88 עמ 1זי0
בצמר! ז
הביטח 11
מחיר 25 :שקלים (כולל מ.ע.מ).
ייייי״י״
,כתבתהשערהקד מי:
כחכחהשערהא חו ר :
כפול
תת־אלוף מתי ניב התאכד,
אחרי שלמראית־עין כבר התאושש
מן המשבר ש פקד
אותו, כאשר נס פה
בנו. מה הביא
אותו לכף ז־
סגיג] •
גדעון והחדשות הישראלי. המערכת וחממהדח תל*
״העולם הזה״ .שגדעון
גורדוז_,,33 ..טד• ^2202/3/4ץ ,03 תא־דדאר . 130 העדרו
אכיכ_,רחוכ_ יון
הראשי: אודי א מ רי. עדרף־תכנית: יוסי ששן
סערכת: שרית ישי ושלפה פרנקל. עורכי כיתוג: תמי
טוטוביץ וגיורא שיפן. אלפי פערכת: ציון צפריר וענת פרגוסטי. ראש
חפינחלה: אכרהם סיפון. פהלקת המודעות: רפי זכרוני. חפו״ל :
תד־אביב--,
״העולם הזה״ כע׳׳ם. מודפס כ,,הדפוס החדש רחוב ונרסיח ״כספי״ כע׳׳בג
כן־אביגדור. הפכה ״גד״ כע״ס. גלופות צינקוג
כשתי התוכניות על פרשת קסטנד
שורבב שמו של העולם הזה פעמים רבות,
מבלי להטיל הרבה אור על פעולתו
באותם הימים.
השאלה שכל צופה בוודאי שאל את
עצמו היתה: מדוע שיתף העולם הזה
פעולה עם שמואל תמיר באותה פרשה?
אני רוצה להשיב על השאלה במדור
זה, המוקדש לבירור בץ העורך והקורא.
ח קי ר ה
ל או מי ת
שהופיע אחרי פסק־דינו של השופט בנימין
הלוי, פורסם במדור הנדון מאמר
שלי בשם ״מישפט שרת״( .בתוכנית־בטל־וויזיה
נראה המאמר על המירקע, אך
לא נאמר מה נכתב בו ).אותו מאמר הסתיים
במילים הבאות :״ישנם הטוענים גם
כיום כי נעשה עוול לקסטנר.
״מי שסבור כך, רק טענה הגיונית אחת
פתוחה לפניו: שלא קסטנר אשם, אלא
אותם שנתנו לו את ההוראה.
״מי שסבור כך, רק מסקנה אחת פתוחה
לפניו: שקסטנר שיקר בבית־המיש-
פט, כדי לחפות על מנהיגי הסוכנות
היהודית.
״ומי שסבור כך, רק דרישה אחת
פתוחה לפניו: לגמל את העירעור
שבא לזרות אבק בעיני ההמונים,
ולמנות במקום זה ועדת־חקירה
לאומית, מורכבת משלושה שופטים
של כית־המישפט העליון כמדינה,
שתפתח בחקירה יסודית
של כל פרשת־קסטנר( .הדגשה ב
המניע
העיקרי שעמד לנגד עינינו
בפרשה זו, כמו בכל פרשה אחרת, היה :
לברר את האמת.
מקור).
למן הרגע שבו העלה מלכיאל גריג־
״יישמע קול באמת.״
וולד, אותו זקן תימהוני מירושלים, את
הנושא, היה ברור שמשהו חבוי בו.
ק ס טג ר
במהלך המישפט, מיום ליום, התגלה עולם
שלם, שהציבור לא ידע עליו דבר. היהו
1ר-כוכבא
סים בין ההנהגה היהודית בהונגריה ובין
הנאצים, היחסים בין המנהיגים בבודפשט
פעמיים נאמר בימים האחרונים פסוק
ובין ההנהגה הציונית בארץ, היחסים בין אחד, לגבי שני אנשים שונים מאוד,
זו ובין הבריטים — כל אלה הופיעו שפעלו בתקופות שונות מאוד. הפסוק
לפתע באור חדש לגמרי.
הוא :״אל תדון את חברך עד שתגיע
גם מי שלא הסכים לכל גישתו של
למקומו.״
תמיר לפרשה — וחלק ממנה לא נראתה
אמר זאת חיים כהן בטלוויזיה על
לי גם אז — מוכרח היה להכיר בעובדה קסטנר, ואמר את ייגאל ידין על בר־כי
המישפט הביא לגילויים של עובדות כוכבא.
מדהימות, שאיש לא העלה אותן על דעתו
בשני המיקרים, גישה זו מוטעית מלפני
כן. תודות למישפט הופנתה אלומה יסודה.
של אור לפינה חשוכה — והתגלו דברים
אני מסכים בהחלט שאי־אפשר לאדם,
מזעזעים.
שלא היה במצב כזה בימי הכיבוש הנאצי.
היו שאמרו גם אז: תנו לפצעים להג לשפוט את קסטנר. ואני מסכים כי איש
ליד. אין טעם לפתוח אותם מחדש ולחטט אינו יכול כיום לשפוט את בר־כוכבא
האיש.
במד, שהיה.
לא הסכמתי לזה אז, ואיני מסכים לזה
אך לא זהו הדבר החשוב. החשוב הוא
כיום. אומה חייבת לגלות את עברה,
שאתהמעשים יש לשפוט, מפני
לבחון מחדש את מעשיה, כי מעשים אלה שהם משפיעים על מעשינו שלנו.
משפיעים על ההווה. אם נעשו דברים
מוכרחים לנתח את מרד בר־כוכבא,
אסורים, יש לחפשם ולקבוע הלכה לגבי כדי להסיק מסקנה ולחנך ברוחה את
הם. ואם מותר יהיה לנהוג כך בנסיבות הציבור והנוער. האם היה זה מרד מטורף,
המיוחדות של הכיבוש הנאצי, חייב גם מרד נהדר? מה להגיד על כך לצעיר בן
דבר זה להיאמר בבירור. כי אומה צריכה 15עכשיו?
ללמוד מן הנסיון המצטבר של עברה,
מוכרחים לנתח את התנהגות ההנהגה
ואין להסתיר עבר זה מתחת לערימה של היהודית בימי השואה, בירושלים ובבודשקרים
מוסכמים.
פשט׳ כדי להסיק מסקנות לגבי ההווה והדעתי
היתד — ,ונשארה — כי לא עתיד. מה מותר? מה אסור? מה היה
צידקתו או אשמתו של קסטנר האיש מוצדק? מה לא? ובעיקר: מה קרה
חשובים, אלא הלקח ההיסטורי הכלול בדיוק?
במעשיהם של קסטנד וחבריו. אותם היתה
כך חשב העולם הזה לפני 29 שנים,
כאשר מילא תפקיד מרכזי במאמץ לחשיפת
חובה לברר עד תום, עד הפרט האחרון.
האם זה תפקידו של שופט? בהחלט הפרשה. נכתבו בשבועון אז דברים רבים
לא. המישפט מעוות את התמונה. כי שהייתי כותב אותם כיום אחרת, על כמו
המישפט הפלילי עוסק רק באשמתו או כל הידוע כיום. אך לגבי העיקרון המרכזי
אי־אשמתו של איש. הוא רואה את ההיס הזה, שהינחה אותנו אז, לא השתנתה
טוריה מבעד לחור־המנעול. היה צריך דעתי במאומה.
לקום אז מוסד אחר, לבירור האמת ההיסטורית.
הדבר
אינו נאמר בעיתון זה לראשונה
עכשיו, כעבור דור. הוא נאמר אז, בפה
מלא.
בגליון הראשון של העולם הזה ()924
העולם הז ה 2333
ה מי דחמה
עו ל
מין בריבוע
כתבת ״העולם הזה״ ענתה למודעה
שבו הציע זוג את שרותיו
לזוגות, תמורת תשלום. היא מספרת
על החווייה שעברה עליה,
כאשר גילתה כי בעלי ההצעה הם
זוג מפורסם, שכבר
זכה פעם בשער ״העולם
הזה״ — המוהל
והחיילת.
וחותה מבבל
א רי ק
שוב הניעה המדינה לעברי-פי-
פחת של מילחמה כלבנון. מה מנע
אותה ץ אילו מהלכים סודיים בישראל,
בארצות־הברית ובלבנון
השפיעו על ההחלטה?
״העולם הזה״ מגלה
את המהלכים החשאיים
ואת ריקעם.
מ ח כי ם
היא עוררה סנסציה
לאומית, כאשר הופיעה
בעירום בהצגה
השנויה־בנחזלר
קח של חנון לוין.
אבל עליה עברה
זוועה גדולה יותר.
ל מי לחמה
ישוכי־הצפון עלולים להיות הקורבנות
הראשונים של המילהמה, אם
תפרוץ. בינתיים הם חיים בצל המאורעות,
שנועדו להכשיר את
הקרקע למילחמה זו.
״העולם הזה״ היה שם
ומדווח בכתבה זו את
התרשמותו.
אלמנ ה בויב עה המזכירה הפרשה
את כרס זבות זאת
סיפור הפילגש בטבעה:
העולם הזה
ביקר אצל האלמנה
בחברון, ש־בריונים
הופכים את
חייה לגיהינום.
בארץ גואה גל של פטריוטיזם בקרב עזי
לי־ארגנטינה, המזדהים עם מילחמת מולדתם
הקודמת על איי־מאל־ווינאס
.״ש גם קולות אחרים.
העולם הזה שמע
אותם.
מישוטרה או מוות
הווידוי האישי
השוטרת של שניסתה להתאבד,
אחרי שפוטרה
מן ה
מישטרה. לדבריה
קרה הדבר
אחרי שבנו של
קצין בכיר עשה מגונה מעשה
בכתה הקטנה, ניסתה והיא
לפעול נגדו.
שיקר !
יו״ר ועד צוותי־האוויר של ״אל־על׳׳
,הקברניט בצלאל עופר, תוקף
בראיון מיוחד את בוטה שביט.
ומגלה את תוכניתו להקמת חכרה
עצמאית של טייסים. הוא חושף
את המזימות לחיסול
החכרה ולחלוקת השלל,
ומתאר א ת מצב
עמיתיו.
מדוריס
קבוו 1י ם :
תשקיף במדינה
אתה והשקל מיכתבים תשבצופן
הורוסקופ מזל שור
עולם קטן — סודאן, בריטניה,
יצור נשק זשראלי—דרוס־אפריקאי
אנשים בלונים
יומן אישי — עצמות יהודה
המכבי, המילכוד של קסטנר,
יחי הצנזור
הנדון — הסירוב לשרת בשטחים
הכבושים
חשבון עובר ושב
שידור — ליס(טים) ולוויני
בן־ מאיר
ן מדריך שידורים -ישראל וירדן 48
מה הם אומרים -אליהו בן-
אליישו, יוסי גולדברג, גירעון
בריקמן, עוזי בורשטיין, זאב
אקשטיין, אבי אתגר
לילות ישראל -האשכנזים
שולטים בעסק, ריקוד בתחתונים
בלבד, מצטופפים בסנוביון
רחל המרחלת
איש ממאדים
לי לה לו
קולנוע — אמריקה על גלגלים,
ממאו עד מוצארט, חברים חברים
נמר של נייר
זה היה העולם הזה שהיה
ספורט
בשלב זה עלתה הצעה שישראל תקים את
המערכת הביטחונית שלה מצפון לרפיח, ותשאיר
את העיר מחוץ לתחומה הביטחוני.
הצעה זו נפסלה מכיוון שעלה החשש
שמא תהפוך רפיח לשטח־הפקר, ותהיה
במהרה לבסיס פלסטיני עצמאי.
פו דתב עי ק בו ת
המד לי פי ם
ראש־הממשלה, מנחם בגין, התנגד להכנסת שירותי׳
הביטחון ללישכות השרים, כדי לבדוק מי מדליף
מידע מישיבות־הממשלה, אך הוא, נקט בדרך
שונה לבדוק זאת.
ה ב חי רו ת ב ־ 28.6.85
בגין מינה בחשאי את יועצו לענייני
תיקשורת, העיתונאי אורי פורת, לתפקיד
מעקב אחרי השרים העלולים להדליף.
הבחירות לכנסת ה־ 11 ייערכו ב־8צ
ביוני ,1083 תאריך שבו יתמכו — מידבר
הליכוד — גם המערך והמפד״ל.
הנ שי אלצד
בלחץ שר־האוצר, יורם ארידור, נדחתה ההצעה
לקיים את הבחירות בחודש מאי, משום שאז
יתפרסם מדד גבוה, אחרי חג־הפסח. העברת המועד
לסוף יוני נועדה לרצות את ראש־הממשלה
חסיד התאריכים ההיסטוריים, משום שאז ימלאו
שנתיים לניצחון הליכוד בבחירות האחרונות.
המפד״ל תומכת בתאריך זה משום שאז תמלא
שנה לפעולת שיקום־המיפלגה, המתחילה בימים
אלה, ושנועדה להחזיר למיפלגר, את הקולות
שאבדו לה בבחירות האחרונות.
ה מוני צי פ ליו ת ״ ד חו
אין סיכוי רב לבך שהבחירות לרשויות
המקומיות יתקיימו כחודש נובמבר הקרוב.
אם יוקדמו הבחירות לכנסת ה־ ,11 יוצמדו
הבחירות המוניציפליות לאותו תאריך, ביוני הבא.
ולא — הן יערכו בתחילת שנת .1983
המפד״ל נוטלת חלק פעיל בניסיון לדחות את
הבחירות המוניציפליות.
מ ה רוצי ם הליברל
מאחרי ההתרגשות בליברלים על החלת המצע
הקואליציוני, לטובת אגודת־ישראל, מסתתר הרצון
להשיג באותה עת החלת סעיפים שהם חשובים
לליברלים.
הכוונה היא, ראשית כל. להוציא מיכרז
להקמת ערוץ שני, להנהיג חזק בריאות
ופנסיה ממלכתי, ולהוציא 100 אלף
דונם אדמות־מדינה למכירה לציבור. מכל
אלה ייהנו אילי-הון התומכים כמיפלגה.
איר נ מנ עהמ דינ ה
פלס טיני תבד מי ה
כמהלך הוויכוח על גורדה של רפיח,
עלתה כשלב מסויים האפשרות שהעיר
תהפוך למדינה־־זוטא פלסטינית.
האר בי או לו *׳
ביקורו של יצחק נבון כאתר-החפירות
ככית־שערים, בתחילת החודש הבא,
ישמש בסים להתארגנות הארכיאולוגים
בארץ נגד חוק-הארכיאולוגיה.
למרות שביקורו של הנשיא נועד גם למטרת
הזדהות עם החופרים בבית־שערים, המוטרדים
ממעשיהם של קיצוניים דתיים באתר, יאזין הנשיא
גם לדבריהם של ראשי הארכיאולוגים בארץ.
ה ב גנ ת ־ ש לו
בגבולהצ פוני
הפגנה נגד כוונת הממשלה לתקוף בלבנון תיערך
בימים הקרובים על קו הגבול, על־ידי תושבים
מהגליל העליון.
מארגני ההפגנה רוצים להדגיש שבניגוד
למה שפורסם, מרבית תושבי האיזור
מתנגדים לחידוש הלחימה כלבנון.
סי ב סו ך
ב ש בו עון !,בו ל״
שמואל מור, כא־כוח המוציאים
לאור של שכועון־המין ״כול״ ,הגיש
תלונה למישרד-הפנים על כך שהעיתון
ממשיך להופיע כניגוד לרצונו.
מור, שבידיו הרשיון להוצאת העיתון,
מתנגד להמשך הופעת השבועון
בעריכתו של ז׳אק אורנשטיין.
הסיכסוך כין השניים נגרם כתוצאה
ממחלוקת כספית, וכרגע לא
ברור מהי הזכות החוקית של אורני
שטיין להמשך הוצאת העיתון.
ישראל לא היתה מעוניינת שהעיר תחולק. המצרים
עמדו על כך שהגבול יוחזר לקדמותו עד
למילימטר האחרון, למרות שבימי השילטון הישראלי
פשטה העיר דרומה אל תוך שטח סיני. הם גם
לא היו מוכנים לספח אל עצמם את החלק הצפוני
של העיר, הנמצא ברצועת־עזה, מחשש פן
יאשימו אותם שהם גוזלים שטח פלסטיני. הם
הודיעו שאם יקבלו את העיר, יצטרכו להניף
בה דגל פלסטיני ולהכריז עליה כעל שטח פלסטיני.
יושב־ראש אגודת־הסטודנטים הארצית, ישראל כ״ץ,
שהורחק לשנתיים מהאוניברסיטה על חלקו
בהתפרעות שהיתה בקמפוס הירושלמי, החל במסע
פוליטי למניעת העונש.
לצורך זה כבר נפגש כ״ץ, חבר חרות, עם ראשי
הסיעה בכנסת.
לאאהבהב דו אי ת
ב דו ר ם יכריעו ב ח דו ת
הצעירה מכת־ים, ג׳ינה הר־פז, ה
מואשמת שחצתה את הגבול בטאבה,
לא חיפשה את אהובה הבדוי, כפי
שפורסם, אלא התפתתה להצטרף לחייל
אמריקאי ככוח הרב־לאומי, שנסע
לבסיסו בשארם אד־שייח׳ לשם
בילוי.
נראה שהפרשה נופחה על־ידי הישראלים,
כדי להראות למצרים ש־מישטרת
אילת עושה בל מה שביכולתה
כדי למנוע מעבר כלתי־מבוקר
כגבול.
בייץ מ ר עי ש עו ל מו ת
קבוצת בדווים שקיבלו פינקסי־חבר של תנועת־החרות,
תכריע ביום הבחירות הפנימיות מי
ייצג את אחד מסניפי התנועה בוועידת התנועה.
בחרות זועמים על כך שאיש־הקשר בין הבדווים
והתנועה הוא חבר-מיפלגה, המשמש בתפקיד
ממלכתי הקשור במגע יומיומי עם הבדווים.
חמיי חווניא ע־תון
דוברת תמ״י, ויקי שירן, יוזמת הוצאת כתב־עת
שיפרסם את היוצרים בני עדות־המיזרח.
ביחד עם שירן עוסקים בהכנות המשורר ארז
ביטון, המחזאי גבריאל בדשימחון והמרצה
אשר עידן.
הכוונה היא להכשיר את הקרקע להוצאת יומון,
שלדעת אנשי הקבוצה יבטא את דעת עדות־המיזרח
בארץ.
ה חנינ ה תו רחב
בוועדת־החוקה של הכנסת מתגבשת הצעה להפוך
את חנינת יום־ירושלים לחוק, ולמנוע מצב
שבו ועדות תהיינה אחראיות באופן בילעדי להחלטה
אם לחון אסירים ואם לא.
כוועדה יש נטיה להרחיב את תכולת
החנינה.
ה סו פ די ם הנ ע ד רי ם
בעצומה של סופרים ומבקרים, שהודיעו
על הצטרפותם למישמרת
האכל והמחאה של ״שלום עכשיו״
שהתקיימה ככיכר מלכי־ישראל בתל
אביב, על ההרג ומדיניות הממשלה
כשטחים הכבושים, חסרו כמה שמות
בולטים.
עמליה בהנא־כרמון, חיים גורי,
אבא קוכנר, אהרץ מגד, שימעון הל-
קין, וגם מאיר ויזלטיר ומנחם פרי,
לא הצטרפו לרשימת החותמים.
לעומת זאת, שמו של יורם קניוק
אינו מופיע משום שלא ניתן היה
להשיגו, ואילו אברהם כ׳ יהושע
שוהה כחוץ־לארץ.
*שטידויי מנוגע ל מ כי ר ה
בית הקפה הוותיק ברחוב דיזנגוף, ישטרן, מוצע
למכירה. בעלי המקום מתרצים את הסיבה
למכירה בעייפות מצטברת.
הקפה, שהפך מרכז של אנשי־רוח ופוליטיקאים,
הוא אחד מבתי־הקפה הוותיקים האחרונים
שנשארו ברחוב דיזנגוף.
עד עתה התעניינו כמה משקיעים ברכישת המקום,
אך המכירה עדיין לא יצאה לפועל.
לאורך הגבול הבינלאומי בין ישראל ומצרים
נסלל כביש חדש, בצד הישראלי, שיחבר את איזור
רפיח עם אילת.
בימים אלה עוסקים בפריצת קטעים הרריים
קשים במיוחד בתווי הכביש, שיהיה מוכן בתוך
שנה עד שנתיים.
ש רי דוגדפת
מאחרי מסע הגילויים של אנשי מישרד־התיירות
על ליקויים בעבודתו של אבי
כרוק, מנכ״ל החברה לופיתוח התיירות,
עומד ניסיונו של שר־התיירות, אברהם
שריר, לנגח את יריבו במיפלגה, גדעון פת,
המנסה כיום לכבוש את צמרת הליברלים.
פת, שהחזיק בתיק התיירות, בקדנציה הקודמת,
הוא שמינה את ברוק לתפקידו.
לאר גנ טינ ה
בניגוד לידיעות שפורסמו על הפסקת
מישלוחים ישראליים לארגנטינה,
הגיע לשם כאחרונה מישלוח של
00 אלף דובונים, תוצרת ישראל.
בעד פי דו ההמעדר
״החוג לשילוב״ במיפלגת העבודה,
המונה ב־ ±5אחוז מחברי המרכז, דורש
שהמערך של מיפלגת העבודה ומפ״ם
יפורק, אם כתוך זמן קצוב לא תאוחדנה
שתי המיפלגות.
מכיוון שברור שמפ״ם תתנגד להיטמעות בעבודה,
עולה סבירותו של מהלך הפירוק.
ב מ דינ ה
העם
מ ד־זהטאבה
בישראל מסוכן 7ספר
בדיחות — 3י 73 בדיחה
מתנשמת במציאות.
ערב הנסיגה הסופית מסיני
השתזפו כמה אגשים בכפר־הנופש
של רפי נלסון בטאבה, והחליפו
ברוח מבודחת ריעות על מצבו
המישפטי הצפוי של איזור־מריבה
בתיאוריה, היו האפשרויות כינד
עט בלתי־מוגבלות.
מכיוון שישראל לא הכירה בבעלות
של מצרים על טאבה, לא
יכול היה האיזור להיחשב כשטח
שעליו חלים המישפט והשיפוט
של מצריים. אך מצריים גם לא
הכירה בריבונות הישראלית על
איזור זה. במילא לא חלים עליו
המישפט והשיפוט של ישראל.
ההסכמה שהושגה בין שני הצדדים
לא כללה — ולא במיקרה —
הסכם על מצב־הביניים.
כך נולד הרעיון שטאבה היא,
בעצם, שטח ללא חוק ומישפט.
אם כן, מדוע לא להפוך אותה
לקאזינדענק, איזור חופשי שבו
מותרים מישחקי־מזל, הימורים וגם
חאשיש?
זאת היתה בדיחה, והכל צחקו.
אולם רפי נלסון התייחס לדברים
ברצינות. כאשר נוצר הגבול• הכפול׳
משני עברי טאבה, הוא
הביא לשם ׳מכונות־מזל, שהן אסורות
בישראל.
והמימשד איננו. השבוע נח-
תכה הבעייה. המצרים הכירו בכך
שטאבה נשארת בתחום המישפט
של ישראל, עד אשר תוחזר —
כפי שמקווים המצרים — אליהם,
בתוקף הסכם או פסק־בוררות.
ישראל, המקווה שהאיזור יישאר
בידיה, עמדה על כך, כמובן, והח רימה
את מכונות־המזל.
זה נראה סביר. מישפטנים חרי פים
טענו כי אכן זהו המצב החוקי :
עד אשר (ואם) יעבור האיזור
לידיים מישפטיות חדשות, ממשיך
לשרור בו החוק הקיים.
אבל גם זה אינו ברור. כי טאבה
לא היתה שייכת עד כה לישראל,
אלא למרש״ל (״מרחב שלמה״),
שהיתר, איזור של מימשל צבאי,
שבו חלו על פי החוק הבינלאומי
חוקי מצריים וחוקי המושל הצבאי.
אך המימשל הצבאי אינו קיים עוד,
ומיפקדת מרחב־שלמה פורקה.
אילו היה רפי נלסון פונה לבית-
המישפט, היו המישפטנים יכולים
לחגוג. אולם הוא התעייף והודיע
כי הוא נוסע לחו״ל, עד אשר תיפול
ההכרעה לגבי גורל השטח שלו.
מדיניח!
מיט 1ת נ 7ש 1וגוו1
ישרא 7משתפת פעו 7ה
עב סודית, אש״ף
וברית־המועצות
בכמה זירות
״המילחמה, כמו האהבה, מכניסה
למיטה זוגות משונים מאוד,״
אומר הפיתגם הבריטי. השבוע
מצאה ישראל את עצמה בכמה
מיטות משונות.
בגבול איראן—עיראק המשיכה
המילחמה לסעור, כאשר האיראנים
מתקדמים וכובשים בחזרה את ה
שטח
שאיבדו בסערת-הקרב הראשונה,
ואילו הצבא העיראקי
נתון במצב קשה. פרשנים צבאיים
ברחבי העולם ציפו להתמוטטות
עיראקית.
לדעת ממשלות וכלי־תיקשורת
רבים בעולם, ישראל מעורבת ב־מילחמה
זו כספקית נשק מרכזית
של איראן. האיית-אללה דוזדאללה
חומייני הודה בכך בעצמו, כאשר
אמר כי למען המטרה הקדושה יקח
נשק ״גם מן השטן״ .בעיני הקנאים
הדתיים השולטים באיראן, ישראל
היא אכן בת־השטן. הם אנטי-שמים
ואנטי־ציונים קיצוניים.
ההיערכות היא מוזרה ביותר.
מצד אחד: איראן, הנתמכת על־ידי
סוריה, זוכה גם בתמיכה ברורה
מצד אש״ף (המגדיר את המילחמה
הזאת כולה כ״המילחמה המטו רפת״)
.כך מוצאת ישראל את
עצמה במיטה אחת עם סוריה
ואש״ף, בעוד שבגבול הצפוני היא
מאיימת על סוריה ואש״ף במיל־חמה
(ראה עמוד .)7
בצד השני: עיראק נתמכת ללא-
הסתייגות על־ידי ירדן, שגייסה
מתנדבים לצבא העיראקי. מאחורי
עיראק עומדות גם סעודיה וכל
מדינות המיפרץ הפרסי (שהערבים
קוראים לו ״המיפרץ הערבי״).
אלה פוחדות פחד־מוות מפני איראן
המנצחת, העלולה להשתלט על כל
החוף הדרומי של המיפרץ. מצריים
התייצבה לימין עיראק, והשבוע
חודשו למעשה היחסים בין קאהיר
ובגדאד. בצורה זהירה ובעקיפין
תומכת ארצות־הברית בעיראק,
וברית־המועצות באיראן.
יחד עם אש״ף. לא פחות
מוזרה ההיערכות הבינלאומית סביב
סיכסוך אחר, המסעיר את העולם :
מילחמת בריטניה—ארגנטינה על
איי־פוקלנד, הם איי־מאלווינאס
(ראה עמוד .)79
חלק ניכר מן הנשק המופעל
על־ידי הארגנטינים בים ובאוויר
(הנזישך בעמוד )8
ההרג בגדה: מי אחראי?
י אשם במצב המביא להרג של מפגינים, וביניהם
— י נערים וילדים, בשטחים הכבושים ו
שאלה זו מסעירה לאחרונה חוגים ביטחוניים, הרגי שים
להאשמות שהוטחו בעניין זה בפני צה״ל. הכתב
הצבאי זאב שיף, המשמש לא־פעם כדובר של חוגים
אלה, טען פומבית כי צה״ל אינו אשם, ושכל האשמה
רובצת על ״הדרג המדיני״ — קרי: שר־הביטחוו *.
לדיברי חוגים אלה, נוצר עתה שוב מצב כפי שהיה
קיים לפני מילחמת יום־הכיפורים, כאשר שר־הביטחון
משה דיין שימש למעשה כרמטכ״ל-על, ונתן במישרין
פקודות לדדגי־הפיקוד הבינוניים והנמוכים של צה״ל.
אריאל שרון, כך הם טוענים, נותן עתה פקודות למפקדי
היחידות בשטחים הכבושים, ואף מדריך אישית מפקדים
נמוכים כיצד לנהוג באוכלוסיה, לפזר הפגנות וכר. את
האחריות להרג הם מטילים על אריאל שרון אישית.
לפי גירסה זו, מתיימר שרון להיות מומחה לטיפול
באוכלוסיה כבושה, על סמך נסיונו בעזה לפני 10
שנים, כאשר חיסל את מעשי־החבלה ברצועה באמצעים
החריגים המיוחדים לו. שרון ניהל אז את הפעולות
בעצמו, גם בדרג של כיתות ומחלקות. שיטתו היתר!
להרוג בו במקום כל ״מחבל״ ,ולהימנע מפגיעה באוב־לוסיה
האחרת.
עתה מופיע שרון בשטחים, בטענו כי לפיקוד הגבוה
של צה״ל אין כל נסיון במשימה זו, ועל כן הוא מנחיל
מנסיונו האישי לדרג המבצע. שיטותיו, שהביאו לריבוי
ההרוגים, זוכות בביקורת קטלנית בכמה חוגים ביטחוניים,
הטוענים קי אין קשר בין המצב והמשימות בעזה
לפני עשור ובין הנתונים והמשימות בגדה המערבית
וברצועה כעת.
1ש 3ב ל חי־ ק ס דן
^ ק רב חלק מן החוגים הביטחוניים גוברת
* האחרונים אי־הנוחות לגבי המצב הקיים. צה״ל
מן התנועה הגוברת של צעירים המתכוננים לסרב
בשטחים הכבושים — דבר העלול להעמיד את
בימים מודאג
לשרת
צה״ל
• בין השאר תקף שיף את ׳אורי אבנרי על מאמרו
״מדי צה״ל״ (העולם הזה ,)2331 בטענה שבהטילו את
האחריות על צה״ל שיחרר אבנרי את שרון מאחריותו.
אבנרי הכחיש זאת בתוקף.
העו ל ם הז ה 2333
בלחצים פנימיים כבדים ביותר (ראה הנדון) .נפוצה גם
הדיעה כי לא זה בילבד ששיטותיו הפוליטיות של
הפרופסור מנחם מילסון נכשלו לחלוטין, אלא שגם
השיטות הצבאיות שהופעלו לאחרונה בגדה וברצועה
לפי הנחיות שרון מביאות לתוצאות הפוכות מן המקוות.
מיסטר ההרוגים לא הביא ל״שחיקה״ של תנועת־המרי
בקרב הנוער הפלסטיני, אלא להיפך.
החוגים הביטחוניים אינם מקבלים את הטענה כי
החיילים יורים סתם כדי להרוג. לדעתם, נוצר מצב
שבו מועמדים חיילים יחידים, וקבוצות קטנות של חיילים,
במצב מפחיד. מכיוון שאין בידי החיילים אמצעם מילבד
• אימונים לכל היחידות המועסקות במשימות כאלה,
בליווי הסברה תקיפה לגבי השימוש בנשק והשמירה
על טוהרו — כפי שנעשה לפני פינוי ימית.
כל אחד מן האמצעים האלה מעורר מחלוקת חריפה
ובעיות. אין לצה״ל חשק לעסוק באימון חייליו לתפקידי
שיטור, רבים היו רוצים להעביר את התפקיד כולו
למישמר־הגבול, שהוא חיל שכיר מיקצועי. מישמר־הגבול
ידוע בשיטותיו הברוטליות, אך הוא לא גרם
לאבידות בנפש, כמו החיילים דווקא.
הימנעות מכוונת מעימותים מיותרים סותרת את
הגישה הנוכחית, של ״הפגנת נוכחות״ בכל מקום ובכל
עת. משה דיין דגל בשיטה הראשונה, אריאל שרון דוגל
בשניה.
טוווווו לפו תעו*3ח
או צה״ל:
הירי, והם גם לא עברו שום אימון לקראת משימות
של שיטור, מסתיימים מצבים כאלה באסון.
הדרג הצבאי יכול היה למנוע טרגדיה זו אילו נקט
באמצעים אשר ימנעו מראש מצבים כאלה. בין השאר:
• ציוד החיילים בנשק בלתי-קטלני לעימות עם
הפגנות סוערות, כגון כדורי-גומי, זרנוקי מים וצבע,
גאז מדמיע ועוד.
• אי-שליחת חוליות בודדות למצבי עימות, והקסדה
על כך שבכל פעם תימצא בשטח העימות יחידה גדולה
יותר, שעצם נוכחותה תמנע את החרפת המצב.
• 1הימנעות מעימותים מיותרים ופרובוקציות.
מ 7וקת האחריות בין שר־הביטהון וצה״ל היא
י י חלק מן הוויכוח, המחמיר והולך.
יש הסבורים כי צה״ל אינו יכול להתנער מאחריותו
למצב, גם כאשר הוא מקבל הנחיות פוליטיות חמורות
ביותר. תירגום הדברים לשפת השיטה הצבאית, כגון
הפעלת כוחות, רכישת ציוד והפעלתו, דרכי אימונים
והסברה — נמצא בתחום־האחריות של צה״ל. גם אם
המדיניות של אריאל שרון היא להביא לעימות, לחמם
את המצב ולהחריף על־ידי כך את המילחמה בעם
הפלסטיני, אין צה״ל מחוייב לפעול על פי כוונה בלתי־מוצהרת
זו בפעולתו היומיומית.
נראה כי כל הבעיות האלה זוכות עתה, אולי בפעם
הראשונה, במחשבה רצינית בחוגים הביטחוניים. ריבוי
ההרוגים הערביים בשבועות האחרונים גרם אצל רבים
להלם, המעורר למחשבה. גם מי שאינו מו*רד על-ידי
ההשלכות המוסרית, מודאג על־ידי השלכות אחרות,
כגון תנועת־הסירוב, התדמית של צה״ל בעולם והתגובות
בקרב הציבור הפלסטיני.
יתכן כי החלטת הרמטכ״ל, רפאל איתן, להטיל על
מצ״ח לחקור ברצינות את הטענות שהועלו בשבוע שעבר
על-ידי כמה מקציני שלום עכשיו, וביניהם נושא אות־הגבורה,
היא תוצאה ראשונה של הרגשה כללית זו של
אי־נוחות. יתכן שעומד להיווצר, מתחת לפני השטח,
עימות בין גישתו של שר־הביטחון וגישתם של רבים
מקציני־צה״ל, שתדמית הצבא ושלמותו חשובים להם
יותר מאשר התוכניות הפוליטיות של אריאל שרון.
דן שרות הזמנות
טל)03(241141 .
ד־ראכ די ה
דן אכדיה, הרצליה
טל)052(78555.
תל אביב
ק תל־אביב
טל)03(241111 .
המלך דוד, ירושלים
טל)02(221111 .
1982 עד
ב מלונו ת
מה דעתך לבלות ולהנות בארץ ־ כמו תייר
מחו״ל? חברת מלונות דן מציעה לך את
הלהיט של : 1982
בילוי במלונות דן כולל פנסיון מלא,
ומכונית שכורה, וכל זה במחיר שהוא הצעה
שקשה לסרב לה ־ רק 1982ש׳ לזוג, כולל דמי
שירות ומ.ע.מ. טלפן אל כל אחד ממלונות דן ובקש פרטים על הלהיט
של . 1982 אל תחמיץ את ההזדמנות להנות, לבלות,לסעוד ולנוח ברשת
מלונות דן באוירה יוקרתית ואירוח מפואר.
לרשותך מכונית ״ארס״ צמודה, כך שאתה יכול לטייל בארץ ולשהות
בכל לילה במלון דן אחר, או לבלות את החופשה כולה במלון אחד.
הזדרז ! ההצעה בתוקף רק עד ה־ 15 ביולי ומספר המקומות מוגבל.
המחיר המוזל׳של 1982ש׳ לזוג רק למזמינים 3לילות לפחות( .תוספת
קטנה לנופשים במלון ״המלך דוד״).
דן כרמל, חיפה
טל)04(86211 .
*41/7
״ארס״ ־ אתה מקבל ללא תשלום מכונית שכורה לכל
תקופת החופשה, ועליך לשלם רק את מחיר הדלק,
הביטוח והקילומטרד.
בעלי מכוניות פרטיות יקבלו תלושים לקניית 20 ליטר דלק
קי קיסריה
טל)063(62266 .
1614־•31־1011101531
דן נתניה^ץ ו 4£1/\6וא ^0
דן נתניה
טל)053(30044 .
שמור על ארץ ישראל יפה
מהסס
ו!ודחוון ח
י ולא היה מדובר במילחמה, שבה עלולים אלפים,
* ואולי רבבות, לאבד את חייהם, היתר .״המילחמה
הדחוייה״ של אריאל שרון הופכת בדיחה.
הרוגי המילחמה הזאת — חיילי צה״ל, לוחמים לבנוניים
ופלסטיניים, ובעיקר אזרחים חפים־מפשע בכפרים
ובעיירות משני עברי הגבול — שומעים עליה מדי־יום
במהדורת החדשות, קוראים עליה בעיתונים.
מעולם לא דובר כל־כף הרבה על מילחמה
לפני שפרצה, מעולם לא נותחה מילהמה ל פרטיה,
עד כל מהלכיה, בצורה כזאת, עוד
לפני שנורתה היריה הראשונה.
עיתונים ברחבי העולם, אנשים ברחוב, חיילים משני
הצדדים — הכל כבר יודעים את טיבה של מילחמה זו.
ה ד חוי ה
קומנדו — בלי אישור ארצות־הברית.
יש לכך כמה סיבות:
• מילחמה שבה תתערב סוריה עלולה להפוך בן־
רגע למשבר עולמי ראשון־במעלה. יתכן אולטימטום
אטומי סובייטי, כמו ב־ .1956 תיתכן התערבות מהירה
של מועצת־הביטחון. רק המיטריה הפוליטית והצבאית
של ארצוודהברית, וכוח־הווטו שלה במועצת־הביטחון,
יכולים לעצור תהליך כזה.
• מילחמה בממדים נרחבים מחייבת חידוש של
מלאי החלפים — אם לא במהלך הקרבות, הרי מייד
לאחר מכן. אמבארגו אמריקאי עלול להיות קטלני במצב
כזה.
• יחסי ישראל־אמריקה הם עניין חיוני, ושום פעולה
אינה כדאית אם יש בה הסתכנות בקרע רציני עם
ארצות־הברית.
יתכן ששיקולים אלה לא היו מכריעים, אילך
היה אריאל שרון עצמו אדון למעשיו. אך
האיש הצייד להחליט על מילחמה הוא מ:חם
בגין — אדם יותר זהיר מאשר שרון.
נראה כי עד כה סירבה ארצות־הברית לתת אור ירוק
לתוכניותיו של שרון. וושינגטון מתנגדת למילחמה זו
מכמה סיבות, ביניהן:
• החשש שמא תביא המילחמה להתלקחות כללית
במרחב ותפתח בתהליך־שרשרת שיגרום לעירעור היצי בות
בכל המדינות הפרדאמריקאיות המתונות, ובראשן
סעודיה.
>• החשש שמא תגיב בדית־המועצות בצורה תקיפה,
כדי להסיח את דעת העולם מבעיותיה בפולין ובאפגניסתאן.
פראנקו בספרד) .ג׳מייל חיסל את כל יריביו הנוצריים.
הוא קורא עכשיו לכוחותיו ״הכוחות הלבנוניים״ ,ולמדינונת
שלו ״לבנון החופשית״.
הצרה היא, מבחינת שרון ושות׳ ,כי קיימת
כמישפחת גומייל מחלוקת עסוקה לגבי שיתוף־
הפעולה עם ישראל, שיש דה צד רעיוני וצד
מעשי.
מבחינה רעיונית יש הבדל גדול בין ג׳מייל הזקן ובין
בנו־יורשו, בשיר ג׳מייל, שהוא מפקד הכוחות הצבאיים.
הזקן היה ונשאר פאשיסט. ב־ 1936 ביקר בגרמניה
ובאיטליה, והושפע שם עמוקות מתורתם של הדיקטטורים
האנטי־שמיים. הדבר לא הפריע לו להסתייע בישראל
בחימוש, אך הוא נרתע עדיין ממילחמה משותפת.
בשיר הצעיר, לעומת זאת, הוא פרו־ישראלי. קציניו
גם הם בעלי אוריינטציה ישראלית. הכתב האפר
׳,ריקאי רוברט פרידמן, אשר ביקר אצל הכוחות
הנוצריים, דיווח כי כמה מן הקצינים שם ביקשו ממנו
לשלוח להם ספרים על ישראל והציונות.
המחלוקת היא גם מעשית. ג׳מייל הזקן שייך לשיכבה
של פיאודלים כלכליים, שיש להם עסקים נרחבים ברחבי
העולם הערבי. הוא יודע ששיתוף־פעולה גלוי עם ישראל
במילחמתה יכניס את המדינה הנוצרית לגטו, לצד ישראל.
הגשרים אל העולם הערבי ייהרסו.
ביולי האחרון חתם ג׳מייל על הסכם עם סוריה, ובו
התחייב לנתק בעתיד את יחסיו עם ישראל. הדבר קרה
אחרי שסעודיה הגישה לו אולטימטום ואיימה לחסל את
כל העסקים המארוניים הנרחבים באיזור המיפרץ.
בשיר ג׳מייל אינו מייצג שיכבה של בעלי אינטרסים
היונה ועדי־הפצצות*
״לוותר על סיני, להכות בלבנון ! ׳
ישראל תפלוש ללבנון, תכבוש את כל השטח עד לביירות
המיזרחית והמיני-מדינה הנוצרית במרכז הלבנון. היא
תנסה לגרור אל תוך המילחמה את סוריה וירדן, כדי
להנחית גם עליהן מכה מוחצת. היא תגרש את כוחות
אש״ף ואת מאות אלפי הפליטים הפלסטיניים מלבנון אל
תוך סוריה. היא תמסור את כל לבנון לידי ההנהגה
הימנית הנוצרית, כדי להפוך את לבנון כולה למדינה
נוצרית מאוחדת, בחסות ישראל.
כדי לאפשר מילחמה כזאת דרוש תיאום בין שלושה
גורמים :
• .ממשלת־ישראל, הצריכה להתיר את הרצועה
של אריק ולאפשר לו לבצע את זממו.
• ממשלת ארצות־חברית, הצריכה לתת לכד
את האור הירוק.
• .ההנהגה הנוצרית בלבנון, הצריכה לשתף
פעולה במילחמה, ובעיקר אחריה.
מזה כמה חודשים מנסה אריאל שרון לכפות את רצונו
על כל שלושת הגורמים האלה. הוא עושה זאת בשיטתו
הרגילה: הוא יוצר שוב ושוב משבר, מביא את המדינה
לעברי־פי־פחת של מילחמה, יוצר פסיכוזה מילחמתית,
ומקווה שברגע האחרון יקבל אישור. השבוע עשה זאת
שוב — ושוב נדחתה המילחמה.
האישור לא בא.
שיטה זו אפשרית מפני שלרשות אריאל
שרון עומד מכשיר שלא עמד דרשות קודמיו:
צבא המסוגל להדום מבלי להזדקק לגיוס מש מעותי
שד המילואים.
בתקופות קודמות, כאשר ראש־הממשלד, ו/או שר־הביטחון
רצה לפתוח במילחמה, היה צורד בגיוס נרחב.
הדבר היה מדליק נורות אדומות ברחבי העולם. ישראל
עצמה לא יכלה להחזיק את כוחותיה במצב של גיוס
במשו תקופה ממושכת, ולחזור על התרגיל שוב ושוב.
כיום, למשימה זו, אין צורך בכך. צה״ל יכול להלום
בכל רגע, במינימום של הכנות, בכוחותיו הסדירים. כך
יכול שרון להגיע למצב של ערב־פלישה שוב ושוב,
מבלי לעייף את המדינה, ובכל פעם נדמה שהנה, או־טו-טו,
המילחמה פורצת.
עד שהיא תפרוץ באמת.
• אוזויסת: אין א 1דוק
לשראד אינ ה י כו ל ה כצאת כמייחסה כזאת -יהב-
דיל מפעולה חד־פעמית של חיל־האויר או פשיטת שער
השבועון טיים לפגי שבועיים.
כנין מפוצץ בלבנון*
הכישלון יהיה של בגין, ההצלחה תהיה של שרון
#החשש שמא יתלכד העולם הערבי יותר מן המצופה.
למשל: עיראק, העייפה ממילחמתה חסרת־התוחלת באיראן,
עשוייה לראות במילחמה כזאת תירוץ מצויין
כדי לסיים את המילחמה ההיא, בטענה שיש לרכז את
כל הכוחות הערביים נגד האוייב הציוני.
• החשש שהמילחמה תיצור מצוקה נפשית ופוליטית
במצריים, שלא תתערב בה, אך שיחסיה עם ישראל יתערערו
במיקרה זה לחלוטין.
כאלה. הוא מייצג צעירים אשר שינאתם לסורים ולפלסטינים
גוברת על כל שיקול אחר. הוא מוכן למילחמה.
בחודשים האחרונים חש יאפר ערפאת ב סכנה,
והוא פעל בשקט כדי לקשור קשרים
חדשים עם מישפחת ג׳:מייל. מכלי שממשלת־ישראל
ידעה על כך, התנהל משא־ומתן בין
ג׳מייל־האב ובין ערפאת, והיחסים ביניהם
השתפרו בהרבה.
ובעיקר: וושינגטון עסוקה בתריסר בעיות
אחרות. אין לה היכולת לגבש מדיניות כלשהי
במרחב, ואין היא רוצה שיעמיסו על רונלד
רגן המיסכן בעייה חדשה.
• ישראל: אין קונסגדוס
כל זה יכול להשתנות, ובמיקרה זה יש לצפות להתחלת
המילחמה. אך כרגע עדיין מחזיק הווטו האמריקאי מעמד,
ונמנעת המילחמה.
בעייה העיקרית של שרון היא כמובן, בישראל
י י עצמה. שמה מנחם בגין.
• הנאואשח: אב מור גן
^*ותף בעייתי עוד יותר הוא הכוח הנוצרי הלבנוני,
שלו נועד תפקיד של משתף־פעולה במילחמה ויורש
עתידי של השטח.
במרכז לבנון קיימת עתה מדינה־זוטא, הכוללת כ־18<70
משטח המדינה וכמיליון תושבים. חולש בה ביד־ברזל
פיאר ג׳מייל הזקן, מייסד אל־ח׳טאיב (״הפאלאנגות׳ /כפי
שקרא להם בלועזית, על שם המיפלגה הפאשיסטית של
כל זה יוצר אי־ודאות מסויימת לגבי השותף הצפוני.
בניגוד לשדון, שהוא הרפתקן בעל תפיסה
פשטנית, בגין הוא אדם זהיר, בעל תפיסה
הרבה יותר רחבה.
שרון גדל בכפר־מל״ל, ואין לו מושג אמיתי על מעצמה
כמו ברית־המועצות, למשל. בגין שהה בארץ הסובייטים,
ויש לו מושג ברור מאוד על יכולתה. הוא יודע שעימות
* קאריקאטודה של אוליפנט בוושינגטון סטאר. מאחרי
בגין: פיליפ ׳חביב, מחזיק גליון־נייר ועליו כתוב
״הפסקת האש״.
ה מי לחמההד חוי ה
(המשך מעמוד )7
עם הסובייטים עלול לגרור את
ישראל למצבים שאין לשערם מראש.
לגבי
אריאל שרון, העניין כולו
פשוט: ישראל פולשת בכוח־אש
עצום, נוחלת ניצחון קל, מאבדת
אנשים מעטים (אך הורגת רבבות
בצד השני) ,מקימה מדינה נוצרית
בלבנון, מחסלת בהזדמנות זו
את כוחות סוריה ואולי גם ירדן,
משמידה את אש״ף או משליטה
אותו בעמאן. פשוט.
בגין הוא מבוגר ומנוסה
יותר, והוא יודע שאף אחד
מן המהלבים האלה אינו
פשוט.
משהו יכול להתקלקל בדרך.
קל לפתוח במילחמה, אך לא תמיד
קל לסיים אותה. במילחמה אי־אפשר
לדעת מראש כמה אנשים
ייהרגו, ושיעור גדול יותר של
אבידות עלול לשנות בן־רגע את
דעת־הקהל בישראל. עלולה לנחות
מן הפרק, הרי אז את יצחק
שמיר. הוא פוחד מפני שרון.
• להתיש אזו בגין
ן -ל הגורמים האלה ביחד
— יוצרים מערכת־בלמים, שלא
איפשרו עד כה לאריאל שרון
לפתוח במיבצע. הוא נאלץ להסתפק
בפעולות ספוראדיות קטנות,
שהוא מתנגד להן. לא פעם אמר
בעבר שמוטב שלא לעשות כלום,
מאשר לעסוק בפעולות כאלה.
אכל הוא לא נואש. הוא
מעלה את תביעתו שוב ושוב.
מתוך תיקווה שיצליח ל התיש
את המתנגדים ולג רור
אחריו את בגין, כרגע
של זעם, חולשה או מחלה.
בינתיים הוא מחמם את האווירה
ועוסק בשטיפת־מוח שיטתית. הוא
מנצל כל תקרית זעירה — הנחת
מיטען שלא התפוצץ, תפיסת חוליה
כושלת בגבול אחר, מעשה־טרור
טנק ככפר לבנוני הרוס כמילחמת־ליטאני ()1978
אנשי אש״ף לא נפלו בפזז
מכה מוחצת על הישובים בצפון
(ראה !עמודים .)27—29 ברית-
המועצות עלולה להתערב ולגרום
להסתבכות בינלאומית שאליה
ייגררו גם בעיות הגדה המערבית
ורצועת־עזה.
בגין יודע שבניגוד לכל
המילחמות הקודמות, אין
כארץ קונפנזום לג-בי מיל־חמה
זו. לא רק מחנה־השלום
יתנגד לה, אלא שגם
,המערד עלול לנצל כל תקלה
או פישלון, בדי להוריד את
בגין לשאול־תחתית.
יתכן שעומד לנגד עיניו של
בגין גם חישוב נוסף:
אם תיכשל המילחמה,
יהיה זה כישלונו של בגין.
אף אם היא תסתיים כהצ לחה,
תהיה זאת הצלחתו
של שרץ.
במיקרה כזה, אי-אפשר יהיה
לעצור את שרון. התלהבות ההמונים
תסלק את־כל יריביו של שרון,
גם בצמרת תנועת־החרות, ותהפוך
אותו יורש-העצר. עוד לפני שבגין
י׳היה מוכן לכך, עלול שרון
לתפוס את מקומו.
בגין אינו רוצה בשרון כביורשו.
אין הוא סומך עליו, ואין הוא
בוטח בו. לא זה בלבד ששרון
אינו שייך למישפחה הלוחמת, ועלול
מחר ללכת בדרך הפוכה,
אלא שבגין גם אינו סומך עליו
בעניינים אחרים. ה״בדיחה״ של
בגין בשעתו, שאריאל שרון עלול
להקיף את מישרד ראש־הממשלה
בטאנקים ולחולל הפיכה צבאית,
לא היתה בדיחה כלל וכלל.
גגין רוצה להמליך תחתיך
את אחד מנאמניו — אם
לא את יעקוב מרידוד, שירד
ב מ דינ ה
בחו״ל שאין לו קשר מוכח עם
אש״ף — כדי לפברק בארץ אווירה
של היסטריה תחת הסיסמה ״המחבלים
הפרו את הפסקת־האש״.
שרון מקווה, כמובן, שאחד מ־אירגוני
אש״ף יבצע בסופו של
דבר פעולה רצינית כלשהי, שתאפשר
לו לשכנע את בגין וה אמריקאים
כי ״מוכרחים להגיב״.
לשם כך בוצעה בשבוע שעבר
תקיפת חיל־האוויר בלבנון, אף
ללא תירוץ רציני כלשהו. התיקווה
היתד, שכוחות אש״ף יגיבו תגובה
מאסיבית, ובכך ייווצר ״מצב-
המילחמה״ המייוחל.
אנשי-אש״ף לא נפלו בפח. הם
הסתפקו בתגובה מינימלית של ירי
קטיושות ומרגמות, בעל סיכוי-
פגיעה מיזערי. במיקרה או שלא-
במיקרה לא נפגע איש, והאמריקאים
לא התירו את הרצועה.
בינתיים הרוויחו בגין ו שרץ
משהו מן המצב. לא
זה בלבד שהחזיקו את אש״ף
כמתח מתמיד, אלא שגם
!הבריחו את האמריקאים
לזרוק להם במה פירורים,
בבחינת ״דמי לא־יתחף״.
בין השאר:
ו• הוזמן מנחם בגין סוף־סוף
לפגישה עם רונלד רגן בחודש
הבא, והוזמן שרון ברוב־כבוד לביקור
בוושינגטון עוד קודם לכן.
• 1הודיע רגן על כוונתו לחדש
את ״מיזכר־ההבנה האסטראטגי״
האומלל, שהושג על־ידי שרון בתקופה
הראשונה של כהונתו כשר-
הביטחון. אחרי ההילולה הגדולה
מת המיזכר מוות אומלל, כאשר
סופחה רמת־הגולן בלי תיאום עם
האמריקאים. עתה הוא קם לתחייה,
לפחות להלכה, כדי להרגיע את
שרון.
(המשך מעמוד )5
נמכר לה על־ידי ישראל. ישראל
ממשיכה לספק נשק לארגנטינה,
על פי ההודעות הרשמיות,
תוך מילוי התחייבויות קודמות.
בבריטניה גורמת עובדה זו
לזעם רב.
בריטניה נתמכת, כמובן, על־ידי
ארצות־הברית, המספקת לה מידע
חיוני הנאסף על-ידי לווייני־הריגול
שלה. ארגנטינה, לעומת זאת, זוכה
בתמיכתה הגלוייה של ברית־המו־עצות
(ראה מה הס אומרים).
הסובייטים רואים במילחמה זו הד
דמנות־פז לקנות אחיזה באמריקה
הלאטינית ,״החצר האחורית של
ארצות־הברית״ .הספינות מתוצרת-
ישראל של חיל־הים הארגנטיני
מופעלות עתה בעזרת מידע המגיע
מן הלוויינים הסובייטיים. האופי
הפאשיסטי של שליטי ארגנטינה
אינו מפריע למנהיגי מוסקבה.
השבוע הגיע שליח מיוחד של
הכת הצבאית הפאשיסטית, השולטת
בארגנטינה, לביירות, כדי
להיוועד עם יאסר ערפאת, ולקבל
את עזרתו.
אם נמצאת ישראל במילחמת
עיראק—איראן במיטה אחת עם
סוריה, אש״ף ובריודהמועצות, היא
נמצאת במילחמת בריטניה—ארגג־טינה
במיטה אחת עם ברית־המו־עצות
ואש״ף.
שליח ׳מיוחד. שונה המצב
במילחמודהאזרחים באל־סלוואדור.
ישראל היא ספקית־נשק מרכזית
של המישטר הפאשיסטי השורר שם,
על פי הדיווחים הרישמיים של
המכונים למחקר איסטראטגי בלונדון
ובסטוקהולם. על פי דיווחים
אלה סיפקה ישראל לאל־סלוואדור,
בין השאר 25 ,מטוסי ערבה 200 ,
תת־מקלעים מסוג עוזי 200 ,מטולי־ראקטות
18 ,מטוסי אוראגאן משופצים,
שישה מטוסי פוגה־מאגיסטר.
השבוע הגיע לארץ שליח מיוחד
של המחתרת הסלוואדורית, כדי
לבקש את הפסקתם של מישלוחי-
הנשק לכת הרצחנית השלטת.
בזירה זו פועלת ישראל, כמובן,
בשיתוף־פעולה הדוק עם ארצות-
הברית, בעוד שברית־המועצות,
ניקאראגואה, קובה, אירופה המע רבית
והאינטרנציונל הסוציאליסטי
(שבה חברה מיפלגת־העבודה הישראלית)
תומכים במחתרת הלוחמת.
צגחן
ישראלי. גם ביבשת
האפריקאית מתואמת ישראל היטב
עם ארצות־הברית. החלטת ממשלת
זאיר לחדש, השבוע, את יחסיה
הדיפלומטיים עם ישראל, היא חלק
ממערכה זו. ארצות־הברית לחצה
על זאיר — ועל מדינות אחרות —
לחדש את היחסים עם ישראל,
כחלק מן השוחד שהיא משלמת
לממשלת־בגין כדי להימנע מעימות
עם אש״ף וסוריה בלבנון
(ראה עמוד .)7ואילו מנהיג זאיר,
מובוטו ססה סהו, שעבר בשעתו
הורס־צניחה בישראל, מקווה ש ישראל
תעניה לו סיוע כלכלי,
ותעזור לו להבל סיוע גדול יותר
בארצות,־הברית.
הוסטה־ריהה. שהחליטה השבוע
להחזיר את שגרירותה לירושליח.
נתמכת גם היא על-ידי ארצות-
הררית.
קדם באיטיות לעבר שטח ההפג נות,
על הגיבעה שמול בניין-
הכנסת. השטח היה בוצי וההליכה
בו קשה, אך המדען הקשיש לא
נרתע, והתקרב לקבוצת הצעירים
שעמדו מאחרי הגדר והניפו שלטים.
הפעם
היו אלה שלטים יוצאי־דופן.
על גבי בריסטולים לבנים,
מוקפים בפס שחור נרשמו שמות
של ערבים וציון גילם. היו אלה
שמותיהם של 16 הפלסטינים ש נהרגו
בשבועות האחרונים מירי
חיילי צה״ל בגדה המערבית וב־רצועת־עזה.
לסרב
פקודה :.הצעירים,
תלמידי־תיבון חברי חוג פוליטי
על־מיפלגתי בירושלים, החליטו
לא לשתוק על מעשי ההרג בשטחים.
הנערים, הנפגשים לעיתים
מזומנות ובכל שבוע מחלקים כרו זים
בבתי־הספר ברחבי העיר, הח ליטו
לצאת להפגנה שונה, מול
בניין הכנסת 16 .מהם החזיקו, כלאחד,
כרזה שנשאה שמו של הרוג,
ועוד כמה עשרות חברים ואוהדים
הצטרפו אליהם.
ליבוביץ׳ בא להביע את הזדהותו
עם תלמידי־התיכון. הוא נמנע
מלדבר, עמד בצד, הציץ מדי
פעם בשעונו והביט חמור־סבר ב שלטים.
כאשר התבקש לומר דעתו
על האירוע, הזכיר את הדברים
שכתב במיכתב לעיתון הארץ, שבו
הוא קרא לחיילים לסרב פקו דה.
פעילותם
של הנערים הירושלמים
נגד ההרג בשטחים הכבושים
היא, מו הסתם, ההתנסות הצי בורית
הראשונה שלהם• אד היא
מעוררת כבוד הרבה יותר מתי רוציהם,
אדישותם והתתרנפותח
של אותם המכונים בטעות ״בעלי
גסיון־חיים״.
אם ביקש מישהו השבוע למצוא
נקודת־אור במציאות הישראלית,
הוא מצא אותה בתלמידים שאחזו
בשלטים דמויי מודעות־אבל.
המחיר המוסרי. באותה
שעה, בתל-אביב, בכיכר מלכי-
ישראל, המשיכה מישמרת האבל
והמחאה על ההרג ועל מדיניות
הממשלה בשטחים. בקצה הכיכר,
בצילו של פסל השואה של יגאל
תומרקין, מתכוונים אנשי שלום־ ׳
עכשיו לעמוד במקום שישה ימים
רצופים, במשך כל שעות היממה.
המישמרות הן קטנות ביותר וגם
השלטים הם מועטים, אך ברחבה
הגדולה והריקה הם נראים למרחוק.
המישמרת
גורמת לאנשים לא
מעטים לעצור. חלקם מזדהה, אחרים
מגדפים. ביניהם יש כאלה
הטוענים כי מי שאינו מסכים .
למדיניותם של ראש־הממשלה מנחם
בגין ושרשזביטחון אריק שרון ב שטחים
הכבושים הוא בוגד.
כאשר אנשי שלום־עכשיו עונים
שחלק מהם הם יוצאי-צבא בעלי
דרגות ואותות הצטיינות, אין הדבר
משכנע את תומכי הכיבוש.
בולט לעין מיספרם הקטן של
המפגינים. לאט, אולי באיחור,
חדרה לתודעת בעלי־המצפון בארץ
הידיעה על מה שמתחולל באמת
במרחק נסיעה קצרה מתל־אביב ,־י
ועוד יותר קצרה מירושלים. יש
תחושה, שאנשים מתחילים להבין
כיצד משחית הכיבוש את הישראלים
עצמם.
אך אי-אפשר להתעלם מהעובדה,
שזהו מיעוט. מיעוט קטן ביותר.
גם בתל־אביב, גם בירושלים,
עברו אנשים רבים ליד המפגינים.
מבניין הכנסת יצאה קבוצה גדולה
של מבקרים מצפון הארץ. הם
מיהרו לאוטובוסים שהמתינו להם
במיגרשי-החנייה ולא התקרבו ולוא ז
רק כדי לקרוא את תוכן הכרזות.
בתל־אביב עוברים ברחוב אבן-
גבירול אלפי כלי־רכב ביום. אפשר
לספור על אצבעות יד אחת את
הנהגים שנעצרו והתעניינו במיש-
מרת הקטנה.
הרוב אדיש למתחולל מעבר להו
הירוק. אם רצה מישהו הוכחה למחיר
המוסרי שמשלמים הישראלים
על ישיבתם שם, האדישות היא
הראייה לכך.
מישמרת ״שלום עכשיו״ כתל־אכיב
״שרון יורה — אין קונסרזוס !״
שכונה מיו־יורה. כל א-
יחסית האלה היו מח״ימים בהחלט
למיייה נדילה. חיבהת-״ולח.
הי״ה למישהי בעילס להעלות זיי•
הדעת שמאחורי מ״יכת מסיררס
ז*רז זוומי•* וידיייד יייו* הדזורז
ייי^יליזי י״י^ייי רחלז־ ייידל?מר ייך,
י**ייי• ויו-יידה.
הפגנות
דאדה גי ח לי ש רו ת
בתל־אביב ובירושלים
הפגיגו צעירים
נגד הרג פלסגזיגים.
הפרופסור ישעיהו ליבוביץ׳ הת־
הפגנת הצעירים כירושלים
מעוררים כבוד
לפי שעה.
ה עו ל ם הז ה 2333
^ אחד הוא חדש, ומוקף עדיין בי
י מיסגרת־עץ. תקועה בו, על יתד,
מצבת־עץ זמנית, שבראשה מתנוסס סמל
צבא־הגנה־לישראל. מתחתיו כתוב :״ניב
מתתיהו, י״ז אייר תשמ״ב״.
לא הרחק משם, באותה שורת־קברים,
מונחת מצבת־אבן. חקוק עליה אותו ה סמל
וכתוב :״אייל ניב (רובינוביץ) ,בן
ניצה ומתתיהו, נולד בתל־אביב, נפל במילוי
תפקידו, י״ד בכסל-ז תשל״ט, בן 19
בנפלו תנצב׳׳ה״.
בבוקר היום השני בשבוע שעבר עמד
תת־אלוף מתתיהו (״מתי״) ניב על קבר
בנו, הסמל אייל ניב, שניספה לפני שלוש
שנים וחצי בעת שירותו הצבאי. הקצין
הבכיר שלף אקדח וירה כדור אחד בליבו,
למחרת זכה להיקבר בסמוך לבן.
הועלו השערות רבות על הנסיבות ש־
את שביל־הזהב, שבו יכול הבן להמשיך
להתפתח בדרכו שלו. אצל מתי ואייל
ניב זה לא קרה. היה קצר.
הסיבה לכך טמונה בשוני המוחלט שבין
השניים.
מתי היה קשוח ומסוגר. אייל היה
פתוח לכולם ועדין. תמיד סבבו אותו
חברים וחברות. מתי היה איש־עבודה
חרוץ ויסודי, שהקריב על מיזבח זה את
כל תענוגות החיים. אייל אהב לבלות
וליהנות מן החיים. מתי ניחן בכושר
ניתוח מדוייק ואובייקטיבי, שבאמצעותו
חתך דברים חד וחלק. אייל ניחן בתכונות
אחרות. הוא היה מורכב יותר, רגיש יותר.
היה לו קשה להתמודד עם המציאות
באותה תקיפות והחלטיות של אביו.
איש־הצבא קר־הרוח היה קשור מאוד
לבנו הבכור. יש לו רק עוד בת אחת,
ה אג היה ק שוח,
מ סו גו, ו ת קיו
ביחסיו עם הסביבה
הבו ה ה פתוח
לבול ס!,יגיש, עדין
ובעל אופי רכב
הביאו את איש־הצבא הוותיק לשלוח יד
בנפשו. תעלומת מעשהו טמונה בטרגדיה
של אב ובנו.
מיכל, בת .17 הוא העריך מאוד את אייל
והירבה לדבר בשיבחו. יותר מכל רצה
שיהיה כמוהו: אדם גאה ונמרץ, התורם
ככל יכולתו למדינה ולחברה. הצעיר יפה־התואר
רצה לתרום, אך על־פי כישוריו.
עמידתו של אביו על כך שילך בדרכו,
למרות שהיתה מטובלת בהרבה דברי
עידוד ומחמאות, התפרשה אצלו דווקא
בזילזול ואי־הכרה במעלן תיו שלו.
ציפיות גבו הות
ך* טרגדיה הכפולה, שפקדה את
י • מישפחת ניב, היא סיפור אנושי נוגע-
ללב של מפקד מעולה, בעל אישיות קשוחה,
שחלומו הגדול ביותר היה שבנו
ילך בעיקבותיו. היו לו ציפיות גבוהות
מיוצא חלציו. הוא עמד עליהן בתקיפות,
כפי שנהג גם כלפי פקודיו בצבא. התת־אלוף
לא היה מסוגל להפעיל את כושר-
האבחנה החד שלו דווקא לגבי בנו —
אולי בשל הרגשות העמוקים שהיו מעד
רבים ביחסו אליו. הוא לא ראה שאייל
בנוי אחרת, שלעולם לא יוכל להיות
כמוהו.
אבות רבים, בעלי אישיות חזקה, שפילסו
להם את דרכם לצמרת, נתקלים
באותה בעיה. הדבר שכיח במיוחד בקרב
הקצינים הבכירים, שחונכו על בירכי הש־קפודעולם
קשוחה וחד-משמעית.
בניהם שייכים לדור אחר. שוב אין
הם נושאים את עיניהם אל המיתוסים,
שהיו נשגבים בעיני אבותיהם. הפער יוצר
לא אחת קרע בין אב לבנו. בדרך־כלל
מוצאים, בסופו של דבר, שני הדורות
אכזבה
מי ה
תת־אלוף נים (עם רחל דיין)
משוגטיס לספורט
^ ייל התגייס לצה״ל בנובמבר .1977
מתי, שהיה אז קצין־שלישות ראשי,
רצה שיתגייס לגולני. במילחמת ששת־הימים
היה האב קצין־שלישות של חטיבת
גולני. מאז נקשר קשר אמיץ בינו ובין
החטיבה, והוא הקפיד לשמור עליו עד
יומו האחרון. כמה ימים לפני מותו עוד
עסק באירגון כנס לוחמי גולני, העומד
להתקיים לציון 15 שנה למילחמה.
אך למרות השיחות הארוכות שניהל
עימו, סירב הבן להתגייס לחטיבה ובחר
בחיל־השיריון דווקא. היה בכך יותר מסתם
עקשנות. זה היה מרד.
הוא עבר את השלבים הרגילים בחיל
וסיים קורס מפקדי־טנקים, שזיכה אותו
בדרגת סמל. אך בנו של התת־אלוף
(המשך בעמוד )80
הטלפון
שמעשיו־את
המכס
בסוף השבוע שעבר חזר הביתה שר
האוצר, יורם ארידור, ממסע קצר בארצות־הברית.
בנמל־התעופה לוד קיבלו אותו,
בין היתר, מנכ״ל המישרד, פרוס׳ עזרא
סדן, וסגן־השר חיים קאופמן. למה זה
שר־אוצר ארידור
חשוב? כי האדם הכי חשוב אחרי
אדידור פמישרד־האוצר הוא עזרא
סדן, לא סגן־ השר קאופמן.
תנועת ביטול
פחות חשיבות לדבריו ומעשיו של סגן־
השר.
ועוד משהו: כמה פקידים מאוד בכירים,
בעיקר באגפי המיסים, למדו שלבצע
הוראות צריך, לשאול שאלות לא כדאי,
אפילו הן נראות כמנוגדות להליכים מקובלים
ולעיתים אפילו אינן מתיישרות עם
רוח החוק.
במיסגרת ׳ התקציב לשנת ,1983—1982
נכללו אומדנים שונים לגביית מיסים שונים.
מי שסבור שפקידים מפוחדים יכולים לעמוד
באומדני ההכנסות, כשכל מה שמעניין
אותם זה לשמור על עורם, בוודאי טועה.
סגנון העבודה, אומר מי שמכיר את המצב
באוצר, מתאים לשועלים, ולאומרי הן. כמה
זמן יחזיק העסק מעמד, קשה לנבא. מה
שבטוח, שטובה לעם ישראל לא תצמח
מזה.
איך יודעים? אפשר לשאול
פקידים ככירים כמישרד־האוצר
ואם יש קצת מזל, אפשר גם להשתתף
כישיכה שכה משתתפים ה שלושה,
ולדאות כל פעם את תנועת
הביטול וחוסר־הסכלנות של
השר, כאשר סגנו מדכר, או רוצה
לדבר.
סגן־שר שואב את תחום אחריותו וסמכויותיו
מהשר הממונה. חיים קאופמן אמור
לטפל בנושאי מיסוי שונים. הוא משקיע
בעניין זה המון עבודה ומרץ. אך מאז
ששר־האוצר התחיל לעשות תנועות של
קוצר־רוח כשסגנו מדבר, התחילו גם
הפקידים הבכירים במישרד־האוצר לייחס
סגן־שר קאופמן
לא חשוב
וזז *1!*11ר8גת שוורים
ג בו ה ה ומסוכנת
שאלתי את אחד מהידעונים של הבורסה,
מה בעצם קרה בשבוע האחרון בתחום
התמחותו. תשמע, הוא אמר, קרה דבר
פשוט: כששערי המניות עולות ויורדות,
מגיע רגע של אמת וכולם מתחילים לדבר
על ״רמות שערים״ ויש בזה משהו. אם
כולם מדברים, בעיקר מקורבי הבורסה,
צריך להיזהר — הם הראשונים שמתחילים
למכור, וכך הם עשו גם בשבוע שעבר.
המתיחות בצפון לא היתד, הסיבה, אלא
בעיקר האליבי. זה דומה לקומקום, עד
שהוא רותח עולה הטמפרטורה, כשהוא
מגיע למאה מעלות המים רותחים, אדים
מתחילים לפרוץ, משתחרר הלחץ, ושוב
אפשר להרתיח מים. ההבדל !הוא ש•
במניות מפסידים כסף, לא מים.
הנבט עולו!,
הניסוח יות
בשבת בבוקר התקשר אלי מישהו ואמר:
אתה זוכר אותי? אמרתי לו: לא.
אתה לא זוכר, אני ניר, דיברנו ...הפסקתי
אותו ואמרתי, בסדר, מה העניין. שמע,
הוא אמר, יש שמועות שמצאו נפט, ואתה
יכול לברר לי אם זה נכון. אמרתי לו
תשאיר את מיספר הטלפון שלך ואני
אברר. ביררתי. התשובה של המקור המוסמך
היתה: עורבא פרח.
בערב צילצלתי לבחור ואמרתי לו :
אמרו לי שכל העניין עורבא פרח. חבל,
הוא אמר, רציתי לשים ״בוחטה״ רצינית
על מניות הנפט.
ביום הראשון בבוקר אני שומע ברדיו
שגילו גז בשדות קיבוץ מסדה. בשעת
המיסחר בבורסה, בצהריים, עולים שערי
מניות חברות הנפט בצורה חדה. אחרי
הצהריים מצלצל אלי שוב ניר ואומר, נו,
אמרתי לך. מאיפה ידעת? שאלתי, אמר
לי: תשמע, ביום החמישי, אחד מאלה
שעוסקים
בקידוחי
נפט
קנה
חבילה
רצינית. אז מה, הוא מטומטם? ואני
חשבתי שזה עוד סיפור שטורחים
לספר לי, כדי שאפשר יהיה למכור
כעליה את חבילות מניות הגפט
שעשו ׳השבוע כמה עיטרות אחו זים
בל אחת.
יש לי עוד סיפור, הפעם בענייני ביטוח.
מצלצל אלי אחד מבעליה של חברת-
ביטוח ואומר לי: תבוא למישרדי, אנחנו
מפרסמים מחר את המאזן. בוא ותתרשם.
סירבתי באדיבות, פשוט לא היה לי חשק
ללכת. בצהריים הגעתי לבורסה, מייד
קידמו את פני בידיעה האחרונה: שמעת,
חברת־הביטוח תחלק מניות הטבה בשיעור
של 30070 ודיבידנד במזומן, אתה בפנים?
לא! חבל. למחרת מתפרסם הדו״ח
הכספי. רווח אין. מניות הטבה,
גם כן אין. רוח? היתה והרכה.
שער המניה יורד, במה חכר׳ה
אבלו אותה בגדול.
