנאכרו ניסטית
ומטופשת זו, המתפתחת לטרגדיית־דמים של
ממש.

אינדונסיה: קריקטורה
ושמה בחידות
ד״ר נעמי חזן, מומחית לענייני אפריקה באוניברסיטה
העברית בירושלים, מרבה להדגיש את הצורך של מיש־

חברתית המטומטמת של מרגרט תאצ׳ר. העיתון הפופו לארי
סאנדיי מידור, היחיד מבין סמרטוטוני־הרפש שאינו
תומך במיפלגה השמרנית, יצא השבוע בכותרת שאין
ברירה אלא לתרגמה פחות או יותר כלשונה :״גנראלים
ארגנטינים, לכו להזדיין!״
התחושה הכללית שאיפיינה את דעודהקהל הבריטית
היתד, של פיקניק עליז, שבו נשפך דם ארגנטיני במחיר
זעום ביותר. עליצות קלילה זו, שהזכירה את הנאיביות
החביבה שקדמה לשפיכוודהדמים הנוראה והנואלת במיל-
חמת העולם הראשונה, פינתה עד מהרה את מקומה
והפכה לדאגה מעיקה ומוחשית ביותר. מסתבר שגם
והבריטים אינם מחוסנים מתוצאות מעשי-האיבה, ושגם
מטוסים ואוניות בריטיות עלולים להיפגע, במחיר־דמים
כבד. תאצ׳ר, שהתנהגה עד התקופה האחרונה כווינסטון
צ׳רצ׳יל לעניים, הגיבה באורח גולדה מאירי טיפוסי.
״מאג המשוגעת״ ,כפי שמכנים אותה עיתוני השמאל,
הוכתה בהלם של תדהמה וצער.
בשמאל הבריטי שוררת מבוכה. רוב מנהיגיו המוכרים
בוחלים בהיסטריה המילחמתית של תאצ׳ר, אבל
אינם מסוגלים לתמוך בתוקפנים הפשיסטיים מארגנטינה.
אנטוני וג׳ווד־בן, מנהיג האגף השמאלי של מיפלגת
הלייבור האופוזיציונית, הביע כדרכו את הקו ההגיוני
ביותר, בסיגנונו הרהוט והבהיר. בן הוקיע את הצביעות
של הימין השמרני הבריטי, שעד כה נמנע בשיטתיות
מכל התקפה על מישטר־האימים הארגנטיני, ורק עתה
נזכר ששולטים שם, בעצם, פשיסטיים. הוא גם ערך
השוואה נוקבת בין הסיגנון הנקוט לגבי ארגנטינה כיום,
ובין העלאתה על נם (על־ידי תאצ׳ר עצמה!) כמעוז
אנטי־קומוניסטי מאז עליית הגנראל גארלטיירי לשילטון.
קיימת גם הקבלה ברורה בין האינטרס של שני הצדדים,
עם כל השוני העצום ביניהם, למקד את תשומת־הלב
בענייני־חוץ, תחת ענייני-הפנים היגעים.
תאצ׳ר רצתה כמילחמה. גם הדאגה השמרנית
לתושבי פוקלנד אינה משכנעת במיוחד. רק לפני כשנה
הם העבירו בפרלמנט הבריטי הצעת־חוק, השוללת למע שה
מתושבי האיים אזרחות בריטית. בן טוען שבחלק
זעיר מהוצאות שיגור הארמדה לאיים אפשר היה ליישב
מחדש את כל תושבי פוקלנד בבריטניה ולהעניק להם
חיי רווחה וכבוד.
גם אנשי השמאל, הסבורים שבריטניה היחד, חייבת
ללמד את הגנראלים לקח, תמימי־דעים בהתנגדותם ל-
תאצ׳ר. הסביר מנהיג הלייבור מייקל פוט, איש־שמאל
שעבר בשנים האחרונות למרכז, ושאינו מסתיר את
יחסו העויין למנהיגיה המבחילים של ארגנטינה :״אין
ספק שתאצ׳ר ממש רצתה במילחמה. המחדל המודיעיני

וסר את ׳ 1
השיש• לקדשו!
שירות השידור הבריטי, בי־בי־סי, הודיע השבוע
שהאיית־אללה רוח־אללה חומייני שבר השבוע תקופה
ארוכה של שתיקה ושיגר לתושבי איראן מסר רוחני
מעיר־הקודש קום.
תוכנו של המסר היה ברור וחד־משמעי. הוא עסק
כולו במשמעות המיוחדת של השבתון המוסלמי, החל
ביום הששי. מועד זה חייב להיות מוקדש כולו להי-

ראש־ממשלה תאצ׳ר
צביעות גולדה מאירית

סעידי, תקף את גולקאר כחבורת עשירים אנטי־מוסלמית,
ואף הישווה את ראשי־המישטר לשאה האיראני המודח.
הממשלה נבהלה מההשתתפות ההמונית באסיפות-
הרחוב של סעידי. השבוע הוצא צו האוסר על קיומן,
בסיוע חוק ישן האוסר על הסתה דתית. סעידי איים שיח־רים
את הבחירות. השליטים, המעוניינים במחווה של
מערכת בחירות, הגיעו אתו לפשרה. סעידי יופיע באולמות
סגורים, ואף הבטיח למתן את הנימה הפאן־איס־לאמית
בנאומיו.
110 מיליוני התושבים באינדונסיה ימשיכו לסבול
מהמדווים הקבועים של דיקטטורות ימניות בעולם הש לישי.
רעב, אבטלה המונית, תוחלת־חיים נמוכה, תמותת-
תינוקות גבוהה, הוצאות־ביטחון גדולות, שחיתות ממארת
ובורות.
עם זאת, רואים מומחים בבחירות מעין מיבחן לכוחם
של קנאי האיסלאם באינדונסיה. עליית כוחם עשוייה
לעודד את תנועות המחתרת להגברת מעשי־האלימות
נגד הצבא והמישטרה. רבים סבורים שאינדונסיה עלולה
לעמוד לפני מרחץ־דמים חדש, בו קיים חשש סביר
לג׳נוסייד שיבצע הצבא נגד האופוזיציה, הגלויה והנסתרת
כאחת.
מכשירי רצח ישראליים. אי-אפשר שלא לציין
עוד מכנה משותף מובהק בין שלושת מישטרי הזוועה,
גווטמאלה, אל־סלבדור ואינדונסיה. לפי דיווחים עקשניים
בכלי־התיקשורת העולמיים, שלא הוכחשו על־ידי ישראל,
מקבלות מדינות אלה נשק רב מישראל, המשמש לרצח
אזרחים ולא להגנה מאוייב זר.
העיתונות הבריטית טוענת שהמישטר האינדונסי מפ עיל
נשק ישראלי בטבח ההמוני שהוא מבצע באיי מיזרח
טימור.

5> 9111 טן
טרים — אפילו דיקטטורות אפלות — לזכות במינימום
של לגיטימאציה.
השימוש הנרחב בתעמולה נועד לגייס את ההמונים,
להעניק לשליטים תדמית של עושי רצון־העם. השאיפה
ללגיטימאציה היא אוניברסאלית, וניתן לאתר אותה לא
רק באפריקה, אלא גם באמריקה הלטינית, במיזרח התיכון
ובדרום־אסיה.
בכך ניתן להסביר, אולי, את השימוש הנרחב בהליכי
בחירות, דמוקרטיות־כביכול. בחודשים האחרונים היינו
עדים למערכות בחירות בגווטמאלה, אל־סלבדור ועתה
גם באינדונסיה. שלושתן היו יזומות על-ידי שליטים
ימניים, נוהלו באווירת טירור והפחדה, החרימו את
השמאל ונסתיימו בתוצאות, פחות או יותר, חזויות מראש.
השחיטה !הגדולה. הסיפור האינדונסי הוא אפילו
יותר גרוטסקי מהנורמה המקובלת. גם שליטי אינדונסיה
מתעקשים לקרוא להצגה שלהם בשם ״בחירות״ .אלא
שהם אינם טורחים להסוות באורח משכנע את כוונותיהם.
במועצת העם האינדונסית 925 מושבים. רק 360 מושבים
עומדים לבחירה 565 .הנותרים הם חזקה בידי מיפלגת
השילטון הלאומנית, גולקאר. אנשי הצבא, השולטים
למעשה באינדונסיה, משתמשים במיפלגה ככתובת כיסוי.
גולקאר מייצגת את האינטרסים של המעמד הבינוני וה בורגנות,
ומצעה הוא אנטי־סובייטי ואנטי-קומוניסטי
קיצוני. רוב האליתות השולטות כיום באינדונסיה לקחו
חלק, במישרין או בעקיפין, בשחיטה הגדולה של הקומו ניסטים
ב־ ,1966 שבה נרצחו כחצי־מיליון בני-אדם.
לקראת הבחירות התירו השילטונו^ת את הרצועה
במידה מסויימת. מיפלגת האופוזיציה העיקרית, מיפלגת
הפיתוח המוסלמית המאוחדת, ניצלה את ההזדמנות לפתוח
במסע תעמולה דתי־פוליטי, שלא נעדרו ממנו סממנים
של דמגוגיה פופוליסטית. מנהיג המיפלגה, רידוואן

שליט־ איראן חומייגי
חוקי־ישבת מתונים
מנעות מעיסקי־חולין, לחינוך הילדים ברוח האיסלאם,
לקריאה בכתבי־הקודש. חומייני הוקיע את רודפי-
הבצע העובדים ביום הששי, ותבע מהמדינה לאכוף
את חוקי האיסלאם ביתר־שאת.
הטיפות יימשכו. עם זאת, הסביר רדיו איראן
שאין כל כוונה לפגוע במאמץ המילחמתי נגד עיראק,
או בשירותים חיוניים לכלכלה האיראנית, שעוצמתה
היא ״נכס לאיסלאם״ .מומחים ישראליים לענייני
איראן הסבירו לעולם קטן שאין כל כוונה, כמובן,
לפגוע בטיסותיה של חברת התעופה האיראנית בימי
ששי.

חיים ברעם

שום חופשה
לא נוגועהלירכח״ס
של״אטלס״

א טל ס 16,000 טון.

קיץ ניפלא של אושר, שבוע של שייט מהנה על
סיפון המלון הצף באונית הפאר ״אטלס״ :
נוף מרתק של מים ושמים 6 ,ארוחות ביום
בימי ההפלגה(גם מזנון חצות!) ,מטבח
בינלאומי מעולה, סיפוני שיזוף, קאזינו,
סאונה, קוקטיילים, דיסקוטק עד השעות
הקטנות, קולנוע, תזמורת, שעורי התעמלות,
3בריכות־שחיה, נשפי־ריקודים, בינגו, תזמורת,
צוות הווי, נשף תחפושות, משחקים, חנות
פטורת־מכס, מספרה, טלפון ורדיו
בכל תא (קשר-רדיו מהאוניה לחוף),
מיזוג אויר מלא בכל התאים.
תשלומים ללא הכית
לבעלי כרטיסי אשראי
ויזה, דינרס־קלוב,
ישראכרט 500/0 :במזומן
והיתרה ב 4-תשלומים
חודשיים רצופים ושוים
ללא ריבית וללא הצמדה
או ־ 100/0במזומן
והיתרה ב־ 9תשלומים
צמודים לדולר.
המסלול אשדוד, פורט סעיד
(קהיר) ,פאטמוס,
קוסאדסי(תורקיה),
פיראוס, רודוס, אשדוד.
הפלגה בכל יום חמישי.
סיווג בטיחותי; אטלס, ב׳.1951 ,

אטלס,,

המובילה כים.
הזמן עוד היום את .
חופשת ה שייט שלך אצל
סוכני הנסיעות.

א ^ א ל ^וףושות׳ ספנותבע ״ מ

תל אביב: אנגל ,6טל 615283/622591 :
חי פ ה: הי א ט , 6ט ל .671742:
אשדוד: הנמל, ביתן ,16 טל.34541 :
העולם הזה 2332

אנשים בגוונים

האלה הוס״ן: נשהתותהים יורים הילדים מצ״וים
אביה עסוק בדיונים מרתוניים ובנאומים אינ סופיים
— כבר 18 חודש שארצו נתונה במילחמה
עם איראן והוא, סדאם חוסיין ינשיא עיראק, בא
לפאריס והביא איתו את בתו הקטנה האלה. שעה
שהוא נאם ישבה הקטנה בניהוס רב וציירה. קודם

ציירה הילדה דיוקן של קשיש בעל זקן.
מי שהתבונן תחילה בציור היד. עשוי לחשוב
שאין זה מיקרה שהיא מתכוונת לצייר דיוקן של
מנהיג פוליטי, אבל משהוסיפה לו חיוך רחב ופרחים,
התברר שכוונתה תמימה.

ר״ו׳ די 0171111 :תנואת
ער מסר הססזיזית בריא ושוט,
ממין זכו והוא נולו שלי!

דה־פינס: המישסוה של סן־סחנז חבשת חצאית
מעולם לא האשימו את מישטרת סן־טרופז בקשי חות,
אבל מעולם לא היתד, מישטרה זו עליזה ויפה
כל־כך כמו שתהיה בסרט הבא: המשך חדש של
עלילותיו של השוטר האמיץ לואי דה־פינס. עזר
העולם הזה 2332

כנגדו בחצאית תהיה באבט, מאדאם האלידיי
לשעבר, והיום זמרת ושחקנית. זו לה משימתה
הקולנועית הראשונה.

ליידי די, בראש גלוי ובשיער פרוע, הנסיך צ׳ארלס מסורק
למישעי ובכובע ספורטיבי והדור — כך נראים נושאי־הכתר העתידים
של הממלכה הבריטית.
כדי להביע את הרוח המודרנית והבלתי־מכופתרת שלה׳ התיישבה
אשת הנסיך על סיפון מכונית לנדרובר, משם נוח לה יותר לצפות
בתחרות הציד המסורתית, שנערכה לפני כמה ימים בליברפול.
הנסיך עקב אחרי התחרות כמבין מומחה, כשהוא שקוע רובו
ככולו בידידיו ובניתוחים של התוצאות הצפויות. הנסיכה, כדרכן של
נשים מבנות האצולה, ומה עוד גננות־לשעבר, לא התערבה בשיחה.
היא מתעמקת היום בעניין המרגש אותה יותר מכל: הילד שייוולד,
לפי התחזיות, ב־ 1ביולי — יום הולדתה ה־ .21 דיאנה הפתיעה
לאחרונה את כולם, בהודיעה כי איו לה ספק במינו של הנולד״ ״זה
יהיה בן זכר,״ הצהירה ,״לפי התמונה של העובר שראיתי על מסך
הקטן ברור כי זה תינוק בריא ושלם, ומינו זכר.״
הצהרה זו הביכה אפילו את רופא החצר, הגינקולוג ד״ר ג׳ורג׳׳
פינקר, שהעדיף לשמור לפחות על חלק מן הדיסקרטיות הרפואית
שהיתה נהוגה בחצר המלכות מאז ימי ויליאם הכובש.

219

) 11111י ם 0 ( 1 1 1 1

אינגויו ברגמן ויוסי גובו: האגדה והמציאות

רומי שנ״דו: הסרט שתציל אותה,

אין ספק שבישראל קשה לראות את גולדה
כאגדה, היא קרובה מדי וידועה מדי. אבל העובדה
שאחוז הצפייה בסידרה החדשה של חברת פאראנזונט
שבר את כל השיאים, הבהירה דבר אחד לפחות:
האמריקאים צמאים לאגדות על מנהיגים. התברר
עוד דבר שאין עליו מחלוקת: אינגריד •ברגמן,
השחקנית השוודית, הפרוטסטנטית וגבוהת־הקומה,
שהצהירה כי היא שונה מגולדה בכל שרק אפשר
להעלות על הדעת, הצליחה להיות דומה לה כשתי
טיפות־מים. אנשים שראו את הסידרה (בתמונה

נראית ברגמן עם יוסי גרבר, המגלם את משה
דיין) ,טוענים שזה לא רק התפקיד הטוב ביותר
שעשתה ברגמן עד כה — זה נראה כמו התפקיד
היחיד שעשתה ברגמן עד כה. היא פשוט הפכה
להיות גולדה. היא מדברת כמוה, מתנהגת כמוה,
מעשנת כמוה, אפילו קולה הפך להיות דומה לזה
של גולדה.
ברגמן הגדולה מבלה עתה בטיפולים מפרכים
במחלת הסרטן, אבל רוחה אינה נופלת .״איד אני
מרגישה? אני מרגישה פיפטי־פיפטי,״ הכריזה.

..הגענו בסן־סוס׳
גוקדש לו״ודד ולאביו
בדרך־כלל אין נוהגים להקדיש סרטים, ובדרך־כלל הכותבים הם
המקדישים את ספריהם. הפעם זה שונה. סירטו החדש של הבימאי
ז׳אק רופיו, לפי רומן של ג׳זזף קפל, מוקדש ״לדייוויד ולאביו״.
כולם יודעים של מי ההקדשה — כמובן, של השחקנית הראשית,
רומי שניידר. אותם ששמם חרות על הסרט הם יקיריה של רומי,
שכבר אינם בין החיים — דייוויד, בנה שניספה לפני חודשים מעטים
בתאונה מחרידה ואביו, הארי מיין, שהתאבד.
למעשה, זהו הסרט ה־ 60 שרומי מככבת בו, וקרוב לוודאי שאם
היו הנסיבות שונות היה זה מאורע שופע חיוכים וראיונות עיתונאיים.
אבל הפעם שררה דממת־קודש על בימת־הצילומים. כולם ידעו: בסרט
זה תלויים חייה של השחקנית. האם תצליח להתרכז ולעבוד אחרי
האסון? האם תהיה מסוגלת להתמודד עם העובדה שהפארטנר העיקרי
שלה בעבודה הוא ילד בן ,12 בן־גילו של בנה, שניספה זה עתה?
החששות שגאו נעלמו כלא־היו ברגע שהצילומים החלו בפאריס.
מגדה ״שניידר, אמה של רומי, היתה בטוחה: רק העבודה תוכל
להמציא לה עוגן־הצלה .״אני מכירה את בתי, היא מוכרחה לעבוד,״
אמרה האם. הבציאות הוכיחה שצדקה. רומי שניידר הופיעה לעבודה
בדיוק רב, מעולם לא נתנה למצבי־הרוח שלה להשתלט על הסרט
או להביך מישהו, ובעיקר לא. את ורנר, הילד המגלם בסרט את בנה,
שכלפיו גילתה רוך וחיבה.

דונה ס^מו:
אמא בנעם השלישית דונה סאמר אינה מבזבזת זמן.
היא שרה ומקליטה מקליטה ושרה,
אך בין תקליט ותקליט מרחיבה
את חוג מאזיניה: מגדלת את בתה
הבכירה מימי (מופיעה איתה
בתמונה) ,את הקטנה ברוקלין,
ומבטיחה עוד תינוק, שעומד להיוו לד
במחצית יולי. דונה היא בסך
הכל בת 33 ואבי התינוק הוא

כרום סודאנו.

מעולם הזה 2332

מבצע
הרץ קופנהגן
ד ח״ד הישראלי
התחל את את טיולן בקופנהגן.
קח מכונית הרץ במחיר מבצע והשאר אותה היכן שתרצה.

מחירי* מבצע קופנהגן
סוג הרכב
(דגמי ה מכוניו ת בהרץ)

פורד פורד פורד וולבו

פי אסטה
א ס קו ר ט
ט אונו ס
242

מ חי ר ל של ושה שבועות
מתח רי ם
הרץ
328 368 398 458
375 450 525 888

מ חיר ל שבו עיים

230 272 292 332

מ חי ר לשבוע הרא 117 141 151
171

ה מחירים ללא הגבלת קילו מ טרי ם, כולל ביטוח צד ג׳ .לא כולל מע״מ ודלק.

שים לב! זה לא חלום, זה ״הרץ קופנהגן״.
פנה עוד היו ם לסוכן הנסי עות שלך, למשרדי אל על או ,5 5לאחד מסניפי הרץ בישראל או חייג למרכז
ה הז מנו ת של הרץ :

טלפון 4־ 03-255252-3ובקש פרטים על מבצע ״הרץ קופנהגן״.

תכנית הרץ בשיתוף אל על וס.א.ס— הדרן החסכונית והנוחה ביותר לראות את
אירופה.
אפשר להשאיר אתהמ כוני ת בכל סניפי הרץ באירופה בתנאי השכרה של שבועיים.

לר שותן מכוניותפורד
ומכוניות מובחרות אחרות.
העולם הזה 2332

8 1 9 8 2ץ 1 4 0 1 1013ת 3ח7\ 1181
תרבות

נופש

באוסטריה תוכלו לבלות חופשת קייץ
נפלאה בנופים קסומים ובאקלים נעים
ונוח. אם אתם אוהבים את איזורי
האגמים והנהרות — אוסטריה מציעה
לכם אתרי נופש ציוריים באיזור
זלצקמרגוט או לאורך הדנובה, באיזורים
פסטורליים טבולים בירק ופרחים. ואם
אתם מעדיפים מנוחה בהרים -תוכלו
למצוא מקום כלבבכם בחבל טירול או
באלפים האוסטריים. בכל איזור ואיזור
באוסטריה תמצאו אתרי נופש ופינות
חמד לבילוי חופשה בהנאה מלאה.
המחירים לשהייה של 7ימים
על בסיס חצי פנסיון
1818
£112151161161
866161)1
§ו6111 וז 1מ861
§81. \¥011§30
¥61)1611
2611 301 866
החל החל החל החל החל החל
החל

3,430.2,520.2,240.2,030.2,625.3,220.2,345.-

,4118

74118

חיי
התרבות של אוסטריה — המוסיקה,
האופרה, התיאטרון ופסטיבל זלצבורג
הנודע — מושכים אליהם שוחרי תרבות
מכל קצוי תבל. בתחום סיורי התרבות
ההיצע רב ומגוון, למשל:
וינה — שהייה של 4ימים על בסיס לינה
וארוחת בוקר, כולל חצי יום סיור, הצגת
תיאטרון, ארוחת ערב וביקור באזור
גרינצינג הוינאי הנודע בבתי היין שלו.
החל מ 8 1790.-ס^.
זלצבורג — שהייה של ארבעה ימים /
שלושה לילות על בסיס לינה וארוחת בוקר,
כולל חצי יום סיור, ארוחת צהרים או ערב
טיפוסית, קפה ועוגה בקפה ״וינקלך״
הנודע, כניסה לקאזינו כולל משקה,
במחיר 5 2,450.-ט\.2

טיולים

את נופיה של אוסטריה ואת ההסטוריה
המענינת שלה אפשר להכיר מקרוב
בטיולים הנערכים במסלולים שונים,
למשל:
טיול בן 5ימים הכולל בין היתר ביקורים
בוינה, גראץ, קלגנפורט, אינסברוק
(חצי פנסיון).
וזלצבורג. החל מ3130.-
טיול בן 11 יום הכולל 7ימי נופש
בקיצביהל במחיר 5 7,390.-ט ( 4פנסיון מלא).
מרפא לאתרי המרפא של אוסטריה יצאו מוניטין
בעולם כולו. אנשים הנזקקים לטיפול
רפואי ונופשים המעונינים לנוח ולהנות
מסגולות המרפא הייחודיות של מקומות
אלה נוהרים אליהם מדי שנה.
המחירים לשהייה של 21 יום
(חצי פנסיון) בולל טיפול רפואי:
£3)1 ^115566
£3)160
ת£ 3 <1§ 35161
§־61כ 1ת£3 )1 01610116
£3)1 9311
ת£3 )1 901 § 35161
£3)1 150111

טוס וסע

ה חל מ־ 74118 8,435.-
ה חל מ־ 741:3 14,170.-
ה חל מ־ 5 6,765.-ס,4
החל מ־ 3 8,185.-ט74
ה חל מ־ 74113 6,965.-
החל מ־ 3 10,455.-ס74
ה חל מ־ 3 9,090.-ט74

תוכנית הכוללת שכירת רכב ל־ 8ימים
ללא הגבלת קילומטרים, ובתי מלון
ל־ 7לילות על בסיס חצי פנסיון, בוינה,
גרץ, קלגנפורט, אינסברוק וזלצבורג,
החל מ 8 4,000.-ס^.

לקבלת חוברות ופרטים על אתרי הנופש והקייט של אוסטריה,
נא לפנות אל סוכן הנסיעות שלכם או אל:

רח׳ טרומפלדור <12 תל״ אביב טלי 652244־ ^ 03א/
נציגות משרד התיירות האוסטרי.

אנשינו
:91 אחד מעוזריו של הרב
האשכנזי הראשי, שלמה גו רן,
התקשר עם לישכת־הנשיא
וביקש להזמין את יצהלו
נגון ל״הלוויית עצמות בר כוכבא״
.מזכירת הנשיא, חסיה
זיינר, שלא קלטה במה ה מדובר,
ענתה :״הנשיא בדרך־
כלל לא בא להלוויות, אך אם
תשאיר את הכתובת שבה יוש בים
שיבער ,.הנשיא אולי יבוא.״

הנשיא רצה לשבת שיבער על מוווו של
בר־בוכבא 1 .רפי:נלסון ישדר למצרים באידיש

מיפלגה, וידי כראגד, נאם
נאום של כעשרים דקות, שהיה
מורכב כולו מניתוחים היתו־ליים.
אחר־כך שתה כום־ענק
של בירה, חבש כובע בוואדי,
נטל שרביט־ניצוח • וניצח על
התזמורת, שניגנה שירי-עם
מקומיים. אחר־כך עלה על ה במה
ראש־הממשלה הלמוט
שמידט, נאם נאום היתולי
של כעשרים דקות, שתה כוס־

ענק של בירה וניצח גם הוא
על התזמורת. אחר־כך עשה
זאת המנהיג המיפלגתי המקומי.
״איפה נמצא אנשים כאלה ב־מיפלגה
שלנו?״ תמה בר־לב.
91 ביום־עיון לזכר
(״דדו״) אדעזר הפתיע רב-
אלוף (מיל׳) מרדכי (״מוטה״)
גור את הנוכחים בהתקפה חרי פה
ביותר על מדיניות־ההתנח־

דויד

לות של אריאל שרון. כש הציג
גור את דוברו של אריק,
תת־אלוף אודי כר־אץ, שבא
לכנס כדי להסביר את ההתנח לויות
של שרון, שאל אותו גור
שאלה ריטורית :״האם זה מן
החוכמה לחזור ביהודה ושומרון
על אותו המודל שנכשל בסיני?
בצבא, כשמודל נכשל, נוהגים
לחפש מודלים אחרים לפיתרון
הבעיה.״

91 מאז הפך איזור טבה
לשטח בינלאומי, החלו לפקוד
צרות את רפי: לפון. הוא
מספר שפעמיים בשבוע באה
ניידת למחסום הדרומי בטבה,
ומשמיעה מוסיקה ערבית בקול
רם. נלסון טוען שהמוסיקה
מבריחה את הלקוחות שלו,
והוא מאיים שאם שכניו החד שים
לא יחדלו מכך הוא יביא

9דווקא בבית־השימוש 1 שליד המיזנון של חברי־הכנסת
מצאו להם ח״כ המפד״ל יהו דה
כן־מאיר ומזכ״ל־ההסתד-
רות ירוחם משל מקום לריב.
השניים עמדו זה ליד זה והטילו
את מימיהם, ובן־מאיר ניצל את
עמידתם המשותפת באותו מקום
והעיר למשל :״נו, מה קורה
באל על? הכל יסתדר שם!״
לפתע התפרץ משל :״אתה
אנטי־שמי! אתם אנטי־שמיים!
בגללכם לא יהיו יותר פועלים
עבריים בארץ !״ כשהוא מתכוון
להחלטת הממשלה להפסיק את
טיסות החברה בשבתות. תוך
כדי התפרצותו הוא פנה למרכז
החדר כשמכנסיו עדיין פתוחים.
בן־מאיר, שנדהם מתגובת משל,
פנה אף הוא למרכז, ומרוב
התרגשות שכח גם הוא לסגור
את רוכסן מכנסיו. כך התקרבו
השניים לדלת היציאה וממש
בטרם פתחו אותה, הם שמו לב
שבזמן הוויכוח שכחו לסגור
את מכנסיהם. הם עשו זאת
בעת ובעונה אחת ויצאו מה שירותים
כשמשל מביט זעוף
בבן־מאיר.

! 9אל מי פנה חיים כר״
לים, כשהיה זקוק למקל־הלי־כה?
ליששכר (״איסקה״)
שדמי, כמובן. מעטים יודעים
כי שדמי, מוותיקי הפלמ״ח, הוא
אספן של מקלות. יש לו יותר
ממאה מקלות מסוגים שונים.
השבוע החזיר לו בר־לב מקל
מיוחד במינו: מקל־מתכת מת קפל,
שחלקיו מתלבשים זה על
זה, והמתפרק בתנועת־יד אחת.
ניתן להחזיקו בתיק.
91 למה מתגעגע בר־לב
ביותר במיפלגתו? השבוע סיפר
על חוויותיו בשעה שהיה אורח
המיפלגה הסוציאל־דמוקרטית
הגרמנית במינכן. בערב נערכה
מסיבה לאלף איש. יו״ר ה-

ממדוח שעט

מצטלם עם נערות ערביות מהגליל במחסום
טבה. הסרן המצרי בנקודת־הגבול
הדרומית השתלב במהירות באיזור. הוא פשט את מדיו, וכשהוא
לבוש בבגד־ים ובגופיה, המשיך לעבוד כרגיל ולהשתזף. לכל מי

שבא למחסום הוא מיהר לציין שהוא הסרן המפורסם שצולם בטלוויזיה
הישראלית, ושבתוך דקות הוא יסדר שכל מי שרוצה יוכל
לעבור במחסום. ממדוח התרגש מאוד כשלמחסום הגיעה קבוצת
התלמידות. הן חצו את המחסום הישראלי והצטלמו עם הסרן המצרי.
ניידת מוסיקלית,
שירים באידיש.

שתשמיע

91 בעת הדיון המדיני,
שפתח את מושב־הקיץ של הכנסת,
שאל ח״כ רק״ח, תרפי ק
טוכי ,״אם מדובר בקדושת
השבת, כיצד יורים באותו יום
בערבים בגדה־המערבית וב רצועה?״
ענה לו ח״כ אגודת
ישראל, מנחם פרוש :״פי-
קוח־נפש דוחה שבת.״

זיאק אמיר

רוכב על גבו של גמל ליד הפירמידות. ח״כ
המערך היה בין נוסעי האוטובוס הראשון
של ״אגד״ למצריים, והנסיעה הממושכת לקאהיר גרמה לו למתח
העולם הזה 2332

רב. הוא חשש שאם האוטובוס יעוכב בתעלה עד עלות השחר, הרי
שאין על יושביו שמירה, ואף אין אפשרות לדווח על אירועים
יוצאי״דופן. אחרי שהטיול הוארך ביום נרגע אמיר ואף רכב על גמל.

! 9כאשר חזרו הח״כים
מפגרת־הפסח, הם גילו הסדר
חדש במליאה, שלפני־כן לא
ידעו על קיומו. במיסדרון שליד
מיזנון הכנסת ופתח היציאה
מאולם המליאה הותקנו רמ קולים,
ובכל פעם שהסדרן רואה
ח״כים המתקהלים במקום וה־משוחחים
עם אורחים הוא מש תמש
ברמקול ומודיע :״לא
לעמוד במיסדרונות ! לפנות את
המיסדרונות !״ נראה שרעיון
זה עלה במוחו של מישהו כדי
למנוע התקהלות בפתח היציאה
מהמליאה. אך ח״כ הליברלים
יצחק זייגי חשב שמצאו
פצצה, ושחבלן מישטרה בא
לפרק אותה.

העולם הזה 2332

מאיר שלי! לועס מאכלים מיזרח״ם
אך אינו סלע אותם. רמנתח־הלב מייעץ
שלא לקרוא עיתונים
0בעת הדיון בכנסת על
אושיות הבית אמרה ח״כ שו למית
אלוני, שהכנסת עובדת
לפי שיטת (אליעזר) שוס־טלן.
כשהתבקשה להסביר את
דבריה אמרה :״כאשר שאלו
פעם את שוסטק אם הוא מבין
משהו, הוא ענה שהוא אינו
מבין את הנושא, אך אינו צריך
להבין, משום שיש לו רוב.״

שנערכה בכניסה לאולם, היו
שאמרו :״שיחזור לאמריקה !
עוד יהודי שבא אלינו בטע נות

91 צופי התוכנית שעה
טובה לא הבינו מדוע קרא השחקן
היהודי-אמריקאי וולטר
׳מתאו למנחה התוכנית מני
פאר בשם ״מנחם״ .לפני ה תוכנית
הוא סיפר למני שמה
שמצחיק אותו זה שבארץ ל-

! 9הממתינים ליד הרמזור
בקרן הרחובות פרישמן־דיזנגוף
כבר רגילים לכך שבגלל עומס־התנועה
נוהגים הנוסעים בקטע
זה של רחוב פרישמן לכיוון
חוף הים באיטיות. אך ביום
השישי היתה להולכי־הרגל
הזדמנות לצפות בח״כ שימ־עון
פרם, שבשעת אחר־צהרים
מוקדמת ישן ברכב שהסיע
אותו. ראשו היה שמוט, פיו
היה פעור והוא לא התעורר
מהרעש שהיה סביבו.
! 9השמן הרותח הזכיר
לרבים מן הנוכחים את הימים
הטובים כשבגרוש היה חור
ומנת פלאפל שימשה כארוחת־מלכים.
הטבח שעמד מאחרי
הסירים לבש בגדים לבנים
כשלג. הוא הובא למקום במיוחד
משוק בצלאל, עם כל הסירים
והתנורים. היה זה במסיבת
יום־העצמאות המסורתית
שערכו זוג הפירסומאים זמי רה
וחיים פלד בגן ביתם
בהרצליה. זה לצד זה עמדו
בתור הפלאפל, שמעון פרם,
חיים בד־לב וגד יעקכי, ליד

רוני מילוא ויגאד בהן־

אורגד מן המחנה האחר. בצד
השני של הגן התאחדו בשירה
לצלילי האקורדיון דם יוד״

קוכסקי ושלמה נל,רימון

׳ 9למגיש התוכנית הטלוויזיונית
ארץ אהבתי, מאיר
שליו, יש, כידוע, בעיה גסטרונומית.
הוא נאלץ מדי פעם
לטעום מאכלים שונים של
עדות-ישראל, שבחלקם אינם
ערבים לחיכו. שליו טוען שה מאכלים
האהובים עליו הם מרק,
חמין, קרפלעך וקניידלך. מה
הוא בכל זאת עושה כשהוא
נאלץ לאכול מאכלים שאינם

לוויא

הפסיד בעיקבוה קאויקטורה זו שמונה 11111 עיתונים ארגנטינייס, שפירסמו באופן
קבוע את עבודותיו. הקאריקטורה שמה ללעג את הארגנטינים,
שכלכלתם שקועה בתחתית הים, והם מאמינים שבעזרת פריסקופ
שאינו מחובר לשום דבר הם יצליחו להפחיד את האנגלים. לוריא,
המצייר עבור 400 עיתונים ברחבי העולם, צייר את הקאריקטורה
הזו לפני שהארגנטינים הטביעו באמצעות טיל אחד משחתת בריטית.

נעים ומתי

יושב־ראש ועד־עוכדי־הרנטגן מזיל דימעה,
וחברו־לעבודה מנגב את פניו המיוסרים.
רמתי בא לפגישת עם ממלא־מקום מזכ״ל ההסתדרות, ישראל
קיסר, בסיכסוך המתמשך של עובדי־הרנטגן• הוא נאם בהתרגשות,
הניף את ידיו ואף בכה, כשתיאר את מצב הרנטגאים.

כולם קוראים מנחם: מנהם
בגין, מנחם סבידור ועוד.

אסתר ווכוביצק

בתו של המיליארדר היהודי־יפאני שאול אייזנברג, מציעה תמונה
למכירה פומבית. זוכוביצקי היתה בין המוזמנים לארוחת״ערב
שערך המיסעדן משה צור, ושבה נמכרו תמונות של הצייר ברוך אלרון, שהכנסותיהם היו קודש לאיל׳ץ.
במהלך המכירה לקחה זוכוביצקי את העניינים לידיה, וכשהיא נעזרת בפייגה זימרמן, שהצביעה כל
הזמן על מי שעדיין לא קנו תמונה כלשהי, היא מכרה את מרבית התמונות במכירה הפומבית.

מידיעות אחרונות מול שמואל
שניצר ולוי יצחק הירושלמי
ממעריב. וכיאה לרוח
הזמן, התקבצו ילדיהם ונכדיהם
של האורחים מול מכשיר ה־וידיו
שהקרין סרט ישראלי.
! 9אחרי הקרנת הבכורה
העולם הזה 2332

ממאו עד מוצארט, סיפור סיורו
של הכנר אייזל, שטרן בסין
לפני שלוש שנים, זכה הקהל
לשמוע דברים כדורבנות מפי
הכנר עצמו. שטרן, שבא לאולם
לקראת סוף הסרט ושישב על
המדרגות עד שנדלקו האורות,

אמר לקהל שבסין מצא כנרים
ופסנתרנים בעלי כישרון והם
אינם יהודים. הוא הוסיף מיש־פטים
על המחסור שיש בתחושת
האחווה והסובלנות, אך נראה
שדבריו התקבלו בקרב הקהל
בחוסר־סובלנות. בקבלת-הפנים,

הוא שאל את מני מדוע הוא
מסתיר את שמו האמיתי :
״בינינו, אמרו לי שזה שימך,

91 כאשר פגש פאר את
מתאו כשעה וחצי לפני הקלטת
התוכנית בבית התפוצות, שאל
אותו השחקן אם אנשי התוכ נית
הצליחו לאתר את נעמי
פייגנבאוס, שלמדה מישחק
עם מתאו בארצות־הברית, וש-
בישראל שיחקה בתיאטרון ה קאמרי.
מני השיב שלצערו הם
לא הצליחו לאתר אותה. מני
לא ידע שבאותו זמן כבר עלתה
התחקירנית של שעה טובה,
דליה מור, על עיקבותיה של
פייגנבאום, ואכן 20 ,דקות לפני
התחלת ההקלטה, אותרה חברתו
הוותיקה של מתאו. כאשר ראה
אותה מתאו, הוא היה בטוח
שמני שיקר לו לפני כן, כאשר
הם נפגשו בתל-אביב.
91 בעוד שבהקלטה נראה
מתאו אדיש למדי, הרי מחוץ
לאולפן הוא החל לבכות, וסיפר
שנעמי, אישתו הראשונה והוא
היו ידידים מאוד קרובים בניו־יורק,
ומאז שהם למדו ביחד
הוא לא ראה אותה.
גילה כלל. אותו אינו

ממיזרח אירופה? שליו
שהוא אינו אוכל אותם
כאשר המצלמה מצלמת
הוא לועס את האוכל, אך
בולע אותו.
י הו שפט
׳ 9הפרופסור
הרכבי מספר שיש לו בעיות
לגבי שמו. רבים קוראים לו
״פטי״ ,ונראה שכינוי זה לא
הובן כהלכה בחו״ל. מפני ש־ד\,1
״1ג? הוא כינוי אמריקאי
מקובל לשמנים.
! 9למנתודהלב הידוע, מו רים
לוי, יש דרך בדוקה ל מניעת
התקפי-לב. כאשר הוא
נשאל איך עושים זאת, הוא
משיב :״קודם כל להפסיק
לקרוא עיתונים!״
; 9לצלם אגד, חנן וקס ״
לר, ציפתה הפתעה לא־נעימה
כשנכנס להתקלח בחדרו ב מלון,
אחרי נסיעה מתישה של
18 שעות. הוא פתח את ברז
המים החמים במלון הילטון
ריעמסס החדש, והברז נשאר
בידו.
9אחרי שהסיור התארך 1 ביום, הוא נוצל לסיור בעיר
ולקניות רבות. הפליא בקניו־תיו
הרבות ח״כ הליברלים כני

שליטא.

בדרך לחיפה
עברנו בואדי ערה
ופתאום חשנו׳
בריח של...
מה לעשות?
הטריק פשוט מלוי י—
אצלי במכונית ״עץ הפלא״ תלוי.

להשיג בריחות שונים,
בחנויות לאביזרי רכב ורשתות השיווק.
היבואן: אוטו־פרט 331863 ,־03

ירן ז.י

ספוו שו
אוי סופו
טלויזיזז ישראלית
נוס״ ונע .1
מנכ״ל הטלויזיה
המסחרית הישראלית,
מי שהיה כתג־עורך
לענינים ערבים בתבנית
״מבט״ ו״השבוע״
בטלויזיה הישראלית
מנתח את גורמי
שקיעתה של הטלויזיה
הישראלית.

!ן 8ן 1

#ןןןיק

188 עמודים,
בהם למעלה מ־50
עמודי צילומי ם.
ה מ חי ר 199 שקל
(כולל מע׳ימ)

מאפית הצלמים בטלויזיה הישראלית
מדוע סולק דן שילון
התקנות הבלתי חוקיות של הרשות
כשלון הטלויזיה בערבית ועוד.

ניתו להשיג בכל החנויות

בהפצת

סטימצקי

הפעם אתה חייב לקנות! י י
וידיאו משוכלל ביותר

2 7 . 5 0 0שקל
כולל הכל

ויו״אוקולור
ה׳ באייר ,22 טל 217039 .

דמה לא צעדנו ב־< במאי
רק״ח. אלה וגם אלה זכו באותו גורל: הבוסים
המפלגתיים צינזרו את סיסמאותיהם, אילצו אותם
לעשות שקר בנפשם ועוד הגדילו לעשות: היכו
אותם, כדי לשמור על ה״סדר״ ועל ״רוח״ ההפגנה(
.ראו מה קרה לשס״י וללק״ם בהפגנה של
רק״ח׳ ולשל״י — בהפגנה של המערך ).ואין
זה מפתיע, שהרי הבוסים המפלגתיים — מקבלי-
שכר עם חשבון הוצאות — מייצגים אינטרסים של
מימסדים פוליטיים דכאנים, מושחתים ומעלי עו בש,
יראים־תמיד מביקורת ומ״הרוח הרעה״ של
המהפכה. אלה מגינים על המימסד הציוני ואלה
מגינים על המימסד ה״סובייטי״.

שתי הפגנות ציינו השנה את ה־ 1במאי ביש ראל
— האחת של המערך (במסווה של נוער
החולצות הכחולות) והשניה של המפלגה הקו מוניסטית
(במסווה של חזית) .שתיהן היו הפגנות
רמייה — האחת ציונית, השניה סטיליניסטית.
שתיהן ניצלו את ה־ 1במאי לצרכים פוליטיים־מפ־לגתיים
צרים, שאין להם ולא כלום עם ה־ 1במאי,
היום שבו מפגינים פועלי העולם את נחישותם
להיאבק נגד כל ניצול ודיכוי של אדם בידי אדם.

ההפגנה הראשונה — תחת דנד הציונות,
כמובן — ביטאה את תמיכתם של
המפגינים כהמשך ׳הכיבוש והדיכוי של
כ־ 1כמאי השנה נורו. ,הוכו ונעצרו
הפלסטינים ; תם עשו כן כרוח סיסמאות
ראשי המערך, כדכר ,,פשרה טריטורי מפנינים כווארשה וכגדנטק; ב־ 1כמאי
אלית״ ,״אוטונומיה״ ,״הבעיה הדמוג השנה נורו, הוכו ונעצרו מפגינים כירורפית״
ו״שמירת האופי היהודי של מדי שלים וכשכם.
נת־ישראל״
ב־ 1במאי הובלט שוב, כי בישראל אין תנועה
ההפגנה השניה — תחת דגל הסטלי־ סוציאליסטית מהפכנית, אין גם מפלגות סוציאליס־
;יזם, כמוכן — כיטאה את תמיכתם של טיות־מהפכניות. אפילו הוויכוח על הצורך בתנועה
המפגינים כהמשך הדיכוי והניצול של כזו ובמפלגות כאלה עדיין לא החל. במובן זה אנו
הפועלים הפולנים: הם עשו כן כרוח שרויים עדיין בפיגור היסטורי מדהים. יקצר המצע
סיסמאות מנהיגי רק״ח, בדכר ״ההגנה מלהתחיל את הוויכוח הזה מעל גבי מודעה יקרה
על הסוציאליזם״ ,״המאבק נגד האימפר זו, אולם אנו משוכנעים, כי תנאי מוקדם להיווצ יאליזם״
,״שמירת ההגמוניה של המפ רותה של תנועה כזו ולהקמת! של מפלגות כאלה
לגה״ ו״האינטרסים האמיתיים של העם הוא הריסתם של שני מיתוסים — שהיתד. או
הפולני״.
שישנה ״ארץ־ישראל העובדת״; שהיה או שישנו

אנו, סוציאליסטים מהפכנים, לא יכולנו לעשות
שקר בנפשנו ולצעוד בהפגנות האלה. בגלל מיעוט
כוחנו לא היינו יכולים להפגין לבד. לכן בי טאנו
את עמדתנו בדרך צנועה: בהפגנת המערך
הפצנו כרוזים נגד הכיבוש; בהפגנות רק״ת ני צבנו׳
יחד עם אחרים, במשמרת־מחאה קטנה, על
המדרכה, בשולי ההפגנה, עם הסיסמה ״סולי דאריות
עם, סולידאריות המשמרת הותקפה
על-ידי סדרני רק״ח, שקרעו את הסיסמאות).
בראשונה הפגנו את הסולידאריות שלנו עם הפלס טינים,
הנאבקים לעצמאותם! בשניה הפגנו את
הסולידאריות שלנו עם הפועלים הפולנים, הנא בקים
לחרותם.
אלה הם שני צדדים של אותו מאבק.
בעקרונות־היסוד שלנו נאמר:
בהיות העולם המודרני מערכת משולבת אחת,
ובהיות המעמדות השליטים ועדיפי־הזכויות שבכל
הארצות קשורים קישרי אינטרסים נגד המהפכה
הסוציאליסטית, הרי צו עליון הוא לסוציאליטטים
המהפכניים לפעול מתוך סולידאריות בינלאומית
ביניהם לבין עצמם, ולתמוך תמיכת־אחווה במאבקה
של כל קבוצת בני־אדם מנוצלים ומדוכאים, נגד
ניצול ודיכוי המבוססים על רקע מעמדי, מיני,
לאומי, גזעי או דתי.
לא כל קבוצות השמאל נהגו כמונו. היו שהצ טרפו
להפגנת המערך והיו שנספחו להפגנה שלי

״סוציאליזם בברית־המועצות״.

הציונות הסוציאליסטית לא היתה מעולם
סוציאליסטית; היא היתה חיל־חלוץ
של מיפעל קולוניזאטורי, שהתיימר לפתור
את ״שאלת היהודים״ והתכצע על
חשכץ ההמונים הערכיים (וכשורה ראשונה
העם הערבי הפלסטיני).
הסוציאליזם של ראשי הקרמלין לא
היה מעולם סוציאליזם ; זוהי אידיאולוגיה
כשירות השיבכה הכיורוקראטית השלטת
ככרית־המועצות, שהפקיעה את השלטון
מידי מועצות הפועלים, האיכרים והחיילים
שהוקמו כמהפכת .1917
• אנו מפנינים את הסולידאריות
שלנו עם ״סולידאריות״ -למיגור שלטון
הקולונלים והגנרל ; למען חופש הביטוי וההתארגנות;
לכיבוד זכותם של המוני הפועלים הפו לנים,
להקים איגודים מקצועיים ומפלגות פוליטיות.

• אנו מפנינים את הסולידאריות
שלנו עם הפלסטינים -למען נסיגה מלאה
ובלתי־מותנית מכל השטחים שנכבשו ביוני ;1967
למען הכרה באש״ם כנציגו של העם הערבי הפלסטיני
; לכיבוד זכותם של הפלסטינים להגדרה עצ מית,
כולל זכותם להקמת מדינה פלסטינית עצ מאית.

האירגון
הסוציאליס טי בי שראל 11 2במאי . 1982
המען להתקשרות: ת.ד ,28061 .תל־אביב—יפו
.61280

צפן״

באל־סדבדוו
עצרות סולידויש עם מאבק העם
עם אנטוניו אגילר, נציג החזית הדמוקרטית המהפכנית
מאל־סלבדוד, המבקר בארץ.
כתל־אכיב: ביום ג׳ ,11.5שעה 9.00 בערב ב״צוותא״,
בה שתתפות שלמה כר ולהקת הברירה הטבעית
בחיפה: ביום ד׳ .5צב, שעה 8.00 בערי במלון ״כהמליה״
כירושלים: ביום א׳ 10.5שעה 8.00 בערב ב״צוותא״

האמריקאית ^כאל־סלכדור :
תופסק המעורכות קהירג הישראלי לכת הצבאית
יופסקו משלוחי הנשק זישראלי
הוועד לסולידריות עם אל־סלבדור
ת״ד ,33074 .ת״א

יופי ספורטיבי
להשיג בחנויות המובחרות

טל 03-338457.

בגדי ספורט וטניס
העולם הזה 2332

א נ שי ם

ב ל מי ם

מאת

דנ יאלה שמ י

איך גילה מנחם בגין
עוד גיבעה בעלת
ערך אסטראטגי עליון
81 נוסעי האוטובוס לא
ידעו שלמיספור הקו, קו ,100
קדם דיון מייגע. אגד הציע
משיקוליו שלו שיהיה זה קו
,101 אך המיצרים התנגדו לו.
למיספר 101 יש זיכרונות עגו מים
במיצרים. היחידה ,101
בפיקודו של אריק שרון,
פעלה בשנות דד 50 גם נגד
מיצריים, ואל הק״מ 101 הגיע
צד,״ל כאשר חצה את התעלה
בדרכו לכיוון קאהיר.
8בדיון על מישרד־התוד
בורה, שהתקיים בוועדת־הכם־
פים של הכנסת, דובר על בע-

• בגין :״אני זוכר את
המקום. יש לו חשיבות אסטרטגית
ממעלה ראשונה.״
ן• ציפורי :״אין כאן שום
ישוב ערבי. המקום ממש מחכה
למתיישבים יהודים.״

ח׳׳ב המערך, יוסי

שריד על החלטת ועדת־הכנ-
סת להתקין טלפון שני בבתי-
הת״כים :״הטלפון היחידי ב ביתי
עסוק כמעט כל הזמן ב שיחותיהם
של בני־המישפחה
האחרים. לא מצליחים להשיג
אותי, ואני כח״ב רוצה לקיים
קשר עם הציבור.״

ביום שישי בערב,
לאיזה מועדון
סטריפטיז שוב !

אנס בלאסו שרוו

מסיבה שנערכה בביתה. בעלה, הח׳׳ב לשעבר, עורך בווילה המפוארת
מסיבות רבות, ומשתתפים בהו גם בני משפחתה של אנט מצרפת.

יות רכבת ישראל. העיר על
כך ח״כ המערך אריק נחמ־קין,
בן המושב נהלל הבנוי
בעיגול, שיש להציע חלק מקווי
הרכבת למכירה ליזמים
פרטיים. אמר לו חברו לסיעה,
נפתלי כלומנטל :״את הקו
לנהלל תבנה כקו פרטי.״

פסוקי ה שבוע

• ח״כ הליברלים כני
שליטא :״יש לי כבר שני

טלפונים בבית, אבל אחד מהם
מקולקל תמיד, מפני שזה ה נוהג
באיזור שבו אני מתגורר.״

• ח״כיהמערך ירוחם

משל :״התקנת טלפון שני
בבית של ח״ב היא שטות גדו לה.
בשביל האשד, לא צריך
טלפון מיוחד. אולי מי שיש
לו שתי נשים זקוק לטלפון
כזה.״

ח״כ-המערך רענן

• השר מרדכי ציפורי,
בשיחת־הטלפון הראשונה מ-
מרכזת הטלפונים החדישה ב־מעלה־שומרון
:״הלו? אפשר
לשוחח עם ראש־הממשלה?״
• מנחם כנין :״שלום
ידידי. אני שומע אותך כאילו
דיברת מהחדר השני.״
• ציפורי :״אנו נמצאים
על הר נישא, צחיח.״
העולם הזה 2332

נעים :״אינני אומר שאני מתאים
להיות ראש־ממשלה, אך
אינני יכול לומר שאינני רוצה
להיות. לאור העובדה שלא
תמיד נבחרו המתאימים ביותר
לתפקיד, יש לי סיכוי.״

שר־האוצר

יורם

ארידור ״שר-האוצר יכול
להדפיס כסף, אך לא זמן. זמן
אין לי אף פעם.״

השתגעת!
יש הפגנה נגד
כפיה דתי ת בוא
לשם!
מטוסי ״אל־על״ בנמל״התעופה בן״גוריוו

911 £ 3

זי כ רונו ת אי ש ״ מפרשתקס טנר

וקם

ף* מרכז ירושלים שכן קפה וינה. במרכז קפה
— וינה ישב יהודי זקן, בן ,72 בעל זקנקן, ושמו
מלכיאל גרינוואלד. היה לו מלון קטן בעיר.

מלכיאל גרינוואלד היה מוכר לכולנו כזקן
תימהוני, כעל הובי משעשע: הוא אהב להשמיץ•
ולא
סתם להשמיץ, אלא להשמיץ באמצעות עלונים
משוכפלים, שבהם פירסם את כל הרכילות, השמועות
וההשמצות שקלט. עלונים אלה נועדו, לכאורה, לחברי
מיפלגת־המיזרחי (הסבתא של המפד״ל) ,והם נשאו את
הכותרת :״אל חברי במיזרחי (פנימי).״
העלונים הגיעו, כמובן, גם למערכת העולם הזה.
בדרך כלל היינו זורקים אותם לסל־הניירות מבלי לקראם,
כי ידענו שההשמצות הפרועות של גרינוואלד הן קלו טות
מן האוויר, ושהזקן הנחמד אינו טורח — וגם
כלל אינו מסוגל — לבדקן.
זה יכול היה להיות גם גורלו של העלון שבו העלה
גרינוואלד האשמות פנטסטיות נגד אחד רודולף קסטנר.
הוא הכיל סיפור שחרג גם מגבולות הדמיון: שאדולף
אייכמן נישא ונתן עם יהודים1 ,שמנהיג ציוני הסגיר
את היהודים למשמידים, ועוד ועוד.
קראתי את העלון, ומסרתי אותו לכתב עימנואל פרת,
כדי שיכתוב רשימה קטנה על הזקן התימהוני הזה. מי
יכול היה להעלות על דעתו כי עלון משוכפל זה, על
תוכנו המגוחך, יחולל שערוריה חסרת־תקדים?
הכרתי גם את האיש המושמץ. הד״ר ישראל (רודולף)
קסטנר היה פקיד במישרד המיסחר־והתעשייה, וישב
בחדר קטן בבניין פאלאס בירושלים. היו לנו בעיות
עם מישרד זה, כי בשעתו היה הנייר כפוף לקיצוב,
והיה לנו דין־ודברים ממושך עם הממשלה על זכותנו
לקבל כמות מספקת של נייר להדפסה. פעם גם קיימה
המערכת שלנו שביתת־שבת באותו בניין. קסטנר נראה
לי כפקיד אחד מני רבים. איש אפור, תרבותי, אירופי.
הוא לא הרשים אותי במיוחד. סתם עוד עולה חדש
מהונגריה.

פעולה הדוק מאוד בינינו ובין תמיר. כתבינו הירבו
לבקרו במישרדו, הוא היה נציגנו המישפטי, הוא עצמו
היה אורח שכיח במערכת שלנו, וגם בבית־הדפוס שבו
הדפסנו את השבועון (שהיה שייך לחבר משותף שלנו).
המגע היה כמעט יומיומי.

ספרשת קסטנר התהדק שיתוף־פעולה זה
עוד יותר.

בשביל תמיר היה המישפט לא רק סולם לקאריירה
ולפירסום, אלא גם מכשיר לסיפוק שתי השנאות הגדולות
שלו: שינאתו לגרמנים ושינאתו למפא״י (קסטנר
עצמו היה המועמד ה״ 53 של מפא״י, שהיתר. אז בעלת
51 מושבים בכנסת) .ואילו אני חקרתי את תופעת
הנאציזם מאז -שחזיתי, בילדותי, בעליית הנאצים לשיל-
טון, ופרשת קסטנר ריתקה אותי.
אף אחד מהעיתונים (ולא כל שכן הרדיו) לא שש
לדווח על המישפט, שבו היו מעורבים שמות כה חשובים.
יתכן כי פרשת־קסטנר לא היתד. מתפרסמת כלל, והמישפט

!91 91 9

מיפנה כא במהלך עדותו של קסטנר. הוא נבע
מן הסתירה המהותית שבה היה נתון קסטנר.

מצד אחד רצה להגן עד עצמו מול התקפתו
האכזרית של תמיר, שלא ידעה כל סייג. מצד
שני נאלץ לשרת את שילטון־מפא״י, שהגן
עליו. דשם כך היה נאלץ להסתכך כשקדים —
ושקר גרר שקר, עד שהסתכן־ ללא־מוצא.

כאן המקום להכניס לדראמה נפש מרכזית נוספת:
בנימין הלוי, שניהל מישפט זה כשופט־יחיד.
הלוי עמד להתפטר לפני כן מתפקידו כנשיא ביית־המישפט
המחוזי, במחאה על כך שלא הועלה לבית-
המישפט העליון, אך הוא חזר פו בעוד מועד. הוא
לא היד. פופולרי בקרב אחיו השופטים, כי נחשב כשופט
בעל אופי קנאי, חסר חוכמת־חיים, המסוגל להגיע בהכ רעותיו
לקיצוניות חריגה. הוא היה דתי, ייקה, ופגשתי
בו בהזדמנויות שונות. היחסים בינינו היו טובים, אך
לא פעם הבהיל אותי ברק קנאות שניבט מעיניו הכחולות.
פעם אמרתי לאשתי :״זהו אידיאליסט מסוכן, מסוגם
של האינקוויזיטורים הספרדיים שהעלו אנשים על המוקד
לטובתם, כדי להציל את נישמותיהם.״ נזכרתי בכך לאחר
מכן, כאשר כלל הלוי בפסק־דינו במישפט קסטנר פסוק
נורא -בעל משמעות דתית מובהקת.
בשלב הראשון של המישפט התייחס הלוי בזילזול
ובחוסר־סבלנות לגרינוואלד ולפרקליטו. גם הוא היה
משוכנע כי לפניו ההשמצות הפרועות של זקן תימהוני.