זנת׳ להפסיק
ודסחו במניה
בשבוע האחרון התחילו מנהלי הבורסה
לנקוט שיטות של ״יד קשה״ בניירות־ערך
שהתכונה הבולטת שלהם היא — מניפולציה.
ואמנם, ביום הראשון, בפעם הראשונה
בתולדות הבורסה, הפסיקו את
המיסחר בשלוש מניות לתקופה בלתי
מוגדרת.
רציתי לברר מתי בדיוק מפסיקים את
המיסחר במניה ומי מחליט. הלכתי אל
מנכ״ל הבורסה, יוסי ניצני, ושאלתי אותו.
הנה התשובה: העילה להפסקת מיסחר
במניה היא בדרך-כלל פקודה חריגה
בגודלה מצד חבר בורסה בנייר-ערך
מסויים. מה זה חריגה? זה תלוי בכמות
הרשומה למיסחר, הצורה שבה הכמות
מפוזרת בין בעלי העניין והציבור הרחב.
יש לנו נתונים מעודכנים לימים האחרונים
לגבי המחזור היומי הממוצע של
כל מניה, והצורה שבה התנהגו השערים
כתוצאה מעודף ביקוש או היצע ; כל
אלה הם מרכיבים בשיקול אם להפסיק
את המיסחר במניה מסויימת. ואז מה?
הפסקת המיסחר מנוצלת לעריכת בדיקה
מעמיקה של מקורות הביקוש או ההיצע,
האם זה מקור אחד או יותר ועוד. ואם
קיימת הצדקה כלכלית לעליית השער
של מניה מסויימת? אנחנו לא מתייחסים
לעניין זה של הצדקה כלכלית. אתה לא
יבול להתעלם מתופעות כמד הב דלים
של 40 ,30ו־ 50 אחוזים כין
מניה למוב״ז ועל שם, כאשר אין
שום סיבה שיהיה הבדל כלשהו
בין השתיים, מלבד מספר הרישום.
מכוניות רוסיות
ב ח צי מחיר
תופתעו, המכונית הכי מבוקשת בבלגיה
היום היא הלאדה הרוסית, הדומה בכל
לדגם של פיאט מלפני 10 שנים, עם מנוע
בן 1200 סמ״ק, או 1300 סמ״ק. מכונית
קומפקטית, בנויה היטב. באירופה מוכת
המיתון הכלכלי הכל אפשרי, כמו
למשל מכוגית רוסית חדשה ג ־
1888 דולר, מחצית המחיר של
מכונית בגודל דומה מתוצרת
מיפעל גרמני או צרפתי/0 .י<31
מכלל המכוניות שנמכרו בבלגיה
השיגעון האחרון ביבוא אישי של ישראלים
החוזרים ממסע בחו״ל, בעיקר ב־ארצות־הברית,
הוא טלפון אלחוטי לבית.
הטלפון הוא מכשיר רגיל עם פטנט: אתה
יכול להסתובב בבית עם הטלפון ולצלצל
בלי לסחוב אחריך חוט, עד לטווח של
200 מטר.
לפני שבועיים חזר אחד ממכרי מארצות-
הברית והביא עימו טלפון אלחוטי בצבע
אדום לוהט. כדי להיות בסדר, כדבריו,
עבר ב״אדום״ ,הצהיר על מה שהביא
איתו, גם הראה קבלה על 85 דולר ששילם
עבור הטלפון האלחוטי, וחשב שבזה גמר.
טעות. כאן זה התחיל. אמרו לו במכס :
תשמע, את הטלפון תשאיר פה. עליך
להביא אישור ממישרד־התיקשורת שיתיר
לו להכניס את הטלפון ארצה. אנחנו
נעביר את הטלפון למחסנים של ממ״ן,
הלך הבחור למישרד־התיקשורת במשרדים
שביהודה הלוי בתל־אביב, ולהפתעתו קיבל
במקום אישור למכס, המתיר לו להכניס
לארץ את המכשיר.
נסע למחסני ממ״ן בלוד, אמרו לו בסדר,
קודם תשלם את המכס. ניגש למכס, הכינו
לו חשבון 2224 :שקל, בבקשה. נידהם,
שאל על מה. אמרו, המכשיר עולה 130
דולר, ועליהם צריך לשלם ־ 1007 מס.
אמר להם, אבל מסרתי לכם קבלה שבה
רשום שהמכשיר עלה 85 דולר. הוויכוח
לא עזר ובלית ברירה שילם את סכום
המכס.
ועכשיו לממ״ן. יש. המכשיר נמצא ארוז
במקומו. צריך לשלם עבור החסנה של
שבוע ימים. המחיר 374 שקל לשישה
ימים. מה פתאום? זהו התעריף. בלית
ברירה משלמים, לוקחים את המכשיר
ונוסעים הביתה.
עניין הטלפון לא נתן לו מנוחה. הלך,
סיפר, ברר והעלה, שכל אלה שהביאו
מחו״ל טלפון אלחוטי, חוייבו להביא אישור
ממישרד־התיקשורת וכולם קיבלו אותו
במקום, ללא בעיות.
חומ אוטומטי, מדוע לא ׳מודיע
מישרד־התיקשורת למכס אילו
טלפונים מותרים כיבוא ועל־ידי
בד ימנעו ריצות מיותרות וכעיקר,
יפסיקו להעשיר את קופת מחסני
ממ״ן בלוד.
כשנה. האחרונה היו רוסיות. הן
מתחרות בכולן, גם ביפאניות, הנראות
עתה פחות על הכביש.
הרוסים, באמצעות המונופול ליצוא מכו*
ניות אבטואכספורט, עושים כל מאמץ
למכור מה שיותר. המחיר לא חשוב.
בכל מדינות אירופה ניתן למצוא סוכני-
מישנה מקומיים, המוכנים תמורת עמלה
נאה למכור מכוניות רוסיות, זולות בשליש
וברבע מכל המתחרות. כלכלנים במערב
אירופה מעריכים שהחדירה הרוסית לשוק
המכוניות תלך ותגדל, ככל שיגדל הצורך
של ברית־המועצות במטבע קשה, וככל
שיקטן מלאי הזהב שלה, שכמויות גדולות
ממנו מציפות את שוקי הזהב בשווייץ
ובמיזרח הרחוק.
לאחרונה התברר, שהזמנות של מיזרוד
גרמניה לאלפי מכוניות לאדה לא בוצעו,
בשל הצורך להעביר את המשלוחים למדינות
מערב אירופה. הגרמנים במיזרח
כועסים, אך גם במערב איש אינו מרוצה,
להוציא את רוכשי המכוניות הרוסיות,
בחצי מחיר.
תנאים מת! דפים לרוכש..אדעל
לא ברור איך תיגמר פרשת אל־על. מה שכן ברור הוא, שכבר נעשו תרגילים
״על יבש״ ,של הסעת נוסעים חרדיים בשתי מחלקות: אחת לגברים והשניה לנשים.
על פי השיטה החדשה קודם יורד מהמטוס הרבי ואחריו תלמידיו. אלה יוצאים מפתח
הגברים. הפתח השני ליציאה מיועד לנשים. אלה מתחילות לרדת כאשר אחרון הגברים
מתייצב בפתח המטוס.
מי שסבור שישנה סיבה טובה למכור את אל־על לקבוצת חיים שיף צמודת ליכוד,
לא יטעה אם יעלה ברוחו שאל־על יכולה להירכש גם על־ידי קבוצת מיליונרים מקנדה,
האחים רייכמן הידועים כאנשי עסקים חרדיים, וח״כ אברהם שפירא יהיה יושב־ראש
מועצת־המנהלים של החברה מטעם אגודת-ישראיל. אגב, כשני המיקרים תשלם
ממשלת ישראל את החובות, ב־ 400 מיליון דולר, והבעלים החדשים
יקבלו את החברה בתנאים מועדפים.
סד אמד
כל היתרוטת שבק 1פת גמל כפ 1ל של 1ש
״סל גמל״ -אפשרות חדשנית נוספת
לחסכון בהוראה קבועה אחת בשלוש קופות
גמל המ שלימות זו א ת זו:
קופת הגמל הרווחית ביותר
4די ש
בעשור האחרון.
קופת הגמל הצעירה
ה רן ־ י
ו הדינ אמי ת
קופת הגמל המב טי ח ה
תשואה ראלית קבועה. י
מו ר
אתה צובר בעת ובעונה אחת וו תק בכמה
קופות גמל רווחיות ביותר ומב טי ח לעצמך
גמישות רבה בהחלטותיך הפיננסיות בעתיד.
ממחשבת את
קחי הטלפה שלך.
תדיראן חטיבת תק שורת רח׳ ה סי בי ם ,18 אזור התעשיה, פ״ת, טל3-926641 ,928585 .
״טל־גל״ -רח׳ בי אלי ק ,137 רמת גן, טל 03-732094 .
״סברלופון״ בע״מ -רח׳ צה״ל 10 קרי ת אליעזר חיפה, טל 04-539227 .
״רמ-טל״ בע״מ -מערכות תקשורת, רח׳ תפוצות ישראל , 3גבעתיים, טל 5( 03-770141 .קוים)
״אייל ת תקשורתי׳ -רח, הלני המלכה ,5ירושלים, טל 02-240404 - 222606 .
״ אור טלקו״ בע״מ -רח׳ לוינ סקי ,56 תל־אביב, טל 824882 ,823731 .
שמרד אלקט רוני ק ה ( )1977 בע״מ -רח׳ ה שומר ,72 בני-ברק, טל 03-772171 .
תע שיות ישראל לאלקטרוניקה בעיינז
חטיבת התקשורת ־ בית התקשורת שלך
עם משפחת פנטסטיק
ץ וץ בעיות! ^
כל בעיות הנקיון הביתי נפתרו?י׳יו* ^2ס* 0
עם משפחת פנטסטיק — משפחת הנקיין.
א. לניקוי והברקת שמשות, מראות
וזכוכית — תכשיר מרוכז ויעיל.
מתאים גם לתוספת למיכל
ניקוי השמשות במכונית.
ב. תרכיז שמפו לכלים — ריחני,
מקציף ומרוכז ביותר, ממיס
שומנים רב עצמה. מגן על עור
הידיים.
ג. לניקוי, חיטוי והברקת אסלות,
כיורים וברזים.
ד. תכשיר מרוכז לניקוי שומנים
מתנורים, כיריים, גריל,
מחבתות, סירים ושאר כלי
המטבח.
ה. תכשיר מיוחד לניקוי המכונית.
מכיל וקס. מסיר במהירות
לכלון ומגן על צבע המכונית.
ו. תכשיר חדשני! נוזל לכביסת
אריגים עדינים. מתאים לכל
סוגי כביסת יד או כביסת
מכונה.
ז. עוד תכשיר חדשני מעולה!
מסיר לכלוך וכתמים לפני
כביסת היד או כביסת מכונה.
זהו את בני המשפחה—
וסוסו לאיה״ב
ועוד מאות פרסים!
עיינו בתאור המוצרים, שייכו כל
הגדרה למוצר לו היא
מתאימה, מלאו את התלוש,
שילחו אותו — והשתתפו
בהגרלת הפרסים:
־ ^ פרס ראשון 2 :כרטיסי טיסה
לארה״ב (זוגי, הלון וחזור -
45 יום באמצעות גנים תורס —
דיזנגוף 146 תל־ אביב).
• 5זוגות אופניים.
• 100 מערכות מטקות לשפת־ הים.
• 500 חבילות שי — ממוצרי
משפחת פנטסטיק.
לכב׳ קדם כימיקלים, בע״מ ת.ד 165 .אשדוד 77101
זיהיתי את מוצרי משפחת פנטסטיק!
הגדרה
א. שם כתובת
בהגרלה ישתתפו כל התלושים שיגיעו עד
לתא רי ד 30.6.82ה הג רלה תוורד ר־ 1 7 82
מוצרי משפחת פנטסטיק -ברשתות השיווק, בחנויות
המכולת ובחנויות לחמרי נקיון.
קדם כימיקלים בע״מ — ת.ד 165 .אשדוד.
אדי מת
מתאימה למוצר מסי
¥מ שפחת
*מ״פנטסטיק
הקסם שבג קיון!
זוהי האלמנה שעד ביתה זווקים
אלמונים רימונים ובקבוקי־תבעדה, והאומות:
^ תפוצצות עזה החרידה את בית
י י המישפחה. השעה היתד, שלוש לפנות
בוקר.
צריחות אימה !וקולות־בכי של ילדים
עלו מתוך הבית. אמם, שזינקה ממיטתה
לשמע הרעש, עברה בין מיטות הילדים
והרגיעה אותם. היא עצמה לא היתה
נרגשת כל־כך. במשך הזמן כבר התרגלה
להתנכלויות החוזרות ונשנות למישפחתה
ולביתה.
הרימון, שנזרק לפני חודש על בית־מישפחת
דענא בחברון, היה השלישי ב־מיספר
בחודשים האחרונים. אבנים ו חפצים
שונים אחרים, המושלכים על ה־
בית, הפכו כבר לדבר ישל יום־יום.
המישפחה כולה חיה תחת איום ופחד
מתמיד.
בית המישפחה הערבית ניצב במרחק
כמה מטרים מן הגדר של קריית־ארבע.
הוא נבנה לפני 16 שנה. לפני כן גרה
המישפחה ליד מערת־המכפלה. השטח
ליד הקרייה נמצא בבעלות המישפחה
כבר עשרות בשנים. אחרי הכיבוש ב־
1967 הופקעו מבני־המישפחה שמונה
דונאם, שעליהם נבנו כמה מהבתים המשותפים
הגבוהים של הקרייה היהודית.
למישפחה נשארו 12 דונאם בלבד, שרובם
הגדול הוא אדמה חקלאית. מזה כמה
שנים רוצים לקחת מהם גם אותם.
הפקעת
אד מו ת
כי המישפחה, סעיד עבד אל־
\ 1קאדר דענא, נפטר לפני חמש שנים.
אשתו, סעדייה, היא אם לשמונה ילדים.
הקטנים בהם הם בני 6ו־.10
אנשי קריית־ארבע ניסו לקנות את
7ל[ § 12171/1
הפיצוץ
נאג׳ח דענא בן ה־18
מצביע על המקום שבו
התפוצץ הרימון, שנזרק לבית המ״שפחה.
הבית והאדמה שמסביבו, עוד כאשר אבי
המישפחה היה עדיין בחיים. אך האיש
הגא והתקיף לא היה מוכן לשמוע על
כך. בעת שהפקיעו ממנו את שמונת
הדונאמים הראשונים הוצע לו פיצוי
כספי. גם לכך סירב .״אני לא מוכר לכם
דבר ואיני רוצה כל תמורה,״ אמר אז.
״אתם לוקחים ממני את זה בכוח, ומה
שנלקח בכוח יוחזר בכוח ! לפי חוקי
האיסלאם, אסור לאדם לקבל פיצוי אם
אינו מוכן שיקחו ממנו את אדמתו.
האדמה היא דבר קדוש, ועליו להגין
עליה.״
מאוחר יותר נאסר האב על־ידי המימי
של הצבאי. הוא ריצה שתי שנות מאסר,
ולטענת בני מישפחתו הם אינם יודעים
עד היום על מה נענש. בבית־הסוהר
לקה ביליבו. שנתיים אחרי ששוחרר מת
מהתקף־לב.
אחרי מותו גברו הלחצים על המיש־פחה.
האלמנה, שנשארה נאמנה לגאוות
בעלה, עמדה מולם בתקיפות לא פחותה.
אך אנשי הקרייה, שרובם ככולם הם
אנשי גוש־אמונים וחסידיו של ה״רב״
כהנא׳ לא נואשו מתוכניתם להשתלט
ויהי־מה גם על שארית אדמת המיש־פחה.
באופן רישמי מכחישים מנהיגי
הקרירה כל קשר לפיגועים הנפשעים.
אך יחד עם זאת, הם אינם מסתירים את
רצונם לסלק את המישפחה האומללה,
שנפלה קורבן לטירור, מעל אדמתה.
זריקת הרימונים על בית המישפחה,
שרק בנס לא גרמו עד עתה לאבירות
בנפש, עוררה ביקורת קשה בכלי־התיק־שורת
העולמיים. בארץ פירסמה תנועת
שלום עכשיו הודעה, שבד. גינתה את
התופעה וקראה לשים לה קץ.
מי כ תג
מתחסד
בית קטן מול הקו״ה
כן גרה מישפחת דענא ליד מערת המכפלה בחברון. השטח נמצא
בבעלותם עשרות שנים. הבניינים הגבוהים של קריית״ארבע, הנראים
בתמונה מאחרי בית המישפחה, ניבנו על שטח שהופקע מהם
ב־ .1967 אחרי שסירבו לפנות גם את הבית, החלו להתנכל להם.
^ ח רי פי ר סו ם דברי הביקורת על
זריקת הרימון, שלח ראש־מועצת
קריית־ארבע, יהודה רידר, מיכתב למיש־פחת
דענא, שהיה מי שדאג לשלוח
העתקים ממנו לעיתונות. כתב ראש־המועצה
״שלום וברכה. כפי שאמרנו בעל־פה
במיקרים המצערים הקודמים, הרינו לחזור
ולהביע במיכתב בשם כל תושבי
קריית־ארבע את הזדעזעותנו וצערנו העמוקים
על המיקרים החוזרים ונשנים
של התנכלויות לביתכם על־ידי אנשים
בלתי־ידועים ובלתי־מזוהים.
״יהיו מבצעי המעשה הנפשע אשר
יהין׳ אנו מוקיעים אותם ונשתדל לסייע
ככל הניתן למישטרה ולכוחות הביטחון
לאתרם ולהביאם לדין.
״יחד עם זאת, אגו שותפים לתחושה
האיומה בה אתם חיים, ומבקשים מכם
לא לעזוב את ביתכם מסיבה זו.
״אנו מביעים את נכונותנו, כשכנים
(המשך בעמוד )60
מכוזבים
מרתון
א ״ מ דו חקוף
זה מוז שיש לקורא לומר
על מאורעות הימים האח רונים
אם איו קמח — איו תורה. אם
יש קמח — אין זמן.
וזאת התורה אשר שם משח
לפני בני־ישראל — והם נפלו !
את העיר, את הרעש והכל. זו היתה
נחמתו על כך שהוא בשבי.
אריה פשטיצקי, תל־אביב
אנטיוכוס ! ,וו מיי דז!
ו ריוו כו ה־ג לז ר
יחסה של סגנית שר-החי-
נון לכתות הדתיות מעורר
זיכרונות.
כששמעתי בחדשות הרדיו על
מיסעדה בצרפת שעל השלט שלה
כתוב :״לקופים וליהודים הכניסה
אסורה״ ,נזכרתי ביחסה העויין של
סגנית שר־החינוך, מרים תעסה־גלזר,
כלפי מאמיני הגורו. נזכרתי
גם באנטיוכוס שהכניס חזיר ל־בית־המיקדש,
כאשר המכבים העדיפו
למות על זכותם לחופש ה אמונה.
פעם
האמנתי שכל הדם שנשפך
בהיסטוריה למען חופש הדת יספיק
גם בשביל העתיד. היום אני מבין
שבכל דור ודור צריך לחזור ו־להקיז
דם למען זכותו של האדם
להאמין בבחירתו.
בתור חסיד ותיק של אחד ה־גורואים,
אני מוכן ומזומן לשלם
את מחיר החופש הזה במלואו!
עדיין לא נולד האדם שיכתיב לי
במי להאמין ובמי לא. אפילו לא
קורא אליהו
השיאון של המיזרחי
* ארגון ובצוע: סטודיו 8בנ הו ל א בי פ אנ ק.
סטודיו 81 בנהול ורד צבעון.
33 1
הפנינג מחול אירובי לילדים(שעה) מיני מרתון -לא תחרותי( שעה וחצי)
מרתון תחרותי ( -שלוש שעות)
פרסים יקרי ערך לזוכים. הה שתתפות פתוחה לגברים, נשים, ילדים ונוער
פרטים והרשמה ־ במרכז הספורט -אוניברסיטת ת״א טל 03-420155
סטודיו 8ארלוזורוב 80ת״ א טלפון 237026־03
סטודיו 81 יהודה המכבי ת״א טלפון 03-458910
בואו לחגוג אתנו בחגיגה לגוף ולנפש.
נחסית:
* לי 0311
הדתיים עובדים בשבת. עובדה!
בנק־המיזרחי מפעיל את השיאון
שלו גם בשבת!
רפי אליהו, קרית־אתא
העל ״וז הי חידת
מיבתב גלוי לשירות המטאורולוגי.
שמעתי
ששירותכם סובל מחוסר
כוח־אדם.
הרשה נא לי להציע לך לפנות
למחלקת העלייה של הסוכנות והממשלה,
ולגייס את הפקידים
שלהם לשירותך.
לפי מיטב הבנתי, העלייה היחידה
בזמן הקרוב תהיה עלייה
במידות החום.
ה. רק* הלינגר,
מהנדס, תל־אביב
סרס רא שון -כ ר טי ס טי ס ה
ל אי ט לי ה מ חי תתברח
נגד הכוונה לסגור
האופרה הישראלית.
קבלת מודעות
לכל העיתונים
ב מ חירי המערכת
שרות ת.ד
ללא תשלום
•מכבדים
כרטיס אשראי
פרסום אידיאל!
אבו גבירול 110
227117
סגנית שר״החינוך, ואפילו לא ר,־
אירנון יד־לאחים. על החומייניזם
אני שם פס !
חו ל ט
זהו מוסד תרבותי ייחודי שחבל
להרסו, כי כדי לבנותו היה צורך
במיפעל־חיים של מקימיו. צריך
למצוא פיתרונות של מימון בהש תתפות
בנקים, או על־ידי גיוס
כספים בחו״ל.
אילו היתה האופרה מצידה מעלה
יצירות עם נושאים תנ״כיים, היתה
מוצאת את ייחודה ומושלת יותר
קהל.
מיכל אלץ, גבעתיים
להקיז דם
חנן גולדגרט,
ת ח• ה או ב דו ת
סב>ב כל העולם
סננית־שר תעסה־גדזר
לאאוהביתיוחי׳
גו״החיות כתל-אביב חוסל,
במקומו יהיו רבי־קו-
מות.
ראש־העיריה, שלמה להט, הוציא
את גן־החיות מתל־אביב. בכך הוא
הראה לעולם שאנו, התל־אביבים,
לא אוהבים חיות• בכל אנציקלו פדיה
רשום אם בעיר מסויימת יש
גן־חיות. עכשיו יהיה רשום שם
שהתל־אביבים לא סבלו חיות, והאריה
דווקא אמר לי שהוא אהב
1סיג| הלגיאעודו
הקורא נוטה להסכים לנאמר
במאמרו של אורי
השלום״
אכנרי ,״רצח
(״העולם הזה״ .)2329
בלי כל קשר למחדלי הממשלה
בטיפולה בבעיית השלום, דומני
שאנו עומדים כיום לפני הידר דרות
בלתי נמנעת במעמדה של
ישראל בגדה, ברצועה ובגולן.
הרבה תסיסה ומהפכות אירעו
לא כאשר התנאים היו נוקשים
או בלתי-נסבלים, אלא דווקא
בשעה שנראה האור בקצה המיג־הרה:
אחרי תקופות של ליבראליזציה,
אחרי נקודות מיפנה חשובות
ואחרי שהודגמה, הלכה למע שה,
אפשרות השינוי.
מיותר לציין שמראה פינוי ה יישובים
בסיני הוא הזדמנות מעין
זו, והדבר יעורר, במוקדם או
במאוחר תסיסה׳ ואולי אף התקוממות
כללית בגדה.
אילו היה לבנין מושג בפסיכולוגיה
פוליטית, היה מבין זאת
מלכתחילה. ברם, הלגליזם וחוסר
(המשך בעמוד )18
העו ל ם הז ה 2333
מודעה זו מיועדת
למי שאינו מוכן להתפשר
בפחות מא שי
המכתיות שלפניך משלבות אמינות והידור
לפי מיטב מסורת אופל.כל אחת מהן שומרת
על ערכה בזכות יתרונות מיוחדים:
1300 אוטומטית
מרווחת וחסכונית
01ק 0
ג \ 5 <: 0 1 1נ 0 1ק 0
1300 או 1600 סמ״ק • הינע קדמי • הילוכים
רגילים או אוטומטיים • המרווחת ביותר מסוגה
• נסיעה שקטה • 4או 5דלתות •מומלצת ע״י חברות להשכרה
ספורטיבית ומיוחדת
מחיר מפתה
1 3ת 6 1 ]\1 3ק 0
61ק 0
1700 סמ״ק • הילוכים רגילים או אוטומטים
• 4דלתות • רמת גימור גבוהה • נסיעה נוחה ושקטה
• דגם ״סטיישן״ 5דלתות ו\/£1ץ\/ח\0/
1200 או 1300 סמ״ק — גם עם הילוכים רגילים
• הינע קדמי • ביצועים מעולים • 4או 5דלתות
• צריכת דלק חסכונית • דגמי .״סטנדרט״ ״ספיישל״
ודגם ״סטיישן
1300 או 1600 סמ״ק • 2דלתות • עיצוב
אירודינמי ספורטיבי • 5מקומות • ביצועים מיוחדים
• הילוכים אוטומטיים ומזגן אויר מקורי לדגמי 1600 סמ״ק
״ {§15 לשוו גולדברג בנדם
העולם הז ה 2333
משרד ראשי:ת״א דרך פ״ת ;65 דרך פ״ ת 86 טל; 284111 .
חיפה: דרך יפו ; 132י -ם: ש לו מ ציון המלכה ; 15 סוכנים: חיפה:
בית ה מכוני ת, יפו , 19 נתניה: מ כוניו ת נתניה, ס מי לנ ס קי ; 24
נצרת: בי שארה יו ס ף סרוג׳י, רה, פ או לו ס השישי 56
ססזכים
ייא ״ 1די ב א בי דן
מאוזן :
.1עשה חשבון לפי מה שהיה
בצלחת (.)3
.3איך התאבד הקניבל המתוסכל?
.9המאפיונר שלהם נמצא בשטח
.10 הבהמה נוכחת —
מציע שנחלק מחדש (.)4
אני
.13 למרות שהוא דורם, אל
תתאכזר אליו (.)3
.14 מחסן כמו חדר קטן, בך
נודע ממקור מהימן (.)6
.15 איבד הכל פרט ליד אחת,
זו הסיבה שכולם עזבו אותו
.17 ימה שהוא עושה כדי לשמש
כעד מדינה,זה באופנה (.)4
.18 כשאינו רדום הוא מופיע
עם השקיעה (.)4
.20 מוסד פיננסי משמיע בלי
הרף הצעה חלקית לדג או דוב
מעשה *710א י־ ע עו ה
.22 סקס עבורי, זה להופיע
בקברט (.)5
על הניתוח הפסיכולוגי של מילסון מנחם
הפרוס׳
(״העולם חזה״ .)2329
.24 מסר חוזה (.)3
הכיצד אפשר לסמוך על חוות־דעת
המתבססת על עדות כתובה,
אשר נכתבת שנתיים אחרי ה אירוע!
הכיצד הסכים העולם הזה
להסתיר את זהותם של שני ה־
.25 הפסק לשוטט מתחת לבית !
.26 במבט לאחור, אורך, רוחב,
או גובה — שווים כסף
פ תרון
תשבצונין 3 !3 1ן 2
.28 כמו אש בצבע אדום׳ הוא
רק עוזר ל״מספר אחד״ (,4
.11 כשהוא נולד הוא לא קשוח
כלל ועיקר (.)2
.29 על הרזה מרבים ללחוץ (.)3
.12 באיזה תבלין את משתמשת?
זה עניין אישי —
השיבה (.)3 ,2 ,4
מאונך :
.2תפסו חרופ עם רב־חובל
ידוע (.)3
.4אם יש בכם משהו (.)4
.5אגלה מקום בסביבות ירושלים,
שיעזור לי לצאת מהבוץ
.6פעם יום מבורדק כזה היה
יכול להתאים גם לברוז (.)3 ,3
.7כד הבעת חוסר שביעות
היה זה יו םחם ופתחתי חלון
כשנתקעתי בפקק בצומ ת חולון.
פ תאום הרגשתי שאני כמע ט נחנק,
כי מולי עמדה מ שאית ענק.
מה לעשות!
הטריק פשוט וגלוי —
אצלי במכונית ״עץ הפלא ״ תלוי.
.16 בגלון ניר אפשר לכסות
רק רגל אחת (.)5 ,3
.19 העתון אזל׳ אבל זה לא
נורא 3 ,3
.21 דנו גר למאסר (.)5
.22 הוא משלם עבור תחליף
למזון שמיימי (.)4
רצון ממזון מעוד (.)4
.23 יה אללה! איזה סבוב (.)2
פרופסור נזירסון
.8תקוע בדרכים בצער רב
.24 הקים אהל וגם את העצים
לא שכח על־פי השמועה (.)3
והחרדות שלהם
.9דנו עימו על המשך הטיסה
למרות שאחד ״הלד 5 ,2
.27 כאן ניתן האות לצריבה
פסיכולוגים, שכל קהילה מדעית
היתד, מתנערת מהם, אילו היה
בהם די אומץ לחשוף את זהותם?
בטרם ייחסו למילסון ולאחרים
מחלות נפשיות כמו פרנואידיות,
ושיגעון גדלות, סכיזופרניה ונד־קיסיזם
(האם כל הדברים מסתדרים
בכלל יחד? מוטב לאותם פסיכיאטרים
רעי־לב להתגבר על ה חרדות
שלהם ולהתייצב בגלוי מול
הציבור.
איתן עמיחי
הדברת
מזי קי ם
בע״מ
מו מ חי םלה דב ר ת תי קני ם
( ג׳ו קי ם ) ,תו ל עי עץ, חרקי
ספריםו בג די ם.
רמת-גן, רח׳ מודיעין .18ת.ד2272 .
טל6 .־ 7 9 0 1 1 4 -5רש׳מסייג טסק 481/75
להשיג בריחות שונים,
בחנויות לאביזרי רכב ורשתות השיווק.
היבואן: אוטו־פרט 331863 ,־03
ר\1ץ.י
(המשך מעמוד )16
התיחכום, הם שהוליכוהו לצעד
שמבחינתו הוא ומבחינת חסידי
הסיפוח הוא מעשה חלם גמור.
התסריט שאני צופה הוא שצעדי
המחאה בגדה יוליכו לתגובות
ברוטאליות של אריק שרון,
ואלה עוד יחמירו את ההתנגדות
וחוזר חלילה, עד אשר ייכפה על
ישראל הסדר של נסיגה ללא
שלום.
אכן, באורח פרדוכסאלי, דווקא
חסידי ארץ־ישראל־השלמה הם ש תרמו,
יותר מאנשי המערך ה מתוחכמים,
להתרופפות שליטת
ישראל בשטחים. אילו אכן היו
הדברים מסתיימים בנקודה זו,
למשל — במעין חזרה לגבולות
1967 ללא שלום — ניחא. קרוב
לוודאי שהדבר היה לטובת המדינה
והחברה הישראלית.
אולם, אם הדברים יסתיימו ב השפלה
לאומית, אני רואה תסריט
מסוכן, שבו כל הכוחות השפויים
יואשמו באחריות למפולת, ותוקם
קואליציה של מתנגדי הנסיגה
מימין ומשמאל ואלה יעלו לשיל־טון
במדינה.
צכי כלייברג, חולון
ש מי רחעלברי או תךורבוסן
הרצל דבלפורזזקק,
ירושלים
דהכנסלס׳ני
הקורא מתריע מפני הסכנה
שבנסיגה מסיני, וטוען:
צריך לחזור !
למדינת ישראל אין קיום בטוח
לאורך שנים בלי מרחבי סיני ומשאביה.
גם המשך ההתיישבות
הציונית ההומנית — מקומה ב־
(המשך בעמוד )20
ה עו ל ם הז ה 2333
הברית ונתוג ״ ה
ארצות הכרית
^ צו ת
ובתוכה
ט.וו.א -אל
^?3 $01.13 לה לר הרבה
אמריקה
לוס אנג׳לס $999
חלוד וחזור
מיאמי $887
הלוך וחזור
ליותר מ־50
ערים ,
כרטיס \ 8 /ען\/
$399
כשאתה חושב על נסיעה לאמריקה חשוב על ט.וו.א.
ט.וו.א לא רק לוקחת אותך אל אמריקה.
ט.וו.א מטיסה אותך בכל אמריקה ואף אחר לא יעשה זאת
במחיר נמוך יותר.
ט.וו.א מציעה לך טיסות יומיות מתל־אביב לניו יורק שבה
יש לנו מרכז טיסה משלנו בנמל התעופה קנדי.
בטרמינל בינלאומי זה אתה מסיים את הליכי המכס. בדיקת
הדרכונים והטיפול במטען — במהירות ובקלות. סמוך אליו
נמצא הטרמינל של ט.וו.א לטיסות־פנים ברחבי אמריקה.
ט.וו.א טסה ליותר מ־ 50 ערים בארצות הברית. תוכל לבקר
בכמה ערים שתרצה עם כרטיס \ 5/ט \/של ט.וו.א.
רק ט.וו.א מציע לך מבחר של שלוש ארוחות במחלקת
תיירים, והדבר אופייני לשירות שט.וו.א מעניקה לך בזמן
הטיסה -חביב, מלא תשומת לב ומסביר פנים.
ראה אמריקה על רמה -על הרמה של ט.וו.א ,
פנה אל סוכן הנסיעות שלך.
יהיה לך טוב אתנו
מכחכים
ן חתונות כאוידה כפרית
כלב הפרדסים.
מסיבות גז בסגנון ייחודיי.
חד־י׳
הפרדס נסצוונה
טלפון 054-73751:
שרות׳ קייטרינג ־ תע שיו ת דונסקו׳ 1981 בעיינז
( מ תפ על׳ מ ס עדו ת ממן ויצמן)
(המשך מעמוד )18
סיני במאה השנים הבאות. שם
אין חיכוכים דימוגרפיים, וניתן
להפריח את השממות לפי מיטב
המסורת הציונית שהולכת ונש כחת
בגלל תעמולת האוייב ומסיי־עיו
מבית.
מי שחושב שאפשר יהיה להיכנס
לסיני דה־לוקם אחרי שתצטרף
מצריים אל העולם הערבי גם
מבחינה צבאית — טועה ועלול
להיות מופתע.
מי שהחליט לוותר על סיני
תמורת ״השלום״ עשה מישגה
חמור שעלול לעלות לישראל בקיומה,
ויש הכרח דחוף לשנות
זאת, אולי על־ידי מתנדבים בלבד,
כדי להחזיר את מרחבי סיני.
עמי: לכנה, עין־חרוד מאוחד
ה שני חנלכזבד
תגובה על מה שנאמר
בכתבה על התחרות שקד•
מה לאירוויזיון (״העולם
הזה״ .)2329
איני מלחין ואף לא מומחה למוסיקה,
אך נהניתי מאוד מהשירים
בתחרות הקדם־אירוויזיון בארץ.
כשקראתי
את ביקורתה של טיבי
זיכרוני על התחרות, קשה היה
לי להבין מאין היא שאבה את
היכולת הבלתי־נדלית לפגוע ב
ג׳ודי
קראוז
צפי הדפרץ
דברים נבונים
תמונתה של גברת אחרת, שאיני
מכיר כלל בפניה. אני יכול רק
להניח שאותה גברת אחרת אינה
אלא צפי הלפרין, אבל מי יודע 1
מרטי קול, תל-אביב
• הקורא צודק, הפעם זה בסדר
(ראה גלופה).
ה 9<1ה1נ־ם
את היצירה חיברה חיילת
משועממת בתורנות, והשולח
הוא גדעון.
הם טיילו לבדם בשדות ובגן /
שואפים לקירבם את ריחות הדגן
המתק רנ פי ם
רשימתו של בעיקבות חיים ברעם ,״קרנפים״
(״העולם הזח : )2330
במחיר של שתים
ו!711010
קרם מעולה להרחקת שערות
להשיג בכל בחי מרקחת, פרפומריות ורשתות שיווק.
דבריםנב גז ד ם
על טעות שנפלה במדור
מה הם אומרים (״העולם
הזה״ .)2331
בכל הכבוד הראוי, אבקש להסב
את תשומת־לבכם לכך, שפניה הנאים
של הגברת המוכרת לי מכבר,
ג׳ודי קראוז, הופיעו מעל לדבריה
הנבונים של גברת אחרת, שאיני
מכיר כלל בשמה.
לעומת זאת הופיעה מעל לדבריה
הנבונים מאוד של ג׳ודי
על הידיעה שהופיעה במדור
״תשקיף״ ,כי בתנאים
מטויימים תהיה
מפ״ם מובנה להצטרף ללאומי
ממשלת
ליכוד
(״העולם הזה״ .)2331
ברצוני להכחיש בשמו של מזכיר
מרכז מפ״ם, בנימין יסעור, את
הידיעה כולה.
מזכיר מרכז מפ״ם אמר בשיחה
בקיבוץ מגן, כי מפ״ם דוחה על
הסף הצטרפות לממשלת אחדות
לאומית בכל תנאי, ולא כפי שפורסם
במדרוכם•
:עמי ריפתין, דוברת מפ״ם
• המערכת עומדת על דעתה
שהדברים נאמרו.
לאלשלוחח תני ם
המחזה הקרנפים מאת אדן יו־נסקו,
אבי מחזה האבסורד, שהתיאטרון
העירוני בחיפה הציגו לפני
כמה שנים, הביא לעולם את מושג
ההתקרנפות. בני־אדם במחזה
הזה הופכים בהמוניהם לקרנפים
ומסתגלים לתפיסת עולם ולאורח
חיים המנוגדים להשקפתם היסודית
,״רוצים לחרוג מכל ה,לאווים׳
והאיסורים האנושיים ולהצטרף
ל,הן׳ העליז והפראי של הקרנפים
...אחד המתקרנפים אומר :
לשמע המלה, מוסר׳ אני בא לידי
בחילה ...הטבע ! עלינו לחזור
לטבע, התרבות אין בה עוד צורך, מיושנת היא. אחרי שנהרסה
ייטב לכולנו״ (בערך יונסקו בלקסיקון המצויין ספרות העולם
מאת יוחנן טברסקי, הוצאת דביר ועם עובד).
גם בתוכנו אין מחסור בסתגלנים, מתקרנפים ומתקרנפות, המעדיפים
לשנות את תפיסת חייהם היסודית וללכת עם הזרם הגואה,
החייתי.
את המלה קרנף (קיצור של קרן־אף) המציא ד״ר יוסף קלוזנר
בספרו האדם הקדמון, שיצא ב־ .1900 שם מסביר המחדש שגזר את
המלה על פי השם הפרטי חרומף הנזכר בנחמיה (פרק ג׳) שלדעתו הוא
קיצור של חרום־אף. מעניין שחידושו הקולע של קלהנר מאפשר
בעברית יצירת פועל התקרנף — מה שנמנע בלשונות אירופה, המש תמשות
בשם הלאטיני המסורבל רינוצרום.
ד״ר ראובן סיוון, ירושלים
מופע האמנותי שנהניתי לחזות בו,
ובפרט בשיר הזוכה, הורה.
את התשובה לאיכותו של השיר
— ״אוסף של סיסמות ריקות״
כהגדרת הכותבת, נתנו המדינות
שהציבו אותו במקום השני המכובד.
מוטי
הופמן, גיבעת־שמואל
לא אמד
/אוחזים יד־ביד וצועדים לאיטם
/בערב רומנטי שתיכף יחם /
לפתע הצמידה האיש אל הקיר /
אך היא גופה מיאנה להפקיר /
וירם שמאלו ויאחז בצמתה /ויושיט
ימינו לקרוע חולצתה /וימשיך
ויקרע בתנופה חצאיתה /
ובטרם הספיקה להתאושש מההזיה
/כבר עמדה לפניו ללא חזיה /
אחוזת פחד ומלאת אימה [ הגנה
על עצמה עד כלות הנשמה /ותכרע
על הארץ מיואשת וסחוטה /
ויתעודד מאוד בראותו אותה /
ויפשוט מכנסיו ויבוא לקראתה /
ועוד נותר מפלטה האחרון /זוג
תחתוניה שקיבלה דורון /והוא
ניסה לקרען אך לא ניתן<[ כי אלה
היו תחתוני אקרילן!
מסקנה — אם ברצונך לטייל
בשדה ובגן /לבשי תמיד תחתוני
אקרילן ׳ /כי אם תלבשי סטרץ׳
או לודזיה /מי יודע לאן הוא
יגיע !
כת־שפע, צה״ל
הקורא מתרעם על דבריו
של אורי אבנרי בעניין הפגנת
שלום עכשיו (יומן אי שי
,״העולם הזה״ .)2327
מדיניותה של תנועת שלום עכ שיו,
בניגוד לאבנרי וחבריו, לא
התיימרה מעולם להיות אנטי־תיזה
לגוש־אמונים, דהיינו, בעלת מונופול
בלעדי על הצדק, מונופול ה מתיר
לה לפעול נגד החוק אם
הוא אינו תואם את מטרותיה ואת
דרכי פעולתה, יהיו אשר יהיו.
לפי החוק במדינת ישראל חל
איסור להניף את דגל אש״ף, ומסיבה
זו בלבד לא היה מקום להניפו
בהפגנה. זה אינו סותר את זכותם,
ולדעתי אף את חובתם של אזרחי-
ישראל, להיאבק למען חופש־הבי־טוי
וחופש ההתארגנות הפוליטית,
כולל הצגת סמלים ודגלים, של
כל קבוצה אתנית זו או אחרת,
הנ מצאתבשטח הנשלט על־ידי מדינת
ישראל.
וסיון ההפגנה מוכיח כי לגוף
כמו שלום עכשיו במתכונתו הנוכחית
יש סיכוי להשפיע על חלקים
גדולים יותר של דעת־הקהל ולשכנעה
בנחיצותה של מדיניות
של דו־קיום עם העם הערבי־הפלס־טיני
— מתוך הכרה הדדית ונכונות
להסכים לחלוקתה מחדש של
ארץ־ישראל המערבית ולשיתוף
ערבי בריבונותה של ירושלים, בדרך
זו או אחרת.
קביעתו של אירי אבנרי, כי לא
התבטאו בהפגנה נגד מעשי ה ממשלה
בגדה וברמת־הגולו, היא
בסיגנון פרלמנטרי ״לא אמת״ ,מ אחר
שזה היה הנושא המרכזי ש לשמו
אורגנה ההפגנה.
גם אם חסר בהפגנה ״הסופר-
סטאר״ פרופסור לייבוביץ, הרי
שעל הצלחתה מעידה תגובתו ה זועמת
של בגין, שגרמה לי הנאה
מרובה.
דומני שאורי אבנרי ייטיב לשרת
את עניין השלום אם יפסיק לשלוח
חצים אל גוף כמו שלום עכשיו,
ויעשה מאמץ לשיתוף־פעולה עם
אותם חלקים בציבור המתנגדים
למדיניות הממשלה ומעשיה בשט חים
הכבושים.
יהושע רוזין, רחובות
ה עו ל ם הז ה 2333
מוקדים אזוריים ב כל הארץ אתה נישאר בבית
הפ רי סההאר צי ת של ה מו ק די ם,
בתל אביב, בחיפה, בירו שלים,
בבאר־שבע, בנתני ה ובא שדוד,
מאפ שרת תגוב ת־בזק. האמצ עי ם
האלקט רוניי םוהתק שו ר ת
האל חו טי ת, ה מ צויי ם בכל אחד
מ 6 -ה מו ק די ם, מ כנ סי ם לפעולה
עם כל נסיון־פריצה, שוד
וד לי ק ה, וגו ר מי ם ל אי תו ת
ולמי שלוח אחתמ 16-הניי דו ת
ה מ קו מיו ת עם צוו ת חמו ש.
פ רי ס ת הניי דו ת מאפ שרת הגעה
מיי די ת של ה צוו ת לכל מ קו ם.
מערכות ה אז עקהה רגילו ת
פועלות, או מנ ם, בכל נ סיון־
פריצה, אך אז עליך לצאת
מ ה בי ת, לרוץ למיפעל ולהת מו ד ד
עם פור צי ם א לי מי ם ב אזור א שר
בדרך כלל הו א חשוך ו מ בודד.
אתה צפוי גםל אז עקת־ שו א בגלל
תקלהט כני ת או עקב שי טו ת־פריצה
מ תו ח כ מו תשמטר תן
להתי ש או תך. במקרה כז ה, א ם
לא תגיע למיפעל, לא י שול מו לך
ד מי־ ה בי טו ח. אין ספק כי
הרגשתך ת הי ה טו בהכ שתדע
שיש מי ששומר על בי תך ועל
רכושך ויש מי שמונע ממךאת
המראה הנו ראואתה טי רדה
ש א חרי פריצה.
600 שקל לחודש
הנחה בביטוח
.ב שיטה ה מו ד רני ת של מו ק ד
ת מו רתס כו ם כל־כך נמוך אתה
״ א מינו ת״ אתהפ טו רמכל
קונ השקט נפשי ו חי ס כון כ ספי
הצרו ת. אנ חנו מגי בי ם מי ד על כל
רב 6 .מו ק די ם 16 ,ניי דו ת
נ סיון פריצה, מטפ לי ם ב אירו ע על
ו סיי רו ת שכונ תיו ת( בשלב זה
כל הי ב טיו ו מ דוו חי ם לך ר ק
ב קי ס רי ה, בדני ה־ חיפ ה, בעומר,
א ח רי שהכל ניגמר. אינך מו טרד
ברעננה ובכפר־סבא) .כל אלה
בלילה ואתהנ הנ המת חו ש ה
עו מ די ם לרשותך 24 שעות
בי ממה. במר בי תהמק רי ם מני ס ה נעימה של ב ט חון -שהמק צו עני ם
עובדי ם בשבילך בכל עת. ח ב רו ת
ה סיי רתהמתקרבת -עם
ה בי טו ח מ כי רו ת ב שרות ז ה
ז ר קו רי ם ו סי רנ ה -א ת הפו ר צי ם
ו מ עני קו ת הנ חהלמ בו ט חי ם
כבר בשלב הפרי צה הר א שון. כך
ה ק שו רי ם ל מו ק ד ׳׳ א מינו ת
נימנע ממךהמראה הנו ר א של
כספת פרוצה, מסמ כי ם מ פוז רי ם, אלקט רוני ק ה ״.
ר הי טי ם מו ש ח תי םוס חו ר ה
ח סר ה. מראה שאי־אפ שר ל שכוח
זמן־רב.
אתה יכו 7דישון ב שקט
1 :1 1 0־
א ג 1 -1ו ת
תל אביב, סלמה ,23 טלפון • .828112 ירושלים, ירמיהו, בנין פרזות, טל• .537807 .חיפה, הנביאים ,20 טל.673591 .
• נתניה, שטמפר ,5טל • ,33044/5 .אשדוד, קיבוץ גלויות ,9טל • .31742 .באר שבע, רמב׳ים ,17 טל.73598 .
ה עו ל ם הז ה 2333
הורוסהוס
ג־ץ-ז
השור יסביר שהוא את רגשותיו מבטא
במעשים ולא במלים.
הסיבה לתבונה חריגה זו באופיים של
בני שור ניתנת להסבר. כוכב ונוס, השו¥
במזלם, משפיע על אישיותם יותר
משאר הכוכבים. במפת הלידה של רבים
מבני המזל אפשר למצוא את הכוכב
ונוס ממוקם במזל טלה או תאומים.
בשבובב ונוס שוהה במזל טלה, הוא *
משפיע על האנשים לנהוג כטלאים ב¥
חיי
תאהבה. כשוונוס נמצא בטלה, ה¥
שוד
מפגין נטייה להתאהב במהירות
ובלהט, מתוך הברח אירוטי חזק. הוא
ישכנע, ישפיע, ישדל ויפתה עד שישיג את
רצונו. הצמא לכיבושים חדשים יביא לו
האהבה. בחיי הרפתקן
כשוונוס נמצא בתאומים, גישתו של
השור לנישואים וליחסים רגשיים תחיה
שמחה וחסרת דאגות יתירות. אותם שלהם
ונוס בתאומים יטלו על עצמם את
¥ ובאדי בקלילות הנישואים התחייבויות
שות
מסויימת.
השניות של מזל תאומים תביא לצו¥
להתרוצץ בין שני שותפים או יותר ,
מאחר שוונוס בתאומים נמצאת במצב
העוגבני ביותר. אותם שוורים, המוכרים
כנאמנים, מסורים וצמודיס לבן־זוג אחד
ויחידי — אצלם הכוכב ונוס נמצא באחד
הדברים החשובים ביותר לבני מזל
מזלות אחרים. הוא יכול להימצא בדגים ,
¥שור הוא חיי־האהבה. מעניין שבני מזל
שור או סרטן.
¥זה מתוארים ביציבים ועומדים עם שתי
שוורים בעלי ונוס בדגים יושפעו
¥רגליים מוצקות על הקרקע. הם שמרנים
מאוד על-ידי רגשות. לעתים שור בזה יס ¥
¥ואינם
ששים לבצע שינויים בהרגליהם
כים להקריב רבות למען האהובים עליו ,
¥הקבועים. אין דבר שמרגיז אותם יותר
וישאף לעזור למקופחים ולהזדהות עם
¥מהצורך להתחיל בדרן חיים שונה, או
קיימות במה סיבות לתופעה זו. רא מם. אך משהשיגו את רצונם, חם משנים סובלים.
¥לעבור לסביבה אחרת.
שוורים שלחם ונוס במזל שור, יוכיחו
ליופי, מאוד רגישים שור מזל בני שית שאינם נזכרים חם לפתע
התנהגותם.
אפילו המאכלים שאליהם התרגלו ב
¥¥בית
אמא ״מלווים״ אותם כמעט לבל וערים להופעתם של בני המין השני. גם יכולים להרשות לעצמם לוותר על בני פעם נוספת את הרכושנות והחושניות ,
¥אורן חייהם. הם נעשים חשדנים וזהי כשחם אוהבים את בני זוגם, אינם יכו זוגם הקבועים, וחוששים מאוד שהקשר ויהיו קנאים במיוחד לבני זוגם. הם יגלו
אהבה ותשוקה וירעיפו על בני זוגם מזון
לים להתעלם ממישהו בעל הופעה מו הישן, הקבוע והבטוח ישתנה, ואז קשה
¥רים כשמישהו מנסה להכיר להם מאכל
מתוק ועשיר בקלוריות, וישימו דגש
¥חדש, ולמרות שאינם אוהבים להעליב שבת ונעימה. האופי חרכושני שלהם מת להם ליהנות מקשר נוסף• הפחד שרכו
מיוחד
על כל ההנאות הגופניות.
¥את הסובבים אותם, ואפילו חוששים עורר והם חשים צורך עז ״לספח״ אלי שם הקבוע ינטוש אותם, גורם להם ל
שוורים
שאצלם ונוס במזל סרטן, יהיו
הם את נושא התפעלותם. לא פעם מת בהלה, ולכן חם אינם מאבדים את
¥מעצם השינוי במצב״הרוח של המציעים, עורר בהם קונפליקט בין אופיים המסור ראשם, ודואגים שהקשר הנוסף לא יג שונים מהשוורים הרגילים. הם יחיו רבים
¥כאן חם מתקוממים, מתעקשים ומע
והנאמן,
ובין ההתלהבות והמשיכה המת רום להם לחוסר שליטה ברגשותיהם.
יותר, ולא יתקשו לבטא את האהבה
¥דיפים להישאר רעבים, אך לא לסכן את
השותף השני יהיה הסובל והנפגע ב והסימפטיח שחם רוכשים לבן זוגם. יח עוררים
ברגע, ומשכיחים מהם את זהי¥¥לשונם
במטעמים שאינם מוכרים להם.
בחיי-האהבה המצב בדרך״כלל שונה, רותם הטבעית.
קשר מעין זח. חשור יתעקש לא לחיות
סם יהיה דואג כמעט אמהי. חם קצת
בני שור נשואים או באלה הקשורים מושפע מרגשותיו של השותף הנוסף. יחנקו את בן הזוג וירצו להביע את
¥וכאן השור השמרן, העקשן, הזהיר
מאחר שבני שור אינם ממהרים לגלות אהבתם דרך מאבלים מיוחדים שיתעקשו
¥¥והשקט, מתנהג פעם כשכניו משמאל, בקשר מחייב עם בני זוגם, מסוגלים
להבינם בעצמם. קרוב לוודאי, ששוורים
¥כלומר, בני מזל טלה — ופעם כשבניו לחזר אחרי אהבה נוספת, בעקשנות והת את ליבם לאיש, בן הזוג המתוסכל יצפה
אלה יבלו את מרבית זמנם במיטבח.
עלמות מהסיכון שהם לוקחים על עצ -למלים שיוסיפו לו שקט וביטחון, אך
¥¥מימין, שהם בני מזל תאומים.
תיקוות חדשות בתחום הקאריירה ממלאות תקופה של עבודה מאומצת במיוחד, אך בני מזל גדי אינם מפחדים מעבודה, ואולם
¥עליות וירידות בתחום הכספי משנות
¥¥במהירות את מצב-חרוח, ואינכם יודעים אתכם שימחה, אתם מתכננים את תוכניו־חשים
יותר מרץ ויכולת להתגבר על צפוי להם עומס רב מהרגיל. הם יאלצו
להשקיע מאמצים רבים
הקשיים. הבריאות מש¥
תיכם
בקפידה והדבר
איך להתייחס למצב.
תפרת ואפשר לתכנן
בעבודה, אם כי יהיו
מעסיקכם רוב שעות
סכום כסף עשוי להגיע
מרוצים מתוצאות עבונסיעות
וטיולים ללא
היממה. במקום העבודה ולתת פתאומי
באופן
¥ מת סטודנטים
חשש. סו אתם
למעשה,
דתם. אנשים אתכם,
מעכבים הס שהעניינים
הרגשה
חילים
לראות תוצאות
ללים כבר את הדרך לשמרנים
אינם מוכנים
תדרו ואפשר שוב לנ¥
שעומד לקרות בעוד
¥ ש למאמצים חיוביות לבצע
שינויים המוצעים
שום לרווחה. אך למר*
השקיעו
במשך השנה,
כחצי שנה. המצב בבית
על־ידכם, ואתם מרגיבה
הפלא, כבר למח¥
עם כעת לשוחח ויוכלו
ונעלבים. כבולים שים
התקו על מקל אינו שהשימחה
יתברר
מוריהם
על עתידם.
פה, הורים מבוגרים או
״ 21 ביוני -
היתה מוקדמת• לבן
תוך זמן יקצר תוכלו
21בדצמבר ־
אחרים
20 ביולי
19 בינו א ר
£ £ 0 3 3 1 2 1 9נסיעות קצרות יביאו
בני־מ״שפזזה
לבצע את רעיונותיכם
אל-לכם להיחפז ולהו
¥ לד רצוי
רב, למתח וטי
תשומת־לב תובעים ציא
כספים — הימנעו
הטובים הקשורים להת
חותו
לתקופה מאוחרת יותר. היחסים בני הנטל. את המגביר דבר ממושך, פול שלכם
— מדיבורים להיזהר כדאי קדמותכם. הרומנטי בתחום
אימפולסיביות.
מקניות
גדי חייבים לשים לב במיוחד לבריאותם .
רצון. משביעים אינם עדיין בני״הזוג
¥¥עומדת בפתח פרשה חדשה. היו סבלניים. ושד אחרים — אלה עלולים להזיק לכם.
¥¥השבוע יהיה עליכם להיזהר מאנשים בעבו שאיפות נסתרות שכמעט לא האמנתם העקרבים, שהתרגלו ליהנות בזמן האח נסיעות שתיכננתם באחרונה, ואשר הת¥דה,
אלה: מראים פנים ידידותיים• ,אך למע שתוכלנה לצאת לפועל, נראות בטווח״הג -רון, יאלצו להתרגל למצב־רוח שונה בת עכבו משום מה, יצאו עתה אל הפועל ,
שוב אתם יכולים לקופה
זו. עניינים כסשמה.
יש להשקיע מרץ
¥שה כוונתם אינה כל־כך
השתחרר מהמתח ש-
פיים גורמים לדאגה,
רב בלימודים בדי ל
¥¥טהורה.
המדובר בתוכ
איפיין
את התקופה
אתם תלויים במצבי־רוח
החומר את השלים
זמן
¥נית ש מתבשלת כבר
האחרונה, ולצאת לבשל
עמיתיכס או של
החסר לכם להמשך
¥¥רב ועלולה ליפול עלי
הממונים
עליכם במקום
לות עם ידידים. הר-
דרככם. הבדידות וחו¥כם
במפתיע. קבלו את
פתקות אהבה צפויות,
העבודה. נסו להימנע
סר שביעות״הרצון ש¥¥הדברים
בקור־רווו, הפ
הן ישאו אופי בל-
מלהביע ביקורת בכל
חשתם לא מזמן, מתוהמשיכו
¥גינו
ביטחון
תי־יציב. אירועים סצורה
שהיא, דיבורים
חילים להעלם — יו¥¥בשיגרה,
היו זהירים ב־
פורטיביים יוסיפו הנעלולים
לגרום נזק.
אנשים ויותר
¥כספכם. למרות שמבחי20ב
ינואר ־
: 1 21 אפריל ־
קרובי־בריאותם
אה השבוע. אלה מבי-
18בפברואר
;20ב מ אי
מעוניינים בחברתכם.
¥¥נה רומנטית המצב אי
המישפחה
מעוררת דאניבם
שעוסקים בבשטח
הרומנטי קורות
¥נו יציב, בכל זאת תמיד
הפתעות מרגשות ומוזרות. הקשרים קשו גה ויש להקפיד לדאוג להם ולא לתת להם ספורט, יזכו בהצלחות לא מבוטלות ולש¥נמצא
מישהו שגורס לשימחה באופן בלתי״
בחים מפי ידידים. רעיונותיכם יתקבלו .
¥¥צפוי, טוב להתייעץ עימו, הוא״ ירגיעכס. רים בצורה זו או אחרת במכרים שונים. להזניח את הבעיות הטעונות טיפול רפואי.
המצב הכספי עדיין אינו מעודד. אתם
¥בני תאומים שנולדו בתחילת המזל יר עניינים כספיים ממשיכים להטריד אתכם, אנשים בסביבתכם מגלים יחס אוהד אלי
¥¥גישו
הקלה, וחלק מהחששות והחרדות אך למעשה אתם עומדים לפני שינוי לטו־ כם ומוכנים לביא לעזרתכם. בתקופה
שרויים בחובות ואינכם יודעים איך לצאת
¥ ש יתכן
הזה. מהסבך המתקרבת
תחושו שי שהיו
מנת־חלקם לאח בה.
תוך זמן קצר ית
נוי
לטובה, העומס ב הישועה תבוא לכם מרונה
יעלמו. אחרים
ברר שלפניכם התקד
עבודה
מתחיל להעלם, ותש בלתי־צפוי
מקור
¥ עוד להמתין יאלצו משביעת כספית מות
והראש
מתפנה לעניי נה את המצב לטובה.
מעט וגם הם יוכלו
רצון, זו קשורה לשי
נים
יותר מושכים. הת תוכניות למעבר דירה
להנות משיפור ה¥
נוי
מקום העבודה, או
¥ יעסיק הרומנטי חום יתבצעו
כאלה,
אם חב מיפגשים
מצב. תבצעו שאותו
לתפקיד
אתכם
הרבה יותר, פר במהירות ובמפתיע, עד
רתיים ישמחו אתכם,
חשים זה ברגע
בקרוב.
¥ חדשות אהבה
שיות
אך מצד שני יוסיפו על
כדי להדהים את השכעיכובים,
אך אלה יח
עומדות
בפתח, השבוע נים, הידידים ואת עצהעול
ויגרמו לעייפות
22ב או גו ס ט -לפו תוך זמן קצר, אלה
21ב מ אי
883323^101
* 2בספטמבר
20 בי ת ׳־
¥ מרג פגישות
צפויות אה הרפתקות
נוספת. מיפי צפוי באהבה מכם. הדי בשיפוץ
שעסוקים
חדשות יעסיקו אתשות
וכן הצעות מפ נה לטובה, כאשר סוף־
רה יצטרכו להיזהר ה
דר משינויים הימנעו ומשמחות.
תיעות
¥ מירצבם מירב את ויגזלו זו בתקופה כם עלו
בלתי־צפויות
.תקלות שכן שבוע,
מטיים
ביחסים שביניכם ובין בני-הזוג. סוף חיזוריכם יוכלו לשאת אופי מעשי .
התעוררות. תרגישו סוף־סוף
וכוחבם.
ומיותרים. מרגיזים לנזקים לגרוס לות
להפתעתכם, בני מאזנים יהיו שותפיכם.
סריס בנימיני
מזר החור ש:
שו ר
ח״־חאחברו
הסוערים שד
$בן־הבקר השמרן
סה 11
האזנ״ס
שוו
01111)11
נתונו1
סירוס פטל ממותק
־*ק ט 1קולינס:
־׳ [7גלידה עם
־[ל־ו וודקה עם
־ -ח יוגורט עם סקווש:
רץ־ז סקווש לילדים:
סקווש: הכנים׳
111 סקווש 3 :כפות
נסי זא ש הוסיפי סירופ
ל![ 2כפות סקווש
1_ 1 1הוסיפי סירופ סקווש
] 0־ 1לכוס חלב קר, ערבבי לימון 3 ,כפות ג׳ין, הוסיפי סקווש תפוזים, חצי כוס סקווש לכוס מלאה יוגורט, לגביע מספר כדורי
מים קרים 3 ,כפות
ערבבי היטב והגישי.
גלידה, הוסיפי מעט
נ=* 1היטב והגישי לילדים. מי סודה צוננים, ערבני
היסב וקשטי כפלח לימון וודקה 2 ,קוביות קרח,
סקווש פטל וקשטי
אפשר כמובן להגיש
ערבבי וקשטי בפלח
ודובדבן.
סקווש עם מים קריש
באגוזים ובפירות
תפוז.
טריים או משומרים.
ו^־ן סודה עם סקווש:
1מזגי סירופ סקווש
לתוך כוס והתיזי סודה
צוננת. ערבבי היטב והגישי
ס [ קוקטייל
1 0ולנסיה 2 :כפות
סקווש תפוזים 2 ,כפות
ברנדי אפרסקים, כף
קוביות קרח קטנות,
2טיפות אנגוסטרה
מרה, ערבני היטב
והגישי .
הסקווש האמיתי בבקבוק הידוק. לבחירתך-סקוו ש פטל. סקווש תפוזים, סקווש לימון. סקווש מנדרינות.
עיסקה עגודה עושים באתא.
הקיץ הגיע, עכשיו זה דחוף
התחילי עם ״סקול״ — השיזוף החצוף!
*5 קוקונט סקול״ — השילוב הנפלא
לשיזוף מהיר ומלא הנאה.
ן וקונט סקול עם תמצית קוקוס טבעית
דרגות הגנה, לכל סוגי העור.
בזמן שבתדאביב מבדים נדיססוסק,
ובמסיבות* ,וווים תושבי אצבע
הגליל למיקלטים, ח״ם בפחד ומתנים
1מ דהתה
דם הראשון 8.30 ,בערב. הרחבה
שלפני קולנוע גת בכיכר מלכי־ישראל
בתל־אביב המתה בני־אדם. שחקנים, עיתונאים,
צלמים וסקרנים עמדו בפתח
הקולנוע. המצלמות הבזיקו, העיתונאים
רשמו בפנקסים. האירוע: הצגת־הבכורד,
של לנה, סירטו החדש של הבימאי איתן
גרץ.
והביט באשתו .״שכחנו את יואב בבית!״
צעקה מזל. אחד הנוכחים במיקלט, שוטר
צעיר ממרכז הארץ, שהגיע לקריות־שמונה
מייד עם הדיווח על הפצצת הקטיושות,
כדי לעזור להוריו הזקנים,
התנדב ללכת לבית המישפחה ולהביא את
הילד שנשכח. אבי הילד ואמו פחדו
לצאת מהמיקלט.
לוי בן ה־ 12 מתנדב מייד לענות במקומי :
״רק תשמעי את הפססססס של הקטיושה,
תיכף תשתטחי על האדמה ותסתירי את
הראש.״
״זה פחד שאוכל את הבן־אדם,״ אומר
לי שלמה פטוק בן ה ,13-שאביו הוא
האחראי על המיקלטים בקריית־שמונה.
שלמה מגן על אביו. שעה קלה קודם
לכן לקחו אותנו הילדים לסיור מיקלטים
בכיכר המרכזית של העיירה. לא הצלחנו
מאת
ש רי ח ישי
צילם: ציון צפריר
ייו*
להדליק את החשמל — פשוט לא היה
חשמל. שלמה מאשים את הילדים, הילדים
מאשימים את המועצה הקרואה .״אין לנו
עירייה. כל אחד עושה מה שהוא רוצה,״
חם אומרים.
עיד־מי
קלס
בצל הומיקלט
ילדים מקריית־שמונה משחקים
בכדור, בצילו של אחד המיק־לטים
בעיר. הילדים מתורגלים למצב של אזעקת־אמת, ומראים
בגאווה את המיקלטים החדישים, ההולכים ונבנים על כל צעד
במרחק כמה מארת קילומטרים צפונה
היתד. האווירה שונה לחלוטין. באותה
שעה בדיוק השכיבה מזל אבוטבול את
ארבעת ילדיה לישון על המיטות המאולתרות
שבמיקלט בקריית־שמונה. הילדים
רבו ביניהם על הקומה העליונה של ה מיטות.
לפתע נכנסה מזל להיסטרייה :
״הילד שלי, איפה הילד שלי!״ צרחה
בקולי־קולות.
בעלה הניח את עיתון־הערב שעיין בו
ושעל בעיר. המיקלטים פתוחים באופן קבוע. אחדים מהם משוכללים
ביותר, אחדים מתוחזקים במצב גרוע. במיקלט שבכיכר העיר
אין חשמל, ואחד הילדים נקע את רגלו כשרץ לתוכו. למעלה :
חייל עם בזוקה יושב על ציודו האיישי, בהמתנה לסילחמה.
תל-אביב לא הרגישה כלל את שהתרחש
באותו יום הראשון במה שמכונה
אצבע־הגליל. אצבע־הגליל מבחינתם של
יושבי מרכז הארץ, אינו אלא כינוי שהודבק
על-ידי קרייני הרדיו והטלן ויזיה
לאיזור הנמצא שם בצפון.
בשעה שתושבי תל-אביב חיו את חייהם
כרגיל, שהו עשרות מישפחות בגליל,
זקנים נשים וטף, בתוך המיקלטים, כשהם
מליטים את ראשיהם בידיהם ומנסים
להתעלם מרעש הקטיושות.
״אין לכם מושג,״ אמר לנו ציון מסורי,
ילד בן 12 שהתנדב להראות לנו את
מצב המיקלטים בקריית־שמונה ,״אתם
יודעים מה זה שפ״תאום עוברת לך קטיושה
מעל לראש ז״
״מה תעשי אם פיתאום עכשיו יתחילו
הקטיושות?״ שואלת־מתגרה גילה בור־קינטל,
ילדה יפהפיד, בת ,8ששתי סיכות
לבנות שזורות בצמותיה השחורות. גדי
יל לדים כני 9 ,7ו־ 12 גדלים בצל האימה.
הם מודעים לסכנות. בבית־הספר
מתרגלים אותם פעמיים בשבוע .״צילצול
מקוטע זה תרגיל׳ המנהל מודיע שזה
תרגיל,״ אמרה גלית אדרי .״יש לנו
סימנים מוסכמים — כשהצילצול נישמע
כמו טלפון, זה סימן שצריכים לרוץ
למיקלטים ; צילצול ארוך זה לברוח מבית־הספר
כמה -שיותר רחוק. כל ביותה יודעת
לאן היא בורחת. יש מקומות קבועים.״
יוסי סבאג, שאביו הוא מנהל סופרמרקט,
סיפר :״בזמן שהפגיזו עם הקטיושות
היינו בחיפה. אבא שלי היה בסופרמרקט.
את יודעת איך דאגנו? למרות
שזה היה מסוכן, תיכף חזרנו הביתה.״
הוריו של יוסי סבאג רכשו דירה ב-
קריית־אתא, אך הוא מסרב לעבור :
״הילדים חושבים שאנחנו מיסכנים,״ אמרה
גלית .״כשאני מגיעה לתל־אביב ואומרת
שאני מקריית־שמונה, מתייחסים אלי כאי־
מרו 3׳ םלמ״ דהמה
(המשך מעמוד )27
לו נפלתי מהחלל. זה לא נכון, אנחנו
לא ׳מיסכנים, אבל הייתי רוצה שהילדים
׳מתל־אביב ירגישו מה שאני מרגישה,
כשאני צריכה לישון במיקלט והם רואים
את דאלאס.״
״איזה עצבים, דווקא ביום ראשון הם היו
צריכים ׳להתחיל עם הקטיושות! בגללם
הפסדנו דאלאס,״ התלונן יוסי סבאג.
״אצלנו במיקלט,״ סיפר בגאווה גדי לוי,
״הביאו טלוויזיה ציבעונית ואפילו וידיאו.״
״אצלנו במיקלט מגעיל, מחניק. אנשים
זורקים את הגרביים והנעליים שלהם וזה
נורא מסריח. המבוגרים מעשנים סיגריות
ולא מתחשבים,״ אמרה בכעס גילה .״אצלנו
דווקא מתחשבים האחד בשני, עוזרים
זה לזה,״ מיהר להוסיף יוסי.
הילדים הפגעו לפנינו תרגילים לשעת־חרום:
טיפסו בזריזות של חתול בסולמות
עד לפתחי־החרום, הצביעו בגאווה על
המיקלטים, המתנוססים בכל פינה .״תראו
מה זה, כל כמה מטרים מיקלט. אנחנו
עיר־מיקלט,״ סיכם יוסי סבאג.
פטרייה אדו מ ה
ף* נינוד לילדים, האוהבים מאוד את
יי -עירם, המבוגרים היו מלאי טענות.
רותי בן־סימון סיפחה, כי ברחוב שלה
דגל ישראל ודגל לבנון במיצי
§1111 1 1 )11 1 1 3 1 1 1
פה הגדר הטובה. ליד הדגלים
ייי 11
יי* • י
שלט בשלוש שפות — ערבית, עברית ואנגלית — האומר :
״בעוזרך לאחיך הלבנונים, אתה עוזר להילחם בטווריזס הבינ
ממתינים
חיילי
צה״ל ממתינים
במיזנון חורשת
טל. הס נמצאים בכוננות, אך אינם יודעים
מתי יתחילו בפעולה. בינתיים נהנים.
צריך ללכת מרחק של 300 מטרים כדי
להגיע למיקלט. היא אומרת :״איך שמתחילות
ההפגזז׳ת יורדים למיקלט. אחרי
ההיסטריה הראשונה נרגעים׳ נוצרים הווי
ובידור. מעבירים את הזמן בשיחות, בבדיחות,
במישחקי-קלפינב מסתירים את
הפחד האחד מהשני.״
הבעייה של הזלה איבגי היא הילדים.
״הם נכנסים לפאניקה ולא מפסיקים לבכות.
אני פוחדת מהפגזות. את מתארת לעצמך
מה זה לשמוע פייתאום באמצע הלילה,
או כשאת במיקלחת, את הקטיושות ז
בפעם האחרונה הייתי אצל חברים, שיחקנו
קלפים. פיתאום שמעתי הפגזה. השבתי
שזיו איזה דלת שנטרקה, ואז ראיתי את
הפיטרייה האדומה על ההר.״
רותי בן־סיימון מטפלת בילדיהם של
שחקו־הבדורסל אריה מנקין ורעייתו, פנינה
.״הייתי בבית עם שני התינוקות של
מישפחת מנקין,״ סיפרה .״׳תיכף הכנסתי
אותם ליחדר־ביטחון. אמא שלהם היתד,
בתל-אביב. כששמעה מה קרה בקריית-
שמונה, תיכף חזרה.״
אילנה יששכר, אם לתינוקת בת שנה
ובהריון מתקדם סיפרה :״שתינו רצנו
למיקלט, נכנסנו לפאניקה. הילדה צרחה
לאומי ״.ליד השלט קופה ובתוכה מתבקשים המבקרים לתרום
כסף לטובת חבורתו של סאעד חדאד. מעבר לגדר, בתחום שטח
לבנון, נמצאת תחנת־השידור של חדאד קול התיקווה, המופעלת
על־ידי אמריקאים׳ המעדיפים להתגורר בעיר מטולה.
׳ובכתה.״ שאלתי אם ניסתה להרגיע את
הילדה והיא ענתה :״גברית, הייתי צריכה
קודם־כל להרגיע את עצמי.״ מה עובר
בראשה עד שהיא יורדת עם התינוקת
למיקלטו ״כל דבר עובר לי בראש, אין
רגע של מנוחה. את במיטבה, את בבית,
בכרמיאל .״רק אחרי שהירמטכ״ל,״ כך
אמר ,״חתם לי שלא יהיו יותיר הפגזות,
חזרתי לכאן.״
כעת הוא אומר :״אני רוצה שירחיקו
את הגבול. שיעלו על המחבלים ויגמרו
אותם, פעם אחת ולתמיד. בגין הבטיח,
|| יך 1!¥1ןךיף| י* כך מכניס ילדי קויית־שמונה את עירם. בתמונה: הילד
גדי לוי בן ה־ 12 מדגים כיצד יוצאים מפוזח־חרוס במיקלנו.
הילדים מקבלים את המצב הקשה הרבה יותר קל מן המבוגרים והם אינם מתלוננים.
ל 1 0 1 1711111י|| חיילי צה״ל מבלים על שפת־הבריכה שבחורשת טל ולוגיי
י ״ י 1מים ממימיה הזכים החיילים הגיעו לחורשה בחגור מלא.
אחד מהם אמר שהם נבחנים על־פי הקריטריונים של גירעון, המנהיג התנ״כי.
את יודעת שזה יבוא — אם 1לא עכשיו
אז מחר. מחכים להפגזות.״
בכיכר המרכזית של קריית-שמונה יושבים
כל החבר׳ה בקפה סיגלית עם הפנים
לטלוויזיה. דויד אלמקיים הציג לקליינטים
שלו בודדיאו: את הסרט שימונה וחצי.
אלמקייס סיפר -שעזב את קריית־שמונה
אחרי ההפגזות בשנה שעברה ורכש דירה
בגין צריך לקיים. בגין לא שווה גרוש
אם הוא לא עומד בהבטחות שלו לתושבי
קרייית־שמונה.״ ״אל יתלכלך על בגין!״
צועק לו מישהו תוך ׳כדי דבריו.
ל״ג בעומר. ביום כזה אין מקום, בדרך־
כלל, להכניס אצבע לחורשת טל. זהו יום
חג לרשות־הגנים, והכניסה חינם. הפעם
הפארק היפהפה ריק באדם.
קבוצת חסידים מבני־ברק נקלעה למקום.
הם באו מהר מירון, עשו חלקד, לבן
הקטן. ליד הבריכה חיילים צעירים, שחתימת
זקן טריה מקשטת את לחייהם,
זורקים האחד את השני למים.
הלווי ה של
בר־כוכבא
*** תי חיילות יושבות על שפת הברי־י
כה. רותי ודורית, פקידות פלוגתיות,
עצובות :״החבר׳ה שלנו ילדים, רק גמרו
טירונות. קשה לחשוב על זה שהם יילחמו
שם למעלה ואנחנו נישאר עם מנוודהקרב״,
הן אמרו.
אריה סבאג, חייל יפה־תואר בעל
עיניים כחולות, עומד מאחרי דלפק המיז־נון
בחורשת טל. הוא בן מושב רמות־נפתלי.
כששמעו ביחידה שלו על הקטיושות
בצפון, שלחו אותו חביתה לעזור
למישפחה• ״המצב חרא,״ הפליט .״כולם
להלוויה של בד־כוכבא.״
ג׳ו האלג׳ירי, מוכר כרטיסי מפעל־הפיס,
ישב בחברתן של שתי חדרניות
ממארג׳-עיון ומקל יעה :״חאלאס ״,אמר,
״נהיה ישקט. מה זה פה, כל יום מילחמה?״
גץ הזקן מעריץ את אריק שרון .״יבוא
אריק שרון, יעשה פה סדר,״ אמר כשנשאל
אם הוא מודאג מהמצב .״עכשיו
נהיה שקט. אולי יתחילו עוד פעם בקיץ,
כשתתחיל העונה,״ הוסיף כאילו יש לו
תיאום עם הלוחמים הפלסטינים.
המושבה הצפונית מתנמנמת. ראש־
*המועצה, יוסי גולדברג, עסק בענייניו
בבית־המועצה המשופץ. עניינים של תרבות
שאינם קשורים כלל למצב הביטחוני
הדחוק. ב־ 4.30 התכנסו כל ילדי העיירה
בבית־התרבות, לצפות בהצגת הילדים
מחשבות שאינן רוצות לישון .״ברגע
שתתחיל לעוף קטיושה, הילדים ייכנסו
לפאניקה ׳ונצטרך להריץ אותם למיק־לטים,״
התמרמרה אחת האמהות .״אומרים
שזה עניין של הרגל — שטויות, לעניין
חדרניות ממרגי עיון
הדה חאמד ומארי אבו־סאמד, שתי חדרניות
במלון ארזים במטולה׳ תושבות
הכפרים הלבנונים קליעה ומרג׳־עיון. הן טוענות, כי בזמן הפגזות הקטיושה אינן פוחדות,
מכיוון שהן כבר רגילות. אחיה של מארי הוא חייל בשירותו של חדאד, ומגיע
למטולה מדי יום עם הג׳יפ כדי להשגיח על אחותו. השתיים דוברות עברית רהוטה.
פקידות פלוגתיות
הן חתי ודורית. השתיים מעבירות את הזמן
בחורשת מל במצב־רוח מדוכדך :״החיילים
שלנו ממש ילדים. אין להם אפילו חתימת זקן. לא נעים לחשוב שהם יצאו בקרוב לקרב.״
| 1 11115/1 1171ל|*1ן|ל|*1י
שלמה פסוק ויוסי מבאג מדגימים כיצד
לרדת בסולמות־החווס של המיקלט.
נ #ו \ 1ו 14 4 # 1
הילדים מקבלים הדרכה קבועה בבתי־הספר, ופעמיים בשבוע עורכים אימונים של כניסה
למיקלט, יציאה מתוכו והתנהגות בדמן־חרוס. הם מתורגלים כמו חיילים, ומספרים כי בזמן
אזעקת־אמת הם עוזרים למבוגרים ולהורים אשר יש להם תינוקות להסתדר.
במושב במתח, עדיין לא התרגלו לחיזת
עם הקטיושות. זה לא חיים, אמא שלי
פוחדת, אבא שלי פוחד, האחים שלי
פוחדים, כולם פוחדים״.
כולם פוחדים ורק תושבי מטולה מעמידים
פני גיבורים. הם לא יתנו לקטיושות
להפריע לחייהם. דויד הטרקטוריסט היה
במטעי התפוחים כאשר התחילו הקט-
יושות לשרוק מעליו :״המשכתי לעבוד.
רק כאשר שמעתי את האזעקה חזרתי
הביתה.״
יום אחרי ההפגזות נערך במושבה
מירוץ הקפת מטולה. מאות עמדו בצידי
הדרך וקיבלו את פני הרצים.
העיירה הצפונית מתנהלת כרגיל. הרחוב
הראשי נם את שנת הצהריים שלו. בקפה
של בית־המלון ארזים ,״בית סוקולוב״
של מטולה, שני צוותים — ישל סי־בי־אס
ושל הטלוויזיה הצרפתית — אורזים את
הציוד. מבחינתם החגיגה נגמרה. שאלתי
את עיינה ביאלסקי לפשר השקט׳ ׳והיא
אמרה :״מה, את לא יודעת! כולם נסעו
הזה לא מתרגלים.
חיילים של צה״ל,
זורקים צרורותיהם בצד הכביש
המוליך אל הגדר הטובה. ממול מבצר
הבופור המאיים.
מעבר לגדר הטובה החיים כרגיל. חייל
של צה״ל עמד במחסום ונתן לתושבים
לבנוניים לעבור את הגדר. כל שעליהם
לעשות היה להשאיר במחסום את תעודות־הזהות
שלהם.
ערביה זקנה ישבה מעבר לגדר, המתינה
למכונית שתסיע אותה לכפרה. שלוש
מכוניות מילאו דלק בתחנת־הדלק ותחנת־השידור
של רב־סרן חדאד שידרה כהרגלה.
חדאד איבד מהפופולריות שלו. בקרב
העיתונאים, אפילו אנשי מטולה ׳תופסים
את זה, וכבר אינם מציעים אותו בגימיק.
במטולה היה שקט. האנשים חזרו לשדות׳
הילדים חזו בהצגה בבית־התרבות.
אך בדרך לתל־אביב החוגגת נוצרו פקקים,
בקריית־שמונה רגעו הרוחות, למרות
שהתושבים החליטו, ליתר ביטחון, לרדת
גם בלילה זה למיקלטים .״מה אני צריכה
אחר־כך לאכול את עצמי, שבגלל חוסר
נוחיות קרה אסון,״ אמרה שרה אזולאי,
אם לחמישה ילדים, שהקטן בהם בן 3
חודשים והגדול בן שמונה.
יואב אליעזרוב הודיע שהוא לא יורד
למיקלט אף פעם :״לא נוח. כולם רבים
על מקום, משתינים בתוך בית־השימוש
שבתוך המיקלט וזה נורא מסריח. אני לא
מסוגל לישון במיקלט. ההורים שלי ואני
אף פעם לא יורדים.״
בניגוד לפעם הקודמת, שבה הופגזה
קריית־שמונה, לא היתה הפעם נהירה
דרומה, להיפך. התושבים סיפרו כי מיש-
פחות רבות, שעזבו את העיירה, חזרו
אליה. דוד אלמקייס רכש דירה בכרמיאל,
אך מיהר לחזור לקריית־שמונה .״לא אוהב
את מזג־האוויר שם,״ אמר.
אלמקייס רוצה שיכבשו את דרום־לב־נון
:״אני מוכן מחר לקחת את האשד,
ואת הילדים ולהתנחל בדרום־לבנון, ליד
מארג׳ עיון או ליד קליעה.אני מוכן ביחד
עם המישפחה שלי לקבוע עובדות בשטח.
זה לא יתכן שימשיכו להפגיז אותנו ושלא
יהיה לנו צ׳אנס לחיות.״
מטולה, שש בערב, הילדים גמרו לראות
את ההצגה, דממת־מוות ברחוב הראשי.
יוסי גולדברג, ראש־המועצה, נסע לצפת
לישיבה, ויקטור נקש חזר מהשדה והחנה
את הטרקטור שלו, רמי ירמיהו פשט
את ביגדי־העבודה והלך להתקלח. הרצים
שהקיפו את מטולה בהקפה הראשונה על
שם יוסף רוזנפלד ישבו ליד השולחן לא-
רוחת־הערב.
החיים ממשיכים כרגיל. רמי ירמיה אמר
שגם מחר יצא אל השדה וגם ביום
.שאחרי מחר :״אנחנו לא נפסיק לעבוד
בשדות, גם אם ירדו עשרות קטיושות.
החיים שלנו לא יפסקו, אנחנו רק רוצים
שיהיה לזה סוף.״
רגע לפני המילחסה.
חייל צה״ל מנצל את
ההמתנה ומשתעשע במימי חורשת טל.
לטכנאי אק פתסה מבלאופונקט .
״אם הייתי צריך ל חכו ת עד שיביאו לי
בלאופונקס לתיקון -הייתי נשאר
בלי עבודה.
טלוויזיות בלאופונקט פשוט לא רוצות
להתקלקל. וזאת בעצם הסיבה שיש לי
בלאופונקט בבית.
אבל כיף לחוד ופרנסה לחוד. לכן, טוב שיש
טלוויזיות אחרות. ופרנסה יש. ברוך השם״.
טל־גל, שירותי טלוויזיה
בלאופתקט-בכל מחיר.
מעלה השחרור ,23 חיפה
היבואן הבלעדי: טרכף יבוא בע״מ, רחוב בוגרשוב ,70 תל־אביב.
נתניה: רדיו אלחוט, ויצמן ; 5חדרה: חשמלית, הרברט סמואל ! 80 חיפה: טרקלין חשמל, הנביאים ,25 הדר כרמל ; קרית מוצקין: פלג טלויזיות בע״מ,
השופטים ! 13 אשדוד: חשמל כהן, מרכז מסחרי א׳ ; רמלה: אסתר אוניברסל, ביאליק ! 2ירושלים: צדוק שיר, שמאי ! 23 כאר־שכע: א.א. אלקטרוניקה,
העצמאות ; 48 חולון: סלון חולון, סוקולוב ; 82 תל־אכים: שווק הוגן, דיזנגוף סנטר; רמת השרון: סנסור, סוקולוב ; 42ר7ן ננה: בועז שרותי
טלויזיה, בורוכוב .6
ה עו ל ם הז ה 2333
סודאן:
ג׳עפר אל־נומיירי אינו הרוצח היחידי המכהן כיום
כראש־מדינה. בארצות רבות בעולם יש מנהיגים שעברם
עקוב מדם, או במיקרה הטוב, מעורפל. את ההיסטוריה
של נומיירי קל לחשוף, ודוק הערפל העוטה אותה אינו
מטעה איש. נומיירי רצח עשרות מראשי האופוזיציה
בארצו, והוא אחראי אישית לג׳נוסייד מחריד שנערך בקרב
השבטים הנוצריים בדרום־סודאן.
גם היום שולט נומיירי ביד ברזל. בתי־הכלא שלו
מלאים סטודנטים ואינטלקטואלים מהשמאל. שיטות ה-
ג׳עפר אל־נומיירי
קראפי בין דינקה ובין יתר השבטים בדרום, אבל הוא עדיין ניצב
לפני האפשרות של התלקחות חדשה. בהעדר רזרבות של
מטבע־חוץ הוא נתקל בקשיים גדולים לשחד את בני עמו
בסיגנון ארידורי. נומיירי הוא שליט בלתי־פופולארי,
השולט בכוח הצבא. הוא זקוק מאוד לשעיר-לעזאזל חיצוני.
אוייב רציני. נומיירי משתמש, כמובן, באוייבו
הוותיק, שליט לוב מועמר קד׳אפי. האופוזיציה בסודאן
מושמצת באורח קבע כפרו-לובית. כל מנהיג רציני,
הקורא תיגר על נומיירי, מוגדר כסוכן של קד׳אפי. אין
צורך לומר שאיש לא יעז להתייחם עניינית לטענותיו
של פוליטיקאי כזה. מנהיגי הסטודנטים שהפגינו נגד
נומיירי, רובם קומוניסטים הרחוקים מאוד מד,פונדמנטליזם
האיסלאמי של לוב, הועמדו לדין באשמת בגידה
וקשירת קשר עם קד׳אפי. לפחות כמד, מהם צפויים לגזר-
דין מוות.
נומיירי גם מרבה להזהיר מפני הקשר הפרו־סובייטי
נגדו, שבו לוקחים חלק לוב, אתיופיה ודרום תימן.
יש הרבה צביעות בהאשמה הזו. למעשה משתפים
האתיופים פעולה עם נומיירי, מונעים כל סיוע, כולל
סיוע הומניטארי, לשבטי דרום־סודאן. נומיירי גם מתעלם
מהסיוע הלוגיסטי והפוליטי שהוא עצמו מגיש לסוכני
סי־אי־איי העוסקים בחתירה (דדדסטאביליזציה) נגד קד׳א-
נומיירי נפגע קשה מהשיפור הרב שחל במעמדו המדיני
של קד׳אפי, בעיקר מאז ביקורו באוסטריה. גם ההשוואה
הסוצידכלכלית בין שתי המדינות אינה לטובתו של שליט
סודאן. עם כל ההסתייגויות המוצדקות בהחלט ממישטרו
של קד׳אפי וממדיניותו במיזרח־ד,תיכון, אין ספק שהוא
חולל מהפכה מיבנית אדירה בארצו. קד׳אפי ביצע רפורמות
חברתיות מרשימות, פעל במרץ לחיסול הבערות ולשיפור
מצב התברואה, גייס מומחים מערב־אירופיים למיבצעי
תיעוש ועיור מעוררי כבוד. חרף סיגנונו המוזר ודביקותו
המפוקפקת במיקצת באיסלאם הוא נחשב בעיני מומחים
חבר במועדון הנשיאים המצחיני
דיכוי שלו בדרום הפכו נושא קבוע בכל דיווח של אמנסטי
אינטרנשיונל.
כל זה אינו מונע מארצות־הברית לספק לו נשק ולהגיש
לו סיוע כלכלי ניכר. הוא עומד בצד הנכון של המיתרם
במאבק הגלובאלי, והיה השליט הערבי היחיד שתמך,
אפילו שלא באורח עיקבי, במדיניותו של נשיא מצריים
המנוח, אנוור אל־סאדאת. נומיירי שולט בסודאן מאז
,1969 ואין ספק שיש בדעתו להחזיק ברסן השילטון עוד
שנים רבות.
חרפת דעד. המצב הכלכלי מדאיג, כמובן. מומחים
מערביים מגדירים אותו אפילו כאנוש. הבעיות הן רגילות,
יחסית. עודף יבוא, חוסר יעילות בתעשייה, שחיתות
מזעזעת ושלוחת־רסן, חוב חיצוני עצום. מצב דברים
זה גורר גם אי־שקט חברתי.
בדרך כלל מתעוררת סודאן עם העלאת מחירי הסוכר.
גם מהומות הסטודנטים האחרונות סבבו על ציר זה.
נומיירי העלה את מחירי הסוכר כחלק ממדיניות כלכלית
חדשה. אזרחיו, בעיקר הנאורים מביניהם, שוב אינם
מאמינים בסיפור על ״עידן כלכלי חדש״ .כשד,ועלו גם
מחירי הלחם הבינו כולם, שתושבי סודאן פשוט משלמים
את מחיר מדיניותו הכושלת של הנשיא. הון־עתק מוצא
על תקציבי־מילחמה, תקציבי־הרווחה מקוצצים בהתמדה,
סודאנים רבים סובלים פשוט מחרפת־רעב.
הכישלון הכלכלי לווה גם בתסיסה הולכת וגוברת
בדרום־סודאן. השבטים בדרום, שהתאוששו במיקצת מאימי
מילחמת־האזרחים, מחדשים את תביעתם ליתר אוטונומיה.
שבט דינקה הגדול דורש משהו הקרוב מאוד לעצמאות
כמעט מוחלטת. נומיירי ניסה, בהצלחה מסויימת, לסכסך
תיקון טעות
במדור זה בשבוע שעבר (העולם הזה )2332 נפלה
טעות, שלתיקונה יש חשיבות עקרונית. הכותרת הגסה
כלפי שליטי ארגנטינה (לכו להזדיין) לא הופיעה
בסמרטוטון הרפש הסוציאל־דמוקרטי סאנדיי סידור,
אלא בעיתון המתחרה, סאן.
הטעות אינה מיקרית. סאן, עיתון המקדיש בדרך
כלל רק 10 אחוז מטוריו לפוליטיקה (כל היתר מוקדש
לשערוריות־מין, לקוסמים וידעונים ומיכתבים חושפניים
למערכת) ,שטוף עתה כולו בהיסטריה מילחמתית.
מבחינה גראפית הוא זהה לחלוטין למידור הוותיק
יותר. למעשה, היא מהווה חיקוי מדוקדק של המיתר,
אבל המדיניות המערכתית שלו היא ימנית קיצונית.
המיתר מגלה הסתייגות בההיסטריה המילחמתית של
תאצ׳ר. כך נוהגים, ביתר שאת, גם שבועון השמאל
האיכותי, ניו סטייטסמן, והעיתונים הליברליים סאנדיי
טיימם וגארדיין.
אין בכך כדי להצביע, כמובן, על תמיכה בארגנ טינה,
אלא על קו מציאותי יותר השולל הרפתקנות
מילחמתית, ובעיקר ניצול משבר בעל אופי מקומי
ליצירת משבר בינלאומי, כדי להסיח את הדעת ממצוקות
מקומיות.
11181 9 1 1 1
על פוקלנד, מדווח השבוע שתאצ׳ר שוב מובילה במיש־אלים.
בסקר שנערך השבוע מובילים השמרנים (מיפלגת
השילטון) עם 40 אחוז מכלל הקולות, ללייבור 31 אחוז
ואילו הברית החדשה הליברלית־סוציאל־דמוקראטית תזכה
רק ב־ 26 אחוז. אם תתגשם התחזית תסייע שיטת הבחירות
האיזורית, הנהוגה בבריטניה, לשמרנים לזכות ברוב מוחלט
בפרלמנט.
לזכותו של סאנדיי טייטס יש לציין שהוא מראה,
לפחות. מבחינה אנושית, את שני צדדיה של המילחמה.
לצד תמונת אלמנת המילחמה הבריטית, אודרי טיל, המת-
אבלת על בעלה שנפל על סיפונה של המשחתת שפילד,
מפרסם העיתון גם את תמונתה של האלמנה הארגנטינית,
מריה אוליביירה, שבעלה נהרג על סיפון הספינה גנואל
בלגראנו.
דוגמה נאה של שפיות־הדעת ושמירה מינימלית על
צלם־האדם, גם בעיצומן של פעולות איבד, ושפיכות־דמים.
ברית המנודים
קוראי עולם קטן לא הופתעו לקרוא את הדיווח
הסנסציוני בעיתון האדץ על טיל־השיוט הגרעיני,
שישראל מפתחת בשיתוף פעולה הדוק עם דרום־
אפריקה וטייוואן.
.לא תמיד מאפשרת הצנזורה את
הפירסום, אבל ידה קצרה כאשר המידע מצוטט ישירות
ממקורות־חוץ.
הפעם זכתה הידיעה בהבלטה ניכרת בכלי־התיק-
שורת הישראליים, מכיוון שהיא יוחסה לשני מדענים
מימסדיים ידועי-שם, הפרופסורים עמום פרלמוטר ומיכאל
הנדל. סיפרם, המדווח על פיתוח משותף של
טילי-שיוט גרעיניים המסוגלים לשגר ראשי־נפץ גרעיניים
למרחק של 2400ק״מ, הופיע בבת־אחת בבריטניה
ובארצות־הברית, וזכה לתהודה עצומה בעיתונות
האיכות במערב.
קשרים אפלים. עתה גם הספקנים יכולים סוף-
סוף להאמין שיש לישראל אוריינטציה בינלאומית
ברורה. ישראל כרתה ברית מנודים עם שתי הארצות
השנואות ביותר בעולם, שעתידן לוט בערפל. זוהי
ברית הבנוייד, על פאטליזם, שמרנות, שינאה לכל
קידמה, מילחמת חורמה בכל תנועת שיחרור. המדיניות
הישראלית כלפי הפלסטינים חדלה להיות נושא
מקומי, התלוי בהתפתחויות באיזור, והפכה לחלק מברית
המצורעים, שיש לה אופי אידיאולוגי ברור.
קשה להאמין, בתנאים אלה, שאיש כמו נפתלי
בלונטל, ח״כ המערך ויו״ר כור, המקיים יחסים הדוקים
עם גזעני דרום־אפריקה, יכול באמת להתפשר עם
כשליט רציני, או אוייב רציני. רק מעטים, ובדרך כלל
לא מעודכנים במיוחד, מתייחסים אליו בבדיחות־דעת
פטרנאליסטית.
מדיניות הפנים והחוץ של קד׳אפי מפרידה אותו בבירור
ממעצמות הנפט האחרות. סודאן, לעומת זאת, היתד, תמיד
מדינה ענייה ומפגרת. עם זאת ברור, שנומיירי לא תרם
הרבה לקידומה הכלכלי והחברתי של ארצו. הוא משליך
את כל יד,בו על תמיכה אמריקאית ומצרית, ומתחלחל
לשמוע על צעדי פיוס בין קאהיר ובין קד׳אפי.
באוגוסט תארח לוב את ועידת האירגון לאחדות אפריקה.
בהתאם למסורת ייבחר, ככל הנראה, קד׳אפי לנשיא
האירגון. נומיירי עדיין מקווה שהוועידה תתבטל, בשל
ההתנגדות הרבה ללוב ביבשת אפריקה. הוא לא העז
להצהיר שאם הוועידה אומנם תתקיים בלוב, היא תוחרם
על־ידי סודאן.
ב רי טני ה: או. איזו
סילוחמה נחמדה1
מי שתהה מדוע ששד, ראש־ממשלת בריטניה, מרגרט
תאצ׳ר, אלי קרב — יכול לד,רגע. מסתבר שהיו לה סיבות
מצויינות לכך.
עד משבר איי פוקלנד היה מצבה של תאצ׳ר במישאלי
דעת־הקהל חמור ביותר. רוב המומחים ניבאו לה כישלון
חרוץ בבחירות. אחרי הכל, מדיניות מכוונת המובילה
לאבטלה של ארבעה מיליוני בני אדם חייבת במחיר.
גבירת הברזל נחשבה, ובצדק, למנהיגה כושלת ופרימיטיבית.
שתי
אלמנות. עתה, עם המשבר שנגרם, ללא ספק,
באשמת ארגנטינה, מתחילה הגברת לפרוח. השבועון הרציני
סאנדיי טייטס, שגילה גישה מאופקת יחסית לעימות
ח ׳׳ב נפתלי בלומנטל
אפרטהייד יוני
התנועה הלאומית הפלסטינית, חרף יוניותו המוצהרת.
הדברים עמוקים יותר, מעוגנים בהסכמים, בקשרים
אפלים עם דרום־אפריקה הפשיסטית.
לתהליך זה יש השלכה על היחס לתנועות שיחדור
בנאמיביה ובדרופ-אפריקה עצמה. מנהיגי המערך,
שיזמו את הקו המדיני
וראשי הליכוד
שהוסיפו לקו המדיני הזה גם נופך אידיאולוגי מפחיד,
הוציאו מכלל אפשרות השתלבות כלשהי באיזור שבו
אנו חיים.
קשה להאמין שאנשים כאלה מסוגלים להוביל אותנו
לשלום עם הפלסטינים.
חיי ברעם
נהדרים טיולים במסלולים המרתקים ביותר!
אירופה 8 -־ 31 יו.
אד ה
ד רו ם
ד רו ם
42 דונם של ד שא ונוי 200 .חדרי ם מ מוזגי ם, חדר אוכל ע ם
תפ רי ט ע שיר ומגוון וכל זר. ב צ מו ד ל חו ףרחצה צבור׳
ילדים:
עד גיל 2בחדר ההורים — חו פ שי! • מגיל 500/0 15 -2הנ ח ה.
ל ק בו צו ת מ או רגנו ת מ חירי ם מיו חדים.
ב, קנדהומכסיקו ־ 22־ 31 יו ם.
ה מז ר ח
נופש מושלם
ומותאם לתקציבך!
הרחוק 23-־ 30 יו
במלון: ב רי כתש חי ה אולי מ פי ת ובריכת ילדים 4 ,מגר שי טני ס
( ת אור ת לילה) ,מג רשכ דו רסל /ע ף, ס אונ ה ואולם התעמלות,
מועדון לילה ע ם מו פ עי ם וריקודים, רחבתמשח קי ילדים
כולל ארגון פעילויו ת מיו ח דו ת, חו ף ים צבור׳ צ מוד ו חוו ת סו סי ם.
(ן נין ן|||.
פ ר טי ם: מלון ה חו ף הירוק נ תני ה, ט ל 053-44166 :
ב מ שרדי קו פ ל או אצל סוכן הנ סי עו ת שלך
אמריקהומכסיקו 31-יו .
אפריקה ! 6 -יום.
לקר א ת שבוע ה ספר יופיע!
• ־ 107 הנחה למשלמים 75 יום לפני הנסיעה .
•־ 407 בתשלומים לא צמודים וללא ריבית .
•£ל 10 הנחה למשתתפים בטיולינו/בבל טיול נוסף של
אירופה סורס עד סוף . 1985
ג׳רום ק. ג׳רום
שלושה בסמל
המטע השני של
השלושה בסירה אחת
עד סוף שבוע השפר, ניתן להשיג רק ישירות
מההוצאה !
הארגון התכנון והביצוע ע״י אירופה טורם, רח׳ בן יהודה ,100ת״א טל)03( 243227 .
חוברו ,/עם פרטים מלאים והרשמה בכל משרדי הנסיעות !
שנות נסיון
1׳9 2 ! 2
נצל הנחה של /0״ ,25 שלח שיק על סך 160 שקל (כ 1לל
מע״נו זמשלוח) אל ה 1צאת גנייר, ת.ד ,22658 .תל״אביב
,61226 ותקבל את הספר בדואר.
בתנאים הסבירים ביותר !
קול המפרסם
תר 13 אי 1 0א א /ססר ״ 0
אן 7א},1י<! 11
01-716x106ע/ק/ל־
ן ידיא 9 1ך ט
בוידיאו !
חסרטת ארועים
צילזס .71182x1בר גססזזו זאדזעים מקזזדים
רח׳ רוזנבאום ,5ת״אטל 296662.
רת •חשלים 13 סיפח 1662767 !?0
טרמפ
ל ח״ ד
ן םס5*657ס533פ3-ם
וה גרהיטי יידיחיי
מבחר ענק של רהיטים מרהיבים ביופיים מתוצרת חו׳\
ומחוצות מקומית.
תכניות רכישה באשראי:
עד 8תשלומים חודשיים
מערכת ישיבה
דגם - 717011 טודפ״צוא
תלת חושבי+דו מושבי
בולל בדים מתוצרת איטליה
16,500
שחל במזומן(בולל ח.ע.ח).
בי ת האופנ ה לריהוט מודרני
תל אביב־ אבן נבירול 3 0
252470
ירושלים ־ יד החרוצים ,14 איזור תע שי ה
תלפיות 02-716368/9
טרומפלדוד ,54/56 נור. שאנן
חיפה -
229238
הרצליה ויצמן 052-88365 20
פינת אוכל
דגם - 71^ 0 7 7תוצדת,0 .^.ו איטליה
שולחן להגדלה! 6בפאות
8,500
שמל במזומן(כולל ח.ע.מ).
בוא לדברים חיפים שבחיים בוא לדירן.
ה עו ל ם הז ה 2333
6י $ 1 0 1״ץ 01^1171441 1 0
\1 ׳ 5ז 4ט ז 4 1 £ 0 £ 1״ 1
1 £0ב 1
5יו\ו44ח1-־ו
5ו\וג/ו׳\ו £ 0 £ 1
ב מ דינ ה
,עסקים
חרס מ1ע־ד מאוד
כעיתוגות הישראלית מופיע
המיליארדר הבריטי באיש
אמיץ, המעז להיאבק
כחרם הערבי. כוונתו
האמיתית שונה לחלוטין :
הוא רוצה כחרט1
רולן (,הקטן״) ראולנד החליט
להיפטר משותפיו הכווייתים, ולק נות
בזול את מניותיהם בחברת
הענק לונהרו שבשליטתו. אך ה־כווייתים
— השייח׳ סבאח אל־סבאח
איש־עסקים ראולנד
עיתוי לא מוצלח ..
• ושני בניו, בני המישפחה השלטת
— לא נטו לוותר על חלקם בחברה
הגדולה והמצליחה.
סילוק הכווייתים נעשה חיוני
במיוחד כאשר נשקפה לראולנד
הסכנה ששותפיו יצליחו לגיים בע-
לי־מניות אחרים בחברה, ולהשיג
רוב נגדו באסיפת בעלי־המניות של
לונהרו. באסיפה זו מבקש ראולנד
להגדיל את נפח האשראי של החברה
ממיליארד למיליארד וחצי
לירות שטרלינג. הכווייתים — כמו
גם לא מעט מהשותפים הבריטים
— מתנגדים לתוכניות הגראנדיו־זיות
של ראולנד.
ואז צץ במוחו של ראולנד רעיון
גאוני: הכווייתים לא יוכלו להמשיך
את שותפותם בחברה המנהלת
עסקים עם ישראל. חברה כזאת
תיכנס לרשימת החרם הערבי, ועל
הכווייתים יהיה למכור מיד את
מניותיהם — ובזול.
הקים את לונהרו שהתפתחה והפכה
חברת־ענק רב־לאומית.
את קפיצתה הגדולה קדימה עש תה
לונהרו כאשר ניהלה עסקים
עם רודזיה הגזענית, כשהיא שוברת
את החרם שהטילה הממשלה
הבריטית על הסחר עם הלבנים
ברודזיה. לחברה יש רשת מסועפת
של עסקים ביבשת השחורה, והיא
עוסקת בעיקר בסחר בחומרי-גלם.
פגישות עם שרים. לבני
מישפחת המלוכה הכווייתית, באמצעות
חברת גולף־פישריס שבבעלותם,
יש מניות בסך 40 מיליון
לירות שטרלינג בחברה. מניות אלה
מקנות לכווייתים 150/0מכוח ההצבעה.
מכיוון שרבים ממחזיקי המניות
הבריטים תומכים בהם, נוצר
מתת רב בינם ובין ראולנד גבה־הקומה,
המכונה באירוניה ״הקטן״.
עד מהרה גילה ראולנד שדי בביקור
קצר בישראל, ובדיבורים
אמיצים נגד החרם הערבי, כדי
לקנות את אהדת העיתונות ביש ראל,
ולזכות בפגישות עם שר-
התעשייה-והמיסחר גדעון פת, ועם
שר־האנרגיה־והתשתית יצחק ברמן.
בעיתונות הישראלית לא מזכירים
אפילו ברמז את הסיכסוד שבין
ראולנד ושותפיו הכווייתים, סיב-
סוך שאין לו שום קשר לישראל.
העיתונות המקומית משרתת את
ראולנד הטוען כאילו הוא מבקש
לגרום לכווייתים להשקיע בישראל,
ומצטטים אותו כאשר הוא מדבר
באופן מעורפל לחלוטין על טיב
ההשקעות שהוא מתכנן בישראל.
מישפט אופייני המבהיר עד כמה
אין כוונותיו רציניות, התפרסם
בהארץ, ב 22-באפריל .1982
״הכוונה היא כי לונוזרו תקים
יחד עם חברות ממשלתיות ופרטיות
בישראל חברות משותפות, הן בארץ
והן חברות שישתתפו בפרוייקטים
שונים, ושתהיינה מעורבות
בתוכניות של טכנולוגיה מתקדמת
בבריטניה.״
עיתוי בלתי־מדצלח. בינתיים
מתברר כי העיתוי שבו בחר ראו-
לנד ״ההטו״ לתרגיל שלו היה
בלתי־מוצלח ביותר מבחינת דעת-
הההל הבריטית. ראולנד והעיתונות
הישראלית ידעו לספר על פגישות
של המילארדר עם ראשי התעשייה
הצבאית הישראלית בדיות כאשר
זעמו הבריטים על הספקת נשק
ישראלי לארגנטינה.
יכל הנראה החליט ראולנד בינתיים
לרית מהברווז העיתונאי ש-
חאליזז לופה. דיווייחיח לא ניהלו.
ועל ראולנד יהיה לחפש די י אחרת
כדי לרכוש בזול את מניותיהם.
נשק מציון תצא תורה
תת-מיקלע ״עוזי״
חרא צעצוע למבוגרים,
וזגמבר לכל דורש
כמאה אלף לירות.
״חנות־צעצועים למבוגרים״ —
כך מגדירה את עצמה חנות אדלמן
בעיירה ויין, במדינת ניו־ג׳רסי בארצות
הברית.
במשך שיבעה ימים בשבוע יכולים
האזרחים, החולפים בכביש ה ראשי,
לקנות שם כובעי-טכסאס
( 49.95 דולר) מעילים לגברים ולנשים,
כותונות קאובוי ( 7.99 דולר
עד 12.99 דולר) ,ובעיקר — אקדחים
ורובים מכל הסוגים.
במודעת־ענק המציגה עשרות
פריטים, שפירסמה החנות בעיתון
מקומי, אחד משני הפריטים היק רים
ביותר מוגדר כך :״עוזי, חצי-
אוטומטי, קארבין חצי־אוטומטי,
9מ״מ. החרב המודרנית של הכוחות
המזויינים של ישראל. קומפאקטי,
מהיר וניתן להחזקה בידיים בקלות.
המחיר — 549.95 דולר.״
העול ם הזה 2333
0 0 1 .1 0 4 7
1״*ס! 1 6
ח׳*0¥8ח•>6 £18
.זז0״^ג1ז,ן
$7 99
,58.המז 00) 068 זם ז 0
זו׳וי) 5
¥ 0ס* זחסססזיז ז011
• 5/11^ 7 0
141מ0
£ק 77מ 4 70 וס
$599.95
ח 05£1\1£ 9£47£ח£א
*.ס••,ס*60.0080.חי *10* 110,115
05ו 5 4א 1 0 ¥ 0 5 7 0 7
£ק׳\ז א 0ו־ו 7£0ג\ז 0 6
,<(00810.100,יז 0ן״תז״ס׳״י) 9 500810י
י קיי אי ד ־
541-5
מ 1£מ 0ק 5״ א€ 11570 זד
,1081 ן זס.ו08ס 1110,8יוזוז חסווס*22 0* 16011
^ח£10 חו
£א0611/
*£00 £10ן
40 25י/מ
״•22 0* 16011 80
י ז*. 1191)11*00)1*1001ץ<>:
$6£ 104157 1200
6ו<״י0׳*חי<5״? 9סס
04157717
8 -2 0 0 0
$419,95
0א)א*8801
16$ג)1(10ז׳$01)10׳6חנחו£)161
! 0177ן
7 0£ 380
7116
ימ 16א0£א50 קוע!1^0
$ 429.95
י $199.95
!0617
״00 סחז 60ד
^?01( 256^ 2071
1 0 -9 :3 0ץ0811
5:1) 9
0וז*$ם* *4 <15
465 901118 46
#,וזץ^ 8
, :י*0) 8 )14״ס*80.1/׳*זי׳ז
1 9 ..שם * 6884 71811 $11 0מתי
׳5£23231ש !
במודעה של ״חנות. הצעצועים״
למבוגרים בלבד
8, 5 * 081
: $199.95 זח 189.95 יו1.88;0־״>8ן
022! * 0
$£*11-4070
\זז 0 4 #ח ז 1 01710 0076100 706 וה $מוח 97
{| 107005.תו 16 1570611 07ס ׳€1י * 0מ *
^ 9 2ץ י*0001^001, 081. * 05
הקטע על ה״עוזי״ קומפאקטי מים״ ,״נשק חם עם מחסנית הניתנת
לטעינה מחדש״, ,קליע מטיפוס
חץ בעל סנפירים״ ,״התקן ביטחון
למערכת ההדק של רובה מטיפוס
משאבת גז״ ,״מחסנית תוף לרובה״,
ועוד עשרות פטנטים מסוג זה.
ביומן הפטנטים מופיעים גם פטנטים
שאושרו, וגם ביניהם אפשר
למצוא כלי־נשק רבים. אחד מהם
הוא מעניין במיוחד: מכונת יריד.
אוטומטית רבת־קנים. ההמצאה, ש הוגשה
על-ידי שלמה רוזנצווייג
מרמת־השרון על־ידי חברת זליג-
סון את גבריאלי, מזכירה את הדגמים
הראשונים של מכונות היריה,
מסוף המאה הקודמת.
!*50000
$319.95
מתוך 400 בקשות לרישום פטנט,
שהוגשו למישרד־הפטנטים בישר אל
בין מארם 1978 ופברואר ,1981
כמעט רבע הן נוגעים לכלי־נשק
שונים, לחומרי־נפץ ושיכלולים הקשורים
לתעשיות הצבאיות.
מדי כמה חודשים מופיעה ברשומות
רשימה מעודכנת. הרשימה האחרונה
כוללת, בין השאר, פטנטים
מאיימים כמו ״מרעום הקשה
קדמי עבור קליע מתפוצץ״ ,״תוצר
נפיץ, מקושר על־ידי שרף ומכיל
פטנט מאושר
•101)6
ן ( )008, * 06 ).1990• 91/8,.ח>90 וו**׳9י * 1י
יומן הפטגטים דהמידגמים
המופיע ברשומות מגלה
לאן מועדות פגיה
של התעשיה הישראלית.
״מכונת־ירייה אוטומטית רכת־קניס״
*01£57£
01)11 30 30
איד הגע!?־,
הכווייתים לא נבהלו. אלא
שבדעתו של ראולנד לא עלה להש קיע
באמת בישראל. לו היה די
בפירסומים על כוונה כזאת, כדי
להבהיל את הכווייתים. ואכן, איש-
העסקים המפולפל מצא בעיתונות
הישראלית שותפה נאמנה.
ראולנד נולד בהודו לאב גרמני
ולאם אנגליה. שמו היה אר־וי
פורהופ. המישפחה עקרה לגרמניה
לפני מילחמת העולם השניה, ושם,
בהיותו בן ,15 הצטרף ראולנד
להיטלר-יוגנד. אחר־כד עקרה ה-
מישפחה לאנגליה, ובמילחמת ה עולם
השניה התגייס ראולנד לחיל-
הרפואה הבריטי. אחרי המילחמה
׳ח>£זט 5
הנגב בקיעי בסביון
שד־ הדרום
וזין• כרי דיון כבית־דין׳
לעבודה גתגלו פרטים
מרתקים על הגעשה
כשכוגת עומר.
לכאורה היה זד. עוד דיון משעמם
בבית־הדין האיזורי לעבודה בדרום,
שדן בתביעת עובד שפוטר, זלמן
קופל, נגד המועצה המקומית עומר.
אך הדיון לא התרכז כלל בענייני
הפיטורין אלא בסיפורים פיקנטיים
על הנעשה במועצה המקומית.
עד־התביעה, אפרים שמע, שגם
הוא פוטר והגיש על כך תביעה
נפרדת בבית־הדידלעבודה, סיפר
כי סורגי חלון ושער ברזל, שאותם
ראה בחצר המועצה, לא נמצאו
שם אחרי ששבו העובדים מחופשה
מרוכזת בפסח שעבר. לדבריו, אמר
לו המחסנאי, שהסורגים והשער
נלקחו להתקנה בביתו החדש של
ראש־ד,מועצה, בצלאל גבר. תוך
כדי סיורו בישוב, הוא אכן הבחין
בסורגים ובשער בביתו של גבר.
כשד,תבקש שמע לדייק, הוא הודה
כי אינו יכול לומר בביטחון
מלא, כי אכן אלה הם אותם הסורגים,
ואמר שהם היו דומים מאוד,
ואילו הסורגים המקוריים, שהיו
אמורים להיות מותקנים בגן־היל-
דים של עומר, לא הותקנו. זאת
הוא ידע לומר בביטחון.
רשומה מגופה ת. בהמשך ה עדות
אישר שמע את דברי התובע,
כי באחד הימים היתר. פריצה אל
מחסן המועצה. הוא סיפר שבנוב־חותו
אמר גבר למזכיר המועצה,
דויד ברקי, כי ״זו הזדמנות לקבל
כסף מהביטוח ולנפח את הרשימה.״
אחרי דברים אלה הורה ברקי לשמע
לקרוא אליו את המחסנאי. שמע
קרא לו ובדרך אמר לו, שהוא מציע
לו להיזהר, מכיוון שכוונתו של
ברקי היא לנפח את רשימת התביעה
מחברת הביטוח.
שמע סיפר כי ברקי הסביר למוד
סנאי, שבמחסן ישנם פריטים בלויים,
שאותם אפשר לצרף לרשימה
שתוגש כתביעה לחברת־הביטוח.
כמו כן העיד שמע, שלאחר סיום
הכנת הרשימה, התבקש המחסנאי
על־ידי ברקי להביא למישרדו את
כל הפריטים המופיעים ברשימה
והנמצאים במחסן.
שמע סיפר שיום אחד הוא ראה
את המחסאני עם עובדים של
המועצה עם חבילות של קפה, תה
וסוכר. כל המיצרכים הוכנסו לארון־
המיסמכים במישרדו של ברקי.
״תמיד החזיקו מלאי ממיצרכים
כאלה במישרדים, לצריכה שוטפת,
אך מעולם לא הייתה זו כמות כה
גדולה,״ סיפר העד.
העד שמע סיפר על היעלמם של
שני מדי־צריכת מים. המחסנאי שב
מחופשה וגילה ששני שעוני־מים
חסרים במחסן. אחרי שחיפש ושאל
בקשר להיעלמם את כל העובדים,
כולל ראש־חמועצה, אמר לשמע שהחליט
לצרף את השעונים לרשימה.
שמע המשיר וסיפר שכעבור כמה
ימים ראה את המחסנאי כשהוא
מחטט בתיק־מיסמכים של עובד
אחר. היד, זה תיק של מיסמכי ציוד
המים, שעליו הופקד עובד אחר,
יוסף בוכובזה. המחסנאי הוציא מן
התיק מיסמד בכתב ידו של ראש־המועצה,
והראה אותו לשמע. היה
זה מיסמך שהסביר את היעלמם של
שני שעוני־המים.
אין ספק שהדיונים הבאים מבטיחים
מידע מרתק לא פחות על
מה שקורה בסביון של הנגב.
שו ם חו פשה
ל א כיגיעה ל ח־כ חזי ם
ש ל ״ אטלס׳׳
אטלס 16,000 טון.
קיץ ניפלא של אושר, שבוע של שייט מהנה על
סיפון המלון הצף באונית הפאר ״אטלס״ :
נוף מרתק של מים ושמים 6 ,ארוחות ביום
בימי ההפלגה(גם מזנון חצות!) ,מטבח
בינלאומי מעולה, סיפוני שיזוף, קאזינו,
סאונה, קוקטיילים, דיסקוטק עד השעות
הקטנות, קולנוע, תזמורת, שעורי התעמלות,
3בריכות־שחיה, נשפי־ריקודים, בינגו, תזמורת,
צוות הווי, נשף תחפושות, משחקים, חנות
פטורת־מכס, מספרה, טלפון ורדיו
בכל תא (קשר-רדיו מהאומה לחוף),
מיזוג אויר מלא בכל התאים.
תשלומים ללא הכית
לבעלי כרטיסי אשראי
ויזה, דינרס־קלוב,
ישראכרט 500/0 :במזומן
והיתרה ב־ 4תשלומי
חודשיים רצופים ושוים
ללא ריבית וללא הצמדה
או ־ 100/0במזומן
והיתרה ב 9 -תשלומים
צמודים לדולר.
אשדוד, פורט סעיד
(קהיר) ,פאטמוס,
קוסאדסי(תורקיה),
פיראוס, רודוס, אשדוד.
הפלגה בכל יו חמישי.
סיווג בטיחותי: אטלס, ב. 1951/
^ ד ^ הי רי
אטלס.
המובילה כים.
הזמן עוד היום את
חופשת השייט שלך אצל
סוכני הנסיעות.
< א ו_ 1ו < ו ו 1 0 7
הסוכנים הכלליים:
המסלול
יי ס
גיי ^זי׳
אלאל ־ ף ו שו ת• ס פנו ת מן ״ מ
תל אביב:אנגל ,6טל 615283/622591 :
חיפה: היאט ,6טל.671742 :
אשדוד: הנמל, ביתן ,16 טל.34541 :
ה עו ל ם הז ה 2333
..קזל ישראל״ אנו משדד את שיד
יזדי־האבוי םשל! טודי־ קו־ ת א
אנ שיו!
111111 מביט בטקס הקבורה של עצמות לוחמי בר־כוככא, שנערך בנחל־
חגר, במידבר״יהודה. נבון הביע את דעתו על הטקס על־ידי
שתיקתו הרועמת. בדרכו חזרה לירושלים, במסוק צבאי, הוא חש ברע והתאושש אחרי
שניגב את פניו במימחטה מבושמת. בעיקבותיו ביקשו גם שאר נוסעי״המסוק ממחטות דומות.
שר־הביטחון, אריק שרון (שלישי מימין) ,שעמד בשורה הראשונה של צמרת המדינה,
שבאה למקום, התעלם מהרמזים, שהופנו אליו, בתום הנחת הארונות בקברים, שיקח
סלסלת־חול ושיעזור בכיסוי הקברים. עד שפנה אליו מנהל לישכתו של ראש״הממשלה,
יחיאל קדישאי, ואמר לו :״מלא אחר מיצוות ראש־הממשלה ושפוד קצת עפר.״ הרב
הראשי האשכנזי, שלמה גורן, אבי רעיון הקבורה (עומד ליד הנשיא) ,ניהל לפני תחילת
הטקס דו־קרב מילולי חריף עם הרב הצבאי הראשי, גד נבון. הוא עמד על כן שנבון
יערוך איתו סיור באתר וכמו כן שיפתח עבורו את הארונות. גורן היה היחידי מבין
המוזמנים שבא עם אשתו, הרבנית צפיה, לטקס. השר יעקב מרידוד (עומד ליד אשת
הרב גורן) סבל מהחום הרב ששרר במקום והתאושש אחרי שקיבל שקית משקה עם קש.
ח״כ הליברלים, אלי קולאס (הרביעי מימין) היה נרגש מאוד מכך שהמראת המסוק שלו
התאחרה. חברו למיפלגה, פנחס גולדשטיין, הסביר שבא לטקס, מכיוון שהוא אוהב
לטייל. מימין עומדים, נתנאל לורך, מזכיר הכנסת ולידו אורי פורת, יועץ ראש״הממשלה.
מנחם בגין
עוזר לשפוך סלסלה מלאה חול על ארונות העצמות של לוחמי רב־כוכבז
(אולי) .ראש־הממשלה התקשה להגיע למקום הקבורה. הוא נעזר בחיילו
ובנהגו, מנחם דמתי, והתאמץ לצעוד למקום־הכבוד, משום שבכיסא גלגלים אי״אפשר היה להגיע לשם
1עורך־הדין יואל ריפל,
הידוע גם ככותב שירים ו־מערכונים,
לא העלה על דעתו
שהמילים הבאות, לפי לחן ה־טיר
אוסקר בנטו! בלוז, יעורר
גלים כה גבוהים ברשות־השי-
דור. השיר, הנקרא נטורי־קרתא
.בלוז, מושר על־ידי הזמר
מדצי אביב, ועל רקע הבלוז
סעו ל ס הזוז 2333
החסידי בפיזמון החוזר נשמעים
קולות רקע הקוראים ״שאכעס״.
מילות השיר הן כדלקמן :
״הרבי הודיע באופן מוחלט /
צריך להפריע לתנועה ביום
שבת /ואז כל החבר׳ה שוב
יוצאים במאות /זורקים את
הבלוקים על דרך רמות / /יש
לנו את אחמד פועל הבניין /
כל יום שישי הביא את הבלוקים
לכאן /בשבת כבר בארבע
שוב מתחיל הכינוס /
וכולנו שרים על הגבעות ;
נטורי־קרתא בלוז / /כל יום
בשבוע אנו שוב מתאמנים /
שברנו שיא אולימפי ביידוי-
אבנים /יש לגו פרובלמה
שבשבילנו עסק־ביש /מה
נעשה בשבת סשיסגרו את הכביש
/וכבר הרי התרגלנו
בשבת לבלות /הקמנו את
להקת האבנים המתגלגלות /
אם לגסוע בשבת יפסיקו ׳ /אז
במאה אחוז כאן נפסיק לזמר.״
! <0השיר שהועבר לרדיו,
עם הפליי־באק המקורי עורר
התרגשות רבה ברשת ג /הוא
הושמע, במשך יומיים, כ־20
פעם. באחד הבקרים, כשבא
אביב לאולפן־רדיו בתל־אביב,
קראה לו ריבקה מיכאלי
העובדת ברדיו וביקשה ממנו
שיקרא בטלפון את מילות־השיר
לאחד העורכים המוסי־
קאליים בירושלים. אחרי ש
אביב קרא את מילות־השיו
הופסקה השמעת השיר ברדיו
ללא כל הסבר רישמי. כש
התעניין ריפל מה קרה, הו;
לא קיבל תשובה ברורה. א
אחד מעורכי התוכניות אס
לו :״ימה עם הזכויות? קיבלתן
רשות מאוסקר כנטון?
אחר אמר שאיכות־התקלי
״אינה עונה על הקריטריונים׳
שלישי ציין שרעיונות מסו
זה צריכים לבוא ברמיזה.
! אחרי שבית־המישפט העליון
קבע שהפסקת טיסות
אל עד בשבת !תהיה נתונה ל החלטת
ועדת־הכספים של ה כנסת,
החלו חברי המערך
בוועדה ללחוץ על הליברלים
שבה לפחות שיימנעו בהצבעה,
שתהיה בוועדה על סגירת החברה
בשבת. ח״כי המערך
מודול בסון בונה בשנילן
את נוה זיתים
בכרמיאל
באזור הויל 1תשל כרמיאל אנו בונים דירה שהיא וילה, ב מיני ם בני 2קו מו ת
ע ם חלון אנגלי ׳׳חודי.לכל דירה כני ס ה חיצונית נפרדת
ו ב קו מתהקרקע יציאה לגינתתכנו! סביבתי ח די ש שירות׳ מסחר וקהילה.
משכנתאות,מענקים והלואות משלימות עד 500.000
3חדרים! 792.000ש׳ לא כולל מע״מ
4חדרים ;895.000ש ׳1לא כולל מע״מ!
מ שרד מכיו 1ת:וזיפה,
רח׳ הרצליה ,28 טל 528211:־ 0 4
ימים א,ב,ג,ה 1800-730
יום ד׳ 1530-730
יום ן 730־1200
באתר הבניה:
ב שעות העבודה אצל טאהאפא דל
מודול בטון
(ישראל)בע״מ
אזורים
אריק נחמקין ואימרי רון
פנו לעמיתיהם דן תיכון ויצחק
זייגר וניסו להניעם
שיצביעו משיקולים כלכליים
נגד דרישת אגודת־ישראל,
באשר ברור שזה יגרום להפלת
הממשלה. בעניין זה סיפר להם
זייגר שבאנגליה היה חבר־פרלמנט
שהאופוזיציה אמרה לו
כל הזמן :״תהיה גבר ותצביע
נגד הממשלה ו״ פעם אחת הוא
עשה זאת, ובעזרת קולו נפלה
הממשלה. הוא בא לאופוזיציה
ואמר לעמיתיו :״נו, מה אתם
אומרים עלי, אני גבר, הא?״
והם ענו לו :״לא, אתה פראייר
! 8׳ אחרי ששר־החקלאות
שימחה אדליד התבטא נגד
יישום סעיפי ההסכם הקואליצ־ידני
שנחתם עם אגודודישראל,
העיר סגן־השר במישרד ראש־הממשלה,
דכ שיל גס קי, שזה
הזמן לפרק את השותפות בין
הליברלים וחרות. פנתה אליו
ח״כ הליברלים, שרה דורון,
באידיש :״מה זה, דב, אתה
משלח את הכלה 1״ העיר זייגר,
שעמד בקירבתם :״מה את
רוצה, אם הכלה לא נותנת?״
; כשהתבקש ח״כ שינון.
אמנון רובינשטיין,
לומר את דעתו על צעדיו האחרונים
של: ארליך הוא ענה :
״איני מבין מה הוא בכלל
אומר. אני זוכר שהוא אמר
פעם בטלוויזיה שהוא לא חושב
מה1שהוא אומר ולא אומר מה
שהוא חושב.״
1כשביקר בארץ לא מכבר
הודינג קארטר, דובר
מישרד־החוץ האמריקאי בימי
כהונתו של הנשיא ג ׳ימי
קארטר, נדהם כשראה את
ההתנחלויות בגדה המערבית.
ראש עיריית בית־לחם, אל״
יאס פרייג׳ ,לקח אותו לסיור
בעיר החדשה גילה, ושם הפ ליט
קארטר :״׳בכל 1תקופת
כהונתי הייתי בטוח שההתנחלויות
הישראליות מורכבות
מקאראוואגים, שניתן להזיזם
בכל עת !״
אשת שר־התיירות,
ריבקה שריר, מגלה שתפקידו
של בעלה אינו מאפשר
לה לנהוג כפי ׳שהיא הייתה
רוצה. היא מספרת שהיא משתוקקת
ללבוש ג׳ינס אך בעלה,
אברהם, חושב שזה לא מתאים
לאשת־׳שר.
9על יחסיה עם בעלה היא
מספרת שהיא בת -למישפחה
ענפה של שישה ילדים. היא
כבר רגילה לדאוג לכולם, ולהיות
עירנית, ופחות רגישה.
ואילו בעלה, כבן יחיד, רגיש
מאוד, וכדי להרגיעו היא נו הגת
לשוחח עימו ארוכות.
לבני־הזוג ארבעה ילדים,
אך, לדברי האם, בעוד
שבתה, דפנה, ובנה, גירעון,
אינם רגישים לביקורת, ולמה
שנכתב בעיתונות על אביהם,
הרי שבנה דני, המשרת בצבא,
הוא טיפוס מאוד מופנם.
בכל פעם שמתפרסמת ידיעה
על אביו, כל החיילים מסתודדים
סביבו והוא חש שלא
בנוח. לדבריה, אס ביום אחד
ישורבב שמו לרעה בפירסום
כלשהו, הקשור לאביו, אין לד,
ספק שתיגרם לו פגיעה רגשית י
ממשית.
1מעטים יודעים שנפתלי
לביא, הקונסול הישראלי ב־ניו-יורק,
מי שהיה יד ימינם
של משה דיין, ואחר־כך של
שימעון פרם, ואחר־כך שוב
ה עו ל ם הז ה 2333
אג שים
של משה דיין׳ אינו רק אחיו
של הרב האשכנזי של ;נתניה,
ישראל לאו, אלא גם דתי
׳שומר־מיצוות, אף שאינו היובש׳
כיפה בתפקיד. ילדיו קיבלו
חינוך דתי אדוק ,׳והוא עצמו
הסתפק באכילת פירות ודגים,
כישנלווה לדיין במסעות לאיראן
ולמארוקו, וגם בוועידת בלייר־האום
בוושינגטון ׳ולידם בבריטניה.
עתה מקפיד לביא ללכת
לבית־הכנסת ולהתפלל בעיר־כהונתו,
לשימהתם של היהודים
הדתיים שם.
! 0מה שהטריד את ה־ח״כיות
בסיור שערכה ועדת-
הכנסת לביקורת-־המדינה בגליל,
היתה השאלה אם יש
בתי־שימוש במושב התעשייתי
החדש יעד. בסיור, שבו הש תתפו
תמר אשל, חיים
הרצוג, יעקב גיל, צבי
רנר, יוסף רום, אברהם
כץ־עוז, גאווה ארד, שו למית
אלוני ואכרהם מל מד,
ושנערך גם במיצפים זד
׳שונים בצפון י הארץ, לחצה
מאוד בעיית חדרי־הנוחיסת אח רי
נסיעה ארוכה. העיר מלמד :
״אם במושב יעד, שהוא מורכב
מבוגרי־הטכניון, יש מחשבים,
קל וחומר שיש שם שירותים.״
כאשר ירדו הח״כים מהאוטו בוס,
פגש אותם מזכיר המושב
יושאל אותם :״מה הייתם רוצים
לדעת על המקום 1״ אמרה
לו אלוני :״אני רוצה לדעת
איפה נמצא הקל וחומר!״
! 0׳ בהמשך הסיור התארחו
הח״כים לארוחת־צהריים בכרמיאל,
וראש-העיר, ברון וג״
גר, הירצה לפניהם על מצב
התעסוקה בעירו. כאשר שאלה
אותו ׳תמר אשל שאליה, הוא
הקשיב לה ואחר־כך ענה :
״כן, סנטה ״.באולם הועלו
חיוכים. הנוכחים הבינו כי ונגר
שתי דקות ,״לזכר השחקן
יוסי ידי].״ איש לא קם, אך
הכל הסכימו לדברי כרמון, שרצה
למחות בדרך זו על ה־שערורייה
שעורר ידיו בחזרה
הכללית, כאשד מחה על הצגת
הזונה הגדולה מבבל וטען כי
לא לשם כך הוקם הקאמרי.
דרך־המחאה זיעזעה את איל-
מגור, הן.בשל השימוש בדימוי
של מוות, הן בשל הפגיעה
בכבודו של ידין, שנמנה עם
מייסדי הקיאמרי.
01 טקם־נישואין בלתי־שיג־רת
-נערך בחצר ביתם של
שולמית וראובן אלוני, ב-
בפר־שמרייהו. הבן האמצעי,
נימרוד (״נימי״) ,התחתן יעם
חברתו סימה, לצלילי שירי
ארץ־ישראל הישנה של אריק
איינשטיין, עם בירכתו של
ימי שהיה בעבר רבה של השכונה,
שמואל אכידור
הכהן, כשנשים מחזיקות את
מוטות־החופה. נימרוד הוא הבן
הפוליטי במישפחת אלוני. ה בן
הבכור, דרור, הוא קצין
בחיל־הים, נשוי יואב לשלוש
בנות. ואילו הבן הצעיר, או די,
נמצא בסיור ארוך בדרום-
אמריקה, ומבלה שם בין קרנבל
לקרנבל. נימרוד היה מפעילי
קמפוס באוניברסיטה העברית
בירושלים׳ והיה ממקימי יתא
הסטודנטים ישל ר״צ. ביום הוא
מלמד אנגלית בבית־הספר ה תיכון
דנציגר במטולה, וסימה
לומדת אמנות ׳במיכללת הל חי.
השניים מתעתדים לנסוע
לארציות־הברית כדי להמשיך
את לימודיהם שם.
01 לצרה לא-צפוייה נקלע
הקונסול המיצרי באילת, חסן
עיסא, שעבר להתגורר בבית
פרטי של הקבלן ניסן נוימן.
לפני שנכנס לדירה הוא ביקש
שבחצר הבית יותקן ׳תורן
ח ב רי־ הבנ ס ת הי! מ עונ״ני ס בודקו־ב
ב תי־ ה שי מו ש זגיל האל מגו רנדהמה
מטקסה אז כרה שנ עדךלשח קן החי
מחבקת כשימחה את ידידה-לשעבר, צביקה פיק, כשאישתו הנוכחית של
צביקה, מירית שם־אור, עוקבת אחריה במבט רב״משמעות. מויס, עיתונאית
#1י 1
11 11
בעיתון של אביה ,״ידיעות אחרונות״ ,באה למסיבה שערך צביקה פיק במלאות עשור להופעותיו.
1 0 |1יושב לצידן של השחקנית גילה אלמגור (משמאל) הנשואה לאביו, יעקב אגמון,
11י ן \11י | 1 # 1והמחזאית חנה גורן, חברתו איתה הוא עומד להתחתן. אגמון שלמד צילום
בארצות״הברית והעובד בטלוויזיה, ישב על מדרגות הכניסה למועדון בית״ליסין, שאותו מנהל אביו.
התבלבל וקרא לאשל בשם
ח״כית המערך לשעבר, סנטה
יוספטל.
! 0מזה כמה ימים מסתובבת
השחקנית גילה אדמגור
כשהיא מדוכאת ׳והמומה. גרם
לכך סיפור שהגיע לאוזניה:
במסיבה שיערכו שחקני ההצגות
יסודי ׳איוב והזונה מבבל של
הגו *1ליין, ביקש השחקן
יוסף כרמון את השחקנים
לקום ׳ולעמוד על רגילהם במשך
העולם הז ה 2333
גבוה, שעליו יונף דגל מצריים.
כשהתבקש לנקוב במדוייק באורך
התורן, הוא ציין שהוא
רוצה שהדגל ייראה בעיר הירדנית
הסמוכה, עקבה. התורן
הגבוה הרתיח את דמם של
שכניו בווילות הסמוכות, ואחית
השכנות כבר הודיעה שהיא
תניף דגל ישראלי בגובה דומה.
* 0עיסא, שהוא גרוש ושני
ילדיו מתחנכים במצריים,
בילה ישנים רבות בשליחויות
דיפלומטיות באירופה. הוא והקצין
המצרי בטביה, מ מ דו ח
שעט, הם מקור־משיכה ל-
אילתיות רבות, המשחדות לפתח
ביתם. אך בעוד שממדוח
שעט מקפיד לשמור על מרחק,
המתבקש מתפקידיו הצבאי, הרי
שעיסא נראה מבלה בכל מקום
באילת, ובכל פעם עם בחורה
אחרת.
! 0באחד הימים בתקופת
העיצומים של עובדי: בתי-
המישפט, הפסיק נשיא בית-
המישפט המחוזי, בנימין כהן,
דיון בתיק, ופנה לכתבת ל־ענייני־מיישפט
שנכחה באולם.
הוא שאל אותה מה קורה מחוץ
לאולם. מי עובד, מי שובת,
מה קורה במזכירות. רק אחרי
שהעיתונאיית השיבה לו בפ־ריוטרוט,
הוא המשיך בדיון.
! 0השופט אליהו מצא,
הידוע כשופט מחמיר וקפדני,
עיין בבקשת המישטרה להאריך
את מעצרו ישל יחשוד. בעוד
שהסניגורית שלו טוענת לזכיות
לקוחה, פצה העציר את פיו.
מצא הפסיק את הדיון ואמר:
״אמשיך לדון רק כאשר הלקוח
שלך ידע שאו את או הוא
מדברים.״ הוא עבר לעיון ב־
׳תיקים אחרים, ואחרי כרבע
ישעה חזר לטפל בתיק הקודם.
כאשר העציר פתח שוב את
פיו, אמר מצא :״גבירתי הסניגורית
תדאג שהחשוד ישב
כשפיו סגור. אני אינני שומע
מקהלות! אני יכול לדון בעניין
זה גם בשבוע הבא!״
כאשר הסתיים הדיון ומצא
החל לרשום את החלטתו להאריך
את מעצר החשוד, ניסה
זה לדבר, אך השופט התעלם
ממנו.
01 בדיוק בתיק אחר היה
מצא תסר-סבלגות כאשר סניגור
של עציר אחר הידבה לשאול
את התובע המישטרתי. הוא
אמר :״חבל על הזמן. אני אף
פעם לא מחליט לפי השאלות,
אלא לפי החומר ׳שבתיק, ואני
מוכן לכתוב זאת כדי שיתיוכל
לטעון לכך בערר.״ אמר לו
הסניגור :״אדוני ייקרא את
התיק?״ ענה לו מצא :״אני
אקרא את התיק אם אדוני
ירצה או יסרב לכך.״
׳ 0צלם העיתונות אסף
קוטין, שנפטר אחרי התקף־
לב שלישי, היה ידוע בעולם־
העיתונות כמי שסדר ודיוק
חשובים לו ביותר. הוא היה
נוהג לעבור על כל עמוד בעיתון,
ירק כדי לאתר שגיאות־כתיב,
או חוסר שלמות בראיון
המובא בכתבה. קוטין, שהוכר
כצלם־ספורט, ושב־ 20 השנים
האחרונות נהג לצלם מדי שבת
בכל תנאי מזג־אוויר, היה
בוודאי יוצא מקברו ^ו״עושה
סקנדל,״ כדברי חיברו, העיתונאי
משה לרר, איליו ידע
שעל קיברו נכתב שמו הפרטי
בשיבוש. תחת אסף ׳נרשם שם
״יוסף״.
יושב־ראש אגודת מכבי
תל-אביב, יחזקאל פדומין,
נשאל באיזה ספורט הוא עוסק.
פלומין העגלגל השיב שהוא
נחשב בעצמו ככדור.
! 0הספר קובי כר לא
האמין למ״שמע אוזניו כאשר
למיספרתו נכנסה אשה קשישה
ושאלה אותו אם הוא יכול
לעשות תיספודת לפאה שלה.
אחרי שהתאושש, הוא פרץ
בצחוק :״בבני־ברק, גברת, ב־בני־ברק
01 יושב־ראש ועדת־הכספים
של הכנסת, שלמה לורנץ,
מספר שלא אחת נתקלים בקשיים
גם באגודת־ישראל בכל
מה שקשור בתרומות. בדוגמה
לכך טען שכאשר ניסו להניע
בארצות־הברית תורמים של
חברת קוקח קולה לתרום לבית
כנסת גדול׳ הייתנה התורם את
תרומתו בזה שאחרי ״אמן״
יאמרו ״קוקה קולה.״
הערב במסיבה או במפגש־חברים. ארגן 7מחבריך
לנסיעה לחו״ל, לכל אחדמ־ 14 יעדי מעוף באירופה,
ואתה מקבל את הפרס המגיע לך.
אתה 1וסע חינם
הזדרז.ההרשמה עד 31.5.82
כל ה 8-יוצאים וחוזרים יחד
הצעה נוספת:
מיניבוס לטיול באירופה במחירי הזולים ביותר.
הטיסה במטוסי מעוף נתיבי־אויר
המוביל הבינלאומי בדגל ישראל
כפוף לתק נו ת ל פי הן טיסותה שכ ר מ סו ג 1.1.
כו ל לו ת ח בי לו ת תיו רעםהסעהו אי כ סון.
כפוף ל אי שו רממשל תי.
מ שך ה ש הו ת ב אי רו פ ה:
מי ני מו ם 7י מי ם — מקסימום 28 יו ם.
פרטים אצל כ ל סוכני הנסיעות
ובמשרדי מעוף צ רטר .1ת״א
דיזנגוף סנטר
סיגנוו חד שבת עו פ ה
ה עו ל ם הז ה 2333
אנ שי ם
בלתים
מאת
דני אלה שמי
כו כבתהמ חזי מ ה
תהיה ירוקה מ!ר 1ב א כי ל ה
ש ל חסה. כ די ל רזו ת
התמלילדמלחין־זמר עו דד
גלאי, פגש את הקרי-
קארטוריסט זאב (פרקש),
שבתו דורית, מהצמד שוקי
ודורית, הופיעה בפסטיבל הזמר
דרור בסיגנון עדות־המיזרח.
הוא שאל אותו מה דעתו על
כך שבתו האשכנזית הופיעה
שם. ענה זאב :״אנו היינו כמו
הגוי שקונה חמץ בפסח.״
! 9הזמרת עליזה עזיק־יי,
המככבת במחזימה החדש
הו נזלכותא, התשובה היש ראלית
׳למחזמר הו כלכותא,
החליטה לפתוח במסע־דיאטה
לקראת הבכורה שתיערך בקרוב.
אחרי התייעצות עם
מומחים היא החליטה שהדיאטה
המתאימה לה ביותר היא
דיאטת־חסה. מאז היא באה
• העיתונאי שלום• רו
זנפלד,
על הנ״ל :״לפחות
לגבי כמה מיליונים טובים מ תקציב
המדינה אי־אפשר יהיה
לטעון שמקום־קבורתם לא נודע.״
9הנ״ל,
על המצב העכ שווי
בארץ :״הארכיאולוגים
מוטרדים בבעירת ההווה. הפוליטיקאים
מחטטים בעבר, וההיסטוריונים
מודאגים מן העתיד.״
הרם מנחם הכהן:
״בימים הקרובים תתבהר התמונה,
מי יישב עם מי, ומי
יילד אציל מי: ראש־האופוזיציה
אל ראשיהממשלה׳ או ראש־הממשלה
אל נשיא־המדינה.״
• סגן ראש־הממשלה,
שימחה ארליך :״הייתי
ברור ו״נשט״ו
כבול בבבלי שעון, המקדם אותו
אל מותו. כך צייר ברון אלרון
את חברו, שהיה פעיל מרכזי במיפלגת הציונים הכלליים, ושאף
כיהן בעבר כח״כ. אלרון צייר את וימשטיין כמה פעמים, אך
את תמונתו זו לא ראה ונשטיין. התמונה, שצויירה לא מכבר,
רמזה על סופו הקרב של ברוך ויינשטיין, שמת לפני חודש.
לכל חזרה כשבידה סל עמום
בכמויות אדירות של ירק זה,
ואין היא מפסיקה ללעוס. לכך
יש כבר תוצאות חיוביות. היא
הורידה ממשקלה שניים וחצי
קילו. צוות ההצגה נמנע מלאכול
לידה, כדי שהיא לא
תתפתה, ורק המפיק, ששון
שבתאי, דואג שמא עזיקרי
תיהפך לבסוף לירוקה.
פסוקי ה שבוע
• ח״כ המפד״ל, אב
רהם
מלמד, על המתרחש
בשטחים הכבושים :״הללוב
היינו, הלאוגנדה דמינו?״
• הנ״ל, על קבורת ה
עצמות
בנחל־חבר :״מה
הבדואים מתלוננים שמדינת-
ישראל לא מתייחסת אליהם
יפה? שיראו איזו הלוויה עשינו
לשלדים שלהם!״
העולם הז ה נ 3ג2
מציע ל(אברהם) שפירא ש יפסיק
לדבר כגביר מהעיירה.״
העיתונאית
יריב :״אל
אמור לחרוג״.
זיווה
תאמר -להרוג.
• הסאטיריקן מיכאל
>״ב. מיכאל״) בריזן, בצטטו
אימרה דמיונית של שר־הביטחון
אריאל שרון :״שלושה
חודשים אני מסתובב עם מיל־המה
בבטן ,׳והיא לא יוצאת
• מנדי ריים־דייווים,
על תקופת שהייתה בארץ :
״קיבלתי מעמד של נכס לאומי.
כל עיתונאי שבא לכתוב
על ישראל נשלח לראיין את
משה דיין׳ ואחר־בך את מנדי
רייס־דייווים. אחר־כך את גולדה
מאיר, ושוב את מנדי רייס־דייווים.״
המשורר יהונתן גפן:
״לאנגלים יש פאב, לצרפתים
ביסטרו ולנו כספומט.״
יועץ ראש־המשלה לענייני תיקשורוז, אורי פורת
עצמות יהודה המכבי
משהו היה חסר לי בקבורה הממלכתית שערך אותו
צמד־חמד — ראש־הממשלה והרב הראשי — לעצמות
במידבר־יהודה.
לא ידעתי מה. עד ששמעתי ברחוב הירקון בתל־אביב
צפירות של מכוניות־מישטרה, ועל פני חלפה מכונית
משוריינת שחורה, שהניפה את דיגלי ישראל ואיטליה.
ישב בה שר־החוץ שבא מרומא.
מדוע לא חשבתי על כך קודם? הרי זה ברור
כשמש נ
כדי שהטקס הסוריאליסטי יהיה שלם, היה צורך
להזמין אליו את נציג מבד
שלת־רומא. ולא רק מפני
שהעצמות יכולות להיות
שרידיהם של לגיונרים רומאיים
בדיוק כמו שרידיהם
של לוחמי בר־כוכבא.
אלא קודם כל מפני שה־מילחמה
ההיא היתר. נטושה
בין ירושלים ורומא.
אם בגין וגורן הם יורשי
בר־כוכבא, הרי שממשלת־איטליה
היא יורשת אדריי־נום
קיסר.