ך ן מיר לא היה מישפטן גדול, אך הוא היה פרקליט
1פלילי מצויץ. באחד השלבים הגישה התביעה צרור
גדול -של מיסמכים. כנהוג, העיף בהם תמיר מבט חטוף,
כדי להחליט אם להתנגד להגשתם או לא. במבט חטוף
זה שם לב שבאחד המיסמכים דיווח קסטנר שהוא מסר
בנירנברג עדות לטובת קצין־הס״ם קורט בכר, שפעל
בהונגריה כקצין כלכלי והחרים רכוש של יהודים.

תמיר לא הניד עפעף. הוא כבש את התרגשותו,
לכש ארשת אדישה והניח לתכיעה
להגיש את המיסמך.

רומק היה איש חריג, יוצא־דופן, שנוי־במחלוקת.
הוא שנא את המישטר הכן־גוריוני,
את המישטרה ואת חש״ב — ואלה שנאו אותו
ורדפו אותו.

גם אנחנו התייעצנו כמעט מדי יום כדי להחזיר
מלחמה שערה( .זה היה שנתיים לפני שפתחנו בפרשת
עמוס בן־גוריון, שבה התהדק שיתוף־פעולה זה יותר׳).

9! 9! 91

י י רומק היה בשעתו קצין־מודיעין של לח״י. זמן
קצר אחרי שקיבלתי לידי את השבועון באפריל ,1950
כשפתח העולם הזה במילחמה הגדולה שלו במישטר
הבין־גוריוני, הפך רומק גרינברג מודיע שלנו. הוא
ידע הרבה ושמע הרבה, ואת אשר ידע ושמע העביר
אלינו.

ך ן מיד קיבל על עצמו את המישפט מפני שהבחין
• מייד באפשרויות העצומות הגלומות בו. הוא ידע
כי זה יהיה מאבק אשר יעלה אותו לראש הכותרות
במשך שבועות רבים. רומק דאג להעמיד לרשותו גם
כספים לא־מעטים.
כבר במישפטים קודמים נוצרו דפוסים של שיתוף־

ידענו שמולנו מתייצם המנגנון האדיר שד
המישטר, שהיה מרוכז כימי כן־גוריון ביד־ברזל.
אנשי צמרת מפא״י, המישטרה, שרות־הכיטחון,
תועמלני המישטר נפגשו מדי יום,
כדי לתכנן את המישפט ואת המהלכים נגד
תמיר ונגדנו.

זה השתנה לפתע פיתאום. הייתי נוכח כשזה
קרה.

מי ינוד היה לכחש שמאחורי חזית אפורה
זו מסתתר סיפור מרתק, יחיד־כמינו ץ

^ יה עוד איש, שהשלים את התמונה: רומק.

היחסים בינינו התהדקו כאשר פתחו השילטונות
בנסיון לגרש מכפרם את תושבי אבו־גוש, כדי לפנות
את המקום להתנחלות יהודית. אנשי אבו־גוש עזרו
בשעתו ללח״י במאבקו (בין השאר עזרו לשחרר את
גאולה כהן מן המעצר, אחרי שנפצעה בידי הבריטים),
ורומק התייצב לימינם בשעת־צרתם. פתחנו ביחד במאבק-
איתנים כדי לסכל את המזימה, ואכן הצלחנו. בניגוד
לכפרים בירעם ואיקרית, נשארה אבו־גוש במקומה.
(אני מחזיק עדיין ברשותי מיסמך יקר לי, האומר
בערבית ובעברית :״בע״ה, המועצה המקומית אבו־גוש.
תעודת אזרחזודכבוד. זאת לתעודה כי באסיפה חגיגית
הוחלט לבחור במר אורי אבנרי כאזרח כבוד של קריית
אברגוש, ולהעניק לו תעודה זו לאות־הוקרה על פעולותיו
הברוכות והאמיצות למען קריית אבו־גוש ותושביה.
תושבי אבו־גוש יזכרו לעד את נאמנות ידידם הנערץ.
בכל הכבוד, מחמוד רשיד אבו־גזש, יו״ר המועצה
המקומית אבדגוש, ו׳ טבת תשי״ד ״.12/12/1953 ,בכל
שנותי כעורך העולם הזה, שבהן ניהלתי מאבקים ללא־ספור
למען אנשים מקופחים ונרדפים, לא זכיתי בתעודה
שניה מסוג זה).
רומק היה ידידו של גרינוואלד הזקן. כאשר הגיש
היועץ המישפטי לממשלה, חיים כהן (כיום שופט בבית-
המישפט העליון בדימום) תביעה פלילית נגד גרינוואלד,
התייצב רומק בראש המאבק, י ואסף כסף כדי לשכור
לזקן עורך־דין. אחרי שהתייעץ עימי׳ הוא בחר בפרקליט
הצעיר שמואל תמיר, שהתחיל אז להתפרסם — לא מעט
תודות להעולם ׳הזה.

לא־פעם אל גבולות האתיקה המיקצועית. כך נפגש
בחשכת־לילה, על שפת־הים, עם יואל בראנד, שנועד
להיות עד־התביעה. בצר לו פנה גם למשה סנה, שהיה
אז בדרכו אל הקומוניזם, וביקש ממנו למצוא לו עדים
מקרב עולי הונגרית. עמיקם גורביץ, אז מנאמניו של
סנה. גייס לו כ־ 30 עדים פוטנציאליים.

קסטנר כאיש־השנה 1954
היה נשאר בגדר קוריוז צנוע, לולא נרתם העולם הזה
מהרגע הראשון לפירסומו. כבר אז הוכח כי אי-אפשר
להשתיק בארץ דבר ששבועון זה (״השבועון המסויים״,
כפי שקרא לו דויד בן־גוריון, שסירב אף לבטא את
שמו) החליט לפרסמו.
הקדשנו בו מדי שבוע מקום לסיקור ׳נרחב, ועימנואל
פרת הקדיש את כל חייו למשימה זו.
פרת, בית״רי ממוצא רוסי שגדל בסין, התחבר עם
תמיר בלב ובנפש. נתתי לו יד חופשית, כי למרות
שלא הסכמתי פעמים רבות עם גישתו של תמיר לעניין,
הייתי משוכנע שיש להביא לחשיפתה המלאה של
פרשה, שהיתר. בעלת חשיבות עליונה להבנת השואה.
(את עימנואל פירוטינסקי הכרתי בערבה. בעת סיור
בוואדי־ג׳יראפי ניגש אלי צעיר מאובק׳ מודד־קרקעות,
וביקש טרמפ בג׳יפ שלי. לקחתי אותו לתל־אביב. הוא
רצה להיות עיתונאי. ליד שובל הצעתי לו עבודה,
אצלנו, זבקירבת צומת־פלוגות הענקתי לו את שמו
העברי החדש).

הוא היה האיש שדנו ככית־המישפט.

1 91 91

ך 4שנפתח המישפט, לא היה לתמיר דבר וחצי *•
דבר. לא היה שמץ של הוכחה להשמצותיו הפרועות
של גרינוואלד.

תמיר העמיד פנים קשוחות, לי גילה את
קלפיו (הריקים^ ועסק סדיג. הוא קיווה ש־סמהלד
עדותו שד קסטנר יתגלו פרטים, שניתן

יהיה לנצלם.
תוך כדי כך גם עסק בחקירה פרטית, שהביאה אותו
ציור של שמואל בק.

כאשר נחקר קסטנר חקירת שתי־וערב, שאל אותו
תמיר על טיבם של אנשי הס״ס ,׳ועל פשעיהם. קסטנר,
שלא הבין את המתרחש, אישר שכל קציני הס״ס היו
פושעי־מילחמה. כל מי שעזר לס״ס, כך אישר, הפך
בעצמו לפושע.
לאט־לאט ניתק תמיר את דרכי־הנסיגה של קסטנר.
ואז, אחרי שקסטנר הצהיר באופן חד־משמעי שאסור
היה ליהודי בשום־פנים לעזור לקצידס״ם, ואחרי שהכחיש
סתוקף שמסר עדות לטובת גנרל־הס״ס קורט בכר, שלף
תמיר מן התיק את המיסמך שהוגש על־ידי התביעה,
ושבו הודיע קסטנר בגאווה שהעיד לטובת בכר.

זה היה המיפנה. כאולם כית־המישפט הושלך
הס. אני זוכר את עיניו של הלוי: כאותו
רגע חל כו מהפך גמור. קסטנר שיקר. הלוי
השתכנע שהוא פושע. מכאן ועד לאימרה
המפורסמת שהוא ״מכר את נפשו לשטן״,
היתה הדרך סלולה.

אין לי ספק שכבר קודם לכן תפס ׳ קסטנר •שהוא
נכנס למלכודת. הוא יכול היה לפרוץ מתוכה ולהגיד,
בפשטות :״היו חריגים בס״ס. בכר אמנם פעל בשליחות
הרוצחים כאשר הפקיע את רכוש היהודים, אך לקראת
סוף המילחמה החליף את עורו. הוא עזר להפס־ק את
ההשמדה ולהציל יהודים. הוא החזיר את הרכוש שתפס.
לכן העדתי לטובתו.״
בכר לא היה חבר יחידתו של אייכמן. הוא היה
שייך לאוגדות הקרביות של הס״ס( ,ואפדס״ס, כלומר
״הס״ס החמוש״) שהיו מטופחות לצבא הסדיר ושהיוו
בו יחידות־עילית. הוא טיפל בעסקים הכלכליים של
הס״ס, שהיה בגרמניה הנאצית אימפריה בפני-עצמה,
מעין מדינה־בתוך-מדינה. בתפקיד זה עסק בשוד הרכוש
היהודי למען הס״ס, ובשלב הסופי של המילחמה מילא
תפקיד חשוב בהצלת שארית־הפליטה ששרדה במחנות-
הריכוז.
קסטנר יכול היה להסביר זאת, ולפרט את המניעים
ליחסיו המיוחדים עם איש־ס״ס זה.

אילו נהג כך, יתכן שקסטנר היה חי כיום.
אכל הוא המשיך לשקר. מדוע ז

זוהי התעלומה האמיתית. דיברתי עימו על־כך לא-
פעם, בשנים הבאות.
אני מאמין כיום שהיו לו שתי סיבות לשקר קטלני זה.

ראשית, כאוויר־ח ששררה כישראל כשנות
ה0-ס, כאשר זכר השואה עוד היה טרי, קסטנר
פשוט לא העז לומר שהיו גם אנשי־ס״ס הגונים,
או לפחות אנשי־ס״ס שהבחינו בכך שסוף!
הרייך הולך וקרב, ושהחלו על כן משתפים
פעולה עם יהודים.
של תקופת־השואה, קורט
חייו באומץ־לב עילאי כדי
האמת על תאי־הגאזים, היה
היה נחשב מן הסתם כחסיד-

אחד מגדולי הגיבורים
גרסטיין, האיש שסיכן את
להביא לידיעת העולם את
קציך הס״ס. אלמלא התאבד,
אומותיהעולם.
ואם קסטנר לא היה מוכן לטעון זאת — זי^נהגת
מפא״י בוודאי לא היתד, מוכנה לכך. זה היה חושף
אותה להתקפות חמורות מצד תנועת־החרות, שרכבה
אז על גלי התנגדותה הקיצונית להסכם־השילומים.

שנית, נראה לי שטמון כאן סוד, שקסטנר
לקח אותו עימו לקכר.
בכר החזיר חלק מן הרכוש שנשדד על־ידי הס״ס
בהונגריה.

הרכוש הזה נעלם.

תמיר רצה להוכיח כי קסטנר התחלק בכסף זה עם
בכר, ושזוהי סיבת עדותו לטובת קצין־הס״ם. אך גם
השופט הלוי, שהיה מוכן להאמין בהאשמות החמורות
ביותר שהוטחו בפני קסטנר, לא היה מוכן להאמין
להאשמה זו. בפסק־הדין שלו, שפו קבע כי קסטנר ״מכר
את נפשו לשטן״ ,הרשיע את קסטנר (למעשה) בשלוש
האשמות, ופסק שקסטנר שיתף־פעולה עם הנאצים !
רצח בעקיפין — או הכשיר את הקרקע לרצח — יהודי
הונגריה! והציל את פושע־המילחמה בכר מעונש אחרי
המילחמה. אולם גם ה,לוי הרשיע את גרינוואלד בנקודה
אחת: הוא טיהר את קסטנר מכל חשד שהשתתף עם
בכר בגזל הרכוש. קסטנר מת כאיש עני.

אם כן, מה קרה לכסף! ההשערה שלי
היא כי הכסף נמסר על־ידי ככר לסוכנות היהודית
או למפא״י. משום כך הוטל על קסטנר
להעיד לטובת ככר ולהצילו מעונש, ומשום
כך דיווח קסטנר על עדות זו לאליעזר קפלן,
איש־הכספים של מפא״י ושל הסוכנות היהודית
(ולאחר מכן שר־האוצר כמדינת־ישראל).

היטלר והחלפתו בהימלר, כדי להמשיו ביחד במילחמה
נגד הסובייטים. היטלר עצמו האמין שזוהי כוונתו של
הימלר, ועל כן ציווה להוציא את הימלר להורג (זה
כבר היה מאוחר מדי).
שליחות בראנד היתד. נסיון מצד רימלר לפתוח
שערים בכיוון זה, וגם התנהגותו של בכר (לפי גירסתו
של קסטנר) הצביעה בכיוון זה.

— לתאר את העלילה, על פי האינטואיציה שלו. ועדת-
חקירה לאומית היתד. יכולה — אולי! — לשרטט את
הנסיבות ולשחזר את העובדות, מבלי להגיע למסקנות
פסקניות.

לחרוץ דין כאולם קטן של כית־מישפט,
כירושלים השלווה, אחרי דיון שהתנהל על
פי הנוהל המתאים למישפט של שודד או מועד
היהודים הפכו לפתע בני־ערוכה, שהימלר — אני מקנא כאנשים שהיו סוכנים לקבל זאת
ואנשיו היו מוכנים להשתמש בהם כדי לק על עצמם. וכעצם איני מקנא בהם.

שור קשרים ראשונים עם מנהיגי המערב.
777 מואל תמיר היה — ונשאר — איש של שחור
הימלר
השתמש למען אותה מטרה גם ברוזן השוודי
פולקה ברנאדוט, שהגיע אז לגרמניה בשליחות של הצ לה(
.זה היה אותו ברנאדוט שנרצח לאחר־מכן על-ידי
אנשי לח״י בירושלים, כאשר הגיע הנה כמתווך מטעם
האו״ם בעיצומה של מילחמודהעצמאות).

את כראנד הכרתי היטב. הוא היה איש
מיוחד־כמינו — אדם קטן, שמצא את עצמו
לפתע כמרכז שד התרחשויות היסטוריות אדירות.
הוא נשאר קטן וצנוע עד הסוף, אך מתחת
לצניעות זו התחבאה עקשנות עילאית, שלא
היתה רחוקה סתחושת־גדלות.

*1קסטנר עצמו ד למרות שיתוף־הפעולה בין הסולם
1הזה ותמיר, נשארו היחסים האישיים בינינו טובים.
הוא האמין ביושרו של העולם הזה.

אחרי פסק־הדין דיברתי על ליבו. העמדתי
אותו על טיב המילכוד שהוא נתון בו, והפצרתי
בו להגיד את האמת, את כל האמת, גם אם
הדבר יפגע כמנהיגי מפא״י.
הוא הזמין אותי כדי לתת לי ראיון. ישבתי עימו במשך
שעות, בדירתו, וכתבתי את הדברים שהכתיב לי.
הוא שפך את ליבו. מילאתי עמודים רבים. ואז צילצל
פעמון הדלת, באו חבריו, דיברו עימו בהונגרית. בחיוך
נבוך של התנצלות ביקש קסטנר שאמסור לו את העמודים
שבהם רשמתי את דבריו .״איני יכול לפרסם את זה,״
אמר, והסביר: אני אשחק בין המיפלגה ובין תמיר, איש
לא יגן עלי, אהיה אבוד.

יתכן שבאותו הרגע חתם על גזר־דין־המוות

״ לבן. הוא הצטיין תמיד בביטחון־עצמי עילאי.

קשה היה להעלות עד הדעת ניגוד חותך
יותר מאשר זה שהיה קיים כין איש זה, הכן
המפונק של מישפחה בורגנית כשכונת־רחכיה
השלווה, ובין קסטנר, איש־השואה.
לתמיד היה הכל ברור לגמרי. הוא היה מסוגל להסיק
מסקנות פשטניות עד להחריד מנסיבות מסובכות ומורכ בות,
לאחוז בחבל בכל הקצוות ואף לא להרגיש בסתירה.
השבוע נוכחתי לדעת כי ב־ 25 השנים שעברו מאז
אותה דראמה לא שינה את דיעותיו עליה כהוא זה. זה
די מדהים. כי מאז פסק־דינו של הלוי נוסף לידע שלנו
שפע עצום של מידע חדש: קסטנר עצמו נרצח: אדולף
אייכמן נתפס, מסר עדות על גבי מאות עמודים ונשפט!
התגלה והתפרסם חומר עצום נוסף על ימיו האחרונים של
הרייך הנאצי. אם כל זה לא שינה במאומה את הפרספק טיבה
של אדם, לא גילה לו שום זוויות חדשות, לא הוסיף
לו שום אבנים חדשות לתמונת-הפסיפס — הרי זה מעיד
משהו על האיש.

אני הייתי כוודאי כותב כיום בצורה שונה
הרכה דברים שכתבתי אז, כימי הפרשה. והייתי
נזהר עוד יותר מלחרוץ דין.

ולי כאן המקום להגיד משהו על שיתוף־הפעולה
י * שהיה קיים בינינו ובין תמיר.
כשבא תמיר אלינו, לראשונה, היה פרקליט צעיר וקטן,
שאפתני ומוכשר, שהיה מוכן לנהל מאבקים פוליטיים
בבית־המישפט. אף שהוא ואני באנו מכיוונים שונים,
היינו מאוחדים במסקנה אקטואלית אחת: שהמישטר של

די מהיד המישפט הצעתי להפסיקו, ולהעביר את
העניין כולו לוועדת־חקירה לאומית. נוכחתי לדעת
כי בית־המישפט אינו המקום המתאים לבירור פרשה
היסטורית בעלת השלכות כה רבות ומסועפות.
כפרקליט היה תמיר מעוניין בניצחון, כלומר בזיכוי
גרינוואלד ובהרשעת קסטנר, והדבר עיוות את כל
פעולתו. הנוהל של בית״המישפט והמיסגרת הנוקשה
של חוק־הראיות הכניסו את הפרשה כולה למיטת־סדום.

האמת ההיסטורית לא התכהרה, והיא נשארה
שנויה כמחלוקת כיום כמו שהיתה אז.
אם היה קסטנר גיכור או מנוול, אידיאליסט
או בוגד — זאת ניתן ביום רק לנחש כמו אז.
תמיר לא הבין, לדעתי, את הפרשה כולה, וגם לא
רצה להבינה, מפני שהדבר היה מונע ממנו לנהל את
המישפט כפי שרצה. הוא הסתבך במילבוד, שהיה ברור
לי לגמרי, אך שנעלם מעיניו. התווכחנו על כך הרבה
עוד בימי המישפט.
במרכז פרשודקסטנר עמדה שליחותו של יואל בראנד.
אייכמן שלח אותו לאיסטנבול, כדי להציע לבעלות־הברית
ולמנהיגות הציונית עיסקה: סחורה תמורת דם, רבבת
משאיות תמורת מיליון יהודים. בראנד בא לתורכיה,
הוסגר על־ידי הסוכנות היהודית לבריטים ונעצר על־ידם.
לגבי שליחות-בראנד — ולגבי כל פרשת־קסטנר —
יש שתי גירסות בלבד. הן סותרות זו את זו לחלוטין.

אם היתה ההצעה הנאצית רצינית, הרי
יבול היה קסטנר להציל מיליון יהודים, והמנהיגות
הציונית כארץ עשתה מעשה נורא,
כאשר מנעה את שיבתו של יואל כראבד להונגריה,
רפי שהתחייב.

יש לזכור כי אייכמן התחייב להפסיק את ההשמדה
מייד, אם יחזור בראנד לבודפשט ויביא עימו הסכמה
״עקרונית״ לעיסקה. באותם הימים הושמדו עשרת אל פים
יהודים מדי יום. הצבא הסובייטי התקרב לבודפשט.
הפסקה של ההשמדה — ולוא גם זמנית — היתה יכולה
להציל רבבות יהודים. אילו חזר בראנד והביא הסכמה
עקרונית, ולוא גם מזוייפת, היה זה מעשה־הצלה כביר.
הטענה כי בראנד לא רצה, בסתר־ליבו, לחזור אל
הגיהינום, אינה תופסת. בראנד היה איש־מצפון, ואילו
נאמר לו בצורה חד-משמעית שעליו לחזור, היה חוזר.

אם היתה ההצעה הנאצית תימרון להט־עייה,
הרי קסטנר שיתף פעולה עם המשמידים
והמנהיגים כארץ צדקו, כאשר התייחסו אליה
ככיט;ל.

תמיר רצה להרשיע גם את קסטנר וגם את המנהיגים
הציוניים בארץ, אנשי מפא״י. הוא החזיק בחבל בשני
הקצוות. בכך בילבל את היוצרות ללא תקנה.
1 1 1
ני עצמי נוטה ׳להנחה כי שליחות בראנד רדתה
> רצינית. מי שבקי במה שהתרחש באותם הימים
בצמרת הס״ס יודע כי היינריד הימלר חיפש אז דרכים
.אל המערב, בתיקוות־שווא כי ארצות־הברית ובריטניה
תהיינה מוכנות לכרות ברית עם גרמניה, אחרי הפלת

רומק גרינברג ומלכיאל גרינוואלד
שלו והחמיץ את ההזדמנות האחרונה להסכיר
את מעשיו ולהפריך את ההאשמות.
מי היה קסטנר?
הוא לא היה איש גדול. בנסיבות אחרות, היה בוודאי
חי את חייו כעורך־דין, מבלי להתפרסם.
ההיסטוריה העלתה אותו למעלה. במשך חודשים מסח ררים
חי במוקד אחת הדראמות הגדולות ביותר בתולדות
העמים. הוא, היהודי חסר־הישע, נשא־ונתן עם אדוני״
אירופה, אנשי-הס״ס שעצם שמם עורר ביבשת כולה חל חלה
ואימת־מוות. הוא חי בסכנה מתמדת, על עברי־פי-
פחת, כשהוא מהמר על חייו. אחרי המילחמה לא יכול
היה לחזור לחיים שקטים, והוסיף להמר — בקלפים.

מה בדיוק התרחש כליכו כאותם חודשים
של שיא־השואה? את התשובה לא נדע כביטחון
לעולם. רק דכר אחד בטוח: לא היתה
זאת תשובה פשוטה.
דרושה מידה כמעט בלתי-אנושית של יהירות והתנש אות
— או של בורות ונאיביות — כד לקבוע מסמרות
לכאן או לכאן. דרושים לכך רדידות מחשבתית, הוסר־דימיון
ונטייה נוראה לראות את העולם בשחור-לבן.

קסטנר פעל כשטח־ההפקר כין חיים ומוות,
כין מותר ואסור, בין אידיאליזם עליון ובגידה,
כין הקרבה עצמית והתנשאות — בנסיכות
שלא היה להן אח ורע כתולדות העמים, כאשר
קיסרות פושעת יחידה־כמינה התפרקה.
זה היה עולם של אפוקליפסה, של דימדומי־האלים
של ריכארד ואגנר. סופר דגול היה יכול לנסות — לנסות !

דויד בן־גוריון מסוכן למדינה. על רקע זה היינו מסוגלים
לנהל מאבקים משותפים.
העולם הזה פירסם את מעשיו והעלה אותו על נס,
ובהדרגה החל שמו של תמיר מתפרסם במדינה. הוא היה
הפרקליט שלנו, ניהל את מאבקינו המישפטיים בכוחות
שניסו לחסל אותנו בדרכים של אלימות, חרם ורדיפה
מישפטית. הוא ניהל את הצד המישפטי של מאבקנו להצלת
אבו-גוש, ולבסוף כפיתי על אנשי שורת המתנדבים,
כמעט בעל כורחם, לקחת אותו כפרקליטם בפרשת עמום
בן־גוריון, כאשר הם הסתבכו בפרשה שאנחנו פתחנו בה.
בימים ההם התקרב תמיר יותר ויותר לדיעות העולם
הזה. הדבר שימח אותי, כי תמיר היה קודם לכן איש־חרות
ונושא־כלינ. של מנחם בגין. כאשר הקים ב־1959
את מיפלגתו ,״המישטר החדש״ ,פירסם מצע שהיה
כמעט כולו העתק של עקרונות העולם הזה( .לא יכולנו
אז לדעת כי תמיר מחליף את מצעו כשם שאדם אחר
מחליף את חולצותיו. כעבור חמש שנים חזר לחרות, ואחרי
1967 הפך איש־סיפוח קיצוני והמציא את הסיסמה ״שטח
משוחרר לא יוחזר״ .הוא נשאר דבק רק באמונה אחת:
שהוא האדם היחידי הראוי להיות ראש ממשלת־ישראל).
אך הוא נשאר עיקבי בשינאתו לקסטנר ולהאשמות
המוחצות שהטיח בפניו בשבועות הארוכים שבהם חקר
את האיש שתי-וערב, יום אחרי יום. לא הייתי שותף
לשינאה זו, גם כאשר הייתי שותף למאבק לחשיפת האמת
ההיסטורית בפרשה זו.

קסטנר נשאר כעיני אדם מסוכך, מורכב
ומרתק, שלקח את סודותיו עימו לקבר.

במעוב אין נד חדש

כאשר שרפו הנאצים את הספרים, במדורה הגדולה
של ,1933 הנציח יו&ן־הקולנוע את קולו של יוזף גבלס,
שקרא באכסטאזה היסטרית את שמות הסופרים שספריהם
הושלכו ללהבות. אחד השמות האלה היה רמארק.
אריך מאריה רמארק (׳שמו האמיתי היד. קראמר.
הוא הפך את האותיות של שמו, כדי להעניק לו
צליל מעניין יותר, צרפתי) נודע בעיקר בשל סיפרו
הראשון, במערב אין כל חדש, שבו תיאר את חוויותיו
של חייל קרבי בחזיודהמערב במילחמת־העולם הראשונה.
לדעתי, ספר זה מתאר את החוויי׳ה הקרבית — של
כל הקרבות, בכל המילחמות — בנאמנות רבה מכל
ספר אחר שקראתי. הוא עשה עלי רושם כביר. שני
הספרים שלי על המילחמה, בשדות פלשת והצד השני
של המטבע, נכתבו במידה רבה בהשפעת הסיגנון של
ספר זה.
הנאצים ראו פו את אחד הספרים הפאציפיסטיים
המתועבים ביותר. כאשר הונצח הספר בסרט, שהפך
קלאסי, אירגון נבלם מהומות־רחוב ממושכות בברלין,
ומנע את ההצגה בכוח.
הספר כתוב כולו בגוף ראשון. הגיבור הוא צעיר,
תלמיד בבית־ספר תיכון, שכל כיתתו צעדה ישר ובמלוכד
מבית״הספר אל לישכת־הגיוס והתנדבה למילחמה. כולם
נהרגו, כמובן.
הגיבור מתאר את חוויותיו בחזית לאורך 287 עמודים.
בעמוד מם׳ 288 מתח הסופר קו, ומתחתיו רשם :״הוא
נפל באוקטובר ,1918 ביום שהיה כה שקט ושליו בחזית
כולה, עד כי ההודעה היומית של הצבא הצטמצמה
במישפט אחד: במערב לא קרה כל דבר חדש שיש
לדווח עליו.״
לאחרונה אני נזכר במישפט זה מדי יום, כאשר אני
רואה בטלוויזיה את פניה המשועממות של הקריינית,
המודיעה בקול שיגרתי שנהרגה נערה בת 12 או
צעיר בן 15 מיריותיהם של החיילים שירו באוויר. אחרי
זה באה תחזית מזג־ד,אוויר.
בגדה המערבית אין כל חדש.

המעטים מתחת
לפני המים
רוחו של רמארק אופפת גם את הסרט הגרמני
הצוללת, שראיתיו השבוע.
זהו סרט גדוש־פעולה, המתאר את עלילות הצוות
של צוללת גרמנית במילחמת־העולם השניה. יש בו כל
היסודות של החווייה הקרבית על־פי רמארק: חוסר-
התוחלת של החייל הקרבי, היודע כי אין לו כמעט
סיכוי להיישרד; המיפגש בין אנשי־הקרב השתקניים
ובין גיבורי־העורף, השופעים אימרות־שפר פטריוטיות
(ובמיקרה זהנאציות) ;אחוות־הגברים בין החיילים
עצמם. יש כאן הרומנטיקה הסמוייה של הקרב, המהולה
בפאציפיזם קיצוני — תערובת מסוכנת למדי, כי הנפש
הצעירה של הקורא או הצופה עלולה להתרשם דווקא
מכוח־המשיכה של אחוות־הלוחמים, תחת להתרשם מן
הזוועה המתמשכת של חווייודהמוות.
קומץ של טייסי־קרב הציל את אנגליה בימי ״הקרב
על בריטניה״ ,כאשר אמר עליהם וינסטון צ׳רצ׳יל כי
״מעולם לא היו חבים כה רבים כה הרבה לכה מעטים״.
האמיתיים קומץ אנשי-
בצד הגרמני, היוהגיבורים
הצוללות. הם היו הנשק
היחידי של הגרמנים אשר
עלול היה להכריע את ה־מילחמה
לטובתם. למרבה
המזל הבינו זאת הגרמנים
מאוחר מדי.
התגובה של הצופה הישראלי
מעניינת. הוא מז דהה
עם גיבורי הסרט
ומקווה ׳להצלתם, תוך שהוא
כמעט שוכח שניצחון ה צוללות
היה מביא לניצחונו
של אדולף היטלר, של ה־רייך
השלישי, של משמידי-
היהודים. קל לשכוח זאת,
כי הגיבור הראשי של ה־סרט,
הקפטן הצעיר והעייף
הקפ טן
(״ודגן פרושנו) ,מתואר כמי
ששונא את הפוליטיקה ואת הנאצים. הוא משמיץ את
היטלר וגרינג ומנגן בפטיפון, בריגעי־רגיעה, שיר־אהבה
צרפתי ושיר־מילחמה בריטי ממילחמת־העולם הראשונה,
ארוכת הדרך לטיפרארי. לא תצלומו של היטלר תלוי על
קיר פינת־הקפטן, אלא תמונתו של הרב־אדמיראל קארל
דניץ, מפקד צי־הצוללות( ,שירש את מקומו של היטלר
בימים האחרונים של הרייך, ערב הכניעה).
מפיצי־הסרט ביקשו, כנראה, להתרחק עוד יותר מן
הרייך, ולכן הביאו גירסה המדוברת באנגלית בלתי-
מובנת, בעלת מיבטא גרמני עבה, תחת להביא את
הגירסה הגרמנית המקורית. אני שונא זל0-11ז<,13118611
החלפת הפסקול, ובעיני זהו נוהג ברבארי שאין לסבול
אותו בארץ.
הצופה הישראלי מקבל כאן, באופן בלתי־מודע, את
הגישה הגרמנית הדו־ערכית אל מילחמת-הע׳ולם השניה :

410

גישה האומרת שבשביל המנהיגים היתד. זאת מילחמד.
למען האידיאולוגיה הנאצית. אך בשביל החיילים הקרביים
היתר. זאת מילחמה פשוטה למען המולדת, לא היה איכפת
׳להם איך פרצה המילחמה ומדוע. היה איכפת להם
להישרד, למלא את חובתם, להיות נאמנים לחברים
בשעת־קרב׳ מבלי להיכנע לפחד ולעייפות. הם יכלו
לפרוץ בבכי למראה הימאים הבריטיים השוחים בנפט

הבוער, אחרי הטבעת אונייתם, ושאי־אפשר היה להושיעם.
הצוללת לא יכלה לקחת שבויים.
הסרט מרתק כתעודה המראה כיצד מתייחסים הגר מנים
של היום, בני החיילים של הרייך, אל מיליחמת־העולם.
אך הוא מרתק קודם כל כחווייה קולנועית
מזעזעת. כאשר יוצאים הצופים מן האולם, הם ממש
פותחים את פיהם לרווחה ושואפים אוויר במלוא הריאות.
במשך שעתיים היה נדמה להם שהם נחנקים בצוללת
חסרת־החמצן.

נפשם של פליטים
עוד מילה — ואני מקווה אחרונה — על הטראומה
הנוראה שבעקירת הישובים בצפון־סיני.
אם להאמין למתפנים ולידידיהם, הרי זה היה נורא.
ליבם נשבר בקירבם כאשר נאלצו לנטוש את הבתים
ישבנו, את האדמה שעיבדו. גם תמורת השלום המייוחל,
זד. היה מחיר נורא. גברים חסונים מיררו בבכי, חיילות
נמסו בים של דמעות, אלוף־הפיקוד געה כתינוק בחיקו
של רב.
בקיצור, זה היה איום.
וכאן אני מבקש לעצור, לרגע, את הסרט ולהקפיא
את התמונה. חושבים.
אם זה היה כל־כך נורא —
אם זה היה כל־כך נורא לעזוב בית, כפר, חלקת־אדמה
שבו היכית שורשים, גם אחרי שישבת שם פחות
משבע שנים, גם אחרי שהתנחלת באדמה שיום קודם
לכן היתד. שייכת למישהו אחר, גם אחרי שקיבלת
פיצויים בסכומים אגדתיים —
ואם זאת היתד. טראומה שלא תימחה לעולם —
כי אז —
כי אז מד. היו ממדיה של הטראומה שעברה על
פליטי ,1948 שנאלצו לנטוש בפיתאומיות חטופה, תוך
דקות, את בתיהם וכפריהם ואדמתם בסערת המילחמה,
אחרי שישבו שם מדורי דורות, במשך 1300 ואולי 3000
שנה, והנמקים מאז במחנוודפליטים בתנאים בלתי-
אנושיים, שלא קיבלו מעולם אף אגורה שחוקה אחת
של פיצויים, שלא יכלו לחזור לבתיהם הקודמים ולחבריהם.
אם אפשר למדוד טראומות — האם היחס הוא 1
ל־ 1 ? 1000ל־ 1 ? 100.000ל־? 1,000,000
ואם פליטי ימית, פליטים־דה־לוכם שנאלצו לעזוב
אחרי 15 או .10 שנים, נשבעים שלעולם לא ישכחו, שלעולם
לא יוותרו, שחזור יחזרו כל עוד רוחם בם — איזה
כוח יש ׳לשבועתם של פליטי 1948 ופליטי ,1967 שעזבו
אחרי 1300 או 3000 שנה, והנשבעים שחזור יחזרו?
אם יש ללמוד משהו מפרשת ימית, על טראומותיה
האמיתיות יוד.מפוברקות, הרי זה להבין לנפשם של
פליטים.

תצלום על הקיר
הוזמנתי השבוע להשתתף בדו־שיח במיסגרת י׳ום־
העיון השנתי לזכר דדו, הוא רב-אלוף דויד אלעזר
ז״ל, במכון לעיונים איסטראטגיים באוניברסיטת תל־אביב.
על הקיר נשען תצלום־ענק של דדו, ומדי פעם נדדה
מחשבתי ונזכרתי באיש.
בפעם הראשונה נזדמן לי להיפגש עימו בראשית
שנות ה .50-איני זוכר לכבוד מה זה היה׳ אך איכשהו
היינו שלושה ליד שולחן בבאר של מלון הנשיא בירו־

׳שלים — דדו. הג׳ינג׳י (ירוחם כהן, מי שהיה שלישו
של יגאל אלון במילחמה) ואני. שתינו. שתינו הרבה.
דדו עירבב סליבוביץ ועראק. הוא השתכר כלוט. בפלמ״ח
שתו, כידוע, חלב.
בא הרגע כשהוא שאל את נפשו למות. הוא מיהר
אל חדרי-השרות, כשהוא נשען מדי פעם על הקיר
(״בדי לוודא שהקיר לא יפ׳ול,״ כפי שאמר הג׳ינג׳י).
׳מיהרנו אחריו. הגענו לבית־ד,שימוש. דדו נעל את עצמו
באחד התאים, שמתוכו בקעו גניחות קורעות־לב.
הג׳ינג׳י (הוא נקרא כך מפגי שהוא תימני שחור)
חשש שמא יאנה לעצמו רעה, ניסה לשווא לפרוץ את
הדלת. לבסוף הצליח להוציאו משם בטובות, בדיברי־שיכנוע,
לפי שיטת הפלמ״ח. הוא לקח אותו הביתה.
(השבוע סיפר לי הג׳ינג׳י כי נהג ב־ 4בבוקר לתל-
אביב, כי למחרת היום היתד. לדדו ישיבה חשובה. הוא
העלה אותו במאמץ רב לקומה הרביעית, השכיב אותו
לישון שעה, הקים איותו והכריח אותו להתקלח. אשתו
של דדו סיפרה כי המשיך ׳להקיא עוד יומיים).
מאז נתקלתי בו מדי פעם. אהבתי את האיש בשל
אישיותו, שהיתר, בה מידה רבה של צניעות וחוסר־הצטעצעות.
הוא היה איש תם־לב. שוחחנו לא פעם.
דיעותינו היו שונות (הוא היה יונץ אופייני) אך היתד,
בינינו הסכמה לגבי דבר שהוא חשוב לי מכל בציודו
הנפשי של מפקד: טוהר הנשק של צה״ל.
זכורני שפעם, ימים מעטים אחדי מילחמת־ששת־הימים,
נאמתי בכנסת על נושא זה. תחת לפרט את
הדברים שקרו, הרחבתי את הדיבור על הדברים כפי
שהם צריכים להיות, על הגישה שצריכה להיות לצר,״ל
למוסר־המילחמה. אחרי הישיבה ירד דדו מיציע־המכובדים,
שם ישב בחברת כל האלופים עטורי־ד,׳תהילה של המיל-
חמה, לחץ את ידי ואמר :״תיארת בדיוק את צה״ל
שאנחנו רוצים בו !״ טוב שאינו דואה מה מתרחש עכשיו,
מפינטו ועד חאדיוניס.
בראשית , 1973 כאשר הפיל צד,״ל מטום־נוסעים לובי
שחדר בלי כוונה לסיני, האשמתי את דדו בטעות
טראגית בשיקול והצעתי לו להתפטר. ע׳שייתי זאת
בנוכחותו. הוא ישב בתא־ה״ועצים בפאתי אולם־ד,מליאה,
מרחק כמה צעדים ׳מדוכן הנואמים. ,והבטתי בעיניו
בשעה שדיברתי. אחרי הנאום ירדתי ולחצתי את ידו.
פגישתנו האחרונה היתה ביוזמתו, אחרי מילחמת
יום־ד,כיפורים. בוודאי עוד ייכתב הרבה על חלקו במיל-
חמה זו (חלקו במחדלים שקדמו לה, חלקו במפלות
ובניצחונות, קור-ריוחו האגדתי בריגעי־המשבר, הפיכתו
שעיר״ילעזאזל למען טיהור גולדה ודיין מאשמתם).
אחרי אחד המאמרים שלי על המחדל המודיעיני
הזמין אותי דדו לביתו ברמת־אביב, ובמשך ערב שלם
גילה לי את העובדות. הוא
סיפר לי מה היה מצוי
בתיקי המודיעין, בימים ובשעות
הגורליים שלפני ה התקפה
המצרית, מבלי ש הדברים
הובאו לידיעתו,
כרמטכ״ל. לולא שמעתי את
הדברים מפי דדו, הייתי
מתקשה להאמין להם. הם
לא ייאמנו. חבל שלא
יכולתי אז — ואיני יכול
גם כיום — לפרסמם.
מאז חי דדו בהרגשת-
העוול. אומרים שאין אדם
מת מלב שבור, וידוע ש דדו
מת מהתקף־לב אחרי
שקפץ לבריכה קרד. אחרי
מישחק־טניס מאומץ. אך
אני ידעתי — מאז אותו ערב במלון הירושלמי — כי
מאחורי החזית החיילית הנוקשה של דדו פועם לב
רגיש מאוד.
ביום־העיון השבוע, היה הקהל מורכב מצמרת אנשי-
הביטחון (רובם בדימום, מיקצתם בשרות פעיל) ופרו פסורים.
כאשר קמתי לדבר, התנצלתי שלא סיימתי
את חוק־לימודי בבית־הספר היסודי ושלא הגעתי בצה״ל
אלא לדרגת רב״ט. אך הותר, הרגשה טובה. הסתכלתי
בפני הנוכחים בשעת הדיון, והיתד, לי הרגשה כי בפורום
זה, לפחות, עדיין שולטת שפיות־הדעת. האווירה היתד,
הרבה יותר יונית מכפי שציפיתי. אולי בהשראת התצלום
שנשען על הקיר.

הודעה אישית
יש מצבים שבהם חייב אדם להודיע הודעה אישית.
אני רוצה לעשות זאת עכשיו.
הריני מודיע בזה, ומתחייב חגיגית, שמן הרגע
שבו יופסקו טיסות אל על בשבתות ובחגי־ישראל, לא
תדרוך כף־רגלי עוד במטוס של חברה זו.
בעיני לא ׳תהיה עוד חברה לאומית, נושאת דגל
ישראל, אלא חבריה פרטית של הליכוד ואגיודת-י׳שראל.
אין לי כל עניין להיעזר בשרותיהם של אלה.
התחייבותי זו תהיה שרירה וקיימת גם אם — וכאשר
— תימכר החברה לבני־החסות ה״פרטיים״ של הליכוד,
בארץ או בחו״ל.
כל אילי־ההון המתכוננים לעוט על הפגר של אל על,
אחרי שהרבנים בגין ושפירא יצליחו לשחטה, מתבקשים
לדשנם לפניהם הודעה זו.

האורחים זוללים אותה ואת נהנית.

0110

אורחים נוהגים להפתיע.
כדאי שתמיד תהיה לך עוגלידה במקרה
עכשיו במחיר הכרות.

אתה צמא לינתר...

מהכביסה הראשונה תרגישי בהבדל.
הכביסה הלבנה תהיה באמת לבנה.
הבגדים הצבעוניים לא יחליפו
צבעים. על הג׳ינסים לא ישארו
כתמים והחולצות תשארנה רכות
ונעימות. יתר על כך, הבגדים יריחו
מבושם נפלא, שילווה אותך בריח של
נקיון נעים.
המדענים של ״עץ הזית״
עמלו 3שנים כדי להגיש לך
אבקת כביסה מושלמת. כבסי בה,
עוד היום, ותיווכחי
שהיא עונה בול
על הדרישות שלך.

ע עזזזייי
ויייי *,י״י״״י
יי׳יי׳׳

ישלהט 9יז למיין אח ,
ו*צב0י 0ל 9דחעיט<1ל8
ד* נ עי ם. ס מי חנז, יחי 1ת
וזלצלזך, בנניסריצנשדו
יש לז ז א יזיו־נוון ח 3נ ע .

חו־גיסחאגקזז

! 1מ ך נזפוווז וזעג-
וזמו ־ טחמח עי ס

שמיעחהלכלזך ט

הנני סוז יל ש מיו ח

ו,נללחחומו חמטיל

גימ״ל

ע ץ >וזי מ
ת. ד1 9 3 .

11־ וזח

יסקה עגולה ששי באחא

יופי של חולצות וחליפות ספארי במבחר תמים וצבעים
מאפיין את הקיץ
האופנתי של מוסטאנג.

להשיג בחנויות
המובחרות

שלומי

מה שביט שונו את ליבו על ״אל־על״ ,עובדיה ושרי הממשלה
הגוררים עליו1ז מוות, טוען שהוא ינ!:ל היה להבריא א 11 החברה
תור שנה 1 ,מאשים או 1העובדים בהכנסת הממשלה לעניין
אני יודע את האמת עד
.א רעד, אס אני אגיד
לו עשירית
עסה שאני ״נדע,
תה״ לסו! כמו לבנ״ר!

יש לנו נסיון עם אוליד
בפירוק. נראה אותו כעת
מרוק א ת. ארעד. נראה
את המלווזוים מוציאים
את השארות כמו בימית

הצבועים ואנכדהנבלות
מהכיס למניות־החישל,
העיטים׳עננת, כל אתו
קח נתחבשו, ועסי׳ שואל
׳שאו עם

ער ו בו יפה כמו
..ארעד לא מאב
הלב? אני ׳יודע שאפשו היה אחות !

שרהח״וות אומו
שצויר למלא הסכמים
נמאדציונ״ס. הוא שוכח
את ההסכם שלו
עם עם ׳שואל

עניין השבת 11 צביעות.
למה לא שגויס את
הסלזזיזיה ביום השישי?
גם הסלוחיה היא
עסק ממלכת לא1מי!

לפני חצי שנה הוא עזב את ״אל-על״.
כשטילפנתי אליו מדי פעם פדי לשמוע
את דעתו בנושא זה או אחר, הוא נהג
לומר לי: אני כעת לובש את השחפ״ץ
שלי ויורד למיקלט, כי המשפיל בעת
הזו ידום.
בומה שביט• דינאמי, בעל כושר התבטאות
בלתי״רגיל, אינו נמנע מלנבל את
פיו כשצריך, חריף וחד כתער. הוריד את
מדי הקרב שלו, סגר את הדלת על

התאחדות־התעשיינים ועל חברת ״אל-
על״ ,והלך הביתה, לאפקה .״הצלחתי
להסתדר איכשהו בלי הדולר לשנה שהרווחתי
מחברת ״אל-על״ ,ובלי הדולר
לשנה שהרווחתי מהתאחדות־התעשיי-
נים,״ אומר האיש הנחשב לאחד מעשירי
ישראל.
תקופת היותו יושב־ראש התאחדות־התעשיינים
היתה תקופה סוערת. הוא
התראיין כימעט מדי יום באמצעי״התיק־
ת שורת, תמיד היה לו מה לומר, תמיד
נשמע בטוח בעצמו. כשהיה יושב־ראש
מועצת־המנהלים של ״אל־על״ ,ידע כל
אזרח בישראל מיהו האיש החזק של
״אל־על״• ״זה בגלל שאני רעשן,״ אומר
בומה בצניעות אופיינית.
פגשתי אותו בביתו. לא קל היה
לי לשכנע אותו להתראיין .״שישה חודשים
אני לא אומר שום דבר, אז
שאתחיל להגיד דווקא ל,העולם הזה׳ נ״

הוא ניסה להתחמק. ניכר בו שאינו שש
לדבר בעניין ״אל-על״ ,אך משפתח את
פיו יצאו המילים בשטף שאי-אפשר היה
כמעט לעצור אותו.
הוא מתגורר בביתו המטופח שבאפקה
מזה 28 שנים. במוסך חונות שתי מכו־ניות-פאר,
אחת שלו ואחת של אשתו.
הוא אחד הבעלים של חברת ״תנורי
שביט״ ,תעשיין עתיר נכסים• הוא קיבל
אותי לבוש במכנסי גברדין וחולצה לבי

העטים יעוטו על פגר ״אל־על״
(המשך מעמוד )49
נה, אלגנטי כתמיד. אחר־בך, במהלך
השיחה, הוא סיפר לי שבשעה זאת
של היום הוא לובש ג׳מס ושלייק׳ס ומטפל
בצמחים שלו•
בומה שביט אוהב צמחי״נוי. בחצר ביתו
יש לו חממה, מירפסת הבית מלאה
בצמחים יפהפיים. כשציון הצלם, מבקש
לצלם אותו במשתלה, הוא אומר לו:
״מה, אתה מנסה להפוך אותי לנרו
וולף ! ״
בחדר״העבודה שלו שידות עמוסות בספרים.
הוא מניח על הפטיפון תקליט
של מוסיקה קלאסית. ציון מבקש לצלם
אותו עם דגם של מטוס, אך הוא מסרב.
״זוהי מצבת הזיכרון שלי ״,הוא אומר,
״אני לא מצטלם אתה״.
במשך השנתיים שבהם כיהן כיושב־ראש
מועצת-המנהלים של ״אל-על״ ,ירדו
הפסדי החברה מ״ 140 מיליון דולר לשנה,
ל־ 20 מיליון. הוא ניסה לייעל,
פיטר 1800 עובדים ורצה לפטר עובדים
נוספים. בומח שביט טוען כי אילו ניתנה
לו רק שנה אחת נוספת, היה מצליח
להעמיד את ״אל״על״ על הרגליים.
כשהוא עזב, הוא עשה זאת כפי שאפשר
היה לצפות ממנו — הוא לא
המתין עד תום הקדנציה שלו. הוא עזב
כמחאה על כך שוועדי־העובדים עירבו
את השר דויד לוי בסיכסוך בקשר לפי
לעשות
דברים לאט״לאט, בלי לפגוע
ובלי להתנהג כמו הישראלי הגאון המ גיע
לארץ מפגרת.
בומה שביט יושב על כסאו המרווח,
שבחדרו המרווח, שבביתו המרווח• עציציו
פורחים .״ 12 שנים עבדתי בשביל
דולר בשנה. אז לקחו לי את הדולר,
ואת רואה — אני חי בשקט. לא בוער
לי. אז אין לי שגי דולר• זה לא הדילר
שחסר לי. זה לא הדולר, זאת הנשמה.״

מתוכננת כמו ישראל. כל הקישקוש הזה
על הליברליות! אל־על היא חברה לאו מית?
מה נתנו לה חוץ מאשר קווים?
כל מי שיכול היה להתחרות באל־על נתנו
לו, בשם הליברליזם הקדוש. מה זה נקרא
חברה לאומית? מה יצא לאל־על מזה
שהיא חברה לאומית? רק חובות! ידעו
להשתמש באל־על בעת מילחמות, ואם
היה צורך, גייסו את הטייסים. אבל זכו יות
לא נתנו לה. אישרו מקומות נחיתה.

או מטוס — זה בלתי־אפשרי. בתנאי
התחרות הבינלאומית שיש היום בשטח
התעופה, אם לא מוציאים אח המיץ יומ יום
שעה-שעה, אי-אפשר להרוויח כסף.
המצב קשה. אני יהודי שהיה בעד
חוק השבת ונגד נישואין אזרחיים, כדי
למנוע פיצול בעם. ואני אומר שהמצב
קשה. דחפו אותי לפינה השניה, הגזימו
איתי לכל אורך הדרך. כעת אני אעמוד
על כך שתגיע לארץ יהדות קונסרבטיבית
ורפורמית. כל הזמן הייתי נגד, כדי למנוע
פיצול. כעת אני זקוק ליהדות הזאת בש ביל
האיזון.

מכיוון שאם הייתי פותח את הפה הייתי
יוצר טראומה לדורות. אני יודע את האמת
על אל־על, וגם היום אני לא יכול לספר
הכל. אני יכול להגיד לך שעושים עוול
לאל־ על. אם העוול הזה נעשה במודע, אני
רוצה לראות את הגבר שיקום ויגיד את
זה. לדעתי אל־ על סגורה, רק שהעובדים
לא יודעים את זה.

בכל מזינה גשסנת,
שו־החחמוה היה

באמת ובשבועה, ס/ס 90 מהנוסעים בשבת
לא היו ישראלים. הישראלים אוהבים את
סוף־השבוע בפאריס או בלונדון, לא ב מטוס.
הנוסעים של שבת הם תיירים.
שבת היא יום גדול בשביל התיירות.
התיירים אהבו לטום משבת עד שבת,
כך היה להם שבת־ראשון על חשבון ה חופש,
ובסך הכל הפסידו חמישה ימי
עבודה.
שר־התיירות אומר שקדוש למלא הס כמים
קואליציוניים. אז שיהיה שר־הקו־אליציה,
שלא יהיה שר־התיירות!
אם קדוש למלא הסכמים קואליציוניים,
אז על אחת כמה וכמה קדוש למלא אחר
הסכמים עם עם־ישראל, הסכמים שהאדון
שריר לא ממלא אותם. אני, כליברל,
שלחתי את שריר לממשלה, כדי שיסגור
לי את אל־על בשבת? את שפירא שלחו
כדי לסגור את אל־על. אבל אני לא שלחתי
את שפירא — שלחתי את שריר.

• מר שביט, מאז עזכת את
״אל־על״ ,לפני כשישה חודשים,
אתה שומר 7ן ל פרופיל: מוך.
מדוע 7

• האם לדעתך ״אל־על״ היא
כאמת נכס לאומי?

אני חושב שכן. אל־על היא נכס לאומי,
ולא רכוש פרטי — לא של הליברלים,
לא של הממשלה, ולא של העובדים, וב וודאי
שלא של שרי־התחבורה שטיפלו
בה עד עכשיו בצורה כושלת.
שוברים את המקל! רצים על ריק!

ג תנ טו ער עניו השבת.
הוא יודע שזה יהרוס
א ת ..ארעד. הוא

בכל מקום שבו טסה אל־על ישב על זנבה
העיט אוכל הנבלות.

• דמי אתה קורא עיט?

אני לא רוצה להיכנס לזה. לא רוצה
עניין של שמות.

• אתה אומד עיט אוכל נבלות,
ולא רוצה להניד למי אתה מתכוון?
דויד
ויינגרטן, החתיכת טינופת הזה,
ניסה להפיל את אל־על. והוא ולא אחר
ישב בוועדח־השבת.

• כיצד ניסה להפיל את ״אל־על״?
היתה
לו חברת־נסיעות, שעבדה עם
חברודהתעופה אברגרין. הוא התחרה
עם אל־על בטיסות ארצה. היהודי הכשר
הזה, שישב בוועדת־השבת והיה בין אלה
שהחליטו שאל־על לא תטוס בשבת —
איפה שיכול היה לדפוק את אל־על, דפק.

• מה עשתה ״אד־על״ בנדון?

מרואיין שכיט ואשתו
״אני לא ישנתי שנתיים !״
טורי 15 מהנדסי־טיס. היום אומר שביט,
שזו היתה דריסת הרגל הראשונה של
הממשלה ב״אל־על״ .כעת יכולה הממשלה
להרשות לעצמה לא להרשות הפעלת
״אל-על״ בשבתות.
הוא מדבר בלהט. הדברים כואבים
לו באמת.
בומה שביט יצא מפעילות ציבורית.
הוא נטל חופשה קצרה, ואחר-כך חזר
לעסקיו הפרטיים. הוא כמעט שאינו
מתעסק בבית״החרושת לתנורים. לדבריו,
אביו ואחיו דואגים לעסק. כשאני
שואלת אותו כיצד /כיושב״ראש התאח־דות-התעשיינים
הירשה לעצמו להיות גם
יבואן של תנורים, הוא מתרתח ואומר:
״זהו עוד סיפור שהמציאה העיתונות.
מעולם לא ייבאתי אפילו תנור אחד.
אנשים פשוט לא מאמינים שאפשר לייצר
בארץ דברים יפים ואמינים.״
כעת הוא עוסק בהקמת פרוייקטים
חקלאיים בארץ, בארצות-הברית ובמצריים.
הוא מספר כי יש לו שותף מצרי,
והוא עוסק בייבוא וייצוא של ידע טכנולוגי
מתקדם לארץ הנילוס. הוא מספר
כי לא קל לנהל עסקים עם המצרים, אך
טוען כי עסקים מעולם לא היו דבר
קל• הוא טוען שמי שסבור כי מצריים
היא כמו צרפת או כמו אנגליה, טועה.
מצריים היא כמו מצריים• צריך לעבוד
איתה לאט-לאט ובסבלנות. מיסחר הוא
עסק של אמון, ולוקח זמן עד שרוכשים
את האמון הזה.
הוא טוען שהישראלים אינם עוזרים
ליצירת האמון. הם רוצים הכל
צ׳יק־צ׳ק, ובמצריים זה לא הולך. צריך

י 50

ראיתי את התמונה כבר לפני שנתיים.
ניסיתי להעביר אותה לעובדים ניסיתי
להסביר להם מה עומד לקרות, אבל הם
לא תפסו. כעת מפילים את האשמה על
השבת, הופכים את אגודת־ישראל לקורבן.
איזה שבתו איזו אגודת־ישראל? אל־מל
היתד, צריכה להיסגר ממילא.

היו התדיינויות מישפטיות בין אל־על
ובינו. שאלתי את שר־התחבורה איך זה
שהוא מאפשר שבן־אדם כזה ייכנס לווע-
דת־השבת .״יהיה בסדר״ ,הוא ענה לי.
תמיד הם עונים שיהיה בסדר.
אני אומר לך: מישהו במודע מוביל
את הממשלה באף! בכל מדינה מתוקנת
היה שר־התחבורה מתפטר. הוא הרי יודע
שעניין השבת יסגור את אל־על. הוא צריך
ללכת הביתה. הוא חותם על גזר־דין מוות.
הוא לא יכול להסכים לזה שאל־על לא
תטוס בשבתות! הוא צריך להתפטר ובמ קומו
צריך למנות את אברהם שפירא
כשר־התחבורה.

• אתה קורא דשר־התחבורה
להתפטר?
אני לא קורא לאף אחד להתפטר. אנא,
בלי כותרות ראשיות מפוצצות. מי שחושב

• מדוע?