זה יכול היה להיות חג
גדול של התפייסות היסטורית,
אחרי 1800 וכמה אדריינום שנים. איזה נאום נהדר
של מנחם בגין הוחמץ
כאן! איזו הצגה בינלאומית!
ממש אין גבול לאפשרויות. אפשר היה להביא
מאופירה כמה חיילים איטלקיים, ילידי רומא, כדי
שיתחבקו במהלך הטקס עם חיילות צה״ל, יורשות בר-
כוכבא הגיבור. חברי ממשלות ישראל ואיטליה יכלו
לחבק זה את זה, כשעיניהם זולגות דמעות של התרגשות,
ומשק כנפי ההיסטוריה היה נשמע במרום, בליווי
שלושה מטחי־כבוד של חיצים.
מילא. זה מאוחר מדי. אבל כדאי לזכור את הלקח
לקראת היום הבלתי־נמנע שבו יגלה הרב גורן את
עצמותיו של יהודה המכבי.
היכונו. היוונים!
של מאות־אלסים, ושאלות בעלות חשיבות היסטורית
תובעות מענה !
לפעמים אני שואל את עצמי אם אכן נגזרו מיגבלות
אלה על המכשיר הטלוויזיוני, ואין להיחלץ מהן אף
כשהוא במיטבו (כמו בתוכנית זו) .שמא זוהי מיגבלד,
אשר מפעילי־המכשיר גזרו אותה על עצמם? שמא הם
דומים לתרנגולת הכלואה במעגל של גיר, מפני שנדמה
לה שאי-אפשר לחצות את הקו הלבן?
אף אחדלאהש תנ ה
איסר הראל לא השתנה. הוא פוקח את עיניו הכחולות
(הצבע אינו נראה במירקע) והתמימות. הוא מעורר
אימון ומשכנע. ודרוש חוש-ביקורת ערני כדי להיווכח
שהתמימות אינה תמימות, ושהדברים שיש להם צליל
כה משכנע תלויים על בלימה.
בדקות מעטות מאוד הצליח הראל להגיד את הדברים
הבאים: שמנקם היד, ידוע לש״ב כמטורף מסוכן, שהיה
קיים כל הזמן חשש שמא יעשה משהו נורא ! שזאב
אקשטיין היה מודיע הש״ב בתוככי המחתרת של מנקס:
הקשר עם אקשטיין נותק מפני שהוא השתעבד לאידיאולוגיה
של מנקס; אקשטיין רצח את קסטנר.
משכנע?
לא, אין זה משכנע כלל וכלל! חוסר־ההגיון בדברים
זועק ממש לשמיים! הרי כאן מישפט אינו מצטרף
למישפט, והמיבנה כולו רופף אף מבניין־קלפים !
מר הראל, ידעת שמנקס הוא מטורף מסוכן. ידעת
שבחור צעיר, צנחן, סוכן של הש״ב, נמצא במחתרת
של איש מסוכן זה, המסוגל בכל עת לבצע רצח. מסתבר
לך שאותו צעיר מתרחק ממך, שהוא חדל מלמסור
מידע על המתרחש במחתרת. אתה מאמין שהוא עושה
אודי אבנר׳
ה מ, לי מדשל קסט נד
יחי הצנזור !
שתי תוכניות־הטלוויזיה על ״פרשת קסטנר״ מדגימות
היטב את הכוח ואת המיגבלות של המכשיר הטלוויזיוני.
היתד, זאת בוודאי התוכנית הטובה ביותר (ואולי
הטובה היחידה) שהופקה לאחרונה על־ידי הטלוויזיה
הישראלית הגוססת. היא העלתה פרשה מן העבר
בצורה דרמתית ואקטואלית. היא העלתה את הציפה
מן הבליל היומיומי הקלוקל של ״בידור״ אל עולם
המציאות, שבו יש מאבקים של ממש על דברים הנוגעים
לגורלות־אדם.
הטלוויזיה.מאהמאמרים בעיתונות
זהו כוחה של
לא היו יכולים לעורר עניין כה רב אצל אנשים כה
רבים בפרשה כה ישנה.
נקנה במחיר דיכבד —מחיר של
אולם כוח זה
פשטנות, ואפילו רדידות. הטלוויזיה יכולה לעורר עניין,
לרתק, לגרות את התיאבון. אך אין היא יכולה, כנראה.
להגיע לעומקם של דברים ולהקיף את מורכבותם. בסופו
של דבר היא שוגה בדיוק באותה השגיאה שבה היא
מאשימה (במרומז) את מאשימי קסטנר: ראיית הדברים
בשחור־לבן.
במיקרר, זד, אני יכול לשפוט על כך על פי נסיוני
העצמי. בראיון ארוך שנתתי לעורכי תוכנית זו אמרתי
דברים שנראו לי חשובים, וגם דברים פחות חשובים
ובלתי־חשובים. הדברים החשובים לא צוטטו, הדברים
הפחות־חשובים הובאו. לא מתוך כוונה רעה, חלילה.
אלא פשוט מפני שהתאימו יותר למדיום. אני מניח
שכך קרה גם למרואיינים האחרים, שהיד, להם חלק
זך, או אחר בדראמה הגדולה של פרשת קסטנר, ובטי־גדיה
שבד, הסתיימה.
הדבר החשוב ביותר בפרשת קסטנר, שעליו עמדתי
בדברי שלא הובאו, היה המילכוד האכזרי שבו מצא
קסטנר את עצמו: כדי להציל את עצמו היה צריך
להגיד את האמת, ולהאשים את ראשי מפא״י. אילו עשה
כך, היתה הנהגת מפא״י מתנקמת בו, ודווקא ברגע שבו
היה פגיע ביותר.
מילכוד זה נבע מסתירה עמוקה יותר, שגם עליה
עמדתי. אמרתי למראיין כי שמואל תמיר לא הבין
(או לא רצה להבין) את הבעייה היסודית: שאם הצעת
אייכמן (״דם תמורת סחורה, סחורה תמורת דם״) היתד,
אמיתית, כי אז קסטנר צדק, ואילו ההנהגה הציונית
בארץ־ישראל ביצעה פשע. ואם ההצעה לא היתד, רצינית,
אלא היתה אך אחיזת־עיניים, כי אז קסטנר לא צדק —
ואילו ההנהגה הציונית בארץ צדקה, כאשר התעלמה
מהצעה זו.
כדי לקבל מימד שלישי, היתה התוכנית צריכה להע מיד
בעייה זו במרכזה. אך יתכן שזוהי בעיה מסובכת
מדי, מורכבת מדי. ולכן הושם הדגש על דברים קטנים
ובאנאליים יותר: איך הרגישה אשתו של קסטנר אחרי
פסק־הדין, מה חשד, הבת, וכר. זה אנושי, זד, מעניין —
אך למען השם, כאן מדובר על פרשה הנוגעת לחייהם
מאז מישפט קסטנר, למשל במהלך עדותו ומישפטו
של אדולף אייכמן, לא סיפק לך חומר כדי שתשנה —
ולוא בנקודה הקטנה ביותר! — את הדיעות שהבעת
בזמן המישפט, ושאתה חוזר עליהן עתה כמו תוכי?
ועתה, הפרופסור יהודה באואר, האם המידע שלך
על מה שהתרחש בהונגריה ב־ 1944 מהימן כמו המידע
שלך על מה שהתרחש בישראל ב־ ? 1954 למשל, על
סמך מה הגעת למסקנה האבסורדית שתמיר פעל בשליחות
תנועת־החרות — כאשר כל מי שהיה בקי בעניינים
אז יודע כי תמיר היה בימים ההם אויבו המושבע
של מנחם בגין, ושהכריז (ב־ )1959 כי ״אלוהים ירחם
על המדינה אם אתם (אנשי בגין) תגיעו אי-פעם לשיל-
טון!״ זה הביא לשגיאה יסודית בתוכנית. חרות לא
תמכה בתמיר בשום צורה שהיא, והיא תפסה טרמפ
על פסק-הדין אחרי שניתן.
ייתכן שהמישפט האבסורדי ביותר בתוכנית כולה
יצא מפיו של איסר הראל, כאשר דיבר על ״הקאמפאניה
של תמיר, אבנרי ושייב אמנם, שיתפנו אז פעולה
עם תמיר• כדי להגיע לחקר האמת, אך בהחלט לא
קיבלנו אוטומטית את דיעותיו, וביחוד לא על ענייני
השואה. אז, כמו היום, סברתי שהוא לא הבין את
המכניזם של המישטר הנאצי. ואילו הטענה, כאילו
אלדד-שייב ואני שיתפנו פעולה — הרי היא מצחיקה
עד דמעות. זמן לא־רב לפני כן התנהל מישפט פלילי
נגד אלדד־שייב, מפני שהסית בכתב־העת סולם להתנקשות
בחיי.
שייב הטיף אז, כמו היום, למלכות־ישראל השלישית,
מנחל-מצריים עד הנהר הגדול, נהר פרת. ואילו אני
פירסמתי — 11 שבועות בילבד אחרי רצח קסטנר —
את התוכנית המפורטת הראשונה שלי להקמת מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה, והקמת פדרציה ישראלית-
פלסטינית (״אוגדת הירדן״).
איך בכל זאת דבק הג׳וק המוזר הזה במוחו התימהוני
של איסר הראל? פשוט מאוד: חיים כהן רצה, על פי
עצת שרותי־הביטחון של הראל, לשלול מאלדד־שייב
את האפשרות לכהן כמורה בבית־ספר. העולם הזה יצא
חוצץ נגד תקדים מסוכן זה, על פי הכלל המפורסם
של וולטייר: אני מתנגד לכל דבריך, אך אני מוכן
להיהרג על זכותך לומר אותם.
על הראל לא היה כלל זה מקובל מעולם.
עברו 25 שנים — אף אחד לא השתנה.
זאת מפני שהופנט על־ידי האידיאולוגיה של אותו
מטורף מסוכן ורצחני.
מה אתה עושה, מר הראל, כשאתה הממונה על
שרותי־הביטחון?
האם אתה מנתק עימו מגע? האם אתה אומר :״טוב,
אם אתה לא רוצה למסור מידע, אז לא צריך״? האם
אתה מושך בכתפיים באדישות, ואומר ״מילא״?
או להיפך: אתה תופס את הבחור וחוקר אותו,
או עוקב אחריו, או נוקט בכל דרך אחרת כדי להדק
את הפיקוח על אותה מחתרת רצחנית?
מוזר שהמראיין לא שאל אותו שאלות פשוטות אלה,
המתבקשות ממש מעצמן — מה גם שאנחנו שאלנו אותן
עוד בעת מישפט רוצחי־קסטנר, והן רשומות בעמודי
העולם הזה :
אפשר היה, כמובן, לשאול את המרואיינים עוד
כמה וכמה שאלות רלוונטיות.
למשל :
מר חיים כהן, האם אתה חושב בדיעבד שהיה זה
מעשה חכם מצידך לתבוע את מלכיאל גרינוולד לדין
על הוצאת־דיבה, וכך לפתוח תיבת־פנדורה זו? האם
לפני קבלת החלטה גורלית זו, שעלתה לקסטנר בחייו,
דאגת לערוך חקירה פנימית, כדי לברר אם יש קורטוב
של אמת בהאשמותיו של גרינוולד? כשאתה מאשים
את בנימין הלוי ושמואל תמיר, האם אינך מאשים קצת־קצת
גס את עצמך?
ומדוע, במטותא ממך. יעצת לממשלת־ישראל להגיש
עירעור על פסק־דינו של השופט הלוי, תחת לקבל את
הצעת העולם הזה ולהמליץ על הקמת ועדת־חקירה
לאומית, לבירור הפרשה ההיסטורית הכאובה מחוץ
למיטת־סדום של פרוצדורה פלילית? ואם בכל זאת רצית
בהמשך ההליכים המישפטיים, מדוע לא העמדת את
קסטנר לדין. כדי שיוכל להגן על עצמו כראוי, בעזרת
כל המכשירים המישפטיים אשר הנוהל המישפטי מעמיד
אותם לרשותו של נאשם?
ואתה, מר שמואל תמיר, האם שפע המידע שנודע
קשה לדעת אילו אסונות היו מתרחשים בעולם,
אלמלא היה קיים אותו אדם חשוב ודגול, הוד מעלתו
הצנזור.
למשל, המילחמה על איי-פוקלנד.
מילחמה זו נמנעה מפני שהצנזור של הכנסיה הקא-
תולית. עמד לפני 350 שנים על המישמר. כאשר פירסם
הכופר גליליאו גליליי את כתביו, הכניס אותם הצנזור
הקאתולי לרשימת הספרים האסורים (״האינדכס יחד
עם סיפרי מורו ורבו, קופרניקוס. כתוצאה מכך מוסיפים
הימאים להאמין, עד עצם היום הזה, שהעולם הוא שטוח,
וכי השמש סובבת את הארץ. קולומבוס לא הפליג,
אמריקה לא התגלתה, וגם לא איי-פוקלנד. ממילא אין
מילחמה עליהם.
מאותה הסיבה לא התחוללה הרפורמציה הגדולה.
הצנזור מיהר להכניס את התיזות של אותו נזיר גרמני
שיכור, מארטין לותר, לאינדכס של הספרים האסורים.
כתוצאה מכך שולטת כיום הכנסיה הקאתולית על אירופה
כולה, מסטוקהולם ועד פאלרמו. כך נמנעה, כמובן, גם
מילחמת-שלושים־השנים, שהחריבה את גרמניה, ושלדעת
לטראומה שהעלתה בסופו-
כמה היסטוריונים הביאה
של־דבר את אדולף היטלר לשילטון.
מובן מאליו שכך נמנעה גם המהפכה הצרפתית הרת־האסון.
הצנזור אסר בעוד מועד את כיתבי וולטייר
ורוסו, וכך נחנק כל העניין
הזה בעודו באיבו.
מדוע מחזיק הרייך־של־אלף־השנים
של אדולף
היטלר מעמד עד עצם היום
הזה, ויגיע בשנה הבאה
ליובל ה־ 50 שלו? פשוט
מאוד: מפני שיוזף גבלם
זרק למדורה את כיתביהם
שלי היהודים וסוכניהם,
תומאס מאן, היינריך מאן,
סטפאן צווייג, זיגמונד
פרויד ושאר מפיצי הרעל
של הקולטור־בולשביזם הרקוב.
ואם
כל אלה הצליחו, גליליי מדוע לא יצליח הצנזור
שלנו בירושלים, האוסר
את הפצתם של יותר מאלף ספרים בגדה המערבית
וברצועת־עזה? ברור שאין שמץ של. סיכוי לפלסטינים
לזכות בעצמאותם, אחרי שהצנזור אסר את התרגום
הערבי של כתבי יגאל אלון (בגלל ההקדמה המסיתה),
ואת הסוחר מוונציה (המהדורה הקלוקלת) ,ואת היהודי
ממאלטה של אותו נאצי בריטי מלפני 400 שנים, המחזאי
כריסטופר מארלו.
וכך, תודה לאל, ניצלנו.
לשרתא! ל א לשורת בשט חי םהכ בו שי ם?
אם השלום יחייב את החזרת השטחים הכבושים בגדה
המערבית, ברצועת־עזה וברמת־הגולן, או חלק מהם.
בדי להגשים מדיניות זו, יש צורך לשכור
את רצונו הלאומי •טל העם היושב כשטחים
אלה.
ך* פרופסור ישעיהו ליכוכיץ אינו רק אדם מבריק,
י י בעל מוח מזהיר ולשון נוקבת. הוא גם אישיות
מוסרית בעלת שיעור־קומה עולמי. הוא מצטרף לשורה
ארוכה של אנשי־מוסר דתיים והומאניסטיים, העוברת
כחוט־השני בהיסטוריה של עמנו.
השבוע פירסם הפרופסור ליבוביץ מיכתב למערכת
הארץ, שבו הגיב על מודעה שהייתי אחד מיוזמיה.
המודעה היתד, בת חמש מלים אל חייל צה״ל:
לא תרצח ! ״
במיכתבו קבע ליבוביץ כי ״הרציחה היא תוצאה
מחוייבת־המציאות ומחוייבת־ההגיון מקיום שילטון־כיבוש
על עם אחר,״ והגיע למסקנה הגיונית:
״המתעבים את הכיבוש והדיכוי, המביאים
לידי* רציחה, חייבים לפנות אל חייל צה״ל :
סרב לשרת כשטחים הכבושים, שלא יעשוך
מפקדיך מרצח :״
ביותר ראו בכך, בתקופות שונות של חייהם, את התשובה
המוסרית הנכונה לבעיית־המילחמה. כיבדתי אותם, אך
לא הסכמתי עימם.
המילחמה — כל מילחמה — היא זוועה.
אבל יש מילחמות שאי־אפשר להימנע מהן.
כאשר קמה האנושות נגד המיפלצת הנאצית וחסמה
את דרכה בכוח הנשק ובערימה של גוויות, זאת היתה
פעולה הגיונית, נחוצה ומוסרית.
אין זה אנושי להיכנע לעריץ כלתי־־אנושי.
במאבק בכובש זר או בעריץ מקומי, אחרי שכל
שאר האמצעים נכשלו, אין מנוס מן השימוש באלימות.
שאם לא כן, נפקיר את האנושות כולה לעריצים כאלה.
מצב זה ברור לחלוטין כאשר המאבק הוא בין הטוב
והרע, כפי שהיתה מילחמת־העולם השניה (להבדיל מן
בעיקבות פירסומו של מיכתב זה נודע כי הממשלה
רוצה לתבוע לדין פלילי את הפרופסור או את עורך
העיתון שפירסם את מיכתבו. אם כן, יהיה זה מיבחן
מישפטי חשוב ומעניין.
אך אנו חייבים לבחון את תביעתו של ליבוביץ עצמו,
שאין חמורה ממנה.
אל המציאות הזאת אנחנו שולחים עתה
את הטובים שבבנינו, צעירים שאך אתמול
יצאו מכתי־הספר, אנשי־מילואים שבאו מן
האוניברסיטה ובית־החרושת והמישרד והקיבוץ
והכורסה.
¥ד לאחרונה, כאשר הודיעו צעירים בעלי מצפון
2ואומץ־לב על הסירוב לשרת בשטחים הכבושים,
הבעתי על כך דיעה שלילית.
לא היה לי שמץ של ספק ביושרם של צעירים אלה.
הצדעתי בליבי לאומץ־ליבם. ידעתי שכולם חיילים קרביים
מעולים. ידעתי גם שדרוש הרבה יותר אומץ־לב
כדי לקום בצבא ולסרב למלא פקודה מאשר לצאת
לפעולת־הקומנדו המסוכנת ביותר.
להם אומר ישעיהו ליבוביץ :״סרב לשרת בשטחים
הכבושים, שלא יעשוך מפקדיך מרצח!״
הכהינה האישית היא פשוטה כתכלית. אני
חייב לשאול את עצמי: אילו נקראתי אני
היום לשרת ברמאללה, מה הייתי עושה?
בעיקר הדריכו אותי שני טעמים:
ראשית, דרושה עדות. מישהו מוכרח לדווח
על המרחש שם כשמנו ותחת דיגלנו. כדי
להיאבק כהסתאבות המוסדית, המבתימה את
מדי צה״ל, דרושה עדות אמינה של עדי־ראייה.
הייתי נוכח במצבים שבהם היו חייו של אדם חסר-
ישע — זקן, ילד, אשה, שבוי — תלויים על בלימה.
קבוצה קטנה של חיילים בשדה עומדת מול אדם כזה.
ההכרעה בין חיים ומוות, בין התנהגות חיילית הגונה
ובין התבהמות רצחנית, תלויה לא־פעם על חוט השערה.
(תיארתי מצבים כאלה בסיפרי הצד השני של המטבע).
במיקרה כזה, פועלת ההסתברות. בקבוצה של עשרה
חיילים, נמצא כמעט תמיד אדם בלתי-שפוי מבחינה
מוסרית. בדרך כלל (אך לא תמיד) זהו גם החייל העלוב
ביותר, הנחות ביותר. מולו יתייצב, במיקרה הטוב,
חייל בעל איכות אחרת, המזהיר מפני רצח פחדני. ביניהם
מתנדנדים שאר אנשי היחידה, ומצב־הרוח המיקרי
שנוצר אצלם הוא הקובע בסופו של דבר. אם החייל
ההגון הוא גם חייל טוב, אמיץ, הנהנה מאהדת חבריו,
הוא יכול לא־פעם למנוע מעשים מחפירים( .אחר־כך
ישמחו על כך הכל).
החיילים ההגונים האלה, שיש להם הכוח הנפשי
הדרוש כדי לקום ברגע כזה ולהתנגד למעשה־זוועה —
אם הם ייעלמו מן היחידות, האם לא יורע המצב
עוד יותר?
האם לא נפקיר את השטחים הכבושים, ובל
אשר בם, ליחידות שבהן לא יעז עוד איש
להרים קול, ברגע המכריע, כדי למנוע מעשים
שלא־ייעשו ץ
י י רהיב את היריעה. גישתי זו נבעו? מגישתי
הכללית לבעייה המוסרית של הצבא.
מעולם לא הייתי פאציפיסט במובן של הסירוב
לשרת בצבא, בימי שלום ומילחמה. כמה מידידי הטובים
ול פני דילמה מוסרית זו, יש שתי שיטות־בחינה :
י אישית וקיבוצית.
פסלתי את דרכם מטעמים הגיוניים.
שנית, אדם הגון אחד, בעל החלטה נחושה
ותוקף מוסרי, מסוגל לא־פעם למנוע מעשה־זוועה.
זהו
המצב כשעה זו. במצב הזה נקרא
החייל — מגוייס־החוכה ואיש־המילואים —
לשרת עתה כשטחים הכבושים.
זוהי מציאות של השפלה אישית יומיומית של אלפי
ערבים בשטחים אלה ! של הכאת מאות עצירים מיקריים
ועוברי־אורח מדי יום; של פתיחה־באש מדי יום; של
הריגתם ופציעתם של מפגינים, נערים ונערות, ילדים
וילדות, המתייצבם מול הצבא המעולה בעולם כשהם
חמושים באבנים.
חייל הנקרא עתה לשרות כשטחים הכבושים
— האם הוא רשאי, האם הוא חייב ,
לסרב לשרת שם?
לעדות כזאת יש חשיבות. כאשר כיהנתי בכנסת,
פירסמתי כמה פעמים עדויות כאלה של קצינים וחיילים
שהסתכנו ומסרו לי דיווחים מזעזעים על אשר ראו
עיניהם. בשבוע האחרון עשו כך כמה מפעילי שלום
עכשיו, וביניהם איש הנושא את אות־הגבורה. יש לכך
השפעה רבה.
יתר על כן, נוכחותם של ״מלשיני־צדק״ כאלה —
בעיני זהו תואר־כבוד — היא גורם בולם. אם כל מפקד
קטן וגדול יידע ממישהו רואה את מעשיו וידווח על
כך לציבור. עשוי הדבר להשפיע עליו לטובה.
הממשלות הקודמות ניסו לעשות זאת בדרך של
דיכוי סלקטיבי, הרגעה והרדמה. הממשלה הנוכחית
מנסה לעשות זאת בדרך של דיכוי ברוטאלי, פרובוקציה
מתמדת והתנחלות מאסיבית.
העם המדוכא, המרגיש כי עצם קיומו הלאומי נתון
עתה בסכנת־מוות, מגיב באמצעים העומדים לרשותו:
מרי אזרחי, הפגנות בלתי־אלימות ואלימות, מיטעני־נפץ.
מישטר־הכיבוש עונה על כך באכזריות גוברת והולכת,
שגם היא בלתי־נמנעת: מעצרים המוניים ; התעללות
שיטתית בעצירים ובעוברים־ושבים: שבירת המוסדות
הפוליטיים, הציבוריים והאקדמיים; הטלת־עוצר, הרעבה
והפעלת לחץ כלכלי; ובסופו של דבר באמצעי האחרון:
יריות באוויר, ברגלים ובראש. ובו-זמנית: הפקעה
סיטונית של קרקעות, שלילת תשתית־הקיום הלאומית,
הקמת ערים וכפרים למתנחלים. וגם: איום צבאי מוחץ
על המוסדות הלאומיים — האזרחיים והצבאיים — של
התנועה הלאומית הפלסטינית שמעבר לגבול.
הקדשתי הרבה שעות של התלבטות קשה לשאלה
זו. בחנתי את עצמי שוב ושוב, עד כמה שיכול אדם
לבחון איך היה מתנהג במצב שהוא לא נקלע אליו
בפועל. הגעתי למסקנה. וזוהי:
הייתי מבקש ממפקדי לשחרר אותי מן השרות
כשטחים הכבושים.
הייתי אומר לו: שלח אותי למשימת־ההתאבדות
הקשה ביותר של צה״ל. אל תשלח אותי לרמאללה.
חייל אנוכי, ולא קלגס.
מרכז שכם! רגע פפני היריה
הראשונה) .אך אתה יכול למצוא את עצמך במילכוד
כזה גם כאשר המאבק הוא בין צדק וצדק.
כזאת היתה, למשל, מילחמת־העצמאות
שלנו.
אחרי מילהמה
באותה מילחמה
בעניין השלום,
קודם לכן. את
ששמה מילחמוז
שבועות לפני
״שיגעון השלום״ שלי לא התחיל
זו, כפי שנדמה לכמה מידידי. נסיוני
וזוועותיה בוודאי הגבירו את דבקותי
אך דבקות זו היתד קיימת אצלי גם
תוכנית־השלום הראשונה שלי, בחוברת
ושלום במרחב השנזי, פירסמתי כמה
המילחמה, בספטמבר . 1947
כאשר פרצה המילחמה, היו שרצו להפעיל פרוטקציות
כדי לשחרר אותי מן השרות, כדי שאוכל לפעול למען
הרעיונות שהבעתי. סירבתי בהחלט. האמנתי כי אנשי-
שלום מקומם בצבא, ודווקא ביחידות הקרביות ביותר.
כך הגעתי אל שועלי שימשון.
כחייל באותה מילחמה ארוכה לחמתי למען קיומנו
הפיסי, למען קיום היישוב העברי וזכותנו להגדרה עצמית
ולמדינה משלנו. היה ברור לי כי הצד השני ,״האוייב״,
לוחם גם הוא למען האידיאלים הלאומיים שלו, ושהצדק
שלו אינו נופל מן הצדק שלנו. זה לא הפריע לי
— כך אני מקווה — להיות חייל טוב. כי ידעתי ש״אין
ברירה״ .במציאות ההיא, אכן לא היתה ברירה.
כיום המציאות היא שונה לגמרי. ישברירה .
ומכיוון שיש ברירה,יש בעייה מוסרית
חמורה ללא־שיעור.
ף רגע זה אנחנו שולטים בעם אחר, המורד בשיל־יי
טוננו — כפי שאנחנו היינו מורדים, אילו נמצאנו
במקומו.
ברגע זה עומדת בראשנו ממשלה המכריזה בצורה
חד־משמעית, בליכחל ושרק, שהיא מואסת בשלום,
חייל של צבא־ההגנה, שלא במיקרה נקרא כך.
לא חייל של צבא־כיבוש קולוניאלי.
איני יכול להתהלך בעיר שבה כל ילד, כל נערה,
כל גבר ואשה שולחים בי מבטים של שינאה, ביודעי
כי זוהי שינאה מוצדקת.
איני יכול להרים אלה ולשבור את העצמות של
נער הלוחם — ובאומץ־לב רב — על זכות המגיעה,
לפי מיטב הכרתי, לכל אדם הברוא־בצלם: הזכות
לכבוד אנושי ולחרות לאומית.
את מעשינו בשטחים הכבושים —את
אני מתעב
מסרתם ואת שיטתם כאחת. אני תובע מעצמי את
אשר תבעתי מכל אדם אשר שירת אי־פעם בצבא
שדיכא יהודים. אני תובע מעצמי להתנהג כפי שהתנהגו
אותם שאנו מכנים אותם בשם ״חסידי אומות העולם״.
יש קו אדום •טאיני מוכן לעכור אותו. כיום
זהו הקו הירוק.
¥והי הבחינה האישית. יש גם בחינה קיבוצית.
* היא הוגדרה ב״ציווי המוחלט״ המפורסם של עימנואל
קאנם: נהג כך שהתנהגותו תוכל לשמש כחוק כללי.
אם חיילי צה״ל יסרבו בהמוניהם לשרת בשטחים
הכבושים — איך תוכל המדינה להתנהל? איו יוכל
הצבא לתפקד? איך תוכל הדמוקרטיה בארץ לחתקיים?
היטב. היטב. היטב.
מול פני תופעה כזאת, היתד. דעת הקהל מתעוררת
לחומרת המצב, המאיים על נפשנו ועל גופנו. הממשלה
היתה משנה את מדיניותה, או מפנה את מקומה לממשלה
אחרת. האנשים הטובים בצמרת הצבא — והם רגים
וחשובים — היו מזדקפים ואומרים לרשות המדינית:
פעולתכם מסכנת את שלמותו ובריאותו של צה״ל, אשר
עליו גם גאוותנו וגם קיומנו.
יש דרך אחת למנוע את הדילמה: לשים קץ למדיניות
שהיא בלתי־מוסרית מעיקרה, ולהציע למורדים
הצעת־שלום סבירה, שתספק את מאווייהם הלאומיים,
תוך התחשבות בצורכי־הביטחון האמיתיים של ישראל.
לא רק למענם. קודם בל למעננו, למען מדינתנו,
למען צבאנו׳ .
אני מקווה שלרבותי הקוראים יצא
לקרוא בשבועון זה את הידיעה על
הרמטכ״ל אשר נתן לחייל מצטיין שעון
שהוסר מידו של ״מחבל״ .אותו חייל
מצטיין, הוא החייל שגילה את החולייה
המסוכנת.
כאשר שמעתי על המעשה הזח, נתקפתי
בתחושת גועל עמוקה ופיתאומית,
שאולי היתה קצת לא מובנת, אלמלא
הסיפור הבא :
יום אחד בא אדם אל הפסיכיאטר
ונשכב על ספתו .״אדוני הפסיכיאטר״,
הוא אומר ,״אני לא יודע מה לעשות!
אשתי חושבת שאני מגעיל! ילדי חושבים
שאני מגעיל! חברי חושבים שאני
מגעיל! אפילו אנשים שאינם מכירים
10־יקב•
נ חו שווק ליד שלום ראש-ממשלתי היקר, מר בגין.
יש לי בקשה מאוד אישית אליך,
ואין לי דרך לפנות אליך אלא בכתב.
במידה רבה, גם אשמתך היא זו. הנה
טרחת להזמין את ראשי האופוזיה של
הוד מעלתך להתייעצות ביטחונית דחופה,
אשר בה שאלת לדעתם על ה-
מילחמה בלבנון. ואילו אלי לא פנית
ואותי לא שאלת•
והנה למרבית הפלא, גם לי יש
דעה בעניין הזה, והייתי מבקש להשמיעה
באזניך.
אודה ואתוודה, אדוני ראש־הממשלה.
הדעה הזאת אשר לי היא סובייקטיבית
לחלוטין, וכל כולה תלוייה בדבר.
והנה הדבר: בדיוק עכשיו אני טרוד
בשירות מילואים שלי. מילחמה מפוארת
בלבנון, אשר ״תכרית ותאבד, תשמיד
ותחסל״ את מי שלא יהיה, מיל-
חמה שכזאת עלולה להפוך את שירות
המילואים שלי, עניין משעמם ומעצבן
סתם, לחווייה דרמאטית מסוג הבלתי-
חביב ביותר.
רואה אתה, אדוני ראש־הממשלה,
איני מתיימר לדבר בשם אינטרסים לאומיים,
בשם ביטחון האומה, או בשם
ההיסטוריה. אני מדבר בשם הכדורים
השורקים.
בענייו זה, אדוני ראש-הממשלה, הייתי
רוצה לפנות אליך בשאה הבאה:
וזו השאלה: האם שמעת מעודך, מר
בגין, כדור שורק ליד אוזנך!
בגין חייל־גיבור
בן 35
421
פסיכיאטר •ולקוח
אין בעיה
אותי בטוחים שאני מגעילז זהו, אדוני
הפסיכיאטר. כולם חושבים שאני מגעיל !
זו הבעייה שלי!״
נעץ הפסיכיאטר באיש מבט אחד ודי,
אני יודע, אדוני ראש־הממשלה, כי
עוד בנעורין נאלץ היית לברוח מפני
החיה הנאצית, וממנה נמלטת בעור שיניך
(ואגב, בהזדמנות זאת, שלח נא ד״ש
חם למר אכסל שפרינגר, ידידך הטוב).
אני יודע גם שנאסרת על־ידי המישטרה
החשאית של הצורר הסטאליניסטי, וחוויות
לא-נעימות עברו על הוד מעלתך
בפרק ההוא של חייך ההיסטוריים (והיום
ממלאת גאווה גדולה את ליבנו
כאשר הנשק הישראלי הטוב, בצד הנשק
הסובייטי, מגן על ארגנטינה הנאבקת
באימפריאליסט הבריטי. ועוד יודע
אני שהתגייסת באומץ לצבאו של ה גנרל
הפולני אנדרס, ועימו הגעת לארץ־
ישראל, שאז נקראה גם בשם המשונה
פלסטינה. ועוד יודע אני כי אחר-כך
היית ראש המחתרת האמיצה, איש שפרס
הושם על ראשו, וחייו היו נתונים
בסכנה נוראה. היה עליך להתחפש, אדוני
ראש־הממשלה, ולהתחכם לצר ול-
אוייב.
ועוד יודע אני, אדוני מר בגין, כי העובדה
שלא נלחמת באומץ בשורות צבא״
ההגנה״לישראל במילחמת הקוממיות,
לא היתה תלוייה בך. בן־גוריון סירב
בכל תוקף לחייל אותך. ואתה, כמובן,
בחוש האחריות הממלכתי שפיתחת כבר
אז, לא העלית בדעתך לשנות שם, להתגייס
באופן אנונימי וכיוצא באלה מעשים
שלא ייעשו במדינה מתוקנת, ולוגם
כדי להלחם כגבר צעיר בן 35 על
מישמר המולדת.
ואחר-כך, אדוני ראש-חממשלה, מש־נבחרת
לכנסת, מובן כי שוחררת משירות
המילואים, ככל האדונים הנבחרים ה אחרים.
ובכן,
אדוני ראש־הממשלה, בכל הביוגראפיה
המפוארת הזאת קשה לי
להבחין בעיקבותיו הבלתי״נמחים של
הכדור השורק ליד האוזן. זה הכדור
השורק שגדולי הפרוזאינקנים כתבו עליו
ספרים, זה הכדור השורק שטובי המשוררים
שרו לו. זה הכדור השורק שגדולי
הנואמים היללו את נועם צליליו.
מובן שלא היה זה באשמתך, אדוני
ראש־הממשלה. אילו היה הדבר תלוי
בך — בטוח אני — לא היית מהסס
להשליך את נפשך מנגד, וקול שריקות
הכדורים היה אך מגביר ומחדד את
הפטריוטיזם הטבוע בדמך היהודי הגאה.
אך חווייה זו בדיוק, אדוני ראש־הממשלה,
חוויית הכדור השורק׳,בשמה
אני בא לדבר אליך היום. בשמה אני
בא לבקש — חכה קצת. התייעץ עם
עוד כמה מומחים. אל תמהר.
הרשה לי, אדוני ראש-הממשלה, לתאר
באזניך את החווייה אשר אותה
— לרוע המזל — לא הזדמן לך להכיר
באופן אינטימי.
תאר-נא לך, מר בגין, שאתה חייל
לא צעיר, בן ,35 נניח, כגילך בשנת
.1948 בבית מחכים לך אשתך עליזה
אשר אהבת, ובניך ובנותיך מחמלי-נפ-
שך. והנה אתה יושב לך בזח״לם, ול-
גופך חולצה דקה. על ראשך קסדה,
ובידך אתה מחזיק רובה. והנה, אדוני
ראש-חממשלה, ניתנת הפקודה: החוצה!
דלת
הזחל״ם נפתחת, אדוני ראש״הממ-
שלח, ואתה קופץ ממנו החוצה. ובן רגע
ואמר לו :״אין לי שום בעייה, אדוני.
אתה פשוט מגעיל!״
וזה בדיוק גם העניין עם הסיפור
הזה בענייו השעון. זה פשוט מגעיל.
לאחד השרים החשובים במדינה התקלקלה
המכונית 300 מטרים לפני שהגיע
הביתה בצפון תל״אביב. הנהג שלו
הציע להזמין מונית, אבל השר חכך
בדעתו ובסוף אמר, אתה יודע מה ! נלך
ברגל!
וכך, בפעם הראשונה מאז שהיה לשר,
הלך השר 300 מטרים שלמים ברגל,
ככה סתם, ברחוב, כאילו שהוא היה
בן־אדם פשוט. בדרך הכירו אותו אנשים,
והיו גם אחדים שלא הכירו אותו,
ובכלל הוא הצליח לקלוט משהו ממה
שהרחוב חושב, והיה מאוד נסער ונרגש
בישיבת הממשלה.
העם שכח מהטראומה ! הזעיק השר
את עמיתיו, אתמול הייתי בעם, ולא
תאמינו מה ששמעתי ! היה אפילו אחד
שאמר שאם החזירו את ימית, אפשר
גם להחזיר את אריאל ! אתם תופסים,
עמיתי השרים ! פשוט אי-אפשר לסמוך
על הזיכרון של העם הזה ! הם כבר
שכחו את הטראומה! היתה טראומה —
והופ — איננה עוד! מה שמעניין אותם
זה הבורסה, הנסיעות לחו״ל, ודברים
מהסוג הזה! אף אחד לא התייחס באופן
טראומטי למאורע הטראומטי של
הפינוי הטראומטי מימית הטראומטית !
זה לא ייתכן להמשיך בצורה כזאת!
ובכן, עמיתי השרים, סיכם השר שירד
לרחוב, יש לזה רק פיתרון אחד! פית-
רון אחד ויחיד צריך להקרין לפחות
פעם בשבוע את כתבת הטלוויזיה שעשינו
על הפינוי הטראומטי ! כתבה נפלאה
זאת היתה ! הכתבה הכי טובה
שהממשלה עשתה ! ואין טעם שנתבייש
בכתבה הזאת! הסיור שלי ברחוב הו כיח
שפעם אחת להראות את זה —
בהחלט לא מספיק ! אני תובע בכל
תוקף שהממשלה תחליט כאן מייד ולאלתר
שהכתבה תוקרן לפחות פעם בשבוע,
וגם תוכנס לתכניות הלימודים ב-
בתי״הספר! אחרת אנחנו צפויים לאסון!
נעשים כל הרעשים העמומים אשר שמעת
בתוך הזחל״ם חדים מאוד. לפתע, אדוני
ראש״הממשלה, אתה שומע יבבה משונה
מאוד ליד אוזנך. מין צליל שורקני כזה,
ששום כלי נגינה בעולם — למרות שירי
המשוררים — אינו יכול להשמיע. אתה
מפנה את ראשך לאחור, אדוני ראש-
הממשלה, והנה אתה רואה את פניו
של החייל אשר יצא מן הזחל״ם ממש
מאחוריך, והנה הם עיסה נוראה ומ רוסקת.
אתת צועק :״חובש והנה
עוד יבבה אתה שומע, וכל אותה העת,
אדוני, יודע אתה כי את שריקת הכדור
שיפגע בך — חס ושלום — לעולם
לא תשמע.
בשם הכדורים השורקים, אדוני ראש-
הממשלה, אני מבקש ממך — פחדן נורא
שכמוני — תחשוב פעמיים. ואם לא יספיקו
לך פעמיים — תחשוב פעם שלישית.
אני מקווה שסידורי הדואר במדינתנו
יאפשרו למיכתב זה להגיע ליעדו
לפני שהכדורים יתחילו לשרוק.
הנופש שלך זה המקצוע שלנו, ואנחנו
יודעים בדיוק מהאתה צריך כשאתה
יוצא לנופש :
אתה צריך מ קו ם לפי רוחך ומחיר
לפי כיסך.
אתה צריך מלון טוב שירות אדיב
ופרטיות מלאה.
אתה צריך לטוס ב מטו ס מרווח של
חברה אמינה ומסודרת,
ואתה צריך שיורידו ממך א ת כל
הטרדות והדאגות לסידורים
השונים.
אתה צריך נופש שהוא כל כולו נופש.
אתה צריך להנות. אתה צריך לנוח,
אתה צריך לבלות.
אתה צריך נופש פלוס.
נופש פלוס נותנים לך הקיץ הזה
מגוון טיולים וחבילות נופש
ביעדים הבאים :
פלמה דה מיורקה • מונטה־קרלו
וניצה • כרתים • רודוס • קורפו
• החלום הסקנדינבי • ספרד
ופלמה • אמריסע • יוון הקלסי ת
• אתונה והאיים.
פרטים והרשמה:
הס תור — טיולי נופש פלוס,
פרישמן 76ת״א, טל)03(222158/9 .
בסניפי הס תור: נתניה )053(91207:
ירושלים;)02(224171/2 :
חיפה )04(671313 :ת״ א;)03(299281 :
ר״ג)03(721343 :
ואצל סוכן הנסיעות שלן.
וו@וו!ו״,ל־
נופש פרוס
נותנים לד נופש פלוס ־ תיקח!
והפעם...על בגדי הספורט של גלי
תל־אביב
אחד־העם 650862 ,28־1 ^ 03
מלון הילטון, רח׳ הירקון,
03-222147
רח׳ בן־יהודה 03-651951,27 ירושלים שלומציון המלכה ,2
02-234318
מלון הילטון, גבעת רם,
02-534097
מלון פלזיה, המלך גיורג׳,
02-224622 חיפה דרך העצמאו ת 04-660981,82 נתניה דיזנגוף 053-22724 ,33 הרצליה מלון השרון 052-78526 ,
רחובות
רח׳ הרצל 054-51080 ,167
חדרה
סמטת הרברט ס מו א ל ,66
063-22927
י ־ חי חיר ־ ודינטיייי
טיו ל ל חו״ל א מו דבר זול, אל תהמר על משרד
נ סי עו ת ו אל ת קנ ה ח תו ל בשק, מ שרדי נ סי עו ת
מציפי ם או תך בהצעו תמפ תו ת שלא ת מי ד יש להן
כיסוי.
א תנו מ טיי לי ם כבר למעלה מ־ 62 שנה. אנו מנו סי ם
וכל ה מו בטח לך י קויי ם.
הרבה יו תר נעים לנסוע בהרגשה שהציפיו ת
והדרי שות שלך י בו או על סי פו קן. לכן, טיי ל עם
מנו סי ם שאצלם מיל ה זו מילה.
זה חשוב לנו, ז ה עניין של שם!
דוגמאות מתוך מגוון תוכניות הטיולים
אירופה החלמ־ $1001 ניצה ה חל מ־$699
יוון ה חל מ־ $545 אפריקה החלמ־$2775
רומניה ה חל מ־ $569 סקנדינביה החל
מ־ $1650 ספרד ופורטוגל ה חל מ־$1193
*תנאי אשראי 4תשלומים בשקלים ללא
ריבית וללא הצמדה, על סדרה
5* 1/2/3/4ט?ו
לבעלי כרטיס אשראי של ישראכרט ויזה
דיינרס־קלאב. בתוקף עד .31.5.82
וסיעות
ל כ בו דפלתורסנסיעותותיירות
מחלקת טיו לי ם מ או ר ג ני ם
ת. ד 394 .מיקוד 61003
אבקשכם לשלוח אלי מידע על היעד
^ #ר 111י 7,ו\ ותיירות
חברתה תיירו תהראשתה בי עו דאל
כ תו ב תי
שיחר
הדוו״וים ש ל
צל׳ ש
ם־תוד !מעולה
בן־מאיר
<• לחנן עזדן, כתב־התחבורה של
הטלוויזיה, שהתעלה בסיקוריו בשבועיים
האחרונים מעל לרדידות הדיווח שהחלה
לאפיין באחרונה את כתבוודהדיווח של
כתבי הטלוויזיה. דיווחיו על משבר אל־על,
ובעיקר כתבתו ביומן אירועים לפני
שבוע (שבה צירף סירטוני פירסומת של
אל על עם צילומיו של ח״כ אברהם
שפירא בנמל־התעופה) גילה עזרן את
סלידת הציבור מעיסקה קואליציונית זו,
בוזב עזרן
ניצול נכון
אחד הסיפורים המכעיסים ביותר את אחרוני הכתבים שאיכפת
להם במחלקת־החדשות הוא סיפור המכונה בעגתם
״הלוויינים של בן־מאיר״.
לדברי כתבים אלה, מקפיד סגן שר־החוץ ח״כ יהודה
כך־מאיר, קודם לכל נסיעה שלו לחוצלארץ, לתאם עם הנהלת-
הטלוויזיה שסיוריו ידווחו בעזרת הלוויין.
כך היה לפני כחודש ימים, כאשר בן־מאיר טס לוועידה
כלשהי בקנדה, שם נפגש באקראי עם ראש־ממשלת קנדה,
אליוט פיאר טרודו. בן־מאיר תבע שכתב הטלוויזיה בניו־יורק,
דן רכיב, יטוס לקנדה כדי לראיינו.
בשבוע האחרון שהה בן־מאיר בוושינגטון, בוועידת השדולה
(״לובי״) היהודית בבירה האמריקאית. דן רביב, התקשר, עם
תהילת הוועידה, עם עורך חדשוודהחוץ של הטלוויזיה, משה
שלונסקי, ושאל :״מה לעשות? בן־מאיר טוען שטוכיה
פער הבטיח לו לפני יציאתו מהארץ שתי כתבות־לוויין, שת־דווחנד,
על מעשיו בבירה האמריקאית!״ שלונסקי סירב תחילה
לאשר כתבת־לוויין כלשהי לדיווח על בן־מאיר. לבסוף הוחלט
על כתבת־דיווח אחת, שתסקר את ועידת־השדולה, ושרק
תציג את בן־מאיר.
מפגינים שהתריעו על הלוויה הנערכת
לעצמות אלה של מתים מלפני 2000 שנה,
המסתיימת ביריות ברגליהם של ילדים
ערביים — הרי הפך ליס הפגנה זו
לאירוע שולי. ליס גם לא סיקר על
ההעדרות המכוונת מהטקס של רבים
מחברי הממשלה והכנסת. פרט לא-מתמיה
הוא שאיש מחברי הוועד המנהל של
רשות־השידור לא הרהיב לשאול על
הקשר שבין כיפתו הסרוגה של לים ובין
לשון דיווחיו ההופכת את המ 0ך למסך
סרוג, ולהתריע על כך שלים מדווח כאילו
עבד בטלוויזיה של גוש־אמונים.
מ שי חי ~ ש? ר
שנועדה להשבית את אל־על בשבתות,
תוך שהקפיד על ניצול נכון של המדיום
הטלוויזיוני.
צל ״ג
המסר ה6ד•1ג
• לכתב לענייני־דת כני ליס, שהביא
את האורגזמה התיקשורתית־דתית
של הרב שלמה גורן בפרשת קבורת
עצמות ״אנשי כר־כוככא״ בנחל-חבר
הרחק מעבר לגבולות הטעם הטוב. ליס
הדתי־לאומי לא שם מחסום להשקפותיו
הלאומיות־קיצוניות במשך החודשים האחרונים,
כאשר וליווה את הרב גורן בטיוליו
ההליקופטריים לאיתור אתר-
הקבורה במידבר. לשיאו הגיע ליס בדיווח
מטקס הקבורה בנחל־חבר. הוא
טישטש את ההפגנה שנערכה במקום על-
ידי לובשי טוגות רומיות. בעוד שכתב-
הרדיו, שסיקר את האירוע, דיווח על ה־
•• אם היה מישהו שהאמין כי מחלקת
הדת בטלוויזיה, בהנהלתו של בנימין
צכיאלי, תעבור בשתיקה על אירוע
דתי־משיחי כפינוי סיני, טעה. בסרט ״רב
בישראל״ של הבימאי צחי שיף הוצגה
משיחיות השקר של הרב איפר קלוסקי,
רבה של חצר־אדר, שהתמסרותו לישוב
בלתי־חוקי זה הוצגה בסרט כ״קידוש
השם״ .לא רק נושא הסרט היה מבחיל,
אלא שגם מבחינה איכותית, היה זה אחד
הגרועים שבסרטים שייוצרו בשנים האח רונות
עבור הטלוויזיה הישראלית.
מאחרי הקלעים
ר^מו־ הזועם
שר-החינוד-והתרבות זבולון המר,
שר האחראי לרשות־השידור, שניסה
שפר את תדמיתו הציבורית בנאומו
טקס חלוקת פרס ישראל, שבו הטיף
הלבל הדיס
והדי 0ט-ס
כינוי הרווח באחרונה במיסדרון של
מחלקת־החדשות לכתב־הדת בני לים
(ראה לעיל) הוא ״ליסטים״ .הסיבה: ניסיונותיו
של לים לתפוס כתבות על הגדה
המערבית וההתנחלויות, נושאים שהכתבים
המואמנים להם הם רפיק חלבי ויגאל
גורן.
כתב לים (תורם דם)
תפקיד לפי השקפה
שמועה עקשנית המהלכת במחלקת־החדשות
טוענת כי ליס מכשיר את עצמו
למישרת הכתב הבא על הגדה-המער-
בית וההתנחלויות. עניינו של ליס בנוש אים
אלה הוא מעבר לאינטרס של קידום
מיקצועי, ונובע מהשקפותיו.
כאשר נשאל עורך מבט, יאיר שטין,
על האפשרות שלים אכן יאייש תפקידים
אלה, הגיב :״בינתיים אין שום שינוי-
תפקיד במחלקת־החדשות — עד לבחירתו
של מנהל חדש לחטיבת־החדשות.״
סובלנות, אינו סובלן כאשר מדובר בעניינים
הקשורים לאמונתו.
כתוצאה מתוכנית מוקד לפני כשבועיים,
שהתמקדה על היהדות בתקופה זו, עלה
זעמו של שר־החינוך על הופעתו של הרב
ח״כ מנחם הכהן במישדר זה.
השר ביקש מנציגו בוועד־המנהל של
רשות־השידור, מיכה ינון, לברר אצל
מנכ״ל הרשות, יוסף לפיד, כיצד קרה
שמנחם הכהן הוזמן לתוכנית זו.
לפיד טען שכאשר הובאה לפניו רשימת
המשתתפים בדיון (כל המשתתפים במוקד
עוברים את אישורו של מנכ״ל הרשות)
לא הופיע שמו של הכהן.
כתוצאה מלחצים אלה של, סובלנות׳
מצידו של השר המר נערכה בדיקה. התבדר
כי במשך יומיים סירב הרב הכהן
להשתתף בתוכנית, ולכן שמו לא הוגש
לאישור המנכ״ל עם רשימת שאר המשתתפים,
ורק כמה שעות לפני השידור הסכים
הכהן להשתתף בו.
כך הוכח ניקיון־כפיו של מנכ״ל הרשות
בנושא זה, אך זה לא שיכך את
זעמו של שר-החינוך, המאמין במונופול
של אנשיו על דת ישראל.
ראש הבי&אים
שתי מישרות עט הקידומת, ראש, קיי מות
במדינת־ישראל. האחת: ראש הממש לה,
והשניה: ראש־הבימאים בטלוויזיה
הישראלית, מישרה שאותה מאייש הבימאי
הוותיק והלא־בולט ג׳קי גורן.
חתול שחור עובר בימים אלה בין ג־קי
גורן ובין מנהלי כל המחלקות בטלוויז־ה,
הממתינים לשובה של אסתר סופר, כדי
להעלות באמצעותה את טענותיהם כלפי
האופן שבו מקצה גורן בימאים לתוכניות
השונות.
גורן עומד על כך שהכימאים יוצבו ל תוכניות
אך ורק על-ידו. הוא פועל לשלי לת
הסמכות הבילעדית של המפיקים ל קבוע
(כנהוג בכל תחנות־הטלוויזיה ממערב)
את הבימאים ואת אופי התוכניות.
אחד מבכירי־העובדים בטלוויזיה הבהיר
בנושא זה ש״לא ייתכן שהמפיק יהיה ה אחראי
הסופי על התוכנית, כאשר אין לו
שליטה על תוכנית הצילומים.״
מנהלי־המחלקות בטלוויזיה מתרעמים
על מיספר מיקרים שאירעו באחרונה, שבמהלכם
העניק מנהל-הטלוויזיה טוביה
סער גיבוי להחלטותיו של ג׳קי גורן על
שיבוץ בימאים בתוכניות השונות. הם רואים
בגיבוי זה נסיון של סער לקנות
שקט תעשייתי עם העובדים על חשבון ה איכויות,
ואת אי־הבנה מצד סער לגבי
המהות של תוכניות הטלוויזיה יאופני־ניהול.
כאשר
נשאל סער על עמדתו בנושא זה
השיב :״הבימאי אינו קובע מי מפיק את
התוכנית, והמפיק אינו מביים את התוכנית.
יחד עם זאת, אני עושה כל שביכול תי
כדי שהצוות יהיה הומוגני.״
פ ס קול
מת>־,דגפים
סגן־שר כן־מאיר
הלוויינים קרובים לבורא
אחד מבכירי העובדים בטלוויזיה: להח ליף
את כתב-השטחים רפיק חדכי ב-
שדרן מאיר שליו. ההצעה אמרה ש-
שליו ידווח מהשטחים הכבושים ורפיק
ינחה את ארץ אהבתי • €הגיליון השני
של עיתוך הקיר המהפכני קרנף, שנתלה
בלוחות־המודעות של בניין־הטלוויזיה, התמקד
באבטלה הסמוייה של כמה מבכירי
עובדי מחלקת־החדשות, ובמתחים שבין
הכתבים על רקע נושאי־הסיקור השונים.
הופעת הגיליון השני של קרנף הביאה ל החרפת
המתח וההאשמות בין עובדי
מחלקת־החדשות. הכל חושדים ומאשימים
זה את זה קרנף 2הביא לסידרה
של בדיחות בבניין־הטלוויזיה, כבדיחתו
של צבי (״צבה״) גורן, שקבע :״מערכת
קרנף 1רוצה לפגוש את מערכת
קרנף 2״ .מנהל־הטלוויזיה, מוכיח סער,
הגיב על קיומו של ״הפורום הלוחם״ (הנפגש
בימי ג׳ במסעדת הצריף) :״אם לא
אוזמן להשתתף ב,פורום הלוחם ,,אוציא
לאור את קרנף 3״ .מאחר וקרנף 2
מטפל בבעיותיהם של כתבי־הטלוויזיה ה־תל-אביביים,
ציין אחד מעובדי־החדשות
בירושלים :״אולי כדאי להוציא לאור את
קרנף תל־יאביב לעומת קרנף ירושלים.
ולא לשכוח את ילדיהם של עובדי מחלקת־החדשות
ולפרסם גם קרנף לילדים״.
״ ת פ סי ק
לקשקש!״
באחת מישיבות־הבוקר האחרונות
של מחלקת־החדשות בטלוויזיה
נערכה התכתשות מילולית בין
כתב־המישטרה דן פממה לבין
מנהל הטלוויזיה (ובינתיים גם
מנהל חטיבת-החדשות) טוכיח
סער, ההתכתשות החלה אחרי
שרפיק חלכי שאל מה בדבר
דיווח על שביתת ראשי־העיריות
בגדה המערבית. עורך מבט, יאיר
שטרן הורה לחלבי לדווח על
נושא זה. הרב־שיח שהתחולל
לאחר מכן, התנהל כך:
רפיק חלבי: איך אני יכול
לעשות כתבה כזאת, אם אני מנוע
על־ידי הוועד־המנהל לראיין את
ראשי הערים? אני מנוטרל!
טוביה סער: הלאה.
דן סממח: מה זאת אומרת,
,הלאה׳ ? שטוביה יפנה לוועד-
המנהל ויבקש אישור לדיווח זה.
איך אפשר שלא לדווח על אירוע
חדשותי שכזה?
טוביה סער: תפסיק לקשקש.
בתור מה אתה מדבר כאן? זה
לא הדסק שלך! זה לא עניינך!
דן סממה: אני מדבר בתור עובד
בבניין הזה, שרוצה שהטלוויזיה
תדווח על הדברים שמתרחשים.
רעיון פורימי הועלה באחרונה על-ידי
העו ל ם הז ה 2333
יום רביעי
19. 5
• סידרה בידורית :
ספינת האהבה (— 8.03
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
ויולד. פני (פילים דילר)
מפקחת־מיסים, עולד. לסיפון
כדי לעבור על ספרי־נישומים.
היא מתאהבת בקפטן סטוגינג,
עד שהיא מגלה משהו בספרים,
הגורם לה לפקפק ביושרו.
כוכבת טלוויזיה יפה (ג׳ויס
דהויט) יוצאת לשיט בחברת
בנה. היא קנאית לפרטיותה
ומגלה שכתב עיתון שערוריות
עלה על עיקבותיה. היא מגייסת
את דוק כדי לשמור על סודה
מפני הכתב החטטן.
• סרט קולנוע: אדם
ללא כוכב (— 10.05
שחור־לבן, מדבר אנגלית)
.מערבון קלאסי של ה
כימאי
קינג וידור. הגיבור הוא
אקדוחן ותיק, איש המרחבים
הפתוחים ׳הנודד מערבה. בכל
פעם, כאשר המרחבים נסגרים
על-ידי גדרות־התיל של החברה,
הוא ממשיך בדרכו. הוא
מגיע לעיירה שבה בעלי העדרים
הקטנים מנסים למנוע את
הקמת הגדרות. למרות שינאתו
לעיקרון הגדרות, ניצב האיש
בסופו של דבר לצד האיכרים
ומגן עליהם מפני סכנת ביר-
יוני בעלי־העדרים. הנמשל של
סרט זה הוא ״ציד המכשפות״
של הסנטור מקארתי, בראשית
שנות ה־ .׳50 בתפקיד הראשי
מופיע קירק דאגלס ולצידו
ריצ׳ארד בון, ג׳יין קריין ואחרים.
עמק
עם שרה׳לה שרון
( — 0.30 שידור כצבע,
מדבר ומזמר עברית).
תוכניות מומלצות בטלוויניה הירדנית
תוכנית של שירי נזיזמור. לירושלים,
המוקדשים ליום ירושלים.
התוכנית מתארחת הפעם
בקיבוץ הזורע.
מים יוצאים המושבעים להתייעצות ומודיעים בסיומה
את החלטתם — הרשעה או זיכוי.
• תיעוד: מנגינה
של עיר — ירושלים
( — 10.20 שידור כצבע,
מדבר עברית וגרמנית).
אחת מסדרות הטלוויזיה הגרמנית
על ערים ברחבי העולם.
התוכנית הופקה בשיתוף עם
הטלוויזיה הישראלית. בין השאר
משתתפים להקת ישיבת
התפוצות, תיזמורת סימפונית
ירושלים, להקת דני גוטפריד,
מקהלת קמון, להקת־המחול
שלום ,80 הפסנתרנים ברכה
עדן ואלכסנדר תמיר והתיז־מורת
הפילהרמונית בניצוחו.של
ליאונרד ברנשטיין. את הסרט
מלווים קולות מרחובותיה ו־שווקיד.
של העיר.
יום שי שי
21. 5
• סרט קולנוע: החכרה
הגבוהה (— 10.15
שחור־לכן, מדבר אנגלית)
.קומדיה מוסיקאלית, ה
מבוססת
על מחזהו של פילים
בארי. משתתפים: בינג קרום-
בי, גרייס קלי (נסיכת מונאקו)
ופראנק סינטרה. בתפקיד אורח
מופיע לואי ארמסטרונג בשירו
החברה הגבוהה. גיבורת העלילה
היא בת־טובים העומדת להינשא
שנית. אלא שבעלה
הראשון מנסה להניא אותה
מצעד זה. סוף טוב, הכל טוב.
יום חמישי
20. 5
• בידור: לשיר כ
לקראת שידור:
הספורט חזוני!
עד תגבר
כיוס שישי ( )28.5יוקרן
בטלוויזיה סרט הקולנוע ״הספורט
ההכיב על הגבר״ ,ככיבוס•
של רול! האדסון. הסרט
הוא סאטירה חריפה על פולחן
הגבריות באמריקה שקדם לאופנה
הפמיניסטית. האדסון
22. 5
מגלם את דמותו של מומחה
לדיג שלא אחז מימיו חכה.
לתדהמתו מתברר לו שמעבידו
רשם אותו לתחרות דיג יוקרתית.
כד הופך האיש לסמל
הקסם הגברי הכל־יכול, ונאלץ
לעמוד במצבים מביכים. שתי
נערות שובבות עוסקות ביחסי־ציבור
של האירוע ומתגלות
בבעלות כישרון. השחקניות
הן: פולה פרנטסיס ומאריה
פארשי.
מכוונת להקניית מושגים ראשונים באמנות פלסטית
לסוגיה, לילדים ובני־נוער.
• סידרה: דאלאס 10.15 ערוץ
— 6שידור כצבע 50 ,דקות, מדבר
אנגלית) .שתי מזימות חדשות מתרוצצות בראשו
של ג׳י־אר: לנצל את המשבר בחיי־הני־שואין
של אחיו. החורג דיי ואשתו דונה, כדי
להשתלט על מניותיו של דיי בחברה ! ולהיפטר
מקליף ברגם, שהחל לצאת עם סו־אלן, באמצעות
מישרה מושכת באוקלהומה. בינתיים הוא
מנסה גם לשבש את היחסים שנרקמו בין אפטון,
אחותו היפה של מיטץ׳ ובין קליף, אחרי שנודע
לו מבלש ששכר, כדי לעקוב אחר גרושתו, כי
קליף בילה לילה בדירתה של סו־אלן.
01 זזמי/וו2 0 . 5 ,
• סידרה קומית: אחת ממיליון
( — 8.30 ערוץ — 6שידור כצבע 25 ,
דקות, מדבר אנגלית) .מניו־יורק, נהגת מונית
שחורה, אשר ירשה — בעיקבות צירוף־מיק-
דים נדיר — את רכושו הרב ואת משרתו של
יושב־ראש מועצת־המנהלים של חברת־ענק אמריקאית,
מנהלת את החברה ביד רמה, אך בתבונה.
ום שיש 2 1 5
ום שבת 2 2 , 5
• פלאי אדם וטבע: לא יאומן
( — 6.30 ערוץ — 3שידור כצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .תופעות מדהימות,
אשר לעתים אף אינן מתקבלות על הדעת, מתרחשות
במציאות ומוצגות לפני קהל צופים באול־פן־טלוויזיה
אמריקאי ולפנינו. המפיק, אלן לגדם־
ברג, גם מזמין בסוף התוכנית כל מי שנתקל
בתופעה מוזרה ראוייה לציון לכתוב אליו.
יום ראועוון 2 3 . 5
• מישדר דוקומנטרי: עולם החי
( — 6.10 ערוץ — 6יטידור בצבע 25 ,
דקות, מדכר אנגלית) .סידרה דוקומנטרית
על חיות בטבע. בכל פרק, כתבה מצולמת על חיה
מיערות אפריקה, אסיה או אמריקה.
יום עוני 2 4 . 5
• סידרה ללידים: סיפורים מן העולם
6.10 ערוץ — 3שידור כצבע,
25 דקות, מדבר ערבית) .סיפורים מאויירים
ממיטב ספרות־הילדים בעולם, כגון היפהפיה ה נרדמת,
שילגה ושיבעת הגמדים, כיפה־אדומה,
היידי בת״ההרים ועוד.
הארט ואשתו
• סידרת מ תח:
( — 0.10 ערוץ — 6שידור כצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .פרקים חדשים בסיד-
• ספורט: כדורגל 1.55 שני
הערוצים — שידור כצבע 60 ,דקות,
מדבר אנגלית) .מישחקי כדורגל נבחרים של
רת־המת׳ח המשעשעת, החוזרת השבוע אל המסך
הקטן, עם רוברט וגבר וסטפני פאוורס.
קבוצות הליגות הלאומיות באנגליה ובגרמניה ה מערבית.
יום
עוליעו׳ 2 5 . 5
• סרט קולנוע 6.15 ערוץ — 3
שידור כצבע, כשעה וחצי, מדבר אנגלית)
.פינה חדשה של סרטי־קולנוע המיועדים
לנוער ולכל המישפחה.
• מישפט: מישפטי-הכתר (— 10.15
ערוץ — 6שידור כצבע 75 ,דקות, מדבר
אנגלית) .סידרה הבשחזרת מישפטים מפורס מים
באנגליה, במאה ה־ .20 בתחילתה של כל אפיזודה
מוצג כתב-אישום, ואחר-כך מוזמנים העדים
אל הדוכן ונחקרים חקירת שתי־וערב על־ידי
תובע וסניגור. בתום השמעת העדויות והסיכו
סידרת אנימציה: אנשי־המאדים
( — 5.50 ערוץ — 3שידור. כצבע 20 ,
דקות, מדבר אנגלית) .הרפתקה הנותנת
דרור לדמיונם של ציירי־האנימציות, על התרחשויות
בחלל בין אנשי המאדים ובין תושבי כוכבי־לכת
אחרים.
• סידרת־מתח: החדר החשוד
( — 0.10 עדוץ — 6שידור כצבע 50 ,
דקות, מדבר אנגלית) .סיפורי-מתח מעולים
מעובדים לטלוויזיה.
אוחזים בה, והילדים מתקשים
להבין את סודה.
• סידרת טלוויזיה :
אופנהיימר 10.05 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.פרק נוסף בסידרה ה
ומסייע
לבעליו לגלות מי הוא
האדם המנסה להתנכל לו. הגילוי
עצוב מאוד, אך בעל
הלונה־פארק ניצל ממוות בטוח.
• סידרה קומית :
כנסון 8.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
בריטית המעולה, המספרת את
חייו של אביז פצצת־האטום,
ד״ר רוברט אופנהיימר, והעולם
הסובב אותו.
בפרק הדשא אינו ירוק יותר,
מגיעה בקשה מאחד מבתי־הכלא
של המדינה להגדיל
תקציבו. בנסון מחליט להיכנס
לכלא במסווה, כדי לברר אם
יש הצדקה לבקשה ומדוע התקציב
אינו מספיק. איש־הקשר
שלו הוא המנהל, היחיד היודע
את זהותו האמיתית. בין כותלי
הכלא הוא נתקל בטיפוסים
קשוחים, עובר חוויית ניסיון-
התנקשות בשותפו לתא.
הקומית הבריטית הנהדרת, ה מפגישה
אצילה שירדה מנכסיה
ברוכש נכסיה, שהוא בעל רשת
סופרמרקטים.
רוק האדסון
• סידרה לילדים: קסים־קסס (6.15
— ערוץ — 3שידור בצבע 25 ,דקות,
מדבר אנגלית) .תוכנית חינוכית בריטית, ה
סידרת טלוויזיה :
ידיד לעת צרה (— 6.02
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.הוגו נקלע ללונה־פארק
• סידרה קומית: האצילות
מחייבת (10.30
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .פרק נוסף בסידרה
יום שישי ()28.5
ום רביע 19 . 5
• מותחן: כלש על
הגל 11.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
תחת הכותרת ׳ספרי הריהיטים,
פרק נוסף בסידרת עלילותיו של
בלש יוצא־דופן, שהיה בעבר
מתכנודמחשבים.
יום שלי שי
25. 5
• סידרה קומית: רודה
( — 8.03 שידור כצכע,
אנגלית כרוקלינית)• רודה
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .נילם אולסון יוצא
לעבוד כסוכו־נוסע אחרי מריבה
מישפחתית. בדרכו הוא פוגש
בבעלת אכסנייח, ובין השניים
נרקם סיפור אהבה, המסכן את
חייו של נילס.
• סידרת טלוויזיה :
דאלאס 0.35 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
פרק שני בתת־סידרה סוף הדרך.
במהלך חתונתה של לוסי
מתרחשים אירועים המטביעים
חותם עמוק על המוזמנים.
יום ראשון
• מותחן: לא יאומן
כי יסופר 10.50 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.סיר ג׳ון מיילס מופיע
• סידרה טלוויזיה :
בית קטן כערכה (5.40
בתפקיד ויליאם פרקינם, עורך-
דין שקט ומכובד, רדוף סיוטים
של התעללויות אלימות מימי
בית־הספר. העבר שב והופך
למציאות מחרידה, כאשר זר
23. 5
יהיר מופיע בוקר אחד ברכבת.
הייתכן שזה ״פוקסלי הדוהר״,
הנער האכזר שמירר את חייו
בזמן לימודיו בפנימייה? שיג-
אתו הנושנה של פרקינם שבה
ופורצת. בתפקיד הנוסף מופיע
אנתוני סטיל.
יום שני
24. 5
• סידרת טלוויזיה :
הטירה המכושפת (5.50
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .הפרק, חיי קסס,
שהוא פרק נוסף בסידרה המבוססת
על סיפרה המעולה של
אדית נסבית. בפרק זה הטבעת
ממשירה לגרום צרות לכל ה
עורכת
מסיבה בלתי-נשכחת בערב
ראש־השנה עם נופך פורימי
מטורף. היא מחליטה
לערוך את המסיבה כדי שלא
לחוג את ערב־החג בגפה. כאשר
מודיע לה ג׳ו שיש לו תוכניות
אחרות לאותו הערב, מזמינה
רודה כמה אורחים יוצאי־דופן
להשתתף עמה בשימחה.
• תעודה: המגיפה
השקטה 8.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית).
סרט המצביע על הטיפול הלקוי
בחולי מחלת ״אלצהיימר״ ,מח לה
המעקרת את המוח ופוגעת
בקשישים.
• סרט טלוויזיה :
אכיר כבחול (— 10.00
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.סיפורו של קצין־מיש-
טרה, הנמצא בין הפטיש ובין
הסדן. אהבה לאשה יפהפיה מול
קאריירה מיקצועית מבטיחה.
בתפקידים הראשיים: ויליאם
הולדן ולי רמיק.
*יו י
ריעות
*משדה וזמנית
כשקראו עוברים ושבים
את דבריו ש? בן־כוריון
הניבו :״זח ערפאת,
זה שר פת״ח,
זה בטח א בגרי!״
פלקאס תמים שעיצב הגרפיקאי
דוד (״טרטה״) טרטקובר עורר את
רוגזם של עוברים ושבים בתל־אביב׳
הפלקאט שהיה תלוי על עץ
מול קפה כסיח ברחוב דיזנגוף, החזיק
שם מעמד שעות ספורות בלבד.
הוא נתלש ונקרע בחמת־זעם על־ידי
האנשים שהתקהלו סביבו.
היה זה מינשר שנוסח על־ידי דוד
בן־גוריון, וסנה אל תושבי המדינה
הצעירה שאך זה קמה. בן־גוריון
עמד אז בראש הממשלה הזמנית,
,.מה זה צריו להיות, יש מהפכה?״
שאל תלמיד־תיכון .״הממשלה
הזמנית הזאת קוראת למה פכה
חברתית. היא פירסמה את הפלקט
הזה,״ אמר עובר־אורח, שהציג
עצמו כמהגר חדש מברית־המועצות,
״אבל הם פחדנים, האנשים האלה,
למה הם לא אומרים מי ה פז״
״הם רוצים לתת לערבים את
הזכויות שלהם. זה בטח השמאלנים
כתבו את זה,״ צעקה נערה בתל בושת
פאנקיסטית•
״הכי מצחיק שהם החליטו על
עצמם שהם הממשלה זמנית. גם אני
יכולה להחליט שאני ממשלה זמנית,״
אמר סימה פרץ מאשדוד.
חיילת שהתקרבה להתקהלות אמרה
:״אני חותמת על כל דבר שהוא
נגד הליכוד.״ היא קראה את תוכן
הפלקאט עד שהגיעה למישפט
המדבר על ערביי הארץ. כאן הת פרצה
בכעס :״אני לא מעוניינת
שהם יהיו איתי. אני נגד המישפט
האחרון. מצידי, הם יכולים ללכת..״
צעירים כדיזנגזף קוראים וקורעים את הכרזה
״זה בטח השמאלנים!״
שהוקמה בה׳ באייר תש״ח ופעלה
עד הבחירות לכנסת הראשונה, שנערכו
בינואר .1949
סרטה החליט להדפיס את פנייתו
של בן־גוריון אל העם, כי רצה
אשכנזיות עם בדווים. ה־להזכיר
את הערכים שבשמם קמה
המדינה, איך ראו. אותה מקימיה.
מישפט שהרגיז את כולם היה זה
תגובתם של האנשים שנקבצו סביב שדיבר על זכויות האזרחים הער הפלקאט
השפה את פרצופו של ה • בים• ״הפלקאט הזה מזכיר לי את
ישראלי המצוי 34 שבים בלבד מאו ערפאת. גם הוא אמר , :ידינו מוש חר
יותר.
טות לשלום׳ .זה בטח אורי אבנרי,
בכותרת הכרזה היה כתוב :
הפת״חניק הזה. הוא יביא לנו את
פת״ח לתל־אביב.״
מדינת ישראל
מוני יקים, שנמנה בזמנו עם ה הממשלה
הזמנית
פנתרים השחורים, חולל מהומה־אל
כל תושבי מדינת ישראל
בשורה התחתונה נאמר :״הוטלנו זוטא ליד העץ .״פלקאט כזה עולה
לתוך מלחמה אכזרית. אך נזכור :
לפחות 1000 שקל. אני בטוח שאיזה
בתוך תחומי מדינתנו יוסיפו לחיות אשכנזי כתב את זה. רק לאשכנזים
אזרחי בני העם הערבי — ולרבים יש כסף לבזבז על דברים כאלה״.
מהם לזרא המלחמה הזאת. את זכומול
כסית התחיל להתפתח ויכוח
יותיהם, זכויות אזרח שוות, מצווים פוליטי סוער :״האשכנזים המנ אנו
לקיים.״
וונים הם שמים מודעות בדיזנגוף
בתחתית הפלקט באותיות קטנ במקום ללכת לשכונות,״ אמר אחד.
טנות׳ הופיע התאריך: ה׳ באייר
״זה פלקאט של פחדנים. מאוד מ תש״ח.14.5.1948
עורפל ולא ברור. את רמלה, ער בים׳
צריך למחוק,״ הפליט־התחכם
יש מהפכה •״ אנשים שעברו
בקרבת מקום נעצרו למראה הכו אחר .״מי זה טרטקובר י זה שם
תרת — ״הממשלה הזמנית״ — ש של ספרדי? זה שם של אשכנזי
בלטה באותיות של קידוש־לבנה.
שאין לו מה לעשות,״ קבע איש עם
כמעט כולם נעלבו.
סל־קניות בידו .״ראיתי בנוייבה אגברת
מגונדרת כבת 40 הרימה שכנזיות עם בדויים,״ צעק ונופף
קולה :״זה בטח של״י, רק לשל״י באצבע מאיימת דתי עם פיאות.
יש כזה סיגנון. הם מדברים כאן
״זה פלקאט מרגיז, אני אקרע
כרגיל על להחזיר שטחים בלי להי אותו,״ צעק מישהו מבין המתגולחם
על זה.״
דדים. שני נערים התנפלו על הכרזה
״זה מרגיז אותי הפלקאט הזה. אני וקרעו אותה. רק צנחן צעיר במדים
ניסה לעצור בעדם וקרא :״מה
אשרוף אותו !״ התלהטה אשה
אחרת והושיטה יד לעבר הפלקאט, אתם רוצים? זה מיסמך היסטורי.
מנסה לתלוש אותו מעל העץ. איש זה כרוז אותנטי מ־ ,48 שכתב אותו
חבוש כיפה הוציא עט ומחלק את בן־גוריון.
המילים ״ממשלה זמנית״ .״מספיק
הקהל המשתולל לא הניח לו לכבר,
תהיו מדינה נורמלית. יש סיים את דבריו. הוא נדחף הצידה
כאן הכנה לדיקטטורה !״
הפילקאט צנח מיותם וקרוע על ה־ריצפה.
למה
ממשלה זמנית ז״ צעק מישל
חדד מיפו .״בגין, כפרה עליך ״שיהיה
לנו בריא!״ הגן על כבודה
של ממשלתו.
כותבי0 עלינו...
האסכלה וזס׳^׳ת ! 0 ת
כבפר?<אד׳(ין
{1016
052-70448
טעם הסן
סצ׳ואן״ ,כפר־שמריהו, המרכז המסחרי הישן.
״טעם
מנוהלת כהלכה, המסעדה הזו. יד פטרונים איתנה שלטת בנעשה בה. זה ניכר בספר ההזמנות
המנוהל בקפידה רס״רית, ביעילותם של המלצרים׳ובחשבון הממוחשב, המוגש בליוויית שוקולד
במנטה, להמתיקו.
במקומותינו איננו יום־יציאות מובהק ובכל זאת, כאשר באנו לכאן בלא שהבטחנו
ממולא ראשון יום שולחן מראש, התקשתה מדלן לאתר לנו מקום פנוי. מי היא מדלן? בלגית תוססת שאינה מניחה
לשנים החולפות להתעמר בה. פעם היתה בעלת מסעדה באבן־גבירול וכעת היא מכהנת כמארחת
למען בעליה הצעירים של סצ׳ואן. עצם נוכחותה ההדורה משווה לאתר הזה ״•קלאסה״ .״קלאסה״,
בכלל, היא מתכונותיה של סצ׳ואן. למה אני מתכוון? לציבור הלקוחות, למשל. הלקוחות שגדשו את
מתכונותיה ש7
בכלל, היא
שליכפר־שמריהו
האוכלוסיה הקוסמופוליטית
חזותם, מקרב
י״י״ס* .עיי פי
מגרש ..טניס או
הקוסמוס!/י״,״של
האוכלוסיה1יי-ייח עור שזוף
שני אולמות האוכל באים, על פי חזותם, מקרב
והרצללה־פיתוח. זה ציבור אמיד, רב־לשוני ולבוש בקפידה. לגברים עור שזוף של מגרש טניס או
אדמומית של סקוץ־־ויסקי בלחייהם. הנשים שטוחות בטן וגבוהות מן הממוצע הארצי. יש; בהחלט
יש, פיסיונומיה של אנשים עשירים. גם מערכת היחסים שבין בעל המסעדה ללקוחותיו ראויה
להערה: אין זו הדרך המהתלת־חברמנית שכה פונים בעלי הפאבים אל הישראלי הדיגיטלי, אף לא•
ישירותם הגסה של מלצרי מסעדות הפועלים או הפואטיקה המתרוננת(״אחמד, תשים אחד לבן על-
הכיפק כשביל שמיל של הסטקיות — .אלא משהו אתר, מעין מזימה מעודנת. הצפה באוויר
הממוזג. פה, כבמסעדות צמרת בודדות •אחרות, שורר חוק הפרכוס ההדדי, לאמור: האורחים
מאצילים יוקרה על המסעדה ואילו בעל העסק מאותת זיהוי לטובי לקוחותיו ובכך מעניק להם את
היוקרה.
התפאורה,מאצילי
ההכרה שהם. אף הם, נמנים עם חוג
נטולת רכיבים.״סיניים״ המציינים בדרך־כלל
תודהילאל,
מסעדות סיניות אצלנו, ולא רק אצלנו. אני מתכוון, למשל, לנברשות
העץ האדומות או לציורי הדרקונים מזרי־האש המצוירים על זרדי־במביק.
אוי לאותו עיטור עץ המתפתל על הקירות. את העיטור הזה,
אגב. יחסתי, עד לפלישה הסינית, ללוחמיו של ניקאנור משום שהופיע
תמיד על אמרות חצאיותיהם של הלוחמים. היוונים הרעים בהצגות
כביה״ם שלי. זה, ובכן, מה שאין־
חנוכה בביה״ס
ומכיר. המ!
ישראלי...
המוצגים כאן למכירה לטובת
יי״יי ומכיר,
״י מצוי
זוועתי
מה יש? ציורי שמן של סוריאליסט
ותאורה שהיא אינטימית, מחר גיסא,
צמחיה יפה(פילדנדרום,
כלשהו __,יצמחיה גון טועה)...
אם אי״•
יפה(פילדנדרום. אס
צדקה כלשהו.
ארגון צדקה
מאידך.
נחיריך, לתוך האכילה מקלות יעיצת
*״ייי
--ובהירה דיה כדי למנוע את נעיצת
י׳יל מלוכסני העיניים. אזעד שאני ממתין לשולחן, התעניינתי בתנאי עבודתם ובמקורות גיוסם של מלוכסני העיניים. אז
אם אתם מעונייניס בהיבט הסוציולוגי של המסעדנות הסינית בישראל, הנה כמה פרטים: המלצרים
מיובאים מהונג־קונג והטבחים מתאילנד. אלה ואלה סינים המה, אולם יחסי אחווה לא שוררים
ביניהם. בתאילנד שוכנת הקהילה הסינית הגדולה ביותר מחוץ לגבולות המכורה — חמישה וחצי.
מיליונים, נכון לשעה זו שעת נעילת המהדורה האחרונה של האנציקלופדיה העברית. מעמדו
הכלכלי של טבח סיני טוב לאין׳שיעור מזה של עמיתו העותי: הוא משתכר למעלה מאלף דולר
לחודש, פלוס מעון צנוע.פלוס ביגוד פלוס. דמי־מסע לארצו, אחת לשנתיים. כאשר התיישבנו, סוף
פרוטה.
ודגן כל שווים היינוהתברר לשולחן דגים׳.הראשון היה מתוק מדי לטעמי, והזכיר יתר על ובמרק שהם עוף ופתחנולנובמרק סוף,ארבעה
המידה גרגרי תירס הנשאביס׳ מקופסה. השנתהיה מצוין. כתוך הקונסומה הטהור שטו פתיתי דג
למכביר ואיזו גולה לבנה מסתורית. הגולה, כך העליתי בחקירתי, אינה אלא ביצת שליו ששימשה גם
במאכל אחר. אשר יופיע על שולחננו במועד מאוחר יותר.אולם עכשיו הונחה על שולחננו צלחת
ענקית, מהממת, ובה מגוון עשיר של תבשילים. ממרכז הצלחת התנשאה ציפור שפיסל הטבת
מפלחי הפות וצנון. הוא אוהב את אומנותו. הטבח הוזז, אם בתוך לחץ עבודתו טרח לקשט כך את
הצלחת. יופי. אמנה את התבשילים אחד לאחד: היו שם כופתיות עשויות מתערובת של בשר עוף
וחסילונים, והם היו רכות ונימוחות. היו ספר־ריבס מותקנימ בשני אופנים: מתוקים וחריפים. אלה
ואלה היו מדושני בשר וטעימים להפליא. היו סהרוני בצק ממולאים בשר(ך ים־סאם. כך מכונה
משפחת הממולאים הסינית, אם אינני טועה) והיו חסילונים בשומשום והיו פיסות זעירות של בשר
חזיר משופדות על קיסמים והיו מתמצים נפלאים עשויים, אני מנחש, ביין כלשהו. כל פריט ראוי
לתשבחות מאליפות, זולת הסהרונים שהיו לטעמי נוקשים מדי. פרט קטן׳.
בתבונה היינו עושים לוא הסתפקנו במנת מלכים.זו, אולם רעבתנותנו המגונה גררה אותנו למנות
הבאות. את בתנו הקטנה פיתינו כעוף חמוץ־מהוק ותיפת. נגסתי מצלחתה ואראה כי טוב. טוב מאור.
הבת הגדולה קיבלה מנת ביצי שליו קלופות. מתברר שיש בארץ מי שמגדל שלווים לבשר ומוכר את
ביצי השליו למסעדות סיניות. טעם הביצים מוזר ואיני מסוגל לקבוע עמדה נחרצת כלפיו. כדאי
לנסות. אני עשיתי שפטים בפילה בקר עם ליצ:י ׳,אותם פירות סיניים מבושמים. איכות הבשר
מצוינת, המנה גדולה (אני נוטה־להדגיש מעלה זו שמבקרי מסעדות אחרים, אנינים יממני, נוטים
להזניחה. אני גורס זיקה כין תמחיר לכמות) והתיבול, מינון נכון של חריפות הפלפל ובושם הליצ׳י,
היה נהדר. רעייתי, אשה מנומסת בדרך כלל, לא טיפלה מעדנות בשרצים שבצלחתה (חסילונים
בנוסח סצ׳ואן* וכילתה אותם בטרם הספקתי לשנן באוזניה פתגם סיני עתיק, על אודות המתינות.
כרטיס טיסת
בסדר.
בלהבות. מחוורבננה לסיום:
גם כמה בקבוקי משקה קל. כוס יין מקומי ושני ספלי קפה: אלף ושלש שכללה העסקה,
מאות שקל הכוללים גם את דמי השירות שהענקנו, ללא היסוס, למלצרים. מקום טוב.
•רון ל1נד 1ן העיר 16.4.82
במושו מחור אירוב
תפור׳ אזוריה מתנת;
1אומרים 1 חה הם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הם אומרים
אלי הו בן״ אלי שו־ :
יום גולדברג :
ג ד עון ב ר־ ק מן:
״טריסיקה? רא עד ״צריו טידחמה בו ;,הניחר מ,בנק לאומי,
חשבון חוץ־וביטחון!״ להרחיק את הגמל! לא יהרוס אותנו!״
ששת הקצינים של תנועת שלום־עכשיו ביקשו להו פיע
לפני ועדת״החוץ־והביטחון של הכנסת, ולדווח על
חריגים שהתגלו לעיניהם בעת שרותם במילואים. יושב-
ראש ועדת״החוץ״וחביטחון, ח״ב אליהו בן־אלישר, סירב
לקבל אותם. שאלתי אותו :
+למה לא הסכמת לקבל את אנשי שלום־
עכשיו ז
יוסי גולדברג, ראש־המועצה של מטולה, צעיר־ליכוד
טיפוסי, יושב לו בבית־המועצה המחודש. המיבנה היפהפה
מזכיר מיבנים של מועצות או עיירות בגדה המערבית.
הפקידה שלו מספרת שהבניין משוחזר. חלונות
עץ לאורך התיקרה, מהמסד עד לטפחות, קירות לבנים
— יופי של מקום.
גולדברג משתוקק למילחמה• שאלתי אותו :
• ביקשת מאריק שרון שיתערב בלבנון £
ועוד איד ! שאנחנו נשב פה עם הילדים שלנו במיק־לטיטז
הרי אין לזה סוף.
לא מתקבל על הדעת שאדם המשרת במילואים יעשה
מסיבת־עתונאים, או אפילו ידבר עם אשתו על מה שקורה
בצבא. היום זה מתחיל בחריגים, מחר זה ימשיך
עם דיווח על אמצעי לחימה. אין לדעת איפה זה ייגמר.
מי שמשרת במילואים חייב בסודיות. ברגע שהייתי נפגש
עם אנשי שלום־עכשיו, הייתי נותן הכשר לנוהל בלתי־תקין
של גילוי סודות.
ביקשתי למנוע מילחמהז אף פעם לא! להיפך, אני
חושב שצריך מילחמה, כדי להרחיק את הגבול פעם אחת
ולתמיד.
• אילולא ערכו מסיבת־עיתונאים, היית
נפגש אי,תם?
• כקריית־שמוגה אמרו לי שפוחדים מ-
מילחמה.
לוא היו רוצים להתקבל על־ידי למה לאו אני מקבל
המון אנשים.
• הם ביקשו להופיע לפני הוועדה, לא להתקבל
על*ידן־ כאופן פרטי.
ממתי אזרחים יכולים להופיע לפני ועדת־החוץ־וה־ביטחון
• לא מעניין אותך, כיושב־ראש ועדת־החוץ־והביטחון,
מה שיש להם להניד?
בהחלט מעניין• אילו היו רציניים, היו פועלים בצינורות
המוסמכים. אבל הם רצים על אפקטים פוליטיים.
פוליטיקה ו בבקשה ! אבל לא על חשבון ועדת החוץ-
והביטחון.
• אמרו לי שביקשת מראש־הממשלה למנוע
מיל חמה. איד זה מסתדר עם מה שביקשת
מאריק שרון?
בקריית-שמונה פוחדים, במטולה לא. צריך פעם אחת
ולתמיד לפתור את בעיית הקטיושות ולהחליט: או הם
או אנחנו, ביחד זה לא יילד. צריך למחוק את אש״ף
אחת ולתמיד.
• מדוע אין איש כרחובות מטולה ץ
כי כולם בשדות. פה לא הפסיקו לעבוד אפילו לרגע
אחד — קטיושות או לא קטיושות, תושבי מטולה עובדים.
עוד מעט מגיעה עונת־התיירות, עונת״הנופש. אני
רוצה להפוך את מטולה לעיירת־נופש, אני רוצה שיבואו
אלינו מכל הארץ, כדי ליהנות מהנוף ומהאוויר ומהשקט.
אבל בשביל זה צריך שיהיה שקט מכיוון הלבנון עוד
לפני העונה. אני דורש מהממשלה לפתור את בעיית ה פלסטינים
בגבול.
אחד מסיפורי השבוע בעולם־חפירסום חוא סיפורה
של חברת־הפירסום הגדולה טל ארויו, שננטשה על-
ידי ״בנק לאומי״ ,ששכר את שרותיה של חברת-פיר-
סום אחרוט ״בנק לאומי״ היה אחד הלקוחות החשובים
ביותר של חברת טל ארויו — אם לא החשוב
שבהם. ביקשתי לדבר עם גידעון בריקמן, אחד מבעלי-
החברה, ושאלתי אותו:
• מדוע עזב ״בנק לאומי״ את ״טל ארויו״ץ
בנק לאומי היה לקוח של החברה במשך 25 שנים.
אני חושב שזה זמן ארוך מאוד, וכנראה שמיצינו את
כל מה שניתן למצות האחד מהשני.
• השמועות אומרות בי הפירוד נעשה בצורה
מכוערת.
שקר וכזב. הלוואי שכל לקוח יעזוב חברת-פירסום
בצורה כל־כך מכובדת, כמו שעזב אותנו בנק לאומי.
האיש האחראי על הפירסום בבנק בא אלינו ואמר, שהוא
רוצה לעבור לחברה אחרת. לנו לא היתה התנגדות,
מכיוון שהיה ברור לנו שהבנק זקוק לריענון בפירסום.
• במה תפסידו?
2570 מהתקציב שלנו היו של הבנק.
• מדובר ככסף רב. כיצד תתנכרו על החור
כתקציב?
עזיבת הבנק לא היתד, מהיום למחר. בשנתיים האחרונות
הכנו את עצמנו לאפשרות שהבנק יעזוב. כבר
היום קיבלנו שלוש חברות־ענק, שאנחנו נעשה להן את
הפירסום. כך שלא נסבול מחור בכים.
מה הם אומרים...מה הם אומרים ...מה ה אומרים ;..הה ה אונו
זאב אלן שט
עוזי בורשט! ;
אב אתגר:
״המברגה חקומוויססית איןלימה ״אף אחד לא מוכן
אינה אובייקטיבית!״ להגיד לעי תונו ת! לסלוח לכי שרון!
סיפור השבוע שייד ללא ספק לקריין הפופולרי של
רשת־גימל, אבי אתגר, האיש שהעלה את הרשת על
המפה. מזה שבוע שקולו העמוק של אתגר לא נשמע
מעל גלי״האתר, לפחות לא בתוכניתו הפופולרית ״מה,
כבר תשע״ י
בתחילה חשבתי שהאיש יצא לחופשה, אך ציפור
קטנה לחשה לי שאבי אתגר הושעה מהגשת התוכנית.
טילפנתי לאתגר והוא סירב למסור לי אינפורמציה.
אתגר אוהב מאוד את תוכניתו, והוא חשש שכל מילה
מיותרת שיגיד לי תעלה לו בהשעייה נוספת. חשש קצת
מוזר לאור העובדה שהאיש הוא ללא ספק הסופר-
סטאר של הרדיו.
נאלצתי להשתמש במקורותי, וכך נודע לי כי האיש
המגיש את התוכנית הפופולרית ביותר של רשת גימל
לא הופיע לשידור שבו היה אמור לשמש כקריין־רצף
של רשת אלף. אותם מקורות סיפרו לי כי אתגר סובל
סבל רב מהעובדה שהוא נאלץ לעשות עבודות קטנות
ולא חשובות. התוכנית שלו, סופר לי, משודרת במשן
שעתיים, אך בהכנתה עובד אתגר שלוש שעות נוספות.
ובנוסף נאלץ לעשות עבודות נוספות של קריינים מתחילים
או קרייני־רצף.
טילפנתי שוב לאתגר ושאלתי :
דובר רק״ח עוזי בורשטיין היה במסיבת כשהפתעתי
אותו וטילפנתי .״החבר עוזי, טלפיו,״ שמעתי קול של
אשה קורא לו• ביקשתי לשמוע מעוזי בורשטיין מהי
עמדתה של המיפלגה הקומוניסטית הישראלית במשבר
איי״פוקלנד.
• איך אתה מרגיש אחרי השעייתו?
• מה חושפים הקומוניסטים הישראליים
על משכר איי פוקלנד?
אנחנו חושבים שבעניין זה צריו לבצע את החלטת
האו״ם על דה־קולוניזציה של איי־פוקלנד. כלומר, שה־איים
הם אדמה ארגנטינית.
• אתם מתייצבים לצידה של ממשלת ׳הקו־לונלים
הימנית של ארגנטינה ץ
אנחנו נגד יצירה של עובדות מוגמרות ושימוש בכוח,
ובעניין הזה אנחנו לא מצדדים לא באנגליה ולא בארגנטינה.
אתם נוקטים עמדה אובייקטיבית.
לא, המיפלגה הקומוניסטית אינה אובייקטיבית. אנחנו
יודעים שהמישטרים בשתי הארצות מנוגדים לאינטרסים
של העמים היושבים בתוכם. ברור לנו, שמשבר איי־פוקלנד
בה כדי להסיח את דעת העם הארגנטיני מבעיות
המישטר ואת דעת העם בבריטניה מבעיות כלכלה חמורות.
אבל למרות שאנחנו נגד שני המישטרים — גם
בארגנטינה וגם בבריטניה — אנחנו בוודאי נגד הקולו ניאליזם.
אחד
מגיבורי פרשת קסטנר הוא זאב אקשטיין,
האיש שלחץ על ההדק. ביקשתי לדבר איתו ולשאול
אותו כמה שאלות על הפרשה. טילפנתי לביתו בירושלים,
אך לפני שהספקתי להגיד את שמי הוא אמר
אני לא מעוניין לדבר איתך.
#אני רוצה לשאול אותך במה שאלות...
אני לא מעוניין לדבר עם העיתונות, או עם אף
אחד אחר בנושא הזה.
• האם אתה צופה כתוכנית הטלוויזיה.
אין לי מה להגיד לד או לאף אחד אחר. אם הייתי
רוצה לדבר, הייתי אומר את מה שיש לי לומר לטלוויזיה.
יותר מכל דבר אחר אני מרגיש נפגע. ההצלחה של
התוכנית היתה תולדה של המאמץ שהשקעתי בה, גם
ביוזמה, גם בהפקה וגם בהגשה. עשיתי בתוכנית הזאת
דברים לא נורמליים: הבאתי אמנים לבתי־חולים, איר־גנתי
הסעות לחיילים, אירגנתי בימות-בידור בשש ערים
לא מרכזיות, עבדתי על זה חודשיים יומם ולילה, בלי
לקבל אף פרוטה נוספת.
אבל את זה לא זוכרים לי. פעם אחת לא הגעתי
לשידור שלא נכתב אצלי בלוח וזד, יכול לקרות, אז
משעים אותי. אני חושב שההשעייה לא פגעה רק בי,
היא פגעה בכל הרשת. כשתוכנית טובה זה מביא יוקרה,
לא רק לי, אלא לכל הרשת. אם זו היתד, תחנה מיסחרית
לא היו מפטרים אותי.
• ביצר לדעתך היה צריך לנהוג בך?
אני לא אומר שאני לא צריך להיענש, אבל יש דר כים
אחרות. לדעתי, זה סתם עניין קנטרני. איך אמר לי
מישהו ברדיו: לכישרון אין אף אחד המוכן לסלוח.
• אתה סבור כי ההשעייה נובעת מקינאה?וקשה
לומר, אולי. מתוך עשר מילים שכותבים על
הרדיו חמש מילים הן עלי. הדברים שאני עושה יוצרים
כותרות, אני חושב שיש אנשים שלא אוהבים את העניין.
--שרית שי־
האשכנזים שורטים בעסק
״בשלב מסויים של החזרות ל הצגה
ילדי הכרך, כמעט פרשתי מן
ההפקה ואפילו סירבתי ששמי יופיע
בתוכניה״ ,סיפר לי הפיזמונאי דן אל־מגור,
שכתב את ההצגה לפי הזמנת
מחלקת התרבות של ההסתדרות.
״עסקני ההסתדרות התימנים, חבר־הכנ־סת
יהודה חשאי וממלא מקום מזכ״ל
ההסתדרות, ישראל קיסר, הפעילו עלי
לחצים אדירים - ,כדי שלא אשתמש ב־מיסמכים
אותנטיים אודות התימנים, שאותם
רציתי לשלב ביו הפיזמונים. העסקנים
חששו — כך טענו — שהסיפורים ילבו
את הפער העדתי, וביקשו ממני לא ללכת
עד הסוף.״
כתוצאה מהתערבות העסקנים נולדה
הצגת שמאלץ שיטחית, שאינה מתמודדת
עם הבעיה, שאותה כתבו וביימו אשכנזים
בלבד — דן אלמגור, הבימאי יעקב
אגמון והמלחין אלדד שרים. מופע-
ההווי, המבוסס על פיזמונים בלבד, אינו
מצליח להחזיר ליוצאי־תימן את כבודם
האבוד, כפי שהוא מתיימר.
בהצגת־הבכורה השבוע היטיב להגדיר
אותה הפיזמונאי חיים חפר. כששאלתי
אותו מה דעתו, ענה לי :״לא מוצא חן
בעיני. יש כאן 1070 אמת.״
כששאלתי את דן בן־ אמוץ לדעתו
ענה לי :״זה לציטוט י לא רוצה לומר
לד מה אני חושב, כי יעקב אגמון, מפיק
ההצגה, הוא חבר שלי.״
חבר־הכנסת יהודה חשאי ענה :״אני
משוחד.״ חברת־הכנסת שושנה ארבלי
אלמוזנינו אמרה :״נחמד וקליל״ .כמוה
גם חברת־הכנסת גאולה כהן וראש-
האופוזיציה שמעון פרס. בהפסקה ראיתי
את פרס לוחץ ידו של תימני זקן
ונחמד ומשוחח איתו בהתלהבות. כששאלתי
בסקרנותי את פרס מי האיש,
ענה לי 1״את יודעת? אני באמת לא
יודע״ .אחר-כך הסתבר לי שאותו תימני
נחמד הוא אביר, של דינה גולן, המשחקת
בהצגה.
התימניה הגיזעית, השחקנית יונה
עטרי, באה עם בעלה, הקברניט האש כנזי
אורי יפה, שהיה אמור לטוס שעה
אחרי ההצגה והספיק לספר את הבדיחה
הבאה :״הבעיה של טיסות משבת באל־על
נפתרה. הוותיקן קנה את השבת, לא
צריך אם כך למכור את החברה״.
פוס בכל
נערה במיני הרוקדת
לבדה, ללא בן זוג,
11 111 131
הוא נוראה שכיח בקולוסיאום. למרות
דמי הכניסה הגבוהים מלא המקום בני־נוער.
בתחתונים בלבד
יומולדת לרחל
שחקני ההצגה ילדי הכרד מרימים אל על את
השחקנית רחלי חיים, שחגגה את יום הולדתה
בערב־הבכווה. מימיז לשמאל: הזמרת דינה גולן, נתן עוקב, ניסים גרמה ועדנה גורן.
יושב־ראש האופוזיציה, י שימעון פרס, נכנס אל
מאחורי הקלעים של ההצגה ילדי הכרך, כדי
ללחוץ את ידיהם של השחקנים. כאן הוא נראה עם הזמר ניסים גרמה, המשתתף בהצגה.
״אני מנסה לשקם את עצמי. פישת
האהבה שלי עם הרוזנת כריסטינה פאו-
לוצ׳י הגיעה לסיומה. מצבה של הרוזנת
השה מאוד. היא גוססת, אנחנו משוחחים
יום־יום בטלפיו ואני מנסה לעודד את
ייייה אני הותח קליניקה חדשה לרפואת
שיניים באר׳ו ומקווה שהפאציינטים הרבים
שהיו לי יחזרו אלי. כל עסקי התמוטטו
בעיקבות פרשת האהבה שלי עם
| 1ן 1הזמרת עדנה גורן זוכה לחיבוק מאביה ניסים, שהיה מדריך
ו 1-* ,בנוער־העובד. עדנה שבעבר היתה זמרת ג׳ ז ידועה מאוד, חזרה
לבימה אחרי היעדרות של כמה שנים. באמצע: צופה בשניים, השחקנית רחלי חיים.
הרוזנת,״ פתח לפני את סגור ליבו רופא־השיניים
הצעיר והחביב ד״ר עמי ויז ,־
נפקי, שפרשת אהבתו לרוזנת הסעירה
את הארץ במשך כמה חודשים. את עמי,
שדמותו רחוקה מאוד־מאוד מדמות הפלייבוי,
שאותה הדביקו לו העיתונים, פגשתי
השבוע בקולוסיאום, את נוכחותו שם
הסביר בכך שהוא פשוט החבר הכי טוב
של בעל המקום, סמי הירש, ולכן הוא
בא לבלות קצת בחברתו.
לקולוסיאום הלכתי באחד מסיורי הלילה
טו טו ש
הוא שמו של הסרט, שבו כיכבה לפני הרבה
שנים אהובה גורן, שפרשה כליל מהמישחק. היום
היא עובדת כאשת יחסי־ציבור בחברת קוסמטיקה ולא חושבת על מישחק.
בת־וזריקודים בקולוסיאום, נישאת הזזוצה
בזרועותיו של אחד הנוכחים במקום, שחש
לעזרתה. בתחילה לא חשו הרוקדים במת־עלפת,
עד שניגש אליה עמי וידנסקי.
השבועים שלי, כדי לדווח לכם מה הולך
שם בערב רגיל בהחלט. לשמות החשובים
והמפוצצים, שקישטו את ערבי־הפתיחה,
אין זכר. המקום מלא עד אפס מקום בצעירים,
האהובים לרקוד ומשלמים תמורת
אהבתם במיטב כספם. את ההצגה לאותו
ערב סיפק השחקן מנחם עיני, שכטוב
ליבו ביין הפשיל את מכנסיו, טיפס למרומי
הרמקולים הענקיים ורקד ריקודים
אירוטיים, כשהוא לבוש בתחתוניו בלבד.
לפתע הבחנתי שהצעירה ששוחחה עם
עמי ריז׳נסקי התעלפה ליד הרמקולים
והשתטחה במלוא גופה ארצה. האנשים
סביבה לא קלטו לרגע כי האשד. המוטלת
על הריצפה התעלפה, וחשבו שזו סתם
הצגה — דבר שכיח במקומות כאלה —
לכן עברו כמה דקות עד שהואיל מישהו
להתייחס אליה. וידנסקי ניגש ראשון,
הרים אותה מהריצפה, ובעזרת כמה גברים
הוציא אותה לפינה, עד שהתאוששה.
בדרך החוצה הספקתי לראות בכניסה
כמה טיפוסים מוזרים, בתספורות אהילה
גרייס ג׳ונס ותילבושות יוצאות-דופן, מבקשים
להיכנס. בעל המועדון הכניס אותם
ללא תשלום. לשאלתי מה קורה כאן ענה
לי סמי הירש :״אני משוגע על הטיפוסים
האלה. הם נותנים את הצבע למקום שלי.
הלוואי שיבואו כאלה 100 בכל ערב. אני
לא רוצה מהם כסף, העיקר שיבואו.״
אז לתשומת ליבכם: מי שרוצה לחסוך
350 שקלים ולהיכנס לבלות בקולוסיאוס.
כל מה שעליו לעשות הוא לאפר את פניו
בצורה מצחיקה, ללבוש בגדים ״משונים,
להיראות מיוחד, ולבלות ערב מהנה חינם-
אין־כסף.
הפיזמונאי דן אלמגור זוכה בחיבוק
111י || לו 1111 ¥1 *111 11,11 ״ 1111
מהשחקנית גילה אלמגור (מימין)
ויונה עטרי. למרות שמות המישפחה הזהים, אין קירבה מישפחתית בין גילה ודן.
11*/1/11 1111 11*71/11
בתחתוניס
השחקן מנחם עיני לבוש בתחתונים
ונעול במגפיים בלבד,
טיפס על הרמקולים הענקיים של המועדון וערך התערטלות.
לקולוסיאום אחרי שנפרד מהרוזנת החולה. הוא מנסה לתתאושש_ מביטול האירוסין.
רחלי חיים, שחגגה באותו היום את
יום־הולדתה, מילמלה ללא הרף :״איפה
הגברים י כולם הבטיחו לי שירימו אותי
הערב״ .אל המקום הובאה עוגת יום-
הולדת ורחלי נשארה לבד עם העוגה.
באותה מסיבה עליזה שמעתי קצת סיפורים
על התימנים. סיפר לי דן אלמגור:
״חבר־הכנסת התימני יהודה חשאי ואני
שירתנו יחד בגדנ״ע, במחנה שיקמונה.
באותו מחנה היו שני קצינים תימנים,
סגן מימון ויהודה חשאי. באותה תקופה
אמר בן־גוריון שהוא חולם על רמטכ״ל
תימני. לכן, כשהיו מגיעים למחנה אורחים
ותיירים, היו מייד מציגים לפניהם
את שני התימנים. ליהודה חשאי נמאס
העניין מהר מאוד, וכשהיה שומע את
המישפט , :איפה הקצין התימני?׳ היה
בורח ומסתתר מפני התיירים״.
שחקני ההצגה סיפרו שהיו אשכנזים
שעזבו את ההצגה ברוגז, באחת ההצגות
הראשונות, באומרם :״כמה עלבונות מסוגלים
הפולנים לספוג בהצגה אחת ו״.
יהודה חשאי ניסה לתרץ את התערבותו
בכתיבת החומר להצגה ואמר :״קטע המ ריבה
היה כאשר רצה אלמגור לספר על
מעשה שהיה: פרדסן אשכנזי מרחובות,
בשם מקוב, גילה שלוש נשים תימניות
מקוששות עצים ליד פרדסו. רצה להעני-
שן, היכה אותן וקשר אותן בצווארן האחת
לשניה. את הראשונה קשר לזנבו של
חמור, וכך הוביל אותן בשדירה המרכזית
של רחובות. סיפור כזה בתוך ההצגה
היה גורם לסערת־רוחות אצל התימנים,
והיה מביא להסתה עדתית, שממנה פחדנו״.
שרצה לראות את הגאווה התימנית
במיטבה, שכה בלטה בהיעדרה בילדי
הכרך, יכול היה לראות אותה למחרת
היום, בהצגת־הבכורה לתוכניתה החדשה
של להקת עינבל. ההופעה נערכה ללא
יחסי־ציבור, ללא מסיבה אחרי ההצגה
וללא אורחים בעלי שמות מפוצצים. היה
תענוג לשמוע את המוסיקה הנפלאה, ש חיברה
שרה לוי תנאי למילים מתוך
שיר־השירים ולעיבודים המעניינים של
שלמה גרוניד. היה תענוג לראות את
הכלה התימנית בחתונתה, בשיא הדרה
ותיפארתה, ולהיזכר בשירים כמו אל גינת
אגוז והניצנים נראו בארץ, כשהם מלווים
בריקודים מקוריים. אחרי הופעה זו, ש התבססה
על מיטב מקורות התרבות של
יוצאי תימן מבלי שיד עסקנים תתקן
אותן, יכלו התימנים להתגאות במוצאם.
נירה ג ל
בכניסה לחווילה בסביון עמד סל
גדול ובתוכו שטרי־כסף .״הסל הזה נועד
להתרמות. כל האורחים מתבקשים לתרום,
איש כנדבת ליבו, לכיסוי הוצאות המסיבה.
היא עלתה לי עשרת אלפים שקלים, וזה
כולל רק מערכת־קול ומשקאות חריפים,״
סיפר לי בעל המסיבה, איש־קולנוע צעיר
בשם שוקי פרידמן התל־אביבים מחפשי
המסיבות שמעו שבסביון נערכת מסיבה,
תפסו טרמפים והגיעו בהמוניהם.
מיספרם היה כמעט אלף איש.
סוף־סוף מצא הכימאי ומפיק הסרטים
בועז דווידזון את נערת־החלומות ל-
השחקנית רזיה ישראלי,
התגלחת את
התפקיד הראשי בהצגה הזונה הגדולה
מבבל, בפוזת ריקוד עם ידידה, עמירם.
סירטו החדש, עוד אחד בסידרת סרטי
אסקימו לימון. בועז, שלא הצליח למצוא
בין יפהפיות ישראל נערה לטעמו, מצא
אותה דווקא באוסטריה. שם הנערה הח דשה
הוא סוניזז, והיא בת .17 את הח דשה
הזאת סיפר לי השחקן הקבוע בסרטיו
של דווידזון, יפתח קצור, שאותו
פגשתי באותה המסיבה בגפו. מה שמוכיח
שיפהפיות הארץ כבר אינן מסוגלות לספק
את צרכיו האומנותיים של דווידזון, והוא
הלך לחפש אותן בשדותיו של קרייסקי.
במשך הערב ציפתה לאורחים הצעירים,
ביניהם סטודנטים לקולנוע ואנשי־פירסום,
הפתעה. חברו של שוקי פרידמן, הבדרן
שלמה (״הג׳ינג׳י״) גולדברג, הביא למסיבה
את השחקנית ממוצא אתיופי אגיטה
פללי, שזכתה כבר לכינוי העכוז של המדינה,
כדי שתנעים לאורחים את הערב
במופע חשפנות. בחצר החווילה נמתחו
חבלים בחצי גורן, כדי לאפשר לאניטה
להפגין את שהעניק לה הטבע, מבלי ש איזה
מעריץ נלהב ינסה לגעת במערומיה.
אניטה פללי ניענעה את גופה השחום
בריקודים אתיופיים ושיגעה את החבר׳ה,
אן״ •לעיניים
מלטפים ז3את׳
הזדמנות= .
׳המדינה £
העכוז של
החושפת את אחוריה על הבימה ובכל
מצטופפים בסנוביון
הגברים מסביון עוצמים עיניהם במבוכה
למראה הצגת החשפנית שערכה
לפניהם השחקנית ממוצא האתיופי, אניטה פללי. הצעירים
עכוזה בהתפעלות: שחקן הקולנוע יפתח קצור (מימין) ,חתן
המסיבה, איש״הקולנזע שוקי פרידמן וגיסו, שלא ויחד על ההנאה.
את מופע החשפנות שלה במסיבה הציגה אניטה פללי בחצר הווילה.
מסביון לא ידעו בדיוק כיצד ״לאכול״ את המופע האירוטי
שהוצג לפניהם. דווקא הנשים מתבוננות באניטה בסקרנות.
לאחר שההצגה שבה השתתפה ירדה, מתפרנסת אניטה מדוגמנות.
אשר קיבלו את הופעתה בסקרנות ובהתלהבות,
והשאירה אותם עם הלשון בחוץ.
״אני פורש מהנהלת מועדון הפקולטה,
שאותו פתחתי לפני כחודש ימים״ ,סיפר
לי במסיבה המלחין (״צ׳רצ׳יל״) יצחק
קלפטר .״עסקים זה לא בדיוק השטח
שלי, עדיף שאלחין ואשיר את שירי, ולא
אתעסק בהנהלת מועדונים,״ אמר.
״אני עומד להוציא תקליט חדש בקרוב,״
גילה לי המוסיקאי אפריים שמיר.
הבדרן והעיתונאי מנחם זילברמן,
הקופץ מדי פעם מעיר מגוריו הנוכחית
אילת כדי לחגוג עם התל־אבי*יים העליזים,
תפס את המיקרופון בשעה 2אחרי
חצות וצעק לעבר האורחים שהופיעו באותה
השעה במסיבה :״מי שמגיע עכשיו,
משלם 50 דולר עבור החניה.״
כשניגשתי לקראת סוף המסיבה אל סל
ההתדמות, גיליתי בו 200 שקלים בלבד.
״לשלם, אוהבים האנשים רק בקולוסיאוס״,
הפטיר אחד האורחים, ותרם עשרה שקלים
בלבד.
ב מ דינ ה סמים שזמר ח 1אנ 7נ ה
;;תעשה לה כסח!״
אמרו השוטרים לעציר;
ואחר־בך -האשימו
אותו באיומים
המישטרה תפסה את חדווה היימן
כשהיא הגיעה למקום־המיסתור והוציאה
מתוכו 300 גרם חשיש.
בחקירה סיפרה הצעירה כי החשיש
שייך לידיד שלה, שלום קטן, אשר
לפני שלושה חודשים מסר אותו
לידיה .״הוא ביקש שאשמור לו
על הסם,״ אמרה הנערה.
חוקרי המישטרה החליטו לערוך
עימות בין השניים, מכיוון שקטן
טען כי לא היו דברים מעולם.
השניים נכנסו לחדר, שבו היו
מכשירי הקלטה של המישטרה, ושוחחו.
אך גם בשיחה חזר כל
אחד מהם על גירסתו הקודמת,
והמישטרה לא מצאה בהקלטה כל
תועלת. לכן, כאשר יצא קטן מה
מעשן
סמים
בין מלכה ומתוקה
חדר, אמרו לו השוטרים לנקרי
ומוצפי :״מה איתך? אל תהיה
עכבר, תיכנס בה, תשתולל, תעשה
לה כסח, אל תיתן שיעשו לך
דאווין !״ בעקבות עצה זו חזר
קטן לחדר והחל צועק על הנערה.
אחר־כך הואשם בהחזקת הסם ׳ובאיומים.
מאחר
שהכל הוקלט, הרי גם
עצותיהם של השוטרים נקלטו, וכאשר
הובאה קטן למעצר עד
תום ההליכים ונטען נגדו כי הש תמש
באיומים, הביאה הסניגורית,
כרמלה חנוך, את הקטע מההקלטה
והתמליל. השופט, דויד ולך, שמע
במו אוזניו מי יעץ לנאשם להשתולל
ולאיים.
דרכי חיים
נשואי! ו^סומווליס
הנאשם בבינמיה מען
להגגתו בי סומם 7סני
טקס־הגישדאין המפוקפק.
״אני הייתי שיכור ומסטול. באתי
יחד איתה לראש העין ...וכנראה
עשינו קידושין ונשאתי אותה ל־אשה.
למחרת מלכה הראתה לי
את הכתובה ...לא זוכר ימי היה
הרב והעדים. לא ידעתי מה שנעשה
איתי.״ במילים אלה תיאר
•ששון בך שליום, בהודעתו במיש־טרה,
את טקס נישואיו למלכה
לוי.
בן־שלום ( )32 נאשם בריבוי נישואין.
1973 נשא ששון, סייד במיק־צועו,
את מתוקה אלידומי לאשה,
וב־ 1975 נישא למלכה לוי, כשבאו-
העולנד הז ה 2333
תה עת היה נשוי עדיין למתוקה.
מאשתו הראשונה נולדו לבו־שלום
שני ילדים׳ ומ״אשתו״ השניה
נולדה לו בת. מלכה לוי
ניסתה להגיש תביעת מזונות ב־בית־המישפט
המחוזי, אולם זה
לא הכיר בעובדת נישואיה ודרש
ממנה להשיג פסק־דין מבית-הדין
הרבני.
רק ב־ 1980 הגישה מלכה תלונה
במישטרת סתח־תיקווה, ובהודעתו
במישטרה טען אז בך שלום כי
לא התייחס ברצינות לאקט הנישואין.
בתם המשותפת נולדה עוד
לפני הטקס. ששון מכיר בילדה
ומשלם לה מזונות ללא כיל תביעה
מישפטית, אולם מלכה רצתה
להינשא לו, והציעה שיינשאו בנישואין
פרטיים.
עורך-דינו של בן־שלום, אבי
אורן, טען כי טקס-הינשואיו אינו
תקף, משום שנערך בהילולה של
סמים .״בביתה מתקיימות חינגות
של סמים ואלכוהול,״ טען אורן,
״המישטרה תפסה בביתה סמים...
ואין זאת אלא שהיא זקוקה ׳לפסק־דין
של מזונות כדי לספק את
צרכיה לרכישת סמים.״
פרזיטיות. ששון ומלכה מעולם
לא התגוררו יחדיו, טען הסניגור.
הוא נשא את התובעת
לאשה בטקס בלתי־רציני, תוך כדי
חייו המשותפים עם אשתו הראשונה
׳ושני ילדיהם.
״מלכה מקבלת קיצבה מהמוסד
לביטוח לאומי ומלישכת הסעד, ובתצהיר
שהגישה הודתה כי היא
עובדת, אך עושה זאת לעיתים
רחוקות,״ המשיך אורן .״התובעת
עובדת מעת לעת כפקידה במישרד
עורכי־דין בפתח־תיקווה, למרות
שניסתה להעלים עובדה זו מביית־המישפט.״
עורך־דינו
של בן־שלום מכיר
את התובעת מבית־המישפט, ובלחץ
החקירה הנגדית היא הודתה כי
אכן היא משמשת כפקידה לעת
חירום. עוד טען אורן כי אין שום
סיבה שמלכה לא תעבוד. היא
יכולה לעבוד לפחות חצי מישרה,
כאשר הילדה הולכית לגן.
״מוטב לה לאשר. זו,״ טען ה פרקליט
,״שתתפוס לה בעל אמיתי
ואל לו לבית־המישפט לעודד סח״
טניות ממין זה.״
זיהו, ד או ד הי ר ח
מאחר שהאונס קרה 7אור
הירח; ביקש הסגיגור
כי גם מיסדר־הזיהוי יתקייס
בתגאים דומים.
בחודש ספטמבר התלוננה חיילת
במחנה צבאי ברמת־הגולן כי נאנסה
בחדרה בשעת לילה. המישטרה
חקרה את כל באי המחנה ואת
המבקרים בו ולא מצאה רמז. לבסוף
גילתה כי ביום המיקרה ביקר במחנה
שימעון עמר מאור־עקיבא,
שחברתו משרתת באותו בסיס. עמר
נעצר כחשוד.
שלושה חודשים אחרי האונס
נתבקשה החיילת לערוך מיסדר־זיהוי
תמונות, והיא אומנם זיהתה
את עמר. אבל סניגורו, נחמן בטי־טו,
לא הסתפק במיסדר כזה. הוא
פנה לחוקרי-המישטרה וביקש כי
ייערך גם מיסדר־זיהוי רגיל, וכי
מיסדר זה ייערך באותם תנאים
שבהם ראתה הצעירה את התוקף
באותו לילה.
תיאור שונה• לבטיטו היה על
מה להסתמך כאשר ביקש זאת.
מכיוון שתיאורו של האנס, כפי
שנמסר על־ידי המתלוננת ביום
המיקרה, היה שונה מתיאורו של
החשוד. המתלוננת גם טענה כי
האנס היה לבוש במדים, ואילו עמר
מעולם לא היה חייל ולא לבש
מדים.
המישטרה התלבטה מאוד אם
אפשר לערוך מיסדר־זיהוי כפי ש מבקש
הסניגור, ולבסוף נערך ה-
מיסדר בלילה, במועדון־המישטרה,
(המשך בעמוד )62
״ע יד ן
הדלי״
כ תב עת לאסט רולוגי ה
הופיעגד ׳ 11מסי 4
הורוסקופ מדינת ישראל י• הדבש והעוקץ • ארלוזורוב חי או מת י•
חידה אסטרולוגית עב״ימים • האם הם מחפשים קשרי איתנו? י•
ביוריתמוס — הכל מתחיל ברגע הלידה • מלות החודש, תחזיות
מין ומזלות. וכל המדורים הקבועים
בשבוע הספר יהיה ניתן להשיג את הגליונות הקודמים.
למד צילום ענעיו
קור סים לכזתרו־לי וכזרוקז־כזים
סספר התלמידים בקבוצה מוגבלל 10-
•החלה ההרשמה לשנה״ל תשמ״ג •
עוד פרטים-בין השעות 22.00־10.00
קמרה אובסקורה
חל אביב: מוביאליק .23 טרפז! 03 650677
י13 שלי ׳03 :בצלאל 02 233502 !1030 . 6
חיפה: וחי הוביאים .13 טלפון 04 662773
קורסי לקצרנות
עברית ו/או אנגלית
כוקר וערם
קורם חדש ב30.5.82-
תוך זמן קצר ובהצלחה מובטחת !
ת״א: אולפן גרג (בר־קמא) ,רח׳ וייצמן , 22 טל 441662 .־03
חיפה :״במעלה״ ,שמריהו לוין ,30 טל 04-664922 .
באיזוירים אחרים — לפי פניה לכתובת הנ״ל בתל־אביב.
התעמ לו ת
אי רו בי ת
במחירי פרסום!!!
קורם להתעמלות אירובית כהדרכת בוגר וינגייט
שהתמחה במכוני
ליין פונדה כאהה״ב
לקבלת פרטים,
טל׳ ,453374 לנעמי
תן טרמפ
לחייל
האמת על
חמה
נערות
אלנושס״ן
רייסר
האמת יוצאת לבסוף לאור. בכך אני
מאמינה. הפעם יש לי גם הונחה מוצקה
לכך. זוכרים את סיפור הפרידה של
הזמרת חווה אדכרשטיין מבעלה
עמירס טננבוים? הוא התפוצץ לפני
כחצי שנה בקול רעש אדיר, וכולם הת
רמתו
התרבותית ומידת בקיאותו באמנות
של חבר־הכנסת מיכה רייפר
מהליכוד הם נרפא השנוי במחלוקת.
אבל בענייני נשים הוא מבין. בכך אין
ספק.
רק לפני שבועיים דיווחתי לכם על
המזכירה החתיכה שלו, שרה פרנקו.
חווה אלברשטיין
עייפות מהנשואין
נדב לוויתן
שובר לבבות
פלאו איו זה קרה להם. איש לא הבין
מה גרם לשניים, שנודעו כאחד הזוגות
היציבים של עולם־הבידור הישראלי,
להגיע למשבר בחיי־הנישואין שלהם.
בכתפודשער שפורסמה אז בהעולם הזה,
הועלתה השערה לגבי מה שעומד מאחרי
הפרידה. בכתבה סופר על שמועות שנפוצו
כאילו היחסים בין האמנית וביו נדב
לוויתן, בימאי הסרט סיפור אינטימי,
שבו כיכבה חווה, הם יותר מסתם יחסים
מיקצועיים. אך לא היה מה שיתמוך
בשמועות אלה. חווה סירבה ׳לומר דבר,
הפעם מדובר בעוזרתו הפרלמנטרית ה־יפהפיה,
רלי ברק. ליתר דיוק —
עוזרתו־לשעבר.
הגיעו אלי כל מיני רינונים על הסיבה
ואילו מרים עציוני, אמרגניתה וחברתה
הטובה, הכחישה אותו בתוקף.
״הסרט היה לפני שנה, וזה בכלל לא
רלוונטי,״ הצהירה אז האמרגנית .״הם
נפרדים לתקופת ניסיון בלבד. הם רק
רוצים לבחון את היחסים ביניהם.״
זה היה אז. עכשיו יצא המרצע מן
השק. מסתבר שלא דובים ולא יער,
לא תקופת ניסיון ולא בחינת יחסים,
אלא גירושין של ממש. בני הזוג סיימו
כבר את הליכי הגירושין ביניהם.
אבל זה עוד לא הכל. מתברר גם
שלאותן שמועות דווקא כן היה בסיס.
בין הזמרת לבימאי אכן התפתחו יחסים
מאוד מיוחדים. והדוקים, שנשמרים עד
היום הזה. מה ׳שקרה ביניהם הוא מה
שקורה לעיתים קרובות בין שחקן ובימאי.
גוצר קשר ריגשי עמוק, שנמשך
גם אחרי סיום הצילומים.
במיקרה זה יש לעלילת הסרט השלכות
מעניינות על הסיפור שמאחרי הקלעים.
הסרט מספר על זוג נשוי, שחי הרבה
זמן ביחד ומתעייף מחיי הנישואין. וזה
בדיוק מה שקרה בין חווה לעמירם. נדב,
שהוא בחור רגיש ויפה־תואר, הידוע
כשובר־לבבות מיקצועי, גאל את הכוכבת
מן השיעמום שאליו נקלעה בחיי הנישואין.
בימים
אלה נמצאת חווה בעיצומו של
מסע הופעות ברחבי יבשת אמריקה, שאורגן
על־ידי בני־בוית. ומי אתם חושבים
הצטרף אליה למסע אם לא נ ד בו
ח״כ מיכה רייסר
מהמזכירה לעוזרת
הרומן ש ל רימון
מאז השתחרר מן הכלא הגרמני, בורח
שימעון (״כושי״ ).רימון מפירסומת
כמו מאש. לכן כל-כך התפלאתי כשהבחור,
שמעון (״כושי״) רימון
דווקא עיתונאית
שהורשע בגרמניה על סחר בסמים, ושחזר
ארצה כדי לפתוח פרק חדש בחייו, פיתח
דומן דווקא עם עיתונאית.
הסיפור ביניהם התחיל כאשר אותה
כתבת, העובדת באחד השבועונים בארץ,
באה לראיין אותו. אחרי מאמצים רבים
הצליחה לקבוע עימו פגישה. תוך כדי
השיחה גלשו לאפיק אחר, שלא היה
קשור כל־כך לראיון. עד מהרה הם גילו
עניין הולך וגובר זה בזו. בשיאו של
הראיון מצאו את עצמם חבוקים ואוהבים.
כתבה בעיתון לא יצאה מזה, אבל
סיפור־אהבה יצא גם יצא. הרומן ביניהם
הפך חם־חם, ועד כמה ששמעתי הצליח
אפילו לעורר את קינאתן של כמה
ממעריצותיו של כושי. אך היחסים לא
נמשכו לאורך זמן. הגבר ירד לו לבאר-
מנוחה שבערבה, כדי להקים שם פונדק-
דרכים. ואילו העיתונאית נשארה בתל-
אביב׳ ,והמרחק גרם להתקררות היחסים.
יחד עם זאת הסיפור לא הסתיים עדיין
לגמרי. כושי מתקשר מדי פעם לכתבת
שלו, והם די מתגעגעים זה לזו. אני
לא אופתע אם הגברת ׳תיקח באחד
הימים הקרובים חופשה קצרה, ותקפוץ
לבקר את האיש שלה בערבה.
העיתונאית במועדון הזוגות המתחלפים לפני שבועיים סיפרתי לכם על דומן
קצר שהתפתח והסתיים בין עיתונאית
ישראלית ידועה, המתגוררת כעת יחד
עם כעלה בניו־יורק, ובין טייס״ל שעבר
בחיל־האוויר, הלומד כעת באחת האוניברסיטות
בארצות־הברית. בסוף הסיפור
ציינתי שהעיתונאית ובעלה הגיעו להסכם
לשיקום נישואיהם, ושכל זמן שלא תשמעו
עליה, תדעו שההסכם עדיין בתוקף.
ובכן, ההסכם הזה לא החזיק הרבה
זמן מעמד.
אחרי שהעיתונאית, הכותבת באחד היומונים
היותר גדולים בארץ, התייאשה
מן הטייס שלה, שעזב אותה לאנחות,
היא החליטה שכל עוד היא נמצאת בכרך
האמריקאי הגדול, היא לא תחמיץ אף
אחד מתענוגותיו. מה עשתה? השאירה
את הבעל בבית, צירפה אליה חברה
אמריקאית, ויחד פנו השתיים למועדון-
המין פלייטוס ריטריט, שהוא מוקד עלייה
לרגל לכל ישראלי המבקר בעיר. מטרתן
הייתה לעשות חיים, על־פי הנוסח הניר
יורקי. אלא שגם הפעם נכונה לכתבת
אכזבה מרה.
היא הסתובבה תחילה בבגדים׳ ,בין
הזוגות העירומים שהיו עסוקים בשלהם.
עד מהרה הסתבר לה שהגברים במקום
מתעלמים כליל מנוכחותה. על־כן מיהרה
הז׳ודנליסטית, שהיא כבר בעשור הרביעי
לחייה, למלתחה. שם הסירה את
בגדיה, והתעטפה במגבת שהסתירה טפח
וגילתה טפחיים. אך הסתבר שגם זה לא
עזר.
בלית ברירה ניגשה למיזנון והעבירה
את זמנה באכילה. ב׳ 4-לפנות בוקר
עזבה את המועדון, יחד עם חברתה,
וחזרה שוב לבעלה.
•בינתיים מסתבר שגם הבעל, הלומד
במוסד אקדמי, אינו טומן את ידו בצלחת.
רואים אותו מדי פעם בחברת
סטודנטית זו או אחרת, אך אשתו עדיין
לא נואשה. נודע לי שמנוי וגמור עימד,
לא לשוב ארצה בלי כמה הרפתקות
ניו-יורקיות. על־פי כל הסימנים נראה
שהמשך הסיפור לא יאחר לבוא.
רי7ן י מנור
בהריון
לפרידה בין השניים, שהתרחשה לפני
חודש וחצי. סופר לי שביחסים המיוחדים
וההדוקים ביניהם נוצר קרע על
רקע אישי, שהביא לריב ולניתוק. מיהרתי
לפנות אל הצמד־חמד, כדי לאמת את
העניין, וזכיתי לשמוע שתי גירסות שו-
נות.
רלי, שהיא גם מזכירת מועדון הליכוד,
היקב, וגם אשת יחסי־ציבור של מלון
פאר ירושלמי, הנמצא בבעלות אחד מעסקני
מרכז חרות, סיפרה לי שהפרידה
היא על רקע של מחלוקת פוליטית.
לדבריה היא כעסה על כך שרייסר נכנע
ללחצי הדתיים בירושלים, ישהתנגדו ל פתיחת
סניף של היקב בבירה. היא לא
היתד, מוכנה להשלים עם הכפייה הדתית,
ולכן עזבה אותו.
רייסר, לעומת זאת, דיבר איתי על
כסף. הוא טען שהעוזרת המרשימה שלו
פשוט משתכרת הרבה יותר טוב ממיש-
רתה במלון, ולכן העדיפה להקדיש לה
את מירב זמנה ולעזוב אותו.
עכשיו אני כבר ממש מבולבלת. יש
לי כבר שלוש גירסות סותרות, ואני
עדיין לא יודעת איזה מהן היא הנכונה.
במצב כזה אין פלא שכל מיני שמועות
עושות להן כנפיים. בכל אופן, נראה
לי שרייסר הוא לא אחד שיישאר גלמוד.
אני בטוחה שבקרוב אוכל לבשר לכם
על עוזרת חתיכה לא יפחות, שתפסה
את מקומה של הקודמת.
ריקי מנור
מסתנן אחד זוכרים שהופיעה
יש לי
חמישיה,
החודשים
את חמישיית איזוליר באנד,
בתחרות הקדם־אירוויזיון? אז
חדשות בשבילכם: זאת אינה
אלא שישיה, לפחות לשיבעת
הקרובים.
א>צ>קקול
מ תג ר ש?
ע 0111111
יתכן מאוד ׳שיצחק (״איציק״) קול,
מנהל אולפני הרצליה, עומד להתגרש
מאשתו, נ ע מי. עד כמה שנודע לי הסיבה
היא רומן, שמנהל המנהל עם אופנאית
אמריקאית בשם איב מנסדן.
פניתי לאיציק כדי לברר איתו את
העניין. הוא סירב תחילה להתייחם כלל
לדברים, אך לבסוף הצלחתי לרכך אותו
קצת. הוא אמר לי ששמה של האופנאית
האמריקאית אינו בדיוק כפי שציינתי.
לדבריו יש עוד כמה אי־דיוקים בדברים
אשת הושיא
!המאמן
בארץ שוהה כעת יפהפיה שחורה בשם ג׳וליה וילסון,
שהיא אשתו של סגן־נשיא האוניברסיטה המפורסמת¥ . 0.1.. ,
בקליפורניה, פרופסור צ׳ארלס וילסון. החתיכה המשגעת
הזאת היא לא רק יפה, אלא גם חכמה. בנוסף להיותה דוגמנית
בארצות־הברית, היא גם סטודנטית לאנטרופולוגיה. לארץ
היא הגיעה לפני כמה שבועות, יחד עם בעלה. הוא בא להש תתף
במושב חבר־הנאמנים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב,
והיא באה לבצע מחקר אקדמי על אורחות חיי הבדואים בההי-
בט הפסיכיאטרי.
בעלה הפרופסור חזר כעבור זמן קצר הביתה, ואילו ג׳וליה,
שבעבר עבדה בדיילת־אוויר בחברת־תעופה אמריקאית, אמורה
להישאר כאן למשך חודשיים! .את הזמן שבו היא נמצאת
הרחק מבעלה היא מנצלת יפה. במהירות הבזק מצאה לה יש ראלי
צעיר וחתיך, שהוא מאמן ספורט בבאד־שבע, וחבר
של אחת המועמדות שהשתתפו בתחרות מלכת־היופי האחרונה.
הוא גם ליווה את המועמדת׳ שלו לתחרות, וצולם איתה.
נראה שכל זה לא הפריע לו לפתח קשרים מאוד קרובים
עם אשת הפרופסור החתיכה. אני לא יודז^ת אם בעלה יודע על
כך, אבל נראה לי שהשחורה היפה הזאת תתמחה כאן לא רק
בבדואים.
איציק קול
אי־דיוקיס
שהגיעו אלי. יותר ׳מכך לא היה מוכן
להוסיף. הוא בכלל ידוע כטיפוס שאינו
אוהב פירסומת, ונוהג להתחמק ממצלמות
באירועים חברתיים שבהם הוא משתתף.
לא מזמן הוא עשה ממש תרגילי אקח״
במיטה, כדי שלא יונצח בחברתה של
פנינה רוזנבלום.
בעיקבות ההערות של איציק, החלטתי
להיזהר בדברי. כל מה שאני יכולה
לומר לכם בשלב זה הוא שהמנהל בעל־הגוף
והסמכותי הכיר את האהבה שלו
בעת שבילה חופשה בהפלגה על אוניית
הנוסעים המפוארת המלכה אליזבוז השנייה,
שגוייסה עתה למילחמה באיי פוקלנד.
גז די
ג׳וליה זצ׳ארלס וילסון
הבעל לא יודע
״! סיי ס ! אהבתה ש ל
מתחתנים
שחקנית השנה
ג׳ודי מוזס, בתו של נוח מדזס,
מבעלי הצהרון ידיעות אחרונות, ועמירם
יכל מיני אנשים מספרים ששחקנית
ניר, הכתב הצבאי לשעבר של הטל 1השנה, פירה קנטר, שזכתה בפרס מטעם
וויזיה, מתחתנים. אחרי חצי שנה שהם
יוצאים ביחד, נקבע מועד החתונה לחודש
מזה חצי שנה יש לפירה בת ה־30
סיפור־אהבה עם עופר כלו בן ה־,25
מקדם־מכירות בחברת בגדים. הם הכירו
בתיאטרון המדרגות. השחקנית הופיעה
שם בהצגה סירסור להמונינז של ריצ׳ארד
פורמן, ועופר ישב באולם. אחרי ההצגה
הוא מצא דרך, באמצעות ידידים, לשהות
במחיצתה. הוא פשוט הזמין את כולם
לכוס־קפה. אחר־כך המשיך לבקר אותה
בתיאטרון, וניסה לרכוש את ליבה.
אשתו של איצ״ק מבלה כעת גם היא
חופשה. ומטיילת מסביב לעולם. לכן
נאלץ להמתין זמן־מה לתגובתה, ואז
אולי אוכל למדור לכם פרטים מדוייקים
יותר.
הזמרת ריקי מנור, המופיעה בהרכב
זה. נמצאת בחודש השני להריונה. היא
היתד. כבר בהריון כאשר הופיעה בתחרות,
אלא שאז אפילו ה •א לא ידעה עדיין
שמשתתף נוסף הסתנן להופעה.
הזמרת מתגוררת כעת יחד עם בעלה,
המלונאי רודולפו כהן, בבית־מלון תל-
אביבי. השניים, שנישאו לפני כחצי שנה,
עומדים לרדת בקרוב לאילת, שם ינהל
הבעל מלון חדש.
הם הכירו בביית־מלון באילת לפני כחמש
שנים. ריודולפו ׳ניהל אותו, ואילו ריקי
הופיעה במועדון־הלילה ישלו. מאז הם
ביחד. אבל כאשר רצו להתחתן התעוררה
בעיה: רודולפו הוא כהן וריקי גרושה.
כדי לעקוף את המיכשול הם נסעו להתחתן
בקפריסין. בהזדמנות זאת הם גם
קפצו ללאס־פאלמס שבאיים הקנאריים,
שם גרר, אמו של החתן, ולארגנטינה, שם
גר אביו.
מאז שובם ארצה הם התחילו לתכנן
את הדור הבא. ריקי סיפרה לי שהם ציפו
להריון, אבל לקח להם קצת זמן כדי
לתפוס שזה קרה כל־כך מהר. עכשיו הם
מצפים בכיליון עיניים למי שעתיד להפוך
אותם להורים מאושרים.
הקרן לעידוד סירטי איכות בישראיל על
מישחקה בסרט לנה, מנהלת רומן עם
השחקן דב (״דובלה״) גליקמן, שהשתתף
יחד עימד. בסרט. אבל אני לא מאמינה
לסיפורים האלה. אפילו אם היה משהיו
כזה, אז זה כבר לא אקטואלי.
ג׳ודי מוזם ועמירם ניר
זיווג מוצלח
ספטמבר הקרוב. הם כבר התחילו להזמין
ידידים למסיבה.
ג׳ודי הייתה עד מוצאי יום־הבחיריות
לכנסת בת־זוג של ישראל פלג, דובר
מיפלגת־העבודה. באותו ערב באה למטה
המיפלגה, כדי להיות לידו. שם היא פגשה
בעמירם, שפרש לפני הבחירות מהטלוויזיה
והצטרף למטר;־הבחירות של המערך.
הוא קיבל לידיו את ריכוז אחת המחלקות
במטה. אחרי במה גישושים, זנחה ביתו
הנאה של מוזס, שאף היא עוסקת בעיתונות,
את הדובר לטובת הכתב-לשעבר.
מאז הם ביחד.
נראה שההורים של ג׳ודי מרוצים
מהזיווג. עמירם בוודאי מוצא־חן בעיניהם
יותר מהזמר צכיקה פיק, שעימו היה
לג׳ודי רומן בעבר.
אני לא יודעת אם גם ההורים של
עמירם מרוצים, אבל אני משוכנעת שהוא
עצמו מאושר מאוד. אחרי שהתפטר
׳מהטלוויזיה וההימור שלו על המערך,
שהפסיד בבחירות, נכשל, הוא מצא עצמו
קרח משני הצדדים. עכשיו הוא מצא לא
רק כלה מוצלחת ואוהבת, אלא גם שער
פתוח כדי להיבנות מחדש בעיתונו של
החותן.
תקופת החיזור נמשכה אצלם די הרבה
זמן. הקרח נשבר יום אחד, אחרי שלשח־קנית
נודע כי זכתה בפרס בפסטיבל־הסרטים
באורליאן
בצרפת, שם הוקרן
סירטה.
עופר הביא שקית
אטומה, ועמד על־כך תדרוך שאהובתו
עליה. כאשר פירה
עשתה כדבריו, נשמע
קול נפץ. הסתבר
שבתוכה היתה
כוס בדולח.
עופר הסביר לה
כי זה מינהג בפס- שם טיבל־ברלין,
קגטר וכלו
שוברים הזוכים כוס חיזור כזו.
למרות שבעת הטקס
המזכיר את מינהגי החתונה היהודיים
נקרעה נעלה של השחקנית, מצא חן
בעיניה המחזר הנלהב ומאז גרים השניים
ביחד, בדירתה של פירה. ידידיהם מספרים
שהם מאוהבים עד מעל הראש, ולא
עוזבים זה את זו לרגע.
כתבת
בילו
ר ש^סרוו.
גילוז 1וזין סואן ז מודעה שד גבוו 1ואשו שהציעו
לזוג תמ ורת תשל ום ־ ומד ו וחת על המארחים
״כל המבקשים חידוש, משהו
\ 1שונה, שעליו חולמים ומבקשים
שיתממש,״ הזמינה המודעה בכתב־עת
ישראלי הקורא לכל המעוניינים לפרסם
במדורו המיוחד מודעות־חינם. רוב המודעות
מפנות את אותם הנענים להן לכתוב
לתיבת־דואר. מעטים הם הנועזים המפרסמים
גם את מיספר הטלפון.
עינו של צביקה צוויגנברג ( )35 צדה
מודעה בזו הלשון :״זוג צעיר ולבבי
זוג צעיר ולבבי מעונין לארח לסופי גבוהה כספית בתמורה שבוע
בודדים/ות או זוג בגילאים 50־ 30
אינטלקטואלים בלבד.
מעוניין לארח בסופי־שבוע, בתמורה כספית
גבוהה, בודדים/ות או־ זוג בגילאיים
.30—50 אינטלקטואלים בלבד.״
צביקה ניסה לעניין אותי לצאת לבדוק
ביחד את התופעה הרווחת היום בקרב
ציבור רחב בישראל. הצעתי לו שנענה
למודעות נוספות, כדי להתרשם מכמה
הזמנות כאלה לבילוי אינטימי, אך במודעה
ראשונה זו נעצרנו. י
צביקה חייג למיספר הטלפון שצויין במודעה׳
מהעבר השני של הקו הציג עצמו
הגבר בשם יעקב נשר. השם הדליק
בראשינו נורה אדומה. ניסינו לדובב את
האיש ולהשיג ממנו כמה שיותר פרטים
מזהים. הוא ניסה להתחמק מתשובה ברורה׳
אך התפאר בכך שבעבר הסתבר עם
החוק. סיגנון דיבורו רימז על כך שהוא
אדם דתי.
היה ברור לנו שנפגוש במוחל ובחיילת,
בני־הזוג שנעצרו בנובמבר 81׳ על-ידי
שוטרי מיחלק־מוסר במישטרת תל־אביב,
בחשד של ניול בית־פגישות (עולם הזה
.)2308
גילויים של יעקב נשר ( )35 וסיגלית
פרקש ( )21 עורר הפתעה: פסק־הדין ב־מישפטם
עדיין לא הושמע, בעיקבות בקשתם•
לשופט שלפניו הופיעו, הם הבטיחו
שבדעתם להינשא ולעקור לירושלים, שם
עתיד הרב־המוהל להצטרף לישיבת אור
שמח.
נשר קבע עם צביקה פגישת היכרות ביום
ראשון בכתובת מסויימת בבני־ברק.
בפגישה זו, כך אמר נשר, הוא ובת-
זוגו יוכלו לעמוד על טיבנו, להתרשם אם
אנו מספיק אינטלקטואלים לטעמם. אם נמצא
חן בעיניהם, נסכם במקום את בילוי
סוף־השבוע ומחירו.
ת מונו ת
ח תונ ה
^ יגי, בואי תכירי את האורחים
י שהגיעו!״ קרא נשר כשהוא פתח
לפנינו את דלת ביתו. סיגלית הופיעה מ־כיוון
המיטבח, לבושה במכנסיים קצרים,
שחשפו זוג רגליים ארוכות וחטובות. היא
לבשה חולצת טריקו לבנה ונראתה כמו
קיבוצניקית, לא כמארחת מפתה מהסרטים.
היחידי שלא היה נבוך מהסיטואציה
יעקב וסיגלית משחזרים תמונת נשואיהם
נשואים רק חודש
היה יעקב נשר, שהפגין ביטחון עצמי
רב. הוא הזמין אותנו לשבת בסלון, את
סיגלת הוא שלח אל המיטבח, כדי שתבדוק
אם עוגת־השוקולד הנאפת בתנור עולה
יפה. היא הסבירה לנו בהתנצלות
שיעקב הכין אותה, ורק בו תלויה הצלחת
האפיה.
הצגנו עצמנו בשמותינו הפרטיים. צבי-
קה צוויגנברג סיפר שהוא סופר, וסיגלית
ביקשה לדעת מהם הספרים שכתב. צביקה
האריך בהסבר על סיפורי מדע בידיוני
שחיבר.
המארחת מזגה לנו משקה חריף. המארח
הלך למיטבח והכין לנו סחלב. שעה ארוכה
עסקנו בהשמעת חוות־דעת על טיבם
של המשקאות והמאכלים שהוגשו לפנינו.
סיגלית ענדה טבעת, בעוד שצבעותיו
של יעקב היו נקיות מתכשיטים. התעניינתי
לדעת אם הם נשואים. היא סיפרה
לנו בהתרגשות שהם נישאו לפני חודש,
שהיא היתר, זו שלחצה על יעקב להינשא.
היא דיברה בהתרגשות על הטקס
בבית־הכנסת, שאליו הוזמנו רק ידידים
מעטים.
ביקשתי לראות תמונות מהחתונה. סיגלית
הביאה לנו כמה תמונות, שצולמו
באיכות גרועה.
סיפרתי לבני הזוג שאני יודעת לצלם
ובמיקרה מצויה בתיקי מצלמה. הצעתי
לצלם אותם כדי שבאלבום המישפחתי
יהיו להם גם תמונות באיכות טובה.
הוצאתי את המצלמה, חיברתי את ה פלאש
ואז קפץ לעברי המארח :״יש לך
מנוע המחובר למצלמה, אתם בטח אנשי־מישטרה!״
קרא בבהלה.
הוא רץ אל הדלת, סובב את המפתח.
חצה במהירות את הסלון וסגר את התריסים
ודלת הזכוכית, המפרידה בין המיר־פסת
והסלון.
״תראו לי תעודות, אני רוצה לדעת מי
אתם!״ פקד עלינו בתקיפות. הודעתי ש אני
לא נושאת איתי תעודות. צביקה
שלף תעודה ומסר אותה לידיו של יעקב.
דקות ארוכות עיין הבודק שוב ושוב
בכל דף. הוא שינן לעצמו את מיספר־הזהות
וניגש אל מכשיר הטלפון.
״יש לי ידידים בכל מקום, אני יכול
מייד לברר מי אתם,״ הכריז. הוא חייג,
שוחח, התרשם מהתשובה שקיבל מהאיש,
שנמצא לדבריו בעברו השני של הקו.
לבסוף אמר :״הכל בסדר, אני מצטער
על החשד שהעליתי.״ החזיר את התעודה
וסובב בחזרה את המפתח בדלתות הנעולות.
התלבטנו
ביחד באיזו פוזה אצלם אותם.
שרית ישבה בכורסה עגולה והתקשתה
להחליט. הצעתי לאיציק לשבת על הכורסה
לידה, כי אפשר לביים על מושב
כה צר תמונות מקסימות.