לא נתנו להבריא את העסק. מישהו
מושך את הממשלה באף. איזה שליח־שטן.
הם יסגרו את אל־ על כדי שכל מיני צבו עים
ואוכלי נבלות יאכלו את מה שישאר
בשדה. לא נראה לי אחרת. לא נראה
לי שאנשים בני־דעת עושים בזדון יד
אחת ומתנכלים לאל־על, מישהו מושך
אותם באף. מישהו עושה את זה בכוונה.
את יודעת שהממשלה לא השקיעה ב־אל־על
אף אגורה אחת? את יודעת שה פעם
האחרונה שבה הזרימה הממשלה
כסף לאל־על היתד, בשנת 1959ו הממשלה
לא עמדה על כך שיבריאו את אל־טל.
הממשלה נתנה לסיאוב להתפשט. היה
לה נוח, הסיאוב הזה. היא נתנה לכל מי
שרק יכול היה לאכול, חתיכה מבשרה
של אל־על. מדיניות השמים הפתוחים,
טיסות השכר למיניהן, כל אהד שהיה לו
מטוס משנת תרפ״פו יכול היה לבוא
לישראל מתי שהוא רוצה, בעונת התיי רות,
ואחר־כך להסתלק. הצ׳רטרים האלה
היו כמו קרציות על גבה של אל־ על.
הם מצצו את דמה.

• כבל מדינה מתוקנת מקובל
שהשמיים פתוחים לכל.
בכל מדינה כן. בארצות מפותחות, שה כלכלה
שלהן מבוססת. אבל לא במדינה

דויד ו״נגרטן, חתיכת
הטינופת חזה, ניסה
להפיל את ״אי־עד.
כעת הוא ישב
סועדת השבת
שהחברה שיש בה רכוש וציוד בסכום של
קרוב ל־ 500 מיליון דולר יכולה לפעול
רק ארבעה ימים בשבוע — לא יכול
להיות שד־תחבורה. ושלא יגידו לי שמ דובר
רק בשבת. אנחנו לא טסים לעמאן
או לקפריסין. אנחנו טסים לארצות־הברית
ולאירופה וצריך יום קודם, וצריך יום
אחר־כך.
להחזיק ציוד שכל יחידה שלו עולה 70
מיליון דולר, מבלי להוציא ממנו את
המיץ, ולא חשוב אם זה מחשב, מחרטה

• איזה סוג של גומעים תפסיד
״אל־על״ אם לא תטוס כשבת?

• ״אל־על״ היא חכרת תעופה
לאומית

אל־על היא חברת־תעופה פרטית. זהי
הקואופרטיב הכי גדול בעולם. כשהייתי
באל־על ניסיתי להסביר את זה לעובדים.
אמרתי להם שצריך לדעת להסתדר לבד.
כעת אני שומע צדקנים שאומרים שה חברה
תיהרס. בגין זרק להם בפנים :
אל תשבתו, תעבדו שלוש שנים בלי אף
שביתה, ואל־על לא תפסיד כסף.
אפשר היה לחסוך בכספי החברה, אבל,
הממשלה שוברת את הכלי והיין נשפי,
והצדקנות, והדיבורים על כפייה דתית —
איזה מן סיפור זה! היה צריך לעשית
לפני שנה את מה שמנסים לעשות היים,
דקה לפני הסוף. היה צריך ללכת על
חיסכון, אבל העובדים סירסו את ההנהלה.
נראה אותם עכשיו, גיבורים במילים.
אילו היו עושים את מה שצריך היה לעשות
אז, היה אפשר לצאת לציבור ולמכור מנ יות
של אל־על. אבל פיתאום היה מי ש בדק,
ועשר שניות אחרי 12 בלילה,
אחרי שהחליטו לסגור את אל־על, הם
מנסים להציל. זה לא ילך מהיום למחר.
יש לנו נסיון בפירוק, עם ארליך. הוא
כבר פירק פעם אחת. כעת נראה את
הבולדוזרים גומרים עם השאריות של
אל־על, כמו שגמרו בימית.

• האם לדעתך צריך למכור
את ״אל־על״ ולהפוך אותה לחברה
פרטית?
למכור למי? מי רוצה לקנות את אל־עלל
אל־על זה לא רק מטוסים. זו מערכת
שלמה.

• אם בך אתה מתנגד למכירת

אני הייתי מציע לממשלה שהיא תתן
אותה לעובדים. הם הרי תמיד לימדו את
ההנהלה איך לנהל את החברה, אז שיקחו
את אל־על. שיקנו את אל־על בפיצויים
שהם יקבלו, ובזה נסגור את העניין.

• יש הטוענים שהממשלה מובילה
לבך שלא תהיה כרירה אלא
למכור את ״אל־על׳׳ לגורמים פרטיים.
הגורמים הפרטיים יזרימו לממשלה
סכום של 600 מיליון דולר,
שהממשלה תזרים לשוק ותשתמש
כו לצורך 1הבחירות הכאות.
המתווכים, שיהיו כמוכן אנשי ליכוד,
יזכו גם הם כנתה לא קטן של
העוגה.
מי שאמר את זה לא מבין בכלכלה.
איזו חברה תשלם 600 מיליון דולר בשביל
אל־על? אל־על שווה רק 500 מיליון
דולר, וחייבת 600 מיליון. היא חייבת יותר
ממה שהוא שווה. יש לה קרוב ל־200
מיליון דולר לשלם רק לעובדים, היא
חייבת כסף לעשר השנים הכאות על מטוסים.
אני לבד חתמתי על 80 מיליון
דולר הלוואות.
לכן אני אומר לממשלה: אל תשלמו
פיצויים. תנו את אל־ על לעובדים, ואז
שיקומו אלה שאמרו להנהלה איך לנהל
את העסק, וינהלו. נראה אותם!

• כיצד אתה רואה את התם־

ריט? מה יהיה השלב הכא כגורלה
של ״אל־על״?

כין הטיסות, וכי כל הוויכוח הוא
על 36 דולר ללילה.

אני לא יכול לתת לך סצנריו. אם
לא יימצא פיתרון יגדלו הפסדיה של
אל־ על. היא כבר עולה 40 מיליון דולר
לממשלה. אני לא רואה מניין אפשר
יהיה לכסות על המיליונים שהיא מפסידה
היום, אני לא מדבר על המיליונים שזה
יעלה לענף התיירות, באי בואם של
תיירים, ועל ההפסד האדיר של הסברת
דבר ישראל. התיירים, במקום לבוא לירו שלים,
יסעו לפאלמה דה־מיורקה, לקפרי סין
לעמאן. כנסיות שלמות באו הנה

36 דולר ללילה — זה מראה לך על
הצורה ועל האופי של דיילי אל־על. אני
נתתי הוראה שצוות אוויר לא יגור במלו-
נות־פאר. מה יש? בחורות בנות 20
שבאות לעבוד חודש באל־על, לעשות
חיים ולהרוויח קצת כסף, לא יכולות לגור
שתיים בחדר? אל־על תתפרק על העניין
הזה? מה זה פה? הפקר לבזבז כספים
כך סתם. בחורות בוגרות צבא, שרק אתמול
גרו 12 בחדר, לא יכולות לגור
שתיים בחדר?
אבל בואי לא ניכנס לעניין הזה של
העובדים. אני לא רוצה להתחיל לספר
לך סיפורים על צוות־האוויר. שאני אספר
לך איך טייס השבית טיסה בגלל שנאלץ
למזוג את הקפה שלו בעצמו? למה להי כנס
לפרטים האלה? אני יכול להכות
בצוות-אוויר מתחת לקורקבן. לכתוב ספר
שלא תשני בגללו בלילה. אני לא ישנתי
שנתיים. אבל אני לא רוצה לספר מד,
שאני ראיתי באל־על. כעת הם משלמים
את החשבון. זה כמו הסיפור על הצפרדע
שהעבירה את העקרב את הנהר.

אני פגשתי ב״ארזנל״
כמה חבריה אדירים,
אני פגשתי שם נארה
שישבו עם צפות* כלז־ה
ונעצו אותם בחון
הכנועות היבשות שד
״אדעל״ וחלבו אותם
עד שדם יצא!(הפטמות

• אתה לא אוהב את אנשי
צוות־האוויר של ״אל־על״?
אני לא אוהב אותם? אני פגשתי שם
חבר׳ה אדירים! ופגשתי שם גם כאלה
שישבו עם ציפורני-פלדה בתוך הפיטמות
היבשות של אל־ על, וחלבו אותן עד
שדם יצא מהן. כעת הצבועים ואוכלי
הנבלות מחכים למכירת־החיסול — פה
מטוס, שם מחשב, העיטים יעוטו, כל
אחד יקח נתח בשר, ועם־ישראל ישאר
עם הנבלה.

• האם גם אתה סכור בי הבעיה
של ״אל־על׳י היא עובדיה?
בשבתות, אלפי צליינים הגיעו לכאן כדי
לעלות למקומות הקדושים.
שפירא אמר שהוא ידאג. למה הוא
ידאגו איך הוא יכסה גרעונות של קרוב
למאה מיליון דולרים ו זה מה שאל־על
תעלה לממשלה, אם תמשיך במתכונתה
זו, פלוס הפסדי השבת.
מה שמפחיד אותי הוא שעכשיו יהיה
תירוץ. אל־על תמשיך להפסיד, ואנשיה
יגידו: מה אתה רוצה? זה בגלל השבת!
ואין אדם אחד במדינה הזו שאפשר
לבוא אליו עם החשבון ולהגיד לו: תכסה !
אלא אם כן יחליטו לקחת כסף מהישי בות.
עכשיו מיקדו את הבעיה על השבת.
והחוצפה הנוראית של עובדי אל־על י
קהות החושים שלהם! בעשר בבוקר מח ליטים
אם אל־על תחיה או תמות. בשמונה
בבוקר הם משביתים את אל־על בגלל
בעיה של שני דיילים בחדר. שעתיים
לפני צו הקבורה שלהם הם נותנים ל-
ראש־הממשלה להגיד להם שהם נלחמים
על הקוויאר.

• קכרניט ״אל־על״ כביר הס־כיר
לי, כי נושא שני הדיילים כחדר
אינו כה משני. הוא הסכיר לי
כי צוות־אוויר אינו יבול לתפקד
אלא אם הוא זוכה למנוחה מלאה

הגדולה של אל־על והאסון של אל־על
זה העובדים שלה. אין עובדים כאלה
בעולם — לשני הכיוונים.

• כיצד הפכו עוכדי ״אל־על״
למה שהם ז כיצד קרה שציבור
שלם של עובדים נוהג כאילו הוא
מורם מהעם. כיצד הם הפכו לעילית
שבתעשייה הישראלית?
אם יש לך שלושה שבועות, יום ולילה,
להקדיש לי — אני אסביר לך. אני לא
רוצה לפתוח את הפה על העובדים. שישה
חודשים שתקתי, ואני לא אתחיל עם זה
עכשיו. אבל מה שהורס את אל־ על זה לא
רק העובדים, זה גם השיווק והמכירות,
וזה שאין מדיניות תעופתית, וזו התנה גות
הממשלה. היה לי לילה אחד בדצמבר
המפורסם, כשנשברתי. אמרתי לעצמי —
אני סוגר את אל־על. אבל אז אמרתי:
אני לא אעשה את זה, כי אני צריך
להופיע בטלוויזיה, ואם אני מופיע בטל וויזיה,
אני יוצר טראומה לדורות.

• אתה שותק כבר שישה חודשים.
מדוע?
אני לא צריך לעשות את זה. העובדים
מסתכלים כל בוקר בראי, והם יודעים
על מה אני מדבר. אני לא יכול, לא מסוגל
לעשות את זה לעם־ישראל. העובדים סיר סו
את ההנהלה. רציתי להביא את החברה

למצב שבו תגיד לממשלה: אנחנו לא
צריכים אתכם. אבל הם סירסו אותי. הם
לא נתנו לי.

• איך הם סירסו את ההנהלה?
כשהוועדים הוכיחו שהם יותר חזקים
מההנהלה, כשהם אמרו שלא ההנהלה
מנהלת את אל־על אלא הם, אז מי שניהל
את החברה הוא זה שהביא אותה למצב
שבו היא נמצאת כעת.

• כיצד הסתאב הטיפול כ־
״אל־על״? מה קרה כדרר, פרט ל עובדים,
שמנע ממך להבריא את
החכרה?
אמרתי לך, מדיניות השמיים הפתוחים
והצ׳רטרים. סוף־סוף, ב 1-באפריל עשו
תיקון לגבי טיסות הצ׳רטרים, ואחרי שבועיים
ביטלו. אין מדיניות תעופתית נכו נה.
מה בעצם הממשלה רוצה מאל־על?
היה אדם הגון אחד, שר־התחבורה המנוח
לנדאו. אדם ישר, אחד הישרים שפגשתי
בימי חיי. אבל מה לעשות, היה חולה.
אז במקומו בא המנכ״ל גרוסבארד —
כולנו עברנו לדום וביצענו את ההוראות
שהוא הנחית עלינו. היתד, לנו איתו
מילחמה יומיומית.
והיתה סיבה נוספת — הציבור שונא
את אל־על, מקנא בעובדים, מקנא בתנאים
הטובים שלהם. אנשי חברת־החשמל מקב לים
חשמל חינם, אבל הציבור לא מת רשם.
מה זה חשמל חינם? אפשר לעשות
עוד טוסט בבוקר. עובדי אל־על מקבלים
טיסות חינם, וזה אומר מתנות, צעצועים,
ג׳ינס, הציבור שונא את זה. זה מנקר
את עיני השכונה. לך תילחם בדעת־קהל.

• האם אינך סכור בי תדמיתה
של ״אל־על״ השתפרה כזמן ה אחרון

לאין ערוך, וזה מה שכואב לי. פעם
אמרו על אל־ על שאם אתה טס ב־10

תם תביאו את דויד 0׳
נרי לתגן על 15
מהנזסי־ט״ס וזבני

כיטווין. כעת הס(ורעים
לנו שארבים יבוטח
בבוקר אתה יכול להגיע לשדה ב־12
בצהריים, כי ממילא הטיסה תצא ב־6
בערב. היום זוהי החברה הכי מדוייקת
בעולם. השירות השתפר לאין ערוך. אז
זו לא צביעות להפסיק את הטיסות
בשבת? למה לא לסגור את הטלוויזיה
בשבת? זה גם כן עסק ממלכתי!

• אתה נותן להם רעיון?

אני רוצה לתת להם רעיון. אני רוצה
שאוהדי הכדורגל יעלו עם מקלות על
הממשלה. למה לא? למה רק אל־על?
אני רוצה שיגיעו לאבסורד. לוקחים את
הדבר היחידי שהמדינה הזו הצליחה לבנות
לתפארת, והורסים אותו. הארץ הזאת דורכת
את השבת בראש חוצות, ונטפלים
דווקא לאל־על.

• מי ירוויח מזה ש״אל־על״
תפסיד את ח שכת?

הגרמנים, האנגלים, הצרפתים, השוויי־צים.
כולם ירוויחו פרט למטוסים עם שלו שה
טייסים בתא הטייס. כל המטוסים
יטוסו, ואל־ על תמשיך לשרת אותם. ה עובדים
ימשיכו לעבוד, ורק המטוסים
לא ימריאו. אז אם רוצים למנוע חילול
שבת, שיפזרו את מישחקי הכדורגל ואז
6000 איש לא יחללו שבת.

• האם מישהו התייעץ אתך
לפני שהוחלט לסגור את ״אל־על״
בשבתות?

מישהו התייעץ עם הממשלה? מה פית-
אום איתי? תראי, אני לא מאשים את
אגודת־ישראל. ברגע ששמעתי את זה,
טילפנתי לבגין. הוא אמר לי אישית,
בטלפון :״יותר מ־שישראל שמרו על
השבת, השבת שמרה על ישראל.״ כך
אמר לי ראש־הממשלה.
מה יש פה להאשים את אגודת־ישראל?
אברהם שפירא הוא תעשיין עילאי, והוא
אמר לי שהשבת לא נמדדת בכסף. אז
אם השבת לא נמדדת בכסף, למה הקוא ליציה
נמדדת בכסף? ומי הקורבן של
כל החגיגה הזאת? אל־על. רק אל־על הפ סידה
בכל העסק.

• כסך־הבל היית יום כ-ראש
מועצת־המנהלים של ״אל־על״ כמשך
שנתיים, ואתה מדבר כאילו
איכדת דכר יקר מאוד ללכך.
את לא היית שם בכלל, אז לא כואב
לך? דבר כזה יפה לא כואב? אני כואב
יותר כי אני יודע שאפשר היה אחרת,
אפשר היה להבריא את אל־ על. אני לא
יודע איזה מין נאחס נכנם בעסק הזה.
כואב, כואב נורא.

• מדוע לפני שישה חודשים
הרמת ידיים והלכת הכיתה?
מדוע לא ניסית להילחם כדי להציל
את החכרה?

אני לא הרמתי ידיים. אני לא רוצה
לשמוע דיבורים כאלה. הפוליטיקה נכנסה
כשהביאו את דוד לוי, כשגרמו לממשלה
להתערב, ואז אני הלכתי. זה מה שהם
רצו וזה מה שהם קיבלו. עכשיו הממשלה
סגרה את אל־על. הם הביאו את דוד לוי
כדי שיגן על 15 מהנדסי-טיס. היום מדובר
על פיטורי אלפים, ואיפה דוד לוי היום?
כל מהי שרציתי היה לפטר 15 מהנדסי־טיס,
לייעל, לחסוך. כל העולם טס מזמן
עם שני אנשים בתא הטייס, ורק אנחנו
עם שלושה. כל טייס יודע שהוא משקר
כשהוא אומר שצריך שלושה אנשים — אלא
אם כן טייסי אל־ על גרועים .־אבל הם
התעקשו והביאו את דוד לוי• .
ניסיתי להבריא את החברה וזה לא
הלך. אני לא הייתי מוכן שהממשלה
(המשך בעמוד )84

המישסדה בא ה וביתו ישר הט־קריס נר רתבס-קצמרת
את הרעש #שימחה מוקדמת להצגה חושה *ןלסה

מפצח הנספות חגגו עם השוטרים * מסיבה של צפופים

יפה

במלכות

״העירום על הבימד. מביא היום את
האנשים אל הקופות,״ הצהיר באוזני
המפיק ששון שבתאי, שהתמחה כבר
בהצגות־עירום ובשערוריות שבאו בעק בותיהן,
כמו דקאמרון .״הקושי שלי היה
למצוא בחורות ישראליות שיסכימו להופיע
על הבימה בעירום מלא. כבר הזמנתי
מתפשטות מחוץ־לארץ, כאשר לפתע התמזל
מזלי, ומצאתי בקפה פינתי ישראלית
יפה בשם יפה כהן, שהסכימה להופיע
הכוכבת החדשה
בעירום מלא״
הצהירה :״לא איכפת לי להופיע בעירום
מלא. אין לי בושה משום דבר. עירום
זו היתה סיבה
הוא דבר יפה״
נוספת לחגיגה המוקדמת, שערך ששון
שבתאי למשתתפי ההצגה הו נולכותא,
במועדון הפאב של גדעון שבמלון אס־טוריה
(לשעבר לרום, לשעבר היאט)
בתל־אביב י אם פעם נהוג היה
לחגוג אחדי ההצגות, הרי שהיום האופנה
השתנתה. ההצלחה עוד לא נקבעה, אך
כבר יש סיבה למסיבה י היה
כדאי לבוא לחגיגה הזאת, ולו אך כדי

>1תחת
לאר שד
המישטרה
״רק ביום האחרון של ההסרטה יגלו
שאני בהריון,״ הצהירה השחקנית יהודית
העירום לדווח לכם על מקום בילוי חדש שנפתח

בתל־אביב. במועדון מופיע הזמר מוטי

יפה כהן

נו ט ע, שמנגן ושר ליד הפסנתר, כשאליו
מצטרפים הזמרים איתן מסורי, רותי
כיקל וזמר צעיר בשם. איתן קמרי,
המנסה בכל כוחו לחקות את הזמר תום
ג׳ונס שמה של ההצגה היה
צריך להיות הו כלכותא, כשמו של המח זמר
האמריקאי הנודע,״ סיפר ששון
שבתאי .״אך אחרי שלא קיבלנו את
הזכויות להצגתו בארץ, שינינו את השם
להו ננלכותא, כתבנו טכסט שונה, הוספנו
עירום ונקווה שהקהל ינהר.״ למרות
שדובר במסיבה הרבה על עירום, באו
משתתפי המסיבה דווקא בלבוש צנוע
למדי. ו במסיבה ניסיתי לברר עבור כם
כמה פרטים על יפה כהן המתפשטת.
״אני בת ,24 גרה בבני־ברק, אבל אני
לא בחורה דתית. אבי נפל במילחמת יום־
הכיפורים. אין לי נסיון קודם על הבמה.
כל רצוני הוא להיות שחקנית, והעירום
הוא התחלה מצויינת.״

״מה קורה פה, המועדון גמר לי את
המסיבה !״ טען בתרעומת ספן־השלום
אייכי נתן, כאשר הבחין שבשעה
מסויימת עוזבים אותו רבים מאורחי המ סיבה
שאותה ערך במלון הילטון לכבוד
להקת הפולקלור המצרית, ונוהרים לכיוון
רחוב יורדי הסירה 1כל מי שחו שב
שהוא משהו בעיר הזאת, טרח להפגין
נוכחות במסיבה שערך רפי שאולי,
במלאת חמש שנים למועדונו. ההתייצבות
היתה מלאה. אוסף כזה של כלות זוהרות
בלבן מזמן לא ראיתי. זאבי־העיר שטפו
את העיניים, ומישהו הפטיר :״הייתי

״להופיע בעירום מלא? לנדה לא?״

מילוא, כשהיא מלטפת את ביטנה, ומו דיעה
שהיא נמצאת בחודש השישי להר יונה•
״יש לי קשר עם העולם החיצון,
והוא עוזר לי להעלים דברים שאיני
רוצה שיתגלו.״ ואכן, במשך כל הסרטת
הסרט מתחת לאף, שבו משתתפת יהודית,
נראתה ביטנה שטוחה כמו קרש, מה
שנראה כאחד מפלאי הטבע את
יהודית מילוא פגשתי במסיבה עליזה
שערכו מפיקי הסרט מתחת לאף במועדון
שבלול, לרגל סיום הצילומים. למרות
שהסרט עדיין לא עלה על האקרנים,
היתד, למפיקיו סיבה טובה לחגוג .״הס־רטנו
את הסרט במשך שישה שבועות,

כמעט במחתרת, כי חששנו מהתנכלות
המישטרה,״ סיפר מפיק הסרט,
אקרמן. הסרט, המבוסס על סיפור אמיתי,
מציג את המישטרה באור מצחיק, כאשר
חבורת פושעים מצליחה לשדוד את כס פת
המישטרה י ״ביקשנו את עזר תה
של המישטרה, אך הסיפור לא כל־כך
מצא־חן בעיני מפכ״ל המישטרה, אריה
איבצן, שהורה שלא לעזור לנו,״ סיפר
המפיק .״אך למרות הבעיות הצלחנו,
הבימאי מקול גולדווסר ואני, להגשים
חלום ילדות ולעשות קולנוע.״
אני כבר סקרנית לראות את תגובת
המישטרה כשהסרט יוקרן.

רוני

סיגל אס
בת של נקניקים

חווה לוי
נשואין מאושרים

מפיק רוני אקרמן ושחקנית יהודית מילוא עם השחקן משה איכני, המצביע על הריונה
״הסרטנו במחתרת, כי פחדנו מהתנכלות המישטרה!״

זחתן עם כולן, צריך רק לגשת ולק ,,״
:ס כשעמדתי בתור, בכניסה
נועדון, עמדו לפני הזמר צ כי ק ה פילו
שתו מידית שם־אור. כאשר נפתחה
•לת, כדי להכניס זרם אורחים נוסף,
;נס צביקה בדלת שנסגרה מאחוריו,
ותירה את אשתו בחוץ 1למרות
יפיפות בפנים, הצלחתי להבחין שהיו
שהצליחו לפלס לעצמם דדך לרחבת
יקודים, ורקדו בהתחכחות זוהרת.
;ומה השנייה, במיסעדה, ישבו יפהפיות
ל־אביב הוותיקות, שאיבדו אמנם את

העיומים, אבי יא את

היופי, ביניהן

מלכה רוזנשטיין, יונה לחוביץ׳
ויותי סיני• הוותיקות התבוננו מבעד

ישימשה ביורשותיהן הצעירות, בי ניהן
חווה לוי, סיגל אס, ורבות
אחרות, במבט שהיה בו יותר משמץ קינאה
י 999״אני הולכת לעשות קאריירה
שי זמרת,״ הצהירה באוזני הדוגמנית
שלומית אמיר .״כותבים לי שירים ואני
אעשה בידור על הבימה.״ עם חוש ההומור
שלה היא עוד עשויה להפתיע. אחרי
שערכה לפני סידרת חיקויים, שהמוצלח
ביניהם היה חיקוי של הדוגמנית קארין תכתבי דונסקי, השתכנעתי ׳999
שאני ספריודצמרת,״ ביקשה הספרית
דניאל מכול• כתבתי. מה שמוכיח שכדי
להגיע למועדון של רפי שאולי צריכים
להגיע לצמרת העץ ׳ 9 99 אחרי השיחה
עם אותה ספרית הסתקרנתי לדעת לפי
אילו קריטריונים מתקבלים חברים חדשים
למועדון, ושאלתי את אחד מבעלי
המועדון משה שגיב, שענה לי :״כל
אדם שרוצה להתקבל כחבר במועדון, ובשי-
הה קצרה עימו אני מתרשם שהוא נחמד,
מתקבל. לא חשוב לי אם הוא ספר, או
קצב. מיקצועו ועיסוקו לא מעניינים אותי.״

שולמית אמיר
קאריירה של זמרת

מאחור הקלו! מכות גאל

במופע של הזמרת הברזילית
קוסטה מצאתי את עצמי מתעניינת במה
שהתרחש מאחורי הקלעים, יותר מאשר
על הבימה 91991 בכניסת האמנים של
היכל התרבות צבא קהל-מעריצים רב,
שניסה להיכנס פנימה, בתירוצים מתירוצים
שונים 999 המלחין שלמה גרו
גיד, חבוש כדרכו מיגבעת לבנה עם
נוצה, ניסה להכניס את עמיתו, המלחין
שם־ טוב לוי, אך קבוצה של גברתנים
מקרב חברת־שמירה שנשכרה במיוחד לש מור
על הזמרת מפני מעריצים טורדניים
ומתפלחים מנעה משמי את הכניסה 999
במהלך הוויכוח הושלך שמי בכוח מכני-

ע ד הגג
דניאל טכול
״אני ספרית הצמרת ! ״
טרך גבר
״אני נותן לכולם מה שהם רוצים,״
מכריז עדי מילשטיין .״לנשים אני
נותן גברים ערומים, פתץ׳ ופרח, ומשבאות
הנשים — מגיעים גם הגברים בעיקבו־תיהן.״
מילשטיין פתח מועדון חדש,
פינגווין שמו. יש לו כבר ותק בעסק. הוא
היה שותף בכל המקומות שהיו פעם באופנה:
הביקתה, התחנה והא,סם !•ן•!•
פינגווינים מופיעים בדרך־כלל בשחור-
לבן, אבל המקום של מילשטיין מרופד
דווקא בצבעים אפורים. הרווק העליז הזה
החליט לעשות בכל יום חמישי לילה
לנשים. על הבמה מופיעים שני גברים עי רומים
כביום היוולדם, כשכל מה שיש
להם כדי להסתיר את הבושות הם שני
צילינדרים. אחד על הראש ואחד אתם־
יודעים־איפה. מדי פעם מחליפים הצילינ דרים
מקום ו• ״הם שני בחורים טו בים,
הכרתי אותם באילת, והם הסכימו
לשמש טרף לנשים. קוראים להם ג׳י
וג ׳ ף, ועוד מעט הם הולכים לצבא,״ מציג
מילשטיין את מרכולתו ׳ 999 הכל טוב
ויפה, אבל איך כל זה מסתדר עם הו פעה
— טובה מאוד אם תשאלו אותי —
של ג׳רי אקשטיין.

יונה לחוכיץ וידיד
מבט בצעירות מבעד לשימשה

״אני לא מצטלם לא־מאופר,״ הכריז
הזמר יגאל כשן, באוזני הצלמים
שביקשו לצלמו .״גם אני לא מעוניינת
להצטלם, כי איני רוצה שתיווצר לי
תדמית של אחת שמסתובבת במסיבות,״
טענה הזמרת ירדנה ארזי. האמנים
התחילו לדאוג לתדמיתם, בכך נוכחתי
במסיבת יום־הולדת בנוסח סיני, שערכה
אשת יחסי״הציבור הוותיקה מירי זכרוני
על גג ביתה ׳ 999 להצטלם היא אמנם
לא הסכימה, אך ירדנה היתה מוכנה
לספר לי, כי קיבלה הצעות רבות בחוץ-
לארץ, אבל היא מעדיפה להישאר כאן,

סת־האמנים, אולם לשימחתי גיליתי שהוא
לא מהמוותרים בקלות. עובדה: בזמן ה־בופע
ראיתי אותו באולם ! 999 אשר
לקהל עצמו: הופתעתי עד כמה יוצאי-
בראזיל בארץ אוהבים ונאמנים למוסיקה
שעליה גדלו. ואמנם, אלה חגגו אותה
בערב זה על גדיל 9991 מי שעזר להם
בכל כוחו היה השדרן הישראלי אלי
ישראלי, שהלוואי והיה לומד לטפח את
המוסיקה הישראלית כמו שהברזילים מטפחים
ומשתגעים על המוסיקה המקורית
שלהם. שמתי לב שהישראלים בקהל, שלא
היו ממוצא ברזילי, לא השתגעו כמו השאר,
והצלחתי לראות אפילו כמה פיהו
קים
הגונים ׳ 999 חבל רק ששימחת
הברזילים נפגמה כאשר עלתה הזמרת על
הבמה, והתברר מהר מאוד שמערכת־ההג-
ברה היתה פגומה. באלאנס לא היה נכון,
והתזמורת בת תשעת הנגנים כיסתה את
הזמרת המצויינת ! 999 הערצת ההמו נים
שיכנעה, כנראה, את הזמרת להמשיך
בכל זאת ולשיר במערכת הקלוקלת,
ולא לקלקל למעריציה את השימחה ׳ 999
ואכן, בחלק השני של הערב, כששרה את
השיר הידוע מתוך הסרט אורפיאו נגרו,
הוכיחה הזמרת שהיא שווה את הפרחים,
הדגלים הברזיליים והזיקוקין שהושלכו
עליה מכל עבר ! 999 הזמרת לבשה
שימלת־זהב עם שנצים שחשפו את רג ליה
עד הקורקבן, שנתנו לקהל הנלהב
סיבה נוספת להשתולל.

צמוד-צמוד לחברה נתן תומר
כשהגעתי למסיבה, בחברת השוטרים
שהוזעקו למישמע׳ הרעש, הבחנתי בהתקהלות
גדולה באחור המיטבח. התברר
שהאורחים פשוט עטו על האוכל הסיני
שהוזמן ממיסעדה סינית ידועה ׳999
אותם שלא הצליחו לפלס דרך למיט-
בח, חוללו על ריצפת הריקודים לקול
מוסיקת דיסקו שהוזמנה במיוחד לערב
זה, במחיר של 3500־שקל, כולל תאו רה
׳ 999״אין ספק שהתל־אביבים עוד
יעברו את הירושלמים בחיי הלילה,״ צחק
בהנאה חיים יכין, שבא במיוחד מי רושלים,
בחברת אשתו יוספה 9
״שכרתי שמרטף לתינוק שנולד לנו,״
אמר עמוס ארבל, הכתב לענייני תרבות
ואמנות, שהגיע אף הוא מירושלים, בחב רת
אשתו, אריאלה 9 99״תכירי,
בבקשה, את החברה החדשה שלי, שמה
זהכה לוטן והיא יועצת יופי.״ כך
הציג לי נער־השעשועים, שמעון עדן,
את ידידתו הישראלית .״רק שכלתי

שימעון עדן וזהבה לוטן
״שכלתי הגרמניה לא תראה את זה !״
הגרמנית, ריזלה הפלד, לא תגלה שיש
לי חברה כאן, כי היא תהרוג אותי,״ צהק
עדן ׳ 999 באותה מסיבה גם נודע לי,
״שלא הכל מתנהל על מי מנוחות בהצגה
החדשה שתועלה בתיאטרון הבימה, תמול
שלשום, שחקן הבימה שמעון כהן סיפר,
שפרש באמצע החזרות בגלל ריב שפרץ
בינו ובין בימאי ההצגה, יוסי יזהעאלי.
בגלל אותה הסיבה פרשו גם השחקנים

גידעון זינגר ואלבס פלג.

ירדנה ארזי ומלצר סיני
״אני שונאת להצטלם ! ״

נירה ו.ל
*1 53

קולנוע
אורחים .
הבד דו־ ם 1x310ד ב בו ת
שרי לנסינג היפה, הצעידה והחשובה
ביותר בתעשיית הסרטים האמריקאית (מג־

במגבית־היהודית-המאוחדת,
בת־הבידור
אפשר היה לחשוב שהגברת לנסינג עומדת
לגלות לאי בודד. למעשה היא עשוייה
לראות את כולם בתוך יום־יומיים בהוליווד,
בשעות העבודה הרגילות. ואולי זו היתה
הסיבה ללחלוחית בעיניה הכחולות וה־

שרי לנסינג, וולתר מתאו ודק למון(בעת סיור בצה״ל)
שבוע של דמעות
הלת־ההפקות של פוקס) בכתה כדמע״ת
שליש כשנפרדה לשלום מג׳ק למון ומוולתר
מתאו. היה זה במלון המלך־דויד, בליל־שבת
האחרון, אחרי סעודת שבת בחליפות
הדורות ובכיפות. לפי כמויות הדמעות
שזלגו מעיני מישלחת הרצון־טוב של חטי״

גדולות, שנראו פעם על הבד בכמה תנד
קידי־מישנה. כי גם אשת־העסקים לנסינג
וגם הגוי של שבת, ג׳ק למון, ביחד עם
מארק ריידל שגילה פתאום שהוא שייך
לדוברי היידיש ועם ארתור הילר, העושה
שעות נוספות בליגה נגד השמצה, וכמובן

האמת על ואל 1ברג
בעצם איש אינו יודע את האמת על
ראול ואלנברג, אחד הנועזים שבין ממלטי
נפשם של יהודים רבים מידם הארוכה של
הנאצים, במילחמת העולם השנייה. עד עצם
היום הזה מפוזרים בעולם עדים חיים,
החבים את חייהם לקונסול השוודי בבודא־פשט,
באותם הימים. אותו קונסול, שעסק
בפעולות ההצלה בדרכים שונות ומשונות
— במתן דרכונים, ויזות ורישיונות מכל
הסוגים, עד שהרוסים כבשו את הונגריה,
אז נעלם האיש הנועז בצורה מיסתורית.
השמועות סיפרו שראוהו ברוסיה, הרו סים
טענו כי מת, אך לא המציאו כל גופה.
אחרים סיפרו כי הגופה לא נמצאה כי
ואלנברג חי וקיים. אמת או אגדה?
״ברור לי היום כי ואלנברג כבר אינו

בימאי דורנהלם ורקדנית ניז׳ינסקי
הודעה מירושלים

בחיים,״ מצהיר הבימאי רוברט דורנהלם.
הצהרה מתמיהה לאדם צעיר, שאם כי נולד
בקירבה פיסית למקום ההתרחשות (הוא
נולד בטמישווארה שבחלק ההונגרי של
רומניה, אך הוריו ברחו לווינה, ושם
גדל).
דורנהם, שעומד לביים סרט שיעסוק
בפרשת ואלנברג הביא לישראל סרט אחר
שלו, שאינו עוסק בפרשיה פוליטית כל שהי.
זהו הסרט היא רוקדת לבד, על
אישיותה ואמנותה של קירה ניז׳ינסקי,
בתו של הרקדן ואסלב ניז׳ינסקי, ועל הגבול
הדק שבין אמנות וטירוף. סרט זה,
שזכה כבר בפרסים ומחמאות והוצג בפסטיבלים
רבים (העולם הזה דיווח עליו
מקאן 81׳ ומסן־פרנציסקו) ,כאשר לווה
בהופעתה האישית המרתקת של קירה
ניז׳ינסקי, הגיע לחגיגות האביב בתל־אביב.
החיה שבכולנו. הבימאי בא לישראל
בחברת המפיק ואנשי יחסי־הציבור של
סירטו הבא, שעמדו על כך שעל סרט
הנוגע לפרשת ואלנברג, יש להודיע לעולם
מירושלים. דורנהלם, שנדר פעם לא לעשות
לעולם סרט על השואה, כי ״בשבילי הנושא
של שואה ומילחמה רציניים מכדי שאעסוק
בהם בקולנוע,״ מתכוון להפתיע את העולם
(ומי יודע אם גם לא את מפיקיו ומשקי־עיו,
המוכנים להשליש סכום של 12 מיל יון
דולר) בדראמה שונה מהפרשייה ההיס טורית
:״סרטי מתכוון לעסוק בחוסר־סוב־לנות.
לא יהיה זה סרט נגד הרוסים ולא
נגד הנאצים. זה יהיה סרט נגד החיה
שבכולנו, שיציב ראי מול כל אחד מאי־תנו.״
הוא
גם מתכונן להכניס בסרט מעט
הומור ,״כי אחרת עלול סרט מסוג זה
להיות כמו הזמנה להתאבדות.״ דורנהם,
שמאחריו כעשרה סרטים תיעודיים לטל וויזיה,
ושני סרטים תיעודיים ארוכים,
אינו מוכן לומר יותר. אין הוא רוצה
לטרפד את פרוייקט־היוקרה שלו כבר
בראשיתו. לפי שעה, הוא אומר, התחקירים
מגלים דברים מדהימים, ביניהם גם חומר
שהוא גילה אצל נהגו ומזכירו של ואלנ־ברג,
שלדעתו ניצלו היטב את ״האיש
ששילם פעם, והמשיך לשלם שוב ושוב.״

הרצים הגדודים
דקאן 1982
ביום השישי הקרוב ייפתח בעיירת־הקייט
קאן, שבריביירה הצרפתית, פסטיבל הסרטים
הבינלאומי, שהוא האירוע הקולנועי
המרכזי של השנה.
הפעם יחגוג קאן את יום הולדתו ה־.35
וייפרד מארמון הפסטיבלים הישן, שליווה
אותו בנאמנות מיומו הראשון. מן האירוע
היוקרתי, הזוהר והנוצץ, שבו הוצגו מעט
סרטים והרבה כוכבים, הפך קאן, בהדרגה,
לאירוע המוני, לשוק הגדול ביותר בעולם
לסרטים, לבימה היעילה ביותר להצגת
מוצרים חדשים, ולמיפגש־חובה של התע־שיה
מכל העולם.
הכל נמדד היום בכמויות: הסרטים, ה כוכבים,
היוצרים, אנשי המיקצוע, העיתונאים
הרכילאים והסקרנים. אך עם זאת
מסתבר גם הפעם, שאין כמו קאן להרכיב
רשימת סרטים מן השורה הראשונה, ומי
שסבור כי הכמות פוגעת באיכות, יעמוד
על טעותו בפעם נוספת.
רשימת הסרטים שיוצגו השנה טרם נק בעה
סופית. אך כבר ברור שארצות־הברית
תיוצג על־ידי לירות בירח של אלן (תהילה,
אקספרס של חצות) פארקר, בכיכובם של
דיאן קיטון ואלברט פיני ; עוד כניסה
אמריקאית היא סירטו האמריקאי הראשון
של קוסטה (זד) גאברס, נעדרים, עם ג׳ק
למון וסיסי ספייסק. איטליה מיוצגת על־ידי
מיקלאנג׳לו אנטוניוני בסרטו החדש זיהוי
האשה; האחים טאוויאני (פאדרה פאדרונה
השובר שיאים בתל-אביב) מביאים את
ליל סן־לותצו ואטורה (יום מיוחד) סקולה
חונך שם את לילה בווארן. גרמניה שולחת
את פיצגראלדו, הפקת־ענק שצולמה במשך
מרילין ומונטי הול, הזוג הקבוע שבראש
הרשימה (היא היתה זו ששיכנעה את
פאראמונט להרים את הפקת אשה ושמה
גולדה, ואין סוף לגאוותה על העניין)
— כולם־כולם זכו לשבוע של דמעות־התעלות,
שלא נראה כמותו בכל שנות
הכותל הארוכות.
כוח פוליטי .״היתה לי ברירה לנסוע
לקאן או לישראל, כי לשתי הנסיעות לא
יכולתי להתפנות,״ אמרה לנסינג, שביקרה
בישראל לפני עשר שנים. כמנהלת אימ־

האחים טאוויאני
בקרוב בישראל
כשנתיים בדרום־אמריקה על־ידי ורנר הר־צוג:
הונגריה שולחת סרט של קארולי
(לילה מוסרי מאוד) מאק, ושמו מבט נוסף;
ואילו מאנגליה מגיע לינדסי (והיה אם)
אנדרסון, עם סאטירה פראית שהספיקה
כבר להכות גלים רבים בבית — בשם
בית־חוליס בריטניה. את הפסטיבל ינעל
סירטו החדש של סטיבן (שודדי התיבה
האבודה, מיפגשיס מן הסוג השלישי) שפיל-
ברג, הנושא את השם המבטיח מן החלל
החיצון.
כל זה אינו אלא חלק מן הרשימה. צרפת
טרם הודיעה אלו סרטים ייצגו אותה, וכמוה
גם כמה ארצות ממיזרח אירופה.
בין הסרטים אפשר יהיה לחזות בתערוכות
על נושאי קולנוע, יוענקו פרסים
לכל היוצרים החשובים שהשתתפו בפסטיבל
לאורך השנים, ולהדגשת החגיגה הופקד
עיצוב הכרזה של הפסטיבל בידי פדריקו
פליני.
בצוות השופטים יהיו גבריאל גארסיה
מארקס, בימאי-התיאטרון האיטלקי ג׳ור־ג׳יו
סטרלר, הצלם השוודי הידוע סוון
ניקוויסט, הבימאי סידני לומט, והשחקנית
ג׳רלדין צ׳אפלין.
טקס פרטי על המצדה״) .הוא סבור שעל
הגאון היהודי להתמודד עם אותה אנטי שמיות
כמו בעבר, אך בכמות רבה יותר.
הקשר האנטי-שמי כה עמוק בנפשו של
הילד, עד שאין כמעט סרט, בין אם זו
קומדיה רומנטית או סרט פעולה, שאין
לו השלכה על הצד היהודי שלו :״כשפנו
אלי בהצעה לביים את טוראית בנג׳מין,
קראתי את התסריט ונדהמתי. הסצינות
הראשונות נראו לי אנטי־שמיות לחלוטין.
אמרתי זאת למפיק, והוא תלה בי זוג

כימאי מרק ריידל ושחקנית־האוסקר קתרין הפכורן
כדאי לה לשחק אצל יהודי
פריית הפקות, בצד תפקידה החדש כראש
חטיבת־הבידור של המגבית, היא גם הגדירה
בגלוי את מטרת בואה :״לנו, ה שחקנים
ואנשי התקשורת, יש אפשרות
לומר דברים ולדבר בחופשיות מוחלטת.״
ואמנם, חטיבת־הבידור עשוייה לצלצל כ עניין
של מה בכך, אך בהוליווד יש לה
כוח פוליטי אדיר, שכל מועמד חרוץ לנשיאות
מעריך את כוחו ורועד מפניו.
הקשר האנטי־שמי. אחד הקשישים
המנוסים בשטח זה הוא הבימאי ארתור
(סיפור אהבה) הילר, שהיה כאן כבר יותר
מחצי תריסר פעמים (״בני, היום בן ,23
עשה את בר־המצווה שלו ליד הכותל,
ואחר כך עלינו בשביל הנחש, וערכנו

עיניים תמהות: באמת? רק אתה חושב
כך! אני בעצמי יהודי ואיני מרגיש זאת,
התסריטאים הם יהודים, ואינם מרגישים
זאת. שמעתי אותו וחשבתי, כנראה הם
הצודקים ומשהו אתי אינו כשורה. התחלתי
לביים את הסרט, ומסיבות אחרות עזבתי
את ההפקה. כשראיתי את הסרט לא הר גשתי
שישנה בו איזושהי אנטי-שמיות אבל
דווקא אחרים, בני גילי״ חשבו שאכן יש

הילר סיים לא מכבר עיבוד קולנוע
למחזהו של ישראל הורוביץ, מחבר טחבר,
המספר על מחזאי בברודווי הנמצא בתהליך
של העמדת מחזה. יש לו בן גדול מנישואיו
הראשונים, שניים נוספים מנישואיה
העולם הזה 2332

הראשונים של אשתו, עוד ילד מנישואיה
בשלישית. יום אחד היא עוזבת אותו,
ומודיעה לו: שמור על הילדים ! ״זהו סרט
המספר כיצד הילדים מלמדים אותו להת גבר.
למרות שהגיבור הוא ממוצא ארמני,
אני בטוח שכל יהודי שייצא מן הסרט
ירגיש שהגיבור שלי הוא בעצם יהודי.״
אבל סרטו הבא של הילר שיגיע למסכים
הישראליים הוא סרט ששמו במקור לתנות
אהבים .״זהו סיפור על זוג שהיה נשוי
ונאמן זה לזו במשך שמונה שנים, כשלפתע
מגלה האשד, שבעלה הוא הומוסכסואל.
זו הפעם הראשונה שהקולנוע מתייחס
להומוסכסואל כאל בן־אנוש,״ אומר הילר.
את הקיץ הקרוב יבלה הילר בהסרטת
קומדיה רומנטית, מחזה של ברנרד סלייד,
שכשמו כן הוא, ושחקניו הם דאדלי מור
ומרי סטינברגר. בכמה עיתות של פנאי
הוא ימשיך להרביץ תורה בצעירי הליגה
נגד השמצה, שעיקריה — צריך להודות
לישראל על שהיא קיימת, עבור פזורותיה
שבלוס אנג׳לס.
גברת הפכורג .״אמרתי לקתרין ד,פ־בורן
שכדאי לה לעבוד עם בימאי יהודי.
זה יתן לה עוד פילפל.״ כך מתאר מרק
(האגם המוזהב) ריידל, את מערכת השיכנוע
שהפעיל על הגברת הזקנה של עולם הבד
האמריקאי, כשהציע לה להופיע בסרטו.
היא אמנם כבר הופיעה בסרטו של בימאי
יהודי אחר, ג׳ורג׳ קיוקור, שאהוב עליה
מאוד, אבל כנראה שההומור המיוחד הזה
נשא-חן בעיניה. היא קיבלה את ההצעה,
קיבלה את האוסקר והוא גומל לה היום
בשם חיבה יהודי — גברת הפבורג (״זה
מצלצל יותר יהודי״).
לישראל הגיע ריידל זו הפעם הראשונה,
כשהוא עודנו המום מהצלחת סירטו (״אני
נדהם, אני מופתע — הסרט שבר את כל
השיאים, ובתוך כמה חודשים כבר נכנם
לרשימת 12 רבי־המכר של כל הזמנים״).
הגרי, ג׳יין ופיטר הוא אינו זוקף
את ההצלחה רק לזכותו. הוא יודע שהיה
כאן שילוב של נסיבות פסיכולוגיות מת אימות
:״בשביל הנרי פונדה היה זה לא
עוד סרט כי אם סרט קריטי. בעזרתו הצליח
לתקן את יחסיו עם בתו. היא קנתה את
התסריט כמתנה לאביה, אך בעצם היתה
זו גם מתנה לעצמה. הבריחה הלהוטה
של ג׳יין אל הקאריירה ואל הפוליטיקה
אינה אלא חיפוש מיפלט מן הבדידות
הנוראה שלה, ומחוסר תשומת־הלב הקיצוני
שקיבלה מאביה. היא ראתה בתסריט הז דמנות
לקיים קשר עם ד,נרי. את הפיוס
הפוליטי הם עשו, רישמית, לפני עשר
שנים, אבל בדיוק כמו בסרט נשארו מרו חקים
זה מזה ריגשית. מד, אפשר לעשות,
הוא אדם קשה, הוא לא יהודי, הוא לא
טיפוס ים־תיכוני׳.״
״כשצ׳לסי (שמה של ג׳יין פונדה בסרט)
אומרת לו: אני רוצה להיות ידידתך, הוא
קרא ״ג׳יין״ ,ולא ״צ׳לסי״ ,ואז התמוטט
ופרץ בבכי.״
״הנרי הוא איש שהזניח את ילדיו ואת
מישפחתו למען הקאריירה, ולפחות אשה
אחת התאבדה בגללו. אך זה גובה היום
מחיר יקר ממנו ומילדיו. בשעתו התבקשתי

כימאי ארתור הילר
בעד הליגה נגד השמצה
להגיש להנרי פונדה את פרס ג׳ון פורד
בפסטיבל של סרטים ביוטה. זהו פרם
המקביל ביוקרתו לפרס תאלברג, בחלוקת
האוסקר. הנרי היה חולה וג׳יין הסריטה —
אז שלחו את בנו, פיטר. כשהגיע הרגע
העולם הזח 2332

רגע>ם
של א נו ת
שלו שה אחים (פאר, תל־אביב,
איטליה) — כשהוא נשען על סיפור
פשוט בתכלית — שלושה
אחים השבים לכפר מולדתם כדי להשתתף בהלוויית אמם
— פורש הבימאי האיטלקי פראנצ׳סקו רוזי את מיכלול
הבעיות הקיימות היום במולדתו, בעיות שהיוו מאז ומתמיד
חומר״גלם לסרטיו.
השוני בין האחים — האחד שופט, השני מורה, השלישי
פועל, מיזגם השונה — אחד מפוכח, אחד חולמני ואחד
סוער, הבעיות השונות שלהם — השופט צריך להחליט
אם הוא מוכן לשבת בדין של טירוריסטים, המורה נדרש
להסגיר למישטרה תלמידים עבריינים, הפועל עלול לאבד
את מקור פרנסתו בשל פעילותו הפוליטית — כל אלה
נחשפים בלילה הארוך שהשלושה מבלים יחדיו• רוזי שב
אחורנית, אל עברו של כל אחד מן השלושה, סוקר את
ההווה, ומציץ אפילו אל העתיד, כפי שהוא מצטייר בדמיון,
או בסיוט, של כל אחד מהם.
כמיסגרת לכל אלה הוא מציע את המיפגש בין תאב
הישיש, שנותר גלמוד אחרי מות אשתו׳ ובין נכדתו הקטנה,
בתו של הפועל שהתלוותה לאביה במסעו לדרום, מיפגש
המציג זה מול זה את תחילת החיים וסופם.
שלא כבסרטיו הקודמים (שרובם לא הוצגו בישראל),
רוזי אינו מנסה לנתח את כל הבעיות שהוא מציג על
הבד. הוא מעוניין יותר לחשוף אותן, ואת מערכת הקשרים
שביניהן. האימה מן הטירור מול הצורך בשינוי פני החברה,
האידיאליזם מול ההכרח להשלים, הצפון מול הדרום,
התהילה מול הפחד• ניגודים אלה מקבלים מימד מיוחד
במינו על הרקע הכפרי הפרימיטיבי״כמעט של חוות המיש־פחה
והעיירה הסמוכה לה, עולם שבו שולטים עדיין

זוג על שפת הים— זכרונות של אושר
מושגים מוסכמים של טוב ורע, מותר ואסור, נאה ומכוער;
ערכים שנשאבו כאילו מן הטבע, והלכו לאיבוד עם פריחת
הציוויליזציה המערבית, הכרך הסואן ושאון המכונות.
בעבר נחשב מזי למנתח קר, קפדני, חריף ומציאותי
ביותר, ואולי משום כך הפחיד צופים רבים. עיקר מעלתו
בסרט זה הוא דווקא הפיוט, היופי הנדיר, והעוצמה שהוא
דולה מצילומיו של פסקואלינו דה־סאנטיס. פניו, החרושים
קמטים, כאילו נחצבו באבן, של שארל ואנל בן ה־,90
מקבלים מימד אנושי חם, המופיע כאשר אין בודקים רק
את מעשיהם של בני״האדם, אלא גם אותם בעצמם. רוזי
מעולם לא עשה זאת ברגישות גדולה יותר•
גווה ילדים
כריסטיאן פ׳ (הוד, תל-אביב,
גרמניה) — סרט הבנוי ככתבה
עיתונאית, ואין זה מיקרה. במקור
היתה זאת באמת כתבה ארוכה ומפורטת׳ שהופיעה
בשבועון הגרמני שטרן, והקודשה לווידויה המזעזע של
נערה בת ,13 נרקומנית, שהלכה מדי יום מבית־הספר אל
תחנת״הרכבת של ברלין, כדי לזנות ולהרוויח את הכסף
הדרוש לה למנת ההרואין הבאה.
העיתונאים קאי הרמן והורסט ריק סברו, כנראה,
שווידויה של הנערה חזק עד כדי כך, שאין צורך להוסיף
עליו מאומה. כך חשב גם בימאי הסרט, אולריך אדל• זהו
סיפורה של כריסטיאנה, בת להורים גרושים, המתוודעת
לסמים כשהיא מלווה חברה לביקור בדיסקוטק אופנתי,
ועוברת אחר־כך את כל נתיב היסורים, מן הסיגריה ועד
למוות הלבן, אולי מתוך סקרנות, אולי מתוך רצון להשתייך
ולהיות כמו כל היתר, ואולי משום שלא היה לה דבר
אחר לעשות.
הסרט עשוי בסימון תעודי, הן בצילום והן במישחק
המהסס וחסר״הביטחון של הצעירים המופיעים בתפקידים
הראשיים. הוא מתאר כמשקיף מן הצד את התחנות
השונות במסע האימים, שבסופו מאבדים נערים׳ ואולי ראוי
לומר — ילדים, כל כבוד עצמי ואנושי, כאשר הדבר החשוב
האחד והיחידי שנותר בחייהם, הוא מנת הסם הבאה.
אין זה פלא שרבים מהם בוחרים לשים קץ לחייהם.
הצגת העובדות בסרט, ללא שום ליווי של הטפת מוסר
או של תוכחה, חזקה מספיק כדי לגרש את התיאבון מכל
אדם בריא, למשך זמן ניכר. זהו אחד מאותם סרטים שבהם
כינויים כמו ״מחריד״ ,״מגעיל״ ,או ״הופך קרביים״ חם

להגיש את הפרס והירבו לדבר על האב,
החלטתי לומר גם כמה מילים על הבן.
אמרתי שישנה רשימה ארוכה של בנים
לאנשים מפורסמים, שלא הצליחו להשתוות
לאביהם, אך במקרה זה לג׳יין ן לפיטר יש
כוח מספיק כדי לא להישבר. ואז ראיתי
לתדהמתי שפיטר יושב בכסאו וממרר ב בכי.
הייתי צריך להמשיך ולדבר עד שיח זור
וישתלט על עצמו. לבסוף הוא לקח
לידיו את העיטור, קם והודיע שהוא לוקח
אותו אתו לחוותו שבמונטנה, כי ״אולי
אז יבוא אבא לבקר אותי.״
בט הגאון. את ג׳יין משווה ריידל
לקתרין הפבורן. שתיהן קשוחות עקב בדי-
דותן המזהירה. קתרין חיה את עבודתה
באותה מסירות סגפנית כמו בימי נעוריה :
״היא עובדת כמו חמור. היתה מופיעה
לצילומים בשש בבוקר למרות שאמרתי
לה שדי אם נתחיל בתשע. אם הייתי מרשה
לה היתד, עובדת כל הלילה. יש לה

נטיה ברונקה ווסט: המוות הלבן
כינויי הערכה, משום שזו בדיוק הכוונה — להרוס כל רמן
לזוהר או לקסם באורח־חיים אומלל זה. הצילום המחוספס,
האפרוריות והליכלוך שבהם חיים ילדים אלה, באים לידי
ביטוי בצורה משכנעת ביותר.
עם זאת, מוזר לראות שההורים כימעט שאינם נמצאים
בסביבה. המישטרה אינה קיימת, אלא במיקרה של גניבת
רכוש, ומוכרי הסמים, שהם בעצם החלק המיפלצתי ביותר
שבעניין, נעלמים כליל. כאילו אוטומטים שבפינה מספקים
את המעטפות עם האבקה הלבנה אין בסרט שום ניסיון
להבין את המניעים לבעיה זו. יש רק תמונה מזוויעה׳
מסמרת שיער, של הדברים שקורים. וסיום, שאפשר לכנות
אולי אופטימי, עלול להמתיק את הגלולה יותר מדי.

אנרגייה בלתי נדלית. היא עקבית ומסורה,
משתדלת להסתיר את רעידותיה עקב הפרעות
נברוטיות, ומרגישה מבוכה בשל כך.
הסרט נתן לה סיבה לפתור את בעיית
המבוכה בכך שמדובר כאן באנשים זקנים,
ומצב שכזה אינו אלא טבעי במצבם.״
ריידל נדיב במחמאות שהוא מחלק ל־שחקניותיו
>״בט מידלר היא גם גאון טבעי,
והסרט ו ח דומה לאגם המוזהב משום שגם
גיבורת רוז נעזבה על־ידי הוריה, כמו
צ׳לסי, ונדחפה לחפש מישענת לאישיותה
בהערצת ההמון) .הבנתו לשחקניו נעוצה
בעברו. כמי שהתחיל את דרכו כפסנתרן
ג׳ז בינוני, חזר אחרי לימודי מוסיקה
בג׳וליארד ובשיקאגו לניו־יורק, והחל
משחק בתיאטרון ולומד מישחק אצל מייז־לר,
שטראסברג, קאזאן ומרתה גרהם. הוא
הופיע במשך שש שנים באופרת סבון
טלוויזיונית, אך עיניו נישאו הלאה :
״כשהייתי פסנתרן רציתי להיות מנצח,

וכשהייתי שחקן רציתי להיות בימאי.״
היום הוא מכין את הפקתו החדשה :
סרט על אשה המנסה להילחם על שפיותה
כדי להימצא כשרה להעיד. השחקניות ה מועמדות
לתפקיד הן רבות. ריידל מוצא
חן בעיניהן, אחרי עבודתו עם ג׳יין פונדה,
עם קתרין הפבורן ועם בט האלוהית. הוא
מבקש את השמנת — מריל סטריפ.

ת ד רי ך
חובה לר אות:
תל אביב — שלושה אחים, האדומים,
גאליפולי. פאדרה פאדרונה, אהובת הקצין
הצרפתי, נועה בת ,17 הרדיפה.
ירדטלים — האדומים.
חיפה — האדומים, איש השיש, אהובת
הקצין הצרפתי, נועה בת , 17 נישואיה
של מאריה בדאון.

שידור

במאי

1981

למרות הביקורת הנוקבת והקשה של
לישכת ראש־הממשלה על עורכי נובט,
ששידרו ראיון זה עם פרס, הובעו בפורום־
החדשות דיעות לכאן ולכאן, ונבחנה רק
השאלה העקרונית: האם היה לגיטימי לי זום
את הראיון מיד אחרי הדיון בכנסת.
מנכ״ל־הרשות ויו״ר הוועד־המנהל לא כפו
את עמדותיהם על המשתתפים בדיון.
בבוקר שלמחרת אותו ראיון נדון נושא
זה בדיון־הבוקר של מחלקת החדשות, מבלי
שהוחלטה החלטה אופרטיבית כלשהי.

צל״ג
בלי דילמה
• לבנימין צביאלי, מנחל מחלקת־הדת
בטלוויזיה על תוכניתו שורת הדין,
המאכלסת את המירקע בשעת־שיא של
צפיה. תוכנית זו מציגה את בתי־הדין
הרבניים בישראל כטלית שכולה תכלת,
תמונה שכל קשר ביבה לבין המתרחש
בין כתלי בתי־דין אלה מנותק לחלוטין
מן המציאות. שורת הדין היא תוכנית
צפוייה על־ידי מיעוט על הרוב — ולא
פלא הוא שרוב צופי־הטלוויזיה עוברים,
עם תחילת תוכנית זו, לצפות בערוצים
3ו־ 6של הטלוויזיה הירדנית.

מ אחרי ה קל עי ם
ההת?דג 3וח של המחלקה
המאבק שבין עובדי מחלקת־החדשות
בטלוויזיה, החרדים לעתיד מחלקתם, ובין
מנהלי המחלקה, הגיע לשלב חדש. גליון
מידע מס׳ ,1אשר נתלה על כמה מלוחות״
המודעות של בניין הטלוויזיה בשבוע שע בר,
נתלש מהם תוך כמה דקות בידי
עובדים ״אחראיים״ ,והפך למיצרך יקר-
מציאות באווירה הנכאה השוררת בטלוויזיה.
איש
מבין עובדי הטלוויזיה אינו יודע
ימיהם כתבי־החדשות העומדים מאחורי
אותו גליון־מידע סנסציוני, המדווח לעוב־די־הבניין
את הפרטים השונים הנוגעים
ל״פרשת רפיק חלבי״ ,יציאת ״כתבים לחום־

פרשת רפיק חלב

לאחר שנכשל הנסיון להדיח את רפיק חלבי בוועד״המנהל, הוחלט
להביא להתפטרותו באמצעות ה״דרגים המיקצועיים״.
פניה ראשונה היתה בשבוע שעבר. מנהל הטלוויזיה, טוביה שער, פנה
אל רפיק בפגישה שהוגדרה בחשאית, וביקשו להתפטר.
הנימוקים שבפי טער: אם רפיק לא יתפטר מתפקידו בעצמו, ייאלץ
הוועד־המנהל להדיחו, וזה יהיה תקדים אומלל. לכן על רפיק עצמו להציל
את המצב ולהתפטר.
תשובת רפיק היתה סירוב מוחלט. הוא אמר לטוביה סער: אם אינך
רוצה בי, תדיח אותי. אני לא אתפטר מרצוני.
שלב ב׳ היה ביומיים האחרונים.
רון בן־ישי פנה אל רפיק וביקשו פגישה סודית. בפגישה סיפר רון
יוסף לפיד, ומנהל הטלוויזיה, טוביה סער,
בן־ישי כי מנכ״ל הרשות,
הציעו לו תפקיד מנהל״החדשות, ומנוי וגמור עימו לקבל את הצעתם.
אבל הם דרשו ממנו להביא להתפטרותו של רפיק מתפקיד הכתב בשטחים.
הוא מציע, איפוא, לרפיק להתפטר, ותחת זאת ימנהו רון בן־ישי לראש
הדסק המיזרח״תיכוני. ומה יהיה על אהוד יערי — היקשה רפיק. את
אהוד תשאיר לי — הסביר רון בן־ישי. באותה הזדמנות אמר כי בדעתו
לעשות ממילא ״נקיון כללי״ — לסלק את חיים יבין מתפקיד כתב פרלמנטרי,
את שפיגלמן מראש דסק כלכלי, ועוד כהנה וכהנה.
הוא סיפר עוד בפגישה זו כי לפיד מחייבו להפקיד את הכתבות בידי
יורם רונן — הכוונה לכתבות המדיניות, והוא, רון בן־ישי, אינו רוצה
ביורם רונן, אך לא תהיה ברירה. ומה על אלימלך רם? מספרים לו שהוא
מיועד להחליף את רביב בניו-יורק, אבל הוא יתנגד לכך בכל תוקף.
מינויו של רון בן־ישי לתפקיד מנהל״החדשות
פגישה מכרעת בנושא
תתקיים מכל מקום מחר, יום ד׳ ,בין רון בן־ישי ובין המנכ״ל לפיד ומנהל
הטלוויזיה סער.

כתבים לחופשה,

ישראל סגל כבר הודיע על יציאתו לחופשה ללא־תשלום, בגלל ההת־קרנפות
של המחלקה. גם יעל חן הודיעה רשמית על יציאה לחופשה. הבאים
בתור, שמדברים עליהם כיוצאים לחופשה: יגאל גורן ואלימלך רם.

ישיבות בוקר

בישיבות המערכת של הבוקר שוררת בימים האחרונים דממה מעיקה.
יאיר שטרן, העורך הראשי, בולע רוק, שואל למי יש הערות על יום האתמול,
והכל שותקים. אווירת נכאים. רון בן״ישי שהיריבה לדבר ולתקוף את החברים
במחלקה על עצלנותם, יושב מחוץ למעגל בפינה. מאז אולץ על־ידי המנכ״ל
להתנצל לפני דן סממה על החשדות שהפיח בו, לא שמעו את קולו בפומבי.
הוא מרבה, לעומת זאת, להיוועד עם צבי גורן ועם אלי ניסן, אנשי
האיגוד המיקצועי.
המישטרח, על סיקור אותה פשיטת־ענק.
המישטרה לא קיימה את ההסכם לדברי
הכתב.
עיסקה זו של סממה והמישטרה מאפיינת
את מדיניות־העיסקות הרווחת באחרונה בין
כותלי בניין־הטלוויזיה. קודם היתה זו ה־עיסקה
בין, אלישע שפיגלמן ויורם
ארידור, שהביאה תהילה לכתבי הרדיו,
שהיכו את שפיגלמן והדיווח הטלוויזיוני.
כתבי־המישטרה של הטלוויזיה תלויים
במקור מידע אחד — המקור המישטרתי.
אין להם כל קשר עם העולם־התחתון.
על אי־סיקור מסיבת־העיתונאים המיש־טרתית,
אחרי הפשיטה, אמר דן סממה :
״אנחנו לא הולכים למסיבת־עיתונאים, כא שר
המישטרה תופסת גנבים. אנחנו רוצים
לצלם אקשן מישטרתי...״

בתב־מישטרה סממה
מדיניות של עסקות מפוקפקות
שה״ ותיאור המתרחש ב״ישיבות בוקר״.
שמו של גליון־המידע, הקרנף, רומז על
מחזהו של יוג׳ין יונסקו, הקרנפים, המתייחם
לתהליך ״ההתקרנפות״ העובר על אנ שים
שפויים בתקופה של לחץ לאומני־פא־שיסטי,
הפוגע בזכויות העקרוניות שלהם
(ראה מיסגרת).
בהקרנף מתוארים כמה מהמהלכים המ זעזעים
העוברים על מחלקת־החדשות, והע שויים
להמשיך ולפקוד אותה בעתיד הק רוב,
כשהכוונה היא סירוסה המוחלט והש מטת
הכוח הדיווחי שבידיה. בכוונת עורכיו
ומפיציו של הקרנף להמשיך בפירסום דפי־המידע,
תוך שמירה על סודיותם.

סממה ^* עו טד ה
למחרת הלילה, שבו פשטה מישטרת
ירושלים ועצרה חלק גדול מפושעי העיר,
לא צילמה הטלוויזיה את הישגיה של מיש־טרת־הבירה•
הסיבה
לכך: עיסקה שנקבעה לפני זמן־
מה בין כתב־המישטרה, דן סממה, ובין

ב 11־וםכרם
כנס פורוס־החדשות שנערך השבוע היה
המפתיע בפורומים שנערכו בזמן האחרון.
עניינו התמקד בשידור הראיון עם מנהיג
האופוזיציה, שימעון פרס, שנערך במה דורת
נזבס מיד אחרי נאומו של ראש־הממ־שלה,
מנחם בגין, במליאת־הכנסת.

פ ס קו ל
חדנה ד*וי 3
אימרת־כנף המהלכת מזה כמה ימים ב־מיסדרונות
הטלוויזיה מתייחסת אל סגן־
יו״ר רשות השידור ונציגו של של השר
זבולון המר בה, עורך־הדין מיכה ינון :
״והמשכיל בעת ההיא ינון כינוייה
של מהדורת כותרות מבט, בהגשתו האי־טית
של מיכאל קרפין, מכונה באחרונה
בפי כמה מעובדי מחלקת־החדשות ״מהדורת
למתחיל״ ,על שמו של העיתון המנוקד הסידרה לעולים־החדשים בשם זה
ספינת האהבה עומדת לרדת מהמסך הקטן
הפורום הלוחם״ ,כך מכנים בטלווי זיה
את עובדי מחלקת־החדשות, הנוהגים
להיפגש בימי שלישי בקפה הצריף בירו שלים,
ולנתח את המתרחש במחלקתם. יש
הטוענים כי מתוך ״הפורום הלוחם״ באה
יוזמת דף־המידע הקרנף (ראה לעיל
בחודש הבא תשוב למירקע אורלי יניב,
המסיימת בימים אלה ריצוי עונש בן שנה
של אי־הופעה במסך הקטן בשל היותה
מגישה מישדרי־הבחירות של המערך במע־רכת־הבחירות•
יניב תהיה מגישת־האולפן
של מישדרי התחרויות על הגביע העולמי
בכדורגל, שייערכו בספרד • ס אחד מה עובדים
הבכירים בטלוויזיה כינה את תה ליך
ההידרדרות, העובר על התחנה, כך :
״הידרדרות זה כאשר אתה נופל במורד,
,ויכול בדרכך לתפוס עשבים ואבנים, כדי
לעצור את עצמך. אבל מה שעובר על
בניין הטלוויזיה זה צניחה חופשית״
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף לפיד, בחר
בדרובדאפריקה כמקום לבילוי. הוא יוצא
לשם השבוע, לשלושה שבועות. את מקומו
של לפיד ימלא מנהל הרדיו, גירעון לב״
ארי, שמונה בימים אלה כמנהל הרדיו
לשלוש שנים נוספות • י • נסיון של כתב
הדת, בני לים להשחיר את פניו של הכתב
לענייני הגדה המערבית, רפיל! חלבי, בפ רשת
אי־הדיווח המדוייק על אירועי הר־הבית,
גרם לכך שחלבי תבע את בירור
העניין. ליס דיווח על רמקול ערבי, שקרא
לתושבי העיר־העתיקה לתרום דם, וטען
שרמקול זה ״הסית את האספסוף הערבי״.
במהלך הבירור שתובע חלבי ייבדק פס־הקול
של הכתבה האמורה.

שיטרית דא וקרן
מזה חודשיים וחצי מקרינה הטלוויזיה
הלימודית סידרה חינוכית, שבה משחק
ח״כ מאיר שיטרית את עצמו. מנהלי
הטלוויזיה הלימודית ניסו למכור סידרה
זו לטלוויזיה הכללית, בתיקווה־ שחברותו
של שיטרית בוועד־המנהל של רשות־השי־דור
תסייע לכך.
אלא שמנהלי הטלוויזיה לא שמחו כלל
למשמע הצעה זו. הם הבהירו למנהלי
הטלוויזיה הלימודית את דבר קיומה של
תקנה, התובעת את אישור הוועד־המנהל
להופעתו של אחד מחבריו בטלוויזיה או
ברדיו.
העיר על כך אחד מעובדי הטלוויזיה:
״מחר יציע עורך־הדין אהרון פאפו את
עצמו לטלוויזיה הלימודית כמורה העם
בדימוקרטיה ובחופש־דיבור, והטלוויזיה ה לימודית,
אשר אין עליה פיקוח ציבורי
כלשהו, תצלם סידרה על פאפו. אז יבואו
מנהליה ויציעו לנו להקרין סידרה זו. משהו
משובש באי־הפיקוח הציבורי על הטלווי זיה
הלימודית...״
בינתיים לא תוקרן הסידרה על מאיר
שיטרית בטלוויזיה הישראלית.

מגישה יניב
חנינה אחרי ריצוי העונש
העולם הזה 2332

אזבל לנוחיותם ולנוחיותכם עברנו לחנות גדולה, מרווחת ומסודרת:
קומת צפורים, קומת כלבים וחתולים וקומת ציוד ומזון
כלבים -חתולים • צפורים י־ ייבוא! בעלי חיים ובהזמנה) -ייעוץ, הכוונה ושידוכים
ציוד רגיל ומיוחד ספרות מקצועית־ מזון מכל הסוגים ־ בשר טרי במבחר טעמים
משלוחים חינם לתושבי הסביבהי החנות בפיקוח וטרינר
כתובתנו החדשה: כיכר המדמה, רחי היאז בא1ייר ,54ת״או, טל 455168 .־ 03

דץ וקטרי
חי1ת בית

1902

המאוורר הדוכיווני המ שוכלל ביותר
צועדבראשי
יצואו מוסמר

92 פו

הפתרון הטוב והחל ביותר
לאיתמר מטבחים־ שירותים מקלטים מפעלים
שרוך־תעשיות מיזוג אוירבע״מ
הגלעד, 2פינת אבא הלל 12 רמתנן טל 733251/737626.

רק ברהיטי ״דיון״

מבחר ענק של רהיטים מרהיבים ביופיים מ תוצרת חו׳\
ומתוצרת מקומית.

תבניות רבי שהבא שר אי:

עד 8תשלומים חודשיים
מערכת ישיבה
דג ם - 11\/ 01-1עודפי יצוא
תל ת מו שבי+דו מושבי
בולל בדים מ תו צר ת איטליה

16,500

שקל במזומן(כולל מ. ע .מ).

ביתה או פנהל רי הו ט

מו ד ר ני

תל אביב אבן נבירול 3 0
252470

ירושלים יד החרוצים 14 איזוד תע שי ה
תלפיות 02-716368/9
טרותפלדור ,54/56 נו השא1ן
חיפה-
229238

הרצליה -וי צ מן 052-88365 20

פינת אובל
דג ם - 11 ^1017 תו צר ת 1.0 איעליה
שולחן ל הג דל ה 6 +כ ס או ת

8,500

שחל במזומן(כולל מ.ע.מ).

בוא לדברי ם היפים שבחיים בוא רדי רן.

העם 3 6תייא

העולם הזה 2332

שבועות אין הטלוויזיה הערבית
מוצאת לראוי לפרסם בעיתונות
את שמות הסרטים המצ ריים
שהיא מקרינה.

י 1ם רביעי
12. 5
• סרט קולנוע: הנרדפים
10.05 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
סיפורם של שבי אחים פולנים
במילחמת העולם השניה, הנמ לטים
ממחנה־עבודה בסיביר,
מגיעים לגרוזיה ומנסים לחצות
את הגבול לאפגאניסתאן. כמה
מבני המקום מוכנים לסייע
להם, אולם הנציג המקומי של
המישטרה החשאית עוקב אח ריהם,
בתיקווה לגלות באמצ עותם
את האחראי לחצייה ה-
בלתי־חוקית של הגבול. הסרט
מבוסם על סיפרו של הסופר
הישראלי (באנגלית) אלכסנדר
רמתי.

יום חמי שי
13. 5
• תיעוד: פרשת קם־
טנר — גזר הדין (0.30
— שחור־לבן, מדבר עברית)
.חלק שני של הסרט
המתעד את פרשת קסטנר, ש הסעירה
את ישראל בשנות ה סל׳
(ראה הנדון מעמודים

• סרט קולנוע: הם
יורים גם כסוסים (0.15
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .סירטו הנודע של

יו ד&יעו
• סידרה מבדרת: חיות מופלאות
( — 0.40 ערוץ — 3שידור כצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סידרה אמריקאית מר
הבימאי
סידני פולק, המבוסס
על סיפרו של הוראס מק-קוי.
העלילה מתרחשת בראשית
שנות ה־ ׳30 של המאה, בימי
השפל הכלכלי בארצות־הברית.

תקת בהנחייתם של ברגם מרדית, פריסיליה פרסלי
וג׳ים סטפורד. המופע מתקיים לפני קהל באולפן
טלוויזיה. בעלי-חיים מאולפים מפגינים את כיש־רמותיהם
ואחר־כך קטעי־סרטים, שצולמו במקו מות
שונים בעולם, על התנהגותם של בעלי-
חיים נדירים.

שב ת
15. 5
• סידרת טלוויזיה :

ידיד לעת צרה (— 0.02
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.הובו עוזר לצוות טל וויזיה
לגלות תעלומת־מיסתו־רין
בגן־חיות, שבו התחילו
להיעלם חיות יקרות ונדירות.

• דו קיום: למישפחה
( — 0.30 שחור־לכן, מדבר
עברית וערכית) .סיפורו
של הזוג הלא־שיגרתי זאב
ורומן שפע: רומן היא ערביה
ילידת הארץ וזאב הוא יהודי
יליד יוגוסלביה. רומן גם עוס קת
בתחביב לא שכיח בקרב
נשים — הקארטה.

+בידור: דכי בון
( — 10.20 שידור כצבע.
מדבר ומזמר אנגלית).

• סידרה קומית: האצילות
מחייכת (10.30
— שידור כצבע, מדבר
אופספורדית).
אנגלית

תוכנית מיוחדת בכיכובה של

סידרה קומית מעולה זו הוע־

.) 60— 61

תוכניות מומלצות בטלוויזיה הירדנית
12 , 5

• מישדר דוקומנטרי: יהלומים כשמיים
0.10 ערוץ — 0שידור כצבע,
50 דקות, מדבר אנגלית) .על התפתחות ה

סידרה פופולרית: דאלאס (10.15
— ערוץ — 0שידור כצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .משפחת יואינג מתאוששת
אט-אט מהלם מותו הטראגי של ג׳וק בתאונת
מסוק. ג׳יי-אר שב למישרדו ולעבודתו, אחרי
שהשתחרר מעט מן הדיכאון העמוק שבו היה
נתון עקב מותו הפיתאומי של אביו ותבוסתו
במישפט הגירושין. סו־אלן, לעומתו, התחילה
לנהל אורח־חיים סוער למדי, כגרושה טריה ב .
דירתה
החדשה.

יום תמ״ע15. 5 1

• דרמה: קינגס קרוסינג (— 0.10
ערוץ — 0שידור כצבע 50 ,דקות, מדכר
אנגלית) .דרמה מישפחתית פרי-עטה של הסו פרת
האמריקאית סלי רובינסון. הסידרה עוקבת
אחר קורות חייה של מישפחה אמריקאית בעיירה
קטנה בקליפורניה: אב, אם ושתי בנות מתבג רות
— לורי וקארי.

החבובות
• סידרה פופולרית :
(.45צ 1כצהריים — שני הערוצים — שידור
בצבע5 ,צ דקות, מדבר אנגלית).
פרקים חדשים מן הסידרה המרתקת גדולים וקט נים.
קרמיט, מים פיגי, הדב פוזי וכל היתר, מאר חים
כוכבי־זמר ובידור, ומשתוללים על הבימה
ומאחרי־הקלעים.

• למישפחה: כני וולטון (— 4.30
שני הערוצים — שידור כצבע 50 ,דקות,
מדבר אנגלית) .קורות חייה של מישפחה אמ ריקאית
כפרית בשנות ד 40-,וה־ 50 של המאה.

יום ראשון
16. 5
• סידרת טלוויזיה :
דאלאס 0.35 שידור
כצבע, מדבר אנגלית טב־סאנית)
.החלק הראשון של
הפרק סוף הדרך מתמקד ב־תשומת־הלב
שאותה מעניק
ג׳יי־אר לגיסתה לעתיד של
לוסי, אשר כמעט שמסיחה את
דעתו ממאבקו לחזור ולעמוד
בראשות חברת יואינג. אך הוא
אינו מחמיץ הזדמנות להפיק
תועלת אישית מפעולותיו ה פזיזות
של אחיו. אחותו ואמו

בון: בידור
דבי בון, המרואיינת על־ידי
השחקן הוותיק חוזה פרר. בון
מציגה את עצמה, שרה ומא רחת
את הבדרן בוב הופ וה שחקן
רקדן ג׳ין קלי.

ת*י*ווועוווו

1 4 . 5

• סרט ערכי: לא ידוע
( — 5.32 שידור כצבע.
מדבר ערכית) .מזה כמה

ברה מוקדם יותר במועד שידו רה.
היא מספרת את סיפורה
של אצילה אשר ירדה מנכסיה,
הנקשרת רומנטית למתעשר
שרכש את אחוזתה.

• מותחן: כלש על
הגל 11.00 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).
אדי שוסטרינג (טרוור איב)
הוא בלש פרטי יוצא־דופן ב שנות
ה־ 30 לחייו, מיקצוען אך
אקסצנטרי. בעבר הוא היה
מתכנת מחשבים, עבר התמו טטות
עצבים והחליט למצוא
לעצמו מיקצוע מכנים יותר.

יום שבח 15. 5
• רפואה: חייך בידיהם (— 0.00
ערוץ — 0שידור כצבע5 ,צ דקות, מדבר
אנגלית) .סידרה בריטית בענייני.רפואה,
המגישה כתבות ודיווחים מבתי־חולים, ומתארת
את דרך הטיפול בחולה משעת הגיעו למוסד,
ועד לעזיבתו.

• בידור: המופע של מוצאי־שכת
(5צ — 0.ערוץ — 0שידור כצבע 35 ,
דקות, מדבר אנגלית) .תוכנית־הבידור ה שבועית
של הטלוויזיה הירדנית בערוץ הלועזי.
שירה, זימרה וריקודים בהשתתפותם של אמנים
ידועי־שם.

תעופה האזרחית משך 60 השנים האחרונות ועל
סיכויי העתיד. מה היה חלקה של ארצות־הברית
בהתפתחותה המהירה של התעופה האזרחית? ה מאבק
שהחריף בין חברות־התעופה, וכניסתם של 1ראשון 16. 5
גורמים חדשים לענף.

׳ 01 שישי 14. 5

יום חמישי, שעה 10.20

עם אריק סקוט, ג׳ון וולמסלי, ג׳ודי נורתון, מרי
מקדונו, דיוויד הרפר ופגי ריי.

וקראת שיחו:
שונושד הבנת והוורוד
פיוס חמישי 27.5ערב
שפועות, תקרין הטלוויזיה ה ישראלית
את ״שובו של הפנתר
הוורוד״ בכיכובו של הקומיקאי
הבריטי המנוח פיטול פלרס.
סרט זה — מעין המשד ל־
״פנתר הוורוד״ ,קומדיה מטו רפת
על מרגלים — הוא קו מדיית
בלפפטיק צבעונית ו־מוסיקאלית.

סידרת אנימציה: מכבי האש
( — 4.50 שני הערוצים — שידור כצבע,
25 דקות, מדבר אנגלית) .סידרת אנימציה
משעשעת על יחידת מכבי־אש הנענית לכל קריאה
ומצילה חיי־אדם.

• בידור: לעת ערב 0.35 ערוץ
— 3שידור כצבע 00 ,דקות, מדבר ערכית)
.תוכנית בידור עם קבוצה של אמני-צמרת
בשדה הזמר, המישחק והמוסיקה הערבית.

׳ 1שני 17. 5

• קומדיה: מ־א-ש 8.30 ערוץ
— 0שידור בצבע5 ,צ דקות, מדבר אנגלית)
.סידרה קומית שזכתה לפופולריות רבה
בארצות־הברית. היא מתרחשת בבית־חולים־שדה
של הצבא האמריקאי בעת מילחמת קוריאה, ומ תארת
בהומור ״שחור״ את המתרחש מאחרי הקל עים
בין רופאים ואחיות, בין מפקדים ופקודיהם
בארץ זרה ורחוקה. הפעם: מישלוח גדול של
פצועים, שהגיע מן החזית, גורם למחסור בלתי־צפוי
במנות־הדם.

׳ 1ש לישי 18. 5

• דראמה: מכריח 0.45 ערוץ 3
— שידור כצבע 25 ,דקות, מדבר אנג לית)
.העלילה מתרחשת באנגליה בראשית המאה
ה־ .20 הקפטן ג׳ק וינסנט (השחקן אוליבר טוביאס),
שהיה איש־צי שומר חוק וסדר, הופך למבריח
מסוכן, שבו נלחמים אנשי־החוק מחד ומבריחים
אחרים מאידך. לווינסנט עוזר נאמן — בדמותו
של נער בשם איוונס, שאותו הציל מאוניה טו בעת
— וידידה בשם שרה.

של מיטץ׳ מגיעות לחווה לק ראת
חתונתם של מיטץ׳ ולוסי.
סו-אלן מגלה דאגה לנוכח
משיכתו של ג׳יי־אר. בו־זמנית
נקלע בובי למצב קשה, לאחר
שהגיע להסכם קידוח עם קר־טל־הנפט,
ויודע כי ג׳וק יואינג,
אביו, השקיע את הונה של ה חברה
בפרוייקט לפיתוח קר קעות.
מצב זה הופך את ג׳יי-אר
למדושן עונג למראה מצבה
הקשה של החברה בראשותו
של בובי, תוך שהוא בוחן מזי מה
חדשה להציג את אחיו באור
שלילי בעיני אביו.

• מותחן: לא יאומן
בי יסופר 11.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.הסרט הטרמפיסט, שבו

מככב רוד טיילור בתפקיד פול
דווין, חובב מכוניות מהירות.
הגיבור אוסף למכוניתו החדשה
טרמפיסט נווד, מייקל פיש
(סיריל גוסק) .פיש מדרבן אותו
לנסות ולראות לאיזו מהירות
יכולה המכונית להגיע. דווין
מסתבך עד מהרה עם החוק.
הפרשה כולה מקבלת מיפנה
מפתיע — גם עבור דווין וגם
עבור השוטר.

יום שגי
17. 5
• סידרה קלאסית :
הטירה המכושפת (5.50
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .סידרה דרמטית

המבוססת על סיפרה הקלאסי
של אדית נסבית. בפרק זה
ממשיכים הילדים להשתעשע
בטבעת, אינם יודעים כי סודה
ומסתבכים.

• סידרת טלוויזיה :
אופנהיימר (— 10.05
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.פרק שלישי בסידרה
המבוססת על חייו המרתקים
של אבי פצצת האטום האמרי קאית,
ד״ר רוברט אופנהיימר.

יום ש לי שי
18. 5
• סידרה קומית: רודה
8.03 שידור כצבע,
אנגלית בעגה כרוק־לינית)
.פרק נוסף בסידרה
המספרת על עולמה של גרושה
יהודיה בניו־יורק.

• דראמה: המוציא
להורג 10.00 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
דראמה אותה חיבר ליונל
גולדשטיין. הכוכבים: פול רו־ג׳רס,
ג׳וים רדמן ורוברט סט-
פנס. העלילה מספרת על קורו תיו
של מורה יהודי, שבעת
ביקורו בגרמניה, ב־ , 1979 הוא
מואשם ברציחתו של קצין ס״ס
נאצי ב־ ,1945 רצח שאותו ביצע
בשמם של ששת המיליונים.
המורה, המודע לצביעותם של
בתי-המישפט הגרמניים, עושה
כל שבידו כדי לפרסם את
מישפטו.

קסטנר: הנשמה והשטן

פרק שני: כיצד נשלח הרוצח עדידי העדב למחתרת הרצחנית
^ הודה קווה, התסריטאי והבימאי של
הסרטים העוסקים ב״פרשת קסטנר״,
סיפר להעולם הזה על הבעיות שבהן נתקל
במהלך הכנת סרטיו :״בבניין הטלוויזיה
מצאתי את העיתונאי עימנואל פרת, כיום
בימאי ובעבר כתב העולם הזה בירוש לים,
שסיקר את, פרשת קסטנר׳ מראשי תה
ועד סופה, ואף פירסם עליה ספר.
עימנואל היה באותה עת עיתונאי נועז,

העולם הזה סיקר את המישפט באורח
יסודי ביותר.
״אחד העדים המעניינים ביותר שאנח נו
מביאים בסרט הוא דויד שן, מאנשי
אוי קלט של שנות ה־ .50 שן, שגורלו
הביאו לאושוויץ, מאפיין את הפיצול ש בין
יהודי הונגריה בעניין קסטנר. אותם
שהגיעו לאושוויץ היו נגד קסטנר, ואותם
שנותרו בבודאפשט, או שניצלו ב,רכבת

| 1 ¥ן1 0 | 1ן( ! 1| | 1|!* 1השיחזור שהוכן על־ידי העולם הזה לפני 25 ישנים,
- 111י 1 1 11 במארס , 1957 למחרת רצח קסטנר. הכותרת המקורית:
״מקום הפשע — כך נראית חזית ביתו של הד״ר קסטנר, שעות מועטות אחרי ההתנקשות

אוי קלט , :תיקח את האשה ואת הילדה
שלד — ותברח מהארץ !׳
״במהלך הכנתו של הסרט היו לי שיחות
עם עורך־הדין שמואל תמיר. הוא
עדיין נחרץ בדעתו ומאוד קיצוני נגד
קסטנר. הבהרתי לו שהסרט יהיה מאוזן.
אבל יחד עם זאת, חיפשתי מישהו בקוטב
הנגדי. כך הגעתי ליהודה באואר, שהוא
היסטוריון של השואה, שכתב מחקר על

עים נאציים, וכאשר מדובר על עניין של
ההנהגה היהודית בשואה, זה לא עניין
לבית־המישפט. זה עניין למשוררים, ל־מנהיגי־דת,
לפסיכולוגים.״
״ליהודה באואר יש טענה חזקה נוספת,
והיא, שהד״ר קסטנר לא היה קורבן של
הנאצים, ולא של מתנגדי הנאצים — הוא
היה קורבן של הפוליטיקה הישראלית,בשנות
ה־ •50 קורבן לניסיונה של האופו־

בחייו. הבית הוא הבית מס׳ 6בשדרות־עימנואל, שבו גר קסטנר המכונית החונה
ליד הבית היא מכוניתו של קסטנר, שכדור פגע במשקוף דלתה. במקום הממומן
בעיגול עמד, כמשוער, המתנקש. המקום המסומן בצלב הוא המקום שבו נמצא קמטנר.״

.חנרח חן הארץ!
בעל השקפות חזקות על המתרחש באולם
בית־המישפט. במהלך המישפט צילם
עבור העולם הזה במצלמה נסתרת את
הדיונים. עד היום דבק עימנואל בעמדותיו
נגד קסטנר, והוא אינו חוזר מהן גם
במהלך עדותו על המישפט בסרט.
״כבר בראשית עבודתי איתרתי במר תפי
גיגזך־המדינה את טופס־העדות ה ראשון
של קסטנר מיום .2.10.1952 את
העדות הזאת גבה חוקר מטעם משטרת
ישראל. בעדות זו מתמצת ד״ר קסטנר
בקצרה את הפרשה כולה, וגם את דבר
עדותו לטובת קורט בכר• קסטנר העיד
שם, נכון שהעדתי לטובת הקולונל בכר,
אשר שירת בוואפן־ס״ם״ ,ושבילעדו לא
יכולתי לעשות את כל מה שנעשה להצלת
היהודים. עדות זו ניתנה תוך התייעצות
עם הסוכנות ועם הקונגרס היהודי העול מי...׳
״במהלך
הכנת הסרטים חיכינו עד שהשופט
העליון חיים כהן, שהיה אז ה יועץ
המישפטי, יפרוש מכס־המישפט.
כהן, שהגיש את התביעה נגד מלכיאל
גרינוואלד היה מבחינתנו איש־מפתח ב פרשה.
הוא היה נכון לדבר. בשיחת־התחקיר
היתד לנו תחושה של אי־שי־תוף
פעולה, אבל בזמן הצילום הוא אמר
את הכל בצורה גלויה. השופט כהן נטל
על עצמו את האחריות ליציאה למערכה.
״פרט מעניין שגילינו במהלך התחקיר
היה שרוב העיתונות הישראלית זילזלה
בחשיבותו של, מישפט קסטנר׳ ,בעוד ש *
ואפן־ס״ם (ס״ס־נושא־נישק) — האוגדות
הקרביות של הס״ם, שלחמו בשורות
הצבא.

המיוחסים /היו בעדו• דויד שן הסתלק
בזמן, מישפט קסטנר׳ מהארץ. הוא לא
רצה להעיד במישפט נגדו — ובעדו, הוא
לא היה מסוגל להעיד. אחרי לבטים
רבים, היה מוכן להשתתף בסרט. הוא יהודי
בריא, ואמר לי, לאושוויץ נכנסתי עם
105ק״ג ויצאתי 45ק״ג, ועכשיו אני שוב
105ק״ג.׳ שן סיפר גם כיצד אמר לד״ר
קסטנר אחרי המישפט, במישרדי מערכת

ערב הרצח

שליחותו של יואל ברנד. כאשר. באתי
לבאואר, הוא הביע נכונות לסנגר על
קסטנר מול קיטרוגו של תמיר.
״באחד הרגעים שאלתי את באואר: אם
היום היד מתקיים מישפט קסטנר, והיית
מוזמן להעיד בו, האם היית מעיד לטו בתו
של קסטנרו באואר השיב לי, :לא
הייתי מעיד לטובתו. אבל הייתי אומר
שבית״המישפט הוא מקום לשפוט פוש-

תצלום של קסטנר כשדר בקול ישראל, שבו הגיש תוכנית
בהונגרית אחרי שבעיקבות המישפט נאלץ לפרוש מעבודתו
במישרד־המיסחר־והתעשיה. באותה תקופה הוא עבד גם כעיתונאי בעיתון אוי קלט.

זיציה הימנית לחבר למפא״י את קסטנר,
ולהשתמש בו לצרכים פוליטיים פני מיים.
״לעומת
באואר, טוען תמיר כי המישפט
הוגש על־ידי המדינה, והוא הגן כפרקליט
על מלכיאל גרינוואלד, וכי הוא רצה כל
הזמן שיפסיקו את המישפט ויקימו ועדת־חקירה.
יחד עם זאת ציין תמיר שהיתה
לו עמדה פוליטית לגבי המישטר, שור שיו
ומחדליו, ולגבי הסכנות שלו למדי-
נת־ישראל. נוסף על כך היה ברור לו
שאם לא יפיקו לקחים מן העבר, יהיה
רע ומר. אבל תמיר מוסיף כי הוא פעל
במיסגרת הלגיטימית של החוק.
״ניסיתי ליצור קשר עם השופט, הד״ר
בנימיו הלוי, שנתן את הפסק־דיו החמור
נגד קסטנר. בשלב מסויים הוא לא היה
מוכן לראות אותי, ואמר, שופט אינו צריך
להגן על פסקי־דין שלו. כפי שרופא אינו
מגן על ניתוח שלו, שהצליח או נכשל!׳
אבל ברדיו, העיר לפני כמה שנים השופט
הלוי, כי הוא היה צריך למצוא ביטוי
יותר שקול, במקום ההגדרה ש,ק 0טנר
מכר נפשו לשטף, וכי הוא מתחרט על
ביטוי זה...״
על שיתופה של בתו היחידה של הד״ר
קסטנר בסרט, סיפר קווה :״אלמנתו של
הד״ר קסטנר אינה עוד בחיים. לכן הגע תי
לאחותה, ניצה רודיק, וממנה אל הבת,
דודי. הבת ראתה את סירטי על פרשת
טוביאנסקי. שם בנו של טוביאנסקי סירב
לדבר ולהשתתף. מסקנתה של דודי,
לאור סרט זה, היתה שהיא מוכנה לדבר,
למרות שזה מחזיר אותה לטראומה של
ילדותה. היא סיפרה לנו בסרט כיצד קראו
לה בילדותה , :בת של רוצח, /קסטנ־

ג׳ וגי בנושח ססטנו

כשעה שמשפט קפטנר התנהל כמלוא עוצמתו פירסם ״העולם;
הזה 884 רשימה של האישים המעורכים כו, ומקומם כפרשה לפי
שיקולי המערבת. אחרי פסק־הדין פירסם ״העולם הזה״ את הרשימה
המלאה והמעודכנת (״העולם הזה״ 5צע).

• אנויאר, אהוד
לשעבר מנהל מישרד־האוצר, ציר ישראל
בפראג. למרות אזהרות בי הבריטים
יאסרו את בראנד, הרגיע אבריאל את
בראנד עד לרגע האחרון. ברגע שירד
מהרכבת הופיעו אנשי האינטליג׳נס ה בריטי
ואסרו את בראנה הסניגור במיש־פט
קסטנר האשימו כי עבד באינטליג׳נם
הבריטי. אבריאל :״את האינפורמציות ל בריטים
היתר. מוסרת מזכירתי.״

• בך ג 1ו,ון> חיו
אז יושב־ראש הסוכנות היהודית. ראש
מפא״י, ראש־הממשלה ושר־הביטחון. נפגש
עם קסטנר בטרם יצא להעיד בנירנברג.
עמד בראש הסוכנות היהודית: בזמן שהיו
בידיה ידועות מדוייקוית על שואת יהדות
הונגריה, ידיעות אשר לא פורסמו — לא
בארץ ולא בעולם. הסניגור ציטט מנאומיו
בזמן השואה, בהם לא נזכרו השואה וההצלה
אף במילה אחת.

• בואנו• ,ואו
אדולף אייכמן שלח אותו לארץ־ישראל
כשבידיו הצעתו: מיליון יהודים תמורת
משאיות וסחורוה מהאמריקאים. בד,יפגשו
עם ׳משה שרת על גבול תורכיה—סוריה
דרש בראנד לחזור להונגריה, אך הברי טים
אסרוהו ושלחוהו למצריים. התביעה
הזמינה אותו כעד בעל-כורחה, רק אחרי
שהסניגוריה דרשה זאת. העיד על הפר שה.
אחר כך העיד שוב, והביא !תיקונים
לעדותו. הסניגור טען כי בראנד ״עבר
שטיפת־מוח״.

• גולושם״ן, נוץ
צנחן ארצישראלי במילחמת־העולם השניה,
שפרשת מאסרו היתד. אחת החי דות
הגדולות במ״שפט. לטענת הסניגו־ריר
: .קסטגר הסגיר אותו לנאצים. לטענת
יואל פלגי: קסטנר הסגיר אותו רק באופן
טכני, בי הוא הסכים להסגיר את עצמו
לנאצים בלאו הכי. השופט הלוי קבע:
״קסטנר הסגיר אותו לגסטאפו״.

• גוינוואלד, גוניאל
השופט הלוי אמר עליו: צדק הנאשם
כאשר קבע בי קסטנר שיתף פעולה עם
הנאצים, ובכך סייע בהכשרת הקרקע לרצח
יהודי הונגריה. במו כן ־צדק בקבעו כי
קסטנר הציל את פושעשזמילחמה. גנרל
הס״ס בכר מן העונש שהגיע לו בבית-
המיישפט הבינלאומי בנירנברג. נמצא אשם
בפרט אחד1 :לא הצליח להוכיח כי קסטנר
גזל במשותף עם הנאצים. בעירעור לפני
ביית־המישפט העליון נדון לשנת מאסר
אחת על הוצאת לשון־הרע.

• לנציג, הלל

את מלוא גודל הסכנה. אין להאמין לעדותו,
כי מקורה ברגש-אשם.״

• ׳וסך, דוב
שר הפיתוח (ואח״ב שר המישפטים).
מלכיאל גרינוואלד כתב לו שנה וחצי
לפני המישפט את בל הידוע לו על הד״ר
קסטנר, ששימש כעוזרו. דוב יוסף לא
טרח להודיע על־כך למישטרה.

• דחן, חיים
יליד גרמניה, היועץ המישפטי של ממש לת
ישראל (אח״כ שופט עליון) .כהן הגיש
את המישפט נגד גרינוואלד בשם ממשלת
ישראל. את כהן העחה הרעיון שאזרח
המאשים עובד־מדינה בהאשמות חמורות
שכאלה חייב להוכיחן בבית־המישפט.

• 0וע ,1חוו!
23׳ הנערה שהפכה אגדה. בעוד שהסני גור
טען שקסטנר הזניחה ושהיתד. אפש רות
להצילה מן הכלא, השיב קסטנר:
״היא היתה יותר מדי גיבורה כדי להציל
אותה.״ סנש סירבה בבית־משפט הונגרי
לטעון שבאה מטעמים אנושיים כדי להציל
חיי־יהודים, והבריזה תחת זאת שבאה ל הילחם
בנאצים. השופט ד,לוי קבע כי
חנה סנש הופקרה על־ידי קסטנר.

• בדגי, ואו
הגיע בראש מישלחת הצנחנים הארצ ישראליים
להונגריה. אחרי התיעצות עם
קסטנר החליט להתייצב לפני הגסטאפו,
ואף הצדיע, :חייל היטלר!׳ אישר במיש-
פט כי כתב שקרים בגירסה הראשונה של
סיפרו רוח גדולה באה.
השופט הלוי אמר לפלגי :״למה מצאת
לנחוץ לשנות את האמת בנוגע לקשר בין
קסטנר והמשדר?״ תשובת פלגי :״יתכן
שזו היא תכונה לא־טובה של שקרן;
כשהוא אינו רוצה לומר את האמת הוא
מפריז !בזה. לא ידעתי מה תהייגה האימ פליקאציות
של מה שאכתוב. היו מיישפטים
לא־מעטים באירופה נגד אנשים שמסרו
חיילים או סוכנים של בעלות־הברית ל-
אוייב — והם הוצאו להורג אחר־כך. ד״ר
קסטנר, מתוך נימוקים שהובררו בחקירתי,
באופן טכני הוליך את גולדשטיין ומסר
אותו לידי האדיב. לכן על מעצרו של
גולדשטיין לא כתבתי את הגירסה האמי תית,
לא רק כדי להגן על גולדשטיין,
אם נשאר בחיים, אלא גם להגן על קסט-
נר, ולהגן על הפרשה כולה. שד״ר קסטנר
לא ידע על המשדר הוספתי מתוך תגובה
נפשית לכתיבתרשקר. רציתי לשים דגש
יותר מדי חזק על־כך שלד״ר קסטנר לא
היה שום קשר עם העניין.״
קבע השופט הלוי :״קסטנר הסגיר אותו
לנאצים על־ידי כך שהפעיל עליו לחץ
חמור ...פלגי ניסה לחפות על קסטנר ב־מישפט,
ואף נדבר איתו לפני המישפט
על עדותו ...נסיון זה לא עלה יפה. גם
ניסיון־חיפוי אחר שלו אינו מתקבל על
הדעת ואינו ראוי לאמון.״

אחד מעורכי דבר, מועמד לכנסת השלי שית
(במקום קסטנר) .חבר ועד ההצלה
בקלח /הועבר על ידי הס״ס ל״מחנד. המיוחסים״
בבודפשט, ניצל ברכבת ברגן-
בלזן. השופט הלוי אמר על עדותו :״עשה
את הכל בעדותו, אף מעבר לאמת, כדי
לחפות על קסטנר, ובאופן אובייקטיבי
היה אחד ממנהיגי קלח׳ ששיתפו פעולה
עם הנאצים, אף כי לא ידע, כמו קסטנר,

נולד בקלת /היה עורך־דין, עיתונאי
ועסקן ציוני. ב־ 1929 נבחר כמזכיר כללי

רית׳ ו׳מיפלצת׳ ושאר כינויים שכאלה.
היא גם מספרת שהיה לה בכיתה ו׳ מורה
שהיה נגד קסטנר, ושהיה מעליב אותה
בכיתה. ז׳וז׳י שיקמה מאז את עצמה, למ רות
שהיא זוכרת את הדברים שאמר לה

אביה אחרי פסק־הדין, :את תשמעי עלי
דברים נוראים. אבל כל מה שאני רציתי,
זה היה להציל יהודים
הדמויות והנושאים הקשים ביותר לאי תור,
לצורך הכנת הסרטים על פרשת קס-

של מועדון הצירים היהודיים בפרלמנט
הרומני, ב־ 1933 כציר בקונגרס הציוני בפראג,
וב* 1935 כיו״ר הוועד־הפועל של
ההסתדרות הציונית בטראנסילבניה. עם
סיפוח טראנסילבניה להונגריה, ב־,1940
העתיק קסטנר את מושבו לבודפשט, קיבל
שם תפקיד בקרן היסוד, נבחר כאחד מ שלושה
נשיאי־המדינה של ההסתדרות ה ציונית
בהונגריה. משנת 1944 עמד בראש
ועדת־העזרה־וההצלה של הסוכנות היהו דית
בהונגריה. השופט הלוי :״בתור
שכזה — מכר את נפשו לשטן ...משח
בשמן את גלגלי ההשמדה, הסגיר את
הצנחנים, הפקיר את חנה סנש והפך
חלק ממטר,ו של גנראל הס״ס בכר״.

• שיות, ו^שת
אז מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות.
הסניגוריה: מתוך שיתוף־פעולה עם
הבריטים הסגיר את בראנד לידיהם בגבול
ארץ־ישראל—סוריה ,׳וסייע כך לשתק את

מי ומ

במחתרת

פעולות ההצלה. התביעה: לא הוא הסגיר,
כי אם הבריטים רימוהו. שרית נמנע מלהופיע
כעד, למרות דרישות הסניגוריה.
תחית זאת הגיש אהוד אבריאל דו״ח בכתב.
כשהשופט הלוי סירב לקבל תעודה
זו כעדות, פורסם הדו״ח במעריב. אחרי
שהשופט ד,לוי קבע כי הפירסום היה בזיון
בית־הדין, התכונן שרת לשאת נאום־תשו־בה
בעצרת מעגן. אסון אווירי, שקטל
חלק ממשתתפי-העצרת, הקדים בכמה
דקות את נאום שרת, וכעבור שבוע, נשא
שרת את נאומו ברדיו. שרת החזיק בידיו
את מלוא המידע שמסר ברנד על קצב ה השמדה
והיקפה, והסתירה מעין הציבור.

• תמיד, שמואר
עורך־דין (אח״ב שר מישפטים בממשלת
הליכוד) ,סניגורו של מלכיאל גרינוואלד,
שהשכיל להפוך מישפט זה למישפט פולי טי,
שבמהלכו הוטחו האשמות נגד השיל־טון
המפא״יי.

שרצחה אח ד ״ ר

• אלדד שיב,
דד שדאו
סופר, ועיתונאי, יליד אוקראינה. הגיע
ארצה ב־ ,1941 ונמנה עם חברי מיפקדת
לח״י. נעצר בידי הבריטים והצליח להימ לט
מידיהם. אחרי מילחמת־ד,עצמאות הקים
את חוג סולם, שמנהיגו הרוחני היה ה משורר
אורי צבי גרינברג. עוזרתו בחוג
סולם היתד, גאולה כהן (כיום ח״כ תנועת־התחייה)
.בראשית שנות ה־50׳ השפיע
חוג סולם על התארגנות של כמה מחתרות,
שמטרתן היתד, הורדת שילטון-
מפא״י והקמתה של ״מלכות ישראל״ .האחרונה
במחתרות זו היתד, המחתרת ש רצחה
את הד״ר קסטנר.

• אקשט״ו, זאב
האיש שירה בד״ר קסטנר. צבר, יליד
תל-אביב, בנו של בעל ביית־דפוס. בהיותו
בן ,16 בתקופת מילחמת העצמאות, התנדב
לחיל־הים, שירת בו במשך שמונה
חודשים, והוצא מן הצבא כאשר התברר
גילו האמיתי. במלאות לו 18 התגייס שוב

ק ס טנ ר

לצבא. במהלך המישפט האשים מנקס את
אקשטיין — שאכן היה בשלבי־המחתרת
הראשונים מודיע של הש״ב — בכך שהיה
פרובוקאטור של הש״ב.

• חרות ,,יוזקוב
עורד־דין, שהואשם במנהיגות המחתרת
אשר רצחה את קסטנר. קודם לכן נמנה
חירותי עם מנהיגי מחתרת־צריפין, שנשפ־טה
בביית־דין צבאי. אחרי החקירה ה מוקדמת
שוחרר חרותי.

איש לח״י ותיק, שהמשיך חברותו גם
במחתרות שצצו אחרי קום המדינה. מנקס
ניהל את מועדון סולם בשכונת סאלמה
בתל-אביב, שבין כתליו התארגנה המחתרת
שהתנקשה בד״ר קסטנר.

• שימו, דן
הצעיר שבין נאשמי רצודקסטנר, ש הסביר
את השתתפותו ברצח :״חברים
אילצו אותי. איימו עלי ולא היתד, לי
ברירה.״

• ><00 נר, ד״ו ישראל

טנר, היו אנשי הש״ב ורוצחיו של הד״ד
קסטנר• על קשיים אלה סיפר קווה:
״הממונה על הש״ב באותה תקופה היה
איסר הראל. אבל ראש השב״ב (שרות־ביטחון
כללי) היה אז עמוס מנור, שהיה

בעצמו ניצול־שואה מהונגריה שישב ב־אושוויץ.
גיסו של הד״ר קסטנר, פסח רו-
דיק, סיפר לי כי התקשר אל עמום מנור
מיד אחרי ההתנקשות בגיסו, ומנור הפעיל
(המשך בעמוד )62

164

״תברח מן הארץ!׳!

יעקב שרת /איש ממאדים

חגי תחת התבן

יש ביטוי ערבי :״חיה תחת א־תיגן״ ,שפירושו נחש מחת
התבן, ומשמעו ברור למדי — אדם רב־מזימות, המסתתר
באיזה מקום, אך נמצא שם כל הזמן וראוי להזהר מפניו.
נזכרתי בפיתגם הזה כאשר קראתי את מה שכתב חגי
אשד ב״דבר 3.5.82 תחת הכותרת המאתגרת ״בעד ונגד
פינוי ישובים — העגקרון של חילופי אוכלוסין ושטחים כאחד
הפיתרונות האפשריים לבעיית יהודה ושומרון לא ירד מן
הפרק.״ כמובן, אני מתכוון לא רק לחגי אשד. בחברה
שהביטוי הנ״ל חל עליח אפשר למצוא, ככל הנראה, לפחות
גם את האלוף (מיל׳) ישעיהו גביש, שבציטוט הבא מדבריו
שהובאו בגליון ״מעריב״ של יום העצמאות האחרון, פותח
חגי אשד את מאמרו המבהיל:
״פינוי נוסח סיני — ביהודה ושומרון — כתב ישעיהו
גביש וצוטט על־ידי חגי אשד — פשוט בלתי־אפשרי. במיקרה
של שלום ניתן יהיה אולי לדון בחילופי אוכלוסיה, כפי שאירע
בתום מילחמת־העולם הראשונה בין תורכיה ליוון, וכפי
שבוצע גם במדינות אחרות.״
לפני שאנסה להסביר בכוחי הדל מדוע אני אומר שהדברים
האלה מבהילים ומחרידים, רצוני לציין את העובדה המכאיבה,
כי הם נכתבו ב״דבר״ רק יומיים לפני שהופיע שם מאמר
נדיר ברמתו (מכל בחינה) מאת אלכס ליבן מראש־הנקרה,
שבו הוא מספר לנו בזה הלשון :״על לוח המודעות בקיבוצנו
נתלתה מודעה מטעם חברים מקיבוץ כברי• ששירתו באחרונה
במילואים והזדעזעו מהחוויה שעברה עליהם. להלן כמה
משפטים אופייניים ממודעתם :
״אני, חברי ובני קיבוצים, מביעים חרדתנו נוכח השלטת
היד הקשה בשטחים. כאנשים שמשרתים בכוחות הביטחון
נאלצנו לפעול בניגוד למצפוננו ובניגוד לערכים יסודיים שבהם
אנו מאמינים...״
ועכשיו, במטותא מכם, נחזור יומיים לאחור ב״דבר״ —
ושנות־אור בהיסטוריה — אל ה״פיתרון״ הסופי של חגי אשד
לבעיה הדמוגרפית, אשר לדבריו (הצודקים כל־כך) ,״החשש
שהיא מעוררת גובר יותר ויותר לא רק בקשר לעתיד יהודה
ושומרון, אלא אפילו לגבי הבטחת הרוב היהודי הדמוקרטי
במדינת ישראל עצמה.״
הפיתרון, כאמור הוא ״חילופי שטחים, ישובים ומתיישבים
— רעיון שהועלה כאחת הדרכים לפיתרון הסיכסוך הישראלי
הערבי פעמים רבות בתולדות הסיכסון גם על־ידי מנהיגים

בתורכיה־יוון וגם במדינות אחרות״ ן
כמה ישראלים מאמינים באמת ובתמים, שעל־ידי מילחמה
נוסח ,1948 נגיע בטבח ובגירוש אל המנוחה ואל הנחלה,
שב־ 1949 נראו כה קרובות — ואיפה הן עכשיו !

אשה ערביה,
מי ידע חייך?
בוקר טוב!
אתה מתעורר, קופץ מן המיטה, פותח את הדלת, מרים
את העיתון, מסיר את הגומיה, פורש — כמה נשים הם
הרגו היום ז
רק אחת, ברוך השם !
כל יום ילדה או נערה ! אשה ערביה, מי יידע חייך ומותך י
תגיד לי, רפול, אתה לא חושב שאתה פשוט צריך להתבייש!
תגיד לי, אריאל שרון, אתה לא חושב שזה נורא !
תגיד לי, מנחם בגין, אתה לא חושב שזו זוועה !
את הפרופסור מנחם מילסון־פאוסט אני כבר לא שואל.
אני שומע חדשות :״החיילים ירו תחילה ברגליים (זו
כבר התקדמות אני קורא בעתון :״הרמטכ״ל: החיילים
יורים רק כמוצא אחרון ובאין ברירה,״ ושואל את עצמי :
הפרובינציאליים האלה לא תופשים, עדיין לא תופשים, שכיבוש
זה כיבוש זה כיבוש ! הפרובינציאליים האלה לא תופשים,
עדיין לא תופשים, שהתירוצים שלהם אינם משכנעים איש
כי הכובשים הם המסכנים, והכבושים הם הנבלים (אז מה
אנחנו יכולים לעשות! לא להיות שם בכלל זה מה שאנחנו
יכולים לעשות הפרובינציאליים האלה לא תופשים, או
עדייו לא תופשים, שמדי יום מתחשלת יכולת ההקרבה של
הכבושים, ובמקביל מתוסף בתוך שורות צה״ל — צבא הגנה
לישראל — רוצח ילדים, או רוצח נשים, או סתם רוצח !
רגע אחד ! ואולי זה מה ש״הם״ רוצים !
אבל מה אני מתרגש פה וצועק ככרוכיה ! ״סובלנות״ —
זה הציוץ התורני בסידרת יסורי־המצפון הזערערים של עם
ישראל — אך זה ירדה מעל האובניים כדי לשנות את הפרצוף
האלים והרצחני שלנו לאלתר ; ניתן לראשיה צ׳נס עד שהממו־

.חילופי־אונלוסיו הדדיים־ בין פליטים פלסטינים ומתנחלים
יהודים * אם תרצו מילחמה ־ אין זו אגד ה
ציוניים דגולים כחיים וייצמן, ברל כצנלסון ואחרים ; לאחר
מילחמת״העולם השניה אימצה אותו אף ועידת הלייבור
הבריטי״.
״שוללי הרעיון הזה — מודה חגי־תחת״התבן — ליגלגו
עליו בטענה שמדובר בחילופים בכיוון אחד: הערבים יגורשו
והיהודים יבואו במקומם. אבל האמת היא שהיו חילופי
אוכלוסין הדדיים במהלך מילחמת העצמאות ומייד לאחריה,
וגם קודם לכן״.
האם משתמע מכאן, שחילופי״האוכלוסיה ה״הדדיים״ היו
גם מוסכמים ! משתמע אבל זה פשוט לא נכון. ואכן, כעבור
אי־אילו פיסקאות מפולפלות חגי אשד מוציא את מרצעו
משקו :״הרעיון הזה (של חילופי אוכלוסיה) לא נדון ברצינות,
משום שלא היה סיכוי לבצע אותו על יסוד של הסכם
הדדי, והאפשרות של כפייתו בכוח נראתה כה דוחה ומסלידה
עד שהוא נדחה על הסף. הרעיון הזה בוצע בסערת המילחמה,
כאמור, וגם אפשרות זאת תוכל לעלות מחדש בעתיד, במילחמה
נוספת״.
אהה ! הנה, הנה הוא הנחש אשר הכה כברק בזנקו מתוך
התבן ! ״הרעיון הזה בוצע בסערת מילחמה — ,וגם׳ אפשרות
זאת תוכל לעלות מחדש בעתיד״!
אז זה מה שמציעים לעם ישראל היום — לא בימי אש־ליות״ההסכם
החסודות של וייצמן־כצנלסון כדי לפתור
את בעייתו הדמוגרפית משני עברי ״הקו הירוק״ — להפריץ
עוד מלחמה נוסח ,1948 כדי להשיג.בה מה שקרוי ״חילופי
אוכלוסיה הדדיים״ — הפעם לא בצורת פליטים ערביים
מכאן ועולים ממדינות ערב משם, אלא בצורת פליטים ערביים
מכאן ומתנחלים יהודים מכאן (מי מדבר עוד על גלי-עליה
מה שאכן היה כה דוחה ומסליד ״יכול לעלות מחדש
בעתיד״ — מרגיענו חגי אשד. ואכן זה בדיוק מה שמצטייר
במוחם של אלופים במיל׳ כישעיהו גביש, וחשוב עוד יותר,
אריאל שרון, שאומנם איים לא מכבר על הפלסטינים בשואה
חדשה נוסח ,1948 ומקפיד לרענן את זכרונם מדי יום ביומו.
שהרי איש לא מעלה בדעתו, שמישהו יהיה נכון ״לדון׳׳
בחילופי אוכלוסיה ; זה יכול לבוא רק במילחמה, אם בכלל.
כמה ״חברי ובני קיבוצים״ ,כמה אזרחים אחרים בישראל,
המשרתים בכוחות הביטחון, יתנוידם למיבצע החילופין
״ההדדי״ הזה, שכרוך ב״החלפת״ 2מיליון פלסטינים בשטחים
הכבושים (בתוספת רמז עבה של חגי אשד לערביי ישראל!)
ב״ 20,000 מתנחלים ב״יהודה ושומרון״!
כמה ״חברי ובני קיבוצים״ ,כמה אזרחים אחרים בישראל,
ישלימו עם מעשיהם של אחיהם בהגשמת הרעיון ״ההדדי״
הזה, בגלגלם עיניהם השמיימה ובהישבעם בדמויות טהורות
כישעיהו גביש, חיים וייצמן, ברל כצנלסון (ועידת הלייבור
אחרי מילחמת העולם השניה) ,שבמיבצע כשר וישר — ״כמו

צע יעלה, נאמר, לעשר ביום, כדי להעמיד את מסר הסובלנות
שלהם במבחן של ממש. או אולי נחכה עד עשרים !