המצלמה חוללה פלאים. היא שינתה מייד
יעקב וסיגלית כמהין• אירוח
200 דולר עבור טוף־שבוע
יודעים לשלוט בעצמנו ומפסיקים קשר
כזה בעוד מועד.״
סיגלית המשיכה לשקול חשובה כלשהי
לשאלה, שנשאלה חמש דקות קודם לכן.
לפתע הודיעה בביישנות :״כן, אני
מקנאת.״
צביקה ביקש מהצעירה שתמזוג לו עוד
כוסית מהמשקה החריף. יעקב הניח תקליט,
החליף לקסטה. המארח התיישב ביני
ובין צביקה ובחדר התחילו להתעופף קריצות
בין בעלי־הבית.
מיד הצהרתי על עצמי שאני ביישנית.
יעקב הציע לי שעורים בסקסו-
לוגיה. הוא התפאר שנשים שונות הציגו
בפניו את בעיותיהן, והוא פתר אותן
בהצלחה.
את נושאי השיחה. מכאן והילך התרכזו
בני־הזוג בנושא אחד ויחיד — מין
ואירוטיקה• איך נעים יותר, כמה פעמים,
ועם מי.
מישגל פוטוגרפי
ך כזק הפלאש עשה משהו לבחור.
י י הוא הציע לנערה להתפשט. היא התלבטה,
אמרה שהיא מתביישת, אך לא
העזה לפגום בהתלהבותו. כהרף־עין עמדו
מולי שניהם עירומים. חלפו עוד כמה
שניות וסיגלית הבינה כי יעקב מתכוון
למישגל מלא מול המצלמה.
צביקה לא יכול היה להסתיר את מבוכתו.
הוא לקח לידיו ספר וכבש בו את
פניו. אני המשכתי לצלם.
בשלב מסרים הסצינה התחילה לשעמם
אותי. אך השניים מיאנו להינתק זה
מזו ומזוהר הבזקי האור. הם הפצירו בי
שאדריך אותם כיצד להתנהג כדי שבאלבום
המישפחתי שלהם יופיעו תמונות
מעניינות.
כעת בא תורי להיות נבוכה• בקורם
הצילום שעברתי לא לימדו אותי פרק זה.
גם לא נתקלתי בבעייה דומה בעבודתי
עד כה. הם צייתו לכל הוראה :״סיגלית
את הראש תפני לכאן. יעקב תעביר את
הרגליים לשם !״ אלה היו הקולות היחידים
כמעט שנשמעו בחדר החשוך, מלבד אי־אילו
התנשפויות.
כשנמאס לי, הודעתי להם שהסרט נגמר.
כמו בן רגע פג הקסם, השניים סיימו
את המישגל הפוטוגרפי ומיהרו להתלבש.
מדי
רבע שעה צילצל הטלפון. מעברו
השני היה לקוח נוסף, שקרא את המודעה
וביקש לברר פרטים. יעקב רשם כל
שם במחברת, וככל שהאיש נשמע לו
מבטיח יותר מבחינה כספית, עלתה התרגשותו.
היו
שיחות שבהן טרק בעל־הבית את
השפופרת, והסביר :״אנחנו נענים אך ורק
לאנשים המסכימים לבלות עם שנינו. מי
שמעמיד תנאי׳ ורוצה רק אחד מאיתנו, אני
בכלל לא מדבר איתו.״
צביקה שאל :״איך אתה מרגיש במיטה,
כשמלבד סיגלית יש בה עוד גבר?״
המארח פתח בהסבר ארוך :״בגיל 16
הותקפתי על־ידי ארבעה גברים בגן־העצ־מאות.
כדי להירגע מהמיקרה המשפיל ניסיתי
לבדוק עצמי בהתנסות מינית עם
גברים. התקופה הזאת חלפה. היום, כשאני
הפעם —
בלי כטף
יעקב וסיגלית כמהלך־ השיחה
דירה שכורה בבני־ברק
נכנס למיטה תמורת תשלום עם גבר נוסף,
לא נוצר בינינו מגע. שנינו רוצים
אך ורק לגרום הנאה לסיגי המתוקה.״
שאלתי את פי הנערה, ששקעה לה
בכורסה וניתקה עצמה מאיתנו .״את
מקנאת כשיעקב נהנה בחברת אשה
אחרת?״ יעקב, כהרגלו מאז ראשאית הערב,
התנדב לענות במקומה :״שנינו מתגרים
מהר. לכל אחד מאיתנו יש תקופות
של פזילה לצדדים, לכן החלטנו שנג-
שים את כל צרכינו ביחד. לא קרה שאחד
מאיתנו התקשר אל אחר, אנחנו
** כיקה החליט שהגיע הזמן לדבר
£תכלית .״טוב, מה השלב הבא י מצאנו
חן בעיניכם?״ יעקב, בהתחשבות נדירה,
השיב :״אני לא שוביניסט. נשאל גם
לדעתה.״ הוא קרא לסיגלית והורה לה
לשבת מולו. היא כרעה ברך והביטה הישר
לתוך עיניו.
המוהל הסביר לנו את פשר הטקס:
״מתוך המבט מעיניה אני קורא את תשו בתה.״
היא חייכה ברוך, ואדונה אמר
שהוא הבין את תשובתה .״בסדר,״ קבע.
״נפגש בסוף השבוע.״
המארחת, ששבה אל כורסתה, נקבה
מחיר :״ניקח 200 דולר.״
צביקה שאל :״איך נמסור לידכם את
הכסף? ידוע לי שזה יכול להתפרש כעבירה
על החוק.״
נשר הרגיע אותו. הוא הסביר שהמדובר
באירוח. הוא מחתים כל אורח
על מיסמך, שבו מצהיר מוסר הכסף כי
התשלום הוא עבור אירוח, הכולל ארוחה.
לבילוי סוף־השבוע הזמין צביקה יין*
רוזה ודגים. אני הודעתי שאוכל כל מה
שיזמין צביקה. על הודעה זו ננזפתי קשות.
המארח הסביר לי שלכל אדם יש העד פות
משלו, והוא חייב לבטא אותן. עני תי
בהתנצלות שהאוכל אינו חשוב לי.
חשוב יותר אם כולנו ניהנה מהאקט ה מיני
המיועד. על כך הצהיר שהוא מומ חה
גדול. הוא למד לשלוט באיברו, מאיש
כת שפגש בסינגפור.
כלקוחות לכל דבר, היה עלינו לעמוד
(המשך בעמוד )84
יי ..נמות 1ד א נעזוב !״
(המשך בעמוד )15
טובים, לסייע לכם בכל הדרוש. נשמח
לשמוע כל הצעה שתסייע לכם. בכבוד
רב, יהודה רידד, ראש־המועצה.״
אפילו במיכתב תעמולתי מתחסד זה
רומז רידר כי תושבי הקרייה רוצים
שהמישפחה תפנה את ביתה. הוא כתב
ש״מבקשים מכם לא לעזוב את ביתכם
מסיבה זו,״ בהתכוונו למעשי ההתנכלות.
אולם מתוך הניסוח עולה שאם יעזבו
מתוך סיבה אחרת, לא יצטער כלל וכלל.
^ ״ איו מ חיי
^ ל אד מ ה״
ותם אגשים ״בלתי־ידועים ובלתי
מזוהים״ לא נלכדו עד היום. מן
המימשל הצבאי נמסר, כמו בהרבה מיקרי
התנכלות לערבים אחרים, כי נערכת
חקירה בעניין. תוצאות החקירה הזאת
היו כמו תוצאות כל החקירות האחרות
על פגיעות בתושבי השטחים הכבושים :
אפס.
אם המישפחה, האלמנה, אינה מרבה
לדבר על צרותיה .״אני פוחדת שכמה
שאדבר יותר הם יזיקו לנו יותר,״ אמרה.
״אני אשד, פשוטה, שלא מבינה בפוליטיקה.
כל מה שאני רוצה זה שיניחו
לנו לחיות בשקט בביתנו ועל אדמתנו.
מצער אותי שגם את זה לא מוכנים
לתת לנו.
״הילדים הקטנים שלי מאוד מפחדים.
הם נמצאים בפאניקה. כל לילה הם
מסרבים ללכת לישון ואומרים לי שאולי
שוב יזרקו עלינו פצצה. המעשים האלה
הזיקו מאוד לילדים.
״נולדתי בחברון. אני זוכרת שכב־בילדותי
האדמה הזאת היתד, שייכת
למישפחה של בעלי. עכשיו באים אלי
האנשים של קריית־ארבע ואומרים לי
שזאת אדמה שלהם. אמרתי להם שזה
לא נכון, האדמה הזאת היא שלנו. אנחנו
לא נעזוב אותה. עדיף לנו למות ולא
לעזוב !
״כבי אחרי הפיצוץ הראשון, לפני
שלושה חודשים, הבטיחו לנו שיותר זה
לא יקרה. אבל אלה רק דיבורים. הם
ממשיכים לפגוע בגו כל הזמן.״
בני מישפחת דענא מתפרנסים מגידול
זיתים וענבים. לפני כמה שבועות עלה
טרקטור על חלקה שלהם וחרש אותה.
הם עומדים חסרי־אונים גם לנוכח הפגיעה
בפרנסתם.
״אני לא מפחד,״ אמר נאג׳ח דענא,
בן וד ,18 הבן המבוגר במישפחה ,״זהו
ביתי. אדם לא יכול לפחד כשהוא נמצא
בביתו.
״לפני שנה באו אלינו אנשים מקריית־ארבע.
הם רצו שנעזוב את האדמה ושאלו
כמה כסף אנחנו רוצים. אמרנו להם
שאין מחיר לאדמה. היו איתם גם
חיילים. הם איימו עלינו שאם לא נעזוב
בטוב, הם יפרצו את הבית. אמרתי
להם, שאפילו אם יהרגו את כל המיש־פחה
אנחנו לא נעזוב. עדיף לנו למות.
״זאת אדמתנו. זה הדבר החשוב ביותר
בשבילנו. ללא אדמה — איפה נחיה?
איך יהיה שלום אם זה מה שהם עושים?
גם קריית־ארבע נמצאת על אדמה שלנו.
המתנחלים הם שצריכים לעזוב. הם התחילו
במשהו לא טוב. יהיה לזה סוף כמו
לכל דבר רע אחר. אין גבול לתאוות
ההתפשטות שלהם. לבסוף, הם יפלו כמו
האימפריה הבריטית.״
הבת הבכורה של המישפחה, סאמירה
בת ה־ ,20 היא מורה בבית־ספר תיכון
בחברון. היא חוששת לדבר על מצוקת
המישפחה, פן תפוטר מעבודתה. אך דיג־שותיה-גברו
עליה .״האנשים של קריית־ארבע
שברו את לב אבי,״ אמרה ,״הוא
מת מהתקף־לב בגלל הצרות שהם והצבא
עשו לו. בבית־הסוהר הם כמעט הרגו
אותו במכות. המתנחלים והצבא זה אותו
הדבר. גם כשבאו לאיים עלינו שנעזוב
את ביתנו, הם באו ביחד.
״האנשים שזורקים עלינו פצצות הם
חסרי־לב. אפילו על ילדים קטנים הם
לא חסים. האחים הקטנים שלי נפגעו
נפשית ממה שקרה להם. הם זקוקים
לטיפול פסיכולוגי בגלל המשוגעים שעשו
את זה.
״אני חושבת שאנשי קריית־ארבע הם
טיפשים. גם אם יזרקו עלינו פצצות
ויהרגו אותנו — לא נעזוב. זאת היא
ארצנו והישראלים הם שצריכים לעזוב.
יוסי.הימן ן
זה לא שייך להם.״
פניה של חיה ישראלי ־ אחרי שהכלב קרע את לחיה
11117117₪1₪
על המירפסת
רזיה ישראלי בלבוש פלסטיק שקוף על חזה, כורעת
על ברכיה בתפקיד שנטל, נזנהיגת המורדים בהצגת
המירפסת לדאן ז׳אנה בתיאטרון החאן הירושלמי, שבה אף שרה שירי רוק כבד.
ת סצינת שחיטת הילד, במחזה
/ /י • הזונה הגדולה מבבל, אני אוהבת
יותר מכל,״ מצהירה כוכבת ההצגה, רזיה
ישראלי, המגלמת את תפקיד הזונה, במח זהו
השנוי במחלוקת של חנוך לוין.
״הסצינה הזו,״ מסבירה רזיה ,״בנויה
מדיאלוג קצר, הנע בין הטראגי לקומי,
אצל הקהל הסצינה מתקבלת כאכזריות
גרידא, אך אני, כשחקנית, רואה את זה
אחרת.״
רזיה גבוהת־הקומה, מגינה בקנאות על
המחזה ומצהירה בכעס :״ממה נובעת ההוד
ייפייפות הזאת של הקהל הישראלי ! הוא
מתחיל להזדעזע כשהוא רואה את הזוועות
בתיאטרון. אנחנו חיים בעולם ברוטאלי.
שבו מתרחשות זוועות איומות מדי שעה.
האם אנשים הפסיקו לאכול, כאשר צפו
בטלוויזיה בזוועות שהתרחשו בווייט־נאם?
לא ! האם אנשים הזדעזעו והרימו קול
צעקה כאשר הוקרן ביום השואה סרט
טלוויזיה, שבו הראו טרקטור הדוחף
גוויות של יהודים לערימות? לא, העניין
עבר בשקט. אם כן, מדוע הצביעות
הזאת?
מדוע אנשים לא מזדעזעים מהקטל בדרכים?
רואים מתנגדי נסיגה מכים חיילים,
וממשיכים לאכול כאילו לא קרה
דבר! מדוע לא מזדעזעים כשכלבים תוקפים
אנשים?״
כאן מתכנסת רזיה בתוך עצמה ומספרת
על חוויה מסמרת־שיער שעברה לפני כמה
חודשים, כאשר הותקפה על־ידי כלב שכמעט
הרג אותה :
״בחודש דצמבר האחרון התארחתי אצל
חברתי במושב חופית..הוריה מגדלים כלב
אימתני מגזע רוטוויילר, גרמני, אשר נשך
כבר בעבר פעמים רבות.
״כשנכנסתי לביתם הכלב היה קשור,
סגור בחדר אחר. התיישבתי על המיטה,
ואיני יודעת מדוע החליטה לפתע האם
לערוך בינינו הכרה. הכלב ניצב מולי,
הביט בי.שנייה אחת ולפתע התנפל עלי
ישר על הפנים וקרע ממני את הלחי. נל־קחתי
לבית־החולים ובמשך שבועיים וחצי
היה לי חור, שממנו טיפטפה מוגלה, ליד
העין. במשך תקופה מסויימת לא ראיתי
בעיני האחת, והייתי משוכנעת שאיבדתי
את ראייתי. הלחי היתד, תלויה באוויר.
חיברו לי אותה, אך נשארה לי צלקת.״
רזיה מצביעה בכאב על הצלקת הגדולה,
המכסה את לחיה .״אני צריכה לעבור
ניתוח פלאסטי כדי לשפר את מראה פני.
לכלב לא עשו כלום. עברתי טראומה
עמוקה. מאז אותו מיקרה אני פוחדת
מכלבים, את החתול שהיה לי מסרתי,
בלילות תוקפים אותי סיוטים.
״אז מה האנשים מזדעזעים מהזוועות
בהצגה? הזוועות הקורות בחיים, הזוועה
שאני עברתי — אלה זוועות אמיתיות,
אבל מזה אין איש מתרגש. זוהי צביעות.״
עבור רזיה, הסצינות הברוטאליות שבמחזה,
הם לדבריה הדברים השוליים והקלים.
בעניין סצינת הפיתוי ואונס הזונה על
קבר אחותה מסבירה רזיה :״עבורי, כשחקנית,
סצינת הפיתוי היא מילולית. יוסי
כרמון, המגלם את ברודק, והזונה, עומדים
במרחק זה מזה והפיתוי הוא מילולי
בלבד. לי לא משנה אם אונסים אותי
על הקבר או במקום אחר. עבורי הפרטים
האלה הם שוליים בלבד.״
״לא יכולתי
לעמוד בפיתוי ,׳
^ 1תפקיד הראשי בהזונה הגדולה מי
בבל נועד בתחילה לשחקנית אחרת
בתיאטרון הקאמרי, אסתי קוסוביצקי, אשר
אף הספיקה לעבוד עליו במשך שבועיים.
״יום אחד נקראתי למישרדי התיאטרון
הקאנורי.כדי לחתום על חוזה להצגה אחרת,
גוד, כאשר הגעתי למישרד חיכה לי שם
חנוך לוין, שהציע לי להיות הזונה הגדולה
מבבל ובו במקום נתן לי את הטכסט,
למרות שלא ראה אותי כמעט בהצגות
קודמות. הוא זכר אותי ממחזה אחד בלבד,
סורגים, שבו גילמתי תפקיד של אסיר־גבר.
״האמת
היא, שאחרי קריאה ראשונה של
המחזה של לוין סירבתי. הרגשתי שאני
עדיין איני בשלה לגלם תפקיד המצריך,
לדעתי, שחקנית מבוגרת עם המון נסיון
וכוח. במחזה צריך להתמודד עם המון
טכסט, ובעצם כל המחזה בנוי על תפקיד
הזונה, שכמעט איננה יורדת מהבימה
במהלך כל ההצגה.״
גם חנוך לוין לא הבטיח לשחקנית
דבר, וביקש לערוך לה בחינה .״לבסוף
לא יכולתי לעמוד בפיתוי, לשחק במחזה
של לוין, הסכמתי להיבחן והתקבלתי. העבודה
עם חנוך היתד, מרתקת. הוא
קורא את השחקן כמו קרני רנטגן, מוציא
ממנו צבעים ומעשיר אותו עד לאין סוף.
הצטערתי כשהסתיימו החזרות.״
רזיה זכתה בפירסום רב בזכות תפקידה
בהזונה הגדולה מבבל. העובדה
שההצגה הצליחה להעמיד במשך כחודש
ימים את עם ישראל על הרגליים, הביאה
את רזיה לתודעת ההמונים. אנשים התחילו
לזהות אותה ברחוב, וקריאות כמו
״הנה הזונה הגדולה!״ הפכו לשיגרה בכל
מקום שבו היא עוברת .״אני משנה את
תסרוקתי כדי שלא יכירו אותי ברחוב,״
היא מצטחקת.
רזיה, ילידת ראשון־לציון, משחקת ורוקדת
מילדות. גם היום היא רוקדת ג׳אז
וסטפס, פורטת על פסנתר ולומדת פיתוח
קול אצל זמרת האופרה נתוניה דוברת.
היא סיימה חוג לתיאטרון באוניברסיטה,
וגילמה שורה של תפקידים מרשימים, בין
השאר במחזה המירססת, שבו אף שרה
שירי רוק כבד.
.הזונה הגדולה
רזיה ישראלי במחזה הסנסציוני של חנוך לוין,
הזונה הגדולה מבבל .״מה אנשים יפי־נפש
מתרגשים מהזוועות ׳שבמחזה? את הזוועה האמיתית אני עברתי על בשרי,״ היא אומרת.
״החלום שלי הוא להיות זמרת,״ אומרת
רזיה. אבל אהבתי מאוד גם את תפקידי
כקונטסה, הגבר במחזה סורגים. אנשים
שהיו מתערבים אם אני גבר או אשה
היו ממתינים לי אחרי ההצגה בפתח התיאטרון,
היו חוטפים הלם כשראו אותי
יוצאת׳ לבושה יפה ונשית. אהבתי את
ההצגה הזאת כי הקהל הביע בה את עצמו.
אנשים בכו, צעקו ואפילו התעלפו.״
אין יותר
הלם
צ מות ב נ ית
כך נראית רזיה ישראלי בביתה, מחוץ לבמה .״אני מיישרת
את שערי המסולסל והסבוך וקולעת אותו לצמוח, כדי
שאנישיס לא יזהו אותי ויקראו אחרי: הנה הזונה הגדולה ! כפי שקרה בתחילת ההצגות.״
ף* זיה אוהבת כשהקהל מגיב והופך
• לחלק מהמחזה, לכן לא הפריעו לה
תגובות הקהל גם בהזונה הגדולה מבבל.
הפריע לה דבר אחר — העובדה שיוסי
ידין, שחקן קאמרי ותיק, נטל לעצמו את
הרשות להביע את דעתו ולצעוק בחזרה
הכללית נגד המחזה.
״כשיוסי צעק, צעקתו היתה כשל אדם
מן הקהל, שמטרתו היחידה היא להתסיס
את האנשים. אז הקהל חושב לעצמו —
אם יוסי ידין שהוא חלק מן התיאטרון
מרשה לעצמו לצעוק, גם לנו מותר ! .יוסי
נתן לקהל רעיון, באומרו, :אני לא אתן
שחרפה כזאת תתרחש בביתי׳! למחרת
באו אנשים שקראו על כך בעיתונים, וצעקו
אף הם. צעקות אינן דבר רע, הסכנה
לתיאטרון היא השיעמום.
״היום אנשים כבר לא צועקים. אני חו שבת
שמה שקרה כאן עם יוסי ידיו, הוא
שצעקתו הראשונה היתר, צעקה של צופה
שכואב לו. אולם אם נחשוב לרגע על ביטויים
כמו, החרפה שנעשית בביתי,׳ ובין
שיש בכך מניע אחר — הם טירפוד ההצ גה.
וטירפודה של ההצגה פירושו הבעת
חוסר אמון במנכ״ל התיאטרון, אורי עופר,
אשר נתן את תמיכתו המלאה להע לאת
המחזה. המסקנה הנובעת מכך היא,
שמי שצריך ללכת הוא המנהל, וזו היתד״
לדעתי, הכוונה האמיתית שמאחרי
הצעקות של יוסי ידיו.״
רזיה מספרת שהיום, אחרי שהרוחות
נרגעו במיקצת, שואלים רבים מן הצופים
מדוע קוצרה ההצגה בצורה דרסטית
כזאת .״הצופים המתכוננים להלם
הגדול כבר אינם מקבלים אותו, אחרי שכל
העיתונות כבר דשה בכך. הקהל פשוט
כאל קומדיה.״
התחיללהתייחס להצגה
רזיה מופיעה בצגה בעירום, ונראה
שאין הדבר מטריד אותה במיוחד .״עבורי
העירום בהצגה הוא שולי. נראה לי טבעי
ביותר שכאשר הזונה מגיעה למידבר עם
הסריסים, נפגשת עם אחותה ומתפתח ביניהן
ריב, הזונה משפילה את אחותה עד
עפר ולאחר מכן היא עושה אמבטיה.
״זוהי מעין הזדככות, היטהרות. הסצינה
הזאת בעירום יפהפיה מבחינה ויזואלית
ומהווה חלק בלתי נפרד מן ההצגה. סצינת
העירום היתר, נתונה לשיקולי הבל עדי.
אילו הרגשתי שאין היא חלק מההצגה,
יכולתי להתנגד והתנגדות, היתד, מתקבלת.״
רזיה רואה סכנה גדולה לחופש הביטוי
האמנותי כשאנשים כמו הגברת מרים
תעסה־גלזר, רואים עצמם רשאים להחליט
בעניינים שאין הם מבינים בהם ולא כלום.
״תמונת המציאות שלנו הפכה מזוייפת.
אין מראים לציבור את האמת. יש סתימת
פיות בכל הכיוונים, החל בטלוויזיה וכלה
בתיאטרון. ישנה ועדה אמנותית המורכבת
מאנשים שיש להם חלק והבנה בתיאטרון,
ורק הם רשאים להחליט מה יוצג
ומה לא יוצג, ולא אנשים מתחום החינוך
שהבנתם בתיאטרון לקויה, והשכלתם
בנושא תיאטרון כמעט אפסית.
״כיצד נוטלים אנשים אלה את הזכות
להחליט עבור הקהל האינטליגנטי מה מותר
לו לראות ומה אסור? אם הכפייה
הזאת תימשך, התיאטרון יהיה בסכנה
גירה גל 1
גדולה.״
ונקב שרת /איש ממאדים
להתחבק עם ווב
אהיה אחרון שיזיל דמעה על הדחת מנחם מילסון מתפקידו
האזרחי בשטחים הכבושים. אדרבה, אשמח לברכו על השתחררותו
ממה שמשה שרת הגדיר בשעתו — ״זמן־מה״ לפני ישעיהו
לייבוביץ׳ — כ״מארת הכיבוש״ ,ועל חזרתו לעולם האקדמיה אשר
בו יכירנו מקומו.
אם, בכל זאת, נקווה אגל־דמע בזוויות עיני הרי זה מפני
שפרופסור יהודי לספרות ערבית באוניברסיטה העברית ראה
בכלל אפשרות לשרת ולו רגע שלטון כיבוש, היה מסוגל לקבל
מינוי שבמסגרתו חתר להפריד ולמשול על״ידי טיפוח קוויזלינגים
מקרב חדלי־חאישים הבזויים על המוני הפלסטינים, יכול להאמין
שמה שהוא עושה בתוקף תפקיד שתלטני זח עשוי להצמיח טובה
כלשהי למישהו, ולבסוף, אחרון אחרון אן לא בחשיבות — מפני
שהפרופסור המוכשר לא השיג, משום־מה, ולו לאחר מעשה, כי
נכשל, כי לא יכיל שלא להיכשל׳ ומשום כך לא הגיש את התפטרותי
מרצונו הוא, תוך קריאה בקול גדול באוזני הציבור הישראלי
והפלסטיני כאחד: טעיתי לא יו הדרך !
אם בכל זאת נקווה אגל״דמעה בזוויות עיני, הרי זה גם מפני
שהשילטונות הישראליים — נכון יותר השררה הישראלית —
לא למדו דבר מן הכשלון הנורא של מדיניותם חכיבושית. מייסור
בשוטים יודע השלטון הזה רק מעבר לייסוד בעקרבים, ולפיכך
הוא מחפש עכשיו אחרי מחליף למנחם מילסון האומלל, אשר
בוודאי אמור להיות קשוח, ערמומי, תככן ואכזרי ממנו (נדמה
לי, שאי״שם בשולי מחוז ״המכתבים למערכת״ מסתובב איזה
מנהל בית״כלא בדימוס, המתיימר להבין את נפש הערבי היודע-
ומביו״רק־את־שפת״הכוחן אני ממליץ עליו בכל פה כמחליף,
שכן אם רצוננו לראות את מי הירקון המעופשים מאדימים מדם
שירד מן ההרים — זו הבחירה הטובה ביותר).
אבל בטרם ניפרד מהפרופסור מילסון בברכת ברוך החוזר מן
הסיף אל הספר, לא נשכח לו את שיחתו המלומדת עם אהרון
מגד, כפי שהביאה הסופר״העתונאי הרגיש והמתלבט ב״דבר״,
לא מכבר•
שם, באותה שיחה, הישווה האיש את עצמו, את תפקידו
ואת חזון פועלו בשטחים הכבושים, לא פחות ולא יותר׳ עם אלה
של הגנרל דגלאס מקארתור ביפן הכבושה בתום מלחמת העולם
השניה. לא פחות ולא יותר! הנה, הוא, הכובש האמריקני
מקארתור, חינך את העם היפני הכבוש במשך שש״שבע שנים
לדמוקרטיה, לאחר שסילק מעמדות-מפתח את אישי השלטון
הקודם — השלטון הצבאי, הלוחמני, הלא־דמוקרטי — וכך גם
הוא, הפרופסור מילסון, בעמל נמלים, לאורך שנים, יהפוך את
לב הפלסטינים יושבי השטחים הכבושים משונאים לאוהבים...
הצרה היא שההשוואה פשוט אינה תופסת, וביותר מבחינה
אחת• כדי שההשוואה תתפוס, צריך שתתחולל מלחמה בין הפלסטינים
והישראלים ; שהישראלים ינצחו נצחון מוחלט, ללא
עוררין, נצחון מכריע מזה ותבוסה מוחלטת מזח, כפי שאפשר
להשיג אולי רק אחת באלף שנה על-ידי הטלת שתי ביצים אטומיות
(דבר שלא נשנה מאז ועד היום שהעם הכבוש ישתכנע
מכוח ההלם האיום הזה שאכן הוא מוכרח לשנות כיוון; שהכובש
יהיה — למרות הכל — הומני, הומני במשמע שאינו הופך את
הכבושים לגבעונים, אינו חומד את אדמותיהם לנחלה לגושי-
אמוניו ; שהכובש לא רק לא יכפור בזכות הקיום וההגדרה
העצמית של העם הכבוש אלא פשוט יסתלק מכל שעל אדמה
שלו — ו״אפילו״ ישקם את העם הכבוש כלכלית ומוסרית ויעשה
אותו לבעל־ברית ממדרגה ראשונה...
נו באמת, דגלאס מילסון! לחשוב, שבעל-חלומות זה הוא
שהשכיל העם היהודי להעמיד מול הפלסטינים בשטחים הכבושים !
לך, לך לך אל דפי הספרים, הסתגר במגדלי״השן האוניברסיטאיים,
מקום שם לא יראך איש בוכה על התמוטטות הזיותיך המקאר-
תוריות הנשגבות, מקום שם גם לא יגיעוך נאקות ילדים וילדות
פצועים מכף רגל ועד ראש, שלא לדבר על נהי אמהות שכולות.
ויחי ערב ויהי בוקר ־־ דף שרוני חדש בספר הכיבוש הנאור.
איך אמר סגן ראש הממשלה שמחה ארליך ב״מוקד״ו ״יש
תקופות של מהומות ויש תקופות של שקט. ועכשיו יש שקט,
אז מה אתם רוצים 1״
אני אגיד לך מה רוצים: לא להתאבק עם דוב פלסטיני
כבוש, שאינו מרפה ממך.
ה פתר! ן התורני
על ההערכות של העתונאי המדיני שמואל שגב יכול אדם
לחלוק ולצדוק בכך או לא לצדוק. לכפור באמינות המקורות
שלו לא הייתי מציע.
ומה המקורות של שמואל שגב אומרים! הם אומרים —
לפי אחד ממאמריו האחרונים בעתונו ״מעריב״ — כי בחוגי
המימשל הישראלי יש מי שמהרהרים ברצינות בסגירת השטחים
הכבושים, כלומר בשימת קץ למדינייות ״הגשרים הפתוחים״.
על האפשרות הלא בלתי־נמנעת הזאת יש לי להגיד שני דברים :
)1אין לדעת לאן צעד זה יוביל לאורך ימים מבחינת
התנהגות תושבי השטחים מזה, ומדינות ערב מזה• מבחינת
ישראל פירושו של דבר, לאלתר, יהיה מיסוד מצב כובש/כבוש
באורח סופי ומוחלט — ללא סדק בחומר הכיבוש בדמות ״הגשרים
הפתוחים״ .ממש מרנין.
)2אם השלטון הבגיני והכוחות המפעמים בו ומפעילים אותו
חותרים, למעשה, להביא לידי בריחת תושבים המונית מן השטחים
הכבושים אל מעבר לירדן מזרחה, כתוצאה של מדיניות הצקה
והטרדה והכבדה יזומות ומכוונות, כדי לרוקן את השטח עד
שהשר מרדכי ציפורי יכול לטלפן אל ראש הממשלה מעל כל
תל וגבעה רעננה ולבשר לו שהשטח ריק באמת, שלא רואים
שום ערבי באמת — איך הערבים הללו יחיו סגורים — אלא
אם כן תאורגן למענם הסעה חד״פעמית כל־כוללת, שלמענה
הגשרים יפתחו פעם אחת ויחידה — ואחרונה ן
בן אז ל א?
בקריקטורה אופיינית ב״מעריב״ נראה העולם כולו בדמות
עלמה מאוהבת, מחובקת על ידי תמנון הקרוי אש״ף׳ ומבקשת
להדביק נשיקה אל מצחו. המפלצת התמנונית האימתנית גדולה
בקומתה מן העולם — עד כדי כך מגיע כוחו של אש״ף ! —
והעולם פשוט שבוי בקסמה, מאוהב בה עד שכרון, ולכן אולי
לא מרגיש כי זרועות התמנון מקיפות אותו הקפת־חנק. רק אי־שם,
במדינה קטנה במזרח התיכון, מצוי אדם שמכיר בסכנה האיומה
הזאת שאש״ף מהווה לגבי העולם כולו, עולם בור ואומלל שאינו
יודע במי הוא מאוהב, עם מי הוא מבקש להתחבק ולהתנשק.
ומיהו אותו אדם ז לא, לא הקריקטוריסט ; ראש ממשלת ישראל
מנחם בגין, המצוייר עומד שם מן הצד, רגליו כבר מוקפות על-ידי
אחת מן הזרועות המשתלחות מגוף התמנון הנ״ל, אך בידו המורמת
אל על גרזן המכוון להלום ולבתק את הזרוע האימתנית.
הגרזן הבגיני הקדוש מונף, המניף אומר :״סליחה על ההפרעה״
— אבל ידו נשארת למעלה, ונשאלת השאלה הבלתי-נמנעת:
היונחת הגרזן כן או לא ז
לא אידרש פה לשאלות המעניינות כשלעצמן האם אש״ף גדול
מן העולם, האם העולם מאוהב באש״ף (או לעקרון ההגדרה
עצמית) ; האם אש״ף מאיים על העולם, מה משמעותו של הטרור
בהקשר הארץ־ישראלי, היהודי והערבי ; האם ישראל היא היחידה
המכירה בסכנה האמיתית שבאש״ף וגם עושה או מבקשת לעשות
משהו בנידון. אותי מעניין כרגע דבר א חד: מדוע הגרזן הבגיני
אינו נוחת!
האם מפני שברור, כי אם הוא ינחת ויקצץ זרוע מזרועות
התמנון — תצמח אחרת ! האם מפני שהבעיה אינה הזרוע
אלא המפלצת, וזו יצירת כפיה של ישראל לא פחות מיצירת
כפי הפלסטינים (או העולם המאוהב בהם) ,מכיוון שאי־הכרה
בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני מוכרחה לדחוק אותו
אל הקיר כלומר לטרור! האם מפני שהכרה זו חודרת יותר
ויותר למוחות הישראלים עד שחסל סדר קונסנזוס — שהוא
תנאי ראשוני הכרחי להנחתת הגרזן (ולכן הפעילות הקדחתנית
של צה״ל(!) לשיקום הקונסנזוס בגליל העליון) ז או שמא האמריקנים
הרשעים הם שמנעו את ההנחתה !
השאלות הן שאלות, בלי ספק, אבל עד שהתשובות עליהן
יתחוורו ויתבהרו, אל נשכח שהחזקת היד הבגינית שם למעלה,
עם הגרזן הזה הנתון באצבעותיה באיזור העליון, עולה הרבה כסף,
הרבה מאוד כסף — המתבזבז לריק על מיני שחיקות של אנשים
וכבישים וגלגלים תחת להצטנר באפיקים חיוביים, קונסטרוקטיביים,
שבוודאי יש בהם לחסן לא מעט את ישראל נגד מפלצות
לרוב, ממשיות כמדומות.
אח ת ו עו ד אח ת
אחת ועוד אחת הן שתיים.
אז מה הסיכום הפשוט של שתי העובדות שלהלן :
אחת :״ 3,000 נשאלים ענו על שאלונים שהוכנו על־ידי המחלקה
למדע המדינה באוניברסיטת א־נג׳אח בשכם. הרוב המכריע תובע
מדינה פלשתינית עצמאית, ורואה באש״ף את נציגו המוסמך״.
(״על המשמר 30.4.82
אח ת :״שר החוץ שמיה לעמיתו מאורוגוואי המבקר בארץ:
,אם נצליח לחסל את אש״ף נעשה שרות חשוב לעולם מעריב׳׳,
.)10.5.82
מה הסיכום, אני שואל — ירי או גזים ו
כולנו סטטיסטי ם
שר חשוב מאוד בממשלת בגין השניה אמר, שהוא לא השתתף
בטקס הממלכתי־דתי־מקאברי של קבירת עצמות עתיקות אי־שם
במדבר יהודה, מכיוון שאינו אוהב לחיות סטטיסט בהצגות.
כשאר אמירות־השפר של אותו שר, שפיו מפיק מרגליות
ארליכיות לכל עבר בכל שעה (מרגליות מזוייפות, כמובן) ,כן גם
זו. ניצנצה נצנוץ כלשהו בהתגלותה — וחיש מחר עממה.
אמנם השר הנכבד לא היה ש ם• הוא לא זכה בתענוג המפוקפק
של ראיית צה״ל נתון בכבלי הכפייה הדתית ; הוא לא ראה במו
עיניו כיצד עשרות מיליונים גולשים לתהומות נחל חבר ללא צורך ;
הוא לא שמע במו אוזניו את נאומו המפליץ של חרב לאשכנזי
ישראל, שהכפיף את המדע התוסס ומחדש להלכה המאובנת,
השינונית ; הוא לא נאלץ להאזין לראש ממשלה המדבר עם
לוחמי בר-כוכבא כאילו הם עומדים חיים לפניו, משל מדובר
במספיד שמתו מונח לפניו ועדיין הוא נתון בהרגשה (שיקרית)
שמי שאך זה יצאה נשמתו עדיין חי.
אבל מ ה אם השר הנכבד לא היה שםי ממתי הוא
אינו חלק של ההצגה הגדולה !
רגע אחד! וכלום לא היינו אנו כולנו סטטיסטים בהצגה
המגעילה הזאת ! אנו, כאזרחי הארץ הזאת, כמשלמי מיסיה,
כחיים בה בתקופה סעירה זאת, כמי שההיסטוריון יספר עליהם
יום אחד, שהם אשר ישבו אז באותה ישראל, שהתעסקה ברוב
טקס בקבורת עצמות, שירתה מטחי כבוד לשלדים מפוקפקים׳
שהניחה עליהם זרים שראש ממשלתה דיבר עם מתים — כלום
לא היינו גם אנו סטטיסטים בסטטיסטיקה המגעילה הזאת!
ב מ דינ ה
(המשך מעמוד )55
כאשר החדר מואר רק על־ידי פנסים
הדולקים בחוץ, שאורם דומה
לאור הירח. הצעירה עברה על פני
הגברים שעמדו במיסדר־הזיחוי ובמשך
כרבע שעה לא זיהתה איש.
רק כאשר יצאה החוצה אמרה לשוטר
כי הכירה אומנם את זזתוקף,
אך חששה לומר זאת בקול רם
לפניו. היא ציינה גבר שעמד ב־מיסדה
ואשר לא היה החשוד עמר.
עמר שוחרר למחרת המיסדר בערבות
עצמית.
דרבי אדם
ריא־ש שחי מעצמות
ערבי ישראלי, אסיר־עו
7ס משוחרר, ישאר
?לא קורת־גג
פעילי התנועה חדווה ויצירה,
הפועלים בשכונת שפירא בתל-
אביב, שמעו על הזקן, שכל אחד
מבני־השכונה זורק לו עצם. אך
כשהלכו לברר במי מדובר, לא
יכלו שלא להישאר המומים מסיפורו.
עבד־אל־האדי
עלי ( )56 שוחרר
מכלא רמלה לפני 18 שנה, אחרי
שריצה מאסר של 16 שנה, על
שוד ורצח בשנת .1949
מספר עלי:
המיקרה היה בחיפה. אני לא
הודיתי. האשימו אותי בסיוע, ושלושה
שופטים דנו אותי לעונש־מוות.
שנתיים ישבתי בתא הנידונים
למוות. רק בשנת 1953 הומתק
העונש למאסר-עולם. בזמן שהייתי
בכלא ובצינוק, חליתי. מצאו אצלי
מחלת ריאות, וחמש שנים שכבתי
בבית־החולים של הכלא. ב־1960
הפחיתו את העונש שלי ל 24-שנה,
ואחרי ארבע שנים שיחררו אותי
בשליש, והייתי צריך להתייצב כל-
פעם בכלא.
איש לא עזר. כשהשתחררתי
עבדתי בעופות, תמורת 60 לירות
בשבוע. ב־ 1967 התחלתי לעבוד ב מלון
נדנד ביץ׳ ואחר־כך במוריה
בתל־אביב, כמחסנאי. זרקו אותי
מהעבודה כי אין לי כוח לעבודות
קשות. פעם הם גם גילו את העבר
שלי — אני לא סיפרתי על זה
בהתחלה — ורצו לזרוק אותי, אך
מהמחלקה לטיפול באסירים התערבו
והחזירו אותי לעבודה.
כשנכנסתי לכלא הייתי נשוי,
אך אשתי ברחה לחוץ־לארץ. כש-
השתחררתי, לא עזרו לי בכלל.
לא בגד, לא כסף, לא דיור, כלום.
אני יליד חיפה. כל המישפחה
ברחה לשטחים, לירדן ולסוריה.
פגשתי רק אחות שגרה באיזור
ג׳נין. יש לי בן שנמצא אצלי,
מאשה שחייתי איחה אחרי שהשתחררתי.
היא מתה מסרטן. הבן
נמצא במוסד, וכל הזמן הוא בורח
אלי.
כבר שנה ושלושה חודשים אני
לא עובד. לא מקבל ביטוח לאומי,
לא עזרה סוציאלית. בכל חודש
אני צריך לשלם שכר־דירה של
ארבעת אלפים לירות, חמורת שני
חדרים מפוצצים. כבר שלושה חודשים
לא שילמתי שכר־דירה, ואת
החשמל כבר ניתקו לי. עכשיו כל
אחד בשכונה זורק לי עצם. אבל
אי-אפשר לחיות ככה. כבר קיבלתי
מיכתב מעורך־דין שאם לא אשלם
שכר־דירה יוציאו אותי לרחוב. גם
המישטרה באה אלי כל הזמן /לבדוק
אם אני מחביא סמים או רכוש
גנוב, אבל אני נקי. אין לי שום
עבירה.״
עד כאן סיפורו של עלי.
בינתיים פנו פעילי חדווה ויצירה
ללישכת הסעד של שכונת עג׳מי
שביפו, ומשם הובטח שהם יבואו
לבדוק מה ניתן לעשות, כדי שעלי
לא ייזרק מביתו.
העולם הזה 2333
עשר
שיו ת
הישגים.
* רב־בריח-הממציאים של מנעול הבטחון הרב־בריחי הנפוץ
בארץ ובעולם.
* רב־בריח-ממציאי ״פלדלת״-דלת הפלדה הביתית.
* רב־בריח-ממציאי הצילינדר המתוחכם ״גמא״.
300,000 משפחות בישראל כבר נהנות ממוצרי רב־בריח.
* רב־בריח-יצואן מצטיין .1980
* 7שנים רצופות-״הקניה הטובה ביותר״.
* 7שנים רצופות-״המוצר הנבחר״.
* למעלה מ־ 500 מפיצים בכל הארץ.
14 סניפים ו־ 150 טכנאים בשרות הלקוח 24 שעות ביממה.
* המפעל הגדול והמשוכלל ביותר בארץ ליצור מוצרי בטחון.
רב־בר״חו
!אתה ביד״ים טובות
עשור לרב־כתובות
וטלפונים להזמנות ראה דפי זהב עמוד מט׳ . 1
קמיל בלו עושה לך
כל מה שהטבע עושה לתינוקך.
קמיל בלו אל סבון בתחליב מן הטבע -מ כי ל אזולן שמקורו בפרחי ה ק מו מי ל ה
הידועים מז ה שנים רבות ב תכונו תי ה ם המועילות לעור.
אל סבון קמיל בלו -מו תאם במיוחד לחומציו תו הטבעית של העור, הו א אינו מ סיי ם
פעילותו בגמר הרחצה ושומר על העור בפני יובש וגירויים, יוצר שכבה מגינה על העור
ו מ קנ ה לו רכות ורעננות.
קמיל בלו -הינוממ שפ ח ת מוצרי הקמיל אשר פו ת חו ויוצרו במעבדות דר׳ פישר
המתמ חו ת ב מיו חד בייצור תכשירים קו ס מ טיי ם טבעיים בידע רפואי.
קמיל בלו טבעי...כל מה שעורך מבקש.
אל סבון בתחליב-י ש לו טבע לפנק.
מנהטן.״אתה נראה טוב היום
״משהו השתנה בך..אינך עייף...
אתה נראה טוב היום ...רענן כזה.
נחמד. התגלחת או מה אה,קנית
חולצה חדשה״
להשיג בחנויות לבגדים משובחים
ב מ דינ ה
בוסטרינו פוסטרים באירופה אצל זוהר.
בואו בהמוניכם.
!ם0901:
15x1 11116X1131101131
אונם בשרשרת
כמוסד ,,נעורים״
אנסו ארבעה חניכים
גערה אח ת, י במשף ׳שעתייס וחצי.
הוריה של רחל (שם בדוי, ד,שם
האמיתי נאסר לפרסום) ,שלחו אותר,
למוסד נעורים, כדי להרחיקה
מהסביבה הדלה, שבה התגוררו.
גם היא קיוותה בוודאי כי במוסד
החינוכי תצליח להשתלב בחברה,
ולא תרגיש יותר כמהגרת חדשה
מברית־המועצות. אולם הגורל הכין
לרחל הפתעה אכזרית.
שניים מן הנערים במקום, בני
,17 חמדו את הצעירה המתולתלת
בת ה־ ,18 והחליטו לאנסה. כאשר
היתד, רחל בתורנות־שמירה על
הביתן שבו התגוררה, בחודש ינואר
השנה, הקישו השניים על דלת־הביתן
וביקשו להיכנס.
רחל, שהיתה לבדה בביתן, נעלה
את הדלת וסירבה לפותחה. אחד
מהם עמד ליד הדלת ושוחח איתר״
וכך הסיח את דעתה מחברו, אשר
התגנב לביתן דרך חלון המיקלחת
ותפס אותה בכוח.
הוא השכיב אותה על מיטת הסוכנות
הצרה, המכוסה שמיכה
משובצת, וציווה עליה להתפשט.
הוא פתח את חולצתה וליטף את
שדיה ,־וכאשר סירבה להתפשט
במו־ידיה, הפשיט אותה בכוח, סטר
לה ובעל אותה.
ראש בכותל. רק יצא הראשון
מן החדר וכבר נכנם חברו,
ציווה עליה לפשוט מחדש את
מכנסיה, שאותם הספיקה בינתיים
ללבוש, ובעל אותה גם הוא. שני
צעירים נוספים, שעברו במקום,
שמעו על האונס והחליטו גם הם
להצטרף. אחד מהם נכנם לביתן
ודרש כי הנערה תבוא איתו במגע
אוראלי. הוא החל מלטף את אבר-
מינה. כאשר הצעירה הנפחדת וה מיואשת
התחילה לצעוק, חנק אותה
כדי להשתיקה ואנס אותה.
כאשר נכנם גם הגברבר הרביעי
החלה רחל בוכה וצועקת, וחבטה
את ראשה בכותל. אך כל תחנוניה
לא עזרו. לדברי כתב־האישום,
שן הוגש על-ידי הפרקליטד, ד״ר
דרורה פילפל, נאנסה הנערה משך
שעתיים וחצי על־ידי ארבעת התוקפים.
מישפטם
של בני־הנוער יחל,
בימים אלה, בבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב.
האברך ו אזו רי המין
תלמיד הישיבה העבדקן
נאשם כי קנה אבזרי־מין
בצ׳קים מזוייפים.
התובעת, יהודית אמסטרדאם,
חזרה והביטה בתמונת הנאשם,
מרדכי יופיטרו, ולא האמינה. הגבר
•שבתמונה, לבוש שחורים ובעל
זקן ופיאות נחשד על־ידי המישט־רה
כי בצ׳קים מזוייפים קנה בין
היתר גם אבזרי־מין מחברת ארוס
בסך של 39 אלף לירות.
בתיק היתד, גם תמונה של חלק
מד,אבזרים שנתפסו אצל האברך.
היו שם שלושה ויבראטורים בצורת
אבר־מין גברי במידות שונות•
חומר הראיות גילה כי ה איש
הזמין גם בובת אשד, מגומי
ופריטים אחרים המופיעים בקטלוג
החברה.
כאשר נשאל למקום עבודתו
נהג להציג את עצמו כתלמיד
ישיבת פוניבד. לבית־המישפט הופיע
הגבר מגולח למשעי, ונראה
כי הותיר את עברו הדתי מאחוריו.
העולם
הזה 2333
508ז^81מ060
?6ז\1? 311110
* פרי עטם. אוחזים בעט הכותבים
שירד, ופרוזה ומעוניינים
לתת לה ביטוי בדפוס בספר, ישלחו
פרי־עטם לת״ד 26243 תל־אביב.
המתאימים יוזמנו לשיחה.
מחפש שלית
* מתאימה. עורך־דין גרוש
בן 46 מעוניין במתאימה. נא להתקשר
לטלפון 865899־.03
* צפונית. צעיר 24/176 בן
קיבוץ תוסס ומקורי מעוניין לפגוש
בך למטרת הכרות, אם הינך
צפונית. לכתוב לגילי, קיבוץ
הגושרים מיקוד .12225
* מענגת. נחמד בן 33 מעוניין
בידידות מענגת עם חטובה
וחמודה. ת״ד 36199 תל-אביב, מיקוד
.61361
לא רק לקבל
עבור חברתי, גרושה בת ,33
מאוד סימפטית, נחמדה וטוב־לב.
ידיד כן ואמיתי, משכיל
ונאה המסוגל לתת ולא רק
לקבל ידידות כנה וארוכה. ת״ד
2538 חולון, עבור ח׳•
* נישואי אהבה. אני רווק,
חושב, ביתי + 45/160 ,דירה מבקש
צעירה טובת־לב לנישואי אה בה
וכבוד הדדיים. חגי, טלפון
222023־.03
* קטנה וחמודה 34/157
מצפה לך המשכיל אך לא יהיר,
העדין אך לא שביר ובכלל שתהיה
מושלם כזה כמו בשיר של קיפ־לינג
אס לנישואים סגורים.
ת״ד 30459 תל־אביב.
קולי נדיר ביופיו, בן ארבע,
עדיין רווק, מחפש קולית למטרה
רצינית. לפנות לתומר,
טלפון 24152־.053
* קו ר ת גג. שיעורים במתמטיקה
על-ידי מאסטר בסטאטיס־טיקה,
תמורת קורת־גג (פעם־
פעמיים בשבוע) ו/או קבלת הודעות
טלפוניות (אישיות) .ת״ד
45142 תל־אביב, מיקוד .61451
* מכונת שיכפול. קחו מרכזיית
טלפונים 2x4וזדיראן
משומשת במצב טוב, ותנו לי מכונת
שיכפול משומשת במצב טוב
או הצעה דומה. טלפון 655797־03
ו־656848־ ,03 לא בשבת.
* לינה בהולנד. לינה וארוחת
בוקר במשך שבוע במרכז
אמסטרדם בהולנד אצל זוג יש ראלים
תמורת מכונת כתיבה עברית
במצב סוב. טלפון 447205־.020
86x81x1 ?6101111211
?05113115 7916
1008
, ? 1011311)1מ 18461-)131מ ^
מיד־ליד
* גלשן רוח. אילן ויינגליי־דר
בהזדמנות. טלפון .03—493792
* לנשים. בגדי סבתא מיד
שניה, משגעים. חלוקים, ז׳קטים,
כובעים, שמלות, תחרות, קטיפות
ועוד• כל הקודם זוכה. טלפון
.03—226428
צופתיה חשנו!
למעוניינים: צרפתיה חטובה•
( )204 ודו־שימושית בגיל
ההתבגרות ( )1973 מחפשת יד
שלישית. טלפון ,052—86224
ב7שעות הערב.
* מחפש אופנוע .״אווה
81׳ חדש או עד 5000 קילומטרים,
עד 2750 דולר. טלפון 762777־.03
* להשכרה ולמכירה. לה
צילו !
הפסיקו להתקשר
מישהו פירסם בטעות
הטלפון שלי, ומאז לא
סיקים לטרטר לי! אני
י הבל זקן נחמד שלא
כלום! נא לא לטלפן
לטלפון ! 03—243129
אלי! את מפבסך־ רוצה יותר
תקליטים. קחי שימלת כלה
38 מאנגליה תמורת תקליטים יש ראליים
או שווה־ערך. טלפון —
779573־.03
מה הולך
* שמרטפית. דרושה בייבי־סיטר
באחור שדרות נורדאו ב־תל־אביב,
תמורת 15 שקל לשעה.
הולצמן, שדרות נורדאו .76/6
* מחירים עממיים. תלמיד
שמינית מקרין ומשכיר סרטים ל ילדים,
למסיבות ולימי־הולדת במחירים
עממיים. טלפון 482920־.03
* יד מלטפת. הגינה כועסת1
הצמחים בשביתה! אין להם חשק
לגדול בחלקה! הם זקוקים ליד
מלטפת! אבי, טלפון .03*755641
השכרה -דירה פנוייה, שלושה
חדרים, מרוהטת +טלפון. כניסה
מיידית. למכירה מכונת־כביסד,
קריסטל אוטומטית מצויינת. טלפון
,03—882860 בערב.
* רק ל רציניות. גבר נאה
רווק 31/173 ,מעוניין בבחורה נח מדה
בעלת חוש הומור. תשובה
מובטחת• ת״ד 1083 גבעתיים, מי קוד
.53110
לבילוי בשעות היום. אפשרי נשואה.
ת״ד 30214 תל־אביב•
!* שבוע פה, שבוע שם.
נאה מאוד, דומה לצ׳רלם ברוג־סון
26/180 ,מעוניין ביפה ועדינה
לבילוי כל שבועיים, שבוע בתל־אביב
או באילת. יוסף 73866 ,־.057
!* מדריכה. ביישן צעיר נאה
מעוניין במדריכה עד .40ת״ד
,45121 חיפה.
<* איבד תיקווה. דרושה
מדריכה לטיפול יסודי והדרכה
ראשונית בהנאות החיים לצעיר
נאה בן 18 שכמעט ואיבד תיקווה.
לרציניות ת״ד 45059 חיפה, מיקוד
,31449 סודיות מובטחת.
!1111
!לאסעד הרס״ר ולאורה הנהדרת.
תודה רבה מקרב הלב
על השהייה הנעימה ששהינו אתכם
ועל העבודה המועילה. ד״ש גם
לחבר המתוק שמעון שושן. מה־גדנ״עיות
סיוון ואיריס.
1מר חד ש
אזלו בו ל ם
שאלה: למה אזלו כל סים־
רי הבישול בגרמניה המערבית!
תשובה:
בגרמניה המזרחית
הם נמכרים בתור סיינס־פיק־שן!
סולו
צירופים אפשריים
ונחמדות. חמוד ופנוי ()25
בעל דירה ורכב מעוניין ביחסים
דיסקרטיים עם יפות, חושניות ונחמדות.
ת״ד 22530 תל-אביב
(עבור מס׳ .)1
* טיול לאירופה. איש עס קים
צעיר ונאה 30/178 מעוניין
להכיר נאה וחטובה כשותפה לטיול
לאירופה. ת״ד 4434 רמת־גן.
מה אי בפח.
ל מי אי כפת
איש ציבור בן 33 מסודר
מבקש לומר :
מה איכפת לי מה כתוב,
איכפת לי מי כתב. אם לא איכפת
לי מי כתב, מה איכפת לי
מה כתוב!
ואם איכפת לך להפסיק לכתוב,
התקשרי עמי: טלפון
456970־.03
* תמיכה מאסיכית. עצמאי,
מבוסס ורחב־לב מציע תמיכה כלכלית
מאסיבית לצעירה נאה וחטובה
שתיצור עימו קשר אינ טימי
ודיסקרטי. ת״ד 36852 תל־אביב,
מיקוד .61368
* לא שמנה. איש־עסקים
עשיר ונדיב מעוניין בצעירה יפה
•וחושנית (לא שמנה !) לידידות
דיסקרטית. למתאימה — תמיכה
נדיבה. ת״ד 30161 תל־אביב, מיקוד
.61302
* בילוי משדתן ש. סטודנט
נחמד וביישן 22/168 מעוניין לה כיר
בחורה מאיזור חיפה בת 16
עד 19 לבילוי משותף. ת״ד 7566
חיפה, מיקוד .31070
* בשעות היום 24 / 172 .נחמד
וגזעי בעל חוש הומור ורכב,
מת על ים ושמש וכלבים גדולים,
מעוניין בנאה בעלת גיזרה סכסית
למוניקה. עם הולדת בנך
״טיקטיק״ (דורון) שהתחיל לז מר
בלילות. נקווה שתחזרי ו־תזמרי
גם את עם קילר הלוה טת.
מהמעריצים יורם, דגי,
אסף ויוסי.
חווייה שלא מן המניין. בי
קשתי רק ידידות כנה, כוס קפה
והפתיעו אותי כל מיני /בסיגנון
בביטוי, ובכלל בגישה /ועלה על
כולם בעלי המופתע.
אז תודה לי־לה־לו, למדור
ולקהל המשיב כולו לפי־תור.
נורית מהקפה
חיש אי 1כסך!
אז אס יש לך מה להודיע,
להציע, לבקש, לברך, לספר
בדיחה טובח, ואפילו לקלל —
קדימת 1
• כל הודעה יבולה לבלול
עד 2 0מילים.
!•׳ מי שרוצח לצרף תמונה
— הכלב האבוד, עגלת-
הילדים המוצעת, הדירה המוצעת
לחילופין, הרווק המציע
את עצמו להיכרות — יכול
לעשות זאת. במידת היכולת,
תפורסם גם התמונה.
!• ההודעה תיכתב על גבי
גלויית־דואר, למערכת ״העולם
הזה״ ,ת״ד ,136 תל-אביב
(אלא אם כן מצורפת לה
תמונה. במיקרה זה יש להשתמש
במעטפה) .ל א תתקבלנה
שום הודעות בעל-פח, בטלפון
או בביקור אישי.
• חגלוייה תכלול את
שמו, כתובתו ומיספר הטלפון
של בעל-ח תודעה.
קולנוע
סרטים
א מ רי קהו 1וד נז 4ד־ם
אין להתפלא שהאמריקאים לא אהבו
את אמריקה טל גמלים. מעבר לכל מיני
בעיות קולנועיות, כאלה או אחרות, שה ביקורת
בוודאי תאיר אותם בבוא הזמן,
זוהי סאטירה פראית ולגלגנית על אמריקה,
הרוח האמריקאית, השקפת־העולם האמריקאית,
הפוליטיקאים, האנשים הפשוטים,
האמנים, הבורגנים, הגנבים והשוטרים
— בקיצור, על כל מה שנעשה באר-
צות־הברית, מחוף אל חוף.
תחת עלילה אחת יש אכן לפחות תריסר
עלילות, שמתחילות, כל אחת, בפינה
אחרת של הארץ הגדולה ומובילות כולן
לנקודת המיפגש הסופית: עיירה קטנה
בפלורידה, שם מתחיל ונגמר הסרט.
לכאורה, עוסק הסרט באנשים רגילים
לגמרי, הממוצע המצוי. למעשה, הופך
אותם התסריט למין גרוטסקה המקבלת,
קרנף שפונה מן הסאפארי צועד כאוטופטראדה
סאטירה פראית
181
מ י׳ נ־י
* 111$
רי המאולתר ולא יקנו שם דלק. משבר
כלכלי עשוי להמיט שואה על המקום.
מה עושים?
ראש־העיר פונה למתכנני מישרד־התח־בורה
ודורש יציאה מן הדרך המהירה
לעיירה (זוכרים את פרשת בביש גנות
בארץ?) המתכנן הראשי מוכן לדון בעניין
תמורת סכום סימלי של עשרת אלפים
דולר.
העיירה עורכת לעצמה קרנבל, כל התושבים
משתתפים במישחקים, תורמים מעות
והכסף נאסף. המתכנן הולך עם הכסף
הביתה ויציאה מן האוטוסטראדה לטיקלו,
אין.
מכאן והלאה מתחיל הסיפור להתפצל.
מצד אחד, ראש־העיר וצאן מרעיתו (כי
הוא גם המטיף הדתי במקום) מנסים לטכס
עצה ולמצוא מוצא. מן הצפון הרחוק
מוזמנים קרנף אחד ושני אריות, להע שרת
הסאפארי, והן מועמסים על משאית
היוצאת בדרכה לפלורידה. בנידיורק אוספים
שני עובדי ניקיון שלל של שוד
ויוצאים לחיות כמו מיליונרים בחוף מים־
רץ מכסיקו. מלצרית צעירה נוסעת במכו־
שוטרים מתגוששים כלב בנק הומה קהל
שלל של שוד ׳שלומיאלי
מכוניות הרוסות — נהגים מתגלגלים
סצינת השיא
מכונית־משא מזנקת מעל גשר מפוצץ
קרנבל של פיצוץ
לקראת הסיום, מימד סוריאליסטי של
ממש. נדמה כאילו הבימאי ג׳ון שלזינג׳ר
החליט, אחרי שנים ארוכות של דראמות
כבדות, ליטול את הטירוף המאיים של
יום הארבה ולהפוך אותו לטירוף מגוחך.
לא ישתו קפה. מוקד הסרט הוא
עיירה בשם טיקלו. כביש מהיר נסלל
לידה, הוא יוביל את התחבורה היישר
מן הצפון הקר לחופי מיאמי. התיירים,
שעליהם היתה עיקר פרנסתם של תישבי
המקום, פשוט לא יעברו בה עור, לא
יעצרו, לא ישתו קפה, לא יבקרו בסאפא-
כימאי ג׳ץ שלזינג׳ר
אטא באגרטל
ניתה (מודל מיושן של פורד, בשם אדסל,
המהווה סמל ־ לכישלון בתעשיית המכוניות)
אל הבנק, משם היא מוציאה חסכונותיה,
ואחר־כו אל בית הלוויות, משם
היא מוציאה את אמה באגרטל המכיל
את אפרה — כל זאת מבלי לצאת פעם
אחת מן הרכב — ויוצאת גם היא בדרך
דרומה, לפזר את האפר על החול המיזהב
של פלורידה.
ועוד בדרך לשם, פירסומאי בגימלאות
עם אשתו, רופא־שיניים בחופשה עם אשתו
ושני ילדיו, סרסור וכוכבניתו החדשה,
שתי נזירות, רביעיית עליזים, טכנאי מכו-
נות־צילום, וטרמפיסט צעיר בדרך למיש־חק
הגמר של ליגת הכדורגל האמריקאית.
יצאנית בנפשה. זאת אמריקה של
נוודים. כולם על גלגלים, וכל אחד מתר
יותר מן השני. אף אחד, כמובן אינו
מה שהוא ניראה. אם ראש־העיר דוא
מטיף, נהג־המשאית המביאה חיות לסא-
פארי הוא מחבר פיזמונים, הטכנאי של
כסרוכס הוא למעשה קאריקטוריסט, הכוב־בנית
מוכרת חסדיה, הנזירה הצעירה
היא יצאנית בנפשה, אשת הפירסומאי
היא שיכורה כרונית, עובדי־הניקיון הם
שודדים, בריוני הקשקשים בג׳ים הנוסע
דרומה מעדיפים בלונדים, וכן הלאה.
ה עו ל ם הז ה 2333
ואשר לטרמפיסט הצעיר והתמים, הוא
הולך למישחק הכדורגל לא משום שהוא
מתעניין בספורט, אלא מפני ששם יש
לו הרבה לקוחות ששיקנו את הקוקאין
ברשותו, כי זאת הרי הדרך שבה הוא
מממן את לימודיו.
מה הביא את שלזינג׳ר לעסוק בטירוף
המוני שכזה, אחרי סרטים כמו קאובוי
של חצות או דארלינג 7״אין לי עניין
מיוחד לחזור על עצמי,״ הוא אומר.
״אחרי היאנקיס, שהיה סרט רציני, אמרתי
לעצמי שהייתי מוכן לעשות, לשם שינוי,
קומדיה אחת שתצחיק את האנשים תחת
להטריד אותם.״
אלא שקומדיה מן הסוג הזה יכולה
בהחלט להטריד אמריקאים, אם הם מתייחסים
אליה ברצינות. מלצרית אנטיפא-
טית המאחלת ללקוח ״יום יסה״ ,גנבי-
מכוניות הלוקחים רק את הרכב ולא את
התכולה משום שהם מוסריים, בורגנית
הטוענת כי אינה שתיינית, משום שהיא
שותה רק קוקטיילים ואינה נוגעת אף
פעם במשקה אלכוהולי נקי, כל אלה אינם
בדיוק טיפוסים שאמריקאי ממוצע היה
רוצה לראות את עצמו בתוכם.
לשחד פקידים. אשר לדרך האמריקאית
הישנה והטובה לעשות עסקים,
לשחד פקידים, ליטול יוזמה לידיים, גם
,כאשר מדובר בפיצוץ גשר כהבעת־מחאה
— כל זאת ברוח טובה של קרניבל —
גם היא אינה מחמיאה ביותר לאומה
הזאת. יתכן שכאן טמונה הסיבה לכך
ש־ 241 מיליוני הדולר, שנדרשו להפקת
מ מ או
עד ע\ג 1רן
מ מ או עד מוצארט (מוסיאון,
תל־אביב, ארצות־הברית) — איי־זיק
שטרן ביקר בסין ב״<1979
כאורח של ממשלת פקין, פדי להופיע בבמה קונצרטים,
להדריך כמה כיתות־אמן, להיפגש עם המוסיקאים שם ולהתרשם
מן הארץ. עימו באו בני-מישפחתו, המלווה שלו,
הפסנתרן דייוויד גולוב וצוות־הטרטה גדול בהנהגתו של
מוריי לרנר, שהתכוון לתעד את האירוע.
מתוך 65 השעות שצילם צוות זה, ערך לרנר פחות
מ־ 90 דקות, אולם התוצאה מקסימה ומרנינה בל־בך, שלשם
שיטי, אי-אפשר אלא להסכים עם האקדמיה לאמנויות
הקולנוע שהעניקה לסרט את פרס האוסקר בשנה שעברה.
אמנם, כסרט מסעות, אין בגישתו של לרנר הרבה מן
המחדש. הוא מתפעל, כמו כל אלה שהיו בסין בשנים
האחרונות, מן ההמונים הנדחסים על המידרבות, מן החומה
הגדולה, מן הדיוקנים של מאו התלויים בכל פינה,
מאלפי זוגות האופניים שהם כלי״התחבורה המקובל, מן
המרחבים אין־קץ, מן השלמות של האופרה הסינית ומבי״
צועיה האקרובטיים, או מן הליטוש המופלג של שני חקיינים
בהופעת־בידור.
כל זה מבדר ומשעשע. אולם מה שמרתק באמת, זח
שטרן עצמו, והיחסים בינו ובין האוכלוסיה המקומית.
למרות הפער העצום ברקע, בתרבות, בשפה, אפילו בהרמוניות
שהאוזן מורגלת אליהם, הוא מוצא שפה משותפת
עם כל המאזינים הרבים, הממלאים כל אולם שבו הוא
מופיע עד אפס מקום. כשהוא מקשיב לסינים הצעירים,
שייטתלטו היטב על הטכניקה של הנגינה בכלים מערביים,
כנרית סינית ושטרן: שפה בינלאומית
אבל טרם ירדו לעומק הנשמה שלהם, וכאשר הוא מסביר
להם, מדריך אותם, מעיר להם או מדגים לפניהם,
נדמה שנוכחותו של מתרגם במקום היא מיותרת בהחלט.
הוא, הצעירים הלומדים תורה מפיו והקהל, הצופה מן
הצד, מדברים באותה השפה.
אין ספק שהחן האישי של שטרן עזר רבות, הן ביצירת
הקשר בינו ובין מארחיו, והן לחן של הסרט עצמו.
הוא אמיתי, כן ובלתי-אמצעי. למראה הדיאלוג שלו עם
בני המקום נדמה שבבל זאת יש תיקווה כי האנושות
תמצא פעם שפה אחת, משותפת לבל.
נודניק־נודניק
אבל ...
חברים, ר! ברים,
(גת, תל־אביב, ארצות־הברית) —
שני הסברים אפשריים לכישלון-
יחסי זה של בילי ויילדר, אחד היוצרים הגדולים של הקולנוע
האמריקאי: מצד אחד, יתכן מאוד שעם הגיל (האיש
עבר אם יום הולדתו ה־ ,)76 אין בו עוד הציניות החריפה,
הנכונות להתעלל בגיבוריו להעמידם במצבים מביכים, והכושר
ליהנות מכל דקה שביצירת מיבצעים כאלה. מצד שני,
עצם העובדה שאינו משתמש בחומר מקורי שלו, אלא
בקומדיה צרפתית שהיתה כבר לסרט בעבר, נוטלת חלק מן
הקשר האמיץ שלו לנושא.
לפני כמה שנים הוצג בישראל סרט בשם נודניק עם
רשיון של אדואר מולינארו, לפי מחזה של פראנסיס ובר,
עם לינו ונטורה וז׳אק ברל בתפקידים הראשיים. מעשה
בשלומיאל הרוצה להתאבד, משום שאשתו עזבה אותו,
וברוצח שכיר שההתאבדות עשוייה להפריע בדיוק ברגע
שהוא עומד להוציא לפועל חוזה. משום כך הוא מונע
את ההתאבדות, מסתבך עם הנודניק, מצבים מגוחכים נוצרים
כתוצאה מן הסבך.
ויילדר החליף את השחקנים הצרפתים בצמד שלו, מתאו
ולמון, העביר את העלילה לקליפורניה, אבל לא הצליח
ג׳ק למון ופאולה פרנטיס: האם האיש מזדקן?
להוסיף הרבה חן, קצב או ברק לעלילה המקורית. רק
סצינות מעטות, בעיקר האילמות, שבהן מתאו פוגש את
למון, הן תיזכורת של ויילדר במלוא אונו.
פיל עושה סקי מים
טירוף המוני
שימלתה שד אשת הפירסומאי נתפסת בדלת המכונית
שיכורה כרונית
העו ל ם הז ה 2333
הסרט, לא הניבו את הפירות הצפויים
בדוק האמריקאי.
אם המחיר נראה מוגזם, צריך לזכור
ששלזינג׳ר הוא פרפקציוניסט, שאינו מוותר
עד אשר הוא משיג בדיוק את מה
שהוא רוצה. ומה שהוא רצה, במיקרה
זה, היה קשה מאוד להשגה.
כל מי שהיה קשור להפקה, ענה מייד
אותה התשובה כאשר נשאל מה היה
חלק הקשה בה :״הצד האירגוני,״ טוענים
כולם. צילומים על־פני יבשת שלמה,
תיאום עבודה של כ־ 25 כוכבים בתפקידי-
מפתח ובעיקר מציאת כביש מהיר ועיירה
בצידו, כאשר העיירה צריכה להיות מוכנה
להתמודדות עם צווידהסרטה של
עשרות אנשים, והאוטוסטראדה צריכה
להיות פנויה לפיצוץ .״למזלנו,״ הסביר
ריצ׳ארד קרייבן, אנגלי שהיה ממונה
על איתור המקום ,״מושל מדינת פלורידה
מעוניין מאוד בצוותי־הסרטה שינציחו
את מדינתו.״ בעזרתו הושג האישור
לפיצוץ המרהיב של האוטוסטראדה. זאת,
למרות שאחת הדמויות היותר מגוחכות
בסרט, הוא מושל מדינת פלורידה.
סיום מטורף. אשר לעיירה: נכון
שהצוות הותיר שם הרבה מאוד כסף,
אבל ניראה שהתושבים, או לפחות חלקם
הגדול, חשו עד מהרה כחלק מן המיבצע.
״למרות שצבענו את כל הרחוב הראשי
שלהם בוורוד, או שחוללנו מהומה בכל
סידרי־התחבורה במקום, התקבלנו בסבר
פנים יפות,״ ציין קרייבן בסיפוק.
הסצינה שהטרידה את שלזינג׳ר יותר
מכל היתד, סצינת־השיא, התפוצצות מלווה
בתאונת־דרכים המונית שהצריכה עבודת
כפילים מסוכנת .״אני מפחד שאנשים
ייפגעו וייפצעו,״ חשש לפני שצילם את
הסצינה, כאשר החום הכבד במקום והצורך
לצלם בתשע מצלמות בעת ובעונה
אחת (כי על התרחשות כזאת אי־אפשר
לחזור כמה פעמים) ,הוסיפו לדאגתו .״אל
תזכירו לי את הפרשה,״ הוא אמר מאוחר
יותר, כשהסרט היה כבר בשלבי עריכה,
״מכל זה יראו אולי דקה על המסך, וכולם
מדברים רק על זה.״ מה הפלא? אמנם
שלזינג׳ר והצלם שלו, ג׳ון ביילי (שצילם
גם את אנשים פשוטים) טענו, שסצינות
אינטימיות עדינות עדיפות בעיניהם, אבל
לכל מי שייראה את אמריקה על גלגלים
יהיה הסיום המטורף, עם המכוניות ההרו סות,
הנהגים הקבורים מתחת לערימות
של תפוזים והאריות מרחרחים דלת מעוכה
של רכב הפוך, עם קרנף דוהר באמצע
הכביש ועיירה מרוחה בוורוד ברקע —
הסיום המתבקש מאליו.
הסמלת סימה חזו התלונגזו שבנו ש7
מעשה עגונה בבתה, כעבור שבועיים
ואתו׳ נמה נסיונות התאבדות נתחה
חיסוסרה
סימה חזן בתא־הנהג של אמבולנס, בתקופה שבה
!1 X ^11 1111 *11 ^ 11
עבדה כנהגת במגן־דויד־אדום. במשך שמונה שנות
עבודתה הצילה חיי רביס. במילחמת: ששת־הימיס פינתה, תוך כדי הקרבות, פצועים רבים.