^ לא אמין
כאשר ראש אמ״ן בכבודו ובעצמו הופך לבלי הביטוי של
הלוחמה הפסיכולוגית הישראלית — זה צריך להדאיג. כי
מודיעין זו אמנות שאין לה קיום לרגע בלי אמינות•
ראש אמ״ן האלוף יהושע שגיא, שתחזיותיו השגויות מתנוססות
לרוב בכותרות העיתונים יודע — או צריך לדעת —
שסוריה היא חיום המדינה הערבית המבודדת ביותר•
זה אולי עושה אותה טרף קל לצה״ל, שמפקדיו משתוקקים
להלום בצפון — אבל זה בוודאי לא עושה אותה זוממת מילח-
מה ביוזמתה.
לא צריך להיות רב־מרגלים, אשף־ביון, מיזרחן אדיר-
תבונה או פרשן מדיני מזהיר, כדי להשיג שבעולם הערבי של
ימינו חל מהפך: מצרים המנודה שברה את הכיתור הערבי ;
סוריה מלכת הסרבנים ירשה את מקום מצרים בפינת הבידוד.
ככה שאם האלוף יהושע שגיא מבשר לנו בכותרת :״סוריה
רואה כבלתי נמנע עימות קרוב עם ישראל״ (״דבר״,)2.5.82 ,
ומוסיף ומבשר, לדברי הכתב הצבאי של העיתון הנ״ל בי
לא פחות ולא יותר ,״לקראת הבחירות לנשיאות לבנון בקיץ
הקרוב יעשו הסורים הכל בדי שייבחר מועמד שיבטיח את
המשך שליטתם בלבנון, במחיר דיכוי הכוח הנוצרי ן להערכת
הסורים לא תעמוד ישראל מנגד לתהליך זה, ועל כן העימות
עמה יהיה בלתי-נמנע. הם עשו את כל ההבנות להיות נכונים
לזה״ — מה פירושו של דבר אם לא הכשרת הקרקע ליוזמה
ישראלית, שאפילו מבצבצת מבין השיטין הנ״לי
וכאילו לא די בתפרים הגסים האלה — ובאמת, האם די !
האם זה משכנע מישהו בארצנו הקטנטונת בא עיתון אחר
כעבור יום־יומיים ומצטרף לחגיגה בכותרת ״הסורים נערכים
למלחמה בישראל״ על יסוד מה שמעריבים ״מומחי מימשל
ומודיעין אמריקניים בוושינגטון, ודיפלומטים מערביים בדמשק.״
מצטער.
אותי זה לא משכנע. אני מוכן להמר, ש״המומ-
חים״ וה״דיפלומטים״ האלה לא היו אנשי מודיעין ומימשל
בוושינגטון ולא ״מערביים״ בדמשק.
התרגיל פשוט: כדי לאשש מה שראש אמ״ן טוען לו
בישראל, מתגלות הוכחות מסתוריות מחו״ל•
זו שיטה ישנה. הצרה היא שהיא כבר מוכרת, והתוצאה
היא שאמין זה לא אמ״ן ואמ״ן זה לא אמין, אבל אם תרצו
מילחמה — אין זו אגדה.

(המשך בעמוד )61
מיד את כל חשב״ב, וזו, לדעתו, הסיבה
שהביאה ללכידת הרוצחים כבר באותו
לילה.
״עמוס מנור סירב ׳להתראיין בסרט,
אבל איסר הראל היה מוכן. תיחקרתי או תו
בעניין האשמת הש״ב ברצח פוליטי,
מעשה שהוא חמור למדי. זאת היתד, גם
הסיבה לכך שהראל היה מוכן להשתתף
בסרט, והוא הבהיר לנו, :אני משתתף
אתכם בסרט מפני שאני לא רוצה ש־רצח־קסטנר
ייהפך למהדורה שנייה של
רצח ארלוזורוב.׳ שאלתי את איסר הראל,
אם אכן היה הרוצח, זאב אקשטיין, איש
ש״ב, שנשלח מטעמו למחתרת כדי לר צוח
את קסטנר. הראל אמר כי אקשטיין
נכנס למחתרת זו ביוזמתו. ביוזמתו פנה
למישטרה, שהפנתה אותו לשב״כ. אכן,
השב״ב השתמש בו במשך פרק זמן כדי
לדעת מה מתרחש בתוך אותה מחתרת.
הוא היה מודיע. אבל כעבור זמן נעלמו
עיקבותיו. אולי הוא הושפע מקיסמו של
מנהיג המחתרת, יוסף מנקס...׳

..מנגנון החושך
והרוצחים
״הצלחנו לאתר את זאב אקשטיין. מאיה
דוקלר, המפיקה שלנו, ניסתה לשכנע אותו
להשתתף בסרט, אבל הוא התחמק ואמר
,עזבי אותי/־אני פניתי טלפונית לדן שמר
בארצות־הברית. הוא ירד לשם, אחרי שנים
רבות שבהן עבד כמנהל־במה בתיאטרון
הקאמרי, והוא השיב לי, שלילי, שלילי׳.
הנאשם השלישי, יוסף מנקס, מתגורר ב־גיבעתיים,
והוא השתתף בשימחה רבה
בסרט• הוא מסר את גירסתו. הלכנו איתו
לבית הישן שהיה לו בסלאמה, הבית שבו
שכן מועדון סולם.
״מנקס אמר לנו, בסרט: ידעתי מיהו
קסטנר. ידעתי שהוא היה שם קאפו גדול,
שמילא את הוראות הסוכנות, והסוכנות
נתנה לו הוראה שלא לספר את האמת
ליהודים. המישפט שאני נשפטתי בו היה
מישפט־שקר. האמת היא, שאני לא צדיק
נגד מיפלגת מפא״י, היות והם עשו פשעים
נגד העם בארץ ובעולם, גם נגד האנושות
— ואני הפרעתי להם. תמיד עמדתי להם
באמצע הגרון. אבל להלביש עלי מאסר־עולם
על רצודקסטנר — הם לא היו
צריכים לעשות את זה. הרצח בוצע על-
ידי הש״ב, על־פי הוראה של בן־גוריון,
כפי שהוא עשה עם ארלוזורוב. כך הוא
שלח את קסטנר לאדמה ואותי לבית־הסוהר,.

טענתו של מנקם, בדבר מעורבות
הש״ב, משיב בסרט איסר הראל ואומר
שמנקס ידע כי אקשטיין היה קשור פרק-
זמן לש״ב — ולכן הוא נבחר בכוונה
להיות היורה. בקסטנר, כדי שאם הוא
ייתפס במיקרה, יוכלו לומר שהש״ב עשה
את זה.
״פניתי גם אל ישראל אלדד, שהיה
האידיאולוג הראשי של מחתרת, מלכות
ישראל׳ ,שצצו כפטריות אחר הגשם ב-
שנות־המדינה הראשונות. שאלתי את אל דד
על מאמרו על קסטנר: אתה כתבת את
זה! והוא אישר, אבל הוסיף, שקסטנר
היה בעייה חינוכית, ולמרות שהוא כתב
כי קסטנר נמצא על־ידי בית־מישפט יש ראלי
בחזקת מי שדינו מוות — הוא לא
התכוון שגוף לוחם או מחתרתי יבצע את
ההוצאה־להורג שלו. כוונתו היתה, לדב ריו׳
שהעם יוציאו להורג, אלדד הוסיף
ואמר לי שהוא מאמין למנקס, וכי הוא
מכיר אותו עוד מהלח״י. ומכיוון שהוא
לא בא אל ד״ר אלדד, ולא התייעץ אתו
— מאמין אלדד שמנקס חף מפשע.
״הרביעי מבין ״נאשמי-הרצח היד, יע קוב
חרותי, שזוכה בבית־המישפט. על
סמך הודאות ועדויות במישטרה של אקש־טיין
ושמר, מתברר מעל לכל ספק, ש־מנקם
היה זה שתיכנן את הרצח ומסר ל-
אקשטיין את האקדח. אבל מעל מנקם היה
חרותי. כאשר פנינו אליו, הוא טען שאין
לו שום קשר לעניין.
״לא נסינו בשני הסרטים האלה לפסוק
את דין ההיסטוריה, אלא לפרוש לצופים
את אחד הסיפורים המזעזעים בתולדות-
ישראל. סיפור של מישפט על תקופה ש קשה
לשפוט אותה, ואת סיפורו של הרצח-
הפוליטי היחידי בתולדות ישראל !״
העולם הזה 2332

החיסכון 71ע ל
הכל
שוי יוצא מהכלל
הקוראים חדי העין וחובבי הטיפה
המרה בוודאי שמו לב לכן שבזמן האח־רון
קיים סיכסוך מר בין יצרני המשק אות
האלכוהוליים ובין הכורמים שמספקים
להם ענבי־יין. יצרני האלכוהול טוענים
שמחיר ענבי היין הוא גבוה מדי,
ואינו מאפשר להם להתחרות ביינות
המגיעים מאירופה. אין שום הצדקה
למחיר הגבוה של ענבי״היין, טוענים
יצרני האלכוהול.
נו, ומי אמר את זה כבר מזמן 2
אבל עכשיו נגיע לעיקר. בארץ מוכרים
משקה שנקרא שרי-ברנדי, שזה אחד
הדברים הכי מגעילים שאפשר להעלות
על הדעת מבחינת הטעם. משהו כמו
תרכיז סוכר שמזכיר דובדבנים רק מבחינת
הצבע. כדי להתגבר על המיטרד
הזח, יש לי הצעה, אבל היא מחייבת
פעולה מהירה.
ברשת השופרסל /ואולי גם באחרות,
מוכרים עכשיו ליפתן דובדבנים חמוצים
שמגיע מרומניה. מחיר הקופסה הגדולה
הוא 24 שקל בערך. קונים קופסה כזאת,
מנקבים אותה, ושופכים את הסירופ
לתוך בקבוק. מוסיפים לסירופ הזה אל-
כוהול נקי או וודקה, וגם סוכר לפי
הטעם, מנערים היטב, ומקבלים שרי-
ברנדי מאיכות מעולה, וגם זול מאוד.
על ההבדל בטיב מוטב לא לדבר. את
הדובדבנים להגיש כמו שהם, או עם
קצת אבקת סוכר.

פועלי ארץ ישראל
תסתכלו טוב־טוב בכותרת הזאת שמופיעה
כאן בגלופה. רק כפסע בין
הכותרת הזאת ובין כותרת שתאמר כך:
״המעסיקים — העובדים מנצלים את
עבודתם להשגת שכר.״
בגוף הידיעה לא נאמר שהמעסיקים
טוענים שלא נשקפת סכנת קרינה לעוב־די
הרנטגן. מספרים שם רק שהמעסיקים
הגישו תביעה בבית״הדין לעבודה
נגד עובדי הרנטגן שרוצים לעבוד פחות
שעות, אבל בעצם רוצים יותר שכר.
השאלה היא, איך כותרת כזאת יכולה
להגיע לעיתון דבר, שליד כותרתו כתוב:
עיתון פועלי ארץ ישראל• לשאלה הזאת
יש תשובה בידיעה עצמה. שם נאמר כי
התביעה נגד עובדי הרנטגן הוגשה בשם
הממשלה, קופת־חולים והדסה קופת-
חולים היא של ההסתדרות, וההסתדרות
היא בעלת עיתון דבר. ככה גם ברור
מדוע יש כיתרת כזאת בעיתון של פועלי
ארץ ישראל. העיתון הזה הוא שלהם
בדיוק כמו שההסתדרות היא שלהם,
בדיוק כמו שכור הוא שלהם, ובדיוק
כמו שבנק הפועלים הוא שלהם.
בכל העולם זה הלך ככה: הפועלים
התחילו להבין שכאשר הם מאורגנים
הם יכולים להגיע להישגים. גם המעסי
כתבנו
הצבאי המצליח, חוטר משיח-צדק, נפגש לשיחה עם
הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל איתן, ותיאר במילים כמעט פיוטיות
את מה שאירע שם. רשות הדיבור למשיח״צדק :
רפול יושב בלישכתו, מאחרי המכתבה. על השולחן הנקי
ממיטמכים — רפול מקפיד על שולחן נקי ממיסמכים — חיו
רק דגמים מוקטנים מנירוסטה של מיראז׳ ,טנק מרכבה,
הוביצר ,155 תול״ר ורובה גליל.
רפול יושב כפוף לפנים, כשהוא אינו נשען על מישענת
הכיסא — רפול מקפיד שלא להישען על מישענת הכיסא —
ובין אצבעותיו הוא ממולל שני קליעי״עופרת מצופים נחושת
של רובה־סער.
רב־אלוף רפאל איתן — פניתי אליו — מה עומד להתחדש
בצה״ל 2
רפול מתבונן בשני הקליעים דקי״הגיזרה והמבהיקים שבין
אצבעותיו. הוא מציב אותם בזהירות על לוח השולחן המבריק
שבינינו — רפול מקפיד על לוח שולחן מבריק — ומצביע
עליהם.
ניענעתי את ראשי בהבנה. לקוראים בוודאי זכורה פרשת
התרמילים. רפול החליט לפתוח במבצע חיסכון מקיף בצה״ל
מייד עם כניסתו לתפקיד — רפול מקפיד לפתוח במיבצעים
כאלה עם כניסתו לתפקיד — ואכן, עד היום אוספים חיילי
צה״ל תרמילי כדורים אחרי השימוש. הדבר הביא לחיסכון
של מיליוני שקלים. לרפול לא מפריעה העובדה שבמהלך האי־סוף
נתפסו פעם שני מילואימניקים בגבם ולא השתחררו מאז.
החיסכון, הוא אומר בלשונו החסכנית, הוא מעל לכל, ורק
דבר אחד עומד מעל לחיסכון. זהו הביטחון, אומר רפול בלשונו
הביטחונית. רפול מקפיד לדבר בלשון חסכנית וביטחונית.
ובכן, אומר רפול, הגעתי למסקנה שיש ביזבוז עצום בצה״ל
כעניין הקליעים. אתה יודע כמה עולה קליע אחד כזה 2הוא
מצביע על הקליע, קליע אחד כזה עולה כמעט דולר ! וכמה
עולים שניים 2כמעט שני דולר2
ובכן, אומר רפול, כפי שאמרתי, הביזבוז הוא עצום• אחרי
שהגעתי למסקנה, מיניתי קצין בודק שיראה אם המסקנה
היתה נכונה. הוא מצא שהמסקנה היתה נכונה בהחלט• הביז־בוז
הוא נורא. על כל 6,021 קליעים שמיוצרים, רק אחד
פוגע במטרה חיה !
חלק מהביזבוז, אומר רפול, הוא בלתי״נמנע. יש מיספר
נתון של קליעים שאנחנו חייבים להחזיק בימ״חים• בזה אסור
לחסון. אבל כאשר מקזזים את המיספר הזה, עדיין אנחנו
נשארים ביחס של 3,790 קליעים שנורים, על כל אחד שפוגע
במטרה חיה ! זו היתה התוצאה שהגיע אליה הקצין הבודק
אחרי שרפול הגיע למסקנה שלו.
מייד כאשר קיבל את התוצאה הזאת, ממשיך רפול ומספר
לי, הוא מינה ועדה בודקת, שתראה מה אפשר לעשות בעניין
הזה. רפול מפסיק לרגע בשטף הדיבור שלו, והוציא מה מגירה
הימנית העליונה של שולחנו תיק כחול.
כאן יש לנו המסקנות של הוועדה הבודקת, אומר רפול.
היו שתי אפשרויות לחיסכון. כמובן שחיסכון במיקרה חזה,
הוא שיפור היחס שבין כמות הקליעים הנורים בכלל ובין
כמות הקליעים הפוגעים במטרות חיות•
ובכן, אומר רפול, האפשרות הראשונה שבדקה הוועדה
הבודקת, היתה צימצום כמות הקליעים הנורים באימונים,
קים הבינו זאת, וניסו למנוע מהפועלים
להתארגן בכל מחיר. הרבה פועלים נרצחו
במיסגרת המאבקים הללו. אחר-כך
הבינו הפועלים שככל שהם מתארגנים
במיסגרות רחבות יותר, באיגודים מק צועיים
ובבריתות של איגודים מקצועיים,
הם יכולים להשיג יותר. גם המעסיקים
הבינו זאת׳ וניסו למנוע זאת. גם במא בקים
הללו מתו הרבה אנשים•
היהודים, שיש להם מוח יהודי, הח ליטו
להתחיל מהסוף. הם לא חיכו
בארצם הנבנית לצמיחת ועדים בכל בית-
חרישת ובכל מקום עבודה, ואחר-כך
שהוועדים האלה יקימו איגודים מקצו עיים
וכן הלאה• הם הקימו ישר את
ההסתדרות — כבר ב־ 1920 היה הדבר
— ואילו ההסתדרות כבר דאגה להקמת
איגודים מיקצועיים וגם ועדים מקומיים.
התוצאה של התהליך ההפוך גם היא
הפוכה, כמי שמוכיח המיקרה של עובדי
הרנטגן וגם המיקרה של המו״מ על
תוספת היוקר• מקורות בכירים בהסתדרות
אמרו שמצידם אין התנגדות שארי-
דור ידבר עם 13 הוועדים הגדולים. יתב-

דמטב״ל איתן
שני קליעים חצופים בנחושת
או באוויר• אבל הדרך הזו נפסלה כמעט מיד. הסיבה לכן
היא פשוטה. בדיקות שטחיות הוכיחו שצימצום כמות הקליעים
שיורים באימונים הקליעה, גורמת להרעה משמעותית
בקליעה במטרות חיות. ובכן, זה ירד מעל הפרק.
נותרה, אם כן, הדרך השניה, אומר רפול, והיא: שיפור
הקליעה במטרות חיות. ואכן, הדרך הזו נבדקת בימים אלה,
וכבן יש תוצאות חיוביות ביותר. בשבועות האחרונים פוגעים
חיילי צה״ל יותר ויותר במטרות חיות, וכבר בתקופת הבדיקה
יש לנו יחס של 3,972 קליעים נורים לעומת אחד פוגע, לעומת
יחס של 3,790 על אחד קודם ! כלומר: חיסכון של 318 קליעים!
אתה יודע כמה זה בדולרים 2פונה אלי רפול, תעשה
חשבון, זה כמעט דולר לכל קליע! רפול מקפיד לעשות עכשיו
חשבונות בדולרים. זה חשוב מאוד בתקופת האינפלציה.
ובכן, אומר רפול ונוטל בידו את שני הקליעים, אני חושב
שעלינו על הדרן הנכונה לחיסכון ולביטחון. פשוט קולעים
יותר במטרות חיות.
עד כאן הדיווח של כתבנו חוטר משיח״צדק על שיחתו
עם רב״אלוף רפאל איתן.

1 |711כסף
מה עושה בן-אדם תל-אביבי כשאין
לי זמן וכשאין לו כסף׳ ובכל זאת הוא
ממהר להגיע ממקום אחד למקים אחר 2
התשובה: הוא לוקח אוטובוס.
ימה עושה בן־אדם תל-אביבי כשהוא
רר לארידור, כן אמרו המקורות בהסתדרות,
שבדרך הזאת יהיה עליו לשלם
יותר, ולכן מיטב, מבחינתו, שידבר עם
ההסתדרות. לצידה של ההסתדרות התייצבו
באומץ גם אירגוני המעסיקים למיניהם,
כמו התאחדות-התעשיינים. הם
מעדיפים לדבר דווקא איתה, ולא עם 13
הוועדים.
וכל זה מעורר שוב את השאלה: בשביל
מה צריכים הפועלים את ההסתדרות
2תשימו לב שלא שאלתי בשביל
מה צריכים שר־האוצר ואירגוני״המעסי־קים
את ההסתדרות, כי התשובה לכך
ידועה כבר: בשביל לשלם פחות !

המעסיקים: עובדי הרנטגן מנצלים
סכנת הקרינה להשגת תוספת־שכר
מ מי גולן, סופר ״דבר״

--עובדי הדכסנו מסרבים לע־גור
נ מ קו ת רפואיות ו מג לי ם

לתוספות שכר. אי־ שתר
קיגור שבוע עבודתם. יש
ראות בכד א?ם של שב

ל• סרק ייסרת הסדינח בירושלים אל*
בית־הדיז לעבודה נשם הפפשלה,

קמווד־חולים והדסה. הפעסיקים
מבקשים להוציא צו פגיעה זפגי

נגד ארגון הרגסגנאיס והועד ה־

המעסיקים סיזנגים. כי בבי בעבד
הופחתה עבודת הרגסנגאים.
אד התברר. כי בפועל איו הם
עובדים סחות• הרנסגגא־ם מנ1־ לעבודת לים את הזפן הניתר

״דבר״ 4.5.1982

לא ממהר, וגם הפרוטה מצוייה בכיסי׳
והוא רוצה להגיע ממקום אחד למקום
אחר בתל-אביב 2
התשובה: הוא לוקח מונית.
שתי המסקנות האלה מבוססות על
נסיוני האישי בחודשים האחרונים. בהתחלה
חשבתי שכל זה נובע מכך שנהגי
המוניות פשוט חושבים שאני תייר או
פראייער שהגיע מעקרון, ונדמה לו ש רחוב
אלנבי מגיע לכיכר״המדינה ואילו
כיכר-דיזנגוף הוא השם הסיפרותי של
כיכר השעון ביפו. אבל ברבות הימ מ
נוכחתי לדעת שזה לא זה. הם פשוט
לא מכירים את העיר שחם נוהגים בה,
נהגי המוניות. אין גבול למסלולים המ טורפים
שנסעתי בהם כדי להגיע מנקודה
נתונה אחת לנקודה נתונה אחרת. ומי
שחושב שהם עושים את זה כדי להרוויח
כמה לירות פשוט טועה. כנ!עט
בכל פעם שיש לי נסיעה כזאת, הנהג
מתחיל להתגרד בעורפו לקראת הסוף,
ובנקודה מסויימת במהלך ההסתבכות
האינסופית ברחובות, הוא אומר: מכאן
זה על חשבוני.
אז זהו זה. צריך להשלים עם המצב,
ולנסות להפיק ממנו את כל התועלת
האפשרית• אזרחים שיש להם חשק לנסוע
בנוחיות, לקרוא עיתון בשקט בלי
לקום לאשה בהריון, או סתם להסתכל
בחידושים שצצים בעיר, וגם הפרוטה
מצוייה בכיסם, אני מציע להם לקחת
מונית. למה צריך למהר תמיד!

ט 7ן לר ושת>

התעש״!
המתבגר
!הפיליפינית

נ שו תיו
בימאית־הטלוויזיה רינה הררית,
תה של בוכבת־הסרטים הוותיקה, חיה
הררית, חזרה לא מכבר מביקור אצל
שימעון טסלר, שליח רשות־השידור
אחו בלונדון.
לא היה זה ביקור־נימוסין סתם.
לטסלר יש הכבוד להיות אבי בנה של
הרריות, עובדה שאינה מפריעה לו להמ שיך
להיות נשוי לאשר. אחרת.
לאיש־הטלוויזיה הנודע היד, רומן סודי
עם חברתו לעבודה. הסודיות נשמרה עד
שלפני כארבע שנים נשא הרומן פרי —
הבימאית הרתה. היא סירבה לבחור בהפלה,
וכך קרה שהיא וטסלר הפכו
הורים לילד מחוץ לנישואין.
אף אחת
אך לא איש כטסלר יאבד את העשתונות.
הוא המשיך לקיים את חיי־המישפחה
הרגילים עם אשתו, ובעת ובעונה אחת
שמר על יחסים הדוקים עם הררית. כך
נהנה משני העולמות.
לפני כשנה נשלח האיש לחוץ־לארץ.
הבעיה שעמדה אז לפניו היתה: את מי
מהשתיים לקחת איתו? הוא בחר באפש רות
השלישית: לא לקחת אף אחת. כך
חי לא בגפו במשך שנה שלמה, חופשי
לגמרי ופנוי להצעות חדשות.
מצב זה נמשך עד שהררית קמה יום
אחד ונסעה לאבי בנה. כשחזרה ארצה לא
היתד, מוכנה לספר על טיב השיחות ש ניהלה
איתו .״כשיהיה על מה לדבר —
אדבר,״ אמרה לי.
עכשי׳ו נותר עוד לצפות ולראות אם
בעיקבות נסיעתה של הבימאית תעלה
לרגל אליו גם אשתו. בכל אופן, נראה
שטסלר די מאושר על שהוא רחוק משני
העולמות, המצפים לו כאן.

בלי הפלה

קו ר אי ם

!י די ה•

חצוצרה!״
לפני שבועיים סיפרתי לכם שהמישפט־נית־זמרת
מלי כרונשטיץ יוצאת עם
האוהד המפורסם של מכבי תל-אביב,
גדי ורקשטל, מפני שפשוט קצת משע מם
לה בערבים, ושהאהבה האמיתית
שלה נמצאת באנגליה. את כל זה סיפרה
לי מלי בעצמה.
אבל זה לא מצא חן בעיני גדי, הידוע
תודות לחצוצרה הנצחית שלו, שבעזרתה
הוא מנצח במישחקים על האוהדים. הוא
גם לא אהב את הכינוי ״נייר־טואלט״,
שהודבק לו בשל החנות לחומרי־ניקוי ש בבעלותו.
הוא
ביקש ממני לומר כמה דברים ל חבריה.
רשות הדיבור לגדי:

משתתפי המחזמר החדש הו־מלכותא,
הנמצא עדיין בשלבי החזרות, הופתעו ל שמוע
שלמונה זילבדשטיין, שהבטיחה
קבל־עם־ועדה שנגמלה סופית מהסמים,
יש אפוטרופוס חדש. אליבא דמונה אין
זה אלא שר־הביטחון לשעבר, עזר
וייצמן. פטרון לא רע לכל הדעות, לאו העניין הזה התברר כאשר למיונה הוצע

יש בחיפה תעשיין מתכת אחד, ש-
מיפעליו הם מן הגדולים והמצליחים ב-
עיר־הנמל הצפונית. נוסף לכך שהוא
מאוד עשיר׳ הוא גם מאוד נשוי. אבל
יחד עם זאת הוא יתמיד חלם על מישהי
מהצד. עד כאן הכל שפיר.

שמעון טסלר

רינה הררית

עזר ו״יצמן
1מונה זי ובושם״!

חנון ־

החתונה של החודש היא חתונתה של
התסדיטאית־בימאית ליהי חנוך בחיר
ליבה הוא ד׳׳ר אנדרי ז׳ א ק, רופא ה מתגורר
בנידיורק.
גרושתו של אליל הנוער, הזמר־מלחין
שלום חנוך, נסעה כבר לארצות־הברית,
שם יערך בעוד שבועיים טקס־

אבל לאיל-המתכת הזה היתה בעיה
קטנה — בעיית גיל. הוא פשוט כבר לא
כל-כך צעיר, ושכח איך בדיוק מחזרים
אחרי נשים ואיך רוכשים מאהבות.

בביתו של התעשיין עובדת פיליפי נית,
העושה שם את כל העבודות והשירותים.
יום אחד הוא שם עינו בנערה
ד,אכזוטית וגילה שהיא מאוד יפה ומושכת,
גם מאוד קרובה וניתנת ׳להשגה. הפסיק
לחשוב איך עושים, והתחיל לעבוד על הפרוייקט
הביתי שלו.
היה רק מיכישול אחד בדרך למימוש
חלומו: אשתו. את הבעיה הוא פתר
כאשר שלח את הפיליפינית לחופשה באילת.
לאשתו סיפר שיש לו הרבה נסי עות
עיסקייות, ושהוא יצטרך להיעדר קצת
מהבית. כך, מדי פעם, היה קופץ בטיסה
׳לפיליפינית שלו, שהשתזפה על החוף
אצל רפי נלסון, וחום — חוזר לעיר-
הכרמל.
זד, נמשך עד שהחופשה של העו זרת
נסתיימה. עכשיו כבר חולם התע שיין,
שלעת בלותו היתד, לו עדנה, על
החופשה הבאה.

ג 9חחח 1

641

להשתתף בהצגה. היא באה פעמיים לפגי-
שות-עפודה, אך לבסוף הודיעה למפיק,
ששון שבתאי, כי היא אינה יכולה

החתונה. אליה הצטרפה בתם המשותפת
של שלום וליהי, מאיה.
אישת־ד,בוהמה, שניחנה ביופי מיוחד,
הצליחה לשמור בסוד את סיפור אהבתה
לרופא הניו־יורקי, שאותו הכירה באחד
תיראו איך שהתפוח לא נופל רחוק
מהעץ :
בקושי עברו כמה שבועות מאז שסיפרתי
לכם על הרומן בין האלוף (מיל׳) ומפכ״ל-
המישטרה־לשעבר, הרצל שפיר, ובין
העיתונאית-פירסומא״ת סיגלית פריאל,
וכבר מופיע נציג נוסף של מישפחת שפיר
במדור שלי. הפעם זה הבן, צכיקה
שפיר, תקציבאי במישרד־פירסום.
צביקה בן ה־ ,30 שידיו נקטעה במילחמת
יום־הכיפורים, הוא לא פחות ישובב מאבא

ליהי חנוך

לא פראייטר

הפטרון לא מרשה

״ראשית כל, לא קוראים לי נייד־טואלט.
קוראים לי חצוצרה. שנית, אני לא יוצא
עם בחורות שמשעמם להן בערבים. כל
מי שיוצאת איתי עושה את זה מפני שהיא
רוצה אותי, ומפני שנעים לה להיות ב חברתי.
חוץ מזה, אני יוצא רק עם בחו רות
נחמדות ויפות.״
אז לידיעת כל החתיכות שמחפשות
פראייערים: אצל גדי ״חצוצרה״ אין לכן
צ׳אנס !

גדי ורקשטל

מונה זילכרשטיין

פרק חדש
מביקוריה בעיר הגדולה, במשך זמן רב.
גם כעת עזבה את הארץ באופן חרישי
לגמרי. אפילו חלק מידידיה הקרובים אי נם
יודעים שהיא עומדת להיות שוב אשד,
נשואה.

לוחי בת ד ,33.-,בת למישפחת עפרון
מראש־פינה, יצרה לאחרונה סרט, יחד עם
השחקנית טליה שפירא, הנקרא מונולוג
של אשה. בסרט זה ביקשה הצעירה
המוכשרת להעביר דרך סיפורה של אשד,
אחת את תהליכי המשבר החברתי בישר אל,
שבהם ימצאה קווים מקבילים להתמוט טות
חיי המישפחה שלה עצמה. עתה עומ דת
היתסריטאית לבנות חיי־מישפחה חדשים,
ולפתוח פרק חדש בחייה.
לפני שנישאה לשלום חנוך, עמדה ליהי
להינשא לטייס׳ אך חודש לפני הנישואין
בוטלה החתונה. אחיה של ליהי, מריק
עפרון, עבר רק עכשיו חוויה דומה.
חתונתו למלכת היופי של ,1980 אילנה
שושן, שד,״תה אמורה להתקיים בעוד
חודשיים, בוטלה.
מריק, המתגורר כעת בדירתה של ליד,י,
סיפר לי שאחותו מתכוונת להישאר ולחיות
במחיצתו של אנדרי בניו־יורק. היא עומ דת
להתחיל לעבוד שם על תסריטים שלה.
בכרך האמריקאי הגדול עשויים להיפתח
לפניה שערים רבים וגדולים.
נראה, שליד,י עזבה מאחוריה לא רק
את מעמדה כגרושה, אלא גם אותנו, לפחות
לתקופה לא־קצרה.

(/מזע( מ קע/גס

ה צרו ת
שלא בי ב ה

עזר וייצמן
החבר מתמזמז
להופיע. כאשר ניסה שבתאי לתהות על
הסיבות לכך, התחמקה בתחילה מתשובה,
אך לבסוף אמרה :״עזר וייצמן לא מרשה
לי.״ יותר מכך לא הוסיפה. ימן הדברים
השתמע שוייצמן החליט לאמץ את השחק נית
המוכשרת, שנפלה לבירא עמיקתא,
כדי לסייע לה לעמוד שוב על רגליה.
עד כאן זה נראה כמיצווה מאוד־מאוד
חשובה, שהמדינאי־בגימלאות החליט ל קיים.
אלא מאי? כשהתקשרתי לקבל את
תגובתו היתד. התשובה: להד״ם .״מה
פיתאום!״ אמר לי מפקד חיל־האוויר ל שעבר,
הידוע בלשונו הבוטה ,״זה חברי
הטוב ליאון צ ׳א רני שמתמזמז אייתה.
לי אין שום קשר אליה.״
מי זה ליאון צ׳ארני? איש־המיסתורין
הזה הוא פרקליט יהודי-אמריקאי, ידידם
הקרוב של אישים רבים בצמרת המימשל
הישראלי והאמריקאי, שהיה ידוע כיועצו
ואי־ש־אמונו של הנשיא לשעבר, כ׳ימי
קארצר. הוא ידידם של יצחק רבין,
חיים כר־ לה וביחוד עזר וייצמן, שאיתו
הוא שותף בחברה להשקעות.
בצד פעילותו הפוליטית־עיסקית הענפה,
בקו ניו־יורק תל-אביב, הוא מנהל אורח-
חיים של גרוש עליז, וידוע בחיבתו המיוחדת
לנשים ישראליות.
אז אם עזר אמר עליו שהוא עושה מה
שהוא עושה עם מונה, הוא בוודאי יודע
על מה הוא מדבר.
שלו. לפני כמה חודשים הוא התחיל רומן
עם חתיכה מלבבת בשם טלי פז, העובדת
כמלצרית במיסעדה של הזמר מוטי פליי-
שר בצפון תל־אביב. מן ההתחלה הזאת
התפתח רומן מאוד יפה. מאז שצביקה,
שהוא רווק מבוקש ונאה, יוצא עם טלי
בת ה־ ,20 רואים אותו הרבה במקום עבודתה
— גם כשהוא בא לאסוף אותה, גם
כשהוא סתם־כך שם עליה עין שומרת.
טלי היא בתו של צכיקה פז ז״ל,
קצין שנפל במילחמת ששת־הימים. החבר
שלה מתייחם ליחסים ביניהם בהחלט ברצינות.
הוא כבר הכיר לה את האבא ה מפורסם
שלו, ומספרים לי שהשלושה אפי לו
אכלו ארוחת־ערב ביחד.

הזמרת אכיכה פז, שהתפרסמה כחלק מן הצמד שוקי ואביבה,
מצאה את עצמה לאחרונה במצב לא נעים. התברר לה
שאהובה ואיש־סודה לשעבר, איכ מרטן, שלו גילתה את כל
רחשי ליבה הכמוסים ביותר, החל לעבוד אצל החצי השני של
הצמד ששבק חיים, שוקי לוי.
אביבה בת ה־ 38 הכירה את שוקי במחזמר. שיער, בעת שהיתר.
נשואה לכוריאוגרף של להקת קול ודממה, משה אפרתי. התפתח
ביניהם רומן סוער, שהביא גם ליצירתו של הצמד המצליח.
השניים נסעו לצרפת והופיעו שם במשך זמן רב. שם גם חל
ביניהם קרע, שהביא לפרידה כואבת. שוקי נסע לארצות־הברית
ונשא שם לאשה, לא פחות ולא יותר אלא את מ״ס אמריקה
לשעבר. אביבה מצאה ניחומים בזרועותיו של איב מרטן, זמר
צרפתי בן ,26 שעימו חייתה במשך שלוש שנים.
לפני שנה וחצי, אחרי שהות של 10 שנים בצרפת, הזרה
הזמרת ארצה. היא רצתה שבנה מנשואיה עם אפרתי יגדל וית חנך
בארץ. איב, לעומת זאת, העדיף להישאר בדירתם המשו תפת
בצרפת.
לאחרונה הסתבר לאביבה כי אותו איב, שעל כתפו נשענה
אחרי הפרידה המכאיבה משוקי, נסע ללום־אנג׳לס, שם חתם על
חוזה הופעות עם האמרגן חיים פכן, ששותפו כיום הוא לא
חוזה הופעות עם האמרגן חיים סכן, ששותפו כיום אינו אלא
שוקי לוי. י כל זאת, למרות שאיב סלד בעבר משוקי,
מיקצועית שהיתר. בין שני הזמרים.
עבור אביבה, שקיוותה שאיב יצטרף אליה לבסוף, ושהם
ינשאו ויחיו בישראל, היתד, הידיעה הזאת מכה קשה .״רק לפני
שנה הוא בא לבקר אותי,״ סיפרה לי ,״דיברנו על חתונה, אבל
זה לא יצא לפועל כי איב לא היה מוכן להישאר בארץ. הוא
היה האדם שגיליתי לו הכל. דיברנו בטלפון לפני שלושה חוד שים,
ואז הוא אמר לי שהוא נוסע לעבוד אצל שוקי וחיים סבן
ב .1 לא הגבתי. ככה זה בחיים. אני לא באה אליו בטענות.״

יולי חוזר
ואשתו הראשונה
זהו זה. יולי ורונית עופר התגרשו.
אחרי כל המריבות, מפח־הנפש והאשמות
המפוצצות, נפרדו המיליונר והקצינה-
לשעבר סופית. את הגט ד,ם קיבלו לפני
שבועיים.
הגרושה הצעירה והיפה תמצא לה בוודאי
אהבה חדשה, שעליה תוכל להתרפק
ולשכוח את החוויה הבלתי־נעימה שעברה.
כשזה יקרה, אתם. תהיו הראשונים ש תדעו.
יולי
עצמו אינו נראה אבל. בזמן האח רון
ראו אותו כימה פעמים בחברת אישה
נאה. תתפלאו לשמוע מי זו — אשתו הרא-
שונה, מידית, שהיא אם בתו, ליאורה.
מירית, המתגוררת בחיפה! ,נסעה לבלות
חופשה בארצות־הברית. מספרים שעוד
השבוע יצטרף אליה יולי.
נראה שהוא החליט לבסוף שהאישה ה ישנה
והטובה היא בכל זאת הכי־הכי
£תאיימד. לו, לפחות עד שימצא מישהי

אכיכה פז
סודות וניחומים
אבל שלא תחשבו שבחורה כמו אביבה תשקע בדיכאון. מאז
חזרה ארצה לא היו חסרים לה מחזרים. את הרומן האחרון שלה
היא מנהלת ממש בימים אלה עם ליאונל, בנה בן ה־ 35 של
מלכת הדיסקוטקים ובעלת המועדונים בפריס ובניו־יורק, רז׳ין.
את הצרפתי המיוחם הזה הכירה בצרפת. עכשיו הוא נמצא
אצלה בביקור, בדיוק בזמן המתאים כדי לנחם אותה.

א>ך נפלה רחקתהב רז ל |
פנינה >״פיצי״) פלדקליין, אחת
המתמודדות הרציניות ביותר על תואר
רווקת־הברזל, יצאה מהמחזור. היא נפלה
ברישתו של סגן־אלוף הרצל נחום, ש הצליח
סוף־סוף להובילה מתחת לחופה.
פיצי, שהיא ממוצא גרמני, והרצל, ש הוא
ממוצא עיראקי, הכירו לפני שמונה
שנים. כיועצת־יופי ראשית שיל חברת
תמרוקים, הוזמנה להרצאה לפני חיילי
צד,״ל בבסיס צבאי, אי־ישם. הרצל, שהיה
אז עדיין סרן, בא לקחת אותה להרצאה,
עוד יותר מתאימה. מעניין ימה דעתה של
מידית מעניין: האם גם היא חושבת שהגבר
הישן הוא הכי מתאים לה?

סי פו רהשנה *
אם מה שמספרים הוא נכון, אז מגיע לזה התואר ״סיפור השנה״.
יש משהו חם־חם, שהופך בשבוע האחרון את מכבי תל־אביב, על שחקניה, מאמניה,
מנהליה ועסקניה, למרקחה.
המשהו הזה הוא סיפור על אחד האנשים הכפירים ביותר והידועים ביותר
של הקבוצה, שתפס את אחד משחקני הכדורסל היותר בולטים והיותר חתיכים
ביחד עם אשתו במיטה אחת.
לפי השמועה, האיש ממש השתולל ואיבד לגמרי את השליטה על עצמו. הוא זרק
על השחקן האומלל רהיטים וחפצים מכל הבא ליד, והעיף אותו כמו טיל מהבית. לא
צריך לציין שאותו שחקן לא התנגד לעוף משם כמה שיותר מהר, ובלבד שיציל
את עורו. הוא בקושי הספיק לאסוף את בגדיו.
אבל בכך לא תם עדיין הסיפור. אחרי שהבעל הנבגד נרגע מעט מן הסערה
שפקדה אותו, עבר לפעול באמצעים אחרים. הוא בא להנהלה והציב תנאי :״או
אני או הוא!״ ודרש את פיטוריו המיידיים של השחקן. להנהלה יש עכשיו בעיה —
בין שני הסטארים האלה, הבחירה אינה קלה.
עד כאן הסיפור המפוצץ. אני לא יכולה להישבע לכם שהוא נכון במאה אחוז, כי
במכבי אף אחד לא מוכן לפתוח את הפה יותר ממילימטר בעניין הזה. אבל אפילו אם
רק חלק מזה הוא אמת, תגידו אתם: זה לא בומבה של סיפור?

פיצי נחום
יצאה מהמחזור
וגם החזיר אותה אחר־כך הביתה. מאז
לא הרפה ממנה, עד שהשיג את שרצה.
בייום־העצמא׳ות העלו חיזוריו ׳ועמלו של
החתן הג׳ינג׳י, הצעיר מכלתו בכמה שנים,
פרי. השניים נישאו בטקס צנוע בבית
הוריו של הסגן-אלוף בהרצליה. את הטקס
ערך רב צבאי.

,2/3אתן תמורתו כורסאות שתיים
ספה ושולחן סלוני, לא חדשים
אבל במצב טוב. ת״ד 1845 תל־אביב.

מיד־ליד

נפילה על הראש. משק
בעמק יזרעאל 80 ,דונם אדמה +
שלד בית 125 ,מ״ר ואביזרים ומערכת
השקייה במחיר מצחיק —
60 אלף דולר. יצחק רחמן, טל פון
40236־.065

חוש קצב מנותח

אחרון בשעה 10 בבוקר. אני עוד
אמצא אותך. קשתי.
למוטי. ככד, עושים לבחורה
טובה? אתה הושב אולי שגמרת
רק איתה. אבל תדע לך שגמרת
עם כל החברים שהיו לכם. תח פש
חדשים. מהחברים־לשעבר,
שי, הניה, ריקו וצביקה.

* מטרה רצינית. אני צעיר
בן ,27 גובה ,174 מעוניין להכיר
נשים למטרה רצינית. נא לכתוב
לת״ד 30340 תל־אביב.
* צעירה גאה. רווק נאה
169/28 מעוניין להכיר צעירה
נאה ( 25—20 לא שמנה) לקשר
רציני בלבד. ת״ד 2965 חולון.
* עצמאי. בחור נחמד ויפה
בן 25 ועצמאי, מעוניין להכיר בחורה
23—18 למטרה רצינית בלבד.
מען למיכתבים: גברי, ת״ד ,30482
תל־אביב, מיקוד .66051 נא לציין
טלפון.

* קו־ חירום. מרכז סיוע ל קורבנות
אונס בתל־אביב מודיע
כי לרגל שינוי הכתובת התבטלו
מיספרי הטלפון הקודמים, ומים-
פר הטלפון הנוכחי, המשמש גם
כקו־חירום, הוא 234819־.03
+הקמת להקה. דרושים
גיטריסט ובאסיסט בעלי יכולת
קולית ושליטה בשפה האנגלית
להקמת להקה בתל־אביב. מתאי מים
בלבד יפנו בציון מיספר טל פון
לגלזמן, האג 32 חיפה, מיקוד
.34980
* עיתונאות. מעוניינת להתכתב
בנושאי עיתונאות ושירה
( .)39+ת״ד ,7138 רמת-גן.

אסיר חסון

משה במידבר
* לזוהר הקדמון, שהגיעה
לגיל , 11 חכמה, יפה ומוכשרת.
ברכות מאילנה ועדי לויאן.
* ל מי שסח תי. להורי, למיכל
ולבתיה, לאירים, לאורנה ולאריה, י
לננסי ולגילי, לריבי ולצביקא. ל *
אמיתית ובנה. רווק
אושרנו ,״דחוק מהעין לא רחוק , 170/27 רגיש, גברי, סימפטי,
מהלב״ .אוהבת, אורלי, ניו־יורק.
מבוסס +דירה, מעוניין בחברה
* למוטל׳!ה. אתה חושב ש צעירה נחמדה לידידות אמיתית
אתה הכי־טוב בעירו אתה צודק. וכנה. ת״ד 1499 חולון, מיקוד
.58114
ורדה.
* לקרן. ברכות ליום־הד,ול דת.
לא נגלה לכל הארץ איזה
מהם. מהחברים ברחוב שפינוזה.
צירופים אפשריים

אני אסיר בכלא רמלה, בן
,24 גובה ,1.78 מבנה גוף חסון,
מעוניין להתכתב עם נערות.
מובטחת תשובה לכל השול חות.
אליהו שרביט, ת״ד 16
כלא רמלה, מיקוד .72100

החלאפות
+בולים. אתן 15 בולי חדל
יפהפיים תמורת 100 בולי ישראל
מכל סוג ומין. איתן, ת״ד 33738
תל־אביב.
* שטיח. מחפש באופן דחוף
שטיח לא־חדש אבל במצב טוב,

* ליורם ואורי שהגיעו אר צה
לחופשת מולדת מגולת לום־
אנג׳לס הדווייה: מספיק עם ה דאווינים.
אנחנו יודעים שאתם
מדביקים טפטים ואוכלים שם
חרא. בשביל זה שלחנו אתכם
לאמריקה, יא חנטרישיטו! מה־חבר׳ה
שנשארו בארץ ושונאים
טפטים.
* ל אלי .״הייד פארק״ מת!!!
לפחות כמה מילות פרידה, בזמנו,
היו מגיעות לי. הצלחת לקלקל
ניחוח תבשיל ביריקה עלובה.
יונית.
* לאפי: זיונים זה לא י הכל,
תפעיל את הראש הגדול בציד
בחורות בחוג לריקודים לפני ש אתה
מפעיל את ה ...מדבי.
* לנהג המונית שעבר בדרך
מכיכר דיזנגוף לכיכר המושבות
דרך מטולה ובוייבריק בגלל שח שב
שאני תייר, ביום שלישי ה
צייר
חובב, בן ,25 נאה
ונחמד, מעוניין להכיר ציירת
נאה ונחמדה לידידות דיס קרטית.
טלפון ותמונה חיוניים.
ת״ד 30276 תל־אביב,
מיקוד .61302

* תמיכה, מימון, סיוע.

למה הלך משה עם בני
ישראל 40 שנה במידבר?
אתם זוכרים איך הם נראו?
מה, הוא השתגע ללכת איתם
ברחוב?

שיקוצים

יוצא יחידת 101
הורשע בדין
והחליט להגר
עם מישפהתד למצריים.

נות על כל הדרישות. ת״ד 28176
תל־אביב.
* דיסקרטית. צעיר נחמד
מעוניין בבודדה עם הופעה נאה
דיסקרטית.
ומבוססת להיכרות
ת״ד ,8176 יפו.

* קורטוב הומור. בדקיקה
פנוייה המחוננת בקורטוב הומור
מעוניין אקדמאי פנוי.174/42 ,
ת״ד 16579 תל־אביב, מיקוד
.61164

* זוגות. אנו. זוג נשוי, בני
,34—32 מעוניינים לצרף זוגות
נשואים לבילויים משותפים —
למטרות אינטימיות בלבד ! ת״ד
22597 תל־אביב.
* בוגרת ודינמית. שני
צעירים ,23 ,מוכנים לשרת ול היכנע
ללא תנאי לך, האשה הבו גרת
וד,דינמית. גיל לא משנה.
ת״ד ,131 רחובות.
* נחמדה ומנוסה. בחור
נאה וביישן 23/180 מעוניין להכיר
בחורה נחמדה ומנוסה. ת״ד 5198
רמת־גן•
* תמיכה מדאה. אקדמאי
בעל אמצעים ונדיב מוכן להעניק
תמיכה מלאה לידידה דיסקרטית
מתאימה. המתאימה לא תתאכזב.
ת״ד 14141 תל־אביב.
* ושחור , 180/32 .חם, חזק
ושחור, מעוניין בך, האינטימית,
שגילה אינו משנה, ואשר הדיס קרטיות
חובה עבורה. מבטיח לע־

בזישפם
ע 1וד סיבד. לי רי ד ה

נוגע ללב

חייל בעל אמצעים מוגבלים
אך בעל חוש קצב מפותח מת
לקנות מערכת תופים. מסוגל
להציע 10,000 שקל +גיטרה.
טלפון 796432־.03
* פתח עליון. מכונת כבי סה
פיליפס קומפקטית, פתח על יון
במצב מצויין 4000 ,שקל. טל פון
29102־.052
* הצפון הלוהט. למי ש יודע
לחיות: בובה של דירה בצפון
הלוהט של תל־אביב תמורת
400 דולר לחודש. להתקשר בשעות
הערב. טלפון 72273־.052

צ יו רי

במדינה

איש עסקים עשיר ונדיב מציע
תמיכה מאסיבית לצעירה יפה,
דקת גיזרה, שתיצור עימו קשר
אינטימי־דיסקרטי. אפשרי — חיי לת
או סטודנטית הזקוקה למימון
לימודים, סיוע בדיור ובכלכלה.
ת״ד 36852 תל־אביב, מיקוד
.61368
* ת״ח הייט. אקדמאי נאה
192/40 לא פנוי מעוניין לקרוא
איתך הנאווה את דו״ח הייט
בצוותא. מוכן להתאים את עצמי
לכל תפאורה ! סודיות גדרשת
ומובטחת• ת״ד 259 באר־שבע.

זוג נשוי צעיר ונאה מאוד
,28—23 חופשי ופתוח להצ עות
מגוונות מעונייגים בגבר
דומה ושולט לבילויים ולידי דות
עמוקה• ת״ד 3215 באר־שבע,
מיקוד .84131
* מהנה ומלטף. מסג׳יסט
נאה וגבוה — מעניק לנשים מסג׳
מהנה ומלטף, כולל ביקור בית.
ת״ד ,4434 רמת־גן.

חינם אין כסוי
או אם יש לן מה להודיע,
להביע, לבקש, לברן, לספר
בדיחה טובה, ואפילו לקלל —
קדימה !
• כל הודעה יכולה לכלול
עד 2 0מילים.
י• מי שרוצה לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יכול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה.
#ההודעה תיכתב על גבי
גלויית״דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד ,136 תל-אביב
(אלא אם כן מצורפת לח
תמונה• במיקרה זה יש להשתמש
במעטפה) .ל א תתקבלנה
שום הודעות בעל״פה, בטלפון
או בביקור אישי.
י • הגלוייח תכלול את
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל-החודעה.

שגריר מצריים בישראל הופתע
בוודאי לא מעט, כאשר קיבל את
מיכתבו של נחום זכי. במיכתב,
שהוצג כ״זעקה מרה״ ,מבקש זכי,
יוצא יחידת 101 ואב ל־ 11 ילדים,
להגר למצריים .״יש לי בית עם
שטח־אדמה, שאני מוכן לתת אותו
למדינתך תמורת צריף פשוט במצרים,״
כתב זכי, ופירט את ה צרות
שהביאו אותו לכך.
אני זבל ! ״באתי לישראל
מעיראק, תוך רמאות פטאלית של
השילטונות. אני מעוניין כבר עכ שיו
להתחיל בהליכי־הגירה, וזאת
כדי שלא לאחר את הרכבת, כל
זמן שיחסי שתי הארצות טובים.״
המיכתב נכתב מיד אחרי שזכי
הורשע על־ידי השופט״המחוזי ב-
תל־אביב, אריה אבן־ארי, בהדחה
לעדות־שקר. העונש שנגזר עליו
היה קל מאוד יחסית. השופט נענה
לבקשותיו של הסניגור, מנחם רו בינשטיין,
וגזר על זכי שלושה
חודשי מאסר בפועל בלבד, וגם
המליץ כי הנאשם ירצה אותם ב־עבודות־חוץ.
כבר
באולם בית־המישפט ניכר
היה כי הנאשם כועס, ואינו מבין
מדוע הורשע. הוא התפרץ לדברי
סניגורו, צעק על השופט והכריז:
״אני זבל אם אני נשאר במדינה!״
השופט הפגין סבלנות ואורך-
רוח רב, והתייחס בסלחנות להת־פרצויותיו
של הנאשם. הוא כתב
בפסק-דינו, :׳הנאשם סיפר כי בנו
נעצר על־ידי המישטרה על לא
עוול בכפו, וזאת בחשד של שימוש
ברכב ללא רשות. הוא השפיע על
בעל־הרכב לבוא לבית־המישפם,
כדי להצהיר שם כי הרכב לא נגנב,
ובכך להביא לשיחרור בנו מ מעצר.

לבית־המישפט לקבוע כי
הנאשם אינו מבין את מעשיו ...הוא
גונן על בנו לפי הבנתו ...היה מקום
אולי להטיל עונש לדוגמה, כדי
להרתיע גם אחרים, אך הסניגור
המלומד הצליח לשכנע את בית-
המישפט כי יש לנהוג ברחמים,
לאור עברו של הנאשם בשירות
המולדת,״ קבע השופט בגזר־דינו.
אך זכי לא היה מרוצה. הוא יצא
מהאולם תוך הכרזה כי הוא מת בייש
להגיד שהוא יהודי.
הצדק הערבי. כדי לשכנע את
השגריר המצרי, השווה זכי במיכ-
תבו את מעשי מישטרת־ישדאל
למעשיהם של הנאצים :״מסופר
על שוטר גסטאפו, שלקח ילד מ זרועות
אמו והשליך אותו לאש...
רק כדי להשוות — לי קרה אותו
מיקרה. לקחו את בני והשליכו אותו
לכלא. כשניסיתי להגן על ילדי
שלחו אותי לכלא בטענה של הדחה,״
כתב האיש.
הוא גם ניסה להשוות את הצדק
במדינות ערב לחוסר־הצדק ביש ראל
:״השוטרים והקצינים במיש־טרוח
הערביות הם סמל־הצדק, ולא
אחת ראינו כיצד שופט הופר את
טענות המישטרה לזבל זבלים, שלא
היה כדוגמתו. כל זאת יכול להת בצע
רק במדינות־ערב, שם הצדק
מוצא לאור.״
ערב יום־העצמאות 1982 איומיו
של זכי אינם מעוררים כל סערה.
חלפו הימים שבעזרת איומי התנצרות,
הגירה או פנייה לאו״ם
ניתן היה להשיג בארץ כמעט כל
דבר.
איש לא שם ליבו לאיומים. איש
— מלבד השגריר המצרי הנבוך,
שטרם החליט מה להשיב לצנחן
האימפולסיבי.
העולם הזה 2332

המצדיחנים

הסםר־־ די־י ם

..עד עצמי נורת דסמ ו!״ אומוים שינעת המצדייסנים וצא ארצות ע ת,
שהוויה נזרקו אד עולם חד ש, שבו אי בדו בן יום את מ ע מו ס

כתוב שירים. השיר הראשון שלו, זוהרה
אלפסייה, פורסם ברבעון קשת. כשעבר
לתל־אביב הסתובב בחוגים שלהם הוא
קורא בוהמה אינטלקטואלית, בבתי־הקפה
בדיזנגוף. היה זד, ניסיון קצר .״זה היה
מיפגש עם מיימסד ספרותי שהוא בפירוש
מימסדי־אשכנזי. זה היד, מאוד קשה ומאכזב.
זה נראה לי מזוייף, זר, לא שייך

״החרדה שלי, תחושות הנחיתות היו כל-
כך גדולות שאפילו לא ניסיתי להתרועע
עם משוררים. הם היו בשבילי שמות
מפורשים. מעבר ׳להישג. מי אני בכללי
כל ההווייה הדיזנגופית נתפסה בדימיוני
כהרבה יותר נעלה ממני, כמחוז חפץ ש איני
יכול להגיע אליו. תפסתי אותה כ־אמת־מידה
מוחלטת לישראליות נכונה.
חישבתי ׳שמד, שמשדרים ברדיו זו האמת
הצרופה. שרק מוסיקה קלאסית היא מוסיקה
טובה. כל הזמן הרגשתי שאגי למטה
מזה.
״כשהתרועעתי עם האנשים בדיזנגוף וכתבתי
בסיגנון מודרני ישראלי בהשפעה
רוסית, זייפתי,״ מתוודה ביטון ,״כי לא
אמרתי את מה שאני רוצה להגיד באמת.
משהו כל הזמן טירטר בי. לא יכולתי ל החזיק
זיוף, להחזיק שקר. האמת, הרצון
להגיד מי אני, נשפך החוצה.״
את מנחה מרוקאית פירסם ארז בהוצאת
עקד :״תוך כדי עריכת הספר עברתי
תהליך שיל חרדה. הנה, הולך לצאת ספר
שהוא הדיוקן הריגשי שלי, ובעצם אני לא

דק בטח החונק׳
מישפחת עולים בשנות ה־ : 50 כמארוקו (למעלה) וכדרך לעיירת־ פיתוח
״באנו לארץ הקודש וזרקו אותנו לצריפים״
רז ביטון, סמי סמוחה, דודו אלהרר
ואבי ברדוגו הבינו, שכדי להצליח
עליהם להתאמץ יותר מאחרים; שאם
ברצונם לפרוץ את מעגל המצוקה הנפשית
שהיו מצויים בה, עליהם לגייס כוחות־נפש
רבים.
״כל השנים עבדתי יותר קשה בשביל
להגיע אל אותם הישגים,״ מספר סמוחה.
״כי תנאי הפתיחה שלי היו יותר גרועים.
לא קיבלתי שום עזרה מהורי — במתן
הדרכה, במימון. תמיד עבדתי ולמדתי.
תמיד חייתי בתחושה מעורבת. הבנתי
שכדי להתקדם אני חייב לתפקד לפי כל לים
ישראליים, וכדי לתפקד בבית אני
צריך משהו אחר. זה היה די יברור לי
שהדברים מסובכים ושאני צריך לתפקד
בכמה עולמות בבת־אחת.״
כבר בשביעית הוא היה מודע לבעייה
העדתית במלוא חריפותה, ב־ / 59 כשפרצו

מאורעות ואדי־סאליב, הזדהו סמי וחבריו
עם המפגינים .״המנהל הזדעזע לשמוע ש אנחנו,
,ד,בסדרים׳ — אלה שעוברים את
תהליך הישראליות — גם אנחנו מרגי שים
ככה.״
סמי התחיל ללמוד פסיכולוגיה אך עבר
לסוציולוגיה, כי ידע שדרכה יוכל להבין
ואולי גם לשנות את המציאות הקיימת.
אחר־כך נסע לארצות־הברית ושם סיים
את עבודת הדוקטורט שלו, באוניברסיטת
לוס־אנג׳לס.
״ראיתי שהתעלמות מעולם אחד לא
׳תפתור את הבעייה. בעיראק הייתי ילד
בקהילה ערבית, בארץ — בקהילה יהודית
מיזרחית, ובקהילה יהודית אשכנזית. ילבן
באמריקה היה לי הרבה יותר קל. פיתחתי
יכולת לתפקד בכמה תרבויות.״
סמוחה מדגיש שלו עצמו אין בעייד,
של ריגשי-קיפוח או מרירות אישית:

״המנייה שלי היא אידיאולוגית. יש לי
הזדהות עמוקה עם קבוצות מקופחות
בכלל.״
לכן גם עורר את חמתם של חבריו ב־פאקולטה,
כשהעז ׳לקום ולקבוע אמיתות
סוציולוגיות חדשות .״העבר שלו
רודף אותו,״ אמרו עליו פרופסורים חברים.
במחקרו, שאותו פירסם בשפה האנגלית,
הוא קובע שתי עובדות: בארץ
נוצר מבנה מעמדי־עדתי, ויש הגמוניה
׳תרבותית אשכנזית.

״מי אני
בכללז״
מוחה התקדם במסלול האקדמי
יי לפי כל הכללים. ארז ביטון עבד כ עובד
סוציאלי באשקלון, אך המשיך ל
מבטא
את עצמי עד הסוף. ואז הלבה ה־מארוקאית
התחילה לפעפע בתוכי ולד,יפלט
החוצה.״
בספר הנענע שואל ארז :״מה זה להיות
אותנטי /לרוץ באמצע דיזנגוף ולצעוק
ביהודית מרוקאית /מה זה להיות אותנ טי
/לשבת ברוול בצבעונין או להכריז
בקול: אני לא קוראים לי זוהר, אני
עיייש / .וזה לא וזה לא / ,ובכל זאת
טופחת ישפה אחרת בפה עד פקוע חני כיים
/ובכל זאת תוקפים ריחות דחויים
ואהובים /ואני נופל בין העגות /אובד
בבליל הקולות...״
משפורסם הספר, ארז היה מופתע מן
התגובות. כולם אהבו והעריכו את כישרו־נו
.״הייתי כמעט בטוח שבעצם רק מארז־קאים
יאהבו זאת. כי החומרים בספר
מדברים, ריגשית וחוויתית, לאנשים ש נגזרו
מן ההוויה המארזקאית. לא האמנ תי
שיהיה איזה אשכנזי שיאהב את השי רים.
לתמהוני, דווקא אנשים רבים קיבלו
את שירתי בפתיחות, כדבר חדש, כדבר
ישמח שקרה בשירה העברית.
״השירים שלי שוברים את הבושה. ל עלות
על הדעת שאני אכתוב מאדוקאיית
בשיר? האמת היא, שהייתי צריך לעבור
תהליך של מחאה פנימית מאוד עמוקה.
יחלק חושבים ששירי הם ניסיון לשחזר
את העבר. זה לא -נכון, כי ילא גדלתי ב־מארוקו.
אני רק מנסה לבטא את העימות
בין שתי התרבויות בתוכי. אני מנסה
לגשש אחר מציאות חדשה, שלא תקפח
בתוכי את התחושות הקודמות -ואת ההוויות
החדשות. את זה — אני חייב לומר —
עוד לא מצאתי.״
את המניעים לשירתו הוא מסביר כמצו־קות
.״אני מאמין שמשורר אמיתי, זד,
שצריך להוציא זאת בשירה, נזקק לשירה
מטעמים איגואיסטים, מטעמים של אובדן,
של חיפוש דרך לקומוניקציה עם הסביבה.
לכתוב שיר זה כמו לזרוק כפפה,
להצהיר על כוונות ליצירת קשר.״
ארז מסביר שהוא מתמודד כמשורר עם
שלושה נדבכים של מצוקות :״אני רוצה
לפרוץ את העיוורון שלי במובן של הגבלות
של הסביבה, אני רוצה לפרוץ את
המארוקאיות שלי, להפוך מנספח עדתי ל ישראלי,
האומר: אני ישווה לכל אחד.

המצליחוים הספרדיים
(המשך מעמוד )67
אני רוצה לגעת בשאלות קיום מהדתיות
של אדם מול היקום: זיקנה, מוות׳ היולי.
אלה הם נסיונות לפרוץ הסגר.״
את שיריו הראשונים הוא כתב במה
שהוא מכנה סיגנון ביאליקאי, נמלץ ו*
פאתטי .״ההצלחה להיות מקובל ככותב
היא בגלל הסכמה עם עצמי להודות במיוחד
שבי כמארוקאי, כעיוור, כישראלי. לא
לראות באלה הגבלה אלא נתון. רק כשהתחלתי
לבטא את מה שאני, התחילו גם
אחרים לקבל אותי. יזה גרם להבין שהצל חה
היא עצם האפשרות להגיד ימי אתה,
מי הוריו. אני לא יכול להיות משורר
בחברה הישראלית אם אני מנסה להיות
אלתרמן או אבידן. אם אני ארז ביטון אז
יש לי קיום. לא מתוך חיקוי ולא מתוך
תחרות, אלא מתוך מימוש עצמי.״
מאז פירסום שיריו הוא קיבל תגובות
הזדהות רבות מבני עדות של ארצות
ערב. לאט־לאט הוא הפך לשופר שלהם.
״הפרסום איוודר אותי לא רק במובן ה אישי.
אני ׳נתקל באחרים האומרים לי:
גם אנו מתאוורים. מאווררים את עצמנו
מן הבושה, מן הנחיתות. וזה חוזר אלי
בפיד־בק — כאילו זרקתי אבן לתוך המים
והיא מכה גלים קטנים, ההולכים ומתפש טים.
מן הבחינה הזו זהו אקט פוליטי.״
כמו סמוחה, גם ביטון מצביע על החפיפה
בין מעמד לארץ־מוצא .״העובדה, ש־ס/ס
90 מהאסירים הם מעדות המזרח, זו
עובדה לא רק מעמדית, אלא גם עדתית.
כי רוב אלה הנמצאים היום בבתי־סוהר
הם בניהם של מישפחות שבחו״ל חיו ב־נקיון־כפיים
ובעזרה הדדית. כאן, בגלל
משבר העלייה, המישפחות האלה התרסקו
לרסיסים, שקעו לנחשלות, לסטייה חברתית,
לחיפושי־דרך.״ ביטון הפך לאחד
מדובריה הראשיים של המ״י.
על הצלחתו כמשורר הוא אומר :״אני
מקולקל, אובד-דרך. איני יכול לחזור ל בית
שגדלתי בו. יש חוסר־שקט. אני מת גנב
למזרחיות מדי פעם, אך מרגיש שממה
פנימית, תלישות. אם הייתי נשאר במישם־
חד״ הביטחון היה שלם. החוויות היו רצות
ושוטפות. החיים היו מלאים. כאן יש בדי, -
דוח, יש התרוצצות. יש כאילו הישג מדומה,
או במיקרה הטוב ביותר — התבטאות
מיקצועית. אני עדיין מתייחס אל האשכנזים
כאל תופעה אקזוטית.״

עים. רק בבחירות, כשראיתי אותם צועקים
בטלוויזיה .,פייתאום התחלתי לראות
את הדרך שלי. ימה אני עושה? שירי יל דים?
16 אוקטאבות? גם את הבריוה ה־טיבעית
עשיתי במיקרה, לא כאידיאה. אלא
בגלל שלמה בר שהיה חבר שלי מימעברת
באר־יעקב.
,״אז היו לי פלשבקים — אתה חוזר
למעברה, לקיבוץ, לצבא, ואתה רואה את
העוול הנורא. אתה לומד להעריך את
עצמך, כי בקלות יכולתי להיות באגף
שבע עם האסירים.״
כשניגש אל צבי ׳שפירא, מפקד גלי
צה׳׳ל, ואמר לו שהתחנה מפלה לרעה את
המוסיקה המזרחית, ענה לו שפירא :

נבחרה, ומאז עברו שמונה שנים. מהרגע
הראשון להופעתה היה ברור שעל המס לול
פוסעת דוגמנית בעלת עתיד.

רגשנית, חמה
וחושנית
1ך י התקדמות שלי כדוגמנית היתד,
/ /י ז מהירה מאוד,״ מספרת בן־עמי.
״כשהתחלתי לעבוד, תיכף הכירו אותי ב כל
הארץ. למוצא שלי לא היתד, כל
השפעה.״
כדי למנוע ספקות, היא מדגישה שאינה
מתכחשת למוצאה :״זה זורם אצלי בדם.

האשכנזיות
הן אגמיות
יו״ר הגואל
״תלמד, תתמיד, תגיע״

חוקר סמוחה
״בארץ נוצר מבנה מעמדי־עדתי׳

״אני הגל
העדתי״
^ שסיים את הצבא ירד דודו אלהרר
״ לאילת .״נסעתי לסוף שבוע ונשארתי
שם חמש •שנים. אף פעם לא חשבתי על
כיוון, ולא חשבתי מה אני רוצה להיות.
הכל קרה במיקרה. הייתי באילת, ניגנתי
על החוף, ודני ליטאני, שהיה שם, ראה
אותי מנגן ושר. הוא העלה אותי על הבי מה.
מאז הייתי מבסוט. כי הייתי זמר:
אפשר לשיר ולהרוויח כסף.
״אלולא דני ליטאני אולי הייתי נשאר
באילת. נתתי לדברים לזרום. דיני הביא
אותי לתל־אביב. דרורה חבקין, שהיתר,
חברה שלו, לקחה אותי להלוך הלכה החבויה
משם לבוסתן ספרדי, ואחר כך
הדרך הייתה פתוחה. ופה היה מיפגש עם
קהל — הרוב היה ספרדי.״
תוך כדי הופעות בשירה ומישחק הבין
אלהרר שמי שקובע הוא המפיק .״הדמות
הדומיננטית בשטח היה המפיק. הוא זה
שקובע את הפוליטיקה. ראייתי שהם אשכנ זים,
אך זה עדיין לא הפריע לי. שמחתי
שהולך לי ואמרתי: אלה שגרים בשכונת-
מצוקה, זו בעייה שלהם.
״רק לפני הבחירות הבנתי שהעם מת חלק
לשניים. רק לפני שנה קלטתי שזה•
עניין של משאבים ׳שמשקיעים בילד.
החלטתי שדי לי במירוץ, ושאני רוצה
לקבוע. וכזמר או שחקן אינך יכול. אתה
צריך להיות נחמד. כשאתה מפיק, אתה
יוזם, אתה משקיע, אתה עובד, לא עוד
מחכה שהאישיות שלך תקסום. כאן אין
חוכמות. צריך לקום בבוקר ולהתחיל ל עבוד.״
דודו
הפך מפיק ועשה דברים ״כדי לסבר
אוזן ערלה. חשבתי מה לעשות שזה
יצליח, שזה יימכר, שזה יהיה קביל ומקו בל
על תחנות־ד,שידור, על אלה שקוב

העולם
הזה שיניוקא כתב ספר על פעו-
לות־ר,תגמול של הצנחנים, מקיבייה ועד
המיתלה. באתי אליו ואמרתי לו: אני
אוציא לך את הספר. הוא אמר , :מה פית־אום
אתה?׳ עניתי: כמו שכל אחד מוציא,
אני אוציא לך את זה.״ ינוקא הסכים,
הספר ׳נמכר בכמה מהדורות וכך הפך אשר
למו״ל, בעליה של הוצאת ספרים קטנה ש נקראה
ביתו, עם הקמתה שינה גם את
שם מישפחתיו.
״פרצתי מהר קדימה, כי כל הזמן חיפש תי
.׳ולא נשארתי במה שלא מצא חן
בעיני.״ הגרפיקאי דני קרמו הפגיש בינו
ובין אוהד זמורה ועודד מודן, וכך נולדה
השותפות: זמורה—ביתו—מודן. עד היום
הם הוציאו כ־ 500 ספרים: ספרות גרמנית,
קלאסית, מודרנית וספריות־ילדים. הוא
מרגיש משפיע על חיי התרבות בארץ.
ביתן מסביר שהוא אוהב ומעדיף את
התרבות המערבית :״היום אנחנו פתוחים
למערב. וזה מדבר אלי יותר מאשר פאריד
אל-אטרש ואום־כולתום. חוץ מזה שאמי
יודעת לבשל קוסקוס, דגים חריפים וחמין
מזרחי, לא נשאר לה הרבה. גם היא
פרצה קדימה.״
״המארוקאים באו מתרבות אחרת. ה־בעייה
שלהם היתה היתקלות עם תרבות
שהם לא מכירים. נראה לי שאלה שבאו
מהערים הגדולות נקלטו והרגישו כאן יותר
טוב. צריך להחדיר בהם דחף להישגים
ולהסביר שבן־אדם עושה את עצמו. תופעות
כמו תמ״י רק מגדילות את הפער,
שצריך להימחק. הדברים ייעלמו במשך
השבים. אין לי ספק שפה ושם יש אפל יות.
מה הבן שלי? ספרדי? אשכנזי?
מארוקאי? פולני? לא, הוא ישראלי.״

פרקליט כרדוגו(פפנתר שחור)

דוגמנית בן־ עמי

״שטפתי אפילו רצפות״

״פרצתי כמו מטיאור״

,מדיניות התחנה לשדר מוסיקה עכשווית,
מתקדמת וברמה גבוהה /״שאלתי, :עכשווית
בעיני מי, מתקדמת ביחס למה? מה
זאת רמה גבוהה ז׳ שאלתי אם יש שם
עורך מוסיקאלי אחד שהוא יוצא עדות
המיזרח, או אם יש שם מישהו שמתמצא
באנתולוגיה לפיוטים ושירה ספרדית.״
רק לאחרונה החל דודו לעבוד על
הפקות עם דגש חברתי. הוא יזם את הפקת
הקוסקוס והסאראפן שבו׳ יחד ועם חנן
יובל, הוא מנסה לגשר בין התרבות ה אשכנזית
והספרדית .״כשאומרים לי,״ הוא
מחייך ,״שאני רוכב על הגל העדתי, אני
אומר: אני לא רוכב על הגל העדתי.
אני הגל העדתי.״
בעיני סמי סמוחה המסלול היה ברור.
לארז ביטון הוא התחוור במיקרה. גם
תמי בן־עמי לא תיכננה להיות דוגמנית.
היא רצתה להיות מורה, אך שלחו אותה
לתחרות מלכת־המים של העולם הזה. היא

אני רגשנית, חמה, חושגיית, מכבדת את
הורי מאוד וקשורה מאוד למישפחתי. זה
ההבדל המהותי בין אשכנזים וספרדים.
אני אמשיך לבשל אוכל מארוקאי אך אתן
לילדי חינוך׳ישראלי. אני ב־ס 1007י׳שרא־לית.״

זה להיות ישראלי? ״זה לקבל את
הארץ עם כל הקשיים שבה, לאהוב את
השמש, את השפה, ולקבל את כל מה
שיש לנו בהבנה.״
לאשר ביתן, לעומת זאת, לקח קצת
זמן למצוא בדיוק את הכיוון שבו הוא
עוסק כיום: הוצאה לאור. אחרי שלמד
ראיית־חשבון באוניברסיטה, החליט שלא
זו תהיה דרכו, והפך עיתונאי.
״תמיד הייתי תולעת־ספרים, בלעיתי ספרים
בכמויות. כל הזמן הייתי בעניין של
ספרים ׳וחיכיתי להזדמנות כדי שאוכל
להוציא ספר. ואז, יום אחד, קראתי ב־

^ חרי השרות הצבאי שוטט ברדוגו
י והחליף עבודות בקצב מסחרר :״עבד תי
בתיאטרון חיפה כסטאטיסט. החלפתי
אלף עבודות. ניסיתי להבין מה קורה. עד
הצבא הייתי סבל, נער שליח, אינסטלטור,
פועל בנמל. כשהייתי בקורם משק״י חינוך
בצבא, הגענו לאוניברסיטה בירושלים. אז
החלטתי שלשם אני צריך להגיע באחד
הימים.״
בגיל 26 הגיע ברדוגו לירושלים, שכר
חדר במחנה-יהודה, עבד כפקיד בדואר
ולכולם סיפר שהוא סטודנט .״ואז התחילו
לשאול אותי מתי אני גומר ללמוד. הבנתי
שאני חייב להתחיל לעשות בגרות. את
הבגרות עשיתי בהתקפת אמוק. ישבתי
וגמרתי זאת תוך חצי שנה. נשים תמיד
אהבו אותי, וידידות לימדו אותי אנגלית
ומתמטיקה. המורה שלי, יונה הדרי, פתחה
לי את הראש. היא החדירה בי ביטחון
שהכישורים שלי ילא נופלים מאלה של
אדם אחר. ממנה הבנתי שבעניין הלימודים
אני לא מיקרה אבוד.״
ברדוגו נרשם ללימודי מישפטים, וגמר
את הלימודים בשש שנים, כשהוא מממן
את לימודיו בעבודות שונות .״רציתי מיק-
צוע שבו לא אהיה תלוי באף־אחד ועם
זאת אוכל להילחם עבור החברץ־ ,שאיתם
גדלתי״.
באוניברסיטה הוציא עיתון סטודנטים
:בשם דווקיא. השתתפו בו אמנון דנקנר,
אורי גולדשטיין, שמעון צבר, אהוד אול־מרט,
דן עומר ויעקב רוטבליט .״זו אמנם
היתד, חוצפה מצידי להוציא עיתון, אך אז
כבר הבנתי שאני בסדר בשביל לשחק
אותה.״
העיתון נסגר בגלל ניהול כושל. אחר־כך
ניהל דיסקוטק והפך לדמות מוכרת
בחיי־הלילה הירושלמים .״עבדתי בכל
עבודה. שטפתי אפילו רצפות בשביל ל ממן
את הלימודים.״
הוא גם עסק בפעילות פוליטית .״רציתי
לרסק את המימסד הקיים, כדי לבנות
משהו טוב יותר. הייתי מהפכן. בשנות
ד -:סר היה לי מועדון, ביוז־יהתה הצהוב.
שם קרבתי אלי חבורת צעירים ממוסררה
שבאו למקום, והתחלתי להסביר להם מה
זה פנתרים שחורים. ביניהם היו סעדיה
מרציאנו וצ׳רלי ביטון.״
יחד עם עורך־דין אחר, ממוצא מזרחי
אף הוא, פתח ברדוגו מיישרד. המישרד
קיים כבר שש שנים ומפרנס את שניהם
בכבוד .״היום הקידום שלי נראה לי טיב־עי
לגמרי. למרות כל המיכשולים, היה
ברור לי שאני צריך להגיע. רק הייתי
צריך למצוא את הכיוון. קשיי ההתקד־

בודו ! —
(המשך מעמוד )15
תדרות, המתנגדת לתוספת יוקר של
1008 ועומדת על קיומן של תוספות
אלה• ב״ידיעות אחרונות״ מיום 18.4.82
מצאנו :״שר־האוצר הסביר למזכ״ל
ההסתדרות בי בתוספתת יוקר מלאה
כוונתו למדיניות שבר שמשאיר את השכר
הריאלי הממוצע (ההדגשה שלי,

שנו המנהלים מגיע
ל 12.5אלפי דולרים.
״/״ 60 משנוי המדינה
משתכרים 250 דולו
לחודש, מהו הממוצע?

זוג עולים בתוניס, ערב עלייתם ארצה
אמרו לנו :״מזרחי זה לא יפה״
מות שלי לא קשורים במוצא, אלא בכך
שלא היו לי מאמצעים ללימודים ולא
היתה כלפי הערכה של הסביבה.
״רוב הקליינטים שלנו הם פרענקים.
אני ממש מעורה במה שקורה. יש תי קים
שאני עושה בחינם או תמורת סכום
סימלי. למשל ,׳תיק האהלים. טיפלנו ב־מיקרה
ולא קיבלנו שכר. גם בהפגנות של
׳מוסררה תמיד יודעים שאפשר לפנות
אלינו. בכל הפגנה על רקע פוליטי-
עדתי, או באנשים שאין להם אפשרות
אני מטפל בחינם. זו התחומה שלי לעצ מי.״
הזקנות
המארוקאיות אוהבות את בדדו־גו.
עבורן הוא מלאך מושיע. הן קוראות
לו :״ברדוגיו דיאלנא״ ,ברדוגו ׳שלנו. כש היה
ברדוגו בצרות והיו לו בעיות פליל יות,
הלכו כל הזקנות המאדוקאיות לכותל
ביום פסק־הדין והתפללו שיצא מזה טוב.
״אני לא בן־אדם דתי, אך בשבילי זה היה
השכר הגבוה ביותר שיכולתי לקבל. אני
לא מחמיץ אף חאפלה. אני אוהב את
המוסיקה המזרחית, אוכל רק מאכלים
מזרחיים. אוכל אשכנזי בשבילי הוא אכזו־טי,
כימו אוכל סיני.
״עם נשים אשכנזיות אף פעם לא היתד,
לי בעייה, אבל עד היום אני מעדיף אשה
מזרחית. האשכנזיות נראות לי אנמיות,
חסרות־פילפל, חסרות־חיים.״
סמי סמוחה, דודו אלהרר ואשר ביתן
התחתנו עם צבריות ממוצא אשכנזי. אש תו
של הגואל היא ממוצא מצרי. ביטון,
בן־עמי וברדוגו הם עדיין רווקים.

נשים בטעם
תות-שדה
ף* יתם של דודו, אשר וסמי הוא מה
* שהם קוראים ישראלי.
״הילדים מושפעים מהאמא שגדלה בקיבוץ
ומהסבתא שגדלה במעברה,״ מספר
דודו אלהרר.
אצל אשר ביתן הבן, יובל, הוא מדריך
בתנועת־נוער, וגם הבת, מיכל, היא בתנועה
.״האווירה היא ישראלית, ללא
קורטוב של מזרחיות.״ בשטף השיחה נזכר
אשר :״כ׳שנישאתי, הוריה גיסו להניא או

מזה, מפני שאני ספרדי. היום הגלגל
התהפך לגמרי והם מתים עלי.״
גם הורי אשתו של ממוחה הסתייגו
תחילה מן הקשר .״גם מפני שאני מיזרחי,
וגם בטענה שהיא יכולה להתחתן עם
בחור יפה יותר. אבל זה שהייתי אקדמ אי,
צעיר מבטיח, היווה פיצוי נאות עבו רם.
זה היה כרטיס מאוד חשוב. במשך
הזמן הם נרגעו והתקבלתי למישפחה.״
בביתו של סמי אין כמעט אווירה מיזר־חית
.״זו אווירה ישל מעמד בינוני בסיג־נון,
ישראלי׳ .אפשר לומר שמבחינה זו
אג* מתבולל. אך יתמיד הרגשתי את עצמי
כעיראקי מזרחי. לא גיליתי את עצמי
פיתאום. גס לא שיניתי את שם מישפח־תי.״
אצל
הגואל נשמרים האווירה וההווי המזרחיים
.״אשתי, חווה, היא ממוצא מצרי.
בבית יש אוכל מזרחי, קוסקוס, אחריימי
ומשייר. ואת הילד אני ׳לוקח למסעדה
לובית בכיף. יש לי רק ישני ילדים, אך
זה לא מפני שהשתבנזתי, אלא בגלל
מיגבלות אחרות. הייתי רוצה מאוד הרבה
ילדים.
״יעד היום אני הולך לבתי-כנסת ספר דיים,
יושב שם ונהנה הנאה רבה מהפיו טים
ומהתפילות. אני קשור לכל ההווי
הזה בקשר חזק.
חיפושיו של ארז ביטון, לעומת זאת,
היו קשורים גם ביחסיו עם נשים .״בהתח לה,
בדרך של חיפוש לרפואה, הרגשתי
צורך להתחתן עם אשכנזיה, יפה, משכילה
ומקובלת בחברה. לשלוותי, היום אני יכול
לוותר על זה. אני מרגיש שמה שיכול
לתת לי את המנוחה זה למצוא אחת
מעדות המזרח שגם עברה תהליך פחות
או יותר דומה, של רכישת כלים מער ביים.״

התהליך של רכישת הכלים החדשים
מבטא ביטון בשיר תיקון הריחות.
״מה אתם רוצים ממני /טעם עארק וריח
זעפרן צורב /אני כבר לא אותו הילד /
אבוד בין רגליים שמשחק סנוקר /בקפה
מרקו ׳ /בלוד עכשיו חברים /אני
לומד לאכול גלידה מבדולח /אני לומד
לפתוח דלתות בתיבות נגינה עתיקות /
עכשיו נשים בטעם תות־שדה /מלמדות
אותי להריח כריכות של שקספיר מן
המאה השבע-עשרה.״ שוש מיימון

מ׳ו׳) בפי שהיה בשנתיים האחרונות.
פירוש הדבר בי שר־האוצר לא עומד על-
בך ששיעור תוספת היוקר יהיה .1008
מזב״ל ההסתדרות יצא מרוצה מעמדת
האוצר בנושא זה.״ לא קשה להבין
מדוע ירוחם משל היה כל־בך מרוצה.
אם השבר__ הריאלי יישמר בתוצאה
מחוק או בתוצאה מתקנה של האוצר,
המחייבת תוספת־יוקר של ,1008 הרי
לא יהיה לשכירים יותר צורך בהסתדרות
וכוחה ייפול. לעומת זאת, אם השבר
נשחק, השכירים זקוקים להסתדרות
בל הזמן בדי ש״תיאבק״ על
תוספות״שחיקה, שתשמורנה פחות או
יותר על השבר הראלי. כתוצאה, תשמור
ההסתדרות על בוחה בקרב ציבור
השכירים. לבן נלחם מזב״ל ההסתדרות
באריה נגד תוספת יוקר מלאה, שתבטיח
את השברי הריאלי של השכירים.
מהי המדיניות החדשה של ארידור?
שר-האוצר מציע, בי תוספת״השחיקה
תיקבע לפי השבר הריאלי הממוצע .
ביצד נקבע השבר הממוצע ז שבר זה
נקבע בהתאם לדיווחים של הביטוח
הלאומי. בבל חודש מדווחים המעבידים
לביטוח הלאומי על השבר ששילמו לבל
עובדיהם — הן שבירים ״סתם״ ,ששברם
נקבע בהתאם לחוזי״עבודה קיבוציים,
הן מנהלים ששכרם נקבע בדרך המשא-
ומתן האינדיוודואלי עם המעביד, הן
עצמאיים (המעסיקים לפחות עוד עובד
אחד) המשלמים לעצמם חלק גדול מ-
הבנסתם בצורת שבר׳ בי בעקבות הרי-
פורמה של ועדת בן״שחר המיסים על
שבר הם קצת יותר נמוכים מהמיסים
על רווחים.
בך שהשבר הממוצע כולל גם את
שברם של המנהלים והעצמאיים, הגבוה
במידה ניכרת משברם של שבירים של
ממש. חלקם של המיוחסים בשבר הבולל
הוא גבוה ביותר. הכלכלנית אלכסנדר
התריעה במאמריה על העיוות בסטטיסטיקה
של השבר במדינה, ובדאי לדון
באן בבעיה זו.
השבר הבולל הוא ב 408-מהצריבה
הפרטית במדינה. שברם של השבירים
ה״אמיתיים״ הוא (בהתאם למידגמים
של הלישבה המרכזית לסטטיסטיקה)

ניחש הצתתו של
או ידוו הוא הצתות
שלידת -ככל שיעלה
שנו התנהל׳!
והעצתאית, צויר
שכוס של השניויס
האמית״ת לוות!
ב״ 278 מהצריבה הפרטית. כן שחלקם
של המנהלים והעצמאיים ״השכירים״
הוא ב 138-מהצריבה הפרטית, או מחצית
משכרם הכולל של השכירים ה־
״אמיתיים״( .שבר זה אינו בולל הבנסה
מרווחים, בונוסים, הלוואות לא צמודות
מטעם המעביד, הכנסה ממניות הנמכרות
לעובדים בתנאים מועדפים, הוצאות
ייצוג, ובו׳ שאינם מדווים כשבר).
לפי ״מעריב״ מיום ,9.4.82 שברם של

מנהלים הוא בין 2500 דולר ו־12,500
דולר ברוטו, או כמחצית מזה נטו. זהו
שבר הגבוה פי 5עד 10 משברם של
שבירים ״אמיתיים״ ,-יותר מ 608-מעובדי
המדינה מרוויחים פחות מ״250
דולר לחודש• לבן אין פלא שאף אם
מיספרם של המנהלים אינו גדול, חלקם
היחסי בשבר הבולל הוא ניכר ביותר.
לבן׳ החלטתו של ארידור לשמור על
השבר הריאלי הממוצע משמעותו,
שאם שכר המנהלים יעלה — השבר הריאלי
של השכירים ה״אמיתיים״ צריך
לרדת, בדי שהממוצע יישמר. עליה של
108 בשבר הריאלי של המנהלים והעצמאיים,
מחייבת ירידה של 58 בשבר
הריאלי של השכירים ה״אמיתיים״.
וזוהי הצמדה שלילית
זה שנים רבות קיימת אצלנו הצמדת
שבר — שבר המהנדסים צמוד לשבר
הפרופסורים ; שבר הטכנאים צמוד לשבר
המהנדסים, שבר יתר העובדים צמוד
לשבר המהנדסים ו/או הטכנאים. הצמדה
מיכנית זו גורמת לנזק רב, בבן
שהיא מונעת גמישות ומתן שבר הוגן
עבור: מוטיבציה וידע מיקצועי. אך הקו
החדש של ארידור חמור שיבעתיים. באן
יש מושג בלבלי חדש — הצמדה שלי לי

בל העלאה בשברם הריאלי של המ נהלים
והעצמאיים תגרום באופן אוטומטי
להורדה בשברם הריאלי של השכירים
האמיתיים, בדי שהממוצע יישמר.
אפילו אם יהיה רק שינוי במרכיבי ההכנסה
של המנהלים והעצמאיים, בך שהם
מקטינים את מרכיב ההטבות, בעיקבות
מדיניות המיסוי החדשה של האוצר,
ומגדילים את מרכיב השבר, בן שההב-

כאשר הפיל אוכל
ארוחה דשנה, על
העכבר להוריד
במישקיו כרי שיישאר
מ ׳שקלם זששצע!
נסה הכוללת תישמר — אף זה יחייב,
לפי המדיניות החדשה של האוצר, להקטין
את השבר הריאלי של השבירים
האמיתיים.
משל למה הדבר דומה ז לפיל ועבבו
שמחליטים לעשות במשותף דיאטה, ולשמור
על מישקלם הממוצע. אם הפיל
אובל ארוחה שמנה וטובה, על העכבר
להוריד ממישקלו בדי שמישקלם הממוצע
יישמר•
לא קשה לראות את הנזק והסכנה
במדיניות זו.
זוהי עיסקה צינית של מזכ״ל ההסתדרות
ושר־האוצר על גבם של השכירים.
ייתכן שאין כוונתם של שר״האוצר
ומזב״ל ההסתדרות רעה. הם בנראה מתכוונים
לבך שעקב שחיקת-השבר, ההס תדרות
תשיג לעובדים תוספות־שבר ש
תפצנה אותם, ובן יישמר השבר הריאלי
שלהם, הם יהיו אסירי תודה להסתדרות,
ושלום על ישראל. הבעיה היא רק
שהדרן לגיהינום רצופה בכוונות טובות.
מה צריו לעשות ז
בדי לשמור על השכר הריאלי, יש
צורן בתוספת יוקר מלאה של ,1008
או לפחות של ,958 אם הממשלה מרגישה
צורן לתת לשבירים תוספת מסויימת
לקראת הבחירות (ולשחוק אותה אחרי הן)
.אבל, בנוסף לזה, צרין לעשות
סטטיסטיקה נפרדת לשכירים האמיתיים,
ששכרם נקבע בהסכמים הקיבוציים,
למנהלים, ולעצמאיים.
לשם דוגמה, אפשר לדווח לביטוח
הלאומי על שברם של השכירים האמיתיים
על גבי טופס ורוד (לכבודו של
מזכיר ההסתדרות) .על שברם של העצמאיים
על גבי טופס תכלת, ועל שכרם
של המנהלים על גבי טופס ירקרק.
בצרפת, למשל, יש קטגוריה של ״קדרים״
— אלה המנהלים, ששכרם מדווח בנפרד.
בן יובלו האוצר, ההסתדרות, והציבור
לדעת מהו השבר הממוצע בכל אחת
מקטיגוריות אלה, ולא ילעיטו אותנו
בסיפורי מעשיות שהשבר הריאלי שלנו
עלה ב״ 128 בזמן שהוא ירד למעשה
ב־. 158

פ רו ם׳ מאירוגר,
•רועולים

שמאטעס

סוג

בזיל

הזול

ב ז 1

מ 11

ג׳ינס לאוהבים — כל זאת בשלל״צבעים,
באיכות טובה ובחצי המחיר.
׳מי עשה זאת ׳ואיך הוא יכול לעשות
זאת כשכולם בוכים ומקטרים על אינפל ציה?
מסתבר שהדבר אפשרי.
הצעיר דני עטר, התכוון ללמוד מחש בים,
אך לפני חמישה חודשים נפלה ל ידיו
הזדמנות — הוצעה לו חנות גדולה
שעברה שריפה. אז צץ בראשו הרעיון.

דאו 171ו ת
* *7מאטעס־ ביזנס •הוא עסק מכנים,
אחרת איך אפשר להסביר את מעובדה
שאנשים בה רבים עוסקים ומתעסקים

והראיה: גם ציירת הופכת למעצבת-
בגדים.
את השינוי מאמנות ׳לאומנות ערכה רינה
אפשטיין, הציירת הפיגורטיבית מאיזור
חיפה, שטרחה ובאה לתל-אביב יחד עם
ארגז מחצלותיה מעשה ידיה: ,וכל זאת
כדי להציג בווילה צנועה, לפני קהל צופות
צפוף, את דגמיה, העשויים רובם
קטיפה סינית, שאותה היא רוכשת בשוקי
העולם, המשולבת בצורה יפה עם תחרות
לבנות, מלאכת־יד, שדלתה בבוידעמים
העמוסים של שכנותיה הקשישות, וכן תוספת
של כפתורי-אנטיקה מוזהבים, בני 50

ו־ 60 ישנה, שאותם השיגה בחנות־כפתורים
נידחת במחיר מציאה.
״בשבילי, כל דגם הוא יצירה מקורית
ובילעדית, שבה אני משקיעה מחשבה
ונשמה ״.רינה מתכננת, גוזרת ותופרת
במו ידיה.
עד כאן הכל יפה, אך התוצאה חובבנית
למדי. הגיזרה אינה בדיוק גיזרה, והבגד
אינו בדיוק מונח. מה שנקרא סטייל זרוק,
או מדע בלתי־מדוייק.
״זוהי לא קונפקציה,״ היא מתגאה. אז
מה זה, אופנודעילית?
לפי המחירים אפשר לחשוב כך. אך
הנחתום מעיד על עיסתו :״המחירים הם
לא זולים,״ היא אומרת. עבור סט של
דקט וחצאיות או מכנסיים, בתוספת: תיק
צד יפה׳ המבורך בחרוזים זבפייטים או
במטבעות ועינבלים, תשלם אשה סך צנוע
של 5000 שקל.
סביר או יקר?

ולכל גוף עירום בשוק הפישפשים. יש שם הכל —

מתחתונים לילדים עד ג׳ינס לאוהבים .״לא בלי
1111 - 1111 #111

כסף, אבל לא יקר ובלי הנחות,״ מבטיח הנרי עטר (למטה) ,העסוק במילוי הסלסלות.

ל ש חברות טובות וי׳ש חברות טובות.
הראשונות, כשנותנים להן מחמ אה
על בגד, הן מייד אומרות :״אם היית
יודעת איפה קניתי אותו יוכמה הוא עלה
לי, לא היית מאמינה. ממש פרוטות.״ ו באותה
נשימה מוסיפות את המחיר ומכתי בות
לך את הכתובת. האחרות, שקנו את
הבגד במחיר מציאה אך מתביישות בכך,
לא יתנו לך פרטים. התשובה תמיד מוכנה
בפיהן :״המחירים היום ממש שיגעון,
אבל מוכרחים להתלבש. נכון שבכיכר-
המדינה פושטים את העור, אך יש שם
מבחר שובה לב. יותר טוב שלא תשאלי
כמה עלתה לי חולצת הטריקו הזאת.״
להצהרה מתלווה חיוך של איך עבדתי
עליה, הרי קניתי אותה ברחוב אלנבי,
ליד השוק.

לכל אחד

) 111 |״1^1 1ן 1 1ר 1ן של רינה אפשטיין, הציירת הפיגורטיבית במוטיבים
>1 | /י נ -יייי *ייייי אופנתיים בינלאומיים, שמתהדרות בהן אופירה נבון,
והליידי דיאנה. בתמונה: הדוגמניות קיטי ממן ושלומית אמיר. התחרה היא של הסבתא.

ד*| וודאי שיש לי חברות מהסוג הש־י
ני, אך נתמזל מזלי, שחברתי משתיי כת
לסוג הראשון. כשיש מציאות כלשהן
היא מייד רצה לספר לי, לדווח, להראות.
בזכותה הגעתי למקום הנקרא בזר לכל,
השוכן כבוד ברחוב מרקוזה מם׳ 4בשוק
הפישפשים. כשמו כן הוא, לכל המישפ־חה,
לכל ׳דצריך. במקום אפשר למצוא
תחתונים לילדים, גרביים לאבות, מיכג־סים
אופנתיות לאמהות, בגדי־גוף לנערות,
חולצות-טניס לספורטאים ומיכנסי

עשוי טריקו, שם־

חירו 190 שקל, עו•יין

יו י
טה הדוגמנית לעתימצוא שלי בצלאל.

הגו א ה הישראלי ח׳ וסיים
חד הקומפקמנטים הכי״גדולים
׳ * שיכולה אשה ישראלית לתת לרעותה
הוא ״את נראית ממש כאילו שיצאת
עכשיו מהווג!״ או ״את נראית
ממש פריסאית!״ או ״תגידי, חזרת עכשיו
מסיבוב־קניות ברומא \״
אז נבון שברומא מתנהגים (ומתלבשים)
ברומאים /אך בישראל לא רבות

נס ליחו של הבגד האופנתי הישראלי,
בעל סממן הפולקלור שהוא הדפס־היד
המקורי, המקנה לו את האופי המיוחד
— הספורט־אלגנט — המתאים לבל
שעות היום והערב, כשגולת־הכותרת היא
גלימת המארחת, העשויה מאריג דיואלן־
כותנה בביס ולביש, והעיקר מתאים לבל
גיל.
פעם, לפני הרבה שנים, נהגו הנשים
הישראליות לקנות את הבגדים כסימון
זה בבגד ייצוגי לחוץ־לארץ, ואז, לפי
בגדינו, יידעו את ארץ מוצאנו. היום
המצב הפוך• התיירות מתלהבות מהבגד
הישראלי וקונות אותו לעצמן, להתהדר
בו במקום מושבן. אם את מתלבטת

הישראלים מנסים
האופנה האירופית
מודפסת, מתאימה לאירוח בבית לכל שעותיהיום — לתה־מנחה
עם חברות ולאירוח בשעות הערב.
רוצות להתלבש בבגד ישראלי, בעל גוון
ייחודי ישראלי, עם מעט קלאסיות פולק לוריסטית.

למי שבבל זאת רוצה קצת להיות
שונה, ובימעט להיות בטוחה שבמסיבה
לא תופתע בבגד זהה לשלה, עוד לא

הוא שכר את המקום, שיפץ אותו במו־ידיו,
בעזרת ידידיו. הציב סלסלות־קש
תלויות, הנראות כמו נדנדות, ובתוכן הוא
מציג הלק מהסחורה. תלה שלט ענק המכריז
בזר לכל וחיכה. לא עברה שעה
קצרה והחנות הוצפה באנשים.
״יש הרבה תנועה בשוק הפישפשים,״
אומר דני ,״אנשים באים לאמור לקנות
רהיטים ובדרכם נכנסים לחנות. אפשר
לראות את פניהם המופתעות מהמחירים.
הם ממשמשים את הבגד, מודדים וקונים
— לא רק להם, אלא לכל המישפחה.
מצהלה ומהגליל
ף* אים לכאן מכל השכבות ומכל
/ /הסוגים. גם מני פאר היד, כאן,״
מתפארים מנהלי המקום .״באות לפה גם
נשים עשירות מצהלה ומרמת־השרון, ש קונות
את הבגדים ומוסיפות להם אביזרים
אופנתיים.
״באים לכאן מאחור חיפה והצפון. אני
יכול להראות לך אפילו צ׳ק שחזר,״ אומר
אמיר .״אפילו הדרוזיות מהגליל גילו

מה לקנות לחברותיך בניבר, או לגני-
מישפחתן הגולים, ועד היום לא לקחת
בחשבון את הבגד הארצישראלי, כדאי
שתתני דעתך עליו.
לנשים הדתיות /שבדרך בלל מקופחות
בבל מה שקשור לאופנה, והמוגבלות
בחודשי־הקיץ לבגדים שלא יהיו חשופים
מדי או נועזים מדי, זהו הפתרון.
אשר למחירים: הם נעים בין 900
ל־ 1000 שקל. גבוהים במו בולם• נראה
שימשיך לבאוב לנשים עד שיחליטו על
שביתת״צרבנים, ואז אולי יתרחש הנס
והמחירים של הבגדים הישראליים יקבלו
ממדים ישראליים.

כבר את המקום, ומגיעות לכאן מדי חודש־חודשיים
כדי לערוך קניה מרוכזת לכל
המישפחה. דרוזית אחת אמרה לי פעם :
,פה אני קונה לכל המישפחה במחיר שתי
שמלות בצפון הארץ/
״כל יום מתחדשת פה הסחורה, הבל
פה לא יקר — לא בלי כסף, אבל לא יקר
ובלי הנחות.״
מה הסוד ז ״פשוט מאוד. אנחנו עובדים
פה על מתח רווחים נמוך אך מוכרים
בכמויות. יש פה בגדים של כל מיני
חברות, ידועות ולא ידועות. אנחנו קונים
סטוקים ועודפי־יצוא. הכל כאן סוג א/
חוץ מגופיות ותחתונים.
״אנחנו אוהבים לראות אנשים המתלבשים
יפה ובזול׳ זה הרעיון וזו היוזמה
שלנו.
״יש הרבה לקוחות שכבר היו פה, היו
מרוצים וחזרו בשנית,״ הוא מספר בשבח
עצמו .״אם מישהו חס־וחלילה מראה לנו
שהיה בסחורה ׳שלנו פגם, אנו מקבלים
אותה מייד והוא יכול לקחת בגד אחר
במקומו, או לקבל זיכוי שטוב לתמיד.״
דני עטר אף מרחיק לכת ומוסיף :״אם
מישהו בא הביתה ובבית לא בא לו על

צעירה מיוחדת

ורעננה אפשר להיראות בחצאית מיני משונצת ובחולצת
גופיה מודפסת. את החצאית או החולצה אפשר
ללבוש בנפרד, עם כל בגד. שילוב מעניין המתאים במיוחד לימות הקיץ הקרבים.

הבגד שקנה׳ הוא יכול לחזור לחנות ולהחליפו
ללא כל בעיות.״

חגיגה לעיניים

ך• מחירים שם באמת זולים. הם
י נעים בין ״ 257ו־ס 507 פחות מאשר
בכל בוטיק. לדוגמה: חולצות טריקו ל נשים,
מבד באיכות טובה עם הדפסים
צבעוניים או בזהב, מחירם 200 — 120
שקל. יש גם כמה חולצות של חברות
ידועות, שהוסרו מהן התוויות.
בגדי־הגוף מטריקו עם שרוול קצר עולים
190 שקל. מיכנסי כותנה לנשים
׳בשלל צבעים, ארוכים או באורך | ,מחי רם
270—250 שקל. מיכנסי ג׳ינס ארוכים
— 230 שקל ; מכנסי בינם ארוכים משופ שפים
בגזרות חדשות — 400 שקל: מיכג־סי
בינם קצרים -שורטס למבוגרים — 150
שקל: לילדים — 110 שקל! חולצות טניס
לילד — 65 שקל: לגבר — 120 שקל;
מיכנסי טניס קצרות לילד — 130 שקל ;
למבוגר — 170 שקל.

חולצות טריקו מודפסות לגבר עולות
— 120 שקל. חלוק רחצה ממגבת —
350 שקל ; פיבמות לילדים — 120 שקל :
הכל בשלל־צבעים, ממש חגיגה לעיניים.
החגיגה האמיתית הם המחירים, הרשומים
בספרות מאירות עיניים, כן שאי־אפשר ל טעות.

מבצע
הנחות
במוצאי־שבת
תוח אצלנו מ 8-בבוקר עד 7
בערב, וגם במוצאי־שבת, שבו אנו
עושים מבצע הנחות על בגד מסויים ו מורידים
ממחירו עוד . 1070 בעור זמן
קצר נקבל שמלות הודיות וחצאיות מיני,״
אומר עטר.
מעניין לדעת כמה זמן יקח עד
שעוד כמה צעירים, בעלי ראש פתוח ל עסקים,
יגלו את האיזור ויהפכו אותו
לאופנה. בינתיים, המסקנה המתבקשת
מאליה היא, שמתח הרווחים של המוכר
לא חייב להיות 3007 אפשר למכור
ולחיות גם בפחות.

ספחת לוחמת 1זסח •צחק לאור
אושי־הרוח בישראל 1982
סקור

סופר נולד
אם היה מי שטען כי הרדידות התר בותית
והספרותית המאפיינת בשנים ה אחרונות
את החברה הישראלית היא ללא
תקנה, הרי שבאחרונה ראה־אור קובץ סי פורים
הסותר הנחה זאת. אם היה מי
ששאל את עצמו לאן נעלם המאפיין ה עיקרי
של הספרות העברית החדשה, שאו תה
איפיין יוסף חיים ברנר בזכות הצעקה
שלו, בא אותו ספר וטפח על פניו.
יצחק לאור בסיפרו מחוץ לגדר *
מעמיד נידבך חדש באותו מיגדל מפואר
של ספרות עברית מורדת. לאור, יליד

על סריסות

המהפכה שחולל אשד רייך ב״מאזנ״ס־־

על העובר על רחלי, בתם של ני צולי
שואה אלה. הוא אינו מכסה על
דיווח זה בתיאורי שמאלץ, אלא במירכב
של חוויות מקבילות של תהליך התבגרותו
המיני, אהבתו לרחלי, עקרות מי נית
של מחזר אחר שלה, איש הקומנדו
הימי, התעברותה, ניסיון התאבדותה.
בסיפור ה,הורים של כולם, ממשיך לאור
בהצגת העימות בין ילידי הארץ ובין
ניצולי השואה, באמצעות הנערה (״היתה
לה צמה ארובה שעברה אפילו את הטב־נסיים
הקצרים מאוד שלה, מה שמע מיד
דרך תהליך וחוויות ההתבגרות
במושבה, שעולמה התרבותי מתמצה ב־
״קונצרט קאמרי ביד־לבנים. פנינה זלצ־מן
ניגנה, ופלחו לה שהיא מכוערת כי
היא ניגנה טוב מאוד בסיפור זה
מתמודד לאור במה שנהוג לכנות ״אכ זריות
של ילדים״ ,המגיעה לשיאה בתי אור
:״והם רצו על הגפרורים חסכו־ניים
שלהם לתוך המים• כאילו ניצולים
טמחנה־ודטמדה יוצאים מהתנור כשבאים
החיילים מהכריגדה לשחרר אותם״.
יצחק לאור הוא מספר ללא חרדה ול לא
צביעות. דומה שהוא כותב סיפורים,
שסופרים ישראליים רבים רצו לכתוב, ולא
העזו׳ מסיבות השמורות עימהם. בסיפורו
זין •של גוי, הוא מביא את סיפורו של
צעיר שלא נימול, המספר :״אני ישבתי
כמעט שנה בכית־פוהר צבאי יהודי בגלל
שניסיתי להרוג את מפקד-הגדוד היהודי
שלי זהו סיפור שבחלקו הוזה המספר
הזיות על עבר של הרדיפות ובריחה ב־מילחמת־העולם
השניה, ובחלקו את נפי לתו
לחוויה הישראלית, עם עלייתו אר צה׳
ותיאור העימות בינו ובין הצברים
במיקלהת של הקיבוץ :״כשהתפשטנו,
התחילו בולם לאט־לאט להסתכל לי על

הזין. הם לא הסתכלו על הגודל. למרות
שלי היה יותר קטן משלהם. אחר־כר
דיבת עלי כבל הקיבוץ שאיו לי ברית-

עורלתו של המספר, היא הציר המר כזי
של חייו ומיפגשו בחברה הישראלית,
מיפגש המסתיים בתמונה :״והילדים באים
בהמונים מהשכונה ומשכונות אחרות, מכל
העיר באים בדי לראות זין בלי כרית־מילה.
הפולני הקטן הזה מתויוז הרבה
כסף. אני ארד יום אחד ואתקע אותו
על עמוד ואתפוק בו מסמתם. ואני
אצא אחרי זה עם הנשק שקניתי והתחמושת
שאספתי ואהרוג את היהודונים.
ואת הקיבוצניקים״ .עורלת המספר מש משת
בסיפור זה שוט להלקאת מוסר
הנרדפים הצבוע של החברה הישראלית.
בסיפור קונצ׳רטו חורג לאור מעולם ה־שיכחה
והשואה ומעמיק חדירתו לישראל
בהווה הזה. בסיפור זה מצטיירת תמו נה
של שכונה ותיקה ומתפוררת — בה מתגוררים
״היפים״ ישראליים בין הוותיקים,
בני דור־המייסדים. בשכונה זו שולח אב
זקן יד בנפש בנו ושוחטו (עקידה נוסח
לאור) .הבן, שהוא עילוי, קשור בעבותות
אהבה ב רינ ה׳ ל ה, בתו של פרופ סור
המתגוררת באחת משכונות הפאר של
הכרך :״אבל תודו שקשה להסביר איך
בשכונה כזאת צומח פתאום בחור, שבזמן
השירות הצבאי שלו, בערב ראש־השנה,
או סוכות, מפרסם במוסף ספרותי
מכובד מאמר רציני על הגיבורים של זהו איבפן וממשיכו ארתור מילר...״
לאופמן הצעיר, שאביו שוחטו.
לאופמן האג, פועל סולל־בונה ב־גימלאות,
העובד כספרן ומכרטס כרטי סיות,
מייצג דור שלם של אבות בעלי
עבר קומוניסטי :״אני מכיר כל־כך הר

זקנים שהיו קומוניסטים (חמישה)
שחזרו בהם והתחרטו וחזרו בתשובה,
אבל המשיכו להאמין שלגבי השנים ההן,
הס צדקו בקומוניסטים. ממש כמו שלגבי
השנים הללו הם צודקים כאנטי־קומו־ניסטים״.
סיפור
נוסף ומרתק הוא הסיפור להרוג
את נשיא התעשיינים. סיפור זה מביא פן
מרתק מתהליך התיעוש הישראלי, כאשר
נשיא התעשיינים מגיע למושבה רחוקה,
ופוגש בקרוביו הפרולטרים, עסקני פוע לים,
שבתם המאומצת, חכי, מאיימת על
נשיא־התעשיינים באקדח (״אם אתה זז
עוד פעם אחת, אני יורה לך בביצים.״)
בסיפור זה מגיש לאור גלריה של דמו יות,
הנעלמות מהנוף הישראלי, הווי
אשר נשחק בהמולת איבוד הציביון ש היה
מיוחד לארץ, והוא מסיים את סי פורו
:״חכי התה את נשיא התאחדות־התעשיינים.
ואחר־כד חבשה או לא חב שה
את י ת של אלכסנדר ואחר־כף לקחה
את אקדחה והלכה לה. אוהבי ספרות
יגערו במספר הקרתני על צבעיו
הרועשים. בארצות אחרות׳ מעבר לים.
מעבר לגעגועים, היו כותבים על חכי
בלדות ארוכות. אצלנו חיפשה אותה תי־כף
באותו לילה המשטרה.״
הסיפור חיפזון עוסק בגזע הישראלי ה חדש,
של בעלי יצר־נדודים, המעדיפים
את הנדידה בעולם הגדול, על פני חיים
בארץ. הסיפור נפתח ב :״יאיר שרעבי
התאבד בבליעת חמישים כדורי ואליום
ששמר בכיסו מאז נסע מו האת ...הוא
מת כשעה אחרי שבלע את הגלולות הצהובות.
יומיים לאתר־מכן פ ת חסן
הערבי, שגר בחדר הסמוף, את הדלת,
ורץ מבוהל לטלפן לשגרירות הישראלית...״
על יחסיהם של יאיר עם שכנו

מאה עשרים ואחד חברים מנופחים
סופר לאור
להתמודד עם פיצעי החברה הישראלית
,1948 הוא נקודת-אור מעוררת תיקווה,
המאירה בחשיבה אשר נפלה על ספרו תנו.
מחוץ
לגדר הינו קובץ של סיפורים
תמציתיים, מהממים, המעניקים לקורא
מיכלול תיאורים נוקשים של שלושים ו כמה
שנות המדינה ללא כחל וסרק. סיפו ריו
של יצחק לאור, הם בבחינת דינא־מיט
ספרותי, אשר מעניק לקורא את ה חוויה
הישראלית במלואה. סיפורים המ דווחים
מתוך ההתרחשות הישראלית על
עולמם של ניצולי שואה, מאבקי שמאל
וימין׳ הידרדרות המצפון היהודי למוסר
של כובשים, ישראלים ופלסטינים, שרידי
ארץ־ישראל העובדת לעומת המוסר
הפאשיסטי־ימני, שזרעיו מעלים בשנים
האחרונות ניצן ותיפרחת בישראל.
סיפרו של יצחק לאור ממלא עד תום
את תפקיד ההתראה החברתית המוטל על
שיכמו של סופר, מבלי שהאיכויות הספרותיות
תיפגמנה כהוא זה.
כבר בסיפור הראשון שבקובץ, אבא של
רחלי שהיה שחקן, מביא לאור דמויות
של ניצולי שואה תלושים, שחייהם מעוותים.
בתם מפתחת קשרים תמוהים עם
צעיר, יליד־הארץ, שעיקר חווייתו היא
הכוח הישראלי העטוף במצפון המזוייף
של שנות ה־50׳ וה־60׳ :״והשיחות ה־כאילו
רציניות על המיטשל הצבאי אד
על ס׳ יזהר, והזוגות המספר מדווח
* יצחק לאור — מחוץ לגדר הוצאת
כתר; 196 עמודים (כריכה רכה).