י*׳י יי י
י יי י יי
ך* אשה המשתוללת תפסה את בתה
י בת ה־ .9היא גררה אותה בכוח אל
גג ביתה. החלטתה היתד, נחושה: לקפוץ
מן הגג, מגובה חמש קומות, יחד עם
הילדה.
הבת, שנתקפה בהיסטריה, פרצה בזעקות
והצליחה להשתחרר מאחיזת האם.
היא נמלטה ממנה כל עוד נפשה בה.
למזלה של האם, הופיעה בדיוק באותה
שעה חברתה, שבאה במיקרה לבקרה. היא
נאבקה עימה והצליחה להשתלט עליה
ברגע האחרון. לעזרתה באה גם שכנה,
שנזעקה לשמע צעקות הבת.
האם, שבלעה קודם לכן כמה גלולות
ואליום, היתה כבר מטושטשת לחלוטין.
אך מבעד למסך־הערפל שאפף אותה,
המשיכה להיאבק ולעמוד על רצונה למות.
המישטרה הוזעקה. בינתיים ניסתה האם
להגיע בשנית אל הגג. שוטר נאלץ להוציא
מידה בכוח את מפתח דלת־הכניסה לגג.
המעשה הנואש, שביקשה סימה חזן
לבצע בעצמה ובבתה, ביום השני לפני
שבועיים, אירע בביתה שבשכונת רמות־אשכול
בירושלים.
יום קודם לכן הופיעה חזן בבית־הספר
של בתה. כשדמעות בעיניה הודיעה למורה
שהבת לא תבוא יותר ללימודים.
״אני ממילא הולכת לעזאזל,״ אמרה למורה
,״אקח איתי גם את הילדה. גם לה
לא נשאר יותר בשביל מה לחיות. החיים
לא היו טובים לשתינו.״ למחרת בבוקר
לא שלחה את הבת לבית־הספר.
אחרי שניסתה להתאבד יחד עם הילדה,
הזמינה המישטרה אחות מן המרכז לב־ריאות־הנפש.
האחות שוחחה עם חזן
ארוכות והלכה. מאוחר יותר הופיעו בביתה
רופא ואחות נוספת. גם הם שוחחו
איתר, ודיווחו את חוות־דעתם לפסיכיאטר
המחוזי. על־סמך הדיווח החליט הפסיכי
החלונות,
בלעה גלולות ואליום ונכנסה
למיטה. השכנים הריחו את ריח־הגאז,
שחדר מתחת לדלת הכניסה לחדר־המד־רגות
של הבית המשותף. הם הזעיקו את
המישטרה, שפרצה את דלת הבית. סימה
נאבקה אז בשוטרים, שביקשו לפנותה
לבית־החולים. לבסוף הניחוה תחת עינה
הפקוחה של חברתה.
מזה תקופה ארוכה מצויה סימה חזן,
בת ה־ ,40 במשבר. היא איבדה את הטעם
לחייה והם אינם חשובים לה עוד. ניסיונותיה
להתאבד, ומיקרים אחרים שבהם
היא מגלה חוסר־זהירות וחוסר־דאגה לחייה,
חוזרים ונשנים.
מה הביא אותה למצב זה ן
סימה חזן שירתה עד לפני ארבע שנים
במישטרה. ב־ 1ביוני 1978 היא פוטרה
מעבודתה. שבועיים לפני שהוחלט על פי טוריה
הגישה תלונה נגד בנו של שכן,
הגר באותו בית משותף.
בתלונה טענה כי בן השכן, שהיה
אז בן ,16 ביצע בחדר־המדרגות מעשה
מגונה בבתה, שהיתר, אז בת .5אותו
שכן הוא קצין בכיר במישטרה, בדרגת
סגן־ניצב.
עד היום משוכנעת השוטרת לשעבר,
שרק חמישה חודשים לפני שפוטרה הועלתה
לדרגת סמלת־ראשונה, כי הסיבה האמיתית
לפיטוריה היא התלונה שהגישה
נגד בן הקצין. הפיטוריון נומקו בסיבות
שונות, אך אף אחת מהן לא היה בה
כדי להניח את דעתה.
הודעת הפיטורין נמסרה לסימה, ששירתה
כפקידה בארכיון־המיעוטים במטה ה ארצי
של המישטרה בירושלים, על־ידי
הקצין מרדכי נוימן, ראש מדור־תעסוקה
בית־הדין־הגבוה־לצדק. עד היום דבר לא
עזר.
סימה היא אם לא נשואה. היא עמדה
להינשא לאבי בתה, מדריך־תיירות במיק־צועו.
כל הסידורים הושלמו, אף הוזמן
אולם, אך זמן קצר לפני מועד החתונה
ביהמ״ש בהחלטתו באותה עתירה
״החומר שהוגש לפנינו מטעם המטיבדי בו והותר
ברי להראות בי המפקח הכללי יבול היה להגיע
בתום לב למסקנה שה עות רת איננהמת אי מה לשירות
אישר
לקבע:
בברכה ,
אריה איבצך ,
רב-ני!
לא אחראי
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב אריה איבצן, הסיר מעל עצמו
את האחריות לטיפול בפרשה בהסתמכו על החלטת הבג״ץ
שקבע :״המפקח הכללי יכול היה להגיע למסקנה שהעותרת אינה מתאימה לשירות בחיל.״
אטר כי סימה חזן אינה חולת־נפש, וכי
אינו רוצה ואינו יכול לאשפז אותה. הבת,
שלקתה בהלם, נלקחה לעת עתה מאמה,
ונמסרה לטיפול בבית מישפחת ידידים.
מעשה מגוגה
במדרגות
ף* ערג היום הרביעי בשבוע• שעבר
חתכה האם בסכין־גילוח את ורידי
ידיה. הוזמן אמבולנס, שפינה אותה לביתר,חולים
הדסה על הר־הצופים. שם נתפרו
ונחבשו ידיה. אחר־כך הוחזרה לביתה.
כל העת צעקה סימה שהיא רוצה שיח זירו
אליה את בתה, שאותה לא ראתה
מאז נלקחה ממנה.
לפני חצי שנה פתחה סימה את הברזים
בכירי הגאז שבמיטבחה, סגרה את כל
במטה הארצי. הוא זימן אותה לראיון,
שבועיים בלבד לפני שהפיטורין נכנסו
לתוקף, והודיע לה שאי-אפשר להמשיך
להעסיקה מפני ש״נוצרה בעייד, בעניין
שיבוצך בעבודה.״
מאוחר יותר טענה המישטרה שסימה
כלל איננה מתאימה לשירות במישטרה.
הודעה זאת נמסרה למרות העובדה ש סימה
שירתה במחוז הדרומי ובמטה ה ארצי
במשך שמונה שנים רצופות. לפני
כן שירתה במשך שנתיים במישטרת מחוז
תל-אביב.
הסמלת המפוטרת מעולם לא השלימה
עם פרישתה מאונם מהעבודה. היא משוכנעת
שנעשה לד, עוול משווע. פעמים
רבות פנתה לקצינים שונים במישטרה,
ביניהם שלושה מפכ״לים, וניסתה לשכנעם
לבטל את רוע הגזרה. פעמיים עתרה ל
חזן
בתקופת שירותה
כשוטרת בגשר
אלנבי, יחד עס חבריס ליחידה. אתר־כך
עברה למטת הארצי של מישטרת ״שראל.
ביטל אותה החתן. מאז לידת הבת ניהלה
האם, במשך שש שנים, מישפטי אבהות,
שהדיונים בהם הגיעו עד לבית־המישפט
העליון. לבסוף הוכרה אבהותו של החתן
המתחרט, והוא חוייב בתשלום דמי־מזו־נות
חודשיים.
אגד ה
חיה
ף י ין התקופה שבה שירתה במיש־טרת
מחוז תל-אביב והתקופה שבה
שירתה במחוז ירושלים, עבדה סימה במשך
שבע שנים כנהגת אמבולנס במגן־דויד־אדום.
במשך זמן זה הצילה חיי רבים,
וזכתה לשבחים ולמיכתבי־הוקרה ללא
ספור. במילחמת ששת־הימים פינתה, תוך
כדי הקרבות, פצועים מגיבעת התחמושת.
על כך הוענק לה אות המילחמה. בכל
מקום הכירו את הנהגת, הממהרת בכבישים
לעזרת הזקוקים לה. שמה הפך אגדה
חיה.
כשחזרה לעבוד במישטרה, שירתה תחילה
בגשר אלנבי ואחר-כך הוצבה במטה
הארצי.
סגן־ניצב ביצע
:ו<8וה מן המשטוה,
ב ש בי ת ת ־ועב
מאז פיטוריה חרב עליה עולמה. נחי שותה
לחזור לעבודה היתה בעוכריה.
בעיקבות הטענות החמורות שהועלו נגדה
בתצהירי קציני־המישטרה, שהוגשו ל־בג״ץ,
ננעלו לפניה שערים רבים. אולם
גם היא עצמה אינה מוכנה לעבור למקום
עבודה אחר. יש לה רק מטרה אחת :
לחזור לשירות במישטרה.
השוטרת המפוטרת לא חסכה כל מאמץ,
שבו מצאה סיכוי, ולא הקלוש ביותר,
להגיע אל מטרתה. רבים מידידיה וממו־קיריה,
המכירים אותו עוד מתקופת עבודתה
במגן־דויד־אדדם, ניסו לסייע לה.
הופעלו קשרים בדרגים הגבוהים ביותר,
אך עד היום כולם נענו בשלילה.
בין המסייעים בידה בולט ביותר עורך•
הדין אהרון אסא מירושלים, שייצג אותה
בתביעת־האבהות. אחרי שפוטרה ונשארה
ללא פרנסה, ייצג אותה לכל אורך מאבקה
בעניין זה ללא שכר. הוא הגיש בשמה
את העתירות לבג״ץ, ניהל את ההתכתבות
העניפה עם המישטרה ונפגש עם כל מי
שמוכן היה להקשיב.
משנכשלו כל המאמצים להחזירה לע בודה,
וכל הדרכים נחסמו בזו אחר זו,
נקלעה סימה ליאוש עמוק. כשאיבדה את
אמונתה בכוחה להוציא את צידקתה לאור
— הדרך לנסיונות ההתאבדות היתה קצרה.
כיום היא שובתודרעב בביתה. מרבית
שעות היום היא יושבת במיטה, אינה
מוכנה לאכול דבר ומתייחסת לסובב אותה
באדישות מוחלטת.
למרות תשישותה הרבה, בשל שביתת־הרעב,
הדם שאיבדה אחרי חיתוך הוורידים
וגלולות ההרגעה הרבות שאותן היא
צורכת, נאותה האשה השבורה והמדוכאת
לפתוח את סגור ליבה ולהעניק להעולס
הזה את וידויה האישי.
סיפרה סימה חזן:
אני רוצה אחת מהשתיים: או לחזור
למישטרח, או למות. אני לא יכולה לסבול
יותר את העוול הזה. כל השנים האלה
אני מתמודדת עם זה ושום דבר לא זז.
כמה אני יכולה עוד לסבול ז למה פיטרו
אותי מהמישטרה? אני רוצה לדעת למה !
הבת שלי עברה טראומה נוראית. הלב
שלי נשבר כשראיתי אותה אחרי המיקרה.
בגלל זה אנחנו צריכות להמשיך לסבול ז
בגלל שהתלוננתי על פשע שבוצע בבת
שלי?
אני זוכרת את זה כמו היום. הנער
הזה תפס אותה בחדר־המדרגות, כשעלתה
הביתה. הוא הפשיט אותה ועשה בה מה
שעשה. ירד לה דם ורצתי איתה בפאניקה
לרופא. תחילה חשבתי שהיא איבדה את
הבתולין. אחר־כך הסתבר שהוא רק סרט
אותה בציפורן. הילדה היתה זקוקה אחרי
זה לטיפול פסיכולוגי.
חשבתי שאני חייבת להתלונן על
כך, ולו בלבד שהוא לא יחזור על
מעשיו גם נגד ילדות אחרות. אבל אני
לא טיפוס נקמני. אם האבא הקצין שלו
היה פונה אלי ומבטיח לטפל בבנו, הייתי
מוכנה לוותר על התלונה. תחת זאת
הוא התנפל עלי בצעקות ובאיומים.
בליל היום שזה קרה, הנער הכנים אלי
מתחת לדלת פיתקה, שבה איים להתאבד
אחרי נסיון ההתאבדות לפני שבועיים בלעה
סימה חזן כמה טבליות ואליום, תפסה את
* 111 #1-1
בתה בת ה־ 9ועלתה עימה לגג ביתה. היא ביקשה לקפוץ יחד עם
אם אתלונן נגדו במישטרח. לא ידעתי
מה לעשות, ולכן פניתי לשכן אחר וביקשתי
את עצתו. השכן הזה ניגש עם
הפתק לאביו הקצין, ואני עליתי לביתי.
מסתבר שהנער ברח מהבית. הקצין
עלה אלי הביתה צעק ואיים עלי: אוי
ואבוי לי אם הילד שלו יתאבד. בילדה
שלי הוא בכלל לא התעניין. הוא גם
השמיע כלפי דברים מעליבים, ואמר שבמקום
להתעסק בעניין הזה, יותר טוב
שאלך לחפש איפוא האבא של הבת שלי.
בגלל שאני לבד, ואין מי שיגן עלי, הוא
הרשה לעצמו עוד להשפיל אותי, אחרי
מה שהבן שלו עשה לבת שלי.
החלטתי שלא להיכנע לאיומים שלו ולה גיש
את התלונה נגד בנו. בגלל התלונה
הזאת אני סובלת עד היום.
אחרי זמן קצר פיטרו אותי מהמישטרה.
הודיעו לי שלא מרוצים ממני במחלקה
שבה אני עובדת, ומכיוון שלא הצליחו
למצוא עבורי מישרה חילופית, הם נאל צים
לפטר אותי. לא קיבלתי את זה
והתחלתי להתרוצץ במטה הארצי מקצין
אחד לשני, כדי לברר את הסיבה האמיתית.
איש לא היה יכול להגיד לי מהי.
פניתי גם למפכ״ל, שהיה אז רב־ניצב
חיים תבורי, אך הוא לא התייחס אלי
כלל. רק אחרי התערבותו של עורך-הדין
אהרון אסא, הסכים סגנו של המפכ״ל,
ניצב אהרון שלוש, לקבל אותו לפגישה.
אסא סיפר לי ששלוש אמר לו שאני
דווקא בחורה טובה, אבל יש בתיק שלי
כל מיני פתקים נגדי. הוא סירב לפרט
מה כתוב בהם, ולא היה מוכן לאפשר
הילדה מן הגג. הילדה, שנתקפה בהיסטריה, הצליחה להשתחרר
מידי אמה ולברוח. את חייה של סימה הצילה חברתה,
שעצרה בעדה בכוח. מאז שובתת סימה חזן רעב במיטתה.
לי להגיב בצורה כלשהי עליהם. אני
הייתי מוכנה, ועדיין מוכנה, לעמוד לדין
על האשמות נגדי. כך אוכל לפחות להתגונן
ולהיאבק שצידקתי תצא לאור. אבל
נגד פתקים סודיים בתיק איני יכולה לעשות
דבר.
שלוש סירב לכל ההצעות של אסא
ולא היה מוכן לקבל אותי בחזרה לעבודה.
תחת זאת הוא הציע לעזור לי להתקבל
לעבודה בשירות בתי־הסוהר. לכך לא
הייתי מוכנה. איני מוכנה להשלים עם
פיטורין לא מוצדקים, אפילו אם מציעים
לסדר לי עבודה במקום אחר.
״ ה ע לי לו עלי
ע לי לו ת ״
ל ום ד לכד, אם אני טובה לשי •
רות בתי־הסוהר אני טובה גם למיש־טרה.
ההצעה הזאת רק מוכיחה עד כמה
הטענות של המישטרה הן לא רציניות
ולא נכונות. אם באמת הייתי שוטרת
כל־כך גרועה, אז הם לא היו ממליצים
עלי לשירות בתי־הסוהר.
בינתיים התברר לי שהתיק נגד הבן
של הקצין נסגר זמן קצר אחרי שנפתח.
כשפניתי למישטרד, כדי לברר מדוע נסגר,
ענו לי שאין בזה עניין לציבור.
על כך לא יכולתי לעבור בשתיקה.
אסא עירער בשמי על ההחלטה לפני היועץ
המישפטי לממשלה. אחרי ששלחנו
אליו כמה תיזכורות, התקבלה תשובה
שניתנה הוראה לפתוח את התיק מחדש
ולהעמיד את הנער לדין. הפרשה הזאת
יכולה גם ללמד על כוח ההשפעה שיש
למי שעומד מאחרי העניין.
אחרי שראיתי ששום דבר לא מתקדם
בעניין שלי, פניתי לבג״ץ, טענתי
שהפיטורים שלי לא היו מוצדקים, ובי קשתי
להחזיר אותי לעבודה. אולם תצהירים
נגדיים, שהגישו שלושה קצינים מה מטה
הארצי, טירפדו את זה. הם העלילו
עלי עלילות־זוועה והציגו אותי פשוט
כמיפלצת. הבג״ץ האמין להם ודחה את
העתירה.
לאחר מכן הגשתי במישטרה תלונה נגד
הקצינים האלה, וציינתי בדיוק באיזה סעיפים
ומקומות הם לא אמרו אמת. במיש-
טרה הודיעו לי שיחקרו אם הם הגישו
תצהירי-כזב. עד היום לא שמעתי מהם
דבר.
כל זה שבר אותי לגמרי. הגעתי למצב
שכמעט הרגתי את הבת שלי. חשבתי
שאם אני הולכת למות, מוטב שגם היא
תמות. האבא שלה מתעלם ממנה ואפילו
את המזונות הוא לא משלם. כל הזמן
יש לי צרות איתו. חשבתי שיותר טוב
שגם היא תמות, מאשר שתישאר יתומה.
הפעם אני מתכוונת ללכת עד הסוף.
גמרתי עם הכל ואני רוצה למות. כתבתי
כבר צוואה, שאותה השארתי אצל העורך-
דין שלי. עכשיו אני רק. רוצה שיחזירו
לי את הבת שלי, לפני שאתאבד. אני
רוצה לראות אותה.
אמשיך בשביתת הרעב עד שאתפגר !
מזל תאומי ואגודת
אהבות של קודש וחול
הסופרים ^ ה אי ש שנו ב ר בפיו טי העבד ^ ה הי ס טו רי ה כ חוויה מרתקת
139
מרותק
כל ספר מספריה של הסופרת ׳הבריטית
אייריס מרתק, הרואה־אור בתרגום
לעברית, מהווה חוויה מרגשת. החודש
ראה־אור ספר נוסף של מרדוק, תחת
הכותרת ארובות של קודש וחול * .גיבור
ספר זה הוא המשולש־הנצחי: גבר +שתי
נשים. מרדוק, בשנינות כתיבתה, מצליחה
לחדד משולש זה על שלושת קודקודיו,
עד לכדי אבסורד.
מרכז המשולש, הגבר, הוא בלייז גא
וונדר (״הוא נהנה מהאוכל, הוא אכל
אכפתום, שהיה מעני? ניחוח נעים כל־כד
לשתן בלייז, פסיכותרפיסט חובב,
המחלק עיתותיו בין שתי נשותיו, החוקית
— הארייט, החיה למען אהבת בעלה
ובנה, ואהובתו — אמילי מקיו, החיה
למען אהבת אהובה תוך שהיא מתעלמת
מבנה, פרי אהבתם. אמילי לוחצת על
בלייז, שייפרד מאשתו למענה.
למשולש רומנטי זה משיקים חייו של
עיגול, מוגטאגיו (מונטי) סמול, סופר
מותחנים מוזר ואלמו, החי בצבת המלק חיים
של אמו. מונטי מסביר את השקפת
עולמו על הנשים להארייט בלייז במילים :
״נשים רוצות תמיד שגברים ישכרו, כדי
שהן תוכלנה להעמיד אותם שוב על רגלי הם...״
אייויס מודוק — אהבות של קודש
וחול ! עברית: חיים תדמון ; הוצאת זמורה
ביתן; 325 עמודים (כריכה קשה).
ההודיה הישראלית׳
סו פרת מרדול,
משולש רומנטי מרתק
חייו של בלייז, עד לראשית התהליך שטרף
את קודקודי משולש חייו.
בוקר אחד מבהירה אמילי מקיו לבלייז :
״החלטתי לפרוש. גברים אחדים מפרנסים
את נשותיהם. אני עייפה. אני מזדקנת.
אתה יכול להתחיל לפרנס אותי היא
מגנה את העולם הבורגני, שבו ספון בלייז
עם אשתו החוקית. עד מהרה מסתבר ל־בלייז
כי לוקה, בנו מאמילי, התחבא כמה
הרצל ובלפור חקק 1גד אגודת הסופרים
מאז שנת 1972 מנסים התאומים !הרצל
ובלפור חקק להתקבל כחברים באגודת
הסופרים העבריים במדינת ישראל. לפי
תקנון אגודה זו, מי שכתב שני ספרים
והביא שתי המלצות מאנשי ספרות זכאי
להגיש בקשתו לוועד אגודת הסופרים.
במשך שנים רבות סירבו עסקני אגודת
הסופרים לבקשותיהם של התאומים חקק
להתקבל לאגודה, למרות 18 המלצות (ארבעה
חתני פרס ישראל, ראש חוג לספרות
ועוד) ,וכן עשו גם השנה.
התאומים חקק, שהינם רחוקים מרחק
של שנות־שמש מהאיכויות המייצגות של
הספרות הישראלית כיום, מאסו בדרך זו,
והגישו עתירה לבג״ץ נגד אגודת הסופרים.
בית־המישפט העליון דחה את העתירה, אך
המליץ לפני העותרים להגיש תביעה כנגד
אגודת הסופרים בבית־המישפט המחוזי.
צחוק הגורל הוא שהתאומים חקק, שהינם
משוררים גרועים ומחברי מיכתבים למערכת
לרוב — הפכו לנושא דגל הצדק, נגד שרי־רות־ליבה
של אגודת הסופרים. אגודה זו,
אשר נועדה מטבע בריאתה לייצג את הסופרים,
חזקים כחלשים, הפכה לקן של
עסקני־ספרות, הנהנים מתקציבי-עתק ממשלתיים
והסתדרותיים, אשר את פירותיהם
היא מחלקת בין עסקניה, כשכר סופרים
מוגדל ובעוד שיטות.
במשך עשרים שנה לא פעלה אגודת
הסופרים ולו גם פעולה אחת קטנה להטבת
מצבם של סופרי ישראל. האגודה לא הת מודדה
עם ממשלות ישראל השונות בנושא
פיחות ערכו ומעמדו של הסופר הישראלי.
האגודה קיפחה את הסופר בטבלות שכר־הסופרים,
כאשר נכנעה ללחציה של אגודת
המו״לים, המכתיבה את שיעורי שכר־הסופרים,
ובכך הפכה לגוף רפאים משולל
כל ערך ומשמעות.
72 1
בלייז סיפר לשכנו מונטי על פיצולו בין
שתי נשותיו והפכו לשותף בידיעה לכך.
מונטי היה זה שהמציא עבור בלייז את
לקוחו מגנוס בואלס — שהוא האליבי
לכל העדרויותיו של בלייז מבית רעייתו
החוקית. תשע שנים נמשך סיפור פיצול
פעמים במושב האחורי של מכוניתו וגילה
את דבר קיומה של מישפחתו ׳החוקית.
בשלב הבא מבהיר בלייז לאהובתו :
״החלטתי לספר לאשתי את הכול בלייז
מוסר לאשתו הארייט מיכתב, שבו הוא
מספר את סיפור אהובתו, והדילמות בהן
הוא נתון. אלא שהארייט אינה מוכנה
לחדול מאהבתה את בלייז :״לא אעזוב
אותך בצרה הזאת. לשם מה, לדעתך,
נישאתי לד?״ בקשתה האחת היא, לפגוש
באמילי מקיו :״אתה הרי אינד מתאר לעצ־מך
שהכול ימשיך להתנהל בשב שהתנהל
כעבר. נכון? שנינו מסכימים שאתה לא
תזנח אותה הארייט מספרת לדייוויד,
בנם, על אמילי ובנה לוקה.
הארייט מגיעה לבקר את אמילי, ובמהלך
פגישתן היא אומרת לה :״עכשיו
אנחנו לא יכולות להעמיד פנים, בעיקר
אחרי שראינו זו את זו, זה לא יהיה נכון,
ושתינו חייבות לעזור לבלייז, וצייד לדאוג
לילד מאוחר יותר, בביתה אומרת אמילי
בזילזול לבלייז :״אבל אני מקבלת בחילה
מנדט כשאני חושבת איזה מזל יש לך.
אתה מרגי׳ט בטח כמו והסולטן התורכי.
יש לד את שתינו, אתה הצלחת, אתה פשוט
הצלחת, וזהו זה.״
כמינהג בני־ תרבות, עורכת הארייט מסי בה
לכבודה של אמיילי. במסיבה נוכחים
שאר הנפשות הפועלות של המשולש, ביניהם
מונטי, אהובה לשעבר של אשתו המתה,
המלומד אדנר דמארני, וידידתה
של אמילי, קונסטאנס פין. כמה ימים
אחרי אותה מסיבה מוליכה קונסטאנס פין
את דייוויד דרך חודיה של התבגרות
מינית.
עד מהרה משתנה מיבנה המשולש, ו־בלייז
מחליט להמיר את מגוריו מבית
הכיפה שבו התגורר עם הארייט, לדירתה
של אמילי•:״היא תחיה עם דייוויד בבית־
הכיפה, ואני אבקר אותה שם כשם שנהגתי
לבקר את אמילי בשורה זו המגיעה
להארייט, כמינהג בלייז במיכתב, מביאה
אותה לבית השכן מונטי. היא מבהירה
לשכן, כי היא מתכוונת להתגורר בשלב
זה בביתו :״העניין הוא בכך שאני זקוקה
לך עכשיו. אני זקוקה לך כדי שתהיה; אתי,
פשוט כדי שתניח לי לאהוב יאותר. אני
מוכרחה לאהוב אותר מונטי מקבלה
לביתו אך דוחה את ניסיונותיה הנואשים
לאהבה.
הארייט מפתחת מערכת יחסים מרגשת
עם לוקה, בנה של אמילי ובעלה :״אתה
לא תיקח אותו. לוקה י׳טאד כאן אתי.
אינני רואת בפילגש שלד את האדם המתאים
לטפל בו, ואם יחיה צורך, אטען כך
בבית־המשפט. לוקה רוצה להישאר כאן
אתי. הוא אינו מכיר בכם. לוקה ישאר
כאן. אלא אם אתם מעוניינים במאבק
משפטי פומבי...״
הנפשות הפועלות של אהבות של קודש
וחול עוברות עוד כמה מהפכים מיניים,
כאשר בסופם נועץ כלבה של הארייט את
שיניו בבלית ונושכו נשיכות עמוקות.
הארייט מחליטה לנסוע לגרמניה לביקור
אצל אחיה הקצין, והיא נוטלת עמה את
לוקה. בנמל־התעופה הגרמני מתנפלת
כנופייה של אנשי טירור גרמניים באש
חיה על קבוצת קצינים ושוטרים :״מישהו
צעק משהו בגרמנית נמרצת, מצווה. אשה
צרחה. אחד השוטרים כיוון אקדח. לפתע
נשמע רעש מחריד ומטרטר, והאולם נמלא
צרחות כאב נואשות. האיש הגדול שבסמוד
להאדייט נפל כשדמו קולח בשפע. הארייט
צווחה גם היא וכיסתה את לוקה בגופה...״
בני־הזוג לשעבר נפגעו 25 .תפרים נתפרו
בצווארו של בלייז מניביו של הכלב
אי אקם, שביתק את גופו. הארייט נספתה
בטבח שנערך בנמל-התעופה של האנובר :
אגודה זו, שהיא גזענית ביסודה, מסרבת
לקבל לשורותיה סופרים בני מיעוטים.
לא ברור מה המניע לחלומם של התאומים
חקק, להיות חברים באגודה שהיושב-
ראש שלה, ש מ אי גולן, הינו מחבר נטול
כל כישרון. לידו כישרונם של התאומים
חקק עשוי להפכם לבעלי תקן של גאוני
ספרות עולם. לא ברור איזו הטבה יקבלו
התאומים אם יתקבלו כחברים באגודה זו —
אלא, אם יש בכוונתם להיכנס למעגל
עסקני־הספרות של האגודה.
בעוד שאגודת הסופרים בגרמניה היא
סקציה של האיגוד המיקצועי של פועלי-
הדפום, והיא מקיפה בין שורותיה אלפי
חברים: תסריטאים, מתרגמים, פיזמונאים,
סופרים, משוררים ומחזאים, ונוהגת כאיגוד
מקצועי לכל דבר, הרי שאגודת הסופרים
העבריים בישראל היא בבחינת פגר תרבו
תאומי־בג״ץ
חקק
מתעקשים להתקבל אצל הפגר
תי, מימי הז׳דאנוביזם הארצישראלי. פגר,
שסירחונו מגיע למרחקים, וריח היצירה
רחוק ממנו מרחק לא מבוטל.
לא פלא הדבר, שהיוצרים האמיתיים של
הספרות הישראלית בהווה, אינם נראים
בוועידות אגודת הסופרים וגם לא בפעילות
השוטפת של אגודה זו. שמות כעמוס עוז,
עמוס קינן, פינהס שדה, יהודה
עמיחי, נתן זך ועוד מחברים רבים
ומעולים — כמו לא קיימים בעיני אגודה
זכותם של התאומים חקק לנהל מאבק
מישפטי במטרה להצטרף לאגודה של רו־חות־רפאים.
אין כל ספק שהם יכולים
לתפוס מקום של כבוד בין הדוקטורים
חובשי הכיפות הסרוגות של אוניברסיטת
בר־אילן, אשר מעודם לא פירסמו יצירה
ספרותית כלשהי, והשולטים במיסדרונות
אגודת הסופרים, לבין משוררי שוליים כ-
אורציון ברתנא (שם אמיתי) ,פסח
מיילין וחנוכה קריידין. זה לא כבוד
גדול.
תיקווה אחת המקננת בלבו של כותב
שורות אלה היא, שממשלת־ישראל תחדל
להזרים את תקציבי־הענק שהיא מזרימה
לאגודה זו. ביום שבו יורה שר־האוצר,
יורם ארידוד, למישרד־החינוו־והתרבות
להפסיק את תשלומי התקציבים של אגודת
הסופרים, יהיה היום שבו תשבוק אגודה
זו חיים.
ביום חגיגי זה לסופרי ישראל, יתחולל
המהפך ׳שלו מצפים השפויים שביניהם מזה
שנים רבות. ביום זה יקום איגוד מיקצועי
ישראלי לסופרים, שידאג לחבריו ללא הבדל
של דת, גזע ומין. איגוד מיקצועי
שיקבל לשורותיו, בלא הבחנה, את כל
מי שיוצר בעברית, בערבית או בכל לשון
אחרת.
״זמן מועט לאחר הלוויה עכרה אנדלי
לגור בכית־ הכיפה. ונדד לאחר מכן משאו
כלייז ואמילי בטקס צנוע במשרד לרישום
אזרתים מדי פעם עוד היתד. אמילי
ממלמלת בינה לבינה משהו מעין :״איזו
התחשבות נפלאה מצידה של מרת שקט־ושלווה
שהלכה ונטבחה לה...״
סיפורה של אייריס מרדוק מעולה ופשוט.
הוא מתמודד עם כמה מתעוקותיו של בן
המחצית השניה של המאה ה־ : 20 הניכור
לעומת הבדידות, המסירות לעומת האגואיזם.
את כל אלה מנחה ומנחה נתיב מאוד
קיומי. את מהלך העלילה מרפדת מרדוק
באווירה של קומדיה שחורה, תוך שהיא
מנפצת את אגדת משולש האוהבים. כמה
חבל, שאין בספרות הישראלית העכשווית
סופרים, שיש בכוחם להוציא מתחת לעטם
יצירה כה פשוטה, מרתקת ומלהיבה באהבות
של קודש וחול. תרגומו של חיים
תדמון, מניח את הדעת, ואינו פוגם בשטף
כתיבתה המרתק של מרדוק. ספר מומלץ
ביותר, בדומה לשאר ספריה של מרדוק
שראו־אור בעברית.
מחקר
בין שירי הקודש של אבן־צדיק, בולט
ביופיו השיר: קחה שיר זה, הנפתח במילים
:״קחה שיר זה לנחמה /חתן דמים
איטר דמה /לאיל על אפיקי מים /ולא
יובל שבור צמא /חדח עם יעלת חשק /
יפת מראה יפת קומה /ואולם שור ואל
תגע /כמו תשור פני בימה /ואל תסיג
גבול לשום /דמי שלום כמלחמה /והתעצב
לד כי מיץ /הלכים יעלה חמה /
וכי מחוץ לד טיפה /ומחדר לד אימה...״
שירים אלה של אבן־צדיק משווה יונה
דויד ממקורות שונים, ביניהם כתב־יד
אוכספורד, אוסף בודפשט, ספריית שוקן
ירושלים, אוסף גינצבורג, מוסקבה, ועוד
אוספים של כתבי־יד יהודים עתיקים ונדירים.
בספר
זה, בדומה לספרי המיקבץ והמחקר
האחרים של יונה דויד, הוא כמו גואל
מהשיכחה את שורשיה של השירה העברית
ומעניק להם חיים מחודשים. ספריו של
דויד קפדניים למדי בעשייתם, מלווים לעיתים
בתצלומים מתוך כתבי־היד, שמהם
ליקט הוא את השירים. במבול של מאות,
אם לא אלפי, קבצי־שירה עברית, הרואים
אור מדי שנה בשנה בישראל, אולי מן
הראוי להקדיש מעט יותר תשומודלב ל-
קבצי שירים אלה, אותם מפרסם דויד,
שחקר נצח השירה העברית לנגד עיניו.
את עבודתה ותתמכר לילדה לטפל בו?
וכיצד מלאכה זו נעשית? מי ידר>*ד את
חברתנו זו ...להלכה הורינו, כי האשח
משתתפת עם כולנו כיצירת הנדבק, ולשם
זה יש לשחררה !מחיות תמיד המטפלת
היחידה כגידול ילדיה. אכל איד נקיים
הלכה זו למעשה, לא ידענו. וכבן, אפוא
נפתרה שאלת הטיפול כילד הראשון —
על־ידי האם עצמה: היא היתה נוהגת
לקחת עמה את הילד למקום עבודתה —
לרפת, לגן הירקות, ובו׳ .נשא הילד קולו
ויבך — פרצה בל דגניה כבכי אותו
דה־גול בצרפת. האמון מפענח את דמויות
המופת מתולדות צרפת שהשפיעו על
נפשו של דה־גול. מאמר נוסף העוסק ב־דה־גול,
הוא הגנרל דה־גול המערכת האירופית
והברית האטלנטית מאת פייר
מלאנדרי מהאקול נורמאל סופרייר בפאריס,
והוא בוחן את נסיון יציאתה של
צרפת בהשראת דה־גול לעצמאות מהברית
האלנטית ומאמציו לפיתוח פצצות הגרעין
הצרפתיות והתעצמותה הצבאית של צרפת,
תוך האמונה, שישנה דרך צרפתית
בין ארצות הברית לבין ברית המועצות.
משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית
בירושלים בוחן את הנושא: אלטרנטיבה
לאומית גרמנית: פרידרין נאומן
והתנועה הנציונאל־סוציאלית, וזורה אור
על אחד משורשי התנועה הנאצית הגרמנית.
שולמית וולקום מביאה במאמרה
עוד על האנטישמיות ועל חקר האנטישמיות
בחינה של שאלת הביצה והתרנגולת,
ומי קדם למיד החברה האנטישמית
למרכיביה, או הקיום היהודי המיוחד.
אריק ג׳זן הוכסכאום, בוחן את תרבות
הפועלים באנגליה, הנחשבת לתרבות־ההמונים
המפותחת ביותר בעולם, ואהרון
שי בוחן את גוויעת האימפריאליזם ה
אבן־צדיק
יונה
דויד /חוקר ספרות ושירה, מקדיש
מזה שנים רבות את זמנו לחקר ולפיענוח
שירים ופיוטים עבריים עתיקים. בין מחקריו
ניתן למצוא את שירי זבדיה * ,המונים
10 שירי קודש של המשורר זכדיה, שחי
ופעל בדרומה של איטליה במאה התשיעית !
שירי נחום** ,המונים 15 שירים מפרי
עטו של המשורר נחום, שהמהדיר זיהה
אותו כהמלומד נחום כן יעקוב !הסע־דכי,
בן המאה ה־ ! 13 שירי אסיתי***,
46 שירים וקטעי שירה מאת אמיתי
כירכי שפטיה, שחי ופעל בסוף המאה
התשיעית, והיה ראש האסכולה הפייטנית
העברית של דרום איטליה בתקופתו ; פיוטי
אליה בר־שמעיה ובו 38 משיריו של
המשורר ר׳ אליה כר שמעיה, בן המאה
ד ,11-,שחי ופעל בבארי שבדרום איטליה.
פיוטי יוסף בנסולי המקיפים 15 שירי
קודש של המשורר יוסף וכן דויד פג־פולי,
שחי ופעל בטולידו בראשית המאה
ה־ ,14 והיה האחרון שהמשיך ליצור ברוח
המורשת של שירת ספרד הקלאסית.
בימים אלה פירסם יונה דויד קובץ נוסף,
תחת הכותרת שירי יוסף אבן־צדיק
מגדולי המשוררים של המאה וד ,12 שנחשב
גם כפילוסוף, וסיפרו העולם הקטן תורגם
לעברית על-ידי משה אכן רגיב״ן בקובץ
זה 36 שירים מפרי עטו של אבן-
צדיק, שאותם ליקט על פי כתבי־יד ודפוסים
שונים יונה דויד, והביאם עם חילופי
נוסח וביאורים.
מחזור אחד מתוך שירי הקובץ, הינו
מחזור של שירי חשק, החל באין די לחילי,
שאותו פותח המשורר כך :״אין די לחילי
/אל נא כגלעד /כי אם כמצעד /איך
אצעקה עד /אולי בקולי /אין די לחילי...״
ומסיים במילים :״כי נפלאה אהבת נשים,
/כחן אכל לא כאנשים בשיר־חשק
אחר, תאוות לנח, כותב המשורר בין השאר
:״מבכי אחים /ירדו לחים /נא
כתפוחים /משדי עלמה...״
בשיר־חשק נוסף, הכרת ליל ברית, כותב
אבן־צדיק :״ודי לי טמקנא עש בעצמו /
וסם קינאו אשר נלאה לצפנו /כנפשי
את אשר נייבא בפיות /שטו מקצה פאת
מערב ופי(נו) /אשר חמד שכון בינות
צלעי /כגוזל ח(ש) להתלונן כקינו /
ונתור לנפשות שם מנו(חה) /כאפדנו
ונתנוסס כתרנו
* יונה דויד — שירי זבדיה; הוצאת
עכשיו 66 ,עמודים.
** יונה דויד — שירי נחום ; הוצאת
עכשיו 48 ,עמודים.
*** יונה דויד — שירי אמיתי! הוצאת
עכשיו 144 ,עמודים.
יונה דויד — פיוטי אליה בן שמעיה!
הוצאת האקדמיה האמריקאית למדעי
היהדות! 169 ,עמודים.
יונה דויד — פיוטי יוסף בנסולי ;
הוצאת ראובן מס; 55 עמודים.
יונה דויד — שירי יוסף אבן״
צדיק ; הוצאת האקדמיה האמריקאית למדעי
היהדות; 94 עמודים.
653
חוג׳ה מוסה
סופר־חלוץ סמילנסקי
הקומונה החדרתית
מפעם לפעם רואה־אור ספר בעל איכויות,
העשוי להזכיר לנהנים מחברת־השפע
הישראלית את תלאובות החיים בארץ-
ישראל בימי הראשית שלה. ספר כזה הוא
הספר המביא בכפיפה אחת את חדרה מאת
משה סמילנסקי ורעיה ליוסף כרץ*,
שראה־אור בסידרת תרמיל.
בחדרה מביא סמילנסקי בעדות מעין
ראשונה את סיפורה של הקומונה החדר-
תית, אותם חלוצים שאמרו בעיצומה של
מגיפת הקדחת בביצות חדרה :״טוב לנו
המוות בחרדה מחיים בלעדיה בלשון
עברית נקייה מביא סמילנסקי את סיפורם
של אותם חלוצים, המגיעים ונוטים אוהלם
בחאן של חדרה. חלוצים המנותקים מעולם
ומלואו :״לפי תנאי הימים ההם חיתח יפו
רחוקה מאתנו מהלו שתים־עשרה שעות,
וחיפה — שמונה שעות ,־והדרכים קשות,
ובחזקת סכנה. ואנחנו היינו צריכים
להביא מן העיר את כל צרכי האוכל וחומרי
הבניינים, ואפילו חומרי ההפקה...״
חדרה הוא סיפור עשיית השורשים, הקשיים,
המוות, התיקווה והחיים, המאבק
בקדחת ובמודיר (מנהל המחוז) התורכי
שישב בקיסריה ; סיפור הצלתם של החלוצים
בעזרת עצי האקליפטוס, שהבריאו
את המקום מן הקדחת. סמילנסקי פורש
יריעה רחבה של המאבק לחיים, בעזרת
חובבי־ציון! ,הכדדן רוטשילד, הרופא
,הלל יפה והמאבק בשכנים הבדווים, ששכנו
בביצות שהקיפו את המושבה. זה
סיפור אותנטי של מאבק ונצחון על החיים,
על היפה ועל הצודק.
ברעיה של יוסף ברץ מובא סיפורה של
דגניה, בעט אחד ממייסדיה, כפי שנכתב
18 שנה אחרי היווסדה באדמות אום־ג׳וני.
ברץ פורש גם את סיפור היסודות האידיאולוגיים
של מייסדי דגניה, שאת העיקרי
בהם הוא מגדיר כ״השאיפה לעבודה עצמית...״
הוא מתאר את הבעיות שהיו
למתיישבים עם המשרד הארצישראלי ששכן
באותם ימים ביפו. תיאור של ההתנחלות
באותם ימים מביא ברץ :״כשנה
ויותר י־טבנו כבתי הערכים וכצריפי עץ
רעועים. ממשב רוח קלה היח, חבנץ׳
מזדעזע. ופעם, בליל סערה, נחפף הצריף
שלנו על פניו. הרוח נשא את חלקיו ל מרחקים,
עד הכפר צמח, ואנו עומדים
בחוץ, כמעט עירומים, ומתבדחים...״
אחד הקטעים המעניינים בסיפורו של
ברץ הוא סיפור לידת הילד הראשון ב־דגניה
:״מה תעשה אם הילד, זו שהיתה
משורה כל הזמן לעבודה במשק ופעילה
מאוד — עכשיו מה תהא עליה? חתעזוב
שתי חוברות של כתב-העת המעולה להיסטוריה
זמנים ראו־אור בסמיכות של
זמנים ״ .חוברת 7נפתחת ברשימתו של
פרגרד וסרשטיין אור חדש על רצח
הלורד מוין, שבה בוחר המחבר את רצח
השר הבריטי לענייני המזרח־התיכון בימי
מילחמת־העולם השניה, וחושף את מה
שנחשף כבר בסידרת הטלוויזיה עמוד
האש, כי הלורד: מוין גילה בשנות חייו
האחרונות נטייה לצדד בציונות. מחבר
המאמר רואה ברצח הלורד מוין בידי אנשי
לח״י, פעולה של טירוף גמור.
מרים גריפין בוחנת את עלייתה של
אופנת ההתאבדות ברומא תחת הכותרת
התאבדות ברומא העתיקה, ואת השפעת
מות סוקראטס על אופנה זו. בין הדמויות
שבהן דן מאמר זה בולט מארקוס
פורקיוס קאטו, אשר ״התאבד כדי
לחפיר מעצמו את חסד המגצח וייצר, אוב־גה׳
חדשה ליאון ווט ברשימתו עשיית
ספרים בתקופת הרנסאנס — בית־הדפוס
של פלאנטן באנטוורפן, מביא סיפורו של
אחד מבתי־הדפום הגדולים של הרנסאנס,
ואת סיפור השפעתו על מהפכת הדפוס
ועל תרבות זמנו.
לאון האמון מהסורבון בפאריס מביא
בדה־גול וההיסטוריה את סיפורו של מייסד
הרפובליקה החמישית בצרפת, שהיה חדור
בתחושת שליחות מוגזמת, ועשה כל שביכולתו
כדי להשיב לארצו את עטרת
הגדלות שלה. מאמרו של האמון נקרא,
בלהבדיל אלפי הבדלות, כפארודיה על
שילטונו של מנחם פגין בישראל, והוא
חושף את הפאתוס השילטוני, בעזרתו שלט
* משה סנזילנסקי — חדרה +יוסף
ברץ — דגניה; ספריית תרמיל, בעריכת
ישראל הר; 161 עמודים (כריכה רכה).
* זמניים .8 ,7עורכת עדית זרטל,
הוצאת זמורה ביתן +אוניברסיטת תל־אביב(
,כריכה רכה +תצלומים צבעוניים).
ילד ראשון של דגניה, לא היה אלא משה
דיין, שהוריו עברו כעבור זמן מה מדגניה,
והיו למייסדי המושב נהלל.
דגניה של ברץ מצטרף למסכת תיאורי
אותם ימים ראשונים, ומעלתו העיקרית
היא בפשטותו, בנקיון הלשון, וביכולת
לתאר היסטוריה כמות שהיא. הספר מומלץ
לדורות אשר לא ידעו ואינם יודעים את
תולדות הארץ הזאת, וימי המצוקה של
ראשיתה.
זמנים
מנהיג דה־ גול
פאתוס שילטוני
בריטי ברשימתו: בריטניה — אילוצים
פיננסיים מול ביטחון וגדולה אימפריאלית.
מגן !כרושי ממוזיאון ישראל פורש את
גידולה של ירושלים בשלהי הבית הראשון
, ,ומעריך את תושביה ב־ 15 אלף תוש בים
באותה תקופה.
חוברת 8של זמנים נפתחת בבחינת
פריקלס המדינאי מאת ארנסט נ א־דיאן.
איתן קולפרג מביא את סיפור
השיער! — סיעתו של עלי, אחד מיורשי
מוחמר, שעליו מסופר כי נולד נימול. מנהל
הספריה הלאומית מלאכי כית־אריה,
מביא בליווית דוגמות את הספר העברי
בימי־הבינייס. רץ כרקאי בוחן את נושא
הפטריוטיות וכיסופי המולדת אצל נוצרים,
מוסלמים ויהודים בספרד של ימי־הביניים,
ויעק 3מצר בוחן את התמוט טותה
הכלכלית של ארצות־הברית באוק טובר
,1929 ברשימה תחת הכותרת, עידן
חדש׳ ומשבר בסופו, ומומלץ לו לקורא
הישראלי לקרוא רשימה זו בימים אלה
של אינפלציה דוהרת. מיכאל י׳ כוהן
בודק את טרומן, הקול היהודי והקמת
מדינת ישראל בעוד ליופי דווידוכיץ
בוחנת את עמדתם של ההיסטוריונים גרמנים
אל מול פני הנאציונאל־סוצ1אליזם.
בנושא זה, בוחן יוסף אלגזי את דו״ח
קוההר, שהציג לפני היטלר את תוצאות
״הפיתרון הסופי״.
הסיכום: חוברות זמנים ממשיכות להיות
חוויה של בחינת נושאי ההיסטוריה ה שונים,
במתכונת מרהיבה, מאמרים מרת קים,
איורים ותצלומים נדירים, ההופ כים
כתב־עת זה לאחד מהמעולים הרואים
אור במדינת ישראל.
!ה היה ה עו בטהזה שהיה
כליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שכה
בדיוק, הביא כתכת־שער תחת הכותרת ״אנו נפליג לסואץ!״,
אשר כחנה את אפשרויותיה של פפינת־טיבחן ישראלית לחצות
את תעלת־סואץ, אחרי נסיגת ישראל ממידכר סיני, שנכבש כמה
חודשים לפני כן. המדור ״הנידון״ התייתם, תחת הכותרת ״כגנב
כלילה״ ,למדד יוקר־המחייה שהתחיל את זחילתו כבר בשנותיה
הראשונות של המדינה. עייר השבועון הכישיד בסידרתו ״אירופה
1957״ .הפעם: על ביקורו בווינה, כירת אוסטריה, תחת
הכותרת ״הקונגרס אינו רוקד״.
בבתבת־חמשך לגליון הקודם (״העולם הזח״ ,)1022 שבו
דווח על הפקרת תינוקת גחדר־מדרגות, דיווח השבועון על הצעות
עזרה שבאו מקוראיו לילדה אומללה זו. תחת הכותרת ״היי,
מיזרחח לציילון״ דיווח רפי נלסדן על מסעו כמלצר כספינה
״אינגה טופט״ למזרח־חרחוק, שחיה כבחינת נעלם לישראלי
של שנות החמישים.
בשער הגלידו: מלח ישראלי המוכן לעבור בספינת־מיכחן
את תעלת־סואץ.
אונ״ת־פאו ואוני־תחמ״בוהן * הובי, המאמינים והציונים
* ראשית הווו ל״ליכור־ * אבא אבן נמוילין מוווו
העם
מבטאל הים
השבוע הפנו אזרחי ישראל את עיניהם
אל הים — במבטים של שימחה, במבטים
של דאגה ובמבטים של ציפייה.
לנמל־חיפה נכנסה אוניית־הדגל החדשה
של צי־הסוחר הישראלי הקטן: ספי-
נת־הפאר א/ק תיאודור הרצל, בת 10 אלפים
הטון 162 ,תאים ל־ 5400 נוסעים,
בית־כנסת, אולם קולנוע, בריכת שחייה,
מיזוג־אוויר ומעליות. היא היתד, הסמל
לקשר המדינה עם העולם המערבי, וגילוי
מעודד להתקדמותה הכלכלית.
אותה שעה עקבו בני חיפה ואילת בדאגה
אחרי כל אוניה ישראלית שהתרחקה
מנמליהם, הקשיבו בציפייה לכל מהדורת
חדשות. הם ידעו כי ייתכן מאוד שאוניה
ישראלית כבר נמצאת בדרך לתעלת סואץ,
החוסמת לפני ישראל את הדרך למזרח-
הרחוק.
אחרי פרשת הייסורים של א/ק בת גלים
לפני שנתיים, לא היו אשליות ביחס לגורלם
של ימאי ספינה ישראלית שיפלו
לידי המצרים — גורל של מכות ועינויים.
העובדה שימאים ישראליים היו מוכנים
שוב לעבור דרך זו היתד, אף היא סמל
למשהו — משהו חשוב יותר אף מאוניית-
פאר, משהו שייצור קשרים בלתי־נתיקים
בין המדינה ובין מרחבי הים.
להגיע לברמן בעוד מועד היו צריכים
לנסוע ברכבת בשבת־קודש.
מיברק בהול שגור לרב. עליו היה
להחליט אם אמנם הצלת הנשמות מידי
הציונים הטמאים היתה בחזקת פיקוח-
נפש הדוהה שבת. היה ברור לו שאם
לא יעלו החסידים על האונייה, שוב
צפויים להם כמה שבועות של המתנה,
שבהם יהיו נתונים לדברי החלקות של
הכופרים.
הרב החליט, היהודים נסעו. אולם דבר
המיברק לא נשאר בסוד בין מתנגדי
הרב בארצות־הברית. בעוד שהיהודים
עברו את הים הגדול ללא סערה, צפוייה
עתה סערה חמורה מאוד לרב עצמו.
מפלמח
א רי כההדרךל״חרזרו׳׳
כל ציוני־כללי * טוב יודע שארבעת
הגדולים שולטים בעולמם. הרביעיד, מורכבת
מארבעת השריט-לשעבר: שני הוותיקים
(פרץ ברנשטיין וישראל רוקח),
שכוכבם במיפלגה דועך, ושני החדשים
(יוסף סרלין ויוסף ספיר) שיריביהם קוראים
להם ס״ם.
השבוע נראה כאילו יהיה צורך לשנות
פיתגם נושן, ולומר: כשארבעה רבים
צוחק החמישי. לפי כל הסימנים מתכונן
אדם הדש להיכנס לתחרות על ההנהגה.
החמישי: אברהם קריניצי, ראש עיריית
רמת־גן.
תוכניתו של קריניצי: איחוד הציונים*
כיום — ליברלי בליכוד.
הכלליים עם חרות, כמעט בכל מחיר.
מאחר שקריניצי ישלוט על 38 נציגי רמת־גן
לוועידת המיפלגה, ויתקשר כנראה עם
לפחות עוד 30 צירים מתל־אביב, תהיה
לו בוועידה עמדת־כוח לא מבוטלת.
תרופת שר־הבריאות. תהיה זאת
אפתעה מאוד בלתי-נעימה לאיש החזק
הנוכחי של המיפלגה, סרלין. שר־הברי־אות
לשעבר קרוב מאוד להשתלטות כמעט
מוחלטת. הצעתו למנות את בעל־בריתו
הנוכחי, ספיר, לתפקיד יושב־ראש המיס־לגה,
היתד, צריבה לשמש אבן־דרך במאבק
זה. זאת ידעו גם יריביו. העיר ישראל
רוקח, במרירות :״למה לי לבחור בספיר?
אני יכול לבחור ישר בסרלין...
אולם סרלין לא היה היחיד שעקב אחרי
ההתפתחויות. הוא מדד בזהירות את סיכוייו
של קריניצי. גם מחוץ למיפלגה ישנם
כמה וכמה מעוניינים. אחדים מהם
יושבים בחוגו של דויד בן־גוריון, שאינו
מעוניין כלל וכלל באיחוד הציונים הכלליים
עם חירות, איחוד שיחזק בהרבה את
מנחם בגין.
מאחר ששירות-ן,ביטחון מוסר לבן־גור־יון
דו״ח מהימן על המצב, יש להניח
שאם אמנם תיגבר סכנת האיחוד, תבוא
התערבות מלמעלה לטובת סרלין ובני-
בריתו. אחת האפשרויות: הצעה להיכנס
לקואליציה בתנאים נוחים, תמורת ויתור
על האיחוד.
כל ישראל
תאריך 22.5.1957 :
שונה כי קופסת שימורי בשר, שהגיעה
בחבילת מתנה, הכילה למעשה שעוני זהב
• • 9במחצית השנה האחרונה גילה
המכס והחרים 14 מכוניות 53 ,אלף
מיטפחות ראש 1200 ,מנורות רדיו 117 ,
ארגזים עם סיפלי חרסינה וכמויות שונות
של אריגים ושטיחים ו • 9 #השביתה
ב״אתא״ גרמה השבוע לסיכסוך כימעט
דיפלומאטי, כאשר ניסו השובתים למנוע
את הכניסה לחנות אתא מקצין־ים איטלקי,
שהזעיק לעזרה את הקונסוליה שלו. בעז רת
מכונית הקונסוליה. הנושאת דגל איטלקי
ובעזרת המישטרה, זכה הקצין האיטלקי
במיכנסיו 9 6 6רוקנירול איננו
ג׳אז — החלטה עקרונית זאת קיבל
השבוע מועדון הג׳אז של בית ציוני אמריקה
בתל־אביב, שגמר אומר לא לבצע
בתחומיו את יצירות המיקצב החדיש,
אשר כבש את ליבם של מאות אלפי בני-
נוער בכל רחבי העולם.
• כאשר הגיעה השמועה כי הכוכבת
מרילין מונרו תבקר אולי בקרוב ביש ראל,
ביחד עם בעלה המחזאי ארתור
מילר, אל שגריר ישראל בארצות־הב־רית
אבא אבן, הכריז השגריר החייכני
וד,ממושקף :״אתן לה אשרת־כניסה ליש ראל
אך ורק אם תסכים לבוא ולקבל
את האשרה מידי -השגריר עצמו.״״
מונח בקופסה
מיתקן רנטגן, שהותקן החודש במחסני
המכס בנמל-חיפה, גילה בבדיקה רא
צלה זרודנה עובת
התחנה המערבית של וינה היא גאוות
העיר — בניין יפה של קיר־זכוכית ומיס-
דרונות רחבים. הווינאים לא התרגשו במיוחד
כאשר התמלאה התחנה, באחד ה ימים,
בה*,ון של יהודים לובשי קאפוטות
של משי. רק עוברי־האורח היהודיים המעטים
יכלו להתפלא. כי היום היה יום
שבת, יום שבו אין חסידים אדוקים רגילים
לנסוע ברכבת.
החסידים לא יצאו לדרכם בקלוודדעת.
הם היו פליטים מהונגריה, שעברו את
הגבול האוסטרי בימי ההתקוממות בבודפסט.
בהגיעם לווינה זכו לטיפולם של
שליחים מישראל ומארצות־הברית. הישראלים
האיצו בהם לבוא לישראל. ואילו
נציגי הרב יואל טייטלבוים (הנקרא בתואר
״הרבי מסאטמר״ ,על שם העיר הרו מנית
סנטה-מארי׳ה) ,מנהיגם הרוחני של
נטורי־קרתא הגר בפרבר ויליאמסברג,
בניו-יורק, האיצו בהם לחכות עד שיוכלו
לעבור לארצות־הברית.
היאוש הציוני. חסידים רבים התייא שו
מן הוויזה האמריקאית, הגיעו בינתיים
לישראל. אולם הנאמנים ביותר החזיקו
מעמד, הסכימו עם הרבי שאסור לנקוט
בצעד של ייאוש, כמו הגירה לארץ הציונים.
.לבסוף
הגיע היום המיוחל: בנמל הגר מני
ברמן עגנה אונייה, הוויזות היו מוכנות
והחסידים יכלו להפליג. אולם כדי
״העולם הזה״ 1023
• ראש־ד,ממשלה דויד בן־גוריון, בחג
החומש של משק שדה־בוקר :״שדה־בוקר
אינו מקום מיקלט לראשי־הממשלה
שעייפו מתככי המדיניות, אלא שדד-,יצירה
לנוער.״
9שר־האוצר לוי אשכול בדיון תקציבי
:״החוכמה היא לגזוז את הציפורניים
מבלי לפגוע באצבעות.״
• הממונה על הכנסות המדינה זאב
שרף, בערב שאלות ותשובות בענייני
מיסים, שנערך בתל־אביב :״כאשר ה-
טאנקים כבדים, גם המיסים כבדים.״
!• חבר-הכנסת ומנהיג מפ״ם מאיר
יערי בדיון שנערך במרכז מיפלגתו על
ההתרחשויות האחרונות, ובהתייחסו לרצח
קסטנר :״הש״ב התחיל את מערכת הבחירות
לכנסת הרביעית.״
רפי נלסון מפליג לציילון
רפי נלסון מתנדב למלא יאת
מקומו של הקפטן. בתצלום
נראה נלסון משקיף לעבר חוף נלסון. מאוחר יותר ניסתה הספינה אינגה טופס, שעל
סיפונה הפליג נלסון, לחצות את תעלת־סואץ. הוא הורד ממנה והוחזק במעצר במצריים.
9לאחר ביקור בתערוכת״הנשק, ש נערכה
בבית־דגון, נזכר ח״כ מפא״י
שמואל דיין בדרכי ההתגוננות שהיו
נהוגות בארץ, זמן רב לפני היות בנו
משה דיין רמטכ״ל :״בקבוצת כינרת
היה מקובל שהשומרים יצאו לשמירה
ללא נשק והרובים היו מונחים על שולחנות
חדר־האוכל. רק במיקרה שנתגלתה
התקפה, היו השומרים רשאים לרוץ לחדר-
האוכל, כדי להזדיין. היתד, זאת הגשמת
תורתו של אהרון דויד גורדון, אשר
הביע התנגדות נמרצת לנשיאת נשק.״
היתרון עבר כגרגד ספיד
נעלי ״גרנד ספיד״ מעור, מנד ומגפה דמויית עור
ובעיטור כחול, ירוק או אדום.
כי נעלי טניס זה לא משחק,
99 <1ק 5ו<1ח<1יונ<
היתרון עבר בגרב
חיים בוטני למד בע״פ 10/000
פריטי אוטובוס כדי שי1כל לפקח
על כל אחד מהם. תמיד.
השעה 5.00 בבוקר. אם אתה ממתין לאוטובוס של
״אגד׳׳-אתה יכול להיות סמוך ובטוח כי הוא יגיע.
מפני שב ,4.30-יום־יום, מתייצב חיים בוסני המכונאי
במוסך של ״אגד׳׳ להבטיח שכל האוטובוסים יותנעו
ויצאו לדרכם בזמן ובמצב תקין. במקרה של תקלה-
מאתר אותה חיים ומטפל בה טיפול ראשוני, כדי
שהאוטובוס יצא לדרך בזמן ואתה, הנוסע, לא תמתין
בתחנה לשווא. למרות שלחיים נסיון עשיר במכונאות
רכב-בי״ס מקצועי מכונאי-רכב בצה״ל ו 15-שנות
עבודה כמכונאי-רכב ב״אגד״-הוא נדרש, כמו כל
מכונאי אחר ב״אגד״ ,לעבור השתלמויות מגוונות
בנושאי מכונאות כדי להתעדכן ולשמור על רמת
מקצועיות גבוהה. חיים מכיר בעל-פה את האנטומיה
של האוטובוס. מי כמוהו יודע כי לכל בורג קטן במכונה
הגדולה הזאת חשיבות רבה לשלומם
ולבטחונם של הנוסעים. לכן, כל בדיקה וכל תיקון
שחיים מבצע באוטובוס, מבוצעים בקפידה ובדקדקנות
רבה. ולכן, כשאתה ממתין ב 5.00-בבוקר לאוטובוס
״אגד״-אתה יכול להיות בטוח כי הוא יגיע לתחנה
בזמן ובמצב תקין, ויסיע אותך ליעדך בשלום.
התחביב של חיים בוטני
הוא משגרות אמנותיות לתמונות
אגד= -0האדם הוא המניעלר&ר&־ס
עולים מאוגנסינה בישואר מוכנים להידחס דמע!
איי־מלווינאס -או לפחות לעודד אחרים להילחם
דססק ו שה
7או 11 ם יע!!
כת, ה־ 15 במאי 8 .וחצי בבו־קר,
ברמת־אליהו, ליד ראשון־ל-
ציון. כשני׳ תריסר גברים, רובם בשנות
40 לחייהם, נכנסים לבית ברחוב הראשי.
חורחה, אלברטו, יעקובו, פאבלו, ריקרדו,
מיגל, קרלום. הם ביקשו שנקרא להם
רק בשמותיהם הפרטיים.
אחד החדרים מלא בכיסאות ובשולחנות,
שני חלונות משקיפים אל גינות נוי. בחדר
הסמוך מכין יעקובי תה וקפה. יש לו גם
מאטד — ,צמח מריר שהדרום אמריקאים
נוהגים להכין ממנו תה. הקובו
המקריח, שעלה מארגנטינה לפני 19 שנה,
משתתף בכל המיפגשים של בני המושבה
הארגנטינית ברמת־אליהו.
כעשרים גברים ממהרים לתפוס מקום
ליד השולחנות, ומתחילים בפולחן הקבוע
של ימי השבת — מישחק הדומינו. מדי
פעם בפעם קם מישהו, מנפנף בידיו,
• ״ב 1936-נסעו אנשים לספרד כדי להילחם נגד פרצקו. מדוע שלא ייסעו
עכשיו לבואנוס־איירס, כדי להילחם נגד האנגלים?״
״בארגנטינה היתה תמיד דמוקרטיה והיתה אנטי־שמיות ! ״
״נולדתי בארגנטינה, ואני מרגיש כמו ארגנטיני״.
• ״אם תפרסם את שמי, לא אדבר. אני פוחד. יש לי מישפחה בבואנוס־איירס.״
לחדור
פנימה. זהו עניין של שפה, תרבות,
מסורת ואופי.
אלברטו הוא בן .52״בלי שמות,״ הוא
מבקש .״אני בכלל לא רוצה לדבר. יש
לי מישפחה בארגנטינה, אני רוצה לבקר
בבואנוס־איירס בסתיו. לכן אני חושש
לדבר.״ אך הוא מתרצה בסופו של דבר
ואומר :״הגנרלים הארגנטינים רצו מיל-
חמה בגלל המצב הכלכלי הקשה, שבא
בעיקבות שש שנים של שילטון צבאי.
אפשר לדבר הרבה על זה, עוד ועוד...״
״מה יש לדבר!״ מתפרץ מיגל (יש לו
בן, עוזר־שר בממשלת ישראל ).״אותי
לא מעניינת המילחמה הזאת בין ארגנטינה
ובין בריטניה. שילחמו אחד נגד השני
עד שישארו ללא נשימה !״
״איך אתה מדבר?״ קופץ רוברטו .״רוב
חייך היית בארגנטינה !״ הוא זועם .״כמה
שנים אתה חי פה? איך שכחת? מאלווי-
נאס הם של ארגנטינה ! כך למדנו מה כיתה
הראשונה בבית־הספר. גם במפות
מופיעים מאלווינאם כאיים ארגנטיניים.
האנגלים הם פיראטים. זו הפעם השניה
שהם באים לשדוד את ארגנטינה !״
קרדום
״למה לצ׳ילה כן?״
הולם בשולחן, צועק. ושב ומתיישב.
מישהו אחר פורץ בצחוק של ניצחון.
ח ד שו ת
מ ה בי ת
¥הו המועדון של יוצאי ארגנטינה.
* לכאן מגיעות החדשות האחרונות מהבית
הישן, בואנוס־איירס.
אביו הזקן של פאבלו יושב ליד אחד
השולחנות. הוא הגיע, בשבוע שעבר לביקור.
הידיעות קודרות, המצב שם קשה.
ליהודים הארגטיגים קשר נפשי עם המולדת
הישנה שלהם. לפני כמה שנים.
כשהמושבה שלהם היתה גדולה יותר, הזמינו
את השגריר הארגטיני לבקר אצלם.
אך היום, מתוך 220 מישפחות שהיו
בשנת 1965 ברמת־אליהו, נשארו רק
כ־ .80 חלקן חזרו לארגנטינה, חלקן התפזרו
בערים אחרות בארץ. אלה שנשארו
ברמת־אליהו שומרים על ייחודם. ישנם
אמנם כמה יוצאי אורוגווי וברזיל, אך
הרוב עדיין ארגנטיני. זרים לא מצליחים
דים בארגנטינה בפומבי בראשי השילטון
שם?״ מתערב ריקארדו .״כי אין להם
ברירה!״ צועק מישהו. חייבים לפרסם בעיתונים
שהם תומכים בשילטון. זהו שיל־טון
צבאי, אי-אפשר שלא לתמוך בו.
הם פוחדים לעשות אחרת.״
״מטורפים ! שילחמו אחד נגד השני, עד שישארו ללא נשימה ! ״
• ״מדוע שלא נמכור נשק לארגנטינה י למכור נשק לצ׳ילה, לאל־סלוואדור
ולגואטמלה מותר? אז מדוע לא לארגנטינה?״
,,אני מרגיש שאני ארגנטיני
אני
• ״הפיראטים האלה כבשו שטח ארגנטיני. למדנו בבית״הספר שמאלווינאס
הם שטח ארגנטיני׳ וזה כך ׳.״
רוכרטו
ולעזור לארגנטינה אסור? תגיד לי, רק
תגיד !״
הי הו די ם
עשו חי י ם
ף• ארגנטינה היתה תמיד דמו*//קרטיה,״
מבקש להדגיש מיגל,
מנהל-מחלקה בחנות גדולה בתל־אביב.
״ותמיד היתה גם אנטי־שמיות. רבים מאלה
שעלו לפני 15 שנה, באו לארץ כי
הסתבכו בארגנטינה בפרשות כלכליות.
היהודים עשו חיים משוגעים בבואנוס־איירם.
קרוב־מישפחה שלי שילם לפני
שנתיים 5000 דולר עבור חולצה חתומה
על־ידי כוכב הכדורגל דיאגו מאראדונה.
אני הייתי אז בארגנטינה. היהודים לא
ידעו מה לעשות עם הכסף י שלהם בבוא-
נוס־איירס.״
,מדוע תומכים העסקנים היהודים העשי-
מ ת ביי ש ״
י^דלום הוא פועל בבית־חרושת לבג-
! /די ם .״לא למכור נשק לארגנטינה?
מה פתאום? לצ׳ילי מותר למכור נשק?
לניקרגואה מותר למכור? לאל־סלוואדור
מותר ולארגנטינה אסור? מה זה? אנו,
הישראלים, אוייבי ארגנטינה?״ ״אני
נולדתי בארגנטינה,״ מבקש להסביר חור־חה
.״אני מרגיש כמו ארגנטיני, חושב
ומתרגש כמו ארגנטיני. למה לא להגיד
את האמת? שני מיליון ארגטינים, יהודים
ולא־יהודים, עזבו את ארגנטינה בש נים
האחרונות, וזה כואב לי. המילחמה
הזו תהרוס את ארגנטינה עוד יותר.״
כריו שייך לדור הצעיר. הוא עלה
לארץ כשהיה נער. עכשיו הוא אב לשני
בנים. הוא נשמע מפוכח ושליו יותר.
״רבים מאיתנו מזדהים עם ההצלחות של
הכדורגל הארגנטיני, צוהלים כשהטניסאי
וילאס זוכה בניצחון, וסובלים מכישלונותיו
של נהג מירוצי־המכוניות רויטאמן.
המבוגרים שבינינו רוצים בניצחון ארגנטיני
בכל מחיר, אבל זה יעלה דם רב,
וזה גם לא מציאותי. הזקנים לא הולכים
למילחמה. הם רק מדברים מתוך נוס טלגיה.״
״הייתי
בביקור מישפחתי בבואנוס־איי־רס
לפני שנה, ומה שראיתי שם גרם
לי בחילה,״ מגלה ברנארדו .״הצבא הארגנטיני
מוציא אזרחים ממיטותיהם באמצע
הלילה ואנשים אלה נעלמים. לפעמים
אני מתבייש שאני ארגנטיני.״
מרפד זוהר ין!
מ טו ר ף
מי שיסע
תה שואל אם אני מוכן לנסוע
להילחם נגד האנגלים, כפי שביקש
אותו טבח יהודי-ארגנטיני במלון היל־טון?
מטורף!״ כך אומר פאבלו, גבר
רחב־מידות העובד כמנהל־מחלקה בחברה
מיסחרית בתל־אביב. בבית־הם פר למדנו
שמאלווינאס הם ארגנטינה, אבל בשביל
זה ללכת למילחמה, לנסוע לארגנטינה?
האיש שאמר שיסע להתגייס הוא
מטורף. אני מאמין שהוא לא יסע, הוא
רק מדבר. אני רוצה לחיות ולמות כישראל.
נולדו לי בנים ונכדים בישראל.״
״מדוע לא לתמוך בארגנטינה? מדוע
לא?״ מתחמם ברנארדו, בעל שיער כפוף,
שבנו חזר לבואנוס־איירס אחרי שלא מצא
את מקומו בישראל. האנגלים הם פיראטים.
אני תומך בארגנטינה בכל ליבי.״
״מה אתה רוצה,״ מתערב סרג׳יו .״מדוע
לא לנסוע כדי להילחם נגד האנגלים?
בשנת 1936 נסעו לספרד להילחם נגד
פרנקו. מדוע לעזור לקומוניסטים מותי,
עולי ארגנטינה במישחק־דומינו
״האנגלים הס פיואטיס ! ׳
719
החקוםהזההואביתנו, עליולא נוו ת ר
עוי אודות
לות׳ ט• סקוט
טי חו ט• ה א טון
חפימ:ם נ 11 לי גו ב ה במאי• היורד ב חי
בכורה
(״אנשים 1(109׳״)
מוסיקה: מורים דאד
ארצית
רעים
למטרת נישואין
שרות הוגן,יחס אישי ומסור,
אמינות ומספר חתונות רב.
20 שנות נסיון והצלחה !
תל אביב בן יהודה 5 8סל 03 -2 8 2 9 3 2
1 ׳״ 111.
,עיס ׳
מי השיער הידועים
בכל העולם להבראת
השיער ולמלחמה
בקשקשים ובנשירה.
להשיג בב תי מרק חת
מיוצר ע״י פגמן ־ שויץ
מקבוצת חברות הופמן לה־רוש
יבואנים: דיפריס ושות, נ ע ״ מ
כבורה ארצית
מליל שישי 10 — 12
״ לימור ״ ת״א
*;!י ־שבעהבונ^ם
(המשך מעמוד )9
שאף להגיע ולתרום יותר. כעבור
שנה נשלחו כמה מבני המחזור
שלו לקורס־קצינים. אייל לא היה
ביניהם. כאשר ביקש לדעת מדוע
לא צורף, נאמר לו :״חכה לקורס
הבא.״ עבור הצעיר בן ה־ 19 היתה
זאת אכזבה מרה.
אייל נקרע בין רצונו הטיבעי
למלא את מישאלות אביו, ובין
הדחף להתמרד. בין המיטען הכבד
שהועמס על כתפיו ובין יכולתו
הממשית. הוא מצא את האומץ
לקרוא תגר על אביו, אך לא היו
לו הכוחות הנפשיים להתנער מן
הציפיות שדבקו בו. עמוק בתוכו
הוטבע בו הרצון להידמות לאביו.