בשיא המאבק האלג׳ירי לעצמאות ולהינתקות מהשילטון ה צרפתי,
פורסם בפאריס מינשר של 121 אנשי־רוח צרפתיים נגד
המילחמה באלג׳יר. מינשר שהטיף לצעירים צרפתיים המשרתים
בצבא הצרפתי לערוק. על המינשר חתמו 121 דון־קישוטים,
שהוכיחו את אימרתו של עורך ל׳אכספוס, שכתב עליהם :
״הפחדנות מדבקת — אבל גם אומץ־הלב!״׳
ביו ה־ 121 שחתמו על המינשר בלטו
הפילוסוף וההוגה ז׳אן־פהל סארטר
וחברתו־לחיים סימון דה־כוכואר,

אדוארד גליסאן, פראנסואז סאגאן,
מקסים רודינפון, כריסטיאן רזש־פור
ועוד רבים. החותמים הטיפו להג

עזרה ללוחמי החופש האלג׳ירים. מיג־שר
זה היווה תעודת־כבוד לאינטליגנציה
הצרפתית ולתרבות הצרפתית. החותמים
הוכיחו בסופו של דבר, שאנשי־רוח חיי בים
לשמש מצפון למעשיה של אומה
שלמה, גם אם הם ניצבים בעמדת מי עוט.
עמדת מיעוט, שהוכחה בסופו של
דבר כעמדה צודקת.
מזה כמה חודשים מתרחשים בשטחים
הכבושים מעשים שאין הדעת והמחשבה
סובלתם. נעשה ניסיון סיפוח ודיכוי של
הדרוזים, תושבי רמת־הגולן, למדינת יש ראל
שבמהלך השלטתו נעזרו כוחות-
הביטחון באמצעים חסרי־תקדים. בגדה
המערבית הפך הרג צעירים, שובתים ר
מפגינים למעשה של יומיום 15 .פלס טינים
נהרגו במהלך תקופה זו בידי כד
חות־הביטחון, ואין ספק שהמרי האזרחי
בשטחים הכבושים הולך וגובר —
תוך שהוא מעמיד את מצפונה של החברה הישראלית, ואת
נושאי דגל המוסר היהודי והישראלי, ככלי ריק.
אנשי-הרוח בישראל אינם מודעים למתרחש, ואלד, המודעים
נוקטים מדיניות של בנות-יענה, ומסתירים ראשיהם בחול. אג״
שי־הרוח של ישראל שכחו את השואה, שכחו את רדיפת היהו דים
במשך דוחת, ואת משמעות הכמיהה של עם חסר מולדת

למולדת. אנשי־הרוח הישראלים מחברים ספרים על היגון היהודי,
מופיעים בסימפוזיונים ומדברים על עגנון ועל
— בעוד שעיניהם טחות מראות את האמת.
15 פלסטינים נהרגו במשך החודשיים האחרונים מיריות חי־לי
צה״ל והכל שותקים. איש מיפי הנפש אינו מרים ראש. עמוס
עוז ספון בקיבוצו, חולדה. אכרהם כ׳ יהושוע חבוי באוניברסיטת
חיפה. יצחק אורפז קולע
עצמו בינות לחלות ונרות שבת יהודיים.
ס׳ יזהר נפול כולו ושדוד בחורבות החינוך
הארצישראלי. אהרון מגד מעלה
גירה נוסטאלגית. חנוך כרטוס פולט
הגיגים ריקניים. נתן שחם מעלה באוב
את רוחות גדוד העבודה, וכל האחרים
עוסקים בשלהם, בכזב יצירתי אחד גדול.
מדינת ישראל הגיעה השנה לצומת־דר־כים
היסטורית. קול ההמון הפאשיסטי
העולה מן הרחוב, הצליח להחריש את
קולות הרוח, וזו ראוייה שיחרישו אותה,
שהרי היא בולטת בסריסותה ובעקרותה.
בישראל אין 121 אנשי-רוח, המוכנים
להתמודד במציאות טראגית, שחיי אדם
איבדו בה את ערכם. אנשי־הרוח של יש ראל
חינם 121 אפסים מנופחים המבזים
את תולדות הספרות העברית, המכפישים
את התרבות היהודית. אנשי־רוח וסופרים
העושים לביתם, ממונם ופרסיהם.
עד אשר לא יקומו 121 סופרים ואנשי-
רוח, ויפרסמו ברבים מינשר, המטיף ל חיילי
צד,״ל לחדול מן ההרג בשטחים
הכבושים, לעצור את הטירור שצה״ל
מטיל בקרב תושבי השטחים הכבושים,
לגנות את ביטול זכויות הפרט של תושבי השטחים הכבושים —
יבגדו אנשי הרוח והספרות הישראליים בתפקידם.
יפי הנפש של ישראל מצדיקים במאת האחוזים את סלידת-
האף שהדביק להם במערכת הבחירות האחרונות מנחם בגין.
עליבותם היא הדישדוש במי־האפסיים שלהם, ואי-יכולתם להניף
את הדגל, דגל השפיות המוסרית אשר אבדה בארץ הזאת.

כרדיצכסקי

הערבי, מעיר המספר :״יאיר לא ידע
לדבר עם הלובי׳ שהיה פלשתינאי במוצאי
ועל־פי עדותו היה מיפו. אבל
כאמת נולד בלוב ...הם נהגו לעשן חשיש
ביתד, כהדרו של חסו. על הקיר היתח
תמונה גדולה של מרפאת...״
סיפור האודיסיאה של יאיר התחיל ב יציאתו
הראשונה לחו׳׳ל, ובסיפור פגיש תו
והתאהבותו בצעירה אמריקאית, וניבי
קולינ ם, המטריפה את דעתו. ניסיונותיו
להחלץ מאהבה זו, תחליפיה האפשריים,
ולכידתו עד מוות, בעולם הזרים בפריס.
מוצא המשפחה הוא סיפורם של אודי,
הבן, רו די אביו ו טדודי אמו. זה סיפור
תלת תיאורי, המציג בן אשר אינו משרת
בצבא, מול הזיית אביו שבנו חייל, הזייה
המביאה למות האב (״שיחתרו של אודי
משירות סדיר הביא את רודי אל סף
הדיכאון״) להתפוררות האם, שכל חייה
היו תלויים בדודי והידרדרות הבן, המח ליט
ללמוד גרמנית, כדי לספק את מוצא
המשפזזה שלו, והולך ללמוד גרמנית:
״בכיתתו של אודי ישבו גם אחמד טחא־ג׳נה,
שה׳תגוון לנסוע לעבוד בגרמניה
ולפגוש מחבלים טכני־משפחתו, שגת
בעיקר בפרנקפורט. ישבה גם תימניה
אתת, שבעלה גר, למרבה הפלא, גם הוא
בפרנקפורט, ועל־ידי המכונית הגדולה ש־היתה
לתימניה הזאת ידע אודי כי היא
שייכת למאפיה. היה גם תמני אזזד, מקו־בסקו,
שגלגל את הר׳ שלו ולמד בשקי דה
גרמנית, שכן אחרי שיתתו הצבאי
יהגר׳ קרוב לוודאי אודי נקשר לנערה
פרימיטיבית ממושב דרומי ומזמין אותה
לדירתו אחרי שאמו נסעה לגרמניה. לאור
מסיים את סיפורו :״מבחינתה אפשר
היו: לספר את הסיפור כאילו היה אגדה
על נסיך שמצא לו נערה טדלת־העם.״
זהו סיפור של חלומות המתנגשים במצי אויות
של החברה הישראלית. נושא המאפיין
את מרבית סיפורי יצחק לאור.
הסיפור יום־הזיכרון, פורים ואפילו לפני כן הוא סיפורו של עולה חדש בשם
יוסי, החולם להתגייס לצה״ל, ומנסה
להיות ישראלי יותר מהישראלים עצמם.
הוא מפעיל את הפטיפון שלו בעוצמה
ביום־ד,זיכרון לחללי צה״ל, וגורם להת־קף־לב
של שכן שהוא אב־שכול. יוסי,
שסיפור עלייתו מעיד על חלקם של העולים
החדשים מארצות־הרווחה, עלייה ש מוצאה
בעירעור הנפש והמישפחה׳ הופך
למורה להתעמלות בבית־ספר, שמנהלו
מוזר( .״ילד שאינו רוצה ללכת כחייל,
איו לו מקום בבית־ספר.״
מנהל בית־הספר מחליט לערוך חגיגת
פורים שלא היתד, כדוגמתה, חגיגה ההו פכת
לנשף־מסיכות ישראלי מרתק (״כיתח
ח׳ ראשונה אמורה היתה להתחפש ליחידת
האצ״ל, ח׳ שנייה מילאה את תפקיד
לוחמי־חירזת־ישראל ...תלמידי ח׳ שלי שית,
הידועים כמופרעי בית־הספר, נצטוו
על־ידי המנהל לקחת את עשר העי־זים
שנדבה משפחת פרג׳ון, שזכתה בפיס
ולצעוד בתור חיילי ההגנה, הפל־מ״ח
והפלי״ם נציב בית״ר בשכונה
מביא 46 מדי בית״ר, ומגדיל את המעוז
המקומי של בית״ר ב־ 46 חברים חדשים,
״כיתה ז׳ ראשונה קיבלה את הצימוק
שבעונה, הם ביצעו את, עגלת הרוגי המל כות
רק תקלה אחת מתחוללת בין
כתלי בית־הספר המטורף הזה, שהוא
״התקרית היתה
מיני־מדינת־ישראל :
מעורכת בה זמירה המשוגעת, שהיתה
בת־זקונים של הקומוניסטים העיראקים
בשכונה ולכן אף פעם לא נתנו לה עונש
להביא את ההורים. לא סמכו עליהם יותר
משסמכו עליה. פתאום צווחה זמירה,
כמו משוגעת , :אתם לא שמעתם על דיר־יאמין?
אתם לא שמעתם על דיר-יאסיו?
יא פושעים י יא רוצחים ! לא שמעתם?׳
וקרעה מעל עצמה את התחפושת החיי־לית
שלה.״״ אלא שחוסר התאמה בין
כוונות המנהל לאמת של תושבי השכו נה,
הזהה לאידיאולוגיה הרוויזיוניסטית
והבנתה בידי מצביעי הליכוד :״כשעברה
כיתה ז׳ ראשונה ועשרת התלויים מונחים
עליה, מפלבלים בעיניהם, פדך ה קהל
בצעקות קצובות, :בני המן — על
העין ! בני המן — על העץ י והיה חשש
לשלומם של הילדים...״
בסיפור עוד פעם הוא הולך בשדות
ישנה פארודיה סמוייה על הוא הלך בשדות
של משה שמיר. זהו סיפור אהבה
משולש שצירו המרכזי הוא אודי. שלוש
הנשים הן נו ע ה — צעירה ימנית, מאי רה
— שמאלית ואינתיסאר — צעירה

פלסטינית. אודי הוא החבר של נועה,
העובר חוויד, מינית משחררת עם מאי רה
(״מאירה התמכרה מצידה לפעילות
למען ודטלום והפלשתינאים״) המנסה לה עביר
את תחושותיה לפלסטינאים לאודי,
משורר מתחיל, העומד לפני שירות מי לואים
בשטחים הכבושים :״אודי שאל :
,את חושבת שאני צריף לסרב פקודה ולא
ללכת לשם?׳ מאירה לא ידעה את ה תשובה.״
על קשרי־האהבה של אודי עם
נועה, אומרת מאירה :״כתנאי שאדע שאתה
אתי, נגדה, בנושא הזה, המוסרי,
לא הפוליטי לעזאזל, של המילחמה וה שלום
והעם הפלפטינאי המדוכא.״
בנוסף לשתי הישראליות, נושא עמו
אודי בזכרונו סיפור אהבה לאינתיסאר,
בת הגדר, המערבית, שאותה פגש בפריס
(״היא העריצה את דיבורו הבוטה בגנות
הכיבוש ואיבתו הנוראית לצבא באיטר
הוא צבא נראה לה אות סיכוי לשלום
ואינתיסאר האומרת לאודי ״בכל צד יש
חרא!״ .הסיפור מסתיים כאשר ״באחד
מסיוריחס, בפרוור מפרוורי שכם, שעה
•שהנהג הפחיד את עוברי־האורח כחצי
קלאץ׳ וילד קטן נבהל וגעה בבכי, ראה
פתאום את אינתיסאר. היא ראתה אותו.
היא לא הנידה עפעף, רקקה על הכביש
ונעלמה כין הבתים אודי פותר את
בעיות עולמו בשיטת בת־היענה הישר אלית
:״אני אתחתן עם נועה ושההורים
שלה ישלמו את הדירה ...אודי אמר בהיסח
הדעת לממושקף , :החלטתי. אני
מתחתן עם הנקבה שלי. מת העולם
אחרון סיפורי הקובץ, שכותרתו מחוץ
לגדר, הוא סיפור חייו והתאבדותו של
סופר מתוסכל, והזיותיו על כוכבת קול נוע.
זה סיפור של חשבון־נפש, סיפור
של תרבות קטנה, המנסה לפלס לה דרך
לעולם הגדול, תוך אפשרות שניסיון זה
יביא להתאבדותה, שהיא המשל של התאבדות
אותו סופר מתוסכל.
יצחק לאור הופך בקובץ זה לתיקווה
הגדולה של הספרות הישראלית. כתיבתו
חשובה ואיכותית יותר מכתיבתו של ב ך
גילו יותם ראוכני, בזכות העומק האי דיאולוגי
ויכולת התיאור שלו. לאור מתמודד
עם כל פצעי החברה הישראלית,
עם כל גיבורי הקיפוח שלה, עשייה, אשר
אין למצוא אותה ביצירותיהם של עמום
עוז, א .כ. יהושוע ואחרים מבני הדור
הקודם ללאור, החסרים את העוז להת מודד
התמודדות של ממש במציאות ה חברתית
המקיפה אותנו. יצחק לאור מהווה
בכתיבתו הוכחה לעתיד הממתין ל ספרות
הישראלית מהדורות הבאים של
מחבריה.
מהפך במשך שנות דור היה מאזניים, ירחון
אגודודו־,סופרים בארץ ישראל׳ בבחינת
תעלת־ביוב מילולית, אשר תיעלה אלפי
שירים, סיפורים, מאמרי־ביקורת והגיגים
שלא התאימו באיכותם לפירסום בשום
בימה ספרותית אשר כיבדה את עצמה.
כתוצאה מחילוף מישמרות ביולוגי ב־אגודת־הסופרים,
אשר התחולל בוועידת-
הסופרים האחרונה, שוחרר מתפקידו כעו רך
מאזניים בנימין י. מיכלי, מי שהיה
סמל הפיגור הספרותי של אגודת־הסופרים,
והוחלף בצבד עורכים חדשים.
שגי העורכים החדשים של מאזניים, המשורר
אשר ריין* ועורך הספרות של
ידיעות אחרונות, זיפי סתווי, עשו את
הבלתי־אפשרי. הם הפכו את מאזניים מירחון
רדוד, שאיש אינו חפץ לעלעל בין
עמודיו, לכתב־עת יוצר, לעיתים מרתק,
המייצג את כל הקשת הספרותית היוצרת
בארץ, ולא עוד את יצירות־הבוסר של
עסקני אגודת־הסופרים.
שתי חוברות מאזניים האחרונות*,
מייצגות גם בעיצוב המחודש של הירחון
את המהפך שעבר על כתב־עת זה. שלושה
שירים על נושא המוות מאת פינ חס
שדה, פותחים את חוברת .3—4ה *
מאזניים — 5 3—4עורכים אשר
רייך הימי סתווי; הוצאת אגודת הגזופ־ריס.

ראשון,
משורר סיני אלמוני: קינה
(״חם נלחמו מדחס לסוללות /דם נפלו
מצפת לחומה הלגו שיר מילחמה
ומוות מעולה. השיר השני מאת משורר
גרמני אלמוני. הגברת, נפתח ב״היד היה
אביר אציל /על מיטתו שכב גווע/ .
אליו אז נגלתה גבירה /יפחפיח מכל
יופי מציג היבט אחר של נושא המוות.
שני שירים מתורגמים אלה מהווים הק דמה
לשיר המוות השלישי ביום השנה
השני למותה, המתמודד בחוויה אישית
של שדה, המתמקדת בבית החמישי של
השיר :״היה זה לפני שנתיים /כשעל תה
על מיגדל גבוה /וכציפור בשיכחה
עצמית /בירושלים, בחמישה עשר...״
מחזור שיריו של אבא קובנר, סערה
אחרונה, המוקדש למשוררת המונחה יו כבד
כת״מרים, מאפיין את החידלון ו־

משורר רטוש
הפסבדונים הבלתי־ידוע
מחזור שירים מעולה הוא של א ם־
רהם טו צ קונ ר, שירים מן היומן , 1981
בתרגום דויד וייגפל ד ( כ ר מי) (״היא
ש,ייכת לי היד הכרותה, אשר לפגי שנים
רכות /כגן מצאתי, כערוגת עגכניות/ .
ולפי שיר גכר היא ובעלים לה אין /
שלי היא• יד שלישית. בלעדיה לא אכתוב
אפילו אות פירסום: המערכה ה ראשונה
מתוך המחזה אלקה מאת יוסף
כ ר ־יוסף, מעיד על המגמות של עורכי
מאזניים, להקיף את ההתרחשויות התרבותיות
העכשוויות בארץ. הקטע ממחזהו
של בר־יוסף מובא בליווי תמונות מהצ גתו
על־ידי תיאטרון חיפה.
מדור הביקורת של הירחון, חדר עיון,
טרם הגיע לכדי גיבוש. ביקורותיהם של

עורך רייך
את הבלתי־אפשרי
עקרות של שירת קובנר (״לא הבאתי לד
פרחי פלסטיק /שאינם נובלים
מדור שלם במאזניים מוקדש לרגל שנה
למות המשורר יונתן רטוש, אשר מעודו
לא היה אורח של כבוד בחוברות
מאזניים, את המדור פותחת רשימה של
י7ן קכ שביט, הפסבדונים הבלתי ידוע,
אשר מוקדשת לרשימתו של רטוש, מבוא
להיסטוריה העברית, שאותה חיבר תחת
שם העט א׳ ל׳ הרן עיתונאי הספרות
חיים פסח, מתייחס ברשימתו לאידיאולוגיה
ופואטיקה: בין וטוש לפאונד. תחת
השם אוריאל הלפרין (שהוא אחד מ שמותיו
של רטוש) מתפרסם קטע מסיפ־רונו
הראשון של רטוש, לקבר ישמעאל,
שחובר לרגל רצח של זוג צעיר בחולות
תל־אביב, בראשית שנות ה־30׳ .במצורף
לקטע מלקבר ישמעאל מובא ראיון שנתן
רטוש בשנת 1966 על הרקע לכתיבת נו בלה

בכותרת דוב סדן לגבורות, מביא ה־ביבלוגראף
ג. קרסל, רשימה תחת הכו תרת
בעל האיגרות מסה +איגרות של
דוב סדן, ושרה הלפרין מוסיפה לנושא
סדן את אוטוביוגרפיה של שפע, המתייחסת
לכתבי סדן, אשר ראו־אוד באח רונה.
סיפורו של מלך ראוויטש, ביוגרפיה
של עץ אגס יהודי, שתורגם מיידיש
בידי המורה אלכם זהבי, מצליח לאבד
את כל חיוניותו של ראוויטש, חיוניות
אשר נשמרת בתרגומו של משה יונג־מן,
מי שתירגם את ספר המעשיות של
חיי למלך ראוויטש.
עיון בחכמת״הניסתר לאונורה דה״
בלזק, בתרגומו של יהושוע קנז, מציג
שוב את מעלותיו של קנז כמתרגם מעו לה
מצרפתית. פרק זה הינו חלק מתוך
הרודן פונם, שראה״אור בימים אלה ב ספריה
לעם. אורנה אלשטיין־קפדן
בוחנת את מעמדו של פינחס שדה
בתרבותנו, ברשימה תחת הכותרת מעבר
לטוב ולרע. יורם ברונובסקי מגזים
בדברי הלל לאנתולוגיה האנגלית לשירה
העברית, אותה פירסם ט(שרני) כרמי.
כן־ עמי פייננולד בוחן את יל״ג ב-
פרספקטיבה היסטורית ודויד אכרבך
בוחן את דמות האס בכתבי עגנון.

אכרהם דזגורני־גרין, אכרם עקרו ני
ואדכם זהבי,

מזכירים את מאזניים

הישן, וחבל.
חוברת 5של מאזניים פותחת במצב
ופחות של חיים גורי. א׳ כ׳ יפה באב
לאין קץ בוחן את השפעתו של יצ חק
אלתרמן על בנו נתן, חיים נגיד
בוחן בפרטים רבים ועיקר אחד את הש תקפות
שירתו הארצישראלית של אלתר־מן
בעיני המבקר דן מירון. הסיפור
ברוץ של המחבר הצעיר דויד שיץ,
אינו מוסיף למעלות מאזניים החדש, ומח זור
שיריה, נובמבר , 1981 של שולמית
אפפל מעניין. סיפורו של אהוד יורם,
חנוכת ביוב מתמקד בלורנם אוליפנט,
שנפתלי הרץ אימכר היה מזכירו במ
שך תקופת־מה.
שיריו של צ׳סלאב מילדם, חתן פרס
נובל הפולני בתרגומו של דויד וינפלה
(כרמי) ,ממשיכים את מסכת שיריו של
מילוש, המתורגמים היטב לעברית. תחת
הכותרת היובש הסשגב של צ׳סלאב מי־לוש,
בוחן גכריאל מוקד את סיפרו
וזרח השמש ובא תשמש שראה־אור בעברית.
מאמר מאלף הוא מאמרו של יורם
כרונוכסקי העברית בין מזרח למערב,
שבו בוחן ברונובסקי את בעיותיה של
העברית בהווה.
המשורר והעורך הוותיק גבריאל טל״
פיר מביא ברשימתו, הבית האדום בלב
חולות הזהב, זיכרונות מביתה של המשו ררת
אסתר ראכ בתל־אביב הקטנה.
פרופסור גרשון שקד ברשימתו באמת
ובתמים, בוחן את חשיבותו של הסופר
יהודה יערי, כאחד ממתפארי הטיפעל
הציוני, ובהשוואה ליצירותיהם של ראו״
כני ש״י עגנון ואחרים, ובעיקר החו תם
שהטביע י״ח כרנר ביצירתו של
יהודה יערי.
לסיכום: המהפך שהביאו אשר רייך
וזיסי סתווי למאזניים הפך כתב־עת
פרובינציאלי ובלתי־חשוב לעיתון סיפרו-
תי פעלי, ערוך כהלכה, המעורר תיקוות
חיוביות. למרות החשש, שייתכן שעסקני
אגודת־הסופרים, שהפכו כתוצאה ממאז־ניים
החדש לחסרי אכסניה לפירסום הגי גיהם,
ועלולים לנסות לטרפד את מאזניים
החדש׳ יתכן שהשפיות תנצח, והעורכים
רייך ומתווי, ימשיכו לשכלל ירחון זה,
ולהפכו למכובד שבין כתבי־העת הספ רותיים
בארץ.

וה היה 09111:1ה 1ה שהיה
גלי׳ון ״העולם הזה׳׳ ,שראה אור השבוע לפגי 25 עמה כדיוק,
הקדיש כונכת־שער לפרשה שהסעירה אתי ישראל, כאשר אם
גטשה את ילדתה. תחת הכותרת ״מצאתי ילדה כחדר־המדרגות״
סיפר המוצא, שמואל רויס, את סיפורו. לצד סיפור זה הוכא
סיפורה של האם, רינה לוקאס ,״מדוע הפקרתי את כתי?׳׳
רשימת גיכורי משפט עמוס בן־גוריון הוגשה לקוראי השבועון
לקראת פסק־הדין כמשפט, שבו הוטל דופי ביושרה של מיש־טרת
ישראל. עורף השבועון המשיך כסידרת מקירותיו ״אירופה
1957״ .הפעם, תחת הכותרת ״משני עברי הטסך״ ,הביא את
סיפורה של העיר ברלין החצוייה.

תחת הכותרת ״אדום נגד חאקי״ הובא ראשית סיפור השביתה
של פועלי ״אתא״ בחיפה, שהרעישה את הציבור. מדור הספורט
של השבועון הוקדש לשחיתויות ולקנוניות על מגרש הכדותל
בארץ.
בשער הגליון: התינוקת אילנה לוקאם, שהופקרה על־ידי אמה.

ישראל בו מנתח עבור בן־גוריון את ..מיבצע סיני *
אפריים ויינו מורד במפ״ם ^ א ס על משה שמיר
העם חורבן בית שלישי
ידידי ! הזמנים אשר ניסעו לנו הם
מגילה עם שבעה חותמים.
הן אשר לו רוח־הזמנים תקראו אינו
אלא רוח אותם אדונים,
אשר בו, כבראי, ישתקפו הזמנים...
(גתה /פאוסט)
הגנרל לונדורף, המצביא תגרמני במיל־חמת־העולם
הראשונה, נשאל פעם מה
היתד, תוכניתו ערב קרב־ההכרעה של
טאננברג ,״אדוני,״ השיב הגנרל בשקט,
״תחילה סיימתי את הקרב, רק אחר־כד
ישבתי וחיברתי את התוכנית שלו.״
בישראל אין אנשים כל־כך גלויי-לב.
אולם השיטה הנהוגה בישראל לגבי כתיבת
ההיסטוריה היא זהה. היא מבוססת על
חוכמתו של הצלף היורה את כדוריו לעבר
לוח־המטרה, מצייר אחרי כן את העיגולים
מסביב לפגיעות.
היתרון של שיטה זו: בעליה אינם יכו לים
לטעות לעולם. כמו האפיפיור הרומאי,
הם צודקים תמיד.
האיש שאינו טועה. השבוע יצא
דויד בן־גוריון להסביר את מגמות מיבצע־סיני.
הוא עשה זאת באמצעות מאמר
מקיף של היסטוריונו הפרטי, סגן־אלוף
ישראל בר, ובאמצעות חוברת שכתב
בעצמו.
המסקנות של שתי יצירות־המופת: ה־מיבצע
התכוון להשיג בדיוק את אשר
קיווה בן־גוריון להשיג. הדמיון בחוברת
בין כוונות בן־גוריון לפני חצי שנה ובין
המצב המדיני השבוע כל-כך שלם, שאפשר
להסבירו רק בפעולת מוח גאוני וב עזרה
מן השמיים.
הודה בן־גוריון, בענוותנות האופיינית
לו :״הדברים התפתחו בדיוק כפי ש שיערתי
והיגדתי לממשלה (ערב המיב-
צע).״ ראש־הממשלה שכח לחלוטין את
פקודת־היום ההיסטורית שלו על הקמת
״מלכות שלישית״ ואת הכרזותיו המצל״
צלות על גבולות המדינה מ״דן ועד יוט-
בת״ ,את עשרות ההכרזות שלעולם לא
ניסוג.
הבית השלישי נחרב במשיכת־קולסמוס.
תחתיו באו מטרות הרבה יותר צנועות.
לדברי בן־גוריון לא היו לא מעולם מטרות
אחרות.
שלוש מטרות צנועות. לפי ההש קפה
הצנועה של חודש מאי 1957 היו
שלוש המטרות הצנועות של המיבצע :
• לשבור (את) כוחו הצבאי של עבד
אל-נאצר, ולבער את קיני הפידאיון.
• להנמיך (את) קומתו של עבד אל־נאצר.

לפרוץ (את) המעבר במיצרי אילת.
בן־גוריון אינו עונה על שתי הטענות
נגד הנקודה הראשונה: כי המצרים לא
תיכננו שום התקפה צבאית קרובה, ולא
היו מסוגלים לכך, וכי הצבא המצרי יכול
לתקן את הנזקים שנגרמו לו תוך שנה־שנתיים.
הטענה לגבי ביעור הפידאיון
אמנם טובה כרגע, אך ספק אם תישאר
נכונה בעוד זמן קצר.
שאלה גדולה היא אם דמותו של עבד
אל־נאצר באמת הונמכה בעיני ההמונים
במרחב הערבי. משקיפים זרים טוענים

מישטרת ישראל נגד פועלי ״אתא״ דש?״י
פועלי אתא, שנמנה עם משמרת השובתים אשר ניצבה ליד חנות החברה בחיפה,
מובל על־ידי שוטרים אל חדר־מדרגות, ששימש חדר־מעצר זמני. השוטרים לא הסתירו
את אהדתם לשובתי בית־החרוישת אתא, אך נאלצו למלא אחרי הפקודות שקיבלו.

את ההיפך. המנהיג המצרי, שגירש ללא
קרב את הצבאות של שתי מעצמות ואח
צה״ל, נשאר גיבור בעיני האיש הפשוט.
גם הטענה השלישית מפוקפקת. ד,מיצ רים
פתוחים כל עוד כוחות האו״ם חונים
בשארם־אל-שייח׳ ,בהסכמת עבד אל־נאצר.
איש אינו יכול לדעת מה יקרה
למחרת יום הוצאת כוחות אלה.
״אני ...אני ...אני בעיני בן-
גוריון יש ערך רב למה שתכתוב עליו
ההיסטוריה, לכן מיהר ראש־ד,ממשלה לכ תוב
אותה בעצמו, כדי להיות בטוח ש איש
לא יגנוב ממנו את זכותו ההיסטו רית.
הוא קובע בפירוש :״על אף ההת־פארויות
של עסקנים ודברנים שונים ב כנסת
ובמקומות אחרים, לא היה איש
בישראל, במשך כל שמונה השנים, שהציע
רעיון של מסע בסיני.״
לכל אורך החוברת ההדגשה היא אי שית
.״לשם מה יזמתי ...מדוע הייתי בעד...
דחיתי ...התנגדתי הצעות פרץ ברנ שטיין
הציוני־כללי היו ״טירוף הדעת,״
דברי מנחם בגין ״דברי הבאי.״
כמו בכל מעשי בן־גוריון וקבוצת מנה ליו
בחודשים האחרונים, משתקף בחוברת
פחד מוזר מפני זעם ההמונים על הנסיגה
הגדולה. מפני שזעם זה אינו קיים כלל
מחוץ לדימיונט של כמה עסקני־מיפלגות
ויועצי בן־גוריון, היתד, חוברת זו, בסיגנון
זה, מיותרת לחלוטין. ההיסטוריה תחרוץ
בבוא היום את דינה של ״המלכות השלישית״
בת 24 השעות ללא עזרה מן החוץ.

מפלעח

״העולם הזה״ 1022
תאריך 15.5.1957 :
כן הפרופסור. הקול שעורר את כל
ההדים האלה היה קולם של שני חברי
מפ״ם, בעלי שם ומעמד במיפלגתם. הרא שון
היה צבר בן ,33 אפריים ריינר *,
בנו של פרופסור בטכניון, חניך מוסד
משמר העמק ולשעבר קצין בכיר בצה״ל.
ריינר הוא מרכז טבעי לכוחות הצעירים
הגדולים במשקי השומר־הצעיר, נחשב
לאחד הכוחות העולים במיפלגה, המת רחקים
יותר ויותר מעסקניה השמרניים,
המרוצים מעצמם.
שותפו היה חברו במשק גן־שמואל,
עסקן מפ״ם שמחה פלפן 42 יליד גר מניה,
המטפל מטעם המיפלגה בענייני
הערבים ״י. פלפן הוא מזכיר ״האגודה ה-
יהודי־הערבית״ ,שהוקמה על־ידי מפ״ם
בתרועות חצוצרה, המשיכה את פעולתה
בקול ענות חלושה, אחרי שנתברר כי
מנהיגי מפ״ם אינם מוכנים להרשות שום
פעולה העשוייה להרגיז את מפא״י ולגרום
פירוד בקואליציה.
קריאת־התיגר של השותפות ריינר־פלפן
לבשה צורה של הנחות לעיון ולבירור.
תמצית ההנחות: אין תיקווה לקיום
ישראל אלא תוך השתלבות במרחב.
גלולה מרה .״בניגוד להצהרות רשס־יות,
לא התכוונה (מערכת סיני) להקדים
התקפה מצרית קרובה, אלא בעיקר למנוע
הסדר בינלאומי בלתי רצוי,״ קבעו ההנ חות•
המדיניות הכללית של הממשלה
היתד, להתנגד למאוויי השיחרור של עמי
אסיה ואפריקה, לעזור לאימפריאליזם המערבי
ולדכא את המיעוט הערבי בארץ.
מאחר שכל זה נאמר נגד ממשלה ש־מפ״ם
עצמה חברה ושותפה בה, היתד, זו
גלולה מרה לבלוע. לא יותר קלות לבליעה
היו הדרישות המעשיות של ההנחות: בי טול
המימשל הצבאי, שיוויון זכויות אזרחי
ולאומי לערבים בישראל, הכללת היישובים
הערביים בתוכניות הפיתוח, מיפעל
ליישוב העקורים הערבים בישראל, קלי טת
חלק מן הפליטים הערבים ויישובם,
חתירה לאחדות כלכלית בין ישראל וירדן
— כל זה כהקדמה. לשלומה של ישראל
במרחב.
מנהיגי מפ״ם הזדעזעו, בעיקר בגלל
הנסיון להשמיען בניגוד לרצון ההנהגה.
כי מזה שנים הפכה מפ״ם יותר ויותר
למיפלגת תוספת־היוקר.

?1ד־ם חוקי
העמודים המעטים, מודפסים במכונת־הכפלה,
עוררו עניין כללי בין חברי המ שקים
המובחרים שזכו לקבלם. הם ידעו
כי הם מכילים חומר־נפץ, כי היה בהם
לפוצץ לרסיסים את הקולקטיביות הרע יונית,
שהיא אבן־הפינה בבניין השומר-
הצעיר.
כמד, שבועות לפני כן עורר אותו חומר
את אותה חרדה במערכת הדים, רבעון
הקיבוץ־הארצי, המוקדש לבירורים פני מיים.
המפקחים הפוליטיים של הרבעון
ראו את החומר כשהוא כבר מסודר ומוכן
להדפסה. הם הטילו וטו, עיכבו את הופעת
הגליון.
אולם בעלי החומר לא שתקו. כאשר
אחזו באמצעי הקיצוני של שיגור החומר
ישר לחברי המשקים, נכנעה מערכת הדים.
הגליון שהיה צריך להופיע באחד באפריל,
יצא סוף־סוף לאור בראשית מאי. הוא
הכיל את החומר המסוכן.
גם אחרי הופעתו הוסיף המאמר ב הדים
לעורר הדים מוזרים. על המשמר,
ביטאון מפ״ם, התעלם ממנו לגמרי. תחת
זאת הופיע בהרחבה דווקא מעל עמודי
בטאון מק״י קול העם.

* המשורר אורי צבי גרינברג,
על הסופר משה שמיר :״אני רואה
בכל בשר ודם — מלך, ואילו הוא רואה
בכל מלך — בשר ודם.״
9שר-הדואר ד״ר יוסף בדרג, בשיחה
עם עיתונאים באירלנד :״תעלת
סואץ היא עורק ראשי של העולם שלקה
בהסתיידות, אשר לשם הרחקתה נחוץ
טיפול רפואי.״
* אלוף -חיים לפקוב. כשנשאל על-
ידי כתב ניריורק הראלד טריביון באילו
אמצעים תאחוז ישראל כדי להבטיח כי
מיפרץ אילת יישאר פתוח לאוניות ישר אליות
:״באמצעים רוחניים וגופניים.״
* מנהל אתא האנס סולר, עם פרוץ
השביתה במיפעלו :״מפעל העובד בהפס דים
אינו מפסיד כשאינו עובד.״
* כיום מנכ״ל בנק הפועלים, ובעבר
מנהל חברת העובדים.
** מאוחר יותר מייסד הירחון ני ד
אוטלוק.

אל תהמר על משרד נסיעות!

ז כיסוי

(02-23431
;(לון הילטון, גבעת רם,
;02-53409
;(לון פלזיה, המלך גיורג׳,
;02-22462
זיפה
־רך העצמאות 04-660981,82
תני ה
•יזנגוף 053-22724 ,33 זרצליה זלון השרון 052-78526 ,
׳חובות
־חי הרצל 054-51080,167 זדרה זמטת הרברט סמואל ,66
063-2292:

ו 3ש

- ׳1יי*
נ 1״ ן*

^ ^ 111 1

1לכבוד פ ל תו רסנ סי עו ת ו תיי רו ת
מחלקתט יו לי ם מ או ר ג ני ם
| ת. ד 394 .מי קוד 61003

1אבקשכם לשלוח אלי מידע על היעד

ד תו ד תי

יו ל ״זו

0 \ 90

9א] 3

נהגו אגד לעולם אינם מדעים
אם איציק בדה עוקב אחריהם

התחביב של איציק בז׳ה
הוא בניית טיסנים.

אגד 0 -י האדם הוא המניע! *!

ט ל ־ א רו י ו

...והם גם לא ידעו. כי איציק בז׳ה, קצין
בטיחות ארצי של אגד, הוא איש בטיחות
ותיק ומנוסה. הוא רואה הכל ורושם הכל.
בסיוע צוות עוקבים סמויים הנמצאים
בתוך האוטובוסים, הוא מדווח על כל נהג
הנוהג שלא כחוק, וזה מוזמן מיד לראיון,
לתדרוך ולהכוונה. איציק בז׳ ה אחראי
לשלומם של נוסעי אגד ושל הציבור כולו.
בנוסף למעקבים, הוא מארגן פעולות רבות
בנושאי נהיגה מונעת: ערבי בטיחות,
השתלמויות וסדנאות לנהגים. ואם ילדך
למד כיצד חוצים כביש בבטחה, מהם כללי
הרכיבה הנכונים על אופניים או איך יש
לעלות ולרדת מאוטובוס-גם בכך היה
לאיציק חלק. איציק בז׳ה מאגד לא רק מאחל
לך שתסע לשלום, אלא עושה למען כך
שתגיע בשלום למחוז חפצך.
נ.ב. אם תגלה את איציק בז׳ה עוקב אחרי
האוטובוס בו אתה נוסע-אל תספר לנהג.

טיפוח השיער איננו רק עניין של יופי במעבדות ד׳׳ר פישר יודעים כי כדי
להגיע לשיער יפה ומטופח יש להגיע קודם לפתרונות הנכונים.
מדעני ד״ר פישר, אשר יצרו למענך את סדרת מוצרי הקוסמטיקה
קמיל־בלו, גאים להציג בפנייך סדרה מורחבת של קמיל שמפו, השמפו
הנודע של ד״ר פישר. קמיל שמפו מכיל את כל המרכיבים הדרושים
לבריאותו ויופיו של השיער, תמציות הפרחים הטבעיים מחזירות לשיער
את הברק הטבעי והמראה המטופח. לבחירתך 3סוגי קמיל שמפו הידועים
עימפץ
״ייעד יימי ״
ידייירת ,
פי׳גזי
ג רו ץ

״ 1 1 :0 0 1
00 קת!>011115!181
1!100ת11611113 8113

גבי רדז/גירד ארח

נ*־ל ועמיתצמזדססנע־ת
.נידימוימנע־ח

* 1111 תנור ריורוז רוו

ה הם אומרים מה הם אומרים

מה הם אומרים הה הם אומו

צחק גדיש :

צביקר פ

ג יק צי מדמן:

טיסות־השכו לא ״אני רוצה לחזור
נגסו בבשר ״אדעל״ר למכבי תל־אביב!״ טוב, הכי אמיתי!״
אני

נשמע

צחוק־צחוק, אבל עברו להן 10 שנים מאז שצביקה
פיק סיים את תפקידו של קלוד הופר״בוקובסקי ב־
״שיער״ .לרגל תאריך זה פגשתי את צביקה פיק ושאלתי
אותו :

• כשהתחלת את הקאריירה שלך, איך
חשכת כי תיראה היום?־

לא חשבתי שרק אחרי שש שנים הקאריירה שלי תקבל
זינוק גדול כל-כך. עשיתי כל-כך הרבה להיטים, ורק
אחרי נאסף תשרי נבחרתי כזמר השנה והפכתי פופולרי
בשכבות נרחבות בציבור.
האמת? קיוויתי שזה יקרה הרבה יותר מהר. אחרי
שהופעתי בשיער, הכל היה פתוח לפני. לפי תגובות הקהל
בהופעות ולפי מכירות התקליטים הייתי צריך להפוך
כוכב הרבה יותר מוקדם.

חבר־הכנסת אברהם שפירא ירד ממטוס ״אל־על״
בשבוע שעבר ואמר בנון־שלאנטיות, כי לא ידי לו שסגרו
את חברת־התעופה הלאומימ בשבתות ובמועדי־יש־ראל.
הוא עומד לבדוק גם את עניין שתי החברות
הפרטיות ״ארקיע״ ו״מעוף״.

• מה מנע זאתץ

9מה דעתך עד רצונו של אברהם שפירא
לסגור גם אתכם כשכתות?
רצונו של אדם כבודו, וזכותו להגן על דיעותיו. עם
כל הכבוד לחבר־הכנסת הנכבד — ויהיה חשוב ככל
שיהיה — דיעותיו הן רק דיעותיו. אך אם יכפה אותן
עלינו רו -פשוט מאוד, לא נטוס בשבת.

• די זה לא נשמע כל־גד פשוט. מה עם
הנזקים שייגרמוץ
בוודאי שיגרמו נזקים. חברת־תעופה לא יכולה לעבוד
חמישה ימים בשבוע. אולי תעופה ארצית כן, אך
לא חברה בינלאומית. חברת־תעופה צריכה לעבוד שיבעה
ימים בשבוע ו־ 24 שעות ביממה.
אני לא מבין איד אל־על לא תעבוד בשבת, וכיצד
יפתרו את בעיית הפרשי״השעות: הרי בימי שישי, ב שעה
9.00 בבוקר בניו־יורק תהיינה הזמנות. בארץ תהיה
השעה 4.00 אחרי הצהריים — המחשב לא יעבוד? ביום
שישי, שבת וראשון לא ימכרו מקומות טיסה?
ההכרזות, כבודן במקומן מונח. אי־אפשר לתרגם הכ רזות
לפעילות אופרטיבית.

י• רכים מאשימים אתכם, הכרות השכר,
כאילו נגסתן ככשרה של ״אל־על״ ?
לא נטו, פשוט לא נכון. תשאלי במישרד־התיירות
ויראו לך מיספרים. מאז שהתחילו טיסות־השכר ב־1976
ועד היום, עלה מיספר הנוסעים של אל־על ב׳מ . 157 טי-
סות־השכר גרמו לכך שהגענו למיליון תיירים בשנה, תחת
600 אלף לפני כמה שנים. ארקיע זין זעוף נגסו בחברות
הזרות, המטיסות טיסוודשכר, לא באל־על. אל־על לא
היוותה עבורנו תחרות. למה? מכיוון שמי שנלחמה
כל הזמן בטיסות־השכר, אינה יכולה להשתלב בהן, וכך
נשארה כל העבודה לחברות הזרות. אל זרים כן וליהודים

הסתבר לי שלא מספיק לעשות מוסיקה טובה ולא
מספיק להיות פופולרי. צריך גם יחס אוהד מצד אמצעי־התיקשורת,
ואלה לא פינקו אותי מעולם.

•>,מדוע אינך אהוד על אמצעי־התיקשורת?־
ג׳ק צימרמן היפה של מכבי תל-אביב עזב את חארץ
לטובת מולדתו, ארצות־הברית. שאלתי אותו :

@ אתה נוסע לתמיד ץ
לא, רק לחופש. אני מקווה לחזור לכאן באוגוסט,
אבל אני עדיין לא יודע אם זה יתאפשר.

9כמה זה תלוי?
במכבי תל-אביב. אם מכבי יחתימו אותי על חוזה
מחודש, או לא.

• מדוע שלא יחתימו אותך?
מותר להם שרק שחקן זר אחד ישחק בליגה. אז אם
ארל ויליאמס ימשיך בעונה הבאה, אני כנראה אהיה
מחוץ למישחק.

י• שמעתי כי אנשי מככי מנסים לשכנע
אותך להתגייר
...או להתחתן עם ישראלית. זה לא רציני, סתם בדי חות.
זה התחיל מהעובדה שרק יהודי או מי שנשוי ליש ראלית
יכול לשחק בליגה. אולסי התגייר ולו סילבר נשוי
לישראלית — אומרים לי שכעת זה תורי.

• אתה אוהכ את מככי?־
אני אוהב אותה מאוד. בכלל, אני אוהב את יש ראל.
בתקופה הקצרה ששהיתי פה, רכשתי המון חברים.
כשהגעתי הנה לא ידעתי למה לצפות, לא ידעתי
לאן אני בא. כעת למדתי להכיר את האנשים, את המנ טליות
ואני מאוד רוצה להמשיך לחיות בישראל עוד שנה־שנתיים.
באוגוסט אני רוצה לחזור למכבי תל-אביב.

זוהי אחת התעלומות הרציניות שלי, מתחילת הקאריי-
רה שלי ועד עכשיו. האמת היא, שעם העיתונות הכתו בה
היו לי פחות בעיות. הבעיות היו בעיקר עם. הרדיו
והטלוויזיה — אם הם היו מתייחסים פחות לצורה החיצו נית
שלי ויותר למוסיקה שאני יוצר — ההצלחה היתה
באה יותר בוקדם.

• ככל פעם שאני פותחת רדיו כמכוניתי
אני שומעת אותך...
אני לא יודע איזה רדיו יש לך. אפל ברדיו שלי
אני לא שומע את עצמי כמעט בכלל.

• אחרי שלא זכית כמקום הראשון כקדם־
אירוויזיון, תתחרה שוכ כשנה הכאה?
לא יודע. מדכא לראות אמנים המגיעים לשלבים גבוהים
בתחרות, כשהם חוזרים ארצה מהאירוויזיון ושום
דבר לא קורה להם, שום דבר לא יוצא להם.

• בדימיונך, איך אתה רואה את עצמך
כעוד 10 שנים ץ
אני חושב שאשתפר. נדמה לי שבתקליט האחרון שלי
אני נשמע הכי טוב והכי אמיתי, זה הכיוון שלי להיות
יותר טוב.
בעוד 10 שנים אהיה רק בן — 41 אריק איינשטיין
כבר בן 47 ועדיין שר. ברור שלא אשיר רוקנ׳רול, אשיר
שירים יותר שקטים.
אני מקווה לעבור לקולנוע — בא לי לשחק בסרטים,
בא לי לעשות דברים שלא עשיתי /קודם, כמו סיבוב
עם תיזמורת פילהרמונית.

שדית ישי

עדשרשרתמע שי־ הרצחב עוד התח תון
״שמעתי שפתחת תהנת־מישטרה ואתה חו קר
אנשים.״ אמסי השיב :״מה אתה
מלכלך?״ שלף סכין־גילוח שהחביא בתח תוניו,
ודקר את אסלן ברגלו. עצורים
שהיו במקום הפרידו בין השניים, שמאז
שררה ביניהם. שינאד. עזה.

והמוות האדום
ך* ערב אחד בסוף חודש פברואר חזר
יחזקאל אסלן לביתו שבאזור הווילות
בדרך־הרצליה. כשהגיע למירפסת הבית,
הפתיע׳ אותו צרור יריות. הוא הספיק
לראות שתי דמויות רעולות־פנים שעמדו
במרחק של שלושה מטרים ממנו, וירו

חיל להשליך עציצים לעבר המתנקשים.
אלה נמלטו, ואסלן ניצל ממוות. מאוחר
יותר מצאה המישטרה 28 מתוך 30ה קליעים
שנורו בזירת הפשע.
אסלן הובהל לבית־החולים בילינסון,
שם אושפז במחלקה לטיפול נמרץ. מאד

שעוזר לכולם. הוא נדיב ויש לו לב
טוב.״
ידידיו של אסלן לא סמכו על המיש־טרה.
הם בעצמם החליטו לשמור
עליו כשהיה מאושפז בבית־החולים. להפתעתם
גילו כי לא הוצב שוטר לשמור
על מלך שכונת התיקווה, בניגוד למה
שנאמר בעיתונות. כשפנו חבריו של אסלן
למישטרה כדי לברר מדוע לא הופקדה
עליו שמירה, השיבו להם, בי ;,המישטרה
נמצאת בסביבה.״ חבריו של אסלן לא
הסתפקו בכך. מכיוון שלרובם יש עבר
פלילי, והם אינם רשאים להחזיק בנשק,
נשכרו שומרים מחברת־שמירה פרטית.
אנשיו של אסלן חששו שאם יבקשו המתנקשים
בו לסיים מה שהתחילו, תגיע יה־מישטרה
למקום כשיהיה כבר מאוחר מדי.
המישטרה ידעה היטב׳ וזאת ידעו גם
בשכונת התיקווה, כי זוהי תחילתה של
מילחמת כנופיות אלימה ומסוכנת.
ואכן, חלפו רק 18 שעות מן השעה
שבה בוצעה ההתנקשות באסלן, ורצח
בוצע בירושלים. אליהו אמסלם, הידוע
בכינויו ״אמסייהקטך, חוסל ביריות כאשר
ישב במכוניתו ליד ביתו.

להשיג כבוד
בכוח
ל דידו־יריבו של אמסי הקטן, עמום
מסיקה, היה גם הוא יריבו של אסלן.
שלא כאסלן, הידוע כאדם נוח שאינו שש
למילחמות, היו למסיקה אוייבים ללא-
ספור. הוא היה עבריין-מגיל צעיר, ועסק
בכל הבא ליד.
עמום מסיקה הכיר בכלא את שמעיה
אנג׳ל. דמות מוכרת אחרת בעולם התחתון,
גד (״שץ״) פלום, כבר היה מוכר
למסיקה. השלושה הפכו שותפים באשו
ישבו בכלא. הם הועמדו לדין יחד אחרי
שכמות גדולה של סמים ונשק נמצאה ליד
ביתו של מסיקה בכפר־שלם, אך זוכו
מחוסר־הוכחות על־ידי השופטת הדסה בן־
עיתו. מאוחר יותר חזרו שץ ואנג׳ל לכל*
לשלוש שנות מאסר, אך המישטרה הציעו
להם עיסקה: קיצור תקופת מאסרם, אב
יעזבו את הארץ.
שץ נסע ראשון, ושמעיה אנג׳ל הצטרף
אליו• הם נפגשו בלונדון וחידשו אח
פעילותם. איש־הקשר בארץ היה עמוג
מסיקה. לא חלף זמן רב׳ ואנג׳ל חזו
לארץ. שץ, לעומתו, הגיע לגרמניה, והסתבך
בפרשת רצח בבירת הסמים, פרנקפורט.
היום יושב שץ בכלא הגרמני.
כאשר חזר אנג׳ל לארץ. חידש אה
פעילותו יחד עם עמום מסיקה.
מסיקה עסק בסחר סמים. הוא לא הסתפק
באזור שכונת התיקווה, אלא ניסו
להשתלט גם על אזורי כפר־שלם, נווה-

סכין-גילוח
בתחתוגיס

מטוית המוות

שבה נרצח. עמוס מסיקה. בצד •שבו ישב הנרצח
נראיס חורים בשימשת החלון הקידמי, שנגרמו על־ידי
היריות שפגעו במסיקה. במכונית נשארו רסיסי זכוכית ושלוליות דם.
מסיקה היה עבריין מגיל צעיר, עסק מכל הבא ליד והיו לו אוייביס ללא ספור.

1 | 1 1|111 ! *1 *1 1 1 1שמעיה אנג׳ל ואשתו המכונה שמוליק, שנגדם הוגש
111111111 1 1 1 1 1השבוע כתב־א״שוס בפרשת הרצח הכפול מם׳ .2
שבה נרצחו בלדרית הסמים, שולי שלי, ומישל נחמיאס שגופותיהם נמצאו רק לאחרונה.
לעברו בתת־מיקלע עוזי. אסלן טען אחרי־מעשה
שלא זיהה את היורים.
שמידה בבית־החולים
^ וא לא איבד את עשתונותיו. כשהוא
* י פצוע משמונה כדורים שחדרו לגופו
ולפניו, נשען אסלן אל קיר המרפסת, והת־

חר יותר הוא הועבר למחלקה אף־אוזן-
גרון כדי לספל בפגיעות הקשות בפניו,
ונקבע מיסמור בליסתו, אליה חדרו שני
קליעי תת־מיקלע.
השמועה על ההתנקשות הגיעה לשכונת
התיקווה דקות ספורות אחרי המעשה. בשכונה
היתה התרגשות רבה. יחזקאל אסלן
נחשב למלך הבלתי-מוכתר של התיקווה.
הוא אהוד ומקובל על הכל. בשכונת
התיקווה יודעים לספר שאסלן הוא ״גבר

^ מסי הקטן היה עבריין ירושלמי,
\ 1שהיה ידוע היטב למישטרה. הוא
התחיל בפעילותו הפלילית בתחילת שנות
ה־60׳ ,כאשר עסק בגניבות ובפריצות.
אליהו אמסלם היה אחיו הצעיר של שם-
טוב אמסלם, הוא ״אמסי הגדול״ .במיק־רים
רבים עבדו שני האחים בשיתוף־פעו־לה
הדוק.
אמסי הגדול מרצה היום עונש באסר
של ארבע שנים בכלא, בגין סחר בהרו אין.
אמסי
הקטן התחיל בעיסקי הסמים בתחילת
שנות ה־70׳ .כאשר הפך ראש־כנופיה,
היו בין מתחריו ויריביו עזר כהן,
שחוסל ברצח הכפול, ויעקב אפנג׳ר.
אמסי הקטן ׳נדון ב־ 1972 לשתי שנות
מאסר בעוון גרימת חבלה חמורה, וב*
1976 נדון שוב בעוון סחיטה ואיומים.
בתקופה מסויימת היה אמסי הקטן יריבו
של עמוס מסיקה וכנופייתו. התעורר
ביניהם סיכסוך באשר לכמות ״לא מדויי־קת״
של הרואין שהועברה מיד ליד,
ומאז, טוענים בעולם התחתון, הם ״לא
היו מיודדים.״
אך מאוחר יותר הם שבו והשלימו, ונר או
יחד במקומות בילוי שונים, כשהם מז מינים
זה־את־זה למשקה. השמועות בעו לם
התחתון אומרות כי הידידות המת חדשת
שבין אמסי הקטן ומסיקה היתה
לצורך עניין משותף לשניהם: יריבותם
עם יחזקאל אסלן.
אסלן ואמסי הקטן היו אוייבים ותי קים.
אסלן היה ידידו של עזר כהן. לפני
כמה שנים, כאשר נמצא עזר כהן בבית-
המעצר בכפר-יונה, יחד עם אמסי הקטן,
ניסה אמסי הקטן לחקור את עזר כהן
ולברר היכן הטמין את גופתו של דודו
ענטבי. עזר כהן היה עצור אז כחשוד
ברצח ענטבי, אך שוחרר מאוחר יותר
מחוסר הוכחות.
כעבור זמן־מה נפגשו יחזקאל אסלן
ואמסי הקטן בבית־המעצר באבו־כביר.
אסלן פנה אל אמסי הקטן ואמר לו:

רת עולם הפשע הישראלי, הוא ייצ
בבית־המישפט את עשרת החשודים שנטצ
רו אחרי רצח עמוס מסיקה. כאן הו
נראה עם מזכירתו. ,שרה שרעבי
צדק, קריית־שלום והגיע אף לכרם התי
מנים. מסיקה הפעיל אנשים רבים, בה
שלט בכוח־הזרוע. הוא נהג לאיים ע
בעלי תחנות סמים, ולגבות ^״ 10 מרווחי
הם גם כאשר לא מכרו את הסמים שהו
סיפק להם. מסיקה השתמש גם בשירותי
הם של ילדים בני 10ר ,11 והיה מלוו
כספים בריבית קצוצה. בשכונה טענו
״הוא מנסה להשיג כבוד בכוח.״

מעטים הצטער
ע ל מות
^ ־ 18 באפריל ,1982 סמוך לשע
*יי 11 בלילה, נורו יריות על מכונית ס
נסעה בדרך־לוד׳ פינת רחוב הניצחון בתי
אביב. עמום מסיקה נהרג, ואחיו, משו
נפצע קשה. המישטרה קבעה שהיריו

נורו במיסגרת נסית מתוכנן לרצוח את
האחים פסיקה. למישטרה אין ספק כי זהו
פרק נוסף במילחמת הכנופיות העקובה מדם
שהתחילה אחרי נסיון ההתנקשות ביחזקאל
אסלן.
אח אחר של מישפחת מסיקה הוא בנימין,
שישב בכלא בבלגיה. בנימין התאבד
(״או שאיבדו אותו,״ אומרים בשכונת
התיקווה) .בנימין מסיקה הודה ברצח
שיוחס לו בבלגיה, וסיפר בפרטי-פרטים
גם על חלקם של שותפיו במעשה. כמה
מאלה נמצאים עתה בארץ, והם נטרו לו
טינה.
האח הצעיר במישפחת מסיקה טבע לפני
כמה שנים בבור סיד, שאותו כרה בנימין
בחצר בית־המישפחה בכפר־שלם.
עמום מסיקה היה המסוכן והערמומי
בין האחים. הוא היה גבר חזק, בעל כוח
פיסי רב. לאחרונה היה כחוש וחיוור,
כנראה בגלל כמויות הסמים הגדולות ש צרך.
היו לו אוייבים רבים, ובמקומות
שבהם פעל לא היו רבים שהצטערו על
מותו.
העיתונים הירבו לכתוב כי גירסת ה-
מישטרה היא שמסיקה ויחזקאל אסלן הס תכסכו
קשה על רקע הסחר בהרואין. משום
כך גם נעצר מסיקה כאשר נורה אסלן
ונפצע בפברואר. אך מסיקה היה עצור
למשך שעתיים בלבד, ושוחרר.
בזמנו אכן פנה יחזקאל אסלן אל מסי-

ואיו! מיוחד
עם אסרן:
ך תיק המודיעיני המוחזק במטה ה ארצי
של המישטרה, מופיע יחזקאל
אסלן כאחד העבריינים הבכירים בישראל.
בתיק יש חשדות כבדים נגדו, אך למיש-
טרה אין שום הוכחות. אסלן התחיל בפעילותו
הפלילית בגיל צעיר. בשנת 1971
הוא נתפס בארצות־הברית כשברשותו 140
קילוגרמים של חשיש. הוא נשפט לחמש
שנות מאסר, אך כעבור תקופה קצרה הוא
גורש לישראל.
למרות החשדות הכבדים נגדו, ישב אסלן
בכלא הישראלי רק פעמיים.
בשנת 1967 הוא נדון ל־ 18 חודשי מאסר
בעוון נהיגה ברכב ללא רישיון, ובשנת
1979 נגזרו לו שלוש שנים בכלא בגין
קשירת קשר לשימוש בסמים, אחרי שנתפס
ובכליו נמצא חצי גרם קוקאין.
בתיק המודיעיני של אסלן נאמר כי
הוא המשיך בפעילותו גם כאשר ישב בכלא,
באמצעות שליחים שבאו לבקרו. עוד
נאמר שם, כי הכנופיה שאסלן עמד בראשה
ניהלה מילחמה כמעט מתמדת נגד החבורות
שבראשיהן עמדו העבריינים גד (״שץ״)
פלום, שמעיד, אנג׳ל ועמוס מסיקה.

כתבת ״העולם הזה״ ,נעמי אדווה,
שנפגשה לשיחה עם יחזקאל
אסלן, מדווחת :
קבעתי איתו פגישה בשכונת החיקווה.
יש לו שם חנות־משקאות גדולה בשם
משקה לכל. ממול לחנות נמצאת מיסעדה,
גם היא בבעלותו. את המיסעדה פתח רק
לאחרונה, יחד עם שותף, אמנון (״חלפו״)
צרור.
כשהגעתי לחנוודהמשקאות הודיעו לי
שני העובדים במקום שאינם יודעים היכן

העבריין האלים שלט
] 1071י 11
בכוח הזרוע בעולם ה״
1י י
סמים. היו לו אוייבים רבים בעולם התחתון,
והמישטרה מתקשה לפענח את הרצח.
קה ודרש ממנו שיחדל למכור הרואץ ב שכונת
התיקווה. הסיבה לכך חיתה שאחיו
הצעיר של יחזקאל, מאיר אסלן, השתמש
בהרואין, וליחזקאל נודע שמסיקה הוא
המספק למאיר את הסם המסוכן, מאיר
אסלן נפטר כתוצאה משימוש־יתר בהרואין,
ומאז לא דיברו אסלן ומסיקה זה
עם זה .״
יחזקאל אסלן עצמו נשפט בעבר ל שלוש
שנים בכלא, יחד עם חברו פנחס
גולדשטיין, על קשירת קשר לשימוש בסמים,
כשנתפס בכליו חצי גרם הרואין.
אך הוא אינו ידוע כמשתמש בסמים. בכך,
ככל הנראה, הוא יוצא־דופן, שכן הוא
נמלט מהסכנה האורבת לרוב סוחרי ה סמים,
שבלשון העולם התחתון הם ״נופלים
בעצמם״ לשימוש בסם׳ ונחשבים ל-
״מתוקים״ .בעולם התחתון אומרים כי
הדבר קרה לא רק לבני-מישפחת מסי קה,
אלא גם לאמסי ולשמעיה אנג׳ל,
החשוד עתה בפרשת חרצח הכפול מס׳ .2

״אגג׳ל הפך
פטפטן״
ל אנג׳ל, שהיה שותפו של מסיקה,
׳ ע אומרים מכריו כי הפך ״פטפטו״ .הם
נזכרים כי ״פעם היה שמעיה גבר. עצרו
אותו מיליון פעם על רצח והוא לא די בר.
עכשיו יש עשרים עדים על רצח
פשוט. אם שמעיה לא היה מתחרפן, לא
היה יודע על זה כל העולם. עכשיו הוא

חוגגים בבאר באחת סן החופשות המשותפות שלהם מן הכליא בדאמון. בסוף
חודש פברואר השנה נפצע אסלן קשה מיריות שנורו מליו בעת שחזר לביתו.
חי.״ תשובתו של אסלן היתה :״לא מגיע
לי למות, לכן נשארתי בחיים.״
הוא מוכן לספר בקיצור על ניסיון ה התנקשות
בחייו, ומתלונן על שהעיתונים
״לא עוזבים אותו בשקט.״
״אני גמרתי מזמן עם השטויות,״ טוען
אסלן ,״יש לי ילדים ואני רוצה לחיות
בשקט. כל זד, קורה כי אני נמצא בשכונת
התיקווה, ולא בצפון תל-אביב, וכל עבריין
שאומר לי שלום — קושרים אותי איתו.״

עם בעלה על בעיה מסויימת. אסלן נהג
לתמוך באופן קבוע ב־ 10 מישפחות. הוא
היה משגר אליהן בכל יום שישי סלים ובהם
בשר, ירקות ופירות. אסלן שלח את המזון
באמצעות אנשים אחרים. הוא לא רצה
שידעו כי הוא עושה זאת בעצמו.
אשתו של אסלן סיפרה לו באותו ביקור
שהמצב קשה, בגלל סגירת מיפעל הג׳ינס,
ושאלה אם מוכן אסלן לוותר על מישלוח
המזון לתקופה מסויימת. אסלן לא הסכים.

לא מגיע ר׳ למוח!״
נמצא יחזקאל אסלן. שאלתי אנשים אחרים
בסביבה היכן הוא נמצא. גם הם טענו
שאין הם יודעים.
עברתי את הכביש ומצאתי אותו במיס־עדה
שלו, שיפודי התיקווה. הוא ישב שם
בחברת מנב״ל של אחת החברות המשווקות
משקאות קלים.
אסלן היה חייכני, לבוש בחולצה לבנה,
מכנסי ג׳ינס ונעלי־ספורט בהירות. מי ש מתבונן
בו אינו יכול לזהותו כעבריין־
צמרת. אסלן אינו אוהב לדבר עם עיתונאים.
הוא מעולם לא דיבר עם עיתונאי.
הוא מעדיף לשלוח את העיתונאים הפונים
אליו אל חברו, פנחס (״גולדי״) גולדשטיין,
שאותו הוא מכנה ״הדובר״.
התעקשתי. רציתי לדבר דווקא איתו.

איש־עסקים
מכובד
ך* ימני הפציעה כבר כמעט אינם
* ניכרים עליו. הוא עדיין צולע מעט,
ובפיו יש מיסמור לקביעת הלסת במקומה.
שישה כדורים חדרו לגופו, ושני קליעים
פגעו בפניו. אמרתי לו :״זהו נס שאתה

אכל אותה, והכל בגלל הלבן!״ במילים
אחרות: בעולם התחתון סבורים כי אנג׳ל
נתפס אחרי שהתחיל להשתמש בעצמו בהרואין.

חנות־המשקאות הגדולה שלו ואת
המיסעדד, מנהל אסלן כאיש־עסקים לכל
דבר. אנשים החולפים ברחוב מברכים אותו
ביראת כבוד, ומאחלים לו החלמה. חברו
של אסלן מסביר לי שרק העיתונות הרסה
לכל החבר׳ה את החיים ,״כמו לרחמים
למשל.״ (הכוונה היא לרחמים (״גומדי״)
אחרוני, גם הוא איש שכונת התיקווה).
תמיכה במישפחות
ך יחזקאל אסלן היד, מיפעל משגשג
* לייצור ביגדי ג׳ינם בקריית־שמונה.
אך כאשר נאסר, וכשהתחילו להופיע ב עיתונות
הידיעות על ״רשימת וד 11״ של
השולטים בעולם התחתון הישראלי, ששמו
נכלל בה, חדל העסק לפעול. לקוחות גדו לים,
כמו הנזשביר־לצוכן והתנועה הקיבוצית
עזבו אותו, והוא נאלץ לסגור את
המיפעל.
חברו של אסלן, גולדי, שבו פגשתי
מאוחר יותר, סיפר לי כי באחד הימים,
כאשר ישבו אסלן וגולדי בכלא דאמון,
באה אשתו של יחזקאל לבית־הכלא לשוחח

יחד איתו נעצרה בפרשה זאת גם אש תו
שרה (״שמוליק״) והוגש נגדם כתב
אישום. עד־המדינה בפרשה, שבה נרצחו
בלדרי הסמים שולמית שלי ומישל נח*

הוא אמר לאשתו :״מאיפה שאנחנו לוקחים
כסף לשלם את כל החובות, יהיה עוד קצת״.
יחס מסוג זה לחבריו ולאנשים בשכונתו,
מסביר את מעמדו המיוחד של יחזקאל
אסלן. שכניו אוהבים אותו, וחבריו מסורים
לו. כאשר מתעוררת בעייה פונים אליו
כאל בר־סמכא.
אסלן היה ידידם של רחמים אחרוני ושל
עזר כהן, שנרצח בפרשת הרצח הכפול.
כאשר התחילו הסיכסוכים ביניהם, פנו אל
אסלן שיסייע להם, ואכן, הוא הפגיש את
טוביה אושרי ואת עמוס אוריון במועדון
הפיקוקס לשיחה, אך שני הצדדים לא שמעו
לו. פגישה זו התקיימה שבועיים לפני הרצח
הכפול.
עם עמום מסיקה, שנרצח לפני שבועיים,
לא דיבר אסלן מזה שנים. המישטרה עצרה
אותו מייד אחרי הרצח, אך שיחררה אותו
מייד, וללא ערבות. למרות השיחרור ללא-
תנאי נמסר מטעם המישטרה לעיתונות
כי ״המישטרה חושדת שיחזקאל אסלן שלח
את הרוצחים.״

אסלן מעדיף שלא להרבות בדיבורים.
הוא מבקש שיניחו לו, ומקווה ששמו יישכח
ולא ישוב להופיע בעיתונים.

מיאס, אמר, ששמוליק היתה
נעה את הנאשמים האחרים
ההדק, אך בעצמה לא היתד.
(תמשך

זו ששיב־ללחוץ

במקום ה־בעמוד

1518 באו בשבת האחרונה במטוסי

,או נוו טו-
2נזירות
״זו תהיה בעיה!״
^ כתה־ א במאי 25 . 1982 דקות
״י לפני המראתו מלוד ישל מטוס אל־על,
העומד לצאת בשעה 11 לווינה. ה רמקולים
קוראים לנוסע האחרון לטיסה
זו לגשת לשער מם׳ .4גבר בשנות ה־40
לחייו, בלוויית אשד. וילד כבן 10 מגיעים
בריצה לשער.
הנוסע האחרון לווינה הוא יהודה לאופר,
יליד הארץ, עובד מוסד ציבורי .״מה
אעשה אם יסגרו את אל־על בשבת?
שיסגרו הכיל,״ הפליט הנוסע האחרון ברוגזה,
שיסגרו את חברת החשמל בשבתות,
שיסגרו את בתי־החולים ,׳שיסגרו את ה מדינה.
כמובן שנטום בשבת — במטוסים
של חברה אחרת.״
70 נוסעים יצאו במטוס אל־ על לווינה
בטיסה זו, כדי לבלות חופשה או לצורך
עסקים. האם הם יהיו מוכנים לדחות את
נסיעותיהם הבאות ליום אחר תחת יום
השבת?
סוסאן קארין, צעירה אוסטרית פקידת
בנק, שחזרה הביתה במטוס אל־ על, הב טיחה
:״אם לא אוכל לטוס יותר באל־על
בשבת, אז אטום בחברה אחרת. את התוכניות
שלי לנסיעה אעשה רק בעצמי.״
׳שמעון אלטמן, איש־עסקים בן ,33 יליד
אוסטריה :״אני נוסע בשבת ואחזור בעוד

כומר פרוקאכירי
״רק לא בשבת?״

שבועיים — גם בשבת. איני יכול לנסוע
ביום אחר. בכל מדינה נורמאלית טסים
גם בשבת. לאסור את טיסות אל־ על בשבת?
זה אקט פוליטי, טיפשי.״
תיירים אוסטרים וישראלים שיצאו ל־׳
חופשה, עלו בשבת זו למטוס אל־על. אם
ירצו לעשות זאת בעוד שלושה חודשים,
יאלצו לעבור לחברת־תעופה אחרת. כך׳
אמרו כמעט כולם.
היחידי ׳שהודיע שידחה את טיסותיו
באל־יעל ליום אחר ולא יטוס בשבת היה
שלמה לרנד, מהנדס אלקטרוניקה, מהגר
מברית־המועצות.
האם אחרי שתיסגר חברת התעופה ה
לאומית
לטיסות בשבת יהפוך לפתע לדתי?
״לא,״ השיב ביחיוך לרנד וגילה את ה סוד
:״אשתי, נדיבה, עובדת באל־על...״
מטוסי אל־על התחילו את טיסותיהם
בשבת שעברה מלוד, בטיסה לאילת ב שעה
5.50 לפנות בוקר.

מנהל־ תחנה פישר
״נפסיד לקוחות״

נוסעים ויוצאים לווינה
ניצול מושלם של סוף שבוע

מנהלת קרונר
״אנסה לטוס באל־ על״

ארבע טיסות יצאו לגרמניה בשעות
לפני הצהריים: ב־ 2.10 לשטוטגרט/דיסל-
דורף, עם 205 נוסעים; ב־ 7.30 למינכן,
עם 171 נוסעים; ושוב למינכן ב־8.30
עם , 175 נוסעים ; לפרנקפורט יצאו 262
נוסעים ב־.9.40
ב־ 10.25 המריא הג׳מבו של אל־על ל לונדון
עם 296 נוסעים. עם כמה מהם

כומר דינאלדי
״לא בשבת?

ברצינות?״

אל־על״ 1642 .יצאו.

העוו! ס

ראיין אותם

או בבלז ) !

שוחח צות העולם הזה.
יצחק בן־ציון, בן 23 .וחברתו יצאו
לבלות חופשה בבריטניה :״!לא תהיה אל־על
בשבתות? אין בעיות! נטוס בחברה
אחרת.״
קאדין אוואנס, אנגליה בת ,19 ביקרה
בקיבוץ ׳מגן !וחוזרת הביתה. היא לא
מתרגשת ׳׳׳מכך שלא תוכל לטוס יותר
באל־על בשבתות :״האם אין חברות תעו־פה
אחרות?״ שאלה.
ישראלי, גבר בן 40 בערך, הגיב :״מטו רפים
ז.כך הם נראים לי. קוראים לי מר-
קוביץ. איך אפשר לבוא במאה ה־20
ולהפסיק טיסות של מטוסים בסוף שבוע?
מטורפים !״
פלוייד ריגלי, בן ,32 הוא טכנאי מטכסס,
ארצות־הברית, העובד בנגב :״זה יותר
בטוח לטוס באל־ על, אבל אם אין אל־ על,
׳ניסע בשבת בחברה אחרת. י משהו פה
לא בסדר.״
דן מנדל, מנהל חברה לתרופות, עמד
ליד טלפון ציבורי בקומת ההמראות :
״אני נוסע הבוקר לגרמניה י במטוס של
חברת מעוף. שימכרו את אל־על, אז
נוכל לנסוע בה גם בשבת.״
12 המראות ביצעה אל־על בשבת מלוד.

שלה, שלא יכול היה לנחות ברומא,
בגלל שביתת־הכבאים ישם.
בדלפק אל־על הציג את דרכונו האי טלקי
פאדרה גיאקומו רינאילדי, כומר
קאתולי. הוא עלה לרגל למקומות הקדו שים
,׳ועכשיו חוזר לאיטליה. הוא לא
האמין למשמע אוזניו :״אתם לא תטוסו
בסוף שבוע, בשבת? לא יכול להיות!
אתם מדברים ברצינות?״ ישאיל הכומר,
ברצינות?״ חברו של הכומר, גבר איטלקי
לבוש בהידור, הביע גם הוא את פליאתו.
על השאלה אם ידחה את נסיעתו ליום
אחר בשבוע י כדי לטוס באל־יעל, ביעוד
שלושה חודשים, השיב בשאלה :״אתם
לא מתלוצצים?״
אסתיר שכטר יוחנה בוליאובר מבואנוס־איירס
חזרו במטוס איל־על לרומא, בדרכן
לארגנטינה. שיתי הנשים ביקרו קרוב־מישפחה
בתל-אביב, שליווה אותן לגמל־התעופה
.״לא תהיה אל־על בשבת? ניסע
בחבריה שתיקח אותנו מתי שאנו צריכים,״
הסבירו השתיים.
בן־שימעון אלדר ואשתו, שרה, נסעו
י לרומא לחופשה .״מי שלא רוצה לטוס
בשבת שלא יטוס,״ משך אלדר בכתפיו.
״אך י מי שצריך לצאת ביום שהוא תיכנן,

1888ת׳ 1 8

- 6מז׳ מ
7 1 8 - 70
8 - 23ס׳ 8
14118-175

8019-112
1178-171
2 8 8 - 79
*15-161
?11? / 1(1758-205׳ 8

! 0 8 -2 9 6

0 5 .5 0
00־ 11
2 2 .0 0
0 8 .3 0
0 9 .0 0
30־ 11
0 7 .3 0
1 0 .0 0
0 7 .4 0
0 7 .1 0
0 9 .4 0
25־ 10

81*8-47
7 1 5 -6 4
1 0 8 /0 0 8 /1 1 7 8 -3 7
3 * 8 -1 6 2
8 0 1 - 154
8 - 132ס 1
2 8 8 /0 7 * -8 5
*15132
8 5 - 196ס(ן/י1׳;1ין 5

-1 4 6

-3 6 3

0 7 .3 5
2 0 .2 0
2 1 .0 5
1 9 .4 5
1 9 .3 0
35־ 15
2 0 .3 0
2 0 .0 5
1 8 .3 5
1 9 .1 5
2 1 .5 5

-יי0 5 3 /0 8 . -

•יי0 3 7 /0 8 . -

י י 0 5 7 /0 8 0 0 1 7 /0 8 0 -*3817X1*5

6 0 0 /0 8 .
3 6 4 /0 8 .
3 5 4 /0 8 0
3 2 4 /0 8 0

3 8 6 /0 8 0

5 0 5 8 /0 8 .ז ע
־ 3 4 0 /0 8ז ע
3 3 8 /0 8 .זו!

3 5 8 /0 8 .ז ע
3 1 6 /0 8 .ז ע

3 1 6 0נוסעים -נ 23 -טיסו המר או תונחיתות )
לוח הטיסות בשבת האחרונה ומספרי הנוסעים
רק עד ודל באוגוסט
שתיים לאילת. והשאר לחו״ל 1642 .נוסעים
יצאו לאירופה במטוסים אילה. אם
תנסה ממשלת בגין לאלץ את הנוסעים
לדחות את נסיעתם משבת ליום אחר,
היא תנחל כישלון יחרוץ. על כך עדותם
של נוסעי הטיסה לרומא 112 .נוסעים
עלו למטוס הזה, שנאלץ לדחות את המ ראתו
מלוד ,׳משעה 11.30 בבוקר, ל־. 17.45
הדבר היה כדי לעזור ל׳אליטליה• ,שביקשה
מהישראלים להטים גם את נוסעי המטוס

חופשי לבחור בחברה שתיקח אותו לאן
שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה״.
זוג יהודים מלוס-אנג׳לס- ,בזמן שעברו
את הבדיקה הביטחונית, לא התרגשו
מהשאלה :״לטוס באל־על? אנו במיקרה
טסים בחברה הזו.״
חיים שיני, העובד בפרוייקטים חינוכיים,
נסע לכנס בפירנצה .״לא לטוס בשבת?
איד? קביעתי פגישות, מחכים לי ואני
צריך לחזור ארצה במועד. אסור לתת יד

למזימה לבטל טיסות בשבת,״ הכריז.
בשעה 11 בבוקר מסתיימות המראות
אל־על לאירופה. כל המטוסים שיצאו
בשבת זו יחזרו לפנות ערב ללוד, עמוסים
במאות נוסעים, רובם לא ישראלים.

סקנדאל! //

ף* נחיתה הראשונה ב 15.35-באה
י 1ממינכן. אחריה עוד טיסה ממינכן, אחת
משטוטגרט ואחת מפרנקפורט. המטוסים
שיצאו לגרמניה חוזרים הביתה ללון.
׳מגיע מבויל של תיירים גרמנים, המנצ לים
את סוף־הישבוע כדי לבקר בישראל.
במשך ימי־השמוע אין התנועה מגרמניה
ערד. כל־כך כמו בשבתות.
בין הטוני הגרמנים, נסע גם הישראלי
יצחק פרידמן, מרצד, למתמטיקה :״נסעתי
בצ׳רטר הזה, מפני שהוא זול 275 .דולר.
לבטל את הטיסות של אל־יעל בשפת זה
סקנדאל ! איפה ׳נשמע דבר כזה בעולם?״
ומה אומרים הגרמנים, עמיתיו, לטיסה?
שונדר טיטו מפרנקפורט, מנהל מכירות :
״נחפש חברה אחרת!״
אולי האוסר, פקיד :״אחפש צ׳רטר
אחר, אם לא תהייה אל־על בשבת.״
מאריאן קריונר מדיסלדורף, בלונדית
גבוהת קומה, מנהלת אדמיניסטרטיבית
באוניברסיטה :״אנסה להמשיך לטיוס ב־
׳אל־על, אפילו אם לא יהיו לה טיסות
בשבת.״
מטוס אחרי מטוס נוחת בלוד, ומאות
רבות של נוסעים, לאו דווקא ישראלים
ולאו דווקא יהודים — ננכסים לאולם
בית,-הנתיבות. רובם הגדול של נוסעים
אלה יפסיק לטוס באל־ על בעוד שלושה
חודשים׳ כשממשלת בגין תסגור את חברת־התעופה
הלאומית בשבתות. זה לא עניין
של אהדה כלפי ישראל, אלא פשוט עניין
של כדאיות.
׳שתי הנזירות ואגיניר גיזליטה וספאנגה
הילדגרט הגיעו ללוד בשבת האחרונה׳ באחת
מהטיסות שקיימה אל־על מגרבניה.
הן יבקרו במקומות הקדושים, וימשיכו
״בעזרת השם,״ כך אמרו, לבקר גם
בעתיד. אך אם לא יהיו טיסות אל־על
בשבת, זו תהיה באמת בעיה :״נבוא
לישראל עם המטוסים שיטיסיו אותנו.״
אלגנטית ומחייכת הסבירה הגרימניה ה צעירה
האנלורן אקול, מנהלית חברה ל פרוות
:״אני רוצה להמשיך לטוס באל־על,
אך לא שמעתי שלא אוכל לעשות זאת
יותר בשבתות. האם זו החלטה סופית?
חבל !״
דן פישר, מנהל תחנת אל־על בפרנק פורט,
שהגיע כמלווה של אחת הקפוצות
י מגרמניה, אמר ילינו :״הייתי ישיש שנים
מנהל תחנה בפרנקפורט. אני מכיר טוב
מאוד את הגרמנים. הם עובדים חמישה
ימים בשבוע ויומיים מבלים. הם טסים
בשני ימי סוף־השבוע׳ מפני שזה נחשב
לחופש. אם לא יהיו טיסות בשבת, נפסיד
אותם כלקוחות. אולי בכלל לא יבואו
לארץ. הצ׳רטר שלנו מושך אותם ליתל-
אביב. אם לא נטוס — הם לא ייבואו.״
בין התיירים של שבת מגרמניה, חזר
ארצה גם הישראלי יוסף בן־ארצי (,)38
סוכן־ביטוח׳ :״אני מבטיח לכם ׳שאמשיך
לטוס בשבת, אם לא באל־ על, אז עם
מי שיטיס אותי — בזול וטוב.״
קישר, לשכוח את הבעת־פניו המאוכזבת
של הכומר האיטלקי יפדרו פרוקאבירי,
ישחזר לרומא בשבת הזו בטיסת אל־על :
״זו הפעם הראשונה שאני אטוס במטוס
ישראלי, אך אם אתם לא תטוסו בסוף
שבוע, איני יודע אם אוכל לבוא שוב.״
בשעות הערב נתת בנמל התעופה בך
גוריון מטוס הג׳מבו שבא מלונדון. הוא
הטיס לארץ 363 נוסעים. זו ד,״תה הטיסה
האחרונה של אל־על בשבת זו.
בסיכומו ישל יום 12 :המראות, עם 1642
נוסעים ו־ 11 נחיתות עם 1518 נוסעים.
3160 איש טסו באל־על בשבת, ה־ 8במאי.
בשבת, ד,־ 7באוגוסט, לא יטוס איש ב־חברת־התעופה
הלאומית שיל ישראל.

ענת סרגוסטי ומרסל זוהר

פקיד לאופר
יסגרו את המדינה,.

מנהלת אקול
״חבל !״

מאתימטיקאי פרידמן
״סקאנדל !״

מוות לבן ומוות אדו
(המשך מעמוד )81
פשע. גם שמוליק היא היום נרקומנית.
היא התחילה את ״הקאריירה״ שלה בחברת
ידידה, אורנה, שהיתה אז בת . 14 שתי הן
הסתובבו בשכונת התיקווה וניסו לה שיג
הרואין. הן זכו, לקבל מנות חינם,
וכמה מסוחרי הסמים החזיקו למענן דירה
בשכונה. שתי הנערות היו ידועות כלסביות.
את שמעיה אנג׳ל הכירה שמוליק
מאוחר יותר.
לרצח הכפול מס׳ 2אין קשר ישיר
למילחמת הכנופיות. בעולם התחתון מס בירים
שבגלל השימוש בסמים החליט אני
ג׳ל להיות ״עצמאי״ והסתבך.
אחרי רצח עמום מסיקה, פעלה המיש־טרה
במהירות. למסיקה אמנם היו אדי בים
רבים בעולם־התחתון, אך השוטרים
החליטו להמר על יחזקאל אסלן. שע תיים
אחרי הרצח נעצרו שיבעה חשודים
ארבעה מהם נעצרו בביתו של אסלן עצמו.
המישטרה עצרה את אחיו של יחז
תעיטיס
יעוטו י

קאל, שמעון אסלן, את שותפו אמנון צרור,
את מיכאל אברג׳ל מירושלים ואת יצחק
אלימלך מחולון.
כמו כן נעצרו פנחס גולדשטיין וחביב
אבו־זמיל, אך הם שוחררו כעבור 48
שעות. העצורים האחרים שוחררו אחרי
15 יום ללא ערבות.
עדה לרצח
ן * מ שו ת ף לכל העצורים הוא, שאת
כולם מייצג עורך־הדין אריה שרע בי.
שרעבי, שהוא יליד כפר־שלם, מקו בל
על ראשי הפשע, והם סומכים עליו ללא
סייג.
שלושה חשודים אחרים הם האחים
שלמה ושמעון פרץ, ואיתן בוזגלו. שני ה אחים
פרץ מוכרים היטב למישטרה. שלושת
העצורים מתגוררים בשכונת התיקווה,

והם לא היו ידועים כידידיו של עמוס
מסיקה. אחד מהם, שמעון פרץ, שוחרר
לא מכבר מבית־הסוהר אחרי שריצה עו נש
מאסר של שנתיים. הוא הורשע •ב־נסיון
להצית את מיפעל קרגל תמורת תש לום.
איתן בוזגלו, שנעצר יחד עם ה אחים,
הוכה, קשות על-ידי עמום מסיקה
שבוע לפני הרצח, ומסיקה אף הוציא
נגדו ״צו גירוש״ ,האוסר עליו להיכנס
לשכונת מגוריו.
לבוזגלו ולאחים פרץ היה אליבי: פרק ליטיהם
טענו כי כאשר בוצע הרצח של
מסיקה, ביום הראשון בערב, חזו העצורים
בסרט בסידרת דאלאס. למרות זאת
החליט השופט להמשיך את מעצרם של
החשודים.
ככל הנראה יש בידי המישטרה עדה
שתוכל לזהות את הרוצחים. העדה גרה
בקירבת מקום הרצח, והיא נמצאת תחת
שמירה קפדנית של המישטרה.

נעמי אדווה !

מ׳ שהיתח ממסים, דוגמנית צמות ונעות זוחד
ה פנ ה לידידתו של חשוד ב ס חו־ ס מי ם והחזקתם
איריס לוש ש עו ת הסתובבה האשה ה ״
-צעירה, בעצבנות גוברת והולכת,
במיסדרונות בית־המישפט. היא היתה
גבוהה ודקת־גיזרה׳ שערה אדמוני ומתול תל,
ופניה מאופרות בקפידה. אבל, למ רות
כל הנתונים האלה ולמרות לבושה
האלגנטי, אוברול כחול וסוודר תכול תו אם,
היא לא משכה תשומת-לב. רק מי
שהכירה היטב יכול היה לזהות בנערה
העצבנית את איריס דוידסקו, מלכת־מים
לשעבר, דוגמניודצמרת לשעבר ונערת־זוהר
— לשעבר.
לא נותר הרבה זוהר בצעירה שהסתו בבה
כסהרורית בבית־המישפט. עיניה היו
עמומות, לחייה היו שקועות ואווירה של
דיכאון אפפה אותה. מדי פעם ניגשה לעו־רכת־הדין
כרמלה חנוך, שישבה במז נון
וששתתה קפה, וחקרה אותה :״כמה
זמן זה עוד יקח? מתי הוא יצא?״
אירים דוידסקו ציפתה בכליון עיניים
לנסים בססה, שהשתחרר באותו בוקר
ממעצר והיה אמור לסיים את הליכי ה־שיחרור
ולעלות לקומת־הקרקע של בית-
המישפט .״הם נראים כמו היפה והחיה,״
אמר עורך־דין, שראה את השניים יחדיו.
״מה יש לעשות עם אחד כזהז״ שאל
עורך־הדין בתימהון.

נבי ת־ ה מי שנ ט
היה תלוי ועומד נגדו מאסר־על־תנאי על
אחת מעבירות אלה.

גססה!״

אירים דוידסקו
הידיד נעצר
זיגוק מטאויי
ירים נול ד ה עם כפית זהב בפה,
בת לאם יפהפיה ולאב עורך־דין מצליח
בחיפה. יופיה בלס כבר בראשית שנות
העשרה שלה, ובשנת — 1971 היא נבחרה
כמלכת״המים, בהיותה בת 16 בלבד.
במהירות מטאורית זינקה הילדה היפה
לצמרת.הבוהמה והחברה הזוהרת בישראל.
היא נראת בכל המקומות הנכונים, מתכנני
אופנה ידועים התחננו אליה שתדגמן
את יצירותיהם׳ וגברים נלחמו על חסדיה.
בשיא פריחתה נקרע לבה בין שני גברים
שהיו אז המצליחנים של המדינה.
האחד — זמר תימני ששיריו נשמעו מכל
תחנוודהרדיו באותם ימים׳ בועז שרעבי,
והשני — איש-הפלא אורי גלר, מכופף־
המזלגות ואיש המיסתורין.
איריס בחרה באורי גבה־הקומה ויפה״
התואר, והם היו זוג צמוד במשך תקופה
ארוכה. רק אחר־כך החלה הידרדרותה של
הצעירה היפה והסוכשרת. היא נפלה ברשתם
של הסמים המסוכנים והתרחקה מ חוג
מכריה הקודם.
לפני׳׳כארבע שנים החלה נראית בחב רתו של בססה, רווק כבן ,40 תושב יפו,
המתגורר עם אמו. בססה רחוק מאוד
מלהיות יפה-תואר. הוא נמוך ועב־בשר,
ראשו מקריח ושיניו רקובות. הוא גם

ירים הפכה יותר ויותר תלויה
בבססה. היא התקשרה אליו ובמשך
תקופות מסויימות אף התגוררה איתו ב דירתו
הצנועה ביפו. אביה, שלמד על
כך׳ היה מודאג מאוד. לפני כשנה התערב
האב באופן ממשי. הוא לקח את
אירים תחת חסותו והחזירה לדירתה ב־תל־אביב.
הוא דאג שהבת תחזור לתח־ביביה
הקודמים. כתיבת שירים וציור,
שבהם היא מצטיינת, והתנה רק תנאי
אחד :״בלי בססה 1״
במשך זמן־מה נראה היה כי הכל מתנהל
כשורה, כי איריס חזרה לדמותה
הקודמת, וניתקה את קשריה עם בססה
כפי שדרש אביה. הוכחה ניצחת לכך הי-
תה תקרית שאירעה לפני כחצי שנה. לילה
אחד הופיע הידיד מיפו ודפק בדלתה
של אירים. היא סירבה להכניסו והוא
הלם בכוח על הדלת. איריס הזעיקה את
הסישטרה ובספה נעצר. נפתח נגדו תיק
במישטרת מרחב״הירקץ. הוא נחשד ב־נסיון
לפרוץ לדירה. תיק זה עדיין תלוי
ועומד, וכתב־אישום טרם הוגש. כאשר
נעצר אז, מצאה המישטרה בכליו מיר־שמים
לסמים על שמו ועל שם איריס.
ליווי לבית־המעצר

איריס כמלכת־ מוות
לידיד אין כסף
אינו נמנה עם החברה הגבוהה ולא סיים
בית־ספר עממי.
מה היה לגבר כזה להציע ליפהפיה
המפונקת של תל-אביב ן רק עברו הפלילי
של בססה רמז על הרקע לקשר בין ה שניים.
לגבר מיפו יש שתי הרשעות קוד מות
על החזקת סמים מסוכנים והרשעה
אחת על סחר בסמים. עד לפני עשרה ימים

^שבוע נעצר בססה שוב, ובבגדיו
י י נמצאו שני גרם הרואין. הוא נל קח
למעצר והודיע על־כך לסניגוריתו ה קבועה,
עורכת־הדין כרמלה חנוך. כאשר
הובא להארכת מעצר לפני שופט־השלום,
אליהו מצא, הופתעו מכריו לגלות כי גם
אירים באה לבית־המישפט. היא חיכתה עד
שהסתיים הדיון׳ ועורכת-הדין חנוך שיב־נעה
את השופט כי חקירת המישטרה
בעניין הסמים הסתיימה ואין צורך ב הארכת
מעצרו של החשוד. בססה שוחרר
בערבות עצמית והוא היה אמור לצאת
ממרתפי המעצר ולעלות למיזנון בית-
המישפט. אך הליכי השיחרור התארכו
והעניין התמשך על פני שעות אחדות.
במשך כל אותו זמן הסתובבה אירים ב־מיסדרון,
נכנסה ויצאה מהמיזנון, חזרה
ושאלה :״כמה זמן זה עוד ייקח?״ היא
הצהירה כי היא מחכה, מכיוון שלבססה
אין כסף והיא תתלווה אליו לבית־המע-
צר באבו-כביר, כדי לקחת בחזרה את
כספו ומיסמכיו המופקדים שם.

(המשך מעמוד )51
תתערב. לא הייתי מוכן שהעובדים יעשו
עסקים עם הממשלה מאחורי גבי, אז
שר־התחבורה קרא לזה נפקות, ועם הנפקות
הזאת הנפיקו את אל־על.

• אם אמנם ראית את מה שעומד
לקרות, מדוע הנחת ל״אל־על״
לגסוס?
אני לא עזבתי משהו גוסס, ולא ציפיתי
שזה יקרה. אבל באיזשהו מקום העסק
הסתבך והסתאב. כשאני הייתי באל־על
היו סימנים יוצאים מהכלל. שיפור אדיר.
עוד שנה היינו יוצאים מהבוץ. המטרה
היתה צריכה להיות לצאת מהכנפיים של
הממשלה. עוד שנה היינו מחזקים את
השרירים, ויכולנו להגיד לממשלה: את
רוצה לעזור? בבקשה, אבל לא להתערב.
יכולנו למכור מניות לציבור. היה
לנו סיכוי כלכלי לצאת מהעסק. לא הייתי
מוכר את אל־על לשום אדם או חברה
פרטית, אלא לציבור. אל־על היתר, מוכי חה
שהיא חוסכת בהוצאות, שהיא חלוצה
והציבור היה קונה מניות. העובדים היו
נרתמים למאמץ, היינו יוצאים מהבוץ.
התדמית של עובדי אל־על היתד משתנה
בעיני הציבור.

• אולי העוכדים לא רוצים
לשנות את תדמיתם? אולי תם
נהנים להיות הלחם והחמאה של
החכרה הישראלית?
עובדה. תראי לאן זה הוביל. מה יודע
הציבור על העובדים? הוא יודע מה ש בגין
אמר, שהם נלחמים על הקוויאר.
אבל שלא תהיה אי־הבנה. זה לא נכון.
הם נלחמים כעת על חייהם. הם מתים.
הם גמרו את הקאריירה.

• קברניט ״אל־על״ אמר לי
שאחת התוצאות הראשונות של
השכתת ״אל״על״ כשכתות תהיה
ש־ 30 עובדים יעזכו את החברה
וירדו מהארץ.
לאן הם ילכו? מי יקח אותם? מה
זה האיום הזה עם ירידה מהארץ? קיבי נימט
! מי יתן להם עבודה? חברת פאן־
אנזריקאן שפיטרה עכשיו 15 אלף טייסים?
את יודעת שבאל־על לא מפטרים. אני
פיטרתי 1800 עובדים ועברתי שיבעה
מדורי גיהינום עם הוועדים. כל מה שרצי תי
היה לפטר עוד 300 כדי לייעל ולחסוך.
מתוך 140 מיליון דולר הפסדים בשנה
הבאתי את החברה לידי זה שהיו לה
רק 20 מיליון דולר הפסד.

• האם אתה מתוסכל? האם
יש לך הרגשה שיכולת להציל ולא
התאפשר לך?
צר לי, אבל אני לא מתוסכל. כואב
לי הלב על אל־על. לא יצאתי משם כשימחה.
צר היה לי. זה לא הלך, פשוט
לא הלך.

• אתה סכור שלא ימצא אף
אדם אד גוף שינסו להציל את

אני לא רואה מילחמה של אף אחד
בעד אל־על. קישקוש. לאף אחד לא
איכפת אם אל־ עד תחייה או תמות. גזרו׳
גזר־דין מוות על אל־על. חד וחלק. השבתת
אל־על בשבתות בנוסף לצרות האח רות
שלה, זה הסוף. אל־על לא מתה בגלל
40 מיליון דולר. היא תמות בגלל 80 מיל יון
דולר.

• אינך מאמין שיימצא מישהו
שיקנה את החכרה?
הסיכוי לכך שמישהו יקנה את
זהה לסיכוי שמחר ימצאו נפט
אביב. מי יקנה את החברה עם
ועם הבעיות עם העובדים, ועם
בשבת?
החברה בתל־החובות
הסגירה

אם ״אל־על״ לא תהיה חכרה
לאומית, היא תוכל לטוס בשבת?
או שכן או שלא. שפירא כבר מדבר
על מעוף ואוקיע. העובדה היא פשו טה.
ליהודי אסור להתקיים בארץ הזאת
מתעופה.

• החוגים הדתיים אמרו שיחרימו
את ״אל־על״ אם תטוס כשבת.
שיחרימו
את אל־על. על מי הם מאיי מים?
״הרב״ ויינגרטן אמר שעכשיו ה יהודים
יתחילו לטוס באל־ על. הם לא
יטוסו. הם העדיפו לטוס עם הצלב על
הזנב במקום עם המגן־דוד, רק משום
שקיבלו בחברת ק־ל־מ הנחה של 25
דולר. הם מעדיפים לטוס עם הצלב בש ביל
כמה דולר פחות.
העולם הזה 2332

שרצחו את בעלי, ועוד ביום השנה ד,־26
לרצח, ותחת לעלות לקיברו של רועי,
אני נוסעת למצריים. זד, היה עבורי יותר
ממחר. הרגשתי צוננים.
תפקידו של רועי רוטברג היה ליצור
קשר עם ערבים מעבר לגבול, ולקבל מידע
מאנשי־מודיעין על מד, שנעשה באיזור.

התרגשתי כמו כולם, אך המשא־ומתן עם
מצריים היד, לי חשוב יותר מאשר עם
סוריה או ירדן. אם אחרי מילחמת ששת
הימים הייתי בעד ארץ־ישראל השלמה,
אחר־כך שיניתי את דעתי.
אחרי שהיה ברור שאני נוסעת למצרים
ב־ 29 באפריל, סיפרתי על כך לבועז.

מוות עד הסוס

רועי רוטברג רוכב על סוסתו, שאותה אהב וטיפח,
ושגס נהרגה יחד איתו. אמירה ובנה בועז נהגו לעלות
לקיבה /ביוס הרצח ולא ביום הזיכרון הכללי, כדי להתייחד עם זיכרו ביחידות.

^ ־ 29 כאפריל 1956 נהרג בידי מס*
תננים מרצועת עזה, ליד קיבוץ נחל־עוז,
רועי רוטברג. מותו של הקיבוצניק
הצעיר הפך, אחר־כך, לסמל המאבק בין
יהודים וערבים על הארץ.
בדיוק 26 שנים מאוחר יותר חנך אגד
את קו 100 תל־אביב־קאהיר, שבדרכו, ב פעם
הראשונה למצריים, עבר ליד קיבוץ
נחל־עוז. ב־ 29 באפריל 1982 ישבה באוטובוס
אמירה רוטברג, אלמנתו של רועי,
כיום עובדת במחלקת יחסי־ציבור באגד.
על קיברו של רועי, נשא מי שהיד, אז
הרמטכ״ל, משה דיין, נאום שהפך אחר-
כך לתמצית השקפת עולמו של דיין הפוליטיקאי,
ושעיצב את השקפת עולמם
של ישראלים רבים. הוא אמר דור
־,התנחלות אנו, ובלי קובע הפלדה ולוע
־,תותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית.
>ל נרתע מלראות את המשטרה המלבה
־ממלאת את חיי מאות אלפים ערבים, היושבים
סביבנו. אל נסב את עינינו פן
תחלש ידנו. זו גזירת דורנו, זו ברירת
חיינו — להיות נכונים וחמושים, חזקים
׳נוקשים — או כי תישמט החרב מאגרופנו,
׳ייכרתו חיינו.״
כאשר חזרה אמירה מביקורה הראשון
:מצריים היא אמרה :״זה הגיע לרועי
שיפתחו את הקו בדיוק 26 שנד, אחרי
שהוא נרצח. הוא אמנם אהב את הצבא,
זך אהב גם את הערבים ואת אורח חייהם.״

סיפרה אמירה :

כאשר הציעו לי לנסוע בקו החדש של
זגד, זד, לא אמר לי כלום. לא חשבתי מיד

נל הקשר בין ד,ירצחו של רועי והנסיעה
למצריים. הקו היה צריך להיפתח ב־18

אמירה והעיתונאי ה־
:אפריל. אך כאשר נכנס הדובר גדעון
באר־שבעי יצחק שתיל,
פלמור לחדרי ואמר לי שהפתיחה נדחתה
שאותו שיתפה בסודה לאורך כל הדרך.
״־ 29 לחודש, הרגשתי צביטה בלב, עירפול
בקאהיר, בנזוסיאון ביקרו השניים זושים. כמו חלום. אני עובדת בחברה
רעמסס. פסל רקע על שפותחת קו לארץ שממנה יצאו אותם ״והצטלמו

ע 1 1 1 9 1 *1׳ 1ד ! 1ו 1ע ! |11 יו ד י

1 1 4 /1

אמירה רוטברג על רקע הפירמידות. לדבריה,
ה טיו ל

שהוארךביוםאחד אי פי שרלהלהסירמליט !

מועקה ארוכה. היא ביקרה בקיברו של סאדאת וסיפרה שהיתר. חצה להיפגש עם ג׳יהאן.

הוא התנהג עם אנשי־ד,מודיעין בהגינות
ויתכן שמסיבה זו הם יכלו להעביר אותו
בעורמה את הגבול, ולפגוע בו.
בשעה 5.30 בבוקר הוא יצא לשטח. הוא
הבחין בקבוצה של ערבים והתקרב לעברם.
הם תפסו אותו וגררו אותו מעבר לגבול.
הם ירו בו באקדח שלו, אותו קנה בכסף
שקיבלנו בחתונה שלנו. הם התעללו בגופה
והרגו גם את הסוסה שעליה הוא רכב.
רועי היה בן 21 ועוד שבוע כשהוא
נרצח. אני הייתי בן 19 וארבעה חודשים.
בננו, בועז, היה בן ארבעה חודשים.
עזבתי את הקיבוץ ב־ ,1959 ועברתי עם
בועז לחיפה, עיר הולדתי. ברגע שהתאפשר
לי, עברתי לתל־אביב.
יחסי לערבים היד, מורכב. מעולם לא
הייתי פוגעת בהם, לא הייתי זורקת אבן,
אך לא הייתי יכולה להשתחרר מהרצח
בדם קר של רועי. זה גדע גם את חיי.
שינה את מהלכם. שנים לא הייתי יכולה
להשתחרר מאירוע-הרצח.
המילחמות שבאו אחר־כך עוררו את,
השאלה עד מתי, אך כאשר הגיע לכאן
נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, הרגשתי׳
מאוד מוזר. מצד אחד היה לי עצוב מאוד,
וזכרתי את הפסוק ש״הם נפלו לשווא״״

הודעתי לו שלא אוכל לצאת באותו יום
לאזכרה שאנו עורכים על קיברו של רועי.
.בועז לא הגיב באופן מיוחד, הוא לא הראה
שימחה בולטת ורק שאל :״זה לא משונה ז״
,בנסיעה הייתי מאוד נרגשת. הרגשתי
׳שאני נוסעת על סקטים. כמעט סלחתי על
הרצח. עברנו את נחל־עוז, והיינו צריכים
להביט שמאלה, האוטובוס לא האט את
!מהירותו. הרגשתי שייכות. העיניים היו
מלאות. אני זוכרת שאמרתי לעיתונאי יצחק
שתיל, שישב לידי :״נכון שזה רגע היס טורי?״
גלילה
הראשון במצריים, בבית־המלון,
לא יכולתי לאכול ולא להירדם. כאשר בי קרתי
למחרת בשוק ראיתי שאין שינאה.
הביטו בנו בעיניים רגילות ללא שינאה.
אני חושבת שמילחמה לא תהיה עם
המצרים. איני יודעת איך תתפתח הנור מליזציה,
אך הם יעשו מה שהם חייבים
על-פי ההסכם. אנו נצטרך לשמור על
:השלום, ואם נתעייף, זה עלול לגווע. הם
לא רוצים מילחמה. הם השיגו את כל מה
שהם רצו ואני רוצה להאמין שהם יקיימו
:את כל מה שהם חתמו עליו.
מבחינתי, עכשיו נסגר המעגל. אני כמעט
שסלחתי על הרצח. בן־ציון ציפוריו !

כדורגלן רוקכן
קנסות כבדים
כדורגל הסגיא ה ר פו אי ש ד רו ק בן*123456789
בעיירה יהוד היתד, השבוע שימחה
אמיתית. בפעם הראשונה בתולדותיה מצ־

ליחה קבוצתה, הפועל יהוד, להעפיל לש לב
גמר גביע־המדינה לכדורגל, וזהו ללא
ספק הישג.
כ־ 40 אלף איש חזו ב־ 2מישחקי הצי
גמר הגביע, שהתקיימו השבוע באיצטדיון
רמת־גן. במשך כ־ 4וחצי שעות התרחשו
דברים רבים על כר־הדשא הידוק. אך
במשך רוב הזמן התמקדו עיניהם של הצופים
בשחקן אלמוני אחד, שמיבצעיו המ רתקים
והמפתיעים על המיגרש העלו
אותו בסערה על מפת הכדורגל הישראלי.
׳ 30 אלף דירות כשכוע. שלום רוק-
בן ,26 ,שחקן הפועל יהוד, כבש בלהטוטיו,
כידרוריו ושליטתו המושלמת בכדור
את הצופים והשחקנים כאחד.
החלוץ החדש, שהגיע העונה ליהוד
ממכבי שעדיים, לא הצליח במשך כל
השנים להיקלט בקבוצה מכובדת, וזאת
רק בשל ענייני המישמעת שהיו בעוכריו.
מאמנו בשנה האחרונה, צבי רוזן, ידע
לספר, כי למרות. הקנסות הקבועים שהוטלו
על השחקן מדי שבוע, הוא הימר
עליו. רוקבן שילם מדי שבוע בממוצע
25—30 אלף לירות קנסות על עבירות
מישמעת.
סיפר רוזן :״הוזהרתי על־ידי מאמנים,
הנהלות ושחקנים, לא להסתכן עם השחקן
הבעייתי. למרות הכל לקחתי צ׳אנס, ולא
התאכזבתי.״
רוקבן הוא פלא רפואי. עד גיל 10 היה
ילד נכה — רגלו האחת היתה קצרה ב כמה
סנטימטרים מהשניה. למרות מיגבלתו
הגופנית הצליח הנער להגיע לשליטה שאין
דומה לה כיום בספורט הכדורגל בארץ.

ספורט
של מכבי בני־שפרעם לנצח את הפועל
בני־נצרת, ולא מצליחה. נצרת הובילה
בטבלת ליגה א /כשעליונותה אינה מוטלת
בספק. מישחקי הדרבי רוויי המתח
של שתי הקבוצות היו ידועים לשימצה
בכל איזור הצפון כולו.
עלי ראדי, שחקנה הידוע של בני־נצרת
הכריז פעם ביהירות :״לא משנה
כמה יידרדר מקומנו בטבלה, תמיד נהיה
לפני שפרעם.״ הנצרתים הרגישו משיכמם
ומעלה.
השנה, בפעם הראשונה, הצליחה שפרעם
להקדים את היריבה ולעשות היסטוריה.
הזינוק של מכבי בני־שפרעם מליגה ג׳
לפני שנתיים הישר לליגה א׳ לא היה
מעשה שמיים, מנאללה.
ראש־ד,עירייה איברהים נימר-חוסיין,

כ דו ר סל
ההב טן שלה אגו אי ס ט׳
כדורסלנה קר־המזג של מכבי תל-אביב,
לו סילבר, העומד לסיים השנח את לימו־די־המישפטים
שלו התגייס לשירות חובה
בצד,״ל, בגיל .29
סילבר, גם קפטן הקבוצה, משחק בקבו צתו
כבר שבע שנים. הוא הפך את
סיגנון זריקות הקליעה המיוחדות שלו
— מעבר לראש — לשם־דבר בחוגי-
הספורט. אופיו החברותי והנוח הוא תכו נה
חשובה ביותר בקבוצת הצמרת רוויית־המתחים.
ורק טיבעי הדבר שהפך לפני
שנה יורש לטל ברודי ולג׳ים בורטרייט.
חשבונות אישיים. סילבר, שהתנדב
בשנה האחרונה למיבצעי קידום ספורט
הכדורסל בקרב הנוער ברחבי הארץ,
בעיקר בעיירות־פיתוח (המשמשים גם ל הארת
שמם של מוסד פינאנסי ובית-
חרושת לממתקים) ,התנדב השבוע, במיס־גרתי
שירותו הצבאי, לצאת עם נבחרת
העתודה לטורניר ידידותי להולנד. כל
זאת, נוסף לסידרה המפרכת של מישחקים
שהיו לו כבר העונה.
לפני צאתו את הארץ השבוע, הספיק
סילבר להכריז:
״בשבילי זה ׳ יופי ־ לשחק עם הילדים
של העתודה. אין להם בעיות האגו הקשות
שיש לשחקני מכבי. זה תענוג לשחק
כדורסל יפה עם אנשים שלא לוקחים
כל מיני חשבונות אישיים בחשבון בזמן

שפרעםהב רי אהל*^? 1רת
כבר 15 שנה מנסה קבוצת הכדורגל

את תוצאות המחזור האחרון ( )28 של מישחקי הליגה הלאומית, שייער־בו
בשבת, חוזה מאמן הכוח־מכני רמת־גן, אריה רדלר. רדלר מצוי במשא־ומתן
מתקדם עם קבוצת הפועל ירושלים, לגבי אימונה בשנה הבאה.
.1שמשון ת״א —
הפועל כפר־ספא :
יהיה תיקו. שתיהן תהיינה מרוצות
מנקודה.
.2הפועל תל־אפיב
— מכבי חיפה :
אחד חמישחקים המשעממים בשבת.
הפועל חושבת על גביע המדינה, ו אילו
מכבי, שהבטיחה את מקומה ב לאומית,
רגועה. יהיה תיקו.
.3פני יהוזיה ת״א
— הפועל ירושלים:
גם תיקו. אולי בני-יהודה תתאמץ כדי
להבטיח א ת מקומר, במקום השלישי.
.4הפועל פ״ת —
בית״ר תל־אכיב :
הפועל פתח־תיקווד, תנצח — היא
שאפתנית והוכיחה שהיא יודעת לשחק
כדורגל.
.5מכבי נתניה —
הפועל ראשל״צ :
יהיה זה אחד המישחקים המעניינים
השבת. את נתניה קשה לנצח בבית.
אם תפסיד, ראשון תרד לליגה הארצית.
תיקו.
.6מכפי יפו —
מכפי פתה־תיקווה:
מישחק של תיקו. פתח־תיקווה הב טיחה
את עצמה.
.7בית״ר ירושלים
— הפועל יהוד :
תיאורטית, שתיהן עלולות עוד לרדת.
ליהוד יש בעיה, שתהיה בגביע. אם
ראשון־לציון תפתיע, יהוד יכולה למצוא
עצמה מחוץ ללאומית. תיקו.
.8הפועל כאר־שפע
— מכפי תל־אביב:
הפועל באד־שבע תנצח, כי היא טובה
יותר ושאפתנית.
.9מכפי ר״ע —
הפועל ק. שמונה:
רמת־עמידר תנצח. לשניהם אין עניין
בליגה — קריית־שמונה מאושרת שנש ארה
בליגה הארצית. לרמת-עמידר סי-
המאמן אליעזר שפיגל ניחש נבונה

במשך כל 18 המישחקים הבאים ידעה
קבוצת בני־שפרעם הפסד אחד בלבד.
מתחתית הטבלה המריאה למקום השני,
בעוד נצרת נשארה במקום החמישי.
בימים אלה הבטיחה שפרעם את עלייתה
למיבחני התמודדות לליגה הארצית.
אבל הכוכב ארמלי החליט כנראה לג־
,טוש דווקא עכשיו. הוא הודיע כבר
על כוונתו לשחק בשנה הבאה בליגה
הלאומית, גם אם קבוצתו תעפיל לליגה
הארצית. בנוסף להצעות שקיבל ארמלי
ממכבי חיפה והפועל תל־אביב קיבל הצעה
לאחרונה גם ממכבי תל-אביב.

וטו

וטו
וטו וטו

כדורגלן ארמלי

מאמן רדלר
כוי לנצח בביתה.
.10 הפועל עכו -
רמת־גן :
£ * 9 0הפועל
מישחק של תיקו. רמת־גן חייבת להבטיח
לעצמה עוד נקודה. עכו תהיה
שאפתנית להוכיח שיכולה לנצח קבוצת
צמרת.
.11 הפ. נצרת עילית
— פית״ר נתניה :
נצרת עילית, תיאורטית, בסכנת ירי דה.
אם תפסיד — עלולה לרדת מהלי גה.
נצרת תנצח.
.12 הפ. בית־שמש
— פית״ר רמלה :
ביודשמש תנצח. כי היא בסכנת
ירידה.
.13 הפועל חיפה —
הפועל פית־שאן :
חיפה תנצח, כי היא טובה יותר וחז קה,
יש לה חשבון עם בית־שאן.
ונישעה משחקים.

מנצחים או

עו זב !

לקח את שלוש הקבוצות הנפרדות (דרוזים,
מוסלמים ונוצרים) של ליגה ד׳,
שהתקיימו בעירו, תחת חסותו.
הוא איחד אותם, הזעיק לעזרתם את
הכוכבים, בני המקום שרעו בשדות זרים.
כל זה תמורת סכומי כסף טובים שהשקיע
מקופת העירייה. בין הכוכבים שהחזיר
לעיר — זאהי ארמלי, שכמעט נרכש
לפני שנתיים על׳ידי דויד שווייצר. גם את
המגן אחמד אל־ווהד מדלית אל־כרמל
הביא לחיזוק.
לגיבוש הקבוצה והכנתה נרתם המאמן,
כדורגלן העבר אברהם מנצ׳ל, שהספיק
לאמן גם את מכבי חיפה והפועל עכו.
איום חינוכי. מנצ׳ל התחיל עם הק בוצה
ביד קשה, והשחקנים פחדו מפניו.
את הכוכבים המפונקים הושיב בצד, על
הספסל. כך התחילה הקבוצה את השנה,
בתבוסות חוזרות ונשנות. בשיבעה מיש-
חקים הצליחה הקבוצה לצבור 3נקודות
בלבד.
המאמן המיואש, אשר הבין שכוונותיו
הטובות לא מספיקות למילוי המשימה ש הציב
לפניו, החליט לנסות את רגש
הגאווה של שחקניו: הוא הודיע להם
באיום :״במישחק הבא, או שאתם מנצ חים,
או שאני עוזב. אין לי מה לחפש
כאן.״

כדורסלן סילבר
האגו של כל אחד
המישחק. אני עייף להיות הקפטן של
האגואיסטים האלה.
״בתור קפטן אני צריך להתמודד כל
הזמן עם כל בעיות האגו שיש לכל
אחד בקבוצה, וזה מעייף. להיות קפטן
זה קשה, וזה משפיע לעיתים קרובות
גם על רמת המישחק שלי במיגרש.
״אני מצפה בשנה הבאה להיות יותר
מאושר ולהשיג יותר מאשר בשנה החולפת.״
העולם
הזה 2332

חזרה לתחילת העמוד