כאשר הבין יום אחד, כי הוא אינו
מצליח להשיג את המטרה ש הוצבה
לפניו, נשבר. רגישותו וע-
דינותו לא סייעו לו בזמן שהצריך
בחינה. מפוכחת של הדברים, כדי
לגלות את סגולותיו האמיתיות.
הוא שקע בדיכאון. כעבור זמן
קצר קיפד את חייו.
רג שות
א שם
,,סטודיו״ תל־אביב
מליל שישי ב־10.00
מוצאי־שבת 7 —9.30
ימי חול 4.30 —7.00 —9.30
יייהתעשיה ! /
ש!ני ק ברי ם
חרי מותו של הבן התברר
\ 5לאב כל אשר עיניו טחו מלראות
בעוד מועד. לאיש הנוקשה
היתד, עוד תכונה בולטת מאוד.
הוא היה בעל חוש־צדק מפותח.
בצבא הוא זכה להערכה רבה על
כך ממפקדיו ומפקודיו כאחד. הכל
ידעו שהוא מתייחם לכל אחד עלפי
המגיע לו, ללא משוא פנים.
רגישותו המוסרית הגבוהה הפכה
לשם דבר. אך ביחס לאסון שפקד
את מישפחתו, היא היתד, לו לרועץ.
מתי
האשים את עצמו במה
שקרה לבנו. הוא לא היה יכול
להדחיק את הדברים. להיפך, הוא
היה צריך להתעמק ולחדור־ליסו־מתיהם.
כאילו קרא לו קול פנימי
לדוש בהם שוב ושוב. וככל שהלך
והתעמק, כן הלכה וגברה בו ההכרה
במישגים שעשה בחינוכו של
בנו וביחסו אליו. הוא השתכנע
שאייל התייסר קשות בשל המבוי
הסתום שאליו נקלע, ונטל על
עצמו את האחריות המלאה לכך.
המפקד הקשוח נשבר. הוא שקע
כל כולו בעולמו הפנימי. כלפי
חוץ המשיך להפגין את אותה ארשת
רצינית ובוטחת, אך היה זה
רק צילו של האיש הפעיל והנמרץ.
ידידיו הקרובים מצמרת הצבא קיוו
והאמינו שזהו משבר זמני, שעם
הזמן זה יחלוף ושהוא ישוב לבסוף
לאיתנו. אך מתי לא היה מסוגל
להתגבר על מה שעבורו היתה
האמת הקשה והכואבת. להתגבר
פירושו היד, לשכוח, להבליג, להתעלם,
לברוח, להתפשר עם מצפונו
— כל מה שהיה ההיפך הגמור
מאישיותו. הוא לא יכול היה
לבגוד בעקרונותיו המקודשים, שהיו
חלק ממנו עצמו.
אשתו, ניצה, אחות במיקצועה,
היתד, כל העת לצידו. היא נאלצה
להתמודד בעת ובעוגה אחת עם
הכאב שפקד אותה בעיקבות מות
בנה, ועם בעייתו של בעלה. בשל
כך עזבה את עבודתה בבית־חולים
השרון בפתח־תיקווה. היא היתד,
האדם הקרוב ביותר למתי, אך גם
היא לא תפסה אלא חלק קטן
ממאבק האימים שהתרחש בנפשו.
לפני יותר משנתיים נסעו בניד,זוג,
יחד עם בתם, ללונדון. שם
שירת מתי בקונסוליה של ישראל.
כולם קיוו כי הריחוק מן
הארץ ישפר את מצבו. ואכן, כשחזר
ארצה, לפני חמישה חודשים,
הופתעו קרוביו וידידיו לטובה.
האיש כאילו התחיל לפרוח מחדש.
הוא העז אפילו להעלות חיוך
על פניו. חבריו הרבים מקרב אלופי
צה״ל, שדאגו לו כל העת,
חשו הקלה. אך הם לא ידעו שה קצין
ששב מאנגליה מציג לפניהם
רק ארשת חיצונית. בתוך תוכו
פעם הכאב במלוא עוצמתו.
מאז מות הבן פקד מתי את קיברו
מדי יום ביומו, למעט התקופה
שבה שהה בלונדון, היו שראו
בכך דבר המקשה על שיקומו,
וניסו לשדלו להקטין את תדירות
ביקוריו. מאז שובו ארצה, הוא
שב להרגלו. הוא היה פוקד מדי
בוקר, בחשאי, את קברו של אייל.
לפניו היה יבול לפתוח את סגור
ליבו. אחר־כד היד, חוזר לטירדות
החיים ולתפקיד שנטל על עצמו
לשחק לעיני הסובבים אותו.
החלטה
פ ת או מי ת
תי הודיע על רצונו לפרוש
י! מצד,״ל. הוצעו לו מישרות
אזרחיות רמות־דרג. ביניהן מישרה
בכירה בבנק־הפועלים. הוא
שקל כבר את קבלת ד,מישרה, אך
בינתיים שוחח חברו, רב־אלוף
צבי (״צ׳רה״) צור עם מנכ״ל
מיפעלי מלט נשר, תת״אלוף
(מיל׳) מנחם (״מך) אבירם. מן
מיהר להציע לניב את מישרת
מנהל אגף כוח־האדם בחברה. מתי
התייעץ עם כמה אנשים. חבר־הב־נסת
מרדכי (״מוטה״) גור, שמינה
אותו בזמנו לתפקיד קצין־שלישות
ראשי, יעץ לו לקבל את המישרד,
בנשר, שבד, ראה עבודה מעשית
יותר ותעשייתית. מתי קיבל את
עצתו.
נקבע שמתי יתחיל בתפקידו ביום
הראשון בשבוע שעבר. הוא
לקח חומר הקשור לתפקיד לעיון
בביתו, וביום הראשון אכן התייצב
לעבודה. בצהריים אכל ביחד עם
מן, והתנהלה ביניהם שיחה באווירה
נעימה ונינוחה. אחרי־הצהריים
התקיימה ישיבת־הנהלה, שבד, הציג
מן את מתי. הועמדה לרשותו מכונית
וולוו, והוא היד, אמור להשתלב
באופן מלא בניהול החברה.
למחרת בבוקר הוא התאבד. הוא
השאיר פתק, שבו היו רשומות
שלוש מילים בלבד :״למן, סליחה,
מתי״ .לגבי מניעי ההתאבדות
דרך: הספורט, שהיה ונשאר אה בתו
הגדולה. בנו לא פיגר בכך
אחריו. השניים היו אוהדים מושבעים
של מכבי תל־אביב. במהלך
מישחקי הכדורסל, שאליהם נהגו
לבוא ביחד, היו יוצאים מכליהם
מרוב התרגשות והתלהבות.
מתי, ששימש בעבר שלישו הצבאי
של משד, דיין, בעת שהיה
שר-הביטחון, נהג לשבת במישחקים
לצד דיין, שגם הוא היד, אוהד נלהב
של מכבי תל־אביב. בין מתי וניצה
ניב ובין משה ורחל דיין נקשרו
קישרי ידידות עמוקים, ש נמשכו
גם אחרי שהשניים חדלו
לעבוד יחד. אחרי מותו של דיין
נשמר הקשר עם רחל. מתי ליווה
אותה למישחק גמר־הגביע בכדורסל,
שהתקיים לפני שבועיים.
__ בלי
פ שרו ת
ן * ותו הפיתאומי ד,יכה ב•
הלם את כל חבריו ומוקיריו.
״יום לפני כן אכלנו ארוחת-
צהריים ביחד ודיברנו על כדורסל,״
סיפר מנחם אבירם .״הוא
הזמין אותי למישחקים והיה ב־מצב־רוח
טוב. על הבן נמנעתי
מלדבר איתו, כי ידעתי שזאת נקודה
רגישה אצלו. אחרי מותו של
מתי, שאלו אותי אם הרגשתי במשהו.
לא היה שום דבר מיוחד
בהתנהגותו. הוא היה באופן כללי
אדם בעל התנהגות עצורה. ארשת
הפנים שלו לא הסגירה את רחשי
ליבו.״
״אני הכרתי אותו בכמה תפקידים,״
סיפר מוטה גור ,״מיניתי
אותו לקצין־שלישות ראשי, כי
ראיתי בו מומחה ממדרגה ראשונה
לטיפול באנשים ובכוח־אדם. הוא
היה אדם מאוד קשוח ומופנם,
אבל בעל חוש צדק מפותח מאוד.
אצלו קיבל כל אחד את מה שמגיע
לו בלי עזרת, סוסים /כפי שקור
אלוף גיב
כדור על הקבר
השאיר רק רמז אחד: הוא כיוון
את היריד, לעבר ליבו, האבר המ סמל
יותר מכל את כאבו ושיב־רונו.
ברור
שהוא לא תיכנן זאת מראש.
לא רק העובדה שקיבל על
עצמו מישרה והתחיל לעבוד מעידים
על כך. לפני ששלח יד בנפשו
עוד הספיק לשכפל מפתחות
רזרוויים למכוניתו החדשה. חש־בונית־מס
על דמי ד,שיכפול נמצאה
בכיסו. אדם ההולך למות
אינו זקוק למפתחות רזרוויים. על
פי כל הסימנים בשלה בו ההחלטה
לשים קץ לחייו זמן קצר
בלבד לפני שביצע אותה.
שיבעת מדורי הגיהינום שעבר
עד שמצא מנוחה סופית לנפשו,
גרמו לו לאבד הרבה מחיוניותו
וממירצו. אך בנושא אחד הוא
נשאר פעיל ונלהב לכל אורך ה־
אים לזד, בעגה הצם. ת .זד, חשוב
מאוד בתפקידים הבכירים. זכור
לי שהתערב במיקרה שבו אלוף־
פיקוד נתן דרגה למי שלא הגיע
״היתה לו רגישות מוסרית גבוהה
ביחס לנורמות ההתנהגות בצבא.
בתקופת מילחמת־ההתשה היו
קיימות כל מיני קרנות בצבא,
שהפיקוח על כספיהן היה לוקה
בחסר. הוא נזעק אז להילחם בתופעה
הזאת.״
״הוא היד, אדם שאיכפת לו מכל
דבר,״ סיפר תת־אלוף (מיל׳) דן
מיכאלי .״היו לו דרישות גבוהות
מהסובבים אותו, וגם ידע לתת
מעצמו. לפעמים היו לו קשה
לעשות כל מיני פשרות, שאנשים
נאלצים לעשות בחייהם. במד, שנגע
למצפונו הוא לא ידע פשרות.״
יוסי הימן י
ה עו ל ם הז ה 2333
׳ושב־דאש ועד ציוותי־האוויר של ״אדעל״ ,הקברניט בצלאל שפד,
מספר על !]1הווי של ם ״סי ״אל־עד־ ותנאי 11 בודתם(1 ,אשים
את פומה שביט בשקרים ובנישלון ואומר נכאב:1 :בדו כנפי 1המטוס!
אני גקנל ל מ?ס
שהוא ודביל חשו1ה
70 מיליון חלו.
בתור המטוס
יעו 485 איש
נוחה שביט הנן כוכב
טלוויזיה סל חשבון
,.אלסר. החוטים של
הנווויקטוויס חבנו עניין
שד קבע במיסוחנות
ההווי, הוזנחה, איבה
יהיה לי כאלה בחנוה
אמזיקאיח או שוו.ציה?
ההומו! ,היחסים
חא״ש״ס, חביח״ם?
אברהם שפירא בראום
יקר, בלאוס נחמו
בצודה בלחידגילח.
כולם אוהבים אוחו.
ט״סים, דיילים, מלס
חבות־חעזפה לאומית
היא מוס! נמו מישסוה,
כמו צבא. מישהו צוין
לנסות את
חחפש־יס שלה
אנחנו מציעים שאנחנו
נספק שיוותיטיס
לאראל ,״ארעל
תקנה מאתנו טיסות,
אנחנו נדאג למטוסים
1^ .מסוסלבהלה -
אךלאלפ אני ק ה!
ף דברים שאמר לי מי שהיה יו*
י 1שב-ראש מועצת־המנהלים של ״אל-
על״ אברהם (״בומה״) שביט בגליון הקודם
(״העולם הזה״ )2332 עוררו סערה
ב״אל״על״ בכלל ואצל אנשי צוות״האוויר
בפרט.
יושב״ראש ועד צוותי־האוויר של //אל-
על׳ /קברניט בצלאל עופר׳ ביקש להגיב
על דבריו של בומח.
נפגשתי עם עופר, המכונה צוליק, ואיכשהו
הפכה התגובה לשיחה והשיחה ל
ראיון.
אנשי צוות״האוויר משמשים נושא
לקינאה בקרב ציבור ההדיוטות. גם
אני מקנאה בהם, אני מודה. די לי לבקר
בבתיהן של חברות-דיילות, לראות את
הגבינות שהן הביאו בטיסה מפאריס,
את מוצרי הקוסמטיקה והבגדים שנקנו
בלונדון ובניו״יורק, כדי שקנאתי תתעורר.
ומי אינו מקנא בכרטיסי החינם ובחיים
בבתי-המלון המפוארים ברחבי העולם !
בקצרה — אנשי צוות״האוויר עושים
חיים, ועוד משלמים להם עבור זה.
צוליק עופר מכיר את כל הטענות שמטיחים
בצוותי־האוויר. בנחת ובסבלנות
הוא ביקש להעמיד אי-אלה דברים על
דיוקם. ראשית הוא הסביר, שכל עובד
קבוע ב״אל-על״ זכאי לכרטיס חינם אחד
בשנה, וכן כרטיסים לאשתו ולילדיו. רווק
מקבל כרטיס עבור הוריו, פעם בשנתיים.
דייל זמני זכאי להנחה של 90 אחוז על
כרטיס״טיסה בתום עונת עבודה. נוסף
על כך, זכאי עובד ״אל״על״ שפרש מהעבודה
לכרטיס חינם אחד בשנה. בך
שלדעתו, הרושם שנוצר באילו צוותי-
האוויר ומשפחותיהם מתרוצצים ללא
הרף על פני בל העולם חינם אין בסף,
הוא רושם מעוות.
צוליק עופר מבקש להדגיש כי לא היה
פותח את פיו לולא בומה שביט .״חצי
שנה הוא סתם את חפה, אז למת הוא
היה צריך לפתוח אותו עכשיו ז״ הוא
שואל בתרעומת ומוסיף :״אם הוא מלכלך
עלינו עם שקרים, אנחנו נלכלך עליו
עם תאמת״.
011
״ש מ קו לבהלהאךלאלפאניקה !״
(המשך מעמוד )81
בחדר־המבצעים של ״אל״על״ ,שבו שוהים
הטייסים לפני עלייתם למטוש,
מביעים במעט כולם מורת־רוח מהדברים
שהשמיע נגדם בומה שביט.
אווירה מוזרה שוררת בבית-המישרדים
הגדול. בדרך לחדרו של אחד הטייסים
הראשיים, אנחנו פוגשים קברניט צעיר
שאומר :״שמעתי שיש פה מבירה כללית•
אפשר לקנות איזה מטוס ״ 1זהו
פחות או יותר טוג הבדיחות שהולן
היום טוב ב״אל״על״.
צוליק עופר עובד ב״אל״על״ מזה 15
שנים• הוא שירת בצנחנים ושנה אחרי
שיחרורו הגיש בקשה להצטרף לקורס
טיס. עם שיחרורו מצה״ל הצטרף ל״אל-
על״ ,הוא נשוי ואב לשתי בנות.
• קפטן עופר, מה הרגיז אותך
כל־כך כדבריו של בומה שכיט ץ
80 אחוזים מדבריו אינם נכונים. הוא
שקרן כרוני, מוקיון טלוויזיוני ופטפטך
צמרת. הוא בונה את עצמו על הכאריזמה
שלו, על ההופעה שלו. הוא בונה על
האפקט הבומבסטי, שהוא תוצאה של דבריו
הבומבסטיים. אבל מעבר לזה העובדות
פשוט אינן נכונות. אם אני לוקח
את הדברים שהוא אמר לך אחד־אחד,
אני יכול להפריך אותם אחד־אחד —
החל במיספר האנשים שהוא כביכול פיטר,
וכלה בדברים האיומים שאמר על אנשי
צוות־האוויר. באף מילה שלו אין אמת.
לא שהאמת אינה מדוייקת, היא פשוט
איננה שם!
• אתה כמעט מתחרה כו כחריפות
לשונו• כוא נתחיל מההתחלה,
כשכומה שביט כא ל״אל
על״ .למה ציפיתם ממנו ץ
הוא קיבל קרדיט אדיר, שאף אדם
לפניו לא קיבל. כשהוא הופיע לפנינו ב
הוא
תמיד לוקח את הפינה הכי קיצונית.
הוא מאלה שכשיש קבוצה של מאה נפילים
וגמד אחד, הוא יציג את הגמד. אב
פעם ב־ 15 שנה קברניט לא הטיס מטוס
בגלל כוס קפה — אז זוהי הדוגמה שהוא
יביא. הוא לא ידבר על זה שקברניטי
אל־ על טסו כדי להביא יהודים מאיראן
בזמן שאף חברת־תעופה לא טסה לשם.
זה לא! אבל הוא ידבר על כך שהשביתו
טיסה כי שני דיילים סירבו לישון באותו
חדר.
• אתה מגן על התנהגות ה־עוכרים?
וחלילה ! יש לי המון ביקורם
נגדם, גם נגד צוותי־האוויר וגם נגד
צוותי־הקרקע. אבל מה זה שייך ז אל־ על
היא חברה מסובכת ומתוסבכת בבעיות
אדירות. במקום לפתור את הבעיות הגדולות,
הוא נתפס לבעיות השוליות ועושה
מהן הון כדי להאדיר את שמו.
• האם גם טענתו שהוא הוריד
את הפסדי ״אל־על׳׳ מ־ 140 מיליון
דולר ל־0צ מיליון אינה נכונה ץ
זהו שקר גס. הנה, ראי בעצמך: דו״ח
מבקר המדינה עמוד 352 קובע, שבשנת
1978 היה לאל־על 21.6מיליון דולר
הפסד, ב־ 60 1979 מיליון וב־38 1980
מיליון דולר. איפה 140 מיליון שהפכו
ל־ 20 מיליון י בשנת 1979 הציג שביט את
החברה כבעלת הפסדים אדירים והעמים
עליה הכל, כך שב־ 1980 בכל מיקרה
היו פחות הפסדים.
• למה אתה מתכוון ץ
לקחו והעמיסו כל מיני הוצאות בגין
שנים קודמות — שבדרך־כלל לא הופיעו
במאזנים — של שנת .1979 צירפו לשנה
הזו הפסדים משנים קודמות והגדילו את
ההפסד שלה. אחר־כך, בשנת ,1980 ברור
שההפסדים פחתו, ובומה שביט יכול היה
שור. אנחנו, שטסים לאיסטנבול ולמצריים
לא נזכה לכל התנאים האלה, שהם הכרחיים
מבחינה בטיחותית.
• האם זה לא נכון שככל העולם
טסים שני אנשים כתא־הטייס ץ
הוא שקרן פתולוגי. על 737 גם אצלנו
טסים רק שני אנשים. זהו מטוס קטן.
• י־ט לי הרגשה ש״אל־על״ היא
חכרה הכנוייה על סנטימנטים —
לא צריך לפטר כי הנווטים הקימו
את חיל־האוויר ואת ״אל*על״,
לא צריך לפטר כי הפקידים עובדים
כ״אל־על״ מזה 0צ שנה, צריך
כרטיסי חינם לא רק לאנשי צוות־האוויר
אלא לכל אנשי ״אל־על״
לבני מישפחותיהם. הלא ״אל־על״
אמורה להיות עסק רווחי, מי שלא
זקוקים לו צריך ללכת הכיתה.
אני לא אומר שכל הדברים האלה הם
בסדר, אבל יש דרך לעשות אותם. בומה
שביט מתייחם אל האנשים כאילו הם
אפם.
• זוהי גישה קפיטליסטית...
נכון, הוא קפיטליסט.
• אכל פיטורי עובדים מיותרים
הם אחת הדרכים לייעל חברה.
אני לא נגד פיטורי עובדים שאין בהם
צורך. אני חושב שצריך לפטר לפחות
1500 איש. אל־על פיטרה 500 איש שפישו
מרצון.
• וקיבלו פיצויי-ענק.
זו היתד, באמת פשלה איומה, כל עניין
הפיטורין מרצון. עזבו אנשי־מחשב שקיבלו
עבודה בחוץ־לארץ, אנשים שאל־על
זקוקה להם ולקחה אחרים במקומם.
• למה הם קיבלו כל־כך הרכה
בסף ז מדוע מקבלים כ״אל־על״ יותר
פיצויים מאשר כבל מקום
אחר ז
זו פשלה של בומה. זה בזיון שלא חיה
כמותו, במיוחד לאור העובדה שאחר־כד
הוא קיבל אנשים חדשים לעבודה. הוא
אמר לך שהוא פיטר 1800 עובדים ז זהו
שקר גם. הוא הציע לכל עובדי אל־על
לפרוש מרצון, תמורת פיצויים מוגדלים,
אבל כש־ 21 נווטים רצו גם הם לפרושי
ממה שניט הוא
שקה נחג׳,
מוקיון 0לוד1י1גי
ופטפטו צמות
שופט ולא כמו רופא. אם יורדת לי עין
אני חייב לעזוב את העבודה. חוץ מזה,
אני לא מקבל פנסיה. אני יכול לקבל רק
פיצויים ולעזוב. רק שישה־שבעה טייסים
בכירים מקבלים פנסיה. ושלא לדבר על
כך שאני חייב לעשות ארבעה מבחנים
כל שנה — מיבחן רפואי, מיבחן טיסה,
מיבחן נוהלי חירום, והטיסה עצמה.
• זה מבגים למתח?
מכניס למתח? מצאו אצלי אבן בכליה.
אמרו: אתה לא תטוס עד שלא תשתין
את האבן. אז ישבתי בבית. אם לך תהיה
אבן בכליה, תשבי בבית ותמשיכי לעבוד.
חוץ מזה אני מקבל לידי מטוס ששווה
70 מיליון דולר, שהם, אם אני לא טועה^
מיליארד לירות. בתוך המטוס הזה
יש 485 אנשים. איזה בן־אדם נוסף את
מכירה שמקבל לידיו מיפעל של 14 מיל יארד
לירות למשך 12 שעות?
אם משכורת של מיליון לירות לחודש
זה הון עתק, למה מר גדיש מחברת מעוף
משלם את ז הו הוא חברה פרטית, לא?
אם אני טס בתיכנון ובמאמץ, אז תוך
שלוש טיסות אני מכסה את המשכורת
שלי. היום טונה דלק זד 400 ,דולר. אם
אני חוסך דלק ביגלל תיכנון נכון של
הטיסה, אז חסכתי את המשכורת שלי
בכמה טיסות.
אני כבר לא מדבר על חיי אדם, על
האחריות העצומה המוטלת על כתפיך.
אצל מר גדיש טסים חבר׳ה שגמרו אצלנו
קורם למטוסי ,707 והוסמכו כקצינים ראשונים.
הם לא נקלטו באל־על ונקלטו במעוף
ובארקיע. בומה שביט מספר לך
סיפור על קברניט שלא עשו לו קפה?
לא היה סיפור כזה.
• מה עם סיפור הדיילים שלא
רצו לגור שניים כחדר ץ האם אינך
חושב שזו •טערוריה?
כן, בהחלט, אני חושב שזו שערוריה.
הסיפור הזה טופל כהלכה, וכעת ישנים
שני דיילים בחדר. אבל בומה שביט עושה
מכל דבר הון. הוא היה יושב איתי פה,
בחדר, והיה פותח פה על שרים. הוא היה
פותח פה על הדירקטוריון, היה בוכה שהדירקטוריון
עויין, שמטרפדים אותו. אחר-
כך הוא היה הולך לדירקטוריון ובוכה שהטייסים
עויינים, שהטייסים בני זונות.
זה אוכל אותי, ההתנהגות שלו, הפה
שהוא פותח. מה הוא רוצה? את יודעת
איזה קרדיט הוא קיבל מצוותי־?•,אוויר?
החבר׳ה הורידה ב־ 40 אחוז משכרם, תרמו
לו יותר מכולם, והוא מדבר על צוותי-
האוויר ! מה עשינו לו?
• מדוע אתה חושב שהוא עו־יין
את צוותי־האוויר?
קינאה פתולוגית.
• לדעתך צריך היה לערב את
השר דויד לוי כפיכסוך שכין שכיט
וכין העובדים?
במילחמה אתה מתחבר עם כל אחד.
• ומה כעניין ההתבטאויות...
צוות־אוויר כתידרוד לקראת טיסה*
״העויינות של בומה לאנשי־האוויר נובעת וזקינאה פאתולוגית !״
פעם הראשונה ואמר את דבריו. הוא
קיבל מחיאות כפיים שהתיקרה נפלה.
היינו משוכנעים שהנה הוא בא, והוא
יהיה האיש שיתקן את מה שצריך לתקן.
אבל טעינו. הוא הלך על מה שהציבור
שונא באל־על — הוא הלך על משכורות,
על צוותי-אוויר, על בתי־מלון ועל
כרטיסי חינם. הוא לא נגע בשורש ה בעיה.
הוא ניסה להיות פופולרי על חשבון
אל־ על.
• כשהוא הגיע ל״אל־על״ שררו
יחסים גרועים כין הוועדים השונים...
נכון! הוא קיבל חברה רגועה יח סית.
איתן רחמן היה שקט, עד שבומה
יצא עם הבומבות של הפיטורין, וסיבך
את כל העסק מחדש. איך התבטא אחד
מעוזריו ז ״הוא העדיף לקחת בכוח, במקום
להביא למצב שבו העובדים יתרמו
10 אחוזים מרצונם הטוב.״ כך הוא הפך
לכוכב טלוויזיה. החוטים של הפרוז׳קטו־רים
של הטלוויזיה, שנמתחו במיסדרונות
שהוליכו למישרד שלו, היו עניין של
קבע.
הדברים שהוא אמר לך מרגיזים, מרגיזים
באמת. אפשר לחשוב שבאמת יש
דברים כל־כך נוראיים, שמי יודע מה.
812׳.
לצעוק בראש חוצות שהוא הוריד את
הפסדי החברה.
• מדוע נכשל כומה שביט כ-
בגלל היחס שלו לאנשים, בגלל התפיסה
הפיאודלית של חייו. עשרים נווטים שבנו
את חיל־האוויר ואת אל־על הוא רצה
לזרוק לכלבים. הוא בא ואמר להם שהם
אוכלים לחם־חינם. חבר׳ה שבלעדיהם לא
היה חיל־האוויר ולא היתה אל־ על. אחד
שהגיע מהתאחדות־התעשיינים, אדם עובד
בשבילו זה כלום, זה לא בן־אדם.
• הוא טוען שככל העולם טסים
כיום שני טייסים כתא־הטייס, ושמיים
״אל־על״ הטוען כי הוא
זקוק לאדם נוסף משקר.
אין לו מושג על מה הוא מדבר. נכון
אמנם שהנשיא רגן מינה ועדה, שקבעה
כי את המטוס החדש ,767 יוכלו להטים
שלושה טייסים או שני טייסים באותה
מידת ביטחון. אבל הוועדה המליצה גם
על שמונה דברים במערך האווירי של
ארצות־הברית שחייבים לשנות אותם לצורך
זה, וזה כולל יחידות בקרה ומיס •
קברניט מאיר בר, קצין ראשון יצחק
פנמור, מהנדס־טיס שלמה ברכה.
מרצון, הוא לא נתן להם ללכת. הוא
אמר: אתם לא תלכו מרצון ועם פיצויים
מוגדלים, אתם תלכו עם 100 אחוז פיצויים
לא מוגדלים. בסך־הכל חוא צימצם את
צוות העובדים ב־ 680 איש. איפה? 1800
על מה הוא מדבר ל
ירקתי דם, הוא אומר. זהו שקר וכזב.
על מי הוא מדבר ד על עקיבא פרסמן
שפוטר כי עבר עבירת קלון? על עובדי-
חוץ שפוטרו בלונדון? בארץ לא פוטר
איש. היתה פרישה מרצון. זו היתד, בושה,
הלכו כאלה שלקחו הון כסף וירדו מהארץ,
מהי המשכורת שלך ץ
מיליון לירות לחודש.
• זה מעט ז
שמעת אותי אומר שזה מעט?
• האם טייסים ככל העולם מרוויחים
סכומים כסדר גודל כזה ץ
חברת יונייטד
150 מיליון דולר
חתמה עכשיו על
הם ירוויחו 161
הון עתק.
האמריקאית, שהפסידה
ברבע השנה האחרונה,
הסכם עם טייסיה, לפיו
אלף דולר לשנה. זהו
• מדובר כהכרה פרטית, לא
כהכרה לאומית, שהציבור הוא
אשר משלם את משכורותיה.
אף אחד לא אמר שאנחנו לא חיים
טוב. אבל למה את חושבת שחברת
יונייטד משלמת? האמריקאים כולם טיפשים
ואנחנו חכמים? באייר־פראנס משלמים
פי שישה מאשר באל־על. בסוויסאייר
פי חמישה, וכשטייס יוצא לפנסיה בגיל
55 הוא מקבל חצי מיליון דולר פנסיה.
למה זה? כי אם אני מחר בבוקר טס
וחס וחלילה יורדת לי עין, אז איבדתי
רשיון. זה לא כמו עורך־דין ולא כמו
על איזה התבטאויות את מדברת? על
המילה נפקות? הוא אמר לך שהשר
המציא את המילה. הנה, יש לי מיכתב
מבומה שביט. ראי במו עינייך: את
רואה את המילה נפקות? רואה. עכשיו
את יודעת מאיפה נולד הביטוי הזה, נפקות.
כולם
אשמים במה שקורה באל־על.
הצ׳רטרים, ההנהלה, העובדים, ורק המנהל
בסדר. מי מינה את ההנהלה? מי האכיל
את עם ישראל עם דו״ח מקמי? מוקיון
טלוויזיה שכמותו, קנאי פתולוגי. את יודעת
מה הוא אמר לי פעם אחת? ״אני
מרוויח יותר מקברניט, מנהל יותר טוב
מכל הנהלה.״ חולה, תאמיני לי, חולה .
• כבל זאת, הוא עבד ללא
תשלום.
נכון, הוא קיבל דולר לשנה, אבל
זה שתיקנו לו את ד,קרבורטור ב־ 57 אלף
לירות הוא אמר לך? ומה עם חשבון
ההוצאות שלו? להסתובב חודשיים ב־חו״ל,
מי שילם את זה? תנורי שביט?
ישב באוסטרליה במשך שישה שבועות
עם המישפחה, ומד, יצא לנו מזה? הוא
הוסיף קווים? הוסיף טיסות? להבריא
את אל־על הוא רצה? הוא התעסק רק
עם צוותי־האוויר, כי פחד להתעסק עם
צוותי־הקרקע.
• מה לדעתך יקרה ל״אל־על״?
פה אני מסכים עם בומה שביט: העיטים
יעוטו והנבלה תישאר לעם ישראל.
החברה מתקדמת אל הסוף. אם יסגרו לנו
את השבת, זו תהיה בטוח סוף הדרך.
אבל גם אם לא יסגרו, אם לא יערכו פה
שינויים אדירים, החברה לא תסחוב את
עצמה. קווים חדשים קשה לפתוח, ובמחירי
טיסות השכר לא נוכל להתחרות.
כבדו כנפי המטוס, פשוט כבדו.
#מהן תוכניותך?
להיות קברניט עד גיל .60 אני מאמין
שבכל מיקרה תהיה איזושהי חברה בכל
מתכונת שהיא. אני, באופן אישי, פחות
מודאג מפיטורין. אני לא פוחד. בי יפגעו
הכי פחות. כי אני ותיק. יכול להיות
שמתוך 197 טייסים 70 ,ילכו הביתה. יכול
להיות שיחתכו אותנו לחצי. אבל 12
אנחנו טסים לאיסנתמד
בהפסדים ניכדם, כדי
שרגיל שואל יתנוסס
ביו הדגלים העוב״ס.
הטייסים שלא נקלטו אצלנו נקלטו במעוף
ובארקיע, תראי מי מטים את המטוסים
ומוכשר להטיס אותם — זה אנחנו! יש
לנו רישיונות על ג׳אמבו ועל .707 לא
כל אחד יכול להיות קברניט ג׳אמבו.
ילד בן ,27 שרק השתחרר מהצבא בטח
שלא. אנחנו עומדים בכל קריטריון בינלאומי.
אני לא מודאג.
קברניט עופר כמקום-העבודה
• אתה מדבר על ירידה?
חס וחלילה! בעד שום הון שבעולם
לא אעבוד בחברה זרה.
• יש כאלה שמדברים?
בכל חברה תמצאי כאלה שיחפשו שדה
יותר ירוק. אבל איפה, עם דרכון ישראלי?
מי יתן להם עבודה?
• אמרת קודם שבעד שוס הון
שבעולם לא תעבוד כהכרה זרה.
מה כד־כך מיוחד ב״אל־על״ צ
ההווי, החבר׳ה, איפה יהיה לי את זה
בחברה אמריקאית או שווייצית? נוצרים
יחסים, הומור משותף, בילויים משותפים.
אל־על זה אורח־חיים, זה לא סתם מקום
עבודה.
• אתה כעד זה שימכרו את
החכרה?
״מצאו אצלי איבן בכליה. הייתי מקורקע עד שהשתנתי את האבן !״
• יצא לך לדבר איתו מאז ההחלטה
על חוק השבת?
לא איתו. לא יצא לי לטוס. אבל דיברתי
עם בנו, פינחס. בחור נחמד מאוד.
• מה הוא אמר, הנוסע הנחמד
שלך?
שכל מה שעומד מול השבת אינו שווה
כסף.
• מה דעתך על כך שאנשים
רכים אומרים שאם יוחל הוק השבת
יחדלו לטוס כ״אל־על״?
אם הציבור לא יתמוך באל־על במצבה
הקשה, היא גמורה. זה ברור, לא?
• יתופפו לבם נוסעים דתיים...
אני בספק אם יצליחו למכור חברה
כל־כך בעייתית מבחינה כלכלית, ביחד עם
מצב יחסי־העבודה השורר בה.
גם כאן אני מסכים עם בומה שביט.
אף נוסע דתי לא יתוסף לנו. הם ימשיכו
לטוס איפה שעושים להם כמה דולרים
הנחה. אני מסכים, אגב, גם עם מה
שאמר על דויד ויינגרטן. איך אפשר
היה להכניס את האיש הזה לוועדת־השבת?
ומה יהיה על הפסדים שיווצרו
מהשבת?
על איזו טראומה הוא מדבר? על זה
שבזמן מהפיכת חומייני, כשהשמיים לאיראן
היו סגורים ואף חברה לא טסה
לשם, אני טסתי לטהרן כדי להציל יהודים?
על מה הוא מדבר? על זה שבזמן מילחמת
יום־הכיפורים אף חברה לא הגיע לכאן,
ורק אנחנו המשכנו לטוס אל הארץ
ומחוצה לה, כדי להמשיך את החיים?
על איזו טראומה הוא מדבר? על זה
שמר גדיש מחברת מענף לא יטוס בחיים
שלו לאיסטנבול בהפסדים, ורק אל־על
טסה לשם בגלל הדגל, כדי שדגל ישראל
• אתה רוצה שימכרו אותה?
כל מדינה חייבת שתהיה לה חברה
לאומית. החברה הבלגית, סבנה, מעולם
לא היתה רווחית, ואיש אינו מוכר אותה.
חברת־תעופה לאומית היא מוסד, שכל
מדינה זקוקה לו, כשם שהיא זקוקה לצבא
ולמישטרה. גם הצבא והמישטרה אינם
רווחיים. למה לא מוכרים אותם?
את יודעת מה? במקום שיכסו את
ההפסדים של השבת, שיתנו את הכסף
לאגודה שתבנה בכסף ישיבות, ולנו תיתן
לטוס בשקט.
• התרשמתי שחבר־הכנסת
אברהם שפירא הוא נוסע פופולרי
בן אדם יקר, אדם נחמד בצורה בלתי
רגילה. כולם אוהבים אותו _ טייסים,
דיילים, כולם. באמת בן־אדם נחמד מאוד.
• כומה שביט דיבר על טראומה
לדורות, אם ינלה את האמת
על ״אל־על״ .הוא אמר שאנשי
״אל־על״ יודעים על מה הוא מדבר.
קברניט עופר וקצין־ ראשון פדרו ריינברג כתא־ הטייס
״המשמרת שלי היא מיליון לירות לחודש, אני לא אומר שזה מעט !״
יתנוסס בשדה התעופה של איסטנבול
לצד עשרות הדגלים של מדינות ערב?
אילו טסה אל־על רק למקומות רווחיים,
יתכן שלא היתד. מפסידה, אבל אל־ על
חייבת לטוס לניירובי, כדי שהדגל הישראלי
יעבור מעל למיצרים שבין ערב
הסעודית למצריים.
• מהו מצב־הרוח כ״אד־על״
כעת? כיצד משפיע המשבר על
האווירה?
כל דבר יוצר מישקעים. קשה למדוד
את ההשפעה של כל המשברים על האנשים.
חברות אמריקאיות עובדות עם פסיכולוגים,
והגיעו למסקנה שמה שחשוב
להם זה בטיחות הטייסים, ולכן גם משתלם
להן לשלם הון עתק לטייסים, כדי
לפתור אותם מלחצים כלכליים. כמובן
שאנחנו בלחץ, והלחץ לא משפיע לטובה.
כבר שנים אנחנו מנסים לצאת מאל־על.
• מי רוצה לצאת מ״אל־על״?
הטייסים. הקמנו חברה רשומה בשם
מטס, שהבעלים שלה הם צוותי־אוויר.
אני, בתוקף היותי יושב־ראש ועד צוותי-
האוויר, עומד בראשה.
• מהו הרעיון שבהקמת החברה?
שאנחנו
נספק לאל־על שירותי טיס.
אל־ על תקנה מאיתנו טיסות, אנחנו נדאג
למטוסים, לתיחזוק, לטייסים, למשכורות,
לבתי־מלון ולאש״ל. נוריד מאל־על את כל
הבעיות האלה. אבל אל־על לא הסכימה
להצעה. לא יודע למה. אין עם מי לדבר.
• במה בסן? זה יחסוד?
לא יודע במיספרים, אבל מדובר בהמון
כסף.
• מה ייצא לכם מזה?־
נהיה עצמאיים. יבוא מר גדיש ויגיד
שהוא רוצה שני מטוסים לגרמניה —
נספק לו. ניתן שירות טוב. תבוא אל־על
ותגיד שהיא רוצה טיסה לניירובי — נספק
לה שירותים. נהיה אדונים לעצמנו, בלי
סיכסוכי עבודה, בלי מקח וממכר, בלי
מריבות, בלי שביתות. ניתן שירותים,
נדאג לכל העניינים, ואף בומה לא יגיד
לי אם אני אשן שניים בחדר או אחד
בחדר. לא יגידו לי לא לישון בציריך
ולא יגידו לי לטוס ״קוויקי״ ולאף אחד
לא יהיה איכפת אם אני לוקח איתי את
אשתי לטיסה או לא. אותו דבר אני מציע
למכונאים: להקים חברה, ואז שאל־ על
תציג מיכריז, המכונאים יתחרו עם בדק,
והטובים יזכור במיכרז. זה יפתרו לאל־על
הרבה בעיות. פשוט, במקום להפעיל את
השירותים — לקנות אותם.
דינה. אז אל־על לא תטוס, למי זה איכפת?
אף־אחד לא ישב וחשב ברצינות מה
לעשות עם אל־על. כואב הלב. יש לחברה
הזו צדדים כל־כך יפים — הטיסות לאיראן
בזמן חרום, הטיסות לבסיסים האמריקאים
כדי להביא ציוד במילחמת יום
כיפור. כשהיתה שביתת פקחים בניו־יורק,
עשה אורי יפה שמיניות ואילתורים ונחת
בניו־יורק. לא חבל? למה איש לא נותן
את דעתו ברצינות על העניין? למה המדינה
לא מחליטה מה היא רוצה מחברת
התעופה הלאומית שלה?
שום נוגה דא יגיד ד
אז שאני אישן שנ״ס או
אחו נחדד. או אחז
לא יגיד לי והישאר או
לא להישאר לילה
,בציריר. לאף אחז לא
היה איכפת אט אני לוקח
איתי את אשתי לטיסה
למה כדי
משלם 180
חוץ? למה
אתה משלם
על אל־על?
פתוחים?
להגן על חברת תדיראן אתה
אחוז מכס על מקרר תוצרת
כדי להגן על שטיחי כרמל
300 אחוז מכס? למה לא להגן
למה הצ׳ארטרים? למה שמיים
• לפגי שהיו הצ׳יארטרים, מעט
מאוד ישראלים טסו לחו״ל.
אני מסכים, אבל מה אפשר לעשות?
צריך להגן על אל־ על. שיחשבו, שימצאו
דרך, שלא יגררו אותה.
• מה דעתך על יושב-ראש מועצת
המנהלים, נחמן פרל?
יהודי נחמד, יקר מאוד. הלוואי שיצליח.
• הוא יכול להצליח?
• ובנד תגמרו כאופן סופי עם
החכרה הלאומית.
• אתה כעד מינויים פוליטיים?
היה פעם רעיון לפרק את החברה
לשלוש חברות־צוותי-אוויר, מטוסים וצוו־תי־קרקע.
אבל ההצעה נפלה. באל־על
יש ועדים חזקים, שלא עושים חשבון.
קשה להשתלט עליהם. אם נהיה סמוכים
על שולחן הממשלה, אני רואה שחור.
אין לנו מה לחפש באיזור. נהיה מחוסלים
ולאיש לא יהיה איכפת. אנחנו לא חברת־חשמל,
שיושבת על השאלטר של המ
ככה
חיה המדינה. כשכל השנים היינו
מפא״ניקים, לא ראינו שזה כך. מינוי
פוליטי יכול גם להצליח. הנה, בומה היה
מינוי לא פוליטי, וכמו שבא בסערה עזב
בסערה. המצב קשה, קשה מאוד. אבל
אני כל הזמן אומר: יש מקום לבהלה,
אבל לא לפאניקה. החברה עומדת לפני
חיסול, וזו עובדה. צריך ללמוד לחיות
עם זה.
לא מכיר אותו. אנחנו נעזור לו.
1 - 813
י— מין בריבו ע
(המשך מעמוד )59
על המקח. שאלנו איך נקבע המחיר, ביקשנו
הנחה.
בעל־הביח שקע בהירהורים. הוא מילמל
לעצמו הברות בלתי־ברורות ולבסוף שאל
את שותפתו :״מה דעתך ז נבקש רק
170 דולר?״ היא הינהנה בהסכמה.
צביקה המשיך לשאול: להביא את
הכסף בדולרים או בכסף ישראלי?
״בסדר,״ ענה יעקב ,״אני מרשה לכם
לשלם בכסף ישראלי, אבל שזה יהיה לפי
שער הדולר באותו יום.״ הסכמנו להסדר,
קמנו ונפרדנו מבעלי הפנסיון יוצא-
הדופן בלחיצת־ידיים.
הגבר ליווה אותנו בדרכנו החוצה. הוא
היסס לרגע, לבסוף העז לשמיע את רח־שי-ליבו
:״מה דעתכם שהלילה תשארו
איתנו? סיגי רוצה בשניכם מאוד. עבור
הפעם הזאת לא נבקש תשלום, אבל
בתנאי שתבטיחו לי שהדבר לא ימנע את
הבילוי שתיכננו לסוף־השבוע.״ הוא עמד
מולנו והמתין לתשובה, שהתמהמהה.
שאלתי אותו, איך הוא, שהתחנך בבית
דתי, מתייחס לעניין הבילוי המיני. הוא
סינווח הא׳טו׳ טול חס״ות נוו־ח10 ניס
אותו! בונות
שהוויכוח
סיגלית ב״העולם הזה״ (!2308
מוהל וחיילת
השיב ש״זה לא פשוט, אבל היצר חזק
יותר ממיצוות התורה.״
הוא עדייו חיכה לתשובה. הסביר ש הדבר
חשוב מאוד לסיגלית. קבעתי בהחלטיות:
הלילה אני וצביקה רוצים להתייחד.
נבוא לסוף־השבוע כפי שסיכמנו.
הצבע חזר לפניו של צביקה, שחשש
מאוד כיצד אצא מהמבוך. נפרדנו מבעלי
בית הפגישות מתוך כוונה שלא לשוב
לשם עוד.
בשעת חצות מצאנו עצמנו ברחובותיה
השוממים של עיר־החטאים בני־ברק, ופנינו
בחזרה לפרובינציה התל־אביבית.
יעקב גשר (השבוע, כלי זקן!
סיגלית גשר
״רק הדרכה מינית!״
״ועסקתי לגעת באחרים!״
הסברתי לו כי בוודאי יפנו אליו עיתונאים,
שהרי הם פירסמו מודעה שאליה
צורף מיספר־טלפון.
אין ספק, הסברתי לו, שהתופעה שהם
מייצגים תעניין עיתונאים, ושאלתי אותם
אם יסכימו להתראיין.
סיגלית חייכה, יעקב צחק בקול. אחרי
רגע של מחשבה השיבה סיגלית :״בטח,
נסכים.״ צווייגנברג שאל :״תספרו גם
שאתם עושים זאת עבור תשלום?״ סיגלית
קבעה בהחלטיות :״לא, את זה לא נספר,
כמובן.״
יעקב היה משועשע מכך שעיתונאים
יעוטו עליו. החמיא לו מאוד הרעיון שרבים
ירצו להקשיב לו. הוא התייחס בביטול
לעניין הכסף .״הם לא ישאלו אותנו
שאלות כאלה בכלל,״ הסביר לסיגלית.
״אני משוכנע שישאלו מה הן בעיותיו
של הישראלי המצוי.״
חלומו התגשם במהירות. בערבו של
יום השישי שעבר — ערב שבת־קודש —
הוא ישב על בימה אל מול קהל בן כ־500
איש, כולם לבושים במיטב מחלצותיהם,
וענה לשאלות עיתונאי. כל שאלות המראיין
התבססו על תוכן הכתבה שפורסמה
בהעולס הזה 2308 אדיה אבנרי אף הציג
לפני הקהל באולם את תמונת־השער של
הגליון. מפעם לפעם הרים את הגליון
לעיניו ונראה היה שאת שאלותיו הוא
קורא מתוכו.
בני־הזוג הודו שכל הפרטים בכתבה
בהעולס הזה נכונים, וחזרו לפני הנוכחים
באולם על תוכן הכתבה: סיגלית
סיפרה שקיבלה בבית הוריה חינוך
דתי. היא למדה בבית־ספר דתי והוריה
סירבו להתיר לה להתגייס לצה״ל. זה
היה השלב בחייה שהיא התחילה למרוד
במוסכמות.
כשהיתה חיילת גילתה לראשונה את
העולם החופשי, ונקלעה גם לאווירת המתירנות
המינית.
ב חו רי י שיב ה
שהתפק דו
^ ה יש ץ״ שאלה הצעירה בקול
לתוך המיקרופון ,״הכרתי עוד חיילות
שקיימו יחסי-מין עם גברים, ששילמו
להן במתנות תמורת שירות מיני. כשהקשר
עם אותו גבר נמשך, הפכו המתנות גם
לתשלום כספי, למרות שהכינוי לכך היה
תמיכה כספית.״
״בטח
נ ס כי ם ״
*6׳ א עברו שבועיים מאז הפגישה
* העיסקית, שלוותה בהדגמה חיה, ונודע
לי כי שני מארחי הוזמנו לערב־ראיונות
תל־אביבי, הנערך בהשראת ענד
קני־ציבור זוטרים. המודעות שקראו לקהל
לבוא להקשיב לגידעון פת, לדויד מגן
ולחיים יבין, הבטיחו גם משהו מעניין
יותר: וידוי אישי מלא של המוהל וה־חיילת.
״מאז
שנישאתי ליעקב, הפסקתי לגעת
בגברים אחרים,״ אמרה סיגלית נשר, ב־יושבה
על הבימה.
״היום אנחנו נותנים רק שיחות הסברה
בסקסולוגיה,״ השיב יעקב נשר למראיין,
אריה אבנרי, כשביקש מבני־הזוג
לענות לו ״עם יד על הלב״ ,אם הם
ממשיכים בעיסוקיהם יוצאי־הדופן.
הבחנתי בהבדל קל בין התשובה שמשיבים
בני הזוג נשר לאורחיהם בביתם
ובין זו המקבל עיתונאי בראיון המיועד
לפירסום.
נזכרתי כי בשלב מסויים ב״שיחת־ההי־כרות״
,שהיתד, לנו לפני שבועיים, קרא
לפתע יעקב :״את שואלת אותנו שאלות
כמו שעיתונאי נוהג לחקור!״ הוא לא
חיכה לתגובה, הוא לא חשד במאומה.
814
יעקב וסיגלית כהדגמה
אחרי הנש ואין, לצרף זוגות
יעקב ניסה לעזור, הסביר בדרכו את
כוונותיה של סיגלית :״כשאספתי אותה
לפני שנתיים בטרמפ ראיתי לפגי בחורה
גלמודה ולחוצה מבחינה פסיכולוגית. הח לטתי
שצריך לאפשר לה למצות את החופש,
מתוך הנחה שאחרי פרק זמן מסויים
היא תירגע.״ סיגלית הסכימה לקביעה
של יעקב ושניהם הודו בהמשך השיחה
שיתכן שהם נוהגים בחופשיות־יתר בחייהם
המיניים משום שקיבלו בצעירותם
חינוך שמרני בבית דתי. לשון אחרת:
סימפטום נפוץ של בחורי־ישיבה שנתפקרו.
ליעקב
חסרה שאלה אחת. הוא התעקש
לשאול את עצמו :״למה בעצם הסכמנו,
אני וסיגלית, לדבר בערב־הראיונות?״ אבניי
נתן לו את הרשות לענות על השאלה
היזומה ונשר הסביר :״כל הכתבות שנכתבו
עלינו לא גרמו לנו מבוכה. לפי
השקפתנו, המעשים שלנו הם טיבעיים.
כך זה גם מקובל בכל העולם המערבי.
הבעיה היא שהקהל הישראלי הוא יותר
מדי שמרן. בחברה שלנו התפרשו המעשים
שלנו באופן שיילי וגרמו לנו לנידוי
חברתי.״
בקול נרגש הסביר שאין היום מעסיק,
המוכן לתת לו עבודה.
סיגלית סיפרה שאביה איים על בעלה
ברצח. דמעות נקוו בעיניה כשדיברה על
כך, והיה זה הרגע הדרמתי ביותר, וללא
ספק גם האמיתי ביותר בערב. זה.
למרות ש״במיפגש־הה־כרות״ בינינו
לפני שבועיים התפאר יעקב בקשריו
החברתיים הענפים, עלה בי חשד שאלה
הן המצאות דימיוניות בלבד. השניים
נראו אנשים בודדים, המחפשים לעצמם
קשר עם זרים. המודעות שהם מפרסמים׳
המזמינות לקוחות לבילוי מיני,
מהוות, כך הרגשתי, רק תירוץ. הם
התקשו להשיב לנו ממה הם מתפרנסים,
הודו שאינם עובדים וכי יש ימים שאין
להם כסף כדי לקנות אוכל.
בערבהראיונות הסביר נשר :״אני לא
מבקש מכם להזדהות איתנו, אלא רק
שתנסו להבין.״
איש־החלומות לא יכול היה גם בלי
ההתפארות העצמית וקרא לחלל האולם:
״אני מזהה בתוך הקהל הזה כמה דמויות
שהיו בין לקוחותינו.״ רבים בקהל זזו
בכיסאותיהם במבוכה.
אולי הוא התכוון אלי. באתי לערב
הראיונות כדי לשמוע עד כמה הם יהיו
מוכנים לחשוף עצמם בראיון עיתונאי.
הם היו כנים כמעט בכל. שניהם רק
לא הודו, כי הם ממשיכים בעיסוקיהם
המוזרים.
ה עו ל ם הו ה 2333
הנו ש ה המוזרה
של־ בית העסקן
הליברלי שהשכיר
אותו למצ ו ־״ ם
וזנה בווו וזיון
0 11ב ג 11ב
ך 1אפן עיסא, הקונסול המצרי באילת,
י • סייע שלא ביודעין לשר־התיירות,
אברהם שריר, ואיפשר מוצא של כבוד
לעסקן ליברלי אחר, שבביתו הוא אמור
להתגורר. העסקן יוכל להתמסר מעתה
בלב שקט לתפקידו החדש, כיושב־ראש
הנהלת החברה לפיתוח חוף־אילת.
גיבור הסיפור המוזר הוא איש־עסקים
תל־אביבי, ניסן נוימן, שבנה וילה באילת.
הוא רכש שלד מתושב מקומי, שזכה
בשטח־אדמה במיסגרת מיבצע ״בנה ביתך
בעצמך״ ,והמשיך בהקמת המיבנה.
נוימן ידוע גם כפעיל מרכזי במיפלגה
הליברלית, ולאדדווקא בזכות הישגיו החיוביים.
מאחורי גבו מכנים אותו ״ראם־
פוטין״ ,יועץ סתרים, ולא שוכחים לו את
בגידתו בשר יצחק מודעי. הוא הלך עם
מודעי לאורך כל הדרך, אך באחרונה
נטש אותו ועבר לקבוצתו של אברהם
שריר. התמורה לא איחרה לבוא. הוא
קיבל תפקיד, אמנם ללא־שכר, כיושב-
ראש הנהלת החברה לפיתוח חוף־אילת.
זהו תפקיד רב־עוצמה, משום שדרכו
מוזרם הכסף של מישרד־התיירות לפיתוח
פרוייקטים תיירותיים בעיר הדרומית.
ערב הבחירות האחרונות היה נוימן
עדיין מאנשיו של מודעי. הוא היה ממחוללי
ההסדר הפנימי במיפלגה, שקבע שכל מי
שכיהן שתי קדנציות בכנסת, יזדקק בפעם
השלישית לרוב של 60 אחוז מקולות
צירי המרכז. שרים וחברי־מרכז עלו לביתו,
שהיה אז ברחוב בורחא 50 ברמת־אביב.
היום הוא כבר מתגורר בדירה אחרת,
ברחוב רקאנטי, לא הרחק מביתו של
שריר.
נוימן זכה לפירסום כאשר התברר שהוא
שותפו של הקבלן גיגי פרס, בפרוייקט
מיסגד חסן־בק. בליברלים מספרים שהשותפות
לא היתה יוצאת לפועל אילמלא
חשב פרס שקשריו של נוימן עם הליברלים
יקדמו את הפרוייקט. בליברלים
נזכרים גם שיחסיו של נוימן עם סגן
שר התחבורה, דויד שיפמן, הורעו בתקופה
שבה היה שיפמן סגן ראש עיריית תל-
אביב. שיפמן חשש, כנראה, שנוימן עלול
לנצל את הידידות עימו לצורך בקשות
ששיפמן לא היה מוכן לשמוע עליהן.
אך גם כאן לא מסתיים הסיפור. ניסן נוימן
מונה לתפקיד אחרי שקודמו, המלונאי
טומי לייטנסדורף, פרש ממנו, ואחרי ש-
מנכ״ל החברה בפועל, אבינדב (״אבי״)
ברוק, פוטר ממישרתו. לפיטורי ברוק,
שכיהן כמנכ״ל שתי חברות נוספות של
מישרד״התיירות, קדם מסע־השמצות מצד
ראשי המישרד. טענו נגדו שהוא לא
הצליח כלל בשלושת תפקידיו.
מאבק
כו חו ת
צמרת מישרד־ה,תיירות מיתה סי־
< בה טובה לפנות מקום בדרום לאיש
שלומם. כך אפשר היה לתת תפקיד
רב־עוצטה לאיש שעבר למחנה שריר,
מחנה שמעולם לא נחשב כגדול ביותר
במיפלגה.
מלונאים באילת טענו שהצוות הקודם
מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר,
אך הם לא יכלו להתנגד למינוי החדש,
משום שמישרד־התיירות הוא בעל המניות
העיקרי בחברה, ודרכו מוזרמים כספים
לפיתוח התיירות במקום.
שריר, הידוע כאיש אמונו של המיל־
יחובר לרשת החשמל והמים עד אחרי
הבדיקה.
בינתיים הציע נוימן את הווילה להשכרה.
לדבריו, כאשר חזר מארצות־הברית, פנתה
אליו מתווכת והציעה לי שהוא ישכיר
את הבית לאנשי הסגל המצרי. הוא
הסכים, והחוזה נחתם לפני שלושה חודשים.
לדבריו לא היו חריגות בניה כלל, אלא
כאשר המצרים הפכו את המוסך לאולם-
קבלה .״אני אגיש לעיריה תוכנית־שינויים
והיא תאושר,״ אמר נוימן, ודחה בביטול
את הרעיון שבזכות העובדה שהוא השכיר
את הווילה למצרים, קוצרו תהליכים ב־מישרדי
העיריה.
נוימן, שסירב לגלות ממי הוא קנה את
השלד, טען שהמילה. עדיין לא רשומה
על שמו בטאבו, משום שזהו תהליך ממושך.
כרגע רשומה הדירה על שם מינהל־מקר־קעי־ישראל.
עסק
ר טי ן
^ עיר אילת טוענים שנוימן עשה את
עיסקת חייו. הוא השכיר וילה ממוצעת
פרטי, וזה לא עניינו של הציבור לדעת.
את מה שיש לי לומר, אצהיר בטופס
שאותו אגיש למס־ההכנסה.״
יתכן שהסכום שאותו קיבל נוימן עבור
השכרת הווילה, שהמים והחשמל חוברו
אליה חיש־מהר מחשש לתקרית דיפלומטית,
לא היה חשוב. זאת, אם אכן, הוא
היה, כהגדרתו, איש־עסקים פרטי.
אך באותו יום שבו ירד נוימן לאילת,
הוא לא עשה זאת רק כדי לברך את
חאסן עיסא עם כניסתו לדירתו החדשה.
הוא בא גם כדי להתמנות לתפקיד ציבורי.
רק באחרונה התברר כליברלים שנוימן
נטש את מחנהו של השר בלי תיק, אשר
אינו יכול לספק תפקידים, אפילו ייצוגיים,
לאנשיו.
במיפלגה כינו זאת בגידה, אך נוימן
לא התרגש מכך :״לבגוד אפשר רק במדינה,
לא במיפלגה. אני לא הייתי העבד
של מודעי ואני לא חייב לו כלום. אני
אדם עצמאי. נכון שעשיתי קואליציה עם
מודעי בזמן הבחירות, אך אחרי הבחירות
אין סיעות, יש רק מיפלגה ליברלית. אני
לא עזבתי ולא עברתי. שריר בחר בי
כי אני חבר־מיפלגה, ובעל כישורים לתפקיד.״
עסקן
נוימן
״ראספוטין״
יונד היהודי-יפאני שאול אייזנברג, מקורב
לאנשי־העסקים במיפלגה, ורוצה
לזכות בתמיכתם, כחלק ממאבק הכוחות
במיפלגה. הוא מינה לתפקידים ייצוגיים
עוד כמה אנשים, חלקם מאנשי שלומו.
את חבר מיפלגתו, גוסטב בדיאן, הוא
מינה ליושב־ראש החברה הממשלתית לפיתוח
מיפעלי-תיירות. את המלונאי חיים
שיף הוא מינה לתפקיד יושב־ראש הנהלת
מועצת־התיירות.
כר נרחב
לעס קי ם
ח רי גו ת
בני ה
ן• וימן, ששולח ידו בעסקים שונים,
• הגיע עד אילת. הוא סיפר שיש לו
מהלכים בקרב אנשים חשובים, והחל
בהקמת הווילה המפוארת.
עיריית אילת, שחששה מחריגות בנייה
במקום, שלחה לשם את מהנדם־העיר.
התברר שלא היו חריגות בשטח, אך היה
צורך לבדוק את טיב אחד הקירות במכון
התקנים. מהעיריה הודיעו שהבית לא
קונסול עיסא
הוציא מהבוץ
ב־ 2000 דולר לחודש, שהם כ־ 420 אלף
לירות. זהו סכום גבוה בהרבה מהממוצע
בעיר.
נוימן סירב להתייחם לשאלה כמה הוא
מקבל עבור ההשכרה .״אני איש־עסקים
לדבריו, אין זה מינוי פוליטי כי אם
מיקצועי :״אני מכיר היטב את נושא
הבניה, ההשקעות, האירגון והתיירות.
אני חושב שאני יכול לעזור, והמדינה לא
מפסידה, כי איני מקבל שכר.״
ישרד־התיירות מהווה כר נרחב
יו לעסקים, וכל מינוי שם, גם כשמדובר
בתפקיד ללא תשלום, חייב להיבדק ב זהירות.
נוימן
אמור לבלות כמה ימים בשבוע
באילת, כדי לטפל במה שמתחייב מתפקידו
החדש. לדיברי ראשי מישרד־התיי-
רות, נחוצה שם מלאכת שיקום רצינית.
השאלה הגדולה היא אם מסוגל נוימן
להרים על גבו את המעמסה.
באילת לא ממתינים לעתיד. הם מפנים
את כל מי ששואל אותם שאלה זו לבניין
הקונסוליה המצרית, ואומרים שכפי שהוא
בנה את ביתו, כך הוא ינהל את ענייני
התיירות בעיר.
ספורט
כדורגלן שום
למרות חסרונותיו
כ דורגל
והסוס ל א נג מ ר לוו
אמרו עליו, על יצחק שום בן ד.־,34
כדורגלנה הוותיק של הפועל כפר־
סבא, שהוא כבד־תנועה וזקן, שאיבד מזמן
הרבה מהחיוניות שלו ומכושרו, ושבעצם
נגמר לו הסום. אמרו עליו שרק בזכות
עמנואל שפר הכפר־סבאי, שאימן את
נבחרת ישראל לפני שלוש שנים, נבחר
שום להיות קפטן הנבחרת.
כשג׳ק מנסל החליף את שפר, כולם
חשבו ששום ינשור מההרכב. ג׳ק מנסל
לא אץ לצרף את הקפטן לשעבר. וכש-
מנסל חזר בו כעבור כמה שבועות והכניס
את שום, ריכלו אז שזה ביגלל לחצים
שהפעיל יו״ר ההתאחדות לכדורגל דאז,
מיכאל אלמוג הכפר־סבאי. אך מנסל הגן
אז על שום בתוקף, וטען שלמרות חסרונותיו
הוא מנהיג במיגרש, וזו גדולתו.
כושר מנהיגות. השנה הוכיח שום
לכל מקטרגיו שלמרות גילו, הסום עדיין
לא נגמר לו. והוכחה לכך היא העובדה
שכפר־סבא, בהנהגת הקפטן יצחק שום,
נטלה השבוע את אליפות המדינה זו הפעם
הראשונה.
יצחק שום הוא שחקן איטי וכבד, אשר
ניחן בשליטה טובה בכדור ובראיית מישחק
מעולה. כושר המנהיגות שלו הביא לגיבושם
החברתי של השחקנים, והעלה את
רמתם.
לכפר־סבא השחקנים הגבוהים ביותר
בליגה הלאומית, והם נחשבים לחזקים
ולבעלי כושר גופני מעולה. במיבחני מיש־כל,
שנערכו לפני כשנתיים במכון וינגייט,
נמצא שכפר־סבא היא הקבוצה האינטליגנטית
ביותר בליגה.
הכפר־סבאים המנצחים לא יוכלו לחגוג
השבוע את ניצחונם בשל מותו של ראש־העיריה,
זאב גלר. מנהל הקבוצה הבטיח,
שעם תום שבעת ימי האבל, תיערכנה
החגיגות.
לא מצא שם אוד מקומו. פציעותיו התכופות
חיבלו במעמדו בקבוצה, והוא לא
אהב את זה. נפשו קצה בתהילה המפוקפקת
של מכבי תל־אביב השנה, והוא התחיל
להתגעגע לביתו ולחבריו.
היה זה רק טבעי שנוימן יחזור לבית״ר.
אך גם קבוצת הפועל ירושלים, ובראשה
מאמנה לשנה הבאה, אריה רדלר, גילתה
השבוע נכונות לבדוק אפשרויות צירופו
לקבוצה.
טאבו מדחדט. זוהי מהפכה אמיתית.
בשביל נוימן, לעבור לשחק בהפועל ירושלים
היא שואה חברתית. זהו מעשה
שיש עליו טאבו מוחלט.
בינתיים ממלא נוימן את פיו מים. תגובתו
היחידה היא :״זה לא מדוייק. אז
מה אס מדברים? אני עוד לא יודע כלום.
אחשוב על זה בקיץ. הכל פתוח. אני
מחכה רק שיהיה לי טוב.״
דני מעולם לא הסתיר את דעתו שמקומו
הטבעי, הנוח והטוב ביותר הוא
לצד חבריו בבית״ר ירושלים. אך נראה
שנוימן מצא לו אמצעי לחץ על בית״ר,
באמצעות פלירט שלו עם הפועל. ואז
כדורגלן נוימן
פלירט עם הפועל
18 דע 3דיו1י
דני נוימן, הירושלמי הוא איש בית״ר
בנישמתו, והיה שחקן בית״ר במשך
כל חייו. בשנתיים האחרונות הוא משחק
אמנם במדי מכבי תל-אביב, אך הוא
שופט קליין
ח ח 1יתהמא הן
חושש נזשדיקות
בדורגלן בית״ר תל״אביב, שרגא טופולנסקי, חוזה השבוע את תוצאות
מישחקי הליגה האוסטרלית. טופולנסקי שיחק בשנתיים בליגה של מלבורן,
ואחר־כך גם בווטט״אדלייט, ולפני שנה חזר ארצה.
.1קאמבלאטון —
אליזכת: מישחק
שקול. קאמבלאטון טובה יותר. היא
תנצח.
ן ן ] .2 17 קרואטיה —
£ 3טורנם: טורנס עלו
רק עכשיו ודם יותר חזקים. יינצחו.
.3נוארלונגה —
אזורי (ד־א) :אזורי
היו השנה אלופים והם יינצחו.
.4פרה־הילם —
0 1 0וודוויל: פרה־הילס
תנצח.
.5פרימאנטל —
(מ־ א) : אזורי יהיר, מישחק שקול של תיקו.
.6פורטספילד —
אינגלוור: פורטם־
פילד יינצחו.
.7מורלי — ספר־ווד:
מורלי ינצחו.
.8סטרלינג — פרת
! 3צפונית: פרת צפו־נית
יינצחו.
.9אלסונה־גייט —
קיילור: אלטונה־גייט
תנצח.
כדורגלן טופולגסקי
.10 כוקס־היל —
פראהראן: יתרון
לבוקס־היל.
.11 דונקסטר — גל
וטו
פארק: יהיה תיקו.
.12 פוקנר — פרא-
נקסטון: פראנקס־
טון יינצחו.
.13 וסטרן —ריצ ׳־
ריצ׳מונד
מונד :
תנצח.
שרגא לא יודע חיבן ישחק בשנה הבאה ן אבל ״יש לי במה הצעות.
מה שבטוח, שזה יהיה בליגה הלאומית.״ קבוצתו של שרגא, בית״ר תל־אביב,
ירדה לליגה הארצית. אריה רדלר הצליח לנחש בשבוע שעבר שש
תוצאות נכונות.
816
אולי ישיג בדיוק את מה שהוא רוצה
מבית״ר. כי דני נוימן בהפועל ירושלים
זה כמו מדע בידיוני.
נדצנד־ח •וסו־ 3וזוחר
אברהם קליין בן ה־ ,48 הוא אחד השופטים
הבינלאומיים הבודדים שיש בארץ.
קליין הוכיח את גדולתו לעומת שופטים
אחרים. גם ראשי ההתאתדות־לכדורגל לא
הצליחו להשיג את שהשיג קליין בזכות
קשרים עם קברניטי פיפ״א (התאחדות הכדורגל
העולמית).
קליין גם הוציא שופטים מאלמוניותם
והפך אותם לבכירים ובינלאומיים. הוא
האמין שקידום הכדורגל בישראל תלוי
ברמת השיפוט, ואמנם, רמת השיפוט
גבוהה בארץ מרמת המישחק.
חשש מכית״ד. אומרים שקליין התרגל
לשפוט בסישחקים ברמה גבוהה, ולכן
הוא מצליח בעבודתו בחו״ל יותר מאשר
בארץ. חסידיו טוענים שבארץ לא מבינים
כיצד צריך לשפוט, ולא מעריכים
נכונה את עבודתו.
השנה פורש קליין, אחרי 28 שנות שיפוט.
במעמד פישחקי חצי־הגמר, הוענקו
מגיני הוקרה לשלושה שופטים בינלאומיים
פורשים על תרומתם הרבה לכדורגל הישראלי
— ביניהם קליין. הוא החליט שלא
להופיע לטקס, כי חשש מתגובתם של
אוהדי בית״ר ירושלים, שהיו נוכחים ב מקום•
הוא ידע שאוהדי בית״ר ירושלים
חמומי־המוח לא אוהבים אותו, בעיקבות
מישחק חם שבו שפט בתחילת העונה.
קליין נבחר לשפוט במישחק היוקרתי
של גמר־גביע־המדינה, שבו תתמודד הפועל
תל-אביב מול הפועל יהוד.
ה 3ד!ד
״הספורט הישראלי הוא בלוף גדול,״ הכריז
השבוע משה לרד, עיתונאי־ספורט מזה
30 שנה, שפרש לפני כשנתיים .״אין ספורט
במדינה. צריך להקדיש הרבה יותר מקום
בעיתונות להישגים ספורטיביים ופחות
לעסקנות. יש לתת יותר מקום לענפים
שאינם זוכים להערכה: כחתירה,
אופניים, איגרוף, היאבקות, הרמת מיש-
קלות. הכדורגל במדינה בולע כל חלקה
טובה• זהו המישחק הפופולרי במדינה,
למרות שמבחינת איכות הוא לא נמצא
במקום הראשון.״
תחרות כין עיתונים. לרר סיפר
שהעיתונות הכתובה מקדישה לנושאי
ספורט מקום רב מאוד. שני הצהרונים
הגדולים מקדישים לו בין 30ל־ 40 אחוז
מכל עמודיהם השבועיים (לא כולל שבת).
האם יש הצדקה לכמות המילים העצומה
המוקדשת לספורט? ״רוב המידע מתרכז
בעסקנות של הספורט הישראלי, הבנוי
מפלגים פוליטיים. גודש המידע נובע בעיקר
מהתחרות העצומה בין שני העיתו נים׳
ולאו דווקא מסיבות ענייניות,״ טוען
לרר.
״השינוי חייב לבוא בעסקנות עצמה,״
הוא מוסיף .״אסור שמנהלי־הספורט במרכזים
יהיו פוליטיקאים ושליחי מיפלגות.
חשוב שינהלו אותם ספורטאים לשעבר.
למה אנו לא טובים בספורט? כי אנו
לא משקיעים. ברוסיה ובאמריקה הספורט
באוניברסיטאות הוא חלק בלתי־נפרד מחובותיו
של הסטודנט. פה מזלזלים. יש
פה פעם בשנה מיפגש כין אסא תל־אביב
ואסא ירושלים, ובזה מסתיים העניין.״
ליוסף מירימוביץ, המאמן הלאומי,
יש בעיה. מאחר שהרבה כדורגלנים
מצטיינים השתתפו בעבר בגביע העולמי
לכדורגל, הנחשב למיקצועני, לא יכול
יוסל׳ה לשתף אותם בהרכב. שחקנים בין-
לאומיים כמו יוסי מיזרחי, אריה חביב,
חיים בר, אבי כהן, אורי מלמיליאן ואחרים,
הם שחקנים שרופים לגבי המיש-
חקים האולימפיים שמחכים למירמוביץ
בלוס־אנג׳לס בעוד כשנתיים.
ישראל היא בין המדינות הבודדות
השולחת את נציגיה בספורט זה לשתי
הזירות, המיקצוענית והחובבנית (אולימפית)
וכך יוצרת אצלה בילבול.
ארצות שהכדורגל אצלם הוא ספורט
מיקצועני, כמו אנגליה, ברזיל וארגנטינה,
לא שולחות נציגים לאולימפיאדה, ואילו
ברית־המועצות, בולגריה, יוגוסלביה ו-
צ׳כיה׳ אשר טוענות לחובבנות, נהנות
מהזירה הקלה יחסית של האולימפיאדה,
אך למעשה ספורטאית משקיעים את כל
חייהם לספורט ממש כמו המיקצוענים.
ה עו ל ם הז ח 2333
בוייקו ישראל — המסעדה הסינית דיזינגוף 326ת״א.
״מאז שיש לי ויזה-
יש לאנשים
•ותר תאבון לאכול אצלי״
מאז שהתחלתי לכבד כרטיסי-אשראי ״ויזה״
יותר ויותר אנשים באים לאכול אצלי.
האוכל הוא בדיוק כמו שהיה קודם. מעולה.
אלא שהאנשים, מסתבר מעדיפים לשלם ב״ויזה״.
ידעת שמאות אלפי ישראלים מחזיקים
בכרטיס ״ויזה״ ,ויותר ויותר אנשים
מצטרפים אליהם בכל יום?
אני מרגיש את זה במסעדה :
יותר לקוחות, מחזור מכירות יותר גדול,
ואני מרוויח יותר. זאת הרגשה נהדרת.
איך אומרים? עם האוכל -בא התיאבון!...
י ש לרוחה? הרתחת!